דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ט ישיבה נ"ז הישיבה החמישים-ושבע של הכנסת העשרים-ושלוש יום שלישי, כ"ט בתמוז התש"ף (21 ביולי 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:03 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 4 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 4 נאומים בני דקה 5 עודד פורר (ישראל ביתנו): 5 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 5 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 6 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 6 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 7 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 7 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 8 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 9 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 9 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 10 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 11 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 11 הילה שי וזאן (כחול לבן): 12 אוריאל בוסו (ש"ס): 12 מיכל וונש (כחול לבן): 13 משה אבוטבול (ש"ס): 14 תהלה פרידמן (כחול לבן): 15 איתן גינזבורג (כחול לבן): 15 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 16 ציון יום ז'בוטינסקי 16 היו"ר יריב לוין: 17 השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: 19 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 21 גדעון סער (הליכוד): 23 נאום בכורה של חבר הכנסת פטין מולא 26 פטין מולא (הליכוד): 27 השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: 30 שאילתות ותשובות 32 5. מניעת רעב בעקבות משבר הקורונה 33 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 33 סגן שר האוצר יצחק כהן: 33 82. מענקי קורונה לעסקים קטנים ועצמאים מיישובים ערביים 39 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 39 סגן שר האוצר יצחק כהן: 39 83. מיצוי מענק עבודה – מס הכנסה שלילי – בחברה הערבית 41 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 41 סגן שר האוצר יצחק כהן: 42 86. קרן ההלוואות בערבות מדינה בקורונה – בעלי עסקים מהחברה הערבית 42 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 42 סגן שר האוצר יצחק כהן: 43 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 46 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 46 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שלישי, כ"ט בתמוז התש"ף, 21 ביולי 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ומיכאל מלכיאלי בנושא: אלימות, תקיפות וגזענות כלפי נהגי אוטובוסים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג, הודעה שאיננה מחייבת הצבעה. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע על איוש המקומות הפנויים לסיעות בוועדות האלה: מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות יכהן חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; מטעם סיעת ישראל ביתנו, בוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול יכהן חבר הכנסת עודד פורר; בוועדה המיוחדת לזכויות הילד יכהן חבר הכנסת יבגני סובה; בוועדה המיוחדת לפניות הציבור יכהן חבר הכנסת אלכס קושניר; מטעם סיעת ימינה, בוועדת המדע והטכנולוגיה יכהן חבר הכנסת אופיר סופר, וכן מטעם סיעת הרשימה המשותפת, בוועדת החוקה, חוק ומשפט, במקום חבר הכנסת יוסף ג'בארין יכהן חבר הכנסת עפר כסיף. אין צורך להצביע. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. מאחר שיש כאן איזושהי תקלה והמסך של השעונים איננו פועל, אז אני מבקש מכל אחד להקפיד על הדקה גם בלי שאנחנו יכולים להפעיל כאן את השעון. ראשון הדוברים – חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני, השבוע לפני שש שנים, ב-20 ביולי 2014, בתקרית אש בקרב שג'אעיה במהלך מבצע צוק איתן – אורון שאול הוכר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע. אורון שאול מוחזק, בלי שום מידע שקיבלה המשפחה, בידי ארגון המרצחים חמאס ברצועת עזה. לצערי, מאז ועד היום ממשלת ישראל לא הצליחה להביא פרטים ושום מידע שהוא, אפילו מידע הומניטרי, לא על אורון שאול, לא על הדר גולדין ולא על יתר אזרחי ישראל שמוחזקים ברצועת עזה. אז אני רוצה לנצל את הדקה שלי כדי לזכור ולא לשכוח, לא אותו ולא את שאר החברים שנשארו שם מאחור, ואני מקווה שממשלת ישראל גם היא לא תשכח. צעדים הומניטריים לא מעטים שממשלת ישראל מבצעת לטובת רצועת עזה, לטובת השלטון ברצועת עזה – מאפשרת העברת כספים מזומנים לארגון המרצחים חמאס שברצועת עזה – צריך להבין שכל צעד הומניטרי או צעד שמוגדר הומניטרי כזה או אחר כלפי רצועת עזה צריך להיות מלווה בצעדים הומניטריים כלפי אזרחי ישראל, ובוודאי כלפי השבויים והנעדרים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת יבגני סובה – איננו. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום בוועדת הקורונה אנחנו פתחנו את ענף המסעדנות בארץ, פתחנו למרות התנגדות של ממשלת ישראל. אני רוצה להבהיר: אנחנו לא נגד הממשלה; אנחנו בעד האזרחים, אנחנו בעד המסעדנים, אנחנו בעד משפחותיהם, הצעירים שעובדים שם כמלצרים וברמנים. כאשר הממשלה מקבלת החלטות מהמותן ובלי שום הסבר הגיוני ובלי שום מתווה שיכול לתת תשובות לאזרחים, חובתנו ככנסת לבקר את החלטות הממשלה ולפקח עליהן. הכנסת היא לא חותמת גומי של אף אחד, ואנחנו בוועדת הקורונה הוכחנו שאפשר להיות ענייניים, אפשר לפעול בשום שכל, אפשר לעבוד במקצוענות ולקבל החלטות שקופות וטובות לעם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה מכיר תוכנית מדהימה שנקראת "ממדים ללימודים"? אז התוכנית הזאת – היום שמענו שהיא בוטלה. תראה מה קורה: מצד אחד הממשלה גורמת לחיילים להוציא את הכסף מהפיקדון לצריכה השוטפת שלהם בגלל משבר הקורונה, אבל מצד שני היא מבטלת את התוכנית ממדים ללימודים, זאת אומרת, סוגרים על החיילים משני כיוונים. לא נותנים להם שום סיכוי ללמוד. במקביל לזה הממשלה מפרסמת מכרז לקניית רכבי פאר ב-100 מיליון שקלים. כל התקציב של הקרן לחיילים משוחררים הוא 80 מיליון שקלים. אז אני חושב שיש כאן בעיה מאוד מאוד קשה בסדר העדיפויות של הממשלה, ולצערי הרב דווקא החיילים, אלה שתורמים למדינה ואלה שמצפים מאיתנו לאיזשהו אופק, לאיזשהו עתיד, נשארים מאחור ולא מקבלים שום תשובה בשום מקום, ויותר מזה – מבטלים את אחת התוכניות הטובות שהיו. אני חושב שהגיע הזמן לשים לזה סוף ולעשות מחדש את סדר העדיפויות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – איננו. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כנסת נכבדה, אני רוצה להעלות היום שוב את הנושא של (אומרת בערבית ומתרגמת:) בית הקברות אל-אסעאף ביפו. הבעיה לא נגמרת, הטיפול כושל, וההתייחסות של המשטרה רק מוסיפה אש למדורה כל הזמן. קדושת החיים שווה בדיוק לקדושת האנשים המתים. אני לא חושבת שבמדינה הזאת היו מרשים הכפשה או אפילו נגיעה בשום בית קברות יהודי, לא בארץ ולא בעולם. ואני שואלת כאן: איך אפשר להתייחס אחרת לאנשים מתים? מצד אחד מבקשים שמירה על כל מה שהוא יהודי, מצד שני מכפישים אפילו את המתים מתחת לאדמה. מה שקורה שם רק מתסיס ומעלה עוד יותר כעס, והוא יכול להתפתח למקומות שאנחנו כולנו לא רוצים להגיע אליהם. לכן אני רוצה להזכיר שוב ושוב שכולנו נשכיל להגיד את מה שצריך להגיד ולעשות את מה שצריך לעשות ולהפסיק את כל העניין בבית הקברות אל-אסעאף. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. השעון חזר, אז אנא, להקפיד על דקה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב – איננה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי כנסת נכבדים, גם השבוע אקריא את שמות ההרוגים ואת פרטי התאונות הקטלניות בדרכים: ביום חמישי, 16 ביולי, נקבע מותו של רוכב האופנוע סיף יוסף, בן 20 תושב ג'ת, שנפצע אנושות בתאונת דרכים לאחר שהתנגש בגדר בטיחות בכביש 5714 סמוך ליישוב בת חפר; ביום שישי, 17 ביולי, נהרג הולך רגל בן 37 לאחר שנפגע מרכב חולף בכביש 458 סמוך ליישוב כוכב השחר; ביום ראשון, 19 ביולי, נהרג רוכב אופניים בן 80 מפגיעת רכב בנתניה; אתמול, 20 ביולי, נהרג רוכב אופנוע בן 25 בתאונת דרכים בחולון. שני רוכבי אופנוע, הולך רגל, רוכב אופניים. כבוד היושב-ראש, אומנם בדרך כלל זה לא נחשב חלק מתאונות דרכים, אבל גם אתמול וגם לפני שישה ימים – נהרגו שני ילדים לאחר שנשכחו ברכב שלהם. זו מכה. 30 ילדים נהרגו בעשור האחרון כתוצאה מכך ששכחו אותם ברכב. יש אמצעים טכנולוגיים, יש דרכים לפתור את זה, ובעיקר – צריך תשומת לב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, בבקשה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כל העיסוק במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי בימים אלו דוחק את שאר הדברים הצידה. עם זאת, אסור לנו לשכוח שיש עוד נושאים כואבים, ועלינו להתייחס גם אליהם. אתמול מלאו בדיוק שש שנים לחטיפתו של סמ"ר אורון שאול. יחד איתו מוחזקים בידי החמאס גם סגן הדר גולדין ושני אזרחים, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. חברים של הדר ושאול, כמו גם המשפחות שלהם והמשפחות של אברה והישאם, חיים שנים באי-ודאות נוראית באשר לגורלם. המשפחות מקיימות מסדרים מול רצועת עזה, החברים לפלוגה נעמדים בחי"ת פה בשערי הכנסת, ובכל זאת יש תחושה כי הנושא לא זוכה למלוא תשומת הלב והטיפול. אנחנו סופרים מדי יום את מספר הנדבקים בקורונה, אבל לא את מניין הימים שבהם החיילים שלנו וגם שני האזרחים לא נמצאים איתנו בארץ. חמאס כרגע נמצא במצוקה, ועל ממשלת ישראל לא להרפות ולפעול במלוא העוצמה גם בימים אלו להשבתם של הבנים. יש להתנות כל מחווה הומניטרית כלפי רצועת עזה וכל סיוע בהתקדמות בתהליך שחרורם. אל לנו לשכוח את חיילינו ואזרחינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. חבר הכנסת טיבי, תורך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, ליבי עם רבים במשבר הכלכלי, אבל ליבי בימים האחרונים עם בעלי המסעדות. אני בקשר יום-יומי, אולי כל יום, עם עשרה מהם. פעם לסגור, פעם לפתוח (חוזר על הדברים בערבית). וכשאתה אומר להם לסגור, אז הם, מה הם עושים? מוציאים את העובדים לחל"ת, מחלקים את האוכל, את הבשר, מוכרים במחירי הפסד. ואז הממשלה עושה פליק-פלאק לאחור (אומר בערבית: יעני תקליב,) והופכת את ההחלטה. ואז, מה הם יעשו? יגידו: אולי יהיו יומיים פתיחה, אז נחזיר את העובדים של החל"ת? מתקשרים לאנשים: תבואו, במחירי הפסד? למה הממשלה מתנהגת כך אל בעלי המסעדות? למה הכאוס הזה בהחלטות? למה לא להקשיב לצרכים של בעלי המסעדות, שהם בעלי משפחות, בעלי כבוד עצמי? יכול להיות שהם מעסיקים 10, 20, 30 עובדים. זה שירות שהוא חשוב לאזרח. אני הראשון שדואג לצרכים הבריאותיים, מכובדי היושב-ראש, וכולם צריכים לקיים את הוראות משרד הבריאות בנושא הזה. אבל היו-יו הזה מקומם, מתסכל, מרגיז, והוא כל כך עצוב. אבל היום התקבלה החלטה שמשאירה את המסעדות האלה פתוחות במסגרת ההוראות. אני קורא לכולם לשמור על ההוראות של משרד הבריאות. אני מקווה שהפליק-פלאק לאחור לא יחזור שנית ויהיה עוד דחפור D9 על ראשם של בעלי המסעדות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חברת הכנסת היבה יזבק – איננה; חבר הכנסת אופיר סופר – איננו. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ביממה האחרונה, רק ביממה האחרונה, המשטרה חילקה 1,500 דוחות לאנשים בגלל אי-עטיית מסכה. 1,500 כפול 500 זה בערך בין 750,000 שקלים ל-800,000 שקלים. זאת הקופה היום-יומית שעושה המשטרה מתוך הכסף של הציבור – אותו ציבור שאין לו כסף, אותו ציבור שהבנק לא מאפשר לו לקבל הלוואות, אותו ציבור שרק מתווסף לתיקים חדשים להוצאה לפועל. עוד 300,000 תיקים חדשים נפתחו בהוצאה לפועל לגבי המשטרה, והממשלה טוענת שהיא נותנת סיוע כלכלי לציבור. המשטרה יודעת איך לקחת את הכסף הזה ולהחזיר אותו לקופת המדינה. אנשים קורסים תחת נטל כלכלי אחד גדול. אני ממליצה ודורשת להנחות את הגורמים הרלוונטיים לחלק מסכות במקום קנסות. אם כבר רוצים לקנוס – לעלות בחינוך ובהסברה לציבור, להמיר את הקנסות האלה לשעות נתינה ועשייה בהתנדבות בציבור ולהוציא לחל"ת את ההוצאה לפועל ואת המשרדים שממשיכים להכניס את האנשים לחובות, ועוד גל חובות אחד גדול. אם בן אדם לא ימות מקורונה הוא ימות מהחובות האלה וההתנהלות הכלכלית שרק דורסת אותו כל יום מחדש. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה לדבר על ליאב מהרצליה ופרויקט ממדים ללימודים. ליאב התגייס לחטיבת הצנחנים לפני כמה שנים. כשהוא התייצב בבקו"ם הוא לא חשב על לימודים אקדמיים ולא על פיקדונות – הוא חשב על חשיבות התפקיד, על שליחות ועל אחריות שתכף תוטל על כתפיו. כמו ליאב יש עוד אלפי צעירים שבחרו בשירות משמעותי בלוחמה תוך סיכון חייהם. אנחנו רוצים שצעירים כאלה ימשיכו לרצות להגיע ליחידות קרביות ומובחרות כמה שיותר. המוטיבציה הזאת, אדוני היושב-ראש, היא חלק מהחוסן הלאומי שלנו לא פחות מטנקים ומיחידות סייבר. יש לטפח ולעודד אותה ולא לכבות אותה. אני מצפה משר הביטחון גנץ ושר הביטחון הרזרבי ביטון שיבטלו את ההקפאה של תוכנית ממדים ללימודים, שמספקת מימון של שני שלישים משכר הלימוד האקדמי ללוחמים, לעולים חדשים, לחיילים בודדים, לבני מיעוטים ועוד. אין לממשלה של 36 שרים ו-12 סגני שרים מנדט מוסרי להגיד: לזה אין כסף. רוצים שנפסיק להגיד: מנותקים, נמאסתם? תתחילו פה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – איננו; חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה; חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – איננו; חבר הכנסת אליהו חסיד – איננו; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – איננו; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת משה ארבל – איננו; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – איננו. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ההתנהלות הזאת של הממשלה, שכל הזמן מנסה לקחת יותר סמכויות כדי לנהל את המדינה בצורה יותר יעילה ויותר טובה, ואז היא מעבירה את הסמכויות שלה לבן אדם אחד, שנקרא נתניהו, כי הוא יודע הרבה יותר טוב, מתבררת כמדיניות לא טובה. כי כל מה שמזהירים ממנו חברי הכנסת כל הזמן, לצערי הרב – חלק גדול מהבעיות שאנחנו נמצאים בהן היום, אנחנו ראינו אותן מראש והזהרנו מהן ואמרנו שזה מה שהולך לקרות. לנתניהו אין זמן לעשות את כל זה לבד. המשך הנטרול של הכנסת לא רק שלא עוזר לאנשים בתקופה הזאת – הוא ממשיך את ההרס של החברה. אנחנו רואים מה קורה עם העובדים הסוציאליים, ההסתה שהייתה על מערכת החינוך ומי שעובד במערכת החינוך, האחים והאחיות, המרד ברחוב, העסקים שנהרסים. כנראה שהוא לא יכול. הקורס שהוא לקח ב-MIT בסטטיסטיקה, כשדיברו שם על אפידמיולוגיה, כנראה לא מספיק בשביל לנהל את המדינה. כל מה שאנחנו רוצים זה להחזיר את הכבוד לכנסת. אנחנו הקול של העם. אנשים הצביעו בשבילנו כדי שאנחנו נביא את הקול שלהם. אנחנו מכירים את הבעיות של האנשים הרבה יותר טוב. אנחנו הרבה יותר קרובים לאנשים. אנחנו לא מנותקים, ואנחנו רוצים לעזור בעניין הזה. אולי גם ייווצרו פה אינטרסים משותפים בין הכנסת לממשלה בכל מיני נושאים. בהנחה שהממשלה הייתה מביאה תוכניות אסטרטגיות סבירות שאמורות לעזור לאנשים להתמודד עם כל המצב הקשה הזה, אולי היינו יכולים ליצור אינטרסים משותפים, לפחות בנושאים מסוימים. אני חושב שאי-אפשר להמשיך בהתנהלות הזאת. נתניהו לבד לא יכול. גם עם הממשלה הזאת, שהוא לא רוצה לעבוד איתה, הוא לא יכול. אני חושב שצריך להחזיר את הכוח הזה לכנסת, כדי שאנחנו נוכל לקיים את התפקיד שלנו בצורה הרבה יותר טובה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה – מוותרת; חבר הכנסת מיקי לוי – איננו; חברת הכנסת שרן השכל – איננה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתמול התפרסמה כתבה מסיתה, מגמתית ומאוד רעה כלפי האוכלוסייה הבדואית בנגב, כמובן בערוץ 11 של התאגיד. מי שהכין אותה השתמש במילים מאוד מאוד כואבות: הדרום הפרוע, אנרכיה משתוללת, שתי מדינות, אין משילות, וסיפור ארוך מהמילים האלה, שמדרבנות פגיעה באוכלוסייה הבדואית בנגב, באוכלוסייה שם, ובעצם מעמיקות את השסע בנגב בין ערבים ליהודים. לכתבה, שהיום יהיה לה המשך ומחר יהיה לה המשך, עוד פרק, אחמד, בכתבה מרואיינים אנשים שהם הכי מסיתים נגד האוכלוסייה הבדואית, לאורך עשרות שנים. בראש המרואיינים: פיני בדש. הוא לא ידוע כחביב של האוכלוסייה הבדואית, לא חביב של האוכלוסייה הערבית, דעותיו ידועות, אבל משום מה לא מצאו מישהו מראשי הרשויות בנגב הבדואיות, הערביות, לראיין. אני מאמין שהיום ומחר זה יימשך. אני אומר לוויקו אטואן ולאנשי התאגיד: ההסתה הזאת לא תעזור לכם. תושבי הנגב והנגב יתפתחו על אפו וחמתו של כל גזען שנמצא שם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה. אנא, השתדלו לעמוד במגבלת הדקה. בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, למה אתם משאירים את בתי הכנסת מאחור? אני רוצה להתייחס לשאלה הזאת שאני נשאל אין-ספור פעמים בימים אלה: הפגנות – כן, בתי כנסת – לא? מסעדות – כן, בתי כנסת – לא? בריכות – כן, בתי כנסת – לא? בתי הכנסת לא נשארו מאחור. דעתנו, וכמובן דעת רבותינו, היא שההגבלות הן פיקוח נפש, ומשכך צריך להכליל בתוכן כמה שיותר גופים ואתרים שמהווים מקור הדבקה. אם יש גופים מסוימים שבקשרים ובכישורים מצליחים להחריג את עצמם ולהקל בהגבלות, אין סיבה שבגללם נהפוך גם את בתי הכנסת למקום סכנה. אנחנו לא דוחפים ולא לוחצים להחריג את בתי הכנסת; אנחנו כן דוחפים וכן לוחצים לעשות מה שנכון ומה ששומר על חיי הציבור. כתוב בתהילים: "כי עִמך מקור חיים". תפקידנו הוא להמשיך לדאוג שבתי הכנסת יהיו מקור חיים, ובעזרת השם בקרוב ממש "במקהלות רבבות עמך בית ישראל". תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת הילה שי וזאן. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. די לתסביכים ולמלחמות האגו. תיתנו כבר החלטה, אני עומד עם עשרה עובדים ולא יודע מה לעשות איתם. לכם אין בעיה, המשכורת שלכם מובטחת – ההודעה הזאת היא רק אחת מיני רבות שקיבלתי הבוקר ממסעדנים. הם זועקים לעזרה. הם זקוקים לוודאות עכשיו. בכל יום שעובר אמון הציבור בכנסת, בממשלה, בנו כנציגי ציבור, נחלש. אנחנו, חברי ועדת קורונה, חייבים לעבוד בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות והממשלה כדי להשיג ודאות זמנית, עד כמה שניתן, עבור אותם המסעדנים והעובדים שלהם. רק כך נוכל להשיב ולחזק את אמון האזרחים בהחלטות המתקבלות על ידי הממשל, מתוך הבנה שזה הדבר הנכון ביותר עבורם, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית. הערך המוביל בהחלטה צריך להיות כזה: אם פותחים – פותחים ומאפשרים פתיחה לאורך זמן, דבר המייצר שגרת עבודה יציבה ורווחית; אם סוגרים – סוגרים על מנת להגדיר את הענף כענף מושבת הנפגע לאורך המשבר, ועל המדינה לפצות אותו ולהוציא את עובדיו לחל"ת. בימים אלו, שבהם המציאות משתנה כל הזמן, קצב ההחלטות משתנה בהתאם. דווקא כעת עלינו לפעול ולראות את טובת העם והמשק ביחד, בהחלטות מוסכמות לטווח רחוק, החלטות הרואות את כלל הדברים הנוגעים למסעדנים ויתר העסקים. נגיף הקורונה יישאר איתנו כאן, לצערי, עוד זמן רב, ועלינו, מקבלי ההחלטות, מוטלת החובה להתוות את הדרך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, במסגרת ההתמודדות הקשה של האזרחים בכל תקופת הקורונה יצאתי לראות מקרוב כיצד מטפלים בעשרות אלפי האזרחים המודאגים שמתמודדים בתקופה הזאת דווקא עם משבר נפשי קשה. זה מגיע גם כתוצאה ממשבר כלכלי, אובדן עסקים, פרנסה, חרדות, משברים, כתוצאה מבידודים ארוכים עם הרבה ילדים קטנים בבתים. הגעתי לסיור בעמותת בית חם, שבימים אלה מחזיקה קרוב ל-100 מוקדנים ומוקדניות שעונים יום-יום על אלפי פניות ומנסים לעזור להם להתמודד עם המצב הקשה. עמותת בית חם היא העמותה הגדולה ביותר במגזר החרדי בנושא בריאות הנפש, והיא מרכזת עשרות אלפי פניות בשנה מכל הסוגים. מנכ"ל העמותה, הרב אריה מונק, מוסר נפש עבור כל אחד ואחד כאילו הוא היה בנו יחידו. אני רוצה להגיד לכם שלראות את האנשים האלה בבית חם סופגים באוזן שלהם כל יום כל כך הרבה סוגי מקרים של משברים קשים והתמודדויות נוראיות, ואחר כך הם חוזרים הביתה לישון – אנחנו צריכים להצדיע להם. אלה לא בני אדם; אני מגדיר אותם "מלאכי הקורונה". בסוף, אם בכל השנה הם צריכים להתמודד עם אנשים שנמצאים בדיכאונות ומאיימים לסיים את חייהם, קל וחומר בתקופה הזאת, כשהמקרים הרבה יותר קשים, כואבים ועוצמתיים. אסיים בסיפור קטן ששמעתי אתמול במהלך הסיור על משפחה בת 13 נפשות, בלי עין הרע, שגרים בדירת 100 מטר. בחודש האחרון היו צריכים בני המשפחה להיות פעמיים בבידוד משום שהאימא התגלתה כחולת קורונה, אחר כך גם האבא ואחד הילדים נדבק. מקור הפרנסה היחיד שהיה להם זה הגן שיש לאימא בבית. הוא סגור כרגע, וזה אחרי שבגל הראשון היה כבר סגור שלושה חודשים. האבא לא עובד, וכולם סגורים בבית חודש ימים. הם הגיעו שם למצב נוראי, גם מבחינה נפשית וגם כלכלית. רק תחשבו שבמשפחה כזאת כל אחד מבני המשפחה צריך טיפול בבית חם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, מדובר בנאומים בני דקה, הווי אומר בערך 100 מילה. אנחנו בממוצע של שתי דקות פלוס לדובר. היום אני, איך אומרים, לא רוצה להפסיק את האנשים באמצע, אבל אני מבקש להיכנס למסגרת. חברת הכנסת מיכל וונש, בבקשה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> חברות וחברי הכנסת הנכבדים, כהורים, כאזרחיות וכאזרחים מכבדי חוק, אף אחת מאיתנו לא יכולה להבין כיצד מרגישה זהבה שאול, אימו של אורון שאול, כיצד מתמודדים משפחתו וקרוביו. עם זאת, כהורים, כאזרחיות וכאזרחים מכבדי חוק, ויותר מכול כשליחי ציבור, גם אם איננו מסוגלים להבין, כולנו מחויבים לזכור, להזכיר ולעסוק בכך. אתמול לפני שש שנים נחטף אורון שאול על ידי מחבלי חמאס בעת מבצע צוק איתן. שש שנים חלפו, והוא עדיין שבוי בידי ארגון טרור רצחני. שש שנים חלפו ומשפחתו עדיין באפלה ואינה יודעת מה עלה בגורלו. שש שנים חלפו ורוב העולם שותק, למרות ההכרה הרשמית בכך שחמאס הפר ומפר הפרה בוטה ומתמשכת את הדין הבין-לאומי ואת צו המוסר. בה בעת, חמאס ממשיך לדרוש ולקבל תמיכה בצורת כסף וסיוע הומניטרי מאותן ממשלות, ארגונים וגורמים השואבים את עצם זכות קיומם מכוח אותו דין בין-לאומי מופר. זהו מוסר כפול המחליש את הדין הבין-לאומי ואת יכולתו לממש את ייעודו ועקרונותיו, ומאיין את האפשרות להתמודד עם הפרות זכויות אדם בוטות ברחבי העולם. מקרה הבוחן של אורון, ואיתו הדר גולדין והאזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, מהווה הזדמנות ואף חובה לאתגר את התפיסה המנחה זה שנים רבות ולהפוך את המשוואה המנחה כך שהחזקת בני אדם תהפוך מנכס של ארגון טרור רצחני לנטל עליו. ביום זה, שבו אנו מזכירים את אורון, אני קוראת לכולנו, כל אחת ואחד במעגלי ההשפעה שלנו, במדינת ישראל ובקהילה הבין-לאומית, שלא לקבל את התפיסה המוכתבת על ידי ארגון טרור שמפר ברגל גסה את הדין הבין-לאומי. אני קוראת לכולנו להבין, להפנים ולהשתמש בשפת הזכויות ובכלי הדין הבין-לאומי על מנת למלא חובתנו להשבת אורון, הדר, אברה והישאם, ובכך לשים קץ לתרבות החסינות כלפי חמאס ובכלל. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת אורלי פרומן – איננה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים אלו, כשכל העולם כולו נמצא תחת איום המגפה הקשה של הקורונה, שבה נפטרו רבים וטובים, כאן המקום לפנייה לעזרה וסיוע דווקא לאותן אוכלוסיות נכבדות אבל בעלות קשיים בהתנהלות היום-יומית, הלוא המה ההורים היקרים שלנו, הקשישים והישישים שנמצאים בכל הארץ. דווקא כעת, יותר מתמיד – לתת להם עדיפות וקדימות בעמידה בתור ובמשלוחים של רשתות המזון והשיווק להקדים להם את התור. כפי שציין אחד הפונים אליי בנושא הזה, כך גם נהוג בעיר לונדון בבריטניה, ונותנים עדיפות לאזרחים מבוגרים גם במשלוחים. אל נשכח את צו התורה האלוקי: מפני שיבה תקום והדרת פני זקן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – איננו. חברת הכנסת תהלה פרידמן, בבקשה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> שמעתי פעם את הנשיא ריבלין שואל קצין: תגיד, באיזו תנועת נוער היית? ומייד מסביר: לא שאלתי אם היית בתנועת נוער. כשאני רואה אדם ערכי, אני פשוט מניח שהוא היה בתנועת נוער. בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, אנחנו צופים במשבר חסר תקדים – סכנת סגירה שמרחפת מעל תנועות וארגוני הנוער. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אלחרומי, אנחנו לא שומעים. סליחה, חבר הכנסת אבו שחאדה, חבר הכנסת אלחרומי, אנחנו לא שומעים. סליחה. << דובר_המשך >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> בשל משבר כספי ובשל ביטול אירועי הקיץ, אחד המפעלים היפים והחיוניים לחברה הישראלית נמצא בסיכון. ילדים יישארו חסרי מסגרת חינוך בלתי פורמלית בדמות תנועות הנוער, הנוכחות כמעט בכל בית ובכל מגזר בישראל ומעניקות ערך חינוכי וחברתי שאין לו תחליף. חשוב שנבין על מה אנחנו מדברים: התקציב של מדינת ישראל בשנת 2019 היה 353 מיליארד שקל. תנועות הנוער מבקשות היום 50 מיליון שקלים – 0.14% מתקציב המדינה. תהיה זאת טעות גדולה, ועוול אפילו יותר גדול, לחברה הישראלית לסכן את אחד המפעלים היפים והחיוניים כל כך לעתיד שלנו כאן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף טייב – איננו. חבר הכנסת איתן גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, השבוע ממשלת ישראל גיבשה תוכנית מענקים בשווי של 6 מיליארד שקלים. התוכנית הזאת היא תוכנית חשובה והיא גם טובה, ואני שמח שבעקבות דרישתה של מפלגת כחול לבן הוגדלו המענקים לאוכלוסיות שנפגעו יותר מהמשבר הזה. על מנת להמשיך ולהניע את המשק צריך למצוא דרכים נוספות לעידוד הצריכה. אם נסתכל על מזרח אסיה, למשל, נראה שמדינות רבות עשו את זה לא רק באמצעות מענקים ישירים אלא גם באמצעות שוברים וסובסידיות. בסין, למשל, הערים הגדולות חילקו לתושבים שוברים לקנייה בחנויות, במסעדות ובאטרקציות תיירותיות. כך הבטיחו שכל הכסף שהוציאו יזרום ישירות לעסקים ויניע את גלגלי המשק המקומי בתקופה הקשה הזאת. בדרום קוריאה, למשל, הממשלה נתנה לאזרחים שוברים לקנייה בחנויות, וככל שהמשפחה גדולה יותר, כך גם השובר. ביפן המדינה נותנת לאזרחיה סובסידיה של 50% לחופשות בתוך תחומי המדינה. חבריי חברי הכנסת, הגיע הזמן שנחשוב קצת מחוץ לקופסה. ואני קורא מכאן לשר האוצר: זה הזמן לשוברים ולסובסידיות. זה יעיל, זה מהיר וזה יוודא שכל שקל שהמדינה מוציאה ילך ישירות להנעת המשק המקומי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה לשאול: מה עוד צריך לקרות כדי שהממשלה המנותקת הזאת תספור את האזרחים שלה? ראינו את האחיות ששובתות, לא כי איזה בעיה התחילה היום – בעקבות עשור של הרעבה של מערכת הבריאות. לא אני אומרת את זה; מבקר המדינה. אני רואה את השביתה של העובדות הסוציאליות, שזאת פשוט בושה לראות את ההשפלה של המדינה בתלושי השכר שלהן. ובמי הן מטפלות? במי שהמדינה הפקירה ולא טיפלה בהם. אני יכולה לעבור על העמותות שעוצרים להן את התקציב, אני יכולה לדבר על בני הנוער, שהם דור העתיד שלנו, ואני שואלת: מה עוד צריך לקרות? הרי בבריאות אנחנו כבר מבינים שיש פה פגיעה מאוד משמעותית; הפרנסה של כל משפחה בישראל נפגעת בצורה משמעותית. ברמה הכי בסיסית, כשפוגעים לאדם בכבוד שלו וביכולת שלו להאמין בממשלה הזאת, יש פה פגיעה שבעיניי תלווה אותנו לאורך הרבה מאוד שנים. אז אני מציעה לממשלה הזאת להתחיל לספור את האזרחים ולתת מענה – פחות להתעסק בעצמה ויותר לתת מענה לציבור. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. עד כאן נאומים בני דקה. << נושא >> ציון יום ז'בוטינסקי << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את הישיבה המיוחדת לציון יום זאב ז'בוטינסקי במלאות 80 שנה לפטירתו. שלא כבכל שנה, בעקבות המציאות הבריאותית הנוכחית, לא נוכחים איתנו כאן בני משפחתו ונכדיו של זאב ז'בוטינסקי, יושב-ראש מכון ז'בוטינסקי וחבר הכנסת לשעבר יוסי אחימאיר וחברי המכון, חברי המועצה הציבורית להנצחת זכרו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי וחברי ההסתדרות הציונית העולמית. עם זאת, אני משוכנע כי הם ורבים אחרים עוקבים אחר הדיון באמצעות צילומי ערוץ הכנסת. חברות וחברי הכנסת, "ישראל וארץ ישראל – חד הן, שם נולדנו כאומה ושם בגרנו, וכאשר באה הסערה והטילתנו אל מחוץ לתחומי הארץ, לא יכולנו עוד לגדול, כפי שלא יוכל לגדול עץ שנעקר מן הארץ, וכל חיינו הוקדשו רק לשמירה על ייחודנו זה שנוצר בארץ ישראל". דברים אלה של זאב ז'בוטינסקי, שנכתבו בשנת 1904, היו חדים ונכונים אז והם חדים ונכונים באותה מידה גם היום. ז'בוטינסקי היה מדינאי ענק, הוגה דעות נדיר, איש חזון, איש מעשה, ובעיקר – אדם בעל ראייה מפוקחת ויוצאת דופן. הדברים שאמר אז, מה שכתב לפני למעלה מ-100 שנים, היו ונותרו זרקור המאיר את הדרך הנכונה עבור כל מי שרואה וכל מי שמסרב לראות את מציאות החיים של עמנו כפי שהייתה, כפי שהיא וכפי שלא תשתנה. חברות וחברי הכנסת, ז'בוטינסקי הנער ראה את עתידו דווקא בעולם הספרות והשירה שכל כך אהב, אולם התקריות האנטישמיות והפרעות הקשות שחוו בני עמנו בשנות בחרותו הביאו את ז'בוטינסקי לעסוק בשאלת היהודים ועתידם והפכו אותו ברבות השנים למנהיג פורץ דרך אשר השפיע ועודנו משפיע רבות על העם היהודי ועל תקומתו בארצו. ז'בוטינסקי ראה חשיבות עליונה בהקמת כוח מגן שיאפשר ליהודים להגן על עצמם בכוחות עצמם – עיקרון שהפך לבסיס תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ופעולת כוחות הביטחון שלה. ז'בוטינסקי אף פעל לגיוס כספים עבור יחידות ההגנה היהודיות. בהשראתו הוקמו ארגוני לוחמה יהודיים – גדודים עבריים במסגרת הצבא הבריטי וכמובן הארגון הצבאי הלאומי, האצ"ל. בשנת 1909, בהיותו בן 29, ערך ז'בוטינסקי לראשונה בחייו ביקור בארץ ישראל, ונפגש עם הנוער היהודי החי בארץ. שנים אחר כך גמלה בליבו ההחלטה להקים את תנועת בית"ר, שאותה כינה "בבת עיני". ז'בוטינסקי הקים יחד עם תומכיו את ברית הציונים הרוויזיוניסטים, תנועה ששמה לעצמה למטרה לשנות את ייעודה של התנועה הציונית העולמית ולהביא לכדי מימוש את חזונו לעלייה יהודית מסיבית לארץ ישראל ולהקמת בית ליהודי העולם באופן מיידי. באפריל 1920 נאסר ז'בוטינסקי על ידי הבריטים, ולאחר סערה ומחאה ציבורית שוחרר בחנינת הנציב העליון. בשנת 1929 יצא לשליחות בדרום אפריקה – דבר שנוצל על ידי הבריטים על מנת לשלול ממנו את אשרת השהייה שלו בארץ ישראל. אליה הוא לא זכה עוד לשוב בחייו. ז'בוטינסקי נפטר בשנת 1940 בגיל 59 בלבד. הוא לא זכה לחזות במדינת ישראל, אך תקומתה היא במידה רבה תוצאה ישירה של פעולותיו ומשנתו, שהשפיעו על רבים רבים מבני עמנו וסחפו אותם לחיק הציונות, ואת הציונות – לדרך אקטיביסטית, דרך של בניין המדינה, יישוב הארץ והקמת כוח מגן עוצמתי. חברות וחברי הכנסת, היו בשנותיה הראשונות של המדינה מי שניסו לגמד את תרומתו של ז'בוטינסקי, למחוק את משנתו ואת תרומתו הגדולה לתקומת עם ישראל בארצו. ניסיונות המחיקה היו רבים, ובכל התחומים: אנשי התנועה הרוויזיוניסטית נדחקו ממערכת החינוך ומן השירות הציבורי; מספרי הלימוד הועלמו ז'בוטינסקי, תולדותיה של התנועה הרוויזיוניסטית ועשייתו המפוארת; הגותו וחיבוריו הועלמו מעולם הספרות והשירה הישראלי; אף נמנעה ממנו במשך שנים רבות לאחר מותו הזכות להיקבר באדמת הארץ, שלה הקדיש את חייו. הזמנים השתנו. בשנת 1964 קיבלה הממשלה החלטה להעלות את עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי ולהביאו לקבורה בישראל, כפי שביקש בצוואתו. לקראת הגעת ארונותיהם של ז'בוטינסקי ורעייתו יוהנה הוקם ועד ציבורי אשר בחסותו נערכו הטקסים לכבודו של זאב ז'בוטינסקי השב למולדת. סבתי קטי קפלן, זיכרונה לברכה, זכתה להימנות עם אותו ועד ציבורי, וסבי מיכאל קפלן, זיכרונו לברכה, זכה לקחת חלק במשמר הכבוד ליד ארונו של זאב ז'בוטינסקי. כתב המינוי שניתן לסבתי, החתום בידי מנחם בגין, זיכרונו לברכה, ובידי בנו של ז'בוטינסקי, חבר הכנסת הראשונה ערי ז'בוטינסקי, זיכרונו לברכה, נמצא עימי בכיס החליפה, צמוד לליבי, כאשר אני נושא דברים אלה בכנסת ישראל. כיום יוצאי התנועה הרוויזיוניסטית וממשיכי דרכו של ז'בוטינסקי משולבים בהנהגת המדינה ובשורה ארוכה של מוסדות ממלכתיים. משנתו והגותו נלמדות היום בהיקף גדול מכפי שהיה אי פעם בעבר, בזכות פועלם של המועצה הציבורית להנצחת ז'בוטינסקי, מכון ז'בוטינסקי ורבים העוסקים בהנצחתו ובלימוד מורשתו. אנו מחויבים להמשיך ולפעול על מנת להבטיח כי כל אזרח במדינת ישראל יכיר את מורשתו של זאב ז'בוטינסקי ואת תרומתו ותרומת הערכים שהנחיל לבניינה של מדינת ישראל ולעם היהודי כולו. הכנסת תורמת היום את חלקה במפעל חשוב זה בקיום הדיון שאנו שותפים בו כעת. יהי זכרו של זאב ז'בוטינסקי ברוך. אני מזמין לשאת דברים את השר אופיר אקוניס, בבקשה. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. כמובן, ברכות לך על שדאגת לציין את היום החשוב הזה במליאת הכנסת, יום שאנחנו מציינים בדרך כלל כתף אל כתף בהר הרצל הסמוך לכאן. ובכן, חברי הכנסת, אנחנו מציינים היום 80 שנה לפטירתו של זאב ז'בוטינסקי, ממקימי הציונות ואבותיה. אם ננסה להצביע על גדולי דור שקוממו את העם היהודי, את מדינתו ואת שפתו ב-120 השנים האחרונות – זאב ז'בוטינסקי הוא ודאי מהבולטים שבהם. אולי אפשר להכניס לשורה הזאת את בנימין זאב הרצל, נורדאו, אחד העם, הביל"ויים וחובבי ציון. במרכז השקפתו, שבלעדיה אין קיום לימין הישראלי ולתנועתי בראשו, שלמותה הטריטוריאלית של ארץ ישראל. "לפני בואנו לארץ ישראל לא היינו עם ולא היינו קיימים. על אדמת ארץ ישראל – – – נוצר העם העברי. על אדמת ארץ ישראל גדלנו, עליה היינו לאזרחים." כפי שציטט היושב-ראש, "כל אשר עברי בקרבנו ניתן לנו על ידי ארץ ישראל – – – ישראל וארץ ישראל – חד הן, שם נולדנו כאומה ושם בגרנו – – – כל חיינו הוקדשו רק לשמירה על איחודנו זה שנוצר בארץ ישראל", כך כתב, כפי שציין היושב-ראש, בתחילת דרכו הציבורית. ובכן, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר להיות ז'בוטינסקאי בלי לתמוך בשלמות הארץ. אי-אפשר. אין דבר כזה. לא יבואו ויאמרו לנו: אנחנו ז'בוטינסקאים, אבל רק בחלק מהעקרונות. כל שאר רעיונותיו – והם רבים וחשובים לא פחות – לא יכולים לעמוד בלי הדבקות ברעיון ארץ ישראל השלמה. היסוד השני לפעילותו – כלכלת שוק, כלכלה יוזמת, חופשית ותחרותית, ההפך הגמור מכלכלה הסתדרותית, חונקת ובולמת תחרות. וכך כתב: מתן דרור למאבקו של היחיד על איכות חיים גבוהה יותר, זהו יסוד הכרחי לקידום חיי החברה. לא התבייש. כתב את הדברים באומץ מול גלי הפופוליזם, אדוני היושב-ראש, שאינם חדשים – מלאו להם כ-100 שנה. לצידה, תומכת בכלכלה החופשית, הגדלת מינימום הצרכים לכל בן תרבות: מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. זה ודאי מאוד חשוב בימים אלה ממש. כששימשתי יושב-ראש המועצה הציבורית של מחשב לכל ילד הוספתי את המ"ם השישית: מחשב. אין לי ספק שז'בוטינסקי, שראה בהתקדמות טכנולוגית של העם היהודי בארץ ישראל אבן יסוד בקיומה של המדינה שבדרך, ודאי היה מאשר להוסיף אותה לחמשת המ"מים המפורסמים שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> זו כבר השביעית. חברי הכנסת, כ-50 שנה חלפו מאז הניח ז'בוטינסקי את יסודות תפיסותיו עד אשר תלמידיו שכנעו את הציבור הישראלי בצדקת דרכו הרעיונית. היום חל מפנה בתולדותיו של העם היהודי והתנועה הציונית, אמר אולי גדול תלמידיו, ודאי תלמידו המובהק, מנחם בגין, אור ליום 18 במאי 1977, שבו נודעו תוצאות הבחירות לכנסת התשיעית. ביום הזה, אדוני היושב-ראש, באה לידי ביטוי הצלחת הנחלת רעיונותיו של מי שהיה ועדיין המנהיג הימני הראשון – אגב, גם בכך שכוונו עלילות הדם והסתות משמאל אליו, גם בזה הוא היה הראשון – המנהיג שדוד בן-גוריון סירב להעלות את עצמותיו לקבורה בירושלים. 37 שנים אחרי מותו שכנעו תלמידיו – גם יצחק שמיר היה בין תלמידיו המובהקים והיה גם יושב-ראש הכנסת – שכנעו תלמידיו את הציבור שעמדותיו הן הנכונות והן הראויות לשמש העקרונות המנחים לניהול המדינה. ניצחון הליכוד במאי 1977 היה ליום ההיסטורי שחזונו הפך מתיאוריה למעשה. בכך מומשה גם אמונתו היוקדת בדמוקרטיה, או כדבריו, "הדרך היחידה ליצירת הנהגה היא המצווה הנאה והישנה של זכות בחירה כללית וישירה". כל עוד אנחנו, תלמידיו, אוחזים בהגה השלטון, אין כל סכנה לדמוקרטיה הישראלית. אותנו, אותנו לא ילמדו מהי דמוקרטיה אמיתית. לסיום, אדוני היושב-ראש – וזהו יסוד שחסר כל כך לפוליטיקה הישראלית בת ימינו, וביתר שאת בעשור האחרון – ההדר הבית"רי, תפיסה מרכזית ואבן יסוד בהגותו. אין לה תרגום בלשונות אחרים, כתב, אבל יש בה כל הנדרש להתנהגותם הבסיסית של הדוגלים בדרכו: התגלמות החן, היופי והטוהר המוסרי של בני עם התנ"ך, במראם החיצוני ובהתנהגותם היומית, בשפתם ובדרך הבעת רעיונותיהם. לדאבון הלב, אדוני היושב-ראש, השיח הציבורי הישראלי העכשווי נטול הדר בית"רי כמעט לחלוטין. ההפך הוא הנכון. הצעקות והצווחות, צעקות וצווחות, ציוצים אלימים ומסיתים ורעיונות גסי רוח בעברית נמוכה ומכוערת בטלוויזיה הפכו לשגרה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזה הדר יש בהתקפות נגד בית המשפט? איזה הדר יש כשאתה תוקף את שומרי הסף שלנו? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא כך תיאר זאב ז'בוטינסקי את המציאות הפוליטית במדינה שתקום. בדיוק הפוך. אדוני היושב-ראש, עלינו, חברי הכנסת, מוטלת משימה קשה מאוד – לתקן זאת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה יום זיכרון – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה יום לזכר מורשת, לא יום הזיכרון לזכרו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> זה יום זיכרון לזכרו ולזכר מורשתו. ואין לי כל צל של ספק, חבר הכנסת הרצנו, שז'בוטינסקי לא היה מטשטש את עקרון הפרדת הרשויות. ז'בוטינסקי, אדוני היושב-ראש, היה במידה רבה הדמוקרט הראשון בתולדות הציונות – בוודאי לא נלמד מן הבולשביקים כיצד להיות דמוקרט, כן? והוא דיבר על עקרון הפרדת הרשויות. ואם בגבעה הסמוכה לא מבינים מהו עקרון הפרדת הרשויות, צר לי מאוד, ולא נפתח את הנושא הזה כעת. ובכן, אדוני היושב-ראש, המשימה שלנו – הכנסת הזאת, אתה בראשה ואני ברשות המבצעת, וגם חברי הכנסת מכל הספסלים ומכל הסיעות – המשימה שלנו היא להחזיר שיח ציבורי אידאולוגי, אמיתי, נוקב, קשה ככל שיהיה – שמאל–ימין, כלכלי, מדיני, דיבור, שכנוע, שפה, עברית טובה, ולא צווחות בטלוויזיה, צעקות, קללות וטוויטרים. פשוט דבר נורא. אדוני היושב-ראש, צוואתו של זאב ז'בוטינסקי: שלמות הארץ, כלכלת שוק, ליברליזם, בן עבד כבן מלך והדר. לאורו נפעל, את צוואתו נממש. זכרו הטוב ברוך ותל חי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשמדברים על ז'בוטינסקי בדרך כלל יש כבר תבניות: קיר הברזל, חמשת המ"מים. אני חושב שהאישיות של ז'בוטינסקי הייתה הרבה יותר מורכבת, רב-ממדית. אני אנסה דווקא לעמוד על כמה תכונות אחרות, ובפרפראזה אני יכול להגיד שז'בוטינסקי מלווה את כל חיי. אני גדלתי בבית שבו אבי היה מעריץ גדול של ראש בית"ר, של מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, עוד מבוקרשט. בבית שלנו בקישינב שמו של ז'בוטינסקי הועלה לעיתים קרובות. אני גם זוכר כנער שזאת הייתה התרגשות גדולה כשבפעם הראשונה לקחתי ביד את הרומן השני של ז'בוטינסקי, "חמשתם", שאז היה אפשר להשיג רק במחתרת. הוא הוצא לאור באחת המדינות הבלטיות בשנות השלושים והיה קשה מאוד להשיג אותו. אז, לקרוא את הספר הזה היה באמת חוויה בלתי נשכחת. בצעירותו ז'בוטינסקי גדל כיהודי מתבולל, כמו רוב היהודים המשכילים אז במזרח אירופה. הוא התחיל כעיתונאי, כסופר, כמתורגמן. כמה מהתרגומים שלו מהשפה האנגלית לרוסית, למשל אדגר אלן פו, נחשבים לקלסיים עד היום הזה בספרות הרוסית. ב"סיפור ימיי" כתב ז'בוטינסקי: "מימי גדולת אבי נותר לנו ארון ספרים אשר בו מצאתי את כל כתבי שייקספיר בתרגום רוסי, ואת פושקין ולרמונטוב. את שלושת אלו ידעתי מאל"ף ועד ת"ו עוד לפני היותי בן 14, וגם עד היום לא בנקל יימצא קטע משירי פושקין שלא אכירנו ולא אדע לסיימו". ז'בוטינסקי דיבר, קרא וכתב בשבע שפות, וכמובן השפה האהובה עליו הייתה איטלקית, כמו גם התרבות האיטלקית. לא מעט מהמאמרים שהוא כתב הוא חתם בשם "אלטלנה", שזאת נדנדה באיטלקית. אגב, בהשוואה לתרבות הרוסית, שהיה בקי בה מאוד, אין לי ספק שהלב שלו היה שם. הוא בעצמו העיד על כך וכתב: "אם יש לי מולדת רוחנית, הרי היא איטליה יותר מאשר רוסיה". המודל של ז'בוטינסקי ללוחם חופש, לוחם למען התקומה הלאומית, היה ג'וזפה גריבלדי. בחיבור "סיפור ימיי" כתב: "אגדת גריבלדי, כתבי מציני, שירת ליאופרדי וג'וסטי העשירו והעמיקו את ציונותי השטחית, מהרגשה אינסטינקטיבית עשוה להשקפה". אבל מלבד היותו אינטלקטואל ז'בוטינסקי היה גם נביא. הוא חזה את שואת היהודים והשאיפה של הנאצים להשתלט על העולם כבר בשנת 1933. במאמר "הצה"ר וגרמניה" כתב: עכשיו אין זה בגדר ספק בשביל אף אחד שהרדיפות של היהודים אינן בגדר בחינת הקולמוס, ושהפרק החדש האמיתי שגרמניה רוצה לרשום אותו בתולדות העולם הרי הוא אותו פרק שעליו חלם וילהלם הקיסר, הגמוניה עולמית של גרמניה שתושג באש ובדם. כבר אז הוא השתמש בפעם הראשונה במונח קטסטרופה. חלק גדול מהתפיסה הסוציאלית שלו שאב ז'בוטינסקי מהמקורות, והדוגמה הבולטת ביותר היא רעיון היובל, שכולו נלקח מהתנ"ך. ז'בוטינסקי, שלא היה דתי, ראה בנביאי ישראל מהפכנים שדמותם חקוקה בהיסטוריה של העם היהודי. על כך כתב במאמר "רעיון בית"ר" על בעיות מדינה וחברה: הנביאים היו אזרחים שדיברו באוזני שאר האזרחים על ענייני מדינה, מדיניות בין-לאומית, מאורעות עולם ותיקוני חברה, ורוב דבריהם היו מה שאנחנו קוראים היום "אופוזיציה". הם מתחו ביקורת על המלך, על השופטים, על המינהל, על הכוהנים ועל עשירים. רוב דבריהם נשמעים כה חריפים עד כי שום צנזור היום לא היה מתיר להם להיאמר אילו היו משמיעי הדברים בני דורנו בכל מדינה שבה פועלת צנזורה. אף בחייהם נרדפו הנביאים, על פי רוב בידי רשויות השלטון, העשירים והאספסוף. עם זאת, דבריהם הועלו על הכתב בקפידה ונשמרו לדורות. כתבי הקודש שלנו הם מצבת זיכרון אדירה לקדושתו של חופש הדיבור המהפכני. יחד עם זאת יחסו לדת היה יחס של כבוד, אך הוא התנגד לכפייה דתית מכל סוג שהוא. הליברליזם וחופש הפרט שבהם דגל היו גם בתחום הדת. במאמר שנקרא "המחטף", בעיתון "העולם שלנו", אונזער וועלט – אגב, המאמר נכתב ביידיש – הוא מסביר את תפיסת עולמו: "ידידיי החרדים, הבינונו היטב, אין השכינה באה תוך שימוש באמצעי כפייה חיצוניים. לרשותה של השכינה אין עומדים לא שוטרים ולא צנזור. מבקשת היא לכבוש את הלב ואת המצפון, לגבור על כל הספקות, אך לא לאסור את הספק. על כן לא תיתכן דת, מסורת, שכינה אצל ציבור שאין בו חופש הדעה, ושאין בו מקום לוויכוח דווקא על אותם דברים הנוגעים בענייניה של הדת. מהשקפתי זאת, שחירות המצפון והוויכוח היא לדת כאוויר לנשימה, מהשקפה הזאת לא אסוג אף כחוט השערה". דיבר פה השר על המושג ההדר הבית"רי. בשבילו הדר היה קודם כול יחס של כבוד אל הזולת, והרבה מעבר לכך – התנהלות אצילית בחיי היום-יום, ביחסים שבין אדם לחברו, מושג שלצערי כל כך רחוק מהחוויה היום-יומית שלנו כאן בכנסת ישראל. אני רוצה לסיים בדבריו של מנחם בגין ז"ל בנאום יום חשבון הנפש שנשא ביום הזיכרון לזאב ז'בוטינסקי ביולי 1947: "עיקר תורתו של ז'בוטינסקי, המכניסה אותו להיכלם של מחדשי האומה, היא בשטח הרוחני. הוא שלימד את בני דורנו למרוד, הוא שלימד אותנו לשחות נגד הזרם ולהפנות את הזרם והוא שנטע בליבנו את הכוח לעמוד בפני ניסיונות, מבחנים וקורבנות, מעטים נגד רבים, או אפילו אחד נגד כולם, אם רק האמונה בצדקתך מפעמת בליבך". ובנימה אישית, לדברים אלה אני רק רוצה להוסיף: זאת הגישה שאני אימצתי לעצמי מתחילת דרכי וכך אני נוהג עד היום. תל חי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער לשאת דברים, בבקשה. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר לשיתוף פעולה אזורי, כנסת נכבדה, בימים לא קלים – ואלה לא ימים קלים – כל אחד מאיתנו מחפש את ההשראה וההכוונה הרעיונית ממורה דרך דגול. זאב ז'בוטינסקי היה כזה. 80 שנה לאחר פטירתו גדולתו מוכרת על ידי כול, גם מי שלא היו בעבר ואינם מגדירים את עצמם היום כתלמידיו. יש זרמים שונים גם בין אלה שרואים את עצמם תלמידיו המובהקים. קשה באמת למצוא מנהיגים ציונים אחרים שפעלו לפני עשרות בשנים שכה רבים רואים את עצמם ומגדירים את עצמם כתלמידיהם. באופן אישי, אני זכיתי לגדול על כתבי ז'בוטינסקי, ואינני חושב שהיה שום סיכוי שהייתי מגיע לחיים הציבוריים אלמלא אותה השפעה בצעירותי. בנערותי, כשהייתי בבית ספר תיכון, זכיתי בתחרות חיבורים שארגנה אגודת בוגרי בית"ר בפרס על חיבור על זאב ז'בוטינסקי, על משנתו החברתית, שאת חלקה הזכיר קודם חבר הכנסת ליברמן. זכיתי אז במקום השני, לצערי, והייתי צריך להתנצל בפני סבי דוד, זיכרונו לברכה, שהגיע לארץ מארגנטינה. זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי זכה במקום הראשון? << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> עדיף לשכוח. אני חייב להגיד שאז בפעם הראשונה הוא אמר לי: אני הייתי עם ז'בוטינסקי עוד מקישינב – כלומר עוד מצעירותו, לפני שהיגר בגיל מאוד צעיר לארגנטינה. אז מה היא הצידה לדרך שהותיר לנו ראש בית"ר לימים אלה, ימים שבהם כורח הנסיבות של התמודדות עם נגיף הקורונה כופה פגיעה בזכויות, פגיעה בחירויות מסוגים ובעוצמות שלא הכרנו? ז'בוטינסקי עצמו הכיר בכך שבימי מלחמה ומשבר עלול להתעורר צורך בהרחבת מינימום ההתערבות של המדינה, שהינו בימי שגרה האידיאל לפי השקפתו. להיצמד לתורת ז'בוטינסקי בימים כאלה זה לזכור את העקרונות הליברליים והדמוקרטיים שביסוד תפיסתו, ובראש ובראשונה אמונתו ברעיון מלכותו של אדם, או כל יחיד בן מלך, כמו ששנינו, שמבסס את העיקרון של חירות הפרט. אני מצטט: אין האדם, המלך, נתין של איש, כי היהודי שונא באורח אורגני להיות נתין ושונא לקבל פקודות. תלונה זו כלפי היהודי ידועה היטב אפילו בימינו אלה; בימי קדם שלנו קרא לנו התנ"ך קשי עורף. בכתבי הקודש שלנו מצויה התקפה מרשימה על עצם עקרון הממלכה, הרעיון של סמכות מרכזית שיסודה בכורח, בכפייה. את איכותו של משטר מדיני דמוקרטי בחן ז'בוטינסקי לא בשאלה אם מתקיימות בחירות דמוקרטיות, ואפילו לא בשאלה אם קיימת חוקה באותה מדינה. המבחנים שקבע ז'בוטינסקי הם שניים: אחד – האם במדינה הנדונה נחשב הפרט לריבון, חירותו – למיטב התחיקה, וסמכותה של המדינה להגביל את החירות מותרת רק במקרה של הכרח מוחלט, או שמדובר במדינה שבה הפרט הוא קודם כל נתין, והמדינה תובעת לעצמה את הזכות לכוון כל היבט של חייו ופעילותו? זו הנקודה הראשונה. הנקודה השנייה – האם במדינה זו שמור החופש לכל המותח ביקורת פומבית על המשטר הקיים או שזכות כזאת אסורה? חברי הכנסת, בפני הבית הזה עומדת בימים אלה ממש במלוא עוצמתה סוגיית הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת, הרשות המחוקקת, על הממשלה, בין היתר, או בעיקר, במה שמכונה ונדון ברגעים אלה – כרגע אולי יש הפסקה, אבל לאורך הימים האחרונים ובטח לתוך הלילה – חוק הקורונה הגדול. כולנו רוצים לנצח במערכה נגד הקורונה. אין שני צדדים אפילו בבית הזה, או בעם שלנו, בסוגיה הזאת. הבית הזה הוא הנציג של הריבון, הוא הנציג של העם. אנחנו נבחרנו במישרין על ידי העם. הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת, לא הכנסת מכהנת מכוח אמון הממשלה. פיקוח פרלמנטרי אמיתי, אפקטיבי, בזמן אמת, הוא לא רק אינטרס של הכנסת כרשות שמפקחת על הרשות המבצעת. בוועדות הכנסת הציבור יכול להישמע, הציבור יכול להעלות את השגותיו, חברי הכנסת יכולים לשאול שאלות, יכולים לדרוש נתונים, והתהליך הזה מבטיח תוצאות יותר טובות וגם בנייה של אמון הציבור, שהינו קריטי במשבר כל כך קשה. אם היינו במשבר שעובר תוך שבוע, שעובר תוך חודש, זה דבר אחר, אבל אנחנו במשבר שייקח זמן ארוך, ואנחנו צריכים גם להבין איך הציבור – אם אנחנו עושים ביקורת רטרואקטיבית, בינתיים נכנס איסור לפועל. עוד כמה ימים יהיה דיון בכנסת. קודם כול סוגרים, עכשיו באים לכנסת: האם היא תהפוך את ההחלטה? בינתיים הציבור באי-ודאות וכן הלאה וכן הלאה. זה מתכון לתחושה של כאוס בקרב אזרחי המדינה. לכן אני משוכנע שהתפרקות הכנסת מסמכויותיה – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול תבוא לדיונים, חבר הכנסת ליברמן, ותשמע. אנחנו מקווים, כאשר אנחנו מקבלים לידינו חוק, המסורת הנקוטה בידינו שהוא לא יצא מהוועדה כפי שהוא הגיע אליה, שהיא ישונה, ובמקרה הזה נדרשים כמה שינויים מהותיים. כי התפרקות של הכנסת מהסמכויות שלה, עקיפת ועדות הכנסת במסלול שמגיע למליאה, הפיכת הכנסת לחותמת גומי או לסרח עודף של הרשות המבצעת, לא יביאו להתמודדות טובה יותר מול הנגיף. ההפך מזה הוא הנכון. הכנסת איננה מפריעה לממשלה לבצע את תפקידה, נהפוך הוא. דיאלוג אמיתי בין הרשויות הוא חיוני, ואני מזכיר שהכנסת הזאת, בהרכב הזה, נתנה בחודשים האחרונים גיבוי ומרחב תמרון ענק – בצדק – לממשלה לנקוט צעדים לא פשוטים שהיו הכרחיים. יש כמובן גם חריגים לאותו כלל שדיברתי עליו, של פיקוח פרלמנטרי בזמן אמת. יש חריגים שבהם אישור הצווים והתקנות על ידי הכנסת בלא דיון עליהם, בדיעבד, אחרי שהם הותקנו – יש מקרים שהדבר הזה מתחייב. יש מקרים כאלה, אבל אל לנו להפוך את החריג לכלל, כי מה שייכנס ככלל עכשיו במשך חודשים ארוכים ייצור פרקטיקה חדשה בדמוקרטיה הישראלית. בואו נבחן בשום שכל, באחריות, מתי לחרוג מהכלל. הימים האחרונים הוכיחו שפיקוח רטרואקטיבי, לאחר מעשה, רק יגרום לתוהו ובוהו, לחוסר ודאות ולפגיעה מיותרת בציבור. הכנסת גם איננה יכולה לבטל את דעתה או את שיקול דעתה בנושאים גורליים שנוגעים לזכויות של אזרחי ישראל. הם אזרחים בעלי זכויות, הם אינם נתינים, ואני מסתייג מזה שכאשר מגיעים לוועדה מסוימת, ועדה פרלמנטרית שדנה אם לסגור או לפתוח ענף מסוים, אז אומרים: הם בעלי אינטרס. האינטרס שלהם הוא לפרנס את המשפחה שלהם ולקיים את עצמם ולהביא אוכל הביתה, ואם זה אינטרס, זה אינטרס שראוי להגנה. הכנסת איננה צריכה להעביר לממשלה – כפי שמוצע בחוק הזה, אדוני היושב-ראש – את הסמכות לקבוע עבירות פליליות חדשות בניגוד לעיקרון שקבוע בחוק העונשין. זה דבר יסודי, ואם היום אנחנו נעביר לממשלה סמכות – ואנחנו לא יודעים איזה עבירות; אני לא מדבר על שלוש קטגוריות שמנויות בחוק – אנחנו חותמים צ'ק בלנקו: תקבעו עבירות פליליות. הכנסת היא מקור הכוח, היא שלוחת הריבון; מבין שלוש הרשויות היא היחידה שנבחרה במישרין על ידי העם. כתב זאב ז'בוטינסקי: "לעולם לא אעבוד יחד עם אנשים המוכנים לשעבד את דעותיהם לדעותיי". נזכור אפוא את מורשתו ובדרכו נלך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברות וחברי הכנסת, עד כאן ציון יום ז'בוטינסקי. << נושא >> נאום בכורה של חבר הכנסת פטין מולא << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ומכאן אנחנו עוברים לאירוע מרגש: נאום בכורה – נאום הבכורה של סגן השר חבר הכנסת פטין מולה. בבקשה. בשעה טובה. << דובר >> פטין מולא (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחתי היקרה, כבוד השר חבר הכנסת אופיר אקוניס, עומד אני כאן מולכם, חבר כנסת ישראל העשרים-ושלוש, סגן שר במשרד ראש הממשלה, נרגש וגאה נוכח אחד הרגעים הגדולים בחיי. אני מבקש להודות לך, אדוני ראש הממשלה, על ההזדמנות שניתנה לי. חלמתי על הרגע הזה. עשיתי את כל הדרך כדי להגיע למקום שממנו אוכל להשפיע ולהגשים חלומות של בני העדה הדרוזית ובני המיעוטים שאני מייצג; מקום שממנו אוכל לבנות גשר על מים סוערים בין המגזרים המרכיבים את הפאזל האנושי שלנו כאן, במדינת ישראל היקרה לנו; מקום שממנו אוכל לבנות גשר לשלום, גשר חברתי להידברות בין יהודים ומוסלמים, נוצרים, בדואים, צ'רקסים ודרוזים, גשר דו-לשוני הדובר עברית וגם ערבית. אני גאה על כך שאני נמצא בנקודת השפעה כה משמעותית כבן מיעוטים המייצג מגזר שלם, כדי לחולל שינוי אמיתי ולהשאיר חותם, למנף ולהעצים את העשייה הברוכה למען תושבינו ויישובינו ולהכפיל את כוחו של הליכוד במגזר. בצירוף מקרים סמלי, לא מזמן חגגתי 60 – שישה עשורים שבהם עוצבה דמותי ביישוב ירכא שבצפון, שנים שבהן ספגתי ערכי אהבת הארץ, עזרה לזולת, נתינה. על כך אני חייב רבות להוריי – לאימי היקרה פאוזיה, שתיבדל לחיים ארוכים וטובים, שגידלה את אחיי ואותי באהבה ובמסירות ללא גבולות, ולאבי המנוח מוחמד מולא, זיכרונו לברכה, שהיה אחד משומרי ראשו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, זיכרונו לברכה, שחינך אותי ללכת בדרך הישר, בדרך האמונה, כדי להגיע לפסגה. דמותי עוצבה רבות גם בזכות אשתי וילדיי ובזכות משפחתי המורחבת והענפה, שכרתה ברית ארוכת שנים, ברית עולם, כמו כל בני העדה הדרוזית בישראל, עם העם היהודי. ערכים אלו הנחו אותי ואת מצפוני הפנימי ללכת בדרך של שליחות שהובילה אותי לשנים רבות של שירות קרבי בצה"ל. אף נפצעתי במהלך השירות. עליתי בסולם הדרגות עד לדרגת סגן-אלוף במילואים, ממודיע נפגעים עד מפקד על מדור הנפגעים בצה"ל במגזר הלא-יהודי, קרוב מאוד לעצב העוצמתי ביותר, של האובדן, והיכרות אישית עם משפחותיהם של 451 חללים דרוזים. לימים ערכים אלו הובילו אותי לבחור תחום עיסוק בשירות הציבורי הדורש המון רגישות, הקשבה, הכלה, אהבת האדם. שימשתי יותר מ-20 שנה מנהל המוסד לביטוח לאומי בסניף ירכא שבגליל, על כל מכלול הפעילויות הנדרשות מתוקף התפקיד והנגשת שירותים רבים לתושבים. בתוך כך אני מרבה לעסוק בפעילות קהילתית-ציבורית-חברתית כדרך חיים. זהו ארגז הכלים הערכי האישי שלי, ואיתו אני מגיע אל הבית המכובד הזה כדי להמשיך לקדם שליחות ציבורית מכאן. מעתה מוטל עליי לשרת ציבור שלם וגדול מכל הארץ. מוטל עליי לפתוח את ארגז הכלים ולהתחיל להשמיע את קולי, לקדם, לפלס דרך להגשמת חלומות, לחולל שינוי תפיסה, לטפל בכל הפצעים, לפתוח תוכניות מגירה ישנות וחדשות, לפעול לטיפול באפליות ובעוולות שהפכו להיות שם נרדף לבעיות של מיעוט. מעתה מוטל עליי ליישם את האני-מאמין שלי שאפשר לשנות ואפשר גם אחרת. אני כבר מגיע ללב העניין ולסוגיות שלמענן אני כאן: הראשונה – השכלה ותעסוקה. יש לנו אוכלוסייה מסורה, טובה ואיכותית. אין גאה כמוני בצעירים בני העדה שהתמידו בלימודיהם והעפילו לאקדמיה וכיום עובדים במוסדות ציבור, במוסדות להשכלה גבוהה ועוד ועוד. אני גאה באקדמאים שהצליחו להשתלב בתעשיות הביטחוניות, כמו כיפת ברזל, בתעשייה האווירית והצבאית, שתורמים לביטחון מדינת ישראל. אני גאה ביזמים צעירים בני העדה הדרוזית שהקימו עסקים ומצליחים, נשים וגברים כאחד. במצב שוויוני תופעה זו אמורה הייתה להיות נפוצה, מובנת מאליה. גם בקרבנו יש נבונים וחכמים, אבל בפועל זה לא פשוט כל כך. ואני שואל: מדוע לא? אני שואל וגם אשיב לכם. זה לא מובן מאליו שכך הוא באופן גורף בקרב כלל האוכלוסייה בגלל מחסור בקרנות תמיכה לאקדמאים בני המיעוטים. לכן אפעל להכפלת מספרם ולפתיחת דלתות האקדמיה והנגשתה בפני כל מי שנפשו חפצה לראות מעבר לאופק. זה לא מובן מאליו שכך הוא בגלל אפליה תעסוקתית, ואני אפעל ליישום העדפה מתקנת בשירות המדינה. כך גם בתחום התעשייה: סדר עדיפויות לאומי, ייעוד קרקעות, סרבול במתן הלוואות – כל אלו הם אבני נגף בגלגלי המרכבה הכלכלית-חברתית. אפעל לשילוב מרכזי הייטק ופיתוח ביישובים הדרוזיים וביישובי המיעוטים; אפעל להקמת חממות הייטק ביישובים הדרוזיים והערביים ולהקמת אזורי תעשייה משותפים. אין ספק כי המדינה מפסידה מוחות מעולים של אקדמאים שלא מוצאים עבודה. אני רוצה להודות לראש הממשלה, שהנחה את כל משרדי הממשלה להגדיל את כוח האדם כדי לתקן את העוול שנעשה בעבר. נושא זה הוא בליבה של הדמוקרטיה ובליבה של החברה הישראלית, שרואה בבני העדה הדרוזית ובבני המיעוטים האחרים חלק אינטגרלי ממדינת ישראל, ולכן כל הנושא של אפליה מתקנת מוסדר בחוק. אנחנו צריכים להציב לנו יעדים ולשאוף להגיע אליהם כדי לתת תחושה של שותפות אזרחית אמיתית, ראויה והוגנת במדינת ישראל. סוגיה שנייה שתעסיק אותי רבות היא בנייה והתרחבות יישובית. זה לא סוד שתוכניות מתאר במגזר הדרוזי והערבי לא מקודמות כלל – עיוות היסטורי שדורש תיקון. בנייה על שטחים פרטיים מחייבת הפרשה של כשליש משטח החלקות, גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה; גזרה שגורמת תופעות של בנייה לא חוקית, שגורמת לאלפי משפחות להיות עברייניות בעל כורחן, לצד עשרות אלפי משפחות החיות תחת קנסות, צווי הריסה, לצד מיעוט חלקות קרקע לחיילים משוחררים. לכל העיוות הזה נוסף חוק קמיניץ. אני מאוד מקווה שהוועדה המשותפת של כחול לבן והליכוד תפעל לעשות הכול כדי להקל בסעיפי החוק שמכביד עלינו, כבוד היושב-ראש, ואולי אף להשעותו, כפי שהבטיח ראש הממשלה. זה חוק אכזרי – אני חוזר: זה חוק אכזרי – שדורש הכנת מתווה הוגן חדש. במקרה האישי והמשפחתי שלנו – שלי אישי, פטין, חבר כנסת וסגן שר בממשלת ישראל – בגלל מצוקה תעסוקתית וחוקי הבנייה הבלתי-מאפשרים לדור ההמשך להישאר קרוב להורים, בתי ג'ומאנה נאלצה לעבור עם הנכדים להתגורר בקיבוץ דביר בדרום הארץ, הרחק מאיתנו, מהשורשים, מהמרקם החברתי המיוחד, מההוויה שיכולנו להקנות לנכדינו, וזה חבל מאוד. הכשל הוא כשל מערכתי בהיבט של עזרה ממשלתית לרשויות המקומיות הדרוזיות, שקופתן דלה ושלא נהנות מסכומי כסף והשקעות בתוכניות כמו כלל הרשויות בארץ. אך גם ראשי הרשויות במגזר, ובחברה הערבית בפרט, צריכים לשלב יד ביד כדי לקדם את הליכי התכנון. הישג ראשון כבר השגתי בתוכנית העצמת היישובים הדרוזיים של משרד ראש הממשלה לשנת 2020: הועברו כספים ב-17 לחודש יולי 2020 ממשרד השיכון, שהקצה תקציב של 10 מיליון שקל. אני כאן פונה לראשי הרשויות הדרוזיות להתחיל לפעול לקידום תכנון קרקעות פרטיות. אפעל שיחד נסמן לנו יעד שבשנה הקרובה בכל היישובים הערביים והדרוזיים יאושרו תוכניות מתאר חדשות ויורחבו שטחי שיפוט. כדי שאפשר יהיה לקדם הליכי בנייה, אין ספק שצריך לחשוב בגדול, במונחים של הקמת יישוב דרוזי חדש, שיהווה פתרון לחלק הארי של המגזר. אני שמח שבעניין התקציב אני כבר יכול לרשום הישג נוסף: טיפלתי במחאת ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, שמחו על אי-העברת תקציבים ממשרדי הממשלה לרשויות. הצלחתי לגבש הסכם מול משרד ראש הממשלה וראשי הרשויות, שנחתם לאחרונה, ולפיו יופסקו כל המחאות וההפגנות בתמורה להיענות הממשלה לדרישות ראשי הרשויות ויגבשו תוכנית חומש חדשה לשנים 2020–2024 שלא תפחת מתוכנית החומש הקודמת. אבל בינתיים עוד הדרך ארוכה ויש עוד המון מה לעשות, שכן אם נצרף את בעיות התעסוקה לקשיים בהרחבת הבנייה המשותפת, יש צורך ב-1,300 יחידות דיור בשנה ליישובים הדרוזיים. שואל אני אתכם, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, יושב-ראש הכנסת: איפה נבנה? אפליה באקדמיה, אפליה בקרב נשים מהעדה, תחלואה ותוחלת חיים נמוכה בקרב העדה הדרוזית ביחס לכלל האוכלוסייה. שואל אני: איפה משרד הבריאות? ותופעת האלימות בקרב המיעוטים, שהולכת ומתפשטת בעיקר בעת זו, בטרם תם משבר הקורונה, וכך נוצרים סדקים בתא המשפחתי הדרוזי, ומה הפלא שמקרי הגירושים שוברים שיאים. מעל כל אלו מרחפת עננה אחת גדולה הנקראת חוק הלאום, וזוהי הסוגיה השלישית שאילחם עליה. מאז 1948 יש שותפות גורל בן העדה הדרוזית לבין המדינה. לאחרונה היו שחשבו שצריך לדייק את הסעיף הזה במגילת העצמאות, תוך פגיעה ברגשות ובמעמד של המיעוטים. נושא החוק בוער בנשמת בני העדה הדרוזית. אנו מצפים שהממשלה הנוכחית, שאני חבר בה, תבחן מחדש את הסוגיה כדי שאנו, בני העדה ומגיני העם, נרגיש שווים בין שווים. עד כאן, אדוני היושב-ראש, העליתי בקצרה את חזוני. רגע לפני סיום בחרתי למסור מכאן המון הערכה לכל מי שמוביל את המדינה, מדינת ישראל, בימים הקשים שעדיין פוקדים אותנו בחודשים האחרונים: לראש הממשלה, לשרים, לחברי הכנסת, למתנדבים, לצוותים הרפואיים, למד"א, לעובדי המעבדות, לעובדי הביטוח לאומי, לפסיכולוגים, לעובדים הסוציאליים ולראשי הרשויות. יבואו כולם על הברכה, ונתפלל לימים של בריאות, שקט ועשייה. כולי תקווה שכנסת זו תהיה כנסת פורייה, ובמהלכה נצליח לקדם חקיקה חברתית וחקיקה למען כל אזרחי ישראל, למען כל המיעוטים שאני מייצג. אני מתחייב להמשיך לעשות את עבודתי נאמנה למען כולם ללא כל הבדלי דת, גזע ולאום, ומבטיח לתרום את מיטב זמני כדי שבאמת נוכל להגיע לחברה בריאה יותר, חברה שוויונית יותר, חברה שתניח את הערבות ההדדית והפרט בעדיפות גבוהה. בחרתי לסיים את דבריי בציטוט מאת ראש הממשלה המנוח מר מנחם בגין, זיכרונו לברכה, משנת 1977, מתוך טקס חתימת הסכם השלום עם מצרים, כאשר שיתף את השייח' המנוח נור אלדין אל-חלבי. כאשר נשאל לפשר העניין השיב בקול רם ובאומץ, כהרגלו: העדה הדרוזית היא החזית על הגנת המולדת, משחר ימיה ועד עצם היום הזה. מי שהקריב את היקר לו מכול וטעם את טעם השכול המר מאוד זכאי להיות שותף מלא בשמחה למען השלום. כן, במובנים מסוימים, על אף השוני, כולנו רקמה אנושית אחת. נתפלל להצלחתנו בשמי ובשם כל המיעוטים והעדה הדרוזית כולה. תודה, תודה, תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ובהצלחה לסגן השר חבר הכנסת פטין מולא, ואני מזמין את השר אופיר אקוניס לברך את סגן השר מולא בעקבות נאום הבכורה. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת פטין מולא, סגן השר במשרד ראש הממשלה, המשפחה הנרגשת אשר ביציע – אבל את המשפחה אני מכיר מהבית, ממש מהבית, ולא רק מן היציע, וזה בכלל דבר טוב כשלעצמו – כמה חיכינו, חבר הכנסת מולא, לרגע הזה. אני חייב להגיד שההתרגשות בנאום הבכורה ניכרת, ובצדק. זה באמת מעמד מרגש, לנאום נאום בכורה בכנסת, בעיקר אחרי הפעולה ארוכת השנים להגיע אליה. זה דבר שאתה מכיר, היושב-ראש מכיר, אני מכיר. אני לא בטוח שמכירים בכל המפלגות – אצלנו זה קצת יותר קשה, קצת יותר קשה משאר המפלגות, כי צריך לשכנע – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני חושב, השר אקוניס, שאנחנו, אחרי כמעט 12 שנה שעברו מאז נאומי הבכורה שלנו, עדיין מתרגשים מהמחשבה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אין שאלה בכלל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לא מדבר מה הרגשנו – סגן השר מולא, תאמין לי, יכולנו להרגיש את מה שאתה מרגיש, והעברת את זה בצורה הכי אמיתית שאפשר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאני הרגשתי. אני התרגשתי אולי כמעט כמוך, באמת, כי ההתרגשות שלך פשוט יצאה מן הלב וגם נכנסה אליו, וזה בסוף הדבר הכי חשוב. בבית הזה – זיופים אולי אפשר בתקשורת, בכתבות יחסי ציבור ממומנות, אבל לא במציאות, ואת זה ראיתי אצלך בנאום. אני מכיר אותך כבר כמה שנים, כמעט כל העשור, בעצם, ואני יודע כמה אתה מחויב – אני לא יודע באיזה סדר זה – לרעיון הציוני ולרעיון החברתי. הדבר שעומד בבסיס הפעולה שלך הוא האמונה היוקדת והתשוקה הגדולה לסייע למי שכרת איתנו – דיברת נדמה לי על אביך, שהיה שומר ראשו של דוד בן-גוריון, אבל הברית הזאת, ברית האחים בין היהודים לדרוזים, שהחלה בארץ ישראל עוד לפני קום המדינה והלחימה כתף אל כתף לאורך 72 השנים, ושאתה ממייצגיה המובהקים, היא בעיניי ממעשי הניסים הגדולים ביותר של התנועה הציונית, ויש הרבה מעשי ניסים בתולדות התנועה הציונית. אני שמעתי עשרות נאומים שלך, גם בירכא, גם במקומות אחרים. אדוני היושב-ראש, תמיד הרצון העז וגם היכולת, ברוך השם, שהתגברה עכשיו ביתר שאת – אני חושב שהגעת למקום שאפשר לסייע הכי הרבה לציבור – בעצם, אגב, אתה הזכרת ציבורים רבים, לא רק את העדה הדרוזית – ואני גם בטוח שתעשה את זה, משום שאני יודע שאהבת האדם ניכרת בך, וכשאהבת האדם ניכרת בשליח ציבור, בסגן שר – סגן שר, יש לו דרך טובה להיות שר, זה מדרג טוב; אני אומר את זה מניסיון. סגן שר במשרד ראש הממשלה – ביתר שאת. אדוני היושב-ראש זוכר את זה. אתה יודע, אפילו ראש הממשלה הנוכחי כיהן כסגן שר במשרד ראש הממשלה, שלא לדבר על השר לפיתוח אזורי, ודוגמאות רבות אחרות. אני בטוח שבכל תפקיד ובכל צורה תיצוק את התכנים האישיים שלך, אבל הם אינם אישיים – הם חברתיים, הם ציבוריים. אני יודע שיש לך קשר טוב מאוד, מצוין, עם הציבור, שאתה קשוב אליו – תכונה ראשונה וחשובה – והם קשובים אליך. ועובדה היא, כמובן, ההסכם שהגעת אליו, נדמה לי שלפני כחודש וחצי פחות או יותר, שאפשר, אדוני היושב-ראש, את סיום השביתה, ובעצם את פירוקו של אוהל המחאה. ומה הדבר שהוא ההצלחה הגדולה ביותר? כאשר חוק כלשהו שאתה מחוקק אין בו יותר צורך, וזה בעיניי דבר חשוב – שאין בו יותר צורך דווקא, או כשאתה מגיע בקשב, בשיח עמוק, יסודי, חד מאוד, להבנות הללו עם הציבור הזה אשר יש לו מחאה והיא מחאה צודקת ביותר. אני מסכים, אדוני היושב-ראש, שברוב הנקודות שעליהן הצביע סגן השר מולא אנחנו חייבים לטפל, ואנחנו נטפל ביחד, גם כשר לשיתוף פעולה אזורי. אין לי כל צל של ספק שיושב-ראש הכנסת יתמוך את תמיכתו המלאה ברבים מהדברים שהעלית, ואנחנו נגיע, בעזרת השם, ביחד, בהידברות, בנכונות הדדית, בלבבות פתוחים וברצון טוב לפתרונות, ככל שיאפשר לנו הזמן, כמובן, וככל שיאפשרו לנו הכלים החוקיים אשר בידינו. אני מאחל לך את כל הברכות שבעולם. הצלחה אדירה. אין לי כל צל של ספק שתצליח, משום שהתשוקה היוקדת שאיתה הגעת לכאן היא אמיתית, היא כנה, והיא תסייע לך בהצלחה מלאה בשליחותך. כל הברכות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, ובאמת, ברכת הצלחה. בכך אנחנו מסיימים את הפרק הזה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתות לשר האוצר. אני מזמין את סגן שר האוצר יצחק כהן לענות. השאילתה הראשונה היא שאילתה מס' 5, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, שכותרתה: מניעת רעב בעקבות משבר הקורונה. חבר הכנסת אייכלר, אתה יכול לגשת למיקרופון, וכאשר סגן השר יעלה תוכל להקריא את השאילתה. << שאילתה >> 5. מניעת רעב בעקבות משבר הקורונה << שאילתה >> << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, סגן שר האוצר הרב יצחק כהן, את השאילתה הגשתי ב-24 במרץ – בדיוק ארבעה חודשים. משבר הקורונה עלול להביא עניים לידי רעב, כתבתי. לצד הסיוע הממשלתי לזכאים המעוגן בהסכמים עם הארגונים החזקים, יש הרבה אנשים שאינם עומדים בקריטריונים ועלולים להגיע למחסור ולפת לחם. ברצוני לשאול: מדוע לא לחלק תלושי מזון ומוצרים חיוניים כבמדינות בעלות חמלה? << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הרב אייכלר, מהיום הראשון למשבר עמדו משרד הרווחה ומשרד האוצר על הצורך שעליו מצביע חבר הכנסת אייכלר. בשיתוף פעולה בין שני המשרדים הופעלו ותוקצבו כמה תוכניות שמטרתן לסייע לאוכלוסייה שמשבר הקורונה פגע בביטחונה התזונתי באופן משמעותי, בפרט עקב זה שיציאה לרחוב על מנת להצטייד במוצרי מזון עשויה לסכן את בריאותם: חלוקת ארוחות מבושלות בכל יום לכ-130,000 אזרחים ותיקים בכל רחבי הארץ שזוהו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים כזקוקים לכך במסגרת מבצע משמרות זהב ובשיתוף פיקוד העורף, השלטון המקומי ומערכי המתנדבים ברשויות המקומיות; חלוקת סלי מצרכים משלימים ל־130,000 אזרחים ותיקים בכל רחבי הארץ שזוהו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים כזקוקים, באמצעות פיקוד העורף, וזאת במסגרת מבצע משמרות זהב. זאת ועוד, אדוני היושב-ראש: חלוקת תווי קנייה על סך 500 שקלים לתו לאוכלוסייה ברשויות ערביות ובמזרח ירושלים בתקופת הרמדאן עקב ההחלטה על סגירת עסקים בתקופת החג. התווים ניתנו ל-60,000 משפחות; חלוקת שתי ארוחות מבושלות בכל יום במהלך חודש מאי ל-20,000 ילדים בסיכון בכל רחבי הארץ שזוהו כזקוקים על ידי הגורמים במקצועיים במשרד החינוך; חלוקת מנות מזון מבושל על ידי מרכזי היום לאזרחים ותיקים ומועדוני מופ"ת ל-29,000 לקוחותיהם בשגרה, בהתאם לבחירת לקוחות המרכזים ולמספר הארוחות המסופקות להם על ידי המרכזים במסגרת הפעילות בשגרה; חלוקת תווי קנייה בסך 300 ש"ח למשפחה ל-30,000 משפחות בסיכון או עם ילדים בסיכון שזוהו כזקוקות לכך על ידי המחלקות לשירותים חברתיים בכל רחבי הארץ; חלוקת תווי קניה בסך 300 ש"ח לכל תו לאנשים עם מוגבלויות החיים בקהילה ולנכי הנפש בקהילה שזוהו כזקוקים לכך ביותר על ידי הגורמים המקצועיים במשרדי הרווחה והבריאות; תמיכה בעמותות בחלוקת סלי מזון ותווי קנייה למשפחות נזקקות לקראת חג הפסח במסגרת מבצע קמחא דפסחא בסך 9 מיליון ש"ח. זאת ועוד, לאחרונה כולנו התבשרנו על סכום של 700 מיליון ש"ח שהשר אריה דרעי, במסגרת הפעילות שלו, יוצא עכשיו במבצע לחלוקתם. הקריטריון הוא שמי שנהנה – מי שנזקק ל-80% הנחה בארנונה – זה פרמטר די מובהק לדעת שזו משפחה חלשה מאוד, אז הרב אריה דרעי, יחד עם שר האוצר – הם נותנים 700 מיליון במענה לדבר הזה. אני רואה שמדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שעושה את הדברים האלה, בכבוד גדול, ברגש ובאהבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת אייכלר. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קודם כול, תודה רבה על כל הדברים שמנית, הם דברים חיוניים, אבל שמת לב שכל מה שאמרת זה מספרים וקריטריונים שרוב הציבור לא נמנה עם הקריטריונים האלה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רוב הציבור לא נמנה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה זה "רוב הציבור"? מי שנזקק נמנה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, אני לא מדבר על נזקקים מוכרים לרווחה. אני אתן לך דוגמה: בארצות הברית מחלקים תלושי מזון לכל משפחה ברוכת ילדים במשך עשרות שנים. אני בכנסת פה כבר בתשס"ד, ב-2004, דרשתי להנהיג את העניין הזה של תלושי מזון, וגם היום אני אומר – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> למי? גם למנהלי בנקים? למי? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא. מנהלי בנקים לא צריכים את זה והם לא לוקחים את זה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז למי? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משפחות רגילות, שאינן מקרים סוציאליים – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה זה "משפחה רגילה"? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אבל במקרים כאלה אין להם כסף להאכיל, למשפחות האלה. אנשים – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מי שאין לו כסף מקבל. מי שאין לו כסף מקבל. מי שמזוהה כנזקק מקבל. אני פירטתי רשימה ארוכה מאוד. אם יש לך עוד כמה משפחות – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל השאלה השנייה זה לא זה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> דקה. אם אתה מזהה משפחות נזקקות, תוכל להפנות את תשומת ליבנו. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משפחות שאינן מוכרות למשרד הרווחה, אנשים שבימים רגילים מתפרנסים ובימים אלה אין להם מה לאכול. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז הם יקבלו במסגרת 700 המיליון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על זה אני מבקש. אבל לא זו השאלה השנייה. השאלה השנייה היא אחרת, אדוני היושב-ראש וסגן השר: שמת לב שהממשלה החליטה על חלוקה של כסף למשפחות, נדמה לי 3,000 שקל, עד הילד הרביעי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שלישי. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני, כמי שנולד למשפחה של 10 ילדים, ואשתי – 12 ילדים, ולנו יש 14 ילדים, שואלים: למה הילדים השביעי, השישי, העשירי, מופלים לרעה כאשר מדברים על שוויון בפני החוק, שוויון בין בני אדם? למה הילד העשירי אוכל פחות מהילד השלישי? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הרב אייכלר, חשבתי שאתה תקום לברך את מדינת ישראל, שעושה דברים כל כך גדולים, ממשיכה לעשות ותמשיך לעשות, אבל בסדר. תבורך. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אמרתי את זה, אבל השאלה שלי עומדת. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני הייתי בטוח שתקום לברך אחרי כל הרשימה הארוכה, אחרי 700 המיליון ואחרי מבצעים כל כך רבים, נכבדים ונפלאים, אבל בסדר. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> מה "בסדר" – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תבורך. אני אמרתי: מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם – לא אמריקה ולא צרפת – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> באמריקה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, ממש לא. באמריקה מתגלגלים אנשים ברחובות. בישראל אין את זה. המדינה היחידה בעולם – ואולי זו הזכות שלה, אולי זו הזכות, ובעזרת השם שבזכות הדבר הזה נצא מהמגפה הזאת, בעזרת השם. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> כל ילדי ארצות הברית מקבלים היום – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גם ילדי ישראל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים עכשיו להסדר חדש בתקנון: שעת שאלות של חבר הכנסת אחמד טיבי לסגן שר האוצר. לפנינו שלוש שאילתות. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני חייב להעיר: אני מוזמן פה לארבע שאילתות שמתוכן שלוש של חבר הכנסת טיבי ואחת של הרב אייכלר. מי מנהל את הפרוטוקול הזה? מי מחליט? מה הפריבילגיה שהד"ר אחמד טיבי מקבל שלוש שאילתות מתוך ארבע? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אין כאן – אדוני סגן השר, אני אומר לך – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זו לא פעם ראשונה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אני אומר לך – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אומר לך שהוא אדם מבוזבז, האיש הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אני אומר לך, יש בתקנון הסדר מסודר, יש מכסה לכל חבר כנסת, והוא רשאי לשאול כפי שהוא רוצה את מי שהוא רוצה. חבר הכנסת טיבי עושה שני דברים: הוא גם משתמש במכסה שלו והוא גם כנראה מוצא עניין מיוחד בפעילות של אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יש חברי כנסת היפראקטיביים, ADHD, והוא אחד מהם. אני מבקש לרסן. לרסן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו בוודאי מברכים את כל מי שמשתמש במכסה ועושה את עבודתו, וזה חשוב. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הרב אייכלר, אל תלך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השאילתה הראשונה היא שאילתה מס' 82, שעניינה: מענקי קורונה לעסקים קטנים ועצמאים מיישובים ערביים. בבקשה. << שאילתה >> 82. מענקי קורונה לעסקים קטנים ועצמאים מיישובים ערביים << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש. עקב משבר הקורונה הקצתה המדינה 2.6 מיליארד שקל למענקים לעסקים קטנים. ברצוני לשאול: 1. כמה בקשות למענקים הוגשו עבור בעלי עסקים קטנים מיישובים ערביים? 2. כמה מענקים אושרו עבור בעלי עסקים מיישובים ערביים ומהו סכום המענקים הכולל שהועבר אליהם? 3. האם רשות המיסים יצאה בקמפיין הסברה בערבית לגבי מענקים אלו? << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי חבר הכנסת אחמד טיבי, אני מבקש שתרשום. קח עט ותרשום. לשאלה מס' 1: בסך הכול הוגשו ואושרו 91,588 בקשות למענקים לעצמאים ולבעלי שליטה על ידי מבקשי מענקים המתגוררים בישובים ערביים. יובהר כי הגשת הבקשה נעשית באזור האישי באתר רשות המיסים לאחר הזדהות. רק מי שהמערכת מזהה שעומד בתנאי המענק יכול להגיש בקשה. הסכום הכולל שהועבר למבקשי מענקים המתגוררים ביישובים ערביים הוא 349.5 מיליון ש"ח. סכום זה מבטא פילוח לפי אזור מגורים, והוא אינו כולל מקבלי מענקים מהמגזר הערבי אשר מתגוררים בערים מעורבות. לשאלה מס' 2: רשות המיסים, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה העלו באמצעות לפ"מ, לשכה הפרסום הממשלתית, קמפיינים לשלוש הפעימות של המענקים, והם פורסמו גם בקרב דוברי השפה הערבית. בנוסף הרשות השיקה באתר האינטרנט דף קורונה ובו כל המידע הרלוונטי בנוגע להתפשטות נגיף הקורונה והשלכותיו הכלכליות, ובכלל זה פרטי המענקים, תנאי הזכאות, הסבר על הגשת הבקשות וכיוצא בזה. הדף פורסם בעברית וערבית ועודכן על בסיס יומי. המידע הונגש גם במהדורה הפיזית, בעלון מידע לגבי הזכאות למענקים אשר הופץ דרך משרדי הרשות ברחבי הארץ בעברית ובערבית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יש לו שאלה נוספת על כל שאילתה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. יש לו שאלה נוספת – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> על כל שאילתה? אז זה שלוש כפול שלוש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> היו, נדמה לי, שלוש שאלות, אם אינני טועה, לא? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נעבור לשאילתה הבאה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אנחנו נעבור קודם כול לשאלה נוספת לשאילתה הזאת, חבר הכנסת טיבי, או שאתה רוצה במרוכז בסוף? איך אתה רוצה לעשות? בסוף. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שלוש כפול שלוש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אנחנו עוברים לשאילתה מס' 83, שעניינה מיצוי מענק עבודה – מס הכנסה שלילי – בחברה הערבית. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> החברה היהודית לא מעניינת אותך? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סגן השר כהן יאפשר קודם כול לשמוע את השאילתה. << שאילתה >> 83. מיצוי מענק עבודה – מס הכנסה שלילי – בחברה הערבית << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מענק עבודה הוא תוכנית של רשות המיסים. ברצוני לשאול: 1. מהם שיעורי הזכאות והניצול של מענק העבודה לעובדים ערבים? 2. האם בעקבות משבר הקורונה רשות המיסים תעביר מענק עבודה באופן אוטומטי ישירות לעובדים או שהמענק מותנה בבקשה? 3. כיצד רשות המיסים מסייעת במילוי הבקשות לעובדים דוברי השפה הערבית בלבד וללא נגישות דיגיטלית? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה. להלן התשובות: לרשות המיסים אין פילוח זמין של נתוני הזכאות לפי האוכלוסיות המרכיבות את החברה הישראלית אלא נתונים גלובליים לגבי פוטנציאל הזכאים ואחוז המימוש בקרב כלל האוכלוסייה. לשם ביצוע הפילוח לפי יישובים נדרש עיבוד מיוחד על ידי הצוות שעסוק בימים אלה במענקי הסיוע לעצמאים. בכל מקרה, המידע על פי יישובים אינו מדויק ואינו ממצה, שכן ישנה אוכלוסייה רבה המתגוררת ביישובים מעורבים. מכל מקום, למרות אילוצי הקורונה אנו פועלים לאפיון העיבוד הנדרש והפקתו על מנת לספק את המידע המבוקש ברמת הדיוק המקסימלית האפשרית – אתה לא מקשיב. בהיעדר נתונים לגבי חשבונות הבנק של זכאים, לא ניתן בשלב זה לשלם את המענק ללא הגשת בקשה ופירוט חשבון הבנק. רשות המיסים פועלת למתן אפשרות להזדהות באמצעים דיגיטליים ועדכון חשבון הבנק באזור האישי. צפוי שהמהלך ייושם לשנת 2020, שתוגש בשנה הבאה. רשות המיסים, ד"ר טיבי, מפרסמת ומפיצה עלונים בערבית, עורכת קמפיין פרסום במדיה החברתית ובתקשורת הכתובה, ברדיו ובטלוויזיה, ומפרסמת באמצעות שילוט חוצות ביישובים הערביים, מקיימת ממשקי עבודה עם עמותות למיצוי זכויות ועם עיריות ומועצות מקומיות לקיום מפגשי הסברה ומיצוי זכויות ועוד פעולות נוספות ומגוונות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השאילתה השלישית – שאילתה מס' 86, שענייניה קרן ההלוואות בערבות מדינה בקורונה – בעלי עסקים מהחברה הערבית. בבקשה. << שאילתה >> 86. קרן ההלוואות בערבות מדינה בקורונה – בעלי עסקים מהחברה הערבית << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מנתוני הקרן עולה כי רק 60% מהבקשות מיישובים ערביים אושרו ו-50% מהבקשות מהיישובים הבדואיים, לעומת יותר מ-70% ביישובים יהודיים או מעורבים. ברצוני לשאול: 1. האם בקרן ההלוואות החדשה לעסקים בסיכון תיקבע מכסה לבעלי עסקים ערבים של לפחות 20%? 2. האם היה או מתוכנן קמפיין הסברה בערבית בנושא הקרן? 3. מה סכום ההלוואות הכולל שהתבקש ואושר לבעלי עסקים מיישובים ערביים? 4. את כל השאלות האלה שאלתי בוועדת הכספים ולא קיבלתי תשובה. אני מודה לך על שאתה נותן תשובה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני חשבתי שארבע זה כל התשובות נכונות. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> לשאלה מס' 1 – קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים מאפשרת לכל עסק ללא הבחנה של מגזר, מגדר, ענפים וכו' לפנות ולקבל הלוואה במסגרתה. אין כוונה לייחד סכומים ייעודיים בקרן לתת-קבוצות. לשאלה מס' 2 – קמפיין פרסומי בקשר לקרן בערבות מדינה נערך בשפה הערבית ובשפות נוספות במדיות הרלוונטיות. בהקשר זה נוסיף כי אתר המידע הייעודי של הקרן תורגם ומוצג גם הוא בשפה הערבית. לשאלה מס' 3 – מתוך כ-71,000 בקשות שהוגשו עד כה לקרן, כ-10,000 בקשות הוגשו על ידי עסקים הממוקמים ביישובים שאינם יהודיים וכ-16,000 בקשות הוגשו על ידי עסקים הממוקמים ביישובים מעורבים, לפי סיווג הלמ"ס ליישובים. לשאלה מס' 4 – בסך הכול אושרו בקרן כ-41,000 בקשות בסכום של כ-15 מיליארד ש"ח, מתוכן כ-5,000 הלוואות אושרו לעסקים הממוקמים ביישובים שאינם יהודיים, בהיקף של כ-1.4 מיליארד ש"ח, וכ-9,000 הלוואות אושרו לעסקים הממוקמים ביישובים מעורבים, בהיקף של כ-3.3 מיליארד ש"ח. עוד שאלות, אדוני? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת טיבי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אין הליך כזה. זו לא שאילתה דחופה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, מכובדי סגן השר – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה רוצה להודות? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ראשית, אני רוצה להודות לעמותת סיכוי, שנעזרתי בה כדי להגיש את שלוש השאילתות האלה, בהחלט. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תודה שזה חריג. תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בנוסף, אולי אתה, אולי היושב-ראש – מלבד היושב-ראש ומלבדך, איך אתה מסביר את העובדה ששני שלישים מחברי הכנסת הנמצאים במליאה כאשר אנחנו מדברים על קורונה, עניים ומענקים הם אחמד וסונדוס? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> והרב אייכלר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא השליש השלישי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הם כולם בזום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רק שאלתי. אבל שאלה מהותית נוספת, אדוני סגן השר: לגבי המענקים שאושרו, האם תוכל להגיד לי, החלוקה של 750 שקל, 3,000 – האם יש שינויים בתוכנית הזאת, במענקים? למה לתת לכולם כאשר אתה ואני והיושב-ראש לא צריכים? יש אנשים שלא צריכים לקבל, וצריך להעביר את זה למי שצריך, אדוני סגן שר האוצר. תוכל להגיד לנו מה הכיוון? מה הוחלט? מה דעתך? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ראש הממשלה, שר האוצר, שר הכלכלה ואנשי צוותיהם שוקדים על הנושא הזה. זו החלטה של מדיניות, ואנחנו בקרוב נתבשר על המנגנון וכיצד זה יתבצע. אני מציע לכבודו שיתאזר בסבלנות. סך הכול, הכוונה הייתה כפי שאתה ביקשת והרב אייכלר ביקש וכולם מבקשים: לתת סיוע לכל הנזקקים ולכל מי שזקוק לסיוע. אל תשכח שאם רוצים להתגבר על הביורוקרטיה עושים דברים מהירים, כך שלא לגמרי מבחינים בנתון דיפרנציאלי כזה או אחר, אבל מכיוון שכל העניין הזה בעיבוד של אנשי המקצוע כרגע אני מציע לחכות, להמתין ולראות מה יצא בסוף. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן שר האוצר, על התשובות, שהן כרגיל גם ענייניות, גם תכליתיות, גם ישר ולעניין ולא ארוכות, ואני חושב שזה בהחלט עוזר להבין את התמונה בצורה טובה, אז באמת תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יצחק פינדרוס, אופיר כץ וינון אזולאי בנושא: סיוע כלכלי לעיר צפת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כך, חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, א' באב התש"ף, 22 ביולי 2020, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:56. << סיום >>