דברי הכנסת

דברי הכנסת יח / מושב ראשון / ישיבות נ"ג–נ"ה / כ"א–כ"ג בתמוז התש"ף / 13–15 ביוני 2020 / 18 חוברת י"ח ישיבה נ"ג הישיבה החמישים-ושלוש של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, כ"א בתמוז התש"ף (13 ביולי 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 7 1. כישלון ממשלת הקורונה בהתמודדות הרפואית והכלכלית שלה מול נגיף הקורונה; 7 2. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית; 7 3. כישלון הממשלה בטיפול בנגיף הקורונה והתפרצות הגל השני 7 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 8 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 11 השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: 14 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 27 שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: 30 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 37 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 40 יעקב אשר (יהדות התורה): 42 יעקב מרגי (ש"ס): 44 עודד פורר (ישראל ביתנו): 47 נפתלי בנט (ימינה): 48 תמר זנדברג (מרצ): 49 השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: 50 דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר יחזקאל פלומין 66 היו"ר יריב לוין: 66 גדעון סער (הליכוד): 68 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 69 1. כישלון ממשלת הקורונה בהתמודדות הרפואית והכלכלית שלה מול נגיף הקורונה; 69 2. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית; 69 3. כישלון הממשלה בטיפול בנגיף הקורונה והתפרצות הגל השני 69 הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020 70 עינב קאבלה (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): 71 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 73 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 74 הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון), התש"ף–2020 79 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): 79 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 83 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 87 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 88 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 90 עודד פורר (ישראל ביתנו): 90 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 92 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 94 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 96 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 98 שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: 99 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): 101 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 110 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020 111 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תוצרת הארץ במכרזי מערכת הביטחון והמשרד לביטחון הפנים) (הוראת שעה), התש"ף–2020 112 סגן שר האוצר יצחק כהן: 112 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 113 אליהו חסיד (יהדות התורה): 115 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 116 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 117 מתן כהנא (ימינה): 119 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 119 שלמה קרעי (הליכוד): 120 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 123 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 125 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 125 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 127 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 128 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 129 יאיר גולן (מרצ): 132 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 133 סגן שר האוצר יצחק כהן: 135 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 66) (החרגת ביטוח רפואי מעיקול בידי צד שלישי), התש"ף–2020 137 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 138 אליהו חסיד (יהדות התורה): 139 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 140 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 141 שרן מרים השכל (הליכוד): 141 חילופי גברי בוועדות הכנסת 143 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 143 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 144 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 144 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"א בתמוז התש"ף, 13 ביולי 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020. לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק שמספרה פ/1507/23 וכלה בהצעת חוק שמספרה פ/1548/23: הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון – תשלום שכר בעד היעדרות בשל ביטול יום לימודים במוסד חינוך), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם לנשים בוועדות ציבוריות ברשויות המקומיות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הטרדת קטין), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הטלת חובות לשם מניעת הטרדה מינית במוסד חינוך), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין, איימן עודה, עופר כסיף וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק ליצירת תחרות והגדלת זמינות האשראי, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי, קטי קטרין שטרית, יואב סגלוביץ' ועופר כסיף; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת התחולה לגבי מוסד ציבורי הנותן שירות חיוני), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, ג'אבר עסאקלה ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת סמי אבו שחאדה, אנטאנס שחאדה והיבה יזבק; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – שלילת זכאות לקצבאות ולפיצויי פיטורים עקב ביצוע פעילות טרור), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עידן רול, יאיר לפיד ואיילת שקד; הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עפר שלח; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – לחצן מצוקה לקשיש), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – זכאות למענק הטבות שנתי לבן זוג של ניצול שואה שנפטר), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתקופת אכשרה לחיילים משוחררים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות להטבות לקטועי ידיים על פי הסכם הניידות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים בעד עובד בעבודה מהבית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת אורנה ברביבאי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – דחיית תשלום בתקופת חירום) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, מיכאל מלכיאלי, אנדרי קוז'ינוב, אורלי פרומן, קארין אלהרר, עופר כסיף, עודד פורר, מיקי לוי, קטי קטרין שטרית, ניר ברקת, יואב סגלוביץ', רם בן ברק, אלכס קושניר, אופיר סופר, קרן ברק, טלי פלוסקוב, חוה אתי עטייה ובועז טופורובסקי; הצעת חוק לפיצוי עסקים בשל סגירת עסקיהם במצב חירום, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת גדעון סער ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עידן רול, יאיר לפיד, יוראי להב הרצנו, אורלי פרומן, אורנה ברביבאי, יואל רזבוזוב, יואב סגלוביץ' ובועז טופורובסקי; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הרחבת ועדת השרים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס למלכ"רים) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אופיר סופר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת שיעור הזיכוי ממס בתרומה למוסד ציבורי) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אופיר סופר; הצעת חוק פינוי ההתנחלות בחברון, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לפדיון שבויים, חטופים ונעדרים, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עוזי דיין; הצעת חוק פטור מתשלומים בעד ימי מילואים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הסכמה מדעת של קטין), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לקשיש מעל גיל 80 שמשתלמת לו גמלה להבטחת הכנסה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון – טיפול נפשי לילדים נפגעי אלימות במשפחה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פשע שנאה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה בחמשת הימים הראשונים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני; הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון – הגבלות ביקורים של נציגים זרים המעורבים או תומכים בפשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה והפרות חמורות של זכויות אדם), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על ייצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, אוסאמה סעדי, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב יאסין, עפר שלח וניצן הורוביץ; הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ; הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון – סימון מוצרי בשר בקר או עוף, ביצים ודגים מחשש לחיידקים צואתיים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיקי חיימוביץ', ע'דיר כמאל מריח, תמר זנדברג ויעקב מרגי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – שילוב עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ציבוריים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – מצב חירום בשל מגפה עולמית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (הסרת חיסיון), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (הסרת חיסיון), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק איסור ניתוק מים וחשמל בתקופת הקורונה (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת הילה וזאן ויעקב מרגי; הצעת חוק איסור ניתוק משירותי חשמל, מים וגז (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אופיר כץ. עוד הונחו מסקנות הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת תמר זנדברג ואוסאמה סעדי בנושא: איחוד משפחות – בחינת נוהלי הכניסה לארץ עבור בני זוג אשר לאחד מהם אין אזרחות ישראלית וילדיהם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון ממשלת הקורונה בהתמודדות הרפואית והכלכלית שלה מול נגיף הקורונה; << נושא >> << נושא > 2. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית; << נושא >> << נושא >> 3. כישלון הממשלה בטיפול בנגיף הקורונה והתפרצות הגל השני << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעות אי-אמון בממשלה. ההצעה הראשונה – הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון ממשלת הקורונה בהתמודדות הרפואית והכלכלית שלה מול נגיף הקורונה. יציג את ההצעה חבר הכנסת עפר שלח, בבקשה. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני. בימים האחרונים אנחנו קוראים יותר ויותר השוואות באמצעי התקשורת בין הימים האלה לימים הקשים שמי שחי בהם לא ישכח אותם, של אוקטובר 73'. כתב עמיתי לשעבר נחום ברנע: כל ממשלה והמחדל שלה; כל ממשלה ויום הכיפורים שלה. אדוני היושב-ראש, למיטב ידיעתי אתה היית בן ארבע בשנה הזאת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, משהו כזה. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן, בדקתי. בדקתי בוויקיפדיה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משהו כזה. אם כי יש לי איזה זיכרון מעומעם שאני – – << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז זהו, אני הייתי בן 13 – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – שאני רואה את האנשים רצים ככה ביום כיפור. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני הייתי בן 13, ואני זוכר את הימים האלה היטב. וההשוואה הזאת, שכמובן אין מצמררת ממנה בעבור ישראלי, הולכת וקורמת לנגד עינינו איזה מציאות מצמררת לא פחות. גם אז דובר על מחדל נקודתי. כביכול, מה שקרה היה שמערכת המודיעין לא ניבאה נכון או לא העריכה נכון שפניהן של מצרים וסוריה למלחמה. הייתה חסרה ידיעת זהב אחת שהייתה מאפשרת לנו לדעת שאכן ביום הכיפורים מתחילה מלחמה, אבל בעצם מדובר במערכת שלמה שקרסה. ובימים האלה אנחנו כמובן מדברים על מערכת שלמה בכל ההקשרים שלה: ברמת מערכת הבריאות, ששנים של הרעבה וניוון מכוון על ידי ממשלות שהחליטו שאת מערכת הבריאות אפשר להפריט, שאת בריאות הציבור אפשר להפקיד בידיהם של פקידים שמסתכלים עליה דרך החור שבגרוש – המערכת הזאת עכשיו מתמודדת עם אתגר שלא היה כמוהו מבחינתה בכלים חסרים לחלוטין. ועוד יותר מזה מערכת ממשלית – מערכת ממשלית שכל הכלים שלה, בדיוק כמו אז, נוונו. כל כלי ההחלטה, מערכת קבלת ההחלטות, וכל כלי הממשל – אנחנו מגיעים איתם אל המשבר הזה כשהכלים האלה מנוונים, מוזזים הצידה, לא נעשה בהם שימוש על ידי דרג מדיני שבדיוק כמו אז מאפיינים אותו יוהרה וניתוק. היוהרה והניתוק של אז, הניתוק מהעם והניתוק מהמציאות של שלטון מפא"י של אז, שחשב שאלוהים בחרו לשלטון, באו לידי ביטוי בביטויים של אז – בדחייה של כל יוזמות מדיניות, בביטויים כמו "טוב שארם א-שייח' בלי שלום מאשר שלום בלי שארם א-שייח'", באמירות כמו "מעולם לא היה מצבנו טוב יותר". הנתק של היום בא לידי ביטוי בראש ממשלה שהודיע לנו שהעולם כולו מסתכל רק עלינו ומחקה רק אותנו; שמכל העולם מתקשרים אלינו כדי לדעת איך אנחנו ניצחנו את הקורונה; שהכלכלה שלנו מצוינת והמצב שלנו מצוין, והינה אנחנו יכולים ללכת לעשות חיים. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> גן עדן. גן עדן. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גן עדן. לא, זה שלטון אחר, איווט. זה יהיה בהמשך. מי שיצא נגד השלטון – אתה, כשהיית בן שנתיים, אדוני היושב-ראש – אני מצטער שאני מזכיר כל פעם את הגילים האלה – היו הפגנות הפנתרים השחורים, וראש הממשלה דאז אמרה על הפנתרים השחורים שהם לא נחמדים. בשפה של היום, מי שיוצא נגד השלטון ומבקר אותו הוא חמוץ, הוא לא רואה את המציאות, הוא רואה איזו מין משהו – במקום מחלפים הוא רואה פקקים. הוא לא רואה את המציאות המופלאה של שלטון נתניהו אלא רק את החמיצות שלו. כשהשלטון הזה, המנותק, הלא-מחובר למציאות, היהיר, פוגש את המציאות כמו שהיא, אוחזים אותו פניקה ופיק ברכיים. אז זה בא לידי ביטוי בקריסה המוחלטת של שר הביטחון המהולל ביום הכיפורים, בראש ממשלה שלא ידע איך מתמודדים בכלל עם המצב ושאלה את עצמה מה אומרים הגנרלים. הפעם זה בא לידי ביטוי בזה שאנחנו רואים מתחילת המשבר הזה את ראש הממשלה מנהל אותו לא עם המערכות הקיימות שנועדו בדיוק למשבר כזה – הרשויות המקומיות, משטרת ישראל, קופות החולים, רשות החירום הלאומית, שנוונה לחלוטין בשנים שלפני המשבר הזה, פיקוד העורף, כל הכלים שיש לממשלה להתמודד עם חירום – וכמובן לא בניהול מרכזי של אופרציה שיושבת בחדר אחד, שמוביל אותה אדם שיודע להפעיל מערכות ותחת ידו ומסביבו נמצאים נציגי כל המשרדים – משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד הרווחה, הרשויות המקומיות, המגזרים המיוחדים – וביחד הם מנהלים את המשבר. כמו אז כן עכשיו, השליט חושב שהוא יודע הכול, השליט חושב שהוא ינהל את זה לבד, ואז, כשהוא לא מצליח לנהל את זה לבד, הוא נכנס לפניקה ומאבד כיוון. לצערנו, כמו אז, האסון, המכה, נוגעת בכל בית. אז היו למעלה מ-2,500 הרוגים ו-10,000 פצועים. כל אדם בגילי הכיר אח גדול, אב שלא חזר מהמלחמה. האסון של היום הוא מאות אלפי מובטלים שמסתכלים עכשיו ורואים שבניגוד לתקוות שהיו להם בהתחלה, האבטלה שמצפה להם היא ארוכת ימים. כל מה שהממשלה מציעה להם זה לא מנגנונים של חזרה לעבודה, זה לא דרך להניע את הכלכלה ככה שבעוד חודש או חודשיים או חצי שנה הם ימצאו עבודה. במקרה הטוב זה פיצוי קטן, לא מספק; במקרה הלא-טוב שום תרופה לעסק שלהם שקרס, לעשרות אלפי עסקים שלצערנו יקרסו בחודשים הקרובים, ואין שום דרך שהממשלה מציעה להם כדי להציל אותם. כמו אז, האנשים שהזהירו, האנשים שהציעו דרכים אחרות לפעול – לא הקשיבו להם. מתחילתו של המשבר הזה אני אומר את זה, כמי שהיה יו"ר ועדת הקורונה. גם הבאנו חלק מהאנשים האלה לבוא לדבר בפנינו בוועדה. היו אנשים שהציעו מודלים אחרים – גם מודלים להנהגה, גם מודלים למידע. עד היום – היום, בדיון שהיה בוועדה לביקורת המדינה שעסק במערכת הרפואית שוב נודע לנו, ולא לתדהמתנו, שאין שום מידע – אף אחד לא יודע על הנגיף שום דבר שלא ידענו קודם. אף אחד לא יודע על התפשטות המחלה. אנחנו מגששים באפלה כבר חמישה חודשים. כמו אז כן עכשיו, ההנהגה הייתה יהירה מכדי להקשיב להם. כמו אז – חברי אלי אבידר, אתה ודאי זוכר – אנשים אומרים: איך יכול להיות? איך אתה מסביר שיש כזאת ביקורת וכזאת אי-שביעות רצון אבל בנימין נתניהו מוביל בסקרים? הרי זאת ההוכחה שבנימין נתניהו מוביל את המהלך. אז אני מזכיר למי שלא זוכר: בדצמבר 73' המערך בראשות גולדה מאיר ניצח בבחירות. אתה זוכר כמה מנדטים הם קיבלו, אלי? 51 מנדטים. הלוואי על כל אחד מאיתנו, נכון? למה? מפני שלוקח זמן להבין את גודל המחדל; לוקח זמן מפני שאנשים מנסים להיאחז בשלטון הקיים ולהגיד: אולי הוא עוד יוכל לפתור את זה. אבל בפברואר 1974 יצא איש אחד, מוטי אשכנזי שמו, מפקד מעוז בודפשט, המעוז שלא נפל בתעלת סואץ, ונעמד מול משרד ראש הממשלה, לא רחוק מכאן, עם שלט: שהאחראים ישלמו את המחיר. אגב, בדקתי, קראתי על זה היום – את זה לא זכרתי מאז. משה דיין ביקש לפגוש אותו, את אשכנזי, ואמר לו מה שאומרים היום – מה שאתם אומרים, אדוני היושב-ראש: תוצאות הבחירות, אמר לו דיין, מוכיחות שאתה טועה ואני צודק, העם איתנו. כולנו יודעים איך זה נגמר. באפריל 1974 נפלה הממשלה, מפני שכמו אז, כשהעם מבין מה קורה, כשעיניו נפקחות אל מול המכה שהוא עצמו, הציבור, ספג, אל מול החידלון של השלטון, אל מול היהירות שהתרסקה, בסופו של דבר אף אחד לא יוכל לעצור את גלי הזעם, אף אחד לא יוכל לעצור את המחאה, אף אחד לא יעצור את השינוי הפוליטי. המחאה של אשכנזי התחילה כמפגין בודד ונגמרה עם עשרות אלפי מפגינים ועם שלטון שנפל. וכמו אז, אדוני היושב-ראש, ב-1974 גולדה התפטרה אבל המערך לא ירד מהשלטון, אבל ב-1977 – ואת זה אתה בוודאי זוכר, בטח הייתה חגיגה גדולה אצלך בבית – הושלם המהפך. החדשות – השינוי הגדול הוא שהפעם זה לא ייקח שלוש שנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עפר שלח. אנחנו עוברים להנמקת הצעת האי-אמון מטעם סיעות ישראל ביתנו וימינה, הצעת אי-אמון שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית. יציג את ההצעה חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני וחבריי שואלים את עצמנו כל יום שתי שאלות: איך מתגברים על נגיף הקורונה ואיך יוצאים מהמשבר הכלכלי. אני חושב שלגבי נגיף הקורונה אמרנו את זה כבר לא פעם, וזה הדבר הכי הגיוני: לרכז, להעביר את כל הנושא של טיפול בקורונה לגורם אחד, גורם אחד שירכז, יתאם ויתכלל את כל האירוע הזה. עם כל הכבוד למשרד הבריאות, משרד הבריאות זה גוף שהוא בעיקר רגולטור, הוא מעולם לא עסק בניהול. אני עברתי הרבה שנים בממשלה. משרד הבריאות זה גוף שעוסק קודם כול ברגולציה. הגוף היחידי שמסוגל וחייב לקחת אחריות זה צה"ל, כי לצה"ל יש כל המרכיבים. יש קודם כול פיקוד העורף, שזה תפקידו. אנחנו ראינו איך פיקוד העורף מטפל גם ביישובים חרדיים וגם ביישובים הערביים. דבר שני, לצה"ל כמובן יש מינהל הרכש, מנה"ר, שמסוגל לעשות כל מה שצריך מבחינת הרכש של המרכיבים שחסרים לנו. לצה"ל יש לגיבוי את חר"פ, חיל רפואה, וגם ראש הממשלה והמועצה לביטחון לאומי הבינו שרק אמ"ן יכול לרכז את כל הנתונים, לכן הקימו במסגרת אמ"ן את מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. אין דבר יותר הגיוני מלהעביר את כל האחריות לצה"ל. למה זה לא קורה ולמה זה גם לא יקרה? זה לא קרה וזה גם לא יקרה כי ראש הממשלה נתניהו לא מוכן להעביר שליטה לאף אחד. הוא רוצה לשלוט כל הזמן בסדר-היום, הוא רוצה להופיע בטלוויזיה, הוא רוצה לדברר, הוא רוצה להיות הדובר, הוא רוצה להיות הכול, ולכן הוא לעולם לא יעביר את השליטה ואת ניהול המשבר לצה"ל, למרות שזה האינטרס הציבורי המחייב. אבל האינטרס הציבורי ממש לא מעניין את נתניהו. לנתניהו יש רק אינטרסים אישיים. ראינו את זה עכשיו – ראינו את ראש ממשלתנו מר בנימין נתניהו מתעסק בהחזרי המס, בהטבות למיניהן. אותו נתניהו, שרץ כל שנייה לטלוויזיה כדי שחס וחלילה מילימטר של קרדיט לא יברח ממנו – מאז פרוץ משבר הקורונה נתניהו הופיע בתקשורת ונתן 14 הצהרות. 14 הצהרות. לא ויתר על אף אחת. ולכן, גם כשאתה שואל אותי מה קורה עם משרד האוצר, מה קורה עם תוכניות כלכליות, למה שר האוצר לעולם לא מופיע לבד ולא מציג את התוכניות הכלכליות – נתניהו לא ייתן לשום שר אוצר. כך היה עם כחלון וכך עכשיו עם ישראל כץ. כל הצהרה, כל הצגת תוכניות כלכליות – קודם כול ראש הממשלה. הוא מופיע, הוא מציג, ואחר כך כאילו כתוספת הוא נותן גם לשר האוצר להופיע ולהגיד כמה מילים, בניגוד לכל מה שהיה מקובל. הרי אני זוכר – כבר דיבר עפר שלח על הגיל שלך; אתה אולי עוד לא זוכר – אני זוכר, 1984, 1986, באמת תקופה אתגרית מאוד לכלכלת ישראל, יצחק מודעי שר האוצר, וגם אז ראשי ממשלה ברוטציה, יצחק שמיר ושמעון פרס. נתנו גיבוי מלא. מודעי הופיע כל הזמן לבד, אף אחד לא התערב לו באוצר, הוא הוביל את כל המהלכים הכלכליים, ובזכות המהלכים והגיבוי הוציא את המדינה מהבוץ. יתרה מזו, נתניהו בעצמו, נתניהו כשר האוצר, 2003–2005 – עבדתי איתו אז במקביל, הייתי שר התחבורה – קיבל באמת גיבוי מלא מאריק שרון. הוא הוביל מהלכים דרמטיים תמיד לבד, אף אחד לא בלבל לו את המוח, אף אחד לא התערב, תמיד קיבל גיבוי. כל מה שהוא עושה עכשיו זה באמת בניגוד לכל היגיון, בניגוד לאינטרס הציבורי. ולכן, כששואלים אותי אני אומר בצורה הכי ברורה: כל עוד נתניהו ראש ממשלה הכישלון לצערי מובטח, גם במישור הרפואי וגם במישור הכלכלי. אבל מה לעשות, אתה יודע, יש תסמינים. אנחנו חיים בעידן התסמינים, אז אני סוף-סוף רואה תסמינים שהקואליציה חולה, חולה מאוד. ראינו את התסמינים האלה היום בהצבעה בוועדת הקורונה. סוף-סוף באמת הח"כים הוכיחו שהם לא חותמת גומי; הצביעו כמו שצריך, עשו מה שצריך: חדרי כושר ובריכות שחייה – מעכשיו הכול פתוח. אני מקווה גם שכחול לבן, נשארה להם טיפת כבוד עצמי, קצת אחריות כלפי הבוחרים שלהם, והם לא ייתנו יד להדחת יפעת שאשא ביטון מוועדת הקורונה. אתה יודע, לי קל לדבר, אני באופוזיציה, אבל אני לוקח אנשי קואליציה. עזוב אותי, כשאני מדבר על התסמינים אני מסתכל מה קורה בקואליציה, מה קורה בליכוד, במרכז הליכוד, אדוני היושב-ראש, ששנינו כל כך טוב מכירים. כשאני שומע את יושב-ראש מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, שהוא עמד פעם אחרי פעם בראש המטה האישי של נתניהו, קורע את הממשלה הזאת לגזרים, מדבר על חוסר תפקוד, על ממשלה מנותקת, אתה יודע, הפעמונים מצלצלים. כשאני מסתכל, שומע את יאיר רביבו, מקורבו של ראש הממשלה, קורע לגזרים את הממשלה הזאת, משהו קורה. כשאני גם מסתכל, אתה יודע, על חברים אחרים שלנו – על דוד אלחייני, על יוסי דגן, מכיוון שני – נכנסים וקורעים את הממשלה הזאת לגזרים, אז סימן שמשהו קורה, סימן שהתסמינים הם תסמינים אמיתיים. אני מאוד מקווה שהתסמינים האלה יביאו אותנו לשינוי. אני, לא פעם יוצא לי לדבר פה, אתה יודע, מאחורי המליאה עם כמה חברי כנסת ושרים מהליכוד. אני מקווה שמעבר למה שהם אומרים שם על הספות מאחורי המליאה – שיתחילו לעשות, ומה שצריך לעשות הוא להחליף את נתניהו. נתניהו מוביל לאבדון, גם את מדינת ישראל וגם את הליכוד, ולכן: תעשו את השינוי הזה. אני אומר לכם, אני מתחייב: אם תחליפו את נתניהו, אני מתחייב בתוך שבוע להקים קואליציה אחרת בראשות הליכוד. בתוך שבוע אפשר להקים. ללכת כרגע לעוד סבב של בחירות אני חושב שזה דבר חסר אחריות, דווקא בנסיבות האלה, עם הקורונה ועם המצב הכלכלי, אבל לא צריך בחירות. ואני יודע היטב מה קורה בתוך מרכז הליכוד, בתוך סיעת הליכוד ובקרב ראשי ערים מטעם הליכוד. אנחנו ראינו היום באמת סימן ראשון, ואני מקווה שזו רק הקדמה ונראה עוד כמה סימנים בתקופה הקרובה. הממשלה הזאת לא יכולה להמשיך לתפקד. מי כמוך כיושב-ראש הכנסת יודע מה קורה פה יום-יום. מתחילים דיוני תקציב, חוק ההסדרים – עד היום הקואליציה לא מסוגלת להסכים אם דנים על תקציב שנתי או דו-שנתי. איך אתם מתכוונים בכלל לנהל את האירוע? צריך עד 15 לאוגוסט להעביר תקציב ועוד אין הסכמה אם זה תקציב שנתי או דו-שנתי. אז אדוני היושב-ראש, אני באמת מאחל לך ולעצמנו ולעם ישראל שנתניהו יפרוש. תחליפו אותו. הוא נמצא בשלטון קדנציה אחת יותר מדי. הגשנו הצעת חוק להגביל את הכהונה של ראש ממשלה לשתי קדנציות. לצערי החוק לא עבר, אבל גם בלי החוק הזה אני בטוח שבתקופה הקרובה נראה שינויים דרמטיים פה, בבית הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ליברמן. על שתי הצעות האי-אמון אני מבין שתשיב במשולב השרה אורית פרקש הכהן. אבל רק רגע. חבר הכנסת שלח, אתה יודע, אני עניתי מעל הדוכן לא פעם על הצעות אי-אמון. לפעמים זה היה קל יותר, לפעמים זה היה קשה יותר, אבל יש דבר אחד שלא ידעתי אף פעם לעשות, וזה לענות בלי ששמעתי את המציע. אז מאחר שהשרה פרקש הכהן לא הייתה כאן כשדיברת, אני מאפשר לך, אם אתה מעוניין, עוד כמה דקות כדי לעלות על מנת שהיא תדע על מה להשיב – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני צריך להסביר מה אמרתי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם אתה מעוניין. אני כמובן לא יכול לחייב אותך, אבל אני מאפשר לך את זה, אם אתה מעוניין. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אורית, אני אקצר לך: נכשלתם בקורונה ביג טיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, תודה לחבר הכנסת שלח. השרה אורית פרקש הכהן, בבקשה. << דובר >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר >> התבקשתי להשיב בשם הממשלה על הצעת האי-אמון בנושא התוכנית הכלכלית וההתמודדות הכלכלית בנושא הקורונה. אני מתנצלת על האיחור. יצאתי באמצע ישיבת הממשלה שהתחילה הבוקר וטרם הסתיימה בדיוק בנושא הזה, הכלכלי. אני אקריא מהתגובה בשם שר האוצר, וברשותכם גם אפרט וארחיב, בהמשך למה שהיה היום בישיבת הממשלה. התפרצות מחלת הקורונה היא אירוע חריג ביותר בהיקפו ובמשמעויותיו. ההשפעות הבריאותיות והכלכליות שנוצרו עקב השבתת המשק וירידת הפעילות הכלכלית העולמית צפויות להשפיע על אזרחי ישראל לתקופה ממושכת. כדי להגן על בריאות הציבור, להבטיח רשת ביטחון סוציאלית לאזרחים, לסייע לעסקים ולהאיץ את המשק הממשלה החליטה על התוכנית הכלכלית הגדולה ביותר שידעה ישראל מעולם. תוכנית זו מורחבת כעת, כדי לתת רשת ביטחון לשכירים שפוטרו, לעצמאים, לעסקים, על ידי יצירת ודאות לשנה שלמה, עד יוני 2021. אנו שמים דגש מיוחד על הביצוע ועל היישום. להלן התוכניות שיבואו לידי ביטוי בחקיקה בכנסת בזמן הקרוב ושבהן דנה הממשלה ארוכות הבוקר ועדיין דנה: בעבור שכירים – מתן דמי אבטלה מלאים לחשבון הבנק לשכירים שהם בחופשה ללא תשלום או באבטלה עד סוף חודש יוני 2021 או עד ששיעור האבטלה במשק ירד אל מתחת ל-10%. אני רוצה להזכיר שכעת אנחנו באחוזים נכבדים, לצערנו – מעל ל-20% אבטלה. צעד שני – ביטול חמישה ימי המתנה בין תקופות האבטלה וקיצור תקופת האכשרה לשישה חודשים בלבד במקום 12, כלומר, גם מי שמראה תקופת עבודה של חצי שנה יהיה זכאי לדמי האבטלה. עוד סעיף בתוכנית הוודאות לשכירים בשל המשבר הכלכלי בקורונה: תשלום כפל קצבאות והוספת אוכלוסיות שהיו זכאיות לאבטלה מינואר ומפברואר, כלומר העובדה שאדם מקבל קצבה אחת לא תגרום לו בעצם להיענש ולאבד איזושהי קצבה אחרת. בנוסף, אנחנו מאריכים את מענק ההסתגלות לבני 67 ומעלה עד סוף שנה זו, שנת 2020. כאן אני כבר יכולה להעיר ששרים רבים מצד כחול לבן ביקשנו להאריך את הדבר הזה אל תוך שנת 2021. שר האוצר התחייב לבחון את זה בחיוב, ואמר שאנחנו נבחן את זה תוך כדי תנועה בחודשים הקרובים. צעד אחרון נוגע להגדלת היקף ההכשרות המקצועיות – להתחיל לשלב מעסיקים בתהליך ההכשרה ולשדרג ולהרחיב את מערך ההשמה על מנת להאיץ את תהליך ההתאוששות. בנושא הזה אני רוצה להרחיב בכמה מילים אחרי שאני אסיים בעצם את נושא העיסוק הזה, שבעיקרו קודם כול אני אציג את תוכנית הוודאות למשק, לשכירים, לעצמאים ולבעלי העסקים מבחינת הוודאות התעסוקתית. אז אני אומר גם כמה מילים על מנועי הצמיחה שאנחנו מתכוונים – דנו בהם היום ארוכות, ואנחנו מתכוונים להמשיך ולעסוק בהם. באמת, תוכנית הכשרה והסטת מקומות עבודה, יצירת מקומות עבודה והכשרת אנשים למקומות עבודה חדשים, תהיה אחד ממנועי הצמיחה ודגש בתוכנית שתהיה. מה כוללת התוכנית הכלכלית של הממשלה עבור העצמאים והעסקים? צעד ראשון שאנחנו צפויים להחליט עליו הוא 14 מענקים חודשיים לחשבון הבנק לעצמאים ולבעלי שליטה. בעלי שליטה הם נושא שאני זוכרת עוד מוועדת הכספים – בעלי שליטה בחברות שבבעלותם. זה היה נושא שלקח זמן לתקן אותו, ועכשיו הם בעצם כלולים בתוך כל הכללים הרגילים, כמין איזה עקומת לימוד שלמדנו. הם זכאים ל-14 מענקים חודשיים לחשבון הבנק. אנחנו מדברים על עצמאים או בעלי שליטה, בעלי חברות, שמחזור המכירות שלהם נפגע מעל ל-40%, וזה יינתן לכל בעלי הכנסה חייבת עד 640,000 שקלים. זה עכשיו המענק לעצמאים ולעסקים, וזה בנפרד מהאדם הבודד. לעסקים ועצמאים עם מחזור שנתי עד 100 מיליון שקלים שמחזורם ירד ביותר מ-40% בשל משבר הקורונה יינתן בנוסף מענק הוצאות קבועות כל חודשיים, שיכול להגיע עד חצי מיליון שקלים לעסקים גדולים. כאן יש נוסחה שמחשבת את ההוצאות הקבועות של העסק, ועל הבסיס הזה אותו בעל עסק יקבל את הפיצוי. לעסק שנפגע במעל ל-60% מהכנסותיו יינתן בנוסף החזר על תשלום ארנונה וגם מענקים, ובנוסף, כל הדברים שאנחנו מדברים עליהם חלים גם על עסקים חדשים, כלומר עסקים שקמו בשנת 2020, מתוך רצון לשמר את הפעילות העסקית במשק ושל המגזר הפרטי כמה שניתן. נושא נוסף שעומד על שולחננו – הוא לא נמצא בתוכנית החקיקה הצרה, שקודם כול עוסקת בלהעביר את המענקים לציבור, אבל הוא על שולחן הממשלה כחלק מהתוכנית – הוא שכחלק מהקלה של הנטל וההתמודדות מול המשרדים ומול הביורוקרטיה יוארכו רישיונות העסק עד ליוני 2021, כלומר בעלי עסק לא יצטרכו לעסוק שוב חדשות לבקרים בכל הביורוקרטיה שכלולה בדרישות להארכת רישיונם, אלא הם יוכלו בעצם לקבל איזה גרייס עד יוני בשנה הבאה, שזה כמעט שנה. נוסף על כך מדובר על פטור ממס על משיכת כספים מקרן השתלמות, הרחבת משיכת פיקדון חיילים משוחררים ותוכנית האצה, שתוצג בקרוב, ואני ארחיב עליה קצת בעל פה. כן. אם כך, אם אני מסכמת את הצעד הראשון, של המענקים והוודאות בצד התעסוקה, יש לנו כאן מענקים לעצמאים, קיצור תקופת אכשרה לדמי אבטלה, המשך הפחתת ארנונה בעלות של כמעט 3 מיליארד שקלים, שוב, וחידוש הקמת קרנות הלוואות בערבות מדינה בהיקף של 50 מיליארד שקלים. יינתן דגש ותיעשה בחינה ביחס לקרן לענפים בסיכון, כי ממה שאני יודעת, הקרנות הללו, המימוש שלהן לוקה בחסר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שנייה, אורית, רגע מחוץ לדף. את מרוצה ממה שהממשלה הזאת עושה? << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> תכף, תכף, נדבר על הכול, יוראי, תכף. אנחנו מתגברים את תקציב משרד הבריאות וכל המשרדים האזרחיים כדי לענות על צורכי ההתמודדות עם הקורונה, ויהיו גם מענקים לעידוד תעסוקה. עכשיו אני רוצה להתחיל לדבר חופשי, ואז אני מניחה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו נשמח, כי – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> בסוף שרה תורנית צריכה להעביר את התגובה של שר האוצר, שבשמו ובשם הממשלה אני מדברת, ובגלל שאני יוצאת עכשיו מישיבת הממשלה אני יכולה גם להרחיב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה סגרתם על הבריכות? << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. זהו הצעד שעוסק בצד שעובד בממשלה, בין שאלו שכירים ובין שאלו עצמאים, וזה בעצם הצעד שאנחנו קוראים לו "צעד הוודאות והשקט הנפשי של אנשים", שידעו שיש להם שקט ושהממשלה נותנת להם איזשהו גרייס לקבל מנגנונים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> הדבר הנוסף שדיברנו עליו במשך שעות ארוכות היום בתוכנית הכלכלית, ואני עצמי דיברתי עליו לא מעט, וגם עליו יש הסכמה גדולה ורחבה, הוא הצעד השני, והוא מנועי הצמיחה שהשוק הזה צריך לקבל. אנחנו עכשיו נעביר את הצעד הראשון בתוכנית, לאור הדחיפות הרבה, כי אנחנו רואים שבעצם ציבור שלם, אין לו ביטחון תעסוקתי, ואנחנו רוצים לתת להם את מה שנקרא חלף הפרנסה, לתת להם איזה סכום שיכול לאזן את הקושי הזה בתקופה כלכלית הזאת. יחד עם זאת, בעיניי, האתגר האמיתי שמונח לפתחה של הממשלה הזאת הוא להתחיל להסתכל מעבר לאופק של המשבר הכלכלי והבריאותי הזה, שהוא ביחד, בעיניי, משבר של ביטחון לאומי. זהו לא משבר בריאותי בלבד, זהו לא משבר כלכלי בלבד – הם שלובים זה בזה, והטיפול במשבר הבריאותי כרוך בשיקולים הכלכליים וההפך. אם כך, מה אנחנו כממשלה נדרשים לעשות ועל מה כבר התחלנו לדבר? דבר ראשון – הסתכלות יצירתית ומחודשת על שוק התעסוקה. הרי הסכנה בכל התשלומים האלה של האופק הזה, שנותנים מצד אחד, בצורה מוצדקת לחלוטין, סוג של ביטחון לאנשים בצורה שמשלימה את הפרנסה שאבדה, היא שעדיין אנחנו חייבים לייצר איזשהו מנוע שבו אנחנו מייצרים מקומות עבודה חדשים שקשורים לתחומים שאנחנו יודעים שעומדים להתפתח בכלכלה הישראלית, לעומת תחומים שאנחנו יודעים שהיקף הפעילות הכלכלית שלהם, לצערנו, הולך להצטמק, אם זה אולי תעופה, אם זה אולי תחומים אחרים. אנחנו כממשלה מחויבים במובן הזה לייצר איזו תוכנית פעולה שבה בודקים איפה יש צרכים, בודקים איפה הולכים להיות עודפים, ולהתחיל לשלם בכסף על הכשרות מקצועיות לעובדים אשר בסופן הם יידרשו, מה שנקרא, לעשות הסבות מקצועיות. מי מכם שעיין בטיוטות של חוק ההסדרים ראה שיש שם למשל פרק שנקרא "תשתיות 2030". מדינת ישראל מדברת על זה שברמה האסטרטגית שלה אנחנו חסרים – חסרים אנשים עם מומחיות מקצועית שקשורה לעולמות התשתית, לעולמות האנרגיה, לעולמות הטכנאות, להרבה מאוד עולמות. פה הממשלה צריכה לעשות מעשה ולהתחיל לנתב את עודף העובדים שיהיה בצורה שתיקבע. אז היום בממשלה בעצם כבר דיברנו וכבר די סוכם: שר האוצר עומד להקים ועדה בין-משרדית שישבו בה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"לית האוצר, כל מנכ"לי הממשלה הרלוונטיים, ויבנו תוכנית, ובתוכנית הזאת יוקדש כסף ממשלתי למיפוי ולהסטת העובדים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי האופרטור של הדבר הזה? הרבה תוכניות, הרבה דיבורים, הרבה דברים – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> משרד האוצר. תהיה מנכ"לית האוצר – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי שמנהל, האופרטור של משבר הקורונה זה מנכ"לית משרד האוצר? << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> נמשיך, בוא, נמשיך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה נמשיך – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> במנועי הצמיחה הנוספים שאנחנו מדברים עליהם, בוודאי שבכחול לבן, אז קודם כול מי שגם כבר ראה בתוכניות התקציב, השנים הקרובות הולכות להיות שנים עמוסות בפרויקטי תשתית בתחום התחבורה, בתחום האנרגיה, בתחום החדשנות – בתחומים שונים ורבים. בהיבטים הללו אנחנו רוצים ומקווים להשתמש בדברים הללו כדי לייצר מנועי צמיחה לכלכלה עם פרויקטים שימשכו השקעות גם למדינת ישראל וגם למשק הישראלי. אני באופן אישי ובכחול לבן היינו רוצים לראות השקעה וצמיחה גם בהון האנושי, אז על כך דיברנו כבר בתוכניות ההכשרה המקצועית שתיעשינה לעובדים, ואנחנו כבר בעצם נתחיל את התהליך הזה, אבל בנוסף אנחנו רוצים לכוון מסלול שבטווח הארוך – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא מה הייתם רוצים, זה מה אתם עושים – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אני מדברת על מה שאנחנו עושים. בוא, אלעזר, אלעזר – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין לאנשים מה לאכול. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אתה יודע שלצעוק נורא נורא קל. אני יוצאת מישיבת ממשלה ומספרת לך מהם הדברים שאנחנו מדברים עליהם על הפרק, על הפרק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לפני שבוע יצאת מישיבת ממשלה ואמרת שצריך לסגור את הבריכות – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אבל עכשיו אנחנו מדברים – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – והיום מסתבר שהתשתית להחלטה הזאת הייתה כלום. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – על תוכנית המענקים. אני מבינה שגם זה לא מקובל עליכם. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אבל הוועדה – – – המענק – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> תוכנית שתגיע לכל אחד ואחד מהציבור שזכאי – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מקובל עלינו. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – בעלות של עשרות מיליארדי שקלים – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בוועדת הכספים את לא היית מרימה יד בעד הפארסה הזאת שנקראת "תוכנית המענקים". את יודעת את זה. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> והוועדה 2030 לא – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – את האמת – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אבל אני מדברת עכשיו על צעד מאוד מבורך – עודד, אלעזר – צעד שעולה עשרות – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בכל תוכנית יש דברים מבורכים, בכל תוכנית יש צדדים מבורכים. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – מיליארדי שקלים. יש כבר הצעת חקיקה, היא תגיע לכנסת הערב או בשלהי היום, והדבר הזה בעבודה, מה שנקרא. עכשיו אתה שואל אותי: אבל כן היו צריכים לרוץ עם הדבר הזה במהירות, כי אנשים, בצדק, רוצים לראות את הכסף בבנק – ודווקא, עודד, אתה יודע, כחברה בוועדת כספים, אנחנו ראינו שהעיכוב כאן הוא מן השטן – לא החיפזון; העיכוב – ולכן אנחנו בהיבט הזה נחפזים. בהיבט של הצמיחה, אז שוב, הכשרות – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם נחפזים רק כי אתם רואים את הזעם ברחובות. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – הכשרות – אני מבטיחה לענות על שאלות, אבל תנו לי רק לסיים, כי אני מאבדת את כושר הריכוז. הצמיחה בהון האנושי – כבר יש כאן חלף השתכרות לעצמאים בתוכנית הנוכחית הזאת, לטווח הזה. אנחנו כן חושבים שצריך לתת דמי אבטלה לעצמאים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז למה הצבעתם – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אנחנו גם ראינו מחקרים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז למה הצבעתם נגד – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> כי אנחנו לא עובדים אצל האופוזיציה, אדון יוראי, ולא בזמן שלך מתאים – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם עובדים אצל העם. אצל העם – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – אני מצביעה על דמי אבטלה לעצמאים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – דמי אבטלה לעצמאים, למה – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> דבר נוסף שאנחנו – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא אצל האופוזיציה – אתם עובדים אצל האזרחים. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – רוצים לקדם זה לתת דגש מיוחד לנשים עובדות, שמצטרפות, לצערנו, יותר ויותר – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה הכול סיסמאות – – – << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – למעגל האבטלה, תוך כדי – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם צריכים לעבוד אצל העם, לא אצל עצמכם. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – מתן איזשהן הקלות בתוואי החינוך. נוסף על כך דיברנו על יצירת מקומות עבודה חדשים. יהיו כאן תוכניות שיעסקו ביוקר המחיה בתחומים שונים. אנחנו כבר התחלנו בישיבות הממשלה האחרונות, והארכנו למשל תוכנית של משרד הביטחון שתומכת בתעשיית הטקסטיל הישראלית ומאריכה בעוד כמה שנים רכישה של ציוד ומוצרים מהתחומים הללו – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ההצעה של מיקי לוי? << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – כדי לתמוך בתעשייה. יש לנו כאמור סיוע לאוכלוסייה המבוגרת, שדיברנו עליה. יש הסכמה שאנחנו מקדמים להפסיק את האפליה כנגד בני הקיבוצים והמושבים בתיאום עם רשות המס. עד היום הם בעצם נפלו כמו איזו אוכלוסייה שלא קיבלה מענה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה בתיאום עם רשויות המס? אתם לא הממשלה? זה משפט תמוה קצת. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אופיר, תוודא. יש שם בוסים מאחור, כן? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי יתאם עם רשויות המס? << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> צוות המשרד. צוות משרד החקלאות ישב על הנושא הזה יחד עם רשות המיסים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נבקש מרשות המיסים שתגיד לא. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> לא, לא, אני מקווה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה הצבעתם נגד דמי אבטלה לעצמאים, אורית? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כי הם לא עובדים אצל האופוזיציה. פוחדים. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני נותן את התשובות שלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשרה אורית פרקש הכהן. חברי הכנסת, חבר הכנסת עודד פורר, כיושב-ראש סיעה אני אבקש להיעזר בך. אחרי שאמרתי קודם את מה שאמרתי לממשלה, אני באמת תוהה מה נלין עליה אם זאת ההתנהלות שלנו כאן בכנסת. מוגשת הצעת אי-אמון מטעם סיעות ישראל ביתנו וימינה – תקן אותי אם אני טועה – אף חבר כנסת אחד של ימינה לא טרח בכלל להיות באולם כדי לשמוע את הדברים. הציעו ונימקו כאן את הדברים חברי הכנסת שלח וליברמן. לצערי, אם אינני טועה, במרבית זמן התשובה אף אחד מהם לא טרח לשבת כאן ולשמוע אותם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת ליברמן היה פה עד לפני דקה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> היה כאן, אני ראיתי. הוא נכנס ויצא והיה עם הטלפון. אני ראיתי, האמינו לי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הם לומדים משהו מהממשלה. הם לומדים משהו מהממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לכן אמרתי – חבר הכנסת שטרן, אני לא חושב שזה מצחיק. אני חושב שאם אנחנו רוצים שתהיה לנו יכולת לבוא ולדרוש מהממשלה – ואני בהחלט דורש ממנה; נדמה לי שהראיתי את זה גם קודם – לקיים את חובותיה כלפי הכנסת ולכבד אותה, כדאי מאוד שאנחנו לפחות נתחיל בזה ונקפיד. אנחנו לא מכריחים אף אחד להגיש הצעת אי-אמון, אבל אם מגישים הצעת אי-אמון, מן הראוי להתייחס אליה – לפחות מי שהגיש אותה – באופן רציני, אחרת אנחנו לא יכולים לבוא בטענות לממשלה. כך הדברים נראים, ואני לא חושב שזה מוסיף כבוד למי מאיתנו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בתנאי שגם התשובות של הממשלה תהיינה ביחס למה שהעלו, ולא נאומים שאתה יודע – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני חושב שעד היום התשובות היו מאוד מפורטות. אגב, אני מוכרח לומר לך שגם התשובות על השאילתות ביום רביעי הן מאוד מפורטות ומאוד ענייניות. אני דווקא לא חושב שכאן יש בעיה. הבעיה היא שהממשלה צריכה לשמוע את הדברים ולא לענות בלי ששמעה את הדוברים. אבל אם הדוברים לא מחכים לשמוע את התשובות, סיעות מגישות אי-אמון ולא טורחות אפילו לשלוח נציג אחד שיהיה כאן, אז קשה מאוד להלין על הממשלה. רבותיי, אני עובר להצעת – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סליחה, היושב-ראש, שמעת רק את השרה מקריאה. היא הקריאה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> קודם כול, זאת זכותה להקריא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – את תשובת האוצר שנכתבה מראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת אומרת, זה לא ביחס למה שנאמר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> היא הקריאה, ואם אני הייתי כאן, כמוך – גם ראית שלאחר שהיא הקריאה היא גם הוסיפה לא מעט דברים בעל פה, כולל מענה על בסיס מה שהתרחש עכשיו בישיבת הממשלה, אז אני לא חושב שיש איזה סיבה לבוא באיזושהי טענה על התשובה ששמענו פה. היא הייתה גם עניינית, גם מפורטת וגם עדכנית. אפשר לא להסכים איתה, כמובן, אבל אני לא חושב שהיא הייתה לא רצינית. אני אומר שוב, רבותיי: בואו נעשה אנחנו את המוטל עלינו. אם נעשה את זה, נוכל לדרוש גם מהממשלה לעשות את המוטל עליה, אחרת זה כמובן בלתי אפשרי. אני עובר להצעה הבאה – הצעת סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול בנגיף הקורונה והתפרצות הגל השני. יציג את ההצעה חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, שרים מכובדים, מאז תחילת משבר הקורונה, בגל הראשון שלו, התגאתה ממשלת ישראל שהיא מהווה מודל לחיקוי לכל מדינות העולם בהתמודדות עם הנגיף ובהתוויית אסטרטגיה ליציאה מהמשבר. ראש הממשלה וחברי ממשלתו חזרו שוב ושוב להתפאר שמדינת ישראל נמצאת דרגות ורמות מעל כולם כאשר בפועל הם כשלו כישלון חרוץ בניהול משבר הקורונה. המצב יצא מכלל שליטה, ונתניהו הזניח את הטיפול בנגיף לטובת ענייניו האישיים וצרכיו הפוליטיים. הממשלה הטעתה את כל העולם, אך בעיקר את אזרחי המדינה, שהיא אוחזת בכל הכלים הנדרשים למיגור המחלה, ושידרה לאזרחים תמונה כאילו משבר הקורונה כבר מאחורינו. האמת שעד שלב מסוים הממשלה הצליחה – הממשלה הצליחה להטעות ולרמות את העולם כולו, אך כאמור בעיקר את אזרחי המדינה, שיש לה את הנוסחה האסטרטגית הטובה ביותר בעולם ליציאה מהמשבר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אקוניס, אנא, פשוט לא שומעים את הנואם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אולם אזרחי המדינה רואים לנגד עיניהם איך מערכת הבריאות, אדוני שר הבריאות, מתפקדת בקושי רב, ומערך הבדיקות קורס תחת הלחץ. הם רואים איך מערכת החינוך לא מסוגלת להתמודד עם האתגרים, איך העסקים פושטים את הרגל, איך אנשים על סף כניסה לסטטיסטיקה העגומה של העניים – והכול תוך כדי שהממשלה מתעלמת שוב ושוב מזעקותיהם של האנשים. הממשלה הזאת דואגת לחלק ג'ובים לעצמה ולמקורבים שלה ומפקירה מאות אלפי אזרחים, יהודים וערבים, שעשויים להפוך בן לילה לרעבים. ואני שואל אתכם: כמה זמן יהיה אפשר לשקר ולרמות את העולם ואת האזרחים שלך? בערבית יש פתגם שאומר: (אומר בערבית ומתרגם:) יעני החבל של השקר הוא קצר. פתאום נחשפת האמת המכוערת של הממשלה. פתאום נחשפים השקרים שלה. פתאום מתגלה התמונה האמיתית המחרידה של התחלואה – מספר הנדבקים חצה שיאים, וכיום מספר הנדבקים ליום הוא הגדול ביותר מאז התחילה התחלואה. לממשלה היו חודשיים שלמים, מאז מאי, שבהם יכלה להיערך לגל השני, אך היא לא נקטה שום צעד לעצור ולהדוף את הגל הזה. מה עשתה הממשלה במקום זאת? היא התעסקה בדיבורים על סיפוח שטחים כבושים, על החזרי מס של נתניהו, על התנגחויות ביועץ המשפטי ובהעלאת הצעות חוק אנטי-דמוקרטיות. במהלך הזמן הזה עסקים רבים מצאו את עצמם על סף קריסה, שכירים רבים נותרו מחוסרי עבודה, מערכת החינוך בכלל ובחברה הערבית בפרט לא תפקדה בכלל – והכול בגלל אווירת חוסר הוודאות השוררת והזיגזגים בקבלת ההחלטות והניהול הכושל. תלמידים רבים לא הצליחו להשתלב בלמידה מרחוק מהסיבה הפשוטה שאין להם את האמצעים לעשות זאת. למעלה משליש מהתלמידים בחברה הערבית בגליל ובמרכז הארץ, למעלה משליש לא זכו ללמוד מרחוק, ולמעלה משני שלישים מהתלמידים הערבים בנגב לא זכו ללמוד מרחוק. ואיך הממשלה הגיבה לזה? לא עשתה שום דבר. מדינת ישראל כיום נמצאת גבוה מאוד, בראש הטבלה מבין המדינות המפותחות במספר הנדבקים היומי בקורונה. אזרחי מדינת ישראל ועוד מספר מועט מאוד של מדינות מנועים מלטוס ליעדים רבים ברחבי העולם שחזרו למעשה לפתוח את שעריהם בפני המבקרים. מדינת ישראל נכנסה עמוק אל תוך הגל השני של הקורונה עם אחוז מובטלים מסחרר, שאף הוא מהגבוהים בעולם. הממשלה הבטיחה להזרים במסגרת תוכנית החילוץ הכלכלית 625 מיליון ש"ח למובטלים כתוכניות להכשרה מקצועית. שאלתם את עצמכם כמה הועבר בפועל? אפס. היא הבטיחה 200 מיליון ש"ח למגזר השלישי. כמה הוזרם בפועל? אפס. היא הבטיחה 4 מיליארד ש"ח לעסקים בסיכון. כמה הוזרם בפועל? רק 11 מיליון ש"ח. הבטחות לחוד ומעשים לחוד. פשוט מאוד, הממשלה הזאת מפקירה את אזרחיה. אז מה באמת קרה כאן? מה שקרה הוא שבמדינת ישראל מתרחשת התופעה המוזרה ביותר עלי אדמות: בשיא המשבר, עם אלפי אזרחים רעבים, עם למעלה ממיליון מובטלים, עם אלפי חולים סובלים, עם מאות ואלפי בתי עסק שקורסים ואינם מצליחים לשרוד, במקום שהממשלה תיתן מענה לסבלם ולמצוקותיהם של מיליוני האזרחים, היא בחרה לרמות אותם שוב ולשקר להם בפנים שוב. במקום לספק להם מענים אמיתיים להתמודדות עם המשבר היא יצרה משבר מקביל אחר שדרכו הממשלה חשבה שהיא יכולה לברוח מהאחריות כלפי אזרחיה. למשבר הזה, שבעיני ראש הממשלה ובעיני ממשלתו הוא מהווה מפלט טוב ויעיל ממשבר הקורונה, הם קראו "סיפוח". ואולם, גם השימוש במונח השקרי "סיפוח" לא ישנה את האמת שעומדת מאחורי הרעיון המטורף והלא-חוקי, שאם אכן ימומש הוא ימיט אסון על עמי האזור. מדובר בהכרזת מלחמה על העם הפלסטיני הכבוש ובניסיון לתת הכשר ולגיטימציה למדיניות האפרטהייד שמנהיגה ישראל בפועל על העם הזה זה עשורים רבים. אי-אפשר לצפות לעתיד טוב יותר לאזרחי המדינה ולעמי האזור באמצעות נטיעת זרעי השנאה והעמקת הדיכוי, הכיבוש והאפרטהייד על העם הפלסטיני. ממשלה ראויה לאמון היא ממשלה שמקדשת חיים וחותרת בכל האמצעים לשלום עם האחר, ולא ממשלת מילוט אישי מהתיקים ומהעבירות שהעומד בראשה מואשם בהם. ממשלה שראויה לאמון תדאג לכך שמערכת החינוך, שממונה על עתיד כל ילדי המדינה, תקבל מענה ברור ומיידי לצרכים הקריטיים שלה, כי מערכת חינוך טובה מבטיחה עתיד טוב יותר לכלל אזרחי המדינה. התלמידים והסטודנטים הם העתיד של כל חברה. ואם בחינוך עסקנן, אזי עשרות המקרים של גילויי גזענות שמתרחשים באופן יום-יומי בשטח נגד אזרחיות ואזרחים ערבים, כלפי ילדים, נשים וגברים, מסבירים היטב את מהותה של מערכת החינוך בארץ. הסרטון שהופץ ברשתות החברתיות בימים האחרונים שבו נראה כוכב ילדים – כוכב ילדים, יא אנטאנס – מתאכזר כלפי ילדים ערבים-בדואים בדרום במחזה גזעני שהיה אמור לזעזע ולהקפיץ את כולם מכעס – מישהו קפץ מכעס? לא שמענו אף אחד – הוא למעשה סרטון שמשקף תמונת מצב בחתך לא מבוטל בתוך החברה היהודית, שמתחילה לגלות גזענות, שנאה וחוסר מעצורים כלפי החברה הערבית. ממשלה שראויה לאמון היא ממשלה שבעת הזאת הייתה ממקמת בראש סולם העדיפויות שלה את בריאות האזרח, ולא הייתה מרשה לעצמה להתנהל בתוך משבר הקורונה עם מאות תקנים חסרים, אדוני השר, של אחיות ואחים ועם מאות רופאים מובטלים, ובכך לסכן את האזרחים ואת הבריאות האישית שלהם. ממשלה שראויה לאמון הייתה חושבת על איך להסתכל בעוד כמה עשורים בעיני דור העתיד של כל אזרחי המדינה, יהודים וערבים, חילונים וחרדים, ועל אופן היחסים בין כולם, ולא רק להסתכל על התיקים האישיים של ראש הממשלה ועל איך לזגזג כדי לשרוד אישית. ממשלה שראויה לאמון הייתה פועלת ליציבות שלטונית, חברתית, כלכלית ופוליטית ולא הייתה מייצרת תעלולים ותרגילים פוליטיים מסריחים, גם בתוך מרכיבי הקואליציה שלה עצמה; לא הייתה משתמשת בהפחדה ובהדרה כלפי אוכלוסיות שלמות מבין אזרחיה ולא הייתה מעמיקה את השסעים הקיימים בחברה. הממשלה הזאת איננה ראויה לאמון, ואני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד הצעת האי-אמון בממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר הבריאות חבר הכנסת יואל יולי אדלשטיין להשיב. << דובר >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מודה לחבר הכנסת ווליד טאהא על שנענה לקריאתו של היושב-ראש – פשוט הזכרת לי את הקריאות שלי בזמנו – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה עזר? << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> – – שמי שמציע אי-אמון גם יתכבד וישמע מן התשובה. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו פה כדי לשמוע, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> מאה אחוז. חברי הכנסת, אני אתחיל מעדכון: צודק חבר הכנסת ווליד טאהא – המספרים כרגע בנושא קורונה אינם מספרים סימפטיים. זאת תופעה לא ישראלית. אמרתי כבר בעבר שהווירוס – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני יושב-ראש הקואליציה. אנא, אדוני יושב-ראש הקואליציה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מיקי זוהר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני יושב-ראש הקואליציה, תאפשר לשר הבריאות שנשמע אותו. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, כפי שאמרתי, הנתונים לא מעודדים, וזאת לא תופעה ישראלית. לצערי הרב, מדינות שכמונו התמודדו לא רע עם הנגיף, פתחו לאחר תקופות שבהרבה מקרים היו יותר ארוכות מבישראל את החיים, את העסקים, את בתי הקפה, את המסעדות, את בתי הספר, והתוצאה בהרבה מאוד מקומות דומה לתוצאה הישראלית – הנגיף לא נעלם. מספיק שנזכיר שבאוסטרליה, מדינה שהתמודדה יפה מאוד עם הנגיף, מדינת ויקטוריה, כולל העיר מלבורן, אוכלוסייה של 6 מיליון איש, בסגר; דרך אגב, עם מספר חולים הרבה יותר קטן משלנו הם בסגר מלא. בספרד מאות אלפי אזרחים בסגר. בבריטניה, אחרי תקופה ארוכה מאוד של חודשים נפתחו העסקים, למשל פאבים. הייתה קריאה אפילו של ראש הממשלה: תצאו לשתות כוס בירה. פאבים רבים נסגרו לאחר שהתגלה שהיו שם שרשראות הדבקה. אני לא אומר את זה חס ושלום כזלזול במדינות אחרות, אני רק אומר שהתופעה הזאת היא כנראה תופעה די אובייקטיבית. אם חוזרים למדינתנו, אנחנו כרגע עם כ-19,000 חולים פעילים. זה גידול – מה שהיה נכון לאתמול – של 1,154 חולים חדשים; מספרים גבוהים מאוד. נכון שמאוד הגדלנו את מספר הבדיקות, ואם בזמנו אפילו קצת חייכו ולעגו כשאמרתי שאני שם יעד של 30,000 בדיקות, אז אני רוצה לומר לחברי הכנסת: אנחנו שם – בכל השבוע שעבר היינו עם 27,000–28,000 ביום. אילו הייתי אומר: חברים, בואו נסתער, נוכיח, 30,000, לא הייתה בעיה. אתה צודק – איפה אתה כן צודק? יש עוד מה לשפר במתן תשובה, בזמן למתן תשובה והפניית הרופא. לכן, מה שאנחנו עושים כרגע, לאחר שהוכחנו את היכולת, זה תעדוף נכון של הבדיקות. במה דברים אמורים? מאוד מדאיגה אותנו האוכלוסייה הבוגרת, בייחוד האוכלוסייה במוסדות גריאטריים, בהוסטלים וכן הלאה. שם ברור שהתוצאות של התפרצות הנגיף מאוד קשות, לכן אנחנו מנסים לכוון חלק גדול מהבדיקות לתוכנית "מגן אבות ואימהות". גם הצוותים שעובדים איתם ייבדקו בתדירות גבוהה, ואנחנו מקווים שכך נוכל למנוע שם או לפחות להוריד למינימום את ההתפרצויות. למנוע לאפס כנראה לא ניתן אף פעם. אוכלוסיות באזורי התפרצות – אתמול אני חייב לומר לכם שעשיתי קצת מרתון, ביקרתי בכל הרשויות שיש בהן שכונות בסגר. לא היה פשוט, אבל הספקנו לעשות את כל הערים. גם שם אנחנו מאוד מעוניינים שבשכונות שיש בהן התפרצות תיעשינה בדיקות בכמויות על מנת שאנחנו נוכל להבין אם המחלה התפשטה, וכנראה שסביר שהיא התפשטה הרבה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמה חולים קשים יש היום? << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> בבקשה? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חולים קשים. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אם אני לא טועה, 152 היו על הבוקר, 152 היו בבוקר. אני לא בדקתי את עצמי נכון לעכשיו. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כלומר 160, אבל זה כאילו מספר – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> בבקשה? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה כבר 160, אבל המספר נמוך בכל זאת, נכון? יחסית – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> כמו כל דבר בסטטיסטיקה, אני רוצה לומר לך כך: אני יכול להיות מאוד אופטימי ולומר שאנחנו ב-1.7% במקום 3.4% שהיינו בגל הקודם, זה מספר יותר נמוך של חולים קשים – האוכלוסייה יותר צעירה, מספר יותר נמוך של חולים קשים מכלל הנדבקים. אתה צודק. יחד עם זה אני יכול להראות לך את הצד השני של המטבע: כשהבאתי הגבלות מסוימות לפני כשבועיים לקבינט הקורונה אז כל השרים אמרו: שר הבריאות, מה אתה עושה פניקה? פחות מ-40 חולים קשים. מה, נו, אז יהיו עוד שניים, עוד שלושה. נו, בסדר, מה, נגיע ל-100 – אז נעצור. אמרתי: חברים, זה לא עובד ככה עם הנגיף הזה. עכשיו תהיה הכפלה ואחר כך זה ישליש את עצמו. לצערי הרב – עוד פעם, לא שאני נביא זעם, פשוט זאת ההתנהלות של הנגיף הזה, זו ההתנהגות של הנגיף זה – צריך להבין שהקפיצות כאן זה לא עוד אחד, עוד שניים ליום, אלא מתחילות הכפלות ומגיעים למספרים מדאיגים. עכשיו אני חייב לומר – וזאת גם דרך לומר תודה – לצערי הרב אנחנו יודעים שיש תחלואה מאוד גבוהה במגזר החרדי וגם במגזר הערבי; היינו עם בדואים בדרום. עכשיו, במשפט הזה אין שמץ של התנשאות או גזענות, זה נתון אובייקטיבי, בגלל תנאי מחיה, בהרבה מקרים – משפחות גדולות, מגורים ביחד, אופי החיים הקהילתי. נעזרנו הרבה בהנהגה מקומית, וזאת גם דרך לומר תודה לחברי הכנסת וגם לראשי רשויות. דרך אגב, לראשי הרשויות במגזר שלחתי מכתב מיוחד ממשרד הבריאות על שיתוף הפעולה הטוב והיפה עם המשרד בגל הראשון. גם שם היה שיתוף פעולה טוב – התגייסו, עשו סרטוני הסברה. הבוקר גם קיימנו מפגשים עם ראש הממשלה והשר לביטחון פנים עם נציגי הסיעות החרדיות בכנסת, כי אנחנו מבינים היטב שפעולה נכונה לא יכולה להתבצע בלי שיתוף פעולה של האוכלוסייה, של מנהיגי ציבור וגם של הרשות המקומית. אני מציין שאתמול בכל הערים ישבנו עם הרשויות המקומיות. לא תמיד הם מסכימים איתנו בכל דבר, זה ברור, אבל לשמוע אותם, להבין את מי שעובד באמת בשטח, היה לנו חשוב מאוד. העלית עוד נקודה – ואני אסכם, לא רוצה להאריך מאוד בתשובה – והיא נקודה של תקנים. אכן, אתם צודקים, יש מחסור גם ברופאים וגם באחיות, למרות שהיו תוספות; אני לא לוקח שום קרדיט, זה עוד היה לפני שנכנסתי למשרד. מצד אחד אני שמח לבשר שבקבינט הקורונה אושר התרחיש שלנו להתפרצות נוספת של גל הקורונה. מדובר בתוספת של כ-2,000 מיטות, אדוני סגן שר הבריאות, ופירוש הדבר שזאת תוספת משמעותית של מאות תקנים של רופאים ואחיות. איפה הבעיה שלנו? הבעיה שלנו היא בכך שאנחנו מוגבלים על ידי המספר עצמו. אני לא הייתי ממהר לומר: יש המון רופאים מובטלים. לפי הערכות שונות יש כמה מאות אנשים עם רישיון לעסוק ברפואה, חלקם בוגרי ישראל, חלקם בוגרי חו"ל – אני מדבר על בוגרי חו"ל שמאושרים, לא מישהו – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שעברו את המבחן הממשלתי בארץ. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> למרות מה? << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם עברו את המבחן הממשלתי בארץ. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> הם עברו, נכון, אתה מדייק. בוגרי חו"ל, כמו שאמרתי, עם רישיון לעסוק ברפואה בישראל. אז אנחנו עכשיו נערכים לגיוס רופאים, וכבר עשינו כמה ישיבות במשרד: פיזור על בתי חולים, על קופות חולים – כל מה שאנחנו צריכים. לרוב זה אנשים שיכנסו להתמחויות. אנחנו רוצים לגייס אותם, ודאי. כאן אני אומר את המילה החשובה: לגייס אותם לחורף. לא צריך להיות רופא, ואני – כן, מה רצית שם? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אולי כמה מילים על שביתת האחיות שממשמשת ובאה. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אני בהחלט אתייחס לזה. אז אני אומר, אנחנו נערכים לחורף. לא צריך להיות רופא דגול – ואני באמת לא רופא – על מנת להבין מה המשמעות של שפעת וקורונה במקביל, עם אותם תסמינים, עם תופעות יותר קשות. אם דיברנו על אוכלוסייה מבוגרת או אוכלוסיות מיוחדות או אוכלוסיות עם מחלות רקע, אז אנחנו כאן לקראת תסריט שיכול להיות לא סימפטי אם לא נהיה ערוכים. היום נפגשתי עם מנהלי בתי חולים במשרד. דיברנו איתם על ההיערכות, דיברנו על המצב של בתי חולים, שאחרי הגל הראשון הוא – איך אני אגיד בעדינות? דורש תיקון ושיפור. אנחנו מול האוצר בנושא הזה. אני מגיע לאחיות. התקיים מבחן גדול של סיעוד בתחילת יולי וצפוי עוד מבחן בספטמבר. אני חושב שנהיה ערוכים לקלוט חלק גדול מהאחים והאחיות שיעברו בהצלחה את המבחן הזה, וזה חלק. אנחנו מקיימים דיונים עם הסתדרות האחיות, עם חברת הכנסת לשעבר, יש לומר, אילנה כהן, ועם נציגי האחים והאחיות. אנחנו בהחלט מבינים את המצוקות. חלק מן הפתרון – ודאי יש עניין של תנאי שכר, אני לא נכנס לזה כרגע, ודאי, זה לא אחראי להתחיל להציע פה הצעות, אבל חלק מן העניין – וגם הם מסכימים לזה – הוא שאם אנחנו נביא מספר משמעותי של תקנים נוספים אז זה גם שיפור תנאים. כשאחות לא צריכה להתרוצץ בין 25 מיטות, אלא – עדיין תתרוצץ, אבל בין 15 מיטות – זה כבר איזשהו שיפור. לנו זה עוזר בזיהומים ובאלף ואחד דברים. אגיד לסיכום כך, וצריך לומר את זה ביושר: יש גישה שאומרת שלא צריך לעשות כלום; אה, נגיף. איך אמר מישהו? שפעת עם יחסי ציבור. לא צריך לעשות כלום. אני מקווה שאין אנשים רציניים בבית הזה שחושבים כך. וכאן אני רוצה לשתף אתכם בקושי מסוים: מן היום הראשון שלי במשרד אמרתי – אני, סגן השר שנמצא כאן, המנכ"ל שמינינו, אמרנו: אנחנו מבינים שלמשבר הזה יש שלוש רגליים – הבריאותית, הכלכלית, ונקרא לזה החברתית או האנושית – וכך אנחנו פועלים, הכול על מנת לא להגיע לסגר מלא; מנסים להשתלט על הגל הזה ללא סגר מלא. ואני שואל – היה פה פעם חבר כנסת ושר שאמר: אני צריך ארגז כלים. ואני שואל אתכם, חברי הכנסת: מה בדיוק ארגז הכלים המוצע? כל דבר שמציע משרד הבריאות נתקל בהתנגדות קשה מאוד. לזה יש סיבות. כשאנחנו עושים סגר על שכונה, זה ממש לא טוב ולא סימפתי לתושבי השכונה, אבל זה לא עונש, זה על מנת לעזור להתגבר על התחלואה. כשאנחנו סוגרים –אני מקווה שתוך מתן סיוע – עסקים מסוימים, בלי לפגוע בגדול במשק ובלי להגיע לסגר הכללי, אז רק היום קיבלנו את הדוגמאות כאן, בכנסת, ושמעתם כאן את הצעקות: למה עם זה? למה זה? לא ניתן לסגור את זה ולא ניתן לסגור את זה. אז אני אומר לכם ככה: אנחנו ננצח בסופו של דבר. למה? כי משרד הבריאות עושה את מה שמוטל עליו; כי יש לנו שותפים נהדרים בדמות פיקוד העורף וגורמים נוספים שעובדים יחד איתנו; כי הציבור הרבה יותר ממושמע ומודע – אתם רואים את זה, לא צריך ללכת רחוק, צריך רק להסתכל מסביב; כי יש הנהגה מקומית שעוזרת לנו. אבל אני שואל את עצמי: למה אנחנו צריכים לעשות את הכול בדרך הקשה? למה צריך כל הזמן לקשור את הידיים של משרד הבריאות בכל נושא ולקוות לתוצאות טובות? אני מזכיר לכולנו: נגיף הקורונה זה אויב משותף – לא של הקואליציה, לא של האופוזיציה ולא של משרד הבריאות. בואו נטפל בנושא הזה ביחד, ואז נוכל לנצח בצורה משכנעת הרבה יותר מהר. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לשר הבריאות. נעבור לדיון. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תראה כמה מעריכים אותך, יולי. מילה לא הוצאנו. לא קרה דבר כזה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אלי אבידר. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> ממך לא ציפיתי לרשלנות כזאת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> צריך להגיד לו שאפו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ויש לנו מה להגיד, ולא אמרנו מילה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> השר, אני מודה, שהוא לא יגיד מילה – אין דברים כאלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ויש מה להגיד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה באמת יוצא דופן. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל תזכרו את זה, תזכרו. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> אני רשמתי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אוקיי. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> אני בלחץ כל הנאום מתי אתה מתחיל לצעוק. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב, נעבור לדיון. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שר הבריאות בלחץ. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ראשון הדוברים – חבר הכנסת יאיר לפיד. יש לך שלוש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להעביר מפה מסר לבעלי העסקים, את מה שכתוב באתר רשות המיסים, כדי שהם יבינו את זכויותיהם. אני בטוח שברגע שאני אקריא את זה הם ידעו מייד מה הם צריכים לעשות: כיצד ניתן להגיש בקשה? הבקשה תוגש על ידי טופס מקוון, תוך מילוי הפרטים לזיהוי העסק והנתונים הכספיים השוטפים המשקפים את פעילות העסק. הטופס המקוון מופיע באתר רשות המיסים. סכום המענק מחושב לפי השלבים הבאים: מציאת אחוז הזכאות למענק בהתאם לשיעור הירידה במחזור. אם שיעור הירידה במחזור נמוך מ-25%, העסק לא יהיה זכאי למענק. חישוב שיעור הירידה במחזור: ראשית יש לחשב את סכום הירידה במחזורים בחודשים מרץ-אפריל 2020 לעומת חודשים מרץ-אפריל 2019, כלומר סכום מחזורים מרץ-אפריל 2019 פחות סכום מחזורים מרץ-אפריל 2020 – זו הירידה במחזורים. לאחר מכן, כדי למצוא את שיעור הירידה במחזור, יש לחלק סכום הירידה במחזורים בסכום מחזורים מרץ-אפריל 2019. אחוז הזכאות למענק בהתאם לירידה בשיעור המחזור נקבע לפי המדרג הבא: שיעור ירידת המחזור; אחוז הזכאות למענק; מ-25% ועד 40%, כולל – 10%; מעל 40% ועד 60%, כולל – 20%; מעל 60% ועד 80%, כולל – 35%; מעל 80% – 50%. ב. סכום המענק יחושב באופן הבא: אחוז הזכאות למענק כפול מחזור מרץ-אפריל 2019 – היושבת-ראש עוקבת אחריי, אני שמח – כפול מקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות. מקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות זה שיעור של סכום העלויות הקבועות בעסק שלא ניתן לחסוך גם כשהפעילות פוחתת או מופסקת, כגון ארנונה ושכירות, כך שהמענק ניתן למעשה על הרווח הנמנע שהיה צפוי לכל עסק. מקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות לא יעלה על 30%. הוצאת שכר של עובדים בחל"ת – אם העסק הוציא עובדים לחל"ת בחודשים מרץ-אפריל 2020 – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – יותר קל. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – יש להוסיף לנוסחת החישוב את ממוצע עלות השכר לפי משכורת דצמבר 2019 וינואר-פברואר 2020 כפי שיפורט להלן. נוסחה לחישוב מקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות: שיעור מקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות יוגבל, כאמור, לשיעור של 30%. להלן טבלה המסכמת את אופן חישוב סכום המענק בהתאם לשיעור ירידת המחזור: שיעור ירידת המחזור – חישוב המענק: בין 25% ועד, כולל, 40% כפול 10% מהמחזור של מרץ-אפריל 2019 כפול מקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות; מעל 40% ועד, כולל, 60% כפול 20% מחזור מרץ-אפריל 2019 כפול מקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות; מעל 60% ועד, כולל, 80% כפול 35% מחזור מרץ-אפריל 2019 כפול מקדם השתתפות בהוצאות הקבועות; מעל 80% כפול 50% מחזור מרץ-אפריל 2019 כפול מקדם השתתפות בהוצאות הקבועות. כיצד מחשבים את הוצאות השכר של העובדים בחל"ת? חבר הכנסת אבידן, אני מבקש להתרכז, אני מרגיש שאתה מאבד ריכוז. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מתי נגיע לאמיתי? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מזל שיש לנו תואר בכלכלה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> על העוסק לסכם את עלות השכר של עובדיו שיצאו לחל"ת לפי הממוצע של השכר ברוטו לביטוח לאומי בחודשים דצמבר 2019 וינואר-פברואר 2020, וכן את הימים שבהם שהה כל עובד בחל"ת בחודשים מרץ-אפריל 2020, ולהזין את הנתון לשדה המתאים בטופס המקוון. האם חובה להגיש בקשה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – באמצעות מייצג, כגון רואה חשבון או עורך דין? אין כל חובת הגשה על ידי מייצג. כל עוסק רשאי להגיש את בקשתו באופן עצמאי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יצאתם מדעתכם טוטלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. זה היה שירות לציבור. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> צל"ש שהצלחת – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יאיר, אתה יכול לסכם את זה בשתי מילים: חרטא ברטא. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אחריו – חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. יש לך שלוש דקות. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני שר הבריאות, הממשלה הזאת לא ראויה לאמון לא רק בעניין הכישלון שלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – רפואה שלמה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שלום. הממשלה הזאת לא ראויה לאמון לא רק בעניין ההתנהלות הגרועה שלה במגפת הקורונה. אני חושב שהממשלה הזאת לא ראויה לאמון בגלל שהיא ממציאה מגפות, היא מפיצה מגפות, וזה לא רק בתקופת הקורונה – זה היה הרבה לפני הקורונה. הממשלה הזאת ממשיכה את מגפת הכיבוש, והממשלה הזאת מביאה וממציאה במכבסת המילים שלה מילים מדהימות, חדשות, כדי להמשיך לתת לגיטימציה או לעשות לגליזציה לכיבוש – והוא אף פעם לא יהפוך ללגיטימי ולא ללגלי. הפעם זה נקרא סיפוח או טיפוח הכיבוש והפרויקט הקולוניאלי. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> החלת ריבונות. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, ויש גם עוד מילה מצוינת: החלת ריבונות, שגם זה המשך הפרויקט הקולוניאלי. יש גם מגפות אחרות שהממשלה הזאת ומי שעומד בראשה, המושחת מבלפור, אחראים עליהן הרבה יותר מכל גורם אחר במדינה. הרי רוי בוי הוא לא לבד. כדי שיהיו תופעות מזעזעות כמו רוי בוי צריך חברה מחבקת, צריך מישהו שרואה בגזענות המזעזעת של רוי בוי מעשה נחמד, בדיחה. הלוא רוי בוי לא הסתיר את הגזענות המזעזעת שלו. הוא מחנך את הילדים שלו על תפיסת עולם של התנשאות וגזענות כלפי הלא-יהודים, כלפי האוכלוסייה הילידית במדינה, ואז הוא מצלם את זה בווידיאו, מצלם והוא מעביר את זה. הוא גאה, הוא גאה במה שהוא עושה. למה דבר כזה קורה? זה קורה כי יש מי שמנצח על מקהלת הגזענות במדינה הזאת, והוא נקרא ראש ממשלה, שיש נגדו שלושה כתבי אישום, והוא מוביל את התפיסות הגזעניות בחברה, שמאפשרות גם תכנון גזעני. הרי איך אפשר להבין שיש כל כך הרבה הרס בתים והרס עסקים בחברה הערבית, הרבה יותר מאשר בנייה? איך אפשר להבין שיש הריסת בתים בנגב בכמה מקומות והריסה בטירה והריסות בנחף והריסות בכל הארץ, הרבה יותר מאשר בנייה? איך אפשר להבין שמי שמתכנן עובד בעיקר על הריסה? איך אפשר להבין שמי שמתכנן עובד בעיקר על הפקעות אדמה, על המשך הריסות בתים, על הריסות עסקים? כל זה קורה בלי שיש באמת שום זרם פוליטי, חוץ מהרשימה המשותפת, שיוצא נגד כל התופעות האלה. הרי בשביל זה צריך תרבות פוליטית גזענית. לא מספיק רוי בוי אפס אחד כזה. יש לו חברים טובים בממשלה; יש לו אנשים שמזינים את תפיסת העולם שלו; יש לו ראש ממשלה שיוצא נגד הציבור הערבי כל הזמן; יש לו שרים שמגבים את ראש הממשלה הזה; יש להם רוב בכנסת – הרי לגזענים האלה יש רוב בכנסת. האמת שמה שצריך לעשות פה זה לא הצעת אי-אמון. לממשלה כל כך גזענית ונוראה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב, אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – לא צריך הצעות אי-אמון, צריך בדיוק ההפך. צריך לבוא כל שבוע לבקש אמון, לא לעשות להם הצעות אי-אמון. ככה זה אמור להיות בחברה מתוקנת, אבל אנחנו לא נמצאים שם. בשביל זה אנחנו נמשיך להיאבק למען דמוקרטיה וזכויות אדם לכל האזרחים במדינה. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. לדעתי מכל הקשת הפוליטית גינו את האירוע הגזעני שהיה. חבר הכנסת יעקב מרגי. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת מדיניות ראש הממשלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא נמצא? לא נמצא. חבר הכנסת יעקב אשר – נמצא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, מכובדי, אני רוצה קצת לשתף אתכם בתחושות של הציבור החרדי בתקופה הזאת, ולא להתבכיין. אנחנו צריכים להפסיק להתבכיין ולהתחיל לדאוג – כולם צריכים לדאוג, אבל אנחנו נדאג לציבור שלנו בכל דרך שאנחנו נוכל ובכל דרך שצריך. הפכו אותנו לכוכבי הקורונה בגל הראשון ובגל השני, כשאף אחד לא מנסה – מרוב עצים ומרוב טענות ומרוב מענות אף אחד לא רואה את היער עצמו, את השביל שצריך ללכת בו, והפכנו לאט-לאט לאוכלוסייה שבגלל מחדלים של מישהו אחר, או חוסר ניהול נכון של המערכה, בסופו של יום ערינו הופכות למסוגרות, ואנחנו הופכים לאנשים שצריך לבדוק טוב לפני שבאים – ביקור של טכנאי בבני ברק או בשכונה חרדית אחרת. לוחצים מהר מאוד על המתג של סגרים, ואף יותר מזה – הפכנו להיות כר נרחב לשוטרים בודדים, אבל שוטרים בשטח, שחלקם מתוסכלים ואינם חכמים, שמתייחסים לילדים ולילדות, שתופסים אותם על אי-חבישת מסכה בזמן ששותים ברד, או יהודי שמצאו שהמסכה שלו הייתה על הסנטר, ובסוף הוא גם מקבל אגרוף בסנטר, לא רק דוח. אנחנו לא יכולים ולא מוכנים לשתוק על כך. אנחנו אמרנו היום בישיבה שהייתה לנו עם ראש הממשלה ועם שר הבריאות: מדיניות של סגר לפעמים זה נצרך – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> צריך להתחיל לסיים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – השאלה היא מה עושים בשביל זה; השאלה היא מי ירד לשטח קודם לבדוק ולראות מה צריך לעשות, האם ניתנו התקציבים – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – איפה הפעולות של הממשלה בשטח. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אותו דבר גם במניעת ההתקפות הללו של שוטרים בודדים. זו לא מדיניות, אבל הענישה וההרתעה צריכה להיות לא כלפי אלה עם המסכה אלא כלפי אלה שמתנהגים ככה לאוכלוסייה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה רק על קצה המזלג. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. אני מבקשת להקפיד על זמנים, בבקשה. חבר הכנסת יעקב מרגי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, אתם יודעים, מדינת ישראל מתמודדת עם הנגיף, יש מי שיגיד בצורה טובה, יש מי שיגיד פחות טובה, כל אחד מזווית ראייתו ועד עומק ידיעתו. אבל אני רוצה להתחשבן קצת עם החברה הישראלית. אנחנו כשבועיים ויותר חוזים – יש כאלה שחווים על גופם – אלימות קשה של משטרת ישראל כלפי אוכלוסייה אחת במדינת ישראל. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא אחת. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, תני לי. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אתה צודק, אבל לא אחת. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בכל אופן, מה אני חווה, סרטונים שמגיעים אליי – אוכלוסייה אחת. אני מבין, צריך לאכוף הנחיות של הממשלה, צריך לשמור על ההנחיות. ואני מנסה לשחזר. אתם יודעים מה? הביא לנו בורא עולם – אני יהודי מאמין – את האיוולת המטופשת של אותו כוכב, רוי בוי – אני לא יודע מה השם האמיתי שלו – שעשה מעשה שטות. ואני לא מקבל שזה בא לו ממקום נקי; מעשה שטות, מעשה איוולת. אם יש לך דבר כזה שחבוי בך, לך תעשה חשבון נפש עמוק. ואתם יודעים מה? שמחתי על התגובה של החברה הישראלית. חלק החרימו הופעות שלו, בתגובה הוא קיבל נאצות וסטטוסים, ישתבח שמו לעד. רואים עשרות סרטונים איך משפילים אבות מול ילדיהם, אימהות מול בנותיהן, דורכים עליהם, אגרופים של שוטרים לפרצוף – והחברה הישראלית? אני אזכיר לכם נשכחות קצת. זוכרים את אותו סגן אלוף – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> להוריד? לא, אני יכול, שומעים אותי גם עם זה. זוכרים את סגן האלוף, או אלוף משנה, אני לא זוכר את הדרגה שלו, שדחף את הפלסטיני עם הקת של הרובה? הקידום עוכב, יצאו גינויים, אני חושב שהוא אפילו הועמד לדין, אם אני לא טועה – אני רוצה לדייק – עמד לבירור. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זיכרון נכון, ראינו בטלוויזיה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תן לי רגע. אני שואל שאלה: מה, דמם של החרדים הותר? איפה הערכים של החברה הישראלית? עם המשטרה יבואו חשבון. תיגמר הקורונה. ואני כתבתי ציוץ בטוויטר לאותם שוטרים צעירים: אני לא דן אתכם, אני רק מציע לכם לא לשמוע להנחיות של המפקדים שלכם לנהוג באלימות. למה? אלי אבידר, תשמע. הקורונה תעבור פעם, נכון? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם מצביעים בעד, לא אנחנו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הקורונה – רגע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מרגי, אתם מצביעים בעד, לא אנחנו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא דיברתי על הצבעה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם מצביעים בעד. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> נתתי לך, טעיתי. טעיתי לתת לך תשומת לב. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים, חבר הכנסת מרגי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסיים. אתה יודע, תקשיב, אמרתי לשוטרים הצעירים – בזה אני מסיים: הקורונה תעבור, תוקם ועדת חקירה על התנהגות, יהיו גם עורכי דין שירצו להתפרנס מזה, ואז מסכן אותו שוטר – ימצא את עצמו יושב לבד, יושב לבד עם ההורים שלו באולם בית המשפט. אף אחד מהמפקדים שלו לא יהיה לצידו, הוא לא יקבל הוצאות משפט, אבל יהיו לו הרבה הוצאות. ואני אומר: איפה הערכים הסלקטיביים של החברה הישראלית? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מרגי, תעזרו לנו – – – יהיה לכם יותר טוב. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, איך עסק נולד? כמו הצחוק: מתחיל מבפנים ומתגלגל החוצה. מי שהקים עסק יודע שעסק נולד כמו תינוק: בהתחלה זה כואב, אחר כך הוא יוצא החוצה וכולם שמחים, ופתאום הוא הולך לבד, איזה יופי, והלקוחות באים ומגייסים עובדים, והעסק נולד והולך לבד, אבל אתה עדיין נלחם בשבילו, ואתה חייב לתת לו יד. מי שלא הקים עסק מימיו לא יכול להבין את התחושה, את המלחמה על העסק בזמנים קשים, בלילות טרופים, כשמסביבך אנשים בכלל לא מאמינים, ואתה נלחם ומנצח כל חודש, כל משכורת שאתה משלם, והעסק שורד מלחמות, מבצעים, משברים, עונות. כמו תינוק שאתה נלחם בשבילו. ופתאום באה הקורונה, והממשלה את העסק סוגרת, והקופה כבר לא רושמת, ואת העובדים שולחים לחל"ת, והממשלה מבטיחה בבל"ת. ואחרי תוכנית ועוד תוכנית מגיעה האכזבה כשמוגשת באמת החשבונית, ומבינים שכשהממשלה "סיוע" אומרת זה בעצם ראש הממשלה שמחפש עוד כותרת, כי תמיד זה עד ותמיד הפיצוי הוא כמעט, ואת העסקים סוגרים בהינף יד. אז חברים, חבריי בכנסת, חברים שלי שיושבים בממשלה, ככה לא בונים תוכנית. בקצרה, כדי להציל את העסק, תזכרו שכל תוכנית, על שתי רגליים היא עומדת: על רגל הסיוע, שצריך להיות פשוט, ברור, בלי אותיות קטנות ואולי כזה שכבר יש בחוק – חוק מס רכוש, קרן הפיצויים. כמה פעמים אמרנו את זה כאן? כמה פעמים ביקשנו את זה? – שנותן לעסק שנפגע מענקים ולא הופך את העסקים לקבצנים. הרגל השנייה היא רגל הצמיחה. מה יותר פשוט, חברים, מלעשות עכשיו, דווקא במשבר, את כל מה שלא יכולתם לעשות – את הפרויקטים של תשתית, מתעלת הימים ועד העברת בסיסים, את רישיון העסק על פי תצהיר, כדי שאת העסקים תפסיקו להטריד ולהשאיר אותם כל הזמן תלויים באוויר. אם יורשה לי לסיום, עוד מילה אחת על אבי אבות הטומאה של מה שקורה כרגע בתוכנית הזאת, וזה החל"ת. תוכנית החל"ת הייתה חסם העורקים בהתחלה, כשהממשלה באה ואמרה: אוקיי תוציאו את העובדים לחל"ת כדי שכולנו נירגע. אנחנו כבר חמישה חודשים בתוך האירוע, חמישה חודשים, וברור לכולם, לא היה דרג מקצועי אחד, אחד, שהופיע בוועדת הכספים ושלא הופיע בוועדת הכספים, שאמר שהחל"ת היא תוכנית טובה. אמרו לכם: תעשו חל"ת גמיש, תעשו את מה שעשו במקומות אחרים בעולם, תהפכו את זה למענק שניתן לעסק, שהעסק יעסיק את העובד ב-20% משרה, ב-30% משרה, ב-50% משרה, כמה שהוא יכול. תשמרו את החיבור בין העסקים לבין העובדים שלהם. תמיד אנחנו אומרים שהעובדים הם העסק, זה חלק מהעסק. אתם גורמים לעסק לאבד את העובדים, ואתם גורמים לעובדים לאבד את מקום העבודה שלהם, ואני עוד לא מדבר על התוכנית ההזויה של המענק להחזרת עובדים שעברה כאן. לכן אני קורא לכם: תכניסו לתוכנית הזאת צמיחה ותבטלו את החל"ת הזה. תהפכו אותו לכזה שמאפשר לעסקים להמשיך לפעול, גם אם בעצימות נמוכה – ובזה אני מסיים, גברתי – כגחלים לוחשות, כדי שכשנצא מהקורונה עם קצת חמצן המשק יחזור לבעור, לשגשג ולצמוח. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת נפתלי בנט, ואחריו – חברת הכנסת תמר זנדברג. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל נמצאת בנקודת משבר שאני, לפחות בימי חיי, לא זוכר משבר כזה: כמיליון מובטלים, רבבות עסקים שפשטו את הרגל ונרפות מוזרה, תמוהה, של הממשלה מול המגפה. בעוד הרבה מדינות שחטפו הרבה יותר חזק מאיתנו בגל הראשון כבר מזמן התאוששו והן מדינות ירוקות, אצלנו המגפה משתוללת. עם כל האכזבה המוצדקת מהמחדלים החמורים של ראשי הממשלה שלנו, של הממשלה, זאת הממשלה הנבחרת של מדינת ישראל. בגלל שאנחנו באירוע חירום לא פחות ממלחמה, אנחנו נבקר אבל לא נהרוס; נתקן ולא נשבור; נציג פתרונות ולא רק נזעק על עוולות; נתמוך בהחלטות כשהן נכונות ולא נתקע מקלות בגלגלים; נפתח חנויות ולא ננפץ את החלונות שלהן. אנחנו עומדים פה בכנסת בירושלים ולא בבסטיליה בפריז, כי אין לנו מדינה אחרת. זאת ההזדמנות של כולם להירתם למערכה. אזרחי ישראל, אנחנו יכולים להביס את הקורונה בארבעה שבועות. להביס. לא כטובה לראש ממשלה שנכשל, או לממשלה שבהלם, אלא כי זה חשוב לנו, למדינה, וכולם צריכים להירתם. אנחנו במבצע להצלת המדינה, לא פחות. לכל אחד תפקיד: פקידי הממשלה, פקידי המדינה, שרי הממשלה, תהפכו עולם, תרסקו את הביורוקרטיה, תהפכו עולם למען העסקים. רשויות, תאפשרו למסעדות לצאת החוצה, גם אם זה עובר על חוקי עזר עירוניים. כל הרשויות, תפסיקו בחצי השנה הקרובה להטיל קנסות בכל תחום חוץ מקורונה. תפסיקו, עזבו את זה עכשיו. עובדי ההוראה, תתחילו לעבוד עכשיו לקראת פתיחת שנת הלימודים. עם כל הקשיים, זה המצב ועם זה ננצח. הורים, תטמיעו ביטחון בילדים. ילדים ונוער, זה הזמן שלכם. זה לא הזמן לפינוקים – זה הזמן להתנדב, זה הזמן לעזור לאימא ואבא, זה הזמן לעזור בקהילה, בשכונה, לעשות בייביסיטינג כדי שאנשים יוכלו לצאת לעבוד. בעלי בית, תספגו קצת. אל תוציאו אנשים מהדירות שלהם, למרות שהחוק מאפשר לכם. תגלו קצת גמישות. כל מי שהוא כלכלית מסתדר – צא ותקנה שירותים מבעלי מקצוע שזקוקים לזה. תפקחו עיניים אחד על השני. זאת יכולה להיות השעה היפה של אזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג – אחרונת הדוברים, ואחריה יסכם השר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מבין? זה הדבר העיקרי – מפחידים אותך: אלפים ימותו, מיליונים יהיו בבתי חולים. אתה מדבר במילים מאוד יפות, אבל זה מתנגש בהפחדה של ראש הממשלה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. היום קרה אירוע יוצא דופן בתחום הפרדת הרשויות במדינת ישראל. הכנסת, שהיא הריבון, שהיא נבחרה על ידי העם, שהשכם והערב מסבירים לנו כאן כמה היא עומדת מעל הכול ואסור בשום פנים ואופן לפגוע בעצמאותה, הכנסת היום נדרסה. ציפו ממנה להפוך לחותמת גומי מקפצת, להפוך את עצמה לשטיח בפני רשות אחרת. האם בפני בית המשפט? לא. אם היה היום מתבטל חוק בבית המשפט העליון היינו שומעים את יושב-ראש הכנסת קורא למשמר בתי המשפט לבוא לפה ולפתוח את המליאה, היינו שומעים את כל חברי הליכוד, זוטרים כבכירים, מוציאים הודעות שוד ושבר נגד בתי המשפט. אבל היום הכנסת נרמסה בפני רשות אחרת – בפני הממשלה. הממשלה באה לכאן ובדריכת רגל גסה ביקשה דריסת רגל בתוך ועדה בכנסת, ועדה שרק בשבוע שעבר השאירו אותנו כאן עד 05:00 כדי להחליש אותה. אז הוועדה כבר לא מאשרת חוקים לפני – היא לא מאשרת את הצווים לפני הזמן, היא מאשרת בדיעבד, אבל גם זה לא. היום ראינו כמה חשוב שיש כנסת חזקה. היום ראינו מה משמעותו של פיקוח פרלמנטרי. למה? כי הדיון בממשלה על פתיחת הבריכות וחדרי הכושר הפך להיות חותמת גומי. הממשלה נתנה carte blanche. כשבא איזה שר ושאל שאלות ראש הממשלה נזף בו, הוא אמר לו: אתה שר צעיר, מה אתה מבלבל את המוח? תסתום, וכולם הרימו את היד פה אחד. אבל כשהכנסת שאלה שאלות וביקשה נתונים: כמה הדבקה יש בחדרי הכושר? איפה נתוני משרד הבריאות על הבריכות? האם זה מוצדק? אולי צריך להפריד? אולי כן את בתי הכנסת ולא את הבריכות? אולי כן את הבריכות הסגורות ולא את הבריכות הפתוחות? הכנסת עושה את עבודתה, שואלת שאלות, מפעילה פיקוח פרלמנטרי. הכנסת היא הריבון, לא? איפה זעקות השוד ושבר? איפה ההודעות הזועמות לעיתונות על זה שלא ניתן לכנסת – נשמור על כבוד הכנסת ולא ניתן לה להתבטל מפני רשות אחרת? מה קרה, כשזה לא בית המשפט, אז פתאום שכחנו מעקרון הפרדת הרשויות? פתאום לא צריך כנסת עצמאית? היום, גברתי היושבת-ראש, אנחנו ראינו מה חשיבותה של כנסת חזקה ועצמאית, שלא מתבטלת בפני אף אחד, בוודאי ובוודאי לא בפני הממשלה, שגם כך שולטת כאן שליטה מאוד חזקה וגדולה. מי שלא רוצה לשמור על המעמד הזה, מי שלא רוצה לחזק אותו עוד יותר, כנראה שזעקות הבכי והנהי שלו על בית המשפט הן לא יותר מצביעות. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. יסכם את הדיון השר אופיר אקוניס, ואחר כך נעבור להצבעה. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לשאול עכשיו את חברי האופוזיציה שאלה אחת, אחת, והיא האם הם יודעים לנקוב – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התשובה היא לא. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> חבל. כפי שפעם נאמר בתוכניות הערוץ הראשון, התחלתי ולכן אסיים. – – מהי העלות הכוללת, חבר הכנסת אבידר, של התוכנית שאושרה היום במליאת הממשלה ותאושר בקריאה הראשונה בהמשך הערב – אני מקווה מאוד גם בתמיכתכם – בבית הזה? מהי העלות? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מנסה להבין את התוכנית מס' שבע שלכם, ואף אחד לא מבין אותה. אף אחד לא מבין אותה. אתם לא מבינים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אסביר לך, לחבר הכנסת פורר ולחבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם לא רציניים. צריך 100,000 שקל – – – כדי שיבין מה אתם אומרים בכלל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אופיר, אופיר, בוא תגיד כמה כסף אושר לתוכניות הקודמות וכמה בוצע – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבידר וחבר הכנסת פורר – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> וכמה עבר, וכמה עבר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> בואו נקבע כללים לדיון הזה. כיוון שאין לי כוונה, גברתי היושבת-ראש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יודע כמה מובטלים יש – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבר הכנסת פורר – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך שאני – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, לא צריך. אני אקבע את הכלל, אני אקבע את הכלל לדיון הזה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זהו, מצוין. בדיוק. מעולה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שבע תוכניות כלכליות. תבצעו אחת. אנשים – אין להם לאכול. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הבטחה אחת תקיימו. הבטחה אחת. הבטחה אחת לא קיימתם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, כיוון שאני לא מאמין – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלת שאלות את האופוזיציה – אתה צריך להיות מוכן גם לתשובות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלת אותנו – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבידר וחבר הכנסת פורר, כיוון שאני לא מאמין בפוליטיקה משני סוגים: אחת – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אגיד לך, חבר הכנסת שטרן. – – אחת – הפוליטיקה של הציוצים, שהיא ריקה מתוכן, מכוערת, אלימה, מיותרת, והפוליטיקה השנייה, והפוליטיקה השנייה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה קשור? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אשיב לכם מה זה קשור. ואני אומר לך, חבר הכנסת סובה, הפוליטיקה השנייה – פוליטיקה של צווחות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה שאלת – ענינו לך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני יודע שזה מאוד פופולרי. תוכניות הטלוויזיה, תוכניות הטלוויזיה שבהן צווחים הן תוכניות הטלוויזיה שאני סוגר בהן – אגב, זה קורה ברוב התוכניות, לצערי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – בוא נדבר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> דברו, אפשר לדבר. אפשר לקיים שיח נוקב, קשה מאוד. אני מודה, אני מודה, אני מודה, חבר הכנסת קושניר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני יכול לשתף אתכם בשיח. כיוון שאני, כעמדתכם, חשבתי שצריך לפתוח את חדרי הכושר ובריכות השחייה, ופעמיים, פעמיים דרשתי את זה בממשלה, אני אומר לכם שאפשר לקיים שיח נוקב גם בדיבור ולא בצעקה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אתם צועקים אז אתם לא מקבלים תשובות. מה שמעניין, מה שמעניין – – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> אופיר – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מארק, מה שמעניין הוא, חברת הכנסת מארק, שלא קיבלתי תשובה לשאלתי. ובכן, ובכן, חבר הכנסת שטרן, גם אתה לא השיבות. התשובה היא – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יודע למה לא מאמינים לך? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כי כבר הובטח כמה פעמים. בא ראש הממשלה והצהיר שהפעם זה שונה, הפעם – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> תודה, חבר הכנסת אבו שחאדה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אקוניס, למה לך מותר להגיד כשר בממשלה שאתה חשבת שצריך לפתוח את הבריכות – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ואת חדרי הכושר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – ואם חברת הכנסת יפעת ביטון, שהיא חברת כנסת, לא חברת ממשלה, פועלת ככה, אז מדיחים אותה? מה ההבדל? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אשיב לך. אני אשיב לך. אני אתן לך תשובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אותך לא מדיחים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אתן לכם תשובה. אתם רק צווחים ולא נותנים להשיב. כיוון שאני מאמין בפוליטיקה של הידברות ושיח ובפוליטיקה שבאים אנשים, מעלים ועומדים, עומדים על השקפת עולמם, ובסופו של דבר יש מסגרת, חבר הכנסת שטרן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני מאוד שמח. עכשיו אני יכול לעזוב את הבניין שמח וטוב לב. אני אומר לך בסוף, חבר הכנסת שטרן – ואתה היית גם בקואליציה, נדמה לי בכנסת התשע-עשרה. אתה יודע שיש מסגרת, ומסגרת לא פורצים בקלות, ויש הרבה הצעות חוק שיכול להיות שתיאורטית אני מסכים איתן שמעלה האופוזיציה, ואחרות, ובסופו של דבר מקיימים את המסגרת של ממשלה, של קואליציה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הכנסת מעל הממשלה, אתה יודע את זה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> זה קשה, זה דורש ויתורים, זה דורש פשרות, זה דורש אפילו לא להסכים עם העניין הזה שבסופו של דבר קיבלה את החלטת הרוב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל זאת הפרדת רשויות. השר אקוניס, היא לא חברת ממשלה. באמת, מותר לה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אבל היא חברת קואליציה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מותר לה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> היא חברת קואליציה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, היא קודם כול חברת כנסת. היא קודם כול חברת כנסת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> זה ויכוח אחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> בסופו של דבר מתקבלת החלטה ברוב קולות ונופלת החלטה במיעוט קולות – זוהי הדמוקרטיה. אגב, דמוקרטיה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הכנסת מעל לממשלה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן, חבר הכנסת שטרן, אנחנו לא ניכנס לוויכוח עכשיו על חדרי הכושר ובריכות, למרות שאת עמדתי אני אמרתי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא – – – אתה יודע – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> עדיין לא קיבלתי מכם תשובה, עדיין לא קיבלתי מאיש מהיושבים פה תשובה. אולי, אולי חבר הכנסת סגלוביץ', חבר הכנסת סגלוביץ' אולי ידע. חבר הכנסת שלח בטוח ידע – הוא יודע הכול בדרך כלל – מה העלות הכלכלית של התוכנית הזאת. הרי – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מיליארד שקל, וביצעתם פחות מ-50, ביצעתם פחות מ-50. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, לא. ובכן, התשובה היא 60 מיליארד, 60 – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אגיד לך מה העלות על הנייר ואתה תגיד לי כמה קיבלו העסקים באמת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, לא. אנחנו עוד לא אישרנו. רק רגע, רק רגע, אנחנו בתהליך החקיקה. אנחנו הפרדנו את התהליך, ואתה יודע את זה. הפרדנו אותו לשניים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> 60 מיליארד השקלים – זו תוכנית שאין לה תקדים, ואתם יודעים את זה, גם ביחס לאוכלוסייה שאנחנו מאוד תומכים בה – חבר הכנסת לפיד התייחס אליה – ואלה העצמאים. חבר הכנסת לפיד, אתה דיברת על העצמאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> המפלגה שאתה, ואבות-אבותיה של המפלגה שלך, וגם מפלגתי, התנועה הלאומית הליברלית, הליכוד – אני מודה ומכה על חטא, אני לא מדבר על הסוציאליסטים; הם אף פעם לא היו בעד העצמאים, היו בעד השכירים, ה-unions, ועדי העובדים – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כבוד השר – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – איך זה, אדוני היושב-ראש, שלא דאגנו בבית הזה כולנו, חבר הכנסת שלח, חבר הכנסת לפיד, חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – כמה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> עזוב, עזוב, עזוב. היית גם בקואליציה, היית בממשלה. חבר הכנסת לפיד היה שר האוצר במשך שנתיים ולא הבאנו דמי אבטלה לעצמאים. זה דבר שצריך להשתנות עכשיו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רוצה להזכיר לכבודו. השר אקוניס, השר אקוניס. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רק רוצה להזכיר לך: הסוציאליסטים איתך בממשלה, הם לא איתי באופוזיציה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני מודה לך על התזכורת הקשה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אכן לא שבע נחת תמיד מהעמדות שלהם ומן ההצעות שלהם, ואני שמח שתפיסת העולם הסוציאליסטית שייצג השר עמיר פרץ – להעלות את המכס, את המכסים, על המלט, דבר שהיה מייקר את יוקר הדיור ובהכרח את יוקר המחיה – נפלה על ידי שר האוצר והשרים התומכים בכלכלת שוק, בכלכלת חופשית, שלה שותפים סיעת ימינה וסיעת יש עתיד, זאת עובדה. לכן, אני מצפה מכם, חבר הכנסת שלח, כאשר, אדוני היושב-ראש, באות הצעות שתואמות את השקפת עולמה של האופוזיציה – ואני מקווה שאתם מצביעים היום בעד בקריאה הראשונה על כל החבילה הזאת, ואני אומר לכם מדוע. אני מקווה מאוד – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אולי – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היום תישארו לראות איך אנחנו מצביעים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ודאי שנישאר, משום שלמיטב ידיעתי – רוב של 61 חברות וחברי כנסת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אני אומר לך, חבר הכנסת שטרן, מסתכלים היום עלינו, אבל מסתכלים גם עליכם, כיוון שאתם – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אל תאיים. תביאו 61 – יהיה בסדר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> נביא, אל תדאג. תסיר דאגה מליבך, נביא את ה-61. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז יהיה בסדר. בפעם הקודמת לא הבאתם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אבל הציבור ששלח אותך, וחלקו הפגין הפגנה – אני אומר לך, אין דבר יותר לגיטימי במשטר דמוקרטי מהפגנה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> וגם הציבור ששלח אותך הפגין. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אבל דווקא אני רוצה לציין לטובה את התייחסותו של חבר הכנסת בנט. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> וגם הציבור ששלח אותך הפגין. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, לא, תן לי. סליחה, גם להתייחס לטובה לדבר של האופוזיציה כבר אסור פה? חבר הכנסת בנט, שהיה שותף לרבות מעמדותיי בממשלה הקודמת בעניין הקורונה ובעניין הטיפול בה, אמר, ואני חוזר ואני אומר שזכות ההפגנה היא זכות מוקנית. צריך להפגין. צריך לשמור על הכללים. אסור להיות קרוב מדי אחד לשני. מכאן ועד להידרדר למעשי ונדליזם ברחובות תל אביב או ירושלים או חיפה או כל מקום אחר – זה איננו לגיטימי. זכות ההפגנה אושרה תמיד בכל תקנות ההגנה לשעת חירום שהבאנו, בכל תקנות ההגנה לשעת חירום שהבאנו גם בימים הקשים ביותר, חבר הכנסת כסיף, של הגל הראשון. אפשר לבדוק אותי. הדברים ברשומות. יש פרוטוקולים של הממשלה, וכולם יודעים את הדברים. עכשיו, מכיוון שאיש, אדוני היושב-ראש, לא ענה לי, התשובה, חבר הכנסת אבידר, היא 60 מיליארד שקל. אתם רוצים לבחון אותנו במבחן הביצוע, אני מסכים. צריך לבחון אותנו במבחן הביצוע ולא במבחן הדברת. לצערי, במבחן הדברת, מה לעשות, אתם מנצחים אותנו. אתם יותר טובים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם אלופים. בלדבר אתם אלופים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> מה זה מסיבת עיתונאים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שבע תוכניות כלכליות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> מה זה מסיבת העיתונאים לעומת הראיונות הבלתי-נגמרים שאתם נותנים בתקשורת. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שבע תוכניות כלכליות. לאנשים אין מה לאכול. אני צועק כי אני לא רוצה לבקש – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> קודם כול, זה בסדר גמור שאתה מרים את קולך מדי פעם, אבל לא לצווח, שאני אשמע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שבע תוכניות כלכליות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> שאני אשמע מרחוק. קודם כול, צריך לומר שחלק מן האנשים – לא הייתי אומר כולם, אבל חלק מן האנשים, כולל אותו מרואיין שראיתי בדיעבד את הריאיון שלו בחדשות 13, לשאלתה של העיתונאית איילה חסון – חבר הכנסת הרצנו, שואלת, אדוני היושב-ראש, העיתונאית איילה חסון את אותו בעל קייטרינג: מה קרה עם מנגנון הפיצויים? אז הוא אומר: קיבלתי 100,000 שקלים. אני חושב שזה סכום לא מבוטל. אי-אפשר לזלזל בו. האם יש צורך בפיצוי לעוד אוכלוסיות, לעוד עסקים? התשובה היא כן. מי מתכחש לזה בבית הזה? אנחנו מתכחשים? הרי אנחנו מביאים לכאן הערב את – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> בוא. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה בוא? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> בוא. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מה שהוא אומר. בוא. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אינני יודע. אני לא זוכר את התוכנית המדוברת ולכן אני לא אגיב עליה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תשקר. אתה יודע מה הוא – – – מה הוא – – – מה הוא – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – – שאני לא צופה בתוכנית. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אתה לא יודע מה הוא עושה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> מה לעשות? מה לעשות? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נו, באמת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> יש לי טעמים אחרים בציפייה בטלוויזיה ובתרבות הפנאי שלי, חבר הכנסת סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא יודע – – – באמת? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> עכשיו, אתם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל המדינה מדברת על זה ואתה לא יודע – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סובה, חבר הכנסת פורר, שנמצא כאן ומרבה בדיבור גם באמצעי התקשורת, כשפותחים, אומרים, אדוני היושב-ראש: למה פתחתם? למה מיהרתם? נחפזתם – נֶחְפַּזְתֶּם, נדמה לי, אומרים – אתם חסרי אחריות. כשסוגרים נקודתית – למה סגרתם? כי נכשלתם בטיפול בקורונה. כך לשיטתכם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין 22 חולים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מאוד מקווה – הינה, זהו הגרף מהיום בצוהריים, אם יורשה לי, של המל"ל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. השר אקוניס, אתה יודע שאסור. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> תודה. והוא מצביע – תודה. נכון, אדוני היושב-ראש. והוא מצביע, כך אני מקווה, על תחילתה של מגמה חיובית, כלומר על ירידה במדדים. ואז מה תגידו? הצלחתם או נכשלתם? אני מבקש, אדוני, מחברות ומחברי הכנסת לדחות את הצעות האי-אמון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אקוניס. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. בבקשה, לשבת. גם למעלה, נא לשבת. חבר הכנסת דיין, נא לשבת. נא לשבת. רבותיי, בבקשה, לשבת. << נושא >> דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר יחזקאל פלומין << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, לפני שנעבור להצבעה, אנחנו מבקשים לכבד כעת את זכרו של חבר הכנסת לשעבר יחזקאל פלומין, זיכרונו לברכה, שהלך לעולמו לפני כשנה והוא בן 84. נכבד את זכרו בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.) נא לשבת. יחזקאל פלומין נולד בשנת 1935 בירושלים – חברות וחברי הכנסת, נא לכבד את חברי הכנסת לשעבר כשאנחנו מזכירים אותם כאן במליאה. זה המינימום. יחזקאל פלומין נולד בשנת 1935 בירושלים. בגיל שנתיים עבר עם משפחתו לתל אביב, ושם למד בבית הספר תיכון עירוני א'. לאחר מכן למד פלומין משפטים וכלכלה בשלוחה של האוניברסיטה העברית, שלימים תהפוך לאוניברסיטת תל אביב. בשנת 1960 הוא סיים את לימודיו והיה בין היחידים בישראל שהוסמכו לעסוק הן כעורך דין והן כרואה חשבון במקביל. בשנת 1953 הצטרף פלומין אל הציונים הכלליים ותמך באיחוד שיצר את המפלגה הליברלית הישראלית בשנת 1961. בין השנים 1962 ו-1969 נמנה עם סגל ההוראה באוניברסיטה בתל אביב, ומתחילת שנות השבעים לימד גם באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1974 נבחר פלומין לכהן כחבר כנסת מטעם רשימת הליכוד וכיהן שתי כנסות מלאות ברצף. בין היתר, הוא היה חבר בוועדת הכספים, בוועדת הכלכלה ובוועדת המשנה בנושא החלטת הפרלמנט הגרמני להעניק פיצויים סופיים לניצולי השואה. לאחר המהפך של שנת 1977 מונה פלומין לסגן שר האוצר בממשלתו של מנחם בגין ז"ל והיה ממתכנני המהפך הכלכלי. בשנת 1979 הוא פרש מתפקיד סגן השר, ובשנת 1981 עזב את החיים הפוליטיים לטובת עיסוק כרואה חשבון ועורך דין במגזר הפרטי. לאחר פרישתו מן החיים הפוליטיים הוא ייסד בשנת 1986 את המרכז הליברלי יחד עם ראש עיריית תל אביב לשעבר שלמה להט וחבר הכנסת והשר לשעבר יוסף לפיד, זכרם לברכה. בנוסף, פלומין היה פעיל בכמה דירקטוריונים, כגון דירקטוריון בנק לאומי והתעשייה האווירית, ועמד בראש ועדות ציבוריות, ובהן הוועדה לקידום מעמד האישה במס הכנסה, הוועדה המייעצת למבקר המדינה והמועצה לתכנון לאומי וכלכלי. יחזקאל פלומין הביא עימו ידע מקצועי מעמיק לכל תפקיד שמילא, ותרומתו לכלכלת ישראל הייתה משמעותית וחשובה. יהי זכרו ברוך. חברי הכנסת פרידמן ושפע, חברי הכנסת פרידמן ושפע, אי-אפשר שלא להגדיר אלא כבושה את ההתנהגות הזאת. חברי הכנסת סעדי וביטן, בכל הכבוד, קצת כבוד, באמת. רק קצת, לא הרבה. אנא. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת גדעון סער לשאת דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר פלומין, זיכרונו לברכה. בבקשה. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יחזקאל פלומין עמד על דעתו מגיל צעיר ובדרכו התמיד בכל מסלול חייו. בגיל צעיר מאוד, בגיל 18, הצטרף פלומין לציונים הכלליים, לימים המפלגה הליברלית. הוא שימש יושב-ראש הדור הצעיר במפלגה, ולימים הקים תנועת נוער שפעלה לצד המפלגה הליברלית. הוא היה בעל תפיסת עולם ליברלית מובהקת, ובדגש על הנושא הכלכלי. גם לכנסת הוא נבחר בגיל צעיר – היה בגיל 39 עת נבחר לכנסת השמינית. כבר בכנסת הראשונה שלו כפרלמנטר צעיר הוא היה חבר בולט ודומיננטי בוועדת הכספים, גם בוועדת הכלכלה, מטעם סיעת הליכוד, שהייתה אז באופוזיציה לממשלת רבין הראשונה. "כינור ראשון", כינו אותו חבריו לוועדה, שבה הוא בלט ברצינות גישתו, ביכולתו ובכישוריו המקצועיים. כרואה חשבון ומשפטן בהשכלתו היה לדבריו משקל רב בניסוח חוקים, ולא פעם הסמיכה אותו ועדת הכספים לסגור לבד נושאים מול משרד האוצר. הוא זכה להערכה רבה, חוצת מחנות ומפלגות, כפרלמנטר חכם, מוכשר ונעים הליכות. פלומין ראה עצמו כאיש מקצוע שמעוניין לתרום לחברה ולהגשים את תפיסת עולמו באמצעות הפוליטיקה, ולא כפוליטיקאי מקצועי. לאחר המהפך השלטוני ב-1977 ועליית הליכוד לשלטון כיהן פלומין כסגן שר האוצר בעת כהונתו של שמחר ארליך, שאליו היה מקורב, כשר האוצר. כסגן שר האוצר הוא נאבק על דעותיו ואמונותיו, התנגד להגדלת התקציב ולהעלאת שיעורי המס ודגל בשמירה קפדנית על התקציב. לימים הובילה אותו נאמנותו להשקפת עולמו להתפטרות מתפקיד סגן שר האוצר, ביולי 1979. פלומין העדיף להיות שלם עם עצמו ואמר: הממשלה התחילה עם המהפך הכלכלי בדרך התואמת את השקפת העולם הליברלית, אולם מייד בסמוך נסוגה. התקציב הוגדל, הופסקה מכירת חברות ממשלתיות ועוד. גם לא השכלנו לממש דברים שהם בבחינת ציפור נפשנו, כמו חוק בריאות ממלכתי וחוק פנסיה ממלכתי. לאחר סיום הפרק הפוליטי בחייו המשיך פלומין לתרום לציבור, בין היתר בוועדות ציבוריות רבות שבהן היה חבר, ובהן הוועדה המייעצת ליד בנק ישראל, הוועדה המייעצת למבקר המדינה ועוד. הוא היה אדם ערכי, מוערך ומקצועי. הוא נשאר חבר בתנועת הליכוד עד לפטירתו לפני כתשעה חודשים. הוא ייזכר כמשרת ציבור למופת, שבא לבית הזה ולחיים הציבוריים בכלל כדי לתת מעצמו ומכישוריו לעם ולמדינה. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה על הדברים לחבר הכנסת גדעון סער. עד כאן הדברים לזכרו של יחזקאל פלומין, זכרונו לברכה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון ממשלת הקורונה בהתמודדות הרפואית והכלכלית שלה מול נגיף הקורונה; << נושא >> << נושא > 2. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית; << נושא >> << נושא >> 3. כישלון הממשלה בטיפול בנגיף הקורונה והתפרצות הגל השני << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ומכאן, אנחנו עוברים, חברות וחברי הכנסת, להצבעות על הצעות האי-אמון. נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון הראשונה של סיעות יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון ממשלת הקורונה בהתמודדות הרפואית והכלכלית שלה מול נגיף הקורונה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעות יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 34 נגד – 52 נמנעים – אין הצעת סיעות יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 34, נגד – 52, אין נמנעים. אני קובע שהצעת האי-אמון נדחתה. אני עובר להצעת האי-אמון של סיעות ישראל ביתנו וימינה, שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה – 31 נגד – 54 נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 31, נגד – 54, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת האי-אמון נדחתה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון השלישית, הצעת סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול בנגיף הקורונה והתפרצות הגל השני. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 26 נגד – 54 נמנעים – אין הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 26, נגד – 54, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת האי-אמון הזאת גם היא לא התקבלה. לפיכך, הכנסת דחתה את כל הצעות האי-אמון בממשלה. << הצח >> הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1333; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 47; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020, לקריאה השנייה והשלישית. תציג את החוק יושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה חברת הכנסת עינב קאבלה, שנמצאת בדרך אלינו לכאן, אז אנחנו נחכה לה עוד רגע. בבקשה, חברת הכנסת קאבלה, וגם ברכות על החוק הראשון שאת מסיימת להוביל כיושבת-ראש הוועדה. << דובר >> עינב קאבלה (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם את זה אפשר לומר: בזמן שיא. << דובר_המשך >> עינב קאבלה (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. רבותיי, מי שלא מעוניין לשמוע את הדברים יכול לצאת החוצה. אני מבקש. מכובדי שר החוץ. שר החוץ. שר החוץ, מכובדי, אפשר לצאת החוצה, מי שלא מעוניין לשמוע. בבקשה. << דובר_המשך >> עינב קאבלה (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020, שהיא הצעת חוק ממשלתית. חוק איסור התערבות גנטית, שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה עוסק באיסור על שימוש בטכנולוגיה של שיבוט והתערבות גנטית בתאי רבייה על מנת להביא ליצירת אדם. החוק חוקק לראשונה ב-1999 לתקופה של חמש שנים, ומאז הוארך תוקפו כמה פעמים לתקופות שונות של חמש, שבע וארבע שנים. החוק מוארך בכל פעם לכמה שנים על מנת לאפשר גמישות נוכח ההתפתחויות המדעיות, כך שהכנסת תידרש לדיון על הוראותיו מדי כמה שנים ותבחן את נחיצותו ושינויים הנדרשים בו. עם זאת, איסור שיבוט לשם יצירת אדם ממשיך להיות בתוקף כל עוד החוק נמצא בתוקף, מתוך החלטה ערכית של הממשלה והמחוקק ולאור המלצות הוועדה העליונה לניסויים בבני אדם – שהיא הערכאה המקצועית לעניין זה – המייעצת לשר. הוועדה דנה בנושאים שעלו בהצעת החוק וכן בסוגיות החוק שהעלתה מיוזמתה, והצעת החוק מייצגת את ההסדרים הבאים: מוצע להאריך את תוקפו של החוק בארבע שנים, ולא בחמש כפי שהתבקש בתחילה; בדיון הוצגו העמדות המדעיות לגבי הסוגיות שמעלה הטכנולוגיה הקיימת, לרבות בעניין שימוש בה שלא למטרת יצירת אדם אלא לצורכי מתן מענה רפואי בתחום הגנטיקה. עמדות אנשי המקצוע על תקופת ההארכה נחלקו, והיו שסברו כי יש להאריכו בתקופה קצרה מהמוצע בהצעת החוק. הוועדה הגיעה למסקנה שאכן יש מקום לקיצור תקופת ההארכה מחמש שנים, על מנת לאפשר גמישות רבה יותר בדיון על שיטות מדעיות וטכנולוגיות. הוועדה סברה כי יש לקיים את הדיונים המקצועיים ראשית בתוך הקהילה המדעית ועל ידי הוועדה העליונה המוסמכת לפקח על הנושא – פעולות שנדרש להן זמן סביר. לפיכך, על דעת גורמי המקצוע במשרד הבריאות, החליטה הוועדה כי החוק יוארך בארבע שנים נוספות. בהמשך לנאמר על הצורך לדון בהתפתחויות המדעיות, מוצע בהצעת החוק כי בסעיף בחוק שלפיו הוועדה העליונה מחויבת להגיש מדי שנה לשר ולוועדת המדע והטכנולוגיה דוח שנתי על התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות בתחום בארץ ובעולם וסקירה על עבודתה, יצוין בנוסף כי הוועדה תקיים דיון על חוק זה – סליחה, על הדוח המוגש, כלומר החוק יקבע כי יש לקיים בוועדת המדע דיון על הדוח המוגש על ידי הוועדה העליונה. הוועדה הורידה מהצעת החוק, בהסכמת הממשלה, את הסמכת השר להאריך ללא אישור הכנסת את תוקף הצעת החוק בחצי שנה. פיקוח הכנסת על הארכת תוקף החוק הוא חשוב, וזו דרך המלך שיש לנקוט. בנוסף, הוועדה תיקנה חוסר טכני שהיה קיים והחליטה לציין באופן ברור בחוק שתקנות לפי החוק יובאו לאישורה של ועדת המדע והטכנולוגיה, כחלק מהפיקוח שהכנסת עורכת על עבודת הממשלה. לבסוף, נוכח העובדה שתוקפו של החוק פקע ב-16 ביוני 2020 – לאחר שהוארך בתקופת ממשלת המעבר – הוא יחול רטרואקטיבית, והאיסורים הקבועים בו יחולו ברצף ממועד פקיעתו. יחד עם זאת, לא יועמד לדין אדם שעשה מעשה בניגוד להוראות החוק בתקופה שמיום 17 ביוני 2020 ועד מועד פרסומו של חוק זה. הוראה זהה הופיעה גם בשני החוקים הקודמים שהאריכו את תוקפו של החוק. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד. אין לה הסתייגויות והוגשו לגביה בקשות רשות דיבור. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. כאמור, אין הסתייגויות להצעת החוק אבל ישנן בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – איננו; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו. חבר הכנסת אלי אבידר נמצא גם נמצא ומוזמן. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> סובה אחריי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אה, אתה רוצה להיות אחריו? זה בסדר. אין שום בעיה. חמש דקות, בבקשה, חבר הכנסת אלי אבידר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בסוף השבוע האחרון אחד הח"כים הבכירים בליכוד סיפר לאומה שאיש חכם אמר לו שישנם שלושה דברים שאליהם אדם יכול לשאוף: כוח, כבוד וכסף. מדהים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני חשבתי שהשאיפה הכי גדולה זה להיות במקום ריאלי ברשימת הליכוד. אתה רואה? גיליתי משהו חדש. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, כן. ויש רק איש אחד שאני יכול לחשוב עליו שמשקיע את זמנו בצבירת עוד כוח, בהאדרה מטורפת של עצמו ובדרישה לכסף גם כשזה בזמן לא מתאים, כשלאזרחים במדינה אין מה לאכול. כן, למי שחושד או חושב, לא טעיתם: נתניהו. אבל מדהים אותי שמאז סוף השבוע, אדוני היושב-ראש, לא שמעתי מילה אחת של גינוי מהחוגים האידיאולוגיים בליכוד. אני, למשל, לא מצפה מאומה משני האחים לבית אחימאיר – הם גדלו על מורשת הערצה עיוורת למנהיג. הדוצ'ה שלנו, קרא אב"א אחימאיר לז'בוטינסקי, וז'בוטינסקי לא פחות מהתחלחל. זכור לי אפילו מכתב שכתב ז'בוטינסקי לאשתו יוהנה על המצב של הערצה וההאדרה כלפיו, שהדאיג אותו מאוד. הוא כתב לה שערב קודם הוא התקשה לעלות לבמה לדבר בפני קהל של בית"רים צעירים בארצות הברית, ולמוחרת הוא קרא בעלון שפורסם: ראש בית"ר עלה לבמה בצעדים קלילים כמנהיג השועט לקרב. זה הדאיג אותי מאוד, הוא כתב לה. והיום חבר הכנסת מיקי זוהר מחפש כבוד וכוח, והוא גם לא מתבייש להגיד את זה. ואיפה אנשי בית"ר? איפה אנשי תגר? איפה אנשי מסדר ז'בוטינסקי? איפה נאמני חרות? עד מתי הם יחרישו בזמן שעולם הערכים שלהם נדרס מול עיניהם? עד מתי הם ישתקו בשם ערך הציות שהם גזרו על עצמם? ראש בית"ר הנחיל לנו את חשיבות סדר-היום על פני המנהיג, את הצורך להתנגד להאדרת המנהיג, את חמשת המ"מים, ומיקי זוהר ונתניהו מנחילים לנו את שלושת הכ"פים: כוח, כבוד וכסף. אלה לא כ"פים – אלה שלוש כאפות. בעבר שרו את שיר בית"ר בישיבות המרכז של הליכוד, וכיום יש רק שיר אחד: ביבי מלך ישראל. אחיי ואחיותיי הבית"רים, אני יודע שלא תצאו לכיכרות, אני יודע שלא תצאו לגשרים, אבל לפחות תשמיעו קול – שידע העולם שערכיו של ראש בית"ר לא נעלמו לעד. אבל אל דאגה, אנחנו כן נצא לכיכרות, אנחנו כן נצא לגשרים ואנחנו לא נרים ידיים, כי נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים עד שהוא לא יתפטר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום החליטו הפקחים ברשות שמורות הטבע לעשות מעשה אמיץ ולהגיע לקרקעות החקלאים מתושבי בית ג'ן ולחלק צווי הריסה למחסנים חקלאיים שנבנו לפני יותר מ-20 שנה ו-30 שנה ו-40 שנה – הכול בזכות חוק קמיניץ, חוק התכנון והבנייה, שאני כל הזמן אמרתי שזה חוק ההרס והקנסות. לא מספיק שהגיעו היום לחלק צווי הריסה, הם כבר קנסו אותם במאות אלפי שקלים על מחסנים חקלאיים שנבנו לפני החוק, לפני הרבה זמן, ועל קרקע חקלאית פרטית. אני לא מבין מה הם רוצים שם. אנחנו לא מדברים על קרקע מדינה, אנחנו מדברים על קרקע חקלאית, ואנשים מעבדים את הקרקע. אנשים רוצים להשאיר את הציוד שלהם במחסן קטן ליד הקרקע שלהם. מה קורה כאן, במדינת ישראל? אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, גם כחברי כנסת, גם כהנהגה של העדה הדרוזית, לא נאפשר שיהפכו את העדה הדרוזית לשק חבטות עם חוק כזה וחוק אחר. יושבים כאן בכנסת אנשים ממפלגת כחול לבן, שקיבלה אלפי קולות בזכות ההבטחה השקרית שלהם שיבטלו את חוק קמיניץ. אני רואה אותם יושבים כאן – לא מזכירים את חוק קמיניץ, לא מדברים על חוק קמיניץ; מדברים על כל מה שהם רוצים כאן, אבל על חוק קמיניץ לא מדברים. הגיע הזמן שהחוק הזה יבוטל. לא נאפשר את הרס הבתים בישובים הדרוזיים. לא ניתן לאף אחד, כי אנחנו לא בונים על קרקע של המדינה, אנחנו בונים על הקרקע שלנו. המדינה נכשלה בתכנון ביישובים הדרוזיים. מבקר המדינה אמר את זה בדוח שלו – שלא היה תכנון, ומדינת ישראל נכשלה בנושא התכנון במגזר הדרוזי וביישובים הדרוזיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו. אם כך, חברות וחברי הכנסת, אנחנו יכולים לעבור להצבעה, מאחר שאין הסתייגויות. מי שנמצא כאן יישאר ואנחנו נוסיף את קולו, אין שום בעיה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020. הצבעה על החוק בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–4 – 14 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את חברת הכנסת קאבלה, את חברת הכנסת ברק – בעד, אני מבין; חבר הכנסת מרגי – בעד. לדעתי אתם הגעתם למקומותיכם אחרי הזמן. << קריאה >> שר החוץ גבי אשכנזי: << קריאה >> 24 שניות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, טוב. אני מוסיף אותך, חבר הכנסת השר אשכנזי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יריב, היינו צריכים לעשות ככה הרבה פעמים עד שנלחץ. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה עבד או לא עבד? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא עבד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אני מוסיף אותך, חברת הכנסת שטרית, בעד; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – בעד; חברת הכנסת מיכל וונש – בעד. << קריאה >> יפעת שאשא ביטון (הליכוד): << קריאה >> אני בעד, לחצתי בטעות נגד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה – אני לא יכול לעשות עם זה כלום. לפרוטוקול, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון הצביעה בטעות נגד, למרות שהתכוונה להצביע בעד, אבל זה לא משנה את תוצאות ההצבעה; חברת הכנסת פלוסקוב, היית במקומך ולא נלחץ; חברת כנסת מאי גולן – אותו דבר, אני מבין. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא הספקתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, באמת. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> רק לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אלחרומי, אתה נכנסת אחרי הזמן, אני חושב, נכון? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני נכנסתי בתוך הזמן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אתם הייתם צריכים להיות למעלה. זה לא הולך ככה. חבר הכנסת חמד עמאר, אני אישרתי לך לא לעלות ואני מוסיף אותך; חבר הכנסת סגלוביץ' היה פה קודם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעשה הצבעה מחדש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קוז'ינוב, לדעתי, נכנסת אחר כך. היית פה לפני שההצבעה התחילה? << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. אז אני לא יכול. חברת הכנסת פרומן – אותו דבר. אם כך, אני מוסיף 11 קולות, כך שיש לנו 25 בעד, אחד נגד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת, כדי שמי שרוצה להצביע יוכל. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אוסיף אתכם עכשיו. הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020 – הצבעה בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 31 נגד – אין נמנעים – אין חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את חברי הכנסת קאבלה, ברק ומרגי. חברת הכנסת מיכאלי, להוסיף אותך בעד? אני מוסיף אותך בעד. חבר הכנסת אלחרומי, חבר הכנסת סגלוביץ', חברת הכנסת פרומן, חבר הכנסת קוז'ינוב. עוד מישהו לא הצביע? אז אנחנו עם עוד שמונה קולות. בסך הכול 39 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 4), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השלישית, ונכנסה לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1300; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 35; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ומכאן, אנחנו עוברים לסעיף הבא – הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון), התש"ף–2020. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון), התש"ף–2020, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, נועדה להתאים את ההסדרים הקבועים בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב–2012, באופן זמני, למשבר החמור וחסר התקדים שאליו נקלע ענף התעופה עקב התפשטות נגיף הקורונה. בטרם אציג את ההסדר המוצע – כמה מילים על חוק שירותי תעופה. מדובר בחוק צרכני שנחקק בשנת 2012 בהתבסס על תקנות של האיחוד האירופי, תקנות המקנות לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה זכות לקבל הטבות שונות מחברת התעופה – החוק הזה ידוע בשם "חוק טיבי" – במקרים של ביטול טיסה או שינוי בתנאיה מסיבות שאינן תלויות בנוסע. לפי החוק, המקרים שבהם קמה לנוסע זכות לקבל הטבות הם ביטול טיסה, הקדמה או איחור במועד הטיסה, סירוב להטיס נוסע בטיסה או העברת הנוסע למחלקת שירות ברמה נמוכה יותר מזו הנקובה בכרטיס הטיסה שהונפק לו. לגבי כל אחד מהמקרים קובע החוק את ההטבות שהנוסע זכאי להן: שירותי סיוע הכוללים מזון ומשקאות, שירותי תקשורת, אירוח בבית מלון והסעה לבית המלון, השבת התמורה, כלומר החזר כספי בסכום ששולם בעד כרטיס הטיסה או מתן כרטיס טיסה חלופי, וכן פיצוי כספי לנוסע. יצוין כי החוק חל על כל חברות התעופה המפעילות טיסות לישראל וממנה, ולא רק על חברות התעופה הישראליות, וכן על טיסות פנים-ארציות ומארגני טיסות שכר, מה שנקרא "צ'רטר". כפי שציינתי, מטרתה של הצעת החוק היא לסייע לענף התעופה, ובפרט לחברות התעופה הישראליות, שנפגעו קשות עקב משבר הקורונה, להתמודד עם המשבר, שהביא להשבתה כמעט מוחלטת של התעבורה האווירית מישראל ואליה. אודה ואומר כי לא היה לי קל לפתוח את כהונתי כיושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת – "ועדת הבית" של הגנת הצרכן בישראל – בדיונים על הצעת חוק שפוגעת בזכויות הצרכנים שרכשו כרטיסי טיסה במיטב כספם ולא קיבלו תמורה. ואולם, כולנו עדים למצוקה המשמעותית שאליה נקלע ענף התעופה, ובפרט חברות התעופה הישראליות. ברור כי הדבר מצדיק צעדים בלתי שגרתיים, ובכלל זה קביעת הוראות בחקיקה שלא היו נקבעות אלמלא המשבר החמור שנקלענו אליו. אני חייב לומר בין השורות, כיושב-ראש ועדת הכלכלה, בגלל שזה חוק שפוגע צרכנית בעת הזאת, קיבלנו החלטה שמייד אחרי החזרה מפגרת הקיץ הקצרה תוקם ועדה, ועדת משנה של ועדת הכלכלה, שתתמקד כל-כולה בסוגיות צרכניות. אל תגישו מועמדות, כי המועמד או המועמדת סגורים ומוחלטים. חבר הכנסת טיבי, אני הזכרתי בהקדמה על החוק שהחוק היה ידוע כ"חוק טיבי". ועדת הכלכלה דנה בהצעת החוק מתוך תחושת אחריות כבדה, בשל הדאגה לכספי הציבור המוחזקים בידי חברות התעופה, כמו גם הדאגה למצבן של חברות התעופה, הסובלות ממצוקה תזרימית. חתרנו להביא להסדר מאוזן ככל הניתן בנסיבות חריגות אלה, כפי שאפרט מייד. הצעת החוק, שהיא הוראת שעה, תחול על כל טיסה מישראל ואליה שמועד המראתה הוא מ-1 במרץ 2020 – אז חלו שינויים משמעותיים בלוח הטיסות בכל העולם – ועד ל-31 באוגוסט 2020. נוסף על כך מוצע להחיל את הוראת השעה על טיסות שמועד המראתן המתוכנן היה לפני 1 במרץ 2020 אם הן היו ליעדים או מיעדים שחלה לגביהם חובת בידוד בשל נגיף הקורונה. כעת, ברשותכם, אסקור בקצרה את ההוראות שיחולו בתקופת הוראת השעה: לגבי כל המקרים שבהם נוסע זכאי לפי החוק להשבת תמורה, כלומר להחזר כספי, מוצע לקבוע כי חברות התעופה יוכלו להחזיר לנוסעים את כספם בתוך 90 ימים ממועד ההמראה המתוכנן, ולא בתוך 21 ימים מיום פניית הנוסע בכתב לחברת התעופה כפי שקובע החוק היום. עם זאת, הוועדה קבעה, בניגוד להצעת הממשלה – ואני מדגיש: בניגוד להצעת הממשלה – ובניגוד למצב הקיים, כי ההחזר יהיה ביוזמת חברת התעופה, והנוסע לא יידרש לפנות אל חברה בכתב כדי לקבל את כספו חזרה. לגבי חלק מהטיסות שהוראת השעה חלה עליהן, תקופת 90 הימים להשבת התמורה כבר חלפה. לפיכך, מוצע לקבוע כי נוסעים שרכשו כרטיסי טיסה לטיסות האלה יקבלו את כספם בחזרה בתוך 30 ימים מיום כניסתה לתוקף של הוראת השעה. לגבי טיסה שבוטלה, המוגדרת לפי החוק גם כטיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות, מוצעים כמה תיקונים: לפי החוק היום זכאי נוסע שטיסתו בוטלה הן להשבת תמורה או לכרטיס טיסה חלופי והן לפיצוי כספי. בעוד חובת השבת התמורה נותרה על כנה, תוך דחיית המועד להעברתה, כפי שציינתי קודם לכן, מוצע לפטור את חברות התעופה מהחובה להעניק לנוסעים פיצוי כספי בשל הביטול. נוסף על כך, מוצע לצמצם את זכאותם של הנוסעים לשירותי לינה בבית מלון, שאינה מוגבלת לפי החוק כנוסחו היום. לפי המוצע, הזכאות לשירותי לינה תוגבל לשני לילות לכל היותר. הוועדה השתכנעה כי יש הצדקה להגביל הטבה זו, שכן עקב משבר הקורונה אין לחברת התעופה אפשרות מעשית לדאוג להגעת הנוסע ליעדו בזמן סביר, ולכן עלול להיווצר מצב שבו חברת התעופה תידרש לספק פתרונות לינה לנוסע ללא הגבלת זמן, עד לחידוש הטיסות ליעדו של הנוסע במועד לא ידוע. עם זאת, הוועדה דחתה את הצעת הממשלה להגביל את שירותי הלינה למחיר מקסימלי של 100 דולר ללילה. כמו כן, בהתבסס על המלצות האיחוד האירופי, הוועדה החליטה לאפשר לחברות התעופה להציע לנוסע שטיסתו בוטלה לבחור לקבל שובר זיכוי במקום החזר כספי, או כרטיס טיסה חלופי בכפוף להגנות משמעותיות על זכויות הנוסע שיעוגנו בחוק. בין ההגנות שנקבעו, חברת התעופה תהיה חייבת להודיע לנוסע באופן ברור על זכותו לבחור בין האפשרויות האמורות ולקבל את הסכמתו של הנוסע בכתב לקבלת שובר זיכוי. שובר הזיכוי יהיה תקף לשנה לפחות, ויהיה ניתן למימוש לרכישת כל שירות שמציעה חברת התעופה, דוגמת שדרוג מקום, תוספת מטען וזכות הנוסע להעביר את השובר לאדם אחר ללא תנאים או תוספת תשלום. כפי שציינתי בראשית דבריי, הוראת השעה אמורה להיות בתוקף עד ל-31 באוגוסט 2020, אך שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי להאריכה בתקופות נוספות שכולן יחד לא יעלו על תשעה חודשים – גם כאן הוועדה דחתה את הבקשה שלא להעביר את זה לאישור ועדת הכלכלה; אנחנו התעקשנו שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה – כפי שאמרתי, שכולן יחד לא יעלו על תשעה חודשים, אם קיימות הגבלות עקב נגיף הקורונה המשפיעות באופן משמעותי על תנועת נוסעים מישראל ואליה. חבריי חברי הכנסת, כולנו שותפים לתקווה שמשבר הקורונה יחלוף במהרה ונשוב ונראה את ענף התעופה חוזר לפעילות מלאה. על אף תחושת האי-נוחות מצמצום זכויות הנוסעים, שאותה לא הסתרנו, השתכנענו נוכח הנסיבות כי הצעת החוק היא בבחינת צו השעה. אני מקווה שהנוסעים אכן יקבלו את כספם בחזרה במועד שנקבע בחוק וכי חברות התעופה הישראליות, שהן בעלות חשיבות לאומית ואסטרטגית במדינת אי כמו מדינת ישראל, יתאוששו מהמשבר. להצעת החוק הוגשו שתי הסתייגויות, שאחת מהן היא ההסתייגות התקציבית, ולפיכך נדרש רוב מיוחד של 50 חברי כנסת כדי לאשרה. אני מבקש מכם לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. למרות שאיתי עצמון, היועץ המשפטי של הוועדה, וחברתי, שטרחה – אני לא זוכר את שמה, היא תסלח לי בתחילת הקדנציה; יועצת משפטית, גם היא מהמחלקה המשפטית – שטרחה וצללה למציאות האירופית, תודה רבה על המקצועיות הרבה – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נעמה דניאל. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> גב' נעמה דניאל. הן באמת עשו עבודה מקצועית. אני אומר לכם בנימה אישית, הרבה פעמים קראתי הצעות חוק בקריאה השנייה והשלישית כיו"ר ועדה. כשמכתיבים לך טקסטים זה לא כל כך זורם, אבל זה זרם מתוך זה שאני חושב שכל חברי הוועדה התמצאו בחומר. ירדנו, צללנו, נגענו וטובת הצרכן הייתה לנגד עינינו. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה המיתולוגית של ועדת הכלכלה גב' לאה ורון, לצוות הוועדה, לצוות לשכתי ולכל מי שסייע בהצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברי הוועדה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אמרתי, חברי הוועדה, ודאי. בלעדיהם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך שכחת? איך שכחת? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> פרגנתי שכולם ירדו וצללו והבינו ותמכו בהצעת החוק מתוך צו השעה. כפי שאמרתי, זה לא מובן מאליו. זה צו השעה, ואני מקווה שמייד בתום המשבר – או תוך כדי המשבר הזה – חברות התעופה באמת יתאוששו ויקבלו כמובן את הסיוע הנדרש. תודה רבה לכולם. לא לשכוח – אמרתי כבר – לא לשכוח להצביע בעד בקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, תחכי שנעלה למעלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, יש הסתייגויות, זה עוד ארוך. להצעת החוק שירותי התעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) הוגשו הסתייגויות. ראשון הדוברים – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אתה מוותר? יש לך שתי הסתייגויות. אתה מוותר על – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אני מצביע על ההסתייגויות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן, אתה לא מנמק את שתיהן. בסדר. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, אתה הגשת הסתייגות – מוותר. חבר הכנסת אחמד טיבי, יש לך חמש דקות. אתה לא חייב – – – << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני לא יודע למה היה לך חשוב להגיד שחברי הוועדה השתתפו בהכנת החוק, בהצבעה. זה חוק שצריך להצביע נגדו. זה חוק שמבטל את החוק הצרכני ביותר שהיה בכנסת – חוק שמפצה על ביטול טיסה, על עיכוב. לפי הגדרת כל כתבי הצרכנות, זה החוק הצרכני ביותר שהכנסת חוקקה בשנים האחרונות. אני גאה שקוראים לו "חוק טיבי", ואני גאה שהוא מאלץ את חברות התעופה, א. לדייק בזמנים; ב. להתחשב בטעויות, בעיכובים, בביטולים ולהחזיר ולפצות את הנוסעים. אני ראיתי איך יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת מרגי מתלבט, מתקשה להעביר את החוק הזה, כי הוא חבר קואליציה בכיר. אבל האמת היא שדעתי הייתה שצריך לתת סיוע ישיר לחברות התעופה, וצריך לתת סיוע כי חברות התעופה במצוקה. אבל אני מכיר חברת תעופה אחת, ישראייר, שבתקופת הקורונה עשתה מעשים מצוינים – הביאה אנשים. בכל פעם שהייתי מתקשר לאורי סירקיס או לאחרים בהנהלה: תשלחו מטוס ל-x להביא סטודנטים, חילוץ – היו מעלים טיסה. כל הכבוד. בגלל משבר הקורונה חברות התעופה כמעט קורסות, ולכן המדינה מחויבת להזרים סיוע ישיר, נדיב, לחברות התעופה. במקום זה, מה הם עשו? יש חוק צרכני שמיטיב עם האזרח, עם הצרכן – מבטלים אותו; אומנם בהוראת שעה, אומנם ל-90 יום, באופן זמני, אבל זאת אמירה, והאמירה הזאת היא שלילית, היא אנטי-אזרחית. היא מקפחת את האזרח. אתה אזרח, מרגי. חבר הכנסת מרגי היקר, אתה אזרח. לא קל להיות חבר קואליציה לפעמים. << קריאה >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> בדרך כלל לא. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מה נעשה אם החברות יפשטו רגל? אם החברות יפשטו רגל – – – ב << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן צריך לעזור לפני שנגיע לנקודה הזאת. לפני. אני לא רוצה שאף אחד יפשוט את הרגל. אבל למה שהאזרח יפשוט את הרגל? הממשלה הזאת היא ממשלה אטומה לצרכים של האזרח בתקופת משבר הקורונה. עסקים קטנים – כל הזמן אומרים: בשבוע הבא נתחיל להזרים לחשבונות הבנקים של האזרח 7,500. בסוף בודקים – זה 1,500, 2,000 שקל. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 6,000 לחודשיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 6,000 לחודשיים. והשיווק הוא לא מי יודע מה. גם לתוכנית הזאת שיווק גרוע, עם הרבה אי-אמירת אמת. אתה יודע כמה זמן לקח לי לעבוד על החוק הזה, חבר הכנסת מרגי? שנים. הבאתי אותו מהתקינה האירופית. שנים. << קריאה >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> לכן עשינו את זה רק בצו שעה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אמרתי הוראת שעה. << קריאה >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> אני מכיר חברי כנסת אחרים שבגלל שזה "חוק טיבי" לא היו עושים את זה בהוראת שעה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה יודע שבמקור היה יושב-ראש ועדה אחר שאמר: אני בדקתי עם גורמי הביטחון המוסמכים ולכן אני מעכב את החוק. הוא ניסה לעכב אותו בטענה שהוא דיבר עם גורמי ביטחון, לא לקדם את חוק פיצוי עיכוב. היום הוא שר בממשלה. הוא משתף את המזרח התיכון בעניינים אזוריים. << קריאה >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> הבנתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עוד רמז? << קריאה >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> לא לא, שהוא לא יבקש הודעה אישית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. ולכן, כמה חבל שזה היה הפתרון. כמה חבל. גברתי היושבת-ראש, לפעמים חבר כנסת עושה מאמצים, עוזר לציבור, מקבל הרבה דיבידנדים ופידבק חיובי מהציבור על חוק שהוא אזרחי, לכלל הציבור, ובמחי יד – זה היה בתקופת השר סמוטריץ', נדמה לי, כשר תחבורה. הוא שלח את התזכיר הראשון. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך להתחיל לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואז – את מתכוונת שבעוד חצי דקה אני צריך לסיים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וזה יפה שאת מכינה אותי נפשית. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך להתחיל לסיים. כן, כי אני רוצה שתסיים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה יפה מאוד, קרן, גברתי היושבת-ראש. ולכן אני אומר, צריך לסייע ישירות. לא צריך לפגוע באזרח; לא צריך לבטל, ולו בהוראת שעה, חוק צרכני ממדרגה ראשונה, ואני קורא לכם להצביע נגד. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. זה באמת, בזמנו, היה חוק מצוין. נעבור לחבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר. חבר הכנסת עפר כסיף, מוותר? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. למה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אדבר מפה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תהיה בריא, אתה יכול גם בלי מיקרופון. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול גם בלי מיקרופון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אתה יכול גם בלי מיקרופון, עופר. עופר, אתה יכול גם בלי מיקרופון. עופר, אתה גם יכול בלי המיקרופון. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, אמרו. אני אומר, אני משאיר את המונופול למיקי. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שואל את עצמי בשביל מה להכניס שינויים בחוק; מעבר לכך שהחוק טוב – בשביל מה להכניס שינויים בחוק. בדיוק שוחחתי פה עם חברתי סונדוס: בשביל מה לתקן חוק שעוסק בתעופה כשאין תעופה במקום להתעסק בשאלות הרבה יותר משמעותיות? היום, בתקופה של המחלה, אנחנו יודעים, יש טיסות פה ושם, אבל אנחנו לא יכולים לדבר כמו על ימים מתוקנים שבהם יש באמת תעופה וכל החברות פועלות וכן הלאה. מה ההיגיון מאחורי זה? אני אגיד לכם מה יותר הגיוני. אני חזרתי יחד עם חבריי חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לפני זמן קצר מההפגנה של העובדות הסוציאליות. אולי תיתנו את הדעת על זה? העובדות הסוציאליות שובתות כבר יום שמיני כאשר ואנחנו יודעים שאנשים בחברה שלנו קורסים. הם מוצאים עצמם ללא פת לחם, פשוטו כמשמעו. לאנשים לא רק אין מה לאכול ואין עבודה ופרנסה ולא יודעים איך הם יסיימו לא את החודש או את השבוע אלא את היום, ועולה בזחיחות אחד מהשרים של הממשלה המנופחת וקורא לזה חרטא. הוא החרטא. אנשים במדינה הזאת, בגלל הזנחה וההפקרה של שנים – כי לא מדובר רק במה שקורה בעקבות המגפה. צריך לתת את הדעת על זה שבמשך שנים הימין הכלכלי הקיצוני, שנתניהו מובילו, הרס והקריס בכוונה כל שריד של רווחה. ייבשו את מערכת הבריאות. הרסו את הדיור הציבורי ובכלל את האפשרות של בני אדם להשיג דיור במהלך חייהם ללא שעבוד למשכנתה, למשל, למשך עשרות שנים. אחרי שהרסו את כל המנגנונים שהיו יכולים לספק קצת רווחה, עכשיו, גם כשיש את העובדות הסוציאליות, שבשכר רעב ובתנאים מופרעים, מטורללים, משפילים, עובדות בכל זאת למען החברה, מתוך שליחות – ואמרו לי את זה לא מעט עובדות ועובדים סוציאליים; מתוך שליחות, לא מתוך פרנסה של 5,000 שקל לחודש למי שמתחילה לעבוד במקצוע הזה – גם אותם משפילים עוד יותר, מונעים מהם תנאי העסקה, לא רק שכר אלא גם הנושא של ביטחון אישי. עכשיו, כשבחברה יש צורך יותר מאי פעם בעזרתן של העובדות הסוציאליות, אף אחד לא מדבר איתן, אף אחד לא מתייחס אליהן. ממשיכים לייבש. שמונה ימים בשביתה בלי תשומת לב ובלי שמץ של התייחסות משר האוצר המביש, שאני בספק אם יש לו בכלל מושג בתחום שעליו הוא מופקד. בושה וחרפה. במקום לתת את הדעת על השביתה המוצדקת, במקום לתת את הדעת על הקריסה המוחלטת של החברה בארץ, של רוב מוחלט של האנשים שחיים פה, מדברים איתי על חוק שהולך לפגוע עוד יותר, לפגוע בחוק טוב שקשור למשהו שכרגע בכלל לא רלוונטי. תתעוררו כבר. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. אני לא מצליח להבין מה אתם רוצים מהאזרחים. ישנו חוק שמיטיב עם האזרח הפשוט, עם אדם שהוא נמצא עכשיו במצוקה, ואני לא שמעתי – ועברתי ליד נמל התעופה. לא ראיתי מטוסים שיורדים לשדה התעופה ויוצאים משדה התעופה, זאת אומרת אין, אין עכשיו טיסות. הכול סגור. גבולות המדינה סגורים. מה פתאום דווקא עכשיו לחוק הזה הממשלה רוצה – זה בהוראת שעה, אבל בעצם מי יבטיח לנו, אחמד, שהוראת השעה הזאת לא תהפוך למשהו קבוע? אז לכן אנחנו מתנגדים. אבל רק לפני כמה ימים, רק לפני כמה ימים, יא חביבי, יא מרגי – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אתה מאשר עכשיו אותה ל-30 – – – << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רק לפני ימים, יא זלמה, בחודש אפריל, הממשלה הכניסה לחשבונות של הילדים 500 שקל כל אחד. כמה אירוני שהקנס על המסכה הוא 500 שקל. כאילו נתנו לכם 500 שקל – עכשיו אנחנו רוצים לקחת את זה בחזרה. למה לא 400? למה לא 300? דווקא 500 שקל. ועכשיו מגיעים לחוק חברתי, חוק שמיטיב עם האזרח הפשוט ממדרגה ראשונה, ומחליטים לבטל. אני חושב שכל חברי הכנסת חייבים וצריכים להתנגד לגזרה הזאת, להוראת השעה הזאת. כולי תקווה שכפי שאמרת, אדוני יושב-ראש הוועדה, אכן בסוף אוגוסט הסיפור הזה יסתיים. אבל מי מבטיח לנו שאכן הקורונה תעבור? אנחנו יודעים שאנחנו נחיה עם הקורונה תקופה לא מבוטלת. אבל אני רוצה לקחת אתכם להפגנה של העובדים הסוציאליים מחוץ לכנסת, מול משרד האוצר. חברים, האוכלוסייה הזאת, אוכלוסיית העובדים הסוציאליים, מאז פרוץ המגפה עוברים תקופה מהכי קשות, מהקשות ביותר. הם נמצאים מול האזרח, בשורה הראשונה מול האזרחים; בשורה הראשונה מול האנשים החלשים; בשורה הראשונה מול המצוקות; בשורה הראשונה מול האימהות החד-הוריות; בשורה הראשונה מול הילדים הרעבים. כבר תשעה ימים הם בשביתה. מחלקות הרווחה סגורות, המצב הולך ומחמיר, והם מפגינים בכל מיני מקומות בארץ. עכשיו הם נמצאים מול משרד האוצר, ועדיין לא שמענו מישהו שקם ואומר: אנחנו בתקופת חירום. כמו שמזרימים מיליארדים וכמו שמדברים על תוכניות – כבר דיברנו על 80 מיליארד, עכשיו מדברים על 25 מיליארד ואני לא יודע על כמה מיליארדים נדבר ונאשר אותם, אבל לך תדע אם הם בוצעו לא. ביצוע – אני לא כל כך בטוח בו. אבל מתוך כל המיליארדים האלה אי-אפשר לסגור את הנושא של העובדים הסוציאליים? זה צו השעה, אדוני יושב-ראש הוועדה וחבריי חברי הכנסת. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. חברת הכנסת שטרית, יש שם כיסא, יותר נוח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> (אומר בערבית ומתרגם:) לחברינו שלא יודעים ערבית: היום בבוקר הגיעו פקחים של הרשות לאכיפה ארצית כדי לחלק צווי הריסה על מבנים חקלאיים בבית ג'ן. אנשי בית ג'ן מנעו מהם להדביק את צווי ההריסה. אנשי בית ג'ן הגנו בגופם על אדמתם ועל המבנים שלהם. הגיע הזמן שהממשלה הזאת תביא בחשבון שאם אתם לא מבטלים את החוקים – חוק קמיניץ בעיקר – אנשים, אין להם ברירה אלא להגן בגופם על אדמתם ועל בתיהם ועל מבניהם החקלאיים. לכן, הגיע הזמן שתיקחו אחריות. אתם מובילים לעימות עם כלל האוכלוסייה הערבית. והאוכלוסייה הערבית, אין לה ברירה, היא עם הגב לקיר. נישלתם אותם מאדמותיהם, הפקעתם את רוב האדמות והפכתם את האדמות סביב הכפרים לשמורות טבע. הגיע הזמן שתיתנו לכפרים הערביים, ובתוכם כמובן היישובים הערביים הדרוזיים, לתכנן ולהתרחב ולקיים חקלאות נורמלית, לקיים מבנים נורמליים, ולא שבכל בוקר וערב אנחנו נצטרך לעמוד בפני השוטרים והפקחים של הרשות לאכיפה ארצית. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – מוותר; חברת הכנסת סונדוס סאלח – לא נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. נעבור עכשיו לבקשות הדיבור. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה עניינו בסופו של דבר במשבר של הענף שאולי נפגע הכי קשה מאירועי הקורונה, אני חושב, וזה ענף התיירות. ענף התיירות מתחלק להרבה הרבה מאוד ענפי משנה, ואת יודעת את זה היטב. פה אנחנו עוסקים ממש בנושא תעופה, אבל סביב התעופה יש שורה ארוכה של בעלי עסקים, של עצמאים, של עסקים קטנים, שעולמם חרב עליהם, החל בחברות שמספקות את המזון לחברות התעופה – איפה האיתנות והיכולת שלהן להמשיך ולהתקיים ביום שאחרי כדי שלחברת התעופה יהיה מזון ביום שאחרי, כשהיא תרצה לצאת לטיסה, אם החברות האלה יקרסו – וכלה במורה הדרך ולחוויה שאותה מקבל התייר בישראל. ופה אני חייב לומר לכם משהו, חבריי חברי הכנסת, ואולי להעביר את המסר מכאן לממשלה. התייר שמגיע למדינת ישראל – וברוך השם, שנת 2019 הייתה שנה מצוינת לתיירות. הגיעו לכאן מעל ארבעה מיליון תיירים, הענפים שגשגו – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אנשים השקיעו בעסקים שלהם בתחום התיירות. הוא לא מגיע לכאן בגלל חברת התעופה, הוא לא מגיע לכאן בגלל שהחוויה שלו זה הטיסה. הוא מגיע לכאן בגלל החוויה שיודעים לייצר לו במדינת ישראל כל מי שעוסק בנושא הזה מרגע שהמטוס נוחת ועד שהמטוס ממריא חזרה: בתי המלון ומורי הדרך והאטרקציות והאתרים הארכיאולוגיים ושמורות הטבע וכל החוויה שאותה מדינת ישראל יודעת להעביר לתייר. ודווקא אלה, העסקים הקטנים, 5,000 מורי דרך, שזה מה שהם ידעו לעשות – לייצר את הקשר עם הקבוצות האלה ולהביא אותן – האטרקציות שמסביב, בתי מלון בוטיק או צימרים – אלה נפגעו בלי לקבל שום פיצוי כזה או אחר מהמדינה. ומה שהממשלה צריכה להבין, שלא מספיק לייצר את מתווה הפיצויים, אלא צריך לנצל את הזמן הזה דווקא להשקעה ליום שאחרי הקורונה. אותם 5,000 מורי דרך, למשל, יכולים להיות מורים. אנחנו רוצים לפתוח את שנת הלימודים הבאה בקפסולות; מדברים על זה שהכיתות יהיו כיתות קטנות; יידרשו יותר מורים; יידרש יותר כוח אדם במערכת החינוך. אפשר לנצל אותם לטובת הנושא הזה. אפשר לקחת את התקציבים שמופנים ולהגיד להם: אוקיי, אנחנו ניתן לכם תקציב מחיה, ובלבד שתעשו השתלמות. מורי הדרך האלה יכולים להכין את עצמם לאירועים שאחרי הקורונה. בשביל זה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, צריך דבר אחד שאותו הממשלה לא באמת עשתה, וזה תוכנית. תוכנית זה לא שליפה של כותרות איך אנחנו שמים פלסטר כדי לסתום מהר מאוד את הפה לאנשים שיוצאים לרחובות כי אין להם מה לאכול. תוכנית זה גם איך אנחנו מאפשרים לאנשים שאין להם מה לאכול לשרוד את התקופה הזאת, אבל איך אנחנו מנצלים את התקופה הזאת כדי שמהתקופה הזאת הם יצאו טובים יותר, יעילים יותר, חזקים יותר ליום שאחרי הקורונה. ואת זה הממשלה לא עושה, וזה אולי החטא הכי גדול, כי בתקופה הזאת של המשבר יש גם הזדמנות גדולה. אז הינה עומד פה שר הכלכלה ונמצאים פה חברי כנסת מהקואליציה. אני אומר לכם: קחו את המשבר הזה, נצלו אותו להזדמנות. תיקחו את הזמן הזה שאנשים צריכים לעשות refresh לביזנס שלהם והפכו אותו להזדמנות. תאפשרו להם להפוך את העסק שלהם ליום שאחרי הקורונה לטוב יותר, יעיל יותר, מתאים יותר. זה מה שצריך לעשות כשעושים תוכנית, ולא רק להגיד איך נסתום לאנשים את הפה. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה. אחריו – אלי אבידר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, למרות דבריו של חבר הכנסת אחמד טיבי, אני חייב להגיד שהחוק הזה, התקנה הזאת, הוא דוגמה כיצד קואליציה ואופוזיציה יכולות לשתף פעולה בוועדת הכלכלה. ואני חייב לציין פה את חבר הכנסת מרגי – כמה? שלושה או ארבעה ימים אנחנו הקדשנו לחוק הזה, ותאמינו לי, גם לי היה קשה להצביע ולדבר על 90 יום, וחשבנו שזה נכון. באמת, חשבנו, אולי נכון למצוא איזשהו מנגנון שיאפשר מייד להחזיר את הכסף. אבל כשאתה נחשף לבעיה העצומה הזאת – וזו באמת בעיה, לא רק לצרכנים, גם לחברות תעופה, וזה לא רק שלוש חברות ישראליות – אתה מבין שאתה חייב כמחוקק למצוא את האיזון הנכון. בזה ניסינו למצוא את האיזון הנכון, כך ששמרנו על כבודם של הצרכנים, ומצד שני גם נתנו הזדמנות לחברות תעופה להיערך לתקופה לא פשוטה. אני לא יודע מה יהיה לאחר 31 באוגוסט, כשכנראה – אני אומר את זה בזהירות – הטיסות לא יחודשו. אבל אני רוצה להגיד עוד משהו. לפני כשעה דיברו פה – השר אופיר אקוניס דיבר על ההתנהגות של האופוזיציה. אז הינה הבאתי לכם דוגמה של ההתנהגות של האופוזיציה כשרוצים לפתור את הבעיות של הקורונה. אבל כששרים מהממשלה מתייחסים בזלזול לבעיות ולמצוקות של אנשים, אין לי מילה אחרת חוץ מלהגיד: תתביישו, פשוט תתביישו. כולנו פה בבית הזה נהנים מהמזנון שנמצא מאחורי אולם המליאה. יש פה אישה נחמדה בשם ציונה שעובדת פה שנים שכולנו אוהבים אותה. אז אני אספר לכם סיפור קצר. כשאני נבחרתי לכנסת לפני שנה וכמעט ארבעה חודשים, בפעם הראשונה היא שאלה אותי עם פתק קטן ועט איזה קפה אני אוהב לשתות. שאלתי: למה, למה את רושמת? אז היא רשמה בשביל לדעת מה כל אחד הוא אוהב לשתות, כל חבר כנסת, וככה היא למדה את הח"כים החדשים. ואז אמרתי לה: ציונה יקרה, עליתי לישראל לפני 23 שנה עם 100 דולר בכיס. את הכסף הזה שלחתי לאחותי, שעלתה אחר כך, אחרי שנה, שסיימה בית ספר למוזיקה, בשביל שהיא תקנה שמלה. בן אדם שעולה לארץ עם 100 דולר בכיס לא יכול להתלונן אף פעם. לא משנה איזה קפה תכיני – אני לא אתלונן, כי אנחנו יודעים את המצוקה של האנשים; כי אנחנו לא גדלנו עם כפית זהב בפה, ואנחנו יודעים מה זה להיות במינוס ומה זה לעבוד כשאתה סטודנט, כשאתה חייל, ולעבוד קשה, 250 שעות בחודש. וכשאני שומע את שרי ממשלת ישראל אומרים "חרטא" כשאין לאנשים מה לאכול, לא רק שאני נזכר בתקופה שהייתי סטודנט – אני פשוט מתבייש. חברים, יש פה אנשים בבית הזה שלא חוו את הבעיות הכלכליות, שלא יודעים מה זה לעבוד 280 שעות בחודש, למרות שהם יגידו: אנחנו, חברי הכנסת, עובדים קשה. לא, זו לא עבודה קשה. זה נכון שכולנו פה מעבירים לילות וימים ועובדים, אבל כשחברי כנסת עובדים קשה הם גם מתוגמלים בצורה מתאימה. אבל כשבן אדם עובד 200 שעות בחודש ומגיע לשכר של 7,000 שקל – זה עבודה קשה. זה עבודה קשה. ולכן אני קורא לממשלת ישראל: תחשבו טוב טוב לפני שאתם קוראים לאנשים שהשתתפו בהפגנה "שמאל רדיקלי". תחשבו כשאתם מוציאים את המילים מהפה שלכם ומעליבים את האנשים שדורשים, בצדק, את הסיוע של המדינה, כי לפעמים מילה אחת שאתם מוציאים ואומרים לכיוון האנשים האלה יכולה גם להרוג, תרתי משמע. ולבוא ולהגיד "חרטא" לבן אדם ששלושה חודשים אין לו מה לאכול והוא מקבל 2,000 שקל כשזה מספיק לו בקושי לכסות את החשמל – אין לי מילה אחרת חוץ מלהגיד: תתביישו. ולכן אני קורא לכל החברים שלי פה, במשכן הזה: כשאתם משתמשים במושגים האלה, פשוט תיזכרו בימים הקשים, אם עברתם ימים קשים בחיים שלכם ואם היה לכם קשה פעם כלכלית; פשוט תחשבו מה אנחנו עברנו, מה אתם עברתם, לפני שאתם פונים ככה לאנשים ומעליבים אותם בגלל שהם דורשים, בצדק, את הסיוע מהמדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא מהציבור? מה, הציבור לא – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מהציבור מקבלים אהבה. כבוד – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> וכוח וכסף. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לפני כמה ימים התבשרנו שפעילויות ארגוני ותנועות הנוער אסורות גם בסניפים וגם במחנות הקיץ, וזאת לאחר שהמועצה לביטחון לאומי והמשרד להשכלה משלימה בראשות השר זאב אלקין לא אישרו את ההארכה שנתנו לפעילות הקיץ של תנועות הנוער גם לאחר שתנועות וארגוני הנוער הציגו מתווה פעילות ששומר על הנחיות משרד הבריאות. נוסף על הכול קיצצו בתקציבן. לא היה חבר אחד או חברה אחת שהילדים שלהם חניכים בתנועות הנוער השונות שלא פנו אליי בדאגה וביקשו התערבות מהירה כדי לעצור את הטירוף. כשל הניהול של הקורונה ממשיך לחרב כל חלקה טובה: את אמון הציבור, הכלכלה, החוסן הלאומי, החברה הישראלית וכעת גם את החינוך הבלתי-פורמלי לערכים. אני כבר לא מציין שהאלטרנטיבה לפעילותם של מאות אלפי חניכי תנועות הנוער יכולה להיות מסיבות לא מפוקחות. כחניך ומדריך בתנועת הנוער בית"ר איני יכול להבין את ההנחיה הזאת. תנועות הנוער הן קו ההגנה האחרון של החברה הישראלית בפני מציאות האין-ערכים שמקיפה את החברה הישראלית, והממשלה הכושלת הזאת הורסת אותו ללא כל היסוס. המציאות הבלתי-נתפסת היא ששני השרים שאחראים לתחום – השר זאב אלקין, שהיה לא פחות ממזכ"ל בני עקיבא בברית המועצות, והשר יואב גלנט, שר החינוך, שהיה רשג"ד בצופי רמת גן, ותמיד התגאה שרק כשהגיע לתפקיד של מפקד אוגדה הוא ניהל יותר אנשים מאשר בשבט צופי רמת גן – שניהם יושבים בשקט אל מול הטירוף מבלפור, שמתוכלל ביעילות על ידי המל"ל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלי, אתה לא – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל השעה היא שעת מעשה. אני קורא לחניכי השכבות הבוגרות של תנועת הצופים, השומר הצעיר, מחנות העולים, בית"ר, מכבי הצעיר, הנוער הלאומי, תל"ם, חוגי סיור, הנוער העובד והלומד ובני המושבים להצטרף למחאה. אתם, הבוגרים, שספגתם ערכים למנהיגות ועשייה, צריכים כעת להצטרף למחאה. אל תחכו שיארגנו אתכם; אל תחכו שיגידו לכם מה לעשות. זה קטן עליכם. שימו חולצת תנועה, צאו לגשרים, צאו לצמתים, צאו לכיכרות ותילחמו על העתיד שלכם ועל העתיד שלנו, כי נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים, כי אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלי אבידר. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שכחת את תנועת הנוער הדרוזי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הדוברת הבאה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – לא נוכחת. חבר הכנסת אלכס קושניר, אתה רשום מקודם. בבקשה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – – השמש העולה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לך על זה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם תנועת הצופים הדרוזים, קטרין. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בבקשה. אתה רואה? אם הוא היה בא לוועדת חינוך הוא היה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> את צופי ים הזכרת? את צופי ים הזכרת? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אחזור עוד פעם. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> צופי ים – ברגע שהוא אמר הצופים העבריים – זהו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת אלכס קושניר, רק רגע, אני רק אאפס את זה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני הולך להציג לפניכם עכשיו את תוכנית הפטפוטים של נתניהו. זה התחיל בהכרזות דרמטיות על תוכניות הסיוע שנפרסו על אין-ספור מסיבות עיתונאים מלאות סיפוק עצמי ויוהרה. הוא דיבר על פעימות ועל קרן הלוואות ועל מענקים מיוחדים ועל סיוע לעסקים בסיכון, אבל בהפגנת הענק בכיכר הוא לא דיבר. אני שמעתי את חברי הכת של נתניהו שטוענים שזו הייתה הפגנה של שמאל רדיקלי. אז חברי הכת היקרים, אני הייתי שם וראיתי את עם ישראל כולו – שמאל, ימין, שכירים, סטודנטים, חיילים משוחררים, דתיים, חילונים, צברים, עולים – וכולם זעקו את זעקתם. לכולם כאב אחד: הממשלה, ראש הממשלה, ראש הממשלה האלטרנטיבי, הפקירו אותם לדמם בשטח. היום בוועדת הכספים שמענו את ההוכחה לצדקתם. נציג החשב הכללי הציג את נתוני הביצוע של תוכניות הסיוע של הממשלה עד כה: מתוך 102 מיליארד השקלים בוצעו רק 50.4 מיליארד. חברים, זה בקושי מגרד את החצי. בואו נצלול לפרטים. קודם כול, משרד הבריאות, שהיה אמור להכין את מערכי הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות, מתוך 10 מיליארד שקלים הביצוע עומד על 6.5 מיליארד שקלים. אתם זוכרים את מענק ההוצאות הקבועות לעסקים, אותה פעימה שלישית מפורסמת? אז הביצוע עומד על 40%, זאת אומרת, יש עוד 2 מיליארד שקלים ששוכבים להם בבוידעם של משרד האוצר, ואף אחד לא מתכוון לשלם אותם בזמן הקרוב. בעלי העסקים ממתינים, והממשלה עוסקת בהטבות מס של ראש הממשלה. בתוכניות הסיוע לענפי המשק במשבר של משרד התחבורה ומשרד התיירות, לאותם מורי דרך ששובתים כאן רעב בחוץ הביצוע עומד על 21%. למה אתם מחכים? הלוואות בערבות המדינה לעסקים גדולים – 18% ביצוע. כששאלנו למה כל כך נמוך, אמרו לנו: אין ביקוש. אז אם אין ביקוש תעבירו את הכסף למקום שיש בו ביקוש. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ועוד סעיף מעניין: דיגיטציה ולמידה מרחוק, סטודנטים ותלמידים, אדוני השר – 7% ביצוע. זאת אומרת, לשנה הבאה, אם הקורונה נמשכת, המדינה והממשלה לא מוכנות. ואתם זוכרים את חוק עידוד המעסיקים להחזרה לעבודה? אתם זוכרים את הלחץ שהיה פה בממשלה להעביר את זה? זה עבר ב-16 ביוני. טופס הגשת הבקשה עוד לא מוכן. עד שתכינו את הטופס אתם שוב תסגרו את המשק, ועוד חוק סיוע ילך לו לאבדון. אם זה לא מספיק, אני אמשיך: קרן סיוע לעסקים בסיכון – הביצוע עומד על 1%; סיוע לעמותות עומד על 0%, 0%, חברים. הרגתם את המגזר השלישי בישראל, אותו מגזר שמחליף אתכם במקומות שאתם נכשלים בהם. בעצם אתם נכשלתם בכל דבר שקשור לכושר ביצוע. התוכנית החדשה שאתם הולכים לאשר היום כאן בכנסת מלאת חורים וחוסרים, אבל זה בכלל לא משנה – אתם פשוט לא מסוגלים לבצע שום דבר, חוץ מלהכריח את חברי הקואליציה להצביע בעד הטבות המס של ראש הממשלה, אותו ראש ממשלה שאיבד את הצפון ולא יודע להבדיל בין טובתו האישית לטובתה של המדינה; אותו ראש ממשלה שאיבד שליטה; אותו ראש ממשלה שמאשים את הביורוקרטיה, כאילו רק עכשיו נכנס לתפקיד. איך הוא יכול לבוא בטענות למנגנון שהוא עצמו יצר? אותו ראש ממשלה שפשוט לא מסוגל. הוא חלש. הוא לא יכול לספק את הסחורה. הוא לא מסוגל לעמוד בשום הבטחה. אותו ראש ממשלה צריך להניח את המפתחות, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלכס קושניר. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לחזק את ידה של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון על המעשה האמיץ שהיא עשתה היום בוועדת קורונה, עם כל האיומים שהפעילו עליה – והפעילו עליה הרבה איומים, ולא רק איומים, גם מעשים: נשלח מכתב להדיח אותה בשביל מעשה שהיא עשתה לפי חוק. רק בשבוע שעבר, גברתי היושבת-ראש, חוקקנו כאן חוק שאנחנו התנגדנו אליו בישראל ביתנו, ואני התנגדתי ודיברתי כאן, והשר שעלה וענה כאן וסיכם את הדיון אמר: תהיה סמכות וזכות לכנסת לבטל את הצווים של הממשלה. יפעת שאשא ביטון עשתה מעשה לפי החוק. זו סמכותה של הכנסת. אנחנו הריבון. חברי הכנסת הם המחליטים. חברי הכנסת החליטו על הממשלה, חברי הכנסת החליטו שהם יכולים לבטל חוק, ומה שהיא עשתה היום – פעלה לפי החוק. הצווים הגיעו אליה והיא החליטה עם חברי הכנסת, שזה בסמכותם, לבטל את הצווים נגד חדרי כושר ובריכות. אני ראיתי את המצגת של משרד הבריאות שהוצגה בוועדה. מדובר על 35 נדבקים בחדרי כושר ואפס נדבקים בבריכה, כי לא היו להם נתונים. האם בגלל 35 נדבקים צריכים לסגור 100,000 משרות? זה מה שנאמר לנו היום. 100,000 עובדים בחדרי כושר ובריכות – רוצים לסגור אותם, לסגור את הפרנסה שלהם, בגלל שנדבקו 35 איש, כאשר נכנסים מיליוני אנשים בחודש לחדרי כושר. האם הממשלה עשתה עבודה לפני שהחליטה? האם בדקה אם מותר, וכמה אנשים מתאמנים בחדרי כושר? אני אומר לכם, אני עצמי, פעם היה לי חדר כושר, הייתי בעלים של חדר כושר לפני הרבה שנים, ואני יודע איך מתאמנים בחדר כושר. אני אומר לכם, על מכשיר בחדר כושר לא יכול להתאמן יותר מבן אדם אחד. איך בן אדם ידביק את עצמו? לא מתאמנים שני אנשים על מכשיר אחד בחדר כושר. בן אדם אחד מתאמן, וכשהוא מסיים מחליף אותו בן אדם אחר, ותמיד כולם מסתובבים עם מגבת, מנקים אחריהם, והיום בגלל הקורונה מנקים אחרי האימון שלהם על המכשיר. לכן, ממשלה של שלוף – זה מה שאמרתי בשבוע שעבר – ממשלה של שלוף, ושלפה צווים כשהיא מבינה שלא נעשתה עבודה מקצועית בנושא. חבל מאוד שנגיע למצב כזה שמחוקק במדינת ישראל צריך לחשוש לתפקיד שלו בגלל שהקואליציה וממשלת השלוף מחליטות שהן רוצות להעביר אותו מתפקידו. בושה לכל חבר כנסת בקואליציה. אני מקווה שכחול לבן, שהודיעה שלא תתמוך בהדחתה של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, תעמוד בהבטחה שלה. אנחנו רגילים שאתם לא עומדים בשום הבטחה. אני מקווה שהפעם תעמדו בהבטחה שלכם. אני מקווה שש"ס, חברי הכנסת מש"ס, ייתנו את הגיבוי לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון ולא יאפשרו את הדחתה. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מגבים את אבוטבול. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> משה אבוטבול. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אעשה את הכול בוועדת הכנסת כדי שהנושא הזה לא יעבור. אסור שנגיע למצב כזה, אנחנו כחברי הכנסת – לאפשר לממשלה לשלוט בכנסת ישראל בצורה אבסולוטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת חמד עמאר. יגיב על הדברים שנאמרו כאן מטעם הממשלה השר יזהר שי, בבקשה, ואחר כך יסכם יושב-ראש הוועדה יעקב מרגי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם ככה אין משמעות למה שהממשלה אומרת. << דובר >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הוא יכול והרשות ניתנה לו על ידי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מותר לו. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אה, היה למישהו ספק? תודה, גברתי היושבת-ראש. ברצוני להתייחס לדבריו של ידידי חבר הכנסת אלי אבידר, חבר הכנסת אלי אבידר – תנועות הנוער. קודם כול תודה לך על שהעלית את הנושא החשוב הזה. תנועות הנוער בראש מעיינינו ובטח בראש מעייניי אישית, וחשוב שצעירי וצעירות תנועות הנוער ידעו: לא נשארתם מאחור, וכולנו חושבים עליכם. הנושא של תנועת הנוער – והזכרת רבות מהן, ולכן אני לא אזכיר כאן את כולן, כדי לא לחטוא בלא להזכיר אחת מתנועות הנוער וארגוני הנוער – הנושא הזה עלה היום בישיבת הממשלה, וחשוב שתדעו, בני ובנות הנוער: אתם דור העתיד של מדינת ישראל. אתם הגאווה של כולנו. הפעילויות המקסימות שלכם במחנות הקיץ, בקהילה – קרוב ל-40,000 מכם התנדבו בשיאו של משבר קורונה כדי לסייע למדינת ישראל, כדי לסייע לראשי המועצות, לסייע למגן דוד אדום, לסייע בפעילויות חינוכיות עם צעירים וצעירות ובכלל לכלל לאוכלוסייה. הלכתם לבתי אבות, עזרתם לקשישים. אתם נפלאים, בנות ובני הנוער של מדינת ישראל. הבוקר היה לי הכבוד להיות חלק ממכתב שהגשנו בכחול לבן לאוצר, ונענינו בחיוב לגבי המכתב הזה. כל ממשלת ישראל אימצה אותו. אנחנו נטפל בכם. במסגרת החוק, שתחילתו תועבר כאן כבר הערב בכנסת, יש התייחסות מיוחדת לקרן נפרדת של כ-3 מיליארד שקל שבמסגרתה נטפל גם בנזקים הכלכליים לתנועות וארגוני הנוער. אנחנו נעבור עם נציגי הארגונים ותנועות הנוער על הנזקים הכלכליים שנגרמו עקב משבר הקורונה לארגונים ולתנועות. יש פה התחייבות שמתחילה מראש ממשלת ישראל ועוברת דרך כל שרי הממשלה, במפורש לפרוטוקול, במהלך ישיבת ממשלה היום. אתם, בנות ובני הנוער של מדינת ישראל, אתם נמצאים בראש מעיינינו. אני מצדיע לכם. אני מודה לכם. רבים מכם יצאו לרחובות, וכל הכבוד על כך. רבים מכם הביעו את מחאתם. אתם כתבתם לכולנו, לחברי וחברות הכנסת, לשרות ושרים בממשלה, והקריאה שלכם נשמעה היטב, צלולה ומשכנעת. כל הכבוד לכם על המעורבות. כל הכבוד לכם על כך שאתם יוצאים מגדרכם ואתם הולכים לעשות למען הקהילה. אתם דור העתיד שלנו, ואני בטוח שכל הבית הזה מצטרף לקריאתו של אלי אבידר, ובטח לדברים שלי. מעריכים אתכם, מודים לכם, ונעבוד בשבילכם הכי קשה שאפשר. תודה רבה. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר שי, השאלה – מה הממשלה עושה? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דיברת מאוד יפה על תנועות הנוער. האם תאפשרו להם פעילות קיץ? יעצרו להם את פעילות הקיץ. חבל מאוד. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת יעקב מרגי, יושב-ראש ועדת הכלכלה, בבקשה, יסכם לפני ההצבעה. << דובר >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, גברתי היושבת בראש, אני אתחיל מהסוף להתחלה. מכובדי השר, השר יזהר שי, זכיתי להיות יו"ר ועדת החינוך בכנסת העשרים וגם בכנסת העשרים-ואחת וזכיתי שבתקופה הזאת דאגנו, יחד עם שר החינוך דאז, להעצים את תנועות הנוער ואת ארגוני הנוער. מי שיבדוק, בשנים האלה גדלה השקעת הממשלה בתנועות הנוער וארגוני הנוער בעשרות אחוזים. הם קיבלו מקום בוועדת החינוך, הם היו אורחים קבועים של ועדת החינוך. איך אומרים בלשון העם? פינקנו אותם. כמו כל חברי הכנסת, אני מאמין שקיבלתי כ-500 הודעות מכל מיני בוגרים וחניכים. באחת מהפעמים אמרתי: רבותיי, מאחר שאני מייחס חשיבות להודעות, אז צריך לקרוא אותן; יש כאלה שעושים "מחק". אמרתי: בסוף אתם תאבדו אותי, כבר קיבלתי 500 הודעות, מספיק. אני מקווה שהם העבירו את זה ביניהם, או שנבהלו. לי לא היה ספק שבסוף זה לא ייפגע. תראו, יש בעיה אמיתית. אנחנו עדיין בלי תקציב. חלק מהתוספות שהם קיבלו היו לא בבסיס התקציב. מדברים על קיצוצים. צריך להבין, לפעמים אנחנו – ואני אומר לחברי הכנסת: לא הכול זה סיסמאות או פופוליזם, נקרא לזה; לפעמים צריך גם לרדת לעומקם של דברים, ואני שמח שעלית והרגעת. גם צריך לדעת – כי הציבור מקבל את זה בלי מסננים, ובאמת חניכי תנועות הנוער ותנועות הנוער חששו. גם ככה ההורים נאלצים לשלם סכומים לא מבוטלים. אני שמח שזה ייפתר, נפתר – נדייק: נפתר וייפתר, כי זה תהליך, כמו הרבה נושאים. מן הסתם יהיו כאלה נושאים שייפגעו, אבל הרבה נושאים שאנחנו חוששים להם, בסוף בסוף הממשלה תמצא את המימון. לפני שאגע בהצעת החוק שאני רוצה לסכם, אני גם רוצה לברך את הממשלה על התוכנית הכלכלית, הפעימה השנייה של התוכנית הכלכלית; מגלה רצינות. חלק מהטענות שהיו בתוכנית הראשונה הופנמו והוטמעו בשנייה; לא מספיק – כבר עולות לנו בדיוני ועדת הכלכלה בעיות ייחודיות למגזרים כאלה ואחרים, יש הצעות כאלה ואחרות, אבל אני שוב רוצה לומר לחברי הכנסת: משבר הקורונה הזה לימד אותנו, מעבר ללהתנהל תוך כדי תנועה, שיש אנשים שמבינים בכול ויודעים הכול. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הנושא של תנועות הנוער נפתר? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> האם הקשבת למה – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> שמעת מה שהשר יזהר שי אמר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שמעתי גם מה שאתה אמרת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא שמעתי. מה הוא אמר? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> הוא אמר שהסוגיה הזאת עלתה על שולחן הממשלה, ואני אומר לך, אני מאמין ובטוח שהתקציבים יועברו כדבעי. יש מצוקות. אתה יודע, הכי טוב – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אמן ואמן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יוראי, הכי קל זה לשבת ביציע – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, הושיבו אותנו. אתה רואה את השר יזהר שי? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כן, הושיבו אותו שם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מכיר אותו, הוא מתבייש לשבת ליד שולחן הממשלה. תראה, השולחן ריק. אף שר לא מוכן לשבת שם. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ידידי חבר הכנסת אלעזר שטרן, הוא אמר לך. אם היית מקשיב לדברים של יזהר שי – – – << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> לא הקשבת לי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> יוראי, בוא, אולי לא הקשבת לי. אמרתי בתחילת דבריי. אני אמרתי – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, רגע – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> סליחה, חבר הכנסת אלעזר שטרן, אנחנו לא מנהלים פה דו-שיח. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה לא? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כי לא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה פרלמנט. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא בעמידה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אי-אפשר, בישיבה לא רואים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> זה מה שחשוב – שיראו, נכון? אם לא רואים לא קיימים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הושיבו אותנו כאן. השר מרגי מקשיב. אני אגיד לך מה הבעיה – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אבל היא מנהלת את הישיבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מציע שתיקחו את השר יזהר שי לפרסה ותשמעו ממנו את הפרטים שהוא פירט פה קודם. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני יכול להרגיע אותך – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך משפט אחד: כל הדיון על תנועות הנוער, כל הכסף שהשר יזהר שי אמר שיעביר, זה חלק קטן. אתה יודע שהמקום הטבעי של תנועות הנוער הוא לא במשרד המים אלא איפה שהוא היה כל השנים: במשרד החינוך. הבעיה מתחילה מזה שבגלל – להעלים את – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כל מה שעניתי ואמרתי: יש פרוצדורות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא כסף. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני חושבת שיש לנו דרך לתת פה זכות דיבור בכנסת, ומה שאתה עושה עכשיו זה קצת מעבר לקריאת ביניים או משהו דומה לזה, אז אני מבקשת לסיים בזה ולתת ליושב-ראש הוועדה לדבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא חושב – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא. אני מצטערת. לנאומים יש דרך לתת. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> החשש היה במקומו, המצוקה הייתה אמיתית. מרגע שזה עלה לשולחן הממשלה נאמרו שם דברים ברורים: תנועות הנוער לא ייפגעו. אתה יודע מה, בעת הזאת יש עוד הרבה דברים לבקר את הממשלה. תמצאו נושא אחר. אני יכול להרגיע שבסוף בסוף תנועות הנוער לא ייפגעו, ולא לחינם. אני לא רוצה לשאול, אבל אני תוהה למה קיבלתי הודעות רק מבוגרי וחניכי תנועות הצופים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תשאל את סגן השר איציק כהן למה – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני לא עונה, אני מדבר לחלל החדר, למקום שכנראה אחרי משבר הקורונה יהיה תפוס, החלל שלו. אני בא ואומר, אני רק שואל: למה קיבלתי 500 הודעות סמ"ס, ווטסאפ, רק מחניכי ובוגרי תנועות הצופים ולא משאר תנועות הנוער וארגוני הנוער? תודה. אני עכשיו אעבור לענייני החוק. אני חושב – רבותיי, אני רוצה לסכם לגבי החוק בכל זאת. נכבד את הכלי הזה של דברי סיכום. אמרתי בתחילת דבריי: לא היה לי קל בתחילת כהונתי כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת לקבל חוק שהוא לכאורה פגיעה בצרכנים. למה אני אומר לכאורה? כי האלטרנטיבה הייתה קשה יותר – שחברות התעופה היו מורידות מסך, פושטות רגל, וגם הכסף לא היה מושב לרוכשים. לבוא ולומר: סיוע ישיר של הממשלה – זה מה שהממשלה עשתה. ברגע שנתנה והעמידה את האשראי לחברות התעופה, בזה היא הצילה את כספי רוכשי הכרטיסים. אני מבין, אחמד טיבי, שהחוק שחוקקת הוא חוק טוב, וצריך לשמור אותו. לכן, אם זה לא היה מגיע לוועדת הכלכלה בהוראת שעה, הוא לא היה נדון; לא שהוא לא היה עובר – הוא לא היה נדון. ומה אני מוכיח לך? כי החוק נכנס בצורה מסוימת לוועדה – והיית שותף לדיונים – והוא יוצא אחרת, עם כמה תיקונים. בניגוד לדעתה של הממשלה שינינו בכמה תחומים. אני חושב שזה חוק שאין מה לעשות, בעת הזאת הוא הכרח שלא יגונה. צריך להעביר את הוראת השעה הזאת כדי שממחר, מהרגע שהחוק הזה יועבר, חברות התעופה כבר יתחילו לטפל בהשבת הכספים לרוכשי הכרטיסים – מה שלא נעשה היום. כפי שידוע, חברות התעופה, אפילו פקידות, מנגנון למתן מענה, לא מפעילות בגלל המצוקה הכספית. מצד אחד, איך אומרים? יש מושג, אצלנו אומרים בתפילות ראש השנה: עין במר בוכה ולב שמח. מצד אחד זאת פגיעה בצרכנים, זה חוק שפוגע בצרכנים, אבל מצד שני הוא חוק שבא לסייע לצרכן לקבל את כספו, ולכן הוא בא בהוראת שעה. ואני באמת מקווה שחברי הכנסת שהגישו הסתייגויות – אחמד טיבי, אני מתכוון אליך, להסתייגות שלך. לאחר דברי השכנוע הרמים שלי והדברים שיצאו מהלב, אני מבקש שתסיר את ההסתייגות ולא תצביע עליה, כי זה לא במקום. אנחנו לא יכולים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה, ברוך הבא. סמי אבו שחאדה, חבר כנסת סמי אבו שחאדה, שהשתתף בדיון בזום, אני מאוד מודה לך ומברך אותך בברכת ברוך הבא וברוך רופא חולים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני בא ואומר לחבר הכנסת טיבי וחברי סיעתו: אני חושב שלבוא להפלות את חברות התעופה הזרות לעומת חברות התעופה הישראליות – זה לא נכון לעשות את זה. החוק הזה חל על כל חברות התעופה, הישראליות והבין-לאומיות, הזרות. לכן, אני חושב שצריך להוריד את ההסתייגות. בועז טופורובסקי – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזו להוריד? אני בעד ההסתייגות. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אתה בעד? תמשיך איתה, אבל אני חושב שזה לא נכון לעשות. זו פגיעה בחוק, בתיקון הזה. אני חושב שצריך בעת הזאת להתגמש, כמו שאנחנו קוראים לממשלה. אנחנו לא אחת בדיוני ועדת הכלכלה קוראים לממשלה בעת הזאת לייצר מנגנון של הסרת חסמים טוטלית, באמת לא לתת לעסקים להתמודד עם כל מיני ביורוקרטיות כאלה ואחרות או קריטריונים שמכבידים. גם אנחנו מצד שני צריכים לבוא. איך אומרים? נאה דורש נאה מקיים. מצד אחד אנחנו דורשים מהממשלה להסיר חסמים, להיות גמישים, ומעסקים אנחנו מבקשים לגלות אורך רוח, מהרשויות המקומיות אנחנו מבקשים אורך רוח, מחברות הגבייה בעת הזאת אנחנו מבקשים אורך רוח – עליזה, סגן השר, אתה יודע איך זה עובד, אתה משיב יותר ממני. אומנם – אני אתייחס גם למה שאמר חמד עמאר – אומנם יש עקרון הפרדת הרשויות, ואנחנו לא עובדים אצל הממשלה, אבל אני חוזר – אחרי שאני אסיים את הדברים שרציתי לומר לגבי החוק, אני אומר לגבי ועדת הקורונה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יעקב, על עיכוב כזה צריך לשלם. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש לכם רוב. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> איפה חמד עמאר? יפה. אני אומר לך בעיקרון, בעיקרון אני אומר לך: הכנסת חייבת לעמוד על עצמאותה, להיאבק ולעמוד בתוקף על עצמאותה. אין מציאות כזאת להלך אימים על יושבי-ראש ועדות או על חברי הכנסת, לכן אני מזדהה עם מה שאתה אומר. אני מקווה שזה לא יבוא לידי מבחן המציאות. אני מקווה בשביל הממשלה והקואליציה שהסוגיה הזאת של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון לא תבוא למבחן בכלל, כי זה לא יאה ולא נאה לכבודה של הכנסת. אני מאוד מודה לכל החברים. אני שוב קורא לכם להצביע בעד החוק בקריאה שנייה ושלישית ולהתנגד להסתייגויות. תודה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד ההסתייגויות. מרגי, למה אתה לא בעד ההסתייגויות? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. אנחנו נצביע כעת על ההסתייגויות לחוק. אני מבקשת מכל חברי הכנסת לשבת במקומותיהם ולהתכונן להצבעה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין למעלה טפסים עם ההסתייגויות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מטפלים בזה. האם הסדרנים יכולים לדאוג לחלוקת הצעות החוק? יש עוד מישהו שמבקש לקבל? את החוק עצמו – אם אפשר להעביר למעלה. מי עוד מחברי הכנסת מבקש שיביאו לו? << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לכולם יש. יאללה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לכולם יש? אוקיי. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה, קודם כול על ההסתייגויות שהגישו חברי הכנסת בועז טופורובסקי, איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין. אנחנו כעת נעבור להסתייגות מס' 1, לסעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 19 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של חברי הכנסת בועז טופורובסקי, איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בעד – 19, נגד – 45, אין נמנעים. אם כך, ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצביע על ההסתייגות השנייה. הסתייגות זו היא הסתייגות תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה. אנחנו מצביעים כעת על ההסתייגות הזאת. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 24 נגד – 48 נמנעים – אין ההסתייגות (2) של חבר הכנסת בועז טופורובסקי לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 48 נגד, 24 בעד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. לסעיפים 2 ו-3 אין הסתייגויות, ולכן אנחנו נצביע על סעיף 1–3, כולל, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה – 54 נגד – 19 נמנעים – אין סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בעד – 54, נגד – 19, ולכן הסעיפים האלה עוברים. תמה הקריאה השנייה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. ביקשת להציע הצבעת אי-אמון, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, החוק הוא כל כך אנטי-צרכני, ולכן אני מבקש לראות בהצעת החוק הזאת נגד הצרכנים, שהיא הוראת שעה לביטול ושינוי של חוק פיצוי על עיכוב טיסה, אי-אמון בממשלה. ראש הממשלה החליפי, בשל חזרתו – אני מברך אותו על חזרתו – שוב יהיה חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. המועמד הוודאי המתאים ביותר הוא חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. אנחנו נקיים הצבעה אחת. אני רוצה רק להסביר שמי שמצביע בעד מצביע בעד החוק ונגד הצעת האי-אמון, ומי שמצביע נגד מצביע בעצם נגד החוק ובעד הצעת האי-אמון. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם לא הבינו, תסבירי עוד פעם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> שימו לב: מי שמצביע בעד מצביע בעד החוק ונגד הצעת האי-אמון. האם זה ברור? מי שמצביע נגד מצביע נגד החוק ובעד האי-אמון. ברור? נעבור להצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 49 נגד – 17 נמנעים – 2 חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 49 בעד, 17 נגד, שני נמנעים. אם כן, הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה שלישית, ונדחתה הצעת האי-אמון. תודה רבה לכל חברי הכנסת. << הצח >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1339).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תוצרת הארץ במכרזי מערכת הביטחון והמשרד לביטחון הפנים) (הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1429/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הנושא הבא על סדר-היום שלנו – הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה; קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה. שימו לב, להצעת החוק הזאת מוצמדת הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020. סעיף 3א לחוק חובת המכרזים התשנ"ב–1992, מסמיך את הממשלה לקבוע, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, תקנות בעניין מתן העדפה במסגרת מכרזי רכש ממשלתיים לספקים המציעים טובין מתוצרת הארץ. שלום, חבר הכנסת מאיר כהן. בשנת 2010 תוקן סעיף 3א(א)(1) לחוק באופן שהסמיך את הממשלה לקבוע בתקנות הוראות לעניין העדפה של תוצרת הארץ ברכישת טקסטיל בעבור מערכת הביטחון והמשרד לביטחון פנים. התיקון נקבע כהוראת שעה לשנתיים, ומכוחו הותקנו תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) (הוראת שעה), התשע"א–2011. הוראת השעה הוארכה מאז כמה פעמים, עד ליום כ"ג בתמוז התש"ף, 15 ביולי 2020. כעת, על מנת להאריך את האפשרות למתן העדפת תוצרת הארץ במכרזי רכש טקסטיל שעורכים מערכת הביטחון והמשרד לביטחון פנים טרם פקיעתה של הוראה זו, מוצע להאריך את הוראת השעה בשלוש שנים נוספות, עד ליום כ"ו בתמוז התשפ"ג, 15 ביולי 2023. כמו כן, מוצע להסמיך את שר האוצר להאריך בצו את הוראת השעה בשנתיים נוספות. המטרה של הצעת החוק היא להמשיך ולאפשר מתן העדפה ליצרני טקסטיל במסגרת מכרזים של משרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים באופן שייתן לאותם ישראלים יתרון אל מול יצרנים זרים. אבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים של הכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, אדוני סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ההצעה הממשלתית מצטרפת להצעת החוק של ידידי מיקי לוי. בכבוד. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ועכשיו, חבר הכנסת מיקי לוי, אנא נמק את הצעת החוק שלך. שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים במשבר כלכלי חמור שלא ידענו כמותו. אחוזי האבטלה מטפסים כלפי מעלה – מעל 20% – והמצב רק מחמיר מיום ליום. בתוך כל ההמולה הזאת ביקשתי להביא את הצעת החוק שלפנינו כדי להציל מעל 1,600 עובדים בשורה של מפעלי טקסטיל בכל רחבי הארץ. תוקף החוק הקיים עומד לפוג השבוע, אחרי שלוש הארכות בעשור האחרון, ואנחנו מבקשים להאריך את הצו בשלוש שנים נוספות. ההצעה פשוטה: לחייב את מערכת הביטחון לרכוש מדים במפעלי טקסטיל כחול-לבן כל עוד הצעת המכרז לא עולה על 15% מעל ההצעה שמנגד. חבריי חברי הכנסת, זו פרקטיקה שנוהגת במדינות רבות בעולם, ובהן ארצות הברית. יש בכך את הסמליות שלפחות את המדים של מערכת הביטחון, שמגינה עלינו, ייצרו האזרחים שלנו והם לא יהיו תוצרת חוץ. זה הגיוני ומוצדק, וכולל גם את מדי משטרת ישראל ואת מדי שירות בתי הסוהר. אבל מעבר לכך, אנחנו לא נמצאים בימים כתיקונם. בימים שבהם האבטלה מרקיעה שחקים, לא יכול להיות שנביא בעצמנו לסגירת מפעלים ונשלח הביתה מעל 1,600 עובדים בענף הטקסטיל, שאין להם פרנסה אחרת, והם משתכרים גם כך שכר נמוך. זה לא מוסרי ולא כלכלי בימים שבהם המדינה מתבקשת להתגייס ולעזור לענפים שונים במשק. צריך לחשוב בהיגיון ולהמשיך לסייע לעובדים בפריפריה ולהשאיר את המפעלים הללו בחיים. אני מבקש להודות לשורה ארוכה של גורמים שעזרו לקדם את ההצעה הזאת. אז תרשו לי לפתוח בתודה לשותפה שלי, למציעת החוק, חברתי חברת הכנסת ע'דיר מריח, שלצערי נמצאת בסגר כרגע, שפתחה את עיניי והסבירה על הנושא מהזווית – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בבידוד, בבידוד. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בבידוד. – – מהזווית של העובדות במתפרות הדרוזיות. זה נולד משם, היא הביאה את זה, ויחד בנינו את החוק הזה. בסוף תמיד צריך לזכור שמדובר באנשים בשר ודם שאנחנו מטפלים בהם ודואגים להם. תודה גדולה גם להתאחדות התעשיינים, שהציפה את הנושא בפניי והביאה את זה לפתחנו, לצד המצוקות הגדולות שהם מתמודדים איתן. אני מודה לשר עמיר פרץ, ליו"ר ועדת הכספים הרב גפני וליו"ר ועדת החוקה חבר הכנסת יעקב אשר, שבעזרת התמיכה והדחיפה שלהם הצלחנו להביא את החוק הזה לסיום. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות גם לעו"ד גור בליי מהמחלקה המשפטית ולמתמחה שלהם מאיה, שעשו מאמץ מיוחד כדי שנוכל, לפנים משורת הדין, להביא את החוק להצבעה. אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד התעשייה הישראלית ולתמוך בהצעת החוק החשוב הזה, שייתן עבודה ל-1,600 עובדים נוספים במדינת ישראל, רובם נשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת מיקי לוי. אנחנו נעבור לדיון המשולב על שתי הצעות החוק. ראשון הדוברים, חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; אחריו – חבר הכנסת אדרי קוז'ינוב – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אליהו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קוז'ינוב למעלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אתה בא? << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תרשי לי רק לרדת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אז אתה – כרצונך. אם אתה מעדיף לרדת למטה אנחנו נמתין לך. כן. אחריו יהיה חבר הכנסת אליהו חסיד. אני לא רואה גם אותו. אז חבר הכנסת אליהו חסיד, אתה תנאם כעת, ואנדרי קוז'ינוב – אחריך. אני רק עוד אציין שרשימת הדוברים סגורה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, המאבק בקורונה מאבד שליטה. הקורונה חזקה מכולנו. יחד עם איבוד השליטה אבד גם האמון – האזרחים מאבדים אמון בממשלה ובניהול המערכה. יותר מכולם, האמון של הציבור החרדי בממשלה או בניהול המאבק קרס לחלוטין, אבל כאמור, לא רק הם; הציבור כולו מרגיש שלא נעשה מספיק. אני לא אוהב להתלונן, אני איש מעשים. אני רוצה להציע הצעה: לצד כל ההגבלות – לעסוק גם בפעילות מונעת; לא רק סור מרע אלא עשה טוב. אגב, אם הזכרתי את הציבור החרדי, הצעתי הבוקר לראש הממשלה להקים קבינט קורונה חרדי שיכלול ארבעה חברי כנסת חרדים שינהלו את משבר הקורונה במגזר, אבל זה דרך אגב. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לתחבורה הציבורית בעידן הקורונה. לפי נתוני משרד הבריאות יש בתחבורה הציבורית נתוני חשיפה גבוהים. מצד שני, אין מצב לסגור או למעט, למנוע מאזרחים תחבורה ציבורית. התחבורה היא המנוע של המשק והכלכלה, אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם עשינו משהו בשביל להפחית את החשיפה וההדבקה בתחבורה הציבורית. אני מציע להפעיל תו סגלגל לתחבורה, תו סגול שיגדיר נוהל מחייב לחיטוי קבוע ותכוף של חללי האוטובוסים, המושבים ומתקני האחיזה. יש היום פתרונות לחיטוי מהיר וקל שאפשר ליישם בתוך דקות. התו יחייב גם הצבת מתקנים ואמצעי חיטוי בכל אוטובוס. אולי זה יעלה כמה שקלים, אולי יצטרכו לגייס עובדי חיטוי. על הדרך נוריד כמה אנשים ממעגל האבטלה. החיטוי חייב להתבצע לכל הפחות בסיום כל מסלול של אוטובוס, לא רק פעם ביום. יוקם מנגנון פיקוח שיעקוב אחר ביצוע התו הסגול ויוודא קיום התו הסגול בכל אוטובוס. גברתי היושבת-ראש, לא ייתכן שנעסוק כל היום רק בגזרות על הציבור, בהגבלות ובסגרים. חייבים לעשות צעדי מנע חיוביים, שהציבור יראה שאנחנו באמת דואגים לבריאותו. ניתן וצריך ליצור תו סגול לתחבורה שיניע את גלגלי התחבורה הציבורית כשהיא יותר נקייה, היגיינית ומונעת הדבקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, בבקשה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברי הכנסת, שרים נכבדים, אני לא אתייחס ישירות לחוק שבו אנחנו דנים, אני יותר רוצה לדבר על המדיניות של הממשלה, גם במובן הכלכלי, בהקשר של התוכנית שהוצגה ואתם הולכים לדון בה היום. קודם אולי נושא טיפה לא קשור, אבל הוא קשור. תרשו לי לצטט כתבה מ-ynet מלפני כשבוע, ואני מצטט: "עולים חדשים המבקשים למסד את הזוגיות שלהם, מגלים כי התנאי להבאת משפחתם לארץ בעידן הקורונה – הוא אישור כי הזוג נרשם לנישואים ברבנות. א' ומ' שביקשו להינשא בחופה פרטית נאלצו להירשם כדי שההורים יורשו להיכנס לארץ, אבל בוריס ולנה, פסולי חיתון, גילו שהם כלואים בין הפטיש לקורונה" – לא יכולים להינשא בארץ – "לא יכולים להינשא ברבנות וגם לא להינשא בחו"ל". ואתם חושבים שא' ומ' ובוריס ולנה הם לבד בסיפור? לא. יש כ-10,000 איש שלא מסוגלים לממש ולמסד את הזוגיות שלהם היום. אין, התירוץ הזה של "תינשאו בחו"ל" כבר לא עובד. ולמה? למה לעשות משהו? למה למצוא פתרון לדבר הזה כשאפשר להמשיך במדיניות של השליפות מהמותן? וזאת מדיניות שרירותית, מדיניות של איסור הבאת קרובי משפחה מדרגה ראשונה מחו"ל רק כי הנישואים לא רשומים ברבנות, כלומר זה טקס אחר. זאת מדיניות שרירותית, כי קיים נוהל במרשם האוכלוסין שאוסר הבאת ההורים לארץ. היום בוועדת הקליטה, כשדנו בזה, פניתי ליושב-ראש רשות האוכלוסין, והוא אמר שאנחנו כרגע, כדי להביא לארץ את ההורים האלה של פסולי חיתון שמתכוונים לעשות פה סוג של חופה פרטית, צריכים להגדיר מה זה בכלל נישואים ומה זה בכלל חתונה, כלומר 70 שנה לא הגדרנו – עכשיו צריכים להגדיר את זה. אגב, כששאלתי ישירות אם נישואים רפורמיים תופסים לעניין הזה הוא אמר שמבחינתו זה תופס. סביר להניח שזה לא מבטא את המדיניות של המשרד, אבל מבחינתו זה תופס. אם כבר אנחנו מדברים על מדיניות שרירותית, אנחנו לפני כשבוע אישרנו פה הצעת חוק ממשלתית לגבי חיילים משוחררים, פיקדון של החיילים המשוחררים. עמדנו ודיברנו, אישרנו 5,300 שקל שחרור מהפיקדון לכל מטרה בדיוק לתקופת הקורונה. עכשיו באה הממשלה ואומרת בהינף יד: אנחנו נשחרר 50% מהכסף, 50% מהפיקדון של אותם חיילים משוחררים. לפני שבוע משרד האוצר טען שאין כסף לזה, שהדלתא בין 5,300 שקל ל-10,000 שקל זה מיליארד וחצי. לא היה כסף לפני שבוע, עכשיו יש כסף, ומה עושים? שוב מדיניות שרירותית של פלסטר: לוקחים לחייל משוחרר מכיס שמאל, מעבירים כסף לכיס ימין ואומרים: הבעיה נפתרה, או שנפתור לך את הבעיה הזאת. אז אולי לחשוב צעד אחד קדימה ולא לקחת את הכסף הזה, שגם ככה הוא שלהם ומיועד ללימודים, לחתונה, לפתיחת עסק בעתיד, אלא לתת להם פשוט אבטלה; לפטור את החיילים האלה מתקופת האכשרה של שישה חודשים ולרשום אותם לאבטלה. ממילא נותנים עכשיו דמי אבטלה לכל השכירים לשנה קדימה, או מתכוונים, לפחות, אז בואו נחריג את החיילים ונכניס אותם לשם. וכנ"ל, אגב, לעולים חדשים. יש כרגע 8,000 עולים חדשים שהגיעו לארץ החל מתחילת השנה. סל הקליטה שלהם נגמר עכשיו, ביוני. הסבירות שהם ימצאו עבודה שואפת לאפס, פשוט שואפת לאפס. הם התקיימו מהתמיכה של משרד הקליטה, שזה בערך 2,400 שקל למשפחה לחודש. זה הרבה פחות מאבטלה, זה הרבה פחות מכל מיני דברים אחרים. אי-אפשר להתקיים מהכסף הזה, אז גם אותם, באותה הזדמנות, אם כבר יש 50 מיליארד שקל אז תכללו אותם בתוכנית, כי יש כרגע רושם ששכחו אותם. ופה כל הדברים האלה מתחברים לי – גם הזוגות שלא יכולים למסד את החתונה שלהם כי אין להם פתרון ואי-אפשר להביא הורים, גם חיילים משוחררים וגם עולים חדשים. למה? כי יש פה מדיניות שרירותית של פלסטרים – כל פעם לסגור איזה פינה ולסגור איזו בעיה. תודה רבה. אני מבקש מהשרים שידונו בזה היום להביא את זה בחשבון. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קוז'ינוב. הדובר הבא – חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, התיקון הקטן הזה שבא כאן בהוראת שעה הוא מעט מהסולידריות שאנחנו צריכים לגלות אחד כלפי השני. בארצות הברית כל סיוע ממשלתי, כל מערכת ציבורית – עושים הכול כדי לרכוש תוצרת מקומית ולהעדיף תעסוקה מקומית. מדינות אחרות בעולם, עם קצת גאווה לאומית, שומרות לפחות את הכסף שלהן פנימה לתוך המערכת. כולנו גם מכירים את הסיוע של ארצות הברית, שדואגת שחלק גדול מהסיוע, ירכשו בו דברים מארצות הברית, כדי להביא תעסוקה ולהביא כסף לארצות הברית. ואני חייב להגיד לך, מיקי, כל הכבוד, אבל אני מצטער מאוד שזה בא במנה כל כך קטנה, לשני משרדים. היה צריך להביא לכאן היום חוק שיעדיף תוצרת ישראלית בכל מכרז, בכל מערכת, לפחות כאפשרות לאותה ועדת מכרזים לקבל החלטה כזאת. כמי שהיה בשלטון המקומי, אני חייב להגיד לכם שגם העיריות סובלות מאותו דבר. עיריית ירושלים מוציאה מאות מיליוני שקלים בשנה והם בורחים מהעיר. ואין שום סיבה בעולם. המושג היהודי של עניי עירך קודמים הוא מושג פשוט מאוד. הוא לא נוגד את המושג של שמירת הכסף הציבורי, שגם עליו יש בהלכה, אבל עניי עירך קודמים. אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו, מינימום לדאוג לעצמנו לפרנסה לאנשים, למקומות תעסוקה לאנשים, ולדאוג למעט סולידריות בין אחד לשני. גברתי היושבת-ראש, תרשי לי בדקה שנשארה לי לומר משפט אחד. בשבוע שעבר נחשפתי למשהו שזעזע אותי. היה סגר בביתר עילית. יש עובדות שיוצאות מביתר למועצות אזוריות ומקומיות שכנות. חלק מהעובדות עובדות במועצה אזורית גוש עציון. ראש המועצה הגיש בקשה לרשות חירום לאומית לעובדות חיוניות. לקח לו בדיוק שתי דקות, הוא קיבל תשובה, והעובדות יצאו. ראש העיר השכן שלו – אני הייתי ראש העיר בביתר הרבה מאוד שנים, אני זוכר מה היו יחסי השכנות שלנו עם אפרת – התקשר לצעוק על רשות החירום הלאומית: מה פתאום אתם נותנים אישורים כאלה? אני לא רוצה את עובדות ביתר אצלי בעיר. צר לי שאנשי ימינה לא נמצאים כאן. הם רצו כולם, רצו כולם – בנץ, סמוטריץ', כולם רצו לבקר שם בביתר עילית לסולידריות. תלכו לשכן שם למעלה שהתקשר לרשות החירום הלאומית והתלונן: למה אתם נותנים אישורים לעובדות חיוניות לצאת מהבית? בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. זה הזמן להגיד שלהעדיף כחול-לבן אפשר תמיד, לא חייבים בחוק, ואפילו רצוי, בכל עניין. תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מוותר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מוותר. חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נמצא. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול פנתה אליי דרך הטוויטר גברת אחת ותיארה את המצב הבא: בשנת 2018 היא יצאה לחופשת לידה ומאיזשהן סיבות נוספות היא בחרה לצמצם מאוד את העבודות שלה ב-2018, ואז ב-2019 חזרה לעבוד. הגברת עבדה ב-2017, עבדה קצת ב-2019, שנים על גבי שנים הייתה בעלת עסק קטן, התפרנסה בכבוד, שילמה מיסים – הכול בסדר. כמו שאמרתי, ב-2018 קצת פחות. אז עכשיו מה, עם התקנות של הפיצויים? עכשיו לא מקבלת כמעט כלום. עכשיו אני שואל את שר האוצר: מה, אנחנו לא יכולים למצוא דרך שבה אנשים שב-2018 העסק שלהם היה קצת יותר מצומצם יקבלו פיצויים הולמים? שנים על גבי שנים הם עובדים ומשלמים מיסים וב-2018 קצת פחות. זו סיבה לא לתת להם כסף? אנשים מראים לי תלושים: 1,200 שקל, 830 שקל. חייבים למצוא פתרון לאלה שב-2018 העסק שלהם היה קצת יותר מצומצם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מתן כהנא. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני תומך בהצעת החוק הזאת. הצעת חוק מאוד טובה. תמכנו בה בעבר. גם השרים שלנו – אביגדור ליברמן בתור שר ביטחון תמך בנושא, קידם את הנושא, דאג לרכש טקסטיל מקומי. גם חבר הכנסת והשר לביטחון פנים לשעבר איציק אהרונוביץ' תמך בנושא בהיותו השר לביטחון פנים, וגם ביצע את הרכש של המשטרה – טקסטיל – דרך מערכת ישראלית, דרך מתפרות ישראליות. במגזר הדרוזי אבטלת נשים היא מכה. קודם כול אבטלת נשים היא מכה לא בגלל חוסר השכלה של הנשים במגזר הדרוזי – אחוז הנשים הלומדות לתואר אקדמי ומסיימות תואר אקדמי הוא הכי גבוה במדינת ישראל מבחינת אחוז נשים שהולכות להשכלה הגבוהה ולומדות באוניברסיטה; יותר גבוה מהמגזר היהודי. אנחנו יכולים להגיד שכמעט כל ילדה – וכולן ילדות שלי – שמסיימת את כיתה י"ב הולכת ללמוד באוניברסיטה; ילדות שלי – בשבילי כל ילדה דרוזית היא הילדה שלי, לכן אני אומר. הולכות, לומדות, מסיימות תואר, חוזרות ליישוב, חוזרות לכפר – אין עבודה, ואחוז האבטלה מאוד מאוד גבוה בקרב הנשים, כי קודם כול אין אזורי תעשייה, אין משרדי ממשלה באזור, אין חברות ממשלתיות, אין עסקים פרטיים. מערכת החינוך יכולה לקלוט – כמה? אחוז נמוך מאותן נשים שמסיימות את התואר. תחבורה ציבורית – להגיע לתל אביב, להגיע לירושלים, להגיע לחיפה – כמעט אין. לכן, יש הרבה הסתמכות על הנושא של המתפרות. יש לנו בכמה יישובים, כמו בבית ג'ן, מתפרה גדולה שעובדת עם מערכת הביטחון. יש לנו בירכא, ג'וליס – בכמה יישובים. לכן החוק הזה, ברגע שהוא עובר בקריאה שנייה ושלישית – ואני מקווה שיובא כאן לכנסת כבר השבוע לאישורו בקריאה שנייה ושלישית – יכול לתת עוד פרנסה לעוד כמה משפחות. וזה לא רק במגזר הדרוזי – טיפלנו גם בהרבה מתפרות בפריפריה, בהרבה מקומות, כמו קריית שמונה ואזורים אחרים. לכן אנחנו תומכים בהצעת החוק, ישראל ביתנו תומכת בהצעת החוק הזאת, ואני מקווה שתעבור כמה שיותר מהר בקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שלמה, על מה אתה נואם? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מייד תדע. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> הפעם הזאת לא עליך, מיקי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הפעם זה ניטרלי. אין בעיה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ניטרלי זה לא. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אני אפתח דווקא בנושא שקשור אלייך, גברתי היושבת-ראש. שוב שמעתי אותך היום מדברת על כך שתכנסי את ועדת הפנים לדון על הפגנת השמאל מול בלפור, מול נתניהו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא על ההפגנה, על הפינוי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, בסדר. כבר היה דיון אצלך על נושא הפינוי של אותו שמאלן שחסם את הכביש, ועל זה היה מאוד מאוד חשוב – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מעצר. תדייק. היו מעצרים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> היה מעצר, הוא חסם את הכביש ועצרו אותו, והכול היה בסדר, וגם קיימנו דיון. מאז היו עוד כמה אירועים גם כן מאוד חמורים, אחרים, של המשטרה – ברוטליות ואכיפה בררנית כלפי הציבור החרדי, שאפילו יצא לנו לדבר בשיחת מסדרון קצרה ואמרת: כבר קיימנו דיון על זה. אבל הנושא של האכיפה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והברוטליות מול החרדים, אני חושב שזה דבר הרבה יותר חשוב מזה שפינו מפגינים לא באלימות. אז אחד נחתך – ראינו את הפציעה; טיפונת דם שירדה מהמצח. אני בטוח שזה לא היה מכוון ולא הייתה שם אלימות. הרי אם הייתה היינו רואים את זה בסרטונים מפה עד להודעה חדשה, ולא ראינו דבר כזה. אני חושב, גברתי, שוועדת הפנים והגנת הסביבה – אני יודע שהנושא של הגנת הסביבה קרוב לליבך, אני יודע שהוא מאוד חשוב לך, אבל בתקופה הזאת של הקורונה חשוב פי כמה הנושא של הפיקוח של הוועדה בכובעה כוועדת הפנים – הפיקוח על הרשויות המקומיות, על המשטרה. הרי היציבות הכלכלית מתערערת, האזרחים מרגישים שהם מאבדים את השליטה לפעמים, והפיקוח על זרועות האכיפה, על המשטרה, על הרשויות המקומיות, שצריכות לדאוג לאזרחים דווקא בעת הזאת, אני חושב שהיא חשובה פי כמה וכמה מנושאים חשובים לא פחות של הגנת הסביבה. אבל אזרחי ישראל מצפים מאיתנו לעמוד לצידם וכן לפקח, ואנחנו רואים שכשאנחנו מקיימים דיון בכנסת – למשל קיימנו דיון רק בשבוע שעבר על ניגודי העניינים של השופטים, ולמרות שזה לא עבר, רק הדיון במליאה, וכבר נודע שבימים האחרונים שופטים התחילו להגיד שהם לא יכולים לשבת ולדון כי יש להם ניגודי עניינים. האמירות שלנו כאן בונות חומות, משנות סדרי דיון, משנות סדרי אכיפה. יש לזה משמעות מאוד חשובה בעיני הציבור כשאנחנו באים – למרות שלפעמים לא סופרים אותנו ואומרים לנו כן ומתווכחים ולא מסכימים לכל מילה שלנו, ההבאה של אותם גורמים לדיונים – ואת כיושבת-ראש ועדה יש לך הכוח ויש לך הסמכות ואת מנהלת את הוועדה ביד רמה. אם תעשי את אותם דיונים בעוד נושאים רחבים אחרים, שחסרים, לטעמי – בנושאים של רשויות מקומיות, בנושאים של האסירים, בנושאים של המשטרה – אני חושב שהציבור יודה לנו על כך. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני חוששת שאדוני לא מבקר מספיק בוועדה שלי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. אני יודע שעשית ארבעה דיונים על אסירים, דיון אחד על האכיפה של אותו מפגין שנעצר. מעבר לזה רוב הדיונים אצלך, אני חושב, יותר קשורים להגנת הסביבה, פחות בכובע של ועדת הפנים. חשובה הגנת הסביבה; בתקופה הזאת חשוב עוד יותר הכובע של ועדת הפנים. היו לי עוד הרבה דברים שלא קשורים, אבל אני רואה שתם הזמן. אני אשאיר את זה להצעת החוק הבאה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, ואיזה מזל שאני יושבת-ראש הוועדה ואני מחליטה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, ניצלתי את ההזדמנות. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. הדובר הבא יהיה חבר הכנסת אחמד טיבי – לא נמצא; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלי אבידר – גם הוא אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת עוזי דיין – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, מצב החירום שאנחנו נמצאים בו מייצר מתח. לכאורה, הכנסת מול הממשלה. אני אומר לכאורה כי ראש הממשלה דיבר על זה שהכנסת מפריעה – מפריעה לפעולות הממשלה. ואכן, צריך גמישות, הממשלה צריכה גמישות בפעולותיה, אבל גם צריך פיקוח ובקרה על פעולות הממשלה. רצף החקיקה שאנחנו מקבלים אותו כאן לכנסת, חלקו איננו מידתי בכל קנה מידה. חוק ההסמכה שניתן לשב"כ וקריסתו העובדתית אל מול המציאות הוא רק הוכחה לכך – חוק שעבר בכמה שעות בודדות, תוך הקריאה של חירום, חירום וחירום, בלי שום הקשר ענייני, מקצועי, מהותי וערכי, פגע בזכויות, בזכויות של כולנו. חוק המסכות והסמכת הפקחים – אני שמעתי פה את חבריי מהסיעות החרדיות שצועקים. אגב, הם גם התנגדו לעניין של העלאה ל-500 שקל בוועדה, אבל הם הצביעו בעד, כמו יתר הכבשים. אבל דבר אחד פה נשמט, וזה ההסמכה שנתנו לפקחי הרשויות המקומיות לאכוף, שמעולם לא היה כך. אבל גם זה – כי הממשלה ביקשה; לא כי יש היגיון, לא כי יש שכל. הממשלה ביקשה. אנחנו עכשיו בעיצומה של חקיקת "חוק הקורונה הגדול", כפי שהוא נקרא. במהלך החקיקה הזה, שעדיין נמצא בעיצומו, יש שאלה אחת מרכזית: היכן יהיה המתג? מתג ההפעלה יהיה בכנסת או בממשלה? הממשלה הביאה הצעת חוק שבה המתג, כל המתג כולו, כולל כל השלטרים, נמצא בממשלה. אנחנו סבורים, אני סבור, שהמתג חייב להיות בכנסת. היא הריבון. זה לא טילים שנופלים וצריך מייד לקבל החלטה. אנחנו רואים את הדיונים בממשלה. את אותו זמן שאפשר לקבל בממשלה – אפשר לעשות אותו בכנסת, אם באמת רואים את חשיבותה. ולא רואים כאן את חשיבותה של הכנסת. לא רואים. אם רצינו לראות את הדוגמה הטובה ביותר, זה מה שהיה היום עם אותו חוק זמני, שאמרו שיביאו לאחר מכן את החקיקה ואת הצווים לכנסת. מה קרה? הכנסת מילאה את תפקידה, ומה אמרו? נזיז את היושבת-ראש, היא לא ממלאת פקודות. פקודות של מי? פקודות של מה ועל מה? אז כשאנחנו מדברים על האיזון, אין פה שום איזון. לכן אני רוצה להגיד כמה דברים שמטרידים אותי, כי הבעיה היא לעולם לא קבלת החלטות בנקודת זמן אלא הרצף שבו אנחנו נמצאים. באפריל פורסם בהארץ כי המל"ל וצה"ל נערכים לתרחיש של מרי אזרחי. אני אומר פה במפגיע: אין סמכות למל"ל, זה לא נמצא בחוק המל"ל; אין סמכות לשב"כ, זה לא נמצא בחוק השב"כ. היחידים, היחידים שעוסקים בתחום הפרות הסדר שאינן על רקע לאומני הם אך ורק משטרת ישראל, אותה משטרה שלעיתים עושה טעויות – והיא עושה טעויות, ולעיתים היא נוהגת שלא כדין. מי שנוהג שלא כדין צריך לטפל בו משמעתית ואחרת. אבל כן, זו אותה משטרה שאחד התפקידים המרכזיים שלה במשטר דמוקרטי הוא לא רק להגיד מה לא אלא לשמור על זכויותיו של החלש, על זכויותיו של מי שמוחה. במקרה הזה, מי שאחראי לסדר בציבור והציבור בכלל הוא משטרת ישראל; בחברה דמוקרטית רק היא, לא אף אחד אחר. הסיפור מתעצם יותר על רקע המניעות וניגוד העניינים המובהק של ראש ממשלה עם כתב אישום של שוחד מרמה והפרת אמונים. אני לא אומר את זה בגלל כתב האישום – בגלל הסכם ניגוד העניינים או המניעות שקבע היועץ המשפטי לממשלה רק עכשיו, לפני כמה ימים. ראש המערכת הביצועית מנוע לכאורה מלתת הנחיות למשטרת ישראל על מינויים ודברים נוספים, אבל רק לכאורה, כי אנחנו יודעים מיהו השר לביטחון פנים, יודעים מהו, יודעים מיהו ומה כוונתו ביום שהוא עמד עם המסכה על פניו מאחורי ראש הממשלה בפתח משפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים. על מפקדי המשטרה ועל ממלא מקום המפכ"ל בראשם לזכור טוב מה תפקידם, ועל השר לביטחון פנים לזכור בדיוק מה לא תפקידו. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> זה ראש ממשלה שבאופן שיטתי לועג למשטרה – – – לועג למשטרה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני הפעם בוחר שלא לדבר על ראש הממשלה; בוחר לדבר אל מקום שבו אני שירתי שנים רבות, אל מפקדי המשטרה: עשו את חובתכם; היו נאמנים לדרככם; תנו את האפשרות למדינת ישראל להתנהל. אני חוזר למה שאמרתי קודם: טשטוש הגבולות – שממציאים פה סיפורי מל"ל וסיפורי שב"כ – זה לא הסיפור. במשטר דמוקרטי יש רק גוף אכיפתי אחד בתוך מדינת ישראל, ושמו "משטרת ישראל". צריך לפקח עליה אבל גן לתת לה את הכבוד הראוי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סגלוביץ'. הדובר הבא – חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> "שחור הלילה הולך כובש / מרכיב צל על צל וכופל; / דומם אל ים המחשכים / כוכב אחר כוכב נופל", כתב חיים נחמן ביאליק. ביום ראשון, 20 ביולי 2014, נפגע הנגמ"ש של סמל ראשון אורון שאול מירי טיל נ"ט בשג'אעיה. הפגיעה הקטלנית הביאה למותם של שישה לוחמים. סמל ראשון אורון שאול נחטף. ביום שישי, 1 באוגוסט 2014, כוח של סיירת גבעתי עסק בפעילות מבצעית לאיתור מנהרות באזור רפיח. בשעה 09:05 בבוקר נתקל הכוח במחבלים שיצאו מהמנהרה. מפקד הסיירת רב-סרן בניה שראל וסמל ראשון ליאל גדעוני נהרגו. סגן הדר גולדין נחטף. בעבור משפחות החיילים שעון החיים נעצר, נאלם דום. בעבור חלקנו מדובר בחיילים שנחטפו במהלך קרב, אבל בעבור המשפחות שלהם הם הרבה יותר מחיילים; הם הילדים שלהם, הבנים שלהם, הם חלק מהלב שלהם. אין אדם בעולם שמסוגל לחיות כאשר חסרה לו חתיכה מהלב. מיום החטיפה אין למשפחת שאול ולמשפחת גולדין רגע אחד של מנוחה נפשית. חוסר הידיעה על גורל ילדיהן מדיר שינה מעיניהם ושוחק את נפשן. חוסר הידיעה הוא העינוי הנפשי הכי קשה שאפשר לאחל לאדם, והעינוי הזה לא מגיע למשפחות היקרות האלה. אני פונה לראש הממשלה ושר הביטחון: בבקשה, תחזירו את הילדים הביתה. תחזירו את אורון והדר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נמצא; חבר הכנסת עודד פורר – מוותר. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, המשבר במעונות היום ובגני הילדים הפרטיים לא הסתיים. רבים מהמוסדות החינוכיים האלה נסגרו עקב אי-פיצוי כספי הולם של הממשלה על התקופה הארוכה שבה נאלצו להיות סגורים. חלקם אף לא ייפתחו בשנת הלימודים הקרובה. נוסף לכך, הורים רבים נכנסו למעגל האבטלה, ואין בידם לממן חינוך בסיסי לפעוטות. אני אומרת, לא רק בגלל הקורונה, שפה דרושה התערבות ממשלתית ממוסדת, רפורמה בחינוך בגיל הרך, מגיל לידה עד שלוש. הצעתי: חוק שיאפשר חינוך חינם לכל הפעוטות במדינת ישראל החל מתום חופשת הלידה. כך נאפשר שוויון הזדמנויות אמיתי לכל ילדי ישראל בכל רחבי הארץ, נסייע להורים הצעירים בהתמודדות עם יוקר המחיה ונאפשר, בעיקר לנשים, להצטרף למעגל העבודה. אני מדברת על הקמת יחידה לגיל הרך במשרד החינוך, יחידה שתוביל את כל מסגרות החינוך לגילים האלה בפיקוח ראוי, השמת אנשי חינוך וטיפול מקצועיים והטמעת תוכניות לימוד מותאמות. כחלק מחינוך מיטבי, אני רוצה לקשר את דבריי אלו על הגיל הרך ועל אנשי החינוך הראויים למקומם של העובדים הסוציאליים ולמחאה הצודקת שלהם. חברים, בחוץ פה אלפי עובדים ועובדות סוציאליים מפגינים מזה כחודש. אדוני ראש הממשלה, אינני יודעת עד כמה אתה ואתם מודעים לחשיבות עבודתם של העובדים הסוציאליים לילדים בגיל הרך. נחיצותם מתחדדת כשמדובר באוכלוסיות נזקקות, שם העובד או העובדת הסוציאליים הם לעיתים ממש מצילי חיים. בעבור פעוטות במשפחות כאלה מדובר באפשרות לחיים נורמטיביים לעומת חיים של תלות במוסדות הרווחה, במקרה הטוב. והעובדים הסוציאליים עצמם, הם כמובן היו רוצים להעניק את הטוב ביותר, רק שהמדינה לא מאפשרת להם. לדוגמה, במדור דרושים, תחת הכותרת: דרוש או דרושה עובד או עובדת סוציאלית במרכז לגיל הרך, תמצאו את דרישות התפקיד – ואני מציינת רק חלק מהן: טיפול רגשי בילדים בגיל הרך המופנים למרכז, עבודה טיפולית, הנחיית קבוצות הורים, גיוס הורים לתהליך הטיפולי, עבודה שוטפת עם אגף הרווחה העירוני, סיוע במיצוי זכויות בנושא התפתחות הילד, עבודה משותפת עם המטפלים, המטופלים ואנשי המקצוע, יוזמה ושותפות בפיתוח עבודת המרכז ועוד ועוד ועוד משימות שהמאושר או המאושרת שיזכו בעבודה אמורים לעשות את זה בהיקף של 50% משרה. כדי להתקבל לעבודה הסיזיפית הזאת אבל המאוד-חשובה הוא צריך לעמוד בתנאי סף רבים: לימודים, ניסיון בטיפול, בהנחיה, בהדרכה. הוא צריך להיות מאורגן, מסודר, ממוחשב, אמין, מסודר, לעבוד בשעות לא קונבנציונליות, ותנאי עיקרי: עמידה בתנאי עומס ולחץ. והשכר? הייתם מצפים לשכר גבוה או לפחות ראוי. ובכן, חברים, הקשיבו: שכר היסוד למשרה מלאה של עובד או עובדת סוציאלית הוא כ-3,300 שקל. שכר היסוד. הייתם מאמינים? יש לי את תלושי השכר אצלי. הינה לכם שכר מביש. הינה סיבה מוצדקת למחאה, לזעקה, לשביתה, להקמת מאהל, קרוב לחודש, ועדיין איש מהממשלה או מהאוצר לא מדבר איתם. משפט אחרון: בממשלה מוצבים אנשים שכנראה מעולם לא נזקקו לעובד סוציאלי, שלא מבינים כמה הוא נחוץ כשהוא נחוץ. אנה אנו באים? תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הדובר הבא, ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – גם הוא אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – גם הוא אינו נוכח. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, מנקים – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מנקים, בוודאי, בוודאי, בין דובר לדובר. הסדרנים, לא ניקיתם אחרי – חכה רק שנייה, חבר הכנסת אלחרומי. רק שנייה. תודה לחבר הכנסת יוראי הרצנו על תשומת הלב, אבל הם מנקים ממש בין כל דובר לדובר. בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, כחלק ממאבקן של העובדות הסוציאליות והעובדים הסוציאליים אני אקרא מכתב של עובדת סוציאלית מרהט בשם עאביר: חבר הכנסת סעיד אלחרומי, שלום רב. אני עאביר, עובדת סוציאלית באגף הרווחה בעיריית רהט, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, עם ותק של 20 שנות ניסיון בתחום ועם משכורת שבקושי סוגרת את החודש. התפקיד שלי הוא ראש צוות. כאשר אני אומרת אותו אני חייבת לפרט מה זה אומר: זה אומר להדריך לפחות 20 עובדים במחלקה, כאשר כל עובד מטפל בשתי שכונות בעיר, וכל שכונה יש בה לפחות 1,000 בתי אב, וכל בית אב יש בו לפחות זוג הורים ושמונה ילדים, בממוצע. באחריות שלי להתמודד עם תפקידים רבים ומרובים ולטפל בסוגיות קשות במיוחד שמאפיינות את אוכלוסיית הרווחה בחברה הערבית בדרום, סוגיות רגישות ומסובכות ואפילו מסוכנות. אני והצוות שבאחריותי מטפלים בנערים ונערות על רצף הסיכון; מטפלים בנשים נפגעות אלימות ונשים מנודות חברתית; משפחות שלמות שהן נפגעות אלימות, הן ילדים והן נשים; מטפלות באוכלוסיית הזקנים שנשלחה לשולי החברה ונרמסה מבני המשפחה הצעירים כתוצאה מהתרחקות מהמסורת ומהנורמות החברתיות בטענה שעברנו לתנאי עיר ולחיים מודרניים. אנחנו מטפלות בילדים בסיכון בסוגיות רגישות עד אש כמו הוצאתם מהבית כתוצאה מהזנחה וחוסר טיפול מצד ההורים. אנחנו מטפלות באוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים שעדיין החברה מאשימה את המשפחה בהבאתם לעולם ומתביישת בהם. אנחנו מטפלות בגברים ונשים מכורים לסמים ולאלכוהול – כן, אדוני, גם נשים בחברה שלנו הגיעו לשם כתוצאה מאבטלה מתמשכת, מחוסר תעסוקה, מחוסר הכשרה ומעוני קוטל; מתמודדות עם האלימות המתפשטת בחברה, שהופכת אותה לחברה חסרת רחמים ועם יד קלה על ההדק. מאחורי כל מקרה רצח כזה יש משפחה שמתמודדת עם שכול ועצב שאין לו סוף. כל זה דורש מאיתנו להיות תמיד זמינות, זאת אומרת, גם אחרי השעה 16:00 אני חייבת לתת מענה למשטרה, לבתי החולים, לבתי המשפט, ועם אפס תגמול. היום אני וכל חברותיי יצאנו במאבק צודק בתקווה למצוא אוזן קשבת, אוזן נאמנה, בדיוק כמו זו שאנחנו נותנות למטופלים שלנו. סוף ציטוט. תתמכו בהן. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה, את הבאה בתור. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, אתמול במשך שעות הסתובב ברשתות החברתיות סרטון מאוד מזעזע, מאוד פוגעני, מאוד גזעני, של משפחה באוטו שהאבא אומר לילדים שלו: מי רוצה להאכיל בדואי? אני באופן אישי ראיתי פעם אחת ולא יכולתי להסתכל שוב, גם כבן אדם וגם כאימא, לפני היותי חברת כנסת ולפני היותי גם אזרחית ערבייה בתוך המדינה. זה היה מזעזע. רק לחשוב על זה שאולי הבן שלי יכול היה להיות במקומו, או כל ילד אחר היה יכול להיות במקומו. מה הייתי מרגישה? איך האימא, איך ההורים האלה מרגישים ברגעים אלה, כאשר מתייחסים לבנים שלהם, לילדים שלהם, כאילו הם לא בני אדם? איך זה שכוכב ילדים גזען בנפשו מתייחס לילדים ערבים בנגב כאל מופע בידור? זה עוד יותר מקומם כשידענו שמדובר בכוכב ילדים, שלא מגיע לו לא התואר כוכב וגם לא לעבוד עם ילדים, לנצח. אבל ברור לי באותה מידה שהסרטון הזה, שעורר הרבה זעם וקומם הרבה אנשים בתוך המדינה – ברור לי שאם היינו מדברים על הרס בתים בנגב זה לא היה מקומם אף אחד. ברור לי שאם היינו מדברים על המעמד של האנשים הערבים שגרים בכפרים הלא-מוכרים זה היה גם פחות מעורר אנשים, מעורר זעם ומקומם את האנשים. ברור לי עוד יותר שהמקרה הזה הוא רק מקרה אחד שנחשפנו אליו, ואני יודעת שיש עוד הרבה מקרים שאנחנו לא יודעים עליהם, שהם בסוף תוצר של מדיניות מתמשכת של הסתה, של גזענות. זה מה שהאזרחים, לצערנו, מקבלים כאן: הרבה הסתה נגד ערבים, הרבה הסתה נגד המנהיגות הערבית, הרבה הסתה ועליונות נגד הערבים, שנותנת להם הרבה פעמים הרגשה שאפשר להשפיל. לצערנו, זה מזכיר לנו – אני, ישירות, כשהסתכלתי על זה, נזכרתי בשיעורי האנתרופולוגיה שלימדתי את הסטודנטים שלי על התקופות של הקולוניאליזם ושל האוריינטליזם, ואיך הלבנים התייחסו לשחורים ואיך הקולוניאליסטיים התייחסו למה שהם קראו "חברות פרימיטיביות" – אותו יחס, אותה השפלה. אבל מאוד ציער אותי גם לראות את הילדים של הכוכב הזה, שמבחינתי הם עוד קורבנות, לצערנו, של חינוך לגזענות כלפי האחר. אני חושבת שכדי שהמסר יעבור, לא מספיק שאנחנו רק נתנגד למעשה הפרטני, האישי, של כוכב הרשת, כוכב הילדים הזה – צריך גם לזעוק נגד כל מדיניות מפלה וגזענית נגד הערבים בכלל, ובמיוחד נגד הערבים בנגב. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. הדובר הבא – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, התקבלה אי שם לפני כמה חודשים אצל מקבלי ההחלטות נתניהו את גנץ החלטה להקים ממשלה גדולה. אני משוכנע שאת זוכרת. מה זה גדולה? היסטורית, ולא רק היסטורית, גם היסטרית. זמן קורונה, אמרו לנו; תקופת מגפה, הם אמרו. היכנסו תחת האלונקה והצילו את העם. ומה עשו בזמן שכולנו היינו בסגר? לא ברור. והינה גל שני. אבל מה שכן ברור הוא שהם הצליחו להקים את הממשלה הכי גדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל. כך, בריחוק חברתי סביב שולחן גדול ובפנים חתומות, חתמו בנימין ובנימין על ההסכם להקמת הממשלה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, עם 36 שרים ו-12 סגני שרים. מה לעשות? אלונקה כבדה. אבל מה, אין 36 משרדים ממשלתיים. איך נחלק את הג'ובים לכל השרים שצפויים להיות? כמה שרים בלי תיק כבר אפשר להנפיץ? אז חשבו וחשבו והגיעו לפתרון: להמציא משרדים. אז עכשיו יש משרד למים ושרה לאיומים אסטרטגיים, שיושבת כאן במליאה לצידנו. פירקו והפרידו ואמרו: יהיה בסדר. אז הינה, עכשיו לא בסדר. עכשיו לבלגן יש תוצאות. הינה, גילינו להפתעתנו הרבה שאת האחריות לתנועות וארגוני הנוער העבירו ממשרד החינוך למשרד להשכלה גבוהה ומשלימה ומים, ובמעבר הזה, כמה מפתיע, קוצצו עשרות מיליוני שקלים מתקציב תנועות הנוער. ככה נפלו בין הכיסאות מאות אלפי בני נוער בישראל. וכבר אמרנו, הרבה כיסאות יש בממשלה הזאת, כי המנהיגים שלהם, צריך להבין, לא רק קיצצו בטעות מתקציב התנועות שלהם, הם גם החליטו באופן שרירותי לגמרי לסגור לגמרי את פעילות תנועות הנוער בישראל בקיץ. ואני שואל את חברי הממשלה הזאת – אותך חבר הכנסת השר יזהר שי, אותך חברת הכנסת השרה אורית פרקש הכהן: איפה אתם רוצים שבני הנוער ישוטטו, ברחובות? השתגעתם? איפה לדעתכם הקיצוץ יפגע הכי קשה, בערים המבוססות או באזורים המוחלשים ביותר בחברה הישראלית? ומה בעצם – אני שואל את עצמי וגם אחרי זה אתכם – הבעיה בפעילות מפוקחת בקבוצות קטנות שמתקיימת בשטח פתוח תחת התנאים של התו הסגול? זה לא הזמן לסגור את תנועות הנוער, זה הזמן לחזק אותן. אם כבר לסגור משהו, אז את המשרד למל"ג ולהשכלה משלימה ומים ואיתו עוד כמה משרדים מיותרים. החינוך הבלתי-פורמלי, ובתוכו הפעילות של תנועות וארגוני הנוער, הוא חלק בלתי נפרד מהחינוך, ואם תשאלו אותי – החלק החשוב ביותר ברצף החינוכי, ודאי בתקופות משבר וחוסר ודאות. מחר אני אגיע להפגין יחד עם תנועות וארגוני הנוער ב-19:00 בכיכר רבין, כדי לצעוק איתם: תנו לגדול בשבט. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. אגב, יש שמונה סגני שרים. כדאי שתפנימו את זה. שמונה. לא 12, לא 16 – שמונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך את כל השמונה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יש – בוא נגיד, בוא נדייק, בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לפחות, לפחות, דייקו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אם חוזרים הרבה פעמים זה לא הופך את זה לנכון. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמרו לך שם מקום. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ויתרתי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת יאיר גולן, אתה הבא בתור, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל היושבת בראש, השאלה היא באמת לכמה הסכימו, לכמה עשו חוק. זאת שאלה. זה שלא איישו את הכול בינתיים זה בסדר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בסדר, אבל כשאומרים משהו אז כדאי להגיד אמת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> את צודקת, בסדר, אבל נלחמנו בחוק. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> צריך לדייק, זה הכול. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נכון? בעיקר למי שנורא דורש. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> שטרן, לא צריך להתמקח, זה מנופח מספיק גם ככה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בסדר, אבל בוא – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. גם שמונה, אתה אומר. לא הייתי מזכיר את זה עוד פעם. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> עוד שנייה, בבקשה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – אני נאלץ לומר שביום הזה ובתקופה הזאת מה שאני רואה בעיקר הוא עליבות במיטבה. ואני אומר לכל חבריי מהקואליציה: הקמתם ממשלה מנופחת עם שפע משרדים מיותרים, שרים מיותרים, סגני שרים מיותרים, ואז נזכרתם שאין ברירה וחייבים חוק נורבגי מורחב, כי לולא חוק שכזה לא יהיו מספיק חברי כנסת מהקואליציה בוועדות, ועל כן ניפחתם את המנגנון הממשלתי ואת מנגנון עובדי הכנסת במאות עובדים מיותרים. השקעתם בכך מיליונים – מיליונים שצריכים להגיע לכיסם של העצמאים, לכיסם של אלה שעוד רגע מוצאים את עצמם ברחוב, לכיסם של אלה שמפגינים בכיכרות, אלה שכרגע הם עדיין יחסית שקטים, לכן אני אומר: עליבות במיטבה. פירקתם את משרד החינוך והעברתם את האחריות לחינוך הגבוה והמשלים – איך לא – למשרד לתשתיות מים, חיבור שערורייתי של שני תחומים חסרי כל קשר ביניהם. עכשיו נוצרה בעיה, וחברי חבר הכנסת יוראי דיבר על זה: המשרד המעביר מוסר את הנדוניה ללא התקציב המתאים, ותנועות הנוער עומדות בפני קריסה. מתי הן עומדות בפני קריסה? דווקא כשהן נדרשות לפעילות יותר מתמיד. במקום שבני הנוער יהיו במקומות בלתי מוגנים, עדיף שיהיו בפעילות מוסדרת, נשלטת, בקפסולות, עם ציוד מיגון, תחת איזשהו פיקוח. עליבות במיטבה. מערך הבדיקות לקורונה תלוי בעובדי המעבדות, אחד המקצועות הנדרשים ביותר בעת הזאת. האם מישהו דואג לתגמול הולם? להכשרה מזורזת לעוד ועוד עובדים? האם מישהו מביט קדימה ואומר לעצמו: נידרש לעוד כך וכך עובדים ועובדות למשך השנתיים-שלוש הקרובות, ובהתאם משקיע את הכסף בתגמול ובהכשרה מזורזת? ושוב אני אומר: עליבות במיטבה. מאהל מחאה של חבורה לא צעירה אך מסורה מאוד סמוך לרחוב בלפור מפוזרת הבוקר במפתיע בכוח ללא שום ניסיון הידברות איתם, סתם כך. מישהו דיבר איתם? מישהו ביקש מהם? מישהו הנחה אותם? לא. ישר באלימות. אזרחים משלמי מיסים, ששירתו בעצמם במקומות הכי קשים, ששולחים את הילדים שלהם ליחידות הכי טובות – זה היחס שהם מקבלים ממוסדותיה של מדינת ישראל. הם עדיין שם. הם ימשיכו ויהיו שם. הם ימשיכו ויהיו שם כי הם כל כך צודקים במאבקם, כי ברור לחלוטין שלא יכול להיות שנאשם בפלילים ישלוט בישראל, כי לא יכול להיות שנאשם בפלילים ישלוט בישראל בעת חירום וכי לא יכול להיות שהממשלה הזאת תאריך ימים. אזרחי ישראל צריכים להיפטר מהממשלה הזאת, להיפטר מהנורמות הקלוקלות האלה ששולטות בחיינו. כיום, מעל הכול, אזרחי ישראל צריכים להיפטר מהשחיתות ומהציניות שמושלות בחיינו ממש ברגע זה. וכל העליבות הזאת היא משלל עבודה של יום, יום וקצת, פה, בירושלים. זה מדאיג, זה מפחיד, וזה חייב להשתנות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרן השכל – אינה נוכחת. הדובר האחרון יהיה חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת בראש, עמיתיי השרים, באתי לבקש סעד. את יכולה – תנסי לעזור לי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> – – – אתה תבקש. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> לבקש מה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סעד. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> סעד. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> סעד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה שר – איזה? המדע? אבל אולי גם אתה יכול לעזור לי. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תראו, יש פה קצת אווירה בכנסת – איך יושבת-ראש ועדה החליטה למלא את תפקידה ולבקר את החלטות הממשלה, בייחוד כשהממשלה ביקשה את זה, אבל השאלה שלי היא אחרת. יש ממשלה – אל תתפסי אותי במספרים, 33, 34, 36 שרים, זה כבר לא משנה; כשאנחנו מגיעים לרמות האלה זה לא משנה. הינה, השולחן ממילא ריק. איך יכול להיות ששאלה בסיסית כל כך כמו ששאלו בוועדה של חברת הכנסת שאשא ביטון, יפעת: תגידו, למה סוגרים את הבריכות? תביאו נתון אחד לפני שמשביתים מיליונים במדינת ישראל לא רק מחדרי כושר – מהבילוי הכי בסיסי בבית. מה הנתון? תגידו למה. אין תשובה. יומיים מחפשים תשובה – אין תשובה. אבל השאלה שעליה אני באמת מבקש סעד – אמרתי: אוקיי, עושים ממשלה מנופחת, שמונה סגני שרים, 16 סגני שרים, 34 שרים, 36, לא משנה. אין שם אחד שישאל את השאלה הזאת לפני שמפרפרים פה מדינה שלמה? הרי גם לפני שבוע הממשלה הזאת פרפרה את החתנים ואת הכלות כשב-16:00 הודיעו: אין היום חתונות. ב-20:00 כבר הודיעו שזה טעות ושאולי ממחר בבוקר, אולי ממחר ב-18:00, כאילו לא מבינים שבקצה של ההחלטות ההיסטריות האלה ישנם בסוף זוגות, בעלי אולמות, מזמינים מזון; כאילו לא מבינים שלפני שבוע מקבלים החלטה שסוגרים את הבריכות כשלא צריך לסגור אותן בכלל, שסוגרים את חדרי הכושר כשלא צריך לסגור, כאילו אין בקצה של הבריכות מצילים, מנקים, אנשים שיש להם מינויים, בעלי בריכות ומדריכים בחדרי כושר שיום אחד קמים בבוקר ואומרים להם: היום אתם לא הולכים לעבודה, מוחרתיים אתם כן הולכים לעבודה. אבל מי אשם? אנחנו, חברי הכנסת, ששואלים שאלות כשהשרים מתרשלים בתפקידם בגלל שהם עוד לא הספיקו לרפד את הכיסאות שלהם, לתלות תמונות במשרדים שלהם, לשכור עובדים, לא משנה כמה, והם לא שואלים את השאלה הבסיסית הזאת. השר יושב פה, יושבת שם השרה אורית, ואני שואל באמת: איך לא שאלתם את השאלה הזאת? זאת שאלה מאוד פשוטה. אני יודע שאתה ניהלת עסקים, היו לך סטרטאפים. זה לא יכול להיות. לא יכול להיות שהיית מקבל החלטה בלי שאתה שם ממול את מה שאנחנו קוראים לו בצבא נגיד "הטייסת האדומה", את הדפ"א של האויב. על סמך מה מקבלים החלטה כזאת? ולכן באמת בכאב גדול אני אומר – אני אזרח במדינה הזאת, הקורונה מפריעה גם לי: האמון הוא כלי מלחמה בקורונה, וחוסר האמון שאתם יוצרים אצל אזרחי מדינת ישראל – לא בגלל הממשלה המנופחת, לא בגלל העריקים שסיפחתם וששכנעתם להצטרף; בגלל הרשלנות של העבודה שלכם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. סגן השר יצחק כהן, האם אתה רוצה לומר כמה מילים לפני הצבעה או לסכם? << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אני מבין שכל סיעות הבית תומכות בחוק הזה. אני רואה שהאולם מלא מפה לפה, אז אבקש שהפעם תהיה הצבעה פה אחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, אדוני. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ישר כוח. אותי שכנעת, איציק. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה. אתם מוכנים להצבעה? כבר אנחנו מצביעים. בבקשה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 4 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 18 בעד. האם יש מישהו שלא הספיק להצביע ורוצה שאני אוסיף אותו? מי מחברי הכנסת לא הספיק להצביע? אלכס קושניר, אורלי פרומן, יוראי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משולם נהרי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ארבעה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סגלוביץ'. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חמישה, שישה, שבעה. 25 בעד, אין מתנגדים. ההצעה עברה פה אחד, והיא תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה המוצמדת של חבר הכנסת מיקי לוי – הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תוצרת הארץ במכרזי מערכת הביטחון והמשרד לביטחון הפנים) (הוראת שעה), התש"ף–2020, של חבר הכנסת מיקי לוי וקבוצת חברי הכנסת, שהוצמדה להצעת החוק. אנחנו מקיימים את ההצבעה עכשיו, בבקשה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תוצרת הארץ במכרזי מערכת הביטחון והמשרד לביטחון הפנים) (הוראת שעה), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. 22 בעד, אין מתנגדים, וגם ההצעה הזאת עוברת לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. 24. תודה רבה. התוצאה הסופית, אם כך: 24 בעד, אין מתנגדים. עברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. ההצעה התקבלה פה אחד. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 66) (החרגת ביטוח רפואי מעיקול בידי צד שלישי), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/842).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 66) (החרגת ביטוח רפואי מעיקול בידי צד שלישי), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, שגם יציג את הצעת החוק לפניכם. בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, כתוב בחז"ל "חביב אדם שנברא בצלם". אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חברתית ממדרגה ראשונה, הצעת חוק שעוזרת לאנשים באמת המושפלים ביותר, אנשים שגם ככה כל חייהם מעוקלים – חשבון הבנק שלהם, אנשים שאין להם כסף בחשבון כי הכול מעוקל. אני גיליתי פרצה שנותנת אפשרות לעקל גם את הביטוח הרפואי שלהם. הדבר הזה הוא דבר לא מובן. אי-אפשר להבין איך אדם שגם ככה כל חייו קרסו מול עיניו – העסקים שלו, חשבון הבנק שלו, המשכורת שלו; אין לו כלום – כשהוא צריך להגיע לרגעים האחרונים, כשהוא צריך ניתוח או צנתור או תרופות מעבר לסל, גם זה מעוקל לו. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שעושה סדר בעניין הזה ותומכת בדעה שצריך להחריג את הביטוח הרפואי. אני רוצה להודות לכמה חברים טובים שעזרו לי להעביר את הצעת החוק הזאת, שבאמת עוזרת לאנשים החלשים ביותר בחברה. אני רוצה להודות לשר המשפטים ידידי השר אבי ניסנקורן, שמהרגע הראשון שבאתי אליו עם הצעת החוק הזאת הוא קידם אותה והבין את החשיבות של הצעת החוק. אני רוצה להודות לידידי סגן שר האוצר הרב איציק כהן, שתמיד מאיר פנים לי ולהצעות חוק חשובות כאלה ולא נח ולא נרגע עד שההצעות האלה עוברות. אני רוצה להודות לך, הרב איציק, ולהודות ליושב-ראש ועדת החוקה הרב יעקב אשר, שמנהל את הוועדה בחוכמה ובכישרון רב, ונתן גז על הצעת החוק החשובה הזאת שתעבור, לידידי ראש רשות האכיפה תומר מוסקוביץ, שעזר בניסוח של הצעת החוק הזאת, לעו"ד אלעזר שטרן מהייעוץ המשפטי של ועדת החוקה על החוכמה והעזרה בניסוח ולעו"ד עקיבא חופי על העזרה בהצעת החוק. אני קורא לחבריי להצביע ולתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לדוברים. ראשונה, חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת. חבר הכנסת אליהו חסיד, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אלי אבידר. << דובר >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת. אני וחבריי החרדים הפכנו לשק האגרוף של מגפת הקורונה. אני חרדי, חבריי חרדים, אנחנו לא מתביישים בזהותנו, לא מתנצלים על המשפחות הברוכות שלנו. בלי עין הרע, אני אבא לתשעה ילדים, יש לי שני חתנים ונכד, כן ירבו. אנחנו העתיד הדמוגרפי של עם ישראל בארץ ישראל ובעולם כולו. אנחנו משלמים מחיר על החרדיות שלנו. התרגלנו לזה, לצערנו וגם לגאוותנו. אבל יש גבול שאסור לחצות. יש אירועים שאסור לעבור עליהם לסדר-היום. אם נשתוק אנו עלולים למצוא את עצמנו בסכנת חיים. שלשום קיבלנו אגרוף אחד יותר מדי. זה לא היה אגרוף בפניו של יצחק – זה היה אגרוף בפניו של המגזר החרדי כולו. זאת הייתה חבטה של השוטר במגזר כולו. דמם של החרדים מופקר, החופש של החרדים נשלל. הסגרים והגבלות שמופנים כלפי המגזר החרדי הפכו להפקר. סגר זה לא סגר, סגר זה סבל. ציבור שנמצא תחת סגר נמצא תחת סבל. בלי לתת דין וחשבון, בלי שקיפות, בלי לתת הסבר לראשי הקהילה, לראשי הערים, כופים סגר באזורים מסוימים, במגזר מסוים. הציבור איבד את האמון בהחלטות, במקבלי ההחלטות. רבותיי, צריכים להחזיר את האמון לציבור. הציבור חש שלא באמת מחפשים פתרונות. הכי קל זה לברוח מאחריות, להטיל סגר ולהגיד: תיסגרו בתוכו. אין היום בין מנהלי הקורונה אפילו נציג חרדי אחד שמכיר את המערכת החרדית על כל רגשותיה ונמצא בין מקבלי ההחלטות. הצעתי הבוקר לראש הממשלה להקים קבינט קורונה חרדי, כמו שהזכרתי קודם. זאת קריאה דחופה שחייבת להיעשות לפני שיהיה מאוחר. רבותיי, לפני שמטילים סגר על אזור צריכים לחפש את הפתרונות לפני זה, שלא נצטרך להגיע לסגר. הפתרונות נמצאים אצל ראשי הערים, ראשי הקהילה, אצל ראשי העם, שמבינים את העם המדובר, שמבינים את המגזר. בשביל זה חייב להיות שבין מקבלי ההחלטות ישבו אנשים מהציבור החרדי, שהם יהיו מקבלי ההחלטות. הצעתי שייקחו שני נציגים מסיעת ש"ס, שני נציגים מסיעת יהדות התורה, שיהיו שותפים באמת בקבלת החלטות, שתהיה להם זכות וטו, שהם יוכלו למנוע את הסגר ושהם ייקחו את האחריות כשצריך לעשות את הסגר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר – מוותר; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי, מוותר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יום היסטורי. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – מוותר; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – מוותר; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – מוותרת; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב – מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה – מוותר; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת עוזי דיין – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – מוותר; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת. חברת הכנסת פרומן, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מקווה שהתעוררתם הבוקר בשלווה כמו שאתם מתעוררים כל בוקר. בשונה מכם, מרובנו, קבוצה של אזרחים במדינת ישראל התעוררו הבוקר לקול של שוטרי יס"מ ופקחים שהחליטו לסגור את המחאה סמוך למעון ראש הממשלה. הם החרימו להם את הציוד, לקחו את דבריהם האישיים של המפגינים, ולצערי העימות גם הגיע לידי אלימות. הדמוקרטיה שמתפארת להיות היחידה במזרח התיכון הופכת לאט-לאט את המחאות להיות כלי לא לגיטימי. אם אתה מפגין נגד כהונת ראש הממשלה, המואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, אתה לא לגיטימי. אם אתה עצמאי או מובטל שאיבד את כל עולמו במשבר הכלכלי ויצאת להפגין, אתה לא לגיטימי. אם אתם מורי דרך, עובדים סוציאליים או חירשים וכבדי שמיעה, תנועות הנוער – אחיות בתי החולים בדרך – כל אלה בהפגנות, חלק מההפגנות ברחבי הארץ, אתם לא לגיטימיים. כך ממשיך ראש הממשלה לחולל עוד ריב ועוד שסע בין אזרחי מדינת ישראל למען מטרותיו האישיות. שלא תהיה לכם טעות, הכול מכוון למטרה אחת: הכול למען עצמך, ראש הממשלה – למען הימלטותו מאימת הדין ואולי למען סגירת בתי המשפט ביום שבו יתקיים דיון נוסף במשפטו. לא באמת מעניינים אותו בעלי חדרי הכושר ובעלי בריכות השחייה, אחרת היה עוזר להם כבר מזמן, או מכניס אותם לתוכנית של העסקים. להבטחות של הממשלה הזאת אין כיסוי. היא תספר לכם על מענקים של עד 7,500 שקלים וזה יסתכם אולי ב-1,500, 2,000 מקסימום. אומרים ושוכחים, זורקים לאוויר ומאיידים, בין שמדובר בניתוק מוחלט של השלטון מהעם או באי-הבנה של המציאות. וככל שהזמן חולף כך מתמעטת הבושה, מתפוגגים הבלמים והאיזונים ונשרפים הברקסים. השליט אינו מעל החוק. אזרחי ישראל לא בחרו בשינוי שיטת המשטר ובכך שאחד, נאשם בפלילים, ידרוס באופן גס את הכנסת, כנסת ישראל. הדמוקרטיה לא סיימה את תפקידה במדינת ישראל, ובאחריות כולנו לדאוג לכך. אסיים את דבריי באמרתו של דוד בן-גוריון: "אני לא מתיימר שהעם בכיסי ואני לא יודע מה רוצה ומה לא רוצה העם. אני יודע רק, כך נדמה לי, מה רצוי לעם, ועל זה אני נלחם, נלחמתי כל חיי ואילחם כל חיי". הלוואי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת פרומן. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נוכח. חברת הכנסת שרן השכל. חברת הכנסת שרן השכל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה קורה במליאה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שרן מדברת – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא, היא עולה לנאום. איתן, יש הודעה? בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו חיים בתקופה קשה ומאתגרת. מאות אלפי אזרחים כבר איבדו או בדרך לאבד את מקור פרנסתם – שכירים, עצמאים, פרילנסרים, בעלי עסקים קטנים ובינוניים, שחוששים לעתידם, שלא יודעים מה יהיה איתם בעוד חודש ואפילו לא בעוד שבוע. בשבוע שעבר ביקרתי בכמה רשויות מקומיות בארץ, גם בצפון וגם בדרום, ואני חייבת לומר שליבי פשוט נשבר. כמות הפניות למחלקות הרווחה נמצאת בשיא. בעלי משפחות שמעולם לא חשבו שיגיעו למצב קשה כל כך, שמעולם לא ביקשו סיוע אלא תמיד היו אלה שנתנו מכל הלב, מוצאים את עצמם פתאום בצד השני, מתקשרים לראשי הערים ומבקשים חבילות מזון ועזרה כדי לשרוד את החודש. כנבחרי ציבור עלינו לשמש דוגמה, לא רק בשמירת ההנחיות לבריאות הציבור אלא גם מבחינה כלכלית. אני שמה בצד את התוכניות הכלכליות ואת המתווים לסיוע לעסקים ולעובדים – אלה דברים שקשורים לחובתה של המדינה לדאוג לאזרחיה, וטוב ששר האוצר וראש הממשלה לקחו על עצמם את האחריות להוביל בעצמם תוכנית סיוע משמעותית, תוכנית שנותנת תקווה וסיבה לאופטימיות לכל אותם מאות אלפי משפחות. אני גם בטוחה שמדינת ישראל תשרוד את המשבר הזה. אנחנו מדינה חזקה, והעם הזה כבר הוכיח את עצמו לא פעם. הדבר הזה שאני מדברת עליו הוא הפן האישי, הסולידרי. אין כמעט מדינה בעולם שבה נבחרי הציבור לא לקחו על עצמם חלק בנטל. אין כמעט מדינה שבה השרים, חברי הפרלמנט – כן, גם המנכ"לים של משרדי ממשלה ובכירים במגזר הציבורי, לא קיבלו על עצמם, לעיתים ביוזמתם – קיצוץ בשכר לאות סולידריות עם כלל האזרחים, כמו באים לומר: אנחנו לא יותר טובים מכם, אנחנו שווים לכם. לא ייתכן שבזמן שקרוב למיליון אזרחים חיים בחרדה קיומית אמיתית אנו, חברי הכנסת, לא נעשה אפילו צעד סמלי אחד שמשמעותו: אנחנו איתכם. איך נוכל לבוא לאזרחים בדרישות, להטיל עליהם הגבלות, לפגוע בפרנסתם ולא לקחת בכך חלק? איך נסתכל להם בעיניים? חברי הכנסת, הייתי הראשונה לבקש מוועדת הכספים בתחילת המשבר הוראת שעה להפחתה של 20% בשכר חברי הכנסת והשרים לתקופה של שלושה חודשים עם פרוץ המשבר, עם אופציה להארכה בהתאם לצורך. היום הגשתי הצעת חוק המבקשת בדיוק את זה. אני בטוחה שאם נעשה כך בעצמנו יהיה לנו קל יותר וצודק יותר לדרוש גם מבכירים במגזר הציבורי, שמרוויחים 40,000 או 50,000 ש"ח בחודש ונהנים מפנסיות תקציביות של עשרות אלפי שקלים בחודש, להשתתף במאמץ ובנטל. אבל לפני שאנחנו באים בדרישות, אנחנו חייבים קודם כול לבוא אלינו בדרישות לעצמנו. אין פה עניין של קואליציה ואופוזיציה, אין פה עניין של ימין ושמאל. יש פה אחריות ציבורית שלנו, נבחרי העם, לתת דוגמה אישית ולהראות, אפילו במעשה הסמלי הזה, שאנחנו לא עיוורים לנעשה ושאיננו קהים למצוקה. אני קוראת לכל חברי הכנסת מכל הסיעות להצטרף אליי, לחתום על ההצעה הזאת ולהוות דוגמה אישית לציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. יסכם את הצעת החוק הזאת המציע, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה. לא צריך, הוא מוותר. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 66) (החרגת ביטוח רפואי מעיקול בידי צד שלישי), התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 66) (החרגת ביטוח רפואי מעיקול בידי צד שלישי), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 22 בעד, אין מתנגדים. מי שלא היה לא יכול להצטרף. חברת הכנסת שרן השכל. אם כך – 25 בעד, אין מתנגדים. ההצעה התקבלה פה אחד ותועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << נושא >> חילופי גברי בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כעת הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה, ובעקבותיה הצבעה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע על חילופי אישים מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם: בוועדה המיוחדת לפניות הציבור, במקום חבר הכנסת יואל רזבוזוב יכהן חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתקיים הצבעה? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא. תכף. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> הודעה נוספת, ברשותכם. שלושת החוקים הבאים מסמיכים את ועדת הכנסת לקבוע את הוועדה המוסמכת לעניין חקיקת משנה ודיווחים מכוח החוק לוועדה: 1. חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018; 2. חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018; 3. חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, התשס"ח–2008. ועדת הכנסת קבעה כי הוועדה המוסמכת לעניין שלושת החוקים היא הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. אין צורך בהצבעה. עוד ברצוני להודיע כי ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום את הוועדות הבאות לדיון בהצעות חוק ובהצעה לסדר-היום: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף–2020, פ/85/23, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בהצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף–2020, פ/542/23, של חברת הכנסת קרן ברק, ובהצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף–2020, פ/661/23, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, לשם הכנתן לקריאה הראשונה. ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעה לסדר-היום של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי בנושא: מדיניות הביקורים הבלתי-אפשרית של השב"ס: רק חמש משפחות ליום ביקורים; רק ילד אחד; "כל הקודם זוכה". אין צורך בהצבעה על הודעה זו. הודעה אחרונה, שעליה צריך להצביע: הכנסת החליטה בישיבתה מיום ט' בתמוז התש"ף, 1 ביולי 2020, להעביר את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כלפיו צו הגנה), התש"ף–2020, פ/1097/23, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לשם הכנתה לקריאה הראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו נערוך הצבעה על כך. בבקשה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כלפיו צו הגנה), התש"ף–2020, מוועדת החוקה, חוק ומשפט, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים. אם כך, הצעתו של יושב-ראש ועדת הכנסת התקבלה. גבירותיי ורבותיי, תם סדר-היום שלנו היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ב בתמוז התש"ף, 14 ביולי 2020. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:10. << סיום >>