דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ח ישיבה נ"ה הישיבה החמישים-וחמש של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, כ"ג בתמוז התש"ף (15 ביולי 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 36. תקיפת ראשי רשויות בצפון 7 עוזי דיין (הליכוד): 7 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 7 34. מס הכנסה ברמלה מאפשר תיאום מס לתרומות רק מאוקטובר 13 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 13 סגן שר האוצר יצחק כהן: 13 35. החלטת בית המשפט בעניין דמי ליווי לבעלי תעודת עיוור 15 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 15 סגן שר האוצר יצחק כהן: 15 37. קידום חוק שיפגע בעצמאות הביטוח הלאומי 16 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 16 סגן שר האוצר יצחק כהן: 16 הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התש"ף–2020 18 עינב קאבלה (כחול לבן): 19 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 20 הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התש"ף–2020 23 שרן מרים השכל (הליכוד): 24 הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התש"ף–2020 25 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 26 שר החוץ גבי אשכנזי: 27 אופיר סופר (ימינה): 28 הצעת חוק זכויות בעלי חיים (העברת סמכויות הוועדה בכנסת) (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 32 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 32 שר החוץ גבי אשכנזי: 36 הצעת חוק דחיית מועד תשלום מיסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 37 משה גפני (יהדות התורה): 37 סגן שר האוצר יצחק כהן: 38 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020 41 שלמה קרעי (הליכוד): 42 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020 43 שרן מרים השכל (הליכוד): 44 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020 46 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 46 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020 47 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 47 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020 48 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 48 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 50 הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק) 54 תמר זנדברג (מרצ): 54 הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק) 63 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 63 הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק) 66 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 67 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 70 תמר זנדברג (מרצ): 79 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 82 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 83 הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות), התש"ף–2020 88 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 88 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 90 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 94 הצעת חוק פיצוי עסקים קטנים בשל אירועי איבה מתמשכים או מצב חירום כלכלי, התש"ף–2020 96 עודד פורר (ישראל ביתנו): 96 שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: 99 עודד פורר (ישראל ביתנו): 101 הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי חברי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים) 103 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 103 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 105 הצעת חוק משבר נגיף הקורונה החדש (הגנה על שוק הדיור) (תיקוני חקיקה) התש"ף–2020 110 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 110 הצעה לסדר-היום 113 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא שירותי משרד הרווחה 113 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 114 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 116 בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית 122 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 127 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 127 הצעות לסדר-היום 127 התעלמות הממשלה מהסטודנטים והצעירים בכל תוכניות הסיוע הכלכלי 127 יאיר גולן (מרצ): 127 עודד פורר (ישראל ביתנו): 129 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 132 סגן שר האוצר יצחק כהן: 133 הצעה לסדר-היום 138 מחסור בעובדים זרים בענף הסיעוד והסדרת תשלום ימי החופש בתקופת נגיף הקורונה 138 חוה אתי עטייה (הליכוד): 139 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 139 הצעות לסדר-היום 142 צורך דחוף בהכשרות למורים, עובדים סוציאליים ורופאים לזיהוי ומניעה של התעללות בילדים 142 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 143 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 143 הצעה לסדר-היום 147 צוואת מיכאל בן זיקרי – לימוד עזרה ראשונה בכיתות הגבוהות בבתי הספר 147 ינון אזולאי (ש"ס): 147 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 149 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 151 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 151 שאילתות ותשובות 153 66. אפליית תושבי עיירות הפריפריה 153 מאי גולן (הליכוד): 153 סגן שר הפנים יואב בן צור: 156 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2) 158 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 158 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 160 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 162 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 164 עודד פורר (ישראל ביתנו): 165 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 172 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 176 בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית 180 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2) 181 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 181 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 184 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 186 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 188 ינון אזולאי (ש"ס): 189 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 190 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 208 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 208 שאילתות ותשובות 208 65. שכר עובדים סוציאליים במכרזים 209 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 209 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 209 64. שכר עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות 213 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 213 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 213 49. החזרת חלק מהערבויות של חברות הניקיון והשמירה שמוחזקות במשרד 215 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 215 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 216 113. תשלום כפול לביטוח לאומי בחל"ת 219 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 219 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 220 105. אלימות במשפחה 221 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 221 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 222 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 226 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני פותח את הישיבה. היום יום רביעי, כ"ג בתמוז התש"ף, 15 ביולי 2020. אנחנו מתחילים, כמנהגנו ביום רביעי, בשאילתות דחופות. הראשונה שבהן – שאילתה דחופה מס' 36, בנושא תקיפת ראשי רשויות בצפון. אני מזמין את סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן לעלות לדוכן להשיב, ואת חבר הכנסת עוזי דיין לגשת למיקרופון באחד הצדדים – אתה יכול כאן או שם מאחור, כפי שנוח לך – על מנת להציג את השאילתה. << שאילתה >> 36. תקיפת ראשי רשויות בצפון << שאילתה >> << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, השאלה עוסקת בנושא של ביטחון אישי ברשויות מוניציפליות. בליל 5-4 ביולי, מוצאי שבת, הותקף ביתו של ראש העיר שפרעם בצרורות של M16. גם חייו של ראש המועצה המקומית יאנוח-ג'ת מאוימים, והוא מאובטח על ידי המשטרה. השאלה: מה העלו החקירות עד כה, ואיך בכוונת המשרד להשיב את הביטחון שהתערער? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת עוזי דיין, מענה על השאלה הראשונה: בגין אירוע זה נפתחה חקירה, והיא מתנהלת על ידי היחידה המרכזית של המחוז הצפוני במשטרה. בתיק זה בוצעו ומבוצעות פעולות חקירה רבות. נכון לעת הזאת חקירת האירוע עודנה מתנהלת, ולפיכך לא נוכל למסור פרטים נוספים אודותיה. לשאלה השנייה, האירוע השני – היו שני אירועים – נחקר על ידי היחידה המרכזית, אף היא במחוז צפון. בגין אירוע זה בוצעו פעולות חקירה רבות. נוכח העובדה שהטיפול טרם הסתיים גם במקרה הנ"ל, אני מנוע מלתת לך פרטים נוספים, אך בקרוב מאוד תושלם החקירה, וכמובן תוכל לקבל את התשובה, גם את תשובתנו. מענה על שאלות נוספות שעלו? אם יש לך עוד שאלה נוספת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אבל אסיים להקריא לך. מיגור האלימות המופנית כלפי עובדי ציבור במסגרת מילוי תפקידם, ובכללם ראשי רשויות, מטופל על ידי משטרת ישראל בכמה מישורים. במישור החקירתי – עם קבלת תלונה או מידע אודות אלימות נגד עובד ציבור תפתח היחידה הנוגעת בדבר בחקירה לאיתור – תוך חתירה למיצוי, החשה והשלמה של ההליך החקירתי. במקרים המתאימים, ובהתקיים העילות על פי החוק, יישקל מעצרו של החשוד. הובא החשוד להארכת מעצר ושוחרר על ידי בית המשפט בניגוד לעמדת המשטרה, יתבקש עיכוב ביצוע השחרור לצורך הגשת ערר לבית המשפט המחוזי. היה והחשוד מצוי במעצר, ייעשה כל מאמץ לסיים החקירה בתוך תקופת מעצרו, וככל שנמצאו ראיות, יועבר התיק ללא דיחוי ליחידת התביעות או לפרקליטות הרלוונטית. לעניין עילת סגירה, יחידות החקירה הונחו כי תיק חקירה הטומן בחובו אלימות כלפי עובד ציבור לא ייסגר בעילת אי-התאמה להליך הפלילי אלא באישור דרג תביעתי. במישור האבטחתי, מלבד המישור החקירתי, מתבצעת הערכת מצב בראשות סממ"ז בכדי להקצות לעובד הציבור המאוים סל אבטחה הנגזר מרמת האיום שנקבעת בעניינו על ידי המשטרה. יצוין כי מדובר בתהליך שחוזר על עצמו בכל חודש עד לסיכולו המלא של האיום. המחוז הצפוני במשטרה רואה בחומרה אירועי אלימות כנגד נושאי תפקידים ציבוריים ולא חוסך באמצעים לפענח תיקים פליליים אלה. פיקוד המחוז עוקב באופן אישי אחר התפתחות התיקים שמטופלים על ידי צוות החקירה ברמה המחוזית – גם במחוז, גם במשרד לביטחון פנים. בפיקוד המשטרה רואים את הנושא הזה בחומרה רבה, בעיקר גם בתקופה האחרונה, של הקורונה. הפשיעה בגל הראשון יחסית ירדה, אבל עדיין, גם בנושא הזה, בתקופה הזו, אחת לפרק זמן קצר אנחנו מקבלים את הדברים הללו. המשטרה בהחלט שמה את הנושא הזה במוקד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת עוזי דיין. בבקשה. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> תודה רבה לידידי, באמת, סגן השר לביטחון הפנים. התשובה מובנת. אני מניח שהיא נכונה בכל מילה, אבל זה לא נותן את התוצאות ולכן יש לי שתי שאלות. כיוון שהייתי גם ביאנוח וגם בשפרעם וגם דיברתי עם האנשים, עולות שתי שאלות שאני מציף אותן: אחת, האם לא נכון במצבים כאלה – והאם אתם מתכוננים להביא יותר כוח לאזור כדי שהאזרחים יראו שמתייחסים לזה ברצינות? בשני המקומות מדובר ביישובים מאוד צפופים, ואנשים פשוט מפחדים ומאבדים אמון, מה עוד שזה ראש הרשות שלהם. אם הוא, הם אומרים לי, מה יקרה עם האחרים? אז אחד, האם אתם מתכוונים להביא לשם כוחות, ולא רק לנהל חקירה מושכלת? דבר שני, נראה מהשטח שפה מדובר ברעה חולה גדולה, שנובעת ממשפחות פשע שעברו למגזר אחרי שהמשטרה פעלה ברצינות במשך שנים נגד ארגוני פשע, נקרא להם יהודיים. וכאן זה עבר לחברה הערבית פשוט כי הטיפול היה טוב, יעיל ואפקטיבי במגזר היהודי. לכן השאלה היא: האם מתוכננת להיעשות פעילות כזאת כנגד משפחות הפשע, מה שיוביל, להערכתי, ולכן אני שואל גם אתכם – לעשות פעילות מנע כזאת נגד משפחות הפשע כדי להחזיר את הביטחון האישי לרחוב, במקרה הזה, בשני יישובים דרוזיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם מותר לי, אדוני סגן השר, בהמשך לדברים החשובים של חבר הכנסת דיין, אני מוכרח לומר לך, אני חושב שהנושא הזה הוא באמת נושא קריטי. הוא מקרין על הכול – הוא מקרין על היכולת של נבחרי הציבור למלא את תפקידם ללא מורא. הוא מקרין על היכולת שלהם לטפל בנושאי אכיפה שהם אחראים להם, והוא כמובן מקרין על הביטחון של כלל התושבים. אני מוכרח לומר לך שאני חושב שחבר הכנסת דיין אפילו היה מאוד זהיר בדברים שלו, אבל, חבר הכנסת דיין, אני מניח שגם אתה שמעת – עולה תחושה מאוד קשה מהשטח, הרגשה שזה לא מטופל כמו שצריך, שהדברים לא קורים. יכול להיות שבאמת נעשים דברים מאחורי הקלעים שאנחנו לא יודעים עליהם, וגם אי-אפשר, מטבע הדברים, לחשוף אותם. אבל בהמשך לדברים שאמר כאן חבר הכנסת דיין, התחושה היא שצריך לראות את הדברים בשטח, שאנשים ירגישו שעל אירועים כאלה לא עוברים לסדר-היום, ושהאנשים האלה, ראשי המועצות שהותקפו, זוכים פה גם להגנה מלאה, גם למאמץ חקירתי מלא וגם לגיבוי מוחלט של רשויות אכיפת החוק כדי שיוכלו למלא את תפקידם. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> בהחלט, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> נכון מאוד. אני רק אסיים, ברשותכם. זה בעיקר חריף כשזה נעשה – אנשים אומרים: אם זה היה ברעננה או בהרצליה, לא היו נוהגים בצורה כזאת. ויש גם לומר – פוליטיקה: מדובר בשתי רשויות של הליכוד, של ליכודניקים שנבחרו לראש הרשות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> קודם כול, רק הערה לדבריך, חבר הכנסת עוזי דיין. מבחינתנו אין הבדל מאיזו מפלגה ראש העיר. מחובתנו לתת שירות והגנה לביטחונם האישי ולביטחונם של אזרחי מדינת ישראל באשר הם. אנחנו כמשרד ממשלתי, אני כסגן שר, גם אני וגם השר אוחנה באנו לשרת את כלל אזרחי ישראל. לגופו של עניין, אדוני היושב-ראש, בהחלט דייקת בתיאור שלך. הנושא הזה של פשיעה במגזר הערבי הוא נושא שמדיר שינה לא רק מהתושבים ומראשי רשויות אלא ממשטרת ישראל ומכל הגופים הביטחוניים שעוסקים בנושא. << אחרי_כן >> גם השר לביטחון פנים וגם אני לקחנו את הנושא הזה כיעד לאומי. זה נושא לאומי, ואנחנו הולכים להתעסק בזה, וגם עסקו בכך. יש את המינהלת, שעומד בראשה ניצב, והיא אכן עשתה את עבודתה, מה שהיא יכלה. יש שם חוסר בכוח אדם, ואנחנו בדיוק עכשיו עוסקים בנושא הזה בתקציב המדינה, בתקווה שזה יבוא בקרוב ויקבל גם ביטוי בנושא הזה. יחד עם זאת, באמת מילה טובה גם לראשי הרשויות במגזר הערבי, הדרוזי, הצ'רקסי, שבאמת מגלים מנהיגות, בחלקם, באזורים שהם אזורי חיכוך. נקודה לשיפור – הם אזרחי ישראל הערבים, וזה צריך לבוא גם מתוך האזרחים. כשמגיעים ראשי רשויות ומבקשים שיתוף פעולה בנושא הזה, יש שם עדיין מה לשפר. המשטרה, והמשרד לביטחון פנים, כגורם שאחראי למשטרה, נעשה הכול כדי שהדבר הזה לא יחזור על עצמו, בוודאי אחת לכמה – אני מתכוון באופן אישי, והנושא הזה גם תחת אחריותי, לקיים סבב שיחות, פגישות, קודם כול עם המנהיגים בבית פה. נוסף על כך, להסתובב עם ראשי רשויות ולשבת עם אנשים. כל עוד אין שיתוף פעולה מהשטח, הנושא הזה יכול עדיין להיות נפיץ. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> במלחמה בפשע מאורגן בעולם אין שיתוף פעולה. הדבר הזה צריך להיעלם מן העולם. בפשע מאורגן יש משטרה שמתפקדת או לא מתפקדת. לא באיטליה ולא בארצות הברית אין, אין דברים כאלה. הקהילה, ברגע שאיבדה את תחושת האמון שלה ואת האמון שלה במשטרה, לא משתפת פעולה, כי הם מתים. זה לא קורה. התפיסה הזאת צריכה להשתנות, להיעלם מהעולם. פשיעה מאורגנת – יש משטרה שמטפלת. לא יודעת לטפל? מתפטרים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני אגיד לך, אמר חבר הכנסת עוזי דיין, ובצדק, שאם זה היה קורה ברעננה, המשטרה הייתה מטפלת אחרת. כשזה קורה ברעננה הקהילה ברעננה משתפת פעולה ומצביעה על אדם שיש לו, כנראה, נשק. הקהילה, השכנים והסביבה יהיו יחד עם המשטרה כדי לסייע. במקרה הזה, רוב האזרחים – זה לא אומר שכל ערביי ישראל יש להם נשקים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> זה לא הנושא. הנושא הוא שאנחנו צריכים שיתוף פעולה יחד עם האזרחים בשטח. ואנחנו נעשה הכול כדי שזה יקרה. אתה יודע שאני מחויב באופן אישי. שוחחתי על כך עם כל חברי הכנסת האפשריים. אנחנו נעשה את הפגישות הללו, נגיע. אנחנו לא נחסוך, לא באמצעים ובטח לא במאמצים כנים. לעניין הזה יש, מה שנקרא – בשביל טנגו צריך שניים. יש את המדינה ויש את המשטרה, ויש את ראשי הרשויות כגוף שלישי, שבאמת עושים עבודה נאמנה וטובה למען התושבים שבחרו אותם לנהל את העיר. אבל יחד עם זאת, כשיש משפחות ויש אנשים – אני מבין שיש כאן פחד ורתיעה. בנושא של משפחות הפשע בקרב היהודים המשטרה טיפלה כי הקהילה שיתפה, האנשים שיתפו. תמיד ידענו מה יש. אבל אם היום המשטרה נכנסת ליישוב ערבי, קודם כול הסביבה – לא כולם, חלק – מתחילים לגבות את אותו בן אדם. אנחנו צריכים שיתוף פעולה יחד עם התושבים. הנושא הזה הוא לאומי. הוא לא רק שלך, חבר הכנסת אבו שחאדה. הוא לא רק שלי כסגן השר לביטחון הפנים. זו פצצה מתקתקת של כל החברה ואנחנו צריכים לטפל. אי-אפשר להסתתר מאחור ולהגיד: טוב, המשטרה לא עושה? השר יתפטר. לא. ראש העיר לא עשה? ראש העיר יתפטר. מה עם שיתוף הפעולה של התושבים בשטח? בסוף הם אלה שסובלים שם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה, אדוני, סגן השר. ברשותך, עוד הערה אחת. אני מציע בכל אופן לעשות איזושהי הבחנה וגם טיפול מותאם. אני לא חושב שכל דבר שנוגע לציבור הערבי רלוונטי למגזר הדרוזי ולהפך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נכון, נכון. בהחלט. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מדובר באמת בשני מגזרים שונים ונפרדים, כל אחד עם המאפיינים שלו והצרכים שלו. אני חושב שנכון גם לתת להם התייחסות פרטנית ולא כוללנית. אני מניח שאתם אמונים על העניין הזה, אבל אני חושב שחשוב להבהיר גם את הנקודה הזאת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה צודק בהחלט. גם השר וגם אני, אנחנו מחלקים – כל בעיה והפתרונות שלה, וצריך להתאים את הפתרון לבעיה, ולא תשובה שנכונה לכולם. הנושא הזה הוא קודם כול שיח. בסופו של דבר מדובר באנשים. כל עוד יש קירוב, כל עוד יש שיח ויושבים בשולחן עגול – במקרה הזה רחב, שני מטר מרחק עם מסכות – אנחנו יכולים לעשות את זה. זה לא דבר חדש. בנושא הזה צריך להיות טיפול ממדרגה ראשונה. אנחנו מאמינים שזה קודם כול נושא לאומי. מרגע שזה נושא לאומי, הוא לא עניין פוליטי, ואנחנו צריכים להציל חיי אדם. לא יכול להיות שהתושבים, לא משנה באיזו עיר, יפחדו שהשכן שלהם מחזיק נשק והוא עלול, חס וחלילה, כחלק מחיסול חשבונות פליליים כאלה ואחרים או משפחתיים – אנחנו מידרדרים גם לאלימות שגובה קורבנות, והנושא הזה חייב טיפול. גם השר וגם אני עוסקים בנושא הזה. אני מתכוון לעשות סיור ופגישות. אני יודע שלא בסיורים ולא בפגישות פותרים, אבל עצם זה שיושבים ומעלים את הבעיה, מעלים את הסוגיה הזאת, מדברים עליה, מקצים משאבים ומקצים כוח אדם – דיברת קודם, חבר הכנסת דיין, על הקצאת כוח אדם. כרגע, בימים אלה, אלפי שוטרים ושוטרות במשטרת ישראל מועסקים בעיקר בגלל הקורונה. אני חושב שהתקופה הזאת לא דומה לשעת שגרה, ואנחנו מדברים כמובן על תקופה שתהיה נורמלית. בעניין הזה, גם המינהלת, גם אני וגם השר יושבים ושוקדים איך אנחנו נביא לנורמליות בנושא הזה. נעשה הכול, גם באמצעים וגם ברצון. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> – – – של משפחות פשע, והציבור ישתף עם זה פעולה מאוד. הוא מחכה לזה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תאמין לי, אני לא אפרט לך בדיוק איזה ישיבות היו לנו בנושא הזה. אנחנו הולכים לעסוק בזה. סמוך עלינו, למרות שקשה לסמוך על מי שאומר "סמוך עליי", אבל אנחנו נימדד במבחן התוצאה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר, על התשובות המפורטות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את סגן שר האוצר יצחק כהן להשיב על שאילתה דחופה מס' 34, בנושא: מס הכנסה ברמלה מאפשר תיאום מס לתרומות רק מאוקטובר, ואת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי לגשת למיקרופון על מנת להציג את השאילתה. << שאילתה >> 34. מס הכנסה ברמלה מאפשר תיאום מס לתרומות רק מאוקטובר << שאילתה >> << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר הרב יצחק כהן, מס הכנסה ברמלה לא מאפשר תיאום מס לתרומות אלא מחודש אוקטובר. אין בכך היגיון, בוודאי לא לתורמים בראשית השנה, ויש בכך לגרום לצמצום התרומות. רצוני לשאול: 1. האם זה הנוהל בכל הסניפים בארץ? 2. אם כן – מה ההיגיון בנוהל הזה? 3. האם משרדך ינחה לאפשר תיאומי מס לתרומות בכל חודשי השנה? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> ידידי וחברי הרב מלכיאלי, יושב-ראש סיעת ש"ס, אתה חבר כנסת כל כך נמרץ, כל כך חרוץ, פרלמנטר מצטיין. אני לא יודע מה המקור של השאילתה הזאת כי בטלפון קטן לא היית מעסיק לא את היושב-ראש, לא את הנשיאות ולא אותי בתשובה על שאילתה, בטלפון קטן היינו פותרים את זה. אני לא מבין מה עומד מאחורי השאילתה הזאת. אני מקווה שהבנת אותי. אני אוהב אותך אהבת נפש, אבל להבא תדע, דברים כאלה – תגיד לזה שמכין לך – עם טלפון קטן פותרים את הבעיה תוך שנייה וחצי. לא צריך להעסיק לא את הנשיאות, לא את היושב-ראש, לא את המזכירה ולא את חברי הכנסת בשאילתות מהסוג הזה. חבל. זה מכשיר לדברים חשובים. על כל פנים, שאלת – תקבל תשובה כדי שגם צביקה יעקובזון ישמע את התשובה. עמדת רשות המיסים – וכך פועלים כל המשרדים האזוריים – היא שניתן לערוך תיאום מס בכל חודשי השנה, לרבות תיאום מס בגין תרומות. מבדיקה שערכה רשות המיסים בעקבות הפנייה עולה כי מדובר בבעיה נקודתית. כפי שאמרתי לך, אנחנו נפתור אותה בשיחת טלפון. כעת, גם במשרד השומה ברמלה ניתן לערוך תיאום מס כאמור בכל חודשי השנה. הבנת, צביקה? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי, אחרי דברי התוכחה האלה אתה אומר: לא צריך שאלות נוספות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לא מזמין תוכחה נוספת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אומר גם לסגן השר כהן, אנא תישאר איתנו להשיב גם על השאילתה הבאה. זה בסדר, לפעמים רוצים שגם הציבור יראה שהנושא מטופל. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> המכשיר הזה כל כך טוב, שאילתות לשרים, אתה מבין? והנשיאות מאשרת את זה – חבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הינה, הועלתה בעיה ונפתרה, ככה שאני חושב שבסך הכול זה טוב מבחינת כולם. אני מבקש לעבור עכשיו לשאילתה דחופה מס' 35, בנושא: החלטת בית המשפט בעניין דמי ליווי לבעלי תעודת עיוור. אני מזמין את חבר הכנסת סמי אבו שחאדה להציג את השאילתה. בבקשה. << שאילתה >> 35. החלטת בית המשפט בעניין דמי ליווי לבעלי תעודת עיוור << שאילתה >> << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אגב, אני אשמח לקבל תשובה ברורה בעניין: הייתה החלטה של בית המשפט העליון להעלות את דמי הליווי לאנשים שהם בעלי תעודת עיוור/לקוי ראייה ועדיין לא – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, חבר הכנסת אבו שחאדה, אתה צריך להקריא מילה במילה את השאילתה, אין ברירה. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> כלמה-כלמה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה הנוהג. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. מתי מתכוון המשרד להעביר את התוספת לזכאים? תודה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה. תשלום התוספת לקצבאות דמי הליווי הוא באחריות משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הודיע כי יחל בתשלום דמי הליווי המורחבים בהתאם לפסיקת בג"ץ החל מהחודש הקרוב. תשלום התוספת עבור החודשים שחלפו מאז דצמבר 2018 צפוי להיות מוסדר עם קבלת חוק התקציב לשנת 2020, והלוואי שיאשרו אותו כבר מייד. תלחצו לאשר את תקציב 2020, ואז תשלום התוספת עבור החודשים שחלפו מאז, מדצמבר 2018, יהיה מוסדר מיידית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת, בבקשה, חבר הכנסת אבו שחאדה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני, לפני שכתבתי את השאילתה דיברתי עם המשרד, ולמנכ"ל משרד הרווחה לא הייתה תשובה, כי הוא אמר שזה נמצא באוצר. עכשיו האוצר אומר לנו שזה תלוי בתקציב, שאנחנו לא יודעים מתי יעבור, כך שאנחנו לא יודעים מתי תתבצע החלטת בית המשפט. זו לא תשובה שאפשר להגיד תאריך x ותאריך y. אני באמת לא מבין את התשובה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, קיבלת שתי תשובות: תשובה אחת, החל מהחודש הקרוב, בהתאם לפסיקת בג"ץ, יחל תשלום דמי הליווי. זו תשובה אחת. תשובה שנייה: את הרטרואקטיבי, מדצמבר 2018, נוכל לתת כאשר נאשר את תקציב 2020, כי זה בתוך התקציב. פאהם? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, וגם כאן ישיב סגן שר האוצר חברנו יצחק כהן, בנושא: קידום חוק שיפגע בעצמאות הביטוח הלאומי. אני מזמין את חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << שאילתה >> 37. קידום חוק שיפגע בעצמאות הביטוח הלאומי << שאילתה >> << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, חבריי חברי הכנסת, החוק שמוצע נועד למנוע מהביטוח הלאומי להפסיק להעביר לאוצר את עודפי התקציב שלו. רצוני לשאול: 1. האם מובטחת החזרת כספי המבוטחים המועברים לאוצר לשם קצבאות, לכשיתבקשו? 2. כיצד תבטיח שכספי הביטוח הלאומי לא ישמשו לצרכים אחרים או כיסוי גירעון? << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה. חבר הכנסת כסיף, אגב, אני מוכן לתרום לך מסכה, אם אין לך מסכה. יש לך מסכה? התשובה: כלל כספי המבוטחים המועברים לאוצר מושקעים באג"ח ממשלתיות, אגרות חוב ממשלתיות. מחצית מהסכום מושקע באג"ח מיועדות עם ריבית מסובסדת של 5.5% צמוד למדד – הרבה מוסדיים היו קונים את זה מייד – ומחצית הסכום מושקע באג"ח ממשלתיות בהתאם לריבית השוק. כלל הכספים שהושקעו על ידי המוסד לביטוח לאומי שולמו על ידי משרד האוצר יחד עם הריבית המסובסדת לאורך כל השנים. אני חוזר: לאורך כל השנים. המדינה מכירה בהתחייבותה למוסד ולמבוטחים ורושמת את התחייבויותיה בדוחות הכספיים של המדינה. כמו כן, נכון שהמדינה תהיה מאחורי המוסד בעת משבר, על מנת לוודא שהמוסד מסוגל להמשיך ולעמוד בתשלום הקצבאות. לראיה, כאשר היה חשש השנה שהמוסד ייכנס לגירעון תזרימי בשל הגידול במספר המובטלים והקיטון בהכנסותיו, משרד האוצר התייצב מאחורי המוסד לביטוח לאומי והבטיח פירעון מוקדם של השקעות המוסד במידה שיעלה צורך. כאמור, עודפי הביטוח הלאומי מושקעים באג"ח ממשלתיות ונרשמות התחייבויות של המדינה בגינם. עד כה המדינה עמדה בכל התחייבויותיה כלפי המוסד ותמשיך לעשות כך גם בעתיד. לדוגמה, בשנת 2019 שולמו למוסד לביטוח לאומי 8.2 מיליארד ש"ח כתשלומי ריבית ו-13.3 מיליארד – פדיון הקרן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת כסיף. בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, האוצר חייב לביטוח הלאומי קרוב ל-400 מיליארד שקל. את זה אמר גם מר מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי. אני חוזר על המספר ההזוי הזה: האוצר חייב לביטוח לאומי קרוב ל-400 מיליארד שקל. החוב הזה בא על חשבון המבוטחים והזכאים, בעיקר עכשיו, בזמן הקורונה, כשמחפשים מקורות תקציביים לכל מיני דברים. מה מתכוון השר לעשות כדי לפתור את הדבר הזה ולהביא את הסאגה השערורייתית הזאת לסיומה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אין פה סאגה ואין שערורייה. אם יש פה סאגה ושערורייה, אז זו ההתנהלות של מנכ"ל הביטוח הלאומי מר מאיר שפיגלר. אני לא יודע מאיפה הוא מצא את המספר הזה, וכפי שאמרתי לך, המדינה עומדת בכל ההתחייבויות שלה כלפי המוסד לביטוח לאומי, ואני לא יודע איך המוסד לביטוח הלאומי היה מתנהל שעה אחת בלי החסות והערבות של המדינה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לסגן השר כהן. אני רק אומר שמאחר שמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי לא נמצא כאן ולא יכול להגיב – אז אני יכול לפחות לומר שלהתרשמותי הוא עושה עבודה טובה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גם שר האוצר לא נמצא פה והוא לא יכול להגיב על ההתקפות נגדו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, בשביל זה אתה נמצא, אדוני סגן השר, בצורה הכי חדה וברורה שיכולה להיות. אני גם מודה לך על התשובות החדות, הברורות והיעילות. איך אומרים, אין יעיל מזה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תודה, יקירי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1506/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו סיימנו את פרק השאילתות הדחופות ואנחנו עוברים להצעות חוק לדיון מוקדם. הראשונה שבהן: הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התש"ף–2020, הצעתם של חברי הכנסת עינב קאבלה ומשה ארבל. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה, היא בתמיכת הממשלה. תנמק את ההצעה חברת הכנסת עינב קאבלה, בבקשה. << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רואה בכך זכות גדולה להוביל את קידומה לקריאה טרומית של הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התש"ף–2020. זוהי הצעת החוק הראשונה שבחרתי להגיש עם כניסתי לכנסת ואני שמחה שביחד עם חברי חבר הכנסת משה ארבל, שהגיש אותה עימי, אנו נמשיך ונפעל להעביר אותה בכנסת עד לאישורה בקריאה שנייה ושלישית, בעזרת השם, מתוך ראייה משותפת כי קידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות איננה מעשה חסד, אלא מעשה שנועד להפוך את החברה הישראלית לחברה מכילה וצודקת יותר. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, מטיל על עסקים חובה לדאוג לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיהם. בהתאם להוראות צו ההרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, שהייתה לי הזכות להיות שותפה לגיבושו, במקום עבודה במגזר הפרטי שיש בו 100 עובדים ומעלה ייצוג הולם ייחשב אם לפחות 3% מן העובדים הם אנשים עם מוגבלות. כיום, למעסיקים הפרטיים שעליהם חלה החובה אין כלים למדוד כמה מעובדיהם הם אנשים עם מוגבלות, ולכן אין להם דרך לדעת אם הם עומדים בחובת הייצוג ההולם המוטלת עליהם על פי דין. לעומת זאת, לגבי מעסיק ציבורי גדול, כהגדרתו בחוק, מנגנון המדידה כאמור כן קיים היום. אזכיר בהקשר זה כי בגופים ציבוריים חובת הייצוג ההולם קבועה בחוק, ולפיה גוף ציבורי שמעסיק 100 עובדים ומעלה, כלומר גוף ציבורי גדול, חייב להבטיח כי לפחות 5% מבין עובדיו הם אנשים עם מוגבלות. תיקון 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שעבר לפני כמה שנים, הוא שקבע את כלי המדידה לגבי מעסיק ציבורי גדול בחובת הייצוג ההולם, ובנוסף קבע גם את הקריטריונים שעל פיהם נמדד שיעור הייצוג ההולם. מנגנון המדידה הקיים כיום בחוק לגבי מעסיק ציבורי גדול – ואותו אנו מבקשים בהצעת החוק להחיל כעת גם על מעסיק פרטי גדול – קובע מיהם הגופים המוסמכים להעביר למוסד לביטוח לאומי נתונים על עובדים עם מוגבלות משמעותית, כלומר אותם עובדים העומדים בקריטריונים המנויים בתוספת הרביעית לחוק. בהצעת החוק אנו מבקשים לקבוע כי פעולותיו של המוסד לביטוח לאומי בעניין מעסיק ציבורי יבוצעו גם באשר למעסיק פרטי; כלומר שהמוסד לביטוח לאומי יבחן את הנתונים שהתקבלו מהגופים המוסמכים, כגון משרד הבריאות, משרד הביטחון, רשות המיסים וכיוצא בזה, ואת הנתונים שברשותו, יצליב אותם עם רשימת המעסיקים הפרטיים הגדולים, ויעביר לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הודעה על מידת עמידתם של המעסיקים ביעד הייצוג לפי רמות שהצעת החוק קובעת. עוד קובעת הצעת החוק כי הנציבות תפרסם באתר האינטרנט שלה את מידת עמידתו של כל מעסיק פרטי גדול ביעד הייצוג ההולם, לפי ההודעה שמסר לה המוסד לביטוח לאומי, בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לה ההודעה. למעשה, הצעת החוק מבקשת להחיל, בהתאמות, את עיקרי ההסדר החל על מעסיק ציבורי גדול הנוגע לחובת מדידה, מנגנון המדידה וחובת הפרסום, גם על מעסיק פרטי. אני סבורה כי קיים ערך ציבורי בפרסום המידע, ובנוסף פרסום המידע יעודד מעסיקים לפעול כדי לעמוד בהוראות הדין בקשר לחובות הייצוג ההולם ויגביר את העסקתם של אנשים עם מוגבלות במשק. הצעת החוק נועדה לחזק הלכה למעשה את יכולת היישום של החובה החשובה להעסיק אנשים עם מוגבלות ולעודד כניסה שלהם למעגל העבודה. הנושא מקבל משנה תוקף וחשיבות דווקא בתקופה המאתגרת והמורכבת שבה אנו מצויים, אשר במהלכה עובדים רבים הוצאו לחל"ת, ובהם רבים מהעובדים הם אנשים עם מוגבלות. לסיום, אני מבקשת להדגיש כי תרומתה של הצעת החוק, בעיניי היא לא רק עבור אנשים עם מוגבלות, אלא בראש ובראשונה עבור החברה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ישיב על הצעה סגן השר משולם נהרי. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה לא אשם. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> ערבות הדדית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. היא בהחלט דרושה, אם כי אני לא בטוח שזה המקרה המתאים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> יש ערבות הדדית ויש ערבוביה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. אני מקבל את האבחנה. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח–1998, קובע כי על מעסיק לדאוג לכך שיהיה ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב המועסקים אצלו. בהמשך, סעיף 9ב לחוק קובע כי שיעור הייצוג ההולם אצל מעסיק ציבורי גדול, כהגדרתו בסעיף 9ב(א) לחוק, הוא כאשר לפחות 5% מהעובדים עונים על הגדרת "עובדים עם מוגבלות משמעותית". מעסיק כאמור מחויב בפרסום העמידה ביעד הייצוג, וככל שהוא לא עמד ביעד הייצוג בשנה מסוימת, הוא צריך לפרסם תוכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית, תוך הפקת לקחים – והגורמים אשר הביאו לאי-עמידה, בהתאם לנושאים המופיעים בחוק. זאת ועוד, החוק מטיל על הביטוח הלאומי לבדוק אם מעסיק ציבורי גדול עמד בחובת הייצוג ההולם, בהתאם לרשימת המעסיקים המועברת אליו על ידי משרד העבודה ולמידע שנמסר לו באופן ישיר מגופים נוספים כגון שב"ס, מגן דוד אדום, המשטרה וצה"ל. בכל הנוגע להעברת המידע לביטוח לאומי ועיבודו נקבעו גם תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מסירת מידע ועיבודו לצורך עמידה ביעד הייצוג), התשע"ח–2017, שהינן באחריות שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. כעת מוצע לקבוע כי גם מעסיקים במגזר הפרטי המעסיקים מעל 100 עובדים יידרשו לעמוד בחובת הייצוג ההולם כפי שהיא קבועה לגבי מעסיק ציבורי. ההצעה תאפשר למעסיקים שצריכים כבר כיום לעמוד ביעד ייצוג – בהתאם לצו ההרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות משנת 2014 – לקבל מידע בנוגע לעמידתם ביעד הייצוג באותו אופן שמקבל גוף ציבורי, ובהיבט זה יש לסייע למעסיקים פרטיים גדולים לבחון כמה מעובדיהם הם אנשים עם מוגבלות, ובהתאמה, לדעת אם הם עומדים בחובת הייצוג ההולם. כיום העובדים אינם מחויבים לדווח למעסיקיהם על המוגבלות מטעמי פרטיות. יעד הייצוג שנקבע בהצעת החוק לגבי מעסיקים פרטיים גדולים כאמור יהיה 3%, באופן התואם את צו ההרחבה. כך, ככל שצו ההרחבה יגדיל את יעד הייצוג ההולם, חובת העמידה בייצוג ההולם תהיה בהתאם ליעד הגבוה שייקבע בצו ההרחבה. הואיל והצעת החוק, בשונה מהמצב כיום, מחייבת פרסום של העמידה ביעד הייצוג, ועלולה לפגוע במעסיקים שכן עושים מאמצים כנים לשילוב, וכן בהתייחס לפער שעלול להיות בין חובת הייצוג של אדם עם מוגבלות משמעותית, לפי הצעת החוק, לעומת צו ההרחבה הקיים – מוצע לבחון את ההצעה תוך שמיעת ארגוני המעסיקים והעובדים החתומים על ההסכם הקיבוצי שהורחב, וזאת כנהוג ביחסי עבודה, כדי לקדם את המטרה המשותפת ואת ההירתמות לשילוב אנשים עם מוגבלות. ההצעה עלתה בוועדת שרים לענייני חקיקה, ועמדת הממשלה היא לתמוך בקריאה טרומית, בגלל המטרה החשובה של שילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה. זה חשוב מאוד. התמיכה היא, כמובן, בכפוף לתיאום עם זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד המשפטים ומשרד האוצר. האם גברתי מקבלת? << קריאה >> עינב קאבלה (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן? אני מציע לתמוך בהצעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר נהרי. חבר הכנסת ארבל, לצערי, אני לא יכול לאפשר לך לדבר, כי אין מתנגדים וגם אפשר היה מראש לחלק את הזמן, אבל גם זה לא התבקש. אז, בנקודת הזמן הזאת אני כבר לא יכול, על פי התקנון, אז אני מתנצל. אנחנו לעבור להצבעה על הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התש"ף–2020 – הצבעה בקריאה הטרומית. בבקשה. אני אוסיף את מי שנמצא כאן באולם. אין בעיה. אני אוסיף אתכם. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התש"ף–2020, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את קולותיהם של חברי הכנסת קאבלה ודיין – בעד. אם כך: 23 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההצעה התקבלה בקריאה הטרומית, ותועבר להכנה לקריאה ראשונה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/447/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התש"ף–2020 – בתמיכת הממשלה – של חברת הכנסת שרן השכל. היא איננה. אם כך, אנחנו נעבור להצעת חוק דומה, המוצמדת, של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', אבל גם היא איננה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הצעת החוק הבאה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אנחנו נאלצים לעבור לסעיף הבא – הצעת חוק זכויות בעלי חיים (העברת סמכויות הוועדה בכנסת) (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 – בתמיכת הממשלה – אף היא של חברת הכנסת חיימוביץ', אבל היא איננה כאן. אז, אנחנו נעבור לסעיף הבא: הצעת חוק דחיית מועד תשלום מיסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 – בתמיכת הממשלה – של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, שגם הם אינם כאן. אני עובר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020 – של חברי הכנסת שלמה קרעי, יעקב אשר ויעקב טסלר. גם הם אינם כאן. אנחנו נעבור להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020 – של חברת הכנסת שרן השכל. גם היא איננה פה. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> פה, פה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שרן הגיעה. מכובדיי, ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה: באופן חריג, שלא יחזור על עצמו, אני אאפשר לחזור לסעיפים שעברו. חברי כנסת שלא יימצאו באולם כדי להציג את ההצעות שלהם – פשוט ההצעות ירדו מסדר-היום. זה מה שיקרה. אין דרך אחרת. אני מבקש מכולם להיערך בהתאם. אני מאפשר לך, לפנים משורת הדין, חברת הכנסת שרן השכל, לעלות ולהציג את הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התש"ף–2020 – בתמיכת הממשלה. בבקשה. << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת לפתוח בדברי הסבר להצעת החוק המונחת לפניכם לתיקון פקודת הכלבת. הצעת החוק הזו באה לתקן עיוותים שמקורם עוד בפקודות בריטיות מנדטוריות שלפני קום המדינה. במשך עשרות שנים, למרות התפתחות הטכנולוגיה, הרפואה והווטרינריה העולמית בקצב בלתי נתפס, במשך עשרות שנים לא שינו נוהל רפואי להכנסת כלבים לבידוד אוטומטי במקרה של נשיכה, גם אם הכלב מחוסן נגד כלבת ואינו מקור להפצת מחלות. העיוות הראשון נוגע להסגר אוטומטי של עשרה ימים מיום תחילת ההסגר, בלי להתחשב בתאריך האירוע שהוביל להסגר או בפנקס החיסונים של הכלב. החוק החדש יתחשב בשני אלה ובכך יצמצם את ימי ההסגר למינימום הנדרש רפואית. העיוות השני נוגע לקלות שבה ממיתים היום כלבים שלא נאספים על ידי בעליהם ממאורות בידוד. החוק יחייב מציאת פתרון באמצעות אימוץ בטרם שקילת המתה. כמו כן, מוצע כי האפשרות להורות על המתת בעל חיים לפי פקודת הכלבת תתקיים רק אם הוא צפוי להעביר כלבת ולא במצבים אחרים שבהם לא אמורה פקודת הכלבת לעסוק. נקודה נוספת: רבים מנצלים לרעה את חובת ההסגר על ידי תלונות שווא במסגרת סכסוכי שכנים. בכך הם גורמים סבל רב גם לכלבים וגם למשפחות. לפני כשנה וחצי פנה אליי אזרח מפוחד ונרעד מכפר סבא, שבגלל תלונת שווא על נשיכה – שתועדה במצלמת בניין – הגיע עד למשטרה. יורם ברינה, מפקד תחנת משטרת כפר סבא, אישר כי שני שוטרים פעלו כהלכה כאשר הגיעו למקום עבודתו של האזרח, שלפו אותו כאחרון העבריינים אל מול חבריו לעבודה והובילו אותו בניידת משטרתית לתחנת המשטרה בלי לומר לו אפילו על מה הוא נדרש לחקירה. תוך חקירה של כמה שעות הבין אותו אזרח שמדובר בתלונת שווא על נשיכה, של שליח שרצה לנקום בו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לשמור על השקט, אי-אפשר לשמוע את הדברים של חברת הכנסת השכל. בבקשה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> תוך חקירה של כמה שעות הבין האזרח שמדובר בתלונת שווא על נשיכה, של שליח שרצה לנקום בו. בשינויים שההצעה הזו מבקשת להחיל יש משום תרופה לתופעה שלילית זו. היא תבוטל כעבירה פלילית, וכלבים בעלי תעודת חיסון נגד כלבת יוכלו לשהות בהסגר ביתי בתנאים המפורטים, וכך נמנע נשק בידיהם של שכנים מסוכסכים. מאז תקופת המנדט הבריטי השתנו היחסים בין ההולכים על ארבע לבין משפחות רבות. כלבים הפכו לבני משפחה של ממש, ותפקיד כלב השמירה כמעט ונעלם מהנוף הישראלי. כלב הבית הוא כלב מפונק, וכאשר הוא נלקח מבעליו, ממשפחתו, מילדי המשפחה, לתוך הכלביות העירוניות, נוצרת טראומה של ממש, לא רק בקרב המשפחה עצמה, אלא בן המשפחה ההולך על ארבע עובר גם הוא טראומה. מרבית הכלביות העירוניות מוזנחות: כלובים קטנים, בלי טיולים, והכלבים האלה שאומצו ממש ממקומות כאלה חווים חרדות נטישה. בחלק מהמקרים שבהם טיפלתי, בגלל התנאים הירודים הכלב פשוט לא חזר הביתה – נעלם או מת כתוצאה מהזנחה של הווטרינר הרשותי. את הצעת החוק הזו לא הייתי יכולה להעביר ללא עזרתם ותמיכתם של רבים הנמצאים פה באולם. אני מבקשת להודות לשר החקלאות אלון שוסטר, שנרתם לזרז את החקיקה, ולגור עוזרו, שעזר במלאכה; לשר לביטחון הפנים, שהחיבה ארוכת השנים לבעלי החיים עודדה אותו והוא סייע בקידום החקיקה; תודה ליועצת לענייני בעלי חיים טל גלבוע, שעושה לילות כימים כדי שחברינו בעלי החיים יישארו בסדר העדיפויות הממשלתי; וכמובן, תודה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שגיבה ודחף את החקיקה, לזכרה של קאיה, שאותה תזכור עכשיו מדינה שלמה. אני מבקשת מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרן השכל. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/592/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ') << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> להצעת החוק הזו מוצמדת הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התש"ף–2020, של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה. ואני שוב אומר לחברי הכנסת, אני חוזר על מה שאמרתי קודם: באופן חריג אפשרתי הפעם לחזור בחזרה ולהעלות את ההצעות לסדר-היום. חברי כנסת שלא יהיו במליאה כשמגיעה הצעתם – היא פשוט תרד מסדר-היום, אי-אפשר יהיה לחזור על העניין הזה באופן שיטתי. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה צודק, ואני מתנצלת על כך. לוח הזמנים התנהל מהר מהצפוי, ואתה צודק לחלוטין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה קורה. אנחנו משתדלים להיות יעילים. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> יפה. אתה צודק, ולא יקרה שוב. אני בטוחה שעמיתתי חברת הכנסת שרן השכל סיפרה לכם והסבירה במדויק ובמפורט וכפי שצריך מדוע חשוב לעשות את התיקון הזה לפקודת הכלבת. אני רוצה לשתף אתכם בסיפור קטן מתקופת הסגר שהיה לא מזמן ושכולנו זוכרים. התקשרה אליי בת לאישה קשישה, שכל מה שיש לה בחיים בתקופת הסגר זה כלב קטן. הכלב הקטן הזה יצא במקרה לחצר ונבח על תינוקת – אפילו לא פגע בה ולא באמת נשך אותה – אבל האימא של התינוקת נבהלה נורא והתלוננה לווטרינר הרשותי. ואותו כלב, שהוא בעצם כל מה שיש לאותה אישה קשישה באותם ימי הסגר, נלקח להסגר. קשה להעביר את עוגמת הנפש ואת העוצמה של הפגיעה באותה אישה קשישה, שכל מה שנותר לה באותם ימים זה אותו כלב קטן שנתן לה את הסעד ואת החום ואת אותו חיבור – אומנם לא אנושי, כלבי, אבל שבאמת נותן קצת חום בימים כאלה. הצעת החוק, התיקון הזה בעצם בא למנוע מקרים שכאלה, שבאמת אין מאחוריהם כל היגיון. על פי נתוני משרד החקלאות, כ-3,000 כלבים מועברים מדי שנה להסגר עירוני בישראל עקב נשיכה או תלונה על נשיכה, כדי לוודא שאינם נגועים בכלבת. במרבית המקרים באמת מדובר בכלבים מחוסנים, כלומר אין סיכוי של כלבת במקרה הזה, באמת אין תסמינים קליניים שמעלים חשש לנגיעת כלבת, ואין אפילו עדות, ברוב המקרים, על כך שהם נשכו. בתום תקופת ההסגר הזאת, הכלבים מוחזרים לבעליהם. אני חייבת להזכיר שהצעת החוק הזאת – בעצם פקודת הכלבת היא פקודה מנדטורית מיושנת, ארכאית, משנת 1934, וגם במשרד החקלאות יש היום תמימות דעים, בשירותים הווטרינריים, שהסגר ביתי עדיף מכל הבחינות על האפשרות של שליחת הכלב באופן אוטומטי להסגר עירוני. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, לפני נתונים של משרד החקלאות, התיקון לחוק הזה שהגשנו, שעליו אתם מתבקשים להצביע כעת, באמת יוביל לכך שיותר ממחצית מהכלבים הנושכים לא יועברו למתקן רשותי אלא ייוותרו בהסגר ביתי, וזה שינוי דרמטי שאנחנו יכולים וחייבים לעשות כאן לטובת אלו שאין להם קול. אני יודעת שרבים מכם, יש לכם כלבים; רבים מכם יודעים בדיוק את המצוקה הזאת, ואני יודעת שאתם כאן על מנת לעשות את התיקון הזה. אני לא אאריך יותר בדברים, זה נראה לי כל כך מתבקש. יש לנו פה הזדמנות לתקן עוול של שנים עבור האזרחים והאזרחיות ובאמת עבור הכלבים ועבור אותם בעלי חיים שאנחנו חייבים להיות להם קול גם כאן, במשכן הזה, ואני קוראת לכם להצביע בעד החוק. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. סליחה, תשובת הממשלה. במקום שר החקלאות ישיב שר החוץ גבי אשכנזי, בבקשה. רציתי לחסוך לך את זה. << דובר >> שר החוץ גבי אשכנזי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, התבקשתי להשיב בשם שר החקלאות אלון שוסטר, שנמצא עכשיו בפגישה עם סגן השגריר הבריטי. אני עונה על הכלבת, הוא עוסק בענייני החוץ. אז להלן התשובה של שר החקלאות אלון שוסטר על הצעות החוק – תשובה משולבת – ואגב, הן בתמיכת הממשלה, אני מודיע לכנסת. נושא הצעות החוק בהחלט חשוב וראוי, כפי ששמענו משתי חברות הכנסת. משרד החקלאות הכין הצעת חוק ממשלתית, יחד עם המשרדים הנוספים, שמחליפה את פקודת הכלבת בחוק עדכני ומקיף. פקודת הכלבת הקיימת היא, במידה רבה, מיושנת וכוללת הסדרים שאינם נותנים מענה לכל הצרכים בתחום מניעת הכלבת. מטרת החוק הממשלתי היא ליצור תשתית משפטית כוללת ואפקטיבית להסדרת ההתמודדות עם מניעת ההתפשטות של המחלה על כל תחומיה והיבטיה. ההוראות בחוק החדש יוצרות בסיס לחלופה נוספת של החזקת כלבים וחתולים בפיקוח במקום שהוא איננו מתקן הסגר מאושר, זאת בהתקיים תנאים מוקדמים שייקבעו לעניין זה בתקנות ובכפוף לתנאי פיקוח והשגחה שייקבעו בהן. זהו חוק חשוב לכל נושא הכלבת, נעשתה עליו עבודה רבה וממושכת. עוד בכנסת העשרים קודמה הצעת החוק הזאת, אך היא נעצרה בשל התפזרות הכנסת. הצעת החוק הממשלתית כבר אושרה בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון האחרון ותובא לכנסת מייד, בהתאמות הנדרשות בהסכמת משרדי הממשלה הרלוונטיים. עוד סוכם שהצעות החוק הפרטיות האלה, כפי שהודעתי בתחילת דבריי, יוצמדו לזו הממשלתית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר החוץ. מבקש להתנגד להצעת החוק של חברת הכנסת השכל חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. חבר הכנסת סופר, בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד דברים שאני מרגיש שחשוב לומר אותם היום. אני שמח שנמצא כאן שר החוץ. חסר לי מאוד – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אי-אפשר לשמוע את הדובר. בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> חסרה לי לאחרונה מאוד הנוכחות של ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי. התחושה היא באמת שהמדינה לא מנוהלת ושאין שום תוכנית. פעם כל מדינת ישראל, כל אזרח ידע לבוא ולהגיד: צריך ליישר את העקומה, כי כולם הם חלק מהמאבק הזה. וכרגע התחושה של אזרחי ישראל רבים היא שהמדינה באמת לא מנוהלת ושההפקרות חוגגת, ושאנחנו עומדים על סף אנרכיה. אז אני אומר את הדברים האלו. אבל אני כן רוצה לומר שקורה משהו מאוד מאוד מסוכן בהפגנות, בתמיכה ובעידוד של התקשורת. זה התחיל באירוע של תת-אלוף אמיר השכל, שקיבל כיסוי מקצה לקצה, אהדה מטורפת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה לא? << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> כן, כן, אני אענה לך תכף, מיקי, בדיוק למה לא. אני לא חיפשתי אותך אתמול בהפגנות בבלפור, אבל אני מניח שיכולת למצוא את עצמך שם בצורה טבעית, כי אצלכם ביש עתיד יש חבר כנסת שקורא לאנרכיה, אבל הוא עושה את זה כי הוא הולך בדרכי אבות, כי יאיר לפיד – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בחייאת דינכ. הוא התנצל, הוא טעה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> הוא עושה את זה כי הוא הולך בדרכי אבות, כי יאיר לפיד הוא הראשון שקרא לאנשים שלא להישמע להנחיות משרד הבריאות, כי הוא הראשון שקרא לאנשים ואמר להם שמדובר פה בקונספירציה עולמית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עזוב, הוא התנצל. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אז חבר'ה, תפסיקו עם ההתנצלויות. המצב היום הוא כבר לא משחק ילדים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עזוב, אל תרכב על הסוס הזה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> לא, זה לא משחק ילדים. האנרכיה פה ואיבוד השליטה ועידוד השנאה, וה-crime minister – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא התנצל ובזה זה נגמר. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> – – והדגלים השחורים – כל זה חוצה כל גבול. כל זה חוצה כל גבול, אפס מנהיגות. וזה מקצה לקצה, צריך להגיד את האמת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – הבנתי אותך. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> וזה מקצה לקצה, חוסר אחריות, פשע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה רוצה שאני אדבר איתך על הפגנות אלימות? << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אז אל תבואו ותספרו אחר כך על הטרגדיות. כן, אפס מנהיגות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חתיכת – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> תשמור, תשמור. בדיוק לזה אני מתכוון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת לוי, אני – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> בדיוק לזה אני מתכוון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> התנצלתי. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> בדיוק לזה אני מתכוון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סופר. אם כך, אנחנו עוברים להצבעות, אלא אם מבקשים להשיב. חברת הכנסת השכל, את רוצה להשיב לו? לא, מאה אחוז. אז אנחנו עוברים להצבעה. יש לנו שתי הצבעות על שתי הצעות החוק. תחילה הצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התש"ף–2020, של חברת הכנסת שרן השכל, בקריאה טרומית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התש"ף–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 22, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת שלמה קרעי – חבר הכנסת האוזר, מה קרה? המערכת לא פעלה? << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> כל פעם מזיזים את הכיסאות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הבנתי, אז אוסיף גם את קולך. חברת הכנסת זנדברג, אני מוסיף גם את קולך. אם כך, 25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה התקבלה בקריאה הטרומית ותועבר לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה הראשונה. אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התש"ף–2020, של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בקריאה הטרומית. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (בידוד בעלי חיים), התש"ף–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 21, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה הטרומית. אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת מיקי לוי, אם כך, ואת קולו של חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. אם כך, 23 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה התקבלה בקריאה הטרומית ותועבר לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק זכויות בעלי חיים (העברת סמכויות הוועדה בכנסת) (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/874/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ') << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק זכויות בעלי חיים (העברת סמכויות הוועדה בכנסת) (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, בתמיכת הממשלה. תציג את ההצעה חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. אנחנו נחכה שהיא תרד מהיציע אלינו. בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות הכנסת, כיום אין חולק עוד כי לאדם באשר הוא אדם זכויות יסוד, ובכללן הזכות לחיים, לכבוד ולחירות. הנחת יסוד זו המונחת בתשתיתו של חוק-היסוד היא מעין אמת המוכחת מעצמה שאינה טעונה כל הסבר. אלא שאמת מוכחת מעצמה זו לא תמיד הייתה כל כך מוכחת מעצמה. כך, ביטולה הרשמי של העבדות בארצות הברית נכנס לתוקפו רק לפני 150 שנה, בעקבות כניסתו לתוקף של התיקון ה-13 לחוקה; בצרפת ניתנה זכות הצבעה לנשים רק בשנת 1944, ובשווייץ – רק בשנת 1971; חוקי האפרטהייד בדרום אפריקה בוטלו לפני פחות מ-30 שנה. חרף ההישגים הגדולים בתחום זכויות האדם, עדיין ישנם מקומות רבים מדי בעולם שבהם נשים הן רכושם של גברים, ילדים מנוצלים ללא רחם ונמנעות זכויות יסוד ממיליוני בני אדם בעולם, המשמשים גם עכשיו ממש ככלי שרת בידם של עריצים. גם בתחום זכויות האדם, אין ספק, טרם הגענו למנוחה ולנחלה. התחום הזה של זכויות אדם, שהוא ללא ספק הדבר החשוב ביותר לכל מדינה נאורה ושהינו אבן יסוד שעליה מושתתת השיטה הדמוקרטית, עבר תהפוכות רבות עם השנים, ועדיין משתנה, הכול כחלק מתהליך של אבולוציה תרבותית של החברה האנושית. התהליך הזה לא פוסח גם על ההכרה בזכויות בעלי החיים, תהליך שעובר שינויים של ממש בארץ ובעולם. במורה נבוכים, חלק שלישי, פרק י"ג, כתב הרמב"ם: "אין להאמין שכל הנמצאים הם בשביל מציאות האדם, אלא אף שאר הנמצאים מכוונים לעצמם ולא בשביל דבר אחר". חובתנו כלפי הבורא וכלפי עצמנו אנו, כלפי ילדינו וכלפי הדורות הבאים, להכיר בצניעות במקומנו על פני הכדור הזה. עלינו להכיר בכך כי איננו לבד כאן. עלינו לכבד את שכנינו בעלי החיים ואת סביבתנו, אם חפצי חיים אנחנו. הטבע מאותת לנו, חברים, אולם, אנחנו בוחרים לטמון את ראשינו בחול. אנחנו עוסקים היום במשבר הקורונה יום-יום ושעה-שעה. לצד המשבר הבריאותי, עסקים קורסים, מאות אלפי מובטלים שאיבדו את עולמם, ומשבר כלכלי הולך ומחריף שכמותו לא ידענו. היכן הוא האחד הזה שישאל באומץ אל מול פני הציבור: מאיפה התרגשה עלינו הצרה הזו? כל המגפות, חברי וחברות הכנסת, כל המגפות כולן, מקורן בווירוסים או בחיידקים שעברו מבעלי החיים לבני האדם. גידולם של בעלי החיים לצרכים תעשייתיים נעשה בתת-תנאים. הזוהמה והצפיפות מהווים מצע אידיאלי להתפתחות מחלות ונגיפים. חיידקי הסלמונלה והקמפילובקטר, שפעת העופות, שפעת החזירים, הפרה המשוגעת, מחלת הפה והטלפיים, גם הסארס – ממשפחת הקורונה – מקורו בשווקי הבשר בסין. השפעת הספרדית, שהביאה למותם של עשרות מיליוני בני אדם לפני כ-100 שנים, מקורה בחוות חזירים באריזונה, והיא יובאה לאירופה בידי חיילי ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. לכן, חבריי, מתן תנאים הולמים לבעלי החיים לא נועד רק לטובתם שלהם, אלא לטובתנו אנו – לבני האדם. ישראל יכולה להתגאות בהישגיה בתחום ההגנה על בעלי חיים, שהושגו בתום מאבקים ציבוריים, משפטיים ותקשורתיים ממושכים, כמו סגירת חוות מזור ואיסור פיטום אווזים וברווזים. המחאה הציבורית בדבר זכויות בעלי חיים, שהתחילה ברחובות, נשמעה היטב גם כאן, בין כותלי הבית הזה. חוק צער בעלי חיים, אשר אותו מתבקשת הכנסת לשנות היום, הוא אחד היוצאים מן הכלל – הוא אחד היוצא מהכלל והמעיד על הכלל. זהו החוק היחיד שמבקש להגן על מי שנמצא בחצר האחורית שלנו ושנתון לחלוטין לחסדינו. אבל קיומו של החוק בספר החוקים, לא די בו. בחלוף 25 שנה מחקיקת החוק, ולמרות סעיף 19, המגדיר את הצעד המרכזי הנדרש לביצועו – התקנת תקנות שיפרטו כיצד יש ליישמו – קובצי תקנות בודדים בלבד הותקנו. בשנת 2001 נוסחו על ידי משרד החקלאות תקנות שהצהירו כי מטרתן למנוע סבל מאווזים, ובפועל עיגנו בחוק את פיטום האווזים בכפייה, שנאסר לאחר מכן בפסיקת בג"ץ, בהיותו התעללות המנוגדת לחוק. גם בשנים האחרונות, בניגוד גמור למגמה העולמית להפסקת כל שימוש בכלובי סוללה – כלובי רשת צפופים ואלכסוניים שנאסרו לשימוש ב-36 מדינות, ושנחשבים לאחת מצורות ההתעללות הקשות ביותר – ולמרות שכ-1,700 תאגידים בין-לאומיים ברחבי העולם, כמו נסטלה, סטארבקס, מקדונלד'ס, איקאה, רשת מלונות הילטון, כבר התחייבו בפני לקוחותיהם להוצאת ביצים שמגיעות מכלובים משרשראות האספקה שלהם עד שנת 2025, ממשיך משרד החקלאות לפעול לעגן בתקנות כליאת תרנגולות בכלובים האלה. ושימו לב, חבריי, לנתון הזה: בשווייץ 100% מהתרנגולות במשקי הביצים הועברו ללולים ללא כלובים; בדנמרק – מעל 84.8%; ואילו בישראל, אצלנו כאן, נכון לשנת 2018, רק 4% מהתרנגולות המטילות מוחזקות בלולים ללא כלובים. עדויות מתוך אוניות המשלוחים החיים מציגות תמונה קשה ועצובה של בעלי חיים המוחזקים בזוהמה ובצפיפות, פצועים, מכוסים בצואתם ובצואת חבריהם. החולים מושלכים אל מחוץ לאונייה למעמקי הים. לעיתים קרובות אנו רואים את גופותיהם נשטפות אל חופי ארצנו. בשנת 2013 יובאו לישראל כ-207,000 בעלי חיים במסעות האלו. על אף המאבק ציבורי הממושך, שהגיע גם לבג"ץ, על אף התחקירים והחשיפות הקשות, בשנת 2019 יובאו לישראל כמעט 700,000 בעלי חיים. גם עדויות קשות על אלימות והתעללות חמורות וקשות בעת ההעמסות והפריקות נותרות ללא כל אכיפה. בשנת 2015 חשפה עמותת אנימלס התעללות קשה בבעלי חיים בבית המטבחיים דבאח, וחרף הפרות החוק המובהקות נסגרו תיקי החקירה בלא שהוגשו כתבי אישום. בשנת 2018 פרסמה העמותה תחקיר מבית המטבחיים בקרנה בחיפה, השלישי בגודלו בישראל. גם שם, למרות התיעוד הנרחב, סגרה הפרקליטות את תיק החקירה. בשנת 2013 תועדה התעללות קשה במשחטת זוגלובק. בתיעוד נצפו עובדי המשחטה כשהם בועטים בתרנגולים ומשליכים אותם באוויר במסגרת משחק "כדורסל בתרנגולים". עוד נצפו בתחקיר: תרנגולים לכודים במכונות כשהאיברים שלהם, ובכלל זה ראשיהם, תקועים בסורגים. גם במקרה הזה, ולמרות הפרות החוק הבוטות, נסגרו התיקים ללא כתבי אישום. מדגרות שבהן תועדה השלכת אפרוחים בני יומם לגסיסה איטית נקנסו בסכומים זעירים. ועוד אני אוסיף: הכאת עגלים בהסגר אילות, דגים שהושלכו אל הקרקע לגסיסה איטית, הכאת תרנגולים בלולי רבייה – בכל המקרים הללו, ובמקרי התעללות רבים אחרים, גם בתחום חיות המחמד, הוגשו תלונות, ואלה נסגרו או הסתיימו בתשלום קנס זעום. ביקורת רבה מופנית כיום לכך שהטיפול לוקה בחסר. הוועדה המוגדרת כיום כמפקחת על חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) היא ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אף שהיא איננה מפקחת על אף אחד ממשרדי הממשלה שיש להם סמכויות לפי חוק זה. כמו כן, החוק הנזכר בהצעת החוק מבקש להסדיר עניינים שונים הנוגעים לאופן הגידול, ההחזקה והטיפול בבעלי חיים שבהם יש פגיעה של צער בעלי חיים. העברת סמכויות הפיקוח מוועדת החינוך לוועדת הפנים והגנת הסביבה לא רק ראויה היא, אלא טבעית. כשם שוועדת החוץ והביטחון עוסקת בפיקוח על מדיניות החוץ והביטחון ולא בתרבות ובספורט, כפי שוועדת הכלכלה עוסקת בכלכלה ולא בבריאות, כפי שהוועדה לקידום מעמד האישה עוסקת בקידום מעמד האישה ולא בקורונה – כך ראוי שהפיקוח על חוק צער בעלי החיים יעבור לידי הוועדה שזהו תחום עיסוקה. לכן מוצע לתקן את החוק כך שהוועדה שתפקח על ביצוע החוק תהיה ועדת הפנים והגנת הסביבה – ותהיה גם "הגנת הסביבה והחי" – במקום ועדת החינוך, התרבות והספורט. וכמה מילים באופן אישי: אני אינני צורכת בעלי חיים, את בשרם או את תוצריהם. בחלומי אני רואה עולם שבו בעלי החיים אינם כלואים מאחורי סורגים מפלדה, הם אינם משועבדים ואינם מוחפצים, הם מקפצים להם באושר ובשובבות תחת השמש, הם אינם צריכים לפחד עוד, ולא נעשה שימוש תעשייתי במי שנשמה באפו. אני יודעת כי לא בשלה השעה לכך. אבל היום אנחנו יכולים, בהצבעה אחת, לעזור להם בכך שנצביע בעד העברת סמכויות הפיקוח לפי חוק צער בעלי חיים לידי הוועדה שאמונה על הגנת החי והסביבה, תודה רבה לכם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם חוק המשלוחים? מה עם ועדת שרים? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב, בשם שר החקלאות – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם השר אריה דרעי, שעצר את זה? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> – – שר החוץ גבי אשכנזי, בבקשה. אנחנו צריכים לעבור סדנה, חברי הכנסת, כולל ראש הממשלה, אני חושב. כולם צריכים לעבור סדנה בשביל לזכור את שמות השרים – לא רק שמות השרים, שמות התפקידים של השרים, איזה משרדים. אני בכלל לא זוכר את המשרדים. המשרד שלך ידוע, אז אין לך בעיה עם זה. << דובר >> שר החוץ גבי אשכנזי: << דובר >> אתה גם יודע להפנות לבעיות שצריך לטפל בהן במשרד הזה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להשיב על ההצעה שפורטה כאן להעברת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) מסמכות ועדת החינוך לוועדת הפנים וסביבה. הממשלה תומכת. אני משיב בשם שר החקלאות, שנבצר ממנו להיות כאן היום. להלן תשובתו: משרד החקלאות תומך בהעברת החוק מוועדת החינוך לוועדת הפנים והסביבה. משרד החקלאות סבור שסוגיות של צער בעלי חיים אכן מתאימות לוועדה זו, בין היתר כי תחום רווחת בעלי החיים לא נוגע רק לשלטון המרכזי אלא גם לרשויות המקומיות. לרשויות המקומיות קיימת סמכות פיקוח מטעם הרשויות, והן נדרשות במידה רבה לתת מענה לנושא של רווחת בעלי חיים בתחומן, לפיכך ראוי שזה יעבור לוועדה זו. לכן, הנושא צריך להיות מתוכלל במסגרת ועדה שתחומיה הם פנים ואיכות הסביבה. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. אבקש מכולם לשבת במקומם ואז אנחנו נצביע. מי שלא ישב במקומו אני לא אספור אותו. שרן עלתה למעלה? אני אוסיף אותה. אני לא אוסיף כאן, מי שצריך לשבת למעלה שישב למעלה, ומי שצריך, שישב למטה. לא נתחיל אחרי זה להוסיף עוד ועוד ועוד. אני מבקש מחבר הכנסת אבידר לעלות למעלה, ואז אתה תהיה. גם שרן, היא עלתה למעלה. חיכינו, אנחנו נחכה גם לחבר הכנסת אבידר. מעכשיו אני לא אחכה לאף אחד. רק מי שמציג את החוק ויורד מהדוכן אני אספור אותו, אחר – אני לא אספור. אני מחכה רק לחבר הכנסת אלי אבידר כי הוא ביקש. אבקש מכולם להצביע. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות בעלי חיים (העברת סמכויות הוועדה בכנסת) (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 28, נגד – אחד, אין נמנעים. הצעת החוק עברה, ותועבר לוועדת הפנים להכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לפרוטוקול, אני מבקש להוסיף אותי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> להוסיף את חבר הכנסת. להוסיף אותו, לפרוטוקול. << הצח >> הצעת חוק דחיית מועד תשלום מיסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1053/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק דחיית מועד תשלום מיסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020. יציג את ההצעה חבר הכנסת משה גפני. ההצעה היא של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. בבקשה, חבר הכנסת משה גפני, יש לך עד עשר דקות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, אני לא אשתמש בזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו נותנים עד עשר דקות. תשתמש כמה שאתה צריך, הזכות שלך. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש להציג את הצעת חוק דחיית מועדי תשלום מיסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020. אני מבקש, בפקודת מס הכנסה, אחרי סעיף 185, דחיית המועדים לתשלום מס ומקדמות – אנחנו מדברים על מקרים שבהם יש מצבי חירום, כמו שלצערנו הרב אנחנו נתקלים בהם גם היום, ואנשים, למשל בעוטף עזה, נמצאים במצב חירום בגלל ירי טילים ופצצות מרגמה והם מבקשים לדחות תשלום מיסים. אנחנו, כל חברי הוועדה – אני יכול להגיד בשמי, אני מקבל פניות מאנשים שנמצאים בעת חירום והם מבקשים דחייה בתשלומי מס. אז הרבה פעמים אני פונה לרשות המיסים, לפעמים אני נענה. על כל פנים, זה מגיע במין השתדלות כזאת – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה החזר מקדמות לתוך החוק הזה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר, הייתה פה התערבות, זה לא הלך בקלות בוועדת שרים לחקיקה. הייתה התערבות בעניין הזה, ואני הסכמתי, אדוני היושב-ראש, הסכמתי לזה שאחרי הקריאה הטרומית, אם המליאה תאשר את זה – להעביר את זה בחזרה לוועדת שרים. אני חושב שזה דבר שהוא מחויב המציאות במדינה שנמצאת במצב חירום. ואם אנחנו מדברים על עוטף עזה, למשל, אנחנו צריכים לסייע לאנשים האלה ולדחות את התשלומים בגלל שבלאו הכי בסוף גם דוחים, ולא צריך לעבור את מסע הייסורים הזה. לכן אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שהמליאה תאשר את הצעת החוק הזאת, וכפי שאמרתי, אני אחזור לאחר הקריאה הטרומית, אם זה יאושר. אנחנו נתקדם עם זה רק כאן ולא נעביר לקריאה ראשונה בלי אישור של ועדת השרים. תודה רבה, אני מבקש את תמיכת המליאה בחוק הזה, תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן, בבקשה, עד עשר דקות. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק דחיית מועד תשלום מיסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לאור בקשתו של ראש הממשלה והחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, הוחלט לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, ואחריה תוחזר הצעת החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה לפני המשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אני מבין שזה מקובל עליכם. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> להצעת החוק עלות תקציבית של עד מאות מיליוני שקלים. וקידומה, ככל שיאושר בוועדת השרים לענייני חקיקה, יהיה באישור מלא של שר האוצר. גם התנאי הזה מקובל עליכם? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז אבקש מחבריי לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. נא לשבת במקומותיכם. חברי הכנסת, נא לשבת, מי שרוצה להצביע, שישב במקום שלו. בבקשה, לשבת במקום שלכם, אני נותן קצת זמן כדי שאנשים ישבו במקומם ואז נצביע. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אפשר להתנגד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> למה לא? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני כבר עובר להצבעה. אם היית אומר לפני. נא להצביע. הצבעה, נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק דחיית מועד תשלום מיסים בעת מצב מיוחד בעורף (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 22, נגד – אפס, נמנעים – אין. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא עבד, אני מבקש להוסיף אותי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא עבד? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לפרוטוקול, חבר הכנסת עסאקלה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני בעד, זה לא נקלט. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא עבד? אז אני מוסיף אותך. 23 בעד. << קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >> גם אצלי לא עבד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> גם אצלך לא עבד? להוסיף גם את תהלה פרידמן, אז 24. << קריאה >> מיכל וונש (כחול לבן): << קריאה >> גם אותי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> גם אצלך לא עבד? אז 25, מיכל וונש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, גם אותי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> שלמה קרעי, אני מוסיף אותך. 26 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים, הצעת החוק עברה, ותועבר להמשך הכנתה לקריאה ראשונה בוועדת הכספים. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/32/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה) (הוראת שעה), התש"ף–2020, של חברי הכנסת שלמה קרעי, יעקב אשר ויעקב טסלר. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. יש כמה הצעות חוק מוצמדות. בבקשה, אדוני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מטרתו של התיקון המוצע לחוק ההוצאה לפועל היא לבטל את הסמכות להגביל ולשלול את רישיון הנהיגה של חייבים בהליכי הוצאה לפועל. יתרה מכך, בפרט בעידן שלנו, בעידן הקורונה, מטרתנו היא גם להחזיר למשוללי הרישיון הקיימים כיום את רישיונם באופן מיידי ובלי שיצטרכו לעבור תיאורה וטסט מחדש, בפרט צעירים. אני מניח שיהיה גם צורך לתקן חוקי תעבורה בהקשר הזה. שלילת רישיון נהיגה של חייב פוגעת באופן ישיר ביכולתו להתפרנס מנהיגה, או ביכולתו להגיע לעבודה. מכאן נובע ששלילת הרישיון פוגעת באפשרותו להחזיר את חובו. הצעת החוק נועדה לתקן את המצב האבסורדי שנוצר כתוצאה מכך: פגיעה בפרנסת אדם המצוי בחובות כבדים. מדובר למעשה בכלי שמהווה פרדוקס: מצד אחד כלי שלשכת ההוצאה לפועל משתמשת בו כדי לגבות את החוב מבעלי החוב ולהחזיר לנושים. מצד שני, השימוש בכלי הזה מונע מאדם להגיע לעבודה. רישיון הנהיגה בעידן שלנו, במדינת ישראל, הוא לא מותרות, לא מדובר כאן באפשרות של אדם להגיע עם תחבורה ציבורית יעילה ומספיק טובה מכל מקום לכל מקום, לעבודה, ולהצליח להחזיר את חובו ולפרנס את משפחתו. מדובר ברישיון נהיגה, שהוא צורך אמיתי, הוא כמו רגליו של האדם. זה כמו שנאמר לאדם שנדרוש ממנו להחזיר את חובו, לצאת לעבוד ולהתפרנס, אבל נקשור אותו עם חבל לגדר של הבית שלו, הוא לא יכול לצאת מהבית ולהתפרנס. כמו כן, שלילת רישיון הנהיגה פוגעת גם בחיי המשפחה של החייבים. אדם שרישיונו נשלל מתקשה בתפקוד ההורי ובמילוי משימות פשוטות ויום-יומיות. הקושי מתגבר בייחוד כשמדובר בחייבים תושבי הפריפריה או אזורים אחרים הנעדרים תחבורה ציבורית יעילה ומספקת. הקושי מחריף אף יותר בעידן של משבר הקורונה והשלכותיה על התחבורה הציבורית. מצד אחד אומר ראש הממשלה ואומרת הממשלה: תימנעו מלנסוע בתחבורה הציבורית, כמה שפחות, כי זה מוקדי הדבקה ומוקדי סיכון גדולים מדי, ומצד שני קשי היום האלה, רובם, רוב החייבים בהוצאה לפועל, נאלצים לנסוע דווקא בתחבורה הציבורית כדי להגיע לעבודה. המצב הזה הוא אבסורד שצריך לתקן אותו. רישיון נהיגה איננו מותרות, כמו שאמרתי. כל עוד התחבורה הציבורית במדינת ישראל לא מהווה כלי אפקטיבי מספיק להגעה לעבודה ולתפקוד יום-יומי של כל אזרח בישראל, רישיון הנהיגה הוא צורך חיוני. לשכת ההוצאה לפועל יכולה למנוע מחייב יציאה מהארץ, לעקל את משכורתו וחשבונו, לעקל חפצי מותרות הנמצאים ברשותו ועוד כהנה וכהנה. חייב כזה, שלא זוכה למותרות כאלו, כשלמעשה לשכת ההוצאה לפועל אומרת: אין לנו כלים, הוא לא יוצא מהארץ, אין לו חפצי מותרות, אין לו משכורת, הוא לא צריך את חשבון הבנק שלו, אז הוא חייב קשה יום, ששלילת רישיונו מונעת ממנו לנסות ולשקם את עצמו. מגיעים אלינו מקרים רבים של אנשים שמתחננים על פרנסתם, וכאלו שבלית ברירה גם עוברים על החוק כדי להביא אוכל לילדיהם הביתה. המצב כיום פוגע פגיעה קשה אף יותר בצעירים ובנהגים חדשים, ששלילת רישיונם מחייבת אותם לעיתים בתיאוריה ובטסט מחדש למרות שהמגבלה לא הוטלה כתוצאה מאיכות הנהיגה שלהם; לא מדובר בעברייני תנועה ששללו את רישיונם ולכן דורשים מהם לעבור תיאוריה וטסט מחדש. אלה אנשים קשי יום, אנשים שהסתבכו עם ההוצאה לפועל, נהג צעיר ששללו לו את הרישיון לחודש או לחודשיים, וכשהוא משלם את החוב הוא נאלץ לעבור תיאוריה וטסט מחדש. זאת פגיעה לא מידתית, לא סבירה, בחייבים כאלה. כנ"ל לגבי כיסויים ביטוחיים, שמסתבכים במקרים של הפרת הסנקציה. הצעת החוק לא תפגע באופן ישיר ומהותי בתפקודה של לשכת ההוצאה לפועל מחד, ומאידך היא תשפר את תפקודם של חייבים המצויים במצב קשה ממילא מעצם מעורבותם בהליכי ההוצאה לפועל ותקל עליהם להחזיר את חובם. אפשר לחשוב על מתן כלים אחרים נוספים לגביית החובות – אנחנו לא רוצים כמובן לעודד כאן חייבים שלא יחזירו את חובם – בפרט חייבים כאלו שלמשל משתמשים במכוניות פאר, כמו שאומרת לנו לשכת ההוצאה לפועל, מכוניות פאר שרשומות על שם אנשים אחרים וכדומה, ומתחמקים מחובם בעבריינות ולא מתוך קושי. למקרים כאלה אפשר למצוא כלים יותר יעילים ואפקטיביים, אבל לא לשפוך את התינוק עם המים. לא יעלה על הדעת לאפשר לפרדוקס הזה להמשיך להתקיים: מחד לבקש מהחייב להחזיר את חובו, ומאידך למנוע ממנו את האפשרות לשקם את עצמו ללכת לעבודה ולהתפרנס. אני רוצה להודות לשר המשפטים, השר ניסנקורן, שדחף לאישור ההצעה הזו, ומקווה שביטול הסנקציה יהפוך בהמשך מהוראת שעה שעליה מדובר עכשיו – כרגע ההסכמות הן שיהיה מדובר בהוראת שעה לתקופה של הקורונה, ואני מקווה שכשתסתיים הוראת השעה הזו נשכיל גם, בשיתוף פעולה, למצוא את דרך המלך ולהפוך את הביטול הזה, את ביטול הסנקציה, גם להוראת קבע. אני יודע שיש עוד חברים רבים בבית הזה שגם הגישו הצעות חוק דומות. אני מברך על כך. אני חושב שזה משהו שהוא חשוב. אני מניח גם שיש קונסנזוס על הנושא הזה. החלשים בחברה צריכים אותנו כאן – גם אתם הגשתם חוק דומה? יישר כוח ותודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/399/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל) << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, ואכן, הוצמדו הצעות חוק נוספות. הראשונה – של חברת הכנסת שרן השכל, שהוצמדה להצעת החוק שמספרה פ/32/23. << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני מבקשת לפתוח בדברי הסבר להצעת החוק המונחת לפניכם, שבאה לתקן עיוות שבו אנשים שהגיעו לחוב וצריכים לשלם אותו לא יכולים להשתמש ברכב כדי להגיע למקום העבודה כדי לשלם את החובות. בייחוד נהגי מוניות, נהגי משאיות ואוטובוסים, שלא יכולים להשתמש בכלי הרכב שלהם, שהוא מקור הפרנסה שלהם, כדי להחזיר את החוב, ומוצאים את עצמם בתוך מעגל שהם לא יכולים לצאת ממנו. אני מודה לחבר הכנסת קרעי שלקח על עצמו לטפל ולהוביל את החוק במהירות בזק ולתקן את העיוות הנוראי הזה. וכעת, ברשותכם, אני מבקשת לנצל את יתרת הזמן שהוקצבה לי כדי לשתף אתכם בהרהורים שעולים אצלי באשר לתפקידנו כנבחרי ציבור בימים סוערים אלה. הימים האלה עבורי הם ימים של חשבון נפש ותסכול עמוק. כבר שבועות שאני נוצרת את לשוני, כי זו תקופה רגישה, ואולי זה לא הזמן. כבר שבועות שנמנעתי לומר בקולי את שעל ליבי, כי יש לי מחויבות גדולה לקואליציה שבה אני חברה. אבל כשנשבעתי כחברת כנסת הבטחתי בליבי לשים את עצמי בנעליו של אזרח מן השורה ולהביט אל המציאות כאחד האדם. כולנו מכירים את הנתונים: מאות אלפי בלתי מועסקים, גירעון צפוי של 13% מהתוצר, תוכנית כלכלית כזו או אחרת. מאחורי כל המספרים האלה עומדים אנשים, משפחות שנהרסות, צעירים שהשקיעו את כל מה שיש להם בניסיון להגשים חלום, והיום שואלים את עצמם: איזה עתיד צפוי לי כאן? אומרים שאין מגזר באוכלוסייה שלא נפגע מהמשבר, אבל דווקא יש מגזר אחד כזה שהמשבר לא פגע לו בכיס; למגזר הזה לא קיצצו במשכורת ולא בתנאים, לא סגרו את העסק ולא פיטרו את העובדים; המגזר הזה נהנה מרכב צמוד והשתתפות בהוצאות, מימי חופשות ופגרות ארוכות, כאילו אין קורונה. אני מדברת עלינו, נבחרי הציבור, חברי הכנסת, השרים. אני תוהה מה מרגיש אזרח ששילם מיסים כל חייו וכעת אינו רשאי להתפרנס; מה מרגישה אם חד-הורית שנותרה מחוסרת עבודה; מה הם חושבים כשהם רואים אותנו. יסלחו לי חבריי בקואליציה, יסלחו לי השרים, אני יודעת שלא נהוג בבית הזה לתת ביקורת מבפנים, אבל הגיע הזמן להביט גם על מה שאנחנו משדרים בתוך הקואליציה, וגם במפלגה שלי, הליכוד, מפלגת השלטון. אני מבינה את הצורך להקים ממשלה ולייצר יציבות בתקופה הסוריאליסטית הזו. זה כפה הרבה פשרות והסדרים שיאפשרו את הקמת הממשלה, וטוב שקמה ממשלה, אחרת מי יודע איפה היינו היום. לכן גם הצבעתי בעד הממשלה הזו. אבל המצב הזה לא מאפשר להמשיך במסלול שחזינו לפני חודשיים-שלושה. וחשוב לי לומר, באמת שאין לי שום דבר נגד איש מהשרים ואין לי דבר נגד השרות – כולן ראויות וכולם ראויים – אבל איפה האחריות שלנו? 36 שרים, עשרה סגני שרים. מה ההיגיון בפיצול של כל המשרדים? קחו למשל את נושא המים, שכעת מפוצל בין שלושה או ארבעה משרדים שונים. אני כבר לא מדברת על הביורוקרטיה ועל זה שבכל פעם שצריך לתקן צינור מעורבים שלושה-ארבעה משרדי ממשלה. ומה נשתנה שהיום צריך שר נוסף במשרד הביטחון ובמשרד לענייני מודיעין ובמשרד לנושאים אסטרטגיים? וזה כשכבר יש שרי ביטחון וחוץ במשרה מלאה. אני מדגישה שוב, הבעיה איננה אישית, היא בעיה מבנית והיא בעיה במנגנון ושיטה. הבעיה היא שעבור כל משרד חדש צריכים למצוא מקום ונדל"ן וכסף, וצריך – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת השכל, תחתרי לנקודה, לשורה הסופית. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> בסדר. – – וצריך להקים לשכה עם חדרים ועוזרים ונהגים ומאבטחים, וכל זה עולה כסף רב. וכן, יכול להיות שאם לא היינו מקימים את כל המשרדים האלה לא הייתה קמה ממשלה, אבל אני סבורה שהמצב היום מחייב חשיבה נוספת. אפשר לעשות את זה. כל מה שנדרש זה הסכמה של ראשי הסיעות בקואליציה להפחית ממכסת השרים שלהם. אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, עוד לא מאוחר. אתם יודעים, אין כמעט מדינה שבה נבחרי ציבור לא ויתרו על חלק משכרם כאות סולידריות וכדי לתרום את חלקם הסמלי למאמץ הכלכלי, ואנחנו – אותו מפגין שרואה אותנו – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת השכל, אני מתנצלת, אבל את כבר בגלישה של שתי דקות. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> דקה אחת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא, אני – את יודעת. אני מתנצלת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. אני אסכם כך: הדוגמה האישית שלנו היא הסיפור כאן. כולנו אשמים – קואליציה ואופוזיציה. יפים הם דבריו של גדעון בן יואש בספר שופטים רגע מלחמת ישראל במדיין: "ממני תראו וכן תעשו, והנה אנכי בא בקצה המחנה, והיה כאשר אעשה כן תעשון". זה מה שמצופה מאיתנו – להיות ההולכים בקצה המחנה ולשמש דוגמה ומופת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. ואם מדברים על דוגמה אישית, אפשר בהחלט לתרום חלק מהשכר, כפי שעושים חבריי. תודה רבה לחברת הכנסת שרן השכל. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020 [הצעת חוק פ/983/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים להצמדה הבאה לאותה הצעת חוק, ההוצאה לפועל, הצעה שאותה הגישו חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, קודם כול תודה רבה שהסכמת להחליף אותי. אנחנו מדברים על הצעת חוק שנוגעת לאנשים הכי נזקקים במדינת ישראל. אנחנו מדברים על בן אדם – אני אתן לכם דוגמה: הגשתי את הצעת החוק בכנסת השמונה-עשרה בפעם הראשונה – זה היה לפני יותר מ-11 שנים – כי פנה אליי איש עסקים שהיה אמיד מאוד, ונחרבו עליו חייו, הוא נכשל בעסקים שלו, נקלע לחובות אדירים. בשביל לפרנס את המשפחה שלו בכבוד הוא עבר לעבוד כנהג בחברת הסעות. שבוע אחרי שהתחיל לעבוד, פתאום בעל החברה קורא לו, אומר לו: שמע, מבדיקה שעשינו אין לך רישיון נהיגה, כי רישיון הנהיגה שלך נשלל. ההוצאה לפועל שללה לו את הרישיון. בן אדם שרצה לפרנס את המשפחה שלו בכבוד, להתחיל להחזיר את החובות שלו – אין לו את האפשרות הזאת לעשות כן. דווקא בזמן הקשה הזה, בתקופה הקשה של כל מדינת ישראל, בזמן קורונה, אנחנו צריכים ללכת לקראת אותו אדם שרוצה לפרנס את המשפחה שלו ולעבוד בתור נהג, אותו נכה שרוצה להגיע לטיפולים הרפואיים שלו, אותו אדם שעוזר לנכה במשפחה שלו להגיע לבית חולים – חייבים לתת להם את האפשרות הזאת. להגיד לך את האמת, אם נעשה בדיקה, חלק – לא מעט מאותם אנשים ששללו להם את הרישיון בגלל חוב נוהגים בכבישים היום, חלק לא קטן מהם, ומהווים סכנה יותר גדולה מאשר אם נאפשר להם לעלות על ההגה ולנהוג עם רישיון, כי לפחות יש ביטוח שיכסה אותם אם אותם אנשים יפגעו באנשים אחרים. לכן אני רוצה להודות לכל מי שקידם את החוק. אני רוצה להודות לשר, שהסכים לקדם אותו, ואני רוצה להודות לך, מהקואליציה. בזכותך אנחנו עומדים היום ומציגים את החוק. אבל אני חייב להתייחס בדקה אחת – אני לא ניצלתי את כל הזמן שלי – למה שקרה בבית ג'ן, כי בתקשורת הפכו את אותם אנשים לעבריינים. אני אומר לכם: מי שצריך לעמוד לדין עכשיו הם אותם פקחים שניסו לדרוס את האנשים שהגיעו לשם. קיבלתי סרטונים שמראים בבירור שאותם פקחים נוסעים קדימה, נוסעים אחורה ומנסים לדרוס את האנשים. לידיעתכם, שום פקח לא נפגע פיזית. לא הגיעו לאף פקח ולא פגעו בו. ההנהגה המקומית הייתה שם: ראש המועצה, ממלא מקום ראש המועצה, הגנו בגופם על אותם פקחים שניסו לדרוס. לכן אני קורא לשר לביטחון הפנים: קודם כול צריך לעצור את אותם פקחים על ניסיון דריסה של אנשים, שהיו בסך הכול בקרקע הפרטית שלהם שהמדינה אישרה להם לעבד אותה. המדינה אישרה לעבד אותה. צריך לעשות מחסן קטן לשים את הכלים שלו. תודה רבה. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020 [הצעת חוק פ/1089/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, שגם הצעת החוק שלו הוצמדה לאותה הצעת חוק ההוצאה לפועל – אני מזמינה את חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש לך עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שאם כל כך הרבה חברי כנסת מגישים הצעה לבטל את ההגבלה של רישיון הנהיגה על ידי ההוצאה לפועל, כנראה זה נושא בוער בשטח. שלילת רישיון של חייבים – קודם כול זה כלי לא שוויוני. זה ממקד קבוצה של מי שיש לו רישיון נהיגה. מי שאין לו רישיון נהיגה – הכלי הזה לא פועל עליו. לכן כל כלי שמפעילים צריך להיות כלי שוויוני. דבר שני, השלילה של הרישיון פוגעת באופן מהותי בזכות לחופש התנועה של אנשים. חופש התנועה הוא חופש קדוש. במיוחד ביישובים בפריפריה שהתחבורה הציבורית בהם לוקה בחסר, ואין באמת תחבורה ציבורית ראויה, חובה על רוב המשפחות שיהיה להן רכב כדי לנוע בכבישים ולעבור ממקום למקום. פגיעה בחופש התנועה של מי שמחזיק רישיון נהיגה והוא נשלל לו היא פגיעה לא ראויה ולא מתאימה בחוק הזה. כמובן, החוק הזה פוגע ביכולת להתפרנס. אנשים לא יכולים להתפרנס אם נשלל להם רישיון. קבוצה גדולה מהאנשים תלויה ברכב. חלק מהעסקים דורשים רישיון נהיגה כתנאי קבלה לעבודה, ואם אין רישיון נהיגה, האנשים האלה לא יכולים לעבוד. ואם הם לא עובדים הם לא יחזירו את החוב לעולם. לכן זה כאילו יורים לעצמם ברגליים. הוזכר קודם שאנשים שנשלל להם הרישיון ונאלצים להשתמש ברכב לצורך טיפולים רפואיים או לצורכי תעסוקה וכו' לא יכולים לוותר על הפרנסה או על הטיפוליים הרפואיים, והם נאלצים לעבור על החוק ולנהוג ללא רישיון. על כן חובה לבטל את הזכות הזאת של ההוצאה לפועל לשלול את הרישיונות לאלתר, ולא רק לתקופה של הקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020 [הצעת חוק פ/1099/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה המוצמדת, של חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח. עד שלוש דקות, אדוני. בינתיים כולם עומדים בזמנים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד שר המשפטים אבי, כל הכבוד על העמדה שלכם ועל העמדה שלך. בזכותך אנחנו מגיעים היום לבשר. שלמה, כל הכבוד לך שאתה הובלת את זה. אבי ושלמה, אנחנו מנסים יותר מ-20 שנה, עד כמה שאני זוכר – חבר הכנסת טיבי כבר 20 שנה מעלה כל פעם את ההצעה הזאת. אנחנו גם העלינו, חברי כנסת נוספים העלו, וכל הזמן משרד המשפטים התנגד בתוקף לביטול המגבלה הזאת. אני מבין את השיקולים למה לא, כי בכל זאת יש צד שני שזוכה, וצריך להגן על הזוכים, אבל גם צריך להבין שבלי רישיון נהיגה החייבים האלה לא יכולים לעבוד ולא יכולים להתפרנס, כך שהם לא יכולים לשלם בסופו של דבר את החוב. האופציה האחרת היא לדחוף אותם ללכת לפשיטת רגל, הם ילכו לפשיטת רגל, ואז הזוכה לא יקבל דבר, אולי יקבל נזיד עדשים, ובסופו של דבר כולם יצאו נפסדים. לכן טוב שאנחנו מתקדמים לכיוון מציאת פתרון לעניין הזה. במקור הגשנו הצעת חוק לבטל את זה באופן כללי, לפי ההצעה שלך, אדוני היושב-ראש, ולפי הצעת חברנו ג'אבר, וגם שלמה, אבל אני בסוף הצעתי, גם על מנת לקדם ולאזן בין האינטרסים, הוראת שעה, אבל לא לתקופת הקורונה אלא לשלוש שנים, ושבתקופה הזאת גם נבדוק ונראה מה ההשפעות על התיקים – מה ההשפעות על החייבים, מה ההשפעות על הזוכים. לכן זאת באמת בשורה היום. אם אתם זוכרים, חמד וחברי אחמד טיבי, ב-2016 חוקקנו חוק של מתן 40% הנחה על קנסות של המשטרה. הלכו ושילמו 120,000 אנשים, שניצלו את החוק הזה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני זוכר את זה, נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בעקבות זאת, ה-120,000 הלכו למשרד הרישוי לקבל רישיונות, ואז התברר שיש תקנה שעד שנתיים צריך תיאוריה, מבחן עיוני, ועד שלוש שנים צריך טסט מחדש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עכשיו זה שנה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז הלכנו לשר התחבורה בזמנו, ישראל כץ, ואמרנו לו: עד שהאנשים האלה מצאו את הכסף ושילמו את זה, בוא תעשה את זה. הוא אז עשה את זה לשבע שנים, ואחרי זה העלה את זה לעשר שנים – 230,000 נהגים. ואני מאשר את מה שאתה אמרת, אדוני היושב-ראש: חלק גדול מהם הולך ומשתמש ברכב אף שהוא בשלילה עקב אי-חידוש הרישיון, ואז גם אין ביטוח, ואז המחיר שהמדינה וכולנו משלמים הוא פי כמה מהמחיר הזה. (אומר בערבית: בשורה לנהגים בנוגע לעיקול בלשכת ההוצאה לפועל. מברוכ. נמשיך לעקוב אחר נושא זה עד סופו המוצלח, אינשאללה.) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן. בבקשה, עד עשר דקות, אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק נתוני אשראי ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020. ועדת השרים לחקיקה אישרה כאמור להעביר את החוק בקריאה טרומית. לאחר הקריאה הטרומית, הצעת החוק תוכפף ותוצמד להוראת שעה שתיעשה בחקיקה ממשלתית של משרד המשפטים. במסגרת הוראת השעה תוקפא סנקציית הגבלת הרישיון למשתמטי תשלום חובות למשך שלושה חודשים כחלק מסדרת ההקלות שמקדמת ההוצאה לפועל עקב משבר הקורונה, תוך אפשרות להארכה נוספת של שלושה חודשים באישור שר המשפטים. אנחנו מודעים ואני מודע תמיד למתח המתמיד בין נושה לבין זוכה ולצורך באיזון מתמיד. בטח בתקופת הקורונה אנחנו צריכים לתת יד ולסייע לחייבים לעבור ולצלוח את התקופה הזאת, ולגבי הוראת הקבע, אנחנו נקיים בהמשך דיונים יותר מסודרים. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, לשבת במקומות שלכם. שלמה קרעי, בגלל שאתה המציע הראשון אני מוסיף אותך. כולם הגיעו למקומות שלהם? יפה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020, של חברי הכנסת שלמה קרעי, יעקב אשר ויעקב טסלר. נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 31, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותעבור להמשך הכנתה לוועדת החוקה לקריאה ראשונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש לוועדת הקורונה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני מוסיף אותך, חברת הכנסת והשרה אורלי לוי, וחבר הכנסת קרעי – 33. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מבקש לוועדת הקורונה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז אנחנו מעבירים אותה לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת תחליט לאיזו ועדה להעביר אותה. נא להעביר אותה לוועדת הכנסת. אנחנו נעבור להצעה המוצמדת של חברת הכנסת שרן השכל. נא להצביע. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 33, אין נמנעים, אין מתנגדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הוספתי אותו, 33 – שלמה קרעי. עברה בקריאה טרומית, תעבור לוועדת הכנסת על מנת להחליט בין קורונה לבין חוקה להמשך הכנתה לקריאה ראשונה. אנחנו נעבור להצעה המוצמדת הבאה, של חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת. נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קודם כול, כל מה שהוא אומר – מצביעים בעד – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> קודם כול תצביע בעד, אחרי זה תשאל אותי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצבעתי בעד. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> חמד, ההצעה הבאה שלי. אני יורדת, בסדר? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני מוסיף אותך. בעד – 34, אני מוסיף את חבר הכנסת שלמה קרעי. נגד – אין, נמנעים – אין. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת הכנסת על מנת להחליט לאיזו ועדה להעביר אותה, לוועדת קורונה או לוועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו עוברים להצעה המוצמדת הבאה, של חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – אין נמנעים –אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 30 חברי כנסת, אחרי שאני מוסיף את חבר הכנסת שלמה קרעי וחברת הכנסת תמר זנדברג, אין נמנעים, אין מתנגדים. ההצעה עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת הכנסת על מנת להחליט לאיזו ועדה להעביר כדי להכין אותה לקריאה ראשונה. אנחנו עוברים להצעת החוק המוצמדת האחרונה, של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת. נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה) (הוראת שעה), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 33, אחרי שאני מוסיף את חברת הכנסת תמר זנדברג וחבר הכנסת שלמה קרעי. אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא הצלחת להצביע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז אני מוסיף אותך, 34 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת הכנסת על מנת להחליט לאיזו ועדה להעביר אותה להמשך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק) << הצח >> [הצעת חוק פ/332/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת תמר זנדברג) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הבאה – הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק), של חברת הכנסת תמר זנדברג. תציג את החוק חברת הכנסת תמר זנדברג. יש עוד שתי הצעות חוק מוצמדות. נא להיות כאן, חברי הכנסת. בבקשה, עד עשר דקות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברים, השבוע בדיוק לפני שנתיים עבר כאן במליאת הכנסת אחד החוקים שמהווים כתם מוסרי וערכי על ספר החוקים של מדינת ישראל ועל הבית הזה. זה חוק למיסוד האפליה ולעיגון הגזענות, שידוע בטעות בשם חוק הלאום. אני השתתפתי בדיונים על החוק הזה. מדיון לדיון, אני חייבת לשתף, שבאמת פשוט נחמץ הלב – כמעט אין מילים אחרות. מדיון לדיון ראינו איך נוסחים עילגים, ירודים, שביד גסה מחקו את המשפטים הנשגבים והמכוננים שכתובים במגילת העצמאות, פשוט נמחקו והוחלפו בפיסת חקיקה שהיא א. באמת ירודה, וב. היא משפילה, היא כואבת. כמו שראינו השבוע, מאז עברו שנתיים, אבל הנזק שלה רק מתחיל עכשיו. בזמנו, כשהחוק הזה עבר, אמרו לנו: מה אתם רוצים? זה רק סמלי. זה מעגן את הדברים הסמליים שצריכים להוביל את האופי של מדינת ישראל. בשנתיים שעברו מאז ראינו כמה דברים: א. השפלה ותקיעת אצבע בעין למיעוט הלאומי במדינת ישראל הן אף פעם לא דבר סמלי; ב. ראינו שהגזענות והאפליה מאז רק החריפו ורק החמירו, וגם כך הגיעו לשיא בשנים האלה. אנחנו בשנים של שיא של אפליה גזענית, ויש כאן מפלגות שלמות בבית הזה שלא מצביעות על הצעות חוק של הרשימה המשותפת – סתם, לא בגלל שהן מתנגדות אידיאולוגית, רק בגלל שזה שלהם. למה? כי ערבים הציעו. לא חשוב, חוקים טובים – לפעמים שתי הצעות חוק מגיעות, זהות, דומות: אחת של מפלגה יהודית – בעד; מפלגה ערבית – נגד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> דווקא ראיתי עכשיו ההפך – ראיתי שכולם הצביעו בעד. היו הצעות חוק וכולם קיבלו אותו הדבר. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> תבדוק עוד פעם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מה שהציע שלמה קרעי ומה שאני הצעתי ומה שהציעו כולם – הצביעו אותו דבר. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> סליחה, אדוני היושב-ראש, כמי – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> כי אני ישבתי עכשיו כאן וראיתי את – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> תבדוק. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – זה לא משנה אם זו האמת או לא, תן לה להמשיך. העובדות אף פעם לא היו – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בסדר, יש כאן כאלה שאי-אפשר לבלבל אותם עם עובדות, אבל אתה, כמי שמייצג ציבור שנפגע מאוד מחוק הלאום, ובצדק, אני מציעה לך לבדוק את מה שאמרתי עכשיו, לבדוק את גיליון ההצבעה – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני דיברתי באופן ספציפי על הצעות החוק המוצמדות שעברו עכשיו. כמעט כולן קיבלו אותו דבר, והיו אחת של אוסאמה סעדי, אחת של – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> כמעט כולן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כולן, כולן. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אני אומרת מידיעה, אני מציעה לך לבדוק את גיליונות ההצבעה בדברים האלה ולראות שאני לא מדברת סתם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את רק מלבה שנאה בבית הזה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> כן, ואתה מלבה חום ואהבה, זה שמך השני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני הצבעתי בעד כל ההצעות שהיו כאן. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> הדבר השלישי שקרה בשנתיים האלה זה שלחוק הזה התחילו להיות גם תוצאות ממשיות. רק החודש יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת צביקה האוזר, שגם מועמד היום לתפקיד מאוד חשוב בוועדה לבחירת שופטים, הציע להשתמש בחוק הלאום כדי להסביר מדוע מדינת ישראל ממשיכה למנוע איחוד משפחות של אזרחי ישראל. נימוק – חוק שעבר בתחילת שנות האלפיים בנימוק ביטחוני, ובזמנו הלכה נציגת המדינה לבג"ץ והתחייבה שמדובר בחוק זמני שהנימוק שלו הוא אך ורק ביטחוני ולא דמוגרפי. הינה, עברו להן 15 שנה, והיום הגזענות היא כבר ברורה, היא כבר גלויה, היא כבר על שולחן. עכשיו, אני יודעת – – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – זה קיים ב-1950. חוק השבות הוא בדיוק חוק שאת מאמינה בו – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> מה זה קשור? << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> הוא בדיוק חוק שעוסק בסוגיה הזאת – – – את חוק הלאום – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אז אדרבה, אדרבה, חבר הכנסת דיכטר. אם חוק השבות קיים וקיימת מגילת העצמאות – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – איך אתה, כמי שרוממות השוויון בגרונך, הסכמת לחוקק את החוק הזה, לדוגמה בלי סעיף שוויון? איך, איך אתה לא מתבייש? << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> למה לא העברת את חוק השוויון בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו? תסבירי לעצמך, תסבירי לעצמך למה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אתה יודע, חבר הכנסת דיכטר, אני רציתי לעלות לפה ולומר שאני בטוחה שהכוונות שלך אישית היו טובות, ושהן בדרך נלקחו ונגזלו על ידי גזענים ועל ידי מעליבים בבית הזה – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> אני חייב להודות, אני לא יכול לומר את זה על הכוונות שלך, לא יכול לומר את זה על הכוונות שלך. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – אבל כשאני שומעת אותך עכשיו בוחר להתגולל דווקא עליי, אני מבינה שכנראה טעיתי, וזה לא נכון, וכנראה אתה הצטרפת לגזענים ולאלה שהחליטו לעגן בחוק-יסוד במדינת ישראל, לראשונה בתולדותיה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – חברת הכנסת זנדברג. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> לראשונה בתולדות הדמוקרטיה הישראלית, לעגן בחוק-יסוד עליונות מטעמי גזע – זה מה שעשית בחוק הזה. הכתם הזה הוא כתם, לצערי הרב, לא רק עליך, הוא כתם עלינו. ולכן אני עומדת פה, בשביל לתקן את העוול הזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה – – חברת הכנסת זנדברג – – – יאסר ערפאת? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אני יודעת, אתם פה תעמדו ואתם תלגלגו, כי מה אכפת לכם? אתם יהודים, אבל מי שלא יהודי במדינה הזו מרגיש את זה כבר עכשיו, ומי שיהודי ומי שבן לעם היהודי יודע מה זה אפליה ויודע מה זה גזענות ויודע מה זה חוקים מפלים. כאן במדינת היהודים היה צריך להיות המקום הראשון שבו לא עולה על דעתנו לחוקק חוק כזה. לכן, תתביישו לכם. תתביישו לכם שכבר שנתיים החוק הזה חלק מספר החוקים ואף אחד לא זועק חמס, ואף אחד לא קם ואומר: זה החוק הראשון שצריך לבטל אותו – כן, לבטל אותו, לבטל אותו. אני פונה כאן לנציגים בקואליציה של כחול לבן ושל מפלגת העבודה, אני רואה שמייצג אותם כאן השר גבי אשכנזי. אדוני השר, יש כאן סוגיה מצפונית מהמעלה הראשונה. אני יודעת שאתם התחייבתם בבחירות לתקן את חוק הלאום, ומפלגת העבודה התחייבה לבטל אותו. אני באמת לא באה כאן לדחוק בכם ולדקור עוד פעם כחלק מהוויכוח הפוליטי, ולהגיד: אתם תעשו, והינה, אתם עוד פעם מתקפלים וכל הדבר הזה, אבל באמת קחו דוגמה. בשבוע שעבר באה לכאן הצעה מטעם הליכוד, ואני לא אומרת שאתם צריכים להחזיר להם tic for tac בהכרח כל דבר. אבל מה אמר מיקי זוהר, יושב-ראש הקואליציה גם שלכם, בשבוע שעבר? נכון, התחייבנו, אבל בסוגיות מצפוניות אנחנו חייבים להצביע לפי צו מצפוננו. אני חושבת שזה דבר מאוד נכון, ואני חושבת שכאן יש סוגיה באמת מצפונית, שכל שוחר שוויון וכל שוחר הערכים הבסיסיים והמכוננים של הדמוקרטיה הישראלית – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני מבקש לא לדבר בטלפון בתוך המליאה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – לא רק צריך, ולא רק מן הראוי, אלא חייב, חייב למחות את הכתם הזה של חוק הלאום. אנחנו חייבים כאן לעשות תיקון ובאמת לתקן גם את הנסיבות וגם את התוכן שבסופו של דבר עבר ונכנס לספר החוקים. חוק הלאום מהווה שם כתם עלינו כמדינה דמוקרטית וכשוחרי שוויון. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – את המנון התקווה – – – אוי לאותה בושה, אוי לאותה בושה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הבושה היא שלך, גזען. אתה גזען – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> ולכן, אני קוראת לנציגים של כחול לבן – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אתה בושה, אתה בושה – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני מבקש ממך לא להפריע לחברת הכנסת תמר זנדברג. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> אז ניפגש – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת כסיף, חבר הכנסת כסיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה את רוצה לבטל את המנון התקווה? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – ושל מפלגת העבודה לא להיגרר אחרי אחרוני הגזענים בליכוד – שבאמת, בבוא היום אני חושבת שהתקופה הזאת תירשם כאחת התקופות החשוכות האפלות בתולדות הדמוקרטיה הישראלית. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> איך – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> יש לנו הרבה סיבות לזה: השחיתות הגואה, העובדה שבראש הממשלה עומד נאשם בשוחד, המתקפה על שלטון החוק ואחרות. אבל לליבוי הגזעני של היצרים, שמי שחושב שבעזרתו הוא יוכל להמשיך ולשלוט, יהיה פרק של כבוד. חוק הלאום לא עבר בגלל שלמישהו היה חשוב לעגן את חשיבותו של הבית הלאומי לעם היהודי; על זה אין עוררין, אף אחד לא מערער על זה ואף אחד לא מערער על חוק השבות, ושום דבר כזה. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – 62 חברי כנסת, הוא עבר, גברתי. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> החוק הזה יירשם כמכשיר גזעני בשביל לבסס ולעגן את אחד הפרקים החשוכים בתולדות הדמוקרטיה הישראלית ובתולדות מדינת ישראל. זו הסיבה שצריך למחוק אותו, וזו הסיבה שצריך לבטל אותו, וזו הסיבה שגם היום, שנתיים אחרי חקיקתו, הוא רק מתחיל, הוא רק מתחיל לעבוד, והנזק שלו רק מתחיל להצטבר עכשיו. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> מי שמצביע בעד משכורת למחבלים, אין פלא שהוא מתנגד לחוק הלאום. מי שמצביע בעד משכורת למחבלים, אין פלא שהוא מתנגד לחוק הלאום. ולכן אני רוצה לבקש – אין לי ציפיות מכם. אני לא רוצה להיגרר לשיח הנמוך והעלוב הזה, אבל אני רוצה לבקש מכל אחד מכם באולם – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – משכורות למחבלים זה תירוץ עלוב. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – מנציגי כחול לבן – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – מנציגי מפלגת העבודה: תקשיבו אך ורק לצו מצפונכם. תקשיבו למיקי זוהר – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – שאמר שלפעמים מצפון זה דבר חשוב – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – ותתמכו במחיקת הכתם הזה מספר החוקים הישראלי. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. תודה לחברת הכנסת תמר זנדברג. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק) [הצעת חוק פ/11/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עובדים להצעת חוק מוצמדת של חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי, סונדוס סאלח. בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שלוש דקות, בבקשה. נא להקפיד על הזמנים. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אבי, מספיק נזק ומספיק גזענות עשית בחוק הזה, אז לא צריכים לשמוע אותך יותר, תאמין לי. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> 62 חברי כנסת הצביעו בעד. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תאמין לי. תאמין לי. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> 62. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זו בושה וחרפה – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> קול המון כקול שדי, אם אתה מכיר את המונח. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שחוק כזה נמצא בספר החוקים של מדינת ישראל. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> 62 חברי כנסת הצביעו בעד. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה צריך להתבייש. כמו הנאום שלך בערבית בזמן הבחירות. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אבותיך המובחרים אי שם באירופה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא יעזור לכם, אוסאמה, זו מדינה יהודית ודמוקרטית. זאת המדינה של העם היהודי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> איזה דמוקרטית? בכל החוק הזה – חוץ מהכותרת: מדינת לאום דמוקרטית – אין שום מילה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא חוק שנוגע בשוויון זכויות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אוסאמה, תציג את החוק. אם אתה מנהל דיון, אני מקצר את הזמן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר, אחד מהיסודות של הדמוקרטיה זה שוויון. המילה "שוויון" – לא שבטעות או שבאקראי, או שנפלה טעות שלא הזכירו את המילה שוויון. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – שוויון – – – משמעות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נהפוך הוא. נהפוך הוא. בכל הדיונים של הוועדה העלינו את זה שוב ושוב, והיו הצעות שאתם תיקחו את אותו נוסח שהיה במגילת העצמאות, ואתם סירבתם. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> אין שוויון לאומי במגילת העצמאות, אוסאמה – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואתם סירבתם, כי אתם התעקשתם בכוונת מכוון שהמילה "שוויון" לא תהיה בחוק הזה. ולכן זו בושה וחרפה – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> אוסאמה, אין שוויון לאומי במגילת העצמאות – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין שוויון לאומי. יש כאן לאום – – – אין שוויון לאומי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שאתם מעלים חוק כזה. ויתרה מזו, פעם ראשונה שאומרים, בסעיף 1 בחוק, "ארץ ישראל". מה זה ארץ ישראל, תגיד לי? איפה הגבולות של מדינת ישראל? אתה רוצה המנון, רוצה שפה? השפה הערבית – הורדתם את זה למעמד מיוחד. מה זה? בושה, תתבייש לך. השפה הערבית הייתה לפניך ותישאר גם אחריך, יא אבי דיכטר. ואז אתה אומר: אני רוצה להגדיר מה זה מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. אבל איפה הגבולות? דווקא בחוק הזה לא הזכרת את זה. אמרת "ארץ ישראל" – פעם ראשונה שמשתמשים בחוק-יסוד במושג ארץ ישראל, שאין דבר כזה. הלכתם – עניין סעיף 7, ולכן יש את החוק. יש בג"ץ שמונח ותלוי ועומד על שולחנו של בית המשפט העליון, במיוחד בכל הנושאים של הסעיף הזה, של הרשימה המשותפת, של הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות ושל ארגון עדאלה. ולכן במלאות שנתיים לחקיקת החוק הגזעני ביותר, האנטי-דמוקרטי ביותר – אתה מדבר על דמוקרטיה? אין בחוק הזה שום קשר לדמוקרטיה, נהפוך הוא. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה הוא יודע על דמוקרטיה? מה הוא יודע על דמוקרטיה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. ולכן כמובן שאנחנו קוראים – והגיעה העת – לבטל את החוק ואת הכתם השחור הזה, שנקרא חוק הלאום. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק) [הצעת חוק פ/1116/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יוסף ג'בארין) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים למציע הבא. יש עוד הצעת חוק מוצמדת, של חבר הכנסת – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> מי שתומך במשכורות למחבלים, מתנגד לחוק הלאום. ככה זה עובד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> – – יוסף ג'בארין. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. נא להקפיד בזמנים. שלוש דקות אדוני, בבקשה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו שנתיים – כמעט שנתיים – לחקיקת החוק הגזעני והבזוי הזה. חוק הלאום הוא פצע פתוח בגופו של הציבור הערבי, ובכלל הוא פצע פתוח בגופה של החברה בישראל. עבור הציבור הערבי זה חוק שבא לומר לנו שאנחנו בעצם אזרחים סוג ב', ואולי גם סוג ג'; וזאת כשאנחנו חיים במולדת שלנו, תושבי המקום הילידים. ולכן אני אומר לחברי הכנסת שעמדו מאחורי החוק, יכול להיות שזה הזמן להציל את המוסריות שבתוככם. להציל את המוסריות, ולהפיל את החוק הגזעני והבזוי הזה. ואני גם רוצה להגיד לכם: תחוקקו חוק שיאמר שהמדינה הזו היא רק מדינה יהודית, והשפה הרשמית היא רק השפה העברית; וחוק שמתייחס אל האזרחים הערבים – שהם מחוץ לאזרחות השוויונית בתוך המדינה; חוק שמדבר על זכות להגדרה עצמית רק לעם היהודי, כאילו שאין עם אחר, העם הפלסטיני; חוק שמדבר על ההתיישבות היהודית כערך לאומי. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> בישראל רק לעם היהודי יש זכות להגדרה עצמית על פי כל – – – אתם לא תהפכו את ישראל למדינת כל לאומיה. לא יעזור לך שום דבר, יוסף. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כאילו שאין כאן אזרחים ערבים, שגם להם מגיע להתפתח ולפתח את היישובים שלהם. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> תתרגל לזה. תתרגל לזה, מדינת הלאום של העם היהודי. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אתה מסכים להגדרה עצמית לעם הפלסטיני? אתה מסכים להגדרה עצמית לעם הפלסטיני? << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זו השאלה. זו שאלת המבחן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – גזעני. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מדבר על שוויון לכלל האזרחים, ואני מדבר על שוויון בין יהודים לפלסטינים. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – יש חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, תלך לשם – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתבייש. תתבייש. אתה צריך להתבייש, גזען. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר שמקומו של החוק הזה הוא בפח האשפה של ההיסטוריה. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מקומו של החוק הזה הוא בפח האשפה של ההיסטוריה. ולכן אני מבקש מחברי הכנסת, במיוחד מהאופוזיציה, להצביע נגד החוק הבזוי הזה כדי להדגיש את הדחייה שלו. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> יוסף, מי שמצביע בעד משכורות למחבלים מתנגד לחוק הלאום. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה לא יכול לחיות בהרגשה של עליונות אתנית ועליונות לאומית. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, נא לסיים. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> זו מדינת העם – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> האזרחים הערבים חיים במולדת שלהם, וימשיכו לחיות בכבוד ובגאווה במולדת שלהם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת – – – << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – זו מולדת – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. ישיב בשם ממשלת ישראל השר המקשר חבר הכנסת דודו אמסלם. בבקשה. אני מודיע לקואליציה: עשר דקות לשר. אחרי עשר דקות השר לא יכול להמשיך לתת תשובה. אני מקפיד על הזמנים, יש לו עשר דקות. עשר דקות, אדוני השר. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> חשבתי שלשר יש זמן בלתי מוגבל להשיב. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> זה בקריאה טרומית, רק עשר דקות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין שום בעיה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש לך עשר דקות בדיוק, אדוני. אני הפעלתי את השעון, בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין בעיה. אני יודע שאתה מקפיד על הזמנים, במיוחד כשמדובר על – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני מקפיד על המגייסים שלכם, שיתחילו לגייס. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> במיוחד כשמדובר על שרים בממשלה. רבותיי, לפני שאני עונה – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> כמו שראית, אף אחד לא חרג אפילו בשנייה אחת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לפני שאני עונה – לדחות את ההצעה הזו, אני רוצה להתייחס למה שראינו אמש בטלוויזיה. אמש, לדעתי, היינו עדים לאחד המחזות המבישים והמשפילים בתולדות הדמוקרטיה הישראלית במדינת ישראל. צפינו אמש בתמונות בירושלים. ראינו שם מחסומים מתעופפים על שוטרים, ביצים שהושלכו על כוחות הביטחון, הפרות סדר, אלימות פיזית קשה, וגם אלימות מילולית מהחמורות שנראו במחוזותינו אי פעם. כמובן שאין מה לדבר בכלל על כל הסיפור של המסכות, של שמירת מרחק, של מאות אנשים. כאילו בכלל – יש לנו קורונה במדינת ישראל, ואנחנו אמורים להילחם בה. לא קשור. מה שהשמאל האנרכיסטי מעולל בימים האחרונים זאת לא הבעת מצוקה – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למדת עוד סיסמה. למדת עוד סיסמה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בעקבות הקורונה. זו לא מצוקה של עסקים שנמצאים בקשיים. זה לא איזה עסק שאו-טו-טו נסגר ובעליו חרד ומבקש עזרה. זה לא איזה אבא מובטל שנלחם על פרנסתו. מה שראינו ורואים בימים האחרונים זו עבריינות ואלימות שמכוונות למטרה אחת: להפלת ראש הממשלה במדינת ישראל, בכל דרך, רק לא בדרך הדמוקרטית. הכול כשר, הכול מותר, חוץ מהבחירות. האלימות הזאת, דרך אגב, נובעת מכך שהשמאל לא מצליח להחליף את שלטון הימין במדינת ישראל במערכות הבחירות, ולכן הוא מתעל כרגע את התסכול שלו לאפיקים האלימים ביותר שאנחנו חווים כחברה. בסופו של דבר, הם תמיד הופכים את היוצרות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם תמיד הופכים את היוצרות – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי – – – בעד כיבוש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כהרגלם בקודש. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה הזוי שהוא מדבר נגד האלימות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אתה חזרת מתקופה ארוכה. נתתי לך לדבר קודם. עכשיו אני מבקש לא להפריע לשר להציג את העמדה שלו. תודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> התמונות – כהרגלם בקודש, השמאל – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הערות אני מסכים, אבל לא להפריע. תודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלו אנשים, דרך אגב, שנמצאים – הם באים להפגנות האלה, מצד אחד הם אנשים שרוממות שלטון החוק בגרונם, התרבות. הם באים עם ספרי שירה ביד אחת וביד השנייה הביצים שהם זורקים על השוטרים. זו הצביעות של אותם האנשים, אנשים שמרגישים שהם אליטיסטים, שהמדינה שייכת להם ולהם מותר הכול. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – סיסמאות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קומץ של אנשים חוסמים את עיר הבירה במרכזה ללא רישיון. לא מעניין אותם כלום. צועדים על קינג ג'ורג', חוסמים את כל העיר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אומר לך, זאת רק ההתחלה. זאת רק ההתחלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מגדפים מאות שוטרים. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת רק ההתחלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני אספר – אף אחד לא עושה כלום. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, שב במקום שלך, בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איך אמרו הגשש? והמשרוקית של השופט אפילו לא משמיעה מנגינה של מארש. כלום. מנדלבליט רואה את זה, השופטים רואים את זה, כלום, הכול מותר. הכול מותר לשמאל. אני אספר לכם, דרך אגב, כשהיה הגירוש, גירשו משפחות, עשרות אלפי משפחות, מגוש קטיף. החריבו את בתיהם על הראש שלהם. זרקו אותם כמו חתולים בחוץ. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נתניהו הצביע בעד – – – נתניהו הצביע בעד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נא לשבת. חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז כמה עשרות ילדות בנות 13 הפגינו וחסמו כביש. אתם יודעים מה עשו להן? הביאו אוטובוסים, עצרו אותן, לקחו אותן למגרש הרוסים, פתחו להן תיקים פליליים. על מה, דרך אגב, הם נלחמו? הם נלחמו על הבית שלהם. אבל לשמאל מותר הכול – לחסום כבישים, לזרוק בקבוקים על שוטרים, לאיים. הכול מותר להם. ואני משתומם – מר מנדלבליט, אתה לא רואה כלום? הטחו עיניך מראות? האם אתה עסוק כל היום רק בתיקי ראש הממשלה? אתה לא רואה מה קורה ברחובות? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> להפך, אני רואה איך תומכי ראש הממשלה ירדו לרחובות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לפני כשבוע – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא מרוצים. מי שהצביעו לימין לא מרוצים, הם יצאו לרחובות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אזרח בשם אמיר השכל – טייס בצה"ל, דרך אגב, שמשתמש גם בתפקידו בצה"ל כדי להאדיר את שמו; זה שיש לו כישורי טיסה זה לא עושה אותו בן אדם חכם וגאון. הם חוסמים את הכבישים בניגוד לחוק. המשטרה מבקשת ממנו להתפנות. הבן אדם: מה פתאום? גנדי. לוקחים אותו לתחנת המשטרה בגלל שהוא עבר על החוק. ושוטרת עוד נוזפת בשוטרים, כי מותר להפגין, חופש ההפגנות. דרך אגב, לשמאל יש את כל החופשים המותרים. הכול מותר להם. מותר להם לעצור את המדינה, מותר להם לקלל. מותר להם לעשות הכול. למה? בגלל שככה, הם חושבים שהם אדוני הארץ, שמותר להם הכול. וזה מה שמוציא אותי מדעתי. חופש ההסתה המתמיד, היומי, בכל כלי התקשורת. אבל כאן אנחנו רואים את זה הלכה למעשה באלימות פיזית בריונית. ועוד הם מאשימים אותנו בימין, חדשות לבקרים שאנחנו שומעים: אתם אוכלי עשב, אתם לא מבינים שום דבר, אתם אלימים, אתם בסטיונרים. כשאני שמעתי את עפר שלח באחד האולפנים כמעט מאיים על הכתבים – איך אמרתי, אם לא היה שולחן, הוא היה עוד מכה אותם – הערוצים עוד צנזרו את זה שמא זה יפגע בו, באחד מהמשיחים שלהם. אני רק דיברתי כאן עם בני בגין, חברי, הצבעתי עליו ושלושה ימים כל מערכות החדשות פתחו בזה שאני מאיים עליו. חוצפה ועזות מצח. אנשים לוקחים את הרמקולים שיש להם, בגלל שהם חושבים שיש להם כסף והם מהאליטה הם השתלטו גם על האליטה הכלכלית, גם על האליטה התקשורתית, ומותר להם להגיד כל מה שהם רוצים, כולל שקרים. לכן פשוט נמאס לנו. אתמול ראיתי את זה בטלוויזיה – הזדעזעתי. זאת אנרכיה. הוא משווה את זה לנפילת הבסטיליה, אמר השכל. רק אני רוצה להזכיר לו שנפילת הבסטיליה הייתה בזה שבאמת כבשו את הבסטיליה והרגו את כל מי שהיה שם כמעט. זה מה שהוא מצפה שיעשו בבלפור, אני מבין. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הבסטיליה היה בית כלא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני חושב שכל מי שקורא לעצמו מערכות שלטון החוק, אלה שאתם מגינים עליהם כל רבע שעה ולא מוכנים אפילו לעשות עליהם ביקורת אחת קטנה, שיתעוררו לפני שיהיה מאוחר פה במדינת ישראל. אנחנו כבר צעד אחד לפני – עוד צעד קטן לפני אנרכיה מוחלטת, שמוביל אותה השמאל האלים והעבריין במדינת ישראל. עכשיו לגבי הצעת – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ידוע מי מגן על עבריינים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, עבריינות קשה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברת הכנסת תומא, לשבת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ידוע מי מגן על עבריינים. תסתכלו על – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לשבת. בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו לגבי הסוגיה של חוק הלאום. לפני שנתיים חוק הלאום עבר בכנסת, ואני כיהודי ישראלי הרגשתי גאווה גדולה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עצומה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה תמיד – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבל על הזמן, אתה אחד – אתה יודע, חז"ל כבר אמרו – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – המומרים הם הכי גדולים. הם לקחו אותך. אתה המומר שלהם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אתה תגרום לי להוסיף עוד דקה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עופר כסיף, תתבייש לך בכלל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת כסיף, תשב. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה תסתום. אתה גזען שרק מפזר סיסמאות. זה הזמן שתרד מהבמה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, לשבת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה המומר הגדול פה. אני אסביר גם מדוע. אני גם אסביר למה אתם מנהלים מסע נגד החוק הזה, מסע דמגוגי שקרי – שקרי – שאתם יודעים את האמת בו. הרי אני אמרתי ועניתי כאן לפני שבוע-שבועיים. מבחינת זכויות האזרח במדינת ישראל, אין ספק ואין מחלוקת בין כל חלקי הבית שכל אזרחי מדינת ישראל – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נא לסיים, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – במישור האישי שווי זכויות וחובות, ועל כך אין עוררין. זה לא משנה אם אתה יהודי, ערבי או צ'רקסי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> או דרוזי. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> החוק עצמו כולל אפליה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אנחנו רוצים לסיים. תודה רבה, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד משפט. אבל במישור הלאומי יש זכויות רק ללאום אחד, וזה הלאום היהודי בארץ ישראל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולזה התפללנו אלפיים שנה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – גזעני – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת במקומותיכם. חברי הכנסת, נא לשבת במקומותיכם. תמר זנדברג, את רוצה? בבקשה, יש לך שלוש דקות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זה צריך לבייש אותך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חייבת מילה על מופע האימים שראינו פה מצד שר בממשלה נגד מפגינים. זה שהשמאל הוא זה וזה, כבר התרגלנו. אבל אדוני השר, ממה נפשך? מה קרה, אנשים צעדו ברחוב? וואו, זה היה ברחוב עזה? מה הבעיה? אנשים מפגינים. תתרגלו, זה נקרא דמוקרטיה. ואני חייבת להגיד משהו על אירועי עמונה, וגם גוש קטיף, שאתה ציינת. בצלם, ארגון זכויות האדם מהשמאל הקיצוני והרדיקלי הוציא גינוי ובקשה לחקור את האלימות המשטרתית שהייתה בעמונה. בצלם. למה? כי לשמאל אין מוסר כפול, כי לכל אחד מותר להפגין, גם לילדות בעמונה. כן, זה אני אומרת. אבל שיבואו, רחמנא ליצלן, שמאלנים או כאלה שחס וחלילה מתנגדים לזה שבבית ראש הממשלה ישב נאשם בשוחד? זה לא, את זה אנחנו לא יכולים לסבול. מה קרה, איפה היועץ המשפטי לממשלה? את ראש הממשלה הוא ישאיר, נאשם בשוחד, בבית הראש הממשלה, ואת מי הוא יחקור – את המפגינים? התבלבלנו, זה עולם הפוך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנרכיסטים – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אז מה, שלמה קרעי, אז מה, מה קרה? מישהו נגד ביבי, מישהו נגד הפטרון שלך? השתגעתם, מה קרה לכם? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שלמה קרעי, תודה רבה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתמול – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו כשמרביצים לעיתונאי זה בסדר. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> כל השמאל גינה את התקיפה של אבישי בן חיים. אבל כשאמנון אברמוביץ' חטף קללות, אז אתם סתמתם, זאת הצביעות שלכם. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – אתם צבועים ושקרנים. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> זאת הצביעות שלכם, שלכם ולא של אף אחר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> תתביישו לכם, תתביישו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – אתם מסיתים וזה יהיה על הידיים שלכם. זה בסדר להסית נגד הימין, צבועים – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, נא לשבת. תודה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתמול שמעתי שכמה מחברי הכנסת החרדים רוצים הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית, של גפני, לבחינת האלימות בהפגנות נגד המגזר החרדי. אני כבר רוצה לומר שאני תומכת ואני אצביע בעד – אם זה יבוא, אם למישהו יהיה אומץ להביא משהו נגד הקואליציה. כל שבוע הקואליציה מצביעה נגד עצמה, ושיהיה – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_משך >> משפט אחרון. אבל כשההצעה שלי באה לפני שבוע כולכם צעקתם עליי, ואחר כך ראיתם איך האלימות מופנית נגד הציבור שלכם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אז תדעו לכם שבדברים האלה אנחנו אף פעם לא צבועים, וכדאי לכם גם ללמוד מאיתנו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, נא להפסיק, נא להפסיק. תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. עד שלוש דקות. להקפיד על הזמנים. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אם יש חוק שיוצר תת-אוכלוסייה עם יתרון לקבוצה על רקע גזעי, זה חוק הלאום. חוק הלאום הוא כתם שחור בספר החוקים, ולכן הדרישה שלנו לבטל אותו היא דרישה שתימשך לנצח, עד שיתבטל או עד שהעולם יגיד שזה חוק אפרטהייד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מהצד השני, אני רוצה לומר שכתוצאה מחוק הלאום יש תופעות. למשל, הפגיעה בשפה הערבית או תופעות של גזענות יתר של אנשים שחושבים שחוק הלאום מאפשר להם הכול. מרגי, עכשיו נשים את חוק הלאום בצד ונדבר על חוק היהירות של יאיר לפיד. בואו תשמעו. יאיר לפיד, יו"ר האופוזיציה, יוזם שיחה עם אתר בערבית, "פאנט", כדי לומר להם שלא יעלה על הדעת שאחמד טיבי ימכור את הערבים ואת הרשימה לליכוד בבחירות לשופטים. א. יאיר, אתה שקרן; ב. יאיר, אתה יהיר; ג. כנראה שסעיף הזועביז קפץ לך עוד פעם. אל תשחק איתי משחקים, אל תתערב ברשימה המשותפת. כל הרשימה המשותפת תצביע אותו דבר, בהחלטה אחת. הידיעה שפורסמה כאילו חבריי ברע"ם סיכמו עם הליכוד היא ידיעה לא נכונה. מנסור עבאס הכחיש אותה. אבל אני מודיע מכאן והלאה: מה שהיה בעבר ימשיך; לא נתייעץ עם יאיר לפיד כשנקבל החלטות ברשימה המשותפת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נראה לכם סביר? נראה לכם סביר? אני אתייעץ עם יוסף, עם איימן, עם סמי, עם אנטאנס, עם מנסור, עם אוסאמה, עם אימאן, עם סונדוס, עם ג'אבר, עם סעיד, עם עאידה. מי עוד? עם עופר, במיוחד, והיבה. מאיפה באה היהירות שלך להגיד לנו מה לעשות ולהתקשר כדי להגיד שאנחנו מוכרים את הציבור שלנו? מתי בחיים שלך תמכת במשהו שלנו, יא יהיר? מתי? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת יוסף ג'בארין. שלוש דקות. להקפיד בזמנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יאיר לפיד רק משתמש בכם, טיבי. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני תוהה אם חברי הכנסת שהתייצבו להגן על החוק הזה, חוק הלאום, האם הם חשבו לרגע – חבר הכנסת אמסלם, האם חשבת לרגע מדוע יושב-ראש הישיבה יצביע בעד ביטול חוק הלאום? חשבת לרגע מדוע זה יקרה? חבר הכנסת דיכטר, חשבת לרגע מדוע יושב-ראש הישיבה הזאת יצביע בעד ביטול החוק הזה? חשבת לעצמך? כי החוק הזה מתייחס אל הלא-יהודים ואל האזרחים הערבים – הערבים הדרוזים, הערבים הבדואים והערבים בכלל – כאל אזרחים סוג ב' וסוג ג'. אתה לא יכול לדבר על דמוקרטיה ועל זכויות אדם ולהתייחס את האזרחים באופן נחות. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה משקר – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אי-אפשר ליישב בין השניים. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שאתה משקר – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לשלוח אותך ואת חבר הכנסת השר אמסלם לקורס הבסיסי על זכויות אדם. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אולי אז תבינו ותלמדו את הניגוד הפנימי הזה. אתה לא יכול לתת לעצמך כיהודי זכויות יתר ואחר כך להגיד לי שיש שוויון. זה לא הולך. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר דבר שקר. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה לא הולך. את מדבר על התיישבות יהודית ועל סמלים יהודיים ועל הגירה יהודית ועל תאריך עברי ואתה מדבר על כל הפריבילגיות הללו. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> זאת מדינת הלאום של העם היהודי. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל רק ליהודים. לכן אני מציע לך, אני מציע לך, תבוא ותגיד: זה אכן חוק גזעני, ואני מסכים איתו – ואתה גזעני. תגיד את זה. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> במקום להגיד שהחוק הזה מקיים שוויון וזכויות האדם. הצחקתם אותי. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> זאת מדינת לאום של העם היהודי. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> להגיד על חוק הלאום שזה חוק שמקיים שוויון וזכויות אדם זאת ממש בדיחה, ממש בדיחה. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> הוא לא עוסק בזכויות אדם, הוא עוסק בזכויות לאום. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן אני בא ואומר: הצו המוסרי צריך לפסול את החוק הזה. אני לא יכול לקבל מצב, כמו שחבר הכנסת עמאר לא יכול לקבל מצב, שאתה מקבל זכויות יותר ממני. למה? למה? << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> זאת מדינת לאום לעם היהודי. זאת ההצהרה – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> העיניים שלך יותר יפות מהעיניים שלי, מר דיכטר? העיניים שלך יותר יפות? העיניים שלך יותר יפות? << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> – – – מגילת העצמאות – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> התושבים הערבים הם ילידי הארץ הזאת, והם לא יקבלו שום חוק שיתייחס אליהם כאל אזרחים נחותים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תלמדו את זה ותשמעו את זה לעד ולנצח. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת במקום. אני לא מוסיף אף אחד. מי שלא מצביע במקום שלו, אני לא מוסיף אותו. חוץ ממך, אני אוסיף אותך אם לא תספיק לחוק הראשון. אני עובר להצבעה – נא להצביע – של חברת הכנסת תמר זנדברג. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק) לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 19, כי אני מוסיף את חבר הכנסת ג'בארין, נגד – 50, אין נמנעים. הצעת החוק לא עברה ויורדת מסדר-יומה של הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז אני מוסיף את חבר הכנסת מנסור. 20 בעד. אנחנו עוברים להצעת חוק הבאה, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי וקבוצת חברי הכנסת. נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק) לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 18, נגד – 50. הצעת החוק לא עברה, ויורדת מסדר-יומה של הכנסת. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, המוצמדת, של חבר הכנסת יוסף ג'בארין. נא להצביע, חברי הכנסת. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק) לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 19, נגד – 51, אין נמנעים. הצעת החוק לא עברה, ויורדת מסדר-יומה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/742/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות), התש"ף–2020, של חברי הכנסת מאיר כהן ויאיר לפיד. בבקשה, חבר הכנסת מאיר כהן. עד עשר דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, זה לא יצרי כמו החוק הקודם, אבל זה חוק מאוד חשוב, השר פרץ. ימים קשים עוברים על אזרחיות ואזרחי מדינת ישראל, ימים של חששות, של קושי כלכלי, התמודדות עם מציאות חדשה וחרדה מהלא-נודע. בזמנים האלה נשואות עיני האזרחים אל הבית הזה, אל הממשלה הזאת. הם לא כל כך מתרכזים בכיפופי הידיים שיש כאן. הם לא מתרכזים בזה, לא אכפת להם מה קורה בין הסיעות, ולא אכפת להם מה קורה בין החילופי לראש הממשלה. מה שמתאר את היחס של הציבור אלינו זו ציפייה. אנחנו חייבים לגשר קצת על כל הקואליציה והאופוזיציה ברגע שיש הצעות חוק שיש להן משמעות – באמת משמעות של מה טוב לאזרחים של המדינה הזאת. החוק הזה שאני אציג בפניכם באמת מביא בשורה למיליוני אזרחים ואזרחיות במדינת ישראל. ועל מנת שזה יקרה אני מבקש מכם, חברות וחברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה – תסתכלו על הצעות החוק לא על פי הזהות, אלא על פי המהות; מה כתוב, מה ההצעה, ולא מי כתב ומי כתבה. לעיתים אנחנו כל כך עמוק בתוך האוטומט עד שמנהלות ומנהלי הסיעה שנמצאות ונמצאים מאחורינו הם אלה שצועקים: תצביעו בעד, או: תצביעו נגד. אני אבקש מכם, תקראו את הצעת החוק, לפחות את התקציר שיש, ותבינו עד כמה היא חשובה. אנחנו ביש עתיד, וגם באופוזיציה, הראינו בשבועות האחרונים שלמרות חילוקי הדעות התגברנו ועברנו מהאוטומט של להיות אופוזיציה להצבעה על מה שטוב לעם, מה טוב לאזרחים. רק בשבוע שעבר תמכנו בחוק המענקים. יכולנו להתנגד, יכולנו למצוא אלף ואחד ריג'קטים והסתייגויות, אבל הבנו שיש יותר מדי בעלי עסקים שקרסו שעבורם כל שקל שהעבירו מהממשלה זו נקודת אור. לכן הצבענו ביחד עם הקואליציה. עשינו את זה גם לפני שבוע, בהצבעה על ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת ניגודי העניינים בקרב השופטים. יכולנו לנצל את המחלוקת הקשה בתוך הקואליציה, בין כחול לבן לליכוד, ולמנף את זה הכי גבוה שאפשר. בחרנו שלא, והצבענו על פי מה שאנחנו חושבים שטוב לאזרחי ישראל. אנחנו עושים זאת מדי יום, ועושים את זה מתוך אחריות אמיתית והבנת גודל השעה. חברותיי וחבריי מהקואליציה, זה מה שאני מבקש מכם. לא לשפוט על פי האוטומט, בלי קואליציה ואופוזיציה, רק מה שטוב לאזרחי ישראל. הצעת החוק שאותה אני מביא בפניכם היום היא בדיוק מאותן הצעות שיעשו טוב לאזרחי ישראל, בפרט בשעה קשה זו. יתרה מכך, הצעת החוק תיטיב בעיקר – ואני מדגיש, בעיקר – עם האנשים העובדים שלא מאוגדים, שלא עומד בגב שלהם ארגון עובדים חזק שדואג להם: עובדי הניקיון, מפעלים קטנים, שומרים, העובדים הכי מוחלשים במשק, שגם ככה מרוויחים הכי מעט. האם יש אנשים יותר ראויים לתמיכה הזאת שלכם? אני אומר לכם בוודאות – לא. אלה אנשים שאנחנו פוגשים כל יום, וחלק הם גם אנשים מהמעגל המשפחתי שלנו. ברשותכם, אני אקריא מתוך הצעת החוק: "חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, הוא חוק סוציאלי, אשר נועד לאפשר לעובד שחלה להמשיך ולקבל את שכרו במהלך התקופה שבה נבצר ממנו לעבוד בשל מחלתו. חלק גדול מהעובדים במשק, לרבות עובדי המדינה, זכאים לקבל דמי מחלה מלאים החל מהיום הראשון למחלתם. ואולם, דווקא העובדים הלא-מאוגדים, אשר ברוב המקרים נמנים עם האוכלוסיות המוחלשות", כמו שציינתי, "זכאים" – תשימו לב – "לתשלום מלא רק החל מהיום הרביעי למחלתם". מדהים. אתה חולה, מקבל אישור רפואי, רק ביום הרביעי אתה זכאי לדמי מחלה. מהיום השני והשלישי אתה זכאי רק לחצי מדמי המחלה. אמרתי, מאחר שהעובדים האלה לא מאוגדים, הם אינם זכאים לקבל דמי מחלה מלאים. זה עוול שזועק לשמיים. 70% מהעובדים במדינת ישראל לא זכאים לקבל דמי מחלה. למה? כי הם לא מאוגדים. אז אני מאוד מבקש מכם, חבריא. זאת הצעת חוק פשוטה. אנחנו רוצים לאפשר לכל עובד במדינת ישראל – חלית, הלכת לרופא, נבדקת על ידי הרופא, אתה חולה, יש לך את כל האסמכתאות מהיום הראשון שאתה חולה, אתה צריך לקבל את דמי המחלה שלך. זאת אפליה שזועקת לשמיים. אנא מכם. באמת, בשעת רצון כזו, כשבוודאי, למרות המחלוקות, כל אחד מהיושבים כאן רוצה שיהיה טוב לאזרחי ואזרחיות מדינת ישראל, גם אלה שלא יושבים כאן – אני משער שכל חברי הכנסת, שרי הממשלה. אז אנא מכם, צאו מתוך הקופסה, תתמכו בהצעת החוק הטובה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב בשם הממשלה סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משולם נהרי. בבקשה. אל תדאג, אחרי עשר דקות אני לא אאפשר. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת מאיר כהן, בזמן האחרון באמת אתם מביאים הצעות טובות, אפילו היה ראוי שתעבורנה. אבל חבל שאתמול, כשהייתה הצעה שהיא טובה לכל עם ישראל, לא השתתפתם בה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הצבענו בעד. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הצבענו בעד. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אתמול? שמעתי רק את מיקי. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, הצבענו בעד. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אז אני חוזר בי ומתנצל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מי שהיה נוכח הצביע בעד. אני הייתי כאן. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> טוב. היו רק 67. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז מי שהיה כאן הצביע בעד. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> סעיף 2(א) לחוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, קובע כי עובד שנעדר מעבודתו בשל מחלה יהיה זכאי לקבל ממעסיקו תשלום עבור תקופת המחלה החל מהיום הרביעי להיעדרו, ובעד היום השני והשלישי יהיה זכאי למחצית דמי המחלה. חלק גדול מהעובדים במשק, לרבות עובדי מדינה, זכאים לקבל דמי מחלה מלאים החל מהיום הראשון למחלתם, ודווקא העובדים הלא-מאוגדים זכאים לתשלום דמי מחלה מלאים רק החל מהיום הרביעי להיעדרותם. התיקון המוצע מבקש לתקן את סעיף 2(א), לקבוע כי לעובד שחלה תהיה זכאות לתשלום החל מהיום הראשון, ובכך להשוות את מעמד העובדים שחל עליהם החוק לעובדים המאורגנים. תיקונים קודמים לחוק נעשו בהסכמת ההסתדרות וארגוני המעסיקים הנוגעים לדבר – בקשר לתשלום דמי מחלה. להצעה תכלית סוציאלית ראויה. יחד עם זאת, יש לשים לב כי בחוק מעוגנות שתי זכויות: האחת, זכותו של העובד להיעדר מהעבודה בשל מצב בריאותי לקוי, והשנייה, זכותו של העובד לקבל תשלום עבור היעדרות בשל מחלה, אם כי באופן הדרגתי, וזאת על מנת לאזן בין זכות העובד להיעדר מהעבודה ובין הפחתת הנטל הכלכלי על המעסיקים, שכן בסופו של יום חובת התשלום עבור ימי ההיעדרות מוטלת עליהם. בהיעדר נתונים על שיעור המימוש של ימי המחלה ועל הסכומים המשולמים בגינם קשה לכמת את הנטל הכספי שיוטל על מעסיקים ובעיקר על מעסיקים קטנים כתוצאה מתיקון זה. השלכה נוספת אפשרית של התיקון המוצע היא ניצול יתר של ימי מחלה בודדים או לתקופות קצרות מעבר למספר הימים המנוצלים כיום. אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות שמאפשרים לי עד עשר דקות, ואני חושב שהדברים שאני הולך לומר הם דברים חשובים. אנחנו עוברים תקופה לא קלה. תקופה קשה מאוד. מבחינה חברתית, אנחנו לא מאוחדים. יש מגזרים שנרדפים, שלא מתייחסים אליהם בשוויוניות, יש אכיפה בררנית, והתוצאה בשטח היא גרועה מאוד. אנחנו רואים התנכלויות, אנחנו רואים את זה אצל האנשים המופקדים על שמירת החוק, ואנחנו רואים גם את ההשלכות אצל בריונים ברחובות, שמרשים לעצמם לפגוע בחרדים. הדבר המקומם שבתקשורת, כשמראים חופי ים שנסגרים אז מצרפים תמונה של זוג חרדים; מדברים על הדבקה במכוני כושר ובריכות, אז שוב תמונה של חרדי עם מגבעת וחליפה. מה הקשר – אני לא יודע. רק החרדים הולכים למכוני כושר ובריכות? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה צודק לגמרי. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כל פעם שיש איזה משהו חריג, אנחנו רואים ברקע תמונה של חרדי, ואני רוצה לומר לך, יאיר – וזו ההזדמנות שלי עכשיו להגיד לך: זה לא מתחיל בקורונה. זה הרבה הרבה הרבה לפני כן. זה מתחיל במערכת החינוך. אם מערכת החינוך לא מתייחסת בשוויוניות לכלל ילדי ישראל, מה הפלא שבסופו של דבר גם אזובי הקיר כך נוהגים? אני הייתי במערכת החינוך שנים. רוב שנות חיי הייתי במערכת החינוך, וכל הזמן הייתה לי מטרה אחת – לא לבודד את המגזר החרדי אלא לשלב אותו בעשייה של כולם, לשלב אותו בכל התוכניות. לא צריך תקנות תקציביות לחרדים לבד. הם צריכים כמו כולם לקבל, להשתלב. כמובן, יש להם אפיונים מיוחדים, וצריך לדעת לשמר. עם ישראל זה עם של עדות. כל אחד בא עם המנהגים שלו והדברים המיוחדים, והיופי של עם ישראל הוא שהוא יודע לשמר את הדברים המיוחדים שלו ויודע גם לשתף אחרים בדברים שלו. הרי היהדות זה לא רק הוויי ופולקלור. אנחנו מקפידים כל הזמן לערב את העדות יחד, לטעום זה מטעמים של זה ולעשות ערבי הוויי יחד, להכיר את התרבות של כל אחד ואחד. זה לא רק זה, יש גם התוכן, יש גם האמונה, יש גם הדרך. יש גם ההנהגה שהביאה איתה כל עדה ועדה, והמטרה היא לשמר את הדברים היפים האלה, שהחזיקו אותנו בגלות. אז באה מערכת החינוך ונותנת לך הרגשה שהכסף של המדינה, תקציבי המדינה שייכים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אותי שכנעת. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> תקציבי המדינה – התפללתי שאתה תהיה בוועדת הכספים עוד הרבה זמן ותתקן את כל העוולות האלה, אבל לא זכינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דווקא התפילות שלך לא נשמעו? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> יכול להיות שבגלל שסגרו את בתי הכנסת אז התפילות לא מתקבלות מהר, אבל אי-אפשר לדעת שום דבר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הקדוש ברוך הוא שומע את התפילות שלך בכל מקום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> ההפך, אין מיסוך, הכול עולה במהירות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> "קרוב ה' לכל קֹראיו, לכל אשר יקראֻהו באמת". אדם שמתפלל מקירות ליבו, חזקה עליו שהתפילה לא הולכת לשווא. בכל אופן, אני חוזר לדברים שלי. תכף אומר לך למה אני אומר את הדברים הללו, ואני אומר את זה בכאב, כי תמיד נתנו את התחושה שהתקציבים במדינה שייכים לזרם אחד. הזרם השני, המיעוט השני, נתון לחסד, כספי חסד. איך אמר לבן הארמי, "הבנות בנתי, והבנים בניי – – – וכל אשר אתה ראה לי הוא". הוא בא ליעקב, יעקב סימל את היהדות – זה הכול שלי, תגיד תודה שאני נותן לך. התחושה הזאת משפיעה על כל מהלך החיים, על כל החברה ועל כל היחס שיש, התקשורת הבין-אישית, שמתייחסים אליך. זו גם הייתה הסיבה שהלכתי עם חוק נהרי, שאגב, הפלתם אותו, אחר כך החזרתם אותו. זו הסיבה, כדי להיות כמו כולם. כדי להיות שוויוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. הזמן. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> צריך לחבק אחד את השני ולא להפריד אחד מהשני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. תם הזמן. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לסיום – לא אמרתי עדיין מה עושים: ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את הדיון לעוד חודשיים, ומאחר שמעלים את זה עכשיו – להתנגד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מישהו רוצה לעלות? חבר הכנסת יאיר לפיד. עד שלוש דקות, בבקשה. להקפיד בזמנים. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שהגיע הזמן שהאופוזיציה אולי תעזור קצת לממשלה הזו, כי היא מאבדת את אמון הציבור באופן כל כך מהיר ואינטנסיבי שזה כבר לא בריא לטיפול במגפה. יש צעד אחד שיכולה הממשלה הזו לעשות – זה מנוגד לאינטרס של האופוזיציה, זה מנוגד לאינטרס שלי כראש האופוזיציה, אבל יש צעד אחד שהממשלה הזו יכולה לעשות ויחזיר את אמון הציבור בממשלה, בצעדיה, בכנות כוונותיה: להקטין את הממשלה ל-18 שרים; להגיד, אנחנו פה הקמנו ממשלה כמו שהבטחנו בשביל לטפל בקורונה, ברור לנו שבזמן חירום לאומי לא צריך שר לענייני מים, לא צריך שרה לענייני קהילות לא קיימות, לא צריך שר לענייני שום דבר במשרד הביטחון שמסייע לשר בדברים שאף אחד לא יודע מהם. צריך 18 שרים, ממשלה חסכונית, יעילה, רזה. קבינט קורונה – גג ארבעה: ראש הממשלה, שר הבריאות, שר הביטחון, שר האוצר. 18 שרים, תחשבו על זה, איזה מסר אדיר זה יהיה לאוכלוסיית מדינת ישראל, לציבור הישראלי, שאומרים לו: כן, שמענו אתכם, אין לכם מה לאכול, החסכונות שלכם נגמרים, אנחנו מבינים למה אתם ברחובות, החלטנו לצמצם את הממשלה ל-18 שרים, לחסוך מאות מיליוני שקלים, להפנות אותם לטיפול בקורונה, להפנות אותם לעסקים קטנים. אפשר בכסף הזה להעביר דמי אבטלה לעצמאים, אפשר בכסף הזה לסייע למובטלים, אפשר בעיקר לתת איתות לחברה הישראלית שאתם פה לא בשביל האאודי 8, ולא בשביל השיירה, ולא בשביל הכיבודים, ולא בשביל הג'ובים, ולא בשביל הנהגים, ולא בשביל הלשכות, אלא בשביל דבר אחד, בשביל לעבוד אצל אזרחי ישראל. 18 שרים זה מספיק לגמרי. הסיבה שאני יודע את זה היא שיחד עם בנימין נתניהו העברתי את החוק הזה. 18 שרים, ואמון הציבור יוחזר לכם, ואפילו אנחנו פה באופוזיציה נמחא לכם כפיים. תודה רבה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת. אני עובר להצבעה. כל מי שלא ישב במקומו, אני לא סופר אותו. לשבת. אני נותן זמן לשבת במקומות שלכם. אני עובר להצבעה. נא להצביע, חברי הכנסת. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 40 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – תשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרות), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 25 חברי כנסת, נגד – 40, הצעת החוק לא עברה ויורדת מסדר-יומה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק פיצוי עסקים קטנים בשל אירועי איבה מתמשכים או מצב חירום כלכלי, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/308/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני עובר להצעת החוק הבאה. עד שאני מקריא את הצעת החוק, חבר הכנסת עודד פורר, לרדת, בבקשה. הצעת חוק פיצוי עסקים קטנים בשל אירועי איבה מתמשכים או מצב חירום כלכלי, התש"ף–2020, של חברי הכנסת עודד פורר ואביגדור ליברמן וקבוצת חברי הכנסת. ישיב על הצעת החוק שר הכלכלה והתעשייה חבר הכנסת עמיר פרץ. דקה אנחנו נחכה עד שיגיע חבר הכנסת עודד. עד עשר דקות, אדוני. נא להקפיד על הזמנים, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, הרי אין חולק שאנחנו נמצאים במצב חירום ואין חולק שאנחנו נמצאים במצב חירום כלכלי; וברור לחלוטין שממשלת ישראל, על פי כל ההשוואות הבין-לאומיות, לא נהגה כפי שנהגו בכל מדינות העולם, והסיוע הכלכלי שנתנה הממשלה למשק הוא מהנמוכים שניתנו בעולם, וגם כשהוא ניתן, הוא לא ניתן למקומות הראויים. יעידו על זה גם חברי הקואליציה שיושבים בוועדת הכספים; דנו על זה, הצגנו את זה, אמרנו את זה, אמרתם את זה, אין מחלוקת על הנושא הזה. מהצד השני, אני שומע את ראש הממשלה מתלונן על הביורוקרטיה ועל חוסר היכולת לקבל את ההחלטות מהר ולהזרים את הכסף למגזר העסקי. ומזה נולדה הצעת החוק הזו, אדוני השר, הצעת חוק שבסך הכול מאפשרת לכם לפעול בחופש פעולה. מתי? על פי ההיגיון שאומר שישנם מצבים שהם מצבי חירום, שבהם יש ירידה דרמטית במחזור, ומהר מאוד רואים את הירידה הדרמטית במחזור, והממשלה יודעת על הירידה הזו באופן מיידי – אגב, בלי שיצטרכו בצורה מיוחדת להגיש בקשות מיוחדות. הרי יש דיווחי מע"מ, יש כאלה שמדווחים פעם בחודש, יש כאלה שפעם בחודשיים; ברגע שאתה רואה בדיווחי המע"מ ירידת מחזורים חדה של יותר מ-30% בעסקים באותו אזור, אתה מבין שיש בעיה באזור. עכשיו, זה יכול לקרות בגלל מצב חירום ביטחוני, למשל צוק איתן – אדוני שר הכלכלה, אתה גר בשדרות, אתה בוודאי מכיר את המצב שממנו סובלים העסקים או סבלו העסקים בכל פעם שהיו אירועים ביטחוניים; ויש מצב חירום כלכלי, בריאותי, כפי שאנחנו נמצאים בו עכשיו. מה באה הצעת החוק הזו לעשות – ואני לא מצליח להבין את התנגדות הממשלה להצעת החוק הזאת? היא מאפשרת לוועדת שרים להכריז על מצב חירום כזה ולפצות את מי שהמחזור שלו ירד ביותר מ-30% בעד 50% מירידת המחזור. בדיוק, אגב, המנגנון שעליו אנחנו מדברים בכל תוכנית כלכלית שהצגנו – אגב, תוכנית כלכלית שיש עליה תמימות דעים אצל כל חברי ועדת הכספים. יושב פה חבר הכנסת ניר ברקת, שישב איתי בוועדת הכספים. לא פעם ולא פעמיים דיברנו רק על הפיצוי הזה, פיצוי בגין ירידת מחזור. מה עושה פיצוי כזה? זה פיצוי שיחסוך לכם את כל כאבי הראש האחרים. כי תראו מה עושים: מחליטים שרוצים ללכת לקראת העסקים, אז נפטור אותם מארנונה – עסק שהממשלה סגרה, או עסק שהממשלה אומרת לו: עכשיו תעבוד ב-20%–30% תפוקה, לא צריך לשלם ארנונה כמו עסק שעובד ב-100% תפוקה. אז רוצים לתת לו פיצוי על ארנונה. בא אגף התקציבים ואומר: תביאו מקור תקציבי, הרי זה לא יכול ליפול על הרשויות המקומיות. אז מחוקקים את החוק שנותן להם את הפטור מארנונה, ואחר כך מחוקקים את החוק שמחזיר את הכסף מהמדינה לרשויות המקומיות כפיצוי על הפטור מארנונה, וזה רק בארנונה. אחר כך אתם רוצים לתת לעובדים. אתה אומר: תוציא את העובדים לחל"ת, תשלח אותם לביטוח לאומי, הם עדיין לא יהיו מפוטרים, הם עדיין יהיו קשורים בעסק, אבל יקבלו את המשכורת שלהם מהביטוח הלאומי. ואם אתה בעסק תגיד לעובד לשלוח מייל זה סימן שהוא עבד, והוא כבר לא זכאי לחל"ת. זאת אומרת, אתה בכוח מסרב לאפשר לעסק לעבוד. ברגע שתפצו אותם בגין ירידת מחזור, הוא ימשיך להעסיק את העובדים. הרי זה חלק מהעניין, על ההוצאות האלה הוא יקבל החזר. אז גם אם הוא יוכל לעבוד ב-20% תפוקה או ב-30% תפוקה, הוא יעבוד. זה יעלה פחות כסף למדינה, זה יאפשר לתת את הפיצוי יותר מהר. והכול באופן פשוט – הכרזה של ועדת שרים. אני לא מצליח להבין, לא את ההתנגדות – ואני חייב לומר, אני ראיתי את ההחלטה של ועדת שרים: ידונו בזה בהמשך. אני כבר יודע מתי אומרים לי לא ולא רוצים להגיד לי לא. אומרים: נדון בזה בהמשך, אפשר לדון בזה בהמשך. אדוני השר, אפשר להעביר את זה בקריאה טרומית, להוריד את זה לוועדות ולדון בזה בוועדה. ואתה יודע טוב כמוני, מניסיונך, שיושב-ראש ועדה – ויושב פה יושב-ראש ועדת הכספים – הרי הוא יקבל הנחיה מכם לא לקדם את זה, אז לא תקדמו את זה בוועדה. אבל אפשר להתניע את התהליך, להכניס את זה למסלול, לדון בזה בוועדה, לתת את האופציה לממשלה לפצות, כדי שלא יעמוד ראש הממשלה אחר כך במסיבת העיתונאים ה-14 שלו ויגיד: לא נותנים לי לעבוד, לא מאפשרים לי להעביר כסף לעסקים. הינה, זה יאפשר לך להעביר כסף לעסקים. תעקוף את כל הביורוקרטיה, את כל הפקידים שאתה מינית ואתה אומר שהם מפריעים לך, את כל היועצים המשפטיים שאתה מינית ואתה אומר שהם מפריעים לך. אתה לא צריך אותם, תעשה את זה ככה. קבינט, שר כלכלה, שר אוצר, ראש ממשלה – צאו לדרך. לכן, אדוני השר, אם נותר שמץ של נאמנות לעניין, הייתי מצפה שלכיוון הזה אתה תלך. אני מוכן שתעבירו אותה בטרומית והיא תקודם בתיאום איתכם. הרי גם ככה אין לי רוב בלעדיכם, גם ככה לא נוכל להעביר אותה בקריאה שנייה ושלישית בלעדיכם. תעבירו אותה, תורידו אותה לדיון בוועדת הכספים. אתם שולטים בוועדת הכספים באופן מלא, אבל תניעו משהו שיאפשר לכם בכל רגע נתון – אגב, לא רק ברגעים כאלה: קח את הרכבת הקלה בתל אביב. מהיום למחר פתאום סוגרים רחוב לתקופה ארוכה. בסיפור של הרכבת הקלה מדובר על אירועים מתמשכים של נזק כלכלי שהמדינה גורמת לעסקים באותו רחוב. בא בעל מוסך – לפני שלוש שנים בערך זה היה, או אפילו כבר ארבע – ואומר: חודש לפני שהחלטתם לסגור את הרחוב שיפצתי ב-300,000 שקל את המוסך, עכשיו סגרתם לי אותו, אין גישה עם רכבים למוסך. אתם אומרים לי: אתה יכול לפתוח את המוסך, אבל איזה רכב יבוא? סגרתם את הרחוב. פה ועדת שרים יכולה לפצות. מתחילים להסביר לו פה בוועדות: אנחנו לא יכולים לתת פטור מארנונה ואנחנו לא יכולים לתת פטור כזה ופטור כזה. לקראת סיום, אדוני, אני רוצה לנצל את הזמן לעוד שתי נקודות שאתם חייבים לשים דגש עליהן ולא שמתם עליהן דגש בכל מה שעשיתם עד עכשיו: תנו סיוע ונתווכח על הסיוע, והתווכחתי עכשיו הרבה זמן על הסיוע ואיך לתת את הסיוע – בסדר. אבל איך הופכים את הסיוע הזה לצמיחה? איך לוקחים את התקופה הזאת והופכים אותה לתקופה שבה עסק יכול לצמוח, יכול לצאת מהמשבר? איך תעודד אנשים ללכת ולפתוח עסקים אחרי משבר שכזה? אתם חייבים קודם כול לחתוך בביורוקרטיה ובנטל שחל על העסקים שרוצים לפתוח אותם או רוצים לנהל אותם. ברבות ממדינות העולם, רישיון עסק ניתן לפי תצהיר. הכיוון הוא הפוך – אתה מקבל משימות מהמדינה. אומרים לך: בשביל שיהיה לך רישיון עסק יש לך צ'ק ליסט ואתה צריך לעשות את עשרת הדברים האלה. ברגע שעשית אותם, יש לך רישיון עסק. פה, אחרי שאתה עושה את עשרת הדברים, תתחיל לתאם את הבודקים – הבודק הזה והבודק הזה, יש לך עשרה בודקים שונים וכל בודק נותן לך ריג'קטים שונים. ואתה יכול להימצא בתהליך של הוצאת רישיון עסק שנים ארוכות. זה, במקום להגיד לאנשים: קחו רשימה, תעשו אותה. ברגע שסיימתם, תגישו תצהיר חתום. אתם לא צריכים לחכות לבודק. ברגע שהגשתם תצהיר חתום שעשיתם את הדברים הנחוצים לרישיון עסק, יש לכם רישיון עסק. העסק יכול לפעול, יכול להוציא ביטוח, לא תלוי באף אחד. לא תלוי בתיאום עם השוטר היחיד במחוז צפון שיכול לעשות בקרת בטיחות לבית המלון בטבריה. לא תלוי בבן אדם במשרד הבריאות שבדיוק מרגיש לא טוב. יש לו רישיון עסק. תתפסו אותו אחר כך עם הפיקוח שלכם? תיכנסו בו. תדעו איך לנהל את זה. זה בדיוק המנגנון הנכון שיקל. תקלו בביורוקרטיה. אתה יודע, אדוני השר, כמה מיסים משלם עסק קטן, חנות? רק לעירייה, עוד לא הגעתי למיסים שהוא משלם לממשלה, הוא משלם ארנונה והוא משלם מס שילוט והוא משלם אגרת שמירה, ואם הוא מוציא את הכיסאות ואת השולחנות החוצה הוא משלם עוד אגרות. אגרה על אגרה על אגרה – תבטלו את זה. תבטלו את זה. תיקחו את הארנונה, תעשו גם אותה מס אחיד. תתלו את הארנונה בהכנסות: ברגע שהכנסה צונחת כי העירייה, למשל, סגרה את הרחוב, למה שהוא ימשיך לשלם ארנונה לעירייה? אין בתוכנית שהצגתם דבר וחצי דבר מהדברים האלה, שיכולים לעודד צמיחה ואותם צריך לעשות. לכן, אני מציע, אדוני, שבמקום לספר לנו שאתם תדונו ונביא את זה להצבעה בעוד שבועיים, אז כמו רישיון עסק – נצביע על זה, זה יהיה התצהיר שלכם שאתם בעד העסקים, שאתם בעד המגזר העסקי ובעד לתת סיוע מיידי, נעביר את זה בטרומית ונדון על זה בוועדה. שם, ככל שיהיו שינויים ותרצו לטייב את ההצעה, תטייבו אותה. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עודד. אנחנו עם התשובה של השר עמיר פרץ, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, חברי חבר הכנסת עודד פורר, א. אני מוכרח לציין שהצעת החוק שלך היא הצעה רצינית ורואים שנעשתה פה עבודה יסודית עם הרבה מחשבה. אני בהחלט מברך ומעריך את ההשקעה הזאת. לכן, הצעתך בהחלט ראויה להיבחן כהצעת חוק ממשלתית ולא כהצעת חוק פרטית. אני מניח שעוד יגיע היום שבו גם אתה וגם חבריך תוכלו בהחלט להעמיד את זה על סדר-היום. אבל דבר אחד אני מוכרח להדגיש, כי בהצעה שלך יש באמת העברה של סמכויות לממשלה באופן מאוד מאוד רחב. בסך הכול אתה עושה מנגנון שדי דומה למנגנון שמפעילים בשעות חירום, בעת מלחמה, ואתה מכוון גם לשעת חירום כלכלית. אני חושב שההצעה שלך ראויה להיבחן. אני אומר את דבריי, אבל אני אמליץ עכשיו, אמליץ בסוף דבריי – אם אתה תסכים – לדחות את ההצבעה בחודשיים-שלושה או להעביר את זה כהצעה לסדר-היום, כדי שיהיה זמן לקיים על זה דיונים. אבל אתה תודיע מה אתה מחליט בסופו של דבר. אין בכלל ספק שכדי לסייע לעסקים הקטנים בתקופת חירום, ומצב החירום במשק לא מאפשר להמתין, ההצעה הזאת היא הצעה שבהחלט יכלה לתת תשובות, יכלה לתת יותר גמישות לממשלה לפעול הרבה יותר מהר. זה היה מעורר ויכוח קשה על סמכויות הכנסת ועל האחריות, שאתה מגלגל לוועדת השרים בלבד, אבל בהחלט יש שם דברים מאזנים, שראוי באמת לבחון אותם. אני בהחלט מסכים איתך על דבר אחד: אסור להסתפק רק בסיוע שאנחנו נותנים עכשיו גם למובטלים, גם לחל"תניקים, גם לעצמאים. מוכרחים גם להתחיל לחשוב על היום שאחרי ומה עושים כדי לייצר מנופי צמיחה. ואני בהחלט רוצה שתדע שבתוך הממשלה יש ויכוח על הדרך הנכונה לעשות זאת. דבר אחד בטוח, גם אתה, גם חברים אחרים – וגם חברתי היושבת-ראש – שדגלו בתפיסה היחידה שהשוק החופשי יעשה את הכול והיד הנעלמה תעשה את הכול, מבינים היום שיש רגעים שבהם הממשלה צריכה להיות זו שמנחה, מנהיגה ונותנת את כל הכלים כדי להתמודד עם המצב הקשה הזה. אני גרסתי, עוד לפני שהצטרפתי לממשלה, שישראל הייתה צריכה להפעיל את המודל הגרמני כדי לאפשר למעסיקים להמשיך להחזיק את העובדים שלהם וכדי שדמי האבטלה או החל"ת ישולמו דרך המעסיק. כך היו מקטינים את היקף האבטלה, נותנים יותר גמישות, שומרים על יחסי עובד–מעסיק, לא נותנים לתרבות של אבטלה להפוך לחלק מאיתנו. אני גם חושב שבימים האלה אנחנו צריכים להתעקש שמנופי הצמיחה שקבועים בחוק הם מנופי צמיחה שאסור בשום פנים ואופן להתפשר עליהם, למשל העדפת תוצרת ישראל כחול-לבן. זה נושא שבתקופה הזו, שבה כל המדינות – המדינות הקפיטליסטיות ביותר – עושות הכול כדי לתת יותר מנופי צמיחה לתעשייה שלהן, לפעילות העסקית שלהן, אין שום סיבה שאנחנו לא נעשה דבר דומה. האווירה שהייתה בממשלה בישיבה האחרונה הייתה בהחלט לתת לזה עדיפות, ואני מדבר על שני נושאים: גם עדיפות במכרזים שמתקיימים בתוך מדינת ישראל אבל גם רכש גומלין. כאשר יש חברות בין-לאומיות שמתמודדות, אין שום סיבה לא לחייב אותן ברכש גומלין שקבוע בחוק, של 25%. לכן אני בהחלט מסכים איתך שראשית צריך להזרים, מהר ככל האפשר, את הכסף לעצמאים, לכל הזכאים, כדי לחדש את האמון בין המדינה לבין האזרחים ושכל אזרח במדינה ידע שברגע שמתקבלת החלטת ממשלה, החלטת הממשלה היא לא המלצה אלא היא תוכנית לביצוע. הכנתי במשרד הכלכלה והתעשייה תוכנית, שמתבססת על המסלולים הקיימים היום – לא רק על מסלולים חדשים, על המסלולים הקיימים היום – לייצר מקומות עבודה בתחומי התעשייה המסורתית ומקומות עבודה נוספים בתחום החדשנות וההייטק. מדובר על כ-240,000 מקומות עבודה שאפשר לייצר בזמן מאוד קצר. אני מקווה שהתוכנית הזאת, שעמלנו עליה מאוד מאוד קשה, אבל גם בצורה המקצועית ביותר – התוכנית תחייב את המדינה להוסיף לתקופה הזאת תוספת תקציבית של כ-1.5 עד 2.5 מיליארד שקל, ואין לי ספק שזו תהיה אולי ההשקעה הטובה ביותר שאפשר לעשות. אני באמת שמח שהצעת החוק, שהוגשה על ידי מיקי לוי, משה גפני, חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח ויעקב אשר, לעודד את תעשיית הכחול-לבן בצפון, בעיקר מפעלי הטקסטיל, שבהם עובדות נשים רבות – אני שמח שהממשלה נתנה לזה גיבוי ושיש שיתוף פעולה עם חברי הכנסת בעניין הזה. זה מאוד חשוב, כמסר, שבתקופה הזאת לא ניתן לתעשייה מקומית להיסגר. אני מאוד מקווה שכל התוכניות שלנו להשביח את הון העבודה, להשביח את הפריון, יעלו בקנה אחד עם המטרות הכלכליות-חברתיות שעומדות בפנינו. לסיום, גברתי, אני רוצה לומר כך: הצטרפנו לממשלה מתוך אחריות לאומית, מתוך ידיעה שתהיה עלינו ביקורת ונשלם מחירים פוליטיים אך מתוך ידיעה שהעשייה תירפא. אין לנו כוונה לברוח מהאחריות אך לא נאפשר לגלגל את האחריות מצד לצד. עקרון האחריות הקולקטיבית הוא עיקרון יסודי להתנהלות משותפת, אך התנאי הוא שאסור שמישהו ישלה את עצמו כי יוכל להתנער מאחריות. לכן אני פונה לכולם, לכל השותפים בקואליציה, לראש הממשלה בראש ובראשונה, וגם לראש הממשלה החליפי, שלדעתי עושה כל מאמץ לשמור על מכנה משותף יציב: אסור שניקלע עכשיו לתהליך שבדרך כלל נקלעים בו במשבר, שעכשיו מתחילים לגלגל את האחריות מצד לצד. אנחנו שותפים ואחראים מרגע שנכנסנו לממשלה, אבל שאיש לא ישלה את עצמו שאנחנו נסכים שיהיו כאלה שיברחו מאחריות. לכן אני מצפה שכולנו היום, בשעה הזאת, נעשה הכול כדי שנוכל לעבוד ולהשקיע את כל האנרגיות עבור אזרחי ישראל, ורק עבורם, מבוקר עד ערב. כך אני פועל וכך אני מקווה שגם אחרים יעשו. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, כבוד שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ. אני רוצה להזמין את חבר הכנסת עודד פורר כדי להשיב על דברי השר. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, אני חייב לומר לך בכל הכבוד וההערכה: אתה ותיק ממני בבית הזה, ובוודאי אתה גם ותיק בממשלה, כבר עשית כמה תפקידים לא מבוטלים. הפוליטיקה היא לא מקום של התנחמדות וזו לא תנועת נוער שעכשיו אנחנו מחזיקים ידיים אחד לשני ועושים איזושהי פעולה משותפת. בפוליטיקה יש משמעות לכוח שאיתו אתה נכנס לממשלה או יוצא מהממשלה, ועם הכוח הזה אתה אמור להגשים את ה-vision. לעמוד פה ולספר לנו מה אתה חושב שחשוב, אבל שום דבר מזה לא בא לידי ביטוי במה שמביאה הממשלה – מה אני אגיד לך, זה נחמד, זה טוב לפולקלור, אבל זה לא זה, וזה לא זה במשבר הכלכלי הכי גדול שמדינת ישראל חווה. אני אומר לך, אני קפיטליסט ואני ליברל, אבל אני חושב שמבחינה כלכלית במצב הזה זו בכלל לא שאלה של ליברליות או קפיטליזם. כל מדינות העולם מתכנסות בתוך עצמן ודואגות קודם כול לכלכלה שלהן, מתוך ראיית הביטחון שלהן. מדינת ישראל מנהלת את המשבר הזה, ואתם – אתה נושא באחריות, אתה שר הכלכלה – אתם מנהלים את המשבר הזה עם תפיסות עולם של לפני שנה, שאין משבר כלכלי עולמי, שאין קורונה בכל העולם, שלא כל העולם מתכנס בתוך עצמו, כאילו שאנחנו נמצאים עכשיו באיזושהי פלטפורמה אחרת. המדיניות הכלכלית כדי לצאת מהמשבר הזה מאוד דומה למדינת ישראל של ראשית המדינה, כשהיינו אי מבודד, כשאף אחד לא רצה לסחור איתנו, שלא יכולת בכזה חופש לייצא ולא כל אחד רצה לקנות את המוצרים שלך, כי לא קונים. יש לך מפעלים – ואתה יודע את זה היטב – גדולים, עם כוח ייצור, שיכולים לייצר; רק אין למי למכור, כי המדינות מתכנסות בתוך עצמן; כי טורקיה מסבסדת את התעשייה המקומית שלה כדי למכור כאן במחירי היצף. זה המצב. אז לבוא ולהגיד לנו: אני מנסה ואני רוצה – יש לכם כוח בתוך הממשלה, תשפיעו עליו. וכנ"ל לגבי הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת בסך הכול נותנת לכם את הכוח, כדי שלא תגידו: אכלו לי, שתו לי, הפקידים לא נתנו לי, הממונה על השכר לא נתן לי, הממונה על התקציבים או ראש רשות המיסים. בקלות, במנגנון פשוט, זה היה מאפשר לכם לפעול ולפעול מהר. אני לא מצליח להבין למה אתם עסוקים כל הזמן בחלוקת האחריות ביניכם. אני יכול להבין, כי כשיש כל כך הרבה שרים – גם בכנסת עדיין לא ברור לנו איזה שר אחראי על מה ולאיזה משרד פונים בכל אירוע שקורה כאן. כשיש כל כך הרבה שרים ברור שכולם מנסים לפחות לקחת, בדרך כלל כל אחד מנסה לקחת סמכויות, אבל כרגע המצב הוא שאתם זורקים את האחריות מאחד לשני. תיקחו אחריות, תעמידו, ואם יש לכם אג'נדה – תילחמו עליה. אבל הפכתם להיות השטיח של כל מה שהם רוצים, פעם אחר פעם, כולל מה שקורה בוועדת הכספים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לעלות להצביע למעלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אין בעיה, אנחנו נמתין שתגיע למקום מושבך. בינתיים שכולם יתפסו את מקומותיהם, עוד דקה נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק פיצוי עסקים קטנים בשל אירועי איבה מתמשכים או מצב חירום כלכלי, התש"ף–2020, של חברי הכנסת עודד פורר ואביגדור ליברמן. נא להצביע. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק פיצוי עסקים קטנים בשל אירועי איבה מתמשכים או מצב חירום כלכלי, התש"ף–2020, לא נתקבלה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תוסיפי אותי, כנראה שלא שינו את זה – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. אני מבקשת להוסיף את חבר הכנסת חמד עמאר להצבעה הזאת, הצבעה בעד. 25 בעד, 41 נגד, הצעת החוק לא עברה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי חברי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים) << הצח >> [הצעת חוק פ/1025/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קארין אלהרר) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה בסדר-היום: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי חברי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים), של חברת הכנסת קארין אלהרר. ישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן. חברת הכנסת קארין אלהרר, יש לך עשר דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, נדמה שאין יום מתאים יותר מהיום כדי להעלות את הצעת החוק הזאת. ההצעה בעצם רוצה להעלות את קרנה של הכנסת. הוועדה לבחירת שופטים מורכבת מנציגים מהרשות השופטת, נציגים מהרשות המבצעת, נציגים מהרשות המחוקקת ונציגי לשכת עורכי הדין. היה נוהג, לאורך שנים, שיש נציג של הקואליציה ונציג של האופוזיציה שנבחרו בבחירות חשאיות בכנסת ישראל. באה הממשלה הזאת ואמרה: בחירות חשאיות? לא בבית ספרנו. אנחנו לא מאמינים לזה. אנחנו רוצים שלייקעס. אנחנו נכתוב בהסכם הקואליציוני מי יהיו האנשים שייבחרו. לא ניתן לכנסת לבחור באופן חופשי את המועמדים שלה – אנחנו נקבע. אחרי זה יבואו ויבכו: מעמדה של הכנסת הולך ופוחת. נכון? זה הטיעון הרגיל. כל פעם שיש בעיה ובית משפט פוסק לא על פי הבנתכם – רומסים את הכנסת. אבל כשהכנסת נרמסת על ידי הרשות המבצעת, על ידי הממשלה – יוק, שתיקה, דגיגים, שום דבר. ההצעה אומרת את הדבר המאוד-פשוט: יהיו בחירות חשאיות אמיתיות, זה לא יהיה עניין להסכמים קואליציוניים, האופוזיציה תבחר את המועמד שלה והקואליציה תבחר את המועמד שלה. פשוט, נכון? פשוט, וכך צריך להיות. אני מאוד מקווה שלכבוד היום הזה ולכבוד האירוע המביש שאנחנו רואים כאן – שואלים אנשים: למי תצביעו? ואז: תשמעו, היינו רוצים להצביע ל-, אבל לא, יש לנו הסכם קואליציוני, ולא רק שיש לנו הסכם קואליציוני, יש איומים שאם לא ייבחרו הנציגים ששמותיהם כתובים בהסכם הקואליציוני, תפורק הממשלה. אז אני אומרת לכם: קודם כול, עצם ההסכמה הזאת היא בזויה. אבל, אחרי שעברנו את הביזיון הזה, אולי להבא נלמד ונשכיל. אגב, אם הבחירות באמת חשאיות, למה מראש? למה הדבר הזה? אני חשבתי שהמטרה של הוועדה לבחירות שופטים תהיה ליצור הטרוגניות במערכת המשפט, כי זה מה שאומרים: אהרן ברק הגדול הוא זה שקובע עד היום, ואנחנו רוצים להכניס עוד קולות לוועדה. אבל מה בעצם אתם עושים עם ההסכם הקואליציוני והבחירה המאוד-ברורה? אתם אומרים: הממשלה תבחר. כי יש כבר שני שרים, יש חברי כנסת שהם מהקואליציה, וזהו, ויש את השופטים, שהם האיום והנורא – נכון, קואליציה יקרה? אז אני מאוד מקווה שלפחות האגף שאמור לשמור על הדמוקרטיה ושהדמוקרטיה בגרונו יצביע בעד ההצעה הזאת. אין לי ציפיות גבוהות, כמובן, אבל, אתם יודעים, אולי יהיו הפתעות. אני מפצירה בכם, חברי הכנסת היקרים, לעשות את המעשה הנכון פעם אחת – לא יותר מזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת קארין אלהרר. ישיב על ההצעה שר המשפטים אבי ניסנקורן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> קודם כול, יוראי, תודה על ההערה האינטליגנטית שלך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בשמחה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן ירבו הערות אינטליגנטיות כאלה בכנסת ישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בשמחה – – – נציגת הליכוד אלא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בוא, אתה יודע מה, זו כבר הערה יותר אינטליגנטית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זו ההערה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז תגיד דברים אינטליגנטיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – הליכוד. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בעצם, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאנחנו נמצאים בסיטואציה של ממשלת אחדות. בפעם האחרונה שבה במדינת ישראל הייתה ממשלת אחדות הייתה בסוף שנות השמונים. עלה נושא הוועדה לבחירת שופטים, וגם אז היו שני נציגים מהקואליציה משני צידי ממשלת האחדות. גם פה המצב דומה. העמדה שלנו היא שניתן – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שר המשפטים, מהי ההגדרה של ממשלת אחדות? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – שיהיה נציג אחד מגוש כחול לבן ונציג אחד מגוש הליכוד, וזה עומד, לדעתנו, גם בכללים של חלוקת היחס וחלוקת העמדות בתוך הבית הזה בצורה די נכונה. כמובן שההצבעה היא חשאית. בהצבעה חשאית כל אחד יכול לקבל את החלטתו, אבל אנחנו חושבים שבנושא הזה, כשיש 120 חברי כנסת שיש להם רשות להצביע, זה בהחלט לגיטימי לבקש שיהיה נציג אחד מכל גוש. חברי הכנסת סוברניים להחליט. ההחלטה שלהם תחייב את כולנו כהחלטה דמוקרטית שכל אחד מאיתנו יהיה מחויב לה ויתקיים לפיה. לכן אני חושב שאני לא רואה את הצד הנכון בקבלת הצעת החוק, ובטח לא בעת הזאת. הדבר יכול להיבחן בעתיד. זה מחדד את זה שכל עוד הצעת החוק לא התקבלה, אין חובה משפטית, לדעתנו – בטח לא בסיטואציה, כפי שציינתי, של ממשלת אחדות, ובסיטואציה שכל אחד מחברי הכנסת יביע את עמדתו ויצביע לפי שיקול דעתו. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אה, כן? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שמעתי את המשפט האחרון – שאין בעיה שכל אחד יצביע לפי שיקול דעתו. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> נכון, כל אחד יצביע לפי שיקול דעתו. זו הצבעה חשאית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל מה זה ממשלת אחדות? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> התוצאות יהיו מפתיעות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני לא יודע. אני לא יודע. בואי נראה. בהצבעות חשאיות יש לעיתים הפתעות. הרי כל אחד בסוף מחליט. אני מניח שהגשת את המועמדות לא רק כעמדה כדי להצביע מחאה אלא גם לנסות ולנצח גם. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> האמת שכן. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני מניח שבסופו של דבר – אנחנו לא יודעים בדיוק מה – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> באופן מפתיע, כן. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אנחנו לא באמת יודעים מה יקרה. אני אמרתי את העמדה שלי האישית כשדיברנו – שאני אצביע לפי הסיכום הקואליציוני. זה עדיין לא אומר מה אחרים יעשו. כל אחד יעשה לפי שיקול דעתו. אבל, את יודעת, אני אומר בשקיפות את מה שאני אעשה. במקביל לזה שאנחנו דנים פה, יש דיון שמוביל הרב גפני בוועדת הכספים. אני חושב שהדיון הזה מאוד מאוד חשוב. מצד אחד, אנחנו נאבקים בקורונה. באמת בלית ברירה, בצוק העיתים, אנחנו נגררים למצב שאנחנו סוגרים פעילויות מסוימות או מצמצמים פעילויות מסוימות בתקופה הכי קצרה שאפשר, וכחול לבן מנסה להיות פה הכי זהירה שאפשר. גם כשהיא מקבלת ביקורת מבפנים, מתוך הממשלה, אנחנו חושבים שמדובר פה בדיני נפשות. כשאתה עושה סגר או כשאתה מחליט שתחום מסוים תצומצם הפעילות שלו או שהוא לא יעבוד בכלל זו סיטואציה מאוד מאוד קשה לאנשים. בסופו של דבר, פרנסה זה גם קיום וזה גם קיום בכבוד. ולכן, אנחנו מצד אחד מתנהלים בזהירות האפשרית בתופעה הקשה הזאת של וירוס הקורונה, ומצד שני חייבים לתת מזור לאוכלוסייה הזאת, וזה גם נטל של הממשלה וגם נטל של הכנסת. ולכן באמת קיבלנו בהליך מזורז ובהליך מהיר, עד כמה שאפשר, החלטה בממשלה לעשות חבילת פיצוי לשכירים, עצמאים ואזרחים ותיקים, ולשמחתי זה הגיע לוועדה בראשותך, הרב גפני, ואני בטוח שאתה תעשה את האיזון הנכון. גם תממש את ההחלטה וגם תכניס שם את ניסיון – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ניסן. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> את ניסיון חייך – תני לי לסיים – את ניסיון חייך וחוכמתך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באמת, אבי. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ניסן. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מפחד מעליזה, אז אתה שלא תפחד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא מפחד מאף אחד חוץ מגלסנר. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני היחיד שאפשר להגיד עליו שהוא מפחד ממישהו, כן. אבל בסדר. אז אני מסיים בזה, יוראי, מקווה שההערות הבאות יהיו קצת יותר – גם חבריות וגם – אפשר להעביר ביקורת אבל בצורה יותר חברית. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, שר המשפטים אבי ניסנקורן. חברת הכנסת קארין אלהרר מוותרת על הזכות להשיב ואנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי חברי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים), של חברת הכנסת קארין אלהרר. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 39 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי חברי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים) לא נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תוצאות ההצבעה: בעד – 17, נגד – 39. הצעת החוק נדחית והיא מוסרת מסדר-היום. נא להוסיף את חבר הכנסת עופר כסיף. בעד או נגד? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעד הצעת החוק. 18 בעד, 39 נגד. הצעת החוק יורדת. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היית פה? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכנסתי בשנייה האחרונה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת להוסיף גם את חבר הכנסת יאיר לפיד להצבעה בעד. 19 בעד, נגד – 39. אנחנו מסירים את הצעת החוק מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק משבר נגיף הקורונה החדש (הגנה על שוק הדיור) (תיקוני חקיקה) התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1068/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה על סדר-היום: הצעת חוק משבר נגיף הקורונה החדש (הגנה על שוק הדיור) (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 – תשובה והצבעה במועד אחר – של חבר הכנסת עופר כסיף. עשר דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, לאחרונה כל הצעות החוק הממשלתיות מתחילות באותן מילים, כדי להצדיק את עצמן כאילו הן חלק מהמלחמה בקורונה. ואני אתחיל באותו אופן, כי במקרה שלי ההצעה היא באמת כדי להילחם בהשלכות של הקורונה. נכתב בהצעות דרך קבע כך: העולם, ובכלל זה ישראל, נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות של נגיף קורונה הגורם למחלה, COVID-19. נכון להיום אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד המחלה, אין חיסון שבאמצעותו ניתן לצמצם את התפשטותה ואין טיפול יעיל למחלה. לנוכח המשבר הבריאותי והכלכלי החמור, נדרשה הממשלה להוציא סכומים ניכרים הן לטובת מניעת התפשטות נגיף הקורונה ולטיפול מיידי בחולים שנדבקו בו והן לצורך סיוע משמעותי למשק כדי לאפשר לו לצלוח את המשבר האמור באמצעות סיוע כלכלי לאזרחים ולעסקים. סוף ציטוט, עד כאן מדע בדיוני. ועכשיו אני אעבור למציאות. חברי הכנסת, הקורונה לא מובילה לעוני, הקורונה לא מובילה לאיבוד קורת גג. אלו ההחלטות של הממשלה ושל הכנסת שמובילות לעוני ולאיבוד קורת גג. הממשלה היא שהטילה סגר, הממשלה היא שסגרה את העסקים, הממשלה היא שמטילה היום מגבלות. הנקודה היא שכל החלטה בריאותית שמתקבלת, נכונה או שגויה – ובעיקר שגויה – יש לה השלכות חברתיות וכלכליות כבירות. על כל מגבלה שמטילה המדינה היא צריכה, היא חייבת, להעניק פתרון. בתחילת המשבר קיבלתי פנייה מחברתי, חברת מועצת העיר תל אביב-יפו שולה קשת. היא אמרה לי שהיא מכירה יחידים ומשפחות שהמשבר מסכן את קורת הגג שלהם ושאין להם פתרון. בעזרתה ובעזרת פעילות ופעילים נפלאים גיבשנו הצעת חוק שנועדה לתת לכך מענה. לפי ההצעה, בפשטות, דמי שכר דירה יבוטלו למי שנפגע מהקורונה והמדינה תשפה את בעלי הדירות. יש כמובן סייגים, כמו מספר דירות מקסימלי לשיפוי, אבל זה העיקרון. שמיטת שכר הדירה תישאר בתוקף, לפי הצעתי, 60 יום לאחר סוף שעת החירום. הצעת החוק נועדה להבטיח שמשבר הקורונה לא ישאיר אדם או משפחה ללא קורת גג. היא גם מבטיחה שאלו המתפרנסים מדמי השכירות שהם מקבלים לא יישארו מול שוקת שבורה – יש לא מעט קשישים שמתקיימים מדירה כזאת. היא גם מבטיחה שלא יקרוס שוק הדיור, כי קריסה שכזו יכולה להיות מכה אנושה לכלכלה ועלותה תהיה גדולה לאין שיעור מאשר עלותו של החוק המוצע פה. כלומר, מה שאני אומר, מעבר לכך שהאנושיות הבסיסית דורשת שאנשים לא ייזרקו לרחוב משום שאינם יכולים לשלם שכר דירה, אפילו התועלת הכלכלית דורשת את זה, כי אם אנשים לא יוכלו לשלם שכר דירה, זה אומר שמשכירים רבים גם הם יישארו ללא הכנסות, כל שוק הדיור יקרוס, והעלות של זה היא פי כמה יותר גבוהה מהעלות של החוק שאני מציע פה. אני רוצה לספר לכם על כמה אנשים שונים שהחוק הזה נועד, בין היתר, להציל גם אותם. א', בן 37, עובד בתחום התאורה וההגברה, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים. א' עבד 12 עד 18 שעות ביום והתפרנס היטב. עם בוא הסגרים הוא ואשתו איבדו את העבודה, מכרו את הרכב, עצרו הלוואות עבר ולקחו הלוואה חדשה, והבינו שהם או-טו-טו צריכים לפנות את הדירה ולעבור לבית הצפוף של הוריה של אשתו. מ', בת 28, אם יחידנית לילדה קטנה. מ' איבדה את עבודתה עם תחילת המגפה. היא גם כך התקיימה במאמץ, ואיבוד העבודה הביא אותה לקריסה מוחלטת. כשבוטלו מסגרות הילדים היא גם לא יכלה לצאת ולעבוד במקום אחר, וגם כעת, בקיץ, היא אינה יכולה לצאת לעבוד – להחזיק בייביסיטר יותר יקר מהשכר שהיא תרוויח במצבה. מ' ניסתה למכור את חפציה כדי לעמוד בשכר דירה. חברים, מי שמכיר קצת ספרים של צ'רלס דיקנס, זה נראה כאילו אנחנו במציאות שהוא תיאר. ואני יודע שאנשים טובים ששמעו על מצבה הרימו תרומות ואפשרו לה לשרוד עד היום. לצערי, נראה שגם הכסף הזה נגמר ומ' תיזרק לרחוב ותישאר בחוב לבעל הבית בשל ביטול החוזה. ה', בת 37, נשואה ואם לילד. ה' היא בעלת דירה ושוכרת דירה. בכסף שהיא מקבלת על דירת החדר שבבעלותה היא משלמת על המשפחתון של בנה הקטן, שקל לשקל. בחודש אפריל השוכר שלה הודיע שאין לו יכולת לעמוד בשכירות. היא מייד נענתה וחתכה את העלות בחצי, ואז בעלה, העצמאי, הפסיק לקבל עבודות ואז גם חזרה פעילות המשפחתון. היא נאלצה להחזיר את שכר הדירה לעלות המקורית, לא הייתה לה ברירה אחרת. בהפגנה אמש, שבניגוד לדברי הבלע וההבל של אנשים שדיברו פה קודם הייתה הפגנה מפוארת, לתפארת, ואני מברך פה את כל אלפי המפגינים, רואיינה גם מישהי בשם תמי. ותמי אומרת כך, אני מצטט אותה: סוף-סוף הצעירים התעוררו. הבן שלי, סטודנט, נאלץ לחזור לגור בבית. לאנשים אין מה לאכול והם נזרקים מהבית, סוף ציטוט. השאלה הראשונה ששאלו אותי כשהתחלתי לקדם את החוק היא מאיפה הכסף: תמצא לנו מקורות כספיים להצעת החוק. אז אני אגיד לכם משהו. מעבר לשאלה, שהיא, מבחינתי, שאלה, איך אני אכנה אותה, מיותרת, מרושעת – אנשים נזרקים לרחוב, ושואלים מאיפה מקורות הכסף? לא מתביישים? – אני בכל זאת אנסה לענות. קרן העושר, או מה שנקרא הקרן לאזרחי ישראל, נועדה בדיוק לכך. אני רוצה להקריא לכם. בחוק, שנקרא חוק קרן לאזרחי ישראל, מ-2014, בסעיף 38(ב), נאמר כך: "סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות" וכו' וכו'. ב-42(א) נאמר ש"הכנסת, לפי בקשת הממשלה, רשאית לאשר מתן הלוואה מנכסי הקרן לאוצר המדינה" – מתי? כאשר הכריזה – אני מצטט: "על התקיימותו של אירוע חריג, לרבות אירוע סביבתי, שהוא בעל השפעה שלילית חריגה, במשכה או בעוצמתה, על כלכלת ישראל". כלומר החוק הזה, חוק העושר, היה אמור לתת חלק מהכספים שלהם אנחנו נזקקים. אבל מה קורה, קרן העושר לפי החוק – שימו לב, אני מצטט שוב מהחוק, סעיף 47(א): "תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו הגיעו הכנסות המדינה מההיטל לסכום העולה על מיליארד שקלים חדשים". החוק לא תקף, כי מאז שהוא התקבל, שש שנים, ובניגוד להבטחות השקריות שניתנו, הצטברו בקרן רק 450 מיליון שקל. כלומר, החוק לא תקף, ולכן – אין בו כסף, הקופה ריקה. למה? זו תוצאה של עלויות נוספות שהוכרו למאגר תמר והועברו ליצחק תשובה. אלה המקורות שהיו צריכים להיות. מעבירים כספים לטייקונים. אני לא מדבר על מטוסים, על בתים מיותרים, מכוניות, אני מדבר על מה שנותנים לטייקונים. לכן נדרשת קרן נפרדת, או, לחלופין, תיקון של חוק הקרן לאזרחי ישראל. נעניתי לבקשת הממשלה לדחות למועד אחר את תשובתה ואת ההצבעה. אומנם אני סקפטי לגבי הנכונות של הממשלה לעשות מה שלא עשתה עד כה, אבל אני מגיע בידיים נקיות ובנפש חפצה, כי הציבור הוא זה שחשוב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ומילות סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, אני מייד מסיים. תודה. אני מעוניין לעבוד ביחד כדי להגן על ציבור ענק שמצוי כעת בחרדה איומה ובסכנה ממשית של אובדן. אלו קודם כול המוחלשים ביותר, משלמי שכירות שהפסיקו להכניס משכורת בחודשים האחרונים אבל גם בעלי דירות, שמתקיימים מההכנסה הזאת, והכלכלה הישראלית כולה, שעלולה לקרוס עוד יותר אם יקרוס שוק הדיור. אני רוצה לסיום, גברתי, ולהודות לשותפיי להצעת החוק, השרים מיכאל ביטון, יזהר שי ואלון שוסטר, שחתמו על הצעת החוק לפני שנתמנו לשרים והתפטרו מהכנסת. אני רוצה להודות לחברי הכנסת יעקב טסלר, משה אבוטבול, תמר זנדברג, וכמובן חבריי ושותפיי ברשימה המשותפת, החתומים על החוק ושותפים לקידומו. כאמור, לא נצביע היום, ולכן אני קורא לכם, חברות וחברי הכנסת, להצטרף אליי ולקדם את הנושא מול הממשלה עד להעברת החוק בהקדם האפשרי, כי בנפשנו הדבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת עופר כסיף. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא שירותי משרד הרווחה << הלסי >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא שירותי משרד הרווחה, מס' 818, של חבר הכנסת אחמד טיבי. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי. חבר הכנסת אחמד טיבי, לרשותך עשר דקות. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, מה שלומך, את בסדר? הכול בסדר? אני פה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. אם צריך רופא – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ירדנה מנוסה בדברים האלה, ירדנה חוותה מקרים כאלה פה. כבוד היושבת-ראש, השירותים החברתיים, שירותי הרווחה, קורסים, לא עומדים בנטל. העובדות והעובדים הסוציאליים שובתים, אלה שעושים עבודת קודש מול הפרט, מול המשפחה ומול הקהילה. זאת הסיבה שאני, בשם חבריי ברשימה המשותפת, מגיש בקשה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת קריסת שירותי הרווחה, ועל רקע השביתה המתמשכת של העו"סים. עשר מכות על המערך הסוציאלי, זה שבאמצעותו המדינה אמורה הייתה לדאוג לתמיכה, מזון, מיטה ורשת ביטחון בסיסית לכל אחת ואחד מאיתנו. מכה ראשונה: אי-קיומה של רשת ביטחון סוציאלית לתושבי מדינת ישראל; מכה שנייה: שימור מעגל העוני ותלות במנגנוני הרווחה והמדינה, כיבוי שרפות במקום מערך טיפול ומניעה; מכה שלישית, אנטאנס: שכר. שכר נמוך של כ-7,000 שקל לעובדת מתחילה, שלא עולה הרבה ואין אופק תעסוקתי, ריבוי חלקיות משרה ורכיב השלמה לשכר מינימום, אשר בולע תוספות רבות, למשל תוספת תואר שני נבלעת והעובדת לא תראה אותו בשכר. אפרופו שכר, קיבלתי מייל מסלינה, עובדת סוציאלית בתחום הזקנה בתל אביב, והיא כותבת כך – ביקשתי את רשותה לקרוא אותו: לפני עשרה ימים העובדים והעובדות הסוציאליים פתחנו בשביתה כי הרגשנו כי די, אנחנו לא מסוגלות לתת מענה ראוי לפונים שלנו כי אפיקי סיוע ותקציבים שמיועדים לפונים מקוצצים. קולגות שלי בכל רחבי הארץ מקבלים איומים, קללות ואלימות פיזית. השכר שלנו מביש. אני רוצה לספר לך בקצרה על חברה שלי בעיריית ירושלים: אחרי תואר שני וכ-20 שנות ניסיון במקצוע, היא עובדת ב-83% משרה ואחראית על ילדי שלושה בתי ספר שונים. היא מרוויחה נטו 6,500 שקל – סונדוס, 6,500 שקל. מחייבים אותה להיות בכל יום עבודה בכל אחד מבתי הספר. ועם הזמן של הנסיעות כדי להגיע מבית ספר לבית ספר וטלפונים של מקרי חירום שהיא עונה בביתה, יוצא שהיא עובדת 120% משרה. אנחנו עובדים מקצועיים ומגיעה לנו משכורת שתאפשר לנו להתפרנס בכבוד, כתבה סלינה, בתקווה שהמייל הזה יגיע לאוזניים קשובות. אני מקווה שהשרים וחברי הכנסת שמעו את דבריה של סלינה. ושלחה לי גם עובדת סוציאלית בשם אימאן, ערבייה, מייל דומה, כי הבעיות דומות, המצוקה דומה. המכה הרביעית: הפרטה – דיברנו עד שלוש מכות, עכשיו הרביעית – הוצאה למכרזים של שירותים רגישים, תקצוב חסר, סכנת סגירה מתמדת. לדוגמה, מסגרות חסות הנוער, אשר 14 מהן נסגרו בשנתיים האחרונות מבלי לתת חלופות ראויות. המכה החמישית: עומסים. בממוצע 300 תיקים לעובדת, 1,000 משרות קיימות לא מאוישות – 1,000 משרות קיימות לא מאוישות – ועלייה של מעל 60% בפניות בהשוואה לתקופה זו בשנה שעברה. מכה שישית: ייבוש הדיור הציבורי והזנחתו. מכה שביעית: ליקויים ברפורמה בבריאות הנפש, סמי, כגון תקופת המתנה, שחרור מהיר מאשפוז למרות הצורך בהארכה, מדידת העומסים באופן נאמן למציאות. מכה שמינית: מוגנות העובדות הסוציאליות, וזה קריטי. אלימות כסימפטום קצה של מצוקה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ראש הממשלה יודע את זה, אבל הוא עסוק בהחזרי מס. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. אלימות כסימפטום קצה של מצוקות התושבים, בדומה לזו שהופעלה על עובדות סוציאליות ועובדים סוציאליים רבים. אתם זוכרים שרפת מכונית של מנהלת מחלקת הרווחה בעיריית אום אל-פחם, למשל, ומקרים נוספים של תקיפה פיזית. המכה עשירית: ניצול תחושת השליחות על ידי הממשלה. העובדות הסוציאליות נמצאות שם לדאוג לציבור אך לא יכולות לעשות זאת ללא תנאים ומשאבים. הן מטפלות במקרי חירום מעבר לשעות המקובלות, ביום ובלילה, בימי חול ובסוף שבוע, על חשבון זמן אישי, משפחתי ובשגרה. הן לא מתוגמלות על כך, במערך סוציאלי שיכול היה להיות רשת הביטחון במשבר הזה וקרס במהירות והוכיח שגם לפני כן לא היה בשיאו. בזמן שעובדות הוצאו לחל"ת או מועסקות בחלקיות משרה ודרך קבלני משנה, מאות משפחות נכנסו למה שנקרא בעברית מכובסת "מעגל העוני" ומצאו את עצמן בדיפ חארטה. תושבים התגייסו למערך התנדבותי, ובנקודת הזמן הקריטית הזאת, במשבר מתגלגל בריאותי, כלכלי וחברתי מהקשים שידענו, מצאו את עצמם נתונים לחסדי מתנדבים ומתנדבות מזדמנים. עכשיו, דווקא עכשיו, רבותיי חברי הכנסת, הגיע הזמן לשינוי דרמטי, להשקעה משמעותית בתשתיות, בשיקום ובבנייה של מערך סוציאלי שיספק רשת הגנה חזקה ורחבה לחברה, בשגרה ובמשבר; מענה סוציאלי הולם לאוכלוסיות חלשות, לרבות החברה הערבית, כמקדם חברה בטוחה ופחות אלימה. דווקא בחברה הערבית, שהיא מהחברות המוחלשות – גם הפריפריה, אבל בעיקר החברה הערבית – תפקיד העובדת הסוציאלית והעובד הסוציאלי הוא כל כך חשוב, כל כך רגיש, כל כך בעל שליחות, שהאתגר בפני העובדת הסוציאלית הוא כפול ומכופל. ולכן, השכר הזעום גם בדימונה, גם בטייבה או בנצרת, הוא כפיות טובה של הממשלה, של האוצר, כלפי העובדים והעובדות הסוציאליים ועובדי לשכות הרווחה ברשויות המקומיות. אני רוצה לומר שהממשלה, שהבטיחה מיליארדים, ורק חלק מהסיוע הזה הגיע ליעדו, צריכה להתעשת. והיא לא מתעשתת. היא נכנסת לבוץ פעם אחר פעם, וכך מכניסה את האזרחים לבוץ ולמצוקה. היא לא מרגישה ולא חשה – לא בבלפור ולא במשרד ראש הממשלה ולא כאן בכנסת – את הזעקה האותנטית האמיתית של אלה שחיו בכבוד ואין להם עוד פת לחם. ראיתם כמה כתבות בטלוויזיה, ואתם חשבתם שזה חרטא; זה עוני אמיתי, והעוני הוא פגיעה בכבוד האנושי והאישי, ואין יותר קשה מאשר אדם שלא יכול לפרנס לא את עצמו ולא את משפחתו למרות שהוא רוצה ולמרות שהוא עבד ותרם את חלקו לחברה. הממשלה הזאת כשלה, והביאה לכישלון ואי-ספיקה של השירותים החברתיים ושירותי הרווחה. ולכן, אני מבקש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת הכישלון הזה, תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אחמד טיבי. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי. לרשותך עשר דקות, עד עשר דקות, בבקשה, כבוד השר, עשר דקות. עד עשר דקות. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה מסכים שזאת תהיה הצעה לסדר-היום? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בהחלט. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אז אני יכול לדבר עשר דקות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אגיד לך למה: מילא שהליכוד לא פה, אבל מיש עתיד יש רק שניים-שלושה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, לא, לא. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שניים-שלושה. ואחד, תנין, תלאתה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> למה, אני לא פה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך, אתה לא יודע לספור? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יש עתיד? בוא נראה מי מיש עתיד. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא, אתה אמרת – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש לך עתיד, אבל אתה לא מיש עתיד. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אתה אמרת שהליכוד לא פה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הליכוד. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מה אנחנו? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מדבר על השירותים החברתיים. תראה, תראה את המליאה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מה אנחנו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אחמד, אל תעשה הצגות, אנחנו פה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, היו לרשותך עשר דקות. אני מבקשת לשבת ולא ליצור מהומה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו יותר מכם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נא לשבת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – היה שר העבודה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו יותר מכם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בבקשה, כבוד השר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אחמד טיבי, רק משפט אחד קצר. אחמד, משפט קצר. אני לא יודע, נראה לי שאתה לא מעודכן במה שקורה היום במשרד הרווחה, אבל משרד הרווחה היום – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו ישבנו אתמול, ישבנו שלשום עם שר הרווחה. אתה הסגן שלו? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא ידעתי. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> היית בא לבקר אצלי גם, היית שומע עוד דברים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נפגשנו כל הרשימה המשותפת עם השר שלך, פעמיים, פגישת עבודה. שכחתי להגיד את זה. אין סיעה שנפגשת פגישות עבודה עם שר הרווחה כמו שאנחנו עושים. כל אלה, החברים והחברות, היו פעמיים בפגישה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> והתחושה שלך טובה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא עושה עבודה מצוינת. הוא שר טוב בממשלה לא טובה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אבל העיקר שאפשר לעשות דברים טובים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה גם מה שהוא אומר, אחמד, זה גם מה שהוא אומר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני רוצה רק משפט אחד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, שר הרווחה אומר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אחמד טיבי, רק משפט אחד שנגעת בו. אני לא אגע בכול כי זה לא הזמן, נעשה את זה בפעם אחרת. אני רוצה לדבר על העובדים הסוציאליים, ואני מכיר את זה מקרוב. הנושא של העובדים הסוציאליים זה אחד הנושאים הכאובים ביותר היום, ואני אומר את זה מפני שבגל הראשון של הקורונה, כאשר העבירו תקנות חירום כדי לצמצם את כוח האדם ברשויות ל-30%, דאגנו להחריג את העובדים הסוציאליים, את מחלקות הרווחה, שעליהם לא יחול הקיצוץ הזה, כי בלי זה אוי ואבוי לאן היינו מגיעים. העבודה שלהם היא קשה מנשוא. זו לא עבודה קלה, זו לא עבודה שהאנשים ששים ללכת אליה. אתה בסכנה, קשה לך לטפל, כמו שאמרת, במאות משפחות; קשה לטפל במשפחה אחת, ואני יודע מה זה עובד סוציאלי, היו לי עובדים סוציאליים. במשפחה אחת קשה לך לטפל, לא כל שכן במאות. הגיע הזמן – ופה אני רוצה לנצל את ההזדמנות לקרוא לאוצר: עזבו את הכול, שבו איתם, עם העובדים הסוציאליים. השכר שלהם זה לא שכר, הוא אפילו לא מתחיל להיות שכר. תשבו איתם, תעשו את הכול, מפני שאנחנו לא יכולים להתקיים בלעדיהם, במיוחד בגל השני. ראינו את זה בגל הראשון, כמה שזה עזר, כמה שזה הציל, ואנחנו חייבים את זה בגל השני. אם לא – אנחנו נבכה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי. אנחנו מצביעים על כך להצעה לסדר-היום, לאיזו ועדה אתם מעוניינים להעביר, לוועדת הבריאות והרווחה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדת הבריאות והרווחה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לוועדת הבריאות והרווחה. אנחנו מצביעים על ההצעה הזאת כהצעה לסדר-היום בוועדת הבריאות, העבודה והרווחה. נא להצביע בעד או נגד. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת להוסיף להצבעה בעד את חברת הכנסת מיכל שיר ואת חבר הכנסת אלעזר שטרן: 18 בעד, אין מתנגדים – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם אותי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת להוסיף גם את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, את חברת הכנסת קרן ברק, ואת חברי הכנסת אוסמה סעדי וסעיד אלחרומי. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם אני. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> גם את חברת הכנסת היבה יזבק. אז 24 בעד, אין מתנגדים, וההצעה עוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << נושא >> בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, הכנסת בוחרת היום את נציגיה לוועדות הבחירה והמינוי לנושאי משרה שיפוטית: שופטים, דיינים, קאדים וקאדים מד'הב. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת, מי שרוצה להיות באולם, על מנת שתוכלו לשמוע את ההסברים. חברי הכנסת לוי ועאידה תומא סלימאן, נא לשבת. חבר הכנסת שחאדה, בבקשה לשבת. חבר הכנסת שטרן. חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת שטרן, בבקשה לשבת. חבר הכנסת שטרן, בבקשה לשבת, אחרת לא תדעו מה לעשות. רבותיי, אני חוזר, הכנסת בוחרת היום את נציגיה לוועדות הבחירה והמינוי לנושאי משרה שיפוטית: שופטים, דיינים, קאדים וקאדים מד'הב. ההודעה על מועד הבחירות נמסרה לחברי הכנסת מראש, וכל חבר כנסת שאינו שר או סגן שר יכול היה להגיש את מועמדותו לוועדות השונות. הבחירה תיעשה במקביל לכל ארבע הוועדות. בתוך הפרגוד מונח גיליון בחירה – אנחנו נחלק את גיליונות הבחירה ביחד עם מעטפות ההצבעה – כאשר בגיליון הזה ניתן לסמן את בחירתכם באופן הבא לגבי שתי ועדות: לגבי הוועדה לבחירת שופטים והוועדה לבחירת דיינים על הכנסת לבחור שני נציגים וביניהם לפחות אישה אחת. לאור העובדה שיש לכל אחת משתי הוועדות יותר משני מועמדים, על כל חבר כנסת לסמן עד שני נציגים. אפשר לסמן שניים, אפשר לסמן אחד, אפשר שלא לסמן בכלל, אבל סימון של יותר משניים יפסול את החלק הזה של הטופס. לגבי הוועדה לבחירת קאדים, על הכנסת לבחור שלושה נציגים, ולפחות שניים מהם מוסלמים. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה הסיר את מועמדותו, לפיכך נותרו שלושה מועמדים, שניים מהם מוסלמים. לפיכך, הבחירה עבור נציגים אלה תיעשה בסימון בעד או נגד כל מועמד. אפשר לסמן שלושה, שניים או אחד או לא לסמן בכלל בחלק הזה. לגבי ועדת המינויים לקאדים מד'הב, על הכנסת לבחור שני נציגים דרוזים. מכיוון שלוועדה זו הגיש את מועמדותו חבר כנסת דרוזי אחד בלבד, הבחירה עבורו תיעשה בסימון בעד או נגד. אם הוא לא יקבל את רוב הקולות בעד – הוא לא ייבחר. בין אם ייבחר חבר הכנסת הדרוזי או לא, יהיה על הכנסת לבחור בבחירות נפרדות נציג דרוזי, או שניים – אם חבר הכנסת לא ייבחר – שאינם חברי כנסת. לתשומת ליבכם, אין לרשום שם או סימן מזהה כלשהו על הטופס או על המעטפה. סימון שיש בו כדי לזהות את הטופס או את המעטפה יביא לפסילת טופס הבחירה כולו. מזכירת הכנסת תקרא בשמות חברי הכנסת וכל אחד ואחת ייכנסו אל מאחורי הפרגוד, יסמנו את בחירתם וישימו את גיליון הבחירה במעטפה. בתום הצבעת חברי הכנסת, על פי סדר האל"ף-בי"ת, ייקראו ליציע הציבור חברי הכנסת שנמצאים בבידוד על מנת שיוכלו לממש את הצבעתם. לאחר סיום ההצבעה תיקח ועדת הקלפי שמיניתי את תיבת הקלפי לחדרה של מזכירת הכנסת ותספור את הקולות. מייד עם סיום הספירה יימסרו התוצאות. אלה הם חברי ועדת הקלפי: חבר הכנסת איתן גינזבורג ישמש יושב-ראש הוועדה ולצידו חברי הכנסת קרן ברק, בועז טופורובסקי ויאיר גולן. אני מבקש לומר, לפני שנתחיל בסדר העניינים של ההצבעה, שחברי הכנסת – מי שהצביע מתבקש לצאת מהאולם על מנת שלא נהיה כאן מספר גדול מדי של אנשים. אנחנו סידרנו עבור חברי הכנסת שהאותיות שלהם מגיעות באמצע או בסוף ההצבעה מקומות ישיבה ליד הכניסה לאולם המליאה. ישנם מקומות ישיבה בחוץ עם מסך, והם יכולים לעקוב אחרי ההצבעה על מנת שיוכלו להיכנס למליאה רק סמוך לזמן שבו הם צריכים להצביע. אני באמת מבקש מחברי הכנסת שנמצאים לפי האל"ף-בי"ת בשלב מאוחר יותר – זה ייקח זמן – לצאת מהמליאה כדי שאנחנו לא נייצר כאן התגודדויות מיותרות. אני מבקש מיושב-ראש ועדת הספירה, חבר הכנסת איתן גינזבורג, לבוא ולבדוק שהקלפי ריקה, בבקשה. אם כך, חבר הכנסת גינזבורג, אתה מאשר שהקלפי אכן ריקה והמפתח אצלך. לפיכך, מזכירת הכנסת, אני אאפשר לחברת הכנסת קארין אלהרר להצביע ראשונה. לאחר מכן, אבקש, על פי סדר האל"ף-בי"ת לקרוא לחברות וחברי הכנסת להצביע. אני שוב מבקש מחברי הכנסת שנמצאים מבחינת סדר האל"ף-בי"ת בשלב מאוחר יותר לחכות מחוץ לאולם המליאה כדי שלא נהיה כאן במצב של התקהלות מיותרת. חברי הכנסת, ההצבעה תיקח זמן, לכן אני מבקש שמי שאיננו נמצא באותיות הראשונות של האל"ף-בי"ת יצא מאולם המליאה, לטובת הבריאות של כולנו. אנא. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) משה אבוטבול – מצביע << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא תעברו דרך המזכירה כדי לקחת ממנה את טופסי ההצבעה, ואז תיכנסו אל מאחורי הפרגוד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) סמי אבו שחאדה – מצביע << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני, אגב, מציע לחברי הכנסת שכל אחד שייכנס עם עט שלו ויסמן עם עט שלו. רצוי שלא ישתמשו כולם באותם עטים. עדיף שכל אחד יבוא עם העט שלו. אני חושב שזה רצוי. מי שסיים את הצבעתו, אנא לצאת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – מצביע יולי יואל אדלשטיין – מצביע אמיר אוחנה – מצביע ינון אזולאי – מצביע ישראל אייכלר – מצביע סעיד אלחרומי – מצביע זאב אלקין – מצביע דוד אמסלם – מצביע אופיר אקוניס – מצביע משה ארבל – מצביע גבי אשכנזי – מצביע יעקב אשר – מצביע אוריאל בוסו – מצביע דוד ביטן – מצביע רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – מצביע אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – מצביע קרן ברק – מצביעה ניר ברקת – מצביע יוסף ג'בארין – מצביע יאיר גולן – מצביע בנימין נתניהו – מצביע מאי גולן – מצביעה איתן גינזבורג – מצביע << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת, מי שכבר הצביע, נא לצאת מהאולם, על מנת שיהיו מספיק מקומות להיכנס פנימה לאלו שצריכים להצביע. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב גלנט – מצביע גילה גמליאל – מצביע בנימין גנץ יצביע מאוחר יותר. משה גפני – מצביע עוזי דיין – מצביע אבי דיכטר – מצביע צבי האוזר – מצביע ניצן הורוביץ – מצביע צחי הנגבי – מצביע יועז הנדל – מצביע שרן מרים השכל – מצביעה מיכל וונש – מצביעה מכלוף מיקי זוהר – מצביע תמר זנדברג – מצביעה אימאן ח'טיב יאסין – מצביעה מיקי חיימוביץ' – מצביעה אליהו חסיד – מצביע ווליד טאהא – מצביע בועז טופורובסקי – מצביע אחמד טיבי – מצביע יוסף טייב – מצביע יעקב טסלר – מצביע דסטה גדי יברקן – מצביע היבה יזבק – מצביעה עומר ינקלביץ' – מצביעה משה יעלון – מצביע אלי כהן – מצביע יצחק כהן – מצביע מאיר כהן – מצביע מירב כהן – מצביעה מתן כהנא – מצביע ע'דיר כמאל מריח – מצביע עופר כסיף – מצביע אופיר כץ – מצביע חיים כץ – מצביע ישראל כץ – מצביע יוראי להב הרצנו – מצביע מיקי לוי – מצביע אורלי לוי אבקסיס – מצביעה יריב לוין – מצביע אביגדור ליברמן – מצביע יאיר לפיד – מצביע אוסנת הילה מארק – מצביעה פטין מולא – מצביע מרב מיכאלי – מצביעה יוליה מלינובסקי קונין – מצביעה מיכאל מלכיאלי – מצביע יעקב מרגי – מצביע משולם נהרי – מצביע אבי ניסנקורן – מצביע סונדוס סאלח – מצביעה יואב סגלוביץ' – מצביע יבגני סובה – מצביע אופיר סופר – מצביע בצלאל סמוטריץ' – מצביע אוסאמה סעדי – מצביע גדעון סער – מצביע מנסור עבאס – מצביע איימן עודה – מצביע חוה אתי עטייה – מצביעה חמד עמאר – מצביע ג'אבר עסאקלה – מצביע עודד פורר – מצביע יצחק פינדרוס – מצביע טלי פלוסקוב – מצביעה אורלי פרומן – מצביעה תהלה פרידמן – מצביעה עמיר פרץ – מצביע רפי פרץ – מצביע אורית פרקש הכהן – מצביעה עינב קאבלה – מצביעה אנדרי קוז'ינוב – מצביע אלכס קושניר – מצביע יואב קיש – מצביע אריאל קלנר יצביע יותר מאוחר. שלמה קרעי – מצביע מירי מרים רגב – מצביעה עידן רול יצביע יותר מאוחר. יואל רזבוזוב – מצביע יפעת שאשא ביטון – מצביעה אנטאנס שחאדה – מצביע יובל שטייניץ – מצביע קטי שטרית תצביע יותר מאוחר, ולכן אחרי יובל יצביע אלעזר. אלעזר שטרן – מצביע הילה וזאן – מצביעה מיכל שיר סגמן – מצביעה עפר שלח – מצביע איציק שמולי – מצביע רם שפע, אם שומע, שייגש למליאה, ואם לא, תצביע איילת שקד. איילת שקד – מצביעה רם שפע – מצביע עאידה תומא סלימאן – מצביעה פנינה תמנו – מצביעה << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מזכירת הכנסת תציין את שמותיהם של חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) חיים כץ – אינו נוכח << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית – הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2), שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק לתיקון והארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים) (תיקון מס' 2), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עם תום ההודעה, יושב-ראש ועדת הקלפי, בליווי איש משמר הכנסת, סדרן ומזכירת הכנסת, ייקחו את הקלפי ליציע הציבור על מנת שחברי הכנסת הנמצאים בבידוד יוכלו להצביע שם בהתאם לתקנון. תודה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התעלמות הממשלה מהסטודנטים והצעירים בכל תוכניות הסיוע הכלכלי << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> במקביל להצבעתם של חברי הכנסת הנמצאים בבידוד, שתיעשה בדקות הקרובות ביציע הציבור ובפיקוח הגורמים הרלוונטיים, נמשיך בסדר-היום. נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: התעלמות הממשלה מהסטודנטים והצעירים בכל תוכניות הסיוע הכלכלי, מס' 773, 776, 800 ו-816. יעלה ויבוא חבר הכנסת יאיר גולן. שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום בצוהריים – מרב, זה סיפור טוב גם בשבילך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> סיפור טוב גם בשבילך. מרב, היום בצוהריים התקשרה אליי בחורה צעירה ממושב בערבה, נקרא לה מרב לצורך דיוננו: חבר הכנסת, סיימתי צבא, קיבלתי את הפיקדון, יצאתי לטיול במזרח. חזרתי, עשיתי קורס הכנה לפסיכומטרי, עברתי בהצלחה, נרשמתי ללימודים במכון הטכנולוגי בחולון למה שחלמתי עליו – עיצוב תעשייתי. לימודים קשים, חמש פעמים בשבוע, המון עבודות בית. לקח לי חצי שנה להתרגל לעומס הזה, בסוף הצלחתי. התחלתי לעבוד במלצרות, שכרתי דירה עם עוד שני שותפים בתל אביב, ופתאום הגיעה הקורונה, ובגלל הקורונה אין לי כסף. אז חזרתי הביתה, למושב, ועכשיו עוד שנת לימודים בפתח ואין לי מושג אם אני ממשיכה ללמוד. מה שסיפרה לי מרב מהמושב בערבה משותף לכל כך הרבה אנשים צעירים במדינת ישראל, והאתגר שלנו הוא איך לעזור להם, איך לגרום לכך שהאנשים הצעירים האלה יוכלו להתחיל את חייהם כאזרחים תורמים, אזרחים פעילים במדינת ישראל. זה אתגר אדיר. אסור לנו להשאיר אותם לבד, אסור לנו לתת להם להתמודד בלי שום סיוע בשלב הכי קריטי בחייהם, השלב שבו הם בוחרים מקצוע, השלב שבו שהם פותחים עסק, השלב שבו הם לומדים באוניברסיטה, במכללה. לכן, אדוני היושב-ראש, אני קורא לנו המחוקקים לעשות כל שלאל ידנו על מנת לתמוך באנשים הצעירים האלה, שעל פי חוק כרגע לא מגיעה להם אגורה, שעל פי חוק כרגע הם לא מקבלים סיוע. אפילו דמי אבטלה הם לא מקבלים. לא משנה איך נעשה את זה – ישירות מהממשלה לאזרחים הצעירים, דרך הרשויות, דרך המוסדות האקדמיים – יש בוודאי ים של דרכים לסייע. אבל בואו נחליט שזה מה שאנחנו עושים. אני נחוש באופן אישי להוביל את המהלך, את המאבק אם צריך, כדי שלאנשים הצעירים במדינת ישראל תהיה נקודת התחלה מעולה, כי זה העתיד שלנו. אם נדע לשים אותם עכשיו, במשבר הזה, על הפסים, להחזיר אותם לפסים, אז הם יהיו האזרחים הכי טובים שלנו. ואם לא נדע לעשות את זה – זו החמצה לאומית. העניין הזה בעיניי הוא חורג מהפוליטיקה. זה לא ימין ושמאל. אני פתוח לכל רעיון, אבל אני נחוש להוביל את המאבק הזה כדי שנטפל בדור הצעיר במדינת ישראל, ולכן אני מציע שכנסת ישראל תגבש – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – עם כל מי שצריך את הדרכים הטובות ביותר כדי שהאזרחים הצעירים שלנו ידעו, יוכלו להתגבר על המשבר ולהפוך לאזרחים מועילים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, יעלה ויבוא. גם לרשותך, אדוני, שלוש דקות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא חמש דקות? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שלוש. ואני סומך עליך שבשלוש דקות תדע גם להעביר מסרים של עשר דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר שההצעה הזאת, מוטב היה – לא הייתה צריכה להגיע לעולם. נראה טבעי לחלוטין שתמיד מתייחסים דווקא לקבוצות החלשות ואומרים: נסייע להם, נעזור להם, ניתן להם. תמיד באים למען הסטודנטים, בכל מערכת בחירות מקימים מטה צעירים, מטה סטודנטים. המפלגות יודעות לרדוף אחרי הסטודנטים מצוין, ואחרי הדור הצעיר, פעם אחר פעם: תבואו, תצביעו. יושב פה מישהו שהיה יושב-ראש אגודת התאחדות הסטודנטים, בקואליציה יושב מישהו שהיה יושב-ראש התאחדות הסטודנטים. אבל כשזה מגיע לכיס, אדוני היושב-ראש, כשצריך לשלם – שם הסטודנטים לא קיימים. אדוני סגן שר האוצר, אנחנו נמצאים במשבר הזה בעצם מפברואר, וממרץ התחלתם להוציא את המשק למגבלות. באף אחת מהתוכניות שלכם לא שמתם סיוע לציבור הסטודנטים ולצעירים, באף אחת. תמיד הם היו מתחת לרף. ומדובר על הציבור החלש ביותר, שנמצא תמיד בחלקיות משרה. גם בחוק שהבאתם לעידוד תעסוקה הם לא נמצאים שם, כי סירבתם להוריד את הרף של התשלום, ואתה יודע על מה אני מדבר: את אותו רף שמי שקובע מהו סכום השכר כדי שהעסק יקבל מענק שמחזירים אותו לעבודה. זה נכון לגבי כולם למעט הסטודנטים. אני אומר לכם: תראו, הממשלה משקיעה לא מעט כסף בניסיונות שלה – או לפחות לא מעט כסף על הנייר – בניסיונות שלה להציל את המשק. אבל לא יכול להיות שהיום תעבור הצעת חוק שתיתן לממשלה עוד 25 מיליארד שקל לפזר, כשכבר עברו חוקים שנתנו כמעט 100 מיליארד שקל לממשלה לפזר ואף לא שקל אחד מהם הולך לסטודנטים, אף לא שקל – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> פיזור או סיוע? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כמו שאתם עושים את זה, זה פיזור. הלוואי שזה היה סיוע. תאמין לי שכשאתה נותן 2.5 מיליארד שקל קצבאות ילדים בלי הבחנה למי זה ניתן ולמי לא – זה פיזור, זה לא סיוע, במקום לתת את זה איפה שצריך. ואני אומר לך, יש סטודנטים – דודי, תאמין לי, גם כיושב-ראש ועדת הכספים הזמנית ראיתי את זה וגם עכשיו – יש סטודנטים שנותרו עם מקרר ריק. התאחדות הסטודנטים התעסקה לא פעם ולא פעמיים באיסוף סלי מזון לסטודנטים. עכשיו, החבר'ה האלה לא יוכלו לפתוח את שנת הלימודים הבאה, הם ינשרו אחרי שנה, אנשים שאנחנו התאמצנו להכניס אותם לתוך מערכת ההשכלה הגבוהה ינשרו, כי בשנה הבאה הם ילכו איכשהו להתפרנס ולהביא אוכל. הם יגידו: אנחנו לא הולכים לבזבז עכשיו עוד פעם את הסיבובים האלה של כאילו ללמוד. ואני אומר לכם: בתוכנית שאתם עושים עכשיו, וגם כשיגיע החוק הזה של הסיוע, החוק השני – לא זה שאנחנו נאשר היום – חייבים להכניס לתוך החקיקה הזאת סיוע לסטודנטים, חייבים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, גם כן, לרשותך, אדוני, שלוש דקות. אנחנו נשקול לאפשר לו לצפות דרך ערוץ הכנסת אבל בשידור ישיר. בבקשה, אדוני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא טוב להיות צעיר בישראל בתקופת הקורונה. מציאות פשוטה, מדכאת, אך אמיתית מאוד, אדוני סגן שר האוצר. המסר שממשלת ישראל מבקשת להעביר לצעירים בישראל הוא מאוד ברור: אנחנו לא סופרים אתכם. ממשלת ישראל לא סופרת את הצעירים. אנחנו הקבוצה שנפגעה באורח הקשה ביותר מבחינה תעסוקתית. לפי נתוני הלמ"ס, למעלה מ-80% מהצעירים שנפלטו משוק העבודה עדיין לא חזרו אליו. וללא עבודה, אני שואל אתכם, איך אפשר לשלם שכר דירה? לא מעט צעירים נאלצים פשוט לנטוש את הדירות שלהם ולחזור לגור אצל ההורים. כצעיר חברי הכנסת במשכן הזה, אני חי את המצוקה הזאת, חברים שלי קורסים לצדדיי. אז יזמתי דיון מהיר בוועדת הכלכלה על משבר שוכרי הדירות, ושם גילינו שבמשרדי הממשלה בוצעה אפס עבודת מטה בעניין. אין אף תוכנית ממשלתית להצלת השוכרים. אפס התייחסות. הלסת הייתה נשמטת נוכח גילוי אוזלת יד הזאת, אבל אז נזכרים שממשלת ישראל לא סופרת את הצעירים במדינה. ואם אתה במקרה סטודנט בימים אלה – דאבל באסה עליך. אתה תמשיך לשלם שכר דירה במעונות ושכר לימוד מלא, למרות שהלימודים שובשו וחצי מהסמסטר היה מקוון, בלי משאבי קמפוס. ובקמפוסים עצמם, אתם שואלים? הבלגן חוגג. 10% מהבחינות הוחרגו מצו בריאות העם, זאת אומרת שהן מתקיימות פרונטלית בקמפוסים. עכשיו, לי לא סיפרו שסבבה שרק 10% מהסטודנטים יידבקו בקורונה, אבל ניחא. מילא, היו מפרסמים רשימה של 10% מהבחינות שמתקיימות בקמפוסים וגומרים עניין, אבל לא כך הדבר, חבריי. ראשי האוניברסיטאות מתעקשים שלא לפרסם את המידע, ועולה חשד סביר מאוד שלא בדיוק מקפידים על המכסה המאושרת, אלא – עלא באב אללה. בנוסף, פיזור ומידור במשרדי ההשכלה הגבוהה, ההרווחה והחינוך גורמים לסכנה בריאותית ודאית לעשרות אלפי סטודנטים; בריחה מאחריות וכיפופי ידיים חסרי פואנטה בין שרים לפרופסורים, בין אגודות למוסדות, תווים סגולים וורודים, בכל צבעי הקשת, כשטובת הסטודנטים לא בדיוק עומדת לנגד עיני מקבלי ההחלטות. שוב, כי ממשלת ישראל פשוט לא סופרת את הצעירים במדינה. נתניהו וגנץ יוצאים מנקודת מוצא מקוממת והזויה שבגלל שאנחנו צעירים יש לנו עוד הרבה שנים לחיות, ולפיכך מקובל שנקרוס חברתית וכלכלית, יהיה לנו עוד זמן להשתקם. בניגוד לממשלת ישראל, אגב – ויושב פה השר אמסלם – במדינות אחרות ברחבי העולם זיהו את המצוקה של הסטודנטים והצעירים, ויותר מכך, הם הפנימו, אדוני השר, שאם הצעירים יקרסו, כל המשק כולו יקרוס. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תוכניות הסיוע שמוצעות לצעירים ולסטודנטים במדינות רבות בעולם עומדות בניגוד מובהק למצב העגום בארץ. אדוני היושב-ראש, אור לגויים, אמרנו? אמרו מעתה: הממשלה לא סופרת את הצעירים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אני מניח שד"ר אבשלום קור ישמח לקחת את שלוש הדקות הללו ולעשות בהן שימוש עם המינוחים בלועזית שצירפת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, לרשותך, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. כולנו כבר יודעים שמשבר הקורונה הביא איתו השלכות כלכליות-חברתיות מאוד קשות. כולנו כבר יודעים שכאשר הקורונה תעזוב אותנו ונוכל באמת לחגוג שהצלחנו וניצחנו את המגפה הזו, נישאר עם ההשלכות הכלכליות. אי-אפשר להתעלם מהעובדה שכל הסטטיסטיקות מובילות למקום אחד: שהצעירים והנשים הם עיקר הציבור שנפגע כלכלית מהמגפה הזו. אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהסטודנטים, 300,000 סטודנטים במדינת ישראל – אף אחד לא חשב שצריך לחשוב על איך הם יעברו את התקופה הזו. סטודנטים מתחילים להתקשר ולהגיד: אנחנו לא יודעים אם להמשיך ולהחזיק את הדירות ששכרנו כדי לגור ליד האוניברסיטה. הסטודנטים הערבים, כמעט כולם לא חיים באותה עיר שבה יש את האוניברסיטאות, וכולם – או שהם נסעו או שהם שכרו דירות כדי שגם אולי תהיה להם הזדמנות לעבוד כמה שעות ולסבסד לעצמם את העלויות של הלימודים והמחיה. רוב הסטודנטים הערבים מגיעים גם כן – ואולי חלק גדול מהם – ממשפחות עניות, והם מנסים לשבור את מעגל העוני הזה על ידי רכישת לימודים והשכלה גבוהה כדי שיצאו באמת מהמצב הזה. מה אנחנו אומרים להם – אתם לנפשכם, אתם לא תקבלו שום עזרה מהמדינה? הם הוצאו לחל"ת או פוטרו מהעבודה או שעבדו ממילא בעבודות מזדמנות ואף אחד לא פיצה אותם על העובדה שהם לא עובדים עכשיו – אם זה במלצרות, אם זה בתיירות, בבתי מלון וכו' וכו'. אז מה בעצם אנחנו אומרים להם? היה סקר לפני כמה ימים שאמר: 70% מהסטודנטים הערבים שוקלים להפסיק את הלימודים שלהם באוניברסיטה. כלומר, אנחנו נאבד אותם. ברגע שהם יפסיקו את הלימודים ויצאו לשוק כדי לחפש עבודה ויתחילו במעגל הזה, אנחנו נחזיר אותם למעגל העוני. ובינתיים, המדינה לא חושבת שצריך לפצות את הסטודנטים האלה. מעל הכול, יש סטודנטים שעבדו שלוש שנים ושילמו ביטוח לאומי כדי שכשיתחילו ללמוד יהיה להם קצת כסף איתם. באה המדינה והחליטה שהאנשים האלה, אם הם לא הגיעו לגיל 20, הם גם לא מקבלים את הכסף של דמי האבטלה. כי בין 18 ל-20, האוצר מתעקש עדיין לא לשלם דמי אבטלה לסטודנטים ולעובדים כאלה. אני חושבת שהגיע הזמן לשים קץ למדיניות המרושעת, בעיניי – אי-אפשר לחשוב על משהו אחר – ולהבין שאם לא משקיעים בדור הצעיר ואם לא משקיעים בצעירים ונותנים להם להתגבר על המשבר הזה, יהיו לנו עוד דורות של אנשים שסובלים מהעוני ומהדוחק. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. יעלה ויבוא סגן שר האוצר חבר הכנסת הרב יצחק כהן, וישיב על ההצעה לסדר-היום בנושא: התעלמות הממשלה מהסטודנטים והצעירים בכל תוכניות הסיוע הכלכלי. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, יושב-ראש התאחדות הסטודנטים לשעבר חברי היקר בועז טופורובסקי, שמסר נפש למען הסטודנטים, יישר כוח. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עכשיו תורך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן. על כל פנים, במסגרת הצעדים הכלכליים שננקטו על ידי ממשלת ישראל בהובלת משרד האוצר על מנת להתמודד עם השפעה כלכלית כתוצאה מהתאוששות נגיף הקורונה, בוצעו מספר רב של צעדים רוחביים, שחלק משמעותי מהם מיועד גם לאוכלוסיית הצעירים ובפרט לסטודנטים. צעדים אלה, אדוני היושב-ראש, כוללים, בין היתר, הארכת תקופת דמי האבטלה עד ליוני 2021; ביטול חמישה ימי המתנה בין תקופות האבטלה; קיצור תקופת האכשרה המינימלית לזכאות לשישה חודשים מתוך 18 חודשים, במקום 12 חודשים מתוך 18 חודשים – רלוונטי במיוחד לסטודנטים שנה א'; התאמת מנגנון החל"ת וקיצור הזמן המינימלי המזכה בדמי אבטלה ל-14 יום; מענקי סיוע לעסקים ומענק סוציאלי לעצמאים עבור סטודנטים שהינם עצמאים. כמו כן, בשבועות האחרונים סיכמו משרד האוצר, המשרד להשכלה גבוהה ולמשאבי מים, ות"ת והתאחדות הסטודנטים על תוכנית סיוע ייעודית לסטודנטים שנפגעו ממשבר הקורונה, בהיקף של 100 מיליון ש"ח. בועז, התוכנית כוללת, בין היתר, את הצעדים הבאים – איפה כל החברים? – הגדלת תקציב קרן הסיוע לסטודנטים על בסיס מצב סוציו-אקונומי: הענקה של כ-10,000 מלגות נוספות, ויודגש כי במסגרת קרן הסיוע יחולקו מלגות גם לסטודנטים הלומדים במוסדות שלא מתוקצבים; הקמת קרן מלגות ייעודית לכלל הסטודנטים בישראל שנפגעו כלכלית עקב המשבר, על ידי מפעל הפיס; הענקת מלגות שיינתנו, לפי הצפי, ללמעלה מ-15,000 סטודנטים בעבור שעות התנדבות לקהילה במסגרת תוכנית בית הספר של החופש הגדול. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אדוני סגן השר, לא בשביל להפריע לך, על כל הדברים המופלאים שאתה מקריא כרגע, אני אומר לך, משיחה עם הרבה מאוד סטודנטים, אין להם מושג למי לפנות, הם אובדי עצות. יכול להיות שנעשו דברים מופלאים, אין להם מושג. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> קודם כול, הם מייצגים שלהם, ההתאחדות. כשבועז היה, ידעו למי לפנות. הינה, בועז יעזור להם. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה הם לא ברחובות? את זה תשאל אותם. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, פשוט נכנסים לאתר. זאת ההזדמנות לומר להם, תיכנסו לאתר, תיכנסו לעמוד המיועד ותראו שם את כל האינפורמציה וכל הפרטים. כפי שאמרתי, ואני אחזור על זה, בשבועות האחרונים סיכמו משרד האוצר, המשרד להשכלה גבוהה ולמשאבי מים, ות"ת והתאחדות הסטודנטים על תוכנית סיוע ייעודית לסטודנטים שנפגעו ממשבר הקורונה, בהיקף של 100 מיליון ש"ח. התוכנית כוללת, בין היתר, את הצעדים הבאים: הגדלת תקציב קרן הסיוע לסטודנטים על בסיס מצב סוציו-אקונומי – הענקה של כ-10,000 מלגות נוספות – ויודגש כי במסגרת קרן הסיוע יחולקו מלגות גם לסטודנטים הלומדים במוסדות שלא מתוקצבים; הקמת קרן מלגות ייעודית לכלל הסטודנטים בישראל שנפגעו כלכלית עקב המשבר, על ידי מפעל הפיס; הענקת מלגות, שיינתנו לפי הצפי ללמעלה מ-15,000 סטודנטים, בעבור שעות התנדבות לקהילה במסגרת תוכנית בית הספר של החופש הגדול. בחסות מפעל הפיס והרשויות המקומיות, המלגות יוענקו לסטודנטים שאיבדו את עבודתם ואינם זכאים לדמי אבטלה, או שהינם זכאים לדמי אבטלה מופחתים. יודגש כי במסגרת קרן מלגות זו יחולקו מלגות גם לסטודנטים הלומדים במוסדות שלא מתוקצבים. אדוני היושב-ראש, זאת ועוד, סיוע לסטודנטים דרך המוסדות האקדמיים – מענה משלים לזה שכבר ניתן במוסדות האקדמיים בתחילת המשבר. במסגרת זו יינתן סיוע נוסף לסטודנטים עם קשיים כלכליים, לרבות סטודנטים המתגוררים במעונות, סטודנטים בעלי פוטנציאל נשירה וסטודנטים המתקשים בלימודיהם. משרד האוצר מנהל שיח שוטף עם נציגי התאחדות הסטודנטים – לשאלתך, האלוף, הנציגים שלהם הם התאחדות הסטודנטים, שם זו הכתובת, יחד עם ות"ת, על מנת לבחון את הקשיים והצורך בהתערבות נוספת ככל שניתן. בסדר? מספק? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> נדבר על זה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אולי תורידו את זה לוועדה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> נדבר על זה, נדבר על זה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נוריד את זה לוועדה, אפשר להמשיך בוועדה את הדיון. מה אתה אומר? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בסדר? איזו ועדה אתם רוצים? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כספים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כספים או חינוך? כספים, יאללה, כספים. איך? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חינוך זה לא – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה שתרצו, רבותיי. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אני חושב שזה צריך ללכת לוועדת החינוך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה רם שפע, הוא היה יושב-ראש התאחדות הסטודנטים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש החלטה של המציעים? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם רוצים חינוך, אני לא מבינה. אנחנו מדברים על תקציבים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, נוכל להעביר לוועדת הכנסת, שתכריע. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא? ועדת חינוך? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם רוצים ועדת חינוך – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מבקש להצביע בעד ולהעביר את זה להמשך דיון בוועדת החינוך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מחדד לפני ההצבעה שמי שמצביע בעד הוא בעד ומי שמצביע נגד הוא נגד, ואנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני למעלה, אתה יכול לרשום אותי? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נאפשר גם להצביע מכאן. מי שמצביע בעד, בעד העברת ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדת החינוך, ומי שמצביע נגד הוא בעצם מצביע על הסרתה מסדר-היום. הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו פה למעלה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני אצרף אתכם. מייד לאחר קריאת התוצאה האלקטרונית, נצרף את חברי הכנסת שנמצאים כאן במליאה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן שניים בעד – אני אאפשר לצרף את הצבעתך מכאן – אין מתנגדים, אין נמנעים. ואני מבקש לצרף כתומכים את חבר הכנסת סעיד אלחרומי, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חבר הכנסת יאיר גולן, חברת הכנסת חוה אתי עטייה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, גם אתה, אדוני? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד, בעד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כתומך. וסגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן, וינון אזולאי. אשר על כן, תוצאות ההצבעה הינן: תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, וההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת החינוך של הכנסת לצורך המשך דיון בנושא. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מחסור בעובדים זרים בענף הסיעוד והסדרת תשלום ימי החופש בתקופת נגיף הקורונה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעה לסדר-היום בנושא: מחסור בעובדים זרים בענף הסיעוד והסדרת תשלום ימי החופש בתקופת נגיף הקורונה, מס' 753, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. תעלה ותבוא, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, ואחר כך ישיב סגן השר חבר הכנסת משולם נהרי. בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רשות האוכלוסין וההגירה מאשרת כניסה של כ-9,000 עובדים זרים בשנה לטיפול סיעודי בבית בעבור קשישים ואנשים עם מוגבלות. כידוע, מחודש מרץ נאסרה כניסה לארץ של עובדים זרים, משמע חצי שנה של מחסור בכוח אדם, מחסור של כ-4,500 זוגות ידיים עובדות בתחום הסיעוד. קיים היום קושי גדול באיתור והשמה של עובדים למקרים מורכבים, שבעבר היו נפתרים בהבאת עובד חדש מחו"ל. המחסור גרם לעלייה בדרישת השכר של העובדים, וכמובן הדבר מכביד מאוד על משפחות קשות יום. נוסף על כך, המשפחות נאלצות לממן גם את ימי החופשה של העובדים. רבותיי, עלות יום חופשה של עובד זר היא בין 240 ל-250 שקלים. זאת אומרת כ-1,000 שקלים תוספת לחודש. עונש קורונה. אסבר את אוזנכם: יש בארץ עובדים זרים רבים שאינם חוקיים ומועסקים בעבודות מזדמנות כי הם אינם עומדים בתנאי הסף המחמירים. נכון להיום, ולאור המצוקה הקיימת גם כאן, כוח האדם של עובדים בארץ הולך ומתמעט. החשיבות של העסקת העובדים הזרים, בייחוד בתקופה הזאת, עצומה. הם עובדים לילות כימים ודואגים למטופל שלהם לא פחות מבן משפחה מדרגה ראשונה. אנו במצב חירום, ובמצב חירום, על אף הקושי וההגבלות, צריך לספק פתרונות מספקים. שלוש סוגיות מצריכות טיפול כאן ועכשיו. 1. היערכות לקליטת עובדים חדשים בטרם יקרוס הענף; 2. הארכת הרישיונות לעובדים שאישורם פג וכן הקלה בתנאי הסף לעובדים בארץ; 3. מענקים מיידיים למשפחות בעבור תשלום ימי החופשה לעובדים הזרים בתקופת הקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משולם נהרי. יעלה ויבוא. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנושא נוגע לחלק נרחב מהאוכלוסייה: אנשים עם מוגבלות וקשישים בעלי היתרי העסקה לעובד זר בענף הסיעוד. נכון לחודש מרץ 2020 שהו בישראל כ-57,400 עובדים זרים בעלי אשרות חוקיות אשר הועסקו בענף הסיעוד הביתי אצל מטופלים סיעודיים בעלי היתרים. מטופלים אלו, הניצבים גם כך בפני קשיים רבים בהתנהלותם היום-יומית, נתקלים אגב התפשטות נגיף הקורונה בקשיים משמעותיים עוד יותר, הן בריאותיים והן סביבתיים, לאור מגבלות הריחוק החברתי. אף שבענף הסיעוד הביתי אין מגבלת מכסה – כלומר אין מספר מקסימלי של עובדים שיכולים לעסוק בענף בישראל בו זמנית, בניגוד לענפי החקלאות והבניין – שר הפנים ושר העבודה והרווחה אכן מודעים לקושי הקיים כיום במציאת עובד זר לאור מגבלת הטיסות שהביא עימו המשבר, ולצורך במציאת פתרונות אשר ייתנו מענה הולם לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים. לאור הקושי הקיים ועל מנת לתת מענה למטופלים הסיעודיים בעלי היתר הזקוקים לסיוע, הנחה שר הפנים את רשות האוכלוסין וההגירה לפעול למגוון הרחבות והקלות על המטופלים הסיעודיים בידי עובדים זרים כבר באמצע חודש מרץ האחרון. להלן כמה צעדים שנקטה הרשות: הגדלת מספר העובדים הרשאים להתחיל עבודה אצל מעסיק חדש – זה פורסם כבר באמצע חודש מרס האחרון; התרת השמה של עובדים זרים השוהים בישראל בין 52 ל-63 חודשים אצל מעסיק חדש – זאת בניגוד לקיים בשגרה, שעובד זר שסיים 51 חודשים בישראל יכול להשתבץ כעובד מחליף בלבד; הארכת תקופת ההעסקה הזמנית של העובד הזר המחליף מעבר לתקופת החופשה של העובד הקבוע אשר אינו יכול לחזור לישראל ומעבר ל-90 יום, כאמור בנוהלי הרשות; ביטול הדרישה בנוהל לכך שעובד זר השוהה מעל 51 חודשים בישראל יושם אצל מעסיק רק אם הוא לא שהה מעל 30 ימים ללא מעסיק; הוגברה תדירות התכנסות הוועדה ההומניטרית וקוצרו זמני הטיפול בבקשות; הארכת התקופה להתארגנות ליציאה מישראל לעובדים זרים בסיעוד המועסקים אצל מטופלים סיעודיים שלא הוארכה אשרתם מכוח החלטה או פסק דין עד לסוף חודש ספטמבר. הרחבת מתווה הכניסה של עובדים זרים בענף – כבר לפני כחודשיים הודיע שר הפנים כי נוכח מצוקת המטופלים הסיעודיים בישראל הוכן מתווה כניסה של עובדים סיעודיים ששהו ועבדו בישראל ויצאו לחופשת מולדת. ביום חמישי האחרון אישר שר הפנים את הרחבת המתווה, אשר יכלול גם כניסת עובדים חדשים, שיגיעו למטופלים סיעודיים בעלי היתר העסקה. בכל הנוגע לימי החופשה מבקשים גורמי המקצוע במשרד העבודה והרווחה להבהיר – כל התשובה עד כאן זה בעצם רשות האוכלוסין, פה כבר נכנס משרד העבודה והרווחה לגבי ימי החופשה. גורמי המקצוע במשרד העבודה והרווחה מבקשים להבהיר כי הכוונה הינה למנוחה השבועית של העובד, שהינה בת 25 שעות, כאשר יש מקום לעודד את העובד לנצל את מנוחתו השבועית לנוכח האתגרים והמורכבויות בתחום. על כן, ככל שלעובד יש קושי ללון מחוץ לבית המטופל בשל המשבר, המלצת המשרד היא שהמעסיק והעובד יאפשרו את מימוש המנוחה השבועית בבית המטופל בלי לעבוד עבורו במהלך שעות המנוחה. אני הייתי גם מוסיף שלטובתו של המטופל שהעובד הזר יישאר. הרי איפה הם נמצאים? הם נמצאים בדרום תל אביב, ושם הם משתכנים; יש להם דירות שכורות. ודווקא בתקופת הקורונה יש סיכון למטופל, למבוגרים, וחשוב מאוד שיעשו הכול כדי שהמטפל ישהה בבית המטופל ולא ילך למקום כזה ששם הוא יכול לסכן את בריאותו של הקשיש או המטופל. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> יש אפשרות שהמשפחה תממן, אבל אם הוא נמצא בבית המטופל והוא לא עובד אז לא חייבים. במצב זה אין חובה לשלם לעובד, שכן הוא מממש את זכותו למנוחה שבועית. לפעמים זה גם יותר קל לו וטוב לו. הוא נמצא שם, הוא לא חייב לעבוד, אבל הוא יכול ללכת ולבוא. הוא נמצא שם. חשוב לומר כי העסקה במנוחה השבועית מהווה פגיעה בזכותו הבסיסית של העובד, אשר עלולה להביא לשחיקה שתביא להפסד הן לעובד והן למעסיק. ראוי לציין החלטה שהתקבלה אך בשבוע שעבר ואישרה את הבאתם של 2,500 עובדים זרים לענף המוסדות הסיעודיים. מכסה חדשה זו נועדה לתת מענה למצוקת המוסדות הסיעודיים, אשר החריפה מאוד לאור משבר הקורונה, ולהפחית ולו במקצת – כי גם זה לא מספיק – את הביקוש הגבוה לעובדים זרים בסיעוד הביתי, במיוחד בתקופה הזו. בתקופת הקורונה, כשהרבה מהקשישים נמצאים בודדים ומנתקים אותם מהמשפחות, והמשפחות לא יכולות לבוא לסייע או לעזור או לתגבר, חשוב עוד יותר הנושא הזה של העובדים הסיעודיים. לסיכום, אבקש להדגיש כי משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד העבודה והרווחה פועלים בשיתוף פעולה כדי להמשיך לגבש מענים נקודתיים לחסמים העולים וצפים למעסיקי העובדים הזרים בשטח. אין חולק כי משבר הקורונה הביא עימו קשיים אשר לא היה ניתן לצפות מבעוד מועד. המשרדים עושים לילות כימים לבחינת המצב ולשקילת פתרונות שיאפשרו מתן מענה הולם למעסיקים בענף הסיעוד הביתי, שכידוע, אינם דומים למעסיקים בענפים אחרים ואינם מצויים בעמדת כוח מול העובד. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים על התשובה המפורטת. לבקשת המציעה, אנחנו נצביע על העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים של הכנסת. לפני ההצבעה אני אודיע לפרוטוקול שיושב-ראש ועדת הקלפי, מזכירת הכנסת, בליווי איש משמר וסדרן, לקחו את הקלפי מיציע הציבור אחרי הצבעת חברי הכנסת לצורך ספירת הקולות. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה לסדר-היום של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית: שניים בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מבקש לצרף את חברת הכנסת חוה אתי עטייה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, חבר הכנסת ינון אזולאי והשר דוד אמסלם כתומכים. אשר על כן, תוצאות ההצבעה: שישה חברי כנסת תומכים. ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> צורך דחוף בהכשרות למורים, עובדים סוציאליים ורופאים לזיהוי ומניעה של התעללות בילדים << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעות לסדר-היום בנושא: צורך דחוף בהכשרות למורים, עובדים סוציאליים ורופאים לזיהוי ומניעת התעללות בילדים, של חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת. חבר הכנסת סעיד אלחרומי יעלה ויבוא. לרשותך שלוש דקות. ייאמר שחברת הכנסת קרן ברק נמצאת כרגע בספירת הקולות, ואם היא תספיק להגיע גם היא תציג את ההצעה לסדר-היום שלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ודאי. אף אחד, חלילה, לא חשב שאין סיבה מוצדקת. שלוש דקות, לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחד מכל חמישה ילדים בישראל עובר התעללות או הזנחה בידי מבוגר. ההתעללות בילדים מאופיינת בקשת רחבה של פגיעות, וכוללת התעללות פיזית, מינית ונפשית והזנחה. פגיעות אלה הן גורם מרכזי להתמכרויות, הפרעות נפשיות, הפרעות אכילה, מחלות, נכות נפשית, דיכאונות, הידרדרות לזנות, אובדנות ועוד. מדובר במגפה חברתית של ממש בעלת השלכות קשות עד כדי מוות. מניעה ואיתור מוקדם הם היסודות החשובים ביותר בדרך לצמצום התופעה המזעזעת של התעללות בילדים והזנחת ילדים. המפגש היום-יומי של הילדים עם מורה, רופא, אחות, עובד סוציאלי וכיוצא בזה הוא הזדמנות פז לבעלי התפקידים הללו לזהות סימני פגיעה והתעללות. כיום לרוב אנשי המקצוע העובדים עם הילדים אין הכלים לעשות זאת. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כידוע לכולם, בעיקר בבתי הספר ובמתנ"סים מתקיים המפגש הרציני ביותר עם ילדים, בעיקר ביסודי וגם בחטיבות הביניים. שם אפשר לזהות ואפשר למנוע הידרדרות של ילדים אלה להתמכרויות, וחס וחלילה, להידרדרות למקומות שהזכרתי. הרבה מהילדים שמידרדרים לפשיעה ולאובדנות, וגם, לצערנו הרב, עוברים פגיעות מיניות – זה קורה להם בעיקר בתקופה הקריטית הזאת של חטיבות הביניים. לכן יש חשיבות מאוד גדולה, אדוני היושב-ראש, שאנשי המקצוע – ובעיקר המורים והמורות שנפגשים עם הילדים האלה בכיתות, נפגשים איתם בחצרות, נפגשים איתם בבתי הספר, וגם שאר אנשי המקצוע – יעברו הכשרה מסוימת שתיתן להם את הכלים לזהות את המצוקה של בני הנוער האלה. זיהוי המצוקות האלה יחסוך גם מרשויות המדינה טיפול אחר כך, יחסוך מאיתנו בכלל, מהחברה, מצבים עגומים של הידרדרות ושל פשיעה. ילד שמידרדר בחטיבות הביניים או בתיכון הוא העבריין של העתיד. ילד בן 13, בן 14, בן 15 – אם אנחנו מצליחים להציל אותו אנחנו בעצם מזכים אותו בחיים חדשים; אנחנו בעצם מחזירים אותו למסלול, מחזירים את החברה כולה למסלול. אדוני היושב-ראש, הכשרה ועבודה מאומצת של בתי הספר, מחלקת החינוך ומחלקת הרווחה בכל יישוב יביאו להצלחה גדולה בתחום הזה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משולם נהרי. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אלחרומי, זה נושא חשוב מאוד, ונושא בוער במיוחד בימים האלה ובנסיבת הקיימות היום, ואני אגע בזה לקראת הסוף. לפני זה אני רוצה לומר שנושא זיהוי ואיתור של מצבי סיכון של ילדים, הגנה עליהם וטיפול בהם, הוא אחד מיעדיו המרכזיים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ומצוי בליבת העשייה המקצועית שלו. משרדנו מפעיל עשרות הכשרות מדי שנה למאות ואף אלפי עובדים סוציאליים בשירותי הרווחה במגוון תחומים ונושאים. עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים הפועלים במסגרות הטיפול ובתוכניות שמפעיל המשרד ובאים במגע עם ילדים, מקבלים ידע וכלים בהכשרות ובהשתלמויות המתקיימות, אשר מסייעים להם לאתר, לזהות, להתערב ולטפל במצבי התעללות. בכל ההכשרות שמשרדנו מקיים לאנשי מקצוע ולעובדים סוציאליים המטפלים במשפחות, ילדים והורים, במסגרות השהייה ובתוכניות לגיל הרך, מועבר ידע רחב מתחום הטראומה ואבחונה, בהכשרות לתפקיד ובהשתלמויות נוספות. יודגש כי עובדים סוציאליים שעובדים במסגרות הטיפוליות לילדים נפגעי התעללות, כמו מרכזי ההגנה לקטינים נפגעי עבירות אלימות ומין, המרכזים לפגיעות מיניות, מרכזי החירום והיחידות הטיפוליות-ייעוציות, וכן העו"סים לחוק הנוער, שבאים במגע יומיומי עם הילדים הנפגעים, מקבלים הכשרות עומק נרחבות יותר וכלים אבחוניים מקצועיים נרחבים יותר. נוסף על אלה, המשרד מפעיל כלים מגוונים לאיתור וזיהוי של ילדים בסיכון: 1. קבלת דיווחים מבתי הספר, בחינתם בכלים מקצועיים, הפעלת עו"סים לחוק הנוער במקרה הצורך ופנייה לבתי משפט לנוער לקביעת דרכי טיפול; 2. שילובם של הילדים באחד ממגוון השירותים הקיימים לליווי, מעקב ותמיכה קבועים, כגון מועדוניות, נתיבים להורות, מעון רב-תכליתי, פנימייה ועוד; 3. הפנימייה של ילדים בסיכון למגוון המענים הפועלים באמצעות התוכנית הלאומית – 360. אני מתאר לעצמי שגם אצלכם זה עובד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כדאי לך לשמוע גם את הדברים האלה, כי הם חשובים במיוחד בימים האלה, לא רק בזמנים ובימים ההם, אלא גם בזמן הזה. 4. זיהוי ומעקב אחר מצבו של הילד באמצעות כלי התמ"י, שזה ראשי תיבות של תשתית מידע יישובי; 5. כל מגוון המענים שציינתי מפעילים כלי אבחון שאושרו במשרדנו, כמו גם תוכנית טיפול ומוגנות. יתרה מזו, משרדנו עוסק במרץ בפיתוח כלים נוספים לאיתור ילדים במצבי סכנה, וכן בפיתוח כלי לבירור ראשוני, בשיתוף האקדמיה ושותפים נוספים. עם סיום התהליך, הכלים והידע יוטמעו בקרב העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים ובמסגרות הטיפוליות, בדגש על אלה שבאים במגע נרחב עם הילדים. ומכאן אני רוצה שוב לחזור על אותם דברים שאמרתי היום פה מעל לדוכן: הנושא של העובדים הסוציאליים נושא כאוב, נושא שפוגע במיוחד בנושאים הללו שהזכרת. בימים אלה שאנחנו דואגים לצרכים הפיזיים של האנשים, לרעבים ולמצוקות השונות, אנחנו צריכים לדאוג לנפשם של הילדים, שזה יותר חשוב, כי אם אנחנו נאבד את זה, לא יעזור לנו שום דבר. העובדים הסוציאליים שנמצאים בחזית מטפלים במקרים הקשים ביותר, במקרים שאף אחד לא רוצה לנגוע בהם – עובדה שיש 1,000 תקנים ואף אחד לא רוצה ללכת לשם, כי אי-אפשר בשכר שיש לעמוד מול האתגרים, מול הסכנות, מול הפגיעות, וגם לטפל במאות – כל עובד סוציאלי צריך לטפל במאות משפחות. אני שוב קורא לאוצר להתעשת, אסור לנו לעבור לסדר-היום, זה לפני הכול. כל הנושא הנפשי, עזרה לילדים שנפגעים היום ואין עובדים סוציאליים שיטפלו בהם. קשה להגיע למשפחות, במיוחד בתקופת הקורונה, כשיש משבר קשה גם אצל הילדים – – << קריאה >> אריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> השתכנענו. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – וגם אצל ההורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ובא לציון גואל. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מבין אתכם שאתם ממהרים, אבל – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> לא, אנחנו השתכנענו. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – לא על חשבון העובדים הסוציאליים. תודה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אנחנו נצביע בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני סגן השר. סעיד? << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדת העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הצבעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כמובן שאנחנו עושים הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם אפשר רק לצרף אותנו. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> גם אני רוצה להצטרף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, רק כשנספור אלקטרונית – סעיד בעד, אימאן בעד, חברת הכנסת מאיה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מאי גולן. נעים מאוד. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים –אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז שישה חברי כנסת בעד העברת ההצעה לוועדת העבודה והרווחה, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה לסדר-היום בנושא צורך דחוף בהכשרות למורים, עובדים סוציאליים ורופאים לזיהוי ומניעת התעללות בילדים עוברת לוועדת העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> צוואת מיכאל בן זיקרי – לימוד עזרה ראשונה בכיתות הגבוהות בבתי הספר << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> וכעת אנחנו עוברים להצעה רגילה לסדר-היום בנושא: צוואת מיכאל בן זיקרי – לימוד עזרה ראשונה בכיתות הגבוהות בבתי הספר, שמספרה 807. יציג את ההצעה חבר הכנסת ינון אזולאי, יש לך עשר דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני היושב בראש, כבוד השר, סגני השרים, חבריי חברי הכנסת, השמועה הקשה התפשטה לה בדרום כאש בשדה קוצים. אדם שהציל שלוש נפשות: אישה, שני ילדים, אני חושב שזה שלושה ילדים – ארבע נפשות. חברים, זאת הצעה לסדר-היום לעילוי נשמתו של אדם, מיכאל בן זיקרי, שהציל נפשות, אולי קצת נכבד את זכרו. הוא הציל אותם מטביעה באגם זיקים וטבע בעצמו. בזמן קצר החל גל שמועות לא מבוססות, מי האיש, היכן הוא גר. היה ברור שלכאורה מדובר באזרח תושב הדרום, ואז הלחץ רשם שיאים. מהר מאוד התפשטה הבשורה הקשה: מיכאל בן זיקרי מאשקלון, זיכרונו לברכה. משפחתו הקרובה לא ידעה את נפשה, מעגל חבריו נתקף בהלם. עם זאת, לא מעטים הרהרו בתוכם: אם היינו צריכים לנחש מי האיש שישים נפשו בכפו בניסיון להציל ילדים מטביעה, מייד היינו חושבים על מיכאל. מהר מאוד התברר שהציל מטביעה ארבע נפשות – דודה ושלושה אחיינים בני משפחת אלכרם מהפזורה הבדואית, מהיישוב חורה. רבים מהבדואים, כמו גם היהודים, מגיעים בקביעות לרחוץ באגם זיקים חרף הסכנה – שאולי זה המקום גם להזהיר שלא צריך להגיע למקומות מסוכנים, לחופים לא מוכרזים, למקומות שאין בהם הצלה. אבל מיכאל היה שם. הוא שמע צרחות: הצילו, הצילו, הוא לא חשב פעמיים. הוא נכנס פעם אחר פעם, הציל את האישה, שהתחננה על נפשה, הייתה מותשת לחלוטין; הוא שב ונכנס למים להציל ילדה, אחר כך עוד ילד ועוד ילד, אבל הוא עצמו לא שב. אפסו כוחותיו, והוא החזיר נשמתו לבורא עולם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, זה לא ראוי. אני מבקש לא להפריע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא החזיר נשמתו לבורא עולם תוך כדי שהוא מציל נפשות. הוא גילה לנו מהי אחדות, מהי מסירות נפש. ואצטט לעילוי נשמתו מהמשנה: "הוא היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם. חיבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר: כי בצלם אלוקים עשה את האדם". ועוד במשנה, במסכת סנהדרין, פרק ד', משנה ה', נאמר: "לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא". רבים עלו לנחם, ביניהם חבריי חברי הסיעה המשותפת וכל אחד ואחד בה. הייתם צריכים לראות את ההתרגשות משני הצדדים: צד המשפחה, שהעריך מאוד, אבל מצד שני אנשי הפזורה הבדואית, חברים מהרשימה המשותפת. כל העם הגיע להזדהות עם הכאב, אבל מצד שני עם האחדות, עם המסירות. במותו ציווה לנו חיים. אני הייתי ביחד עם השר לשירותי הדת הרב יעקב אביטן ועם ידידי חבר הכנסת אחמד טיבי, וישבנו, שמענו אותם. הייתה בפיהם בקשה אחת. הם אמרו: תראו, מיכאל כבר לא איתנו. הוא הצליח להציל, אבל יש לנו בקשה אחת – לעשות הכול על מנת שיהיה משהו לעילוי נשמתו. אנחנו מבקשים מכם, ראיתם באיזו מסירות הוא הציל, בקשתנו היא אחת: שבכל בית ספר יהיה קורס של עזרה ראשונה, קורס שברגע אחד אפשר להציל חיים. אני יודע מה הערך של זה, אני מתנדב באיחוד הצלה כבר כמה שנים, קרוב לעשר שנים, אפילו יותר. אני יודע מה זה להציל נפש. ברגע שאתה יודע, אתה יכול בשנייה להציל את הנפש, וחלילה אם אתה לא יודע, אתה יכול לאבד דורות שלמים. אנחנו צריכים לקיים את צוואתו ולעשות הכול על מנת שילדינו וילדיו יוכלו להציל עוד, וככה נוכל להביא את האחדות, נוכל להביא את המסירות. הוא מסר את הנפש בשבילנו, הוא היווה לנו דוגמה מהי מסירות נפש בלי לדעת מאיפה הוא, מאיפה אותו אחד שהציל – האם הוא יהודי, האם הוא ערבי, האם הוא דתי, האם הוא חילוני – זה לא עניין אותו. כשנכנסים לים, כולם נראים אותו דבר. עניין אותו דבר אחד: להיכנס עוד פעם ועוד פעם. אם נחשוב לרגע, הוא כבר הרגיש שהוא באפיסת כוחות; עזוב, אין מה לעשות. ניסית, הצלת שניים-שלושה – הוא לא ויתר, עד האחרון. שילם מחיר בחייו, אבל במותו ציווה לנו חיים. כולנו צריכים לעשות הכול – ולפחות הדבר הזה, ולכן נמצא פה גם סגן שר החינוך, שתכף נשמע, ואני בטוח שגם הוא שותף לזה – על מנת שהדורות הבאים יוכלו להציל עוד נפש, לקיים אותנו. אני יודע מה זה. אחמד, אני הזכרתי את הביקור שלנו בניחום אבלים, שכל מה שהמשפחה ביקשה זה לעשות משהו קטן לעילוי נשמתו – קורס של עזרה ראשונה בבתי הספר. זה ללא עלות כמעט, אני לא חושב שזה משהו גדול. זה משהו קטן עם תוצאה גדולה. יהי רצון שיהיה מליץ יושר עלינו, ותהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת ינון אזולאי, ציטטת את המקורות, ואני גם מצטט את הקוראן: (אומר בערבית: וכל המקיימה כאילו קיים עולם מלא.) יהי זכרו ברוך. יעלה ויבוא סגן שר החינוך חבר הכנסת מאיר פרוש. סגן שר החינוך מאיר פרוש, בבקשה. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, תנחומיי למשפחת בן זיקרי על האסון שקרה להם, אסון שזעזע רבים רבים מאזרחי ישראל. מותו הטרגי וגבורתו של מיכאל בן זיקרי, זיכרונו לברכה, בהחלט מאירים את חשיבות לימודי העזרה הראשונה ואף מעצימים את חשיבות הדו-קיום, העזרה ההדדית והסולידריות החברתית. כבר כיום מחייב חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי הספר, התשס"א–2001, את משרד החינוך להקנות לתלמידים ידע עיוני ומעשי בעזרה ראשונה, זאת על פי תוכנית שמכין שר החינוך בהתייעצות עם שר הבריאות. כמו כן, בחוזר מנכ"ל אורחות חיים במוסדות חינוך תש"ע/1 מצוינת חובת לימוד קורס עזרה ראשונה לתלמידי כיתות י'. לימודי העזרה הראשונה בכיתות י' מתקיימים כלימודי חובה בכל המגזרים בהיקף של עשר שעות לימוד. הלימודים מתקיימים במהלך היום בחלוקה לשלושה מפגשים, וכוללים לימודים עיוניים ותרגול מעשי. תוכני הלימוד כוללים עזרה ראשונה, החייאה, מצבי חוסר הכרה, שטפי דם, פגיעות אקלים, אלרגיה ועוד. הלימודים מתבצעים על ידי זכיינים שנבחרו במכרז. בשנת תש"ף הועברו תוכני הלימוד על ידי מגן דוד אדום בכיתות י', ואנו נערכים להפעלת השירות גם בשנת הלימודים תשפ"א. מהנתונים עולה כי במהלך השנים האחרונות כ-80% מתלמידי כיתות י' קיבלו הדרכות בתחום. בשנת הלימודים תשפ"א נמליץ למחנכי כיתות י' להקדיש שיעור חינוך טרם פתיחת הקורס, והוא יעסוק בחשיבות לימודי העזרה הראשונה תוך הצגת מעשי גבורה והצלה שגם ימחישו את הדבר החשוב הזה. המשרד ינגיש מערך שיעורים למורים אשר יהיו מעוניינים בכך. לידיעת חברי הכנסת אני אמסור נתונים על מספר הכיתות והתלמידים שקיבלו הדרכות בשנים תשע"ז, תשע"ח, תשע"ט. בשנת תשע"ז הנושא נלמד ב-3,879 כיתות; בשנת תשע"ח הנושא נלמד ב-4,079 כיתות – גידול של 200 כיתות, בשנת תשע"ט היה גידול נוסף של עוד 300 כיתות, דהיינו, למדו את זה ב-4,373 כיתות. מספר התלמידים בשנת תשע"ז עמד על 100,854; בשנת תשע"ח מספר התלמידים שלמדו זאת היה 104,330, ובשנת תשע"ט זה היה למעלה מ-115,000 תלמידים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה חובה? זה חובה? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> זה חובה, כן. כמו שאמרתי, כן. זה חובה בכיתות י'. הדברים האלה מצביעים על כך שבמשרד החינוך הנושא הזה הוא חלק – לא הייתי אומר מרכזי או עיקרי – אבל חלק, עם שעת לימודים חשובה שניתנת לנושא הזה, וכמובן שתמיד אפשר להגביר עוד ועוד. אין ספק שהמעשה הזה גרם לכך שהמודעות היא יותר גדולה, ואנחנו בטוחים שכתוצאה מהמודעות הזו הדבר הזה יקבל מקום נכבד יותר במערכת הלימודים. עד כאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מסכימים כמובן להעביר את זה – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני אסביר ליושב-ראש. קודם כול, אני מברך אותך על תפקידך כסגן יושב-ראש הכנסת, אבל הכלל הוא כזה – גם מזכיר סיעת ש"ס צריך לדעת את זה: חבר כנסת שבא לפה ומבקש להעלות הצעה לסדר-היום, הכוונה שהוא רוצה שהנושא יהיה נדון במליאה. אבל אנחנו מתחשבים באלה שמעלים את ההצעה לסדר-היום, ואנחנו נסכים להעביר את זה לוועדה, מה גם שחבר הכנסת ינון אזולאי עשה מאמץ ובא במקום חבר הכנסת בוסו והציג את הנושא החשוב, אז אני בעד שזה יעבור לדיון בוועדה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני סגן השר מאיר פרוש. דעה נוספת, חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת ינון אזולאי, היטבת להציג את הנושא הכואב, את הטרגדיה ואת המעשה של אצילות הנפש וההקרבה. היינו יחד שם, היה לי הכבוד להיות יחד איתך ועם השר אביטן, שר הדתות. שמענו יחד את ההתרגשות של המשפחה ואת הבקשה שלהם ללימוד עזרה ראשונה בכיתות בבתי ספר. אין ספק שזאת בקשה הגיונית. אני שב ומביע את תנחומינו, בשם הרשימה המשותפת והציבור הערבי. מעשה ההקרבה שלו הוא תמונת ניגוד מוחלטת ל"רוי בויזם" של ההוא שהשפיל ילדים בדואים. מקצה לקצה, שחור ולבן. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי ינון, אתה לא יודע עד כמה השם של מיכאל בן זיקרי נשמע ודובר עליו בחברה הבדואית בנגב, שמונה היום מעל לרבע מיליון אזרחים. אני ומשלחת של ראשי רשויות הגענו לבית המשפחה גם כן כדי להביע את הערכתנו וניחמנו את המשפחה. מעשה הגבורה של מיכאל ייזכר לעד. אני תומך וחותם על כל מילה שאמרת מעל הדוכן, ובהחלט מצטרף לבקשה שלך. שיהיה זכרו ברוך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. ההצעה שלך להעביר לוועדת החינוך? אנחנו נצביע, חברים. נוסיף את מי שלא יכולים להצביע אלקטרונית. הצבעה מס' 21 << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פה זה נגמר לפני שהצבעתי. יש טעות בהצבעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת סעיד אלחרומי – בעד; חברת הכנסת אימאן ח'טיב; חבר הכנסת עופר כסיף; חבר הכנסת – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש טעות בהצבעה שם – אפס, אפס, אפס. אפשר עוד פעם, או הצבעה ידנית, מה שמשה ארבל רוצה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נצביע שוב. הצבעה בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים –אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואו נספור: חבר הכנסת סעיד אלחרומי – בעד; חבר הכנסת אחמד טיבי – בעד; חבר הכנסת עופר כסיף – בעד; חברת הכנסת אימאן ח'טיב – בעד; חבר הכנסת ווליד טאהא – בעד; חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד; משה ארבל – בעד; כבוד השר דוד אמסלם – בעד; חברת הכנסת מאי גולן – בעד. אני כמובן בעד. 11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה לסדר-היום: צוואת מיכאל בן זיקרי – לימוד עזרה ראשונה בכיתות הגבוהות בבתי הספר, מתקבלת ועוברת לוועדת החינוך. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לפרק הבא בסדר-היום. שאילתה: אפליית תושבי עיירות הפריפריה. חברת הכנסת מאי גולן שואלת את שר הפנים, בבקשה. מוזמן להשיב על השאילתה סגן השר בן צור. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סליחה אדוני היושב-ראש. השאילתות לסגן שר הרווחה, זה בסוף? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסוף, כן. חברת הכנסת מאי גולן. << שאילתה >> 66. אפליית תושבי עיירות הפריפריה << שאילתה >> << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – יש אחרי זה עוד שאלה שחברי הכנסת יכולים לשאול, נכון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כמובן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני וסעיד, כן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר לשאול שאלה נוספת? << קריאה >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << קריאה >> תגידו עכשיו כמה אתם רוצים, שאני אדע להסתדר עם זה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> שניים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאילתה רגילה רק השואל עצמו יכול, לא סעיד ולא יבגני. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חצי שאלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אי-אפשר. חברת הכנסת מאי גולן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> בעקבות מאבק מתמשך של תושבים מערים שונות, שבאמת מתרכז להמון המון רעש בזמן האחרון – רעש כואב, יש לציין – אני פונה אליך, סגן השר, בעקבות פנייה שגם פניתי לשר הפנים לבירור מעמיק – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל. אנא, אדוני, אתה מפריע. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אחזור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> את יכולה לחזור. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> חברים, דנית, זה מאוד מאוד מפריע. אני אחזור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל בבקשה תיצמדי לשאלה עצמה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. זאת אותה שאלה, אל תדאג. אני רק נותנת תיאור של 20 שניות. << קריאה >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << קריאה >> לא, את צריכה לקרוא מה שכתוב. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אני איצמד. אין בעיה. בעקבות מאבק מתמשך של תושבים אני פונה אליך אחרי הפנייה שלי לשר הפנים – אליך, סגן השר – לבירור אודות השתלטות הקיבוצים השונים על משאבי טבע וקיפוח תושבי הפריפריה, ובהם נחל האסי בבית שאן אל מול ההשתלטות של קיבוץ ניר דוד, ומאבק ארוך שנים שמתנהל בג'יסר א-זרקא עם קיבוץ מעגן מיכאל. רצוני לשאול: מהי מדיניות משרדך בנושא? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מאי גולן. בבקשה, אדוני סגן השר. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות. אני חושב שפעם ראשונה שאני מדבר כשכבודו יושב. אתה מנסור ואני בן צור. יישר כוח ובהצלחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, גברתי חברת הכנסת מאי גולן, שאלת באמת מה מדיניות משרד הפנים בעניין אפליית תושבי עיירות הפיתוח בעניין גישה לנחלים, ואני משיב בשם שר הפנים את התשובה הבאה: בשנת 2016 הורה שר הפנים על הקמתן של שש ועדות גיאוגרפיות קבועות, שתפקידיהן לבחון באופן מרחבי את שינויי גבולות השיפוט בין הרשויות המקומיות, שינויים במעמד המוניציפלי של הרשות ואת חלוקת ההכנסות בין הרשויות המקומיות. אלו תפקידיהן של הוועדות הגיאוגרפיות. כחלק מהעבודה השוטפת של הוועדות הגיאוגרפיות לשינוי גבולות, שיפוט וחלוקת הכנסות, מובאים לדיון גם נושאים של שיוך או שינוי תחומי שיפוט של שטחים פתוחים או שטחים שכוללים משאבי טבע כגון אלו שהעלית בפנייתך. בעת שיוך שטח פתוח לתחום רשות מקומית שוקלת הוועדה מגוון שיקולים, ובהם, בין היתר, את הזיקה של המתחם לרשות ואת הרצון והיכולת שלה לתחזק את השטח ולספק לו שירותים. רשות מקומית או גוף ציבורי ממשלתי אשר סבור כי יש צורך והצדקה לשינוי בתחום שיפוטו, יכול לפנות בבקשה מסודרת למשרד הפנים. בפנייתך התייחסת בפרט לוויכוחים על קרקעות בין רשויות מקומיות בפריפריה לבין קיבוצים. אינני רוצה להיכנס בשלב הזה לגופן של הטענות אלא רק אומר שוויכוח הקרקעות בין ג'יסר א-זרקא למועצה האזורית חוף הכרמל, שאליה משתייך קיבוץ מעגן מיכאל, נמצא בימים אלו בבחינה מקצועית של הוועדה הגיאוגרפית. כך גם גבולות שטחי השיפוט של עיריית בית שאן ומועצה אזורית עמק המעיינות, שאליה משויך קיבוץ ניר דוד, המוזכר בפנייתך, נמצאים גם הם בבחינה של הוועדה הגיאוגרפית. אני מציע שנמתין ונראה מה תהיינה ההחלטות של הוועדה הגיאוגרפית. אני מאמין שההחלטות האלה – אנחנו לא מתערבים בהחלטות של הוועדות הגיאוגרפיות ואין לנו יכולת להשפיע עליהן, אבל אלה ועדות מאוד הגיוניות, ששוקלות שיקולים מאוד רחבים, וההחלטות שהן מקבלות הן החלטות מושכלות מאוד ובסופו של דבר החלטות נכונות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> את יכולה להפנות שאלה לסגן השר. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אם כך, אני אשאל, וזה בסדר גם אם סגן השר לא יענה: מדוע לא פועלים במשרד הפנים, שדוגל בנושא הזה כבר שנים, לצדק חלוקתי חדש ואמיתי בבעיות האלה, לטובת תושבי הפריפריה והאוכלוסיות המוחלשות שאנחנו מייצגים? אני אסכם בזה שאני אבקש להעביר את הדיון לשר הפנים או לוועדת הפנים כדי לבחון את המדיניות מחדש, כי לעניות דעתי מדובר בסוגיה לאומית רחבה, ולא רק במקרה נקודתי של בית שאן וג'יסר א-זרקא. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מאי גולן, אני רוצה לומר לך שהקמתן של הוועדות הגיאוגרפיות הייתה יוזמה חדשנית ומבורכת של שר הפנים הרב אריה דרעי, שמצא לנכון, בדיוק בגלל הצדק החלוקתי שאת מדברת עליו, ליצור ועדות כאלה. באמצעותן הוא עשה חלוקת הכנסות בעשרות רשויות, מרשויות חזקות העברה של מאות מיליוני שקלים לרשויות מוחלשות. הוא ממשיך בפעילות ובעבודה הזאת בדיוק כדי לעזור לאותן רשויות. ראי מקרה נמל התעופה בן-גוריון – שעשו חלוקה לכלל הרשויות שנמצאות בסביבה. ראי מקרה בתי הזיקוק שהולך עכשיו להיות, ועוד כהנה וכהנה. גם ברשויות – במועצה אזורית תמר החלוקה נעשית באמת לפי פרמטרים שוויוניים. כשמסתכלים, מסתכלים על החלשים, על הרשויות המוחלשות הללו, ועושים באמת צדק חלוקתי. להגיד לך שהעבודה נגמרה – לא, אבל ממשיכים אותה ביתר שאת וביתר עוז. זה כולל לעיתים גם סיפוח של שטחים נוספים, או חלוקה באזורי תעשייה או באזורי תעסוקה, חלוקה של השטחים הללו לרשויות אחרות כדי שיוכלו גם הן ליהנות מהארנונה הגבוהה שמשולמת. את רוצה לוועדת הפנים, אין בעיה. אנחנו מוכנים שיהיה המשך דיון בוועדה, בוועדת הפנים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> לוועדה? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לוועדת הפנים. שיהיה דיון בוועדת הפנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זאת שאילתה. זאת לא הצעה לסדר-היום, ולכן, אנחנו לא יכולים להעביר. היא תוכל להגיש את זה לבד. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מאי גולן, כשתרצי, אני אשמח להזמין אותך ללשכתי ולקיים דיון עם מי שתרצי, בשמחה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני סגן השר. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2) << הצח >> [מס' מ/1340; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 54; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2) בקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך על בחירתך לסגן יושב-ראש הכנסת. זו הפעם הראשונה שאתה מנהל את הישיבה כשאני עולה לדבר. שיהיה לך בהצלחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2). הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית שמטרתה להגדיל את התקציב שנית – כפי שנקבע בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), שמיועד להתמודד עם משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית שנגרמה לבעלי עסקים, עובדים ועצמאים. ביום 7 באפריל 2020 אישרה הכנסת בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, את חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020), שקבע בין היתר סכום של 80 מיליארד ש"ח שייעודו אך ורק התמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה. תיקון זה נדרש כיוון ששנת 2020 היא שנת תקציב שלא אושר בה תקציב, ולכן חל סעיף 3ב, שקובע שהממשלה רשאית להוציא 1/12 מתקציב שנה קודמת. ביום 1 ביוני 2020 אישרה הכנסת תיקון נוסף לחוק-היסוד, שבמסגרתו התווסף סכום של כ-14 מיליארד ש"ח. כעת מוצע להגדיל את ההוצאה הממשלתית פעם נוספת בהוראת שעה בהיקף של כ-25.1 מיליארד שקלים חדשים, וזאת לנוכח העלייה בהיקפי התחלואה והתארכות המשבר. בסך הכול הקציבה הממשלה עד כה כ-119 מיליארד שקלים חדשים להתמודדות עם משבר הקורונה, כאמור. כמו כן, ועדת הכספים הוסיפה כי בשינוי בסכומים של מרכיבי התוכנית הנקובים יידרש אישור ועדת הכספים בשיעור העולה על 10%, זאת במקום 15%, כפי שקבוע כיום בחוק, והממשלה כבר ביקשה את אישור הוועדה לשינוי כאמור. עוד קבעה הוועדה שסכום של 700 מיליון ש"ח יוקצה לשם מענק סיוע להבטחת ביטחון תזונתי לאוכלוסיות המוחלשות, והדבר מצוין במפורש, ולא כפי שביקשה הממשלה להותיר את הסכום בתוך סכום כולל יותר של מענה לצורכי משרדי הממשלה. אני מבקש לומר, רבותיי חברי הכנסת, אני סבור שאנחנו חייבים לאשר את זה היום, מכיוון שיש באמת מצוקה – כל אחד מאיתנו מכיר אותה. מצוקה של משפחות; מצוקה של עוסקים; של עצמאים, שיש פעמים שהם לא יכולים להביא פרנסה הביתה. ומישהו עוד יכול לומר באוצר, בממשלה, שהם הקצו לזה כסף אבל הכנסת לא אישרה, או יותר נכון, במקרה הנוכחי – ועדת הכספים לא אישרה. לכן, אף שאישרו את זה בקריאה ראשונה, אתמול אני ביקשתי לסיים את החקיקה, וחברי הוועדה נעתרו לבקשתי לסיים את החקיקה בקריאה שנייה ושלישית היום. זה חוק-יסוד: משק המדינה, שעל זה יכולים להגיד – זו המסגרת של הכסף, בלי זה אי-אפשר להעביר את הכספים למשפחות. ולכן, עשינו מאמץ על מנת להביא את החוק הזה, להביא אותו היום לאישור. נצטרך 61 חברי כנסת, בגלל שמדובר על חוק-יסוד. יש חוק נוסף שאתמול אושר במליאת הכנסת, וגם הוא מונח על שולחן הוועדה. זה חוק הסיוע הכללי, ושם יש יותר נושאים שצריך לאשר אותם. אני מתכוון להביא את זה כמובן, בעזרת השם, ביום שני, ואני אומר מראש: אני אציע לוועדה – יש דברים להוציא מהחוק, לפצל. לא בכל דבר צריך לעבוד במהירות, מבלי שאנחנו נותנים את הדעת על החוק, כפי שצריך שיהיה. יש חוקים שאני אפצל, אני אבקש לפצל, להעביר לוועדה מתאימה. אני לא לוקח את כל החוקים לוועדת הכספים. נצטרך לעשות את זה באופן מקצועי, באופן כזה שמה ששייך לוועדה אחרת יהיה בוועדה אחרת, ומה שלא בוער ולא צריך לעשות אותו במהירות, בחקיקת בזק או בחקיקת חירום – אנחנו נפצל ונדון בזה בכובד ראש. החוק הזה שעליו אנחנו דנים עכשיו הוא חוק שאם הוא לא יהיה, אז יכול להיות שהיום הוא לא בוער, יכול להיות שזה היה יכול להיות ביום אחר, אבל ודאי שיכול להיות תירוץ שאנחנו צריכים למנוע אותו ציבורית, שלא יגידו שהכנסת עיכבה כסף לאנשים, או למשפחות ששם זקוקים לכסף הזה לצורך פרנסה, לצורך אוכל לילדים. ואני מציע שאנחנו לא נעכב את זה, ושיהיו 61 חברי כנסת לפחות שיתמכו בחוק הזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני חבר הכנסת משה גפני. חברים, להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. אנחנו נתחיל בהסתייגויות, בעצם, של ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן, אני מבין. אני רק מקריא מי הגיש הסתייגויות. אחר כך נזכיר את השאר. אנחנו מתחילים עם חבר הכנסת יבגני סובה. יש לך חמש דקות. בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבר יומיים, מאז הנאום הקודם שלי, אני מקבל פניות רבות של מאות אנשים, שאומרים לי: אי-אפשר לחיות במדינה הזאת כשאתה עובד 250 שעות בחודש עבור 7,000 שקלים. ואתם יודעים מה? אנשים לא רק שפנו אליי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר, אתה מפריע לחבר שלך. בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מזה יומיים אני מקבל מאות פניות של אנשים, שאומרים לי: אי-אפשר לחיות במדינה הזאת כשאתה עובד 250 שעות בחודש ומקבל 7,000 שקלים. אותם אנשים גם אומרים: איך זה ייתכן שמפלגת השלטון אומרת שעשר השנים האחרונות היו הטובות ביותר בכלכלת ישראל? שעשר השנים האלה של צמיחה ושגשוג הביאו את מדינת ישראל קדימה? ואז, אדוני היושב-ראש, החלטתי לבדוק לעומק: האם באמת עשר השנים האלה היו הטובות ביותר בכלכלת ישראל, בהיסטוריה של כלכלת ישראל? אני הייתי יכול לעשות בדיקה לתוך הממדים, מתוך הנתונים של הכלכלה. אני לא בטוח בכלל אם יש אדם שמסוגל להבין את כל הנתונים האלה. מדברים על כל מיני צמיחה וכל מיני נתונים של מדד כזה ומדד כזה. אבל לאנשים, לאזרחים שמשתכרים שכר המינימום, יש מדד בתוך הבטן – מה שהם אוכלים. המדד שלהם לא רק בתוך הראש אלא בתוך הבטן. ואז, אדוני היושב-ראש, החלטתי להציג לכם כמה נתונים. אני בטוח שכמה מהאנשים אפילו שכחו את הנתונים האלה. אז הינה עובדה: בשנת 2010, כשראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כבר היה שנה בשלטון, שכר המינימום היה 3,890 שקלים. תחשבו, לפני עשר שנים משהו כמו 35%– 40% מהמדינה השתכרו שכר מינימום, 3,890 שקלים. היום, כעבור עשר שנים, שכר המינימום 5,300 שקלים, שזו עלייה של כ-34%. כשמדברים על המספרים האלה, זה נראה וואו – שכר המינימום עלה ב-34%. אבל מה עלה בעשר השנים האלה? מחירי הדיור עלו כמעט ב-90%. אנחנו מדברים על מחיר השכירות שעלה בלמעלה מ-60%. והכי חשוב, רבותיי, יש לנו מדד אובייקטיבי: סל הקניות. בוא נראה מה היה סל הקניות לפני עשר שנים. לפני עשר שנים סל הקניות היה ברמה של 395 שקלים, והסל הזה נמדד מתוך 68 מוצרים – כך על פי הכלכלנים, על פי האנשים שמודדים את זה. והיום, כעבור עשר השנים המוצלחות ביותר, אנחנו מגיעים לסל קניות של כמעט 900 שקלים – עלייה של 60%. תגידו לי, כשבן אדם נכנס לסופר הוא נאלץ לבחור אם הוא קונה קילו של דובדבנים פעם בחודש לילדים שלו ב-45 שקלים. תבדקו, תבדקו כמה עולה קילו של דובדבנים בסופר. תבדקו. כמה עלה קילו של בשר? אני אגיד לכם כמה עולה קילו של בשר. בשנת 2010, על פי המדד הזה בסל הקניות, קילו של כרעיים היה ברמה של 17 שקלים. מישהו מכם שהיה בסופר יכול למצוא כרעיים ב-17 שקל היום? אין כזה מחיר היום. זה מגיע לרמה של 26, 28 שקלים. אני לא מדבר על עוף שלם, שעולה 20 שקל קילו, ולפני עשר שנים זה עלה ברמה של 8 שקלים קילו – עלייה של כמעט 60%. אז אל תספרו על מדדים של צמיחה. כשבן אדם משתכר שכר מינימום – אולי קצת יותר משכר מינימום, כי הוא עושה שעות נוספות או עושה תורנויות בלילה ומגיע ל-6,000, 7,000 שקל – איך הוא יכול לחיות עם הכסף הזה היום? הוא לא יכול לחיות עם הכסף הזה. וכשהוא רואה את מחירי הדירות – אם למישהו היה מזל, אז הוא קנה דירה לפני עשר שנים – ומה קורה למי שלא היה לו מזל והוא לא קנה דירה לפני עשר שנים? הוא צריך להוציא 4,000–5,000 שקל לשכירות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברים, הוא אפילו לא חבר כנסת – מנהל הסיעה של ישראל ביתנו. אדוני, אתה מרעיש גם מצד ימין וגם מצד שמאל. בבקשה. זה לא ראוי. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשאני שומע את הסיסמאות של הליכוד על כך שעשר השנים האחרונות, כשנתניהו היה ראש ממשלה, היו הטובות ביותר, אני שואל שאלה פשוטה: האם באמת עבור כל אחד אלה היו עשר השנים הטובות מבחינת הכלכלה? תסתכלו שכל אזרח במדינה – ולא כאלה שיש להם דירות להשכרה ולא כאלה שבמגזר הציבורי מקבלים עשרות אלפי שקלים. שהאזרח הפשוט ישאל את עצמו: האם היום הוא יכול להרשות לעצמו לקנות את הדברים בכסף שהוא מרוויח כפי שיכול היה לעשות לפני עשר שנים? מבחינתי, אדוני היושב-ראש, זה המדד האמיתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יבגני סובה. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלי אבידר. אני מקווה שהחברים שלך בסיעה לא יפריעו לך. חמש דקות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני יומיים בדיוק, ביום שני בערב, דיברתי מכאן על מחדל סגירת פעילותן של תנועות הנוער ועל הקיצוץ בתקציבן. קראתי לתנועות הנוער להצטרף למחאה, ואני רוצה לברך את ההנהגות והשכבות הבוגרות של תנועת הצופים על כך שאתמול אחר הצוהריים יותר מ-55 הנהגות יצאו להפגין במרכזי היישובים ובצמתים. הצופים הוכיחו שהם יודעים להתגייס בתוך פרק הזמן הקצר ביותר, וכל הכבוד להם על ההתגייסות. אבל הם יכולים הרבה יותר. אני קורא להם להצטרף למחאה הכללית במוצ"ש בגשרים, בצמתים ובכיכרות. ואני בטוח שעם ישראל יבחין בשינוי. יש לצופים יכולת לבנות מיצגים ומתקנים באזורי המחאה, שיוכיחו שהם הצטרפו למחאה. אדוני היושב-ראש, חשוב לי לציין גם את תנועת הנוער הצופים הדרוזים, בני מערוף. זוהי תנועה מפוארת שגם היא יצאה למחאה אתמול אחר הצוהריים, ואני רוצה לברך אותם על כך. כמו כן, אני רוצה לקרוא לתנועת הנוער הדרוזית להצטרף למחאה. אתם עושים עבודה מדהימה ומבורכת, בעיקר בקרב האוכלוסיות המוחלשות, ואין זמן. כל יום שעובר תחת איסור הפעילות פוגע בחיבור של החניכים שלכם לתנועת הנוער. אין לכם מה להמתין לממשלה, כי הממשלה הזאת לא חושבת עליכם. הצטרפו למחאה הכללית כדי להציל את המפעל האדיר שיצרתם בעדה הדרוזית. אדוני היושב-ראש, מי לא זוכר את השיר: "חולצה כחולה, והיא עולה / והיא עולה על כל העדיים"? אני רוצה לשאול, איפה החולצות הכחולות? אני לא מוכן לקבל את זה שנעלמתם. אני יודע מה אתם שווים, ואתם הרבה יותר מפעילות אחר הצוהריים לנוער. תמיד הייתם בליבת העשייה לערכים במדינת ישראל, וחשוב לראות אתכם במחאה הזאת. לפני כמה ימים ראיתי כמה חניכים בוגרים של השומר הצעיר שבאו להפגין אל מול הכנסת, ומאז – שקט מוחלט. וזה לא הגיוני. בוגרי השומר הצעיר חייבים להצטרף למחאה הכללית, ולהילחם עם כולנו על עתידה של החברה הישראלית. ואיפה הנוער העובד והלומד? מה קורה כאן? בני המושבים התפצלו וזהו? נעלמתם? עמיר פרץ ואיציק שמולי זינקו לממשלה, ועכשיו מה, תתחילו לשיר: ביבי מלך ישראל? יש לכם פעילות מבורכת באזורים שהממשלה הכושלת הזאת שכחה, וגם לא רוצה לזכור. ואתם יודעים שאם תימשך הסגירה, החניכים באזורי הפריפריה והמצוקה פשוט ייזרקו לרחוב. העשייה המבורכת שלכם להרחיק אותם מהידרדרות תרד לטמיון. למי אתם מחכים? הצטרפו למחאה הכללית, וטובה שעה אחת קודם. ואיפה המחנות העולים? אני מכיר אתכם ואת היכולות הפנומנליות שלכם לחנך בני נוער לעשייה וערכים. איפה אתם? אתם שבט בנימין של החולצות הכחולות. אבל תתנהגו כמו שבט בנימין, שאף פעם לא היסס להילחם עם שבט יהודה על מקומו בחברה. הגיע הזמן שתובילו ולא תחכו שהחולצות הכחולות האחרות יובילו. הצטרפו למחאה. ולכולם אני רוצה לומר: זה לא הזמן לחכות. זה לא הזמן להסס, כי עד שתחליטו לצאת למחאה כבר לא יישאר בשביל מה למחות. זה הזמן שלכם. עכשיו. לא מחר ולא עוד שבוע. שימו חולצת תנועה ותוכיחו שלא ויתרתם על החלום לקיים במדינת ישראל חברה ערכית וצודקת במוצ"ש הקרוב ב-400 גשרים וצמתים ברחבי הארץ. זוהי שעת מבחן וקריאה לדגל. במוצ"ש הקרוב בגשרים, בצמתים, בכיכרות. הביאו את השלטים שלכם, הביאו את המסרים שלכם, והניפו את דגלי ישראל, המון דגלי ישראל, כי דגל ישראל אינו שייך רק לנתניהו; הוא שייך לכולנו. ואל תשכחו לרגע שנתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים עד שהוא יתפטר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלי אבידר. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. חברי הכנסת שנמצאים בתא של הליכוד, וגם עליזה, אני מבקש מכם, אתם מפריעים וצוחקים. בבקשה, חמש דקות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> "אם אין בין שותפים אחדות במפעלם / הם לא יצליחו לעולם / וישבעו כולם מרור-מרורותיים / ברבור, סרטן וזאב מים / אמרו למשוך עגלת מטען / טורחים, מושכים הם כל הזמן / כבר הרתמה כמעט פוקעת / ומשאם לא זז אף צעד / אין המשא כל כך מכביד / אך הברבור מושך שמיימה / זאב המים אץ המימה / והסרטן – אחורנית / לא לי לדון במי אשמה זאת / אך המטען משם לא זז עוד". ציטטתי את אחד המשלים המפורסמים של איוואן קרילוב, שתורגם לעברית. חברים, זה מזכיר לכם משהו? לממשלה יש ראש, בעצם שניים. יש שר אוצר ושר המים, יש שר החרטא ללא תיק, יש שר שמקשר, שועל ותיק. ישבו כולם ביחד לעשות תוכנית שתסייע לכולם ותחזק את העתיד. לכל אחד דעות שונות, למי לתת, ממי לגבות. ישבו כולם בישיבות אין-סופיות והעלו מגוון של הצעות. בסוף הולידו שבע תוכניות, שאף אחת מהן לא מביאה לעם בשורות. המלך התעצבן, דפק על השולחן, וכדרכו החליט למצוא קורבן; אחד שיואשם בכישלון, וגם שלא יבוא איתו חשבון. העם אשם, הוא לא נשמע להוראות ולא עוטה את המסכות. מהאולימפוס לא שם לב שהציבור באמת רעב, שלציבור באמת נמאס שמלך מתעסק בהטבות המס. פתאום נולדה תוכנית נוספת שלא שונה מהקודמות, היא מסורבלת, מסועפת ולא נותנת פתרונות. חברים, לא הסטודנטים, לא החיילים המשוחררים, לא הזוגות הצעירים, לא בעלי העסקים ולא העצמאים ימצאו פתרונות אמיתיים בתוכנית הזאת. במקרה הטוב – פלסטר חסר תועלת. התוכנית מלאה חורים וחוסרים. בתוכניות הקודמות הממשלה ביצעה בקושי 50%, וגם הפעם זה לא יהיה שונה, מסיבה אחת פשוטה – רואים שהתוכנית הזאת נכתבה בלחץ, ללא עבודת מטה מסודרת וללא בדיקה ושיפור של כושר הביצוע. היא נולדה אך ורק בגלל שראש הממשלה נכנס ללחץ כי הוא ראה שהוא יורד בסקרים. חברים, ראש הממשלה הזה חלש ועייף. הוא לא מסוגל לבצע, הוא לא מסוגל לספק את הסחורה, הוא חייב לשים את המפתחות ויפה שעה אחת קודם. ושוב, אסיים במשל של קרילוב: "אין המשא כל כך מכביד / אך הברבור מושך שמיימה / זאב המים אץ המימה / והסרטן – אחורנית / לא לי לדון במי אשמה זאת / אך המטען משם לא זז עוד". << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלכס קושניר. יעלה ויבוא חבר הכנסת עודד פורר. יש לך 15 דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני חייב לומר שכשאתה מזמין אותנו לפה זה כמו לעלייה לתורה, "יעלה ויבוא". אני מניח שלא היית גבאי בבית הכנסת בתקופה האחרונה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למדתי מקודמיי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברות וחברים, תראו, אני חייב לומר – חבל שחבר הכנסת גפני יצא, כי הייתי שמח לשאול אותו. הוא דיבר והציג את החוק בלהט, שחשוב שנעביר אותו בדחיפות, דחוף, מהר. משום מה, כל החקיקה שהממשלה מקדמת – בדרך מהממשלה עד לכנסת היא זזה לאט-לאט, בקושי זזה, בקושי מתקדמת; עד שמגיעה לפה איזושהי תוכנית, את הנשמה הם מוציאים. את קרן ההלוואות לעסקים בסיכון הבטיחה לנו הממשלה בתחילת מאי – היא הגיעה לכנסת רק בסוף יוני. עד שהשיקו אותה, כבר אין עסקים בסיכון. אתם יודעים למה? הם פשוט פשטו את הרגל. העסקים שהיו בסיכון באפריל ומאי לא קיימים כבר ביוני ויולי. לא כי הם עסקים שלא ידעו להרוויח כסף לפני הקורונה, אלא כי מה לעשות, כשאתה עוצר את הרכב הזה שנוסע ב-120, 130 קמ"ש, ומרים את ההנדברקס במכה, ומוריד אותו לאפס, אז אם אין סיוע, המכונית הזאת מתרסקת. ולכן לבוא לכנסת ולהגיד: תעבירו את זה דחוף – זה פשוט מגוחך. עם כל הכבוד לדחיפות, הממשלה עוד לא ביצעה את מה שהבטיחה שתבצע מתוך ה-100 מיליארד שקל שכבר העברנו פה פעם אחת בדחיפות. לא ביצעה. הכסף לא מגיע. אני לא יודע אם אתם זוכרים אבל אישרנו פה לפני כמה שבועות 6 מיליארד שקל סיוע למעסיקים. זוכרים? לעודד יציאת עובדים לעבודה. תבדקו כמה כסף אנשים קיבלו בסוף. תבדקו מי בכלל מסוגל להגיש את הבקשה לקבל את הכסף ממשרד האוצר בחוק שהיה דחוף, דחוף, דחוף. כלום, יוק, אפס. לא יקבלו בסוף. לא יוכלו לממש את המענק הזה, שגם לא יחזיר עובדים לעבודה, ואמרנו את זה פה. אמרנו: חבר'ה, זה לא יחזיר את העובדים לעבודה. וזה לא יחזיר את העובדים לעבודה כי אבי אבות הטומאה של התוכנית הזו זה תוכנית החל"ת, או יותר נכון לומר, תוכנית הבבל"ת. הוצאת העובדים לחל"ת בלי שום מתווה ששומר את העובד קשור בעסק, בלי שום מתווה שמאפשר לעסק להעסיק את העובד בכל פלח עבודה מסוים שהוא יצליח – יכול להיות שהוא יכול להעסיק אותו ב-10%, יכול להיות שהוא יכול להעסיק אותו ב-20%. האם עדיף לממשלה שהעובד ישב בבית, יקבל את שכרו מהביטוח הלאומי, רק חס וחלילה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עודד, אל תדבר עד שלא יפסיקו. אדוני היושב-ראש, מה זה חוסר הנימוס הזה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבריי, חברי הכנסת מהליכוד וצוות הסיעה, בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, אני שמח שחזרת, כי אני דיברתי – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אני פה כל הזמן – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני יודע שיצאת רגע החוצה. אני לא מחפש עכשיו להתריס. אני אומר, ואתה תסכים איתי בוודאי – אתה דיברת על זה שצריך לאשר את החוק הזה בדחיפות. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> שמה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שצריך לאשר את החוק בדחיפות. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> כן, נכון. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כדי שהכסף יגיע. למה תמיד החוקים בדרך מהממשלה לכנסת הם לא דחופים, לוקח להם הרבה הרבה זמן, ואיך שהם מגיעים לפה הם נהיים דחופים? << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> לא זה מה שאמרתי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אני אומר – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אני לא אמרתי את זה. אני יודע שהרבה פעמים מבקשים מאיתנו לעשות חוק במהירות הבזק, ובסוף אחרי חודש וחצי אתה שומע שהכסף לא הגיע. מה קרה? הבעיה, מה שאמרתי, שמחר יגידו למשפחות שנמצאות במצוקה: הייתם צריכים לקבל כסף, הינה, הכנו את זה, והכנסת לא אישרה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה הרי יודע שהכנסת תאשר, אבל הכסף לא מגיע. ואתה יודע שאישרנו פה בדחיפות את החוק של – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> נכון, גם אצלך כשהיית יושב-ראש הוועדה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – המענק לעסקים שיחזירו עובדים לעבודה. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תבדוק. תשאל את החשב הכללי כמה עסקים קיבלו כסף כזה. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> בדקתי. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עזוב, הטופס לא מוכן. הטופס לא מוכן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש שר במליאה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש, יש שר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש, יש, יש. יש שר. יש שר. אני אחזור לעניין החל"ת, אני אחזור לעניין החל"ת שהוא הבבל"ת. שתדעו לכם, חברים, בואו, אני – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת דוד אמסלם נמצא. השר אמסלם נמצא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אה, השר אמסלם. חיפשנו אותך, איפה אתה, אדוני השר? איפה אתה, אמסלם – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם דודי מגיע, אנחנו יכולים להיות רגועים. הכול בשליטה. אבל אני רוצה לחזור ולהתעכב דווקא על הנושא הזה של החל"ת, כי החל"ת זו גלולת הרעל הקשה ביותר בתוכנית של הממשלה, שפוגעת בסופו של דבר בעובד וביכולת של העובד הזה לחזור ולהתפרנס, וגם ביכולת של המגזר העסקי לעבוד. כי אחד הדברים שאנשים צריכים להבין, שגם העסקים שהחזירו אותם לפעילות, גם מסעדה שחזרה לפעול לא עובדת באותו קצב שהיא עבדה לפני הקורונה; גם בית מלון שחזר לפעול לא עובד באותה תפוסה שלפני הקורונה. ולכן, אם היו מאפשרים לו להעסיק את העובד ב-20%, ואת יתרת המשרה שלו הייתה משלמת המדינה, הוא היה עושה את זה. העובד היה נשאר קשור במעסיק, ההפרשות שלו היו ממשיכות להיות הפרשות, וברגע שהעסק היה צריך אותו ויכול להעלות לו את המשרה הוא היה עושה את זה. המנגנון הנכון הוא מנגנון שנוהג במדינות אחרות בעולם. למה אנחנו צריכים להמציא פה הכול מחדש? המנגנון שעובד אומר דבר מאוד פשוט: ניתן את הכסף לעסק, והעסק יהיה מחויב להמשיך להעסיק את העובד כנגד הכסף הזה, במקום לשלוח את העובד לביטוח לאומי. אופיר, אתה עומד איתי בראשות השדולה למען העיר טבריה. העיר טבריה מושתתת כולה על תיירות חו"ל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רובה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רובה, רובה המכריע. בתקופה הזאת, אם הם פותחים את בתי המלון, התפוסה תהיה שם כמעט אך ורק בסופי שבוע. אם אני פותח בית מלון רק בשביל סוף שבוע, אין לי מה להעסיק את השף במשרה מלאה. השף לא יבוא בשביל לעבוד שלושה ימים. הוא יכול לשבת בבית ולקבל את דמי החל"ת שלו. התוכנית הזאת מעודדת את העובדים לא לצאת לעבודה ואת המעסיקים לא לפתוח את העסקים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ביקשנו מהוועדה שתכין לנו – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יכול לומר לך שביקשנו את זה עוד לפני שקמה הממשלה וכשהייתה ממשלת המעבר. הסיפור הזה של חל"ת גמיש, שאגב, נתמך על ידי מנכ"ל הביטוח הלאומי, שנתמך על ידי הגורמים המקצועיים כולם – שום דבר לא זז. למה? כי עוסקים בכותרת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> משרד האוצר אמר שהוא מכין, ולמרות זאת היושב-ראש גפני ביקש מהיועץ המשפטי של הוועדה להכין גם הצעה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משרד האוצר בעיקר מכין. בעיקר מכין, אבל העוגה אף פעם לא יוצאת מהתנור. לא יודע, היא אף פעם לא יוצאת מהתנור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם הוועדה שלנו מכינה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אתם הצלחתם לייצר בקואליציה, ועל זה כל הכבוד, הצלחתם להפוך – משרד האוצר זה מין עצם ששט בחלל באופן עצמאי. הוא לא קשור לממשלה. זאת אומרת, כשהכסף לא מגיע, זה משרד האוצר, זאת לא הממשלה. לכם אין אחריות. שרי הממשלה לא אחראים, ראש הממשלה לא אחראי, שר האוצר לא אחראי – זה משרד האוצר, מין ישות נפרדת כזאת שמשייטת לה. לא מצליחים להעביר כסף. שולחים לוויין לחלל, אבל לא יכולים לקבוע שעסק שב-2018 הרוויח מעט וב-2019 הרוויח הרבה יקבל את המענק שלו לעצמאים על פי 2019. אז בסוף הוא מקבל 700 שקל פיצוי. עסק שפתח ב-2018, שבתחילת העבודה שלו היה עם רווחים של 1,000 שקל בחודש וב-2019 הוא התחיל לעבוד ולהרוויח, והרוויח 10,000 שקל בחודש, מקבל 700 שקל מענק. זאת התוכנית, על זה רוצים שנצביע. אנחנו הקמנו היום את השדולה לעסקים קטנים ובינוניים. אחד-אחד עולים בזום עסקים – זה היה ספונטני לחלוטין – מעלים לי שלטים בזום ואומרים: לא קיבלנו פיצויים, קיבלנו אפס פיצויים, אפס פיצויים, אפס פיצויים. אחד אחרי השני. עולה בעלת עסק מנהריה שהעסק שלה נפגע בשיטפונות, שעוד הבטיח לה ראש הממשלה פיצוי על השיטפונות. חבר הכנסת גפני, ביושבו כיושב-ראש ועדת הכספים בכנסת העשרים-ושתיים, שלח מכתב לראש הממשלה. לא צריך אותו פה בשביל שהוא יגיד, אני אומר לכם: תשובה הוא לא קיבל והכסף לא הגיע. מה כן? תוך כדי זה שאנחנו יושבים ודנים כאן מודיע ראש הממשלה שיחד עם שר האוצר הוא יעביר עכשיו 2,000 שקל למשפחה, מענק קורונה. עוד פעם אותה זריקת כסף כמו אותם 2.5 מיליארד שקל על קצבאות ילדים שבוזבזו למי שלא צריך. תן מענק קורונה למי שצריך. חברי הכנסת, עובדי המדינה ששכרם, לא נפגע באירוע הזה בכלל – במדינת השירות הציבורי, מי שלא יצא לחל"ת שכרו לא נפגע – למה הם צריכים לקבל מענק קורונה? תן למי ששכרו נפגע מענק כפול. אבל עוד פעם, הוא חייב לייצר מהר, לזרוק, לפזר את הכסף של כולם בלי חשבון. לא כדי שבאמת יהיה סיוע, כדי שיהיה שקט, כדי לייצר שקט פוליטי לעצמו. אני אומר לכם, חברות וחברים, הרי אנחנו לא מתנגדים לנושא הזה של הגדלת התקציב, וברור לחלוטין שמדינת ישראל צריכה להזרים כסף למשק. הצעת החוק שמונחת בפנינו, עניינה מתן אפשרות לממשלה להזרים עוד כסף למשק, אבל פעם אחר פעם אנחנו באים לפה ואומרים לממשלה: תזרימי עוד כסף למשק. ואנחנו אומרים: תזרימי כסף לאן שצריך. אל תזרקי כסף על המשק. לזרוק זה לא תוכנית עבודה; לתת בלי חשבון זה לא תוכנית עבודה. והדבר הנוסף, אדוני, ובזה אני אסיים, זה רגל הצמיחה, שכמובן לא קיימת בכלל על השולחן. זאת ה-תקופה, ה-תקופה, עכשיו, שוועדת הכספים צריכה לעבוד מסביב לשעון – לא על הצעות חוק פופוליסטיות; על הצעות חוק שעניינן פרויקטים לאומיים, פרויקטים של תשתית. הוועדות היו צריכות לטבוע פה בעבודה על הפרויקטים של רכבת לאילת ושל רכבת לטבריה ותעלת הימים וצה"ל לנגב. אלה הדברים שהממשלה צריכה לקדם. עבודות יזומות אחת אחרי השנייה מצד אחד, ומצד שני לבוא ולהגיד: חברים, רישיון עסק לפי תצהיר. כל העסקים האלה, המסכנים, שמתמודדים בקושי עם הביורוקרטיה והטפסים שהם צריכים למלא בשביל לקבל את המענקים רק כדי לשרוד, גם צריכים תוך כדי זה להתמודד עם מערך רישיונות העסק הדפוק של מדינת ישראל. תאמינו באזרחים שלכם. תתפסו את הרמאים, תיכנסו בהם, תילחמו בהם. מה שאתם עושים כרגע, אתם נלחמים בכל האנשים הישרים. תודיעו שמרגע זה רישיון עסק יינתן לפי תצהיר. העסק יצהיר, חתימת עורך דין שהוא עמד בכל התנאים, ותבואו אחר כך לבדוק אותו. בסוף העסק יושב ומחכה לרישיון עסק. בית מלון בטבריה מחכה שיגיע השוטר היחיד בכל אזור הצפון שאחראי לתת אישור בטיחות לרישיון העסק. עד אז, אין לו רישיון עסק. אם אין לו רישיון עסק, הוא לא יכול לעשות ביטוח, הוא לא יכול לפתוח. אי-אפשר לנהל ככה ולהתנהל במשבר הכי גדול. ולכן, חברים, אנחנו רוצים שהממשלה תגדיל את ההשקעות שלה במשק, אבל אנחנו רוצים שהיא תגדיל את ההשקעות שלה במשק, לא את הבזבוזים שלה לטובת קניית השקט. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עודד פורר. גם חבר הכנסת מיקי לוי הגיש הסתייגות ולו רשות הדיבור, בבקשה. לרשותך 15 דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, יש מהלך זוחל של החלשת הכנסת בפני הממשלה. הכנסת איבדה את מעמדה החזק והאיתן כמבקרת, כאחראית על פעולות הממשלה והנושא הזה זוחל במעלה ההר בדרך בטוחה. הממשלה הזאת רומסת את הכנסת באופן סיסטמטי וקבוע. הדרך שבה מעבירים את חוקי-היסוד הללו היא עוד צעד בדרך של הממשלה להחליש את הכנסת, וכולנו עדים לכך. קודם הביאו את חוקי-היסוד והפעילו סוף-סוף את סעיף 98, שמנע מהח"כים דיון מינימלי וראוי; אחר כך נותנים לממשלה להוציא צווים שהכנסת תאשר רק בדיעבד; בהמשך מונעים מהכנסת הצבעה על כל סעיף מהצד. ומה הבאתם עכשיו? הבאתם תוכנית סיוע שהיה צריך לקרוא, להבין ולאשר בכמה ימים. מה עוד שגם יש זמן, עד 6 באוגוסט. אז היום דנו בה שעתיים-שלוש בוועדת הכספים, מהר מהר, למרות הניסיון של יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת גפני, שלי ושל עוד כמה חברים להגיד: חברים, המימוש שלה הוא ב-6 באוגוסט, למה היא צריכה לבוא היום? מה קרה? למה צריך להחזיק את הכנסת כל כך מאוחר עם הצבעות נוספות ולהצביע על הסעיפים בלי לרדת לעומקם? כל כך הרבה כסף, כ-60 מיליארד שקלים. ואנחנו רוצים לאשר, אנחנו מבינים את גודל השעה, אבל למרות הניסיונות לקחת את החומרים הביתה, ללמוד אותם, לחזור ביום שני להצביע בוועדה, ובאותו יום להצביע שנייה ושלישית – מה הבעיה, מה הלחץ הנוראי הזה? והכול בדיעבד. אם אתם מאשרים בדיעבד, תביאו חוק לביטול הכנסת ותישארו רק הממשלה. זה יהיה המצב הכי טוב. בחודש האחרון העבירו איזה שישה-שבעה חוקים – עם חוקי הקורונה זה אפילו יותר – חוקים בדיעבד, שהכנסת נדרשת לאשר אותם רק לאחר מכן. זה אסון, אסור שזה יקרה, כי זה מבטל את מעמדה של הכנסת, אני כבר לא מדבר על מעמדה שנרמס בראש חוצות. והכנסת, עם כל הכבוד, היא הנציגה של הציבור, היא המפקחת על פעולות הממשלה. וזה קורה יום אחרי יום אחרי יום ואחרי יום. אדוני היושב-ראש, לא בית המשפט העליון מכרסם במעמדה של הכנסת ומחליש אותה, אלא הממשלה הרעה הזאת עושה זאת. וכאן, אדוני היושב-ראש, מתקינים חוק-יסוד – חוק-יסוד – בשלוש קריאות בהליך בזק. היינו עדים לדברים האלה, שחשבתי שחלפו ועברו מן העולם, כי היינו במצוקה. וגם החוק הזה – המימוש שלו הוא ב-6 באוגוסט. למה היום, מה קרה, מה הדחיפות? למה אנחנו לא יכולים לבדוק, לעיין, לשאול שאלות נוקבות? כלום ושום דבר, כמו הממשלה הזאת. מעבירים פה עשרות מיליארדים מצד לצד ללא פיקוח ובקרה אפקטיביים של הכנסת. היה בסך הכול דיון של שעתיים-שלוש, אולי טיפה יותר. זה טירוף, טירוף. מדובר בצעדים בעלי משמעות מרחיקת לכת, והדיון נעשה בלי נתונים: כך וכך מיליארדים לסעיף הזה, כך וכך מיליארדים לסעיף הזה. האם צריך, האם לא צריך? האם מישהו בדק? מה סעיפי המשנה? כלום ושום דבר. אז טוב, בהוראה של יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת גפני לפחות הסכומים הוכנסו לתוך גוף החוק. גם את זה לא היינו יכולים לדעת, ולשלוט. הכול נעשה בלי נתונים. היום, 15 ביולי, משרד האוצר היה אמור להציג בפנינו נתונים מחודש אפריל. מחודש אפריל ועדת הכספים של הכנסת לא ראתה שום מסמך של האוצר בנושא. באו שלשום והציגו משהו. הם מחקו את התאריך של היום וכתבו במקומו תאריך של 6 באוגוסט, זה השינוי, כדי שיוכלו להביא את החוק הזה. הכנסת לא יכולה להתנהל בצורה כזאת, אנחנו לא חותמת גומי של אף משרד ממשלתי. אנחנו אמורים להיות הגוף המפקח עליהם. לא אמרו לנו לאן הלכו 16.1 מיליארד שקלים שהצבענו עליהם, ולאן הלכו בפעם השנייה 14 מיליארד שקלים. והיום, כשאנחנו מעבירים 25.1 מיליארד, אולי גם לא יספרו לנו. זה לא יכול להמשיך ולעבוד כך. איך יכול להיות שעד עתה אגף התקציבים במשרד האוצר לא הואיל בטובו לומר לנו לאן ואיך יצאו הכספים? מביאים פה שני חוקים גדולים, ענקיים, חוקי-יסוד: משק המדינה, ומעבירים אותם בשלוש קריאות תוך כמה ימים. החוק הזה – תוך יום אחד. תוך יום אחד. לא היה כדבר הזה, כל כך הרבה כסף. כל הניסיונות לבוא ולהגיד: אוקיי, בואו נתכנס ביום שני – וגם יושב-ראש הוועדה ביקש – לא באו לכדי ביטוי. יש פה תוכנית של 50 עמודים שצריך לקרוא ולהבין ולאשר תוך כמה ימים. היה מי שהגדיר את התוכנית הזאת, בייעוץ המשפטי של הכנסת ובוועדת הכספים, כחוק הסדרים מוקטן. אחלה, הביאו חוק הסדרים מוקטן, בדיעבד אנחנו מאשרים אותו, ויאללה, קדימה, המרכבה נוסעת. זה לא יכול להימשך כך, ואנחנו נילחם על זה. יש פה שינויי חקיקה רוחביים, ולתת לוועדת הכספים ולמליאת הכנסת את הזמן המגוחך שנתתם – נו, באמת – בלי לאפשר לגורמים שונים, כמו גורמים חברתיים, להשמיע את קולם, זה פשוט ביזיון ורמיסת הכנסת ברגל גסה, וזה מוביל לחולשתה. לא שמענו ארגונים חברתיים, לא שמענו את הערות הציבור. כלום ושום דבר. כלום ושום דבר, אני אומר לכם. איזו אחריות ועדת הכספים הייתה יכולה לקחת? וחלילה אם ועדת הכספים לא הייתה מעבירה, אם יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת גפני לא היה מעביר, מייד למוחרת כל העיתונים הרי היו מריעים: אתם האשמים. נמצאו האשמים באי-העברת התקציב. הביאו את זה רק היום, בקושי למדנו. כלום ושום דבר. אבל ככה זה מתנהל, פרטאץ' אחד גדול, בלי שמישהו יהיה המבוגר האחראי, כאילו יש מבוגר אחראי שגר בבלפור. מעבר לכך, מכנסים את ועדת הכספים בזמן ההצבעות במליאה. היום לא הצבענו בחלק מההצבעות במליאה כי הוזעקנו לוועדת הכספים באישור מיוחד של יושב-ראש הכנסת. קרה פעם, קרה פעמיים, אבל שיקרה 20 פעם בחודשיים? מה הטירוף הזה? חלק מההצבעות, אדוני היושב-ראש, לא שודר – מרגע שנפתחה המליאה הציבור לא ידע מה נעשה בוועדת הכספים, פשוט הפסיקו את השידור. איפה נשמע כדבר הזה? הרי אתם הורסים ודורסים כל נוהג שהיה קיים בכנסת. תבינו, הפרוצדורות בכנסת זה לא איזו קנטרנות מיותרת והיתפסות לקטנות; הן נועדו לאפשר דיון רציני ולהגן על מעמדה של הכנסת כמפקחת על הממשלה כמו על היכולת של החברים באמת לעשות עבודה רצינית בחקיקה ובפיקוח. שלילת הכלים הללו וקיצורי הדרך הפכו לשיטה – מחלישים את הכנסת ולא מאפשרים לח"כים לעשות עבודה שהיא החובה שלהם. ואני אומר את זה גם לחבריי חברי הכנסת מהקואליציה – זה מכרסם במעמד שלכם, בפיקוח שלכם. אתם שותפים מלאים שלנו בפיקוח על פעולות הממשלה. זה שאתם יושבים בקואליציה לא אומר שאתם לא צריכים למלא את תפקידכם. חברי חבר הכנסת אופיר כץ, אתה כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים צריך להילחם על המעמד שלכם. מכרסמים במעמד שלכם. רבים בקרב מקבלי ההחלטות, ביניהם גנץ ונתניהו, ראש הממשלה וראש הממשלה הרזרבי, חזרו ודיברו על חשיבותה של כנסת מתפקדת לאורך זמן, זאת כדי לייצר יציבות פוליטית בשעת משבר, על מנת שהכנסת תוכל לקדם חקיקה ולפעול להגברת הפיקוח והבקרה על הפעולות הממשלתיות וצעדי החירום. אך מרגע שהממשלה הזאת קמה, נראה שבפועל כל העמדות השתנו. האופן שבו נאלצים לאשר חוקים משמעותיים בתקופה האחרונה מעיד על כך. פתאום הכנסת הפכה לגורם מעכב. מי אשם? ועדת הכספים. למה? כי כל הכסף עובר דרך ועדת הכספים. הוועדה מפריעה, מזיקה. זהו ניסיון של הרשות המבצעת לעשות דה-לגיטימציה לרשות המחוקקת ולרוקן אותה מתוכן, מסמכויותיה. ראינו את זה בחוקי הקורונה: קודם הממשלה תחליט ורק אחר כך הכנסת תאשר. אתם השתגעתם. הפכתם את היוצרות. רגלינו בשמיים וראשנו בקרקע. במקביל, הממשלה מנסה להשליך על הכנסת בדרך הזו את כישלונותיה בניהול המשבר. נמצאה האשמה – הכנסת. איך אמר ראש הממשלה רק בשבוע שעבר, בהופעה הרחבה שלו בטלוויזיה עם התוכנית הכלכלית: מצאנו את האשמים – הכנסת. תארו לכם, היא מפריעה לנו להזרים את הכספים למשק. אתם מתארים לעצמכם? אז אנחנו האשמים. כל אחד שיושב פה הוא אשם. רק לא איש אחד – ראש הממשלה. המשבר הבריאותי והכלכלי בשיאו. אומנם חשוב לקדם תוכניות סיוע במהרה, אין על כך חולק. חשוב להגדיל את הגירעון, כי אין לנו אפשרות אחרת, ולהזרים תקציבים. אבל, ההליכים המהירים הללו והצורה שבה הם נעשים מזיקים, ומייצרים לאחר מכן בעיות קשות, שפוגעות בציבור, כי המערכות המבצעות אינן ערוכות. אנחנו אישרנו את הכסף, ואני מקבל כל יום עשרות מיילים: איך הכסף לא מגיע? הקרן לעסקים בסיכון עד היום לא מומשה, ולחלק מהמובטלים הכסף לא הגיע. אנחנו מתמודדים פה, ואחר כך בוועדת הכספים, עם כל הבעיות האלה פעם אחר פעם. אין לנו בעיה של שעות. אנחנו מתכנסים גם בימי ראשון וגם בימי חמישי, כשהכנסת שובתת מפעילותה, כי צריך להעביר את הכסף לשטח. חבריי חברי הכנסת, באותו עניין, הגיע הזמן להסדיר את המועדים להגשת תקציב בשנת הבחירות 2021. מה צריך לתקן? צריך לתקן את התוכנית. מביאים אוסף של סעיפים וצעדים – לא תוכנית סדורה. אדוני, זוהי לא תוכנית – זה ברדק אחד גדול. לא מביאים תוכנית עם צעדים ברורים ואופק כלכלי. הדוגמה לכך היא הקרן לעסקים בניהול, שאני שומע עליה חודשיים ולא יצאה אל הפועל ולא יצאה אל הדרך. והינה, היום, אופס, פטנט חדש: מענק קורונה – זריקת כסף לרצפה. ראש הממשלה מביא עוד פעם, כמו ה-500 שקלים לכל משפחה, גם הפעם איזושהי כותרת – זורק כסף על הרצפה – שעלותה כמעט 6 מיליארד שקלים. מדוע אלה שעובדים צריכים מענק קורונה כמו אלה שלא עבדו או שאיבדו את מקור פרנסה? מדוע? מדוע אלה שהמשיכו לעבוד מקבלים אותו דבר? מדוע אלה שיש להם ולא עובדים, אפילו, צריכים לקבל אותו דבר? תיקח את הכסף, תעשה עבודת מטה רצינית – תיתן רק למי שצריך, לעזאזל. 6 מיליארד שקלים יחולקו ללא אבחנה: 2,000 שקלים למשפחה עם ילד, 2,500 – למשפחה עם שני ילדים ו-3,000 – למשפחה שבה מעל שני ילדים. אולי באותה משפחה גם האב וגם האם עובדים ומרוויחים היטב עם משכורות גבוהות? אולי לאלה שעובדים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – לא צריך לתת? הכול פרטאץ' אחד גדול. כותרות, כותרות, כותרות – אין תוכנית, אין דרך, אין כיוון, ועל זה אתם תיכשלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיקי לוי. קבוצת חברי הכנסת מהרשימה המשותפת הגישו הסתייגות אחת. חברי הכנסת איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין. רשימת הדוברים – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חמש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, עשר דקות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נתחיל עם חמש, ואז יכול להיות שנוסיף לך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יכול להיות שהדברים שלי יהיו טובים, ותוסיף לי זמן כדי להמשיך אותם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. האמת היא שהיה ויכוח עם הייעוץ המשפטי בעניין חלוקת הזמן של הסיעה, ולי מגיעות עשר דקות. כולנו בטח זוכרים את אותו הלילה שבו עמדנו פה בכנסת כדי להעביר את חוק משק המדינה הראשון – זה היה ב-6 באפריל, אם אני לא טועה – והצטרכנו עד שעות הבוקר המוקדמות, כי פשוט מאוד חברי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אי-אפשר ככה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תשמעו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, השר אקוניס, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דווקא רציתי לספר איך הקואליציה באותו לילה לא התגייסה להעביר את חוק משק המדינה, בדיוק כמו שהיא מפריעה לי היום כאשר אני מדברת על התיקון לחוק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, אתה מפריע. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרעש משם, ואתה מעיר פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גם מצד ימין וגם מצד שמאל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שם זה הרעש – לא פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השר אקוניס. חבר הכנסת משה גפני גם. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השר אקוניס, האם היית באותו לילה שבו העברנו את חוק משק המדינה? כי אני הולכת לספר מה היה באותו לילה לפני חודשיים-שלושה, כאשר היה צריך שאנחנו, חברי הרשימה המשותפת, שלושה מטעמנו, נישאר באותו לילה כי אתם, הקואליציה, לא התגייסתם כדי שיהיו לכם 61 קולות להצביע על חוק משק המדינה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> רגע, יש פה – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> באותו לילה עמדנו מול המצב המבזה. לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבריי חברי הכנסת, כנראה שיש משהו שמעסיק אתכם עכשיו, אבל בכל זאת יש לנו סדר-יום. אנא כבדו את חברת הכנסת עאידה תומא. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבקשת שתחזיר לי את הזמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אתן לך. אני אתן לך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, זה פשוט לא יכול להיות ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התוצאות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, הם לא נתנו לי לדבר מאז שהתחלתי. בלגן שלם במליאה. אי-אפשר לשמוע את עצמי כשאני מדברת. תראו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יש לנו פשוט את תוצאות ההצבעות. באופן טבעי, אנשים רוצים לשמוע. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבינה שיש שמחה אצל חלק, אבל אי-אפשר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה לא עניין של שמחה. אנשים רוצים לשמוע. זה טבעי. אבל את ברשות דיבור, ואני מאפשר לך לדבר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רק מבקשת שתוסיף לי דקה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני כמעט לא דיברתי. באותו לילה הצטרכנו להישאר, ואנחנו, כחברי הרשימה המשותפת, שלושה מאיתנו – אני וחברי אחמד טיבי וחבר הכנסת אוסאמה סעדי – הצבענו עם החוק, למרות שהיו לנו חששות והיה לנו חוסר בהירות על איך הולכים להשתמש בכסף שהוקצה לממשלה. אמרנו שזה הזמן לתת לממשלה באמת לסייע לאנשים שסובלים מהתוצאות של מגפת הקורונה מבחינה חברתית-כלכלית. התנהלנו באחריות מלאה, ותראו איפה אנחנו היום. אחרי שלושה חודשים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני רוצה להציע לך הצעה. בואי נעשה רגע הפסקה, אני אקריא את התוצאות – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חושבת שזה עדיף. פשוט שיירגעו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – ואני אתן לך את מלוא הזמן אחר כך. בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. << נושא >> בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, קיבלנו את תוצאות ההצבעה. ראשית כול, אני מבקש להודות לחברי ועדת הספירה על העבודה שלהם – להודות למזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ ולאלינור על כל העבודה הקשה שאתן עשיתן בעניין הזה, לעו"ד ארבל אסטרחן, שכמובן סייעה בצד המשפטי, ולעו"ד איל לב-ארי. תודה לכולם. להלן התוצאות. תחילה, בחירת שני נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים: הצביעו 119 חברי כנסת, 118 קולות כשרים, קול אחד פסול. חברת הכנסת קארין אלהרר קיבלה 47 קולות, חבר הכנסת צבי האוזר – 67 קולות, חברת הכנסת אוסנת הילה מארק – 56 קולות, חברת הכנסת איילת שקד – 43 קולות. לפיכך, נבחרו לכהן כנציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים חברי הכנסת צבי האוזר ואוסנת הילה מארק. בחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת דיינים: הצביעו 119 חברי כנסת, 118 קולות כשרים, קול אחד פסול. עבור חבר הכנסת ישראל אייכלר הצביעו 83 חברי כנסת, חברת הכנסת מרב מיכאלי – 66, חברת הכנסת איילת שקד – 65. לפיכך, נבחרו חברי הכנסת ישראל אייכלר ומרב מיכאלי. לוועדת המינויים לבחירת קאדים: הצביעו 119 חברי כנסת, 118 קולות כשרים, קול אחד פסול. עבור חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – 101 קולות, נגדו – ארבעה. עבור חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בעד – 97, נגד – חמישה. עבור חבר הכנסת מנסור עבאס, בעד – 81, נגד – עשרה. לפיכך, נבחרו לכהן כנציגי הכנסת בוועדת המינויים לקאדים חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, אוסאמה סעדי ומנסור עבאס. לבחירת נציגי הכנסת לוועדת המינויים לקאדים מד'הב: הצביעו 119 חברי כנסת, 118 קולות כשרים, קול אחד פסול. בעד חבר הכנסת חמד עמאר הצביעו 95, נגד – 13, ולפיכך חבר הכנסת חמד עמאר נבחר להיות נציג הכנסת בוועדת המינויים לקאדים מד'הב. אני רוצה לברך את כל הנבחרים, לאחל להם הצלחה בשליחותם ולהודות לכל חברי הכנסת על הליך בחירות הוגן, מסודר ומכובד. << נושא >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2) << נושא >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו שבים לדיון, ואני מבקש להזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן על מנת שהיא תוכל, הפעם עם יתר קשב ובשקט, להשלים את דבריה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נקווה. נקווה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לפחות נקווה, כן. אני אתן לך אפילו שמונה דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש, אני מאוד מאוד מקווה – אני מברכת על התוצאות ואני מקווה מאוד שכל מי שנבחר באמת ישרת את האינטרסים של הציבור הרחב, את האינטרסים של אלה שיבואו לבתי המשפט, ואת ערכי הצדק, הדמוקרטיה והשוויון. כולי תקווה. התחלתי לדבר על אותו ערב שהעברנו את חוק משק המדינה, שבעצם לא היה עובר אם לא היו שלושת חברי הרשימה המשותפת מצביעים, אני וחבר הכנסת סעדי וחבר הכנסת טיבי, ואז באותו לילה אנחנו העלינו שתי הסתייגויות וביקשנו, והיה משא ומתן מאוד עיקש על שני נושאים. הנושא הראשון זה שלא יורידו את ימי הבידוד מימי המחלה של הצוותים הרפואיים וישלמו להם תשלום מלא, והדבר השני זה לשלם דמי אבטלה לבני 18 עד 20. האוצר, לצערי הרב, עמד על רגליו האחוריות. התעקשו לא לקבל את הדרישה השנייה. ובכל זאת, מתוך אחריות כלפי כל הנפגעים ממגפת הקורונה ומההשלכות הכלכליות-חברתיות שלה, הצבענו והעברנו את החוק. אבל לא שכחנו ולא נשכח ולא נוותר על הדרישה המוצדקת, שכל הצעירים שלנו – שנפגעו ועדיין נפגעים, ו-80% מהם עוד לא חזרו לעבודה תקינה ולא מקבלים שום הכנסה בתקופה הזו – שהם יקבלו את דמי האבטלה. יש אטימות שאי-אפשר לפסוח עליה; יש רצון אכזרי למנוע מצעירים, שכל חטאם שהם יצאו לעבוד בגיל מוקדם, לפעמים בגיל 16 ו-17 – הם שילמו ביטוח לאומי כמו כל המועסקים במדינה הזו; הם באים, לרוב, ובמיוחד באוכלוסייה הערבית, מרקע סוציו-אקונומי נמוך; הם יוצאים לעבוד או כדי לתמוך במשפחות שלהם ולפרנס אותן או כדי לצבור קצת כסף שיוכלו לשלם עבור עצמם באוניברסיטאות כדי להמשיך את ההשכלה הגבוהה. אבל האוצר והממשלה מתעקשים למנוע מהם קבלת דמי האבטלה באמתלה שחוק הביטוח הלאומי אומר את זה. החוק אומר בצורה הכי ברורה – ובעיניי בדיוק הסעיף הזה בחוק הוא סעיף גזעני, מטרתו להפלות את הצעירים הערבים, ורק את הצעירים הערבים, כי אי-אפשר להסביר את זה. זה אותו גיל שבו הצעירים היהודים או שהם נמצאים בישיבה ומקבלים קצבה על זה או שהם נמצאים בצבא ומקבלים הכנסה מסוימת. אבל הצעירים שיוצאים ועובדים כי אין להם כסף בבית, כי אין מי שיפרנס אותם – לא. בא החוק, חוק הביטוח הלאומי, והחריג את הצעירים בגיל 18–20 תחת שני תנאים. התנאי הראשון, שהצעיר הוא מפרנס יחיד, והתנאי השני הוא שיש לו ילד. כולנו יודעים מה אחוז הצעירים שהם במצב סוציו-אקונומי נמוך שיכולים להתחתן ומאיזו קבוצות באוכלוסייה הם אלה שבגיל 20 כבר יש להם ילד. אנחנו יודעים שההחרגות נעשו בדיוק כדי להחריג את הצעירים היהודים, אבל הצעירים הערבים – לא, לא מגיעים להם כנראה דמי אבטלה. אני רוצה לשאול אתכם: אנשים שעובדים קשה כדי להתפרנס, כדי להביא אוכל הביתה, וסוגרים בפניהם את כל הדלתות ולא נותנים להם את דמי האבטלה מהכסף שהם שילמו לביטוח הלאומי לאורך שנים, לפעמים שנתיים ולפעמים שלוש, לאן אתם רוצים שהם יידרדרו? לאן אתם רוצים שהם יגיעו כדי לפרנס את המשפחות בזמן הקורונה? כאשר אתם יודעים שבחוץ אורבות להם כל קבוצות הפשע המאורגן ומנסות לדרדר אותם להיות חיילים בארגונים האלה. אי-אפשר לטעון שאתם, שהממשלה רוצה כאילו תוכנית למיגור תופעת הפשיעה באוכלוסייה הערבית, ומצד שני לזרוק את הצעירים שלנו בלי שום מענק או תמיכה בתקופה קשה כזו. בלתי מתקבל על הדעת. שר הרווחה, בשאילתה ששלחתי לו, ובמכתב, ביקשתי שידון בעניין. יש בסמכות שר הרווחה להחריג צעירים כאלה. הוא מוכן והוא שוקל את זה אבל האוצר היום בוועדת הכספים שוב התעקש שהם לא רוצים לשלם לצעירים הערבים. זה לא מתקבל על הדעת, אתם עושים את זה בכוונה ובגישה גזענית מאוד. ממש לא אכפת לכם, ואתם לא מתנהגים באחריות שאנחנו התנהגנו בה כאשר הצבענו על חוק המשק הראשון. אנחנו דאגנו לכלל האזרחים באותו רגע, והממשלה עדיין מתעקשת להתנהג בגזענות ולהוציא את הצעירים הערבים מהכלל. היום בוועדת הכספים הצליחה הוועדה להכניס 700 מיליון שקלים לחוק המשק לעניין הביטחון התזונתי, בזמן שיותר ויותר משפחות הולכות ומידרדרות מתחת לקו העוני ומדברות על מצב שבו הן חוסכות בהוצאות על אוכל כי אין להן מאיפה להוציא על אוכל. זה בעיניי הישג מאוד חשוב שדאגנו לו, ואני חייבת גם את התודה לחבר הכנסת ינון אזולאי, שהשקיע בזה הרבה עבודה. ינון, אני מודה לך על עניין הביטחון התזונתי. אבל אני מזהירה שוב, שלא יקרה לנו בעניין הביטחון התזונתי מה שקרה לנו בפיצוי על אובדן ארנונה; שהקריטריונים באמת יאפשרו את הגעת הסכום הזה לאנשים שצריכים אותו מכלל האוכלוסיות, ובעיקר מהאוכלוסייה הערבית. שלא יבואו אחר כך עם קריטריונים שינשלו מהאפשרות. תזכרו טוב מאוד: 50% מהמשפחות הערביות נמצאות מתחת לקו העוני; יותר ויותר ילדים באוכלוסייה הערבית, אין להם מה לאכול בבית. אז מוסיפים 700 מיליון לביטחון תזונתי – כל הכבוד, ככה זה צריך להיות. הלוואי והיינו מצליחים בעוד כמה וכמה סעיפים. אבל אני חושבת שהגיע הזמן – כאשר יפתחו את הקריטריונים ואת דרך החלוקה, שיביאו אותם ויעבירו אותם בתוך ועדת הכספים, ושזה יהיה שקוף וכל אחד מאיתנו יוכל באמת לתת את דעתו בעניין. לצערי הרב, חוק משק המדינה, בצורה שהוא נמצא, עלול להביא אותנו לעוד סבב של חוסר בהירות ואי-ניצול תקציבים. אנשים קורסים, והכסף לא מגיע אליהם. לכן ליבי ליבי על מי שהולך להצביע במצפון שקט על החוק הזה, שלא תפתיע אותנו הממשלה בהתנהלות מאוד דומה להתנהלות שהייתה עד היום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. עשר דקות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> עופר, מה עוד לא אמרת כבר השבוע? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חכה. תמתין ותדע. אם אתה יוצא, איך תדע? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> מי אמר שאני יוצא? << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני רק אמרתי, רק ביקשתי. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול יצא מכתב קשה מאוד של יושב-ראש ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' רון רובין, שהסביר את התפטרותו. היום אנחנו כבר יודעים שפרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, החליף אותו. אני רוצה לצטט כמה חלקים מהמכתב הקשה אך מאוד מדויק. אני חולק נמרצות ועמוקות על הדברים שאמר אתמול ידידי חבר הכנסת משה ארבל בהקשר הזה. וכך כותב פרופ' רון רובין אתמול, כשהוא מסביר את התפטרותו: "חברי סגל וסטודנטים" – אליהם הוא פונה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבריי חברי הכנסת. השר אקוניס, אני כבר הערתי לך כמה פעמים. חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן וינון אזולאי, בבקשה, שבו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וכך כתב פרופ' רון רובין: חברי סגל וסטודנטים, אנו נמצאים בתקופה חסרת תקדים ואפלה מאוד. שומרי הסף הפכו למטרה, ומערכות שחרתו על דגלן את ערכי חופש הביטוי וחופש המחשבה מותקפות השכם והערב. התרבות, מערכת המשפט, התקשורת וההשכלה הגבוהה נמצאות תחת מתקפה מסוכנת. "אנו עדים לניסיונות השתלטות על המדע בישראל, שמטרתם להפחיד, להחליש, לצנזר ולאפשר לאינטרסים פוליטיים להכתיב את סדר-היום של המחקר. זוהי סכנה ברורה ומיידית למדינת ישראל ולעתיד של כולנו. בשבועות האחרונים, תחת שרביטו של קומיסר ההשכלה הגבוהה, השר זאב אלקין" – כן, קומיסר – "אנו עדים לניסיונות שיתוק של שומרי הסף האמונים על עתיד המדע במדינת ישראל. מדובר בשורה של צעדים, שעל האחרון שבהם התבשרנו אתמול בלילה" – קרי, שלשום – "השר אלקין החליט להזיז מתפקידה ללא נימוק את מיכל נוימן, ממלאת מקום מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה – קודש הקודשים שתפקידו להוות את החיץ הקריטי שבין פוליטיקה למדע. ידענו בעבר מאבקים על חופש הביטוי ועצמאות ההשכלה הגבוהה, אך הרס חסר מורא, המונע מאינטרסים פוליטיים צרים, טרם חווינו. תקופה קשה דורשת צעדים קשים" – אני חוזר על זה שוב: תקופה קשה דורשת צעדים קשים – "ולכן, כצעד של מחאה ומתוך תחושה של סכנה אמיתית לעתיד ההשכלה הגבוהה בישראל, החלטתי לנקוט צעד חריף שאף יושב-ראש ור"ה בעבר לא נקט – החלטתי להתפטר מתפקידי כיו"ר ור"ה. אני תקווה כי בכך אצית את אש המרד בקרב כל הסגל האקדמי בישראל, ציבור הסטודנטים וכל אדם במדינת ישראל, שעתיד הדמוקרטיה, המדע, המחקר והחופש לחשוב יקרים לליבו". אנחנו עומדים בפני סכנה, כמו שאמר פרופ' רובין. אפשר לחלוק על ור"ה, ואפשר לחלוק על המובילים של ההשכלה הגבוהה, זה לגיטימי. אבל אנחנו נמצאים, כלשונו של פרופ' רובין, בתקופה חסרת תקדים ואפלה מאוד, כי הממשלה המשוקצת הזאת, ממשלת הרשע והפשע, ממשלה אטומה ורעה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – עושה הכול כדי להשמיד את השרידים המעטים של הדמוקרטיה. אנחנו שומעים פה כל פעם את דברי ההבל והבלע של השר אמסלם, השליח של הממשלה, שמתלהם ומתבהם כנגד כל ביקורת וכנגד כל חופש ביטוי, מדבר שטויות השכם והערב בשם הדוצ'ה מבלפור, ששולח אותו ככלבלב לרדוף אחרי המאיימים על מעונו. והממשלה הרעה הזאת מסכנת כל דבר, משום שכפי שאמר פרופ' רובין, היא לא מעוניינת בחופש הביטוי. היא לא מעוניינת בחופש בכלל, בחופש המחשבה. היא מנסה למנוע אותו. שר המים מנסה להטביע את האקדמיה. הוא לא נמצא שם כדי לפעול למען החופש האקדמי, הסטודנטים, המדע, המחקר; לא, הוא נמצא שם כדי להשתיק. כפי שהשר לביטחון הפנים מטרתו להשתיק את המשטרה אל מול פשעי אדונו, כך שר המים והביוב רוצה להטביע את ההשכלה הגבוהה במימיו בשם אותו אדון. וכך אותו הדבר לגבי שרים אחרים – בתחום התרבות, המשפט. הכול בשם ולמען האדון. הממשלה הזאת ביד אחת לוקחת מהציבור וביד שנייה כביכול נותנת. היא לוקחת מהציבור את פרנסתו. לא הקורונה מונעת את הפרנסה, הממשלה מונעת את הפרנסה. לקורונה ולנגיפים אין יכולת לקחת פרנסה ובתים, לבני האדם יש. הממשלה הרעה הזאת, בראשותו של העבריין הנמלט, לוקחת מהציבור, מ-99% ממנו, את כל יכולת הפרנסה, את קורת הגג, את מקומות העבודה, את מקומות התרבות ומה לא. הכול היא לוקחת ממנו. אבל מה היא עושה כנגד זה? לכאורה, נותנת את מה שמכונה "פיצוי פסיכולוגי". מה זה פיצול פסיכולוגי? בימים אחרים קראו לזה להיות בלי ולהרגיש עם. זאת אומרת, להיות בלי אוכל אבל להרגיש שאתה חלק מהגזע העליון; להיות בלי פרנסה, אבל להרגיש שאתה חלק מהעליונות היהודית. היום נדחתה פה הצעת חוק כנגד חוק הלאום, שמורי ורבי המנוח זאב שטרנהל הגדיר אותו בזמנו כחוק שהימנים הקיצונים ביותר באירופה לא היו מתביישים בו – או אולי כן היו מתביישים בו, כי הוא יותר גרוע. חוק פשיסטי, והרוב פה הצביע בעדו, באווילותו וברשעותו. אז מצד אחד לוקחים גם את קורת הגג של ההמון, ומה מספקים לו? מספקים לו הסתה, מספקים לו, כביכול, תחושה של עליונות. כך הממשלה הפושעת הזאת מתנהלת, וכך הראש שלה מתנהל. אבל יש הרבה תקווה, יש הרבה תקווה כשאנחנו מסתכלים על הציבור שמתעורר ויוצא בהמוניו לרחוב. אני רוצה מעל במה זו לברך, לשלוח את הערכתי ואת כל הכבוד למפגינים שהפגינו כנגד הממשלה הגזלנית הזאת והגזענית הזאת. בין אם זה בירושלים, בין אם זה בתל אביב, ובין אם זה בכל מקום אחר, כי הם התקווה שיש לנו כחברה. לא לממשלה ולגרורותיה אלא לאותם מפגינים צעירים ומבוגרים, יהודים וערבים, נשים וגברים, כל האזרחים שיוצאים כדי להפגין וכדי לדרוש צדק, וכדי לדרוש שהממשלה הזאת, ובעיקר העומד בראשה, הנאשם, יעופו ממקומם וימצאו את המקום הראוי להם באופוזיציה – וזה שעומד בראשה בבית המשפט, ובסופו, כפי שאני משער שיקרה, במעשיהו – לכך אנחנו מצפים. והציבור הזה – אני עוד פעם קורא לציבור, כמו שקראתי כבר בעבר, אני קורא לאותו ציבור: כן, המשיכו בהפגנות, אל תיראו ואל תחתו, אל תפחדו מהבריונים ששולח הדוצ'ה מבלפור. כי אתם – ובזכותכם ננצח. העובדות הסוציאליות, אני שולח להן גם כן מפה ברכות, ומחזק אותן במאבק ובשביתה המוצדקת שלהן. היום שמענו שהאחיות הכריזו שהן עתידות לצאת לשביתה ביום שני. גם אותן אני מחזק, הן התקווה שלנו כנגד האופל שהממשלה הזאת מפילה עלינו, תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עפר כסיף. יעלה ויבוא חבר הכנסת סעיד אלחרומי. יש לו זכות לדבר עד עשר דקות. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, זו התוכנית הממשלתית השנייה שמגיעה בחודשים האחרונים. בגל הראשון הייתה תוכנית של 80 מיליארד שקל, מעל 80 מיליארד שקל. לא הספקנו אפילו לבקר, לבדוק מה כן בוצע, מה לא בוצע, וכבר אנחנו בתוכנית השנייה, של מעל 25 מיליארד שקל. ואם נמשיך בכל גל של קורונה שיבוא בעוד טלאי ועוד טלאי – ואני שומע שיש גם דיבור על תקציב חד-שנתי – נגיע בסופו של דבר לכמה וכמה תוכניות במהלך השנה הקרובה. כי רבותיי, הקורונה תישאר איתנו בחודשים – לפחות בשנה הקרובה, כל עוד אין חיסון. והמדיניות הזאת של טלאי על טלאי והמדיניות של לרצות את הציבור ולנסות תוכניות שיסגרו פינות פה ושם, זה לא כיוון שאפשר לעבוד איתו במגפה ובאסון בעצם שנחת, אסון עולמי, מגפת הקורונה הזאת. חשוב מאוד עכשיו – והיה ראוי להביא את זה בתקציב דו-שנתי – לחשוב בחשיבה ובראייה כוללנית, אדוני היושב-ראש, על כל מה שבחברה הישראלית, ובעצם על הקשיים שאיתם מתמודדת החברה הישראלית. רק אתמול אנחנו היינו בוועדת הפנים בדיון על העיר נצרת, כאשר דיברנו על סכום, שמהתוכנית הזאת – זה כ-1% מהתוכנית הזאת אדוני, מ-25 מיליארד; אחוז קטן, אי-אפשר לדבר עליו, אפילו. מדברים על 40 מיליון שקל להציל את העיר נצרת. ונציג האוצר עומד ואומר: נגמר הכסף, חילקנו לאילת ולטבריה והכסף נגמר. ואללה (אומר בערבית: באמת תודה לך.) חילקו לטבריה ולאילת, והעיר נצרת, מהחשובות בישראל, עיר תיירותית, עיר חשובה במידה עולמית – לא נשאר לה כסף. אז למה מחכים, שתקרוס העיר, ש-1,800 העובדים של עיריית נצרת לא יקבלו שכר בתקופה הקרובה, לא יפנו אשפה? סך הכול הארנונה, ההכנסות העצמיות של העיר נצרת מארנונה הן כמעט 100 מיליון שקלים. 100 מיליון שקלים. המדינה הכריזה שיש הנחה בארנונת עסקים לעסקים שנפגעו, אז העיר נפגעה ובכל חודש ההכנסה העצמית של העיר נצרת יורדת, ולכן הפגיעה שלה מתמשכת, הפגיעה בעיר הזאת מתמשכת. שמענו אתמול, אדוני היושב-ראש, את זעקתו של ראש העיר, את זעקתו של עלי סלאם, אבו מהאר, שבצדק כעס על תגובתו של הרפרנט ממשרד האוצר, שבגסות רוח אמר שלא נשאר כסף לעיר נצרת. אז אני קורא שלפחות מהתוכנית הזאת, שתאושר במידת מה וכמעט בוודאות הערב, לעשות מעשה ולהציל את העיר נצרת. אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, העיר נצרת היא עיר ואם בישראל, עיר חשובה שצריך וחשוב שתינתן לה תשומת הלב המיוחדת. אדוני היושב-ראש, הכפרים הלא-מוכרים בנגב והמצב הקשה שבו הם שרויים – הדבר המובהק שהתברר לכולם במגפת הקורונה זה המחסור בתשתיות. ילדי הכפרים הלא-מוכרים מאז 15 במרץ בעצם יצאו לחופשה ולא חזרו. המדינה הכריזה על למידה מרחוק, כאשר אחוז התלמידים בכפרים האלה, בבתי הספר האלה – יש מעל 20 בתי ספר יסודיים – שיש בהם למידה מרחוק, האחוז הוא כמעט אפסי, כמעט אפס. אני ביקשתי דיון מיוחד בוועדת המדע והטכנולוגיה: לחשוב על אמצעים טכנולוגיים, לחשוב על פתרונות איך להציל את שנת הלימודים הבאה. שנת הלימודים בעוד חודש וחצי מתחילה, שנת הלימודים הבאה, וכפי שנראה, אדוני היושב-ראש, הסיפור לא ישתנה. יכול להיות שאנחנו שוב נחזור לסיפור של למידה מרחוק, ואז בוודאות כ-100,000 תלמידים בנגב, מחציתם בכפרים הלא-מוכרים, לא יזכו לחזור לספסל הלימודים. בעצם, הם יפסידו את שנת הלימודים כמו שהם הפסידו מחצית משנת הלימודים הנוכחית. מה זה יוצר, מה זה יוצר? אנחנו בעצם יוצרים חברה שהיא יותר ענייה, חברה יותר שיש בה אחוזי פשיעה יותר גבוהים. אנחנו מדברים על עוני של כמעט 60% בחברה הבדואית. אבל החשוב ביותר הוא עניין הפשיעה, הפשיעה והתגברות הפשיעה. לאט-לאט ייכנסו גם ארגוני פשיעה, ומה שאנחנו חוזים בערים אחרות במרכז ובצפון, לצערי הרב אנחנו עלולים לראות אותו בנגב. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, חמש דקות, אדוני. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אנסה לקצר, אני מבין שיש פה לחץ לא מבוטל. קונקרטית לגבי החוק התקציבי, המסגרת התקציבית שעברה היום, שתעבור היום בקריאה שנייה ושלישית, היא לא מתייחסת לדבר אחד ספציפי: היא לא מתייחסת לפלח מאוד מסוים של עולים שהגיעו החל מתקופת הקורונה, קצת לפני תקופת הקורונה ותוך כדי תקופת הקורונה. כי בקורונה העלייה לא מסתיימת. עכשיו, היום הגיעו משרד האוצר ומשרד הקליטה לסיכום על 80 מיליון שקל סיוע לפרויקטים. וגם מתוך זה, בערך 30 מיליון שקל הם סיוע לאותם עולים נזקקים שנגמר להם סל הקליטה. נורא חשוב ומבורך, ועם זאת, זה פתרון זמני. סל הקליטה ייגמר, הקורונה כנראה לא תיגמר. לכן צריך למצוא פה משהו ארוך טווח, פתרון ארוך טווח, או בדמות של הכנסת אותם עולים שאין להם שום יכולת לעשות את תקופה האכשרה הזאת לדמי האבטלה – לבטל את תקופת האכשרה לדמי אבטלה בטווח הרחוק, כי בסופו של דבר הם לא בתנאים שווים אפילו לרכוש את חצי שנת העבודה. וגם בנוסף, יש פה עוד בעיה, חיילים משוחררים: גם הם לא זכאים לאבטלה כי ביטלו להם – כלומר, לא ביטלו להם את תקופה האכשרה, לא מוכנים לבטל להם את תקופת האכשרה כך שחייל משוחרר יזכה שוב לתוספת מהפיקדון, שגם זה לא צודק. לכן, בטווח הארוך של בין חצי שנה לשנה, אם כבר מוסיפים את האבטלה לשכירים, ומאריכים את זה עד יוני 2021, צריך למצוא פתרון ספציפי. ל-7,000 העולים האלה, שהגיעו החל מספטמבר 2019, אין שום סיכוי למצוא עבודה ולהתקיים. אגב, על פי נתוני משרד הקליטה, כ-30% מהעולים החדשים מובטלים, שזה כ-8% יותר מכלל האוכלוסייה. לכן צריך למצוא פתרון מערכתי, ואני מקווה שזה יימצא. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אנדרי. יש בקשה אחת לרשות דיבור, חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני לא זוכר אם בירכתי אותך, אבל ברכות תמיד זה טוב, שיהיה בהצלחה ושלא תצא תקלה תחת ידך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה יכול לברך אותי על הבחירה לוועדה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אה, ברכות לבחירה לוועדה למינוי קאדים וברכות לכל הנבחרים לבחירה למינוי שופטים. גם לידידי מיכאל מלכיאלי, ברכות. ברשות אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, יושב-ראש ועדת הכספים, הרב משה גפני, האמת, אנחנו רגע לפני אישור הצעת חוק-יסוד: משק המדינה. אני אישית מתרגש כרגע לעמוד פה ולבשר לעם ישראל שברוך השם, דווקא ביום הזה, בימים אלה, עם כל הנגיף שנמצא ומכה כלכלית ובריאותית את עם ישראל, יש בשורה טובה. יושב-ראש תנועת ש"ס, התנועה שממנה אני מגיע, הרב אריה דרעי, שר הפנים, דאג, בסייעתא דשמיא, לסכום של כ-700 מיליון ש"ח להבטחת ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות בימים קשים אלו שהמשפחות קורסות. סיוע זה הוא אוויר לנשימה. זה כמובן בנוסף לכל סיוע שהממשלה מציעה לעצמאים. אבל הסיוע הזה הוא לאזרח הפשוט, לחלש, לאזרח שקוראים לו האזרח הקטן – שמבחינתי הוא האזרח הגדול – שלא פעם הוא הולך לישון רעב וילדיו רעבים; מבקשים: אבא, פרוסת לחם, ואין לו מאיפה להביא להם. כן, אנחנו מכירים גם את האנשים האלה, את הילדים הרעבים. אנחנו מכירים את זה שילד רעב לא לומד, אבל היום אנחנו יכולים, חבריי חברי תנועת ש"ס, להביט לשמיים ולומר למרן, רבנו עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה: אנו מקיימים את צוואתך. הקמת את תנועת ש"ס בשביל אותם השקופים ואנחנו כאן בשביל לייצג אותם. כאשר מרן ישב שבעה על בנו הגיע שר האוצר דאז יובל שטייניץ לנחמו. ומרן בבכי ובתחנונים מתחנן ומבקש, ואומר לו: תרחמו על העניים, תרחמו על העניים. זה מה שמרן ביקש משר האוצר דאז יובל שטייניץ, שבא לנחמו. אבל תראו מה זה עולם קטן. מי אז פרסם את הידיעה הזאת? העיתונאי ד"ר אבישי בן-חיים, פרשן לענייני חרדים בחדשות 13. כן, אותו מרוקאי שרק אתמול אמרו עליו אנשים מתנשאים מהשבט הלבן: מרוקאי זבל. סליחה על הביטוי, אבל זה מה שאמרו על ד"ר אבישי בן-חיים אתמול. כן, עליו, על ד"ר אבישי בן-חיים המרוקאי. אבל בשבילך, ד"ר אבישי בן-חיים – אתה, אבישי בן-חיים, תהיה גאה, תהיה גאה במקום הזה, שאתה מרוקאי גאה. קח את זה כמחמאה. אנשים מקנאים בך. אבל אתה ידעת מה זה להרים ראש ולא להסתכל לצדדים אלא להסתכל ישר ולהגיע לאן שהגעת. לסיום, אני רוצה להודות, בשם מיליוני אזרחי מדינת ישראל, לשר הרב אריה דרעי, שיזם, ונלחם על כך על מנת להביא להם קצת מזור, עוד איזה משהו להשביע את נפשם הרעבה של אותם ילדים ומשפחות. כמובן, גם לראש הממשלה ושר האוצר, על ההבנה ועל העזרה. ברצוני להודות עוד לידיד מבית אבא, הרב משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, על העבודה המשותפת בוועדה. הרב גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, אני מודה לך על העבודה המשותפת למען כלל עם ישראל. ולכל חבריי, לא היה קל אבל תזכרו: יגעת ומצאת תאמין. זה מחובתנו בשביל האזרח. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. יסכם את הדיון חבר הכנסת משה גפני, יו"ר ועדת הכספים. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת ינון אזולאי, א. אני מודה לך על התודות שאמרת לי, בסדר, והאמת היא, בלי תנועת ש"ס, אי-אפשר היה לעשות את המשבר הזה כמו שעשיתם אתמול, אנחנו לא יודעים לעשות את זה. אבל בלי יהדות התורה, מה הייתם עושים? היה יושב שם איזה יושב-ראש ועדת הכספים, מעביר את זה, והייתם נשארים בחוץ. אז בלי יהדות התורה גם אי-אפשר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה שיתוף הפעולה, זה מה שאמרתי. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, בסדר גמור. אני רוצה להודות לך בהזדמנות החגיגית הזאת על שיתוף הפעולה בוועדת הכספים, אתם באמת עושים עבודה טובה. אני לא יודע אם אני מועיל בזה שאני אומר את זה או שאני מזיק, אבל אני אומר את האמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, אני יודע. טוב, רבותיי, בהצעת החוק הזאת עשינו כמה דברים. האחד, אמר את זה חבר הכנסת מיקי לוי קודם, פירטנו בחקיקה לאן הולך כל תקציב בכסף הכללי: מה הולך לדמי אבטלה, מה הולך לנושא של העצמאים, כמה כסף הולך לנושא של השכירים. אנחנו יודעים בחוק, אנחנו יודעים, כל אחד, לאן הכסף הזה הולך. מכיוון שאנחנו יודעים לאן הכסף הולך קבענו, בניגוד למה שהיה עד היום, שאם יש שינוי של 15% זה צריך לבוא לאישור ועדת הכספים, את הרף הזה הורדנו ל-10%. אם מחליטים במשרד האוצר להעביר כסף מסעיף של אבטלה לסעיף של עצמאים או להפך, או כל שינוי אחר שבו יהיה שינוי של 10%, הם צריכים לבוא לוועדה. זאת אומרת, אנחנו אישרנו בידי הכנסת, במקרה הזה בידי ועדת הכספים, את הפיקוח על מה הולכים לעשות עם הכסף, ושלא יבואו פתאום בשינוי של החלטה שהיא לא נכונה מבחינה ציבורית. כשאנחנו סבורים שבמשרד האוצר החליטו לעשות דבר מסוים אבל מבחינה ציבורית זה לא נכון, תהיה לנו הסמכות לא לאשר את זה, לפקח על העבודה הזאת – מה הולכים לעשות עם הכסף הזה. זה צריך להיות תחת הפיקוח שלנו. הוספנו בהסכמה 700 מיליון שקל לביטחון תזונתי. יש מציאות – אני עוד לא יודע מה יהיה במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה ושר האוצר, שהם הולכים להגיד שהם נותנים כסף למשפחות, כמו שקיים במדינות אחרות במערב. יש מקומות שבהם נותנים את הכסף. לא בודקים כל דבר ואחרי זה עושים את החשבון, אבל נותנים לחיים להמשיך לזרום ולמפעלים להמשיך לעבוד. בחוק הזה, שאנחנו אמורים לאשר הערב – אם יהיו לנו כמובן 61, בגלל שאם לא זה לא יאושר – אנחנו מוסיפים – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני פה, אז יהיו 61. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יהיו 61? בסדר, מה אני אגיד לך. טוב שאתה פה. מה היינו עושים בלעדיך? לפי הסעיף הזה בחוק שאנחנו אמורים לאשר, ייתנו כסף לביטחון תזונתי לשכבות מוחלשות. יזם את זה השר אריה דרעי, המשכנו את זה הלאה, וקיבלנו הסכמה לגבי הנושא הזה – קיבלנו הסכמה שזה יהיה כאן בחוק, ואנחנו חיכינו עד שתגובש ההסכמה הזאת גם עם שר המשפטים על עוד כסף בעניין הזה – והכול לנושאים חברתיים מוגדרים, שהם ברורים לחלוטין בעניין הזה. אמרתי, אני לא יודע מה ראש הממשלה ושר האוצר הולכים להגיד במסיבת העיתונאים אבל הם מדברים על חלוקת כסף למשפחות, אם זה נכון, כפי שקיים במדינות מסוימות בעולם המערבי. אני מבקש לומר – בסך הכול זה לא מספיק, אבל הממשלה העבירה עד היום, נדמה לי, 117 מיליארד שקל. זה מיועד למאבק בנגיף הקורונה, לגרום לכך שהציבור, המשפחות, העוסקים, העצמאים, העסקים השונים – שיהיה להם סיוע, ולא להשאיר אותם בדרך הזאת שהם עלולים ליפול מבחינה כלכלית. אנחנו במצב קשה. אנחנו במצב קשה מבחינה בריאותית, אנחנו במצב קשה מבחינה כלכלית. אנחנו לא יכולים לעשות איזושהי פעולה שתהיה פעולה של אדישות, כאילו אנחנו לא בעניין הזה. אנחנו חייבים להיות אקטיביים בסיוע למשפחות השונות, בסיוע לבעלי העסקים, בסיוע לעצמאים, בסיוע לשכירים. יש חלקים בציבור שאינם מקבלים דבר מכל הסיוע הזה, ואנחנו לא יכולים להמשיך בדרך הזאת. לא יכול להיות שבגלל נגיף הקורונה יהיה חלק בציבור במגזרים שונים שלא יהיה לו סיוע וילדיו ירעבו ללחם. אנחנו לא השלמנו את המלאכה. אני דיברתי היום גם עם שר האוצר – יש חלקים בציבור שעומדים בפני שוקת כלכלית שבורה, שאין מי שיסייע להם ואין מי שיגרום לכך שלילדים שלהם או למשפחה שלהם תהיה פרנסה כלשהי, והמדינה איננה רשאית לעמוד מהצד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת ביציע הימני, אנא לשבת. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אתה מפנה את העורף שלך. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> התורה מצווה אותנו: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך, והחזקת בו גר ותושב, וחי עמך". יש מצב שבו חלקים בציבור – וזה לא משנה, "גר ותושב" יכול להיות אזרח הארץ, בן העם היהודי – יש מחויבות כלפי גר ותושב. גם אלה שהם מיעוט בחברה הישראלית, יש חובה על השלטון, על המדינה, לסייע לציבורים השונים שנמצאים במצוקה כלכלית כל כך קשה בתקופה הזאת – מעבר לעניין שבו אנחנו עוסקים כל הזמן, שצריך לתת דמי אבטלה למי שזכאי לכך, שצריך לתת את המענק לעצמאים שצריכים להביא את המאזן ואת כל מה שנלווה לעניין הזה, שכירים שצריכים לשלם וצריכים להתפרנס וצריך לעזור להם. אנחנו מביאים כל הזמן סדרה של חוקים, ובשבוע הבא, בעזרת השם, אנחנו נעסוק בעניין הזה באופן אינטנסיבי כדי להעביר את החוקים שנלווים לעניין הזה. אמר לי שר האוצר – אמרתי קודם – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, השרים, השר כץ, תוכלו, בבקשה, לשבת? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אמר לי היום שר האוצר – דיברתי קודם על זה שיש סיוע של 117 מיליארד שקל, נדמה לי, שמסייעים לעצמאים, לשכירים, לכל המגזרים שבהם אכן צריך לסייע. יש חובה, ואנחנו עושים כל מאמץ כדי שזה יעבור כאן. אתה אמרת לי, אדוני השר, שיש מגזרים שאינם נהנים מזה בכלל, הם נשארים רעבים, ולילדים שלהם אין פתרון. יש מגזרים כאלה באוכלוסיות השונות בחברה הישראלית. ואתה אמרת לי – ואני אמרתי את זה קודם, כשלא היית כאן, ואני אומר את זה עכשיו בנוכחותך – שתעשה כל מאמץ לסייע שלא יהיה ילד במדינת ישראל שיישאר רעב; שיהיה מצב כזה שהבית ריק; שהמציאות היא שאנחנו עוזרים לכולם אבל אנחנו משאירים אותם בצד. יש עוד בעיה, האמת, שאין פה 61. זאת עוד בעיה. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> זאת הבעיה העיקרית כרגע. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא הבנתי – מישהו עושה פה משהו בעניין הזה? כמה דקות? אדוני יושב-ראש הכנסת, יש איזו התרגשות בקהל שאני לא מודע לה כל כך. אבל יש איזו התרגשות, אני רואה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אולי היא נובעת מרצון לקיים שוב את הבחירות לנציגי הכנסת לוועדות השונות. אבל זה לא יקרה. אז בהיבט הזה העניין מאחורינו. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לכן אני סבור שמה שנעשה עד היום, אי-אפשר לזלזל בזה או לבטל את זה במחי יד, בגלל שבאמת הועבר כסף רב. יש לנו ביקורת על נושאים שונים שם. למשל, 500 מיליון שקל שהיו בנושא של המענקים והסיוע למפעלים כדי להחזיר עובדים, אנחנו קיווינו שאותם 500 מיליון שקל יועברו למפעלים כאלה שהעובדים שלהם לא יצאו לחל"ת; בעיקר מפעלים קטנים, שהסתכלו לעובדים בעיניים ולא יכלו לפטר אותם; הם מכירים את העובד שנים רבות, הם מכירים את המשפחה שלו, ולא היה מענה לאותם אלה שלא פוטרו – היה רק לאלה שכן פוטרו. ואנחנו קיווינו שאותם 500 מיליון שקל שנשארו במענק הזה, שאמרו שזה לא 6 מיליארד אלא 5.5 מיליארד, והיום ראש אגף התקציבים אמר בוועדת הכספים שה-500 מיליון שקל האלה יצטרפו לעוד 1.5 מיליארד שניתנו לאלה שמגיעה להם קצבה, ביטוח לאומי, עד אמצע אוגוסט. היו חסרים 2 מיליארד שקל; לקחו 1.5 מיליארד מסעיפים שונים בתקציב המדינה, וה-0.5 מיליארד שקל שהיו אמורים להינתן למפעלים שלא פיטרו את העובדים נכנסו לתוך הסל התקציבי הגדול הזה, ובעצם אין את הכסף. ואני פונה לשר האוצר, אני פונה למשרד האוצר: צריך למצוא תקציב, ודובר עליו בשעתו: לתת סיוע לבעלי מפעלים שלא פיטרו את העובדים, והם צריכים להחזיק את המפעל ואת התקציב שמצטרף לעניין הזה. להשיג תקציב לנושא של מפעלים שלא פיטרו את העובדים. הרי מה יצא? שאלה שפיטרו את העובדים, שהיו צריכים לקבל את המענק, הם מפעלים גדולים, שהבעלים של המפעל לא מכיר את העובד – עליזה, מה? אני עכשיו מתחיל להעביר ביקורת – בסדר, יש לכם 61? לא, עכשיו אני מתחיל להעביר ביקורת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין 61. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> יש? אני רוצה לספר לכם – בסדר, אני מסיים, אבל יש פה מחלוקת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גפני, אמרתי לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אמרתי לך. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לכם משהו, הכנסת החליטה – עליזה, את מפריעה עכשיו – אדוני יושב-ראש הכנסת, אני רואה שהם לא מקשיבים לי. הכנסת החליטה שכדור הארץ הוא מרובע, יש החלטה בפרוטוקול. היה תיקון לחוק-היסוד: חופש העיסוק, חברת מיטראל הגישה בג"ץ, ויושב-ראש הכנסת היה אז וייס. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שבח, שבח וייס. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> שבח וייס, וזה היה ב-03:00. רבין היה ראש ממשלה, והיה צריך לתקן את חוק-היסוד. מאיפה יודעים שיש 61? ישב פה שבח וייס, והוא אומר: אני מצביע, מי שחושב שכדור הארץ הוא מרובע, שיצביע בעד. 65 חברי כנסת הצביעו בעד, ואז הוא עבר לתקן את חוק-היסוד. היו לו 65. אגב, אני ומרצ היינו בחוץ וגייסנו אנשים, ומרצ הצביעו נגד והיה בסדר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוכרח לומר שזאת הייתה החלטה הרבה פחות בעייתית מאשר חוקי-היסוד שהתקבלו, אז אתה יודע, הכול יחסי. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> נכון. אדוני יושב-ראש הכנסת, אני מבקש שהכנסת תאשר את חוק-היסוד הזה, שיש בו סיוע לעסקים, לשכירים, לעצמאים, שיש בו סיוע לשכבות מוחלשות, וזה מופיע גם בגוף החוק, כפי שאמרתי קודם. אני מבקש להצביע בעד החוק הזה ולדחות את ההסתייגויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. מאחר שמדובר בהצבעה על חוק-יסוד, אנחנו זקוקים, כדי שהחוק הזה יעבור, ל-61 חברי כנסת לפחות שיתמכו בסעיפי החוק בקריאה השנייה בכל אחד מהסעיפים, וכמובן בקריאה השלישית בחוק כולו. אין דרישה כזו ביחס להסתייגויות. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה, תחילה הסתייגויות לסעיף 1, הסתייגויות של חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר. אנחנו מצביעים על – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היושב-ראש, לא קיבלתי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אני אמתין עד שתקבלו את החומר למעלה, ואני מבקש שוב בפעם המי-יודע-כמה: כל הצעות החוק – כל החומר צריך להגיע למעלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש, יש פה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו נמתין עד שזה יקרה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היו"ר, יש לנו חומר, מחלקים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> קיבלתם. אני יכול להמשיך, חבר הכנסת לוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כך, אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 1, הסתייגויות של חברי הכנסת שהקראתי קודם, להלן: קבוצת סיעת ישראל ביתנו. הסתייגות מס' 1, לסעיף 1, הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 3 נגד –62 נמנעים – 1 ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כך, בעד – שלושה, נגד – 62, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 2, של קבוצת סיעת ישראל ביתנו – הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 61 נמנעים – 2 ההסתייגות (2) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שניים בעד, 61 נגד, שני נמנעים – ההסתייגות לא התקבלה. אני עובר להצבעה על הסתייגות מס' 3 – הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 63 נמנעים – 1 ההסתייגות (3) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שלושה בעד, 63 נגד, אחד נמנע. ההסתייגות לא התקבלה. אני עובר להצבעה על הסתייגות מס' 4 – הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההסתייגות – 3 נגד –62 נמנעים – אין ההסתייגות (4) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – שלושה, נגד – 62, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצביע על הסתייגות של חבר הכנסת מיקי לוי, הסתייגות מס' 5 – הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות (5) של חבר הכנסת מיקי לוי לסעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזו הפתעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תשעה בעד, 63 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות לחלופין, הסתייגות מס' 5 – הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות לחלופין של חבר הכנסת מיקי לוי לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תשעה בעד, 63 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 6, של חברי הכנסת איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין – להלן: קבוצת סיעת הרשימה המשותפת. הסתייגות מס' 6 – הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות (6) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תשעה בעד, 63 נגד, אין נמנעים – ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 7, של חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב – הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 5 נגד –61 נמנעים – אין ההסתייגות (7) של חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – חמישה, נגד – 61, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אם כך, חברות וחברי הכנסת, הוסרו כל ההסתייגויות לסעיף 1, שהוא גם הסעיף היחיד בהצעת החוק. אני רק אומר שישנן עוד הסתייגויות לאחר סעיף 1, שעליהן נצביע בהמשך, אבל אנחנו עוברים עכשיו, לבקשת הממשלה, להצבעה שמית על החוק כולו, על סעיף 1 – כל החוק בקריאה השנייה. מזכירת הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – ממה פוחדים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני קיבלתי בקשה מהממשלה לקיים הצבעה שמית. מבטלים? אני רק מזכיר שאם לא יהיו 61, החוק לא יתקבל. אז מבקשים הצבעה שמית או לא? אני מבקש להבין. השר המקשר, הצבעה שמית? השר המקשר, הצבעה שמית או לא? השר המקשר, הצבעה שמית. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> כן, כן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כך, מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד גבי אשכנזי – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דוד ביטן – בעד רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יוסף ג'בארין – נמנע יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – בעד << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, לשמור על השקט. חבר הכנסת טיבי, אי-אפשר לשמוע את המזכירה, והיא לא שומעת את התשובות. חבר הכנסת לוי, לא שומעים את המזכירה ולא שומעים את התשובות. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – בעד צבי האוזר – בעד ניצן הורוביץ – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד יועז הנדל – בעד שרן מרים השכל – בעד מיכל וונש – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד תמר זנדברג – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – בעד אליהו חסיד – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – נמנע יוסף טייב – בעד יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – בעד משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – בעד יצחק כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – נמנע אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אוסנת הילה מארק – בעד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד יעקב מרגי – בעד משולם נהרי – בעד אבי ניסנקורן – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נמנע גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – נמנע חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד טלי פלוסקוב – בעד אורלי פרומן – אינה נוכחת תהלה פרידמן – בעד עמיר פרץ – בעד רפי פרץ – בעד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת עינב קאבלה – בעד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – בעד אנטאנס שחאדה – נמנע יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד הילה וזאן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – בעד רם שפע – בעד איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבקש מהמזכירה לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת יאיר גולן – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו נוכח תמר זנדברג – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת חיים כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח אורלי פרומן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת אלכס קושניר – אינו נוכח אריאל קלנר – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת עפר שלח – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם יש באולם מישהו, חבר כנסת או חברת כנסת שנמצאים כאן, לא הצביעו ומעוניינים להצביע? אין. אם כך, המזכירה, אנא לסכם את התוצאות. חברות וחברי הכנסת נא לשבת, כדי שמייד עם קבלת התוצאות נוכל לעבור להמשך ההצבעה. אנא לשבת, כדי שנוכל לעבור להמשך ההצבעה. אם כך, אלה תוצאות ההצבעה: 67 בעד, אין מתנגדים, שישה נמנעים. לפיכך הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2) התקבלה – לא, עדיין לא התקבלה בקריאה שנייה. סעיף 1 להצעה התקבל. אנחנו עוברים להסתייגויות לאחר סעיף 1. הסתייגות מס' 8, של חבר הכנסת מיקי לוי – הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגות – 6 נגד – 64 נמנעים – אין ההסתייגות (8) של חבר הכנסת מיקי לוי אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – שישה, נגד – 64, אין נמנעים, ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 9. הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות (9) של חבר הכנסת מיקי לוי אחרי סעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חמישה בעד, 63 נגד, אין נמנעים. גם ההסתייגות הזאת נדחתה. אם כך, נדחו כל ההסתייגויות שלאחר סעיף 1. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2) התקבלה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד החוק –67 נגד – אין נמנעים – 3 חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2) נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 67, אין מתנגדים, שלושה נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2) התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת אופיר כץ בנושא: קליטת עולים ביישובים מעורבים; מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מתן כהנא, סמי אבו שחאדה ואורלי פרומן בנושא: אי-הנגשת שירותי הבריאות בישראל לאוכלוסיית החירשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן לנושא הבא על סדר-היום: שאילתות לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אני מבקש להזמין את סגן השר משולם נהרי על מנת להשיב על השאילתות. השאילתה הראשונה היא של חברת הכנסת מאי גולן, ומספרה 66 – מאי גולן כבר הייתה, אז אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, שהיא שאילתה מס' 49, של חבר הכנסת מיקי לוי. כותרתה: החזרת חלק מהערבויות של חברות הניקיון והשמירה שמוחזקות במשרד. חבר הכנסת לוי – אני מבין שהוא בדרך לכאן מהיציע, אני מניח. אז אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, גם היא של מיקי לוי – ואחריה שאילתה מס' 64, אדוני סגן השר, שכותרתה: שכר עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות, של חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, חבר הכנסת כסיף. << שאילתה >> 65. שכר עובדים סוציאליים במכרזים << שאילתה >> << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, חברי הכנסת, קביעת רכיבי השכר במכרזים לקבלת שירותים מהווה את ליבת המכרז והשירות שיינתן במסגרתו. ברצוני לשאול: 1. על בסיס אילו רכיבי שכר והנחות עבודה מתוקצב תקן של עובד או עובדת סוציאלית במכרזים ממשלתיים לקבלת שירותים במשרד הרווחה והרשויות המקומיות? 2. מהי העלות הממוצעת המתוקצבת בעבור כל רכיב? 3. מהו פירוט כלל הפרופילים הקיימים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אתה שאלת את השאילתה הבאה כבר, מס' 65, אבל זה בסדר. אדוני סגן השר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השאילתה השנייה לא אצלי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל היא קיימת, אצלנו לפחות. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> מה אני צריך – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, תענה. השאילתה שהקריא חבר הכנסת כסיף היא שאילתה מס' 65: שכר העובדים הסוציאליים במכרזים. נכון, חבר הכנסת כסיף, זה מה שהקראת? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא, הוא שאל על הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, לא, זאת השאילתה הקודמת. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא, זה עכשיו היה על המכרזים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כרגע מה שהוא הקריא – אני מבין שאין פה סנכרון. אדוני סגן השר, שאילתה מס' 65: שכר העובדים הסוציאליים במכרזים. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת השואל, המכרזים במכרז העבודה והרווחה מתומחרים והשירותים המבוקשים מפורטים, כך שהתחרות בין הספקים המציעים היא על איכות אספקת השירותים. מחירי התעריפים מתעדכנים מעת לעת בהתאם לשיעור עליית השכר ועליית שיעור המדד. חלק מרכיבי השכר במודלים השונים כולל דרישות תקינה והיקפי משרה, ולכל משרה מתוקננת השכר מתומחר ומבוצע בהתאם למודל שנקבע. התעריפים המשולמים במסגרת מכרזי שירות נקבעים על ידי ועדת תעריפים, המשותפת למשרד העבודה והרווחה ולמשרד האוצר. בנוסף אציין כי בחודש מרץ 2017 פורסם צו הרחבה לעובדים סוציאליים בעניין תנאי שכר והעסקה לעובדים סוציאליים המועסקים בהתקשרויות של המדינה ואשר תפקידם כעובדים סוציאליים נדרש כמפורט בהתקשרות. לסעיף 1: בסיס השכר הינו שכר משולב הנקבע בהתאם לדרגת העובד הסוציאלי, הוותק ושנות הוותק ועל פי טבלת השכר. מעבר לכך ניתנות תוספות שכר רוחביות. להלן פירוט תוספות השכר הרוחביות הרלוונטיות למתח הדרגות של עובד סוציאלי ועובד סוציאלי בכיר, בהתאם לצו ההרחבה, המתומחרות במודל: תוספת הסכם 2001 – 3.6%; תוספת הסכם 2009 – 4%; תוספות אחוזיות – 7.25%; תוספת הסכם 2011. תוספת שקלית הסכם 2011; הסכמי מסגרת 2016; תוספת חקיקה ומעמסה – 7%; תמריץ ענפי – 5%; תוספת לעובדים עם נוער במצוקה. מעבר לכך, להלן פירוט רכיבי שכר אישיים – תוספות עבור השכלה והתמקצעות: תוספת תואר שני M.A או דוקטור לעובד סוציאלי בכיר; שעות עבודה – עבודה נוספת ומאמץ מיוחד, משמרת שנייה לעובד סוציאלי בכיר; החזרי הוצאות, תוספת מעונות, ביגוד, דמי הבראה, קצובת טלפון, נסיעות, גמול השתלמות וכו'. לעניין רכיבי השכר האישיים, בוצעו תחשיבים אישיים המתאימים לפרופיל הממוצע של השכר במודלים השונים. לסעיף 2: להלן עלות שכר חודשי בש"ח לעובד סוציאלי, המתומחרת במודל לקניית שירותים במסגרות הרווחה, במחירי מרץ 2020: שנות ותק – עובד סוציאלי בכיר עם 14 שנות ותק, דרגה ו', שכר ברוטו – 10,835 שקלים, זה כולל קרן השתלמות. שכר כולל בעלות פרטית – 13,875 שקלים; שכר כולל בעלות ציבורית – 14,600. להלן פירוט רכיבי השכר: השכר המשולב נקבע בהתאם לדרגת העובד הסוציאלי ושנות הוותק שלו על פי טבלת השכר. תוספות השכר הרוחביות כמפורט בסעיף 1 מסתכמות לסכומים כדלקמן: עובד סוציאלי דרגה ז', חמש שנות ותק – זה 4,083.47; עובד סוציאלי בכיר, דרגה ו', 14 שנות ותק – 3,931.64. רכיבי השכר האישיים כמפורט בסעיף 1 מסתכמים לסכומים כדלקמן: עובד סוציאלי דרגה ז', חמש שנות ותק – 5,190.6; עובד סוציאלי בכיר, דרגה ו', 14 שנות ותק – 5,469. לסעיף 3 – במסגרת ההתקשרויות של משרד העבודה והרווחה נקבע מודל אשר תמחור תקן עובד סוציאלי בו הינו בהתאם להגדרת סטנדרטים מקצועיים בשני פרופילים מרכזיים של דרגה וותק. שכר העובד הסוציאלי בו מעודכן ומתוקצב בהתאם לצו ההרחבה, ועל פי ממוצעים. 1. פרופיל של עובדים שאינם ותיקים, אשר אופי תפקידם ואחריותם דומה לעובד סוציאלי בדרגה ז': עובדים אלה הינם בוותק ממוצע של חמש שנים. 2. פרופיל שני הינו של עובדים בעלי תפקיד ואחריות גבוהים יותר, הדומים לבעלי דרגה ו'. עובדים אלה בעלי ותק ממוצע של 14 שנים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, בתום הישיבה יש בחינה על הנתונים. אבל בינתיים אתה יכול לשאול שאלה נוספת. בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – מענה על השאילתה שלי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בוודאי, מה זאת אומרת. אני מציע גם שתיקח. ישנם דפים על השולחנות, הדפים הירוקים, שתוכל להקריא אותם. אז אנא, תשאל את השאילתה – שאלה נוספת, סגן השר ישיב עליה, ואז נעבור לשאילתה השנייה. בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני, על התשובה המפורטת, שאין ספק שיהיה קשה במבחן עליה שהיושב-ראש הציע. אנחנו יודעים שהממוצע של שכר של עובד, בדרך כלל זו עובדת סוציאלית – 89% בעצם הן עובדות – הוא 5,200 שקלים; ואחרי 20 שנה – 7,800. אנחנו יודעים שהשכר הזה – ולא בכדי יש היום את השביתה ואת המאבק של העובדות הסוציאליות, שעושות באמת עבודת קודש בתנאים לא תנאים. השכר הזה הוא שכר רעב. ואני רוצה לשאול: מה מתכוונת הממשלה. מה מתכוון השר לעשות בהקשר הזה, לאור העובדה שדרישת השובתות כרגע, בין השאר, היא שיתקיים משא ומתן על רפורמה במבנה השכר. אני יודע שהתחיל איזה סוג של משא ומתן, למרות שהוא בחיתוליו ועדיין לא הניב משהו, אבל האם אתם מתכוונים סוף-סוף לקבל לפחות את הדרישה המינימלית הזאת, לצד דרישות שלא העליתי כרגע את מהותן, לרפורמה ממשית במבנה השכר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני התייחסתי היום, אומנם בנושאים אחרים, אבל הזכרתי את הנושא של העובדים הסוציאליים. אין ספק שצריך לבנות את השכר שלהם. אותו דבר זה גם כן במערכת החינוך אצל המורים. הבסיס הוא מאוד נמוך והכול זה תוספות, ולאחר מכן יש לזה גם השלכות, אחרי זה, כשפורשים. אנחנו עושים את הכול עם האוצר כדי לשכנע את האוצר לפתוח את הסכמי השכר של העובדים הסוציאליים ולבנות שכר הגון, ושכר שנותן מענה לאתגרים ולעבודה הקשה שמתמודדים איתם העובדים הסוציאליים היום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת כסיף, אנחנו עוברים לשאילתה מס' 64, שכותרתה: שכר עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות. בבקשה. << שאילתה >> 64. שכר עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות << שאילתה >> << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> קביעת רכיבי השכר ותקצובם מול הרשויות המקומיות מהווה את ליבת העסקת העובדים הסוציאליים, לכן חשיפתם חשובה ביותר. 1. על בסיס אילו רכיבי שכר והנחות עבודה מתוקצב תקן של עובד סוציאלי המועסק ברשות מקומית על ידי משרד הרווחה? 2. מהי העלות הממוצעת המתוקצבת בעבור כל רכיב? 3. מהו פירוט כלל הפרופילים הקיימים? וזה לא דז'ה וו. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מתקצב 5,595.32 תקני עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות, אשר מוקצים למחלקות לשירותים חברתיים ומאוישים על ידי 5,036.91 עובדים, נכון לנתוני חודש אפריל 2020. מדובר במנגנון דיווח חודשי מהרשויות המקומיות, אשר על פיו מועברת מדי חודש השתתפות משרדנו בשכר עובדים ל-256 רשויות מקומיות. השתתפות המשרד בשכרם של העובדים המאיישים את התקנים המאושרים למחלקה הינה מימון 75%, כאשר את 25% הנותרים נדרשת הרשות המקומית להשלים בשיטת המצ'ינג – מימון תואם; ישנם מקרים חריגים שבהם משרד העבודה והרווחה מממן 100%. כמו שאנחנו יודעים, בהסדרים לגבי כל התקציבים של משרד הרווחה מול הרשויות המקומיות זה 75% המשרד ו-25% הרשות המקומית. ההשתתפות בשכר מבוססת על הסכמי השכר במשק, נתונים אישיים של העובדים המדווחים על ידי הרשות המקומית, וכן כמה רכיבים המשולמים באופן גלובלי. השתתפות זו מועברת בהתאם לחלקיות משרתו של העובד בפועל. העובדים ברשויות המקומיות נבחרים על פי כללים שמפורסמים על ידי משרד הפנים, וחלה עליהם חובת המכרזים בהתאם לתיאור התפקיד ודרישות המשרה המפורסמים בהוראה 2.4 בתקנון העבודה הסוציאלית ובהתאמה לתנאי השכר שנקבעו בהסכמי העבודה הנוגעים לכל תפקיד. שכרו של עובד סוציאלי ברשות המקומית משולם על פי תנאי העבודה בשכר וההנחיות של השלטון המקומי. לכל תפקיד דרגות אחרות, לפי לוח תפקוד שפורסם על ידי משרד האוצר, כחלק אינטגרלי מהסכם השכר 1993. לוח התפקוד קובע את מתח דרגותיו של עובד סוציאלי בתפקיד שאותו הוא ממלא. מתח זה מורכב מדרגת תחילה, דרגה אמצעית, ודרגת שיא. לפי לוח זה לכל דרגה מוגדר משך שהייה מוגדר. השכר המשולב של עובד סוציאלי ייקבע בהתאם לדרגה ולסך שנות ותק שלו. הוותק המשולם מטעם משרד הרשויות הינו גלובלי – 17 או 19 שנים, יש גם חריגים. להלן שתי טבלאות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה הולך למסלול ישיר לדוקטורט. האמת היא שאפשר להעביר לו את זה בכתב. יש הרבה נתונים. סגן השר נהרי, אני חושב שאם חבר הכנסת כסיף מסכים, אז הוא פשוט יכול לקבל את זה בכתב. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן, אני אשמח. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אין לי בעיה, אם תרצה. אבל הייתי רוצה גם כן שהדברים יעברו לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. את זה בוודאי אני לא מונע ממך. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני יכול להעביר ישר לפרוטוקול, בלי לקרוא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בוודאי. אנחנו נקבל אותם לפרוטוקול. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מבקש שהנתונים יירשמו בפרוטוקול. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו נוסיף אותם לפרוטוקול. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> יש את כל המספרים והכול, לפי הוותק, וכל מה שהם מקבלים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת, חבר הכנסת כסיף? אין צורך. תודה רבה. אם כך אנחנו עוברים לסדרת השאילתות של חברנו חבר הכנסת מיקי לוי. הראשונה שבהן – שאילתה מס' 49, שכותרתה: החזרת חלק מהערבויות של חברות הניקיון והשמירה שמוחזקות במשרד. חבר הכנסת לוי, בבקשה. << שאילתה >> 49. החזרת חלק מהערבויות של חברות הניקיון והשמירה שמוחזקות במשרד << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, משבר הקורונה פגע קשות בחברות הניקיון והשמירה, ואנחנו יודעים בדיוק מי האנשים שעובדים בחברות האלה בתפקידים האלה, כאשר עשרות מיליוני שקלים מכספן מופקדים כערבות במשרד העבודה, ושחרור חלק ממנו לעת הזו של מצוקה לטובת התזרים שלהן יוכל לסייע להן ולמנוע קריסתן ואת פיטורי עובדיהן. אני מאוד מבקש להתחשב בבקשה שלהם בכובד ראש. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, חבר הכנסת לוי, תשלים את השאילתה. יש שאלות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן, אבל הוספתי בעל פה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה בסדר, אבל חשוב שמי שרואה אותנו ידע על מה סגן השר עונה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה צודק, אדוני היושב-ראש. ברצוני לשאול: 1. האם תפעל לשחרור חלק מהערבויות, כהוראת שעה זמנית אפילו? 2. אם כן – מתי? 3. אם לא – מדוע? בבקשה. תודה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> גובה הערבות המופקדת על ידי חברת כוח אדם נקבע בהתאם לחוק וכן בהתאם לסעיף 3 לתקנות העסקת עובדים זרים (ערובה), התשנ"ו–1996, ביחס לגובה ההוצאות בשל שכר עבודה של כל קבלן כוח אדם ושירותים. כידוע, סעיף 3א(2) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996, קובע כי הפקדת ערבות כספית הינה אחד התנאים לקבלת רישיון לחברות הפועלות כקבלני כוח אדם וכקבלני שירותים. כספי הערבות נועדו להבטיח את זכויות העובדים המועסקים על ידי חברות כוח אדם בעלות רישיון לשם עבודה אצל הזולת. לתפיסת המשרד, במיוחד בעת הנוכחית חשיבותה של הערבות מקבלת משנה תוקף, שכן ברור שעובדיה של חברת כוח אדם הפועלת תחת רישיון ונקלעת לקשיים כלכליים לאור משבר הקורונה עלולים למצוא עצמם בפני שוקת שבורה בעת שייפגעו זכויותיהם, ולא יימצא מקור תקציבי להבטחת התשלומים המגיעים להם. בעת הנוכחית משרד העבודה והרווחה אינו מוצא לנכון לפעול לשחרור ערבויות חברות השמירה והניקיון המופקדות במשרד במסגרת הוראת שעה זמנית. יודגש כי לפי התקנות ניתן להפחית את סכום הערבות, אם מתמלא אחד התנאים הבאים – זה לא כמו שזה נשמע לך בהתחלה: 1. כאשר מדובר בקבלן כוח אדם או קבלן שירות שהוא צד להסכם קיבוצי כאמור בסעיף 1 לחוק ההסכמים הקיבוציים. 2. כאשר מדובר בקבלן כוח אדם או קבלן שירות שהחזיק כדין ברישיון לפי החוק במשך חמש שנים או יותר ברציפות. 3. כאשר הקבלן צמצם פעילותו או שחל קיטון בהוצאותיו בגין שכר כתוצאה מצמצום מספר העובדים וסיום יחסי העבודה עימם, ובכפוף להוכחת ביצוע כלל התשלומים לעובדים שסיימו עבודתם. לעניין הקריטריון המאפשר שחרור ערבויות קטנות וצמצום פעילות או קיטון בהוצאות שכר, אציין כי בחודשים האחרונים המינהל עשה שימוש רב יחסית באפשרות זו, כפי שאפרט להלן: 1. בתקופה שבין ינואר ליוני 2020 שוחררה ערבות של 34 חברות אשר הודיעו למינהל על סיום פעילותן והוכיחו עמידה בהתחייבויות כלפי עובדים בסכום כולל של 2.14 מיליון. 2. בתקופה שבין החודשים ספטמבר 2019 למאי 2020 הקטין המינהל את ערבותן של חמש חברות לאור צמצום הוצאות השכר בהן בהיקף של 682,000 ש"ח. 3. בנוסף, נכון להיום נמצאות על שולחן המינהל בקשות נוספות לצמצום גובה הערבות. 26 מתוכן הוגשו מאז חודש מרס האחרון. מרבית הבקשות נמצאות כיום בשלבים ראשונים של המצאת מסמכים, השלמת מסמכים, תיקון ליקויים ובדיקות פנסיה. אבהיר כי קצב בחינת הבקשות להפחתת גובה הערבות תלוי במידה רבה בחברות עצמן. כאשר החברות משתפות פעולה ונמצא כי אכן עמדו בהתחייבויותיהן כלפי העובדים שהופסקה העסקתם, החלטה בעניינן מתקבלת יחסית במהירות – לרוב פחות מחודש משלב השלמת המסמכים על ידי החברה. עם זאת, יודגש כי במקרים שבהם ביצע הקבלן פנייה ראשונית בבקשה להקטנת הערבות ולאחר מכן ניתק מגע ולא המציא מסמכים, מועבר הנושא להמשך טיפול ובחינה אצל הגורמים השונים במינהל, שכן הדבר מעלה חשש בכל הנוגע לעמידתו של קבלן כוח האדם בזכויות עובדיו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה באמת על התשובה הרחבה, אבל לא לזה התכוונתי. צללתי לעניין, והבנתי את כל הקריטריונים שבגינם ניתן להחזיר את סכום ההפקדה של אותן חברות. רק שים לב, אדוני סגן השר – ואני מאוד מחזיק ממך, אתה יודע את זה מהשיחות הפרטיות בינינו – שכמה חברות פשטו את הרגל, או כמה חברות הפסיקו פעילותן בגלל בעיות קשות בתזרים מזומנים. מה שביקשתי הוא שלאותן חברות שעובדות אפשר לבוא ולמצוא פתרון מחוץ לקופסה, ובמקום להפקיד כסף מזומן, אפשר להפקיד שטרות חוב בתמורה לרכוש וכו'. אני חושש מאוד להפסקת פעולה של שאר החברות, ואז כל המשק יסבול מזה – גם אנשים יאבדו את מקום עבודתם וגם אנחנו נסבול מחוסר חברות שייתנו שירותי ניקיון ושמירה, וכבר היום יש בעיה. אני לא מדבר על כל הצד החוקי, שכן מחזירים כסף. זה ברור לי לחלוטין. תחשבו מחוץ לקופסה איך להחזיר כסף לאותן חברות שכרגע ממשיכות את פעולתן וצריכות קצת מהכסף שמופקד אצלכם כדי להמשיך לפעול – נגיד, 20%, לא הכול – בתמורה לשטרות חוב או משהו בסגנון הזה. התשובה המלומדת שנתת לי היא בהתאם לחוק, אני לא צריך אותה. אני צריך משהו מחוץ לקופסה, אדוני, ואודה לך אם תגיד לי רק: אני מבטיח לצלול לעניין הזה, לקחת שבוע, ובשיחות פרטיות להשיב לך דבר. זה יספק אותי, כי אני סומך עליך. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> שמעת שבכל זאת שוחררה ערבות לחברות, ויש כאלה שבדרך, אבל צריך תמיד למצוא את האיזון בין המעסיקים לבין העובדים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל אדוני השר, כל ההחזרות הן בהתאם לחוק. אני ביקשתי לפנים מהשורה – כל אלה שפיטרו עובדים, כל אלה שהפסיקו את עבודתן, כל אלה שהקטינו משכורות. אני מדבר על חברה פעילה, חיה ונושמת, שכרגע מעסיקה אלפי עובדים, ויש לה בעיה של תזרים מזומנים. תמצאו להחזיר לה 10%, 20%, כדי שהיא תוכל לחיות – סתם, לדוגמה, תמורת שטרות חוב. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אם יש לך חברה מסוימת ששם אתה חושב שצריך למצוא איזה פתרון מחוץ לקופסה, וכמובן שהכול במסגרת החוק – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יודע מה? הרמת לי להנחתה. אשמח מאוד לחבר ביניכם. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אשלים: ושזה יהיה במסגרת החוק. גם מחוץ לקופסה צריך להיות – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חלק מהדברים זה הוראת שעה. תחשבו. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר, אבל צריך לעשות גם את זה שלא בניגוד לחוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת לוי, זה לא דיון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, משפט אחרון, אני מתחייב: אשמח מאוד לחבר בינך לבין שני פונים, לא יותר, כדי לא להעמיס על משרדך, כי הם מייצגים את השאר. אם תיאות לפגוש אותם, אשמח. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מוכן לשמוע, לפגוש, ולראות מה האפשרויות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת לוי, אתה יכול להישאר ליד המיקרופון, לשאילתה מס' 113, שכותרתה: תשלום כפול לביטוח לאומי בחל"ת. << שאילתה >> 113. תשלום כפול לביטוח לאומי בחל"ת << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הסיפור הבא באמת הוא סיפור חלם. אני אפילו מחייך. הובא לידיעתי כי העובדים שיוצאים לחל"ת ומקבלים דמי אבטלה מפרישים דמי ביטוח לאומי מהאבטלה – זאת לצד דרישה דומה מהמעסיקים שלהם במקביל. כך סובל העובד מתשלום כפול לצד חשש מהאופק התעסוקתי. מנכ"ל הביטוח הלאומי אישר לי את זה. 1. האם כן הדבר? מדוע? 2. האם אתה פועל לשינוי מצב זה? 3. אם כן – מתי זה ישונה ואיך? 4. אם לא, מדוע? משלמים פעמיים לביטוח לאומי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> שאלה ראשונה הייתה אם זה אכן כך ומדוע. בהתאם להוראות סעיף 348(ד), וכן בהתאם להוראות תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א–1971, חלה חובת תשלום דמי ביטוח לאומי על המבוטח שמקבל דמי אבטלה, ובמקביל חלה חובת תשלום דמי ביטוח לאומי על המעסיק בחודשיים הקלנדריים הראשונים בלבד. מדובר בביטוח בגין שני מקורות שונים, הנותנים מענה לסוגיות שונות: המעסיק משלם במשך חודשיים בלבד על בסיס שכר עבודה רעיוני, ובכך רוכש למבוטח זכויות ביטוחיות לענפי העבודה, אבטלה, פירוקים, פשיטות רגל ואימהות. העובד, לעומת זאת, מפריש מתוך דמי האבטלה שלו בהתאמה למעמדו האמיתי כלא עובד ולא עצמאי, ומשכך גם אין בהפרשה הזו כדי לבטח אותו בגין ענפי העבודה שפורטו לעיל. בגין דמי הביטוח שמשלם המעסיק רוכש העובד זכויות ביטוחיות שלא היה רוכש אלמלא אותו תשלום, ובהן אבטלה, אימהות, פירוקים ופשיטות רגל. לכן מדובר בתשלומים בגין זכויות ביטוחיות שונות, ולא בכפל תשלום. שאלה שנייה, האם אתה פועל לשינוי מצב זה? – לאור המשבר הרחב שפוקד את המשק הישראלי, ובהתחשב בכמות העובדים שנאלצו לצאת לחל"ת, הועלתה הצעה לתיקון חקיקה מטעם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והמוסד לביטוח לאומי, שתסייע ולו במעט בנטל הכלכלי עד לחלוף המשבר. במסגרת הצעה זו מוצע כי המדינה תישא בעלות תשלום דמי הביטוח שמשלם המעסיק בחודשיים הראשונים מיום יציאת העובד לחל"ת. אם כן, מתי זה ישונה ואיך – ההצעה נדונה בימים אלה אל מול הגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר, והמשא ומתן, כידוע לך – היית שם, מכיר את זה מקרוב – לא פשוט. אבל אנחנו מלאי תקווה שבסופו של דבר נוכל לקדם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני, זה באמת עוול – עוד שנייה – עוול שצריך לתקן, כי זה לא – ניקח משהו תיאורטי של 100 עובדים במפעל x; זה לא שניים-שלושה עובדים שאז זה מתגלגל בתוך התזרים ובתוך החישוב הכללי באותו חודש; מדובר לצורך העניין ב-100 עובדים באותו מפעל, וזה עומס עצום, עצום, עצום, על העצמאים. זה שווה תיקון. אני מבקש שמשרדך ילחץ ויגיש את החוק הזה בוועדת שרים לחקיקה, שלפחות אנחנו נדע שוועדת שרים לחקיקה או האוצר דחו את החוק הצודק הזה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> טוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. אנחנו עוברים לשאילתה האחרונה להיום, שאילתה מס' 105, שכותרתה: אלימות במשפחה, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << שאילתה >> 105. אלימות במשפחה << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד סגן השר, חבריי, מי שנשאר אחרון אחרון חביב, ותודה לכל אלה שהצביעו בעדי היום לוועדה לבחירת קאדים שרעים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ברכות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבטיח שאנחנו, אני וחברי כאן, גם מנסור עבאס, בשמי ובשמו כמובן אנחנו מבטיחים שנמלא את תפקידנו נאמנה. בתקופת הקורונה חלה עלייה של יותר מ-700% במספר הדיווחים על איומים, אלימות ופשיעה בקרב כלל האזרחים במדינה, לרבות אלימות במשפחה, מה שגורם לאובדן יותר ויותר של קורבנות. ברצוני לשאול, כבוד סגן השר: 1. מהי תוכנית משרדך למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה? 2. איך משרדך מתכנן ליישם אותה? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> חבר הכנסת אוסאמה, הנושא חשוב, כואב ובוער עוד יותר בימים אלה – מה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מתנצל שאני עוזב – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה בסדר גמור, חבר הכנסת. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> ואני רק יכול לומר לך, אוסאמה, אני יכול לומר לך שב-1999 עמדתי פה על הדוכן, והנאום הראשון שלי כחבר כנסת חדש, בהשבעה – היה פה היושב-ראש שמעון פרס, זיכרונו לברכה – הנושא היה אלימות. משרד החינוך היה מועסק מאוד, מוטרד מאוד בכל הנושא של האלימות; אלימות בבתי הספר, כמובן שזה מתחיל משם, ואחר כך זה ממשיך הלאה, גדלים עם זה. זה לא משהו שנעלם אם אתה לא פותר את הבעיה. קמו ועדות וקמו הכול, ומאז ועד היום אנחנו מתמודדים עם אלימות שהולכת וגואה. משרד העבודה והרווחה – אוסאמה, אני חייב להביא בפניך – במשרד זה אחד הנושאים הבוערים, ואני רוצה להציג בפניך חלק מהדברים שהמשרד – לא רק עושה, אלא הוא מנסה לייעל, לשפר, ואנחנו מאוד מוטרדים מהאלימות הגואה הזו שאנחנו רואים. תופעת האלימות במשפחה היא תופעה חברתית חמורה, אשר כל רשויות המדינה מטפלות בה בנחישות. משרד העבודה והרווחה מפעיל מגוון תוכניות ושירותים לטיפול בתופעה. חשוב להדגיש כי העלייה במספר הדיווחים נובעת בחלקה מקמפיין ההסברה שמוביל המשרד, המעודד נפגעי אלימות לפנות לקבלת סיוע והכוונה. אתה הקשבת, אוסאמה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> הרבה פעמים, בגלל המודעות, בגלל המודעות שיש, בגלל הכלים שאתה מעמיד לרשות האנשים הנפגעים לבוא ולהתלונן, אתה מקבל תמונה יותר אמיתית ויותר גדולה לגבי אחוז האלימות. לצערי, כיום אנו עדים לעלייה בהיקף הפניות על רקע אלימות במשפחה, מאז התפרץ לחיינו משבר נגיף הקורונה, ונערכנו לכך בהתאם: הוקם מקלט חירום בשיתוף ויצו לקליטת נשים בחירום לשבועיים, ומקלט שני ייפתח בימים הקרובים. נוסף על כך, תגברנו את מוקד 118, מוקד מידע וסיוע ארצי של המשרד, הפועל 24/7, ועובדים סוציאליים ומוקדנים דוברי שפות ערבית, רוסית ואמהרית. כמו כן, פיתחנו אפשרויות לפנייה שקטה אל המוקד, במספר 055-7000128. הוקם קו ייעודי לפניות של גברים, 1218, וכן נמצא בשלב מתקדם של פיתוח קו לפניות שקטות בווטסאפ. כמו כן, מתחילת המשבר הקורונה הוחרגו כל שירותי הטיפול באלימות במשפחה, כך שמענים בקהילה, מרכזי טיפול ברשויות המקומיות ומענים חוץ-ביתיים, מקלטי הגנה לנשים, מרכזי חירום לילדים ומרכזי ההגנה הופעלו באופן מלא גם באמצעים מקוונים מרחוק. בנוסף, המשרד עמל בשיתוף ישראל דיגיטלית, אלכ"א ג'וינט וחברות תוכנה על פיתוח כלים דיגיטליים לאיתור וזיהוי של אלימות ומצבי סיכון. במסגרת המהלך פותח כלי iRisk, לזיהוי ואבחון עצמי של מצבי סיכון ומצבי אלימות במשפחה. יש את האתר הזה, זה www.irisk.co.il. במסגרת החלטת הממשלה 1249, ובעקבות פעילותה של הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול באלימות במשפחה בהובלת משרד העבודה והרווחה, הצלחנו להרחיב שירותים חיוניים, חלקם כבר פועלים בשדה וחלקם נמצאים בעיצומם של פיתוח והקמה. הוועדה והמענים שמים דגש על טיפול ייעודי בגברים כחלק מתפיסה מערכתית לטיפול באלימות במשפחה, וכן לטיפול ייעודי בילדים החשופים לאלימות, שהוכח בכל המחקרים כקריטי למניעת אלימות עתידית, ולאזרחים ותיקים נפגעי התעללות והזנחה: הוקצו 180 תקנים חדשים של עובדים סוציאליים למאבק בתופעת האלימות במשפחה, מתוכם 60 לטיפול בגברים אלימים, 68 לטיפול בילדים חשופים לאלימות ו-50 תקנים נוספים לטיפול בתופעת האלימות כנגד אזרחים ותיקים, ו-16 תקני עו"ס משטרה. בחודשים הקרובים עתידים להיפתח ארבעה מרכזי חירום וסיוע רב-תחומי לטיפול באלימות במשפחה, שיפעלו 24/7. במרכזים אלה יהיו אנשי מקצוע מהמערכות השונות – רווחה, בריאות ומשטרה – ובכך יעבור הטיפול באלימות במשפחה שינוי משמעותי שיוגדר כנושא שיש לתת בו מענה מערכתי באופן מיידי. המרכז הראשון עתיד להיפתח במחוז הצפון. מדובר במרכז רב-מקצועי, והצוות בו יכלול עובדים סוציאליים, חוקרי אלימות במשפחה מטעם משטרת ישראל, פסיכיאטרים ואנשי ייעוץ משפטי, במטרה לספק שירות הנותן מענה הוליסטי לכל תחום האלימות במשפחה. לאחרונה אושר סל תקציב גמיש בהיקף של 5 מיליון שקלים בשנה לסיוע חירום מיידי לנפגעות המבקשות לצאת ממעגל האלימות שאינן יוצאות למקלט ונזקקות לסיוע מיידי וצרכים בסיסיים להן ולילדיהן, על מנת לקבל כוח ואומץ לבצע את הצעד. בנוסף תוקצבה תוספת של 59 מרכזים טיפוליים ברשויות המקומיות, הורחבו מספר המחלקות אשר נותנות מענה לטיפול באלימות במשפחה, ואלה הובילו לצמצום ברשימות ההמתנה; הורחב מערך ההכשרה לגורמי המקצוע מהמשרדים והרשויות הרלוונטיות – בריאות, משטרה, עלייה וקליטה, שב"ס, ביטחון פנים, הרשות לשיקום האסיר, שירותי הרווחה ועוד; פותח כלי להערכת מסוכנות בין-משרדי יחיד לאבחון והערכת מצבי סיכון באלימות במשפחה. הכלי ישמש את גורמי המקצוע מהמערכות הציבוריות השונות לאבחון מצבי סיכון בין בני זוג, בין אחים, כלפי הורים ואזרחים ותיקים. המשרד הרחיב את תוכנית עובדים סוציאליים בתחנות משטרה, שפועלת בשיתוף עם משטרת ישראל והמשרד לחיזוק קהילתי, עיר ללא אלימות, ב-16 תקני עובדים סוציאליים נוספים. התוכנית פועלת ב-44 רשויות מקומיות ותחנות משטרה. המשרד יוצא בקמפיין שני להעלאת המודעות והפנייה של המטופלים והמשפחות. יוקמו ארבע דירות לגברים מורחקים; הרחבנו את הרשויות שבהן פועלת תוכנית המניעה "חברות וזוגיות ללא אלימות" בבתי ספר תיכוניים, בשיתוף עם משרד החינוך. כל אלה מצטרפים למניפה של מענים ותוכניות שהמשרד מפעיל באמצעות הרשויות המקומיות ובאמצעות ארגונים שמפעילים מגוון רחב של תוכניות ומענים, ובהם 113 יחידות טיפוליות באלימות במשפחה במחלקות לשירותים חברתיים, שבהם מטפלים ב-16,000 פניות בשנה, בכ-7,500 נשים, ב-2,700 גברים ובכ-1,000 ילדים. במרכזים אלה מתבצעים אבחונים, בניית דרכי הגנה מותאמות וטיפול ושיקום למשפחות הנמצאות במעגל האלימות. המטופלים מופנים למרכזים אלה על ידי מגוון גופים ושירותים, מחלקות לשירותים חברתיים, יחידות הסיוע של בתי המשפט, תחנות משטרה, מוקד 118 של משרד הרווחה, שירותי המבחן, מערכת הבריאות, ובאופן עצמאי. קיימים 14 מקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה ולילדיהן, המטפלים ב-700 נשים מדי שנה וב-1,000 ילדים; 18 דירות מעבר לנשים יוצאות מקלט – מעבר מדורג וחזרה לחיים עצמאיים בקהילה; שני בתים טיפוליים לגברים פוגעים המצויים בחלופת מעצר או בהליך פלילי, הפועלים באחריות שירות המבחן למבוגרים, ובהם מטופלים כ-24 גברים מדי שנה. כמו כן, מפעיל המשרד תוכניות מגוונות בקהילה: תוכנית "דף חדש" לנשים יוצאות מקלט, המסייעת להן לעמוד על הרגליים ולצאת לחיים עצמאיים מחוזקות ומלוות – תוכנית זו נותנת סיוע ל-200 נשים בשנה; תוכנית עובדים סוציאליים בתחנות משטרה, המשותפת למשטרת ישראל ולמשרדנו – מודל שהוכח כאפקטיבי ביותר לטיפול וחיזוק הקשר בין המשטרה לשירותי הרווחה בטיפול בנפגעי אלימות במשפחה – התוכנית פועלת ב-40 תחנות משטרה; תוכנית "גשרים" לטיפול בעולים על רקע אלימות במשפחה, בשיתוף משרד העלייה והקליטה, המספקת טיפול על ידי עו"סים דוברי שפות; תוכנית "חברות וזוגיות ללא אלימות", מה שהזכרתי, למניעת אלימות בזוגיות בבתי ספר תיכוניים – תוכנית שמשותפת למשרד הרווחה ולמשרד החינוך. בנוסף פועלים כמה מנגנונים בין-משרדיים שהם חיוניים ביותר לטיפול ושמירה על רצף הטיפול באלימות במשפחה: ועדות מחוזיות עם שירות בתי הסוהר להערכת מסוכנות של אסירי אלימות במשפחה טרם יציאה לחופשה או שחרור; ועדות מחוזיות להערכת מסוכנות, בשיתוף עם משרד הבריאות ומערך בריאות הנפש; נוהל משותף עם משטרת ישראל ושירותי הרווחה – נוהל טיוב נשים מאוימות – נוהל המחייב קשר שוטף בין שירותי הרווחה למשטרה, הנוגע להגנה על נשים בסכנת חיים המוכרות למשטרה. בנוסף, המשרד מוביל צוות בין-משרדי לבדיקת רצח נשים בידי בני זוגן, על פי החלטת הממשלה משנת 2004. על פי נתוני הצוות, 168 נשים נרצחו בידי בני זוגן ב-15 שנים – 2004 עד 2019. 50% מהן היו מוכרות לרווחה, אך לא בהכרח בתקופה שקדמה לרצח או על רקע תלונות על אלימות במשפחה. מניתוח הנתונים עולה כי המשתנים המרכזיים שחוזרים על עצמם במקרי רצח על ידי בן הזוג הם פרדה, גירושים וסכסוך מתמשך לאחר הגירושים, וקושי להשלים עם הפרדה. לסיכום, תופעה זו הוצבה במשרד העבודה והרווחה כיעד מרכזי להתמודדות עימה ולמיגורה. לשם כך אף הורחבו התקציבים בשנים האחרונות וחודשה פעילותה של הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול באלימות במשפחה בהובלת המשרד. הוועדה המליצה על סדרה של מענים חדשניים שיש להמשיך ולפתח, כולל פעילות בתחום המניעה, ההכשרה, ההסברה והעלאת המודעות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי, עכשיו יש לך באמת אתגר. אחרי תשובה כל כך מפורטת, למצוא משהו שסגן השר לא התייחס אליו בשאלה נוספת – זה אתגר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> באמת, כל המוסיף גורע. אבל מכיוון שיש לנו פגישת המשך עם כבוד שר המשפטים למטה, אז לפנים משורת הדין – ונמצא פה יו"ר הוועדה המיוחדת למיגור אלימות ופשיעה – הייתי מבקש מכבוד היושב-ראש לתת לסגן היושב-ראש לשאול את השאלה הנוספת במקומי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה יודע, לא לפי התקנון, אבל בהתחשב בשעה אנחנו – – – << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אוקיי. אני אתחשב בשעה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, בקשר לוועדה הבין-משרדית שהוקמה בהחלטת הממשלה, הוועדה הזאת העבירה לפני שלוש שנים לממשלה בקשה להרחיב את סמכויותיה. מאוד מוזר שהוועדה הזאת מוסמכת רק לדון במקרים שבהם בן הזוג רצח את אשתו, אבל אם הוא שכר מישהו לרצוח את אשתו, אז זה לא בתחום סמכותה. שלוש שנים, והממשלה עדיין לא הרחיבה את הסמכות של הוועדה הזאת. נוהל טיוב הקשר בין המשטרה לרשויות הרווחה – הנוהל טוב, אבל היישום שלו לא טוב בכלל. מצאנו ליקויים בקשר הזה שבין המשטרה לבין הרווחה, ולכן מפספסים מקרים רבים – – – << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> כגון? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר לך – אנחנו שאלנו על תדירות המפגשים בין המשטרה לרווחה ברמת כל יישוב וכל אזור. שאלנו גם איך הם מגדירים את רמת המסוכנות ואם בסופו של דבר השיקול שניתן לשוטר באותה תחנת משטרה שהאישה באה אליה ורוצה עזרה ורוצה שמישהו יגן עליה. בסופו של דבר מוציאים אותה מחדר החקירות כדי שהיא תצא ותחזור לבית שלה בחסות נכבדי המשפחה. ויש עוד כל מיני אלמנטים חסרים בתוכנית המאוד-מפוארת של משרד הרווחה. הממשלה גם קבעה שהיא מקצה 250 מיליון שקל – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מנסור עבאס, אנחנו לא מתחילים עכשיו את כל הדיון. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רק הנקודה הזאת, אדוני היושב-ראש. 250 מיליון כל שנה. 250 מיליון שקל כל שנה – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> זו לא שאלה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כמה בפועל הממשלה הקצתה לתוכנית הזאת? אנחנו לא מגיעים לא ל-50 מיליון ולא ל-40 מיליון. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אתה שמעת פה תוכניות מגוונות. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ישבתי על התוכניות ולמדתי – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> יפה. אני מבין מדבריך שהתוכניות הן טובות והן מצוינות – היישום צריך לעבור שיפור. זה בסדר. יש ועדה בשביל זה, והוועדה – זה התפקיד שלה להצביע אם יש דברים חריגים בשטח או שלא פועלים כמו שצריך ולהביא את זה בפנינו, והמשרד, כל הצוות של המשרד והצוות המקצועי, עושה את הכול ורוצה לעשות את הכול בצורה הכי טובה. כמובן שזה בכל התחומים שיש במשרדי הממשלה, ואני מכיר את זה לא מהיום. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עכשיו – – – << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה עולה לנו בחיי נשים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אתה צודק. נושא האלימות – נתתי הקדמה. אני יודע שהבעיה היא תמיד ביישום, אבל ככל שהוועדה מציעה למשרד ומעירה את הערותיה, המשרד סוגר איפה שיש פרצות, איפה שאפשר לתגבר – מתגבר, וכמובן מעל הכול מרחף התקציב, ואנחנו כולנו צריכים לעשות את הכול כדי שבדבר הזה יהיו כיס ולב. גם הכיסים ייפתחו וגם הלבבות ייפתחו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר נהרי על התשובות הבאמת-מפורטות, שלכבוד לנו בהחלט – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אפשר שאלה נוספת? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, אנחנו נשקול את זה. אתה יודע, עוד יהיו פה ימים יותר ארוכים – ננסה אז ליישם את זה. אבל בשלב הזה, חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ח בתמוז התש"ף, 20 ביולי 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:31. << סיום >>