דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ט ישיבה נ"ח הישיבה החמישים-ושמונה של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, א' באב התש"ף (22 ביולי 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 8 38. חוקרים אפידמיולוגיים דוברי ערבית והיערכות לחג הקורבן 8 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 8 סגן שר הבריאות יואב קיש: 8 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 13 40. תקציב עבור שימור וטיפוח גבעת הפרחים – האתר להנצחת שבע הנערות מבית שמש שנרצחו 15 משה אבוטבול (ש"ס): 16 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 17 יאיר גולן (מרצ): 19 41. זכאות לדמי אבטלה לגילאי 18–20 21 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 21 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 21 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 26 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 27 שאילתות ותשובות 29 107. תאונות עבודה 29 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 29 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 31 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 40 הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – פנייה באמצעי קשר לא דיגיטליים), התש"ף–2020 46 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 47 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 47 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שינוי המונח נכה), התש"ף–2020 50 יעקב אשר (יהדות התורה): 50 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 52 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (החזר בתשלום למעונות יום לאימהות), התש"ף–2020 54 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 54 סגן שר האוצר יצחק כהן: 55 עודד פורר (ישראל ביתנו): 65 סגן שר האוצר יצחק כהן: 66 הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2020 70 הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2020 70 מרב מיכאלי (העבודה): 71 סגן שר הבריאות יואב קיש: 72 ניצן הורוביץ (מרצ): 83 מרב מיכאלי (העבודה): 85 הצעת חוק הכנסת (תיקון – קביעת שכר חברי הכנסת בידי ועדה ציבורית), התש"ף–2020 90 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 90 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 95 הצעת חוק הנציבות לצמצום הרגולציה והביורוקרטיה הממשלתית, התש"ף–2020 106 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 106 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 108 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 115 הצעה לסדר-היום 121 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת האפליה נגד הציבור החרדי בטיפול בקורונה 121 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 121 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 128 הודעה אישית של שר המשפטים אבי ניסנקורן 143 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 144 הודעה אישית של השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם 145 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 145 הצעות לסדר-היום 147 שש שנים למבצע צוק איתן ויום חטיפתו של אורון שאול 147 שלמה קרעי (הליכוד): 147 מתן כהנא (ימינה): 150 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 150 שר הביטחון בנימין גנץ: 151 עוזי דיין (הליכוד): 156 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 159 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 159 השלמת הרכב ועדות הכנסת 160 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 160 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 160 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 160 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 161 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 161 הצעות לסדר-היום 161 החשיבות בהמשך הפעילות של בית הספר של החופש הגדול 161 קרן ברק (הליכוד): 162 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 163 יעקב טסלר (יהדות התורה): 164 איתן גינזבורג (כחול לבן): 165 יעקב מרגי (ש"ס): 166 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 167 שר החינוך יואב גלנט: 168 הצעות לסדר-היום 171 דמי מחלה בגין ילד קטן שנכנס לבידוד וההורה העובד נאלץ להיכנס יחד עימו 171 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 171 חוה אתי עטייה (הליכוד): 173 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 174 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 175 הצעה לסדר-היום 178 טיפול באובדנות למניעת גל התאבדויות 178 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 178 סגן שר האוצר יצחק כהן: 180 הצעה לסדר-היום 181 היעדר סיוע לעמותות לאורך משבר הקורונה 181 אופיר סופר (ימינה): 182 סגן שר האוצר יצחק כהן: 185 ינון אזולאי (ש"ס): 187 הצעה לסדר-היום 188 הפגיעה הקשה בבעלי אולמות האירועים 188 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 188 סגן שר הבריאות יואב קיש: 191 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 194 ינון אזולאי (ש"ס): 196 הצעה לסדר-היום 198 מניעת קריסת ענף המסעדנות במדינה בעקבות נגיף הקורונה 198 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 198 שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: 201 הצעה לסדר-היום 204 נטיעת עצים כאמצעי לחסום בדואים 204 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 205 שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: 207 הצעה לסדר-היום 211 כביש גולדה מאיר בירושלים ממשיך לגבות דמים והוא אחד משני הכבישים האדומים בירושלים 211 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 211 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 213 אוריאל בוסו (ש"ס): 219 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 221 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 221 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 221 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 221 הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 222 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 222 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 225 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 229 ניצן הורוביץ (מרצ): 232 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 235 עודד פורר (ישראל ביתנו): 238 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 241 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 242 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 243 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 247 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 248 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 249 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 251 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 253 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 254 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 255 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 259 יאיר גולן (מרצ): 260 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 262 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 264 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 266 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 268 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 268 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 270 משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): 272 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 275 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 278 תמר זנדברג (מרצ): 279 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 281 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 282 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 285 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 302 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, א' באב התש"ף, 22 ביולי 2020. אני פותח את הישיבה. בראש סדר-היום: שאילתות דחופות. אני מזמין את סגן שר הבריאות יואב קיש להשיב על שאילתה דחופה מס' 38, של חברת הכנסת היבה יזבק, בנושא: חוקרים אפידמיולוגיים דוברי ערבית והיערכות לחג הקורבן. חברת הכנסת יזבק, בבקשה, את יכולה לגשת למיקרופון כדי להקריא את השאילתה. << שאילתה >> 38. חוקרים אפידמיולוגיים דוברי ערבית והיערכות לחג הקורבן << שאילתה >> << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש וסגן השר, בדיון שהתקיים השבוע בנושא איכוני שב"כ מסרה נציגת משרד הבריאות כי ישנם 450 חוקרים אפידמיולוגיים ומספרם צפוי לגדול בתוך שבועיים ל-500. ברצוני לשאול: 1. כמה מהחוקרים והחוקרות הם דוברי ערבית? 2. כיצד נערך משרד הבריאות לחג הקורבן בצל הקורונה? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני אפתח בכמה דברי רקע, אני חושב שהם חשובים. אני חושב שכולם יודעים, ומבינים את שיתוף הפעולה והעבודה הצמודה במערכת הבריאות כולה, לא רק משרד הבריאות עצמו, עם חלק טבעי – וזה בהחלט טוב וכך צריך להיות – של אזרחי מדינת ישראל דוברי הערבית. רואים את זה בכל מקום שמסתובבים. אני חושב שזאת תופעה חיובית ומבורכת, ויש תרומה מאוד גדולה של המגזר הערבי למערכת הבריאות עצמה. זה – כנקודת פתיחה. המספרים שהקראת מהשאילתה, אני חושב שהם כבר לא מעודכנים. אנחנו במספרים יותר גבוהים, ואני אפרט אותם כאן. כל המערך כולו בימים אלה עובר לסדר גודל של 900, אולי אפילו יותר מ-900 חוקרים. אנחנו כבר מעל 800, זאת אומרת, המספרים גבוהים ועולים. כל סיפורי ההשמצות על 27 אחיות – זה היה לפני שנה, אולי יותר, כשהייתה רק חצבת. אני פשוט טיפה מרחיב על זה, כי זה אפילו פתח את הכותרות של אולפן שישי: 1 ל-300,000, 27 אחיות בכל מדינת ישראל. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אלה הנתונים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אתייחס. תאמיני לי, תקבלי תשובה. על כל שאלה שתרצי אני אענה לך, אבל חשוב לי להבהיר את זה. כבר בגל הראשון המספר עלה מ-27 לסדר גודל של 300. היום לדעתי אנחנו קרובים ל-800, ונגיע תוך ימים בודדים למעל 900, ואם נחליט שצריך אנחנו כבר נצא במבצע להוסיף עוד 500, אז אנחנו ממש לא עם 27 חוקרים, אנחנו עם קרוב ל-1,000, וזה מספר מסוג אחר. לגבי הנושא המרכזי ששאלת, נושא דוברי הערבית, אז קודם כול צריך להבין שגם בצוות הקבוע שלנו של שירותי בריאות הציבור יש הרבה מאוד דוברי ערבית, והם כוח אדם קבוע, בטח ביישובים הערביים, שבהם דוברי ערבית ברובם המכריע. בקרב הכוחות, הסטודנטים החדשים שגייסנו, כ-30% מהם דוברי ערבית, בתלות במחוז, ואני אפרט. גם במהלך שבו הבאנו סלקטורים – עכשיו הצטרפו כ-300 – הייתה דרישה מפורטת בחוזה ההעסקה לדוברי שפות ובהם דוברי ערבית. עכשיו, נתונים – זה נכון ללפני כמה ימים, יכול להיות שזה אפילו קצת עלה – סיכום חוקרי דוברי הערבית על פי כל המחוזות: מחוז חיפה מחזיק היום 88 חוקרים, 35 מתוכם דוברי ערבית, 35 מתוך 88 בחיפה; מחוז צפון, מתוך 141 חוקרים, 89, אפילו יותר מחצי, דוברי ערבית. דרך אגב, יש פה כמובן קורלציה לאיפה נמצאים ריכוזי האוכלוסייה של המגזר הערבי. למשל מחוז תל אביב, מתוך 80, רק חמישה; מחוז מרכז, מתוך 200 – 29; בירושלים, מתוך 53 – 12; בדרום, מתוך 80 – 25; במחוז אשקלון אין לנו דוברי ערבית. סך הכול במספר הכללי – אני אומר, זה מספר שהיה נכון לדעתי לפני כשבוע – 742 חוקרים, מתוכם 195 דוברי ערבית. כ-26% מכלל החוקרים כיום הם דוברי ערבית. יש לנו דיונים שונים על מנת לגבש את ההמלצות המיטביות לקראת ההיערכות לחג, שזה כמובן נושא סופר-חשוב. דיונים אלו מתקיימים תקופה ארוכה, אבל הסיבה היא שיש לנו עלייה, אין לנו מצב יציב. יש לנו עלייה בתחלואה, ואנחנו כל הזמן מעדכנים הערכות מצב והחלטות בהתאם להתמודדות הנוכחית עם המגפה. אני אומר, אפילו היום צפוי להתקיים דיון בוועדה המייעצת בנושא החברה הערבית שמינה מנכ"ל משרד הבריאות בנושא. בוועדה זו שותפים גורמי מקצוע מהחברה הערבית, בין היתר יושב-ראש אגודת הרופאים הערבית, מנהלי בתי חולים ונציגים מהאקדמיה. יש טיוטה להנחיות לחג שגובשה בשיתוף עם ההנהגה המקומית והדתית של האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והבדואית. הנחיות אלה יפורסמו בקרוב – זו הסיבה שלא מפרסמים, את זה גם חשוב לי להבהיר. הרי אתה יכול להגיד: תפרסם, למה אתה לא מפרסם? חבל על הזמן. אז מכיוון שאנחנו במצב לא יציב, זו טעות לצאת עכשיו בהנחיה שאולי תשתנה, ולכן ההנחיות יתפרסמו קרוב למועד החג, על מנת שיהיה סנכרון בין ההנחיות העדכניות התואמות את ההיערכות להתנהלות בחג בפועל. כבר עלה לאוויר קמפיין ייעודי לקראת החג. הקמפיין פועל בטלוויזיה, ברדיו, ברשתות החברתיות ובשלטי חוצות, ויש עבודה משותפת של לשכות הבריאות המחוזיות עם הרשויות המקומיות בהסברה המקומית. אני חושב שיש פה מסר חשוב, ואני רואה שיש פה כמה חברים מהמגזר הערבי שהגיעו לדיון – מנסור עבאס נמצא פה, חבר הכנסת אחמד טיבי. אני רוצה לומר לכם דבר אחד: אני קורא לכם, כמנהיגים מובילים של דעת הקהל והאוכלוסייה הערבית, לסייע לנו להעביר מסר ברור לאוכלוסייה, למגזר הערבי, שהשנה את החג, חג הקורבן, אנחנו חוגגים אחרת. אני חושב שאחד ההישגים שלכם ושלנו בגל הראשון היה שבאמת החשש והסכנה הגדולה במגפה עברו בצורה נכונה גם למגזר הערבי. יש לנו אתגרים עם כל מגזר, פשוט השאילתה הייתה אליכם, אז שלא ישתמע מדבריי שאני מאשים באיזה משהו או מייחס משהו לחברה הערבית. אני אומר: יש אתגרים בכל מגזר, אם זה אתגרים בשפה, אם זה אתגרים במנהגים, ובמיוחד עכשיו – הינה, גם חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אני אגיד בקצרה: מתוך החוקרים שלנו כ-25% דוברי השפה הערבית, בפיזור בהתאם למחוזות, בהתאם למקומות שבהם יש ריכוז אוכלוסייה ערבי. אבל הנקודה הכי מרכזית, ואני חושב שחשוב שנבין – אנחנו ראינו את זה לא רק במגזר הערבי, גם במקומות אחרים: נפגענו מאוד מאוד קשה מהחתונות הגדולות, ויש ציבורים שחתונה בחמולה זה אירוע שהוא מאוד קרוב ומחמם את הלב, ויש בו הרבה מאוד אהבה וקרבה. בימים אלה של – אתם יודעים, אני לא אוהב את המונח "ריחוק חברתי", הוא לא טוב – ריחוק פיזי, אנחנו חייבים לשמור על ריחוק פיזי. האירועים האלה וכל הארוחה הזאת – זה משהו שצריך להתנהג בו אחרת. אנחנו עדיין לא העברנו את הערכות המצב, הן כל הזמן מתגבשות, ביחד עם ההנהגה, אבל בסוף, לקראת החג, כשנדע באיזה מצב אנחנו, נצטרך להתנהג אחרת, כי חס וחלילה שארוחת החג תגרום לאירוע הדבקה המוני במגזר, ואנחנו יודעים שההדבקות הן בתוך המשפחה, כי יש את הקפסולה. באירוע קפסולה אין מה לעשות – אם אתה בתוך הבית עם המשפחה שלך, בקפסולה שלך, שם אם תהיה הדבקה אנחנו לא נוכל למנוע, אבל יש את הקפסולה היותר-רחבה, של המשפחה הקרובה, של החמולה. זה לא אירוע שאתה הולך סתם למסעדה ויושב עם מישהו, זה אירוע שבאה החמולה, המשפחה, ורוצה להתחבק ולהתנשק, ומורידים מסכות – סכנה מאוד גדולה לבריאות הציבור. הציבור צריך להפנים את זה, לדעת את זה. אנחנו נהיה חייבים את העזרה שלכם, כמו גם של כל מנהיגי הדת וכל מנהיגי המגזר, להעביר מסר מאוד ברור. להערכתי, המסר יהיה – אני אומר עוד פעם, זה תלוי בזה שלא נהיה בקטסטרופה, אבל אם נהיה באירוע שיאפשר, אז אפשר לעשות אבל לשמור על המסכות ולשמור על הריחוק הפיזי, להבין שאם אנחנו מתחברים אנחנו גם מידבקים. ובסוף – וזה גם מספר שאנחנו מכירים – יש לנו x נדבקים, מתוכם x קשים; היום זה כ-2%, ומתוך 2% האלה אנחנו מגיעים ל-0.25%, כמעט רבע, רבע מהקשים לצערי גם נפטרים. אז אנחנו באירוע מאוד קשה בעניין הזה, והמספרים גדלים. חייבים לעצור אותם. אנחנו נצטרך את העזרה שלכם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת יזבק, בבקשה. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה, סגן השר. אני שמחה לשמוע שיש עלייה במספר החוקרים האפידמיולוגיים דוברי הערבית. אני חושבת שחשוב לעדכן את הנתונים בכל מקום אפשרי. אבל העניין של החתונות – ואני שמעתי את הפנייה שלך גם לחברי הכנסת מהמשותפת, ואני חושבת שכולם לוקחים את האחריות הזאת ואת המנהיגות הזאת בתוך החברה, אבל השאלה שלי היא אליכם במשרד הבריאות: אם אתם יודעים שהחתונות הם אחד המקורות המרכזיים להפצת הנגיף, גם בתוך החברה הערבית וגם בכלל, אני באופן אישי לא ראיתי קמפיין רחב של משרד הבריאות שפונה לחברה הערבית ובכלל בעניין החתונות – גם אי-קיום החתונות וגם המשמעות של קיום חתונות בזמנים האלה. אני חושבת שחשוב מאוד שההמלצות של הוועדה המייעצת לגבי חג הקורבן וההתנהלות בחג הקורבן יתקבלו בהקדם, כדי שתוכלו להפיץ לאנשים. בעניין של החתונות צריך שיהיו הנחיות עם קמפיין גדול ורחב גם בתוך החברה. זו גם האחריות של משרד הבריאות, לא רק של הח"כים מהמשותפת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> חד וחלק, כמובן, את צודקת. זה אחריות שלנו. בנושא הצווים סגרנו את האולמות. יש תופעה באמת לא טובה בעניין הזה – דרך אגב, לא רק במגזר הערבי – של חתונות פירטיות בבתים, ברחובות ובכל מיני כאלה. זה אירוע רע מאוד שלמעשה ייצר לנו את ההדבקה וימנע מאיתנו לטפל במגפה. נקודה. במקום הזה אני מקבל את ההערה שאנחנו צריכים לעשות גם הסברה ממוקדת לעניין הזה. אני אעביר את המסר הזה לסמנכ"לית ההסברה אצלנו ואנחנו נקדם הסברה. אני גם אומר לכם, לא סתם סגרנו. זה לא רק למגזר. הנושא של אירועים רבי-משתתפים, בוודאי כשיש שמחה ואירוע משפחתי, לצערי, בתקופה זו הוא לא אפשרי. בעניין הזה צריך שיתוף פעולה מכולם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רגע, אדוני סגן השר. חברת הכנסת יזבק, בבקשה. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם אפשר להמליץ גם עוד משהו בעניין: אני מסתכלת על המספרים שסיפקת לגבי המספר של החוקרים האפידמיולוגיים דוברי ערבית, אבל אני רואה שיש בעייתיות מאוד גדולה במחוז תל אביב: מתוך 80 רק חמישה דוברי ערבית. אנחנו מדברים שם על יפו ועל אוכלוסייה ערבית גדולה מאוד. אני כן חושבת שצריך, דרוש ביותר, להפנות את תשומת הלב לחשיבות של הגדלת מספר החוקרים ביפו. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אוקיי, אז גם את הנושא הזה אעביר. רק עוד לא אמרתי מילה – שהיא כמובן טבעית – שיש לנו גם ויסותים בין המחוזות. זאת אומרת, אם יש לנו אירוע שאנחנו צריכים ובמחוז מסוים לא עונים, השיחה יכולה להגיע והטיפול והחקירה יכולים להיעשות מול מחוז אחר. אנחנו מאזנים את החקירות כולן, כי למשל בהתפרצות בירושלים אנחנו לא אומרים: מחוז ירושלים, תסתדר לבד. כמובן שאם יש צורך בדוברי ערבית ולא נותנים מענה מספיק לחקירות אפידמיולוגיות ביפו אז יש השלמה משאר המחוזות. אני חושב שהמספר הכי חשוב זה ש-25% או 26% מכלל החוקרים הם דוברי ערבית. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, אדוני סגן השר. שאלה נוספת – לחבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. שוב לגבי שיעור החוקרים האפידמיולוגיים, 25%, זה בכיוון הנכון. בערעור, כאשר מתקשרים לערער על איכוני שב"כ, גם שם צריך שיהיו דוברי ערבית, והשאלה היא אם זה אותו שיעור או שזה מצריך עלייה. נקודה שנייה – חתונות. אני אומר כאן בצורה ברורה: אחת הסיבות להתפרצות אצלנו ביישובים הערביים זה החתונות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מסכים איתך במאה אחוז. נכון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא רק ביישובים הערביים, אני חושב שזה בכל מקום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עכשיו, גם בדימונה ובכמה יישובים יהודיים ההתפרצות היא אדירה. מילא כשמישהו לא יודע שהוא נגוע, אבל אני מכיר מקרים נוראיים שמישהו היה צריך להיות בבידוד ויצא כדי לחגוג. זה נורא ואיום, זה חוסר אחריות, ולכן אני מצטרף למה שאמרה עמיתתי היבה לגבי קמפיין מיוחד על החתונות בערבית. זה חשוב. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש אחד בדרך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, נכון, כלל-ציבורי, כלל-ציבורי, גם בעברית ליהודים וגם בערבית לערבים. חשוב להחדיר את הסכנה בחוסר היענות להוראות של משרד הבריאות, גם בריחוק חברתי וגם – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ריחוק פיזי, ריחוק פיזי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> פיזי, פיזי. אם אין ריחוק פיזי, זה יכול לגרום לפגיעה חברתית ובריאותית. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וגם מסכות. חשוב מאוד ללבוש מסכות. חלק מאיתנו טועים לפעמים פה ושם, אבל המסכה היא כלי חשוב במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אולי אפשר להציע גם סיסמה: (אומר בערבית: חתונה בלי חברים.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה נכון, אבל זה מה יש. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני הולך להתקשר למוקדים שלנו, שיתרגמו לי, שדוברי ערבית שם יתרגמו לי את – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> חתונה בלי חברים. חתונה בלי חברים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מקבל את מה שאמרת, חבר הכנסת טיבי. אני לא יודע, אין לי תשובה לגבי מוקד ערעורים בטלפון. בדקתי את החקירות האפידמיולוגיות. אני אבדוק את זה. ללא ספק, בכל מוקד טלפוני שהוא חייב להיות. זה לא רק הערעורים על בידוד השב"כ, זה כל מוקד טלפוני. אני אבקש שיבדקו את זה, ואני מצרף גם אותך לאמירה על הסברה ייעודית למניעת חתונות פירטיות בכל מקום. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. אנחנו עוברים לשאילתה דחופה מס' 40, של חבר הכנסת משה אבוטבול. אני מזמין את סגן שר החינוך מאיר פרוש לעלות ולהשיב. השאילתה בנושא: תקציב עבור שימור וטיפוח גבעת הפרחים – האתר להנצחת שבע הנערות מבית שמש שנרצחו. חבר הכנסת יאיר גולן, אתה רשום אצלי כבר לשאלה נוספת בעניין הזה. בבקשה, אדוני סגן השר. אני רק רוצה להבהיר, כמובן, חבר הכנסת גולן, שפשוט חבר הכנסת אבוטבול הגיש את השאילתה קודם, ולכן הוא זוכה בקדימות. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אתה רוצה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, לא. אין צורך. לא. לכן השאילתה שלו אושרה ואתה בשאלה הנוספת ולא הפוך. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> בסדר. אנחנו מתואמים בינינו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אבוטבול, אתה יכול להקריא – – – << שאילתה >> 40. תקציב עבור שימור וטיפוח גבעת הפרחים – האתר להנצחת שבע הנערות מבית שמש שנרצחו << שאילתה >> << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ממש בחצי שנייה, לאנשים שלא מבינים במה מדובר: לפני 23 שנים נרצחו באי השלום בנהריים שבע מבנות בית שמש שיצאו בסך הכול לטייל באי השלום שם. מאז גב' אורנה שמעוני עושה עבודת קודש. בנה איל נהרג בצבא, והיא עושה עבודת קודש ומטפחת שם גבעה של פרחים. כל גבעה היא עם שם אחר של אחת מאותן בנות שנרצחו. כעת השאילתה – אני מקריא אותה מאותו נוסח בעבור חבר הכנסת סגן שר החינוך הרב פרוש. גבעת הפרחים לזכר שבע הילדות שנרצחו בנהריים תוקצבה במשך 22 שנים על ידי אגף הביטחון במשרד החינוך. התקציב לשנת 2019 טרם הועבר והפעילות משותקת. רצוני לשאול: 1. האם עד 2019 העביר משרדך את התקציב לשימור האתר? 2. האם הועבר התקציב לשנת 2019? אם לא – האם יועבר? בכל אופן, זכר הבנות והמשפחות הכואבות חשוב לכולנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, אדוני סגן השר. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותך, מכובדי השואל, הרב משה אבוטבול, לא ציינת את זה, אתה דיברת על בית שמש, וזה בעצם דבר שנוגע לליבו של כל אזרח, אבל כבודו גם כיהן כראש עירייה בבית שמש, ובהצלחה. היום אתה עושה את העבודה כאן בהצלחה, אז אני מזכיר את אלה. אמרת שלא כולם יודעים מה העניין של הילדות האלה, אז אני מזכיר שהרב משה אבוטבול גם כיהן כראש עיריית בית שמש כעשר שנים. אני מנצל את ההזדמנות, אדוני ראש העירייה – היום אנחנו בראש חודש אב. חודש אב זה חודש שמסמל אבל שמקובל על כל עם ישראל: האבל הלאומי על חורבן בית המקדש, חורבן בית המקדש יחד עם הגליה מארץ ישראל. כתוב: "על מה אבדה הארץ"? "על מה אבדה הארץ – – – על עזבם את תורתי". אז כל אחד שומר את התורה או רוצה לשמור את התורה, מקיים את המצוות, אחד במידה רבה יותר, אחד במידה פחותה יותר, אבל הבסיס שלנו, הבסיס של היותנו כאן, בארץ ישראל, זה התורה. שם יש לנו, כמו שאומרים, את הקושאן הטוב ביותר – שהארץ הזאת ניתנה לבני אברהם, יצחק ויעקב, ולכן אנחנו פה. רק תמיד התגלע ויכוח – אני אומר את זה ככה בדקה-שתיים שאפשר לקחת, מחכים עד שיבואו עוד חברי כנסת – תמיד היה ויכוח: אז מה המרכזיות? על מה אנחנו נאבקים? ודאי שארץ ישראל זה הדבר הקדוש. איך אמר פעם מרן הרב דושינסקי? הוא אמר שאנחנו רוצים את ארץ ישראל ומתפללים לארץ ישראל מכיוון שיותר ממחצית המצוות שיש בתורה תלויות בארץ ישראל, אז אנחנו רוצים להיות בארץ ישראל. אבל תמיד תמיד – אנחנו, על כל פנים – לנגד עינינו הצבנו גם את העניין: "על מה אבדה הארץ – – – על עזבם את תורתי". גם כשיש לנו את ארץ ישראל, החשיבות היא לשמר את התורה, לשמור את התורה, להמשיך עם המסורת. זה הדבר החשוב שהיה תמיד. זה לא מנע – אני אומר שאני, מבחינתי, באגודת ישראל – בשנת תרצ"ז, כאשר פיל הציג את התוכנית שלו, הם אמרו דברים ברורים, מועצת גדולי התורה: אף אחד לא יכול לוותר על שום דבר מארץ ישראל, כי ארץ ישראל היא נחלת אבותינו, ניתנה לנו על ידי הקדוש ברוך הוא; כאשר הגיע אלינו אוסלו באה מועצת גדולי התורה ואמרה שוב לחברי הכנסת פה להצביע נגד; בהתנתקות אמרו לנו: תצביעו נגד. ודאי שאנחנו חשבנו ורצינו ורוצים את ארץ ישראל שלמה, ואף אחד לא יכול לקחת כהוא זה מהארץ הזאת, אבל תמיד אנחנו גם מדברים על החלק הזה של שמירת התורה. אני גם מזכיר – ופה אני אומר במאמר מוסגר, אני מזכיר גם את הרבי מלובביץ', שטען תמיד, ודיבר על זה בעיקר כשהייתה תוכנית האוטונומיה, הוא אמר: הדיבורים האלה של לעשות הסדר עם תוכנית אוטונומיה, זה יהיה צעד ראשון למסירת עוד ועוד חלקים מארץ ישראל, ולא רק חלקים קטנים, זה יגיע בסוף גם לחלקים גדולים – יהודה, שומרון – כמו שאנחנו יודעים גם היום כאשר מדברים איתנו. ואני אומר: טראמפ עושה דבר טוב, הוא מבחינתו זכור לטוב, כמו שהרב משה בלוי אמר על בלפור: זכור לטוב. למה? למרות שלאגודת ישראל היו כל מיני חשיבות לגבי השאלה הזו, מה יהיה בתוך הבית הלאומי, ודאי שבלפור התכוון לטוב כשהוא התכוון ב-1917 – כן? או 1919? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> 1917. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 1917. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> 1917. טראמפ ודאי זכור לטוב, מכיוון שעוד לא היה נשיא של ארצות הברית שהיה כל כך טוב לעם היהודי. בכל אופן אנחנו יודעים היום את מה שמתגשם, לצערנו: כאשר מדברים על דבר כזה או אחר, אז מייד צריכים למסור חלקים לערבים שהם יקימו כאן מדינה פלסטינית, וודאי שכולם לא רוצים שהדבר הזה יקרה. כמובן שאם זה יובא לפה, ודאי שמועצת גדולי התורה תכריע לנו מה לעשות. אבל גם כאשר אנחנו רוצים את שמירת התורה ומבקשים שישמרו את התורה אנחנו מבקשים על שלמות ארץ ישראל. אמר פעם הגאון הרב מנחם זמבה: כמו שספר תורה, אם חסרה בו יו"ד, האות הכי קטנה, ספר התורה פסול – בארץ ישראל, אם חסרה לך חתיכה קטנה מאוד, כמו יו"ד בתורה, זו לא ארץ ישראל שלמה. לגופו של עניין, מכובדי הרב אבוטבול, רצח הנערות בנהריים, אשר התרחש במרץ 1997, זעזע מדינה שלמה. זה קרה בעת שטיילה הקבוצה הזאת של התלמידות בכיתות ז' וח' מבית הספר הדתי אמי"ת מבית שמש באי השלום, כמו שהזכרת, וירה לעברן המחבל אחמד דקמסה. שבע נערות איבדו את חייהן ואסון כבד פקד את המשפחות. שש נערות נוספות נפצעו, שתיים מהן באורח קשה. במקום הרצח הוקמה אנדרטה לזכרן של הבנות, והיא הפכה לאתר הנצחה – אתר גבעת הפרחים בנהריים. לאורך השנים משרד החינוך היה שותף לתחזוקת האתר והקצה מתקציבו כ-180,000 שקל מדי שנה במסגרת קול קורא ייעודי לנושא הזה. בשנת 2019, בשל כשל טכני, לא פורסם הקול הקורא. בימים אלה פועל אגף הביטחון במשרד החינוך על מנת להביא לפרסומו של קול קורא לשנת 2020, בכפוף, כמובן, לאישור ועדת החריגים באוצר, כי עדיין אין לנו תקציב. המשרד מכיר בחשיבות של הנושא ובשל כך נבחנת האפשרות להגדיל באופן חד-פעמי גם את היקף התקציב לנושא בקול הקורא העתיד להתפרסם בשנת 2020. הנושא, כמובן, נמצא כעת בטיפול גורמי המקצוע במשרד, ואנחנו מאוד מקווים שהוא יוסדר בהקדם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת אבוטבול, בבקשה. לא, לא, חבר כנסת אבוטבול, מהמיקרופון. בבקשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, ראשית, יישר כוח. באמת תודה רבה. לא ציינתי את זה שהייתי כעשור ראש העיר בבית שמש בגלל שבאמת הכאב משותף גם לבית שמש וגם למטה יהודה, ויש שם כמה בנות שגם הן היו בטיול, וגם אחת מהן נרצחה שם. אבל הייתי רוצה רק להדגיש את הנקודה לאדוני כבוד סגן השר הרב פרוש: הצורך במקום שם – בגלל שהרי הירדנים העלימו שם את כל האזור של הרצח, אז מה שנשאר לנו, לישראלים, הוא רק הקטע של הגבעה הזאת. זה מין סוג כזה שאותם הורים מרגישים קשר, להגיע לשם מפעם לפעם, להתייחד עם אותו מקום. לכן מאוד חשוב לי שיובא בחשבון, כפי שנאמר פה, הסכום של ה-180,000 של 2019, וכמובן של 2020, ולא רק איזה משהו קטן אלא באמת יילקח כל הנושא, מה שהפסידו, כי יש עלויות גבוהות לנושא הזה. כפי שציינתי, גב' שמעוני, למרות שגם בנה נהרג, השם ייקום דמו, היא מטפלת בכזאת מסירות נפש באותן בנות, כאילו היו בנותיה. היא הרי הובילה אותן בזמנו, את הילדות האלה, לבית חולים על הידיים שלה, והיא עושה את זה בהתנדבות בצורה נפלאה כל כך. לכן מאוד חשוב לי, אדוני כבוד השר, שיתאמצו בנושא הזה בהקדם ולא ימרחו את הנושא הזה, כי באמת זה כבר קשה לה להתמודד עם ההוצאות הגדולות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני מציע, אדוני סגן השר, שנאפשר גם לחבר הכנסת גולן לשאול את השאלה הנוספת, ואז תוכל להשיב על שתי השאלות גם יחד. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, סגן השר, קודם כול אני רוצה לומר תודה לידידי חבר הכנסת משה אבוטבול על האופן המדויק והצנוע שבו הוא שאל את השאילתה. אני חושב שקרבתך לעניין היא באמת חשובה ונוגעת ללב. אדוני סגן השר, הוזכרה פה הגב' אורנה שמעוני. היא אישה יקרה ומסורה, שבצד היותה הרוח החיה מאחורי מפעל ההנצחה המרגש הזה, גבעת הפרחים שנקטפו, יזמה מפעל נוסף – בית איל, על שם בנה שנהרג סמוך לבופור. המפעל הזה מטפל ב-1,200 אנשים עם מוגבלויות מדי שנה ועוד אלפים של אנשים שמה שהיא בנתה משמש לרווחתם. 1,200 איש עם מוגבלויות לא יכולים לקבל כרגע את הטיפול מכיוון שהמפעל הזה, שמתוחזק אך ורק על ידי תרומות וללא שום סיוע ממשלתי, כרגע, לשם תחזוקתו השוטפת בעידן הקורונה, נזקק ל-80,000 שקל בחודש. ה-80,000 שקל האלה לא עוברים והמפעל בפני סגירה. אני קורא לך, אדוני, לליבך היהודי החם, לטפל בעניין הזה לאלתר על מנת שהכסף יועבר ובית איל ימשיך ויפעל. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אדוני סגן השר, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> ראשית, לשואל המרכזי – למרות שכל שואל הוא חשוב ומרכזי – הרב אבוטבול, אני אמרתי בדבריי: אני לא יכול להתחייב ולומר אם כאשר אנחנו נעביר ב-2020 אנחנו נעביר את מלוא הסכום שחסר ממה שלא העבירו ב-2019, אבל בהחלט אנחנו עובדים על כך עכשיו, שהקול הקורא יאפשר להגדיל את התקציב שניתן ב-2020 חד-פעמית, מכיוון שאנחנו יודעים שבגלל כשל טכני אנחנו לא ידענו שיהיה לנו כסף ל-2019. למכובדי חבר כנסת גולן, אני לא הבנתי. אני מבין על המפעל העצום, החשוב, של בית איל, שהוקם על שם בנה שנפל בבופור, אני רק לא הבנתי בדיוק איך זה מתקשר – כי לא אמרת – איך זה מתקשר למשרד החינוך. או שאתה אמרת שיש איזשהו חוב של 80,000 שקל ואתה אומר שצריכים לגייס אותו? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אדוני, אתה צודק. אני מעיר את העניין הזה מכיוון שהחוט המקשר הוא הגב' שמעוני, שהקימה מפעלים התנדבותיים באופן מרשים מאין כמותו, ומתוקף חברותך בממשלה אני מבקש את עזרתך בעניין הזה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אם זה נאמר כאן וזה נאמר אליי, אז כנראה אני צריך לעשות משהו, אז אני אשתדל. אני רק שוב חוזר ואומר – אני לא סיימתי את המשפט: האדמו"ר מלובביץ' אמר שעצם הדיבור שייתנו חלקים מארץ ישראל זה עניין של פיקוח נפש, כי אנחנו מכירים בדיוק עם מי אנחנו מתעסקים, אז צריכים לקוות שארץ ישראל תהיה שלמה ובמהרה בידי היהודים. כל טוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני סגן השר, לקוות, להאמין ולעשות. תודה רבה. אני מזמין את סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי להשיב על שאילתה דחופה מס' 41, של חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בנושא: זכאות לדמי אבטלה לגילאי 18–20. אדוני סגן השר, בבקשה. חבר הכנסת ג'בארין, אנא רק נחכה שסגן השר יגיע לדוכן ותוכל לשאול את השאלה. << שאילתה >> 41. זכאות לדמי אבטלה לגילאי 18–20 << שאילתה >> << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד סגן השר, שאילתה בעניין זכאות לדמי אבטלה לגילאי 18–20. כתוצאה ממשבר הקורונה, צעירים רבים נותרו ללא הכנסה. החוק כיום אינו מאפשר לצעירים גילאי 18–20 קבלת דמי אבטלה, כי הוא קובע לכך סף מינימום של גיל 20, ולכן הצעירים האלה איבדו כיום את מקור פרנסתם ונותרו במצוקתם. רצוני לשאול: מדוע לא יאפשר משרדך מתן דמי אבטלה לצעירים גילאי 18–20 באמצעות התקנת תקנות? זה בהחלט אפשרי לפי החוק. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת ג'בארין, משבר הקורונה היווה פגיעה קשה בכלל אזרחי מדינת ישראל והביא את המשק הישראלי למשבר חסר תקדים עם יותר מ-26% אבטלה. המוסד לביטוח לאומי, הפועל תחת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, נותן מענה בתקופת הקורונה לצורכיהם של מאות האלפים שנפלטו בתוך זמן קצר משוק העבודה ונדרשו לסיוע כלכלי ולדמי אבטלה. כחלק מההיערכות הלאומית, ומתוך תפיסת גודל השעה ותפקידו הסוציאלי במשבר כלכלי, פועל הביטוח הלאומי ללא הרף במתן סיוע רחב ומהיר ככל הניתן להתמודדות האוכלוסייה עם השלכות המשבר. הקריטריונים לזכאות לדמי אבטלה למי שטרם מלאו לו 20 שנה, שנקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), התשל"ג–1972, נותנים אפוא מענה למפרנסים יחידים של משפחות, למשל הורים, אחים ובן זוג, וכן להורים שעיקר פרנסת הילד מוטלת עליהם. אציין כי בעת האחרונה, וביתר שאת לנוכח משבר הקורונה, הגיעו אל המוסד לביטוח לאומי פניות רבות של אוכלוסיות שאינן זכאיות לדמי אבטלה, קודם לגיל 20, ועל כן הוחלט להעביר את הסדרת הנושא לבחינה ראשונית של הגורמים המקצועיים. גורמי המקצוע הונחו לבצע בדיקה ראשונית בעניין התקצוב וההשלכות הרוחביות בגין הסדרת הנושא בתקנות או הוספת עילת פטור משירות צבאי מטעמי דת ומצפון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה, עד שתיגש למיקרופון – אני מוכרח לומר, אדוני סגן השר, שבעיניי התשובה הזאת קצת ראויה לבחינה נוספת, מטעם פשוט: לו יבוצע ההסדר כפי שמציע חבר הכנסת ג'בארין, אני מניח – ואתה בהחלט לא פוסל אותו – נימצא, בעיניי, בתוצאה בלתי נסבלת לחלוטין שבה מי שמשרת בצה"ל יקבל סכומי כסף שנעים בין 1,000 שקל לבין מקסימום 2,000 שקל בעוד בן גילו שאינו הולך לצבא יקבל סכומים גדולים בהרבה. אני חושב שזה מצב לא סביר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> הסיפה היא – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> המצב איננו סביר. בואו, צריך לומר את הדברים לפעמים ברחל בתך הקטנה. איזה מסר נעביר אם ננקוט מהלך כזה? אני, לפחות, לא הבנתי שזו העמדה מהתשובה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. רק – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, זה בסדר. מותר גם לי להביע את דעתי. זו רק דעתי, אבל אני חושב שאני – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. אני אבהיר לכבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש כאן בעיה שאי-אפשר להתעלם ממנה. אי-אפשר ביד אחת להגיד לאנשים: תלכו לצבא, וביד השנייה לומר להם: אם לא תלך לצבא תקבל יותר כסף ממה שישלמו לך אם תלך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה נראה לי אבסורד. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רק כדי להבהיר את הנקודה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת ג'בארין. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כבוד היושב-ראש, החוק מחריג כמה קבוצות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אני רוצה רק להבהיר: אם ניקח את כל ההחרגות, התוצאה תהיה בעצם שרק הצעירים הערבים לא יקבלו. אז כבוד סגן השר לא רצה להגיד, כנראה: הערבים בכל זאת יקבלו כמו האחרים, ואז הוא מצא איזשהו פלפול משפטי להגיד: מי שיש לו פטור מצבא. מי שיש לו פטור מצבא זה הצעירים הערבים. לכן, הבעיה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה רואה? ככה כל אחד רואה את זה מהזווית שלו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. הערבים, אין להם פטור מהצבא – הם לא מחויבים לצבא. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסדר. החלטת ממשלה שפוטרת אותם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לי פתרון: שיתגייסו לצבא – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן הבעיה כבר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם זה סוג של פתרון, אבל הבעיה היא בעיה אמיתית. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לצבא או – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חברים, חבל לקחת את הדיון הזה לשם, זה לא הנושא. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אבל אז הם לא עובדים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה בדיוק הנושא. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה לא הנושא. זה ממש לא הנושא. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הנושא הוא חברתי ורווחתי ממדרגה ראשונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> סליחה. אני בעד הסדר שוויוני אוניברסלי לכל הגילים הללו, 18–20. דווקא עכשיו, בתקופת הקורונה, מי שעבד ואיבד את פרנסתו – שיקבל את דמי האבטלה. זה מה שאני מציע. זה ליהודים, לערבים, לחרדים. כל מי שעונה על הגדרת הגיל – שיקבל. אני חושב שזו גם העמדה של הרשויות המקצועיות. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מקווה רק שיהיה גם מתווה של לוח זמנים, כי בינתיים זה נמשך כבר כמה חודשים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> זה כבר נמצא שם בבדיקה, ויש הנחיות בדיוק איך לבדוק. העיר היושב-ראש לגבי האוכלוסייה שתקבל את זה לעומת השנייה, שזה לא ייטיב איתה, אבל אנחנו כמשרד אמורים לייצג את כולם ואת כל האוכלוסיות ושזה יהיה שוויוני. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת ברוכי. בבקשה. חבר הכנסת פורר, שני חברי כנסת כבר ביקשו שאלה נוספת קודם, אז לצערי לא אוכל לתת. אנחנו נאפשר לחברת הכנסת תומא סלימאן אחרי חבר הכנסת ברוכי. בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, סגן השר, חברי הכנסת, בתאריך 29 ביוני התקיים דיון בוועדת העבודה והרווחה בנושא: מאות משרתי שירות אזרחי הוצאו לחל"ת ואינם זכאים כלל לדמי אבטלה. מדובר באזרחים שעובדים בשביל הכנסה נוספת במקביל לשירות האזרחי בשביל לפרנס את משפחתם. המשרתים הם לרוב בעלי משפחות, העבודה הנוספת מותרת לפי חוק, ומהמשכורת מופרשים תשלומי ביטוח לאומי, מס הכנסה וכו'. חלף כמעט חודש מאז הדיון שבו מסרו לנו מאגף התקציבים באוצר שהם מכירים במצב הזה ומתכוונים לגבש מנגנון ייחודי שיתמוך באותם אנשים. יושב-ראש הוועדה, בדברי הסיכום, גער באנשי האוצר על כך שהגיעו לא מוכנים לדיון וביקש להביא פתרון תוך יום, ואם לא – אמר היושב-ראש – הוועדה תכפה פתרון בנושא. שאלתי לסגן השר: מה נעשה עד רגע זה כדי לפתור את המצוקה – גם פתרון מיידי וגם מה שנקרא רטרואקטיבי, מתחילת ההוצאה לחל"ת, תקופת הקורונה? למעשה, הם לא קיבלו כלום עד היום. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני רק אאפשר שאלה נוספת לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד סגן השר, אני יודעת שבתשובה שלך אמרת שאתם הולכים בכיוון של לבדוק ולמצוא פתרון. צריך לזכור שאנחנו במשבר הזה מחודש מרץ. הצעירים האלה לא יצאו לעבוד כמו שיוצאים לטיול, הם יצאו לעבוד כי הם באים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. צעירים כמוהם שיש להם יכולת לממן את עצמם הולכים ללמוד בדרך כלל. הם יצאו לעבוד בגיל כל כך מוקדם. הם היום – כל הסטטיסטיקה אומרת שהאחרונים שחזרו למעגל העבודה, שנשארו באבטלה, הם הצעירים, ובמיוחד הערבים. אני שואלת: עד מתי תשקלו? כבר עברו מעל שלושה-ארבעה חודשים. מה הלו"ז של המשרד ושל משרד האוצר? כי אני העליתי את השאלה מול משרד האוצר, והשר אמר בצורה – כאילו הוא עדיין אפילו לא נמצא בשלב של לחשוב על זה. הוא עדיין במקום של לסרב. אנחנו נכנסים לגל השני. המצוקה הכלכלית תתעצם והצעירים האלה ומשפחותיהם ימשיכו לסבול. מה הלו"ז שלכם? מתי אתם אתה צופה שתהיה החלטה בנושא? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, אני אתחיל מהשאלה הראשונה, של חבר כנסת ברוכי. במה שקשור לכפיית הסדר כזה או אחר, אז זה לא אני, זה יושב-ראש הוועדה. איך הוא עושה את זה – אני לא יודע, צריך לשאול אותו, אבל כל הנושא הזה זה הביטוח הלאומי. אנחנו כבר העלינו את הנושא הזה, זה נמצא על השולחן בביטוח הלאומי. זה מצריך שינוי חקיקה, כיוון שהבעיה היא בחוק – החוק לא מאפשר לתת להם, למשרתי צבא או שירות צבאי, דמי אבטלה. אז הנושא הזה עלה, התקיים דיון גם פה, וזה נמצא בביטוח הלאומי כדי להסדיר, אם צריך שינוי חקיקה, ואיך. תודה. עכשיו לגבי תומא סלימאן. דבר אחד שאמרתי בדברים שלי הוא שצריך לבדוק את התקצוב בהשלכות הרוחביות. זה לא דבר שעושים אותו ביום אחד. אני בטח לא יכול לתת לך לוח זמנים, מפני שצריך לבדוק – לבדוק במה מדובר, בכמה מדובר. זו בדיקה לא קלה וזו בדיקה לא פשוטה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עשיתי את הבדיקה הזאת כשהייתי יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה. תאמין לי, זה היה קל מאוד, עשיתי אותה. אני רוצה להעביר לך. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אוקיי, אם עשית אותה אז תעבירי אותה, כן, תעבירי אלינו ונראה. אבל הדברים זה לא רק איך יהיה מנוסח בתקנות, הבעיה הטכנית; יש יותר מזה – הבעיה היא להביא תקציב, שיהיה תקציב לכך, ולראות אם אין לזה השלכות רוחביות. כמובן שאנחנו לא מדברים על טובות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תעשו מהר. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כשרוצים אז אפשר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כשרוצים אז אפשר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עד עכשיו לא ניצלתם את התקציב הראשון – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אם תרצו אין זו אגדה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עד עכשיו לא ניצלתם את כל התקציב שקיבלתם מהממשלה לסיוע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני סגן השר, תודה רבה. תישאר איתנו. אנחנו סיימנו בכך את פרק השאילתות הדחופות. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתה רגילה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, וישיב עליה סגן השר נהרי. שאילתה מס' 107, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שכותרתה: תאונות עבודה. בבקשה. << שאילתה >> 107. תאונות עבודה << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני פונה אליך עוד פעם: אני מבין שאנחנו במצוקה של זמנים, אבל אנחנו עכשיו – יש מליאה, ואני הייתי צריך לעזוב את ההצבעות עכשיו בוועדת חוקה כדי לבוא ולשאול את השאילתה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי, אז הייתי מאפשר לך לשאול את זה בהמשך סדר-היום. רק היית צריך לבקש. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אני מדבר על – בדרך כלל – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין ברירה, לכן בחקיקה אנחנו עוצרים את הוועדה, אבל אנחנו – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כי גם אתמול, גם אתמול – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> פשוט, אתה יודע, יש איזו מגפה בחוץ, ואם לא נעשה מה שצריך כאן – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, בהחלט, אנחנו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – הדברים – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, אבל – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – לא יקרו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – זה מתערבב. אבל לשאלה: למרות העלייה המדאיגה במספר ההרוגים בתאונות העבודה, לרבות באתרי בנייה, טרם יושם ההסכם שנחתם בין הממשלה הקודמת להסתדרות וטרם הושלמה התוכנית או הוקצו התקציבים שהובטחו עד סוף 2021. ברצוני לשאול: 1. היכן הנושא עומד כיום? 2. מתי מתוכננת השלמת התוכנית ויישום ההסכם עם ההסתדרות? תודה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> כן, חבר הכנסת אוסאמה, תשובה קצרה או ארוכה? אני יודע שאתה אוהב, אבל היושב-ראש יגביל אותי בזמן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מה פתאום? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא תגביל אותי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין סכנה. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אוקיי, כן. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אוסאמה, יש לי בשבילך תשובה מפורטת. אנחנו נפרוס פה את כל ההסכם, עם נתונים, מה בוצע ומה לא בוצע. אני חושב שהנושא הזה חשוב מאוד, ולא כדאי לדלג פה על פרטים. זה חשוב. עברתי על זה ישר והפוך, ואלה באמת דברים שצריכים לדעת אותם. בשנים האחרונות משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שם בראש מעייניו את בטיחות העובדים במשק הישראלי ופועל ללא לאות על מנת לצמצם את היקף הנפגעים מתאונות עבודה, בענף הבנייה ובכלל. כבר במחצית הראשונה של 2020 התחלנו לראות את השפעת הפעילות הענפה של המינהל, והנתונים מצביעים – אוסאמה, הנתונים מצביעים, כדאי לך להקשיב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי, אני אומר לך מניסיון: יהיו פה הרבה נתונים, הרבה פרטים. בלי ריכוז מקסימלי יהיה קשה לעקוב ולהבין. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> תקדיש לי – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> באתי רק בשבילך, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. הנתונים מצביעים על ירידה במספר ההרוגים בתאונות עבודה קטלניות, במשק בכלל ובענף הבנייה בפרט, לראשונה זה שנים רבות. בהתאם לנתונים המרוכזים במינהל הבטיחות, במחצית הראשונה של שנת 2020 נהרגו 18 עובדים בתאונות עבודה קטלניות במשק אל מול 47 הרוגים בתקופה המקבילה דאשתקד – ירידה של כ-62%. גם בענף הבנייה נרשמה ירידה במספר ההרוגים, עם 13 הרוגים בתאונות עבודה קטלניות עד לסוף חודש יוני 2020 מול 23 עובדים שנהרגו באותם חודשים בשנת 2019 – ירידה של כ-44%. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, הנתונים מתייחסים לכל המשק? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, כן, כן. אמרתי: במשק בכלל ובענף הבנייה בפרט. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כל מילה – אני לא מאמין שאחרי זה תהיינה שאלות. ציון דרך משמעותי במאבק בתאונות הבנייה הוא ההסכם שנחתם בין ההסתדרות, משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה בחודש נובמבר 2018. אוסאמה, אני עכשיו נכנס ליישום ששאלת עליו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> הוא לא איתנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נעשה הפסקה. אתה רוצה חמש דקות הפסקה? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> את כל זה אני עושה בשבילך. אני מזכיר את ההסכם עם ההסתדרות מחודש נובמבר 2018, שבמסגרתו התחייבו משרדי הממשלה לביצוע שלל צעדים שמטרתם הגברת הבטיחות ושמירה על חיי אדם. נכון לסוף 2019 הושלמו סעיפים רבים בהסכם זה, ומקצת הסעיפים שעדיין נותרו פתוחים נמצאים כיום בעבודה אינטנסיבית במינהל הבטיחות על מנת להביאם לסיום בהקדם האפשרי. להלן פירוט סטטוס הביצוע של הסעיפים בהסכם. אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאתה מכיר את ההסכם ואת סעיפיו, ואני מאמין – אני מכיר אותך – שתוכל גם לעקוב אחרי מה שבוצע ומה שלא בוצע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כדאי לרשום. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. הדבר הראשון: הוספה ואיוש של תקני מפקחים – בוצע. 60 תקנים שהוקצו על ידי משרד האוצר הועברו למינהל הבטיחות. 50 מתוכם כבר שימשו לקליטת מפקחים חדשים. בשנת 2019 נפתחו קורסי הכשרה מקצועיים למפקחים החדשים – בחודש יוני ל-36 מפקחים ובנובמבר ל-14 מפקחים – אשר הקיפו תכנים מקצועיים רבים בתחומי הבנייה, התעשייה, הבריאות התעסוקתית, חקלאות, רגולציה, חקירת תאונות ועוד. כיום מצבת המפקחים עומדת על כ-110, מהם 80 מפקחים הם ורסטיליים. בשנת 2020 צפויים להיקלט מפקחים נוספים לפי ההסכם. עם זאת, 17 תקנים נוספים שעליהם דובר במסגרת ההסכם עדיין לא הועברו ממשרד האוצר. הנושא השני: מאבק ברישיונות עגורנאי צריח מזויפים – בוצע. הוראות הבטיחות בעבודה (חובת עגורנאי מוסמך לשאת תעודה מזהה וזיהויו), התשע"ט–2019, נכנסו לתוקף ב-21 במאי 2019, ובהתאם להן חייב מפעיל העגורן לשאת עימו רישיון מטעם מינהל הבטיחות או רישיון נהיגה, ומנהל העבודה חייב לאמת את זהותו ואת פרטי הסכמתו. על מנת להקשות על זיופים הוקם מאגר ממוחשב שבו מופיעים פרטיהם של מפעילי העגורנים המורשים לשם אימות תוקף הרשאתם מול התעודה הנמצאת ברשותם. עבור עגורנאים שאינם בעלי רישיון נהיגה הונפקו רישיונות קשיחים מטעם המינהל ברמה טכנית גבוהה. אמצעים אלו מקשים מאוד את זיוף התעודות. חקיקה בנוגע להעסקת עגורנאים דרך חברות כוח אדם ייעודיות – בוצע. אנחנו בסעיף השלישי, אוסאמה. גם זה בוצע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי. חבר הכנסת הורביץ וחבר הכנסת סעדי, סגן השר משיב על שאילתה שהגיש לו חבר הכנסת סעדי. השאילתה גם כך מורכבת והתשובה עוד יותר מורכבת. הנתונים רבים, הפרטים רבים אפילו יותר. גם בשיא הריכוז זה קשה; ככה – אין סיכוי, יהיה האדם מוכשר ככל שיהיה. תכף אציע לסגן השר לחזור מהתחלה כדי לוודא שהכול ברור. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אני מתנצל. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מציע שבסיום אבחן אותו. אם הוא לא ידע פרטים מזהים או משהו כזה אצטרך לחזור מהתחלה. בדרך כלל היו עושים את זה במערכת החינוך בבתי הספר של אז, עם קום המדינה, שאם תלמידים לא הקשיבו או איבדו חלק מהשיעור, אז היו חוזרים על השיעור על חשבון ההפסקה. בכל אופן, סעיף ג', חקיקה בנוגע להעסקת עגורנאים דרך חברות כוח אדם ייעודיות – בוצע. החוק עבר והדרישות לקבלת היתר פורסמו. הוקמו כ-60 חברות שנמצאות בפיקוח של מינהל ההסדרה ומינהל הבטיחות. מבצע בנייה הרשום כקבלן ג5 יחויב במינוי ממונה בטיחות – גם בוצע. קיימת הנחיית אכיפה לחייב במינוי ממונה בהתאם למצב הבטיחותי באתר, כך שמפקחי המינהל הונחו לדרוש מינוי ממונה על בטיחות במצבים של ליקויים רבים גם בלי קשר לשאלת סיווגו של הקבלן המבצע. כ-200 חברות פעילות מעסיקות ממונה בטיחות כנדרש בהתאם לסיווגן, וחברות נוספות קיבלו פטור מהדרישה, ככל שאינן מפעילות אתרים פעילים. הנושא נבדק בביקורי פיקוח שוטפים. הגברת הפיקוח על אתתים – בוצע. הנושא חודד כדגש אכיפה למפקחים. בעשרות מקרים איתר מפקח של מינהל הבטיחות אתת ללא תעודה בעת ביקור באתר. במקביל קידם מינהל הבטיחות מהלך לאסור על עובדים זרים, שלא קיבלו היתר לעבודה בתחומים אלו, לעסוק בתחום. קידום הצעת חוק לחיוב בעוזרי בטיחות – בוצע. אני רואה את השר אבי מקשיב, כן? זה ההסתדרות, יכול להיות שגם היית שותף לזה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> מסכים, זה הסכם שלי. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> זה הסכם שלך, אני מדייק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני השר, אם תרצה לפרט לגבי ההסכם, גם את זה נאפשר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אולי השר יעלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, זה מה שאני אומר, נאפשר לו. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> בסוף חודש מאי האחרון נכנסה לתוקף חובת מינוי עוזר בטיחות למנהל עבודה באתרי בנייה שגובהם אמור להתנשא מעל שבעה מטרים ושטחם מעל 1,000 מטרים, מתוקף חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 11 – הוראת שעה), התשע"ט–2018. בהתאם לחוק פורסמה רשימת תיוג, הוכרו מוסדות הכשרה ופורסם סילבוס. נכון להיום יש כ-8,500 עוזרי בטיחות, והמינהל מקיים, במסגרת ביקורי הפיקוח, בקרה אחר נושא זה באופן חסר פשרות. המינהל מודע לכך שקיים כיום ביקוש לעוזרי בטיחות רבים נוספים ופעל במסגרת סמכויותיו להכרה בתוכניות לימודים ובמוסדות הכשרה מתאימים וליצירת מסלול הכשרה מודולרי בענף שיכלול עבודה כעוזר בטיחות כשלב הכרחי. הגברת המודעות באמצעות הפעלת קו חם – בוצע. המוסד לבטיחות וגהות הקים בתיאום עם המינהל את מיזם קו החיים – קו חם באינטרנט ובאפליקציה לדיווח על הפרות בטיחות או ליקויי בטיחות באתרי בנייה. מטרת המיזם היא להעלות את הנושא לסדר-היום ולערב את כלל הציבור בהתמודדות עם תופעת תאונות העבודה. כלל הדיווחים מהמיזם מגיעים למינהל הבטיחות ומטופלים על ידיו בזמן אמת. מהקמתו ובמהלך שנת 2019 התקבלו בקו החיים מעל 700 דיווחים, והם הביאו לסגירתם של מעל 75 אתרי בנייה באמצעות צווי בטיחות שהוטלו על ידי מפקחי המינהל. שיפור הממשק עם רשם הקבלנים – בוצע. מידע על אודות קבלנים מפירי בטיחות מועבר לרשם הקבלנים במשרד השיכון על מנת להמשיך את הטיפול בהם. על בסיסו של המידע שהועבר ממינהל הבטיחות נשללו למשל לצמיתות רישיונותיהם של קבלנים מסוימים והותלו לשלוש שנים רישיונותיהם של נוספים. כמו כן הותלו על תנאי רישיונותיהן של חברות נוספות וקבלנים נוספים זומנו לשימוע. תהליך זה נמשך ביתר שאת במהלך שנת 2020. מבצעים לאכיפה מוגברת של חוק שעות עבודה ומנוחה באתרי הבנייה – בוצע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סליחה, אני מבקש שקט, אי-אפשר לשמוע. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> מבצעים לאכיפה מוגברת של חוק שעות עבודה ומנוחה באתרי הבנייה – בוצע. בשנת 2019 התבצעו מבצעי אכיפה רבים בשיתוף עם מינהל הסדרה ואכיפה בזרוע העבודה. הנושא ימשיך להיאכף בשנת 2020 כחלק ממטלת הפיקוח השוטפת באתרי הבנייה ברחבי הארץ. קריטריונים חדשים להרחבת בודקי המנופים – בוצע. במסגרת המדיניות להרחבת מספר בודקי המנופים במהלך שנת 2019 גדל מספר בודקי המנופים ל-21, מ-11 לפני שנתיים, ונערכים שינויים נוספים לשם הגדלה נוספת. יצוין כי המינהל לא נתקל בפניות מהענף בנושא זה. פיגומים – הפיכת התקן האירופי למחייב. בעקבות תיקון התקנות נכנס לתוקף ביולי 2019 איסור השימוש בפיגומים שאינם עומדים בתקן במבנים שגובהם 30 מטרים ומעלה. מכון התקנים הישראלי היה אמור לקיים בדיקות ולאשר ליבואנים או יצרני פיגומים עמידה בתקן ישראלי 1139. לצערנו מכון התקנים לא עמד בהתחייבות זו, וכיום אין ביכולתנו לקיים את הבדיקה הפיזית הנדרשת לצורך העמידה בתקן. בימים אלו בוחן משרד העבודה את האפשרויות העומדות בפניו, לאור כניסתה הצפויה לתוקף של הפעימה השנייה של התקנות בסוף החודש הנוכחי לגבי פיגומים בגובה שמונה מטרים ומעלה. הגבלת השתתפות במכרזי חשכ"ל לקבלנים בהתבסס על הפרות בטיחות קודמות – בוצע. גובשו תנאים להכרה בקבלן מוכר לעבודות בנייה עבור הממשלה על בסיס הפרות וצווי בטיחות של הקבלן. המנגנון קובע כי קבלנים בעלי היסטוריית בטיחות בעייתית לא יוכלו לגשת למכרזי החשב הכללי. לאחרונה החשכ"ל ביצע שינוי, כך שהמינהל כבר יגיש לו רשימת קבלנים עם הגשת המידע לרשם הקבלנים. שינוי תקנות הבטיחות לקביעת מדרג האחריות הכולל את מזמין העבודה – טופל ויופץ בימים הקרובים להערות הציבור ולמשרד המשפטים. השתלמות בטיחות בסיסית – בביצוע. נכון להיום, רובם המכריע של פועלי הבניין המגיעים מסין וממולדובה עוברים הדרכות במדינת המוצא. לגבי הדרכות בטיחות לעובדים פלסטינים – משרד העבודה והרווחה, בשיתוף פעולה עם המינהל האזרחי, מקדם פיילוט בנושא. הקמת צוות מקצועי לגיבוש המלצות רשתות מגן לעבודה בגובה – בנושא סוכם על הכנסת רשתות לאחר יישום תקן ישראלי לפיגומים בשטח. תיקוני חקיקה בעניין תחזוקה ותקינות מנופים – בביצוע. גורמי המקצוע במינהל כתבו שני דוחות RIA אשר מסדירים את כלל היבטי תחזוקת העגורן, ובין היתר – להכניס בעלי תפקידים נוספים שעיסוקם יהיה טעון אישור. פעולות נוספות – אוסאמה, גם את זה חשוב לשמוע, דברים שלא קשורים להסכם. פעולות נוספות שביצע המינהל להגברת הבטיחות בענף הבנייה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> וזה, אגב, החלק העיקרי של התשובה. עד עכשיו היינו במבוא. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה הליבה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, זאת התוספת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תכף נשמע. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> ותכף תדע אם התוספת מרובה על העיקר. פעולות נוספות שביצע מינהל הבטיחות להגברת הבטיחות בענף הבנייה במהלך 2019 ושלא הופיעו בהסכם: ממשק עם יחידת פלס – פועלים ללא סיכון – במשטרת ישראל, להב 433. יחידת החקירות המשותפת למשרד העבודה והרווחה ולמשטרת ישראל הוקמה בתחילת שנת 2019 כחלק מיחידת להב 433. היחידה עוסקת בחשיפת פרשיות רחבות היקף בענף הבנייה, בחקירת תאונות קטלניות ובהפקת לקחים ותובנות להגברת הבטיחות באתרים, וכן מבצעת פעולות אכיפה משותפות עם חוקרי משרד העבודה והרווחה בשטח. אכיפה מוגברת באמצעות פעולות אכיפה משולבות בשנה האחרונה ערך מנהל הבטיחות מגוון פעולות אכיפה משולבות, בין היתר עם רגולטורים נוספים – משטרת ישראל, חוקרי ביטוח לאומי, מינהל ההסדרה והאכיפה, רשות המיסים ועוד. פעילות נגד בעלי תפקידים מוסמכים – המינהל פועל כנגד בעלי תפקידים אשר מקבלים את הסמכתם ממינהל הבטיחות אך לא פועלים בהתאם לדרישות החוק, הנהלים ועוד. כך למשל ננקטו צעדים מינהליים כנגד מנהלי עבודה ומפעילי עגורן שפעלו בניגוד לדרישות המקצועיות. הסנקציות נעו בין התליה עד שלילה בפועל של רישיונות בעלי התפקידים. הסדרת עיצומים כספיים – העיצומים מוטלים על מבצעי העבודה המפירים את תקנות הבטיחות מאז ינואר 2018. העיצום הכספי מהווה אמצעי אכיפה יעיל ומהיר, המיועד להוות סנקציה קלה להפעלה לצורך אכיפה מינהלית של דיני העבודה, ובכלל זה דיני הבטיחות בעבודה, במקרים שאינם מתאימים להליך הפלילי. במהלך שנת 2020 הוטלו יותר מ-100 עיצומים. הגברת הידע המקצועי של בעלי התפקידים בבטיחות – במסגרת תוכנית המאבק בתאונות הבנייה המינהל מעודד את הממונים על הבטיחות לבצע השתלמות מקצועית בענף הבנייה על ידי מבחני תמיכה. איסור העסקת בני נוער באתר הבנייה – המהלך לתיקון התקנות שהוביל המינהל אל מול ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת נועד לאסור בתכלית את העסקתם של בני נוער באתר הבנייה, וכך למנוע אפשרות של היפגעותם במהלך העבודה. הנושא נבדק בשטח. פעילות האכיפה והפיקוח של מינהל הבטיחות בחודשים ינואר–יוני 2020 – בתקופה ינואר–יוני 2020 חלה עלייה של 41% במספר ביקורי הפיקוח בכלל ענפי המשק מ-6,492 ביקורים ל-9,127 ביקורי פיקוח, ובתקופה הזאת חלה עלייה של 74% במספר ביקורי הפיקוח בענף הבנייה מ-3,362 ל-5,855 ביקורי פיקוח. כידוע, הצעדים השונים שאותם מוביל ויוזם המשרד בשנים האחרונות דורשים בחלקם תהליכי הטמעה ארוכי טווח, וחלקם נכנסו לתוקף אך בשנה האחרונה או בחודשים האחרונים. זהו תהליך מתמשך שמטרתו להביא לשיפור בתחום הבטיחות בכלל ובענף הבנייה בפרט, תוך שינוי תרבות הבטיחות בקרב כלל השחקנים בענף. מדובר בשינוי עומק שאורך זמן, הדורש עשייה נחושה וכן את מעורבותם של שותפים רבים לדרך, גם במישור הפרלמנטרי. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ימשיך לפעול לצמצום היקף הנפגעים מתאונות עבודה בענף הבינוי ובכלל, כדי שכל עובד הקם לעמל יומו ישוב אל ביתו ומשפחתו בריא ושלם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי, לא, לא, לא. זה באמת אתגר – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ובייחוד המשפט האחרון – אנחנו מקווים שכל העובדים יחזרו בריאים ושלמים לביתם. תודה רבה, אדוני סגן השר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. אני באמת חושב, חבר הכנסת סעדי, שהשאילתה הייתה חשובה, ואני מודה לאדוני סגן השר על תשובה מאוד מאוד מפורטת, שמעידה על עשייה אמיתית, כי הנושא הוא נושא כואב באמת ומחייב טיפול. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הנושא חשוב, אדוני היושב-ראש, ולכן, כפי שאתה יודע, הסכמנו עם יו"ר ועדת העבודה והרווחה, חברי חיים כץ, שאנחנו נקים ועדת משנה מיוחדת לנושא הזה של מאבק בתאונות עבודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חשוב מאוד, ובהחלט הכנסת תעשה כל שניתן בעניין הזה. אדוני סגן השר, תודה רבה. אני מזמין את שר המשפטים אבי ניסנקורן, שמבקש גם הוא להתייחס לנושא הזה. בבקשה. לאחר מכן אנחנו נעבור לחקיקה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה, יו"ר הכנסת, ותודה גם על השאילתה בנושא הזה ועל התשובה המפורטת של סגן השר. מכיוון שזה נושא שליוויתי וזה הסכם שאני חתום עליו, אז ראשית אני מברך על החלקים הרבים שיושמו, אבל אני רוצה להדגיש שני חלקים שלא יושמו. שני החלקים שלא יושמו הם שני חלקים מאוד מאוד מרכזיים, ואני מאוד מצר על זה שהם לא יושמו. אני חושב שצריכים – אני אפנה גם לשר, וכמובן לסגן השר, שיפעלו ליישם את זה בצורה מיידית. צריכים להבין איך נראים פיגומים בישראל. פיגומים בישראל נראים כמו שנראו פיגומים לפני 60 ו-70 שנה. אתה הולך ורואה פיגומים של קרשים עם מוטות מתכת, לפעמים בחיבורים לא נכונים. והרבה מאוד מהתאונות זה נפילה מפיגומים. כשיש לך פיגומים בסטנדרט אירופי, זה משהו אחר לגמרי. כשאנחנו העברנו בהסכמה פיגומים בסטנדרט אירופי ועשינו חוק – על פי חוק חייבים פיגומים בסטנדרט אירופי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מה זה אומר סטנדרט אירופי? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה אומר שזה פיגומי מתכת, אין קרשים. זה פיגומי מתכת. כשיש לך – כשאתה הולך, אתה צועד על מתכת, וגם בצד שפונה לרחוב זה מתכת שתי וערב ואתה לא יכול ליפול. היום יש לך שורה כזאת ואתה יכול ליפול, ולכן זה קריטי, צורת הפיגומים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> למה זה לא קרה? זה נשמע דבר אלמנטרי ממש. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אם אתה שואל אותי, זאת הפקרות, כי ההסכם היה – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – ההסכם היה – שנייה, זה לא תירוץ. ההסכם היה בסוף 2018, עבר חוק שחייב את זה, ומכון התקנים היה צריך לקבוע את הסטנדרט. הסטנדרט שמכון התקנים היה צריך לקבוע זה בעיקר סטנדרט המעבר, שמי שרוצה לשדרג את הפיגומים הקיימים שלו – איך הוא משדרג אותם. התחלנו את זה בהדרגה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל למה צריך סטנדרט? הרי יש פיגומים אירופיים ותקן אירופי. למה אי-אפשר – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, אבל בעלי פיגומים קיימים ביקשו – וזו בקשה לגיטימית, יש להם מלאי פיגומים – לקחת את הפיגומים הקיימים ולשפץ אותם, ואתה יכול, אם אתה עומד בסטנדרט. אבל אנחנו בהפקרות שלא מחייבים בתקן האירופי, ואנחנו אחרי שנתיים. שתבינו, רוב התאונות זה שם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה נורא. זה פשוט נורא. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> הדבר השני שלא יושם, ושמעת גם את התשובה – יעקב, אני באמצע תשובה בנושא הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, מכובדי, אנא. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> הדבר השני שלא יושם זה רשתות המגן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, חבר הכנסת סעדי, אולי באמת תקיימו דיון מיידי בנושא הזה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ובוא נראה איך פותרים את זה. זה נראה לי לגמרי – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני, השר, אדוני השר – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> רק שנייה, אני רוצה להשלים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אדוני השר, רק מידע. אנחנו קיימנו דיון בוועדת העבודה והרווחה, ואחרי זה נפגשנו עם כבוד שר העבודה איציק שמולי. הם אמרו שמשרד העבודה עכשיו עובד עד סוף החודש, כי כפי שאמר כבוד שר המשפטים, בסוף החודש למעשה התקנות האלה מסתיימות, ואז יש – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, יש חובה. עד סוף החודש החובה היא כבר לא גובה של שלושה מטרים – החובה היא גם בבניינים יותר נמוכים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עד שמונה מטרים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה לא קורה גם בבניינים הגבוהים כרגע, אני מבין. אדוני סגן השר, אני הייתי מבקש ממך ממש באופן אישי לקחת את העניין הזה כפרויקט. זו פעולה שיכולה להתבצע כמעט מהיום למחר – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מיידי, אדוני היושב-ראש. אין זמן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – זה פשוט נורא. << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל רבותיי, צריך לקרוא למכון התקנים ולדעת שהדבר הזה נגמר, אם אכן זו הבעיה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> הדבר השני זה רשתות המגן. עוד פעם, כבודו היה שר התיירות. אתה מסתובב באירופה, מה אתה רואה? אתה רואה פיגומים ואתה לא רואה את הבניין. אתה רואה מאחורי הבניין, על הפיגומים, אתה רואה איזושהי תמונה, אבל זו רשת מגן, שלא תוכל ליפול. יש רשתות מגן גם למטה. מה התשובה ששמעתי? שרשתות המגן יהיו אחרי הפיגומים. << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> נכון – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אתה מבין? עכשיו, אני חייב להגיד – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> פשוט נשמע בלתי נתפס. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> עכשיו, אני חייב להגיד שיושבים פה ונותנים תשובה ארוכה, ובסוף, הלב של ההסכם הזה זה הפיגומים ורשתות המגן. הלב של ההסכם הזה. בלי הפיגומים ורשתות המגן אנחנו נראה נפילות. עכשיו אני חייב להגיד עוד משהו: סביבת עבודה משפיעה על איכות העבודה ועל איך שהדברים נעשים. כשהפיגומים נראים ככה אז גם המנטליות של העבודה נראית ככה וגם ההגנה על הסביבה – כי גם נפלו על אנשים, על אזרחים. אני בא ואומר: מכל התשובה הזאת אני לא יצאתי אופטימי, כי הנושא של הפיגומים, אחרי שנתיים כבר היה צריך להיות מאחורינו. זה לא תירוץ – מכון התקנים. הנושא של רשתות המגן היה צריך להיות מאחורינו. אנחנו במדינת ישראל לא יכולים – זאת הייתה הליבה, הליבה של הרפורמה. לכן אני אומר בכאב: עשו הרבה דברים, אך דווקא הדבר הכי חשוב – איך נראים הפיגומים, כי 70% מהתאונות זה נפילות מגובה, ורשתות המגן המשלימות – לא נעשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני מסכים לכל מילה שאמרת, במיוחד כשחלק גדול מההרוגים בתאונות עבודה זה עקב נפילה מגובה ובגלל הפיגומים. אמרנו שעד 26 ביולי התקנות האלה מסתיימות, זאת אומרת שאחרי 26 ביולי אין תקן חדש, אין פיגומים חדשים. יש כאוס רציני בענף הזה של הפיגומים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> פשוט איום ונורא. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן אני מקבל את ההמלצה ואת ההצעה של כבוד היושב-ראש לקיים דיון דחוף ביותר בנושא הזה עם משרד העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הייתי מבקש, אדוני סגן השר – – – << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> אנחנו נקיים דיון במשרד לבדוק את הנושא הזה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ואם צריך – לרתום את מכון התקנים ואת כל מי שצריך. זה פשוט לא יעלה על הדעת המצב הזה. כל יום פה הוא סכנה גדולה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ספציפית בנושא הזה יהיה אפשר לקחת מכון אחר. אני יודע שמכון התקנים חנוקים כל הזמן ומתלוננים כל הזמן על הלחץ. אולי ספציפית לנושא הזה אפשר לקחת מכון אחר – מהטכניון, מאיפשהו – רק לעניין של הפיגומים, כדי שזה ייגמר ויתקדם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> את זה יבדקו שם בוועדה. אני לא יודע אם זה אפשרי חוקית, אין לי מושג – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם אני לא יודע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – אבל אני אומר דבר אחד באופן ברור: זה פשוט חייב להסתיים. אתה יודע, לפעמים אתה אומר שהמקסימום שאפשר לעשות זה להסביר וזה כדי לקוות שיהיו פחות תאונות. פה יש משהו שהוא מציל חיים ממש באופן מיידי. אגב, זה גם ישפר את החזות של הדברים. אני הייתי מחייב בתוך התקנות שתהיה ברשת הזאת גם איזו תמונה של הבניין כפי שהוא עתיד להיראות בסיום. גם המראה הכולל ייראה כפי שצריך. התוצאה תהיה מצילת חיים ממש. יפה שעה אחת קודם. אדוני סגן השר, אני מרשה לעצמי להפקיד את זה בידיך הנאמנות. אני יודע שאם כך יהיה הדבר גם באמת יקרה. תודה רבה, חברות וחברי הכנסת. עד כאן פרק השאילתות לשלב הזה. << הצח >> הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – פנייה באמצעי קשר לא דיגיטליים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/133/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להצעות חוק לדיון מוקדם. הראשונה שבהן: הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – פנייה באמצעי קשר לא דיגיטליים), התש"ף–2020, הצעתם של חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול. ההצעה מובאת לכאן בתמיכת הממשלה, ויציג אותה חבר הכנסת מלכיאלי. בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת משפרת הצעת חוק קודמת שעברה כאן בכנסת, שחייבה את משרדי הממשלה לקבל בקשות מהציבור על ידי מייל, מפניות רבות שהגיעו אליי מהציבור – מאנשים בעלי מוגבלויות, מקשישים, מעולים וגם מאנשים שלא מחזיקים אינטרנט ואין להם גישה אליו ישירות, ולכן אין להם אפשרות להגיש בקשות למשרדי הממשלה ולבנקים. הצעת החוק הזאת נועדה לחייב את משרדי הממשלה, את הבנקים ואת שאר הגופים הגדולים במשק להחזיק אצלם פקס כדי לאפשר גם לאנשים ללא גישה לאינטרנט או למיילים להגיש את הבקשה שלהם. אחרי שיש ההמצאה הגאונית, נקרא לזה, של fax to mail, אז גם אין הבעיה שמחוקקי החוק הקודמים חששו ממנה: דפים שיתבזבזו סתם. זאת הצעת חוק חברתית מאוד שתעזור לאותם אנשים מוחלשים. אני רוצה להודות קודם כול לשר המשפטים אבי ניסנקורן על תמיכתו בחוק, על הרגישות הידועה שלו לאותו ציבור מוחלש – אנשים בעלי מוגבלויות או עולים חדשים שאין להם יכולת להגיש את הבקשות. אני רוצה להודות לך, שר המשפטים, ולכל החברים בוועדת השרים, לאדוני השר דודי אמסלם, לשר האוצר ולצוות שלו תמיר ועידן, לעו"ד יוני משריקי, שעזר בקידום החוק הזה, ולעו"ד והמגשר עקיבא חופי. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. השר המשיב הוא דודי אמסלם. נמצא? בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני קודם כול שמח ומודה לחבר הכנסת מלכיאלי על הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת באה להסדיר את המצב הבא: מדינת ישראל מתקדמת בכל מה שנקרא "האמצעים הדיגיטליים". אנחנו כמו כל העולם הולכים לשם, ומכוונים את כל המערכות הציבוריות וגם הפרטיות לעבור למערכות דיגיטליות, בוודאי בכל מה שקשור לשירות מרחוק וכו'. עידן הקורונה, דרך אגב, מציף את זה – מציף את הצורך בדבר הזה מבחינת הדחיפות – אבל עקרונית גם בלי הקורונה לשם העולם הולך. איך אמרתי? עוד כמה שנים לא רבות, מי שלא יהיה שם יהיה לו קשה לחיות. זה לא שלא יהיה לו נוח, אלא הוא פשוט לא כל כך יוכל להתנהל בחיי היום-יום. אבל מה שקורה, בתקופת הביניים יש אוכלוסייה – בעיקר אוכלוסייה מבוגרת, ויש אוכלוסייה חרדית וגם במגזר הערבי – שעדיין לא מחוברת לעולם הדיגיטלי. אנשים מבוגרים עדיין לא שם, ואני מניח שיהיה להם מאוד קשה להיות שם אם לא יעזרו להם. יש גם אוכלוסיות שבאופן מובהק – כפי שאמרתי, העולם החרדי זה כתפיסה, בוודאי בהיבטים מסוימים של האינטרנט וכו'. גם האוכלוסייה הערבית, שחלקה פחות מתחברת לזה. לכן הצעת החוק באה להסדיר שבמצב הביניים, כרגע – אני מניח שזה ילך וייפתר לאט-לאט. אם היה פלוני או אלמוני שהיה פונה באמצעות פקס או משהו כזה – למרות שאין היום פקסים, אבל עדיין יש מקומות שיש להם, אז הוא ימשיך לקבל אותו שירות בלי קשר לקדמה. זאת אומרת, אנחנו מתקדמים בכל מדינת ישראל בכל האפיקים, אבל מי שנשאר עדיין מאחור, שיהיה לו אמצעי קשר. אני רוצה לספר לכם משהו שקרה לי כשהייתי שר התקשורת. בתחילת תקופת הקורונה פנו אליי חברות הסלולר. אני הטלתי עליהן כל מיני מגבלות של שיווק וכדומה. באותה תקופה דאגנו יותר לרצף התפקודי, ופחות הדאיג אותי אם מישהו יעבור מחברה לחברה ויהיה מבצע כזה או אחר. מה שקרה זה שהם ביקשו ממני לשלוח את כל החשבונות באופן דיגיטלי, בלי מכתבים; שמי שירצה יקבל מכתב, כלומר שהוא ייזום, שהוא יהיה האקטיבי בעניין. בתחילת הדרך חשבתי שזה בסדר, לא ראיתי בזה טעם לפגם, אז החלטתי שנעשה את זה, ועשינו שימוע, ואז קיבלתי הרבה הערות מהציבור – בעיקר, כפי שאמרתי, מגופים שמייצגים אוכלוסייה מבוגרת יותר, שזה הקשר שלה עם אותן חברות. באמת קיבלתי את העניין. לאחר שהם פנו אליי הבנתי את המצוקה, הבנתי שהם צודקים וביטלנו את העניין הזה. גם כשאנחנו מתקדמים לכיוון הקִדמה אנחנו לא צריכים לשכוח את האנשים שעדיין לא מחוברים ולתת להם את התקופה הזאת – בוודאי כמה שנים טובות קדימה – גם להתחבר או להיות בקשר באמצעים יותר מיושנים. אז אני רוצה להודות לחבר הכנסת מלכיאלי על הצעת החוק הזאת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני נמנה עם אלה שהם כן בעולם הקדמה, אבל לי יש בעיית עיניים. המערכת הזאת למשל – להפך, החוק הזה מצוין בשביל אנשים כמוני. אני תומך. אני אומר שיהיו כל הזמן אנשים שהעולם הדיגיטלי הזה לא יהיה טוב בשבילם, ושירות אנושי יכול לעזור להם מאוד גם אם הם בתוך העולם הדיגיטלי, כי הם לא יכולים, זה עולם שהוא לא מונגש לכולם. להפך, ההצעה היא מצוינת, אני בעדה לגמרי. אני רק אומר שזה לא רק עניין אם יש לך אינטרנט או לא, זה הרבה מעבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר – אתה צודק. תראה, חבר הכנסת אבו שחאדה, בגדול אנחנו בעולם של קדמה, מסתכלים קדימה, כפי שאמרתי. אם אתה רוצה, אני אתן עוד שני משפטים. כשהייתי במשרד התקשורת הובלנו וקידמנו את מה שנקרא דור 5 וכו', ואני אמרתי את המשפט הבא, והוא נכון: מי שלא יהיה בקִדמה לא יוכל לחיות כל כך. צריך להבין: זה לא שיהיה לו קשה, הוא כמעט יתנתק מהעולם. לכן אני אומר: בשלב הזה – זה ייקח כמה שנים, אבל בתקופה הזאת, כפי שאתה אומר, אנחנו בוודאי רוצים קדמה, אחרת אנחנו ננתק את מדינת ישראל מהעולם. אין לנו עניין להיות עולם שלישי. אז בוודאי ובוודאי שזה מביא רווחה עצומה לרוב המוחלט של מדינת ישראל ולאוכלוסייה שלה, אבל בתקופת הביניים יש אנשים שלא יודעים להתחבר לזה, אז עדיין אתה משאיר להם את האופציה לשלוח פקס או לקבל מכתב. כן, זאת הכוונה שלנו פה. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לשר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – פנייה באמצעי קשר לא דיגיטליים), התש"ף–2020, בתמיכת ממשלה. נא להצביע – בעד או נגד. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – פנייה באמצעי קשר לא דיגיטליים), התש"ף–2020, לוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> התוצאה היא 22 בעד, נגד – אפס. ההצעה עברה. אני מוסיפה להצבעה את חבר הכנסת יעקב אשר, את חבר הכנסת יבגני סובה ואת חבר הכנסת אלי אבידר. 25 בעד, אפס נגד. הצעת החוק עוברת לוועדת המדע והטכנולוגיה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן כן. לוועדת המדע והטכנולוגיה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – בתמיכת הממשלה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שינוי המונח נכה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/275/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שינוי המונח נכה), התש"ף–2020, בתמיכת ממשלה, של חבר הכנסת יעקב אשר ושל חבר הכנסת משה גפני. ינמק חבר הכנסת יעקב אשר. לרשותך עשר דקות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, גברתי היושבת-ראש, כמה סמלי שביום הראשון של חודש מנחם אב, שבו נחרב בית המקדש על שנאת חינם, אנו עומדים כאן ומתקנים את אחד המונחים הפוגעניים במילון הישראלי. הצעת החוק שיזמתי יחד עם ידידי חבר הכנסת הרב גפני, היא הצעת חוק שמתאימה בדיוק לגרום לציבור שלם שיתייחסו אליו בצורה הנכונה. אני רוצה לחרוג הפעם, גברתי היושבת-ראש, מהנוהל הרגיל, ובמקום שאני אסביר עד כמה החוק הזה נחוץ, חברתי וחשוב, אתן לציבור עם המוגבלויות לדבר איתכם. מי שלא חווה מה זה מוגבלות שמלווה אותך בכל מקום יכול לחשוב לעצמו: מה משנה שם כזה או שם אחר? סתם סמנטיקה. לכן אני מבקש, ברשותכם, להקריא כמה הודעות מתוך מאות הודעות שהתקבלו בלשכתי לאחר שפורסם אישור הצעת החוק בוועדת שרים ביום ראשון השבוע. אני לא מדבר רק על תגובות של פעילים ושל ארגונים חשובים שעוסקים בנושא החשוב הזה, כמו עלי שיח, נגישות ישראל וארגונים רבים וחשובים. אפשר שיהיה קצת שקט? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברים למעלה, בבקשה לשמור על השקט. אנחנו באמצע דיונים במליאה וחבר הכנסת יעקב אשר מדבר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא מדבר רק על תגובות של פעילים וארגונים חשובים שעוסקים בנושא החשוב הזה, כמו עלי שיח, נגישות ישראל, ארגונים רבים וחשובים; ידידי אורן הלמן, סמנכ"ל חברת החשמל, שמקדיש את כל חייו לאנשים עם מוגבלות. מעל לכול אני רוצה להזכיר את מורי ורבי, אבל אני חושב שגם מורנו ורבנו כאן בכנסת, ידידנו חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון, שהעלה את הנושא הזה על סדר-יומה של הכנסת בעבר. אילן, בשם כל חברי הבית כאן ללא יוצא מהכלל אני שולח לך ברכת יישר כוח. זכות הראשונים שמורה לך. אבל מה שבעיקר מעיד זה ההודעות שקיבלתי בלשכה מהאנשים עצמם, אלה שמתמודדים עם הסטיגמה. אני מדגיש: זה רק חלק מההודעות. ידעתי כמה שהצעת החוק הזאת טובה וערכית, אבל אני מודה על האמת, לא שיערתי עד כמה. שמעו ושפטו בעצמכם, מה שנקרא. אני מצטט: לחבר הכנסת אשר ולצוותו, אין לי מילים להודות. תעדכן מייד כשזה מתקדם, אני חייב לדעת; מרגש, עם שבעה סימני קריאה. הייתה גם הודעה כזאת: לי אישית ממש לא מזיז איך יגדירו אותי, אני מעבר לקטנות האלה, אבל אני מכיר הרבה אנשים עם מוגבלויות פיזיות – כותב לי אותו אזרח – שהתייחסות אליהם בצורה הזאת, אותם זה מעליב. זאת עובדה, ואת זה היו חייבים לשנות מזמן. עוד תגובה: אתה מכיר את הסלנג הזה, חבר הכנסת אשר: מה, אתה נכה? כשרוצים להעליב מישהו על רקע כזה או אחר. אז זהו, שזר לא יבין זאת. אני שמח שאתה הבנת. ואני מוסיף: אני שמח שגם ועדת השרים הבינה את זה, ואני בטוח שגם הכנסת תבין את זה. עוד דוגמה: יישר כוח עצום. יש המון אנשים עם מוגבלויות פיזיות שזה קריטי בשבילם, ואני לא מתבייש להודות: גם אני בתוכם. עוד תגובה: עשית לי את היום. אני כבר מדמיין בקניונים שלט כניסה לאנשים עם מוגבלויות. הגיע הזמן. תגובה אחרונה שאני אקריא ואשתף אתכם: אתה לא יכול לדמיין, חבר הכנסת אשר, כמה אנשים יתחילו ללכת בגב זקוף ובראש מורם כשזה יתקיים בשטח. תתעקש בבקשה שזה יקרה מהר. יש עוד תגובות רבות ומרגשות, אפשר להמשיך להקריא, אבל יותר חשוב שנדאג שהחוק הזה והיישום שלו ייכנסו מהר לתוקף. גברתי היושבת-ראש, לסיום, אנשים עם מוגבלויות הם אנשים שמתמודדים ככל אדם. ככל שאדם מתמודד יותר, הוא מיוחד יותר, הוא נעלה יותר. קשה לקבל את העובדה שדווקא ההתמודדות הזאת זכתה לכינוי "נכה", כינוי שנחשב פוגעני. שכל חוק כמו חוק הביטוח הלאומי, שבא להגן על זכויותיהם של אנשים אלה, יגדיר אותם כראוי – זו המשימה בחוק הזה, ועם זה אנחנו בעזרת השם נתקדם, ונתקדם מהר, כדי שהוא ייכנס מהר לתוקף וייכנס מהר ליישום. ואת זה, גברתי היושבת-ראש, אנחנו משנים היום – אנחנו מוחקים את המונח "נכה" מחוק הביטוח הלאומי. זה לא רק שינוי סמנטי, זאת תפיסה חברתית. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יפה מאוד. תודה רבה לך, חבר הכנסת יעקב אשר. ישיב על ההצעה סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי. בבקשה. לרשותך עד עשר דקות. לא נראה לי שיהיו התנגדויות. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, השימוש במונח "נכה" נחשב בשפת היום-יום לפוגעני, והוא אינו עולה בקנה אחד עם המגמה להגן על כבודם של אנשים עם מוגבלות ולהבטיח את זכותם להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, על פי עקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998. הצעת החוק מבקשת להחליף את המונחים הבאים בכל מקום שבו הם מופיעים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, למונחים האלה: את המונח נכה – באדם עם מוגבלות; את המונח נכה עבודה – בנפגע עבודה; את המונח ילד נכה – בילד שהוא אדם עם מוגבלות; את המונח עקרת בית נכה – בעקרת בית שהיא אדם עם מוגבלות; את המונח נכות – במוגבלות. בשנים האחרונות נעשו כמה תיקונים של הגדרות ומונחים בחוק הביטוח הלאומי ובחוקים נוספים אשר תכליתם שינוי מונחים הנחשבים פוגעניים למונחים המותאמים יותר לחקיקה העדכנית. כך למשל במסגרת תיקון 192 לחוק בשנת 2017 הוחלף הביטוי "זקנה" בביטוי "אזרח ותיק"; בחוק הבטחת הכנסה הוחלף הביטוי "ילד נטוש" ב"ילד הזכאי לגמלה מיוחדת"; בחוק הסעד הוחלף הביטוי "מפגר" במונח "אדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית" ועוד. יודגש כי שינוי מונחים זה אין בו כדי לשנות את המשמעות המהותית שיש לדברי החקיקה אלא רק להפחית את השימוש במונחים פוגעניים, תוך קידום ההגנה על כבודם של אנשים עם מוגבלויות ושיתופם הפעיל בחברה. משכך, אנו סבורים כי יש מקום לבחון את התאמת המונחים המוצעים ביחס להוראות החוק השונות שבחוק הביטוח הלאומי. הממשלה תומכת בהחלטה, ובתנאי שהצעת החוק תקודם בכפוף לתיאום עם משרדי המשפטים, העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועם המוסד לביטוח הלאומי. האם אדוני מסכים? מסכים. אנחנו תומכים בהצעת החוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נהדר. תודה רבה לך, סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שינוי המונח נכה), התש"ף–2020, של חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת משה גפני. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שינוי המונח נכה), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אפשר יהיה להוסיף? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זה מאוחר מדי. אי-אפשר אחרי שנכנסים. אוקיי. אני מבקשת להוסיף את – קודם התוצאה: יש לנו 36 בעד, אפס נגד. ההצעה עברה, והיא עוברת לוועדה – אוקיי, אז אני מוסיפה את חבר הכנסת יעקב אשר, את חברת הכנסת אורנה ברביבאי ואת חבר הכנסת יבגני סובה, תוספת של שלושה – לכמה? כמה היו לנו? 20 ומה? 36. אז זה 39. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא. מי שלא היה פה לא יכול להצביע. 39 בעד, אפס נגד. ההצעה עברה, ואנחנו מעבירים את הצעת החוק הזאת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לוועדה לקידום מעמד האישה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני שומעת לוועדה לקידום מעמד האישה, ואני מציעה שאנחנו נעביר זאת לוועדת הכנסת. נשמעה הצעה להעברה לוועדה לקידום מעמד האישה על ידי חברי הכנסת עודד פורר, ולכן אנחנו נעביר את ההצעה לוועדת הכנסת, ושם היא תדון ותחליט לאיזו ועדה להעביר את זה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (החזר בתשלום למעונות יום לאימהות), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/29/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (החזר בתשלום למעונות יום לאימהות), התש"ף–2020, של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. ישיב סגן שר האוצר יצחק כהן. יבגני, בבקשה, חבר הכנסת. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, תראו איזה יופי, כשהאופוזיציה מצביעה ביחד עם הקואליציה והיא ממשיכה לדבר על ההסכמה הזאת זה מצוין, זה נראה מצוין. אפשר להעביר דברים שחשובים לעם ישראל, נכון, חבר הכנסת אשר? נכון זה יפה כשהאופוזיציה תומכת בהצעות של הקואליציה? איפה הימים האלה? אבל כשאנחנו רוצים להציע משהו, אוטומטית מקבלים: לא. אבל אני רוצה בכל זאת להציג לכם את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה. אנחנו מדברים למעשה על עידוד נשים עובדות לצאת כמה שיותר מהר לשוק העבודה, בטח בתקופה כל כך קשה, שבה כל בן אדם לא רק שהוא דואג גם למשרה שלו ולמקום הפרנסה שלו, חשוב שאת השיקול הכלכלי הזה הוא לא יעשה בגלל שמעונות יום עולים לו לפעמים כמו חצי מהשכר החודשי, בטח לנשים עובדות שמשתכרות שכר מינימום. אז ההצעה שלנו מדברת על כך ש-30% מהסכום שמשלמת אישה בעבור שהות ילדיה במעון יום לפעוטות היא תוכל לקבל כהחזר הוצאות במס הכנסה שלה. אבל יש כמה תנאים: קודם כול, היקף המשרה של האישה יהיה לא פחות מ-36 שעות בשבוע, וסכום ההשתכרות שלה לא יעלה על 12,500 שקלים. עכשיו, כשאנחנו מדברים על מעון יום לפעוטות, ההגדרה היא כמו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות. לכן אנחנו מבקשים לתקן את פקודת מס הכנסה. למה זה חשוב? תחשבו היום על סיטואציה שאישה שחושבת כמה יעלה לה מעון וכמה בעצם היא תצטרך להוציא מהשכר שלה. נניח, אישה מרוויחה 6,000 או 7,000 שקל, אז לפעמים הסכום בעבור המעון מגיע 2,500 שקל, שזה כמעט חצי. אתם יודעים מה? 40% מההכנסה שלה. אז במקום לעודד אותה לחזור לשוק העבודה כמה שיותר מהר, הרבה נשים נאלצות לשבת בבית ולא לחזור מייד לשוק העבודה, וזה לא משנה במה הן עובדות. הרבה פעמים הן אומרות: אם אני אחזור עכשיו, אני אצטרך להוציא כמעט 2,500 שקל, אז אני כאישה מעדיפה לשבת בבית וכך לחסוך. יש כאלה שאין להם סבתות וסבים. יש כאלה שלא מסוגלים לשאת בהוצאות הכלכליות האלה. חברים, אנחנו מדברים בימים האלה הרבה על הסיוע של המדינה. הרבה מדברים על כך שצריך לעזור, לעודד ולתמרץ וכו' וכו'. אז אני מבקש שבכל זאת תתעמקו ותסתכלו על הצעת חוק כזאת, ואולי באמת תגידו: זה רעיון טוב. אנחנו מדברים בסך הכול על קריאה טרומית. אולי באמת שווה לדבר על זה בוועדות. לצערי, כנראה יש פה אטימות. אנחנו תומכים בקואליציה, אבל לא תמיד הקואליציה תומכת בהצעות של אופוזיציה. צר לי שזה המצב. צר לי שהרבה אנשים לא מוכנים לשמוע על ההצעות. אני בכל זאת רוצה לדבר לליבם של כל אנשי הקואליציה. אם אנשים חושבים שאפשר לעזור – וסגן השר תכף ישיב לי. תחשבו טוב. בואו נעודד אנשים לחזור לשוק העבודה, בואו ניתן להם תמריץ ובואו תתמכו בהצעת החוק הזאת, החשובה כל כך. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יבגני סובה. ישיב על ההצעה סגן שר האוצר יצחק כהן. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> עשר דקות? אני? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה יכול למשוך גם 20 דקות. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גג עשר שניות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יאללה, מצוין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> להשיב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר גמור. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, חברי יבגני סובה, אתה, בהצעת חוק אתה אומר שהמדינה מעודדת נשים – וזה נכון – לצאת למעגל העבודה ולהשתלב בשוק התעסוקה. עם זאת, יש לא מעט נשים שנאלצות לעבוד במשרות חלקיות, או לחלופין לא לצאת לעבוד בגלל שהן צריכות לטפל בילדים. אין מה לעשות, כן? זאת כתוצאה מהמעמסה הכלכלית הקשה שמהווים מעונות ילדים על משק הבית. בהצעת החוק אתה מציע לתקן את פקודת מס הכנסה ולהקל את הנטל הכלכלי שנשים בישראל נאלצות להתמודד איתו, וכך ליצור תמריץ תעסוקתי עבור אותן הנשים. אני רוצה להגיד לך, יבגני: אחלה הצעה. כפי שאמרת קודם, קואליציה-אופוזיציה צריכים להיות ענייניים. כדי להיות ענייניים, זה לא ירד מוועדת השרים לענייני חקיקה. בגלל חשיבות ההצעה הם לא אמרו שהם נגד, אבל ביקשו – ולדעתי ומניסיוני בבית הזה זו בקשה לגיטימית – שתדחה את זה בשלושה חודשים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מנחש מה התשובה. התשובה היא: לא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא לא לא, לא נכון, יבגני. יבגני. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא חדש. אני לא שבוע פה, איציק. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יבגני, אם התשובה היא לא אומרים לך לא. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כשלא רוצים להגיד לא – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כשלא רוצים אז אומרים: שלושה חודשים, ואחר כך יש בחירות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני, יש לי הצעה אמיתית. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אהלן, פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לי הצעה נגדית: תעבירו את זה בטרומית ונחכה שלושה חודשים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בדיוק, זה טוב, ואז אני מסכים איתך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מסכים לדבר – – – << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> עודד, אתה עדיין לא שר הרווחה ואתה עדיין לא שר האוצר. מי יודע מה יהיה בעתיד. על כל פנים, אתה מכיר את נוהל העבודה של הממשלה: כשוועדת השרים רוצה לדחות, היא דוחה. כשהיא לא רוצה לדחות, יבגני, כיוון שיש טעם בהצעה שלך וניתן לעבד אותה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה כשהיא מתביישת בהחלטות שלה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בוא'נה, הוא מפריע לך. הוא מפריע לקידום שלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא עוזר לי, זה בסדר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הוא מפריע לקידום שלה, אני אומר לך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא יכול לקדם את זה יותר מהר מכל הממשלה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תן לו. תן לו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לי רעיון: אני, כיושב-ראש הוועדה, אני מתחייב לא להביא לפני שלושה חודשים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יבגני, להעביר את ההצעה אליו? אני אפנה אליו? אליך או אליו? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> למי אני פונה, אליו או אליך? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה פונה אליי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה עוד תכיר את הבית הזה, תלווה אותנו שנה. מבקשים ממך לדחות בשלושה חודשים. הם לא דוחים את הבקשה, הם מבקשים עוד לעבד אותה, לשבת, לראות, לאסוף נתונים. אולי בסופו של יום כן יקבלו. אז ההצעה שלי אליך: קח אוויר ותדחה בשלושה חודשים. אחרת, מה יקרה? התקנון לעבודת הממשלה קובע כי בהצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת בטרם נקבעה עמדה – ופה טרם נקבעה עמדה – לגביה על ידי ועדת השרים, תהיה עמדת הממשלה להתנגד, וחבל. חבל להתנגד לדבר כזה. אז מה אתה מחליט? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא. אני מחליט להגיש בכל מקרה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם הממשלה הייתה רוצה לעשות את זה אז היו מדברים על זה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה מחליט – – – ההצעה שלך – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא מתנגד להצעה, אבל אם ההצעה אומרת – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל זה התקנון, יבגני. אפילו בזה הוא תומך בי, עודד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני סגן השר, אם תהיה הצעה דומה של הממשלה, תאמין לי, אני נתמוך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לכן, אני אומר לך – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אין לך רשות דיבור. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – תעביר ליושב-ראש הוועדה למעמד האישה. הינה, אני אומר לך, תורידו את זה לוועדה – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> חבל, חבל שאתה מקלקל את ההצעה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – ואני מתחייב ששלושה חודשים אני לא דן בזה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אגב, אתה לא חייב אחר כך להצביע אם תרצה שזה יופל. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> חבל. חבל. בניגוד להחלטה של ועדת השרים, אתה אומר שאתה מתנגד. זה מה שאתה אומר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא לא לא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה מה שהוא אומר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא אמרתי דבר כזה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ועדת השרים לא התנגדה, היא רק ביקשה ממך להמתין שלושה חודשים, וכבודו לא רוצה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא מתנגד. תקשיב. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה שאתה אומר, לפי התקנון – להצביע נגד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה שדחיתם בשלושה חודשים את כל החוקים זה בגלל שאתם לא רוצים לעשות סתם. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה יקרה עכשיו? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תעביר בשלושה החודשים האלה הצעה דומה – אני אתמוך בהצעה שלך, של הממשלה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה יקרה? זה ייפול, וזה כבר חצי שנה, לא שלושה חודשים. אתה דוחה את זה בחצי שנה. חבל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לכם הזדמנות להביא משהו דומה בשלושה חודשים. אתה חושב שמישהו יגיש משהו דומה? לא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מר ליברמן, ועדת השרים לא דחתה את זה. היא ביקשה ממנו לדחות שלושה – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – – כן, יבגני. מה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שמעת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> סגן השר, בוא נעשה ככה מהרגע הראשון. אם אנחנו מתחייבים לא לקדם שלושה חודשים בוועדה, ואז נחכה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יבגני, יבגני. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סתם מסבנים אותך, הם יצביעו נגד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא, אני מציע לך הצעה. תעביר את זה לוועדה למעמד האישה. שלושה חודשים לא מקדמים ולא מגישים את זה. בוא נראה את ועדת השרים לענייני חקיקה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> באורח פרדוקסלי אתה מפיל את ההצעה שלך, וחבל – מה שוועדת השרים לא עשתה. אתה מפיל את ההצעה שלך, וחבל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקשיב, אתה אמרת שאני חדש פה. שנה וחצי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, לא אמרתי שאתה חדש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא נצביע בעד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> איציק, אני מתרגם את התשובה שלך: בתוך שלושה חודשים יהיו בחירות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא, בוא נסכם מהר, סגן השר: נעביר את זה לוועדה; שלושה חודשים מתחייבים לא לקדם. אם בשלושה חודשים תמצא לנכון – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> חודשיים יעזרו לך להחליט? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שמעת את תגובתי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> טוב, גברתי. הוא מתנגד להצעה שהממשלה רוצה לפרגן לו והוא לא רוצה לפרגן לעצמו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו לא הצעה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אם ככה, לצערי, הקואליציה מצביעה נגד ההצעה. חבל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר. תודה רבה לך, סגן שר האוצר יצחק כהן. חבר הכנסת יבגני סובה, ביקשת שלוש דקות? עודד פורר, בבקשה, בוא תעלה, תנמק. ישיב על התנגדות הממשלה. יש שלוש דקות לרשותך. בבקשה, עודד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני סגן השר איציק כהן, דבר אחד חיובי עשית בתשובה שלך, וזה שחיזקת את תעשיית התיירות במדינת ישראל. העובדה שאתה, אדוני סגן השר, רוצה להוציא אותנו לכזה סיבוב וחושב שאתה תוציא אותנו לסיבוב, טיול, ותספר לנו שאולי בעוד שלושה חודשים הממשלה תעשה משהו בעניין הזה – תאמין לי, אם הממשלה רוצה, אם הממשלה רוצה – – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תמשיך, תמשיך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר: תאמין לי, איציק, אם הממשלה רוצה, היא יכולה להעביר את החוק הזה בקריאה טרומית. אנחנו מתחייבים שלושה חודשים לא לקדם אותה. שלושה חודשים נדון עליה. הרי על מה מדברת הצעת החוק הזאת? ואני שמח ששר הרווחה נמצא כאן. על מה היא מדברת? על האפשרות של נשים לצאת לעבודה, על האפשרות לקבל החזר על מעונות יום. אני אומר לך, אדוני סגן השר, אם היית רוצה לעשות את הדבר הנכון – הייתם בכלל מודיעים שאתם מכירים באופן מלא בהוצאות האלה, כי ההוצאות האלה הן פר אקסלנס הוצאות לייצור הכנסה. ומה שעושה הממשלה – במקום לקדם את החקיקה שמסייעת ליציאה לעבודה של נשים, שמסייעת לשקם את שוק העבודה, דווקא בתקופה הזאת, אתם מוציאים אותנו לטיול. הינה, אני אומר לך פה – אני יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי – הינה, אני אומר לך: אדוני סגן השר, תעבירו את ההצעה בטרומית, ואני מתחייב שלושה חודשים לא להצביע עליה בוועדה. אני מוכן לקיים שם דיונים. תוכלו להביא את כל הנושאים לוועדה, יוכלו לבוא כל הנושאים. הינה, אני אומר לך: את הכול תוכלו להביא, ואם תביאו רק ממשלתית, ניצמד לחוק הממשלתי. התחייבות. אל תוציא אותנו לטיול. זאת לא הצעת חוק של קואליציה–אופוזיציה. << קריאה >> סגן שר הביטחון אבי דיכטר: << קריאה >> תעבירו הצעת חוק ממשלתית – הם יתנגדו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא רק שלא נתנגד, אנחנו ניצמד. הינה, אני אומר לך: זאת לא הצעת חוק של קואליציה–אופוזיציה. זאת הצעת חוק שהמשמעות שלה היא אחת: לאפשר ליותר נשים לצאת לעבודה, לאפשר למשק להתאושש. היא חשובה בימי שגרה והיא חשובה פי כמה בימי קורונה. למשק הישראלי אין שלושה חודשים לחכות כדי שאימהות יוכלו לדעת שהן יכולות לצאת לעבודה ויקבלו החזר על מעונות יום. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת עודד פורר. ישיב על ההתנגדות סגן שר האוצר יצחק כהן בעוד חמש דקות. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, הרבה ראיתי בבית הזה, אבל כשממשלה באה ואומרת לך שיש דברי טעם בהצעה שלך, והיא לא דוחה את זה, היא מבקשת לעבד את זה מול האנשים המקצועיים בממשלה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היא מבקשת למרוח. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עודד, עודד, בוא לא נעשה פוליטיקה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על כמה הצעות חוק אמרו בוועדת השרים "שלושה חודשים" והן בסוף עברו? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> באמת, תגיד, באמת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה הצעות חוק? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מכיר הרבה הצעות חוק שעברו שלושה חודשים והעבירו אותן בסוף. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי 5%. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה זה 5%? מאיפה הנתונים שלך? עודד – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> וגם זה, זה מינימום. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יבגני, אתה עושה פה דבר הפוך מההיגיון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה עושה הפוך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תן לו לדבר. ההצעה היא שלו. דחילק, תן לו. עזוב אותו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני סגן השר, סיימנו עם השיעור החינוכי. בוא, דבר תכל'ס, אתה מוכן לקבל את ההצעה שלו או לא? אם לא, בסדר. אתה לא תשכנע את הקואליציה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אתה עושה דבר – אתה פועל נגד עצמך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא לא נחנך אחד את השני. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תן לי, תן לי להסביר. אתה פועל נגד עצמך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אשמח לשמוע – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אומר לך, ועדת שרים לא דחתה אותך. היא ביקשה לעבור על החומרים עם אנשי המקצוע. אתה אומר: לא, תעביר עכשיו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה עניין של – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל מה לעשות. התקנון אומר שאם אתה מתעקש, יצביעו נגדך, ואז, מה יקרה? לא שלושה חודשים, חצי שנה. לא חבל? לא הכול פוליטיקה, אחי. לא הכול פוליטיקה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אומר דווקא שאם הממשלה תציג – – – בשלושה חודשים – אתה שמעת אותי? שמעת – כולנו נצביע בעד הצעה ממשלתית, בניגוד למה שאומרים. נצביע בעד הצעה ממשלתית, אתם כבר – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה מה שעלול לקרות, וחבל. אתה עוד רשאי להתחרט עד שאני אגיע למקום. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד לי אתה – באמת – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, סגן שר האוצר. אני נותנת לכם זמן לעלות למעלה. בבקשה, תגיעו זריז. אני אמתין עם ההצבעה. חברים, אנא תפסו את מקומכם. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (החזר בתשלום למעונות יום לאימהות), התש"ף–2020, של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. חברים, נא להצביע – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 40 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (החזר בתשלום למעונות יום לאימהות), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעד – 29, נגד – 40. אני מצרפת להצבעה את חברת הכנסת מרב מיכאלי – בעד. 40 נגד ו-30 בעד. ההצעה לא התקבלה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הייתם פה וזה לא עבד? גם יאיר גולן וגם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בבקשה להוסיף להצבעה בעד גם את חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. זה אומר 31 בעד, 40 נגד. ההצעה נדחתה. << הצח >> הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/254/23; דברי הכנסת, חוברת ט"ו, ישיבה 46.] (הצעת חבר הכנסת ניצן הורוביץ) << הצח >> הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/702/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה בסדר-היום: הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2020, של חבר הכנסת ניצן הורוביץ. חבר הכנסת ניצן הורוביץ כבר נימק את ההצעה. הצעה נוספת שהוצמדה אליה – הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2020, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. בבקשה. ישיב סגן שר הבריאות. חברת הכנסת מרב מיכאלי, לרשותך שלוש דקות לנמק את ההצעה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, גברתי. שלום, חבריי וחברותיי חברות הכנסת. תענוג להעלות בפניכם הבוקר את הצעת החוק, אחת מיני רבות, שהיו צריכות לעבור בבית הזה כבר מאוד מאוד מזמן. זה הרבה מאוד שנים שהחברה האנושית, במערב לפחות, הבינה שנטייה מינית וזהות מגדרית אינן פשע, אינן מוזרות, אינן חלילה מחלת נפש אלא פשוט דבר נורמלי לכל דבר ועניין. יש כאלה שאוהבים ככה ויש כאלה שאוהבות ככה, כל אחד ואחת עם האנשים והאנשות שהוא או היא אוהבת, כל אחד ואחת עם המשיכה שלה או שלו. כבר הרבה מאוד, עשרות שנים חלפו מאז שכל מדינות המערב ביטלו את האיסור המעוות והנוראי שהיה פעם בחוק על יחסים הומוסקסואליים. כל ארגוני הבריאות, כל איגודי הפסיכיאטרים והפסיכולוגיות והפסיכולוגים למיניהם, כולם אחד אחרי השני, כתבו עבודות ומחקרים חשובים שהראו שבני ובנות אדם – יש להם גמישות מגדרית, יש להם אישיות שחלקה משיכה מינית או נטייה מינית. כל הדבר הזה הוא נורמלי לכל דבר ועניין. הגיע הזמן שגם הבית הזה יכיר בעובדה הזאת ויעביר חוק שמבהיר באופן חד-משמעי שאסור לנסות לתקן אנשים שאינם מצייתים לנורמה ההטרוסקסואלית. הגיע הזמן שיהיה אסור לנסות "לתקן", במירכאות כפולות ומכופלות, את מי שאינם מקולקלות ומקולקלים. גבירותיי ורבותיי, לא זו בלבד, למותר לציין שהטיפולים האלה לא מועילים לאף אחד או אחת. המילה הזאת – אפילו קשה לי להגיד אותה בהקשר הזה. הטיפולים האלה גורמים לאדם, לאישה או לגבר, או לבי, או לטרנס, להרגיש ולחשוב שמשהו מאוד עמוק פגום ולא בסדר איתה, איתו, איתם. הטיפולים האלה הרסניים. הם גורמים לדיכאונות עמוקים; הם מובילים לאובדנות; הם הורסים את החיים של הסביבה, של האיש או האישה, שמוצאות או מוצאים את עצמם בדרך כלל – לא מבחירה האישית שלהם – חשופות, חשופים וכפופים לטיפולים האלה. ולכן, חברות וחברים, חברי ניצן הורוביץ ואנוכי ורבות ורבים מחברי הבית לדורותיהם, צריך להגיד, חתומות וחתומים על הצעת החוק שמבקשת לאסור על הפרקטיקה הזאת, שהיא מזיקה, שהיא הרסנית ושהיא מגונה מכול וכול ברמה המוסרית. אין לאף אדם, לאף אישה, זכות לומר למישהו או למישהי אחרת מי הם בעומק. פשוט אי-אפשר לנסות להגיד לך: נולדת עם שיער שחור? לא. אני בכפייה אשנה אותך לשיער מסוג אחר. חמור במיוחד המצב, כמובן, כשמדובר בקטינות וקטינים. אם עוד איכשהו אדם בוגר בוחרת מטעם עצמה – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כמובן. – – שוב, בדרך כלל, לא בחירה חופשית, אלא כפייה משוכללת כזאת או אחרת, אז אפשר עוד איכשהו, עוד איכשהו, לחשוב שיש כאן ספק בבחירה חופשית – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכאלי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> משפט אחרון. – – אבל כשמדובר בקטין או קטינה, חבריי וחברותיי, מדובר בהתעללות של ממש. אני מפצירה בכן להצביע בעד מיגור הדבר הנורא הזה מהחוק ומהתרבות שלנו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת מרב מיכאלי. ישיב סגן שר הבריאות יואב קיש. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, כבוד היושבת-ראש. יש המון רעש, היושבת-ראש. יש המון רעש, אז אם אפשר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סליחה, חברי הכנסת ביציעים ובמליאה, יש פה המון רעש. סדרנים, אני מבקשת להושיב את כולם במקומות ולדאוג לשמור על השקט. אני מבקשת לשבת במקומות ולשמור על השקט. אנחנו לא יכולים לשמוע את סגן שר הבריאות. נא לשבת. נא לשבת במקומותיכם. אני מבקשת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – למה לא שר – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> משרד הבריאות דן בעניין הזה בגלל שזה חוק הפסיכולוגים וזה לא משרד הרווחה. תודה. אני קצת אנסה להתגבר על הרעש במליאה. בדרך כלל זה קורה כשאני מדבר על קורונה, אבל יש עכשיו נושא שמעורר לא מעט אמוציות, הנושא של חוק ההמרה. אבל אני מבקש מכולם לקחת דוגמה מידידי חבר כנסת אבידר, שיושב פה בשקט ולא מפריע. אני מבקש לקחת דוגמה – איך צריך חבר כנסת בדיון להתנהל ולשמור על השקט בדיון. טוב. לענייננו, חברים. אני חושב שהיכרות עמוקה עם החקיקה הזאת לרוב חברי הכנסת שנמצאים פה במליאה אין. מן הסתם, למגישים כמובן שיש ולעוד אנשים שהעמיקו בחוק הזה. ועדת שרים לחקיקה – חברי שר המשפטים ניסנקורן, חברי שר המשפטים ניסנקורן – ועדת השרים לחקיקה בראשותך דחתה את הצעת החוק הזאת. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> לא דחתה. לא דחתה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא. מה זה לא? יש החלטת ועדת שרים לחקיקה שמתנגדת להצעת החוק, אז אל תגיד לא דחתה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> לא נכון. לא נכון. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> רגע. שר המשפטים ניסנקורן, האם ועדת השרים לחקיקה קיבלה החלטה בנושא הזה? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> היא דחתה – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> הייתה דחייה של חודש, וזה החודש. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> רק שנייה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> היא דחתה את הדיון בנושא. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> דחתה את הדיון. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> בחודש, ועכשיו זה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ההחלטה של ועדת השרים, כפי שמקובל בכנסת ובממשלה, זה לדחות את הדיון. אנחנו לא מאשרים שום החלטה שלא קיבלה אישור, ולכן המשמעות היא שהממשלה מתנגדת להצעה. זה כפתיח, ועכשיו אני רוצה להסביר גם למה. אנחנו לא עושים סתם דחייה. חשוב שתבינו מה יש בהצעת החוק שמונחת לפנינו. הצעת החוק שלפנינו מטרתה לקבוע כי מתן טיפולי המרה על ידי פסיכולוג – רק מילה למי שלא מבין: טיפולי המרה – טיפולים שמטרתם שינוי נטייה מינית. הצעה שכזאת על ידי פסיכולוג תיחשב לעבירה פלילית שדינה מאסר או קנס וגם עבירת משמעת שדינה התליית רישיון חובה של חמש שנים. זו הצעת החוק. אני מניח שהמציע יכול לאשר את דבריי. מדובר בנושא מורכב ורגיש. אני רוצה לומר בצורה ברורה שבקרב הרוב המוחלט של בעלי המקצוע הגישה כלפי טיפולים אלה שלילית, ואת זה אני אומר עוד בלשון המעטה. הרוב רואה בהם טיפולים שבמקרה הטוב אינם מסייעים כלל ומאידך גיסא במקרים רבים מזיקים ופוגעים במטופל. על כך אין מחלוקת. מנגד, כלל לא ברור שקביעת עבירות פליליות ומשמעתיות, ונגד פסיכולוגים בלבד, הן דבר נכון או נדרש. יותר מכך, לגבי קביעת עבירת משמעת, כפי שבדקתי והובהר לי, הדבר מיותר, למעשה, כי גם כיום בנוסח הקיים של עבירות המשמעת בחוק הפסיכולוגים – וזה, חבר הכנסת עידן רול; סליחה, אני החלפתי, יוראי להב, סליחה. אני לא יודע למה, מצטער, טעות שלי. אבל חשוב לי שתכיר שבנושא עבירת משמעת בחוק הפסיכולוגים כיום ניתן להעמיד לדין משמעתי פסיכולוג שביצע טיפולים שכאלה, במקרים המתאימים, כמובן. פה יש ויכוח בינינו, כי לגבי קביעת עבירה פלילית, אני חושב שזו לא המסגרת הנכונה, ובוודאי, קביעת העבירה רק כעבירת משמעת של פסיכולוגים עלולה להתפרש כהסדר שלילי שלפיו לבעלי מקצוע אחרים, כגון פסיכיאטרים או עובדים סוציאליים, הדבר מותר, כאילו להם זה מותר ושם זה אסור. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה רצח, זה רצח – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> עכשיו אני חייב לעשות את ההבהרה. תראה, אני אומר לך, לא סתם אנחנו מגיעים לדיון הזה אולי כחודש לאחר שהוא הוצג לראשונה לכנסת. למה? כי ניסינו להגיע להסכמות. היה מהלך אמיתי, גם בקרב חברי הממשלה והקואליציה, לנסות להגיע להסכמות. אבל לדרוש בחקיקה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הרב פרץ – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לדרוש בחקיקה, אני אומר לך, ללא קשר לדעה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מאוד רוצים לדעת כמה – – – כי יש לו ניסיון – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – לדרוש עבירה פלילית מפסיכיאטר – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – כי יש לו ניסיון – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מתנצל, נתתי אותך כדוגמה בתחילת הדיון – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הרב פרץ – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – נתתי אותך כדוגמה להתנהגות של חבר כנסת שקט שיושב ומקשיב ומתעניין, והפרת את כל המחמאות שקיבלת ממני, הלכו לאין, ואתה עכשיו צועק יותר ממני עם המיקרופון, אתה מצליח לצעוק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יואב, זה ניסיון רצח. ניסיון רצח לא צריך להיות עבירה פלילית? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כן. אני אומר לך בצורה הכי ברורה. אי-אפשר – עכשיו אנחנו מדברים עניינית, יוראי. חבר הכנסת יוראי, עניינית. אתה לא יכול לקחת ולסמן פסיכולוגים ולהגיד: רק אתם תקבלו עבירה פלילית באירוע הזה. זה לא יכול – זה לא עובד, זו גישה שאנחנו לא מוכנים לקבל. הייתי מוכן, אמרנו: בואו נלך למתווה אחר, בואו ננסה להגיע לפשרה, ואז נוכל ללכת למודל של להעביר את זה בטרומית, נחכה לממשלתית ונתקדם. לצערי, המגעים האלה לא הבשילו, לא הבשילו, וכרגע אנחנו לא נאפשר חוק שמדבר על עבירה פלילית לפסיכולוגים לראשונה – רק אותם, בהצבעה גסה, לפגוע בזכותם. אני לא מוכן. אני לא אצביע בעד זה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – אין עבירה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> רק שנייה. זה החוק. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אתה מוכן – רגע, קודם כול, יש פה מהלך חשוב. אני רוצה – השר דודי אמסלם נמצא פה? קודם כול, לאור מה שנאמר, אומר המציע שהוא לא רוצה עבירה פלילית, והוא מוכן להוריד את זה מהחוק – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> שני המציעים. שני המציעים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> שני המציעים. – – ולכן אנחנו נשארים רק בנושא של עבירת משמעת. עכשיו אני אומר את זה לחבריי בקואליציה שמתנגדים לכל שינוי בעניין הזה. אני רוצה לומר דבר אחד, שיהיה ברור – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לזה הוא הסכים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל אין עוד הסכמה. חכי, חכי, תני לי רגע. יו"ר הקואליציה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> הסכימה, הסכימה. יו"ר הקואליציה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש את זה כבר היום בוועדת האתיקה, מה אתם אומרים שזה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> יו"ר הקואליציה, אני צריך אותך רגע, יש פה ניסיון להגיע להסכמות. חבריי בקואליציה שיושבים פה ביציע, אני מבקש את הקשב שלכם רגע. יש בחוק הזה שני סעיפים: נושא פלילי, שלא הסכמנו, והם הסכימו לבטל ולרדת מזה, ונושא המשמעת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה דיל מלוכלך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> עכשיו, לגבי משמעת, אני אומר לכם שזה קיים היום בחוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עבודה בעיניים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> זה קיים היום בחוק. אני רוצה לחדד את דבריי לגבי קביעת עבירת משמעת. כפי שהובהר לי, לדעתנו הדבר מיותר, מכיוון שגם כיום, בנוסח הקיים של עבירות המשמעת בחוק הפסיכולוגים, ניתן להעמיד פסיכולוג על עבירת משמעת על העניין הזה, אז אין פה שום שינוי. יש פה פוליטיקה זולה. למה? בואו לא ניתן להם את ההרגשה שהם מנצחים פה את הקואליציה. אני חושב שזה אירוע מיותר, שאין שום סיבה להגיד שמאשרים בטרומית וזה יחכה לממשלתית שתדבר על עיגון הנושא המשמעתי, ונגמר הסיפור, ולא עשו לנו מזה סיפור גדול. הם ויתרו על הנושא הפלילי בצדק, כי דרישה לעבירה פלילית זה הזוי, זה לא מתאים. אני אומר לך, השר רפי פרץ, כמי שאולי מכיר היטב את העניין – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – טיפולי המרה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – – זה לא יהיה פלילי, הם אומרים שלא. משמעתי – קיים ממילא בחוק. אז בוא נעשה את זה בחקיקה ממשלתית מסודרת. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מה? לא שומע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> צריך לשמוע מה אומר הרב פרץ – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אני אומר, בכפוף לזה שהפלילי יצא ושזה קיים גם ככה בחוק הקיים, אז אין פה כלום. אין פה כלום. יש פה אמירה פוליטית כדי לנסות לפגוע בנו, זה הכול. אז אני אומר עוד פעם, אני חוזר על דבריי. חברים, גם בש"ס, וחברי גפני, אני מבקש שתקשיב רגע. חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מיקי – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת גפני, אפשר רגע את תשומת ליבך? חבר הכנסת מלכיאלי, יו"ר סיעת ש"ס, אפשר רגע את תשומת ליבך? המציעים ירדו מהנושא של עבירה פלילית, ובצדק. המציעים ירדו. אתה לא מציע. מדובר פה, חבר הכנסת מלכיאלי, בעברת משמעת, וכפי שאני מכיר, עברת משמעת זה למעשה מיותר, כי גם כיום בנוסח הקיים של עבירות המשמעת בחוק הפסיכולוגים ניתן להעמיד לדין משמעתי פסיכולוג שביצע טיפולים שכאלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אין פה שום שינוי. אין פה שום שינוי מהסטטוס קוו. בואו נאשר טרומית, נגיד שיחכה לממשלתית, ואין שינוי של הסטטוס קוו. אין שינוי של הסטטוס קוו. אתם סתם נותנים להם כלי מיותר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אין פה שינוי של הסטטוס קוו, חברים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, סגן שר הבריאות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> רגע, ברשותך. אני רק רוצה את תשובת יו"ר הקואליציה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – הנושא של רבנים שממירים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פסיכולוגים לא ממירים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מבקש, הפריעו לי, הפריעו לי רבות. תני לי עוד שתי דקות, ברשותך, ובזה אני אסיים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני אוסיף לך עוד דקה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> דקה. השר דודי אמסלם, החוק הזה כולל שני מרכיבים: פלילי, שהמציעים הסכימו להוריד, ומשמעתי, שקיים גם ככה בדין הקיים. אפשר בקלות – במקום לתת להם לעשות סיבוב עלינו, שיעבור טרומית ויחכה לממשלתית. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא לא לא. אנחנו לא העברנו את זה לוועדת שרים – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה למשוך את החוק? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה רוצה שזה יחכה לוועדת שרים? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בוודאי, כמו כל חוק. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> טוב, אז אני מסכם את דבריי. הצעתי היא כזאת: החוק הזה מורכב משני דברים. בנושא הפלילי – יש התנגדות מוחלטת. לא נסכים לשים עבירות פליליות על פסיכולוגים ולסמן אותם בעניין הזה. האם המציעים מוכנים לרדת? בנושא המשמעתי אני חושב שתהיה נכונות מטעם הממשלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה לא יכול לעשות שינוי בחוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל כרגע, מכיוון שעוד לא דנו בזה במסודר בממשלה, התשובה היא שלילית, ואני מבקש להתנגד להצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם ככה, חבר הכנסת ניצן הורוביץ, אתה מעוניין להשיב? לרשותך שלוש דקות. חברת הכנסת מרב מיכאלי, האם את מעוניינת להשיב לאחר מכן? אז גם לרשותך יהיו שלוש דקות. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> חברים וחברות, קודם כול, שיהיה ברור: הצעת החוק שמונחת כאן היא לא הצעת חוק רגילה, של עסקים כרגיל. זו הצעת חוק נגד התעללות ועינויים בבני אדם, קטינים, צעירים, שנמצאים בשלב קשה, ויש אנשים שמנצלים את זה לרעה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לרבנים מותר? לרבנים מותר – – – << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> ולכן, את זה צריך – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> רגע, רגע. אבל מה את צועקת? רגע, אני אסביר לך. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> זאת הצעת החוק שמונחת לפנינו, ועליה – תקשיבי, יוליה מלינובסקי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> תקשיבי רגע, אני מסביר. זאת הצעת החוק שמונחת, ועליה אנחנו מצביעים, שמעת? זאת הצעת החוק שמונחת, כפי שכתוב בהצעת החוק, ועליה אנחנו מצביעים, אוקיי? אנחנו רוצים להעביר את זה עכשיו בקריאה טרומית כנוסח ההצעה – כנוסח ההצעה, שיהיה ברור, על כל מה שנכתב בה, והדברים יעלו לדיון מעמיק כמו שצריך בוועדה, לאחר העברת ההצעה. לכן אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. חבריי חברי הכנסת, זה לא משהו שמישהו מכם – ואני אומר לכם את זה מהלב – זה לא משהו שמישהו מכם צריך להתנגד לו. הסתדרות הפסיכולוגים, איגוד הפסיכיאטרים, ההסתדרות הרפואית בישראל, ביקשו שהחוק הזה יעבור. אתם עצמכם ראיתם את העדויות של הילדים והילדות שעברו את הדברים האלה ומה זה עשה להם, ואלה מי ששרדו, ולא אלה שלצערנו שמו קץ לחייהם, ויש רבים רבים כאלה. לכן זה חוק של פיקוח נפש. אני רוצה ואני מקווה שכנסת ישראל תעביר אותו היום, תיתן אמירה ברורה בנושא הזה ותצטרף בכך לשורה ארוכה של מדינות בעולם שהעבירו חוק כזה בשנים האחרונות. את הטיפול, את היקף העניין, את הגופים שיעסקו בזה – הכול ייקבע בוועדה, כפי שאנחנו עושים עם כל חוק שעובר כאן. אבל אני מדגיש את זה שוב, חבריי שם ביציע: החוק הוא כפי שהוא מנוסח בהצעת החוק. חד וחלק. תודה לכם, חברים. אני מאוד מקווה שתתמכו ושהעניין הזה יעבור סוף-סוף. עיניהם של מאות אלפי אזרחים ואזרחיות ישראלים נשואות לבית הזה ברגע הזה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ניצן הורוביץ. תשיב גם חברת הכנסת מרב מיכאלי, עם ההצעה המוצמדת. גם לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> חבריי וחברותיי, אני רציתי להצטרף להבהרתו של חברי חבר הכנסת ניצן הורוביץ. הצעת החוק שאנחנו הנחנו כאן היא הצעת חוק שאומרת שאי-אפשר להתעלל בבני ובנות אדם. אי-אפשר לנסות "לתקן" במירכאות משהו שאיננו פגום. צריך להבין שהנורמליות, פנים רבות לה. צריך להציל נפשות רבות. אני מפצירה בכן ובכם להצביע בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בסדר גמור. כולם, נא לשבת במקומות. כולם נמצאים במקומות? מרב מיכאלי, אני אמתין לך שתעלי למעלה? חברי הכנסת כולם, נא לשבת במקומותיכם לקראת ההצבעה. אנחנו ממתינים למציעים שיגיעו לכיסא שלהם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הו, ראש הממשלה הגיע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה הראשונה – הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2020, של חבר הכנסת ניצן הורוביץ. נא להצביע – בעד או נגד. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 36 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חבר'ה, בושה לליכוד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ותוצאות ההצבעה – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גנץ, בושה לך. בושה וחרפה. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 42 – חברים, לא מוחאים כפיים במליאת הכנסת. סדרנים. אני מבקשת להירגע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זו השותפות ביניכם? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש נהלים בכנסת. לא מוחאים כפיים בכנסת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מיקי זוהר, מיקי, זו השותפות של הליכוד? זה השותפות של כחול לבן? בושה וחרפה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נא לשבת במקומותיכם. יש לנו עוד הצבעה להעביר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בושה, גנץ ואשכנזי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתם בושה למדינת ישראל. אתם בושה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סדרנים, בבקשה. נא לשבת במקומותיכם. יש לנו עוד הצבעה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גנץ ואשכנזי – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לשבת במקומותיכם, יש הצבעה נוספת. אנחנו עוברים להצבעה נוספת, על הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2020, של חברת הכנסת מרב מיכאלי, שהוצמדה להצעת החוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 43 נגד – 35 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מכריזה. חברים, בלי מחיאות כפיים. טיפה כבוד לכנסת. יש נהלים ברורים ויש תקנון. אני מבקשת, נא לשמור על השקט. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> שוברים את כל המסגרות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 43 בעד – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> – – 35 נגד – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – שוברים את כל המסגרות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> – – אפס נמנעים. אני מכריזה כי גם הצעת החוק הזאת עברה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> המלצת הלשכה המשפטית היא לדון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ישנה בקשה מהשר אלקין להעביר אותה לוועדת החוקה. שקט. אי-אפשר לשמוע לאן זה עובר. אני מבינה שיש פה כמה הצעות. תמתינו. קודם כול השרים. שר המשפטים אבי ניסנקורן מבקש להעביר לוועדת? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> חינוך. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חינוך. ולכן אני מעבירה את ההצעה לוועדת הכנסת, ושם יוחלט לאן שתי הצעות החוק יעברו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה. שנייה. היא תעבור בכל מקרה לוועדת הכנסת. היא תעבור לוועדת הכנסת, ושם תוכלו להציע להעביר את שתיהן לוועדה למעמד האישה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן, אמרתי, הכרזתי. << הצח >> הצעת חוק הכנסת (תיקון – קביעת שכר חברי הכנסת בידי ועדה ציבורית), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/322/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק הכנסת (תיקון – קביעת שכר חברי הכנסת בידי ועדה ציבורית), התש"ף–2020, של חברי ככנסת עידן רול ויאיר לפיד. ינמק חבר הכנסת עידן רול וישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן. עידן רול נוכח? הוא יורד מלמעלה. אמתין שתי דקות. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שלי לא נקלט. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוקיי. מזכירת הכנסת, ההצבעה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב לא נקלטה במערכת. אני לא אוסיף, אבל נא לשלוח טכנאי לבדוק את הצג שלה, בבקשה. כבר יגיעו לבדוק את הצג. שנייה, אשים לך את הזמנים. לרשותך עד עשר דקות לנמק את הצעת החוק. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, היושבת-ראש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מיקי. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חברים וחברות בכנסת הנכבדה, במשך שנים אנחנו שומעים הצהרות של חברי כנסת מכל סיעות הבית שמספרים לנו – בדרך כלל ברגע המתאים פוליטית בעבורם, בדרך כלל הם מספרים את זה בתקופת בחירות – כמה חשוב וראוי שחברי כנסת לא יקבעו לעצמם את השכר. שמענו את זה מכחול לבן, שמענו את זה מהליכוד, שמענו את זה כמעט מכל אחד שרוצה להשיג כותרת קלה ופשוטה על חשבון הציבור. הוא בא ואומר: אני אביר זכויות, אני הדוגמה האישית, אני אומר לכם שלא ראוי שהכנסת תקבע לעצמה את השכר. העניין הוא שכל אותם אנשים, כל אותם חברי כנסת שאוהבים להתהדר באייטם, נוהגים לשכוח את כל הנושא הזה, את כל טוהר המידות, את כל הדבר המציק הזה של דוגמה אישית, שנייה אחרי שהאייטם מפורסם. יש לי לא מעט דוגמאות כאלה. אני פה היום כדי להציע לכל חבריי וחברותיי למשכן, ובמיוחד לכל אלה שמיהרו לעשות סיבובים תקשורתיים על נושא שכר הח"כים, לעשות הפעם את הדבר הנכון ולתמוך בהצעה. אני אקדים ואומר שהעליתי את זה לוועדת שרים. ועדת שרים – תראו, ועדת שרים של הממשלה הנוכחית חושבת לאט. רוב התשובות שלהם על הצעות חוק שהם מקבלים: תראו, אנחנו צריכים חודשיים-שלושה – גם אם זו הצעת חוק של שורה אחת, גם אם אין לה עלות תקציבית, גם אם היא נדונה אלף פעם וגם אם חלק מחברי ועדת השרים בעצמם ניסו לקדם הצעות כאלה. אז אני אומר פה שוב: חברי כנסת יקרים, לא ראוי שנקבע לעצמנו את השכר, וזה לא משנה כמה קשה אתם חושבים שאתם עובדים. אני לא רואה לוחמי אש קובעים לעצמם את השכר, אני לא רואה רופאות ורופאים, אחים ואחיות, שקובעים לעצמם את השכר; גם לא אחרי תקופת הקורונה, כשהם עובדים כל כך קשה, הם לא קובעים לעצמם את השכר. אף אחד בעולם האמיתי לא מחלק לעצמו העלאה במשכורת. זה מתקשר לי להרבה דברים שיצא לי להגיד פה – בעצם לנאום פה – על הפודיום, כמה הממשלה הזאת מנותקת כשהיא דחתה את הצעת החוק שלי בוועדת שרים. אתם פשוט – אתם יודעים, זה אפילו כבר לא מקום של כעס, זה פשוט מקום שאני מבין שאתם פשוט לא מבינים – אתם לא מבינים איך דברים מתנהלים בעולם האמיתי. אתם כנראה יותר מדי זמן חברי כנסת ושרים או יותר מדי מאוהבים בכיסאות שלכם. אתם באמת מנותקים. זו כבר אבחנה קלינית, זה כבר לא עניין של דעה. אתם באמת חושבים שמישהו באזרחות, שמישהו בשוק הפרטי, היה נותן לכם לשמור על העבודה שלכם אחרי שנכשלתם ככה בניהול הקורונה? לא. הרי גם נתניהו וגם גנץ היו מפוטרים כבר לפני כמה חודשים. אפילו על השימוע היו מנסים כבר לוותר מרוב הבושה על הכישלון הגדול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ואתם עדיין פה ממשיכים לפנק את עצמכם, להוסיף לעצמכם לשכות בירושלים, בתל אביב, לקבל החלטות הזויות, לשחק בכסף של הציבור כאילו הוא הכספומט שלכם. אתם לא מבינים מה לא בסדר עם זה. אתם באמת לא מבינים. אתם עד כדי כך מנותקים מעם שלם, מציבור שלם שנושא אליכם עיניים, מתנדנד לו על קו העוני. עשרות אלפי משפחות מגלות לראשונה בחייהן מהו עוני, ואתם? מבחינתכם אלה רעשי רקע. כלום לא חודר את המשכן הזה. מבחינתכם יש איזשהו שדה כוח שחוסם את מה שאנשים אמיתיים חושבים, את מה שאנשים אמיתיים צריכים ועוברים. אתם, באמת כמאמר הקלישאה, במגדל השן שלכם, פשוט לא קולטים כלום. אולי אין לכם קליטה בגלל ששר התקשורת לא דואג לתשתיות תקשורת נורמליות, אבל אתם פשוט כנראה לא שומעים. אני אומר לכם, אמון הציבור נשחק עד דק, ולא בגללו – בגללכם. אתם לא נותנים לציבור שלכם שום סיבה להאמין בכם. אתם נותנים לעצמכם פינוקים. אתם מסוגלים לחוקק לעצמכם העברות תקציביות גם ב-05:00, אם צריך, ובדרך כלל נורא מהר ובתוך יום בשלוש קריאות, אבל אם מישהו חס וחלילה צריך כסף למובטלים, לעצמאים שקורסים, לעובדות סוציאליות, לכל משהו שלא מתחיל במילה "השר", אין סיכוי שיראה שקל. הרי כולם עדיין מחכים למענקים. מדהימה היכולת שלכם לקבל החלטות מהירות ברגע שזה נוגע לכיס שלכם. אם אתם תוהים במה זה קשור למה שאני אומר – זה בדיוק אותו דבר. אני רב-סרן במילואים. כשאני הייתי קצין בקורס קצינים – דבר ראשון שמלמדים אותך זה דוגמה אישית. דבר ראשון שמלמדים אותך זה שכשאתה דורש ממישהו משהו: קודם כול תחיל את זה על עצמך. נאה דורש – נאה מקיים. ביום שממשלת גנציהו המנותקת והמנופחת הזאת, שאתם חושבים שהיא לגיטימית משום מה – ביום שאתם תבינו שרק בדוגמה אישית, בשקיפות ובלספר לציבור למה אתם מקבלים החלטות ולתת רציונל, רק אז הציבור באמת יאמין לכם. הדבר הראשון שאתם יכולים לעשות היום, בלי קומבינות, בלי לשחק אותה עכשיו – בטח יגיע לפה עוד מעט שר המשפטים ויסביר לי שהם מתכננים לעשות על זה עבודת מטה. אני פה להגיד לשר ניסנקורן: עם כל הדברים שאתה דוחה, אני באמת אומר שהחודשים הבאים הולכים להיות לכם מאוד עמוסים, כי כל החלטה רלוונטית במדינה – חוץ מהכיס של עצמכם – היא כרגע על hold. אז או שאתם מתכננים להמציא עוד שעות ביממה החל מעוד חודשיים או שאתם כנראה סתם אומרים בולשיט. אתם לא אמורים לקבוע לעצמכם את השכר. נקודה. עכשיו אני פונה לכל אותם האנשים שהציעו שלל הצעות. כחול לבן, שבאו בהצעה כל כך הרואית להוריד לעצמם 20% מהשכר: אני לא רוצה שתקבעו, כמו גיבורי האזרחים, שאתם מקצצים לעצמכם בשכר. אני גם לא רוצה שתוסיפו. אני רוצה שתעשו את הדבר היחידי שהוא ראוי וסביר במדינת חוק מתוקנת ותדעו שאתם לא קובעים לעצמכם את השכר, ותעשו את זה כמו שאני מציע, בוועדה חיצונית של שלושה גורמים, אחד מהם אקדמאי, אחד מהם שופט בדימוס, ותיתנו להם לקבל את ההחלטה כמה ראוי שנקבל. אל תבואו לתקשורת ותגידו: אני אקח רק שקל, אני אתרום את כל השכר, אני אתרום 20% מהשכר. פשוט תקבלו החלטה ראויה פעם אחת בממשלה הזאת. אתם עלולים לראות משהו שעוד לא חוויתם: ציבור שאשכרה מעריך משהו שאתם עושים. זה קטע כזה שקורה, רק כשעושים משהו ראוי. אתם תגיעו לשם אולי. בואו ותראו כמה מהאנשים – האמת היא שחבל שראש הממשלה החלופי לעתיד, הרזרבי, לא נמצא פה, כי הוא ממש צייץ בנושא. ב-30 באפריל חבר הכנסת בני גנץ אמר: "עם הקמת הממשלה נפעל מול גורמי המקצוע כדי להוריד את שכר הבכירים, לרבות שכר ח"כים ושרים בממשלה, לפחות למשך תקופת הקורונה". שלושה חודשים עברו. אני פה להגיד לבני גנץ: הממשלה קמה, נעים מאוד, כבר שלושה חודשים מאז הציוץ שלך, וחודשיים מאז הממשלה. אתה מוזמן לחזור פנימה למליאה ולהצביע בעד ועדה חיצונית שתקבע את שכר הח"כים. כל כך רצית שזה יקרה. אני מהמר שהכול נעשה בתום לב ופשוט לא שמת לב שקמה ממשלה. יש לנו גם את יושב-ראש הקואליציה, שהוא בעצמו הציע את ההצעה הזאת, ואמר שהיא מאוד מאוד ראויה, ונימק אותה. אני רוצה להקריא את הנימוק של חבר הכנסת מיקי זוהר, כי אני ממש מסכים לכל מילה, אז אני אפילו לא רואה צורך לשנות: "לא ראוי שנקבע את שכרנו. זה צריך להיות בידיה של ועדה חיצונית. היא תקבע כמה חבר כנסת צריך להרוויח, ונקווה שיגיעו לכנסת אנשים טובים וראויים". הדברים האלה נאמרו ב-2018. יושב-ראש ועדת הכנסת דאז, חבר הכנסת מיקי זוהר, אמר: נקדם, עוד בקדנציה הנוכחית, הצעת חוק שתוציא מסמכותם של חברי הכנסת את קביעת השכר. אין לי שעון, אבל אני די בטוח שעכשיו 2020 ואני די בטוח שהממשלה קמה, אז אני פה נותן שירות לציבור ואומר: מיקי זוהר, אתה מוזמן להיכנס למליאה להצביע בעד; חבר הכנסת בני גנץ, אתה מוזמן להיכנס למליאה להצביע בעד; שלמה קרעי, שמִחזר את הצעת החוק של מיקי זוהר ותמך באותו נוסח: אתה מוזמן להיכנס למליאה ולהצביע בעד. אחרת, יש מצב שאתם נחשדים כחבורה של פופוליסטים, שרק מחפשים אייטם קל, אבל כשצריכים לקבל את ההחלטה הנכונה, נעלמים – כמו כחול לבן בערך בכל סיטואציה ערכית. הרשימה נמשכת. באמת, בואו נקרא עכשיו. אני אהיה פה עכשיו מנהל הסיעות, אוקיי? אני מנהל סיעה אחודה, אני אעזור לעליזה, אני אעזור לכולם. חברי כחול לבן, אתם כולכם יצאתם לתקשורת ועשיתם סיבוב פוליטי על זה שהורדתם 20% מהשכר שלכם. אתם מוזמנים להיכנס. הינה, חבר הכנסת ושר המשפטים ניסנקורן, אני בטוח שבאת לתמוך בעובדה שוועדה חיצונית תקבע את השכר שלנו. בסופו של דבר אתם בכחול לבן מיהרתם לספר לתקשורת שקיצצתם 20% משכרכם. הינה הזמן לעשות משהו לא פופוליסטי. מוזמנים לפה גם חברי הליכוד שתמכו בהצעת החוק של שלמה קרעי ומיקי זוהר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איווט הוא לא התחליף של גנץ – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אסכם ואומר – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מילות סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו נבחרי ציבור. אתם הרסתם את המשמעות של המילה הזאת, אבל עכשיו הזמן להתחיל לשקם. יש פה ציבור שבחר בנו, הוא מסתכל על המשכן הזה ורוצה לראות דברים טובים; הוא רוצה לראות ערכים; הוא רוצה לראות ציונות; הוא רוצה לראות משרתי ציבור שרואים קודם כול את האזרח ורק אחרי זה את עצמם. זה לא קשור לאופוזיציה–קואליציה, זה פשוט קשור להיות בן אדם עם שכל ישר, שאומר: לא הגיוני שאף מחוקק יקבע לעצמו את השכר. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת עידן רול. רק אומר לפרוטוקול על ההצבעה הקודמת בהצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה): חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין הצביעה נגד בהצבעה הראשונה, והצביעה נגד גם בהצבעה השנייה אבל ההצבעה השנייה לא נרשמה. זה לפרוטוקול, זה לא משנה את התוצאה. ישיב על הצעת החוק שר המשפטים אבי ניסנקורן, בבקשה. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> מדובר בהצעה שהיא באמת הצעה ראויה, ואנחנו בוועדת השרים לחקיקה דחינו את הדיון בה, אבל אנחנו חושבים שההצעה הזאת צריך להידון קודם כול – הנושא הזה צריך להידון קודם כול בוועדת הכנסת בהליך פנים-פרלמנטרי ואז להגיש המלצות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> איך יכול שר משפטים להצביע נגד ועדת שרים לחקיקה שהוא עומד בראשה? איך יכול? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> איך יכול חבר קואליציה להצביע בשבוע שעבר נגד – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – עמדת שר המשפטים בנושא ועדת חקירה לשופטים – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – ולהזמין שופטים מהעליון אחד-אחד לחקירה בכנסת ישראל? איך יכול – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> השופטים, נשים אותם בבית סוהר יחד איתכם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אנחנו פה מדברים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אנחנו פה מדברים, רחמנא ליצלן, על קיום חובה של פסיכולוג מול הובלת שופטים לוועדת חקירה פה בכנסת ישראל. איך יכול, איך יכול כבודו – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> איך יכול כבודו, שאני מעריך אותו – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ואני גם שר המשפטים. איך יכול כבודו, שאני מעריך אותו, אחרי שהוא שומע עמדה רשמית של שר המשפטים בשבוע שעבר – רשמית, בכובעו כשר משפטים – לבוא ולהצביע נגד, בניגוד למשמעת הקואליציונית? איך יכול? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – המשמעת הקואליציונית. אתה – – – את עצמך. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בניגוד, בניגוד, כי כשיש הצעה לסדר-היום ושר משפטים, השר הממונה מטעם הממשלה, בא לתת תשובה, בא חבר כנסת ומצביע נגד – בניגוד – למרות בקשות חוזרות ונשנות, אפילו לא להימנע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – משמעת קואליציונית – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> איך יכול להיות? מה קרה לפני שבועיים? הייתה משמעת קואליציונית? אוקיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אנחנו באים ואומרים: הנושא הזה של שכר חברי הכנסת ראוי שיידון, ראוי שייבחן, אבל לא כך. הוא צריך להיבחן קודם כול בוועדת הכנסת, להביא הצעות מסודרות ורק אחר כך לעבור לפסים של חקיקה, מתוך כבוד לכנסת. אני חושב שככה זה צריך להתנהל, ולא בצורה הפוכה. נכון שכל אחד כרגע, בסיטואציה הנוכחית, גוזר על עצמו החלטה. יש חברי כנסת שמוותרים על תוספות שכר לשנה, יש חברי כנסת רבים שתורמים משכרם למטרות ראויות. נכון שבכחול לבן החליטו כל אחד מחברי הכנסת לתרום למטרות ראויות 20% משכרם; כך אני נוהג, ככה נוהגים חבריי האחרים. ולכן אני בא ואומר: הנושא הזה צריך להיבחן קודם כול בהליך פנים-פרלמנטרי, ואחר כך, אם תהיה הסכמה לשינוי – לעבור לפסים של חקיקה. לכן אנחנו כרגע לא חשבנו שנכון להעלות את זה להצבעה. אם זה להצבעה, אנחנו חושבים שצריכים בשלב הזה להתנגד. אני רוצה לציין גם שיש היום ועדה מייעצת שמייעצת באופן שוטף בנושא שכר חברי הכנסת, וכרגע, עכשיו, היא בהליכים של מינוי של הוועדה, בשלב הנוכחי. צריך להמתין בסבלנות, לתת לוועדה לעשות את עבודתה נאמנה ולהביא המלצות. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, שר המשפטים אבי ניסנקורן. אתה מעוניין להשיב? ישיב חבר הכנסת עידן רול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה מוותר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הצבעה, הצבעה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הצבעה? סליחה, חברים. יש התנהלות. נא לא לצעוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הצבעה. אוקיי. הקואליציה מבקשת הצבעה שמית. הצעת חוק הכנסת (תיקון – קביעת שכר חברי הכנסת בידי ועדה ציבורית), התש"ף–2020, של חבר הכנסת עידן רול – אנחנו נעבור להצבעה שמית. מזכירת הכנסת, נא להתחיל לקרוא בשמות. נא לשמור על השקט. אנחנו בהצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – בעד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – נגד רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – אינו נוכח קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – בעד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – בעד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וונש – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד מיקי חיימוביץ' – נגד אליהו חסיד – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – בעד אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד אוסנת הילה מארק – נגד פטין מולא – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – אינו נוכח משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – בעד תהלה פרידמן – נגד עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – נגד עינב קאבלה – נגד אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – נגד אריאל קלנר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח הילה שי ווזאן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עפר שלח – בעד איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – נגד איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – נגד אקרא שוב: משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח גבי אשכנזי – נגד יעקב אשר – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אליהו ברוכי – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – נגד משה גפני – נגד עוזי דיין – נגד צבי האוזר – נגד יועז הנדל – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת אלי כהן – נגד יצחק כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עמיר פרץ – נגד רפי פרץ – אינו נוכח אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח אלכס קושניר – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד איציק שמולי – נגד איילת שקד – אינה נוכחת << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? הרב רפי פרץ. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) רפי פרץ – נגד גדעון סער – נגד דסטה גדי יברקן – נגד ישראל אייכלר – נגד << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש עוד מישהו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש עוד מישהו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש עוד מישהו? שאלתי אם יש עוד מישהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, אופיר מצביע? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מצביע, מצביע. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> האם יש עוד מישהו באולם שטרם הצביע? לא. אני נועלת את ההצבעה, תמה ההצבעה. מזכירת הכנסת, נא לספור. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> שאל אותם למה הם לא היו בהצבעה הקודמת, מיקי. << קריאה >> גדעון סער (הליכוד): << קריאה >> אני התקזזתי, השר אמסלם, באישור מנהלת הסיעה. עוד בעיות? עוד בעיות? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אמרתי – – – << קריאה >> גדעון סער (הליכוד): << קריאה >> בניגוד לחלק – – – אני מתואם עם הסיעה מלא מלא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ואילו תוצאות ההצבעה: 51 נגד, 32 בעד. ההצעה לא עברה. << הצח >> הצעת חוק הנציבות לצמצום הרגולציה והביורוקרטיה הממשלתית, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1111/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק הנציבות לצמצום הרגולציה והביורוקרטיה הממשלתית, התש"ף–2020, של חברי הכנסת יאיר לפיד ובועז טופורובסקי. ינמק חבר הכנסת יאיר לפיד. ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם. לרשותך עשר דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, מטרת החוק המונח לפניכם היא צמצום דרמטי של הביורוקרטיה בישראל, אבל מאחורי החוק עומדת שאלה הרבה יותר גדולה: מי עובד אצל מי? בשאלה הזאת טמון כל ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה, בין ממשלה הגונה לממשלה מושחתת. מי עובד אצל מי? ואגב מי עובד אצל מי – גברתי היושבת-ראש, אם אפשר לפזר שם את ההפגנה ושם את ההפגנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סדרנים, בבקשה. חברים, יש מאחור פרסה ואפשר לקיים דיונים מאחור. אני מבקשת לשמור על השקט במליאה בזמן הדוברים. נא להושיב את חברי הכנסת במקומם, סדרנים. תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה נגד הפגנות, יאיר? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> להפך, המפגינים בבלפור, בכיכר רבין, בגן צ'ארלס קלור, בחיפה על הגשרים, מנסים להגיד לממשלה הזאת דבר אחד: לכו לעבוד כבר. תעבדו בשבילנו, תעבדו בשביל המובטלים, תעבדו בשביל העצמאים, תעבדו בשביל כל צעיר שצריך לחזור לגור אצל ההורים כי אין לו עבודה, בשביל כל בעל עסק קטן שמפעל חייו מתרסק לנגד עיניו. כל האנשים האלה אם לא עיוורים ולא טיפשים. הפסדתם אותם ביום שהקמתם ממשלה עם 36 שרים ו-16 סגני שרים; הפסדתם אותם בשבוע שעבר כשביליתם בוועדת הכספים בשביל לסדר לנתניהו מיליון שקל הטבות מס. הם יודעים שממשלת המנותקים לא תעבוד בשבילם. אני מבין שהממשלה הזאת בהתקף קורבני: אוי אוי אוי, יש מחאה נגדנו. אוי אוי אוי, דגל פלסטין. אוי אוי אוי, לזמרים יש פתאום דעות פוליטיות. אוי אוי אוי, אוי אוי אוי, מישהי עלתה על סמל המנורה והורידה חולצה. אני אגיד לכם משהו על סמל המנורה ועל הבחורה הזאת: אני לא מתעלף מזה שאנשים מתפשטים בפומבי, לא גברים ולא נשים, אבל שמעתי את זעקות האימה החלולות של הממשלה הזאת, שאומרות: אסור, אסור לבזות את סמלי המדינה. מי ביזה את סמלי המדינה יותר מהממשלה הזאת? מותר לרסק את חוקי-היסוד של מדינת ישראל; מותר לאיים על חייו של היועץ המשפטי לממשלה; מותר לממשלה להעלות שלטי חוצות שמאיימים על עיתונאים. מותר היום, בעוד כמה שעות, מותר היום להביא את חוק הקורונה, שמרסק את הכנסת; מותר ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום. אבל חס וחלילה, יראו למישהי את הציצי – המדינה מסתיימת. אם אסור לבזות את סמלי המדינה, איפה הייתם כשראש הממשלה עמד על מדרגות בית המשפט וביזה אותו? אה, נזכרתי איפה הייתם – עמדתם מאחוריו. ראש ממשלה הוא סמל שלטון, בית המשפט הוא סמל שלטון. מי ביזה את מי? אתם, אל תדברו איתנו על סמלי שלטון. אי-אפשר לבזות אותם יותר ממה שאתם מבזים אותם יום-יום כאן, בכנסת. אני מעדיף פי אלף מפגינה שמורידה חולצה. אני מעדיף פי אלף מפגינה עם סיר ספגטי על הראש. היא המטורללת? זה הרבה הרבה פחות מטורלל משר לענייני מים. זה הרבה פחות מטורלל משרה לענייני קהילות לא קיימות. צעירים וזקנים שמפגינים יחד על הגשר בשביל המדינה שלהם זה מטורלל? זו נשמת הדמוקרטיה. הייתי בשבת האחרונה על הגשר, הלכתי להפגנה בצ'ארלס קלור, הייתי קודם עם המפגינים בבלפור – הישראלים הכי טובים בארץ. אז כן, תמיד יהיה איזה קיצוני שיניף את דגל פלסטין. מייד מקהלת הגינויים מתעוררת: תגנו, תגנו, תגנו. על מי אתם עובדים? אתם הרי רוצים להעמיד פנים שנפגעתם נורא, אבל רואים עליכם את השמחה, רואים את ההתלהבות – הינה, יש לכם הזדמנות לטעון שאתם גם הממשלה וגם הקורבן, גם השלטון וגם מסכנים נורא. אתם רוצים גינויים? פעם אחת תגנו את נתניהו על השנאה שהוא מחרחר בחברה הישראלית. פעם אחת תגידו בקול רם את מה שאתם אומרים עליו כשהמיקרופונים סגורים. אחרי זה תחזרו אליי עם כל הגינויים הקורבניים שלכם. אתם רוצים לדעת מה באמת מטורלל? יושב-ראש קואליציה ושר אוצר שמאשימים אחד את השני בוועדת הכספים שהם מושחתים זה מטורלל. ראש ממשלה וראש ממשלה חליפי שלא מסוגלים להגיע להסכמה על התקציב זה מטורלל; ביום רביעי פותחים מסעדות, ביום חמישי סוגרים מסעדות, ביום שישי בבוקר פותחים מסעדות, אחרי שש שעות סוגרים מסעדות. אז אתם אל תדברו איתנו על טרלול. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יאיר לפיד, יושב-ראש האופוזיציה. אני מזמינה את השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם לבוא ולהשיב על הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה להשיב – לפני שאני מגיע להצעת החוק, אני רוצה לדבר על מה שקרה פה קודם, בהצעת החוק הקודמת. אדוני שר המשפטים, בכלל, כחול לבן, אני מתבייש במה שעשיתם. אתם נוהגים בחוסר יושר, בחוסר הגינות. הרי אנחנו סיכמנו בוועדת שרים לענייני חקיקה שזה לא עולה. אמר שר המשפטים – אתה, אתה, איתי – דחינו את זה. אתה מודיע לי לפני חמש דקות. אתה לא מתבייש? אם יש לך קצת הגינות – היית בא, מודיע לי את זה בבוקר. בגלל שאתה גם רוצה לקחת אותנו בכחש וכזב, אתה רוצה לרמות גם אותנו. הרי זה לא קרה לפני שתי דקות. עכשיו, למה אתה משווה את זה? למה שעשינו, לכאורה – ההצבעה שהייתה לפני שבועיים. אני רק רוצה לספר לך שגם פה אתה גונב את הדעת. לפני שבועיים הייתה הצעה לסדר-היום, לא קשור להצעת חוק. ומה זאת הצעה לסדר-היום? גם באותה ועדה, שאחת מוועדות הכנסת תדון בזה. דרך אגב, הכנסת סוברנית לקבל כל החלטה כזאת, וזה בסדר, אין לזה כמעט שום משמעות. פה אנחנו מדברים על הצעת חוק. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מתי יהיו בחירות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ועל מה בעצם התנפלת ובשבוע שעבר עשית פה את עצמך כאילו אתה כועס מאוד? על כך שאנחנו הצבענו על ועדה בכנסת שתדון על ניגודי העניינים של השופטים. ניגודי העניינים של השופטים. לכאורה, הכנסת, אסור לה לדון. בהמשך, כשאני אענה לסמוטריץ' על ההצעה שלו, אני גם אתייחס למה אמרה נשיאת בית המשפט העליון על הדבר הזה. בושה וחרפה. כבר התבלבלו פה כל היוצרות במדינת ישראל. אתה ישבת פה ואמרת: לא יעלה על הדעת, לא יעלה על הדעת שאנחנו בכנסת נדון בכלל על שופטי בית המשפט העליון. כנראה אתה לא יודע מהי דמוקרטיה. אני רוצה לספר לך, אדוני שר המשפטים: המוסד היחיד, אבן הראשה של הדמוקרטיה מתחילה במקום הזה. רק האנשים שיושבים פה נבחרו על ידי הציבור. בכנסת יש ועדות, והכנסת אמורה לעשות פיקוח גם על שופטי בית המשפט העליון, שהם בעצם – אני לא חקרתי את הנושא, אבל לפחות ממה שקראתי בעיתון – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא תגני על שר המשפטים? לא תגני עליו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – רק ממה שקראתי בעיתון, מר סגלוביץ', היה צריך ליפול מהרגליים. אני מניח שאם היה כתוב שם "דוד אמסלם" מר סגלוביץ' היה הולך למוחרת לחבר'ה שלו בלה"ב ואומר להם: רבותיי, ראיתם מה כתוב? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> סגלוביץ' – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני רוצה לומר: רוב עבירות השוחד מתחילות מניגוד עניינים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכון. תגיד לראש הממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הכול מתחיל. הרי אם אין ניגוד עניינים אין עבירת שוחד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז תגיד לראש הממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל מה, מדובר בשופטים. דרך אגב, האנשים שאמורים להיות הכי מבוקרים הם שופטים. חס ושלום, אצלכם, נשואי העם, אסור לבקר, אסור גם לדבר, חס ושלום. זה האדמו"רים שלנו, אסור לנו אפילו לצייץ. מי זאת הכנסת? מי זאת הכנסת בכלל? ככה יושב פה שר המשפטים וחושב שזה תפקידו. מנדלבליט ובית המשפט העליון חסינים מביקורת, אסור לדבר עליהם בכלל, כלום. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה הבעיה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא משנה מה תגיד, לא משנה מה הם יעשו, לא משנה מה תראה בעובדות. שום דבר לא מעניין. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, שר המשפטים הוא חבר בקואליציה איתך או לא? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ליברמן, אתה כבר אמרת לי שאני – אני אפילו מתבייש במה שאמרת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מה שחשוב עכשיו – מערכת המשפט או הקורונה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רק מספר לכם. אתם, הקורונה מעולם לא עניינה אתכם, לא את לפיד ולא אתכם. אני רוצה לספר לכם, בתחילת הדרך – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סליחה, השארתי שם משהו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגדול, אני חושב שמה שנעשה כאן היום על ידי כחול לבן זה דבר חמור. דרך אגב, כחול לבן סודקים את הקואליציה, והם בעצם מובילים לבחירות במדינת ישראל. צריך להבין: מה שקרה היום זה כאוס – זאת המשמעות. זאת המשמעות של מה שקרה פה. מר ניסנקורן, מר גנץ, אתה, שאתה כל הזמן מדבר בטלוויזיה: אנחנו לא רוצים בחירות, מה שעשית היום – לשם אתה מכוון באופן ישיר. זאת חוצפה, עזות מצח, בניגוד לכל ההסכמים הקואליציוניים. אבל אתם הצדיקים, כרגיל. דרך אגב, אתם תנסו להצטדק, בוודאי. מותר לכם. למה? גם אתם שייכים לשמאל. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אנחנו מודים לשר המקשר על דבריו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו לגבי הצעת החוק הספציפית. תראה, אותי לימדו, אני גדלתי בעולם ערכים אחר, לא של השמאל, לא של השקרנים שכל היום רק מייצרים יחסי ציבור באצטלה של צדקנות. אני גדלתי במקום שמילה זאת מילה, חברות זאת חברות, אמת זאת אמת, ולי קוראים דוד אמסלם, גדלתי בקרית מלאכי, לא בצפון תל אביב. אבל אצלכם הכול שקר. אתם חיים בבועה של שקר מהבוקר עד הלילה, מלפיד, שבא ומודיע בתחילת הזה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, אני – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מה אתם בכלל שומעים לממשלה בקורונה? כאילו אין קורונה. אתם ביקשתם לפתוח בהתחלה, אתם הטפתם מוסר מהבוקר עד הלילה: מה פתאום, כן פתאום. המסעדנים בכלל אמרו: אנחנו נפתח למרות הממשלה. ועכשיו אתם שואלים: למה הממשלה פתחה מוקדם? תחליט כבר, לפיד, איפה אתה בכלל? אתה, דרך אגב, אמרתי לך, אתה הסיפור של הבדיחה עם השפן: זה לא חשוב מה נעשה, תמיד נהיה בלי כובע. אתה תמיד תשאל, אתה תסתכל, אתה צופה מהצד. אתה כבר רגיל לזה – הרי כל חייך היית כתב וקריין. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> איפה החברות והאמת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לך תמיד חוכמה בדיעבד. אתה מסתכל: אם יצא טוב – אתה שותק, ואם יצא רע – אתה אומר. הרי המלחמה בקורונה היא לא מלחמה של ממשלה, אני לא רואה את זה ככה. זה אירוע עולמי שבאמת מכניס את העולם לחרדה, גם רפואית, גם כלכלית. במקום שתיתן כתף – דרך אגב, אם יש לך עצות טובות, תביא. אני בעמדה שכל מי שיש לו עצות טובות – שיבוא וייפגש עם ראש הממשלה. בוודאי אתה יכול להיפגש עם ראש הממשלה – גם על פי חוק אתה נפגש איתו – ותציע לו. אני מניח שאם יהיו לך עצות טובות הוא יאמץ אותן. הרי בסופו של דבר זאת לא שאלה של שמאל–ימין. אבל הרי אתה לא עושה את זה. אתה, התפקיד שלך – לפלג את הציבור במדינת ישראל. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה מפלג. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אמרתם, כולל חבר כנסת מטעמך שרמז על כך שאנחנו בעצם אפילו נעשה איזה מרד מיסים כזה או אחר וכו' וכו', בגלל שלא מעניינת אתכם הדמוקרטיה באמת. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תתפטר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, שלוש מערכות בחירות הלכנו על הנושא הזה, אבל אתם, זה לא מעניין אתכם. מה שמעניין אתכם זה להחליף את הממשלה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע, מדהימה אותי גם החוצפה שלכם. יום אחרי הבחירות אתם מדברים להפיל את הממשלה. הרי היינו עכשיו שנה וחצי בבחירות. העם הכריע. אני אומר לכם, יגיע היום ואתם גם תגידו שהפריפריה לא יכולה להצביע, אני יודע, בגלל שאתם, יש לכם אדנות, יש לכם התנשאות ושחצנות – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה מתנשא. אתה מתנשא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ואתם חושבים שאתם מבינים הכול. כן, מדינת תל אביב מבינה הכול. כל השמאלנים, בעיקר שבאים בהסעות – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מספר לי על פריפריה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, כל ההפגנות האלה, אמרנו, הן לא קשורות לקורונה. תראו את השלטים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, הוא גדל על ז'בוטינסקי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> על זה ניהלנו שלוש מערכות בחירות, אלי אבידר. שלוש מערכות בחירות. הרי אתם טענתם שראש הממשלה קיבל שוחד, אבל רוב הציבור יודע שתפרו לו תיקים, בזה הוא מאמין, אבל לכם זה לא מסתדר. אתכם זה לא מעניין. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נחליף אתכם, אל תדאג. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא אתכם, לא את מנדלבליט. זה לא מעניין. אתם נכנסתם למנהרה, מר מנדלבליט נכנס למנהרה – הוא חייב לצאת מהצד השני. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, תגוון, לא כל פעם לחזור לאותו נושא. תגוון קצת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אתם חברתם לשמאל. אתם, בעצם המטרה שלכם, גם בקורונה, היא להפיל את ממשלת ישראל ואת ראש ממשלת ישראל, שבחרו בו 2.5 מיליון איש. בשבילכם הם קרטונים, הם אוכלי עשב, הם לא מעניינים בכלל. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תחליף את הרפרטואר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי, עוד מעט תחוקקו חוק פה שהם לא יכולים להצביע בגלל שאין להם שיקול דעת. אתם בדרך לשם, בגלל שאתם, לא מעניין אתכם כלום. אין לכם לא צדק, לא דמוקרטיה, לא יושר, לא הגינות, לא חוקים. אתם עוברים על כל חוק. דרך אגב, כל ההפגנות הן בניגוד לחוק. חוסמים שעות כבישים בניגוד לחוק. תזכרו, למעלה מעשרות בנות בנות 13, בגירוש – שי ניצן הוביל את זה: הביאו אוטובוסים, עצרו אותן במעצר מינהלי, פתחו להן תיקים. לא שמעתי אותך, אף אחד מפה. הפרת זכויות הכי קשה לבנות, ילדות קטנות, זה – הכול בסדר, זה השמאל, מותר – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתמול אנחנו רואים מאות אנשים הולכים ברחובות, מטיילים, חוסמים איפה שמחליטים. רוצים לכנסת? חוסמים את הדרך לכנסת. רוצים את קינג ג'ורג'? חוסמים את קינג ג'ורג'. למה? הפקרות, אנרכיה מלאה. ואתם מעודדים את זה, אתם מעודדים. אני המום מזה. אני המום ממה שקורה פה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, רבותיי, אני מבקש – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – למחוק את הצעת החוק שהגיש לפיד, בגלל שבמילה אחת אני אסכם: במשרד ראש הממשלה כבר עובדים על זה למעלה מחמש שנים. יש אגף שעובד בזה. לא צריך חוק בעניין הזה. לכן, אני מבקש שההצבעה תהיה שמית. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שמית. בסדר גמור. תודה רבה לשר המקשר חבר הכנסת דודי אמסלם. חבר הכנסת יאיר לפיד מבקש להשיב בשלוש דקות. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רק צריך כמה שניות, לא שלוש דקות. אני רוצה לסכם לקואליציה את מה שקרה עכשיו: השר המקשר בין הכנסת לממשלה כרגע אמר על הדוכן ששר המשפטים אבי ניסנקורן הוא שקרן. לפני זה חברי הכנסת החרדים מהקואליציה צעקו שגנץ לא יהיה ראש ממשלה, ובמקביל חצי מהקואליציה הודיעו שהעסק יתפרק כי הם לא סומכים על כל הרמאים בצד השני. רק להגיד משפט אחד, השר אמסלם: מעולם לא הייתה תמימות דעים גדולה יותר בין הקואליציה לאופוזיציה. אני חותם על כל מה שאתם אומרים אחד על השני. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יאיר לפיד. אנחנו נעבור להצבעה שמית על הצעת חוק הנציבות לצמצום הרגולציה והביורוקרטיה הממשלתית, התש"ף–2020, של חברי הכנסת יאיר לפיד ובועז טופורובסקי. מזכירת הכנסת, נא להתחיל לקרוא את השמות, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דוד ביטן – נגד רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – בעד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו נוכח צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וונש – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – בעד מיקי חיימוביץ' – נגד אליהו חסיד – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – נגד היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – בעד אלי כהן – נגד יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד אוסנת הילה מארק – נגד פטין מולא – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – בעד מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח משולם נהרי – אינו נוכח אבי ניסנקורן – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – בעד תהלה פרידמן – נגד עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – נגד עינב קאבלה – נגד אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד אריאל קלנר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח הילה שי וזאן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד עפר שלח – בעד איציק שמולי – נגד רם שפע – נגד איילת שקד – אינה משתתפת בהצבעה עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תקראי שוב. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח גבי אשכנזי – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו משתתף בהצבעה גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – נגד ניצן הורוביץ – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח תמר זנדברג – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – אינו נוכח היבה יזבק – בעד עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת יצחק כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יריב לוין – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח משולם נהרי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח אריאל קלנר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח איילת שקד – אינה משתתפת בהצבעה << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש מישהו שנמצא כאן במליאה ולא הצביע ורוצה להצביע עכשיו? לא. תמה ההצבעה. אני מודיעה שהצביעו בעד – 30, נגד – 44. לפיכך ההצעה לא התקבלה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת האפליה נגד הציבור החרדי בטיפול בקורונה << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום. נתחיל בהצעה לסדר-היום מס' 880, בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת האפליה כלפי הציבור החרדי בטיפול בקורונה, של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. ישיב השר המקשר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, אני לא יכול שלא להתייחס בראשית דבריי להצעת החוק החמורה מאוד שעברה כאן לפני כמה דקות. יכולתי לדבר עכשיו על "זכו שכינה ביניהם", על קדושת המשפחה היהודית, על בריאות טבעית של חברה, של "זכר ונקבה בראם", אבל לא צריך אפילו לדבר או להתווכח על זה כשמדברים על החוק המופרך לחלוטין שעבר כאן עכשיו בקריאה טרומית. אני מאוד מקווה שהוא לא יתקדם מעבר לזה, מכיוון שהחוק הזה בהפוך על הפוך מובל על ידי מי שמבקשים כל הזמן את הזכות "חיה ותן לחיות" ומבקשים עכשיו לכפות את אמונתם, את עמדתם ואת תפיסתם על מי שמבקש להאמין או לחיות אחרת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה בדיוק "חיה ותן לחיות". << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> איך אפשר למנוע מאדם שמבקש לקבל סיוע – בחור צעיר, מבולבל בזהות המינית שלו – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – מבקש לקבל סיוע, מבקש להקים בית, אישה, ילדים – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה אתה חי? איפה אתה חי? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – איך אפשר לאסור עליו לממש את רצונו? איך אפשר לאסור על אדם דתי שאמונתו לא מאפשרת לו, גם אם הוא רוצה, לחיות עם גבר, ומבקש עזרה שתעזור לו? ויש מאות ואלפי בחורים צעירים שנעזרים בצורה מקצועית ומצליחים וחיים חיים מאושרים עד 120. אתם קוראים לזה "טיפולי המרה" בדמגוגיה, כדי שמי שיסתכל על זה יחשוב שקושרים אנשים למיטה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – נותנים להם מכות חשמל, כדי לאנוס את הנטייה המינית שלהם. זה עבר מן העולם מזמן. זה שקר. מדובר היום על עבודה מקצועית, ברצון – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – בצורה עדינה. לפעמים זה מצליח – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – לפעמים זה לא מצליח. אין תעודת ביטוח. אבל אתם בטרלול פרוגרסיבי – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – פונדמנטליסטי. אתם מנסים לכפות את עמדתכם ולאסור על מי שמבקש. תראו איך עברתם מהרצון לתת למי שרוצה לחיות את חייו בצורה א' לרצון לאסור על מי שרוצה לחיות את חייו בצורה נורמלית ובריאה להשתדל להתאמץ ולעשות – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בצלאל, אם זה יימשך כולנו נלך עם הצעת החוק שלך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אתה יכול ללכת, יאיר. אל תאיים. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יאללה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> די, נו. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אבל רק תגיד לי, יאיר, אם אתה מוכן להגן על זה. בוא, אל תברח. בוא, אל תהיה פחדן ואל תברח. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה קורא לנו להצביע על ההצעה לסדר-היום שלך? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני מקריא לך מתוך החוק – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה קורא לנו להצביע על ההצעה לסדר-היום שלך ותוקף את הלהט"בים? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – בסעיף זה טיפול המרה, מגדירים מהו, וכתוב: "לא ייחשב כטיפול המרה לקטין – – – וכן טיפול לשינוי מיני פיזיולוגי" – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – זאת אומרת, יאיר, אתה מוכן שיעשו לילד בן עשר או לילדה בת עשר ניתוח לשינוי מין ואתה לא מוכן שיעזרו לו בטיפול פסיכולוגי להסתדר עם הנטייה המינית שלו. זו צביעות שאין למעלה ממנה. תעמידו על הבמה אצלכם ילדה בת תשע מבולבלת, תנצלו אותה לקמפיין הציני שלכם. את זה מותר לעשות לקטינים. אבל מי שרוצה טיפול מסודר, ייעוץ, הכוונה, סיוע מרצונו – לזה אתם לא מוכנים. אני מחבר את זה – ואין לי שום בעיה שאנשי יש עתיד ברחו. פחדנים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, לא. אנחנו פה – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני מחבר את זה עכשיו גם לוועדת החקירה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – אנחנו פה להשיב לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – מכיוון שאם אני מונה את ההישגים של החרדים – חבר הכנסת בוסו, טוב שאתה פה, אני מונה את ההישגים של החרדים בקואליציה הזאת. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אז תקציב לישיבות עוד אין. מרב מיכאלי נבחרה על ידי הקואליציה לוועדה למינוי דיינים. ניצן הורוביץ העביר היום את החוק המטורלל הזה, שפוגע במשפחה. מרצ העבירה פה לפני כמה שבועות לגליזציה של סמים – להציף את רחובות מדינת ישראל בסמים – ואפליה קשה נגד הציבור החרדי בכל מה שקשור בהתמודדות עם נגיף הקורונה. זו רשימת ההישגים המכובדת של המפלגות החרדיות, השותפות שבלעדיהן אין קואליציה בקואליציה הזאת. אז חבר הכנסת הרב גפני הגדיר היום את ההצעה שלי כהפסקת פרסומות. יש לו פרסומות לחבר הכנסת גפני בטלוויזיה, שאולי אין לו בבית, פרסומות מאוד אלימות – פרסומות של המשטרה שנוהגת ביד קשה מול האוכלוסייה החרדית, שמכה, שפוצעת, שמשאירה טראומות לילדים ואל מול זה מתנהגת בכפפות של משי מול מחאות של אנרכיסטים בתל אביב ומול בית ראש הממשלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 30 עצורים. על מה אתה מדבר? איזה קשקוש. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> יש לנו חוסר הבנה בסיסי במאפיינים הייחודיים של החברה החרדית ובצורך לתת מענה ייחודי לחברה החרדית כדי למנוע את התפשטות הנגיף אצלה. אז מקבלים סגרים בלי שום הבחנה, בלי שום היערכות, בלי שום מעטפת, בביתר עילית, בשכונות בירושלים, באשדוד, איפה לא? סוגרים, נועלים, זורקים את המפתח לים, ועכשיו: תתמודדו. בתי כנסת – זה נכון, אנחנו מחונכים על "וחי בהם", ופיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, אבל מסעדות פתוחות עם תו סגול – מספר אנשים חלקי או ביחס ישיר לגודל החלל; בתי כנסת אוטומטית רק עשרה מתפללים, גם אם בית הכנסת הוא 300 מטר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מספיק עשרה, לא? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> יש אפליה מאוד קשה בטיפול בקורונה. ולא הזכרנו את המענקים. עומד ראש הממשלה, מציג מצגת על מסך: עד שלושה ילדים. אז משפחות ברוכות ילדים – והציבורים החרדי והדתי ברוך השם מתברכים בהרבה משפחות כאלה – הם מחוץ לעסק. עכשיו, מה ביקשתי מכם, חברי הכנסת החרדים? לא ביקשתי שתפילו את הממשלה. יש קורונה, אנחנו באמצע מלחמה, צריך להיות אחראים. ביקשתי שתשרתו את הציבור שלכם. אתם יודעים למה זה אכפת לי? מכיוון שאני לא מוכן שבחברה דמוקרטית, אזרחית, מתוקנת, תהיה אפליה כל כך קשה כנגד ציבור; מכיוון שהאפליה הממשלתית הזאת מחלחלת אחר כך גם לשטח, גם לעם. בן אדם באוטובוס שמתיישב לידו חרדי, גם אם הוא עם מסכה, קם ועובר מקום, כי החרדים אשמים, הם מדביקים. בעיריית תל אביב, כשהם עושים איזה גרפים ותמונות כאלה והסברה לכאורה רגילה על הסכנות של המגפה ועל חובת עטיית המסכה, שמים את החרדי איפה שיש הכי הרבה סיכויים להדביק ולהידבק. כשיש אפליה ממשלתית, זה מחלחל אחר כך אל הציבור הרחב, ולמרות שאני לא אדם חרדי, אני לא מוכן לקבל אפליה כזאת כנגד אף ציבור במדינת ישראל, ובוודאי לא כנגד הציבור החרדי, שאני חש קרבה גדולה מאוד מאוד אליו. כל מה שביקשתי מכם זה שתפסיקו להתייחס אל הציבור שלכם כאל הפסקת פרסומות. תפסיקו להתייחס אליו כאל טרלול. הרב גפני הרי כמעט הגיש בדיוק את אותה הצעה רק בשבוע שעבר. כששאלו אותו: למה הסרת אותה מסדר-היום? הוא טען שהיה פה איזה משהו עם התקנון. לא אפשרו לו. אז הינה, אני התגברתי על הכשלים התקנוניים והצלחתי להעלות את ההצעה לסדר-היום. היא דומה לשלך. למה אתה לא תומך בה? תתמכו בה, תעבירו אותה, תובילו אתם את הוועדה. אני אמרתי כבר אתמול: קחו את ראשות הוועדה, תקימו אתם אותה, תובילו אותה, תרדו לשורש העניין, תבדקו מה הצרכים של הציבור שלכם ותדרשו מהממשלה לתת מענה לצרכים האלה. אל תתייחסו לציבור שלכם כאל הפסקת פרסומות. מי שיצביע היום נגד ההצעה הזאת – להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לטיפול באפליה נגד הציבור החרדי – הוא קודם כול נגד חברה דמוקרטית מתוקנת, אזרחית, שאין בה אפליה, ולא חשוב כנגד איזה ציבור, והוא נגד הציבור החרדי. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בצלאל, כל דבר ועדת חקירה פרלמנטרית? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אחלה כלי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ישיב השר המקשר דוד אמסלם. יש לך עשר דקות. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני עדיין באירוע הקודם של מה שעשו כחול לבן, החוצפה ועזות המצח שלהם. הם רוצים ללכת עם ולהרגיש בלי. לא משנה שהם קיבלו 17 תיקים על 19 חברי כנסת, הם עוד יושבים פה ומרמים אותנו בלי בושה. ניסנקורן, יושב-ראש ועדת שרים לענייני חקיקה, ואני, הזכות וטו בעניין, הרי סיכמנו שההצעה הזאת לא עולה. אתה ביקשת לדחות אותה בחודש מסיבותיך שלך, והסכמתי. אתה בא לפני חמש דקות, כאן, ומודיע לי, ואתה אומר לי: בשביל ההגינות. אתה הגון? אני מודיע לך שאנחנו מצביעים נגד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בעד, סליחה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נגד הקואליציה הוא התכוון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, המקום הטבעי שלכם באמת זה באופוזיציה. הדעות שלכם שם איתם; אתם איתם. אתם פועלים ככה בתוך הממשלה וחותרים תחת הממשלה לאורך כל הדרך, בכל יום ובכל נושא, אז מה אתם מחפשים בממשלה? הרי אתם רציתם להיכנס לממשלה, וסיפרתם לנו: קורונה. בואו תספרו לנו איך הנושא הזה של חוק הפונדקאות קשור לקורונה. בואו תספרו לנו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ההמרה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ההמרה. בואו תספרו לנו איך זה קשור לקורונה. הרי בגלל שאתם שקרנים. אתם בדיוק כמו לפיד. הקורונה גם לא מעניינת אתכם, מעניין אתכם לחבל בממשלה. אתם מייללים כאילו אנחנו רוצים בחירות. אתם מושכים לבחירות הלכה למעשה בכל רגע. << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> דודי, בוועדה למינוי שופטים לא דיברת ככה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. אמרתי ועניתי גם על זה. דרך אגב, מה שהיה בשבוע שעבר היה בכלל הצעה לסדר-היום, לא חוק. הצעה לסדר-היום. << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> הצעות לסדר-היום זה בסדר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, גם הצעה לסדר-היום, כשזה יורד לוועדה בכנסת וועדה רוצה לדון בזה, אהלן וסהלן. אבל אצלכם? חס ושלום. חס ושלום. בית המשפט? מנדלבליט? חס ושלום. גם אם מחר אני מביא לכם איזה סרטון שהוא שדד את בנק לאומי זה לא מעניין אתכם, בגלל שאתם נבנים רק על זה, כאילו אתם שומרים עליהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, הוא שדד את בנק לאומי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי אם, בכאילו. אתם תקראו לבד, אתם תסתכלו על הכתבה שכתב קלמן ליבסקינד. כמה כתבות. אני לא מבין בעניין, אני לא כתב ולא מתיימר להיות כזה, אבל ברור לך לחלוטין שאם היית מחליף את השמות וכותב שם במקום חיות אמסלם דוד – איך אמרתי? אני מניח שבאותו יום סגלוביץ' היה נוסע לחבר'ה שלו בלהב ואומר להם: תזמינו את הבחור. מה, השתגעתם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין לו יותר סמכות, דודי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לו חברים שם. בלי סמכויות הוא פועל שם. הכול בסדר, בשביל זה יש חברים. אתם מבינים לבד. אז עכשיו בא חבר הכנסת סמוטריץ' והעלה את הנושא. עכשיו עזוב, זו מחלוקת קטנה. אם היינו צריכים להצביע כן או לא זו שאלה אחרת, למרות שאני חושב שזה בוודאי ברמה הלגיטימית, אבל כשאנחנו מסכמים על חקיקה, ואתם, שלוש דקות לפני שמצביעים, מודיעים לי שאתם מצביעים עם האופוזיציה, אני חושב שהמקום שלכם שם. זאת חוצפה, זה שקר. אתה הולכת אותי בכחש וכזב. שלוש דקות לפני ההצבעה אתה אומר לי: דודי, אני בא להודיע לך בשביל ההגינות. זאת הגינות? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> ביבי ידע את זה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי סיכמנו. אתה מדבר איתי. סיכמנו. עזוב את ראש הממשלה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> מה, ראש הממשלה לא מעדכן אותך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני סיכמתי איתך. דרך אגב, כשאני עושה משהו אז אני מסכם איתך. אתה באת שלוש דקות לפני ההצבעה ואמרת לי: בשביל ההגינות. אתה יודע, כמעט נפלתי מהכיסא. על איזה הגינות אתה מדבר פה? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> רק שתדע שביבי ידע את זה כבר בבוקר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא ידעתי את זה. דרך אגב, מה שאני צריך להודיע לך אני מודיע לך. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני לא ידעתי שהוא לא עדכן אותך, ולכן באתי להודיע לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, אני מודיע לך. אבל אתם פה הפרתם – דרך אגב, אין גם מה להשוות. אמרתי, אז זאת הייתה הצעה לסדר-היום; פה אתם הצבעתם בעד החוק. כשסיכמנו – אתה ואני סיכמנו, עזוב את ראש הממשלה, עזוב את גנץ. התלונות שלי אליך. אתה ואני סיכמנו, ואתה אומר לי שלוש דקות לפני? זה מה שמכעיס אותי. אתם לא ישרים, אתם לא הגונים, אתם לא ג'נטלמנים. הרי היית צריך לבוא ולהודיע לי את זה מהבוקר, אז מה חיכיתם? שהחבר'ה פה יתקזזו גם וכו', באת לי שלוש דקות לפני, אתה אליי. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> רגע, תקשיב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני יודע את זה שלוש דקות לפני, ועוד אתה אומר לי: בשביל ההגינות אני מודיע לך. תודה רבה. על זה הגשש אומרים: תודה רבה. איפה לשכת הסעד? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, תבדוק למה ביבי לא מעדכן אותך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חוצפה ועזות מצח שלכם, באמת, עוד לא ראיתי דבר כזה. אתם בעצם אומרים שאתם לא רוצים ללכת לבחירות. אתם מובילים לבחירות באופן מלא, שר המשפטים. באופן מלא. אתם הולכים, לוקחים אותנו לשם. תרצו או לא תרצו, לשם זה הולך, בגלל שאתם חסרי אחריות. הקורונה לא מעניינת. מה זה קשור לקורונה? אגב, בשבוע שעבר אמרת: אנחנו מטפלים רק בקורונה. מה החוק הזה קשור לקורונה? בוא תסביר לי. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אתה רוצה – אני אענה לך, אבל לא ככה. אני אענה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אתה בשבוע שעבר, כן – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אתה רוצה שאני אענה? אני אענה, אין בעיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא משנה. בשבוע שעבר עלית פה לפודיום וכעסת ואמרת שאנחנו לא נוהגים נכון. אני שתקתי. לא רציתי להגיד לך שזו בכלל הצעה לסדר-היום וזה בכלל דיון באחת הוועדות בכנסת, וזה בסדר ולא קרה כלום. אבל אתה כעסת, עלית: למה דיברו על השופטים ועל מנדלבליט. אבל מה, היום אתם הצבעתם בעד הצעת החוק של האופוזיציה כשאנחנו סיכמנו שאנחנו בכלל לא מעלים אותה. אמרנו: בואו נדחה אותה בחודש. אתה ביקשת. אז אני חושב שזה חוסר הגינות, שזה חוסר יושר. ככה לא מתנהלים. אני לא מתנהל ככה. אני בחיים שלי לא אעשה לך דבר כזה. אני לא מתנהל ככה. לי קוראים דוד אמסלם. גדלתי בקריית מלאכי. יש לי את הכללים שלי. לימדו אותנו – כשהיינו קטנים למדנו, לא לימדו אותנו אפילו, לא היה צריך, אז לנו יש חברות, יושר והגינות בבסיס. אנחנו מתביישים מעצמנו כשאנחנו לא נוהגים בהגינות. אצלכם אין דבר כזה. שום דבר. אתה פה גרמת לכך שאנחנו נכשלנו בהצבעה הזאת. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני רוצה לענות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אם הליכוד היה ערוך לזה, ההצבעה הזאת הייתה עוברת – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני רוצה לענות רגע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אתה מבין? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, לגבי מר סמוטריץ', תראה, בצלאל, אני קראתי בעיון את ההצעה שלך והשתוממתי מאוד. זה הזכיר לי את המשפט: גם אתה, ברוטוס? אתה גם מתחבר למסכת השקרים שהם מובילים, כל השמאל. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אין אפליה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור שיש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי השמאל מילא, אתה יודע, הם אנשים שלכאורה שלטון החוק בגרונם, אנשים לכאורה תרבותיים, דמוקרטים, מנומסים, אנשי ספר. אנחנו הרי מלחכי הדשא. הם? מה פתאום. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חוטבי עצים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם הרי הולכים לקונצרטים. הם כל היום מדברים רק – שנייה, מיקי. מיקי, בסדר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מיקי, הוא השר המקשר. אתה לא יכול להפריע לו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן, מה שאנחנו רואים בתקופה האחרונה זה כאילו אתם מתעטפים באצטלה של דמוקרטיה, כאילו. תראו את ההפגנות שלכם – כל יום אני עוקב. אני לא מאמין, אני לא מאמין שיש מדינה אחת בעולם שהייתה מרשה את זה. אתם מחליטים – דרך אגב, השמאל, קמים איזה 500 אנרכיסטים, בעדות שלכם – דרך אגב, הרי יש להם זמבורות אותו דבר; מישהו קונה להם אותן. אותם דגלים עם השחור. הרי יש פה מישהו שהפיק את האירוע. זה עולה הרבה כסף. אני מניח שחלקם משאירים את המרצדסים באזור שער הגיא ועולים לאוטובוסים ולהסעות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, הם שולחים את הנהגים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואני רוצה לומר לכם – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יקבלו את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם – שנייה, עליזה, הבנתי – אני רוצה לומר לכם שאתם גורמים לאנרכיה במדינת ישראל. אתם מחליטים איזה רחוב סוגרים היום ולכמה שעות. ככה זה עובד אצלכם. החלטתם שסוגרים את קינג ג'ורג' – סגור. למה? ככה בא לנו. עד 02:00 – עד 02:00; הולכים לכנסת – הולכים לכנסת, צועדים. יש שם אנשים שלא ישנים בכלל כבר שבועות, לא שבתות. אני לא רוצה להגיד איפה הם עושים את הצרכים שלהם, אותם מפגינים. אבל מה זה משנה הזכויות של אותם אנשים שגרים שם, גם מבוגרים? מה זה חשוב? מה זה משנה בכלל? איפה הזכויות של תושבי ירושלים שרוצים לנסוע בכבישים? מה זה חשוב? הם לא חשובים. אמרתי: לכם יש את כל החופשים – חופש ההפגנה, חופש ההפקרות, חופש האנרכיה. מותר לכם הכול. הכול. ואותה שופטת עוד נוזפת בשוטר שעצר את אותו אחד שמתקרא השכל. דרך אגב, זה נתן את האות לאנרכיה. אנשים, גם השוטרים, מסכנים, הבינו: אנחנו צריכים לקבל פה רק בקבוקים, מכות. אנחנו צריכים לקבל פה בריירות שמתעופפות עלינו, אבל אסור לנו לעצור אותם. למה? השופטת נזפה בנו, שאנחנו שומרים על החוק. לכן אני אומר: החוצפה, האלימות – ומה שמרגיז אותי בעיקר זה האדנות שלכם. אתם אדוני הארץ. אתם חושבים שמותר לכם הכול, הכול מכול כול. דרך אגב, אתם באים שם להפגנות עם לפידים. עוד מעט אתם תבואו גם עם חיצים וכו'. זה משהו לא ייאמן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – לא ייאמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מאמין למה שאני רואה. הילדים שלי רואים את זה – הם מפחדים. הם רואים את האנרכיה, את הבריונות. זה פשוט מדהים. אני תמיד מזכיר לכם את 60-50 הבנות, בנות 13, שהפגינו על זה שהרסו להן את הבית, שגירשו אותן וזרקו אותן ואת הוריהן כמו חתולים ביד מרדכי בחורף – כן, בראשות שי ניצן, שהוביל את זה מטעם הפרקליטות. הביאו אוטובוסים, עצרו אותן, עצרו אותן כמעט לחודש, פתחו לכל אחת מהן תיק פלילי, לילדה בת 13. לא שמעתי אחד מכם מצייץ מילה, חס ושלום. לשמאל מתאים – עוצרים. אבל כשאני רואה את כל האנרכיסטים שעולים – דרך אגב, בקורונה, בלי מסכה, בלי שמירת מרחק, בלי כלום; הפקרות לשמה בכל נושא שאתם נוגעים בו, כל נושא. שום דבר. השר שטייניץ, חיות רואה את זה, מנדלבליט רואה את זה – הכול מתאים להם. למה? אלה הטובים, הם בצד של הטובים, ולטובים מותר הכול, מבחינתם. הכול מותר. אלה, הטובים, איתנו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי זה הטובים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי. אלה איתנו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי זה אלה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה לא משנה מה אזרחי מדינת ישראל מצביעים. שלוש מערכות בחירות עכשיו אנחנו, ראש הממשלה קיבל 2.5 מיליון הצבעות. זה לא מעניין. זה לא חשוב. אלה הלוא טובים. הטובים איתנו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> השמאל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> האשכנזים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין? ולכן, זה מה שאנחנו אומרים כל יום. זאת האנרכיה שבסופו של דבר תוביל אותנו לפי תהום. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך, השר אמסלם. מילים מהלב. הוגשו בקשות של הממשלה ושל ימינה להצבעה – גם ימינה, נכון? להצבעה שמית. אנחנו נתחיל בהקראת השמות. הצבעה שמית על ועדת חקירה פרלמנטרית. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – אינו נוכח גבי אשכנזי – נגד יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דוד ביטן – נגד רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – בעד אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – אינו נוכח קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו נוכח צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וונש – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – נגד אליהו חסיד – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – בעד ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אוסנת הילה מארק – נגד פטין מולא – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח משולם נהרי – אינו נוכח אבי ניסנקורן – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – בעד יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – אינה נוכחת תהלה פרידמן – נגד עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת עינב קאבלה – נגד אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח אלכס קושניר – נגד יואב קיש – נגד אריאל קלנר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח הילה שי וזאן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – נגד איילת שקד – בעד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברשותך, אקרא שוב. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – אינו נוכח יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח צבי האוזר – נגד ניצן הורוביץ – אינו נוכח יועז הנדל – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אליהו חסיד – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח משולם נהרי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח אורלי פרומן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – נגד אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח אריאל קלנר – אינו נוכח שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש מישהו במליאה שלא הצביע? לא. תמה ההצבעה. אלה תוצאות ההצבעה: 38 נגד, שמונה בעד. לפיכך, ההצעה לא התקבלה. << נושא >> הודעה אישית של שר המשפטים אבי ניסנקורן << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הודעה אישית של שר המשפטים אבי ניסנקורן. יש לך חמש דקות להשיב על הדברים שנאמרו. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> רק לעשות סדר בדברים, כי אתה אמרת, דודי, הרבה דברים, וכמו שאתה רואה את עצמך כאדם הגון גם אני רואה את עצמי אדם הגון, אז רק לעשות סדר: ראש הממשלה ידע על העמדה של כחול לבן כבר לפני כמה שעות, השר דרעי ידע, גפני ידע, יו"ר הקואליציה ידע, ואני חשבתי שגם אתה יודע, אבל ליתר ביטחון באתי ואמרתי לך את זה, כי כל מי שמסביב בקואליציה ידע, אז חשבתי שגם אתה יודע. זה דבר ראשון. דבר שני, מעל חצי מחברי הכנסת מהליכוד, כולל חברי כנסת שהיו פה, בחרו שלא להצביע נגד החוק הזה. כל חברי הכנסת מהליכוד שהיו פה. הדבר השלישי – אנחנו חתומים על הסכם שנחתם רק לפני חודשים ספורים ונאמר בו "תקציב דו-שנתי". רק לפני חודשים ספורים. ההנחיה לעבוד על תקציב חד-שנתי ללא שום תיאום עם כחול לבן – הפרה של ההסכם הקואליציוני – מדברת בעד עצמה. זה הסכם קואליציוני שאנחנו חתומים עליו; אנחנו מבחינתי זה גם אני וגם אתה. דרך אגב, מה שטוב למדינת ישראל זה ודאות ויציבות. הדבר הנוסף – אם אומרים להתמקד בקורונה אז מתמקדים בקורונה. אני כל שבוע מתעסק בהסכמים אחרים או בחקיקות אחרות שלא קשורות בקורונה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, אנחנו לא בפינג-פונג. אנחנו לא רוצים להיות בפינג-פונג. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> יש פה יושבת-ראש. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> יש יושבת-ראש. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אתה השבת לי אז אני יכול להשיב לך – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אשיב לך בקצרה. והדבר האחרון – לפני שבועיים עומד פה שר המשפטים ואומר דעה. לא היה דיון בממשלה שאמרו: נעבוד אחרת, ומי שמייצג את הממשלה הוא בסופו של דבר השר שמייצג את העמדה הזאת. בהפתעה, באותו יום, באים ומגייסים הצעה כנגד זה. אז בוא, הגינות צריכה להיות בשני הכיוונים. ודאי שאנחנו הגונים. כחול לבן מתנהגת בהגינות לכל אורך הדרך בחודשים האחרונים, ובראשה ראש הממשלה החליפי בני גנץ. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> הודעה אישית נוספת, של השר המקשר. שתי דקות, בבקשה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני יכול לנסות להשכין שלום ביניכם. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא קשור. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אז אנחנו מיותרים. << נושא >> הודעה אישית של השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם << נושא>> << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אני רוצה לענות לשר המשפטים. כידוע לך, בוועדת שרים לענייני חקיקה, אתה היושב-ראש שלה ואני זכות הווטו. לכאורה, אני קולגה שלך בעניין הזה. למה הדבר דומה? אם עכשיו היינו מפירים משהו ומודיעים לאיתן גינזבורג, ופתאום מר גנץ היה קורא על זה בעיתון. אז אולי הודעת לכולם, אתה יודע, רק שכחת להודיע לבן אדם שסיכם איתך את העניין. הרי אתה סיכמת את זה איתי. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. אז לכן, אין הפרה כזאת. צריך להבין: אם אתה מסכם איתי משהו אז אתה מסכם איתי משהו. אני, דרך אגב, כשאני מסכם משהו, לרוב – לא לרוב, אני עומד על כך שזה הסיכום. אז אתה באת שלוש דקות לפני להודיע לי. אמרת לי: דודי, בשביל ההגינות. דרך אגב, כל אלה שמנית שיודעים, לא יודעים – זה פחות חשוב. אני צריך לדעת את זה ראשון, בגלל שמבחינת העניין הזה, אנחנו ישבנו יחד וסיכמנו את זה בוועדת שרים לענייני חקיקה לבד. סיכמנו את זה, זה הסיכום, אז לכן אני מצפה. אם יש לכם הפרות כאלה או אחרות, קבלו החלטה. בוודאי, אם אתה לא בסדר איתי פה, אני לא מכניס לך שם. יש לכם בעיה – בבקשה, תודיעו כך וכך וחותכים את האירוע. בוודאי, לא מתחילים עכשיו: נושא תקציב חד-שנתי, חד-שנתי, אירוע, סיפור. אני חושב שיש לזה דווקא צדדים לכאן ופחות לכאן, במובן זה שזה צריך להיות עכשיו, בגלל שאמרתי: יש פה איזשהו דבר שהוא חוסר ודאות. אנחנו נכנסים למהלך שכל הזמן נמצאים במצב של חוסר ודאות. לכן, יכול להיות שנבנה תקציב ל-2021, אבל הוא לא קשור לענייננו בכלל, בכלל הוא לא קשור לאירוע, אז לכן אני אומר, בחיים שלנו אנחנו משתדלים שלא להיכנס בחוסר ודאות להחלטות. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> דודי, אתה נכנס פה לממשלה – – – קורונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין בעיה. אבל דרך אגב, זאת הייתה דרישה ליכודית אז, בכלל לא שלכם. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. הייתה דרישה ליכודית, והליכוד חשב עכשיו שזה לא טוב. בוודאי, אם היו אומרים לכם אז תקציב רגיל, אז לא הייתם מעלים את זה בכלל, זה לא עניין אתכם – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אבל עכשיו אתם מחפשים סיבה למסיבה. אז נניח שכאן יש מחלוקת, אז מה אתה עושה? אתה בא עכשיו, מביא חוק אחר ופועל בניגוד לסיכומים. ככה עובדים? אבי, איתי לא עובדים ככה. לא עובדים בכלל עם אף אחד ככה. ואתם קוראים לעצמכם הגונים? אני חושב שאתם אנשים לא הגונים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תמו ההודעות האישיות. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> שש שנים למבצע צוק איתן ויום חטיפתו של אורון שאול << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום מס' 852, 864, 877 ו-921, בנושא: שש שנים למבצע צוק איתן ויום חטיפתו של אורון שאול. יתחיל חבר הכנסת שלמה קרעי. אחריו – מתן כהנא. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, מתן. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, משפחות יקרות, אנחנו מציינים היום שש שנים למבצע צוק איתן ויום חטיפתם של אורון שאול והדר גולדין. אדוני היושב-ראש, בתחילת דבריי אני רוצה להקריא מכתב שכתב הדר כקצין צעיר על צוות בסיירת גבעתי כמה חודשים לפני שנפל בקרב. את המכתב הוא שלח למפקד המחזור שלו, וכך הוא כותב: לעידו מפקד המחזור שלום. המשימה העיקרית שמעסיקה אותי בימים אלו היא שני סיפורים על חיילים וההתמודדות איתם, סיפורים שאני לומד המון מהם. הראשון הוא חייל מדהים, שכל מי שבא איתו במגע מתאהב בו. עלה מאתיופיה לפני שנתיים וחצי ומאז למד חודשיים עברית ומדבר בצורה טובה. כל שאר הזמן עד הגיוס הוא עבד, וביחד עם אחיו גייס 100,000 שקלים לתת להורים שלהם לקניית דירה למשפחה כדי לעבור ממרכז הקליטה שחיו בו. הוא עבד במטבחים, במלונות – בקיצור, מוסר עבודה שאני מקווה שאגיע לחצי ממנו. ביקרתי במרכז הקליטה ונחשפתי למצב הקשה שבו הם חיו, עם מקרר מקולקל, מקום מאוד קטן להרבה נפשות. למזלי, הצלחתי לארגן מקרר, תנור, מיקרוגל, קומקום, מיחם ושידה ולהעביר אותם לדירה החדשה. אבל המצב הכספי והחובות הביאו לכך שהחייל רוצה לעבור ליומיות – להפסיק להיות בקרבי, על מנת שאחיו שלומד בכיתה י"א לא יצטרך להפסיק ללמוד ולעבוד. כמה שהוא חלם ורצה להיות בסיירת, הוא לא ייתן לאחיו לא לקבל בגרות כמוהו. כרגע המצב מיוצב עם סיוע מהת"ש ותרומה שהצלחנו לארגן. הוא ממשיך וכותב: החייל השני – סיפור די שונה. הוא הודיע לי שהוא לא מעוניין להיות לוחם. לא מתחבר לשליחות. לא מתחבר לרימונים, נשקים וכל הרבאק. הוא חשב שהטירונות זה אתגר וכיף, אבל הבין שזה דורש יותר מסתם מאמץ, וכרגע הוא מסתובב כבוי ואדיש ומעדיף לא להיות קרבי, על מנת להשקיע ולהתפתח באזרחות. הוא בא ממשפחה שלא מעודדת אותו להיות קרבי, וגם חברה שלו לא רוצה אותו קרבי. הבעיה, שהוא חייל טוב. לקחתי אותו לשיחה אישית ועברתי איתו על כל הנושאים שהעלה. אמרתי לו: שליחות זה לא לנפנף בדגל ולשיר את ההמנון אלא לעמוד בשני טורים בדרך לעזה כשנופלים קסאמים על משפחות של חברים שלך. דיברתי איתו על משמעות של צוות, על הצוות שלי, על האווירה בקרב הלוחמים. אמרתי לו את האמת עליי ועל המפקד הסמל, שאנחנו רצים כבר הרבה זמן ביחד, בעלי דעות פוליטיות ב-180 מעלות הפוך זה מזה, אבל זה לא מונע מאיתנו לישון כפיות כבר שנתיים בשטח, לאהוב ולעבוד אחד עם השני בצורה אדירה. זה מה שיפה בצבא – שאתה נפגש עם אנשים בלי המחיצות. חשבתי שהצלחתי להצית בו ניצוץ, אבל למוחרת החייל חזר אלי כבוי ואדיש וביקש לעזוב. האתגרים האלה מוציאים ממני כוחות חדשים ממקומות שלא חשבתי שאיתקל. אני מרגיש שיש משימות ואתגרים לפניי, וכל הזמן לומדים ומשתפרים. בקיצור, שמח אצלי. חותם: הדר גולדין. זה מכתב שהוא כתב כמה חודשים לפני שנפל בקרב. צוק איתן, שהתחיל כמבצע, הפך למערכה צבאית רחבת היקף שהתווספה למלחמות רבות שאליהן נשלחו טובי בנינו ובנותינו. ישראלים צעירים לוחמים על מנת להגן על משפחות ישראליות מפני האיומים שמעל הקרקע ומתחתיה. כל אחד מאותם לוחמים שהיה שם בחר למסור את נפשו על קדושת השם, העם והארץ ולהגן בגופו על אזרחים שלא הכיר מתוך הערך העליון של "כל ישראל ערבים זה לזה". 68 מהם לא שבו. השם ייקום דמם. שניים מהם, סמל ראשון אורון שאול, אשר נפל בקרב ונחטף השבוע לפני שש שנים, ב-20 ביולי, וסגן הדר גולדין, אשר נפל בקרב ונחטף לפני שש שנים, ב-1 באוגוסט, נשארו בעזה בשבי החמאס יחד עם שני האזרחים אברה מנגיסטו והישאם שעבאן א-סייד. הדר ואורון נפלו בתקופה זו, בימי בין המצרים. שניהם נפלו בתוך התקופה שבין 17 בתמוז לתשעה באב, תקופה קשה לעם ישראל: "כל רֹדפיה השיגוה בין המצרים" – חורבן בתי המקדש, גירוש אנגליה וספרד ועוד צרות רבות ורעות, ונוספה להם גם חטיפתם ונפילתם בקרב של הדר ואורון. על מסירות הנפש, ההקרבה ותחושת האחריות והשליחות של הדר למדנו מהמכתב שקראתי קודם. אורון ראה חשיבות עליונה בלהיות לוחם בצבא ההגנה לישראל ולהגן על אזרחיה למרות הקשיים, ואף זכה באות מצטיין נשיא המדינה. עלינו לזכור ולדעת שיש לנו חוב מוסרי וערכי לאותם צעירים שנפלו ולמשפחותיהם וחובה מבצעית במבט צופה פני עתיד כלפי חיילינו היוצאים לקרב. עלינו לזכור שהמבצע לא הושלם עד שחיילינו לא שבו משדה הקרב, ועלינו לפעול ללא לאות על מנת להשיב את אורון והדר הביתה לקבר ישראל. אני רוצה לציין את אור כהן ומור חייק, מובילי המטה החברתי להשבת הבנים. יישר כוחכם. היה חשוב לי להביא את הנושא הזה למליאה, כי אסור שהנושא ירד מסדר-היום הציבורי. אורון והדר חייבים להיות מוזכרים כאן בכל הזדמנות, ואני מקווה שגם אוכל לתרום לכך, כמו היום, עד שיחזרו הביתה, בעזרת השם. אני בטוח שראש הממשלה וחברי הקבינט המדיני-ביטחוני עושים כל שלאל ידם כדי להחזיר אותם הביתה. כתושב עוטף עזה ובשמם של כל תושבי הדרום אני כאן כדי להזכיר כי שני חיילים, שני עולמות, נותרו מאחור, שניים שלהם אנו חבים את חיינו וביטחוננו, חוב מוסרי וערכי. אני מודה לחבריי שהצטרפו לדיון החשוב הזה ומבקש מהם שלא להפוך אותו לכלי ניגוח פוליטי. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת להצביע בעד דיון מורחב במליאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחבר הכנסת שלמה קרעי. חברות וחברי הכנסת, הנושא הזה באמת חשוב, אבל אני מבקש מכולם להתכנס למסגרת הזמן, כדי שלא אמצא את עצמי במצב לא נעים שאני צריך להפסיק את הדברים באמצע. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, שש שנים – ליתר דיוק שש שנים פלוס יומיים – עברו מאז קרב הדמים של גולני בשג'אעיה. אתה היית אז הרמטכ"ל, אני ליוויתי את הקרב הזה מלמעלה. שש שנים מאז נהרגו שישה חיילים בקרב הזה; שש שנים מאז אורון שאול לא חזר מאותו הקרב; שש שנים מאז ארגון המרצחים של החמאס לא נותן לנו אפילו בדל של מידע מה קורה עם החיילים שלנו שנמצאים שם; שש שנים, פחות חצי שנה אולי, שמדינת ישראל ממשיכה לעשות מחוות הומניטריות לרבי-המרצחים האלה מהחמאס. לפני שבועיים מת בכלאו המחבל סעדי אל-גרבאלי, יימח שמו, שרצח את דוד משלי, השם ייקום דמו, בשנת 1994 במכות ובדקירות. שמעתי שיש כוונה להחזיר את הגופה שלו לרשות, לחמאס. אני כבר שבועיים, אדוני שר הביטחון וראש הממשלה החלופי, כבר שבועיים אני מנסה להבין מה הסטטוס, מה קורה עם הגופה שלו: החזירו אותה? לא החזירו אותה? ואני קורא כאן לך, אדוני השר: אם החזירו אותה, אני רוצה להבין איך בדיוק עושים כזה דבר – איך לוקחים גופה של מחבל ומחזירים אותה כשהם אפילו לא נותנים לנו מידע על החיילים שלנו, ואם עשו את הדבר הנכון ועוד לא החזירו אותה, אני קורא לך מכאן: אסור בשום פנים ואופן להמשיך עם המחוות ההומניטריות האלה כל עוד חיילי צה"ל לא השלימו את משימתם וחזרו הביתה. אני מבקש להצטרף לבקשה של חברי קרעי ולהביא את הדיון פה למליאה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> "אני מאמין באריות. תשאג אל מול הפחד, תתעקש מול כל אתגר ומשבר, תשאג בגבורה אל הדרך, תגן ותשמור על חבריך במסירות" – כך אמר הילד הדר ונכנס ללא פחד למנהרה שממנה לא שב. שש שנים הם שם. שש שנים מחכים בני משפחה שנעשה משהו שיקרב את חזרתם של הבנים הביתה. אני, אופק, אני זה שמחכה כבר שש שנים, 2,194 ימים, לאח שלי שיחזור הביתה משבי החמאס, מחכה שמישהו בממשלה הזאת יתעורר, יעצור רגע ויעשה – לא יגיד, ייעשה. שש שנים זה מעל ומעבר. מאסנו בדיבורים וסיסמאות. תחזירו את אח שלי הביתה, תחזירו את הדר, תחזירו את השבויים – כך כותב במכתבו אופק שאול, אחיו של אורון. אדוני שר הביטחון, אני לא מוכן שתספרו לנו סיפורים שבמשך שש שנים תמימות לא הייתה לכם שום הזדמנות להחזיר אותם. אני גם לא מוכן שתספרו לי על הזדמנויות שפספסתם. תספרו לי, או יותר נכון למשפחות שאול וגולדין, איך אתם מייצרים הזדמנויות. אני לא מצליח להבין איך אתם לא מתנים סיוע הומניטרי כלשהו בהחזרת הבנים. גם אופק לא מבין, וכך הוא כותב: המדינה שלנו משחררת את כל שבוע איש חמאס או שניים מבתי הכלא בארץ בלי לבקש שום תמורה, אז למה? למה לא להתנות את זה במשהו שיקדם את הנושא של החזרת חיילינו? סוף ציטוט. ואני שואל: מי ישיב לאופק? מי ישיב לצור? מי ישיב לאבירם? מי ישיב לאיילת? מי ישיב לחמי? מי ישיב להוריו של הדר, לאה ושמחה? מי ישיב לאימו של אורון, זהבה? מי יגיע לקברו של הרצל, זיכרונו לברכה, ויבשר לו שבנו חזר הביתה? איך נבטיח ללוחמים של היום ושל מחר שנעשה הכול כדי להחזיר אותם? איך, אם במשך שש שנים, שש שנים, אורון והדר בשבי? "כה אמר השם מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעֻלתך נאֻם ה' ושבו ומארץ האויב. ויש תקוָה לאחריתך נאֻם ה' ושבו בנים לגבולם." חברים, כל שבוע אני מקדיש נאום אחד כאן במליאת הכנסת לנושא הזה, כדי לעורר את השיח הציבורי וכדי שאנחנו כולנו ביחד נעשה הכול כדי שהדר ואורון ושני האזרחים יחזרו הביתה כמה שיותר מהר. אני כמובן מברך את שלמה קרעי ואת מתן כהנא ואת חבריי, שיזמו את ההצעה הזאת, ואני מבקש מכולכם להצטרף אלינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ישיב ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון בני גנץ, בבקשה. << דובר >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר >> תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. ותודה לחברים שיזמו את הדיון החשוב הזה. לפני שאתייחס לגופם של דברים, אני מבקש לחזור ולהדגיש שאומנם אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת מאוד מבחינת האתגר הבריאותי של הקורונה והאתגרים הכלכליים והחברתיים שנגזרים מהאתגר הזה. אני חוזר ומדגיש בפניכם שהאתגרים הביטחוניים בכל זירות המבצעים סביב גבולותינו – בצפון, במרכז, בדרום, על חזיתות המשנה שלו; קרוב, רחוק, בים, באוויר ובממד הקיברנטי – לא נעלמו ולו לרגע אחד, וכלל כוחות הביטחון, כלל מערכת הביטחון וכלל כוחות צה"ל, עמלים יום-יום, 24 שעות, 365 יום בשנה ומתמודדים עם האתגרים האלה. ההתמודדות הזאת היא מצד אחד התמודדות של המערכת שחייבת להבטיח עליונות ביטחונית בכלל ממדי העשייה שלנו, חייבת להבטיח שהמשאבים המתאימים יימצאו – לא בלי לבדוק, לא בלי לחקור, לא בלי להתייעל, אבל הביטחון שלנו הוא לא דבר שניתן באמת להתפשר בו. אין לי ספק שרבים האתגרים שעומדים בפני החברה במדינת ישראל, וחלקים רבים מהם, ובתוכם חינוך, חוק, משפט, דמוקרטיה, תשתיות וכיוצא באלו הדברים, קשורים בקשר עמוק לחוסנה של החברה בישראל, ואחדות החברה בראש כל אלו. אנחנו צריכים להמשיך לקדם את כל ההיבטים האלה על מנת להבטיח את חוסנה של החברה, ולצידם – ולפניהם, במידה מסוימת – גם את המענה הביטחוני. אז זה מהפן של המערכת. והפן הלא-פחות חשוב – והוא קשור לדברים שהזכרת, חבר הכנסת קרעי – יש בכל מקום כזה אנשים יקרים שעושים את העבודה הזאת, סדיר ומילואים, חוגרים, נגדים וקצינים, אזרחים עובדי צה"ל, אנשי מערכת הביטחון, מוסד, שב"כ, משטרת ישראל, שב"ס, מג"ב, כב"א, זק"א – כל אחד שנותן מעצמו על מנת להבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל. הם עושים את זה ממקום אוהב, ממקום מכבד, ללא שום תנאי; אולי תנאי אחד – תכירו, הערכה למה שאנחנו עושים. הם לא מבקשים מעבר לעניין הזה לא כלום. נדמה לי שהציטטות שאתה וחברים אחרים השמיעו פה מביאות לידי ביטוי עמוק ואותנטי את המחויבות המוסרית העליונה של משרתי כלל מערכות הביטחון לעניין הזה, וצה"ל בראשן. וכעת, ברשותכם, נחזור לצוק איתן. אכן, מערכה מורכבת, שהיה לי הכבוד והזכות לעמוד בראשה ולהוביל אותה; לא רק אותה, אבל אנחנו מדברים כרגע על צוק איתן. נזכיר לעצמנו שצוק איתן הוא שרשרת מבצעית או מערכה מבצעית עוקבת של ההתרחשויות שובו אחים, שבהם נחטפו ונרצחו שלושה נערים בצומת גוש עציון – דבר שהוציא את צה"ל למערכה בשטחי יהודה ושומרון, לאיתורם ולפגיעה בתשתיות חמאס שנמשכה סדר גודל של 19-18 ימים, ומתוכה בעצם אנחנו מתגלגלים לתוך האירוע ברצועת עזה ובעוטף עזה. אכן, מערכה קשה, מערכה מורכבת, שלאורך זמן הושגה בה פגיעה קשה בחמאס, בג'יהאד ובתשתיות הטרור שנמצאות ברצועת עזה. חובה עלינו לתחזק את ההרתעה הזאת ככל שרק ניתן, וכל אימת שמנסים לפגוע בנו מהדרום, ומבחינתי זה לא משנה אם מדובר בבלון או מדובר ברקטה – הפרת הביטחון שלנו והריבונות שלנו תיענה בעוצמה ובתבונה בכל אחת מהשיטות האלה. אני מבקש לשתף אתכם ברגעים אולי הקשים ביותר במערכה הזאת. כל אובדן הוא קשה. כל אחד מ-68 החללים הוא אובדן של עולם ומלואו. לא החמצתי בית לבקר בו מכל אחד מ-68 הבתים הללו, ככל שהתקבלתי – והתקבלתי. אבל בתוך המערכה הכבדה הזאת, אדוני היושב-ראש, היו שני רגעים שהיו קשים במיוחד. באמת באותו לילה בשג'אעיה שבו נפגע נגמ"ש ונהרגו כמה וכמה לוחמי גולני בו זמנית, ונודע לנו על חטיפת גופתו – או אז על חטיפתו של אורון שאול, עד שנודע לנו שהוא נהרג; והוזכרו פה, בצדק, הרגעים המשמחים – בדיעבד אנחנו יודעים – של אורון ושלי ביחד כמצטיין בבית הנשיא. יש לנו תמונות משותפות שאני גאה על עצם קיומן. אבל הידיעה הזאת על פגיעה כל כך קשה, על חטיפה של חייל, מהדהדת בעוצמות יותר גדולות, שחוצות את סף רגישותו של מפקד, קר רוח ככל שיהיה. והרגע השני, שנמשך אף יותר זמן, שייך לנפילתו וחטיפת גופתו של הדר גולדין, זיכרונו לברכה. הדקות הקשות ביותר שלי כרמטכ"ל במסגרת צוק איתן היו הדקות שבין הדיווח על האירוע של הדר, זיכרונו לברכה, לבין הזמן שחלף עד שקיבלתי את ההודעה שאחיו התאום צור, ששירת כקצין לוחם לא רחוק משם, נמצא מחוץ לרצועת עזה. אני זוכר ששוחחתי עם ראש אכ"א אז, האלופה אורנה ברביבאי, ואמרתי לה שאנחנו צריכים להבטיח שאנחנו לא נכנסים למשפחת גולדין לפני שאנחנו יודעים שצור נמצא בחוץ ומסוגל לענות לטלפון, כי מה נסביר לאימא ששני בניה בפנים, האחד נחטף, והשני – מה איתו? ואכן, המעגל נסגר. ויש לי כמפקד, כרמטכ"ל לשעבר, כשר ביטחון בהווה, כמנהיג חברתי, כמנהיג פוליטי, מנהיג לאומי, את המחויבות המלאה להשבתם של אורון שאול ושל הדר גולדין, זיכרונם לברכה, אנשים שהלכו ללא תנאי. ואנחנו, אסור לנו להפסיק את כל המאמצים להשיבם, וכמובן, להמשיך לפעול להשבתם של אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, אזרחינו שנמצאים ברצועת עזה. אנחנו מחויבים לא להשאירם מאחור. יש בדרום שגשוג בהמשך לצוק איתן. אחוז ההרחבות ביישובים ובדרום גדול, ואני גאה על כך ואני שמח על כך – לא רק בשל מעשינו הביטחוניים, אלא בשל העמידות האזרחית הישראלית של תושבי הדרום באשר הם, שממשיכים נוכח כל קושי, בין שהוא יהיה פריפריאלי ובין שהוא יהיה ביטחוני, להיאחז בדרום ולהתפתח למרות כל הקושי. וגם ברצועת עזה ראוי שיחיו אנשים בצורה נורמלית. אנחנו מוכנים ומחויבים לספק מענה הומניטרי לתושבי רצועת עזה. לא אחסוך באוכל, לא אחסוך בתרופות, לא אחסוך במענה רפואי. אני זוכר את אימא שלי, עליה השלום, אומרת לי באחד האירועים: תמשיכו להילחם, אבל אל תפסיקו לשלוח להם אוכל. אני חושב שזו מצווה עוצמתית, מוסרית, מהמדרגה הראשונה. אנחנו כבני העם היהודי, שחווינו את מה שחווינו, צריכים לזכור שהעוצמה והמוסר ירדו לעולם ביחד. אי-אפשר עוצמה ללא מוסר ואי-אפשר רק מוסר ללא עוצמה שתגן עליו. לכן, העשייה המשולבת הזאת של עוצמה ומוסר – הם חייבים להמשיך לשכון ביחד. אני אומר לתושבי רצועת עזה: הומניטרי – אנחנו נמשיך, אבל אם אתם רוצים להמשיך להתפתח, הסדרה דורשת החזרה. לא יהיה אפשר לפתח את מה שנכון לפתח ברצועת עזה ללא שהבנים והחטופים שבים הביתה. אז אנחנו נמשיך במישור המודיעיני ככל שניתן – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – עונש קולקטיבי. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> – – ונמשיך במישור המבצעי ככל שניתן – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה נקרא "עונש קולקטיבי". << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> – – ונמשיך לטפל באזרחי רצועת עזה בכל המענים ההומניטריים הנדרשים להם, כי אכן – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, חבר הכנסת אבו שחאדה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא בדיון הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני, יש חוסר כבוד – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אל תפריע, בבקשה. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> – – כי אכן חיים שם בני אדם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ואללה. << דובר_המשך >> שר הביטחון בנימין גנץ: << דובר_המשך >> למדינת ישראל יש אפס אינטרסים ברצועת עזה להוציא השבת הבנים האזרחים ושמירתו של שקט ביטחוני. כשזה יהיה – הכול אפשרי. כשזה לא יהיה – נצטרך להמשיך להגן ולפעול ככל שנידרש. אנחנו, חברים, נמצאים גם במגפה שממשיכה ופושה. גם ברצועת עזה וגם בשטחי יהודה ושומרון המגפה פוגעת. מדינת ישראל, באמצעות צה"ל ומערכת הביטחון, תמשיך לסייע במקומות האלה ככל שאפשר, כי כן, אנחנו זוכרים שלפני שיש במקומות כאלה אויבים, יש במקומות כאלה בני אדם. והלוואי, חבר הכנסת אבו שחאדה, שהאויבים שלנו היו זוכרים שפה קודם כול יש בני אדם. נדמה לי שזה איננו המצב. אבל אנחנו נמשיך להיאבק במגפה. ראש הממשלה מקיים דיונים רבים כל יום הן על נושאי המגפה והן על נושאי השבויים והנעדרים, ומקיים את הפורומים – שלא כאן המקום לפרט אותם ואת כל המעשים שאנחנו עושים, ביחד עם שרים נוספים ואנשים רלוונטיים נוספים – בשביל לפתור את עניין השבויים והנעדרים ובפורומים רחבים ומוכרים בשביל להתמודד עם המגפה. יש לנו מערכת רפואית נהדרת, אבל אנחנו לא נשאיר רק אותה לבדה. אני שמח שעניין העובדים הסוציאליים בא על פתרונו. אני שמח שעניין האחיות בא על פתרונו. אני שמח שבכל מקום שמתעוררת בעיה מערכת הביטחון ניגשת, מטפלת ויוזמת. לא נחכה לערים אדומות – נפעל כבר בערים צהובות ובערים ירוקות ונעשה את כל שנדרש על מנת לצמצם את השפעתה של המחלה וההשלכות שלה על החברה בישראל, ונמשיך להיות מגויסים בעניין הזה. חובה עלינו להתמקד בעיקר במגפה שקרויה קורונה ובהשלכותיה. בו בזמן, אנחנו לא שוכחים לא את העשייה הביטחונית ולא את הרמה המוסרית והערכית שלנו כבני אדם ואזרחים ואת הערכים הדמוקרטיים שלנו. נמשיך להילחם במגפה. נמשיך בזמן הזה לשמור על הערכים האנושיים שלנו ועל הערכים הדמוקרטיים שלנו הן במערכת החוק והן ביכולת של כל אדם במדינת ישראל לחיות בדיוק כפי שברא אותו האלוקים. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת עוזי דיין לעמדה נוספת. בבקשה. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת הנכבדים, אנחנו עוסקים פה בנושא חשוב מאוד. פדיון שבויים, חטופים, חללים, הוא בגדר מצווה, ויש לו גם משמעות מאוד מאוד חזקה בכל הנושא של הביטחון הלאומי. זה בגלל שאצלנו יש הסכם בלתי כתוב, בעיקר בין הלוחמים והמשפחות שלהם לבין המדינה, שאומר: אנחנו נתגייס, אנחנו נתנדב, אנחנו נלך לאן שצריך. אם קורה לנו משהו אתם, המדינה, חייבים להחזיר אותנו הביתה, לעשות כל מה שאפשר וראוי. אני אומר בכוונה "אפשר וראוי", ולא "הכול", בגלל שבדיוק בנקודה הזאת יש שאלה. ויש לנו חשבון עבר של הרבה מאוד תשלומים בלתי סבירים ששילמנו מרצון טוב בשביל להחזיר שבויים וחטופים הביתה, והתוצאה הייתה שהטרור התגבר ומשפחות נוספות או חיילים נוספים ואזרחים נפגעו ונהרגו כתוצאה מהתשלומים האלה. לכן, הגיע הזמן שיהיה בעניין הזה חוק. הוא לא פשוט, אבל אנחנו הגשנו חוק כזה, והוא מונח, ואני מצפה לדיון שיהיה בוועדת החוץ הביטחון – אני מציע, קודם – ואחרי זה במליאה. הוא מציג מסגרת עם סייגים, והוא קצת מבוסס – במידה רבה הוא מבוסס על ועדת השופט שמגר. הוא משאיר גם מרחב פעולה למקבלי ההחלטות בעניין הזה, וצריך להשאיר להם. דרך אגב, החוק הזה אומר שלא נותנים תמורת גופה, תמורת חלל, מחבל, רוצח, חי. לכן, הגיע הזמן לקבוע בדבר הזה מסגרת מחייבת שמאזנת בין הערכים השונים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. המציעים – מה אתם מבקשים? חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת כהנא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דיון במליאה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתם רוצים עוד דיון במליאה, בנוסף? אתם לא חושבים שאולי עדיף שיהיה דיון בוועדת החוץ והביטחון – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – כפי שהציע חבר הכנסת דיין? אני חושב שיש הרבה היגיון בהצעה שלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלמה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר – כן, אני חושב שיש הרבה היגיון בהצעה של חבר הכנסת דיין, אני מוכרח לומר. קיימנו כאן דיון, ואני חושב שקיבלנו תשובה מהגורם הכי מוסמך שאפשר לקבל. יותר הגיוני שבאמת אפשר יהיה לקיים דיון עומק בוועדה, אבל זו החלטה שלכם. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> דיון פתוח במליאה עלול לגרום נזקים, מה עוד שיש כרגע נושא שהוא מונח – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. אני חושב, חבר הכנסת דיין, שיש היגיון רב בהצעה שלך. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מסכימים להעביר לוועדת חוץ וביטחון. אם כך, אנחנו מקיימים הצבעה. מי שבעד להעביר לוועדת חוץ וביטחון מצביע בעד, ומי שמתנגד מצביע נגד. אדוני ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, מקובלת עליך העמדה הזאת של המציעים? << קריאה >> שר הביטחון בנימין גנץ: << קריאה >> – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אפשר להצביע מכאן? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. אני אוסיף את קולו של מי שנמצא כאן ומקומו למעלה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף – אני מבין שבעד – את קולותיהם של חברת הכנסת ברביבאי, חברת הכנסת פרומן, חבר הכנסת קוז'ינוב, חבר הכנסת כהנא, חברת הכנסת ברק וחבר הכנסת קושניר. אם כך, יש לנו 17 בעד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קרעי וחברת הכנסת שרן השכל, אז 19 בעד, אחד נגד ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שההצעה לסדר-היום בנושא: שש שנים למבצע צוק איתן ויום חטיפתו של אורון שאול מועברת לוועדת החוץ והביטחון להמשך דיון. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן לנושא הבא – הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג. אני מבין שמדובר בשלוש הודעות. הן מצריכות הצבעה? << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> רק אחת מהן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האחרונה. אז אנא תקריא קודם את השתיים הראשונות ואחר כך את ההודעה השלישית, שמחייבת הצבעה. בבקשה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ביטול הגבלת רישיון נהיגה), התש"ף–2020, פ/32/23, של חבר הכנסת שלמה קרעי וקבוצת חברי הכנסת, פ/399/23, של חברת הכנסת שרן מרים השכל, פ/983/23, של חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת, פ/1089/23, של חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה וקבוצת חברי הכנסת, ו-פ/1099/23, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי וקבוצת חברי הכנסת, לשם הכנתן לקריאה הראשונה. זו ההודעה הראשונה שלי. << נושא >> השלמת הרכב ועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> ההודעה השנייה היא שוועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום על הוספת חברי כנסת כממלאי מקום קבועים בוועדות מטעם סיעת יהדות התורה, ואלה החברים: בוועדת הכספים יכהן כממלא מקום קבוע חבר הכנסת יצחק פינדרוס; בוועדת החוץ והביטחון – חבר הכנסת יעקב אשר; בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ובוועדת הפנים והגנת הסביבה – חבר הכנסת יעקב טסלר; בוועדת החינוך, התרבות והספורט – חבר הכנסת אליהו חסיד. עד כאן הודעות. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> הודעה אחרונה, שמצריכה הצבעה, היא על כך שהכנסת החליטה בישיבתה ביום ט"ז בתמוז התש"ף, 8 ביולי 2020, להעביר את ההצעה לסדר-היום בנושא: השפלות נוסעים בתחבורה הציבורית בשל חוסר המודעות לשינויים באופן התשלום שקבע משרד התחבורה לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את ההחלטה ולהעביר את ההצעה לסדר-היום האמורה מוועדת הפנים לדיון בוועדת הכלכלה. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על הודעתו של יו"ר ועדת הכנסת. נא להצביע – בעד ונגד. הצבעה מס' 7 בעד הצעת ועדת הכנסת – 6 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הנושא: השפלות נוסעים בתחבורה הציבורית בשל חוסר המודעות לשינויים באופן התשלום שקבע משרד התחבורה מוועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שישה בעד, אפס נגד. ההצעה עברה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעה של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה בנושא: הנגשת החינוך לתלמידים עם מוגבלויות שונות. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 11 – הוראת שעה), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת משה ארבל בנושא: עידוד תושבים חוזרים ועליית משקיעים לאור החלטת הממשל האמריקאי. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> החשיבות בהמשך הפעילות של בית הספר של החופש הגדול << הלסי >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נעבור להצעה הבאה שעל סדר-היום – הצעות לסדר-היום בנושא: החשיבות בהמשך הפעילות של בית הספר של החופש הגדול, מס' 867, 891, 896, 897, 914, 926 ו-930, של קרן ברק, איימן עודה, יעקב טסלר, יעקב מרגי, איתן גינזבורג ויוראי להב הרצנו. ישיב סגן שר החינוך מאיר פרוש. אני מזמינה את חברת הכנסת קרן ברק לבוא לדוכן הנואמים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> שר החינוך ישיב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אה, שר החינוך משיב. סליחה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> היושבת-ראש, חבריי היקרים, התקופה המאתגרת הזאת של הקורונה מאלצת אותנו להתמודד התמודדויות חדשות ועם עומסים גדולים, אבל חוץ מזה שאני חברת כנסת שעובדת סביב השעון אני גם אימא, אימא לעידו, שסיים כיתה ד' בבית הספר, וזאת אחריות גדולה לא פחות מאשר להיות חברת כנסת. אני רוצה לתאר לכם מה אני עברתי, וכמוני עוד כ-600,000 משפחות ברחבי הארץ, ברגע ששמענו שיש סיכוי גדול שבתי הספר של החופש הגדול עומדים להיסגר, ככה, באבחה, ברגע אחד. אז מה שאנחנו מרגישים זה שברגע שמתקבלת כזאת החלטה, 600,000 משפחות ברחבי הארץ לא יודעות מה קורה איתן. לסבא ולסבתא אי-אפשר לקחת אותם, כי הם בקבוצות סיכון; ההורים חייבים לחזור לעבודה, והילדים צריכים מסגרות. הם לא גדולים מספיק להישאר לבד. הם לא תלמידי חטיבות הביניים, הם ילדים בבית ספר יסודי, ולא יכולים להישאר לבד ימים שלמים. אנחנו נמצאים בימים קריטיים – גם לבריאות, אבל גם לכלכלה. אני תמיד מדמה את זה לרכבת נוסעת. כדי שגלגלי הרכבת ימשיכו לנסוע ולנסוע, צריך שהילדים יהיו במסגרות, כדי שההורים ימשיכו לעבוד, כדי להמשיך את כלכלת המדינה. אנחנו לא יכולים שהגלגלים האלה ייעצרו. ברגע שהם נעצרים, ברגע שבתי הספר נסגרים, גם ההורים נשארים בבית וגם הכלכלה נעצרת. כוח יוצא של זה – שגם לא יהיו תוצרים ולא יהיו מיסים וכל הכלכלה תיעצר. אדוני השר, אני בכלל חושבת שצריך לשנות דיסקט. הילדים בבתי הספר, והם נמצאים בכיתות הומוגניות. הם כבר מתחילת השנה נמצאים באותן כיתות, הם בחופש הגדול באותן כיתות, הם נמצאים כקבוצה אחת, ממש כמו כל משפחה גרעינית. זאת קבוצה הומוגנית, כמו קפסולה, שנשארת כל הזמן ביחד. תאר לך שהם נסגרים – אותם ילדים שנמצאים היום בקפסולות הומוגניות פשוט מתפזרים ברחבי הארץ. הרי הם לא יישארו סגורים בתוך החדרים שלהם, הם יתפזרו ברחבי הארץ, ורק אז הם יכולים להידבק ולהדביק. כרגע הם סגורים. אני בכלל הייתי משנה את הדיסקט והופכת אותו לצד השני. אם אתה שואל אותי, כבוד השר, הייתי ממשיכה את זה לנצח, או עד סיום הקורונה. הם קבוצה שנשארת הומוגנית, סגורה לחלוטין. אם אתה לא מפזר אותם אף פעם, הם כל הזמן נשארים, ואתה יודע איפה הם נמצאים. הם כל הזמן עם אותם ילדים. בלי לשחרר אותם לחלוטין כדי להתפזר, אתה יכול להיות ממש ממש רגוע שהם לא מסתובבים ומדביקים ונדבקים והופכים להיות בעצם ישות חופשית, כמו שאנחנו רואים. כמובן שגם המספרים – אנשים פה ידברו על המספרים – המספרים נמוכים. אין שום סיבה להתייחס אליהם כאל גורם הדבקה, כי אנחנו רואים שהם לא גורם הדבקה. כל בית ספר שמתגלה בו אירוע נסגר באותו רגע. לכן, אני חושבת שההחלטה האחראית היא להשאיר אותם פתוחים, ואני מבקשת שזה יגיע לוועדת החינוך להמשך דיון. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קרן ברק. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה, גם לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד שר החינוך יואב גלנט, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, באותו נושא של הקייטנות חשוב לי להגיד לך, כבוד השר, שזה פוגע בכולם, אבל בעיקר בשכבות המוחלשות. למה זה פוגע בהן? כשאין קייטנה לילדים, מה יעשו ההורים? מה יעשו? אנשים משכבות מוחלשות – לא מעמד ביניים ומעמד גבוה – מה יעשו ההורים עם הילדים? אם אתה בן אדם שיכול להרשות לעצמך להביא מטפל, מטפלת, אנשים שדואגים לילדים, זה סיפור. כשאין לך את האפשרות הזאת אתה נאלץ לשבת בבית עם הילדים. אני רוצה לתת כמה דוגמאות, גם במישור של כבוד השר. כאשר מדברים על למידה מרחוק, מה, לכל משפחה יש שני מחשבים, שלושה, ארבעה, חמישה? לכל ילד יש מחשב? אז מה הם יעשו? פשוט מאוד אין להם את האופציה הזאת. אני חושב שברוב הבתים יש מחשב אחד – זה הדבר ההגיוני, אם זה אנשים מוחלשים ואם זה מעמד ביניים. אפילו אצל מעמד ביניים יש בדרך כלל מחשב אחד, שניים, אבל משפחות שאין להן יותר מזה, אז אין להן את האפשרות הזאת. כבוד השר, אני חושב שאתה אמור להסכים שבתי הספר הם לא מקום אחסון לילדים בזמן שההורים עובדים. המשק והכלכלה קיימים כדי שנוכל לחנך את הילדים שלנו, לא ההפך. חינוך הוא מטרה שעומדת בפני עצמה. אני מבקש מכבוד השר לענות על הגישה הזאת שהצגתי – גם אני וגם עמיתיי חברי הכנסת. אני רוצה לנצל את מה שנותר לי מהזמן, שזה 30 שניות, ולהגיד שכל מה שאנחנו עושים ברמת ההפגנות זה דבר טוב ובכיוון הנכון. יחד עם זאת, חייבים לאחד את ההפגנות. חברי אנטאנס, אני רוצה להגיד לך שיש לנו את הייחוד הלאומי שלנו. נקודה. אתה צודק לחלוטין. יחד עם זאת – לא במקום, אלא יחד עם זאת – גם מאבק משותף: לצאת, להגיע למיליון אזרחים שמפגינים ביחד, צועדים ביחד נגד הממשלה הזאת, זה דבר כל כך חיוני, כל כך חשוב, ועוד נעשה את הדבר החשוב הזה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – נחלוק ביחד על זה. אין בעיה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מכבד. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב טסלר. אחריו – חבר הכנסת יעקב מרגי, אם הוא יגיע. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני שר החינוך, חבריי חברי הכנסת, אנו נמצאים כעת בתקופה לא פשוטה. אחת הבעיות בתקופה זו היא החינוך. התלמידים שהו שבועות ארוכים בבית ללא מסגרות לימודים, מה שגרם לנזקים חינוכיים רבים בכל התחומים. כעת שוקלים לסגור את פעילויות הקיץ לילדים ולהשאיר אותם בבית. הכוונה לבטל את קייטנות החופש הגדול משאירה את ההורים מבולבלים וחסרי אונים. מסגרות הקיץ מאפשרות להורים לצאת ולעבוד בראש שקט, וביטולן מהווה פגיעה בפרנסתם של ההורים, הקשה בלאו הכי. על פי הנתונים, מספר החולים בקרב ילדים הוא פחות מ-1% מכלל החולים, והוא הנמוך ביותר בשיעור התחלואה. כמו כן, סיכויי ההדבקה בקרב ילדים הלומדים באותה כיתה נמוכים יותר מאשר אם יישארו בבית ויסתובבו אצל חברים או בחוצות. ברשות גברתי היושבת-ראש, ברצוני לומר כמה מילים על משמעות הדבר של סגירת מוסדות חינוך. אל לנו להשלות את עצמנו שלמידה מרחוק נותנת את הפתרון. כשמה כן היא – למידה מרחוק. היא מקשה על הילדים את ההקשבה ואת יכולת הריכוז, וכתוצאה מכך מורידה את רמת ההישגים. הדברים הם בקל וחומר לגבי ילדים מתקשים. בכיתה יש להם את המעטפת הכיתתית שעוזרת להם, וכשנמצאים בבית לבד ללא מעטפת כיתתית הם נדרשים ללמוד בכוחות עצמם, הקושי גדל והם צוברים פערים משמעותיים בהדבקת חומר הלימוד. בקרב תלמידים שאינם משתמשים באמצעים דיגיטליים הלמידה נעשית באמצעות קווי הטלפון, והקושי גדל שבעתיים, מכיוון שאין שום אינטראקציה בין המשתתפים ולא ניתן להשתתף כראוי בשיעור ולהבין את החומר הנלמד. דבר זה גורם לצבירת פערים משמעותיים אשר בוודאי ישליכו על המשך רצף הלמידה וההישגים. מעבר לנושא הלימודים, יש היבט נוסף: מה עובר על ילדים שנשארים בבית? כמה תסכול ופערים חברתיים נוצרים במצב כזה? מי יתקן את כל הנזקים הללו? לא די בכך שילדים מתמודדים עם קשיים בתקופה כה קשה, משאירים אותם בבית ללא שום פעילות ותעסוקה. אנחנו מחויבים לשמוע את זעקתם של הילדים וההורים ולעשות כל מה שניתן כדי שהפעילות תימשך. לכן, חבריי חברי הכנסת, לפני שמקבלים החלטות אלו על עתיד ילדינו, חייבים לשקול את כל האפשרויות ולבחון את כל ההיבטים – מהן ההשלכות של לסגור מוסדות חינוך או פעילויות קיץ – ולקבל את ההחלטה הנכונה ביותר בעבור ילדינו. טוב שההחלטה לסגור את המסגרות של החופש הגדול נדחתה בינתיים. אנחנו חייבים, כמו שאמרתי, למצוא פתרון הולם אשר לא יפגע באופן אנוש במאות אלפי ילדים והורים. אדוני השר, אני תומך בדרך שלך. הגישה שלך נכונה, כמו ששמעתי שאמרת: להמשיך הלאה, לפתוח את שנת הלימודים – כפי שאנחנו יודעים, הנתונים הם לא בדיוק כפי שאנחנו מציגים את זה – ולתת מענה לילדים היקרים שלנו, וכמובן גם להורים ולכל הדברים מסביב, לתת להם את החוזק. שוב, אני תומך בגישה שלך, הנכונה, ואנחנו כולנו איתך. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת איתן גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, אדוני השר, בימים האחרונים עלתה שאלת עצירת תוכנית בית הספר של החופש הגדול – אחת המסגרות שאולי שומרות הכי טוב על השפיות שלנו בתקופה האחרונה. בחודשים האחרונים אורח החיים שלנו השתנה; הוא השתנה אפילו באופן קיצוני מדי יום. שגרה ומסגרת הופכות מתירוץ טוב כדי לצאת לחופשה ללא פחות מחבל הצלה ואוויר לנשימה – כפי שאת אמרת פה, היושבת-ראש, כשאת נאמת – במיוחד בעבור ילדים, שמצאו את עצמם בחופש הגדול מבודדים בבית במקום להיות בבריכה או בים, תלוי באיזה יום. בימים שבהם הורים מאבדים את עבודתם ורבים מאזרחי ישראל טרודים בשאלות של הישרדות יום-יומית, במצב של הישרדות, לא נותר שום פנאי לתמיכה רגשית. זה המחיר שהילדים שלנו משלמים בעל כורחם על המשבר הזה שנכפה עלינו. אדם שאיבד עבודה ייאלץ בלית ברירה לדאוג לפרנסתו על חשבון הזמן שבו נהג לבלות עם ילדיו בקניון או בחיק הטבע. ובזמן הזה ההתבגרות של הילדים לא נעצרת; היא ממשיכה בצילה של המגפה. ולכן, בית הספר של החופש הגדול הוא הרבה יותר ממקום של לשים את הילדים בתקופת החופש; בית הספר של החופש הגדול הוא אחת המסגרות היחידות ששומרות על שגרת שפיות בעבור הילדים שלנו ומזכירה להם שבתוך כל הבלגן יש עוגנים של מציאות. צריך לזכור עוד דבר: התפלגות גיל החולים עולה ככל שהגיל יורד, וכך גם קצב ההדבקה. בדוח האחרון של המטה לביטחון לאומי כבר עלה שבני חמש עד תשע היו בין 4% ל-5% מכלל הנדבקים, בעוד בני 10–17 היו בין 6% ל-10% מכלל הנדבקים במערכת החינוך. כלומר, ילדים קטנים נדבקים פחות, יחסית לכלל האוכלוסייה, כלומר אפילו מבחינה בריאותית מדובר במוקד הדבקה שולי, אם בכלל; יחסית, כן? הכול יחסי. אבל זה מקום שמספק תמיכה רגשית שהילדים שלנו כל כך זקוקים לה בעת הזאת, בתקופה שבה הורים מרוכזים בעיקר בלשרוד ולעמוד בקצב הדברים שאנחנו חווים. ולכן אני שמח שנכון לרגעים אלה נדחתה ההצעה לסגור את בתי הספר של החופש הגדול ושהוחלט שאם יסגרו אותם יינתן מספיק זמן להיערכות, ולמעשה לא נותרו הרבה ימים עד שתיגמר התקופה של בית הספר של החופש הגדול. אני מקווה ­– בעיקר מקווה ­– שבשנה הבאה כבר נחזור למראות הרגילים של החופש הגדול, של ילדים שמתרוצצים באתרי הנופש והורים עייפים אבל הם עייפים בגלל שהם רודפים אחריהם. נקווה שבעוד שנה מהיום נחזור לשגרה ונצא לעוד חופש גדול בים, בבריכה, כמו פעם. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי, ואחריו – יוראי. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי סגן השר, שר החינוך, קודם כול רציתי לחזק את ידך – אומנם הצלחנו, ואנחנו מדברים בדיעבד – על כמה צעדים חשובים שאתה עושה במשרד הלא-פשוט הזה, משרד מאוד מורכב בתקופה מאוד מאתגרת. אני חושב שהמאבק שלך להשאיר את מערכת החינוך פתוחה לאותם גילים בעת הזאת זה מאבק צודק, מאבק נכון. הכי קל לקבל החלטות בפס רחב, בצורה רוחבית, בלי להסתכל באמת במידת הנזק אל מול התועלת. זה נכון בהרבה תחומים, כל שכן במערכת החינוך ובסוגיה הזאת של בית הספר של החופש הגדול. חשוב להבין: יש ילדים במדינת ישראל, במערכת החינוך, שעם מערכת החינוך או בלי מערכת החינוך הם יקבלו את ההשלמות, את המסגרת, את התמיכה. יש ילדים במערכת החינוך שבשבילם המסגרת החינוכית לא פחות חשובה מהבית, בגלל אופי הבית, ויש ילדים שברגע – כל יום שהם לא במערכת החינוך, לא רק שאין להם את מה שהיה להם, הם ברגרסיה. מערכת החינוך חשובה, חשובה לאותם ילדים כבית שני; חשובה בשמירת המסגרת לעיצוב דמותו של הילד בתקופת החופש. היא בשבילם תקופת העשרה. הרי המסגרת החינוכית בתקופה הזאת היא לא אותה מסגרת שבשגרה – זאת תקופת העשרה לאותם ילדים. אני מדבר על אותם ילדים שהעורף המשפחתי שלהם לא כל כך איתן וחזק מסיבות כאלה ואחרות וילדים שהעורף המשפחתי שלהם לא איתן וחזק מבחינה כלכלית. המסגרת החינוכית בשבילם היא דבר קיומי. המאבק של השר היה צודק, ואני שמח שהוא הצליח. וזה גם רמז ומסר לבאות. זה רמז ומסר לבאות כי אנחנו לא יודעים עד מתי המשבר הזה של הקורונה עוד יהיה איתנו. עכשיו אנחנו צריכים להיערך לפתיחת שנת הלימודים כאילו אין קורונה. אוי ואבוי אם ניערך לפתיחת שנת הלימודים בעטייה או בצילה של הקורונה. צריך להיערך לפתיחת שנת הלימודים במלוא המרץ, ובמלוא המרץ זה כולל התייחסות לרזולוציה הקטנה של אחרון התלמידים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד – ובחינוך המיוחד על אחת כמה וכמה. ואני אסיים, גברתי, במסר ככה כללי בתקופה הזאת. ברשותך, אני אגזול כמה שניות. אני לא נוהג – ואני אומר, מסר כללי: אנחנו בתקופה של מערכה, מערכה קשה מאוד מבחינה כלכלית, בריאותית וחברתית. יש מחאות, והן צודקות, צודקות פחות, צודקות יותר, מניע כזה, לא מניע. אותנו זה לא מעניין. אנחנו צריכים לגלות סולידריות, סבלנות וסובלנות בתקופה הזאת. אל לנו – יש זמן לכל דבר. אני לא מבטל את המחאות, אבל יש זמן לכל דבר ועת. לכל דבר יש את העת שלו, ואני קורא לאחריות לאומית של כל החברה הישראלית בעת הזאת. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, אדוני. כעת יעלה חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כפי שאמרתי פה על הדוכן, אין לי ילדים משל עצמי. אומנם אני רוצה, אבל בינתיים השמחה הזאת נגזלת מבן זוגי וממני. אבל מספרים לי ההורים שלי וחברים שלי שילדים בקיץ, עם כל השמחה, כן, זה אתגר לא קטן: לחפש מסגרות וקייטנות, לשפוך אלפי שקלים ומציאת תעסוקה לילדים במהלך החופש הגדול. חם בחוץ, צריך גם לעבוד תוך כדי – כאב ראש. בדיוק על הצורך הזה באה לענות מפלגת יש עתיד לפני כשבע שנים, מפלגתי, כשהקימה את תוכנית בית הספר של החופש הגדול. בעלות סמלית בלבד – מאות שקלים, במקרים מסוימים אף במימון מלא – זוכים הורים לילדים מגיל הגן ועד כיתה ה' לשמור על שפיות, לשמור על רצף תעסוקתי. בתמורה מקבלים תוכנית איכותית ויסודית לילדים שלהם, מסגרת סדורה שאפשר לסמוך עליה, ולא פחות חשוב – שקט נפשי. התוכנית המעולה הזאת, שהגו יאיר לפיד ושי פירון, ממשיכה לעבוד מצוין עד היום, והיא הלכה והתרחבה עם השנים והוכיחה את חשיבותה. חוסר הוודאות הזה שאופף את קיום התוכנית בקיץ הקרוב עושה נזק גדול. וכרגיל, עם שאר הטיפול הכושל של הממשלה הזאת בקורונה נוצר כאוס מוחלט. מספיקה הודעה קצרה, קצרצרה, שמועה מהירה על אפשרות של ביטול התוכנית כדי להכניס את ההורים ואת המערכת כולה לסחרור. כרגע ראש הממשלה החליט שהתוכנית כן תתקיים, כפי שאת יודעת, חברת הכנסת ברק, אבל בדיוק כפי שראינו במסעדות, הבלבול הזה, הזיגזג, כן, לא, כן, לא – הכול יכול להשתנות ברגע. אני שב ומדגיש: חייבים לספק להורים את השקט התעשייתי שהם כל כך זקוקים לו בקיץ, למנוע כאבי ראש מיותרים ולתת לתוכנית הטובה של יש עתיד להמשיך לעבוד. היכולת של המשק להמשיך להשתקם, בייחוד בתקופה המורכבת הזאת, תלוי במידה רבה ביכולת של ההורים לצאת מהבית ולעבוד. וחשוב עוד יותר לשמור ולהגן על התוכנית הזאת, החשובה, דווקא בימים האלה כשאנחנו רואים שכמעט כל תוכנית אחרת בתחום החינוך בסכנת סגירה. אדוני שר החינוך, מיזמים כמו תוכנית קרב, כמו תוכנית שלבים, המימון לתנועות הנוער ולחינוך הבלתי-פורמלי – כל הדברים האלה הם במדרון חלקלק ומסוכן עבור ילדי ישראל. על כן, אנחנו מוכרחים לאפשר לבית הספר של החופש הגדול לא ליפול קורבן לאותה מצוקה. הרי לא מדובר בסכנת הדבקה. מדובר במסגרת חשובה. לפיכך, חבריי חברי הכנסת, אני קורא לוודא את המשך התוכנית בשבועות הקרובים ובקיץ הקרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. ישיב על הדברים האלה שר החינוך יואב גלנט, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר >> שלום, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, במהלך החודש האחרון עקבנו בדריכות אחרי נתוני ההדבקה במערכת החינוך, ומהמידע המצוי בידי עלו הדברים הבאים: שיעור התחלואה בציבור הכללי גבוה פי שלושה מאשר בקרב הילדים בבתי הספר של החופש הגדול. שיעור הילדים החולים, כאמור, נמוך משמעותית מחלקם באוכלוסייה. הדבר השני – לרוב מקור ההדבקה בקרב שכבות הגיל הצעיר איננו בבתי הספר או במוסדות החינוך. הנחיותיו המחמירות של משרד החינוך בשכבות הגיל האלה הביאו לביצוע מספר שיא של בדיקות. עם זאת, לא נמצאו מקרי התפרצות נרחבים. בתקופה המורכבת הזאת אני שוקל הדברים בכובד ראש, מתוך אחריות לאומית ומתוך דאגה לחינוך, לבריאות ולכלכלה של מדינת ישראל ואזרחיה. לכן, אין הצדקה לסגירת מוסדות החינוך – בתי הספר של החופש הגדול. שיעור הילדים הנדבקים הוא פחות משליש משיעורם באוכלוסייה. בתי הספר של החופש הגדול אינם מהווים מקור הדבקה. מערכת החינוך היא עוגן של יציבות בעבור הילדים, המורים, ההורים וכלל האוכלוסייה במדינת ישראל. לפיכך, בעת הזאת, עמדתי היא כי יש להמשיך את קיום בתי הספר של החופש כמתוכנן בשבועיים הקרובים ועד 6 באוגוסט, כפי שהתחייבנו. אני רוצה להוסיף כמה פרטים: מספר החולים הכולל בבתי הספר של החופש הגדול במהלך חודש יולי היה 676. אנחנו בודקים כל אחד וכל אחת מהם. כל מקרה ומקרה ידוע לנו. הדבר הזה מהווה 2.53%, כמעט 2.5% מכלל החולים במדינת ישראל, החולים החדשים, ואילו חלקם היחסי באוכלוסייה של 718,456 תלמידי בתי הספר של החופש הגדול הוא 7.9%, כלומר החולים בבתי הספר הם פחות משליש. הדבר השני – ואני מביא אותו לתשומת ליבכם, תחשבו על זה היטב – כל מוסד שבו יש חולה נסגר על ידינו. מה הדבר אומר? שיש רבים, רבים מאוד, אולי הרוב, 90% מגני הילדים ובתי הספר שיש בהם חולה אחד. אם כך, אם יש חולה אחד, האם ייתכן שהוא נדבק מחולה אחר? אם יש חולה אחד, האם ייתכן שהוא הדביק חולה אחר? והתשובה על שתי השאלות האלה: הוא כנראה נדבק בחוץ, הגיע, זוהה כחולה, נסגר המוסד – ואין יותר הדבקה, נקטעה השרשרת. לכן, אני מציע שאנחנו ניתן למוסדות החינוך להתקיים בשבועיים האלה ולאפשר להורים לעבוד. מדובר על הוריהם של 718,000 ילדים שנמצאים בבתי הספר של החופש הגדול, ב-718,000 לפחות ומשפחותיהם. לכן, בקשתי היא שאנחנו נשקול את העניין בכובד ראש, במקרה הזה, ונעביר את הדברים לוועדת החינוך להמשך דיון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. נקיים הצבעה על ההצעה להעביר. כן, יוראי – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני יכול להצביע מכאן? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אתה יכול להצביע מכאן, זה בסדר. אנחנו נקיים הצבעה על להעביר את ההצעה לסדר-היום לוועדת החינוך. בבקשה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה לעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני אוסיף את מי שלא יושב במקומו. בעד – שישה. אני מוסיפה את חברת הכנסת קרן ברק, את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, חברת הכנסת סונדוס סאלח, חבר הכנסת ישראל אייכלר, חבר הכנסת יעקב טסלר – לכמה אנחנו מגיעים? ואת חבר הכנסת מרגי. אדוני השר, אתה רוצה להצטרף להצבעה? אדוני השר גלנט, אתה רוצה להצטרף להצבעה? << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> הצבעתי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 13 בעד, אין חברי כנסת שהצביעו נגד, אין נמנעים. אם כך, ההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדת החינוך, כבקשתכם. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> דמי מחלה בגין ילד קטן שנכנס לבידוד וההורה העובד נאלץ להיכנס יחד עימו << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הנושא הבא שאנחנו מעלים לסדר-היום – הצעות לסדר-היום בנושא: דמי מחלה בגין ילד קטן שנכנס לבידוד וההורה העובד נאלץ להיכנס יחד עימו, הצעות מס' 905, 906 ו-917. המציע הראשון – חבר הכנסת אייכלר. בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, השר, לפני שאני אעלה את הנושא, שהוא מאוד מעשי בקשר לבידוד, אני רוצה לדבר על "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם". היום זה יום אבל, שבו מדינת ישראל, המייצגת את עם ישראל, הכריזה מרד ומלחמה בקדוש ברוך הוא, בתורת ישראל, בקדושת ישראל, בקדושת עם ישראל. בעצם, הממשלה מתה במגפת חוקי התועבה שהתקבלו היום. הליכוד – חסרו לו 13 חברים. אני לא זוכר מאז שמנחם בגין הקים את ממשלת הקואליציה של הליכוד עם החרדים עד היום הזה שקרה דבר כזה על עניין כל כך עקרוני שאנשי הליכוד לא התייצבו. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אייכלר, אל תאמין לליכוד, פשוט מאוד. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איימן, אם היית מצביע – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תעזוב את הקואליציה והליכוד. תעשה את הדבר הנכון. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איימן, מה הצבעתם? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו? אנחנו נגד עינויים, נגד כפייה. צריך לכבד את הבן אדם בהיותו בן אדם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה הצבעת בעד או נגד? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> צריך לכבד את הבן אדם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז זהו. טוב שאתה הצבעת בעד, כי אחרת הייתי אומר: בושנו ונכלמנו אל מול חברי הכנסת הערבים, ששומרים את המסורת ושמרו על המשפחה ועל חיי המשפחה ולא הצביעו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> גם היו כאלה שהצביעו נגד. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וגם היו כאלה שהצביעו נגד. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל למה הליכוד בגדו בכם? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מכבד את אלה שכן מכבדים את חיי המשפחה. אני לא מסיר את האחריות מהליכוד, כי זה היה בדברים שנוגעים לציפור הנפש של העם היהודי, אבל כחול לבן עשתה מעשה בלתי אפשרי מכל הבחינות. אני אתחיל דווקא מהדבר הפשוט ביותר. כשאני רוצה להביא הצעות חוק – גברתי היושבת-ראש, אני מציע כל כך הרבה הצעות חוק לוועדת השרים כחבר הקואליציה שטובות לכל עם ישראל ולא עולות כסף – ועדת השרים לא אישרה; אין דבר כזה, אתה לא יכול להיות נגד הקואליציה. ופה, כשוועדת השרים לא אישרה, הדבר פשוט מאוד: בא יושב-ראש כחול לבן עם החברים שלו ומצביעים בעד, בעצם מפרקים את הקואליציה. נכון להיום אין קואליציה. אבל זה בצד הטכני. בצד המוסרי, מה אומרים מיליון בוחרי כחול לבן? אנחנו נגד הקדוש ברוך הוא; אנחנו נגד התורה; אנחנו מייצגים קבוצות שוליות, קיצוניות, אנטי-דתיות, אי שם בצפון תל אביב, על חשבון האחריות של קיום כל עם ישראל, שלא לדבר על קיום הקואליציה בתקופה כל כך קשה של משבר הקורונה. לא היה כדבר הזה במדינת ישראל שהקואליציה תצביע בעד חוקי תועבה. ואני, כנציג בוחריי החרדים, עומד כאן ומוחה, גם כלפי שמע יה, ריבונו של עולם – אנחנו מוחים בשמך על כבודך ועל התורה כדי שחס וחלילה לא יהיה קטרוג על כל עם ישראל. אנחנו מייצגים את רוב עם ישראל, שכן רוצה בתורה, כן רוצה בחיי משפחה כמו שמצווה בתורה, כן רוצה נישואים יהודיים, כן רוצה גירושים על פי תורה. אנא, רחם על עמך ותציל אותם מכל רעה. ועכשיו, גברתי, רק במשפט אחד בנושא – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, פשוט הסתיים הזמן. בדיוק, רצוי קצת לדבר על הנושא. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ממש במשפט אחד: אדם נכנס לבידוד – הוא מקבל שבועיים ימי מחלה. כשהילד הקטן שלו נכנס לבידוד הוא גם מקבל ימי מחלה לפי הילד החולה, אבל זה יורד מימי המחלה שלו, ואז כשיש לו ילד אחד או שניים, הוא נשאר בלי ימי מחלה. אני חושב שהקורונה מצדיקה שיוציאו את המבודדים שנשארים בבית בגלל הילדים – לא על חשבון ימי המחלה שיש לו בעבודה בשנה רגילה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת חוה אתי עטייה, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כידוע, זו תקופה קשה גם למעסיקים, אך למרות זאת, את העובד השוהה בבידוד מזכה המעסיק בדמי מחלה. על פי החוק, מי שעובד אצל המעסיק במשרה מלאה מקבל דמי מחלה של יום וחצי עבור כל חודש, משמע, 18 ימי מחלה בשנה. נוסף על כך, הורים לילד עד גיל 16 המועסקים במשרה מלאה זכאים לקבל שמונה ימים בגין מחלת ילד. סך הכול 16 ימים נצברים לזכותם בגין מחלת הילד. לפעמים לעובדים לא נותרת זכאות לימי מחלה, למשל עובד שלא נותרו לזכותו ימי מחלה כיוון שימי המחלה שצבר נוצלו כולם, או שעבד במקום העבודה תקופה קצרה, או שנשלח לבידוד כמה פעמים וניצל את זכויות ימי המחלה שלו. דוגמה נוספת: גם עובד הנשלח לבידוד כליווי לילדו הזקוק לבידוד – ימי הבידוד הנדרשים מן העובד עשויים להיות רבים מימי מחלת הילד המגיעים לו על פי החוק. לעיתים קרובות זוג הורים צריכים להיכנס לבידוד בעקבות הילד שנדבק, והבעיה במצב כזה היא של זוג ההורים. המענקים והסיוע שהמדינה יכולה לתת לעובדים גם הם מוגבלים. לכן, אני מציעה כמה אפשרויות: ראשית, יתרת חובה של ימי מחלה. בעת משבר כמו משבר הקורונה שאנו חיים בו יש לאפשר לעובד זכות של יתרת חובה של ימי מחלה. יתרת החובה תושלם בצבירה החדשה של ימי מחלה. אם העובד יסיים את העסקתו אצל המעביד לפני שהשלים את יתרת החובה של ימי מחלתו, ינכה המעביד משכרו את ימי המחלה החסרים. שנית, קרן דמי מחלה. במקומות עבודה רבים יש הגבלות בצבירת ימי מחלה. אני מציעה להקים קרן שבה יצברו את הזכות העודפת בדמי מחלה של כל העובדים באותו מקום לקופה המיועדת. אם עובד שאין לזכותו ימי מחלה ייאלץ להיכנס לבידוד, הקופה תממן לו את ימי ההיעדרות. עד כה הקרן נתנה מענה לעובד במחלה קשה; עכשיו הקרן תיתן מענה לעובד בתקופה קשה. שלישית, אם במקום העבודה אין קרן, יש לאפשר תרומת ימי מחלה מעובדים המעוניינים לתרום. בתקופה קשה נדרשת ערבות הדדית. ואסיים בפסוק מתהילים: "כי אמרתי עולם חסד יבנה". תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים במשבר אמיתי – משבר עולמי, משבר בריאותי, משבר כלכלי – ובעיתות משבר ממשלות יכולות או להפיק את הטוב שבחברה, את הטוב שבאנושות, או להפך – ללכת לצדדים האפלים, הגרועים, הרעים. במציאות שלנו אנחנו עדים לקריסה – קריסת מערכות במדינת ישראל. אנחנו עדים לקריסה של המערכת הכלכלית. אומנם זה כדור שלג שמתגלגל לאט-לאט, אבל ברור לאן אנחנו פונים בסופו של יום. כנראה שאם הקריסה גם במניעת הדבקות תימשך, אנחנו נפנה לסגר כללי של הכלכלה, של החיים, של המציאות. שיתוק מלא. תוך כדי כך, המדינה ממשיכה להתעלם מהמצוקות האמיתיות של המוחלשים ביותר, כגון של אותם אנשים ממשפחות ברוכות ילדים או משפחות שיש להן הרבה ילדים, או אפילו ילד או שניים, ונקלעות למצוקה כשלאחד הילדים יש את הנגיף, ונאלצים להיכנס איתו לבידוד. במצב כזה, לנוכח המציאות ולנוכח התנהגות הממשלה, מן הראוי שהממשלה תיעתר לבקשה או להצעה ותגדיל את מספר ימי המחלה של ההורה, של אחד ההורים, שנאלץ לאבד ימי עבודה במציאות הכלכלית הגרועה ולשבת עם אחד הילדים. זו התנהגות אנושית בסיסית ביותר, במיוחד במציאות הכלכלית הנוכחית. אבל אני רוצה להתריע על משהו אחר, נוסף, חבריי חברי הכנסת: במציאות העגומה, באי-ודאות הגוברת יום-יום ועם התגברות המחאה הכלכלית-החברתית הצודקת – וכאן המקום גם לברך על המאבק של כל העובדות והעובדים הסוציאליים, כמעט 90% מהעובדות מהמגזר הזה. דרך אגב, 60% מהנשים המועסקות בחברה הערבית מועסקות בשירות המדינה, ואחוז ניכר מהן בעבודה סוציאלית. אני מברך אותן על המאבק, אבל תוך כדי יש עוד מאבקים צודקים והפגנות שכל יום אנחנו עדים להם – מחאה אמיתית ברחובות. אני רוצה להתריע: ב-2011, אם אתם זוכרים, אותו ראש ממשלה ברח או השתיק את המחאה החברתית. אתם זוכרים איך? איפה הגנרלים או אנשי הצבא שביניכם? השר גלנט? פתח במלחמה על עזה, במבצע צבאי בעזה. בשבועות האחרונים, עם התגברות המחאה, אנחנו רואים, מרגישים, שאולי הפעם זו תהיה הגזרה הצפונית. אתמול הפציצו בסוריה. זה הפך כמעט ליום-יומי. אני חושש ומתריע שהבריחה מהמצוקה ומהמאבק הגואה ומהתסיסה בחברה תהיה עוד פעם בריחה לעוד שיגעונות צבאיים ועוד מבצע צבאי שאף אחד מאיתנו לא רוצה לשאת בתוצאות שלו. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה גם לך. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי. בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, סעיף 1 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–1973, קובע כי עובד זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, עד שמונה ימי היעדרות בשנה, וזאת בתנאי שבן זוגו של העובד לא נעדר מעבודתו מכוח אותה זכאות. הסעיף אף מאפשר לעובד לזקוף עד 16 ימי היעדרות בשנה בשל מחלת ילדו על חשבון – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברי הכנסת סעדי ועסאקלה, זה מפריע. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – תקופת המחלה הצבורה שלו אם הילד נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד. הבידוד נקבע בהתאם לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020, ולתנאים המופיעים בו. לפיהם, בין היתר, מגע הדוק עם חולה כקבוע בצו מחייב בבידוד לתקופה של 14 ימים. צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף–2020, קובע כי מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ולא יאפשר את כניסת העובד שחלה עליו חובת בידוד למקום העבודה, וכי מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה במהלך תקופת הבידוד. בהתאם לתעודת המחלה הגורפת שהוצאה על ידי ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אדם השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם רשאי להציג למעסיקו את תעודת המחלה הגורפת שהוציא משרד הבריאות יחד עם תצהיר משלים מטעמו על המועד שבו שהה במגע הדוק המקיים את הוראות הצו הכלליות ביחס אליו. על פי תעודת המחלה הגורפת, תנאי לקבלת דמי המחלה, כאמור, הינו הגשת הצהרה חתומה על ידי העובד אשר מפרטת את פרטי זהותו של העובד ואת תקופת הבידוד. התעודה שהוציא משרד הבריאות משמשת הן לצורך מחלה לפי חוק דמי מחלה והן לצורך מחלה לפי חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד). אבקש להבהיר כי על ההסדר של תעודת המחלה הגורפת הוגשה עתירה לבג"ץ ביחס לסמכות להוצאת התעודה הגורפת, וכן ביחס לשאלה אם הבידוד הנדרש לפי הצווים הוא בגדר מחלה המזכה בתעודת מחלה לפי חוק דמי מחלה. עמדת המדינה כפי שהוצגה בעתירה היא כי התעודה הוצאה בסמכות וכי חוק דמי מחלה חל על מצבים שונים של אי-כושר תעסוקתי, לרבות אי-כושר לבצע את העבודה באופן זמני, וזאת על סמך ממצאים רפואיים כמו אלה הקיימים במדינה ובעולם ביחס לסיכוני ההדבקה וההידבקות בעת חשיפה לחולה קורונה. עם זאת, ככל שעמדת המדינה בנוגע לעתירה לא תתקבל, הנושא ייבחן בכללותו. ביחס לטענה המועלית בהצעות שהוגשו בדבר מיעוט ימי מחלת ילד אדגיש שיש להבחין בין כמה מצבים: אם הילד עצמו הוא חולה מאומת, אזי על ההורה חלה חובת בידוד, ובהתאם להסדר החוקי הקיים הוא רשאי להיעדר מחמת מחלה שלו ויכול לממש לצורך זה את ימי המחלה הצבורים לרשותו. אם הילד הוא שהיה במגע עם חולה מאומת ונדרש לבידוד, עשויים להיות מצבים שבהם גם ההורה עצמו יימצא במצב שבו הוא לא יכול לשמור על כללי הריחוק מהילד. לפיכך, על פי צו בריאות העם, יימצא ההורה חב בחובת בידוד ישירה, ועקב כך תחול עליו תעודת המחלה הגורפת במישרין, והוא יהיה רשאי להיעדר מפאת מחלה. בכל מצב אחר שבו הילד נדרש להשגחה אך אין חובת בידוד גם על ההורה, הרי שניתן להיעדר מפאת מחלת ילד, כמו שהזכרנו בהתחלה. בנוסף, אבקש לסייג את האמור בכל הנוגע לזמני הבידוד ולציין כי מבירור עם משרד הבריאות עולה שלעיתים עוברים כמה ימים מיום החשיפה לחולה ועד הגילוי שהוא חולה ואיתור המגעים, קרי, לא מעט פעמים הבידוד קצר יותר מ-14 יום. כמו כן, בכל הנוגע למספר הימים שאותם ניתן לזקוף בגין מחלת ילד אציין כי מספר הימים קבוע, כפי שציינתי, בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד). יש לשים לב לכך שככל שהעובד יזקוף יותר ימי היעדרות בשל מחלת ילדיו על חשבון ימי המחלה שצבורים לו ייווצר מצב שבו לא יישארו לעובד ימי מחלה צבורים בעבורו, ובמצב שבו העובד ייקלע למצב מחלה הוא ייאלץ להיעדר על חשבונו ולהביא לפגיעה בהכנסה. יש לשים לב כי בחוק מעוגנות שתי זכויות: האחת, זכותו של העובד להיעדר מהעבודה בשל הצורך להשגיח על ילד חולה; השנייה, זכותו של העובד לקבל תשלום בעבור ההיעדרות בשל מחלה, אם כי באופן הדרגתי, כדי לאזן בין זכות העובד להיעדר מהעבודה לבין הפחתת הנטל הכלכלי על המעסיקים, שכן בסופו של יום חובת התשלום בעבור ימי היעדרות מוטלת עליהם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, אדוני סגן השר. חברי הכנסת שהגישו את ההצעה מעוניינים להעביר את הנושא לדיון בוועדת העבודה והרווחה? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בוועדת הכספים. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> בוועדת העבודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> האמת היא שזה נשמע לי ועדת העבודה, אבל אתם מתעקשים על ועדת הכספים. אם כך, זה יעבור לוועדת הכנסת ושם זה יוכרע. אם כך, אנחנו מצביעים שזה יעבור לוועדת הכנסת לקביעה לאיזו ועדה זה יועבר משם. אנחנו מצביעים כעת. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ארבעה בעד. מי עוד כאן בין המצביעים? ג'אבר עסאקלה, בועז טופורובסקי, סונדוס סאלח, אוסאמה סעדי, יעקב טסלר, ישראל אייכלר, אתי עטייה. עוד מישהו? לכמה אנחנו מגיעים? 11 בעד, אין מתנגדים. אם כך, הנושא יעבור לוועדת הכנסת, ושם יוכרע לאיזו הוא ועדה הוא יועבר – ועדת הכספים או ועדת העבודה והרווחה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> טיפול באובדנות למניעת גל התאבדויות << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום הבאה, מס' 924, של חברת הכנסת סונדוס סאלח, בנושא: טיפול באובדנות למניעת גל התאבדויות. חברת הכנסת, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מיואשת לגמרי, אין לי עתיד, אמרה אחת הפונות לקו החירום של ער"ן, ופירטה כיצד ניסתה לשים קץ לחייה. גבר שהסתבך בחובות ולא הצליח לצאת מהבור הכלכלי סיפר כי פנה לכל הגורמים שהוא מכיר אך לא זכה לסיוע. הזלזול כואב לא פחות מחוסר העזרה, אמר. הוא לא עובד, רק דואג וחושב על מוות. עברתי מהלומות רבות, אבל הפעם אני כבר לא יודע אם אקום ולא יודע בשביל מה, סיפר למוקדנית ב', אדם מבוגר עם מוגבלות שמשרתו צומצמה לאחרונה. אלו מקרים בודדים מתוך כ-70 מקרים בחודשיים וחצי האחרונים, ממאי ועד היום, של אנשים שפנו לער"ן בזמן אמת על ניסיון התאבדות או כוונה להתאבד עקב מצוקה כלכלית ודרשו את ההתערבות של כוחות ההצלה והמשטרה, לעומת שלושה מקרים מסוג זה בתקופה המקבילה ב-2019. אובדנות על רקע כלכלי לא הייתה דבר משמעותי לפני הקורונה, אמרה ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בער"ן. ממאי זה נהיה הגורם הכי בולט שמביא אנשים לאובדנות. מאז פתיחת המוקד המיוחד של ער"ן למצוקה נפשית עקב הקורונה בתחילת מרץ התקבלו כ-145,000 פניות. ממוצע הפניות היומי עלה מ-400 בשגרה ל-1,400 ביום, 60% מהן של נשים – פעם נוספת הנשים הן האוכלוסייה המוחלשת והנפגעת ביותר. 3,464 פניות היו על אובדנות, לעומת 1,857 פניות בתקופה המקבילה ב-2019. אלה נתונים שהביאה הבוקר העיתונאית לי ירון בהארץ. מספרים חשובים. חיי בנות ובני אדם חשובים יותר. מאחורי המספרים עומדים אנשים, חברות והמשפחות שלהם; אנשים שרוצים לסייע ולא יכולים, שבעצמם נמצאים על סף קריסה בימים אלה. חשוב לזכור שמאחורי כל אחת שפונה לסיוע ולעזרה יש את אלה שלא מספיקות, יכולות או יודעות למי לפנות. יש ימים ולילות ארוכים של פחדים, כאבים, בדידות, חוסר אונים, אובדן תקווה וכעסים. השבוע ביום ראשון כוחות משטרה הוזעקו לרחוב סוקולוב בחולון כשבעל העסק איים להתאבד באמצעות סכין ולפגוע באנשים. הוא סיפר ש-30 שנה הוא עובד בחנות ואף פעם לא היה במצב כזה. הוא הוציא סטנד עם בגדים לרחוב כי אנשים מפחדים להיכנס, וקיבל קנסות. הוא סיפר שאין לו מה לאכול, שהוא רוצה להתפרנס ולעבוד; שהוא בחובות אחרי ששבועות החנות הייתה סגורה. המדינה, העיריות, פקחים ושוטרים מחלקים קנסות ביד רחבה ומוסיפים חטא על פשע. במקום קנסות צריכים לחלק מסכות, במקום עונשים – חינוך והסברה ובמקום מעצרים ושבירת מערך התמיכה הסוציאלית – תקציבים, חיזוקים ומענקים. לא ייתכן שיוסיפו פגיעה באנשים ובעסקים ויגלגלו את הנטל על האנשים שקורסים תחת היעדר הסיוע מהממשלה והנזקים הכלכליים של הקורונה. הגל השני של הקורונה כבר כאן. נזקים ופגיעות כלכליות הכניסו מאות משפחות למעגל העוני. הפגיעה באנשים עובדים, בעצמאים, בעובדי עסקים קטנים ובינוניים – עלייה של 75% במספר הבקשות לפשיטת רגל ביוני. מצוקות כלכליות אלה דוחפות אנשים למעשי התאבדות, לפגיעה עצמית ובסובבים אותם, ומחייבות טיפול פוליטי, אישי ומערכתי. אבקש להעלות את הנושא על סדר-יומה של הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה גם לך. ישיב סגן שר האוצר יצחק כהן, בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, תשובה על ההצעה הדחופה בעניין טיפול באובדנות למניעת גל התאבדויות. אז אני רוצה לספר לך שמשרד האוצר ער להתפתחותן של מצוקות אישיות וחברתיות בעקבות המשבר הכלכלי שנגרם מצמצום הפעילות הכלכלית במטרה למנוע את התפשטות נגיף הקורונה. בהתאם לכך הוקצו מאז התפשטות הקורונה מאות מיליוני שקלים למשרד הרווחה ולמשרדים הפועלים במשותף על מנת לספק מענה נאות לצרכים החברתיים העולים בשעה קשה זו מהשטח. משרד האוצר ואנוכי עשינו מאמצים גדולים כדי להביא לסיום שביתת העובדים הסוציאליים, וברוך השם, לשמחתנו, הצלחנו, משרד האוצר ושר האוצר, להגיע להסכמות עם יושב-ראש ההסתדרות ושר הרווחה, להגיע לסיום השביתה ולהסכמות עם נציגי איגוד העובדים הסוציאליים, אני אומר לך, אתמול בלילה. ואכן, אפשר לבשר על סיום השביתה ועל חזרתם של השירותים החברתיים לתפקוד תקין. אנו תקווה כי ההסדר שאליו הגענו יביא לשיפור השירות הניתן לזקוקים לכך, ובתוכם גם השירות הניתן במקרים של סכנת אובדנות, לא עלינו. אבל גם בתחום הזה צריכים לעשות עוד המון דברים. אני שמעתי את ההצעה לסדר-היום שלך ברוב קשב. בסדר, המצב לא פשוט. נעשה מאמצים גדולים כדי, בעזרת השם, להגיע למצב שאם לא לבטל את זה עד סוף, אז לפחות לצמצם את זה כמה שניתן. אם את רוצה להמשיך את הדיון בוועדה, אז תגידי לי איזו ועדת את רוצה. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> העבודה ורווחה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז עבודה ורווחה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אוקיי. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אם כך, תודה רבה לך, סגן השר, על התשובה. אנחנו נצביע על העברת הדיון בנושא לוועדת העבודה והרווחה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> שניים בעד. מי מתווסף? חברת הכנסת סונדוס סאלח, חבר כנסת ג'אבר עסאקלה וחבר הכנסת אוסאמה סעדי, וגם סגן השר, וגם חבר הכנסת אופיר סופר. אנחנו עם שבעה בעד. אם כך, הנושא יועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היעדר סיוע לעמותות לאורך משבר הקורונה << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום בנושא: היעדר סיוע לעמותות לאורך משבר הקורונה, מס' 820, של חבר הכנסת אופיר סופר. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביקשתי לקיים דיון על תמיכת הממשלה וטיפולה בעמותות רווחה, חינוך ובריאות בזמן משבר הקורונה. בתחילת המגפה נפטר הרב ישעיהו הבר זצ"ל, מייסד ארגון מתנת חיים. הרב הבר, כמו הרב פירר, ייבדל לחיים טובים וארוכים, שהקים את עמותת עזרה למרפא – הם חוו את הקושי מקרוב בצורה אישית והקימו מפעלי חיים שהם תפארת למדינת ישראל. באותה הדרך הוקמו בישראל אלפי עמותות על ידי אנשים גדולים שזיהו צורך חברתי אמיתי והחליטו לעשות מעשה ולנתב את הכוחות לטובת כלל החברה הישראלית. במשך שנים השכילה מדינת ישראל לתמוך בארגונים השונים ולסייע להם ובכך לעזור להם לעזור לאזרחים. סמוך לפעילות הממשלה צמח לו מפעל חברתי ענק שמהות פעילותו היא לסייע בכלל התחומים החברתיים לעם היושב בציון. גמלאים ובני נוער, יחידות צה"ל וסטודנטים – כולם נרתמו למשימה. יהודים וערבים, חרדים, חילונים ודתיים – כולם מצאו את חלקם המיוחד ביצירת ובהגברת ערך הערבות ההדדית. במעבר חד, אבקש מחבריי כאן במליאה להביט איתי יחד על הפער שבין כמות החסד הניתנת בחיי היום-יום הישראליים לשסע ההולך ומתרחב ברחובות העיר. מקום הפער הוא גם מקום הכאב. הפעילו מעט את דמיונכם ותחלמו איתי על המקום שבו כוחותיו של העם הכל-כך מיוחד שלנו היו מנותבים לנתינה ולאהבת חינם ולא לשיסוי ולפילוג. היום ראש חודש אב. הלקח המרכזי שלנו מחורבן הבית הוא אהבת חינם. באהבת חינם ננצח. בתחילת השבוע ישבתי במשרדיה הצנועים של עמותת פתחון לב. תוך כדי הפגישה הגיע לעמותה מייל בהול ממשרד הרווחה: בבקשה שהעמותה תטפל במקרה דחוף. העמותה, כמובן, נרתמה לעניין וטיפלה בנושא במלוא הרצינות. לאורך תקופת המשבר לא הוציאה העמותה את עובדיה לחל"ת. יתרה מזו, הדרישה לעזרת העמותה ומספר הפניות גדלו במאות אחוזים. חבריי חברי הכנסת, כבני אדם יש לנו נטייה לשכוח את הצרות הקטנות עם הופעתה של צרה גדולה, אך הצרה הגדולה שפרצה במשבר הקורונה לא העלימה כלל את המצוקות הקודמות שאיתן מתמודדים ארגוני המגזר השלישי. האלימות והמצוקה הכלכלית בשכבותיה החלשות של החברה הלכו והתעצמו בעקבות המשבר. פוטנציאל האלימות וההידרדרות לפשע גדל. מספר מקרי הרווחה הדורשים טיפול הגיע מזמן למחוזות מטרידים ומדאיגים. ככל שמדינת ישראל לא תשכיל לתת כתף אמיתית ויציבה לארגוני המגזר השלישי, הנטל שיבוא לפתחה יוכפל, ואנו עלולים למצוא עצמנו באובדן דרך חברתית ורווחתית. בשיחותיי ובפגישותיי עם העמותות השונות שמעתי סיפור על נער, חבר בארגון הנוער OU, שהתבייש לצאת מביתו מכיוון שנעליו היו קרועות ובלויות. המדריך האישי שלו בעצם זיהה את הסיפור. מכיוון שהוא נמצא עימו בקשר יום-יומי ורציף, אז במהירות הביא לפתרונה של הבעיה. ואני שואל אתכם, רבותיי: יש משרד ממשלתי כלשהו שהיה יכול לזהות את בעיית הקצה של הנער ולהביא לפתרונה? במצב מתוקן וחסר מגבלות וביורוקרטיה, טוב היה אם המענה לנער היה יכול להינתן על ידי הממשלה. אך הסמטאות צרות, ולעיתים רק גופים שאינם בסדרי גודל ממשלתיים יכולים להיכנס ולהילחם את מלחמתה של המדינה במקרי הקצה. מדינת ישראל חייבת לארגוני המגזר השלישי המון. מרבית העמותות נמצאות בימים אלה במצב שבו נסגרו הברזים הפילנתרופיים, כמו גם תמיכות הממשלה. השקעת המדינה בעמותות ובארגונים היא ההשקעה בטוחה שבצידה תשואה נאה. פעילות העמותות מכפילה ומשלשת את ההשקעה בתרומתה לחברה האזרחית. אך השוקת נשברה, ולצערי הרב, לא רחוק היום שבו העזרה הכרחית הניתנת על ידי עמותות תתייבש, והתשובה החוזרת למשרדי הממשלה המבקשים סיוע תהא: אין באפשרותנו לעזור. הכסף נגמר. לשם אסור לנו להגיע. חבריי חברי הכנסת, עם יד על הלב, כמה דיונים התקיימו בנוגע למצבן של העמותות והמגזר השלישי כאן, בכנסת, בוועדות, במליאה בתקופת משבר הקורונה? ניתן לספור את מספר הדיונים על יד אחת. אם נתבונן על כל הפתרונות והמענקים שניתנו על ידי האוצר והממשלה לכלל המשק, כמה מתוכן נגעו בכלל לעמותות ולמגזר השלישי? אז נכון, בפעימה השלישית הקצו סכום קטן לעמותות, אבל בפועל התנאים והקונספט בכלל לא מתחברים ולא מותאמים לפעילות העמותות. מה הסיכוי של עמותה לשרוד עם מענקי הממשלה עד כה? בניגוד למה שמצטייר, הטרגדיה במגזר השלישי אינה פחותה מהקושי הרב והגדול שבו נמצאים עצמאים ושכירים בישראל. בימים אלה אל לנו לזלזל במצוקתו של איש, אך דווקא בשל כך אני מבקש לשאול: האם אינכם מבחינים ורואים שהמגזר השלישי קורס לנגד עינינו? האם מישהו שם למעלה נתן את דעתו לכך שהצורך באספקת מצרכי מזון על ידי עמותות המתעסקות בכך גדל בעשרות מונים? כך, לדוגמה, עמותת לקט חילקה מתחילת המשבר הקורונה למעלה ממיליון ארוחות מבושלות, 7.5 מיליון קילוגרם פירות וירקות, והכול בעלות של 50 מיליון שקל. אספר לכם גם על ארגון לתת, המחלק בכל שבוע אלפי ארגזי מזון בפריסה ארצית. כך גם עמותת שכן טוב בטבריה, עמותת ביצור בקריית שמונה, עמותת אורות חסד בעכו ובאופקים, עמותת מלב אל לב בדימונה ועוד. כולן, קטנות כגדולות, מסייעות לאזרחים במצוקה. בין הגופים שהעמותות מסייעות להם נמצאים רשויות מקומיות וגופים ממשלתיים. אני שואל מכאן את ממשלת ישראל, את ראש הממשלה: תרצו להחליף את מקומן ותפקידן של העמותות השונות? מה המענה שניתן על ידי ממשלת ישראל לעמותות שעיקר פועלן משרת את אותם אלה שנקלעו לתסבוכת כלכלית ובעקבות משבר הקורונה מספרם הולך וגדל, הולך וגדל בכל יום שעובר? מה התייחסות הממשלה לעובדה שעמותות הגיעו למשבר הקורונה בתקציב חסר עקב ממשלות המעבר בשנה האחרונה ועקב אי-העברת תקציב מדינה והיעדר תמיכות ממשלתיות? המגזר השלישי הוא איבר חיוני של מדינת ישראל, הן בשל תרומתו לטובת כלל אזרחי ישראל והן בשל המרכיב הקריטי של המגזר השלישי במשק הישראלי, שבו כ-14% מכלל השכירים במשק. נוכח המשבר, לעמותות רבות אין את היכולת להוציא את עובדיהן לחל"ת – לא בגלל שיש להן כסף להמשך הפעילות אלא בשל העובדה שמספר הלקוחות הנצרכים לעזרתם הולך וגדל. ככל שתשכיל המדינה לחזק ולהעצים את העמותות, הדבר יקרין באופן חד-משמעי על חוזק המשפחה הישראלית, על מספר הנערים שימצאו עצמם במעגלי סיכון ורווחה ועל מצוקות רפואיות, כלכליות וממילא חברתיות. על מדינת ישראל להפנים ולהבין: המגזר השלישי הוא חלק מהפתרון ובשום אופן הוא לא חלק מהבעיה. במהלך כתיבת הדברים תהיתי לעצמי אם באפשרות האוצר לחשב את הפעילות ההתנדבותית במדינת ישראל לכדי סכומים כלכליים. האם הפעילות של העמותות מחושבת כחלק מהתוצר הלאומי הגולמי? האם ניתן לאמוד כלכלית את התמיכה במשפחה שבה האם או הבן, חלילה, חולה בסרטן? גברתי היושבת-ראש, בצה"ל ישנה אמרה מפורסמת שלפיה האדם שבטנק ינצח – האדם ולא הטנק. גם כאן הארגונים המסייעים לחברה האזרחית הם ביטוי לאדם, ביטוי לרוח – ביטוי לרוח שביכולתה לשנות ולנצח את המשבר. לסיכום, מה כן ניתן לעשות ומה צריך לעשות? להמשיך באופן רציף את התקשרויות הממשלה עם העמותות – מה שהיה נכון ל-2019 יהיה נכון ל-2020 ול-2021; להסיר את הערבות האישית שעליה נדרשים לחתום ראשי העמותות כתנאי למתן הלוואות; לתמוך גם בעמותות עם מחזור פעילות גבוה, למעלה מ-20 מיליון שקל, כי ההשפעה שלהן היא גדולה ורחבה; להכיר בירידה בתמיכות הממשלה כירידה בהכנסות; לבנות מודלים ספציפיים – וזה לא נעשה – מודלים ספציפיים וייחודיים שיתאימו במיוחד דווקא לעמותות, שלא ילבישו אותם כנלווים לדברים אחרים; להכריז על גורם ממשלתי אחד שירכז ויתאם את הטיפול בעמותות שעוסקות בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות. רק באהבת חינם ננצח. גברתי, אבקש להעביר את הדיון לוועדת העבודה והרווחה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. נושא חשוב, כאוב. גם אני מקבלת אין-ספור פניות של עמותות שעומדות בפני קריסה. ישיב לך סגן שר האוצר יצחק כהן, בבקשה. גם צריך לומר: הרבה מאוד עמותות שדואגות לבעלי חיים עומדות בפני משבר גדול מאוד, וגם להן צריך לדאוג. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> לרווחה של בעלי חיים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לרווחה של בעלי חיים. בדיוק. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, גברתי. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אופיר סופר, אני מודה לך על ההצעה לסדר-היום: היעדר סיוע לעמותות. דווקא אין היעדר, כי משרד האוצר אינו מתעלם מקשיי התזרים שנקלעו אליהם גם עמותות וארגוני המגזר השלישי, והוא מספק מגוון רחב של מענים לסיוע. אף פעם זה לא מספיק, אבל יש מגוון רחב של מענים וסיוע. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> אתה לא רוצה לדבר על זה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בבקשה? לא הבנתי. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> אתה לא רוצה לדבר על זה עכשיו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> 200 מיליון שקל זה לא בדיוק מה שקרה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בוא נתחיל. ראשית, במסגרת קרן הסיוע לעסקים, המסייעת במקרים של ירידה במחזור, ומענק בגין קליטת עובדים חזרה לעבודתם, שפורסמו זה מכבר, צפויים לתת מענה גם לעמותות ולארגוני המגזר השלישי. למענק בגין קליטת עובדים זכאיות גם עמותות שמחזור הכנסותיהן גבוה מ-20 מיליון ש"ח. בנוסף, מאז פרוץ המשבר העמיד משרד האוצר מענים נוספים לעמותות, דוגמת הלוואות בערבות מדינה בתנאים מיוחדים, פטור מארנונה לשלושה חודשים ותשלום מקדמות לגופים נתמכים. מעבר לכל אלה, ועל מנת להשלים את התמונה ולהעניק סיוע לעמותות שאינן זכאיות להטבות לעיל, הקים משרד האוצר בשיתוף הג'וינט קרן מענקים בהיקף של 50 מיליון ש"ח, והיא צפויה להתחיל בפעילות בקרוב. אני יודע שצורכי עמך ישראל מרובים ואין הקומץ משביע את הארי, אבל נעשות פעולות ועוד נעשה פעולות ואוזנינו קשובה. נשתדל הלאה להמשיך לסייע. ידידי, סופר, לאיזו ועדה אתה רוצה להעביר את זה, או שאתה מסתפק בתשובה שלי? << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> אני רוצה להעביר לוועדת העבודה והרווחה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לוועדת העבודה והרווחה. בסדר גמור, קיבלת. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> אם כי אפשר לעשות על זה דיון בוועדת החינוך, בוועדת הכספים, בוועדת העבודה והרווחה ובעוד כמה ועדות, אבל נתחיל – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוועדה למעמד האישה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אשר על כן? << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> גם למעמד האישה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו נבחר רק ועדה אחת, אז זו תהיה ועדת העבודה והרווחה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו נצביע על כך כעת. סליחה, הייתה דעה נוספת, של חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה. דקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כבוד סגן השר, גברתי היושבת-ראש, סגני השרים, שר החינוך – אני לא רואה אותו פה, אבל הוא שם, בסדר – אופיר, קודם כול תודה רבה על הנושא החשוב שהעלית ועל התשובה. אדוני סגן השר, אני רק רוצה לעדכן שבוועדת הכספים דנו עכשיו בכל המענקים בחוק החדש, והעליתי הצעה שבעבר, אופיר, העלינו יחד: יש מס שכר בעמותות, 7.5%. 7.5% של מס שכר העמותות ישלמו – זה פשוט לקחת מהן מכסף שאין להן. הרי אי-אפשר להחשיב להן את התרומות כהכנסות, הן לא יכולות להגיש את זה, לכן ביקשתי שלפחות את המס שכר הזה – שיורידו אותו, וזה יהיה פחות ביורוקרטיה. מתוך ה-200 מיליון שקל יש 160 מיליון שהולכים בעבור תרבות וספורט ועוד 40 מיליון סביב להכול. לכן, גם מה שסגן השר אמר – אני יודע שהם עושים שם את הכול, אבל ה-7.5% האלה זה הצלה של המקומות האלה; בלי ביורוקרטיה, רק להגיד: אנחנו לא גובים לפחות עד סוף השנה, לפחות כמו שעושים את המענקים – בסוף שנה רואים, 2021. זו התרופה הכי טובה והכי מהירה שיש. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. אנחנו נעבור כעת להצבעה על העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בעד – שבעה, אין מתנגדים ואין נמנעים. האם יש כאן מישהו שרוצה להצביע ולא יושב במקומו? חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת אופיר סופר. אם כך, עשרה בעד להעביר את ההצעה לסדר-היום לוועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> זה ניצחון של האופוזיציה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הפגיעה הקשה בבעלי אולמות האירועים << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום, בנושא: הפגיעה הקשה בבעלי אולמות האירועים, מס' 927, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה. גם לך יש עשר דקות. בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד סגן השר, חבריי חברי הכנסת, הצעה זו שאני מעלה היום וגם ההצעה שבאה אחריה, של חברי סמי אבו שחאדה, באה לזעוק את זעקתם של בעלי האולמות וגני האירועים – וגם של חברי סמי אבו שחאדה, בעניין המסעדנות והמסעדות. כידוע, כבוד סגן השר, ענף האולמות וגני האירועים נסגר בעבר והולך להיות סגור לתקופה ממושכת של מספר חודשים לא ידוע, לאחר שהאולמות וגני האירועים היו מהענפים הראשונים שנסגרו עקב מגבלות נגיף הקורונה. כיום חלקם עובדים תחת הגבלות קשות שגרמו להפסדים כספיים כבירים. גני האירועים ואולמות השמחה נמצאים למעשה במציאות של אפס הכנסות והוצאות גבוהות ובלתי נמנעות: שכירות, ארנונה, עובדים חשמל וכיוצא באלה. תשלומים אלה הובילו לחובות גדולים, ומתווה הסיוע הזעיר, לצערנו, מצד הממשלה לא נתן מענה לרוב האולמות וגני האירועים. אנחנו יודעים, כבוד סגן השר, שלמעשה במשך כחודשיים לא היו בכלל אירועים ולא חתונות והכול היה סגור בגל הראשון. נפתח מחדש, ובאמת, בעלי האולמות פתחו, וגם המסעדות פתחו, והתחילו להתארגן לתקופה חדשה. ואז, פתאום – בום, גל שני, ועוד הגבלות. היה העניין הזה של 250. אתה יודע מה, אני הייתי בכמה חתונות, יואב. באמת, אפשר לקיים חתונה של 250, לא חתונות, גברתי היושבת-ראש, של מאות. 250 – חתונה קומפקטית, סבירה. בסדר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 250 זה קומפקטית. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אצלנו בחברה הערבית 250 זה חתונה – חתונה זה משפחה. אם תיקחי את משפחת יאסין בעראבה זה 5,000, יעני, חתונה, אם אין בה 1,000, 2,000 אז היא לא חתונה. גם במר'אר ובכל יישוב. לכן, אני אומר, 250 – היה בסדר, אפשר להסתדר. אחרי זה באו ופתאום אמרו: חתונות של 50. איזה? מי יעשה חתונה ב-50? איזה אולם יעשה חתונה וישכיר את האולם? וגם צריך להביא זמר, תקליטן ותאורן על 50 מוזמנים. ולכן, כבוד סגן השר, באמת, אני יודע ואני איתך ואנחנו איתכם במאבק שכולנו צריכים לנהל ולהצליח, במאבק לעצור את נגיף הקורונה. אין חולק על זה. ואתה יודע, ואנחנו אומרים מעל כל במה ובכל נסיבה ובכל מקום, חוזרים ואומרים לאנשים ולאזרחים: תמלאו ותכבדו ותלכו אחרי הוראות משרד הבריאות. תשמרו על מרחק. תעטו מסכה, ריחוק, היגיינה – את כל זה. אבל כשיש אולם, כבוד סגן השר, כשיש אולם גדול, שמכיל אולי 1,000 – הא, ג'אבר? (אומר בערבית: אולמי אבו זיד, אולמי דאוד, אל-מאס, א-ד'באח,) אני לא רוצה עכשיו להתחיל – וגם כמובן במגזר היהודי. יש אולמות גדולים מאוד, רחבים. הם יכולים להכיל בנסיבות רגילות 1,000–1,500 איש. למה אי-אפשר להכניס 200, 250, 300, תוך שמירה, כמובן, על מרחק בין שולחנות ואיש מרעהו? למעשה, מה שאתם רוצים ומה שאתם עושים, יואב, זה שאתם באים ואומרים: אל תעשו חתונות בכלל. כי מי יעשה חתונה של עשרה, 20, 30 איש, הא, סעיד? ברהט אפשר לעשות חתונה כזאת? אין דבר כזה. אז למעשה, אתם באים ואומרים לזוגות הצעירים, שמחכים – עכשיו תראה, גם יש אנשים שקובעים חתונה כעבור שנה, כעבור שנתיים; משריינים את התאריך, משריינים את הזמר, משריינים את האולם, משריינים תקליטן – את כל התעשייה מסביב. יש הפקה, ומזמינים אנשים, ומחלקים הזמנות, ואז פתאום, בבת אחת, אתה אומר: לעצור את הכול. צריך למצוא פתרונות. בסדר, אתה אומר להם: תסגרו – אז צריך לפצות אותם, ולפצות אותם פיצוי ריאלי, ממשי, ולא, אתה יודע מה, אדוני סגן השר, שנותנים לבעל אולם כזה, אתה יודע, 3,000, 4,000, 5,000, 7,000. מה זה? זה בקושי מכסה את השכירות או את הארנונה. אז נתנו ארנונה, והצבענו בעד שלושה חודשים פטור לעסקים, אבל נגמרו השלושה חודשים. אתה יודע, אולם כזה, עם שטח כזה, הארנונה שלו זה מאות אלפי שקלים בשנה. תחלק את זה ב-12 – זה אלפי שקלים בחודש. אז אם אתה נותן לו 7,000 שקל זה בקושי מכסה את הארנונה. לכן, אני אומר, פנו אלינו אולמות, גם יהודים וגם ערבים. אני מניח שפנו גם אליך ופנו למשרד הבריאות. השאלה: אתם אומרים שהחתונות והאולמות הם הסיבה העיקרית היום להתפשטות הנגיף ולהידבקות. אני הייתי בוועדת קורונה עם אימאן וג'אבר ושמענו את הנתונים שלך, של משרד הבריאות, שאומר שבערך 80% מההידבקות בשבוע שבין 10 ל-16 ביולי היו בבית. נכון, ג'אבר? רק 5%, אולי 4.9%, מאולמות וחתונות. אז אם באמת – זה שיעור גבוה, צריך לראות איך לצמצם את התופעה, אבל אני אומר, זה לא רק נזק כספי, יואב, זה לא רק נזק כספי לבעלי אולמות; זה לא רק נזק כספי לכל התעשייה מסביב; זה לא רק נזק כספי לזוגות הצעירים ולמשפחות שלהם. אתה יודע מה? זה גם נזק לא ממוני – זה נזק נפשי, זה נזק פסיכולוגי. פנו אליי אנשים שהחתונה שלהם הייתה צריכה להיות למוחרת, אז, כשהוצאתם את ההגבלה להוריד את זה מ-250 ל-50, משפחת ח'אדר. הם גם פנו אליך, אנחנו מכירים אותם באופן אישי. החתונה שלהם מחר. אומרים לי: מה לעשות? כבר חילקנו את ההזמנות. מסכנה הכלה, כבר קנתה והזמינה את כל השמלות, הזמינו את האולם, ופתאום אומרים להם: תעצרו את הכול. ולכן, באמת, אני לא מבין, איך אפשר? צריך למצוא פתרונות צודקים ופיצוי הוגן וראוי לענף הזה. בוודאי, דיברנו גם על ענף התיירות, אבל יואב, אתה יודע מה? כנראה שהמסקנה היא שהממשלה הזאת רק מבינה שפת הכוח. ככל שאתה מאיים יותר וחוסם יותר ושובת יותר וצועק יותר אז אתה מקבל יותר. הינה, עובדה, תראו: האחיות – כמה שנים מדברים על זה? כמה שנים, גברתי היושבת-ראש? שנים. כל פעם – אחיות, אחיות. פתאום הכריזו על שביתה ובתוך יום קיבלו 2,000 תקנים. עובדים סוציאליים – 16 ימים, וכולנו הצטרפנו, תמכנו במאבק שלהם והיינו בהפגנות שלהם. טוב שהממשלה נענתה לדרישות הצודקות. אנחנו מברכים את העובדים ואת העובדות הסוציאליות על ההישג הזה, וכל הכבוד. אבל כנראה שהענפים האלה רק ממשיכים לדבר ולצעוק. כנראה שאף אחד לא ישמע, והאוזניים של הממשלה תהיינה אטומות. ולכן, אדוני סגן השר, אנחנו מבקשים לקיים דיון דחוף בעניין הזה. אנחנו נצפה לתשובתך ונמשיך ונבקש לקיים דיון בוועדת הכלכלה על מנת למצוא פתרונות לענף הזה ולענפים אחרים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם התשובה מספקת – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ינון, אני בטוח שהתשובה של יואב היא מפורטת, כוללנית, אבל בכל זאת, על מנת לתרגם את זה לשפת – לפרוט את זה – הרי עם הבטחות ועם תשובה מפורטת לבעלי האולמות אי-אפשר ללכת לבנק, נכון? אתה מסכים איתי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בזה אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. ישיב סגן שר הבריאות יואב קיש, בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שלום. היושבת בראש, כבוד היושב-ראש, יש לי פה תשובה, אבל אני – מה אני אעשה? כשאתה מדבר אני חייב לענות לך. ישבתי, הקשבתי, אז אני עונה לך. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מהלב. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה יודע, הכי פשוט להגיד לך: אין – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כשראיתי אותך עזבתי את הכול. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> הכי פשוט להגיד לך: אין מה לעשות, תתרגלו לחתונה של אשכנזים. אתה יודע, זה גם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא לא לא. אל תגיד, אל – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זה לא טוב לפריימריז – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אפשר לעשות חתונה של אשכנזים בקורונה ואחרי זה את הברית לעשות כבר אחרי הקורונה – יהיה גדול. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> טוב. האמת, נושא סופר-רגיש וחשוב, וקצת צחקנו, אבל נתייחס רגע ברצינות. צריך להבין, יש כמה ענפים ותעשיות במדינת ישראל שנפגעות – הינה, שר הכלכלה פה – הן נפגעות ישירות של האירוע של הקורונה, וזה ברור. זה התעופה, למשל, זה האולמות – באמת, מקומות שבהם אנחנו מאוד מאוד חוששים מהתפשטות הנגיף. עכשיו, לגבי נושא האולמות, כי זה הנושא שבו אנחנו עוסקים, אני מבקש רגע אחד לפצל את הדיון לשתי רגליים: רגל אחת, הרגל הבריאותית – אני אדבר עליה, זה התחום שלי, והרגל השנייה היא הרגל הכלכלית, ואני כבר אומר לך שאני בעד להמשיך את הדיון בוועדת הכלכלה מהבחינה הזאת, כי ללא ספק יש פגיעה קשה בענף הזה בגלל הנושא הבריאותי, וצריך למצות את המהלך של הפיצוי בוועדת הכלכלה ובכלל. במקום הזה אני אפילו חושב שאין בינינו חילוקי דעות. אבל חשוב לי להתייחס לנושא הבריאותי של החתונות והאירועים הגדולים. תראה, העלית כמה נושאים וכמה שאלות. שאלה 1 אמרה: למה באולם – בוא נגיד ככה, קודם כול שנבין: חתונה זה מקום שבו ללא ספק – דיברת על נתונים, ואנחנו רואים גם את הקפיצה בתחלואה שבועיים אחרי שפתחנו את האולמות, ורואים את זה בצורה מובהקת. אירוע של חתונה מערב בתוכו לא רק את האוכל עצמו, שמורידים את המסכה ואוכלים, אלא חיבוקים, נישוקים. אתה יודע, אנחנו מדברים על ריחוק פיזי – אני לא אוהב לקרוא לזה ריחוק חברתי; ריחוק פיזי. בחתונה, בהגדרה אתה במעגלים שרוצים להתחבר, ואתה באירוע של מאות ואולי אפילו יותר, אלפי אנשים לפעמים. אין ספק שבמצב של תחלואה, נושא החתונה, כמה שזה שמחה, ואתה יודע, כולנו בעד, וזה כל כך טבעי לנו, זה מקום שיש בו הדבקה. זה מקום מאוד בעייתי, סופר-רגיש לנושא הפצת הנגיף, וסבלנו מזה רבות. לכן, אני יכול להגיד לך עוד דבר. אתה יודע, דיברת על תו סגול. בואו נהיה כנים: לא שומרים בחתונות על תו סגול, כי אנשים בסוף, מאופי האירוע – אתה לא יכול. אמרנו לאנשים: תעשו חתונות בלי ריקודים. אי-אפשר. אתה יודע, ישבנו בוועדה, אמר חבר הכנסת מיקי לוי – לא יודע אם אתה זוכר – הוא אמר: לא, שרק ארבעה אנשים ירקדו כל פעם. אז אני אומר, בואו נהיה רגע רציניים ונבין שבחתונה, כמה שזה משמח, הפצת הנגיף והתחלואה זה נושא סופר-בעייתי, ומסוג התחומים שנפגעים מיידית במצב של תחלואה. עכשיו, עוד נושא שאתה חייב להבין כדי להבין את המגבלות – אנחנו מייצרים מגבלות בהתאם למצב התחלואה. מה הכוונה? אחרי הסגר הגדול ואחרי שהתחלואה ירדה, היינו כולנו באווירה שזה מאחורינו. דרך אגב, אני לא הייתי אז במשרד הבריאות, אבל אין לי ספק – אני אומר לך, גם ברמה האישית שלי, כהרגשה, שברגע שחשבנו שהנגיף כבר נגמר, אז גם הציבור התנהג אחרת, והמסכות – על ההנחיה על המסכות לא כל כך הקפידו, וגם שחררו בממשלה. אם אתה שואל אותי היום, אנחנו באמצע גל שני, גל יותר קשה מהגל הראשון. הטעות המרכזית הייתה השחרור. היה שחרור. אנחנו היום משלמים את מחיר השחרור המוקדם, בין השאר בנושא החתונות. זה שם בטוח. עכשיו, כשאתה בתחלואה נמוכה, אתה יכול לקחת סיכונים. אתה יכול להגיד: אני אאפשר חתונה, בוא נגיד, 50% מהאנשים. אתה יכול לבנות את זה. כשאתה היום במצב של תחלואה גוברת והתפרצות קשה, אתה כבר חותך ברמות שאתה לא יכול לקחת סיכונים. ולכן, אם היינו יכולים בתקופה מסוימת להגיד: כן, בוא נלך על 50% – כמו שאתה אומר: מה הקשר? יש לי אולם של 1,500 איש, אני משלם ארנונה על אולם בגודל כזה, איך אתה נותן לי 250, ואולם של 400-300 אולי גם הוא מוגבל לזה, גם מביא 250? הסיבה היא פשוטה. דרך אגב, היה לנו את זה עם המסעדות עכשיו, כי הם באו ואמרו: תנו לנו לשבת בחוץ לפי מרחק של שני מטר בין שולחן לשולחן, כמה מקום שיש לנו. אז יכול להיות שאם נצליח להוריד את העקומה בעוד שבוע-שבועיים, לא משנה, מתי שהגרף ירד, נוכל להגיד: כן, אתם יודעים מה? תשמרו על שני מטרים ותשימו יותר אנשים ביחד. במצב של תחלואה גוברת ומתפרצת כמו שאנחנו עכשיו, הגבלנו את זה ל-50 איש. עכשיו, יגידו: אבל רגע, יש לי קילומטר. כן, אני לא רוצה לשים 300 איש בקילומטר היום. לא רוצה. לא יכול. אני לא רוצה יותר מ-50 איש ביחד, ואותה לוגיקה בנושא החתונות, שאז הגבלנו ל-250 איש. נכון, יש לך מקום, אבל אני, באופן קטגורי, לא רוצה יותר מ-250 איש ביחד. יש פה סיכון שאני לא מוכן לקחת על עצמי. זה לשאלה של: רגע, למה אתם לא מתחשבים באירוע. זה מאוד תלוי מה מצב התחלואה, ואיפה אנחנו בגרפים, ואיפה אנחנו יכולים לאפשר לנו לקחת סיכון של הידבקויות. אני מאוד מקווה שנגיע לריסון ולהורדת ההדבקה והתחלואה ונהיה במצב יציב – נוכל לחזור לתו סגול. ומה יקרה? אני מקווה ששני דברים יקרו: אני חושב שהציבור היום יבין הרבה יותר טוב שזה לא נגמר ושצריך להמשיך את ההתנהלות המונעת, הריחוק הפיזי, המסכות וההיגיינה, כחלק אינהרנטי עד שיהיה לנו חיסון ותרופות ונדע להתמודד עם הווירוס הזה. הנושא – קיבלתי פה איזה רמז, אבל אני חושב שגם די מציתי, אז אני אומר: זה בעיקרון הדברים הבריאותיים בהקשר של חתונות. אני רוצה לסיים בדבר האחרון, שהוא סופר-חשוב. אני חושב שזה גם מסר לקראת חג הקורבן במגזר הערבי. ראינו תופעה: כשסגרנו את האולמות, החתונות הפכו להיות ברחוב או בבתים הפרטיים. זה אומר לי שני דברים: א. אנחנו רוצים לטפל באכיפה גם במקומות האלה. וזה, אני אומר לך, אנחנו חייבים לעשות את המהלך הזה. וזה אומר לי שהציבור – אני לא מדבר כרגע רק על המגזר הערבי, אני מדבר בכלל – הציבור עוד לא הפנים כמה זה מסוכן היום להיות בהתקהלות. פשוט מסוכן. אנחנו חייבים לעצור את זה. אני מבקש מכם, כמובילי דעת בציבור, בוודאי במגזר הערבי, וודאי וודאי לקראת חג הקורבן, להסביר – אתה דיברת על המשפחה. כשיש משפחה, אתה יודע, חג הקורבן, יגידו לך: נדבקתי במשפחה. לא יגידו לך: נדבקתי בארוחת חג הקורבן. אז אתה תראה את זה בסטטיסטיקה – שכן, הבן דוד של הבן דוד היה חולה וישבנו לאכול ביחד. מסוכנים מאוד המעגלים האלה. אנחנו צריכים לשמור ולהישמר. צריכים להוביל ולהנהיג, גם אם זה לא קל, את חג הקורבן הזה. אני מבקש, אנחנו נצטרך לחגוג אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה גם לך, סגן שר הבריאות. חבר הכנסת ינון אזולאי מבקש – נכון, קודם חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה ביקש דעה נוספת. בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמח שכבוד סגן השר מודע לזה שהסגירה של האולמות לא מנעה את החתונות. החתונות מתקיימות, כמובן, בחצרות הבתים, בשדות הפתוחים, ואני אומר שאולי היה עדיף לאפשר את קיום החתונות באולמות הפתוחים והסגורים, עם אחריות של בעלי האולם, עם אכיפה באמת, ואז זה היה מונע את ההדבקה. מה שקורה עכשיו – האולמות סגורים, ואז יש בלגן בחוץ, וכל אחד עושה. תזכרו, אתם אמרתם שלמעשה הרשויות המקומיות אחראיות לאכיפה. לא נתתם להן משאבים בכלל לאכוף, ולכן אין אכיפה בכלל. לכן, אני חושב שעדיף שאנחנו נפתח את האולמות, נגביל את המספרים – ויש לנו אחראי לשמירה על המרחק, על ההיגיינה, על מרחקים בין השולחנות וכו' וכו'. ותזכרו שיש גם אולמות פתוחים. האולם הפתוח יכול להכיל 200–250 – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – במרחקים מאוד מאוד סבירים, אז תחשבו על זה. ולקראת חג הקורבן תחשבו שאי-אפשר לסגור – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – חברה שלמה. לפחות שתי עדות גדולות, המוסלמית והדרוזית, באות לחגוג את החג. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הם יעשו את הקניות. אז סוגרים שישי-שבת – הלחץ קורה בחנויות בחמישי וביום שישי בבוקר. מה עשינו? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת עסאקלה, אני מתנצלת, אבל – – – << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן צריך לאפשר אוויר לנשימה גם בסופי השבוע לקראת החג. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. תודה רבה לך. חבר הכנסת ינון אזולאי עם דעה נוספת, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת בראש, אדוני סגן השר וכבוד השר, האמת, מה שאמרת לגבי חתונות, שיעשו כמו אשכנזים – אני מסכים איתך. נראה לי שאזולאי זה אשכנזי-ספרדי. עשיתי בר-מצווה לבן שלי. עשיתי שני בר-מצוות לקודמים עם המונים – 600, 700, 800 איש – לפני שהייתי חבר כנסת. והפעם אמרתי: שיגעון. כשפתחו ל-50 איש עשיתי רק ל-39 איש, משפחה קרובה. לצערי, אפילו אימא שלי לא הייתה, בגלל שהייתה בעיה שמבוגרים יותר יבואו, ופחדתי. הבן שלי אחר כך אמר לי: תשמע, אבא, הרגשתי את הבר-מצווה, היה כיף. אז קודם כול זה דבר טוב לצמצם יותר – מרגישים את המשפחתיות. לגבי מה שאמרת, ריחוק פיזי – אני גם לא אוהב את הריחוק החברתי ואת הריחוק הפיזי. אולי נקרא לזה ריחוק בריאותי. ריחוק בריאותי זה טוב לכולנו, זה נשמע יותר טוב. אני חושב שככה גם אנשים יותר יבינו. והדבר האחרון, אוסאמה, כל הנושא הזה – הנגיף לא אומר לנו מתי להגיע, ולצערנו הוא מגיע מהר מאוד, ולכן סוגרים את זה גם למוחרת. כולנו לא רוצים – רוצים את ההתראה מראש. אבל מפה – אולי זה לא המקום, זה לא האיש, סגן שר הבריאות, אבל צריך להפנות, כמו שאנחנו מפנים תמיד למשרד האוצר, לשר האוצר: תודיעו מה הפיצוי ומעכשיו תיתנו להם, ואל תתווכחו איתם על 0.5, 0.7 ל-15% או ל-20%. זאת הקריאה שצריכה לצאת, כי הם גם מוכנים והם גם מבינים שיש מחלה ונגיף. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הם רק רוצים לחיות בכבוד. תודה רבה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על זה דיברתי בדיוק. על זה דיברתי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> טוב, אנחנו נצביע כעת על העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת הכלכלה. הצבעה. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> טוב, אני בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. נוסיף גם אותך. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עם ארבעה בעד. נוסיף את חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת אלחרומי, אוסאמה סעדי – אתה מצביע פה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן, כן. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא הצבעת שם? אוקיי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא הצבעתי – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> גם ח'טיב יאסין? וקיש, סגן השר קיש. אם כך, עוד ארבעה – שמונה בעד. ההצעה תועבר לוועדת הכלכלה כפי שהתבקש. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מניעת קריסת ענף המסעדנות במדינה בעקבות נגיף הקורונה << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום בנושא: מניעת קריסת ענף המסעדנות במדינה בעקבות נגיף הקורונה, מס' 879, של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, שלום לכם. לפני שאני איכנס לנושא שלי, שזה הנפילה, סגירה של חלק מענף המסעדנות במדינה, אני רוצה לדבר על נושא שמאוד חשוב לנו ביפו ועל פעולה מדהימה שעשו הפועלים: הביאו אותם לעבוד בבית קברות אל-אסעאף ביפו, והם לא ידעו שהם באים לעבוד – עובדי הבניין, אנשים שהם עכשיו גם במצב כלכלי לא פשוט, מאוד מורכב, וגם להם קשה – וכשהם ידעו שהם באים לעבוד בבית קברות הם סירבו. הם סירבו. אנשים מאל-ח'ליל, אנשים מכפר קאסם, אנשים ממקומות שונים. אז אני רוצה להגיד להם כל הכבוד על הצעד האמיץ הזה והמאוד-מכבד. אני רוצה להגיד להם את זה גם בערבית: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לעובדים הנכבדים, למעשה לגיבורים, שסירבו לעבוד בבית קברות אל-אסעאף ביפו והחליטו שהכבוד שהם רוחשים למקומות הקדושים ולהקדשים חשוב הרבה יותר מתמורה כספית פעוטה – אני רוצה לברך אותם על העמדה האמיצה והמכובדת הזאת ועל שהם תומכים בעמדתנו בנוגע לבית קברות אל-אסעאף. לעובדים מחברון, מכפר קאסם ומשאר האזורים: כל הכבוד. תהיו בריאים. זה הוא מסר חשוב מאוד של עם אחד בנושא אחד.) לגבי ענף המסעדנות, קצת מספרים, כי אני בעצמי, כשקראתי את החומר הייתי מופתע: מסעדות ובתי קפה – יש במדינה כיום כ-10,000, שמעסיקים כמעט 200,000 איש בהעסקה ישירה. בשנת 2018 הענף הזה גלגל כמעט 20 מיליארד שקלים. זה ענף כלכלי מאוד גדול, שמעסיק המון אנשים ונותן פרנסה למאות אלפי משפחות במדינה, מספרים מאוד גדולים. ואנחנו נמצאים כמוהם במצב הזה של הקורונה, שהפתיע את כולנו, וההתנהלות שלנו – ההתנהלות של הממשלה בנושא הזה היא מאוד בעייתית. הם נמצאים במצב מאוד קשה. ביקשו מהם לסגור, אחר כך הובטח להם פיצוי שהוא לא בדיוק פיצוי, ואחר כך יצאו תקנות שהן מאוד לא הגיוניות מבחינתם. אי-אפשר לפתוח מסעדה גדולה, שצריכה הרבה עובדים, בתקנות הקיימות. אז יש לנו ענף כלכלי ענק – וההתנהלות הזאת מובילה למצבים מאוד קשים. בהכנה שלנו להצעה דיברנו עם חלק מבעלי המסעדות באל-משהד, באל-נסרה, בחיפה, ביפו ובתל אביב. מסעדה שאני מאוד אוהב, למשל, אמורה מיו – הבעלים עכשיו שובת רעב. זו מסעדה ששגשגה במשך 20 שנים, נמצאת באבן גבירול מול העירייה. הבעלים שובת רעב. כולם מדברים על הקשיים שיש להם, גם בצפון, גם במרכז, גם בדרום. האנשים סובלים, פשוט סובלים. ומצד שני, שום דבר לא ברור. הם לא יכולים להתנהל במצב הקשה הזה. ומתווספים אליהם – הרי לסגירה של הענף, למצב, למשבר, יש השלכות על חלקים שונים באוכלוסייה. המסעדות האלה מעסיקות – יש להן את הבעלים, יש את עובדי המטבח, יש את עובדי הניקיון, יש את המלצרים, יש את המארחים ויש את מנהלי המשמרות. בשיא, בשיא של העונה שלהם, עכשיו, בקיץ, כשיש גם תיירות, מנצלים את הענף הזה סטודנטים. חלק גדול מהסטודנטים בארץ – זאת ההכנסה השנתית הכי רצינית שיש להם, וככה הם משלמים את שכר הלימוד. חלק גדול מהסטודנטים פנו אלינו כבר כמה פעמים. הם לא יודעים מה לעשות – זה היה מקור הפרנסה שלהם. הם עובדים בעבודה מזדמנת בקיץ במסעדות, בעיקר במלצרות, אבל לא רק – הם עובדים שם גם בניקיון וגם באירוח וכו'. יש להם הזדמנות בעבודה לחסוך קצת כסף ולשלם את שכר הלימוד. עשרות אלפי סטודנטים וצעירים ובני נוער עובדים בענף הזה, ומצאו את עצמם עכשיו בלי עבודה בתקופה שכביכול הם חוסכים בה לכל השנה. אז גם עליהם אנחנו צריכים לחשוב. הדבר הכי הכי קשה, התלונה שהכי הרבה נשמעה כשאני דיברתי עם אנשים שהם בעלי מסעדות ואנשים שעובדים בענף, היא העניין של חוסר הוודאות, שזאת הבעיה של כולנו. הממשלה גם מתקשה לנהל את המדינה בגלל חוסר הוודאות, אבל האנשים האלה משלמים מחיר מאוד כבד. הם לא יודעים אם מחר הם עובדים או לא עובדים. אחד האנשים שדיברנו איתו במסעדה גדולה בחיפה אמר לי: תשמע, אני יושב ואני לא יודע איך לקנות סחורה. אני רוצה לעבוד, אני צריך לקנות סחורה, ואני לא יודע אם לקנות סחורה ליום אחד, ליומיים, אם יסגרו אותי בסוף שבוע, לא יסגרו אותי בסוף שבוע. אנשים אחרים דיברו על מה שקרה בסוף השבוע האחרון, שזאת הייתה באמת התנהלות נוראית. הם לא ידעו מה לעשות. חלקם קנה כבר את הסחורה שצריך, ואז אומרים להם שהם צריכים לסגור, ואז הוא חילק את הסחורה – נתן אותה לעובדים. הפסיד כסף. ההתנהלות הזאת של חוסר הוודאות והשינויים בקבלת ההחלטות בצורה כל כך מהירה לא רק שלא עוזרת לענף – היא הורסת את הענף. בצורה הזאת הממשלה גורמת להם נזק. עכשיו, יש לה רצון לגרום? זה לא משנה. בתוצאה היא גורמת להם נזקים כבדים, לא רק שהיא לא עוזרת להם. אז העניין הזה של חוסר הוודאות היה מאוד קשה, ובעיניי, זה דבר שאפשר לפתור אותו. אי-אפשר להגיד לבעל מסעדה: מחר אתה עובד או מחר אתה לא עובד, עוד יום או עוד יומיים. הענף הזה לא רק נותן את העבודה כמעט ל-200,000 איש בהעסקה ישירה – יש המון ענפים כלכליים שתלויים במסעדנות: יש את כל הספקים שלהם, ויש את מה שקורה בענף החקלאות, ויש את כל מה שקורה בענייני הובלה; יש המון ענפים אחרים שנסמכים על הענף הזה של המסעדנות. הוא תורם להרבה ענפים כלכליים אחרים והוא גם תורם המון לכלכלת המדינה. מה אפשר לעשות כדי לעזור לענף הזה? יש לי הצעה קלה ופשוטה שאני חושב שהיא גם תביא הרבה יותר שיתוף פעולה מצד האנשים שעוסקים בזה. אנחנו רואים שהם כבר לא מסוגלים לקלוט את כל הנזקים שנגרמו להם, לא יודעים איך להתמודד עם זה. חלק גדול מהם גם לא רוצים כבר להישמע לשום הערות, תקנות, חוקים וכו', ואני יכול להבין אותם, כי הם פשוט קורסים. אנשים במצב מאוד קשה. מה אפשר לעשות? אפשר לקיים דיון שמשתף את איגוד המסעדנים, שמשתף גם את משרד הבריאות ואת כל המשרדים הרלוונטיים. אני חושב שבוועדת הכלכלה אפשר לנהל דיון שיביא את כל הצדדים שקשורים לנושא הזה של מסעדנות, ויביא גם – מאוד חשוב – את הקול של איגוד המסעדנים. הם צריכים להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות. אני בטוח שגם הם לא רוצים להפיץ את הנגיף ולגרום לנזקים – לא לעצמם, לא לעובדים שלהם, לא לציבור באופן כללי. אני בטוח שגם הם מבינים את כל מה שיש לנו להגיד לגבי בריאות הציבור. אבל חייבים לשתף אותם בתהליך קבלת ההחלטות, שאמור להשליך על פרנסתם, שאמור להשליך על יכולת ההישרדות שלהם. כי עסק – אנשים שמו שם את כל החיים שלהם. חלקם כבר עשרות שנים נמצאים במקומות האלה. חלקם השקיעו, חדש, ושמו את כל מה שהיה להם במסעדה, בבית הקפה, בענף הכלכלי הזה, וזה יכול לשבור אותם לשנים. ולכן, אני חושב שאפשר לקיים דיון רציני, מעמיק, שיביא את כל המורכבות של נושא – גם את הדעה של משרד הבריאות, גם את הקול החשוב של האנשים שעובדים בענף ומנהלים אותו וגם את הקול של ועדת הכלכלה – שכל מי שחשוב לו הנושא יהיה בו. ואז, מה שיצא מדיון מעמיק ורציני כזה – אפשר להגיע לכמה שיותר הסכמות, כדי שהאנשים לא ירגישו שהממשלה רוצה להמשיך לגרום להם נזק ולסגור את הענף, וגם לחשוב שם על דרך של פיצויים. ניתנו המון פתרונות שלחלק גדול מהמסעדות זה אומר בקיצור: כלכלית, תסגור את העסק. הוא לא יכול לעבוד עם 20 אנשים. הוא לא יכול. אז לפחות ידע מי שלא יכול, כשהוא סגור – לא ייגרם לו נזק נוסף גם כשהוא סגור. יהיה לו גם מסלול ברור של פיצוי, אם הוא לא יכול, אם אנחנו מכריחים אותו לסגור את העסק; יהיה לו נתיב ברור גם של פיצוי. צריך לחשוב גם על כל הדברים האלה. ואז אפשר לקבל את ההחלטה הזאת עם הסכמה די רחבה, שהיא נותנת מענה גם לצרכים שלנו, של כל הציבור, גם להערות ולתיקונים ולהארות של משרד הבריאות, גם למה שאנחנו רואים בראייה הכלכלית הגדולה של ועדת הכלכלה. לדעתי, אפשר להגיע בזה להסכמה מאוד רחבה. אז אני מציע להעביר את זה לוועדת הכלכלה ולבנות את השולחן העגול הזה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. אנחנו נקיים הצבעה? סליחה, שר הכלכלה עמיר פרץ ישיב. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אני חושב שהיטבת לתאר את כל ההתלבטויות סביב נושא המסעדנים. אני חושב שהיטבת לתאר גם את המשמעות שלהם מבחינת היקף בעלי העסקים שם, היקף התעסוקה שהם מייצרים, סוג המועסקים שם – סטודנטים, צעירים – ואני חושב שהיטבת לתאר את הבעיה המרכזית. הבעיה המרכזית היא חוסר ודאות, ובעסק כמו מסעדה, ודאות, גם של סגירה או של פתיחה, היא מפתח לסיכוי של בעל העסק לתכנן את העסק שלו. אנחנו יודעים שבעלי עסקים רבים משקיעים כשהם מקימים עסק, אבל אין ספק שבעלי המסעדות בשנים האחרונות השקיעו הון עתק בהקמת המסעדות שלהם, כי כולם רוצים שהמסעדה תהיה הכי יפה, הכי נוחה, הכי נעימה, הכי מודרנית, הכי מתקדמת, עם המכשור הטוב ביותר – וזאת השקעה. זאת השקעה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> וזה שוק תחרותי מאוד, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> נכון, נכון. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חלק גדול מהם קורסים גם בלי קורונה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך. אני מסכים לתיאור שהנחת כאן. ובסוף, הם בהחלט חלק מבעלי העסקים בישראל שהיו אמורים לקבל תשובות, עם כל אותן תוכניות שהוצגו עבור בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. אני חושב שאחד הענפים שהתשובות האלה לא היו מספיק טובות עבורו היה ענף המסעדנות, מכיוון ששם בהחלט היכולת לבצע את אותה סגירה–פתיחה במהירות בלי לגרום נזק נוסף לעסק היא יכולת מאוד מצומצמת. יחד עם זאת, בתוך כל הסיוע שנתנו, שהממשלה נתנה, שהיא העמידה לרשות בעלי העסקים, היו עסקים רבים שנפלו בין ההחלטות; לא בין הכיסאות – בין ההחלטות. החלטה אחת שעכשיו תוקנה, אבל לא תוקנה רטרואקטיבית – ההחלטה שלפיה בעצם שיטת המדידה של הירידה במחזור הייתה בהשוואה ל-2018 – זה היה אחד הסעיפים הקשים מבחינת העצמאים הקטנים והבינוניים, כי ההשוואה בין 2020 ל-2018 לא תמיד מדדה באמת את ההפסד האמיתי, כי יש עסקים רבים שאומרים: אני התחלתי ב-2018, הגעתי להיקפים מאוד גדולים ב-2019, ואתם לוקחים את 2020 ומודדים לי אותה מול 2018, וזה נראה כאילו לא הפסדתי כלום. לכן, התיקון שנעשה עכשיו ב-60 מיליארד החדשים הוא תיקון נכון. אבל לצערי, 80,000 בעלי עסקים, ובתוכם הרבה מאוד בעלי מסעדות, נפלו בדיוק בתפר הזה, ואני חושב שאנחנו צריכים למצוא דרך לתת להם פיצוי מיוחד על החודשים של מחצית מרץ, אפריל ומאי, ששם הם כמעט לא קיבלו דבר. אין ספק שמדובר באחד המשברים הכלכליים שמחייבים את כולנו להקים שולחנות עגולים. אני שמחתי לשמוע שאתה מדבר ביצירתיות וגם מכוון לפתרונות, כי גם לך ברור, גם למסעדנים ברור, שאף אחד לא רוצה שיהיה להם רע. אף אחד לא רוצה. יחד עם זאת, אין דבר כזה שהאחריות של המדינה לא תהיה מוחלטת. ואני בעד סגרת – שילמת. סוגרים – משלמים. וצריך שהקריטריונים לסגירה יהיו קריטריונים ברורים, אם זה לפי מרחקים בתוך מסעדה, אם זה לפי רמת האוורור של המסעדה, אם זה לפי הפתיחה של – ההשוואה בין כמה יכולים להיות בחוץ וכמה בפנים. זה נכון שזה מתסכל כאשר בעל מסעדה שיש לו מקום ל-400-300 איש ובעל מסעדה שיש לו מקום ל-50 מקבלים את אותה מכסה, את אותה כמות. כי זה לא רק בגלל העניין שיש לו יותר מקום; גם היכולת לקיים עסק בהכנסה מ-20 איש, אם בנית אותו ל-300 איש – לא קיים. יכול להיות שעסק של 50 איש, כשאתה מפעיל ל-20 איש, יכול איכשהו להמשיך להתגלגל. לכן, אני בהחלט בעד שיקבעו קריטריונים. כפי שאתה יודע, אנחנו במשרד הכלכלה שותפים לבניית התווים הסגולים בכל הענפים כולם. אני חושב שהתו הסגול שבנינו למסעדות הוא תו סגול נכון. צריך כמובן לעשות יותר אכיפה, להקפיד יותר שבאמת מקיימים את התו הסגול. אבל גם אתה, חברי סמי, יודע שהקורונה הבהירה דבר אחד: כל אלה שהחזיקו בכלכלה החופשית כפתרון לכול, כל אלה שאמרו תמיד שהיד הנעלמה תפתור את הכול, שלא צריך התערבות, הכול יהיה בסדר, היום מבינים – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היד הנעלמה, אדוני השר – נעלמה להם היד הנעלמה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> – – היום מבינים שהאחריות של המדינה כגורם שצריך להיות ערוך, להצליח להתערב בשעות משבר, היא אחריות שאין לה תחליף. אין לה תחליף. ולכן אני בהחלט חושב שהלקחים שאנחנו צריכים להפיק מהמשבר הזה הם בראש ובראשונה לחזק את השירותים החברתיים, לחזק את מסגרות התמיכה, לחזק את קופות החיסכון למיניהן, שישמשו לעת משבר. אני בעד דמי אבטלה לעצמאים; אני בעד לחוקק חקיקה שהיא חקיקה סוציאלית רחבה יותר דווקא בימים האלה. אני חושב שאנחנו צריכים להעמיד לרשות המסעדות גם פתרונות שנותנים במפעלים הרגילים. למשל, אם נעבור למודל הגרמני, גם המסעדות שיפתחו בעתיד – אני מקווה – יוכלו ליהנות מכך. כי מה אומר המודל הגרמני? וזה טוב לכל המעסיקים בארץ. הוא אומר שמעסיק יכול לקחת את מי שנמצא באבטלה או בחל"ת, להעסיק אותו במשרה חלקית, והחלק השני של המשרה ישולם דרך דמי אבטלה או דרך החל"ת. כולם ירוויחו מזה: המדינה תשלם פחות, העובד יקבל את מלוא שכרו, הקשר בין עובד למעביד יישמר, וכשהוא יעבור לתפוקה מלאה, העובדים שלו יהיו זמינים. ומשפט אחרון שלא קשור לנושא, אבל קשור מאוד. כל הניסיון הזה לבוא עכשיו ולפתח תזה חדשה בישראל, שאומרים: זה הזמן להוריד את שכר המינימום – בדיוק ההפך. זה הזמן להעלות את השכר, כי אם רוצים שיהיה מי שיבוא למסעדות בכלל, צריך שאנשים ירוויחו יותר. חוץ מזה, ראש הממשלה הופיע לפני זמן מה ואמר: אני בונה תוכנית מענקים כדי להגביר את הצריכה במשק, תחת הנוסחה שאנחנו מאמינים בה כל הזמן שצריכה שווה צמיחה, שתמיכה שווה צריכה שווה צמיחה. השאלה היא מהי התמיכה, איך היא מתבצעת. ולכן, אני מציע לכל אלה שפתאום החליטו שזו העת להוריד את שכר המינימום, שישכחו מזה, כי להפיל את כל הנטל עכשיו על גבם של החלשים – להפך. אנחנו נוכחים בימים אלה שאותם מקבלי דמי אבטלה ומקבלי חל"ת שעבדו בשכר מינימום קודם מוצאים את עצמם במצב שהם מביאים הביתה 3,000 שקל, 4,000 שקל. אז זה אולי היה נכון לימים רגילים, שבהם מובטל נמצא חודש, חודשיים, שלושה, וחוזר לעבודה. לימים שבהם ממשלה מחליטה שדמי אבטלה יימשכו עד יוני – אם מישהו חושב שאפשר להחזיק מעמד עד יוני, שמשפחה תחזיק מעמד עד יוני עם 70% משכר המינימום שהרוויחה קודם, אז הוא טועה. אני מקבל את הצעתך להעביר את ההצעה לדיון בוועדת הכלכלה. אני גם מקבל את הרעיון שאמרת, שכדאי מאוד לבנות שולחן עגול שכל הגורמים ישבו מסביב ויבחנו את הפרטים עד תום ויגיעו למסקנות משותפות. תודה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, כבוד השר. אנחנו נצביע כעת על ההעברה של ההצעה לסדר-היום לוועדת הכלכלה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בעד – חמישה, עם חבר הכנסת אלחרומי – שישה, עם חברת כנסת היבה יזבק – שבעה. שבעה בעד, אין מצביעים נגד ואין נמנעים. אם כך, ההצעה לסדר-היום תועבר לדיון נוסף בוועדת הכלכלה, כפי שהתבקש. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> נטיעת עצים כאמצעי לחסום בדואים << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום הבאה, בנושא: נטיעת עצים כאמצעי לחסום בדואים, מס' 920. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר התפרסמה כתבה בעיתון הארץ עם הכותרת שבה בעצם הופיעה ההצעה לסדר-היום שבה אני רוצה לפרוס את מה שקורה בנגב בשבועות האחרונים. הבסיס של מה שקרה – בעיקר בנושא נטיעות מסיביות של קק"ל, שעובדת בעצם, גברתי היושבת-ראש, כקבלן משנה אצל מינהל מקרקעי ישראל. אז מה מקור הסוגיה הזאת? מאיפה היא הגיעה? היא הגיעה מתוכניתו של השר אורי אריאל והצוות שלו בכנסת העשרים, בממשלה שעברה, כאשר חוק פראוור לא עבר בממשלה, והממשלה הכינה תוכנית כלכלית לנגב – 2397, נדמה לי, אם אני לא טועה במספרים. בתוך התוכנית הזאת של 3 מיליארד היו סעיפים שהקצו תקציב לנטיעות עצים בנגב. מדובר על שטח עצום, חבר הכנסת מלכיאלי – כ-40,000 דונם בנגב המזרחי ולאורך ציר 25, שזה באר שבע–דימונה, וחלק ממנו בציר באר שבע–ערד. אבל איפה הם בחרו את השטחים האלה? הם בחרו את השטחים האלה באזור של כפרים לא מוכרים או צמוד ליישובי קבע, כמו שגב שלום ואבו תלול. והכוונה הייתה ברורה לנו: אנחנו, כתושבי הנגב – הכוונה היא למנוע אפשרות של הכרה ביישובים חדשים ולמנוע גם התפתחות של יישובים אחרים ולהעביר, אפילו בהסכמה – ולפתח שכונות חדשות בעתיד. הכוונה היא כוונה מאוד רעה, כי היא בעצם חסמה – אפילו אם יש ממשלה חדשה ואם יש מדיניות חדשה ויבוא שר חדש, כמו שקרה עכשיו, כמו המצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו, כשיש נכונות. ואני מהרגע הראשון נרתמתי, אדוני השר, כשגיליתי שיש באמת רצון לבצע מהלכים בכיוון הנכון בנגב. הכוונה של נטיעה מסיבית של עצים מקרן קיימת כקבלן משנה של קק"ל היא למנוע אפילו פתרון עתידי. ולראיה, מה שקרה בח'רבת אל-וטן לפני חודש וחצי, חודשיים: פתאום, בבוקר של יום אביבי כזה, הטרקטורים נכנסים לאמצע הכפר. עכשיו, נכנסים באמצע הכפר לאדמה שנמצאת במחלוקת. התושבים טוענים – בצדק, מבחינתי – שזו אדמתם. יש תביעות בעלות, והמינהל מצידו אומר: לא, אנחנו נכנסים לשטח כי זה שטח של המינהל. ואני חייב לציין לטובה את התערבותו של השר בנושא – התערבותך, אדוני כבוד השר. אנחנו בדרך לפתרון הסוגיה הזאת, אנחנו בשלבי סיום, אבל זו לא הנקודה היחידה. עכשיו, במקום שאנחנו נשב – עדיין, כבוד השר, לא התפרסמה התוכנית הכללית של מה עושים. לאחר התייעצות, אנחנו ישבנו – ישבת עם ראשי הרשויות, ואנחנו מאמינים שיש רוח חדשה שנושבת בנגב, יש רוח, באמת, של שיתוף פעולה, של בניית אמון מחדש. ומגיעים החבר'ה של מינהל מקרקעי ישראל והחבר'ה של קרן קיימת – יוצאים מהשטח של ח'רבת אל-וטן, ואולי מחר בבוקר ייכנסו לשטח אחר. אני לא יודע. אנחנו באי-ודאות בימים האלה, מה יקרה, בעצם. הסיפור הזה לדעתי חייב להיפסק, חייב להיפסק, משני טעמים: הטעם הראשון, שזה לא בצדק, שזה דבר לא צודק, זה דבר שלא נכון לעשות, ויש פה מעין התגרות מיותרת באוכלוסייה הבדואית. הסיבה השנייה, שזה בעצם שינוי של כללי משחק תוך כדי משחק. מה זאת אומרת? יש שר, יש מפלגה, יש מדיניות שהשר שמייצג אותה ושייצג אותה כבר לא בתפקיד. הוא עזב את מקומו, כבר יש לנו ממשלה חדשה. גם התושבים ציפו לזה, תושבי הכפרים הלא-מוכרים, תושבי הנגב בכלל. אנחנו מדברים על מעל רבע מיליון אנשים בדואים שחיים בנגב. אנחנו לא יכולים, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, לחיות כל הזמן בהתנגשות. אני לא רוצה את זה. אני, כנציג האוכלוסייה הזאת, לא רוצה את זה. אני בכנות רוצה להגיע להסכמות, רוצה להגיע לפתרונות, אבל כשעושים לך את זה תוך כדי משחק ומנסים עכשיו למנוע כל אפשרות של הסכמות – אני לא בטוח שאנחנו נקבל את הכול, או שהממשלה תקבל, אבל לפחות שנגיע ונתקדם קצת. זה מרגיז. זה מרגיז. זה מרגיז את האוכלוסייה, וזה בעצם נועץ, ככה, מסמר בגלגלים כשאנחנו מנסים להתניע מחדש. כבוד השר, הם הגדילו – ואני בטוח שאתה כבר שמעת על זה – הם כבר מסתובבים בכפרים הלא-מוכרים ומחלקים צווי פינוי, לא צווי הריסה. צווי הריסה – אנחנו כבר יודעים שכל מבנה חדש כבר – מונעים ריבוי טבעי. אבל צווי פינוי – מה הכוונה? הכוונה היא להכניס את כל תושבי הכפרים הלא-מוכרים למסלול של בתי משפט, ואז להגיד: בית המשפט יכריע. הרי ברור לנו, לפי החקיקה שנמצאת היום, שכל הבדואים יפסידו בבתי המשפט. זה ברור מראש, כי יש מחלוקת לגבי הבעלות על הקרקע. לכן, אני קורא מכאן גם לשר ליצמן, הממונה על מינהל מקרקעי ישראל, וגם לכל מי שידו בעניין הזה, לתת יד גם לשר פרץ וגם לנו, כמנהיגות מקומית, לעצור את נטיעות העצים של קק"ל, לעצור את הסאגה הזאת, להפסיק אותה, ולתת הזדמנות למשא ומתן, לתת הזדמנות לפתרונות שאנחנו רואים באופק שהם כן יהיו פתרונות כאלה. אני מקווה שקריאתי זו תיפול על אוזניים קשובות. אני מציע גם שאנחנו נעביר את זה לוועדת הפנים, ששם אולי יהיה דיון מקיף ונביא גם תמונת מצב עדכנית לגבי כל אזור ואזור, וכך אנחנו נצליח ביחד. אדוני השר, גברתי היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, הנגב הוא לכולם. אנחנו מודעים לזה. רק ביחד נוכל לפתח את הנגב ולהפריח את הנגב. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. ישיב לך שר הכלכלה עמיר פרץ. בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת סעיד אלחרומי, אני מודה לך על כך שהעלית את הנושא לסדר-היום. במשא ומתן הקואליציוני שאני ניהלתי לפני הקמת הממשלה, אחת הדרישות המרכזיות שלי הייתה להפקיד בידיי את האחריות על המינהלת להסדרת היחסים בין מדינת ישראל לבין החברה הבדואית. עשיתי זאת מכיוון ששנים רבות אני מסתובב בין כל הגורמים שחיים בחברה הבדואית, אם זה ביישובי הקבע ואם זה בכפרים הבלתי-מוכרים ואם זה ביישובים שנמצאים לא כאן ולא כאן – ואני מכיר רבים וטובים. לא אחת הצלחתי לסייע בהרבה מאוד דברים, לפעמים קטנים ולפעמים גדולים, אבל תמיד תמיד באתי מתוך הרוח הטובה והאמונה שככל שנצליח להביא את הדברים לידי הידברות, לידי הבנה, הרי נוכל להגיע לפתרונות שכל הצדדים שם יצאו נשכרים מהם. אני יודע שלקחתי על עצמי משימה לא פשוטה. כולם אמרו לי: מה אתה מתעקש כל כך לקחת את המינהלת הזאת? אתה יודע יפה מאוד שזה דבר שיש בו כל כך הרבה פוטנציאל של מחלוקות, צרות ומאבקים. זה נכון, כי האמת היא שלקחתי אותה כאשר יש כל כך הרבה דברים בלתי הפיכים, וגם אותם אנחנו מנסים להפוך. אני רואה את המתקפה שיש עליי מצידם של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ואחרים, ואני אומר לכם רק דבר אחד: הרי אתם הייתם מופקדים על הנושא כל כך הרבה שנים. עובדה, לא הצלחתם לפתור זאת, אז יכול להיות שהשיטה של ללכת רק בכוח אולי לא כל כך מתאימה; יכול להיות שצריך לנסות דברים אחרים. לפחות תנו לנו הזדמנות. תנו לנו הזדמנות. אם גם אנחנו לא נצליח, תוכלו לבוא ולטעון את הטענות שלכם. אחד הדברים הראשונים שעשיתי, גברתי, זה להיפגש עם כל ראשי היישובים ואחר כך להיפגש גם עם ראשי היישובים הבלתי-מוכרים – גם המוכרים וגם הבלתי-מוכרים, כי כשאני מתנהל מול אנשים, הם קודם כול בני אדם ואחר כך אני מחפש את ההגדרות הפורמליות. יש לפעמים פעולות שזה נכון שהתהליך שלהן התחיל קודם והמיצוי מתחיל דווקא עכשיו, אבל מה לעשות שעכשיו אני השר הממונה. אני אמור להביא את המדיניות החדשה לממשלה, אני אמור להביא אותה עם תוכנית מוסכמת וכוללת, שאני מקווה להגיע אליה ביחד עם כל המנהיגות שקיימת במגזר ובחברה הבדואית בפרט. אני מוכרח לציין את תרומתו הגדולה של חבר הכנסת סעיד אלחרומי – תרומה עצומה. אין דבר יותר קל מאשר להתסיס, אין דבר יותר קל מאשר להבעיר בעירות, כי המצוקה שם כל כך קשה – ילדים מסתובבים שם לעיתים יחפים, אתה רואה בתי ספר שנמצאים באיזה מתקנים שהחום הלוהט שם לא מותיר אפשרות בכלל שילד יוכל ללמוד שם, ורואים את ההזנחה מסביב לאזורים שלמים. הפוטנציאל להתלקחות פשוט קיים. מי שרוצה להתסיס, זה קל מאוד, אבל מי שרוצה להרגיע – הרבה יותר קשה. אני באמת מנצל את ההזדמנות הזאת להודות לחבר הכנסת סעיד אלחרומי, שהוא לפחות נותן לי הזדמנות. אני לא בטוח שנצליח, אבל לפחות את ההזדמנות אני מקבל ממנו ומהמנהיגות שקיימת היום. תוך כדי כך שאנחנו מגבשים מדיניות חדשה, יש ויכוחים גדולים: איך לעשות את ההסדרה? האם, גברתי, אנחנו נלך להקמת עיר גדולה על-שבטית, שאולי שם יש כתובת לצעירים? האם אנחנו נוכל לפתור את כל הבעיות בשטחים המסורתיים של כל שבט ושל כל קבוצה? אלה דילמות לא פשוטות. האם סימוני הקרקע, הכרה בבעלות – וכמובן תוך כדי כך אתה גם צריך לבנות מבני ציבור, בתי ספר; תוך כדי כך שמתנהלים סביב סוגיית הסדרת הקבע. אני בהחלט חושב שהדבר אפשרי, מכיוון שגם רוב המנהיגות של החברה הבדואית עייפה מההתגוששות האין-סופית הזאת. גם הם הגיעו כבר לבשלות ולמצב שאומרים: אוקיי, אם יש מישהו שאנחנו יכולים להאמין שכשהוא מגיע איתנו להסדרה ומגיע איתנו להסכמה זה אכן יתבצע, אז אנחנו מוכנים לתת הזדמנות. היום בוועדת הכלכלה סיפר חבר הכנסת מאיר כהן שהוא, כראש עיריית דימונה, הציע לכל הגורמים הממשלתיים, כולל הגורמים שהיו אחראים לפניי למינהלת, להקים אזור תעשייה משותף יחד עם הכפר הבדואי הסמוך לדימונה, להכיר באותו כפר כשכונה של דימונה ולהתחלק איתם בארנונה, ומישהו החליט לחבל בזה; מישהו החליט למנוע את זה. היום הוא אמר לי בוועדה: אם הייתי מצליח בזה, הייתי רואה בזה את אחד הפרויקטים החשובים ביותר שעשיתי כאיש ציבור. הגענו למצב שאני מקבל את הידיעה על כך שעושים נטיעות עצים סביב הכפר ח'רבת אל-וטן, ובהחלט נדרשתי לזה באופן אישי וקראתי לכל הגורמים, כולל למנהל רמ"י, ובסוף, הפלא ופלא, הצלחנו להגיע לאיזו הסכמה, הסכמת ביניים, שמרחיקים את הנטיעות, כדי שזה לא יהיה דבר מתגרה כל כך. מרחיקים אותן כמידת האפשר. יותר מזה, קיבלתי מכתב התחייבות, שגם הופקד בידי המנהיגות הבדואית, שהעצים האלה לא ישמשו בשום פנים ואופן מחסום להסדרה, ושאם אני אגיע להסדרה, הם מתחייבים שהעצים לא ישמשו מחסום, גם אם צריך לעקור אותם. יכול להיות שהחברה הבדואית תראה בעצים האלה נכס ואולי תרצה להשאיר את זה כחלק מהריאות הירוקות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו בעד עצים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> ברור, בתנאי שהם לא – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> צריך לא להשתמש בעצים, אבל אולי – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> – – בעיקר אם חושבים לעקור אותם יום אחד. זה לא – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> לא, ברור שכולנו נגד עקירות. לכן ביקשתי מהם להרחיק ככל האפשר, להשאיר מספיק מקום להסדרה. אבל היה חשוב שידעו שהעצים האלה לא יהיו מחסום להסדרה עתידית. היה חשוב שכולם ייכנסו למהלך של הידברות. אנחנו בהחלט מקווים מאוד להמשיך ברוח החדשה הזאת. אחת המטרות העיקריות שלי זה להחזיר את האמון. אם נצליח להחזיר את האמון, נוכל להגיע להישגים רבים. אני אינני מתרשם מכל אלה שמתקיפים אותי ואומרים שאני מפקיר את הנגב וכו' וכו'. אני לא רואה בכלל למה הביטויים האלה של הפקרה נכנסים לתוך השיח הזה. מדובר באזרחים ישראלים שאנחנו מחויבים להם – ליצור בעבורם עתיד וגם שכל זוג צעיר ידע שיש לו סיכוי לבנות בית משלו; שלא יהיה מצב שהוא מוצא את עצמו נאלץ לבנות איזשהו צריף או איזשהו מתקן זמני, ואז אנחנו מתחילים במרדף, מורידים, בונים. כולם משקיעים כסף מיותר, כולם משקיעים אנרגיות מיותרות, והתסיסה הולכת וגדלה. אני חושב שהצורך שלנו לעשות מעשה מהיר ככל האפשר – אני מקווה שנישען גם על התוכניות שהובטחו בעבר לחברה הבדואית, תוכניות עם מיליארדים רבים כשכנראה כמות המיליארדים שהובטחו, תוכנית אחר תוכנית, הם פשוט בסדרי גודל. אז אני מקווה שחלק מהם נצליח להפוך לתוכנית אמיתית. ואני מודיע: אעשה הכול מתוך שיתוף פעולה. אני מתכוון לפנות לכל הגורמים, כולל לקמיניץ בעצמו, כולל לאנשי רמ"י, כולל לשר השיכון, כולל לשר המשטרה, כולל לגורמים בסיירות למיניהן, ולבקש מהם לנהוג בזהירות, כי לפעמים גפרור אחד קטן יכול להצית בעירה שלמה ולהרוס את כל מה שאנחנו מצליחים לעשות במאמצים גדולים מאוד. תודה רבה, ואני מקבל את הצעתך להעביר את ההצעה לוועדת הפנים, ושם נמשיך את הדיון באופן מפורט יותר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. תודה רבה לך, אדוני השר. אנחנו נצביע כעת על ההצעה לסדר-היום הזאת ועל ההעברה שלה לוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצבעה. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> זה עובר אלייך, לא? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, זה עובר אליי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חמישה בעד, אין מצביעים נגד. אנחנו מוסיפים את חבר הכנסת מלכיאלי, את חבר הכנסת סעיד אלחרומי, את חבר הכנסת אוסאמה סעדי ואת חברת הכנסת היבה יזבק. תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, ההצעה תעבור לדיון נוסף בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> כביש גולדה מאיר בירושלים ממשיך לגבות דמים והוא אחד משני הכבישים האדומים בירושלים << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ההצעה לסדר-היום הבאה היא בנושא: כביש גולדה מאיר בירושלים ממשיך לגבות דמים והוא אחד משני הכבישים האדומים בירושלים, מס' 913, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> ומי עונה לו? << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> מקלב. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> ואחר כך מה קורה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אחר כך אנחנו יוצאים להפסקה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, אדוני סגן השר הרב מקלב, חבריי חברי הכנסת, גברתי היושבת-ראש, הבוקר פנה אליי מישהו שראה את הפרסום על הדיון הזה ואמר לי: מה, עוד פעם אתם הולכים לדון על הכביש הזה? אמרתי לו: למה? הוא אומר: כבר לפני חמש שנים, ושלוש שנים – כל כמה חודשים מעלים את הכביש הזה על ראש שמחתנו. תוך כדי שאני ככה מהרהר בעצמי, אני מקבל הודעה של העיתונאית ענבר טוויזר ממאקו – היא כותבת ככה היום בצוהריים: ארבעה פצועים בתאונת דרכים בירושלים, אחד מהם במצב קשה. צוותי מד"א מטפלים בפצועים בשדרות גולדה מאיר בבירה. אני ככה מתלבט עד כמה זה באמת נצרך, והיום בצוהריים ארבעה פצועים קשה. אני תושב המקום. נולדתי, גרתי שם. היום כבר הלכנו לפריפריה הירושלמית, אבל בתור ילד גדלנו שם באזור. אין כמה שבועות שאין שם תאונת דרכים. אפשר לספור – לצערנו לא על הידיים – את מספר הילדים שקיפחו את חייהם בכביש הזה. הכביש הזה הוא עורק ראשי בירושלים. הוא מחבר את שכונת רמות למרכז העיר, הוא מחבר גם את שכונות הצפון – מהפסגה, מרמת שלמה, מהגבעה הצרפתית עוברים דרך הכביש הזה. יש משהו לא בריא בכביש הזה – לא בריא לא במובן שנפצעים שם הרבה אנשים, לא בריא במובן התכנוני שלו. גם בעברי כחבר מועצת העיר בירושלים אני זוכר אין-סוף דיונים והצעות לשיפור סביב הכביש הזה. כשאתה מגיע למקום, בכל פעם שאתה רואה את מספר האנשים שמסתובבים שם בכביש, את הולכי הרגל והמכוניות, אתה אומר: משהו פה לא בסדר. לא יכול להיות שאנחנו מרשים לעצמנו כביש, עורק ראשי כל כך חשוב בירושלים, שיש בו כל כך הרבה פצועים, כל כך הרבה תאונות. אני רוצה גם להביא את הצד השני של המטבע בסיפור הזה. הלכה עיריית ירושלים – אני זוכר את זה לפני כמה שנים – יחד עם משרד התחבורה, הקימו מינהלת של תחבורה בירושלים והגישו גם כמה הצעות לשיפור הכביש הזה. ההצעות, באמת הדבר המרכזי שבהן היה חוסר שיתוף ציבור. אני חושב שכשעירייה ומשרד התחבורה מקבלים החלטה בסדר גודל שכזה של סגירת כבישים, בסוף אי-אפשר לבוא להנחית על אנשים מלמעלה. הדבר חייב להיות בשיתוף הציבור. היום בירושלים כל שכונה יש לה את המינהל הקהילתי, יש נציגי ציבור. כשרוצים להגיע להבנה של ציבור ואיך לשתף ציבור, הדבר הזה – יודעים לעשות אותו. אני חושב שבכל ההליכים שהיו בכביש הזה לקינו כפליים. מצד אחד לא היה שיתוף ציבור אמיתי, אנשים לא קיבלו התייעצות אמיתית. חוכמת ההמון בסוף גוברת על חוכמה של כל אדם אחר. ואני גם זוכר את עצמי כיושב-ראש מינהל קהילתי בירושלים. היו דיונים שהיינו שותפים לעירייה, ולא תמיד העירייה קיבלה את דעתנו. היא לא חייבת לקבל את דעתנו, אבל בסוף, כשהנושא מגיע על שולחן עגול, בהבנה בין ועדי בית לבין הרשות המקומית, בסופו של דבר ההחלטות שמתקבלות הן הכי נכונות. וההחלטות שהיו בכביש הזה, קודם כול לא היה בהן שיתוף ציבור. היה צריך יותר. זה – 1. דבר נוסף, בסוף גם ההחלטות שניתנו לא פתרו באמת את הבעיה של הכביש, והראיה הכי גדולה זה הסיפור שהיה היום, וזה קורה בכל יום. אני רוצה לסיים, אדוני סגן השר. אני יודע שאתה תושב המקום, וברור לי שאתה מכיר את הפניות הרבה יותר ממני. אתה ער לנושא הזה, ואין לי ספק שגם אתה, גם כחבר כנסת, היית כאן והעלית את הנושא הזה, זה ברור לי, אבל בסופו של דבר אני מבקש ממך קודם כול לדאוג לשיתוף הציבור. זה באמת דבר שהוא נצרך באזור שם, כי התקבלו שם החלטות שאני יודע שהן גם בניגוד לעמדת העירייה, גם בניגוד לדעת חלק מהתושבים, אבל גם שנזכה בסוף למצוא את הפתרון שיציל חיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. ישיב לך סגן שר התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב. בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. מכובדי – בטח השר נמצא; כן, השר נמצא – חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מלכיאלי, אני מחזיק כאן הרבה ניירות, חבר הכנסת מלכיאלי, לא בגלל שהתשובה שלי ארוכה, כמו – אני מחזיק הצעות לסדר-היום ושאילתות שהיו פה, ואני הבאתי את זה – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בנושא הזה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> – – איתי יחד, אם אני אצטרך להיזכר במה שנאמר פה לפני שבע שנים ולפני שש שנים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כולן בנושא הזה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כולן בנושא הזה. כולן בנושא הזה. יש כאן את חבר הכנסת ניסים זאב שהעלה שאילתה דחופה והצעות לסדר-היום. בפעמיים שהוא העלה את זה הצטרפתי אליו בשאלה נוספת. אני עצמי קיימתי דיון בוועדה לפניות הציבור בזמנו, ואפילו בוועדת המדע והטכנולוגיה קיימתי דיון על כביש גולדה מאיר, ותשאלו מה – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> צריך פתרון מדעי שם. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> זהו, אז אני שאלתי – טכנולוגי. אמרתי: מה הקשר בין ועדת המדע והטכנולוגיה לכביש גולדה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אפשר היה לפצח את האטום בזמן הזה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לך שלא הצלחנו, לא הצלחנו לפצח את האטום הזה שנקרא כביש גולדה מאיר; כביש רמות, בלשון העם. כביש רמות. צריך לדעת שזה לא עוד כביש, זה לא עוד כביש עירוני, אפילו שהוא מרכזי. הוא כביש שהוא בעצם הכניסה והיציאה של ירושלים, גם מ-443 וגם מכביש 1, וגם נמשך לכביש ים המלח, שהוא בעצם גם חיבור לכביש 90, כך שאנחנו מדברים על כביש מרכזי מאוד. אני כמעט סמוך בטוח שמי שנמצא בכנסת ודאי עבר בכביש הזה. כדי לענות לחבר הכנסת מלכיאלי אספתי את התשובות שלי משלושה גופים: משרד התחבורה – ודאי, אבל לא הסתפקתי. עברתי גם לעיריית ירושלים, לקובי ממליה, מי שעומד בראש האגף שממונה על הכביש הזה, וגם לרלב"ד – הרשות לבטיחות בדרכים – כדי לדעת, לקבל נתונים. אז כביש גולדה מאיר, צריך לדעת – כביש רמות, כפי שאמרנו – הוא כביש שתחילתו בשמואל הנביא ­– הר חוצבים, כדי שהציבור – וסופו בסוף רמות, בכיוון גבעת זאב. זה הדבר המרכזי. אי-אפשר להגיד שהבעיה בכביש גולדה מאיר היא אחידה. יש בו, הייתי אומר, שלושה מקטעים: מקטע של המת"צ, שנמצא בתחילתו באזור הר חוצבים, ששם הוא גבה הרוגים. רק ב-2019 – אני ביקשתי היום את הנתונים – בזמנו היו בו עד כדי כך, כמה הרוגים צעירים אחרי שעברו את הכביש, והייתה דרישה מאיתנו גם לסגור את המת"צ, ובאזור ז'בוטינסקי בפתח תקווה סגרו מת"צים מאותן סיבות – שהולכי רגל לא מבינים את המשמעות של מת"צ. מת"צ זה לא רק שיש נתיב לתחבורה ציבורית; התנועה נוסעת בכיוון ההפוך למה שאנחנו רגילים. אדם חושב שאם הוא מסתכל פעם אחת ימינה ואחרי זה שמאלה – בזה הוא גמר, והוא לא רואה רכב מצד שמאל. הוא לא מבין שבמקטע של התחבורה הציבורית הוא יקבל עוד פעם רכב מימין. זה רכב שהוא לא מצפה לו, מהכיוון שהוא לא רגיל בו. זאת הבעיה במת"צ. היו שם כמה וכמה בעיות – זה אנשים שרוצים להספיק רמזורים. עשו שם שינוי, ובשנתיים-שלוש האחרונות, ברוך השם, לא היה שם הרוג בנפש; פגיעות היו, לא בגלל המת"צ, בגלל דברים אחרים. היה בחור, הרצברג, זיכרונו לברכה, מרמות, בחור שנסע על אופניים על המדרכה ונהרג מפגיעת אבן, היתקלות בעץ ונפילה לכביש, וככה רכב פגע בו; היה מערבל בטון, שזה לא היה קשור; בסביבה היו עוד כמה תאונות דרכים שלא קשורות למת"צ. אני לא אאריך כבר ולא אלאה אתכם. הם פתרו את הבעיה על ידי זה שמעברי החציה, הם עשו אותם עם מקטעים – מעבר חציה, עוד מעבר חציה ועוד מעבר חציה, בשלושה מקטעים. חיברו את זה למעבר חציה אחד – אני אומר את הדברים המרכזיים. עשו גם אור ירוק במעבר חציה מינימום לשני מעברי חציה, אור ירוק, שיש לו איזה גל ירוק, בין שהוא מגיע מהכיוון הצפוני ובין שהוא מגיע מהכיוון הדרומי. עשו עוד שאין פניות שמאלה. מי שיודע, היום אין פניות שמאלה בכביש הזה, אז הוציאו גם את החיכוך, את הקונפליקט בין מכוניות. קצת העמיסו על האנשים. מי שיודע, אי-אפשר לפנות שמאלה מהכבישים של הר חוצבים, וגם משפע חיים, מהכביש הדרומי יותר. אי-אפשר לפנות לגולדה מאיר. צריך לנסוע ישר לכיוון מעגל תנועה ולהתחבר לכביש. הדברים האלה – אני חושב ששם ודאי צמצמו את הבעיה. אנחנו דווקא מדברים עכשיו על המקטעים האחרים. בזמנו זה היה הנושא; היום אנחנו מדברים על מקטעים. יש שני מקטעים מרכזיים: הצמתים על כביש גולדה, השכונה מול הכביש הראשי. צומת אחד שהיה מאוד בעייתי זה הצומת של הקניון, שנוסף בשנה האחרונה, ואני מכה על חטא, אני מודה ומתוודה: כשהייתי בעיריית ירושלים בוועדת התכנון היה לי ויכוח קשה, חבר הכנסת מלכיאלי, בין גופי התכנון, בין היזמים, על קניון כזה גדול שהכניסה לחניון היא מהכביש הראשי. לדעתי לא היה מספיק רחב והיה מצומצם יותר, ולצערי, לצערי, יש שם תאונות דרכים בעקבות זאת. מנסים לשנות, מנסים היום לפתור. אם היו חכמים, עיניהם בראשם, עם אחריות, זה היה נראה אחרת. ולשאלתך, דווקא שם אני שומע שהשינויים שרוצים לעשות – אתה כתושב רמות, אני רוצה להגיד לך, אני מתגאה בזה שאני תושב רמות, כנראה לפניך. בימים אלה, אני חושב שלשום או אולי שבוע קודם, מלאו 40 שנה למגורים שלי גר ברמות – מהראשונים, כשכביש גולדה עוד היה רק מסלול אחד. המסלול הדרומי שלו בכלל לא היה; מה שקרוב לרמות ב' ולרמות ג' לא היה קיים, זו הייתה דרך לא סלולה. לכן אני מדבר איתך מהיכרות עם ההתפתחות, האבולוציה של הכביש הזה. אני מכיר אותו, מה קרה – מכביש שכונתי לכביש מרכזי יותר. הדבר הזה מקבל טיפול. שם אני יודע שיש באמת התייעצות שכונתית, ואני מקווה שימצאו את הפתרון הנכון. אתה יודע, ככל התייעצות שכונתית, זה גם גורם שיש דעות שונות, ואחרי זה כל אחד רואה את זה אחרת. אני מקווה ששם יגיעו. אבל אני מניח – אני לא יודע איפה הייתה התאונה האחרונה, ואני רוצה להגיד לך שחשבתי לקחת את כל מה שרציתי להגיד לך ובעצם לקרוע. איך אני אגיד לו שהתשובה שקיבלתי מעיריית ירושלים וממשרד התחבורה היא שמאז שעשו את השינויים בצומת רמות, כביש 9, ששם הייתה המאסה של התאונות – דיברתי עם העובדת, פקידה בכירה במשרד התחבורה, ואמרתי לה: אני רואה שאת מתמצאת בצומת. אומרת: כן. אני לא גרה בירושלים, אבל כמעט אמרתי לעצמי שכל פעם שאני עוברת בצומת אני רואה איזו תאונת דרכים. אחד הדברים שאותי – לא מתסכלים, אבל שלקחתי על עצמי, בתהייה גדולה מאוד: אני ידעתי את המספר. שאלתי גם את גופי הצלה כמה, והנתונים שקיבלתי מהגורמים המוסמכים היו הרבה פחות. איך יכול להיות שאני מקבל מהגורמים המוסמכים, המשטרה ועיריית ירושלים, נתונים שאנחנו יודעים שהם נתונים לא נכונים, שהם הרבה יותר? אמרתי: אם ככה הנתונים של מקום שאני מכיר, אז אנחנו מקבלים את זה גם במקומות אחרים. ניסיתי לעשות בדיקה יותר מעמיקה. גופי הצלה נתנו לי תאריכים של התאונות עם תמצית האירוע, וכששלחתי אמרו: אז כנראה זה לא הגיע, יש בעיות בעיבוד הנתונים. אז אנחנו צריכים לדעת שגם – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה ועדת המדע. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כן, אתה צודק בדבר הזה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בכלל יש לנו בעיה של נתונים במדינת ישראל, כנראה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שטכנולוגיה ונתונים בתאונת דרכים יכולים לעשות הרבה. אנחנו חושבים שצריך להשתמש. היום שואלים אותי מה אפשר לעשות, אז אני בהחלט חושב שהדאטה של הנתונים יכולה להביא, לשקף ולהציף דברים שאנחנו לא יודעים, גם לא אנשי מקצוע. רואים שביום כזה, בשעה כזאת; למה דווקא במקום הזה? דווקא עם הרכבים האלה? עושים עיבוד של כל הנתונים ואפשר להגיע לפתרונות, והיו לי מקרים כאלה. שכן אחד שפנה אליי עוד כשהייתי בעיריית ירושלים – ואני משתמש בדוגמה הזאת לא פעם – בא ועשה. מתחת לבית שלו היו קורות תאונות דרכים. בתוך העיר, במקום מסוים, תמיד המכוניות נכנסו בעמוד ההכוונה. הוא היה יורד למטה לראות מה קורה – אנשים אמרו: הסתנוורנו מהשמש. התברר ששבע דקות בשנה, בכמה ימים, נקודת הסנוור נמצאת במקום הזה. הכביש, יש לו סטייה, לא רואים, ואז נכנסים בעמוד. בשינוי גיאומטרי קל, מאז, כבר כמה שנים טובות – אני כבר נמצא פה 12 שנה – מאז אין שם תאונה. פשוט סידרו את זה. מה שאתה אומר, טכנולוגיה – המידע שיש, אם היו מעבדים אותו, היו רואים: רגע, תמיד זה בתאריך הזה בשנה. כל פעם זה ביולי, זה ביולי-אוגוסט, בתקופה הזאת, בתאריכים האלה, בשעה כזאת וכזאת. זה היה מציף את זה והיינו אומרים: רגע, מה הבעיה בשעה הזאת? למזלנו, במקרה הזה היה בן אדם, שכן טוב, עם אחריות, שעקב אחרי הדברים, והוא הציל הרבה אנשים מתאונות דרכים. היה באמת קשה. אנשים היו יוצאים – על פי רוב זה היה באוגוסט, סיפרו לי את זה – היו יוצאים לחופש בבוקר לכיוון ים המלח, לכיוון כביש 1. היו יוצאים משם, זה היה כביש שמוביל לשם, והינה, באזור ההוא. לא הבינו. עם כל האכזבות, עם כל הכאב ועם כל הפגיעות, גם אם לא היו פגיעות בנפש, חס וחלילה. אני רק רוצה להתכנס למה שדיברנו עליו. אתה אומר שזה כבר הרבה שנים, הכביש הזה, יש לו זקן ארוך, וזה נכון. אני מקווה שעכשיו – ואני לא יודע מה הייתה התאונה אחר הצוהריים, אני שמעתי עליה, גם ביקשתי אינפורמציה אבל עדיין לא קיבלתי, איפה זה היה בדיוק. אבל אנחנו יודעים שהצומת הזה עבר ממש, ממש עכשיו, בשבועות האחרונים, שינוי דרמטי. בכלל, עיריית ירושלים ומשרד התחבורה השקיעו שם 17 מיליון בכל הכביש הזה, בכל הציר הזה: קודם כול נת"צ, שזה לוקח את עיקר התקציב. אם נת"צ מוסיף בטיחות בדרכים או לא, אני לא יודע. נת"צ מוסיף, נקרא לזה, זרימה של תנועה יותר טובה, על חשבון התחבורה הפרטית, לטובת הנסיעה המשותפת. אם זה בטוח יותר, נת"צ בכביש ההוא, אני לא יודע, אבל זאת המגמה – היום רוצים לתת לתחבורה הציבורית עדיפות. אבל בצומת הזה ספציפית נעשו חמישה דברים, חמש פעולות נעשו בכביש הזה: דבר ראשון זה שדה הראייה – עקרו את העצים, תלשו צמחייה, הורידו שלטים וגם עמודים עקרו כדי לתת שדה ראייה הרבה יותר רחב. את העיקול, חבר הכנסת מלכיאלי, צמצמו, דהיינו, נתנו עיקול רחב ולא עיקול צר. ראו שעיקר התאונות היו בעיקול הצר, שאז שדה הראייה היה קצר יותר. מ-250 מטר, 300 מטר שאדם נוסעת במהירות של 90-80 קמ"ש, מהירות התגובה שלו הרבה יותר קטנה ממה שאנחנו עכשיו הרחבנו את זה, שזה ל-450 מטר. כמעט הכפלנו את זה, ודאי ב-60%-50%. זה מאוד דרמטי, השינוי, לגבי מהירות התגובה ומניעת תאונות דרכים. אני אקצר: מרכז הבעיה שגילו, שהוצפה, וזאת הבעיה המרכזית שמסרו הגורמים מקצועיים, זה שאנשים שהגיעו במהירות גבוהה חשבו לחטוף את הרמזור ולהספיק אותו, אלה שבאו מהכיוון השני נכנסו, וזה גרם לתאונות. זה היה המאפיין של רוב תאונות הדרכים. אז עשינו מעקות בטיחות במקום אבני שפה. זה נותן הרגשה, לדעת המומחים, שמעקה הבטיחות מלווה אותך. אתה פחות מתחכך, אתה שומר מרחק ממעקה הבטיחות של מטר, מטר וחצי, בשונה מאבני שפה, שאתה מרשה לעצמך להתקרב אליהן, בגלל שהן לא גורם מרתיע. הדבר האחרון שעשו זה צמצום מרחב הצומת. צומת רחב וגדול הוא נותן, זאת אומרת מסיע אותך, מוביל אותך למהירות גבוהה, לחוסר תשומת לב. מקום שנהיה צר – צמצום. הצמצום היה באופן מהותי. גם כשמדובר על ארבעה-חמישה מטרים צמצום, זה משפיע, לדעת המומחים. הייתי אומר לך שעד עכשיו, עד היום, מאז לא קרה שום דבר. בדבר אחד – אני אסיים – היה לנו ויכוח. הורידו את המהירות ל-50 קמ"ש. אני מתכוון לפעול להגעלות אותה. אני חושב שעצם ה-50 קמ"ש בכביש כזה הוא עצמו מפגע. אנשים מאיטים בגלל המצלמה. התברר שהמצלמה שהעמידו – הדבר הזה היה צריך להיות כבר לפני חמש שנים, כבר לפני ארבע שנים. מה עשו במשך ארבע השנים האחרונות? שום דבר לא נעשה. רק עכשיו. דבר אחד עשו – במהירות. אתם יודעים מה? פעולה אחת – מצלמת מהירות; זה הדבר הראשון עשו. התברר שזו המצלמה המכניסה – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הכי פעילה בירושלים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא, בארץ. המצלמה שמכניסה – שנרשמו בה הכי הרבה דוחות מהירות מכל מצלמה בארץ, בגלל שלא נתנו לה – אמרו שאם המהירות הייתה 70, על 73-72 היה כבר דוח, לדוגמה. אבל זאת הייתה פעולה אחת שאסור לעשות אותה כפעולה משלימה וכפעולה מתכללת. אני מאוד מקווה שאני לא אצטרך לעמוד פה עוד פעם בשאילתה כזאת. אני עמדתי מהצד השני הרבה הרבה שנים. אני שמח להגיד שנעשו שם שינויים. אני מאוד מקווה שאני רק אוכל לברך, שזאת תהיה דוגמה לשינוי, בסופו של דבר, אפילו אחרי הרבה זמן – שינוי אמיתי, בהשקעה מקצועית. לקחו את מיטב המומחים לעשות את זה. אולי בכלל זה יביא שינוי וצמצום בפגיעה בחיי אדם, וגם בפצועים. אני חושב שאסור לדבר רק על הרוגים; גם פצועים. מדובר על נתונים מאוד מאוד גבוהים שהיו בכביש. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> נתונים מאוד גבוהים מחייבים אותנו לעשות דברים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה, תודה רבה לך, אדוני סגן השר. חבר הכנסת אוריאל בוסו, אתה ביקשת דעה נוספת. בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר, אדוני השר, האמת, כל פעולה שאנחנו עושים היא מבורכת, בטח בנושא הצלת חיים, כביש דמים, שאנחנו בוודאי יודעים ומכירים. אבל דווקא בחרתי בהקשר כזה לעלות לדבר על משהו שחרה לי מאוד, ובזכות המחאה היום. אנחנו נמצאים בראש חודש אב, ואנחנו יודעים שחודש אב הוא חודש של שנאת חינם, שבו נחרב בית המקדש. בתאגיד השידור הציבורי כאן יש תוכנית, היהודים באים – עד כמה שהיהודים באים בתוכנית הזאת. שודרה שם תוכנית סאטירה. גם לסאטירה אני חושב שיש גבולות, וכשהם חורגים ופוגעים בזכויות כל אחד ואחד מעם ישראל – תאגיד שממומן ב-700 מיליון שקלים מכספי משלם המיסים, שבסופו של דבר לא רק שלא מייצג את כל חלקי העם אלא פוגע בחלקים נרחבים ביותר, אם לא ברוב העם. ביזו שם את קודשי ישראל, את משה רבנו, את מרדכי היהודי, את בבא סאלי ועוד ועוד. הגאון הרב זמיר כהן, יושב-ראש ארגון הידברות, עשה קריעה, כנדרש על פי ההלכה היהודית כששומעים ביזוי תלמידי חכמים. ארגון הידברות הוציא סרטון בנושא הזה. יש לנו ציווי בתורה, "ה' לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר"; זוהי פשוט הלכה בתורה וחובת המחאה על כולם. כנבחר הציבור בוודאי באתי להביע את מחאתי, מלבד נושא הוועדות, שגם נקדם הצעת חוק בשביל שתהיה לנו בקרה יותר על גוף ציבורי כזה. הארגון הזה, התאגיד הזה – שתהיינה תוכניות מאוזנות, שהתאגיד יהיה מאוזן וישרת את כולם. מלבד זאת ראוי שעם ישראל ידע שדעתנו ודעת נבחרי הציבור אינה נוחה מביזוי קודשי ישראל, מסורת ישראל ודת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, אתה רוצה להעביר את זה לוועדה? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> פנים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אליי, אוקיי. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> חשבנו למדע, אבל היות שהם לא הצליחו, ננסה לפנים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני פחות עוסקת בתאונות דרכים בוועדה, אז אני לא יודעת אם זה כל כך מתאים. תחבורה בדרך כלל זה ועדת כלכלה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> כלכלה, כלכלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בסדר גמור. אנחנו נצביע על העברה לוועדת הכלכלה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> פה אחד. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> פה אחד. זאת ההצבעה שלי. אני מוסיפה את השר, גם את סעיד אלחרומי – הוא ביקש להוסיף – אוריאל בוסו וחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. אם כך זה יהיה חמישה, וההצעה תועבר לדיון בוועדת הכלכלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מליאת הכנסת תצא כעת – אה, יש לך הודעות. בבקשה, מזכירת הכנסת עם הודעות. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אלכס קושניר והיבה יזבק בנושא: 300,000 חייבים חדשים בהוצאה לפועל, החייבים לא מקבלים תמיכה ושיקום ונדרשים לקחת הלוואות שעשויות למוטט אותם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. מליאת הכנסת תצא להפסקה כעת. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:27 ונתחדשה בשעה 20:11.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברי הכנסת, אני מחדשת את הישיבה. מזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות היושבת-ראש, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך. << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1320; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 41; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, לקריאה שנייה וקריאה שלישית, קיבלה פטור מחובת הנחה, בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. יעלה ויבוא. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. בשל הצורך של הממשלה להתמודד עם התפשטות נגיף הקורונה, מוצע לקבוע את המסגרת החוקית שתגדיר את הסמכויות שיוקנו לממשלה במהלך השנה הקרובה, התקופה הקרובה. החוק יחליף שורה של הסדרים שנקבעו בתקנות שעת חירום של הממשלה ויעמוד בתוקף עד סוף יוני 2021. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> סליחה, רבותיי. תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הוא אף קובע מנגנון לתקופת הביניים, בין חקיקת חוק זה לבין מועד פקיעת התקש"חים, שיאפשר לבטל את תקנות שעת החירום בצורה מהירה ויעילה ברגע שהתקנות המקבילות מכוח חוק זה יאושרו. החוק כולל שורה של סמכויות שיאפשרו לממשלה להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה. בתקופת תוקפה של ההכרזה מוצע לתת לממשלה סמכויות נרחבות להתקין תקנות שיגבילו את הפעילות הציבורית והמשקית בתחומים רבים שייקבעו בחוק, למשל הגבלת פעילות במרחב הפרטי, הגבלה במרחב הציבורי, הגבלת פעילות במקומות עבודה ובבתי עסק, הגבלת אירועים, הגבלת פעילות מוסדות חינוך, הגבלת פעילות מסגרות רווחה והגבלות בתחום התחבורה הציבורית. תוקפן של התקנות בין 14 ל-28 ימים, לפי סוג ההגבלות על הציבור, עם אפשרות הארכה. אומר כבר עכשיו שהטענה שהחוק המוצע מונע פיקוח פרלמנטרי ומאפשר את עקיפת הכנסת אינה נכונה. מדובר בהסדר ייחודי שנועד לאפשר פיקוח פרלמנטרי אבל גם, בו זמנית, לתת מענה מהיר במצב החירום שאנו נמצאים בו. בכל מקרה, תמיד, בקרה פרלמנטרית – כשלפני אז לפני, במועדים שנקבעו, וגם מייד אחרי ותוך כדי. במסגרת דיוני ועדת החוקה בהצעת החוק הוועדה ערכה שינויים משמעותיים מאוד בהצעת החוק הממשלתית כדי לוודא שהכנסת תשמור על הסמכויות שלה ותפקח על עבודת הממשלה וכדי לאזן בצורה הטובה ביותר האפשרית בין הצורך במתן מענה למגפת הקורונה ובין הצורך להגן על זכויות של אזרחי מדינת ישראל. אנחנו נמצאים בעצם בעת מלחמה. זה זמן של מלחמה, והחוק הזה הוא חוק שנותן את המסגרת, הוא חוק-היסוד של הקורונה, נקרא לו, ובתוכו הוא מעגן את החלק היותר-דינמי של ההחלטות שאמורות להגיע דרך הממשלה ושייעשו בדרכים שדיברנו עליהן. בכל הנוגע לפיקוח הפרלמנטרי הוועדה עשתה שני שינויים משמעותיים ממה שהיה בהצעת הממשלה: האחד – בכל הנוגע להכרזה על מצב חירום. כל הארכה של מצב חירום תובא חמישה ימים מראש לאישור ועדת החוקה, ואם הוועדה לא תכריע בעניין עובר האישור למליאת הכנסת. השני – בכל הנוגע לאישור התקנות. בניגוד להצעת החוק, שלפיה אישור לתקנות של הממשלה ניתן תמיד על פי הצעת הממשלה בדיעבד, בעקבות דיוני הוועדה נקבע כי במצב רגיל יהיו לוועדה 24 שעות לפני פרסום התקנות ברשומות וכניסתן לתוקף לאשר או לא לאשר את התקנות, ורק אם לא התקבלה החלטה בעניין ייכנסו התקנות לתוקף, והוועדה תוכל לדון בהן בדיעבד. רק אם הוועדה לא מקבלת החלטה בעניין בתוך שבעה עד 14 ימים, האישור של התקנות עובר למליאת הכנסת. רק במצבים דחופים תוכל הממשלה לעקוף את הצורך בהמתנה של 24 שעות. חייבנו את הממשלה ליצור נוהל להתמודדות ומתן לסיוע לאזורים שיש בהם רמת תחלואה גבוהה ושעלולים להפוך לאזורים מוגבלים כדי למנוע מהם להגיע למצב הזה. הדגשנו וחיזקנו בוועדה את ההגנה הניתנת לתפילות, הפגנות וטקסים דתיים, כך שיהיה ברור שגם אם ניתן לקבוע להם תנאים, לא ניתן למנוע אותם. בוועדה נקבעה אפשרות להתקין את התקנות באמצעות ועדות שרים, קבינט הקורונה, למשל, אבל עמדנו על כך שיהיה הרכב מינימלי לוועדה מסוג זה ושבכל מקרה שר אחד לא יוכל להתקין תקנות. בשל החשיבות שהוועדה ייחסה לכך שההחלטות בנושאי הקורונה יתקבלו בשקיפות כלפי הציבור ועל בסיס נתונים מקצועיים בדוקים, חייבנו את הממשלה להניח לפני הכנסת את התשתית העובדתית ששימשה בסיס להחלטתה, וכן לבסס את ההכרזה על מצב חירום על חוות דעת מקצועית. פה הייתה סוגיה מאוד קשה, כי אחת הבעיות שאנחנו נתקלים בהן לאורך כל הדרך זה נתונים – אין נתונים מסודרים, אין נתונים מדויקים; יכול להיות שהם באמת לא קיימים, לצערנו הרב. זה לא טוב וזה אפילו רע מאוד, וגם אם יש נתונים, כשאנחנו קצת מתעמקים בהם רואים שבכלל לא ברור שהנתונים האלה משקפים את מה שקורה. לכן, אנחנו ביקשנו וחייבנו את הממשלה להביא תשתית עובדתית ששימשה את הממשלה לבסס את החלטתה, וכן חוות דעת מקצועית – לא חוות דעת מדינית אלא מקצועית ממש, לצורך אותו עניין. הוועדה חייבה את הממשלה להנגיש בצורה מרוכזת וברורה את כל ההגבלות שמוטלות על הציבור, ובכלל זה הקנסות שמוטלים עליו. במהלך דיוני הוועדה, שהיו רבים, שעות על גבי שעות והרבה מאוד ישיבות, גם ישיבות עם הצוותים המקצועיים מאחורי הקלעים של הוועדה, מה שנקרא, והרבה מאוד ישיבות – במהלך דיוני הוועדה נוסף הסדר מפורט שמקים מינהלת לאכיפה שתכוון ותנחה את השוטרים והפקחים שאוכפים ונותנים קנסות מכוח החוק כך שהאכיפה תהיה אחידה ושוויונית. נושא המינהלת – אנחנו רוצים להרחיב את הדבר יותר, ואנחנו נעשה את זה; זה דבר שלא ציינתי, גברתי היושבת בראש. בכוונתנו בשבועות הקרובים מאוד להוסיף עוד שני חוקים שחוקקה כאן הכנסת בחודש האחרון על ידי הוועדה, ועדת החוקה, שהחליפו את התקש"חים שדיברו על נושא הסגרים ונושא המלוניות ובידוד. הם אמורים להיכנס לתוך חוק המסגרת, ובהזדמנות הזאת, כשהם ייכנסו לתוך חוק המסגרת, אנחנו ננצל את הזמן כדי לערוך עוד כמה תיקונים שנצטרך ודברים שנוכל להפיק מהם לקח בשבועות הקרובים, מכניסת החוק לתוקפו. אחד הדברים שדיברנו עליהם היה מינהלת לאכיפה, שהיסוד שלה הוא שיהיה שוויון, שההדרכה תהיה של משטרת ישראל, שהיא תדריך את הפקחים של הרשויות המקומיות. רצינו להרחיב בעניין, אבל בסופו של דבר קבענו את עצם הלוז של המינהלת, ואנחנו נרחיב אותה, כפי שאמרתי, בתיקון לחוק שיגיע בשבועות הקרובים. הוועדה עמדה על כך שתתרחב משמעותית הרשימה של מוסדות רווחה וחינוך שהממשלה תהיה חייבת לשקול להשאיר אותם פתוחים. נקבע בדיוני הוועדה שלא יהיה כל רישום פלילי על קנס שהוטל מכוח תקנות הקורונה. בדיוני הוועדה סוכם על יצירת מדרג לעניין הקנסות באזור מוגבל שיבחין בין עסקים גדולים לעסקים קטנים, וכן שינויים רבים נוספים. בסוף, אזכיר כי חוק זה הוא בעיקר חוק מסגרת, בסופו של דבר. המבחן של החוק הזה יבוא כאשר יגיעו התקנות לאישור הכנסת. באותם דיונים, חובה על ועדות הכנסת הרלוונטיות להעמיק בפרטים הקטנים שייכללו בתקנות ושתהיה להם השפעה על הציבור ועל אמון הציבור בממשלה. על ועדות הכנסת תהיה גם חובה נוספת, מאחר שאנחנו נמצאים במצב דינמי של מלחמה – זו מלחמה; זה בלי טילים, לא רואים את המטוסים, לא פותחים את האזעקות, אבל אנחנו במלחמה שקטה – החובה שלנו בוועדות שיטפלו באותן תקנות תהיה לעשות דיונים מעמיקים, אבל לעשות אותם מהירים ככל האפשר, כדי שלא יתקעו את המערכת, שגם ככה לא קל לה והיא מתקשה מאוד, לצערנו הרב. אני מקווה שגם בזה יהיה שיפור, ואנחנו נעשה מה שאנחנו יכולים בשביל שיהיה השיפור. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעות החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהכינה הוועדה. בדברי הסיכום שלי אני ארחיב יותר – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> ולדחות את ההסתייגויות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ולדחות את ההסתייגויות. בדברי הסיכום שלי אני ארחיב נקודות רבות יותר. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים לדוברים להתייחסות לחוק. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. שלום, אדוני. עשר דקות לרשותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שלום, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, חוק הסמכויות, חוק הקורונה הגדול שהגישה ממשלת הקורונה – שהיום גם יושבת על כרעיים, לא בגלל האופוזיציה אלא בגלל הקואליציה, בגלל שיש בה מלכתחילה וירוס קשה. את חוסר האמון שהציבור אומר לממשלה הזאת בפניה, חבריה אומרים אחד לשני. רק היום פה, במליאה – נאום חוצב להבות של השר המקשר בין הממשלה לכנסת, שאין קשר בינו לבין התנהגות שצריכה להיות התנהגותו של שר. מה הוא עושה כאן? זה נכון, הוא זורק גם לי כמה מילים על הדרך, כי הוא רגיל, אבל חוץ מזה הוא התעסק עם כחול לבן. טוב שהייתי באולם והסטתי אותו קצת ממה שהוא רצה לומר. אבל היום הממשלה הזאת מגישה את חוק הקורונה הגדול – חוק גרוע, חוק מצ'וקמק, חוק שלא חשבו עליו כל כך. אתה יודע מה, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה? יש משהו אפילו קצת מחויך; עצוב, אבל קצת מחויך. אני אקריא לכם סעיף שאני חושב שנחקק הרבה בזכותה של קארין אלהרר ובזכותי, סעיף 47: בתקופת הפגרה של הכנסת – הגבלה על קיום ישיבה של הכנסת לפי תקנון הכנסת שחל על עניין תקופת הפגרה לא תחול על דיון בהכרזה לפי סעיף 2, תקנות לפי 4 והכרזה על אזור מוגבל לפי סעיף 13. אתמול בלילה, בערב, שאלנו את השאלה את מגישי החוק, את הממשלה: חשבתם על אופציה כזאת? ואללה, לא חשבו. התחלנו להתעניין מה קורה במצב המשפטי והחוקתי הזה, ובאמת יש בעיה. מי שיכול לכנס את הכנסת זה רק הממשלה, יושב-ראש הכנסת; אין כנסת ואין נעליים. אז כל הסיפורים שמספרים פה על חשיבה עמוקה, התלבטות וכו' – קרה אתמול בערב, יעקב. אתמול בערב. עכשיו, זה קרה – מדוע אני אומר "הומוריסטי"? << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> רגע, אני אגיד לך מדוע אני אומר הומוריסטי – כי מזל שיש את הסעיף הזה, יעקב. לפי מה שקורה פה עכשיו, אולי, לצערי, יצטרכו להשתמש בו. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל זה מעיד, זה פרצופה של הממשלה ופרצופו של החוק הזה. ואני אגיד לך מדוע זה פרצופו של החוק הזה: כי לב-ליבו של החוק הזה הוא באמת כיצד יתנהל המאבק במגפה. כלומר, לקחו את כל התקלות האפשרויות שעד עכשיו עשתה הממשלה, לקחו אותן ובמקום להפיק לקחים עיגנו אותם. למה? ככה. למה? כי ככה זה כל הזמן. למה? כי ככה זה חוזר על עצמו. למה? כי ככה רוצה ראש הממשלה – הוא קם בבוקר הפוך ואמר: ככה אני רוצה. ואנחנו, הלילה – דרך אגב, אני רק אזכיר למי שלא יודע שהיום גם יושב-ראש הכנסת, באמצעות ועדת הכנסת, הפעיל את סעיף 98. מתי מפעילים את סעיף 98ף שהמשמעות שלו היא הגבלת הדיון על החוק? הדיון הזה בחוק והנאומים שלנו יהיו שלוש שעות. למה? אין סיבה אמיתית. זה אחד החוקים הכי משמעותיים בחברה הדמוקרטית בתקופה הזאת, שישפיעו על כל אזרח במדינת ישראל, אבל הם לקחו את זה למצב החריג. זה אירוע חריג שבו הכנסת לא תוכל לדון. למה? ככה, כי רוצים לעשו את זה מהר מהר. למה היום זה צריך להיות ולא בשבוע הבא, יעקב? אין שום דבר שאמור לקרות בסוף השבוע שהממשלה הזאת לא יכולה להפעיל בסמכות שיש לה עד כאן. למה? כי החוק הזה אמור להיכנס לתוקף לא עכשיו, לא מחר; יש לו תאריך – אוגוסט. אז מה קרה? מה שקרה הוא תפיסת העולם שאומרת: כך אני רוצה. כך אני רוצה וכך יהיה. זו תפיסת העולם שהביאה אותנו לפה; זו תפיסת העולם של יריב לוין, של יושב-ראש הכנסת, שאישר להפעיל פה את סעיף 98. זה הסיפור. ככה. ממשלת ככה. ממשלת ככה, כי ככה אנחנו רוצים, כי אנחנו חזקים. אבל אתה לא באמת חזק כשאתה מפורר מבפנים, כשלא מפרגנים אחד לשני; כשאנשים מסיעתך, יעקב, עומדים פה וצועקים ליושב-ראש כחול לבן: אתה לא תהיה ראש ממשלה, והשני אומר לו: אתה מוליך אותי בכחש, והשלישי אומר אחרת. הבעיות הכי פחותות שיש לכם זה איתי, כי אני יושב במשך שבוע וחצי יחד עם חבריי חברי הכנסת, ומי שבעיקר נמצא שם זה חברי האופוזיציה, רוב הזמן. דרך אגב, הם גם נמצאים פה עכשיו, במליאה – קארין אלהרר, אוסאמה סעדי, אלי אבידר. כמובן, מצטרפים מדי פעם אנשים, וגם מצטרפים החבר'ה שמקבלים את ההנחיה להרים את הידיים – להרים ולהוריד, להרים ולהוריד. חבל שהם לא חותרים במשוטים באליפות העולם בחתירה במשוטים. יודעים לחתור בקואליציה. לנהל לא, לחתור יודעים – לא למגע, לא לתכלית ראויה; להרים להוריד, להרים להוריד, להרים להוריד. פני החוק הזה כפני הממשלה, כי היום החוק הזה אומר – והוא מנציח את התקלה המתמשכת – שהממשלה תחוקק. הממשלה הולכת לחוקק תקנות; בתוך 24 שעות ועדה כזאת או אחרת יכולה לאשר או לבטל, אבל בתוך 24 שעות בכל מקרה החוק נכנס לתוקף. אבל אנחנו הרי לא נתכנס תוך 24 שעות, כנראה, ונעשה את ההתכנסות שלנו בוועדות השונות בכנסת בשביל לעשות את הפיקוח הפרלמנטרי אחרי יום, יומיים, שלושה, ארבעה. התושבים יתארגנו, התקנות יצאו, החוקים עברו – ויכול להיות שגם ישתנו. דרך אגב, זה לא דמיון. זה קרה בשבוע שעבר ולפני שבועיים בוועדת הקורונה. דרך אגב, אם אני לא טועה – פשוט הייתי היום מרוכז בוועדה אצלך – אני חושב שבתי הספר של החופש הגדול עדיין פתוחים, במסעדות ניתן לאכול, אפשר להסתובב בערים ובחופי הים אפשר להשתזף וגם לשחק מטקות. אפשר הכול לעשות שם על פי התו הסגול, אבל הממשלה אמרה שהיא הולכת לעשות את זה. במודל הזה אנחנו הולכים לחיות, במודל הצ'יקמוק הזה, במודל הזה שהממשלה מחליטה, ומישהו מבטל. ומה יעשו אחר כך? אני אגיד לכם מה הוא יעשה – מה שתמיד עושה בנימין נתניהו. הוא יגיד: זה לא אני, הכנסת אשמה. עכשיו לבית המשפט העליון יש שקט תקופה מסוימת. עכשיו יש אשם חדש – הכנסת. הכנסת מפריעה לנהל את המשבר. מי שמפריע לנהל את המשבר הזה זה ממשלה של 36 שרים מיותרים, מבולבלים, שרבים ביניהם כל הזמן, עם חוסר אמון טוטלי של האזרחים, ואנחנו מביאים את החוק הזה ואומרים: פאר היצירה. אני אמרתי בוועדה ואני אומר גם כאן: החוק הזה איננו חוק טוב לממשלה ובעיקר לא טוב לאזרחים. החוק הזה יגרום לממשלה לתת החלטות מטופשות שיצטרכו לחזור מהן, כי הכנסת היא המקום שבודק ומפקח, והיא תמשיך לבדוק ולפקח, והיא כיכר העיר שבה מקיימים דיונים לא ב-24:00 ו-01:00 אלא שואלים שאלות ושואלים נתונים. הכנסת לא היה מגיעה למצב כמו שהגיעו בממשלה, שהודיעו לעם ישראל שנוסעים באוטובוסים מתאריך מסוים בלי מיזוג אוויר ועם חלונות פתוחים. לא להאמין – בממשלת ישראל ישבו השרים והתייעצו ביניהם וקיבלו החלטה: כן, כן, כן, אנחנו נמשיך לנסוע באוטובוסים בעוצמה ובעזוז, אבל עם חלונות פתוחים. רק לא בדקו דבר קטן: אי-אפשר לפתוח חלונות. זאת הממשלה שהחליטה. זה טיב החלטותיה וזה פרצופה. ישבו 36 אנשים – אולי פחות, אולי יותר; יחד עם היועצים זה יותר – והעלו את המחשבה המטופשת הזאת ודיברו עליה ודבררו אותה והוציאו הודעות דוברות והתראיינו עליה, אבל הסתבר אז שאי-אפשר להוריד את החלון. אותו דבר יהיה כאן, עם החוק הזה. עכשיו, לא רק שזה הסיפור, יש סיפור הרבה יותר גדול: הפריטו גם את סמכויות האכיפה. פקחים עירוניים ועובדים כאלה ואחרים קיבלו סמכויות לתת גם קנסות לאנשים, לבקש מהם תעודת זהות: אדוני, בוא הנה, בוא הנה, בוא הנה – דבר שלא היה להם לפני זה, והם ייתנו והם יעשו את הדברים האלה כי הפרטתם גם את סמכויות האכיפה. ואתם יודעים מה? גם התקנות שהממשלה תתקן, שהמשמעויות שלהן זה עבירות פליליות וקנס מינהלי בצידן, נניח מתקנים אותן מחר בבוקר, והכנסת, הוועדה הנוגעת בדבר, מחליטה לבטל – מה נעשה עם הקנסות שהיו והעוולות שגרמנו? מה נעשה? אני אגיד לך מה נעשה – כתוב בחוק, חוק חכם בצורה בלתי רגילה: נחזיר את הכסף. תגידו, השתגעתם לגמרי? מעולם לא ראיתי חוק מטופש כל כך שכל כך הרבה אנשים חכמים ישבו עליו. באמת, ישבו עליו אנשים חכמים: משרד המשפטים ומשרד הבריאות וחברי כנסת וכולם. איך יכול להיות שיצא חוק כל כך גרוע עם אנשים כל כך טובים? אני אגיד לך למה – כי קיבלו הנחיה. ההנחיה הייתה: ככה תעשו. כך אני רוצה. כך יהיה. למה? כי אני החלטתי. ישבנו בוועדה אתמול, ואת כל מה שאני אומר לכם עכשיו אני לא אומר בתור איש אופוזיציה. ישבו חברי קואליציה והנהנו בראשם. הבעיה לא הייתה עם ראשם, היא הייתה עם ידם. הם הצביעו בעד החוק הגרוע הזה, שגורם נזק אדיר למדינת ישראל. הוא חוק לא מידתי. הוא חוק שפוגע לא במעמד הכנסת – בתפקיד של הכנסת להיות זרוע מפקחת. ואנחנו נמשיך להיות זרוע מפקחת, רק שכשאנחנו נפקח אתם תגידו שאנחנו גם לא בסדר, והממשלה תגיד שאי-אפשר לעבוד ככה, והכנסת מפריעה לה, ואי-אפשר לעבוד ככה, ותספר את הסיפורים הרגילים שאנחנו רואים במסיבות העיתונאים. הממשלה הרעה הזאת מובלת על ידי ראש הממשלה הגרוע שהיה בתולדות מדינת ישראל, והגיע הזמן פשוט שילך הביתה. נטפל בנגיף הקורונה, קואליציה ואופוזיציה, נרד מהטירוף הזה, נפסיק את הטירוף הגדול הזה. פשוט די. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. ערב טוב. עשר דקות, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, אהלן וסהלן, חבריי חברי הכנסת, כבוד יושב-ראש הוועדה. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אהלן וסהלן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תראו, לפני שאני אדבר על החוק הזה אני רוצה לנצל את העובדה שכבוד שר התיירות נמצא כאן. הרי הוא התפטר בנורבגי, אז הוא לא חבר כנסת, אז הוא ככה מדי פעם – – << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> התגעגענו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם אנחנו. – – הוא מגיע – כי הוא תורן היום, אני מניח. ננצל את ההזדמנות הזאת. אנחנו נפגשנו איתו – הייתה פגישת עבודה מצוינת במשרד שלך עם כל הרשימה המשותפת. אחרי זה היה ביקור שלו בעיר נצרת, בא-נאצרה, והוא נפגש עם ראש העירייה עלי סלאם ועם חברים שלי מהמשותפת. היה דיון בשבוע שעבר בוועדת הפנים על עיריית נצרת ועל המצב הכספי שלה. אמרנו שהממשלה נחלצה לעזרת העיר אילת ואחרי זה נחלצה לעזרת העיר טבריה – ואין לנו שום בעיה, צריך לעזור – אבל דווקא כשהגיע העניין של נצרת, איך שאמר אותו פקיד עם אותה אמירה אומללה, גזענית: הכסף נגמר. יצא קצפו וקצפנו על ההתבטאות הזאת, אבל זה מעיד על המדיניות ועל היחס שהחברה הערבית מרגישה מהממשלה הזאת, שעד היום אין סיוע לעיר נצרת, שהיא עיר תיירותית והיא במצב כלכלי קשה מאוד. ראש העיר אפילו אמר: אם בתוך שבועיים אנחנו לא נקבל עזרה אני סוגר את העיר. אני מקווה – כבוד השר, אתה הבטחת להתערב ולסייע, ואנחנו מבינים עכשיו שאנחנו לקראת תקציב, אבל עכשיו פורסם שראש הממשלה החליט שאין תקציב והולכים לבחירות, אז אולי זה קשור לחוק הזה. יעקב אשר, תגיד לנו מה קורה. אלי, מה? << קריאה >> שר התיירות אסף זמיר: << קריאה >> אוסאמה, אני רוצה להגיד שזה בלי קשר לתקציב. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דיבורים יש כמו חול ואין מה לאכול. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל תמיד אומרים: (אומר בערבית: אין אש ללא עשן.) << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> (אומר בערבית: לא, חי אלוהים, יש.) << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין עשן בלי אש. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שמענו אותך, אדוני השר, שאתה בכל מקרה רוצה להביא חבילת סיוע לנצרת, ואנחנו מחכים וסומכים עליך שתעשה את זה. אבל לעניין החוק שלנו. תראו, אזרחי מדינת ישראל ששומעים אותנו, יהודים וערבים, אומרים: על מה הוויכוח? הרי יש התפשטות של נגיף, ואנחנו שומעים על עוד מספרים ועל עוד נדבקים ועל עוד חולים ועל עוד נפטרים, לצערנו. הנגיף הזה לא מבדיל בין יהודים לערבים ולא בין דתיים לחילונים, וצריך כמובן להיאבק ולתת אמצעים לממשלה להיאבק בנגיף הזה. אבל הבעיה בחוק הזה היא שהממשלה נוטלת ושוללת את הסמכויות מהכנסת ולוקחת לעצמה את הסמכות להכריז על מצב חירום, גברתי היושבת-ראש, לוקחת לעצמה להתקין תקנות, לוקחת לעצמה להגדיר עבירות פליליות, לוקחת לעצמה את הסמכות לקבוע עונשים. אז מה נשאר לנו? אולי אפשר לסגור את הכנסת ושהממשלה תעשה את הכול. לכן אני וחבריי באופוזיציה אמרנו שאכפת לנו ואנחנו יותר אחראים מכל אלה שבאים ומתייפייפים ואומרים שהם רוצים כלים. אפילו אחד מהם התבטא היום בוועדת הכנסת שבגללנו נהרגים אנשים. שומו שמיים. בגללנו נהרגים אנשים. אמרנו ואנחנו אומרים כאן: אנחנו היינו מוכנים לסיים את החוק הזה ב-24 שעות, נכון, יואב? אלי? נתנו הצעה. תביאו את החוק הזה וניתן לכם את הסמכויות לממשלה, אבל באישור הכנסת. זה מה שביקשנו – להוסיף רק את המשפט הזה: באישור הכנסת. אל תשחקו איתנו את המשחק הזה בדיעבד. עשו את כל ההצגה שכביכול הכניסו 24 שעות. אמרנו להם: זה צחוק מהעבודה, זאת עבודה בעיניים. שום ועדה לא תתכנס ותאשר את זה ב-24 שעות. אמרנו להם: תיקחו 48 שעות ואנחנו בתוך 48 שעות ניכנס ונדון ונחליט, וגם הרחקנו לכת, גברתי היושבת-ראש, כדי שכל האזרחים ידעו – אמרנו שאם יש מצבי קיצון ומצבים דחופים, שהממשלה חייבת להתקין תקנות שייכנסו לתוקף באופן מיידי, אין בעיה, שייכנסו, אבל תביאו את זה לוועדה לאישור בתוך 48 שעות. מה רע במה שהצענו כאופוזיציה? גם חלק מהקואליציה וחלק מהליכוד תקפו את החוק הזה בשצף-קצף יותר מאיתנו, בתקיפות יותר מאיתנו, והצביעו נגד החוק הזה, אבל יש איש אחד שרוצה את החוק הזה כפי שהוא, כי הוא רוצה את הסמכויות ורוצה להתקין את התקנות, ועל פיו יישק דבר. ואני שואל אתכם: הייתה תוכנית כלכלית של 6 מיליארד. אמרו שהכסף הזה ייכנס. כל האנשים שואלים אותי: איפה הכסף? מתי נכנס הכסף? עוד מעט יש לנו חג הקורבן. שואלים אותנו: איפה הכסף? מה קרה עם זה? זה לא חשוב פתאום? זה לא חשוב? לא מביאים את זה אפילו לכנסת, לא הציעו את החוק הזה, שכחו מזה. החוק הזה, מתן סמכויות לראש הממשלה, הוא הכי חשוב עכשיו, זה מה שאכפת לראש הממשלה. הוא רוצה סמכויות, וראינו שכל ההחלטות שלו בשבוע האחרון הן הראיה החותכת שאין לסמוך על שיקול הדעת שלו, ולכן אנחנו נצביע נגד החוק הזה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה. עשר דקות, בבקשה. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, היה היום רגע שמח במליאה, רגע טוב, ואני אישית שמח עליו מאוד. לצערי, עכשיו זה רגע רע. זה רגע רע כי החוק הזה בעצם לא נחוץ בכלל, וכשאתה שם בצד אחד על כף המאזניים את הצורך בחוק, שכמעט לא קיים, ומן הצד השני את הפגיעה שלו, אתה רואה איזה פער עצום יש כאן. למה לא צריך את החוק הזה? משום שאנחנו בשגרת קורונה. אנחנו ממילא בסוג של מצב חירום מתמשך, ואין פה שום דבר פתאומי, בומבה כזאת, איזה פצצה שנופלת, איזה פלישה פתאומית שמחייבת לתת לממשלה את הסמכות להתקין כאלה תקנות חירום דרקוניות באופן מיידי ממש – מיידי ומייד כשהן נכנסות לתוקף. מה יקרה? פתאום הנגיף ישנה צורה מהיום עד מחר בבוקר? אנחנו כבר ארבעה חודשים וחצי בתוך הזיפת הזה של הקורונה. אנחנו עברנו גל ראשון, עכשיו אנחנו בתוך הגל שני, יש את העלייה הזאת בנדבקים, הכול מונח לפנינו. מה בארבעה חודשים וחצי האלה מנע מהממשלה להתמודד בצורה ראויה עם המשבר הבריאותי ועם המשבר הכלכלי? מה? הייתה איזושהי סחבת? רק תראו את החוקים שהגיעו הנה בחודש-חודשיים האחרונים. ישבנו פה לילות, הקואליציה טרטרה אותנו: להעביר, להעביר עוד באותו לילה את חוק הקורונה הקטן. הכנסת בסך הכול – וזה לא חלילה שאני מתנצל – עבדה מהר וביעילות; אגב, יותר טוב מהממשלה, סליחה שאני אומר. סליחה שאני אומר. הוועדות בכנסת עובדות באופן נכון וענייני, גם אם לפעמים זה לא לרוחי, אבל עובדות. לעומת זאת הממשלה – בעיקר ראש הממשלה עסוק בעיקר באינטרסים האישיים שלו, וכשאני ראיתי בשבוע האחרון את מה שיצא מבלפור, את הבליל הזה של הציוצים, את הדברים שראש הממשלה עצמו הדהד אותם – איזה סיפורים, כל מיני תיאוריות קונספירציה הזויות; הלך, ארגן הפגנה מול הבית של ברק, כי אפשטיין, כי משהו, כי דגלים, וקסנר וכל מיני שטויות שהוא והסובבים אותו עסוקים בהם. ויש פה גם כמה חברי כנסת כאלה שכמו בובות על חוט – מישהו שם בבלפור נותן אות עם איזה ציוץ מופרע לחלוטין, ופה מייד קופצים עשרה וישר זזים כאן ועושים דיונים וכל מיני שטויות כאלה. בזה ראש הממשלה עסוק. הוא עסוק בזה באופן אובססיבי חודשים ארוכים – בהטבות מס, שיממנו לו את העדים, במנדלבליט, ואיך זה נקרא שם? פרטרידג' וכל השטויות האלה. באמת, אפשר להתפוצץ מהדבר הזה. במה הוא מתעסק? בהסתה על זה, וכמובן במשפט שלו. רק בזה. והוא צריך את הסמכויות האלה עכשיו בשביל מה? אני שואל אתכם: בשביל מה? אם הוא רצה לקבל איזושהי החלטה בקורונה על תקציבים, על מדיניות, על משהו, על מינוי, מישהו עצר אותו? מישהו מנע ממנו? הכנסת מנעה ממנו? הרי בכנסת יש לו רוב. מה שהוא רוצה – וצר לי, כי אני לא רוצה פה להדהד איזשהן תיאוריות קונספירציה, אני לא מהסוג הזה של ההזיות – שאגב, מקיפות את ראש הממשלה בצורה מעוררת דאגה – אבל אי-אפשר להימנע מן המסקנה שהוא זקוק לחוק הזה, שמרכז ביד שלו סמכות באמת חסרת תקדים, כדי להשתמש בה לרעה. אני אתן דוגמה: יש עכשיו גל של הפגנות. גל ההפגנות הזה, של אנשים שנשבר להם מהמצב, מלחיץ מאוד את ראש הממשלה ואת אנשיו. לפי החוק הזה אפשר להטיל למשל סגר על מרכז ירושלים, ואז כך, באופן כזה, למנוע את ההפגנה. מה, מישהו יכול להגיד לי שאני אומר דברים מנותקים מן המציאות? הרי למה צריך את הסמכויות המיידיות האלה? אתם יודעים, פקודת בריאות העם, ואחר כך כל החוקים של מדינת ישראל – אנחנו כבר 80 שנה, 80 שנה עם מערכת חקיקה ושלטון עוד מימי הנציב הבריטי שמאפשרת לרשויות המדינה לנקוט פעולה יעילה במקרה של מגפה. אנחנו עכשיו בנקודת זמן שהמגפה היא לא חדשה. אנחנו כבר מכירים אותה ומתמודדים איתה וסובלים ממנה וחיים איתה, לכן אנחנו גם מדברים לא על בום טראח אלא על שגרת קורונה. לכן, בשגרת קורונה אני שואל למה צריך את חוק הסמכויות המיוחדות, שמוציא מהכנסת את הסמכות הכי חשובה שלה כגוף הנבחר היחיד במדינת ישראל. אנחנו לא במשטר נשיאותי פה. הכנסת היא הגוף הנבחר היחיד חוץ מראשי הרשויות והמועצות המקומיות. למה להוציא מידיה את הדבר ולהעניק אותו לממשלה? מה שעבד 80 שנה, עוד לפני קום המדינה – אז לא הייתה דמוקרטיה, אבל מאז 48' – הממשלה רוצה להביא תקנות, רוצה להביא מצב חירום, היא מביאה והכנסת מאשרת. הרי לממשלה יש רוב בכנסת. בגלל זה יש ממשלה. פה הלכו והפכו: קודם הממשלה תכריז, זה ייכנס לתוקף, ואז הכנסת תדון בזה. למה הפכו? למה הפכו? למה פרק הזמן הזה? בשביל מה זה נחוץ? זה דבר שמבחינה דמוקרטית, מבחינה שלטונית, הוא בלתי נסבל. הוא בלתי נסבל. הכנסת היא הגוף הנבחר. הממשלה קמה מכוח הכנסת, ולממשלה בישראל ולראש ממשלה בישראל יש המון כוח וסמכויות. ראשי ממשלה בישראל, מבן-גוריון ועד הנוכחי, עשו הרבה מאוד דברים קשים, מסובכים. עשו. כך המדינה שלנו קמה ומתפתחת וצועדת הלאה. כל אותה עת הכנסת שמרה בידיה את הסמכות הזאת, הבסיסית, שהיא שנותנת את הגושפנקה, היא שמה את החותם. עכשיו הפכו את זה: נתנו את המפתח בידי הממשלה והשאירו לכנסת איזה סוג כזה של בדיעבד, לאחר מכן, לאחר מעשה. צר לי שזה קורה. אני לא מבין את הצורך בזה. גם בדיוני הוועדה – אני חבר ועדת החוקה. ישבתי, הקשבתי. לא הבנתי למה עושים את העניין הזה. יש פה איזו אובססיה של ראש הממשלה גם, אגב, להעברת החוק הזה. בגלל זה אנחנו במין לוח זמנים מטורף. אני יודע שראש הממשלה בנימין נתניהו פנה לראשי הקואליציה פה, פנה לוועדת החוקה, נזף בהם: למה לא מהר מהר מהר את הסמכויות. מה קרה? בשביל זה ישבו ביום ראשון וביום חמישי, ועכשיו יושבים פה כל הלילה ומקיימים דיון כזה קדחתני, בהול – בגלל אובססיה של ראש הממשלה להחזיק בידו את הכוח הזה, וצר לי לומר: אני חושש – וכל הדברים מצביעים על זה – שהוא עלול להשתמש בו באופן רע ושלילי. וזאת הבעיה – שאם ראש הממשלה ישתמש בסמכויות האלה באופן פוגעני ורע ומזיק, לכנסת יהיה פחות כוח לעצור אותו. פחות כוח. עכשיו תראו, אני לא מנותק מהעולם. אני רואה מיהם חבריו של ראש הממשלה. אני רואה ממי הוא לומד את הדוגמאות האלה. אני רואה מה קורה במדינות מסוימות במזרח אירופה, בדרום אמריקה, בכל מיני מדינות באסיה. ידידיו הטובים ביותר של ראש הממשלה עושים בדיוק את אותו דבר: חוקים כאלה שמעבירים אליהם את הכוח מהפרלמנט. ואחר כך, מה הם עושים עם הכוח הזה – זהו כוח להשחית. אתם יודעים שדברים כאלה, שהם מתחילים – היום אנחנו אומרים: כן, אבל אם זה יהיה ככה אז נשנה. זה תהליך, וכשהוא מתחיל מאוד קשה אחר כך להחזיר את הגלגל לאחור, ולא כל דבר הוא הפיך. אני חושב שהיום – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> כן. – – בתאריך הזה, יולי 2020, אנחנו עומדים פה על איזשהו קו פרשת מים, איזשהו צומת דרמטי מאוד. אני חושש שמכאן והלאה אנחנו מידרדרים – אנחנו מידרדרים למצב בלתי דמוקרטי, אפילו ממש, מה שנקרא, על הנייר, כי חוק כזה הוא בלתי דמוקרטי. אני רק יכול לקוות ביום הזה – ואני אומר את זה בעצב – שלכנסת הזאת יהיה מספיק כוח ולעם הזה יהיה מספיק כוח לעצור את ראש הממשלה האובססיבי הזה, תאב הכוח, חסר המעצורים, שלא רואה אף אחד ממטר, כולל את אנשיו שלו, שלא עוצר באדום, ורק חושב על ההישרדות האישית שלו בכל מחיר. כל הכבוד למפגינים שעומדים ברחוב. כל הכבוד לחברי הכנסת שמתנגדים. אנחנו נמשיך במאבק הזה גם מחר וגם בימים הקרובים. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת ניצן הורוביץ. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. אין הנחות. עשר דקות בדיוק. בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, שלמה המלך, עליו השלום, בנה את בית המקדש הראשון והעמיד בפתחו שני עמודי – אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מברך אותך. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אני מכבד כל מי שהיה בוועדה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הינה, אני מתחיל. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, אדוני יושב-ראש הוועדה, כנסת נכבדה, שלמה המלך, עליו השלום, בנה את בית המקדש הראשון והעמיד בפתחו שני עמודי נחושת: יכין ובועז. ביבי מלך ישראל גם הוא הקים את בית המקדש שלו, לשלטון אין-סופי, ובפתחו הוא העמיד שני עמודי נחושת משלו: חוק הסמכת השב"כ וחוק הסמכויות, שמגיע היום להצבעה. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> להבדיל, להבדיל. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כולם מכירים את תוכנת Waze, כולנו משתמשים בה, ואנחנו יודעים שאנחנו מזינים כתובת ונוסעים, אנחנו פונים ועושים טעות והיא מחזירה אותנו למסלול. השאלה היא מה ביבי הזין בתוכנת הניווט שלו כמטרה מפרוץ המשבר הזה. מהיום הראשון זה נראה שהמטרה שלו לא הייתה לפתור את הקורונה. הוא עשה הכול להפך. בתוכנת Waze של ביבי אין פתרון למשבר, אין דאגה לציבור, אין דאגה לכלכלה. יש אך ורק סמכויות בלתי מוגבלות לנתניהו, המשך שלטונו ובריחה מבית המשפט. מהיום הראשון להפעלת חוק השב"כ היה ברור שאין לו כוונה לפתור את הקורונה. אמרנו לו – אנחנו אפילו מכירים את הטכנולוגיה, ריבונו של עולם. אמרנו לו: הטכנולוגיה לא מדויקת. אבל ביבי רצה את הטכנולוגיה כדי למנוע הפגנות. זה לא עניין אותו שזה לא מדויק. מבחינתו, שכולנו ניכנס לבידוד, ולא נפריע לו להשתלט על המדינה באופן סופי. אני חשבתי שזה חוסר אחריות, ולמה? כי זה חוסר אחריות להשתמש בטכנולוגיה של השב"כ, ואז – מה אתה רואה? 60% מהנכנסים לבידוד מאיכוני השב"כ הגישו ערעור שהתקבל. אבל זה לא מעניין אותו. הוא רצה להכניס את כל המפגינים לבידוד, העיקר שיפסיקו להפגין נגדו. אבל למה זה גם חוסר אחריות נוסף? כי הוא פגע בביטחון המדינה בצורה אנושה. אין דרך טובה יותר להגיד את זה. היום כל מחבל ממוצע עם רמת השכלה של ארבע שנות לימוד מבין בדיוק מה יש בטכנולוגיה הזאת ואיך להתחמק ממנה. בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, פגע בביטחון המדינה כשהוא הביא את הטכנולוגיה הזאת, בניגוד להמלצת ראש השב"כ. שאף אחד לא יספר לנו סיפורים. והעמוד השני במקדש של נתניהו הוא חוק הסמכויות. הוא הפך את הכנסת לכנסת בדיעבד; הממשלה תתקין תקנה והכנסת תאשר בדיעבד. הממשלה כבר לא זקוקה לאישור הכנסת. הכנסת מפריעה לו – היא שואלת, היא שומעת את הציבור, היא מביאה נציגי ציבור לדבר. אבל המנותק הזה מבלפור לא רוצה שאלות. הוא רוצה לבצע, והלוואי שהייתה לו יכולת ביצוע. אין לו יכולת ביצוע. שייקח את כל הסמכויות בעולם – לבצע הוא לא יודע. וזה לא הסתיים רק בלקיחת הסמכויות מהכנסת. גם בממשלה הוא לקח את הסמכויות של השרים. סעיף 49 בחוק אומר: ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצוע. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, הכוכבים לא מסתדרים לנתניהו. אני מסתכל על התהליך הזה ומחייך. כל מה שהוא עושה נופל לו על הראש. הוא מכריז על ניצחון – מתרסק אחרי חודשיים; מתרברב כמו ילד בכיתה ג': אנחנו הטובים בעולם, לומדים מאיתנו – והיום יש מדינות שלא מוכנות בכלל להכניס אותנו לתחומן. הוא השקיע את כל יכולותיו המשובחות בשיווק, אבל בשיווק של חרדה, של פחד, והאזרחים כבר לא מפחדים – הם לא מפחדים לצאת; הם לא מפחדים להפגין. הם לא מפחדים. הוא קורא לעצמו גאון כלכלי. ממש גאון דלשמטע. חברה ב-100,000 דולר הוא לא ניהל בחיים שלו. שנים שהוא חזר על סיסמאות נבובות על הכלכלה שסוחבת בסחיבת פצוע את הביורוקרטיה. תאמינו לי, לעשות פרסומת לקוקה קולה הוא יודע לעשות – כמו שאומרת אופירה אסייג, מה ששלו שלו – אבל לנהל קיוסק קטן באלנבי הוא לא ידע. הוא הרס כלכלה מפוארת, שלנו, ויחד איתה – את העתיד של הדור הצעיר במדינה הזאת, שהוא יצטרך לשלם את החשבון. נתניהו איבד את זה. הוא איבד את זה אם הוא חושב שהדור הצעיר שלנו ישב בשקט. הוא השתגע אם הוא חושב שהדור הצעיר יפחד להפגין. לוחמים ולוחמות שראו את המוות בעיניים בשירות הצבאי שלהם – הם יפחדו מהשאווישים שלו? הם יפחדו לצאת להפגין? צעירים בני 26, 30, שהיום צריכים לבקש כסף מאימא ואבא כדי לגמור את החודש; הם צריכים לחזור לגור עם ההורים שלהם, לחזור לישון על מיטות הנעורים מלפני שמונה ועשר שנים – למה? בשביל מי? בשביל מה? בשביל ביבי? בשביל גנץ? בשביל אשכנזי? הייתי אתמול בהפגנה כאן בחוץ, בכנסת. ראיתי צעירים זועמים; ראיתי צעירים שלקחו להם את העתיד; ראיתי צעירים שנמאס להם לשתוק. וקוראים להם "אנרכיסטים". השר דודי אמסלם היום נתן לנו הרצאה באנרכיזם, מה זה, חזרתי לימי מדע המדינה. חשבתי שאני באוניברסיטה העברית. אני הייתי אתמול בהפגנה. אני ראיתי מלח הארץ. כמה הייתי מאושר לראות את הצעירים האלה עם האש בעיניים. כשהרצל וז'בוטינסקי דיברו על היהודי החדש הם דיברו על הצעירים האלה – אלה שלא מורידים את הראש, אלה שלא איבדו את התקווה, אלה שלא יוותרו גם אם יביאו להם כאן בכנסת אלף חוקים נוספים. על הצעירים האלה כתב ז'בוטינסקי: "כשיהודי, בייחוד יהודי צעיר, בא אלינו, הוא קם ומכריז בפני העולם: אני תובע משפט וצדק בעבורי, ואם לא אקבלהו, ייהפך העולם למדבר שממה. במקום שאני מלך בין מלכים אחרים – שם קיימת ושרירה התקדמות. אין גאולה לעולם אם אין חלקי בה". הגאולה במדינת ישראל כנראה שייכת רק לנתניהו ולמשפחתו, ככה הוא חושב. סליחה, היא שייכת לצעירים האלה ששוטפים את הרחובות כל יום בשבועות האחרונים. עכשיו צריך מחאה גדולה הרבה יותר. לפני חודשיים הייתה מחאה במוצאי שבת ב-20 גשרים. במוצאי שבת האחרון היו כבר ב-400 גשרים. אי-אפשר לנסוע בכבישי הארץ יותר מ-20 ק"מ ולא לראות גשר עם מחאה. במוצאי שבת הקרוב אנחנו נעלה ל-600 גשרים, לא פחות. אנחנו נוריד את מספר הקילומטרים – לא יהיה אפשר לנסוע יותר מ-15 ק"מ בלי לראות מחאה. ולכל הנהגים שעוברים מלמטה: תצפרו להם, תראו שאתם רואים אותם. אתם לא יוצאים להפגין – לפחות תתמכו בהם. זה המינימום שאתם יכולים לעשות. והמחאה הזאת לא יכולה להיות מאורגנת – בדיוק כמו שהיה אתמול: עשרות ארגונים וכל אחד והמחאה שלו, מחאה מהלב, בלי מנהיגים, בלי סיסמאות, בלי דפי מסרים. כל אחד והמחאה שלו, בלי יחסי ציבור. התקשורת רוצה לראות אלימות, היא רוצה לראות מכות, היא רוצה לראות מעצרים. המסר לא מעניין אותה. אל תדברו איתה, היא כבר תרדוף אחריכם. ולמה בכלל הגענו למחאה הזאת? ביום שראינו שכחול לבן התמסרו לנתניהו, שהם מצביעים לכל חוק בלי כל בעיה, שהם מצביעים בעד הרס הדמוקרטיה, בעד הרס העתיד הכלכלי שלנו, בעד הרס העתיד של הדור הצעיר שלנו, המשכנו להילחם בכנסת, עמיתיי ואני, ולהקיז להם דם בכל דיון ובכל הצבעה, בבקרים ובלילות, לא מתעייפים, לא מוותרים. אבל אין מנוס – חייבים לצאת למחאה, כי בכנסת לא נפתור את הבעיה. ואנחנו נמשיך במחאה, כי לא ניתן לו לגנוב את הדמוקרטיה דרך מתן שרים, משרדים ומינויים. נכפיל את המחאה, כי לא ניתן לו לגנוב את העתיד שלנו בעזרת פקידים בכירים שזרקו את המצפן, איבדו את הדרך, איבדו את הכבוד. ננצח במחאה, כי אנחנו מכינים לו עוד הרבה הפתעות. והוא לא ינצח, כי אנחנו לא נרים ידיים, ונמשיך במחאה עד שיתפטר. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני חייב לומר לאנשי הקואליציה, לשר, לחבר הכנסת יעקב אשר – הינה השרה מצטרפת לדיון: בכל פעם אתם באים לפה, לכנסת, ומבקשים משהו אחר שיעזור לכם להילחם בקורונה. בכל פעם יש סיפור חדש. אתם פשוט מביאים חוק ועוד חוק, מתוך מחשבה שאת האירוע של הקורונה תנצחו בחוקים. לא מנצחים בחוקים. אי-אפשר לנהל באמצעות חקיקה. אם אתם רוצים לנהל – תנהלו, תקבלו החלטות. ואני אומר לכם, הבעיה המרכזית כאן היא ניהול, לא שום דבר אחר. אז כדי להקל עליכם הינה עשרת הדיברות שאתם יכולים לעשות ממחר בבוקר בלי החוק הזה. תעשו אותם ותאמינו לי, מדינת ישראל תתחיל להיות במקום אחר. הדבר הראשון שהיה מתבקש כשהתחילו אירועי הקורונה, או כשהבנו באיזה אירוע אנחנו נמצאים, שהוא אירוע סמי-מלחמתי, שאפשר להשוות אותו ללוחמה ביולוגית – בשביל זה הקמנו את פיקוד העורף. שנים ארוכות תקצבנו אותו. נערכו שם לאירועים מהסוג הזה. פיקוד העורף, גם כשקיבל לידיו חלקים קטנים מהניהול של האירוע, הראה איך מנהלים אירוע: בצורה מסודרת, שיטתית, ברורה, בקלות; עוקפים את הביורוקרטיה, כשבכל פעם אתם מנסים פה בעוד חוק ועוד חוק לייצר – כאילו הביורוקרטיה מפריעה לכם. בשביל זה נוצר פיקוד העורף. הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות זה להעביר את כל הניהול האופרטיבי לצה"ל ולפיקוד העורף. משרד הבריאות הוא לא משרד אופרטיבי, הוא משרד רגולטורי. הוא עושה רגולציה, הוא לא עושה אופרציה. הדבר השני זה הגדלת מספר הבדיקות – דבר שברור גם לכם, בממשלה. תגדילו את מספר הבדיקות ותאגמו את הבדיקות. אפשר לייצר מצב שבו באיגום בדיקות אתם מכפילים כבר היום פי 10 ופי 12 את מספר הבדיקות בכל יום, כי היום אנחנו יודעים שכשיש אירוע בבית ספר מסוים או בגן מסוים אפשר לעשות בדיקות ביחד. במקום להכניס בדיקה-בדיקה, אתה מכניס 10 או 20 למבחנה אחת. אם יצאו לך מהם שליליים, בדקת את כל ה-20 ופסלת אותם. אם לא יצא אתה מתחיל לפצל – אגב, שיטה שהתחילו להנהיג בעולם. אתם יכולים לעשות אותה מחר בבוקר. אף אחד בבניין הזה לא מפריע לכם. תסמנו אזורים ירוקים ואזורים אדומים. תשנו את ההנחיות בין אזור נגוע לאזור שלא נגוע בכלל. גם הציבור יבין שאיפה ששומרים טוב יותר על ההנחיות, איפה שמקפידים יותר, יש פחות הגבלות, פחות הגבלות מהמדינה. תתחילו לעשות דיפרנציאציה בין מקום למקום. והדבר הרביעי, ואולי החשוב ביותר: הנחיות ברורות. בכל פעם שמופיע ראש הממשלה בטלוויזיה או אחד משריו יוצא לתקשורת ההנחיות משתנות. אגב, הן לפעמים משתנות באותו ריאיון. אנחנו שומעים הנחיות סותרות: אנחנו שומעים על פתיחת מסעדות וסגירת מסעדות, וכן מרחקים ולא מרחקים, וכן תו סגול ולא תו סגול, וכן חדרי כושר ולא חדרי כושר. ממשלת ישראל, שכל כך מתלוננת על הביורוקרטיה, החליטה שכל שרי הממשלה יודעים איך לנהל אולם אירועים, יודעים איך לנהל מסעדה, יודעים איך לנהל חנות בגדים – הכול הם יודעים חוץ מלנהל את מה שהם צריכים לנהל. ולכן, תיתנו הנחיות ברורות איך מתנהלים: מרחקים, היגיינה, מסכות, מספר אנשים למטר רבוע, כדי לדעת שאוכפים את המרחקים, ובא לציון גואל. מי מבתי העסק שלא יודע לעמוד בהנחיות האלה לא יוכל לפתוח, ומי שיודע – יפתח, ואם יעבור על ההנחיות – יסגרו אותו. ומכאן אני עובר, אחרי ארבעת הצעדים הבריאותיים, לשלושה צעדים של סיוע למשק כדי לשמור אותו חי, כדי שבעלי העסקים לא ימותו, כדי שכשנוכל לפתוח מחדש את המדינה העסקים האלה מייד יחזרו לפעילות, כי עסק שנסגר, עסק שמת, לא יהיה אפשר להחיות אותו בחזרה, ולפתוח מחדש משק אחרי שהרגתם אותו יעלה הרבה מאוד כסף והרבה מאוד זמן. לכן, תתחילו לתת חבילות סיוע בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים. גם זה קיים בחקיקה; גם בשביל זה אתם לא צריכים להעביר חוק. לא צריכים להושיב את ועדת הכספים עכשיו על כל מיני נוסחאות של פיצוי לפי ירידת מחזור. יש לכם את זה בחוק. תפעילו אותו מחר בבוקר ותיתנו פיצוי הולם, כפי שנתתם בצוק איתן, כפי שנתתם במלחמת לבנון השנייה. אותו פיצוי. האירועים האלה עבור המגזר העסקי לא פחות חמורים ואפילו יותר ממה שהיה אז. וזה לא האינטרס של המגזר העסקי, זה לא האינטרס של בעלי העסקים – זה אינטרס שלנו, זה אינטרס שלכם בממשלה, כדי שיהיה מי שישלם לכם את המשכורות, כדי שיהיה מי שישלם את המשכורת לכל עובדי המדינה. הצעד השני שאתם צריכים לעשות לבעלי העסקים זה פטור מארנונה בהתאם לירידה במחזורים. ברור לחלוטין שעסק שנסגר לא צריך לשלם ארנונה, אבל גם עסק שבגלל הנחיות הממשלה פועל ב-60% מהתפוקה שלו או ב-40% מהתפוקה שלו – למה הוא צריך לשלם ארנונה מלאה? הרי הוא לקח מתחם של 1,000 מטר שיודע שמייצר לו סכום כסף מסוים, ועל פי התחשיב הזה – הארנונה הייתה בפנים, נכון, אבל מה לעשות שאת ה-1,000 מטר האלה, עכשיו אתם רוצים שישתמש רק ב-200 מהם או רק ב-300 מהם? אז שישלם רק 20% או 30% ארנונה. מאוד פשוט. בזה תעסיקו את הכנסת, לא במה שאתם מעסיקים אותנו פה עכשיו. הצעד השלישי שאתם חייבים לעשות הוא חל"ת גמיש. תאפשרו לעסקים להמשיך להעסיק את העובדים גם בעבודה של פחות אחוזי משרה, והמדינה תפצה – את ההפרש. למה שהמדינה תשלם לכולם דמי אבטלה מלאים כשאולי העסק יכול להעסיק אותם ב-20%? העסק הוא עסק של תיירות – ישב פה קודם שר התיירות – והוא עובד רק בסופי שבוע. תנו לו להביא את העובדים שלו לסופי שבוע, תשלימו אתם את המשכורת ליתר השבוע, כשאין פרנסה בגלל המדיניות של הממשלה. זה יעלה לכם פחות, זה ישמור את העובדים קשורים לעסק וזה יאפשר לעסק להמשיך לחיות. ותוסיפו – והינה שלושת הדיברות האחרונים, שלושה דיברות של צמיחה, שייתנו תקווה למשק, שייקחו את כל היזמים, את כל האנשים שחולמים על עסק במדינת ישראל, ויגידו להם: כן, מדינת ישראל זה מקום שכדאי לעשות עסקים בו, לא מקום שסוגרים בו את העסקים. תתחילו עם רישיון עסק לפי תצהיר. תורידו את כל הפארסה הזאת שבן אדם שמבקש רישיון עסק מתחיל מסע של חיים שלמים שכנראה עד שהוא יצא לפנסיה הוא לא יסיים אותו. תגידו לו: אלה התנאים. תגיש תצהיר שעמדת בתנאים – מאותו רגע יש לך רישיון עסק. אנחנו נבוא מדי פעם וניתן לך ריג'קטים; תתקן אותם. הצעד השני שאתם צריכים לעשות זה רפורמה, שוב, בארנונה, במיסוי, באגרות, בכל ההיטלים השונים והמשונים שהטלתם על העסקים לאורך השנים. מסעדה שפתחה משלמת אגרת שילוט, ואגרת כיסאות, ואגרת שולחנות, ואגרת אני-לא-יודע-מה, ואגרות למשרדי הממשלה השונים, ורשם החברות, וכמובן ארנונה, שעולה בכל שנה. גם השנה תעלה הארנונה. את יודעת, פנינה, למה תעלה הארנונה השנה? כי ארנונה למגזר העסקי צמודה לשכר הממוצע במגזר הציבורי. כשעולה השכר שלכם, שלנו, של כל עובדי משרדי הממשלה, אז גם הארנונה תעלה, כי יהיה מי שישלם. אז אני אגלה לכם סוד: בעוד כמה חודשים כבר לא יהיה מי שישלם. תעשו רפורמה במיסוי הזה. תעשו את המיסוי הזה גם צמוד למחזורים של העסקים. כשהעסק לא מרוויח הוא לא צריך לשלם לכם. והצעד האחרון ואולי החשוב ביותר – פרויקטים לאומיים. אנחנו נמצאים במשבר כלכלי גדול לפחות כמו המשבר הכלכלי הגדול של 1929, אם לא יותר, ברמה הבין-לאומית. אנחנו זקוקים לניו-דיל. אנחנו זקוקים למדינה שמתחילה להשקיע בתשתיות, לא בלחלק כספים לחשבונות שגם אף אחד לא יודע איך הם יגיעו, וחושבים ש-500 או 750 שקל לאזרח יצמיחו את המשק. בדיחה. קחו את ה-6 מיליארד השקלים האלה ותשקיעו אותם בפרויקטים לאומיים – אז תראו צמיחה: רכבת לאילת; רכבת לערד; רכבת לטבריה; פרויקט תעלת הימים, שתקוע כבר ומדברים עליו אני-לא-יודע-כמה עשרות שנים. ותנצלו את הזמן הזה לרפורמות: רפורמה בחברת החשמל – זוכרים? רפורמה בנמלים. כל הפעמים שפחדתם להתמודד עם כל הוועדים החזקים – זה הזמן. מי יתנגד פה היום? בואו ננהל דיונים על זה, לא על השטויות שאתם מביאים פה, כל פעם חוק ועוד חוק שאתם חושבים שעם החוקים האלה תתחילו לנהל. עם החוקים האלה לא תתחילו לנהל. הגיע הזמן שבמקום להביא לפה חקיקה ובמקום למצוא את הפתרונות באמצעות חוק לזה שאתם לא יודעים לנהל, תתחילו להתייעל ופשוט תעשו את מה שצריך. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פורר. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. ארבע דקות, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שנה וארבעה חודשים נכנסנו בפעם הראשונה לאולם הזה כחברי הכנסת. עשו לנו, לח"כים החדשים, יום עיון – ידידי אלי אבידר, ידידי אלכס קושניר; עודד כבר היה עם ניסיון. נכנסנו לאולם הזה ואמרו לנו משפט שאני לעולם לא אשכח: אתם נכנסתם למועדון שבהיסטוריה של 71 שנה של הכנסת, רק 945 אנשים זכו להיות בו. ואז אמרתי: יש לנו אוכלוסייה של תשעה מיליון איש; יש לנו אנשים שבהחלט ראויים להיות פה, באולם הזה, ולייצג את האנשים. איך זה ייתכן שבהיסטוריה של ישראל רק 945 אנשים זכו לשבת פה, לנהל את החיים שלנו, לנהל את חיי המדינה, לחוקק חוקים ובכך להיכנס להיסטוריה? כל מי שמכיר את המסדרונות של הכנסת יודע שיש את התמונות עם הח"כים לשעבר. איזה שמות שם – גדולי האומה; אנשים שידעו להתווכח באולם הזה; אנשים שידעו לכבד אחד את השני; אנשים שגם הגיעו לסיכומים באולם הזה, פה, בשורות האלה; ראשי ממשלה; ראשי אופוזיציה; אנשים שהובילו את מדינת ישראל למקום שבו אנחנו נמצאים היום. למה אני מספר את זה? כי בשבועות האחרונים מתקיימים פה דיונים חשובים ביותר, והדיונים האלה והחוקים שכרגע הקואליציה מנסה לקדם – הם יעצבו את פניה של מדינת ישראל בחודשים ובשנים הבאות, לא משבר הקורונה. וראש הממשלה אפילו לא נמצא בכנסת ישראל. תסתכלו על הלוח הזה שבכניסה לכנסת מי מגיע ומי נמצא כרגע במשכן, וראש ממשלה כמעט לא נמצא. גם את החוק הזה, כשהקואליציה מפעילה את סעיף 98, שזה דבר נדיר וחריג ביותר – גם את זה מעבירים. אני לא יודע אם בכלל ראש הממשלה יגיע להצביע לכמה שניות ויצא מהאולם. קודם כול זו בושה, משום שאם אנחנו – אם הקואליציה ואם ראשי המדינה רוצים להיכנס להיסטוריה, ככה לא מנהלים היסטוריה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפני כמה חודשים, כשהיה דיון על הממשלה, על הקמת הממשלה ושינוי חוק-יסוד, ישב פה, ומה הוא עשה? הוא קרא ספר של צ'רצ'יל. כולנו ראינו שם מלמעלה את הספר של צ'רצ'יל. הוא גם דאג להראות את זה לכולם, שהוא קורא ספר של צ'רצ'יל. הרבה אנשים בסביבתו מצטטים את צ'רצ'יל, כי גדולי ההיסטוריה העולמית – אז צ'רצ'יל אמר פעם משפט – גם אני אוהב ציטוטים של צ'רצ'יל. אז הוא אמר פעם משפט: ההיסטוריה תהיה אדיבה כלפיי, מכיוון שאני הוא עומד לכתוב אותה. כך אמר צ'רצ'יל. אז רבותיי, נתניהו לא כותב שום היסטוריה. נתניהו היום כותב חוקים, ההיסטוריה תשפוט את החוקים ואנחנו נתבייש בחוקים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יבגני סובה. חבר כנסת אלכס קושניר, בבקשה. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני רוצה לעשות קצת סדר, כי יש הרבה מאוד תוכניות כלכליות לאחרונה שככה נולדות לנו לאוויר העולם ואנשים מתבלבלים. אז לפני שבועיים עמד ראש הממשלה יחד עם שר האוצר והם דיברו על רשת ביטחון כלכלית מפני הקורונה. אמרו: 80 מיליארד שקלים עד יוני 2021. ושלא תתבלבלו, זה לא אותו מענק מגוחך שעלה 6 מיליארד שקלים, שאגב, בינתיים נמוג ונעלם. אנשים מתבלבלים. אז אני רוצה לדבר על הרשת הזאת. ברשת הזאת יש בעיקר חורים. למה? כי הרשת הזאת פשוט שוכחת ציבורים שלמים. צעירים עד גיל 28 נופלים ברשת הזאת, כי הם מקבלים אבטלה 20% פחות מכל השאר. ואז, כשדנו על זה בוועדת הכספים, שלף שר האוצר שמי שיש לו ילד אחד יקבל תוספת של 20%. מה עם כל השאר? מה עם אלה ששירתו בצבא, הלכו ללמוד, עוד לא הספיקו להתחתן? זה החטא שלהם? אין להם התחייבויות? אין להם דברים שהם צריכים את הכסף בשבילם? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין להם גם קצבה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וגם קצבה אין. אבל לא. המפלגות החרדיות לחצו על שר אוצר והוא החליט שילד זה התנאי. הסטודנטים, אותם סטודנטים שעבדו במשרות חלקיות במהלך הלימודים שלהם – גם הם נופלים בחור של הרשת. למה? כי הם לא זכאים לשום אבטלה. כלום. אפס. חיילים משוחררים וחיילים בודדים זה באמת נושא כואב, כי הרי, עזבו שלא עוזרים להם – עוזרים להם באמצעות הכסף שלהם, אותו פיקדון. עכשיו, במקביל, משרד הביטחון מבטל את התוכנית ממדים ללימודים, שאמורה לממן את הלימודים. אז גם לא מממנים להם את הלימודים וגם הדרך היחידה שהייתה להם לממן את הלימודים, באמצעות הפיקדון – גם את זה הורגים, כי הם צריכים לאכול משהו, אז הם בטוח ימשכו את הכסף. העולים החדשים – ואללה, לא היה להם סיכוי לצבור תקופת אכשרה; הם היו בחו"ל, מה לעשות? ואני שמעתי הבטחות על 80 מיליון שקלים בתוך החוק הזה. אני חבר בוועדת הכספים, עברתי על החוק – לא ראיתי את המילה "עולה" בחוק. אין, לא קיים. קשישים מעל גיל 67 יקבלו מענק. מה עם נשים שמגיל 62 כבר זכאיות לקצבת זקנה? או שמישהו פה חושב שבמצב המשק הנוכחי אישה בת 63, 64, 65, 67, יכולה למצוא עבודה? כל האנשים האלה לא מעניינים את הממשלה, לא מעניינים את ראש הממשלה ולא את שר האוצר. חדרי כושר, מסעדנים, אולמות אירועים, סוכנויות תיירות – מספרים להם על מקדמים. יש בחוק הזה נוסחה מאוד מסובכת. מדברים על מקדמים: נעלה את המקדם, לא נעלה את המקדם. בינתיים האנשים נחנקים. אין לאף אחד איך להתפרנס. ודבר נוסף – העמותות. המדינה החליטה שזה הזמן להרוג את המגזר השלישי, אותו מגזר שלישי שהרבה פעמים נכנס בנעליים של הממשלה כדי להחליף אותה ולעזור לאנשים. העמותות לא מקבלות שום סיוע. באותה רשת הביטחון לא נמצא מקום לעמותות. אז אני רוצה להגיד לכם שבוועדת הכספים אנחנו נגיש מאות הסתייגויות. אנחנו נתיש אתכם בדיונים, אנחנו נתיש אתכם בהצבעות. אנחנו לא ניתן לכם מנוח עד שהאנשים האלה יקבלו את מה שמגיע להם, כי האנשים האלה הם שמחזיקים את הכלכלה הזאת והאנשים האלה הם שמשלמים לכם את השכר. לכן, בשבוע הבא אתם הולכים לשבת פה 24 שעות, כל השבוע, עד שהחוק הזה יקבל את הצורה שהוא צריך לקבל, והצעירים, החיילים והסטודנטים, הקשישים והקשישות, עמותות ובעלי אולמות אירועים, ומסעדנים וחדרי הכושר – כל האנשים האלה יקבלו מענה. אני מבטיח לכם שככה זה יהיה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלכס קושניר. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא ארבה במילים על החוק המוצע. החוק המוצע הוא כמובן עוד סימן מסימני הכישלון של ניהול המשבר. הם רוצים לקחת את הסמכויות לידיהם, ולמעשה זה מייתר אותנו לגמרי, את המשכן הזה, את החברים בו. אבל אני רוצה לדבר על מה שקורה בשטח. דיברתי לפני כמה ימים עם סגן שר הבריאות ושאלתי אותו: כשאתם יושבים וחושבים מה לעשות, האם אתם חושבים גם על היישובים הערביים, על החברה הערבית? האם כשהחלטתם על סגר בסוף השבוע חשבתם על היישובים הערביים? האם דינה של נצרת הוא כמו דינה של בני ברק, למשל? האם סגירת עכו היא בדיוק כמו סגירת ירושלים או תל אביב? והוא אמר: האמת, לא. לא חשבנו על זה. לא חשבנו על זה. אני אומר לכם, החברה שלנו – בשבוע הבא כולנו חוגגים את חג הקורבן. זה החג הכי משמעותי בשנה, ואנשים אמורים להצטייד גם בבגדים, גם במזון ובכל מיני דברים. כשסוגרים שישי-שבת, מה יכול לקרות? ביום רביעי-חמישי יבואו אנשים להצטייד, ובמקום שהדוחק וההתקהלות בחנויות יהיו בשישי-שבת, אז הם יהיו ביום חמישי וביום רביעי, אולי גם בשישי בבוקר. מישהו בכלל מקפיד לחשוב – מקפיד על כך שבאמת לא תהיה התקהלות? אף אחד. הרי גם לרשויות המקומיות לא נתנו משאבים כדי שיוכלו לפקח או לאכוף חוקים, ולכן המצב הוא מצב של קטסטרופה, מצב של אין שליטה. גם כשחשבו שסוגרים את האולמות וגני האירועים, אז סגרו. מה קורה בשטח, בפועל? התפתח מה שנקרא "שוק אפור" של חתונות. החפלות קיימות. כל יום אני בפייסבוק – חברים שלי מכל רחבי הארץ, אני רואה את המסיבות ואת החתונות. במקום שזה יקרה באולם מסודר עם פיקוח, עם אחריות של בעל המקום – זה קורה בחצרות הבתים, זה קורה בכביש, זה קורה בשדות הפתוחים. למעשה, אנחנו כאילו מקבלים בממשלה הזאת החלטות, והם לא יודעים שאי-אפשר לאכוף אותן בשטח, כלומר הם מקבלים או גוזרים גזרות שהציבור לא עומד בהן ולא יכול לעמוד בהן. ולכן אני חושב שהגיע הזמן שבמקום לקבל החלטות מתוך פחד ופניקה, שתהיה תוכנית. תהיה תוכנית. בואו נראה מה הממשלה מתכננת, איך היא מתמודדת עם התפשטות הנגיף הזה. והאמת, אף אחד לא יודע. אני יושב בוועדת הקורונה ואנחנו מקבלים כל יום שליפות חדשות. עכשיו קיבלנו הודעה שמחר מתכנסת ועדת קורונה לדון בצווים החדשים, והצווים החדשים אלו שליפות חדשות, בלי תכנון, בלי מחשבה. קצת לחץ, קצת הפגנה ישנו אותם. גם בוועדת הקורונה נשנה אותם. אז מה הדבר הזה? הבלבול – ואני אמרתי הבוקר ברדיו שבאמת אני מאמין שלממשלה אין כוונה לבלבל את הציבור. באמת, היא לא מתכוונת לבלבל אותנו. היא בעצמה מבולבלת – היא בעצמה מבולבלת ולא יודעת מה כן לעשות ומה לא לעשות. בואו תחשבו על המסעדות. אומנם פתחנו את המסעדות בכוח הסמכות שלנו כוועדת קורונה – ועכשיו עם החוק הזה כמובן מושכים את השטיח מתחת הרגליים של הוועדה. הם החליטו, החליטו לפתוח את המסעדות. המסעדות נפתחו עם כל ההגבלות ועם כל ההנחיות, אבל לבעלי המסעדות לא ברור מה יקרה מחר, מה יקרה מוחרתיים. ברור שהממשלה יכולה ככה לסגור אותם שוב. אני חושב שהממשלה מפקירה למעשה את כל בעלי העסקים, את כל העצמאים, נוסף להפקרה של מאות אלפי עובדים שהוצאו לחל"ת או יצאו לאבטלה. אתמול השתתפתי בהפגנה של בעלי המסעדות ועובדי המסעדות בחיפה, הפגנה מאוד מאוד מאורגנת ומסודרת ויפה. חבר'ה, האנשים משוועים לתמיכה; התמיכה לא מגיעה. הם משוועים לפיצויים; הפיצויים לא מגיעים. אני אומר לכם, יש לי חבר שיש לו מסעדה. ניצלתי את ההזדמנות בשבוע שעבר, כשפתח, והלכתי אליו. הוא אמר לי: (אומר בערבית ומתרגם:) ביתי חרב עליי. ביתי חרב עליי. אני אומר לו: רגע, קיבלת פיצויים, לא? הוא אומר לי: כן, קיבלתי 7,500 שקל. 7,500 שקל זה בקושי שכר הדירה שאני משלם למסעדה. תחשוב על כל ההוצאות האחרות שלי. הגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות, תפצה את האנשים ותעזור להם, ושתהיה לה תוכנית להתמודד עם משבר הקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עסאקלה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. חמש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה לך, כבוד היושבת-ראש. חברי וחברות הכנסת, חוק סמכויות מיוחדות, שקוראים לו בעברית מדוברת חוק לביטול הכנסת – אותה כנסת, הבית של המחוקקים, המקום שהציבור שלח אותנו אליו כדי לייצג אותו נאמנה; לייצג את האתגרים שהוא חי בהם ביום-יום, במיוחד בצל המשבר הבריאותי, הכלכלי והחברתי הקשה; שלח אותנו לייצג את הקשישה שיושבת בביתה ולא יודעת, וחוששת, ואין לה כסף לקנות תרופות; לייצג את העובדות הסוציאליות, שכמעט קרסו תחת התנאים הקשים במסגרת העבודה; לייצג את האחים והאחיות; לייצג את הערבים; לייצג את האוכלוסיות המוחלשות. הממשלה הזאת, שמהרגע הראשון לא מנהלת את המשבר הבריאותי, הכלכלי והחברתי הקשה הזה, כאילו מנהלת מלחמה נגד אויב. במקרה הזה זה האזרחים של המדינה הזאת – ממש התייחסות כאל אויב, ומנצלת את המצב לרכז בידיים שלה יותר כוח ושליטה על מי שהיא רואה כנתיני המשטר, ולא אזרחים שווי זכויות שיש לה, לממשלה, חובות כלפיהם, ואחריות לחיים, לבריאות ולקיום שלהם, הכלכלי, החברתי והבריאותי. הלילה, שוב כמו גנבים, בחסות החשכה, מבקשת הממשלה להעביר את חוק ביטול הכנסת; ממש חוק ביטול הכנסת; לשנות את מאזן הכוחות בין הממשלה, המבצעת מדיניות, לכנסת, שמפקחת עליה. התבלבלו הקלפים. לפני פחות משבוע, באחת מהצהרות הנאשם נתניהו לתקשורת, הוא אמר בבירור שתהליכי החקיקה מפריעים לו להתנהל – מפריעים לדיקטטור לקבל החלטות שמשרתות את האינטרסים הפוליטיים האישיים הצרים שלו. כמעט כמו שהאזרחיות והאזרחים פה משעממות אותו, במקרה הטוב, החקיקה מקשה עליו לבסס החלטות על נתונים מיותרים בעיניו. והינה, כמה ימים אחרי, נמצא הפתרון – לא עוד תהליכי חקיקה וביקורת על ניהול הממשלה אלא חותמת גומי, ממש חותמת גומי. זהו צעד נוסף, שלב בתהליך ריקון הכנסת מתוכן, וזה לא הניסיון הראשון, אבל תחת חסות ממשלת האחדות זה מצליח הפעם, ובגדול. היום צריך היה להביא סרט אדום ולציין את סלילת מסלול עוקף כנסת – נתיב מהיר לריכוזיות יתר ודיקטטורה שבו השליט היחיד והמנהל בפועל הוא אחד ויחיד ואין אחר מלבדו, נתניהו. הבוקר חסמו פעילות ופעילים בגופם את הכניסות למשכן, נשכבו על הכביש, נעצרו, שיבשו את ההתחלה הרגילה של כולנו. כשהיינו צריכות וצריכים לחפש דרכים חלופיות, שונות ויצירתיות להיכנס לכאן ולעשות את העבודה שנבחרנו לעשות אותה – אותם אנשים ששלחו אותנו לכאן, אותם אנשים שעכשיו הם במצוקות רבות מחוץ לבניין הזה – לעשות את הלא-אפשרי לאפשרי ולחוקים, הבוקר הזכירו לי המפגינים שאנחנו, נבחרות ונבחרי הציבור, פה בשבילם, בזכותם ולמענם. עכשיו, הערב, מזכיר לנו ראש הממשלה, זה הקבוע וגם החליפי, לכאורה, והממשלה בראשותו, שמבחינתם כולנו פה – תושבים, תושבות, אזרחים ואזרחיות וחברות וחברי הכנסת – פה בשבילם, ובפרט בשבילו. כולנו שבויים ומשרתים את המשך כהונתו והישרדותו הפוליטית של הנאשם בפלילים – מי שמזמן התעוור ולא רואה את טובת הציבור אל מול עיניו. עבורו, הכנסת, הוועדות השונות וחברות הכנסת רק מאשרות את החלטות והצהרות הממשלה, ובעצם רק את ההצהרות של בן אדם אחד, במקרה הזה נתניהו, בלי פיקוח מראש, בלי מידתיות, בלי שאלות, פשוט ככה. ועכשיו, גם הלילה אני פה כדי להתנגד מכאן, למרות הכול, כל עוד אפשר לפחות את זה, לעמוד לצד האנשים שחיים את ההשלכות של חוסר ההתנהלות הזה, את חוסר האחריות הזה, שאין להם איך לשלם חשבונות בסוף החודש – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברת הכנסת סונדוס. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – איך למלא את המקרר, איך לעבוד, לחיות בביטחון ובבריאות, והם סובלים מקבלת ההחלטות השרירותיות ומסכנות החיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת סונדוס. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. שלום לך. מה שלומך? << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> מצוין, ברוך השם. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חמש דקות. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חמש דקות. גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, ערב טוב. עוד חוק בעייתי, אבל עם שם מדהים. בממשלה הזאת אין הרבה הצלחות שבהן אפשר באמת להגיד: כל הכבוד על העשייה, אבל ללא ספק לקופירייטר של הממשלה הזאת מגיע שאפו. החוק הנורווגי, חוק הקורונה הגדול, ראש ממשלה חליפי – כל מיני שמות כדי להכשיר את השרץ. ואנחנו פה, יש לנו חוק חדש שנקרא חוק ביטול הכנסת, או שתפקידו בעצם חוק ביטול הכנסת; יקראו לו בשם יפה כדי לשכנע את הציבור, ינסו לתת לו שם אחר, אבל מה שברור פה זה המשך התהליך שקורה כבר, שהזהרנו ממנו כמה פעמים. זה אותו המשך של תהליך העברת כל הסמכויות לממשלה, רק שאין ממשלה מתפקדת. ראינו היום את המצב של הממשלה והיחסים בתוך הממשלה וחילוקי הדעות. אז ראש הממשלה לא רוצה להסתכן וגם לא רוצה ממשלה. כל היחס שלו לכנסת ולממשלה – זה תפאורה. עכשיו הוא רוצה את כל הסמכויות. היינו נותנים לו את כל הסמכויות אם הוא היה באמת מנהל את המאבק בקורונה בצורה לפחות סבירה, אם הוא היה קצת מצליח, אם האנשים היו רואים קצת תקווה. היינו אומרים שזה משבר, שזה מצב חירום. עזוב את זה שהוא מושחת ותיקים פליליים וכו'; אולי בתקופה הזאת הוא ראוי לנהל. אבל כנראה שהקורס ב-MIT לא עזר לו יותר מדי, או שכנראה הקורס ב-MIT לא הספיק. ואנחנו רואים התנהלות בעייתית בכל תחום: תחום המסעדנות; כל מי שעוסק במלונאות ותיירות; ראינו מה היה עם העובדים הסוציאליים; מה היה עם האחים והאחיות. יש חוסר שביעות רצון אצל כל האוכלוסייה. עכשיו, בהתחלה הקופירייטרים שלו ניסו לצבוע את המפגינים – שמאל קיצוני, אנרכיסטים, דגל פלסטין. ובכלל, צריך לכבד את כולם. זה שיש שם דגל פלסטין – אבל ניסו לצבוע אותם; לא הצליח, כי ברור שזה כל העם, מי שנמצא שם ברחובות. האנשים, לא טוב להם מהניהול הזה של המשבר. במקום שיתפטר, במקום שיתעורר, יגיד: טוב, טעיתי, אני אתן למישהו אחר מהקרובים אליי לנהל – אוקיי, לא יתפטר, לזה אי-אפשר לצפות ממנו, אין מה לעשות, אבל לפחות יגיד שהוא מסמיך מישהו אחר, שאולי יביא מבט אחר, מחשבות אחרות, דרך אחרת לנהל את המשבר. הוא אומר: לא, לא, עזבו, אני הרסתי – תנו לי להרוס את הכול. איך אנחנו יכולים להסכים למשהו כזה? איך הכנסת יכולה לקבל חוק שמבטל את הכנסת? מה, אנשים פה בכנסת לא נשלחו כדי לשרת פה את הציבור? גם לא האנשים בקואליציה? התפקיד שלהם הוא לשרת רק את אדונם נתניהו? הם לא חושבים שיש להם ציבור שצריך לחזור אליו בסוף? האמת היא שאם אנחנו ממשיכים באותו קצב, באותה דרך, כנראה שגם לא יהיה צורך בפרלמנט, ובפעם הבאה לא יהיה צורך בבחירות. יהיה מלך. המלך הזה יישאר פה עד שהוא יחליט אחרת או עד שה' יחליט אחרת. אני חושב שהחוק הזה הוא המשך ההידרדרות של החברה והמדינה והמשטר בישראל להיות חברה יותר אוטוקרטית ויותר דיקטטורה, ולכן אנחנו נצביע נגד החוק הזה. אני מקווה שכל מי שאכפת לו מהמעט – אני לא חושב שישראל היא מדינה דמוקרטית למופת, בלשון המעטה; אני לא חושב שהיא דמוקרטית בכלל. אבל לפחות מהמעט שיש מהמשטר הסמי-דמוקרטי, משהו כזה, שאפשר אולי להציל חלק ממנו כדי לנהל איזושהי מערכת, כדאי שגם הם יצביעו נגד, ונראה את התוצאות. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> יו"רית נכבדה, חברות וחברים, כואב הלב. אני עומדת כאן וחושבת על חוק הסמכויות המיוחדות, ואני מנסה לחשוב על איזה סמכויות אנחנו מדברים בדיוק ומה כאילו המיוחד שאנחנו הולכים לקראתו. במקום שראש הממשלה יחשוב איך לנצל את הסמכויות המיוחדות כדי להיטיב עם האזרחים, כדי לאפשר ולו במעט שיהיה להם יותר קל – זאת המחשבה הנורמטיבית, אבל לצערנו הרב, זה לא קורה. אתמול כל הלילה, כמעט עד לשעות הבוקר המוקדמות, הרעשים, המפגינים והמפגינות ברחובות ירושלים לא עצרו, זעקו וזעקו. זעקתם הגיעה למרחוק, אבל כנראה לא לאוזנו של ראש הממשלה, שהפגינו ליד ביתו. אני אומרת בכאב רב שאם אנחנו נמשיך בהתנהלות הזאת, אנחנו עוד מעט נמצא את עצמנו כשאנחנו בשביתה כללית, ואנשים יצאו בהמוניהם לרחובות, ונביא עוד חורבן לקצת, למעט שעדיין קיים ופועל ועובד. לא יודעת כמה זה הזוי, אבל עדיין יש לי ציפייה כאילו שהקול הזה של ההיגיון הוא שינצח. אבל כשאני מסתכלת גם על הכנסת הריקה, אני יותר ויותר בטוחה שאנחנו בכלל לא בכיוון הזה. כל עוד יש ממשלה ומי שעומד בראשה יכול לקבל את ההחלטות רק הוא, על דעת עצמו, ולעשות כרצונו, אל לנו לצפות לדברים אחרים. בזמנים קשים כמו הימים האלה שאנחנו עוברים, כאשר אחוזי האבטלה רק עולים, כאשר הסטודנטים והוריהם קורסים תחת הנטל, כאשר יותר מ-30% ממשקי הבית יש בהם לפחות מובטל אחד, ועוד הגרוע מכול – גם שלא השכיל לקבל החלטות נכונות לגבי ההתנהלות של ההתמודדות עם המשבר הבריאותי – שוב אנחנו בתוך אוקיינוס שלא יודעים איפה הוא מתחיל, איפה הוא מסתיים. סוער. כל מה שטוב משתבש ומושתק – גם השמחות וגם החג שמתקרב ובא. ואנחנו בתקופה כזאת של השנה, חלקנו בצום ומחכים לשמחה של החג, מחכים ומנסים גם להתייחד עם המטרה ועם הרעיון של החג הזה באופן ספציפי – חג הקורבן, שהוא חג של הקרבה, שהוא חג של להרגיש את האחר, שהוא חג של לעשות טוב, אבל פה אנחנו רק מקשים ומקשים ומקשים ומערימים קשיים על כלל האזרחים במדינה הזאת, ובייחוד על האנשים בחברה הערבית. לא יכול להיות שגם בתקופה כזאת בסופי שבוע החנויות ייסגרו והמסעדות ייסגרו והכול ייסגר, ובטוחה אני שגם לקראת החג גם אנחנו ניסגר בבתים. אתם יודעים מה? אישית הייתי מוכנה שנשב שבועיים שלמים בבית, רק שנצא מכל התוהו ובוהו הזה, אבל מה, שבעל הסמכויות המיוחדות ייקח את הדברים לידיים, יקבל החלטה נכונה, ונצא אחר כך לדרך הנכונה. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. בבקשה, חמש דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אפשר לכנות את החקיקה היום בשם אפילוג, לא רק משום שמדובר בסוף דבר – סופה של הכנסת כריבונית וכקובעת – אלא גם משום שבדרמה היוונית היה נהוג שבסוף המחזה היה עולה על הבימה שחקן שמגלם אל וכביכול פותר את כל התסבוכות שהתפתחו במהלך ההצגה. חוק ההסמכה הישראלי הוא החוק שמסמיך את ראש הממשלה נתניהו להכריז על מצב חירום, לחוקק, לגזור גזרות, להטיל מגבלות ולקבוע עונשים ככל העולה על רוחו, ללא כל פיקוח פרלמנטרי. כל שירצה הדיקטטור המושחת – יהיה; כל הוראה שייתן – המשטרה הברוטלית תבצע. הינה, על בימת הפוליטיקה הישראלית באפילוג של הכנסת עולה האל נתניהו, האפותיאוזיס; כפי שכינו את מוסוליני, האיש שנשלח מטעם ההשגחה העליונה. החוק הזה שצפוי להיות מאושר כאן היום הוא שינוי משטרי קיצוני שטרם נראה כמותו מקום המדינה. אם עד כה הייתה מעין הפרדת רשויות בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת, תכף הרשות המחוקקת תהיה לא יותר מאשר סרח עודף בתהליך קבלת ההחלטות, גוף משקיף בלבד "במקרה הטוב", במירכאות, שהשפעתו על ניהול המדינה מוגבלת מאוד ותחומה לדיון בחלק מהחלטות הממשלה. זהו חוק הסמכה מובהק, חוק שבו הכנסת מסמיכה את הממשלה, ובעיקר, כפי שנאמר קודם, בסעיף 38 – את ראש הממשלה להיות כל-יכול, להחליף את הכנסת. החוק הזה הוא חוק דיקטטורה בתחפושת של קורונה. העמדת הפנים היא כאילו שהחוק נועד לסייע לממשלה ליישם החלטות מהירות ולטפל בקורונה, אבל עד כה הממשלה הסתבכה לא רק ביישום ההחלטות אלא בעיקר בקבלת ההחלטות. זו לא הייתה הכנסת שעיכבה את עבודת הממשלה; זו עבודת הממשלה שהייתה רשלנית "במקרה הטוב" – במירכאות שוב – ומונעת מאינטרסים חשוכים במקרה הרע. זה שוב ושוב הממשלה שנתפסת בקלקלתה, מקבלת החלטות על סמך מידע חלקי או לא קיים. הממשלה לא זקוקה לשום סמכות מיוחדת כדי לגייס עוד אלפי חוקרים אפידמיולוגים, כדי לקצר תורים לבדיקות או כדי לקצר את משך הבדיקות. על שלושת הצעדים הללו כל המומחים מסכימים מזה חודשים, והממשלה בכלל לא שוקלת לקדם אותם. זה לא מעניין אותה. ועכשיו, כשהחוק הזה יעבור – זהו. אפילוג, כפי שאמרתי. הממשלה, אבל למעשה העבריין העומד בראשה הוא שיוכל לעשות במדינה ובמערכת אכיפת החוק ככל העולה על רוחו. הוא יכריז על מצב חירום, יקבע עבירות פליליות ואת הסנקציות על הפרתן, יחליט כיצד ייאכפו, והכנסת תוכל רק להתבונן מהצד ולא לעשות דבר. כל הדיווחים כאילו הוכנס פיקוח פרלמנטרי בחוק הם שקריים. בוועדת החוקה הוכנס שינוי בחוק כך שכביכול התקנות שמתקינה הממשלה לא ייכנסו לתוקף אלא לאחר 24 שעות, ובהן הוועדה תתכנס ותאשר או תדחה אותן. הסעיף הזה הוא פייק ניוז, שקר מוחלט ובוטה. הסעיף אחריו קובע כי הממשלה, כלומר ראש הממשלה, יכולה להתקין תקנות "דחופות", במירכאות, גם ללא תקופת שיהוי. עד כה כל החלטות הממשלה בתקופת הקורונה הוגדרו כדחופות. הם לא יעבירו דבר אחד במסלול הפיקוח של 24 שעות. זה כמו שהם משתמשים בסעיף 98 שוב ושוב כדי למנוע דיונים בכנסת. ה"דחוף" – זה הרגיל שלהם. הכול חירום. דיון זה מיותר. הצדיעו למשטר. תזכרו מה אני אומר כאן, חברי הכנסת: הממשלה האוטוריטרית הזאת לא מתכוונת לרגע אחד, לשנייה אחת, להעביר משהו דרך הוועדה. קודם כול, הם יקבלו החלטות בדיונים סודיים שלא חשופים לציבור, ואז יישמו אותן, ואז יעשו כאילו הכנסת מפקחת עליהם. אם ועדה כלשהי תעז להרים את הראש ולבטל תקנה בדיעבד, אז יתקינו אותה שוב באותה דקה, ואולי יפטרו את ראש הוועדה. אין דין ואין דיין, רק ראש ממשלה דיקטטור עבריין. אני חושב שעל הבמה הזאת אמרתי כבר הכול. הגיע הרגע לתת את הבמה לחברות ולחברים הנפלאים שנמצאים בקבוצות הפעילות המרשימות בשטח. אני מדבר למשל על פעילי תנועת חד"ש ברחבי הארץ, והפעילים המסורים של קריים מיניסטר, שרודפים את המושחת כמו שצריך לרדוף מושחתים, וכל הפעילים הצרים על בלפור יום וליל, ואנשי המועצות המקומיות הערביות, וארגוני העובדים של העובדים הסוציאליים והאחיות והעצמאים – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים מייד. – – ומורי הדרך, בעלי המסעדות ואולמות האירועים וחדרי הכושר, האומנים ועובדי תעשיית התרבות, תנועות הנוער, ארגוני הנכים. אני מצדיע ומוריד כל כובע בפני האלפים שיוצאים לרחובות למען כולנו ולמען החברה כולה, לצדק ולדמוקרטיה. אני קורא להם להמשיך ביתר שאת לצאת ולמחות בהמוניהם ולא לוותר. זה יאפשר גם לנו להמשיך את המאבק למען צדק ודמוקרטיה. אנחנו צריכים אתכם, המפגינים המוחים בחוץ. צאו לרחובות. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. חברת היבה יזבק, בבקשה. עליזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – מאוד מעניין. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על מה? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חמש דקות, בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. כבוד היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עומדים כאן היום כדי להצביע על חוק – שיעבור, לצערי הרב – חוק מחפיר, שמבייש כל מדינה, כל מדינה. האמת, אותי זה לא מפתיע. לאורך כל המשבר הזה כל מה שאנחנו רואים מצד הממשלה זה עוד ועוד ועוד ניסיונות לנצל את הקורונה כדי לרמוס זכויות אדם, זכויות אזרח וזכויות פרט ולהכפיף את כל נבחרי הציבור כאן לרצונות שלהם. תראו איזה אבסורד זה. אנחנו כאן במליאה, חברי הכנסת, מצביעים על חוק שבאמצעותו הממשלה בעצם יכולה לעקוף אותנו, אנחנו, נבחרי הציבור הלגיטימיים, להגביל את יכולותינו לבקר את הפעילות שלה. למה לכל הרוחות שנצביע בעד חוק כזה, חוק ששולל מאיתנו סמכויות שניתנו לנו על ידי ציבור שלם שבחר בנו כדי לייצג אותו כאן, לשמור ולשמר את הזכויות שלו? אף מצב חירום לא מצדיק דיקטטורה. אף מצב חירום לא מצדיק חקיקה המשנה את כל המערכת הפוליטית בבת אחת, גם אם מדובר בחקיקה שלכאורה היא זמנית. זה מקומם שיש כאן קואליציה שלמה שהיא שבויה של הדבר הזה, שבויה של מי שיש להם אינטרס לשמר את כל הכוח בידיהם. הצעת החוק הזאת מנוגדת ליסודות החוקתיים הבסיסיים ולעקרונות של הפרדת הרשויות שאתם כאן, במשכן הזה, אמונים בין היתר על ההגנה עליהם. זו האחריות של כולם כאן. אתם מאפשרים כאן בחוק פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד ובחירויות הפרט ללא קריטריונים ברורים. אתם רוצים להגביל בצורה עוד יותר מופרכת את היכולת שלנו לפיקוח פרלמנטרי. אכן, אנחנו נמצאים במצב חירום מתמשך מאז חודש מרץ, אך בעוד חלקנו כאן, במשכן הזה, מנסים לפעול למען האזרחים – כן, למען כלל האזרחים בתוך המדינה – יש ממשלה שפועלת בחוסר סמכות, מטילה הגבלות על ימין ועל שמאל, עושה מה שהיא רוצה, פוגעת בפרטיות של אנשים, פוגעת בזכויות אדם, שוללת את זכותם של עצורים ושל אסירים להליך הוגן, פועלת לדכא הפגנות ומחאות ומכניסה אותנו רק עמוק יותר למצוקה כלכלי ולעוני קשה. אנחנו בחברה הערבית יודעים מה זה עוני. עוד לפני הקורונה היו כ-50% מהערבים מתחת לקו העוני. אנחנו גם יודעים טוב מאוד מה זה דיכוי אלים של מחאה ומה הם מעקבי השב"כ. אתם לא מחדשים לנו כלום, אבל עכשיו גם את המינימום הזה שיש לנו כאן, הכוח הפוליטי שיש לנו כנבחרי ציבור – גם את זה אתם מבקשים להפקיע. אתם רוצים לקבוע סדר חדש שבו אתם מחליטים ואז אנחנו צריכים לבטל שוב ושוב ושוב. סדר כזה לא מקובל עלינו. אני קוראת לכל מי שנשארה טיפת שפיות בנפשו להתנגד לביזיון שמתרחש כאן בשם הקורונה. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, חמש דקות. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> סלאם עליכום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עליכום א-סלאם. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, (חוזר על הדברים בערבית,) חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח את דבריי בלברך את העובדות והעובדים הסוציאליים על ההישג החשוב שהיה להם בעקבות המאבק שפתחו בו בשבועיים האחרונים והשביתה, שהסתיימה בהישג בהחלט מכובד, מרשים. הוא מרשים במיוחד כשהוא מגיע אחרי מאבק ציבורי עממי, אחרי הפגנות ברחובות. לכן, אני מברך את האיגוד ואת כל העושים במלאכה החשובה הזאת, ואני אומר להם שההצלחה שלהם היא לא רק הצלחה של העובדות והעובדים הסוציאליים אלא הצלחה של כל הציבור, שחרד לגורלם של השירותים החברתיים ורוצה לקדם את השירותים הללו, למען כלל הציבור, אבל במיוחד למען האוכלוסיות המוחלשות. החוק שנחקק היום ולצערי הכנסת הולכת לאשרר הלילה הוא חוק מסוכן מאוד, כי הוא מהווה פגיעה קשה – והייתי אומר: אנושה – ביכולת של הכנסת כפרלמנט, שאמור לפקח ולבקר את הרשות המבצעת, את הממשלה – פגיעה אנושה ביכולת הזאת על ידי קביעת סמכויות, כמעט באופן בלעדי, בידיו של הדיקטטור בממשלה הזאת. זה חוק שפוגע בכנסת כדי לחזק בעצם את מעמדו של ראש הממשלה כשולט יחיד בכל מה שקשור למשבר הקורונה. אני חושב שאלפי ועשרות אלפי המפגינים בשבועות האחרונים, כאן מול משרד ראש הממשלה, בתל אביב ובנגב ובגליל, הם הקול הכי מפורש נגד ההתנהלות של הממשלה ונגד המדיניות של הממשלה ונגד הכאוס שהציבור מרגיש בהתמודדות עם המשבר. אזרחים ותושבים שאין להם מה לאכול בבית אחרי תקופה ממושכת של פגיעה כלכלית – אזרחים ותושבים שאין להם מה לאכול בבית לא יאכלו עכשיו את השקרים של הממשלה ושל מי שעומד בראשה. במובן הזה החוק הזה, החוק שנקרא, חבר הכנסת יעקב אשר, חוק הקורונה הגדול – קוראים לו על המסך "חוק הקורונה הגדול" – הוא כל כך קטן וכל כך נבזי בפגיעה ברשות השלטון שהייתה אמורה להיות המרכזית, שזה הפרלמנט והכנסת. הציבור שיוצא להפגין מביע חוסר אמון בהחלטות הדיקטטוריות, באותו שלטון יחיד של ראש הממשלה. לכן אני אומר לכם שהניסיון הזה לייתר את תפקידה של הכנסת, הניסיון הזה לסרס את הכנסת, הוא ניסיון שרק יחמיר את הפגיעה באזרחים ובתושבים, הוא ניסיון שרק יעמיק את המשבר. לכן, אני מקווה שחברי כנסת מהקואליציה יתעשתו וידחו את החוק הזה, כדי באמת לאפשר לכנסת למלא את התפקיד שלה – את מה שהיה אמור להיות התפקיד שלה: לפקח ולבקר, לאשר מראש פעילות ממשלתית והחלטות של ראש הממשלה, ולא אישורים בדיעבד, אחרי שהם נכנסים לתוקף. אני קורא לחבריי בקואליציה להתעשת, וטובה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. יעלה ויבוא חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה – לא נמצא. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, חמש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> ערב טוב, וזה אכן ערב טוב. ערב טוב כי היום העובדים והעובדות הסוציאליות הוכיחו שוב שרק מאבק עיקש, רק יציאה למאבק שהוא כל כך צודק והתעקשות על הזכויות, הם שיביאו את הפתרונות. העובדות הסוציאליות, בהנהגתה של יו"רית האיגוד ענבל חרמוני – שאני מנצלת את ההזדמנות הזאת להגיד לה: נתת דוגמה לכל הקבוצות שמנסים להחליש אותן, שמנסים לדכא אותן, איך מנהלים מערכה – עם גב זקוף, עם אמונה בלב שאפשר לנצח מערכת שכולה מבפנים רקובה, מסריחה כבר מרוב ריקבון. 16 ימים שבתו העובדות הסוציאליות. מה הייתה התוכנית של הממשלה הזאת כדי לתמוך באלה שעומדות בפני התפרצות של משבר כלכלי-חברתי שסובלים ממנו לא רק אלה שסבלו לפני משבר הקורונה, אלא התווספו עוד ועוד? ביום אחד הממשלה כבר נכנעה לשביתה של האחיות – וטוב שהיא עשתה את זה. גם זה היה מאבק צודק, אבל כנראה מה שהבהיל את הממשלה הזאת זה התמונות שעלולות להתפרסם על אנשים במיטות, על חולים בזמן מגפה שאין מי שיטפל בהם. אבל אלה שצריכים להיות מטופלים על ידי העובדים הסוציאליים, אף אחד לא מוצא אותם ומצלם אותם, אז היה אפשר להתעלם מהעובדות הסוציאליות והיה אפשר לעצום עיניים, כי אין תוכנית לממשלה הזאת. מי שרוצה להטעות אותנו שבמשבר הזה יש לממשלה תוכנית איך לנהל אותו טועה בגדול. אין תוכנית; יש שליפות, יש כניעה, כאשר מבינים שההפגנות מגיעות עד הבית הזה, כאשר רואים את הכעס ואת ההתפרצות של האנשים – ואלה לא שמאלנים. יש ביניהם שמאלנים – ואני גאה שיש ביניהם שמאלנים – אבל הם בדיוק האזרחים הפשוטים שלקחתם להם את הלחם מתוך הבית; אלה בדיוק האנשים שמוטטתם את העולם שלהם, כי אתם לא יודעים להנהיג. אתם רק הולכים כמו עיוורים אחרי המנהיג. התוכנית היחידה שיש למר ביבי נתניהו, בנימין נתניהו, זה להפוך את המדינה הזאת ממדינה אתנוקרטית – ושיתעוררו מי ששמחו והיו גאים שחוקקו חוק להפוך את המדינה למדינה אתנוקרטית – לוקח לכם את המדינה האתנוקרטית שאהבתם והופך אותה למדינה אוטוקרטית, המדינה של המנהיג, המדינה שדורסת את זכויות האדם וזכויות האזרח, שדורסת את מה שנשאר משולי הדמוקרטיה כדי להגן על המנהיג. לניהול הכושל הזה אפשר למצוא הוכחה כאשר מסתכלים על המדינות שהתגברו על המשבר, משבר הקורונה, או לפחות מצליחות להתגבר ולצלוח אותו, כאשר אנחנו מסתכלים ורואים שהם לא דרסו זכויות אדם. להפך – הזרימו תקציבים, תמכו באזרחים שלהם, טיפלו באזרחים שלהם. המהלך הזה הוא הגשמה של האידיאולוגיה והמדיניות של נתניהו. העולם שהוא רוצה לבנות, המדינה שהוא רוצה לבנות היא מדינה שאין בה מערכת בתי משפט, אין בה כנסת, אין גם ממשלה – יש רק את המנהיג. המדינה היא המפלגה השלטת; המפלגה השלטת היא המנהיג; המנהיג, ככה יוצא, הוא המדינה. זוהי המשוואה להקמת דיקטטורה פשיסטית במיטבה, או עם כל מגרעותיה. אתם, כאשר אתם מצביעים עם החוק הזה ועל כלל החוקים שמובאים בלילה – בסתר, כדי שאף אחד לא ידע על מה מדברים – כאשר מרימים יד ומצביעים על החוקים האלה, אתם בעצמכם אלו שתומכים בחוקים האלה, בונים את הדיקטטורה הפשיסטית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. יעלה ויבוא חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. חמש דקות, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> התכוננתי לעשר דקות, למען האמת. אה, חמש? טייב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשעת לילה מאוחרת כזאת אנחנו באים לדון בנושא שעלול לשנות את המציאות הפוליטית של כולנו, בעצם. אנחנו כאוכלוסייה הערבית למודי ניסיון במאבקים פוליטיים. זה לא חדש. כמעט מאז קום המדינה אנחנו מנהלים מאבק פוליטי לשינוי אמיתי, לשינוי פוליטי אמיתי, ומתוך הניסיון שלנו – ואני אתן כמה דוגמאות עוד מעט – אני ממליץ לכל אלה שאינם מרוצים מהמציאות הפוליטית, שיוצאים לרחובות בימים האלה ורוצים לכאורה שינוי, לדרוש את השינוי האמיתי, לא לוותר על השינוי האמיתי. דרישות כלכליות, חברתיות, הן חשובות מאוד, אבל מתוך הניסיון שלנו – וגם שלכם, של האחרים – זה לא יחולל שינוי, זה לא ישיג את המטרות, כל עוד לא נגדיר את הבעיה בצורה נכונה. אנחנו כולנו עכשיו מתפלאים ושואלים, ורואים שאנחנו הולכים לקראת משטר דיקטטורי תחת אילוץ הקורונה, תחת אילוץ המצב, מצב החירום הבריאותי והכלכלי. אנחנו לקראת משהו חדש, אחר, שאתם לא ידעתם. אנחנו מכירים את זה טוב מאוד – אנחנו מכירים את זה מיום האדמה, חבריי חברי הכנסת והאזרחים. ביום האדמה האוכלוסייה הערבית יצאה במחאה פוליטית, לאומית בראש ובראשונה, שהייתה קשורה לאדמות, לקרקע – כי סוגיית הקרקע נתפסת אצלנו כסוגיה לאומית, זכות לאומית ולא רק זכות אזרחית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אנטאנס שחדה, אתה יכול להמתין קצת עד שיחזור שר למליאה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היא הייתה. אוקיי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איפה היא? << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, כן, היא יצאה, כנראה. אני ראיתי אותה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חובה שיהיה שר במליאה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הלכו לישון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הלכה שנייה לשירותים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא אכפת לי להמשיך. לא אכפת לי להמשיך. את הזמן הזה תחזיר לי, אדוני היושב-ראש. המאבק על האדמה, כאשר היישובים הערביים הכריזו על השביתה – כי זה היה נושא כאוב וכואב, ונושא לאומי ולא רק אזרחי – אחרי יום האדמה, בדוח קניג, הממשלה ניסתה לעוות את המאבק והמציאות ולטעון שכאילו בעיות הכלכלה, המחיה, היום-יום, הן שהוציאו או דחפו את האוכלוסייה הערבית למחאה, ששילמנו עבורה בהרוגים ופצועים, אבל הצלחנו להפסיק את הגזל וגנבת הקרקעות דאז, בשנות השבעים. עוד פעם בשנות האלפיים, כאשר יצאנו למחות על הדיכוי של בני העם שלנו, על רצח האוכלוסייה הפלסטינית בשנת 2000, זאת הייתה עמדה פוליטית-לאומית ממדרגה ראשונה, אבל אחרי העימות ואחרי המחאה הממשלה ניסתה עוד פעם לתאר את זה כאילו הייתה מחאה כלכלית – בעיות יום-יום, תקציבים, אפליה. זה חשוב, זה קיים וזה נכון, אבל זה לא הטריגר. זאת לא הייתה השאלה שהוציאה את האנשים למחות. כל פעם הממשלה ניסתה לעקוף את המנהיגות הפוליטית, לעקוף את הדרישות ולהקטין או להצניע, לצמצם, למזער, את הדרישות שלנו לתביעות כלכליות. גם דוח אמנון לין, אם אני לא טועה, משנות השמונים, שהיה שר וחבר ועדת חוץ וביטחון וכתב דוח מיוחד, הדריך את הממשלה איך להתנהג אל האוכלוסייה הערבית, איך לפעול בצד הכלכלי – כאילו שיפור כלכלי – כדי לדכא את התביעות הלאומיות והפוליטיות של האוכלוסייה הערבית. היום קורה דבר הפוך: כאשר יש לנו תביעות כלכליות, כאשר יש לנו תביעות אזרחיות, כאשר יש לנו זכויות שהממשלה מפקירה באופן דורסני ביותר, יש שמתרצים את זה בתירוצים לאומיים. לכן, המסקנה – שאנחנו צודקים. הדרישות שלנו לאומיות, כלכליות, חברתיות, אזרחיות. אי-אפשר להפריד אותן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – – << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן לאלה – יש לי שתי דקות, אתה חייב לי, אדוני. לכן אני אומר לכל אלה שיוצאים עכשיו ותוהים או מוחים על המציאות הפוליטית, על המציאות הכלכלית, על המציאות החברתית, על הקריסה הטוטלית שקיימת, שלא להסתפק בדרישות כלכליות ולדרוש שינוי אמיתי. דמוקרטיה אמיתית לא משיגים רק בדיבור או בדרישות כלכליות. דמוקרטיה ושוויון אמיתי – וחברי איימן עודה דיבר היום בנושא הזה, שיהיה מאבק, אבל יהיה מאבק אמיתי, על שינוי מהותי, לא בגלל שיש בעיות כלכליות. אומנם זאת סוגיה חשובה, אבל יש לנו סוגיות יותר – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תודה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מבחינת נחיצות. ודבר אחרון, אדוני היושב-ראש, אנחנו באוכלוסייה הערבית יש לנו מאבק מרכזי, מאבק עקרוני, לשינוי המשטר לדמוקרטיה אמיתית, ואף אחד לא יסיט אותנו – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – למאבקים צדדיים אחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. חבר הכנסת אחמד טיבי, חמש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, למרות שמדובר בתקופת קורונה, תקופה קשה, ובשל העובדה שמדובר בתקופה קשה, שבעטייה אנשים מאבדים את מקומות העבודה שלהם ונכנסים למצוקה אישית, כלכלית, משפחתית, יש תמיד מקום לדבר על תמריצי קליטה לעבודה של קבוצות מוחלשות. היום דנו בוועדת הכלכלה בנושא קליטת ערבים ותעסוקת ערבים, בתעסוקת כלל האוכלוסיות. שיעור הערבים באוכלוסייה הוא כ-20%, וכיום שיעור הערבים בשירות הציבורי הוא כ-12%. בזמנו עמדתי בראש ועדת חקירה פרלמנטרית. כשהתחלנו השיעור היה 4%-5%; סיימנו ב-8%. בזמנו החלטת הממשלה דיברה על יעד של 10%. היעד הושג, אבל עדיין אין החלטת ממשלה חדשה. זה מחייב החלטת ממשלה חדשה. נציב שירות המדינה חושב על יעד של 15% לכמה שנים, לעוד שלוש שנים. אני חושב שזה יעד צנוע מדי ורחוק מדי, ולכן צריך להגדיל ולהעלות את השיעור ביעד ולצמצם את הזמן, תוך הקצאת משאבים. בעיקר חשוב לדבר על תעסוקת נשים. האישה הערבייה מופלית פעמיים – גם בגלל שהיא ערבייה וגם בגלל שהיא אישה. ובכלל, שלושת הדרגים הבכירים בשירות הציבורי הם נעדרי ערבים, כמעט ולא קיימים ערבים; כך גם חרדים, חבר הכנסת יעקב אשר. ולכן, האחר צריך לקבל ביטוי במדיניות הממשלה או בתקציב המדינה כאשר אנחנו ערב הגשת תקציב המדינה. מלבד היציאה לחל"ת וקריסה כלכלית, יש צורך לומר את הדברים בצורה ברורה: יש התרופפות בחודשים האחרונים, לא רק בשבועות האחרונים, בכל מה שקשור לשמירה על ההוראות של משרד הבריאות, במיוחד בחתונות, אצל יהודים ואצל ערבים, והן הפכו למקום התפרצות של הנגיף בשל העובדה שמדובר בהתקהלות. תוך כדי כך הממשלה מנסה לנצל את המשבר כדי להעביר חוקי חירום, לפגוע בחירויות; חוק הסמכה דרקוני. מכאן אני רוצה לשלוח ברכות, שאפו גדול, למפגינים בכל מקום שמגינים על זכותם לחיות בכבוד, נגד המדיניות ההרסנית של הממשלה והאטימות של מי שעומד בראש הממשלה, האטימות של מי שעומד בראש הממשלה, והצורה שבה מדברים כנגדם, נגד הצעירים האלה שיוצאים להפגין, בכירי הליכוד והנהגת המדינה, והשימוש בתוארי גנאי או מילות גנאי נגדם. ראש הממשלה יושב בבית ובכל הפגנה מחפש איפה נמצא דגל פלסטין כדי לצייץ ולעשות עיגול. איזה עיסוק הזוי של ראש ממשלת ישראל במקום להקשיב למפגינים ולהיענות לדרישות שלהם. דבר חשוב קרה היום כאשר שביתת העובדים והעובדות הסוציאליות הסתיימה. כל הכבוד להם על העשייה מבורכת. כך גם לאחים והאחיות, שאחרי יממה של הכרזת שביתה, תוך כדי היממה, היא הסתיימה. טוב עשה משרד האוצר שסיים אותה במהירות, כי המשק זקוק גם לאלה וגם לאלה – גם לאחיות וגם לעובדים ולעובדות הסוציאליים ולאחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה, חמש דקות. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האזנתי ברוב קשב לחלק מהדוברים. איני יודע אם אני יכול לחדש במידת הסכנה לדמוקרטיה הישראלית, אבל אני רוצה בכל אופן לומר שהחוק הזה הוא חוק מסוכן ורע, ואני מתפלא איך בני גנץ, גבי אשכנזי – רמטכ"לים לשעבר – מאמצים אל ליבם חוק שכזה. הרי אתם יודעים, בני וגבי, שבשעת התקפה על מדינת ישראל, במצב הכי חמור, התקפת פתע, כדי להכריז מצב מיוחד בעורף נדרש להביא את המצב הזה לוועדת החוץ והביטחון אחרי 48 שעות, וניתן למתוח את זה עד חמש יממות בלבד, ואם אחרי חמש יממות ועדת הכנסת לא אישרה את החוק, הבית הזה לא אישר את החוק, החוק הזה בטל ומבוטל, הכרזת החירום בעורף בטלה ומבוטלת. זה – נוכח התרחיש החמור ביותר, חירום אמיתי. מה יש לנו כאן? אין לנו פה חירום, יש לנו פה אולי שגרת חירום. איזה מהחוקים והתקנות שממשלת ישראל נדרשת להם אי-אפשר להביא למשכן הזה בנוהל כזה או בנוהל אחר ולשמור על כך שכנסת ישראל תפקח על פעולות הממשלה? החוק הזה, כשנותנים אותו לראש ממשלה נאשם בפלילים, לראש ממשלה שלא היסס לגרור את ישראל לשתי מערכות בחירות מיותרות לחלוטין, מה אתם חושבים שהוא יעשה איתו? החוק הזה מאפשר חופש פעולה מפליג לממשלה בין 12–28 ימים, ואחרי זה נותן זמני הארכה יוצאי דופן של עד 60 יום בכל פעם. הבית הזה צריך להתקומם. איך כנסת ישראל מוכנה להתפרק מכוחה, להיכנע ללא קרב ולמסור את כל הסמכויות לממשלה מסוכנת, פשוט מסוכנת? החוק הזה הוא גם חוק רע. למה הוא חוק רע? הוא חוק לא מקצועי. מי שרוצה לנהל חירום בעורף צריך לעבוד עם האזרחים, ולא לעסוק כל הזמן באכיפה. החוק הזה קודם כול צריך להגדיר את האלף-בית של מצב חירום, וזה סדרי מינהל תקינים בשעת חירום. אין את זה בחוק. אדוני היושב-ראש, תקרא את החוק – תשים לב לדבר הזה: אנחנו הולכים למנות בקרוב, ככה נאמר, מנהל מיוחד למצב הקורונה, שר הקורונה. מדוע סמכויותיו לא מוגדרות בחוק? אם הוא כל כך נדרש וזה כל כך חשוב, מן הדין שהחוק יעסוק באיש הזה ובסמכויותיו. אני רוצה להקריא לכם מה החליטה ממשלת ישראל בשנת 2007, כשהחליטה על הקמת רח"ל, רשות החירום הלאומית. כתוב כך: "ייעודה של רשות החירום הלאומית לשמש רשות ממלכתית לחירום, ליד שר הביטחון, למימוש אחריותו הכוללת לכלל מצבי החירום במרחב האזרחי". לכלל מצבי החירום במרחב האזרחי זה כולל מגפה. כאלוף פיקוד העורף עשיתי תרגיל עם משרד הבריאות על תרחיש של מגפה – "זאת באמצעות תכנון, תיאום, הנחיה, הכוונה ובקרה של כלל המשרדים" – מי עושה את זה היום? וכן "הגופים הייעודיים, המערכות הלאומיות והרשויות המקומיות העוסקות במוכנות והכנת המרחב האזרחי". כמו כן, תפקידה של רח"ל "להביא למיצוי מרבי של המשאבים הלאומיים להבטחת החוסן והרציפות התפקודית במצבי משבר וחירום שונים". ממשלת ישראל פועלת לא לפי חוק, מנהלת מצב חירום מתמשך לא לפי חוק, ולא רק שהיא לא מתנהלת לפי חוק, היא מביאה בפנינו חוק שהוא בלתי מתקבל על הדעת – הוא חוק של הרס הדמוקרטיה; הוא חוק של חופש פעולה נפשע לראש ממשלה החשוד בפלילים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. כלל היסוד בניהול מצב חירום הוא רכישת לב הציבור ואמון העם. אם הבית הזה אחראי בעיני עצמו, הוא צריך לדאוג לכך שממשלת ישראל תעסוק בראש וראשונה ברכישת אמון העם, וזה נעשה בכבוד לעם, לא בהשתת חוקי – אני לא יודע אפילו איך לתאר אותם – חוקים ששוללים כל זכויות אזרח באופן גס ומיותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת גולן. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> מצב החירום האמיתי הוא האיום על הדמוקרטיה הישראלית, לא מצב הקורונה. עם הקורונה נדע להתמודד; עם מה שנעשה פה לסדרי משטר – איני יודע. זו הסכנה האמיתית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יאיר גולן. יעלה ויבוא חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חמש דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כשבוחנים את הצעת החוק הזאת קשה שלא לפספס את המסר העיקרי שהממשלה רוצה להעביר לנו ולציבור: שהכנסת מפריעה לממשלה, שנבחרי העם מפריעים לממשלה, שאנחנו מפריעים לממשלה. הצעת החוק הזאת, אדוני היושב-ראש, מתייחסת לכנסת כאל מטרד, כאל איום שצריך להסיר אותו, אותנו. אחרת, קשה להבין למה היא הגיעה לעולם – הצעת חוק כל כך דרקונית, כל כך מבטלת, כל כך מזלזלת בחברי הכנסת, בפעילות של ועדות הכנסת, במעמד של כנסת ישראל. אדוני היושב-ראש, אני צעיר חברי הכנסת, ולימודי האזרחות עדיין טריים בראש שלי. חקוק בראשי מה שלימדו אותנו בבית הספר – שהממשלה יונקת את אמונה מהכנסת ולא ההפך; שהכנסת היא-היא אסופת הנציגים שנבחרו באופן ישיר על ידי העם. אנחנו מייצגים את הריבון, את העם, ולא את הממשלה. אנחנו בוחרים את הממשלה, לא העם. אנחנו מייצגים את הצרכים של העם, את הצרכים של כל חלקי העם; אנחנו מייצגים את המצוקות ואת התקוות של העם, של כל חלקי העם. אני מבין שאנחנו נמצאים בתקופת חירום ושיש לנקוט צעדים מיידיים. מקובל בעיניי, חבריי חברי הכנסת, לקבוע מרחב פעולה שבמסגרתו הממשלה תוכל לפעול בלי אישור הכנסת על כל דבר וחצי דבר. אבל פה לא מדובר בעניין הזה. פה אתם מבטלים את הכנסת, אתם מייתרים את עבודת הוועדות, אתם נוטלים את הפיקוח הפרלמנטרי שלנו על עבודת הממשלה, אתם מונעים מנציגי העם להביע את הרצון של העם. אני שואל את עצמי ואז שואל אתכם, חבריי חברי הכנסת – מלבד שני נציגים מהקואליציה אין פה אף אחד. כנראה שהדיון הזה לא מספיק חשוב, כנראה שהדיונים בכנסת לא מספיק חשובים מהשלב הזה והלאה. אני שואל אתכם, חברי הקואליציה הבודדים שיש כאן: מתי נבחן חוסנה – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> אנחנו לא בודדים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> השרה תמנו שטה, אולי שווה שתיקחי אחריות על המחדלים של הממשלה ולא תאשימי שוב את חברי האופוזיציה, שעומדים פה אחד אחרי השני ונואמים ומביעים את רצון העם. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> התכוונת – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני שואל אותך, גברתי השרה: מתי נבחן חוסנה של הדמוקרטיה – כשהכלכלה משגשגת, כשהבלונים פורחים באוויר וכשאין שום איום משברי עלינו? לא. אנחנו נמדדים דווקא בעיתות משבר. החוסן שלנו נבחן דווקא עכשיו. לי יש אמון מלא בעם ישראל, בחוסן שלו וביכולת שלו – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מרגי. – – ביכולת שלנו לעמוד בכל משבר, ודאי שבמשבר הזה. על מה שאני מצטער, חבר הכנסת מרגי, הוא שאין לממשלה אמון בעם ישראל או בנציגיו כאן בכנסת, אחרת אני לא מצליח להבין למה אתם מבקשים לא רק לבטל אותנו – לצמצם אותנו ולצמצם את היכולת שלנו לקחת חלק בהחלטות שהחוק מטיל עלינו. אני מאוד מצטער להבין, חבריי חברי הכנסת, שהממשלה לא מרגישה כמוני ואין בה אמון בחוסנו של עם ישראל ובחוסן של הנציגים שלו פה בכנסת. אני רוצה לשאול את ביבי: אנחנו מפריעים לך, או היעדר היכולת הכי בסיסית שלך לקבל החלטות ולנהל את המשבר הזה? אנחנו, חברי הכנסת, אשמים בכישלון המהדהד שלך בניהול משבר הקורונה? זה כל כך אירוני, כי אתמול ציינה הכנסת, ממש כאן, את יום מורשת ז'בוטינסקי, ועלו שני נציגים בולטים של תנועת הליכוד לדבר דברי שבח על מורשתו של האיש והמנהיג – ובצדק; איש גדול ומנהיג ענק. ז'בוטינסקי קבע שאחת משתי הנקודות המכריעות שקובעות את ההבחנה היסודית בין מה שאנחנו קוראים דמוקרטיה ובין עריצות היא אם במדינה הנדונה הפרט נחשב לריבון. מטרתה של הדמוקרטיה, לדידו של ז'בוטינסקי, היא להבטיח למיעוט השפעה על מהלך העניינים של המדינה. אני רוצה לשאול את השר אקוניס ואת חבר הכנסת גדעון סער, שדיברו ממש פה על הדוכן הזה אתמול: מה ז'בוטינסקי, מורכם הרוחני, היה אומר על חוק הקורונה הגדול הזה, המביש הזה, שאתם מביאים לפה בפני הכנסת? מה הוא היה אומר על רמיסת הכנסת? מה הוא היה אומר על ביטול היכולת של נבחרי העם להציף לדיון ענייני, ערכי, נדרש, את הצרכים, את המצוקות ואת הרצונות של אזרחי ישראל? מה הוא היה אומר על הפגיעה האנושה באמון הציבור במנהיגיו ובאמון הציבור בכנסת, על הפיכת הממשלה הזאת לריבון ואף להיותה עריצה? אתם גונבים, חברי הממשלה המנותקת הזאת, את העתיד של הצעירים במדינת ישראל. אתם ממשכנים את העתיד שלנו. אתם מדירים אותנו באורח מכוון מכל תוכניות הסיוע הממשלתיות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עוד משפט אחרון. מדובר פה בתמהיל מסוכן של חובבנות, רשלנות ושרלטנות של חברי הממשלה הזאת שמדרדר אותנו לתהום העריצות, ולכן אנחנו, חבריי חברי הכנסת, נתנגד לחוק המחפיר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת עידן רול. תודה, חבר הכנסת יוראי. היה קשה לקטוע אותו. חמש דקות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתם תסלחו לי שלא אתרכז פה בחוק להנצחת כישלון הממשלה בקורונה. אני חושב שכולנו כבר ביססנו שנכשלתם בניהול הקורונה. אני חושב שאפילו התומכים שלכם יודעים את זה – הם יודעים את זה פשוט כי אין להם פרנסה, הם יודעים את זה כי סוגרים להם את העסקים ב-05:00 ופותחים אותם ב-10:00. גם אם הצביעו ליכוד, גם אם הצביעו יש עתיד, הם יודעים שאתם מפשלים. ומזה אתם מפחדים – אתם מפחדים בגלל שמתחילים לראות את הבלוף שלכם. כולם יודעים שאין לכם מושג, כולם יודעים שבאירופה כבר מצאו פתרונות, כולם יודעים שהתירוץ "זה משבר מתגלגל שכמותו לא היה" לא תופס בשום צורה, כי אנחנו כבר חמישה חודשים בבוץ הזה, ואתם רק מכניסים לנו את הראש עוד יותר עמוק לתוך הבוץ. כולנו רואים את זה. כולנו רואים את זה. מה שיפה בכישלון שלכם – שהוא באמת מפואר, את זה אתם עושים עד הסוף; שהכישלון שלכם, בניגוד למדיניות שלכם כממשלה, הוא כישלון שלא מפלה. אתם דופקים את כולם. אתם לא מפלים בין זקן לצעיר, אתם לא מפילים בין עני לעשיר, אתם לא מפלים בין מי שמצביע ימין למי שמצביע שמאל. את כולם דפקתם. ובניגוד להצלחה שלכם, הלא-קיימת, כממשלה, את זה עשיתם יחסית מהר – דפקתם את המשק בכלום זמן. שנים של משק מפואר וציונות מפוארת רמסתם. רמסתם את כל החוקים והנהלים והנוהגים כאן, שכיבדו במשך שנים אנשים גדולים מכם כאן, בבית הזה, במשכן הזה. רמסתם. לא השארתם הרבה משום דבר. הציבור לא מאמין לכם. הציבור לא מאמין לכם ולפעמים, מבין כל השקרים, נפלט לרגע בדל של אמת, וזה קרה לכם. בשבוע שעבר זה קרה לראש הממשלה כשהוא אמר: כשאין נתונים, אנחנו מקבלים החלטות על פי שכל ישר, שזה כמובן אומר, במכבסת מילים: אין לנו מושג מה אנחנו עושים, אז אנחנו מקבלים החלטות שרירותיות. העניין הוא שלא הפנמתם שהחלטות שרירותיות, יש להן מחיר אמיתי – מחיר בחיי אדם, כי אנחנו יודעים שיש עלייה במקרי האובדנות, מחיר בפרנסה, מחיר בכבוד של אנשים, מחיר בחופש של אנשים. אתם לא יודעים לנהל שום דבר, והציבור מכיר בזה. מה שאתם מנסים כמוצא אחרון למנוע זה למנוע את כל השקרים והכסת"ח שלכם מלצאת, ולכן קיבלתם החלטה – הממשלה הזאת קיבלה החלטה לפני כשבועיים לשלוח את כל הפרוטוקולים של הממשלה שנוגעים לקורונה לארכיון המדינה ל-30 שנה. אני שם שנייה בצד את ההחלטה הבזויה הזאת ואני זורם איתכם על השקרים. אתם טוענים, כן – נתניהו אוהב להתהדר, הרי כל מדינות העולם מתקשרות על הגל הראשון, נכון, הוא עשה את זה מדהים. אם עשית עבודה כל כך טובה בגל הראשון, מה דחוף לך להסתיר? למה אתה כל כך מפחד שיקראו איך קיבלת החלטות, איזה מסמכים ראיתם, איזה נתונים היו לכם, מי הצביע איך? מה קרה, מפחדים מהפריימריז? מפחדים מהבוחר? מפחדים שאנשים יראו שאין לכם מושג מה אתם עושים חוץ מכשזה מגיע לכיס שלכם? אני הגשתי בשבוע שעבר הצעת חוק שתחייב אתכם, הממשלה, לחשוף לציבור את כל ההחלטות והפרוטוקולים שלכם והמסמכים שהונחו בפניכם כשקיבלתם את ההחלטות – כן, כן, שרים יקרים, גם את ההחלטות ואת האמירות שלכם בממשלה. מעכשיו זה לא יהיה רק בהדלפות שלכם לעיתונות, כדי שכל הציבור ידע איך אתם מקבלים החלטות, או במקרה שלכם – לא מקבלים החלטות. אתם צריכים להבין, הגיעה שעת השין. מספיק להאשים את הציבור שהוא לא צייתן. מספיק להאשים את הציבור שהוא לא רציני, שהוא אשם בגל השני. תתחילו להסתכל על עצמכם כמנהיגים, כנבחרי ציבור, ולהבין שזו אחריות שלכם לבנות את האמון הזה, שזו אחריות שלכם לספק תשובות ונתונים. אתם אלה שצריכים לספק תשובות, כי אתם השלטון. אתם לא יכולים להתבכיין ולהתחבא מאחורי תירוצים. עם הכוח שקיבלתם יש לכם גם אחריות, והאחריות הזאת מחייבת אתכם להסביר לאותה בעלת מסעדה למה אתם סוגרים לה את העסק, ולמה יכול להיות שלא יהיה לה איך להניח אוכל על השולחן בשביל הילדים שלה למרות ששנים על גבי שנים היא ניהלה עסק מצליח. אתם, ממש אתם, אלה שנהנים מכל הלשכות ומכל הפינוקים וההטבות שלכם, אתם צריכים להסביר לבעלים של אותו מועדון כושר למה הפרנסה שלו נגמרה. אתם צריכים להסביר לו למה במחי החלטה שרירותית אחת שלכם יכול להיות שהוא כבר לא יקום מזה. אתם צריכים להסביר לדור אבוד של צעירים שמסתכל הצידה, שמאל, ימין – אין לו עבודה, אין לו למה לשאוף, אין לו איך לשלם על הלימודים. ואתם, שמצפים שהם יסתמכו על ההורים שלהם, אולי הגיע הזמן שתבינו: ההורים שלהם מובטלים. אין להם כסף, ואין להם כסף בגללכם. אין להם כסף כי אתם לא מקבלים אף החלטה לטובת הציבור. ומה שאתם עושים זה לעשות את הדבר היחידי שאתם יודעים לעשות: להיות פחדנים, להסתיר את כל ההחלטות שלכם ולהתחבא מאחורי האשמות לציבור. הציבור לא קונה את השקרים שלכם יותר. אם יש לכם ספק, תסתכלו מה קורה ברחוב. אנשים מבינים כשזה מגיע לפרנסה שלהם – הם מבינים שאתם מתנכלים לפרנסה שלהם. הם מבינים מה זה אומר כשהם יודעים להרוויח כסף ואתם לא מאפשרים להם, בגלל שאין לכם שום נתונים ואתם משתמשים בשכל ישר. מנהל טוב לא משתמש בשכל ישר. אנחנו סטרטאפ ניישן, נכון? איפה ה-big data? איפה הנתונים? איך אפילו את מספר המובטלים אתם לא יודעים? ראש הממשלה מקים צוות מיוחד כדי שיצליח לטכס עצה ולהגיע למסקנה מה מספר המובטלים במדינה. אין יותר מערכות מחשוב? אתם הולכים להזיז מצד לצד בחשבונייה? אז אני אומר לכם, הצעת החוק הזאת – אולי ייקח לה זמן לעבור, אבל הציבור כבר קולט אותה. אתם מחויבים לחשוף את הפרוטוקולים של הקורונה, והציבור ידרוש מכם לחשוף את הפרוטוקולים של הקורונה. אם לא תחשפו את זה מרצונכם, הוא ייאלץ אתכם לחשוף את זה בקלפי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת עידן רול. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הם כבר שכבו על הכביש. תראו עד לאן הורדתם את האזרחים, שהתחילו את המחאה בזקיפות קומה. תחילה ראיתי אותם פה כועסים אך גאים ואופטימיים, זקופים. כמה ימים אחר כך ראיתי אותם דומעים, גברים חסרי אונים שלא מצליחים לעבוד ולקנות אוכל, בוכים. היום הם כבר שכבו על הכביש. זה כבר ייאוש, הכי נמוך שהם יכולים. תמונה כואבת, מקוממת. בעבר היו כאן ממשלות שלקחו על עצמן ליצור, להצמיח, לפתור, לתת הוראות מתוך מחשבה, שיקול דעת והתבססות על נתונים. אף פעם לא היה כאן מושלם, אבל היו ימים שהאזרחים הניחו או הרגישו שיש על מי לסמוך, שמישהו למעלה יודע את העבודה. היום מבלבלים את האזרחים עם גרפים ומצגות, עם החלטות והחלטות הפוכות. ביהירות שאין כדוגמתה אמר ראש הממשלה שלנו: ראו, מכל העולם מתקשרים לקבל מאיתנו עצות. והיהירות הזאת חזרה וטפחה על פרצופנו. כמו שאומרים הילדים, "מן השוויץ יוצא מיץ". נתניהו, במיץ הזה כולנו מתבוססים היום. זה מחיר הניתוק, זה מחיר האטימות. נתניהו, נכשלת, תתפטר. צא ופגוש את המובטלים, העצמאים, הקשישים, עובדי עולם התרבות, התיירות, הסטודנטים, תנועות הנוער, מורי הדרך ועוד ועוד אזרחים מאוכזבים ומיואשים, משפחות שהגיעו לפת לחם. אולי אחרי שתבין איזה סבל הם עוברים תבין שנכשלת ותתפטר. אולי תבין שמזומן להמונים הוא לא פתרון מכובד ולא מכבד. נכון, חסר לאזרחים כסף, הם צריכים כסף, אבל הם זקוקים למנהיג, לדוגמה אישית, לתוכניות ארוכות טווח וסדורות, למישהו שיגיד להם: אכן, קשה, ואולי יהיה קשה יותר, אבל יש לי תוכנית להוציא את כולנו מהמצב הזה; מישהו שיגיד להם: תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר, אבל אני רואה את השחר מפציע. אני אתן לך דוגמה, אדוני ראש הממשלה, למחשבה על עתיד המדינה: יש 6 מיליארד בקנה? תשקיע כ-2.25 מיליארד בפעוטות בני השנתיים, שיזכו לחינוך חינם בגן ילדים ממוסד ומפוקח עם צוות מקצועי ואחראי; תפתח יחידה לגיל הרך, מלידה עד שלוש, במשרד החינוך – יחידה מקצועית, מתוקצבת, מפקחת. כך לפחות נדע שמשקיעים משמעותית בדור העתיד ובזוגות הצעירים שלנו, ולא משתיקים אותם על ידי חלוקת מזומנים. נתניהו, התבלבלת, הגזמת. המדינה היקרה הזאת היא של כל אזרחיה, היא שלנו, של כולנו, היא לא שלך. אתה אינך יכול לעשות בה ובנו כל שחפץ ליבך. החוק הזה שאתה מכריח הערב את חברי הכנסת שלך להצביע בעדו הוא חוק רע לאזרחי מדינת ישראל. הכנעת אותם, הכנעת את חברי הממשלה שלך. כן, כך מתנהג דיקטטור בפניקה. כך מתנהג מי שמואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים החושב רק על הישרדותו האישית. בושה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורלי פרומן. יעלה ויבוא חבר הכנסת בועז טופורובסקי. לשם שינוי, שלוש דקות. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. המדד הוא לא הזמן; האיכות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> נתניהו, נכשלת – תתפטר. לא הצלחת להילחם בקורונה, לא הצלחת למנוע הדבקה המונית, לא הצלחת להציל את המשק, לא עזרת לעצמאים, לא עזרת לשכירים, לא עזרת לגמלאים, לא עזרת לסטודנטים, לא עזרת לנכים. לא תצליח לפגוע בחופש ובחירות של האזרחים. לא תצליח להרוס את הדמוקרטיה הישראלית. נתניהו, נכשלת – תתפטר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת בועז טופורובסקי. חבר הכנסת רם בן ברק, גם הוא שלוש דקות. אמרתי כבר, העניין הוא לא הזמן. הוא יכול להעביר את המסר בדקה אחת. שלוש דקות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מה שלוש? אני קיבלתי מבועז שתי דקות. זה היה הסיכום בינינו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אי-אפשר. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> רבותיי חברי הכנסת, הרעיון ההזוי שהכנסת תאשר בדיעבד, לאחר קבלת החלטה על ידי הממשלה, מזכיר לנו את מעמד הר סיני ואת האמירה "נעשה ונשמע" – קודם עושים, אחרי זה דנים. האמת היא שזה גם מאפיין מאוד את עבודת הממשלה בשבועות האחרונים: קודם מכריזים על סגירת מסעדות, אחרי זה בוחנים ואחרי זה פותחים; קודם כול סוגרים בריכות ורק אחרי זה פותחים. יש כאן משבר כלכלי ענק. אנשים לא מקבלים את הכסף שהובטח להם במסיבות עיתונאים פומפוזיות בגלל ביורוקרטיה מסובכת, ואני יודע את זה כי הלשכה שלי מוצפת בפניות כאלה יום-יום. אדוני ראש הממשלה, אתה מדבר על ביורוקרטיה? אתה בעצמך מייצר כאלה, והרבה. אתה כבר למעלה מ-11 שנה ראש ממשלה ועדיין לא הצלחת לקצץ את כיסי הביורוקרטיה. במקום לפשט תהליכים כמו שהצענו ולהפעיל את מודל צוק איתן, אתה מפתח מודלים מסובכים, מפותלים, ללא חשיבה עד הסוף, שמשאירים מגזרים שלמים מחוץ למעגל ההטבות, ובסוף גם מאשים את הפקידות בכישלונות שלך. איך זה יכול להיות שלמעצמת הסייבר והבינה המלאכותית אין את מערכות המחשוב הנדרשות לביצוע חלוקה דיפרנציאלית לאלה שנזקקים לתשלומים? מה, אנחנו לא יודעים מי צריך את הכסף? הרי כדי לגבות מס הכנסה אתם יודעים יופי ממי לקחת, אז פתאום אתם לא יודעים למי לתת? נתניהו, נכשלת – תתפטר. תסתכל בעולם – באילו עוד מדינה למעט הונגריה חוקקו חוקים שמזכירים תקופות אפלות בהיסטוריה? באילו עוד מדינות בעולם ביטלו את עבודת הפרלמנטים לטובתה של ממשלה שיכולה להחליט ככל העולה על רוחה? אפילו במדינות שהיו במצב יותר קשה מאיתנו לא העזו לעשות מעשים כאלה. מה הכוונה שלך, אדוני ראש הממשלה? אם באמת היית רוצה לטפל במגפה זה לא היה לוקח לך חמישה חודשים למנות מפקד קורונה – דבר שמתבקש היה לעשות אותו מזמן. נתניהו, נכשלת – תתפטר. אני פונה לחבריי בכחול לבן: אתם באמת רוצים לתמוך בחוק הזה? האם בשביל זה נכנסתם לממשלת נתניהו החמישית? הסברתם שבאתם לשמור על הדמוקרטיה, ובפועל אתם שומרים על נאשם עם שלושה כתבי אישום. אתם באמת חושבים שמה שחסר לנו בשביל להילחם במגפה הבריאות והכלכלית זה אותו חוק קורונה מורחב, שמעניק סמכויות לממשלה ולעומד בראשה, שמואשם בפלילים, להחליט מה שהוא רוצה ללא פיקוח פרלמנטרי? האם לא עלה בדעתכם שהסיבה העיקרית שנתניהו כל כך לוחץ להעביר את החוק אולי לא נובעת מרצונו להילחם בנגיף אלא מרצונו לבצע את המהלכים שייטיבו איתו ועם מצבו המשפטי והפוליטי? אני אומר לכם, לו הייתם באופוזיציה עכשיו הייתם נזעקים בדיוק כמוני. גם אתם מבינים שמה שצריך בשביל להילחם בקורונה זה לא חוקים אלא מנהיגות, יכולות ניהול טובות וקבלת החלטות שאינן קשורות לשיקולים פוליטיים. שום חוק לא ישפר את מצבנו, לא הבריאותי ולא הכלכלי. מה שכן ישפר את מצבנו זה שהמנהיגות שלנו תהיה ישרה, ערכית, שטובת הציבור והעם עומדת לנגד עיניה ולא דברים אחרים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, ההיסטוריה תשפוט בחומרה את כל מי שהרים את ידו בעד הצעת החוק הזאת. אנחנו המדינה הדמוקרטית היחידה שמנטרלת את הכנסת כדי להילחם במגפה. במקומות נורמליים בוחרים לחזק את הוועדות, משום שהן יכולות לקיים דיונים רציניים שבאמת עוזרים למלחמה במגפה. לא כל השכל נמצא במקום אחד. אנחנו באופוזיציה לא הכשלנו ולו תקנה אחת או חוק אחד שבאו באמת ובתמים לעזור למדינת ישראל לעבור את המשבר, וכך גם נמשיך. אבל לא ניתן את ידינו להרס האופי הדמוקרטי והמוסדות של מדינת ישראל. מי שיעשה כך מהליכוד, מכחול לבן ומהמפלגות האחרות לא ראוי לכהן כנבחר ציבור בבית הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> את המחאה שאנחנו רואים ברחובות לא ניתן יהיה לעצור בחוקים. יהיה ניתן לעצור אותה רק בהתנהלות נכונה, תוך דאגה אמיתית וכנה לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת רם בן ברק. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה, חמש דקות. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברי הכנסת, הממשלה הזאת דורסת את הכנסת – זה הסיפור. אפשר לקרוא לזה בכל מיני שמות יפים, אבל אנחנו מבינים שהחוק הזה שמובא הערב לפתחנו – שלצערי גם יעבור – הוא בפירוש לדרוס את הכנסת. הקורונה, כולנו יודעים, היא רק תירוץ לדרוס ברגל גסה את הבית הזה ואת היכולת של חברי הכנסת לייצג את העם, שזה עיקר תפקידנו. זה נוגע לא רק לחברי הכנסת ולשרים ולמשמעות החוק, אם זה יעבור או לא – זה נוגע אישית בכל אזרח שבחר בנו כדי שנייצג אותו, נייצג את הצרכים שלו. ומהיום, כשיעבור החוק, אף אחד לא יוכל להבטיח את זה לאותו אזרח, שאנחנו כשליחי ציבור נייצג ונוכל לעשות את עבודתנו נאמנה, משום שאם החוק מאפשר לממשלה לעשות מה שהיא רוצה, מי צריך חברי כנסת בכלל? בשביל מה? האזרחים מצפים מאיתנו כשליחי ציבור להבטיח שהממשלה עובדת עבורם ולא להפך. תסתכלו, בחודשים האחרונים אנחנו רואים בדיוק פעולה הפוכה. אזרחים שעבדו כל החיים ופרנסו ושילמו ועשו את כל מה שנדרש מאזרח הגון ומאזרחית, היום, במציאות הזאת, במשבר, הם מצפים שהממשלה תעבוד עבורם, שהכנסת תעבוד עבורם, ואנחנו מרצון מוסרים את הסמכויות שלנו ומעבירים חוק עקום כזה שכל התכלית שלו היא לרוקן את הכנסת מהסמכויות שלה. אני מזכירה לכולם שהאזרחים במדינה הם הריבון במדינה דמוקרטית ולא אנחנו. החוק העקום הזה שאתם מביאים להצבעה היום מלמד על בלבול מוחלט, שלא לומר ליקוי מאורות. הרי מקור הסמכות שניתן לנו כדי שנאפשר לממשלה המנותקת הזאת להעביר איזה חוקים שהיא רוצה ניתן לנו לא כדי לאפשר לה להעביר איזה חוקים שהיא רוצה בלי שמישהו יוכל לעצור אותה בכלל. מי שייתן היום יד לחיסולה של הכנסת יצטרך להסביר כיצד נתן במו ידיו את המפתח לממשלה מסוכנת, מסוכנת וחסרת מעצורים, שאינה מוכנה לקבל את מגבלות הכוח, אז היא עוקפת את מגבלות הכוח בחוקים כאלה מטורללים. התפקיד שלנו כבית הנבחרים הוא לפקח על עבודת הממשלה, לא להיכנע ולהירמס על ידה מרצון. כל מי שיצביע היום כחבר כנסת מועל בתפקידו, כי הוא אומר: אני מוסר את הסמכויות שלי מרצון כדי שהממשלה תעשה שימוש לרעה כנגד האזרחים במדינה. החוק הזה פסול ביסודו, וכל מהותו היא לבטל את הפיקוח של הכנסת על הכשלים של הממשלה הרעה הזאת. הסמכויות שלנו נועדו קודם כול להגן על אזרחי המדינה, לייצג את הצרכים השונים שלהם ולהבטיח איכות חיים ואת כבוד האדם. מצב חירום הוא לא תירוץ לפגוע במי שמצפים עכשיו יותר מתמיד שהכנסת תפעל עבורם. אנחנו עדים לשחיקה מואצת של הבית הזה, תוך קידום חוקים אנטי-דמוקרטיים הפוגעים באזרחי המדינה בעיצומו של משבר כלכלי ובריאותי כל כך קשה. אז ראש הממשלה מדבר על מלחמה בביורוקרטיה, הוא מאשים את הביורוקרטיה כאילו הוא לא היה פה בעשר השנים האחרונות, ואיך הוא מטפל בביורוקרטיה? הוא יוצר עוד יותר ביורוקרטיה ועוד יותר חוקים ועוד יותר קנסות ועוד יותר הפחדות ועוד יותר חוסר אמון של הציבור בביורוקרטיה נוספת שבאמצעותה הוא רוצה להילחם בביורוקרטיה. אנחנו כולנו יודעים שאם זה היה תלוי בראש הממשלה שלנו, הוא היה רוצה את ריכוז כל הכוח והסמכויות רק בידיו, אך ורק בידיו. אתם רוצים הוכחה? תראו עדות לכך במשנה הסדורה של יושב-ראש הקואליציה, שדיבר על שלושת – איך הוא אמר? כ"פים? אני אומרת הכאפות: כוח, כבוד וכסף. נתניהו היה רוצה כמובן את כל הכוח ואת כל הסמכויות של הרשות המבצעת, המחוקקת, וכמה מפתיע, גם את הסמכויות של הרשות השופטת, שבמקרה, לגמרי במקרה, דנה עכשיו בענייניו. כך בדיוק נבנה עריץ הפוגע בחירות האזרחים – לא ביצירת אמון, לא ביצירת ביטחון אלא בהפחדה, ברדיפה, בקנסות ובתחושה שבמקום שהמדינה הזאת תייצר עבור האזרחים שלה ברגעי המשבר את הביטחון שהם כל כך זקוקים לו – רדיפה שלהם. אז נתניהו, אני אגיד לך מה שכל ילד יודע להגיד: המלך עירום. די להקריב את אזרחי המדינה. נכשלת – תתפטר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי. יעלה ויבוא חבר הכנסת משה יעלון. חמש דקות. << דובר >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חוק הקורונה הגדול – למה הדבר דומה? למנהל שנכשל ונכשל ושוב נכשל בגלל חוסר יכולת הניהול שלו ובגלל שהניהול לא מעניין אותו והוא עסוק יותר מדי עם עצמו. הוא בא ודורש מדירקטוריון החברה עוד סמכויות ויכולת קבלת החלטות ללא התייעצות עם מומחים, ללא פיקוח. זו משמעות החוק המובא בפנינו הערב בהיבט הניהולי. כבר ברור שנתניהו נכשל בניהול משבר הקורונה, קודם כול כי מה שמעניין אותו זה הוא עצמו – איך לקבל החזר מיסים תוך כדי משבר, איך לקבל מימון להוצאות ביתו הפרטי ובעיקר איך להימלט מספסל הנאשמים. הדוגמה הבולטת קרתה בסוף השבוע האחרון. נתניהו מבין כבר שרוב הציבור איבד את האמון בו ובכושר ניהולו. חוסר האמון אינו נובע מוויכוח בין ימין לשמאל, בין אשכנזים למזרחים, בין דתיים ללא דתיים ובין יהודים לערבים. חוסר האמון נובע מהמקרר המתרוקן, מהגירעון בחשבון הבנק, מהעלייה הדרסטית במספר המובטלים, עצמאים שעסקיהם קורסים, גמלאים שזקוקים להשלמת הכנסה, אינם עובדים ואינם מקבלים דמי אבטלה, חיילים משוחררים שאינם מוצאים עבודה ואינם זכאים לדמי אבטלה. חוסר האמון של האזרחים בנתניהו נובע מתרבות השקר שהוא וסריסיו מנחילים פה. בתוך שבוע נגיע ל-30,000 בדיקות, אמר לפני שלושה חודשים. הגענו? תכף תקבלו פיצוי. קיבלתם? תכף תקבלו מענק ישר לחשבון הבנק. הגיע? מישהו כבר אמר: אי-אפשר לרמות את כל האנשים כל הזמן, אפשר לרמות את חלק מהאנשים חלק מהזמן. אבל יותר ויותר אזרחים מרגישים מרומים. אלה המוחים והמפגינים ככלל הם לא אנרכיסטים, מספיק עם השקר הזה; לא שמאלנים רדיקליים, לא קרן וקסנר וכל מיני המצאות אחרות. חלקם זועקים כי אינם יכולים להתחיל את החודש. הם חשים שהממשלה פגעה להם בפרנסה, ביכולת הקיום, בכבוד. הם מתקוממים כי הם מבינים שהממשלה הזאת מנופחת, בזבזנית, עוסקת בתפקידי שרים, סגני שרים, לשכות, מכוניות שרד, כיבודים. נתניהו אף מעסיק את ועדת הכספים בהחזרי מס בסך מיליון ש"ח ומתכוון לדרוש החזר הוצאות לביתו הפרטי, כשאף ראש ממשלה לפניו לא דרש זאת. ולהם אין איך להתחיל את החודש. רבים מהם רואים את העסק העצמאי, מפעל חייהם, יורד לטמיון. שלא יתחרפנו? שלא יצאו להפגין? לצערנו הייאוש הזה מוביל גם למעשים אובדניים. אחרים אינם מוכנים לקבל ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום חמורים, חסר דוגמה אישית, שמנסה להימלט מאימת הדין ובדרך תוקף שופטים, יועץ משפטי לממשלה, פרקליטים, מפכ"ל ועיתונאים. הם יוצאים להגן על הדמוקרטיה. הם מבינים את משמעות החרבת הדמוקרטיה. רבים מהם לחמו למען קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. שלא יתחרפנו? שלא יצאו למחות? והמחאה הזאת מפחידה את נתניהו ומשפחתו. הכיסא שלו רועד, הבית שלו רועד. אז נתניהו ניסה בסוף השבוע האחרון לסגור את המדינה כדי למנוע את ההפגנות והמחאות ההולכות וגוברות בבלפור, בכיכר רבין ובגן צ'ארלס קלור, בחיפה, בצמתים, על הגשרים – 200 מקומות שונים מאצבע הגליל ועד אילת. לכן נתניהו החליט לסגור את המדינה ללא התייעצות, לסגור את מערכת החינוך בלי לשאול את שר החינוך, לסגור את הרחצה בים בלי להתייעץ עם אנשי משרד הבריאות, לסגור את המסעדות, חדרי הכושר, הבריכות, בלי לשמוע את המומחים, ולמנוע התקהלות של לא יותר מ-20 איש בחוץ. הבנתם למה? כדי למנוע הפגנות. כאשר המטרה מסומנת מראש, אז גם לא צריך להתייעץ. ואז התערב היועץ המשפטי לממשלה והבהיר שלא ניתן למנוע את זכות וחופש המחאה וההפגנה, והסתבר שכל הסגירה מיותרת. ואז משגעים את המסעדנים, את מפעילי חדרי הכושר, את כלל האזרחים – סוגרים, פותחים, ושוב סוגרים, ושוב פותחים. הבנתם למה אסור לנאשם עם כתבי אישום חמורים להיות ראש ממשלה? הרי הוא מקבל החלטות בהתאם לאינטרס האישי שלו ולא האינטרס הלאומי. זוכרים את נתניהו אומר זאת לאולמרט ודורש ממנו להתפטר? הלילה, ולאחר שהוכיח עצמו כמנהל כושל בניהול המשבר, לאחר שבמשך יותר מארבעה חודשים הוכיח שבגלל שיקולים פוליטיים לא העביר את האחריות לניהול המשבר למשרד הביטחון, רח"ל, צה"ל, פיקוד העורף, לאחר שכבר נוכחנו שאנשים מתים בגלל שיקוליו הפוליטיים, הוא מבקש הסמכה בחוק לעשות מה שהוא רוצה ללא פיקוח פרלמנטרי חיוני. נתניהו, נכשלת בניהול המשבר. אתה ממשיך להיכשל – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, כבר עבר – – – << דובר_המשך >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – לא בגלל הפיקוח הפרלמנטרי, לא בגלל הפקידים אנשי המקצוע, לא בגלל המשפטנים – הפסק להאשים אחרים – אלא בגלל שאתה עסוק בהישרדותך האישית הפוליטית ובגלל שלמרות שלא ניצחת בשום מערכת בחירות מתוך השלוש שעברנו בגללך, גנץ ואשכנזי החליטו להיכנס תחתיך ולבצר את שלטונך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> המעשה שלהם – בגידתם בבוחריהם – ייזכר לדיראון עולם. הגיבוי שהם נותנים הלילה לחוק שמתנוסס עליו דגל שחור – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> סליחה, מה הולך כאן? אם הזמן עבר אז הזמן עבר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ייזכר לדיראון עולם. אמרו שרצו להימנע מאורגניזציה. נו. אמרו שרצו להימנע – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, יש פה זמן אחר לכל אחד? << דובר_המשך >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – מבחירות רביעיות. נו. דווקא במצב הזה, לאחר שנתניהו הוכיח עד כמה מסוכן להסמיך אותו ללא פיקוח ובקרה, צריכה לצאת קריאה מהבית הזה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – נתניהו, נכשלת – תתפטר. לחברי הבית הזה יש אחריות. במצב שנוצר אנחנו צריכים למצוא דרך להחליף את נתניהו גם בלי בחירות, ולא לחוקק חוקים שמבצרים את שלטונו. נתניהו, נכשלת – תתפטר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה לך. אנא להקפיד על הזמן, חברי הכנסת. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> לא, זה היושב-ראש צריך להקפיד על הזמן, לא חברי הכנסת. זה תפקיד של היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מקפיד, אבל – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> אתה, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה, אדוני היושב-ראש, זהב טהור. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> אם אתה לא תגיד את זה, מי יגיד את זה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת מיקי לוי. אנחנו לא קיבלנו אותו. לשם שינוי, חבר הכנסת מיקי לוי ידבר רק שלוש דקות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> לא ייאמן, אין מצב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אתה ותיק ממני בכנסת. היושב-ראש יכול להעניק גם עוד עשר דקות לנואם. זוהי זכותו. הוא לא שואל לא אתכם ולא אותנו. אומרת לי מזכירת הכנסת שאני טועה. חזרתי בי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז עזרו לי. חברי הכנסת, אנא מכם, עזרו לי, כדי שנקיים את התקנון כמו שהוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תאפס לו מחדש. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, החוק הזה שנמצא לפנינו הוא באמת חוק הפוך, הזוי. עכשיו, אם אני אתחיל להגיד "מכרסם בדמוקרטיה" אז יעקמו פה את האף. כן, הוא מכרסם בדמוקרטיה. כן, הממשלה הרעה הזאת לוקחת לה סמכויות ודורסת את הכנסת. כן, ראש הממשלה כבר לא מופיע איזה שבוע וחצי בטלוויזיה, כי אין לו מה למכור לנו. הופיע בטלוויזיה לפני כשבוע, הודיע שהוא נותן 6 מיליארד שקלים לכל אזרחי מדינת ישראל. התוכנית הכלכלית הרביעית במספר, מר כלכלה. למה אתה צריך לתת ל-120 חברי הכנסת? הם לא צריכים את הכסף הזה. ואלה שעובדים בבתי החולים, ואלה שעובדים ברשות המיסים, ואלה שלא איבדו את מקום עבודתם, והבן של שרי אריסון, שיש לו שלושה ילדים, לא צריך ממך 3,000 שקל. קח את כל הכסף הזה, לך תוריד באקסל פשוט, לא צריך להיות חכם גדול, את כל 850,000 האזרחים שאיבדו את מקום עבודתם, איבדו את כבודם והמקרר בבית שלהם ריק, ולהם תיתן את מה שרצית לתת לכולם. תן להם סכום מוגבר שיעזור להם. אנחנו, 120 חברי הכנסת, לשם הדוגמה, עובדי הכנסת, לא צריכים שתיתן לנו כסף ישירות לחשבון הבנק שלנו. חוסר תכנון, חוסר היגיון. מה אפשר להגיד על תוכנית הזויה כזאת, לחם להמונים? להרגיע את השטח? לשרים? יש שרים צעירים, נכנסו בסיבוב הזה מכחול לבן, שיש להם שלושה ילדים. הם צריכים עם השכר שלהם 3,000 שקל? נכון, אין היגיון. ההיגיון עזב אותך מזמן. אתה לחיץ. אתה טועה. צפיתי, ככה, לפני שעליתי לדוכן, באיזה סרטון נחמד של שרון, ראש הממשלה שרון ז"ל – מה, גמרתי את הזמן? לא מאמין, עוד לא התחלתי. אני רק יכול להגיד לכם – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אף אחד לא חשב שהזמן יספיק לך, מיקי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוקיי. אני יורד. מומלץ לצפות בסרטון הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיקי לוי. יעלה ויבוא חבר הכנסת עפר שלח. חמש דקות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך כולכם חמש דקות ואני שלוש דקות? << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> זה על חשבון שלוש השעות שחרגת בשבוע שעבר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> העדפה מתקנת. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> בשבוע שעבר או לפני שבועיים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יכול להיות. אני חייב להם. בפעם הבאה עשר שעות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> אין ספק. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> עשו לך הנחה פעם אחת, מה קרה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חמש דקות. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני. בסטריפ שמופיע בערוץ הכנסת ובדיבור בחוץ החוק הזה מכונה "חוק הקורונה הגדול", אבל אני חושב שהכינוי היותר-נאה לו זה "חוק הפחדן הקטן", כי החוק הזה הוא לא באמת – צר לי שאני חולק עלייך, חברתי אורנה ברביבאי; אני בדרך כלל מסכים לכל מה שאת אומרת, ולו מחשש – הוא לא כזה איום גדול על הדמוקרטיה. הוא פשוט ניסיון עלוב להעביר את האחריות מהממשלה הזאת ומראש הממשלה הזה למקום אחר ולספר לאזרחי ישראל שמי שמפריע לפעול, מי שמפריע להיאבק במשבר הגדול הזה שבו אנחנו נמצאים, זה הכנסת, ולכן צריך לנטרל את הכנסת. אני מצרף את זה למעשה הנואל של מינוי פרויקטור הקורונה – ואני תומך; ועדת הקורונה בראשותי הניחה את הדבר הזה אפילו יותר מפעם אחת על הכתב, ותמכתי מהיום הראשון בהקמת מינהלת קורונה אמיתית, שבראשה באמת פרויקטור, אבל פרויקטור שיש לו סמכויות בכל התחומים, ויושבים ליד השולחן שם נציגי כל המשרדים, ויש שם דסק הסברה נורמלי, ויש שם קשר לרשויות מקומיות ולזרועות ביצועיות. בתנאים האלה – אני חושב, חברי בוגי יעלון, שאתה תזדהה עם מה שאני אומר; גם אורנה. אתם תזדהו עם מה שאני אומר עכשיו. אתם זוכרים את הסקרים שעשה צה"ל במהלך מלחמת לבנון השנייה? בסקרים האלה עלה שהיום שבו הבין הציבור הישראלי את הכישלון במלחמה היה היום שבו הוצנח סגן הרמטכ"ל להיות מעל אלוף פיקוד הצפון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כי ברגע הזה הציבור הבין שאנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים. כי לא בנו – גם במערכת הזאת לא בנו את המערכת האופרטיבית שהייתה צריכה לקום מהרגע הראשון. לוקחים בן אדם, מצניחים אותו לתוך מערכת קיימת ואומרים לו: תסתדר. אתה תהיה מנכ"ל משרד הבריאות שתיים או מנכ"ל משרד הבריאות אחת. זה מה שעושה מי שאיבד את מכנסיו; זה מה שעושה מי שאיננו יודע איך להתמודד. והדבר השני שהוא עושה: הוא מנסה לייצר מצב – וזה מה שעושה החוק הזה, וסליחה שוב על האנלוגיה הביטחונית – כאילו הסורים על הגדרות; כאילו מה שאנחנו צריכים במשבר הזה זה לקבל החלטות כל כך מהר, שאי-אפשר להביא אותן לכנסת כדי שהכנסת תדון בהן יומיים או שלושה. אנחנו צריכים ליצור מצב בסעיף המסובך הזה שאם הכנסת לא מגיבה תוך 24 שעות הסעיף עובר, ועוד לעשות איזה סעיף שפוטר את הממשלה אפילו מזה. במשבר הזה לא צריך לקבל החלטות מעכשיו לעכשיו. במשבר הזה צריך לקבל החלטות על פי נתונים. צריך לבדוק אותם. לא צריך לקבל החלטה שסוגרים את המסעדות בחמישי ב-22:00, כי אז בשישי מתברר לך שהמסעדנים פשוט לא יעשו את זה, כי לא התייעצת איתם, כי לא לקחת את הזמן בשביל לבדוק את זה – מה שכל מנהל נורמלי עושה. לו היית מעביר את זה דרך המערכות הקיימות, גם דרך מערכות של קבלת החלטות וגם דרך הפריזמה של הכנסת, שבה מתקיים דיון פתוח, שבה באים נציגי ציבור, שבה שומעים את כולם, שבה מתקיים איזשהו שכל קולקטיבי ולא הבהלה הזאת, אז היית מקבל החלטות יותר טובות. אבל ראש הממשלה הזה מבוהל. ראש הממשלה הזה מסתכל סביבו ומבין שכולם, תשעה מיליון ישראלים, יודעים שהוא לא יודע מה לעשות; שהפניקה שבה הוא פעל מהרגע הראשון, שגרמה לו לנוון את כל מערכות קבלת ההחלטות, את כל מערכות הביצוע, לשים על ידו שני פקידים שיגידו לו "כן" וככה לעשות פנים במסיבות עיתונאים כאילו הוא מנהל את המשבר – הדבר הזה מתפוצץ לו מול העיניים. הוא מתפוצץ לו מול העיניים ומביא אותנו, את הציבור הישראלי, למצב האנרכיה המסוכן ביותר בתולדות מדינת ישראל. לא אנרכיה כי מישהי חשפה חזה מעל הפסל פה, לא רחוק; אנרכיה מפני שכל אזרח במדינת ישראל נוהג עכשיו כישר בעיניו. אומרים לו לסגור את המסעדה שלו – הוא מנהל עם עצמו משא ומתן ומחליט אם הוא יסגור אותה. אומרים לו לסגור את חדר הכושר – הוא אומר: אני אחכה עד שהמשטרה תבוא, אני לא אסגור. כי אין לו שום אמון בשלטון. הוא מסתכל על כל זה, הפחדן הקטן, ממעונו אשר ברחוב בלפור, ואיננו יודע את נפשו, ומספר לעצמו סיפורים שעוד מעט עולים על המעון הזה ועושים בו מעשה צ'אושסקו. אז זה לא יקרה במדינה הזאת. מה שצריך לקרות במדינה הזאת הוא דבר נורא פשוט: הפחדן הקטן צריך ללכת הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עופר שלח. תעלה ותבוא חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. חמש דקות לגברתי. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברים, ברגעים אלה ממש, שוב, מה שקרוי בתקשורת "עימותים אלימים" – לפרוטוקול, אני עושה מירכאות עם הידיים – בין שוטרים למפגינים כאן בחוץ, בבלפור, כמו אתמול, כמו במוצאי שבת, כמו בשבוע שעבר. זה לא עימותים אלימים, זה לא שני צדדים, זאת אלימות משטרתית שמופנית נגד מפגינים שעושים את הדבר שלא רק שהוא זכותו אלא שהוא חובתו של כל אזרח במדינה בזמנים כאלה. ואל מול המחאה הזאת, אחרי שכבר במשך שנים למפגינים האלה קוראים בשמות הגנאי כביכול "שמאלנים" ו"תומכי טרור" ו"מניפי דגלים" ואני לא יודעת מה, עכשיו יש להם שם חדש: "אנרכיסטים". נו, טוב, בסדר, שיהיה. את האנרכיסטים האלה שואלים כל ערב בתקשורת: רגע, אתה מפגין פוליטי או שאתה מפגין לא פוליטי? אתה מפגין כלכלי או שאתה מפגין חברתי? אתה מפגין נגד השחיתות או שאתה מניף דגל שחור או דגל לבן? ובכן, חברות וחברים, למי שלא מבין – ונדמה שיש כאן כמה שלא מבינים – המחאות האלה קשורות אחת לשנייה, והן לא ייפסקו, הן רק יתגברו. כי יש כאן חטא קדמון, והחטא הקדמון הוא שעל כיסא ראש הממשלה יושב נאשם בשוחד. לפעמים אנו שוכחים את זה, כבר התרגלנו, אבל אם ניתן לזה רגע לחלחל – אני מחזירה אותנו שנתיים ושלוש אחורה, כשהיינו כאן עומדים במיקרופונים בצד ושואלים שאילתות: אדוני ראש הממשלה, אם יוגש נגדך כתב אישום, האם בכוונתך להתפטר? זה נראה מובן מאליו שעל כיסא ראש הממשלה לא ישב אדם שמנהל משפט. לאן הגענו? פלא שהוא לא יכול לטפל בקורונה? זה לא הקורונה, זה משבר היסטורי דרמטי בסדר גודל שאני לא יודעת אם היה כמוהו בתולדות מדינת ישראל, ודווקא המשבר הזה תופס אותנו במצב שיש ראש ממשלה שאין אזרח אחד במדינה שיכול לסמוך עליו שהוא מקבל החלטות לטובת האינטרס הלאומי ולא כדי לשרת את האינטרס הפרטי שלו. ואז המצב נהיה מטורלל יותר ויותר, ואז מחפשים את השעירים לעזאזל – את השופטים, את השמאלנים, את האנרכיסטים, את הפרקליטות, את ההפיכה, את היועץ המשפטי, את מי לא. ואז פלא שלא מקבלים החלטות לטובת המשק? פלא שאין מענקים לעצמאים? פלא שכל עובדת סוציאלית הופכת להיות מתנגדת משטר ומועדת לאיכוני שב"כ מצד אחד ולהיות מוקעת כשמאלנית אנרכיסטית מצד שני? זה מה שקורה כשהשדים מתחילים לרקוד בלילה. כשהפרנויה והפחד מתקרבים ומקיפים אז כבר אי-אפשר להפריד ואי-אפשר להבדיל בין המדיניות שאיננה, בין הקריסה החברתית-כלכלית הנוראה שתהיה כאן ושתלווה אותנו עוד שנים, שנים – אנחנו עדיין לא מתחילים להבין בכלל את גודל המשבר – לבין הריבים האלה שהיו פה היום על הצבעה כזאת או הצבעה אחרת, ומי הפר את המשמעת הקואליציונית. כל הדברים האלה נובעים מהחטא הקדמון שבו יש ממשלה בראשות נאשם בשוחד, ואין לה שום יכולת לטפל, לא בזמן שגרה ובוודאי ובוודאי לא בזמן משבר. לכן, אדוני היושב-ראש, רק לפרוטוקול, כי אני בטוחה שהדברים האלה עוד ייקראו לאחר מכן בספרי ההיסטוריה: אנחנו בחודש יולי 2020. הממשלה קמה בחודש מאי. בחודש אוגוסט כבר מתכוונים פה לחתוך הפסדים ושתישרף המדינה, כמו שצוטטה פעם אשתו של ראש הממשלה: שתישרף המדינה, אנחנו הולכים לבחירות. לעזאזל ממשלת הקורונה, לעזאזל מצב החירום, לעזאזל מיליון מובטלים. ואתם יודעים מה, אולי יש בזה הזדמנות. אולי יש בזה הזדמנות, כי אולי באמת אנחנו כולנו – ואני מכוונת בעיקר לאגף הזה של הבית – אולי כולנו נלמד מהנס הקטן שקרה פה היום ונלמד שכשתומכי הליברלים, תומכי האור שבבית הזה, מתאגדים ומצביעים לפי צו מצפונם, אז הם מנצחים. זו תחושה לא כל כך מוכרת לנו, אבל אם ייגזר עלינו ללכת לבחירות אז אנחנו ניקח את התחושה הזאת, נחבק אותה, נאמץ אותה ואיתה ננצח. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת תמר זנדברג. יעלה ויבוא חבר הכנסת איימן עודה. חמש דקות. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש (אומר בערבית: חבר הכנסת ד"ר מנסור עבאס,) עמיתיי חברי הכנסת, כולנו מסכימים שנתניהו מכרסם במרחב הדמוקרטי. זה די ברור, ואפילו הוא בעצמו אמר שבמדינת ישראל אין דמוקרטיה, יש deep state, וצריך לנצח את ה-deep state בשביל שתהיה דמוקרטיה ישירה. כולם מסכימים, לא רק מהשמאל, אפילו מהימין. זו הגישה שלו נגד בית המשפט, נגד האקדמיה, נגד העמותות, נגד האופוזיציה, נגד המרחב הדמוקרטי. הוא מתבטא בצורה הכי ברורה. אפילו דברים שנראים לא כל כך מלומדים הוא מושקע בהם, כמו למשל המענקים של 750 שקלים, או עוד יותר כסף, עד 3,000 שקל. אני חושב שגם הוא חושב לעצמו: אם המדינה העמוקה, האוצר למשל או בית המשפט, יגידו לא, אולי הוא יכול להאשים אותם שהוא טוב, הוא רוצה להעביר כסף במיוחד לשכבות המוחלשות, אבל יש בעיה, שזו המדינה העמוקה, אותם אנשים. אני חושב שהוא עקבי והוא יודע מה הוא עושה, כמו שכל דיקטטור במאה העשרים כבר עשה את אותה דרך. עם הימין אני לא רוצה להתווכח, אבל חשוב לי לדבר עם המרכז – איתך, יאיר. אני חושב שאתה אוהב את השיר של אריק איינשטיין, "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי". אני חושב, להבדיל ממך, שלא הייתה דמוקרטיה אמיתית גם לפני נתניהו. למה אני אומר לך את זה? בגלל שזה מה שהרגיש אבא שלי, שחי בתקופת הממשל הצבאי. אתה יודע מה זה ממשל צבאי? זאת אומרת בית משפט ליהודים או בית דין לערבים; זאת אומרת שהוא לא יכול לעבור ממקום למקום בלי אישור מיוחד מהמושל הצבאי; זאת אומרת הפקעות אדמות על שמאל ועל ימין; זאת אומרת הטבח בכפר קאסם; זאת אומרת עליונות, גזענות. אני חושב שאנחנו נמצאים בהזדמנות היסטורית שאני, עם 15 המנדטים, מבין היטב שאנחנו לבד לא יכולים. אני חושב שאתם צריכים להבין היטב שבלעדינו זה בלתי אפשרי. אם אנחנו רוצים לעבוד ביחד גם בשביל להחליף את שלטון הימין, אז חשוב לחשוב על התפיסה הזאת שמבחינתי לא היה שמח לפני שנולדתי, לא היה שמח לאבא שלי. אני חושב שהמחיר של השותפות הזאת זה דמוקרטיה אמיתית, זה שוויון אמיתי בין הערבים ובין יהודים במדינה. זהו המחיר: לחיות במקום שיש בו שלום אמת, שוויון, דמוקרטיה וצדק חברתי – דברים שהם אינטרס אמיתי ואסטרטגי לכל האזרחים, ממש ממש לכל האזרחים. אתמול השתתפתי בהפגנה מבית ראש הממשלה עד לכנסת. צעדתי עם אנשים שדיברו מדם ליבם, ואני מזדהה עם כל סיסמה שהייתה שם בהפגנה. אני קורא לאחד את כל ההפגנות. אני אזרח ערבי. אני חושב שזה לא נכון שיהיו הפגנות בנצרת, הפגנות בתל אביב, הפגנות בירושלים; לאחד את כל ההפגנות להפגנות ענקיות של מיליון אזרחים ביחד נגד הממשלה הזאת. אני בטוח באחדות שלנו. עם מטרה מאוד ברורה נגד הממשלה הזאת אני חושב שאנחנו עוד נצליח להפיל אותה ולהביא לכיוון יותר טוב ויותר נכון לכל האזרחים. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת איימן עודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת יאיר לפיד. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שלום, כבודו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלום לך. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אנצל את השעה המאוחרת ואת היעדרה של התקשורת כדי לשעמם את כולכם ולהגיד את הדבר הענייני: מדי פעם גם הקואליציה הזאת יכולה להרשות לעצמה לעשות את הדבר הנכון. איכשהו היא הצליחה מיום הקמתה, בכל פעם שהיו לה שתי אפשרויות – לעשות את הדבר הנכון או את הדבר הלא-נכון – מייד לבחור באפשרות הלא-נכונה. יש לה הזדמנות הפעם לעשות את הדבר הנכון. והדבר הנכון הוא שיהיה הליך סביר גם מול הקורונה. בסופו של דבר כנסת ישראל לא הפריעה ולא תפריע לשום מהלך שנועד לבריאות הציבור או שנועד לכלכלת הציבור. כל נושא שיובא – אם יבקשו מאיתנו לעשות מהר, נעשה מהר; אם יבקשו שיתוף פעולה של הקואליציה והאופוזיציה, יהיה שיתוף פעולה של הקואליציה והאופוזיציה. אבל אי-אפשר בלי כנסת. אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת את מה שהם יודעים היטב: רק בכנסת יכול הציבור עצמו לבוא ולומר את דברו. סביב החוק הזה, שהוא חוק עקום ולא נכון, התנהל בוועדת החוקה – יושב פה יושב-ראש ועדת החוקה – תהליך שבו אזרחי ישראל, אנשי בריאות, אנשי כלכלה, אנשי חוק, כולם יכולים לבוא, להביע את דעתם, להביא את הידע המקצועי שלהם. לישיבת ממשלה לא יכולה להיכנס עובדת סוציאלית, לישיבת ממשלה לא יכול להיכנס רופא ולישיבת ממשלה לא יכול להיכנס אדם שעבד על מחקר כלכלי על תקופות של מגפה. כל האנשים האלה יכולים להיכנס לוועדת החוקה לדיון על חוק כמו החוק הזה, יכולים להיכנס לוועדת החינוך, יכולים להיכנס לוועדת הקורונה ולהביא את המידע שלהם, את השכל שלהם, את העמדה שלהם ובמקרים רבים מאוד – את המצוקה שלהם. המסעדנים, שהתעללו בהם בימים האחרונים, לא יכולים להיכנס לישיבת הממשלה. מדריכי חדרי הכושר, מפעילי הבריכות, אנשי אולמות האירועים, מורי הדרך, אנשי תיירות החוץ – כל האנשים האלה לא יכולים להביע את דעתם בפני הממשלה, כי הנוהל לא מאפשר את זה. לכנסת הם יכולים לבוא ולהביא את מצוקתם. בגלל זה החוק הזה עקום כל כך – מפני שהוא לא מאפשר הליך תקין, שהוא הכרחי דווקא בתקופות כאלה. ושלא ימכרו לנו שזה בגלל מצב החירום. בזמן של מלחמות עקובות מדם הכנסת עבדה; בזמן משברים כלכליים, בזמן ההיפר-אינפלציה, הכנסת תפקדה. איש לא חשב שהוא צריך את החוק הזה. ממשלת ישראל הנוכחית וראש הממשלה הנוכחי, עם חוק ובלי חוק, לא תפקדו בתקופה האחרונה. מה שהם עושים עכשיו זה מבקשים מאיתנו פרס על כך שהם כשלו. הם אמרו: נכשלנו, אנחנו לא מצליחים לטפל במגפה, אז אנחנו רוצים שהכנסת תאשר לנו יותר סמכויות כדי שעוד יותר לא נצליח לטפל במגפה. מה שאנחנו אומרים היום לממשלת ישראל: אנחנו לא מנסים להגביל אותך, אנחנו מציעים לך עזרה. אנחנו מציעים לך לעשות את הדבר הנכון בהליך תקין למען אזרחי מדינת ישראל, לא מתוך היסטריה, לא מתוך בהלה ותבהלה, אלא מתוך הבנה שמדינות צריכות להתנהל תקין, בעיקר בתקופות שאינן תקינות. אני קורא לכנסת לעשות את הדבר הנכון ולדחות את החוק הזה, שיגרום לזה שבמשבר הקורונה אזרחי ישראל יטופלו טוב הרבה פחות, ולא טוב יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יאיר לפיד. חברי הכנסת, לפני שאנחנו מזמינים את חבר הכנסת יעקב אשר לסכם, האם יש מחברי הקואליציה חברים שרוצים לעלות ולנאום? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> קואליציה ולא אופוזיציה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני חברה בסיעת העבודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין להם מה להגיד, אדוני היושב-ראש. אין להם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז נזמין את חברת – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> יש לי בקשת רשות דיבור. אין לי זכות דיבור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני לא מתנפלת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא מצאת צדיק אחד שיעלה ויגיד משהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סליחה, סליחה – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> רגע, אבל אין לי רשות דיבור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מרב, לא, לא, ממש לא. סורי, לא. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> יש לי רשות דיבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, ממש לא. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רגע, עליזה. סליחה, עליזה, עליזה, את לא חברת כנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה הזמן של הקואליציה, אז אנחנו נעבור לחבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, לסכם. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו מאשרים את חוק המסגרת, שהוא בעצם חוק-היסוד של הקורונה. זה נכון שאנחנו בתקופה של שעת חירום, אבל זו שעת חירום מסוג אחר. זו לא מלחמה, זה לא טילים שנופלים, זה לא תקופות שהן יותר קצרות, לפעמים יותר כואבות בהרבה. אבל בכל זאת, יש הבדל בין שעת חירום במונח הרגיל של המילה לבין שעת חירום כמו בחוק הזה של הקורונה. אני רוצה לומר שהוועדה הקדישה מאות שעות, מאות שעות של דיונים בוועדה ועם הצוותים המקצועיים, ואני אומר כאן בצורה ברורה: אין שום סעיף שהגיע בהצעת החוק הממשלתית – מה שאנחנו קוראים לו החוברת הכחולה, שאנחנו מקריאים – אין סעיף אחד שלא שונה. אין סעיף אחד שלא טויב. אין סעיף אחד שלא קיימנו בו דיונים עם כל החברים – עם חברי האופוזיציה, עם מומחים, כמו שאמר קודם יאיר לפיד, מומחים מבחוץ. אני אומר את זה באחריות. אבל רבותיי, זה לא חוק רגיל. אנחנו במצב מלחמה מול נגיף, והאחריות מחייבת את כולנו. במלחמה ידענו תמיד שאין קואליציה ואין אופוזיציה. שעת מלחמה זו שעה שכולם צריכים להיות מאוחדים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנא מכם, תנו לחבר הכנסת יעקב אשר להשלים. קצת שקט, משני צידי האולם. אני מבקש מכם שקט. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אנחנו בנינו מודל של חוק המסגרת, ואנחנו בשבועות הקרובים נצרף עוד פרקים מסוימים שצריכים להיכנס לחוק המסגרת, ואז אנחנו תוך כדי תנועה נבדוק את עצמנו ונראה אם צריך שיפורים נוספים ונשפר. אנחנו צריכים כל הזמן לאזן את שתי הנקודות האלה – לתת כלי מלחמה אפקטיביים לממשלה ומצד שני להכניס בלמים, אבל בלמים שהם לצורך עלייה ולא לצורך בלימה, של פיקוח ובקרה. אני רוצה לומר, למרות כל הפרסומים שהיו ולמרות כל הדברים שנאמרו, שאנחנו שמרנו על שני דברים: שמרנו על המדינה היהודית והדמוקרטית, שמרנו על זכות פולחן הדת, על זכות התפילה של כל הדתות, ושמרנו גם על זכות ההפגנה, לא פגענו בה, למרות שאני חושב שבהפגנות חייבים לשמור על המרחקים. אני מתאר לעצמי כאלה הפגנות, אם היו בציבור החרדי, איזה כותרות היינו מקבלים בעיתונים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו החלטת המפגינים, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה נכון – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו החלטת המפגינים, אדוני. הם רוצים לשמור על הדמוקרטיה גם אם יש סכנה של קורונה, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אדוני הנכבד, אפשר להפגין – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אתה רוצה שאנשים ילכו ללמוד תורה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אפשר להפגין גם בשני מטר. שני מטר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אתה אומר שילכו ללמוד תורה גם אם יש סכנה של קורונה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שני מטר. שני מטר. שני מטר, מה קרה? שמרנו על זכות ההפגנה, שמרנו על זכות הדת ושמרנו גם על הקדושה הזאת. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא יכול, גם פינדרוס – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שלחתי אותו אליך. פינדרוס, טפל בו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו בעד, מה לא הבנתם? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> טפל בו. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתם תגידו שהדמוקרטיה היא יותר מחיים. יגידו הימנים: ארץ ישראל יותר מחיים – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, בואו רגע נעזוב את הפופוליזם, את הפוליטיקה ואת האופוזיציה והקואליציה ובואו נדבר. באמת, אנחנו צריכים לקחת את האחריות למערכה הזאת על הכתפיים של כולנו, ויש כאן מערכה, והיא צריכה להיעשות. דיבר קודם חבר הכנסת לפיד. דיברת קודם על הנושא של שעת חירום והתקנות והדברים, שמעולם לא היו כל כך הרבה התערבויות, כביכול. אני רוצה לומר לך ששעת חירום של מלחמה היא בדרך כלל יותר קצרה. בדרך כלל. לצורך זה נבנו אותם תקש"חים, התקנות לשעת חירום. אף אחד לא ידע ולא ציפה שאנחנו ניכנס למערכה של חצי שנה כבר. לא הייתה עוד מלחמה בסדר גודל – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הייתה ההתשה. ההתשה הייתה יותר ארוכה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מה היה בהתשה אני לא יודע, הייתי עוד די צעיר, ואני חושב שגם אתה, אבל יש התשות שלא מפחידות אותי; גם בוועדה לא, יש לי זמן לשמוע את כולם. אבל אני אומר דבר אחד אמיתי: קשה לבנות כלי למשהו ארוך ומתמשך שמפתיע אותנו כל רגע מכיוון אחר. כי טילים – אתה יודע מאיפה הם באים. גם טנקים יודעים מאיפה הם באים. הרבה דברים. פה, גם משרדים מאוד ייעודיים לא יודעים מאיפה זה בא. לרדת? אני אשמח מאוד. אני אומר דבר אחד: אנחנו חוקקנו חקיקה מצוינת, טובה, חשובה. ליטשנו את הנושאים. אני רוצה לומר לכם כמה דברים שעשינו: חייבנו את הממשלה ליצור נוהל להתמודדות ומתן סיוע לאזורים שיש בהם רמת תחלואה גבוהה ושעלולים להפוך לאזורים מוגבלים, כדי למנוע מהם להגיע לזה. הדגשנו וחיזקנו בוועדה את ההגנה הניתנת לתפילות, הפגנות וטקסים דתיים, כך שיהיה ברור שגם אם ניתן לקבוע להם תנאים, לא ניתן למנוע אותם. בוועדה נקבעה אפשרות להתקין את התקנות באמצעות ועדות שרים, אבל עמדנו על כך שיהיה הרכב מינימלי לוועדה. בשל החשיבות שהוועדה ייחסה לכך שהחלטות על נושא הקורונה יתקבלו בשקיפות כלפי הציבור ועל בסיס נתונים מקצועיים בדוקים, חייבנו את הממשלה להניח בפני הכנסת את התשתית העובדתית ששימשה בסיס להחלטתה, וכן לבסס את ההכרזה על מצב חירום על חוות דעת מקצועית. הוועדה חייבה את הממשלה להנגיש בצורה מרוכזת וברורה את כל ההגבלות שמוטלות על הציבור, ובכלל זה הקנסות שמוטלים עליו. במהלך דיוני הוועדה נוסף הסדר מפורט שמקים מינהלת לאכיפה שתכוון ותנחה את השוטרים, הפקחים, שאוכפים קנסות מכוח החוק, כך שהאכיפה תהיה אחידה ושוויונית. נקבעה חלוקה נושאית של ועדות בכנסת שידונו בתקנות לפי חוק: רוב התקנות – בוועדת חוקה, ותקנות אחרות, ייעודיות, יגיעו לוועדות הרלוונטיות. במצב של ספק או כשאחת הוועדות אינה קיימת, הדבר יוכרע בוועדת הכנסת. הוועדה עמדה על כך שתתרחב משמעותית הרשימה של מוסדות רווחה וחינוך שהממשלה תהיה מחויבת לשקול להשאיר אותם פתוחים. נקבע בדיוני הוועדה שלא יהיה כל רישום פלילי על קנס שהוטל מכוח תקנות הקורונה. בדיוני הוועדה סוכם גם על יצירת מדרג בעניין הקנסות באזור המוגבל שיבחין בין עסקים גדולים לעסקים קטנים. נוספו הוראות פרטיות לעניין הצהרת בריאות שניתנות בכניסה לבתי עסק, מוסדות חינוך ומוסדות רווחה, כדי לוודא שלא נעשה שימוש לרעה בהצהרות אלה כדי לאסוף מידע על אנשים. הורחבו החריגים לתקנות שמטילות הגבלות על יציאה למרחב הציבורי, מה שמכונה "סגר". נקבעה הגבלת זמן לגבי משך הסגירה של עסק או מוסד חינוך לצורך חקירה אפידמיולוגית. הורחבו האפשרויות של עובדי הרווחה החיוניים לצאת מאזורים מוגבלים. נקבעו חריגים לתקנות מכוח החוק כדי לאפשר כינוס מועצות של רשויות מקומיות – הפכנו את הרשות המקומית ואת כינוס המועצה למיני-פרלמנט, כדי שאפשר יהיה לקיים ישיבות מועצה גם בזמן הקורונה, בתנאים של משרד הבריאות. לבסוף, אני רוצה להזכיר: חוק המסגרת – המבחן של החוק הזה יבוא כשיגיעו התקנות. בסופו של דבר המבחן של החוק הזה יבוא כאשר יגיעו התקנות לאישור הכנסת. באותם דיונים חובה על ועדות הכנסת הרלוונטיות להעמיק בפרטים הקטנים שייכללו בתקנות, שתהיה להן השפעה אדירה על הציבור ועל אמון הציבור בנו. אני רוצה לומר לכם, חברי הכנסת: לא מגיע, היום, אחרי מה שחווינו בצוהרי היום, לא היה מגיע לממשלה שנעביר היום את החוק, אדוני יושב-ראש הקואליציה. לא היה. אני מסיים. לא מגיע לממשלה הזאת שנעביר את החוק היום לאחר כל הסאגה שהייתה פה היום בתוך הקואליציה. לא היינו עושים את זה – לא אני ולא חבריי לא היינו מעבירים את זה. אבל אנחנו מעבירים את החוק היום בגלל שזה פיקוח נפש, בגלל שאנחנו לא רוצים שחלילה יחלה אדם אחד, והאחריות שלנו מחייבת להביא את זה. לא מגיע לממשלה, אבל זה מגיע לציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר. אני מציע שתעלה, כי יש הרבה מאוד הצבעות. אנחנו נחכה לך רגע. תעלה למעלה, שלא נצטרך להוסיף כל פעם, זה יסרבל את התהליך. אז נאפשר לך, נמתין רגע עד שתגיע למקומך ואז נעבור להצבעה. בינתיים, ראשית אני רוצה לוודא, חבר הכנסת אבידר, שיש לכם את החומר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בטוח? תסתכלו שהחומרים לא נמצאים למעלה. יש חומר? יופי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה. תודה על הדאגה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> קודם כול, שלב א' מאחורינו. שלב ב', חברות וחברי הכנסת – אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. נתחיל בקריאה השנייה. להלן שמות חברי הכנסת לפי הקבוצות שהגישו הסתייגות: קבוצת סיעת הרשימה המשותפת – חברי הכנסת איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'באר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין. מכובדיי, אנא, אתם לא שומעים. חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת לוי. חבר הכנסת מיקי לוי, אנא. קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם – חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב, עידן רול ויוראי להב הרצנו; קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; חברי הכנסת בנט, שקד, סמוטריץ', כהנא, סופר וגדעון סער אינם, אז ההסתייגויות שהם הגישו כולן יורדות, אלא אם כן מי מהם יופיע ויהיה כאן במהלך ההצבעה; קבוצת סיעת מרצ – חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ויאיר גולן. אנחנו נאפשר לחבר הכנסת אשר להגיע למקומו. חבר הכנסת אשר, אנחנו יכולים לעבור להצבעה? אם כך, רבותיי – חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת כהן, אם אני טועה, תקן אותי. סימנת את הדברים בצורה מסודרת. אם יש טעות, אנא תקן אותי. אם כן, אנחנו מתחילים בהסתייגות מס' 1, לשם החוק, הסתייגות של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 27 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לשם החוק לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 27 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. לפיכך, הסתייגות מס' 1 לא התקבלה. הסתייגויות מס' 2–8 ירדו, ולכן אנחנו עוברים להצביע על סעיף 1 – על שם החוק ועל סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד שם החוק וסעיף 1, כהצעת הוועדה – 51 נגד – 34 נמנעים – אין שם החוק וסעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אומר את זה לפרוטוקול: בעד – 51, נגד – 34, אין נמנעים. לפיכך, שם החוק וסעיף 1 התקבלו כנוסח הוועדה. לפרוטוקול נאמר שחבר הכנסת להב הרצנו הצביע בטעות בעד, למרות שהתכוון להצביע נגד, אבל כמובן שזה לא משנה את תוצאות ההצבעה. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 2, הסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת יש עתיד-תל"ם, הסתייגות מס' 9. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (9) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 33 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 10 – הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (10) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 33 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 11. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (11) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 34 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 12. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (12) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 34 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 13, הצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (13) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 34 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 14 – הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (14) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 33 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות 15–17 ירדו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 18, של קבוצת מרצ. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (18) של קבוצת סיעת מרצ לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 33 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 19, של קבוצת מרצ – הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההסתייגות – 30 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (19) של קבוצת סיעת מרצ לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 30 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 20 ו-21 הוסרו. אנחנו עוברים להסתייגות 22, של קבוצת הרשימה המשותפת. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 27 נגד – 49 נמנעים – אין ההסתייגות (22) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 27 בעד, 49 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות 23, של קבוצת הרשימה המשותפת. הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 28 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (23) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 28 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות 24 הוסרה. הסתייגות 25, של הרשימה המשותפת – הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד ההסתייגות – 27 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (25) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 27 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות 26, 27, כולל לחלופין, ו-28, הוסרו. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 29. הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 28 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (29) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 28 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגויות מס' 30 עד 86, כולל, הוסרו, כולל הלחלופין שישנן. לפיכך אנחנו יכולים לעבור להצבעה על סעיפים 2 ו-3 כנוסח הוועדה. הצבעה על הסעיפים. חבר הכנסת פורר, אם אפשר לשבת, זה יקל על העניין. הצבעה מס' 30 בעד סעיפים 2–3, כהצעת הוועדה – 49 נגד – 35 נמנעים – אין סעיפים 2–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד הצביעו 49, נגד – 35, אין נמנעים. לפיכך, סעיפים 2 ו-3 התקבלו כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף 4, הסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו וקבוצת יש עתיד-תל"ם. הסתייגות מס' 87 – הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 32 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (87) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 32 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 88. הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (88) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 34 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 89. הצבעה. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 49 נמנעים – אין ההסתייגות (89) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 33 בעד, 49 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 90 – הצבעה. הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (90) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 33 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 91 – הצבעה. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (91) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 34 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. הסתייגות מס' 92 – הצבעה. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 50 נמנעים – אין ההסתייגות (92) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו וקבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם לסעיף 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 34 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. חברות וחברי הכנסת, כל ההסתייגויות שנותרו לחוק, החל מהסתייגות מס' 93 ועד להסתייגות מס' 480, כולל, וכולל הלחלופין, כולן הוסרו. משכך, אנחנו יכולים לעבור להצבעה על סעיפים 4–51 לחוק, כולל, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 37 בעד סעיפים 4–51, כהצעת הוועדה – 49 נגד – 36 נמנעים – אין סעיפים 4–51, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 49, נגד – 36, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שסעיפים 4–51, כולל, התקבלו בקריאה השנייה כנוסח הוועדה, ומכאן שהחוק התקבל כנוסח הוועדה. לאחר שהחוק התקבל בקריאה השנייה, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. הצבעה בקריאה השלישית. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא נראה אותך עכשיו מפעיל את חוק הסמכויות. אנחנו מחכים לכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תפסיקו להפריע, תנו להגיש – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תפסיקו להפריע. הצבעה מס' 38 בעד החוק – 48 נגד – 35 נמנעים – אין חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 48 בעד, 35 נגד, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השלישית, ונכנסה לספר החוקים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תמסרו לבני גנץ, שברח – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר לומר דברי תודה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תמסרו לבני גנץ דרישת שלום – שברח – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ראש הממשלה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בטרם תאמר דברי תודה, אני אומר לך דברי תודה על עבודה קשה ומאומצת שלך, של חברי הוועדה, של כל צוות הוועדה. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתם ראויים לברכה ולהערכה גדולה. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> קודם כול, אני מודה לחברי הכנסת על אישור החוק. אני רוצה להודות להנהלת הוועדה – לאסף פרידמן, חופית כהן, שמרית בן שושן, מרינה זר גסקה, לדוברת הוועדה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – המעמד פה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רגע, אני אומר תודה לעובדים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, חברי הכנסת לוי ואבידר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אלי, אלי, אני אומר תודה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חייבים לעשות סדר באופוזיציה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז בחוץ, בחוץ, בחוץ. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תודה, אני אומר תודה לאנשים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה ההודעה? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני אומר תודה לאנשים שעבדו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הוא אומר דברי תודה, אל תפריעו לו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אתה אומר תודה? אתה הורג אותנו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא לך. לך אמרתי כבר, עכשיו אני אומר לעובדים. לשמרית בן שושן, מרינה זר גסקה, לדוברת הוועדה רונית גל, לצוות המשפטי בראשות ד"ר גור בליי – תמי סלע, אפרת חקאק, נועה ברודסקי-לוי, ניצן רוזנברג והמתמחה מיה אוברבאום. יישר כוח גדול בשמי, בשם הכנסת ובשם אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. תודה גם לחבר הכנסת מאיר כהן, שריכז את העבודה כאן מטעם האופוזיציה על ההצבעות. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ו' באב התש"ף, 27 ביולי 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 00:08. << סיום >>