דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ז ישיבה נ"ב הישיבה החמישים-ושתיים של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, ט"ז בתמוז התש"ף (8 ביולי 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 29. איתור נשים במצוקה ומערכות יחסים אלימות 7 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 7 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 8 תמר זנדברג (מרצ): 11 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 12 30. מסירת מידע למרכז המחקר והמידע בכנסת 13 עודד פורר (ישראל ביתנו): 13 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 13 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 18 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 20 32. הפרדה גזענית במלונות הקורונה 22 תמר זנדברג (מרצ): 22 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 23 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 30 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 31 33. העברה אוטומטית של מענקים 35 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 35 סגן שר האוצר יצחק כהן: 36 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 38 משה אבוטבול (ש"ס): 40 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 42 31. זמינות קו החירום במשרד הבריאות 44 אליהו חסיד (יהדות התורה): 44 סגן שר הבריאות יואב קיש: 44 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 49 ינון אזולאי (ש"ס): 52 שאילתות ותשובות 55 30. התפרצות שנייה של נגיף הקורונה 55 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 55 סגן שר הבריאות יואב קיש: 56 42. הקמת חדר אקוטי בשרון 62 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 62 סגן שר הבריאות יואב קיש: 62 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 65 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 65 הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – איסור שימוש בנתוני אשראי שנאספו בתקופת משבר הקורונה), התש"ף–2020 66 משה גפני (יהדות התורה): 66 הצעת חוק סיוג הגבלת חשבון והגבלת לקוח בשל שיקים שסורבו בתקופה שהוכרזה מחלה מידבקת מסוכנת (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 70 משה ארבל (ש"ס): 70 השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: 72 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 73 הצעת חוק חוזה ביטוח (תיקון – דרך תשלום תגמולי ביטוח), התש"ף–2020 76 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 77 השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: 77 הודעה אישית של חבר הכנסת אלי אבידר 79 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 79 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 80 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 80 הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף–2020 81 חוה אתי עטייה (הליכוד): 81 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 82 הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה, התש"ף–2020 87 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 87 השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: 90 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2020 94 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 95 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 96 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר מינימום), התש"ף–2020 97 ניצן הורוביץ (מרצ): 98 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 99 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 99 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2020 100 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר מינימום), התש"ף–2020 100 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 100 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 105 הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית), התש"ף–2020 108 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 108 הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר), התש"ף–2020 111 ניצן הורוביץ (מרצ): 111 השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: 112 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 125 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הגמלה), התש"ף–2020 126 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 127 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 128 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 132 הצעה לסדר-היום 134 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת התמודדות ממשלת ישראל עם נגיף הקורונה החדש 134 יאיר גולן (מרצ): 134 סגן שר הבריאות יואב קיש: 137 הצעה לסדר-היום 145 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת ניגודי העניינים בבית המשפט העליון ובבתי המשפט בכלל 145 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 145 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 151 הודעה אישית של חבר הכנסת שלמה קרעי 168 שלמה קרעי (הליכוד): 168 הודעה אישית של שר המשפטים אבי ניסנקורן 176 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 176 הצעות לסדר-היום 177 גורלם של אתרי המורשת באזורי איו"ש כתוצאה מתוכנית טראמפ 177 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 178 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 179 השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: 183 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 188 הצעות לסדר-היום 193 מתן פתרון מיידי לזוגות לפני הנישואים שנמנע מהם לרשום את הנישואים גם בחו"ל עקב משבר הקורונה 193 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 193 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 195 ניצן הורוביץ (מרצ): 196 שרן מרים השכל (הליכוד): 198 סגן שר הפנים יואב בן צור: 199 הצעות לסדר-היום 210 השפלות שחווים נוסעים בתחבורה הציבורית בשל חוסר המודעות לשינויים באופן התשלום שקבע משרד התחבורה 210 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 211 אוריאל בוסו (ש"ס): 213 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 216 הצעות לסדר-היום 222 תופעת הסתננות של מהגרי עבודה מהגבול הצפוני 222 איילת שקד (ימינה): 222 שר התקשורת יועז הנדל: 223 גדעון סער (הליכוד): 224 שר התקשורת יועז הנדל: 225 הצעות לסדר-היום 227 מחסור בחיסוני שפעת: הקופות הזמינו כמות כפולה של חיסונים אבל בפועל יקבלו רק כמחצית מההזמנה 227 חוה אתי עטייה (הליכוד): 227 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 229 סגן שר הבריאות יואב קיש: 229 הצעות לסדר-היום 234 מחסור חמור בתקני אחיות, לפי דוח מבקר המדינה, בחודש מרץ 2020 234 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 234 משה ארבל (ש"ס): 236 סגן שר הבריאות יואב קיש: 237 משה ארבל (ש"ס): 241 הצעה לסדר-היום 242 ההקלות בבגרות בעברית (גריעת חומר לימוד, זכות למבחן מותאם) – רק לחילונים, ולא במבחנים הייעודיים לחרדים 242 יעקב מרגי (ש"ס): 243 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 247 הצעה לסדר-היום 249 החלת תוכנית אופק חדש בבתי הספר היסודיים במסגרת המוכר שאינו רשמי 249 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 249 שר התקשורת יועז הנדל: 251 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, ט"ז בתמוז התש"ף, 8 ביולי 2020. אני פותח את הישיבה. אנחנו פותחים, כמנהגנו ביום רביעי, בשאילתות דחופות. הראשונה שבהן – שאילתה דחופה מס' 29. אני מזמין את סגן השר לביטחון פנים, דסטה גדי יברקן, לעלות לדוכן ולהשיב על שאילתה של חברת הכנסת סונדוס סאלח בנושא: איתור נשים במצוקה ומערכות יחסים אלימות. חברת הכנסת סאלח, את יכולה לגשת למיקרופון על מנת להקריא את השאילתה. לאחר שהיא תקריא את השאילתה, אדוני סגן השר, נשמע את התשובה. בבקשה. << שאילתה >> 29. איתור נשים במצוקה ומערכות יחסים אלימות << שאילתה >> << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, כבוד סגן השר, מתחילת השנה 15 גברים רצחו 14 נשים ותינוקת. הערכות אומרות שכ-200,000 נשים נמצאות במערכות יחסים אלימות. ארגונים שעוסקים בנושא מעריכים שהמספר קרוב יותר ל-800,000. חשוב לי לציין שלצערי, מרגע שנכתבה השאילתה, התווספו עוד שתי נשים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא לא לא, חברת הכנסת סאלח, אי-אפשר להוסיף, צריך להקריא מה שכתוב. אחר כך, בשאלה הנוספת, תוכלי להוסיף. בבקשה, רק תקריאי את השאלות. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה המשטרה עושה על מנת לזהות ולסייע לנשים במצוקה ובמערכת יחסים אלימה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אדוני סגן השר, בבקשה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אכן, ראשית, נושא חשוב מאוד. תודה רבה על השאילתה החשובה. בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים על מנת להיאבק בתופעה של עבירות אלימות במשפחה במגוון מאמצים שנעשו על ידי המשטרה, שב"ס ובתיקוני חקיקה. האחרונים שבהם אושרו רק לפני כשבועיים כהצעות חוק פרטיות לשימוש בכלי פיקוח טכנולוגי אשר יוצמדו להצעת החוק הממשלתית. לפי נוסח ההצעה הממשלתית, בעת שחרור בערובה של חשוד בעבירת אלימות בבן משפחה בתנאים מגבילים, בית המשפט יהיה רשאי במצבים מסוימים, ולאחר קבלת חוות דעת מקצין משטרה, להורות על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי על מנת לוודא כי החשוד אינו מפר את תנאי ההגבלה שהוטלו עליו לצורך הרחקתו מבן מהמשפחה המאוים. הכלי המוצע יאפשר לבית המשפט לשחרר ממעצר חשוד בעבירת אלימות במשפחה כשלא נשקפת ממנו מסוכנות ברמה גבוהה המצדיקה מעצר אך ישנה רמת מסוכנות מסוימת המצדיקה פיקוח מעין זה. באופן זה יתאפשר שחרור של החשוד בלי לפגוע בשגרת חייהם של בני המשפחה המתלוננים על אלימות מצידו. זהו כלי שונה בתכלית מהכלי המשמש כיום במערך האיזוק האלקטרוני המופעל על ידי שירות בתי הסוהר במסגרת מעצר עד תום ההליכים. האיזוק האלקטרוני השב"סי הוא כלי מעצר של ממש שבו נאסר על האדם להתרחק ממקום מוגדר מסוים, והוא נועד לנאשמים במסגרת מעצרם עד תום ההליכים. ככלל, עבירות אלימות במשפחה מוחרגות בחוק ממסלול זה. לעומת זאת, כלי הפיקוח הטכנולוגי המוצע שיופעל על ידי משטרת ישראל אינו כלי מעצר אלא נועד להבטיח, כאמור, את קיומם של תנאי השחרור בערובה, תוך שהוא מאפשר הן למפוקח והן למאוים להמשיך בשגרת חייהם תוך איכונם, איתור מיקומם והתרעה על התקרבות המפוקח למקום או לאדם שאסור לו להתקרב אליו. כך יתאפשר למשטרה לבחון אם המפוקח בדרכו להפר את תנאי השחרור ולהורות לו להימנע מכך או לפעול למניעת הפרתם. היות שמדובר באמצעי חדש וראשון מסוגו במדינת ישראל, מוצע ההסדר כהוראת שעה לתקופה של 30 חודשים. עוד מוצע שהחוק ייכנס לתוקפו בתחולה מאוחרת שתאפשר למשטרת ישראל להיערך ליישומו. נוסח התיקון אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה בדצמבר 2018, אולם בטרם העלאת טיוטת החוק לקריאה ראשונה במליאה פוזרה הכנסת. במקביל, משטרת ישראל ביצעה פיילוט לבחינת השימוש בטכנולוגיה זו ובחינת הכלים הקיימים בשוק, וכעת פועלת להתאמת התפיסה המבצעית לכלי הקיים לאור הלקחים שהופקו מהפיילוט. לצד קידום הכלי הטכנולוגי, ונוכח מורכבותה ורגישותה של עבירת האלימות במשפחה, משקיעה משטרת ישראל מאמצים רבים בטיפול בעבירה, בשיתוף פעולה עם גורמים טיפוליים, תוך פיקוח ובקרה שוטפים והדוקים המבוצעים באופן סדור על ידי גורמי פיקוד מקצועיים. לטובת חקירה מקצועית ומהירה של עבירות האלימות במשפחה, הכשירה משטרת ישראל מערך קצינים וחוקרים ייעודי שהוסמך לעסוק רק בתחום זה, ברגישות הנדרשת ובנגישות הנדרשת, לכלל האוכלוסיות בחברה. יש להדגיש בהקשר זה כי הכשרות בנושא אלימות במשפחה מועברות לכל החוקרים במשטרת ישראל החל מהכשרתם הבסיסית עם גיוסם, וכן בקורסים מתקדמים. מערך החקירות הייעודי לעבירות האלימות במשפחה ממשיך את הכשרתו בהשתלמות מקצועית נפרדת ובאופן שוטף בשגרה. במסגרת ההכשרות למערך הייעודי ניתן דגש בין היתר לנושאים האלה: א. מניעה וצמצום של הסיכון הנשקף לקורבן; ב. הבנת הקושי הכרוך בהגשת תלונה כנגד בן משפחה; ג. אימוץ שיח רגיש עם קורבנות העבירה ועדים חסרי ישע, תוך כיבוד זכויותיהם, הכרה בצורכיהם ושמירת כבודם ופרטיותם. לצורך מאבק מערכתי באלימות במשפחה פותח במהלך השנים האחרונות נוהל טיוב התיאום בין המשטרה למשרד הרווחה. מטרתו של הנוהל: תיאום ושיתוף פעולה מיטבי בין המשטרה לבין רשויות הרווחה ברמה המחוזית והארצית במקום שבו יש בן או בת הזוג בסיכון גבוה מפני בן משפחה אחר. הנוהל, שהוסדר בשנת 2016, מגדיר את אופן העברת המידע בין רשויות הרווחה לבין המשטרה, את אופן ניהול מערך הישיבות המשותפות, תדירותן ורמות הפיקוד המעורבות; כל זאת – במטרה לוודא תיאום מרבי בין הגורמים לטובת שמירת שלומה וביטחונה של המאוימת. לצד ביסוס מומחיות חוקרים בטיפול המשטרתי בעבירות האלימות במשפחה, ובמסגרת ההבנה כי יש לטפל בתופעה באופן מקיף ובראייה רחבה, הוקמו ברבעון האחרון של שנת 2019 מחלקי משפחה ב-16 תחנות משטרה. מחלקי המשפחה מטפלים באופן אחוד ומרוכז במגוון עבירות אלימות המבוצעות במשפחה, ובכלל זה עבירות מין כנגד חסרי ישע. ריכוז כל עבירות המין והאלימות בתוך המשפחה במחלק אחד מאפשר להבחין או לקשר במהירות בין כמה אירועים פליליים ולקדם באופן יזום טיפול אכיפתי או רווחתי למשפחה. מחלקי המשפחה כוללים ראש מחלק, חוקרים ועובדים סוציאליים. שילוב תקן של עובד סוציאלי הינו חדש וייחודי. מדובר בקצין משטרה שמטרתו בין היתר להנגיש את הטיפול הרווחתי בתוך המשטרה ולסייע בהיבט הטיפולי למשפחות הנפגעים והפוגעים. כדי להדק את שיתוף הפעולה במענה הראשוני הניתן על ידי המשטרה והרווחה, בימים אלו עתיד משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לקדם עבודה משותפת עם משטרת ישראל לחיבור ממשק טכנולוגי בין מוקד 118 למוקד 100. בנוסף, בימים אלה קורמת עור וגידים יוזמה בין-משרדית להקמת מרכז חירום לנפגעי אלימות במשפחה אשר תאפשר שהייה מוגנת, כלים טיפוליים ראשוניים וייעוץ משטרתי לנפגעי אלימות במשפחה שנתונים בסכנה ומסרבים להגיש תלונה למשטרה או מתנגדים לעזרת המחלקה לשירותים חברתיים באזור מגוריהם. מרכז חירום זה יאפשר פסק זמן לאדם שבסכנה ויספק לו מידע מקצועי והכוונה לגיבוש הפתרון המתאים ביותר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה על התשובה המפורטת. שאלה נוספת לחברת הכנסת סאלח, בבקשה. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד סגן השר, כידוע לך, בשנים האחרונות כ-50% מהנשים שנרצחו היו ידועות למשטרה ולרשויות הרווחה, וחלק גדול מהן כבר הגישו תלונה במשטרה שהחיים שלהן בסכנה ומאיימים על החיים שלהן. מה התהליכים שנעשים על מנת שהתלונה שנמצאת במשטרה לא תהפוך למקרה רצח – האישה שהגישה תלונה לא תהפוך לעוד מקרה רצח? האם יש הנחיות חדשות, לנוכח המשבר שכולנו חווים והמצוקה האחת הגדולה שהמשפחות נקלעות אליה? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אדוני סגן השר, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> ראשית, משטרת ישראל עושה את המיטב על מנת להגן על נשים שמתלוננות במשטרה על אלימות במשפחה. אני חושב שבשנים האחרונות הטיפול במקרי אלימות, בעיקר נגד נשים, זה משהו שהמשטרה שמה עליו דגש יחסית בשנים האחרונות. גם האחוזים – לצערנו הרב, בתקופה הזאת עכשיו, בימי הקורונה, אחוז הנשים שמתלוננות על אלימות במשפחה, הבנתי שעולה ב-20%-25% בתקופת הקורונה. המשטרה ערה לכך וגם נותנת את מלוא המשאבים ותשומת הלב הנדרשים על מנת שכל אישה שתגיש תלונה תקבל מענה, ובוודאי לסייע בכל מה שאנחנו יכולים. אם יש נקודות שתרצי שאבדוק ואגיש לך תשובה מפורטת, אשמח לתת לך את זה בהמשך. אבדוק את הנתונים. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כשאתה אומר תשומת לב, זו תוכנית עבודה? היא נותנת תשומת לב לעניין – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יש אכן תוכנית עבודה במשטרה בנושא הזה, והם עוסקים בה, ואם תרצי תשובה מפורטת על העניין הזה אני מוכן להעביר לך את זה בהמשך. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אשמח, כן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, אני שמחה לשמוע שאתה לא מאשים בתופעה את השמאל. לגופו של עניין, כידוע, יש צוות רב-משרדי לתוכנית לאומית למניעת רצח נשים. הצוות הזה היה אמור להיות מתוקצב ב-250 מיליון שקלים באופן מצטבר על פני חמש שנים. בשבוע שעבר בוועדה לקידום מעמד האישה התגלה שמדובר לא בתקצוב של 50 מיליון בכל שנה, אלא ב-50 מיליון נוסף, מצטבר, כל שנה, עד להגעה של 250 מיליון לשנה בתום חמש השנים. רצוני לשאול: האם המשרד מודע לתוספת התקציבית הזאת? האם המשרד נערך – המתכלל זה משרד הרווחה, אבל המשרד לביטחון פנים, האם הוא נערך לתוספת תקציבית מטעמו שגם תיתן תוספת מענים מדי שנה? מה המענים המצטברים כל שנה לאורך חמש השנים עד לתוכנית מלאה כעבור חמש שנים? תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תודה רבה. בנושא הזה – יש כרגע דיוני תקציב, כמו שאת יודעת, והמשרד לביטחון לפנים בעובי הקורה גם בנושא זה. אנחנו ערים לזה, וגם מנכ"ל המשרד לביטחון פנים. גם בדיונים התקציביים הנושא הזה עולה. אני באופן אישי ממונה על הנושא הזה, ואני מתחיל לקיים דיונים גם לגבי התקציב וגם לגבי הנושא בכלל, הנושא של שיח וארגוני נשים, ואני אשמח לשתף איתך פעולה, לפחות בנושא הזה. זו נקודה מאוד חשובה. אני חושב שאלימות נגד נשים זה משהו לאומי שלא אמור להיות של משרד או של פוליטיקאי כזה או אחר. זו זעקה אמיתית. יש כאן בעיה קשה כנגד נשים במדינת ישראל. ואני – גם כמשפחה שכולה, שאחותי נרצחה בידי בעלה ­– לקחתי את הנושא הזה על אחריותי. כל חבר כנסת, כל שר וכל איש ציבור שירצה להיות שותף בשולחן עגול, בשיח, הן תקציבית, הן רעיונות והן תוכניות – אני מזמין אותו להצטרף אלינו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> העניין הוא התוספת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> כן, כן, ברור לי. אנחנו מדברים על זה בדיוק. תודה רבה על השאלה. שאלה במקומה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> נוסף לשאלה ששאלה חברתי תמר, אני רוצה להוסיף שאלה שיכולה להוביל אולי לפתרון מעשי. עכשיו היינו בוועדה למיגור פשיעה ואלימות בתוך החברה הערבית, אבל אני מתארת לעצמי שזה יכול להיות רלוונטי גם לכלל החברה הישראלית, בכל הנושא של הטיפול ושל המניעה. דיברת קצת על האמצעים הטכנולוגיים. השאלה שלי היא: אם ידוע למשטרה שבכל רגע נתון יש 1,000 נשים, אנשים, בסיכון גבוה, מה האפשרויות לתת לאוכלוסייה הזאת, שנמצאת בסיכון גבוה, לחצני מצוקה, שיוכלו במיידי להתריע ולבקש עזרה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני לא מכיר את הנתון שחברת הכנסת ציינה – 1,000 נשים במצוקה בכל רגע נתון – אבל אני לא חושב שזה רחוק מן המציאות. לא צריך להיות מומחה גדול בשביל להביא את הנתון הזה, ואת צודקת בהחלט. אני שוב אומר: הנושא הזה חוצה מגזרים, קהילות, עדות. אלימות במשפחה, בוודאי במגזר הערבי – ואני רואה גם את יושב-ראש הוועדה בנושא האלימות במגזר הערבי. אני גם ממונה על הנושא הזה במשרד לביטחון פנים. אנחנו כבר מתכוונים להיפגש עם יושב-ראש הוועדה ועם כל מי שחפץ בכך, לשתף פעולה. הנושא הזה יהיה בעדיפות גבוהה במשרד לביטחון הפנים, וגם במינהלת שקיימת בתוך המשרד לביטחון פנים, במשטרת ישראל. אנחנו הולכים לעבוד על זה, ואשמח לכל שיתוף פעולה. כן, המצוקה שציינת, חברתי חברת הכנסת, זה במקום. אני אומר: זו משימה לאומית. לא צריך להיות שאישה תתלונן במשטרה כדי שנטפל בבעיה. אנחנו צריכים להשקיע במניעה, בחינוך ובכלל בכל השיח הזה בתוך החברה הישראלית, כי הנושא הזה, לדעתי, אסור לו להתגלגל הלאה. ככל שזה יתגלגל, זה כמו כדור שלג שיהרוס את החברה שלנו, ואסור לנו לתת לזה יד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, נמשיך בשאילתה שלך – שאילתה דחופה מס' 30, בנושא מסירת מידע למרכז המחקר והמידע של הכנסת. תודה. << שאילתה >> 30. מסירת מידע למרכז המחקר והמידע בכנסת << שאילתה >> << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי. אדוני סגן השר, מרכז המחקר והמידע בכנסת הוא כלי עבודה חיוני עבורי כיושב-ראש ועדה. בקשות מידע שנשלחו למשרדכם לאחרונה בנושאים הקשורים לתחומי העיסוק של הוועדה קיבלו מענה חלקי ביותר או שלא נענו כלל, וזאת בניגוד לסעיף 64 לחוק הכנסת. רצוני לשאול: מדוע משרדך אינו מקיים את הוראות החוק? << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> חבר הכנסת עודד פורר, חברי, תודה על השאילתה. מה שחשוב לי לציין בנושא הזה הוא שהמענה החלקי המדובר ניתן בתקופת ממשלת המעבר, בטרם הוקמה הממשלה השלושים-וחמש. המשרד לביטחון הפנים פעל ופועל בימים אלו על מנת להשלימו בהקדם האפשרי, ויצוין כי חלקו כבר הועבר אליכם. מתוך הכרתנו בחשיבות עבודתו של מרכז המידע והמחקר של הכנסת ככלי חיוני, ועל מנת להימנע מהישנות הטענות העולות בשאילתה, המשרד לביטחון הפנים מוודא כי הנתונים המועברים עונים באופן מלא ככל הניתן על הבקשה שהועברה, ובהתאם להוראות החוק. הנושא הזה, בוודאי כל מה שדיברנו עליו – בשנה החולפת לא הייתה ממשלה. אני מקווה שהממשלה הזאת תחזיק יותר זמן, אלא אם כן תחליט להצטרף אליה, אדוני. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> רוצה להצטרף אליה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה – שאלה נוספת לסגן השר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, ממשלה של 36 שרים ואני לא יודע עוד כמה סגני שרים היא בוודאי לא ממשלה שיכולה לטפל במשבר, לא ראויה לטפל במשבר, ואין לי שום כוונה לקחת חלק בניתוק הפוליטי ובסיאוב הזה. אבל לעניין השאילתה שהגשתי, העובדה שלא הייתה ממשלה – הייתה ממשלת מעבר, וכפי שהיא מוסמכת לעשות הרבה מאוד דברים, היא מוסמכת גם לענות על שאילתות שמופנות אליה על ידי הממ"מ. צריך להבין שהאבסורד הוא, אדוני סגן השר – ואני מבקש שתיקח את זה את לתשומת ליבך – אם אתם אומרים שמהיום אתם מתחילים דף חדש בנושא המענה על פניות מרכז המחקר והמידע בנושאים שמעבירה לכם הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, אז אתה יודע, ימים יגידו. אני אשמח לקבל מענים. האבסורד הוא שלמענים על שאילתות כמעט זהות לחלוטין שמוגשות על ידי גורמים מחוץ לכנסת, שאתם מחויבים למשל מכוח חוק חופש המידע, נענות על ידי הגורמים הרלוונטיים, אם זה שב"ס ואם זה משטרה. מה שמרכז המחקר והמידע עושה דרך לשכת השר, בצינורות הרשמיים, ממתין לחתימת השר. אף שאנחנו יודעים שכבר יש תשובות מהגורמים המקצועיים, נראה כאילו מישהו מעכב את המידע מלהגיע לכנסת. אז אני חושב שגם – אני שמח שבעקבות הגשת השאילתה, מהר מהר פתאום הועברו תשובות על ידי המשרד, תשובות שנחו הרבה מאוד זמן על שולחנו של השר לביטחון פנים. אני מקווה שמהיום והלאה בקשות מרכז המחקר והמידע של הכנסת ייענו במהרה. צריך להבין שהבקשות האלה, מטרתן לטייב לא רק את עבודת הכנסת אלא את עבודת המשרד, ובסוף זה מסייע גם לשר וגם לך, אדוני סגן השר, להגשים את הייעוד שלכם כמי שממונים על ביטחון הפנים במדינת ישראל. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר, אני חושב שאתה בעצמך ענית על כך – שתשובות על שאלות שהופנו כבר הועברו אליכם. אנחנו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה נכון, אבל פתאום הפקק נפתח. לפתע הפקק נפתח, עם הגשת השאילתה. טוב שכך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לפעמים אלה כלים פרלמנטריים חשובים. בשביל זה אנחנו כאן. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> התחושה שלי היא שלא ניתן – – – שאילתה דחופה במליאה – – – ממ"מ. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר, אנחנו נכנסנו למשרד לפני חודשיים, ואתה לא יכול להגיד לי שאנחנו היינו שם שנה. שנה הייתה ממשלת מעבר, וכל העיכובים היו לא רק במשרד שלנו אלא בכל המשרדים, והנושא הזה ברור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לעניין הממשלה הגדולה, יכולת למנוע את זה בכנסת העשרים-ואחת, אבל בחרתם לעשות את הפוליטיקה שלכם ודרדרתם את המדינה לשלוש מערכות בחירות. לשון המאזניים של הפוליטיקה הישראלית הפכה לפחות רלוונטית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> ואתה עוד מנסה להטיף לנו על הממשלה הגדולה, כשאתה יכולת למנוע את הקמת הממשלה – – – איזו עזות מצח, באמת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זאת אומרת, אני מבין שאנחנו אשמים בהקמת 36 משרדים, משרדים לא נחוצים, ובחוסר היכולת של הממשלה לעבוד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זו כבר לא שאילתה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> באמת. אדוני סגן השר, תיקחו אחריות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר, זו כבר לא שאילתה – – – נגמר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> החלטתם להיות חלק מממשלה מנופחת, מנותקת ומסואבת, אז תפסיקו להטיל את האחריות על אחרים. אתם הקמתם את הממשלה הזאת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הייתם יכולים להיענות לחמשת התנאים שהגשנו לכם. אגב, אף אחד מהם לא – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר, תחזור למקומך. תדבר ממקומך, לא מהמיקרופון. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אם יש פה מישהו שאחראי לזה שיש ממשלה גדולה ושלוש מערכות בחירות זה ישראל ביתנו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה שאומר – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אז לפחות – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – שאתה בתור סגן שר לא אחראי לכלום, שום דבר, חוץ מלהעלות את המשכורת של ראש הממשלה החליפי – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לפחות קח אחריות על הדבר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – ולתת לו את תנאי המיסוי המיטיבים עשר שנים אחורה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לזה אתם כן אחראים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לא זוכר שהייתה ממשלה בעשר השנים האחרונות שליברמן לא היה בה. מה קרה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז כדאי שתבדוק את עצמך טוב טוב גם לגבי הנתונים. מה לעשות? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בואו נעבור הלאה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת מנסור עבאס. תישאר פה, יש לך עוד שתי שאלות. אחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה לחבר הכנסת עודד פורר על שהעלה את הנושא. גם אני כיושב-ראש ועדה נתקלתי בבעיה הזאת, ואכן, מהממ"מ התלוננו שלא קיבלו נתונים שביקשו. אני יודע שאחד הנתונים על פשיעה ואלימות בחברה הערבית נמצא על שולחנו של השר, והוא עדיין לא אישר את העברת המידע. אבל יש עוד נדבך בנושא הזה. בסטטיסטיקה שאנחנו מקבלים מפרטים על יהודים ולא יהודים. כידוע לך, אדוני סגן השר, לא יהודים זה קבוצה לא מוגדרת. הסטטיסטיקה מאוד חשובה כדי ללמוד על הנושא, כדי לנתח את הסיבות ואת האזורים שיש בהם תופעה מסוימת זו או אחרת ברמת יישוב, ברמת דת, ברמת עדה וגם ברמה מגדרית, ולכן חשוב לנו לקבל גם את הנתונים האלה. התשובה שקיבלנו מהמשטרה היא שהם לא רוצים לתייג חברה מסוימת בנושא של פשיעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> והשאלה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו מוותרים על התיוג הזה. אנחנו מבקשים לקבל נתונים מלאים ברמת פירוט של מגדר, לאום, דת וגם אזור גיאוגרפי. תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני אשמח – – – << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שיתוף פעולה יחד עם הוועדה, אדוני סגן השר. אנחנו כן נפגשים וניפגש בנושא הזה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> בשמחה רבה. זו חובה הציבורית שעלינו לעשות למען כלל אזרחי מדינת ישראל. כל מי שבמדינה הזאת הוא שותף מלא, גם כשיש צרות כאלה. לבטח האלימות היא לא רק במגזר הערבי או במגזר היהודי או החרדי. בכלל, כל המגזרים-מגזרים הזה – אני לא יודע, אני לא אוהב את ההגדרות האלה. יחד עם זאת, לגבי הנתונים שאתה מבקש, אנחנו נעביר. כל שאלה שתשאל אותנו – נעביר לכם נתונים. אדרבה, הפוך, אנחנו נשמח מאוד לשיתוף פעולה. הנושא הזה של האלימות במגזר הערבי הוא בעדיפות עליונה אצלי באופן אישי, ואני גם אחראי לו, וכך גם השר. אני כבר מתכוון לעשות סיורים עם ראשי הרשויות, להגיע לכל המנהיגים עם הציבור ועם חברי הכנסת. הנושא הזה הוא נושא לאומי ממדרגה ראשונה, ויפה שעה אחת קודם לטפל בו. כל שיתוף פעולה שתבקשו ואנחנו נבקש – זו משימה של כולנו יחד, ונעשה אותה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת בועז טופורובסקי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני סגן השר, קודם כול אני רוצה לתמוך בשאילתה, כי גם אני ביקשתי כל מיני מחקרים מהממ"מ, ובאופן קונסיסטנטי הם לא מקבלים מידע מהמשרד שאתה ממונה עליו, אתה או השר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני רוצה להעיר: גם אני. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> דבר נוסף, לא רק זה, גם במסגרת עבודתי הפרלמנטרית – למשל, אני מנסה מאז שנבחרתי כבר לפני יותר משנה ומשהו בכנסת התשע-עשרה, העשרים-ואחת – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אתה ותיק. אתה כבר הספקת לספור. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. – – להיפגש עם ראש אגף התנועה. במשטרה אומרים לי: אנחנו צריכים אישור של המשרד של השר, ועד עכשיו אני לא מקבל אישור. אני מקבל רק: כן, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, וזה קריטי לעבודתי הפרלמנטרית. אני אשמח מאוד שישתנה הנוהל. הרי לא יכול להיות שמונעים מאיתנו לעבוד. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> קודם כול, לגבי הנוהל, זה לא נוהל שהשר קבע. זה נוהל בכל המשרדים היום. אם כל אזרח ירצה להיפגש עם ראש אגף, ראש האגף לא יעשה את עבודתו אלא יהיה עסוק רק בפגישות. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אנחנו חברי הכנסת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> כן, פגישה עם חבר כנסת – על אחת כמה וכמה שזו חובתו וזכותו להיפגש עם פקיד כזה או אחר. אנחנו נבדוק את זה, מה הסיבה שזה לא אושר. זה ברור לכולנו – הבחירות. גם אני כחבר כנסת ניסיתי להיפגש עם ראש מח"ש עוד כשהייתי פה כדי להציע חוק, ואמרו לי: אדוני, אנחנו בזמן – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכון, אבל אני מניח שאתה נבחרת בשביל לשנות דברים שהיו רעים, לתקן עוולות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מבין, אני מסכים, וכל מה שבשינוי – אנחנו נעשה את זה ביחד, ואני אשמח לברר גם את הסוגיה הזאת שהעלית. תקבל ממני תשובה ובשמחה רבה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לסגן השר גדי יברקן. תודה רבה על שיתוף הפעולה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יש שאלות שרצית לשאול? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה? לא. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> גם לך יש איזו שאילתה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מרכז המידע זה חשוב מאוד – להעביר את הנתונים. רק לכם יש את הנתונים. רק לכם יש. אין עוד מישהו שיכול להעביר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אגב, מרכז המידע הוא כלי חיוני לכל חבר הכנסת לעשות את עבודתו, וכל שאלה שמרכז המידע מגיש, לא רק למשרד לביטחון פנים אלא לכל משרד ממשלתי, אני חושב שחשוב – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל הבעיה היא במשרד לביטחון פנים. אתה צודק, השאר מעבירים – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אנחנו נעביר את זה. אמרנו שהייתה פה בעיה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – ביטחון הפנים – לא. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> הבעיה ברובה טופלה. כל השאר יטופל, וכל שאלה שחבר כנסת או איש ציבור יבקש – יקבל מאיתנו מהר ככל הניתן את תשובתנו. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. השר במשרד הביטחון, השר מיכאל ביטון, ישיב על שאילתה דחופה מס' 32, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג, בנושא: הפרדה גזענית במלונות הקורונה. ישאל שאלה נוספת מהצד חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, גברתי. << שאילתה >> 32. הפרדה גזענית במלונות הקורונה << שאילתה >> << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, בשבוע שעבר פורסם כי במלונות הקורונה בירושלים הנהיגו הפרדה גזעית, כך שחולים יהודים הולנו במלון אחד וחולים ערבים וחסרי מעמד – במלון אחר. ברצוני לשאול: 1. האם הדבר הנכון? 2. אם כן – מדוע? מה ייעשה למניעת הישנות מהלכים גזעניים בהוראת הבאות שבדרך? תודה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> תודה רבה. גברתי סגנית יושבת-ראש הכנסת, חברת הכנסת תמר זנדברג, מגישת השאילתה, חברי כנסת נכבדים, בטרם אתייחס לגופם של דברים – ואני מבטיח לך התייחסות מפורטת ויסודית – אני חושב שזה המקום להסיר את הכובע בפני חיילי צה"ל ואנשי משרד הביטחון שלקחו על עצמם משימות אזרחיות מדהימות, והם מטפלים בסוגיות שבכלל לא מובן שזה תפקידם – כולל הפרק הסופי שנפרט עליו, עניין המלונות. זו משימה אזרחית נטו; ביצוע מעולה של אנשי משרד הביטחון ופיקוד העורף. אבל כדי לקבל מבט כללי על העשייה של אנשי משרד הביטחון – שלום, סגן שר הבריאות – אני רוצה לסקור בפניכם כמה נקודות, כי לצערי לא יודעים מספיק מה אנשים עושים בחודשים האחרונים, באופן דרמטי, למען המאבק בקורונה: קודם כול – פרק שלם ומסווג של פיתוח יכולות רפואיות עד לתוצאה של מענים לסוגיית הקורונה; דבר שני – להכין את מערך מכונות ההנשמה: גם תיקון, גם השמשה, גם רכש מהיר; דבר שלישי – יצירת מאגר חמצן ושימוש בחמצן שמשרד הביטחון מוביל; מתן מענה לפער בציוד רפואי; צוות רסקיו שלנו – צוות דאטה – עבד ופיתח, כולל אמ"ן, את כל מאגרי המידע. אנחנו מעמידים עכשיו בכל רשות מקומית, מתוך 257 רשויות, מערכת שליטה ובקרה של משרד הביטחון ופיקוד העורף. חברת הכנסת זנדברג, 100 רשויות קיבלו תוכנה שבה מפת היישוב, כל אחד איפה הוא נמצא, מה מצבו, מהו שיעור ההדבקה ביישוב – כל ראש עירייה, כל צוות חירום מקומי. 100 רשויות כבר קיבלו, ותוך שבועיים כל הרשויות בישראל – ביוזמת משרד הביטחון ופיקוד העורף יהיה מכשיר בקרה ושליטה וניהול המשבר בקהילה. זה דבר שהובלנו. צוות בדיקות; צוות ניטור מדדים מרחוק; צוות מענה לעורף; רכש עצום של מכשירי הנשמה ושל ציוד הגנה במיליונים. כל מספר כזה שאני אומר זה רכישות של מיליונים: חלוקים, מסכות, מגיני מסך פלסטיים, מטושים, מבחנות. כל זה בוצע ברכש מהיר של משרד הביטחון. רכש פרטים עבור צה"ל ופיקוד העורף; התקשרות עם בתי מלון ואכסניות; מעבדות בדיקה – שינוע של בדיקות, עזרה למד"א, כולל כוח אדם, כולל רכבים של משרד הביטחון; חלוקת מנות מזון, כ-40,000 מנות מזון על בסיס יום-יומי – עובדי משרד הביטחון; הסבת חניון תת-קרקעי בבית חולים בילינסון לחולי קורונה; מתחם חולים קלים שהקמנו; סיוע לבית חולים רמב"ם – מיגון הצוות, חדר אוכל; שיפוץ והתאמת בית חולים 10 לחיילי צה"ל; כל הניהול של היתרי הגבלה – אנחנו מאשרים מי חריג, מי יוצא מיישוב בסגר; זה מגיע אלינו, זה החלק שלנו. פיקוד העורף עושה עבודה מדהימה. ראיתם את זה, מי שפגש אותם ברחובות, חבר הכנסת אייכלר, באיזה לב חפץ, באיזה כבוד הדדי התקבלו בקהילות חרדיות ובעבודה משותפת. גם אלופים בצה"ל הקדישו עצמם חודשים לקהילות. אחוות ישראל – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> ישבתי איתם השבוע, שמעתי איך עבדו כל הלילה ועבדו על העניין הזה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – ערבות הדדית, לא מבדילים בין אדם לאדם, שזה עיקר עניינה של הפנייה, ואני תכף מגיע אליה. פיקוד העורף סייע לבתי חולים, לקח את המוסדות הסיעודיים ועשה תהליך של הגנה ושל מניעת שרשרת ההדבקה שם, יחד עם משרד הבריאות. כל צורך שמשרד הבריאות ביקש, במשרד הביטחון ביצענו. אתמול שר הבריאות היה איתנו בפיקוד העורף וקבענו לשדרג את העבודה ביחד. הסברה לחברה הישראלית – יש לנו מרכז הסברה עם מאות טלפנים של פיקוד העורף לכל שאלה, מסונכרן עם משרד הבריאות, מסונכרן עם הרשויות. כל פנייה של אזרח שלא קיבל מענה, הוא פונה אלינו, ואנחנו מפנים לרשויות, למשרד הבריאות. חברת הכנסת זנדברג, עשינו משל"ט קדמי בדרום תל אביב עם עיריית תל אביב, ביוזמתנו, כי ראינו שהעובדים הזרים לא מטופלים כראוי, לא מאובחנים, לא מלווים, לא מודרכים. לקחנו עובדים דוברי אריתריאית וסודנית, שידעו להסביר. בנינו שם מערך מיידי של שליטה ובקרה בלב דרום תל אביב ביוזמת משרד הביטחון. יש לנו עוד המלצות להמשך, ואת זה נעשה בפעם אחרת. בעניין המלוניות, משרד הביטחון חתם על הסכמים עם 16 בתי מלון לבידוד וטיפול בחולים מחלימים. רק ביממה האחרונה הוספנו שניים-שלושה בתי מלון. כל בית מלון כזה זה הסכם של 7 מיליון שקל כי אתה סוגר אותו לחודש. הוא מאבד הכנסה, ואתה מלאים אותו. אנחנו עכשיו משקיעים שם מאות מיליונים. האוצר מגבה אותנו, והאגף להתגוננות שלנו מבצע את זה על בסיס יום-יומי. ברגע הזה שאני מדבר איתכם אנחנו מטפלים ב-2,700 אנשים בבתי המלון, לפי פירוט של 16 בתי מלון. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתמול בוועדת הקורונה אמרו שיש לכם 1,200 מקומות בלבד. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> יש לנו הרבה יותר מקומות. הוספנו רק ב-24 השעות הללו שלושה בתי מלון. אנחנו מגדילים את התפוקה. לשאלתך, חבר הכנסת, התפוסה היא כרגע 50%. אנחנו צופים את הנולד ויוצרים עתודות, וכל אדם שההגדרה חלה עליו, שמסיבות שונות אינו יכול להיות בבית בבידוד והוא מהווה סיכון, או שהתנאים לא ראויים, או שהוא מבקש ממש לצאת מהבית מסיבות מיוחדות – אנחנו מוציאים. הכול בהסכמה. זה חשוב לדעת, חברת הכנסת זנדברג – אנחנו לא כופים על אף אדם, רק על פי רצונו. כדי להיות מדויק, אני רוצה להקריא לך את התשובה הספציפית לדברים שלך. מחודש דצמבר 2019 מספר מקרי התחלואה מנגיף הקורונה נמצאת במגמת עלייה בכמה מוקדים ברחבי העולם, ובהם מדינת ישראל. כחלק מהצעדים הוחלט על הפעלת מלונות קורונה, ופונו אליהם אזרחים שאובחנו כחולים בנגיף. המטרה – לסייע בקטיעת שרשרת ההדבקה בקהילה. הפעלת המלונות נעשית על ידי פיקוד העורף, אשר פועל בשיתוף פעולה מלא עם משרד הבריאות ועם הנהלת בתי המלון על בסיס מדיניות קבינט הקורונה שהקמנו, ותוך הכוונה מקצועית של כל הגופים וקופות החולים. נכון להיום פועלים 16 מלונות. פה כתוב לי עשרה, אבל כבר הוספנו שישה מאז. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מתי כתבו את זה? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לפני יומיים. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לפני יומיים ונוספו שישה? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> כן, הוספנו בתי מלון. אנחנו עובדים, ממש – אבל מה שחשוב לי שתביני, חברת הכנסת זנדברג, שזו לא משימה רשמית שלנו. אנחנו חיילים של המשבר. משרד הבריאות אומר: תעשו, ואנחנו עושים. מאות מיליונים. לא מתווכחים. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> כל הכבוד, אבל לא בהפרדה גזעית. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ודאי. שימי לב שאין הפרדה גזעית, ואני מגיע לזה. כמו כן, כיום פועלים שני מלונות בידוד עבור החוזרים שאין באפשרותם יכולת לקיים בידוד בביתם. במלונות הקורונה שוהים משפחות ואורחים מקבוצות אוכלוסייה שונות ומגוונות. אכלוס המלונות נעשה על פי שיקול דעת מקצועי-רפואי ובהתאם לצרכים ייחודיים של אוכלוסיות שונות. למשל, לאוכלוסייה החרדית נדרשת התאמה ייחודית של המלון לתנאי כשרות. אחד הדברים היחידים שעשינו הבדלה בין אוכלוסיות זו רמת הכשרות של בית המלון, כדי שחרדי ירגיש בבית ויבוא לבית מלון גלאט-כשר מהדרין. בעבור אוכלוסיית החיילים שאינם מטופלים על ידי קופות החולים – הם נופלים בין הכיסאות כי הם בצה"ל, החיילים – אין לצה"ל פתרון בידודי, אז אנחנו לוקחים אותם למלון ייחודי רק לחיילים. נדרש לרכזם ככל הניתן יחד, כי הצבא פועל בקפסולות, הוא מבודד את עצמו מפני הדבקה, ובסך הכול הצבא מנהל את עניין ההדבקה אצלו בבית בצורה סבירה, בנתונים. אני רוצה להדגיש כי הטיפול על ידי פיקוד העורף בנושא המלונות נעשה באופן מקצועי וענייני גם תחת תנאי לחץ, במטרה לאפשר בידוד והחלמה מיטביים. אין ולא תהיה אפליה בביצוע משימות פיקוד העורף על בסיס גזעני או אחר. לא תהיה אפליה ואין כזאת. אשר לפרסום שהוזכר בשאילתה בנוגע למעבר האורחים ממלון גולד למלון שערי ירושלים, במלון גולד שהו אוכלוסיות מגוונות, לרבות חיילים, עובדים זרים וחסרי מעמד קבע במדינה, ערבים ויהודים באותו מלון. המלון הגיע לתפוסה מלאה. בעקבות המשך העלייה במספר החולים הוחלט על פתיחת מלון חדש – שערי ירושלים – במטרה לאפשר לחולים נוספים מאוכלוסיית העובדים הזרים להתפנות – כי הקמנו את המשל"ט, אז הצלחנו לאתר יותר, הצלחנו לתקשר יותר; המשל"ט היא פעולה בקרב דרום תל אביב, פעולה של שבועיים, אז אנחנו פתאום יכולים בכלל לטפל בעובדים זרים – מוצאים ומתקשרים ועושים. מתוך מטרה לאפשר לחולים נוספים מאוכלוסיות העובדים הזרים להתפנות בהתאם לבקשתם האישית למלון גולד, ששם שהו חבריהם, הוחלט לפנות מקום במלון זה על ידי העברת אוכלוסיות החיילים ואוכלוסיות נוספות שהביעו את הסכמתן. עובדים זרים ביקשו להיות עם החברים שלהם, ואנחנו כיבדנו את הבקשה. מראש, המלון הזה, היו בו ערבים, יהודים, חרדים, עובדים זרים וחיילים – באותו מלון. זה המצב האופטימלי – כולם ביחד. יובהר כי כל האורחים אשר ביקשו לעבור למלון החדש נענו בחיוב, כשם שהיו אורחים שהעדיפו להישאר במלון גולד, וגם הם נענו בחיוב. על כן, כל טענה על הפרדה בין סוגי האוכלוסייה איננה נכונה. לסיכום, אציין כי אנשי פיקוד העורף הפועלים במלונות הקורונה עושים כל שביכולתם על מנת לסייע לשוהים במלונות. פנה אלי בפנייה רשמית חבר הכנסת אייכלר ואמר: בסדר, שמתם אותם, נתתם להם אוכל וקורת גג וטיפול רפואי, אבל לפעמים הם צריכים גם סעד נפשי ומישהו שיקשיב להם. אז אנחנו עושים עבודה עכשיו, ואני קורא גם למשרד הרווחה לסייע – כי עוד פעם, זו משימה שלקחנו על עצמנו לא לפי הדין אלא לפי הצדק והמוסר – ולהעמיד שם עובדים סוציאליים. אנחנו נביא לשם חיילים באוריינטציה של מש"קיות ת"ש, של אנשים שלנו שמבינים סוגיות אנושיות. בכל מקום כזה יש מנהל מוקד, ואליו נצמיד חייל או שניים שיהיה רגיש, שידבר עם האנשים. עובדי פיקוד העורף ואנשי פיקוד העורף עושים כל שביכולתם לסייע לשוהים במלונות ולהעניק להם את התנאים הטובים ביותר לשהייה, במגבלות האמצעים והמשאבים העומדים לרשות הפיקוד. משהו ששר הביטחון אמר אתמול לשר הבריאות בביקור בפיקוד העורף: אנחנו קודם אומרים לך "כן", אחרי זה הולכים לחפש את הכסף ואחרי זה בודקים איך מיישמים הכי מהר. ועוד דבר אחד, חברת הכנסת תמר זנדברג – כל אירוע כזה שאת מזהה כאפליה על בסיס גזעי, נא להביא אותו אליי, אישית, לטיפולי. עשיתי חקירה, ואם הייתי רואה שהיה דבר כזה, הייתי אומר לך בכנות שהיה וטיפלנו. אבל דעי לך שלא רק שהעובדים הזרים לא הופלו, הם קיבלו עדיפות וקיבלו מרכז שליטה מיוחד בעבורם. הייתה מציאות אמיתית ויפה של מדינת ישראל שבאותו מלון היו כולם – יהודים וערבים, חרדים וחילונים, ואני מוסיף מסורתיים, עובדים זרים וחיילים, כולם באותו מלון. זאת האמת. אז יכול להיות שקיבלת איזה מסר, כי כן הייתה בקשה של עובדים זרים מסוימים לבוא להיות עם החברים שלהם. עד כאן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת זנדברג. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני מאוד מודה לך עת התשובה, שאני מזהה בה כוונה כנה ואמיתית שלא יקרו דברים כאלה. אני רוצה להעיר את תשומת ליבך גם באותה כתבה שהתייחסת – ואני בטוחה, באמת, אני רואה את הכנות של דבריך, אבל גם מהתשובה שלך וגם מהכתבה שפורסמה עולה מצב שבו הרבה פעמים הרצון הזה, המוצדק, להיענות לבקשות ולצורכי האוכלוסייה לפעמים – אז אם אנשים רוצים להיות עם חברים שלהם או עם קרובי משפחה שלהם – ואמרת שזה וולונטרי – אז אנחנו כמובן רוצים לעודד את זה, אבל צריך לשים לב שהרבה פעמים, כביכול הרצון הזה – וראינו מה קרה עם הסיפור שהיה במחלקות יולדות. אנשים רוצים, וגם בכתבה הייתה תשובה מפיקוד העורף שאנשים רוצים להיות עם אנשים כמוהם. זה הרבה פעמים השער, הפתח, שדרכו נכנסת אותה הפרדה גזעית. בכתבה עצמה מתואר – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שאלה, תמר. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה שהוא יתייחס, פשוט, וזה באמת גם להבא. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> בסדר גמור. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> בכתבה עצמה תואר מקרה של ארבעה אנשים – מוסלמי, שני נוצרים ויהודייה. היהודייה הייתה היחידה שהתקשרו ואמרו לה להתארגן כי היא מתפנה למקום אחר. כשהיא שאלה את המוקדנית אם המוסלמי יכול לעבור גם הוא, ברקע אמרו: אין אישור. הסיבה שאני אומרת את זה – יכול להיות שנפלה שגגה; יכול להיות שאני לא יודעת מה, ואני מאמינה לכנות שלך שאתה רוצה למנוע מצבים כאלה. אני רוצה להפנות את תשומת ליבך שהמצבים האלה, שבהם כביכול אנשים רוצים להיות עם אנשים כמוהם וכו' – יש גבול דק בין המקום הטבעי והמובן של אנשים שרוצים להיות עם חברים או כשרות או דברים כאלה ובין הגלישה במדרון החלקלק להפרדה גזעית, ואת זה אסור בשום פנים ואופן לאפשר ואסור להשלים עם זה, ואני מעמידה לפתחך שזה לא יקרה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ראשית, צריך להשגיח ולראות שאנחנו פועלים על פי הערכים שאנחנו מחויבים אליהם. חברת הכנסת תמר זנדברג, הינה הדף שלנו. הינה, הוא שקוף. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אסור להראות מסמכים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> מה אסור? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אסור, אסור. שום עזר טכני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בממשלה חליפית? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל אתה יכול אחרי – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך מה כתוב בדף, מזכירת הכנסת? בגלל שקיפות עשיתי את זה, אבל בסדר. חברת הכנסת זנדברג, יש לי פה 16 בתי מלון שיש להם רק כותרת אחת: או כללי או כשרות חרדית. בתוך מלון של כשרות חרדית יש חילונים – נוח להם, לפי המיקום, כי אנחנו הולכים דרום, צפון, מרכז, הוא אומר: טוב לי פה. אתה רוצה להיות בכשרות חרדית? בבקשה, תיהנה. ההפרדה היחידה שהייתה – כשרות. המלונות שלנו מעורבבים – כל הזהויות, כל השייכויות. נקפיד על הגישה הזאת. זאת הגישה, זאת הרוח שלנו בעת הזאת. זו הרוח שהקורונה מחייבת את המדינה הזאת – להיות אכפתי כלפי כל אדם, לא משנה מוצאו וזהותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת אחמד טיבי. אחריו – חבר הכנסת אייכלר. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> רוצה לשתק את הכנסת. מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, גברתי היושבת-ראש – אגב, זו הצעה לדיון מהיר שהפכה לשאילתה מהירה – מלונות הקורונה הוקמו על מנת לבודד את נשאי הנגיף מיתר האוכלוסייה ובכך למנוע התפרצות. פורסם שמלון גולד בירושלים הפך מוקד לגזענות וליחס משפיל, כפי שנחשף בכתבה שפורסמה באתר החדשות ynet, כאשר השוהים היהודים הועברו לבית מלון אחר בשם שערי ירושלים בעוד במלון גולד נותרו ערבים וחסרי מעמד בלבד, רובם ממוצא אריתריאי. אדוני, אתה ענית, אבל גם אני אשמח לשמוע התייחסות. נוסף לכך אני רוצה לשאול על התנאים. פורסם בפוסט – קיבלתי פנייה מנג'את והאג'ר זועבי, שתי צעירות, מורות גננות שעובדות ברהט, שנדבקו ונשלחו למלון הרלינגטון באשקלון. ראיתי את התמונות, את התנאים – מביך, לא אנושי; אי-אפשר להתגורר שם, במיוחד בבידוד. פניתי גם למשרד הבריאות בעניין זה. יש לעשות כדי להקל על האנשים שנמצאים בבידוד, ולא לשים אותם בתנאים לא אנושיים, מכובדי השר לעניינים אזרחיים במשרד הביטחון. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טיבי, לגבי הכתבה הזאת, איפה שמגיע לנו לחטוף נבוטים בראש, אני מקבל את הנבוטים באהבה. אם מישהו אומר לי: לא טיפלתם מספיק טוב בנכי צה"ל – אני בא מוועדת העבודה והרווחה – אני עונה לו: אתה צודק. אנחנו צריכים לעשות בדק בית, ואנחנו הולכים לעבוד על זה. הכתבה הזאת שמה לנו נבוט בראש לא בצדק ולא בהוגנות. איך תדע את זה? כי המלון הזה התחיל מעורב ומשולב. ביום פתיחתו היו בו חיילים, ערבים, יהודים – כולם היו בו. הייתה דינמיקה של רצון של אנשים להיות עם החברים שלהם. תזכרו את הדבר הזה – אתה לא יכול לקחת מישהו למלון אם זה לא רצונו והוא לא חפץ בכך. אתה לא כופה עליו. אז אנחנו השתדלנו להשיב לכל הרצונות. כשביקשו להיות עם חבריהם ניסינו לפנות מקום עבורם; בקשה הומניטרית – להיות עם החברים. התחלנו מעורב ומשולב. לגבי התנאים במלון הרלינגטון, כפי שאתה תמיד יודע לעשות, אתה תכתוב לי בווטסאפ ואני אבדוק ואשיבך באופן אישי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אייכלר. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, ברוך אומר ועושה. אני פניתי רק לפני שבוע לכבוד השר על תופעה במלוניות שאין עם מי לדבר, וזה טבעי. אמרתי: בוא נעשה איש פניות ציבור, שישמע גם את הדברים הקטנים שאנשים צריכים, לשמוע אותם. ועכשיו שמענו פה בשורה מפי השר, וכבר שמעתי ממנו קודם על העניין, שזה בוצע. ישבתי גם עם אנשי פיקוד העורף באשדוד ועם אנשי הרשות לחירום לאומי – אני מכיר אותם מוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, שישבתי בה במשך שנים, והתכוננו לכל מיני מצבים; אף אחד לא חשב על קורונה. אז קודם כול יישר כוח, שבאמת יהיה בכל מלונית אדם שכל אחד יוכל לגשת ולהגיד: יש לי בעיה, ולפתור אותה. אבל, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על משהו הרבה יותר יסודי. סגר על אזרחים חפים מקורונה זאת ענישה סביבתית, ענישה קבוצתית. דברים כאלה, סגר, עושים רק למניעת טרור. חולי קורונה אינם טרוריסטים. צריך להוציא אותם למלוניות, ואשריכם שאתם מקימים את המלוניות – טוב מאוחר מאף פעם לא – אבל לא זאת הדרך. להוציא אנשים למלוניות. סגרתם היום את בית"ר. בית"ר היא עיר שבה ראש העיר מתחנן שיוציאו אנשים למלוניות, אנשים מוכנים, אז עשו איזה קריטריון שיש בו – אם מדברים על אפליה גזענית, זאת אפליה מסוג אחר. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כבוד השר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הוא מציג שאלה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בעצם הקביעה של משרד הבריאות ש-50% מהמשפחה חייבים להיות חולים זאת אפליה של משפחות ברוכות ילדים, כי אין דומה משפחה שיש להם ילד אחד והוא חולה והאימא חולה והם יוצאים יחד כל המשפחה למשפחה שחצי המשפחה או 40% מהמשפחה חולים – סך הכול 8-7 ילדים זה 40% לפעמים – וכל השאר חייבים לקבל או להידבק מהם כדי שהם יזכו למלונית. חייבים להוריד את הרף. הובטח לנו שיהיה בזה גמישות, ואני לא רואה גמישות בבית"ר. אני מבקש להסיר את כל הסגרים. זאת לא שיטה. סגירה לא מרפאה. להוציא את האנשים – כן, למלוניות – כן, מלוניות לפי בקשת כל אוכלוסייה שהיא תרגיש שם טוב – כן. אבל צריך לעשות את זה כמו שעושים עם חולים, ולא כמו שעושים סגר על טרוריסטים. תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אייכלר, תודה רבה. באמת, אתה שליח ציבור שעושה את העבודה השקטה, לא רק את העבודה הפורמלית פה אלא בא ומטפל בבעיות אחד על אחד, ועל זה אני מודה לך. לגבי הסגר, זאת אולי ההחלטה הכי קשה במדיניות הקורונה. החלטה כזאת מכבידה על חופש החיים בקהילות ופוגעת באיכות החיים, והיא החלטה אחרונה. עכשיו, אפשר להתווכח מתי נכון לקבל אותה. זה בסוף נדון בממשלה ובקבינט, וכלל השרים אמרו כן על ההחלטה. אבל עדיין אפשר למזער נזקים. כשאתה רואה מקרה מיוחד של לשחרר מסגר, של פגיעה חמורה, יש לנו ועדה מיוחדת שההובלה שלה היא של רח"ל – רשות החירום הלאומית – ושם אנחנו בעלי סמכות להתיר לאדם מסוים ספציפי שנפגע מהסגר להוציא אותו, לשחרר אותו. אם אתה מכיר מקרה כזה, בבקשה. לגבי אחוז החולים במשפחה – כן, הטיעון שלך נכון ואמיתי, ואני מוסיף מי החולים. אם אבא ואימא חולים ותשעה ילדים, ודאי שניקח אותם, כי מי יטפל בילדים? אז מה שאני מבקש ממך – כי בסוף מדובר בסיפורים בודדים, שלוש-ארבע משפחות שאתה מכיר שם, נכון? אנחנו לא מדברים פה על תופעה של אלפים אלא על מקרים מיוחדים. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> רוב המשפחות ברוכות ילדים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ברוך השם, אבל לא רוב המשפחות חולות ולא רוב המשפחות נופלות תחת ההגדרה הזאת. יש בטח חמש עד עשר משפחות שזה הקושי. אתה תגיש לי את המקרים שאתה מאמין שנכון להוציא, שאימא ואבא חולים או שיש קושי תפקודי פנימי במשפחה, ואנחנו נפעל להגמיש ספציפית בעבורם. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור לשאילתה הבאה. ישיב עליה סגן שר האוצר יצחק כהן – שאילתה דחופה מס' 33, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בנושא: העברה אוטומטית של מענקים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מדלגים על היציע? שאני אבין. אני לא מבין, מדלגים על היציע? אז אנחנו נתעלם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה רשום לשאלה נוספת אחרי. זו שאילתה של חבר הכנסת טופורובסקי, ומשיב עליה סגן השר, ואז יש מקום לשאלות נוספות, ואז אתה מגיע. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> שהוא ישיב – מיכאל, השר מיכאל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא רצה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל לא יכולת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היו לפניך, אתה רשום לפה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> טוב – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> רצית לקודם, לא לזה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ודאי. לא משנה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> האם על זה אתה מוותר, על סגן שר האוצר? רוצה להירשם להבא? << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> אין לי בעיה להשיב. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז אני יכולה למחוק אותך מסגן שר האוצר? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא – – – << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> אני מוכן להשיב, מזכירת הכנסת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – מי שישמע ישמע. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זו שאלה. זה לא ישמע. זה לא נאום. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> אני מוכן להשיב. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> קדימה, חבר הכנסת טופורובסקי. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> בועז. << שאילתה >> 33. העברה אוטומטית של מענקים << שאילתה >> << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני סגן השר, למדינה יש את פרטי ההכנסות וחשבונות הבנק של אזרחי המדינה. לרשויות ידוע מה היו ההכנסות של העצמאים והשכירים בשנת 2019 בתקופה המקבילה ומה גודל ההפסד. רצוני לשאול: מדוע במקום הביורוקרטיה המענקים לא מועברים אוטומטית לידי הזכאים לכך ישירות לחשבון הבנק, בלי למלא טפסים? << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חברי בועז טופורובסקי, יש פה הרבה חוסר מידע לציבור. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בשביל זה אתה פה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> פקידי רשות המיסים עובדים לילות כימים כדי לזרז את התהליכים. לרשות המיסים נתונים רבים, אך מועד חלוקת המענקים היה טרם הגשת הדוחות הרלוונטיים המלמדים על גודל הנזק שנגרם להם בעקבות משבר הקורונה, דוחות של מע"מ של חודשים מרץ-אפריל המוגשים בחודש מאי. על כן, ועל מנת שלא לעכב את חלוקת המענקים לזקוקים לכך, ביקשה רשות המיסים הצהרה של מבקש המענק; במקום לחכות לכל הבדיקות, ביקשה בסך הכול תצהיר. בדומה, הנושא של מספר חשבון הבנק של מבקשי המענק הינו נושא שבו יש להימנע מחוסר ודאות – אתה יודע שמשנים חשבונות בנקים – גם ברמה הנמוכה. כל טעות בנושא הזה – העברת המענק לחשבון שגוי – גורמת עומס על המערכת, שנכון למנוע אותו, ועל כן גם גורמת צער ונזק לאדם שהיה אמור לקבל אותו ועוגמת נפש. על כן התבקש הנתון ממבקשי המענק. סך הכול ביקשו מהם לאיזה חשבון להעביר בבנק. הליך חלוקת המענקים נבנה בלוח זמנים קצר ביותר ותוך עבודה מאומצת של כלל עובדי המערכת ברשות המיסים. ופה הזמן, אגב, בועז, להודות ליושב-ראש רשות המיסים, שהותקף אתמול, יעקב ערן, לעובדי הרשות, שעושים לילות כימים – לילות כימים הם עושים כדי לענות על כל הבקשות ולעשות את המקסימום. אפילו הפיצו אפליקציה און-ליין לראות את המצב הנכון, את מספר המענקים ואת קצב ההגשה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> סליחה, איזו אפליקציה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אעביר לך אותה. – – בהסתמך על הצעת המבקש – הכול על מנת להקל על מבקשי המענק ולזרז את התהליך ככל שניתן. משתדלים מאוד ומשפרים תוך כדי תנועה. כמובן, בכזה מצב, כל כך הרבה עומס עם כל כך הרבה – משתדלים לעשות הכול שלא יהיו עיכובים, אפס ביורוקרטיה, ועושים הכול למען העניין הזה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני השר, ברשותך, שאלה נוספת, שאלת המשך. יש לי עוזר, הוא גם אזרח אמריקאי. הוא קיבל לחשבון הבנק 1,500 דולר. אחר כך הוא היה צריך למלא דברים. אותו דבר – הרי לרשות המיסים וגם לביטוח הלאומי יש כל הנתונים. למה בן אדם בן 70 צריך למלא טפסים ולהגיש לביטוח לאומי? למה עסק צריך למלא טפסים ולהגיש לרשות המיסים? כל הדברים האלה גורמים לכך – שהרי לא סתם רק 40% מהכספים מנוצלים, במקרה הטוב. במקום שהמדינה – אם היא באמת רוצה להקל על האזרחים ועל בעלי העסקים, מן הראוי שהיא תראה לבד את הנתונים. היא יכולה לשלוח סמ"ס: האם זה חשבון הבנק שלך, ולהביא את הכסף לחשבון הבנק. אחר כך היא תדע להתקזז עם האזרחים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הרשות, בועז, לא מבקשת שום נתון שיש לה, רק נתון שאין לה, כפי שאמרתי לך קודם, ועושים הכול – אגב, גם משפרים תוך כדי תנועה – שהדברים יהיו באפס ביורוקרטיה, וזה קורה וזה יקרה, ונקווה שנעבור את המשבר הזה, בעזרת השם. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לצערי, זה לא המרגש כרגע מהאזרחים. הלוואי שזה השתנה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז אני מזמין אותך אלינו לראות את זה מקרוב. אינו דומה מראה עיניים למשמע אוזניים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא שאין בעיות – יש פה ושם בעיות. אבל אנחנו שואפים לאפס ביורוקרטיה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שאלה נוספת, עידן רול – לא נמצא. שאלה נוספת – לחבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נמצא. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אה, נמצא. סליחה, חבר הכנסת עידן רול. אחריו – חבר הכנסת משה אבוטבול ואחריו – סגלוביץ'. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל השאלה היא לא אליו. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שישמע גם את זה. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> אני אשמע. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רב מוישה, הדוכן כולו שלך, אבל תן לו לעלות קודם. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, זו שאילתה שגם הגשתי בעבר. ב-30 במרץ משרדך פרסם תוכנית להחזרת מקדמות מס בגין פברואר-מרץ בעלות של כ-3 מיליארד ש"ח. רציתי לשאול אם המקדמות יוחזרו ומתי, כי עד כה הן לא הוחזרו, ונאמר לי מגורמים רבים בשטח שהם לא מצליחים לקבל אותן חזרה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אבדוק את הנתונים, את הפרטים, ואני אעביר אליך את התוצאות. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כל מה שהתחייבו – מבוצע. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> התחייבו, פורסם, הכול עבר – זה ב-30 במרץ. וגם, האם יש כוונה לדחות מקדמות של החודשים הקרובים? המשבר נמשך, לא הייתה דחייה מאז מרץ-אפריל. מה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מציע שתעקוב אחרי התוכנית החדשה שתתפרסם היום. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עקבתי, לכן אני שואל. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תמצא שם הרבה הרבה דברים טובים שבאים לסייע לאזרחי ישראל, לעצמאים, לשכירים, לאורך כל השדרה, וגם לתקופה של חצי שנה, כמעט שנה, עד יולי בשנה הבאה. בעזרת השם, אני מקווה שהמגפה תעבור הרבה לפני זה, ואז כבר נוכל לחזור לשגרה המבורכת. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אמן. אז משרדך יחזיר לי תשובה בכתב על הנושא הראשון? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה רוצה בכתב? בכתב. תגיש לי שאלה בכתב – תקבל בכתב. מה שתרצה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך להגיש בכתב. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, ואחריו – חבר הכנסת סגלוביץ'. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אני מבקש, ברשותך, אדוני סגן השר, אני קצת, טיפה אולי חורג ממה שהיה מקובל, כי באמת השאלה האמיתית שלי הייתה יותר כלפי השר ביטון, שגם הוא נמצא פה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זו שאלה עכשיו. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אנחנו נשלב את זה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זו שאלה נוספת. קדימה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> השאלה הנוספת תתקשר בסופו של דבר גם לאוצר. מה שאני אומר זה שבסך הכול, דיברו על הנושא של מלונות הקורונה, שזה דבר חשוב, ועושים עבודת קודש-קודשים; אני מסכים, אדוני השר, נעשתה עבודה נהדרת. אבל עם כל זה צריכים גם לחשוב איך אנחנו עוזרים בכל מיני מקרים ספציפיים. ואני אומר בצורה הטובה ביותר, כל מה שיש לנו כוח לשכנע אנשים לבוא למלונות, זה רק על ידי זה שאנחנו מסבירים להם: זה לטובתכם, וכמובן תקבלו שם את כל הדברים. אבל ברגע שפונים אליי, לדוגמה, קבוצה של 70 בחורי ישיבות שנמצאים במלון תבור משהו בצפון, ואומרים לי שרמת האוכל ירודה והם מתקשים – אני יודע שכשרות, עושים את כל המאמצים – אנא, תחשבו גם על הנושא הזה, אפילו על דברים שצריכים לתת להם – משחקים, דברים מהסוג הזה, לכל מיני אנשים שנמצאים במלונות. זה דבר חשוב. ואם האוצר יוכל לתקצב, אז גם בנושא הזה נשמח מאוד מאוד. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> והשאלה היא – האומנם? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תמיד תמיד – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני סגן השר, אין מענה – לפחות כך נטען – מרשות המיסים לגבי עסקים שקורסים. אלפי אזרחים לא מבינים מה קורה עם המענק. ברשות המיסים לא נותנים מענה הולם. לכאורה, שאלה טכנית, אבל השאלה היא מדוע לא עונים במוקד הטלפוני כמו שצריך, איפה תקועים המענקים, ואם תוכל גם לעדכן כמה ממתינים כיום לקבלת מענק וכמה חולקו עד היום. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אין לי הנתונים כרגע מולי. זה משתנה כל שנייה, כל דקה זה משתנה. לגבי המענה, עושים את המקסימום. יתגברו את זה, יענו לכולם בזמן קצר. יש עומס על המערכת, אבל משתדלים להתגבר. משתדלים להתגבר. באמת, יואב, זה הזמן גם ממך לתת יישר כוח גדול לעובדים במערכת, שעושים לילות כימים כדי לענות על כל הבקשות במהירות הבזק. לפעמים יש עומס – בסדר, אבל בסופו של יום הם עונים לכולם. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לגבי הנתונים – אני אעביר לך. זה משתנה כל רגע. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אומר, מאחר שאני מכיר את אדוני ואני יודע שהוא עושה משהו – בעניין המוקד הטלפוני במקרה שלך – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עושים את זה. עושים ונעשה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש תוכנית לזה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כל הזמן. זה משתפר תוך כדי תנועה, כל הזמן. לגבי האפליקציה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מציעה רק שאת האפליקציה – תשדרו לציבור אם יש אפליקציה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה לציבור, זה לציבור. אני אעביר לך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו גם לא יודעים על האפליקציה, אז גם הציבור כנראה לא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הינה, עכשיו את יודעת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> גם הציבור צריך לדעת. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בסדר. לגבי המלוניות, הרב משה אבוטבול, הוא יענה לך. הוא הבטיח לי שהוא יענה לך עוד מעט. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני מתכתב איתו על השאילתה גם בווטסאפ. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זהו? תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לסגן השר. נעבור לשאילתה דחופה מס' 31. ישיב עליה סגן שר הבריאות יואב קיש. שאילתה מס' 31, מאת חבר הכנסת אליהו חסיד, בנושא זמינות קו החירום במשרד הבריאות. כבוד סגן השר יצחק כהן, אולי הוא יענה על מוקד החירום בבריאות ויהיה אפשר לעשות התאמה גם לרשות המיסים, ששם לא עונים בכלל. << שאילתה >> 31. זמינות קו החירום במשרד הבריאות << שאילתה >> << דובר >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד סגן השר, מוקד קול הבריאות, 5400*, אינו זמין בין השעות 22:00 ו-08:00. זמן ההמתנה בקו הוא בין 20 דקות לשעתיים. ממתינים בו זמנית בין 100 איש למאות אנשים. רצוני לשאול: איך ייתכן שבמוקד חירום למגפת קורונה לא קיים מענה זמין 24 שעות ביממה? << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה רבה. כבוד היושבת בראש, חברות וחברי הכנסת, השרים, קודם כול אני רוצה להודות לחבר הכנסת אליהו חסיד על שאלתו. הנושא הוא במקומו, ואנחנו מודעים לבעיה. עכשיו אני אתייחס ספציפית לעניין. אנחנו נמצאים בהתפרצות גל שני משמעותי ביותר של המגפה, במספרים שגם לא הכרנו בגל הראשון. כולם רואים את זה כל יום. אנחנו שוברים שיאים שליליים בעניין הזה; אתמול – מעל 1,300 נדבקים חדשים. את כל מערכות משרד הבריאות אנחנו צריכים להכפיל בערך בקצב של כל שבוע-שבועיים בגלל העניין הזה, וזה אתגר לא פשוט. כך גם בנושא המוקד, ועכשיו אני אתאר לך רגע מה קורה במוקד. העומס הגדול על המוקד נובע, כפי שאתה כמובן יודע, מנושא הבידודים ואיכוני השב"כ. הרי לפני כן לא היה לנו האירוע הזה, אבל לנוכח האירוע הזה, שהתחיל רק ביום חמישי בשבוע שעבר, נוצר העומס הבלתי-ייאמן, והמוקד בקריסה. אני לא מסתיר את זה, אני רק אתאר מה הדברים שאנחנו עושים בשביל לפתור את זה. ראשית, בימים הקרובים, שהיו ומה שעבר מאז – פנינו לעובדי משרד הבריאות בתפקידים אחרים, כל התפקידים במשרד, וחייבנו מחלקות להעביר אנשים למוקד, זאת אומרת, אנשים שאמורים לעשות תפקידים אחרים במשרד הבריאות יושבים ועונים היום לטלפונים. חד וחלק, אירוע לא פשוט גם במשרד. מעבר לזה, היום אחרי הצוהריים ייפתח מוקד של פיקוד העורף שיטויב אך ורק לאיכון נושא איכון השב"כ. שם יהיו 100 עמדות לכל משמרת, בוקר וערב. אני תכף אעבור על זה בתשובה, אבל אני מניח שהחל מהיום אחרי הצוהריים נתחיל לראות ירידה בלחץ של הדבר הזה. אני עובר רגע – אני אגיד לך עוד דברים שנמצאים פה בתשובה ואחרי זה אני אסכם. מוקד הקורונה במוקד קול הבריאות אחראי למתן מענה לאזרחי המדינה בנושא קורונה. המוקד נמצא בגיוס מסיבי של נציגי שירות החל מתחילת חודש יוני, לנוכח העלייה המשמעותית בהיקף החולים, שמביאה לעלייה משמעותית בהיקף השיחות למוקד. הנושא של המסרונים החל ב-2 ביולי, והחוק עבר ב-1 ביולי בשעה 22:00. קצת מספרים. בארבעת הימים הראשונים של הפעילות נשלחו מעל 40,000 מסרונים, שזה כמחצית מהמסרונים שנשלחו בכל הגל הראשון – תבינו את התופעה. כל יום להערכתי עוד כ-10,000 מסרונים נשלחים, כדי לתמוך באירוע של הבידוד, שהוא אירוע מאוד מרכזי. יש צורך בלמעלה מ-250 נציגי שירות רק עבור נושא זה כדי לעמוד בעומס. חשוב לי רגע לציין גם – ופה אני פונה במידה מסוימת גם לציבור – ולהסביר במילה איך מתמודדים עם הנושא הזה. מי שקיבל מסרון שאומר שעליו להיכנס לבידוד, עליו להיכנס לבידוד. הוא יכול וצריך ליצור קשר עם מוקד משרד הבריאות, שעל זה אנחנו מדברים. שם יעשו שתי בדיקות: בדיקה אחת – בודקים שאכן המסרון אמיתי ולא נעשתה טעות בהליך. זאת בדיקה פורמלית. אם זה אכן נכון, השלב השני הוא שחרור מבידוד. השיחות מוקלטות, כמובן. שחרור מבידוד ניתן אך ורק לאדם שמצהיר – אתה מקבל את השעה שבה היית מאוכן – שבאותה שעה בוודאות אתה יודע לומר שהיית לבד בבית, ברכב, במשרד. לבד. פנו אליי כל מיני אנשים עם כל מיני סיפורים: אני שמתי את האוטו במוסך, יצאתי החוצה, ולא ראיתי אף אחד. זה לא יכול להיות קריטריון של שחרור מבידוד. מי שקיבל שעה שהוא יכול להצהיר בוודאות שהיה לבד – למוקד יש אפשרות לשחרר אותו מאותו אירוע. בכל מקרה, אני חייב לציין שאנחנו משתמשים בכלי הזה, שאנחנו חושבים שהוא מאוד חשוב, לנוכח הגידול בהיקף התחלואה בשבועות האחרונים ובצורך הדחוף בקטיעת שרשראות ההדבקה באמצעות איתור מהיר של אנשים שהיו במגע עם אנשים מאומתים. החוק עבר בדחיפות, ולא היה מספיק זמן להיערך בהקדם להיקף הפניות. יש גיוס מסיבי של נציגים, הכפלה של כוח האדם במוקד, וכאמור – בפניות שהן לאין שיעור בהקיף גדול מהיקף הפניות בגל הקודם. היום אנחנו עם כ-200 נציגים שעונים לשיחות בנושא קורונה, ומגדילים את ה-capacity גם בתגבור חוץ. החל מהיום, כפי שאמרתי, פיקוד העורף יסייע במתן מענה לאזרחים באמצעות חיילי מילואים שגיוסו למשימה. בכל משמרת יתווספו 100 עמדות שיאוישו על ידי חיילים אלה, שייתנו מענה טלפוני במשך 24 שעות ביממה – לשאלתך לגבי השעות. אם אני אסכם, אני מקווה וצופה ומאמין כי תגבור מסיבי זה של עובדים וחיילים יביא לשיפור ניכר כבר בימים הקרובים. עדיין, אני חייב לשים פה איזושהי נורית אזהרה גם לנו: אם נמשיך להיות במספרים שתוך שבוע מכפילים את עצמם, כמובן נצטרך להיערך לזה שוב. תודה רבה. זו תשובתי על השאילתה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כבוד סגן השר, קודם כול אני מבין שבאמת לא היה זמן להתארגן לזה, אלה דברים לא צפויים. אני מברך על המאמץ שאתם עושים להגדיל, אבל אני רוצה ליידע שמאז שנכנס האיכון של השב"כ ואנשים מקבלים מסרונים, בכלל המערכת קרסה לגמרי. ביום האחרון פנו אליי, מתוך מאות הפניות שפנו אליי ולחבריי – פנה אליי עובד בעזרה למרפא, ארגון של הרב פירר, שכנראה כולם מכירים, וסיפר לי שאחד העובדים אצלם התגלה כחיובי לקורונה. כל העובדים במשרד קיבלו מסרון שהם צריכים להיכנס לבידוד. אצלם במשרד – עזרה למרפא זה ארגון מסודר. מתחילת הקורונה כל אחד יושב בחדרו ויש הוראות: אסור לעבור מחדר לחדר, אין לדבר עם מישהו במקום, רק דרך טלפון, כך שהם לא נפגשו אפילו חמש דקות. מאתמול בצוהריים הוא מנסה את קו 5400*. עכשיו כבר לא עונה בכלל פקידה גם אחרי 40 דקות. עכשיו מוכנס כבר מסרון מובנה של משרד הבריאות שמודיע: אנחנו מצטערים, אבל השיחה מתנתקת, כך שאין בכלל אפשרות לערער ולהיכנס בכלל למערכת, אפילו אחרי 40 דקות. אנחנו צריכים לא לשכוח שאנחנו במדינה דמוקרטית, שכאשר רוצים לעצור בן אדם בבית למעצר בית – גם שוטר שעוצר בן אדם על פשע יכול מקסימום ל-24 שעות, ואז צריך להביא אותו בפני שופט. אנחנו בעצם עוצרים פה בבית ביום אחד 40,000 מבודדים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, לא ביום אחד. 10,000. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ביום הראשון. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> 10,000 ביום. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> 10,000 ליום. ביום הראשון עצרנו 40,000, סגן השר אמר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, רק בארבעה ימים האחרונים 40,000. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בארבעה ימים האחרונים 40,000. 40,000 מבודדים הכנסנו למעצר בית, אנשים שעובדים, ללא שום דיון בפני בן אדם, ללא מישהו שדיבר איתם, ללא אפשרות לדבר איתם. דרך אגב, מי שרוצה – אני לא יכול לעשות את זה פה, כי אסור לעשות את זה – יכול להתקשר גם בדקות אלה לקו ולהניח את תעודת הזהות שלו. ישר יש מסרון: סליחה, הקו מנותק, אנחנו מתנצלים. מה שהייתי מציע למשרד הבריאות: אנחנו נמצאים במצב שיש לנו מאות מובטלים במדינה, והמדינה בין כה וכה משלמת להם דמי אבטלה. באותו כסף, בלי להכניס את היד לכיס, אפשר להביא אותם לענות מענה. בנוסף, אנחנו צריכים לתת אמון בציבור שלנו. בסך הכול כל האיכון זה לטובת הציבור. הרי מי שלא רוצה להיות ממושמע יכול להתחמק ולהשאיר את הפלאפון בבית, ואנחנו שומעים שהציבור – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> והשאלה? שאלה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אתייחס. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> קדימה. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני שואל שאלה: מדוע שלא נעשה קו שבן אדם מתקשר אליו, משאיר את הפרטים למה הוא חושב שהוא לא צריך להיות בבידוד? יש לנו אמון באנשים, ובזה נגמר הבידוד. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. אני אגיב בקצרה. ראשית, למקרה שתיארת יש גם נוהל לבתי עסק, בדיוק לגבי מה שאתה מדבר. בית עסק שהייתה בו הקפדה על ההתנהלות, ויודעים להגיד בבירור שהייתה הפרדה, כמו שתיארת, גם שם האחראי של בית העסק צריך להתקשר, והוא יקבל שחרור מסודר לכל אותם אנשים שלא רלוונטיים לאירוע, בהנחה שזה נעשה כמו שאתה מתאר. אני אומר עוד פעם: היום אחרי הצוהריים אנחנו מכפילים את המוקד. אני מאמין שהבעיה הזאת תשתנה מהותית. אם זה לא יקרה, אני אומר לך, אם אנחנו מחר – מחר – לא נהיה בסיטואציה הזאת שיהיה מענה במוקד, אני מבטיח לכנס שם אירוע חירום נוסף בעניין הזה. תודה. << קריאה >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. לאן? אתה נשאר, יש שאלה נוספת של עידן. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לאותו נושא? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן, שאלה נוספת, לעידן רול. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> זה באותו נושא? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> באותו נושא. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כי הנאומים האחרים שם, אז תני לי רגע ללכת להביא אותם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל זה אותו נושא. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כבוד סגן שר הבריאות, שאלה לי, בבקשה. בהמשך למה שאמרת על גיוס עובדים חדשים, גם למוקד – ושמעתי אותך הבוקר מדבר גם על החקירות האפידמיולוגיות – האם מדובר בגיוס של מובטלים? משום שידוע לנו שהמשק נמצא במספרי אבטלה דו-ספרתיים חסרי תקדים, וזה בדיוק הזמן להזרים מה שאני קורא לו "משרות קורונה" למשק. שאלת המשך: נאמר על ידי משרד הביטחון שהם מתכוונים להקצות גם חיילים. האם זה נוסף למספרים שתיארת עכשיו? למה בעצם כל אותם גיוסים לא מתבצעים ממעגל האבטלה? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אדייק את שאלתך, כי היא מתייחסת לשני אירועים שונים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון, חקירות ומוקד. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> באירוע שדיברנו עליו, בנושא מוקד הבריאות, יש תמיכה של פיקוד העורף, של אנשי מילואים – לא מובטלים – גיוס של אנשי מילואים לטובת האירוע הזה. אני יכול להגיד לך שללא קשר לזה, משרד הבריאות נערך גם עם outsourcing לדבר הזה. יש מעט רגישות, כי בסוף מדובר פה גם על מידע אישי רגיש, אז צריך לבדוק איך עושים את זה. הרבה יותר נוח לנו כשזה עדיין בתוך מנגנון של הממשלה – לצורך העניין פיקוד העורף, במקרה זה. לשאלתך, פיקוד העורף, מה שמדבר באמת משרד הביטחון, זה אותו דבר, זה כ-300 אנשים שגיוסו לטובת המשימה הזאת. זה – 1. אם אתה רוצה שאני אתייחס למה שלא דיברתי עליו, וזה גיוס – בקצרה, לשאלתך, כי שאלת – 350 משרות שיגויסו לטובת תמיכה במערך החקירות האפידמיולוגיות. אנחנו – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אישרו לך את זה כבר הבוקר או לא? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כן, אושר. מהרגע שדיברתי זה אושר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יופי, טוב לשמוע. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אמרתי שזה ייפתר, אבל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן, כן, טוב לשמוע. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שמחים שזה אושר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> זה נפתר, אושר, יוצאים לדרך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה יכול לאשר גם למשרד האוצר, למענה של רשות המיסים. זה גם יעזור. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז זה נפתר, יוצאים לדרך, ואנחנו פנינו לוועד עובדי הסלקטורים, שהם היום מובטלים, והם מעבירים לנו רשימה של אנשים שמכירים את אופי התשאול, יש להם ניסיון בעניין, הם עברו גם הכשרה. אומנם יהיה גם קול קורא רחב לכל מי שמעוניין, אבל יש פה איזושהי הזדמנות לנצל כוח עבודה איכותי, שהיום מובטל, כמו שאתה אומר, שיוסב למשרה הזאת – כ-350 משרות. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה לסגן השר. אני שמח לשמוע. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתות. סליחה, שאלה נוספת באותו נושא לפני כן. חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. השר, סגן השר, האמת, קודם כול אני מאוד מקווה שהנושא של איכוני השב"כ לא משליך על המעצרים שהשב"כ עושה, אחרת אתה יודע איך המדינה שלנו נראית. אבל לשאלתי. אני גם שלחתי לשר, אבל כנראה שאני צריך לשלוח לסגן השר את השאלה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, לא, השר זה מצוין. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> טוב, לא נסכסך. לגבי בתי אב – למה לא מפרסמים, כשמפרסמים חולים, כמה בתי אב? זה יכול להוריד מצד אחד לפעמים גם את מפלס השנאה; וגם, אני חושב, בהסברה, יותר טוב להסביר כמה בתי אב יש בכל עיר. זה גם נותן לנו אינדיקציה יותר רחבה. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא הכרתי את הנושא הזה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן, גם אני לא. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מנסה לחשוב למה אתה חושב שבתי אב יותר – תראה, אני יכול להגיד בצורה ברורה שמגזרים מסוימים שבהם יש צפיפות בדירה, והמשפחה היא משפחה גדולה, אז כמובן שיותר קשה לשמור על – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אגיד לך, הממ"מ של הכנסת פרסמו ש-66% מהנדבקים האחרונים זה בתוך המשפחה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז ברור – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יפה. עכשיו, אם אתה נותן לי נתון של בתי אב אז יכול להיות שבעכו ויכול להיות שבבני ברק מספר בתי האב יכול להיות – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ואז מה יצא לך מזה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה יצא מזה? שמפלס השנאה נגד ציבור מסוים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא שם מלכתחילה, זה לא מעניין אותי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא אתה, אתה לא, אתה בסדר – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אומר לך, בסוף אותי מעניין – עזוב את מפלס השנאה, תקשיב, זה לא מעניין אותי. אותי מעניין בסוף כמה אנשים – כי אותם אנשים – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הציבור, חשוב לו מספר החולים, לא חשוב לו – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אז הוא מנסה להגיד – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם וגם. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מה שאומר חבר הכנסת אזולאי – הוא אומר שהוא חושש ממצב שמשתמשים בנושא הזה לנגח מגזרים מסוימים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא משרד הבריאות, חס ושלום. אני לא מדבר על משרד הבריאות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז לא משרד הבריאות, אז אנשים אחרים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> התקשורת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> והוא אומר: אם תסתכלו רגע ותעשו איזושהי החלטה כזאת אז תראו שבעצם אין איזה משהו עודף במגזר החרדים מול אחרים. אני אומר עוד פעם, אני דווקא בא ממקום אחר, אני אפילו הולך לקולא עם המגזר החרדי – צפיפות יותר גדולה בדירות, הרבה ילדים קטנים. האירוע מאוד מורכב, ואנחנו מכירים את האתגר הגדול שיש במגזר החרדי. אני ממש לא שם, אבל לי חשוב בסוף לדעת כמה אנשים נדבקו, כי זה משליך לי על פוטנציאל הידבקות בהמשך לחולי קשה, לאשפוזים, לדעת איפה להיערך. לכן אני מודה שברמה של משרד הבריאות בתי אב זה פחות מטריד. יותר חשוב המספר. לנושא שאתה מתאר אני מניח שהוא יכול לעזור, אבל אנחנו עוסקים בעיקר, לא בהשמצות של מגזרים כאלה ואחרים – שאני מגנה אותן בכל תוקף. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור לשלב השאילתות הרגילות. אתה נשאר כאן להשיב? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כן, זה שלי, שתי שאילתות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בנושא: התפרצות שנייה של נגיף הקורונה. אחריו – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << שאילתה >> 30. התפרצות שנייה של נגיף הקורונה << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד סגן השר, קודם כול ברכות והצלחה. בדצמבר 2019 מגפת הקורונה התפרצה בעולם, ובסוף פברואר הגיעה לישראל והדביקה כ-16,500 אזרחים, ש-262 מהם נפטרו, לצערנו. למרות השטחת העקומה, המגפה עלולה להתפרץ שוב, במיוחד לקראת החורף הבא. ברצוני לשאול: 1. האם נעשתה הערכת מצב מקיפה לגל הראשון? 2. אם כן – האם משרדך נערך לקראת החורף הבא למניעת גל שני? 3. אם כן – איך וכיצד? על מנת לסבר את האוזן, השאלה הזאת נשאלה ב-19 במאי 2020, ולא ידענו שהיא תהיה כל כך אקוטית בימים אלה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. זה באמת מה שרציתי להגיד לך. רציתי להגיד לך שאתה ממש לא מעודכן, אנחנו בלב ההתפרצות של – אתה יודע מה? יש גם כאלה שקוראים לזה המשך הגל הראשון. אל תתבלבל, אנחנו באירוע שלהערכתי, דרך אגב, יותר קשה ויותר מאתגר, משמעותית, בכל האספקטים, מהגל הראשון או מהאירוע הראשון שהיה. אנחנו רואים את זה בהתפשטות כלל-ארצית, בניגוד למקרה כמו שתיארת. בדצמבר זה התחיל בסין והגיע בפברואר, ואנחנו רואים היום תחלואה בכל האזורים במדינה. מה שהיה בסיבוב הראשון היה הרבה יותר מצומצם ומקושר לאנשים שהגיעו מחו"ל ויכולנו לתפוס אותם, להצביע ולהגיד: פה הייתה הדבקה. יש לנו הדבקה קהילתית, יש לנו הדבקה רחבה. המספרים – בדיוק אמרתי את זה לפני רגע – של מעל 1,300 נדבקים חדשים רק מאתמול, זה מספר שהוא עוד כמעט פי-שניים מאותו גל ראשון שאתה מדבר עליו. לכן השאלה הזאת היא לעכשיו; היא לא לחורף, היא קודם כול לעכשיו. לחורף היא צריכה לבוא עם איך אתם נערכים גם מול נושא השפעת שיגיע בחורף, אבל נושא הגל השני הוא עכשיו, הוא פה, והוא הרבה יותר משמעותי מהמספרים של הגל הראשון. אני רוצה רגע לענות לך עניינית על שאלתך. תחקיר מעמיק ויסודי של הגל הראשון, נקרא לו, לא בוצע ברמה הכוללנית. יש תחקירים ספורדיים של כל מיני אירועים והפקת לקחים מתמשכת מהעניין הזה. הערכות מצב מתבצעות ויתבצעו כל התקופה הזאת באורח יומי. בכל יום יש הערכת מצב, שתכיר, בוודאי במקרי החירום, אפילו בסופי שבוע ובחגים. זה מייד משפיע על נהלים והנחיות, והם מעודכנים באופן תדיר בהתאם להערכות המצב והיקפי התחלואה. במקביל לניטור התחלואה ולהערכות המצב, שמתבצעות באופן שוטף, אנו נערכים עכשיו להתמודדות עם הגל השני. יש כמובן הפקת לקחים מהאירוע הקודם ומהניסיון המצטבר שנרכש בארץ ובעולם. אנחנו נערכים קודם כול – בגל הראשון, למעשה תוך כדי ההתמודדות, הוקם מה שנקרא משל"ט, שישב בשיבא וריכז את כל הכוחות הרלוונטיים של משרד הבריאות והמשרדים האחרים וגופים שונים בממשלה. הייתה התגייסות מדהימה לאותו משל"ט. מה שקרה זה שעם הדעיכה אנשים חזרו לאט-לאט לפעילות הליבה שלהם. אני לא בא בטענות בעניין הזה, זה אירוע שמן הסתם היה טבעי. מה שנוצר מאז, לנוכח ההתפתחות של העלייה במספרים – אנחנו מרכזים בחזרה את המאמצים של המשל"ט פנימה, כולל תקנים ייעודיים לצורך היערכות וטיפול בקורונה. יש לנו מהלך, שהוא עדיין לא מושלםף של היערכות לניטור דיגיטלי של מגעים. אני חושב שאם אנחנו מסתכלים על מה שנקרא "מגן" והיכולת שלנו לאפשר לפלאפונים איזושהי אפליקציה או צמיד, או לא משנה – כל כלי שיאפשר לנו לדעת מיידית – זה משהו שהיינו מאוד רוצים שיהיה לנו עכשיו. אין לנו אותו עדיין, ואנחנו נעזרים בכלי היחיד שיש היום, שזה הכלי של השב"כ. אנחנו מטפלים בכל המערך של לטפל בחולים, במבודדים, בנייה נרחבת של יחידות אשפוז ויחידות טיפול נמרץ בבתי החולים, השלמת מלאים של תרופות, מנשמים, ציוד מיגון אישי והרחבה ושיפור יכולות של האבחון המעבדתי וסיקור סרולוגי של האוכלוסייה. כמה דברים לגבי זה. חשוב שנבין: יש הרבה דברים שאני חושב שצריך לעשות ולתקן ולשפר, ואני מדבר על זה הרבה, אבל חשוב לי גם רגע אחד לומר מה כן נעשה ושנבין למה היום אנחנו יותר חזקים מהפעם שעברה. בואו נסתכל: ברמת הבדיקות אנחנו במספרים שלא היו במדינת ישראל – מעל 25,000 בדיקות ליום. זה מספר 1 או 2 בעולם פר קפיטה, ואנחנו עוד עולים בזה. זה הישג עצום של מדינת ישראל, שכולל מאמץ עצום של הרבה מאוד גורמים. אנחנו היום עדיין סביב ה-5%, שזה יותר נמוך מהגל הראשון, ולכן אולי יש פה תקווה לאופטימיות שאנחנו נצליח לעצור את זה בזמן ולא ניכנס לאירוע מורכב שיחייב סגר. כל נושא המלאים מטופל היום ברמות אחרות. תפסה אותנו פנדמיה עולמית, שכולם רבו ורצו – אני מזכיר לכם את המטושים, הכפפות, המסכות. היום אנחנו באירוע מסוג אחר, אנחנו בהנחיות אחרות לציבור. אני רואה ש-50% ממי שנמצא פה בחדר נמצא עם מסכה, לפי הנוהל, ו-50% לא. לדעתי באוכלוסייה היום זה יותר טוב ממה שאני רואה אצל חברי הכנסת. אני חושב שאולי אנחנו עוד יכולים להשתפר, אבל כן יש נהלים ברורים של מסכות, ריחוק, היגיינה, מבינים יותר איך להתמודד עם המגפה, אנחנו מבינים איפה הסכנה, איפה ההתקהלויות. כל הדברים האלה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא התכוונתי אליך – אה, אולי התכוונתי אליך, חבר הכנסת – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> התכוונת לאופוזיציה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> את אומרת שבקואליציה יש מסכות ובאופוזיציה אין? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן, משהו כזה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל גם באופוזיציה יש מסכות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש חולי אסתמה שיש להם פטור. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> הינה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חוץ מלכסות את האף הכול בסדר. רק על הפה, האף צריך לנשום – אז אני אומר לך: לכסות גם את האף. קח דוגמה מחבר הכנסת גפני, שיושב ותראה איך הוא שומר על עצמו. אני מברך אותך באמת על הקפדה על הנהלים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני שומר על אחרים. לא – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> נכון. בזה שאתה שם את זה אתה שומר על אחרים, וגם על עצמך, כמובן. לכן אני אומר: יש גם דברים חיוביים. בסופו של דבר אנחנו מתקדמים גם – מהלך עולמי – למצוא חיסון למגפה, שזה מן הסתם יאפשר שינוי בכללי ההתנהגות. כרגע האתגר הוא מאוד גדול – התפרצות נוספת משמעותית. אנחנו הרבה יותר ערוכים מבחינת מלאים ויכולות של מערכת הבריאות ואשפוזים, אבל טבעה של המגפה הזאת, שאם היא מגיעה למספרים בלתי נשלטים, לא יעזור מה שתכין. גם מערכות הבריאות הכי טובות קורסות, וראינו את זה במקומות אחרים. לשם אסור להגיע. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – שאילתה בנושא הקמת חדר אקוטי בשרון. כן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חשבתי שאני כבר לא יודע את התקנות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא ראיתי אותך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה, סגן השר. באמת חשוב היה לציין לצופים שצופים בנו ולכלל אזרחים שהשאלה הזאת נשאלה במאי, ואז חשבנו לתומנו כולנו שאנחנו כבר ביציאה מהמשבר ודיברנו אז על היערכות לקראת החורף. אז כנראה אנחנו אפילו עוד רחוקים מהחורף ואנחנו כבר – אני חושב כמוך, אדוני סגן השר, שבאמת אנחנו עדיין באותו גל ראשון, ולא בגל שני. אני מכאן מנצל את ההזדמנות לשלוח ברכת כל הכבוד לכל הצוותים הרפואיים, רופאים, אחיות שהם – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> רופאים, רופאות, אחים ואחיות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הכול, הכול, כל הצוותים הרפואיים, אפילו צוותי העזר שמנקים ומנקות בבתי חולים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> בוודאי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתמול הייתה לנו פגישה, לרשימה המשותפת, עם המנכ"ל החדש, והודיעו לנו – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> של משרד הבריאות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> חזי לוי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> פרופ' חזי לוי. – – והודיעו לנו שם שיש צוות מיוחד ליד משרד הבריאות – הסברה וטיפול וייעוץ, טיפול במשבר הקורונה בחברה הערבית. כמובן, צריך לברך על זה. ומכאן אני קורא לכלל האזרחים, ובמיוחד לאזרחים הערבים, בתקופה הזאת, במיוחד כשיש חתונות ויש בתי אבלים, כן לציית ולכבד את ההוראות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש חתונות. לצערנו, יש חתונות. לצערנו, יש חתונות. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש שוק שחור של חתונות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש שוק שחור של חתונות. יש שוק שחור של חתונות – בכל זאת, אנשים. אמרתי אתמול: אי-אפשר מהיום למחר לבטל חתונה שכבר נערכים לה חודשים. אבל בכל זאת, כן לציית ולכבד את ההוראות של משרד הבריאות, בייחוד בתקופה הזאת, על מנת – המספרים, איך שאמרת, 1,000 ביום, אבל גם בחברה הערבית המספרים הם עצומים, ולכן חשוב לנו לקחת את הבריאות בידיים. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה רבה. דברים חשובים ונכוחים. אני חושב שאם דיברנו קודם על שמה משרד הבריאות עושה היום יותר טוב מההתחלה, זה הניסיון, ההיכרות עם ההסברה למגזרים השונים והרגישויות בכל מקום, בין שזה חסרי מעמד, בין שזה האוכלוסייה מהמגזר החרדי, ממגזר המיעוטים. גם כשאומרים מגזר המיעוטים – יש הבדל בין בדואים בדרום לבין כפרים או ערים גדולות של המגזר הערבי בצפון. זה לא אותו הדבר. כל הדברים האלה, היום אנחנו נערכים אליהם אחרת ונותנים מענה נקודתי גם בהסברה. ואני רוצה להתייחס לנושא החתונות, חבר הכנסת סעדי. אוסאמה, מה שאמרת היום לגבי חתונות – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> עונים לך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – חשוב לי לומר לך את זה בצורה הכי ברורה: זה ממש הישמרו לנפשותיכם. פונים אליי גם חברים שלי, אומרים: מה, חתונה. אני אומר להם: אתה רוצה שהמשפחה שלך והחברים שלך יידבקו? אתה רוצה שחס וחלילה מישהו מהם יאושפז, ואני לא יודע לאיזה מצב יגיע? תפסיקו עם זה. זה לא הזמן. היום צריך להישאר בבית. הישמרו לנפשותיכם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. את השאילתה הבאה ישאל חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. הנושא: הקמת חדר אקוטי בשרון. << שאילתה >> 42. הקמת חדר אקוטי בשרון << שאילתה >> << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני סגן השר, פשוט למעשה כבר ב-2019, באוקטובר, הייתה החלטה, הבטחה של שר הבריאות, להקים את החדר הזה. אני אשמח שלדבר הזה באמת תהיה תשובה. אחרי דבריך אני אגיד עוד שתי מילים על הסיפור הזה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> טוב. קודם כול, לא הכרתי את הנושא ונחשפתי לו דרך זה. זה באמת התחיל עוד בממשלה הקודמת. בשורה התחתונה, עדיין אין כרגע פתרון. קודם כול אני אומר לך את האמת, שתבין. עכשיו אני אגיד לך מה התשובה לעניין. מדוע? מדוע? כי הנושא בתהליך, ואני אסביר רגע מה התהליך שהיה, כי חשוב להבין אם נעשה או לא נעשה משהו. אני אתחיל ואומר כי הטיפול בנפגעי ובנפגעות תקיפה מינית הוא נושא חשוב ונמצא על סדר-היום של הנהלת משרד הבריאות. כיום פועלים חמישה חדרים אקוטיים הנותנים שירות לנפגעים ברחבי הארץ: בסורוקה בבאר שבע, בהדסה בירושלים, בוולפסון בחולון, בבני ציון בחיפה ובבית חולים פוריה בטבריה. המשרד נמצא בתהליך של חשיבה כוללת על פריסת השירותים המיטבית ועל האופן שבו ניתן להנגיש בצורה נרחבת יותר את המענה גם בבתי חולים שבהם אין מרכז אקוטי. בתוכנית העבודה 2019 אושר תקציב ייעודי לפתיחת מרכז אקוטי נוסף באזור השרון. משרד הבריאות – עכשיו, אני מספר לך מה התהליך שהיה – ניהל מגעים עם בית חולים מאיר במטרה לבדוק אפשרות של הקמת חדר אקוטי שם. זה היה הדבר הכי נוח מבחינת מיקום. לצערי, בית החולים, משיקוליו, החליט כי בתקציב המאושר הוא אינו מעוניין בפתיחת המרכז, ואז עברו לנהל מגעים עם בית חולים הלל יפה במטרה לבדוק את האפשרות של פתיחת החדר האקוטי שם. גם שם, לצערי, עקב מגבלות מקום, המשרד לא הצליח להתקדם עם תוכנית אופרטיבית לפתוח את המרכז בשנתיים הקרובות. בסוף 2019 תחילת 2020 חזרנו לניהול משא ומתן עם בית חולים מאיר, בגלל שהתחלפה הנהלה, במטרה לבדוק מחדש פתיחת מרכז אקוטי בבית החולים. נקבעה כבר פגישה והתחיל תהליך שלדעתי נקטע עקב משבר הקורונה. כעת, עם חזרה לשגרה מסוימת – אנחנו ממש לא בשגרה, אבל אתה יודע, להתנהלות תוך כדי קורונה – המשרד פתח בתהליך בדיקה מחודש עם בית חולים מאיר בנושא זה. יש פגישה החודש בנושא עם הנהלת בית החולים. תראה, אתה יודע, זה קצת גם ברמת תירוצים. תן לי רק לסיים. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן, כן. אני לא – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> נושא נוסף שאני אומר לך שצריך לבדוק: אם הסיפור הוא מגבלה כספית אז יכול להיות שפה צריך לתקן, אבל התהליך התחיל שוב עם בית חולים מאיר, ואם אתה שואל אותי, אני חושב שהיה צריך ללחוץ ושם לכוון לאירוע הזה. כן. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אדוני, אני שמח – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שאלה נוספת. כן. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – שמח שאתה מעורב בזה. שאלה נוספת: אני רק רוצה שאלה ועדכון. תראו, הנושא הזה הוא לא מ-2019, הנושא הזה הרבה יותר רחוק. יש 21 בתי חולים, רק בחמישה מהם יש. היום 1.5 מיליון תושבים – בכפר סבא, רעננה, הוד השרון, טירה, טייבה, קלנסווה – אישה נפגעת עבירות מין צריכה לנסוע לוולפסון בחולון. את כל מה שאדוני הקריא אני מכיר, אבל כן, בקשתי לאדוני היא נורא פשוטה. אני במקרה הייתי – לא ידעתי שהיום תהיה השאילתה, אבל ביום ראשון האחרון הייתי בבית חולים מאיר. נפגשתי עם פרופסור פישל, שהוא אחראי לסיפור הזה. יש שם פרויקט שהם לבד, נוכח המצוקה, מול המרכז לנפגעות תקיפה מינית ברעננה עושים, מה שנקרא מתחת לרדאר, והוא עדיין לא מתוקצב. אני אגיד לך, פשוט אלה מספרים בלתי נתפסים, ולדעתי – אדוני, אני ממש מבקש ממך, כי אפשר לעשות את זה, אפשר לעשות את זה בתוך חודש: שלושה תקנים, שלושה תקנים וזה מוקם. אני הייתי שם היום. אם תרצו שאני אכתוב – שלושה תקנים של כוח אדם, והמרכז הזה מוקם. אני פגשתי את כל האנשים בבית החולים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מתוקצב בלי תקנים, אתה אומר לי? אני אבדוק. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. הוא אומר: העלות היא שלושה תקנים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא. כרגע יש ויכוח. אדוני, אני אגיד לך בדיוק. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זו העלות. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני חושב שאם אתה תתערב – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא מעודכן בזה, אז אני אשמח לשמוע מה שמעת שם ביום ראשון. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו באותו צד של העניין. אני מכיר את הנושא הזה לאורך הרבה מאוד שנים. יש שם כמה בעיות, אחת במישור הניהולי, אבל בשביל להתחיל משהו ולעשות שינוי שלא היה כבר כמה שנים צריך רק דבר אחד: שאתה – לא באמצעות אף אחד אחר, זאת בקשתי אליך – שאתה, בלי אף אחד אחר, תעשה את הבדיקה. אני אומר לך באחריות: זה שלושה תקנים. היום משרד הבריאות כבר הסכים לתקן וחצי. עכשיו מדובר על תקן וחצי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> טוב. אני אבדוק את זה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מאמין שאתה מסוגל לעשות את זה. אדוני, אני אומר לך שאם אתה מרים את הדבר הזה, אתה עושה מה שלא עשו כמה שנים לפניך. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אבדוק את זה, ואם זו המשמעות, אני מניח שזה ייפתר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חשוב מאוד. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כדאי שתטפל בזה באמת, סגן שר הבריאות חברי יואב קיש. תם חלק השאילתות. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לפני שנעבור לחקיקה, יש כמה הודעות למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת המדע והטכנולוגיה; מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיקי לוי, עודד פורר וטלי פלוסקוב בנושא: החשש מאובדן פרנסתם המוחלט וקריסתם של סוכני הנסיעות ונותני שירות תיירות חוץ והיעדר מתווה סיוע ייעודי עבורם. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – איסור שימוש בנתוני אשראי שנאספו בתקופת משבר הקורונה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1228/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור לשלב החקיקה. הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – איסור שימוש בנתוני אשראי שנאספו בתקופת משבר הקורונה), התש"ף–2020. ינמק חבר הכנסת גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש לכנסת את הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – איסור שימוש בנתוני אשראי שנאספו בתקופת משבר הקורונה), התש"ף–2020. החוק הזה היה במקור יוזמתו של סגן השר אורי מקלב, ואני וחבר הכנסת יעקב אשר הצטרפנו אליו. אני מציג את זה גם בשמנו, אבל גם בשמו. אני מבקש להסביר את החוק שעליו אנחנו מדברים. אנחנו נמצאים בתקופה קשה, לצערנו הגדול. אנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא שתקופת הקורונה הקשה הזאת תעבור, אבל בעקבות מגפת הקורונה נפגע מקור פרנסתם של אזרחים רבים עקב סגירת בית עסק, פיטורים, יציאה לחל"ת או בידוד. אנשים, נפגע מקור פרנסתם באופן חמור. הם אינם יכולים להתמודד עם האשראי בבנק. בימים רגילים הם אנשים מן השורה, שעוסקים בעניין של העסק שלהם או מקום העבודה שלהם, והם משלמים את חובותיהם לספקים או לאנשים, ובבנק יש להם חשבון שמתנהל נורמלי. היום לא. היום, לצערנו הרב, תמונת המצב היא תמונה שונה לחלוטין, לצערנו הרב, ואנחנו כמדינה לא יכולים לעמוד מן הצד. כל הזמן אנחנו מדברים על תוכניות. גם עכשיו מדברים על תוכניות של סיוע לעצמאים, סיוע לשכירים, סיוע לכאלה שיצאו לחל"ת, כאלה שנמצאים בבידוד, ואנחנו יודעים שלצערנו הרב זה מעשים שבכל יום. מה עלול לקרות? עלול לקרות שעל פי חוק נתוני האשראי יכתבו בדוח שפלוני-אלמוני, שיש לו חשבון בנק בבנק מסוים, בסניף מסוים, מצבו שם נורא ואיום – הוא נמצא במינוס גדול, הוא נמצא בחובות גדולים. ואנחנו מקווים ומתפללים שהמגפה הזאת תסתיים, ותסתיים מהר, והוא רוצה לחזור לעבודה, הוא רוצה להפעיל את העסק מחדש – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לקחת אשראי. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. – – ולקחת אשראי – הרי הוא לא יכול בלי זה, זה ברור. אנחנו לא מדברים פה על מיליארדרים ועל מיליונרים, אנחנו מדברים על אנשים מהשורה. מצבם הכלכלי, גם בימים רגילים, הוא מצב לא מרנין, אבל הם עוסקים – כמו שאת אומרת, גברתי היושבת-ראש, הם צריכים את האשראי כדי להמשיך ולתפקד. ואז באים אליו ואומרים לו: על פי החוק היבש, מצטערים. אחרי שהמגפה כבר הולכת או אחרי שהמדינה מסכימה שהוא יפתח את בית העסק ויש פתרונות שאיתם אפשר להתמודד, הבנק לא נותן לו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בגלל התקופה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בגלל אותם חודשים ואותם שבועות שבהם מצבו הכלכלי – החשבון בבנק היה במצב קשה. ואז הוא איננו יכול לחזור חזרה, שזה – אני לא רוצה להתבטא בהתבטאויות חריפות, אבל זה משהו נורא ואיום. לשבת מנגד ולהגיד: יש חוק נתוני אשראי, חוק יבש, ובחוק הזה אנשים ייפלו בגלל שיש עכשיו מגפת קורונה – הדבר הזה הוא דבר בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו מציעים הצעת חוק, ובהצעה המקורית שמופיעה כאן לפניכם אנחנו מבקשים שהחודשים האלה לא יהיו בחוק נתוני האשראי, והתקופה שהחשבון נמצא בקשיים בתקופה הזאת עקב המצב הזה של הקורונה יימחק. כשהוא יחזור בעזרת השם חזרה לעסק שלו, כשהוא יחזור בחזרה בעזרת השם להמשיך לפעול כפי שהיה בימים עברו, כפי שהיה קודם, לא תהיה התקופה הזאת תקופה שבה – יגידו שאי-אפשר עכשיו לתת לו אשראי בגלל שהוא עבר תקופה שבה החשבון היה במצב רע. האמת היא, אני רוצה לשתף אתכם: זה חוק פשוט, ומדינה נורמלית חייבת לעשות את זה. זה מובן מאליו, הכול בסדר. היה לי קושי בוועדת השרים. היה לי קושי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הרי זה הגיוני. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. היה לי קושי בוועדת השרים, וביקשו שאני אדחה את זה בשבועיים ושאני אבוא בדברים עם בנק ישראל ועם משרד המשפטים. אני לא רוצה לשתף אתכם בחוויה שלי, אבל אני יכול לשתף אתכם בתוצאות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> גם בחוויה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אתה תשתף, תשתף – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שישתף גם בחוויה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> דיברתי עם הנוגעים בדבר בוועדת השרים ואמרתי: אני מוכן. מה אתם אומרים? יכול להיות שיש בעיות, שאי-אפשר למחוק נתונים וצריך לשמור אותם במאגר בבנק ישראל או באיזה מקום – אני מסכים, אבל בתנאי שהתוצאה של מה שאנחנו מסכימים, גם אתם וגם אנחנו, תהיה כזאת שלא יבואו לעשות חשבון עם בעל העסק ויגידו לו: רגע, בחודשים האלה מצבך היה רע. זה לא יהיה. לזה אני מתנגד. והיה בסדר, והסכמתי למה שאמרו: קודם להעביר את זה בטרומי, ונשב. אמרתי לעוזר שלי לשבת עם בנק ישראל, שביקשו. פתאום אני מקבל טלפון ואומרים לי: אנחנו דוחים את זה בשבועיים. אמרתי: מה זה שבועיים? שבועיים – אני מתפלל שלא תהיה קורונה. מה שבועיים? סיכמנו שזה עובר בטרומית ואחרי זה ממשיכים את הדיון, כדי שזה יהיה נורמלי. לא, התחיל ויכוח. ואני צעקתי כיד השם הטובה עליי. למה צעקתי? זה לא היה הסיכום. הסיכום היה שאני מעביר את זה בטרומי ואחרי זה דנים, כדי שלא יעבור הזמן, שנוכל לעשות את זה בסדר. אני אגיד לכם את האמת – לא קשור עכשיו לחוק – אני סבור שחוק נתוני האשראי שהתקבל פה עוזר לעשירים, הוא לא עוזר לעניים. מה זה חוק נתוני אשראי? אני לא מתווכח עכשיו על החוק. עם כל הכבוד לכל האמירות האלה, נגיד בנק ישראל – כשאני העברתי את החוק על נגיד בנק ישראל, נקבע שהנגיד צריך להיות גם היועץ החברתי, לא רק היועץ הכלכלי. אנחנו הוספנו את זה בחוק. היועץ החברתי צריך לדאוג למעמד הביניים, לשכבות החלשות מבחינה כלכלית, לא לעשירים. שהם יתמודדו עם נתוני האשראי – אני מדבר על ימים רגילים. אני לא מערער עכשיו על חוק נתוני האשראי – על זה ערערתי בשעתו, אמרתי את דעתי וזהו – אבל זה עצבן אותי שאנחנו מדברים עכשיו על תקופה כזאת קשה מבחינה כלכלית – אני לא מדבר מבחינה בריאותית, זה בוודאי – מבחינה כלכלית, ואתם מתחילים להתנות איתי: עוד שבועיים, ולא צריך שיהיה ככה, ולא צריך שיהיה ככה. אני, גברתי היושבת-ראש, לא רוצה לגזול את הזמן של המליאה. אני מבקש שהחוק יעבור בקריאה טרומית. אני מייד – אני כבר אמרתי עכשיו, אמרתי לעוזר שלי, לשבת עם האנשים שעוסקים בעניין הזה גם בבנק ישראל וגם במשרד המשפטים על מנת שנביא את החוק הזה במהירות להשלמתו, לא לחכות עם זה, מכיוון שאנחנו לא רוצים לחכות עם הנושא של נגיף הקורונה. אנחנו רוצים שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו וזה יעבור מהר מן העולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. << הצח >> הצעת חוק סיוג הגבלת חשבון והגבלת לקוח בשל שיקים שסורבו בתקופה שהוכרזה מחלה מידבקת מסוכנת (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/922/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה ארבל) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מוצמדת הצעת חוק סיוג הגבלות חשבון והגבלת לקוח בשל שיקים שסורבו בתקופה שהוכרזה מחלה מידבקת מסוכנת (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, של חבר הכנסת משה ארבל. תענה במשולב על שתי הצעות החוק השרה אורלי לוי אבקסיס. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, זה היה בוועדת הכספים, הנושאים הללו, ובין היתר היו כמה חברים שרצו להוסיף לחוק, ביניהם גם חבר הכנסת אחמד טיבי, ואני מתנצל בפניהם שהגשתי את זה מהר מדי. הייתי צריך להוסיף גם אותם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כולנו רצינו להצטרף. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> לפי התקנון יש לי רק שלוש דקות. גברתי היושבת-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, חוק צ'קים ללא כיסוי קובע שחשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל אם סורבו במשך 12 חודשים עשרה צ'קים או יותר שנמשכו על שם החשבון. להגבלת החשבון משמעות מרחיקת לכת. היא מגבילה את היכולת למשוך צ'קים, משבשת את מהלך עסקיו של הלקוח, פוגעת במוניטין שלו וביכולת להתנהל כלכלית ועלולה להביא לפגיעה בזכויות יסוד ולביטחון כלכלי קיומי. החוק קובע שאם הוכרזה שעת חירום, בסמכותו של המפקח על הבנקים לקבוע שבנק לא יגביל חשבון בשל צ'קים שסורבו במהלך התקופה שקבע. כלומר, גם אם הוכרזה שעת חירום והמפקח על הבנקים החליט להתערב לטובת חשבונות שסורבו לתת להם צ'קים, חשבונות אלו זכאים להגנה אך ורק לתקופה של עד 90 ימים. אחריה, הבנקים רשאים להגביל את חשבונם בשל אותם צ'קים. ההגנה שמעניק חוק צ'קים ללא כיסוי לבעלי העסקים מוגבלת מאוד, והיא לא מותאמת למשברים כלכליים ארוכים וקשים כמו משבר הקורונה. הגנה של שלושה חודשים בלבד למי שנאסר עליו לפתוח את בית העסק כבר בחודש מרץ או בחודש אפריל היא לעג לרש. כולנו מבינים שבעל עסק כזה לא הגיע למצבו הקשה בשל התנהגות כלכלית חסרת אחריות או הימור עסקי שלא צלח. כל זמן שמשבר הקורונה כאן, גם לא הייתה לו אפשרות מעשית לשקם את העסק – בתקופה הזו של 90 ימים. זה נכון אם מדובר בבעל עסק שהממשלה לא התירה לו לפתוח את העסק או באדם פרטי שפוטר מעבודתו או שמשכורתו קוצצה בשל המשבר. אנו חייבים להבין שמשבר הקורונה הוא משבר מסוג חדש, שטרם היה כאן, והחוק לא צפה ולא מותאם להתמודד איתו. אנו חייבים לתת הגנה ארוכת טווח לבעלי עסקים שצ'קים שנתנו סורבו בתקופת הקורונה ולתת להם הזדמנות אמיתית להתאושש ולהרים את עצמם על הרגליים, אחרת חשבונות יוגבלו על ימין ועל שמאל, עסקים ואנשים יפשטו רגל בקצב הולך וגובר והמשבר הכלכלי ילך ויעמיק. אשר על כן, ההצעה מבקשת לעשות שני דברים: ראשית, לקבוע בחוק מה שהממשלה כבר קבעה בתקנות שעת חירום זמניות. תקנות שעת חירום (שיקים ללא כיסוי), התש"ף–2020, מחודש מרץ הכניסו לרשימת מצבי החירום גם הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת. שנית, ההצעה מבקשת לתקן את החוק כך שצ'קים שסורבו בתקופה הזאת שבה הוכרזה מחלה מדבקת מסוכנת לא ייספרו ולא יימנו בכלל במניין הצ'קים שיגבילו לקוח גם לאחר סיום התקופה. כלומר, במקום להקפיא את המצב ולתת הגנה זמנית לבעלי החשבונות למשך שלושה חודשים, אנו מבינים ששלושה חודשים זה לא מספיק ולא הוגן. הצ'קים שסורבו יימחקו לעניין זה. לא ראוי ולא נכון כלכלית שבגללם בנקים יגבילו חשבונות. כמו כן, מוצע לתקן את חוק נתוני אשראי כך שהמידע על הצ'קים שסורבו לא יועבר למאגר והמוניטין והיכולת של העסקים האלה לקחת הלוואות בהמשך ולשקם את העסק לא ייפגעו. אני מבקש להודות לחברי חבר הכנסת ינון אזולאי, שבשל הדחיפות לא הספיק לחתום פיזית על הצעת החוק אבל היה אחד מיוזמיה, לשר מיכאל ביטון ולשר יועז הנדל, שבמקור – כמובן לפני המינוי שלהם, בטרם מונו לשרים – הצטרפו להצעת חוק זו. אני מבקש להודות גם לסגן השר מקלב ולחברי הכנסת הרב משה גפני ויעקב אשר, שהציעו את התיקון המקביל שמוצמד לחוק נתוני אשראי. הצעת חוק זו נועדה להגן על בעלי עסקים ואנשים פרטיים ולאפשר להם לשקם את עצמם ואת העסקים בתום המשבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תשיב במשולב על שתי הצעות החוק השרה לוי אבקסיס, בשם שר המשפטים. << דובר >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני שמחה לראות אותך כך מנהלת את ישיבות הכנסת. שתהיה לך הצלחה גם בהמשך. אני רוצה לפנות אל חברי הכנסת המציעים, חבר הכנסת משה גפני, חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת משה ארבל, וכמובן גם למי שהייתה לי הזכות לעבוד איתו הרבה מאוד זמן, בטח ובטח כאשר היינו שנינו חברים בוועדה לזכויות הילד, סגן השר אורי מקלב – שהנושאים האלה לא רק שמטרידים אותו היום, אלא שמאז ומתמיד הוא מסתכל על השגרה של החיים ומחפש איפה אנחנו יכולים להטיב ואיפה נמצאים האבסורדים שאותם צריך לתקן. אז לגבי הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – אישור שימוש בנתוני אשראי שנעשו בתקופת הקורונה), התש"ף–2020, שמוצמדת לה הצעת חוק סיווג הגבלת חשבון והגבלת לקוח בשל צ'קים שסורבו בתקופה שהוכרזה כמחלה מדבקת מסוכנת (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020. לפני שאני אומר את הכתוב לי על ידי שר המשפטים: בימים שביום-יום משק בית מתמודד עם הקשיים של החיים, עם ההוצאות – על שכר לימוד של ילדים בגיל הרך, אם יש לך, שלפעמים עולה כמו שני תארים באוניברסיטה; על משכנתה ולעיתים על שכר דירה שעולה יותר מאשר המשכנתה על אותה דירה; הוצאות, מיסים וכדומה, ומחזיקים את הראש מעל המים גם בימים שבשגרה, לפעמים זה לא קל. קל וחומר כשמדובר בתקופה שבה הרבה מאוד אזרחים במדינה איבדו את מקור פרנסתם בלי יכולת, בלי תקווה ובלי הבנה מתי הדבר הזה ישתנה. בינתיים הם נאלצים – לא מעט מהם הם משקי בית ששני המפרנסים שלהם או שהם בחל"ת או שאיבדו את מקור פרנסתם לחלוטין. אי-אפשר לבוא ולהאשים אותם בחוסר אחריות, כי כשאנחנו מדברים על נתוני האשראי שלהם ועל היכולת שלהם בימים כאלה לעמוד בכל התשלומים, זאת כמעט משימה בלתי אפשרית. לכן, צר לי על כך שבנק ישראל מנסה לעכב את החקיקה הזאת, כפי שאמר לנו המציע, חבר הכנסת גפני. אני שמחה מאוד שהוחלט היום כן להעביר בטרומית, ואני מקווה מאוד שהדברים האלה יסתדרו. אם לא, אני אשמח מאוד להיכנס בעובי הקורה, כדי שהדברים האלה יקרו מהר. זה כמו לשים אות קין על בן אדם שלא באחריותו ואין לו אשם תורם לאירועים – אתה יודע מה? העולמיים שמתרחשים עלינו, הקורונה יחד עם המשבר הכלכלי, שמלווה את זה הבריאותי. אני באמת עומדת לרשותכם. אני אקריא עכשיו את תשובת שר המשפטים: ועדת השרים לענייני חקיקה מצאה שתכליתה של הצעת החוק ראויה, ועל כן ההצעה אושרה פה אחד לקריאה טרומית. לאור עמדת בנק ישראל והייעוץ המשפטי לממשלה כי הצעת החוק בגרסתה הנוכחית עלולה שלא להשיג את מטרותיה, החליטה ועדת השרים כי לאחר העברה בטרומית, הצעת החוק תקודם בתיאום עם משרד המשפטים, משרד האוצר ובנק ישראל. הצעת החוק המתואמת תובא לוועדת השרים לענייני חקיקה בטרם תועבר לקריאה ראשונה. כמי שמכירה אותך כיושב-ראש ועדת הכספים, התיאומים האלה יכולים להיגמר בתוך יום-יומיים. אין שום סיבה לעכב. אנחנו יודעים איזו יכולת יש לבנק ישראל ולבנקים בכלל לעקוב אחרי החשבונות שלנו כשהם רוצים לחפש הלבנת הון. היו לנו ויכוחים אצלך בוועדה, לפעמים, האם כשאנחנו מחפשים מלביני הון – אם אותם מורים פרטיים, בייביסיטרים למיניהם וכדומה, גם הם ייחשבו למי שמנסה להלבין הון. אז ניסינו להחריג אותם, מאותו חוק מפלצתי דאז. היום אני באה ואומרת שאם הם ידעו לזהות אז, הם יודעים לזהות גם היום. את הנתונים האלה צריך להחריג ולא להתייחס אליהם. לכן, אני מקווה מאוד שהצעת החוק הזאת לא רק שתעבור היום בקריאה הטרומית, אלא שיעבור זמן קצר ביותר עד שנביא אותה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. בהצלחה לכם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. את צריכה להצטרף לוועדת שרים לענייני חקיקה. להצעת חוק נתוני אשראי של חבר הכנסת גפני מתנגד חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', והוא ינמק. שלוש דקות. אז, הרב גפני, אם תרצה להשיב לו – – – << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> גברתי יושבת-הראש, גברתי השרה. הרב גפני, אחרי שאני מדבר – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש פה עוד שר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> הרב גפני, חבר הכנסת הרב גפני – אופיר, אני מנסה לדבר אליו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הוא עונה לו, הוא עונה לו. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת הרב גפני, היושבת-ראש אמרה שאחרי שאני אדבר איתה תוכל לבוא ולהשיב. אני בטוח שתנצל את ההזדמנות. תראה, אין לך מושג כמה אני אוהב את מה שעשית עכשיו. אתה עומד בלהט, אתה מאמין במשהו, אתה נואם אותו כמו שצריך, חדור כולך, מקדם אותו בכל הכוח. אין-ספור פעמים שמעתי אותך כאן על הדוכן; שמעתי אותך ברדיו; ראיתי אותך בטלוויזיה, רחמנא ליצלן, תוקף בשצף-קצף את בית המשפט העליון, את הרדיפה שלו את הציבור הדתי והחרדי, את הפגיעה שלו באופי של מדינת ישראל כמדינה יהודית, את האיסור שהוא מטיל על החברה החרדית לנהוג על פי אורחות חייה, את הפגיעה בשבת, בגיורים, בכשרות, באופי היהודי, ברוב היהודי של מדינת ישראל, בביטחון של אזרחי ישראל. שמעתי אותך נואם על זה בלהט. קראתי אותך מעל דפי מקור ראשון רגע לפני הבחירות, כשרצית ככה לקושש קולות שלנו, מתריע, מצליף בשער על התיקונים שצריך לעשות במערכת המשפט. גם חבר הכנסת ארבל – חבר הכנסת ארבל, עזוב שאתה בלי מסכה, אתה לא מקשיב לי – כמה פעמים שמעתי אתכם בלהט, מבקרים את בית-המשפט העליון – את האיפה ואיפה, את הצביעות, את הדו-פרצופיות. אז יש עכשיו הזדמנות להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, היום, כאן במליאה, ואתם מתנגדים? מה שווים הנאומים חוצבי הלהבות האלה שלכם? מה שווה הביקורת? אין שום סעיף בהסכם הקואליציוני, ובדקתי את זה, לפני שהגשתי את ההצעה הזאת, שמאפשר לכחול לבן להטיל וטו על הצעה כזו. זה לא חוק. אתם יכולים, וצריכים לומר אמת לציבור שלכם, ולקיים את מה שהבטחתם לו לפני הבחירות. אין שום משמעות, הרב גפני, לכל הנאומים שתיתן בוועדת כספים, לכל הנאומים שתיתן ברדיו, אם כשיש לך את היכולת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית ולהתחיל לתקן את כל הקלקולים האלה לא תצביעו היום בעד. בשביל מה אתם בקואליציה הזאת? מה, 16 חברי כנסת של כחול לבן? כן, הזנב מכשכש בלא-יודע-כמה ח"כים שיש בימין, בקואליציה הזאת? מה אתם שווים? אז בליכוד דיברו על זה שנותנים חופש הצבעה – אני לא יודע אם זה נכון או לא – אז הפרסומים שאתם תקפתם את נתניהו; מה פתאום – תתמכו. תדרשו מנתניהו לתמוך. תשרתו את המצביעים שלכם. תקיימו את מה שהבטחתם להם. תעשו את הדבר הצודק, הנכון, המוסרי, היהודי והדמוקרטי ותנו למהלך ההיסטורי הזה להתקדם. הקרדיט יהיה כולו שלכם. ואם חס וחלילה – הרב גפני, תקשיב טוב – אתם תחזרו ליאיר לפיד, שהיה הראשון שהוציא את ההתנגדות למהלך הכל-כך חשוב הזה, ותטרפדו אותו, אתם תיתנו את הדין לציבור שלכם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. חבר הכנסת משה גפני, אתה רוצה להשיב לו? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> כן. כן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> המליאה שלנו תתכנס – – – אבל יכול להיות שאנחנו נעשה מה שעשה – – – יאיר לפיד. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני לא הייתי שם, אתה יודע את זה. בוא נראה אם הטיעון הזה ישכנע את המצביעים שלך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אם כך. אנחנו עוברים לשתי הצבעות. הצבעה ראשונה – על הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – איסור שימוש בנתוני אשראי שנאספו בתקופת משבר הקורונה), התש"ף–2020, שקיבלה פטור מחובת הנחה, של חבר הכנסת משה גפני ויעקב אשר. אפשר להצביע. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – איסור שימוש בנתוני אשראי שנאספו בתקופת משבר הקורונה), התש"ף–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אם כך, בעד – 46, אין מתנגדים, אין נמנעים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> סגנית היושב-ראש, שלי לא עובד, ההצבעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב. כולל ינון אזולאי, 47 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, ההצעה אושרה, ותעבור להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה. הצבעה על הצעת חוק המוצמדת של חבר הכנסת ארבל, הצעת חוק סיוג הגבלת חשבון והגבלת לקוח בשל שיקים שסורבו בתקופה שהוכרזה מחלה מידבקת מסוכנת (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020. הוצמדה. מצביעים עכשיו. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוג הגבלת חשבון והגבלת לקוח בשל שיקים שסורבו בתקופה שהוכרזה מחלה מידבקת מסוכנת (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד – 47, כולל חבר הכנסת ינון אזולאי, 48 כולל חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה והתקבלה, והיא תעבור לדיון לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק חוזה ביטוח (תיקון – דרך תשלום תגמולי ביטוח), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/406/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק חוזה ביטוח (תיקון – דרך תשלום תגמולי ביטוח), התש"ף–2020, של חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול. ינמק מהמקום חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. יש לך דקה לנימוק. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק סופר-חברתית, שנועדה באמת לעזור לאותם זכאי ביטוח. המצב עד היום היה שחברות הביטוח מעבירות להם את הכסף בצ'ק, והצ'ק תקף ל-60 יום. עד שהוא מגיע לסוכן ומהסוכן לאדם – עברו 100 ימים. מה שקורה הוא – צריכים להחזיר את הצ'ק. 100 מיליון שקלים שוכבים אצל חברות האשראי בדבר הפשוט ביותר. אתם גובים כסף מהבן אדם כל חודש – איפה? באשראי, בהוראת קבע. תחזיר לו את זה לשם. ברוך השם, הצעת החוק הזאת עברה בוועדת השרים. היא הצעת חוק שעושה סדר ודואגת לאותם מבוטחים שהכסף שמגיע להם יגיע אליהם בזמן. אני רוצה להודות לשר המשפטים, שתמך מהרגע הראשון בהצעת החוק, מר ניסנקורן, לשר האוצר ישראל כץ ויועציו עידן ותמיר, לסגן שר האוצר איציק כהן, לראש רשות שוק ההון משה ברקת ולסגנו אוהד מעודי, שמהרגע הראשון תמכו בחוק הזה, וליועץ החקיקה שלי עקיבא חופי. אני רוצה במשפט אחד לומר: היינו היום בוועדת החוקה של הכנסת. אני קורא לך, חבר הכנסת אלי אבידר, תחשוב עוד הפעם על הדברים שאמרת שם. יש לך עוד זמן לתקן אותם. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תשיב על הצעת החוק השרה אורלי לוי אבקסיס, בשם שר המשפטים. << דובר >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי המציעים, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי וחבר הכנסת משה אבוטבול, תראו, אני קראתי את הצעת החוק שלכם, ויש בה כל כך הרבה היגיון, כל כך הרבה שכל ישר, ומן הצדק היא, מאחר שאנחנו, אם אנחנו משלמים את תשלומי הביטוח ויש לנו איחור הכי קטן, בין שיש לנו טעות בהוראת קבע ובין שחלילה וחס יש איזושהי בעיה עם כרטיס האשראי שפתאום אבד לנו, אז אנחנו מבטלים, ועד שעדכנו את הכרטיס החדש – הם באותו רגע יודעים להפעיל את הסמכות שלהם, ואם צריך גם להגיד שאין כיסוי ביטוחי; כשצריך להחזיר את הכספים האלה בימים שבהם כבר נקבע, ואחרי ההליך וכדומה – כמה צריך זיכוי ופיצוי – אז פתאום יש קושי להגיע למבוטחים ויש קושי למצוא אותם. נשלחים הצ'קים בדואר, והם לא מגיעים ליעד, וכמו שאמרת, 100 מיליון שקלים של מבוטחים יושבים להם עכשיו ככה, בניחותא, אצל חברות הביטוח, ולפעמים גם מעלים ריביות שאותן לא יקבלו אחרים. לכן, לא רק ההיגיון שולט פה אלא הצדק. אני באמת רוצה לברך אתכם על הצעת חוק הזאת. ועכשיו אני אעבור לתשובה של שר המשפטים, והיא גם מוכיחה שאני לא היחידה, אלא כולם תמימי דעים בנושא הזה. בנוגע להצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – דרך תשלום תגמולי ביטוח), התש"ף–2020, ועדת השרים לענייני חקיקה סברה שמדובר בהצעת חוק ראויה אשר תיטיב עם אזרחי ישראל, ועל כן היא אושרה פה אחד לקריאה טרומית. במסגרת ההחלטה נקבע כי המשך קידום החקיקה ייעשה בתיאום עם הממונה על הביטוח במשרד האוצר ועם משרד המשפטים. יכולים גם לחסוך – אתה יודע, עם כל העניין של הקיימות וכדומה – את כל הנייר ואת הבזבוז, ופשוט לעשות הוראה: מהמקום שממנו נלקח הכסף – אליו ישוב הכסף: אם כרטיס האשראי הוא זה שמחייב את הלקוח – לשם יוזרם הכסף; אם זו הוראת קבע – אז הם מכירים את חשבון הבנק ולשם יוזרם. חסל סדר ביורוקרטיה, חסל סדר בזבוז נייר, וגם תרמנו לכדור הירוק. אז בהחלט בהצלחה, ואני מקווה שזה יעבור כמה שיותר מהר. אני קוראת לכולם להצביע בעד. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. נעבור להצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חוזה ביטוח (תיקון – דרך תשלום תגמולי ביטוח), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> 40 בעד, ואני מוסיפה את חברת הכנסת אתי עטייה ואת חבר הכנסת אלי אבידר – 42 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מודיעה שהצעת החוק עברה, והיא תעבור להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אלי אבידר << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> להצעה הזאת מבקש חבר הכנסת אלי אבידר הודעה אישית, בגלל שחבר הכנסת ינון אזולאי התייחס אליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> סליחה, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. זה לא היה ינון אזולאי, זה היה חבר הכנסת מלכיאלי. יש לך שלוש דקות, ולקצר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, תודה רבה על האפשרות לתת הודעה אישית. בשבועות האחרונים מתקיים שיח ערני בשאלה מי יכול לנהל את משבר הקורונה בצורה הטובה ביותר. זה החל משר הבריאות יולי אדלשטיין, שהציג אולטימטום למינויו – ואני רוצה לומר שעדיין יש לי תקוות גדולות לגביו. זה נמשך בחבר הכנסת נפתלי בנט, שהציג תוכנית – תנו את מפתחות המשבר לבנט והוא יציל את עם ישראל – ונמשך בידידי יאיר גולן, ששמעתי שהצהיר שהוא מוכן להתפטר מהכנסת אם ימונה למנהל המשבר. לידידי יאיר אני רוצה להגיד: היית מפקד פיקוד העורף, תישאר בכנסת. ויש מסר לכולם: אין חוסר באנשים טובים, יש חוסר במנהיגות שאומרת אמת. את המשבר מנהל נתניהו, והמוציא לפועל והמתכלל, כפי שאמרתי גם בוועדה, הוא ראש המל"ל מאיר בן שבת. אצל נתניהו כל נשא של וירוס הקורונה הוא חולה; כל חולה עם תסמינים הוא חולה קשה. גם לא מספרים כמה מהם על מכונות הנשמה. אצל נתניהו 22 חולים קשים תוספת זאת קריאת חירום לסגור את המשק. פעם אחת לא שמעתי מנתניהו מסר של עידוד, כמו שמנהיג אמיתי צריך לעשות, למשל: אל תדאגו; אל תאבדו אמון; פחד הוא לא דרך חיים; צאו לטבע להליכות; תעשו ספורט; תאכלו בריא; חזקו את המערכת החיסונית. כל מי שמעודד את הציבור הופך לחסר אחריות. כל מי שמשדר תקווה הופך לפושע לאומי שימית אסון על עם ישראל. ויש לכך סיבה – הוא תמיד מתנהל בתוך חרדה והיסטריה: חייבים לעצור את המשק, אחרת ימותו מאות אלפים, כמו בשפעת הספרדית. נתניהו חייב להרגיע, כי זה לא סוף העולם. נתניהו חייב לפתח אמונה בעם ישראל, לפתח אופטימיות, לפתח תקווה. הוא חייב ללמוד מהאומן אביב גפן מהו סוף עולם אמיתי: "סוף העולם, סוף העולם / זה התחיל כשהפסקנו לחלום / כשהפסקנו כבר לקוות". חברותיי וחברי הכנסת, נתניהו זורע ייאוש בגלל מצבו המשפטי, אבל העם היושב בציון חזק יותר ממנו, והעם הזה יכפיל את המחאה במוצאי שבת הקרוב. אזרחים טובים יעלו ל-240 גשרים ברחבי הארץ ויקיימו מחאה בכיכרות ובצמתים. הם יעשו זאת בידיעה שנתניהו והדרך שלו תנצח כאשר אנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים, כי אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף–2020, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. ישיב סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי. עד אז – כן, אתי, תעלי – הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הכלכלה; מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, מאי גולן, ג'אבר עסאקלה ויאיר גולן בנושא: משבר שוכרי הדירות בישראל שנפגעו כלכלית בתקופת סגר הקורונה. תודה. << הצח >> הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/661/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, "צדק צדק תרדֹּף למען תחיה", דברים ט"ז כ'. אני אתחיל מהתחלה? גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, "צדק צדק תרדֹּף למען תחיה". דברים ט"ז כ'. כיום יש אפשרות תיאורטית לצדק להיעשות באמצעות בית המשפט ועל ידי פעולה מצד המועסקת, אבל אם חפצי חיים אנחנו, צדק הוא דבר שצריך להיראות וצדק הוא דבר שצריך לרדוף אחריו עד שייהפך לדבר ברור לכול. מדובר באחד החוקים המגדריים החשובים בספר החוקים, שנועד להבטיח שוויון בין נשים ובין גברים במשפט העבודה בישראל. פרסום המידע לציבור על פערי השכר בין עובדים לעובדות בתפקידים שווים הוא אבן נוספת בבניין הגדול של הצדק. התיקון לחוק שכר שווה לעובד ולעובדת משנת 2014 נועד להבטיח כי במגזר הציבורי לא תהיה אפליה בין אישה לבין גבר המבצעים תפקיד שווה. החלת התיקון בחוק היא למעשה רק השלמה של התיקון שכבר החל במגזר הציבורי, ויחיל את חובת השקיפות גם על המגזר הפרטי. למרות חשיבות החוק, יש קשיים רבים ביישומו בפועל. דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על פערי הכנסות של 32% בערך בין נשים לגברים. נוסף על כך, על פי דוח הממונה על השכר, נשים המועסקות בחוזים אישיים בתפקידי ניהול בכירים בחברות הממשלתיות משתכרות עד 50% פחות מגברים בתפקידים שווים. בכמה מהגופים הגדולים הגברים מרוויחים פי שניים ואף פי שלושה מנשים הממלאות את אותו תפקיד; לדוגמה, בקופות החולים הגיעו לפער של 14,000 שקלים. נתונים אלה מדאיגים ומחייבים אותנו לחשוב על פתרון יצירתי. יש לשנות את המצב הקיים שבו מעסיק יכול להפלות בתנאי שכר את הנשים בישראל. אחת הבעיות העיקריות בצמצום פערי השכר בחוק הקיים היא חוסר שקיפות. נתוני השכר בארגונים חסויים, ולכן מרבית הנשים בישראל אינן מודעות לזכותן ואינן תובעות להשוות את שכרן. כיום, עובדת שרוצה להשוות את שכרה חייבת לפנות אל מעסיקה בדרישה לקבל את נתוני שכר העובדים האחרים בארגון. רק לאחר קבלת הנתונים יכולה עובדת להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד מעסיקה כדי להביא להשוואת תנאי השכר על פי חוק. שימו לב: הטלת האחריות לתיקון המצב על הנשים המופלות מקבעת אי-שוויון ואינה יעילה כיוון שנשים אינן משתמשות בזכותן לדרוש השוואת שכר מחשש שיאבדו את מקום עבודתן. על פי הצעת החוק שהצעתי תוטל החובה על מעסיקים גדולים, המעסיקים מעל 100 עובדים, לפרסם מדי שנה דוח המפרט את הבדלי השכר בארגון בין נשים לגברים. השקיפות בפרסום המידע לציבור תאפשר פיקוח על מעסיקים שיפירו את השוואת השכר וימנע מראש להפלות בשכר הנשים, בהנחה שהמעסיקים יחששו מפרסום הנתונים ברבים. אין לי ספק שהשקיפות בפרסום גובה שכר העובדים על פי מגדר בדוחות השכר תיאלץ את הארגונים להשוות את תנאי השכר של נשים לאלה של גברים ותשים קץ לאפליה הקשה. בהצעת החוק המוצעת העלות התקציבית אינה גדולה, כיוון שהוגבלה למעסיקים גדולים אשר ממילא מנפיקים דוחות שכר שנתיים מדי שנה, והמידע מצוי בידם. הצעתי בחוק: תהיו שקופים. חובתו של המעסיק להוסיף התייחסות למגדר אינה מכבידה ואינה דורשת השקעת משאבים גדולים. אנחנו בכנסת, כשליחי הציבור, חייבים לשים קץ לאפליה המגדרית. אני קוראת לכל חבריי בכנסת כאן ועכשיו לתמוך בהצעת החוק. יחד נשים קץ לאפליית נשים בישראל בתנאי שכר. ח"כים וח"כיות יקרים, אין כאן עניין של קואליציה ואופוזיציה אלא הצעת חוק שתעזור לכל הנשים בישראל לקבל את השכר המגיע להן. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. הצעת חוק חשובה. כל הכבוד. תודה. אנחנו עוברים להצבעה – סליחה, סליחה, ישיב סגן שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משולם נהרי. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת המציעה, אתי, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996, קובע כי עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק, באותו מקום עבודה, ומבצעים את אותה עבודה – עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך – זכאים לשכר שווה בעד העבודה. בהתאם לסעיף 7 לחוק מחויב מעסיק למסור לעובדו, אם הוא דורש, מידע בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, ובלבד שהמעסיק יימנע מגילוי פרטים מזהים של עובדים. מבוקש להוסיף לחוק סעיף הקובע כי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יקבע הוראות לעניין חובת מעסיק המעסיק יותר מ-100 עובדים לפרסם דין וחשבון שנתי על פערים בשכר בין עובדות לעובדים המועסקים על ידו, לרבות הפרטים שייכללו בדוח כאמור, אופן עריכת הדוח והוראות לעניין אופן פרסומו. מטרת פרסום המידע לציבור היא לאפשר פיקוח המונים על מעסיקים מפירים, כאשר לקוחות ועובדים פוטנציאליים יהיו חשופים למידע בדבר פערי השכר. המודל המוצע מסתמך בעיקרו על רגולציה עצמית ומבוסס במהותו על המודל הקיים באנגליה משנת 2017. בשלב זה הצעת החוק אינה כוללת סנקציה על מעסיקים שיציגו פערי שכר מגדריים בארגון, אך עצם העובדה שהם נדרשים לאיסוף החומרים, להכנת הדוח השנתי ולפרסומו תביא להשפעה שתניע את החברות לפעולה ולשינוי, הן בשל שיקולים פנימיים והן בשל לחץ חיצוני. חיוב מעסיקים המעסיקים למעלה מ-100 עובדים לפרסם את המידע יגביר את כושר ההרתעה אל מול מעסיק הנוקט אפליה על רקע מגדרי, יקל ביצוע האכיפה המונעת, ישפר באופן משמעותי את בעיית כושר המיקוח של הנשים כגורם לאפליה בשכרן ויאיין את החשש של עובדת מפנייה למעסיק כדי לקבל מידע, שלעיתים מהווה את עיקר הבעיה בהוכחת האפליה. קיים חשש שפרסום המידע לכלל הציבור ללא בקרה יגרום לכך שייעשה במידע שימוש שאינו לצורך מימוש זכויות על פי החוק, ויפגע – כפי שטוענים בלשכות המסחר – בסודות מסחריים של המעסיק. נראה כי הצדדים ליחסי העבודה הם שצריכים להיות חשופים למידע בדוח כדי לטפל בפערים, ואין להרחיב את הפרסום מעבר לכך. בהקשר זה ראוי לציין כי יש חשיבות שארגון העובדים יקבל את המידע באופן יזום, כדי שיוכל לטפל בפערים גם בעת משא ומתן קיבוצי. כמו כן יצוין כי סעיף 9(2) לחוק קובע כי לארגון עובדים יציג יש זכות להגיש תובענה גם ללא הסכמת העובד, וסעיף 10 לחוק קובע כי יש לארגון עובדים יציג זכות להשמיע את דברו בתובענה לפי החוק גם אם הוא אינו צד לה. צריך להישאר ברמה של רגולציה עצמית. יצוין כי כבר היום סעיף 6א לחוק מתייחס לנושא פרסום מידע בקובעו כי "מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק המנוי בתוספת לפרסם מידע או לדווח על שכר של עובדים ונושאי משרה, יכלול בפרסום או בדיווח כאמור התייחסות לפי מין". כל אחד מהחיקוקים המפורטים בתוספת מתייחס לקבוצת מעסיקים שונה – גופים מתוקצבים או נתמכים, עמותות וכדומה – כאשר בחלקן מסירת המידע היא על פי דרישת מנכ"ל ובחלקן המידע שיש למסור הוא רק ביחס לרמות השכר בתפקידים הבכירים. משכך, לא ניתן להסכים לעמדת הממונה על השכר שלפיה יש להחריג את הגופים שחייבים בפרסום לפי סעיף 6א לחוק כדי למנוע מצב של אפליה בין מעסיקים המעסיקים יותר מ-100 עובדים לבין הגופים שחבים בפרסום מכוח החיקוקים ביחס למידע שאותו הם צריכים לפרסם ולמסור. יחד עם זאת, יהיה צורך לחשוב על התאמות בנוגע לגופים שחבים בפרסום מכוח החיקוקים כדי למנוע מצב שבו תחול עליהם חובת דיווח כפולה מכוח החוק לפי סעיף 6א לחוק ולפי סעיף 6ב המוצע. ועדת השרים שדנה בנושא החליטה לתמוך בו בקריאה טרומית ושהצעת החוק תקודם בכפוף לתיאום עם משרדי האוצר, המשפטים, השוויון החברתי והעבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אנחנו בזמן האחרון כוללים הרבה משרדים, בגלל ריבוי המשרדים שלא היו עד עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, כבוד סגן השר. אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כרגע יש 24 בעד. אני מוסיפה את ההצבעה של – רגע, אני מוסיפה את השרה אורלי לוי אבקסיס, את חבר הכנסת אחמד טיבי, את סגן השר משולם נהרי, את חברת הכנסת אתי עטייה, המציעה, שנמצאת פה, את חברת הכנסת מאי גולן; חבר הכנסת גפני, לא הצבעת? את חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת סגלוביץ' – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי הצבעה מחדש? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – את חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אורלי פרומן – זה לא עובד להם שם, לא עובד להם ההצבעות, הם אומרים. אורנה ברביבאי, מיקי לוי, סונדוס סאלח, שחאדה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תעשי הצבעה מחדש. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא הצבעתם גם אתם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אף אחד לא הצביע. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אף אחד לא הצביע. בדרך כלל אנחנו לא עושים את זה? ההצבעה מבוטלת. אנחנו מצביעים. שבו במקומותיכם, בבקשה, חוץ מאתי – תישארי במקומך, את. חברת הכנסת עטייה, תישארי. כולכם שבו במקומות, ואני פותחת את ההצבעה מחדש, על אותה הצעת חוק – הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף–2020. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה זה ביטול הצבעה, ירדנה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך עושים ביטול הצבעה? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> יש דבר כזה בתקנון ביטול הצבעה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כל ההצבעות לא נקלטו. אף אחת מההצבעות לא נקלטה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> נפל פגם בהצבעה – – – ביטול הצבעה – אין דבר כזה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אמרתי ואני אגיד שוב: נפל פגם בכל אחד מחלקי – האנשים שישבו – נפל פגם בהצבעה, ולכן ביטלנו והצבענו מחדש. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 45 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> 45 בעד, בלי מתנגדים ונמנע אחד. אני מוסיפה להצבעה את חברת הכנסת אתי חווה עטייה, המציעה, את סגן השר יואב קיש, שגם הוא היה פה, וזהו. 47 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. ההצעה תעבור לוועדת העבודה והרווחה להכנה לקריאה ראשונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוועדה למעמד האישה. הוועדה למעמד האישה. אני מבקש להעביר לוועדה למעמד האישה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל זה עובר לוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אני מבקש לוועדה למעמד האישה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אוקיי, בסדר. יעבור לוועדת הכנסת להחלטה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אמרתי נמנע אחד. אמרתי נמנע אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה יגיע לוועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/25/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואב סגלוביץ') << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ומשפחה, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק שאני מציג היום כאן לא נולד היום. אני רואה את עצמי כמי שמעביר את המקל, מעביר את הלפיד, ממי שניסה להעביר חוק זה לפניי. חברות וחברי כנסת רבים לאורך תקופה ארוכה ניסו להעביר את החוק הזה, ובכנסת זו – גם חברת הכנסת קרן ברק. חוק זה שונה במרכיב מרכזי אחד מהחוקים שהוגשו עד היום. אני חושב שנכון שאלימות כלכלית תוגדר בדבר החקיקה כעבירה פלילית. חוק זה במתכונתו נכתב בשיתוף רוח נשית ומרכז תמורה. הצעת החוק הזאת יכולה גם להוביל להתנגדות – כל שינוי חברתי משמעותי מלווה בהתנגדות. אם רק תיקחו מה שעברה חקיקתו של החוק למניעת הטרדה מינית, או אם תרצו, את החוק לאיסור צריכת זנות, שמתחיל השבוע, או אם תיקחו מתחום אחר לגמרי – את החוק למאבק בארגוני פשיעה, או את החוק לאיסור הלבנת הון. חוקים לא משנים תמיד תפיסה חברתית, אבל הם יכולים לשנות תודעה. לכן אני אומר ומציג את החוק הזה כאן, כי לא מדובר על תיקון – מדובר פה על שינוי בתפיסה. החוק הזה, כפי שאמרתי, יכול להוביל להתנגדות מעצם העובדה שהמדינה לכאורה מתערבת בניהול התא המשפחתי. אבל ניהול התא המשפחתי זה לא המקום היחידי שהמדינה מתערבת בו, וצריך לעשות שינוי בתפיסה כדי שזה יקרה. אלימות כלכלית היא אחד מהמופעים של אלימות במשפחה. היא לא רק כלפי בת או בן זוג – היא גם כלפי אב או קרוב משפחה אחר, והוא זקוק לעזרתה של החברה. האלימות בעיקרה היא במקרה הזה הפעלה של כוח ושליטה, בידוד חברתי, פגיעה בעצמאות ואף איום והפחדה במערכות יחסים, בתוך המשפחה בכלל ובין בני זוג בפרט. כשאני אומר בני זוג – בעיקר נשים. בעיקר נשים. האו"ם הגדיר אלימות כלכלית כמצב שבו אדם שולל גישה מבת זוגו למשאבים כלכליים כחלק מהתעללות או שליטה. אמנת מועצת אירופה למאבק באלימות כלפי נשים הכלילה אלימות כלכלית בהגדרת אלימות במשפחה. הגיע הזמן שאנחנו כאן, במדינת ישראל, נהיה ממובילי המאבק, בוודאי לנוכח הנתונים – העלייה המשמעותית באלימות כנגד נשים, במשפחה בכלל – ונכליל גם אלימות כלכלית כעבירה פלילית. אנחנו רגילים לדבר ולחשוב על אלימות במונחים של "תקף אותי", "היכה אותי", "התעמר בי", ברמה הפיזית, אבל האמת היא שהאלימות היא הרבה יותר רחבה. אנחנו נוטים לעיתים לחשוב שהאלימות – אנחנו שומעים, בחדשות בעיקר, על אירועי ירי, על פגיעה, על דקירות, אבל האלימות השקטה מסוכנת הרבה יותר. האלימות הזאת נעשית בחדרי-חדרים. היא נעשית גם לנשים שעובדות ומכניסות שכר ראוי אבל אין להן שליטה על חשבון הבנק והן לא יכולות לרכוש לעצמן שום דבר. לעיתים, לחלקן גם אומרים אילו פריטי לבוש הן ילבשו, עם אילו חברות הן תיפגשנה. יש כאלה שהולכות לעבודה וחוזרות לביתן והדלת נסגרת מאחוריהן עד היום החדש. הן הולכות לעבודה כאילו לא קרה כלום, אבל קרה הנורא מכול. מה שקרה שם – למעשה האלמנט הכי בסיסי, החופש הכי בסיסי של אדם לחיות, נרמס, והעצוב הוא שזה על ידי בני זוגן. אלימות כלכלית לא פוגעת רק באישה; אלימות כלכלית פוגעת בסביבה, בילדים, בסביבה הקרובה. האלימות הזאת היא אלימות שחייבים להציף אותה, והדרך להציף אותה היא לדבר עליה – כן, כן, וגם לחוקק חוקים. החוק שאני מציג כאן לפניכם היום, יש בו שתי אפשרויות, או יותר נכון אפשרות אחת מרכזית, שהיא אפשרות שבה האלימות הכלכלית תוגדר כעוולה אזרחית, והיא תוכל לתבוע ולריב את ריבה בבית המשפט באמצעות תביעה נזיקית. אבל אני אומר שזה לא מספיק, ולכן חשבתי שנכון להכניס את האלימות הכלכלית כעבירה פלילית במקרים המתאימים. כשאישה, בצר לה, מגיעה לתחנת משטרה – וזאת המציאות – והיא מספרת סיפור שלם, היא יכולה לספר סיפור נורא ואיום: איך שהיא לא יכולה לעשות דבר וחצי דבר בלי אישור של בן זוגה, והיא לא יכולה לפגוש חברות, והוא לא נותן להתקשר אחרי 22:00, והוא לא מאפשר שיהיה לה פנקס צ'קים או כרטיס אשראי. את כל זה ישמע השוטר ויקשיב ויבין, ואולי גם ירשום – חובתו לרשום – אבל אם בסופו של דבר לא יהיו שם כמה משפטים שאומרים: הוא איים עליי שאם לא, אז, או שהוא נתן לה מכה פיזית – זה לא ייחקר. זה לא ייחקר, ובצדק זה לא ייחקר, כי אין עבירה פלילית כזאת. אני מציע לכולנו לחשוב אחרת על המונח הרחב שקוראים לו אלימות, ולהבין שמי שחווה אלימות קשה מעין זו – אלה כל המגזרים כולם, ללא הבדל. ההבדלים היחידים הם שעל סוגי אלימות שהתרגלנו לחשוב עליהם קל לנו להגיב. לפעמים מגיבים יותר טוב, לפעמים מגיבים פחות טוב. אבל אותה אישה שנמצאת בחדרה בביתה, שביתה הוא מבצרה, הוא לא באמת מבצרה, הוא האיום הכי גדול שלה, לא רק ברמה הפיזית, ברמה היותר-משמעותית – על היותה אדם אוטונומי ועצמאי. אם לא נעביר את דבר החקיקה הזה כאן ולא נעשה את זה כאן, למעשה אנחנו – גם אם לא רצינו וגם אם לא התכוונו, מכל הטעמים הנכונים – מפקירים שיעור גבוה באוכלוסייה לחסדיהם של אנשים שמה שיש להם בעיקר הוא את החופש להגביל את החופש של אחרים. את זה חובתנו כאן, חובתנו כאן בכנסת, לא לאפשר שזה יקרה. חובתנו לשמור על הנשים האלה, כן, ולפרוץ דרך. אני לא מתבייש לומר את הדברים האלה, ואני קורא למשרד המשפטים לפרוץ דרך. הצעת החוק הזאת, אם היא תעבור – ואני מקווה שהיא תעבור, שתגיע לוועדה המתאימה, שתגיע לוועדת חוקה, שיהיה שיג ושיח ויהיה דיון, ויגידו: יואב, אתה טועה בזה, ואת הסעיף הזה צריך לשנות לכאן, ויביאו את המומחים, ואני אתפשר על הכול – על הכול – ובלבד שנבין שחייבים להגדיר את העבירה הזאת כעבירה פלילית מצד אחד וכעוולה אזרחית מצד אחר. לא נוכל לעשות את זה בלי התגייסות של הבית הזה, בוודאי ובוודאי בלי התגייסות של הקואליציה. אני חוזר למה שאמרתי בהתחלה: זה לא תיקון קטן, זה שינוי גדול. אני אומר שכן, צריך פה את הממשלה,. כן, צריך את הממשלה שתתגייס לחוק הזה. צריך אותה לעניין הזה, ואני אתגייס, ברגע שזה יגיע לוועדה, להיות חלק מאותו מערך שרוצה לקדם את זה. זו לא שאלה של – הגשתי פה הצעת חוק מהאופוזיציה ויזיזו אותה, כי היא לא עברה ועדת שרים, וכו' וכו'. זה סיפור ברמה אחרת לחלוטין. אני קורא לכל חבריי חברי הכנסת, ללא הבדל פוליטי כזה או אחר, להסתכל ולחשוב. כל אחד שיחשוב על מקרה שהוא מכיר, ואולי חשד פעם שההיא, החברה של ההוא, בת הזוג של הזה, אולי ראינו משהו שלא כל כך מסתדר לנו ביום-יום, והמפלט שלה יהיה בסוף שתהיה לה את היכולת לריב את ריבה. הבית הזה צריך לאפשר, חייב לאפשר, לנשים להגיע לסיטואציה שבמקרים שאין היום אופציה חקיקתית, חוקית, להיאבק על זה – אלו זכויות היסוד הכי בסיסיות שלה, זו הזכות לכבוד. אין יותר מזה. זו הזכות לכבוד האישי והעצמי שלה להחליט שכן, היא רוצה לקנות משהו שבעלה, בן זוגה, לא התיר לה. זה נוגע באוטונומיה הכי בסיסית של כל אחד מאיתנו, בוודאי ובוודאי של הקרובים לנו. ואני קורא גם לחברי הכנסת להצביע, ואני קורא גם לשר המשפטים, אני קורא למשרד המשפטים, לא לעמוד הפעם כחומה בצורה אלא להזמין את הצעת חוק הזאת, שבאה בטרומית אליכם, להזמין אותה פנימה לתוך הבית, לתוך הבית של ועדת הכנסת, ולטפל בה כמו שצריך – אני מציע בוועדת חוקה, אבל בכל ועדה שרק תרצו – על מנת שנוכל לעשות מעשה נכון, מעשה ראוי, מעשה חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סגלוביץ'. תשיב השרה אורית פרקש הכהן, בשם שר המשפטים. << דובר >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר >> התבקשתי להשיב על הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג ובין בני משפחה, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בשם שר המשפטים אבי ניסנקורן. מבחינת התגובה הפורמלית: מדובר בהצעת חוק שתכליתה ראויה מאוד, אולם נושא כזה יש לקדם באמצעות הצעת חוק ממשלתית. אכן, תזכיר חוק רלוונטי כבר הוכן על ידי משרד המשפטים, לאחר עבודת מטה עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, והדבר בעבודה. קידום החוק מציב צרכים תקציביים ניכרים, הן בעבור הנהלת בתי המשפט והן בעבור משרד הרווחה, ובימים אלה פועלים מולם כדי לנסות ולצמצם את הדרישות ככל שניתן כדי שאפשר יהיה לקדם את החוק. אני רוצה להרחיב בכמה מילים מטעמי ומטעם הממשלה על הצעת החוק החשובה הזאת. אין ספק שאלימות כלכלית היא תופעה משמעותית שצריך למגר, אבל בדיוק כמו שאתה אמרת, חבר הכנסת סגלוביץ', מדובר בשינוי גדול, לא בשינוי קטן או טכני. מדובר בתופעה שיש מורכבות רבה מאוד בהגדרה שלה, במשמעות שלה, בהיקף שלה. הצעת החוק שלך, למשל, מדברת על הגבלת משאבים כלכליים סבירה מבן זוג. יש הרבה מאוד מונחים פתוחים, והדברים האלה – בגלל המשמעות המאוד-כבדה של התופעה הזאת, שמצד אחד אתה רוצה פה לקבוע בהצעת החוק – אני רוצה להזכיר שבהצעת החוק אתה מבקש לקבוע כאן עבירה פלילית שדינה שלוש שנות מאסר. לא מדובר במשהו של מה בכך, ומכאן שיש צורך בהגדרה הרבה יותר מחודדת, הרבה יותר מדויקת, כאשר אנחנו קובעים נורמה פלילית במדינת ישראל לתופעה שנקראת אלימות כלכלית. הצעת החוק מטעמך מחילה את זה על בני זוג או על בנות זוג גם לאחר הליך פרידה, גם אחרי שעוזבים את הבית, והדבר הזה דורש מורכבות מיוחדת שהצעת החוק – גם אם היא מתניעה איזשהו תהליך – היא מסוג הדברים שאם אנחנו רוצים שהוא באמת יהיה בעל משמעות ואפקטיביות ויתכנס לאיזושהי עבודה או תוצאה ממשלתית, דורש תיאום הרבה יותר הדוק עם משרד המשפטים, עם המחלקה הפלילית בפרט. ואני מדגישה וחוזרת ואומרת: מדובר בהצעה שנמצאת בצד הפלילי של המטריה, והיא דורשת עבירה שמשמעותה היא שלוש שנים בכלא. עוד סוגיה שדורשת חידוד, שלא לגמרי ברורה בהצעת החוק, היא היחס בין הצעת החוק הזאת לבין סוגיית דיני נישואין וגירושין במדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת לשמור על השקט ולאפשר לשרה להשלים את דבריה, לרבות חברי הכנסת ביציע. חבר הכנסת ביטן, חברת הכנסת קטי שטרית, אפשר לדבר בחוץ. זה מאוד מפריע. סגן השר. תודה. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> כמו שאתה יודע, במדינת ישראל דיני נישואין וגירושין, יש בהם מערכת משפטית מורכבת שמחוברת אל בתי הדין הרבניים ומהם משתרשר הדין העברי פנימה. צריך לראות שהדברים נעשים בתיאום, בצורה שלא תייצר התנגשויות בין הדינים ובצורה שמצד אחד תקדם את ההצעה החשובה כשלעצמה – למגר אלימות כלכלית – אבל מהצד השני גם תעשה את זה באחריות, לאור העובדה שרוצים לשים את זה בסד הפלילי. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גברתי, אני מצטער שאני מפריע, אבל אם יש כוונה, אם יש רצון לממשלה לבוא בדברים, אז אני יכול לוותר על ההצבעה היום, כי הכוונה היא לקדם את העניין. לכן אני שואל. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> בשמחה. אני כאן הקראתי את התגובה בפתח דבריי, לפני שנכנסתי לפרטים, כי למדתי קצת, בזמן הקצר שהיה לי. התגובה היא על דעתו של שר המשפטים, ואני בטוחה שיהיו מוכנים לשבת איתך ולקשר אותך לאנשים הרלוונטיים – לראש הצוות של אבי ניסנקורן – ולהתחיל איתו את הדיאלוג, כדי שתהיה יותר בפרטים של איפה נמצאת הצעת החוק הממשלתית הזאת. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גברתי, על מנת לחסוך את זמן המליאה וגם לקדם את העניין, האם אפשר להגיע לאיזשהן מגבלות זמן, שהממשלה אומרת: יואב, תמתין, אל תעלה להצבעה. נשב, נדבר ונראה איך מתקדמים? << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> בכנות, בגלל ששר המשפטים לא נמצא כאן, אני אצטרך לבדוק את זה, אבל בהכירי את אבי ובהכירי את הצוות שלו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה הרעיון. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז שיגידו את זה. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> יואב, בהכירי את הצוות שלו, אני בטוחה שישבו איתך. קשה לי להאמין, דרך אגב, בכנות – אני לא יודעת אם יתחייבו למסגרת זמן לסיים את התהליך; יש לנו את הקורונה, יש את התקציב – אתה יודע בדיוק מה קורה כאן בימים האחרונים בכנסת ובממשלה. אני בטוחה, בהכירי את אבי, שלנושא הזה יהיה קשב. יש לנו בכלל הרבה מאוד רגישות לאוכלוסיות מוחלשות ופגיעות, ובעיניי מדובר בהצעת חוק שבאה להקטין פגיעה באוכלוסיות מוחלשות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אפשר תשובה והצבעה במועד אחר? << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אני חושבת שיהיה קשב. אני לא יכולה לתת מסגרת זמנים. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אני אומר תשובה – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> מה זה תשובה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אל תסכים. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הצבעה במועד אחר. בוא נקבל ייעוץ. אדוני היושב-ראש, צר לי שאני עושה בלגן, אבל זה מתוך חוסר ידע, כנראה. אני מבקש הצבעה במועד אחר, כי לפי דברי השרה יש מקום – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אם הממשלה מסכימה, לא אמורה להיות בעיה. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> כן, נראה לי שאין בעיה, אבל רק צריך לוודא. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש בקשה מהמציע להצבעה במועד אחר. נא לברר מול הנהלת הקואליציה אם מקובל עליהם, ואם כן – הינה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> כן, מקובל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה מה שנאמר? מצוין. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אני בכל זאת מבקשת להתייחס – אני יכולה לרדת? תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אשר על כן, אנחנו מודים מאוד לשרה אורית פרקש הכהן, שהשיבה בשם שר המשפטים. הצבעה במועד אחר, לבקשת המציע ובהסכמת חברי הקואליציה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/311/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קארין אלהרר) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2020, של חברת הכנסת קארין אלהרר. תעלה ותבוא. עשר דקות לרשותך, גברתי. בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה יתוקן: יש לגברתי חמש דקות, ולאחר מכן – חבר הכנסת לפיד. בבקשה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הייתי שמחה אם הקואליציה הייתה מקשיבה; נושא חשוב. ושלא תוריד את זה מהזמן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש ממי שיש לו קשיי הקשבה מחברי הכנסת לנסות להקשיב אולי במקום אחר, דרך ערוץ הכנסת. זה מאוד מפריע לניהול הדיון התקין כאן. אני מבקש לשמור על השקט. בבקשה, חברת הכנסת אלהרר. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה ליושב-ראש. כנסת נכבדה, לפני כשבועיים זעק יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת מיקי זוהר שאנחנו רוצים להפוך את ראש הממשלה לנכה כלכלית – את ראש הממשלה, שרצה לקבל הטבות מס מפליגות – חשש שמא הוא יהפוך להיות נכה כלכלית, לא פחות. עכשיו, רציתי לנצל את הדקות שיש לרשותי – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הוא התכוון – – – << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – שיש לרשותי כדי להסביר לכם על מצבו של הנכה והנכות הכלכלית שהוא עובר בימים אלה ממש. בערך חצי מהאנשים עם מוגבלויות מנסים להיכנס לשוק התעסוקה ולא מצליחים, אנשים שחיים על 3,000 שקל בקצבה המקסימלית. תדמיינו לכם – 3,000 שקלים. תדמיינו לכם שבכסף הזה צריך לשכור דירה, צריך לקנות במכולת, צריך לקנות תרופות, הרבה פעמים צריך גם עובד סיעוד זר. וזה עולה כסף, הרבה כסף. עכשיו תראו, קרה דבר באמת משוגע: כנסת ישראל ב-2019 חוקקה חוק להעלאת קצבאות הנכות – אפילו הקואליציה בראשות בנימין נתניהו – ואמרה פעימות. פעימה ראשונה עברה, ואז הגיעה הפעימה השנייה, ותנחשו מה לא קרה? היא לא עברה, זה נתקע. עכשיו אני שומעת כבר כמה ימים שהציבור לא ממושמע, הציבור לא מיישם. הממשלה לא מיישמת את הוראות החוק של עצמה. איך אתם מעיזים לדבר על הציבור? תסתכלו על עצמכם, תסתכלו על עצמכם במראה פעמיים: פעם אחת – הלוואי שהייתם מתביישים לבוא לציבור המצביעים ולבקש מהם להאמין בכם. אתם צריכים להתבייש. לאנשים אין מה לאכול, ובמשבר הכלכלי הזה זה הופך להיות חמור שבעתיים. תתביישו שהצעת החוק שלכם, שאתם העברתם – שגם היא הייתה פשרה – גם את זה אתם לא מסוגלים לעשות, גם את זה אתם לא מסוגלים ליישם. אז אני אומרת לכם שאני לא חוששת לנכות הכלכלית של ראש הממשלה, אבל אני כן חוששת לציבור גדול – 20% מהאוכלוסייה – שזקוקים לכסף הזה כמו אוויר לנשימה. הכספים האלה הם מכונת ההנשמה שלהם, ואם זה לא יעבור וזה לא יקרה אתם תאלצו אותם להתאשפז במוסדות. זה מה שאתם רוצים? זה הפתרון שלכם? אני קוראת לכם: פעם אחת, פעם אחת בקדנציה תעשו את המעשה הנכון ותיתנו להם את הכסף שמגיע להם. גם אתם יודעים שמגיע להם. ואל תספרו לי שאו-טו-טו תקציב, אל תספרו לי שעוד מעט יגיע הכסף. הם זקוקים לו מאתמול. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קארין אלהרר. חבר הכנסת יאיר לפיד – יעלה ויבוא. חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עוקב בעניין רב אחרי התהליך שבו הממשלה הזאת עסוקה היום בלחפש אשמים לכישלון הנורא שלה בטיפול במשבר הקורונה. זה התחיל בזה שראש הממשלה הסביר לכולם שהבעיה זה מבנה הממשלה והעובדה שהממשלה הזאת מתקשה להחליט, יש שם יותר מדי אנשים שרוצים להחזיק את היד על ההגה, אבל לתדהמתו התברר שכולם מסכימים איתו. זו אכן ממשלה שבנויה בלתי אפשרי, וכולם חושבים שכשיש 36 שרים שלפחות חצי מהם מיותרים ו-16 סגני שרים שלפחות שני שלישים מהם מיותרים אז ברור שאי-אפשר לנהל. היות שהוא הבין שהוא מדבר נגד הממשלה של עצמו, הם עברו לחפש אשמים אחרים. השלב הבא: הם הודיעו שהפקידים אשמים – פרופ' סדצקי, בר סימן טוב. כל יומיים היה ברור שמפנים – אגף התקציבים באוצר – כל יומיים היה ברור שמפנים את הזרקור למישהו אחר ומבטיחים לנו שהוא ורק הוא האשם הבלעדי בזה שהמשבר הזה לא מנוהל. ואז הם גמרו עם זה, ושלשום הם עברו לכנסת ישראל והסבירו לנו שבגלל הכנסת ראש הממשלה לא מצליח לנהל את המשבר. העבירו פה חוק שלא מאפשר לכנסת לעשות את עבודתה ולא מאפשר לכנסת לפקח על הממשלה, כאילו הפרענו להם להעביר סעיף אחד או תקנה אחת שקשורה למשבר בקורונה. אז הם עברו לקורונה, והיום היה להם קליינט חדש, מצאו שם חדש במשבר הקורונה: הציבור הישראלי. הבעיה היא לא בממשלה. מי שלא ניהל נכון את משבר הקורונה זה הציבור; מי שלא תפקד נכון בכלכלה זה הציבור; מי שאשם בכל הצרות שקורות לנו זה הציבור. הממשלה ניהלה את זה למופת, הממשלה עשתה הכול כמו שצריך. רק הציבור הישראלי אשם. התשובה היא שהציבור הישראלי מעודו לא התנהג יפה, נכון וטוב כמו במשבר הקורונה. אמרו להם ללכת הביתה לסגר – הלכו הביתה לסגר; אמרו להם ללבוש מסכות – לבשו מסכות; אמרו להם לא להתקהל – לא התקהלו. אז הרימו את הראש וראו את ראש הממשלה יושב עם הבן שלו בפסח; ראו אתמול את מירי רגב עושה מסיבה לפתיחת מחלף; ראו את כל האנשים האלה שכל היום מטיפים להם מה לעשות עושים מה שמתחשק להם. יש באנגלית ביטוי, Leading by Example, כשאתה נותן דוגמה אישית. הממשלה הזאת גם לא נותנת דוגמה, גם מאשימה את הציבור, ובעיקר נכשלה כישלון מוחלט בניהול משבר הקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר מינימום), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/298/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניצן הורוביץ) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת החוק הזאת מוצמדת להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום) התש"ף–2020, של חבר הכנסת ניצן הורוביץ, יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך אדוני, בכבוד. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מי שצריך או היה צריך לעמוד פה במקומי ולנמק את הצעת החוק הזו הוא חברי חבר הכנסת אילן גילאון, שיזם את המהלך הזה וגם הוביל אותו בהצלחה. ואכן, היה שיפור מסוים, אבל זה נתקע, ועכשיו מנצלים את המשבר הכלכלי בשביל לתקוע ולהרוס את העניין הזה של הנכים באופן סופי ומוחלט. אז אני אצטט כאן כמה משפטים של אילן גילאון – מה הוא היה אומר כאן אם הוא היה עומד פה עכשיו. אילן היה אומר: נכה הוא לא חצי בן אדם ולא שלושת רבעי, ושכר המינימום הוא המינימום שאנחנו כחברה חושבים שמספיק כדי להתקיים בכבוד בסיסי. לכן, זה צריך להיות הגובה המינימלי של קצבת הנכות. הקצבה צריכה להיות צמודה לשכר מינימום ולהתעדכן כשהוא עולה, ולא כל פעם לצפות שהנכים עם כיסאות הגלגלים והמשותקים יצאו לכבישים כדי שיעלו להם. צריך להיות מנגנון קבוע ככה שזה יוצמד באופן קבוע. היום – זאת אומרת 1 בינואר – סכום קצבת הנכות החודשית – ואני מדבר בדרגה מלאה של אי-כושר, נגיד 75%, 100% נכות – קצבה חודשית מלאה היא 3,300 שקל, וזה לא צמוד לשכר מינימום. לכן, זאת ההצעה הכי פשוטה, הכי ערכית, הכי נכונה. זה גם נמצא בבית המשפט. זה עבר כבר בכנסות קודמות, התחילה ההתקדמות, ועכשיו רוצים לעצור את זה. זאת תהיה שגיאה הגדולה ביותר, כי זה הציבור הכי פגיע – שאגב, גם הכי חשוף לקורונה, אוקיי? וזה עכשיו במוקד העניין. קצבה כזאת בפירוש דנה את הנכה לחיים של עוני. ואני אומר כאן: לא מספיק הנכות, הכאב הפיזי והקשיים – למה נכה צריך לחשוב פעמיים לפני שהוא קונה איזשהו אוכל או הולך לאיזה שהוא מקום? בגלל שהוא נכה אז הוא גם צריך – אנחנו צריכים שהוא יהיה גם עני? לא מספיק שהוא נכה, הוא צריך להיות גם עני? אין שום סיבה שזה יהיה כך, ואת העניין הזה אנחנו צריכים וחייבים לתקן. יש לנו הזדמנות כאן, בהצעת החוק הזאת, להתניע מחדש את התהליך שהחלו בו כבר. הוא תהליך נכון וראוי, והרי גם פה בקואליציה, אם הייתי שואל אחד-אחד, הייתם כולכם מסכימים איתי שזה דבר נכון לעשות. לכן אני חושב שצריך לתת לזה עכשיו תמיכה, ולכן אני אומר שזו הצעת חוק ראויה. אין אחד כאן שיחלוק עליי, אז אני חושב שאנחנו צריכים לקבל את זה ולתת לנכים את הגב, בייחוד בתקופה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. אני חושב, ידידי, שהגעגוע לחבר הכנסת אילן גילאון חוצה מפלגות, מגזרים ועדות. בהחלט פרלמנטר חרוץ והגון. יעלה וישיב על הצעות החוק האלה במשולב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי. בכבוד. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מזכירת הכנסת בינתיים תמסור הודעה, עד להגעת סגן השר. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגן שר העבודה והרווחה. הוא בדרך. בינתיים אנחנו מנצלים את הזמן להודעה. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת אלי אבידר כי הוא חוזר בו מהצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ותמריצים להתחסנות), התש"ף–2020, שמספרה פ/1192/23. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2020 << הצח >> (הצעת חברת הכנסת קארין אלהרר) << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר מינימום), התש"ף–2020 << הצח >> (הצעת חבר הכנסת ניצן הורוביץ) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי יעלה ויבוא. עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לתקן את הוראות סעיף 200(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ולקבוע כי שיעור קצבת נכות מלאה ליחיד תהיה בגובה שכר המינימום ותעודכן לפיו. עד כאן אתה מסכים איתי. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> גם אתה מסכים, אני בטוח שאתה מסכים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לכולנו יש אותו יעד – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז מה הבעיה? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – ההבדל הוא בדרך. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> יש הסבר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. כלומר, קצבת נכות מלאה ליחיד תגדל מסכום של 3,321 שקלים ל-5,000 שקלים החל מינואר 2024. כמו כן, בהתאם להצעה תיעשה החלה הדרגתית, מיום התחולה ועד ליום 31 בדצמבר 2023, החל מ-55% משכר המינימום ועד 100% משכר מינימום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', חרף החשיבות של הדברים שאתה מטפל בהם, אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זאת הייתה הבעת עמדה? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> העלות התקציבית הנוספת – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני לא מצליח לשמוע. בכבוד. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> העלות התקציבית הנוספת בגין העמדת קצבת הנכות בלבד בגובה שכר מינימום היא בסכום של כ-3.6 מיליארד שקל בשנה, וזאת בהתייחס לזכאים לגמלת נכות כללית הזכאים היום ובלי להביא בחשבון זכאים חדשים. עלויות אלה – נו, מה יהיה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עובדי סיעת הליכוד, בלי לציין את שמותיהם, אני מבקש לאפשר לסגן השר להשיב. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> עלויות אלה אינן כוללות עלויות נוספות שיוספו גם בגמלאות שירותים מיוחדים וילד נכה, אשר שיעורן נגזר מגמלת נכות מלאה. יש להדגיש כי העלאה כזאת ללא העלאה מקבילה של שיעור דמי הביטוח תערער את האיתנות הפיננסית של הענף. כמו כן, שינוי גובה הקצבה המלאה ליחיד תחייב תיקון דומה שיחול על גמלת הסיעוד המשולמת על פי פרק י' לחוק הביטוח הלאומי, אשר מפנה לסעיף 200 לחוק, בהגדרת קצבת יחיד מלאה, ועל גובה קצבת זקנה לנכה – גמלה נוספת לנכה – על פי סעיף 251 לחוק. העלות המצוינת לעיל איננה מביאה בחשבון עלויות נוספות אלה. אתה מקשיב? אתה איתי? << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אני מקשיב. אני עוד רוצה לעלות למעלה להצביע. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נאפשר לך להצביע מפה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> נאפשר גם מפה, זה בסדר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בהיותך המציע. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. מעבר לעלות התקציבית, יובהר כי ההצעה אינה מביאה בחשבון את העובדה שקצבת הנכות, בשונה משכר המינימום, נקבעת לפי ההרכב המשפחתי של הנכה, וכי קצבת הנכות להרכב משפחתי שכיח – זוג פלוס שניים – כבר היום עומדת על כ-6,421 שקלים. כמו כן, ההצעה אינה מתייחסת לקיומן של הטבות נוספות שהנכים זכאים להם, כגון ההטבות הנלוות המוענקות לאוכלוסיות הנכים: הטבות בארנונה, במיסוי, באגרות ועוד. לא מיותר לציין עוד כי רק בחודש פברואר 2018 נערך שינוי משמעותי בשיעור הגמלה לנכות בעלות תיקון של 4.3 מיליארד שקלים בשנה, לאחר הפעימות בשנים 2020–2021. במסגרת תיקון זה הוגדלו שיעורי הגמלה, הוצמדה הגמלה לשכר הממוצע במשק ונעשו שינויים נוספים. אין חולק – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגן השר מבקש כמה דקות לארכה? אתה מתקשה – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> עליזה? אין חולק – אני אשלים את זה מפרשת השבוע. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני עולה להשיב. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אין חולק כי הצעת החוק תיטיב עם אוכלוסיית מקבלי קצבת הנכות, ובהתאמה – עם מקבלי קצבת זקנה לנכה וקצבת סיעוד. להצעה יש היבט תקציבי משמעותי הדורש תוספת תקציבית של אוצר המדינה או הגדלת דמי הביטוח. אני אומר לכם בשם השר, קארין, וגם למציע, שיש התחייבות שבתקציב שיוגש כאן לכנסת תהיה העלאה של הקצבאות, על פי ההסכם שהגיעו אליו עם הנכים, גם בכל התוספות. לכן אני מציע לכם – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לכן אני מציע – כדאי להמתין, זה לא ייקח הרבה זמן, ואם זה לא יהיה במסגרת התקציב, תעלו את ההצעה, או תשובה והצבעה במועד אחר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז תעבירו בטרומית. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> תקשיבי, קארין, את מכירה אותי. הנושא חשוב, ואני אומר לך בשם השר – שר העבודה והרווחה נמצא פה. הוא מאשר את הדברים הללו והוא עושה את הכול ונאבק. כולנו מעריכים ויודעים כמה שזה חשוב. זה אכן צריך להופיע בספר התקציב לפי ההסכם שהגיעו אליו עם הנכים. אני אומר לך שזה לא רק – זה עם כל התוספות למיניהן. אני חושב שצריכים להיות חכמים ולהמתין. אם אתם לא רוצים ואתם בכל זאת עומדים על כך שתהיה הצבעה – הרי ועדת שרים אמרה לכם לדחות את זה בשלושה חודשים, ואם אתם מעלים את זה עכשיו, אז להצביע נגד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משולם נהרי. אני מבין שחברת הכנסת קארין אלהרר מבקשת להתנגד. אשר על כן – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> משיבה גברתי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> להתנגד לעמדת ועדת השרים. אשר על כן, לרשותך, גברתי, שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני לא אאפשר את ההפרעה הזאת. בבקשה, חברת הכנסת אלהרר. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תראו, אם זה לא היה נושא שנגרר שנים רבות, אם זה לא היה נושא שנחקק כבר – אני שמעתי כאן, במליאה, את שר האוצר הקודם, שאמר: שמתי בצד 4.2 מיליארד שקל. אני רוצה את הכסף היום. אנשים בוכים. ואני רוצה לדעת – איפה דוד ביטן? ביטן, אתה היית השושבין של הדבר הזה. למה אתם נעלמים עכשיו? אני רוצה לשאול את כל החברים שלי בכחול לבן: עד מתי לא תביאו לידי ביטוי את הדעות שלכם? אני יודעת מה אתם חושבים על זה. תעבירו את זה בטרומית. אם זה עובר anyway אז אני אחכה, אבל תתניעו תהליך. זה אי-אפשר להגיד לאנשים: תחכו. תמיד הם האחרונים בשרשרת. די, עד כאן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קארין אלהרר. אני מתכבד לעבור להצבעה – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ראשית, נצביע על הצעת חוק פ/311 – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2020, של חברת הכנסת קארין אלהרר. אני ממתין עם ההצבעה לבקשתו של חבר הכנסת הורוביץ, שביקש להגיע למקומו. עם הגעתו למקומו, אני אאפשר את ההצבעה. נעבור להצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 37 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בעד – 35, נגד – 37, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע שהצעת החוק הזאת לא עברה. אני עובר להצבעה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סליחה? רגע אחד, אני מבקש לתקן את ההצבעה ולציין לפרוטוקול שהמסך של עידן רול לא עבד, ולכן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מזכירת הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא מתאים לך. לא מתאים לך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מעדכן שעידן רול הצביע נגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, למשה אבוטבול – לא עובד לו פה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אוקיי, ונבקש לעדכן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת החוק הקודמת לא עברה. אני מבקש לציין לפרוטוקול את הצבעת הנגד של חבר הכנסת עידן רול והצבעת הבעד של חבר הכנסת אבוטבול – סליחה, הצבעת הבעד של חבר הכנסת עידן רול והצבעת הנגד של משה אבוטבול. אני עובר להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2020, של חבר הכנסת ניצן הורוביץ. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הן כדלקמן: בעד – 36, נגד – 41, אין נמנעים. אשר על כן, הצעת החוק הזאת לא נתקבלה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, תצרף גם אותי, המכונה מקולקלת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ומבקש לצרף את משה אבוטבול כמתנגד – 42 מתנגדים. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/84/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת החוק הבאה בסדר-היום – הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית), התש"ף–2020, של חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת עפר שלח יעלה ויבוא לנמק את הצעת החוק. אנחנו נאפשר לו להגיע לאולם המליאה ולנמק את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני. הצעת החוק שאני מציג לפניכם היא בבחינת מועט המחזיק את המרובה. חברת הכנסת בראשי, אני מבקש טיפה שקט. גם חברי כנסת פשוטים מבקשים להתבטא פה. היא בבחינת מועט המחזיק את המרובה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת שלח לנמק את הצעת החוק. אני לא אאפשר הפרעות במליאה. חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת מלכיאלי – תודה. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם חבר הכנסת גפני והשרה גמליאל מדברים אחד עם השני בטלפון, למה שיעשו את זה במליאה? ההצעה הזאת אומרת בפשטות שבחוק הפרשנות, הוא החוק שעל פיו מפרשים חוקים בישראל, ייקבע שכל איסור של אפליה – כל חוק או תקנה שמוזכרת בהם המילה אפליה ואיסור של אפליה – ייקבע שנאסרת אפליה גם על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. הצעת החוק הזאת היא פשוטה. היא מכילה את המרובה מפני שבסופו של דבר הועלו פה – כמו שחברי ניצן הורוביץ יודע היטב, הועלו פה עשרות הצעות שנגעו לאפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית לאורך השנים. רובן נפלו מפני שהקואליציות השונות התנגדו להן, וכאן אנחנו אומרים בפשטות: הדבר הזה פסול מעיקרו, ולכן כל איסור אפליה יכלול אותו. אגב, זה לא נוגע רק לקהילה הלהט"בית. זה גם אפליה נגד נשים; זו אפליה כמו שהיא באה לידי ביטוי במוסדות חינוך שבהם עושים הפרדה בכוח או לא נותנים לבנות להיכנס, וזה מוכר לחלק מחבריי במשכן הזה. כל הדברים האלה פסולים מעיקרם וצריכים להיפסל על פי חוק הפרשנות. אבל לא פחות מעניינת מהצעת החוק עצמה זו ההיסטוריה שלה. אני העליתי את הצעת החוק הזאת בפעם הראשונה בכנסת התשע-עשרה. הייתי חבר קואליציה, הייתי חבר הנהלת קואליציה; הצלחנו להעביר את זה בקריאה הטרומית, ויו"ר ועדת החוקה דאז, חבר הכנסת רותם, זיכרונו לברכה, פשוט תקע את זה בוועדת החוקה ולא נתן לזה לעבור עד שתמו ימי הכנסת התשע-עשרה. אבל לא פחות מעניין הוא מעניין מה שקרה בכנסת העשרים. בכנסת העשרים הייתי חבר אופוזיציה. העלינו את ההצעה הזאת עוד פעם כדי לנסות לתת לה לעבור. דיברתי עם יו"ר התא הגאה בליכוד – אתה יודע מי זה היה, ניצן? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת תומא סלימאן, זה מפריע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. המועמד הבא ברשימת הליכוד להיכנס לכנסת העשרים, ולדעתי הוא נכנס בסופו של דבר, ראש התא הגאה בליכוד, היום השר אמיר אוחנה. הוא הבטיח לתמוך, הבטיח לדבר עם חברי הליכוד. כשהגענו למליאה, בהליך שמוכר פה לחבריי הוותיקים, קמו חברי הקואליציה ואמרו: בואו, תצמיד את זה להצעה שלנו. אל תנגח את הממשלה, תן לנו – הרי שמענו את זה כבר היום – תן לנו להציע הצעה ותצמיד. אמרתי: ואללה, העניין עצמו יותר חשוב מהקרדיט של מי שמציע אותו. לא ייאמן, חבר כנסת מוותר על קרדיט. ואז חבר הכנסת יואב קיש, היום סגן שר הבריאות, הציע הצעה דומה. אני הצטרפתי אליו – הייתי מוכן להיות סגנו של יואב קיש; באמת, מאז שאול בן קיש לא היה אדם שהלך לבקש מלוכה ומצא כאלה אתונות. הייתי מוכן להיות סגנו, וההצעה הזאת כמובן לא עברה בקולות הקואליציה דאז, כי אותם לא מעניין לא "איסתרא בלגינא" ולא "קיש קיש קריא" – את ההצעות האלה הם יפילו. וכך אנחנו מוצאים את עצמנו בכנסת הזאת מעלים את זה עוד פעם, את ההצעה הפשוטה, המתבקשת, המכילה הרבה, הפותרת כל כך הרבה בעיות וכל כך הרבה סוגים של אפליה במדינת ישראל, ועכשיו אנחנו נראה. יש בממשלה הזאת, הממשלה הזאת מתגאה – ואני חושב שזאת בהחלט סיבה לגאווה – במספר הגדול ביותר של שרים מהקהילה הלהט"בית. יש בקואליציה חברי כנסת מהקהילה הלהט"בית; באופוזיציה בוודאי. יש הרבה מאוד ליברלים בבית הזה, יש פה הרבה מאוד אנשים שזו השקפת עולמם. בואו נראה הפעם את האומץ שלכם פעם אחת להעביר את הצעת החוק הזאת. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עפר שלח. << הצח >> הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/86/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניצן הורוביץ) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת חוק מוצמדת להצעת החוק הזאת – הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר), התש"ף–2020. יעלה ויבוא חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי עפר שלח העלה את ההצעה בכנסת התשע-עשרה; אני, עפר, העליתי אותה כבר בכנסת השמונה-עשרה. אבל מה שנקרא, אנחנו עכשיו כאן ביחד בסיפור הזה, ועכשיו זה אקטואלי יותר מתמיד. מסתבר שכשנתניהו נוסע לחו"ל, אז מה הדבר שהוא הכי מתגאה בו ביחס לישראל? זכויות הלהט"בים. על מה הוא מדבר במועצת הביטחון? על מצעדי גאווה, על זוגות מאותו מין. רק כשכאן כשמביאים את הדברים האלה אז זה נדחה. פעם אחר פעם אחר פעם זה נופל. החוק הזה לא דורש שום תקציב, לא דורש משאבים; הוא רק דורש פתיחות מחשבתית וקצת לב. כל ארבע שעות מדווח על מקרה של התנכלות כלפי להט"בים בישראל. כל ארבע שעות. בחודשים האחרונים יש עלייה עצומה במקרי האלימות, בניסיונות לפגיעה עצמית, באנשים שנזרקו מהבית. מדובר כאן בדבר שמגיע לדיני נפשות. אנחנו מציעים מנגנון שיפתור חלק מהבעיה הזאת על ידי כך שבמקום שנלך בחוק סעיף-סעיף-סעיף, תהיה הגדרה כללית שתחול על כל החוקים על פי הפרשנות שלהם – הגדרת אפליה על רקע זהות מגדרית ונטייה מינית, שזה דבר רחב, וכמו שציין עפר בצדק, נוגע גם מעבר לקהילה הלהט"בית. יש לנו הזדמנות, ואני אומר את זה כאן, להעביר את זה. יש תמיכה רחבה בציבור בעניין הזה. אנחנו זכינו בהישגים רבים ועוררנו את המודעות. אגב, אני רוצה כאן להגיד שההישגים שהקהילה הלהט"בית זכתה בהם בשנים האחרונות, המהפכה שחוללנו, לא קרו בגלל הממשלה הזאת, לא קרו בזכותו של נתניהו, אלא למרות נתניהו ולמרות המכשולים של ממשלת נתניהו. זה שהוא מתגאה בזה בחו"ל אבל חוסם את זה בארץ זה פשוט ביטוי לצביעות מכוערת. ואני רוצה להגיד לכם עוד משהו. אני מקבל כל הזמן פניות מנציגויות ישראל בחו"ל, מכל מיני ארגונים יהודיים, לבוא לדבר על איזה יופי זכויות הלהט"ב בישראל, להראות את הפנים היפות של ישראל בחו"ל – הינה, כמה אנחנו ליברלים ונאורים. אני מסרב לעשות את זה כל עוד כאן תוקעים את הזכויות, כי אני לא מוכן להיות צבוע ולעשות את מה שאנחנו קוראים לו Pinkwash. אני קורא לכם להצביע בעד. זו הצעה אנושית, ראויה, נאורה, שתוסיף כבוד לכולנו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> ואם לא, כמו תמיד, אנחנו נמשיך במאבק על אפכם ועל חמתכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תשיב, בשם שר המשפטים, השרה אורית פרקש הכהן, בבקשה. תשיב במשולב על שתי הצעות החוק. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה אבי לא משיב? אורית, איפה אבי? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לרשותך, גברתי, עשר דקות, בבקשה. << דובר >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר >> התבקשתי להשיב בשם שר המשפטים אבי ניסנקורן על הצעת החוק, תיקון – הגדרת אפליה, שהציג חבר הכנסת ניצן הורוביץ, וזו התגובה: החלטנו שלא לקדם את הצעת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וגם חבר הכנסת עפר שלח. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> וגם חבר הכנסת עפר שלח, בשתי הצעות חוק משולבות. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אוקיי, וחבר הכנסת עפר שלח. החלטנו שלא לקדם את הצעת החוק מאחר שמדובר בהצעת חוק שהיא לא טובה לקהילה הגאה, לא טובה לקבוצות מופלות אחרות בחברה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך היא לא טובה לקהילה הגאה? << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אני אסביר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> תנו לי להשלים את התגובה ואז נתייחס. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גברתי, מה כחול לבן מצביעה בנושא ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא בתי המשפט? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש, אני מבקש מחבר הכנסת מיקי לוי לא להפריע לשרה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה כחול לבן יצביעו? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – להשלים את עמדת הממשלה. תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אורית, אני לא פה בתקן – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – לא טובה לקבוצות מופלות אחרות בחברה הישראלית ואף עלולה לפגוע בהן, ואני אסביר. אני מקריאה בשם שר המשפטים. כיום אין הגדרה בחוק הפרשנות למונח אפליה, ובמצב כזה מערכות אכיפת החוק פועלות נגד כל ביטויי האפליה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא נכון, אבל. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – כנגד כלל קבוצות באוכלוסייה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה פשוט לא נכון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> זו העמדה של משרד המשפטים. אני יכולה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> יוראי, תן לי לסיים להסביר את זה ואז נעביר את זה הלאה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה פשוט לא נכון. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אם היינו מקדמים את הצעת החוק הזאת היינו מצמצמים את חופש הפעולה של רשויות אכיפת החוק נגד אפליה רק לאותן קבוצות שהיו נמנות בסעיף הרלוונטי, וכוונה טובה הייתה יוצרת תוצאה גרועה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל ההצעה מכתיבה – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין משהו שעושה את האפליה – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> ואני רוצה להמשיך בשם שר המשפטים – אה, הינה עפר: אני שב ומדגיש כי אני מחויב להבטיח שוויון זכויות לקהילה הגאה בישראל במעשים ולא בהגדרת מונחים. כך, התחייבתי לקדם את חוק הפונדקאות השוויוני בהסכמה, ואני נחוש לעמוד במשימה הזאת. יחד עם שותפיי בממשלה אני מקווה ומאמין שבתקופה הקרובה נוכל לבשר על צעדים נוספים שיקדמו שוויון זכויות לכל אזרחיות ואזרחי ישראל, לא משנה מה מגדרם או נטייתם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אורית, אבל אתם מצביעים נגד הקהילה הגאה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני מבקש. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה ביזוי הכנסת. היא עומדת פה ומקריאה שטויות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מאה אחוז. שמענו את הערת הביניים, ועדיין אני מבקש לאפשר לה להשלים. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> ועכשיו אני רוצה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אבל היא עומדת פה וקוראת טקסט – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> התקבלו. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם מקדמים פה אפליה. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לאפשר לנציגת הממשלה – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> קודם כול אני התבקשתי על ידי שר המשפטים – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – להשלים את עמדת הממשלה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שר המשפטים נמצא פה. זה לא מספיק חשוב שהוא יעלה בעצמו? << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> ועכשיו אני רוצה לפרט. הצעת החוק הזאת, מבחינת המהות שלה היא חשובה ביותר – היא באה להגדיר בצורה ברורה איסור אפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית. אבל אם יורשה לי להגיד את מה שביקש ממני לומר כאן שר המשפטים, בעצם בחוק הפרשנות היום במדינת ישראל אין למונח אפליה הגדרה; לא קיים מונח כזה בפרק הפרשנות, בפרק המושגים הפותח את חוק הפרשנות. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה חוק הפרשנות לפרש חוקים אחרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> לא, לא, זה לא קשקוש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת שלח – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> זה לא קשקוש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – יינתנו לך שלוש דקות מלאות להביע את עמדתך. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תאמין לי, חצי שעה לא תספיק בשביל להסביר את השטויות האלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה התקנון, אדוני, ולכן אנחנו – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, שר המשפטים נמצא בבניין. למה הוא לא עולה לפה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו נאפשר לך להשיב. אני מבקש לאפשר לשרה פרקש הכהן להשלים את דבריה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, שר המשפטים נמצא בבניין. למה הוא לא עונה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הערת הביניים נשמעה ואפילו הוקלדה בפרוטוקול הכנסת לדורות עולם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, שר המשפטים נמצא בבניין. למה הוא לא עונה? << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אין מחלוקת – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אין מחלוקת, בעיניי ובעיני הממשלה, כי אפליה היא אפליה היא אפליה, ולא משנה אם היא על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. הצעת החוק הזאת באה והיא בעצם מתחילה לייצר סולם של אפליות. היא אומרת: בחוק הפרשנות אני מוסיפה מונח חדש שלא הוגדר, והיום כלל את כל סוגי האפליות, ואני כותבת ברחל בתך בקטנה: אפליה, לרבות אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, אבל אני מדגישה רק את האפליות הללו. ממה – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי כתב לכם את הדבר הזה? << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> זה מה שמונח לפניי, עפר. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי הציניקן שכותב לכם את הדבר הזה? נראה לי שקיש כתב לכם. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז תקריאי כל דבר שייתנו לך? << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נראה לי שקיש כותב לכם את הדברים האלה. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> עפר, זה מה שכתוב, זה מה שכתוב בהצעת החוק. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל את תקריאי כל דבר שייתנו לך או שתפתחי דעה משלך? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, אני מבקש לאפשר לשרה להשלים את דבריה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל זה לא נכון, אורית. זה פשוט לא נכון. זה עובדתית לא נכון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זמנה קצוב, ולכן – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אני חושבת שלגיטימי מצד ממשלה לומר: הצעת חוק מסוימת מעלה סוגיה חשובה ונכונה, ואני רוצה את ההזדמנות לקדם אותה בצורה מאוזנת יותר או נכונה יותר. זו זכותה של ממשלה להביע את הדעה הזאת, וזה מה שאנחנו עושים. אין שום זלזול ברעיון, אין שום התנגדות לזה. בעיניי גם היום האפליה הזאת היא בת-אכיפה ונדרשת לאכיפה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה היא נראית בלתי מאוזנת בעינייך? << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> מה לא מאוזן בזה שבהצעת החוק הזאת כותבים רק לרבות אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כי יתר סוגי האפליה מנוסחים בחוק. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> בעיניי היא צריכה הייתה – בוא – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז תגידי בעד ותבחיני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כי יתר הטעמים האסורים מופיעים כבר בחוק. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגידי בעד ותבחיני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הטיעונים האלה לא מופיעים, ולפיכך עפר שלח הציע את ההצעה שתביא את האיזון ואת שוויון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני משתדל להיות סובלני, אבל זה לא דיאלוג. זה לא, זה בניגוד לתקנון הכנסת. זה לא דיאלוג, הממשלה משיבה. יתאפשר לך להצביע בעד או נגד. אני מבקש מהשרה להשלים את דברה. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אני מבקשת להדגיש כאן שוב את אמירתו של שר המשפטים: אנחנו מחויבים להבטיח שוויון ולקדם את חוק הפונדקאות השוויוני בהסכמה. זאת התחייבות של שר המשפטים שהוא חוזר עליה כרגע. אם אפשר, בין היתר, להתייחס – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הזמן לרשותך. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יאללה, אורית. נראה לי שאורית סיימה. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אז אם כך, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולדבר על העובדה שאני שומעת בחצי השעה האחרונה על כוונה מצד החברים בליכוד לבוא ולהצביע בעד הקמת ועדה לחקירת שופטים שתבדוק ניגודי עניינים של שופטים. אני חושבת שבזמן שיש כמעט מיליון מובטלים ובזמן שאנחנו עסוקים בלסגור תחומים שונים של המשק, שאנחנו באים ומטילים מגבלות על מטה לחמם של מנהלי חדרי כושר, של בעלי אולמות, של בעלי עסקים קטנים מסוגים שונים, של בעלי פאבים, כאשר אנחנו ניצבים בפני כזה אתגר, אני מתפלאת על הליכוד שזה מה שהוא רואה לנכון לעשות. אני חושבת שמי שחושב שהוא יכול לבוא ולהצביע בעד ועדת חקירה כזו, לא טובת הציבור לנגד עיניו, לא המשבר הכלכלי לנגד עיניו, לא המשבר הבריאותי לנגד עיניו ולא טובת הציבור והאינטרס הציבורי לנגד עיניו. אני הייתי מצפה שכולנו נתכנס תחת האתגר העיקרי שהביא אותנו מכל סיעות הבית לבוא ולהתלכד בשעה הקשה הזאת, ולא להפוך את השעה הזאת, שבה הציבור יושב ולא יודע מה יהיה איתו מחר מבחינה בריאותית – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – מבחינת הפרנסה, מבחינת הכלכלה – להתעסק בדברים האלה. מבחינתי זה הדבר האחרון שצריך להתעסק בו, זה הדבר שהכי לא צריך להתעסק בו. זוהי מלחמה על שלטון החוק, ואנחנו לא נצביע בעד המהלך הזה. מבחינתי ומבחינתנו בכחול לבן, אנחנו חושבים שזה מהלך שלא ייעשה, אנחנו חושבים שאין לזה מקום, וזוהי הכרזת מלחמה נגד שלטון החוק. שר המשפטים אמר דברים מאוד מאוד ברורים בעניין הזה, ואני מצטרפת. בזמן שיש כמעט מיליון מובטלים לא מתעסקים בוועדות חקירה על ניגודי עניינים של שופטים. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עליזה בראשי בטוחה שהיא רצתה שתמשיכי? << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> עליזה ביקשה עשר דקות – זה מה שהיא קיבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מודה לשרה. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> לא לרדת? אז אני רוצה להתייחס לעוד נושא. אני רוצה להביע תמיכה מאוד גדולה בשתי הצעות חוק שעברו כאן היום ביוזמתם של חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת מלכיאלי ועוד חברי כנסת, שנוגעת להשלכות הכלכליות של משבר הקורונה. לפני כמעט שעה העברנו הצעות חוק לדיון, הן לוועדת הכספים והן לוועדת הכלכלה, שנוגעות לאנשים שצ'קים חוזרים להם בגלל משבר הקורונה ושהיסטוריית האשראי שלהם מחמירה בתקופת הקורונה. אנחנו – ואני נתקלתי בזה עוד כשהייתי חברת כנסת בוועדת הכספים – די הופתענו לשמוע שחוק נתוני האשראי, שנועד לייצר תחרות בתחום האשראי ובתחום הבנקאות, בעצם יצר מאגר של היסטוריית אשראי של לקוחות הבנקים. מטרתו הייתה לאפשר ללקוח בבנק לעבור ביתר קלות מבנק לבנק, לעשות שופינג ולייצר תחרות על תנאי הלוואות יותר טובים, על תנאי משכנתאות יותר טובים, ומהצד השני לייצר מאגר פתוח לבנקים ולמוסדות מימון, לראות אם מדובר בלקוח שהוא אמין ושהוא יציב, או מהם היתרונות והחסרונות שלו. לא ציפינו כמחוקקים ולא העלינו על דעתנו שבתקופת הקורונה, שהיא תקופה לא טיפוסית, לא מייצגת, לא מביאה לידי ביטוי את הקושי, שהוא לפעמים אובייקטיבי, מה שנקרא כוח עליון, לאנשי עסקים שונים, בוודאי ובוודאי עסקים שנכפתה עליהם הסגירה של עסקיהם, שהקשיים הכלכליים, חריגות ממסגרת אשראי, אי-עמידה בהלוואות – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – אי-עמידה במשכנתאות, ייכנסו לתוך נתוני האשראי שלהם. ולכן הצעות החוק הללו, שהן מחריגות את היכולת של הבנקים והמוסדות הבנקאיים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – להכניס את הנתונים האלה להיסטוריית האשראי של הלקוחות בתקופת הקורונה, חשובות ביותר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשרה אורית פרקש הכהן. אני מתכבד לאפשר למציע חבר הכנסת עפר שלח שלוש דקות להתנגד לעמדת הממשלה. בבקשה, אדוני. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני. אני רוצה להודות למרכזת האופוזיציה השרה אורית פרקש הכהן על החצי השני של תשובתה, כשהיא התייחסה לזה שהליכוד בתקופת הקורונה, מה שמעניין אותו זה להתנגח בבית המשפט. לא הייתי יכול להגיד את זה יותר טוב. לעומת זאת, את החצי הראשון, תגובת משרד המשפטים, אני לא יודע מי כותב לכם; זה או קישון או ג'ורג' אורוול, כי כל המילים זה הפוך. האמת, ברמת ההומור זה נשמע לי יותר באזורים של לני ברוס. אתם אומרים ככה: חוק נגד אפליה יגביר אפליה. אי-אפשר להכניס את המילה אפליה לחוק הפרשנות – שהיא לא קיימת. השרה אורית פרקש הכהן, חוק הפרשנות מפרש חוקים, הוא לא קובע דברים. הוא מפרש שבכל חוק קיים שבו מופיעה אפליה, לפי ההצעה שלי ושל חבר הכנסת הורוביץ, זה יכלול גם אפליה על רקע של נטייה מינית או זהות מגדרית. זה לא מכניס את האפליה לחוק הפרשנות ומצמצם אותו. מי האידיוט שכותב לכם את הדברים האלה? אבל אני יודע את מי שולחים להקריא אותם, ופה ליבי יוצא אלייך, אורית, באמת. לשר המשפטים יש לפחות בושה לא לעמוד ולהקריא את הדבר הזה, או שגם הוא לא הצליח להבין את הטקסט שכתבו לו. זאת אומרת, נאומך מתחלק לשניים: חצי זה ג'יבריש ובחצי את תוקפת את הליכוד. כאנרכיסט חובב אני לגמרי בעדך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עפר שלח. אני מבקש לעבור להצבעה על הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית), התש"ף–2020, של חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 בעד ההצעה להסיר את הצעת החוק מסדר-היום – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, 26 תומכים, 48 מתנגדים, אין נמנעים. חברת הכנסת היבה יזבק תומכת. 27 תומכים, 48 מתנגדים, אין נמנעים, ואשר על כן הצעת החוק לא התקבלה. אני עובר להצבעה על הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר), התש"ף–2020, של חבר הכנסת ניצן הורביץ. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר את הצעת החוק מסדר-היום – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, 25 תומכים, 43 מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן אני קובע שהצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הגמלה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/324/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת החוק הבאה – הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הגמלה), התש"ף–2020, של חבר הכנסת אלכס קושניר וקבוצת חברי הכנסת. יעלה ויבוא. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> הצעת החוק הבאה – הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הגמלה), התש"ף–2020, של חבר הכנסת אלכס קושניר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמינה את חבר הכנסת אלכס קושניר לבוא להציג את החוק. לרשותך עשר דקות. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את ההצעה שלנו לתיקון חוק הבטחת הכנסה, שמטרתה לתקן אחת ולתמיד את המצב שבו בישראל ישנם קשישים שמביטים על קו העוני מלמטה. האם יש כאן מישהו שמסוגל להסביר לי איך קשיש יכול לשרוד מקצבה חודשית של 3,237 שקלים? האם יש כאן מישהו שיכול להסביר לי איך עושים את הבחירה בין אוכל לתרופות? אז יש לי חדשות בשבילכם: בישראל כיום חיים כ-200,000 קשישים שזוהי המציאות היום-יומית שלהם. מיהם האנשים האלה? אלה אותם האנשים שלא הספיקו לצבור פנסיה עד הפרישה; אלה אותם אנשים שעד שנת 2008, שבה חוקק חוק פנסיה חובה, עבדו אצל מעסיקים פרטיים שונים ולא היו זכאים לפנסיה תקציבית; אלה עקרות בית; אלה עולים חדשים שעלו לכאן בגיל העבודה אך לא הייתה להם ההזדמנות לצבור את הפנסיה עד הפרישה. האם לא הגיע הזמן שהמדינה תיקח אחריות ותאפשר להם להזדקן בכבוד? אני יכול עכשיו לתת לכם פה הרצאות על זה שאנחנו כרגיל נמצאים בתחתית של מדינות ה-OECD בנושא הזה, אבל אני חושב שכל אחד כאן מבין שהגיע הזמן להעלות משמעותית של הסכום המינימלי שהמדינה מעניקה לאנשים האלה, כדי לתקן את המצב המחפיר והמתמשך של הקשישים שחיים מתחת לקו העוני. חברים, תפנימו: כל אחד מארבעה ישראלים בגיל זקנה נמצא מתחת לקו העוני או קרוב אליו. הצעת החוק הזאת באה לפתור את זה אחת ולתמיד. בחלקה הראשון אנחנו מציעים לקבוע הכנסה מינימלית לגמלאי בגובה של 70% משכר המינימום במשק, כלומר 3,720 שקלים ליחיד ו-5,870 שקלים לזוג. זו העלאה של כ-500 שקלים ליחיד ו-750 שקלים לזוג. אנחנו סבורים שבתוספת של ההטבות הנלוות הקיימות היום זה סכום שיאפשר להעלות כ-200,000 איש מעל קו העוני. אליהם יצטרפו כ-100,000 איש שבמצב העניינים היום אינם זכאים לתוספת השלמת הכנסה כיוון שהספיקו לצבור פנסיה מזערית וההכנסה שלהם היום הינה מתחת ל-70% משכר המינימום. בחלקה השני של ההצעה הזאת אנחנו מבקשים להעלות את הסכומים שלא מובאים בחשבון כהכנסה המנוכה מהגמלה. ועכשיו בעברית. היום בישראל חיים כ-18% גמלאים, מעבר לגיל פרישה, כמובן, שממשיכים לעבוד. אגב, בקרב העולים האחוז הזה הוא 58%, חלקם מתוך בחירה וחלקם מתוך הכרח קיומי. אז מה עושה המדינה? המדינה מגבילה את הסכום שאותו יכול הגמלאי להרוויח, ואם הסכום הזה עולה על המותר, המדינה פשוט מנכה ממנו את אותה קצבת השלמת הכנסה שדיברנו עליה בחלק הראשון של החוק. אנחנו מבקשים להעלות את הסכומים המותרים ל-25% מהשכר הממוצע ליחיד ו-30% לזוג. המשמעות היא תוספת של כ-500 שקלים לחודש. חברים, זה לא סוד שההצעה הזאת הייתה אחת הדרישות החשובות של מפלגת ישראל ביתנו במהלך מערכת הבחירות. זה גם לא סוד שבני גנץ הכריז פומבית שהוא תומך בהצעה ומקבל את הדרישה. אז אני פונה לחבריי בכחול לבן: חברים, תקיימו את ההבטחה. זה גם לא סוד שראש הממשלה נתניהו אמר, ואני מצטט: הליכוד כבר שם כסף בצד לעניין הזה. אז אני פונה לחבריי מהליכוד: תוכיחו שלראש המפלגה שלכם יש מילה. תצביעו בעד. חבריי חברי הכנסת, לעניין החוק הזה אין קואליציה ואין אופוזיציה. יש כאן קול קורא מוסרי שמבקש מכולנו לאפשר לקשישים שלנו לחיות בכבוד. אני פונה לכולכם: תצביעו בעד ההצעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אלכס קושניר. אני רוצה להזמין את סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי להשיב על הצעת החוק. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול ברכותיי – עוד לא יצא לי לדבר כשאת מנהלת את הישיבה. ברכות. חברי הכנסת, גמלת הבטחת הכנסה הינה גמלת קיום המבקשת להבטיח רשת ביטחון אחרונה לתושבי המדינה. בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, נקבע שיעור הגמלה בהתאם לגיל המבוטח והרכב משפחתו. כמו כן נקבעו בחוק הוראות בדבר קביעת הכנסה אשר תובא בחשבון לעניין שיעור הזכאות לגמלה והוראות לעניין הכנסה שלא תובא בחשבון, מה שנקרא דיסרגרד. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי ביחס לאוכלוסיות מסוימות, מי שהגיע לגיל הפרישה, מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק, שאירים או תלויים, סכום הדיסרגרד יועלה הן לעניין הכנסה מעבודה או משלוח יד, הן מזכאות לגמלה והן מכוח זכאות לקצבה מכוח חיקוק אחר או הסכם, וזאת בשיעור של כ-4%, בהתאם למקורות השונים. לשם הדוגמה, סכום הדיסרגרד בשיעור של 13% הינו בסך 1,372 שקלים, ומבוקש להעלותו לשיעור של 17%, שעומד על סך 1,794 שקלים. כמו כן מבקשת ההצעה לקבוע ביחס לאוכלוסייה האמורה כי שיעורי הגמלה יועלו בהתאם להרכב המשפחתי, ושלא תהיה הבחנה בגילאי הזכאות השונים. כך, למשל, מבוקש כי להרכב משפחתי של זוג מתחת לגיל 70 יועלה שיעור הקצבה מ-5,117 שקלים ל-5,781 שקלים. נכון להיום ישנן כ-200,000 משפחות המקבלות קצבה של תוספת השלמת הכנסה למבוטחים הרלוונטיים להצעה זו. עלותה המוערכת של ההצעה בהקשר של הגדלת שיעור הקצבה הינה 1.2 מיליארד ש"ח, ובהקשר זה יש להזכיר כי חוק הבטחת הכנסה ממומן במלואו על ידי אוצר המדינה. המוסד לביטוח לאומי תומך בהגדלת שיעור גמלת הבטחת הכנסה, אשר אין ספק כי שיעורה נמוך. כמו כן, הגדלת שיעורי הקצבה בקרב מי שעברו את גיל העבודה הינה מבורכת אף יותר לנוכח יכולתם המצומצמת להשתלב בשוק העבודה. עם זאת, אין ספק כי גם בקרב זכאי הבטחת הכנסה בגיל העבודה נדרש להגדיל את הדיסרגרד. משכך, ולנוכח עלותה של ההצעה, נראה כי היא דורשת תיאום בין-משרדי וחשיבה באשר לאופן תיקון הדין הקיים ביחס לכלל הזכאים. זה לא דבר שאפשר לעשות אותו בשליפה, אלה דברים שבאמת צריך לקיים בהם דיון. אין פה התנגדות עקרונית לכל הדבר הזה, אבל הדבר הזה מחייב דיון. אני חושב שאנחנו הוכחנו – אני מדבר עכשיו על הקדנציה הזאת, אני לא מדבר על קדנציות קודמות והכול – בראשותו של שר העבודה והרווחה איציק שמולי המשרד עושה את הכול לתקן הרבה דברים שהממשלות הקודמות, הייתה להן הזדמנות – ואני מדבר על תקופות עוד יותר קודמות – לשפר בדברים הללו, ואנחנו מקדמים דברים, אבל בשום שכל, מתוך בדיקה, ולא מתוך שליפה, כי המטרה שלנו באמת באמת להביא לשינוי. עליזה – עד כאן דברי טעם. אני לא רוצה להמשיך בדברי הבל, אז אני אמשיך בדברי תורה. הפרשה הזאת, פרשת פינחס, יש בה פרק מנהיגות מאלף. משה רבנו פונה בפרשת פינחס לקדוש ברוך הוא ואומר לו: אל אלוהי הרוחות – "יפקֹד ה' אלוהי הרוחֹת – – – איש על העדה אשר יצא לפניהם – – – ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רֹעה". משה רבנו מבקש מנהיגות, מישהו שימשיך את דרכו. הוא יודע שהוא לא יהיה מנהיג לעד, הוא יודע שזה מוגבל. אין פה הבטחה למנהיג להנהיג כמה שהוא רוצה – בסוף או החיים מסיימים את הכול או סיבות אחרות מסיימות את הכול. ואז הוא אומר: אני רוצה לראות מי המנהיג. משהו רבנו דואג, לא רוצה להשאיר את עם ישראל בלי מנהיג ראוי. מה זה מבחינתו מנהיג ראוי? קודם כול, למה הוא עושה את זה עכשיו? משה רבנו, יש לו עוד זמן לחיות עד הכניסה לארץ. הוא היה צריך לעשות את זה בסוף חמישה חומשי תורה, בפרשת וזאת הברכה, אבל הוא עושה את זה עכשיו כי הוא ראה את פינחס, ראה את קנאותו של פינחס, את התגובה הציבורית שלו. אומר משה רבנו: אלה המנהיגים העתידיים? אני מאוד מוטרד. אני מכיר את העם שלי. העם שלי צריך בן אדם שיודע להלוך עם רוחו של כל אחד ואחד; לא ללכת נגד האנשים אלא ללכת עם האנשים ולהתחשב בכל אחד ואחד. אומר לו הקדוש ברוך הוא: צדקת, יפה ביקשת. בהנהגה באמת צריך אדם שידע להלוך עם רוחו של כל אחד ואחד. אז מי יהיה? הוא אומר לו: אל תדאג, לא יהיו כסאחיסטים, יהיו אנשים שידעו להלוך עם רוחו של כל אחד ואחד. ואז הוא אומר לו: קח את יהושע בן נון, איש אשר רוח בו. אם אתה מחפש ואלה הקריטריונים שלך להנהגת ציבור, אז תדע לך, האדם המתאים, שעונה על הקריטריונים האלה, הוא יהושע בן נון. משה רבנו חשב שאולי הבן שלו. אומר לו הקדוש ברוך הוא: לא, לא, בהנהגה אין ירושות, בהנהגה מי שהשקיע הוא יהיה מנהיג. כך אומר רש"י: נוצר תאנה יאכל פרייה. יהושע היה עוזר נאמן שלך, יהושע ליווה אותך בשעות הקשות, לא עזב אותך לרגע, עשה את כל מה שנדרש ממנו, היה צייתן, היה עוזר, היה אכפתי. קח את יהושע. ככה מממנים לתפקידים – לא מצניחים ולא מביאים מבחוץ, וזה גם לא ירושה, אלא בוחרים את האדם שאכפת לו, שעוזר, שדווקא ברגעים האלה הוא יודע להיות במקום ולעזור. זו הנהגה אמיתית. מזה היה מוטרד משה רבנו – שמא יבואו אחריו אנשים כוחניים, אנשים שירצו להנהיג את הציבור בצורה כוחנית, בכוח. אתם מפריעים לי באמצע דברי תורה. עליזה, את מפריעה לי. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אני מבקשת שקט במליאה מאחור. חברים, כל השרים והח"כים יושבים בשקט, ומי שיושב שם מאחור – בצעקות. בבקשה, יותר בשקט. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לכן מפה אנחנו יכולים ללמוד על הנהגה אמיתית, הנהגה אכפתית. אני לא בא לבקר, שלא יטעה מישהו לחשוב שאני בא לבקר הנהגה כזאת או אחרת. אני רק אומר כיצד צריכה להיות הנהגה, מה הדבר הטוב, במיוחד לעם ישראל. עם ישראל הוא לא עם קל, הוא עם קשה, עם של מתלוננים, עם קשה עורף, כן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני אומר "ויהי העם כמתאֹננים". לא כתוב "מתאוננים" – "כ-". לפעמים זה יותר גרוע – שאתה לא אתה עצמך אלא מחקה את הזולת. אבל עם ישראל – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> האם יהושע בן נון – – – בעלילה הקודמת? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> בבקשה? << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> האם יהושע בן נון – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לך שבתקופה ההיא היה סדר. מי שהיה צריך לשרת, שירת; מי שהיה צריך לשרת בקודש, שירת בקודש. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אני מבקשת לסיים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> היה סדר מופתי. אנחנו יודעים איך היה בנוי מחנה ישראל ושאר המחנות וכל הדגלים. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> סגן השר, מילת סיכום. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עשר דקות עברו, גברתי. הזמן עבר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לסיום, הצעת החוק שלך, חבר הכנסת קושניר, היא הצעה טובה. זה דבר שמצריך חשיבה, זה דבר שמצריך דיונים מוקדמים, אז כדאי לדחות את זה. אם בכל זאת אתה עומד על כך שתהיה הצבעה, ועדת שרים מתנגדת. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, סגן השר. חבר הכנסת אלכס קושניר, האם תרצה שלוש דקות להשיב? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חיובי. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> סגן השר נהרי, בעניין יהושע בן נון – באותה תקופה זה לא שהיה סדר. כל אחד הלך לפי המצפן המוסרי שלו, ומי שהיה צריך לשרת, שירת והגן על ארץ ישראל. ובעניין הצעת החוק שלי, אני אגלה לך סוד קטן – אתה דיברת על זה שצריך פה לעשות ישיבות בין-משרדיות, אז אני אגלה לך סוד קטן: לפני שההצעה הזאת נכתבה אני וחבריי ישבנו ועשינו עבודת מטה גם עם עובדי הביטוח הלאומי וגם עם משרד האוצר, ותאמין לי, כולם תומכים. כולם מבינים שזה בשפה האוצרית נקרא "כסף טוב". מה זה כסף טוב? כסף טוב זה כסף שהמדינה מוציאה והוא מגיע למקומות הנכונים, ואחר כך זה גם מעלה את הצריכה של אותם קשישים. ולכן את מה שאתה אומר – "בוא נדחה" אני כבר שמעתי מספיק פעמים, אני חושב שזה תירוץ, ולכן אני פונה לחבריי חברי הכנסת שוב, בעיקר מהקואליציה, כי את עמדות האופוזיציה אני מכיר: חברים, זה מצפן מוסרי. יש פה הזדמנות להעלות 200,000 קשישים מעל לקו העוני. פעם אחת בואו נעשה את זה, ואחר כך, אדוני סגן השר, תהיה ועדה לפני קריאה שנייה ושלישית ואנחנו נדון בהצעת החוק, נביא את גורמי המקצוע שיגידו את מה שהם צריכים להגיד, אבל בואו נעשה את זה סוף-סוף. יש היום כ-300,000 קשישים שמסתכלים על כולנו ויראו מה אנחנו מצביעים. תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, אני צריך לעלות למעלה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אין בעיה, אני אתן לך זמן לעלות למעלה. תודה רבה לך, חבר הכנסת. אנחנו נמתין שתי דקות שהוא יעלה למעלה ונעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הגמלה), התש"ף–2020, של חבר הכנסת אלכס קושניר וקבוצת חברי הכנסת. נא להצביע – בעד או נגד. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הגמלה), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> הצעת החוק לא התקבלה. בעד – 23, נגד – 48, נמנעו – אפס. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, מה הצבעת? הצביע בעד, ולכן התוצאה היא 24 בעד, 48 נגד – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אני הצבעתי במקום – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן הצביעה במקום חברת הכנסת טלי פלוסקוב. נא לשנות בפרוטוקול. הצעת החוק לא עברה. אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לפרוטוקול, אני הצבעתי בעד. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> הצבעת בעד? אוקיי. אני רוצה להוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת מרב מיכאלי, שהצביעה בעד. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת התמודדות ממשלת ישראל עם נגיף הקורונה החדש << הלסי >> << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 575, בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת התמודדות ממשלת ישראל עם נגיף הקורונה החדש, של חבר הכנסת יאיר גולן. ישיב סגן שר הבריאות יואב קיש. אני מזמינה את חבר הכנסת יאיר גולן. עשר דקות עומדות לרשותך. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, תודה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> היושבת-ראש, אני רוצה לרדת לשמוע את ההצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> כנסת נכבדה – – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אה, הוא רוצה לרדת לשמוע את ההצעה לסדר-היום. אנחנו נמתין לך. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> יואב ירד ויבוא. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אנחנו נמתין לסגן שר הבריאות. אנחנו לא מפעילים את השעונים. נהדר. חבר הכנסת יאיר גולן, עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אם היינו שמים רגע את הניירות בצד והיינו עושים פה משאל חשאי על הצורך בוועדת חקירה פרלמנטרית, אין לי ספק שהצעתי הייתה עוברת. כנסת ישראל הקימה לאורך השנים הרבה מאוד ועדות חקירה. הראשונה הייתה ב-1951, לאחר מכן היה שיהוי גדול של הרבה שנים, בשלהי 1987 התחדשו ועדות החקירה הפרלמנטריות, ומאז הוקמו לא מעט כאלה. התכלית של הוועדה הזאת היא להכווין ולשפר את פעולתם של גופי הביצוע ושל משרדי הממשלה, כולל ראש הממשלה. הוקמו ועדות חקירה רבות ומגוונות – לתאונות הדרכים, לעמלות הבנקים, למשק המים, לקליטת יהודי אתיופיה, לקליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי ועוד רבות אחרות. אפילו ועדה לבדיקת תשתית התחזוקה של קבר הרשב"י במירון הייתה לנו, ואכן, זהו נושא רציני וחשוב וראוי לה לכנסת לעסוק בו. גם הנושא שאני מביא לפניכם הוא נושא שנכון לכנסת לעסוק בו. גברתי היושבת-ראש, הייתכן שלא נקים ועדה לבדיקת תפקוד ראש הממשלה, הממשלה, מנגנוני הביצוע שלה, לנוכח המשבר הבריאותי והכלכלי החמור ביותר בתולדות ישראל? הייתכן שנימנע מלממש את חובתנו לתרום לשיפור כושר העמידה וההתמודדות של אזרחי ישראל עם מגפה שככל הנראה תחזור ותפקוד אותנו גם בחודשים הקרובים? אין בכוונתי לקנטר את הממשלה ושריה, ואם בוצעו דברים היטב, אהיה ראש וראשון לשבח את הממשלה על כך. אבל חיוני, לצורך ההתמודדות הכוללת של כולנו, לחקור את הליקויים. אם נזהה את הליקויים, יסייע הדבר בידינו לשפר את עבודת הממשלה וגופי הביצוע, נוכח האתגרים שעוד נכונו לנו, ואין לנו רשות להימנע מכך. חיוני, חיוני לבדוק את אופן ניהול המשבר על ידי הממשלה ואת איכות ההחלטות הקובעות שנלקחו על ידה, בדגש על חלוקת הסמכות והאחריות; חיוני לבדוק את אי-מיצוי משרד הביטחון וצה"ל לצורך ריכוז הטיפול במשבר ולצורך רתימת כלל ניסיונם ויכולותיהם של גופים אלה, המתמחים בחירום; חיוני לבדוק את אופן הטיפול באוכלוסייה הקשישה ובאוכלוסיות אחרות בסיכון, ובייחוד בשלבים הראשוניים של התפרצות המגפה; חיוני לבדוק את מערך הרכש המקומי והבין-לאומי ואם היה ניתן לספק מענה מהיר יותר וטוב יותר לצרכים המתחדשים; חיוני לבדוק את אופן הפעלת מערך הבדיקות; חיוני לבדוק את אופן הפעלת מערך החקירה; חיוני לבדוק את הלמידה ממדינות אחרות ואת היכולת לאמץ במהירות שיטות פעולה אפקטיביות בתחום הבריאותי ובתחום הכלכלי; חיוני לבדוק אם השרים השונים, ובראשם שר הבריאות הקודם והנוכחי, ניהלו את המערכות שתחת אחריותם באופן ראוי. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> התשובה היא: לא. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> ולבסוף, חיוני לבדוק אם החלטות ראש הממשלה ניטלו לטובת אזרחי ישראל או לטובתו האישית בלבד, נוכח החששות שקיננו בו על גורלו האישי הפוליטי והמשפטי. חבריי מהקואליציה, אתם יודעים היטב שהאופן הריכוזי, היהיר והקפריזי שנקט ראש הממשלה עד כה הביא עלינו אסון, ועוד יחמיר את המצב אם לא ייפסק לאלתר. מרבית צמרת משרד הבריאות מתחלפת או מתפטרת תוך כדי משבר. זה מתכון לאסון. תקשיבו לפרופ' אלי וקסמן, תקשיבו לפרופ' סדצקי, תקשיבו לפרופ' נחמן אש, תקשיבו למנהלי הקופות – מה הם אומרים, חוזרים ואומרים, על הניהול הכושל של המשבר. אפשר וחובה לנהל את המשבר הזה באופן אפקטיבי, אבל כדי שזה יקרה, חיוני שכנסת ישראל תציב מראה ישרה – לא עקומה, חס וחלילה – מול פניה של הממשלה המנופחת, הבזבזנית והלא-יעילה שמושלת בנו ותנסה לשפר במשהו את אורחות פעולתה. ועדת חקירה פרלמנטרית היא צו השעה. היא הכרח. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יאיר גולן. אני רוצה להזמין את סגן שר הבריאות יואב קיש לבוא ולהשיב על ההצעה. בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושבת בראש, השר, חברות וחברי הכנסת – איפה חבר הכנסת יאיר גולן? הינה. חבר הכנסת יאיר גולן, אני מודה שהופתעתי שהצעה זו הגיעה ממך. למה? תשאל. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לדעתי, אתה אלוף במילואים. אני לא חושב שבאמצע מלחמה היית מצפה בכלל לבקשה – עזוב אם כן היה טוב, אם לא. לבדוק צריך, ואולי מתישהו זה גם יקרה, אבל – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אתה צודק. זה במחדל. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – באמצע מלחמה – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מחדל. מחדל. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – באמצע המלחמה – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – יש לך את החוצפה – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – יש לך את החוצפה – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> תשאל את בוגי, הוא היה שם. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – לבוא ולבקש ועדת חקירה, כשאנחנו עסוקים ולנצח את הנגיף. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> זה הקרב עכשיו. אני לא מבין – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – איך אלוף במילואים בצה"ל יש לו את האומץ, את החוצפה, את התבונה, ללכת לכזה מהלך הזוי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה, אם היית במלחמות שלך, שאתה נלחם עם החיילים, שומע שעכשיו רוצים ועדת חקירה – אתה הזוי, סליחה על הביטוי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> יצא לי גם חרוז. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> הזוי זה מי שמתעסק – – – שופטי בית המשפט העליון. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> יצא לי גם חרוז. אבל אני חייב לומר לך, עכשיו קצת ברצינות, ואני אתייחס גם לנושא הענייני, כמובן. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – דיון. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אומר לכם כזה דבר: אנחנו במאמץ לאומי למיגור הנגיף שצריך להיות משותף. יש לנו קצב הדבקה שמחייב אותנו לעצירה קשה, משמעותית ומיידית של הכלכלה. אני רוצה שיהיה ברור לכולם: על כל איחור בבלימה כעת נשלם בחולים קשים חדשים. חלון הזמן שיש לנו לשינוי המצב – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – הוא קצר. אסור לנו לשחוק אותו. אנחנו במדרגה אחת לפני סגר. המטרה של הכלת המגפה היא לשמור על הפעילות במשק, לא שום דבר אחר. זה ההישג הנדרש. אנחנו רוצים להוריד את מספר הנדבקים היומי חזרה אל מתחת ל-100 נדבקים. אנחנו עושים את זה על ידי שאנחנו מגינים על אוכלוסיות הסיכון, פועלים לאיתור מהיר ובידוד, טיפול הוליסטי ומלא במוקדי ההתפרצות, מטילים הגבלות ארציות, ובסופו של דבר גם צריך – ופה אני מאוד מופתע מהסיבה שהבאת אותי לפה. לא שאני מתנגד, אני תמיד אעלה ואשיב, אבל אנחנו צריכים לייצר, גם בציבור וגם אצלנו, אצל כולנו, את המחויבות האישית הזאת להבנה של המצב. זה הולך עם הסברה שאנחנו צריכים להעביר, זה הולך עם אכיפה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> התנהלות פופוליסטית חסרת אחריות של האופוזיציה לא תורמת, רק מזיקה ורק גורמת לנו לשלם מחיר יותר כבד. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מטפלים בראש הממשלה יותר מאשר במשבר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אלה דברים שהיו על ליבי והיה לי חשוב לומר. אני גם אקריא לך את התשובה כפי שנכתבה. התמודדות עם נגיף הקורונה נמצאת בעיצומה, והנושא של מיגור הנגיף בישראל, כמו גם בעולם כולו, רחוק מסיומו. אנו עדים בימים אלו בכל העולם וגם בישראל להתפרצות של גל נוסף בתחלואה. ישראל התמודדה עם הגל הראשון של פנדמיית ה-COVID-19, קורונה, בצורה מעולה בזכות התערבות מוקדמת ונחושה של משרד הבריאות. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בגלל זה אנחנו כל כך צריכים עכשיו את כל – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ממשלת ישראל היא שמקבלת בסופו של דבר, לאחר קבלת נתוני התחלואה והתפרצויות, את ההחלטות, גם אם הן לעיתים כואבות ובעלות מחיר חברתי וכלכלי כבד. אנו כמובן ערים להשלכות על הציבור ורואים אותן לנגד עינינו בכל החלטה שמתגבשת. אנו מנסים לצמצם את הפגיעה בכלל הציבור ככל שניתן, אולם בסופו של יום יש צעדים הכרחיים לצמצום התחלואה והתמותה, והם כדי להגן על הציבור כולו, קואליציה ואופוזיציה כאחד; עם ישראל אחד הוא. אם לא ננקוט כולנו, ממשלת ישראל וכנסת ישראל, צעדים מיידיים ונחרצים, לא נוכל לצמצם את ההדבקה ואת הגידול בתחלואה. אנו משתפים גורמי מקצוע רבים מתוך מערכת הבריאות ומחוצה לה בתהליך החשיבה והיוועצות טרם קבלת ההחלטות – גם אלו שמותחים ביקורת, כולל פומבית, על כל הצעדים שננקטו ורואים את הדברים בעין שונה – מתוך תפיסה כי חשוב לשמוע דעות ועמדות שונות וכי תהליך זה הוא מפרה ונכון מקצועית, גם להתמודדות טובה יותר עם התפרצות הנוכחית וגם להיערכות עתידית לאתגרים שעוד נועדו לנו. אבקש להדגיש כי ישראל מהווה דוגמה טובה למדינה שהשכילה להתכונן מבעוד מועד ולנקוט צעדי מנע להתפשטות נרחבת של נגיף הקורונה בהשוואה למדינות מערביות רבות אחרות בעולם שנאלצו להתמודד עם הנגיף. צעדים רבים שגיבש משרד הבריאות והפעלתם בעיתוי מיטבי תרמו לצמצום התחלואה והתמותה בישראל, ובהם הגבלות בשלב מאוד מוקדם על כניסת זרים לישראל ושליטה על כניסת אזרחי ישראל ותושביה; ביצוע חקירות אפידמיולוגיות לכלל החולים, שאנו פועלים בימים אלה גם לתגברן במדיה ניכרת; הקמת מחלקות בידוד לחולים; הקמת מלוניות למבודדים ולחולים; הקמה והרחבה נמרצת של יכולות האבחון המעבדתי; פיתוח תשתיות ממוחשבות לניהול ובקרה אחר קופות החולים; פיתוח כלים טכנולוגיים לאיתור מגעים של חולים לצורך קטיעת שרשראות ההדבקה; היערכות של מערך האשפוז והקהילה למענה ולטיפול ושל כלל המערכת הרפואית להתמודדות עם חשודים וחולים מאומתים; ייצור ורכש של ציוד מיגון וציוד רפואי חיוני בהתאם לתרחישי הייחוס שהוגדרו. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהגבילו את הכניסה של זרים ששהו בסין. במהלך הדרגתי ישראל סגרה את הגבולות למדינות נוספות במזרח, לאחר מכן לאיטליה, מדינות נוספות באירופה, ולבסוף לכל מי שאינו אזרח או תושב ישראל. למרות הביקורת שהושמעה אז מפי גורמים שונים על כך שמשרד הבריאות וממשלת ישראל נוקטים צעדים מוגזמים, הרי שבסופו של יום הוכח, כפי שאף מבקרים לא מעטים הודו בפה מלא, כי מדיניות זו הייתה נכונה ופעילויות אלה צמצמו משמעותית את מספר החולים שהגיעו לארץ, דבר שגם צמצם משמעותית את ההדבקה, וכפועל יוצא מכך השפיע על שיעור התחלואה הכללית ועל שיעור תמותה נמוכים. על כל אלה אנחנו יכולים להיות גאים, אולם בצורה מפוכחת, שכן ההתמודדות עם הנגיף לא תמה. בשבועות האחרונים אנו חווים התפרצות מחודשת של נגיף הקורונה אשר בעטייה ישנה עלייה גדולה במספר המאומתים. רק בסוף השבוע האחרון חצינו את רף 1,000 החולים המאומתים החדשים ליממה, ואתמול נשבר שיא שלילי חדש עם מעל 1,300 נדבקים ליממה – מספר גבוה מזה שהיה בסוף חודש מרץ, 738 נדבקים ליממה. נתונים אלה מצריכים לנקוט פעולות נחרצות ומשמעותיות על ידי כולנו כדי לבלום את ההתפשטות. ברצוני להדגיש: המאבק בנגיף הקורונה צריך להיות משותף לכולנו. כפי שהנגיף אינו מבדיל בין חולים ממוצא, גזע, דת ולאום שונים, כך גם המאבק בנגיף צריך להיות משותף לכולם. חבר הכנסת יאיר גולן, אנו נמצאים בעת זו במלחמה עם אויב משותף, שבניגוד למה שאתה הכרת בעבר, הפעם הוא בלתי נראה. אנחנו נוכל להביסו רק בהתגייסות כוללת, של כולנו, מצד הציבור ומצד נבחריו. אני מצפה שגם חברי הבית הזה יטו שכם במאבק, כפי שכאן עושים לא מעט מהם, גם בהסברה בקרב קבוצות שונות, לדוגמה בחברה החרדית ובחברה הערבית והבדואית. אין לי ספק כי מבקר המדינה, שממונה מתוקף תפקידו וסמכותו לבקר את המערכת הממשלתית, יבדוק גם את ההתמודדות הנוכחית, תהליך שכבר החל בו. בסופו של דבר אני בטוח שגם יצביע על לקחים שיסייעו לנו להיערך בצורה טובה יותר לקראת התמודדויות עתידיות. עוד מילה שאפשר לומר מהמשפטים המוכרים. "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות", נהוג לומר, ולא בכדי. בשעה זו ראוי, לטובת הציבור כולו, שכל המפלגות יגלו אחריות כלפי הציבור כולו ויעבירו מסר של אחדות ובכך יהוו דוגמה לציבור לאחריות ולהתגייסות אישית וציבורית, שהיא אכן חיונית להצלחת ההתמודדות מול הנגיף. לכן ההצעה להקמת ועדת חקירה – שכאמור, היא מיותרת – איננה נכונה ומעבירה, לצערי, את המסר ההפוך. לאור האמור, אני מבקש להסיר מסדר-יומה של הכנסת את ההצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. אני רוצה להוסיף: הכי קל זה לבוא בביקורת מהטריבונה. אני אספר לכם סיפור – חבר הכנסת יאיר גולן, לפני שאתה עוזב. אתה עולה? נחכה לך, אל תדאג, נחכה לך להצבעה. לפני שבועיים הייתה מחאה – עממית כמעט, אפשר לומר – של ילדי בית הספר או הנוער שמסיימים את כיתות י"ב. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כן, משפט סיכום. יש לי עוד 17 שניות, אבל אני מסכם. פנו אלינו בני נוער רבים – השר ביטון, אני מניח שאתה זוכר את זה: תנו לנו לעשות מסיבות סיום. למה אתם מונעים מאיתנו את מסיבות הסיום? פעם בחיים, זה מה שיש לנו. אנחנו אסרנו ומנענו. לצערי, רק היום נודע לי על מסיבת סיום פיראטית ברעננה שהביאה לעשרות נדבקים. אז עם כל הכבוד, אני חושב שהציבור כולו צריך להבין את האתגר, צריך להבין את משמעות הרגע. המשפט "הישמרו לנפשותיכם" – אני חושב שזה הפוקוס המרכזי. נושא הביקורת – יגיע זמנו עם מבקר המדינה. עכשיו אני פונה לאופוזיציה: תתגייסו, תתמכו במאמץ הממשלתי למיגור הנגיף. תודה רבה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אנחנו מגויסים כל הזמן ואנחנו פועלים כל הזמן. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, סגן שר הבריאות יואב קיש. חבר הכנסת יאיר גולן, אתה יכול להצביע מפה, אני אוסיף אותך. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אז אני אוסיף גם אותך וגם את בצלאל סמוטריץ' – הם ביקשו מראש – כדי שלא נצטרך להמתין עם ההצבעה. הצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת התמודדות ממשלת ישראל נגיף הקונה החדש, של חבר הכנסת יאיר גולן. בעד או נגד – נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 26 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 44 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת לא נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אני מבקשת להוסיף להצבעה את חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – בעד; חבר הכנסת יאיר גולן – בעד; חבר הכנסת מתן כהנא – בעד; היית פה במליאה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי – בעד; חבר הכנסת יואב קיש – נגד. התוצאה היא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> הייתם במליאה ומה קרה? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> שרן, גם אצלי זה נסגר לפני עשר – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> נסגר לפני – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אל תוסיפי אותי, אבל זה נסגר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מערכת. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת סעיד אלחרומי – בעד. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> 31 בעד, נגד – 44, 45 עם חבר הכנסת יואב קיש. ההצעה לא התקבלה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת ניגודי העניינים בבית המשפט העליון ובבתי המשפט בכלל << הלסי >> << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אני מבקשת לעבור להצעה הבאה לסדר-היום, הצעה מס' 711, בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת ניגודי העניינים בבית המשפט העליון ובבתי המשפט בכלל. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', לרשותך עשר דקות. בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת מהליכוד, חבריי חברי הכנסת מאגודת ישראל – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> חברים, אני רק מבקשת שקט במליאה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – חבריי חברי הכנסת מש"ס, חבריי חברי הכנסת מישראל ביתנו. חבריי חברי הכנסת מכחול לבן, שחרתו על דגלם את השמירה על שלטון החוק, את ביצור מעמדו של בית המשפט העליון, חברי הכנסת של יש עתיד, חברי הכנסת של תל"ם, חברי הכנסת של מרצ, שעמדו כאן השבוע וצעקו, בצדק מסוים, על זה שלוקחים לכנסת את הכוח מהידיים ונותנים לממשלה לחוקק לבד, זו הצעת חוק שמבקשת לתת לכנסת כוח לפקח. זה תפקידה של הכנסת – לפקח על הממשלה, ולפקח, כן, גם על הרשות השופטת. אין שום דבר שמחזק את שלטון החוק, אין שום דבר שמחזק את בית המשפט העליון ואת אמון הציבור בו בלכסות, בצופף שורות, בלתת גיבוי לעיוותים שקיימים במערכת. עכשיו, תראו, חברי הכנסת של כחול לבן, אתם שרים חדשים, זה מכבר נכנסתם למשרדיכם. אני בטוח שפגשתם את היועץ המשפטי של משרדכם, והוא עבר איתכם על ההיסטוריה של השנים האחרונות שלכם ושל בני המשפחה שלכם, בדק את הקשרים החבריים, הכלכליים, והעסקיים שיש לכם עם גופים וגורמים שונים במדינת ישראל, ואז בנה לכם הסדר ניגוד עניינים. זה כמובן לא מספיק. ההסדר הזה עולה אחר כך לפרקליטות ומאושר שם; אתם חותמים עליו. כל מנכ"ל חדש שהבאתם למשרדים שלכם עובר את התהליך התקין, הנכון והמבורך הזה. עובדים הרבה יותר זוטרים, גם בשלטון הציבורי במערכת הציבורית וגם בשוק הפרטי, עוברים את הסדרי ניגודי העניינים האלה כדי לוודא שההחלטות מתקבלות משיקולים ענייניים, שאנחנו לא נמצאים בפוטנציאל של ניגוד עניינים שעלול חלילה להטות את שיקול הדעת. מה לעשות, אנחנו בני אדם, אבל אני רוצה לגלות לכם סוד: לא רק אנחנו בני האדם – גם משפטנים הם בני אדם; גם שופטים הם בני אדם; גם פרקליטים ויועצים משפטיים הם בני אדם; עורכי דין הם בני אדם. יש להם רגשות, יש להם יחסי קרבה. כמה המשפט העברי מרחיק? כמה סיפורים יש לנו, חברי הכנסת החרדים, בתלמוד, על הצורך להרחיק ולו מראית עין של חשש להטיית דין? אם האריס הקדים ביום אחד את מה שהוא ממילא צריך להביא מחר אי-אפשר לשבת בדין בעניין הנוגע אליו. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> תבוא תדבר גם על עזרה לעניים. יש לך מיליון מובטלים. זה מה שמעניין אותך? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> כמה אנחנו מכירים את החששות הגדולים האלה. אם לא היה כלום, אז באמת לא ברור מה אני עומד כאן עכשיו על הדוכן. מה אני מבקש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית? אתם יודעים מה? אם היו מקרים של ניגודי עניינים, ששופטים ישבו בדין של צדדים, עורכי דין שיש להם קשר כזה או אחר, הם או בני משפחה מקרבה ראשונה איתם, אבל המערכת הייתה אומרת: אופס, זה לא בסדר, טעינו, נסדיר – אולי לא צריך היה את הכנסת. אבל אני מוכרח להודות על האמת: מה שיותר מקומם מהתחקירים של קלמן ליבסקינד וצח שפיצן, מה שהרבה יותר מקומם מהעובדות שנחשפות בתחקירים המטלטלים האלה אלה התגובות המקוממות והשערורייתיות של השופטים על התחקירים. שופטים שפעם אחר פעם לא מבינים מה הבעיה; הם לא בני אדם, הם מלאכים. חבר הכנסת קרעי, יש להם יכולת לנטרל רעשים, נכון? איך אומרים את זה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני יודע – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אז מה שאסור לנו ומה שאסור לכל אזרח או פקיד או קצין – לקבל החלטה כשהוא בניגוד עניינים – מותר להם, כי הם יודעים לנטרל את זה. הם בכלל לא מבינים מה אנחנו רוצים מהם. הם לא מבינים למה צריך הסדר ניגוד עניינים מסודר, למה צריך שהשופט יצהיר על המניעויות שלו בצורה מסודרת, ינמק אותן, ייתקף אותן אחת לתקופה, יפרסם אותן לציבור. << קריאה >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> את צועקת – אני מבטיח לך, גברתי השרה, שאת תדעי למה ועדת חקירה – מכיוון שבמשך שנים מערכת המשפט בולמת כל ניסיון אחר לביקורת אפקטיבית. היינו כאן בקדנציה הקודמת. הוקמה נציבות ביקורת על הפרקליטות. עמדה בראשה שופטת מכובדת – אגב, היא הייתה מכובדת עד שהיא העיזה להתריע על ליקויים, הילה גרסטל. אף אחד לא יכול לפקפק ביושרתה. אז הפרקליטים יצאו לשביתה, ועם פלייר הוציאו שן אחר שן אחר שן מהגוף הזה, סירסו אותו לחלוטין והפכו אותו לכלום. כל רעיון שעלה כאן לכל גוף שיהיה לביקורת נתקל בסירוב מוחלט, נתקל בציפוף שורות. אתמול ראינו את זה, שהמשטרה פתאום בניגוד עניינים, לא נוח לה לחקור את פרשת הממד החמישי, כי מעורבים שם כמה מפכ"לים בדימוס. פתאום, כשניגודי עניינים משרתים את המטרה, זה עובד מצוין. למה לשופטים מותר להיות בניגוד עניינים? עכשיו בואו, רק שהציבור יבין על מה אנחנו מדברים. אז השופטת אסתר חיות מצביעה בעד מינוי העוזרת המשפטית שלה לשעבר לשופטת. תחליפו את השם חיות בשם דרעי או סמוטריץ' ומייד תהיה חקירת משטרה והגשת כתב אישום. ואותה נשיאה, חיות, דנה כדן יחידי בבקשות ערעור על פסקי דין של מי שהיא בעצמה מגדירה כחברתה הטובה ביותר, השופטת ענת ברון, והיא משובצת לדון בעתירה על ועדה לבדיקת התנהלות מח"ש. העותר, עו"ד גיורא, הוא חבר קרוב שמופיע ברשימת עורכי הדין שבעניינם היא מנועה לדון. היא כתבה את רשימת המניעויות, היא שיבצה את עורך הדין הזה ברשימה, ועכשיו אין לה שום בעיה לדון בעתירה שהוא מגיש – ואגב, לפסוק לטובתו. שכחתי להזכיר: הוא בעצמו היה מתמחה בלשכתה. תיקים של חברת הביטוח – אז אתם יודעים, שמעתם את התשובה: יש כלל ביטוח ויש כלל אחזקות. אז מסתבר שהנהלה אותה הנהלה, הדירקטוריון אותו דירקטוריון ומדובר בשתי חברות בנות. והנשיאה יושבת ודנה. אתם יודעים שתביעות ביטוח, הרי זה לא על איזה 100,000 שקל, נכון? זה השלכות של עשרות, אולי מאות מיליונים לחברת הביטוח. ומי מייצג את חברת הביטוח? המשרד שבעלה של עורכת הדין, הוא שותף במשרד הזה – סליחה, של הנשיאה. אני סתם שואל: האם נראה לכם הגיוני שבעלה של הנשיא חיות, עו"ד דוד חיות, מחזיק במשרד עורכי דין, עושה הון מלייצג אנשים ולהופיע בפני בתי המשפט שכל השופטים בהם – מי אחראי לקידום שלהם? מי מנהל אותם? אותה הנשיאה חיות. תחליפו את השם דוד חיות בשם דוד שמרון ותראו את הכותרות, תראו את חקירת המשטרה מייד, תראו את הגשת כתב האישום של מנדלבליט תוך ימים. ענת ברון ישבה בדיון בעניינם של תורמים גדולים למוסד שעוסק בהנצחת בנה ושבראשו עומד בעלה. השופט מזוז – האמת שממנו הרבה ציפיות אין, אבל הוא יושב בעתירה שמכוונת נגד גוף שהבת שלו משמשת בו בתפקיד בכיר. פוגלמן מבקש מיומן בית המשפט – באמת שאני לא יודע אם לצחוק או לבכות – להסיר את שמה של עו"ד כרמל בן-צור, מתמחה ויועצת משפטית לשעבר אצלו בלשכה, מרשימת המניעויות שלו רגע לפני שהוא דן בענייניה, וכמובן, פוסק לטובתה. אגב, כל הרשימה שאני נותן לכם עכשיו, איכשהו במקרה מקרי לחלוטין, כל פסקי הדין הם לטובת אותו הצד שהשופט שדן בעניין היה בניגוד עניינים כלפיו. האם זה קשור? האם זה לא קשור? זה נראה לכם תקין? זה נראה לכם נורמלי? יכול להיות, אגב, שכל פסקי הדין הם טובים. אולי לא? אדוני שר המשפטים, ככה אתה חושב שיגבר האמון של הציבור בבית המשפט העליון? עו"ד דוד חיות – טוב, דיברנו עליו, לא נחזור שוב; הוא לא הנושא, אשתו היא הנושא. השופט קרא רק לאחרונה דן בעתירה של המועצה המוסלמית ביפו נגד עבודות הבנייה באתר הקבורה המוסלמי, למרות שהוא בעצמו הכניס את המועצה לרשימת המניעויות שלו; לא אני הכנסתי, הוא הכניס. השופט הנדל לא יכול לדון בתיקים של בית החולים סורוקה – ושוב, לא אני הכנסתי את בית החולים לרשימת המניעויות, הוא בעצמו עשה את זה – ולמרות זאת הוא יושב בתיק על רשלנות רפואית נגד בית החולים סורוקה. דפנה ברק ארז יושבת בתיק של העורך דין שהיא מנחה אותו בעבודת הדוקטורט ואחר כך הוא עוזר לה לערוך את ספריה, והיא מודה לו על העזרה הגדולה ואין לה בעיה לדון בעתירות שהוא מגיש בפניה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגיד, סמוטריץ', ראש הממשלה שלח אותך? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> יכולתי לעבור עכשיו באמת על עוד רשימה שלמה של מקרים עצובים ומקוממים. עכשיו, אני חוזר ואומר: הנקודה המרכזית, מיקי – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בצלאל, בצלאל – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – זה שהשופטים לא מתחילים להבין את הבעיה. אם היו אומרים: סליחה, טעינו, נתקן. עכשיו, מה זה לתקן? על השופטים צריך להחיל בדיוק את אותם הכללים, בדיוק את אותם הכללים שחלים על כל אדם אחר. מישהו בהנהלת בתי המשפט צריך לעשות להם את הסדרי ניגוד העניינים, מישהו צריך לוודא שהם מקוימים ונאכפים. המחשב של בית המשפט צריך לוודא – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני אגיד תכף משפט סיכום. – – המחשב של בית המשפט צריך לוודא שלא משבצים בתיקים. אני שמח מאוד על החלטת הליכוד לתמוך. זו החלטה נכונה, שמקיימת את רצון הבוחרים, ומגיע לכם קרדיט עליה. אני מצפה מחבריי החרדים להיות כאן באולם – הבטחתם את זה פעם אחר פעם לבוחריכם. לא יהיה אמון בזעקות השבר שלכם נגד בג"ץ ופגיעתו באופייה היהודי של המדינה אם לא תתחילו את התיקון הזה עכשיו. ואני אומר גם לכם, חבריי בשמאל, שוב: צעקתם כאן לפני יומיים. אני רוצה לתת כוח לכנסת לבצע את תפקידה, לבקר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זה קורה בארצות הברית, בדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם – שופטים עוברים שימועים רציניים בפרלמנט. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני מסיים. ככה מתקנים. אנחנו נתקן את מערכת המשפט, נתקן את קלקוליה. אני מקווה שההצעה הזאת תעבור וזה יהיה יום היסטורי שיתחיל את התיקון במערכת המשפט. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בצלאל – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. יעלה וישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן, בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אני היום מתבייש בכנסת ישראל. בוא נגיד ככה – אני אדייק, אני אדייק, כי אני גאה בכנסת ישראל; אני מתבייש בהצעה של חבר הכנסת סמוטריץ'. אני מתבייש בימינה, שתומכת בהצעה הזאת. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> מה שלא כמוך זה השטן. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני מתבייש בליכוד שנכנעים לימינה. אני מתבייש בליכוד, שיש שם אנשים הוגנים שאני מאוד מקווה שילכו לפי צו מצפונם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חושב שיש לנו פה מבחן לדמוקרטיה הישראלית, יש לנו פה מבחן לשלטון החוק. אני חושב שמה שעושה הליכוד זה הפרה טוטלית, בוטה, של ההסכם הקואליציוני, הפרה טוטלית, בוטה, של מערך יחסי העבודה של ממשלה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא דיברתם על זה בקבינט הפיוס? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל יותר מזה, יותר מזה – אני מתבייש גם שראש הממשלה הורה לחברי הליכוד להצביע בעד הצעה כזאת. אני חושב שהיום אנחנו בנקודת מבחן אמיתית לפני פניה של החברה הישראלית. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הליכוד יצביע בעד ואתה תיכנע – זה, עם התקציב הדו-שנתי ביחד וקבינט הפיוס. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוקיי. יש לנו היום מבחן לדמוקרטיה הישראלית. ביום שקוראים לשופטים לבוא לפה לוועדת חקירה, זה לבוא להגיד – לוקחים את הרשות השופטת ומרעימים עליה ומפחידים אותה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה צודק – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ממתי כנסת ישראל הפכה להיות הגורם שיאיים על שופטים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אחלה קואליציה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> יש לנו פה סיטואציה שהיא בהחלט סיטואציה משברית לקואליציה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – יש חוק – – – האמת. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חושב שמה שקורה פה לא יעלה על הדעת. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני קורא לכל אחד, לכל אחד מחברי הכנסת: אתם צריכים להחליט היום – אתם בעד דמוקרטיה, בעד זכויות אזרח, בעד מדינה שמכבדת את הפרדת הרשויות או שאתם בעד דיקטטורה? כל אחד מכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – זה דיקטטורה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> יש לנו פה סיטואציה של הכפשה, של מסע הסתה מכוון נגד מערכת בתי המשפט; של לקחת דברים ולהוציא אותם מההקשר. לקחת את אחת המערכות השופטות שעומדות בעצם בבסיס של הדמוקרטיה, שבכל העולם מתגאים בה, מתגאים בה בישראל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לבוא ולהגיד: יש לנו בית משפט עליון מכובד, זו גאווה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ואני רואה פה את חברי הליכוד ככה – – – האופוזיציה – – – בקואליציה, באים וצועקים נגד שר המשפטים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תתביישו לכם. תתביישו על התנהגות שלכם. תתביישו על ההתנהלות שלכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הליכוד נגד שלטון החוק. הליכוד נגד שלטון החוק. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חושב שאנחנו היום – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> כבוד שר המשפטים, שנייה. חברי הכנסת, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, אי-אפשר לנהל ישיבה ככה. זה נראה כמו שוק. אני מבקשת מכולכם, שבו על הכיסאות שלכם, תפסיקו עם הצעקות האלה. שר המשפטים של מדינת ישראל מדבר. אני מבקשת מכם טיפה לכבד את המעמד של הכנסת. תודה רבה. גם באופוזיציה – בבקשה לשבת. שבו, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> יש לנו בישראל כמיליון מובטלים, יש לנו את וירוס הקורונה שאנחנו מנסים להתמודד איתו, מעל 1,000 חולים מאומתים בכל יום, יש לנו התפרצות של מחלות קשות, של חולים קשים, יש לנו עלייה במספר המתים, ומה שמעסיק היום את הליכוד – לצערי, חברים שלי לקואליציה – זה איך למוטט את הדמוקרטיה? זה ביזיון, ביזיון שאני צריך לעמוד פה, שר משפטים. אנחנו צריכים לשים לב – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה שר המשפטים של מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה קרה בקבינט הפיוס? למה אין כינוס של קבינט הפיוס? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני ישבתי פה השבוע עד 04:00 והצבעתי בעד החוק שאפשר לממשלה לקבל החלטות מיידיות לטובת המלחמה בווירוס הקורונה. מתוך כבוד לכנסת ואמון בכנסת אמרתי שבתוך שבעה ימים הכנסת יכולה לבטל את זה. למה? כי חייבים את זה לצורך המלחמה. << קריאה >> אסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> כשחותמים על מסמך של ניגוד עניינים, למה שהשופטים – – – למה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> וכשאני שומע כל היום בוועדת הקורונה, בקבינט הקורונה, כמה שזה דחוף, כמה שזה חשוב – – << קריאה >> אסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> פשוט הם – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – ואני באותה סיטואציה רואה לנגד עיניי במקום את השמירה על האזרחים, במקום את המאבק לטובת המובטלים, במקום המאבק בווירוס הקורונה, מה שמעניין את הליכוד זה רק מיטוט הדמוקרטיה, רק מלחמה בשופטים – בושה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חד-משמעית, זה מה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה יום שהוא בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חושב שהגיוס שהליכוד עושה עכשיו הוא בושה. ההתנהלות פה היא התנהלות שאני בא ואומר: אנחנו נכנסים לקואליציה הזאת ככה – אנחנו באנו ואמרנו שנשלם מחירים בכניסה לקואליציה בשביל שלושה עקרונות שאנחנו מאמינים בהם, ואנחנו מאמינים בהם גם היום: עיקרון ראשון – מלחמה בווירוס הקורונה; עיקרון שני – מיליון מובטלים שצריכים להחזיר אותם; עיקרון שלישי – שמירה על הדמוקרטיה ושלטון החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו שומרים על החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלטון החוק זה לא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ולצערי, מה אנחנו רואים? שמתוך הקואליציה מה שמעניין אותם זה לבוא ולדבר על איך ממוטטים את הדמוקרטיה – – << קריאה >> אסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – השחיתות. מה מפריע לך – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – איך פוגעים במערכת השופטת, איך מחפשים שופטים, איך מחפשים שופטי עליון. מי שרוצה להיות חברה במינוי שופטים צועקת עליי, על שר המשפטים, כשאני בא להגן על דמוקרטיה. << קריאה >> אסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – שר המשפטים – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה עם קבינט הפיוס? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חייב להגיד, אני מתפלא על חבריי בחלק מהמפלגות שיצביעו היום כנראה בעד. אני מתפלא על שרת המשפטים לשעבר, שיכולה להרים את היד על ועדת חקירה נגד שופטים. שרת משפטים לשעבר. אני מתפלא על מי שאני מאמין ביושרו, בנט, שאני מאוד מאוד מקווה – שר ביטחון לשעבר – שירים יד על ועדת חקירה של שופטים. אני חושב באמת באמת שזה יום גורלי לדמוקרטיה הישראלי, ואני לא מגזים. יש פה שאלות פשוטות. מי שרוצה להילחם, מי שרוצה להילחם למען המובטלים, לא מנסה לשסות כל הזמן. מי שרוצה להילחם למען המובטלים לא מנסה לפגוע בדמוקרטיה בשעה הזאת. מי שמנסה להילחם למען המובטלים לא מחפש בעת הזאת את מערכת המשפט, הוא מחפש את המאחד, כמו כחול לבן; הוא מחפש את הביחד, כמו כחול לבן; הוא מחפש את האמירה האמיתית, הערכית, כמו כחול לבן. מי שרוצה להילחם בווירוס הקורונה נכנס לקואליציה ונלחם בווירוס הקורונה למען האזרחים, מקבל החלטות קשות, כמו כחול לבן. כמו שבני גנץ קיבל החלטות קשות – להיכנס ולהילחם למען המובטלים, בווירוס הקורונה ולמען הדמוקרטיה הישראלית. מי שכל מעייניו כרגע זה איך לפגוע במערכת המשפט עושה הפוך. אנחנו באמת בעת מבחן לדמוקרטיה הישראלית. אני אומר: לצערי, אני צריך לעמוד פה, אני צריך לעמוד פה ולהתמודד דווקא מול חברים בקואליציה, אני צריך לעמוד פה ולהשיב דווקא לחברים בקואליציה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה עם קבינט הפיוס? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חושב שאנחנו באמת באמת ביום קשה. אני לקחתי, ביקשתי את תפקיד שר המשפטים כי ידעתי שזה תפקיד מאתגר. אבל לא פיללתי שכנסת ישראל או חבר כנסת בישראל ייזום בצורה חסרת אחריות, בצורה שפוגעת בדמוקרטיה, להעמיד את כל מערכת המשפט – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה > – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> חברי הכנסת היקרים, כולם נמצאים פה למטה, ואני מבקשת, אני אתיר חלק מקריאות הביניים, אבל לא קשקושים, כי לא מצליחים לשמוע את השר ואת תשובתו. אז אני מבקשת – חברת הכנסת קטי, בבקשה, בלי צעקות, בלי דיבורים ביניכם. חלק מקריאות הביניים התקבלו, אבל תנו לשר המשפטים לסיים את דבריו. תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אסיים. אני אסיים. עם ישראל – היינו בשלוש מערכות בחירות – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה עם קבינט הפיוס? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הו, ראש הממשלה הגיע. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מיקי, מיקי, מה עם קבינט הפיוס? << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אנחנו נמשיך. לרשותך עוד שתי דקות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> עם ישראל הצביע בשלוש מערכות בחירות הצבעה מפוצלת. באה כחול לבן בצוק העיתים ואמרה: בשביל לרתום את העגלה הזאת של מדינת ישראל, שכל כך חשובה לכולנו, בשביל לרתום את כולנו, את כנסת ישראל, למען הדמוקרטיה הישראלית והיציבות השלטונית בעת המשברית הזאת של מדינת ישראל – משבר חוקתי, משבר של וירוס הקורונה ומשבר כלכלי אדיר – צריך לעשות מעשה של אחדות, צריך לעשות מעשה של פיוס, צריך לעשות מעשה של ביחד. מה שקורה היום זה בדיוק הפוך ממה שמדינת ישראל צריכה. מה שקורה היום זה ביזוי מערכת שלטון החוק, זה ביזוי הדמוקרטיה הישראלית, זה ביזוי זכויות האזרח. ההשמצות החוזרות ונשנות על מערכת המשפט הן מגמתיות. הן מגמתיות. הן חסרות היגיון, הן חסרות בסיס של ידיעה. ומה שקורה, לצערי, לצערי, לצערי, לצערי – זה יום עצוב מאוד. אני מקווה ואני בטוח שחברי הכנסת מכל סיעות הבית יבינו את גודל השעה – דרך אגב, כולל חבריי לסיעות החרדיות. אנחנו פה לא בשאלה של הקורונה, שהיא כל כך מעסיקה אותנו, אנחנו לא בשאלה של מיליון מובטלים, שכל כך מעסיקה אותנו, אנחנו בשאלה של מיטוט הדמוקרטיה – שגם היא מעסיקה אותנו מאוד. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, עם כל הכבוד לדעות שהן בקיצון – בקיצון – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – בקיצון? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> סלח לי, חברי סמוטריץ', דעות שבקיצון, של מיטוט דמוקרטיה, לא יכולות להיות דרך המלך של מדינת ישראל. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שר המשפטים של מדינת ישראל – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, שר המשפטים אבי ניסנקורן. אני קיבלתי מספיק חתימות בשביל הצבעה שמית, 20 חתימות להצבעה שמית. אני מבקשת מכל חברי הכנסת לעטות מסכה, כולל על האף – נמצאים פה המון אנשים באולם. מספיק אדם אחד כדי שכולם פה יהיו משותקים, אז בבקשה, גם על האף, לא רק על הפה. אנחנו נעבור להצבעה שמית על הצעה לסדר-היום בנושא הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת ניגודי העניינים בבתי המשפט העליון ובבתי המשפט בכלל, של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. מזכירת הכנסת, בבקשה. נא לשמור על שקט. < << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד קארין אלהרר – נגד סעיד אלחרומי – נגד << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אני מבקשת ממי שהצביע לעזוב את המליאה. < << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח גבי אשכנזי – נגד יעקב אשר – אינו נוכח << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> הוא פה, הוא פה. < << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה? << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> הוא בורח. הוא בורח. < << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> יעקב אשר – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אינו נמצא. < << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) לא משתתף? בעד. יעקב אשר – בעד << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אני מפסיקה כרגע את ההצבעה. אני מבקשת, מי שהצביע, בבקשה לצאת מהמליאה. היושב-ראש ביקש להפסיק את ההצבעה עד שכל מי שיושב למעלה יעלה למקומו. יש פה יותר מדי נוכחים בתוך המליאה. יש לכם שתי דקות. אני אתן לכם שתי דקות לעלות חזרה למקומות הישיבה שלכם, ואני מבקשת לשמור על שקט, כדי שלא יהיו בלבולים בין ההצבעות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> חברים, אני חוזרת: מי שיושב למעלה, נא לעלות למקום הישיבה ביציע למעלה. << קריאה >> גדעון סער (הליכוד): << קריאה >> מה הבעיה להמשיך אם יש שני סיבובים? << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> מזכירת הכנסת, נא להמשיך בהצבעה. < << קריאה >>מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – בעד אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יוסף ג'בארין – נגד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד עוזי דיין – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – נגד צחי הנגבי – בעד יועז הנדל – נגד שרן מרים השכל – בעד מיכל וונש – נגד הילה וזאן – נגד מכלוף מיקי זוהר – בעד תמר זנדברג – נגד אימאן ח'טיב יאסין – נגד מיקי חיימוביץ' – נגד אליהו חסיד – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד אחמד טיבי – גד יוסף טייב – בעד יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד היבה יזבק – נגד עומר ינקלביץ' – נגד משה יעלון – נגד אלי כהן – בעד יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – בעד ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד אוסנת הילה מארק – בעד פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד יעקב מרגי – בעד משולם נהרי – בעד אבי ניסנקורן – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – נגד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו משתתף איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד ג'אבר עסאקלה – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד טלי פלוסקוב – אינה נוכחת אורלי פרומן – נגד תהלה פרידמן – נגד עמיר פרץ – נגד רפי פרץ – בעד אורית פרקש הכהן – נגד עינב קאבלה – נגד אנדרי קוז'ינוב – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – בעד עפר שלח – נגד איציק שמולי – נגד רם שפע – נגד איילת שקד – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> מזכירת הכנסת, נא לקרוא שוב בכל השמות של מי שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גלעד ארדן – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח עוזי דיין – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח מנסור עבאס – לא משתתף עודד פורר – נגד טלי פלוסקוב – אינה נוכחת מירי מרים רגב – אינה נוכחת יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינו נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם המליאה שטרם הצביע? כן. קרן ברק. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) קרן ברק – בעד << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> מי עוד ביקש? יש עוד מישהו שטרם הצביע? תמה ההצבעה. מזכירת הכנסת, נא לספור את הקולות. אלו הן תוצאות ההצבעה: 43 בעד, 54 נגד. ההצעה לא התקבלה. אין מחיאות כפיים בתוך המליאה, חברים. אני מבקשת. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת שלמה קרעי << נושא >> << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אני מבקשת מחבר הכנסת קרעי לבוא להודעה אישית. חבר הכנסת קרעי. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אני כאן, גברתי. תמשיכו למחוא כפיים, חברי האופוזיציה, לחומה כנגד השחיתות וכלפי ניגוד העניינים שימשיכו לעשות לנו השופטים והיועצים המשפטיים. הכול מותר. תמשיכו לגבות אותם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תמשיכו לתת להם לעשות מה שהם רוצים. הם מורמים מעם. אתם יודעים מי היה יודע דעת עליון? << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> על בלעם הרשע כתוב "נאֻם שֹמע אמרי אל – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ויֹדע דעת עליון". הוא ידע. הוא, הייתה לו דעה עליונה. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> אבל איפה החברים שלך, שלמה? איפה החברים שלך? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל הם מחאו כפיים. אל תפריע לי. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> שלמה, איפה החברים שלך? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ההצעה שחבר הכנסת סמוטריץ' העלה כאן היא נכונה וצודקת, אבל ימינה לא חפים מצביעות. לא עשיתם את זה כשהייתם בקואליציה; לא הייתם מעיזים לעשות את זה אם כן הייתם בקואליציה ומקבלים את התפקידים שלכם. אתם חסמתם בזמנו בדיקות שהיו כנגד מקרים אחרים ולא נתתם להן להתקיים, אז אל תדברו עכשיו על בדיקה כאילו זה באמת בראש סולם הערכים שלכם. אנחנו לעומתכם תומכים בזה כי זה חשוב לנו, כי אכפת לנו מהדמוקרטיה בישראל, כי אכפת לנו משלטון החוק, כי לא ייתכן ששופטים יוכלו לעשות ככל העולה על רוחם ולהיות בניגודי עניינים. אנחנו מוכנים להיאבק על הערכים שלנו. אלי אבידר, אנשי ליברמן, אתם הצבעתם נגד. מה קרה פתאום? מה, אתם מפחדים שהאש תיגע גם בכם? מי מאיים לכם על ליברמן? לפיד, ליברמן וכל הצבועים שרוממות שלטון החוק והיושר וניקיון הכפיים בגרונכם אבל חרב פיפיות בידכם, מה, למה טובה החומה הזאת? למה טובה החומה? << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> מיליון מובטלים, בשביל מילון מובטלים. זה לא מעניין אותך? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, שמולי, אני יושב יום-יום – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> מיליון מובטלים לא מעניינים אותך? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שעה-שעה בוועדות הכנסת, אני דואג לזה שהחוקים יתוקנו ולהוסיף – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> מרוב שנאה לשלטון החוק. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – קבוצות של מובטלים ושל עצמאים. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> מרוב שנאה לשלטון החוק אתה לא רואה את המובטלים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> השנאה לשלטון החוק היא שלכם. כל המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> אתה לא רואה את המובטלים. תתבייש לך. זה מה שמעניין אותך? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם גורמים לשלטון החוק להיות רופס – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהשופטים יוכלו – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> יש עלייה בתחלואה ועלייה במתים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לעשות מה שהם רוצים. זה נראה לך הגיוני? << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> זה מה שמעניין אותך? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הרשימה ששמעת עכשיו מסמוטריץ' – זה נראה לך הגיוני? << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> אין קורונה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מזעזע את אמות הסיפים – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – של הערכים שלך, של הדמוקרטיה שאתה מאמין בה? איך אתם מסוגלים? << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> תתבייש – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> איך אתם מסוגלים להצביע נגד? חבר הכנסת גינזבורג, איך אתה, יושב-ראש ועדת הכנסת, מצביע נגד – – << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> השנאה לשופטים מעוורת אותך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נגד שקיפות, נגד טוהר המידות? << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> אתה לא רואה מובטלים, אתה לא רואה חולים – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מצביעים כאן נגד הדמוקרטיה, נגד השקיפות. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> – – אתה לא רואה מתים, לא רואה קורונה – לא רואה כלום. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נגד השקיפות, נגד טוהר המידות. << קריאה >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << קריאה >> העיקר – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> פשוט שערורייה. אני מצר על כך שההצעה הזאת לא עברה. אני מבטיח לכם, אזרחי ישראל, שאנחנו כאן נמשיך להיאבק כדי שייעשה כאן צדק, כדי שלא יהיה אף אחד שהוא עליון מעל החוק, לא יהיה אף אחד שיכול לדון בדינים של קרובי משפחה ושל מקורבים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> להוציא מרשימת המניעויות ולהכניס לרשימת – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – הממשלה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוי, אני מתפלא עליך. אתה איש ישר, איש הגון. איך זה לא מפריע לך? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דווקא בגלל זה, דווקא בגלל זה אני מגן עליהם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אתה מגן? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל ראש הממשלה שלך מעל החוק. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מגן על שחיתות? אתה מגן על ניגודי עניינים? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שלושה כתבי אישום. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה מגן על יועץ משפטי – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שלושה כתבי אישום – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהתיק שלו לא סגור מחוסר אשמה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – שוחד, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> קרעי – – – הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם הורסים את הדמוקרטיה. אתם זרקתם את מדינת ישראל לפח בשביל להגן על קליקה מצומצמת של אנשים שימשיכו – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אתם מגינים על עבריין. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לעשות מה שהם רוצים במחשכים, בחדרי-חדרים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם מגינים על נאשם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם מנצלים את המצב הזה ומנסים לעשות ולא להעביר את ההצעה החשובה הזאת, הצעה שתהיה טובה, שאמון הציבור במערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק, בדמוקרטיה, שאמון הציבור יעלה. היום אמון הציבור הזה נמצא בשפל, והוא נמצא בשפל בגללכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא בשפל בגלל ראש הממשלה שלך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא נמצא בשפל בגללכם, כי אתם לא מוכנים שאף אדם יבדוק שום דבר שקורה במערכות האלה. מדינה דמוקרטית, לא ייתכן שיהיה בה מישהו שהוא חסין, שהוא מעל החוק. אנחנו כאן נמשיך להיאבק לטובת הדמוקרטיה, לטובת השקיפות, לטובת שלטון החוק בישראל – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שיהיה שלטון חוק נקי, שקוף. לא סתם יש חלונות שקופים בבית המשפט העליון מלמטה עד למעלה. אור השמש צריך לחטא. מבחינתם אור השמש יכול לחטא את כולנו, רק לא אותם. אנחנו לא ניתן לזה לקרות, ונמשיך להעלות הצעות לצורך הבדיקה הזאת עד שהאמת תצא לאור ועד שניגודי העניינים האלה, שכמו ששמענו קודם מזעזעים את אמות הסיפים במדינת ישראל – רק אתכם כאן הם לא מזעזעים, כי זה לא מעניין אתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת שלמה קרעי. << נושא >> הודעה אישית של שר המשפטים אבי ניסנקורן << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקשת משר המשפטים אבי ניסנקורן לעלות – הודעה אישית. לרשותך עד חמש דקות. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> מי שהצביע היום נגד הצביע בעצם בעד הדמוקרטיה הישראלית ובעד זכויות האזרח. אני מברך כל אחד מחברי הכנסת שעשו את זה, שפעלו לפי צו מצפונם, כל חברי הכנסת וסיעות הבית. היו גם כמה חברים שבלחץ העיתים לא רצו, למרות אמירת הליכוד ולמרות הנחיית הליכוד, להצביע נגד צו מצפונם, והתקזזו או שלא הגיעו. גם אותם – אני לא רוצה להגיד שאני מברך, כי אני חושב שהם היו צריכים להתייצב פה ולהצביע נגד, אבל לפחות הם לא פעלו בניגוד לצו מצפונם. אני חייב להגיד עוד פעם: אנחנו במתקפה שלוחת רסן על בתי המשפט. אחרי שתקפו את הפרקליטות, אחרי שתקפו את המשטרה, הגיע תורם של בתי המשפט. אנחנו צריכים להבין: אין לנו דמוקרטיה אחרת, אין לנו בית משפט אחר ואין לנו זכויות אזרח אחרות. אני רוצה גם ברמת העובדות לסבר את האוזן. יש כללים של ניגוד עניינים ויש כללים של הימנעויות. שופטי ישראל ממלאים בטח את הכללים של ניגוד עניינים וגם מחמירים בהימנעויות, שזה לא על פי דין אלא על פי צו מצפונם והנחיות של הנשיאה. לפי בקשה שלי וקודם כול לפי הנחיה של נשיאת בית המשפט, שבעצם יזמה את ההנחיה הזאת עוד מזמן והיא לא קוימה, ועכשיו דאגה שתקוים, לפי הנחיית בית המשפט, רשימת ההימנעויות וניגודי העניינים מפורסמת החל מ-6 בספטמבר באתר הנהלת בתי המשפט. אין הרבה גופים כל כך מבוקרים כמו הפרקליטות ומערכת המשפט הישראלית. הפרקליטות, לדוגמה, מבוקרת על ידי מבקר משרד המשפטים – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אז למה האמון של הציבור ירד כל כך? למה אין לציבור אמון? הציבור לא חשוב. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – מבקר המדינה, נציב קבילות הפרקליטים ולשכת עורכי הדין בכובעם כעורכי דין. אותו דבר, יש מערכות ביקורת על השופטים. אנחנו פה לא היינו באמת בהצבעה על עובדות, היינו בהצבעה על הסתה, ואני מאוד מאוד שמח שההסתה היום לא צלחה. אנחנו חייבים להגן על הדמוקרטיה. הדבר האחרון – אנחנו באנו לממשלת אחדות מתוך אמונה שאנחנו בצו שעה, בצו חירום, בצו התגייסות לטובת מיליון מובטלים, לטובת מלחמה בקורונה, לטובת הדמוקרטיה הישראלית. חבל לי, חבל לי מאוד, שחברינו היום לא נהגו כך. תודה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, שר המשפטים אבי ניסנקורן. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> גורלם של אתרי המורשת באזורי איו"ש כתוצאה מתוכנית טראמפ << הלסי >> << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אני עוברת להצעה הבאה לסדר-היום, בנושא: גורלם של אתרי המורשת באזורי איו"ש כתוצאה מתוכנית טראמפ, מס' 606 ו-619, של חברת הכנסת מיכל שיר וחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. ישיב השר לענייני ירושלים ומורשת רפי פרץ. נמצא? נהדר. חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה, לרשותך עומדות שלוש דקות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים ערב מימושה הצפוי של הצהרת ראש הממשלה בדבר החלת הריבונות הישראלית על שטחי מולדת. כיושבת-ראש שדולת הריבונות, כמובן שאני מברכת על המהלך החשוב הזה. אבל בתוך כל שיח הריבונות מתקיים בימים אלה, כחלק מתוכנית טראמפ, שיח נוסף שראוי שנעצור שנייה ונראה אם לצד הריבונות אנחנו לא מוותרים בהיסח הדעת על דבר חשוב עוד יותר, והוא המורשת שלנו. מורשת אינה דבר מפלגתי. שימור המורשת הוא אינו עניין של ימין ושמאל, אלא חובתו של כל עם המכבד את עצמו – שימור העבר שלנו כירושה לדורות הבאים. צדק יגאל אלון כשאמר כי עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. כאשר כ-50% מאתרי המורשת המוכרים ביו"ש נמצאים בצד הפלסטיני של המפה, נגיע למצב של עם היודע את עברו, יודע את זכותו על הארץ ואת צדקתו ההיסטורית, ובהתנדבות הוא בוחר למסור את ההוכחות לכך בידי אלו המבקשים למחוק את הקשר היהודי לארץ ישראל. למי שיש ספק שזה מה שמבקשת הרשות הפלסטינית לעשות, שיסייר במזבלות ביו"ש, שם זרקה הרשות הפלסטינית הוכחות ארכיאולוגיות יקרות מפז שכל-כולן ממחישות את זכותנו על הארץ. באזורי יהודה ושומרון מצויים למעלה מ-6,000 אתרים מדעיים; יותר מ-2,300 אתרי עתיקות מוכרזים, ומהם 365 אתרי עתיקות ארכיאולוגיים בעלי חשיבות לאומית ועולמית. אבני הדרך הללו מספרים בעדות אילמת את מורשת ישראל, ושוב, את מחציתם אנו מתנדבים למסור למכחישי שואה ולמוחקי היסטוריה. זו האמת ואין בלתה. באתרים שמדינת ישראל עתידה לוותר עליהם נמצאים אתרים מכל תקופת יישוב הארץ, החל בהר עיבל, מקום מזבח יהושע, שם נמצאו מטבעות מצריים שכפי הנראה נפלו מכיסם של בני ישראל שסיימו ארבעים שנה במדבר והגיעו לארץ המובטחת – תבינו עד כמה זה מטורף – דרך העיר העתיקה שומרון, שבה שרידי ארמון מלכי ישראל – המלך יהורם, המלך עמרי – אתר המשקיף על קיסריה והשתמר טוב ממנה, אמת החשמונאים, ועד תל בית"ר, בירתה האחרונה של ממלכת יהודה. על סף חתימת הסכמי אוסלו מנע חנן פורת מממשלת ישראל למסור את קבר רחל לערבים. הוא פגש את ראש הממשלה דאז יצחק רבין, זיכרונו לברכה, ודרש לתקן את המפות. הוא התחנן שממשלת ישראל לא תתפנה מהאתר הקדוש. ראש הממשלה דאז הקשיב; קבר רחל הפך למובלעת. אסור לזנוח את העדות ההיסטורית לנוכחותנו כאן. המורשת היהודית שייכת לכל הדורות שקדמו לנו ויכלו לעמוד במקום שבו אנו נמצאים כיום ולכל הדורות שיבואו אחרינו. אני קוראת לממשלה: הציבו את אתרי המורשת על המפה. החילו ריבונות עליהם, או לכל הפחות בנו מנגנון אכיפה אפקטיבי נגד ההריסה המתמשכת בשטח וקדמו תוכנית חירום לאומית לשמירה על אתרי מורשת יהודיים. אבקש להעביר את הדיון לוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל שיר. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – יעלה ויבוא. גם לרשותך, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. אתה פה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הינני כאן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> בהצבעה הקודמת אמרו: אינו נוכח. קראו פעמיים: משה ארבל – אינו נוכח. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני הצבעתי בדיוק כמו ראש הממשלה נתניהו. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אה, בסדר, אתה בחברה טובה. אתה בחברה טובה. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אדוני השר, לנושא החשוב שלשמו נתכנסנו – ואגב, טוב שגם השר במשרד הביטחון נמצא כאן. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> שנייה, חבר הכנסת סמוטריץ', איך אתה גורם – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> בוא, בוא. אתרי המורשת ביהודה ושומרון – יש הרבה מאוד כאלה, וכולנו יודעים שהאזורים האלה, חבלי המולדת האלה, הם בסוף ערש הולדתה של האומה הישראלית: ראשית ההתיישבות שלנו בארץ ישראל, דרך האבות על ציר 60 – באופן טבעי מרחבי הארץ הנפלאים האלה מלאים אתרי מורשת עתיקים שמלמדים על ההיסטוריה המאוד-עמוקה ושורשית של העם היהודי בארץ ישראל. לצערנו הרב, גם עכשיו, כששטחי C ביהודה ושומרון עדיין בשליטתנו – אדוני השר במשרד הביטחון, איך אומרים? לפתחך לטפל בזה – הם עוברים מסע של הרס בסדרי גודל יותר גדולים ממה שעשו דאעש בזמנו, כשהלכו והשחיתו וניסו את כל ההיסטוריה להשמיד. סקר שנערך עבור פורום שילה ממש לאחרונה גילה שוד, ביזה והרס עתיקות בלמעלה מ-80%, ויש מאות אתרי מורשת ביהודה ושומרון, כמו לדוגמה בתל ארומה – מבצר חשמונאי היסטורי – הסרטבה – עוד פעם, בלב הבקעה, מבצר חשמונאי; בזמנו רשות העתיקות חששה לחפור אותו כדי שהוא לא יתמוטט. את שודדי העתיקות זה כמובן לא מעניין, ולצערי הרב, גם את המינהל האזרחי זה לא מספיק מעניין. אגב, אנחנו ניסינו הרבה מאוד זמן להכניס את פקחי רשות העתיקות, שיודעים את העבודה ועושים אותה מצוין בצד המערבי של הקו הירוק, לקבל סמכויות מהמינהל האזרחי ולהביא לידי ביטוי את היכולת ואת ההיכרות, את המקצועיות שלהם, ולטפל. אני חושב, אגב, ששני השרים החשובים שיושבים כאן יכולים לחבור ביניהם ולהכניס, ואם צריך לתת עוד תקן או שניים של פקחים, כי זה באמת באמת נורא ואיום. << קריאה >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << קריאה >> אנחנו מדברים כבר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זה עלול להיות חמור הרבה יותר אם חלילה האזורים האלה יופקרו. עמדתי על תוכנית נתניהו-טראמפ ידועה. אני חושב שהיא רעה מאוד. אנחנו לא יכולים בשום פנים ואופן להפקיר 70% מחבלי המולדת שלנו ביהודה ושומרון ולתת למישהו לחשוב שזה בעתיד מיועד לעם שלא קיים למעשה. אבל אם חס וחלילה, במסגרת התוכנית הזאת והמפות שיסורטטו באתרי המורשת ההיסטוריים האלה, שיש להם חשיבות באמת יוצאת מן הכלל, ואגב, אין על זה ויכוח אצל אף אחד מאנשי המקצוע, לא הארכיאולוגים – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – אין על זה ויכוח, על החשיבות ההיסטורית והמקצועית שלהם, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בפני השמדה מוחלטת של ההיסטוריה והזכר הכל-כך עמוק וחשוב שלנו לאתרים האלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אז אני סומך עליכם ומבקש מכם להיכנס לסוגיה לעומק, לוודא עכשיו את הטיפול, וכמובן שהדברים לא יופקרו בהמשך. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רק שנייה, בצלאל, אתה שאלת איפה נמצא משה ארבל – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, לא, שאלת איפה משה ארבל נמצא – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני הצבעתי בעד. איפה אתם הייתם, ימינה, כשדיברו על חילולי השבת? איפה הייתם? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, אני מבקש, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איפה הייתם וברחתם כל החברים? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא להוציא אותו, בבקשה. תודה. תודה רבה על העזרה, ואני מבקש שאדוני יצא מאולם המליאה. תודה. ישיב על ההצעה לסדר-היום השר לענייני ירושלים ומורשת הרב רפי פרץ, בבקשה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אם זה קשור אליי, אני מוחל לו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אהבתי לחבר הכנסת אבוטבול ידועה, אבל תקנון הכנסת חשוב כשאני יושב על הכיסא הזה. בבקשה. מכובדי השר, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> איפה הם היו? חיללו שבת והם ישבו בצד. ברחו. תתביישו לכם. ואני הצבעתי בעד איתך, לא עשיתי חשבונות. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> רק תגיד לי, איפה זה קרה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> חוצפה. אל תדבר על אחרים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אבל איפה הם היו? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אל תדבר על אחרים. (חבר הכנסת משה אבוטבול יוצא מאולם המליאה.) << דובר >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת מיכל וחבר הכנסת בצלאל, אני קודם כול מזדהה עם כל מילה שאמרתם, אבל ממש. אמרתם מילים שמעידות גם על אהבתכם הגדולה לארץ וגם על הכאב הגדול על האירוע הזה, שגם אני כואב אותו מאוד. אבל ברצוני קודם כול להתייחס להצעה לסדר-היום שהייתה לפני כן במליאת הכנסת ולשאילתה. ההצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לחקר ניגודי העניינים של השופטים שהעלה חבר הכנסת בצלאל, ידידי, נכונה וראויה, והצבעתי בעד. אכפת לי משלטון החוק ומהדמוקרטיה בישראל. שקיפות של העומדים על כס השיפוט רק תחזק את הדמוקרטיה ותגדיל את האמון. אני בעד המשפט בישראל ורוצה אותו נקי וזך. ההצעה רק רצתה לעזור לכך להיות, וכמו שמצפים מאיתנו כנבחרי ציבור לשקיפות בניגוד העניינים, כך ראוי שניגודי העניינים של השופטים יטופלו בצורה שוויונית. וכמובן במענה על השאילתה, ראשית, אני רוצה להודות למגישי השאילתה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> – – ההצעה לסדר-היום בנושא שוד עתיקות ביהודה ושומרון. אני רוצה להודות, היו פה כמה חברים במשכן שדיברו על כך שהמשרד לא חשוב, אז הינה, מגישי השאילתה בעצמם מעידים על החשיבות של המשרד. אני אומר לכם, אחרי חודש וחצי במשרד היקר והמיוחד הזה, יש לנו ואנחנו עוד נעשה הרבה הרבה למען ירושלים, למען הריבונות בירושלים, למען ביסוסה כבירת הנצח של עם ישראל. אתרי העתיקות והארכיאולוגיה הפזורים ברחבי הארץ מהווים את הבסיס למורשת התרבותית והיהודית של העם היהודי ושל מדינת ישראל. הצלה, שימור ופיתוח של האתרים האלה והנגשתם לדורות הבאים מהווים נדבך הכרחי בתיעוד ושמירת הזהות היהודית והתרבותית של העם היהודי בארצו. אזור יהודה ושומרון, הכולל שטח של כ-5,700 קילומטר רבוע שחזר להיות ישראלי עם סיום מלחמת ששת הימים בשנת 67' – באזור הזה מתוארת הפעילות של אבות האומה, כינונה של ממלכת ישראל ויהודה, עיקר פעילותו של עם ישראל לאחר שיבת ציון, בתקופת בית שני ואחריו. בכל רחבי אזור יהודה ושומרון פזורים אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים רבים בעלי חשיבות רבה לתיעוד ושימור התרבות והממצא הקדום. באתרים נמצאות ערים עתיקות – העליתם חלק ויש עוד הרבה. אני מבקר כל שבוע בשניים-שלושה אתרים, כואב מאוד את הכאב שאתם מדברים עליו וער לו, ואני מייד אגיד מה הצעדים שאנחנו נוקטים. כמובן, יש לנו חברון עיר האבות ביהודה, שילה הקדומה בבנימין, שומרון – סבסטיה – בירת ממלכת ישראל בשומרון ויישובים מתקופת בית שני, בתי כנסת ביריחו, סוסיא, נערן, חירבת סמרה ועוד, מבצרים וארמונות מתקופת החשמונאים והורדוס, מבנים ויישובים מהתקופה הביזנטית. בעוד אתרים מתחומים ותקופות אלו בשטחי הקו הירוק – המכונה הקו הירוק – מטופלים ומוגנים על פי חוק בצורה שיטתית על ידי חקיקה, תופעות של שוד והרס עתיקות מטופלות על ידי רשות העתיקות וחלק מהאתרים אף מוכרז ומנוהל על ידי רשות הטבע והגנים, הרי שבתחומי יהודה ושומרון, שבהם לא חל החוק הישראלי, לצערי הרב – ועוד יחול – המציאות שונה. מגוון של חסמים – ביורוקרטיים, הכוללים אתגרי תיאום בין הגורמים הביטחוניים והאזרחיים, משפטיים, הכוללים אי-סדרים בהגדרות אכיפה וענישה, ותקציביים, שאינם מאפשרים גיוס אמצעים לטיפול באתרי המורשת – יצרו מציאות שבה נהרסים ומושמדים אתרים בעלי חשיבות למדע בכלל ולמורשת היהודית והישראלית בפרט, המבטאים את העומק של העושר הלאומי שלנו והערך העולמי יוצא הדופן של המורשת המיוחדת של עם ישראל. דוגמאות אלה להרס ניתן לראות באתרים כגון סבסטיה, או שומרון העתיקה, תל ארומה שהזכרת, חבר הכנסת סמוטריץ', מבצר קיפרוס, הצופה על יריחו, מבצר סרטבה ועוד. אני הייתי במבצר קיפרוס, זה מעל יריחו – מקום מדהים, מקום על אותה רשת הרים שהורדוס קבע לאורך הדרך – מצדה וכמובן מקומות נוספים. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמה זמן? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> על פי התקנון אין הגבלת זמן על שר משרי הממשלה, מכיוון שהוא מנמק בהחלט את הנושא. אולי תשתכנע לא להעביר את זה, אולי תשתכנע כן להעביר. אנחנו כפופים לתקנון הכנסת גם כשזה נוח וגם כשזה פחות נוח. בכבוד, כבוד השר. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. בכלל אני מתלהב, ראיתי אותך פה כמה פעמים עושה עבודה נפלאה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> לצערנו הרב, עם התקדמות הדיון, ובעזרת השם, לקראת החלטת החלת הריבונות ההיסטורית – שכולנו מצפים לה – על כל היישובים ביהודה ושומרון, לצערנו הרב מתרחב הרס העתיקות ביהודה ושומרון והופך לתופעה ממוסדת, שיטתית, מאורגנת – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זה יהודה ושומרון? שטחים כבושים. מה זה יהודה ושומרון? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הערת הביניים של חבר הכנסת ווליד טאהא נרשמה גם בפרוטוקול של הכנסת. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מתגאה בהחלת ריבונות נגד החוק הבין-לאומי? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> יש לנו במקומות האלה, יש הוכחות שהעם הזה היה כאן הרבה הרבה לפני שהאסלאם בכלל חיפש את מקומו. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא, אתה לא צודק. אתם פה 3,000 שנה – הערבים פה 5,000 שנים, אז עזוב את המנטרה הזאת. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> תבדוק כמה זמן הערבים – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היבוסים הם אלו שבנו את ירושלים, הם אלה ששמו את האבן הראשונה. לא היו יהודים בארץ הזאת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך 5,000? מאיפה לקחת את זה? << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היבוסים, הערבים היבוסים היו בירושלים לפני 5,000 שנה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> תבדוק את ההיסטוריה. אי-אפשר כל הזמן לשכתב את ההיסטוריה, כדאי לבדוק אותה. ההיסטוריה היא ברורה – אנחנו היינו ונישאר בעלי הארץ הזאת. מתרחב הרס העתיקות ביהודה ושומרון והופך לתופעה ממוסדת, שיטתית, מעוגנת ורחבה ביותר. כמעט מדי יום מתבצע שוד והרס של אתרים באתרי עתיקות, כך שנכסי העתיקות נעלמים לנצח. משאיות יוצאות מהאזור האחורי של הר הבית לכיוון של עמק צורים, ואנחנו רואים שם את כל ההרס ואת כל ההשמדה של האתרים, אתרים כל כך יקרים. אנשים שלנו מסננים שם את העפר ומוצאים אוצרות, אוצרות, שמעידים על אלפי שנות קיום של העם הזה במקומות הללו. לעיתים נעשה שוד העתיקות בעבור בצע כסף. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> יחד עם זאת, אני אומר את זה בצער, בכאב אך בוודאות גמורה: בחלק מהמקרים המתועדים הפגיעה בעתיקות נעשית ממניעים לאומניים וכן משיקולים טריטוריאליים, על ידי גורמים עוינים, כפי שנעשה בתל א-רומה, הנמצא בשטח B, במטרה לקבוע עובדות בשטח ולהעלים שרידים ארכיאולוגיים שאינם עולים בקנה אחד עם עמדת חלק מהיושבים באולם הזה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> אנחנו מבינים את זה. כיום מוכרים על ידי קמ"ט איו"ש כ-2,600 אתרי עתיקות ואתרים היסטוריים המהווים נכס לאומי של התרבות של ארץ ישראל בכלל והעם היהודי בפרט לאורך כל יהודה ושומרון – כמו שהזכרת, מיכל שיר, את המזבח בהר עיבל, המזבח הזה, שנמצאו בו עתיקות רבות, מזבח מימות יהושע בן נון, מזבח שאומר על הצעדים הראשונים שלנו; שילה העתיקה, שומרון, סבסטיה – מקומות שבהם אנחנו התהלכנו. אבותינו התהלכו בשכם, בחברון, ודאי וודאי בהר הבית. בכל המקומות הללו נמצאים רבים מהאתרים החשובים מראשית דרכו של עם ישראל. בשבוע שעבר – חברת הכנסת מיכל שיר, לגבי דברים שנעשו – בשבוע שעבר פניתי במכתב דחוף לשר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ בדרישה לטפל בהשתלטות הפלסטינית על שטחי C, ובתוך זה הדאגה לאתרי המורשת הנמצאים ביהודה ושומרון. אני בקשר מאוד הדוק עם השר ביטון בסוגיה הזאת, ואנחנו נמצא פתרונות להשתוללות חסרת הרסן ומה שקורה בשטחים הללו. בימים הקרובים אפגש עם ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גנץ על מנת להעלות את הנושא בשיחות על תוכנית המאה. אפעל לכך שבהצעת הממשלה על הריבונות יעוגן סעיף מיוחד עבור הטיפול והשימור של אתרי המורשת ביהודה ושומרון. כשר ירושלים ומורשת, אינני ממתין לתוכנית המאה – אני אשמח מאוד שהריבונות הזאת תגיע להצבעה, ואני אצביע עליה בגאון רב, כי כל יישוב ביהודה ושומרון ראוי שיהיה תחת ריבונות ישראלי, עם כל הבעיות שיש, שניתן להם מענה. המשרד מבצע כיום הסדרה של אתרים אשר נמצאים בסכנה. בין האתרים אפשר למצוא את חלום יעקב בבית אל – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> – – חלום יעקב, שבו אבי האומה יעקב אבינו שוכב ומקבל הבטחה על כל הארץ הזאת. אנחנו חיים פה מהבטחה הרבה לפני שהלכנו כאן. בהמשך גם קיבל אברהם אבינו את האמירה הגדולה: קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה – ואנחנו מהלכים שם, ואני אדאג שנלך באתרים האלה. אני אדאג שכל יהודי יגיע אליהם, שתהיה הנגשה ושיהיה אפשר באמת בכבוד ובגאון לדעת את מורשתנו ההיסטורית. מתרחשת האצת עבודות בסוסיא – ואנחנו משקיעים בזה כסף – שימור תחנת הרכבת בסבסטיה וקידום פרויקט בעפרה. נוסף אליהם אני בוחן בימים הללו מסלול רגלי וגישה נוחה לאתר ארמונות החשמונאים הנמצאים ביריחו. הייתי שם, הלכתי שם ברגל, ראיתי את האתר הזה – 120 דונם של אתר מימות החשמונאים. אין לנו הרבה אתרים כאלה. האתר הזה בעל משמעות היסטורית גדולה, ולצערי הרב האתר הזה, חלקו נמצא בשטח A וכבר ננגס וטופל, לצערי הרב, על ידי המתיישבים המקומיים, אבל הוא בעל משמעות היסטורית גדולה. אנחנו בהחלט בהחלט נדאג שהמורשת של מלכי חשמונאי והורדוס תהיה במקום הראוי לה. בשבוע שעבר סיירתי בחברון, עיר האבות, באתר הארכיאולוגי המרשים ליד תל רומיידה. המשרד שלי משקיע בפיתוח האתרים בחברון והנגשתם, ואך טבעי לי שהריבונות תחול על כל מרחב חברון ואתריו. ומעל לכל מה שתיארתי כאן, התכנון שלי הוא לטפל בהקדם בהבאה של החלטת ממשלה שתוציא לפועל בטווח קצר פעילות למניעת שוד עתיקות ביהודה ושומרון, ותפעל ליצירת עדכון חקיקה, לקיים מנגנון לטיפול בתופעה. גם בזה אני בקשר עם המשרדים השונים, כמובן עם השר לענייני ביטחון, השר ביטון. אנחנו נפעל לקידום שיקום, שמירה ופיתוח האתרים הללו. הריבונות שלנו צריכה להיות במעשים ולא בדיבורים. אתרי המורשת הם החיבור שלנו למורשת ולהיסטוריה של עמנו, ומחובתנו לדאוג לכך שהאתרים יהיו מונגשים לכל עם ישראל. איפה שנצעד – לא תהיה שאלה של מי המקום הזה. אתרים היסטוריים שנתייחס אליהם כאל שלנו – הם יהיו שלנו. פעם זו הייתה מחרשה שקבעה את הגבול, היום זו המחרשה, ההתיישבות והיחס שלנו לאתרי המורשת שלנו. עם היודע את שורשיו ומורשתו, ראוי ומוכן לעתידו. תודה רבה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לכנסת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לכבוד השר. אני אאפשר להצביע מאולם המליאה ולא להטריח את חברי הכנסת לעבור ממקום למקום. דעה נוספת לחבר הכנסת אוסאמה סעדי – אחרי ההצבעה. מה התקנון אומר? דעה נוספת לחבר הכנסת אוסאמה סעדי – מוותר. חבר הכנסת יבגני סובה, יש לאדוני דעה נוספת? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעה לסדר-היום. אני עובר להצבעה על הצעה לסדר-היום בנושא: גורלם של אתרי המורשת באזורי איו"ש כתוצאה מתוכנית טראמפ. בקשת המציעים היא להעביר לוועדת החוץ והביטחון. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 10 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן כדלקמן – אנחנו נוסיף רק לאחר הכרזה: שבעה בעד, עשרה מתנגדים, ואני מוסיף כתומכים את חברי הכנסת אוריאל בוסו, ינון אזולאי, קרן ברק, מיכל שיר, בצלאל סמוטריץ', יואב קיש, שרן השכל, וכן את חברות הכנסת אתי חוה עטייה והילה שי וזאן, וכן את תהלה פרידמן. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא נחשב, כי הן לא הצביעו ממקומן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברות הכנסת הללו. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא נחשב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני הכרזתי את התומכים. המתנגדים, מן הסתם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה לא מהמקום? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> המתנגדים – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה לא מהמקום? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת סעדי, אני הודעתי מראש שאני אאפשר לחבר כנסת שנמצא במליאה להצביע. הודעתי, ולכן אני מאפשר את זה. זה חל גם עליך. אני מבקש לצרף את המתנגדים שלא ישבו במקומם: חבר הכנסת – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אבל יש את – – – << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כתומך: חבר הכנסת אופיר סופר. היית כאן בזמן ההצבעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מאה אחוז. אז כתומך. מתנגדים: חבר הכנסת – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא הוספת אותנו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתם כתומכים? חבר הכנסת יבגני סובה ואנדרי קוז'ינוב גם כן תומכים. כמתנגד – חבר הכנסת ניצן הורוביץ. מזכירת הכנסת תיתן לנו את תוצאות ההצבעה. 14 תומכים, 11 מתנגדים, ואשר על כן ההצעה לסדר-היום התקבלה, ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תודה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מתן פתרון מיידי לזוגות לפני הנישואים שנמנע מהם לרשום את הנישואים גם בחו"ל עקב משבר הקורונה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ההצעות הבאות לסדר-היום הן בנושא: מתן פתרון מיידי לזוגות לפני הנישואים שנמנע מהם לרשום את הנישואים גם בחו"ל עקב משבר הקורונה – הצעות לסדר-היום מס' 582, 588, 604 ו-626. חבר הכנסת יבגני סובה יעלה ויבוא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה דקות יש לי? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שלוש דקות מלאות. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תראו במה הממשלה הזאת מתעסקת: מתווכחים בתוך הממשלה, מדברים על כל מיני שטויות, בזמן שעם ישראל והרבה אזרחי ישראל מצפים לפתרונות. אני חייב לגלות לכם – יכול להיות שחלקכם לא יודעים – כמעט 9,000 זוגות מדי שנה נאלצים – אני מדגיש את המילה הזאת: נאלצים – לנסוע לחוץ לארץ בשביל לעשות את הדבר המינימלי ביותר: להתחתן. למה? כי מדינת ישראל לא מאפשרת להם להתחתן. לא מספיק שאתה משלם מיסים, משרת בצבא, חס וחלילה מותר לך להיפצע, ויש כאלה גם שנהרגים בעבור המדינה הזאת, אבל מה שכן, אם אתה לא יהודי לפי ההלכה, מדינת ישראל שאתה אזרח בה לא מאפשרת לך להתחתן ולרשום את הנישואים. המצב הזה נמשך שנים על גבי שנים, עד שבאה הקורונה. באה הקורונה – ואני רואה פה את סגן שר הפנים, אדוני יואב בן צור, שתכף אני מניח שיתייחס לדברים – באה הקורונה ואין טיסות לחוץ לארץ. אין טיסות. פנו אליי לא מעט אנשים שאומרים: אנחנו רצינו כבר – ויתרנו על הזכות להתחתן במדינת ישראל, המדינה שלנו, והזמנו כרטיסים לאפריל, למאי, ליוני, ולא יכולים לנסוע, לטוס לחוץ לארץ להתחתן. אז אני פונה אליך, אדוני סגן השר: בוא נמצא פתרון זמני. אני לא נכנס לנושא ההלכה. אני לא רוצה שאתה או החברים שלך או שר הפנים יכירו באנשים האלה כיהודים, כי זה נושא הלכתי שלא ניתן לפתור. אבל בואו נמצא מנגנון שיאפשר לזוגות האלה לרשום את הנישואים לפחות בתקופת הקורונה, כי אין טיסות. אין טיסות, אבל הם צריכים להתחתן. הם רוצים לעשות ילדים; הם רוצים שהילדים שלהם ילכו לגנים; הם רוצים להירשם כזוג נשוי לכל דבר. על פי הנתונים של 2018, אדוני סגן השר – ואת זה אני לוקח מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – במרשם האוכלוסין נרשמו – ב-2017, סליחה, כי אלו הנתונים הכי עדכניים – 8,849 זוגות שהנישואים שלהם נערכו בחוץ לארץ. הנתון בשנת 2018 ו-2019 היה כמעט – דומה. אז אנחנו כרגע במחצית של שנת 2020, זה פחות או יותר המצב: כמעט מ-3,000 זוגות נמנעה הזכות להתחתן, כי הטיסות בוטלו, ואני מניח שעוד קרוב ל-3,000, 4,000 זוגות לא יוכלו לעשות את זה בחודשים הקרובים. הבקשה שלי היא בקשה צנועה מאוד: בואו ביחד נשב ונמצא פתרון, אם זה בשטח של שגרירות צ'כיה, קפריסין או כל מדינה שמארחת את האנשים האלה. בואו נמצא פתרון, כי אין טיסות. אי-אפשר לשלוח עכשיו מטוס פרטי לרשום את הנישואים. אני קורא לאדוני סגן שר הפנים, אני קורא לכל חבריי, אני קורא גם לאדוני היושב-ראש, שאתה מש"ס: בואו נשב בוועדה המתאימה – אני חושב שוועדת הפנים היא הכי מתאימה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ונמצא פתרון לזוגות הצעירים האלה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת אדרי קוז'ינוב יעלה ויבוא. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תשפטו. בואו נמצא פתרון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זה נושא שמעלה לא מעט אמוציות, ולצערי האולם כמעט ריק. בתחילת השבוע שר הפנים אריה – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – זה עדיין מלא פה. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מלא פה, כן. בתחילת השבוע שר הפנים אריה דרעי השתתף בצערם של הזוגות שלא יכולים להתחתן בארץ עקב הסגר וביטול האולמות והחתונות, אבל במשך העשור האחרון בארץ יש כ-400,000 פסולי חיתון שלא יכולים לממש את זכותם הטבעית. בצערם אף שר אחד בממשלה לא משתתף, כי הנושא הזה לא נפתר במשך עשור, למרות שהדרישה עולה כל הזמן. אנחנו חיים במדינה שהרבנות למעשה שולטת בכל המוסד של הנישואים. אוקיי, יש מונופול של הרבנות, יש את הסטטוס קוו, שאתם כחברי כנסת מהקואליציה מגינים עליו כבר עשורים, אבל בכל זאת, יש פה גם אזרחים שהם לא יהודים לפי ההלכה, שמשרתים, משלמים מיסים, עושים כל דבר, אזרחים לכל דבר ועניין, רק מה? הם לא יכולים להתחתן ולממש את הזכות הזאת. והזכות הזאת הוכרה כזכות אוניברסלית על ידי כל מוסדות האו"ם והעולם ומה שלא יהיה. אי-אפשר למנוע מבן אדם להתחתן עם בחירת ליבו. עד היום למדינה היה תירוץ מצוין: לכו תתחתנו בחו"ל – משרד הפנים ירשום אתכם. נקבל את זה איכשהו. בחריקת שיניים נקבל את זה. אין, אין טיסות. לא יקרה. עכשיו אנחנו בוכים, וזה עולה בטלוויזיה כל הזמן, וזה על סדר-היום. הזוגות הצעירים קבעו חתונה, זה התבטל פעם, פעמיים, וצריך למצוא פתרון. מה עם הזוגות שתכננו לנסוע, להירשם או להינשא בחו"ל ולהירשם פה בארץ? להם בכלל אין שום פתרון. פה לפחות עוד מוצאים איזה פלסטר: 20 איש בחתונה, 50 איש בחתונה, האולם נפתח, האולם לא נפתח. אבל בסופו של דבר פה נמנעת הזכות הבסיסית של להביא את הדברים האלה לידי ביטוי. והתירוץ הזה הוא פג תוקף – אי-אפשר להינשא בחו"ל, ואי-אפשר להירשם בארץ. לכן, כמו חברי יבגני סובה, אני מבקש למצוא פתרון לדבר הזה, כי זה דבר מתבקש. יש לזה גם השלכות כלכליות – לרישום כזוג נשוי במשרד הפנים יש השלכות כלכליות מבחינת מיסים, מבחינת תשלומים, מבחינת ההטבות. למה כל הדבר הזה נמנע? אני לא מדבר מבחינה דתית, אני מדבר מבחינה אזרחית נטו. למה זה נמנע? אז בואו נמצא פתרון. הפתרון הראוי – למצוא שטח של מדינה זרה בארץ, שטח ריבוני, שהמדינה הזרה תסכים לערוך בו את הנישואים בשטחה בארץ, ומשרד הפנים ירשום את זה. זה פתרון, וזה פתרון שאני מציע להעביר לדיון בוועדת הפנים של הכנסת, וייתכן שתבוא הישועה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. רק ברשותך, אדוני, לפני תחילת הדברים, אני מבקש לתקן לפרוטוקול את תוצאות ההצבעה על ההצעה לסדר-היום הקודמת עקב בלבול בספירת הקולות. מזכירת הכנסת הסבה את תשומת ליבי שבסך הכול 21 חברי כנסת תומכים, יחד עם חברי הכנסת שהצביעו בעד בהצבעה האלקטרונית, ועשרה מתנגדים, אז שיירשם בפרוטוקול. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה רבה. בשנה רגילה בערך 10,000 זוגות של אזרחים ישראלים, ששני בני הזוג הם אזרחים ישראלים, מתחתנים בחו"ל ואחר כך נרשמים כאן; המספר הזה אינו כולל זוגות מאותו מין. זאת אומרת, 10,000 חתונות של אזרחים ישראלים בחו"ל – רובם כי הרבנות לא מאפשרת להם, הרבנות או בתי הדין האחרים לא מאפשרים להם להתחתן בישראל, כי זה הדין אצלנו. בשנה הזאת של הקורונה, בגלל שאין טיסות, אין לאנשים האלה אפשרות להינשא. עכשיו, אלה אנשים שהרבנות איננה מעוניינת להשיא אותם. הרבנות הוציאה אותם מהגדר של – אני יודע מה – של היהדות. אז מה רוצים מהם? מה מבקשים מהם? הם אזרחים ישראלים. הם אזרחים. צריך לתת פתרון. יש למשל – אני אציע מין דבר – עבר לפני כמה שנים רישום נישואין לחסרי דת. כששני בני הזוג הם חסרי דת, אפשר לעשות רישומים בישראל שלא דרך בית דין דתי, זאת אומרת יהודי או דרוזי או מוסלמי או אחד מבתי הדין הנוצריים, אלא רישום נישואים במשרד המשפטים על ידי רשם אזרחי לשני בני זוג שהם חסרי דת. ניתן באותה צורה בדיוק לרשום את כל מי שלא יכול להתחתן. אני חושב שיש זכות גם למי שלא רוצה להתחתן בנישואים דתיים להתחתן בנישואין אזרחיים, אבל נעזוב, לא ניכנס איתכם עכשיו לוויכוח הזה. אנחנו עכשיו מדברים על מניעה בגלל הקורונה. עכשיו תראו, זה לא עניין של איזה פריבילגיה, לעשות חתונה – נחמד לעשות חתונה, באמת זה דבר נחמד – אלא על זכויות שאחר כך נובעות מהנישואין. זאת אומרת, האנשים האלה שלא יכולים להתחתן בגלל הקורונה הם אזרחים ישראלים – זה לא למטרות הגירה או למטרות אחרות, זה למטרות נישואין בין בעל לאשתו – נמנעת מהם הזכות הזאת, וזאת פגיעה חמורה ביותר. בכל הדיונים – למשל בהצעות החוק שלי לנישואין אזרחיים בישראל – תמיד אמרתם: הם יכולים לנסוע לחו"ל ואנחנו אחר כך רושמים אותם, שזה באמת מה שקורה. זאת אומרת, דה פקטו אתם מכירים בנישואין בחו"ל, אבל עכשיו אי-אפשר טכנית לנסוע לחו"ל, וכנראה שלא יהיה אפשר גם בחצי שנה הקרובה לפחות. צריך למצוא לאנשים האלה פתרון. סגן השר בן צור, אני לא בא ואומר לך: תכיר בהם כיהודים, אל תכיר בהם כיהודים; בעיניי זה גם לא כל כך חשוב, אבל לא משנה, בעיניך זה חשוב. אתה לא נותן להם הכרה כיהודים או משהו מהסוג הזה, אתה פשוט מאפשר להם כאזרחים – אחד מוכר כיהודי והשנייה לא מוכרת כיהודייה, נגיד הרבה עולים מברית המועצות, מרוסיה – אתה מאפשר להם פשוט להתחתן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה לשמוע מה הפתרון, פתרון לאזרחי ישראל שפשוט בתי הדין הדתיים לא רוצים ולא יכולים להשיא אותם. מה אתה מציע להם בעצם? תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שרן, את לא מצביעה נגד, נכון? להעביר את זה לוועדת הפנים. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> לוועדת הפנים? לי לא משנה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא חשבתי שאת נגד – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> לא הייתי – – – אם זה לא היה נושא שחשוב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> גברתי, שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, היושב בראש. היה לי חשוב להצטרף להצעה לסדר-היום הזאת מכמה סיבות. הראשונה היא שאני חושבת שגם במדינת ישראל, שבה לא ניתן לרשום חלק מהזוגות הנשואים, צריך להגיע לאיזושהי פשרה. אני הגשתי הצעת חוק שמדברת בדיוק על הפשרה הזאת. היא מדברת בעצם על נישואין אזרחיים אך ורק בתחומי שגרירויות, וזה ייתן איזשהו פתרון ומענה, כך שהם לא מתחתנים בישראל אלא בשטח השגרירות, הם חתומים על תעודת נישואים ממדינה זרה, ואז הם יכולים להיות רשומים פה. אני חושבת שזאת הצעת פשרה טובה. אני חושבת שזה משהו שצריך לדון בו אחרי משבר הקורונה. אבל תוך כדי משבר הקורונה נוצרו כמה בעיות, ופה גם פניתי לכמה מקומות. הייתה לי אתמול בלילה שיחה לא פשוטה עם אבא שחמישה חודשים לא ראה את הילדים שלו, ובסוף השבוע האחרון, ממש לפני שלושה ימים, הבת שלו חגגה יום הולדת, הנכד שלו לפני שבועיים חגג בר-מצווה, והוא לא יכול היה להיות-מצווה, והוא בטלפון איתי בבכי. כמוהו באמת עשרות אם לא מאות של זוגות, שהם לא נשואים – או שהם כן נשואים, אבל נשואים אזרחית – לא רשומים במשרד הפנים, או כאלה שהם לא נשואים ויש להם ילדים. יש להם תעודות, מראים שיש להם ילדים פה, מראים איזשהו דוקומנט, איזשהו מסמך, ועדיין משרד הפנים כבר יותר מכמה חודשים מאז שביקשנו לא מוציא הנחיות ברורות – לא לתיירים; לאלה שיש להם בני משפחה, משפחה קטנה פה, במדינת ישראל. השתתפתי בדיון שהיה בשבוע שעבר בוועדת הקורונה, ודרשנו ממשרד הפנים לבוא ולהביא הנחיות עד יום שני. אני יודעת, סגן השר, שאתה עשית מאמץ כביר בעזרה גם בפנייה הזאת. הבעיה היא שכמוהו יש עוד כמה עשרות של פניות שהגיעו אלי, וזה קשה לטפל פנייה-פנייה בפניות שמגיעות אלינו. כל אחד זה עולם ומלואו. אבל אני מבקשת ממך, בהזדמנות הזאת של הדיון הזה, לוודא שאנשי משרד הפנים עד יום שני גג מפרסמים לכולם הנחיות ברורות לאנשים נשואים, גם אם הם לא רשומים במשרד הפנים, ולהורים לילדים במדינת ישראל שרוצים לבוא ולבקר את הילדים שלהם כאשר הם לא אזרחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרן השכל. ישיב סגן שר הפנים, מורי ורבי יואב בן צור, בכבוד. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, תלמידי, חביבי, עוזרי לשעבר, יש עכשיו דרישה מוגברת להיות עוזרים שלי. רואים איזה עוזר, לאן הוא מגיע – כולם רוצים להצטרף להצלחה הזאת. אז אנחנו גאים שאתה יושב – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הם אמרו לי – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> יש לי גם תלמיד – הינה התלמיד ינון אזולאי, שהייתי מחנך שלו, ומשה ארבל, שעבדתי איתו, שהיה עוזרי – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אל תביך, אל תביך. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> גילים שונים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בכנסת כולנו פה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> זה היה בגילים שונים. מה אתם רוצים, שאני אספר לכם מה היה לפני 40 שנה, 30 שנה? עזוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שהדברים האלה הם דברים כואבים. כל אחד מנקודת המבט שלו, שיסתכל ויראה איך אנשים צריכים להתמודד בתקופה הזאת עם מגוון שלם של נושאים שהם לא דומים ולא קיימים – בתקופה הזאת, בגלל המשבר שבו אנחנו נמצאים. יש אנשים שרוצים להגיע לארץ מסיבות שונות ולא יכולים להגיע. יש אנשים שרוצים לצאת מהארץ מסיבות שונות ופוחדים שאם הם יצאו הם לא יוכלו לחזור. אז אנחנו במצב מורכב, במצב לא רגיל, במצב לא פשוט. אי-אפשר, אי-אפשר לשנות סדרי עולם בגלל מצב נתון, שאנחנו מקווים שהוא ייגמר – עוד חודש, עוד חודשיים, עוד שלושה, אבל הוא ייגמר. אני לא יודע איזה סוג של פתרון ביניים אפשר לתת כשיש לנו חוק ברור כשכתוב בו מה קורה במקרה כזה. מה החוק היבש אומר? בהתאם לסעיף 19ג לחוק מרשם האוכלוסין, שינוי בפרט רישום במרשם האוכלוסין ייעשה על יסוד תעודה ציבורית המעידה על השינוי שחל. במקרה של שינוי בפרט המצב האישי, השינוי יכול להיעשות על יסוד תעודת נישואין המונפקת על ידי הרשות המוסמכת לכך בהתאם לפקודת הנישואין והגירושין, על יסוד החלטות שיפוטיות המעידות על השינוי שחל שניתנות על ידי ערכאות מוסמכות או על יסוד תעודה ציבורית המעידה על השינוי שניתנה בחו"ל ושאומתה כדין – זאת אומרת, אי-אפשר לשלוח את זה במייל. בהיעדר תעודה ציבורית מאומתת המעידה על השינוי שחל במצב האישי ואשר נדרשת בהתאם להוראות החוק האמור, אין בסמכותו של פקיד הרישום לבצע שינוי במצבו האישי של התושב. אז מה אנחנו רוצים עכשיו, לשנות את החוק? << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אפשר. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אפשר? << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אתם עושים את זה הרבה. תראה איזה חוקים עברו פה בשבועות האחרונים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אתה צודק. אוקיי. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> שיניתם סדרי עולם בכנסת. זה דבר קטן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חוקים ש-70 שנה לא עברו, אז מה? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> רבותיי, אני שמעתי את הבקשות – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד שאתה נגד, אבל אל תנסה להסביר את זה מבחינת חוק שאי-אפשר לשנות. לא. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> רגע, רגע, לא, למה אתה חושב שאני נגד? למה אתה חושב? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אם אתה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> שמעת אותי אומר שאני נגד? אמרתי שאני מכיר וכואב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני סגן השר – – – שאי-אפשר לשנות סדרי עולם. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מכיר וכואב את המצוקה של אותם זוגות נשואים, בלי להיכנס לפרטי אותם זוגות עכשיו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז בוא נעזור להם. בוא נעזור. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> עזוב, אני לא נכנס לפרטים של אותם זוגות, אני לא מכניס את החשיבה האישית שלי, המחשבה האישית שלי או ההנהגה האישית שלי, מה אני חושב לגבי אותם זוגות. אין לזה קשר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה? אתה בעל סמכות. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אין לזה קשר. אני בעל סמכות, נכון, אבל כדי לבצע את הסמכות הזאת אני צריך לשנות את החוק, לשנות כך שיהיה איזשהו פתרון אחר לאותם אלה שלא יכולים לנסוע לחו"ל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא, יבגני, אני מכבד אותך, ואני רוצה לומר לך – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אני מכבד אותך. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא, אז אני מסביר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת סובה, זה לא דיאלוג. אני מבקש לאפשר לסגן השר להשיב. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> דקה, אני מסביר. אני עוד פעם אסביר: אני לא נכנס לפרטים של אותם זוגות – לא לפרטים של איך ולמה הם מתחתנים ולא לפרטים של מי מתחתן עם מי ועם מה. אני לא נכנס לזה בכלל. אני נכנס לבעיה בכללותה כדי לנסות למצוא פתרון. שמעתי את הפתרונות שהצעתם. שמעתי את הפתרונות שהצעתם. אני אנסה לבדוק במינהל האוכלוסין ועם היועצים המשפטיים כמה מהרעיונות שהעליתם. אני מקווה, אני מקווה שנצליח למצוא איזשהו פתרון. אף אחד לא מנסה להציק לאף אחד, אבל אתם צריכים כולכם לדעת שנכון שהעבירו פה ברוב המקרים חוקים של הגבלות, אבל לא העבירו חוקים אחרים שבעצם פותחים משהו, אלא חוקים של הגבלות. אז נכון שאולי צריכים לעשות איזשהו סוג של התאמות לתקופה הזאת. אני לא יודע לומר אותן, מה ומה נכון. בכל אופן, אני יכול להבטיח דבר אחד – שאנחנו ננסה למצוא איזשהו סוג של פתרון. אני מקווה שהוא יימצא. אני מקווה שהוא יימצא. אני לא יכול להבטיח. אני אמרתי שאנחנו מבטיחים להתאמץ. אנחנו לא קבלני הצלחות, אבל אני מקווה שנצליח. זה תלוי בהרבה גורמים, בהרבה פרמטרים. יש לזה השלכות, השלכות הלאה. אתם יודעים, כשעושים משהו, גם כשהוא זמני, אחר כך אומרים: הינה, אפשר, יש פתרון, לא צריכים לנסוע לחוץ לארץ, נשארים בארץ, נעשה את זה בשגרירות, נעשה באיזה מקום. אני לא יודע מה עכשיו מדינת ישראל – אם אנחנו רוצים לפתוח את הנושא הזה. כל דבר – בסוף גם יהיה אפשר להימלט לחצר השגרירות ולא להיעצר בגלל דברים כאלה ואחרים. זו גם אפשרות, אנחנו מכירים את זה, לא? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי הגיע הזמן. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא רק מהסרטים. מכירים את זה, נכון? פולארד וכו'. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תציע את זה אולי גם כפתרון קבוע, תיכנס גם להיסטוריה של מדינת ישראל. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני לא יודע אם אנחנו רוצים שזה ייכנס להיסטוריה של מדינת ישראל. עדיין היא מדינה יהודית, ואנחנו חושבים שצריך – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אנחנו חושבים שהמדינה היהודית הזאת צריכה להתנהג לפי החוק שנמצא עכשיו. אבל בכל מקרה, אמרתי שלנקודה הזאת ננסה למצוא – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אתה מכיר בזוגות האלה, זה לא שאתה לא מכיר. אם אתה אומר שאתה לא מכיר – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר כנסת יבגני סובה, אני מבקש לאפשר לסגן השר להשיב בלי קריאות ביניים. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני אומר שוב, חברים, ננסה למצוא פתרון. ננסה למצוא פתרון – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה לא יהודי בזוגות – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי "לא יהודי". אתה שמעת אותי אומר "לא יהודי"? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מה שאמרת. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני אמרתי "לא יהודי"? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אמרת – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אמרתי שמדינת ישראל צריכה להתנהג לדעתי לפי החוק הקיים. יש בחוק הקיים גם פתרון לאותם זוגות שנישאים בחו"ל. יש להם פתרון – הם נרשמים כנשואים. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אז אמרתי שצריך עכשיו לתת פתרון נקודתי לתקופה הזאת. ננסה למצוא – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> כשנגיע – – – את המשבר, יפתחו את זה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ננסה למצוא איזה פתרון – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – מדינה יהודית – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ננסה למצוא איזה פתרון זמני לתקופת המשבר הזאת. אנחנו נשתדל לעשות את זה. אני מקווה שנצליח. בכל מקרה, ברור שכל פתרון שיהיה יהיה פתרון זמני ולא פתרון של קבע. אנחנו לא הולכים לשנות משהו ולא נשנה משהו, אלא הדבר הזה, אם הוא יהיה, הוא יוגבל בזמן ובתקופה – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> גם ההצעה זה יחסית למשבר ולא – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> בסדר, כן, ואני מקווה שזה יספק אתכם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל המשבר הזה יכול ללוות אותנו שנה-שנתיים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מודה לך. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר הפנים וסגן השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל הרב יואב בן צור. אני – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לוועדת הפנים. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ועדת הפנים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה את זה לוועדת חוקה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז מכיוון שיש כמה בקשות ההצבעה תהיה על העברה של ההצעה לסדר-היום – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר להצביע מפה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אפשר להצביע מפה. – – לוועדת הכנסת, כדי שתכריע לאיזו ועדה תעבור ההצעה, אם היא תתקבל. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה לוועדת הכנסת? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מי שמצביע בעד מצביע בעד העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת הכנסת. מי שמצביע נגד מצביע להסרתה מסדר-היום. אני עובר – – – << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל למה אי-אפשר ישירות לפנים? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כיוון שהיו כמה בקשות של חברי כנסת לוועדות שונות, ולכן ועדת הכנסת היא הגורם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אילו עוד ועדות? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני ביקשתי ועדת חוקה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הייתה בקשה לוועדת חוקה, ולכן ועדת הכנסת היא הגורם המכריע, בהתאם לתקנון. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה קשור לחוקה? אתה סתם תוקע את זה – בגלל זה אתה עושה את זה. אבל לא משנה, אנחנו בעד ועדת הכנסת, בעד להעביר את זה לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני עובר להצבעה. אני אציין את התוצאות האלקטרוניות ולאחר מכן נספור את אצבעות חברי הכנסת התומכים והמתנגדים שנמצאים במליאה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 בעד ההצעה לא לכלול את הנושא בסדר-היום – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בעד – שלושה, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני מבקש להוסיף את חברי הכנסת אנדרי קוז'ינוב, יבגני סובה, עידן רול, יוראי להב וניצן הורוביץ כתומכים בהעברה לוועדת הכנסת. השר רפי פרץ מתנגד; חבר הכנסת ינון אזולאי מתנגד. שרן השכל? << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בעד העברתה לוועדת הכנסת. אשר על כן, בצירוף קולות ההצבעה האלקטרונית וחבר הכנסת אוריאל בוסו כמתנגד – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם רוצים למצוא פתרון, אז למה לא ישירות לוועדת הפנים ושם לקיים דיון? למה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית: שלושה בעד, אחד נגד, ועוד חברי הכנסת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> סגן השר אומר משהו אחד ואתה מבקש משהו אחר, בשביל לתקוע את הדבר הזה. זה מדהים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה הן תשעה בעד, ארבעה מתנגדים. אשר על כן ההצעה לסדר-היום עברה, ותעבור לוועדת הכנסת לשם הכרעה לאיזו מוועדות הכנסת, חוקה או פנים, תעבור ההצעה לסדר-היום לדיון. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> השפלות שחווים נוסעים בתחבורה הציבורית בשל חוסר המודעות לשינויים באופן התשלום שקבע משרד התחבורה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני עובר לנושא הבא בסדר-היום – הצעות לסדר-היום מס' 539, 540, 566 ו-699, בנושא: השפלות שחווים נוסעים בתחבורה הציבורית בשל חוסר המודעות לשינויים באופן התשלום שקבע משרד התחבורה. חבר הכנסת אחמד טיבי? חבר הכנסת טיבי יעלה ויבוא. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש שר? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כן, כן, השר רפי פרץ בכבודו ובעצמו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא שר? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בוודאי. לענייני ירושלים ומורשת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא ידעתי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתה היית בהצבעה שמינתה את שרי הממשלה, אדוני. היו הרבה, אתה אומר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, השינוי באופן התשלום גרם ואף עדיין גורם לבלבול וסרבול בקרב אוכלוסיית הקשישים. ישנם מקרים רבים אשר נהגי האוטובוסים דורשים מהנוסעים לרדת מהאוטובוס כי אין ברשותם אמצעי התשלום הנדרש. אזרחים רבים אינם יודעים איך להשתמש בכרטיס רב-קו, ובנוסף לא יודעים מה התהליך לקבלת כרטיס רב-קו. צריך לבחון, אדוני היושב-ראש, איך אפשר לפשט את תהליך הטעינה ולעזור לאנשים מבוגרים, וכך למנוע מקרים שנהג האוטובוס מבקש מאותו אזרח מבוגר לרדת מהאוטובוס עקב תשלום. אתה בטח מכיר מקרים כאלה. אני מכיר מקרים כאלה. זה מביך, זה לא אנושי. צריך לגלות הבנה לעובדה שאזרחים ותיקים, מבוגרים, לא מכירים את העניין הזה של רב-קו, טעינה וכדומה – ואז נהגי אוטובוסים מבקשים מהם לרדת מהאוטובוס. מכובדי סגן שר התחבורה, זה נושא – סגן שר התחבורה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגן שרת התחבורה. הוא המתין לדיוק. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, כן. זה נושא שמחייב פתרון מיידי. כי לראות נהג אוטובוס משפיל כך אזרח ותיק – גם אם זה לפי ההוראות – זה לא אנושי. זה לא אנושי. ולכן אני מבקש ממשרד התחבורה להתערב באופן מיידי. נושא נוסף – אני אתמול ביקרתי יחד עם השר אביטן וחברי ינון אזולאי באשקלון אצל משפחת בן זיקרי כדי לנחם את המשפחה במות מיכאל, שגילה הקרבה ואצילות. המפגש עם המשפחה – אני רוצה להודות גם לשר אביטן, שר הדתות, ולינון, שקיבלו את פניי וליוו אותי לשם. המפגש היה מאוד מרגש, במיוחד עם הילד נעם. איזה ילד מתוק, ינון, איזה ילד מתוק. אני אומר לו: אבא שלך גיבור. הוא אומר לי: נכון, כל האנשים בימים האחרונים אומרים לי שאבא שלי גיבור. וכך גם הסבא, כך גם הבנות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה לציין שהמשפחה התרגשה מאוד מאוד. אחר כך הם דיברו איתי. הם התרגשו מאוד מאוד מזה שהגעת והם מעריכים את זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זאת הייתה חובה אנושית ממדרגה ראשונה, מה עוד שהקורבן של מיכאל שבר סטריאוטיפים, חצה גבולות, גם בארץ וגם בעולם. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אמן. תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת אוריאל בוסו יעלה ויבוא. לרשותך, אדוני, מכיוון שזו הצעה רגילה לסדר-היום, עד עשר דקות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל אפשר גם – – – אם הוא רוצה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש לו שיקול דעת מלא. בבקשה, אדוני. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר – איפה הוא? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נמצא, נמצא. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> נמצא. סגן השר הרב מקלב, כנסת נכבדה, האמת היא שאנחנו נמצאים בשבוע קשה של תיעודים – מכל קצוות הקשת האזרחית, כל סוגי האוכלוסייה, לצערי זה מגיע דווקא מצד אחד – של אכיפה או בררנית או סלקטיבית, איך שנקרא לזה, אבל אכיפה קשה של משטרת ישראל. הסרטון האחרון שדובר עליו, הילדה הקטנה הזאת – מכל סיעות הבית דווקא כאן דיברו וגינו: חבר הכנסת אבידר, אפילו ידידי חבר הכנסת אחמד טיבי, שדיבר כאן על הילדה הזאת שהשוטרים עמדו מולה. מיקי לוי, שהיה מפקד מחוז ירושלים, גם אמר שמשטרת ישראל הייתה צריכה אולי להפגין חמלה ולהתנהג אחרת. ממש מכל סיעות הבית דיברו על כך. אנשים מסתכלים עלינו, עלינו, השלוחים שלהם, ומבקשים לדעת – גם היום היה דיון ממש אפילו קצת טעון בוועדת החוקה, חוק ומשפט – מבקשים לדעת מה הלאה, איך אנחנו מונעים את הסרטון הבא, את הבעיה הבאה. משהו שעם ישראל רוצה לקנות – את האמון עם משטרת ישראל במפגש עם האזרחים. יש שני מגזרים שכרגע לפחות סבלו מזה, שאלה המיעוטים – אם זה חרדים ואם זה ערבים, אבל אין מה לעשות. מה הלאה? מה? עלינו לכאן, גינינו, דיברנו, הגיעו לכאן גם אנשים מהמשטרה. איך אנחנו מתקדמים לצעד הבא? ואנחנו שואלים את עצמנו מה הצעדים האופרטיביים שאפשר לעשות, ותכף אני אגיע לנקודה שלשמה הגשתי הצעה לסדר-היום. לי לפחות יש הסבר מניח את הדעת מה קורה כאן במדינת ישראל. שוטר שמגיע למפגש עם ילדה חרדית, עם אדם חרדי, עם אישה חרדית, והוא לא מגיע מהמקום הזה – הוא מגיע כבר עם "פיגוע" אחד, במילים אחרות, שהוא לא יודע איך לגשת אליו; כבר אתה מוריד לו 50%, 60% אפשרות לגישה ולהסברה בשביל שהמפגש הזה לא יהיה טעון ויהיו תוצאות. אבל אני לא יכול להאשים את השוטרים. שאלנו את עצמנו למה זה קורה פעם אחר פעם, אדוני היושב-ראש. האם באמת – הרי אני מאמין שגם השוטרים האלה, אם יראו את הסרטון מהצד, הם יתביישו בעצמם, אבל אי-אפשר להאשים אותם. מחפשים תמיד את הש"ג – לפטר את השוטרים, ועדות חקירה. הם פשוט לא יודעים. הם לא מכירים את הצד השני. לא לימדו אותם. יש בית הספר לשוטרים בשפרעם ומלמדים אותם את כל התרגילים. חייב להיות רובאי 09 או רובאי 07, ואפילו אתם יודעים מה? יש שם מתקן שלם שמלמדים אותם איך להתנהג עם חיות ומאמנים כלבים. אבל בסילבוס שלהם לא מלמדים אותם איך לפעמים להתנהג בצד האנושי במפגש עם החרדי או עם הערבי או עם כלל האזרחים. ואז אני מגיע למקרה נוסף. ביום חמישי נערה בת 18, בקו 52 כאן, בירושלים, בשעה בערך 13:45, נערה שמתברר שהיא מוגבלת 100%, אבל אולי הפקח של אגד לא ידע את זה, והוא עלה אליה והתחיל לצעוק עליה: למה לא תיקפת את הכרטיס? מסתכלים אנשים מהצד ואומרים לו: תירגע. אומרים שהוא השפיל אותה ללא שום קשר. אני גם אקריא לכם תכף את התגובה של אגד, כמה שלפעמים זה יותר מכעיס. ניגשת אישה מבוגרת מהצד – במקרה אני מכיר אותה וסגן השר מכיר אותה – ואומרת לפקח: אני מכירה את הנערה הזאת – מתברר שהיא הייתה מנהלת שלה ביסודי – היא ילדה מוגבלת, תעזוב אותה. עונה לה הפקח: אל תתקרבי אליי, שלא תדביקי אותי בקורונה, ונתן לה בסוף דוח של 100 שקל. הצלחתי על ידי צוות הלשכה שלי, בדרכים-לא-דרכים, להגיע לאימא, כי מישהו הסתכל מהצד וראה איפה היא גרה. דיברתי עם האימא. היא הייתה נסערת, התרגשה. אמרתי לה: אל תדאגי, אל תשלמי את הדוח. היא אומרת לי: אני שנתיים עובדת על זה שהילדה הזאת תדע לנסוע באוטובוס לבד. החזרנו אותה עכשיו שנתיים אחורה, את כל הביטחון הורדנו לה. היא אומרת: מה קרה? הרי אנחנו אשמים, כי חשבנו שהכרטיס שלה טעון ובסופו של יום הוא לא היה. אבל אומר לי אותו אזרח – אמרתי לו: תגיד לי – וסליחה שאני שואל גם את האימא, בשביל הפרטיות – רואים על הילדה שהיא מוגבלת? הוא אומר לי: גם אם לא רואים, אחרי 20 שניות שאתה מדבר איתה אתה מגלה שהיא מוגבלת. מתברר שיש לה 100% נכות. ואנחנו חוזרים לסיפור של ינקי רוזנברג לפני שנה וחצי, שאז זה הלך למח"ש, ועכשיו השוטר הגדיל לעשות ובימים האחרונים הגיש בקשה לשנות לו את עילת סגירת התיק מחוסר ראיות לחוסר אשמה. אבל הנזק הנפשי של הילד הזה, של ההורים האלה, זה פצע מדמם שאי-אפשר לרפא. אף אחד לא שאל מה קורה. אתם יודעים, יש איש תקשורת בכיר, אבי מימרן, שהוא אבא לילד בעל צרכים. לפני שנה וחצי הוא פנה לשר הביטחון פנים הקודם ואמר לו – הוא, יש לו גם ארגון "מסוגלים", של משפחות: אני מוכן לבוא לבית הספר לשוטרים ולתת להם סדנה של חמש או של עשר שעות, להסביר להם איך מזהים אדם בעל צרכים מולך, איך מזהים הפרעה כזאת. הרי הילד רוזנברג, כשהוא התנגד למשטרה השוטרים פירשו את זה כהתנגדות, אבל זו התגובה של הילדים הללו. מה אנחנו עושים? אני לא רוצה להאשים את השוטרים, גם לא את הפקח הזה של אגד; הוא פשוט לא יודע, ואם הוא לא יודע, אתה לא יכול לבוא אליו בתלונות. אבל האם שאלנו את עצמנו אם בסילבוס, אם בלימוד של השוטרים, של כל גורמי האכיפה, יש להם איזו חובה? בעיריית פתח תקווה אני הייתי אחראי גם לשיטור העירוני, עיר ללא אלימות, גם על הפיקוח העירוני. אתה רוצה להתקבל – אתה שולח קורות חיים; מינימום של המינימום, לפעמים 12 שנות לימוד, אולי יוצא צבא וזהו. אחרי חמש דקות נותנים לך – אתה יכול לגשת ולהתחיל לטפל באנשים. אבל בסוף אתה פוגש את האזרח, ואין הדבר הבסיסי – ללמד אותו איך להתנהג עם האזרח, על אחת כמה וכמה כשמדובר במישהו בעל מוגבלות. לכן אני חושב שכן יש מה לעשות. תפסיקו את המחאות. אני לא רוצה חלילה לגנות המשטרה, וכמובן גם במקרה הזה השוטרים צריכים להיענש, בשביל שאנשים ידעו איך עליהם להתנהג. אבל אני, אומנם זה לא בסמכותי לבקש, כי מדובר פה בהצעה לסדר-היום, אבל אני כן חושב להציע שאם הנושא הזה ילך למשל לוועדת הפנים, ובוועדת הפנים יזמינו את כל גורמי האכיפה – פיקוח עירוני, משטרה, גם הפיקוח של אגד – להזמין את האנשים ולהתחיל להכניס תקנון מסוים שיהיה להם בסילבוס הכשרה איך מכירים את בעלי מוגבלויות, להזמין בעלי מקצוע, אולי איזה תג. אולי, אגב, אם אותו פקח היה שואל את הילדה: יש לך תעודת נכה? היא הייתה אומרת לו: כן – והם אומרים כן, ויש לה תעודה שהיא נכה 100%, היינו מונעים את הדבר הזה. האם לא הייתה רגועה. אמרתי לה: אני משלם, שילמתי את הדוח, והראיתי לה ששילמנו. אבל זה לא בשביל ה-100 שקל של הדוח. זה מה שהסברתי. אתם יודעים מה הייתה התגובה של אגד? התגובה של אגד: ככלל, כל נוסע שעולה – צריך לשלם. דוח זה לא השפלה. הנושא ייבדק. מי מדבר על הדוח ועל השפלה? מישהו אמר שלתת דוח זו השפלה? היחס של הפקח הזה. למה לא תסבירו לו: כשבאה אליך אישה מבוגרת מהצד ואומרת לך: אני מכירה את הנערה הזאת, היא ילדה מוגבלת, אל תדבר איתה ככה, אתה הודף אותה? זו הטענה. אני מצפה מאגד שיגידו: אנחנו מתנצלים – אגב, אני לא חושב שמישהו מאגד התקשר לאימא הזאת – אנחנו מתנצלים ואנחנו נדאג לדבר עם האנשים שלנו. זה בדיוק מה ששאלנו היום בוועדת חוקה את המשטרה: האם אתם, הקצינים הבכירים, שברור שלא תתנהגו ככה, האם אתם יודעים לחלחל לשטח, לשוטרים הפשוטים שרק עכשיו נכנסו, נערים שרוצים באמת, עושים עבודת קודש, ממלאים את דרכם? ואנחנו לא רוצים להגיע להשפלות, אני לא רוצה להגיע למח"ש. לא זו דרכנו. אין עניין בעוד חקירה במח"ש. אנחנו רוצים לעקור את הבעיה ואת התופעה מהשורש. לכן, אני חושב שהדבר הנכון הוא לבנות מסלול אמיתי של הכשרה לכל גורמי האכיפה במדינת ישראל, שזה יכול להיות אכיפה משטרתית. אגב, אתה יודע מה? אפילו בתקופה הזאת של דוחות על המסכות, אם היינו נותנים לאנשי הצלה, לאנשי מד"א, לאנשים האלה לתת את הדוחות, אתה יודע מה? לא היינו מגיעים למה שאנחנו רואים עם השוטרים, מהסיבה שהם נמצאים במגע אנושי יום-יומי, אבל בגישה של לתת, אז באופן אוטומטי ההסבר היה אחר, הייתה הסברה; הרי אנחנו רוצים הסברה. לא הגדילו את הדוח מ-200 שקלים ל-500 שקלים בשביל להכניס כסף למדינה אלא בשביל ההרתעה. הרתעה לא תהיה ברגע שיש אכיפה אגרסיבית ומשפילה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. ישיב סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים הרב אורי מקלב. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי חברי הכנסת המבקשים להעלות הצעה דחופה לסדר-היום, מכובדיי, מכובדי השר וסגן השר, ככלל, יש כאן קודם כול – אלה בעצם שתי הצעות לסדר-היום. אני צריך להפריד את ההצעה לסדר-היום הראשונה, כי התשובה עליה אחרת מעל ההצעה לסדר-היום שלך, מכיוון שאומנם הכותרת היא "תחבורה ציבורית", אבל אנחנו מדברים – הכותרת היא השפלה שחוותה נערה שכן תיקפה או לא תיקפה, נערה מיוחדת מול פקח שבא לבקש ממנה להראות תיקוף, והשפלה שהייתה לקשישים שעלו לאוטובוסים בתקופה הקורונה וביקשו לשלם או להפעיל ולהטעין רב-קו ולא יכלו לשלם, והנהג פשוט הוריד אותם מהאוטובוס. הסיפור שהתפרסם, שבאמת נגע ללב וכאב, וגם הביא אותנו לפעול, את משרד התחבורה ואת שרת התחבורה, זה מקרה של קשיש בן 99 שהורד מהאוטובוס מכיוון שלא היה לו לשלם. אז מאיפה, איך זה התחיל, האירוע הזה? למה דווקא בקורונה, כשאנחנו מצפים להתנהגות יותר טובה? למה האירועים האלה קורים בתקופה הזאת? התשובה היא שזה קרה בגלל שחלק מהתקנות שהממשלה קיבלה, או קבינט הקורונה קיבל, היו על התנהלות התחבורה הציבורית – להוריד את מספר הנוסעים, וכמובן מסכות, ולהפריד את הנהג, וגם חלק מההוראות היו שאין לשלם לנהג באופן ישיר, כדי למנוע מגע עם הנהג. ככלל, אני רוצה להגיד לכם – ואני חושב שזה גם נכון – המגמה היא להפריד בין פעולות הנהיגה, מלאכת הנהיגה של הנהג, לבין כל מערכת התשלום שהנהג צריך לעשות. משרד התחבורה נמצא בשלבים בנושא הזה, והמקום הבולט ביותר שזה כבר נעשה בו זה ירושלים. בירושלים אין תשלום אצל הנהג – רק במכשירי כספומט וכספונט ובתחנות ממש של רב-קו, ויש שורה של מקומות ואפשרויות שאפשר להטעין בהם רב-קו. אני לא חושב שזה מספיק; עדיין באים אליי משכונה בירושלים של 30,000 תושבים ואומרים: מי שהיה בערב – אי-אפשר להטעין בשום מקום. כמובן שיש את האפליקציה, למי שיש, אבל לחלק גדול מהנוסעים בתחבורה הציבורית, ודאי לנוער ולילדים, אין אפשרות להטעין באפליקציה. יש אפשרות לחבר דרך המחשב איזה כרטיס כזה שכמעט אין לו עלות ולשלם דרך המחשב על הרב-קו, אבל צריך בשביל זה אינטרנט, כמובן, ויש את הכספונטים, כפי שאמרתי, סניפי הדואר, בעמדות התלת-אופן, במגוון חנויות הנוחות, במרכולים וברשתות קמעוניות, וכמובן במכונות הייעודיות לטעינת הרב-קו. דרך אגב, נדרים, קהילות, שאנחנו מכירים, שנמצאים היום כמעט בכל בית כנסת – גם שם אפשר להטעין, או אפילו להטעין במקום אחר ושם לתקף אותו. באוטובוס למשל אנחנו רוצים לקדם את התשלום דרך הטלפון עם כרטיס האשראי ואנחנו לא מצליחים, עם הטכנולוגיה המתקדמת, להגיע למצב – איפה הוא יתוקף, איפה הוא יוטען. אתה עושה בטלפון, אבל איך הרב-קו, שהוא מכשיר לא חכם, יקבל את התיקוף הזה? חשבנו שדרך המכשירים בתוך האוטובוסים, ועדיין הם לא מגיעים לרמה טכנולוגית שאתה מטעין בבית ואתה יכול לקבל את החיבור באוטובוס. אנחנו נמצאים עם הרב-קו, זה סיפור. הכנסת דנה בעניין הזה הרבה. זה עבר אבולוציה שלמה. כרטיס הרב-קו נמצא אולי כבר 12 שנה, 11 שנה, אבל הוא התקדם, התקדם מאוד. הוא היה כרטיס טיפש כמעט, והיום הוא כרטיס יותר חכם, והגענו למצב שיש מסלקה של כל החברות ביחד. אנחנו עוד זוכרים את התקופות שבכל חברת אוטובוס היית צריך להטעין בנפרד, ולא רק זה, גם בתעריפים של אותה חברה היית צריך לקנות תיקוף מיוחד לנסיעה הזאת, לנסיעה בין-עירונית ועירונית ובתעריף כזה וכזה. היום יש מסלקה אחת ויש גם ערך צבור. אבל צריך להגיד, כשאנחנו מדברים על כך שקשישים לא יכולים להטעין את זה באוטובוס – זה באמת פגיעה קשה בנוסעים. אין להם את האפשרויות, במיוחד כשבשאר חלקי הארץ אין פריסה כמו במקום שיש רב-קו. אין פריסה והמקומות מאוד מצומצמים. אנחנו מבקשים מהקשיש הזה להטעין רב-קו – הוא לא יכול. אם אנחנו לא מאפשרים לו תשלום במזומן, זה אירוע: הוא בעצם מגיע לאוטובוס, רוצה לשלם, הוא גם לא יודע, והנהג אומר לו "לא". ואמר חבר הכנסת טיבי, בצדק, הוא אומר: גם אם אלו הוראות, איפה ההבנה? אנחנו גם חושבים שלהוריד קשיש מאוטובוס, כשאתה רואה שהוא לא מבקש להיכנס ללא תשלום, הוא בא עם מזומן – אתה נותן לו. יש לאפשר שיקול דעת. אבל הרבה מעבר לכך, חבר הכנסת טיבי וחבר הכנסת בוסו, השרה קיבלה החלטה, לאור הדברים האלה, לפני עשרה ימים, לאפשר כן לקבל, מקשישים בלבד, תשלום במזומן, וודאי גם ברב-קו. בדבר הזה יצאו הוראות לכל מפעילי התחבורה הציבורית. היא קיבלה כמובן גם הסכמה של חברות התחבורה הציבורית, ולפני ההוראה הזאת הגיעו גם להסכמה עם ארגוני הנהגים, שהם מסכימים לכך. על אף זאת שאנחנו במשך עשורים – לא יכלו לבצע את זה, משום שכרגע יש התנגדות של הנהגים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגן השר, הרב מקלב, אני רק מבקש להודיע: אני, מבחינתי, נותן בדיוק חמש דקות לשר תורן שייכנס כאן למליאה. אם לא, אני נועל את הישיבה. אני חושב שממשלה עם 34 שרים צריכה לדעת שצריך להיות פה שר תורן בכל רגע שהמליאה פתוחה. תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה אתה מקשה על – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> מה יוצא מזה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מצטער מאוד, אני עדיין חושב שהמחיר של זלזול בכנסת לא מקובל עליי. אני נותן חמש דקות לשר תורן להגיע. אני מקווה שהקול הזה יישמע גם בממשלה החשובה הזאת. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> יש פה מישהו שיכול לטפל בזה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני לא מפריע לך בהצעה הזאת. אני אשתדל לענות, בכל אופן, לחברי הכנסת שאיתי בתוך חמש הדקות כדי שנוכל למצות את התשובה. אשר על כן, אנחנו ממתינים. ניתנה הוראה, חבר הכנסת טיבי, לא לאפשר תשלום לנהג. יש עכשיו עיכובים של נהגים, ואנחנו לא מסכימים לעיכוב הזה. אנחנו שומרים מאוד על התנאים של הנהגים – על השכר שלהם, על הבריאות שלהם, על האפשרות שהם צריכים לנוח. אנחנו חושבים שהנהגים צריכים לקבל גם את המעמד שלהם. אבל ההתנגדות שלהם לקבל היום – להיכנס לתהליך שהם היו בו עד לפני חודשיים. אנחנו באנו במחווה לנהגים בתקופה שהם מאוד מאוד פחדו, וחשבו שכל נגיעה; יצרנו את הדרך היום בלי לסכן, כמו שאנחנו לא מסכנים – ושאותו נהג יסלח לי, כשהוא עושה הפסקה והוא הולך לקנות בקיוסק את הפלאפל או את השתייה שלו, הוא משלם במזומן, הוא לוקח מזומן. היום לבוא, תוך פגיעה בקשישים – אנחנו חושבים שזה לא הוגן, ואני קורא מכאן לנהגים: אנחנו איתכם בהרבה הרבה דברים, ואתם יודעים שאנחנו איתכם. לא להפריע למהלך הזה. להחזיר את התשלום במזומן. אני רוצה להגיד לכם במאמר מוסגר שלא רק הקשישים נפגעו מזה; גם המלווים של העיוורים, שיש להם הנחה של 50%, לא יכולים לממש. יותר מכך, ביהודה ושומרון אלפי נוסעים משלמים היום כפול. הם לא יכולים לשלם את התשלום בהנחה של 50%. היום התעריפים ביהודה ושומרון – כשאתה משלם במזומן לנהג, אתה מקבל הנחה של 50%, זה מאוד משמעותי; אנשים שנוסעים יום-יום לירושלים, נוסעים לתל אביב, ובכל המקומות ביהודה ושומרון, במקום לשלם תעריפים לא נמוכים, זה מוריד להם ב-50%. זה משמעותי בתקופה הזאת, ואנחנו לא יכולים לבצע את זה, אז אני מאוד מקווה. אני מחלק את התשובה לשניים: ראשית, אנחנו קיבלנו על עצמנו – והשרה הובילה את המהלך – שמקבלים במזומן ומחזירים את התשלום לנהג. הדבר השני – אנחנו קוראים לנהגים שהם יחזרו לקבל את זה, יחזרו לקבל את הכסף. עכשיו, חבר הכנסת בוסו, לגבי השאילתה שלך. לא קיבלנו את המקרה אלא רק פה, אז לא יכולתי לדעת מה המקרה. לא הספקנו. אני מכיר גם מקרה – דיברת על קו 52, אז במקרה בעניין הזה אני מכיר את המקרה, בגלל שהייתה אליי גם פנייה אישית בעניין הזה וקיבלתי את הפרטים. מרחוב סורוצקין לכיוון הר נוף – זה המקרה? אוקיי. בשעה 13:40 בדיוק קיבלתי את המקרה, והילדה גרה בהר נוף. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הצלחתי להגיע למשפחה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כן, ודניאל. דניאל זה אחד שהוא – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אחד שפנה והיה עד ראייה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> גם אנחנו יצרנו איתו קשר, ואני מכיר את המקרה; מזעזע מאוד. אין שום סיבה והצדקה לדבר כזה, ואנחנו חושבים שצריך להפעיל שיקול דעת. אתה קצת היית עדין. דיברת על אם הוא לא אשם – הוא כן אשם. אני חושב שזה שהיא נערה מיוחדת – וכפי שהוא גם מעיד פה – זה לא משהו שלא בלט אצלה, זה משהו שבלט, לצערנו, והוא ידע במקרה הזה ממי הוא מבקש. הוא היה צריך להפעיל שיקול דעת. באופן כללי, הנושא הזה מעסיק אותנו לא פחות, אבל לפני שאני ארחיב בזה אני רוצה להגיד לך – אולי ייגמר הזמן ולא נוכל לענות – שכיוונו לדעתך במשרד. אני מקריא לך את התשובה שקיבלתי אתמול בערב מהמשרד עצמו: גורמי המקצוע אינם מכירים את המקרה, הם לא יכולים להתייחס ספציפית, אבל בהחלט מתכננים. הדבר הוטמע גם במכרזי התחבורה הציבורית החדשים – שעות הדרכה חובה לנהגים להתנהלות ולרמת השירות הנדרשות מול הציבור בכלל ומול אנשים עם מוגבלות בפרט, ונצרף גם את הפקחים בתחבורה הציבורית – זה עכשיו עם ההצעה לסדר-היום שלך. זה בסדר, ואנחנו חושבים – כבר יש לך, ואשרי שכיוונו לדעת אנשים חרוצים; חדשים, אבל חרוצים, ויש להם ניסיון רב. בכל אופן, בעניין הזה, אני לא יכול להתעלם מכך שאנחנו יודעים שגם ברמה שאתה מדריך וגם ברמה שאתה נותן את ההוראות, כשזה יורד לרמת השטח – ולצערנו, לא כל מי שהיום הוא עובד ציבור או נהג ציבורי יודע בדיוק את התפקיד שלו ויכול לשמש כזה. לפעמים הוא יכול, לפעמים פתאום קורה שהוא מאבד – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה, סגן השר. תמו חמש הדקות. בהתאם לסעיף 19(ד) לתקנון, שלא מקוים, שלפיו בכל ישיבה של הכנסת ובמשך כל הישיבה יהיה נוכח לפחות אחד משרי הממשלה, אני יוצא להפסקה מישיבת המליאה. תודה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני מסיים את הדברים האלה בדברים האלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> המליאה בהפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 17:30 ונתחדשה בשעה 18:02.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, עם כניסתו של השר יועז הנדל לאולם המליאה כעבור למעלה מ-30 דקות אני מתכבד לחדש את הישיבה ולגשת ישר להצבעה על הצעה לסדר-יום בנושא: השפלות שחווים נוסעים בתחבורה ציבורית בשל חוסר המודעות לשינויים באופן התשלום שקבע משרד התחבורה. אני מאוד מקווה שגם מזכירת הכנסת תצטרף אלינו בהקדם, כדי שנוכל לעבור להצבעה ולהמשיך בסדר-היום. ההצעה לסדר-היום היא של חבר הכנסת אריאל בוסו ושל חבר הכנסת אחמד טיבי. בקשתם היא שההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אני עובר להצבעה, ולאחר מכן נוסיף את חברי הכנסת שלא יושבים במקומותיהם. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן שלושה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מבקש להוסיף את חבר הכנסת ווליד טאהא, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת אוריאל בוסו וחברת הכנסת אתי עטייה כתומכים, נוסף על שלושת התומכים הראשונים. אשר על כן, תוצאות ההצבעה הם שמונה בסך הכול שמאשרים את העברת הצעה לסדר-היום לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תופעת הסתננות של מהגרי עבודה מהגבול הצפוני << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום מס' 471 ו-472, בנושא: תופעת הסתננות של מהגרי עבודה מהגבול הצפוני, של חברת הכנסת איילת שקד וחבר הכנסת גדעון סער. תעלה ותבוא חברת הכנסת שקד. בבקשה. נמסר לי שעמדת הממשלה היא לתמוך בהצעה לסדר-היום. אשר על כן, בשים לב לעמדה זו, לאחר הצגת הדברים נוכל לעבור להצבעה ישירות. לרשותך, גברתי, שלוש דקות מלאות. בבקשה. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול תודה לשר יועז הנדל, שהציל את כבודה האבוד של הממשלה. לטעמי זה נושא מאוד חשוב, וצר לי שלא שר הביטחון ולא השר במשרד הביטחון ולא השר במשרד הביטחון או סגן שר הביטחון – שאף אחד מכל השרים שעסוקים במשרד הביטחון לא מצא את הזמן לבוא לפה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> יש שר ביטחון, יש שר במשרד הביטחון, יש שר פנים – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אין סגן שר. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> כן, אין סגן שר. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> איילת, קיש באוויר, אני בים, וביחד יוצרים ביטחון – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> גם כמה מתפללים ביניהם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כן. בעיניי הנושא הזה הוא מאוד חשוב. שיטפונות הם דבר מסוכן. בדרך כלל הם מתחילים כזרם קטן, וזו הסכנה הגדולה – לוקח זמן עד שמרגישים אותם; לוקח זמן לשים אליהם לב, זמן חשוב, שעשוי להיות קריטי להישרדות. אני לא יודעת אם מישהו פה היה אי פעם בשיטפון. אני רוצה להתריע בפניכם, חבריי חברי הכנסת, על שיטפון מתקרב, והפעם מהגבול הצפוני. הגבול הצפוני נפרץ, והפעם לא רק איראן או החיזבאללה עומדים בשער אלא גם מסתננים מסודן. הפריצה התחילה בניסיון חדירה שסוכל בחודש מאי, המשיכה לאחר מכן בשלושה מסתננים שחדרו לאזור זרעית, ומשם הדרך כבר הייתה פתוחה ל-13 מסתננים סודנים שחדרו סמוך ליישוב שתולה. ביום רביעי, 17 ביוני, זה לא הסתיים רק בחדירה ותפיסה. האזרח הסודני שחדר מגבול לבנון ליישוב שלומי שהה ביישוב במשך כשלוש שעות. לא צריך הרבה דמיון כדי לחשוב מה היה קורה אילו היה מדובר במחבל ולא במסתנן ששוהה שלוש שעות ביישוב ישראלי. זו לא מציאות חדשה; אנחנו כבר מכירים אותה מהעבר, מהגבול הדרומי. הפתולוגיה היא אותה פתולוגיה והשיטה היא אותה השיטה. היא מזכירה לי במדויק את תחילת תופעת ההסתננות מגבול מצרים ב-2006 – גם אז זה התחיל טיפין-טיפין, באחד, שניים, שלושה, כמה עשרות, כמה מאות, עד שזה הגיע ל-3,000 בחודש. היום, על רקע משבר הקורונה, המהגרים מקווים למצוא עבודה בישראל לאחר שפוטרו. חלקם, דרך אגב, סיפרו לקרובים שלהם בלבנון שכדאי לבוא, שבישראל יש עבודה; זה רץ בפייסבוק. אני באמת מבקשת מוועדת החוץ והביטחון לדון בנושא הזה. צר לי שוב שאנחנו לא שומעים מה עמדת משרד הביטחון ומה עמדת משרד הפנים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ברגעים אלה ממש הודיעו לי שעמדת משרד הביטחון תועבר דרך השר יועז הנדל במלואה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יש לך עמדה? העבירו לך את העמדה? טוב, אז נשמע אותה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שקד. חבר הכנסת גדעון סער יעלה ויבוא. גם לרשותך, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בחודשים האחרונים מסתמן אתגר חדש בגבולנו הצפוני – ניסיונות חדירה של מסתננים סודנים מגבול לבנון. במהלך מאי מנע צה"ל בשלושה מקרים כניסת מסתננים. באמצע יוני נתפס מסתנן בפאתי שלומי. בנוסף, דווח על לפחות ארבעה מקרים שבהם נעצרו מסתננים בדרך על ידי צבא לבנון, חלקם בעזרת יוניפי"ל. המשבר הכלכלי החמור בלבנון הפך למובטלים גם רבים מהעובדים הזרים במדינה, ובהם כמה אלפי נתינים סודנים. לפי דעתי – ופה אני חולק במקצת על חלק מהדברים שנאמרו על ידי קודמתי – לא ניתן להשוות בין התופעה הקשה ורחבת ההיקף של ההסתננות מגבול סיני לפני כעשור לבין מה שקורה היום בגבול הלבנון מהרבה מאוד בחינות; גם הפריסה שלנו לאורך הגבול היא שונה לחלוטין והיכולת שלנו להתמודד עם זה, ואכן, היה מקרה אחד שבסופו של דבר מסתנן נכנס. אבל יש להיות ערניים ולמנוע המשך ניסיונות הסתננות על ידי סיכולם בנחישות הנדרשת. לא סביר שחיזבאללה אינו נותן יד להסתננות הזאת בצורה כזאת או אחרת, לנוכח השליטה שלו בשטח הסמוך לגבול. מעבר להיבטים המקצועיים של פעילות צה"ל בהקשר הזה יש מקום שלבנון ויוניפי"ל יפעלו מצידם לבלימת התופעה. אני מציע, אדוני היושב-ראש, להעביר את הדיון בנושא לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. חשוב לראות וחשוב לוודא שהנושא מקבל את תשומת הלב המלאה של הדרג המדיני, גם בהיבטים הביטחוניים וגם בהיבטים המדיניים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. בשם השר במשרד הביטחון ישיב שר התקשורת יועז הנדל. יעלה ויבוא. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה לחברי הכנסת, חברת הכנסת איילת שקד וחבר הכנסת גדעון סער, מגישי ההצעה לסדר-היום. חברי כנסת נכבדים, אני אגיש את התשובה בשם חבר הכנסת מיכאל ביטון – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> השר, השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> השר מיכאל ביטון. נכון, הוא כבר לא חבר כנסת. – – ככתבה וכלשונה, אבל לפני כן אני רוצה לומר שתי מילים על סדר עדיפויות. במדינת ישראל אנחנו תמיד צריכים לעשות תעדוף, מה חשוב לנו ומה לא חשוב לנו. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה – ולכן הביטחון מאוד חשוב – ותמיד צודקת; תמיד להרגיש שאנחנו הולכים עם צדקת הדרך איתנו. בימים האלה מה שחשוב זה המשבר הכלכלי והקורונה, וצריך להתעסק עם זה. יש אנשים שאין להם פרנסה להביא הביתה, ושמעתי מישהו שאמר שאם זה לא פרנסה – לא מעניין. צריך להתמקד בזה. הכנסת כמודל לחיקוי וככאלה שאמורים להוביל את עם ישראל ולהנהיג אותו, שליחי ציבור ומנהיגי ציבור, צריכים כל הזמן להתעסק בפתרונות – איך קוטעים את שרשרת ההדבקה ואיך מייצרים מקומות עבודה ליום שאחרי, וזה מרכז העשייה שלנו. הדבר היחיד שיכול להפריע לעיסוק בפרנסה ובמקומות עבודה ובפיצוי לעסקים שנסגרים זה ביטחון, אבל כל היתר, כל הדברים שמפריעים – אני מבקש שוב ושוב לשים לב שאנחנו לא נכנסים למערכת הטרלות ובזבוז זמן ובזבוז משאבים. ממשלת האחדות הזאת נועדה לטפל בקורונה ונועדה לטפל באבטלה שפושה ולטפל בבעיות הכלכליות. אני מציע לכולנו לשמש דוגמה אישית בעניין הזה, לא להסתובב סחור-סחור סביב הטרלות. ועכשיו תשובתו של השר מיכאל ביטון לחברת הכנסת איילת שקד וחבר הכנסת גדעון סער. אכן, בתחילת 2020 החלה תופעה חדשה בגבול הצפוני של מדינת ישראל – מסתננים מבקשי עבודה בעלי אזרחות זרה, סודנים ברובם, לעבר מדינת ישראל. אני אוסיף כאן שלמדינת ישראל תמיד יש משיכה, זה דיפוזיה, ממדינות חלשות יותר. כך זה מהגבול הדרומי וכך כנראה מהגבול הצפוני. רק לגבי המספרים, עד כה מתחילת השנה הסתננו לישראל כ-13 מסתננים סודנים בכמה מקרים שונים, וחמש מתוך שש החדירות זוהו על ידי תצפיתניות של צה"ל בגזרה. ככל הידוע, המצב הכלכלי המידרדר בלבנון מביא לתופעה הזאת שאזרחים זרים מסתננים לישראל לצורכי עבודה, וככל שהמצב הכלכלי יחמיר שם, הדבר יכול להביא להתעצמות התופעה. הקורונה, אגב, פוגעת גם באזורים האלה, צריך לדעת; גם ברשות הפלסטינית עכשיו, בכל האזור. צה"ל, פיקוד צפון, פועל בכל הממדים לייצר תחושת ביטחון בגבול הצפון, תוך קיום הערכות מצב ומענה מבצעי על מנת לבלום את התופעה מהר ככל האפשר. נעשות פעולות רבות כדי למנוע הסתננות מהגבול, תוך למידת מקרי העבר ותחקורם. על פעולות אלה, כותב השר ביטון, לא נרחיב מעל במה זו. מערכת הביטחון מבצעת ונדרשת לבצע עבודת השלמה משולבת בין-ארגונית על מנת לבלום את התופעה ולטפל בה. משרד הביטחון, לרבות צה"ל, רואה בבלימת התופעה אינטרס לאומי ויפעל למניעתה בכל דרך. אני אוסיף ואומר שיש הבדל גדול בין הגבול הצפוני לגבול הדרומי מבחינת אמצעי הבלימה, הזיהוי, החיישנים שקיימים, אמצעי התצפית ובעיקר גדר הגבול. ההבדל הזה צריך להישמר, ואכן, לפקח על התופעה שציינתם, בצדק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אם אני מבין נכון, השר לא מתנגד להעברת ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לכן אנחנו נעבור להצבעה. בהזדמנות זו אני גם רוצה לבקש מכבוד השר שיעביר לגורמי הממשלה את מורת הרוח מהיעדר שר תורן במשך זמן כה ארוך בזמן דיוני הכנסת. אני עובר להצבעה על ההצעה לסדר-היום בנושא תופעת ההסתננות של מהגרי עבודה מהגבול הצפוני. מי שבעד – תומך בהעברתה לוועדת החוץ והביטחון, ומי שנגד מבקש להסירה מסדר-היום. הצבעה. אני אצרף את חברי הכנסת. חברת הכנסת שקד, רק תישארי במליאה עד לאחר ההצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית: שלושה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מבקש לצרף כתומכים את חברת הכנסת שקד, חברת הכנסת שרן השכל, חברת הכנסת אתי עטייה וחבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת ווליד טאהא מתנגד; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה מתנגד. אם כן, שני מתנגדים ושבעה תומכים. ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מחסור בחיסוני שפעת: הקופות הזמינו כמות כפולה של חיסונים אבל בפועל יקבלו רק כמחצית מההזמנה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום מס' 637, 706 ו-717, בנושא: מחסור בחיסוני שפעת: הקופות הזמינו כמות כפולה של חיסונים אבל בפועל יקבלו רק כמחצית מההזמנה. תעלה ותבוא חברת הכנסת חוה אתי עטייה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדינת ישראל ממשיכה להילחם בהשלכות משבר הקורונה, אך תרחיש אימים נוסף מרחף מעלינו ועלול להחריף את המצב הקשה ממילא. לדברי מערכת הבריאות, צפוי להגיע בחורף הקרוב גל תחלואה של קורונה ושפעת, מצב שלא התמודדנו איתו בעבר. כלומר, כולנו כבר מכירים את מחלת השפעת וחושבים שאולי מדובר במחלה שתעבור ונתגבר עליה בקלות. ההיכרות המוקדמת הזאת הביאה לשאננות בקרב אוכלוסיות רבות בארץ, וספקולציות על אודות נחיצות החיסון הפכו בחורף האחרון לנושא החם בשיח הציבורי. הפעם זה שונה. הפעם לא נוכל להישאר אדישים ולהתעלם מן התסמינים של השפעת והקורונה שיגיעו בחורף הקרוב. השפעת והקורונה חולקות תסמינים משותפים. המצב הזה עלול להביא לבלבול עמוק ולעומס על מערכת הבריאות. למשוואה הזאת נכנס גם התרחיש המוכר, שבו מטופל מודאג מגיע עם תסמיני הצטננות טיפוסיים לקופת החולים ונדבק בהמשך בשפעת תוקפנית, וזו עשויה להיות עוד הכבדה על מערכת הבריאות. האוכלוסיות הפגיעות ביותר הן הקשישים והסובלים ממחלות רקע, אך אנו כבר יודעים שהמחלה אינה בוחלת באמצעים ואינה מבחינה בין מגזרים. סכנה זו הובילה את מערכת הבריאות למרוץ להשגת חיסוני השפעת. כדי להקדים רפואה למכה מערכת הבריאות ניסתה להשיג חיסוני שפעת והזמינה כ-4 מיליון חיסוני שפעת, פי שלושה מבכל שנה. לפי הערכה של מגן דוד אדום, בשנה שעברה התחסנו כמיליון ו-200,000 איש, ובקופות החולים מעריכים השנה כי 4 מיליון איש ירצו להתחסן. המחסור העולמי הצפוי בחיסוני השפעת מסכן את תושבי מדינת ישראל בסכנה ממשית. החשש הוא שמפעלי ייצור החיסונים בעולם יעדיפו לדאוג לאזרחי מדינתם ורק לאחר מכן יסכימו לייצא למדינות אחרות. מצב זה מוכיח לנו שאסור לפתח תלות במדינות אחרות ולא נוכל לסמוך עליהן בשעת משבר. אנו חייבים לדאוג לעצמנו ולהצטייד בזמן. עלינו להתמודד עם האתגר בכוחות עצמנו. אני מציעה לפתוח פס ייצור לחיסוני שפעת במפעל ישראלי תוצרת כחול לבן. הרווח שלנו יהיה כפול: גם תעסוקה לעובדים וגם שליטה במספר החיסונים. במקביל, עד פתיחת פס הייצור, השב"כ והמוסד צריכים להירתם שוב ולרכוש חיסונים, כפי שהשיגו בעבר את בדיקות הקורונה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> שילוב של שני מהלכים אלו יביא לפתרון המחסור בחיסוני השפעת, כדי שלא נגיע חלילה לא מוכנים לתקופת החורף. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. גם לרשותך אדוני, שלוש דקות. יעלה ויבוא. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני כמובן הצטרפתי להצעה לסדר-היום הזאת כי אני רואה בה חשיבות רבה. אני רק רוצה להסתייג ממשפט או שניים בתוך ההצעה – לערב את השב"כ והמוסד. אני חושב שהמוסד והשב"כ לא צריכים להיות מעורבים בעניינים אזרחיים, ולכן אני מסתייג רק מהמשפט הזה. נוסף על מה שאמרה עמיתתי חברת הכנסת אני רוצה להוסיף שחובה על משרד הבריאות לצאת בקמפיין הסברה בשלוש שפות: לאזרחים הערבים, האתיופים, ממוצא אתיופי, וכלל ישראל; גם רוסית, כמובן – ארבע שפות, כדי באמת לעודד את החיסונים נגד שפעת. ברור לי שתהיה בלבלת, יהיה בלבול, כי נכנסים לבתי החולים עם אותם תסמינים, וחולה קורונה יכול להיות במחלקה רגילה וחולה שפעת יכול להיכנס למחלקת קורונה. זה יהיה אסון מבחינת התפשטות המחלה. אני מאמין שניתן בעוד מועד להתכונן ובאמת לספק את הכמות של החיסונים האלה שאנחנו צריכים, ולא רק לספק את הכמות אלא גם לפעול באופן אקטיבי כדי שקופות החולים ומשרד הבריאות יביאו את האנשים להתחסן. יש קבוצות סיכון גם לשפעת, וקבוצת הסיכון משותפת לשפעת ולקורונה, ולכן מאוד מאוד חשוב לרכז או להתמקד בקמפיין ההסברה באוכלוסייה המבוגרת במיוחד – כמובן שהיא נמצאת בסכנה גדולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. יעלה ויבוא וישיב סגן שר הבריאות יואב קיש. בבקשה, אדוני. אם אני מבין נכון, המציעים מבקשים להעביר את ההצעה לסדר-היום לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. סגן השר, בכבוד. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, השר יועז הנדל, שבזכותו אנחנו מקיימים את הדיון, חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני אומר לחברי הכנסת שהעלו את הנושא, חברת הכנסת אתי חווה עטייה וחבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, אנחנו מכירים את הנושא, מטפלים בו, ויש פה אתגר אמיתי. אתם עולים על נקודה שהיא מאוד נכונה, ויותר מזה – דיברת על השפות והכול – אני אומר לך: יהיה ביקוש שיא במדינת ישראל לחיסוני שפעת בחורף הקרוב. נקודה. מדינת ישראל ומשרד הבריאות בוודאי מבינים את זה ונערכו לעניין הזה. זאת אומרת, משרד הבריאות כבר עבד אקטיבית כמה חודשים לרכוש חיסונים בכמויות יותר גבוהות. אני תכף איכנס לתשובה עצמה ואקריא לכם. אני רק רוצה שתבינו דבר אחד: זה אתגר עולמי. למה? בכל מדינות העולם יש ביקוש שיא לחיסוני שפעת, ואנחנו פשוט מתמודדים פה על משאב חסר ברמה העולמית, וזה לא שעכשיו פתאום אם אתה מזמין אז ייצרו פי שניים. אין. מה שתכננו לייצר, את החיסונים האלה, בכמות ספציפית – כך מייצרים, ולכן מה שנקרא האמת העצובה היא שלא יהיה לכל מי שרוצה חיסון שפעת, כי ירצו אני לא יודע, יכול להיות כל מספר בין 3 ל-4 מיליון, אני לא יודע – באמת, מספרים גבוהים, ברור לנו – ולצערי לא נהיה מסוגלים להביא את הכמות הזאת של חיסונים ונצטרך לחשוב על הגדרות מאוד ברורות של תעדוף, כמובן לאוכלוסיות הסיכון וכיוצא בזה. אני אקריא את התשובה במלואה. רק דבר נוסף: מפעל חיסונים, כמובן, גם אני תומך בו, זה רעיון מבורך, אבל זה אירוע של – – – << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> מה עם פס ייצור מיוחד? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> פס ייצור לחיסונים – אני אומר לך, זה אירוע סופר-מורכב. יש חברות בודדות, מעטות בעולם שיודעות לעשות את זה. אפילו אם אתה אומר היום לטבע, בסדר? החברה הכי גדולה של תרופות בארץ: תעשי מפעל – היא לא יודעת. הם יודעים לעשות תרופות. חיסון זה סיפור אחר. תביני, חיסון זה מיליונים, עשרות מיליונים או מאות שמכינים, וטעות הכי קטנה, תחשבי איזה נזק אתה יכול – זה מקצוע שאין היום בישראל גוף אחד שיודע לעשות אותו, פשוט. אנחנו כן רוצים, הייתה הנחיה של ראש הממשלה, ואנחנו מובילים הליך כזה. ללא שיתוף פעולה עם אחת מחברות הייצור המשמעותיות של חיסונים לא ניתן יהיה לעשות את זה. זה הליך מורכב, ארוך טווח, שהונע כבר, אבל זה לא משהו שייתן לנו פתרון לאירוע הזה, בטח לא בטווח המיידי. אז כפי שאמרתי, הערכת משרד הבריאות היא שהביקוש בעונת השפעת הקרובה יהיה גבוה מאוד. יש לנו המלצה קיימת זה שנים רבות לחסן אזרחים בישראל כבר מגיל שישה חודשים ומעלה; כל עוד אין התוויות נגד קבלת החיסון – לחסן נגד שפעת. ההיענות בכלל האוכלוסייה עמדה על כ-20%, שזה סביב 1.7 מיליון מנות, ובעונה החולפת הושגה היענות גבוהה במיוחד והתחסנו 2.2 מיליון אזרחים, כ-25% מהאוכלוסייה. עקב פנדמיית הקורונה הצפי הוא שיהיה ביקוש גדול במיוחד לחיסוני השפעת בישראל ובעולם. החיסון, צריך להבין, אינו יכול להגן מפני הקורונה, אך יש לו חשיבות גדולה, גם לאזרח וגם למערכות המדינה: לאזרח – בצמצום ההסתברות לחלות במחלה נשימתית קשה, ולמערכת – בצמצום גלי תחלואה מקבילים של שפעת יחד עם הקורונה. בעונה החולפת, כאמור, ניתנו 2.2 מיליון מנות חיסון נגד שפעת. בעונה הקרובה משרד הבריאות הציב יעד של חיסון 5 מיליון אזרחים נגד שפעת. זה היעד. קופות החולים הזמינו 4 מיליון מנות, אך עקב הביקוש הגדול בעולם היצרנים התחייבו לספק – כרגע אנחנו ב-2.3 מיליון מנות. עבור שירותי בריאות התלמיד משרד הבריאות הזמין 300,000 מנות נוספות אך קיבל הקצאה של 250,000 בלבד. אנחנו עושים מאמצים גדולים לאיתור מנות חיסון נוספות, כמובן אך ורק בתנאי שהן עומדות בסטנדרטים הנדרשים של איכות ובטיחות. עד כה המשרד הצליח להזמין 400,000 מנות נוספות של תרכיב חי מוחלש שניתן כתרסיס לאף, ויש התחייבות לאספקה של 650,000 מנות נוסף ל-2.3 מיליון מנות החיסון שנרכשו על ידי הקופות, זאת אומרת, בסך הכול יש לנו קרוב ל-3 מיליון מנות, 2.94 מיליון מנות. אנחנו ממשיכים במאמצים בנושא זה, ומעבר למאמץ להשיג תרכיבים נוספים בשיתוף גופים מקצועיים כגון הוועדה המייעצת לחיסונים וכיוצא בזה מתקיימים כעת דיונים על צורת הניצול המיטבי של המלאי הקיים, ועולות לדיון השאלות הבאות: האם יש מקום לתעדף קבוצות אוכלוסייה מסוימות? אני אומר לכם את דעתי האישית: כן, אין ברירה. אנחנו בחוסר ואנחנו נהיה חייבים לתעדף. למי לייעד את סוגי החיסונים השונים, כגון התרכיב החי המוחלש, תרסיס לאף – גם זה, יש פה נושא יותר רפואי-קליני, נקרא לזה. על ייעוד המלאים שכבר הוקצו לישראל וכן על המלאים הנוספים שעשויים להגיע יוחלט כאמור לאחר השלמת הדיונים המקצועיים במשרד. כפי שאמרתי לגבי מפעל חיסונים, מדובר במבצע מורכב ויקר ביותר, שמהווה אתגר גדול מאוד, ומשרד הבריאות תומך בו. נעשו מאמצים בעבר ונמשכים גם היום, עם עבודת מטה משותפת של משרד ראש הממשלה, המל"ל, משרד הביטחון וגורמים נוספים. בכל מקרה, מדובר בפרויקט של שנים רבות שלא ייתן מענה למצוקת העונה הקרובה. אנו מקווים וגם פועלים לכך שמאמצינו למצוא מקורות נוספים לחיסונים יישאו פרי. תודה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ומה עם קמפיין, הסברה? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אני אומר: ברגע שיוגדרו הקריטריונים. הרי לא נצא בהסברה – ומעבר לזה, הסברה – אתה אם אולי רוצה להגדיל ביקוש, וביקוש – אין לך בעיה פה. ברגע שיהיו הקריטריונים ונדע למי אנחנו רוצים לחלק בעדיפות הרפואית הקלינית שתוגדר אנחנו נפנה ונטפל בזה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הבעיה שיש כאילו – חוסר המודעות נמצא בקבוצות מסוימות, אני מאמין שבקרב האוכלוסייה הערבית, החרדית – – << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> גם הקשישים. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – וכו' וכו', וצריך לוודא שם – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תראה, אני מבטיח לך שהקריטריון לא יכלול מגדר. אז ברגע שיהיה קריטריון קליני, המענה יינתן ברמה ההסברתית בכל המגדרים הרלוונטיים – כל מגדר, בעצם; כל מגזר, לא מגדר, סליחה. הקריטריונים לא יהיו מגזריים. וברגע שתהיה החלטה, למשל כמו שאמרתי שנניח גיל 65 ומעלה, כי יודעים שיש במדינת ישראל – אני לא יודע אם זה נכון, אני נותן דוגמה – נגיד 2 מיליון קשישים מעל גיל 65, הם קודם כול בעדיפות. אז יכול להיות שיגדירו: בחודש הקרוב מחסנים אך ורק את מי שמעל גיל 65 או מעל גיל 50 עם מחלות רקע, וזה ייעשה רחב על כל המגזרים. תודה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, סגן שר הבריאות יואב קיש. אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> רגע, צריך להצביע. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> סליחה. הצבעה. לאיזה ועדה אתם רוצים להעביר אותה, לוועדת הבריאות? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> ועדת הרווחה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אני תומך – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדת הבריאות. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> ועדת הבריאות? אוקיי. אז אנחנו עוברים להצבעה. מי שמצביע בעד – מצביע בעד להעביר אותה לוועדת הבריאות. מי שמצביע נגד מצביע נגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מבקש להצביע מפה, אם אפשר. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אוקיי. נא לרשום: חברת הכנסת אתי עטייה, חבר הכנסת משה ארבל, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה וחבר הכנסת ווליד טאהא – שישה הצביעו בעד, אפס נגד, אפס נמנעים. ההצעה לסדר-היום עוברת לדיון בוועדת הבריאות. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מחסור חמור בתקני אחיות, לפי דוח מבקר המדינה, בחודש מרץ 2020 << הלסי >> << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> נעבור להצעות הבאות לסדר-היום, מס' 642 ו-698, בנושא: מחסור חמור בתקני אחיות, לפי דוח מבקר המדינה, בחודש מרץ 2020, של חבר הכנסת ווליד טאהא ושל חבר הכנסת משה ארבל. ווליד טאהא, אנא גש לעמדה כדי להציג את ההצעה לסדר-היום. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, תחילה אני רוצה לשלוח ברכות חמות לסטודנטים והסטודנטיות שעברו רק אתמול – קיבלו ציונים על המבחן הממשלתי בסיעוד. אני רוצה לברך את עשרות ומאות הסטודנטיות והסטודנטים שעברו את המבחן הזה. מגיע להם – עבדו קשה והשיגו את זה. וגם משפט בערבית: (אומר בערבית: ברכות חמות לכל הסטודנטיות והסטודנטים שניגשו למבחן הסיעוד ועברו אותו, הצליחו בו. אלף מזל טוב, ואנו מאחלים לכם עתיד מוצלח, בעזרת האל. תודה.) << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> שוכרן. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שוכרן, כבוד השר המציל. אתה יודע, הצלת את הכנסת היום. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את הממשלה. הכנסת לא צריכה שיצילו אותה, תאמין לי. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא הציל את הממשלה? הוא בדרך כלל אוהב להציל את הממשלה. יש לו את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא אוהב להציל את העם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עכשיו לנושא עצמו. אכן, מבקר המדינה פרסם בחודש מרץ דוח שבו ציין שקיים מחסור – חמור, לטעמי – וזה כמובן בהמשך ישיר גם לדיון שקדם לנו, על חיסונים והיערכות לחיסונים. אז המבקר קבע בדוח שלו שקיים מחסור של למעלה מ-220 תקני אחיות שגרם לתפקוד לא תקין, ולעיתים אף מסוכן, של המערכת. בהמון מקומות הייתה חסרה הנוכחות של האחיות לביצוע העבודה, הן בחיסונים והן במעקב רפואי אחרי הזכאים להם. הדבר הזה חמור שבעתיים כאשר אנחנו נמצאים בעיצומו של גל שני של קורונה ואנחנו כל כך רוצים את המאמץ, את העזרה ואת העבודה של האחיות ושל אנשי הבריאות בכלל. על כן, לא מובן לי כיצד המדינה, הממשלה, השר הנדל, יודעת לאלתר סכומי עתק כדי לסגור פינות של קואליציה, של שרים, סגני שרים, מצאו מיליונים של שקלים כדי לעשות את זה – ריבונו של עולם, אנחנו בתקופת קורונה – ואין הכסף הדרוש כדי למלא, לסגור את המחסור החמור הזה בתקני אחיות, בדבר שקשור בקשר ישיר בחיי אדם. המבקר התריע כי יש מקומות שהמחסור הזה היה יכול אפילו לגרום לאובדן חיי אדם. בדרך כלל יודעים למצוא תקציבים – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> מילת סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה אנחנו לא יודעים למצוא תקציבים כדי לסגור את הפער החמור הזה בתקני אחיות, ואז גם נוכל להיערך יותר טוב לגל השני – שאנחנו בעיצומו, לא שאנחנו באים להיכנס אליו – וגם להיערך לחיסונים שאמורים לקבל בחורף? תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת ווליד טאהא. אני מזמינה את חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. גם לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא יודע לאיזו ועדה זה צריך לעבור. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> ועדת הבריאות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל נמצאת בימים אלו בפתחו או בעיצומו של גל שני של קורונה. אין מחלוקת, אני חושב, כשמדובר במשבר הזה, שהגיבורים והגיבורות האמיתיים הם אנשי מערכת הבריאות – רופאים, אחיות, אחים ורופאות – שעובדים ועובדות בתנאי לחץ ומחסור גם בימים כתיקונם, ועל אחת כמה וכמה בימי משבר בריאותי שהביא מאות חולי קורונה מידבקים למחלקות קורונה ברחבי הארץ. האחים והאחיות שעובדים ועובדות בבתי החולים שלנו הם הבסיס האיתן של מערכת הבריאות הציבורית – נשים וגברים שעושים עבודת קודש חשובה והכרחית לאורך כל השנה. גם טרם משבר הקורונה היה מחסור במערכת הבריאות הציבורית באחיות. מחסור זה מורגש כעת הרבה יותר, בתקופת משבר, כשנדרש מספר רב בהרבה של אחיות לטיפול בחולי הקורונה אך רבות מהאחיות נמצאות בבידוד או מטופלות בעצמן אחרי שנדבקו מהחולים. על פי נתונים שפורסמו ב-5 ביולי כ-500 אחיות נמצאות בבידוד בכל הארץ, נוסף ל-300 רופאים. מדובר, אדוני סגן השר, בנטל קשה מנשוא שמוטל על מערכת הבריאות העמוסה בלאו הכי. בבית החולים שיבא בתל השומר 135 עובדים נמצאו בבידוד נכון לשלשום; בהדסה עין כרם – 130; באיכילוב ובבילינסון – מעל 60 בכל אחד. מן הסתם מספרים אלו רק גדלו מאז. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הזהירו לאחרונה שאם לא ישופר ציוד המיגון של הצוותים הרפואיים, מחלקות שלמות בבתי החולים יקרסו במהלך הגל השני. מתברר שציוד המיגון הקיים לצוותים רפואיים גורם לנזקי עור משמעותיים בפנים שתורמים לשיעורי הדבקה גבוהים. גם מצב התקנים של האחיות בשירות משרד הבריאות וקופות החולים מראה תמונה מדאיגה. רק כדי לסבר את האוזן, כיום 27 אחיות בריאות הציבור בכל הארץ ממונות על ביצוע חקירות אפידמיולוגיות – עבודה חשובה והכרחית – כדי לצמצם את קצב התפשטות הנגיף, עבודה שגם איכונים לא יוכלו להחליף אותה במלואה. 27 אחיות צריכות, אדוני סגן שר הבריאות, לבצע 7,800 חקירות אפידמיולוגיות בחודש. בכל מחוז דרום אנו מדברים על שתי אחיות בלבד; בכל מחוז תל אביב – ארבע אחיות. מדובר בעומס לא אנושי. גם העובדות המסורות והחרוצות ביותר לא תוכלנה לפשר על פער כזה, ואין ספק שיש למחסור זה השפעה על היכולת לעמוד על שרשרת ההדבקה. אם כך, אולי לא צריך להתפלא שעל פי דוח מכון גרטנר של משרד הבריאות לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, החקירה האפידמיולוגית מצליחה לקטוע בין 10% ל-20% משרשרות ההדבקה בלבד. מדובר בנתונים נמוכים שלא מאפשרים להתחקות אחרי התקדמות המחלה. לקראת סיום דבריי אני מבקש לציין לטובה את החלטת משרד הבריאות מהשבוע שעבר – אדוני סגן השר, יש גם דברים טובים – לתגבר את צוות האחיות ב-190 סטודנטים וסטודנטיות שיבצעו חקירות אפידמיולוגיות. מדובר בתוספת חשובה מאוד, אך לא מספיקה. המחסור באחיות קיים גם בבתי החולים, בטיפות חלב ובקופות החולים ודורש טיפול שורש מקיף. אשר על כן, אבקש את הסכמת הממשלה וחברי הכנסת להעביר את ההצעה לסדר-היום לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת משה ארבל. אני רוצה להזמין את סגן שר הבריאות יואב קיש לבוא ולהשיב על ההצעה לסדר-היום. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה, כבוד היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת משה ארבל, ידידי משכבר הימים. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – ועדת הפנים של הכנסת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני חייב להודות, חבר הכנסת מרגי, שאני התפלפלתי עם חבר הכנסת ארבל על הדוכן בתפקידו כיושב-ראש הישיבה, ועלתה שאלה הלכתית חשובה, ולא ידעתי מה קורה בהלכה. חבר הכנסת משה ארבל דאג להעביר לי הודעה מסודרת עם עמדה ברוכה ומשכילה בנושא. אני מוכן להרחיב על זה אחר כך, אבל לאור השעה, אני רוצה לתת – – – << קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >> – – – מעוניין אולי לקצר בעניין ההלכתי? כי אני ממהר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> סוגיה מעניינת: מה המעמד של כהן בשיבוט גנטי? האם גם הוא כהן או לא? << קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >> אני צריך ללכת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל לא נעכב אותו. אחרי שאותו יושב-ראש, משה ארבל, דאג לנו לחצי שעה עיכוב פה, אז לא נעכב יותר. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ממשלת ישראל, שתדע לכבד את הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משה, משה, יש לנו את כל הזמן בעולם – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כמה דברים לגבי האחיות והאחים. אני אומר "אחיות", אבל כמובן שמדובר גם באחים. משה, כרגע בבידוד יש לנו 718 אחים ואחיות, וחולים – 97. סך הכול צוות בבידוד, כשאני מכניס רופאים, רופאות, מקצועות אחרים והכול – 2,639 מבודדים. אני חושב שלפני בערך חודש, כשהסתכלתי על המספר הזה, הוא עמד על משהו כמו 360-350 איש; כמעט פי עשרה בחודש. שתבין את האירוע. נושא אחד. נושא האחיות האפידמיולוגיות – אני חייב לתקן אותך, בשגרה, בעולם ללא קורונה, אנחנו מדברים על 27 אחים ואחיות שעושים חקירות אפידמיולוגיות. מהרגע שהאירוע הזה התחיל הם תוגברו בעוד כ-220-200 אחים ואחיות אחרים, ובעצם זה היה הצוות שטיפל בקורונה בגל הראשון. בגל השני, שהתחיל רק לאחרונה – מה שאמרת 180 – אנחנו יזמנו ותוגברנו ב-280 סטודנטים, והם נקלטו כבר בשבוע שעבר ותגברו את המערך הזה. זה לא מערך – אין שום סיכוי בעולם ש-27 אחיות מסוגלות לעשות משהו בהיקפים שאנחנו נמצאים בהם היום. המספר 7,800 שנקבת בו כעבודה חודשית זה בערך מה שקורה היום בשבוע, אז המספרים גם פה השתוללו לכיוון אחר. רק היום – אני שמח לבשר שמאמץ שהתחלתי בו ביום ראשון בערב קורה מחר: קליטה מיידית של כ-350 סלקטורים שעבדו בתשאול ותחקור נוסעים בטיסות לחו"ל, שהם עכשיו בעצם מובטלים, ייקלטו לתוך המערך הזה וייתנו עוד חיזוק. אני אומר לך שעוד שבוע מהיום, אם חס וחלילה המגפה תמשיך לצמוח בקצב שהיא צומחת, גם זה לא יספיק, אז רק שתבין מול מה אנחנו מתמודדים. עכשיו אני שם רגע את כל הדברים האלה בצד, ואני רוצה להתייחס לנושא מהותי שעלה גם קודם בדברים: מה קורה בכלל בנושא אחים ואחיות במדינת ישראל? אז צריך להבין ששיעור האחים והאחיות במדינת ישראל בעלי רישיון לעסוק בסיעוד עומד על 6.21 ל-1,000, בהשוואה לשיעור האחיות הממוצע ב-OECD, שהוא 8.9 ל-1,000 נפש, זאת אומרת, מצבנו כ-20%–25% פחות טוב מה-OECD. זו עדיין מגמת עלייה, כי היינו עם מתחת ל-6 ועלינו ל-6.2 בארבע השנים האחרונות. מה אנחנו עושים בשביל להגדיל את השיעור הזה? אנחנו מגדילים משמעותית את היקף הסטודנטים שהחלו בלימודי סיעוד – כ-4,000 סטודנטים לעומת 2,500 בשנים הקודמות. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לאפשר – – – סיימו ולא עובדים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תכף נדבר על הכול, תאמין לי. הורחבו היקפי המלגות להעלאת מספרי הסטודנטים; הופעל מודל תמרוץ להגדלת היקפי הלומדים; הסתיימה היערכות להעלאת היקפי התקנים לבתי הספר לסיעוד והוספו כיתות לימוד בבתי הספר לסיעוד; הופעלו תוכניות לימוד ייעודיות לבדואים בדרום הארץ ותוכנית להכשרת אחיות מעשיות. התקיימה ב-2 ביולי 2020 בחינת רישוי ממשלתית – ממש לפני שבוע – למעמד של אח ואחות מוסמכת. אתמול, ב-7 ביולי, הונפקו תעודות רישוי וסיעוד לכ-1,500 אחים ואחיות חדשים וחדשות שעמדו בהצלחה בבחינת רישוי זו. האחים והאחיות האלו עתידים, לשאלתך, להצטרף למערך העוסקים בסיעוד בישראל, בכפוף לתקנים, ותכף אני אדבר על זה. כמו כן, בספטמבר 2020 עתידה להתקיים בחינת רישוי ממשלתית נוספת עבור כ-2,600 בוגרי הכשרה בסיעוד. זאת אומרת, בחודשיים הקרובים, עד סוף ספטמבר, סדר גודל של כ-4,000 אחים ואחיות מוסמכים חדשים בישראל יהיו בעלי רישוי לעבוד ולעסוק בסיעוד במגוון מתארים במערך האשפוז והקהילה. נציין כי המחסור הוא לא בכוח אדם בסיעוד, כמו שאתה אומר; המחסור הוא בתקנים להעסקתם. תיאור מצב תגבור כוח אדם כחלק מהתמודדות משרד הבריאות בנגיף קורונה – וזה מה שקורה עכשיו – כחלק מהיערכות לקראת תרחיש ייחוס של עד 5,000 מונשמים כפי שהוגדר בגל הראשון, שהיה במרץ, הקצינו 600 תקני אחיות לבתי החולים הכלליים ועוד 56 תקני אחיות – עוד פעם, אני אומר "אחיות", אבל זה אחיות ואחים – למר"גים לטובת פתיחת מחלקות התפרצות לטיפול בחולי קורונה במערך האשפוז. כהיערכות לגל הראשון ובשיא ההתפרצות ניתנו לקבוצת הממתינים לבחינות הרישוי 850 היתרים זמניים לעסוק בסיעוד כאח מוסמך על מנת שיוכלו להשתלב במערך ההעסקה. זו הקבוצה שנבחנה ביולי 2020 ומקבלת היום את תוצאות הבחינה. מערכי האשפוז והקהילה תוגברו בסטודנטים לסיעוד על פי מתווה תרחיש הייחוס ובהתאם לדרישה ולצורכי המוסדות. הם סייעו בכל משימה שנדרשו, באשפוז ובקהילה, בהתאם לתחומי פעילותם. סך הכול הוקצו 1,471 סטודנטים לסיעוד – יש לי פה את החלוקה; אני לא ארחיב, חבל על הזמן. אני רוצה לציין כי בסך הכול הוקצו על ידי משרד הבריאות בחודשים מרץ עד אפריל 7,035 אנשי צוות מכלל הסקטורים, ומהם נקלטו – לשאלתך – 3,340, 47% קליטה בפועל מסך ההקצאות. זה מספר שאני חושב, דרך אגב, שנצטרך לחזור אליו ולתגבר אותו יותר גם בהמשך, בגל השני ובהיערכות לחורף. דיברתי על נתוני הבידוד נכון להיום. אני לא חוזר על זה, כי דיברתי על זה בהתחלה עם משה ארבל. לצורך ההתמודדות עם המצב המשרד נוקט את הדברים האלה: הקמת מערכת מקוונת לדיווח וניתוח נתוני בידוד ותחלואת אנשי צוות בריאות בכלל ואחיות בפרט; זו בדיוק המערכת שלפיה אני עוקב אחרי הבידוד והתחלואה של כוח האדם; שקיפות נתונים, שיתוף ולמידה הדדית עם נציגי השטח; הפקת דוחות מידע לפורומים ולצוותי ניהול במערכת הבריאות על בסיס יומי; בניית מערך ההסברה וההדרכה לסגל ולצוותים הרפואיים; הפצה דפי מסרים עם תובנות למנהלים ולשטח שנוסחו על סמך עיבוד הנתונים; חידוד הנחיות כוללות: הימנעות מישיבה משותפת בחדרי שתייה, הקפדה על כללי מיגון בהסעות, הימנעות מוחלטת מהגעה לעבודה של חולים ומצוננים ויש הנחיות נוספות. אנחנו אכן מוסיפים תקני אחיות למערך האשפוז. אנחנו מאתרים את עתודות כוח האדם שזמינות לסיוע. יש לנו סך הכול 26,000 כוחות מסייעים. אנחנו ומיישמים הכשרה ייעודית לצוותים בבתי החולים ובמוסדות הגריאטריים, מסדירים מסגרות שהייה לילדי העובדים, מקימים מערך מתנדבים, מקימים מוקד טלפוני לתמיכה נפשית לסגל ולצוותים רפואיים. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> הקמת מוקד טלפוני, כבוד סגן השר – אולי כדאי שיענו בכוכבית – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> עכשיו צריך להיות יותר טוב. אני חושב שהמוקד של פיקוד העורף נכנס לפעולה, היום אחר הצוהריים. תנסה להתקשר. אני מקווה שכבר עכשיו יותר טוב. מעבירים את מערכת החינוך האקדמי בסיעוד ללמידה מרחוק והכשרה ייעודית בטיפול נמרץ. יש פה גם שינוי תהליכי עבודה. אני לא אעבור על השינוי. לסיום, בנקודת זמן זו, כאשר עוד טרם האירוע, כפי שצוין בתחילת התשובה, מדינת ישראל הייתה במחסור גדול של אחיות בהשוואה למדינות ה-OECD, ובהתחשב בתרחיש הייחוס שאושר על ידי הממשלה בדבר 2,000 מונשמים, יש עדיין צורך בתוספת של כ-4,000 אחים ואחיות למערכת הבריאות. כפי שציינתי, אמש קיבלו רישיון 1,500 אחים ואחיות חדשים שיכולים וצריכים לסייע בהיערכות המערכת להתמודדות עם מגפת הקורונה. אני אומר לך, אני הולך לפנות אישית לשר האוצר. דרך אגב, יש החלטת ממשלה בעניין, אז אני בטוח שהוא ייענה בחיוב לבקשתי לקלוט אותם בדחיפות במערכת הבריאות. אני חושב שהנושא דחוף וחשוב ושאותם תקנים צריכים להיות מיושמים מייד. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, סגן שר הבריאות יואב קיש. אנחנו נעבור להצבעה. ההצעה הייתה להעביר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. נא להצביע. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> להוסיף אותנו, בבקשה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> כולם – אוקיי. אף לא נמצא במקומו, אז אנחנו נמתין שנייה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – אין נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> נכון, אז אני אוסיף גם אותי. חברת הכנסת שרן השכל, חבר כנסת ווליד טאהא, חבר הכנסת משה ארבל, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת ינון אזולאי והשר יועז הנדל – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ווליד. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אמרתי ווליד, שני. – – אנחנו שבעה בעד להעביר את זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. ההצעה הזאת התקבלה ותעבור. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ההקלות בבגרות בעברית (גריעת חומר לימוד, זכות למבחן מותאם) – רק לחילונים, ולא במבחנים הייעודיים לחרדים << הלסי >> << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום מס' 732, בנושא: ההקלות בבגרות בעברית (גריעת חומר לימוד, זכות למבחן מותאם) – רק לחילונים, ולא במבחנים הייעודיים לחרדים, של חבר הכנסת יעקב מרגי. ישיב סגן שר החינוך מאיר פרוש. << קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >> כל זמן שאני אהיה פה במליאה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> כל זמן שאתה פה במליאה. חבר הכנסת יעקב מרגי, נא לגשת. לרשותך עשר דקות שלמות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עד עשר דקות. לא חייבים עשר דקות. אני אתן להם קריאת הרגעה: לא חייבים לתת את עשר הדקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה עשר? << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי סגן השר, בעידן הקורונה אנחנו נחשפים לאתגרים רבים, ואחד האתגרים שהוצבו בפני משרד החינוך – כל סוגיית בחינות הבגרות. במהלך הגל הראשון של הקורונה פנו מנהלי בתי ספר ומורים שמכינים לבגרות בעברית למשרד החינוך, ביקשו הקלות במיקוד – מי שמבין בזה – ואכן משרד החינוך, באמצעות המפמ"רית, הודיע למנהלי בתי הספר ולמורים שיהיו הקלות וניתנו הקלות. באופן טבעי פנו מורות מהמגזר החרדי, מורות שמכינות לבגרות – זה לא מובן מאליו בחברה החרדית; יש ויכוח אם כן לגשת לבגרות, לא לגשת לבגרות, יש תפיסה כזאת ויש תפיסה כזו ויש חלופה לבחינות הבגרות. זאת אג'נדה, השקפת עולם, אבל משרד החינוך אפשר. בחינת הבגרות של החברה החרדית נכתבת בנפרד מהבחינה הכללית בגלל השקפת עולם, ניסוח – רצו לתת כבוד להשקפת עולם ולא להתנסח בצורה שיכולה להיות פוגענית – ותכנים. אבל משום מה לא נענו לאותן הקלות. פנו אליי אותן מורות, פניתי למשרד החינוך וקיבלתי תשובה מוזרה. התשובה, חבריי חברי הכנסת, ינון – כדאי שתקשיבו: הבחינה בעברית למחוז החרדי – לא נענתה הבקשה להקלות בגלל הקורונה בגלל שממילא היא ברמה נמוכה יותר. אמרתי: אם ככה, לא צריך להתבכיין, מקסימום מיישרים קו. אני איש ממסד, אתם יודעים, אני אדם ממוסד, ממושמע. שולח את התגובה לפונים. מה לעשות שהפונים יותר יסודיים ממני, והם מבינים עניין בתחום, מבינים עניין מאוד מאוד בתחום, וחיזקו לי – סליחה שאני אומר את זה – את מה שידעתי קודם כיו"ר ועדת חינוך: שתשובות פרוטוקול שמתקבלות מהמחוז החרדי – צריך לפקפק, לבדוק אותן כמה פעמים. אבל במקרה הזה נטיתי לחשוב שאולי בגלל שהחרדים מסודרים – כמו שנתפס כביכול, אלה שרוצים לתקוף – שהם מסודרים, והייתה להם בחינה יותר קלה. מסתבר, אממה, שדווקא הבחינה בעברית של החברה החרדית, של המחוז החרדי, קשה יותר בבסיס, ולמה? א., היא מנוסחת בנפרד. ועוד עובדות שלא ידענו: יש הרבה תלמידות שלמרות שהן לומדות במסגרות החרדיות, הן ניגשות להיבחן בבחינה הכללית. אחוז העוברים בהצלחה, אחוזי הציונים הגבוהים, רמת הציונים במחוז החרדי נמוכה לעומת הכללי בגלל הקושי האובייקטיבי. אבל חכו, יעקב מרגי, כשידוע שעובדים עליו, הוא מתחיל קצת – לא להתעצבן, אבל משהו דומה לזה, מתחיל לרדת לעומק בסוגיה הזאת. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> וזאת אחרי התשובה של סגן השר – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מקווה שיש תשובה שונה ממה שקיבלתי קודם. אני פונה, למי אני פונה הפעם? מאחר שאין לי אמון במחוז החרדי, אז אני פונה לגברת נכבדה בהנהלת משרד החינוך – אם אני לא טועה היא אפילו במזכירות הפדגוגית – ואני אומר: אנא, תבדקי לי את הסיפור הזה. היא בודקת, בודקת, אבל אני לא מקבל תשובה. המורים פונים אליי ורוצים תשובה. אני חוזר אליה – היא אומרת לי: אני מתקשה לקבל תשובות, כי פניתי לגברת מסוימת, שהיא ממונה על זה בכללי, שתיכנס לסוגיה הזאת – משום מה, לא מצליחה לקבל תשובות ולא נותנים לה את התשובות, ממדרים אותה. אמרתי לה: אולי תנסי שוב? אומרת לי: תן לי עוד שבוע, אנסה. ואכן, היא שכנעה את המחוז החרדי והעומדת בראשו, שכנעה אותה כן לשתף פעולה. נתתי עוד צ'אנס, שבועיים, שלושה, חודש. אני פונה – אומרת לי: מר מרגי היקר, חבר הכנסת מרגי, אני מרימה ידיים, לא מצליחה לתת לך תשובה. אני פונה בכתב לשר החינוך – תנחשו מה קיבלתי, איזו תשובה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נעשה בדיקה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הלוואי שהייתי מקבל את התשובה הזאת. גם את זה לא קיבלתי. פונה למנכ"ל משרד החינוך – איזו תשובה קיבלתי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא קיבלת. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רואה שאתה לומד מהר. לא קיבלתי. אתה יודע, כשיש לך תשובה טובה, מנצחת, אתה לא חושש לתת אותה. הפוך – יש לך מוטיבציה להשיב ולשים זאת בצורה ברורה על השולחן. ניסיתי בכל דרך לא להעלות את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני בטוח שעכשיו תקבל תשובה טובה ומספקת. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מקווה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> פעם קיבלת תשובה לא מספקת פה, במליאה? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> היו, היו דברים, היו פעמים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ממשרד החינוך? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> מכל המשרדים, בחינוך במיוחד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה אתה אומר. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> ומהמחוז החרדי עוד יותר, במיוחד. זה נשמע כאילו אני מזלזל, חלילה, חבריי. זה נשמע כאילו אני אומר את זה בזלזול ובציניות, אבל אני אומר את זה בכאב רב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> סוף-סוף מדברים על השתלבות החרדים, מדברים על העניין של הממלכתיות, ולקרב ולהכניס אותם למרכז ההוויה ישראלית, ומשרד החינוך בעצמו, פעם אחר פעם, פעם אחר פעם, נכנע ומשרת את התפיסה האנט-ממלכתית. אני אומר את זה בכאב. אני אומר את זה בכאב. לא באתי להתריס. זה משרד חשוב – לא משנה שיש לי תפיסה איך המשרד הזה צריך להיראות. יש מה שנקרא פינוי-בינוי ורה-ארגון, מחדש. רבי אלעזר בן עזריה, באגדה, אמר: הרי אני כבן 70 שנה. הוא רק היה נראה כבן 70, הוא היה צעיר, אבל פה זה בן 70 שנה ממש. הגיע הזמן להביא משהו חדש, מודל חדש – ואני אומר את זה בצער, חבריי. אני מקווה – אין לי ציפיות מהדיון פה במליאה. הציפייה היחידה שיש לי היא שזה יועבר לדיון בוועדת החינוך ושם נרד לעומקם של דברים ונביא את הגורמים. אני מכבד את סגן השר, כי ניתנה לו תשובה, והוא יקריא אותה, ובצדק. זה לא אישי. השקפת עולמו היא לא העניין פה. יש פה תשובה שהוא קיבל, ממוסדת, של משרד ממשלתי, שאני יודע שהיא תהיה חוטאת לאמת ולעובדות, אבל בואו נשמע. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יעקב מרגי. אני מזמינה את סגן שר החינוך מאיר פרוש לבוא ולהשיב על ההצעה לסדר-היום. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני ממש מתנצל על כך שאני אעשה זה ממש מהר. אני על כל פנים חיכיתי פה שלושת רבעי השעה בגלל תקלה שהייתה עם שר שיהיה נוכח במליאה, ואני ב-19:05 צריך להיות – מאחר שהרב מרגי מקל עליי בזה שהוא אומר שבין כה הוא לא יאמין למה שפרוש אומר, אז הייתי שמח אם אתה היית מקריא את התשובה, או שאתן את זה מייד לפרוטוקול וזה ילך לוועדה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אמרתי: מה שיקריאו לו, מה שהכתיבו לו. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> תאמין לי שאני הקשיתי. אני אשתדל לענות בשלוש דקות, אני ארד באמצע ואת היתרה תקבל בסטנוגרמה. הבחינות של המגזר החרדי עוברות דרך אותם מנגנונים של שאר בחינות הבגרות במדינה. הן נבנות במכון סאלד על פי תוכנית הלימודים המאושרת, מתוקפות מבחינה טסטולוגית ומתנהלות על פי דגם קבוע. לכל מקצוע יש ועדת שאלון, יושב-ראש שאלון, רכז שאלון מטעם מכון סאלד. ההליך מקובל ומקצועי, ואין כל מקום לסברה כי הבחינות של החינוך החרדי קשות יותר מהבחינות של החינוך הממלכתי הכללי או נבנות על פי הגדרות וסטנדרטים שונים. כל זאת – ביחס למהלך הכללי של בחינות הבגרות וההקפדה על שוויון בין כל המגזרים. בקיץ זה, בגלל וירוס הקורונה, נקבעו נהלים לגבי בחינות חיצוניות ופנימיות ביחס לכל המערכת, ובאופן זהה – גם למגזר החרדי. ביחס לכל מערך הבחינות המשרד הנחה לתת הקלות, תוך התחשבות בשאלונים שכבר היו מוכנים ומודפסים. דברים אלו נקבעו גם לגבי הבחינות במגזר החרדי. בנוגע לטענות שהועלו בהצעה לסדר-היום יצוין, לגופו של עניין, כי הבחינה בעברית שעל אודותיה היו התלונות נבדקה מחדש יחד עם כל הגורמים המקצועיים והרלוונטיים במשרד על מנת לוודא שהכללים הופעלו כיאות. ביחס לבחינה נקבעו ההקלות הבאות: פורסם מיקוד לבחינה המכוון את הלומדים ביחס לתחומים הספציפיים בתוכן הלימוד שיופיעו בבחינה; פורסם נוהל שאלון מותאם לכלל הנבחנים – בחירה גדולה בשאלון הרגיל; פורסם מסמך הבהרות הממקד את התלמיד הן לגבי מבנה השאלון והן לגבי התוכן שאינו נדרש לבחינה; קוצר הטקסט לקריאה ובוטל סעיף בשאלה בעקבות זאת. כל אלה הביאו את הצוות שבחן את הנושא, ובכלל זה את יושב-ראש המזכירות הפדגוגית במשרד, להערכה מקצועית שהבחינה אכן עומדת בכל הקריטריונים של ההקלות שניתנו ואינה מפלה את התלמידות בחינוך הרגיל ביחס לתלמידי המגזרים האחרים. כמו כן יודגש כי בחינת הבגרות בתחום הדעת לשון, הבנה והבעה עברית נכתבת לכלל תלמידי ישראל הלומדים בחינוך הממלכתי, כולל הממלכתי-דתי. החינוך החרדי בוחר לכתוב את בחינת הבגרות של תלמידיו בנפרד, ותלמידיו אינם ניגשים לבחינת הבגרות של המגזר הממלכתי. בחינת בגרות מותאמת ניתנת בעברית לתלמידים הזכאים להקלות ללומדים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. בשל מיעוט נבחנים זכאים לבחינה מותאמת בחינוך החרדי הוחלט שלא לחבר בחינה נפרדת, שעלותה הכלכלית גבוהה מאוד, אלא לאפשר להם בחירה גדולה יותר במתן התשובות על בחינת הבגרות הרגילה. יודגש כי מענה של בחירה מרובה לזכאים מקובלת ברובן המוחלט של בחינות הבגרות המתקיימות במקצועות האחרים. עוד יצוין כי ניתנת האפשרות לתלמידים הנבחנים שיש להם הקלות וזכאות לבחינה מותאמת להיבחן בשאלון המותאם לחינוך הממלכתי. עם זאת, כיוון שהבחינה מבוססת טקסט, ייתכן מאוד שתחום החיים וההקשר התרבותי של המאמרים בשאלון הכללי לא יתאימו לציבור החרדי ולהפך, לדוגמה עיסוק בעמדות נוער כלפי טכנולוגיה ורשתות חברתיות או קניות ברשת. לכן, מתן האפשרות לציבור החרדי להיבחן בשאלון הכללי לא בהכרח תקל אליהם אלא תקשה, שכן לא תעלה בקנה אחד עם העולם הערכי שלהם. לסיכום, החששות המלווים את עונת הבחינות הנוכחית מצד המורים וההורים ברורים וראויים להערכה, מפני שכולם רוצים לתת לתלמידים את מיטב התנאים להצלחה. אולם חששות אלו, טבעיים ככל שהיו, ניתנים להפרכה באופן ברור מתוך בדיקה שיטתית ומסודרת. אנו סומכים ידינו על הצוות המקצועי ועל כך שבעזרת השם לא נפלה תקלה תחת ידם. בהירות ושקיפות הן חלק מן הכלים להפיג חששות וספקות, ולפיכך פורסמו באתר החינוך החרדי מידע והנחיות למורים ולתלמידים המתארים בפניהם את התהליך כולו. אנחנו מאחלים הצלחה לניגשים למבחן, שעתיד להתקיים ביום 20 ביולי 2020. אני מודה מאוד לרב מרגי שנתן לי להקריא את התשובה. אני מתנצל מראש בפני חבר הכנסת ווליד טאהא על כך שאני לא יכול להישאר פה ולהקריא את התשובה שהוא מבקש. נתתי לו כבר את התשובה שהייתי אמור להקריא פה. אני מתנצל בפניך. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> בסדר גמור. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני לא יודע אם זה יופיע בפרוטוקול. אני הולך, אני עוזב. אני חייב לברוח. סליחה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> בסדר גמור. אני אעביר את זה להצבעה. אתם מעוניינים להעביר לוועדת החינוך? נהדר. אז מי שבעד להעביר לוועדת החינוך – נא להצביע בעד. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> נא להוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת משה ארבל וחבר הכנסת ווליד טאהא – ארבעה. סך הכול חמישה בעד, אפס נגד. ההצעה תעבור לוועדת החינוך. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> החלת תוכנית אופק חדש בבתי הספר היסודיים במסגרת המוכר שאינו רשמי << הלסי >> << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 703, בנושא: החלת תוכנית אופק חדש בבתי הספר היסודיים במסגרת המוכר שאינו רשמי, של חבר הכנסת ווליד טאהא. לרשותך עד עשר דקות. הצעה אחרונה לסדר-היום. בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, באמת נתן לי סגן השר את התשובה, ואני עולה לדוכן כשאני יודע את התשובה. אני קצת מאוכזב ממנה. הנושא שרציתי לדבר עליו הוא החלת תוכנית אופק חדש על בתי הספר במוכר שאינו רשמי. אני רוצה להבהיר שבחברה הערבית למשל כ-30% מבתי הספר הם במוכר שאינו רשמי וכ-26% מהתלמידים לומדים במסגרות האלה של המוכר שאינו רשמי. זאת אומרת, אנחנו מדברים על מספר רב מאוד של בתי ספר וגם מספר רב מאוד של תלמידים שבחרו ללמוד במסגרת של מוכר שאינו רשמי. יש אותה גם בחברה היהודית, גם בחברה הערבית. יש אותה כמסגרת מוכרת. אני מדבר כמובן על בתי הספר היסודיים. במקביל, יש לנו את בתי הספר העל-יסודיים, שגם הם – נופלת עליהם ההבחנה וההגדרה של מוכר שאינו רשמי ורשמי, ועל אף זאת כולם ללא יוצא מן הכלל נהנים מתוכנית עוז לתמורה, שניתנת בבתי הספר העל-יסודיים, ויכלו גם הם להגיד את מה שכתבו לי בתשובה שהשר הנדל הולך להקריא לי עוד מעט, שאני כבר קראתי. הם ידעו להגיד לי – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אתה בכל זאת תעלה להקריא אותה, כי התנדבת. היום אתה המתנדב הלאומי. הם ידעו להגיד לי אותו דבר – למה, נגיד, זה בסדר שנתנו עוז לתמורה, שכרוך במשאבים, שלא יהיו אי-הבנות – אני אגיד עכשיו בכמה משפטים מה ההבדלים – כרוך במשאבים ובכספים, ובכל זאת החילו את התוכנית עוז לתמורה על בתי הספר העל-יסודיים בכל המסגרות של מוסדות החינוך: מוכר, מוכר שאינו רשמי ואחר. עכשיו, נשאלת השאלה – ואני גם קראתי מהתשובה שבמדינת ישראל קיים חינוך רשמי. מה אתה אומר? לא ידעתי עד עכשיו. ואללה, הפתעה. במדינת ישראל קיים חינוך רשמי? איזה מין תשובה? So what? ואם במדינת ישראל קיים חינוך שהיא מגדירה רשמי, בתי הספר שהבית הזה אישר להם על פי חוק להיפתח ולקבל רישיון הפעלה ולקבל רישיון פדגוגי וכל מה שצריך – אנחנו צריכים ביודעין להעניש את התלמידים שלהם ולתת להם תקציבים מעטים מאוד, מעטים מבתי הספר הרשמיים, רק בגלל שהוא בחר ללמוד בבית ספר פרטי, ואנחנו עושים זאת במתכוון? אם הלכת ללמוד שם – תשלם על כך מחיר. אני חושב שהתשובה הזאת איומה, נוראית, ויעני עושה את האי-שוויון בין הילדים. עזבו אותי עכשיו מהמסגרות. אני לא מדבר עכשיו על ריב של מסגרות – מה רשמי, מה לא רשמי, מה ממלכתי, מה לא ממלכתי. אני מדבר על הילד שלומד בתוך המסגרת, ואני מדבר בכללי, ולא רק על תלמידים ערבים. כל תלמיד שלומד במסגרת המוכר שאינו רשמי – אנחנו מפלים נגדו ביודעין? במתכוון? בזדון? אם ההורה שלך בחר שאתה תלמד שם אז אתה תשלם על זה מחיר? ואני אגיד לכם מה המחיר שהוא משלם באופן מיידי – אני ניהלתי בית ספר: משרת מורה בבית ספר יסודי היא 30 שעות לימוד. המורה אינו חייב, במסגרת החלונות שיש לו בתוכנית שלו, להתייצב לכל פעילות בבית הספר אם אין לו משרה מלאה, ואז משאב הזמן אינו נגיש עבור בית הספר, עבור התלמידים, עבור הנהלת בית הספר, והמורה אינו צריך לשלם מכיסו עבור שעות שאינו מקבל עליהן שכר. כאשר נכנסים לתוכנית אופק חדש, כמו שנכנסו לעוז לתמורה, המשרה הופכת בעוז לתמורה ל-40 שעות במקום 24, וביסודי היא הופכת ל-36 שעות. זאת אומרת, משאב הזמן הזה, שנחוץ לכל בית ספר, לכל מנהל, לכל ילד שצריך את המגע, את הזמן הזה עם המחנך ועם המורה שלו, אינו בנמצא, נוסף להמון דברים אחרים. אז אם אנחנו עושים את זה במתכוון, כפי שעולה מהתשובה, אני מזועזע, אבל בכל זאת צריך להבין שאין הבדל בין ילד לילד, וילד שבחר ללמוד בבית ספר מוכר שאינו רשמי שווה לילד שנרשם ללמוד בבית ספר רשמי, ואנחנו צריכים לדאוג שהוא יקבל חינוך שווה ותקצוב שווה. על כן, הייתי מציע להעביר את הדיון בהצעה לוועדת הכספים דווקא, ולא החינוך, כי חינוך – אנחנו יודעים מה הולכים להגיד שם, והוויכוח כאן הוא כספי ולא חינוכי-פדגוגי. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה לך. אני מזמינה את השר יועז הנדל להשיב על ההצעה לסדר-היום, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה. חבר הכנסת טאהא, אתה תרשה לי לא רק להקריא את התשובה כפי שהיא אלא לנסות גם למצוא את ההיגיון שבה, ההיגיון המסדר שמאחורי הדברים, ולהוסיף גם את נקודת המבט שלי. תראה, אין אפליה בין ילד לילד, אתה צודק, אבל זה מחזיר אותי לדיון פה על שותפות בהקמת ממשלה עם בל"ד ועם הרשימה המשותפת והתפיסה של מה אנחנו רוצים במדינת ישראל. מכיוון שכשאנחנו מדברים על מדינת ישראל ומסתכלים על היעד האסטרטגי של מערכת החינוך כאן, מערכת השירות והחובות והזכויות, אי-אפשר להימנע מהמחשבה איך מייצרים את החברה הזאת כחברה שיש בה שוויון בזכויות הפרט – לא בזכויות לאום – בזכויות הפרט לכולם, ילדים, גברים, נשים, מבוגרים, ללא – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – יהודים וערבים, בלי שום קשר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יהודים וערבים. יהודים וערבים, ללא קשר. וכדי לעשות את זה – ויש פה ויכוח מהותי בין הרשימה המשותפת לביני – כדי לעשות את זה צריך להשתמש במערכות של המדינה. אחת מהן היא מערכת החינוך, בעיניי, ולחנך, לעודד ולתמרץ לחינוך ממלכתי שגם יהודים וגם ערבים, בעיניי – בסוף גם חובות וזכויות; אנחנו נגיע למצב הזה יום אחד, כי אין ברירה, אנחנו חיים ביחד. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא צריך לאפשר להם לפתוח בתי ספר כאלה. שהכנסת תחוקק, תמנע את פתיחת המסגרות האלה. גם לתת להם וגם להפלות אותם? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא נותרו פה חבריי מש"ס, אבל אני חושב שמדינת ישראל תהיה חייבת יום אחד לקחת אחריות רחבה יותר גם על מערכת החינוך, גם על המערך השוויוני של חובות וזכויות, מסלולי שירות שונים. אין ברירה, זה המצב. עכשיו, למה אני מתחיל בזה דווקא? כי השאלה שלך נוגעת בזה. היא אולי נוגעת בכספים, אבל היא נוגעת בשאלה רחבה יותר: מה מדינת ישראל רוצה, ולא באיזו טכניקה היא עושה את זה. ועכשיו אני אקריא לך את התשובה הטכנית, שאתה כבר קראת, אבל לשם הפרוטוקול אני אקריא את התשובה הטכנית של משרד החינוך. חובתה של מדינת ישראל לקיים מערכת חינוך רשמית. כדי למלא חובה זו היא מקיימת, במשותף עם הרשויות המקומיות, מוסדות חינוך רשמיים, גני ילדים, בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. למותר לציין שהמדינה פועלת להעמדת מערכת חינוך איכותית לטובת התלמידים. ככל שאדם או תאגיד מבקשים לקיים מוסד חינוך, הוא חייב בקבלת רישיון לפי חוק פיקוח על בתי הספר התשכ"ט–1969, ובקבלת הכרה לפי חוק לימוד חובה על פי התנאים שקבועים בתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד–1953. יחד עם זאת, לא מוטלת על המבקש חובה לקיים מוסד חינוך ואף לא כל חובה להמשיך ולקיימו. הדברים נכונים אף לגבי ההורים. ככל שההורים מבקשים לתת לילדיהם חינוך פרטי, הם רשאים לבחור בו, על כל המשתמע מכך. במצב דברים זה קיימת עדיפות על פי דין למערכת החינוך הרשמית, ואין כל הכרח או צידוק כי בתי ספר שאינם רשמיים יתוקצבו בשיעור תקצוב גבוה יותר או שיחילו עליהם את הסכמי השכר של רפורמת אופק חדש. ככל שהורה מבקש כי ילדיו ייהנו מחינוך חינם ומהתנאים שמעניקה הרפורמה, הוא יוכל לרשום ולהעביר את ילדיו לבית ספר רשמי, שכאמור, המדינה מקיימת לטובתם. אשר לטענה בדבר בעיות בתקציבם של בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים, יובהר כי משרד החינוך העביר את מלוא התקציב לבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים לסוגיהם בהתאם לנהלים גם בתקופה שבה בתי הספר היו סגורים לפי צו בריאות העם. עד כאן התשובה. אני מקווה שיחול שינוי גם בתפיסה של הרשימה המשותפת לגבי ההשתלבות במדינת ישראל. חלק מזה זה מערכת החינוך. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך. שנייה. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה עכשיו הלכת לפוליטיקה. אני דיברתי חינוך – אתה מתעקש ללכת לפוליטיקה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני איתך. אני איתך. אני רוצה שיהיה שוויון בזכויות פרט לכולם, לכל ילד, וכולם יתחנכו פה עם בסיס של חינוך ממלכתי. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז תתחיל לממש. תתחיל לממש את זה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> תודה רבה לך, כבוד שר התקשורת יועז הנדל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אנחנו נצביע כרגע במליאה על העברה לוועדת הכספים. נא להצביע – לוועדת הכספים. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אנחנו בעד. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אוקיי. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר לקבל את התשובה של סגן השר? << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> לדעתי, זה אצלו. היית צריך לבקש ממנו. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, הוא נתן פה. << יור >> היו"ר שרן השכל: << יור >> אני מבקשת להוסיף לפרוטוקול את יועז הנדל ואת ווליד טאהא בעד. בסך הכול שלושה בעד, אפס נגד. ההצעה עוברת לוועדת הכספים. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"א בתמוז התש"ף, 13 ביולי 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:15. << סיום >>