דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ח ישיבה נ"ד הישיבה החמישים-וארבע של הכנסת העשרים-ושלוש יום שלישי, כ"ב בתמוז התש"ף (14 ביולי 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 נאומים בני דקה 5 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 6 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 7 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 7 מתן כהנא (ימינה): 8 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 8 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 9 מיכל וונש (כחול לבן): 10 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 10 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 11 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 12 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 12 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 14 משה אבוטבול (ש"ס): 14 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 15 ינון אזולאי (ש"ס): 15 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 16 יוסף טייב (ש"ס): 16 הילה שי וזאן (כחול לבן): 17 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 17 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 18 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 18 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 19 מאי גולן (הליכוד): 20 איתן גינזבורג (כחול לבן): 21 משה ארבל (ש"ס): 22 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 22 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 23 נאום בכורה של חבר הכנסת אליהו ברוכי 23 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 23 משה גפני (יהדות התורה): 28 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 30 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 30 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2) 31 הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020 31 סגן שר האוצר יצחק כהן: 31 משה אבוטבול (ש"ס): 34 מתן כהנא (ימינה): 35 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 36 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 37 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 38 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 39 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 40 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 41 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 43 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 46 אוריאל בוסו (ש"ס): 47 עודד פורר (ישראל ביתנו): 48 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 49 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 51 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 52 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 53 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 55 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 56 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 58 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 59 סגן שר האוצר יצחק כהן: 63 שר האוצר ישראל כץ: 73 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 82 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 82 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 83 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 83 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020 83 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 83 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 84 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 86 הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020 89 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 89 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 90 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 94 הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תקופת ההארכה לפי חוק לתיקון הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020 98 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 98 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שלישי, כ"ב בתמוז התש"ף, 14 ביולי 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2); הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020. הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020, שמספרה מ/1308. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אוריאל בוסו – איננו. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, היום אני רוצה לדבר על נושא כאוב שחלק גדול מהאזרחים מתלוננים עליו. פורסמה היום כתבה על העבודה היעילה של רשות האכיפה והגבייה מאמצע מרץ ועד 5 ביולי. בתקופה הזאת חולקו 86,000 קנסות בסכום כולל של כמעט 39 מיליון שקלים. עד עכשיו שילמו כמעט 18% מהאנשים, ואנחנו הולכים ומכבידים על האזרחים שוב ושוב בתקופה שיש בה כמעט 1.1 מיליון מובטלים. המדינה שוב ושוב מעבירה את המסר שהיא לא רואה את האזרח, או לא רואה את הכאב של האזרח, לא רואה כמה קשה לאזרחים בתקופה הזאת. אנחנו מקבלים כמויות אדירות של דוחות, וכבר ברור לכולם שזה יעבור לתהליך של הוצאה לפועל, כי יעברו 90 ימים וזה יוכפל. אנשים יושבים בבית, בקושי יש להם כסף לאכול ולדברים בסיסיים, ואנחנו מוסיפים להם עוד דוחות. אני חושב שאפשר לנצל את ההזדמנות הזאת להעביר מסר קצת יותר אנושי לאזרחים, שהמערכת לא אטומה כל כך ולא איבדה את האנושיות לגמרי. זאת הזדמנות שדרכה אפשר להעביר מסר אחר לאזרח ולחזק את האמון בין השלטון לאזרחים, וקצת יותר אנושיות. אני חושב שיש פה הזדמנות שמשרד המשפטים, שאחראי על גוף הגבייה והאכיפה, ייתן פתרונות אחרים. לבוא עם פתרונות קצת יותר חיוביים. מספיק עם החשיבה של הענישה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו כבר תכף בדקה השלישית, אז, אנא. אלה נאומים בני דקה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מתנצל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לסכם. באמת אפשר לנצל את התקופה הזאת במדיניות לקצת יותר אנושית, שיכולה להיטיב עם האזרח ולחזק דווקא את האמון בין האזרח לשלטון בתקופה מאוד קשה זו. תודה על הסבלנות שלך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני מבקש, חברות וחברי הכנסת, להתכנס לתוך הדקה. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – איננו. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי כנסת נכבדים, כמו בכל שבוע גם הפעם אציין את תאונות הדרכים הקטלניות שגבו חיי אדם בשבוע החולף בדרכים: ביום חמישי, 9 ביולי, נקבע מותה של ספאא טאהא, בת 41, בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה שבוע קודם לכן סמוך לטמרה בצפון. באותה תאונה נהרג גם בעלה כמאל. למוחרת, ביום שישי, 10 ביולי, נהרג רוכב אופנוע אמג'ד דעקה, בן 22, בתאונת דרכים בכביש 79 סמוך לצומת המוביל. אמג'ד החליק והתנגש במעקה הבטיחות, המעקה חתך את גופו, ואמג'ד מת. מכאן אני קורא לשרת התחבורה לחדש את הפרויקט שהחל ב-2017, אשר משנה ומתאים את סוג המעקה כך שגופו של הרוכב לא ייחתך כמו של אמג'ד; פרויקט זה לא קיבל שקל אחד ב-2020 וראוי לתקצבו. יומיים לאחר מכן, ביום ראשון, 12 ביולי נהרג עוד רוכב אופנוע, הפעם גבר בן 30, בתאונת דרכים בצומת בני עטרות. הרוכב הוא האופנוען ה-34 שנהרג מתחילת השנה – עלייה של 26% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. משפט אחרון, אדוני היושב-ראש: אתמול העניק לי יושב-ראש ועדת הכלכלה את הזכות להנחות ולקיים את דיון ועדת הכלכלה בתחום תאונות הדרכים. לצערי ראינו שמשרדי הממשלה השונים לא מקיימים את החלטות הממשלה ואת החלטות ועדת הכלכלה בתחום תאונות הדרכים. אנחנו קוראים מכאן לקיים את ההחלטות ולהציל חיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מתוך חוות הדעת של ארגון יש דין, שקובעת שישראל מבצעת פשע אפרטהייד בגדה: "הקהילה הבין-לאומית הוקיעה, אסרה והפלילה את האפרטהייד, וכיום הוא מוגדר כפשע בין-לאומי מסוג פשע נגד האנושות. מעמדו – – – של האיסור על ביצועו במשפט הבין-לאומי הוא הגבוה ביותר האפשרי, כלל בל יעבור. פשע אפרטהייד, כמו כל עבירה פלילית, מתבצע על ידי אנשים. מדינות לא מבצעות פשעים אלא בני אדם, אבל פשע האפרטהייד מתרחש בהקשר משטרי מסוים. הפשע מתבצע במסגרת של שליטה ודיכוי של קבוצה אחת על ידי קבוצה אחרת, כלומר בהכפפת הקבוצה הנשלטת ליחס מפלה שיטתי, לכפייה של נחיתות, על פי רוב באמצעות אפליה ממוסדת בזכויות ובמשאבים". חברות וחברים, בית נכבד, האפשרות והכוח לעצור את האפרטהייד הם בידיים שלנו. זאת האחריות שלנו לייצר מציאות בעתיד של שוויון וחירות לנו ולדורות הבאים. האחריות מוטלת עלינו, זה בידיים שלנו, נבחרות ונבחרי הציבור. נשים סוף לאפרטהייד ונסיר את הכתם הנורא הזה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, וליד דקה היה רוצח מתועב של החייל משה תמם, השם ייקום דמו. הם חטפו אותו ורצחו אותו כדי לנסות לעשות מיקוח על הגופה שלו. הרוצח המתועב הזה כתב את ההצגה על "אסירים ביטחוניים", שזאת מילה מכובסת לרוצחים שפלים. איפה ההצגה הזאת מוצגת? בתיאטרון תמונע. עד כאן – לא להיט גדול, אבל אלה החיים; יש פה חופש ביטוי, מדינה דמוקרטית. הבעיה היא שמדינת ישראל מתקצבת את התיאטרון הזה. יש חוק במדינת ישראל שמאפשר להפסיק לתקצב הצגות כאלה ותיאטראות כאלה שמציגים הצגות של רוצחים שפלים. חברי שי מימון, שהוא עצמו פצוע מפיגוע טרור, ואני, הגשנו בכנסת הקודמת לשרה מירי רגב ולשר כחלון בקשה שיעצרו את התקצוב הזה. הם העבירו את הכדור מאחד לשני – לא הרימו את הכפפה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> אני פונה מכאן לשר התרבות חילי טרופר ולשר האוצר ישראל כץ: אנא מכם, תעצרו את הטירוף הזה שמדינת ישראל מממנת הצגות של רוצחים שפלים של חיילי צה"ל. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני שוב מבקש להתכנס לדקה. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול בערב קראתי לשכבות הבוגרות של כל תנועות הנוער להצטרף למחאה לאור מחדל סגירת פעילותן של תנועות הנוער בקיץ, ונוסף לכל העוולות – גם קיצוץ תקציבן. אני שמח לומר שקיבלתי דיווח על 51 התארגנויות למחאה של תנועות הנוער השונות. אבל אני רוצה לציין את הראשונה. הערב, חברותיי וחברי הכנסת, תקיים השכבה הבוגרת של שבט צופי מודיעין הפגנה בקניון עזריאלי במודיעין בשעה 18:30. כל הכבוד להם, ובמילה אחת: הם אלופים. אין מנוס ממחאה אחת גדולה, כי נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים עד שיתפטר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת היבה יזבק – איננה; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, באחרונה פגשתי את האנשים המסורים והמדהימים של המטה החברתי להשבת הבנים, שנאבקים את מאבקן של המשפחות גולדין, שאול, מנגיסטו וא-סייד. לאחר המפגשים איתם אני חייב לומר שאני חש אי-נוחות, והיום במיוחד. היום, כ"ב תמוז, יתקיימו ברחבי הארץ 14 אזכרות לזכרם של חללי צוק איתן שנפלו במהלך היממה השלישית לכניסה הקרקעית: בניה נפתלי רובל, בן יצחק וענונו, שון מונדשיין, מקס דונלד שטיינברג, משה מלאקו, צביקה קפלן, גלעד יעקב רוזנטל, אורן שמחה נח, דניאל פומרנץ, ג'ורדן אפרים בן סימון, עוז מנדלוביץ', צפריר בר אור, ניסים שון כרמלי, שחר תעשה, זכרם לברכה. אבל בכ"ב תמוז העקוב מדם, לפני שש שנים, נפלו 15 לוחמים ולאחד מהם לא מתקיימת אזכרה: באירוע הנגמ"ש בשג'אעיה נחטף אורון שאול. עד היום אורון לא הושב ארצה, עד היום למשפחתו אין חלקת קבר לעלות אליה. אסור שהתאריך הזה יהיה בעבורנו עוד יום שחולף. מוטלת עלינו החובה לתקן את העוול ולהשיב את הדר ואורון לקבר ישראל, ויחד איתם גם להשיב, אדוני היושב-ראש, את האזרחים אברה והישאם ארצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מיכל וונש, בבקשה, לרשותך דקה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, חרדה, דיכאון ומתח הם רק חלק מהמצבים הנפשיים שאזרחי ישראל מתמודדים עימם באופן מוגבר מאז התחיל משבר הקורונה. כך, לדוגמה, אחוז הנשים אשר סובלות מדיכאון אחרי לידה עלה בתקופה זו, ונשים שהיו בסיכון לחוות דיכאון אחרי לידה סובלות מדיכאון מוגבר ואינן מקבלות טיפול, לאור מגבלות הקורונה. על פי הלמ"ס, בחודש אפריל 22.5% מאזרחי ישראל דיווחו שמצבם הנפשי הידרדר בתקופת הקורונה, ו-28% דיווחו שהמצב הרגשי של ילדיהם הידרדר. למותר לציין שמצב בריאות הנפש משפיע על אחוזי ההתאבדות ועל מקרי האלימות במשפחה. אזרחי ישראל מודאגים, ובצדק. הם מודאגים שהם או קרוביהם יידבקו, מודאגים ממצבם הכלכלי, ומודאגים מכך שלא ברור כמה זמן יימשך המשבר המתחולל. מדובר בבעיה שנוגעת לכולנו. היא חוצה מגזרים, דתות, גילאים, ומתעלה מעל כל מה שלכאורה מפריד או מבדיל בינינו. אנחנו חייבים להיות מודעים לאויב השקט הזה, ואסור להתעלם ממנו. מעבר להכרח לטפל באתגרים הכלכליים והבריאותיים הרבים, אנחנו חייבים להאיר על נושא זה זרקור, להפריך את הסטיגמה סביבו ולהנגיש את מנגנוני האיתור, המידע, הטיפול וההתמודדות עימו. זאת, תוך שימוש – והעצמה – בגורמי המקצוע, המגזר השלישי והארגונים העוסקים בעבודת הקודש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. הזמן נגמר. משפט קצר. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני רק אומר שמשבר הקורונה טומן בחובו גם הזדמנויות. בהקשר של בריאות הנפש, ישנה בפנינו לא רק הזדמנות, אלא גם חובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מתוך חוות הדעת של ארגון יש דין, שקובעת שישראל מבצעת את פשע האפרטהייד בגדה המערבית הכבושה. קשה לומר את הדברים, אבל המסקנה של חוות דעת זו היא ש"בגדה המערבית מתבצע פשע נגד האנושות מסוג אפרטהייד. מבצעי הפשע הם ישראלים וקורבנותיו פלסטינים. הפשע מתבצע משום שהכיבוש הישראלי הוא לא 'סתם'", במירכאות, "משטר של כיבוש, או משטר של שליטה ודיכוי, אלא כזה שמתלווה אליו פרויקט התנחלות גדול, ויצירה של קהילת אזרחי הקבוצה הכובשת בשטח הכבוש – – – הרשויות הישראליות מוציאות לפועל מדיניויות ופרקטיקות שמהוות מעשים בלתי אנושיים, כהגדרת מוכח זה במשפט הבין-לאומי: שלילת זכויות מקבוצה לאומית, שלילת משאבים מקבוצה אחת והעברתם לשנייה, הפרדה פיזית ומשפטית בין הקבוצות ויצירת מערך משפטי שונה שחל על כל קבוצה". וזוהי רשימה חלקית. חברי הכנסת, הבחירה היא בין עתיד של שוויון וחירות לדורות הבאים לבין כיבוש ואפרטהייד. האחריות מוטלת עלינו. זה בידיים שלנו, נבחרי ונבחרות הציבור. נשים סוף לכיבוש ולאפרטהייד, ונסיר את הכתם הנורא הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – איננו. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – נמצאת, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> יו"ר נכבד, חברים וחברות, אני רוצה בתחילת דבריי לאחל הצלחה לכל הסטודנטים שנמצאים בתקופה זו בתקופה של מבחנים. מבחנים תמיד היו, וכנראה יהיו, תקופה קשה בחיי הסטודנטים, והשנה הם יהיו יותר קשים לא רק בגלל הקשיים של המבחנים אלא בגלל העובדה שמוסדות להשכלה גבוהה מקשים במכוון על הסטודנטים. אי-אפשר לעבור לסדר-היום ולא להתריע על מה שקורה היום בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה: סטודנטים נדרשים לחתום על ויתור סודיות, סטודנטים נדרשים לתת שליטה מרחוק על המחשבים שלהם, סטודנטים נדרשים לטלפונים חכמים, סטודנטים נדרשים לצלם את החדר שבו הם יושבים בכל רגע נתון בלי שתהיה להם אפשרות לקבלת פיצוי גם על הזמן הזה. סטודנטים נמנעים לצאת אפילו לשירותים. יש מבחנים שנמשכים שלוש שעות. זה פשוט לא ייאמן לאיזו רמה אנחנו יכולים לרדת ובאיזו אוזלת יד אנחנו נמצאים כאן. לכן מהמקום הזה, מהבית הזה, אני רוצה להתריע ולבקש שיהיה דיון מהיר בעניין ושתינתן אפשרות לסטודנטים להיבחן כמו שצריך. אי-אפשר שסטודנטים, שעובדים קשה כל השנה, לא נותנים להם הנחות – לא בשכר לימוד, לא במעונות, לא בשום דבר אחר. מילא שאין תשתיות ואחר כך מבקשים את כל הדרישות; לא רק זה, אומרים להם: אם אתם רוצים מבחן פנים אל פנים, ותבקשו ציון מתוך 100 – אתם צריכים כאילו לעמוד בכל הדברים האחרים. אם לא, זה או עובר או נכשל. וסטודנטים צריכים גם את הציונים שלהם כדי להמשיך בלימודים שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול קיימנו דיון בוועדת הכלכלה בנושא הקטל בדרכים. מהדיון התברר שמתחילת השנה יש ירידה של 19% במספר ההרוגים, אבל בשתי קבוצות יש עלייה: במגזר הערבי יש עלייה של 4% וברוכבי אופנועים יש עלייה של 26%. לכן מכאן אני פונה לשרת התחבורה: לא יכול להיות מצב שהמגזר הערבי הוא פחות מ-20% ומעורבותו בתאונות דרכים יותר מ-30%. לכן יש להשקיע בתוכניות ייעודיות למגזר הערבי, וצריך להשקיע בתשתיות בתוך היישובים במגזר הערבי על מנת להוריד את מספר ההרוגים במגזר הערבי. בקשר לרוכבי האופנועים, שמהווים 26% ממספר ההרוגים, חייבת להיות תוכנית ייעודית לרוכבי אופנועים במדינת ישראל. לא יכול להיות שכמעט כל תאונה של רוכב אופנוע נגמרת במוות של אותו רוכב אופנוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתמול בלילה קיבלנו מסמך חדש מהממ"מ, ובו נתונים על מצב הדיור בשני המגזרים. זה מסמך שמשווה בין החברה הערבית לחברה היהודית. אני אשתף את חבריי חברי הכנסת בכמה נתונים, מעט. בתוכנית מחיר למשתכן שיווקו עד עכשיו כמעט 164,000 דירות. כמה ביישובים הערביים? 2.9% שווקו בחברה הערבית. כמובן, 82% ברשויות המקומיות במגזר היהודי, וכמעט 15% בערים המעורבות. כמובן, ברגע שמשווקים, יש מי שזוכים בהגרלות. בהגרלות חולקו כמעט 74,000 דירות. כמה חולקו – או זכו – ברשויות המקומיות בחברה הערבית? 0.9%; 76% ברשויות המקומיות במגזר היהודי ו-22% בערים המעורבות. אני אשתף רק בעוד פרמטר אחד, ולא בכל הפרמטרים שנזכרו: תמיכת הממשלה בדיור, אם זה דיור בשוק החופשי ואם בדיור הציבורי. כמעט 70% ממקבלי סיוע בשכר דירה גרים ברשויות במגזר היהודי. כמה ברשויות בחברה הערבית? 3.4% מהאנשים בחברה הערבית. כמובן, 27% בערים המעורבות. ועוד נתון – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אין זמן לעוד נתון, כי אנחנו תכף בשתי דקות. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> התמונה, אדוני היושב-ראש, היא תמונה ברורה. המספרים מדברים בעד עצמם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אולי אפשר להפוך את זה לנאומים בני שלוש דקות? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אפשר גם בני עשר דקות, ואז אנחנו – אין בעיה, אתה יודע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שלוש דקות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני חושב שיש דווקא הרבה מאוד היגיון בתמצות. תחשבו על אנשים שצופים בזה. ישנם 30, לפעמים 40, חברי כנסת שמדברים. אם כל אחד מדבר באמת דקה, אז אני חושב שאפשר להבין את הרעיונות ויש קשב. אם כל אחד ידבר בלי סוף, אני חושב שאנחנו מאבדים את העניין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מסכים. אני מסכים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חברת הכנסת טלי פלוסקוב – איננה; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – איננו. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שמעתי אתמול, והתרעתי על העניין הזה, והיום זה חוזר על עצמו בצורה מטורפת: תושבי ביתר עילית נתונים בסגר – אני לא יודע למה, לא מבין למה, הפרוטוקולים לא פתוחים. הגשתי הצעת חוק בעניין הזה. למען השם, עובדים חיוניים מקבלים אישור לצאת; למה גורמים להם לפקק של שעתיים, שהאישור לא יהיה רלוונטי? למה סוגרים את הכניסות לעיר? שיביאו עוד שני שוטרים, שלושה שוטרים, יש מספיק אבטלה, שיפתחו את הפתחים של העיר ושיבדקו את האנשים, שיוכלו העובדים החיוניים לצאת. מורידים אוטובוסים, בודקים את האנשים – זה בסדר גמור, אבל תפתחו את העיר. אני לא מצליח להבין למה פעם אחר פעם צריך להתריע על דבר הגיוני, פשוט ומובן לכל בר-דעת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מילה טובה על בשורה טובה. פורסם בתקשורת לפני כמה ימים שראש עיריית רמת גן נאלץ לבטל את האוטובוס מחלל השבת מחוסר עניין לציבור. האוטובוס, שהופעל בעבר, גרם למאבקים קשים מצד שומרי התורה והמצוות והמסורת היהודית לראש העיר רמת גן; כך, גם בתוך הקואליציה שלו הוא גרם לזעזועים, בקואליציה העירונית. כעת הוכח שהציבור לא מעוניין שם בתחבורה ציבורית בשבת, וכל המאבק היה פופוליסטי, לנגח את היהדות ואת שבת המלכה. אבל הכי חשוב – וזו הבשורה הטובה – שיותר לא תימשך ברמת גן התחבורה הציבורית. ולמרות הכול, תודה לראש העיר, שמשך את ידו, כיאה לראש עיר שיושרה אמורה להיות נר לרגליו והוא אמור לשמור על הקופה הציבורית העירונית. אני קורא מכאן לשאר ראשי הערים המנסים לרכוב על גבי שבת המלכה: אנא, הפסיקו, למען העם היהודי. שמרו על שבת המלכה, כי היא מקור הברכה והיא גם השלד של העם היהודי בעולם כולו. שבת שלום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עברו 41 ימים מיום הירצחו של איאד אלחלאק. כנראה שבמח"ש חשבו שהפצע הגליד, שהכעס דעך, אז הם הוציאו הודעה שאין להם סרטון. בירושלים המזרחית אין מצלמות שמצלמות כל מקום. פשוט מאוד אין להם סרטון. מבחינתנו דם איאד אלחלאק אינו הפקר. והמחלקה הזו לטיוח פשעי משטרה, אנחנו זוכרים אותה מאז אוקטובר 2000, כשהיא סגרה את כל תיקי הרוגי אוקטובר 2000. אני בעצמי חוויתי על בשרי איך היא התנהגה בעניינו של יעקוב אבו אלקיעאן מאום אל-חיראן, ובעניין שלי גם, ואיך היא סגרה את התיקים. אנחנו לא נרפה. אנחנו פונים לערכאות, אנחנו נמשיך בכל דרך בשביל לחשוף עוד צד – עוד צד – מהפנים המכוערות והנפשעות של הכיבוש הארור הזה. דם איאד אלחלאק אינו הפקר ולא יהיה הפקר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – איננו; חבר הכנסת יעקב טסלר – איננו. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת, אתמול נפגשנו אצל ראש הממשלה בכל הנושא של הסגרים, של האלימות, האלימות המשטרתית, ולצערי אנחנו עדיין לא רואים איזושהי תפנית. מעבר לכך, אסור שתהיה אלימות של משטרה כלפי שום אדם באשר הוא אדם. לא יכול להיות שימשיכו את הסגרים, והיום המשיכו על ביתר, בלי לדעת מה הקריטריונים, מה השקיפות. קראנו אתמול גם למשרד הבריאות וגם למשרד לביטחון הפנים: אנחנו רוצים לדעת מהי השקיפות. לא יכול להיות שייקחו את הציבור הזה – הציבור החרדי, הציבור הערבי, לא משנה איפה, אנחנו רוצים שקיפות. אנחנו לא שק חבטות של אף אחד. והדבר הגרוע מכול, כשמבקשים שקיפות בכנסת, הממשלה זועקת: תצביעו כמו שאנחנו אומרים לכם. אז מצד אחד פוגעים בנו, ורוצים להמשיך את הפגיעה הזאת גם בכנסת, כשאתה, אדוני היושב-ראש, צריך לשמור על כבודה ועל מעמדה של הכנסת. ראינו אתמול מה שקרה בוועדת הקורונה – שבסך הכול מה רצתה? להביע את הדעה שלה. אם הייתם מביאים את השקיפות לשם, את הנתונים, זה לא היה קורה. הסגרים האלו לא היו קורים אם הייתה שקיפות אמיתית. כשאין שקיפות אמיתית יש סגרים; כשאין שקיפות אמיתית מביאים אל הכנסת כל מיני חוקים בשעות לא שעות, ואז מבקשים שנהיה חותמת גומי. זה לא יכול להיות. אנחנו לא שק חבטות כציבור חרדי, וכחברי הכנסת אנחנו לא חותמת גומי של אף אחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת יבגני סובה – איננו. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפני רגעים אחדים סיימנו בוועדת הפנים של הכנסת דיון מיוחד על העיר נצרת. העיר נצרת ידועה כבירת מחוז, והחשיבות שלה היא לא רק בישראל אלא גם בעולם כולו, כעיר הבשורה, בלד אל-בשארה. אבל היה משהו מרגיז בישיבה הזאת: נציג משרד האוצר, ואני לא רוצה לנקוב בשמו כאן, דרך הזום אומר שהיה תקציב שחולק לאילת ולטבריה, ונגמר. תארו לעצמכם, עיר מאוד חשובה, עיר שסובלת מתחילת מגפת הקורונה ממחסור עמוק במשאב הרציני ביותר שלה, התיירות, ונציג משרד האוצר אומר את המשפט האומלל הזה. אני קורא לך, אדוני היושב-ראש, להתערב בנושא, לשים את המשקל שלך. וגם לכל מי ששומע: העיר נצרת חשובה לכולנו – למדינת ישראל, אבל בראש ובראשונה לאנשי המחוז שלה, לאנשי נצרת והסביבה שלה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת יעקב אשר – איננו. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברצוני להפנות את תשומת ליבכם באופן בהול לנושא שאני מקבל בו עשרות פניות בימים האחרונים. לצערי משרד הבריאות אינו מתרגם את הנחיות הקורונה לשפות זרות – אולי לחלקן, אבל ודאי לא לשפה הצרפתית. כידוע לכם, מדינת ישראל הינה מדינת הגירה. המון עולים מצרפת מפירים, לצערי, את ההנחיות בשל חוסר ידע הנובע מאי-הנגשה של אותו מידע הכל-כך חיוני לבריאות הציבור. כמו כן, עולים רבים אינם נכנסים לבידוד בגלל זה, וביניהם מבוגרים. למרות פנייתם של חברי כנסת בעבר למשרד הבריאות, ובעבר הלא-רחוק בפרט, הטיפול בנדון היה תרגום נקודתי בתקופת הגל הראשון על ידי יוזמה פרטית של מתנדבים מהמגזר השלישי. אנחנו נמצאים בתקופת חירום, עם התפשטות מחודשת של הנגיף. אשר על כן, אני מבקש ממשרד הבריאות ומשאר משרדי הממשלה לטפל בנושא בדחיפות, למניעת הדבקה המונית בקרב אזרחי המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. נדמה לי שעכשיו אפשר בשם המלא, כמו שמכירים אותך לפחות תושבי מודיעין – חברת הכנסת הילה שי וזאן, בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. בזמני משבר אנחנו צריכים לגלות יצירתיות, יצירתיות בפתרונות שאנחנו מביאים לאזרחים, לעם שלנו. כיום יש למעלה מ-800,000 מובטלים ועובדים בחל"ת, ולצערנו רק מעט יחזרו למעגל העבודה בשנה הקרובה. אני רוצה לספר לכם קצת על הכשרות מקצועיות. כיום מובטל שלומד בהכשרה מקצועית, מקצצים לו 30% מדמי האבטלה. במקום שאנחנו, כריבון, נעודד אותו על כך שהוא כבר יצא ולקח לעצמו קורס להכשרה מקצועית כדי לא לשבת בבית, למעשה אנחנו מורידים לו מדמי האבטלה. יש מספר הכשרות קטן שאין בהן קיצוץ, כמו למשל בישול אתני או הפעלת מכונות אריגה. כמו שאתם מבינים, הרשימה הזו כבר לא עודכנה הרבה מאוד זמן. חלק מהמקצועות ברשימה הזאת הם משנות השמונים. לדוגמה, בן אדם שעשה הכשרה של טכנאי מזגנים דרך משרד העבודה והרווחה, כאשר הוא יגיע, למשל, לחברת אלקטרה וירצה להתקבל לעבודה, מנהל כוח האדם יסתכל עליו ויגיד לו: המזגנים האלה כבר לא קיימים, ההכשרה שלך כבר לא רלוונטית. לכן אני רוצה להציע שני פתרונות. פתרון אחד זה ביטול הקיזוז מדמי האבטלה, ובנושא הזה הגשתי הצעת חוק בעניין ואשמח שחבריי חברי הכנסת יצטרפו; הצעה שנייה זה להתאים, כמובן, את ההכשרות המקצועיות לשוק העבודה העכשווי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורלי פורמן, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום, כ"ב בתמוז, התקיימו ברחבי הארץ 14 אזכרות לזכרם של חללי צוק איתן שנפלו במהלך היממה השלישית לכניסה הקרקעית. היום לפני שש שנים נפלו 15 לוחמים; אחד מהם לא זוכה היום לאזכרה וגם לא זכה לקבר. באירוע הנגמ"ש בשג'אעיה נחטף סמ"ר אורון שאול. עד היום אורון לא הושב הביתה; עד היום הדר גולדין לא הושב ארצה; עד היום למשפחותיהם אין אפילו חלקת קבר לעלות אליה. חשוב לי להזכיר זאת היום כדי שהתאריך הזה לא יהיה בעבור אף אחד מאיתנו עוד יום שחולף אלא זהו יום לציון מחויבותה של ממשלת ישראל לתקן את העוול ולהשיב את הדר גולדין ואת אורון שאול הביתה, לקבר ישראל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני משתפת מתוך חוות הדעת של ארגון יש דין, שקובעת שישראל מבצעת את פשע האפרטהייד בגדה. "שלילת זכויות האזרח מהפלסטינים היא חלק משלילה של זכותם הקבוצתית להגדרה עצמית ולעצמאות. זכות זו היא זכות יסוד העומדת במרכזו של משפט זכויות האדם הבין-לאומי", כמו גם "מהווה עקרון יסוד של היחסים הבין-לאומיים, כפי שעוצבו במחצית השנייה של המאה ה-20". במצב דברים זה, מאפיין חוקי זה של משטר הכיבוש הופך, תחת מסגרת החותרת לקבע את השליטה, למעשה בלתי אנושי מסוג 'שלילת זכויות אדם בסיסיות מחברי קבוצה גזעית' או 'רדיפה'". חברים, בית נכבד, הבחירה היא בין עתיד של שוויון וחירות לדורות הבאים לבין אפרטהייד. האחריות מוטלת עלינו, זה בידיים שלנו, נבחרי ונבחרות הציבור. נשים סוף לאפרטהייד ונסיר את הכתם הנורא הזה. אני רוצה להזכיר שבשבוע הזה לפני שנתיים חוקק חוק הלאום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, בבקשה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת הנכבדים, אנחנו עוד כשעה נדבר על חוק הסיוע הכלכלי הגדול, ואולי מה שאני אגיד זה סוג של קדימון כרגע. בחוק גם מדובר על הארכת דמי אבטלה למובטלים, כאלה שלא יוכלו למצוא עבודה עקב משבר הקורונה, ועל סיוע להמון קבוצות, גדולות כקטנות. החוק כרגע – תזכירי החוק והחוק עצמו – עד כמה שאני מבין, פוסח על קבוצה אחת: עולים חדשים שהגיעו החל מתחילת הקורונה, תחילת המשבר, סל הקליטה שלהם כבר הסתיים או שעומד לפוג בעוד חודש, ולאחר מכן הם יצטרכו להתקיים מהתמיכה של משרד הקליטה, כ-2,400 שקל בממוצע למשפחה. מהכסף הזה אי-אפשר להתקיים. אני קורא גם לממשלה לשקול את הנושא, להאריך את סל הקליטה כמה שניתן – בין חודשיים לחצי שנה – או לחלופין לבטל את תקופת האכשרה של אותם עולים שהגיעו החל מדצמבר, לצורך העניין, או אוקטובר 2019 – לבטל את תקופת האכשרה לזכאות לדמי אבטלה של חצי שנה, כי אין לעולים האלה שום יכולת לצבור את הניסיון של העבודה, וכמובן לזכות לדמי האבטלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קוז'ינוב, אני מציע שתשוחח על הנושא החשוב הזה עם יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה חבר הכנסת ביטן. אני מניח שהוא מייד יקיים בעניין הזה דיון, כי הנושא הזה בהחלט מחייב התייחסות. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו מתואמים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה לקרוא מחוות הדעת של ארגון יש דין, שקובעת שישראל מבצעת את פשע האפרטהייד בגדה המערבית: ישיבתם ארוכת השנים של אזרחי מדינת ישראל בהתנחלויות המצויות בלב השטח הכבוש הובילה לאפליה ולדיכוי שיטתיים, המעוגנים בחקיקה ובפסיקה ומשפיעים על היבטים רבים בחייהם של התושבים הפלסטינים בגדה. בכך נמנעת מהפלסטינים, בין היתר, הזכות לשוויון בכל מובן, אך בעיקר במובן הבסיסי שלה, "שוויון בפני החוק. אפליה כה ממוסדת ושיטתית, המוחלת על פי מפתח קבוצתי, מהווה גם פגיעה קשה בזכות" הבסיסית לכבוד והזכות הבסיסית לחירות, "ולמעשה חותרת תחת הבסיס הרחב ביותר של רעיון זכויות האדם, האנושיות המשותפת לכל בני האדם". חבריי, הבחירה היא בין עתיד של שוויון וחירות לדורות הבאים לבין אפרטהייד. האחריות מוטלת עלינו, זה בידינו שלנו, נבחרי ונבחרות הציבור. נשים סוף לאפרטהייד ונקדם שלום ושוויון לכולם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בימים האחרונים אנחנו נחשפים לעוד ועוד סרטונים של בעלי עסקים שפשוט מתמוטטים כשמגיעים אליהם פקחים כדי לתת להם דוחות, כשגם ככה הם נמצאים על הקרשים. אתמול נחשפנו לעוד סרטון קשה שכזה בתל אביב – חברים, זה מאוד מפריע. מאוד מאוד מפריע, סליחה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מבקש לשמור על שקט. בבקשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> תרשה לי להתחיל מהתחלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין בעיה, אין שום בעיה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בימים האחרונים, אדוני היושב-ראש, נחשפנו כולנו באמת לסרטונים לא פשוטים לעיכול, כשאנחנו רואים פקחים שמגיעים לבעלי עסקים שונים ברחבי הארץ, כשבעלי העסקים האלה נמצאים גם ככה במצב כלכלי ונפשי קשה ובלתי אפשרי, ונותנים להם סכומים, דוחות, ובאמת כבר קשה להם להכיל את זה, וזה קשה מנשוא. אתמול נחשפנו לעוד סרטון כזה בתל אביב, של בעל עסק שאני חושבת שלולא היו מרגיעים אותו ונותנים לו בקבוק מים הוא גם היה מקבל איזה התקף לב באותו רגע. אני יוצאת מפה בקריאה גם לפקחים וגם לראשי הרשויות: אי-אפשר להתייחס ככה לבעלי עסקים צעירים, לאנשים שגם ככה נמצאים בכמעט פשיטת רגל. אי-אפשר לקחת כסף ממי שלא מרוויח כסף. אני מקבלת עוד אין-ספור פניות מבעלי עסקים בתל אביב שמקבלים היום דוחות על היתרי לילה כשרק עכשיו הם חזרו לעבוד. ואני אומרת לראשי הרשויות מכאן: אם לא תחזקו את בעלי העסקים שלכם היום, שנמצאים בבעיות אין-ספור, לא יהיו לכם עסקים שיחזקו אחר כך את העיר שצריכה לחזור ולשקוק חיים אחרי שנעבור את הנגיף המקולל הזה ונחזור לנורמליות. ואני רוצה במשפט אחרון לסיים. יש אפשרות לבוא ולהזהיר, יש אפשרות לבוא ולהרתיע, להגיד: רגע, תמתינו, שבפעם הבאה זה לא יקרה. לא לתת בקלות דעת כזו דוח של מאות שקלים. אנחנו נמצאים בתקופה קשה מנשוא – כלכלית, בריאותית ונפשית – ואת זה ראשי הרשויות צריכים לזכור באשר הם, בטח ובטח בעיר תל אביב, שמתייחסת לתושבים שלה כאילו אין כאן נגיף קורונה, ואני מקבלת על כך אין-ספור פניות. אני פונה מכאן לראש עיריית תל אביב רון חולדאי: תרגיש לא רק את מה שצריך להיכנס לך בתקציב, תרגיש גם מה קורה לתושבים שלך. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי – איננו. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אי-אפשר לתאר במילים את עברה של מדינת ישראל בלי ציון תפקידן המכריע של תנועות הנוער בהקמת המדינה ובחינוך בני הנוער. עבור רבים מאיתנו, מכל קצות הקשת הפוליטית, תנועות הנוער היו בית שני, ועבור רבים אחרים – אפילו כאלה שאיבדו את משפחותיהם בשואה או במלחמות ישראל – תנועת הנוער למעשה הייתה הבית הראשון והעיקרי, בית שממנו הם ינקו ערכים ששימשו אותם במשך החיים, במישור האישי ועוד יותר מכך – במישור הציבורי. אני חושב שהתרומה העיקרית של תנועות הנוער לבוגרים שלהן היא בהנחלת תחושת יכולת עצמית ומסוגלות, תחושה עוצמתית וחשובה, שבכוחה לקחת אפילו ילד שאיבד את כל עולמו ולטעת בו תחושה שגם בו אצורים כוח רב, יכולות אין-סוף והרבה נתינה. התחושה הבסיסית הזו – וערכים אחרים שתנועות הנוער נטעו בבוגריהן – היא שהובילה להישגים המדהימים של תנועות הנוער ברבות השנים, החל בהובלת המרידות בגטאות, עבור בהקמת יישובים ברחבי הארץ ועד לקיחת חלק פעיל ודומיננטי בחיים הפוליטיים והאזרחיים של מדינת ישראל. אי-אפשר לדמיין את מדינת ישראל בלי תנועות הנוער, וטוב שגם בימים קשים אלו של חוסר ודאות ומשבר כלכלי תנועות הנוער לא מוותרות על מדינת ישראל. אנחנו מבטיחים לכם, חניכי ומדריכי תנועות הנוער, שלא נשאיר אתכם לבד במערכה הזו ולא נוותר עליכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר לשירותי דת, חבריי חברי הכנסת, היום, 14 ביולי, מה שהיה לא יהיה יותר. יושב-ראש ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה, התפטר מוור"ה. ממש זעזוע גדול. במכתב שהוא מוציא הוא כותב בחוצפה רבה לשר בישראל, לשר זאב אלקין, "קומיסר ההשכלה הגבוהה", כלשונו, שהחליט על פיטוריה של עובדת זמנית בוועד ראשי האוניברסיטאות. מתוך צעד של מחאה ומתוך תחושה של סכנה אמיתית לעתיד ההשכלה הגבוהה בישראל הוא מתפטר מיושב-ראש ור"ה, ותקוותו שבכך הוא "יצית את אש המרד בקרב כל הסגל האקדמי, ציבור הסטודנטים וכל אדם במדינת ישראל – – – ", וכו' וכו'. מנותק אחד, איפה היית כשביקשו להקים את הבינתחומי כאוניברסיטה? איפה היית כאשר ביקשו להקים בצפת אוניברסיטה לרפואה? איפה היית כאשר רצו להקים את אוניברסיטת אריאל? באמת באמת חשובה לך ההשכלה הגבוהה? ממש לא. הדבר היחיד שחשוב לך זו קבוצה אליטיסטית, סגורה, והגיע הזמן, אדוני, שתבין לבד שאף אחד לא יתרגש מהמכתב המחוצף הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני מקריאה קטע מתוך חוות הדעת של ארגון יש דין שקובעת שישראל מבצעת את פשע האפרטהייד בגדה: "הפשע מתבצע משום שהכיבוש הישראלי הוא לא 'סתם' משטר של כיבוש או משטר של שליטה ודיכוי, אלא כזה שמתלווה אליו פרויקט התנחלות גדול ויצירה של קהילת אזרחי הקבוצה הכובשת בשטח הכבוש. הפשע מתבצע משום שהכובש, בנוסף להתנחלותו בשטח הכבוש עמל קשות גם על קיבוע שליטה שלו בנכבשים ועל שימור מעמדם הנחות". חייבים לסיים את האפרטהייד מייד. הבחירה היא בין עתיד של שוויון וחירות לדורות הבאים לבין האפרטהייד. האחריות מוטלת על כולם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מוסטפא יונס, אני מזכיר לכם, ואיאד אלחלאק, שני צעירים ערבים נרצחו לפני כחודש. הראשון אזרח במדינת ישראל ונרצח על ידי עובדים בחברת שמירה. השני – תושב, כי הוא רק תושב ירושלים ולא אזרח לפי החוק, שנהרג על ידי, או מאש משטרה. המאפיין הדומה בשני המקרים הוא שבשני המקרים עד כה, למרות שעבר כחודש, אנחנו לא יודעים באמת מה קרה חוץ מהתמונות שראינו. במקרה של מוסטפא – כמעט חיסול, זה חיסול, ביציאה מבית חולים, של בחור צעיר חסר אונים שהיו לו הפרעות נפשיות, שאימא שלו התחננה על החיים שלו וזה לא עזר. במקרה השני – אין שום ראיות. אין צילומים במזרח ירושלים בעיר העתיקה, שכמעט כל דבר מצולם שם. עד כה המשטרה הודיעה למשפחה שאין צילומים. אבל אני רוצה להתריע, חבריי חברי הכנסת. אני בטוח שבשני המקרים לא יהיה אף חשוד, לא יוגש אף כתב אישום, כי הניסיון מלמד אותנו שכל פעם שמדובר בנרצח ערבי על ידי כוחות ביטחון – משטרה או צבא, או חברות פרטיות במקרה הזה – התיקים נשארו פתוחים או נסגרו ללא אשמה. אני רוצה לבקש מהכנסת שבמקרים האלה תעצור ותבקש לעשות צדק, הן עם מוסטפא והן עם איאד אלחלאק; לדרוש את האמת וחשיפת הסרטים ולהגיש כתבי אישום נגד מי שירה ומי שרצח. כולנו ראינו את זה במקרה של מוסטפא, ואני בטוח שהמשטרה ראתה את זה במקרה של איאד אלחלאק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, עד כאן נאומים בני דקה להיום. << נושא >> נאום בכורה של חבר הכנסת אליהו ברוכי << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אני מזמין בכבוד את חברנו חבר הכנסת אליהו ברוכי לשאת את נאום הבכורה שלו. בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בני משפחה וחברים, את נאום הבכורה שלי מעל בימה זו אני מבקש לפתוח בהתנצלות, התנצלות בפני הכנסת. נכנסתי לתפקידי כחבר כנסת לפני כשבועיים ימים. לא במסגרת תוצאות ישירות של מערכת הבחירות נבחרתי. חברי חבר הכנסת לשעבר וסגן שרת התחבורה בהווה הרב אורי מקלב התפטר מתפקידו כחבר כנסת וסלל את דרכי לכהן כחבר בבית הזה. עם כניסתי לתפקיד כנסת ישראל נפרדה לעת עתה מאחד מהמחוקקים הטובים ביותר שהיו בה, שיאן הנוכחות בבית הזה ומחוקק מצטיין פעם אחר פעם. הרב מקלב, השארת לי נעליים גדולות, שאני עדיין צריך לאמוד אותן וללמוד כיצד להשתמש בהן. לצד התודה לך – – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> הוא לא עזב, הוא לא עזב. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הוא לא עזב. כמחוקק. << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> נראה לי שאין נעליים שגדולות עליו, זה מה שאני חושב. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לצד התודה לך, אני מרגיש חובת התנצלות לבית הזה על עזיבתך הזמנית. לפני כ-12 שנה – – – << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> – – – אין לך מה, לא צריך – – – << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ברכה כבר יש לי. לפני כ-12 שנה נבחרתי לראשונה לכהן בתפקיד ציבורי, לכהן כיושב-ראש סיעת יהדות התורה בעיר פתח תקווה. שנה קודם לכן הוצע לי תפקיד שונה, תפקיד הכי לא פוליטי שיכול להיות: לנהל את סניף עזר מציון בפתח תקווה. הייתי אז בחור כבן 32. לאחר שעברתי סדרת ראיונות ובדיקות התאמה נקבעה לי פגישה עם יושב-ראש הארגון, הרב חנניה צ'ולק. ביני לבין עצמי התחבטתי רבות אם לקחת את התפקיד הזה, וביקשתי לדחות את הפגישה עם הרב חנניה צ'ולק. בארגון אומנם הסבירו לי שקיום הפגישה עם הרב צ'ולק אינו מותנה בתשובה חיובית מצידי, אבל הרגשתי שסדר-יומו המדוקדק של הרב צ'ולק היקר חשוב מדי שאבזבז את זמנו על פגישת עבודה שאינה ודאית. לאחר לבטים ארוכים החלטתי שאני הולך לשאול דעת תורה ולהתייעץ עם מורי ורבי באותם ימים, הרב יעקב אדלשטיין, זכר צדיק לברכה. הרב אדלשטיין, רבה של רמת השרון במשך קרוב ל-70 שנה, היה סולם מוצב ארצה שראשו מגיע השמיימה: ראשו בתורה ותפילה, אבל רגליו נטועות עמוק ארצה, עם היהודי הפשוט הפונה אליו בשאלות קטנות וגדולות. אני לא מספר על התייעצות עם מורי ורבי כדי להשלים עוד פרט בסיפור חיי, אני מספר על תובנת חיי: כשהגעתי להתייעץ עם הרב אדלשטיין הבנתי מה זה דעת תורה. למתבונן מן הצד התייעצות עם תלמידי חכמים נראית, חלילה, כמו משהו פרימיטיבי, כמעשה של חוסר דעת המעיד על אי-יכולת חשיבה עצמאית. ההפך הגמור הוא הנכון. מי שנחשף פעם לחוויה זאת, יותר נכון מי שטעם וזכה להתייעץ באמת עם אנשים שמעשיהם מרובים מחוכמתם יודע שאין חוויה אינטלקטואלית גדולה מזו. לפעמים די בשאלת בירור אחת שמבקש הרב לברר בשיחה כדי שהשואל יבין שגם צדדי הספק הם בכלל לא מה שהוא חשב בהתחלה. כל העוסק בתורה לשמה, אומר רבי מאיר במסכת אבות, נהנים ממנו עצה ותושייה. עצה מתלמידי חכמים איננה כניעה, עצה ממי שעוסק בתורה לשמה איננה כפייה; זאת הנאה, ועל ההנאה הזאת חשוב לי לספר. ההנאה הזאת היא למעשה המצע הנצחי של מפלגת יהדות התורה, שבה אני גאה להיות חבר. הרב אדלשטיין, שהיה אז קרוב לגיל 80, שמע את לבטיי ובענווה גדולה סירב להכריע, ושלח אותי להתייעץ עם מרן הרב שטיינמן, זכר צדיק לברכה. בן 91 היה אז הרב שטיינמן. נכנסתי לביתו הצנוע בבני ברק. מרן נשען על הסטנדר בביתו, שמע את ששמע, חשב מעט, והשיב לי בשלוש מילים: אתה לא חייב. מילותיו הספורות הספיקו לי כדי לחשב את צעדיי מחדש. לא נפגשתי עם הרב צ'ולק, ומסיבותיי סירבתי להצעה המרגשת להיות חלק מהמפעל המדהים עזר מציון. כעבור שנה שוב הלכתי לביתו של הרב אדלשטיין, הפעם ההצעה הייתה להתמודד ברשימת יהדות התורה בפתח תקווה. הסוף ידוע. ההחלטה הייתה להיענות בחיוב להצעה, וכעבור למעלה מעשור בזירה המוניציפלית הגעתי לכנסת ישראל. אבל אני לא מדבר על הסוף, אני מדבר על כל הלומד תורה לשמה נהנים ממנו עצה ותושייה. באותם ימים אשתו של הרב אדלשטיין שכבה בבית חולים כשהיא על ערש דוויי. כדי לפגוש את הרב נסעתי לבית החולים תל השומר בניסיון למצוא זמן פנוי אצלו למצוקותיי. אני יודע, להעסיק אדם מבוגר בדילמות אישיות וזוטות ביחס להתמודדותו האישית זה נשמע חוסר התחשבות, אבל כשלפניך ניצב סולם מוצב ארצה שראשו מגיע השמיימה הסטנדרטים והנורמות מקבלים כללים אחרים. הרב קיבל אותי בחום ואהבה, שמע על ההצעה, ביקש לבדוק בעצמו במה זה כרוך, והאם זה הדבר הנכון עבורי ועבור הציבור שאותו אני נבחר לשרת. לאחר שבדק הוא קרא לי לביתו שנית, הצטרפתי אליו לשיחה תוך כדי הליכה ברחובות רמת השרון, ונדמה היה שהדילמות שלי הן הדבר היחיד שמעסיק אותו. "החסיד", אומר רבנו בחיי בספרו חובת הלבבות, "צהלתו בפניו ודאגתו בליבו". הרב אדלשטיין היה נראה כאילו אינו מבלה לילות כימים בבית חולים, כאילו אין עוד מאות ואלפי פניות; הרב נמצא איתי. זאת הייתה ההרגשה של כל מי שחווה את החוויה הזאת בעצמו. אחרי שהרב בירר וליטש עימי את מכלול השיקולים, וכמובן ביקש לוודא היטב מה דעתה של רעייתי בנושא, בירכני בחום לרגל בחירתי לתפקיד. נכנסתי לכנסת בתקופה סוערת במיוחד. אין אדם בעולם שלא מתמודד באיזשהו מעגל עם משבר הקורונה שאנו נמצאים בעיצומו. כיוון שכך, אין דבר שאמור לאחד את האנושות יותר מאשר ההתמודדות המשותפת הזאת. הרצון לחיות הוא המכנה המשותף הגדול ביותר לכולנו. ניתן לנו, כחברה, פוטנציאל אדיר לערבות הדדית, לסולידריות חברתית. אבל לצערנו, כגודל הפוטנציאל כך גודל הסכנה והאכזבה: הקורונה הפכה מגורם מאחד לגורם מפלג. הפניות והתלונות הרבות שהתקבלו בלשכתי בימיי הספורים בכנסת מצד אחיי וחבריי בחברה החרדית מעידות על שבר אמון חסר תקדים בין הציבור לרשויות אכיפת החוק. אם בימים כתיקונם האמון הזה הוא חיוני, הרי שבתקופה הזאת מדובר בפיקוח נפש. אם האזרח הקטן ירגיש שהאכיפה נועדה כדי לחפש אותו ולא כדי לשמור עליו, הנזק עולה על כל תועלת. הציבור החרדי מוכן לשלם את מחיר ההגבלות. כחבר בוועדת הקורונה אני מכיר היטב את המגבלות, ואני אומר לכם שציבור ענק המקפיד שלוש פעמים ביום על תפילה במניין ובוחר לציית להוראות ולהדיר את רגליו מבתי הכנסת למשך חודש ימים זהו ציבור ממושמע, המבין היטב שאנו נמצאים במלחמה על קדושת החיים. אני לא מדבר על מקרה קיצון של זלזול בהנחיות – קיצונים תמיד היו ותמיד יהיו – אני מדבר על הציבור שמבין היטב שהתורה והמצוות ניתנו לנו בשביל "וחי בהם", ולא, חלילה, בשביל שנמות בהן. אבל בשבועיים האחרונים קרה משהו, קורה משהו, האווירה בחברה החרדית היא לא אווירה של מלחמה משותפת על קדושת החיים אלא של מלחמה על כבודו האבוד של המגזר. הציבור, שחשב שהוא שותף למלחמה, מרגיש לפתע נרדף, מושפל, מרגיש שמחפשים אותו. בתוך הסערה הציבורית הזאת נכנסתי לתפקידי בכנסת, ובכאב רב אני אומר: כל עוד המילה "אכיפה" לא תשדר במהירות מסר של דאגה לשלום הציבור, ההגבלות החשובות שעליהן אנו חתומים יהיו חסרות ערך בעיני ציבור. חוסר אמון במקרה הזה הוא גזרת מוות. מגוון יוזמות ונושאים חשובים חשבתי לקדם בתפקידי, אבל המלחמה על קדושת החיים טרפה את כל הקלפים. בסופו של יום, המלחמה, בעזרת השם, תיגמר. ייקח כמה שייקח, הקורונה, בעזרת השם, לא תישאר פה כתושבת קבע – החברה שלנו כן. העיר ביתר תישאר מרחק נסיעה מהמועצה המקומית אפרת, בני ברק תישאר במרחק הליכה מרמת גן, ואנחנו חברי הכנסת נצטרך לפעול לחזרה בריאה ושפויה, לבעלי העסקים ולמרקם החברתי. גם ביום שאחרי המלחמה נצטרך להבין שאנו מכאן ממשיכים יחד את המערכה על קדושת החיים. עם כניסתי לתפקיד ברצוני להודות לחבריי בסיעת דגל התורה. הרבה למדתי מרבותיי, ומחבריי – יותר מרבותיי; קל וחומר כשחבריי משמשים עבורי מודל ודוגמה. יושב-ראש דגל התורה, חבר הכנסת הרב משה גפני, הייתי ילד מתחת לגיל בר-מצווה כשנכנסת, כשנשלחת לכהן כחבר כנסת בבית הזה; תודה רבה על כך שאתה מעמיד לימיני את ניסיונך העשיר בחקיקה ובעשייה הציבורית. בזכותך כניסתי לתפקיד קלה בהרבה מכניסתך לפה לפני כשלושה עשורים. תודה מיוחדת לחבריי על הפרגון והליווי לכל אורך הדרך. כולם, ללא יוצא מן הכלל, בעלי ניסיון עשיר וותיק ממני הן בזירה המוניציפלית והן בזירה הארצית. אני מכיר היטב את הטעות הנפוצה שלפיה החברים ביהדות התורה הם כולם אותו דבר. אני יודע עד כמה זה מופרך. כל אחד בדרכו ובסגנונו המיוחד משמש עבורי סמל ודוגמה לעשייה הציבורית. חברי חבר הכנסת הרב יעקב אשר – יעקב אשר בלשוננו – ראש עיריית בני ברק לשעבר ובעל עבר חקיקתי עשיר, תודה על התמיכה והעזרה. חברי חבר הכנסת הרב יצחק פינדרוס, ראש עיריית ביתר עילית לשעבר, סגן ראש עיריית ירושלים עד לא מזמן, תודה על הפרגון ועל שיתוף הפעולה. בספר תהילים כתוב: "לעשות רצונך אלוקיי חפצתי ותורתך בתוך מעיי". גופו של אדם רגיל, מסביר רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל ספר התניא, ניזון ממאכל גשמי. הלחם הגשמי זן את הגוף, "כשמכניסו בתוכו" – "ונהפך שם להיות דם ובשר כבשרו". זה הסטנדרט, כך כולנו מתקיימים. אבל תלמידי חכמים, הלומדים ומתייגעים בתורה לשמה, מזינים את גופם ונפשם ברכיבים אחרים. "בידיעת התורה והשגתה בנפש האדם", כותב בעל התניא, "שלומדה היטב בעיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עימו – – – נעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים אין סוף, ברוך הוא – – –". אני חושב שהמילים האלו מסבירות הכול. הן מסבירות מה מביא חברי כנסת נמרצים וחכמים, מלאים וידע וניסיון, לשטוח שאלות הרות גורל בפני זקנים הספונים בביתם. המילים האלו מסבירות היטב את הזכות הגדולה שיש לנו בדורנו לראות את גדולי התורה שמנהיגים אותנו לאורך ימים ושנים מאריכים ימים על ממלכתם, הרבה הרבה מעל לדרך הטבע. גופם ניזון ממשהו אחר, "תורתך בתוך מעיי". רגע לפני שאסיים בתודה ובתפילה לבורא עולם ברצוני להודות לעקרת הבית של ביתי, רעייתי רותי המסורה, בראש ובראשונה על המסירות לגידול בנינו ובנותינו ועל תמיכתה ועמידתה לצידי בכל תפקיד בחיי, ואפילו בפוליטיקה. תודה לך, רותי. תודה להוריי היקרים, שגידלו במסירות אותי ואת אחיי ואחיותיי. מפאת השמירה על בריאותם בימים אלו אני משגר את תודתי מרחוק. אסיים בהודיה למי שהכול שלו וממנו, עד הנה עזרונו רחמיך וחסדיך. הודיה ובצידה בקשה: אנא, אל תיטשנו, אלוקינו, לנצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, ובהצלחה לחבר כנסת אליהו ברוכי. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בהצלחה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בהצלחה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> דברי ברכה – נפלה בחלקך ובחלקנו הזכות – מפי, אני חושב, הוותיק או ודאי אחד מוותיקי הבית שלנו, חבר הכנסת משה גפני, בכבוד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת הרב ברוכי, רעייתך שנמצאת כאן, שתחיה, בנותיך ומשפחתך. אגב, הנאום שלך היה נאום יוצא מן הכלל, ואני לא הרגשתי שמדובר על חבר כנסת חדש – ותיק ורגיל, עם הבעיות האקטואליות שאנחנו כולנו חווים אותן. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא יודע גם לעבוד, לא רק לדבר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, כן, תכף נדבר על לעבוד, אבל קודם כול נדבר על מה שראינו עכשיו, שמענו עכשיו. אגב, הייתה קצת פשלה בעניין הזה שאמרת שאתה נכנס לנעליו הגדולות של אורי מקלב. אתה, לנעליים גדולות? אדוני היושב-ראש, אליהו ברוכי הוא מטובי בנינו שנמצאים בדגל התורה – שנמצאים ביהדות התורה, אבל בדגל התורה. שנים רבות שהאיש עבר מאבקים קשים, הצלחות גדולות, ניסיונות לא פשוטים בעיר פתח תקווה, שהיא עיר ואם בישראל. יש שם ציבור שהרב ברוכי ייצג אותו עד לאחרונה, בטרם עזב את העירייה, ובאמת היו שם דברים שלא כל אחד היה עומד בהם. לא כל אחד היה עומד בניסיונות. פעמים רבות אתה גם מקבל ביקורת כשאתה נמצא במאבק, אתה מקבל ביקורת מהבית פנימה, אנחנו כולנו מכירים את זה, אנחנו יודעים. והוא עמד בזה בגבורה, בכבוד. הוא אמר את זה במהלך נאומו: הכול נעשה על פי דעת תורה. הכול נעשה באופן כזה שכל דבר הוא שאל. אצלנו זה יסוד מוסד בנושא של הקמת תנועה, מפלגה, שנמצאת במאבקים ציבוריים קשים. ועכשיו הוא בא לכנסת. אנחנו מאוד שמחים על העניין הזה. להערכתי ברבות הימים ירגישו את זה כולם, מכל המפלגות, גם כאלה שחלוקים עליו בהשקפת העולם. הוא איש נעים הליכות, הוא איש עם מידות טובות, הוא איש שהיכולות שלו – הכישרון שלו הוא כזה שאנחנו כולנו, אדוני יושב-ראש הכנסת, נתברך בזה. אני לא רוצה להאריך בדברים. אליהו ברוכי בא מהעם, מה שמוגדר "אנשים פשוטים". הוא לא בא מבית של חברי כנסת, הוא בא מהעם. ואנחנו קראנו בפרשת השבוע – דיברתי עם העוזר שלי על המציאות שבה אנחנו מעבירים הנהגה; בפרשת השבוע קראנו שמשה רבנו מעביר את ההנהגה ליהושע, ליהושע בן-נון. הקדוש ברוך הוא אומר לו: את ההנהגה תיתן ליהושע בן-נון. בגמרא, במסכת בבא בתרא, כתוב: "נוצר תאנה יאכל פריה". "פני משה כפני חמה", ככה אומרת הגמרא, ו"פני יהושע כפני לבנה". זקני הדור היו אומרים "אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה". ונשאלת השאלה, מה הבושה? מה הכלימה? יש סיפור – ובזה אני רוצה לסיים. הסיפור מדבר על עיירה שהיו בה אנשים עניים. והגיע לשם גביר גדול, עשיר גדול, והוא אמר להם: מי שיצטרף אליי יעשה כסף, ייסע איתי לעסקים. וכולם אמרו: טוב לנו ככה; עניים, אבל טוב לנו. עד שאחד קם ואמר: אני נוסע איתך. הוא נסע איתו, והוא חזר עשיר. וכולם שם התביישו, האנשים שראו אותו חוזר עשיר. למה התביישו ממנו? אמרו: צריך להתבייש מהאיש העשיר ההוא; אמרו: לא, אנחנו מתביישים מהאיש הזה. למה אנו מתביישים מהאיש הזה? מכיוון שהוא היה אחד מאיתנו, הוא היה עני כמונו, והיה לו אומץ, והוא הלך ונסע עם העשיר הזה, ונהיה עשיר. ממנו אנחנו מתביישים. העשיר ההוא – לא חוכמה, הוא בא מבית עשיר והכול. הגמרא אומרת שזקני הדור היו אומרים: אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה. המנהיג היה משה רבנו. יהושע היה מנקה שם, היה אחד מהאנשים ולא היה מעבר לעניין הזה. אבל כשהגיע הזמן של ההנהגה, הוא לקח את ההנהגה, הוא קיבל את ההנהגה. ואמרו זקני הדור "אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה". משה רבנו היה אור מעצמו, "כפני חמה" – לחמה יש אור שלה. יהושע "כפני לבנה", הוא מקבל את האור מהשמש, הוא מקבל את האור מהחמה. אמרו זקני הדור: אוי לה לאותה בושה, הרי כל אחד מאיתנו היה יכול להיות מנהיג. למה דווקא יהושע? הוא – היה לו את האומץ, הוא – הייתה לו ההנהגה, הוא הלך עם משה רבנו, הוא שאל אותו, הוא עשה את כל מה שצריך לעשות. הם לא יתביישו בעניין הזה, אבל כשהרב ברוכי יחזור לפתח תקטוה, הביתה, אז כל החבר'ה שם יסתכלו עליו: איך אתה זכית להיות בהנהגה הזאת, איך אתה זכית? הרי כל אחד מאיתנו היה יכול להיות; הוא היה כמונו, הוא אחד מהחבר'ה. אתם תראו את זה במהלך הכהונה שלו, והיא תהיה, בעזרת השם, כהונה ארוכה מאוד. אתם תראו איך הוא אחד מהאנשים – הוא חי את העם, הוא מכיר את הדברים, הוא מתמודד עם הבעיות האלה. פתח תקווה מפרגנת לך, אליהו. פתח תקווה גאה בך, אבל גם אנחנו גאים בך, אנחנו בכל הארץ. השם שלך נישא לשם ולתהילה. מה לעשות, אתה זכית. יש לך הרבה זכויות שבעטיין נהיית מנהיג, מנהיג בסדר גודל ארצי, מנהיג בסדר גודל של גדולי התורה, של גדולי התורה. ובעזרת השם, אני מברך אותך, ואני מברך את רעייתך ואני מברך את משפחתך, בבריאות טובה – שזו ברכה שהיום כולם זקוקים לה – ואתה באמת לקחת בדיון בסיעה את ועדת הקורונה, שהיא ועדה מאוד חשובה היום, יש לה משמעות רבה. אני לא יודע מה החלטתם בסוף עם הבריכות, אבל – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בינתיים הם עושים כושר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זו ועדה חשובה, מלבד הוועדות הנוספות שיש לך. אנחנו מברכים אותך כולנו. אם אני יכול לברך בשם יהדות התורה, בשם החברים שנמצאים כאן, בעזרת השם שתאריך ימים על ממלכתך, תהיה לך נחת מהמשפחה, מהילדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להודעה למזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת האתיקה בעניין הגשת הצהרות הון בתחילת הכנסת העשרים-ושלוש. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2) << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1340).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1341).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2), שתידון בדיון משולב ביחד עם הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020. יציג את הצעות החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. הצעות החוק הן כמובן לקריאה הראשונה. סגן השר כהן, בטרם תתחיל אני רוצה להזמין לכאן, הייתי אומר בזינוק נחשוני של ממש, את חבר הכנסת אליהו ברוכי. הינה, אך סיים לנאום את נאום הבכורה ועכשיו הוא בכובעו כסגן יושב-ראש הכנסת. אני מזמין אותו לבוא ולנהל את הישיבה. בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות, עכשיו נודע לי שאת הרב ברוכי אני מכיר הרבה שנים, אותו ואת משפחתו. דודו זה הרב אריה סולומון מאשקלון, מכיר? המשפחה ענפה וברוך השם אנחנו בקשרים עמוקים. אני מאחל לך הצלחה, הרב ברוכי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מוריי ורבותיי, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע מה אתם מרגישים, אני מרגיש רגעים היסטוריים. אני מניח פה את התוכנית של שר האוצר שאושרה בממשלת ישראל, של ראש הממשלה, הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2), והצעת חוק נוספת – אנחנו נעשה דיון משולב: התוכנית הכלכלית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020. אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה קשה מאוד. לצערי עדיין לא הפנימו שאנחנו נמצאים באחד הרגעים הקשים – אנחנו נמצאים בימי בין המצרים אבל אחד הרגעים הקשים שמדינת ישראל חווה. חסרה לי הסולידריות, חסרה לי האחדות. אנחנו באמת זקוקים לה מאוד. מוריי ורבותיי, העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה החדש. נכון להיום אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד המחלה, אין חיסון, לצערי, שבאמצעותו ניתן לצמצם את התפשטותה, ואין טיפול יעיל למחלה. מאז תחילת התפרצות נגיף הקורונה, ולצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף, הוטלו הגבלות שונות על פתיחת מקומות עבודה ועל התייצבות עובדים במקומות עבודתם, על פעילותם של מקומות הפתוחים לציבור, מסחר ועסקי בילוי ופנאי, וכן על מקומות ועסקים שבהם מתרחשת התקהלות משמעותית – כמו בתי כנסת, בתי מדרש – ומתקיים לגביהם חשש לבריאות הציבור. המגבלות האמורות שונו בהתאם להתפשטות המחלה והובילו לעלייה עצומה, עצומה, במספר דורשי העבודה, הבלתי-מועסקים והנעדרים זמנית מעבודתם, לפגיעה במשק, שצפויה להתבטא בצמיחה שלילית של כ-6% ביחס לשנת 2019, ולהשלכות פיסקליות משמעותיות מאוד נוספות. בכדי לסייע למשק להתמודד עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה יצאו שר האוצר והממשלה בתוכנית כלכלית נרחבת להתמודדות עם המשבר בארבעה רבדים מרכזיים: מענה מיידי למשרדי ממשלה, רשת ביטחון סוציאלית, המשכיות עסקית והאצת המשק. על רקע כל האמור, ובהמשך לתוכנית הכלכלית שנקבעה לחודשים הקודמים, גובשה תוכנית כלכלית נוספת לצורך סיוע ממשלתי למשק, על מנת לאפשר לו להתמודד עם המשבר הכלכלי העמוק שבו הוא מצוי עקב ההתמודדות עם נגיף הקורונה ולהקנות לו ודאות לטווח הבינוני, עד לחודש יוני 2021. טיוטת החוק כוללת את הצעדים השונים שנכללים בתוכנית הכלכלית הנוספת, ובכלל זה: 1. זכאות לדמי אבטלה – הענקת מענה סוציאלי לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום או שפוטרו בתקופה זו באמצעות הארכת הזכאות לדמי אבטלה לכל הזכאים עד לחודש יוני 2021; 2. מענק הסתגלות לבני 67 ומעלה – הענקת מענה סוציאלי לקבוצת אוכלוסייה זו שנפלטה משוק העבודה באופן פתאומי באמצעות המשך קבלת מענקי הסתגלות עד לתום שנת 2020; 3. סיוע לעצמאים – מתן מענק של עד 15,000 ש"ח אחת לחודשיים לעצמאים אשר נפגעו כתוצאה מההתמודדות עם משבר הקורונה, כרשת ביטחון סוציאלית אישית, בנוסף לסיוע שניתן לעסק, עד חודש יוני 2021; 4. סיוע לעסקים – הארכת מנגנון החזר הוצאות קבועות לעסקים אשר נפגעו ב-40% ומעלה, תוך הגדלת המענק המרבי ל-500,000 ש"ח – מענק שיגדל ל-500,000 ש"ח – לפעימה, והוספת זכאות לעסקים בעלי מחזור של עד 100 מיליון ש"ח שיעמדו בתנאים שנקבעו, עד לחודש יוני 2021; אדוני היושב-ראש, 5. הארכת האפשרות לחיילים משוחררים להשתמש בכספי הפיקדון האישי שלהם לכל מטרה, תוך הגדלת הסכומים שבהם יוכלו לעשות שימוש; 6. מתן אפשרות למי שצברו כספים בקרנות השתלמות למשוך אותם גם לפני שחלפה התקופה הנדרשת מיום הפקדתם לראשונה, מבלי שיחול עליהם מיסוי עודף, ככל שלא יעלו על סכום של 10,500 ש"ח, על מנת לאפשר להם מיצוי של מקורותיהם הכלכליים; 7. הגדלת ההוצאה התקציבית – הגדלת ההוצאה הממשלתית בשנים 2020 ו-2021 כדי לממן את הצעדים המוצעים לעיל, שנועדו לתת מענה למשק ולאפשר לו לצלוח את ההתמודדות עם משבר הקורונה, כאשר הגידול לא יהיה חלק מחישוב מגבלת ההוצאה לשנים הבאות, מעת שמדובר בהוצאות שצפויות להיות חד-פעמיות. בהתאם לחוק-יסוד: משק המדינה, בשנה שבה לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, כל עוד לא נתקבל חוק התקציב, תהא הממשלה רשאית להוציא כל חודש סכום השווה לחלק ה-12 מהתקציב השנתי הקודם בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. מכיוון שחוק-היסוד מגביל את האפשרות להוציא כספים, יש צורך לתקן את החוק, כפי שנעשה פעמיים בתקופה האחרונה, על מנת שניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לטובת התמודדות עם משבר הקורונה, וזאת על בסיס הסכומים הנדרשים לביצוע התוכנית הכלכלית שהצגתי כאן לפניכם. בתיקון המוצע נקבע כי הגדלת ההוצאה תשמש אך ורק לשם מימון ההתמודדות עם המשבר והצעדים שיש לבצע באופן מיידי ודחוף לשם כך. התיקון כולל הגדלה של ההוצאה הממשלתית לטובת הקורונה ב-25 מיליארד ש"ח נוספים. עודד פורר – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני בדיוק – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – קורא את החוק, מעיין בו לעומק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מאוד מוטרד. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבקש מכם, חבריי חברי הכנסת, לחוש את גודל השעה, לאשר את הצעות החוק בקריאה ראשונה ולהעביר אותן לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. יש עוד נקודה אחת, שמוביל אותה יושב-ראש תנועת ש"ס שר הפנים הרב אריה דרעי, לתת מענה סוציאלי גם למחוסרי יכולת לשם שמירה על רשת – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ביטחון תזונתי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רשת ביטחון תזונתי. כרגע זה נמצא בדיונים, ואני מאוד מקווה ששר הפנים יצליח להביא את זה לידי גמר וגם את זה נציג לפניכם. תודה רבה, חבריי חברי הכנסת. אנחנו פספסנו. למעשה הדיון הזה אמור היה להיות אתמול, כך שאנחנו בפיגור של 24 שעות. אני רק מבקש מכם לזרז את הדיונים בנושא, גם במליאה וגם בוועדת הכספים, ולהביא אותו לפה לקריאה שנייה ושלישית, שנוכל לצאת לדרך. תודה רבה. בשם ה' נעשה ונצליח ונתבשר בשורות טובות. כפי שאמרתי, תקופה לא פשוטה אבל עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לאדוני סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. אחריו – חבר הכנסת מתן כהנא. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב בראש, ראשית, ברכות ומזל טוב על תפקידך החדש וגם על נאום הבכורה המוצלח והמבריק. יישר כוח. תמשיך להצליח. מוריי ורבותיי חברי הכנסת נכבדים, חז"ל אמרו על ישראל, "אף על פי שחטא, ישראל הוא". כלומר, גם יהודי שעשה עבירה כזו או אחרת, בכל מצב שהוא הוא נקרא עם ישראל וצריכים גם כן להגן עליו, על הזכויות שלו, עד כמה שאפשר. אני רוצה לדבר דווקא על נושא האסירים בישראל, זאת גם בגלל שבהמשך יהיה דיון מאוד מקיף בנושא האמצעים הטכנולוגיים. שלשום ביקרתי בכלא קציעות יחד עם יושבת-ראש הוועדה למאבק בקורונה הגב' שאשא ביטון. היינו שם יחד, ראינו את המצב של האסירים בישראל. בלי ספק, זאת נקודה מאוד כואבת. במשך שנים הייתי בבתי כלא, לא בתור אסיר אלא בתור חזן, בתור פעיל ציבורי שמגיע שמה לדרוש ולתת שיעורים והרצאות. התנאים שם באמת לא קלים. אני מבין שהם עדיין נמצאים בענישה, אבל אחרי הכול יש גם את הצד האנושי שלנו, של העם היהודי, שצריך להתחשב. כפי שציינתי, חז"ל אומרים: "אף על פי שחטא – ישראל הוא". יש דברים שאי-אפשר למנוע, כמו אותם דברים שהבאתי לכאן כשאילתה לשר התקשורת בעבר בנושא כרטיסי החיוב של אסירים. הזמן בכרטיס הוא מאוד מועט אבל המחיר שלו מאוד גבוה מול כל מיני תוכניות בעולם התקשורת. חייבים לבוא לקראתם. השר הסביר לי בזמנו שיש מכרז ושהוא ינסה לפתוח את המכרז אבל לא ראינו התקדמות בנושא הזה. אני מרבה לשוחח בטלפון עם אסירים שמתקשרים אליי. אני מאוד שמח לשוחח איתם ולשמוע את המצוקות שלהם. אחת המצוקות שהם דיברו איתי עליהן – ואני מעלה את זה גם כאן וחשוב שידעו מהנושא הזה חברינו בכנסת – המיזוג בחדרים. יש חדרים שיש בהם שבעה, שמונה אסירים עם שני מאווררים. זה פשוט בושה וחרפה, אסור שדבר כזה יקרה. למרות שהם מרצים עונש צריכים להיות גם אנושיים. לא היינו עושים את זה לבעלי חיים. אני זוכר שבאחד הדיונים ניסו להביא לכאן איך מובילים את בעלי החיים. יש כאן הרבה אנשים שיש להם דאגה לזכויות הבהמה, לזכויות החיות – תנו לחיות לחיות – אז אני חושב שנדרש מינימום לתת לאנשים, למרות עברם הפלילי שעל כך הם מרצים את העונש, והיום מזגן זה בכלל לא תנאים. הדבר האחרון שאני רוצה לומר זה מילה טובה לשירות בתי הסוהר וגם למפקד העומד בראשם, הלוא הוא אשר וקנין, על עבודה מצוינת במניעת חדירת הנגיף לשערי בתי הכלא. לאסירים המשתחררים אני רוצה לאחל תמיד: שלום ולא להתראות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. חברת הכנסת סונדוס סאלח נמצאת פה? בבקשה. אחריה יעלה ויבוא חבר הכנסת מתן כהנא. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הוא עולה, סליחה. בבקשה, חבר הכנסת מתן כהנא, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות חמות לרגל תפקידך החדש גם כיושב-ראש פה וגם כחבר כנסת. אני פונה לשר האוצר וליושב-ראש ההסתדרות, ואני רוצה לדבר על העובדות הסוציאליות. אדוני שר האוצר, האם אתה יודע שיש 1,000 תקנים פנויים של עובדות סוציאליות? בשיא האבטלה יש 1,000 תקנים שאף אחד או אחת לא רוצה לבוא לאייש אותם. האם, אדוני שר האוצר, אתה מבין את המשמעות של 1,000 תקנים פנויים? האם אתה מבין שזה גורם לזה שעובדת סוציאלית לפעמים אחראית על 400 מקרים? זה אומר שאם היא מבקרת 16 מקרים ביום היא מגיעה פעם בחודש לכל אחת מהמשפחות הקשות והמקרים הקשים האלה. האם אדוני שר האוצר יודע ש-85% מהעובדים והעובדות הסוציאליות חווים אלימות במהלך עבודתם? אדוני שר האוצר, היום ביקרו בלשכתי שתי עובדות סוציאליות. אחת מהן היא אושרית כוכבא, עובדת סוציאלית קהילתית בירושלים עם ותק של עשר שנים. אני מחזיק פה את טבלת דירוג השכר של העובדים הסוציאליים. אדוני שר האוצר, האם אתה יודע שלפי הטבלה הזאת אושרית גם בעוד 40 שנה לא תגיע לשכר מינימום? עובדת סוציאלית קהילתית לא תגיע גם אחרי 40 שנות ותק לשכר מינימום. יחד איתה ביקרה בלשכתי גם מיכל חזן, שהיא ראש צוות. היא כבר 18 שנה במקצוע. האם אדוני יושב-ראש ההסתדרות יודע שלפי הטבלה הזאת רק בעוד שמונה שנים – אחרי 26 שנות עבודה – מיכל תגיע לשכר מינימום? יושב-ראש ההסתדרות, למה אתה מונע מהעובדים והעובדות הסוציאליות את קרן השביתה? אחר כך אל תספרו לנו שאתם בעד החלשים. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מתן כהנא, תודה רבה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אמרו חכמים שרק חכם לא נכנס למקום שפיקח יכול לצאת ממנו. ראש הממשלה נתניהו, שהזמין את כל מנהיגי העולם ללמוד ממנו ולהסתכל איך הוא יצא ממשבר – הוא נכשל בפעם הראשונה והשנייה, ועכשיו הוא מתכונן לעוד ניסוי אחד גדול. כבוד ראש הממשלה, אנחנו לא עכברי מעבדה, אנחנו בני אדם, ואין מקום כאן לניסוי וטעייה. כאחת שהתרוצצה פעמים רבות בין מעבדות לביולוגיה ובין ניסויים אני אומרת לך: כדי להצליח בניסוי כלשהו צריך לשמר גורמים קבועים וצריך לדאוג לשינוי רק של משתנה אחד – ובהקשר שלך ושל הקורונה זה למנוע את ההתקהלות. כדי להיכנס לעוד ניסוי אחד גדול ולהכניס את האנשים לעוד סגר אחד גדול צריך להבטיח להם מייד רשת ביטחון כלכלית, חברתית ובריאותית. הנתונים זועקים לשמיים. אנשים מחוץ לבית הזה במצוקה כלכלית אחת גדולה. רק טמטום יכול לעשות אותה שיטה, לחזור עליה שוב ולצפות לתוצאות אחרות ושונות מהפעם הראשונה. אתה מכין קרקע לפשיעה, לשוק השחור, לרצח, למלחמה אזרחית, וזה קרוב, אם לא נפעל מיידית להגן על אנשים ולספק רשת ביטחון חברתית וכלכלית. לפני שנכנסנו למליאה היינו בוועדת הפנים בדיון על נצרת. הגיע ראש עיריית נצרת עלי סלאם. הוא זועק ומציג את הבעיה, המשבר הגדול שנוצר בעיר נצרת בעקבות משבר הקורונה. ואנחנו עומדים בפני משבר נוסף – אפליה בתקצוב ובתעדוף, למי לתת יותר תקציב מכל יישוב אחר. לטבריה, לאילת ולצפת ניתנו תקציבים, לנצרת – לא. נחשו מה המכנה המשותף בין טבריה, אילת וצפת ולא קיים בנצרת? נצרת היא עיר ערבית והשאר הן לא ערים ערביות. אם אנחנו לא נציל ונשקיע מייד בנצרת, שהיא עיר כל כך חשובה ומרכזית בחברה הערבית, אנחנו נמצא שם כר לפשיעה, לרצח ולבעיות בשוק האפור. לפני זה היינו בוועדת הכלכלה שדנה על התחבורה הציבורית. מי שמציע לנהגים לקבל כסף מזומן ביד מהקשישים מסכן את החיים גם של הנהגים, גם של הנוסעים וגם של הקשישים. מי שרוצה לתת נדבות לקשישים ומי שבאמת רוצה לסייע להם, שייתן להם לעלות לתחבורה הציבורית בלי לגבות מהם כסף. נהגים מפוטרים, נהגים הוצאו לחל"ת ופוטרו לא כדין – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת סונדוס סאלח, נא לסיים. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – והם הגיעו לפת לחם בלי אוכל בבית. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סונדוס סאלח. יעלה ויבוא חבר הכנסת אליהו חסיד – הוא לא נמצא. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני רוצה לפנות לציבור הרחב ולבקש לאחד את המאבקים הכלכליים מול הממשלה. מזה שלושה חודשים אנחנו עדים וגם שותפים לכל מיני הפגנות, אם זה של עובדות סוציאליות או אנשי התרבות או עצמאים או רשויות מקומיות או תיירות, כמעט כל תחום ותחום. הכוח שלנו הוא אם נצליח לאחד את המאבקים למאבק של לא פחות ממיליון אזרחים שמפגינים יחד מול הממשלה הזו. הפגנה כזו, רק היא עשויה לשנות את המצב הנוכחי. אנחנו גם יכולים ללמוד מהמחאה החברתית של שנת 2011. מחאה כל כך חשובה אבל שלא הניבה פירות, ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה. אני חושב שמכמה סיבות: אחת, זו הייתה מחאה שלא קשרה בין הדברים – בין המדיני-פוליטי לבין החברתי-כלכלי. היא אמרה: תנו לנו לדבר בצורה מאוד קונקרטית. וזו טעות. הרי בתקציב המדינה יש משהו כמו 400 מיליארד שקלים, והשאלה היא לאיפה הכסף מועבר, מאיזה למקום לאיזה מקום. במקום שחצי מהתקציב יועבר למה שנקרא ביטחון, הוא אמור לעבור לשכבות המוחלשות. לכן צריך לקשור בין הדברים. הבעיה השנייה הייתה שהמחאה הייתה די חד-לאומית, כמעט רק יהודית. אנחנו השתתפנו. אני אישית השתתפתי, ואפילו ישנתי בשדרות רוטשילד בתוך מאהל, אבל זו הייתה מחאה די חד-לאומית. הבעיה השלישית, היא הייתה מחאה די של מעמד הביניים, אפילו אפשר לומר של מעמד הביניים האשכנזי, ובגדול בתל אביב רבתי – למרות שגם בעיירות פיתוח השתתפו, אבל זה לא היה די ברור ודי בשותפות של כולם יחד. הבעיה הרביעית של המחאה החברתית הייתה שלא היו בה יעדים ברורים. זה מזכיר לי כל מיני מאבקים. אפשר לדבר, למשל, על המאבק בוואדי סאליב, על הפנתרים השחורים, ובעולם – למשל על 1848, המאבק של העמים באירופה. אם אין יעד ברור, זה עלול להיכשל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, נא לסיים. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן אני מפה קורא לכל המפגינים – אם זה עצמאים, אם זה תיירות, אם זה תרבות, אם זה רשויות מקומיות – לאחד את המאבקים ולהגיע למילון מפגינים ביחד. רק כך אפשר לשנות את סדר העדיפויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, תודה רבה. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני כן בעד מענקים לעצמאים וכן בעד מענקים לעסקים קטנים, אבל אי-אפשר לעבור על החוק הזה ולא להתייחס לפגמים ולהסתייגויות שיש לנו על החוק הזה, שממשיך להתעלם מהמצוקה של הצעירים בין גיל 18 לגיל 20, ואי-אפשר להתייחס לחוק הזה בלי להסתכל על העוול שנעשה לעיר נצרת ולאי-הקצאה – שום תקציבים ושום משאבים לעיר כה גדולה, עיר שמושתתת בעיקר על תיירות. אני מגיעה לכאן אחרי ישיבה לא פשוטה בוועדת הפנים, שיזמתי אחרי המצוקה, וראינו את המצוקה המתמשכת של העיר נצרת ושל התושבים של העיר נצרת ושל התיירות בעיר נצרת ושל העסקים בעיר נצרת; ישיבה שהשתתפו בה עוד הרבה חברים מהרשימה המשותפת וגם ראש עיריית נצרת עלי סלאם, אבל לצערנו לא ראינו עוד חברי כנסת שמגיעים לוועדה כזו, שעוסקת בעיר נצרת ובקידום המשאבים והסיוע הכלכלי לעיר נצרת. זה כאילו רק העניין של הרשימה המשותפת ושל הח"כים הערבים. ברור לנו שנעשה עוול היסטורי כלפי העיר נצרת. שנים על שנים חסכו לגבי העיר נצרת במשאבים ובתקציבים, וגם עכשיו, בצל משבר הקורונה, אנחנו רואים שמעבירים ומקצים תקציבים לעיר טבריה ולעיר אילת, ובמקביל מה מקבלת נצרת? אפס. אפס תקציבים מקבלת נצרת. עיר תיירותית, העיר הערבית הכי גדולה במדינה, העיר שיש לה מעמד גם דתי, גם תיירותי וגם תרבותי מקבלת אפס תקציבים לאור משבר הקורונה. אנחנו מדברים על עיר שנשענת בעיקר – כ-50% מהכנסות העיר נשענות על תיירות, גם תיירות חוץ, גם תיירות פנים. אנחנו יודעים טוב מאוד שכל ענף התיירות קרס, ובעקבותיו גם האנשים שעוסקים בתחום ובענף הזה קורסים. יש זעקה של כלל תושבי נצרת. אנחנו מנסים לשים את זה על סדר-היום, ואני אומרת במפורש שזה בושה שמפקירים את העיר נצרת. זה בושה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה לחברת הכנסת היבה יזבק. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברים יקרים, משברים כלכליים שינו סדרי עולם. משברים כלכליים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה, לפחות במאה העוברת, ב-100 השנים שעברו, היוו תשתית לשינוי מהותי ביחסי הכוח, בעיצוב היחסים הבין-לאומיים ובעיצוב משטר פנימי של מדינות, במיוחד משברים שהיו בחוץ, או בזירה הכלכלית הבין-לאומית. כך היה במשבר בשנות העשרים, אחר כך במשבר בשנות השלושים, והשיא היה במלחמת העולם השנייה, וסדר עולמי כלכלי חדש התהווה לאחר השברים. גם בשנות השבעים, דרך אגב, משבר הנפט שינה המון בזירה הכלכלית העולמית והפנים-מדינתית. בישראל עד כה משברים כלכליים לא שינו סדרי עולם או היוו תשתית לשינוי פוליטי מהותי, כי הממשלה – המשטר – הצליחה למצוא פתרונות, בזירה הבין-לאומית בעיקר. במשבר הנוכחי, חברים יקרים, אין ברירה ואין תשובה לממשלת ישראל. הממשלה – שרי הממשלה – אינה יודעת מה לעשות, כפי שאנחנו רואים ונתקלים יום-יום בוועדות בהחלטות הפזיזות, בהחלטות הזמניות, שמשתנות כל יום. אין לה באמת ראייה ותפיסה מה לעשות. אין כיוון אמיתי להתמודד עם ההשלכות ארוכות הטווח של המשבר – שאנחנו בראשיתו, אנחנו בתחילת המשבר הכלכלי. אם מישהו חושב שהאבטלה היום היא השיא, הוא טועה. אם מישהו חושב שהמשבר בעסקים שאנחנו עדים לו היום – הוא טועה. אנחנו בתחילתו של משבר כלכלי עמוק, שתוצאותיו יהיו סגירת העסקים, במיוחד הקטנים שסובלים מבעיות תזרים ומבעיות איתנות פיננסית, המשך באבטלה הגואה, המשך בבעיית החזר הלוואות ומשכנתאות, ויכול להיות שבנקים יושפעו מזה. במציאות הזאת, כמו תמיד, החלשים ישלמו יותר – המוחלשים, בעצם, לא החלשים. המוחלשים, שאין להם את הכלים, אין להם את הכוח, אין להם את המנגנון ואין להם את הניסיון והידע איך לצאת מהמשבר הזה ישלמו ראשונים, וישלמו בצורה חזקה וכואבת ביותר. ולצערי האוכלוסייה שאני מייצג, האוכלוסייה הערבית, היא האוכלוסייה המוחלשת, נטולת כל מנגנונים או כל מנופי השפעה כלכלית, נטולת הון עצמי, נטולת אמצעים; כי לא נשארו לנו קרקעות, ולא התאפשר לנו להקים חברות, לא התאפשר לנו להקים בנקים, לא התאפשר לנו להקים חברות ביטוח, חברות פיננסיות שיתופיות. אין לנו קשרים עם בנקים בין-לאומיים, אין לנו אפשרות לגייס הון. רוב המועסקים מועסקים בכלכלה הישראלית, ורק שליש מהנשים הערביות מועסקות בכוח העבודה. אנחנו מתחילים את המשבר בצורה נחותה, מתחילים את המשבר במצב קשה ביותר. אין לנו אפשרות להתמודד עם החזקים, שיש להם קשרים, שיש להם אמצעים ויש להם יכולת לעצב את המדיניות הכלכלית. לכן, חבר'ה, אנחנו חייבים לדאוג לאוכלוסייה הזאת. חייבים לייצג את הכאב שלה. חייבים לייצג הן את נצרת, הן את אום אל-פחם, הן את הנגב, המשולש, השפלה. כל הכפרים והיישובים הערביים סובלים מבעיות כלכליות. סובלים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אנטאנס, בבקשה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה שהאופוזיציה עכשיו דואגת מאוד לזמן. אנחנו נדאג לאוכלוסייה החלשה והמוחלשת, ונהיה לה פה ונחפש אמצעים להגן עליה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. אחריו יעלה ויבוא חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר הובא חוק ההסדרים לדיון בממשלה, ובמסגרתו כלל נתניהו מהלך אנטי-סביבתי חמור מאין כמוהו, שבעבר הוא ניסה לקדם אבל נבלם: חוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית מחסל לחלוטין את חוק אוויר נקי, שחוקק בשנת 2008 במטרה לצמצם את זיהום האוויר במדינת ישראל. אני יכול לעבור על כל הסעיפים אבל אתמקד בשכיות החמדה, בקרם דה לה קרם של סעיפי האבסורד בחוק הזה. החוק הזה הופך את היוצרות. הוא קובע שמפעלים מזהמים לא יחויבו לבחור את הטכנולוגיה הטובה ביותר על פי דרישות המשרד, כפי שמתקיים כיום; הם אלה שיבחרו את הטכנולוגיות, והמשרד להגנת הסביבה רק יאשר. בדיוק הפוך מלשון החוק משנת 2008. חברותיי חברי הכנסת, חוק ההסדרים מניח הנחת יסוד שבעל מפעל מפוקח אינו בן אנוש אלא מלאך שנשלח אלינו משמיים. הוא באופן ודאי יבחר טכנולוגיה שהיא הטובה ביותר, גם אם היא יקרה יותר מהטכנולוגיות האחרות. מדהים, אבל לא מפתיע. ממשלת נתניהו, שעושה כל שביכולתה לעקר את הכנסת הזאת מסמכויותיה, רוצה כעת לעקר את המשרד להגנת הסביבה ואת הפקידות שלו – מלעשות את עבודתם. אבסורד נוסף הוא שכל מפעל מזהם שלא יהיה שבע רצון מההחלטה של פקיד ממונה יפנה ישירות למנכ"ל. כלומר, איפה תמצאו פקיד ממונה זוטר שירצה להסתבך בפנייה מעל הראש שלו למנכ"ל, כשבלשון החוק כבר כלול האיום נגדו? ואני רוצה לומר כאן בקול ברור – האיש שעומד מאחורי החוק הזה הוא לא אחר מאשר בנימין נתניהו. בישיבת השרים שהתקיימה ביום חמישי האחרון, ברחו – אין מילה אחרת, ברחו – השרה גילה גמליאל ושר המשפטים אבי ניסנקורן מהאחריות שלהם לטובת הציבור, ויחד איתם, כמובן, כל שרי כחול לבן. וזה אפילו חרוז. כל מי שהסביבה ובריאות הציבור חשובים לו חייב כעת לקום מהכורסה, להניח את המקלדת ולהצטרף למחאה הכללית. זה לא משנה אם אתם ימין ושמאל, הבריאות שלכם ושל המשפחות שלכם חשובה יותר מהאינטרסים הנסתרים של נתניהו. עכשיו למחאה, לגשרים, לכיכרות, לצמתים, כי נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים עד שהוא יתפטר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר, תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול ברכותיי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בהצלחה. חברי הכנסת, ענבל טויזר, כתבת N12, פרסמה היום מכתב של מישהי בשם יסמין, שזה שם בדוי. היא בעלת עסק למוצרי אומנות והיא גם שורדת סמים וזנות. ההכנסות של יסמין נפגעו קשות מאז התפרצות הנגיף, והיא שלחה מכתב לשרי האוצר והרווחה. אני מצטט מהמכתב שלה כך: "בבקשה תעזרו לי לעזור לעצמי ולעסק שלי. אני לא רוצה לחזור לאיפה שהייתי, אך אני לא משלה את עצמי ויודעת שברגע של לחץ וחוסר יכולת לשרוד יותר אני עלולה להגיע לשם, כי זה הדבר היחידי שאני יודעת". מי שאשם בהידרדרות הזאת של אותה אישה, ששרדה תופת ועומדת עכשיו על הרגליים – מי שאשם בכך זה לא נגיף הקורונה; מי שאשם בכך זאת הממשלה, כי לממשלה יש אחריות, לנגיפים אין. קריסה של אנשים, האנשים המוחלשים ביותר, של עסקים קטנים, של עצמאים ובמיוחד של שכירים קשי יום – הקריסה שלהם היא תוצאה בלתי נמנעת לא רק של סגר או של מגבלות בריאותיות; היא תוצאה של ממשלה ושל מדיניות שכבר ארבעה חודשים מפקירה את הציבור, לא משחררת כסף חיוני. הקורונה לא באה עכשיו בהפתעה, היא כאן כבר מחודש מרץ, עוד מעט יום הולדת חמישה חודשים. כשאנחנו מתייחסים, במירכאות, ל"תוכנית הכלכלית", שראויה לשם "קלקלית", בקו"ף, לא בכ"ף – התוכנית הזאת של נתניהו ודומיו היא רעה, היא תוכנית שפוגעת בציבור הנזקק ביותר. אני רוצה, מפאת קוצר הזמן, להתייחס לנושא גם בהקשר הזה של העובדות הסוציאליות, משום ש-89% מהעובדים הסוציאליים הן עובדות. ואני רוצה לתת כאן עוד דוגמה. בכתבה של הדר גלעד, שפורסמה בידיעות אחרונות לפני יום-יומיים, מסופר המקרה הבא: אברה קאסה, בן 50, הוא אב לחמישה מנתניה. אברה מספר שהבן הקטן מהמשפחה הוצא מהבית לפני חמש שנים, כשהיה בן שלוש וחצי. הוא הוצא בשל העובדה שאימו הייתה במצב נפשי קשה בעקבות משבר במשפחה. מחר הייתה אמורה להתכנס ועדה שתקבע אם האם כשירה שוב לטפל בילד. בשל השביתה הוועדה נדחתה למועד לא ידוע. המשפחה הזאת מחכה חמש שנים לילד שלה, והילד שמגיע מדי סוף-שבוע לבקר מחכה ומשתוקק גם הוא לשוב לידיים של אימו. כעת אין עובדות סוציאליות – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת, שים לב לשעון, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. אם תרשה לי עוד, ממש לא ארוך. – – אין טיפול בהוצאת ילדים כדי לשמור עליהם ואין טיפול בהשבה של ילדים להורים שלהם כאשר הם מוכנים לקבל אותם. אברה אומר שהוא ואשתו אמנם מאוכזבים אבל תומכים במאבק של העובדות הסוציאליות. הוא אומר שהעובד הסוציאלי של המשפחה עושה עבודת קודש ושבלעדיו המשבר במשפחה היה נמשך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, שים לב. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> באמת משפט אחרון, ברשותך. הוא אומר על העובד הסוציאלי שלהם: "אף אחד לא היה בצד שלנו. הוא בן אדם מדהים ולטובת המשפחה". את הכספים הממשלה מעבירה לטייקונים ולא לאלה שבאמת זקוקים להם. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר יעלה ויבוא. לרשותך שלוש דקות. השעון עוד לא עובד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה קודם לאחל לך בהצלחה, אחרי זה תתחיל להפעיל את השעון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה אתה ממהר? קודם כול, אני רוצה לאחל לך בהצלחה בתפקידך כסגן יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תוסיף לנו הרבה בנשיאות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בעזרת השם. תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, למען הגילוי הנאות, קודם כול אני רוצה להגיד: אני בעצמי רוצה לדבר על תנועות הנוער וארגוני הנוער היום, אבל אני גם ייסדתי תנועת נוער לפני קרוב ל-20 שנה, שהיא היום התנועה הרביעית בגודלה בארץ. רק הנוער העובד והלומד, הצופים העבריים ובני עקיבא לפניה מבחינת גודל. לפני חמש-שש שנים ייסדתי את ארגון הצופים הדרוזים, בני מערוף. אבל אני היום לא נושא בשום תפקיד, לא בארגון הנוער ולא בתנועת הנוער, לכן אני מרשה לעצמי לדבר על תנועות הנוער וארגוני הנוער. אני לא רוצה לדבר על הפעילות הערכית-החינוכית החשובה שעושות תנועות הנוער, אני רוצה לדבר על מה שקורה עכשיו באמת – עצירת כל פעילות תנועות הנוער וארגוני הנוער, פעילות הקיץ. זה אומר שבמקום שהחניכים יהיו בסניפים, יהיו בפעילות מסודרת, הם נמצאים בפארקים היום, נמצאים בכבישים. אין השגחה, אין מי שיגיד להם: תשימו מסכה, בואו נעביר פעילות, בואו נפעיל אותם בצורה כזאת ואחרת. זה – 1. אני אמרתי כל הזמן: ממשלת השלוף; זה באמת ממשלת השלוף. 2. אין קורסי מד"צים – קורסי מדריכים. הרי המדריכים שהיו סיימו בית ספר, חלקם הולך להתגייס לצבא, חלקם ממשיך בלימודים, אז יהיה מחסור אדיר במדריכים בשנה הבאה. בהתחלה אמרו שיש אפשרות לעשות קורסי מדריכים בתוך הסניפים, בקבוצות של 20 – אפילו את זה ביטלו – עם מרחק של 2 מטר בין חניך לחניך, עם פעילות בחוץ. החלטה בשלוף; אמרו: גם את זה אנחנו לא מאשרים. לכן אני פונה לשר – אני לא יודע לאיזה שר לפנות, שר החינוך או השר להשכלה הגבוהה, כי הם בעצמם עדיין לא יודעים מי צריך להוציא ולטפל בתנועות הנוער. אז אני פונה לשר הממונה על תנועות הנוער: לפעול מול משרד הבריאות להחזיר את פעילות הנוער בקיץ. אני רוצה להתייחס גם לנקודה של העברה ממשרד למשרד. חבריי חברי הכנסת, העבירו את תנועות הנוער וארגוני הנוער ממשרד החינוך למשרד חדש. אמורים להעביר את התקציב של 2019 לכל תנועה ולכל ארגון, לפי תקציב של 2019. לא; לקחו את תקציב 2019, העבירו חלק ממנו – קיצצו אותו ב-30% – העבירו אותו, והחליטו שלא מעבירים יותר מ-40% לתנועות ולארגונים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת, שים לב. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה אומר קריסה כללית של ארגוני הנוער ותנועות הנוער. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם כאן אני פונה לשר הממונה: תדאג, תפעל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה פרויקט לאומי, תנועות הנוער וארגוני הנוער. נמצאים בתוכם היום מעל 700,000, רק בתנועות הנוער יש יותר מחצי מיליון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת, תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אל תיתנו לחצי מיליון חניכים להסתובב בקיץ בפארקים במקום שיסתובבו בסניפים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת ישראל אייכלר – לא נמצא. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני מאחל לך הצלחה. בדיוק נפלת לכנסת ובדיוק ישבת על כיסא היו"ר, אז בהצלחה שיהיה לך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים בעיצומו של גל שני של קורונה, והנתונים של ההדבקה ברחבי הארץ הם מאוד מאוד מדאיגים והם לא פוסחים על אוכלוסייה x או y או z. דווקא בתקופה הזאת, שהחברה בכלל והחברה הערבית בפרט עוברת תקופה מאוד קשה, בשל אובדן מקומות עבודה אצל אנשים רבים מהגל הראשון של הקורונה – דווקא בתקופה הקשה הזאת במערך האכיפה ממשרד האוצר מצאו להם זמן לרדוף את האנשים, להסתובב ביישובים, לחלק קנסות בסכומי עתק על שימוש חריג של מבנים ומחסנים, והם עושים את זה בהרבה מאוד מקומות, בצפון, במרכז או במקומות אחרים. אז כל הזמן צעקנו שאנחנו מבקשים פגישה על תכנון. ביקשנו שהמשרדים ישתפו פעולה עם הרשויות כדי לתכנן את כל המקומות שאנשים בונים בהם על האדמה הפרטית שלהם, כאילו ללא רישיון בנייה – בגלל שהאזור אינו נמצא בתוך התוכנית. אבל עד עכשיו כל הגורמים הרלוונטיים שמים מקלות, אינם משתפים פעולה עם ראשי הרשויות ועם גורמי התכנון המקומיים. לא משתפים איתם פעולה, ואז אנחנו נמצאים בתוך תהליך שבו אנשים נאלצים לבנות, כי לא מכניסים את האדמה שלהם לתכנון, ואז באים אנשי מערך האכיפה לרדוף אותם ולחלק להם סכומי עתק. וזה מביא אותי עוד פעם למסקנה שכנראה מישהו בממשלת ישראל – ואני אומר את זה שנית: כנראה מישהו בממשלת ישראל החליט להביא לעימות אלים עם החברה הערבית. ואני אומר את זה שוב ושוב: אם אנחנו לא מתעוררים בזמן, לא תהיה ברירה אלא להביא לעימות אלים, ואנחנו, אף אחד מאיתנו לא רוצה את זה. שיפסיקו כבר עם מסע הרדיפה, עם המסע הזה של ההרס, כי מי שהורסים לו את הבית שלו – הורסים לו את החיים שלו, ואיש אינו יכול להתקיים כשהרסו לו את החיים שלו. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ווליד טאהא. יעלה ויבוא חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, קודם כול ברכות על הנאום המדהים ועל התפקיד החדש. הצלחתך היא הצלחתנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני השר, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, מונחת היום כאן לפני החברים בכנסת תוכנית כלכלית, תוכנית חשובה, ללא שום ספק, שבעידן הקורונה אין ספק שהיא ערך מציל חיים. אנשים הגיעו לפת לחם. יש כאן תוכנית שנותנת רשת ביטחון לשכירים, רשת ביטחון לעסקים, רשת ביטחון לעצמאים. אבל חסרה כאן עדיין רשת ביטחון שקוראים לה "קרן הערבות", רשת ביטחון תזונתי. שר הפנים והפריפריה, הנגב והגליל, השר מכלוף אריה דרעי, הגיש תוכנית לאוצר, ואני יודע ששר האוצר תומך בה, אבל עדיין לצערי – ואני קורא כאן לפקידי האוצר להיות קשובים לאזרח, להיות קשובים לאותם אזרחים שאין להם לובי, אין להם מי שיקים להם מאהל מחאה כאן ממול, ולא הקימו להם רשת. אותם השקופים – אנחנו נהיה להם כאן לפה, בכנסת ישראל. התוכנית שהוא מציע היא תוכנית סיוע למוחלשים שתינתן באופן דיפרנציאלי על פי מספר הנפשות במשק הבית, דרך הרשויות; תוכנית שתיתן שוברים למזון, לדברים הבסיסיים לכל אחד ואחד לפי מספר הנפשות, למשפחות חד-הוריות, למשפחות ברוכות ילדים, לכל המגזרים. אותם האנשים, אין להם פה. קרן הערבות הזו, שיהיה רצף של ביטחון תזונתי, היא ערך חשוב ביום הזה, ואני קורא לפקידי האוצר, אם זה לחלק המשפטי שם ולכולם – וידידי סגן שר האוצר שהגיש כאן את התוכנית גם מנסה להילחם ולדאוג לכך שאני לא יודע מה מבחינת הקריאה הראשונה כשזה עובר כאן, אבל שהתוכנית הזו תגיע בסופו של דבר ליישום. אין ספק שאותם השקופים מחכים להיות המוגשים על השולחן. מדובר בתוכנית שהיא פיקוח נפש. אומנם אסור להציג מעל לדוכן, אבל זו התוכנית ששר הפנים הציג אותה בפני הממשלה והוא נלחם עליה. אנחנו כאן, תנועת ש"ס – סיעת ש"ס תהיה כאן לפה למען אותם מוחלשים, והיא תיתן קרן ערבות ורשת לביטחון תזונתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אוריאל בוסו, תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, ברכות, אני מקווה שתצליח בתפקידך למען עם ישראל. אני רוצה לדבר על שתי נקודות שאין כאן, או על נקודה אחת מרכזית שאין כאן, שבאה לידי ביטוי אולי בשני תחומים, וזו הרגל של הצמיחה. הצעת החוק הזו באה להגיד: אנחנו רוצים לתת סיוע – סוף-סוף, באיחור של חמישה חודשים כמעט – למשק הישראלי ולאנשים שנותרו מדממים לצד הדרך. בתוכה, וזה מחויב המציאות – אי-אפשר להביא תוכנית כזו בלי להביא בצידה איך אנחנו לוקחים את המשק והופכים אותו למשק צומח. ובתוך התוכנית הזאת יש מונח בדיני חברות ובחברות שנסחרות שנקרא "מניית רעל", אני מניח שאת מכירה את זה, חברת הכנסת והשרה פרקש הכהן – מכניסים פה איזשהו משהו שלכאורה נראה נהדר אבל מדובר ברעל ומדובר באירוע שכמו שעושים אותו יפגע בצמיחה במשק ויפגע בסוף בעובדים, בשכירים, בעצמאים ובבעלי העסקים, וזה החל"ת. התוכנית של החל"ת, שהייתה נכונה לשעתה – ברגע הראשון המגפה תפסה אותנו, היינו צריכים להגיב מהר; התגובה הראשונית הוציאה את האנשים לחל"ת ואמרה להם: אוקיי, תצאו – אני מוכן לקבל את זה. הייתה הערכת מצב, זה היה נראה הדבר הנכון בשעתו. מהר מאוד היה ברור לכולם – גם בוועדת הכספים כאן בכנסת, בכל דיון שעשינו, אמרנו: חברים, התוכנית הזו של החל"ת היא תוכנית רעה. זו תוכנית שתפגע בשוק אם עושים אותה לאורך זמן, וצריך להפוך אותה או לחל"ת גמיש, או לחלופין למענק שניתן לעסקים ובלבד שהם משאירים את העובדים כעובדים. ממה נפשך? היום אתה נמצא במצב שכשאתה תבוא לגייס עובדים – ונניח שאתה רוצה להצמיח את המשק – כשאני ארצה לגייס עובד, העובד יגיד לי: רגע, רגע, רגע. 70% מהמשכורת שהייתה לי כבר יש לי בבנק עד סוף השנה; עכשיו, מה אתה מוסיף לי על זה? לא כי זה מרוע, אלא ככה עובד שוק. להבדיל, אם את אותו הסכום, במקום לתת אותו דרך הביטוח הלאומי הייתי נותן דרך העסק, ואומר למקום העבודה: אני אתן לך את מלוא שכרו של העובד ובלבד שאתה תמשיך לשלם לו שכר בתקופה הזו, גם אם העסק שלך סגור וגם אם העסק שלך עובד ב-20% תפוקה – מה יקרה? המעסיק יפעיל את העסק גם ב-20% תפוקה. היום למעסיק יש אינטרס לא להפעיל את העסק, כי כדי להפעיל את העסק ב-20% תפוקה הוא צריך לקחת עובד במשרה מלאה; אין לו מה לתת לו מבחינת עבודה, אז הוא לא פותח את העסק. לעובד יש אינטרס לא לצאת לעבודה, והינה גלולת הרעל שטמונה פה, בתוכנית הזאת שמונחת בפנינו. אני מצפה מוועדת הכספים, בעבודה שתעשה, שהעניין הזה יתוקן. אחת. שנית, אני מצפה לראות מנועי צמיחה שמקילים על העסקים לפעול בתוך מדינת ישראל דווקא בתקופה הזאת. אתה מגיע מרשות מקומית – בזה אני אסיים, אדוני – ואני מניח שאתה יודע, מכיר קצת מה המשמעות של להוציא רישיון עסק לבעלי עסקים. את הוויה דולורוזה הזו חייבים לעצור ולקבוע דבר אחד מאוד פשוט: בגלל 2% או 3% או 5% או 10% שמרמים אנחנו לא נדפוק את כל ה-90% הנותרים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת, נא לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיים במשפט: אנחנו נקבע שרישיון עסק יינתן על פי תצהיר, ואחר כך שהמדינה תלך לבדוק אותו. בזמן הזה העסק יוכל לפעול, יוכל לעשות ביטוחים, יוכל להמשיך להתעסק בעבודה שלו ולא לרוץ אחרי הרשויות. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה – אינו נמצא. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות על התפקיד החדש, בהצלחה שיהיה לך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לשתף אתכם בישיבה שהייתה לי בשבת האחרונה בוועדת החינוך השייכת לוועדת המעקב העליונה, בנצרת. דיברנו על החזרה, מתי יחזרו התלמידים בשנת הלימודים הבאה ואיך זה אפשרי, כי כולם מבינים שאולי נצטרך לחזור ללמידה מרחוק, ובחברה הערבית זה נשמע הרבה יותר רחוק מלמידה מאשר למידה מרחוק בגלל בעיות של תשתיות; התשתיות שמדוברות עכשיו הן תקשורת, ובחלק גדול מהערים ומהאזורים הערביים אשר המדינה כן רואה אותם אין תשתית טובה לאינטרנט, ואז אי-אפשר שיקרה כל העניין הזה של למידה מרחק. אבל באותה ישיבה – ועל זה אני רוצה לשים את הדגש – דיברו אחינו מהנגב. בנגב אין לא תשתיות ולא מחשבים ולא אפשרות, לא אצל המורים ולא אצל התלמידים, כאשר מדובר בעשרות אלפי תלמידים שאיבדו עכשיו שליש משנת הלימודים, והם צפויים בכלל לאבד את שנת הלימודים הבאה אם המצב יימשך באותה צורה. ואני יושב בישיבה וחושב לעצמי: איך זה יכול לקרות, איך זה שהמדינה לא רואה עשרות אלפי תלמידים? מה, הערבים בנגב שקופים, אי-אפשר לראות אותם? איך הופכים להיות האזרחים הערבים-פלסטינים במדינת ישראל לשקופים? אפשר להבין את זה, מהרצל ועד נתניהו, רק מאותה גישה מחשבתית שהיא גישה קולוניאליסטית גזענית שנותנת שני הסברים למציאות. היא לא רוצה לראות את הלא-יהודים, את האוכלוסייה הילידית של המקום. ואז או שאנחנו שווים פחות – פחות מבני אדם, לא רק פחות מהיהודים; הרי הם רואים את עצמם בכלל מעל לשאר בני האדם, אז אנחנו מבחינתם יכולים להיות או שווים פחות או שבאמת שקופים, פשוט לא רואים. אחרת אי-אפשר להבין חוק כזה, שמונח לפנינו במשבר הקורונה, כאשר הערבים כמעט שלא נמצאים שם, כאשר החלק הכי מוחלש בחברה, שזה המיעוט הערבי במדינה כמעט ולא קיים שם. אי-אפשר להבין משפט כמו זה שאמר לנו היום בישיבה בוועדת הפנים נער האוצר, שבא להסביר למה אין תקציב לנצרת, שגם היא, עיקר התקציב שלה נשען על תיירות, ולעומתה לטבריה ואילת כן יש תקציב. עוד לפני שבכלל היה מדובר על עניין התקציב, לגבי אילת וטבריה ראתה הממשלה שיש בעיה ויש צורך בפתרון. על אותו מקרה בדיוק, עיר שנשענת על תיירות במדינה, לא חשבו; נצרת, למשל, לא ראויה למה שמבחינת הממשלה ראויות גם אילת וגם טבריה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת סמי, שים לב לשעון. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו לא נגד שיקבלו באילת ובטבריה, אבל אנחנו בעד להפוך ללא שקופים, בעד להפוך להיות אזרחים מלאים, ועל זה אנחנו נמשיך להילחם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ובהצלחה, שוב, בתפקיד החדש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נמצא. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, ובהצלחה בתפקידך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, היום התפרסמה בעיתון הארץ כתבה לגבי תוכנית הייעור שמבצעת קק"ל, כמובן כקבלן משנה של מינהל מקרקעי ישראל בנגב. והסיפור של ערביי הנגב ושל הכפרים הלא-מוכרים בנגב עם המינהל ועם קק"ל הוא סיפור ידוע, ואל-עראקיב הוא המפורסם שבהם, כאשר קק"ל השתלט על שטחי אל-עראקיב שם. אבל בכדי לסבר את האוזן, למה התוכנית הזאת – הגו אותה לפני שנים, בזמן שהשר אורי אריאל היה ממונה על המגזר הערבי בנגב, על המגזר הבדואי; הגו אותה בכדי למנוע אפשרות של הסדרה בנגב, אפשרות של הכרה ביישובים הבדואיים בנגב ובעצם של פתרון הסכסוך שנמצא שם מאז קום המדינה. אחת הדוגמאות המובהקות היה ח'רבת אל-וטן, אנחנו מתעסקים בזה עכשיו, גם עם נכונות של השר עמיר פרץ וכל הגורמים כדי לפתור את הסוגיה שם. אבל תארו לעצמכם שישנם שטחים שכבר נוספו לעיר רהט, למשל, בצפון רהט, ויש שם כפר שנקרא דחייה. יש שם אום נמילה ודחייה, והתכנון הוא להרחיב את העיר רהט. השטח כבר נמצא בתחום השיפוט של רהט, אבל קק"ל מתעקשת לנטוע עצים שם. הרי מי מחליט שם? בשטח שכבר שייך יש יישוב לא מוכר; הרעיון הוא להכיר ביישוב, לצרף אותו לרהט, וגמרנו, סלאמאת. אבל במקום זה התושבים שם עכשיו מתעמתים עם קק"ל שלא ייכנסו עם הטרקטורים שלהם – הם נכנסו לחלק מהשטח, אבל מתאמצים עכשיו בכדי למנוע בעצם נטיעת עצים וייעור של השטח, שהיה סוגר והיה פותר לנו בעיה בהכרה בדחייה, אום נמילה ורהט כאשר אנחנו מקימים את רהט רבתי. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בהצלחה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, ממשלת השיאים. הממשלה החמישית של נתניהו, הממשלה השלושים-וחמש של מדינת ישראל כנראה אוהבת לשבור שיאים. השיא הראשון שלה, היותה הממשלה הגדולה והיקרה בהיסטוריה של ישראל. השיא השני, היותה הממשלה הגדולה והיקרה בהיסטוריה של מדינת ישראל במהלך המשבר הכלכלי החריף בתולדותיה. תקראו לזה שיאים, שיאי כהונה, שיאי השקעה בממשלה ובג'ובים המחולקים, שיאי עלות רק של הקמת הממשלה, ואולי צריך בכלל לצאת ספר שיאים חדש של גינס שיהיה ספר השיאים של ממשלת נתניהו החמישית. שיאים שייזכרו לדיראון עולם. והינה, אני רוצה להכריז על שיא חדש, של הזלזול הגדול ביותר שידעו אזרחי מדינת ישראל – הזלזול הגדול ביותר שאי פעם הופגן בחסות החוק, תוך שימוש ציני בכל הכלים הדמוקרטיים הקיימים; זלזול במצבם הכלכלי של אזרחי המדינה, שכירים, עצמאים, סטודנטים, צעירים, מבוגרים, כאחד. ועזות המצח, גם לה אין גבולות, היא ממשיכה לשבור שיאים, יחד עם הממשלה שלא מפסיקה להפתיע אותנו כל יום מחדש. מדוח העוני האחרון ב-2018, לפי נתוני הביטוח הלאומי, עולים הנתונים המדאיגים כי בישראל חיות 1.8 מיליון נפשות מתחת לקו העוני. מתוכם כ-850,000 ילדים, כ-460,000 משפחות. שכר המינימום – כ-5,300 ש"ח, השכר הממוצע – 10,470 לחודש. עכשיו אני רוצה לשאול איך ייראה דוח העוני הבא של המוסד לביטוח לאומי. התחזית לשנת 2021 מדברת על חצי מיליון מובטלים במדינת ישראל, כאלו שבשנת 2018 עוד הייתה להם תקווה שיוכלו להקים משק בית אשר מכלכל את עצמו. כמה אנשים היום התווספו לדוח העצוב, שהמסקנה ממנו היא אחת: מדינה שבה רבים מאזרחיה נמצאים מתחת לקו העוני היא מדינה שהכלכלה שלה איננה מצליחה, כלכלה שאין להתגאות בה מעל לכל במה, וכזו שמותירה את מרבית האזרחים מחוץ לסדר העדיפויות הממשלתי של מי שנשלחו לעבוד עבורם. והקורונה, שבחסותה הוקמה ממשלת שבירת השיאים הזו, איננה מטופלת אלא רק מחמירה. הנגיף מתפשט, פוגע פיזית וכלכלית בכולנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת אורלי פרומן. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> והממשלה דוחקת את האוכלוסיות המוחלשות ממילא אל נקודת קיצון שאפילו הן עוד לא ידעו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עד אנה נגיע? תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורלי פורמן, תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה – אינה נוכחת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. אנחנו גבוהים. אז תעצור לי את הזמן. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אדוני השר המקשר, אני רוצה לדבר על מה שהיה אתמול בכנסת. כי אתמול כל הכתבים הגדירו שזה היה שיעור בדמוקרטיה והיום ההיסטורי בכנסת. האמת, זה עצוב. אתמול בכנסת קרה בדיוק מה שמתפקידה של הכנסת. השר המקשר דודי אמסלם בטח יודע שהכנסת צריכה לפקח על הממשלה ולבקר את הממשלה ולא צריכה להיות חותמת גומי של הממשלה. אנחנו כחברי הכנסת מקבלים חומר על שולחננו, שואלים שאלות, בודקים – גם אתה, אדוני היושב-ראש, לקחת חלק בוועדת קורונה – ואז מצביעים ומקבלים החלטות. לכל הנוכחים פה ולכל חברי הכנסת זה היה שיעור: אנחנו כן יכולים, אנחנו כן צריכים, חייבים לעשות את עבודתנו. אנחנו לא צריכים להיות גמדים של ממשלת ישראל הלא-ברורה הזאת, שמתנהלת לפי פחד והיסטריה. מה שראינו בוועדת קורונה – גילינו, פשוט זה צף, שממשלת ישראל היום מקבלת החלטות מהמותן ולא לפי נתונים או דברים אובייקטיביים. מתוך הפחד סגרו בריכות, מתוך ההיסטריה סגרו חדרי כושר, מתוך משחקי האגו לא ממנים אחראי על הקורונה במדינת ישראל. אז ועדת הקורונה אתמול התנהגה בדיוק, אבל בדיוק, כפי שמצופה מחברי הכנסת ומיושבי-ראש הוועדות, ואני מתכוונת שזה יהיה שיעור למופת גם לשרים, גברתי השרה, שבממשלה לא מצביעים סתם ככה אלא שואלים שאלות. כי התברר לנו שנתונים שאנחנו אתמול ראינו בוועדת הקורונה אתם בממשלה אפילו לא ביקשתם. גם בכנסת, יושבי-ראש הוועדות וח"כים חייבים לבצע את העבודה שלהם לטובת הציבור בכללותו, כל הציבור במדינת ישראל, ולשאול שאלות, גם שאלות קשות ואולי לפעמים לא נעימות, את הממשלה והשרים. על זה אנחנו מקבלים משכורת ובשביל זה אנחנו נמצאים פה בכנסת ישראל ולא כדי לנגב לשרים ולספר כמה הם גדולים וחשובים זה לא תפקידנו. תפקידנו לבקר ולפקח על ממשלת ישראל. אני מקווה מאוד שאת מה שראינו אתמול אנחנו נראה גם בהמשך, ויושבי-ראש הוועדות והח"כים והשרים יתנהלו על פי שכל – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת, נא לסיים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – על פי שיקול דעת ולא מפחד והיסטריה ושיקולים פוליטיים צרים ולא ענייניים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מוותר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מוותר. חבר הכנסת יוסף ג'בארין. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נצרת היא העיר הערבית הגדולה ביותר במדינה אבל היא גם אחת הערים המוזנחות והמקופחות ביותר במדינה ביחס לערים במעמד שלה. נצרת היא אחת מערי התיירות החשובות ביותר במדינה ומהחשובות ביותר בעולם. כן, בעולם. תיירים מכל העולם נהרו במשך שנים לנצרת; כנסיות, שווקים, העיר העתיקה, האנשים הנפלאים. ההיסטוריה של נצרת חיה ואותה אף אחד לא הצליח למחוק וגם לא יצליח, למרות שהיו ניסיונות כאלה, אגב. החשיבות ההיסטורית, התרבותית והדתית של העיר נצרת אכן גרמה לכך שלפחות 60% מהתיירים במדינה מבקרים גם בנצרת. 50% מהכנסות העיר תלויות בהכנסות מתיירות. יש אלפי עובדים שהכנסתם תלויה בענף התיירות. אני מדבר על מורי דרך, מדריכי טיולים, מסעדנים, בעלי חנויות מזכרות, עובדי בתי מלון, אכסניות, נהגי מונית, אוטובוסים, סוכני נסיעות ועוד ועוד. פרנסתם של אלפים נפגעה אנושות בנצרת ואף נמחקה, לגבי חלקם, בגלל סגירת הגבולות בשל משבר הקורונה. אחוזי האבטלה בנצרת כיום עומדים על 30%, כאשר בשיא המשבר הם הגיעו עד ל-45%-46%. עכשיו כולם יודעים שיש את נגיף הקורונה, יש את המשבר שהוא גרם והתיירות נפסקה בכל העולם, אבל זו חובתה של המדינה לפצות את כל מי שנפגע. ועובדה, הערים טבריה ואילת, שתי ערים שמתפרנסות בעיקר מתיירות, אכן קיבלו סיוע. אבל הממשלה הזו לא נותנת סיוע לנצרת. השאלה היא למה. האם זה קשור בכך שמדובר בעיר ערבית ושתושביה ערבים? איך זה יכול להיות שדווקא העיר החשובה ביותר ברמה הבין-לאומית, אחת הערים החשובות ביותר ברמה הבין-לאומית, אינה זוכה לסיוע ואינה זוכה לתמיכה? נוכח מצבה העגום של העיר נצרת קיימנו היום דיון בהשתתפות נציגי העיר והעירייה. המצב של העיר – היא עלולה לקרוס תחת המשבר הזה. ואני קורא מכאן לממשלה – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוסף – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים. אני קורא כאן לממשלה, אני קורא כאן לשר התיירות, לשר האוצר, לראש הממשלה: הגיע הזמן – הגיע הזמן לפני הרבה זמן, לפני חודשים ושבועות – לסייע לעיר. לא ייתכן להקצות 50 מיליון לטבריה ולהקצות אפס לעיר נצרת. לכן אני קורא להם – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לסייע לעיר בתוכנית משמעותית, גדולה, כדי להציל את הכלכלה ולהציל את החיים התיירותיים בעיר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר. כמובן, ברכות – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – על התפקיד, מאחלים לך בהצלחה. אני רוצה לפתוח ולהגיד, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – כבוד סגן השר, כמובן שמענו אותך, שמענו את ראש הממשלה, שמענו את שר האוצר, ויש כאן הצעת חוק שבאה לתת מענקים לעצמאים, לבעלי העסקים הקטנים, הארכת דמי האבטלה עד יוני 2021. לכן אנחנו, למרות שאנחנו הרשימה המשותפת ונמצאים באופוזיציה, ואני מניח שגם יש עתיד וגם ישראל ביתנו, אלי, אנחנו לא נוכל ואי-אפשר להתנגד למתן מענקים לעצמאים ולמובטלים, כי כל הזמן אנחנו ביקשנו לתת דמי אבטלה ולתת סיוע לעצמאים ולבעלי עסקים קטנים. זה ברור. אז למה אנחנו לא מצביעים בעד אלא נימנע או לא נשתתף בהצבעה? כי – חבר הכנסת טיבי נכנס עכשיו – בפעם שעברה העברנו את חוק התקציב על גל הקורונה הראשון, 60 מיליארד, באצבעות של המשותפת. נשארנו עד שעה 04:00, כי זה חוק-יסוד, וצריך – מזכירת הכנסת מהנהנת, כן, כן, כן, כן – אני וחברי אחמד טיבי ועאידה תומא נשארנו עד שעה 04:00 ובקולות, באצבעות שלנו העברנו. אבל אז התברר שארנונה לעסקים ואין ארנונה למועצות הערביות – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בדיעבד. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיעבד. הכנסתם כמה דברים. וגם כאן. אז אומרים, שמעתי את שר האוצר ומכריז: לא יהיה אף אזרח שלא יקבל מענק או סיוע, בין אם זה מובטלים, עסקים קטנים, עצמאים. אבל מה לעשות שעכשיו אתם מביאים לנו רק את אלה שמלאו להם 20 שנה? למה, מה עם זה שפתח עסק והוא בגיל 19? מה עם זה שפתח עסק או שיש לו עסק מלפני שנתיים והוא בן 18? ובמי זה פוגע? זה פוגע באוכלוסייה שלנו, בצעירים ובסטודנטים. אז כמה חודשים שאנחנו מדברים על זה, מדברים על זה, מדברים על זה, ועוד פעם מכניסים את הקריטריון הזה של גיל, שאין לו קשר וכל רלוונטיות לעניין, למטרה ולתכלית: לתת סיוע לעסקים ולמובטלים. דיברנו על אלה שמעל גיל 67, ובאמת הממשלה קיבלה את ההסתייגויות שלנו והכניסו – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תן לי חצי דקה, אדוני. למבוגרים מעל גיל 67 נתנו מענק מיוחד. אבל למה מובטל שהוא בגיל 20, אדוני סגן השר, לא מקבל ולא זכאי לדמי אבטלה? ולכן כמובן שאנחנו – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – תומכים במענקים, אבל אנחנו רוצים להגיש את ההסתייגויות האלה בוועדת הכספים ולנסות לתקן את זה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היו"ר, קודם כול שיהיה לך בהצלחה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברות וחברים, כן, אנחנו עם צמיחת המשק ואנחנו עם תוכנית אמיתית להצמחת המשק, אבל אנחנו רוצים לראות שגם אנחנו בתוך התוכנית הזאת. וכשאני אומרת "אנחנו", זה כל האנשים המוחלשים: זה כל בעלי העסקים שסגרו את העסקים שלהם, זה כל הצעירים שלא מקבלים עבור החל"ת שהם הוצאו אליו בעל כורחם, זה הסטודנטים שהוצאו מעבודתם ונדרשים לשלם שכר לימוד שלם, זה העובדים הסוציאליים, שזה היום העשירי להפגנה ולשביתה שלהם – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר שקט, בבקשה. בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה גם העובדים הסוציאליים, שזה היום העשירי לשביתה שלהם ועדיין אין באופק פתרון למשבר הזה – כן, זה משבר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר שקט, בבקשה. בבקשה, אדוני השר. בבקשה, תמשיכי. בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וזה בהחלט האזרחים בדרום, האזרחים בנגב, הילדים והסטודנטים, שלא זוכים לשום תשתית ללמידה ולשום אפשרות לבריאות טובה; וזה, כן, העיר נצרת. העיר נצרת, הגדולה ביותר ביישוב הערבי, היא מרכז בין-לאומי ויש לה מקום עולמי. מיליונים מגיעים לישראל בזכות נצרת ובשביל נצרת. מאות אלפי צליינים בכל שנה מגיעים לשם. תקציבים מהמדינה – אנחנו רואים רק את הפירורים במצבים הרגילים, ועכשיו, אחרי שהפרנסה של העיר נפגעה רבות, אנחנו לא רואים שום תמיכה מהממשלה בנושא הזה. זה היה כאילו הכתובת הייתה על הקיר, אבל לשמוע את זה במפורש ולהגיד שאין תקציב, נגמר התקציב בגלל שנתנו את התקציב לטבריה ולאילת, בעיניי זה ממש בושה. אנחנו לא נגד שייתנו תקציבים גם לטבריה, גם לאילת, גם לבאר שבע וגם לנצרת וגם לכל יישוב אחר, אבל לא לתת למישהו ולא לאחר ואחר כך לבוא ולבקש מאיתנו בבית הזה לתמוך בתוכנית להצמחת המשק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת, נא לסיים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לדעת על איזו צמיחה, איזו הצמחה ואיזו תוכנית אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני. יעלה ויבוא. בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, אדוני, מכיוון שאיחדו אני מבקש שש דקות, שלוש של זה ושלוש של זה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מי זה "זה" ו"זה"? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> איחדו את שני החוקים יחד. זה לא בסדר. תחזיר לי, תחזיר לי את הזמן, הלכו לי 20 שניות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני אתן לך בסוף את 20 השניות האלה. בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ברכות, בהצלחה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, בתחילת דבריי אני אגיד שאני אצביע בעד התיקון הזה, אם כי אני חלוק לחלוטין על הליכי קבלת ההחלטות, על החלשת הכנסת, על האופן שבו מעבירים בכנסת עשרות מיליארדי שקלים ללא פיקוח ובקרה לצד סעיפי תקציב שונים וחשובים שנשארים מיותמים – סעיפי התקציב של ההכשרה המקצועית והתוספת לתחום הרווחה הם רק דוגמה לכך. לגבי ההליך, אנחנו נדרשים לתקן את חוק הגדלת הגירעון בפעם השלישית. בפעם השלישית, אדוני השר, בתוך חודשיים. חוק הגדלת הגירעון, אם היה תקציב מדינה במקום מלחמת נתניהו-גנץ – כן חד-שנתי, לא חד-שנתי, כן דו-שנתי, לא דו-שנתי, כל היום הם נאבקים ביניהם בזירה במקום להגיד: אוקיי, מה טוב למדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל – היינו נמנעים מכך ומייצרים ודאות רבה יותר למשרדי הממשלה ולמשק. יתרה מכך, התיקונים הדחופים של החוק הזה נולדים כתוצאה מהיעדר תוכנית כוללת למשבר הכלכלי שבו אנו מצויים, ואני חושש שגם התיקונים שאנחנו מאשרים היום יהיו חלקיים ועם לא מעט פערים שיפגעו בציבור. התיקון הזה לא היה נדרש אם היו מגישים הצעת תקציב, לא משנה אם שנתי או דו-שנתי, אבל הממשלה, שקוראת לעצמה ממשלת חירום, עאלק, היא ממשלת שיתוק. על חוסר ההסכמה בין גנץ לנתניהו משלם הציבור. חבריי חברי הכנסת, לתקן ככה את התקציב בחוק-יסוד פעם שלישית זה כבר דבר שמעורר שאלות חוקתיות. בנוסף, הגיע הזמן להסדיר גם את המועדים להגשת הצעת חוק התקציב בשנת בחירות. היום החוק קובע 100 ימים, שאמורים להתחלק כך – שים לב, חבר הכנסת אבידר: 55 עבור הממשלה ו-45 יום לכנסת. ה-55 של הממשלה חלפו שלשום. שלשום. איפה הייתם כל כך הרבה ימים? אין לכם סדר, אין לכם שום דבר, הכול בשלוף. המשמעות היא שבלי לתקן את החוק לכנסת יש כרגע פחות; לנו, לכנסת – וגם ככה זה חוק כזה ענק – יש פחות מ-45 יום להעביר את התקציב. זה לא סביר, זה לא תקין, זה מחייב שינוי. הופתעתי גם לגלות שבנוסח החוק שאנחנו מאשרים פה בחקיקת בזק, שכבר צפויה מחר להגיע לקריאה שנייה ושלישית – אלוהים ישמור, 60 מיליארד שקל בשנייה-שלישית, מי יכול לבדוק? מי יכול לצלול לסעיפים? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תדאג, הם לא יעבירו כלום. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה לא יאומן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת, נא לסיים. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לכן, עד מחר צריך להעביר את זה. מאחר שאין עדכון, אנחנו לא רוצים להעביר עדכון – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ואללה, שני עמודים הספקתי בקושי. אתה יודע מה יש לי להגיד לכם על התוכנית הגרועה הזאת? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז משפט סיום, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בזריזות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כולנו רוצים את טובת המשק. לא כל השכל נמצא בממשלה, בטוח לא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חברי הכנסת וחברי ועדת הכספים כבר הוכיחו כי אנחנו יכולים לעשות זאת גם הפעם, בקשב ובשמיעת הציבור. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה – אינו נוכח; << אחרי_כן >> חבר הכנסת מיכאלי מלכיאלי – גם לא נוכח. סגן השר רוצה לסכם, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצבעה, אפשר הצבעה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברי הכנסת מתבקשים לעלות, לתפוס כל אחד את מקומו, בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, כפי שאמרתי בנאום הקודם, העולם כולו במשבר לא פשוט, שלא ידענו כמותו. היו מגפות בעולם, היו התפרצויות, אבל ההתפרצות הזו – אין לה אח ורע, לא בידע שיש לעולם על הנגיף הזה ולא ביכולת להתמודד איתו. בתחילת ההתפרצות מדינת ישראל הצליחה, בסייעתא דשמיא, לבלום את התפשטות הנגיף והגענו באמת להישגים מאוד מרשימים. התחלואה הלכה והצטמצמה לממדים שהיו מושא קנאה בכל העולם. אבל דא עקא, ההחלטה לפתוח את המשק, לפתוח את מופעי התרבות, הקניונים – – << קריאה >> השר צחי הנגבי: << קריאה >> אתה מדבר יותר מדי מהר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רציתי לדעת אם הוא שומע אותי כי האקוסטיקה לא בדיוק. – – בתי הספר – בצורה מהירה מדי. ואכן, אשר יגורנו בא לנו, השם ישמור. התפרצות הראשונה הייתה בגימנסיה בירושלים. שם למעלה מ-170 תלמידי הגימנסיה היו הראשונים שבישרו את תחילתו של הגל השני. ובכל זאת, מיקי לוי, היינו אופטימיים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תראה איזה פחדנים, כולם באו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל ההתפרצות של הגל השני הייתה מהירה מדי, גדולה מדי, רחבה מדי. עוד בהתפרצות הראשונה, כשסגרנו את המשק נגרם בכך נזק כלכלי מאוד כבד: מספר מובטלים שלא ידענו שנים רבות, למעשה אף פעם לא ידענו כמות כזאת, לא היה כזה מספר מובטלים, עסקים שקרסו. אכן, גם בגל הראשון הכנו תוכנית חילוץ אבל חשבנו שכל העניין לא יימשך יותר מחודשיים. הארכנו אותה, את כל תוכנית הסיוע, עד אמצע אוגוסט, אבל כפי שאנחנו רואים היום ובנתונים שיש לנו היום החליט שר האוצר להאריך ולהרחיב את התוכנית, כדי להבטיח איזשהו רצף, עד יוני 2021, כמעט שנה. על כל פנים, התוכנית שמונחת לפניכם, כפי שפירטתי אותה, באה לתת מענה על כמה נושאים. כפי שציינתי, רבותיי, זכאות לדמי אבטלה לאותם מאות אלפי מובטלים והענקת מענה סוציאלי לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום או שפוטרו בתקופה זו – שלום, אדוני – באמצעות הארכת הזכאות לדמי האבטלה לכל הזכאים עד לחודש יוני 2021; מענק הסתגלות לבני 67 ומעלה והענקת מענה סוציאלי לקבוצת האוכלוסייה שנפלטה משוק העבודה באופן פתאומי באמצעות המשך קבלת מענקי הסתגלות עד לתום שנת 2020; סיוע לעצמאים – מתן מענק של עד 15,000 ש"ח אחת לחודשיים לעצמאים אשר נפגעו כתוצאה מההתמודדות עם משבר הקורונה, כרשת ביטחון סוציאלית אישית, בנוסף לסיוע שניתן לעסק, עד חודש יוני 2021; סיוע לעסקים – הארכת מנגנון החזר הוצאות קבועות לעסקים אשר נפגעו ב-40% ומעלה, תוך הגדלת המענק המרבי ל-500,000 ש"ח לפעימה והוספת זכאות לעסקים בעלי מחזור של עד 100 מיליון ש"ח שיעמדו בתנאים שנקבעו, עד לחודש יוני 2021. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני סגן השר, יש הצבעה היום? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ברור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם ש"ס יימנעו או יצביעו נגד, אני מודיע כאן שהאופוזיציה תימנע. אני לא רוצה להכשיל, אבל אני מודיע לכם מראש, אנחנו לא הגשר שלכם. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גשר על מים סוערים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני הודעתי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גשר על מים סוערים, ויש מים סוערים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא רוצה להכשיל את החוק אבל אני מודיע. גפני, שמעת? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם ש"ס נמנעת, גם האופוזיציה, מתוך אחריות, תימנע, ואז יש לכם בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מיקי, כל החיים נהגת באחריות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני בעד, דודי, אבל לא יכול להיות שאצלך לא יצביעו. אני נמנע. כולנו נימנע. אנחנו אחראיים, חוק-יסוד. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מיקי, מיקי לוי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אופוזיציה אחראית, אני אצעק על גפני כל החיים, אבל אם ש"ס לא מצביעה ואתם רוצים להעביר את זה איתנו – לא. אנחנו נימנע. תגידו לנו. זה הכול. תהיו פיירים, תגידו לנו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מיקי, תמיד נהגת באחריות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני נהגתי תמיד באחריות. תמיד. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תמיד. אתה אומר גשר – מיקי, אני מדבר איתך, מה אתה מדבר איתו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. כן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מדבר איתך. אמרת גשר, הפעם זה באמת גשר על מים סוערים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איציק, עמדתי מעל הדוכן ואמרתי שלמרות כל הבעיות אני מצביע בעד, כי אני אחראי, אבל אם אתם מתכוונים לא להצביע ולהעביר את זה על הגב שלנו – לא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יש לך כאלה כתפיים רחבות, מה אתה דואג? אני אמשיך לפרט את התוכנית – מיקי, זה יעניין אותך: הארכת האפשרות לחיילים משוחררים להשתמש בכספי הפיקדון האישי לכל מטרה, תוך הגדלת הסכומים שבהם הם יוכלו לעשות שימוש; מתן אפשרות למי שצברו כספים בקרנות ההשתלמות למשוך אותם גם לפני שחלפה התקופה; אם עד עכשיו מי שרצה למשוך בצוק העיתים את הכספים שלו היה אמור לשלם על זה מס וקנס – היום הוא יוכל למשוך את זה עד סכום של 10,500 שקלים לכל מטרה; מתן אפשרות למי שצברו כספים בקרנות ההשתלמות, כפי שאמרתי וציינתי; הגדלת ההוצאות התקציביות – הגדלת ההוצאה הממשלתית בשנים 2021 כדי לממן את הצעדים המוצעים שנועדו לתת מענה למשק ולאפשר לו לצלוח את ההתמודדות עם משבר הקורונה, והגידול לא יהיה חלק מחישוב מגבלות ההוצאה לשנים הבאות, כיוון שמדובר בהוצאות שצפויות להיות חד-פעמיות. בעוד המומחים במשרד הבריאות וראש הממשלה דנים באפשרות ההתמודדות לנוכח ההתפרצויות ההולכות וגדלות, שקשה מאוד להתמודד איתן בלי צעדים דרסטיים כפי שנעשו בגל הראשון – בלעדי זה קשה לי לראות איך נוכל להתמודד – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יכולים. בסגר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – עם הגל הנוראי הזה. מוריי ורבותיי, אנחנו נמצאים בימי בין המצרים, בין י"ז בתמוז לתשעה באב – ימים לא פשוטים, ימים קשים. עם ישראל ידע להתמודד עם משברים, ידע לצלוח משברים. מתי? כשהיינו כאיש אחד ולב אחד. לצערי במשבר הזה אני לא רואה את אותה סולידריות שהייתה מאפיינת את העם הזה ברגעי משבר קשה. כולנו זוכרים את התקופה שלפני מלחמת ששת הימים ושל מלחמת ששת הימים, של מלחמות ישראל; התקופה שבה עברנו את משבר מלחמת יום הכיפורים. היה קשה, אבל הייתה אחדות, הייתה ערבות – כולנו יחד. פה, לצערי, התחושה היא שחלקים רבים עדיין לא הפנימו באיזה משבר נורא וקשה אנחנו עומדים. אחיי ורעיי, התוכנית שמונחת לפניכם באה לתת מענה בתוספת של עשרות מיליארדים לעצמאים, לשכירים, לחלשים בחברה שמשוועים לסיוע מיידי. הרמטכ"ל לשעבר, שר החוץ גבי אשכנזי – – – << קריאה >> שר החוץ גבי אשכנזי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> היידה. כמה שזה מצמרר, גם בתקופת חורבן בית שני, שלא נדע, היו מחלוקות קשות – גם אז לא שררה אחדות. אני לא מאחל, חלילה, שנגיע למצבים האלה, אבל המתחים שקיימים כיום בחברה הישראלית ובבית הזה – הפערים הם לא כאלה שמחייבים כזאת – – – << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה לא מחייב. רבותיי, תבינו, תפנימו: נמצאים פה במשבר גדול. אסור לנו להגיע למצבים שתוכנית הצלה כזאת, תוכנית שבאה לתת מענה לכל כך הרבה אנשים בחברה הישראלית, כמעט לכולם, והיא חוצה את כל המגזרים – היא חייבת לעבור הלילה ולעבור לוועדת הכספים. חבר הכנסת הרב משה גפני, המאמצים שנעשו במשרד האוצר, לילות כימים, כדי לאפשר מענקים מיידיים ל-400,000, שכבר ביום רביעי, כבר מחר, בעזרת השם, יראו את זה בחשבונות, זה – הסתפקנו בהחלטת ממשלה. כרגע יש עוד נקודת מחלוקת, והיא צודקת: הרב אריה דרעי מבקש סכום נוסף לביטחון סוציאלי לחלשים בחברה הישראלית. אני מאוד מקווה שברגעים האלה הנושא הזה ייסגר. מוריי ורבותיי, כבוד השר פרץ, ראינו ימים, ראינו תקופות, אבל הצלחנו בזכות דבר אחד ויחיד: "ויחן שם ישראל נגד ההר" – כאיש אחד בלב אחד. על כל פנים, אנחנו יושבים באוצר עם כל הענפים שנפגעו במשק. לא דילגנו על שום ענף. היום הייתה ישיבה ארוכה מאוד, ארוכה מאוד, עם תוצאות, עם העובדים הסוציאליים. אני מאוד מקווה שגם שם יגיעו לסיכומים. יש הנחיה ברורה של השר להגיע איתם למתווה שיגרום לכך שהם יחתמו על הסכם ביניים ויפסיקו את השביתה, כי דווקא בתקופה הזאת עם ישראל זקוק גם להם. הם סוג של צוות רפואי במושגים אחרים, והם עושים עבודת קודש. הרב גפני, ישבנו איתם היום, התקדמנו איתם, ואני מאוד מקווה שיגיעו לסיכומים. על כל פנים, אני רק אזכיר לכם מה חלף. יש עוד סוגיה כרגע בדיון: האם להעביר בהליך בזק את תקציב 2020 – מכיוון שהמנגנון של תקציב המשכי בהיעדר אישור תקציב מדינה נועד לתת פתרון לשלושה חודשים. בזמנו שאלו המחוקקים: מה קורה אם לא עובר תקציב ב-31 בדצמבר? המחוקק נתן להם אפשרות לעוד שלושה חודשים, עד מרץ, להמשיך לנסות להעביר את התקציב – מה שנקרא תקציב המשכי, אחד חלקי שתים עשרה מתקציב השנה הקודמת. אבל המכשיר הזה, רבותיי, לא נועד לשנה שלמה. החשב הכללי באוצר לא יכול לפעול – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, עשר דקות חלפו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מיקי, אני פעם הפרעתי לך? אני פעם הגבלתי אותך? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מחילה. מחילה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין הגבלה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> קיבלתי. אפשר לקבל מים? מיקי, אני אזכיר לך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אין מה לעשות. חברי יושב-ראש ועדת הכלכלה הרב מרגי, העולם, ואנחנו בתוכו, נמצא בפנדמיה נוראית. גם בעולם וגם אצלנו עובדים בקדחתנות למצוא פתרונות. אמר לי מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, ידידי משה בר סימן טוב, שקרא המון מחקרים, קרא המון חומר, למד המון על הנגיף הזה: איציק, אני חייב להגיד לך שאנחנו לא יודעים כלום. רבותיי, התוכנית הזאת היא תוכנית חירום. כדי שהכסף יגיע לאזרחים אנחנו חייבים להעביר אותה בהקדם האפשרי. אמרתי לכם את זה יותר מפעם אחת. גם ככה זה פיגור של 24 שעות מאתמול. מעבר לכך שהתוכנית נותנת מענקים חסרי תקדים לשכירים, לעצמאים ולעסקים, היא כוללת שלושה מרכיבים נוספים חשובים מאוד – זה אותך יעניין, גבי. היא כוללת תוכנית תעסוקה והכשרה מקצועית בהיקף של 1.5 מיליארד שקל, כבוד השר – – << קריאה >> שר החוץ גבי אשכנזי: << קריאה >> יותר מ-1.5. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בבקשה. – – תוכנית לאוכלוסיות נזקקות בהיקף של למעלה מ-2 מיליארד שקל; תוכנית להקצאת תשתיות – – – << קריאה >> שר החוץ גבי אשכנזי: << קריאה >> יותר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה ידיד המגזר. הם אוהבים אותך ואתה אוהב אותם. אתה לא יכול לדבר ככה. כבוד השר עמיר פרץ. << קריאה >> שר החוץ גבי אשכנזי: << קריאה >> תסיים על התשתיות. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תשתיות – יש תוכנית מדהימה בחוק ההסדרים, של 100 מיליארד שקל לתשתיות ועוד 50 מיליארד להייטק. << קריאה >> שר החוץ גבי אשכנזי: << קריאה >> 100 מיליארד זה לנטו בעוד עשר שנים. לא יעבוד. תשתיות תקשורת? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גם. הייטק זה תקשורת. הייטק זה תקשורת. מוריי ורבותיי, אנא מכם, אחיי ורעיי, קודם כול, בואו נתאחד. בואו נתאחד, באמת. בואו נשאיר את המחלוקות לתקופות אחרות. זו לא התקופה. אני מתחנן בפניכם, זו לא התקופה. יש ימים שבהם נוכל לחדד מחלוקות בינינו, עמדות, אבל כרגע אנחנו כולנו צריכים להתאחד סביב דבר אחד ויחיד: איך, בעזרת השם, מוציאים את עם ישראל מהצרה הצרורה הזאת. כן, הרב בוסו, רצית לומר משהו? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – שר האוצר נמצא פה. שיעלה אחריך ויציג את התוכנית. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה צודק. בוסו, אני לא טוב לך – אני ארד. אני לא טוב לך – אני ארד. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא, אתה מצוין. << קריאה >>קריאה: << קריאה >> הגענו לימות המשיח – גפני שותק והוא תוקף אותך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בבקשה, אתה רואה? קודם גפני אמר לי משהו. לא אגיד מה הוא אמר לי. כשהרב ברוכי פרגן, גפני אמר לי משהו היסטורי. לא אגיד אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרב גפני, אני מקווה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים בתקופה שבין המצרים, אז אולי אספר משהו על תקופת הגלות, תקופת החורבן, שלא נדע. מוריי ורבותיי, רבן יוחנן בן זכאי, שהיה נשיא ישראל בתקופה הנוראית ההיא, סיכם – תקשיבו, זה מצמרר – ישראל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוקיי. רגע, סיכמת איתו? סוכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רבותיי, בהקבלה מצמררת גם רבן יוחנן בן זכאי, נשיא ישראל, עשה תוכנית חירום עם שלושה מעשירי עולם שהיו באותה תקופה, כלבא שבוע, ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון. שלושת הגדולים האלה, העשירים האלה יכלו, בתוכנית חירום שעשו – גם הם עשו תוכנית חירום, עם הנשיא, עם רבי יוחנן בן זכאי – לכלכל את העם למעלה מ-21 שנה. לצערי הרב, גם אז היה פירוד. אני לא רוצה שההקבלה הזאת תהיה, חלילה – אני מקווה שאנחנו נפיק לקחים מאותה תקופה – והסיקריקים הבריונים הקיצונים שרפו את המחסנים, שרפו את המרלו"גים כדי לאלץ את העם לצאת למלחמה, שהתוצאות שלה היו בסוף – נורא ואיום. אני מבקש משר האוצר, שהכין את התוכנית הזאת, לעלות להשלים. בבקשה, אדוני שר האוצר. תודה רבה לכם, ותצביעו בעד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רגע. לא, לא, שר האוצר מחליף אותי. הוא מחליף אותי. היושב-ראש, ירדנה – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סגן השר, תודה רבה. כבוד השר, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מודה לסגן השר איציק כהן על שהציג את החוק. החוק הזה הוא אחד החוקים החשובים ביותר שחוקקו בכלל, בוודאי החשוב ביותר בתקופה הזאת. החוק הזה בא לתת רשת ביטחון כלכלית לכל מי שזקוק לה בעידן הקורונה, קודם כול לשכירים, והחוק מבטיח שכל מי שלא ימצא עבודה ולא יתאפשר לו לעבוד בתקופה הזאת יקבל רשת ביטחון למשך שנה מעכשיו, עד סוף יוני 2021, בדמות דמי אבטלה משופרים, משופרים. אנחנו נשנה את הכלל הקבוע של דמי אבטלה, נוריד את חמשת ימי ההפוגה, נכלול את מקבלי האבטלה מפוטרי ינואר-פברואר, נקצר את תקופת האכשרה לחצי שנה במקום שנה, נוריד את המדרגה של הירידה ונמשיך את התשלום הרגיל על מנת שכל מי שלא תהיה לו עבודה מבין מי שעבדו יוכל לקבל מענק קבוע עד אמצע השנה הבאה, שאז לפי התרחיש שאנחנו מקווים שיימצא החיסון לקורונה. הדבר השני הוא שכל עצמאי שהמחזור השנתי שלו עד 640,000 ש"ח יקבל מענק חלף משכורת עד 15,000 שקלים בכל חודשיים, גם על החודשים מאי-יוני, אחורה, ושבע פעימות קדימה. עד 15,000 שקלים לפי השכר המחויב שלו. והדבר החשוב לא פחות – כל העסקים עד היקף של 100 מיליון שקלים יקבלו מענקים, עד 300,000 שקל מחזור, יקבלו מענקים על בסיס ההוצאות הקבועות שלהם, גם כן אחת לחודשיים, בסכומים שיכולים עד 500,000 שקלים. אנחנו מעניקים בזה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מציע שתוציא את המליאה להפסקה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אנחנו נדחה גם את רישוי העסקים בשנה. אנחנו נאפשר לחיילים המשוחררים למשוך מהקרן שלהם עד 50%, נאפשר למשוך עד 10,000 שקלים מקרנות ההשתלמות ללא הקנס, עד 10,000 שקלים בחודש. אנחנו במכלול הצעדים האלה מושיטים יד לכל הציבור ומפגינים סולידריות וערבות הדדית, שמתבקשות בתקופה הקשה הזאת. אנחנו הקצינו סכומים גבוהים ביותר על מנת לוודא שכל שכיר, כל עצמאי וכל עסק יקבלו את הסיוע כדי לעבור את התקופה שאנחנו ניצבים בפניה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אדוני השר, ערבות הדדית בין אחד לשני, לא רק עסקים. צריך – – – << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני לא כל כך שומע, הכול בסדר. אני לא שומע. יחד עם זאת, אני חייב לומר לכם שבתוך מכלול הסיוע לאלה שעבדו וצריכים לחזור לעבודה וניהלו עסק אנחנו מתכוונים, בהתאם ליוזמתו של שר הפנים אריה דרעי, להקצות סכום משמעותי בתוכנית, בחוק הזה, לאוכלוסיות מוחלשות שידן אינה משגת, כמובן, לפי קריטריונים ברורים שייקבעו. אנחנו לא רוצים שמישהו יישאר בלי יכולת קיום, ולכן גם עצמאים, גם עסקים, גם שכירים, גם מי שידו אינה משגת, לאותן אוכלוסיות אנחנו בתוך החוק ניתן את הסיוע. יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני, הכול יעבור תחת ידיך האמונות. ואני מקווה שתעזור לנו עזר רב בגיבוש הקריטריונים הכוללים ובהעברת הדברים במתווה שאנחנו דיברנו עליו ושאנחנו פועלים להעביר אותו. אני חושב שהחוק הזה – אני משוכנע, עסקתי בו באופן אישי, גיבשתי אותו ביחד עם ראש הממשלה. אנחנו דיברנו עם ראש הממשלה החליפי בני גנץ, שנתן את ברכתו לחוק. אתמול בממשלה הוא גם כן קיבל תמיכה רחבה, החוק, ולכן הוא מובא לכם כאן היום להצבעה. אני רוצה להזכיר ולציין נתון מעניין שפורסם אתמול. אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתנה דיווח על מה שקרה עד אמצע חודש יוני. אתם זוכרים שפניתי אליכם גם במליאה וגם בוועדת הכספים קודם? זה היה דחוף מאוד, ופעלנו בדחיפות לאשר את מענק התעסוקה המיוחד למעסיקים כדי להמריץ אותם להחזיר עובדים. תדעו לכם שהחוק הזה, במציאות שהתהוותה בחודש יוני – כאשר החוק התחיל לעבוד מ-1 ביוני, מענק של 7,500 שקלים שנאמר שיינתן למי שמחזיר עובדים – אתם יודעים כמה עובדים חזרו בשבועיים הראשונים ביוני כתוצאה מהתמריץ הזה? למעלה מ-450,000 עובדים שירדו מהמיליון וחזרו לעבוד. לצערנו הקורונה חזרה, והמגמה הזאת משתנה כרגע. ואני מניח שעובדים שחזרו, חלק מהם הם גם באותם מקומות שנסגרים, או עם אותם מעסיקים שמתכננים כרגע את השיקולים שלהם. הם יפסיקו את עבודתם, אבל בזכות החוק הזה – אני אומר את זה לכל הכנסת: בזכות החוק הזה מי שייאלץ להפסיק זמנית או לזמן ממושך את עבודתו, יקבל את התשלום שהחוק הזה נותן לו באופן קבוע. רשת ביטחון אמיתית, כמיטב המסורת שלנו כעם וכמדינה. רשת ביטחון. ולכן אני מבקש מכם לתמוך בחוק, להעביר אותו לידיהם האמונות של יו"ר ועדת הכספים וחברי ועדת הכספים, שילוו, יבדקו. והכי חשוב, כדי שלא יקרה מה שקרה בחקיקה הקודמת, בתוכניות הקודמות, אם זה יאושר במהירות, התשלומים יגיעו במהירות לשכירים, לעצמאים, לעסקים, למשרדים שקבענו, כל אחד בתחומו, לטפל בנושאים מיוחדים ואוכלוסיות מיוחדות, כמו שהזכרתי גם כן בדבריי. אני מודה לכם, ושנעבוד כולנו שכם אחד, עם אחד, מדינה אחת, ביחד בפני המשבר הקשה הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת. בפנינו שתי הצבעות. השר אמסלם וחבר הכנסת מיקי זוהר – השר אמסלם וחבר הכנסת מיקי זוהר, אתם רוצים הצבעה שמית או לא רוצים? אני לא מבין. הצבעה שמית או לא? לבקשת הממשלה, אנחנו נקיים הצבעה שמית. ראשית על הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2), בקריאה הראשונה. גברתי מזכירת הכנסת, בבקשה. נא לשמור על השקט, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד גבי אשכנזי – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דוד ביטן – בעד רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – בעד צבי האוזר – בעד ניצן הורוביץ – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד יועז הנדל – בעד שרן מרים השכל – בעד מיכל וונש – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד תמר זנדברג – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – בעד אליהו חסיד – בעד ווליד טאהא – נמנע בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – נמנע יוסף טייב – בעד יעקב טסלר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – בעד היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – בעד משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – בעד יצחק כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אוסנת הילה מארק – בעד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד יעקב מרגי – בעד משולם נהרי – בעד אבי ניסנקורן – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד טלי פלוסקוב – בעד אורלי פרומן – אינה נוכחת תהלה פרידמן – בעד עמיר פרץ – בעד רפי פרץ – בעד אורית פרקש הכהן – בעד עינב קאבלה – בעד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – בעד אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח הילה שי וזאן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – בעד רם שפע – בעד איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מזכירת הכנסת, אנא קראי שוב בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד ניצן הורוביץ – אינו נוכח תמר זנדברג – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – נמנעת בועז טופורובסקי – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח אורלי פרומן – אינה נוכחת אלכס קושניר – אינו נוכח אריאל קלנר – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אנטאנס שחאדה – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח עפר שלח – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם יש מישהו נוסף באולם שלא הצביע ומבקש להצביע? אם כך, תמה ההצבעה. מזכירת הכנסת, נא לסכם את התוצאות. אם כך, אלה תוצאות ההצבעה: בעד – 67, אין מתנגדים, שלושה נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2) התקבלה בקריאה הראשונה ותעבור להמשך דיון בוועדת הכספים. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן להצבעה על הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020. אני מבין שמבקשים הצבעה אלקטרונית. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה הראשונה, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 64 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אוסיף. מי שלא עובד – אני אוסיף. הכול בסדר. נוסיף את מי שלא עובד אצלו. אצל מי הייתה בעיה והוא מבקש להוסיף את הצבעתו? מירב כהן, כיצד להצביע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אאפשר לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת טיבי, טאהא וח'טיב יאסין, מה ההצבעה שלכם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> להימנע. אוקיי. אם כך, רבותיי, אלה תוצאות ההצבעה: 65 בעד, אין מתנגדים, שלושה נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה הראשונה ותועבר אף היא להמשך דיון להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חובת מכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר, שנמצא בדרכו אלינו. עד אז, מזכירת הכנסת – הודעה, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת המלצת ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תקופת ההארכה לפי חוק לתיקון הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020. תודה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. ההודעה מחייבת הצבעה? לא. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום כי ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: מתן פתרון מיידי לזוגות לפני הנישואים שנמנע מהם לרשום את הנישואים גם בחו"ל עקב משבר הקורונה, של חברי הכנסת יבגני סובה, אנדרי קוז'ינוב, ניצן הורוביץ ושרן מרים השכל. עוד אבקש להודיע על איוש מקום לחבר הכנסת מטעם סיעת הרשימה המשותפת בוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית – חבר הכנסת איימן עודה יכהן במקום הפנוי לסיעה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1339; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 53; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין, כאמור, את חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. כאמור, ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. בבקשה, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס׳ 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020. הצעה זו היא מיזוג של הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת מיקי לוי – מיקי, מגיע לו יישר כוח – והצעת חוק ממשלתית. בשנת 2010 תוקן סעיף 3א(א)(1) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992, באופן שהסמיך את הממשלה לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה של הכנסת, הוראות לעניין העדפה של תוצרת הארץ ברכישת טקסטיל בעבור מערכת הביטחון והמשרד לביטחון הפנים. בשלב הראשון התיקון נקבע כהוראת שעה לשנתיים, ומכוחו הותקנו תקנות שהסדירו את הנושא. בחלוף השנתיים פקעה הוראת השעה אך הכנסת החליטה לחוקק אותה מחדש לתקופה של שנתיים. לאחר שגם הוראת השעה השנייה פקעה החליטה הכנסת לחוקק אותה מחדש לפרק זמן של חמש שנים נוספות, שמסתיימות ב-15 ביולי 2020, דהיינו מחר, אם אינני טועה, נכון? בטרם תפקע הוראת השעה מוצע להאריך אותה בפרק זמן של שלוש שנים נוספות. כמו כן, מוצע להסמיך את שר האוצר להאריך תקופה זו בצו, באישור ועדת החוקה של הכנסת, לפרק זמן של שנתיים נוספות. הצעת החוק הזאת היא חשובה. היא נותנת עדיפות לכחול-לבן – במקרה זה לא כחול לבן הפוליטי אלא מוצרי כחול-לבן – ואני מקווה גם שעם שוך הקורונה נוכל להתיישב אחת ולתמיד ולהביא הצעת החוק שתהיה הצעת קבע, ולא מפעם לפעם להמשיך אותה. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד, אין לה הסתייגויות. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. כאמור, להצעת החוק אין הסתייגויות, אבל כן הוגשו בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק חשוב מאוד – העדפת תוצרת הארץ, מתן קדימות לתוצרת הארץ לעת הזאת, כאשר יש כל כך הרבה אזרחים ישראלים מובטלים בחוץ. החוק הזה אומר שמערכת הביטחון תהיה חייבת לרכוש בהעדפה של 100% את המדים שלה בארץ, ומערכת ביטחון הפנים – ב-50%. מפה אני קורא גם לשר לביטחון הפנים לתת הוראה למשטרה לרכוש את המדים בארץ. 50%, כן או לא – לרכוש את המדים בארץ. מדובר ב-1,600 עובדות ועובדים, בדרך כלל עובדות, של מתפרות, שהשכר שם איננו גבוה, שנמצאות רובן ככולן בפריפריה. יש חשיבות עליונה לתת עבודה לפריפריה. אנחנו רואים את המתפרות האלה בירכא, בשלומי, בבית ג'ן, בחורפיש, בקיבוץ כרמיה, טירת הכרמל, עטרות, מגדל העמק – כן, גם בנתניה ובפתח תקווה וראשון לציון ומעלה אדומים, ופקיעין, ולכן המתפרות האלה הן חשובות מאוד. מדובר במעל 1,600 פועלים ופועלות – סליחה, עובדים ועובדות, אני חוזר בי – ששכרם הוא לא מהגבוהים במשק, ויש חשיבות עליונה לשמור בימים טרופים אלה על מקומות העבודה שלהם. השר עמיר פרץ לקח את החוק והפך אותו לחוק ממשלתי, וזה בסדר גמור מבחינתי, אין לי בעיה של קרדיט. אני הצמדתי את החוק שלי לחוק הממשלתי למרות שהוא היה ראשון וקיבל פ' כבר לפני חודש וחצי. המהירות שאנחנו עושים אותה – להעביר את החוק עוד היום כדי להימנע מביטולו מחר. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר על מהירות הבזק של העברת החוק הזה. תודה רבה מכל הלב. אני מאוד מודה לך בכלל על העשייה שלך. לשבת אצלך בוועדה זו בהחלט חוויה. ההידברות, ההבנה, שיתופי הפעולה – כמעט אין אופוזיציה–קואליציה אלא רק טובת מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל. לא שאין ויכוחים, אבל בסופו של דבר מגיעים – – – << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אתם מאתגרים אותי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אנחנו מאתגרים אותך, אבל בסופו של דבר אנחנו מגיעים – אני מאוד מקווה שזה יימשך כך – לאיזשהו איזון. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> בלי עין הרע. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בלי עין הרע. לכן החוק הזה הוא מאוד מאוד חשוב. אני מודה גם לחבר הכנסת גפני – הוא איננו כאן – שהיה שותף איתנו כמצטרף לחוק הזה, והשותפה המרכזית שלי – ע'דיר מריח, חברת הכנסת ע'דיר מריח, שנמצאת כרגע בבידוד; מתוך דאגה למתפרות בכפרים הדרוזיים ומתוך דאגה לעובדות הדרוזיות שזה עמל כפיהן – הן יוצאות למתפרות האלה יום-יום ושם מרוויחות את לחמן – היא הייתה שותפה מלאה לקיום החוק הזה. אני שמח מאוד – אומנם את בבידוד, אבל אם את מסתכלת עלינו, תודה רבה לך מכל הלב. העשייה שלך היא עשייה למען העדה הדרוזית. אני מאוד מאוד מעריך את זה. הם יכולים להיות גאים בשליחות שלך בכנסת ישראל. תודה רבה לך על ההצטרפות לחוק הזה, זה בהחלט חשוב. אני רואה בך שותפה מלאה. תודה רבה לכולם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אביגדור ליברמן – איננו; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> יריב, כל פעם שאתה רואה את מיקי לוי מדבר תדע שאני אחריו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני יכול לומר לך שיש לא מעט מקרים שגם כשאני לא רואה את מיקי לוי מדבר אני רואה שאתה עולה לדוכן, וזאת בהחלט זכותך, וזה בסדר גמור. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מנסה לעשות את עבודתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין שום טענה, להפך. בבקשה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעת קיומו של משבר בריאותי, כלכלי, משפטי וחברתי חריף ביותר, אחד משומרי הסף החשובים ביותר לדמוקרטיה הישראלית נעלם. מבקר המדינה של מדינת ישראל פשוט נעלם. משרד מבקר המדינה, שבעשרות שנים של עבודת ביקורת מקצועית, אובייקטיבית וללא מורא מהשלטון בנה מעמד ייחודי של רשות רביעית מרשויות המדינה, אינו מתפקד בעת הזאת. לא מדובר כאן בתקלה או בחוסר יכולת אלא במדיניות מכוונת, שנובעת מכך שמבקר המדינה הנוכחי מונה כדי להפסיק את פעילות הביקורת, שכל כך מפריעה לבנימין נתניהו. המוסד המפואר הזה פרסם מאות דוחות חריפים לאורך השנים והפך לבעל תפקיד מרכזי בהגנה על הדמוקרטיה הישראלית. קחו מספר דוגמאות מצומצם: דוח ביקורת בנושא פרשת ויסות מניות הבנקים והקמת ועדת חקירה ממלכתית בעניין; החלטת הממשלה הדרמטית על ביטול פרויקט מטוסי הלביא; פרשת מסכות המגן הפגומות במלחמת המפרץ; דוח מתן תמיכה למוסדות ציבור; חשיפת פרשת מינויים פוליטיים; פרשת העמותות; הפרת חוק מימון מפלגות; מעילות הכספים בהסתדרות העובדים הלאומית; פרשת מרכז ההשקעות; דוח אסון השרפה בכרמל; פרשת הרפז; הוצאות המעונות של ראש הממשלה ועוד מאות רבות של דוחות חשובים. במצב הווקום שנוצר בביקורת המדינה, אני קורא לכל פקידי הציבור הנאמנים למדינה במוסדות השלטון, במשרד ראש הממשלה, במועצה לביטחון לאומי, במוסד, במשרד הבריאות: אל תפחדו להשמיע את קולכם. מידע שיגיע יטופל בצורה הטובה ביותר. אנחנו נדע להציף אותו באופן שלא יפגע, ובעיקר – שישמור על הדמוקרטיה. יש את שומרי הדמוקרטיה שיוצאים למחאה בגשרים ובכיכרות, ולכם נועד התפקיד מלב-ליבה של המערכת. דיקטטורה אינה נוצרת לאחר משאל עם שבו מתבקש העם לבחור בין דמוקרטיה לדיקטטורה; דיקטטורה נוצרת כשפקידי ציבור, אנשים טובים, מעלימים עין מעוולות קטנות שבטעות הם חושבים שהן לפרק זמן מוגבל, ואלה מצטברות לתוצאה הרסנית שהיא הרס הדמוקרטיה והשלטת הדיקטטורה. והכי חשוב, רבותיי, שנזכור שנתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים עד שיתפטר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני רק רוצה לומר, חבר הכנסת אבידר, מאחר שמבקר המדינה איננו כאן, והוא בוודאי לא יכול להגיב על הדברים שאמרת, שלפחות אני, בהתרשמות שלי, גם מהעבודה מולו – בסוף הרי הדוחות שלו מוגשים ליושב-ראש הכנסת – התרשמתי שנעשית שם עבודה רצינית, מקצועית, ללא מורא, ואני לפחות מלא הערכה גם למבקר המדינה באופן אישי וגם למוסד שבראשו הוא עומד על העבודה שנעשית שם. מותר שיהיו חילוקי דעות בעניין הזה, אבל אני חושב שמאחר שהוא לא נמצא כאן, לפחות אני, כמי ששוב, עובד מול מבקר המדינה ומשרד מבקר המדינה באופן רציף, חשבתי שנכון שאני גם אציג את זווית הראייה הזאת. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מעריך את ההערה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת חמד עמאר – מוותר; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו. לפיכך, אנחנו יכולים, בהיעדר הסתייגויות, לעבור להצבעה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר להצביע מפה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כן, ודאי. – – על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020 – הצבעה בקריאה השנייה. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 12– – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 12– נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אני מוסיף את קולותיהם של חברי הכנסת אבידר, סגלוביץ', מיקי לוי, וכמובן יעקב אשר. בסך הכול 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים – אה, וחבר הכנסת אופיר כץ, אז אנחנו עם 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה. ומכאן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ואני אוסיף את חברי הכנסת אבידר, סגלוביץ', מיקי לוי ויעקב אשר. אני מוסיף ארבעה קולות בעד. אנחנו עם 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. << נושא >> הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020<< נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק נדונה בכנסת בקריאה ראשונה ביום י"א בסיוון התש"ף. ביום ט"ז בסיוון התש"ף החליטה הכנסת לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות בסעיפים שונים. מוצע כעת לפצל את הצעת החוק המפוצלת, הכוללת את הסעיפים שנותרו מהצעת החוק, להצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד יכלול את הסעיפים 4 ו-23 להצעת החוק, שעניינם הכרזה של שר המשפטים והשר לביטחון פנים בדבר אי-קיום דיונים בנוכחותם של עצורים ואסירים אלא באמצעות השתתפותם באמצעים טכנולוגיים, ב-VC, ולעניין כלואים – הכרזה של שר הביטחון בהתייעצות עם שר המשפטים – וחלק אחר מההצעה, שיכלול את יתר סעיפי הצעת החוק. בשל החשש מהתפשטות נגיף הקורונה במתקני הכליאה הוארכו בחוק ביום כ"ג בסיוון התש"ף תוקפן של תקנות שעת חירום – עדיין לא הוארכו, לדעתי יוארכו תכף, עוד כמה דקות; זה היה לפי הסדר, זה היה יכול להיות הפוך, זה היה גם בסדר – שהסדירו את הגבלת נוכחותם של עצורים ואסירים בדיונים. אה, לא, לא, אני טעיתי: ב-15 ביוני הייתה ההצעה הראשונה להאריך, ותכף לאחר ההצעה הזאת, אנחנו מאריכים אותה ב-30 יום נוספים. הוארכו תוקפן של תקנות שעת החירום שהסדירו את הגבלת נוכחותם של עצורים ואסירים בדיונים בעניינם. בתקופה הזאת המשיכה ועדת החוקה, חוק ומשפט בדיוניה על הצעת החוק להסדרת הנושא. ואולם, נוכח העלייה בתחלואה במדינה בכלל ובבתי מעצר לאחרונה, ובשל הצורך למנוע את הסיכון לעצורים ולאסירים הכרוך בהבאתם לבתי משפט, נדרש כבר עתה להסדיר את סמכות השרים להכריז במקרה הצורך, ובאישור בדיעבד של הכנסת, על הגבלה מלאה של הדיונים בנוכחות עצורים ואסירים והשתתפותם באמצעות אמצעים טכנולוגיים. ועדת החוקה, חוק ומשפט תמשיך בדיוניה ביתר הסעיפים של הצעת החוק, גם בסעיפים הללו, כדי שנביא בסוף הצעה מושלמת. כמובן שכל הדבר הזה – רק בהנחה שהמצב חלילה יהיה מצב חירום כזה שיצטרכו הגבלה מלאה. אני מבקש מהכנסת לאשר את הפיצול. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני נועל את רשימת הדוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קשה להתעלם ממה שהיה פה לפני איזה רבע שעה. עבר פה בקריאה ראשונה חוק יסודות התקציב – מהומה ומבולקה במליאה, במסדרונות, בפרסה מאחור; יצביעו, לא יצביעו, יהיה רוב, לא יהיה רוב. ישבנו אנחנו, חלק מחברי האופוזיציה, ואמרנו: החוק הזה הוא חוק חשוב, הוא לא נתון למשא ומתן של אתנן וכספים, והצבענו בעד, כי זה חשוב. וחבל לי שחבריי לכנסת, חבריי לקואליציה, כשמתקיימים דיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, דיונים חשובים, משמעותיים, פשוט לא טורחים להגיע – לא היום, ולא אתמול, ולא שלשום, ולא לפני שבוע, ולא לפני שבועיים. בעצם הם מגיעים כשהם שמקבלים את הגונג להצביע, ואז הם מגיעים ומצביעים כמו שאומרים להם. הם לא קוראים אפילו נייר אחד, נייר אחד, טרם ההצבעה. אדוני היושב-ראש, כשמדובר על כבוד הכנסת – ואתה דואג לכבוד הכנסת – גם זה כבוד הכנסת, לא רק נוכחות פסיבית בהצבעות. היום החוק הזה שאנחנו מדברים עליו, שעוד נעסוק בו, עוסק בעיקר בכל מה שקשור לעצורים ואסירים. הם באמת הכי מוחלשים שרק אפשר. אין להם לובי. אין להם פה לובי. אין. הלובי של האנשים האלה והזכויות האזרחיות שלהם הוא פה בכנסת, ללא כל קשר לקואליציה ולאופוזיציה. אנחנו גם בחוק הזה – והיינו מעורבים גם בתיקון התקש"ח, גם בהארכתו בפעם הראשונה, גם בהארכתו בפעם השנייה, בתיקונים שנעשו בוועדת חוקה, חוק ומשפט – נצביע בעד. אבל אני רוצה לומר דבר נוסף. אנחנו הולכים להביא, או יגיע – אני מניח שמחר יעקב אשר יביא את התיקון הנוסף שמגיע, תיקון שמאפשר לשר לביטחון הפנים ולשר המשפטים להכריז שבתי הכלא סגורים; סגורים, אי-אפשר להביא להארכות מעצר. למה? בגלל נגיף הקורונה. אז אני אגיד לכם כמה דברים על הדבר הזה: מתג ההפעלה של מצבי חירום, בכל הכבוד הראוי, לא נמצא בכיסו של שר המשפטים וגם לא בכיסו של השר לביטחון פנים. העובדה שלאזור מוגבל צריך את מליאת הממשלה, אבל לסגור ולא לאפשר לעצורים להגיע ולראות את יומם בבית המשפט מספיקים שר המשפטים והשר לביטחון פנים – ולא רק באזור מסוים או בית כלא מסוים; בכל הארץ, בכל הארץ – הדבר הזה הוא בלתי נתפס. היום העלינו את הדברים האלה בפני משרד המשפטים, ועשינו גם שם תיקונים, והתנגדתי להם בסופו של דבר, אבל נעשו תיקונים – כי זה בכלל זה לא היה אמור להגיע לכנסת. הכנסת היא שום דבר, היא כלום. המקום הזה – זו הכנסת, פה הריבונות, פה היא הריבון. הממשלה, אדוני היושב-ראש, ודאי שהיא צריכה את הגמישות. היא לא יכולה להתעלם מתפקידה המרכזי של הכנסת גם כאשר היא שומרת על הזכויות. אני קורא לחבריי בקואליציה להגיע לדיונים. זה לא כל כך מסובך לקרוא חומר, להשתתף, אולי להביע דעה אחת או שתיים, כי יעקב אשר כבר נמצא בבעיה – הוא כבר לא יודע באיזו מפלגה הוא, הוא לא יודע באיזו מפלגה הוא. הוא בטעות קורא – הוא חושב שאני איתו בכלל. הוא בטוח שאני איתו. ואני איתו לגמרי, כי כולנו ביחד בכנסת למטרה אחת: לעשות טוב, לעשות נכון, בוודאי בתחום של זכויות ועצירים. אני אומר שמה שאנחנו רואים פה – ועדת חוקה היא בושה וחרפה. אף אחד לא מגיע לאף דיון. אחר כך בוכים למה זה 500 שקל קנס, מדוע זה 500 שקל קנס; אחר כך מייללים פה במליאה, אבל מצביעים בוועדה. אדוני, תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני רק, שוב, למען הדיוק, מוכרח לומר, חבר כנסת סגלוביץ', מכיוון שהתייחסת להצבעה שהייתה כאן במליאה קודם, שלפחות על פי מראה עיניי – אולי אני טועה, אבל לפי מראה עיניי היו כאן למעלה מ-60 חבר הכנסת של הקואליציה בהצבעה הזאת ובערך כאצבעות כף יד חברים באופוזיציה, אז אתה יודע – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני ישב כאן ולא ראה מה קרה מאחורי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני יודע, אני יודע – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – – בושה גדולה מה שקרה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני יודע. זה יכול – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סחר-מכר עם כסף – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה בסדר. כל אחד ועמדתו, וזה בוודאי לגיטימי. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – – אתה רואה את זה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. אני רק אומר, לפחות מבחינת מה שהיה כאן בתוך האולם, בהיבט של נוכחות – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. מכיוון שדובר על נוכחות, מי היה ומי לא היה, אני חושב שצריך לומר את הדברים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> דיברתי – – – על מה שהיה מאחורי המליאה ודיברתי על זה שחברי האופוזיציה מגלים אחריות שלא נמצאת אצל חברי הקואליציה בוועדות. על זה דיברתי, ואני חושב שעל זה שנינו מסכימים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. טוב. תודה רבה. בכל מקרה – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גם בוועדות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – אני בוודאי מציע שהנוכחות, גם במליאה וגם בוועדות, תהיה – בזה, חבר הכנסת סגלוביץ', אנחנו ודאי מסכימים, אין בכלל שאלה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו מסכימים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה – הוא איננו; חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה, איפה הוא? אתה נמצא – מוותר. אוקיי. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. לאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כמה זמן יש לו? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הוא ביקש 30 דקות, אבל אני – – – << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> שעה. שעה. שלא יקבל התקף לב, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר בהצעה הזאת של הפיצול וגם בהצעה שאחריה, אז אני כבר אדבר על שתי ההצעות ביחד – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וככה אני וחברי כבר גם נוותר על זכות הדיבור בהצעה הנוספת. אנחנו רוצים להגיד שיש כאן, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פגיעה קשה מאוד בזכויות חוקתיות, בזכויות בסיסיות, בזכותו של אסיר או עציר להיוועץ בעורך דין, בזכות להליך הוגן – שהעציר או האסיר יהיו נוכחים בשעת הדיון להארכות מעצר, בין שזה מעצר ימים ובין שזה מעצר עד תום ההליכים ובין שזה שמיעת העדויות. לא רק זאת, חבריי, אלא שהיום, בהצעה שהביאה הממשלה, היא הביאה תיקון נוסף, ועל זה יתקיים דיון מחר, נכון, יעקב? יו"ר ועדת החוקה, אשר – – << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> כן? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מחר יש דיון בסוגיה המרכזית ובתיקון החדש שהביאה הממשלה, שהשר לביטחון פנים – לא שניהם, השר לביטחון פנים – בהתייעצות עם שר המשפטים, יכול להכריז, אדוני היושב-ראש, על הגבלה מלאה. מה זאת אומרת הגבלה מלאה? הוא יכול לאסור הוצאת כל עצור או אסיר מכל בתי הכלא במדינה לבתי משפט. זו הגבלה מרחיקת לכת, קיצונית ביותר, ורק השר לביטחון פנים יכול לקבל את זה, אפילו לא הממשלה. אפילו לא היה שום אזכור בהצעת החוק, עד כדי כך שהייעוץ המשפטי של ועדת החוקה היה צריך להתערב ולהגיד: אבל צריך להביא את זה לאישור, אפילו בדיעבד, של ועדת החוקה – איזה פיקוח פרלמנטרי. תנו משהו, תעשו כמו בהגבלות על בריכת שחייה או על מכוני כושר, ששם הממשלה מחליטה, וצריך, וראינו שאפילו זה לא עבר בוועדה פה וזה בוטל. אבל כאשר מדובר בזכויות אסירים ובזכויות עצורים, אדוני היושב-ראש, אז אפילו לא צריך אישור בדיעבד של הכנסת. ולכן זה כל כך מרחיק לכת, לא מידתי, לא סביר, ואני חושב שזה לא יעמוד במבחן הביקורת. אנחנו מתנגדים לזה בתוקף ולכן אנחנו נמשיך לעמוד על זכויות אסירים, זכויות עצורים – בכל זאת מדובר בזכויות שהם בלב-ליבו של כבוד האדם וחירותו, ולכן כמובן שצריך להתנגד לחוק הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי, אני מוכרח לומר שהנושא הזה הוא נושא בעל חשיבות עצומה – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – וצריך באמת באמת לעמוד פה על המשמר. בעיניי לפחות, מצב שבו אדם, נשללת חירותו בלי שהוא ראה את השופט, ובעיקר השופט ראה אותו, זה מצב שצריך לעשות הכול כדי להימנע ממנו ובאמת לצמצם אותו למינימום, אם בכלל. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לפחות הצלחתי לשכנע את היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעניין הזה לא צריך לשכנע אותי, זו עמדה עקבית שלי לאורך שנים ארוכות. אני יכול אפילו לומר, חבר הכנסת סעדי, שכאשר התקינו את התקש"חים בראשית הקורונה, כאשר הייתי עוד שר בממשלה, הצלחתי לתקן את תקנות שעת החירום בשורה של תיקונים בנושא הזה על מנת שלא להגיע למצב כפי שאתה תיארת, ואני סמוך ובטוח שגם בעניין הזה ועדת החוקה, חוק ומשפט תעשה עבודה נאמנה. אם כך, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020. הצבעה. בבקשה. אני אוסיף את מי שנמצא כאן. הצבעה מס' 4 בעד הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט – 10 נגד – 4 נמנעים – אין הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (הגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020, נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אשר? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבידר? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ' – בעד. חבר הכנסת מיקי לוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא? << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זהו. אין לנו עוד מישהו שאיננו במקומו. אם כך, אנחנו עם 14 בעד, שישה מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהחלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט התקבלה. << נושא >> הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תקופת ההארכה לפי חוק לתיקון הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום: הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תקופת ההארכה לפי חוק לתיקון הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), תש"ף–2020 – הצבעה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הינני מתכבד להודיע כי ועדת החוקה, חוק ומשפט דנה היום בבקשת הממשלה להאריך את החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020, לתקופה נוספת של 30 ימים, וזאת בהתאם להוראות סעיף 1(ב) לחוק האמור. הוועדה מצאה כי קיים צורך להאריך את תוקף החוק האמור ב-30 ימים נוספים, עד ל-15 באוגוסט, וזאת בשל העובדה כי עדיין קיים חשש ממשי מהתפשטות מסוכנת של נגיף הקורונה בבתי המעצר וכי הבאת העצורים לבתי המשפט מגבירה סיכון זה. לכן, יש צורך בהגבלת מספר העצורים והאסירים שיגיעו לבית המשפט לפי הוראות החוק. הוועדה טרם סיימה את דיוניה בהצעת החוק המלאה שאנחנו דנים בה, שהיא תהיה ההצעה הגדולה יותר, ושם, אדוני היושב-ראש, אנחנו שמים דגשים נוספים, וכמובן עושים הכול בדחילו ורחימו. יש פה הצטלבות, צומת של פיקוח נפש ושל זכויות אדם, וזה לא רק פיקוח נפש אלא זה פיקוח נפש במקומות שבהם חיים מאות אנשים, מאות עצירים, שאם חלילה תתפשט שם מגפה, זה יכול להפיל גם דמוקרטיות. אבל מצד שני, הזכויות של האסירים זה דבר שאנחנו חייבים לראות לנגד עינינו כל הזמן. אנחנו מחפשים ומוצאים את האיזונים כל הזמן. יש חילוקי דעות, אבל בסך הכול, בסופו של יום, אני מאמין שנגיע בסוף להצעת חוק שתיתן מענה לכול, לפחות ברוב הדברים. ולכן אנחנו מבקשים היום להביא למליאה, עד להצעת החוק הרחבה – היום נאריך את ההארכה היחידה שאנחנו אישרנו לעצמנו, שאנחנו רשאים לאשר, ללא תיקון חקיקה. אני מבקש מהכנסת לאשר את ההארכה על פי המלצתנו. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, בהיעדר דוברים, נעבור להצבעה על המלצת ועדת החוקה, חוק ומשפט, ואני כמובן אוסיף את מי שנמצא כאן למטה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט – 12 נגד – 3 נמנעים – אין הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תקופת ההארכה לפי חוק לתיקון הארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף–2020, נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אשר, אני מוסיף – בעד. חבר הכנסת אבידר – בעד; חבר הכנסת סגלוביץ' – בעד; חבר הכנסת מיקי לוי – בעד; חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד; חבר הכנסת ווליד טאהא – נגד; חבר הכנסת סעדי – נגד. אם כך, יש לנו 17 בעד, חמישה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט התקבלה. חברות וחברי הכנסת, אם כך, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ג בתמוז התש"ף, 15 ביולי 2020, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:15. << סיום >>