דברי הכנסת

דברי הכנסת יז / מושב ראשון / ישיבות נ'–נ"ב / י"ד–ט"ז בתמוז התש"ף / 6–8 ביולי 2020 / 17 חוברת י"ז ישיבה נ' הישיבה החמישים של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, י"ד בתמוז התש"ף (6 ביולי 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 8 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: 12 1. כישלון ממשלת הקורונה במניעת ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה ובמניעת קריסת השירותים החברתיים; 12 2. הממשלה דוהרת לסיפוח והנצחת הכיבוש ובדרך רומסת את האזרחים; 12 3. מדיניות מפלה וגזענית של רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים כלפי עולים מברית המועצות לשעבר 12 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 12 שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: 15 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 19 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 21 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 39 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 42 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 60 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 61 משה אבוטבול (ש"ס): 63 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 66 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 68 נפתלי בנט (ימינה): 70 יאיר גולן (מרצ): 71 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 72 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 72 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: 72 1. כישלון ממשלת הקורונה במניעת ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה ובמניעת קריסת השירותים החברתיים; 72 2. הממשלה דוהרת לסיפוח והנצחת הכיבוש ובדרך רומסת את האזרחים; 72 3. מדיניות מפלה וגזענית של רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים כלפי עולים מברית המועצות לשעבר 72 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 73 הצהרת אמונים של חברי הכנסת 79 אריאל קלנר (הליכוד): 80 אוסנת הילה מארק (הליכוד): 80 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: 81 1. כישלון ממשלת הקורונה במניעת ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה ובמניעת קריסת השירותים החברתיים; 81 2. הממשלה דוהרת לסיפוח והנצחת הכיבוש ובדרך רומסת את האזרחים; 81 3. מדיניות מפלה וגזענית של רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים כלפי עולים מברית המועצות לשעבר 81 הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של שר 82 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 83 הודעות הממשלה על צירוף שר ועל שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה 84 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 84 עודד פורר (ישראל ביתנו): 85 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 87 יאיר גולן (מרצ): 88 תמר זנדברג (מרצ): 90 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 91 איילת שקד (ימינה): 92 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 93 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 95 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 97 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 99 אוריאל בוסו (ש"ס): 100 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 101 הצהרת אמונים של חבר הממשלה אופיר אקוניס 105 אופיר אקוניס: 105 הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 105 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 106 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 106 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 106 הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020 107 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: 107 מרב מיכאלי (העבודה): 111 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 112 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 113 תמר זנדברג (מרצ): 114 יעקב טסלר (יהדות התורה): 115 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 120 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 122 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 124 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 125 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 126 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 128 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 129 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 130 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 131 משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): 132 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 133 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 135 עודד פורר (ישראל ביתנו): 135 יאיר גולן (מרצ): 136 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 137 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 139 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 141 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 142 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 143 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 145 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 146 אליהו חסיד (יהדות התורה): 147 ניצן הורוביץ (מרצ): 150 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 152 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 152 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 153 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: 157 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 163 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 164 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 20) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף–2020 164 מיכל וונש (בשם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): 164 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 169 עודד פורר (ישראל ביתנו): 170 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 174 דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר דוד פתל 175 היו"ר יריב לוין: 175 מרב מיכאלי (העבודה): 176 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 20) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף–2020 177 חילופי גברי בוועדות הכנסת 178 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 178 הצעת ועדת הכנסת בדבר בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת 179 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 179 הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020 180 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 180 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 186 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 188 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 192 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 193 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 198 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 199 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 205 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 208 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 209 תמר זנדברג (מרצ): 212 יאיר גולן (מרצ): 213 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 214 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 218 הצעת חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020 230 טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 231 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 234 שלמה קרעי (הליכוד): 236 הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 240 סגן שר הפנים יואב בן צור: 241 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 243 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 245 ינון אזולאי (ש"ס): 245 יעקב טסלר (יהדות התורה): 249 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 252 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 252 הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020 252 יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): 253 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 256 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 264 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 267 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 274 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 276 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 277 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 282 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 289 תמר זנדברג (מרצ): 292 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 293 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 296 יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): 297 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, י"ד בתמוז התש"ף, 6 ביולי 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1431/23 וכלה בהצעת חוק פ/1506/23: הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשה לרגל נישואין), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי, משה אבוטבול וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – וידוא הריגה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק שירות אזרחי-ביטחוני (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עפר שלח; הצעת חוק הפיקוח על מעונות (תיקון – חובת פיקוח של מנהל מעון), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי, משה אבוטבול וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק לפיקוח על הפרשות לפנסיה, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי, משה אבוטבול וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגבלת שכר טרחת עורך דין), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אורנה ברביבאי, יאיר לפיד, רם בן ברק, אלעזר שטרן, יואב סגלוביץ' ועידן רול; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אנטאנס שחאדה, היבה יזבק, סמי אבו שחאדה, תמר זנדברג, סעיד אלחרומי, מיכאל מלכיאלי, סונדוס סאלח, אלי אבידר, איימן עודה, יוסף ג'בארין ועופר כסיף; הצעת חוק חופש הבחירה במזון מן הצומח, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הפסקת היריון, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חזרה לעבודה מתקופת לידה והורות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון, מיכל שיר סגמן, קטי קטרין שטרית ואופיר כץ; הצעת חוק הסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק חינוך לבריאות התלמיד, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק תוכנית חירום כלכלית לאומית בעקבות משבר הקורונה (נגיף קורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור למלכ"רים מסוימים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אופיר סופר; הצעת חוק דחיית מועד תשלום מיסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק תשלום פיצויים בשל נזקי אסון טבע, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק המים (תיקון – מתן הנחות בתעריפי מים לאוכלוסיות נזקקות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי ויעקב טסלר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדרי תנועה בקרבת בית ספר), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, יאיר לפיד, ינון אזולאי, מיכל שיר סגמן, קרן ברק, אלכס קושניר, שלמה קרעי, עופר כסיף, עידן רול, ע'דיר כמאל מריח, אנדרי קוז'ינוב, יואל רזבוזוב, חמד עמאר, אוסאמה סעדי, עאידה תומא סלימאן, קארין אלהרר, יואב סגלוביץ', אופיר סופר, מיכאל מלכיאלי ותמר זנדברג; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – ביטול חובת דרישות מבחני כניסה וציון פסיכומטרי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הפליה מחמת מראה והתניית רישיון עסק באיסור הפליה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחיר גז טבעי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מאגרת רישיון לרכב חשמלי), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון – אחריות לתשלום דמי תיווך), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון – קביעת זמן נסיעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – חובה לשקול שיקולי הגנת צרכן במכרזים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק חינוך לשוויון מגדרי, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון – איסור פגיעה בזכות לאיזון בעת פקיעת נישואין בנסיבות של חוסר נאמנות מינית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת אורלי פרומן; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מועד בחינה מיוחד בשל שירות מילואים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון – ביטול שעון חורף), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – ביטול האיסור על מתן אשרה ורישיון ישיבה לקורא לחרם על ישראל), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביקורת הפנימית (תיקון – אחריות ועצמאות המבקר), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הרשות הלאומית לשעת משבר, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עפר שלח, אוסאמה סעדי, יואב סגלוביץ' ותמר זנדברג; הצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – התקנת מנגנון שבת למשאבות מים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ', יעקב טסלר, אופיר סופר, משה ארבל, ינון אזולאי; הצעת חוק לקידום המחזור בישראל (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – אמצעי משמעת), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שידור ישיבות מועצה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק השירות הצבאי (שוויון הנטל) (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק הפחתת תוספות פיגור שנוספו על קנסות הנגבים בידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג), מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת סמי אבו שחאדה, אנטאנס שחאדה והיבה יזבק; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ממוחזרים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רשות ערעור למדינה על זיכוי אדם בפלילים), מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב יאסין, מיקי לוי וניצן הורוביץ; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – אחוז החסימה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – זכויות חשודים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק בית הדין לעבודה (תיקון – סמכות ליישוב סכסוך בהסכמה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד חירום), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אופיר כץ, רם בן ברק, עודד פורר, יזהר שי, טלי פלוסקוב, מיכל שיר סגמן, קטי קטרין שטרית, מאי גולן ומכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון – חקירה תוך 48 שעות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (דרישת הסיוע להרשעה על פי הודיה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – דחיית ביצוע משכנתה על דירת מגורים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי, משה אבוטבול וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הצבת דוכנים המשמשים לצרכי דת), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל ויעקב טסלר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פיצול דירות) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חובת הקמת מערכת סולארית לייצור חשמל במבנים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'; הצעת חוק למניעת שימוש לרעה בהליך משפטי, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין בעלי תו תקן ירוק), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שידול קטינים לחזרה בתשובה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (חסינות חברי מועצה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – ייצוג אסור בעסקה לרכישת דירה מאת קבלן), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון במועמדות חבר כנסת או שר למשרת שופט), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עורך דין כתקיפת עובד ציבור), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי חברי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים), מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – איסור על תעמולה גזענית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי, סעיד אלחרומי, ווליד טאהא, אימאן ח'טיב יאסין, ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, אחמד טיבי ואנטאנס שחאדה; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (אלימות שוטרים ושינויים ארגוניים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – פעוט עם מוגבלות שטרם מלאו לו שישה חודשים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – מספר ימי מחלת ילד להורה ליותר מילד אחד), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – ביטול גיוס חובה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (חובת איסוף סמי מרפא), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שוויון לעצמאים בזכות לדמי אבטלה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת קרן ברק, קטי קטרין שטרית ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – בחירת מקום אשפוז), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב יאסין, מיקי לוי וניצן הורוביץ; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עינב קאבלה ומשה ארבל. נוסח מתוקן להצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הכשרת חוקרי וחוקרות עבירות מין ואלימות במשפחה), התש"ף–2020, של חברי הכנסת היבה יזבק, אנטאנס שחאדה וסמי אבו שחאדה, שמספרה פ/932/23. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 20) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף–2020, שהועברה מוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון ממשלת הקורונה במניעת ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה ובמניעת קריסת השירותים החברתיים;<< נושא >> << נושא >> 2. הממשלה דוהרת לסיפוח והנצחת הכיבוש ובדרך רומסת את האזרחים; << נושא >> << נושא >> 3. מדיניות מפלה וגזענית של רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים כלפי עולים מברית המועצות לשעבר << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הראשון – הצעות אי-אמון – ואנחנו פותחים בהצעת אי-אמון מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון ממשלת הקורונה במניעת ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה ובמניעת קריסת השירותים החברתיים. תציג את ההצעה חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול, מדיווחים שונים בתקשורת למדנו כי הממשלה מקדמת בהליך חקיקה מהיר חוק שיאפשר לה לקבל החלטות על היקף ההגבלות במרחב הציבורי בלי לקבל אישור מראש מהכנסת. לוועדת הקורונה בכנסת תהיה רק סמכות בדיעבד לאשרר או לבטל את החלטת הממשלה. זו הממשלה שבחרה להטיל מום ברשות המחוקקת; זו הממשלה שבה שוב אנחנו מביעים אי-אמון; ממשלה המכנה עצמה ממשלת חירום אבל נראית יותר כממשלת ההיסטריה; ממשלה שלא מנהלת אלא משתוללת, קופצת מהחלטה להחלטה, מרעיון רע להסדר ציני. ממשלת חירום אמיתית הייתה מנהלת את המשבר בעזרת גופי החירום, משרד הביטחון, פיקוד העורף – לא חסרים לנו כאלה, אנחנו מדינה שגדלה על מצבי חירום. יש לנו רח"ל, רשות מיוחדת למצבי קיצון. אז מה בוחרים לעשות בממשלה הזו, שאותה כבר כיניתי ממשלת הטיוטה? להמשיך להתנהל ולא לנהל, להתנהל בכיבוי שרפות ובכתיבת טיוטות. הבוקר פורסם כי הציבור נתן לממשלה ציון נכשל בניהול המשבר. אז לא רק אנחנו באופוזיציה מביעים אי-אמון, העם כולו מביע אי-אמון. עם שיש לו אמון בממשלתו מקשיב להוראות, כי הוא משוכנע שהן לטובתו; עם שיש לו אמון במנהיגיו נאחז בתקווה גם כשיש מגפה עולמית; עם שיש לו אמון בשלטון חי בתחושת ביטחון מסוימת שיהיה בסדר, שנתגבר ושנצליח. אבל עם שיוצא לרחובות בלי מסכות, ללא שמירת מרחק, שמוכן להתגודד בהפגנות, כבר איבד את האמון; עם שנשארה לו רק חרטא קטנה במקרר, כבר איבד את האמון. כשאי-אפשר להאכיל את הילדים, האמון מתמוסס. ולא חסרות עדויות של אזרחים לחוסר האמון הזה. המסעדנים שאומרים: לא קיבלנו שום פעימות, שום גרוש, מהמכה הזו כבר לא נצליח לקום; נערה שאין לה מענה משירותי הרווחה: רציתי למות מקורונה, עדיף למות ממנה מאשר למות ברחוב; מוזיקאי שאומר בדמעות: לא הייתי מיליונר, אבל החזקתי את הראש מעל המים, שילמתי מיסים, ועכשיו מי דואג לי? המפיקה, שנחשפה בחדשות ואמרה בגלוי: אין אוכל לילדים, אין לי כסף בבנק, אין אמון שיהיה בסדר. והעדויות האלו הן רק קצה הקרחון. אמון, אדוני ראש הממשלה, נבנה באמינות, לעומק, עם יסודות איתנים. כבר כשהופעת כל ערב בשעה 21:00 בטלוויזיה זה נראה לא משכנע. האמירה הזו שאנחנו המובילים בעולם, כולם יכולים ללמוד מאיתנו, הצלחנו, וכו' וכו' – גם מי שממש רצה להאמין התבדה. הגרפים התהפכו: העולם מתחיל להתאושש ואנחנו לקראת גל שני. ולמה? בגלל היהירות, הזחיחות, הניהול הכושל. שנים רבות כיהנתי כמנהלת, ואני יודעת, ניהול אין משמעו לקצור בהתחלה ואחר כך לבדוק מה זרעו. בניהול תקין קודם מתכננים, בודקים ומאצילים סמכויות, ואז מגיעות התוצאות. אתה, אדוני ראש הממשלה, התנתקת כל כך, ששכחת לתכנן, לבדוק ולהאציל סמכויות. תשומת הלב שלך נתונה מזה זמן רב לענייניך הפרטיים. אך מה עם הקשב וההשקעה באזרחים? באלה ההולכים ונחלשים מיום ליום? אפשר לומר שזו נקודת העיוורון שלך. את האזרח הפשוט, פשוט אינך רואה, ומה שנשאר לו, לאזרח, זה לצעוק ולמחות. והינה, החל מהיום מצטרפת או מחריפה מחאה, שתוצאותיה עלולות להביא לאסון: שביתה כללית בכל השירותים החברתיים במשרדי הרווחה, הבריאות, הרשויות המקומיות ובכל מקום שהוא. תראו כמה פצצות מתקתקות נזרקות לאוויר היום. החל מהיום לא ייערכו חקירות ילדים, לא יינתנו צווי הגנה לילדים ונוער בסיכון, לא יתקיימו ועדות להפסקת היריון, לא יינתן מענה לפניות קשישים, לא יטופלו מקרי אלימות במשפחה, לא ייערכו השמות של קטינים לפנימיות, לא יינתן מענה לפניות המשטרה בנוגע לאירועי אלימות של ילדים, עבריינות, שוטטות, זנות, נשים שנפגעות מאלימות; לא יינתן מענה לחסרי ישע, ולמה? כי לא חשבתם, אתם בממשלה, מי ומה חשוב לחברה. העובדות והעובדים הסוציאליים, ואיתם השירותים החברתיים, פשוט קרסו. הם חשופים לאלימות, הם הקו הראשון של תוצאות התסכול ההולך וגואה בעקבות המצב. מציאות היום-יום שלהם היא תנאי עבודה מבישים ועומסים בלתי הגיוניים. והינה כמה נתונים: עובד סוציאלי מטפל בכ-300–400 משפחות בו-זמנית; שליש מהן ספגו אלימות פיזית; בחודש יוני מספר הפניות ללשכות הרווחה היה ב-61% יותר מיוני אשתקד; 40% מהסטודנטים לעבודה סוציאלית לא מעוניינים לעבוד במקצוע שאותו בחרו ללמוד; תנאי השכר שלהם מבישים; יש היום 1,000 תקנים בלתי מאוישים של עובדים סוציאליים, כי מי מוכן להיות עובד סוציאלי בתנאים האלו? והעומס רק ילך ויגדל, כי מעגל הייאוש גדל, ואיתו מעגל המקרים הסוציאליים – הקורסים כלכלית, הלוקים בנפשם, המתוסכלים, המאיימים בהתאבדות. ממשלת ישראל, הצילו את המציל, פשוט כי זה מה שצריך לעשות. בניהול נכון משתמשים במשאבים באופן מושכל. והעובדות והעובדים של השירותים החברתיים הם משאב שיש לשמר, לכבד, להוקיר ולהיעזר בו בתבונה למען החברה. ביום חמישי האחרון נרצחה בטייבה אישה נוספת. 14 נשים מתחילת השנה. מי יטפל בילדים שלה? מי היה שם כדי למנוע את המקרה? מי ימנע את המקרה הבא? המצילים ננטשו על ידי הממשלה, והם נוטשים את סוכת המציל, הסוכה שלא השכלתם לחזק. עכשיו המצילים על סף טביעה, והגל הגדול כבר הגיע אל קו החוף. תחת האיום הזה העם מרגיש יתום, חלש, לא מנוהל, לא מטופל. ישנם כאלה שעבורם ממילא הכול כבר קרס. בכל יום נוספים למעגל האבטלה, החולי והייאוש עוד ועוד בני אדם, נזרקים לשולי הדרך. ונראה שממשלת נתניהו החמישית עיוורת לשוליים, לא מתייחסת לצולעים ולנשארים מאחור. זה ציני וזה אכזרי. ואיפה הכסף? התרברבתם כל כך בכלכלה חזקה, אז איך זה שהיא מתמוטטת? עת משבר היא עת מבחן. נכשלתם, אתם והכלכלה החזקה שעליה דיברתם. בתוך כך, ממשיכות מחאות הענק. מחאה היא קריאה של ייאוש, אבל מתוך תקווה – תקווה שאולי מישהו ישמע, אולי משהו יקרה. בשירו של שאול טשרניחובסקי "שחקי שחקי", ישנו בית אחד המזקק את התקווה: "שחקי כי גם ברעות אאמין, / אאמין, כי עוד אמצא לב, / לב תקוותיי גם תקוותיו, / יחוש אושר, יבין כאב". חבריי ואני נמשיך להאמין, נמשיך לאחוז בתקווה כי עוד תהיה פה ממשלה, שאומנם לפניה עבודת שיקום גדולה אבל יהיו בה ערכים, אחריות ושמירה על הדמוקרטיה. ובינתיים, במדינה האדומה שלנו, לבושתה הרבה של הממשלה, אדוני ראש הממשלה, אנחנו שולפים לך כרטיס אדום. די. הצטרפו אליי והצביעו בעד הצעת האי-אמון הזו בממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. ישיב שר הבריאות חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, בבקשה. << דובר >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי המציעה, אני קודם כול רוצה להתנצל בפנייך, חברת הכנסת אורלי פרומן: על שני שלישים מן הדברים שאת התייחסת אליהם, ובצדק, אני לא כל כך יודע לענות, כי הם לא היו בתחום משרד הבריאות. את העלית נושא כאוב וצודק של העובדים הסוציאליים. אני רק יכול לומר שעמיתי שר העבודה והרווחה איציק שמולי – אני בא מישיבת הממשלה – העלה עכשיו את הנושא, בדרישה לפתור את המשבר. כולי תקווה שבאמת המשבר ייפתר. באשר לחלק שהתייחס לנגיף קורונה, אני כן רוצה לומר כמה דברים. אני שומע מפעם לפעם את הטיעון הזה, שהממשלה משנה את ההחלטות, היא לא עקבית, היא משנה את דרכה. אני חייב לומר שצריך להבין שמי שמשנה כל הזמן את ההתנהגות זה הנגיף, זאת לא הממשלה. ואני דווקא שומע, גם בדיונים פנימיים שלא נחשפים לתקשורת, שצריך במאבק הזה מול הנגיף להיות מאוד מאוד גמישים. ואני כבר אמרתי פעם מעל הדוכן הזה שאחד המשפטים הנכונים ששמעתי מרופא בכיר מאוד לגבי הנגיף, הוא חיפש אותי ואמר לי משהו אחד, שאלתי אותו איזו שאלה, ופתאום, מאוחר בערב, הוא חיפש אותי עוד פעם. כבר לא חזרתי אליו, חזרתי אליו מוקדם בבוקר, והוא אמר לי דברים הפוכים. מדובר ברופא בכיר ורציני. והוא אמר לי: נכון, אני זוכר שאתמול אמרתי לך משהו שונה, אבל נגיף הקורונה הוא כל כך לא מוכר לנו, שאף פעם אל תתבייש לומר: שיניתי את דעתי. לכן צריך להבין שהנגיף משנה את ההתנהגות, וההחלטות משתנות בהתאם. זה המצב. אני תמיד בא ואומר בוויכוחים האלה: חברים, אני לא נציג של נגיף הקורונה, מקסימום נציג של מערכת הבריאות. אבל אני כן רוצה לומר לכם משהו בשם נגיף הקורונה, אפילו משהו שמפתיע לטובה: נגיף הקורונה לא שייך לתנועת ה-BDS, נגיף הקורונה לא אנטישמי. הוא פועל בכל העולם בצורה שלא מבדילה בין דת, גזע, מין, צבע. ולכן כל התהליכים האלה שעכשיו עוברים על מדינת ישראל או עברו או עוברים או יעברו על רוב מדינות העולם. מה לפעמים ההבדל? אומרים: הינה, תראו איך ישראל הסתבכה ומדינות אחרות משתפרות – נכון, כי הן עוד לא פתחו. הן עוד לא פתחו. זה פשוט סוג של פאזות שונות: אלה שפתחו מוקדם נמצאים בדיוק באותו מצב כמונו. אני, עוד פעם, לא רוצה לסבך את משרד החוץ שלנו, אז לא אנקוב פה מעל במת הכנסת בשמות ספציפיים של מדינות, אבל מדינות שהיו דוגמה לכל העולם, איך הן השתלטו על הנגיף, איך הן דיכאו את הנגיף, הודיעו לפני זמן מה על גל שני ועל סגירות נוספות וכן הלאה. ומדינות רבות אחרות, איפה שלא פתחו, תראו את המצב: דנים בשיא הרצינות אם בכלל תיפתח שנת הלימודים בספטמבר, ואנחנו מתווכחים אם לצמצם משהו לקפסולות או לא לצמצם משהו לקפסולות במהלך פעילות הקיץ. אז כמו שאמרתי, זה רק עניין של זמן. הנגיף לא נעלם, והוא, כמו שאמרתי, לא מבדיל בין מדינות. זה לא שהוא תוקף את ישראל בצורה שונה מכל מדינה אחרת. ונכון, כאן את צודקת מאוד, חברת הכנסת פרומן, כמו שכל בר-דעת מבין צודק, הטיפול הוא בכלים שלובים. יש ענייני בריאות, יש ענייני כלכלה ומשק ויש ענייני חברה, והטיפול תמיד צריך להיות משולב. ואני אפילו אגיד לכם באופן אישי: כשאני בא לישיבת ממשלה, אני לא אומר: ייחרב העולם, אני מביא לכם ההחלטה לסגור את הכול ולבודד את כולם כי זה מה שאני צריך, כמערכת הבריאות; אני תמיד מנסה להגיע בעיניים פקוחות ולנסות לאזן עד כמה שאפשר. אבל אני מצפה שגם אחרים יתנהגו בצורה כזאת. ואפשר לספר אלף ואחד סיפורים על בעל עסק, על כמה שהוא קורס ואין לו מה לאכול, ועדיף לו להתאבד ועדיף לו למות מקורונה. אלה סיפורים קורעי לב, ואני מבין אותם, ואני לא אומר את זה לא בציניות ולא בזלזול. אבל בואו נזכור גם שכשאנחנו מדברים למשל על עלייה בחולים קשים – וכל הפנטזיונרים שאמרו לי: מה אתה צועק, לא יהיו חולים קשים, הווירוס השתנה; יש איזה גאון איטלקי שסיפר לכולם באמצעות ערוצי טלוויזיה שהווירוס נחלש – אז חברים, אנחנו לפני שבוע היינו בחצי מהחולים הקשים החדשים ממה שעכשיו, הווי אומר שאנחנו נהיה בפי שניים גם אם עכשיו נעשה סגר על כל המדינה. ואת זה צריך להבין. עוד שבוע נהיה בפי שניים מזה. ואני רוצה לנגוע בנקודה באמת כואבת, שלא פופולרי כל כך להזכיר אותה; עדיף לדבר על איש עסקים שקרס או על מישהו שאין לו מה לאכול: מי שמדבר על חולים קשים כסטטיסטיקה לא טרח להגיע לבית חולים ולראות מה זה חולה קשה מקורונה ולאיזה סבל אנחנו בכזאת קלות שולחים אנשים. והמספרים לא ישקרו. אם יהיו 1,000 נדבקים חדשים ועוד פעם נצעק – זה א-סימפטומטיים, זה צעירים, הם עוברים בקלות – אבל 2% מהם יהיו קשים. זו הסטטיסטיקה והיא לא משתנה. ואת האנשים האלה אנחנו במו ידינו משכיבים בבית חולים לסבל של שבועיים-שלושה במקרה הטוב, עד שהרופאים המצוינים שלנו והאחיות שלנו יטפלו בהם, כי הרבה יותר פופולרי לעמוד עם האנשים ועם השלטים ולצעוק: לא ניתן לפגוע בפרנסתנו, או: אין שום קורונה, או כל מיני סיסמאות מסוג זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא מה שהם אומרים. זה לא מה שהם אומרים. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אז לכן אני אומר, גם אני אומר וגם היום בממשלה נאמר בפה מלא: מי שנפגע – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא שחור או לבן. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> בדיוק. לכן אני אומר: זה לא שחור או לבן, זו בדיוק הגישה שלי. ולכן אני אומר: כל החלטה, כל החלטה – ואני עונה פה בשם הממשלה, לא מסתתר רק מאחורי הסיסמה שאני שר הבריאות ועל כל שאר הדברים אל תדברו איתי. אני אומר: גם בהחלטה, כשאני הבאתי את ההחלטה לממשלה, ואני לא מסתתר מאחורי אף אחד, אני הבאתי את המגבלות. ואני רציתי מגבלות עוד יותר חמורות. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי שחי צריך לחיות. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אבל ההחלטה הזאת מלווה גם בהחלטה – וזה חלק בלתי נפרד מההחלטה – לתת שיפוי, איך שתקרא לזה, לבעלי עסקים שנפגעים. וכולי תקווה, ההנחיה היא לבוא עם מתווה תוך 48 שעות. כולי תקווה שכך זה גם ייעשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה לא עשיתם – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ההחלטה תיכנס מיידית לסגירת מקומות חתונות – – – עכשיו? היום? << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> כן, יש חלקים שנכנסים מיידית ויש חלקים שיעברו את אישור הכנסת. באמת לגבי אולמות, ברים, מועדונים וכן הלאה ההחלטה היא מיידית, זה צו מנכ"ל משרד הבריאות. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אולמות חתונה פתוחים, גנים – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אין שום הבדל. התקהלות מותרת עד 20 איש. התקהלות בבתי תפילה, בבתים פרטיים, בכל מקום, בתוך מסעדה – מותרת התקהלות עד 20 איש. דרך אגב, גם זה משהו שאפשר להתווכח עליו שנים: למה לא 22 ולמה לא 18 ולמה לא דיפרנציאלי. איך אמר אחד הקולגות שלי, מה שלא פשוט – פשוט לא יהיה. אפשר על כל מקום לקבוע מספר אחר. זה לא יקרה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה לא עושים את זה לפי גודל האולם – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> שאלה מצוינת. אתה יודע מה, שאלה מצוינת. סליחה, אדוני היושב-ראש, זו לא מסיבת עיתונאים, אבל אני אסיים וארד. אבל אני אגיד לך – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, יש לך במה טובה. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> – – אדוני, זאת שאלה מצוינת. ואני אגיד לך בכאב רב: עברנו את השלב הזה. ואני אגיד לך מה אמרתי לחבריי בממשלה אתמול. אמרתי להם שכשהגעתי למשרד – זה לא כל כך מזמן; שוכחים, אבל זה כולו לפני כמה שבועות. כשהגעתי למשרד, על כל תו סגול שהוצא אז, והוצאנו – לתרבות, לתחבורה ציבורית וכן הלאה – הייתי יושב, דורש אותו מראש, יושב, מתקן שם איזה פסיק, איזו מילה, משהו. ואתמול אמרתי לחברי הממשלה, ואני יודע שזה לא יפה, אבל אמרתי: לא מעניין אותי יותר תו סגול. לא שמרו על תו סגול בשום מקום כמעט. מקומות בודדים שמרו על תו סגול, והתוצאה היא אותם נתונים שכולנו מכירים. זאת המציאות. ולכן הדיבורים האלה – למה במקום כזה ככה ולמה ככה ולמה, לפי גודל האולם ולפי האחריות ותכתוב תו סגול יותר טוב – כל אלה דיבורים בעלמא. ולכן אנחנו נאלצים לנקוט צעדים לא פשוטים, קשים. אני לא מזלזל, באמת, כמו שאמרתי, גם בחיים הקשים של בעלי העסקים ושל המפוטרים ושל כל אלה שנפגעים, אבל צריך לזכור דבר אחד: אנחנו עושים את כל זה על מנת להחזיר את הג'יני לתוך הבקבוק, בתקווה שאנחנו נדע להמשיך ולחיות חיים בצל הקורונה בצורה שונה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר הבריאות. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה, הצעת סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: הממשלה דוהרת לסיפוח והנצחת הכיבוש ובדרך רומסת את האזרחים. תציג את ההצעה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי כנסת, חברות הכנסת, על פניו הצעת האי-אמון הזו מגיעה רגע אחד אחרי זמנה. הרי 1 ביולי עבר וחלף, חלף ועבר כששום שטחים גזולים לא סופחו ושום הכרזה היסטורית לא נישאה. היום שרבים מאוד בחלקת האדמה הזו ובעולם נשאו אליו את עיניהם עבר כביכול כמו כל יום רגיל. כן, כמו כל יום רגיל, שבו עוד ועוד מובטלים מתווספים למספרים ההולכים והגדלים; עוד עסקים קטנים שמתקשים להשאיר את הראש שלהם מעל למים טובעים יותר ויותר; עוד מאות נדבקים בקורונה ביממה וחולים המצטופפים במסדרונות של בתי החולים; עוד אלפי עו"סים ועו"סיות שנאנקים תחת לחץ וסובלים מתת-תנאים עד כדי כך שנאלצו לצאת לשביתה הבוקר בשעה קשה זו; עוד ירי בחברה הערבית, שהפכה מזמן לחצר האחורית הנשלטת על ידי נשק בלתי חוקי ואטימות של רשויות האכיפה. אני יודעת שלא שמתם לב, אבל 1 ביולי עבר כיום רגיל, בעיקר, במציאות שבה הכיבוש, כן, הכיבוש, זרועותיו ממשיכות לשלוט בחייהם של מיליוני פלסטינים ולקבוע עובדות בשטח; לגזול עוד אדמות חקלאיות ולהנהיג עליהן משטר היתרים; לגרש עוד משפחות מביתן; לירות בעוד פלסטיני חף מפשע משום שהתחושה הסובייקטיבית של חייל כלשהו וההסתה שהקשיב לה לאחרונה גרמו לו לחשוש לחייו שלו ולהפקיר את חייו של האחר; לעצור עוד סטודנטים פלסטינים ובעיקר סטודנטיות, לענות ולהחזיק במעצרים מינהליים. 1 ביולי לכאורה, ורק לכאורה, עבר בלי שהוכרז על סיפוח של שטחים כבושים, וטוב שכך. אני לא ממעיטה בכך שהתוכניות שיועדו ל-1 ביולי בינתיים סוכלו. לא כי לא היו רצון ונכונות בממשלת ישראל ובממשל הימין הקיצוני של הפירומן טראמפ. הן סוכלו הודות למאבק ועבודה קשה ונחרצת של אין-ספור אנשים וארגונים בארץ ובקרב ההנהגה והעם הפלסטיני ובעולם, שפעלו כדי למנוע את האסון. הן סוכלו הודות ללחץ ציבורי והבנה עמוקה בקרב הציבור, ערבים ויהודים, שיצאו במאות אלפים לרחובות ושהשכילו להבין כי מול הפקרות כזו חייבים וחייבות לצאת למאבק. תוכנית 1 ביולי סוכלה בעקבות העמדה המתנגדת והמתריעה של מרבית מדינות העולם, של ראשי מעצמות ומדינות רבות, אלפי חברי פרלמנט אירופים, חברות קונגרס אמריקאיות, בכירות באו"ם – כולם וכולן התריעו, הזהירו, התנגדו והצהירו שלא יכירו בסיפוח, ואמרו למערך הענק של ההסברה הישראלית והאמריקאית, שניסו למכור מלחמה במסווה של תוכנית שלום: לא משנה כמה תשקיע ותנסו לעוות את המציאות, אי-אפשר להלבין את הפשעים, אי-אפשר להלבין את הכיבוש. יחד עם זאת, אין להשלות את עצמנו. אין ספק כי נתניהו חפץ בסיפוח, גם אם זה יהיה סיפוח זוחל. הוא ינסה להשיג אישור אמריקאי, גדול או קטן, כדי לרשום את הניצחון על שמו. לכולם ברור שנתניהו מנצל את חלון ההזדמנויות שנותר לו, כל עוד טראמפ נמצא בבית הלבן, כדי לעשות צעדים בלתי הפיכים לקיבוע משטר האפרטהייד בגדה. הוא יודע שבנובמבר יש סיכוי לא קטן שחלון ההזדמנויות הזה ייטרק לשנים רבות. ואין צל של ספק כי טראמפ זקוק לסיפוח כדי לחזק את סיכוייו בבחירות הקרובות. לכן, הסיכול של המהלך לעת עתה הוא רק קרב אחד במערכה ארוכה, שאומנם תחילתה היא סיכול סופי של מהלכי הסיפוח, אולם תומה חייב להיות סיום הכיבוש והקמת המדינה הפלסטינית העצמאית על גבולות 67' ובירתה ירושלים המזרחית ופתרון בעיית הפליטים. וזה הזמן לומר כי איננו מקילים ראש בשום קול אמיתי וצודק שנשמע נגד מהלך הסיפוח. איננו ממעיטים בערך של כינונה של חזית רחבה המתנגדת למהלך ההרסני אשר יספח שטחים כבושים, גורלות של מיליוני פלסטינים, ויספח את העתיד של מיליוני אזרחים ישראלים, ללא תקווה וללא אופק של חיים בשלום ובשלווה. אולם, יש להתריע ולהזהיר ולהזכיר: כשמדברים על סיפוח צריך לזכור שיש כיבוש. הסיפוח הזה הוא תוצאה ישירה של הכיבוש. אכן, הסיפוח מעמיק ומנציח את הכיבוש, אולם עצירת הסיפוח, אסור לה לנרמל את הכיבוש. אל לה להפוך אותו לדבר שניתן לחיות איתו. אל לה להפוך אותו לרע במיעוטו. כי כל שיח המתנגד לסיפוח מאינטרסים צרים שלא רואים את הנפגעים האמיתיים מהצעד הזה הוא לעולם חסר ותלוי זמן ונסיבות; כל שיח שכורך את ההתנגדות למהלך הסיפוח בתזמון ובעיתוי הוא שיח שעלול להכשיר את העוול, כל עוד זה לא נעשה כלפיו וכל עוד האינטרסים שלו לא נפגעים; כל דיון המתמקד אך ורק בסכנה לדמוקרטיה הישראלית ועוצם את עיניו מול דיכוי ושלילת זכויות העם הפלסטיני וזכותו לשחרור ולהגדרה עצמית הוא דיון סלקטיבי, שעתידו להגיע למבוי סתום. משטר הפרדה גזעי תוצרת חוק הלאום בישראל ושליטה צבאית בעם הפלסטיני משולל הזכות להשפיע על גורלו הם הרבה דברים – אבל דמוקרטיה הם לא. כל שיח שמתנגד לסיפוח כי הוא כמיהה להיפרד מהפלסטינים ותו לא הוא שיח שלא מחפש שלום או צדק אלא חיים בפחד מתמיד, ולא פחות – חיים על החרב. בשבוע הבא נציין שנתיים לחקיקת חוק הלאום – האפרטהייד תוצרת כחול לבן שיצר מדרג גזעי לאזרחות הישראלית. מאז הספיקה הממשלה להרוס עוד עשרות בתים של אזרחים ערבים, להפקיע אדמות, להפקיר את חייהם של למעלה מ-100 מאזרחיה הערבים במלחמת ארגוני הפשיעה בחברה. לממשלה של אז, ממשלת נתניהו הרביעית, התווספו חברי ממשלה כגורם ממתן וגורם מרסן, ובנו להם יחדיו את ממשלת נתניהו החמישית, או ממלכת נתניהו החמישית. הממשלה המנופחת, ענקית הממדים הזו, מתכננת מהלך כל כך הרסני בזמן משבר בריאותי וחברתי חסר תקדים וכשחלק אדיר מהמובטלים לא רואה דרך לחזור לעבודה. בזמן שהכלכלה הישראלית הולכת להצטמק בממדים אדירים, בזמן שרחובות הערים מלאים בשלטי "להשכרה" על עסקים קטנים שקרסו, בזמן ש-14 נשים נרצחו ועוד אלפים סובלות מאלימות, הממשלה הזו מתעסקת בתוכנית ההרסנית שלה וממשיכה לטפח את התקווה לסיפוח. הסיפוח נראה כאילו הוא החיסון היחיד שנתניהו ינסה לפתח כדי להלבין ולהעלים את התסמינים הקשים שתותיר הקורונה – בריאותית, כלכלית, וחברתית. הוא ינסה להוציא את התוכנית לפועל, ועל כן על הממשלה הזו, הפושעת כלפי אזרחיה שלה וכלפי נתיניה הנמצאים תחת שליטתה הצבאית, לחלוף מן העולם הזה, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בשם הממשלה ישיב השר המקשר חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא, חברת הכנסת עאידה תומא, שמעתי אותך. האמת, דיברת על כל כך הרבה נושאים שרובם בכלל לא קשורים להצעת האי-אמון שהגשתם, לנושא. אז קודם כול, בואו נתקן. אני לא הבנתי – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני דיברתי בראייה כוללת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין בעיה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא הבנתי מה הכוונה שלך ב"רומסת את האזרחים". על אילו אזרחים מדובר בכלל? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל האזרחים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, יש פה תיקון קטן בהצעה, לשיטתי ולטעמי. אין דבר כזה סיפוח. אנחנו מתכוונים להחיל את החוק הישראלי על ההתיישבות היהודית, שבעזרת השם רק תלך ותתפתח – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – גם ביהודה ושומרון, גם בצפון ים המלח – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – וגם בבקעת הירדן. אנחנו מתכוונים להחיל את החוק הישראלי. דרך, אגב, כפי שאמרתי לכם בעבר, כל שבוע אתם מגישים את אותה הצעה, רק זה מתחלף – פעם אתם, פעם מרצ, פעם יש עתיד. זו בעצם החלוקה. אני מניח שבשבוע הבא – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדיין כל פעם לא מקבלים תשובות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – זה יהיה יש עתיד. אמרתי לכם – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תפתיע אותנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בשבוע שעבר: אל תשעממו את הכנסת. תשנו, תגוונו קצת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשנו את הגישה שלכם ונשנה את העמדה שלנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אתם חוזרים על הדבר הזה, ומבזבזים בכלל את זמנה של הכנסת בעניין הזה – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כבוד השר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ולא מחדשים דבר וחצי דבר בשום נושא. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשנו מדיניות – נשנה הצעות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני גם, אני גם – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני בעצם, אני מציע לכם גם, כפי שאמרתי – לפחות בתפיסה שלנו אנחנו מדברים על החלת החוק הישראלי. את צודקת בדבר אחד, שיש פה פגיעה באזרחים. איזה אזרחים? היהודים, היהודים. אני גר ביהודה ושומרון, אדוני היושב-ראש, וחל עליי חוק שהוא שונה מאשר על חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחבריה. עליהם חל החוק הישראלי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כי אני – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אתן דוגמה, אני רק אתן דוגמה קלה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא גזלתי את אדמתו של אף אחד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בכנסת הקודמת – אני סיפרתי להם את זה בשבוע שעבר – חוקקנו את חוק הפרגולות, כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים. ומה אומר החוק הפרגולות? שאזרח במדינת ישראל, אם יש לו פרגולה עם סנטף למעלה, פלסטיק, הוא לא מחויב בארנונה. אתה לא תאמין, כל אזרחי מדינת ישראל – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כולל איימן עודה, כולל עאידה תומא סלימאן, כל החבורה הזאת – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין לי פרגולה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – הם פטורים, לא משלמים ארנונה. מי משלם? אמסלם דוד. מדוע? בגלל שהוא גר ביהודה ושומרון. אז אני נמצא, אני, אני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם צודקים, מדינת ישראל פוגעת באמת באזרחים היהודים – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שמתגוררים ביהודה ושומרון. וזה בעצם, אין מדינה אחת כזו בעולם. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן זה מה שאנחנו צריכים להסדיר. וזה הסיפור האמיתי, זה הסיפור האמיתי שאתם בעצם לא מבינים, לשם אנחנו מושכים, החוק הישראלי צריך לחול על כל אזרחי מדינת ישראל. אני לא אזרח סוג' ב', אין שום סיבה שאני אהיה כזה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין גבולות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן באמת, אם אתם שואלים איפה בעצם יש את האפליה – אצל היהודים, היהודים מופלים לרעה, לא הערבים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עכשיו התעלית על עצמך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר על הסיפור של האפרטהייד. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לנקודה אחת. אני אחלק את התשובה שלי לשני חלקים, מדוע? הרי הם יודעים את כל מה שאני אומר בגלל שכל שבוע אנחנו מספרים להם את אותו הדבר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הינה, אתה מפתיע. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל שבוע נציק לכם, כל שבוע תשמעו אותנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל היות שיש לנו גם מה שנקרא סיקור, אנחנו צריכים גם לסקר. איך אמרת? יש עכשיו, יש אחר כך, ויש גם אחר כך של הבעדין על הבעדין. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל שבוע תשמע אותנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אחלק את זה לנקודה אחת. אדוני היושב-ראש, הם טוענים – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמסלם, אתה לא יודע כמה אתה נשמע בדיוק גבר לבן מתנשא. בדיוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן גם דיברה על חוק הלאום, והיא טענה, דרך אגב, שזה חוק גזעי – התכוונת גזעני. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, אמרתי – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה חוק גזעני. השר אמסלם, תקשיב טוב. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה חוק גזעני, אבל עושה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חוק הלאום. היהודים אחרי אלפיים שנה חזרו למדינת ישראל. חלק גדול מהם, דרך אגב, חיו גם במדינות ערב, בדמוקרטיות גדולות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, מכובדיי, חבר הכנסת כסיף, תן לו לומר את דברו, מה אתה רוצה? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שנייה, אני אומר את הדעות הפוליטיות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כסיף, אתה תמיד צורח בלי טעם, בלי ריח, סתם, רק מפריע. אז אם אתה רוצה, בוא תדבר פה. כשאתה מדבר פה אנחנו שומעים אותך, אבל יש לך נטייה להפריע בכל הזמן וגם להתנשא ולחשוב שאתה בן אדם גאון וחשוב, וחכם גם. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אומר, חוק הלאום הוא חוק שלא היה באירופה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתביישו לכם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> זה לא חוק, זה חוקה, חוק הלאום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא שידוע לי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כשהגענו למדינת ישראל, ודרך אגב, גם במגילת העצמאות, צריך להבין, חוק הלאום בא להסדיר דבר אחד. דרך אגב, אין מחלוקת על זה, גם פה אתם משקרים לאורך כל הדרך. הרי אין מחלוקת על זכויות אזרח במדינת ישראל. אף אחד לא חולק על כך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, אין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, גם אם הלכה למעשה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אענה לך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, השר אמסלם, רק דקה. חבר הכנסת עסאקלה וחברת הכנסת תומא סלימאן. חברת הכנסת תומא סלימאן, את אמרת דברים לא קלים, תאמיני לי, לא לכולם היה קל לשמוע, ובכל זאת הם נשמעו בשקט מופתי ובלי שום הפרעה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני יודעת. המציאות לא קלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הם נשמעו בשקט מופתי ובלי שום הפרעה. תכבדו גם את זכותו של השר אמסלם לומר את אשר הוא חושב שצריך לומר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לרוב אנחנו שומעים אתכם בשקט ואתם מפריעים לנו. זאת השיטה, דרך אגב, בכל דבר, גם בתשובות שלכם, גם במה שאתם מציגים, הכול שקרים, אבל אנחנו טועים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל אי-אפשר ככה, תנו לו לדבר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שלא יביא שקרים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מותר לו לומר. את אמרת דברים לא פחות קשים ואף אחד לא הפריע לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את דיברת על חוק הלאום. חוק הלאום, דרך אגב, אין מחלוקת על כך – הינה, גם ליושב-ראש הייתה הזכות לקדם את הסיפור של החקיקה של חוק הלאום בכנסת הקודמת. אין מחלוקת על כך, במדינת ישראל לכל אזרח יש זכויות וחובות שוות בנושא האזרחי, או כל דבר ועניין. אין על זה מחלוקת, מחינוך ועד בריאות ועד רווחה, הכול. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, אז למה זה לא מופיע בחוק? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שזה ברור. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כי זה מופיע בחוקים אחרים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בדיוק. אין על זה מחלוקת. להפך, אם היינו רושמים את זה, סימן שזה לא ברור. אבל זה לא חשוב. אתה גם יודע את האמת. אתה יודע שאין חבר כנסת אחד שלא חושב שיש זכויות שוות לכל אזרח – אמורות להיות זכויות שוות לכל אזרחי מדינת ישראל, בלי הבדל, בוודאי לא על רקע דת ומין. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אענה לך ברצינות. לגבי מה שאמרת על האזרחים היהודים והערבים ביהודה ושומרון. אני אומר לך באופן הכי ברור שאפשר: להיות אזרח ערבי במדינת ישראל לא טוב, לא כיף. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני חייב להגיד לך, בסוריה גם לא כיף להיות אזרח ערבי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בדיוק. בוא נסכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> א. אני לא מסכים איתך. חבר הכנסת בן ברק, בוא נסכם כזה דבר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, גמרנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מסכים איתך בשום פנים ואופן, ועם הנחת העבודה הזאת. להפך, אני חושב – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ומה שאני אגיד לך – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רק אגיד לך שאזרח ערבי ששירת בצה"ל, ששירת בשירות לאומי, זכאי פה לכל הזכויות – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ממש. איפה אתה חי? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תשאלו את חמד עמאר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איפה אתה חי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל אזרח – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, חבר הכנסת עסאקלה, מספיק. חבר הכנסת עסאקלה, מספיק. עכשיו בלי הפרעות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל אזרח במדינת ישראל יש לו, כפי שאמרתי, זכויות שוות, בוודאי בנושאים האזרחיים. דרך אגב, גם לערביי ישראל. אני חושב שהם חיים פה בכבוד, אני חושב שהם חיים פה ברווחה – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא יודע – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כסיף, מספיק כבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל דבר אחד אני מבטיח לך – שאין מדינת ערב אחת שהם חיים בה יותר טוב מאשר במדינת ישראל. אחת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מסכים איתך. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שחאדה, מספיק כבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע, כשעלה פעם רעיון של איזה חילופי שטחים, אתה מבין מה קרה פה. עכשיו, זה ברור לך לחלוטין – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שחאדה, מספיק כבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר שהאזרחים הערבים של מדינת ישראל אמורים לחיות ולקבל זכויות כמו אזרח במדינת ישראל, על זה אין מחלוקת. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין על זה מחלוקת. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא מבין – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק כבר. חבר הכנסת שחאדה, די. אתם לא נותנים לו להוציא משפט אחד שלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל יש אבל אחד, והוא שזכויות לאום במדינת ישראל יש רק לעם היהודי. זאת מדינת הלאום של העם היהודי וזה שורש המחלוקת, אתה יודע את האמת. ולזה הם לא מסכימים. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם רוצים מדינת כל אזרחיה, הם רוצים לעקר את הסממנים היהודיים של מדינת ישראל בתוך מדינת ישראל. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם לא רוצים שתהיה מדינת ישראל מדינת היהודים, וזה סלע המחלוקת האמיתי, וזה המאבק האמיתי שלהם, באצטלה של איזה דמוקרטיה. ולזה אנחנו לא נסכים. דרך אגב, זה מה שאומר חוק הלאום, הלכה למעשה הוא לא שינה כלום, את המציאות, בשום דבר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אנחנו הבהרנו להם פעם אחת ולתמיד שמדינת היהודים זאת המדינה של היהודים. יש בה ערבים, זה נכון – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מגיעות להם זכויות כמו כל אזרח בנושא האזרחי, זה נכון, אין על זה מחלוקת. בנושא הלאומי, אנחנו מדינת היהודים ולכן זה חוק הלאום. דרך אגב, הם רוצים לבטל את זכות השיבה. תשאל אותם, הרי עסאקלה, בשבוע שעבר, כשהוא הגיש את אותה הצעה, מה הוא אמר – לפני שבועיים – שהם רוצים להביא את כל הפלסטינים, הם רוצים להביא את כל הפליטים לכאן. הם טוענים שאנחנו גזלנו להם את הארץ, והם רוצים לבטל את חוק הלאום, שהוא גזעני מבחינתם. לכן זה סלע המחלוקת שלנו איתם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין שום בעיה שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, נקודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל על זה המחלוקת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה שהם רוצים זאת בעיה שלהם, אבל אני אומר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, בן ברק, אני רוצה לומר לך משהו. אני אומר דבר מאוד פשוט, אתה משחק לידיים שלהם. אני אסביר לך משהו בגלל שביני לבינך אין מחלוקת. אמיתי. אנחנו אזרחים של מדינת ישראל, דוגלים בשוויון זכויות לכל אזרחי מדינת ישראל, אתה יודע את זה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בחוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אנחנו גם מסכימים שזאת מדינה של הלאום היהודי, ואת זה הם לא מקבלים. ואתה, באצטלה של כאילו למה לא כתוב פה – בזה בדיוק אתה משחק לידיים שלהם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השתכנעת מההסברים? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אגיד לך, כלפי החוק אתה צודק, בחיי היום-יום זה לא נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה משהו אחר. תראה, במדינת ישראל יש הרבה דברים שדרושים תיקון. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> התפקיד שלנו – בחיי היום-יום זה צריך להיות אותו הדבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך, חבר הכנסת בן ברק, אני לא טוען שהחברה הישראלית לא זקוקה לתיקונים בכל מיני מישורים. ודאי, בהרבה נושאים, אני מסכים איתך. אבל אין לנו מחלוקת על זה ברמה העקרונית. כאן הסיפור – הם מתנגדים לחוק הלאום לא מהסיבות שאתה חושב. תשמע אותם, הם רוצים כאן מדינת כל אזרחיה. הם רוצים מדינה אחת פלסטינית של הערבים, והמדינה השנייה של אזרחיה. הבנת? הם בעצם בסופו של דבר רוצים להרוס את מדינת ישראל מבפנים, זאת המטרה שלהם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה לא יכול להסתדר איתם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי ובוודאי אנחנו אחרי אלפיים שנות גלות לא ניתן להם את זה, וגם נגיד להם את זה, בגלל שכשאנחנו אומרים להם את זה אולי זה יחלחל להם במוח ויבינו שזה לא יקרה. עכשיו, אני רוצה רק לומר דבר אחד, אדוני היושב-ראש – אתה יודע מה, אני אתייחס לזה בסיכום. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה, חבר הכנסת השר דוד אמסלם. אנחנו עוברים מכאן להצעת האי-אמון השלישית. אני עובר להצעת האי-אמון השלישית. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> קיבלתי, הבקשה הונחה, ומותר לו להזכיר אותך בשם. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא ציטט אותי באופן – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת עסאקלה, מותר לו, וזה בוודאי גם לא בשלב הזה, אפילו אם נותנים הודעה אישית, ואין לזה מקום. אני עובר להצעת האי-אמון השלישית, הצעת סיעת ישראל ביתנו, שכותרתה: מדיניות מפלה וגזענית של רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים כלפי עולים מברית המועצות לשעבר. יציג את ההצעה יושב-ראש המפלגה חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אני יכול רק, בהמשך לוויכוח הקודם, להגיד שאנחנו בישראל ביתנו קיבלנו את הנוסחה של – לא עלינו – אחד ממנהיגי מפא"י ההיסטוריים, פרופ' בן-ציון דינור, פעמיים חתן פרס ישראל, שאמר בצורה מאוד ממצה: לערבים בארץ ישראל יש כל הזכויות האזרחיות; אין להם שום זכות על ארץ ישראל. אני חושב שהוא ניסח את זה יפה מאוד. אבל אני רוצה לחזור לענייני דיומא. אני שמעתי בדרך לכאן על החלטות הממשלה בנושא קורונה, ואני באמת נדהם. תראה, אני שומע שלמשל לגבי כל המסעדות החליטו שבפנים יכולים לשבת רק 20 בני אדם. איך אפשר לקבל החלטה כזאת? יש מסעדה של 20 מטר ויש מסעדה של 400 מטר, למה החלטה גורפת כזאת? אני שומע שלמשל כל חדרי הכושר, בריכות השחייה – הכול סגור, הכול ייסגר. אני לא חושב שגם פה אפשר לקבל החלטה גורפת שאף אחד לא ייכנס לחדר כושר; זה תלוי באיזה גודל, כמה אנשים מתאמנים, איזה אמצעי זהירות באמת נוקטים. אני שומע שכל הנושא של מופעי תרבות – הכול ייסגר; פעילות ספורט ללא קהל, אירועי ספורט מאורגנים – הכול ייסגר. אין שם בלאו הכי אנשים, טריבונות ריקות, למה לסגור את זה? אני שומע למשל על כל בתי הספר בקיץ, קייטנות, פעילות נוער – הכול ייסגר. מה יישאר פתוח? הישיבות. למה הישיבות, למה זה נשאר פתוח? לא בגלל טובת הציבור, לא משיקולי בריאות, אלא יש לחץ, יש לחץ קואליציוני. אפשר להקריב את האינטרס הציבורי על מזבח אותו לחץ קואליציוני. למה חייבים ללמוד בצוותא, למה אי-אפשר ללמוד בזום, בדיוק כמו בבתי הספר התיכוניים, בדיוק כמו, למשל, באוניברסיטאות, במכללות? אותו דין, למה דווקא הישיבות נשארות פתוחות? ולכן כשאני מסתכל על כל השורה של ההחלטות – גם ההחלטה אולי הכי דרקונית, שהממשלה תקבל החלטות ללא אישור הכנסת, בלי לחכות להחלטות של המליאה, של הוועדות – זה באמת פשוט חכמי חלם, אין מילה אחרת. כשאני נזכר בכל הסיפורים של חכמי חלם – אחד יושב וכותב מכתב לאחיו באותיות ענק, קידוש לבנה, שואלים אותו: למה אתה כותב לו מכתב בכאלה אותיות ענק? הוא אומר: לא עלינו, אחי הוא חירש – אלה בדיוק ההחלטות של הממשלה הזאת. אין שום הסבר הגיוני, אין שום הבנה, אתה לא מבין את הלוגיקה של קבלת ההחלטות. אבל אני מכאן רוצה לחזור להצעת האי-אמון. דווקא עכשיו, כשנוצרה הזדמנות ענקית להביא לכאן אלפי או מאות אלפי עולים מרחבי העולם – אני מסתכל מה קורה בארצות הברית, אני מסתכל מה קורה בלונדון, מה קורה במוסקבה, מה קורה בקייב. אנשים יושבים על מזוודות. מצד אחד השילוב הזה של קורונה, של האנטישמיות, של ההתבוללות, באמת מביא אותנו לרגע שאפשר לממש את החזון הזה, לאסוף את רוב העם היהודי כאן בארץ ישראל. כרגע רק במוסקבה, למשל, אנשים יצטרכו להמתין תשעה חודשים בתור להגיע לקונסוליה לקבל מסמכים על מנת לעלות לארץ. למה כל כך חשובה העלייה דווקא עכשיו? כי העלייה תמיד הייתה מנוע צמיחה חשוב. דווקא כרגע, כשאנחנו במשבר כלכלי, כל גל עלייה יביא איתו צמיחה כלכלית. לכן צריך לבנות פה תשתית, צריך לבנות אולפנים, מרכזי קליטה ומקומות תעסוקה, לחשוב. מה עושים במקום זה ברשות ההגירה והאוכלוסין? התחילו לבדוק יהדות של אנשים שעלו לפני 20 שנה. קודם כול, מבחינה חוקית אין להם שום סמכות. דבר שני, יותר מרגיז, שכל הבדיקות האלה הן אך ורק כלפי עולים מחבר העמים, שום עולים אחרים. רק עולים מחבר המדינות – יתחילו לבדוק את היהדות שלהם. ל-2,000 ילדים שנולדו כבר בארץ שינו את סעיף הלאום בדיעבד. עשינו ישיבה בוועדת הפנים, ניסינו לקבל נתונים מרשות ההגירה: תנו לנו נתונים. הכול התחמקות, אי-אפשר לקבל שום נתון אמיתי. אומרים לנו שם: במקרים רבים ההורים הסכימו. אמרתי: מה זה ההורים הסכימו? נתנו להם הצעה שאי-אפשר לסרב לה. זה בדיוק כמו בארגון אחר, חס וחלילה. מה זה הבדיקות האלה בדיעבד? אני זוכר שהתחלנו לדבר על בדיקות דנ"א. אמרו לנו: אין בדיקות דנ"א, אין בדיקות יהדות. אני יכול להגיד לך אחרי דיון בוועדת הפנים שיש בדיקות דנ"א ויש חקירה לגבי יהדות בדיעבד: תביא מסמכים של סבתא רבתא. כל ברית המועצות התפרקה לרסיסים, הכול שם הושמד – לך תביא מסמכים של סבתא רבתא. לכן אני אומר שיש פה באמת מצד אחד הזדמנות, ומצד שני זדון. אני מקווה שהשכל הישר יגבר ויבינו, גם לגבי עולים אחרים, שיש פה פוטנציאל. מה שקורה היום בניו יורק, מה שקורה בפריז ובלונדון, חייבים להבין – ולא יכול להיות שאותה פרקטיקה של חקירת יהדות, ינהיגו אותה אך ורק כלפי עולים מברית המועצות. אבל מעבר לזה, אי-אפשר היום להתעלם – זה מה שנותר או מה שדיברתי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה מה שנותר. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אוה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל תקבל עוד דקה, ככה, על חשבון הבית. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה נדיב היום. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תשמע, באמת רציתי להוסיף עוד הרבה דברים, אבל אני חייב להגיד דבר אחד. תראה, בנושא הטיפול בקורונה – אני איש אופוזיציה, אני לא אובייקטיבי, ויכול להיות שכמובן חלק מהאנשים אפשר להאשים מתוך אינטרסים כאלה ואחרים, אבל הקשבתי אתמול לפרופ' אלי וקסמן, יושב-ראש צוות המומחים המייעץ למועצה לביטחון הלאומי. הוא היועץ של ראש הממשלה לענייני קורונה. אומר פרופ' אלי וקסמן: איבדנו שליטה במגפה. כשאת זה אומר פרופ' אלי וקסמן, איבדנו שליטה על המגפה, לדעתי ראש הממשלה צריך להסיק פה מסקנות. מה שהוא משדר היום זה רק היסטריה. כל כמה ימים יש תוכנית כלכלית חדשה ויש החלטות חדשות, וכל יומיים יש מסיבת עיתונאים או סרטון חדש. אי-אפשר ככה לנהל משבר אמיתי, ומשבר הוא קודם כול כלכלי; הוא לא רק בריאותי, הוא כלכלי. צריך להבין שגם אי-אפשר רק לפזר. אנחנו איבדנו חלק גדול מההכנסות. היום הסתכלתי על הנתונים הסטטיסטיים: רכישת רכב חדש – ירידה של 30%. המיסים מרכישת רכב חדש הם הסעיף הכי משמעותי בהכנסות המדינה. סעיף מכירת רהיטים – נפילה בין 50% ל-60% בקרב הגדולים. כל הנגריות הקטנות לדעתי כרגע על סף חיסול. ולכן כשכל יום מכריזים ומכריזים, כולם מבולבלים. אין איש אחד שמבין באמת מהן ההחלטות, מה התוכנית הכלכלית ומה תוכנית הסיוע. תראה, אם מדברים על האבטלה, צריך להבין שמי שנפגעו הכי קשה זה החבר'ה הצעירים. הפגיעה במסעדות זה קודם כול פגיעה באותם חבר'ה צעירים שאחרי צבא, לפני צבא, שעובדים כמלצרים, ברמנים, רוצים להרוויח כמה גרושים ללימודים. סטודנטים. זה פשוט דברים לא סבירים. עובדים סוציאליים – נפגשתי פה עם העובדים הסוציאליים. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, כמה תקנים פנויים יש כרגע לעובדים סוציאליים? 1,000. 1,000 תקנים פנויים, אפשר להעסיק 1,000 איש. למה אף אחד לא רוצה לעבוד כעובד סוציאלי? תנאי השכר, גובה השכר, האלימות – יש עלייה דרמטית באלימות כלפי עובדים סוציאליים. אם לא ישפרו לפחות את תנאי העבודה – תראה, בארצות הברית, כל עובד סוציאלי מטפל ב-17 משפחות. מה במדינת ישראל? ב-300 משפחות, ב-500 קשישים. אי-אפשר להתמודד עם זה. אנשים פשוט נואשים. והיום, דווקא היום, כשאנחנו זקוקים לעובדים סוציאליים שיטפלו בשכבה הכי חלשה של מדינת ישראל, תפתרו את הבעיה, תנו להם תנאים, תנו שמירה, תעלו קצת שכר. כבר יש לכם 1,000 מקומות עבודה – והרבה הקלה בקהילה. אבל שום דבר. הכול הצהרות, הכול דיבורים. איך אמר אחד? יש לנו ממשלת חרטא ויש לנו ראש ממשלה חרטבונה, והכול יחסי ציבור, הכול קואליציה, אין תוכנית, ויש באמת פה קריסה של כל המערכות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. עד כאן הצגת הצעות האי-אמון. מכאן אנחנו עוברים לדיון, רק קודם לכן כמובן תשובת השר דוד אמסלם. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אוקיי, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמעתי את דבריו של חבר הכנסת ליברמן, גם לגבי הקורונה. אז בואו נאמר שני דברים: אחד, סיפור הקורונה זה לא סיפור של פוליטיקה, גם לא של מפלגות. דרך אגב, אם יש לך רעיונות טובים, תביא; זה עם ישראל פה, זה לא – גם הרעיונות, יכול להיות שהם עולמיים. אם יש לך איזה פטנט עולמי גם, יכול להיות שנשווק אותו לכל העולם. מה שאמר פרופ' וקסמן אתמול, הוא אמר דבר מאוד פשוט. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא אמר שאיבדתם שליטה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא אמר שבנתונים הקיימים – דרך אגב, אני מקווה שאתם לא מאשימים אותנו שראש הממשלה גם הביא את הקורונה לפה. מקווה. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו רק מאשימים שהוא לא יודע לנהל – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל הוא לא עצר אותה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם כשאתם רוצים להאשים במשהו, תעשו את זה קצת בהיגיון. אתם מחלקים את זה כאילו אנחנו פה איזה מפלגות מול הקורונה. יש לנו מאבק אמיתי, יש פה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רואה את זה כאסון עולמי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה בדיוק מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, אני אסביר לך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אבל אתה מאשים אותנו בזה שאנחנו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני אסביר לך. אם למישהו היה בעניין איזשהו תו"ל, תורת לחימה, ודאי שהיינו – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל יש תורת לחימה, דודי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – זה הגיוני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יכול להיות שלך יש, אביגדור. אנחנו לא הכרנו – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש תוכנית לחימה, וראינו אותה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> פיקוד העורף. ראית איך הם טיפלו גם ביישובים החרדיים וגם באחרים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ליברמן – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> ההחלטה המתבקשת להעביר את כל – – – לבית מלון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ליברמן, אתה עכשיו כרגע הולך ואתה בא לאיזשהו מהלך אדמיניסטרטיבי לכאורה – מי אמור לנהל את האירוע. שני דברים שונים. כרגע יש מגפה עולמית שהיא בלתי נתפסת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> העולמית כבר הסתיימה, עכשיו זה אצלנו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה לא קרה שנים בעולם. העולם לא יודע איך להתמודד איתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא דווקא יודע, דודי, הוא יודע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אף מדינה. זה מצטמצם, ואז אתה פותח. מטבע הדברים – דרך אגב, אותם אנשים שכל הזמן צעקו כאן למה לא פותחים את בתי הספר וכו' וכו' – אתה מבין שיש בעיה כלכלית, ואז אתה מתחיל לפתוח ולקחת סיכונים, בגלל שאין לך ברירה, בגלל שאחרת הסיכון הוא כלכלי, מהצד השני של המאזן. ואז אתה עובד כאן במה שנקרא מעקב עולמי, אתה טועה ומתקן, מתקן וטועה, וכן הלאה. ככה בעצם אתה משפר. הזמן הוא פקטור חשוב מאוד גם בלמידת התהליכים וגם המחלה עצמה וגם הווירוס עצמו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מבלף אותנו במילים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה שאמר פרופ' וקסמן זה דבר מאוד חשוב ומאוד נכון. היות שהנגיף מתפשט במקומות שבהם בעצם יש התכנסויות של בני אדם, אז אנחנו מבינים שמעבר – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז יאללה, בוא נסגור את כל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה, באמת, זה לא ויכוח פוליטי, אמיתי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה ויכוח אמיתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא הייתי מעז לעשות דבר כזה ולהעלות את זה כסוגיה פוליטית. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה פוליטי בריבוע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. אני אומר, כולנו נמצאים על המגרש הזה, כל העולם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה ההיגיון – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי רק שנייה, אני אסביר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לוקחים מסעדה וסוגרים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אסביר, אז אני אסביר, אני אסביר לך, אני אסביר משהו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מנסה למשוך את זה לפוליטיקה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני מנסה להסביר משהו – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש הבדל בין מסעדה לבין – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז אל תאשים אותנו בפוליטיקה כשאתה עושה פוליטיקה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה להסביר משהו. אמרתי, קודם כול, אם יש לכם עצות טובות אז באמת בואו תייעצו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, יש שאלות טובות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו גם מוכנים להחליף אתכם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה, אני מציע גם לתת תשובות. לא רק שאלות, תנו תשובות. אבל מה שאני רוצה לומר זה דבר מאוד פשוט. מה שאמר פרופ' וקסמן, ובזה הוא צודק, ואני גם מניח שגם אתם מבינים את זה, הוא שהיות שהמחלה מתפשטת בקהל, זאת אומרת איפה שיש כינוס של קהלים – דרך אגב, מעבר לזה, בוודאי כל אזרח במדינה צריך לשמור על שלושה דברים, וזו האחריות האישית שלו, בלי זה לא נוכל להתגבר על כלום: מסכה, היגיינה ומרחק – זה מוטל – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. זו אחריות שמוטלת על כל אזרח. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מסעדה ש-20 מטר – – – זה מה שגם אמרתם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, אז אני אסביר, אני אתן לך תשובה גם על זה. עכשיו, לכן אני אומר, מה שבעצם פרופ' וקסמן אמר, הציע – וזה נכון, והממשלה לדעתי גם אימצה את העיקרון – הוא שאיפה שיש התכנסויות שהמחירים הכלכליים שלהן הם יחסית נמוכים צריך לחזור בחזרה ולא לאפשר אותן. כמובן, זה כפוף לכך שישפו את אותם עסקים באופן ישיר, מסעדות וכו'. זה הא בהא תליא. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אדוני השר, בישיבות לא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, זה הא בהא תליא. עכשיו תמיד – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בישיבות – – – יש פגיעה בחדרי כושר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך, בכל החלטה שלא תקבל בנושא הזה תמיד תעלה עוד שאלה, למה זה כן ושמה לא. תמיד. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, תסביר למה סוגרים את חדרי הכושר ולא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שאין לזה סוף. אם זה לא חדרי כושר, אז יבוא בן אדם ויאמר לך: תגיד, למה בסופר ככה ושמה ככה – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל למה חדרי כושר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – למה בבית הכנסת 19 איש ושמה לא. תראה, לי הפריע רק דבר אחד: שחבר הכנסת ליברמן העלה את סוגיית הישיבות. זה מה שהפריע לו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל צריך לקבוע מגבלות ברמת – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בעיקר סוגיית הישיבות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקבעו את התנאים. אם עסק עומד בתנאים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה, דקה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם אפשר לעשות עוד איזה ככה קווץ' לחרדים על הראש, למה לא? למה לא? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה קשור, מה קשור? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא קשור לחרדים. מה זה קשור לחרדים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל – תבין, אם – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך יכול להיות שתמיד – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב דקה. אם הוא היה שואל למה בתחבורה הציבורית – הרי יש עוד מקומות שלא סוגרים, שיש שם התקהלויות. הרי הטוב של הטוב זה הטוב מאוד. בסוף אתה צריך לקבל איזשהו חיתוך, ואיפה שחתכת – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, אבל – – – החלטה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איפה שחתכת, תמיד תשאל את השאלה הבאה: למה בצעד הבא לא? אז אתה אומר, נכון. אז לכן – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא עונה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנשים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. לכן, כל שאלה כזאת, בסוף הפתרון שלה: בואו נעשה סגר כללי. זה הסיפור. הרי – אז למה בים לא? וכו' וכו' וכו'. אז לכן אני אומר, הוא לא שאל למה בים לא סוגרים את חופי הים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, אתם – – – אנשים – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, מה עשית חודשיים? למה לא טיפלתם בבדיקות? למה? למה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני אומר, גם אם יש ביקורת – וזה בסדר וזה לגיטימי – להעמיס אותה עכשיו, דווקא החרדים, בגלל הסכם – איפה? אתם יודעים שזה לא שם, אתם יודעים – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, מה עם הבדיקות? לוקח שמונה ימים לקבל תוצאות. מה עם הבדיקות האפידמיולוגיות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם יודעים שזה דבר שמבחינתי – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה הייתם חודשיים? אתם בזבזתם זמן יקר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חוצפה, אתה יודע. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> התעסקתם בקקה ולא התעסקתם במהות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר – זה לגבי הנושא הזה. לגבי הנושא השני, שחבר הכנסת – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקרא את הדוח של ועדת קורונה מלפני שלושה חודשים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תני לי רק לסיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אתה לא נותן תשובות. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מלפני שלושה חודשים. תראה בדיוק מה קורה עכשיו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תני לי לסיים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע מה, אמיתי, אני אשלח לך את הדוח הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אסיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אפשר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, חברת הכנסת מלינובסקי. כי דודי אמסלם חסין. תקרא את הדוח של ועדת קורונה מלפני שלושה חודשים ותראה מה קורה היום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, חברת הכנסת מלינובסקי, שמענו פעם ופעמיים ושלוש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אענה עוד פעם – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אדוני היושב-ראש, אז – – – לא שומעים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אענה על עוד שאלה ששאל חבר הכנסת אביגדור ליברמן. הוא שאל למה בעצם הממשלה מקבלת את ההחלטות בלי הכנסת. תראה מה קרה פה. הרי עד היום עבדנו על תקנות לשעת חירום. דרך אגב, אני רוצה לומר עוד דבר: נגיף הקורונה לא מתנהל כפי שאנחנו רוצים או לפי ההחלטות שלנו פה, יש לו התנהגות משל עצמו, תתפלאו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא מנהל משא ומתן, דודי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא לא שואל אותנו; עושה מה בראש שלו, מה שנקרא. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הבנו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היות שההחלטות צריכות להיות בווקטור קצר מאוד, מעכשיו לעכשיו, מעכשיו לעכשיו, מדוע? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, די, מספיק – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – את הכנסת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שקצב הגידול אחר כך, צריכים להבין, בנתונים של היום, כל כמעט עשרה ימים בעצם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה מוחקים את הכנסת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, אף אחד לא מוחק את הכנסת. מספיק, מספיק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ההצעה שלכם עוקפת את הכנסת, מוחקת אותה, הופכת אותה לחותמת גומי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נו, באמת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כמעט כל עשרה ימים. תראו את העקומה, תראו את העקומה של המחלה ואת ההתפשטות שלה, זה קצב פשוט מטורף. לכן, הממשלה אמורה לקבל החלטות מעכשיו לעכשיו, זה התפקיד שלה. אז מה אתם מצפים, שנביא את זה לכנסת, נעבור כאן איזשהו שבוע – ודרך אגב, צריך להבין, כל עשרה ימים כמעט, שמונה עד עשרה ימים, המחלה מכפילה את עצמה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הכנסת מפריעה לך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. – – כולל, דרך אגב, החולים הקשים מאוד, שזה עקב אכילס של כל הסיפור כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הכנסת מפריעה לך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, אני אומר, לכן הממשלה ביקשה – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, מספיק. תנו לו לסיים, מספיק. קושניר, מספיק, מספיק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עד היום הממשלה עבדה במסגרת תקנות שעת חירום, לפי החוק. הרי חזקה עליכם שאף יועץ משפטי לממשלה, ובוודאי לא בתי המשפט, היו מאפשרים במצב רגיל לפעול במסגרת תקנות שעת חירום. זה רק בשעת חירום, מלחמה – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, אני מוכנה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, די כבר, מספיק. כל משפט – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אבל היות שהחוק מאפשר שלושה חודשים פלוס שלושה חודשים, הסתיימו ששת החודשים. לכן, צריך להביא אמצעי אמיתי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה לעשות? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה נגיד עכשיו לאזרחי מדינת ישראל, שאנחנו לא יכולים להילחם בנגיף הקורונה בגלל שאנחנו צריכים להמתין עכשיו איזה שבוע שתתכנס הוועדה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן, מה אמרנו? אנחנו נכניס את זה. זה החוק, דרך אגב, שאנחנו ביקשנו עד שחוק הקורונה הגדול יוסדר, ודיברנו גם עם החברים שלכם בתוך המפלגה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למחוק את הכנסת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – והסברנו את זה היום. היושב-ראש הסביר את זה לכל ראשי הסיעות בבית, שעד שהחוק ייכנס, החוק המושלם – ואנחנו רוצים שידונו עליו, דרך אגב, באופן מלא ובאופן פרטני ומסודר, ובלי לחץ – אז ייקח שבועיים-שלושה; אהלן, אבל בינתיים לתת לממשלה את הכלים להילחם בקורונה. ולכן, מה שהצענו, וזו הצעת חוק שתבוא היום, בלי נדר, ואני מקווה שהיא גם תעבור ונסיים אותה גם היום, שהממשלה תקבל את ההחלטות והן ייכנסו לתוקף במיידי, והכנסת תוכל תוך שבוע לדון בהן, ואם היא תחליט לשנות אותן – היא תחליט. אז תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אדוני השר, אני מוכנה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, חברת הכנסת מלינובסקי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מדבר על – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בפעם המי-יודע-כמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – < יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, מספיק. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חוץ ממני אין פה אף אחד? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק כבר, מספיק כבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, אבל הוא צריך להתייחס. הוא לא התייחס – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בסיכום – – – לסיכום – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, בוא נעשה ביחד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זו החלטה שלו. הוא עונה על מה שהוא מוצא לנכון, כשם שחבר הכנסת ליברמן מצא לנכון להרחיב את הידיעה מעבר לנושא שהוגדר במסגרת ההצעה. זה בסדר וזה בסדר. תודה רבה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אתה יכול – – – שבסיכום אני אתייחס לזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אל תדאגו. כמו שאומר השר אמסלם, יש גם סיכום, וגם לזה יהיה זמן. רבותיי, אנחנו עוברים לדיון עצמו. אני מזמין את חבר הכנסת יאיר לפיד, יושב-ראש האופוזיציה, בשם סיעות יש עתיד-תל"ם, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, שקט. חבר הכנסת סובה, מספיק. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר אמסלם, אתה אומר פה מעל הדוכן שאתם מבטלים את סמכותה של הכנסת כי אתם צריכים שני דברים: אתם צריכים זמן. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – לא מבטלים. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה אומר לנו: אנחנו צריכים זמן, אנחנו לא יכולים כל פעם לחכות שבוע. היה לכם זמן. אנחנו המדינה היחידה בעולם שמגיעה לגל השני במצב הרבה יותר גרוע מלגל הראשון. היה לכם כל הזמן שרציתם. כל מה שעשיתם בזמן הזה – ניהלתם מריבות אין-סופיות בממשלה המשונה הזו שהקמתם. לא היה לכם מחסור בזמן, הכנסת לא עיכבה אתכם דקה אחת. הדבר היחיד שעיכב אתכם זה שהקמתם ממשלה של 36 שרים עם 16 סגני שרים שאף אחד לא מבין את הסמכויות שלה. היה לכם זמן לקבוע מה לעשות במסעדות, היה לכם זמן לקבוע מה לעשות באולמות האירועים, היה לכם זמן לקבוע מה לעשות באוטובוסים, ברכבות, בעסקים הקטנים, בדמי אבטלה. לא היה חסר לכם זמן, רק לא עשיתם שום דבר בזמן הזה, ולא היו חסרים לכם כלים. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מה עשינו בשלושה חודשים? עכשיו הגעת ארצה? אבל פתחנו, סגרנו. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם הייתם עושים משהו בשלושת החודשים האלה, האם היינו המדינה היחידה בעולם שמצבה גרוע יותר ממה שהיה לפני שלושה חודשים? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא, זו לא המדינה היחידה בעולם. אתה מטעה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> התחלנו מדינה ירוקה, ובניהול הנהדר שלכם הגענו להיות מדינה אדומה. התחלנו עם מספר אחד של חולים, ובניהול הנהדר שלכם יש היום יותר חולים. בכל העולם מספרי החולים בירידה, בישראל מספרי החולים בעלייה תלולה. למה? כי אתם מנהלים את זה רע מאוד. הבעיה שלכם היא לא הכנסת, הבעיה שלכם היא לא זמן, הבעיה שלכם היא לא כלים; הבעיה שלכם שהקמתם ממשלה שבה יושבים אנשים שלא סובלים אחד את השני ורבים מהבוקר עד הערב על תחומי סמכות; הבעיה העיקרית שלכם – שיש פה ראש ממשלה שנכשל בניהול הקורונה, ואזרחי ישראל הם אלה שמשלמים את המחיר של הכישלון הנורא שלו. זו הבעיה, לא כנסת ישראל. אדוני היושב-ראש, כן, החוק הזה, ובוודאי חוק קורונה הגדול, פירושו שאפשר לסגור את התיאטרון הזה, להגיד לכולנו ללכת הביתה, כי לא צריך יותר כנסת; יש רק רשות מבצעת במדינת ישראל, אין רשות מחוקקת יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בשם הרשימה המשותפת, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 1 ביולי עבר, אבל האיום של הסיפוח לא הסתיים. אנחנו אומנם בגל שני של קורונה והחברה בישראל נמצאת תחת משבר כלכלי וחברתי איום ונורא, אבל ממשלת נתניהו החמישית ממשיכה לעסוק ביוזמות משיחיות והזויות של סיפוח. יש במשכן הזה, ובממשלה הזו במיוחד, מי שרוצים לספח את רוב שטחי הגדה המערבית. אני חושב, אגב הרעיון הזה, שאנחנו ניצבים בפני שלוש ברירות: הברירה הראשונה היא לקבל את הקונסנזוס הבין-לאומי, שמופיע גם במצע שלנו ברשימה המשותפת, של שתי מדינות בגבולות 67', וכמובן לוותר על הרעיון המשיחי הזה של סיפוח. הרעיון השני, או הברירה השנייה, חבר הכנסת השר אמסלם, אולי הגיע הזמן גם להתרגל למחשבה שיש אופציה גם של מדינה אחת בכל השטח המנדטורי, פלסטין המנדטורית, מדינה אחת דמוקרטית, שבה לכל אזרח יהיה קול אחד. מה רע ברעיון הזה, השר אמסלם? רעיון דמוקרטי במיטבו, רעיון דמוקרטי במיטבו. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא בשביל זה באנו לארץ ישראל. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> באמת, לכל אזרח ולכל תושב יהיה קול אחד. בין אם נקרא לה מדינה דו-לאומית, בין אם נקרא לה מדינה דמוקרטית, העיקרון הוא לשמר באמת את הערך הדמוקרטי ואת ערך השוויון כעיקרון המרכזי שאמור להנחות את כולנו. אני יודע שהממשלה הזו לא מעוניינת, לא בברירה הראשונה של שתי מדינות, לא בברירה השנייה של מדינה אחת. היא מעוניינת בדבר אחד – באפרטהייד גלוי ורשמי. אין שם אחר. לא סיפוח, לא החלת ריבונות. שליטה על מיליוני פלסטינים בלי לתת להם זכויות זה אפרטהייד במיטבו. הממשלה הזו מעוניינת להנציח את הכיבוש ולדרוס את המשפט הבין-לאומי ואת הקונסנזוס הבין-לאומי. הממשלה הזו מעוניינת כנראה להתמודד עם האשמות – אם יהיה סיפוח, ודאי שהן מוצדקות – של פשעי מלחמה, עם גינויים בין-לאומיים, עם הריסת כל היחסים הדיפלומטיים עם העולם, הריסת כל הסכם שלום שקיים, וכמובן גם סנקציות, שיהיו מחויבות המציאות ויהיו מחויבות הדין הבין-לאומי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. יעלה ויבוא מיכאל מלכיאלי. נמצא באולם? לא נמצא? אתה, משה אבוטבול, במקומו? שנייה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני במקומו, הוא לא נמצא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז יעלה ויבוא חבר הכנסת משה אבוטבול, סיעת ש"ס. שלוש דקות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כן, ברשות היושב בראש, אדוני, כנסת נכבדה, בלי ספק אנחנו נמצאים כאן כדי להדוף את אותה הצעת אי-אמון בממשלה. מי שיודע, אנחנו נמצאים בתוך כל הוועדות יום-יום, גם בוועדת הקורונה, גם בוועדת העבודה והרווחה, גם בשאר כל הוועדות – הכספים, החינוך – נמצאים ורואים כיצד הממשלה עושה כל מאמץ למען כל אזרח ואזרח במדינת ישראל. יצא לי לא פעם להביא בפני אותם יושבי-ראש ועדות כל מיני מקרים כאלה ואחרים שבאמת לא תוכננו אפילו בסדר-היום. ואני רואה כיצד בידיים טובות ואמונות אותם יושבי-ראש יוצאים מגדרם כדי לעזור לאותם אזרחים. לפעמים זה לעזור בכמות של עשרת אלפים איש, לפעמים מדובר גם ברבבות, כמו החוק מעכשיו, הבוקר, בוועדת העבודה והרווחה – לאשר את כל אלה שגם צריכים לקבל אבטלה, שעוד מלפני הקורונה הם נמצאים בתוך שורת אנשים. אני רוצה להגיד לכם – כאן המקום באמת להודות לידידי יושב-ראש הוועדה חיים כץ, שבאמת בסבלנות עד אין-קץ, כץ קץ, עד אין-קץ התהלך במשא ומתן יחד עם אנשי האוצר כדי להוסיף עוד ועוד, אנשים נוספים שיוכלו לקבל גם כן את דמי האבטלה. זה פשוט דבר שהוא יוצא מן הכלל איך שבכל בקשה ובקשה הוועדה עובדת ומנסה לעזור ולסייע. אז אני רוצה להגיד לכם שלבוא ולהגיד הצעת אי-אמון דווקא בתקופה כזאת, שבה אנחנו רואים את המאמצים הרבים שנעשים מצידם של כל גורמי הממשלה לעבור ולצלוח את אותו משבר נורא ואיום – אני רוצה להגיד לך, מר לפיד, הכי קל זה לבקר. אבל אתה הרי שולט טוב באנגלית. הפתגם אומר: רק אם לא עושים, לא טועים. ברגע שאדם לא עושה כלום, הוא לא נמצא בתוך מהלך העשייה, אז ודאי שקל לבקר, קל להגיד: טעויות. אני רק מזכיר לך גם שכאשר היית שר האוצר – שורה של טעויות שעשית, דווקא עם הציבור שאני נמנה עליו, הציבור החרדי, שעד היום מאוד מאוד מאוד מתקשה לסלוח לך על אותן טעויות טרגיות שסבלנו באותה תקופה, ואת המאורעות ואת אותם דברים גם עכשיו אנחנו מרגישים. אז לבוא ולהגיד שהממשלה לא עושה או שהממשלה מנותקת או הדברים האלה, יפה להגיד את זה וזה בסדר, זה תפקידך כיושב-ראש אופוזיציה. אתה תעשה את הדברים שלך, אבל אתה יודע מה? אמר מי שאמר, ראש ממשלתנו: לא חשוב מה שהגויים יאמרו – להבדיל, חשוב מה שהיהודים יעשו. חשוב שאנחנו נעשה עוד ועוד פעילויות, נמשיך הלאה לקדם את העם היהודי היושב בציון, וכל אזרח ותושב בישראל יקבל את מה שמגיע לו, ובזה, בעזרת השם, נוכל לחזק את הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה אבוטבול. יעלה ויבוא חבר הכנסת ישראל אייכלר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קורה אם הגויים יושבים בשקט? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אמרתי. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – גוי. אני לא מבין. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה גויים, רבנו אבוטבול? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זו הייתה האמרה של בן-גוריון. מה אתה רוצה ממני? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא. רק ההגדרה של הגויים. את מי זה כולל? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בן-גוריון אמר: יותר חשוב מה שהיהודים יעשו – לא חשוב מה שהגויים יאמרו; חשוב מה שהיהודים יעשו – – – מה אתה רוצה ממני? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, אנחנו גויים או לא גויים, אבוטבול? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתם לא גויים. אתם מתנהגים לפעמים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו גויים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא אמרתי. תמשיך אתה לבד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הודעה אישית על מה שהוא אמר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא כלפי יהודים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – כלפי גויים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> רבותיי חברי הכנסת, עת צרה היא ליעקב. מגפת הקורונה כאן, והיא מתפרצת בכל הכוח, והיא לא מבחינה בין אף אדם. יש פסוק בתהילים: "שפת לא ידעתי אשמע", ובהמשך: "בצרה קראת ואחלצך". שפת זה ת' ש' פ'. תש"ף זו השנה שכל המומחים שחשבו שהם יודעים הכול מודים ואומרים: לא ידעתי, אני לא יודע. לאיש אין מושג לאן זה הולך. תהייה. אין ספק שכל מה שצריך לעשות ונדרש לבריאות הציבור זה פיקוח נפש, שדוחה הכול. אבל הם עצמם לא יודעים לאן הם הולכים, בכל העולם. לכן צריך להתפלל: אבינו מלכנו, מנע מגפה מנחלתך, מנחלתנו. אולם בימי המבול, רבותיי, חיו בתוך תיבה סגורה נוח והבהמות והחיות מכל הסוגים בשלום, ולא שמענו שהייתה שם מלחמה. ואילו כאן, בקורונה במדינת ישראל, מנצלים ומסיטים הפוליטיקאים את ימי המגפה להסתה נגד ציבורים אחרים. והכי חמור זה להסית את המובטלים והמסכנים והמסעדנים נגד – לצאת למלחמה נגד בחורי הישיבות כי הם לומדים תורה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רבותיי, זו השאלה שאני שואל: מה הקשר בין הישיבות לבין המסעדנים? למה לקרוא למסעדנים לצאת למלחמה בגלל שמשאירים את הישיבות ללמוד? מאפשרים בבתי הכנסת רק 19 איש בלי להתחשב בגודלו של בית הכנסת, ובזה אני מצטרף לכל אלה שטוענים שצריך לעשות כל דבר לפי הגודל של מקום. ועכשיו, כשמדברים נגד הישיבות, אני רוצה להגיד לכם, רבותיי: הישיבות זה החמצן והמזון הרוחני של עם ישראל. נכון, זה מזון רוחני. אבל זה חשוב לא פחות ממסעדות וממכולת למוצרי מזון. אם יסגרו את בתי הכנסת ואת הישיבות נצטרך ללכת ללמוד ולהתפלל ואפילו במחתרת. ישנה תופעה נוספת נוראה שלא הייתה במבול ונמצאת עכשיו, שעורכי אתרים וחדשות שמים על כל כתבה של קורונה תמונת רקע של חרדים, גם אם הכתבה לא קשורה לחרדים בכלל. מישהו הראה לי כתבה שעסקה במתרחצים בחוף הים בשבת בתקופת הקורונה, והעורכים הפליאו והדביקו תמונה של חרדים – איזה חרדי בא בשבת לים – בזמן שכל ילד יודע שהחרדים לא מתרחצים בשבת בים. זו תעמולה תת-הכרתית, כפי שהייתה על כך שהיהודים הם מפיצי המגפות, ממש כמו אבותיהם מרעילי הבארות במגפה השחורה. אני רוצה לציין לשבח את המוציאה לאור של העיתון גלובס, שקיבלה תלונה על עוול כזה והיא הודתה בטעות והסירה את התמונה, ייאמר לשבחה. וכשהיא הורידה את הכתבה, היא אמרה: יש משהו מובנה ושגוי בחשיבה העיתונאית. וזה נכון. זו תוצאה מסוכנת של חשיבה מסוכנת. אני קורא לשר התקשורת לבדוק את הנושא במהירות. אני לא יודע איזו השפעה יש היום לשרים ולחברי כנסת, אבל צריך להסיר את החרפה הזאת מסדר-היום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בשניות האחרונות אני רוצה למחות על 500 שקל קנס שעשו על מי שלא חובש מסכה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אוה, אוה. סוף-סוף. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה דבר נורא ואיום, כי רוב האנשים – 250 שקל – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תצביעו נגד. תצביעו נגד. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כי רוב האנשים – 250 שקל אין להם לשלם, וזה מספיק חמור. על מי שמתם 500 שקל? מי עושה את זה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עליכם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנשים ש-500 שקל זה אצלם כלום. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עליכם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנשים שהמשכורת שלהם נכנסת ב-1 בחודש לבנק. יש רבבות, מיליוני אנשים שאין להם את ה-500 שקל. אני מוחה על זה בכל תוקף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תצביעו נגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל הכבוד לחבר הכנסת אייכלר. אני עדיין לא התחלתי לדבר. אני רק רוצה להגיד: כל הכבוד. היה חבר נוסף ממפלגתך, יושב-ראש ועדה, שיצא נגד, אבל בא הבוקר עם כנפיים – לא רוצה להגיד קצוצות – מקופלות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. בבקשה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זה כמה חודשים שאנו עדים להתנהלות מוטרפת שאינה עולה בקנה אחד עם התנהגות הגיונית ונורמטיבית של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. ואני לא מדבר על הקרובים אליו, אלא עליו עצמו. נתניהו האשים בפתיחת משפטו את הפרקליטות, המשטרה וכל מערכת החוק בתפירת תיקים הזויה. היועץ המשפטי לממשלה סירב לבקשת נתניהו לקבל 10 מיליון שקלים להגנתו המשפטית, ונתניהו בעצמו צייץ: "מזימת ההפיכה השלטונית של מנדלבליט נחשפה במלוא כיעורה". חברי הכנסת יריב לוין ויעקב אשר ננזפו שלא הזדרזו להעביר חוקים, והתוצאה – אישור חוק הקנס ל-500 שקלים היום בוועדה על אי-עטיית מסכה. ועוד היום יגיע החוק שמאפשר לממשלה לקבל החלטות על הגבלות קורונה ללא אישור מראש של הכנסת בהליך של שלוש קריאות. ערב טוב, צפון קוריאה. הבוקר נמסר לנו על ידי נציג משרד הבריאות שמספר החולים הקשים עלה מ-46 ל-66, ולכן יש צורך בצעדים ממשיים בעצירת המגפה. בכל שנה, רבותיי, למי שלא יודע, מתים במדינת ישראל 8,000 אזרחים מפגעי העישון, והיום נודע לנו שבגלל 22 חולים קשים, חולי קורונה נוספים, נתניהו החל לסגור את המשק בפעם השנייה. שלא לדבר על הכנסת השב"כ לטלפונים – נתניהו אמר שזה יסייע לא לסגור את המשק, ובפועל הכניסו בסוף השבוע עשרות אלפים לבידוד, ועד סוף השבוע הקרוב המספר יוכפל וישולש. אדוני היושב-ראש, אין ברירה אלא לקבוע שנתניהו איבד את יכולתו לקבל החלטות בהיגיון. שרים וחברי כנסת מהקואליציה אומרים זאת בסודי-סודות, והגיעה העת לומר את הדברים בקול ברור. בעת הנוכחית, ולאור ההתנהלות התמוהה של ראש הממשלה, אין מנוס משימוש בהסדר הקבוע בסעיף 16 לחוק-יסוד: הממשלה ולהפעיל את הפרוצדורות הנדרשות לשם הוצאתו של ראש הממשלה לנבצרות זמנית לשם בחינת יכולותיו הקוגניטיביות. בעשיית כן יש לשאוב השראה מההסדרים החוקתיים הדומים ביחס לנשיא המדינה ומבקר המדינה. הפרוצדורה הנדרשת, בהתאם לתקדים של ראש הממשלה שרון ז"ל, היא חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, ולפיה על ראש הממשלה לצאת לנבצרות של כמה שבועות, שבמהלכם תתבצע בדיקה מקצועית של מצבו הרפואי-קוגניטיבי. בתקופה הזו – לצערי, אבל אין ברירה – ימלא את מקומו ראש הממשלה החלופי בנימין גנץ. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת אלי אבידר. חבר הכנסת נפתלי בנט, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ב-2006, כאחד מאלפי הלוחמים שנלחמו בלבנון השנייה, הרגשתי תחושה מאוד דומה למה שאני מרגיש עכשיו – שאנחנו במשבר לאומי קשה מאוד, ואין למעלה הנהגה. אנחנו עכשיו ניצבים במשבר החברתי-כלכלי הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל. מקום המדינה ועד היום לא היה מצב של היקף כזה של מובטלים ועסקים קורסים. אין לנו זמן. הכי נכון היה להחליף ממשלה – אין זמן. אנחנו צריכים בתוך ארבעה שבועות לצאת מהברוך. אלה הפעולות שצריך לעשות: במשפט מקדים – בלימת המגפה הגדולה, השרפה הגדולה, עם שמיכה רחבה – וזה כואב – אבל אז, כשאתה מזיז את השמיכה, פותח את המשק, אתה חייב להשאיר מישהו שיכבה את הדלקות הקטנות, וזה מערך לקטיעת שרשראות; מה שעשינו בגל הראשון – כיסינו, אבל המחדל זה שכשהזיזו את השמיכה לא היה מי שרואה פה דלקה בדימונה, פה דלקה בבני ברק, ולא כיבו, והינה אנחנו עומדים שוב בשרפה. הינה מה שראש הממשלה צריך לעשות היום. צריך להחזיר את האמון. צריך לומר: אזרחי ישראל היקרים, אין לנו ברירה, עשינו פה שגיאה נוראה שהגענו – לא היינו אמורים להגיע לגל השני, אבל זה הגיע. אנחנו עושים עכשיו עסקה בין הממשלה לבין אזרחי ישראל: בארבעת השבועות הקרובים אנחנו מטילים שמיכה רחבה, כן של הגבלות, כן של התנהגות מופתית של אזרחי ישראל; אני מצפה מכם, אזרחי ישראל, לעלות למעמד, לשמור על הזקנים, לא להיות במקומות צפופים וכו'; אני מצידי, וממשלת ישראל, אנחנו בארבעת השבועות האלה נעשה את הפעולות האלה: נגייס 2,500 חוקרים אפידמיולוגיים ונאתר כל שרפה בתחילתה; נגדיל את היקף הבדיקות; נקים מחדש את המלוניות ונשלח מי שחולה למלונית לבידוד, ולא הביתה להדביק את כולם; אנחנו נקים מייד מי שייתן פתרונות יצירתיים לכל סקטור וסקטור: מסעדות – נבטל את חוקי העזר העירוניים לחצי שנה, תצאו החוצה למדרכות, תקימו את המסעדות שם; סלקטורים שפוטרו באל על – ניקח אותם לחקירות אפידמיולוגיות; ניקח מורי דרך, שהם מובטלים, והם ידריכו נוער בטיולים בארץ, ואם הם יודעים רק אנגלית, כי זה לתיירים, אז הילדים ילמדו אנגלית. וככה לעבור סקטור-סקטור. ארבעה שבועות שמדינת ישראל יכולה – אם רק נחזיר את האמון, היא יכולה לעלות לאירוע, להביס את הקורונה ולהתחיל בתהליך של שיקום הכלכלה. רבותיי ראשי הממשלה, בני גנץ ונתניהו, אם אתם לא יודעים לעשות את זה, תפנו את הדרך למי שיודע לעשות את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת נפתלי בנט. יעלה ויבוא חבר הכנסת יאיר גולן, והוא אחרון הדוברים. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחריות, החלטיות ומנהיגות יציבה, זה מה שנדרש בעת הזו. אתמול קרה דבר בישראל. פרופ' אלי וקסמן, היועץ של ראש הממשלה, יצא אל התקשורת והודה: איבדנו שליטה על המגפה, ואין לנו מידע על מקורות ההדבקה. ארבעה חודשים לתוך המשבר, ואין בישראל גוף שמרכז ומנהל את המאבק במגפה. הוא אומר – ואני מצטט: כרגע הדרך היחידה לבלום את המגפה בצורה יעילה היא להקים מרכז שליטה ולהעמיד בראשו אלוף בכיר שינהל את האירוע, לרתום את כל המשאבים של הצבא ולהנחות את הגופים הביצועיים במשרד הבריאות ומחוצה לו, כמו המשטרה, פיקוד העורף, רשויות מקומיות וכו'. חברות וחברים, כשאין מנהיגות ואין אחריות, יש קורונה. כשאין מטה מתפקד, יש משבר שיוצא משליטה. הממשלה הבזבזנית ביותר בהיסטוריה של ישראל מצאה תקציב – תקשיבו – ל-27 אחיות שיחקרו את מקורות ההדבקה. 27 אחיות בכל הארץ. אם מחר הייתה פורצת מלחמה בבוקר, היינו פותחים רק 27 מקלטים בכל הארץ? הרי זה דבר מגוחך, זה לא יעלה על הדעת. אבל זה מה שקורה, וזה מה שקרה. ארבעה חודשים לתוך המשבר ואין מרכז שליטה אחד לניהול משבר הקורונה. מישהו יכול לדמיין מלחמה בלי מטה כללי? בלי מוצב פיקוד עליון? ככה מנהלים משבר? הממשלה לא מבינה שאנחנו במצב חירום, ובמקום לעסוק בזה 24 שעות ביממה, היא עוסקת בחלוקת ג'ובים ובדילים פוליטיים. ראש הממשלה עוסק במשפט שלו, ובהקלות מס אישיות – שערורייה שאין כדוגמתה. במקום לתקוף את הנגיף, ראש הממשלה והשרים שלו תוקפים את היועץ המשפטי לממשלה, בעיצומו של משבר. המצב הזה לא יכול להימשך יום אחד נוסף. מה שנדרש בעת הזו זה אחריות, החלטיות ומנהיגות יציבה. אני איש אופוזיציה, אבל זה הזמן להפסיק בתלונות, לעבור למעשים. זה הזמן להילחם על החיים. אדוני היושב-ראש, פיקדתי שלוש שנים וחצי על פיקוד העורף. הובלתי אותו במבצע עופרת יצוקה, בשרפה בכרמל. ביקרתי במוקדי אסון בעולם – בהאיטי, ביפן, בסין. אפילו ערכתי תרגיל משותף עם משרד הבריאות בנושא מגפה. אני מוכן להתפטר מהכנסת מחר. מחר. אני מוכן ומזומן להתייצב בראש גוף המטה שינהל את המגפה הזאת, גוף שיטפל בהתמודדות של האזרח; בהתמודדות של העיריות; שיעסוק בהסברה 24 שעות ביממה, במגוון ערוצי שידור; גוף שיעסוק בחקירה; שידריך את האזרחים; שיתאם את משרדי הממשלה; שייצור סדר במהומה שאנחנו עדים לה. לא משנה לי לכמה זמן, לא משנה לי באיזה תנאים. מה שנדרש בעת הזו זו אחריות, החלטיות ומנהיגות יציבה. כי אנחנו נלחמים על החיים שלנו, אנחנו נלחמים על העתיד שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, לחבר הכנסת יאיר גולן. יעלה ויסכם את הדיון השר המקשר חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה. לפני כן יש הודעה למזכירת הכנסת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון ממשלת הקורונה במניעת ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה ובמניעת קריסת השירותים החברתיים;<< נושא >> << נושא >> 2. הממשלה דוהרת לסיפוח והנצחת הכיבוש ובדרך רומסת את האזרחים; << נושא >> << נושא >> 3. מדיניות מפלה וגזענית של רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים כלפי עולים מברית המועצות לשעבר << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אסכם את הצעות האי-אמון בכמה נקודות שלא נגעתי בהן קודם. קודם כול, שמענו את יאיר לפיד קודם. האמת היא, חבר הכנסת לפיד, כששמעתי אותך, חשבתי שהרגע נחתת מהחלל לכדור הארץ. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נאלצנו לעלות למעלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חשבתי שהגעת עכשיו מכדור הארץ. פתאום הסתבר לך, לפני רבע שעה, שיש קורונה במדינת ישראל, בכלל, בעולם, למעלה מחצי שנה. ואתה עוד מלין על הממשלה שהיה לה זמן והיא לא עשתה. אז בוא אני אספר לך, הממשלה כבר עובדת ופועלת, וראש הממשלה עובד לילות כימים על סיפור הקורונה כבר למעלה מחצי שנה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בחצי שנה הוא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לספר לך עוד דבר. נגיף הקורונה מתנהל בקצב שלו ולא שואל אותנו מה לעשות. מה התפקיד שלנו – וזה התפקיד של הממשלה, וכך ראש הממשלה נוהג? לקבל החלטות דינמיות, היות שהנגיף מתנהל באופן דינמי. אז לכן, כשיש – רק שנייה. שאלת, אז אני עונה לך. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא שאלתי. אתה פנית אליי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני עונה לשאלה ששאלת קודם, שלא הפרעתי לך. שמעתי אותך, אמרתי, אני אענה לך. היות שבעצם הכלל אומר – הרי בצד השני של המלחמה בקורונה יש את הכלכלה שאמורה להיפגע, וגם נשלם שם מחיר יקר, אז לכן אתה מנסה כל הזמן לאזן בין הדברים, וזה דבר דינמי, וההחלטות הן על בסיס יומי. מה שנכון עכשיו, יכול להיות שבעוד יומיים לא נכון, ולאחר מכן חוזרים אחורה עוד הפעם. דרך אגב, זה הסיפור העולמי שקורה בקורונה. היו בקורונה מדינות שבהתחלה הייתה בהן התפשטות עצומה, לאחר מכן זה שוב פעם הצטמצם ולכן הן פתחו את המשק, ושוב פעם זה חזר ועוד פעם הן חזרו וסגרו. זה בדיוק מה שמצופה מהממשלה לעשות, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. לכן, האמת היא שלא הצלחתי להבין את הטענה שלך. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה אני מבין. אני מבין, באמת, שהקורונה לא משנה לך כלום. מה שמעניין אותך זה לתקוף את ראש הממשלה נתניהו, לא משנה, בכל נושא. דרך אגב, אני אומר לך שגם אם הייתה נעצרת עכשיו הקורונה והכול היה בסדר, היית מאשים אותו – מדוע בכלל הוא סגר את המשק, ובכלל לא הייתה צריכה להיות סגירה מלכתחילה בגלל שהקורונה ממילא לא הייתה רצינית. הרי מה שתטען – מה שיקרה זה לא חשוב, אתה תמיד תטען שראש הממשלה אשם במצב, לא משנה מה המצב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת על ספסלי הקואליציה. הרעש דווקא בא מצד ימין. חבר הכנסת דוד ביטן, אתה מפנה את העורף ואת הגב. בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ויש לך גב, ברוך השם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת של הליכוד, אתם מפריעים לחבר שלכם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, את הלוגיקה שלך אני מבין. אני מבין את הטענה הבסיסית שלך בזה שאתה תוקף את ראש הממשלה, לא משנה מה יקרה. אני מציע, אל תערב את זה בקורונה. יש לך מספיק סיבות אחרות שתמיד אתה – לא משנה מה הסיפור, לא משנה מה ההצעה, תמיד אתה תדחוף ותשרבב את שמו של ראש הממשלה בזה שהוא אשם. אתה מכיר את הבדיחה על השפן והאריה. יום אחד האריה והנמר ישבו להם ביער. השפן עבר, אז הם אמרו אחד לשני: בוא ניתן לו איזו צ'פחה, נשאל אותו מדוע הוא בלי כובע. אתה יודע, שאלו אותו: אדוני השפן, למה אתה בלי כובע? הוא לא ידע מה לענות – נתנו לו צ'פחה. הלך הבחור, עשה סיבוב, חזר. אמר עוד פעם האריה לנמר: עכשיו נבקש סיגריה. אם הוא ייתן לנו בלי פילטר, נשאל אותו: למה בלי פילטר? ואם עם פילטר: למה עם פילטר? השפן שמע אותם. הוא חזר והם אמרו לו: תגיד לי, אדוני מר שפן, אפשר לקבל סיגריה? אז הוא שאל אותם: עם פילטר או בלי פילטר? אמרו לו: עוד פעם אתה בלי כובע? זה מה שאתה עושה תמיד: לא חשוב מה הנושא, תמיד יהיה ראש הממשלה נתניהו. לא משנה לאן נגיע, לא משנה לאן נלך, תמיד בסוף אתה תסגור את הסיפור: ראש הממשלה נתניהו אשם. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – מדבר אליי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן אני לא מתייחס ברצינות. זה תמיד – עוד פעם אתה בלי כובע. לגבי הצעת האי-אמון של הרשימה המשותפת, תראו, הרשימה המשותפת דיברו על הסיפור של האפרטהייד. דרך אגב, אמרתי, חבר הכנסת אחמד טיבי, האפרטהייד האמיתי, באמת, קורה – אתם צודקים. אני חושב שהכול הפוך, כפי שאמרתי קודם, כשעניתי לגבי הזכויות של היהודים ביהודה ושומרון. הכול הפוך. היהודים בעצם לא מקבלים את הזכויות שלהם כאזרחים במדינת ישראל, ומי שמקבל – בוודאי הערבים בתוך ארץ ישראל מקבלים את כל מה שמגיע להם. עכשיו, הסיפור של האפרטהייד הוא חוצפה. זה מה שנקרא – אתם יודעים מה? אתם משקרים מהמקפצה. הרי מי יכול לנסוע לרמאללה – אמרתי את זה לכם קודם – איזה יהודי יכול לנסוע לרמאללה, לג'נין? הרי אתם יודעים מה יעשו לו שם. אבל כל הערבים, גם מיהודה ושומרון, גם הפלסטינים שאתם קוראים להם פלסטינים, יכולים לטייל בכל הכבישים. נוסעים איפה שהם רוצים, קונים איפה שהם רוצים, ולכן הסיפור הוא הפוך. עכשיו אני אספר לך – תראה, אני אמחיש לך את זה. חבר הכנסת איימן עודה בשבוע שעבר נסע לרמאללה. למה הוא נסע לרמאללה? להשתתף במסיבת עיתונאים. מי יזם אותה? יזם אותה ג'יבריל רג'וב יחד עם סגן ראש הלשכה המדינית של החמאס סאלח אל-עארורי. אלה הצדיקים הגדולים שעשו את הוועידה, בעצם הווירטואלית, מה שנקרא. מי בא לכבד אותם? חבר הכנסת איימן עודה. מה טוען שם ג'יבריל רג'וב? אומר ג'יבריל רג'וב – אני אספר לכם – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מה הוא אמר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אין אויב מלבד ישראל. בזה בעצם איימן עודה הולך לתמוך, באנשים שתומכים בטרור, בחמאס. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם כובשים, אז מה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר כנסת שמנצל את הדמוקרטיה במדינת ישראל. אני לא מעלה בדעתי שהייתה מדינה אחת בעולם שהייתה מאפשרת לו לעשות דבר כזה – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין עוד מדינה בעולם שכובשת מיליונים בברוטליות, בהרג, בלי זכויות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בוודאי לא ארצות הברית, ושום מדינה באירופה. הבן אדם הזה לא היה מסתובב חופשי. אבל איפה כן? פה, במדינת ישראל. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואתם יושבים פה כל היום ועוד צועקים "אפרטהייד". אתם צועקים. אתם לא מתביישים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה אומר רג'וב? רג'וב, באותו כנס, מה אומר? אתה, מר גולן, שאתה משתף גם פעולה עם הרשימה המשותפת בהיבטים שאתם חוברים אליהם, אתם, מרצ – מה אומר רג'וב? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא אומר שהרשות הפלסטינית תאפשר לחמאס לפעול באופן חופשי בשטחי יהודה ושומרון כחלק מהמאבק. זה מה שאומר ג'יבריל רג'וב, למי? הוא אומר את זה לסאלח אל-עארורי – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה רוצה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אחד מראשי ארגוני הטרור הגדולים בעולם. וזה חבר כנסת שיושב כאן. עוד מעט גם – עולה לפודיום מתי שהוא רוצה. ואתם אומרים שאתם לא צריכים לבקש אישור, אתם צודקים. דרך אגב, אני חושב שזאת תמיכה בטרור. איימן עודה, בעצם ההשתתפות שלו שם – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – תומך בארגוני טרור שעל בסיס יומי רוצים להשמיד, ונאבקים במדינת ישראל רק על זה שהיא המדינה של היהודים, רק על זה שאנחנו היהודים פה במדינתנו. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – תפסיק עם הדמגוגיה הזאת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> והבן אדם הזה עוד מסתובב חופשי ועוד אומר: אתם לא תטיפו לי מוסר. כרגיל, כפי שאתם אומרים תמיד: אנחנו לא צריכים לבקש אישור. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, אחמד טיבי, חבר כנסת טיבי, זאת תמיכה בטרור, ואף מדינה – דרך אגב, זה מנוגד לחוק, לדעתי. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך, בגלל שבית המשפט העליון מביא את חלק מתומכי הטרור לפה, זה מה שקורה. התעוזה שלכם לא נפסקת; היא הולכת ועולה, הולכת ועולה, כל הזמן לפגוע בביטחון מדינת ישראל בהיבט הזה. כך אני רואה את זה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז כמובן אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעות האי-אמון. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה כובש, אתה רוצה לשמר את הסכסוך עד תום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, נא לשבת על מנת שנוכל לעבור להצבעה. << נושא >> הצהרת אמונים של חברי הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טרם ההצבעה אנחנו בשעה טובה נקיים את הצהרת האמונים של שני חברי כנסת חדשים, ואני מזמין תחילה אלינו את חבר הכנסת אריאל קלנר. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת ולכבד את חברי הכנסת שנשבעים אמונים, בבקשה. אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותה בכנסת של ציפי חוטובלי, שנכנסה לתוקפה ביום ראשון, י"ג בתמוז התש"ף, 5 ביולי 2020, בא במקומה חבר הכנסת אריאל קלנר. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אני מזמין את חבר אריאל קלנר לעלות לדוכן. חבר הכנסת אריאל קלנר, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ואתה תשיב: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בהצלחה ובשעה טובה. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת אוסנת הילה מארק לדוכן. אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת כהונתו בכנסת של גלעד ארדן ביום ראשון, י"ג בתמוז התש"ף, 5 ביולי 2020, באה במקומו חברת הכנסת אוסנת הילה מארק. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אני מזמין את חברת הכנסת אוסנת הילה מארק לעלות לדוכן. חברת הכנסת אוסנת הילה מארק, אקרא בפנייך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת ואת תשיבי: "מתחייבת אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> מתחייבת אני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ברכות, בשעה טובה ובהצלחה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק לביבי, רק לביבי. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון ממשלת הקורונה במניעת ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה ובמניעת קריסת השירותים החברתיים;<< נושא >> << נושא >> 2. הממשלה דוהרת לסיפוח והנצחת הכיבוש ובדרך רומסת את האזרחים; << נושא >> << נושא >> 3. מדיניות מפלה וגזענית של רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים כלפי עולים מברית המועצות לשעבר << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על הצעות האי-אמון בממשלה, נא לשבת. כל מי שמעוניין להצביע, נא לשבת. נא לעלות למעלה. חברי הכנסת שעלו למעלה כבר הגיעו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, הצבעה. אדוני, הצבעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מארק, אנא תפסי את מקומך ואנחנו נוכל לעבור להצבעה. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה, ראשית על הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון ממשלת הקורונה במניעת ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה ובמניעת קריסת השירותים החברתיים. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להביע אי-אמון בממשלה – 41 נגד – 58 נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 41, נגד – 58, אין נמנעים. הצעת האי-אמון לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: הממשלה דוהרת לסיפוח והנצחת הכיבוש, ובדרך רומסת את האזרחים. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להביע אי-אמון בממשלה – 18 נגד – 59 נמנעים – אין הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 18, נגד – 59, אין נמנעים. ההצעה לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצעתה של סיעת ישראל ביתנו, שכותרתה: מדיניות מפלה וגזענית של רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים כלפי עולים מברית המועצות לשעבר. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להביע אי-אמון בממשלה – 26 נגד – 58 נמנעים – אין הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 26, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע שגם הצעת האי-אמון הזאת נדחתה, ולפיכך הכנסת דחתה את כל הצעות האי-אמון בממשלה. << נושא >> הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של שר << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להודעת הממשלה בהתאם לסעיף 22(ב) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה על הפסקת כהונתו של השר גלעד ארדן עם מינויו לתפקיד ראש המשלחת הקבועה של ישראל לאומות המאוחדות בניו-יורק, ארצות הברית, החל ביום 5 ביולי 2020 ולתפקיד שגריר ישראל לארצות הברית בוושינגטון החל ביום 21 בינואר 2021. ימסור את ההודעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת דוד אמסלם. אנא, לאחר ההודעה הזו הישאר איתנו להודעות הבאות. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, מי שמעוניין לדבר יכול לצאת, מי שמעוניין לשמוע את הדברים מתבקש לשבת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה על מינויו של השר גלעד ארדן לתפקיד – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, לא. השר אמסלם, קודם ההודעה על הפסקת כהונתו של גלעד ארדן, ולאחר מכן ההודעות בעניין צירוף שר לממשלה. השר אמסלם, אתה יכול להקריא את סעיף 6 מסדר-היום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הודעת הממשלה, בהתאם לסעיף 22(ב) בחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה על הפסקת כהונתו של השר גלעד ארדן עם מינויו לתפקיד ראש המשלחת הקבועה של ישראל לאומות המאוחדות בניו יורק, ארצות הברית, החל ביום 5 ביולי 2020 ולתפקיד שגריר ישראל לארצות הברית בוושינגטון החל ביום 21 בינואר 2021. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנא הישאר איתנו. ההודעה הזו אינה מחייבת הצבעה. << נושא >> הודעות הממשלה על צירוף שר ועל שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה, לצרף את חבר הכנסת אופיר אקוניס כשר נוסף לממשלה – ונדון בזה כדיון משולב עם הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה למנות את השר אופיר אקוניס לתפקיד השר לשיתוף פעולה אזורי, וזאת במקום השר גלעד ארדן, שכהונתו בממשלה נפסקה בהתאם לסעיף 22(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, עם קבלת החלטת הממשלה בדבר מינויו לשגריר. בבקשה. אלה שתי הודעת נפרדות. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה, לצרף את חבר הכנסת אופיר אקוניס כשר נוסף לממשלה. כמו כן החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, למנות את השר אופיר אקוניס לתפקיד השר לשיתוף פעולה אזורי, וזאת במקום השר גלעד ארדן, שכהונתו בממשלה נפסקה בהתאם לסעיף 22(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, עם קבלת החלטת הממשלה בדבר מינויו לשגריר. בהתאם לסעיף 43ד(ו) ולסעיף 31(א) לחוק-יסוד: מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות אלה ולהודיע כי זיקתו של השר אופיר אקוניס תהיה לראש הממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מיקי לוי. אתה רוצה מלמטה; חבר הכנסת רם בן ברק – אותו דבר; חבר הכנסת יאיר גולן – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; חבר הכנסת גולן מעוניין לדבר מלמטה; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת אבידר – מוותר; חבר הכנסת כסיף – איננו; חבר הכנסת שטרן – איננו; חבר הכנסת מנסור עבאס – מוותר. חבר הכנסת עודד פורר – נמצא. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני שר האוצר, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה נמצא במליאה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר כץ, פונים אליך מהדוכן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לנצל את ההזדמנות – לא ראיתי מי יושב בגבו אליי – שגם אתה וגם שר הכלכלה נמצאים פה כרגע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכובדיי השרים, השר כץ והשר פרץ, אנא, תכבדו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דקה, ישראל, בוא, אנחנו לא מטרידים אותך יותר מדי. אתה מאוד מאוד טרוד בימים אלה, אני יודע. אבל אני רוצה לומר עכשיו משהו מאוד פשוט. אני לא נכנס לביקורת, איך התקבלה ההחלטה, ואם התקבלה החלטה, ונכון לסגור או לא נכון לסגור את המסעדות, ואפשר לעשות את המרווחים האלה לפי גודל – לא דין מסעדה בגודל של 1,000 מטר כדין מסעדה בגודל 100 מטר, אבל אני חייב לומר משהו, ואני הייתי מצפה שזו תהיה דרישה גם של שר הכלכלה וגם של שר האוצר. אני – – – << קריאה >> משולם נהרי (ש"ס): << קריאה >> דבר, אנחנו מקשיבים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא צריך שאתם תקשיבו. אני רוצה לנצל את העובדה שנמצאים כאן שני שרים באולם, ואשמח לדבר. << קריאה >> משולם נהרי (ש"ס): << קריאה >> דקת דומייה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יסיימו את השיחה – ואתחיל. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה מעניין אותם? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כבוד השר עמיר פרץ, אם אפשר להקשיב לחבר הכנסת עודד פורר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חייב לומר שההתייחסות שלכם לבקשה שלי היא בערך כמו ההתייחסות שלכם למשק הישראלי כולו. אתם הטלתם עכשיו – והפניית הגב שלכם פה למליאה היא אותה הפניית גב לכל המגזר העסקי. אתם בהבל פה, במחי יד, הטלתם היום גזר דין מוות על שורה ארוכה של בעלי עסקים. שלחתם מאות אלפים לאבטלה שהם לא יוכלו לחזור ממנה, כי עסקים לא ישרדו את מה שאתם גורמים להם היום. אתם לא יכולים להורות על סגירה של ענפים שלמים – של חדרי כושר, של מסעדות, של אולמות – בלי להראות להם איך הם שורדים את האירוע הזה. פעם אחר פעם אתם עושים את אותה השגיאה. פעם אחר פעם אתם שמים עוד מסמר בארון הקבורה של המשק הישראלי, ואתם שבים ועושים את הטעויות האלה עוד פעם ועוד פעם. תסבירו לי איך צריך לשלם ארנונה אותו בעל אולם אירועים, אותו בעל חדר כושר, בעלים של מסעדה, אחרי שסגרתם אותו. אולי אתם תדעו להסביר לי למה במסעדה של 1,000 מטר יכולים להתכנס 20 איש ובמסעדה של 100 מטר יכולים להתכנס 20 איש? מה ההיגיון בהחלטה המטומטמת הזאת? על מי אתם גוזרים גזר דין מוות? על מי שמשלמים לכם את המשכורת. על מי שמשלמים לכם את המשכורת אתם נותנים גזר דין מוות, בלי לתת להם את מתווה היציאה. בלי לתת את אותו מתווה פשוט שקיים בחוק, של פיצויים לפי ירידת מחזורים. לפטור אותם מארנונה, לפטור אותם מאגרת שילוט. אבל קהות החושים של 35 שרים בממשלה הזאת – 34 שרים, ראש הממשלה, ואני כבר לא יודע כמה סגני שרים – תוביל אתכם למצב שבו אמון הציבור יהיה כזה, שכל החלטה שתחליטו, הציבור לא יקיים אותה. הציבור לא מאמין לכם כי הבטחתם לו כבר לפני ארבעה חודשים מתווה פיצויים. ולפני כמה ימים אמרתם עוד מתווה פיצויים ותוכנית כלכלית לחצי שנה ותוכנית כלכלית תוך 48 שעות – שמעתי את ראש הממשלה אומר עוד במרץ. לא זה ולא זה ולא זה ולא זה. הדבר היחיד שאנחנו מקבלים כאן פעם אחר פעם הוא הנחיות סותרות, שלא קשורות אחת בשנייה. והיחידים שניצלים מתוך הכאוס הזה זה עולם הישיבות, כי יש להם בקואליציה מי ששומר עליהם. אז בקואליציה יודעים להגדיר שבמסעדה אי-אפשר לשבת, ובישיבות כן. ועיני לא צרה בישיבות. אם הישיבה, המטרז' שלה הוא כזה שמאפשר את שמירת המרחקים, תפדל, שהם ימשיכו לפעול שם, בדיוק כמו שבמסעדה, אם אפשר לשמור את המרחקים, תאפשרו את המשך הפעילות. אלה צריכים להיות התנאים. התנאים צריכים להיות היכולת לעמוד בתנאי הסף, ולא שרירותית – לסגור את חדרי הכושר ולהטיל מכת מוות על עסקים, שגם ככה הבאתם אותם להיות על סף טביעה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עודד פורר. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. אנחנו סוגרים כמובן את רשימת הדוברים. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ממשלת החרטא. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אחלה ביטוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא ביטוי פרלמנטרי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ממשלת החרטא – ככה נאמר. ממשלת החרטא, כי הכול מתמוטט. לא למדתם שום דבר, לא תכננתם שום דבר בחודשים שחלפו. פתאום האשמתם את הציבור – הציבור לא מתנהג ולא נוהג כפי שמצופה ממנו. העברתם חינוך? הסברתם? אמרתם? שום וכלום ושום דבר. זה מה שאתם. הכול מתמוטט. שום תוכניות ארוכות טווח, הכול בשלוף. מתקיימת ישיבת ממשלה – יוצאות גזרות חדשות, הגבלות חדשות, כאשר בחלקן אין שום דבר, אין שום היגיון. כל המקצועות, כל העולמות, כל המגזרים – הכול מתמוטט. לשום דבר אתם לא נותנים תשומת לב מיוחדת. היום קיימנו בוועדת הכלכלה, ביוזמתי וביוזמת האופוזיציה, דיון רחב בנושא עולם התיירות – מה קורה לאותן סוכנויות שמתפרקות, לאותם עצמאים שניהלו סוכנויות נסיעות, לבתי המלון. ועוד פעם שמענו על פטור מארנונה לשלושה חודשים. די, אמרנו לאוצר, תביאו תוכניות. אתם כל כך רציניים, כל כך רציניים שלא שר התיירות ולא מנכ"ל משרד התיירות הטריחו את עצמם לבוא לדיון; שלחו סמנכ"ל, שמכר לנו עוד פעם את אותם דברים ואת אותן תוכניות ששמענו עליהן בעבר. כלום לא עשיתם. ושלשום, בדיוק, באבחת גרזן, דנתם זוגות צעירים – הם היו אמורים להתחתן השבוע והפסידו את כספם, כי סגרתם את אולמות החתונות, את אולמות האירועים. באנו בניסיון לבוא בדברים: בואו נבטל את הריקודים; בואו נאפשר רק לחתן והכלה; בואו נאפשר את זה רק בגני אירועים פתוחים עם מרחקים של כמה מטרים בין אחד לשני; בואו לא נביא תזמורת. אפשר. לכל בעל מקצוע, ליד המקצוע שלו – רופא שאמור לנתח אישה בת 92 כדי להחליף לה ברך או כל בעל מקצוע אחר – יש מה שנקרא ניהול סיכונים. אתם לא למדתם לעשות את זה. זה או שחור או לבן, או כחול או לבן, שהניפו דגל לבן. לא למדתם דבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הינה, אני מסיים, אדוני. לא למדתם דבר. הקורונה הולכת איתנו ולא עומדת להיעלם. תתכננו תוכניות אופרטיביות כדי להחיות את המשק. המשבר הכלכלי הוא אשר יהרוג אותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיקי לוי. יעלה ויבוא חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול ברכות לשר אקוניס. תפקיד מיותר במשרד מיותר, שלא נורא, לא יעשה דבר. ואם נזכה גם לסיפוח, אז אל חשש, שת"פ אזורי לא יהיה. אז באמת ברכות. אני רוצה גם לומר ברכות לחבר הכנסת אייכלר. הקריאה שלו נגד הקנס של 500 שקל היא קריאה כל כך נכונה. בזמן הזה, כשאזרחי ישראל נאנקים תחת עול כלכלי כל כך כבד, מה שאנחנו יכולים לעשות עבורם זה לקנוס אותם? במקום להסביר יותר טוב, במקום – אם מדברים על הציבור החרדי – לוודא שההסברה תינתן גם ביידיש. מה הבעיה? האזרחים שלנו, כשהם מבינים, הם משתפים פעולה. יש חריגים, אבל עם החריגים האלה צריך להתנהל במידת הרחמים, לא במידת נוקשות שבוודאי בעת הזאת היא בלתי סבירה, היא בלתי מתקבלת על הדעת. אני רוצה גם לברך את חבר הכנסת עודד פורר, שאמר פה דברים נכונים, אבל אני רוצה לשים את זה במסגרת רחבה יותר. מעל הבמה הזאת אני חוזר ואומר פעם אחר פעם: להקנות סמכויות לראשי הרשויות, לראשי הערים, לראשי המועצות המקומיות והאזוריות. הם צריכים לקבוע מי יכול לפעול ומי לא יכול לפעול. רוצים לעזור להם? גייסו את כל המהנדסים האזרחיים של פיקוד העורף, תביאו אותם למילואים – חלקם ממילא מובטלים. תלמדו אותם מה הכללים. הם יודעים למדוד שטח, הם יודעים להגיד מה אפשר, מה אי-אפשר. תגידו להם: זה החלל, זה מה שניתן להכניס בהתאם להוראות משרד הבריאות, ועכשיו תצאו ותאשרו כל פאב, כל מסעדה, כל מרחב ציבורי שהוא. הרי האחד לא דומה לשני. מה הבעיה לעשות את זה? בתהליך כזה, שמשכו לא יותר משלושה ימים, אפשר להגיע למצב שכל עסק ועסק במדינת ישראל יודע מה מותר לו ומה אסור לו. במאמץ אפסי, בעלות אפסית – לא רק בעלות אפסית, ברווח כלכלי גדול נוכל לפתוח הרבה יותר עסקים. אבל הגזרות האלה, שכולן באות מלמעלה, שלא משתפות את השלטון המקומי, שלא מנסות לנצל את המשאבים שעומדים לרשותה של מדינת ישראל ברמה המקומית וברמה הלאומית, זה בסך הכול דוגמה נוספת לניהול הכושל של המשבר הזה, לאופן הציני והמתנשא שבו הממשלה מתייחסת לאזרחי מדינת ישראל. זה לא קשור לערבים, זה לא קשור לפריפריה וזה לא קשור למרכז – זה קשור לכולנו, לכל אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> ההתייחסות היא פשוט התייחסות לא ראויה, מבזה, התייחסות של חוסר כבוד לאזרח. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אני קורא לממשלת ישראל לחזור ולרחוש כבוד לאזרחיה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יאיר גולן. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברים, אני רחוקה מלהיות מכחישת קורונה. אני חושבת שהמשבר הוא אמיתי. אני חושבת שאסור לנו לזלזל בו, שאסור לנו להפוך לחלק מגל עולמי של הכחשת מדע ושל זלזול במה שקובעים המדענים ובמה שצריך לעשות, כולל המלצות שצריך לומר שהן קשות לכלכלה. לכן אני לא ששה להצטרף לכל אלה שאומרים: תפתחו הכול, זה הכול שטויות, תעזבו וכו'. אבל, אדוני היושב-ראש, זה חייב להיות מלווה בשני דברים: דבר אחד – פיצוי נדיב, רשת ביטחון רחבה שתיפרש מתחת לרגלי הסקטורים, האזרחים, העסקים והמובטלים שנגזלו מהם מפעל חייהם, פרנסתם והיכולת להאכיל – כן, להאכיל – את המשפחות שלהם. מי שחושב אחרת ומי שחושב שזה חרטא הוא עיוור, רשע או מנותק או הכול ביחד. הדבר השני, אדוני היושב-ראש, וזה אולי מה שכל כך זועק שחסר בניהול המשבר הזה, זה ניהול המשבר ומידע. לדוגמה: הודיעו עכשיו על סקטורים שנסגרים: חדרי כושר, מסעדות, עולם התרבות. מישהו בדק במדינת ישראל איפה יש הכי הרבה נדבקים? רץ עכשיו בווטסאפ פוסטר בצבעים אדום, כתום, צהוב וירוק. הסתכלתי למטה, זה פורסם בניו יורק טיימס, זה לקוח מארצות הברית, שעשו שם עבודה ובדקו עם משרד הבריאות האמריקאי איפה יש הכי הרבה נדבקים, כמה במסעדות, כמה בחוץ, כמה בפנים, כמה בבריכה. אמרו שכלור הורג את הנגיף. זה נכון? אולי בריכות זה דווקא טוב, אולי צריך לפתוח את הבריכות ולשלוח את כולם בקיץ לבריכות עם כלור? מישהו בדק את זה? מישהו פרסם את זה לציבור? מערך החקירות האפידמיולוגיות זה פשוט בדיחה שאין כדוגמתה. על החקירות האפידמיולוגיות מדברים מהיום הראשון של המשבר בחודש מרץ, אבל אנחנו יודעים להפעיל איכוני שב"כ ולא יודעים להושיב אחיות ליד הטלפון לעשות חקירה לבן אדם, ריאיון של שעתיים, איפה הוא היה ועם מי הוא נפגש ולהודיע לאנשים. מסביבנו התחילו כל האנשים לקבל את הסמ"סים מהשב"כ, כולל אנשים שבזמן שהיו לבד בבית פתאום קיבלו שהם היו ליד חולה מאומת. אין עם מי לדבר. תתקשר – לך תחפש, דבר לקיר, מה שנקרא, דבר ללמפה, כמו שאומרים בעברית. כלומר, את הדבר הסיזיפי, האיטי, שכרוך בהפעלת מערך אזרחי, אולי קצת מסורבל ואולי קצת "ביורוקרטי", במירכאות, אבל הוא מה שצריך – זה לא; להפעיל את השב"כ, לבוא לכאן לכנסת ולהביא חוקים שיבטלו את הדמוקרטיה ומהר מהר נוציא צווים – מה נעשה עם הצווים האלה בלי מערך חקירות אפידמיולוגי? נסגור, ואז מה? נפעיל איכוני שב"כ, ואז מה? בלי לעשות את עבודת הנמלים למטה, מהרגליים, מהשטח, זה לא ילך, וזה מה שלא קיים כאן. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת תמר זנדברג. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – גם לא; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – גם לא; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי נמצא? חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לפני מספר ימים קראתי פוסט שכתבה קרן יונה. הוא הסתובב בטעות כאילו אהוד ברק כתב אותו. אהבתי מאוד את הטקסט, ואני אקרא אותו. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אני מחכה, ואני נשארת לשמוע. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> "מנהיגים מכל העולם עצרו את המגפה, ורק אתה נכשלת ומאשים את כל העולם. מנהיגים מכל העולם עצרו את המגפה בלי איכוני שב"כ, בלי מופעי האדרה עצמי בשידורים חיים, בלי חוקים דיקטטוריים לשעת חירום ומבלי להרוס את הכלכלה ולהגיע למספר המובטלים הגדול ביותר במערב. בזמן שמנהיגי העולם עבדו בלדאוג לאזרחים שלהם, אתה דאגת רק לעצמך. היית עסוק בענייניך הפליליים וברווחתך האישית. המשכת לפלג, לסכסך ולהסית כנגד כל מי שלא חשב שאין מלבדך. בזמן שמנהיגי העולם צמצמו בהוצאות בתקופת המשבר" אתה דאגת רק לעצמך. "בזמן שמנהיגי העולם צמצמו בהוצאות בתקופת המשבר, אתה הקמת", עם השותפים שלך, "את הממשלה הכי מנותקת והכי בזבזנית, מושחתת וכושלת" אי פעם. ממשלת חרטא. "שני ראשי ממשלה, 36 שרים, תשעה סגני שרים, מאות משרות בכירות למקורבים, עשרות מיליונים למשרדים מומצאים", מדומיינים ומיותרים. "מנהיגים בעולם עובדים למען האזרחים שלהם. מנהיגים בעולם לא מאשימים את האזרחים שלהם. מנהיגים בעולם לוקחים אחריות". בנימין נתניהו, אתה כישלון, אפס בהנהגה. המלצת לאנשים לצאת לשתות בירה, ליהנות מהחיים, ומאז מספר הנדבקים רק עולה. המשק קרס. במדינה מתוקנת מזמן היית צריך להתפטר – לכן זה הדבר הטוב ביותר שבנימין נתניהו צריך לעשות אחרי כל הכישלונות האלה, גם בתחום הבריאותי וגם בתחום הכלכלי-חברתי, ובעיקר בגלל ממשלת החרטא. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת מרב מיכאלי נמצאת? היא לא נמצאת. חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום ממשלת ישראל הנחיתה מכת מוות על אלפי עסקים בישראל, על כל המסעדות. ולמה? היום שאלתי בוועדת החוקה את נציג משרד הבריאות: האם אתם יודעים, האם יש לכם נתונים על כמות ההדבקות במסעדות? מה הוא אמר לי? אני לא יודע. אז אמרתי לו: תגיד לי, אז על בסיס מה אתם מקבלים החלטות? אין נתונים. יש נתונים על הדבקות בבתי כנסת, יש נתונים על הדבקות באולמות אירועים, יש נתונים על הדבקות בבתי ספר, לא היו לו נתונים על הדבקות במסעדות. אז למה אתם מנחיתים מכת מוות על עשרות אלפי עסקים? זה שהיום – היום, היום – אלפי אנשים חושבים שהם צריכים להודיע על פשיטת רגל – זה לא חרטא; זה שיש מיליון מובטלים – זה לא חרטא; זה שהייתי בטבריה וסיפרו לי שם שרק שבעה מלונות פתוחים מתוך 44 מלונות – זה לא חרטא; זה שהיום התקשר אליי חבר ואמר לי שהוא נותן כל יום אוכל למשפחה עם שלושה ילדים צליאקים כי אין להם כסף לקנות אוכל לילדים – זה לא חרטא; זה שאנחנו הולכים ברחובות ורואים מלא חנויות סגורות ועליהן שלט "להשכרה" – זה לא חרטא; זה שהיום יושבים בעלי עסקים וחושבים אם לפתוח מחר את המסעדה עם 20 שולחנות או לא לפתוח את המסעדה עם 20 שולחנות, האם יש לי יכולת להעסיק את העובדים או אין לי יכולת להעסיק את העובדים – זה לא חרטא. הממשלה הזו היא ממשלה מנופחת, מסורבלת וכל ההתנהלות שלה זה חרטא אחד גדול. למה חודשיים הם לא בנו מערך לקטיעת שרשראות ההדבקה? חודשיים היו, למה הם לא עשו את זה? למה אני, חברת כנסת מהאופוזיציה, פונה לקואליציה ואומרת להם: אל תפסיקו את האיכון של השב"כ, אין לזה תחליף. אבל הם מפסיקים. למה? למה לישיבת בית מתתיהו בבני ברק מגיע חולה קורונה, מדביק חמישה אנשים, הם מבקשים לצאת למלונית ולא מוציאים אותם למלונית; אומרים להם: תישארו בישיבה – ואז היום יש 230 נדבקים. למה? מה זו השלומיאליות הזו? זו ממשלה שלומיאלית, והגיע הזמן שהיא תבין שהחיים של אנשים והפרנסה של האנשים זה לא חרטא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת איילת שקד. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הקואליציה אישרה היום – חבר הכנסת גפני, טוב תעשה אם תקשיב – את הגדלת הקנס בשל אי-חבישת המסכה במרחב הציבורי ל-500 שקלים. זאת הזדמנות טובה לדבר על אכיפה, על אכיפה נכונה, טובה ומועילה ועל אכיפה רעה ומזיקה, שרק מצמצמת את הציות האזרחי ולא תורמת להגברתו. אז קודם כול נדבר על גובה הקנס. רוב המחקרים בקרימינולוגיה – בכל התחומים, אגב, לא רק בתחום האכיפה של חבישת מסכות – מלמדים שמה שמייצר את ההרתעה זה לא חומרת העונש או גובה הקנס בענייננו אלא יותר הסיכוי להיתפס. אין הבדל, ביחס להשגת התוצאה של הגברת הציות האזרחי לחובת חבישת המסכות, בין קנס של 200 שקלים לקנס של 500. ההבדל היחיד הוא ש-500 שקלים זה המון כסף, שלציבור הישראלי היום אין. המחשבה הזאת שעל כל הליקויים והמחדלים בתפקוד הממשלה לאורך כל החודשים האחרונים בקורונה נכסה באמצעות זה שנגלגל את האשמה ואת האחריות על האזרחים ונקנוס אותם בסכומי עתק היא מופרכת, חמורה ומזיקה. הדבר השני, איפה אוכפים: הרי כולם יודעים שחובות עטיית מסכה במרחב הסגור חיונית הרבה יותר מאשר במרחב הפתוח. במרחב הפתוח יש מפגש אקראי למעט מאוד זמן, במרחב הפתוח החלקיקים שמעבירים את הווירוס מתאיידים מאוד מהר. אין כמעט אכיפה במרחבים סגורים, כי זה קשה; הרבה יותר קל לשלוח את השוטרים לעמוד בפינות רחוב ולארוב לאזרחים תמימים שיוצאים לשנייה באמצע הלילה לזרוק את הזבל, ולתת להם את הקנס. הציבור לא מטומטם. הוא מזהה את זה והוא מתקומם, וכשהוא מתקומם הוא יציית פחות להנחיות ולא יותר להנחיות. הדבר האחרון, ותקשיבו, חבר הכנסת בוסו וחבר הכנסת אייכלר: יותר מדי סרטונים רצים ברשת ומראים חוסר היגיון, חוסר התחשבות בתפקוד של המשטרה באכיפה, בעיקר כלפי הציבור החרדי. ראיתי עכשיו בחדר סרטון של ילדה בת עשר שהולכת ברחוב עם עגלה עם שני אחים קטנים שלה בלי מסכה, שותה כוס ברד. עוצרים אותה השוטרים. דחילק, תנו לה מסכה, חיוך, ותשחררו. עומדים דקות על גבי דקות והיא בוכה ומתייפחת ומתקשרת לאימא שלה. מה אתם רוצים מהילדה הזו, בת עשר? וכמובן כולם מתגודדים מסביב, בצדק, ורואים את העוול וצועקים. מישהו חושב שטמטום כזה יגדיל את האכיפה? ראינו עכשיו את המעצר האלים ברמות. איך אפשר מחובת חבישת מסכה להגיע לאזיקים ולמעצר אלים? ורואים את זה, אגב, בכל הארץ. עכשיו, אני באמת לא מקנא בשוטרים – אני כבר מסיים, אדוני. משטרת ישראל מתמודדת עכשיו עם אתגר חשוב, מורכב, מסובך, אני לא מקנא בשוטרים ולא רוצה להחליף אותם. אבל תעבדו בהיגיון, בשכל בריא: איפה נכון לאכוף, איפה לא נכון להתעקש על קוצו של יו"ד. המטרה של האכיפה, ובזה אני מסיים – אכיפה איננה מטרה בפני עצמה, היא לא נועדה להעשיר את הקופה הציבורית, למרות שקצת נראה שלשם הממשלה הזאת חותרת; האכיפה נועדה להגביר את הציות האזרחי, וכשעושים אותה כל כך רע במחיר, במקומות שבהם אוכפים ובצורת האכיפה, וכשהיא לפעמים – אני לא רוצה להשתמש במילים חריפות אבל יש אכיפת יתר כלפי הציבור החרדי, וזה נורא ואיום שאתם, חברי הכנסת החרדים, לא מוחים על הדבר הזה. אתם חלק מן הקואליציה; אני צריך לעמוד כאן, כחבר אופוזיציה, ולצעוק על זה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> הציבור שלכם מרגיש נרדף, ובצדק. ואתם חייבים חייבים לוודא שלא תהיה אכיפה מפלה כנגד הציבור החרדי, זה רק מרחיק את הציות. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת סמוטריץ'. חבר הכנסת מאיר כהן – נמצא? לא נמצא; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – גם הוא לא נמצא. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אתה צודק, רק אין מי שיצדיק אותך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת סמוטריץ', תקשיב ותשמע המשך למה שאתה דיברת קודם. לפני כשעה בערך דיברתי על הסכנה של האנטישמיות הפורצת בארץ ובעולם בצל הקורונה, אבל לא ידעתי ולא חלמתי – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא אנטישמיות, לא צריך להגזים. זו סתם טיפשות. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא חלמתי שאני אראה בחדר סרטון, שאתה דיברת עליו, של ילדה קטנה בת עשר, שמובילה עגלה עם תינוק ושני אחיה לידה, וסוגרים את הכביש: ניידת עוצרת כאילו היא איזו רוצחת או איזו מחבלת. יורדים אליה והיא מתחילה לבכות ואומרת שהיא רק שתתה קצת ברד. באים אנשים, נותנים לה מסכה והיא מלבישה את זה, מצלצלת לאימא ובוכה. והשוטרים, לא רק שהם לא עזבו, הם החזירו את מספרי הזיהוי פנימה, לאוטו הכניסו, כדי שלא יזהו אותם בחרפתם. הסרטון הזה רץ בכל העולם היהודי. אני לא יודע מה אתם מרגישים על דבר כזה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עכשיו קיבלתי את זה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קיבלת אותו? תוכלו לראות מה זה אטימות ואכזריות. למה המדינה לא מבינה – אמרתי את זה גם קודם על ה-500 שקל, שהם לא מבינים שאי-אפשר לתת לשוטר בשטח את השיפוט לדעת מתי כן ומתי לא. המראה המזעזע של השפלת ילדה חרדית בת 11 ברחובה של עיר בעוון אי-חבישת מסכה – זאת טראומה שהיא תזכור לעולם. מגפת הקורונה הפכה למגפת אנטישמיות, ואני אומר שוב, לא רק בעולם, שאומרים שהיהודים מפיצים את האנטישמיות, אלא גם בארץ. אישה העידה שהיא התיישבה באוטובוס, ואישה אחת אמרה לה: אל תשבי פה, את גרה בבני ברק. זה לא דבר שקרה בעבר. אני רוצה להאשים ולומר: שוטר שמרגיש גיבור על ילדה קטנה אינו עושה זאת לבד. הוא מוסת על ידי ממסד אנטישמי של פוליטיקאים, שופטים, אנשי תקשורת שהם אויבי היהודים החרדים. המשטרה איבדה שליטה על איבת השוטרים שמוסתים נגד חרדים. אנשים חיים בפחד ואומרים שזו סכנה יותר גדולה מהקורונה. המוני אנשים רואים בכל ילד חרדי מפיץ חיידקים פוטנציאלי, ולפי זה הם פועלים. היום בכנסת ליברמן ולפיד דיברו על האלימות ברחובות בעקבות הקורונה, וזאת התוצאה, כי האנשים מזהים את זה – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – הרב אייכלר, הוא לא צריך להגיד אנטישמיות, אבל אתם בקואליציה – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אומר שזאת אנטישמיות כי זאת אנטישמיות: שנאת יהודי בגלל שהוא יהודי זאת אנטישמיות; שנאת חרדי בגלל שהוא חרדי זאת אנטישמיות. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – אבל אני לא – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם הוא שונא אותו בגלל משהו שהוא עושה, זה משהו אחר. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – הרב אייכלר. אני לא חושב – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא אתווכח, ובצלאל, אתה האחרון שצריך להתווכח איתי פה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – רק הערה, רק הערה – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. אני לא מוכן לקבל הערות עכשיו. אני נסער כמוך וכמו מאות אלפי יהודים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – בסדר – – – על אנטישמיות – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני קורא לראש הממשלה ולשר לביטחון פנים לפטר מייד את השוטרים האכזרים הללו כדי להעביר מסר לכל השוטרים וכדי להעביר מסר לכל העולם שההתנהגות הזאת לא מייצגת את המדינה. יש להנחות מיידית את השוטרים: כל שוטר שייתן דוח על מסכה לקטין ברחוב בהשפלה, יפוטר לאלתר. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאיר לפיד – גם הוא אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – גם היא לא; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> העיקר נרשמים ולא באים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ממשלת השלוף כל יום שולפת לנו משהו חדש. היום, עכשיו, לוועדת הכנסת הביאו לאישור להביא את החוק שמאפשר שהממשלה תתקין את התקנות, תוציא את הצווים, ואחרי זה הכנסת תדון בנושא. עושים את העבודה הפוך, והטענה שלהם היא שקורים דברים ביום חמישי וחייבים לעשות את זה מיידית. היום בבוקר יכלו להביא את הצווים, וועדת קורונה תאשר. הרי מי שיושב בוועדת קורונה – היושבת-ראש היא מהקואליציה, הרוב הדורסני של הקואליציה בוועדת קורונה. יכלו להביא את זה היום ולאשר כל צו שהם רוצים. ואם זה קורה ביום חמישי, בואו נביא הצעת חוק שאם קורים דברים בסוף שבוע ייתנו לממשלה את האפשרות להוציא צווים. אבל מתבטלים ביום ראשון, עד שעה 12:00 הם לא מביאים את זה לדיון בוועדת קורונה או בכל ועדה שנוגעת לדבר. לא יכול להיות מצב שהמחוקק, הריבון – הכנסת תבוא אחרי הממשלה. וכשאני אומר ממשלת השלוף – מדברים עכשיו על המסעדות, לסגור את המסעדות, להקטין את מספר הסועדים במסעדות. האם מישהו בדק כמה נדבקו במסעדות? שאני אבין. יבואו ויגידו לי ש-500 איש נדבקו במסעדות, ש-20 איש הדביקו אחרי זה 500 איש – אנחנו נבין שיש בעיה במסעדות וצריך לסגור אותן. האם מישהו אמר: מסעדה של 100 מטר, מותר ל-20 לאכול שם; מסעדה של 700 מטר – מותר ל-50? אפילו במספר ובגודל של המסעדה לא נגעו. אתה רוצה להטיל היטלים על המסעדות ועל בעלי המסעדות – תגיד איזה הטבות אתה נותן להם. הרי הם משלמים ארנונה; אם הוא פותח את המסעדה שלו או סוגר אותה, הוא צריך לשלם ארנונה. אפילו על השלט שמורה על המסעדה שלו הוא משלם אלפי שקלים, לא מאות שקלים; העירייה גובה ממנו אלפי שקלים. חדרי כושר – סוגרים גם את חדרי הכושר. אף אחד לא יודע כמה אנשים נדבקו בחדרי כושר. כשאתה בא להטיל על הציבור אתה צריך לבוא ולשכנע אותו. אבל כשהממשלה מאבדת את הדרך ונכשלת בטיפול בקורונה היא כל יום שולפת לנו משהו חדש. שלפה לנו נושא אחד, אחרי זה היא מביאה לנו עוד נושא; מביאה לנו חוק, מביאה למוחרת חוק. רק בשבוע שעבר חוקקנו את החוק שנותן סמכות לממשלה לסגור ולהוריד את מספר הסועדים במסעדות, לסגור מקומות, אבל צריך להביא את זה לוועדת קורונה. רק בשבוע שעבר חוקקנו את החוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכן אני מקווה, אדוני היושב-ראש, יש לי עוד 17 – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הפעלתי מאוחר – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם הפעלת, אני לא – בסדר גמור. אז שיהיה לך בהצלחה. יש לנו עוד הרבה זמן לדבר כאן במליאה היום. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת חמד עמאר. חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב טסלר – נמצא? לא נמצא; חבר הכנסת אוריאל בוסו – נמצא? לא נמצא. חבר הכנסת עידן רול – נמצא? כן, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, תראו, אני רוצה לדבר על חוסר היכולת של הממשלה לנהל את המשבר. זה לא קשור לחבריי כאן שמתחלפים בתפקידים, זה לא אישי, אבל נראה שרק כשזה מגיע למינוי שרים הממשלה יודעת לעבוד. אני רוצה לתת דוגמה, שלא תחשבו שאני מדבר מתוך פוזיציה, מדבר באוויר. אתם יודעים, אנחנו כבר לא יכולים לטעון שהמגפה התחילה אתמול. אחרי חודשים של ניסיון בשטח, חודשים של להסתכל החוצה ולראות איך עושים את זה אחרת ויותר טוב; אחרי חודשים יצאו אתמול בהכרזה כל כך משמחת שצה"ל הולך להקצות 300 חיילים לחקירות אפידמיולוגיות. עכשיו אני אגיד לכם מניסיון שלי, ואני מניח שכל מי ששירת בצה"ל יודע את זה: תמיד עושים משימות לאומיות, כל קורסיסט בסיסי, כל קורס קצינים מקצים אותם לדברים, החל באריזת תרופות וכלה בחלוקת מסכות אב"כ. צה"ל יודע לעשות את זה, אבל לא ב-300 – צה"ל יודע גם להוריד פקודה מחר לבה"ד 1, ושכל הקורסים של בה"ד 1 יוקצו כרגע, עד להודעה חדשה, לחקירות אפידמיולוגיות או לפיקוח או לסיוע לקשישים שספונים בביתם בגלל הקורונה. זו דוגמה, אחת הבולטות, אבל הן לא חסרות, לכמה גרוע המשבר הזה מנוהל. הרי מדינת ישראל לא נוצרה אתמול. חווינו משברים, חווינו דברים גדולים, חווינו אסונות. יש פה גוף ענק, צה"ל הוא נקרא, עם משאבים באמת עצומים כדי להתמודד ולגבות גוף כמו משרד הבריאות, שהוא לא גוף אופרטיבי שמוסמך או מתורגל למבצע בסדר גודל כזה. יש פה שר ביטחון, מישהו שמתעתד, בדעת עצמו לפחות, להיות ראש ממשלה, מה שנקרא ראש הממשלה הרזרבי של מדינת ישראל; אני מאמין שהוא יכול היה לחשוב, או לפחות לפעול עד עכשיו, ולגייס גיוס רציני של צה"ל. אני בכלל לא מדבר איתכם על להזרים את התקנים האלה למשק ולייצר מקומות עבודה – בואו נצא מנקודת הנחה שזה דורש התארגנות נוספת. אבל באמת, נמצאים פה עסקים קורסים וכל מה שהממשלה הזאת יודעת להגיד זה להאשים אותם. למה להתאמץ ולהשתמש במשאבים שעבדו לנו כל כך הרבה פעמים כל כך טוב, אם אפשר להגדיל את הקנסות על המסכות ואם אפשר באמת פשוט להביא אוסף גזרות שדה פקטו יכולתם פשוט להגיד להם: לכו תפשטו רגל – כי ככה אתם יודעים שהם לא יחזיקו. הממשלה הזו מתלוננת כל הזמן על הציבור שהוא לא מקשיב לנהלים. הציבור לא מקשיב לנהלים כי הוא רואה ממשלה שפשוט שמה עליו פס, והוא רואה ממשלה שאין לה שום דוגמה אישית, שום מושג מה היא עושה ושום תוכנית פעולה, ובגלל זה הציבור כביכול לא ממושמע. אתם יודעים, מאוד קל להאשים ציבור, אבל הדבר הנכון הוא להסתכל פנימה ולראות איפה כשלתם בלהביא מתודולוגיה בסיסית להתמודדות עם המשבר. הצעתי לכם רעיון אחד, אפשר להיפגש פה היום בהמשך היום. יש עוד הרבה רעיונות שכל בר-דעת או בן אדם שניהל משהו בחיים שלו היה אמור לדעת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עידן רול. אנחנו חוזרים לחבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת מתן כהנא. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שכשמדברים על נגיף הקורונה ועל התופעה ישנו נושא שהוא יותר כאוב; כשאנחנו מסתכלים על נזקים – מדברים על הנזקים הכלכליים, והיום היינו בוועדות, ועל הנזקים הנפשיים שיוצאים, אבל יש נזק נוסף, נזק תדמיתי שנוצר מפגעי הקורונה. אני מחזיק בידיי תיעוד, שני פעילי רשת יקרים החליטו לקחת על עצמם – אריאל אלחרר ויאיר לוי החליטו להציג בפניי את כל העוולה שנעשית בתקשורת כל פעם כשמציגים משהו בנושא הקורונה. ואני מציג כאן תיעוד אחד אחרי השני. כשרוצים להציג משהו בנושא הקורונה יש צילום של האוכלוסייה החרדית – ערוץ 12, כאן 11: שיא חדש, עלייה קיצונית במספר הנדבקים – כמובן חרדים; גם משרד החינוך: קשיי פעילות הקייטנה בצל נגיף הקורונה – מצויר כאן דתי עם כיפה, וכו' וכו'. גם כשצילמו בים ביום שבת כשיש התקהלות, צילמו חרדים, למרות שהם לא נמצאים בים. ועכשיו, כשעלתה כותרת בעיתון הארץ: אחרי הגל הראשון נתניהו נדבק בשאננות – עוד פעם שמו חרדים. אז האמת – היא ראויה לשבח: לאחר פנייה של איש התקשורת איציק סודרי לאלונה בר-און, מו"ל גלובס, היא אמרה שאכן הם תיקנו את זה מיידית. אבל במשפט שלה טמונה הבעיה: לוקח זמן לשחרר דפוסי חשיבה שגויים, שלמרבה הצער נמצאים שם מקדמת דנא. ואז היא אומרת: יש משהו מובנה ושגוי בחשיבה העיתונאית, ואני הראשונה להודות – ועל כך מגיע לה יישר כוח – ועושים מאמץ לא קטן, זה לא רק כלפי החברה החרדית אלא גם כלפי נשים, מצביעי הימין וכו'. זוהי הדמוניזציה הגרועה ביותר. ואז אנחנו נתקלים במה שקרה הערב, כשרואים שוטרים – נכון, ראיתי את תגובת המשטרה שלא ניתן דוח, אבל תשמעו את האימא, שאומרת שהערב ראינו שוטרים שעומדים מול ילדה בת 12, בוכה, מתייפחת, ומבקשים ממנה לתת פרטים, איפה אימא שלה. על מה? היא החזיקה כוס ברד בידיים ובסך הכול רצתה לשתות, והיא מתייפחת כשהיא לוקחת שני ילדים קטנים. על מה? עוצרים את התנועה. איפה החמלה? באמת, השר לביטחון פנים לא נמצא פה כי הוא בבידוד, אבל הוא חייב לקחת אחריות ולדבר ולהתחיל להנחות את השוטרים. הרי אם הוא היה אומר לילדה: חמודה, תיקחי ארטיק, או תיקחי מסכה ותתחילי לשמור על עצמך – והייתה לה מסכה בידיים, זה לא נובע מזלזול. ברור שההסברה תביא יותר תועלת. אבל, מי שרוצה לשמוע, הערב העיתונאי אמנון אברמוביץ' אמר שהמגפה לא הגיעה לבד למזרח התיכון אלא מחרדים שעלו מארצות הברית. אז כשמתחילים עיתונאים בכירים להגיד כאלה משפטים, אין ספק שזה מחלחל גם לגופים הרלוונטיים. אני מבקש באמת מגורמי האכיפה שיתחילו לקחת את העניינים בידיים, שלא נראה תמונות מזעזעות כאלה עוד פעם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת מתן כהנא, נמצא? לא נמצא באולם. השר המקשר חבר הכנסת דוד אמסלם יסכם את הדיון. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לברך את חבר הכנסת אופיר אקוניס על זה שהוא התמנה לשר בממשלה. אין לי ספק שהתרומה שלך בממשלה היא תרומה גדולה ועצומה, ובאותה הזדמנות אני גם רוצה לאחל לגלעד ארדן הצלחה גדולה בשליחות שהוא לקח על עצמו לייצג את מדינת ישראל, גם באומות המאוחדות וגם, בהמשך הדרך, כשגריר ישראל בארצות הברית. אני שמעתי אותך, חבר הכנסת עידן רול. אתה כמו הבוס שלך קודם, מלא טענות כרימון. דרך אגב, יש לכם רק טענות מבוקר עד לילה, אתה ולפיד, ואין לכם שום רעיון יצירתי. אתם לא מנסים אפילו לנסות לסייע. מה שמעניין אתכם בסיפור הקורונה זה רק להכפיש את הממשלה ואת ראש הממשלה, זה פונקציית המטרה שלכם. הרי אם יש לכם רעיונות טובים, תמיד נשמח לקבל אותם. בסופו של דבר סיפור הקורונה זה לא סיפור של הליכוד. זה אירוע עולמי, כפי שאמרתי קודם, ובאמת, כל העולם עובר טלטלה עצומה, אף אחד גם לא יודע מתי היא תסתיים ואיך. נעשים פה מאמצים מרובים על ידי ראש הממשלה, הוא כמעט לא ישן בלילות. אבל אתם הרי לא מעריכים כלום, בוודאי לא מה שקשור לראש הממשלה, בגלל שבסופו של דבר אתם מכפישים אותו כל יום כבר כמעט ארבע שנים, לרוב בשקרים עצומים, שאתם מנפחים אותם ומייצרים גם בתקשורת איזשהו מצג שווא, מצג שקרי, וגם אצל הציבור. ואיך אמרתי, יש לכם צבא גדול בחוץ. אתם בציבור במיעוט אבל יש לכם צבא גדול שנמצא בתקשורת – ובזה אני מודה – שמסייע לכם בכל המישורים, מן האוויר, מן הים ומן היבשה, מה שנקרא. לכן, חבר הכנסת עידן רול, וגם יאיר לפיד, אמרתי, זה נראה כאילו רק עכשיו הגעתם לארץ מהחלל, ועכשיו פתאום הסתבר לכם שיש קורונה ואתם עכשיו מתחילים רק לנגח את הממשלה, כאילו עכשיו אנחנו מתחילים לטפל בעניין. כבר הודעתי ואמרתי, בסופו של דבר אין איזושהי תורת לחימה שמישהו יודע ומכיר אותה. אתה עוסק בניסוי וטעייה. הרעיון בגדול זה לא רק לקבל החלטות ולהתקבע בהן אלא זה עסק דינמי, ואתה אמור להגיב לפי הדינמיות של הנגיף. כשהנגיף בעצם מתחיל להתפשט אז הרעיון בגדול זה לצמצם את המגעים, זה כל הסיפור באופן עקרוני. וכשהוא בעצם מתחיל להצטמצם אתה פותח יותר את המשק. כמובן, הדבר החשוב מאוד בקבלת ההחלטה, גם בצמצום, ובוודאי עכשיו, כשמדובר בסקטורים מאוד מאוד ספציפיים, זה שהממשלה תדאג לשפות אותם על הנזקים שקורים להם, וגם מהר. זה לא רק שהממשלה מקבלת החלטות ובסופו של דבר הרבה פעמים הפקידים ממסמסים אותן בדרך, אלא הרעיון באמת הוא שהכסף יגיע כמה שיותר מהר לאותם אנשים או לאותם עסקים שהממשלה החליטה שהיא מבקשת ורוצה וצריכה לתמוך בהם. אני רוצה להתייחס – בהצעות האי-אמון לא הספקתי, אדוני היושב-ראש, גם להתייחס להצעות שהגישו עודד פורר וישראל ביתנו לגבי כל הנושא הזה של משרד הפנים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אקריא מה שכתב שר הפנים ולכן אני פה משמש כשלוחו בעניין הזה. הרי הם בסופו של דבר טענו בהצעת האי-אמון שמשרד הפנים מפלה לרעה, או חוקר – הוא טען שזה בעיקר מברית המועצות – עושה חקירה לגבי עולים שהם יהודים ומקשה עליהם. אז אני אקריא את תשובתו של שר הפנים: משרד הפנים לא מנהל חקירות יזומות כנגד יהודים שעלו לארץ, לא כנגד יהודי ברית המועצות לשעבר ולא כנגד יהודים מכל מקום שהוא. פקידי הרישום פועלים בהתאם להוראות החוק ומקפידים על אמינות מרשם האוכלוסין כפי שמחייב אותם הדין. ככל שהובא לידיעת פקיד הרישום כי יש מי שנרשם כיהודי על סמך מסמכים מזויפים – אני מניח שיש גם כאלה – לא משנה מהיכן הוא עלה לישראל ומתי, אותו פקיד יפעל בהתאם לסמכויותיו כפי שהחוק מחייב אותו. דרך אגב, זה לא רק בנושא הזה. אני מניח שזה גם אם מישהו זייף מסמך כזה או אחר והוא השתמש בו הרבה שנים ועלו על זה, ככה צריך לנהוג – גם אם יש לו רישיון נהיגה שהוא זייף אותו וגם אם יש לו תעודת זהות או כל מסמך אחר. חוק מרשם האוכלוסין הטיל על פקיד הרישום לנהל את מרשם האוכלוסין הישראלי תוך הקפדה על תקינותו ואמינותו. המחוקק ראה בכך חשיבות עליונה, לכן אסר על פקיד הרישום לבצע שינויים או תיקונים מבלי שיוצגו בפניו תעודות ציבוריות מאומתות כדין ומבלי שהשתכנע בדבר אמינות השינויים המבוקשים. המחוקק אף נתן לפקיד הרישום סמכויות לבדוק ולדרוש הבהרות עד שישתכנע בדבר אמיתות ואמינות הטענות. בכל הנוגע לרישום אדם כיהודי, קובע סעיף 3א לחוק מרשם האוכלוסין במפורש, בסעיף נפרד ומיוחד, כלל חריג האוסר על רישום כזה. כאשר עולה בפני פקיד הרישום סתירה בין הבקשה לרשום אדם כיהודי לבין המידע שבידי פקיד הרישום, הוא צריך לפעול בהתאם. אז לכן, כל מה שאתם העליתם בהצעות האי-אמון שלכם הוא לא נכון ברמה העובדתית, וזאת תשובת משרד הפנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר דוד אמסלם. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת על מנת שאנחנו נוכל לעבור – יש בפנינו שתי הצבעות על ההודעות שמסר השר אמסלם. ההצבעה הראשונה היא בעניין החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר צירופו של חבר הכנסת אופיר אקוניס כשר נוסף לממשלה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הודעת הממשלה – 46 נגד – 8 נמנעים – אין הודעת הממשלה על צירוף שר לממשלה נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באמת חסרים שרים בממשלת ישראל. יש פחות מדי שרים, צריך עוד שר אחד. באמת חסרים שרים בממשלה שלכם, היא קטנה ומצומצמת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוכרח לומר שזה נמדד לא בכמות אלא באיכות, ובעניין הזה אין חולק שהשר אקוניס יוסיף לממשלה איכויות חשובות. התוצאה היא 46 בעד, שמונה מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך ההודעה וההחלטה אושרו על ידי המליאה. אנחנו עוברים להודעה השנייה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר ההחלטה למנות את השר אקוניס לתפקיד השר לשיתוף פעולה אזורי. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 6 בעד הודעת הממשלה – 48 נגד – 7 נמנעים – אין הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש תקלה כאן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תקלה – אנחנו נוסיף את קולכם, הכול בסדר, אם ישנה תקלה. חבר הכנסת מנסור עבאס? << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נגד. אז אם כך, בעד – 48, נגד – שמונה, אין נמנעים. אני קובע שהודעת הממשלה התקבלה. << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הממשלה אופיר אקוניס << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין בכבוד את השר לשיתוף פעולה אזורי, השר אופיר אקוניס, לעלות לדוכן על מנת להצהיר אמונים. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> אופיר אקוניס: << דובר >> אני, אופיר אקוניס, בן מנחם ומיכאלה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בשעה טובה ובהצלחה גדולה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לך ולחברות ולחברי הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בהצלחה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו, חברות וחברי הכנסת, עוברים לסעיף הבא: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר ממשרד החינוך למשרד להשכלה גבוהה והמשלימה גם את המחלקה לתרבות החרדית. ימסור את ההודעה חברנו השר המקשר, השר אמסלם, בבקשה. ההודעה הזו איננה מחייבת הצבעה. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע, בהתאם לסעיף 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד החינוך למשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה גם את המחלקה לתרבות חרדית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1338).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020, בקריאה הראשונה, הצעה שקיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק השר יצחק איציק שמולי, בבקשה. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עמיתיי השרים, העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצא כעת בעיצומה של מגפה עולמית כתוצאה מההתפרצות וההתפשטות של נגיף הקורונה. נכון להיום, וגם בטווח הזמן הנראה לעין, אין חיסון אפקטיבי שבאמצעותו ניתן לצמצם את התפשטות הנגיף, ואין עדיין גם טיפול יעיל למחלה. בישראל, נכון ליום זה, נדבקו בנגיף עשרות אלפי אנשים, ונפטרו, לצערנו, מעל ל-330 חולים. אנחנו רואים גם את קצב התחלואה בימים האחרונים, שהולך ועולה, דבר שהוא בניגוד לכל מיני תחזיות, גם של אנשים שקצת נהגו בחוסר אחריות, ישבו באולפנים והתייחסו לנגיף של הקורונה כשפעת עם יחסי ציבור. בסופו של דבר אנחנו רואים משוואה מאוד מאוד ברורה. כרגע הנתונים מלמדים על כ-1,000 חולים. זה מייצר לנו מצב שבתוך שבוע או עשרה ימים – בעצם על כל 1,000 חולים חדשים יהיו פה עוד בין 20 ל-30 חולים קשים בעוד שבעה עד עשרה ימים, כאשר כל חולה קשה הוא חולה קשה במשך שבועיים וחצי-שלושה. זה איום של ממש על יכולת הספיקה של מערכת הבריאות, על יכולת הבריאות – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הקשר שלך לעניין הזה? למה אתה מצדיק את זה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מצדיק את ביטול הכנסת? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> אם היית פה בכנסת הקודמת – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה מצדיק את זה? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> אם היית פה בכנסת הקודמת, היית יודע מה הקשר ביני לבין מערכת הבריאות, עם כל הכבוד לך, אלי אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הקשר שלך לעניין הזה בכלל? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> מטרתו של חוק זה לתקן את חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020 – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הקשר שלך לעניין הזה בכלל? תסביר לנו, שר הרווחה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מצדיק את ביטול הכנסת? זה מה שאתם עושים. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> – – לאפשר עריכת תיקונים דחופים ומיידיים לתקנות, שמטרתם מניעת התפשטות נגיף הקורונה. זאת, בשל העלייה ברמת התחלואה בתקופה האחרונה. מוצע במסגרת החוק להחליף את סעיף 2, המסמיך את הממשלה לתקן את התקנות בצו, באישור מראש של ועדה של הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה. כך שייקבע, לפי השינוי, כי הממשלה תהיה רשאית לתקן בצו את התקנות שבתוספת בעניינים כמפורט בתיקון, לרבות קביעת עבירות פליליות בהתאם לאיסורים וההגבלות שייקבעו. על פי המוצע, התקנת הצו לא תהיה טעונת אישור מראש של הוועדה, והמנגנון יהיה דומה לזה שנקבע בסעיף 4(ד) להצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. הצו יונח סמוך ככל האפשר לאחר פרסומו ברשומות על שולחן הוועדה. הוועדה תקיים דיון בצו האמור ותחליט אם לאשרו, כולו או חלקו, בתוך שבעה ימים מהמועד שהצו הונח על שולחנה, כאשר ועדת הכנסת תהיה רשאית במהלך התקופה האמורה להאריך תקופה זו לעניין דיון מסוים לפרק זמן שלא יעלה על שלושה ימים. ככל שלא תקבל הוועדה החלטה בתום התקופה, יובא הצו על ידי יושב-ראש הכנסת, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים מתום המועד האמור, להצבעה בכנסת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רמסתם את הכנסת, חותמת גומי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלוף הדמוקרטיה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רמסתם את הכנסת, בושה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלוף הדמוקרטיה אתה – – – הביטחון הגדול. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> על פי המוצע, אם החליטה הוועדה או מליאת הכנסת, לפי העניין, שלא לאשר את הצו, יפקע תוקפו ותתבטל האחריות הפלילית לעבירות הקבועות בו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת מיקי זוהר, יש לך עכשיו זמן לעלות ולדבר, אתה השלישי כאן. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> תודה. בשל האמור, ובהתאם להחלטת הממשלה, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> משטר טוטליטרי, זה מה שאתם עושים פה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אביר הדמוקרטיה. איך אתה לא מתבייש להציג את החוק הזה בכלל? מה הקשר שלך לחוק הזה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר שמולי, הייתי מתבייש להציג דבר כזה, רמיסת כנסת ברגל גסה. ביטול הכנסת. ביטול הכנסת, זה מה שאתם עושים. נותנים לשליט יחיד לשלוט גם בכם. סופכם שזה יתהפך עליכם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת מיקי זוהר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מיקי זוהר? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש לך שלוש דקות, בבקשה. עד שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מפלגת עבודה בעיניים, זה מה שאתם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הינה, עכשיו אני מפעיל את השעון. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> ספר לי על זה, חבר הכנסת אלי אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, את משהו אחר. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> מי כמוני יודעת שמה שאמרת זה מה שאמרת, כן. חבריי וחברותיי חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להגיד לכם משהו: הציבור בחוץ, ברובה וברובו, כבר לא כועס אפילו, כבר לא כועסת, אלא עצובים. הציבור בלחץ, בפחד, בבהלה, במצוקה כלכלית הולכת וגוברת ואין להם אפילו מאיפה לכעוס. והממשלה הזאת ובטח ובטח הקיסר העומד בראשה וכל משרתיו מסביב פשוט מנצלים את המצב הזה כדי לשחוק את הזכויות של האזרחיות והאזרחים בישראל, פשוט לשחוק אותן בעקביות. עכשיו, אומרת הממשלה: החוק הזה הוא לא כזה נורא, בסך הכול הממשלה קודם תוציא צו ואז הכנסת תאשר, ואם הכנסת לא תאשר אז יתבטל. קודם כול, זה היפוך היוצרות, ואין הצדקה להיפוך היוצרות הזה. אבל מעל הכול זה מצטרף לעוד ועוד צעד שמצירים את הסמכות ואת המקום של הנציגות הנבחרת של האזרחיות והאזרחים בישראל, שזאת הכנסת. זה עוד צעד שפוגע בזכויות הכי בסיסיות של האזרחיות והאזרחים כאן – לקבל את מה שמגיע להם במדינת ישראל. וכל זה, בשם מה? בשם יכולת הביצוע, בשם המשילות. היום, חברי סגן שר האוצר לשעבר מיקי לוי, התפרסם נתון שמשרד האוצר בחר לפרסם אותו, ככה, בשו-שו ליד אי-העלאת הריבית, בשביל שלא נשים לב שמתוך כל כספי הסיוע הם העבירו בסך הכול 42% ממה שהם עצמם – ממה שאתם עצמכם הבטחתם והתחייבתם להעביר. 42%, זה מה שהצלחתם לעשות. על מי אתם מתקמצנים, לכל הרוחות, שרות ושרים, וראש ממשלה קיסר נתניהו? על מי אתם מתקמצנים, על מי אתם חוסכים? ועכשיו אתם הולכים לסגור שוב את כל האזרחיות והאזרחים, לסגור להם את העסקים, לפרק להם מפעלי חיים, באמת להכניס אותם למצוקה כלכלית, בריאותית וחברתית ממדרגה ראשונה, ולעשות את זה בלי שהכנסת תוכל בכלל לתת את דעתה אם בכלל צריך את הדבר הזה. אין גבול לבושה, אין גבול לחרפה, והאמת, גם לסכנה שאתם מביאים בכל יום שעובר למדינת ישראל ולחברה הישראלית. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, היום התקבלו החלטות לגבי הגבלות נוספות וקשות במשק. אני שייך לאלה שמאוד מודאגים מהגל השני, ממספר החולים הקשים, מההתפרצות. יותר מ-1,000 מאומתים ביום, מאוד מדאיג. אבל השאלה אם הממשלה והעומד בראשה למדו מהטעויות של הגל הראשון, שבו הם ריסקו את המשק – כמעט מיליון מובטלים, אין תחום אחד בחיים שלא קרס: עסקים קטנים, האזרח, חברות, עצמאים, מי לא. משפחות שלמות קרסו, חלקן אכן הגיעו עד פת לחם. ואז – ההחלטות היום, שהן מגבילות, למשל באולמות חתונה 50, גם אולם פתוח, גם אולם סגור; מחנות קיץ. כנראה שההחלטות האלה הן בדרך, אולי, לסגר מלא כפי שהיה בעבר, דבר שירסק עוד יותר את הכלכלה. אין ספק שיש כישלון דו-צדדי בהתנהלות הממשלה והעומד בראשה. נתניהו נכשל כישלון חרוץ, כך גם הממשלה, כך גם ההתנהלות של המשטרה כאשר היא פוגשת ילדה בת עשר ללא מסכה, ילדה חרדית. ראיתי את הסרטון, נורא. את כל המאמצים האלה השקעתם בילדה, שבסוף שמה מסכה. השאלה היא אם כך הייתם עושים עם ילדה בצפון תל אביב באותו גיל, אם המשטרה הייתה עושה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אתה צודק. אלה דעות קדומות, סטריאוטיפים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אצל החרדים אפשר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ילדה חרדית, אז אפשר, זה האחר. לכן זה מביש. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> צריך להגיד את האמת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה מביש עד איפה יכולה המשטרה הזאת לרדת, לאיזה רמות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי. אני סוגר את רשימת הדוברים. בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום עולה חוק מטורף, מטורלל, חוק איום ונורא, חוק אשר מאפשר לראש הממשלה ולממשלה להביא חוקים ללא אישור הכנסת. זהו יום שחור לכנסת ישראל. החוק מבטל את הצורך בקיום הכנסת. הכנסת אינה קיימת יותר. זהו יום שחור, יום בו הממשלה והראיס ישלטו בכול, כאילו מדינת ישראל שייכת לממשלים אפלים בהיסטוריה. לצפון קוריאה דמינו. אדם אחד יחליט, ראש הממשלה, ואחריו כל הממשלה תגיד כן, כמו כבשים. טירוף מערכות, דיקטטורה בהתהוותה. במדינה מתוקנת תהווה הכנסת גורם חשוב בקבלת החלטות, כך נהוג במשטר דמוקרטי. אנחנו נעים בצעדי ענק למשטר דיקטטורי של איש – בנימין נתניהו. ראש הממשלה יחליט הכול. ועכשיו, חברי הכנסת מהליכוד, תקשיבו מה אמר מנחם בגין, עליו השלום: "אוי לה לדמוקרטיה אם הפרלמנט, אם בית הנבחרים והמחוקקים מוותר, בגדולות כבקטנות, על סמכותו ועל מעמדו כלפי הרשות המבצעת לענפיה. אבדיקציה זו פירושה סוף של החיים הדמוקרטים". מי שרוצה לבדוק אותי: מנחם בגין, "המחוקק והמבצע", העיתון "חרות", 22 בדצמבר 1966. אתם נותנים יד לכל זה. אבל מה זה חשוב לבנימין נתניהו מה אמר מנחם בגין? זהו ראש ממשלה שעושה ככל יכולתו להתחמק מאימת הדין. זהו ראש ממשלה שיש לו מדינה, ולא מדינה שיש לה ראש ממשלה. בדברי ההסבר של החוק הנורא הזה מאפשרים לראש הממשלה לקבוע עבירות פליליות בהתאם להגבלות והאיסורים שייקבעו – תקראו, אפילו לא קראתם – ואלה לא יהיו זקוקים לאישור הוועדה. דהיינו, הממשלה עושה מה שהיא רוצה ללא פיקוח של הכנסת. חברי כנסת שיצביעו בעד מועלים בתפקידם ובשליחות שלהם להגן על הציבור משלטון מושחת, אשר יפעיל את נחת זרועו על הציבור. אני שואל את הממשלה: הכנסת היא שמפריעה לכם לפעול? לפני כן האשמתם את התנהגות הציבור. כשלתם במשימה, התנהלתם בפזיזות וחושמיות, ועתה נמצא אשם חדש – הכנסת. מפלגת כחול לבן, הרמתם דגל של שמירת הדמוקרטיה. אתם היום שותפים להרס הדמוקרטיה. הכנסת אינה חותמת גומי, לא ייתכן שימנעו מאיתנו לשנות תקנות רעות כנגד הציבור. החוק ייכנס לתוקף ללא פרסום ואפשרות תגובה של הציבור. הממשלה הרעה הזו יכולה להחליט להטיל קנסות על הציבור, ולאסור, לצורך העניין, קיום הפגנות. כך נוהג משטר טוטליטרי, תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה, עד שלוש דקות. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברים, אנחנו מזה כמה שבועות מתכנסים כאן מדי שבוע, פעמיים בשבוע – בימי שני ורביעי – כדי להצביע על עוד ועוד גזרות וקיצוצים דמוקרטיים במדינה, אם זה השב"כ שעכשיו עוקב אחרי הטלפונים שלנו – ואגב שולח סמ"סים סיטוניים גם לאנשים שלא קשורים, ואין אפשרות לערער; מעניין מה קורה כשמשתמשים באמצעים המיוחדים האלה נגד הטרור או בשטחים, מה שם הטעויות ומה קורה איתן. עכשיו אנחנו מתבקשים להצביע על חוק שיקצץ עוד את הסמכות ואת הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת – הפרלמנט במדינה דמוקרטית. אני רוצה לשאול דבר אחר: איפה כל הצעדים ההפוכים שהממשלה עושה? איפה חבילת הסיוע לעסקים, איפה הפיצוי לעולם התרבות, איפה רשת הביטחון לשירותים החברתיים והכלכליים? העובדות הסוציאליות שובתות החל מהיום אחרי שבוע של צעדה למען השירותים החברתיים, כי הן רשת הביטחון האמיתית למשבר הקשה שאנחנו נמצאים בו, שהוא משבר בריאותי אבל לא פחות חשוב מזה – משבר כלכלי וחברתי, ושירותי הרווחה שיובשו במשך שנים, ואפילו עשורים, הם אלה שצריכים לזהור עכשיו; זה הזמן שלהם לבוא לידי ביטוי, אבל דווקא עכשיו הם רעבים, הם מדולדלים, הם מקוצצים, הם מיואשים ולא מסוגלים לעמוד במשימה. אדוני היושב-ראש, אני אומרת את זה בגלל שבקרוב יבוא לכאן תקציב 2020, שכבר למעשה כמעט נגמרה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אם יבוא. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אם יבוא, זה גם נכון. הרגע הזה הוא זמן להכיר במשבריות שקורית כאן, להוכיח לאזרחים שממשלת ישראל ומדינת ישראל – ובזה אנחנו כולנו שותפים – מסוגלת לא רק לגזור, לא רק להטיל גזרות, לא רק לאכן שב"כ, לא רק לקצץ את ועדות הכנסת, לא רק להטיל הגבלות, לא רק להטיל קנסות, אלא יודעת גם לתת, יודעת גם לפצות, יודעת לפרוס את אותה רשת ביטחון. כי אחרת, מה יש לנו פה לומר לציבור? הדבר היחיד שאנחנו יודעים זה לקצץ את הדמוקרטיה, לתת אנחנו לא יודעים? אנחנו רק יודעים להטיל קנסות על מסכות, אנחנו לא יודעים להסביר לציבור, לגייס אותו ביחד למשימה משותפת? חקירות אפידמיולוגיות אנחנו לא יודעים לעשות, אבל איכוני שב"כ כן? זה המסר שיוצא מכאן היום ובימים ובשבועות האחרונים, וזה המסר ההפוך בדיוק ממה שמשווע לו הציבור, שקרוע, שקורס, שמבולבל, שחרד, ומשווע שמכאן, מהבית הזה, תבוא הבשורה. אבל יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע הבית הזה מוציא בדיוק את הבשורה ההפוכה: רק קיצוצים וגזרות, רק קנסות, רק איכונים, רק מעקבים, אבל לתת את היד הנדיבה, את היד המושטת – זה לא. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לזעוק כאן את זעקתם וכאבם של הילדים והילדות החרדים, המגזר הכי חלש שיש. הם לא יכולים לצעוק, אני אזעק כאן במקומם. האמת היא, אדוני היושב-ראש, אני יודע שזו זעקה שתיפול על קירות אטומים, כי זעקנו אותה בעבר. התרענו ודרשנו שינוי. אבל מה לעשות, כשכואב זועקים, צועקים. האלימות המשטרתית מגיעה לשיאים חדשים של שפלות. עוצרים ומתנכלים לילדים רכים. יום אחרי יום מתקבל תיעוד של שוטרים המתעללים בילדים וילדות קטנים. מה קרה? הם נתפסים על חם, אתם יודעים על מה? על מסכה. ילדה קטנה בת עשר מטיילת ברחוב יחד עם אחותה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם מצבעים בעד החוק. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – השוטר עוצר אותן – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם הבאתם את החוק. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ומעכב אותן. אלי, מעכב אותן. אתה מזדהה איתי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת טסלר, אתם מביאים את החוק, אנחנו נגד. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה שצריכים לתקן – נתקן. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואנחנו כאן לתקן. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הכריחו אתכם. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה תפקידנו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תשאלו את יעקב אשר, הכריחו אתכם. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל תשמע, חבר הכנסת אבידר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם חלקי חילוף. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הילדה בוכה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם לא נחשבים. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מבוהלת – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא מכבדים אתכם. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מבועתת – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם חלקי חילוף, אתה לא מבין? << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אבל השוטר אטום. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין בחוק – – – << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולמה? כי היא חרדית. יש לכם הסבר, חבר הכנסת אבידר? יש לכם הסבר אחר? לי אין. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אגיד לך מה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תגיע לפה, תגיד את ההסבר, אני אשמח לשמוע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא סופר אתכם. הוא לא סופר אתכם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר כנסת אלי אבידר, יהיו לך שלוש דקות להביע את דעתך, לתת את הפתרונות, תודה רבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא שאל אותי אז אני משיב. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ראיתי – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חבר הכנסת אבידר, אתה מהבוקר רק מחמם, מספיק. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ראיתי את תגובת המשטרה, חברים, אבל אני מתבייש – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, אתה מפריע לדיון. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ראיתי את תגובת המשטרה, אני אפילו אני מתבייש לצטט אותה. עד מתי המשטרה תחשוב שאפשר להתעלל בציבור חסרי ישע? עד מתי המשטרה תגלה אפס חמלה כלפי ילדים? עד מתי? תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. עד שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בזמן שהשיער הסגול קובע תווים סגולים וחושב שעם הסגולה יסתגל, מיליונים עומדים בפני חורבן מוחלט: חורבן של פרנסה, של קורת גג, אוכל, תרופות, לימודים – הכול בקריסה בגלל מחדל ומדיניות קלוקלת, רשלנית ומרושעת של ממשלה גרועה, שעומד בראשה לא רק נאשם בשלושה תיקים – יש הרבה תיקים בממשלה הזו, גם שלושה לראש הממשלה. ורעב זה לא חרטא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שלושה במשטרה, שלושה תיקים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עכשיו הוסיפו עוד שר. עכשיו הוסיפו עוד שר לממשלה. זה לא מספיק. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יאללה. בניגוד למה שאמר עוד אחד מהשרים, שהוא ללא תיק, אבל עם תיק מהמשטרה, בעבר: רעב זה לא חרטא. אנשים עומדים פה, מיליונים, בפני כלום. זאת ממשלת קורונה? זאת ממשלת חירום? זאת ממשלת כלום. לשם מה קמה ממשלה כזו, לפתור בעיה של קורונה? היא פותרת אותה או מחריפה אותה? ממשלה שדואגת רק לאחד: לקיסר, לדוצ'ה שיושב בבלפור. בושה וחרפה. מהליכוד אין לי ציפיות, אבל אלה שאמרו שהם יהוו לו אלטרנטיבה וזחלו אחריו, וממשיכים לזחול – מביש. החוק המטומטם והמסוכן הזה הוא גזר דין מוות כלכלי לרוב מוחלט של אזרחי ישראל, אבל הוא גם ריכוז העוצמה בידי הממשלה והעומד בראשה. ואולי כדאי שכמה מהקואליציה פה, כולל השר שמשמש כתורן קבוע בתשובות שלו, השר אמסלם, ילמדו שיעור קצר בדמוקרטיה: דמוקרטיה זה לא שלטון הרוב – דמוקרטיה זה הגנה על המיעוט; דמוקרטיה זה שיש חירויות; דמוקרטיה זה שיש גם הפרדת רשויות כך שהעוצמה לא תהיה מרוכזת בידי אדם אחד או בידי מפלגה אחת או בידי רשות אחת. ומה שאתם עושים זה בדיוק ההפך מדמוקרטיה, כי אתם מרכזים את כל העוצמה, בנוסף לנזק הכלכלי, בנוסף לכך שאתם עושים צחוק מהאזרחים ולא עושים כלום למענם, בנוסף לכל זה אתם גם מרכזים את כל העוצמה בידיים של אדם אחד ונותנים לו לעשות מה שהוא רוצה. כך עולות דיקטטורות – מתחילים בתקנות חירום זמניות, שתמיד הופכות בסופו של דבר לנצחיות. קרל שמיט, המשפטן של הרייך השלישי, הבין את זה היטב. הוא אמר: הפרלמנט זה רק ברבור, החזק הוא זה שמנצח, אז בואו ניתן לו. זה מה שאתם עושים. תלמידיו של קרל שמיט עם פחות אינטלקט. היום כולנו קיבלנו בווטסאפ את ההודעה הבאה: הלילה ביבי זומם לסגור את הדמוקרטיה במדינת ישראל. עומד להתרחש בכנסת אחד המחטפים הגדולים מאז קום המדינה. ביבי מנסה להעביר חקיקה עוד היום, בשלוש קריאות, שבזמן הקורונה כל החלטת ממשלה היא בעצם חקיקה – כלומר ביטול מוחלט של הכנסת. הכנסת תוכל לדון בדברים רק בדיעבד ולבטל בדיעבד דברים שכבר קורים בפועל: מעצרים, חקירות, סגר, איכונים, עצירת הפגנות. בסעיף לחוק, סעיף 2(א)(3) – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים, אדוני. בסעיף 2(א)(3) כתוב שהממשלה תקבע איסור שהייה בגינות, גני שעשועים, פארקים, חופים – כלומר לא יאפשרו לעשות הפגנות. ואז, בסוף ההודעה הזו בווטסאפ – אני מסיים – אומרים אלה ששלחו לכולנו: הם – כלומר השרים, הקואליציה – הכריזו מלחמה על הבית. מה עושים, הם שואלים. האזרחים מבועתים, בלי פרנסה ובלי אפילו העמדת פנים ושרידים של דמוקרטיה. האזרחים שואלים מה עושים. אני אגיד לכם מה עושים. אני קורא פה בלי בושה לאזרחי ישראל לצאת למרי אזרחי לא אלים נגד הממשלה הדיקטטורית הזאת. היום, לא מחר. היום. ואנחנו נגבה אותם פה בבית הזה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת רם בן ברק? עכשיו ראיתי אותו כאן. הוא נמצא? עד שלוש דקות, אדוני. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו שפה רשמית, לפני חוק הלאום. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבר הכנסת איימן עודה, אתה מפריע לי להתחיל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה לשבת. אתה מפריע לדובר. אבקש לשבת. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משבר הקורונה התחיל בפברואר השנה, ולקח זמן להבין את גודל המגפה. לא רק לנו, לכל העולם. והאמת, אפשר להבין את זה. אבל במרץ כבר היינו מודעים כולנו, כולל ראש הממשלה, לגודל האירוע. הרי ראש הממשלה בכל מסיבת עיתונאים חזר והדגיש שחייבים ממשלת אחדות על מנת לטפל בקורונה. ראש הממשלה ידע אז היטב שאם לא תהיה ממשלת אחדות עם כחול לבן, אם חלילה מאיר כהן יהיה יושב-ראש הכנסת, הוא לא יהיה יותר ראש ממשלה. ראש הממשלה שלנו יודע לנצל היטב משברים, יודע היטב לנצל ולתעל את הפחד של האזרחים לטובתו. כך הוא הצליח לשכנע חלק גדול בציבור שצריך אחדות בשביל לטפל בקורונה. אין לי טענות על הדרך שבה נהג ראש הממשלה בגל הראשון של הקורונה, למרות שברור לגמרי שחלק גדול מההחלטות שלו היו פוליטיות, פופוליסטיות, נבעו מאגו, ובעיקר נבעו מאיך להוריד את האגו של היריבים הפוליטיים שלו. הנגיף היה חדש ומתעתע ולקח לנו זמן ללמוד אותו. כבר במהלך המשבר ידענו כמה דברים: ידענו שלא נכון לנהל את המשבר על ידי צוות לא מקצועי; שחייבים למנות מנהל אירוע; חייבים למנות צוות מומחים ולהפעיל את פיקוד העורף כגוף מבצעי להוציא את ההנחיות לפועל. בסוף המשבר, בצורה כזו או אחרת, אפילו נהגנו ככה. לאחר שהקטנו את כמות הנדבקים היה רצוי לעשות תחקיר ולהבין איפה היו הכשלים, ולהתכונן לגל השני. זה לא נעשה. מה כן נעשה? דנו במצבו הכלכלי הקשה של ראש הממשלה. ראש הממשלה שלח לדיון ארוך בוועדת הכספים את מנכ"ל משרדו ואת מזכיר הממשלה, שהסבירו לנו באותות ובמופתים שאין אפשרות לעשות הפרדה בין הוצאותיו הפרטיות של ראש הממשלה ובני משפחתו לבין הוצאותיו הכרוכות במילוי תפקידו. לא ניתן, על פי מנכ"ל המשרד, להפריד סושי שהוזמן על ידי הבן יאיר למסיבת חברים על הבריכה בקיסריה לבין דברים שראש הממשלה זקוק להם למילוי תפקידו. אתם מבינים, באמצע המשבר הכלכלי הגדול ביותר ובזמן שהיה צריך לעסוק בעריכת תחקירים ולהבין שלקראת הגל השני אנחנו צריכים להיות עם מאות חוקרים שיוכלו לעשות עבודה מקצועית בתחקור תנועותיו של נדבק במחלה, במקום זה התעסקו ראש הממשלה והממשלה כולה באיך לכסות את הסושי בבריכה. אדוני ראש הממשלה, ממשלת ישראל ואתה נכשלתם טוטלית בניהול המשבר. אנחנו נראים כמו מדינת עולם שלישי. במקום מאות מתחקרים יש 27 מתחקרים. אבל מה כן? יש את השב"כ, השב"כ שבא לכפר על הפשלה הגדולה שלכם. זה הסופר-טנקר שלכם, וכמו בכל פעם – ממציאים איזה סופר-טנקר חדש כדי לכסות על המחדלים שלכם. איך יכול להיות שהגענו למצב שבו אנחנו מעקרים את הכנסת מתפקידה העיקרי, שהוא לחוקק חוקים, וממציאים משהו מעורפל של אישור בדיעבד? מזכיר קצת את ראש הממשלה החליפי וכל הפטנטים חדשות לבקרים שאתם ממציאים על מנת לשרוד את הממשלה הזאת. אדוני ראש הממשלה, במדינה מתוקנת הייתם אתה והחליפי שלך מתפטרים – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נא לסכם, בבקשה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הייתם אתה והחליפי שלך מתפטרים ונותנים לאנשים יותר מוכשרים לנהל את המשבר הזה, לנהל את המדינה הזאת. אתם נכשלתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה – איננו נוכח. חברת הכנסת אורלי פרומן. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, כאמור, מחאת העובדים והעובדות הסוציאליות בעיצומה. אני רוצה להביא את סיפורה של עובדת סוציאלית, השר איציק שמולי אודה אם תקשיב לסיפור הזה: שמי קרין דביר, עובדת סוציאלית בתחום מוגבלויות וכן עובדת סוציאלית לחוק מוגבלות שכלית התפתחותית ברווחה. אני מטפלת במשפחות שבהן יש ילדים ובגירים עם צרכים מיוחדים. אני נמצאת שם החל מהרגע שההורה מקבל את הבשורה שתשנה את חייו לנצח, הרגע שבו הם מתחילים להבין את גודל המשבר הכרוני שהולך לעטוף את ליבם. אני נמצאת שם כשהם נשברים, כשהם אחוזי ייאוש, ומחזיקה את ליבם בכל פעם שהוא נשבר, מלמדת אותם גם להרים את הראש וללמוד לראות את התקווה. אותן משפחות הן לפעמים גם משפחות שחיות בעוני, לפעמים משפחות שיש בהן אלימות על כל סוגיה, משפחות שיש בהן ילדים שהולכים לישון רעבים, משפחות שאף אחד לא רואה, מטופלים שלאף אחד לא אכפת מהם. ואני איתם, לצידם. בקורונה, לצערי, ראיתי את נפילת המשפחות שלי לבור של ייאוש, של חרדה קיומית, בור מלא בחוסר אמון ומקרר ריק. יש מטופלים שלא הצלחתי להגיע אליהם, כי הם רבים מדי, כי המצוקות שלהם נותרות ללא מענה, כי אין תקציבים. אני קרין, ואני עובדת סוציאלית. אני לא מלאך ולא צדיקה, אני גם לא עוסקת בעבודת קודש, אני אישה אקדמאית שעסוקה בלהחזיק קושי של יותר מ-600 מטופלים, 600 בני אדם שצריכים שמישהו יזכיר להם שהם ראויים, שמגיע להם לחלום, שמגיע להם לחיות טוב ולדאוג לילדיהם ולעצמם, שמגיע להם להרגיש שווים ואהובים, שמגיע להם להפסיק להרגיש לא קיימים ושקופים בחברה שלנו. 600 לבבות של אנשים שנבחרי הציבור שוכחים כל פעם מחדש. אני קרין דביר, שסובלת מאיומים וקללות, שכחלק מתהליך ההגנה על חסרי ישע, אני צריכה לקחת בחשבון פגיעה בי. אני קרין דביר, עובדת סוציאלית, שמשמשת כקול, שופר, למטופלים שלי, צועקת את צעקתי – את צעקתם: מגיע לנו יותר. כוחה של חברה נמדד בטיפול בחוליה החלשה שלה. הכתפיים שלי כבר סדוקות וצורבות מנשיאת האלונקה המדוברת מזה 17 שנים. הגיע הזמן שיבינו שהמאבק הזה הוא של כולנו כחברה, כמדינה, ויתחילו להבין שמאחורי כל תיק מספר פונה יש אדם שהוא עולם ומלואו. ואני שואלת, מי יציל את המציל? השר איציק שמולי, יש לך הזדמנות לתקן עוול של שנים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר – איננה נוכחת. חבר הכנסת יוראי להב, עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איזה בלגן, איזה בלגן יש במדינת ישראל, משרדי הממשלה רבים כרימון, וכך גם הבלגן: משרד אחד לא יודע מה המשרד השני עושה, ופשוט הציבור מבולבל, לא יודע, שואל שאלות, מקבל קנסות ופשוט לא יודע. אני אתן לכם דוגמה מצוינת לבלגן שיוצרת הממשלה המנופחת והמנותקת הזאת. צו משרד הבריאות אוסר על קיום מבחנים אקדמיים בקמפוסים מחשש להדבקה המונית, ובאמת, לאחר מאבק ארוך שהובלתי, יישמו את ההנחיה בכל מוסדות המל"ג: סטודנטים לא מגיעים לכיתת הלימוד אלא מוצאים להם פתרונות חלופיים ששומרים על בריאותם. אכן ראוי, רק מה? מסתבר שההנחיה לא חלה על המכללות הטכנולוגיות שלא תחת המל"ג אלא תחת משרד הרווחה, ויושב פה השר הממונה חבר הכנסת איציק שמולי. התוצאה של ההחרגה של הסטודנטים של ההנדסאים היא 32,000 תלמידים, שממשיכים להיבחן פרונטלית ממש ברגעים אלה. ואני רוצה לשאול אתכם, חבריי חברי הכנסת, הנדסאים וטכנאים נדבקים פחות בקורונה ולא סיפרו לנו? יש להם איזושהי חסינות בדם שמונעת מהם להידבק בנגיף הזה, שהוא כל כך קטלני ומסוכן שכל המדינה נכנסת עכשיו לסגר שני כתוצאה ממנו? אני מבין שהצו לא חל מסיבות ביורוקרטיות או אחרות תחת משרד הרווחה, אבל אני שואל, למה במשרד הרווחה לא הגדילו ראש ובוחרים במודע לסכן את התלמידים שלהם? יד אחת לא יודעת מהיד השנייה. חלם זה כאן. ואני רוצה לספר לכם, חבריי חברי הכנסת, יום-יום אני מקבל תמונות מחדרי מבחנים, מכיתות לימוד מלאות בתלמידים שלא שומרים על הכללים, שלא חובשים מסכות, שמסכנים את הבריאות שלהם. יש תלמידים שגרים עדיין עם ההורים שלהם שנמצאים בקבוצות סיכון, והם חוששים להגיע למבחנים. ואני שואל אותך, כבוד השר איציק שמולי, למה ההחרגה הזאת מבוצעת תוך סיכון של כל כך הרבה תלמידים? אני אומר לך, התלמידים שולחים אלינו, וגם אליך – אני יודע את זה, כי הם מספרים לי – פניות אחר פניות שההנחיות לא מבוצעות. הכיתות קטנות, התלמידים ממלאים אותן וההנחיות לא מבוצעות. למה מסכנים את התלמידים? מדובר באוכלוסייה ענקית של 32,000 תלמידים, שחוששים להגיע לבחינה וצריכים לבחור: או ציון בבחינה או הבריאות שלהם. אני לא הייתי רוצה להיות בסיטואציה הזאת, אני משוכנע שגם לא אתה, ולכן – – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> זה בחינות, בעיקר בהנדסה, שאי-אפשר לעשות באופן מקוון, והן לא נעשות באופן מקוון גם באוניברסיטאות. לגבי הפנייה שלך אליי, אנחנו בוחנים את הדבר הזה מאוד בחיוב, ואני מקווה שתוך זמן קצר נוכל להיות אנשי בשורות. צריך להגיד בהגינות שרק אתמול בלילה פנית אליי, אתה יודע, עם כל הכבוד. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שלשום בלילה, אבל מאה אחוז, אני מודה לך על התשובה פה, ואני מאוד מקווה ודואג – שבאמת יתקבלו ההחלטות הנכונות. אי-אפשר לקיים את הבחינות האלה באופן מקוון? בוא נדאג שתהיה חלופה ראויה ששומרת על הבריאות של התלמידים, זאת אומרת, זה לא או בחינה פרונטלית או לסכן את הבריאות שלהם, יש הרבה דברים באמצע. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> הבחינות במתכונת הנוכחית תחת תו סגול. התו הסגול, אם מקפידים עליו, אמור לשמור על הבריאות של התלמידים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אומר לך שהעדויות מלמדות על כך שהתו הסגול לא מתקיים. הכיתות מפורקות, תלמידים בשלוש שעות בחינה לא מסוגלים לחבוש את המסכה. אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה פה במליאת הכנסת. אני אומר לך, זו סכנה בריאותית, סכנת חיים. אם המאמץ כרגע הוא למנוע את התפשטות הנגיף, בתי הספר והמכללות הופכים להיות מדגרות של קורונה, אנחנו מוכרחים למנוע את זה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה, שלוש דקות לאדוני. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עמדתי כאן בדוכן כבר כמה פעמים, וגם בוועדת הכנסת, ובאתי ואמרתי שדמוקרטיות בעת החדשה בדרך כלל לא נגמרות ככה בהחלטה אחת, שאומרת: בואו נסיים את הדמוקרטיה. זה בא קליפה אחר קליפה, החלטה אחר החלטה, ואמרתי שעכשיו שאני אעשה עבודה, אני קצת אלמד איך נגמרות הדמוקרטיות בהונגריה, ניקרגואה, פולין, רוסיה, טורקיה, אוקראינה, איטליה, ונצואלה, ואפילו פעם גרמניה – דרך אגב, גם כמעט נגמרו בפינלנד ובלגיה. ומה המכנה המשותף לכולם? הייתה ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי, שהתחילה עם רפורמות בבית משפט עליון, השתלטות על התקשורת, סימון האופוזיציה כבוגדים וחקיקת חוקים להגבלת פעילות האופוזיציה, הגדלת המשילות כדי לממש את רצון העם, ותמיד תמיד היה איזשהו מצב חירום שבו הדברים האלה נעשו. נשמע קצת מוכר? נשמע משהו שקורה עכשיו במדינת ישראל? זה בדיוק מה שקורה במדינת ישראל. בשבוע שעבר עמדנו כאן, והבטיחו לנו מהממשלה, בדוכן הזה, כשהביאו את החוק לאיכון השב"כ – לזה שהשב"כ יעקוב אחרי אזרחי מדינת ישראל בניגוד להמלצת ראש השב"כ – אמרה לנו הממשלה: זה נועד כדי שלא נצטרך לעשות הרבה הגבלות על אזרחי מדינת ישראל, כדי שלא נצטרך לסגור עסקים, כדי שלא נצטרך להגביל את התנועה של האזרחים, כדי שניגע אך ורק באלה שמפיצים את המחלה, כי לשב"כ יש הכלים האלה. ואמרתי כאן: זה רק מתחיל בזה. אחר כך יבואו עם עוד הגבלות, כי תהיה להם עוד סיבה ועוד סיבה, ואחר כך במקום קורונה יבואו ויעשו עוד הגבלות ויעקבו אחרי אנשים כדי להציל מכל סוגי הפשע האחרים, וככה האזרחים יעשו מה שהממשלה אומרת להם, או שהם יהיו בכלא והאזרחים יפחדו, וזה בדיוק מה שקורה כאן. הינה, זה חוק שהיום הוחלט. הוא הגיע אלינו לוועדת הכנסת שעה לפני ההצבעה. אף אחד מחברי הקואליציה לא קרא אותו, אבל החוק הזה אומר שלא צריך את הכנסת. ישב ראש הממשלה לבד עם עצמו, אפילו בלי החליפי שלו, יגיד: אוקיי, בואו נסגור את המדינה; ירים את הטלפון – האדום או הצהוב או איזה צבע שהטלפון שלו – ויגיד: חבר'ה, לפי החוק שבו הכנסת הסמיכה אותי, אני סוגר את המדינה. וקודם כול סוגרים את המדינה, ואחר כך אולי יבואו לכאן לכנסת וידברו על זה, אבל קודם כול המדינה נסגרת. לא יהיה אפשר להפגין. אולי לא יהיה אפשר לעלות לירושלים כי תהיה איזושהי סכנה בדרכים, וגם הכנסת לא תוכל להתכנס. בעצם אנחנו מייתרים את הכנסת מתפקידה. בעצם החוק הזה אומר: בואו נוציא את חברי הכנסת לחל"ת. לא צריך אותם. הם מפריעים לנו, לממשלה, להתמודד עם זה. יש ממשלה, יש רוב מוחץ. עד היום הקואליציה הזאת העבירה מה שהיא רוצה. והינה, גם ראש הממשלה, חברי הקואליציה והשרים, לא קוראים את החוק, השר שמולי, ובאים ומגינים על החוקים שהם לא מכירים, באים ומצביעים בעד, מעבירים חוקים, מצירים את החופש של אזרחי ישראל, פוגעים בנו ומביאים לסוף הדמוקרטיה הישראלית. אני מקווה מאוד שהבית הזה – שחברי הקואליציה לא ייתנו לזה יד. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי – איננה נוכחת. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, הממשלה שלנו היא כמו חברת ההדברה הכי כושלת ומסוכנת בעולם. היא רואה חדר מלא בג'וקים – במקום לרסס אותו ב-K900 היא זורקת פצצת אטום על כל המדינה. זה מה שאתם עושים למשק שלנו. אני עוד זוכר את נתניהו ראש הממשלה מתפאר איך הטלפון לא מפסיק לצלצל, המנהיגים עולים לרגל ושואלים: איך עשית את זה, איך ניצחת את הקורונה? איך הטלפון עכשיו, ביבי? שקט יותר, אה? אולי בגלל שנכשלת עם הקורונה. נתניהו כבר יודע שהוא נכשל, ולכן הוא עמוק ב-blame game: כולם אשמים בקורונה. קודם כול הציבור – הציבור לא ממושמע, הציבור לא צייתן, הציבור אשם בקורונה. עכשיו גם הכנסת אשמה בקורונה: הכנסת מעכבת, מציקה עם כל החקיקה וכל הדבר הטורדני הזה שנקרא דמוקרטיה. יש רק אשם אחד בקורונה, כמו שיכול להיות רק מישהו אחד שזכאי למחמאות על הקורונה. מה שבנימין נתניהו לא הבין זה שמי שבראש המדינה מקבל גם את השבחים וגם את הכישלונות. במקרה הזה הכישלון הוא פשוט מהדהד. במקום ללכת ולהאשים כל הזמן את כולם, הגיע הזמן שתבינו שאתם פשוט נכשלתם. במקום להגיד שאנחנו מעכבים אתכם, תפסיקו לקבל החלטות לפנות בוקר כמו פחדנים, תפסיקו לערפל החלטות, תפסיקו לחשוש מביקורת של התקשורת, תפסיקו להתפאר ולהסוות את הנתונים. תתחילו לצבור נתונים. אתם כולכם בממשלה, כולל אלה שיושבים כאן, כולל אלה שהיו בעבר במגזר הפרטי, כולכם יודעים שלא הייתם מחזיקים שבוע במגזר הפרטי, כי אתם מנהלים כושלים. כל אותם עסקים שכושלים ונסגרים עכשיו בגלל המדיניות הדפוקה שלכם היו מפטרים אתכם כבר מזמן. כי המגזר הפרטי של כל אותם אנשים שנאבקים כרגע לשרוד כלכלית זה מגזר של אנשים שנמדדים על פי ביצועים, נמדדים על פי יכולת, תוכניות עבודה, מתודולוגיות, מדדי הצלחה, יכולת להרוויח כסף – כל הדברים שאתם לא יודעים. רובכם כל כך הרבה זמן פה שאין לכם אפילו מושג מה זה להיות מנהל טוב. אתם נכשלתם, והציבור משלם. ולציבור שצופה בנו בבית יש רק ברירה אחת, וזה לצאת לרחובות בכל הכוח ולהגיד לממשלה המסואבת, המאוסה, המנותקת, המנופחת, החזירית, ומעל הכול כושלת, שנמאס לכם. אתם צריכים לצאת, ואתם יודעים למה אתם צריכים לצאת? כי כבר לא נשאר לכם מה להפסיד. היום אין לכם עבודה, וכמו שהממשלה הזו מתנהלת, מחר גם לא יהיה לכם בית. ובמצב כזה באמת שאין ברירה אלא פשוט לצאת לרחובות בכל הכוח, כולם יחד, מכל מגזר, מכל קהילה. זה לא מאבק של סקטור אחד. זה מאבק של ציבור שמבין שיש ממשלה שפשוט לא רואה אותו ממטר. ממשלה שלא תעצור עד שכל הציבור הזה יגור ברחוב בלי שום עתיד. צאו לרחובות – לא נשאר לנו שום דבר חוץ מזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – איננה נוכחת; חבר הכנס ווליד טאהא – איננו. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין בריאות הציבור בלי הציבור. אין דבר כזה. אנחנו נמצאים בעיצומו של מאבק בנגיף הקורונה. ראש הממשלה שלנו אוהב מאוד ביטויים צבאיים: נילחם, נביס, נוביל, נכחיד, ננצח. הוא אוהב את הביטויים האלה, אבל לא מדובר פה במלחמת פתע, כלומר הנגיף לא הגיע היום, הוא לא נחת בערוץ 12, הוא קיים פה. יותר מזה שהוא קיים פה, אנחנו אפילו היינו אפילו, כולנו – לא כולנו בעצם, זו טעות, זה היה בטלוויזיה – היינו במסיבת הסיום. הוא הזמין את כולנו. מסיבת הסיום לנגיף הקורונה, הניצחון המהולל. זה מאבק שהתחיל לפני חמישה חודשים. לפני שלושה חודשים היה כבר ידוע כיצד יש להיאבק טוב יותר והופקו היו אמורים להיות מופקים לקחים: להגדיל את המערך האפידמיולוגי, לקצר את הזמן שבו מקבלים בדיקה, לשנות את הדרך שבה האופרציה הזאת מתנהלת, למנות אופרטור מבצעי שינהל את האירוע הזה ולא כמה אנשים שיושבים בחדר ספוג עשן ומקבלים החלטות, להפעיל את משרד הביטחון על שלוחותיו, בדגש על פיקוד העורף, מרכזי ההסברה של פיקוד העורף; לא דוברות – הסברה לציבור. אין בריאות הציבור בלי הציבור. כל זה לא נעשה. המאבק הזה מלווה בעיקר בפניקה ולחץ. חבל לי שחבריי לכחול לבן שנכנסו לממשלה נכנסו לאותם פניקה ולחץ. יש שר ביטחון במדינת ישראל שהיה רמטכ"ל, ויש שר חוץ במדינת ישראל שהיה רמטכ"ל. הם מכירים את המערכות, הם יודעים את היכולות. בממשלה הזו לא – דילגו על כל מערכת שיכולה לעזור למאבק בקורונה, ועשו את זה בכוונה, כי זה מנוהל על ידי אנשי שלומנו ולא על ידי בעלי מקצוע שיודעים את העבודה. זה המצב, זה המצב שבו כולנו נמצאים. והיום – במלחמה כמו במלחמה, הגיעה הצעת חוק היום בצוהריים, והיום היא תעבור בקריאה ראשונה, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, כי אנחנו במלחמה, מלחמה בקורונה. אבל זו לא רק מלחמה בקורונה, זו מלחמה אל מול האפקט הנלווה של הכישלון. הלחץ הזה שמופעל על הציבור לא יעזור למאבק בקורונה. הוא יעלה את הקנסות ל-500, הוא יוציא צווים שאין להם הצדקה ואין להם צורך, הוא ייצר חוקים שהפוכים למציאות. החוק הזה, שרק שבוע שעבר עבר, שמסמיך את השב"כ, מה התוצאה שלו? אפקטיביות אפס, נזק רב. אומרים את זה בעלי מקצוע. גם אנחנו סוג של בעלי מקצוע. אבל הממשלה לא מקשיבה ולא שומעת. היא לא מקשיבה והיא לא שומעת כי מה שנעשה עד היום הוא לא טוב – ברדק. וזה ממשלת הברדק והחידלון. יש להם היכולת. הם לא מסוגלים כי הם שבויים בתוך האין, ובאין הזה הם לוקחים את כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה לך. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, בבקשה, עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, תופס את תשומת ליבי פעם אחר פעם מושג שראש הממשלה מרבה להשתמש בו. בבואו לדבר על המדיניות שאותה הוא מיישם לטיפול במשבר הקורונה הוא מדבר על שיטת האקורדיון – פותח וסוגר, סוגר ופותח. אדוני ראש הממשלה, לבלבל את הציבור בהנחיות סותרות זה לא אקורדיון, זה כישלון; להחליט על סגר ואז להתיר קיום חתונות שבהן ישתתפו 250 משתתפים ואז לשנות ל-50, זה לא אקורדיון, זה כישלון; לסגור בתי תפילה, לפתוח ואז להגביל ואז לסגור, ורק אלוהים יודע אם ייפתחו או ייסגרו, גם זה לא אקורדיון, זה כישלון; לא לתת לעצמאים מענקים, לסגור פארקים וחופים, ובמסעדות להגביל כניסה ל-20 אורחים, זה לא אקורדיון, זה כישלון; להבטיח למפוטרים מענקים, לטרטר אותם באי-ודאות מוחלטת בין משרדים שונים, גם זה לא אקורדיון, זה כישלון. אנחנו במשבר כלכלי ובריאותי חמור ביותר. המשבר הזה לא נגרם מכוח עליון, המשבר הזה נגרם בגלל מחדל, בגלל חוסר מוכנות של מערכת הבריאות. הוא נגרם גם בגלל היעדר קיומן של תוכניות מגירה ברורות וסדורות וזמינות ושמישות ופשוטות, שמישות ליישום בשעת משבר. היום, חמישה חודשים אחרי פרוץ המגפה, אנחנו יכולים להביט החוצה למדינות אחרות בעולם ולהשוות את עצמנו. יש מדינות שצלחו יחסית את משבר הקורונה באחריות ובמקצועיות, כמו גרמניה, יוון, ניו זילנד. יש מדינות שנכשלו בטיפול במשבר הקורונה, כמו ארצות הברית וברזיל. יש מדינות שכשלו מאוד בתחילת המשבר, אבל למדו ויישמו תוכנית מסודרת להתמודדות איתה לקראת הגל השני, כמו בריטניה, בלגיה ואפילו איטליה. ואצלנו, שיטת האקורדיון עובדת, אבל היא עובדת עלינו. הוא פותח וסוגר, סוגר ופותח. מספיק להסתכל קרוב אל יוון שכנתנו. ליוון היו כל הסיבות להיפגע קשה ממשבר הקורונה. הם עדיין מתאוששים מהמשבר הכלכלי החריף שהתחיל בשנת 2015. מערכת הבריאות שלהם במצב מאוד לא טוב אחרי קיצוצים, ובדומה לאיטליה, האוכלוסייה ביוון גם כן מבוגרת ופגיעה למחלה. לכן הם הבינו את הסיכון והם טיפלו, טיפול שהובל על ידי אנשי מקצוע. ביוון כל יום בשעה 18:00 עלו רופאים מומחים והסבירו בצורה ברורה וטובה את תמונת המצב ומה נדרש לעשות, הורידו הנחיות ברורות לציבור, בתי הספר נסגרו מייד ללא היסוס. ומה אצלנו? עד שיד ימין ידעה מה יד שמאל עושה זה כבר היה מאוחר. משרד החינוך לא היה מוכן ולא מתורגל ולא מאומן ללימוד מרחוק. מערכת הבריאות הציבורית מוחלשת, ועל אף ההתרעות היא לא הייתה מוכנה להתמודד עם מגפה עולמית, והתוצאות מדברות בעד עצמן. ביוון מתו 139 אזרחים פחות מישראל. למדינות רבות שנפגעו קשה מהמגפה הייתה אסטרטגיית יציאה מסודרת. מדינות שהחזירו את התלמידים שלהם לבתי ספר עשו את זה בצורה מדודה ומחושבת, נתנו לאנשי סגל להוביל את הטיפול במשבר. אצלנו מדובר בבני אדם, מדובר בעסקים, מדובר בגורלות של אנשים, במפעלי חיים. מסעדות נסגרות, ענפים שלמים נהרסים. כדי שהממשלה תצליח ותעבור את המגפה הזו היא צריכה להיות ברורה, עניינית, אסרטיבית וכן, רזה – בלי חרטות של שרי חרטות ובלי שרים ללא תיקים ובלי משרדים מנופחים, יקרים ומיותרים שיטיפו לציבור ויתנשאו עליו. לא אקורדיון, אדוני ראש הממשלה, זה נקרא כישלון. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו לא בנאומי דקה, מחר. עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> יושב-ראש מכובד, חברות, חברים, יש לנו ממשלה שיכולה לקבל החלטות במהירות הבזק. בלי לשאול, בלי להתחשב, בלי לחזור לוועדות, מבטלת חיי אדם כאילו מרגע לרגע, אבל לא מוכנה לשמוע זעקה של שנים ושל חודשים ולפחות של החודש האחרון. אני רוצה לדבר על הזעקה של העובדות והעובדים הסוציאליים. דווקא בתקופה קשה כזו, דווקא בזמן חירום, אנחנו הכי צריכים שלשכות הרווחה תתפקדנה. שלא תבינו, אני לא באה בהאשמה נגד לשכות הרווחה. להפך, אני חושבת שזה הזמן הנכון להשמיע את הקול ולדרוש את הזכויות הבסיסיות לחיים מכבדים, לדרוש את הזכויות הבסיסיות כדי להצליח לעבוד ולתת את השירות הראוי לאנשים שצריכים את השירות הזה. נשים ממשיכות להירצח, כל יום אנחנו שומעים. אנחנו בהתחלה אמרנו – מהסטטיסטיקות עלה שכל שבועיים יש לנו נרצחת אחת. אנחנו במרוץ, מהר – פחות משבוע ויש לנו עוד נרצחת. ילדים וילדות ימשיכו לשוטט ברחובות, האלימות תמשיך בתוך המשפחות, ועניים ימשיכו רק להתרבות, ומובטלים ומובטלות. לכל זה לממשלה אין פתרון, ולא יכולה לקבל החלטה במיידי. מה מנע מהממשלה, כשחודש שלם יש שביתות וצעקות של לשכות הרווחה – ואף אחד לא שם עליהם קצה של עין, עד שהגענו לנקודה הזו. אנחנו בתחילתו של משבר מאוד רציני. אני אומרת שכמו שהבריאות הפיזית חשובה גם הבריאות הנפשית והחברתית חשובה. בסופו של דבר, אם היא לא תטופל נגיע גם לבריאות הפיזית, גם במקום הזה. מדוכן זה אני קוראת לממשלה להתעשת, ובמיידי לזמן את נציגי הרווחה ולשבת איתם ולהגיע לפתרון. זה לא כל כך קשה. הפתרון מדבר על חצי מיליארד שקל – זה סכום אפסי. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו נוכח; חברת הכנסת איילת שקד – איננה. חבר הכנסת משה יעלון, בבקשה. עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יום שחור היום לכנסת ישראל ולדמוקרטיה הישראלית. אנחנו משתתפים הערב בהצבעה על שלב נוסף בהתקרבות מדינת ישראל מהיותה דמוקרטית לדיקטטורה. עוד בימי ממשלת המעבר הבחנו בניסיון הנואל של נתניהו לנהל את המשבר ללא פיקוח של הכנסת, בלי פיקוח ובקרה על החלטותיו, בלי שכישלונותיו ייוודעו ברבים. כאשר הקמנו את ועדת הקורונה, וגם כשוועדת החוץ והביטחון החלה לפקח על האופן שבו נתניהו ניהל את המשבר בגל הראשון, גם בני גנץ וגבי אשכנזי הבינו שהמשבר לא מנוהל כמו שצריך; כי אנחנו מכירים את יכולות צה"ל, ובתוכו פיקוד העורף, ואת יכולות משרד הביטחון, ובתוכו רשות חירום לאומית, רח"ל. היה ברור שנתניהו ניהל את המשבר באופן מיליציוני, עם נאמנים אישיים ומתוך שיקולים פוליטיים, כי ככה היה נוח לו, גם אם מתו מזה אנשים. זה לא תוקן בגל הראשון וגם לא אחריו. אנחנו כבר מבינים את הכישלון שהביא לגל השני. זיהינו עוד לפני הבחירות את כוונותיו של נתניהו למה שקראנו ארדואניזציה – שלטון יחיד של מי שרוצה לשלוט בתקשורת, לפגוע ברשויות החוק בגלל הסתבכויותיו הפליליות ולעשות דה-לגיטימציה לרשות השופטת. לצערנו, גנץ ואשכנזי הובילו את כחול לבן לקריסה ולכניעה לנתניהו באופן שמביא היום לחיסול הרשות המחוקקת. גנץ ואשכנזי ושאר חברי כחול לבן, נתניהו הבהיל אתכם עם הקורונה? החלטתם, כפי שאמרתם, להיכנס מתחת לאלונקה? מה עשיתם מאז כניסתכם לממשלה? עסקתם בג'ובים, בתארים, בכיבודים, בגינונים, בכבוד, בכיפופי ידיים, הליכוד וכחול לבן. מה עשה נתניהו בזמן הזה? הוא המשיך להשתלט על התקשורת – הוא רואה את המתרחש היום בערוץ 13; תקף את השופטים במסדרון בית המשפט המחוזי; השתלח ביועץ המשפטי לממשלה ואיים עליו; העסיק את ועדת הכספים בהחזרי מס במקום לטפל בצרכים של אזרחי ישראל, הנאנקים במשבר כלכלי חריף; שלח את שליחיו לדרוש טובות הנאה לביתו הפרטי – בריכה, מיזוג אוויר וכדומה. מאתמול הוא התחיל להאשים אתכם, גנץ ואשכנזי, בכישלון הטיפול במשבר הקורונה, והיום הוא רוצה להכפיף לחלוטין את הרשות המחוקקת אליו כדי לבצר את שלטונו ללא שום פיקוח. ארדואניזציה, דמוקטטורה. יום שחור היום בכנסת ישראל. לנגד עינינו מתבצע שינוי משטר. זו לא הדמוקרטיה שנלחמנו עליה. כל מי שמבין את משמעות נוסחת הליבה של מדינת ישראל ברוח מגילת העצמאות ומאמין שמדינת ישראל צריכה להיות יהודית ודמוקרטית, צריך לדעת שאם מדינת ישראל לא תהיה יהודית, היא לא תהיה דמוקרטית. ואם היא לא תהיה דמוקרטית, היא לא תהיה. לסיכום, נתניהו אחראי לכישלון ולתהליך המסוכן הזה. גנץ ואשכנזי, בלעדיכם הוא לא יכול היה לבצע זאת. עצרו את התהליך המסוכן הזה בטרם פורענות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בזמן שהעובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה, במועצות המקומיות, פתחו היום בשביתה כללית במחאה על אלימות נגדם; בזמן שראשי מועצות וראשי עיריות מותקפים ומקבלים איומים ויורים על הבתים שלהם, כמו במקרה האחרון, אדוני היושב-ראש שבאמת כולנו מגנים, ירי על ביתו של ראש עיריית שפרעם, ויש עוד עשרה – יותר מעשרה, ג'אבר? – יותר מעשרה ראשי מועצות וראשי ערים שמקבלים איומים ויורים עליהם ושורפים להם רכבים ומכוניות; כאשר בעלי אולמות עומדים בפני קריסה ובפני לחצים של המשפחות שרוצות לחתן את הילדים שלהן; בזמן שגודעים את חלומם של רבים מהזוגות שחיכו לרגע המשמח ביותר בחייהם, ואז פתאום מקבלים בום בראש ובאבנים כאלה, שאומרים להם: מחר אתם לא יכולים להתחתן. אחרי שכבר עשו הכנות והזמינו את האנשים ועשו את כל ההכנות והזמינו את התקליטן ואת הצלם ואת הזמר, ואז אומרים להם: תשמעו, אתם עכשיו עושים חתונה של 50 – את מי להזמין ואת מי לא להזמין? בזמן שענף התיירות וסוכני הנסיעות קורסים ועומדים בפני פשיטת רגל – ואנחנו מכירים חלק מהמקרים האלה אישית, ואין להם הכנסות ואין להם מאיפה להתפרנס; בזמן שסטודנטים כורעים תחת הנטל של שכר הלימוד ושל שכר המעונות, ובכלל, עכשיו הרי לומדים מרחוק ולומדים בזום, ואפילו את הבחינות עושים בזום – אז מביאים לנו את החוקים האלה, ופתאום הממשלה רק נזכרת שהיא צריכה עוד כלים ועוד אמצעים ועוד שיטות על מנת להגביל את מה שנשאר מהשוליים של הדמוקרטיה הישראלית, ומביאים עוד תקנות ועוד צווים. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש: לממשלה הזאת אין מדיניות, אין מדיניות להתמודדות עם נגיף הקורונה, והכול לשלוף בשלוף, ישראבלוף. ולכן, כמובן, צריך לעצור בעד המדיניות של הממשלה המסוכנת, וצריך כמה שיותר מהר שהממשלה הזאת תלך כבר – אתם יודעים לאיפה. זהו. מספיק. די. די כבר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לעזה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן – איננו. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קורה עם הרשימה, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תסמוך עליי שאני מנהל את הרשימה כמו שצריך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני מנהל את הישיבה כמו שצריך. ואחריו ידבר חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ביקרתי לפני שעה קלה באשקלון אצל משפחת בן זיקרי, ביקור תנחומים על מותו בטרם עת של מיכאל בן זיקרי, שהציל אישה ושלושה ילדים באגם ליד חוף זיקים לפני יומיים. מיכאל עשה מעשה גבורה אצילי, שכולנו מוקירים ומעריכים. כל החברה הערבית בכללותה, ובוודאי ובוודאי אנשי הנגב, מוקירים ומעריכים את המעשה של מיכאל בן זיקרי. הוא שילם בחייו כאשר עשה את המקסימום, אבל את המקסימום, להציל את בני משפחת אל-כארם. הוא הציל את האישה וחזר לילד הראשון ולילד השני. אפסו כוחותיו. קראו לו אנשים מהחוף שיש סכנה: אתה בסכנה. אבל הוא לא ויתר. הוא נכנס שוב למים, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, והציל את הילד השלישי. כמובן שכולנו רצינו שגם מיכאל יצא מהמים, אבל אפסו כוחותיו והוא טבע. זהו מקרה שייחרת לעד בזיכרוננו. החברה הבדואית, החברה הערבית בכלל, משפחת אל-כארם, היישוב חורה, יזכרו את מיכאל לעד. יזכרו את האצילות שלו, את אצילות הנפש, את הגבורה שלו, כשבעצם שילם בחייו על מעשה גבורה זה. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני חייב לדבר – ודווקא הייתי רוצה, גברתי השרה, אַת השרה התורנית – אני חייב לומר, את יושבת פה הרבה במליאה, אולי תעבירי דרכך את המסר הזה לממשלה. היית גם יושבת אדוקה בוועדת הכספים לפני כן, ואת מבינה את המשמעות של מה שקורה כרגע ברמה הכלכלית. נמצאת פה גם חברת הכנסת קרן ברק, יושבת-ראש שותפה שלי לשדולה לעצמאים ועסקים קטנים. סיימתי עכשיו זום חירום שעשיתי עם קרוב ל-100 בעלים של חדרי כושר. מדובר על אנשים שההודעה שניתנה עכשיו על ידי הממשלה הורידה גרזן על העסק שלהם, ואני מדבר על ענף שמעסיק אלפי עובדים, ענף שמפרנס עוד אלפי עסקים שמסביבו. הם לא מבינים מה רוצים מהם. הענף הזה, אגב, לפחות לפי הנתונים שיש בידי, לא היו בו נדבקים. אנשים לא נדבקו בחדרי הכושר. מנתונים שפרסמה עכשיו דפנה ליאל בטלגרם שלה, אני רואה נתונים מסוף מאי עד סוף יוני, נדבקים שלא בבתים – 1,400 חולים: 185 באירועים; במוסדות רפואה – 128; במקומות עבודה – 113; מקומות בילוי – 108; בתי כנסת – 116; מוסדות חינוך – 657. מה הסיבה לסגור את חדרי הכושר? על מה ולמה לוקחים לאנשים את מטה לחמם, מורידים להם את הגרזן על העסק באבחה, בלי בכלל לחשוב על כלום, על כלום? אלה אנשים שגם ככה הביאו את העסק שלהם לסף פשיטת רגל באיך שניהלו כאן את המשבר עד עכשיו; הם התחילו לחזור קצת לפעילות, שומרים על הכללים, מקפידים – אתם יודעים מה? אתם חושבים שהם לא שומרים? תחמירו אצלם את הכללים. יש מדרגות לפני שבאים ומחליטים לסגור את העסקים האלה. וכמו שאמרתי קודם, לא דין חדר כושר של 1,000 מ"ר כדין חדר כושר קטן של 50 מ"ר, ולא דין סטודיו כדין חדר כושר, ויכול להיות שהוא יכול לעשות את האימונים שלו, חלק מהאימונים, בחוץ. צריך להפעיל משהו שהממשלה לא משתמשת בו כבר הרבה מאוד זמן – מחשבה. תפעילו מחשבה. אל תיתנו את ההנחיות לפי מוסדות או לפי מגזרים אלא אם כן יש לכם סיבות טובות מאוד למה לתת את זה למגזר מסוים או למקום מסוים, כי היו שם הרבה נדבקים. אבל אם לא, תגדירו מהם המרחקים, מהם טווחי הזמן, מה המגבלות. אני אומר את זה לך, השרה, כי את נמצאת בפורומים האלה: אל תאפשרו להרוס עוד ענף, אל תיקחו את מטה לחמם של עוד אנשים, אל תשלחו עוד מובטלים ללשכת האבטלה ואל תשלחו עוד עסקים למקומות של פשיטת רגל. אתם תמצאו את עצמכם בסוף המשבר הזה מתמודדים כאן עם משבר הרבה יותר חמור של פשיעה, של שוק אפור שהשתלט פה על עסקים. וכל זה למה? כי לא הפעלתם קצת מחשבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר גולן, עד שלוש דקות, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אני רוצה לפתוח את דבריי בתודה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי על הדברים המרגשים שהוא נשא לזכרו של מיכאל בן זיקרי, זיכרון צדיק לברכה. בינואר 2018 פרסמו שני מדענים אמריקאים, דניאל זיבלט וסטיבן לויצקי, ספר שנקרא "איך דמוקרטיות מתות". באופן לא מפתיע, הן לא מתפוצצות באיזה פיצוץ ענק. אין מפץ גדול, הן גוססות לאיטן. וכדי שהן יגססו לאיטן כל מה שצריך זה מנהיג פופוליסטי, פוליטיקאים מושחתים ופקידים חרוצים. אלה שלושת התנאים. לצערי, שלושת התנאים האלה מתקיימים כיום במדינת ישראל. החוק הזה שאנחנו נדרשים לאשר הוא פשוט חוק מיותר. ואני אסביר למה הוא מיותר. חקיקת חירום צריכה להתחשב באופי המצב. אנחנו כבר חיים במצב חירום חודשים. ממד הזמן אינו משמעותי כאן. אפשר לנהל חקיקה מסודרת בכנסת כדי שיישמר האיזון הנכון בין דמוקרטיה מצד אחד לבין יכולת הרשות המבצעת לטפל במצב החירום מן הצד השני. החוק הזה מבטל את כנסת ישראל. החוק הזה מאפשר לממשלה, בלי שום שיקול דעת, בלי שום בקרה, לפעול שבעה ימים בחופש מוחלט, ואחרי זה לקבל עוד שלושה ימים אם הוועדה התורנית לא הצליחה להגיע לכדי איזושהי בקרה על החוק, ועם הרוב שיש פה בכנסת, ותחת יצירת אווירת החירום המזויפת. ואפשר לומר: זהו זה, אישרנו חקיקת חירום. אנחנו בתוך מצב חירום שהתחיל לפני חודשים ויימשך עוד חודשים ארוכים. אין שום סיבה לחוקק פה איזשהו חוק בנוהל חפוז. להפך, דווקא בעת הזאת, דווקא מתוך הבנת טבעו של מצב החירום, צריך לנהל תהליך חקיקה סדור, שיטתי, אחראי, לשמוע את הדעות, לשמוע את ההסתייגויות, לשמוע מומחים, ודרך זה לטפל באופן אפקטיבי במשבר הקורונה, במשבר הכלכלי, ולשמור על הדמוקרטיה היקרה שלנו ועל האזרחים החופשיים שלנו. החוק הזה הוא חוק שולל דמוקרטיה, הוא חוק מסוכן. הוא נראה תמים, הוא לא תמים בכלל, אסור להעביר אותו כאן בכנסת ישראל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר – איננו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן. אחריו – חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, יש שרים? לא צריך. נכון? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא צריך שרים, ממילא אין להם מקום פה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אין מספיק שרים בממשלה, בשביל זה אין להם מישהו לשלוח. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא. היום הוסיפו עוד אחד, כאילו הסתדרו פה כבר עם המקומות של כולם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש פה שרים, אלעזר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לא. הם לא חסרים לי. אלי, לא חסרים לי. חבר הכנסת אבידר, אני כל הזמן מסתכל על השולחן הזה, מתי יצליחו סוף-סוף להנדס שולחן שיוציאו אותם מבינינו והם ילכו למקום שראוי להם, שולחן הממשלה המנותקת הזאת. אדוני היושב-ראש, ישבת איתי אחר הצוהריים בוועדת הכנסת. נכנסנו לוועדה, חשבנו שמהיום בערב אין חתונות בכלל – אפס משתתפים, זאת אומרת. יש חתונות – אפס משתתפים באולמות. יצאנו משם עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שאמר שזה עוד לא אסור, זה יהיה אסור אחרי שנעביר שלוש קריאות הלילה. אבל האזרחים במדינת ישראל לא מבינים כלום. אני אגיד לך מה הבעיה. פגשתי חבר, דיברתי עם פרופסור שהבן שלו חזר – עוד לא חזר, עכשיו הוא באירופה, ארבע ארצות. בכולן הכול פתוח, אנשים הולכים עם מסכות. בצ'כיה, הוא אמר לי, הוא היה וכבר הורידו מסכות. שאלתי אותו למה, והוא אמר לי: מאמינים לממשלה. אדוני היושב-ראש, לא מאמינים לממשלה פה. לא מאמינים לנתונים. לא מאמינים להנחיות. יודעים שהממשלה מנותקת. תרבות של עריקות, זו תרבות של חוסר אמון, הרי לא מאמינים לאף אחד. ראש הממשלה מוציא הנחיות, המשטרה תאכוף אותן – הרי הוא מוחק את המשטרה, הוא לא מאמין למשטרה, אז תהיה פה מערכת משפט שתאכוף? ראש הממשלה עמל קשות לפרק את מערכת המשפט. יועץ משפטי לממשלה – למה שהציבור יאמין? היינו יכולים להיות מזמן אחרי המשבר. למה שהוא יאמין? היו לנו פה חודשיים של היערכות, ונערכנו אפס – למה? בגלל שראש הממשלה עסוק בלהתכונן למשפט; בגלל שראש הממשלה עסוק בלריב עם ראש הממשלה החליפי ולהשמיץ את היועץ המשפטי לממשלה. פלא שלא מתכוננים? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אסיים כבר. פלא שיש פה 1,000 – כשבאירופה הכול נפתח, אנחנו נסגרים. גברתי היושבת בראש, צריך לחשוב אחרת. לא לאטום את המשק, לא לגרום לעוד מאות אלפי מובטלים. פשוט מאוד – ליצור אווירה, ליצור אמון. אבל כנראה שהממשלה המנותקת הזאת – עבר זמנו של האמון בה. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה לך. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, ואחריו – חבר הכנסת עפר שלח נמצא? כן, הוא פה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני שואל את עצמי מה היה לנו. כל כמה דקות אני מקבל תמונה וסרטון, ואחד יותר מפחיד מהשני. שני שוטרים – 1.8 מ', ענקיים, יושבים על ילד בן 11. יושבים עליו, והוא מתפרע, והם שוברים לו את הגב, שוברים לו את הרגליים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תצביע נגד. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע. אתה גומר את זה, ורואה שני שוטרים על ילדה בת 11. בוכה כולה, תופסת ילדים בני שלוש, בני ארבע – זה לא משנה אם כן היה קנס או לא – רועדת כולה, מפוחדת, ושני שוטרים צועקים ועושים סדר. אתה גומר את זה ומגלה ששוטרים רצים אחרי ילדים. אתה גומר את זה ומגלה שוטר – מטורף – שנותן 2,000 שקל קנס לאישה שארבעת הילדים שלה לא היו עם מסכות. באותו זמן בתל אביב השוטר הנחמד מחלק מסכות. שאלתי את הנציגים של המשטרה בוועדה, ועד עכשיו אין לי תשובה: מי נתן למשטרה בתל אביב מסכות? אז אמרו לי שגם באילת חילקו מסכות. שלחתי אנשים לביתר, שאלו את השוטר: קיבלת מסכות לחלק? הוא ישר אמר: מה, אני משרד הסעד, מחלק פה מסכות? גברתי היושבת בראש, יש כאן אפליה. לצערי, המשטרה עושה אכיפה בררנית כלפי ציבור אחד. אני רוצה לספר לך, היום היו אצלי במשרד שני עיתונאים צעירים, מוכשרים, מלאי מוטיבציה: אחד בשם יאיר לוי, אחד בשם אריאל אלחרר. הם מביאים לי ערמה של דפים, ערמה של דפים. התקנון של הכנסת אומר שאסור להראות דפים, אז אני רק אקריא. האווירה התקשורתית במדינת ישראל – שיא חדש של חודשיים: עלייה קיצונית במספר הנדבקים החדשים בקורונה. מי בתמונה? חרדי. מה הקשר? למצולמים אין קשר לכתבה. גאונות. עוד תמונה על קורונה – חרדים. התפרצות הקורונה בסופר בבת ים – סופר, בת ים – חרדי עושה קניות בבת ים; ההגבלות יגרמו לקריסה בשוק – חרדים; כמה כסף עולה למדינה הקורונה – חרדי; התפרצות בבתי הספר – ילדה חרדית; אחרי הגל הראשון, נתניהו נדבק בשאננות – הארץ, לא משנה – ישראל מפגרת אחרי כולם – ילדים חרדים. מה הקשר? משרד החינוך מגלה איך נראה פרצוף של חולה בקורונה – אדם עם כיפה. למה? תמונה, תראי, ילדים חרדים. למה? מדברים על הקורונה, איפה הילד החילוני? אין לו קורונה? אין ילד – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אסור להראות. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מראה. דוח: תחלואה חריגה בקורונה – אדם חרדי עם תפילין. מה הקשר? תמונה משבת מחוף הים, כתוב למעלה: בני ברק. בבני ברק יש חוף ים? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> התפשטות הקורונה בגדה המערבית – בגדה המערבית – ילדים חרדים. בגדה המערבית גרים חרדים? לא. ילדים חרדים. ירדנה אמרה לא להראות, אני לא מראה. מי שרוצה, אחר כך יקבל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. גברתי היושבת בראש, כשאתה רואה את ההסתה המשתוללת ברשתות – לא רשתות, זה הערוצים הבכירים ביותר – אנחנו את נגיף הקורונה ננצח, אבל את הנגיף של שנאת החינם אנחנו לא ננצח אם אנחנו לא נתעשת עכשיו ונאמר למשטרה: תעשו את עבודתכם, אנחנו מחזקים את ידיכם, אבל לא באיפה ואיפה. אני קורא לכל המו"לים, ועשתה יפה המו"לית של גלובס, שאמרה שלא בצדק הציבור החרדי חוטף. היא אולי בבחינת הצדיק בסדום. אני מקווה שאני אראה את השינוי ברשתות ובאתרי החדשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת עפר שלח. בבקשה. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ידידי חבר הכנסת מלכיאלי, אתה צודק, ואני מסכים איתך בכל מה שאמרת, אבל הייתי מסכים איתך עוד יותר אם היית מוחה גם כשהממשלה, שבה המפלגה שלך חברה, הייתה מפסיקה לענות לכל דבר, כולל להצעות אי-אמון בעניין הקורונה, בצעקות: ערבים. אז מי ששותף לדבר האחד, שלא יבכה על הדבר השני. ובזה, אני לא אומר, אתה צודק במאה אחוז. אשר להצעת החוק העומדת בפנינו – מומחיות אחת יש לבנימין נתניהו. חס וחלילה, היא לא ניהול משברים כמו המשבר הנוכחי; היא לא יצירת מערכות מתפקדות; היא לא דיון ממשלתי ראוי; בוודאי לא יצירת ממשלה יעילה שיודעת לקבל החלטות. המומחיות שלו היא מה שנקרא blame game, את מי נאשים היום. הצעת החוק שמונחת בפנינו, יש לה רק תכלית אחת: התכלית היא להאשים את הכנסת. מעכשיו אמור: נתניהו רוצה. הטיטאן הענק, הגוליבר הזה, האסור בחבלים של גמדים, רוצה ויכול לפתור את המשבר, אבל אם חס וחלילה זה יתעכב בוועדת הקורונה, או בוועדת החוקה, חוק ומשפט, או בוועדה אחרת של הכנסת – מה הוא יכול לעשות? עכשיו, נתניהו מתחיל במשחק הזה מהרגע שהעסק התחיל ליפול לו מתחת לרגליים. הוא אמר לאחרונה, ודאג שהדברים יודלפו לתקשורת, שכל עוד הוא ניהל את המשבר לבד, הכול היה בסדר; באו כחול לבן והפריעו לו, האנשים האלה שנכנסו בכוח לממשלה ועשו אותה ממשלה של 36 שרים. אז בסדר, לכחול לבן מגיע; כשאתה זוחל על הברכיים, ככה מתייחסים אליך, והם מקבלים את עונשם. אבל תשימו לב, ראש הממשלה הזה, מראשיתו של המשבר אומר לו כל מי שמבין משהו: תקים מינהלת שתטפל בקורונה; שים בראשה אדם שיודע להפעיל מערכות; תגייס את כל הכוחות, כל אחד על פי יתרונו היחסי – לא לתת למערכת הביטחון לנהל, אבל להביא ממערכת הביטחון את האמצעים שהיא יכולה, האמצעים גם האנושיים וגם הטכנולוגיים שהיא יודעת להפעיל; תשתמש ברשויות המקומיות; תשתמש בקופות החולים שיודעות לעשות בדיקות – כל יום הן עושות יותר בדיקות ממה שאנחנו עושים בקורונה, עושות את זה בשגרה; תשים סביבך את טובי האנשים לתחום ההסברה – הסברה זה לא זה שאתה מופיע בשעה 21:00 ומטיל על אזרחי מדינת ישראל סגרים וכל מיני איסורים. תעשה את כל הדברים האלה, כי זה מה שחייב להיות. אז ראש הממשלה הזה התנהג ביהירות הקבועה שלו. הודיע לנו שהוא ניצח את הקורונה, שלח אותנו לעשות חיים, ועכשיו, כשהדבר הזה מתנקם בכולנו ואנחנו באים אליו לא מוכנים, בלי כל המערכות שהיינו צריכים לבנות עד עכשיו, עכשיו הוא מוצא את הדבר החדש – הצעת חוק שחייבים להעביר בשלוש קריאות הלילה, כי אחרת, איך הכנסת תהיה אשמה מחר בבוקר. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, קודם כול, תודה רבה שהחלפת אותי. באמת, יום שחור לכנסת, יום שבו הכנסת מעבירה את הסמכויות שלה לממשלה, לממשלה הכושלת, ממשלת השלוף. הכול בשליפה. ממשלת ראש הממשלה וראש הממשלה הרזרבי. ראש הממשלה הרזרבי: המדינה לפני הכול. אנחנו רואים את זה היום. אני אומר לך, גברתי היושבת-ראש, החוק מיותר לגמרי. היום ישבתי בוועדת הכנסת על מנת שהממשלה תקבל פטור ותביא את זה לקריאה ראשונה, קריאה שנייה, קריאה שלישית. תבינו, חברי הכנסת, היום החוק מחוקק. אנחנו לא היינו צריכים לשבת היום ולחוקק את החוק, כי מהבוקר ומאתמול מדברים על המצב הקשה. לממשלה יש את הסמכות להוציא את הצווים. היא הייתה צריכה להביא את הצווים בבוקר לוועדת קורונה ולהגיד מה היא רוצה בדיוק. הרי היא שולטת בוועדת קורונה עם הקואליציה ויש לה רוב. אין לאופוזיציה רוב שם. היא יכולה להעביר כל מה שהיא רוצה שם בוועדה, להביא את הצווים שהיא רוצה ולאשר אותם בכנסת ולשמור על כבודה של הכנסת. חברי כנסת שיצביעו היום – מי שיצביעו בעד החוק הזה לא רק שלא שומרים על כבודה של הכנסת, הם לא שומרים על כבודם. הם הורסים את הדמוקרטיה. אם היה מצב חירום – אמרתי היום: אתם אומרים שבסוף שבוע ואין כנסת ולא יכולים לחכות ארבעה ימים לוועדת קורונה? אין לי בעיה. תוציאו את הצו ביום חמישי בלילה ותגידו שעד יום ראשון הצו מבוטל, ושעד יום ראשון בשעה 12:00 הכנסת כאן תאשר את אותו צו. לא להביא צו ולהגיד: עד שלושה ימים, עד שבעה ימים, ואחרי זה שלושה ימים עד שהמליאה תאשר. הכול תלוי בקואליציה. לכן לא היו צריכים להביא את החוק הזה. הוא לא היה צריך להגיע כאן לכנסת, החוק מיותר. בנוסף לזה, אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם הקורונה, אנחנו, הציבור. הקורונה לא תיעלם לא מחר ולא בעוד חודש. אנחנו צריכים ללמוד לחיות איתה. אנחנו לא יכולים לסגור את המשק, אנחנו לא יכולים להרוס פרנסה של אנשים. חברי הכנסת שיושבים כאן מקבלים ב-1 לחודש את המשכורת, אבל יש 700,000 איש, קרוב למיליון איש, שאין להם ביטחון כלכלי, שאין להם משכורת בתחילת החודש ואין להם משכורת בסוף החודש. כל פעם אנחנו מייצרים מחדש את הנושא של האבטלה. מוסיפים עוד חודש שאנחנו מאשרים בו אבטלה, עוד שבועיים ועוד חודשיים. צריך לתת לאנשים ביטחון כלכלי. כשבאים להוציא צו, הצו צריך להיות מובן: האם מסעדה שהגודל שלה 100 מטר היא כמו מסעדה שהגודל שלה 700 מטר? אותה החלטה לשתיהן. אדוני השר, אני מציע שתשמע את זה: כשמוציאים צו נגד מסעדות, ואומרים: עד 20, עד 50 – תדברו על הגודל של המסעדה. יש מסעדה בגודל של 700 מטר, 1,000 מטר, אני לא יכול להתייחס אליה כמו למסעדה של 100 מטר. לנקודה הזאת לא הייתה שום התייחסות. לשאלה איפה יש הדבקה והכי הרבה הדבקה לא הייתה שום התייחסות. שאלתי הרבה על הנושא, לדעת כמה נדבקו במסעדות. לא קיבלתי תשובה. ממשלה כושלת, ממשלה של שלוף. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אלי אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה הימים, השר שמולי? פעם היית מנהיג מהפכה. נאמת בכיכרות, השר שמולי. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. נתניהו דרס את הכנסת וקיבל בדיוק מה שהוא רוצה – הצגה, הצגה. הוא פשוט לקח וביטל אותה, לקח לעצמו סמכויות, הפך את הונגריה לילדים לעומתו. והקואליציה, על כל החברים שלה, כולל מפלגת העבודה בעיניים, לא רק מצביעה בעד, אלא הוא, השר הזה, בא להציג את זה פה. אין לו אפילו טיפת בושה. הממשלה הזאת איבדה את אמון הציבור. הציבור לא מאמין לה. הציבור כבר עושה את התרגילים שלו. חלק יוצאים עם טלפונים, חלק בלי טלפונים, חלק מחליפים טלפונים. לא תצליחו לשלוט בציבור, כי הציבור לא מאמין לכם. הוא יודע שאתם משקרים לו מהיום הראשון. מבטיחים שמכניסים את השב"כ כדי לא לסגור את המשק? הכנסתם את השב"כ, רק בסוף שבוע 35,000 איש נכנסו לבידוד ועד סוף השבוע נגיע ל-100,000. זה מה שנתניהו רוצה. חברת הכנסת קטי שטרית אומרת – מה אמרה? חבר'ה, עם כל הכבוד לדמוקרטיה, בואו נסגור את ההפגנות. נו, מה יהיה? מה יהיה? לאן אתם תגיעו? והדבר הכי חשוב, רבותיי: אתם לא תוכלו ללכת ברחוב. אני רוצה לראות את השר שמולי הולך לדבר בעצרת בכיכר מלכי ישראל או בבלפור. אתה תצליח להוציא מילה? מילה לא תצליח להוציא. אני רוצה לראות את גנץ הולך להופעה של שלמה ארצי. בערבית אומרים (אומר בערבית: בנעליים.) << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה זה? זה לא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אל תגיד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשאיר את זה בינינו. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדבר הברור הוא, רבותיי – להעביר חוק כזה בשלוש קריאות, בלי בושה, באותו היום, לדרוס את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, לדרוס את יושב-ראש הכנסת, שאפילו לא מסוגל להגן על הגוף שהוא עומד בראשו, להביא – אתם לא מבינים כמה הציבור כועס. כבר הלילה יצאו שתי הפגנות, אחת בתל אביב ואחת בבלפור. אנשים מהרגע להרגע עלו לרכבים. אנשים בהיסטריה, אתם תאבדו שליטה בהם. אתם תאבדו שליטה באנשים, הם לא מאמינים לכם. אבל הדבר הכי חשוב, רבותיי, הדבר הזה ייפסק, הטירוף הזה ייפסק כאשר אנחנו נצא למחאה. במוצאי שבת הקרובה מחאה גדולה, בכל הכיכרות, בכל הגשרים. כל אחד והמחאה שלו. תמיד נזכור שהאיש הזה, שאיבד את זה, שאיבד את כושר ההבחנה להבין מה טוב ומה לא טוב, האיש שלא מסוגל לקבל החלטות, הוא ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ­– איננו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אז זהו, זה רשמי עכשיו. מבטלים את הכנסת. אפשר ללכת הביתה. אפשר להגיד לכל הבוחרים שבחרו באנשים שהעדיפו להיות באופוזיציה מול ממשלה דורסנית כזאת – תלכו הביתה, אין לכם מה לעשות בבניין הזה, כי בעצם הממשלה משתלטת על הכול. באמת, כשהתחילו בכל התקנות לשעת חירום הצלחנו בהתחלה להשמיע זעקה ולהגיד שתקנות לשעת חירום הממשלה מאשרת כאשר אין כנסת שפועלת ועובדת, ואז הצלחנו להחזיר את זה לכנסת. עכשיו, משהתברר שהכנסת הזאת יכולה להזהיר, האופוזיציה יכולה לעמוד על הדוכן הזה ולהשמיע את קולם של כל האזרחים שנדרסים ברגל גסה על ידי הממשלה – שממש לא אכפת לה אם העסקים מתמוטטים; ממש לא אכפת לה אם העובדות והעובדים הסוציאליים יוצאים למחאה וגם משביתים את העבודה כי הם בעצמם לא רוצים להיות מאלה שפונים ללשכות הרווחה. ממשלה שרוצה על ידי ראשה להשתלט על כל היבטי החיים במדינה הזו ולא לאפשר להשמיע קול היגיון היא ממשלה דיקטטורית. ממשלה שצועדת לכיוון חקיקה שמתקיימת תוך שלוש שעות: בהתראה מאוד קצרה מעבירים גם קריאה ראשונה, שנייה ושלישית, והופ, הממשלה אחראית על הכול – זה בדיוק דיקטטורה, חברים. אם אף אחד לא רוצה לתת לילד הזה שם ברור, אז הינה: קוראים לו דיקטטורה, שמתהווה מול העיניים שלנו, ויש דיקטטור במדינה הזו, שקוראים לו בנימין נתניהו, שרוצה שהקול שלנו לא יושמע, שרוצה שהוא יקבל את ההחלטות. צריך להיזהר לפעמים מדורסנות כזו. צריך להיזהר, כי אני וחבריי יודעים מההיסטוריה שעמים יכולים לשתוק לתקופה מסוימת, עמים יכולים לסבול בשקט לתקופה מסוימת; אזרחי המדינה הזו התחילו להבין שהם לא יכולים לשתוק יותר, ואנחנו מהדוכן הזה אומרים: אפילו אם יעשו תקנות שנצטרך להיאבק בהן, והם יגייסו את הקואליציה ויצביעו נגד ויפילו כל הצעה שנביא – נשארו לנו הרחובות. נשארו לנו הרחובות, הגשרים, הצמתים; מאבק ציבורי כולל, יהודים וערבים ביחד, כל אלה שנדרסים על ידי הממשלה הזו. צריך לצאת לרחובות, להיאבק ולמנוע את ההשתלטות של ביבי נתניהו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שואל את עצמי מה יכול להיות הצעד הבא של הממשלה הזאת. יכול להיות שיבטלו את ההחרגה של הכנסת וימנעו מאיתנו בכלל להתכנס ואפילו להשמיע קול? רק בשבוע שעבר היה דיון בוועדת הקורונה, אתמול היה דיון בוועדת הקורונה. יש לכם רוב, אתם שולטים בכל הוועדות, אז לפחות, על פניו, תראו שאתם מכבדים את הכנסת, והאמת שאתם לא מכבדים את הכנסת. אבל חבל על המילים, הרי לא מקשיבים לנו. אני רוצה לייחד את שתי הדקות שנותרו לי לנושא של העובדים הסוציאליים. אדוני שר הרווחה, שיושב כאן, אני מאוד מאוד אשמח אם תקשיב לי. אני בעוונותיי עבדתי כמה שנים טובות כעובד קהילתי, כמארגן קהילתי, עבדתי עם הציבור שהיום הכי נזקק לשירותים של העובדים הסוציאליים. כלומר, אני מכיר ומוקיר את העובדים הסוציאליים ואת העבודה שהם עושים בשטח. היום הם התחילו את השביתה. כבר שבועות הם מנסים להגיע להסדרים והסכמים עם האוצר ועם משרד העבודה והרווחה, ללא כל התקדמות. התחילו את השביתה. וכאן זה המקום להגיד להם: אני ויחד איתי הרבה מחברי הכנסת מחזקים את ידיכם. אנחנו תומכים במאבק שלכם, כי הוא מאבק צודק. הוא מאבק לא רק למענכם אלא מאבק למען הציבור שאתם משרתים. והגיע הזמן, אדוני השר, להחזיר למקצוע של העבודה הסוציאלית את המעמד הראוי לו. היום אפילו מי שלמדו עבודה סוציאלית לא מוכנים לעבוד במקצוע הזה יותר. התנאים הכספיים, תנאי העבודה בכלל, הקושי, ההצפה של הפניות – כל זה מונע מאנשים לבוא למקצוע הזה. היום יש 1,000 תקנים שמחכים לעובדים סוציאליים, והם לא באים. הגיע הזמן שבאמת העבודה הסוציאלית תקבל את המקום ואת המעמד שלה כמקצוע, מקצוע מאוד חשוב. גם לפני הקורונה, בטח בזמן הקורונה, ובטח ובטח ובטח אחרי הקורונה, אחרי שתשאירו בשטח את כל הקורבנות של המצב הכלכלי, כל הקורבנות של הלחץ החברתי והלחץ הנפשי, זה הזמן להרים את הנושא הזה, את המקצוע הזה, ולא להמשיך להתעלם מהמאבק שלהם, המאבק הצודק. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה לך. חבר הכנסת אליהו חסיד, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השבוע בוועדה ישבו ודיברו על הקנסות – 300 שקל, 200 שקל, 500 שקל. העלינו שם את הנושא של אימא שהלכה עם שלושה ילדים – האם צריכים להעניש אותה ולתת לה קנס גם עבור שלושת הילדים או לא. דיברנו על הטראומה, שהילדים עומדים ליד האימא וחווים את זה שהמשטרה עומדת ומעמידה את האימא בצד ומענישה אותה. רבותיי, חברים, הסרט שראינו היום אמור לזעזע את כולנו. אני יושב פה כבר שעה ואני שומע שזה יום קשה למדינת ישראל. רבותיי, זה יום קשה למדינת ישראל אם נציגי הציבור שיושבים פה בבניין לא מזדעזעים מהסרט הזה שראינו היום, מהטראומה. ראינו את הילדה עומדת ובוכה מול שני שוטרים בגובה של 1.80 מטר, שעומדים כמה דקות לידה. בממשלה קיבלו החלטה שלגבי קטינים ישאירו את זה לשיקול דעת של המשטרה. חברים, אפשר להשאיר את זה לשיקול דעת של המשטרה? ראיתם את השוטרים ליד הילדה, שעומדת ובוכה עם אחותה הקטנה בגיל שלוש-ארבע. אפשר להשאיר לשיקול דעתה? הקורונה זה דבר שצריך לאכוף, הוא מגה-פיגוע, זה אירוע של פעם במאה שנה. אנחנו מסכימים עם הכול. המשטרה אומרת שהיא נתנה היום 4,000 דוחות על אי-חבישת מסכה. זה בסדר גמור. אולי צריכים לבדוק כמה מתוך ה-4,000 – כמה מתוכם זה חרדים. רבותיי, יש פה איפה ואיפה. יש פה איפה ואיפה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז למה הצבעת בעד? למה הצבעת בעד? << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אישרנו כי אנחנו בעד, צריכים לתת קנסות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו בעד, צריך לתת קנסות על אי-חבישת מסכות, אבל אנחנו לא בעד ההסתה, אנחנו לא בעד זה שיכולים לעמוד פה חברי כנסת ביום כזה ולהגיד שזה יום קשה למדינת ישראל בגלל חוק כזה או חוק כזה ולא להזכיר במילה אחת שעומדת ילדה עם אחותה בגיל שלוש, באמצע הרחוב, מעמידים אותה ליד הקיר כמו אחרון הפושעים, ואומרים לה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו הממשלה שלך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תצביעו נגד. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אומרים לה: אנחנו רוצים – תביאי את הפרטים שלך. איך יכולים לשבת פה יושבי-ראש סיעה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה אישרתם, למה הצבעתם בעד? תצביעו נגד. תצביעו נגד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תצביעו נגד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברי הכנסת, להירגע. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רבותיי, חברים, חברים, תנו לי בבקשה לדבר. זה לא מתחיל היום, זה לא מתחיל היום – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תתבייש. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – זה מתחיל מתחילת האירוע, כשהתחיל האירוע הזה של המגפה. במקום להתאחד, במקום להבין שעם ישראל נמצא במצב קשה, במקום להתאחד בבית הזה, עמדו נציגים, עמדו יושבי-ראש סיעות ואמרו: זה מגיע מהמגזר הזה, זה מגיע מהמגזר הזה; הסגרים למיניהם שעשו למגזרים מיוחדים – ההסתה הזאת הביאה את ההמשך. אין לנו טענה לשוטרים, השוטרים עושים את עבודתם נאמנה. הבעיה היא פה, הבעיה מתחילה בראש, בהסתה נגד מגזרים מיוחדים, נגד מגזרים. רבותיי, אנחנו בזמן קשה, עם ישראל היום נמצא במצב קשה. צריך לדעת להכיל אחד את השני, להתאחד יחד, לעזוב את כל החשבונות וההסתה, וביום כזה, שהוא יום קשה לעם ישראל בגלל הסרט הזה שראינו – שלא יעמוד מישהו ויגיד פה: הבעיה היא בגזרת הישיבות או בגזרה אחרת, ולמה משאירים את הישיבות פתוחות או למה משאירים בתי כנסת. זאת הבעיה שלנו? לא זאת הבעיה שלנו. הבעיה שלנו היא שאנחנו צריכים להתאחד ביחד ולהפסיק להסית אחד נגד השני. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת ניצן הורוביץ. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלי חסיד, תצביע נגד. << קריאה >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << קריאה >> למה, אני בעד – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, תצביע נגד. << קריאה >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << קריאה >> אני בעד, אני בעד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תצביע נגד הממשלה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תצביע בעד האוכלוסייה שלך, תצביע בעד האוכלוסייה שלך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תדברו בשקט, חברי הכנסת. תודה רבה. עד שלוש דקות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על מה אתה מתלונן? << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כשירדה הקורונה בא ראש הממשלה ואמר: אני, אני, אני, אני, אני, אני. אני ניצחתי את הקורונה. מתקשרים אליי מנהיגים מכל העולם ללמוד איך אני, אני, אני עשיתי בקורונה. זה לא זה וזה לא זה, רק אני, אני, אני. הוא התבשם בחגיגות. בתוך משהו כמו חודש וחצי חוזרת הקורונה ועולה, והתברר שראש הממשלה הזה לא הכין שום דבר. ועכשיו הוא מטיל את האחריות על כולם. אני שמעתי כבר שהתקשורת אשמה, שהשמאל אשם, שראש הממשלה החליפי גנץ אשם, שבנט אשם. כל העולם ואשתו אשמים, חוץ מהגאוותן הנפוח הזה, היהיר הזה, ראש הממשלה הזה, שפשוט, כשיש הצלחה – לוקח את כל הקרדיט לעצמו, וכשיש בעיה – זורק את הכול על אחרים. מנהיגות פח, עולב העולבים. ועכשיו זה השיא. היות שבאמת הממשלה הזאת איבדה שליטה, ראש הממשלה מצא אשם נוסף, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, הוא מצא אשם נוסף – הכנסת. הכנסת זאת שמפריעה לו לקבל את ההחלטות מהר ולהיות יעיל. אז הוא מביא לנו עכשיו את החוק הזה, שנקרא חוק הסמכויות המיוחדות, כדי שהממשלה, היא בעצמה תוכל להכריז מצב חירום, ומכוח ההכרזה לחוקק תקנות, שבאמת יכולות להיות דרקוניות. ואני אומר לכם כאן, אני לא סומך על בנימין נתניהו שיקבל החלטות שקולות וראויות, כי הוא ירד ממה שנקרא דעתו השקולה, ואני מצטער מאוד שאני אומר את זה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שיצא לנבצרות. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> האיש לא יכול להמשיך לכהן כראש ממשלה, בטח לא בתקופה הזו. ואדם כזה, במשבר כזה, מבקש לקבל לידיו מכשיר עוצמתי ביותר, מסוכן ביותר – חוק הסמכה, שיאפשר לממשלה לקבל תקנות, שיכולות להיות התקנות הכי קשות והכי חודרניות ופוגעניות, בלי פיקוח של הכנסת בכלל. היום שמענו את נציגי משרד המשפטים בוועדת החוקה. הם הסבירו למה לדעתם בכלל לא צריך לעבור בוועדה, ומספיק, נגיד, ששבועיים אחרי שהממשלה תקבל את התקנה המליאה כאן תרים ידיים ותאשר. והרי אתם יודעים שיאשרו את זה כאן כמו חותמת גומי. זה אחד הרגעים שבהם דמוקרטיה מתרסקת. כשאנחנו מתפרקים מהאחריות שלנו, הכנסת, הריבון – כי אנחנו הריבון; הכנסת היא הנבחרת, מכוחה מתמנה ממשלה; כשאנחנו מתפרקים מהסמכויות שלנו ומעבירים את הסמכות הגורפת הזאת לממשלה חסרת תוחלת וחסרת יכולת, ונותנים לה מה שנקרא צ'ק בלנקו, צ'ק פתוח, בלי פיקוח של הכנסת, זאת פשוט התאבדות מוסדית וזאת פגיעה קשה ביותר בזכויות הכי בסיסיות של כל אזרח. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> ואני מקווה שהדבר הרע הזה לא יעבור. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הדיון הראשון שלי היום בוועדה לזכויות הילד, הדיון הראשון שלי כיו"ר הוועדה הזדמן לי עם השביתה ועם המחאה ועם ההפגנה של העובדים והעובדות הסוציאליים בתל אביב. ואני רוצה להגיד לכם שהנתונים ששמענו לגבי מצבן של העובדות הסוציאליות מראים תמונת מצב באמת מחרידה. האם אתם מעלים על הדעת, כבוד שר הרווחה חברי חבר הכנסת איציק שמולי, כי 1,000 משרות, 1,000 משרות של עובדים ועובדות סוציאליים לא מאוישות כי אנשים לא מוכנים לקבל את התפקיד הזה בתנאים שלו, לא בתנאי השכר ולא בתנאי העבודה? 1,000 משרות. אבל זה גם אומר ש-1,000 עובדים סוציאליים לא מתפקדים, לא עושים את מה שצריך בטיפול באוכלוסיות הזקוקות; לא כי הם לא רוצים – כי תנאי העבודה אינם מאפשרים זאת. זאת גם נוכח עלייה של 60% לפחות בפניות לשירותי הרווחה. בדיון היום בוועדה התייחסנו גם לנוער וילדים בסיכון. ואני אומר לכם שגם שם המצב פשוט בלתי מתקבל על הדעת. דוח מבקר המדינה שהתייחס לנוער בסיכון גבוה מדבר על כך שמאות ילדים בסיכון גבוה ממתינים חודשים פשוט כדי להתקבל למעון נעול. חודשים. התוכנית הלאומית לנוער בסיכון איתרה כרבע מיליון ילדים בסיכון, אבל לפחות 60,000–70,000 נשארו בלי מסגרת טיפולית. היום אנחנו גם יודעים ששירותי הרווחה – כפי שאתם יודעים, בהתחלת המשבר הם הפסיקו לתפקד בגלל סגירת המסגרות. עם החזרה לשגרה, כשליש מהילדים שנמצאים בסיכון עד היום עוד לא חזרו למסגרות שלהם, עד היום הם לא חזרו למסגרות הטיפוליות שבהן הם אמורים להיות. המצב הזה הוא מצב קטסטרופלי. הייתי מקווה שעל זה יהיה הדיון. הייתי מקווה שעל זה ראש הממשלה רוצה סמכויות כדי לתפקד, אבל הציבור במקום אחד וההנהגה שלו במקום אחר לגמרי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. עד שלוש דקות, גברתי, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, קודם כול אני משתתפת בצערה של משפחתו של הגיבור מיכאל בן זיקרי. גיבור שיהיה זכרו ברוך, ומעשיו, שיהיו ולו באחוז קטן למידה לחלק מהמנהיגים – לקבל החלטות כמו שהוא קיבל החלטה, ללא שום הבדל בין דת, מין וגזע. ראש הממשלה, הממשלה המנותקת, מתאים לו המשפט: הרצחת וגם ירשת. הוא רצח את בחירת הציבור, רצח את הלגיטימציה של הכנסת, וגם יורש את האופציה להחליט במקומנו. כולנו ראינו את הסרטון הזה, שראש הממשלה סיים את דבריו ולא נתן לגנץ, שהיה עם המסכה על הפנים, לא נתן לו להמשיך לדבר במפגש עם העיתונאים. וככה הוא עושה גם לשאר חברי הממשלה. הם ממשיכים בדרכו של הדיקטטור נתניהו. ולצערנו הוא מוליך אותם שולל – לבטל את בחירת הציבור ולחסל את שאריות הדמוקרטיה במדינת ישראל. בזמן שהממשלה ממשיכה להיות מנופחת עוד ועוד, ועוד שרים נכנסים לתפקידים ועוד חברי כנסת מתווספים על הנטל הכלכלי והפוליטי במדינה, פותחות עובדות סוציאליות במאבק כל כך צודק. זאת אוכלוסייה שנכנסה ראשונה מתחת לאלונקה וסייעה במשבר הזה למזער כמה שאפשר את הנזקים הקיימים. ועוד פעם הממשלה מפנה להן עורף והן כאילו מדברות אל קיר; אוטמים אוזניים ועיניים ולא מקשיבים לתנאים הקשים שהן חוות במסגרת העבודה שלהן. כתבה ד"ר היאם חסן, שהיא גם מרצה וגם עובדת סוציאלית: מרבית בוגרי ובוגרות החוג לעבודה סוציאלית מסרבים להיכנס לעבודה. זו עבודה עם תנאים כל כך קשים, קשים מאוד למחיה, קשה מאוד לעבוד בהם. הפניות של הציבור בזינוק, בעליה ומחייבות אותנו בתוכנית עבודה לשעות רבות ומשאבים רבים יותר, אבל הממשלה לא עומדת לצידנו ולא מאפשרת לנו לעשות זאת נאמנה. המשבר רק מחמיר: אלפי משפחות מצטרפות למעגל העוני והאבטלה; עשרות ניסיונות התאבדות מאז תחילת המשבר; מיליון מובטלים; סטודנטים לא יודעים איך תיראה ואיך תיפתח שנת הלימודים החדשה; תלמידים עם פערים לימודיים; אנשים הגיעו לפת לחם – והממשלה ממשיכה להיות מנותקת, ממשיכה להיות מנותקת מאנשים מחוץ לבית הזה. אנו מזהירים שאם ימשיכו ולא ייענו דרישות העובדות הסוציאליות, נהיה במשבר יותר חמור ויותר מסוכן. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. עד שלוש דקות, אדוני. בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שתתחילו לצעוק "אז תצביעו נגד", כמו שצעקתם על עמיתי הרב חסיד, אני אומר לכם: לצערי הרב, הבעיות שיוצרות ההחלטות וצורת העבודה שבה הממשלה עובדת – התשובה לזה היא לא אנרכיה, בסדר? לעצם החוק, הממשלה צריכה לנהל והכנסת צריכה לפקח. ככה צריכה להתנהל מדינה מתורבתת, כך צריכה להתנהל מערכת. חייבת להיות ממלכה שעובדת. קשה לנו היום. מאוד קשה לי היום לעמוד ולתמוך בחוק הזה. אני אומר לכם בכנות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תהיה נגד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא יודע מה אני – אני לא אהיה נגד, אני חלק. כמו שאמרתי קודם, האלטרנטיבה שלא תהיה ממשלה שמנהלת היא לא אלטרנטיבה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עדיף שלא תהיה ממשלה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ואני עוד לא יודע מה אני אעשה עד הקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא – – – אלטרנטיבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – הוא מודה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ממשלה צריכה לנהל, ממשלה צריכה לקבל החלטות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – הוא מודה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל צורת ההתנהלות הזאת, שתוך כדי דיון פה והבאת הצעת חוק שהממשלה תתקין תקנות, יוצאות בממשלה תקנות שאנחנו לא יודעים כרגע אם הן יצטרכו לעבור ועדת קורונה או שהן יחולו על פי החוק היום בלילה, בלי תאריך – עומדים אנשים, מצטלמים פה חתנים בדרך לאולם, והם לא יודעים אם הם יוכלו להגיע לאולם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תצביעו נגד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו מגדילים את הקנסות – אמרתי לך: האלטרנטיבה שלא יהיה שלטון זו לא אלטרנטיבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נכון. בקואליציה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תצביעו נגד – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דנים על העלאת הקנסות בשביל שאנשים ילכו עם מסכות, ונותנים קנסות לילדים ולקטינים שהולכים ברחוב. ניידת משטרה עוצרת כאילו איזשהו טרוריסט הגיע. רבותיי, זו נורה אדומה. הממשלה צריכה למשול וצריכה לנהל, וחובתה של הכנסת לעזור לה לעשות את זה. לכן בקריאה הראשונה אני אצביע בעד, ואני אומר לכם, לנציגי הממשלה שלא נמצאים כאן: אתם בשעות הקרובות תצטרכו לתת תשובות, איך ממשלה מוציאה החלטה שחלה מהרגע להרגע על אזרחים. מה קורה עם מי שלא שמע רדיו בדרך והיה עסוק בטלפון, ייעצר? מה זה הדבר הזה? אתם רוצים הלילה להעלות את הקנסות? אתם העליתם את הקנסות לפני כמה לילות ל-500 שקל, מה אתם רוצים? לרדוף אחרי ילדות בנות שבע? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אתה מדבר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תתנגדו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תיקחו את הדברים לתשומת ליבכם. לא יעזור לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ממשלה צריכה למשול. זה לא יעזור. אתם לא נותנים פתרון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתם לא נותנים פתרון. אתם לא נותנים פתרון. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הרי אתם קואליציה דורסנית. מי מפריע לכם למשול? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. ישיב ויסכם בשם הממשלה השר איציק שמולי. בבקשה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> עכשיו גם תצביעו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אליהו חסיד התחיל. פינדרוס, מה קרה – – – חדש? אתם בקואליציה – – – עכשיו תגידו: הסתה. מי נותן את הדוחות, אנחנו או ביבי? חבר'ה, בבקשה רגע – – – שר ממפלגת העבודה. בואו נקשיב – – – << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית כול, הנושא של מחאת העובדים הסוציאליים עלה פה מצד כמה חברי כנסת, ואני בהחלט רוצה להתייחס לנושא הזה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שר הרווחה, תדבר איתו. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> המחאה הזאת של העובדים הסוציאליים היא מחאה מוצדקת מאין כמותה, ואנחנו פועלים, גם כמשרד העבודה והרווחה, בימים האחרונים במרץ רב מאוד מול שני הצדדים כדי לנסות ולגבש הסכמות כדי להביא לפתרון שיהיה מהיר, תכליתי ומוצלח גם לעובדים הסוציאליים אבל גם לאוכלוסיות שמגיעות – בטח בתקופה הזאת של הקורונה – ללשכות הרווחה ברשויות המקומיות כדי לקבל את אותו המענה. ברור לנו שזו תקופה לא רגילה, תקופה שבה מאות אלפי ישראלים, שהמושג הזה, עוני, או חרדה כלכלית, עד לפני הקורונה היה זר להם ועכשיו הם נזרקו למציאות חדשה. ובין השאר, עצם המחשבה שהם או קשיש שסובל מבדידות או ממצוקה או חלילה ילדה או נערה או נער שנפגעו מינית יגיעו לדפוק על דלת לשכת הרווחה ולא יקבלו שם מענה, זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אני מקווה שבאמת במאמץ משותף – היום גם פניתי לשר האוצר, משרד האוצר, שבאמת מגלים נכונות לפתור את המשבר הזה, והנושא הזה עלה גם בישיבת הממשלה. אנחנו רוצים ומבקשים מכל הממשלה – זו הדרישה שהעלינו היום – להיכנס פה בעובי הקורה ולהביא פתרון מהיר ותכליתי, גם לטובת העובדים הסוציאליים וגם לטובת אוכלוסיות היעד. זה לגבי זה. חברי כנסת רבים העלו כאן, ובצדק רב, את נושא המשבר הכלכלי. אין שום ספק שאומנם בצד הבריאותי אי-אפשר להתעלם מהנתונים, וגם אם אני מקבל חלק מהביקורת שהעלו פה חלק מחברי האופוזיציה לגבי דברים טובים יותר וטובים פחות שנעשו – אנחנו כרגע לא ב-state of mind של התחשבנות על העבר, הגם שחלק מהדברים קרו עוד טרם הקמת הממשלה; אנחנו שמים את זה עכשיו בצד. מה שאנחנו, גם כממשלה וגם ככנסת, צריכים לראות לנגד העיניים זה מספר של כ-1,000 חולים חדשים ביום – מה שמיתרגם בעוד שבעה–עשרה ימים ל-20–30 חולים קשים, שכל אחד מהם נמצא במצב כזה כשלושה שבועות. זה יכול להיתרגם – וזה חלילה ייתרגם, אם אנחנו לא ננקוט פעולות נחרצות ואגרסיביות – לאיום ממשי על יכולת הספיקה של מערכת הבריאות, היכולת להכיל את האירוע הזה. לכן, כדי להשתלט על התחלואה וכדי לנסות ולשטח את העקומה, מושגים שכבר היינו בטוחים שהם מאחורינו – ובכנות אני אומר לכם: אנחנו צריכים לגשת לאתגר הזה של הקורונה בצניעות רבה, כי בחלק מהדברים גם אנחנו וגם ממשלות אחרות לומדים להתמודד עם הנגיף הזה, עם ההופעה שלו, עם קצב ההתפשטות שלו ואופי ההתפשטות שלו תוך כדי תנועה. אבל צריך שיהיה ברור: הקצב של ההתפשטות מציב כרגע איום ממשי על מערכת האשפוז. על כל איחור שאנחנו נאחר בבלימה עכשיו, אנחנו נשלם בריבית דריבית דריבית, חלילה, מאוחר יותר. מנקודה מסוימת, בוודאי אתם יודעים – שמתי לב שממש אני אומר את הדברים מלב אל לב, לא בלעג, חלילה; יש פה חברי כנסת, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, שפיתחו מומחיות של ממש ומקצועיות של ממש בעניין הזה של הקורונה. אתם בוודאי יודעים שיש נקודה מסוימת בזמן שבה הנגיף הזה מתחיל לעלות בצורה גיאומטרית. קצב ההתפשטות עלול להגיע לנקודה קריטית, שממנה והלאה, אני אומר לכם, זה כבר פחות חשוב אם יש לך 2,500 מכונות הנשמה או 3,000 או 4,000, כי קצב ההתפשטות – כפי שקרה בגל הראשון בספרד, באיטליה, במקומות רבים, וקורה כרגע גם בברזיל, לעיתים גם בארצות הברית – עלול להיות כזה שבסוף מערכת הבריאות שלך עומדת חסרת אונים מול הסיטואציה הזאת של אלפי אלפי אלפי חולים קשים, חלקם מונשמים, שאי-אפשר לתת להם מענה במסגרת מערכת הבריאות הקיימת. כל הפעולות, שחלקן הוצעו גם כאן, של אכיפה ושל הסברה – אדוני היושב-ראש, זה החדשות של אתמול. מי שלא מבין שאנחנו באירוע של הדבקה קהילתית עם 1,000 חולים ביום, וזה מיתרגם גם למספר של חולים קשים, לא מבין על מה הוא מדבר. הפעולות של האכיפה וההסברה הן חשובות, הפעולות של חיזוק מערך החוקרים שיוכל לקטוע את שרשראות ההדבקה חשוב מאוד, אבל אלו החדשות של האתמול. והיום, זה בדיוק מה שהיה בישיבת הממשלה: אנחנו נאלצנו לנקוט פעולות נוספות, שהן לא פופולריות, זה נכון. הן לא פופולריות. זה לא קל לעמוד מול בעלי המסעדות ומול בעלי הברים ומול בעלי האולמות ומול הזוגות שאמורים היו להינשא בשמחה גדולה בימים הקרובים, ולהסביר להם שאין לנו ברירה. ואני אומר לכם, אין לנו ברירה. כי מי שמסתכל על הנתונים והוא ישר עם עצמו, אומר את הדבר הבא: אם אנחנו לא נרים עכשיו או לא נלחץ על הבלם בחריקת בלמים, אנחנו עלולים בעוד שבועיים ימים למצוא את עצמנו, חלילה, במצב של אובדן שליטה של ממש. וזה יהיה חוסר אחריות, גם מתוך דאגה לבריאות של הציבור אבל גם מתוך דאגה לכלכלה. גם מתוך דאגה לכלכלה, כי אם אנחנו לא היינו נוקטים את הפעולות האלו, בעוד שבועיים לא היינו מביאים החלטה לממשלה רק על הענפים שנדונו היום בתוך הישיבה; היינו עלולים למצוא את עצמנו במצב – ואני מקווה שלא נגיע לשם – של עוד פעם דיון על, חלילה, סגר כללי, שהוא יום הכיפורים של הכלכלה הישראלית. אנחנו מבינים את זה, אנחנו רוצים להימנע מהדבר הזה. וגם מהטעם הזה, לא רק מהטעם הבריאותי, אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לקבל החלטות מאוזנות ונכונות, שמשרתות את המטרה של להוריד את התחלואה, לנסות להפחית את התמותה, ובצד זאת לנסות עד כמה שניתן לתת למשק להמשיך ולפעול בצל הקורונה. אי-אפשר להתעלם מן העובדה שלפי הנתונים של המל"ל – לא נתונים שמישהו המציא – הבעיה המרכזית שהייתה בתקופה האחרונה, החטא הקדמון, זה ההתקהלויות. ההתקהלויות בתוך החללים הסגורים – זה מייצר לנו באמת הדבקה קהילתית רחבה מאוד, שאנחנו צריכים להתחיל להתמודד איתה. וההחלטות שהתקבלו היום בממשלה, תכליתן לנסות ולצמצם בצורה משמעותית את ההתקהלויות שמביאות להגברת התחלואה. עכשיו, בצד זאת – וכאן אני מגיע לקטע הכלכלי – אנחנו היום קיבלנו החלטה עקרונית חשובה, שיהיה לה ביטוי ממש ביום-יומיים הקרובים. אנחנו – גם אני וגם שרים רבים, וראש הממשלה גם תמך בזה – אמרנו בצורה מפורשת: ענפים שנסגרים וענפים שהפעילות בהם מצומצמת בצורה דרסטית, חייבת לבוא החלטה מהו מנגנון הפיצוי באותם הענפים. זה נכון לברים, זה נכון למסעדות, זה נכון לאולמות. אנחנו שומעים גם דברים שאומרים המייצגים של אותם הענפים האלו. אין לנו שום כוונה לשים על השולחן מתווים הפסדיים, אלא אנחנו מבינים שכדי לממש את מה שאנחנו מגדירים "חיים בצל הקורונה", אנחנו צריכים להכניס, כממשלה, את היד לכיס ולדעת לפצות. אני חושב שבשבוע שעבר התקבלו החלטות חשובות מאוד, שגם אני וגם שרים אחרים בתוך הממשלה דחפנו אותן קדימה: ההארכה של דמי האבטלה, המענקים המיוחדים לבני 67, מניעת הקיזוזים השערורייתיים האלה בין דמי האבטלה לקצבאות הקיום – כל המהלכים האלה הוארכו עד לחודש אוגוסט, וזאת לא תהיה ההארכה האחרונה. במקביל, במישור של העצמאים הורחבו מנגנוני הפיצוי גם לבעלי עסקים שהמחזור השנתי שלהם מתחת ל-20 מיליון שקל וגם לבעלי עסקים עם מעל 20 מיליון שקל. וזו רק ההתחלה. כבר השבוע הממשלה תודיע על תוכנית נוספת, שנועדה לתת מענה של ממש לאתגר של הקורונה, של הקורונה הכלכלית, ולאפשר לשני דברים לקרות: ברמה אחת, להבטיח שגם שכירים, גם גמלאים, גם עצמאים, יוכלו בתקופה הזו לשמור את הראש מעל המים. לפני הקורונה – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> לך תראה את העובדות הסוציאליות שלך. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> לפני הקורונה הם היו מעמד הביניים הישראלי – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מפלגת העבודה בעיניים. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> – – וזה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת שאם לא ניתן להם את המענה הזה – ואנחנו נותנים את המענה הזה, נתנו אותו השבוע: הארכנו את דמי האבטלה, הארכנו את המענקים המיוחדים, הארכנו את המנגנונים של הפיצוי של עצמאים. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> איציק, לך תפגוש את העובדות הסוציאליות שלך. תפגוש אותן. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> הארכנו את כל הדברים האלה השבוע. ואני אומר לכם, זה לא הדבר האחרון שאנחנו נעשה השבוע הזה. הדיון הכלכלי והדיון הבריאותי חייבים להיות משולבים זה בזה. כפי שאמרתי קודם, התקבלה היום החלטה עקרונית בממשלה שמרגע שאנחנו מורים על סגירה בעל כורחנו, מורים על סגירה של ענף מסוים – אנחנו גם נודיע מהו מתווה הפיצוי לאותו הענף. אני חושב שאנחנו הולכים לעולם שבו בצד אחד אנחנו כן נספק לטווח ארוך – אני אומר לכם, לטווח ארוך – את רשת הביטחון גם לשכירים, גם לגמלאים גם לעצמאים, כדי שהם יוכלו להחזיק את הראש מעל המים, ובצד שני אנחנו נעשה צעדים אגרסיביים יותר, שיבואו לידי ביטוי גם בתקציב הקרוב, כדי להעמיד מחדש את המשק הישראלי על הרגליים. ברור לנו – הייתה לי קודם שיחה אחת מני רבות עם עודד פורר וגם עם אחרים – שכדי שהמשק יחזור לאיתנותו בעלי העסקים חייבים לעמוד על הרגליים. מי שמייצר את רוב התוצר במשק הישראלי זה בעלי העסקים הקטנים והבינוניים; מי שמעסיק הכי הרבה עובדים זה בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, ולכן יש לנו כוונה של ממש להרחיב את מנגנוני הפיצוי, גם לטובת האנשים הללו. ואני אומר שוב, במישור הבריאותי זה נכון שיש דברים שגם היו צריכים להיעשות אחרת, אולי להיעשות בצורה טובה יותר, ואני אומר לכם שחלקם בכלל עוד לפני שהוקמה הממשלה, אבל זה לא חשוב. כרגע, יותר מלהתחשבן על העבר צריך להתמודד עם המציאות שבה אנחנו נמצאים. ולכן הפעולות ששמענו כאן מחברי האופוזיציה, של הסברה, של אכיפה, של קטיעת שרשראות ההדבקה, זה נכון, והממשלה תמשיך לפעול גם במישור הזה, אבל בצד זאת – ועל רקע זה מגיע גם החוק הזה – הכוונה שלנו היא בעצם להתמודד בצורה טובה יותר עם המציאות הזאת שנוצרה, של הדבקה קהילתית. משפט אחרון לגבי הביקורת בצד הדמוקרטי. תראו, אנחנו במצב חירום, וצריך להתנהג כאילו זה מצב חירום. אי-אפשר לקבל את הנחת היסוד שהתקבלה – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אין חדש במצב החירום הזה. היה – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> – – למשל, בדברים שלך. לפי ההיגיון שאתה אמרת, הרי שעל כל עיר ועל כל יישוב שאנחנו נצטרך להטיל סגר, אנחנו נצטרך לבוא לכנסת כדי לקבל אישור של עשרה ימים. עד שנקבל את האישור, תהיה לנו תחלואה של פי כמה וכמה. יש לי רק שאלה אחת אליך, אדון אלי אבידר, נראה אם אתה מוכן לקחת על זה אחריות: בשבוע האחרון בקריית מלאכי לבדה, וזו רק דוגמה, לא להשמיץ אף אחד, היו 357% עלייה בתחלואה, בקריה. אתה מוכן לקחת על זה אחריות? אז אף אחד לא מבטל את הדמוקרטיה ואף אחד לא מטביע את הדמוקרטיה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אמר היום בצורה מפורשת – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איציק, למה אתם סוגרים חדרי כושר? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> – – החוק נותן את הכוח לפרלמנט, אבל מאפשר לממשלה את הגמישות לפעול מול המגפה העולמית. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזה קשקוש. איזה קשקוש. אתם כבשים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. נא לשבת, בבקשה. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – 34 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020, לוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 45, נגד – 34. רגע, אנחנו נוסיף: השרים תמנו ואשכנזי בעד. עוד מישהו? הייתה תקלה? לא הצביע? אז אם כך, בעד – 47, נגד – 34, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה ותועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה. תודה רבה. אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 20) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף–2020, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, קיבלה פטור מחובת הנחה, ותציג את הצעת החוק חברת הכנסת מיכל וונש בשם יושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עד שחברת הכנסת וונש תגיע לכאן – הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אלכס קושניר ואנדרי קוז'ינוב בנושא: 33% מההתאבדויות בישראל הן בקרב עולים חדשים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 20) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1326; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבה 44; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מיכל וונש, לדעתי בהופעת בכורה מעל הדוכן, אז בשעה טובה. בבקשה. << דובר >> מיכל וונש (בשם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבידר, אנא, איעזר בשירותיך הטובים כדי שאפשר יהיה לשמוע את חברת הכנסת וונש. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חניך תורן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכל וונש (בשם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבדת להציג בפניכם את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 20) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף–2020, לקריאה השנייה והשלישית. הצעת החוק המונחת בפניכם היא מיזוג של שתי הצעות חוק. הראשונה, הצעת חוק שיזמה הממשלה בהובלה של משרד הביטחון ומשרד האוצר; השנייה היא פרי יוזמתם של כמה חברי כנסת: עפר שלח, יוליה מלינובסקי קונין, משה אבוטבול, יואב סגלוביץ', מתן כהנא וקטי קטרין שטרית. את הצעת החוק המונחת בפניכם הכינה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. יו"ר הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן ביקש להעביר את הצעת החוק לטיפולה של הוועדה בראשותו שכן בשבועות האחרונים הוועדה עסקה רבות במציאת פתרונות לחיילים משוחררים בודדים שנקלעו למצוקה כלכלית עקב התפשטות נגיף הקורונה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת וונש, רק שנייה. סיעת מרצ, אני אודה אם אפשר יהיה לפזר את ישיבת הסיעה. סיעת מרצ, סיעת מרצ היקרה, אתם עושים ישיבת סיעה עם הגב אלינו. אנא, אם אפשר לפזר אותה. חבר הכנסת סובה, אם אני מזהה נכון, יבגני סובה, אם אני מזהה נכון מהגב, נא לשבת, לשבת, לשבת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מבקש שתוריד אותנו למטה. << דובר_המשך >> מיכל וונש (בשם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר_המשך >> זה גם מוגש על ידי כל כך הרבה מחברי הכנסת שפה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני הייתי מאוד רוצה. עם נתוני התחלואה האלה זה מה שאתה מציע? תעביר לי בקשה כזאת בכתב, אני אשמח להתייחס אליה. בבקשה, חברת הכנסת וונש. << דובר_המשך >> מיכל וונש (בשם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר_המשך >> בשבועות האחרונים הוועדה עסקה רבות במציאת פתרונות לחיילים משוחררים בודדים שנקלעו למצוקה כלכלית עקב התפשטות נגיף הקורונה והיעדר היכולת של אותם חיילים משוחררים להתפרנס. כך, בהתערבותו, הושג החודש תקציב נוסף לסיוע מוגדל בשכר דירה לחיילים משוחררים בודדים. כידוע, משבר הקורונה, הסגר ממושך והפיטורים המסיביים גרמו לרבים מהחיילים המשוחררים להגיע למצב של קשיים כלכליים. רוב החיילים שהשתחררו משירות סדיר בשנה וחצי האחרונות או שפוטרו מעבודתם או שטרם מצאו עבודה, והם אף אינם עומדים בתנאים לקבלת דמי אבטלה. לפיכך, ולאור העובדה שחברי הוועדה סברו שזוהי אחריות המדינה לדאוג לאותם חיילים משוחררים ובוודאי לכאלה הבודדים בישראל, המכלכלים את עצמם ואף משלמים שכר דירה ואין באפשרותם להסתייע במשפחה תומכת, פעלנו לקידום הצעת החוק ולמציאת פתרון מיידי שיאפשר לכל החיילים המשוחררים בכלל ולחיילים משוחררים הבודדים בפרט להתקיים בתקופה זו בכבוד ולמנוע מהם מצב של קריסה כלכלית. משבר הקורונה מלווה בחוסר ודאות גדולה עבור כולם; כשמדובר בחיילים בודדים ללא גב כלכלי, פיזי או נפשי בארץ יש לחוסר ודאות זו השלכות נוספות שחייבות להילקח בחשבון. כמי ששירתה בצה"ל כחיילת בודדה לפני יותר מ-30 שנה ומכירה את הארגונים הפועלים בנושא גם היום, אומר שההתמודדות עם הבדידות על כל השלכותיה השתפרה באופן משמעותי. התמיכה שלה זוכים החיילים הבודדים לאורך שירותם הצבאי משמעותית ומרגשת, ואכן מסייעת בהפגת בדידותם. עם זאת, חשוב להבין שההתמודדות הקשה שעימה הם נאלצים להתמודד בפועל רק נדחתה, ורבים מהם חווים אותה דווקא לאחר שחרורם מצה"ל. יש בהצעת חוק זו בשורה אמיתית עבור חיילים בודדים וחיילים משוחררים בכלל, בהתמודדותם עם האתגרים הכספיים המיידיים בצל הקורונה. זוהי דרך ראויה וחשובה להוקיר את פועלם ולהכיר בקשיים הייחודיים שעימם הם מתמודדים. חשוב להדגיש שלצד פתרון כספי זה, ניתן וחשוב לנצל את ההזדמנות שלצד משבר הקורונה כדי להנגיש לחיילים כולם ובפרט לחיילים הבודדים, החסרים פעמים רבות תמיכה, ליווי, הבנה והכוונה, את הכלים לתכנון נכון גם לשימוש בכספי הפיקדון וגם לשילובם תעסוקתית או אקדמית על מנת שיצלחו תקופה זו של חוסר ודאות כללית, המצטרפת לחוסר הוודאות שלהם כמשוחררים טריים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מיכל, את יכולה להאט? אנחנו לא מבינים בקצב הזה. << דובר_המשך >> מיכל וונש (בשם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר_המשך >> אני פשוט ממהרת כיוון שאף אחד לא מקשיב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מקשיב – – – << דובר_המשך >> מיכל וונש (בשם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר_המשך >> אז אני שמחה – תודה, יוראי. אני אאט. תודה על ההערה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכל וונש (בשם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): << דובר_המשך >> מאה אחוז. אני אאט. תודה על ההערה. כל זאת יסייע גם בתקווה שיישארו בארץ וידעו כי הם אינם בודדים גם לאחר השחרור מצה"ל. הצעת החוק המונחת בפניכם היא תיקון לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994, הקובע זכאות של כל חייל משוחרר, לרבות משרתי השירות הלאומי-אזרחי, לפיקדון. גובה הפיקדון נקבע בחוק לפי סוג ומשך השירות. את הפיקדון ניתן לממש בחמש השנים הראשונות שלאחר מועד השחרור רק לאחת מהמטרות הקבועות בחוק: לימודים, הכשרה מקצועית, רכישת דירה או פתיחת עסק. בתום חמש השנים יתרת כספי הפיקדון מועברת לחשבונו של החייל המשוחרר. בהצעת החוק הממשלתית הוצע לקבוע כי במהלך החודשיים בלבד שלאחר כניסת התיקון לתוקף חייל משוחרר יהיה זכאי לפנות לקרן לקליטת חיילים משוחררים במשרד הביטחון בבקשה לקבל מיתרת הפיקדון שנזקפה לזכותו במהלך השירות סכום של 4,000 שקל למימוש לכל מטרה. לאחר דין ודברים עם משרד האוצר, הוועדה ביצעה תיקונים בנוסח וקבעה כי תקופת הזכאות תהיה לשלושה חודשים, מיום 20 ביולי 2020 ועד ליום 20 באוקטובר 2020, עם אפשרות הארכה כפי שאפרט. בנוסף הוחלט על מדרג בסכומים, כך שחייל משוחרר שביום כניסת החוק לתוקף – 20 ביולי 2020, כאמור – טרם חלפו 18 חודשים ממועד שחרורו משירות סדיר, יהיה זכאי לפדות 5,300 שקלים חדשים. חייל משוחרר שביום כניסת החוק לתוקף חלפו 18 חודשים ממועד שחרורו, יהיה זכאי לפדות 3,400 שקלים חדשים. את המדרג המוצע קבעה הוועדה מכיוון שהובא לידיעתנו, כאמור, שחיילים משוחררים בשנה וחצי האחרונות אינם עומדים בתנאים לקבלת דמי אבטלה שכן הם טרם הספיקו לצבור את תקופת האכשרה הדרושה; זאת, בשונה מחיילים שהשתחררו לפני זמן רב יותר, ולגביהם יש להניח כי רובם כבר מצאו מקומות עבודה, החלו בלימודיהם או ביססו את עצמם במובן זה או אחר. יום כניסת החוק לתוקף נקבע ל-20 ביולי לאור עמדת נציגי הקרן לקליטת חיילים משוחררים, שביקשו כמה ימי היערכות טכנולוגית להיקף הצפוי בהגשת הבקשות. הואיל ונראה כי נגיף הקורונה לא ייעלם בתוך שלושת החודשים הבאים סברנו כי יש להסמיך את שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, להאריך בצו את הזכאות בתקופה נוספת אחת של שלושה חודשים. אני מקווה כי ככל שהמצב הכלכלי יוסיף להיות קשה, ובתקווה שאף לא נראה הידרדרות, השרים יניחו על שולחן הוועדה לפני תום התקופה הראשונה את הצו המאריך את הזכאות. ההסתמכות של החיילים המשוחררים על כספים אלה היא חשובה ביותר, ואולי אף תמנע מצוקה מכל סוג שהוא בקרב החיילים המשוחררים הבודדים. אני מבקשת להודות בשמי, בשם יושב-ראש ועדת העלייה חבר הכנסת דוד ביטן ובשם יתר חברי הוועדה לשר הביטחון בני גנץ, לשר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון וכמובן לשר האוצר ישראל כץ, שאפשרו את הסיוע החשוב בעת הזו, ואפשרו לראשונה, גם אם באופן זמני, את הרחבת המטרות הקבועות בחוק קליטת חיילים משוחררים. אני מברכת את יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת ביטן על קידום מהיר של הצעת החוק ומתן אוזן קשבת למצוקותיהם של החיילים הבודדים, וגם את יוזמי הצעת החוק הפרטית. לסיכום, אני מבקשת להודות לצוות הוועדה: למנהלת הוועדה הגב' שלומית אבינח ולצוותה, וליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד מרב תורג'מן. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אלא בקשות רשות דיבור בלבד. בסיומן, אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בנוסח המונח בפניכם בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אבל כן הוגשו בקשות רשות דיבור. ראשון הרשומים, חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סליחה – – – את השמות של הדוברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה מסתייגים, זה לא דיון. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בימים כתיקונם הייתי מאוד שמח על קידום הצעת החוק הזו שעולה היום להצבעה כאן בכנסת, אבל היום אני שמח קצת פחות. למה? כי הממשלה החליטה שהיא מסייעת לחיילים המשוחררים על חשבון הכסף של החיילים המשוחררים עצמם. הרי הפיקדון הזה גם ככה שייך לחיילים, והם היו יכולים להשתמש בו למטרות שבונות עתיד כמו רכישת בית, לימודים, פתיחת עסק, נישואים, ובמקום זה החיילים ישתמשו בכסף הזה כדי להציל את ההווה. הרי מי החיילים האלה? אותם אנשים שעובדים כמלצרים, החבר'ה שעובדים בברים, אולי כאלה שפתחו עסק ב-2019 והממשלה מחשבת את המחזור מ-2018 והם לא מקבלים כלום. אז הממשלה כדרכה מוצאת פלסטר, והפלסטר הזה הפעם הוא על חשבון אותם החיילים. אני כמובן אתמוך בחוק הזה בלית ברירה, כי זה הפתרון היחיד שהממשלה הזו מציעה. מחר, כשחברי הקואליציה יטפחו לעצמם על השכם, הם יספרו שעזרו לחיילים אבל הם כנראה לא יזכירו את העובדה שעזרו לחיילים על חשבון החיילים עצמם. אני רוצה באמת לברך את יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה חבר הכנסת דוד ביטן, באמת, על מאמציו לשפר את הצעת החוק הזו. החיילים יקבלו את הכסף בצורה דיפרנציאלית, וגם אורך התקופה שבה הם יוכלו לקבל את הכסף יהיה גדול יותר – במקום חודשיים, שלושה חודשים ועוד שלושה חודשים. אז אני מבקש לתמוך בהצעת החוק הזו בלב כבד, בשל היעדר אלטרנטיבה, שהממשלה הזאת הייתה יכולה להביא ולא הביאה. היא לא הביאה כי היא לא מסוגלת, כי היא מסורבלת, היא מנופחת, היא מנותקת והיא לא מפנימה שהציבור באמת נמצא במצוקה. "חרטא", אמר בשבוע שעבר שר ללא תיק וללא תוכן, השר הנגבי, ואני אומר לכם שאתם עסוקים בחרטא ואתם מחרטטים את הציבור. אני מאוד מקווה שהממשלה הזו תבין שהחיילים האלה יצטרכו לקבל פיצוי על הכסף שהם משכו כדי שתהיה להם האופציה בכל זאת לבנות את העתיד שלהם, כי הם תרמו למדינה הזאת ואנחנו חייבים להחזיר להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – איננו. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חייב לומר מילה על החוק הזה. אנחנו מדברים פה בחוק שלכאורה, חברת הכנסת שהציגה אותו – אני לא רואה אותה פה, את מיכל – – – << קריאה >> מיכל וונש (כחול לבן): << קריאה >> אני כאן, למעלה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אה, הינה. אז אני חייב לומר לגבי החוק הזה: לכאורה, אנחנו באים ומספרים שוב עד כמה הממשלה מיטיבה ונותנת עכשיו הטבה לחיילים. באמת תודה רבה לכם על שאתם מאפשרים לחיילים, שבמהלך שירותם הצבאי צברו את הפיקדון הזה, שמגיע להם בדין, להשתמש בו – לא בכולו, רק בסכום קטן ממנו, זה לא בכל הפיקדון. הרי מה, אנחנו ניתן לכם את כל הפיקדון? הרי משרד האוצר עושה עליו סיבובים, על הכסף הזה. אני הגשתי הצעת חוק לפני הקורונה, ואני אגלה לכם סוד – חיילים בודדים היו בקשיים כלכליים לפני הקורונה. הקשיים שאנחנו מדברים עליהם היום נוגעים לחיילים בודדים, אבל לא רק. אדוני היושב-ראש, המשבר הכלכלי של הקורונה לא מבדיל, לא בין דם לדם, לא בין חייל לחיילת, לא בין חייל לחייל, לא בין עולה ליליד הארץ. כולם נפגעו פה. ואתה יכול למצוא חיילים משוחררים שמוצאים את עצמם מחפשים דרך לעזור להורים שלהם שנפגעו כלכלית בשלב הזה. אין סיבה, כספי הפיקדון האלה, הם שייכים לחיילים – זה הכסף שלהם, זה לא עכשיו סיוע אקסטרה שהמדינה נותנת לפנים משורת הדין. זה מזכיר לי את החוק – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השרה הנכבדה, אנא. << קריאה >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חייב לומר, זה מזכיר – את מבקשת סליחה וממשיכה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השרה ינקלביץ'. השרה ינקלביץ'. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, זה מזכיר לי את חוק דמי האבטלה לעצמאים. הממשלה הקודמת, בכנסת העשרים, ושר האוצר, גם הם פרסמו שהם נותנים דמי אבטלה לעצמאים; אגב, אנחנו רואים במבחן התוצאה את דמי האבטלה האלה לעצמאים. איך נתנו את דמי האבטלה לעצמאים? אמרו: נכריח את העצמאים לחסוך לפנסיה ונאפשר להם – בתנאים מסוימים שמהווים מצב של כאילו אבטלה הם יקבלו דמי אבטלה. איזה דמי אבטלה? הם יפדו את כספי הפנסיה שלהם. נאפשר להם לפדות את כספי הפנסיה. אלה יהיו דמי האבטלה לעצמאים, כספי הפנסיה שחסכו העצמאים כדי שתהיה להם איזושהי פנסיה. זה יהיה דמי האבטלה לעצמאים. על אותו משקל הסיוע שניתן כאן לחיילים הבודדים. הכסף מגיע להם בדין כפיקדון, ואומרים להם: עכשיו עם הכסף הזה נעזור לכם להתמודד עם משבר הקורונה. אז אדוני היושב-ראש, תראה, תמיד האויב של הטוב הוא העוד-יותר טוב. ודאי שאני תומך בחוק הזה, אני חושב שהחוק הזה צריך לעבור, אבל אני חושב שהחוק הזה מצביע בדיוק על תפיסת העולם המקולקלת של ממשלת ישראל, של משרד האוצר, כאילו הכסף הזה הוא כסף ממשלתי. אז לא, זה לא כסף של הממשלה, זה כסף של משלם המיסים וזה כסף של החיילים שמגיע להם בדין אחרי שחרורם. ולכן, מן הראוי היה להעביר הצעת חוק שאומרת: חייל משוחרר יוכל להשתמש, בוודאי בתקופה הזו, בכספי הפיקדון שלו לכל מטרה, ומייד אחרי שחרורו. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני מצטרף לדברים של החברים שלי לסיעה, אבל אני רוצה לנצל את הדקות שיש לי בשביל להתייחס לנושא של המסכות, של החוק שלמעשה כנראה יעבור בעוד כמה שעות. לפני כחודש אני פניתי במכתב לשר הפנים הרב אריה מכלוף דרעי, וביקשתי דבר פשוט ביותר: להמיר קנס ראשון במתן קנסות לאזהרה. קיבלנו הרבה פניות של בעלי מסעדות, פאבים, ברים, שאמרו: אנחנו רוצים לפתוח קצת את החיים, אנחנו רוצים להתחיל לצאת, ופתאום באים אלינו פקחים ונותנים לנו קנסות בלי אזהרות. בסך הכול ביקשתי דבר פשוט. חבל שלא נמצאים פה חברי ש"ס – איפה? לא רואה אותם – שיעשו פה בלגן עם המסכות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני פה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הינה, יש פה. יכול להיות שלפני חודש, אם הייתם מגיבים בזמן, אולי ההצעה הזאת בכלל לא הייתה באה היום. חבר'ה, זה טירוף מוחלט. הרי מה המטרה של הענישה? מה, אתם רוצים להתעשר על חשבון הציבור? תופסים ילדים בני עשר, נערים בני 14, ונותנים להם קנסות. מה המטרה של הקנס? תיתנו אזהרה, תזהירו את הבן אדם, תגידו: אדוני, הינה, בבקשה מסכה, שים מסכה, ותמשיך בחייך. הרי כל סטודנט למשפטים בשנה א' יודע שמטרת הענישה זה לא בשביל להעניש את הבן אדם אלא בשביל לחנך אותו. ואם אנחנו רוצים לחנך את הציבור שיקשיב להוראות, אז בואו נקשיב לציבור. התחושה של הציבור – ואני לא יודע אם זה משטרה, לא משטרה; המדינה, הממשלה מחפשת רק להעניש, בשביל שבטלוויזיה בפריים-טיים יספרו כיצד ניידת משטרה רודפת בפארק הירקון אחרי מישהו שנוסע על אופניים בלי מסכה. היום שמעתי פה שהשר דודי אמסלם האשים אותנו בזה שאנחנו לא אחראיים. קורונה זה אירוע עולמי, גילה לנו כבוד השר, כאילו לא ידענו את זה שקורונה זה עולמי, הרי ראש הממשלה מדי ערב בפריים-טיים היה מספר לנו שמדובר על אירוע עולמי. ילדי ישראל, שהדירו אותם משיעורי גיאוגרפיה, השלימו את החסר בעזרת ההצהרות של ראש הממשלה, כי הוא כל פעם היה יודע להזכיר את המדינות, לא רק באירופה, גם ביבשת אמריקה הלטינית, ששם המצב קטסטרופלי. כך גם גילינו שהעולם לומד מאיתנו. תראו, אני לא מדבר בציניות. אני באמת מנסה פה להבין את קו המחשבה של הממשלה לפני חודשיים-שלושה. במה יש להתגאות, שסגרתם את העסק, סגרתם את הכלכלה, סגרתם את העסקים? בסוף עכשיו אתם מפחידים את הציבור שוב בסגירת העסקים. בן אדם רק לפני שבועיים פתח מסעדה, סוף-סוף מתחיל להחזיר את העובדים מחל"ת, ואתם, הממשלה, באים ואומרים לו: לא, אדוני, אתה עכשיו תסגור שוב, כי אתה לא יכול להכניס יותר מ-20 אנשים. אתם רוצים להרוג אותו, אז תהרגו אותו, בשביל מה אתם עושים את כל ההצגות האלה? מה, אנחנו בתיאטרון? תגידו לו: אדוני, לך לבית קברות, סליחה על הביטוי, כי אין לך אופציה אחרת. אנחנו דיברנו גם הרבה על ההיגיון הבריא. אני באמת מבין את הצורך להקפיד לשמור על ההנחיות, ואין לי אפילו מילת ביקורת על הדבר הזה, אבל לבוא ולהתייחס למסעדה עם בשטח 30 או 40 מטר ולגן אירועים שהוא בשטח של 800 מטר כאילו זה אותו דבר – מה תגידו לזוגות שתכננו להתחתן? אתם, הממשלה, גורמים לזוגות האלה לריב לפני שהם יתחתנו. על איזה צד הם צריכים עכשיו לוותר, על הצד של הכלה או על הצד של החתן? מי לא יבוא עכשיו לחתונה? מה, לבטל חתונה? עכשיו, זה הזוי. חברים, זה פשוט הזוי. אני כבר לא מדבר על כל הסיפור של בתי מלון. היום היה דיון סופר-חשוב בוועדת הכלכלה ודנו על כל הנושא של התיירות. 250,000 אנשים שעוסקים בתחום הזה פשוט לא יודעים מה מצפה להם מחר, בעוד שבוע, בעוד חודש, בעוד חודשיים. כשבכל העולם מצילים את הענף הזה בזה שמזרימים – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. – – מיליארדי דולרים בשביל להציל את הענף הזה, כי מתישהו הקורונה תסתיים, אצלנו אין שום עזרה. אני מבקש שקודם כול כל מי שיצביע היום בעד החוק הזה של מסכות יחשוב טוב טוב מה מטרת החוק הזה. ואולי בכל זאת, חבריי מש"ס ויהדות התורה, תשנו את דעתכם ותגידו: בואו נדחה את החוק הזה. באפשרותכם לעשות את זה היום לפני ההצבעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, בבקשה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אדבר על חוק חיילים משוחררים – התיקון, ואני מראש אגיד שאני אצביע בעד. אבל צריך פה לזכור, כמו שגם אמרו חבריי קודם, זה הכסף של אותם החיילים ואנחנו מאפשרים להם להשתמש בו כדי לשים פלסטר, לפתור חלק מהבעיות אחרי השחרור. בעצם, מה אנחנו עושים? חיילים, גם קרביים, בגיל 21, אלה שסיכנו את החיים במבצעים צבאיים, אנחנו כרגע מגדירים שאין להם זכות ויכולת להשתמש בכל הכסף שהם צברו ומגיע להם על פי החוק בתקופה הקשה הזאת. אנחנו כביכול עושים להם טובה. אנחנו מגדירים להם: אתם, שהשתחררתם כ-18 חודשים לפני כניסת החוק לתוקף, אתם תקבלו כך וכך, 5,300. אלה שהשתחררו לפני כן – תקבלו 3,500. זה מבורך, כל כסף בתקופה הזאת זה למטרה טובה, לעזור, אבל אנחנו בעצם מגבילים להם את שיקול הדעת. ואכן מן הראוי בעתיד לקבל חוק שיאפשר לחייל משוחרר לנצל את הכסף הזה לכל מטרה. ברגע שהחוק מגדיר את חמש המטרות בחוק – לימודים, קניית בית, פתיחת עסק – הרי אנחנו מגבילים את שיקול הדעת של אותו חייל. הוא רוצה ויכול – בצבא הוא מעמיד את החיים שלו בסכנה למען המדינה, אבל מה לעשות עם הכסף שלו אנחנו מגדירים לו בסוף. ברור שזה תקציב המדינה, וברור שלהגדיל את הכסף הזה עכשיו זה מיליארדים ומיליארדים. אבל הכסף הזה קיים, הוא שייך לאנשים האלו, הוא שייך לחיילים המשוחררים. מה גם שרוב האנשים שישתחררו עכשיו או ישתחררו עד סוף השנה, שאנחנו נאריך להם את היכולת למשוך את הכסף, סביר להניח שהם לא ימצאו עבודה; מה גם שלא מגיעים להם דמי אבטלה, כי הם לא יעמדו בתקופת האכשרה, לא של 12 חודש ולא של שישה חודשים. ואז בעצם, אני חוזר על מה שאמרתי, אנחנו נותנים להם פלסטר. אנחנו נצטרך לחזור ולבקש את אישור שר האוצר ושר הביטחון ואישור הוועדה להאריך את התקופה הזאת. אחר כך, בינואר – צופים פני עתיד, הרי המשבר לא יסתיים – אנחנו נבקש שוב להאריך את זה. שוב, זה מבורך, אני קורא להצביע בעד החוק הזה, אבל בואו נקדיש מחשבה, ובעתיד נחוקק ונתקן את החוק, ונאפשר לחיילים להשתמש בכסף הזה לכל מטרה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף טייב – מוותר. אם כך, חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מבקש להצביע מפה, אם אפשר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כן, אין בעיה. נא לשבת, בבקשה. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כן, אין בעיה. << נושא >> דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר דוד פתל << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> נא לשבת. בטרם נעבור להצבעה, אנו מבקשים לכבד כעת את זכרו של חבר הכנסת לשעבר דוד פתל, שהלך לעולמו לפני פחות משנה והוא בן 98. נכבד את זכרו בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.) נא לשבת. דוד פתל נולד בשנת 1921 בבצרה שבעיראק. בשנת 1941 עלה לארץ ישראל ולמד בטכניון. בשנים 1944–1946 שירת כנוטר, ובזמן מלחמת העצמאות שירת כקצין. פעילותו הציבורית של דוד החלה בארגון יוצאי עיראק בישראל, שבראשו עמד במשך עשרות שנים. בד בבד כיהן כחבר מועצת והנהלת עיריית בני ברק מטעם מפא"י וכחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות. באוגוסט 1951 השתתף כציר בקונגרס הציוני העולמי שהתכנס לראשונה בירושלים. בשנת 1959 נבחר דוד פתל לכנסת וכיהן בה שלוש קדנציות ברציפות, עד שנת 1969. בכל שנות כהונתו היה חבר ועדת העבודה והרווחה וועדת השירותים הציבוריים. בנוסף היה חבר ועדת הכנסת, ועדת החינוך והתרבות, ועדת הפנים ויושב-ראש ועדת המשנה בעניין תנאי הדיור בעכו העתיקה. לאחר תום פעילותו הפרלמנטרית שימש כיושב-ראש ועדת המבקר של ההסתדרות וכחבר מזכירות ויושב-ראש המוסד לביקורת של מפלגת העבודה. בשנות השבעים שימש כשליח מתנדב של הסוכנות היהודית באיראן, תרם תרומה מכרעת להעלאת שארית הפליטה של יהודי עיראק ארצה דרך איראן, ואף סייע בקליטתם בישראל. משנת 1982 סייע בהקמת מרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה, ונמנה עם מקימיו ומנהליו הראשונים. בשנת 1986 הוענק לו תואר יקיר העיר רמת גן, שבה התגורר עד ליום מותו. יהי זכרו ברוך. דברים לזכרו תישא חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> סיפורו של חבר הכנסת דוד פתל הוא סיפורה של הארץ הזאת. האמת היא שבמידה רבה הוא מייצג גם את הדנ"א של מפלגת העבודה – ודאי את מפלגת העבודה של אז, בכל תחנות חייו, גם המשטרה היהודית ששירת בה בתקופת המנדט, גם השתתפותו כקצין במלחמת העצמאות, גם קריירה שלמה שהוקדשה לענייני רווחה ועבודה. הוא היה חלק ממפלגת העבודה, שחוקקה כאן את היסודות הסוציאליים של המדינה הזאת; את מדינת הרווחה, שהחזיקה כאן ציבור שהלך וגדל ובכל זאת המדינה הזו הלכה והכילה אותו במקסימום שוויון ומינימום אי-שוויון. מקסימום מדינת רווחה – בתנאים של צנע, בתנאים של מחסור, בתנאים של מדינה קטנה שרק מתחילה את דרכה. דוד פתל היה מושקע באוכלוסיות החלשות ביותר: קשישות וקשישים, אוכלוסיות עניות, מפונים משיכונים. הוא היה מושקע בפירוק המעברות. כן, מפלגת העבודה היא זו שבנתה את המעברות והיא גם זו שפירקה אותן. היא זו שעשתה מקום לקליטת עלייה המונית אחרי קום המדינה והיא זאת שקלטה ופיזרה אותם ברחבי הארץ. בעשייתו הבלתי-נלאית, באמת, למען עלייה, למען הרחבת הציונות, מגלם דוד פתל, כמו שאמרתי, את סיפורה של הארץ הזאת ואת הדנ"א של מפלגת העבודה של אז. במקביל לעמידה איתנה על ביטחונה של מדינת ישראל, עבודה רצופה למען החברה בישראל ולמען ייסודה של מדינת רווחה – והיום, במצוקה הגדולה שנקלענו אליה בגלל משבר בריאותי, אנחנו נוכחות ונוכחים לדעת עד כמה התשתית של מדינת הרווחה נדרשת לחברה בישראל, נדרשת למפעל הציוני, ועד כמה חובה עלינו לעשות כל מה שנוכל כדי להחזיר אותה להיות מדינה כזאת. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. עד כאן דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר דוד פתל. << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 20) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף–2020 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 20) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף–2020. מאחר שאין הסתייגויות אנחנו מצביעים בקריאה השנייה על החוק, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–2 – 31 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מצרף את קולה של חברת הכנסת מיכאלי בעד, וחבר הכנסת חסיד גם כן בעד, חבר הכנסת אליהו חסיד. בעד, אם כך – 33, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך החוק התקבל בקריאה השנייה. אני עובר להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 20) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 34 נגד – אין נמנעים – אין חוק קליטת חיילים משוחררים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 20) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 36, בצירוף קולותיהם של חברת הכנסת מרב מיכאלי וחבר הכנסת אליהו חסיד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 20) (מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. << נושא >> חילופי גברי בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אבקש להודיע על איוש חברי הכנסת מטעם סיעת הרשימה המשותפת בוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול: חבר הכנסת מנסור עבאס יכהן במקום הפנוי לסיעה. כמו כן, אני מתכבד להודיע על חילופי אישים ואיוש חברי כנסת מטעם סיעת הליכוד בוועדות הבאות: בוועדת הכנסת, במקום חברת הכנסת מאי גולן תכהן חברת הכנסת אוסנת הילה מארק; בוועדת החוקה, חוק ומשפט, במקום חברת הכנסת מאי גולן יכהן חבר הכנסת אריאל קלנר ובמקום חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר תכהן חברת הכנסת אוסנת הילה מארק; בוועדת הכלכלה, במקום חבר הכנסת דוד ביטן תכהן חברת הכנסת אוסנת הילה מארק; בוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה ובוועדה המיוחדת לפניות הציבור, במקום חברת הכנסת קטי קטרין שטרית תכהן חברת הכנסת אוסנת הילה מארק; בוועדת החינוך, התרבות והספורט ובוועדה לענייני ביקורת המדינה יכהנו חברי הכנסת אריאל קלנר ואוסנת הילה מארק במקום הפנוי לסיעה; בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בוועדת המדע והטכנולוגיה ובוועדה המיוחדת לזכויות הילד יכהן חבר הכנסת אריאל קלנר במקום הפנוי לסיעה. על כך אין צורך בהצבעה. << נושא >> הצעת ועדת הכנסת בדבר בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ועכשיו – הודעה על המלצת ועדת הכנסת בדבר בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת, הודעה שמחייבת הצבעה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. בהתאם לסעיף 2 לתקנון הכנסת ממליצה ועדת הכנסת לבחור בחבר הכנסת אליהו ברוכי כסגן ליושב-ראש הכנסת עד ליום י"ז בטבת התשפ"א, 1 בינואר 2021. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנא גש למקומך ואנחנו נוכל לעבור להצבעה על הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת. הצבעה מס' 10 בעד הצעת ועדת הכנסת – 15 נגד – 2 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 17, בתוספת קולותיהם של חברי הכנסת אליהו חסיד ויעקב אשר, נגד – שניים, נמנעים – אין. לפיכך, אני קובע שההמלצה וההודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת אושרו, ומברך כמובן את חבר הכנסת אליהו ברוכי ומאחל לו הצלחה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1336; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 47; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר היום – הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה, ויציג אותה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה לקריאה השנייה והשלישית, הינני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020, שבה מבוקש להגביר את האכיפה של חובת עטיית המסכה. התיקון כולל שלושה מרכיבים: 1. שינוי דרך ההמצאה: מוצע להרחיב את החובה להמציא הודעה על הטלת קנס מינהלי בכל הנוגע לעבירות שונות הקשורות לפתיחת עסקים בדרך של מסירה לאחראי על המקום באותה עת – כל עוד תישלח למפעיל הודעה בדואר רשום, והיא תיחשב כתאריך ההמצאה; 2. הגדלת מעגל הפקחים שיוסמכו להטיל קנס בשל אי-עטיית מסכה, כך שיכלול גם פקחים של הרשויות המקומיות, מפקחים שהם עובדי המדינה ופקחי רשות הטבע והגנים, ואולם רק בכפוף להנחיה ולהכשרה מתאימה. כפי שמייד אפרט, מדובר בעצם על הכפלת כוח ההרתעה; 3. מרכיב נוסף: הגדלת הקנס על אי-עטיית מסכה מ-200 ל-500 שקלים. על אף המחלוקת בעניין הזה, ולאור העמדה של גורמי המקצוע במשרד הבריאות והמל"ל, אישרה הוועדה כי אין מנוס מצעדים אלה כדי למגר את התופעה המסוכנת של אי-עטיית מסכה. אני מקווה שעצם העלאת הקנס והגברת הפיקוח יהוו גורם הרתעה ושלא יהיה צורך בהטלת קנסות בסכומים אלה, במיוחד בתקופה כלכלית קשה. תכף ארחיב בעניין. אציין כי למרות הזמן הקצר שהיה בידי הוועדה, הוועדה דנה בהסדרים המוצעים והחליטה בכמה עניינים לשנות מן האיזון שהציעה הממשלה. הוחלט שלא לקצר את פרק הזמן לתשלום הקנס המינהלי על הפרת חובת עטיית מסכה, והיא נשארה ב-60 יום, כמקובל בעברות מינהליות. לעניין האכיפה של הפרת החובה לעטות מסכה החליטה הוועדה שהאכיפה על ידי פקחים שאינם שוטרים תתאפשר רק לאחר שהפקח קיבל הכשרה ייעודית לנושא זה, וכי האכיפה בידי כל הגורמים תתבצע בהתאם למדיניות שתיקבע על ידי המשטרה ויתחשבו בצורך לקבוע תנאים לאכיפה כלפי אוכלוסיות מיוחדות: ילדים, נכים, מבוגרים – תכף אתייחס גם לזה – כולל אנשים עם מוגבלויות, וכן בהתאם לאמות מידה שוויוניות. כמו כן, הוועדה החליטה לתת ביטוי מפורש לכך שההנחיות יכללו הוראות לעניין האפשרות של הפקח או השוטר להימנע מהטלת הקנס בהתאם לנסיבות, שכן הוועדה השתכנעה שבראש ובראשונה – בראש ובראשונה – התפקיד של הפקח בעניין הזה הוא לחנך ולהרתיע, וכמובן שלא להטיל קנס על מי שהוריד את המסכה לרגע, או שטעה בתמימות. לאור העמימות לגבי ההוראות הנוגעות לעטיית המסכה, כאמור, אנו מצפים כי הטלת הקנס תהיה מוצא אחרון. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות מהותיות, וכן בקשות רשות דיבור. אני מבקש לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. אני רוצה לומר לכם דבר אחד – את הרציונל. היו לנו שלושה דברים – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין רציונל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שבהם, שבהם הוועדה – ונמצא פה חבר הוועדה אלי אבידר – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין רציונל, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אדוני לא יפריע לי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפריע ואפריע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מה שאתה לא עושה בוועדה, לא תעשה גם פה. זה לא סוד שאמרתי את דעתי, ואני אומר אותה גם עכשיו, שהיה ראוי לשקול שהקנס יעלה ל-300 שקלים ולא ל-500. היו בעניין הזה קולות לכאן ולכאן. אני סברתי ככה, אני סובר גם עכשיו, אבל נתתי – הרמתי דגל גבוה מאוד כדי לקבל על זה תמיכה משאר חלקי הבית מעבר לאופוזיציה – שתמכה בעניין הזה ועד עכשיו תומכת. לצערי הרב, זה לא הסתייע, ויכול להיות שיש דעות שונות של אנשים. וגם בעניין הזה, בישיבה שהיינו בה בנושא אחר והשתתף בה גם יושב-ראש הכנסת הובעה עמדה נחרצת של המל"ל ושל אנשי המקצוע בעניין הזה, שחייבים להרתיע ככל האפשר. דקה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תפריד את המל"ל מאנשי המקצוע, אין קשר. אנשים מחברים כאן שני דברים שלא קשורים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מה ראשי התיבות של המל"ל? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין קשר בין המל"ל לאנשי מקצוע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אין ראשי תיבות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם פוליטיקאים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך: אני הקמתי את המל"ל – תן לדבר. עמדת המל"ל הייתה נחרצת בעניין הזה. אני, יש לי כתפיים רחבות בדרך כלל, אבל אין לי כתפיים רחבות בשביל כל האולם הזה, כל הכנסת הזאת, ואם בסופו של יום רוב חברי הכנסת תומכים בעניין הזה בעמדת המל"ל, אני לא לוקח על עצמי את האחריות. מה שכן לקחנו עליו את האחריות, ולקחנו, ביחד עם חברי האופוזיציה, פה אני צריך לתת קרדיט לחברת הכנסת קארין אלהרר, שהעלתה נקודה אחת שהיא בעצם נקודה חשובה מאוד, של הבניית שיקול הדעת של הפקח או השוטר – את היושבת-ראש שלי, תמיד זה ככה – הבניית שיקול הדעת של השוטר ושל הפקח. הוא חייב לבדוק קודם כל את האפשרות של ההרתעה וההתראה, ואם בן אדם באותה שנייה סיים לאכול משהו, והמסכה בכיסו, הוא יגיד לו: שים אותה. אם לא ישים, הוא יכול לתת לו דוח. הפקח או השוטר צריך להיות מסביר, הוא צריך להיות מרתיע. הוא לא צריך להיות מפחיד, הוא לא צריך להיות מבהיל, כמו שראינו היום בסרטון שהסתובב על ילדה קטנה שפורצת בבכי בגלל שוטר אחד, שמכתים בגלל זה את כל השוטרים הטובים שנמצאים בארץ. כמה אנשים שלא חכמים, שלא מבינים שיש להם הבניה של שיקול דעת. אני ביום רביעי מכנס ישיבה בוועדת החוקה, ואדוני חבר ועדת החוקה, שבה אנחנו נדון איך להוריד את ההוראות הללו – גם אלו שנמצאות בחקיקה גם אלו שנאמרו על ידי קציני משטרת ישראל – שיש לי אמון בהם, והשאלה איך זה מחלחל למטה, איך מבין את זה השוטר. לא יכול להיות שילדה תמימה – ובדרך כלל זה קורה במקומות לא אקסקלוסיביים. ברמת אביב, אם זה היה קורה למשפחה, תאמין לי, כבר הייתה היום תביעה של מיטב עורכי הדין בעניין הזה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> זה קורה בכל מקום. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שיקול הדעת של שוטר הוא קריטי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נכון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הוא צריך להיות המסבירן, הוא צריך לחלק מסכה אם אותו אדם פספס אותה. הוא צריך להגיד לבן אדם: שים אותה, לא ישר הקנס. וזה חייב לרדת לרמת השוטר והפקח בשטח, כדי שלא נראה סרטונים מצמררים כאלה. הייתה לי שיחה היום עם השר לביטחון פנים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו אשמת חברי הכנסת – אתה מפיל את זה על המשטרה. מה המשטרה אשמה? אתה מפיל עליהם את האחריות. איפה שיקול הדעת שלך? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> דיברתי עכשיו על – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – של כל חברי הכנסת החרדים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – שר המשטרה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם מצביעים בעד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תשמע, שיקול הדעת שלי הוא בערך כמו השיקול דעת שלך בסיעה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז תהיה. אז תהיה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מאה אחוז. יש דברים שזה החלטה של כולם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתפלא, אצלנו יש חופש הצבעה בהרבה דברים. אז אני מוכן – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבידר, אל תקלקל, אל תפריע. אחר כך תגיד מה שאתה רוצה. דיברתי עם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה. גם הוא עצמו אמר לי – למרות שהוא נותן גיבוי לרוב-רובם של שוטרי המדינה, אבל מעשים כאלה מכתימים. בסופו של דבר זה מראה על אטימות, זה מראה על חוסר שכל, לפעמים. ילדה בת עשר רואה שוטר – במיוחד ילדה שלא רואה את זה במדיות, היא לא מכירה מה זה שוטר, היא לא ראתה אף פעם סדרות על משטרה – מגיע שוטר ואוכף את הדוח בצורה לא חכמה, לא נכונה, לא רגשית, לא אנושית. זה לא טוב, וזה לא יהיה. אנחנו לא ניתן שזה יהיה. אנחנו נקיים על זה דיון, בעזרת השם, ביום רביעי. ובינתיים אני אומר לחבריי חברי הוועדה ולחברי המליאה: ההחלטות של הוועדה היו טובות, הנושא של הכפלת הכוח על ידי פקחים ולהגביר את ההרתעה הוא טוב, אם הוא ייעשה נכון. ההחלטות היו מאוזנות. לגבי נושא גובה הקנס, יש שדורשים כך, יש שדורשים כך. בסופו של דבר אנחנו חלק מקואליציה שיש לממשלה. לממשלה יש אנשי מקצוע, ולפעמים – גם בצער – אנחנו מקבלים את עמדתם. אני מקווה שהם לא יצדקו או שזה לא היה מוצדק, ונוכל מהר לבטל את זה, כשהקורונה הזאת תיגמר במהרה עלינו לטובה. אני רוצה להודות לחברי הוועדה, גם לאלה שתוקפים אותנו, וגם אלי אבידר – לא בראשם, יש פה את יואב, יש את קארין. תאמינו לי, אתם בדרך כלל רואים רק את חילופי המחמאות, אתם לא רואים שאנחנו רבים; אנחנו גם רבים ואנחנו גם נמשיך לריב – זאת סגולה לאורך ימים – אנחנו נעשה כמיטב השתדלותנו. אני עם מצפוני. עשיתי את שלי יותר מכל אחד בקואליציה הזאת, תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – גם אתה צודק. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יעקב אשר. אנחנו נעבור לדוברים. ראשון, חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין טוב לדבר על עטיית המסכות מפסטיבל המסכות שאנחנו נמצאים בו. חברי יעקב אשר הוא ללא ספק אחד משחקני המפתח בפסטיבל המסכות. מדוע אני אומר את זה? כי יעקב אשר עושה את כל מה שהוא יכול לקחת את ההצעות הרעות והמופרעות האלה שמגיעות על ידי הממשלה ולתת להן איזו ארשת חיובית ונחמדות וחינניות, והאמת היא, שבחלקן – בלי שאף אחד ישמע, אני מקווה שחס וחלילה ראש הממשלה לא ישמע, רחמנא ליצלן – אנחנו אפילו משנים אותן. היו פה הצעות חוק שהגיעו מהממשלה והפכנו אותן. אני אמרתי פה ליריב לוין, שישב, שזאת הצעת חוק של האופוזיציה, לא של הקואליציה, בשיתוף פעולה של חלק מהקואליציה שקוראים לו יעקב אשר. אבל כן, זה נשף מסכות, כי הגיעו המסכות, ואתה שואל את האנשים שיושבים בדבר, את אוכפי החוק, הם היו בזום, משטרת ישראל – אני שואל אותם: תגידו, אתם ביקשתם? הם אומרים: לא. אתה שואל את משרד המשפטים: אתם ביקשתם? הם אומרים: לא. אני שואל את משרד הבריאות: אתם ביקשתם? כן, בוודאי. ואז אני שואל אותם: למה? מה הנתונים? האם יש בעיה באכיפה? האם לא די ב-200 שקל בזמן שלאנשים אין די כסף לכלכל את צורכיהם המיידיים? והתשובה שהם אומרים, כאילו הם המשטרה, כאילו הם הפרקליטות, כאילו הם ריבונו של עולם: ככה צריך. מי אמר? ריבונו של עולם. אני יודע איך קוראים לריבונו של עולם. לא ידעתי, הייתי בטוח שזה משהו שאי-אפשר לתת לו דמות, אבל מסתבר שיש לו שם: המל"ל. אנחנו מתפללים למל"ל. אתה שואל את המל"ל למה – התשובה הכי אינטליגנטית ששמעתי, אבל היא תקפה כמעט לכל תחום שהיה פה: ככה. אני, לימדו אותי, במקום שממנו אני בא, ובוודאי במקום המכובד הזה, לשאול שאלות. אחת מהן היא: למה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – שאלה: אתה מסכים עם ההתנהגות של השוטרים? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חשבתי שאתה מדבר על המופע של היום בבוקר בוועדת חוקה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> על כל המופעים שלהם, על אנשים עם מוגבלויות, על ילדים, על הכול. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה אומר לי עכשיו את הבעיות שאתם הולכים עכשיו להעצים אותם. אני אספר לך סיפור. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה קשור, אם תעדיפו – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אספר לך סיפור. האמן לי שאנסה לענות לך, אם תקשיב. אבל עכשיו אנחנו שמענו מי זה ריבונו של עולם: המל"ל, ואתם מתפללים לו. אבל הוא לא באמת כל-יכול, יש מעליו אדם נוסף שבשבילו כולכם רצים להצביע כמו כבשים פועות, קוראים לו בנימין נתניהו, האיש והאגדה. האיש שיש לו כתב אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים, שמתנהל כאן במערכת הממשלתית הזאת כאילו הכנסת היא שלו, ומי שנותן לו את האופציה הזאת זה אתם. אז אתם מתפללים לכוהן הגדול, המל"ל, ולריבונו של עולם שלכם ששמו בנימין נתניהו. הוא לא שלי. הוא לא שלי, כי אני לא דוגל בעבודה זרה. גם אני לא דוגל בעבודה זרה. אבל אני אגיד לך מה יש בחוק הזה. החוק הזה דן בעטיית מסכה, והעלו את הקנס ל-500 שקל כשאין הצדקה עניינית לעניין הזה. ואתם יודעים שאין, כי אתם צעקתם על זה והסתייגתם מזה – אבל המל"ל אמר. ואני אגיד לכם עוד משהו, העברתם סמכות, עכשיו – ביזרתם את הסמכות שהייתה לרשויות המקומיות בשיטור ועטפתם את זה בעטיפה ריקה מתוכן. אמרתם שהמשטרה תנחה את הרשויות המקומיות. אני רואה את התדריכים שמפקד המשטרה הטריטוריאלי קורא למפקד הפיקוח ואומר לו בדיוק מה לעשות. ואם יש לכם טענות למה שקרה באירועים החריגים שבהם המשטרה הייתה מעורבת, חכו שיהיה הפיקוח. להגיד לכם למה? כי הקנס של 500 שקל לא הולך לאיזה שהיא קופה צדדית, כמו שרצינו לעשות והמלצנו לעשות. שתהיה קופה שכל הקנסות האלה הולכים ממנה לכל מי שנפגע בקורונה. לא. זה הולך לרשויות המקומיות, לרשויות המקומיות שיש שם אכיפה – בחלק מהמקומות אכיפת יתר בלתי מקצועית, בלתי עניינית. פעם ראשונה אי פעם, שאני מכיר, שיש קונטקט בין פקח לבין אזרח בנושא הזה. להגיד לכם משהו נוסף – שאתם יודעים אותו, אמרתי לכם אותו אבל לא הקשבתם: ככל שהחוק הוא לא ברור ואמורפי, ובחוק הזה של עטיית מסכה יש הרבה מאוד חריגים וסייגים: האם אתה יוצא לפה, יצאת ל-100 מטר או ל-300 מטר, הלכת למטרה זו או למטרה אחרת – ככל שהוא יותר פתוח ופחות ברור ככה הסמכויות צריכות להיות מועטות יותר. מה עשיתם? הפוך. למה? בגלל שם שמיים. המל"ל. זה הסיפור האמיתי. אתם כל יום מתפללים למל"ל. התפללתם למל"ל גם כשהעבירו את החוק – אומנם לא בוועדת חוקה, בוועדת החוץ והביטחון – שנותן סמכויות לשירות הביטחון הכללי. תקלה היסטרית מטורפת, מטופשת, לא מקצועית ובלתי עניינית. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מצטערת, צריך לסיים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> את התוצאות אתם רואים עכשיו: אנשים שלא היו צריכים להיות בבידוד נמצאים שם. לא בגלל שהשב"כ לא בסדר, השב"כ עושה את עבודתו; בגלל שאי-אפשר לעשות את הדבר הזה אם אתה לא מלווה אותו בחקירה אפידמיולוגית. אז עכשיו נזכרתם. 300 איש היו צריכים להגיע בסוף פברואר; היום, רעם ביום בהיר, הם הגיעו, זה הסיפור האמיתי. יעקב, אתם עשיתם חוק מבזה, מטופש, בלתי ענייני, וכל זה לשם שמיים, למל"ל ולביבי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת יעקב אשר, אף אחד לא ינגב את הבושה הזאת, והבושה הזאת היא לא רק שלך – היא של כל חברי הכנסת החרדים. באים חברי כנסת חרדים לוועדה וצועקים. על מי אתם צועקים? תצעקו על עצמכם, אתם מצביעים בעד. למי אנחנו מצביעים? אנחנו הצבענו בעד? אתם באים לפה וצועקים על זה ששוטרים תופסים ילדה בת תשע. תגידו, מה אתם משחקים על המצפון שלנו? אנחנו שולחים את השוטרים או אתם, עם ההצבעות שלכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני הבנתי מכם שתמיד שמעתם לגדולי התורה. השאלה היא מה עשו לכם גדולי התורה שהחלפתם אותם עם נתניהו? תסבירו לי, מה עשו לכם גדולי התורה שהחלפתם אותם עם נתניהו? מה שהוא אומר לכם אתם מצביעים בעד. אל תבכו, וכל חרדי שיקבל את הקנס, חבר הכנסת אזולאי, שיבוא אליך, כי אתה אשם; כי אתה מצביע בעד, כי אתה נותן לזה יד ואתה צריך להתבייש בביזוי כל האנשים באלעד ובבני ברק שיקבלו את הקנסות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני לא צריך להתבייש. אני אצביע מה שאני חושב להצביע. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה אומר: אני אצביע מה שאני חושב. אתה לא חושב, אתה מצביע את מה שאומר לך נתניהו, אדוני. ואמרתי את זה בוועדה 20 פעם: מי שישלם את הקנסות זו האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה בעיירות הפיתוח והאוכלוסייה המוחלשת, ואתם לא יכולים לעזור להם, כי הם ישלמו את הקנסות, נקודה. הדבר הוא שאסור היה להגדיל את הקנס מ-200 ל-500 שקל, כי המטרה היחידה בהגדלה של הקנס הזה זה לא הגברתה, זה פשוט יצירת החרדה. חייבים שהציבור יגיב, שהציבור יהיה ממושמע, כי הכול בגלל הציבור, כל הפריצה של הקורונה הזאת. רבותיי, כל אלה שניהלו את הקורונה, גם אם הם יעשו תשובה ארבעה גלגולים, מקומם בגיהינום על מה שהם עשו פה, על הניהול הכושל שלהם. ארבעה גלגולים לא יצילו אותם. והדבר החשוב הוא שהלכתם והסכמתם להכניס פקחים עירוניים. מה עשיתם לציבור, ריבונו של עולם? לקחתם פקחים עירוניים, שאין להם מושג איך להתנהל, נתתם להם סמכויות שיטור, הפכתם אותנו למדינת משטרה. << קריאה >> אוסנת מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הטירוף הזה ייפסק כאשר נתניהו יצא לנבצרות ויבדקו את היכולת הקוגניטיבית שלו לקבל החלטות בהיגיון – כי הוא לא מסוגל. << קריאה >> אוסנת מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> והטירוף הזה, עד שהוא יצא לנבצרות – – – << קריאה >> אוסנת מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – לא פקחים, אתה לא רוצה כלום, אתה רוצה שלא יהיה שום דבר. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עד שהוא יצא לנבצרות. הדבר הזה ייפסק רק כאשר תהיה פה מחאה גדולה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בכל הכיכרות, בכל הגשרים, מחאה גדולה. כי נתניהו ימשיך לנצח אם אנחנו נרים ידיים, וזה לא יעזור לכם, כי אנחנו לא נרים ידיים. << קריאה >> אוסנת מארק (הליכוד): << קריאה >> בטוח. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> עם ישראל בחר – – – מליברמן. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלי אבידר. חבר הכנסת אופיר כץ. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בכוח, אלי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הדובר הבא – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אוסנת מארק (הליכוד): << קריאה >> הוא משתדל, הוא משתדל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תמשיכו לבכות ותצביעו בעד. << קריאה >> אוסנת מארק (הליכוד): << קריאה >> משתדלים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק נכנסת היום, אני לא רוצה לריב איתך, נשמה. << קריאה >> אוסנת מארק (הליכוד): << קריאה >> ביציע, פה, אלי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה שקורה הערב במשכן המכובד הזה הוא מחטף. מחטף, ויתרה מכך: מחטף פחדני. הרי את הרוחות הרעות שמנשבות כאן, במשכן הזה, אנחנו רואים, מתעדים ומרגישים כבר תקופה ארוכה, זה ממש לא חדש. מה חדש? הבוטות, החוצפה והחטא הנורא והיהיר, הרדידות, הפשטנות, הפזיזות עזת המצח. הרי מה יש לנו כאן? מה מבקשים בכלל להשיג כאן הערב במשכן הזה? הליך בזק שכולל שלוש קריאות מהירות, ללא עומק וללא שיקול דעת. חוק שמתחיל היום ונגמר היום. בעצם זה מסביר את הכול, זאת המטרה גם הלאה: ביטול שיקול הדעת, אובדן העומק של הדיון; זלזול מופגן בשכלם של כל אחת וכל אחד מיושבי המשכן המפואר הזה. אם קירות הבית הזה יכלו לבכות, דמעות היו זורמות כאן כנהר. 54 שנים שכותלי הבית הזה ספגו והאזינו לנאומים חוצבי להבות, לטיעונים משכנעים וגם כאלה שפחות, ולאין-ספור מחלוקות לשם שמיים שקיבלו דיון מכובד וראוי. הכרעות קשות התקבלו מתוך כובד ראש, ויתרה מכך, מתוך יראה וכבוד לשיקול דעתם של מאות מחוקקים משכילים ומרשימים, הפנים הרהוטות של כל קצוות החברה הישראלית. את כל זה מבקשים הערב לצמצם, להקטין, ויש כאלה שיגידו גם לסרס – אתכם, חברי הכנסת של כחול לבן, של הליכוד, של יהדות התורה וגם של חבריי מש"ס, אפילו מסיעת דרך ארץ, העבודה וגשר. מזלזלים באינטליגנציה שלכם, חברים. אתם לא מבינים? כמה תארים יש ביניכם, או הסמכות לרבנות, או שנות קריירה וניסיון, שפשוט לא נספרים? הממשלה אומרת לכם, חבריי לקואליציה וגם חבריי לאופוזיציה, בפשטות: דעתכם לא חשובה, לא מעניינת, שיקול הדעת שלכם לא נספר. הייעוד שלכם בחיים הוא להיות חותמת גומי. אתם מפריעים לממשלה לנהל את המדינה. אתם, חבריי חברי הכנסת, הרי יש לכם רוב בבית הזה. בראש ועדת הקורונה עומדת חברת הכנסת יפעת סאסא ביטון – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שאשא. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שאשא. – – חברת כנסת מוכשרת ומרשימה ממפלגת הליכוד, ממפלגתו של ראש הממשלה. כל הנחיה שתרצו כקואליציה לחוקק, סלולה בפניכם הדרך. מי מפריע לכם לעשות את זה, אני? אני מפריע לך, אדוני ראש הממשלה, אני? אנחנו חברי הכנסת מפריעים לך לנהל את המשבר הקשה הזה, אדוני ראש הממשלה החליפי בני גנץ? לא נראה לי. כפי שאמרתי, המהלך הזה הוא מהלך שקוף, רדוד, ומטרותיו חייבות להביך כל אחד שמצביע בעדו. האירוניה – וזאת אירוניה גדולה – היא תהליך השחיקה ביסודות הדמוקרטיה הישראלית, מקבל היום סיוע. עקומת ההידרדרות של ישראל בחופש הרשות המחוקקת שלה לא משוטחת. זוהי בכייה לדורות, בכייה של קירות הבית הזה, שכולנו חברים בו. פעם החליפו פה רעיונות, היום מחליפים פה, במקרה הטוב, ג'ובים. החוק שעשוי להיחקק כאן היום מוודא שלא ירחק היום שבו מליאת הכנסת תהיה שוממה ושועלים יסתובבו בה. אפילו מזבח יוריד עליה דמעות, על שיושביה בגדו בחובתם הבסיסית ביותר: המחויבות שלהם לציבור. אני קורא לכל מי שמכבד את הכנסת ומכבד את עצמו להתנגד להצעת החוק הזאת בכל התוקף, כי היא מבזה את הכנסת ואת חבריה כולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה, אורלי פרומן – אינה נמצאת. אם כך, עידן רול. חבר הכנסת עידן רול, הדובר הבא, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, תראו, אנחנו מדברים פה על עניין המסכות, וזאת דוגמה נוספת לממשלה מנותקת. אבל אני רוצה לדבר על דוגמה מספר 4,352, שהיא הדוגמה של האוטובוס. ממש לפני כמה שעות התבשרנו על התקנות החדשות המגבילות נסיעה באוטובוס. אני רואה פה כל מיני נציגי קואליציה, נציגי ממשלה. חלקם נראו כמו אנשים שאולי פעם ביקרו באוטובוס, אבל מסתבר שאף אחד פה לא היה באוטובוס בשנים האחרונות. אז בואו תנו לי להסביר לכם מה זה אוטובוס. גברתי היושבת-ראש, את היית באוטובוס בתל אביב בקיץ? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, למרות שאני מעדיפה לנסוע על אופניים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תמיד עדיף, אבל אם נסעת, נגיד בקו 5 בתל אביב ביולי, מה הסבירות לנסוע באוטובוס הזה בלי מזגן? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אין ספק שמדובר פה במטלה קשה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בפארסה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא פארסה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה גם שאם יצא לכם, חברים פה בשורות השונות, לבקר באוטובוס, אתם אולי יודעים גם שהחלונות לא נפתחים ברוב דגמי האוטובוס. עכשיו, בואו נתחיל מההתחלה, כי אני חושב שבלבלתי אתכם. גברתי השרה, נסעת באוטובוס לאחרונה? << קריאה >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << קריאה >> הרבה זמן שלא. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הגג נפתח. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הרבה זמן שלא. אוטובוס זה כמו אוטו פרטי, זה כמו אאודי A8 או כמו איזשהו רכב – אאוטלנדר – אבל גדול גדול גדול. זה כאילו, איך אני אסביר לכם? אוטובוס זה רכב, כמו שאתם מכירים מהכנסת ומהממשלה, אבל ממש גדול, ואתם חולקים אותו עם עוד אנשים. אני אחזור, זה כמו מה שאתם רגילים, אבל עם מלא אנשים זרים שאתם לא מכירים. אתם חולקים איתם ספסלים. זה נוסע בנתיב שנקבע לפי חברת התחבורה הציבורית, זאת אומרת אתם לא בוחרים לאן לנסוע. זאת לא מונית – לא לא, לא מונית, אוטובוס. אוטובוס. זה יותר גלגלים מרכב רגיל, הרבה אנשים שאתם לא מכירים ואולי גם לא בא לכם עליהם. החלונות לא נפתחים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נשמע שאתה ממש נוסע הרבה באוטובוס. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני נגיד נסעתי באוטובוס וברכבת לעבודה שלי, כי אני שוב אזכיר, שבניגוד לחבריי מהממשלה אני עבדתי במגזר הפרטי. גם הייתי מנהל לא רע, אז אותי לא פיטרו. אתם, לעומת זאת, שתי דקות – כמו שאני נוהג להזכיר לכם, כל אותם עסקים שקורסים היו מפטרים אתכם ראשונים, כי אתם מנהלים גרועים. אתם ביזיון של ניהול. הרי אתם לא יודעים כלום על מה שאתם עושים. אבל מסכנים האנשים האלה שבנו מפעל חיים והם מרוויחים כל כך הרבה כסף, כי הם ממש יודעים לייצר למדינה כסף – שוב, לייצר למדינה כסף זה ההפך מלקחת מהמדינה כסף. אתם לוקחים כסף, הם מייצרים כסף. אתם לוקחים מהם, הבנתם? והם קורסים. אנחנו היום חוזרים לבייסיק, כי כבר עשרות נאומים לא עזרו. בואו נחזור שוב לקטע הזה של אוטובוס. השר טרופר, אתה נסעת באוטובוס לאחרונה? << קריאה >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוקיי, ואתה מכיר את הקונספט, שאי-אפשר לנסוע ביולי-אוגוסט באוטובוס בלי מזגן? << קריאה >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << קריאה >> זאת פשוט תקלה, בגלל שאין כמעט חלונות לפתוח. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יפה, הינה, אין כמעט חלונות לפתוח. בואו נסביר ככה, אתם יודעים מי נוסע באוטובוס? כי אתם לא נוסעים באוטובוס, לפי מה שאתם אומרים, אז מי כן נוסע באוטובוס? מישהו? אף אחד. אני אענה על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הגעת באוטובוס. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לפה לא הגעתי באוטובוס, מפאת הזמן, כי אני עובד המון המון שעות. אבל נסעתי באוטובוס המון, וגם ברכבות. ואני אגיד לכם שהעניין עם אוטובוס הוא שהוא בדרך כלל משרת שכבות פחות אמידות, אלה שקרסו ראשונות מתוך כל המשבר שאתם מנהלים כל כך גרוע. אז בואו נעשה שוב את החישוב. אתם, יש לכם רכב פרטי ונהג. אוטובוס? לא מבינים. אנשים בבית, אין להם כסף לנסוע עם נהג או עם מונית – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – יודעים מה זה אוטובוס, או שאתה מסביר רק לנו? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אני מסביר רק לכם. אני יודע מה זה אוטובוס. אני מבין שיש פה כשל לוגי, כמו שאנחנו גם לא מבינים כנראה איך לנהל את ענף המסעדות ולמה אי-אפשר לפתוח הופעות ושמיים כמו בשאר אירופה. אז אני בא להסביר. אני מבטיח שאני אחזור עוד שעה להסביר איך מנהלים מסעדה בזמן קורונה, ואיך זה מצליח באמסטרדם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה הפתרון? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה הפתרון? הפתרון הוא להפנים שהגזרות האלה – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – אוטובוס מבית שמש – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא שמעתי. מה? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ספר לכולם שאתה נוסע באוטובוס בחינם על חשבון משלם המיסים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן, זה מה שאתה מוצא, שאני נוסע באוטובוס בחינם על חשבון משלם המיסים? ממש אין ספק, זה שאני חבר כנסת ויכול לנסוע באוטובוס בחינם זו התשובה לזה שאתם מפרקים את הכלכלה הישראלית. הקהל בבית עכשיו – בעל הבית שלי עם לפידים על זה שאני נוסע באוטובוס בחינם. ובכן, אוטובוס, אותו יצור גדול עם המון אנשים, שאתם לא שולטים במסלול שלו, הוא בעבור אנשים רבים בחברה הזאת המוצא היחידי כדי להגיע לעבודה. עבודה זה מה שהיה להם עד שהתחלתם לסגור את המשק. משק זה מה שקרס בגלל שאתם לא יודעים לנהל תוכנית עבודה קדימה ולהפיק לקחים מהגל הראשון. אז מה אנחנו מבינים מזה? שהדבר היחידי ההגיוני שעשיתם זה שהפכתם את האוטובוס ל"לא שמיש" כי אי-אפשר להפעיל מזגן, וזה לא כל כך נורא כמו שהצגתי בהתחלה, כי אין להם עבודות לנסוע אליהן באוטובוס. הבנתם? תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – בעקבות הביקורת – – – ללא הגבלה של 20 נוסעים – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת מיקי לוי – לא נמצא, באופן מפתיע; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> טוב, חברים, אני רוצה להגיד לכם ככה – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> עשר דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אני אחזיר אתכם בחזרה לתחילת המשבר, כשראש הממשלה יצא במסיבת עיתונאים וטבע נוסחה מאוד מאוד מעניינת: אם מנצחים את הקורונה אז יש לנו ראש ממשלה גיבור, שמש העמים, שניצח את הקורונה והציל את עם ישראל; אם לא מנצחים את הקורונה והמגפה מתפשטת, אז הציבור אשם, כי הציבור לא יודע להתנהג. בסוף הגל הראשון, אתם זוכרים את מסיבת סיום הקורונה: תעשו חיים, ראש הממשלה ניצח, פודיום, זיקוקים באוויר, ניצחון. אבל הזמן עובר, ואנחנו רואים שלא באמת ניצחנו, המגפה מתפשטת והעקומה עולה. ואז, שלשום, לפי דעתי, ראש הממשלה מוציא סרטון מישיבת הממשלה ואומר שהמזרח התיכון נמצא תחת מגפה, כך אמר ארגון הבריאות העולמי, וזה לא פסח גם עלינו. זאת אומרת, עכשיו זה לא ישראל, זה כל המזרח התיכון. זאת אומרת, ראש הממשלה לא אשם. אז בדקתי את הנתונים על חולים מאומתים למיליון נפש. איראן – 2,893; טורקיה – 2,452, עיראק – 1,548. מזרח תיכון. קפריסין, שזה אגן הים התיכון – 837; מצרים השכנה – 735; יוון, גם קרובה – 342. לבנון – 276; ירדן, גם שכנה – 114; כמה בישראל, אתם יודעים? 3,343 חולים מאומתים למיליון נפש. זאת אומרת, חברים, זה לא המזרח התיכון, המגפה מתפרצת כאן. איך הפכנו ממדינה ירוקה שכולם לומדים ממנה ובאים לראש הממשלה ומתייעצים איתו, למדינה אדומה, שכולם מפחדים לבוא אליה? כל המדינות שמו אותנו ברשימה האדומה. למה זה קרה, אתם חושבים? כי הציבור אשם? לא. כי הממשלה הזאת התרשלה בתפקידה. עכשיו, בגל הראשון היה להם תירוץ – לא היה זמן; לא ידענו איך המגפה מתנהלת; איך היא מתפשטת – אבל איזה תירוץ יש היום? איזה תירוץ יש היום? למה עוד לא הציגו את התוכנית הכלכלית שכולם מדברים עליה? מה עשיתם? לא עשיתם כלום. לא תוכנית כלכלית, לא תוכנית להגנה על הציבור, שום דבר. ועכשיו מי אשם? הציבור. אז אם הציבור אשם – יאללה, קנסות על אי-עטיית מסכות. זה לא מספיק – איכוני שב"כ. למה איכוני שב"כ? כדי חס וחלילה לא לסגור את המשק? ומה אתם עושים היום? אתם סוגרים את המשק. אז בשביל מה עשיתם איכוני שב"כ? אתם איבדתם כל היגיון. כל היגיון. אתם נמצאים בסחרור, כי אין לכם את היכולת לקבל החלטות. מה אתם מסוגלים לעשות? אתם מסוגלים לעשות מסיבות עיתונאים. כל יום מסיבת עיתונאים אחרת. הפחדה, הפחדה, הפחדה. מפחידים את הציבור, ואחר כך עושים הכול כדי להציל את הציבור מעצמו. חברים, הקנס היחיד שצריך להיות מוטל כאן זה הקנס על החרטטנות והרשלנות של הממשלה הזאת. והקנס הזה צריך להיות מוטל על הממשלה, על ראש הממשלה, על ראש הממשלה הרזרבי ועל כל החברים. אני אומר לכם, אתם חייבים להתפטר. שימו מפתחות, שימו מסכות על הפנים, שלא נראה את הבושה שלכם, ולכו הביתה. נמאס לציבור, נמאס לכולם, שחררו אותנו. ותאמינו לי, אנחנו ננצח את המגפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלכס קושניר. חברת הכנסת קארין אלהרר, הגיע תורך. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן, אני עולה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה. בבקשה, חמש דקות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לשאול את חבריי חברי הכנסת מהקואליציה – אני רוצה לשאול את חברי משה ארבל, אני רוצה לשאול את חברי ינון אזולאי, את חברי יעקב אשר. אני רוצה לשאול אתכם אם אתם באמת מאמינים שצריך היה להעלות את הקנס ל-500 שקלים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני אומר לך במפורש לא. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני אומר לא. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אמרתי את זה 700 פעמים. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני באמת – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> עין במר בוכה – אני מתבייש להצביע בעד החוק הזה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז אל תצביע. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני אומרת לך, חברי משה ארבל, שאני מאמינה ליושרה שלך ולכנות דבריך. איך יכול להיות שזו העמדה שלך, ואתה כאן בכנסת ויש לך אצבע ויש לך השפעה, ואתה אומר – אני מוותר מראש על הכוח שניתן לי, הגם שאני יודע שמדובר בהצעת חוק שכל-כולה לנקות את מצפונה של הממשלה, שיודעת – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא, היא לא כל-כולה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני, אל תפריע לי, אני מייד אפנה גם אליך. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> היא לא כל-כולה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מייד אפנה גם אליך. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא כל-כולה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כל-כולה – יעקב, תשמע לי. אתה יודע את הדברים בדיוק כמוני, אם לא יותר ממני. הממשלה הזאת מתנהלת בכאוס. הממשלה הזאת יורה באוויר: אולי נפגע במשהו. הם איבדו שליטה על האירוע. איבדו שליטה. עכשיו רוצים להחזיר לעצמם את הכביכול-שליטה. אז במקום להסביר, במקום להגות רעיונות שהם גם יעילים, הם אומרים: בואו נעשה את הדבר שייראה לציבור כאילו אנחנו עושים משהו. להעלות קנס ל-500 שקלים באותו יום שבו אתם סוגרים עסקים זה דבר לא ראוי. שלא ישתמע לרגע כאילו אני נגד המסכות. לא ולא. אני בעד המסכות, אני קוראת לציבור לעטות את המסכות. אבל אני אומרת לכם שבן אדם שמסתובב ונפלה לו המסכה, בן אדם שמסתובב והמסכה על הסנטר, צריך לקרוא לו לשים את המסכה אבל לא לקנוס אותו, למען השם. מה אתם רוצים שיקרה, מה? האם אתם חושבים שזה מה שיגרום לאנשים להתנהל בצורה טובה יותר? לא. למה זה יגרום? לאובדן אמון הציבור במערכת. ראינו הערב – הסקרים מלמדים כבר על אובדן. לאן זה יגיע? אני שמחה שבדיונים בוועדה התקבלה ההצעה שהשוטרים יסבירו, שהפקחים יסבירו – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה לך, ידידי. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> חצי שעה – – – << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני מודה לך, אבל לא זה העניין. העניין הוא שהממשלה מתנהלת כאילו היא יודעת מה היא עושה, אבל היא לא יודעת מה היא עושה. אם נוסיף חטא על פשע, גם הביאו בקריאה הראשונה, ומתעתדים להביא בקריאה השנייה ושלישית, הצעה שהממשלה תעשה ככל העולה על רוחה והכנסת תגיד אמן. איך אמרו בספר, "נעשה ונשמע". קודם כול הממשלה תעשה, ואז נקבל הסברים. אנחנו ראינו בדיונים בוועדות שעל פי רוב אין נתונים. יש כאוס. אני קוראת לחברים ההגונים שלי בקואליציה, ויש הגונים: אל תיתנו לממשלה לעשות ככל העולה על רוחה. תזכרו תמיד מי שלח אתכם ומה המטרה שלכם. אתם שליחי ציבור, לא טכנוקרטים. תזכרו את זה ותפעלו על פי זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת קארין אלהרר. אני מזמינה את חבר הכנסת יעקב אשר לסכם לפני ההצבעה על ההסתייגויות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> למה? נגמרו. על פי הרשימה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מתנצלת, חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה לא מופיע ברשימה שלי. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> רשות דיבור. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה הסתייגויות דיבור. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הסתייגויות דיבור? אה, אוקיי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מבקש שתתנצלי בכתב על עוגמת הנפש של 15 שניות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תקבל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא יודע – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני קוראת את ההסתייגויות, וחבר הכנסת משה ארבל, אתה הסרת, נכון? אתה מבקש למשוך. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא? אוקיי. סליחה. בקשות דיבור. איפה אנחנו? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> קודם בקשות דיבור ואחר כך – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, סליחה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני פה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים לבקשות רשות הדיבור להסתייגויות. בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. שוחחתי לפני שעה עם חברי סעיד אלחרומי וגם עם ינון אזולאי ומשה ארבל על המנוח בן זיקרי. סעיד חזר יחד עם משלחת גדולה מהנגב, מחורה – ראשי מועצות, והמשפחה עצמה, שמיכאל הציל. אחד-אחד נכנס והציל, נכנס והציל, עד שאפסו כוחותיו. זה מעשה של אצילות נפש. זה מעשה של גבורה. זה מעשה שמחייב הצדעה. אכן כן. אכן כן. כאשר שמעתי על כך לראשונה, זה מה שהרגשתי. הרגשתי יחד את כאב האובדן של המשפחה שלו, וחשבתי לי שבמציאות הקשה הזאת שבה אנחנו חיים, מעשה כזה הוא מעשה – לא דמיוני, כי הוא נעשה, אבל של הקרבה אנושית-ערכית. אני מכיר מקרים כמעט דומים כאשר מישהו תורם כליה או אומר שלאחר מותו, אפילו בתאונת דרכים, הוא תורם את האיברים שלו לזולת וכך הוא מציל חיים. אבל המנוח בן זיקרי הלך, ותוך כדי כך שהוא מציל, לדעתי, את הראשון או את השני אחרי האישה, אני בטוח שהוא הרגיש שהוא מתעייף, שהוא מאבד כוחות – והוא המשיך. לכן, אני מרגיש צורך להגיד שכולנו עצובים. שולחים את תנחומינו למשפחה. יהי זכרו ברוך. גברתי היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, כולכם מוצפים בבקשות לגבי השביתה של העובדים הסוציאליים והעובדות הסוציאליות. כולם מוצפים בקריאות לגבי בעלי אולמות או מסעדות או חדרי כושר או חתונות באולם פתוח או באולם סגור – 50. אני שייך לאלה שמאוד מודאגים מהגל השני, מהתחלואה הגדולה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ד"ר טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תפדל. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> התחלואה הגדולה – הוסיפו 20 חולים קשים. בבקשה, אל תחזור למשפטים שלהם. זו בושה. 20 חולים קשים – הם רוצים לסגור את המדינה על 20 חולים קשים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אלי, אתה טועה, זה 88. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גברתי, אני לא טועה. הגיע סגן ראש מחלקת הבריאות של משרד הבריאות ואמר את זה. אני לא טועה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלי, אל תטעה את הציבור. יש פה 88 – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גברתי, את מטעה את הציבור. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קטי, גם אם יש שם 78, זה לא מצדיק את הסגר דה פקטו שאתם עושים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> סגן ראש מינהל בריאות הציבור במשרד הבריאות בא היום לוועדה ואמר את זה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מסעדות – על 20. תגידו שאתם רוצים לסגור – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מבקשת. אני מבקשת. סליחה. חבר הכנסת עידן רול, חבר הכנסת אלי אבידר, אני מבקשת לתת לחבר הכנסת אחמד טיבי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, גם את. תודה רבה. תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הדוקטור היחיד כאן זה הוא. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני ער לאותנטיות של הוויכוח הזה. אני לא רוצה לבטל אף גל, אבל יש תחלואה גוברת, כלומר יש יותר נדבקים מאומתים ויש כאלה שאומרים שעל כל מאומת יש פי-עשרה א-סימפטומטיים. כלומר, יש כאלה שאומרים שיש כיום 100,000 או 200,000 – בין 100,000 ל-200,000 נגועים שנדבקו בווירוס הקורונה, ורובם אסימפטומטיים. יש עלייה גם במספר העולים הקשים. האם זו עלייה ששונה מאוד מאוד מאוד ממה שהיה בגל הראשון? אולי לא, אבל זה הולך בכיוון לא טוב, מכובדיי. השאלה היא אם אנחנו לומדים מהטעויות של הגל הראשון, שבו אוטומטית סגרו את הכול. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> התשובה היא לא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסקר היום יש קריסה בדעת הקהל באמון בבנימין נתניהו. זה אומר שהציבור מאבד אמון וחושב שהממשלה לא למדה מהטעויות אלא ממשיכה לעשות טעויות – ממשיכה לעשות טעויות – כישלון במנהיגות. כישלון במנהיגות מבחינה בריאותית ובמנהיגות מבחינה כלכלית, ובסוף גם מזלזלים במצוקה של אנשים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה, אבל הזמן תם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני בטוח שיבואו ימים קשים יותר מאשר היום, ובימים ההם נדרשת מנהיגות אותנטית שלא קיימת היום בממשלה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי. אני אעבור כאן על הרשימה של בקשות רשות הדיבור. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> אחת ההחלטות והצעות החוק שמובאות בפנינו היא להעלות את הקנס מ-200 שקל ל-500 שקל. דווקא היום, דווקא כאשר הממשלה נותנת לציבור הרחב להבין שהם עומדים בפני קריסה כלכלית. דווקא כאשר בעלי עסקים ואנשים שמשתכרים היום רק מחל"ת – הם מקבלים את דמי האבטלה שלהם – מניפים מעל הראש שלהם את הסכין הזאת של 500 שקל, אם יסתכנו וחס וחלילה ילכו ברחוב בלי המסכה. נכון, כמו שאמרה חברתי חברת הכנסת קארין אלהרר, אנחנו לא נגד השימוש במסכות, ואנחנו כן מעודדים את הציבור, ואנחנו מודאגים מהמספרים שאנחנו קוראים על העלייה בתחלואה כל הזמן. אבל יש הבדל גדול בין זה לבין לתת לציבור להיות מבוהלים עם הרגשת חירום והרגשת אשם אם, חס וחלילה, לכמה רגעים הם היו בלי המסכה הזאת. עלה חבר הכנסת ודיבר על הסרטון של האלימות שהשתמשו בה נגד אישה שלא הלכה עם המסכה. כולנו היינו מזועזעים מהרבה מקרים של אלימות ברוטלית של המשטרה נגד אנשים שלא השתמשו במסכות. אז בעצם, מה אנחנו מעבירים גם כמסר עם חוק כזה? מה הממשלה מעבירה לציבור עצמו, חוץ מהרגשת הפחד, החירום והאשמה? שצריך להיכנע לצייתנות עיוורת? שלא שואלים שאלות? היא מעבירה מסר ברור למשטרה: בידיים שלכם, דרך כפיית העניין של המסכה ושל הקנסות אתם עושים טובה לציבור; כמה שתהיו יותר אגרסיביים בכפייה הזו, כך אתם תצילו נפשות. כלומר זו לגיטימציה מוחלטת להשתוללות של המשטרה בימים האחרונים – ולא רק בימים האחרונים – בעניין האכיפה. הרגשת הפחד והצייתנות העיוורת בדרך כלל מובילות גם להשתקה מוחלטת של הרבה תחלואות שנמצאות היום, לצערי הרב, כאילו מתחת לפני השטח, כי השיח המשתלט הוא לדבר רק על הקורונה. אני זוכרת ימים שהכנסת רעשה וגעשה כאשר נרצחה אישה במדינת ישראל, ואנחנו מתחילת השנה עם 14 רציחות. לפני יומיים, או כמה ימים, היה הרצח של ופא ג'והר. כמו שרבים הזדעזעו מהסרטון של המשטרה שמפעילה אלימות, אנחנו הזדעזענו מהסרטון של הילדה של ופא, שבורחת מהבית עם צעקות: אימא שלי נרצחה, אימא נרצחה. הילדה הזאת, שכאילו בורחת משדה מלחמה, לא תפסה כותרות במדינת ישראל. אף אחד לא חשב לשאול למה לתוכנית הלאומית למיגור תופעת האלימות נגד נשים הועברו 20% ממה שהיה מוקצה. כולם עכשיו מפחדים ומבוהלים. אתם יודעים שיש עלייה של 40% בתלונות על אלימות? עכשיו סיימתי שיחה עם מנהלת לשכת רווחה שאמורה להיות בשביתה, אבל היא התקשרה להגיד לי: עאידה, חייבים לעשות משהו. המקלטים כולם מלאים, ומקלט החירום שנפתח כדי לבודד נשים לפני שהן עוברות למקלטים גם כן מלא, עם רשימת המתנה. העובדות הסוציאליות לא יודעות מה לעשות עם הפניות החדשות. לי, להגיד לכם, יש התקפי חרדה ללכת לישון בלילה כאשר הנשים במדינת ישראל יודעות שהן לא יכולות לפנות לעובדות הסוציאליות, ולהגיד: אני בסכנת חיים. יש סכנה של הקורונה, אבל היא לא מיידית כמו האקדח שמעל ראשן של הרבה נשים במדינה הזו. האם הממשלה מוכנה לעשות משהו עם זה? אני לא חושבת. הם, בינתיים, משיתים על הראש של אותה אישה, שעוברת את האלימות הזאת, עוד אלימות – או על ידי המשטרה או אלימות כלכלית של 500 שקל קנס על אי-חבישת מסכה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; עופר כסיף – גם לא; היבה יזבק – גם לא; יוסף ג'בארין. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. הרבה לא נמצאים. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, לא לפני הרבה זמן, לפני שלושה חודשים פחות או יותר, הממשלה החליטה לתת למשפחות שלהן עד ארבעה ילדים, 500 שקל לכל ילד, והמשפחות שמחו לקבל עזרה מהמדינה של 500 שקל בעבור כל ילד. אנשים מבוגרים קיבלו פחות או יותר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עכשיו, המדינה – – – 500 שקל על כל מסכה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק, עאידה. עכשיו, מישהו החליט להחזיר את הכסף פשוט. הם החליטו לעזור בגל הראשון, ועכשיו אמרו: בואו נחזיר את הכסף. איך מחזירים את הכסף? עכשיו מחליטים להעלות את הקנס. אני משער, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, שכולכם ראיתם, בצורה זו או אחרת, סרטון איך שוטר אוזק בכוח ובפראות אזרח או אזרחית ונותן לו – אוזק אותו בכלל כי הוא לא מזדהה, הוא לא חובש מסכה, ואז מפעיל אלימות כדי לתת לו את הקנס, לזהות אותו כדי שישלם את הקנס. היום היו ביישוב שלי, בשגב שלום, שני שוטרים עם רכב משטרתי. הם עשו במאבק שלם כדי לתת קנס לצעיר, צעיר בדואי שעבר במקום בשגב שלום, למרות שבאזור של שגב שלום ודרומה כמעט אין אף חולה מאומת – כמעט. החבר'ה מסתובבים עכשיו במקומות שאין בהם חולים מאומתים. יש לנו בנגב, במגזר הבדואי, שלושה מקומות שיש בהם מאסה של מאומתים: רהט, חורה וערערה בנגב. אני מניח שהוא קיבל קנס. עכשיו, מכפילים את הקנס פעמיים וחצי – 500 שקלים. במקום 200 שקלים הגיעו ל-500 שקלים – ותכף יגיעו התלונות. עכשיו, מה זה 500 שקלים? מה שכר המינימום לשעת עבודה? בסביבות 30 שקלים, נכון? כמה שעות עבודה זה 500 השקלים האלה? תחלקו. כמה אדם פשוט שמקבל שכר מינימום, שעובד, והשכר שלו זה שכר מינימום, צריך לעבוד כדי לשלם את הקנס הזה? אבל הממשלה בשלה: היא רוצה להעניש את החלשים, מאות אלפי מובטלים, אנשים שאין להם מה לאכול. היום ההחלטות דרסטיות עוד יותר, והאזרח הפשוט צריך לשלם את המחיר של השאננות הממשלתית, של חוסר המעש וחוסר הטיפול האפקטיבי במחלה. אני לא ראיתי, למשל, שבנושא ההסברה הממשלה באמת יוצאת במבצע רציני. אני לא ראיתי אנשים מחלקים מסכות. מחלקים פלאיירים ברחובות, במפגשים של המונים ברחובות, בקניונים. לא ראיתי דבר כזה, כי אף אחד לא רוצה לעשות את זה; רוצים לעשות את זה בדרך האכיפה – ללחוץ את האנשים יותר. אני אספר לך משהו כבדיחה. בשוק העירוני בבאר שבע יש בכל יום מאות אם לא אלפי נשים בדואיות, שבדרך כלל, באופן מסורתי, מכסות את הפנים – המסורת הבדואית. רק לפני יומיים היועץ שלי התערב מול פקח שהתעקש לרשום קנס לאישה בדואית מבוגרת כי היא לא חבשה מסכה. היא, יש לה כיסוי מסורתי. אבל, אדוני, הכיסוי הזה יותר עבה מהמסכה שלך. איזה אהבל. איזה אהבל – מה, לרשום את זה בחוק שהניקאב של הבדואית גם כן עוזר? תארו לעצמכם חברים, לאן הגענו, לאן הגענו עם הגזרות האומללות האלה. תודה, גברתי היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלחרומי. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – לא נמצא; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – גם לא נמצא; חברת הכנסת סונדוס סאלח – לא נמצאת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נמצאת. חברת הכנסת תמר זנדברג – בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גברתי, שמעתי שדאגת שנעלמתי. הייתי בוועדת הקורונה, מה לעשות? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בסשן הקודם מאוד חסרת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הייתי בקורונה, מה לעשות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, איפה היית, מיקי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הייתי בוועדת הקורונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נו, ומה קורה שם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – פיזרה אותה בגלל ההצבעה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> טוב, גברתי היושבת-ראש, עוד חוק, שבו אנחנו נדרשים להצביע על גזרות, על קנסות, על חלוקת דוחות, על הגבלות, על מגבלות לציבור במקום על לתת. צריך להבין משהו. למשבר הזה יש מקל וגזר. את המקל אנחנו מרגישים, וואו, וואו, מרגישים. מספיק לשמוע את ההנחיה לנסוע בחודשים יולי ואוגוסט באוטובוס עם חלונות פתוחים ובלי מזגן, באוטובוסים שאין בהם חלונות, כדי להבין אילו גזרות ניתכות פה על הציבור. עכשיו אני רוצה להגיד משהו. זה לא נאום הכחשת קורונה, מאוד יכול להיות שחלק מהדברים האלה נחוצים וצריכים לקרות. אבל מה עם הצד השני? מה עם הנתינה? מדינת ישראל, חבילת הסיוע הכלכלי שהיא הגישה משתרכת הרחק מאחור בתחתית מדינות המערב וה-OECD; חבילה דלה ומחוררת, שלא מתחילה אפילו לענות על הצורך, ובוודאי ובוודאי לא מתחילה לענות על החרדה ועל חוסר הוודאות שפושים בציבור. מדינות העולם, כולל המדינות הקפיטליסטיות ביותר, הבינו שזה הרגע להכניס את היד לכיס. אין רגע מתאים יותר ממשבר מאשר להוציא כסף, להרחיב את ההוצאה הממשלתית, גם אם צריך להגדיל את הגירעון. לחלק כסף. אתמול בחדשות 12 התראיין בכתבה של יונה לייבזון שחקן ישראלי בברודווי, שכמובן מושבת, כי ברודווי מושבתת עד העונה של 2021 לפחות. והוא אמר: משלמים לנו דמי אבטלה ועוד מענק פדרלי ממשלתי של 600 דולר לשבוע – אז לפחות במובן הזה אנחנו רגועים. איפה זה ואיפה המצב שנמצא בישראל? להפך. היום אמר נגיד בנק ישראל שהמגזר הציבורי יצטרך להיכנס מתחת לאלונקה, ושר האוצר מדבר על קיצוץ במגזר הציבורי. ומדברים כבר על גזרות וקיצוצים בתקציב הזה, לשנה שכבר מסתיימת, כשכבר היה צריך לחלק את הכסף העודף מזמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> הפוך, גוטה. זה בדיוק הפוך מהדבר שצריך לעשות. זה הזמן לתת כסף, לא לקצץ. אם יש עוד אנשים במגזר הציבורי שעוד משתכרים את המשכורות שלהם, אז בטח הדבר האחרון שצריך לעשות זה לקחת להם אותן, את הכסף הזה. גם כי ככה הם יכולים לפרנס את המשפחות שלהם, וגם כי לקחת עוד כסף מהציבור מכווץ את המשק. מאיפה יהיה למשפחות הישראליות כסף להוציא במסעדות, שמגבילים אותן ל-20 איש? לקנות מהעסקים הקטנים, להוציא בתיירות בארץ? אנחנו רוצים שאנשים יצאו בקיץ לנופש בארץ, כי אי-אפשר לנסוע לחו"ל, ואנחנו רוצים שיניעו את גלגלי המשק. כסף שנותנים לציבור זה כסף שיוצא במשק. זה לא כסף שצריך להתקמצן עליו. אנחנו חייבים את זה. כבר עכשיו בנק ישראל, היום, עדכן את התחזית שלו. במקום תחזית צמיחה, המשק צפוי להתכווץ ב-6%. זה לא מפתיע, אבל זה אומר שזה משק שצריך הנשמה, ובמצב כזה משברי אין מאיפה להביא את הכסף הזה, רק מהממשלה. בכל העולם הבינו את זה – מארצות הברית ועד מדינות המערב, ובכל המדינות. ישראל זו המדינה היחידה שאל מול משבר כזה מדברת על קיצוצים. זה דבר הזוי, מופרך, מנותק, איך שלא נקרא לזה. זה באמת כבר לא עניין של משנה כלכלית; זה עניין של היגיון פשוט, היגיון צרוף. אסור בשום פנים ואופן להשית קיצוץ בתקציב הזה. אסור בשום פנים ואופן לפגוע במגזר הציבורי. אסור בשום פנים ואופן לפגוע בשכר המינימום. המשק והאזרחים והמשפחות צריכים כסף, ועכשיו. וזה הזמן לגבש תוכנית כלכלית אמתית, עבה, רצינית, להטמיע אותה בתקציב 2020, להציל את מה שנשאר מהשנה הזו, ולהזרים חמצן שכל כך נחוץ למשק הישראלי. משבר הקורונה הוא לא רק משבר בריאותי, כמו שאנחנו יודעים, הוא משבר כלכלי וחברתי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת זנדברג. חבר הכנסת יאיר גולן. בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, באמת שואל את עצמו חבר הכנסת למה ב-23:20 הוא צריך לקום ולדבר מול מליאה כמעט ריקה, איזו השפעה יש לעניין הזה, ואם לא עדיף לחסוך את כל המלל הזה, ואולי פשוט לנסוע הביתה. אבל אני כאן כי באמת הלב מתפוצץ. חברתי תמר זנדברג דיברה על תמונת המקרו. ברשותכם, אני אדבר על תמונת המיקרו. השתגענו? בזמן הזה, שהאזרחים נאנקים תחת משבר כלכלי כבד, כשאני שומע כל יום ברדיו אנשים שאין להם מה לאכול, שאו-טו-טו נזרקים לרחוב; כשאני פוגש היום בתל אביב את העובדות הסוציאליות שכורעות תחת הנטל – בזמן הזה, כשכבר יש קנס – דרך אגב, קנס כבד; 200 שקלים על אי-חבישת מסכה זה לא דבר של מה בכך – זה הזמן להגביר את הניכור בין הממשלה, בין הרשויות לבין האזרח הפשוט ולהגיד לו: אם משום מה שכחת לצאת עם מסכה מהבית, תשלם על זה ותשלם על זה הרבה? זה הכלי, יצירת הרתעה? או שמה שנכון בעת הזאת זה לייצר סולידריות, לייצר שותפות? חבריי חברי הכנסת, בעת הזאת כל שוטר וכל פקח עירוני צריך להסתובב עם חבילה של מסכות ולחלק לכל אזרח שאין לו. כמו שנעשה פה בכנסת על ידי משמר הכנסת, בצורה ראויה. אבל מה, לנו דואגים, חברי הכנסת. בואו נדאג לאזרחים, שהם ייהנו מזה. המצוקות הולכות ונערמות. אם אנחנו לא נטפל בעת הזאת בסולידריות, בשיתוף פעולה, ברצון טוב מצד האזרחים, לא נצא מהמשבר. משבר לא פותרים לבד. משבר לאומי זה לא עניין של מנהיג. משבר לאומי זה עניין של שיתוף פעולה. ומה שצריכה ממשלה בעת הזאת לעשות זה דבר אחד: לעודד שיתוף פעולה. אפשר לעשות את זה. כל מי שמבין קצת בחירום, כל מי שמבין קצת איך מארגנים חברה בזמן מצוקה, מבין שיש כלים מצוינים לעודד שיתוף פעולה ולחזק את הסולידריות. מה שאנחנו עושים פה, בחוק הזה, כמה שזה לא נתפס כקטן ושולי – והוא לא שולי ולא קטן – זה לחרב את הסולידריות; זה ליצור ניכור בין הממשלה, בין נבחרי הציבור, לבין העם. אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, להצביע נגד החוק הזה. הוא חוק מיותר; הוא חוק הרסני. אנחנו צריכים למצוא שיטות טובות איך לחזק את שיתוף הפעולה, את הסולידריות, בעת מצוקה, בעת משבר כלכלי שעוד לא נראה כמותו במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נפתלי בנט – אינו נוכח; חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו במשכן; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נמצא; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. אם כך, חבר הכנסת יעקב אשר, אני שמחה להזמין אותך לסכם לפני ההצבעה על ההסתייגויות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעלה ויבוא האיש והאגדה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גבירותיי היושבות-ראש, חבריי חברי הכנסת. קארין – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אני מדבר אלייך. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני שומעת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שמעתי את נאומך ברוב קשב, כמו תמיד; את יודע מה? ברוב הפעמים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ייאמר לזכותך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בוועדה. אני רוצה לומר לך שאת העלית דילמה – טוב שגם היושב-ראש ישמע את זה. את העלית דילמה. אני אמרתי בוועדה את דעתי, ואמרתי גם כאן שדעתי עד עכשיו נשארת כך, למרות שאני לא בטוח שדעתי היא הדבר הנכון. יכול להיות שיש מישהו, או אנשים, שחישבנו יותר ממני. יכול להיות. אבל זאת באמת הייתה דעתי ולא סתם הרמתי את הדגל הזה גבוה; חיכיתי וקיוויתי שיבואו עוד להרים איתי עוד את הדגלים האלה, חוץ מהאופוזיציה, וזה לא הלך. זה נכון שלפעמים יש בחייו של פוליטיקאי דברים – תלוי איזה דברים – שהוא עושה כי הוא חלק מהקולקטיב. זה קרה גם לאנשים טובים, לא רק לאנשים כמוני. זה גם קרה לך וזה גם קרה לאחרים. אני לא יודע אם לאחל לך שזה יקרה לך עוד פעם, כי אז יש לזה תוצאות מרחיקות לכת מבחינתי – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה יכול, אתה יכול. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אבל בכל זאת, בכל זאת, אני אומר: יש לפעמים מה שנקרא קואליציה, החלטה קואליציונית. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש גם היגיון בריא. איפה הוא? איפה ההיגיון הבריא? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חבריי מהשמאל – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אנחנו פה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אגב, את יאיר אני זוכר לטובה, ואני מדי פעם אני אומר את זה: כשאני הייתי ראש עיר הוא היה מפקד פיקוד העורף. הוא בא לבני ברק ולמד את העיר הזאת, ולמד איך לדבר עם האוכלוסייה. היו נושאים שאולי – אתה היית אז רמטכ"ל, יכול להיות, אני לא זוכר כבר את הדברים. אבל אם אתם פה אז אני בסביבה טובה. אבל אל תחמיאו לי, אתם שורפים אותי בקואליציה, אני מבקש מכם. אני רוצה לומר לך שאני עומד עדיין על דעתי שרוב החוק שהעברנו היום הוא טוב. אני כן חושב שהכפלת הכוח על ידי פיקוח עירוני הוא דבר טוב – אם שולטים בו בצורה נכונה, אם מדריכים את האנשים בצורה נכונה. את ראית כמה הכנסנו בתוך החוק את הדברים הללו. אנחנו נעשה על זה גם מעקב ובקרה. אני מודיע לך, נעשה גם מעקב ובקרה. בסופו של יום יש היום ראשי ערים שאפשר לסמוך עליהם בהרבה מאוד. לא כולם בדעות שלי, אבל אפשר לסמוך עליהם, והם יודעים להפעיל את המערכת. אני חושב שהכפלת כוח – אתם יודעים, אנחנו נאבקים בתאונות דרכים; אחד הדברים שהכי חשוב בנושא של תאונות דרכים זאת הרתעה. בסוף, מה לעשות, אנחנו בני אדם. אנחנו רואים ניידת מרחוק, אנחנו חושבים פעמיים. על זה מבוססת הרתעה. לפעמים מספיק שהניידת עומדת ומהבהבת, והיא כבר מונעת תאונות באותו כביש. אנחנו הגדלנו את כוח ההרתעה עכשיו, לגבי נושא המסכות. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בשביל מה להגדיל את הכסף? מדברים פה כל היום על המצוקה של האזרחים, אז למה להגדיל את הכסף? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גברתי, שגם אותך אזכור תמיד לטובה, היית מנכ"לית משרד החינוך ומנהלת המחוז שלי כראש עיר. אם היית בוועדה שלי, היית שומעת את הנאום שלך יותר טוב, אפילו. אבל זהו. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בכל זאת העברת את זה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ובכל זאת. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אתה לא לבד, יעקב. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני לא לבד ואני ביחד – – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מותר גם בקואליציה להגיד למה לא מסכימים. מותר. זאת לא דיקטטורה לגמרי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני ביחד עם רוב קואליציוני. אבל אני רוצה לומר לך, ואני כן אומר את המילה הזאת, מל"ל, למרות שהיום – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רגע, אני כאן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אוה, הינה, חיפשתי אותך. איפה היית? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה המל"ל? למה? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תשמע, אנחנו סנובים באופוזיציה, אנחנו מסתכלים מלמעלה על הקואליציה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה המל"ל, למה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כדי שאני אראה אם סגלוביץ' בתמונה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו בקשב. תגיד מל"ל – אנחנו יוצאים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני כן אגיד מל"ל, ואני אגיד לכם למה. חבריי, אני אגיד לכם למה. אתם יודעים, בוועדה לפני שבועיים-שלושה, כשהיו מדברים על קורונה, אז יש לנו גם רופא – לא עם תעודות – – << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> פרופסור. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – פרופ' אבידר, שמבין במיוחד במגפות עולמיות. טוב, אנחנו סמכנו עליו. מה לעשות שהעסק התפקשש קצת ואנחנו היום במספרים גבוהים יותר ממה שפרופ' אבידר חזה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הכי טוב להקשיב לסדצקי ולהיכנס למקלטים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לכן כשאני בא לוועדה ואני אומר לוועדה – גברתי היושבת בראש, אם היית יושבת בראש, הייתי מבקש ממך שתעזרי לי עם חברת הכנסת שקוטעת לי את חוט המחשבה עכשיו. אני לא יודע לאן אני רוצה להגיע, אבל אני אגיע לאיזה מקום. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי, קארין? היא תוביל אותך למקום טוב, אל תדאג. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל עכשיו ברצינות, כשאני אומר בוועדה ששמעתי מאנשי המל"ל, מאנשים שעשיתי איתם כברת בתקופה האחרונה. אנשים רציניים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מאוד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני שומע מהם שמבחינתם זה ייהרג ואל יעבור – – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה ייהרג, למה צריך להרוג? למה להרוג, מה ייהרג? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אז אני אומר, הכתפיים שלי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אשר, אני פשוט רק רוצה לעזור לך בעניין אחד – אמרת שאתה עוד לא יודע לאן אתה רוצה להגיע. אני חושב שאתה רוצה להגיע להצבעה, ככה נראה לי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה נכון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל גם זה יבוא. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לזה אני צריך איתות מיציע, מה שנקרא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מניח, אני מניח. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אז זהו, בוא נראה. אני אומר לכם את האמת. אני לפעמים בהתלבטות שלי – הכתפיים שלי אומנם רחבות, כמו שאתם רואים, אבל לא מספיק רחבות כדי לקחת על עצמי דברים שאני לא יודע לשער אותם במאה אחוז. ההיגיון שלי הוא כמו ההיגיון שלך. אני חשבתי, אגב, לא שלא לעלות – חשבתי להעלות את זה ב-100 שקלים, ל-300 שקל, כדי שיראו שיש מגמת החמרה – אבל לא ל-500. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ראש הממשלה קרא לך אתמול ונזף בך? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. אני נראה לך איש נזוף? באמת. אתמול היינו בישיבה עם ראש הממשלה על נושאים אחרים, על הנושא של חוק המסגרת. על זה אנחנו היינו, ועל חוקי הקורונה, שברוך השם עברו אצלי בוועדה – ואף חוק לא יצא כפי שהוא נכנס. לליברמן יש אג'נדה שחוק שמגיע בנושא גיוס, למשל, יבוא לוועדה ויצא אותו דבר. דבר חסר תקדים. אצלנו, החוקים – בעזרת חברים בוועדה וחלק ניכר מהם חברי אופוזיציה – החוקים, התקנות שעשינו בשלושת שבועות האחרונים, יצאו מתחת ידינו בצורה המיטבית שאפשר במסגרת הזמן הזאת. לכן אני בא ואומר דבר אחד, אנחנו עשינו את המאמצים, עשינו שינוי גדול, ונתתי קרדיט מקודם – אני אגיד את זה עוד פעם: עשינו שינוי גדול, עשינו השתדלות ושינוי גדול בוועדה כשהוספנו לשיקול הדעת של השוטר או הפקח שנותן את הדוח – והבנינו את זה בתוך החוק – חובה שהוא לא רק נותן דוח, הוא גם בודק אם הבן אדם: נגיד היה לו את זה בכיס או היה לו את זה על הסנטר – – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – לחברת הכנסת קארין אלהרר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון, נכון, נכון. הינה, אני אומר את זה ואני אשוב ואומר את זה. הבנינו דברים נוספים. הייתה בקשה, שהייתה תמוהה גם כן, לקצר את תהליך התשלום, פחות מקנסות רגילים. לא הסכמנו לזה, וזה נשאר על 60 ימים כמו זה. אני גם אכנס אצלי ביום רביעי, בהסכמה של קארין, על חשבון דיון מהיר שלה – שעובר ליום שני, היכונו, בעזרת השם; ביום רביעי אני מכנס ישיבה, גם לאור המקרה שקרה היום, שראינו אותו עם אותה ילדה מפוחדת, בוכייה, מול שוטר. אני לא בדקתי את הכול עד הסוף אבל אני יודע דבר אחד: אם אנחנו נדפוק את זה בראש למעלה, זה יחלחל גם למטה. השוטרים שלמטה חייבים להבין: זה שיש להם מדים וזה שיש להם פנקס דוחות, זה עדיין לא אומר שהם לא צריכים להיות חכמים, אנושיים ומסבירי פנים. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – מה ייעשה עם כל הכסף הזה שייאסף? יחזירו בחזרה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יש הצעה, אגב, דווקא נפלאה, של חבר הכנסת גפני, יושב-ראש המפלגה שלי, שאם הוא יצליח – הרמקול עובד או שאני לא שומע את עצמי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עובד, עובד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אם ההצעה הזאת תצלח, הכספים הללו ילכו לטובת קורונה ולטובת הטיפול בקורונה והטיפול בשכבות שנפגעו מהקורונה, אז גם אני אשמח מאוד שזה יקרה גם עם הקנסות הללו. בסופו של יום, אנחנו נמצאים בדילמה. אנחנו לא יודעים להחליט, אנחנו לא יכולים לדעת מה צופן לנו העתיד. אין ספק שכל אחד בראייה שלו רואה ואולי היה מנהל את המשבר בצורה כזו או בצורה אחרת, אבל בסוף המדינה נמצאת במשבר. אנחנו חלק ממנו, לא נוכל לברוח ממנו. וזה עד כאן, מה שנקרא, דבריי לאופוזיציה בשלב זה. עכשיו אני פונה לכיוון הקואליציה, לראות אם אני יכול כבר לגשת להצבעה. יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת מיקי זוהר, תהיה איתנו. שמעתי בצער היום שאתה נפרד מהוועדה שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מציע שתשאל את – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תשאל את – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה יהיה יותר מהר. אני רוצה לומר דבר נוסף. היינו היום גם בוועדת הרווחה, ואני רוצה לציין את עבודת הקודש שעושה חברנו חיים כץ, חבר הכנסת חיים כץ, בוועדת הרווחה. הוא טיפל היום בנושאים של ביטוח לאומי, דברים שבהם אנשים נופלים בין הכיסאות – מורידים להם חמישה ימים מדמי האבטלה על כלום, על משהו שהיה פעם. אני חושב שהמאבק הגדול שלנו היום הוא לא רק במחלה, הוא גם בתרופות הכלכליות שצריך לתת לאנשים כדי שיצלחו את המשבר הזה מבלי שחלילה ייפגעו בנפשם ומבלי שחלילה ייפגעו משפחותיהם ויגיעו למצבים שהם לא מכירים ולא הכירו. אנשים, חרב עליהם עולמם. אני רואה את האנשים בעלי האולמות; אני רואה את האנשים שהם מה שנקרא בתעשייה שסביב האולמות ואולמות והשמחות, צלמים, עוזרים וכו' – שלום עליזה, תודה רבה – וליבי נחמץ. אני מקווה – ואני רואה את הנחישות של הממשלה לטפל בשתי הבעיות ביחד: גם הכלכלית גם בהדבקה. לכן, אני מבקש מחבריי להצביע בקריאה השנייה והשלישית בעד החוק הזה. תודה רבה על ההקשבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת אשר, אני מציע שתישאר כאן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן, כן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני, אלא אם תאמר לי אחרת, אצרף את קולך נגד ההסתייגויות ובעד סעיפי החוק. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה בסדר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. אם תרצה משהו אחר, כמובן, תאמר. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת בבקשה. חברות וחברי הכנסת נא לשבת כדי שנוכל להתחיל בהצבעה. אם כן, אנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות. לסעיף 1, ההסתייגות של חבר הכנסת משה ארבל הוסרה. יש הסתייגויות לסעיף 1 של חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר – להלן: קבוצת סיעת ישראל ביתנו – ושל חברי הכנסת קארין אלהרר, יואב סגלוביץ', יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב, עידן רול ויואב להב הרצנו – להלן: קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם. אנחנו מצביעים תחילה על הסתייגות מס' 2. הצבעה על הסתייגות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, זה של משה ארבל – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ירדה, אמרתי. נא לעקוב. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 33 נמנעים – אין ההסתייגות (2) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד ההסתייגות – 22, נגד – 34 בצירוף קולו של חבר הכנסת יעקב אשר. אין נמנעים. לפיכך, ההסתייגות מס' 2 הוסרה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 3. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 33 נמנעים – אין ההסתייגות (3) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לא נתקבלה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא קיבלנו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה רוצה שאני אעצור? אני מוכן, אין שאלה. אם לא קיבלתם, אני אעצור אם אתה מבקש. אתה מבקש – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מבקש, אנא, שהצעות החוק יהיו באופן שיטתי וקבוע למעלה. ההערה של חבר הכנסת אבידר היא נכונה לחלוטין. אנא, שהצעות החוק באופן קבוע יונחו למעלה. תודה. רבותיי, בעד – 22, נגד – 34. לפיכך אני קובע שההסתייגות לא התקבלה. אנחנו, בהסכמת חבר הכנסת אבידר, נמשיך בהצבעה על הסתייגות מס' 4 – הצבעה. אמרתי, שוב, אם מישהו מחברי הכנסת מבקש לעצור את ההצבעה, שיאמר לי, כי אתם צודקים. אני אעצור אם מבקשים. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 32 נמנעים – אין ההסתייגות (4) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 23, נגד – 33 בצירוף קולו של חבר הכנסת יעקב אשר. כן, חבר הכנסת אשר. נגד, אני אומר. בעד – 23, נגד – 33 בצירוף קולו של חבר הכנסת יעקב אשר. לפיכך הסתייגות מס' 4 לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 5. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 33 נמנעים – 1 ההסתייגות (5) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 22, נגד – 34 בצירוף קולו של חבר הכנסת אשר, ונמנע אחד. לפיכך גם הסתייגות מס' 5 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 6. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 33 נמנעים – אין ההסתייגות (6) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 23, נגד – 34 בצירוף קולו של חבר הכנסת אשר, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 7. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 31 נמנעים – אין ההסתייגות (7) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 22, נגד – 32, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 8. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 21 נגד – 34 נמנעים – אין ההסתייגות (8) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 21, נגד – 34, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 9. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 34 נמנעים – אין ההסתייגות (9) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 22, נגד – 34, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אם כך, כל ההסתייגויות לסעיף 1 הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1, כנוסח הוועדה. הצבעה כנוסח הוועדה בקריאה השנייה. הצבעה מס' 19 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 32 נגד – 22 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 32, נגד – 22, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שסעיף 1 התקבל בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. סליחה, נכון: 33, בתוספת קולו של חבר הכנסת אשר, 22 נגד, אין נמנעים. אני עובר מכאן להסתייגויות אחרי סעיף 1, של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, הסתייגות מס' 10. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 33 נמנעים – אין ההסתייגות (10) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 23, נגד – 34 בצירוף קולו של חבר הכנסת אשר, אין נמנעים. הסתייגות מס' 10 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 11. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 33 נמנעים – 1 ההסתייגות (11) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 22, נגד – 34 בצירוף קולו של חבר הכנסת אשר, אין נמנעים. לפיכך הוסרו כל ההסתייגויות ותמה הקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020. הצבעה בקריאה השלישית. הצבעה מס' 22 בעד החוק – 33 נגד – 23 נמנעים – אין חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 34 בצירוף קולו של חבר הכנסת אשר, נגד – 23, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. סליחה, לא נקלטה הצבעתו של חבר הכנסת טיבי, נגד. אז אנחנו נעדכן שתוצאות ההצבעה בקריאה השלישית היו 34 בעד ו-24 נגד בצירוף קולו של חבר הכנסת טיבי. וכפי שאמרתי קודם, החוק התקבל בקריאה השלישית ונכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1305; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 47; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020, בקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני ביקשתי הודעה אישית. היושב-ראש, ביקשתי הודעה אישית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה ותציג את הצעת החוק, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, אני ביקשתי הודעה אישית. אני ביקשתי קודם הודעה אישית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לא ראיתי את הבקשה. בכל מקרה, חבר הכנסת אזולאי, אני אבדוק את הבקשה ואם יהיה לה מקום, אנחנו נאפשר את זה אחרי ההצבעה בסעיף הזה. בבקשה, חברת הכנסת פלוסקוב. << דובר >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רק ברשותך, אנא תגיש שוב את הבקשה, כי הבקשה לא נמצאת כאן בפנינו. אז אנא, אם אפשר להגיש אותה אלינו שוב. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> כאמור, התבקשתי על ידי יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת חיים כץ להציג את הצעת החוק, ואני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והקריאה השלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020, שהגישה הממשלה. מאות אלפי ישראלים עדיין מחוסרי עבודה כתוצאה ממשבר הקורונה. הם חייבים הנשמה מיידית, לדוגמה בהמשך תשלום דמי אבטלה – אפשר קצת שקט, חברים? קצת קשה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, חברי הכנסת, חבר הכנסת שלח, אנא, ברשותך, אין בעיה. אפשר לצאת, אפשר לדבר, אפשר רק לשבת. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ככה זה בפרולטריון. ככה, יוצאים החוצה. מה לעשות? אנחנו לא כמוכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אני מבין. צר לי. האמן לי, צר לי. בבקשה. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> תודה, חבר הכנסת שלח. מדובר בצעירים, משפחות עם ילדים קטנים, אזרחים ותיקים. אנחנו חייבים להבין, אותם אנשים לא רוצים לשבת בבית באבטלה. אלה אנשים שרוצים לחזור לעבודה, אבל הם לא יכולים. למה? כי אין לאן. זאת לא אשמתם והם לא צריכים לשלם את המחיר הנורא הזה לבדם. לכן אנחנו כאן. הצעת חוק זו קובעת כהוראת שעה הוראות מיוחדות לעניין תשלום דמי אבטלה באופן שנועד להקל על הזכאות לדמי אבטלה. הצעת החוק ממשיכה זכאות שנקבעה לפני התקנות לשעת חירום בנושא זה, אך גם מרחיבה את הזכאות בכמה עניינים. הצעת החוק מאפשרת להעניק דמי אבטלה לעובד שפוטר וגם לעובד שהוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של 30 ימים לפחות, וזאת גם אם סיום ההעסקה היה עד 16 באוגוסט 2020. כן היא מאפשרת להמשיך ולשלם עד אותו מועד דמי אבטלה למי שכבר מיצה את ימי האבטלה שעמדו לרשותו. הוועדה הרחיבה בעניין זה את הזכאות לדמי אבטלה בכמה מובנים: א. הצעת החוק בנוסחה המקורי קבעה כי רק מי שכבר שולמו לו דמי אבטלה בתקופה שעד 30 באפריל, על בסיס תקופת אכשרה של שישה חודשים בלבד, ימשיך להיות זכאי לדמי אבטלה. הוועדה החליטה שגם בעבור התקופה שמתחילת מאי עד 16 באוגוסט תהיה אפשרות לקבוע זכאות לדמי אבטלה על בסיס תקופת אכשרה של שישה חודשים בלבד. ב. הוועדה כללה בהצעת החוק הוראות שיאפשרו תשלום דמי אבטלה, למרות אי-עמידה בחובת הרישום בשירות התעסוקה. ג. הוועדה אפשרה להביא בחשבון במניין תקופת האכשרה גם ימי מילואים, אף שהדבר לא היה אפשרי בנוסח המקורי של ההצעה. ד. הוועדה עמדה על כך שתהיה זכאות נוספת לדמי אבטלה החל מ-1 ביולי 2020, גם למי שמיצו את זכאותם לדמי אבטלה בחודשים ינואר ופברואר השנה ולא יכלו לחזור ולהשתלב בשוק העבודה בתקופה בעייתית זו. ה. הוועדה מאפשרת תשלום דמי אבטלה אף אם חלפו 12 חודשים מתחילת תקופת האבטלה, על בסיס נתוני התשלום הקודמים. ו. הוועדה קבעה כי לא תהיה הפחתה חוזרת של חמשת ימי האבטלה הראשונים אלא רק בתחילת תקופת האבטלה – אני מקווה שחברי הכנסת מקשיבים לכל הדברים החדשים שהכנסנו בהצעה הזאת. ז. בנוסח הצעת החוק המונחת בפניכם נכללו גם הוראות המאפשרות תשלום דמי אבטלה במקביל לקצבאות אחרות, וקובעות כי לעניין מבחני ההכנסה בקצבאות אזרח ותיק ושאירים, קצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה ותשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי יחולו על דמי האבטלה כללי הדיסרגרד שחלים על הכנסה מעבודה או משלח יד. הצעת החוק מבטיחה גם את שיפוי המוסד לביטוח לאומי על הוצאותיו הנובעות מהתיקון הזה. אני רוצה, ברשותכם חברים – ובאמת אני מקווה שהקשבתם לכל הדברים החדשים שהוועדה הכניסה במהלך הדיון. לכן אני רוצה להודות לשני אנשים שתרמו לשיפורים, וזה כמובן השר האוצר ישראל כץ ויושב-ראש הוועדה חבר הכנסת חיים כץ – על נחישותו והרצון העז לעזור ולהיטיב עם הציבור. כל משפט בהצעת החוק המקורית שונה לטובה, וכל זה בזכותו. כמובן, תודה לצוות הוועדה והיועצים המשפטיים, שליוו את הוועדה בתקופת זמן כל כך קצרה. בסוף הבאנו בשורה. בשורה שתעזור להמון אנשים. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, ואין לה הסתייגויות. אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק, כאמור, לא הוגשו הסתייגויות, אבל כן הוגשו בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת ליברמן – איננו; חבר הכנסת פורר – איננו; חבר הכנסת סובה – איננו. חבר הכנסת אלי אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בדרך אליך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בדרך – אני מחכה לך, אין שום בעיה. אז אנחנו בינתיים נתקדם. חברת הכנסת מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חבר הכנסת קושניר – גם הוא איננו; חבר הכנסת קרעי – גם הוא איננו. אז לפיכך, אנחנו נמתין לחבר הכנסת אבידר, ולאחר מכן נוכל לעבור להצבעה. בבקשה. חבר הכנסת אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני, על ההמתנה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במדינת ישראל יש אוכלוסייה של כ-2,500 אנשים צעירים שנפגעו גם הם בעקבות השלכות הגבלות הקורונה, ואלה הם המתמחים הניגשים לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. סעיף 163(ד) לחוק קובע כי הם לא זכאים לקבל דמי אבטלה עד חודשיים לפני המבחן. המבחן היה אמור להתקיים בסוף חודש יוני – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכובדיי, אי-אפשר לשמוע את הדובר. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אך בעקבות המלצת משרד הבריאות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סליחה, סליחה, חבר הכנסת אבידר. אנא. חברת הכנסת ברק, חברת הכנסת ברק, חברת הכנסת ברק, השיחה הטרנס-אטלנטית הזאת לא מאפשרת לנו לשמוע את חבר הכנסת אבידר. אנא, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יריב, זו השעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מניח שלא קל לאף אחד, אבל אפשר גם לדבר בחוץ. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה אלי, הוא לא רוצה להתקזז איתי, הייתי בשקט עכשיו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אפשר לדבר בחוץ. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את לא מכירה אותי, אני אתחיל עוד פעם, שבע פעמים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבידר, בכבוד. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במדינת ישראל יש אוכלוסייה של כ-2,500 אנשים צעירים שנפגעו גם הם בעקבות השלכות הגבלות הקורונה, ואלה הם המתמחים הניגשים לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. סעיף 163(ד) לחוק קובע כי הם לא זכאים לקבל דמי אבטלה עד חודשיים לפני המבחן. המבחן היה אמור להתקיים בסוף חודש יוני, אך בעקבות המלצת משרד הבריאות, לשכת עורכי הדין דחתה את מועד המבחן לחודש אוגוסט. התוצאה המצערת היא שבחודשים יולי-אוגוסט הם לא יקבלו דמי אבטלה, וממילא גם לא אחרי חודש אוגוסט, שכן נגמרו להם ימי הזכאות בשל הדחייה. מצב התעסוקה במשק הולך ומידרדר, והם עשויים למצוא עצמם נפגעים פעמיים: פעם אחת בשל דחיית המבחן, אשר גרמה לכך שיישארו בבית ללא עבודה חצי שנה שלמה, ופעם שנייה בשל העובדה שלא יהיו זכאים לדמי אבטלה מחודש יולי ועד לאחרי המבחן, עד שימצאו עבודה במצב השוק הנוכחי. רובם המוחלט של הנבחנים אינו משויך למקום עבודה מסוים, שכן הם לאחר שנת התמחות כנדרש בחוק. משכך, גם אין להם שום רשת הגנה או זכויות סוציאליות ממקום העבודה, ולבטח אין להם לאן לחזור בסיום תקופה זו, בניגוד לאלה אשר זכאים לדמי אבטלה כי הם נמצאים בחל"ת. חשוב לציין שבין אנשים אלה ישנם בעלי משפחות רבים, ובהרבה מן המקרים גם בן ובת הזוג אינם עובדים כרגע בשל הקורונה. בנוסח הצעת החוק צריך להתייחס גם לאוכלוסייה לא מבוטלת זאת. אבל אני מציע למתמחים להבין שהממשלה הזאת לא תדאג להם, עד שהם לא יצטרפו למחאה. לפני כל בחירות נוהג ראש הממשלה נתניהו לחבק אותם, ויום לאחר הבחירות הוא זורק אותם. אני מציע להם להצטרף למחאה הגדולה במוצ"ש הקרוב; להרים את דגל המחאה שלהם. במוצ"ש הקרוב, בכל כיכרות ובכל הגשרים, נכפיל את המחאה ממוצ"ש האחרון, ונדע שנתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים – ואנחנו לא נרים ידיים, כי אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, האם אתה מבקש לדבר? אני אאפשר לך. בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוסקים בהצעת חוק להארכת תקופת האבטלה, הצעת חוק שעברה שיפורים ותיקונים בהובלת יושב-ראש הוועדה חיים כץ: נוספו אליה מובטלי טרום-קורונה שסיימו את תקופת האבטלה שלהם בינואר-פברואר, בוטל הקיזוז של אותם חמישה ימים שהיה צריך להיות שוב פעם בחודש הזה אחרי ארבעה חודשים, והוארך התוקף של קיצור תקופת האכשרה לחצי שנה. אלה הדברים הטובים שנעשו, אבל ישנם עדיין אזרחים רבים שנותרו בין הכיסאות, קבוצות שונות, וכבר חודשים אנחנו מנסים לעורר את ליבם של המוציאים לפועל באוצר, אך לשווא. למשל, קבוצה של למעלה מ-10,000 מובטלים שסגרו את עסקיהם בתקופה שבין ספטמבר 2019 לפברואר 2020 ועברו לעבוד כשכירים. הם שילמו כל חייהם ביטוח לאומי, כעצמאים וכשכירים, אבל לא זכאים לדמי אבטלה כי אין להם את תקופת האכשרה כשכירים ולא זכאים למענק כי כבר סגרו את העסק. זה אבסורד שאנחנו זועקים עליו בוועדת הכספים וגם בוועדת העבודה והרווחה כבר חודשים, וכל מה שאני מקבל מפקידי האוצר זה שהעניין הזה נמצא בבדיקה. אני לא מבין איך באוצר שם חושבים שאותם מובטלים יכולים להאכיל את ילדיהם בלי שקל אחד סיוע ובלי עבודה. דוגמה לאחת מני רבות מהפניות שקיבלתי, ועל עוד דוגמאות רבות כמוה קראנו בוועדת הכספים: אני עובד ברצף כבר 15 שנה, 11 שנים כשכיר וארבע שנים כעצמאי. מכרתי את העסק ב-1 בינואר 2020, והתחלתי לעבוד כשכיר. עכשיו אני בחל"ת. בגלל שאני לא עצמאי אני לא זכאי למענק, ובגלל שאני שכיר רק שלושה חודשים אני לא זכאי לאבטלה. אני מופלה לרעה. כל חיי עבדתי ושילמתי ביטוח לאומי ועכשיו אני לא מקבל שקל ואין לי במה להאכיל את הילדים בבית. בקבוצה הזאת יש בין 10,000 ל-20,000 מובטלים כאלה, שלא זוכים – לא מקבלים סיוע שקל אחד, לא כמענק ולא כמובטלים. ואני קורא מכאן שוב לפקידי האוצר להקשיב ולשים לב לאותן אוכלוסיות שנשארות ושנפלו בין הכיסאות. כנ"ל לגבי סתם מובטלים, כאלה שהם ללא תקופת אכשרה; אז מה, בגלל הקורונה כל שכן וקל וחומר שהם לא יכולים למצוא תעסוקה. וזוגות צעירים מובטלים, שדיברנו גם עליהם, שהם מתחת לגיל 28, עם ילדים בבית, המקבלים דמי אבטלה מופחתים. יש הרבה הרבה דוגמאות כאלה לאוכלוסיות שנמצאות קצת בצד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, קשה מאוד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים ללכת הביתה. רוצים להצביע, וזהו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. חבר הכנסת קרעי, זכותך, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, מה לעשות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכובדיי, זכותו של חבר הכנסת קרעי לומר את דברו. מכובדיי, אנא תאפשרו לו לסיים. בבקשה, חבר הכנסת קרעי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני לא מתכוונת להצביע במצב כזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הצבעה בשנייה ושלישית, אז תני לו לדבר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת שטרית, אני מציע לך לנהוג בכבוד כלפי החברים שלך. כל אותן קבוצות שאני דיברתי עליהן, הקבוצות האלה צריכות לבוא לידי ביטוי בפתרונות שמוצאים, ולהיכנס לתוך הפתרונות הרוחביים שהממשלה הזו מוצאת. קראנו בפרשה: "הן עם לבדד ישכן" – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת שטרית וחברת הכנסת ברק. מספיק. חברת הכנסת קרן ברק וחברת הכנסת שטרית, די. אי-אפשר לשמוע את הדובר. אני מבקש מכן לאפשר לו לסיים את הדברים, וחבר הכנסת קרעי, אני מוסיף לך דקה כי לא יכולת לדבר. בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. קראנו בפרשה: "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב". בסגנון הזה, מייד אחר כך בלעם חוזר ואומר: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". בתקופה הזו של הקורונה – כל מדינה לעצמה. מדינת ישראל צריכה לדאוג לעצמה ולמובטלים שלה ולאוכלוסיות החלשות שלה. אבל עם ישראל, יש להם את הכוח, "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". אומנם אנחנו לא כמו בתקופה של דוד המלך, שכשבאו ואמרו לו: עם ישראל זקוקים לפרנסה, הוא אמר להם: לכו ותתפרנסו אחד מהשני, שאחד יעזור לשני. אמרו לו: "אין הקומץ משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחולייתו". זאת אומרת: קשה. אי-אפשר, אין מספיק לאוכלוסייה אחת לעזור לאוכלוסייה אחרת. אז אמר להם: "לכו פשטו ידיכם בגדוד": לכו ותצאו ותתפרנסו מהאויבים שלנו, תכבשו ותתפרנסו מהם. אז אנחנו לא נמצאים במצב כזה שלא יכולים להתפרנס זה מזה. יש לנו ממשלה חזקה ויציבה, ויש לנו ראש ממשלה טוב, וצריך לשים לב רק לאותן אוכלוסיות חלשות שנפלו בינתיים בין הכיסאות, וגם להן – שגם הן יתפרנסו מאיתנו ויקבלו את מה שהן זקוקות לו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קרעי. חברות וחברי הכנסת, תמו הדוברים, ואנחנו נעבור תחילה להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020. הצבעה מס' 23 בעד סעיפים 1–5 – 30 נגד – אין נמנעים –אין סעיפים 1–5 נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 31, בצירוף קולו של חבר הכנסת קרעי, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהחוק התקבל בקריאה השנייה. התקבלה בקשתו של חבר הכנסת אחמד טיבי להביע אי-אמון בממשלה במסגרת ההצבעה על החוק בקריאה השלישית, ואני מזמין אותו לדבר – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה, עליזה? מה? מה? ממשלה כושלת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רגע, רגע, חבר הכנסת טיבי. רק צריך לומר שעל פי בקשתך, אם אני מבין נכון, מי שאמור להיות – חבר הכנסת טיבי, מי אמור להיות ראש ממשלה על פי בקשתך? חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת טיבי, מי לבקשתך אמור להיות ראש הממשלה, כי במסמך שנתתם לי – חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, זה לא אמון בממשלה, אבל אני מושך את בקשתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה מושך את בקשתך. תודה רבה. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020, בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד החוק – 30 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 31, בצירוף קולו של חבר הכנסת קרעי, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1337).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברי להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, בקריאה הראשונה. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה, ויציג אותה סגן שר הפנים מכובדנו חבר הכנסת יואב בן צור – סליחה, סגן השר יואב בן צור. אמת. בבקשה. אני מסרב להיפרד ממך, סגן השר בן צור. בבקשה. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, במסגרת המאמץ לצמצום התפשטות מגפת הקורונה בישראל הוטלו מגבלות על פעילות המשק לרבות פעילות מוסדות התכנון וגופים נוספים הנוגעים לענייני תכנון ובנייה. מגבלות אלה יכול שיחזרו, כולן או חלקן, בהתאם להתפרצות מחודשת של המגפה. מנגד, קיימת חשיבות רבה להמשיך את פעילות מוסדות התכנון ומתן היתרי הבנייה על מנת למנוע נזק לשוק התכנון והבנייה. לפיכך, מוצע לקבוע הוראות לגבי פעולת מוסדות התכנון בתקופת חירום, לרבות הסדרת קיום ישיבות מוסדות התכנון, שמיעת התנגדויות ועררים וכן סמכות לקביעת הוראות לעניין הארכת תקופות שנקבעו בחוק או השהייתן. בהצעת החוק מוצע להקנות לשר הפנים סמכות להכריז על תקופת חירום – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכובדי יושב-ראש ועדת הכנסת ושר המשפטים, אתם גם עם הגב אלינו וגם מדברים. אז אנא. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – לעניין חוק התכנון והבנייה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים בכל פעם. במהלך תקופת החירום שתקבע על ידו יחולו הוראות והסדרים מיוחדים בנוגע לקיום ישיבות במוסדות התכנון ובנוגע לשמיעת התנגדויות ועררים. בנוסף, במהלך תקופת החירום מוצע שהשר יהיה רשאי לקבוע בצו הוראות לעניין הארכת תקופות שנקבעו בחוק או השהייתן, או לעניין תקופות או מועדים שנקבעו בהחלטת מוסד תכנון, הכול כמפורט בהצעת החוק, שתוקפה מוצע לתקופה של שלוש שנים. לאור האמור, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר בן צור. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון, יש לנו רשימת דוברים. אני נועל את הרשימה. חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חבר הכנסת עפר כסיף – איננו; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – איננו; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת אלי אבידר, חבר הכנסת אלי אבידר, אתה מבקש לדבר? מבקש לדבר? אתה רשום, אתה מבקש לדבר? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לחץ פיזי מתון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה אדם חופשי. אתה מבקש לדבר? חבר הכנסת אבידר, כבר היה יותר קצר הנאום – אתה מוותר. חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חברת הכנסת סונדוס סלאח – איננה; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – איננה; חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חברת הכנסת היבה יזבק – איננה; חברת הכנסת קרן ברק – מבקשת לדבר? מוותרת; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – איננו; חבר הכנסת אלעזר שטרן – איננו; חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חברת הכנסת תומא סלימאן, חברת הכנסת תומא סלימאן, אני לא ראיתי – את נמצאת, אז סליחה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני נמצאת אבל מוותרת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> את מוותרת, מאה אחוז, אז סליחה. חבר הכנסת פורר – איננו; חבר הכנסת מיקי לוי – איננו; חבר הכנסת רם בן ברק – איננו; סליחה, סליחה חבר הכנסת בן ברק, סליחה, חיפשתי אותך למעלה; חבר כנסת גולן, יאיר גולן – איננו; חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – איננו. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, בכבוד. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. אם מדברים על היוועדות חזותית, אז יש את הנושא של בחינות און-ליין, כן או לא, בעיקר בחינות גמר, למשל במקצוע הרפואה. ויש איזה מין ההחלטה, כנראה, של משרד הבריאות, שאנחנו מתנגדים לה, שלא לאפשר בחינות און-ליין אפילו לסטודנטים בחוץ-לארץ, שחלקם נמצאים כאן בגלל הקורונה ולא יכולים לחזור לשם, ולכן הם לא יכולים על פי משרד הבריאות לעשות בחינות און-ליין. אפילו אלה שנמצאים שם והאוניברסיטה אומרת שאפשר לעשות בחינות און-ליין – האמירה הזאת של משרד הבריאות כאן מונעת מהם לעשות את הבחינה. אני חושב שזה לא בסדר, שזה לא תקין. מחר תהיה פגישה שלנו, של צוות הבריאות של הרשימה המשותפת, עם משרד הבריאות, כדי לדון בנושא זה, בנושאים נוספים, בנושא עליית ההדבקה בקורונה ביישובים יהודיים וערביים אבל בכמה מוקדים – הדבר מצריך היענות להוראות של משרד הבריאות; חייבים להיענות, גם מסכה. אבל שמתי לב למה שאמרת, חברי, סעיד אלחרומי. סעיד סיפר, ואני חוזר אחריו, על שוטרים שעצרו בדרום, בבאר שבע, אישה ערבייה מוסלמית עם ניקאב – כיסוי מלא, ניקאב – ורצו לתת לה דוח כי אין לה מסכה. אפילו רשם הפרוטוקול, מלבד היושב-ראש – צחק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם היושב-ראש צחק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם היושב-ראש צחק. עכשיו, העוזר של סעיד אומר לשוטר: (אומר בערבית ומתרגם:) יעני, השתגעת? (אומר בערבית: הניקאב יותר טוב ממסכה, נותן יותר כיסוי,) הגנה. אבל הוא נעול, נעול – לא, היא חייבת ללכת עם מסכה. מה זה, מה זה? וראיתם היום את הסרטון של הילדה החרדית בת ה-13. מה קורה לשוטרים, במה משקים את השוטרים האלה בבוקר? מה, מה הם שותים, מה שמים במים לשוטרים האלה? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אל תיקח דוגמה אחת – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זו לא דוגמה אחת – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש לנו שוטרים מצוינים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לא אמרתי שכל השוטרים שותים מהמים האלה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אל תכליל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השוטרים האלה, השוטרים האלה. השוטר הזה שאמר לאישה עם ניקאב: שימי מסכה – מג'נון. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> טעה, טעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אנשים גם לפעמים עושים טעויות. ואפילו מצחיקות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון, אבל זה טעות שהיא גם פיקנטית וגם גרוטסקית וגם אווילית, ובזה אני אסיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עבאס, היית פה, לא ראיתי, סליחה – אתה מוותר; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת מאיר כהן – איננו. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. חבר הכנסת אלחרומי, אני למדתי היום מחבר הכנסת טיבי שכך צריך לבטא את שמך. אני מקווה שאני עושה את זה נכון הפעם. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בחדשות שמעתי עוד ידיעה מבית היוצר של החלטות הממשלה, שהאוטובוסים עכשיו יהיו בלי מזגן ועם 20 איש. והשאלה היא האם יש חלונות באוטובוסים האלה? מישהו וידא שהאוטובוסים החדשים האלה, באמת יש בהם חלונות שאפשר לפתוח אותם, באלה שעכשיו משתמשים בהם בתחבורה הציבורית, או שאנחנו חוזרים 30 שנה אחורה? דווקא בכפרים הלא-מוכרים זה מוכר לי מאז שהייתי ילד ונוסע לבית הספר. היינו נוסעים באוטובוסים ללא חלונות בכלל, בכלל לא היו חלונות. זה אחד הדברים שמעניינים בהחלטה הזאת, האם באמת משהו כזה יכול להתבצע. ולא הבנתי מה הרעיון מאחורי אוטובוס ברחבי העיר, איפה שיש לחות מאוד גבוהה, בערי החוף, ללא מזגן. תארו לעצמכם את הסיטואציה של אנשים מבוגרים ושל אנשים שצריכים לעלות לאוטובוס כזה. אבל לענייננו, להצעת החוק: כאדם שהיה שנים רבות חבר בוועדות תכנון ובנייה, הנוכחות של אדם בוועדת תכנון ובנייה, אדם שרוצה לערער על החלטה מסוימת שגוזרת גורלות – אם זה תוכנית בניין עיר, אם זה תוכנית ציבורית – מה רע בזה שאדם יופיע בפני הוועדה? או שאנחנו רוצים עכשיו לעקוף כל דבר, כל מה שאפשר לעשות. הרי כמה אנשים יהיו בוועדה המחוזית? בואו ניקח ועדה מחוזית שדנה בתוכנית מסוימת, כמה אנשים יהיו לדעתכם – 15 איש, 13, בתוך אולם גדול? הרי בכנסת אנחנו עכשיו יושבים 43 איש באולם של ועדה, אז בשביל מה מעבירים את זה בחקיקה, היוועדות חזותית בוועדות תכנוניות? כאילו שיש אנשים שעומדים בתור בוועדות התכנון והבנייה ומחכים, ויש פחד נוראי מהידבקות במחלה, בנגיף הקורונה. חברים, קצת פרופורציה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. מספיק, אי-אפשר ככה, פשוט אי-אפשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות היושב-ראש, השרה, האמת, לא תכננתי לדבר אבל ראיתי שקטי כל כך רוצה שאני אדבר, אז גם ביקשתי שהיושב-ראש יוסיף לי עשר דקות והוא הבטיח לתת לי אותן, אז זה במיוחד בשבילך. אני אגיד לכם, עברנו היום, ובכל יום – קטי, אין עניין לדבר או לא לדבר כי בוועדה מחכים לחוק שיעבור, גם ככה אנחנו פה עד הבוקר. זאת האמת, לכן החלטתי, לא דיברתי – – – רק שתדעו שזאת הסיבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לא חושב, חבר הכנסת אזולאי, שצריך לנמק. זאת זכותך, ומותר לך לדבר וזה בסדר גמור. בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מכבד אותה, היא עושה איתי שיתופי פעולה בוועדת כספים, לא נעים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> היום כולם דיברו על הילדה עם המסכה שהשוטר עצר אותה. אני חושב שהיום עצם המפגש, לצערי, עם המשטרה, הוא מפגש לא נעים. כאשר אנחנו רואים את השוטרים כחולי מדים – אתם יודעים, פעם זה היה תכלת, היום זה יותר קרוב לשחור מאשר לתכלת – זה כבר מבעית. ואנחנו רואים שהילדה מתייפחת בבכי. אני לא נכנס לשאלה אם היא חרדית או לא חרדית, כי בשבוע שעבר, בדימונה היה נער בגיל 16, עמיר פרץ – עומרי פרץ, סליחה; עמיר פרץ הוא כבר שר הכלכלה – נער מהחינוך המיוחד, ואימא שלו התראיינה. השוטר מכיר – מאותו בניין. הכו אותו ואמרו לו: תלך להביא מסכה, הוא היה בדרך להביא את המסכה מהבית, לשים את המסכה מהבית, ופגשו אותו שוב אותם שוטרים בדרך והכו אותו. רק היום קראתי בכיכר השבת שהשוטר שהכה את יענקי רוזנברג, אותו נער עם מוגבלויות שהכו אותו עד זוב דם, השוטר מבקש שהתלונה שלו תועבר מחוסר ראיות לחוסר אשמה – התלונה שהוא הגיש במח"ש, המחלקה לחיפוי שוטרים. הוא רוצה שיבטלו את זה שם, הוא מערער: לא מספיק לו חוסר ראיות, הוא רוצה חוסר אשמה. ואני שואל – לצערי אנחנו לא פוגשים פה בזמן האחרון את השר לביטחון פנים. גם ניסיתי להשיג אותו בשבוע שעבר, לאחר המקרה, ולא הצלחתי לתפוס אותו. אני מבין שהוא מלא וראשו עמוס כל-כולו בקנסות שצריך לתת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא בבידוד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מי בבידוד? אז הטלפון לא עובד בבידוד? אם הטלפון גם בבידוד, זה בסדר. אני אמסור לו שניסו להגן עליו פה, אבל אני לא מקבל את זה. לא יכול להיות שמשטרת ישראל לקחה איזשהו פרויקט להכות ולהכות ולהכות. העלינו את הקנס על המסכה ל-500 שקלים; אני אומר לכם, אני לא בעד זה, אני נגד זה. הצבעתי בעד כי יש משמעת קואליציונית, כי אם אנחנו לא נצביע עם הקואליציה אז הכול יתפרק, אז אין קואליציה, אין אופוזיציה. אז גם בדברים שאנחנו לא מסכימים עליהם אנחנו לפעמים מצביעים בעד, אין מה לעשות, זה מחיר של קואליציה וזה למען העם. אבל לא יכול להיות שינצלו את זה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למען נתניהו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> למען העם. למען העם. אתה יודע את ההבדל ביני לבינך? כשאתה מסתכל איך שאנחנו מצביעים – כשאתה מצביע אתה מצביע לאיש; אני מצביע לדרך. זה ההבדל. כשאתה מצביע, אתה מצביע ליאיר לפיד; אני מצביע לדרך. והדרך שלי, אף אחד לא ישנה אותה. אני נולדתי בדרך ואיתה אני הולך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה הדרך שלך? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הדרך שאני מאמין בה היא דרך של ש"ס, חברתית. זאת הדרך שאני מאמין בה, תפסיקו לקחת את נתניהו ככותרת שלכם לכל דבר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם, הרי לא אכפת לכם מכלום. אם היום יגידו לכם שמעלים את הקנסות ל-5,000 שקל ונתניהו לא יהיה ראש הממשלה, תגידו אפילו 10,000 שקל. אל תבלבלו במוח, אל תיתנו לנו מוסר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה מאמין שאדם עם אישום פלילי יכול להיות ראש ממשלה? חוצפן – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתם יכולים להעיד – אתם, האנשים שהולכים כעדר אחרי יאיר לפיד, אף אחד מכם לא מעז לדבר, אתם יכולים פה להגיד לנו משהו? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חוצפן, אתה חוצפן, אתה מצביע למען בן אדם שהולך לכלא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו מצביעים לטובת העם, אנחנו רואים את טובת העם, על זה אנחנו מסתכלים. אנחנו לא מסתכלים על איש, אנחנו מסתכלים על דרך, ועם הדרך הזאת אנחנו ננצח. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> היא דרך ארוכה אבל דרך שבסופו של דבר אנחנו נביא לטובת העם, תסתכל על האזרח, ובעזרת השם גם נצליח, תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לינון אזולאי. חבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה. חבר הכנסת טסלר, זה בסדר, זאת זכותך, אתה לא צריך לבקש סליחה ולא להתנצל, בבקשה. אני מבקש להפסיק כבר עם העניין הזה. באמת, זה לא ראוי. בבקשה. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאז יום חמישי לשכתי ואני מוצפים באין-ספור פניות. חוק האיכון הוא כלי חשוב באיתור ובקטיעת שרשרת ההדבקה ולכן אף תמכנו בו, אולם נקיטת צעד כה דרסטי של הכנסת אנשים לבידוד ושלילת חירותם האישית צריכה להיות משולבת במערך חקירות תומך, כדי לוודא שלא מבודדים אנשים שלא לצורך. מה שקורה כיום גובל באבסורד וזועק לשמיים. אנשים שהו בבית ובמקומות אחרים והמערכת מזהה אותם בטעות כמי ששהו בסמיכות לחולי קורונה, והם נאלצים להיכנס לבידוד במיידי. חתנים וכלות אינם יכולים לצאת מהבית לחופתם; הורים אינם יכולים להשתתף בחתונת צאצאיהם. עובדים אינם מורשים לצאת לעבודה, ביניהם עובדי מינהלה ומזכירות בקופות החולים, היושבים עם מגיני עיטוש ומסכות הגנה, וגם הם נאלצים להיכנס לבידוד; וסתם אזרחים שנתקעו בבית על לא עוול בכפם. העבירה היחידה שלהם היא כי נקלטו באיכון השב"כ ואינם מורשים לצאת מן הבית עד שיוכיחו כי לא שהו במקומות שבהם נטען שהיו. חלקם של הפונים הם שומרי שבת, ועם זאת נטען כי נקלטו במכשירי האיכון בשבת. לצערי הרב, הניסיונות לפנות למוקד משרד הבריאות כדי לערער עולים בתוהו. אין קול ואין עונה. אם צלח למישהו המזל וענו לו במוקד, הוא מועבר ממוקדן אחד לשני ולשלישי ולבסוף השיחה מתנתקת. ואם השיחה לא התנתקה, הוא נאלץ להמתין עוד כמה ימים עד לקבלת תשובות. ובינתיים חברים, החיים שלו השתבשו, ולריק. לא צודק ולא הוגן. אני רוצה לשאול אתכם, חברים, מה תעשה אותה כלה שאינה יכולה לצאת לחופתה? מה יעשו אבא ואימא שאינם יכולים לצאת לחתונת בנם או בתם? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אגיד לך, שיחשבו בפעם הבאה למה הם מצביעים. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים כבר כמה ימים לאחר שהאיכון נכנס לתוקף. איזה פתרון אנחנו מציעים לאותם אנשים? חברים, טעויות יכולות לקרות. חבר הכנסת שטרן, טעויות יכולות לקרות, אבל באותה מידה צריך לתת את האפשרות לתקן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין ספק שהאיכון הוא דבר חשוב, הוא חלק מהכלים להילחם במלחמה. יחד עם זאת, אנחנו צריכים לתת את הדעת ולמצוא את הפתרונות לאותם אנשים שנמצאים בבית והם כרגע נמצאים על לא עוול בכפם בבידוד ולא יכולים לצאת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו אמרנו – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> התנגדנו לאיכון. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מודע לזה כמוכם, שלצערנו יש עומס במשרד הבריאות. התפרסם ש-30,000 – אני לא זוכר את המספר. אני רוצה לבוא ולעורר פה: זה דבר נכון, היו צריכים לעשות את זה, אבל גם צריכים להביא פתרון איך להוציא את האנשים האלה מהבית, אם זה כמו שאמרתי, לחתונה, לעבודה או לכל דבר אחר. אנחנו לא יכולים לשלב ידיים ולהגיד: זה דבר נכון, זה דבר חשוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לכן אני פונה מכאן, חברים, באותה יעילות ובאותה נחיצות שאנחנו מבינים שהאיכון הוא דבר חשוב, באותה מידה אנחנו צריכים לעשות את הכול ולחשוב 24 שעות ביממה איך אנחנו יכולים להוציא את האנשים האלה מהבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת עידן רול – איננו; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אף הוא איננו. אם כך, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את קולותיהם של חברי הכנסת אזולאי וטסלר, אני מבין, וחברת הכנסת חיימוביץ' גם בעד, וחבר הכנסת דיכטר בעד, וחבר הכנסת בן ברק נגד. אם כך, יש לנו 20 בעד, ארבעה נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, עברה בקריאה הראשונה, ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברות וחברי הכנסת, אנחנו ממתינים – אם וכאשר תגיע הצעת החוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020, לצורך הקריאה השנייה והשלישית. עד שנדע אם היא מגיעה ומתי, אנחנו יוצאים להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 00:31 ונתחדשה בשעה 02:50.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מתכבדת לחדש את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020, שהחזירה הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה. תודה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1338; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה זו; נספחות.] << נושא >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מזמינה את יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון להציג את הצעת החוק, בשעה טובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת לא שעה טובה, גברתי היושבת-ראש. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בשעה מוקדמת בבוקר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חשבנו שאנחנו בעד. הייתי בטוחה שזה בהסכמה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> קצת חיוך, הכול בסדר. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת החוק הממשלתית לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020. הצעת החוק באה לתקן את החוק שהאריך את תוקפן של תקנות שעת החירום (נגיף הקורונה חדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020, ב-45 ימים, עד ליום 6 באוגוסט 2020. למעשה, החוק המונח בפניכם היום תקף עד ליום 6 באוגוסט 2020. בתוספת לחוק נמצאים ההסדרים מתקנות שעת החירום – הגבלת פעילות. הם קובעים, בין היתר, הגבלות שונות על התנועה, הבילוי והפנאי וכללי ההתנהגות במרחב הציבורי, וכן חובות החלות על מפעיל או מחזיק של עסק או מקום הפתוח לציבור, הגבלת תפילה במבנה, שירותי משלוחים, אחריות מעסיק, הגבלת התחבורה הציבורית, הגבלה על פעילות המסחר, לרבות קניונים, שווקים, אטרקציות תיירותיות, מכוני כושר, ספריות, גני חיות, מוזיאונים, בריכות שחייה, רכבל, אולמות וגני אירועים, וכן מקומות ואירועי תרבות. כמו כן, קבוע בחוק הקיים היום סעיף נוסף שקובע את סמכות הממשלה לתיקון התוספת בצו אשר יובא לאישור הוועדה בכנסת, כלומר, לשנות את מספר השוהים באולמות אירועים ובאירועי תרבות, להפעיל מקומות עסק שהפעילות בהם אסורה לפי החוק, ולקבוע כי אין להפעיל מקום או עסק שהפעילות בו מותרת כרגע לפי חוק. מכוח סעיף זה הובא לאישור הוועדה אתמול, 5 ביולי 2020, צו לשינוי מספר השוהים באירועים באולמות אירועים, בפאבים ובברים. בהצעת החוק המונחת בפנינו מוצע לבטל את סעיף 2 האמור, ולאפשר לממשלה לשנות כל הוראה בתוספת הנוגעת לכל הפעילויות שפורטו להלן, לרבות לקבוע כי אין להפעיל מקום או עסק שהפעילות בו מותרת היום או לקבוע תנאים שונים להפעלתו, וכן לקבוע הוראות עונשיות חדשות ונוספות על האמור בחוק, כל זאת בצו שהממשלה תוכל להתקין ללא אישור הוועדה מראש. חשוב לציין כי מדובר ברשימה סגורה של דברים. הממשלה לא תוכל להביא לסגירה או להחמרת הגבלות בדברים שאינם מופיעים כרגע בנוסח החוק. האיסור היחיד שהוסף בהצעת החוק לעומת החוק הקיים הוא איסור שהייה בגינות, גני שעשועים, מתקני ספורט וחופים. המנגנון המוצע הוא כי הצו יובא לוועדה בכנסת מייד לאחר התקנתו ופרסומו ברשומות, והוועדה תחליט אם לאשרו – כולו או חלקו – בתוך שבעה ימים. כמו כן, היא תוכל להאריך את התקופה בשלושה ימים נוספים. אם הוועדה לא קיבלה כל החלטה לגבי הצו בתוך שבעה ימים או בתקופה המוארכת של עשרה ימים, אם נקבעה, קובעת הצעת החוק כי יו"ר הכנסת יביא את הצו להצבעה במליאת הכנסת. אם הוועדה החליטה שלא לאשר את הצו, או שמליאת הכנסת לא קיבלה את ההחלטה או החליטה, לחלופין, שלא לאשר את הצו, יפקע תוקפו של הצו באופן מיידי והודעה על כך תפורסם ברשומות. הממשלה רשאית לקבוע בצו גם הוראות עונשיות נוספות. יש להדגיש כי כיום העבירות לפי החוק הקיים הן עבירות מינהליות. למעשה, כל הוספה של נושא פלילי לחוק שתהיה תחת סעיף עונשי קיים תהיה גם היא עבירה מינהלית שהקנס לגביה קבוע בחוק לתיקון וקיום תוקף תקנות לשעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020. בכל הנוגע לעבירות חדשות שיתווספו בצו שיובא לפי חוק זה, התחייבה הממשלה כי תביא אותן בפני ועדת חוקה לשם הפיכתן לעבירה מינהלית, וזה בדומה למה שעלה בדיון בוועדה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקשת מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. שמעתי את ההערה לגבי נגיף הקורונה החדש, וזה לא פעם ראשונה שאני שומעת את זה. אז כן, זה "החדש" משום היו עוד נגיפי קורונה שונים ומגוונים בעבר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> על אמת? חשבנו שזאת טעות כשאת אומרת "נגיף הקורונה החדש". << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> לא, זו לא טעות. שמעתי את ההערה, ואני שמעתי את זה בעוד כמה נסיבות. זה נגיף הקורונה החדש משום שהיה הסארס והיו עוד נגיפי קורונה בעבר, וזו כנראה מוטציה חדשה. כך זה מוגדר גם בשפה המקצועית. תודה רבה. אני קוראת לכנסת, מבקשת מהכנסת, להצביע בעד הצעת החוק. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש. נעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, לא חייבים את כל החצי שעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, יש לו חמש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה חמש דקות? חצי שעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חמש דקות – – – מתעורר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה טעות, נתנו לי שעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חמש דקות, ואנחנו מתחילים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רגע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חצי שעה הוא רוצה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גברתי, מה הסיפור? לא נתת שעה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – הוא עומד על זכותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רחם עלינו – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חמש דקות. התחלנו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, התהפכו להן תפיסות עולם, התהפכו. למרות שהיינו בוועדה ולמרות שיושבת-ראש הוועדה התאמצה להתייחס ונתנה לנו לדבר, החוק הזה – אי-אפשר להתעלם ממנו, הוא חוק מטורלל, מטורף, חוק איום ונורא, אשר מאפשר לראש הממשלה ולממשלה להביא בכמה חוקים או סעיפים – לקבוע אותם ללא אישור הכנסת. בדרך כלל הכנסת היא שמביאה את החוקים, מצביעה עליהם או בטרומית או בראשונה, הולכים לוועדות לעיבוד וחוזרים. הפכו את העולם, שמו אותנו על הראש, והרגליים למעלה לשמיים: קודם הממשלה תחוקק, ורק אחר כך חברי הכנסת או הכנסת יכולים להגיש ערעור. תגידו לי, מה, אתם עושים צחוק? אתם חושבים שאיזשהו ערעור יעבור בוועדה, גברתי היושבת-ראש? שוב דבר לא יעבור. רק מה? נתנו לנו את זה כאילו, כאילו חרטה, שכאילו נעשה את זה. אבל זה לא יעבור ולא שום דבר. ואתם מספרים לנו סיפורים, ובמקרה זה – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה, לא – – – בוועדות, מיקי? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אופיר, איפה היית כל היום? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> פה, איפה הייתי? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא ראיתי אותך. תגיד דברי חוכמה, משהו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא שינינו בוועדות דברים? בחוקים – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בקיצור, זה יום שחור לכנסת. אני אומר לכם, הופכים את סדר הביצוע. הממשלה מביאה את החוק והכנסת יכולה לערער עליו. שמעתם את השטויות האלה? ממש שטויות כאלה. והממשלה והראיס ישלטו בכול, כאילו מדינת ישראל שייכת לממשלים אפלים. לצפון קוריאה דמינו – אדם אחד יחליט, ראש ממשלה, ואחריו כל הממשלה תגיד כן. טירוף מערכות, דיקטטור, דיקטטורה, כבר אמרתי. במדינה מתוקנת תהווה הכנסת גורם חשוב בקבלת ההחלטות, כך נהוג בכל משטר דמוקרטי. אנחנו נעים בצעדי ענק למשטר דיקטטורי של איש אחד, בנימין נתניהו. ראש הממשלה יחליט הכול. עכשיו, תקשיבו – מיקי מכלוף זוהר, תקשיב: אתם כל היום עולים לפה ואומרים, מורנו ורבנו, זכרו לברכה, מנחם בגין. אז תקשיבו, אני מצליף בכם חוכמה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת מיקי זוהר, אתה מפריע. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מכלוף, תקשיב, זה מה שאמר מנחם בגין, עליו השלום: "אוי לה לדמוקרטיה אם הפרלמנט, אם בית הנבחרים והמחוקקים, מוותר בגדולות כקטנות על סמכותו ועל מעמדו כלפי הרשות המבצעת לענפיה. אבדיקציה זו פירושה סוף של החיים הדמוקרטיים". מי אמר את זה? מנחם בגין, המחוקק והמבצע, בעיתון חרות, 22 בדצמבר 1966. אבל אתם, מה אכפת לכם מה הוא אמר? אתם בשלכם, מבצרים את מעמדו של הדיקטטור שעומד בראש ממשלת ישראל. לא חשוב מה אמר מנחם בגין. ראש ממשלה שעושה ככל יכולתו להתחמק מאימת הדין זה ראש ממשלה שיש לו מדינה ולא מדינה שיש לה ראש ממשלה. בדברי ההסבר של החוק הנורא הזה, המאפשר לראש הממשלה ולממשלה לקבוע מה שהם רוצים אומנם בחמישה תנאים, אבל לשנות אותם, להקטין, להגדיל, להרחיב, לסגור מסעדות, כאילו הם השליטים היחידים, במקום שזה יהיה הפוך. גם אם ממשלה מחליטה, זה חייב לבוא לאישור הכנסת. הפכתם את היוצרות, העמדתם את הכנסת על הראש, רגליה כלפי השמיים. לא יהיו זקוקים יותר לאישור הכנסת, ובתוך גוף החוק – חבר הכנסת סעדי, אתה עורך דין במקצועך – כתוב שהכנסת יכולה לערער תוך שבעה ימים. מה החרטא הזו? הרי אם נביא את זה לוועדה כדי לערער, בוועדה יש רוב, היא תפסול את זה ואפילו לא תעביר את זה לכנסת להצבעה. אז חרטא נשארת תמיד חרטא. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר גם להוריד את הטי"ת במילה חרטא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – איפה למדתם את המילה "חרטא"? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> היה לנו מורה טוב, חבר הכנסת הנגבי. אני שואל את הממשלה: הכנסת היא אשר מפריעה לכם? אתם רציניים? בהתחלה אמרתם: הציבור מפריע לנו, עכשיו פתאום הכנסת מפריעה לכם? אתם לא מתביישים? מתי תמצאו שעיר לעזאזל אחר? עכשיו אני רוצה לדבר קצת על המטוס. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מאוד חשוב המטוס, כמה זה עלה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> המטוס, תקשיב חבר הכנסת אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תספר לי כמה זה עלה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> המטוס, הוקצו לו 590 מיליון שקלים. חברת אל על בבורסה, לפני הקורונה, הייתה שווה כ-600 מיליון שקלים. המטוס עד עכשיו עלה 350 מיליון שקלים – עד עתה. אחזקה שנתית 44.5 מיליון שקלים. הוא מתוכנן ל-20 שנה, אז רק תחזוקה של המטוס 890 מיליון שקלים. גם אם ראש הממשלה נוסע 15 פעמים בשנה – והוא לא נוסע 15 פעמים בשנה – ונשכור לו מטוס, אני מכיר את המספרים, צמוד, במיליון שקל וחצי, שיחכה עד שהוא יגמור את הפגישות – על 15 פעמים בשנה והוא לא נוסע פעם בחודש, הוא נוסע הרבה פחות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם לנשיא – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ולכן זה יעלה 22.5 מיליון שקל אם אני שוכר לו מטוס. זה כמחצית ממחיר התחזוקה השנתי. אתם מבינים את הטירוף הזה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> המטוס הזה, על פי הצהרתו של ראש הממשלה הנוכחי, יכול לשמש גם את ראש הממשלה הרזרבי באשר הוא לכל הצרכים שלו. לטוס לאירופה, לפוטין, לארצות הברית, מה שהוא רוצה. אמר גם ראש הממשלה: גם נשיא המדינה רשאי לטוס בו. מה אמר נשיא המדינה? תודה רבה, אני לא מעוניין, אני מודה לכם על תשומת הלב. לא רוצה לטוס במטוס הזה. לכן אני אומר – איזה כיף, אין שר, אני מדבר חופשי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תעצרו את השעון, בבקשה, אין שר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אופיר, תביאו שר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> המטוס אושר בתקופה של יש עתיד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, בוא, אופיר, מכיוון שאתה חבר כנסת צעיר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא הצביע נגד, אבל זה היה בתקופה של – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חברי הכנסת, חברי הממשלה של יש עתיד, ביושבם בשנת 2013 כשהמטוס הזה הובא, הצביעו נגד המטוס. אין צורך במטוס במדינת ישראל. הלכתם וקניתם מטוס בן 19 שנה, אין טייס עכשיו בחיל האוויר – כי זה דגם אחר – או באל על. מכשירים אותו. למטוס הזה יש מנכ"ל, מזכירות, כלי רכב, הכול. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז למה לא התפטרתם מהממשלה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> המחיר שלו, במקום להוציא את הכסף החוצה למי שזקוק לו עכשיו – מיליון איש איבדו את מקום עבודתם, מה מעניין את ראש הממשלה? המטוס, הפטור ממיסים ותחזוקת הבית בקיסריה. לכן, כשהמים עולים – על פי הדיווח – 127,000 שקלים. הזמנתי את כל תושבי אור עקיבא להשתכשך במים. מגיע להם, זה מים שלהם, למה לא ישתכשכו בבריכה ויעשו חיים גם כן? לכן אני מודיע לכל תושבי אור עקיבא – שזה קרוב, הם השכנים של ראש הממשלה: אתם מוזמנים לבשר על האש על שפת הבריכה, כי המים, המים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אסור – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אה, שבת, סליחה. אתם מוזמנים לחמין. נכון, את צודקת. שבת, לא עושים בשר על האש. אתם מוזמנים לחמין על האש על שפת הבריכה בקיסריה. גם אתם, אתה רוצה להיות מוזמן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אסור יותר מ-19 איש. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אסור יותר מ-19 על פי התקנות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיקי, שבת, שבת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בשבת לא עושים בשר על האש. שבת קודש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> התנתקתם מהעם, מהמסורת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חברת הכנסת שטרית, מכיוון שאני באתי מבית דתי, הייתה פליטת פה, מודה ועוזב ירוחם, תאמיני לי, בבית שלי יש הפרדה בין בשר וחלב – אנחנו לא מדליקים בשבת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – מה, אנחנו גויים? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא. אנחנו יהודים כשרים. אבל מה רע להשתכשך במי הבריכה? מה רע? הרי המים שייכים לאזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עם המטוס הוא מתכוון לטוס מבלפור לקיסריה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא. עכשיו מתקינים שדה תעופה בקיסריה. מכשירים שדה תעופה בקיסריה על מנת שהמטוס יוכל לנחות גם בקיסריה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שטרית, חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה, נשמה, אנחנו מדברים איפה גרים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הערתי את המליאה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מיקי, אני מוחה, בשבת הבריכה לא תהיה פתוחה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אמרתי שלא, מודה ועוזב ירוחם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מיקי, קיבלת הסכמה לכל השבוע חוץ משבת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין בעיה. נארגן גם אוטובוסים שהיו שלכם, שייקחו את האזרחים, מי שחפץ ליבו יבוא להשתכשך במי הבריכה. עד שלא תביאו שר אני לא יורד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> השר פה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כבוד השר, ברוך הבא. ברוך הבא, אני מקבל את פניך בסבר פנים יפות, תודה רבה לך שבאת. לסיכום, גברתי, אני רוצה לחדש את הזמנת הזוג נתניהו לתושבי אור עקיבא לבוא לבילוי שבת חמין ביום שישי והשתכשכות במי הבריכה. תודה רבה ולילה טוב. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יום שישי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לילה טוב ותודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שלוש דקות? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שלוש. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שלוש. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, סבאח אל-ח'יר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סבאח א-נור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השעה 03:00, שיגידו שאנחנו עדיין ערים ועומדים על המשמר. ואנחנו מקבלים את ההזמנה – איפה מיקי לוי? השאלה היא אם זה בשר כשר או לא כשר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כשר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כשר? כשר? אתה תזמין את פינדרוס ואת אבוטבול שיבואו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חלאל. בשר חלאל. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חלאל, חלאל. אם זה חלאל אנחנו מגיעים. רבותיי, נכון שאנחנו בשעה 03:00, אבל הנושא חשוב מאוד, ולכן אנחנו נשארים כאן להשמיע את זעקתם של כלל האזרחים המוחלשים, השקופים, אבל בעיקר את זעקתה של האוכלוסייה הערבית, שנמנית בעיקרה עם האוכלוסיות החלשות. בימים האחרונים, חבריי, חברותיי, אנחנו מוצפים בקולות זעקה, קולות ששוברים את הלב. זוגות צעירים שחיכו ליום הזה, יום החתונה שלהם, עשו את ההכנות כבר חודשים, עשו את כל ההכנות – זמרים, תקליטנים, שמלות, הזמנת אולמות, הזמנת כל המוזמנים לחתונה – פתאום בום, אין שום דבר. אין שום דבר. בלי שום התראה. בלי שום התראה. איך אפשר לבטל חתונה? מתקשרים אליי מעראבה, בטח מתקשרים אליכם מן אל-מג'אר, מן אל-נאב, מן עכא, מן כול אל בלד, מכל היישובים. מה אפשר לעשות ביום אחד עם החתונה? איך אפשר לבטל חתונה? מה אפשר לעשות עם כל המוזמנים, עם כל האוכל שהוזמן? אדוני השר, איך אפשר לבטל מהיום למחר חתונות? ועוד בלבול שאתם יצרתם – היום אושרו עוד הגבלות, ואז מהבוקר, יואב, כל התקשורת – הגבלות: מסעדות עד 20, אולמות – אין, חדרי כושר – אין. אפילו מסכן סגן השר, לא יודע אם תפסו אותו היום על חם או שזאת תמונה, לא יודע, מלפני. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא על חם, על המכונה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> על המכונה? חם על המכונה. ואז כולם שואלים אותנו. אנחנו כבר התבלבלנו, אדוני השר, מרוב שאנחנו לא יודעים מה להגיד לאזרחים. האם ההגבלות האלה חלות ונכנסו לתוקף מיידי או שהם צריכים את אישור הכנסת וצריכים את האישור הזה? עמד כאן היום שר הבריאות ואמר: נכנסו לתוקף מיידי. ואז שאלנו היום בוועדה, ג'אבר, לפני שעה קלה, את רז נזרי, והוא אומר: מה פתאום, אי-אפשר, רק כשהכנסת תאשר את זה. אז תגידו לנו, מה אתם רוצים מהאזרחים המבולבלים? לא רק שהממשלה מבולבלת, אלא בלבלתם את כל האזרחים. אתם תהיו מבולבלים, אבל האזרחים שהזמינו והוציאו הוצאות – מי יפצה אותם? מי יפצה אותם על זה שביטלו אולמות, ביטלו חתונות, ביטלו את כל ההכנות? << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ביבי, ביבי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נתניהו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ביבי? ביבי דואג רק לעצמו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ראינו על החצי מיליון שקל. ולכן אנחנו כאן, בשעה 03:00, אני וחבריי וחברותיי מהרשימה המשותפת וגם מהאופוזיציה, אומרים כאן: עד כאן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו לא ניתן לכם להמשיך – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – להתעלל באזרחים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. אורנה, כמה זמן? << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> פחות מעשר דקות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חמש דקות? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, יש לי עשר, אבל אני אדבר פחות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חמש? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אל תהיי קטנונית. פחות מעשר אני אדבר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש לך פה לחץ חברתי. חמש? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> קיבלתי עשר, אני אדבר פחות. לא מתחייבת על חמש, יש לי עשר. אם לפני – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא בדרגת אלוף, היא – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם לפני שנה, אפילו חצי שנה, מישהו היה אומר שנעמוד היום בכנסת ונצביע – מה השעה עכשיו? 03:15 – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ירדנה, תסבירי לה, זה חמש דקות. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הזמן חולק בין המפלגות, ואנחנו נדרשנו לחלק בינינו, ואני קיבלתי עשר דקות, ואתם מפריעים לי לקצר את עשר הדקות. אז אם נהיה – אז אם נקבל את זה שזאת זכותי לעשר דקות, אני אדבר פחות. אז אני אחזור שוב, כדי לקבל, ככה, איזו פרספקטיבה. אם לפני שנה או אפילו חצי שנה מישהו היה אומר שהיום בשעה 03:15, כמו גנבים באישון לילה, היה מובא לפה חוק במהירות במהירות במהירות לקריאה ראשונה ושנייה ושלישית – ומהו החוק? חוק שמדבר על זה שבעצם אנחנו, חברי הכנסת, בכבודנו, מייתרים את עבודתנו כחברי כנסת, זה מה שאנחנו עושים, הייתם אומרים שמישהו השתגע. זה הרי לא סביר. נבחרנו כחברי כנסת, כנציגי העם, כל אחד מתוך תפיסת עולם, לייצוג האנשים שבשמם הוא נמצא כאן, ואנחנו אומרים לאנשים בחוץ: תקשיבו, זה היה בשי"ן-קו"ף-רי"ש. אנחנו הגענו לכנסת לא כדי לייצג אתכם; אנחנו הגענו לכנסת כדי לעבוד אצל הממשלה, אצל הרשות המבצעת, וכל מה שלימדנו אתכם בשיעורי אזרחות – ולא מזמן ניגשתם לבגרות, ולימדנו אתכם על שלוש רשויות מובחנות – לא התכוונו לזה. לא התכוונו לזה. << קריאה >> אוסנת מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוסנת, זה ייקח לי יותר מעשר דקות אם תפריעי לי. << קריאה >> אוסנת מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ייקח לי יותר מעשר דקות. חבל, חברים שלך רוצים ללכת הביתה. << קריאה >> אוסנת מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – תעשי רשות מחוקקת, מבצעת, תעשי כבר הפרדה של הרשויות. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תני לי לסיים את דבריי. ואז אני אומרת – – << קריאה >> אוסנת מארק (הליכוד): << קריאה >> אנחנו רוצים את שיעור האזרחות שלך. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אנחנו, שהעמדנו למבחן הבגרות את הצעירים שלנו ולימדנו אותם שיש הבחנה בין הרשויות, אנחנו אומרים להם: לא ממש לזה התכוונו, כי אנחנו הלילה, בעוד שעה, שעתיים, שלוש, כשנסיים פה, בבוקר כבר – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בוקר. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אנחנו נגיע למצב שבו אנחנו, במו ידינו, במו הצבעתנו – אנחנו כמובן נצביע נגד, כי אנחנו עוד לא השתגענו, אבל אנחנו נזכיר לכולכם שמי שהעביר חוק כל כך מנוגד למה שדמוקרטיה אמורה לייצג לא מבין את המשמעות של מה שהוא עושה הלילה. אז אנחנו כאן כדי להזכיר, ויש לנו סבלנות. אנחנו נעשה את זה משום שאנחנו חושבים שזה חוק בלתי סביר, חוק שמנוגד לתפיסת דמוקרטיה בהגדרה שלה. עכשיו אני רוצה לדבר על המדרון החלקלק הזה, שמתחיל בזה שיש – אולי הוא מתחיל קודם, אבל מי שלפני זמן – כל אחד יעשה את החשבון בסרגל בראש שלו מתי נראה סביר בעיניו שראש ממשלה יכול להיות עם שלושה כתבי אישום. בעבר אני לא חושבת שמישהו היה חושב שזה יכול להיות, הוזכר פה בגין, הוזכרו מנהיגים אחרים. אנחנו מבינים היום שזה לגיטימי. עובדה, יש ראש ממשלה מכהן. אז היינו אומרים: לא, זה רק אירוע אחד על הגרף בהיסטוריה שלנו, אבל לא. אותה מפלגה אחרת, אלטרנטיבית, שהיינו חלק ממנה, אומרת באותו מדרון חלקלק: אנחנו, למרות שהצגנו ואמרנו כל דבר סותר, אנחנו אלה שמגישים לבג"ץ את האמירה שראש ממשלה יכול לכהן עד שהוא יורשע, למרות שכל המצע של כחול לבן היה מצע אחר. ואנחנו ממשיכים באותו מדרון חלקלק שאנחנו כמעט לא מרגישים, ואז מוקמת פה ממשלה לתפארת מדינת ישראל עם כמות שרים וסגני שרים שהיא עצמה לא יודעת על מה היא מופקדת, והבלגן כל כך גדול שכשהקורונה פוגשת את הממשלה הזאת אין לאף אחד מושג מי עושה מה – עד כדי כך אין מושג, שהכנסת מפריעה לממשלה, אז בואו נסגור את הכנסת. אז הינה, אנחנו בערב נפלא, לילה נפלא, ובוקר לפנינו, שבו אנחנו מדברים – תזכרו את התאריך הזה – על מועד סגירת הכנסת, כי הכנסת מתייתרת. וכשאתם תבואו בטענות ותגידו: אנחנו מצפים ככה מהממשלה, לא יספרו אותנו, לא יספרו אתכם, משום שאיזה תפקיד יש לכם אם אין סמכות או רשות מחוקקת? אבל זה לא מספיק, המדרון החלקלק הזה, כי זאת לא נקודה אחת בזמן. יוצאים אנשים להפגין ברחובות, ואז אומרים: היאורה השליכום. תיכנסו למעצר, כי מי שיפגין ולא ימצא חן בעינינו – לא בנושא, לא בטון, לא במקום, אפילו שהיה לו אישור מהמשטרה – אנחנו נכניס אותו למעצר. וזאת עוד נקודה במדרון החלקלק הזה. ואז אומרים: אנחנו לא מסתדרים עם מה שמשרד הבריאות עושה – נעביר חוק, גם כן באישון לילה, של השב"כ, שהשב"כ ירדוף את האזרחים ויעקוב אחריהם כאילו הם היו טרוריסטים. אנחנו אומרים לא נורא, זאת עוד נקודה, כאילו היא מנותקת מכל סיפור הדרך שלנו כאן. אז השב"כ עושה את עבודתו, ואז מחליט להכניס עשרות אלפי אנשים מיום חמישי עד סוף השבוע, חלקם אני מכירה אישית, שנשבעים לי ביקר להם שהם היו בבית כשאומרים שהם היו במקום אחר, רק עם המשפחה הגרעינית שלהם, ומיום חמישי יש עשרות אלפי אנשים שמתקשרים למשרד הבריאות, ונחשו מה – תחנת זברה אינה עונה. אף אחד לא עונה להם בקצה. אבל אנחנו במדרון החלקלק שלנו ממשיכים, כי זה נראה לנו מאוד סביר, ולא נורא, בינתיים גם נרדים את הכנסת, לא תהיה לנו ביקורת מלמטה. הוועדות יהיו לקישוט, כי רק אחרי שהחוק יועבר הוועדה תגיד לנו אם מותר לנו או לא מותר, בינתיים נרוץ. מישהו ראה פעם שכשמשחררים את הסוסים הם חוזרים בחזרה? מישהו מניח שאחרי שיעבור חוק כזה יהיה איזשהו מנוף במערכת האיזונים והבלמים בין הרשויות שאפשר יהיה ברשות המחוקקת לעשות את השינוי הזה? אבל אומרים לנו: לא נורא, עזבו, אל תשימו לב לכל סיפור דרך שסיפרנו לכם. זה ממש לא קשור לזה שהתחלתי בראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום; זה ממש לא קשור לזה שלא רוצים שיהיו פה הפגנות ואז זה מאוד פשוט להגיד: תיכנסו הביתה אתם, ואם לא, אנחנו נחוקק חוק – שחוקק היום – עם 500 שקלים קנס במקום 200, כמה שזה היה. האבסורד הגדול ביותר הוא שמי שמחוקק את החוק, אתם שיושבים פה – זה ממש הפך להיות סטנד-אפ: מצביעים בעד החוק הזה להעלות את הקנסות, ואחר כך עולים פה לדוכן ואומרים: אבל אנחנו נגד, אנחנו ממש חושבים שזה חוק לא טוב. בחייכם, בחייכם. אתם נראים מגוחכים בעיניכם, בעיני הציבור ששלח אתכם לפה, אבל אתם יודעים מה? זה לא נדרש, כי ממילא אתם לא מייצגים כבר אף אחד. הציבור ששלח אתכם לפה לא מיוצג על ידי חברי הכנסת, לא אלה שיצביעו היום בעד לבטל את מוסד הכנסת ולהיות כפוף לרשות המבצעת מאל"ף עד תי"ו. למה? כי היום זה החוק הזה ומחר זה חוק אחר, ואחרי שהקורונה תסתיים פה אנחנו נצטרך להרים את הראש ולשאול אם אנחנו עדיין מדינה דמוקרטית. אני ממש ממש לא בטוחה שאחרי שהחוק הזה יעבור הלילה אנחנו נהיה מדינה דמוקרטית. ואז אני ממשיכה במדרון החלקלק הזה ואני מסתכלת על שר, שאתם יודעים מה, הוא לא היחיד כנראה, הוא כנראה משקף איזו רוח בממשלה ההזויה הזאת, שבה הוא מסוגל לשבת ולהגיד: עזבו, אין ממש עוני, העוני הוא חרטא. אז מה נורא כל כך לקנוס את העניים ב-500 שקל? לא נורא. מאיפה הם ישלמו את זה? מאותם מקורות שאנחנו לא נותנים להם. בסדר, אף אחד לא תכנן את הקורונה, היא הגיעה, אבל אותו אחד, אותה ממשלה שטוענת שהיא המובילה בעולם, לא תוכל יותר לשקר. הנתונים על השולחן. כל ילד שיש לו אייפון או טלפון יכול להסתכל ולראות גרף הכי פשוט ולדעת באיזה מקום היינו לפני חודשיים-שלושה ובאיזה מקום אנחנו נמצאים היום. אי-אפשר לעבוד עלינו יותר, אבל במדרון החלקלק, שקר הוא תפיסת עולם, שקר הוא תרבות. זה אפשרי, אז אנחנו ממשיכים באותו מסע שמדרדר אותנו, מדרדר את התרבות שלנו, מדרדר את הקשר שלנו עם הציבור, את האמון, הידיעה שכל מי ששלח אותנו לכאן לא יקבל את המענה או את הייצוג שהוא נדרש לו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל עשר הדקות – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יש לי עוד 1:27 דקות – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אני אמצה אותן עד תום, כי הפרעתם לי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל זה לא בסדר, אתם לא נותנים – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הפרעתם לי. אני לא אתנצל על זה שיש לי את הזמן שלי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אם זה עושה לכם טוב, אז תהיו בריאים. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לגמרי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> באמת – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לכם שהמדרון החלקלק הזה – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – לחזור על כל הדברים – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – די, כבר נגמר. נגמר המדרון. אנחנו נמצאים בתהום, בתוך תהום עמוקה וחשוכה, אנחנו קופצים קפיצת ראש לתוכה ואחר כך אנחנו נתפלא למה אנחנו נמצאים שם. ואני מציעה לנו, חברי הכנסת בבית הזה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא צריך, אני אסיים. אני מציעה להתחיל לטפס מהתהום הזאת, כי אם אנחנו לא נגיע מהר, וייקח לנו זמן, תיקח דרך לטפס למעלה – אני מסיימת: אם אנחנו לא נגיע מהר מהר למעלה ונגשר על הפער הזה של הצלילה לתוך התהום, אני אומרת לכם, אנחנו נתעורר, זה לא רחוק, ואנחנו נשאל את עצמנו אם אנחנו עדיין דמוקרטיה. ולצערי, כך הסימנים המעידים – תבדקו, תיכנסו לוויקיפדיה, תבדקו מה זה דיקטטורה ותראו שכל הסימנים המעידים הם כאן. ולא תוכלו להגיד "ביבי", כי מי שיצר את הלגיטימיות זה ביבי שמשך לשם, אבל כל מי שיצביע היום בעד חיסול הדמוקרטיה יהיה שותף בהיסטוריה ללילה או לבוקר החשוך הזה שבו אתם הצבעתם, הרמתם יד בעבור ביטול הדמוקרטיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, שלוש דקות יש לך. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב לכולם, בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש. אני פעם ראשונה מזה חודשים מרגיש בר-מזל, באמת בר-מזל, כי אף אחד משלושת בניי, שלושת ילדיי, לא התכוון ולא תכנן להתחתן השנה, אחרת היינו בבלגן. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יפה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני, ליבי עם אנשים שמתקשרים אלינו – לא רק אליי, בטח לכולכם. ביום שבת התקשרו, אמרתי להם: החתונה שלכם מחר יכולה להתקיים, לא יספיקו להעביר את החוק של 50, אז ביום ראשון – 250, ביום שני ירדנו ל-50, והיום עברנו איכשהו את ה-50, ומחר זה אפס, חברים, האולמות יהיו סגורים. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (הליכוד): << קריאה >> לא, לא נכון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> האולמות – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (הליכוד): << קריאה >> – – – את האנשים. חבל, זה יוצר בלבול. אנחנו עשינו את זה מיום רביעי בבוקר, ומחר מתחתנים עם 50 איש. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יפה. הרווחנו יום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הרווחנו יום. אם מישהו כאן מכיר בעל אולם שמוכן לפתוח את האולם שלו עם 50 אורחים, שיקום. אין בעל אולם שיהיה מוכן לפתוח את האולם שלו עם 50 אורחים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> יש – – – << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין. אין. ולכן, חברים, חברות, הבלבול שאנחנו יוצרים – אנחנו, אני אומר; אתם, הממשלה, יוצרים. בלבלתם את כולם. היום בצוהריים יצא בכלי התקשורת: סגירה מיידית, מכוני הכושר נסגרו. אולמות חשבו שהם צריכים לסגור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מסעדות. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הכול נסגר. ברים, מסעדות. מה קורה כאן? ואני אומר לכם, זה הסיפור שהורס את העסקים האלה, ותזכרו שהוא הורס את השמחה של עשרות אלפי זוגות, שזה היום המיוחד בחיים שלהם. הורסים להם את היום הזה ומסבכים אותם כלכלית. מי ייתן להם פיצוי? מי יחזיר להם את המקדמות? בעלי האולמות או המסעדות או הגנים אומרים: האוצר יפצה אותנו, אנחנו אולי נוכל להחזיר, אבל כולנו קורסים. ולכן הסיפור הוא סיפור של סיבוך כל הציבור שלנו בארץ. אני לא רוצה להרבות במילים על המשמעות הפוליטית של המדרון הזה שאנחנו כאילו מידרדרים בו. היום אנחנו מוותרים על הסמכויות שלנו ככנסת, נותנים את זה בידי נתניהו וממשלתו, ומחר אלוהים יודע מה יביאו לנו, בתירוץ כלשהו ידרשו מאיתנו. אתם יודעים מה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אולי יש לי הצעה יותר אפקטיבית לנתניהו: תבטל את ההחרגה של הכנסת, ואז אתה יכול להתפטר מאיתנו ותגמור עניין. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אחריו – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. יש לך שלוש דקות. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. סבאח אל-ח'יר, בוקר טוב לכולם. אחד הדברים הבסיסיים בהתמודדות עם אסון טבע, עם מגפה, זה מערכת האמון בין האזרחים לבין השלטון. ברגע שהאמון הזה נסדק אז מתחיל המדרון, והאזרח עצמו בעצם רואה בממשלה, בשלטון, מישהו שמנסה לעבוד עליו. הממשלה לפני תקופה קצרה אישרה – אתם, חבריי חברי הקואליציה, אישרתם מעקב של השב"כ בכדי להבין איפה כל אחד עמד ברגע מסוים ולשלוח לו סמ"ס, שייכנס לבידוד. האזרחים לא אהבלים, והתחילו ללכת לחתונות ולאירועים בלי הפלאפונים, חבאייבי. הם השאירו את הטלפונים ברכב, השאירו את הטלפון בבית, הגיעו לאירוע, וסלמאת – חזרו הביתה. מי עכשיו יעקוב אחר הטלפון? כי אנשים איבדו את האמון, כי ככה לא עושים כשרוצים להילחם במגפה. הם השאירו את הטלפונים בבית, ולך תחפש אותם עכשיו ותשלח להם סמ"ס והודעה שהם נמצאים בבידוד. חברים, החוק הזה אומר לאשר בדרך אגב, בדיעבד – לתת אישור מראש לממשלה להתקין תקנות, להחליט החלטות בשביל האזרחים ובשביל הכנסת, לעקוף את הכנסת. הרעיון הזה, אני בטוח שהוא לא בא מהראש של חבר הכנסת, מהראש של שר; זאת הפקידות, חברים, שרוצה להשתלט על מהלך העניינים. בשביל מה ללכת לכנסת לקבל אישור? עזבו אתכם מהאישור של הכנסת; קח אתה ראש הממשלה וקחו אתם השרים את הסמכות. עוד מעט יביאו עוד חוקים: בשביל מה להתכנס פעם בשבוע לישיבת כנסת? בואו נעשה ישיבת כנסת פעם בשבועיים-שלושה, ועוד ועוד ועוד דברים. חברים, זה מדרון חלקלק, ואסור לנו, כמחוקקים, להגיע לשם. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', כמה זמן? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אנחנו נזרום. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כמה זמן? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תראו, יש לנו הרבה הסתייגויות, אז במכפלות של הזמן. זה שלנו, הזמן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> רק תגיד לי, שאוכל לדעת. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בין חמש לעשר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לשים שמונה? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נראה, נזרום. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> איתן, יש סיכום אחר? כי מבחינתנו – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> במסגרת הסיכום של – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הסיכום בין האופוזיציה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כשאתה אומר שיש סיכום צריך שגם הצד השני יודיע שיש סיכום. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היה גם סיכום שהחוק הזה לא יעלה היום, אני מזכיר לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה סתם, אתם מעכבים אותו. שידבר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> קדימה, בואו נמשיך. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, השעה מאוחרת – 3:30. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השעה מוקדמת. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מאוחרת לאתמול ומוקדמת להיום, אבל השאלה היא מה יהיה מחר. יושבת-ראש הוועדה אמרה קודם "נגיף קורונה החדש", ואמרו: זה לא חדש, זה קיים מקודם. אבל האמת היא שזה כן נגיף קורונה החדש, כי את הקודם ניצחנו לפני משהו כמו חודש. היה אירוע – אני לא יודע אם אתם ראיתם אותו – עלה ראש הממשלה בערוץ 12 ונתן לו בול בפוני, ניצח. לא רק שהוא ניצח, הוא הזמין את כולם לחגיגה ולמסיבה, ולכן אנחנו באמת עכשיו בנגיף קורונה החדש. בממשלה הזאת כל יום זה יום חדש וכל אירוע הוא אירוע חדש. אין הפקת לקחים. לא למדו דבר מחיל האוויר, אדוני השר פרץ. דבר מחיל האוויר לא למדו, כי בהפקת הלקחים שהייתה, שהייתי חלק ממנה, כי שמענו את זה, הבנתי שהולכים לתגבר את המערך האפידמיולוגי – הולכים לעשות את זה; אפילו לקצר את טווח התגובה מהרגע שאתה עושה בדיקת קורונה ועד שאתה מקבל את התוצאה; אפילו לתגבר את המעבדות; אפילו יש כאלה שחשבו שאולי כדאי לשים מישהו שינהל את האירוע הזה, שנקרא "מאבק בקורונה" – חוץ מביטויי המלחמה וסערת הקרב שראש הממשלה שלנו נוהג לומר: נתקוף, נשיג, ננצח, ומדי פעם לעשות אפצ'י בטלוויזיה. כן, רבותיי, זאת הממשלה שאתם חלק ממנה, והיא גם הממשלה שלי, אבל היא ממשלה, סליחה על הביטוי, שלא מתפקדת. יש שם היום, דרך אגב, שני רמטכ"לים לשעבר, יבוא מכחול לבן, שיודעים בדיוק מה יכולה לעשות מערכת הביטחון ויודעים בדיוק מה נכון לעשות ומה מסוגל לעשות פיקוד העורף. אבל במקום שתהיה הסברה לתושבים יש דוברות. יש דוברות של דוברים ואין הסברה של מסבירים, וזה ההבדל גדול. והאמן לי, חבר הכנסת מיקי זוהר, שיש הבדל. יש הבדל, הבדל גדול. זה לא מה שאתה אומר לתמר זנדברג עכשיו. יש הבדל גדול בין הסברה לפוליטיקה לדוברות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה הכול כדי שיושב-ראש הסיעה שלך יישאר בכנסת – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל את זה חבר הכנסת קרעי גם לא מבין ולא יודע, כי הוא, במקום ראש הממשלה עכשיו, מדבר את השטויות שאומר רבו. ואנחנו היום, כמו שאמרתי קודם לכן, באירוע אחר, בחוק אחר, מתפללים לריבוינו של עוילם; קוראים לו בשם חדש: המל"ל. המל"ל קבע. המל"ל קבע 500 שקל; שואלים את המשטרה: אתם צריכים 500 שקל להרתעה? הם אומרים: לא. משרד המשפטים? לא. משרד הבריאות: לא יודע, אבל הוא מצביע כלפי מעלה, כלפי השמיים, ואומר: המל"ל. אני מכיר את המל"ל. הוא גוף מטה במשרד ראש הממשלה, הוא עושה עבודה מאוד חשובה. דבר אחד הוא לא יודע לעשות – הוא לא יודע לנהל את האירוע הזה. הוא לא נולד בשביל זה, הוא לא נוצר בשביל זה, ואת זה יודעים כל חבריי – כל חבריי, באופוזיציה ובקואליציה. אבל מה הם עושים במקום להגיד את הדברים כהווייתם? שותקים. מדוע הם שותקים? מפחדים. מדוע הם מפחדים? כי הם לא יודעים מה יהיה ואיזה תפקיד הם יקבלו בפעם הבאה, כי מי שלא מפחד בעידן הזה מוצא את עצמו יושב-ראש של איזו ועדה נידחת בכנסת. אז רבותיי, ב-3:30 אני עומד פה ואתם יושבים פה, וחלק מכם אולי חסרי סבלנות, וגם אני חסר סבלנות. אתם חסרי סבלנות – ללכת לישון בבית, ואני חסר סבלנות כלפי ממשלה שאיבדה את הדרך, נטולת דרך, נטולת כיוון, שאיבדה את המצפן ומסתובבת כמו שבשבת. כמו שבשבת. ואל מול השבשבת הזאת אנחנו נעשה בסך הכול את מה שאנחנו מסוגלים לעשות כרגע – נשים לכם מראה שתראה לכם כיצד אתם נראים, כיצד אתם מתנהגים, כיצד אתם לא מגיעים לאף דיון משמעותי באף הצעת חוק ששמה הממשלה על השולחן, בוועדת החוקה ובוועדות אחרות. אני אדבר על ועדת החוקה, שאני חלק ממנה. עומדים שם ולא מסוגלים להגיד לאף אחד שבעצם 500 השקל המטורפים האלה מיותרים ומי שייפגע זה השכבות החלשות והמוחלשות. מבזרים סמכויות לפקחים עירוניים באצטלה – כאילו שהם יעשו את עבודתם נאמנה וכאילו שהכסף לא הולך לרשות המקומית. ובכל הדברים האלה אתם מצביעים בדיוק כמו שאומרים לכם. אתם עושים בדיוק מה שאומרים לכם, לא מפעילים שיקול דעת. ואני בעיקר בעיקר מוטרד, פחות מהקורונה, באופן אישי, ויותר מההתנהלות השערורייתית, המופקרת והמופרעת של הממשלה הזאת, שאתם חלק ממנה. אני, לשמחתי, יושב שם בדרך כלל, ביציע למעלה, ומרגיש מה זה מעליכם – לא בגלל שאני בגובה; אני רואה כיצד אתם קטנים ונמוכים, חסרי משמעות, חסרי תכלית. הלוואי שתשתנו, אבל גם בזה אני בספק כי ב-3:30 כנראה אתם תצביעו כמו שאמר לכם מי שעכשיו ישן. והוא ישן ויש לו סיוטים, אולי, בלילה, לא מהקורונה, ממשהו אחר במעלה הדרך. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר. חבר הכנסת אבידר, שלוש דקות, חמש? חמש. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אני יכול גם עשר אם אני רוצה, לא? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חמש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אלי, עכשיו – – – אתה יכול חופשי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שלמה, אני אומר לקטי. היא תאפס, אני מבקש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בוא אגיד לך משהו – אתה יכול לדבר גם שעה מצידי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גמרנו, נגמר. חבר'ה, זה כבר לא מרגיז אפילו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אלה דיבורים – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש גם סרט, הכול טוב. חבר'ה – – – << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חמש דקות. התחלנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם ככה אתם חוזרים על אותו מלל: המדרון החלקלק, קץ הדמוקרטיה. אני כבר מכירה בעל פה. אני יכולה לנאום במקומכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת שטרית, בואו נמשיך, בסדר? אני מבינה שהתעוררתם. אשמח אם תמשיכו – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חסרים כדורים שם, אני יכול להביא. מה קורה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבידר, קדימה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, השעה 03:40. אני שמח להיות פה, לחייך ולומר לכם שאנחנו לא הלכנו הביתה, ואנחנו לא רוצים לקצר. ולא היינו מוכנים לקצר כי הרבה מאוד אנשים במדינת ישראל הלכו הלילה לישון כשהם מודאגים. כמות המסרונים שקיבלנו; שתי עצרות שהתארגנו מהרגע להרגע גם בתל אביב וגם בבלפור; שתי הפגנות של אנשים שבאמת דואגים, שמבינים מה חשיבות הבית הזה – שאתם לא השכלתם להבין. אתם נתתם את המפתחות לנתניהו, אמרתם לו: לא צריך כנסת. זה בסדר שאתה בוחר אותנו, זה בסדר שאתה עושה את הקמפיינים, אתה אלוף העולם בקמפיינים, אבל אנחנו שלך. קח את המפתחות, תעשה מה שאתה רוצה. אבל אותם אנשים שיצאו מהרגע להרגע לבלפור ולתל אביב והתארגנו שם – וראיתי משם סרטונים וראיתי את הדאגה – הם אלה שהשאירו אותנו פה ערים הלילה. הם אלה – ואמרנו לחלק מכם: לא, אנחנו לא מתקזזים היום. לא, אנחנו לא מוותרים היום. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אלי, אתה באמת מאמין? אתה באמת מאמין שהאנשים האלה – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מיקי, מיקי. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – הם אנשים אובייקטיביים שאכפת להם מהמדינה? או שהם סתם שונאי נתניהו – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנשים אובייקטיביים. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – שלא יודעים לפרגן לממשלה שסוף-סוף עושה דברים חשובים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. עצור, עצור. בוא אני אגיד לך מה האנשים האלה, מיקי מכלוף זוהר, אדוני, אדון ששכח בכלל מהו תפקידו של חבר כנסת. תתבייש לך, אתה יושב-ראש הקואליציה. מה שאתה עושה פה בוועדות זה מה שאתה נבחרת בשבילו? להיות עבד נרצע לבן אדם, להגיד בדיוק מה שהוא רוצה? זה התפקיד שלך כחבר כנסת? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> כמה מנדטים שנאת נתניהו מביאה לך? << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תתבייש לך. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ככה נראה חבר כנסת? תקשיב טוב: אם אתה תשתפר אתה תהיה רבע דוד ביטן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם תשתפר. אתה כרגע לא בשיפור. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם אתה תשתפר. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – הקורונה משתוללת. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם אתה תשתפר אתה תהיה רבע דוד ביטן. הוא העביר קואליציה עם 61 חברי כנסת. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה, עם 76, בוכה לנו כבר שעה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אם אתה תשתפר אתה תהיה רבע עודד פורר. רבע עודד פורר. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה יהיה הכבוד שלי. עודד הוא אחלה גבר. אני מת להיות רבע פורר, מה אתה יודע. גברתי היושבת-ראש, הבעיה שיש לנו עם נתניהו היא שהוא אדם שאיבד את יכולת ההחלטה האובייקטיבית שלו. קראתי היום מוקדם יותר שהאיש חייב לצאת לנבצרות זמנית כדי שיבדקו את היכולת הקוגניטיבית שלו. כי מה שקורה, אתם רואים שהבן אדם לא יודע לנהל את המדינה, לא יודע לנהל את המשבר – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לא יודע לנהל כלום. הבן אדם יודע לעשות מסיבות עיתונאים הזויות, שאין להם מושג – – – << קריאה >> אסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> החלום שלי לראות אותך בוועדה לבחירת שופטים. את יודעת? לראות איך יזלזלו בך ואיך יעשו ממך כזאת קטנה. החלום שלי. << קריאה >> אסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה תראה אותי בוועדה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר לכם שנתניהו חייב לצאת לנבצרות כי הוא לא מסוגל לנהל שום דבר במשבר הזה חוץ מלעשות הצגות וסרטונים בפייסבוק של ילדים בגיל שבע. אבל הדבר המשמעותי הוא שאתם חושבים שזה ייפסק פה. השיגעון לא ייגמר. השיגעון שלו לא יסתיים. זה כמו חיה שצריכה לאכול עוד ועוד. החוק הזה – יבוא אחריו עוד חוק, עוד חוק ועוד חוק, ועוד שליטה ועוד שליטה. וזה לא ייפסק כי הוא לא ידע לנהל את המשבר הזה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – לחוקק ולחוקק ולחוקק. הציבור נותן לנו קרדיט לחוקק ולחוקק. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל הדבר המשמעותי, היום גילינו – אני רוצה לומר לחבר הכנסת סופר דבר מדהים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איפה סופר? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כץ, כץ. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בוא ננסה כץ. כץ יותר טוב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אלי, נראה לי יותר טוב בשבילך. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עזבו את הקואליציה, אלה מקשיבים ולא שומעים. 20 חולים נוספים, נאמר לנו היום על ידי נציג משרד הבריאות, נוספו 20 חולים קשים ולכן חייבים ללכת לצעדים משמעותיים. אין הזיה גדולה מזאת. היו 44 חולים קשים, יש עכשיו 66 – רוצים לסגור את המדינה. כמות הסמ"סים שקיבלתי מאנשים שיודעים שמחר בבוקר הם לא יכולים לפתוח את העסק שלהם היא מטורפת. לכן הדבר הוא פשוט: ככל שעובר הזמן אתם מוסיפים למעגל של המסכנים עוד ועוד אנשים. ואלה אנשים שבחרו בכם, ריבונו של עולם. אבל לכם אין שום רחמנות. העיקר שנתניהו חי בקיסריה, משלמים לו את הכול, משלמים לו את האוויר, את המים. כשצריך בריכה עוברים לשכן. הכול בסדר, אבל אנשים מצטרפים למעגל העוני בגללכם, בגללכם, ולא בגלל מישהו אחר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אחת הבעיות – אני כבר מסיים. גברתי, הפריעו לי, אני כבר מסיים. אחת הבעיות עם נתניהו היא שזה בן אדם שלא ניהל חברה של 100,000 דולר. לא ניהל חברה של 100,000 דולר. גאון כלכלי. איזה גאון כלכלי? 100,000 דולר הוא לא ניהל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבידר, מאוחר, בוא נסיים. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. 100,000 דולר הוא לא ניהל, והוא מנהל פה את המדינה הזאת. ואנחנו רואים שהוא לא יודע לנהל. הוא סוגר את המשק, הוא מכניס אנשים לעוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא מנהל את המדינה, ואתם בחוץ. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לסיכום, גברתי, אני רוצה להגיד לך שזה יום שחור לדמוקרטיה. אבל אל דאגה, לא אלמן ישראל. אנחנו נגדיל את המחאה ונכפיל אותה בשבת הקרובה. והכי חשוב, אל תשכחו לרגע: הוא ינצח כשאנחנו נרים ידיים – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ולא יעזור לו, כי אנחנו לא נרים ידיים, כי אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא ימשיך להוביל את המדינה ואתם תמשיכו לקשקש. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא ימשיך להוביל את המדינה לאבדון בגלל עבדים כמוכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> וגם אתה תמשיך לקשקש – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בעל תיקים פליליים – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת סלימאן. שלוש דקות. זה מה שסגרנו עם חבר הכנסת אוסאמה סעדי, וקדימה. אנחנו לא מתחילים עכשיו את הדיון הזה מחדש. קדימה, שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> קדימה. בואו ננסה לכבד מילים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתם יודעים מה, שלוש או חמש דקות – כנראה זאת תהיה הצגה אחרונה. כנראה זה יהיה הלילה הארוך האחרון שהכנסת הזאת תעבור, ולא יהיו עוד יותר. כי ממילא אנחנו לא נקיים דיונים על חוקים, כנראה, יחליטו עליהם בממשלה. במקום שנהיה רשות מחוקקת נהיה מעכשיו רשות מערערת. באמת, נו. הם יחליטו על החוקים, אנחנו נהיה הרשות המערערת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כמו שאתם אוהבים להיות כלפי בג"ץ. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא צריך עכשיו בג"ץ. יש כנסת – רשות ערעור. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תשמעו, אני מבינה את התסכול של החברים. תקעו אותם פה, אמרו להם: תשמעו, אתם עדיין חדשים בבניין, אתם צריכים לעשות את העבודה השחורה. תשבו מול האופוזיציה; הם ידברו כל הלילה ואתם לא תוכלו ללכת לישון. אז אתם מתוסכלים. בסדר, נו. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> וכחול לבן הלכו. כחול לבן הלכו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסדר, תמשיכו להיות מתוסכלים, כי להגיד לכם את האמת? הציבור כולו מתוסכל מכם. << קריאה >> אסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> את המתוסכלת היחידה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה זה צריך להיות שכחול לבן התקזזו – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואללה, נכון, נכון. עכשיו שמתי לב. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תראו, אפילו קיזוז לא הצלחתם להשיג. לא, הם בתורנויות. הם הבייביסיטר שלנו, הם שומרים עלינו שחס וחלילה לא יהיה מצב שנחטוף איזושהי הצבעה. אתם יודעים. זה הולך לפי היררכיה מסוימת – הוותיקים יותר, השרים, משוחררים הביתה לישון, ואתם תקועים איתנו. מה לעשות. אז ליבי איתכם. זה מצב נדיר שאני עומדת על הדוכן פה, מסתכלת על ספסלי הקואליציה ואומרת: ליבי איתכם, ממש. אבל תשמעו, חברים, יכול להיות שאנחנו גם, מתוך תסכול והרגשה שבשנה וחצי – כמה מערכות בחירות עשינו? שלוש מערכות בחירות. בשביל מה? כדי לייצג את הציבור. אני למדתי בקדנציה הראשונה שעושים את הפיליבסטר לא למען אלה שהולכים לישון וחוזרים להצביע אלא כדי לדבר מעל לראשה של הממשלה ישר אל הציבור, להשמיע את קולנו. אפילו זה כבר מפריע לממשלה הזאת, היא לא רוצה שנשמיע את קולנו ישר לציבור. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל אני אומרת לכם, הציבור כבר ערני – אולי לא בשעה 03:00, אבל הוא ערני. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כבר 04:00. תודה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא מבין מה הולך, מבין שגונבים לו את הדמוקרטיה, שמקימים דיקטטורה בדיוק כפי שרוצה הדיקטטור, ואולי גם הדיקטטור החלופי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סלימאן, השעה כבר 04:00. חברת הכנסת תמר זנדברג. שלוש דקות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברות וחברים, הצפרדע שנקראת הדמוקרטיה הישראלית נמצאת כבר עמוק בתוך המים, והטמפרטורה עולה ועולה. הטמפרטורה עולה ועולה ועולה, וכל יום היא עולה בעוד מעלה. כבר מזמן, הרי – ושואלים אותנו חברי הכנסת, אלה שתקועים איתנו כאן מהקואליציה: מה יש לכם כל כך הרבה לדבר, הרי התוצאה בסוף ידועה, נכון? אז זה שלב שכבר עברנו. הרי בוועדה – ודרך אגב, לא חשוב אם ועדת הקורונה או ועדת החוקה, ויסלחו לי ידידי יעקב אשר וגם ידידתי יפעת שאשא ביטון – אתם מתחילים גדולים: לא ניתן, לא נאשר את העלאת הקנסות, לא ניתן לסגור את המסעדות. ומסיימים: טוב, אמרו לנו שחייבים, אין ברירה, ואתם יודעים, הקואליציה, הכריחו אותנו להצביע לכאורה, מה זה חשוב אם הדיון יהיה לפני שמאשרים את החוק או אחרי שמאשרים את החוק? התוצאה היא אותו הדבר. אבל הצפרדע שהולכת ומתנפחת ומתנפחת, עבורה זה כן משנה, כי כל יום כאן הדמוקרטיה הישראלית, שאנחנו כולנו מייצגים אותה – ואתם יכולים גם לשבת כאן אחרי הבחירות הבאות, שאולי יהיו עוד מעט, אף אחד לא יודע; אולי תקציב 2020 לא יעבור ואולי נתחלף – כל יום עוד חתיכה – – – << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (הליכוד): << קריאה >> הסירי דאגה מליבך. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> לא לעולם חוסן. אל תדאגי. הזחיחות הזאת – תדעי לך, שלטון מפא"י נפל כשהוא היה מושחת וזחוח, וזה בדיוק מה שאתם. תלמדו טוב את ההיסטוריה. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (הליכוד): << קריאה >> תנוחי, תנוחי. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> הכול בסדר. אני נחה טוב. את יודעת מה, באמת שאלתי את עצמי אם להישאר הלילה או להתקזז. חשבתי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא חוזרים על הטעויות שלכם. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – חשבתי על התינוקת שלי – יש לי תינוקת בת ארבעה וחצי חודשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רחל, רחל. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> רחל. ועכשיו בלילה אני אפילו לא יודעת מתי היא התעוררה, אם היא ישנה ומה היא אכלה. מה יש לי לעשות פה? עדיף לי לישון לידה במיטה הקטנה הזאת שיש לה. חשבתי עליה, כשהיא תהיה גדולה, כשהיא תגדל ותשאל אותי: אימא, איפה היית כשהכנסת חוקקה חוק שהיא מוציאה מעצמה את היכולת לחוקק ומוסרת אותה בהתנדבות לידיים של ממשלה בראשות נאשם בשוחד, בתקופת המשבר הכי גדול בתולדות המדינה, כשאזרחי המדינה מיואשים, מפוחדים וחסרי ודאות, לא יודעים מה יקרה מחר? איפה היית, מה עשית? ואז אני אגיד לה: רחל, אני הייתי פה, נלחמתי ונאבקתי, ולא צחקתי, לא התייחסתי לזה בזלזול ולא הקלתי ראש באחריות ובסמכויות של עצמי, וכך אני אוכל לישון טוב בלילה. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת זנדברג. חבר הכנסת עופר כסיף, יש לך שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> זה הכול? לא ארבע? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שלוש. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ידידי חבר הכנסת סגלוביץ', אני חולק עליך. הממשלה לא איבדה את הדרך. יש לה דרך – יש לה דרך של עריצות, יש לה דרך של הפקרה והזנחה, יש לה דרך של מופרעות וטירוף ויש לה הדרך של מי שעומד בראשה ומוליך את העדר הזה, את הסוסים, לאורווה שכבר בוערת. אני אמרתי בזמנו ואני חוזר עוד פעם: ראש הממשלה נתניהו – דיבר פה קודם חבר הכנסת אבידר על הבעיות הקוגניטיביות – אני חושב שיש לו בעיה נפשית הרבה יותר עמוקה, קוראים לזה פסיכופתיה. האיש פסיכופת. לא מעניין אותו אף אחד חוץ מעצמו. יש כאלה שהוא מצליח לסחוף אחריו, כפי שאמרתי, כסוסים שהולכים לאורווה, או כחולדות בדרך למים, כמו בחלילן מהמלין, ויש כאלה שהוא לא מצליח, ואת פיהם הוא מנסה לסתום, המגלומן. אבל הבעיה היא לא רק נתניהו, הבעיה היא מי שלמעשה משתף איתו פעולה, המשת"פים שלו – המשת"פים העלובים, החסידים השוטים, בטי"ת – ואולי בתי"ו, אבל זה פחות גרוע – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שיתוף הפעולה הזה עם – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – עם עוצמה יהודית – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שהולכים אחריו, ומובילים לעברי פי פחת את החברה הזאת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הבוחרים שלכם יראו את זה. הם יבינו יפה מאוד – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כהניסט – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבידר, אתה מפריע לחברך פה מהאופוזיציה, שותפך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חברים – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש כאלה שאומרים – שמענו את זה היום, שמענו את זה כבר יותר מדי פעמים, ואני חושש שעוד נשמע את זה גם בעתיד – שזה לא כל כך נורא. בסך הכול זה איכון שב"כ, נו, באמת; בסך הכול, לפרק זמן מוגבל, אנחנו מבטלים, מייתרים ומאיינים את הכנסת. אתם יודעים, יש שיר,אני אעשה לו פרפראזה: השמש עוד לא זרחה, השיטה עוד לא פרחה, אבל השוחט כבר שחט – הוא שחט את הסלאמי. כי מה שעושים פה נתניהו וחבר שוטיו זה בדיוק שיטת הסלאמי – כל פעם פורסים פרוסה דקה ואומרים: זו רק פרוסה דקה, הסלאמי עדיין נשאר שלם, או כמעט שלם. זו השיטה. זו השיטה. השיטה הזאת כן פרחה. זו השיטה שלהם, כי מה שהם עושים זה באותה שיטת סלאמי לחתוך ולשחוט כל פעם עוד חתיכה קטנה ועוד חתיכה קטנה, עד שבסוף מישהו יתעורר משם ויראה שאין סלאמי. על זה אנחנו מתריעים ומזה אנחנו מזהירים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ההפקרה של הציבור לא תעבור. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים במשפט אחד, ברשותך. אמרתי, אני אומר עכשיו ואני אומר מהיום, כמו שאמר קאטו על קרתגו: מרי אזרחי לא אלים הוא צו השעה. אני קורא לציבור כולו לצאת למרי אזרחי לא אלים נגד הנפשעים האלה, שמחסלים את שרידי הדמוקרטיה המאוד-מעטים שנשארו פה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לך. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – מוותר. חבר הכנסת רם בן ברק – אחרון הדוברים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצבעה שמית. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חבריי חברי הכנסת – אורנה, את מפריעה לי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת – כץ, אל תפריע. אני רוצה להתנצל, להתנצל בפני אלפי האזרחים שמפגינים ברחובות – ברחוב בלפור, בתל אביב, בטבעון, בחיפה, בכל הארץ: סליחה. סליחה שלא עמדנו בפרץ. סליחה שלא עמדנו בפני קואליציה כוחנית, דורסנית, שמורכבת מאנשים רופסים, ללא עמוד שדרה, שממלאים את רצון השליט – ורצון השליט כרגע הוא לחסל את הכנסת. הכנסת היא שעומדת בינו לבין חיסול המגפה. רק בגלל הכנסת הוא לא מצא את הזמן לגייס את מספר האנשים שצריך כדי לבצע תחקיר ראוי; רק בגלל הכנסת לא הקים את החמ"לים בעיריות, לא גייס את אנשי פיקוד העורף, לא עשה סדר ביכולת לתת תשובה מהירה לבדיקות, לא עשה כלום, כלום. מה הוא כן עשה? שלח את ממלא מקום המנכ"ל ומזכיר הממשלה, את האנשים הכי בכירים שלו, מי שצריכים היו להיות עסוקים רק בדבר אחד: טיפול בקורונה ובכלכלה – במקום זה הם התעסקו במעונו הפרטי ואיך לייצר מצב שלא יהיו לו הוצאות – לא לו ולא לבני ביתו. חבר הכנסת כץ, כשאני שאלתי אותם, את האנשים ממשרד ראש הממשלה, את אותו ממלא מקום מנכ"ל ואת מזכיר הממשלה, ששניהם הגיעו לוועדה מפאת חשיבות הנושא – שאלתי אותם: מה הגבול של ההוצאות, איפה זה ייעצר? ההוצאות האלה, איפה הן ייעצרו? אתה יודע מה הם אמרו לי, חבר הכנסת? הם אמרו לי: כשצריך אישור בנייה, אז כנראה שזה כבר הסוף. כל מה שעד אישור בנייה בבית בקיסריה, השר פרץ, עד אישור בנייה בבית בקיסריה, בבית הפרטי, הכול ממומן. הכול ממומן. הסושי של הילד בבריכה, המסיבות, הריהוט, הריצוף, מיזוג האוויר – הכול ממומן. ואני שואל אתכם: זה ראש הממשלה שלכם, אתם לא מתביישים? ואני שואל אתכם: לא יכולתם לעמוד בפני אותו ראש ממשלה שמטיל קנס של 500 שקל על אנשים? לא יכולתם להגיד לו: אדוני ראש הממשלה, עד כאן, מספיק 200? לא יכולתם להגיד לו: אדוני ראש הממשלה, אנחנו לא נהיה "נעשה ונשמע"? לכנסת יש חשיבות; קודם שומעים ואחרי זה מחליטים ואחרי זה מבצעים, ולא הפוך – קודם מבצעים ורק אחרי זה שומעים. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. תסכם חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, יושבת-ראש – מפאת השעה המאוחרת נקרא לזה בקיצור ועדת הקורונה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי, כמה דרמה. כמה דרמה. הרבה פעמים אני שואלת את עצמי על הנושא של אמון הציבור – על הפער בין מה שקורה כאן לבין מה שהציבור תופס בחוץ, והיום קיבלתי את התשובה: הכנסת כבר לא תחוקק; כאילו שכל מה שהכנסת מחוקקת זה רק חוקים שקשורים בקורונה, אלה רק החוקים שקשורים בוועדה הזו; אלה רק החוקים שקשורים בתיקון הזה. זהו, זאת עבודת הכנסת. אף אחד לא מתייחס לזה שמדובר על תקופה מאוד מוגבלת של תיקון. החוק ייכנס לתוקף ויהיה בסך הכול עד 6 באוגוסט. אף אחד לא מתייחס לזה שאנחנו נמצאים עכשיו בתקופה קשה של מאבק בנגיף הקורונה, שאף אחד מאיתנו לא הזמין אותו – לא אני, לא אתם, לא ראש הממשלה, לא מדינות אחרות בעולם. זה כאן, ואנחנו צריכים להתמודד איתו. וכשאנחנו במלחמה וצריכים להתמודד, אז כן, אנחנו צריכים לקבל הרבה מאוד פעמים את ההחלטות כאן ועכשיו. בואו אגלה לכם משהו: בתקופה שאתם הייתם במערכות בחירות, גם אני הייתי במערכת בחירות, אבל בנוסף לזה ישבתי לילות שלמים באישור של תקש"חים, של תקנות לשעת חירום, כי הייתה פה ממשלת מעבר, לא הייתה כנסת. את כל התקנות וכל החוקים קיבלנו בהרבה מאוד שעות של דיונים. אז עכשיו אנחנו נמצאים במציאות שיש כנסת, וזה מבורך, ואנחנו צריכים להביא לכאן, לכנסת, את הדיונים, אבל אתם גם צריכים לזכור שיש דברים שצריכים לקבל באופן מיידי. עכשיו בואו, אני רוצה לספר לכם כמה שודרגנו במהלך שעשינו היום: אם היינו רוצים להיות חותמת גומי, עכשיו, בשעה הזאת, כבר היינו ישנים כולנו; הצווים היו מאושרים כי הייתי מביאה אותם לדיון בוועדה כבר היום בצוהריים. אבל לא היינו שלמים עם מה שהיה שם, וכדי שנוכל לאפשר דיון ארוך בוועדה, להביא אנשים ולשמוע אותם מבלי שנהיה עם אקדח על הרקה, לא כי מישהו לוחץ עלינו אלא כי אנחנו צריכים להגיב למספרים שעולים, לנתונים של החולים הקשים שעולים, לנתונים של החולים המונשמים שעולים – תסתכלו רק על הנתונים מלפני ארבע שעות. המספרים לא לטובתנו ואנחנו צריכים להגיב. ועכשיו, בזכות התיקון הזה שעשינו כאן אנחנו נוכל להביא את הצווים החדשים, לדון בהם; להגיד עם מה אנחנו מסכימים; לשמוע מומחים. וכן, חבר הכנסת מיקי לוי, אתה יודע שבדיונים שלנו זה לא מן הפה לחוץ, אנחנו נותנים מקום לכולם ובמה לכולם. אם צריך, אנחנו גם משנים ומתקנים. וגם בתיקון הזה היום אנחנו שינינו ותיקנו. עשינו את התיקונים שיתאימו לנו, כדי שנדע שלכנסת יש משמעות ואנחנו לא מוותרים על המקום של הכנסת. אני רוצה – אוסאמה סעדי, איפה הוא? הוא דיבר על התקשורת והסתכל עלינו ואמר: התקשורת אמרה שבאופן מיידי; התקשורת הודיעה לציבור; התקשורת מבלבלת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אוסאמה, מה אתה רוצה מאיתנו? תלך לתקשורת ותגיד להם. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שר הבריאות אמר היום שזה נכנס באופן מיידי. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אוסאמה, אוסאמה, שר הבריאות אמר שהצווים ייכנסו באופן מיידי ברגע שתהיה חקיקה, ברגע שהם יאושרו בכנסת. והינה, אנחנו נמצאים כאן. אוסאמה, בואו, לא צריך עכשיו לסדר את הדברים כמו שאתם רוצים. דיברו כאן על חושך. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, חשוך כי אנחנו עוד באמצע הלילה. השמש עוד לא זורחת, היא תזרח בבוקר כמו בכל יום על כנסת ישראל, שתמשיך לעמוד כאן בגאון, לחוקק חוקים לטובת הציבור. אנחנו כאן למען הציבור ונמשיך להיות כאן למען הציבור. אני רוצה לדבר על הנושא של האולמות, שהוא נושא מאוד מאוד כואב – וגם את זה, אגב, הצלחנו לעשות הערב. אתמול קיבלנו החלטה קשה אבל אתם יודעים, לפחות המנהיגים שבינינו, שחלק מלהיות מנהיג זה גם לקבל הכרעות קשות. היום, בשל המספרים, נאלצנו להגיע למציאות שאנחנו מצמצמים עוד את האירועים. גם אתמול וגם היום לא אישרנו לממשלה לקבל את ההחלטה באופן מיידי אלא ביקשנו לאפשר את היום הבא למען אותם זוגות צעירים שיקומו מחר בבוקר, ויוכלו להיות בוודאות. גם זה דבר שעשינו בוועדה, והוא לא היה קורה אם לא היינו מבקשים אותו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל מעכשיו את לא יכולה להתערב ככה. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אתה טועה, חבר הכנסת שטרן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> אני אומר לך למה, אני אגיד לכם למה: הרי מה המשמעות של התיקון הזה? המשמעות היא שהתקנות או הצו ייכנסו לתוקף באופן מיידי, אבל אני יכולה לכנס את הוועדה תוך כמה שעות, זה תלוי בעיתוי שבו הצו נכנס לתוקף. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> רגע. אנחנו נביא את הצו, אנחנו נוכל לדון בו, אנחנו נוכל להתנגד לו או לדרוש את השינויים שאנחנו רוצים לעשות, ובעובדה, עשינו כאלה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יכול להיות שיגידו לך – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> רגע. ברגע שאנחנו מתנגדים לחוק או דורשים את השינוי, לצורך העניין, החוק – פג תוקפו. הוא פשוט פוקע, אוקיי? זה אומר שעדיין יש לי סמכות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> רגע, אבל למה זה חשוב? זה חשוב כי בסוף אנחנו נמצאים במציאות שבה אנחנו צריכים לייצר את האיזון בין החובה המוסרית של כולנו לדאוג לבריאות הציבור לבין החובה המקבילה שלנו גם לשמור על הכלכלה ועל הפרנסה של האנשים ולעשות את הדברים הנכונים. וזאת בדיוק הדרך כדי לשמור על האיזון. רק משפט קטן, כדי שיהיה ברור לזוגות הצעירים – רגע, זה חשוב גם לכם: חברים, אנחנו נמצאים בשיח עם האוצר ויש התחייבות חד-משמעית של שר האוצר שלא רק שבעלי האולמות יפוצו אלא שהמנגנון יאפשר גם את הפיצוי לזוגות הצעירים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כל מילה שנאמרת, האמון בשיאו. << דובר_המשך >> יפעת שאשא ביטון (יו"ר הוועדה המיוחדת): << דובר_המשך >> זאת בשורה חשובה גם לזוגות, גם לבעלי האולמות וגם לנו, חברי הכנסת, שכל כך דאגנו להם. תודה רבה. תצביעו בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020, בקריאה השנייה, קודם כול. יש לנו הסתייגויות לסעיף 1, הסתייגויות שהוגשו על ידי חברי הכנסת לפיד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני גם מבקש שיעלו למעלה את הניירות, אם אין. יש. יופי. חברי הכנסת, הסתייגויות של חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול. אם כן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה לצערי לא מופיע. לא שכחתי אותך, אתה רק לא מופיע. חבר הכנסת מאיר כהן, אני עובד מולך, נתת לי – אם טעיתי במשהו תתקן אותי. אנחנו עוברים תחילה להצבעה על הסתייגויות כאמור לסעיף 1. הסתייגות מס' 1 – הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', יואל טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 23, נגד – 29, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 2 – הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות (2) של חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', יואל טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 23 בעד, 29 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו מצביעים על ההסתייגות לחלופין, הסתייגות מס' 2 לחלופין. אה, לחלופין זאת הסתייגות 3. הצבעה מס' 28 בעד ההסתייגות – 24 נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות לחלופין של חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', יואל טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אנחנו עם 24 בעד, 29 נגד, אפס נמנעים. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> חבר'ה, שימו לב, מישהו הצביע לא נכון. קואליציה, מישהו הצביע לא נכון, שימו לב. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מיקי, אנחנו גדלים כל הזמן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני חוזר: אם כך, ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו נצביע, על מנת שלא יהיה ספק, על לחלופין, הסתייגות מס' 3 – הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מצמצמים את הפער, מצמצמים את הפער. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות (3) של חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', יואל טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 23 בעד, 29 נגד, אין נמנעים. לפיכך, גם הסתייגות מס' 3 לא התקבלה. הסתייגויות 4 ו-5 הוסרו. לפיכך אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 6 – הצבעה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד, אופוזיציה. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות (6) של חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', יואל טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 23, נגד – 29, אין נמנעים. הסתייגות מס' 6 לא התקבלה. הסתייגויות מס' 7 ומס' 8 הוסרו. לפיכך אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 9 – הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות (9) של חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', יואל טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 23 בעד, 29 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 10. הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות (10) של חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', יואל טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 23 בעד, 29 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 11 הוסרה, אבל יש בה הסתייגות לחלופין, ואנחנו – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוסרה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם היא מוסרת. אז אנחנו עוברים להסתייגות מס' 12 – הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה הקבינט האזרחי? אני לא רואה נציג אחד. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות (12) של חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', יואל טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב ועידן רול לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 23 בעד, 29 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 13 הוסרה. לפיכך, אנחנו עוברים להסתייגויות של חברי הכנסת איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מחמוד עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב יאסין – להלן: קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, ושל חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ויאיר גולן – להלן: קבוצת סיעת מרצ. הסתייגות מס' 14 – הצבעה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד, אופוזיציה. הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות (14) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 22 בעד, 29 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 15 – הצבעה על ההסתייגות. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מיקי, יש היום קבינט פיוס או לא? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> מחפשים מועד מתאים, ואנחנו נעדכן בקרוב. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות (15) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 23 בעד, 29 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 16 – הצבעה. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 28 נמנעים – אין ההסתייגויות (16) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 23 בעד, 28 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מיקי, אבד לך מישהו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לפיכך, חברות וחברי הכנסת, הוסרו כל ההסתייגויות, ואנחנו יכולים להצביע על החוק בקריאה השנייה. אנחנו, אם כך, יכולים להצביע על החוק בקריאה השנייה – הצבעה על החוק כנוסח הוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קואליציה בעד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בעד הדמוקרטיה – נגד. הצבעה מס' 37 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 29 נגד – 24 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 29 בעד, 24 נגד, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה על החוק בקריאה השלישית. הצבעה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוקר טוב, צפון קוריאה. הצבעה מס' 38 בעד החוק – 29 נגד – 24 נמנעים – אין חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 29, נגד – 24, אין נמנעים. לפיכך, הצעת חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) (תיקון), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים היום, יום שלישי, ט"ו בתמוז התש"ף, 7 ביולי 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 04:18. << סיום >>