דברי הכנסת

דברי הכנסת כ / מושב ראשון / ישיבות נ"ט–ס"א / ו'–ח' באב התש"ף / 27–29 ביולי 2020 / 20 חוברת כ' ישיבה נ"ט הישיבה החמישים-ותשע של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, ו' באב התש"ף (27 ביולי 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 9 1. ממשלה המשתקת את הכנסת, פוגעת בדמוקרטיה ורומסת את זכויות אזרחיה; 9 2. ממשלת נתניהו-גנץ היא ממשלה גזענית ומסיתה הפוגעת בזכויות הפרט; 9 3. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית 9 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 9 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 14 עודד פורר (ישראל ביתנו): 17 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 22 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 53 אוריאל בוסו (ש"ס): 54 אליהו חסיד (יהדות התורה): 55 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 56 איילת שקד (ימינה): 58 תמר זנדברג (מרצ): 60 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 61 השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: 62 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 65 דברים לזכרה של סגנית השר וחברת הכנסת לשעבר גאולה כהן 85 היו"ר יריב לוין: 85 השר צחי הנגבי: 87 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 88 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 91 1. ממשלה המשתקת את הכנסת, פוגעת בדמוקרטיה ורומסת את זכויות אזרחיה; 91 2. ממשלת נתניהו-גנץ היא ממשלה גזענית ומסיתה הפוגעת בזכויות הפרט; 91 3. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית 91 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 93 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 93 הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 11 – הוראת שעה), התש"ף–2020 94 מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 94 מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 98 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3) 98 הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה), התש"ף–2020 99 שר האוצר ישראל כץ: 99 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 104 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 105 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 106 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 108 איתן גינזבורג (כחול לבן): 109 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 110 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 113 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 113 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 114 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 115 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 118 מרב מיכאלי (העבודה): 119 יעקב טסלר (יהדות התורה): 120 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 121 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 123 עודד פורר (ישראל ביתנו): 124 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 125 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 127 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 128 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 132 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 133 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 135 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 137 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 138 אריאל קלנר (הליכוד): 144 סגן שר האוצר יצחק כהן: 145 השלמת הרכב ועדות הכנסת 150 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 150 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, ו' באב התש"ף, 27 ביולי 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף–2020; הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התש"ף–2020; הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף–2020; הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 2), התש"ף–2020; הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 67 והוראת שעה), התש"ף–2020; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3); הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה), התש"ף–2020. לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק שמספרה פ/1600/23 וכלה בהצעת חוק שמספרה פ/1671/23: הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – פרסומות מנע של חברות מוצרי טבק ועישון), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הספקת החשמל (הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון – דיווח השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לוועדת הכלכלה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – החרגת הפרשי גובה וצפיפות הבנייה בחישוב דמי הקמה של מערכות מים וביוב), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ע'דיר כמאל מריח, מיקי לוי, אלעזר שטרן, אנדרי קוז'ינוב, אלי אבידר, יאיר גולן, תמר זנדברג, בועז טופורובסקי, יואב סגלוביץ', מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, רם בן ברק, אורנה ברביבאי, יאיר לפיד, יואל רזבוזוב, יוראי להב הרצנו, ינון אזולאי, משה ארבל, ישראל אייכלר, קרן ברק, אורלי פרומן ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מרכז שירות ארצי לעניין כרטיס רב-קו), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הכנסת (תיקון – מינוי היועץ המשפטי לכנסת), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת איילת שקד ושלמה קרעי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל ומשה אבוטבול; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול מבחן הכנסה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עפר שלח; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הטבות למי שמקבל גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי וקיבל גמלת הבטחת הכנסה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל ומשה אבוטבול; הצעת חוק עדכון שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (הכללת דמי האבטלה בחישוב השכר הממוצע) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, איתן גינזבורג, ינון אזולאי, אחמד טיבי, מיקי לוי, אוסנת הילה מארק, מתן כהנא, משה גפני, אלכס קושניר, צבי האוזר ותמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול הפחתת דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עידן רול ויאיר לפיד; הצעת חוק תרומת זרע, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', דוד ביטן, אלעזר שטרן, אלי אבידר, מרב מיכאלי, עפר שלח, יוראי להב הרצנו, איתן גינזבורג, עידן רול, אורנה ברביבאי, מיכל וונש, קארין אלהרר ומאיר כהן; הצעת חוק הגנה על עובד הנעדר מעבודתו עקב התפשטות נגיף הקורונה, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אליהו חסיד; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – החלפת המונח נכה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי ויעקב טסלר; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – מענק קירור), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל ומשה אבוטבול; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – מוסד מוכר כתאגיד לפי חוק), התש"ף–2020, מאת חברות הכנסת קארין אלהרר וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק הכנסת (תיקון – גיל סיום כהונת היועץ המשפטי לכנסת), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר, יעקב טסלר, יצחק פינדרוס, אליהו חסיד ואליהו ברוכי; הצעת חוק חובת הצגת תג זיהוי והזדהות של עובד ציבור, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור דרישת מידע ביומטרי מעובד או מדורש עבודה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (טיפול בפסולת רפואית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק פדיון הטבת חניה לעובד לשם צמצום שימוש ברכב פרטי, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לידה בבית (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות וקצבת שאירים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – פריסת ניידות טיפול נמרץ ברחבי המדינה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים לסטודנטים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הורים מיועדים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – הטבות לניצולים שעלו לאחר שנת 1953), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מרכז לידה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חוזה העבודה (הסדרי עבודה מרחוק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיקי חיימוביץ', רם שפע, סונדוס סאלח, יוסף ג'בארין, משה ארבל וינון אזולאי; הצעת חוק התרבות והאומנות (תיקון – תקציב התרבות), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עפר שלח; הצעת חוק איסור רוכלות רוחנית במוסדות חינוך ובקרבתם, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים בתקופת הקורונה) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, ניצן הורוביץ ויאיר גולן; הצעת חוק חינוך פיננסי, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר, יעקב טסלר, יצחק פינדרוס, אליהו חסיד ואליהו ברוכי; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – סל תרבות לאזרחים ותיקים עצמאיים המתגוררים בהוסטלים, מקבצי דיור או בתי דיור מוגן), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – מתן פיצויי פיטורים עקב העתקת מקום מגורים לבני זוג ידועים בציבור), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חינוך פיננסי, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי קונין, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – חובת הודעה ללקוח טרם סירוב שיק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יעקב טסלר; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – אפשרות לקבלת פטור מבניית מקלט בהרחבת בית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – סייג לרציפות הממשלה בהסכמים ואמנות מדיניים), מאת חברי הכנסת אנדרי קוז'ינוב, משה יעלון, אורלי פרומן, אורנה ברביבאי, עודד פורר, עפר שלח, יואל רזבוזוב, אלכס קושניר, יואב סגלוביץ', יאיר גולן ומיקי לוי; הצעת חוק להגבלת שכר טרחת כונסי נכסים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק ייעוד כספי קנסות על עבירות שנקבעו לצורך התמודדות עם משבר נגיף הקורונה, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת אורנה ברביבאי; הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (הפניה לאפיון הרשויות המקומיות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל (תיקון – ניהול והקצאת מקרקעין באזור יהודה והשומרון על ידי החטיבה להתיישבות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ואריאל קלנר; הצעת חוק הרבנות הראשית (תיקון – בחירת נציגים מהאזור), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מתן כהנא ובצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק ביטול סמכות הוועדה המרכזית למניעת השתתפות בבחירות (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אחמד טיבי וקארין אלהרר; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – בחינת העלות לרשויות מקומיות), מאת חברי הכנסת מיקי חיימוביץ', מכלוף מיקי זוהר, איתן גינזבורג, מיכאל מלכיאלי, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, קרן ברק, דוד ביטן, מאי גולן, קטי קטרין שטרית ואוסנת הילה מארק; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת סכום עיקול בידי צד שלישי שהוא תאגיד בנקאי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר ועופר כסיף; הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון – ביטול המאגר הביומטרי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – ביזוי אדם מחמת משקל), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – תובענה ייצוגית בשל פגיעה בפרטיות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושלוש, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק חסינות רבנים, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר, משה אבוטבול ואוריאל בוסו; הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון לפני מינוי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, מאי גולן, מיכל שיר סגמן, טלי פלוסקוב, בצלאל סמוטריץ' ומשה אבוטבול; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – נישואין אזרחיים בשטח שגרירות בישראל), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת דיווח חברתי-סביבתי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור הפליה מחמת משקל (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – הגדרת הפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה על תקיפת קטין או חסר ישע), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – פטור מטעמי מצפון), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הנגשת הודעת תשלום לצרכנים שאינם דוברי עברית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – מינוי קצינה לקידום נשים לתפקידים בכירים ויצירת מסלולים לקידום קצינות בדרג הבכיר), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (חישוב שווי שימוש ברכב לשומרי שבת וחג), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר, יעקב טסלר, יצחק פינדרוס, אליהו חסיד ואליהו ברוכי; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג), מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר, יצחק פינדרוס, אליהו חסיד ואליהו ברוכי. עוד אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת מיקי לוי כי הוא חוזר בו מהצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התש"ף–2020, שמספרה פ/687/23. עוד אודיעכם כי הונחו מסקנות הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת אליהו חסיד בנושא: חובת פינוי של חולי קורונה למלוניות – בתוך זמן קצוב. כמו כן הונחו מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת מיקי לוי בנושא: שורת המחדלים שנחשפים בדוח חברת נת"ע ודחיית השקת הקו האדום לשנת 2023. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה המשתקת את הכנסת, פוגעת בדמוקרטיה ורומסת את זכויות אזרחיה; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלת נתניהו-גנץ היא ממשלה גזענית ומסיתה הפוגעת בזכויות הפרט; << נושא >> << נושא >> 3. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים כמנהגינו להצעות אי-אמון בממשלה. ההצעה הראשונה – הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: ממשלה המשתקת את הכנסת, פוגעת בדמוקרטיה ורומסת את זכויות אזרחיה. יציג את ההצעה חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בתקופה האחרונה אנחנו עדים לתופעה שלא ידענו כמותה מאז קום המדינה; ספק אם תופעה כזאת מוכרת בעולם כולו. עומד ראש ממשלה במסיבת עיתונאים ומסביר לציבור שהסיבה שהוא לא מצליח, או יותר נכון נכשל, בטיפול במשבר הבריאותי והכלכלי שהקורונה יצרה היא הכנסת, היא ולא אחרת – היא האשמה העיקרית. כנסת ישראל, שהיא הריבון, שהיא העם, מגבילה אותו וגורמת לו לא להצליח בתפקידו. אנחנו התחייבנו ועמדנו בהתחייבות שלנו – לא עיכבנו ולא מנענו שום חוק, צו או תקנה שהממשלה הייתה צריכה לקדם על מנת לטפל במשבר הבריאותי והכלכלי החמור ביותר שנראה פה מאז קום המדינה. אבל ביבי בשלו – אם רק היו נותנים לו לנהל את המשבר הזה לבד אז מזמן כל הבעיות שלנו היו נפתרות: לא הייתה קורונה, לא היו נדבקים, לא היו מובטלים – הכול היה דבש. הפרלמנט הוא מכשול; פקידי האוצר הם מכשול; הפרקליטות – מכשול; הביורוקרטיה – מכשול. כולם מפריעים לו. מבחינתו, הכול היה טוב אם רק לא היו פה אזרחים ולא הייתה קורונה; אז הכול היה סבבה. חבריי חברי הכנסת, אם אמירות כאלה מזכירות לכם משהו מהעבר, אתם לא חולמים. כבר היו בהיסטוריה אמירות מהסוג הזה שהובילו מדינות דמוקרטיות להיות דיקטטורה. לא צריך ללכת רחוק בהיסטוריה. מספיק להסתכל לשכנתנו טורקיה, שהפכה ממדינה דמוקרטית למדינה שבה הנשיא מחליט כמעט הכול לבד. אף מדינה לא קמה בבוקר ואומרת לעצמה: בואו נהפוך לדיקטטורה, כי דמוקרטיה כבר לא מתאימה לנו. זה לא קורה ככה. זה קורה בהידרדרות איטית אבל מתמדת של פגיעה בערכי היסוד הבסיסיים של החברה הדמוקרטית וזכויות האזרח. יותר ממדהים לראות איך חברינו בכחול לבן, שעד לא מזמן יצאו נגד התהליכים האלה, מרימים את ידם בעד חוק שבעצם מבטל את יכולת הכנסת לפקח על עבודת הממשלה. הרי הסבירו לנו החברים מכחול לבן שבתקופת ממשלת מעבר כל הכוח אצל הממשלה ולכנסת אין באמת יכולת לפקח ולבקר את החלטותיה, ואם רק ניכנס מתחת לאלונקה – כן, אותה אלונקה שעליה שוכב לו בנחת ביבי נתניהו – אזיי נוכל לחזק ולבצר את הדמוקרטיה ולתת לכנסת את הכוח להפעיל את הכלי הבסיסי של עבודתה, שהוא היכולת הפיקוח. באחד הנאומים הקודמים שלי השוויתי את חוק הקורונה במתכונתו הנוכחית, שבו קודם מחליטים ומבצעים ואחרי זה דנים, למעמד הר סיני, שבו בני ישראל אמרו: "נעשה ונשמע". האמת, לא כל כך מוצלח. במעמד הר סיני הכוונה הייתה שמאחר שה' אומר, אין סיבה ואין יכולת לערער. ואני שואל אתכם, חברים: האם חברי הבית הזה חושבים שביבי משול לה'? האם כל כך הרבה אנשים פה מקבלים את הרעיון שראש הממשלה, האחראי לחוק, משול לה'? איפה נראה שהכנסת מקדמת בעצמה את היכולת לפגוע במעמדה? הרי זה טירוף מערכות מושלם. בכל המקומות שבהם הממשלה החליטה והדיונים עברו לכנסת, הכנסת, בדיון מעמיק, תוך כדי הבאת גורמים אזרחיים ויועצים מקצועיים, היטיבה את ההחלטות, גם בנושאים של בריאות וגם בנושאי כלכלה. אין תוכנית אחת של הממשלה שהגיעה לכנסת ולא יצאה טובה יותר. התוכניות הכלכליות של העצמאים, של השכירים, אילולא היו עוברות בכנסת, בוועדת הכספים, המצב היה גרוע פי כמה. שינוי החוקים שנוגעים לתכנון ובנייה, אילולא היו עוברים בכנסת, היו בכייה לדורות. חוק הקורונה הגדול – תשאל, אדוני ראש הממשלה, את אנשיך שלך איך הוא היה נראה אם הוא לא היה עובר בכנסת. לאן הוא היה לוקח אותנו? מה שמעלה, אדוני ראש הממשלה, את החשש ואת החשד שאולי השיקולים שלך אינם שיקולי בריאות הציבור או הבראת הכלכלה. אולי השיקולים שלך נגועים בשיקולים אישיים כאלה שיאפשרו לך לאסור הפגנות, כאלה שיאפשרו לך לפגוע בפעולות בתי המשפט. הרי בחוק המקורי, להזכירך, אדוני ראש הממשלה, גם להפגין היה אסור. אילולא עבודת הכנסת זה היה החוק שמאושר. אזרחי מדינת ישראל צריכים להבין שהחוק הגרוע שנקרא "חוק הקורונה" היה יכול להיות גרוע יותר אילו יצא מלשכתך בלי לעבור בכנסת. היה ניתן להיכנס לכל אזרח הביתה ללא צו, היה ניתן לאכן אזרחים ללא אישור בית משפט ועוד ועוד דברים שהכנסת, כולל חברי כנסת מהרשימה שלך, ברוב חוכמתם, ובעקבות דיון מעמיק, שינו. אז אני מבין, אדוני ראש הממשלה, שזה לא מוצא חן בעיניך. אני מבין שאתה מאוד היית רוצה שתהיה המחליט היחיד – להיות מופקד על החוק, להיות מופקד על אורחות החיים. ברצותך, המנהיג הדגול, תסגור, ברצונך תפתח, כשיהיה לך נוח פוליטית ומשפטית תאפשר וכשלא יהיה לך נוח לא תאפשר. בממשלת הבובות והיס-מנים שמקיפים אותך ילכו וידבררו אותך, לא משנה איזו החלטה תקבל. אתה, שיצרת לגיטימציה ללכלך על מי שלא חושב כמוך; אתה, שיצרת דה-לגיטימציה לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה שגובלת בהסתה; אתה, שעסוק בהכפשה בלתי נגמרת של התובעת שלך במשפט, כולל שליחת כל עושי דבריך לשסע אותה בשיניהם; אתה, שקורא למפגינים שאיבדו את האמון ואת הפרנסה "אנרכיסטים" ולוחץ על השר לביטחון פנים להפעיל יד קשה נגדם; אתה, שמקבל בשלוות נפש קריקטורה של הבן שלך משתין על בית המשפט העליון – אולי בכלל נשלחה בשמך; אתה, שרוצה שהמדינה תממן לך את כל הוצאותיך הפרטיות באופן מלא מלא; אתה, שלא מתבייש לבקש החזרי מס על הוצאות פרטיות שהיו לך, כולל על רווחי הון בעסקאות מפוקפקות, שהגיע הזמן שייחקרו לעומק; אתה, שעומד למשפט על שוחד; אתה, שעומד למשפט על הפרת אמונים; אתה, שעומד למשפט על מרמה – אתה זה שתקבע לנו במה נדון ובמה לא נדון? אדוני ראש הממשלה, מ-6 בדצמבר אתה, שתתחיל להתייצב שלוש פעמים בשבוע בבית המשפט המחוזי, תגיד לנו, חברי הכנסת, נציגי העם, שאנחנו לא יכולים לסייע לממשלה, לבקר את הממשלה ולהיטיב את ההחלטות שלה, לשפר את המצב במדינה, כי זה לא בדיוק מתאים לך כרגע? האם יש לך בכלל הזכות המוסרית והערכית, לך או לכל מישהו אחר, לפגוע בדמוקרטיה ולבטל את עבודת הכנסת? לא הספיק לך שאין ראשי ועדות חשובות מהאופוזיציה וכולם מהקואליציה? אפילו בוועדות שעומדים אנשים מהמפלגה שלך הם כבר לא סומכים על שיקול הדעת ויכולת קבלת ההחלטות שלך. לא הספיק לך שבוועדה לבחירת שופטים אין שום נציג לאופוזיציה כפי שהיה נהוג כל השנים? לא מספיק לך שאתה משתמש ברוב של הכנסת בצורה ברוטלית, ובעזרת החוק הנורבגי דואג להכניס אנשים שיעשו בדיוק מה שתגיד להם ללא שום חשיבה עצמאית? עכשיו אתה גם רוצה לבטל את עבודת הכנסת כולה? אדוני יושב-ראש הכנסת, אני פונה גם אליך. אני יודע שיש לך ביקורת לגבי מעמדם של חלק ממוסדות המדינה, אבל אני מכיר אותך כדמוקרט. אתה ביקשת את תפקיד יושב-ראש הכנסת והעדפת אותו על תפקיד שר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רק לתקן: לא ביקשתי. הוצע לי ולא סירבתי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שמחת לקבל את תפקיד יושב-ראש הכנסת – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אני שמח לקבל כל תפקיד שמטילים עליי, אבל לא ביקשתי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – והעדפת אותו על תפקיד שר. ככה אני הבנתי, אבל אולי אני טועה ועוד דאגת לשריין את המינוי לאורך כל הקדנציה של הממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם את זה לא עשיתי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז איך ייתכן – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כאשר חתמנו על הסכם קואליציוני זה היה הרבה לפני שידעתי מי יאייש איזה תפקיד, לרבות התפקיד הזה. אגלה לך יותר מזה: לא העליתי בדעתי בכלל שאמצא את עצמי כרגע בתפקיד הזה, אבל כך קרה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> טוב, בוא נגיד שלפי התקשורת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אל תייחס לי מה שלא מגיע לי. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. אני רק אומר שכולנו ידענו שזה הולך לקרות, אז כנראה זה לא היה סתם. בכל אופן, איך ייתכן שיושב-ראש הכנסת לא מזדעק מול הפגיעה במשכן הזה, המעוז האחרון שאמור לשמור על הדמוקרטיה וערכי הדמוקרטיה? חבריי חברי הכנסת, איך אתם נותנים יד לאיש הזה להתנהג בצורה הזאת כאשר כולנו יודעים מה המניע שלו? ביבי זה לא ז'בוטינסקי, ביבי זה לא בגין, ביבי זה גם לא שמיר. אתם הרי יודעים שהוא רחוק מהם שנות אור. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מניח שאתם מכירים את הגדרת האקדמיה ללשון עברית למילה "אמון": אמון שווה רגש ביטחון כלפי אדם ויושר – לצערי, שני הדברים שאין לציבור הישראלי בממשלה הרעה והגרועה הזאת. בתקופה האחרונה אנחנו רואים את עם ישראל מתפכח, וגם אנשים שנתנו לך את קולם והאמינו לך, גם הם כבר לא מאמינים לך. גם הם מבינים שהשיקול האישי גובר אצלך על השיקול הממלכתי. ואתה יודע מתי זה קרה, אדוני ראש הממשלה? זה קרה ביום ששלחת את ממלא מקום מנכ"ל המשרד שלך ואת מזכיר הממשלה מגובים בחבר הכנסת מיקי זוהר לבוא לוועדת הכספים בזמן המשבר הכלכלי החמור ביותר שידעה מדינת ישראל, וכאשר מיליון אנשים נזרקו לרחוב אתה מצאת את העוז, את היהירות ואת הריחוק לבוא ולבקש פטור מכל הוצאה פרטית בביתך הפרטי בקיסריה. העזת ממרום תפקידך ומשיכרון הכוח שאתה נמצא בו לבוא ולהגיד: אני ומשפחתי מורמים מעם, אנחנו לא בני אנוש רגילים, אנחנו השליטים ואתם הנתינים, ולכן מגיע לנו ומגיע לנו ומגיע לנו, ואתם כולכם תשלמו על כך. מגיעה לנו בריכה מלאה במים בקיסריה על חשבונכם; מגיע לנו להזמין ארוחות שף על חשבונכם; מגיע לנו שלילדים שלנו יהיה רכב על חשבון המדינה, על חשבונכם; מגיע לנו שתתקנו לנו את המזגן, תחליפו לנו את השטיחים, תעשו הכול בכל הבתים, בכל מה שאנחנו רוצים, כי מגיע לנו. אדוני ראש הממשלה, אז זהו, לא מגיע לכם כלום. הסיבה שיש לראש הממשלה מעון רשמי על חשבון משלם המיסים הוא כי מגיע לך, אבל זה נגמר בבלפור, לא מגיע לקיסריה ולא מגיע לחשבון הפרטי שלך. אם אתה רוצה לקבל את מה שאתה טוען שראשי ממשלה אחרים קיבלו – והם לא קיבלו ולא דרשו – לפחות תעשה רבע ממה שראשי ממשלה קודמים עשו למען המדינה. מגיע לך כל מה שהיה לקודמיך, לא פחות ולא יותר, והכי חשוב, לנו מגיע שתתחיל לעבוד בשבילנו, ולא בשביל משפחתך או חשבון הבנק שלך. ומגיע לנו, אזרחי מדינת ישראל, כנסת חזקה, מתפקדת, עם ועדות שדנות ומיטיבות את ההחלטות שיוצאות מהממשלה, כמו שהיה תמיד וכמו שצריך להיות הלאה. לכן, אדוני, ההפגנות שאתה רואה מחוץ לבית שלך ומתפרסות בכל הארץ, מצפון לדרום – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, אנחנו כבר לפחות דקה אם לא שתיים מעל הזמן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. לכן, אדוני, ההפגנות שאתה רואה מחוץ לבית שלך ומתפרסות בכל הארץ מצפון לדרום כמו פטריות אחרי הגשם הן מהמוצדקות שבהפגנות, ואומרות לך: עד כאן. נשבר לנו ממך. לך הביתה. תתפטר. אתה נטל על מדינת ישראל. אנחנו רוצים משהו אחר – אנחנו רוצים מנהיגות ערכית, מנהיגות קשובה, מנהיגות שעובדת בשביל האזרחים ולא בשביל עצמה; רוצים ממשלה מחוברת ולא מנותקת; רוצים ממשלה שאכפת לה מהתושבים שלה ולא מנוכרת אליהם; רוצים להביט למעלה ולראות שיש שם מישהו שחושב ודואג להם, ולא רק לעצמו. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת האי-אמון, כי זה מה שהעם מבקש. תביאו לעם ממשלה שתוכל להחזיר את האמון במערכת הפוליטית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה, מטעם סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: ממשלת נתניהו-גנץ היא ממשלה גזענית ומסיתה הפוגעת בזכויות הפרט. תנמק את ההצעה חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אנחנו, האזרחים הערבים, הרשימה המשותפת, המפלגות הערביות, מוחים וזועקים כאן מזה שנים רבות של מצור על דיכוי, על מצור ועל כיבוש, על כך שהמשטר אינו דמוקרטי, ואף אחד לא מבין על מה אנחנו מדברים. הינה קמה לה ממשלה לא עם אחד אלא עם שני ראשי ממשלה, וכל אחד מהם דוחף יותר מהשני את הערכים המיליטריסטיים שחושפים את פרצופה הגזעני, המסית והדכאני של ממשלה שבזה לזכויות אדם. ודווקא משבר בריאותי, פנדמיה עולמית, שעימו בא משבר כלכלי עמוק, מבהיר פתאום על מה אנחנו מדברים לאורך כל השנים. אנחנו עדים בימים האחרונים לדיכוי אלים וכוחני של ביקורת ומחאה, עד כדי כך שהשר לביטחון פנים ניסה באופן לא חוקי למנוע הפגנות בבלפור מול מעון ראש הממשלה. אנחנו רואים שחברי הממשלה ובהם אותו שר לביטחון פנים, כמו גם קציני משטרה, משתמשים בטרמינולוגיה שהייתה שמורה לירי או פגיעה אנושה בחיים של מפגינים בשטחים הכבושים ולהוצאות להורג בהפגנות השיבה בגבול עזה. מה זה אם לא הסתה? חברי הממשלה טוענים שהמוחים מחוץ למעון ראש הממשלה הם אנרכיסטים, הם פורעי חוק. הם מכנים אותם צעירים משולהבים ואף טוענים שיש בקרבם מסיתים, כך שאם המפגינים היו ערבים אולי הם גם היו יורים בהם. ואם לא הצליח ראש הממשלה מספיק בניסיונו להפוך את המחאה נגדו ונגד ממשלתו לבלתי לגיטימית, הינה הוא גם נתלה בדגל הלאום הפלסטיני כדי להצביע על המפגינים כאויב. אנחנו מכירים את זה היטב. אנחנו הפלסטינים מוגדרים כאויב מהיום שבו נולדנו ודרשנו את זכויותינו הקולקטיביות והלאומיות. אנחנו אויבים מהשנייה שבה התחלנו לדבר על שוויון ועל צדק. אנחנו יודעים עם מה זה לחטוף מכות בהפגנות ומה זה להיחשב כחשודים מעצם היותנו ערבים. המשטרה משוכנעת שהיא לא צריכה לתת דין וחשבון על מה שהיא עושה כעת, כי ככה הורגלתם כשדיכאתם ערבים. אתמול התקיים דיון מיוחד על שימוש במכת"זית, אותה משאית ארורה שמתיזה מים על יהודים וכימיקלים מצחינים על ערבים. הם הזדעזעו לפתע מהתוקפנות האלימה של מי שתפקידו היה להגן על הציבור. חשוב להדגיש שמדובר בהמשך ישיר ואפילו מתון של המעשים שהצבא והמשטרה מפנים כלפי העם הפלסטיני. אלפי בני אדם שכל חטאם היה שהביעו מחאה בלתי אלימה כבר ספגו לא רק מכת"זיות אלא כדורי גומי וירי חי ואיבדו עיניים וגפיים ואת חייהם. אבל עכשיו, כאשר רבבות אזרחים כבר לא מאמינים לכם – הפקרתם את ביטחונם הכלכלי ואת בריאותם – האינסטינקט המיידי שלכם הוא להציג את האזרחים האלה כאיום על ביטחונה של המדינה, כאויב. למשטר הזה יש דנ"א של ממשל צבאי, ואצל הממשלה הזאת הוא מתפרץ כמחלה ממארת של דיכוי. אומרים שכשיש לך פטיש ביד, כל דבר נראה כמו מסמר. לכן, הפרקטיקות ששימשו לכיבוש של עם אחר מגיעות בחלקן גם אל כלל האזרחים. אנחנו לא מהססים לומר לכם את האמת: הממשלה הזו מנצלת מזה חודשים את משבר הקורונה כדי לזרוע פחד, בלבול וכאוס המאפשרים לה לבסס שליטה דורסנית באמצעים צבאיים על כולם. ועל איזה ממשל צבאי של הקורונה אני מדברת? בואו נתחיל מתרבות הניהול המיליטריסטית השולטת כאן. מאז שהתחיל המשבר הזה, מי שמנהלים אותו הם גברים וגנרלים מהמועצה לביטחון לאומי. שרים כאן מציעים את עצמם כמושלים וקומיסרים של אוכלוסיות שנראות להם בעייתיות. מילא עלינו, הערבים, אבל עכשיו גם על החרדים, שלכאורה מיוצגים בממשלה זו. אם לא די בכך, כולנו היינו כאן כשהעבירו חוק המאפשר לשב"כ לעשות שימוש בטכנולוגיות שלו על מנת לעקוב אחר אזרחים. אין דמוקרטיה אחת בעולם שפוגעת באופן אנוש כל כך בזכויות הפרט והאזרח, אבל תחת הממשל הצבאי הזה שלכם כנראה מותר הכול. ניצלתם באופן ציני ואכזרי את המשבר הזה כדי לשלול מאסירים ועצורים את הזכות להליך הוגן, ומנעתם ביקורים של עורכי דין בכלא. מנעתם באופן מוחלט מאסירים פוליטיים את הגישה לערכאות, אבל התקנות האלה לא הספיקו לכם. חוק הקורונה הגדול שעבר כאן בשבוע שעבר – או חוק הממשלה שעושה כל מה שעולה על רוחה – מאפשר לממשלה לקחת לעצמה סמכויות בלי שום רסן ולפגוע בסמכויות שלנו, חברי הכנסת, ובעקרונות הכי בסיסיים של הדמוקרטיה, כמו הפרדת רשויות. לא הצלחתם להמשיך ולנצל את מצב החירום הנהוג כאן מ-48', אז עכשיו הפכתם את כל עבודת הממשלה לתקנת שעת חירום אחת גדולה. ראינו איך אתם משתיקים כמו מאפיה כל ביקורת פרלמנטרית נגד ההתנהלות המחפירה והמקוממת שלכם. ראינו את ההתנפלות על יושבת-ראש ועדת הקורונה יפעת שאשא ביטון, אחת משלכם, רק כי היא העיזה שלא ליישר קו עם מדיניות שנראתה לה שרירותית. ככה אתם מתנהגים כלפי ביקורת שמגיעה מאצלכם, בתוך הקואליציה, וכולנו יודעים באיזו כוחנות אתם מתנהלים מולנו, המשותפת, או מול כל מי שמתנגד למדיניות הממשלה הזאת. הסובלים הראשונים מהמדיניות שלכם הם תמיד הקבוצות המוחלשות של החברה, מי שאין להם גב ושזכויותיהם גם ככה נרמסות בימי שגרה. המיליטריזם שכוון נגד הערבים עכשיו פוגע בכל אלה. את כל המוחלשים אתם זונחים לטובת התנהלות מיליטריסטית, דכאנית וכושלת. מה לא היה כאן בחודש האחרון? שירותי הרווחה קרסו; עובדות סוציאליות היו צריכות לשבות למעלה משבועיים כדי שמישהו יטרח להיענות לדרישותיהן המוצדקות; אחיות בבתי החולים שבתו כי העמיסו עליהן; מערכת החינוך נמצאת במשבר נוראי – יום סוגרים, יום פותחים, והילדים של כולנו סופגים את הקשיים של ההתנהלות הזאת; אחוזי האבטלה בשמיים; אף אחד לא דואג באמת לעצמאים; בעלי עסקים מקבלים מסרים סותרים מדי יום; מדיניות ההגבלות והסגרים לא מבוססת על נתונים אלא רק על גחמות. ובחברה הערבית – כרגיל, הפגיעה היא בעוצמה כפולה: עלייה מטאורית בעוני, בפגיעה בביטחון התזונתי ובשירותים החברתיים. הרשויות הערביות במצב מתמיד של סכנת קריסה. אנחנו תמיד האחרונים לקבל מזור, בין שמדובר בטיפול בקורונה ובין בקבלת מענה לצרכים הקיומיים הבסיסיים שלנו. אין לכם פתרונות כדי לעצור את התפשטות המגפה ואין לכם מה להציע כדי להבריא את הכלכלה הקורסת. אתם יודעים, אנחנו לא מופתעים מהסרטונים המזעזעים המופצים ברשתות החברתיות שבהם נראים שוטרים משתמשים באלימות קיצונית גם נגד מי שכל חטאו הוא אי-עטיית מסכה, מהעדויות המצטברות על אלימות משטרתית ועל מעצרים ברוטליים. המשטרה רק עושה את מה שלימדו אותה לעשות לאורך שנים – להתנהל כזרוע של משטר כוחני. זו גם המשטרה שהממשלה מבקשת להעניק לשוטריה סמכויות רחבות באופן קיצוני ושמכסה על חבריה גם כשהם מבצעים פשע של ממש. כולנו ראינו את מה שקורה עם התיק של איאד אלחלאק, הצעיר בעל המוגבלויות מירושלים המזרחית שנורה על לא עוול בכפו, שרדפו אחריו כדי לירות בו גם כשהיה ברור שהוא לא חמוש. כולנו רואים איך עד עכשיו לא מצליחים לקבל ולחשוף את התיעוד של הרצח הנורא הזה. אנחנו לא שומעים על אף אחד במשטרה שלוקח אחריות על מוות של פלסטיני חף מפשע. השוטרים שירו באיאד אלחלאק חסינים לחלוטין מפני החוק, כי ככה הם הורגלו. זה מה שמשטר הכיבוש עשה לאותם אנשים שתפקידם היה להגן על הזכויות של האזרחים, ועד שהדיכוי והעליונות שמשטר הכיבוש הזה מכפיף על הפלסטינים לא יתפרקו, אנחנו צפויים לראות עוד שימוש באמצעים צבאיים תחת הממשל הצבאי שהממשלה הזאת מנסה להטיל על כולם. בגלל זה הממשלה הזאת צריכה ללכת, ובגלל זה חייבים כולנו לפעול לכונן משטר צודק לכלל האזרחים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה, שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית. ינמק את ההצעה חבר הכנסת עודד פורר. ההצעה היא מטעם סיעות ישראל ביתנו – את זה אני רואה – ומטעם ימינה, כך על פי השמועה, כי שוב אין כאן אף אחד מטעם סיעת ימינה, וראוי ונכון שהוא ישב כאן כאשר מנמקים הצעת אי-אמון בשם הסיעה שלו, אז שוב אני מבקש, חבר הכנסת פורר, להעביר את המסר הכל-כך פשוט הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אעביר את המסר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני גם אשלח להם את ההקלטה של ערוץ 99, שאתה מבקש מהם פעם אחר פעם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אכן, מבקש. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בכלל, אני חושב שהיה נחמד אם חברי כנסת, גם מסיעות הקואליציה מעבר למשה אבוטבול, היו נוכחים במליאה ומאזינים קצת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אולי הם – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אולי היו מקבלים קצת – אני לא רוצה להגיד השראה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תובנות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תובנות חדשות, לפחות מהדברים שאנחנו אומרים, לא מהדברים שקודמתי אמרה. בוודאי אני לא הייתי רוצה לחזור על הדברים שהיא אמרה על פעילים אחרים, כמו סמיר קונטאר ודלאל מוגרבי. אני חושב שבעניין הזה דנתי מספיק כבר כשהייתי חבר ועדת בחירות מרכזית וביקשתי לפסול את מועמדותה לכנסת. לעניין עצמו, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני חייב לומר, דווקא בגלל שהשר זה אתה, ואני יודע כמה אתה קרוב למקורות, פשוט קראתי עכשיו משהו מעניין שכתב הרב בני לאו, והוא כותב על סיפור שהיה נוהג רבי חיים מצאנז לספר לתלמידיו בימי אלול, כשהיו באים לדרוש ממנו שיראה להם את הדרך לתשובה ולהתחדשות. וכך הוא אומר: "אדם אחד היה הולך ותועה ביער זמן רב, ולא מצא את דרכו. פתאום ראה איש הולך ביער לקראתו. באה שמחה בליבו, כי עתה ידע מהי הדרך הנכונה. כאשר נפגשו שניהם, שאל: אחי, אמור לי מהי הדרך הנכונה, כי הינני תועה כאן כבר כמה ימים". אומר לו ההלך: "אינני יכול לומר לך מאומה, כי גם אני תועה כאן ימים רבים. יכול אני רק לומר לך כי בדרך שהלכתי אני – אל תלך, בדרך זו תועים. וכעת נחפש דרך חדשה". אדוני, כפי שמספר רבי חיים מצאנז לתלמידיו, היה אומר להם: "רבותיי, יכול אני לומר לכם רק זאת – בדרך שהלכנו עד עתה לא נלך עוד, כי בדרך הזאת תועים. כעת נחפש דרך חדשה". והסיפור הזה על ימי אלול מתאים מאוד אולי לממשלת ישראל, אדוני היושב-ראש ואדוני השר, בערב תשעה באב. אתם הולכים ותועים ביער פעם אחר פעם, בשביל כזה ובשביל אחר. אני חייב לומר לכם שבניהול המשבר הזה, אולי הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל מבחינה כלכלית, בריאותית, ובוודאי הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל מבחינה ניהולית, ממשלת ישראל נראית כמו ילד שהולך לאיבוד ביער: פעם פותחים, פעם סוגרים; פעם הולכים ימינה, פעם הולכים שמאלה; פעם זה הריבונות, אחר כך זה לא הריבונות; פעם פותחים את המסעדות, אחרי שעתיים סוגרים את המסעדות; כן חדרי כושר, לא חדרי כושר; גני האירועים נעולים; אולמות התיאטרון סגורים; עולם התרבות כולו נעול, ושר התרבות חילי טרופר גם הוא נראה כמו ילד שהלך לאיבוד במשרדי משרד התרבות ולא מוצא מהיכן יצליח לפתור את הפלונטר הזה. ענפים שלמים בכלכלה קורסים, וכל שרי הממשלה, אלה שיודעים על מה המשרד שלהם מופקד ואלה שלא יודעים על מה המשרד שלהם מופקד, כולם נראים כמו אותו ילד שהולך לאיבוד ביער ולא יודע מה לעשות, כי אין לי הסבר אחר חוץ מאותו סיפור כדי לנסות ולהסביר איך אתם מביאים תוכנית סיוע כלכלית למשק ואתם שוכחים 300,000 סטודנטיות וסטודנטים שלא קיימים מבחינת הממשלה – פשוט לא נמצאים, הם בכלל לא על השולחן; אין שום פתרון לאותה קבוצה. הם שירתו בצבא, הם יוצאים למילואים, הם נרשמו ללימודים ומשלמים שכר לימוד, והם גם עבדו בחצי משרה או בשליש משרה, והתגלגלו איכשהו עם עבודה מזדמנת, ואתם פשוט זורקים אותם מתחת לגלגלים. אין לי הסבר אחר, חוץ מאותו ילד שתועה ביער, למה שאתם עושים לחיילים המשוחררים שעד אתמול סיכנו את חייהם למען העם והמדינה, והם גם יהיו הראשונים שיתייצבו לסכן את חייהם מחר אם תהיה התחממות בגזרה הצפונית או בגזרה הדרומית. וכל מה שאתם הצעתם לאותם חיילים משוחררים כסיוע זה שהם יוכלו לפדות חלק מכספי הפיקדון שלהם עכשיו – חלק, לא את הכול. הפיקדון שלהם, אדוני השר, זה כסף שלהם, זה לא סיוע שאתם נותנים או מחלקים. ועל מי מדובר? על השכבה הכי חלשה מבחינת היכולות שלה להתמודדות עם המשבר הכלכלי הזה. אתם לקחתם הלוואות כמדינה כדי לממן את השיירות שלכם, את הרכבים שלכם, את האתננים הפוליטיים שלכם, את החזרי המס המופרכים שלכם, הלוואות שמי שיצטרך להחזיר אותן בסופו של דבר הם אותם חיילות וחיילים, אותם סטודנטיות וסטודנטים דורות קדימה, כשאנחנו כבר לא נהיה כאן. כי ברור לחלוטין שהכספים שמתפזרים עכשיו בלי שום פרופורציה ובלי שום הבנה לאן הם צריכים ללכת – ואני לא אומר שלא צריכים להוציא את הכספים האלה; השאלה היא לאן מוציאים את הכספים האלה. אתם לא תצליחו למצוא את הפתרון איך לצאת מהיער, איך לצאת מהמבוך הזה, אם לא תחפשו דרך חדשה. תמשיכו ללכת באותו מסלול שאתם מסתובבים סביבו כבר חודשים ארוכים, תגיעו לאותו מקום, ואתם תמשיכו ותעשו את זה, לצערי, לא בגלל שהממשלה הזאת גדולה ואז היא מושחתת, כי יש בה 30 ואני לא יודע כבר כמה שרים שאינם נחוצים, אלא כי אי-אפשר לנהל ממשלה כזאת. אי-אפשר לנהל ממשלה עם כל כך הרבה שרים ומשרדים שאתם בכלל לא יודעים על מה כל משרד אחראי, ואי-אפשר לנהל או להשיט את הספינה הזאת שנקראת מדינת ישראל כשעל הסיפון ועל הגשר יש כל כך הרבה קפטנים שכולם רבים לאן הספינה הזאת תפליג. לצערי, המתכון הזה מוביל את הספינה הזאת לעלות על שרטון. אנחנו ממש מטרים בודדים ממנו. צריך להסיט את ההגה הזה כדי שלא נעלה על השרטון. ושוב אני נותן לכם כמה הצעות לפתרון שאתם יכולים לממש אותן כבר השבוע. אדוני, אתה השר המקשר בין הממשלה לכנסת, החוקים האלה יבואו לכנסת, הינה, תעשו את זה: בתוכנית המענקים שאתם מביאים לכנסת תנו לכל חייל משוחרר, תנו לכל משרת מילואים פעיל – אותם חיילים משוחררים הרי הם חיילי המילואים של מחר – תנו להם את אותו הסכום כמו שאתם נותנים לזוג עם שלושה ילדים. הרי הם לא קיבלו שום סיוע, הם לא קיבלו דמי אבטלה, כי הם לא נמצאים בפרמטרים, המעסיקים שלהם לא צריכים להחזיר אותם לעבודה, כי בחוק סיוע למעסיקים שמחזירים עובדים לעבודה פסלתם את המענק למי שיחזיר עובדים כמו העובדים האלה. את דמי האבטלה שדנים בהם כעת בוועדת הכספים ובהם, אדוני היושב-ראש, מי שמתחת לגיל 28 מופלה לרעה – אז תקבעו שמי ששירת שירות צבאי או לאומי יהיה זכאי לדמי אבטלה מלאים כאילו הוא מעל גיל 28. גם ככה השארתם את האנשים האלה הרבה מאחור. גם ככה הם אלה שהולכים כל פעם בחזית. מה יקרה אם בתוך האירוע הזה תיתנו להם להרגיש פעם אחת שלא רק הם חושבים על מדינת ישראל אלא גם מדינת ישראל חושבת עליהם? ולמען השם, אדוני השר, אני כבר לא יודע למי להתפלל כדי שתעשו את הדבר הכי מתבקש ותפעילו את חוק מס רכוש וקרן הפיצויים. כמו שפיציתם בלבנון השנייה, כמו שפיציתם בצוק איתן, תפצו את העסקים היום. אף אחד מהעסקים האלה לא בא ומבקש לעשות קופה על המדינה ולהרוויח כסף לא לו, אבל אם לא תאפשרו להם לחיות עם ההוצאות הקבועות שלהם, על פי מנגנונים שאתם קבעתם כבר בעבר, לא תצליחו לצאת מהאירוע הזה. והדבר האחרון, שאולי הכי מתבקש: תפסיקו להשתמש בגלולת הרעל הזאת שנקראת "חל"ת באופן גורף" בלי לחשוב על אותו חל"ת גמיש, כפי שנהוג במדינות רבות באירופה. המנגנון צריך להיות כזה שלא שולח את העובדים לביטוח הלאומי. העובדים שיצאו לחל"ת הם לא מובטלים – יש להם מקום עבודה, יש להם מעסיק. המעסיק גם הוא רוצה לשמור עליהם, הוא לא רוצה שהעובדים האלה ילכו. הוא הכשיר אותם במשך שנים, הוא מכיר אותם, בוודאי בעסקים הקטנים – תאמינו לי, בהרבה מהם זה חלק מהמשפחה, גם אם זה לא עם קרבת דם. תנו למעסיק את התשלום בדיוק כמו שהייתם משלמים דרך הביטוח הלאומי ותגידו למעסיק: תעסיק אותו כמה שאתה יכול. אתה יכול להעסיק אותו 10%, אתה יכול להעסיק אותו 20% – תאמינו לי שזה יהיה מה שייתן את האינטרס למעסיק להוציא את העסק הזה מהבוץ ולהפעיל אותו גם ב-10%-20%. בפורמט שאתם פועלים היום, מדינת ישראל, ממשלת ישראל, משרד האוצר מעודד את המעסיקים לא לחזור לעבודה ולא לפתוח את העסק, כי אם הם יפתחו עסק שעובד ב-20% תפוקה הם יפסידו כסף, ולשלוח את העובדים לחל"ת, שאותם הוא מעודד לא לחזור לעבודה. אז לסיכום, אדוני – ובזה אני אסיים – אני אחזור לאותו משל של רבי חיים מצאנז: תפסיקו להסתובב מסביב לעצמכם בתוך היער. תחפשו דרך חדשה, כי בדרך הזאת שבה גם נתניהו וגם גנץ שניהם מסתובבים ביער כמו שני ילדים תועים וחוזרים כל פעם על אותו מסלול ואותו מסלול – כשתחזרו על אותם המסלולים לא תצאו מהיער. צאו לדרך חדשה, תשנו את הכיוון – תאמינו לי, אנחנו, כשתביאו את ההצעות כפי שאנחנו מדברים עליהן כבר תקופה ארוכה, גם מהאופוזיציה – הראינו את זה בזמן ממשלת המעבר וגם בממשלה הזאת – אנחנו אומרים לכם, גם מהאופוזיציה: בהצעות טובות נתמוך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מי זה "הזאבים ביער"? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא יודע, אבל נראה לי שאתה נמנה עימם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ישיב בשם הממשלה על שלוש הצעות האי-אמון השר המקשר חבר הכנסת דוד אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, לפני – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לזכות חבר הכנסת אבידר ייאמר שבעניין הזה הוא לא מפלה. הוא נמצא כאן ונוכח ושומע את כולם, וזה בהחלט טוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, לפני שאני אענה על הצעות האי-אמון אני רוצה להתייחס לאנרכיה שקורית במדינת ישראל בשבועות האחרונים, לדעתי אנרכיה שמסכנת באופן ממשי את הדמוקרטיה במדינת ישראל. אתה יודע, אתמול בערב שלח לי מישהו סרטון, אמיתי, מה באמת קורה בקינג ג'ורג' פינת רמב"ן ובן מימון. העליתי אותו לפייסבוק שלי. אני מזמין אתכם לראות את האלימות הבלתי-נתפסת: אנשים עוקרים שלטים, זורקים לרחובות בריירות, אבנים. כאוס אמיתי, מלא. אני כמעט לא זוכר דבר כזה בהפגנות בירושלים, לא ראיתי דבר כזה. עוד מעט נדבר על הסיפור הזה של המכת"זים. פתאום צצו לנו היום המכת"זים, כאילו רק היום הבנו מה זה המשאיות האלה, היום הביאו אותם לארץ, רק בשבוע שעבר. לא משנה שהפעילו אותם על החרדים, על הימין, שנים על גבי שנים. ואיך אמרה חברת הכנסת יזבק? הם הזדעזעו. את צודקת – השמאל הזדעזע: נגדנו מכת"זים? זה לימין, גם לערבים – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעיקר לערבים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לחרדים, על בסיס כמעט יומי, כולל פציעות. זה – הכול בסדר. אניני הטעם? זה לא קשור אליהם, להפך. פורעי חוק? נגדנו? השתגעתם? הרי אנחנו אדוני הארץ. המכת"זים הם שלנו, איך אתם מפעילים אותם נגדנו? אני רוצה לספר לך משהו, אדוני היושב-ראש: יש פה בכיכר בכניסה לכנסת יש פסל, פסל מגן דוד ומנורה. דרך אגב, מי שהציב אותו שם זה עבדך הנאמן, לפני כמה שנים טובות. יש לי חבר טוב שנפטר, דוד סוזנה, זיכרונו לברכה, הוא היה אומן מוערך והוא יצר את הפסל הזה, ואנחנו הצבנו אותו כאן בכניסה לכנסת בגלל שיש פה שני אלמנטים מרכזיים: המנורה בשילוב מגן דוד, שאלה סמלי המדינה, בוודאי המרכזיים. מה אנחנו רואים לפני כמה ימים? בחורה עולה למעלה, מתערטלת על הסמלים, והכול בסדר, כפיים מלמטה. אני רואה במוצאי שבת – וירא כי טוב, מה שנקרא ויראו כי טוב – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בדיוק. וממשיכים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה נקרא חופש ביטוי, השר אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה נקרא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה אצלכם – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – ביזיון – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי, זה הביזיון – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – זה הביזיון שלכם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – סמל המדינה. איזה חופש ביטוי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – זה מה שמפריע – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מניח שלא ירחק היום ותגיד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו. חבר הכנסת להב הרצנו, אני רוצה לשאול אותך – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תתבייש לך. חופש הביטוי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – אני רוצה לשאול אותך – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חופש הביטוי – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש גם גבול לטמטום – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חופש הביטוי, אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> גבול לטמטום. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חופש הביטוי – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תראה לאיזו רמה ירדתם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת להב הרצנו, אני באמת באמת שואל אותך, ואני אפילו לא מצפה שתענה לי: לו חס וחלילה דבר כזה היה קורה בבית תפילה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל זה לא קרה בבית תפילה, זה קרה מול הפרלמנט – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – יהודי או מוסלמי, גם היית אומר שזה חופש הביטוי? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה קרה מול הפרלמנט – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז זה לא קרה בבית תפילה. זאת אומרת שמבחינתך בית תפילה זה דבר שצריך לשמור על כבודו, וסמלי המדינה זה דבר שאפשר לבזות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מה שמזעזע אותך, כבוד היושב-ראש? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה מבין איפה הכשל? חבר הכנסת להב הרצנו, אותי זה מזעזע – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – ואומר לך יותר מזה: אני חושב שבאף מדינה בעולם, אף מדינה בעולם – תנסה לדמיין אדם שיעשה דבר כזה בארצות הברית או במדינה אחרת, דמוקרטית לחלוטין – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לכלא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – אני חושב שהוא היה מקבל עונש, ועונש כבד, ובצדק. רק כאן נוצר מצב – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה כל כך זעזע אותך? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – שרשויות אכיפת החוק לא – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לך קונסנזוס – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – מטפלות בזה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה כל כך זעזע אותך, כבוד היושב-ראש? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – ואותה מי שעושה את זה עוד רצה מאולפן לאולפן וגם בחוצפה מתראיינת – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה כל כך זעזע אותך? אני שואל אותך – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – ואני חושב שאנחנו צריכים כולנו להתקומם כנגד זה – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חד-משמעית, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – חבר הכנסת להב הרצנו. כולנו. כולנו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני חושב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה כל כך מזעזע? זה חופש הביטוי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר. אולי אצלכם זה לא מזעזע – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה לא עניין לא של ימין ולא של שמאל. כולנו צריכים להתקומם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בגלל שאצלכם זה דבר שבשגרה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה זה "אצלכם"? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. כנראה, אצלכם ללכת ערומים ברחוב זה דבר שבשגרה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה זה "אצלכם"? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה חופש הביטוי אצלך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה זה "אצלי"? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אצלכם בשמאל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אה, אני בשמאל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. אז מה אתה? איפה אתה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנתי איפה אתה, אז כנראה אם הערת אז אתה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בסטנדרטים שלך – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני חי במדינה דמוקרטית שבה מותר להביע מחאה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, אל תפריע לי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> למה כשמדברים על הלהט"בים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, משה. שנייה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – מדברים על הלהט"בים, אתה לא רואה את חופש הביטוי – – – אל תבלבל את המוח. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש גם גבול לכל דבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש גבול לכל דבר. חוצפן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מבין שבסטנדרטים שלכם ובנורמות שלכם – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לכם הכול מותר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אנשים שהולכים ערומים ברחובות זה חלק מחופש הביטוי. אותי, אני גדלתי בערכים אחרים, אני מקווה שרוב אזרחי מדינת ישראל מבינים את זה. דרך אגב, זה בניגוד לחוק, לדעתי, אבל מה קשור בניגוד לחוק אליכם? הרי אתם זה החוק. אתם מעל החוק. אתם לא החוק, אתם מעל החוק. יש חוק, ואתם מעל החוק. זו המלצה אצלכם, בגלל שאתם נשואי העם – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שוחד, מרמה והפרת אמונים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אתם אדוני הארץ. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו אדוני הארץ. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> צריך להבין, אתם אדוני הארץ. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי – – – פה זה אדונך, לא אדוני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מנסים לייצר מצג שקרי, שלכאורה, כאילו באו אנשים באופן ספונטני. הרי העליתם הסעות מתל אביב. אתם מעלים קבוצות אנרכיסטיות לירושלים. כן, דרך אגב, למה אתם לא נשארים בתל אביב – אין לי מושג. מעלים אותם לירושלים. איך אמרתי? חלקם משאירים את המרצדסים בשער הגיא ועולים גם באוטובוסים, אלה שאין להם נהג. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מרצדסים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. מרצדסים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, האנשים האלה – דרך אגב, יש הפקה, מישהו מפיק את האירוע. זה עולה הרבה כסף. מישהו מממן את זה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר אמסלם, אתה משדר לחץ. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי בין זה לבין הקורונה אין דבר וחצי דבר – רק תראו את השלטים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר אמסלם, אתה משדר לחץ, משדר לחץ. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי רק שנייה. אלי, אל תפריע לי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – נכון? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי בין זה ובין הקורונה אין דבר וחצי דבר. אבל מה שמפתיע אותי, דרך אגב, בעיקר, זה כאילו – אתם יודעים מה – כאילו נחתם מהמאדים אתמול. אתה יודע, אתמול ראיתי בטלוויזיה איזה קטע שנאס"א פתאום מתחילים לדבר על זה שיש עב"מים. שארצות הברית בכלל, הפנטגון מאשר שהוא – תשמעו, אם לא הייתי מכיר אתכם הייתי חושב שאתם עב"מים. הרי הלכנו – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שלוש שנים למערכות בחירות על מה שאתם אמרתם – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יכול להגיד לך באחריות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי רק שנייה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בממשלה שלכם כמה עב"מים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עודד. עודד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין לי ספק – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עודד, תן לי רק שנייה לדבר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> וגם אתה תסכים איתי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הלכנו שלוש מערכות בחירות על השלטים של ההפגנות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה משדר לחץ. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הציבור במדינת ישראל חושב שתופרים לראש הממשלה תיקים. מאמין? 2.5 מיליון איש הצביעו עבור ראש הממשלה. הוא חושב שזה המצב, אבל מה זה חשוב מה הציבור חושב? מה שחשוב זה מה אתם בשמאל צועקים. אדוני הארץ. אתם אדוני הארץ, אתם מעל החוק. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה לא חשוב שיש בחירות. אצלכם הבחירות זה המלצה – רק בתנאי שאתם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מה זה קשור – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני שואל: על מה הם מפגינים? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מגנים את זה, מה הקשר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי בכל הפגנה יש איזו מטרה. על מה אתם מפגינים בשלטים האלה, לא הבנתי. הרי ראש הממשלה נבחר על ידי הציבור ברוב עצום – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אז על מה אתם מפגינים? אני מבין שאתם קיבלתם יותר. הבנתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אין לי מושג על מה אתם – אנחנו נישאר כאן עד שהוא ילך. מי אתם שתחליטו מתי הולכים ומתי לא הולכים? אבל אתם אדוני הארץ, הרי – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בסך הכול אזרחים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – השמאל מעל הכול. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בסך הכול האזרחים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מזכירים לי את איראן. אם לא מקבלים את תעודת ההכשר שלכם אי-אפשר להתמודד – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בסך הכול אזרחים, זה הכול. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – וזה מזעזע אותי כל פעם מחדש. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מכנים אותם שמאל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מבין. באים שם, לכאורה אצטלה של הורים, הם עשו את זה כאילו עולים משפחה לשיעור אזרחות בדמוקרטיה. האימא באה, והאבא, עם שני ילדים קטנים. רבותיי, אתם פועלים נגד הדמוקרטיה במדינת ישראל באופן מובהק. אתם לא מקבלים את הכרעת הבוחר, בגלל שאתם בבסיס אנטי-דמוקרטים, אתם יודעים את זה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תגיד, אתה יודע מה זה דמוקרטיה בכלל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם יודעים את האמת, אבל מה זה מעניין אתכם? דרך אגב, גם אם מחר יהיו בחירות, אחרי יומיים, תשבו ותנוחו יומיים – תחזרו עוד להפגין שראש הממשלה ילך הביתה, בגלל שלא מתאים לכם. ככה אתם עובדים. זה הדנ"א שלכם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא פשוט לא יהיה, לא נצטרך להפגין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היום שמענו את שר המשפטים אומר שבעצם ישנו ניסיון לעקם את הזכות להפגין, וזה ניסיון לעקם את זכויות האזרח. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תסגרו חשבונות לבד בתוך המשפחה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חושב שמה קורה כאן זה דבר – כפי שאמרתי, אנחנו נמצאים בעיצומה של אנרכיה במדינת ישראל. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בעיצומה של אנרכיה. איש הישר בעיניו יעשה. יש פה אנשים שעולים מתי שהם רוצים – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה, הם חושבים שהם נתניהו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – סוגרים רחובות בטבורה של עיר, ועוד עיר הבירה. אני לא זוכר דבר כזה מעולם בירושלים. מחליטים שסוגרים ארבעה רחובות – סוגרים ארבעה רחובות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יודע כמה דברים לא היו מעולם בירושלים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה לא? זרקו בקוביות – יצא להם שישה רחובות. שישה רחובות. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רגע, לא הייתה בירושלים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנשים אלימים. דרך אגב, אני מזכיר לכם, בתקופת הגירוש היו כמה עשרות בנות בנות 13 – 13 – שחסמו איזה רחוב, כביש, ירדו לכביש, בגלל שהן באו מדם ליבן לזעוק על זה שהרסו את ביתן על ראשן, זרקו את הוריהם כמו חתולים בחורף ביד מרדכי. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יודע מי הצביע בעד זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה עשו? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – חשבתי שאתה מדבר על הנגב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה עשו השמאל? הביאו אוטובוסים, בהובלת שי ניצן, הדמוקרטי הגדול, ועצרו אותן. למעלה מחודש ימים, ילדות בנות 13, 14, מלח הארץ – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא חוקי. אסור לעשות להן משהו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – פתחו להן תיקים. וכאן, מה אנחנו שומעים? שאנחנו מנסים לעקם את זכויות האזרח. אתם צודקים, אתם מעקמים את זכויות האזרח שלנו, של תושבי העיר ירושלים וכל אזרח רגיל ששומר חוק. אתם מגינים רק על אנשים אנרכיסטים שפועלים בניגוד לחוק. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> התייחסת לסביבה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כאילו זכות ההפגנה זו הזכות היחידה הקיימת ביקום. אין הזכות לחיות, למשל, לכאורה. אנחנו לא נמצאים במצב של קורונה, חס ושלום. אין לנו. זה סרט. אדוני היושב-ראש, זה מדע בדיוני. זה לא אמיתי, אין קורונה באמת. אז לכן אסור להתפלל – ובוודאי צריך לצמצם את זה; אסור להתחתן – בוודאי אסור; ברית מילה – בקושי במניין, אולי בשתי מרפסות. אבל להפגין? 2,000, 3,000 איש בלי מסכות? השתגעתם? בוודאי. אסור חס ושלום לעצור את זה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמה שקרים אתה יכול – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא משנה שאתמול שמעתי את אחד מקציני המשטרה שאומר שנדבקו בערך 160 או 120 שוטרים בקורונה, בוודאי חלקם בהפגנות. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז תנו להם להפגין בחופשיות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה הבנת את זה – מה שנקרא, את זה היה אומר הגשש: אתה הבנת את זה, מר נחמיאס? אתה מבין את האבסורד? וכל זה יוצא, וגלגל השיניים מתחיל להניע את כל העסק הזה, את האבסורד הזה, את ליקוי המאורות הזה. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הכול מתחיל בבית המשפט העליון, ששם זכות ההפגנה יותר חשובה מזכות החיים, כנראה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איזה קשקוש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זו המציאות הלכה למעשה. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אכפת לכם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ומשם זה משורשר לאותה שופטת בבית משפט השלום בירושלים, כמדומני, כשעצרו את מר השכל, שחסם רחוב. הרי אני מניח שאם אני אחסום פה את הרחוב יעצרו אותי, וכך צריך להיות; בכל מדינה זה כך. אבל השתגעתם, אם אתם, השמאל – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, אתה לא יודע אם השכל חסם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אוה, חבר הכנסת שטרן, חסרת לנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. ראיתי את זה בעין. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אני רואה שהוא מדבר איתך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא חשוב. ה << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הרגשנו בחסרונך, אני חייב לומר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, גם זה נכון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה אמרת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרגשנו בחסרונך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הרגשנו בחסרונך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היינו בבידוד, מה לעשות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר, ברוך השם. ברוך השם שאתה בריא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ברוך השב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ברוך השם. אתה יודע, אתה צריך להיות בבידוד, אבל אם היית בהפגנה הכול בסדר. בהפגנות אין בידודים. אז לכן אני אומר: אתה יודע מה? לפעמים אני מסתכל מהצד, אני מנסה להסתכל, ואני צובט את עצמי להאמין שאלה האירועים שבאמת קורים פה במדינת ישראל. הכול הפוך, הכול הפוך. קדושת החיים כבר לא שייכת. אבל מה שבעצם אני רוצה לומר לכם: אני מדליק את ערוץ 12 – לא רואה את כל מה שאני אומר, לא רואה את הסרטון שהעליתי. למה? אני רואה שם ערוץ של תעמולה סובייטית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, הייתי בבידוד, תקשיב טוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשמע, זה היה גדול – ערוץ של תעמולה סובייטית. תורידו את עמית סגל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שומע את מר נוסבאום – לא משנה שבשוטף הוא מתפרנס מהדלפות, הוא הרי דובר המשטרה שם, אבל פתאום כנראה מישהו בערוץ אמר לו, או יכול להיות שזה באופן עצמאי – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סטלין מתקשר אליו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שיש שם את מלח הארץ, מפגינים קצת ביופי וזה, ובאמת הכול בעדינות. רק שראיתי את הסרטון שלי, שמישהו שלח לי, אמרתי: תגיד, על זה נאמר: עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא יאזינו. אלה הערוצים שבעצם – ערוצי התעמולה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה הדף של השב"כ? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד, סובייטית או קומוניסטית? כי ברית המועצות התפרקה, הקומוניזם עדיין נשאר, אז תחליט. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מבקש לדחות את הדיון הזה, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הייתי קורא לזה הפראבדה, בוא נגיד, רק שם זה עיתון, פה זה הערוצים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע שגם העיתון הזה יוצא – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – והוא תומך של הקרמלין. זו דוגמה לא טובה, מה שאמרת. העיתון הזה ממשיך לצאת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי. לכן אני מציע למר נוסבאום, שכנראה לא רואה 20 ס"מ מטווח הראייה שלו, שייכנס לפייסבוק שלי, יצמיד את זה בערך עשרה ס"מ, יפעיל את הסרטון של ההתפרעות, ויבין באמת מה קורה סביבו. כנראה הוא תלוש מהמציאות. רבותיי, אנחנו מדברים בכלל על מלחמה ביולוגית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז תפצו כמו במלחמה, דודי. תפצו כמו במלחמה. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תספר לנו יותר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו בעצם נמצאים בסוג של מלחמה ביולוגית, חבר הכנסת פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מה שאני אומר. תפצו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני לא כל כך מבין אותך. באמת. אמרתי, כל ערוצי התעמולה, דרך אגב, לא מעניין אותם קורונה. שימו לב, ערב-ערב, שלושת הערוצים, מה שהם רוצים להראות, שיש איזה התקוממות עממית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שבעצם נגד ראש הממשלה. איך אמר לפיד? איך אמר ליברמן? תחליפו את נתניהו והכול בסדר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מה זה לא מדברים על הקורונה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כאילו אין קורונה, אין כלום. אתם מבינים שהמרצע יוצא מהשק בסוף? הרי בסוף השנאה שלכם היא בלתי נתפסת, הפילוג שאתם לוקחים את העם הוא בלתי נתפס, בגלל שזה מחלחל למטה. אתה יודע, רק אתמול ראיתי איזה מישהו מתראיין, אחד ממחוזות השמאל, והוא התראיין עם העיתונאי בני ציפר באולפן. אני אומר לכם, הזכיר לי – למד מעפר שלח. לא היה חסר הרבה שהוא קם ומרביץ לו על כך שהוא בעצם ביקר אותו על כל האנרכיה שהם עושים וגורמים במדינת ישראל ועל כל ההפגנות הלא-חוקיות שהם מבצעים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, מה נושא הדיון? על מה מצביעים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שאמרתי, לשמאל במדינת ישראל – מותר לו הכול מכול כול. אני רוצה לומר משהו, ברשותכם. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם מסרבים לכינוי הזה, שמאל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לפני כשנה, שנה וחצי, אדוני היושב-ראש, היה לי איזשהו ריאיון באחת מתחנות הרדיו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לשמאל אין קשר לליברמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, אתה מפריע לי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בחייאת, דודי, בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אתה מפריע לי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בבקשה, לא. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השמאל. השמאל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לפני כשנה וחצי, שנתיים, אולי קצת יותר, היה לי ריאיון שהתייחס – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, אתה הולך להתייחס לעניין או שאני אשתה קפה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אתייחס להצעת האי-אמון שלך, אל תדאג. פטור בלא כלום לא תצא. אתה יודע, עודד, בסוף אני עונה לכולם, גם לך – בוודאי לך, שאני מעריך אותך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, לשאלתך, עוד לא התחלנו בתשובה, כפי שאני מבין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אם הוא מתחיל עוד מעט – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר, לפני כשנתיים אני – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל, השר אמסלם, אני בכל זאת מציע ככה להתכנס. כפי שאנו יודעים, תהיה לך עוד הזדמנות, אז תשמור משהו להמשך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לכם, לפני כשנתיים ראיינו אותי על כל סוגיית תפירות התיקים של ראש הממשלה, ואני אמרתי באחד הראיונות: תראו, רבותיי, בחוץ יש אזרחים. אני בטוח שאתם חושבים שכולם טיפשים שם, בוודאי אם הם שייכים לאוכלי העשב – שזה 2.5 מיליון אנשים בימין; אוכלי עשב, אנשים פרימיטיביים, אנשים לא מבינים. תזכרו – לא ירחק היום וגם אתם, הערבים, תהיו שם – שעוד השמאל יעביר הצעת חוק שהחברים, האנשים בפריפריה, אין להם שיקול דעת, ולכן הם לא יכולים להצביע, והם לוקחים אפוטרופסות על זה. הם יגידו: עזוב, זה בשבילכם, אנחנו יודעים מה טוב לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואני בעצם התראיינתי ואמרתי שהציבור בחוץ, הציבור הימני בחוץ, לא יקבל את זה, ומיליון איש, אולי אפילו – אמרתי שיכול להיות שמיליון איש יצאו להפגנה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יצאו 200. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אספר לך מה קרה. אחרי כמה שעות מנדלבליט ידידנו ושי ניצן עושים מסיבת עיתונאים ואומרים שחבר הכנסת אמסלם אומר אמירות לא אחראיות ומסוכנות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה אתה "חבר הכנסת" והוא "מנדלבליט"? אמסלם, אמסלם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מר מנדלבליט. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה אתה רוצה שאני אגיד? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אגיד לך, אם אתה אומר על עצמך, ובצדק, "חבר הכנסת אמסלם", תגיד על אביחי מנדלבליט "היועץ המשפטי לממשלה". << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היועץ המשפטי לממשלה מר מנדלבליט, בסדר? עכשיו אתה מרוצה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני – כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר גמור. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ככה צריך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל זו לא הפואנטה. אתה עצרת אותי בטיעון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דודי, תתחיל מהתחלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל בגדול היום אתה רואה שקורית אנרכיה מוחלטת. לא אמרתי. יוצאים אנשים פורעי חוק. דרך אגב, חלקם עושים ונדליזם: שוברים זכוכיות, חנויות וכו'. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם בלחץ, אתם משדרים לחץ, אתם בהיסטריה מההפגנות. מה אתה בלחץ? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלי, סמוך עליי. עזוב. אנחנו מכירים את זה עוד – כשהיינו הולכים למגרשי הכדורגל. אנחנו מכירים את האמירות האלה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כולל ה-2.5 מיליון שזה לא – – – כולל ימינה. אתה מבין? 2.5 מיליון זה הסכום של כל המפלגות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, היום – שנייה, דקה. תן לי רק שנייה, אתה מפריע לי. אנחנו שומעים חברי כנסת, כולל מכחול לבן, כולל יאיר לפיד, שבתחילת הדרך בכלל חשב שהקורונה זה המצאה, כפי שאמרתי; אמר: מה פתאום צריך לשמור על הממשלה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, כחול לבן זה בקואליציה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, אני מדבר כרגע – אוקיי, אז אנחנו מדברים על יש עתיד, יש עתיד, בסדר? אתה יודע על מה אני מדבר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה ההבדל, אתה יכול להזכיר לי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו שומעים עוד חברי כנסת אצלם שגם לפני כמה שבועות, או אפילו בשבועיים-שלושה האחרונים, אפילו רמזו: אולי אפשר גם לא לשלם מיסים – למרד גלוי. לא שמענו לא את מנדלבליט – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לך שר שאמר לא לציית לבג"ץ. אתה מדבר על מיסים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סליחה, היועץ המשפטי מר מנדלבליט – לא שמענו אותו מצייץ. למה? בגלל שזה בשמאל, זו החבורה שהוא כבר נמצא בה, עטפו אותו. איך עשה גנץ? מה עשו גנץ וניסנקורן? הלכו לשם, עשו איתו סיבוב, כאילו: אנחנו אחריך, אנחנו הגב שלך. בושה וחרפה. דרך אגב – עוד לפני שסגרו את התיק של גנץ בכלל. בושה, פשוט. בושה. אתה יודע, אני לא מאמין. לכן, כפי שאמר היושב-ראש, אני, יש לי עוד סשן אחד כשאני אסכם, אז אני שם אענה על הצעות האי-אמון באופן קצת יותר מפורט. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> עוברים לדיון. חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי – – – מתמטיקה, זה מדע מדויק. למה אתה אומר 2.5 מיליון כשזה בקושי 2? 2, ופחות ימינה – זה פחות מ-2 מיליון. למה אתה אומר 2.5? לפחות תדייק במספרים. תגיד 1.9 מיליון אז אנחנו נאמין לך, אבל 2.5? איך הגעת למספר הזה? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עיגול לטובה, מה שנקרא. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז עיגול לטובה זה לא נכון, כי ילדי ישראל עוד יחשבו שאנחנו לא מבינים מתמטיקה. זה לא טוב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושב-ראש, חברי הכנסת, הלל הזקן אמר: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זוהי התורה כולה, ו"חברך" – הכוונה איננה רק לחבר אלא לכל זולת באשר הוא, לכל אדם: עלינו ללמוד ממה שעשו לנו ולנהוג באחרים כפי שהיינו רוצים שינהגו בנו. נושאי שם היהדות לשווא, אלה שבפיהם תפילה וברכה ובליבם ומעשיהם שנאה וקנאות, הקימו ממשלות ההולכות ומתעמרות בעם הפלסטיני שוב ושוב, כאילו לא ידעו היהודים עצמם אלימות ופרעות גזעניות. שורש כל רע היה בנכבה: גירוש המוני, הרג, אלימות. אבל גם מאז – שלטון צבאי, נישול מאדמות, אפליה בכל תחומי החיים, גזענות אלימה. יהודים אשר הגיעו לכאן כמהגרים, חלק ניכר מהם מארצות שלא ראו בהם שווים בין שווים, שכחו את הציווי הנושן. את ששנוא עליהם עשו גם עשו לבני המקום המקוריים, בני העם הפלסטיני. בקרב העם הפלסטיני ישנה קבוצה גדולה של אזרחים ערבים-בדואים בנגב. נראה שבכל הנוגע ליחס אליהם הלכה מדינת ישראל ועשתה בדיוק, אבל בדיוק, את ההפך מדברי הלל הזקן: כל מה ששנוא עליה – עשתה להם. שנים עברו מהנכבה, ממשלות התחלפו, אך היישובים הערביים-הבדואיים בנגב הושארו מאחור. עשרות מהם נחשבים על ידי המדינה בלתי מוכרים, והם אינם מחוברים למים ולחשמל ואין להם כבישים ומרפאות ובתי ספר. תחת ממשלות נתניהו הם סובלים עוד יותר מפינויים אלימים שוב ושוב ומגזל רכושם המועט בידי השלטונות. אפילו בתקופת הקורונה הקשה גורמים מטעם המדינה באו והרסו גידולים חקלאיים. בולט בשטח הכפר אל-עראקיב, שנהרס על ידי המדינה קרוב ל-200 פעמים ומציין ממש היום עשור להריסות האלימות. אנשי הכפר האמיצים לא מתכוונים לוותר. לא הם באו להתיישב על אדמות מדינה אלא המדינה באה, התיישבה על אדמותיהם וגירשה אותם. יש להם בית קברות עתיק המוכיח את טענתם והם לא מתכוונים לוותר, ובצדק. היה לי הכבוד גם לקחת חלק באירוע במלאת עשור לגירוש. כל דבר שהוא פחות מהכרה בכל הכפרים הלא-מוכרים והפסקת ההתעמרות וההתעללות יהיה רק עוד נדבך בגזענות המתמשכת נגד המיעוט הילידי הערבי-הפלסטיני בישראל. ההתעללות בערביי הנגב איננה הביטוי היחיד לגזענות ממשלות ישראל לדורותיהן, ובעיקר של זו הנוכחית, אבל היא חלק מאוד משמעותי ממנה. ממשלה שאיננה מכירה בכל הכפרים בנגב – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – ופועלת בהתאם היא ממשלה גזענית שלא ראויה לשום סוג של אמון. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת אוריאל בוסו. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, נכבדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, ביום רביעי הקרוב נשב כל עם ישראל יחד על הארץ ונתאבל על חורבן בית המקדש השני. כידוע, בית המקדש השני נחרב רק על דבר אחד – על שנאת חינם. בית המקדש הראשון נחרב על כל העבירות האמורות, אבל אחרי 70 שנה הוא נבנה מחדש, אבל בית המקדש השני נחרב רק על שנאת חינם, וכבר 1,950 שנה הוא לא נבנה. אין מה לעשות, אבל בימים הללו נכפה עלינו גם לקיים את מליאת הכנסת, שלא כמו בכל שנה בתשעת הימים, את הדיונים הללו, אבל עלינו כנבחרי הציבור להוריד את השנאות, להוריד את המחלוקות ולהראות לעם. הרי אומרת הגמרא ואומרים החכמים: דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו. מה אנחנו עושים בשביל לתקן, את הפך השנאה, אם לא באהבת חינם? בימים הללו אנחנו רואים את ההפגנות חסרות התקדים. חלקן אולי מוצדקות, אבל אנחנו יודעים כמה אנשים רוכבים על ההפגנות הללו בדברים שאינם קשורים, ובשם חופש הביטוי. ואז אני שואל: הרי אנחנו יודעים שאם כרגע הייתה איזו החלטה שכולם חלילה נכנסים למקלטים, ואי-אפשר, ויש מצב חירום – גם אם יבקשו להפגין 5,000 איש או 1,000 או 2,000, יגידו להם: מסוכן, סכנה, לא מפגינים. אבל בימים הללו, בשם חופש הביטוי, הפגנות – אין להן הגבלה. אם הנגיף הזה מסוכן, למה אין הגבלה? אבל בבית הכנסת כן יש הגבלה. אנחנו יודעים מה זה ערך חיים – ונשמרתם לנפשותיכם – ומקבלים עלינו את הדין. יש אנשים שמעולם לא הפסידו מניין אבל בימים האלה מבינים שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה ומקבלים. אז בתשעה באב, כשאנשים ירצו לשבת בבית הכנסת, איך הם יבכו על החורבן כשהם יראו שיש אלפים שאין להם שום הגבלה בריאותית ותברואתית. וכשאנחנו רואים, גם היום, למשל, בעיתון ידיעות אחרונות, תמונה עם כותרת שיש לחץ במחלקות הקורונה, אבל שם מתנוססת לה תמונה של אישה חרדית, כאילו הן היחידות שנמצאות במחלוקות הקורונה, מה אנחנו נגיד? ולפני יומיים דיברתי גם על התוכנית שמלבה אש, התוכנית היהודים באים, תוכנית טלוויזיה ב"כאן", אבל נחרדתי לראות – והעברתי מכתב לשר החינוך – שבאתר משרד החינוך, כשרוצים ללמד מורים מיהן דמויות התנ"ך, יש שם לינקים ששולחים אותם ללמוד את התוכנית היהודים באים. אז לכן עלינו, חברי הכנסת, לומר: די לשנאה, די לפלגנות. בוודאי בימים אלה צריך לדחות את כל הצעות האי-אמון, בשביל להגיע יותר משולבים למען עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אליהו חסיד. << דובר >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו, כמובן, בהצעת האי-אמון, אנחנו נגד הצעת האי-אמון. הממשלה עושה דברים טובים ודברים פחות טובים, ובשביל זה אנחנו פה – לתקן. אנחנו לא נדבר על זה. אני גם לא אתייחס למה ששמענו פה מהשר, שהמכת"זיות של המשטרה עובדות בעיקר בציבור החרדי. טוב שהשר לביטחון פנים ישב פה, אבל לא נתייחס לזה כעת. הוא אמר את זה בנימה של הסכמה, וכמובן שאני בטוח שרוב בני הבית פה לא מסכימים. אבל ניגש לדבר על משהו אחר: אנחנו בחודש אב, ערב תשעה באב, יום שכל עם ישראל יושב ובוכה ומתפלל לבניין בית המקדש. בדורנו בית המקדש חרֵב. נשארו לנו בתי מקדש מעט. בתי מקדש מעט בדורנו זה בתי הכנסת. בתי הכנסת הם מקום התפילה; זה השריד שנשאר בדורנו לעם היהודי לעמוד ולהתפלל ולהתחנן. מה חשוב בזמן כמו היום, זמן של נגיף, זמן שהוא עת צרה, זמן שיהודים מתים מהנגיף, שעצמאים, שכירים, כולם נשארו ללא פרנסה, זמן של צרה – מה חשוב יותר מלעמוד ולהתפלל ולבקש רחמים על כלל ישראל? רבותיי, לא יכול להיות מצב שישבו שעות על שעות לדיונים על מועדונים, על מסעדות, על בתי מלון, על חדרי כושר, על כל הדברים החשובים – כל דבר חשוב כשלעצמו – ואת בתי כנסת ישאירו עם עשרה מתפללים בלבד. לא יכול להיות שיזרו חול בעיני הציבור, יציגו מצג שווא לציבור, יציגו את כל מוסדות הדת יחד – ישיבות, בתי כנסת, מקווה מציגים בוועדות כ-4.8% תחלואה. מה הקשר בין ישיבות לבתי כנסת? בישיבות התלמידים חיים מהבוקר עד הלילה ולבתי כנסת נכנסים לתפילה ויוצאים עם מסכה. זה להציג לציבור שקר גס. זה כמו שנבוא ונציג בשורה אחת חדרי כושר, מסעדות ומלונות. זה שקר גס לציבור. זה מזכיר את האגדה שמספרים על רב-החובל שספינתו נקלעה לסערה בלב ים והוא החליט לזרוק את הכבודה ללב הים. פנה אל היהודי הבודד שישב בקצה הספינה ואמר לו: בבקשה, תזרוק את התפילין ואת הטלית שלך. רבותיי, לא יכול להיות שבמדינת ישראל, מדינת היהודים, הדבר הראשון שאנחנו זורקים זה את בתי הכנסת, מקום התפילה, מקום הישועה של כלל ישראל, המקום שמאחד את כל היהודים, ימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה. כשאנחנו קוראים על קדושת בתי הכנסת לא קוראים ליהודים חרדים בלבד; זה חרדים וחילונים. כל אחד שיש לו נשמה יהודית יודע מה חשיבות בתי הכנסת, וצריך לקרוא מכאן לממשלה בשם כל באי הבית הזה. בית הכנסת כמובן צריך להיות בשמירה. אנחנו בעד שמירה. אנחנו מצווים על "ונשמרתם מאד לנפשתיכם"; אנחנו מצווים, התורה קבעה: "וחי בהם", ולא שימות בהם. כל דבר שמביא פיקוח נפש אנחנו בעד, ואנחנו נצביע על שמירה, אבל לבוא ולהגיד שבמסעדה אפשר לשבת כך ובבתי מלון בחדרי האוכל אפשר לשבת 35% תפוסה או 30% תפוסה ובבתי כנסת בסך הכול עשרה איש, אין בזה שום צדק – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בפרט שבבתי כנסת יושבים עם מסכות. אני קורא מפה לראש הממשלה ולחברי הממשלה לשנות את ההחלטה ולתת לבתי כנסת, לפי הגודל, כמובן, עם תו סגול מיוחד לבתי הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אביגדור ליברמן. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, זה לא משנה במה אנחנו כרגע עוסקים – דבר ראשון צריך להגיד תודה לחיילי צה"ל, לכוחות צה"ל שנמצאים שם בצפון – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ועושים את עבודתם נאמנה. אני חושב שבנקודה הזאת כל הבית הזה מאוחד – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מאוחד. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ואנחנו מאוד מקווים שכל האירוע מאחורינו, למרות שעדיין מוקדם להגיד, אבל כולנו באמת נקווה שככה יסתיים הסיפור הזה של היום. אבל גם לנוכח הדברים שקרו היום אני חוזר ואומר, ואני פונה גם לתושבי הצפון: אל תוותרו. עם כל הכסף שכרגע טס לכל הכיוונים, מה עם תוכנית מיגון הצפון? יש דוחות מבקר המדינה, יש דוחות של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, יש החלטת קבינט. החלטת הקבינט קבעה שהממשלה חייבת לבצע את תוכנית מיגון הצפון שאושרה. היא קיימת, מפורטת, מיטב המומחים גיבשו אותה – תוכנית למיגון הצפון שאמורה להגן קודם כול על האזרחים, ולצערנו יש לא מעט אזרחים בצפון שאין להם שום מיגון. כל אותם בתים, כל אותם שיכונים של שנות השישים והשבעים של עמידר ועמיגור, אין שם חדר ביטחון ואין פשוט דברים אלמנטריים. אם חס וחלילה קורה אירוע רחב, רק מההדף כל הבתים האלה הולכים להתפרק. למה צריך לחכות לאסון? למה צריך לחכות לעוד דוח מבקר מדינה או לוועדת חקירה? למה אי-אפשר להתחיל מראש? ואני חוזר ואומר: אנחנו מדברים על חיילי צה"ל עכשיו, על קציני צה"ל. מה עם חיילי מילואים פעילים? מה עם קציני צה"ל פעילים? הרי מדובר בקומץ אנשים. אני לא יודע אם מפאת הצנזורה מותר פה להזכיר את מספר הקצינים וחיילי המילואים הפעילים. חלקם – ואני מכיר את חלקם היטב – עושים 60 ימים, 60 ימי מילואים בשנה. למה לא מגיע להם כרגע, בכל הדיונים ובכל פיצויים ובכל התמריצים שנותנים לכל אזרח, למה לא מגיעה להם הערכה מצד הממשלה? שנסמן פעם אחת מה סדר העדיפויות שלנו. למה לאותו קצין מילואים שעושה 60 ימי מילואים לא מגיע אותו מענק שמקבלת משפחה עם שלושה ילדים, אותו מענק מקסימלי, בלי קשר למצבו המשפחתי? הדבר הרי מתבקש. למה אי-אפשר לדבר על זה? למה צריך להילחם על זה? ישראל ביתנו נלחמת, ונילחם על זה גם בוועדת הכספים. אני רוצה לראות את אותם אנשי קואליציה שיצביעו נגד התיקון הזה – לתת מענק מקסימלי לחיילים ולקציני מילואים בלי קשר למצבם המשפחתי. זאת כרגע הקריאה המינימלית שאנחנו יכולים להפנות לממשלה, ואני מבין שהזמן נגמר, אז תודה לך, גברתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. תודה. חברת הכנסת איילת שקד. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, ראשית, גם אני כמובן רוצה לשלוח חיזוק לכוחות הביטחון ולקוות שהאירוע הזה מאחורינו. 15 שנה עברו מאז שראש הממשלה בנימין נתניהו – שישב, אם אני לא טועה, בכיסא הזה פה – עמד כאן בבית הזה והצביע בעד תוכנית העקירה והגירוש של אריק שרון. 15 שנה עברו מאז ששרת התחבורה – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> באיזה מפלגה הוא היה? באיזה מפלגה הודיעו על גירוש? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ליכוד. תכף אני אגיע לזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תזכירי אילו מפלגות הצביעו נגד. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> 15 שנה עברו מאז ששרת התחבורה דבררה בלהט אבל ברגישות ונחישות את הגירוש מגוש קטיף. 15 שנה מאז שממשלת הליכוד ביצעה את הגירוש הכואב והמיותר כל כך מגוש קטיף. 15 שנה אחר כך אפשר לעשות תיקון ולהחיל ריבונות, בלי אבל ובלי חבל. זה התיקון ההיסטורי שלכם, זה התיקון ההיסטורי שראש הממשלה יכול לעשות וזאת המחויבות שלכם לעם ישראל ולארץ ישראל. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך הצביע ראש הממשלה? << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> בעד, אמרתי. השר לביטחון הפנים, מה אתה עשית בזמן ההתנתקות? << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> הייתי בשב"כ. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> היית בשב"כ. טוב, לא יכולת להיות מעורב. אני רוצה להזכיר כמה דברים שאולי שכחנו, אבל באמת, חבר הכנסת ליברמן בוודאי זוכר, כמה פנינים, ציטוטים. יושב-ראש הליכוד: "אנו עייפים כבר מלהילחם. ההתנתקות תביא יותר הגנה, יותר ביטחון, הרבה יותר שגשוג והרבה יותר שמחה לכל האנשים – – – במזרח התיכון. יחד ננוע קדימה בכיוון של בניית יחסים שונים, הבנה טובה יותר ואמון גדול יותר". סליחה, זה אהוד אולמרט, יוני 2005. עכשיו אריאל שרון: "אשקלון לא תהפוך לקו החזית, אני רוצה שתדעו את זה, לא אשקלון ולא מקומות אחרים". זה אריאל שרון ב-2003. ויש לי פה ציטוט של שר הכלכלה: "הרי אני גר בשדרות ואני לא חושב שמבחינת הקסאמים שמגיעים מבית חאנון, לפינוי היישובים תהיה השפעה על אותו מתרס או מתחם או אותה גבעה שאני רואה כל בוקר מהבית". זה עמיר פרץ. ולסיום, ציפי לבני, גם היא אז הייתה שרה בליכוד: "קיבלנו מארצות הברית אמירות" – אמירות מארצות הברית – "הם מחזקים את העמדה הישראלית ומעבירים מסר לצד השני שהטרור אינו משתלם". וואו, איזה פחד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> את צריכה לסיים. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אז אני באמת אומרת כאן לראש הממשלה: זה הזמן, מה שנקרא, לכפר על אותו עוון ולהחיל ריבונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג. אחריה – חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. לפני כמה דקות עלה לכאן השר אמסלם לענות בשם הממשלה והשתלח בציבור המפגינים שעושים לא רק את זכותם אלא את חובתם האזרחית במילים שאם איזשהו איש שמאל נידח – לא שר בממשלה – היה מתבטא באותן מילים על מצביעי ליכוד או על תומכי ביבי, המדינה הייתה בוערת וכותרות ומהדורות היו נפתחות: איך זלזלו, המרצדס והאוטובוסים והמימון. איזה שטויות. מזל שלשר יש חסינות, כי כל דבר מהדברים שהוא אמר היה דיבתי. אבל הם לא היו רק דיבתיים והוא לא אמר אותם סתם מהשפה אל החוץ, הוא אמר אותם במסגרת מסע מאורגן לדיכוי והשתקת המחאה נגד ראש הממשלה נתניהו, הנאשם בשוחד, ואין בתולדות ההיסטוריה של הדמוקרטיות מחאה יותר מוצדקת מאשר במצב כזה, כשממשלה שהיא גם כושלת, גם מנותקת וגם מושחתת, מנהלת משבר כשלאזרחים אין בה אמון. ואז השר לביטחון פנים – אתה, אדוני, השר אוחנה, באיזו זכות ובאיזו סמכות אתה חושב שיש ביכולתך לבוא ולדכא את המחאה הזאת, לצוות על המשטרה דבר שאינו בסמכותך? ואתה יודע את זה. מה אנחנו רוצים, שתהיה פה משטרה פוליטית? משטרה בשירות המושחת? ואתה זה שמאפשר את זה? תתבייש לך. ותתבייש לך לא רק על זה – תתבייש לך על האלימות. אתה יודע מה, לא על האלימות המשטרתית אני רוצה לדבר עכשיו. אני רוצה לדבר על האלימות של המליציות הפרטיות מטעם עצמן שמסתובבות ברחובות ואורבות למפגינים כדי להרביץ להם מכות, במשמרת שלכם. מישהו מכם פצה פה על זה? אלימות מבחינתך זה חסימת כבישים? חסימת כבישים כשהמשטרה דואגת לסדר – לזה קוראים "דמוקרטיה". דקירות ברחובות, שלא הוצאת מילה לגנות, ריסוס של גז פלפל, מכות, שמפגינים צריכים ללכת בקבוצות ולהוריד חולצות כדי שלא ירביצו להם, ברחובות עיר הבירה – אתם לא מתביישים? זה מה שייגמר בדם. וכשסוף-סוף אתם פותחים את הפה ואומרים שזה ייגמר בדם – וכשאותך שאלו בריאיון: בדם של מי? פתאום גלגלת לשמיים ואמרת: אני לא יודע. והשרה מירי רגב, במקום לעצור את האלימות, היא קראה לעצור את ההפגנות. כן, ההפגנות האלה נגדכם כי צריך להפגין נגדכם ומותר להפגין נגדכם, ושום דבר שתעשו לא ישנה את העובדה הפשוטה הזאת, אבל אתם רועדים ומפחדים, ולכן אתם הולכים סחור-סחור ובכל מיני מעגלים מנסים לדכא את המחאה במקום לתקן את הממשלה. אבל הדם שחס וחלילה יישפך יהיה של איזשהו מפגין או עיתונאי או שופט, של כל מי – כל מסעות ההסתה שאתם מנהלים, מלהטטים בין אחד לשני, מתפוצצים לכם בפרצוף. כדאי מאוד שתעצרו את הדבר הזה תכף ומייד, כי אחר כך לא תוכלו לרחוץ בניקיון כפיכם. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת בראש, עמיתיי השרים, תראו, ההסתה נמשכת. אני מכיר חלק גדול מהמפגינים שם, בבלפור וברחובות הסמוכים. יושב פה השר רפי פרץ – גם הוא מכיר חלק גדול מהם, מקורס טיס ומהשירות בחיל האוויר; מלח הארץ, מיטב הלוחמים שיש לנו. מי אלה האנשים מהבניין הזה שמטילים ספק, קוראים להם אנרכיסטים, שמאלנים כמילת גנאי, נגד המדינה שלהם? אתם יודעים מה זה לצאת? לא שמשלמים לך כמו השרים שעולים פה אחד אחרי השני או חברי הכנסת שמוקיעים אותם. עוזבים משפחות, ימים, חודשים, לילות, בשביל להביע דעה, בשביל לנסות לעשות שינוי בדרך הכי דמוקרטית שיכולה להיות, ופה מעיזים חברים, בדיוק מהאזור הזה, לבוא ולהטיל בהם ספק, שהם אלה שרוצים לפרק את המדינה ואת החברה, בשעה שהם לא צריכים תעודות ממני; מאף אחד מפה הם לא צריכים תעודות. שיסתכלו בקורות החיים של כל אחד מהם וישפילו מבט, בגלל שאלה שתוקפים אותם פה, גם כאלה שעשו למדינה, לא עשו רבע מהם. ולכן אני חושב שראש הממשלה – הגיע הזמן. תראו, אם איש שמאל היה מרסס גז חרדל על מישהו מהימין, מה היה עושה ראש הממשלה? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> חבל על הזמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם איש שמאל היה דוקר מפגין באחד הצמתים בנגב – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> קרנבל. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – מה היה עושה שר המשפטים, פונה ליועץ המשפטי לממשלה? אני אומר דבר כזה – אני אמרתי את זה לראש הממשלה כמה פעמים: כשאתה מוליך עדר לתהום, כשאתה תחליט לעצור, העדר לא יעצור שם. תמיד יהיו כאלה שימשיכו, והאחריות היא על הרועה שלא עצר את זה. לפני שאני אומר מילה אחרונה – יש לי עוד זמן? את נראית כאילו את מלחיצה אותי קצת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, בכלל לא. סליחה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז עלא כיפאק. תראו, שני דברים – אפרופו, דיבר פה השר ליברמן על המילואימניקים. אני אתן לכם דוגמה. יש לי בבית מילואימניק כזה. השר פרץ מכיר אותו. ביום שישי הקפיצו אותו הלוך – חזור. עובד, לומד – לא משנה מה. שאלתי: תגיד, מה משלמים לך? אין ביום שישי תחבורה ציבורית נוחה, אין במוצאי שבת. נותנים להם, למילואימניקים האלה, תקציב לתחבורה ציבורית שאיננה. ברור שהם צריכים לבוא ברכב פרטי. אני לא מצליח להבין את זה. אני חושב שצריכים להתייחס לאנשי המילואים כמו שמתייחסים לאנשי הקבע, לא מבחינת המשכורת החודשית שלהם – מבחינת הכבוד, מבחינת היחס, מבחינת תנאי השירות. אנחנו מחויבים להם פי אלף. זה מיעוט בחברה הישראלית שמשרת במילואים כך, ואני חושב שזאת החובה של הבית הזה להעלות את הקולות האלה, לדאוג להם באופן מתמשך. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. השר רפי פרץ – אחרון הדוברים, ואחריו ישיב השר המקשר. << דובר >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, חיזוק לכוחות הביטחון בגבול הצפון ובכלל לכוחות הביטחון. אני רוצה לצטט מהצעת האי-אמון של יש עתיד: ממשלה המשתקת את הכנסת, פוגעת בדמוקרטיה ורומסת את זכויות אזרחיה. כמה אירוני. אני רוצה להזכיר לאנשי יש עתיד, ובעיקר לעומד בראשם, איך נראית ממשלה כזאת. אני לא צריך ללכת הרבה אחורה, סך הכול 15 שנים – ט' באב בשנת 2005, כאשר ממשלת ישראל גירשה אותי, את משפחתי, את תלמידיי וקרוב ל-10,000 תושבי גוש קטיף מביתם, ממשלה שקיבלה החלטה נגד הבחירה הדמוקרטית של העם. שרון, לאחר שנבחר, עשה פליק-פלאק לאחור נגד מפלגתו ונגד בוחריו, למרות שאמר אחרת. אתם מדברים איתי על שיתוק הכנסת? על פגיעה בדמוקרטיה? אני אגיד לכם איך נראית פגיעה כזאת. בית המשפט העליון, שאתם כל כך מגינים עליו, הכשיר את הגירוש תוך רמיסת זכויות האזרח שלנו, בלי שהמדינה נתנה לנו פתרונות חלופיים. יותר מכך, לא נערך כל דיון מקדים עם מערכת הביטחון לגבי תוכנית ההתנתקות. פורום החווה הוא שהכריע. ככה נראתה הדמוקרטיה לפני 15 שנה – רמיסת זכויות האזרח. מול הדורסנות שהייתה מולנו אנחנו היינו מופת לממלכתיות. בית המשפט שלח נערות בנות 14 למעצר עד תום ההליכים. כשגירשו אותנו מגוש קטיף את המנורה שמנו על כתפנו, כפי שעשו היהודים כשגורשו מירושלים על ידי הרומאים, ואיך אתם מתייחסים למנורה ראינו השבוע. את זה, לצערי, כל עם ישראל ראה בשבוע שעבר. כשאנחנו בכינו – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה כל כך מזעזע אותך, השר פרץ – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ביזיון. ביזיון. בושה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> אני בכלל לא יכול לדבר על הביזיון הזה. זה ביזיון שאין כדוגמתו. כשאנחנו בכינו, אתם שמחתם על הגירוש מגוש קטיף – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כשחברים שלי כועסים כי אין להם מה לאכול זה ביזיון. זה שאין להם איך לשלם שכר דירה זה ביזיון – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בושה. בושה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> – – ציירתם אותנו כאויבי העם, ככאלה שסירבו פקודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, אתה מפריע. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> התנהגנו בממלכתיות אחרי שחטפנו אגרוף בבטן. כיום אני הנציג היחידי בבית המחוקקים שגורש מביתו לפני 15 שנה. זה חי. זה כואב. אחים שלי עוד זועקים מתוך דלות והזנחה של המדינה. כשאני ומשפחתי ותלמידיי היינו ללא קורת גג, יאיר, הינה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אסור. אסור להראות במליאה תמונות. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> – – יאיר לפיד קרא לזה "ניצחון הישראליות". עד היום לא שמעתי סליחה ממנו – אולי כי מבחינתו גירוש יהודים מארצם זה ניצחון. הגירוש מעזה היה טעות מרה. מדינת ישראל הפנתה עורף למתיישביה. מבצע צוק איתן, שגם אותו אנו מציינים בימים אלו, הוא הוכחה ניצחת לכך – 68 חיילים שנפלו, ובתוכם שניים שלא שבו משם, סמל ראשון אורון שאול והדר גולדין, במבצע שלא היה צריך להיות אם היינו נשארים בגוש קטיף. וזו הבמה לומר: צוק איתן לא יסתיים עד שהבנים החללים ישובו הביתה. זו אחריות שלנו. ההצעה שלכם היום היא מביכה. יש אלפי אנשים שנפגעו מבחינה כלכלית במשבר הקורונה. אנחנו כממשלה עושים ככל יכולתנו על מנת לעזור להם. רק אתמול אישרנו תוכנית מענקים שיזם ראש הממשלה, וכל אזרח יקבל מענק ישר לחשבון הבנק. יש כאלה שמדברים ויש כאלה שעושים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> חצי דקה. זה לגיטימי. יש פה אבל גדול – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, אבל זה כבר אחרי דקה. אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> אני מסיים מייד. יש קבוצה קיצונית בשמאל שלא קיבלה. אני נגד האנרכיזם הזה. אני נגד ליבוי ושיסוי. דווקא בשבוע של תשעה באב אנחנו חייבים להתעלות על עצמנו ולהרבות באהבת חינם ולהפסיק עם שנאת החינם. למדנו מהגירוש שיש גבולות גזרה שכאשר מתקרבים אליהם, הולכים אחורה. בערבות הדדית ובממלכתיות ננצח את הקורונה. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לשר פרץ. ישיב על הדברים השר המקשר דוד אמסלם. אחרי השר המקשר אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רגע, סליחה, לא קודם דברי זיכרון? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הוא עונה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, לפני שאני אמשיך ואספר לכם – פשוט אני בטראומה ממה שקורה במדינת ישראל בתקופה האחרונה. כל האנרכיה והבריונות והעבירה על החוק על בסיס יומי – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> על גז החרדל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אתמול ראיתי בטלוויזיה איזה אייטם שאנשים שגרים באזור בלפור לא רוצים – ראיתי איזו מתווכת דירות שאומרת שלא רוצים לבוא לכאן יותר לשכור דירות, בגלל שהשמאל, אמרתי, כל לילה בא – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בונים מעון לראש הממשלה כאן – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. עם הסירים, עושים רעש עצום, זורקים לכלוך. את צרכיהם אני לא רוצה לספר לכם איפה הם עושים. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה משקר במצח נחושה. תגיד לי, למה אתה משקר? אתה היית שם? אתה מדבר על אלימות? את מי דקרו? את מי דקרו אתמול? את מי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנשים אלימים, בריונים, פשוט בריונים. אתה מריח את האלימות באוויר. אתה רואה את התנועות. אני לא רוצה לספר לכם איזה משטרים זה מזכיר לי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל ראש הממשלה לא יכול לישון במטוס? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רואה את הלפידים ופשוט כל פעם מחדש אני משתומם עד לאן נגיע. איך אמרתי – היועץ המשפטי מר מנדלבליט, שופטי העליון, לא רואים כלום, שום דבר. הם לא מדליקים טלוויזיה, דרך אגב, הם קוראים רק תהילים כל היום. לא רואים כלום. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הם מנותקים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. לא רואים שום דבר. הם לא יודעים מה קורה בחוץ. הם עסוקים רק בתיקי ראש הממשלה, זה מה שמעניין אותם. הם קמים בבוקר עם זה, הולכים לישון עם זה, כאילו אין מדינה, אין כלום. הם נמצאים באיזו בועה. הרי מנדלבליט כרגע דואג לעצמו בעניין הזה. הוא נכנס, ומהרגע שהוא נכנס למנהרה הוא צריך לצאת מהצד השני. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> משפט שלך. זה משפט שלך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי חסר לו מבחינתו שבית המשפט בכלל רק יזכה את ראש הממשלה. הרי זה הגורל שלו, האישי, לכן הוא הוא מקדיש את כל זמנו, את כל סמכויותיו, רק לנושא הזה, וככל שהוא יכול להציק לראש הממשלה בעניין הזה, מהמימון ועד אשתו ועד זה, הוא עושה את זה, בגלל שהכול כשר, עד זה שהוא מבקש מדן אלדד לזוז מתפקידו ולוקח לעצמו את הסמכות שלו ומחליט. דרך אגב, הרי כל הסיפור היה כדי לחקור בכלל את הסיפור של מנדלבליט עצמו. יש פה פשוט ארגון שאחד מחפה על השני, מין סוג של איזשהו מעגל שלא נפרץ: הוא מחפה על שופטי העליון, הם מחפים עליו, וזה הלופ. לא נגמר. ולכן, לא מעניין אותם. תראו את ניגוד העניינים, רק תקראו כל יום שישי במעריב. דרך אגב, לא שמעתי אף אחד מכם עולה כאן ומדבר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> על מה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> על ניגוד העניינים של השופטים. אחד מכם. עובדות. אחד. אני מבין, רם בן ברק, שאתה בעד ניגוד עניינים של שופטים. גם אתה, אלעזר שטרן – אין לך בעיה עם זה, הכול טוב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רוצה הודעה אישית אחר כך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מותר. זה שופטים, מה קרה לכם? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רוצה הודעה אישית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה בכלל האדמו"רים של השמאל. זה השופרא דשופרא, זה הקצפת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז תגיד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לשר המשפטים אין מילה לומר על זה, חוץ מ"אתם מדברים על שופטים? על היועץ המשפטי לממשלה? חס ושלום, אסור". << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אתה כל היום מדבר רק על שר המשפטים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר, אדוני שר המשפטים – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הוא ראה אותך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אני מציע לך לקרוא את עיתון ידיעות – אה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מעריב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מעריב בשבת, אולי תראה מה קורה אצלך במערכת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה קורא גם דף קודם? אתה קורא דף קודם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אולי גם תנסה לבדוק משהו קטן? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> דודי, אתה קצת קצת התנתקת מהמציאות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קטן. קטן קטן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה קורא את הדף קודם, השר אמסלם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> או שהכול שקרים, דרך אגב. אני מניח שאתה תאמר שמר – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, אתה קורא דף קודם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מבין שהעיתונאי ליבסקינד הוא שקרן, הוא כותב כל היום רק שקרים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו קוראים בן כספית – – – וליבסקינד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שום דבר. דרך אגב, יש לך תגובה פבלובית: אני רק אומר "מנדלבליט", אתה ישר נחסם. אתה רק שומע "שופט" – מה פתאום. תקרא. אני אומר לך, אם אני הייתי שר המשפטים וקורא את הכתבות לא הייתי נרדם בלילות. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אחרי שתהיה שר המשפטים תעשה אחרת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא נרדם בלילות. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אולי תעשה – אצלך זה שר המשפטים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה, אני עונה לך אמיתי – לא נרדם בלילה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא בקואליציה הנכונה, אבי. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני לא נרדם בלילה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר, בגלל שזה לא מעניין אתכם באמת. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני לא נרדם בלילה על ההתקפות האלה על שלטון החוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא קשור. דרך אגב, תראה, אבי – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני לא נרדם בלילה על ההשמצות האלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בוא תשמע, בוא תשמע. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני לא נרדם בלילה כשאתה מדבר פה על – – – ואתה מדבר רק על שר המשפטים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מפלטו של הנבל זה הפטריוטיזם. לא שאתה נבל, חס ושלום, אבל אני רק מספר לך, אני מציע לך – אני מניח שאתה לא יודע מה תפקידך. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> מה אתה צריך כל הזמן להציע לי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני בן 53, תאמין לי, אני לא צריך את העצות האלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חושב – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני צריך שתיתן לי לעבוד כשר המשפטים וזהו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, אני רוצה להציע לך משהו, אתה יודע. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אבל למה להציע לי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אסור לי להציע? אתה יכול לא לקבל את העצה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> תקשיב רגע, תקשיב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל גם זה אסור לי? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> תקשיב, מספיק עם ההשמצות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שואל אם – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אתה כל היום משמיץ, אתה לא מציע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שואל אם גם זה אסור לי. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> זה לא הצעות, זה השמצות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שואל אותך אם גם זה אסור לי. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני יכול להגיד לך מה לעשות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא אני אספר לך, זה היה אחד הנושאים המרכזיים שמעניינים את אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> מה שמעניין את מדינת ישראל זה ביטחון – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם אתם בשמאל, גם אתם בשמאל – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – זה כלכלה, זה שלטון חוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – גם אתה בשמאל יודע את האמת. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני לא שמאל, אני איש ערכי, אני איש ששומר חוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן אני אומר – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני איש ששומר חוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שאני מצפה ממך – מערכת כמו שלך, שיש בה הרבה ריקבון – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אין בה שום ריקבון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – תבוא, תבדוק אותה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> תמצא את – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תבדוק. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> דודי, דודי – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תבדוק. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – אם תגיד מאה פעמים ריקבון זה לא יעזור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל לא הבנת, אתה מתייחס לזה – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> תמצא את הריקבון במקומות אחרים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כאילו זה עסק פרטי שלך. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא, אני לא מתעסק בזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה וגנץ, הרי הלכתם לעשות שם סיור – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אל תתעסק – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – עם מי באמצע? גנץ באמצע, אתה מימין, מנדלבליט משמאל – השלישייה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> נו, אז מה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם כאילו, אתה יודע, טוב שלא הלכתם לשם אחרי זה, אדוני היושב-ראש, לעשות גם איזו הצבעה למפלגה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> תקשיב – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז עכשיו אני אומר לך – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – עכשיו אתה בא ואומר לי שאסור לבני גנץ ללכת למשרד המשפטים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אני מעיר איזושהי הערה שכתובה. אני לא כתבתי את זה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, קראת את בן כספית? זה דף אחד לפני ליבסקינד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, שנייה. דקה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דף אחד לפני ליבסקינד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראה, אני לא מדבר על פרשנויות, אני לא מדבר על שנאות, אני לא מדבר על רכילות. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> יש לך אובססיה למשרד המשפטים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר, תקשיב, יש כתבות שמציינות עובדות. אני אומר לך, או שהעובדות לא נכונות ובוא נפריך אותן, או שהן נכונות ובוא נשנה את העסק, בוא נטפל בו. אבל לא יכול להיות שאתם – אמרתי, יש לכם תגובה פבלובית: כשרק מזכירים את העניין – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא פבלובית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, בוא אני אגיד לך משהו, אבי: כל מערכת שלא מבוקרת, לא משנה מה היא – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אתה איבדת את הגבול, תסלח לי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בסוף היא תגיע, אתה יודע, כמו שן – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> איבדת את הגבול. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אם אתה לא מטפל בה אתה מגיע לטיפול שורש. אתה לא מטפל בטיפול שורש – אתה מגיע לעקירה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אז תחפש את המקומות הרקובים במקומות אחרים – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני מציע לכם – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – לא איפה שהדברים נקיים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מציע לך כשר המשפטים, באמת – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> תחפש את הריקבון במקומות אחרים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – להיות פתוח. אני מציע לך, יש לך מערכת חשובה מאוד לאזרחי מדינת ישראל. בלעדי המערכת שלך אי-אפשר לקיים חברה – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבי, אתה לא בקואליציה הנכונה, אבי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אבל חשוב מאוד לבדוק אותה ולתקן אותה, בגלל שאם אתה תמשיך בדרך שלך אז מה שיקרה – אזרחי מדינת ישראל, בסופו של דבר גם היום לרובם אין אמון במערכת הזאת בגללך, בגלל אנשים שפעלו כמוך. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – – פעמים אומרים בן אדם כמוך – אדם כמוני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חושב שאם עושים ניקיון, מדברים על הנושאים, מתקנים את מה שצריך, אז אני מניח שבסוף האזרחים הולכים קדימה. הרי גם הם רוצים מערכת משפט, הם רוצים מערכת משפט טובה, הגונה, ישרה, הם רוצים פרקליטות ישרה. הרי אין על זה מחלוקת בכלל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבי, הגשת הצעת אי-אמון? הגשת פה הצעת אי-אמון? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר – כן, חבר הכנסת פורר, הרי אתה מסכים איתי, אתה מכיר את העסק הזה, בוודאי בוודאי החברים איתך במפלגה. אתם מכירים את העניין. רוב אזרחי מדינת ישראל המוחלט, כולל בשמאל, מבינים את מה שקורה, הם קוראים את אותם דברים, אבל זה מתאים להם עכשיו – זה מתאים להם בגלל שאנחנו עכשיו מרוכזים בנתניהו, זה האירוע. אף אחד לא יסיט אותנו מזה, מבחינתם. עזבו הכול. איך אמרתי לכם שבוע שעבר? גם אם אני אראה לכם סרטון איך הם שודדים את בנק לאומי בפרקליטות, אתם תשימו את זה בצד ולא תתייחסו, בגלל שזה לא מעניין. כל עוד זה לא נתניהו, שום דבר לא מעניין. אבל מנדלבליט, אדוני היושב-ראש, מוצא זמן להתעסק – האם המימון של אשתו של ראש הממשלה מבן הדוד שלו חוקי, אחרי שהוועדה קבעה שכן. אתה יודע, אני ראיתי את זה ונפלתי מהכיסא. זה הדבר היחיד שמטריד אותו. דרך אגב, בשביל מה יש ועדה? הרי הוועדה הזאת על פי חוק קבעה שאפשרי. מה הרדיפה הזאת? מה האובססיה? מה כאב לך בבטן? מה התפוצצת? אני אגיד לך מה הוא התפוצץ. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> דודי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר, הכול בסדר. ראיתי הכול, עליזה, ולא צריך לסמן לי יותר. מה הוא התפוצץ אני אגיד לך, בגלל שהוא עסוק בעצם בניגוד העניינים של עצמו, הוא נמצא באירוע, ואם הוא לא גורם לראש הממשלה להיות מורשע או להתפטר אז הוא משלם את המחיר, לכן הוא מנסה להציג בכל דרך – חוקית, לא חוקית, מה זה משנה? עם זה הוא קם. דרך אגב, לא ידעתי שמבן דודה שלי אסור לי קבל איזושהי מתנה או עזרה. איך אמרתי? לא מזמן בן דודה שלי בא לעזור לי לצבוע את הבית. אני מקווה שמנדלבליט גם על זה לא יעמיד אותנו לדין. עולם צבוע, אנשים צבועים שם. בושה, חוצפה, איך יורדים ברמה, איך פוגעים בכבודו של ראש ממשלה במדינת ישראל, לא משנה מי הוא. דרך אגב, זה אופייני רק למדינת ישראל, זה לא יקרה באף מדינה בעולם. אדוני ראש הממשלה, אני רוצה להגיד לחבריי בליכוד – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – צריך לעזור בצביעה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ראש ממשלה, אין לו כסף לצבוע את הבית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא קשור לכסף. עזוב את החוצפה ועזות המצח שלכם. אני לא רוצה להיכנס לזה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מסכן, ראש הממשלה עם מטבח כזה יוצא – לא יפה, לא יפה מול העולם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה אדם צריך לקבל מטבח כזה? מסכנים, מסכנים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלי כהן, אתמול אני שומע בגלי צה"ל את השר אלון שוסטר. אדוני היושב-ראש, אני שומע אתמול, והוא אומר שהוא בעצם בהחלט יכול לדמיין את עצמו כחלק מהמוחים. שאלתי את עצמי – אני מניח שהוא לא יודע שהוא שר בממשלה. כנראה שהוא התבלבל. אתה יודע, פעם במכבי תל אביב היה איזה שחקן שתקף את הסל של מכבי בטעות, כשהוא היה שחקן מכבי. מר שוסטר, אתה חלק מהממשלה, אתה שר בממשלה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מיקי, אני רואה את הכול. יש דברים חוץ מהזמן שיש להם גם ערך. בסדר, הבנתי. השר שוסטר, אתה חלק מממשלת ישראל, אתה התבלבלת. אם אתה רוצה להפגין נגד עצמך, אז אנחנו נמצאים פה באיזושהי בעיה אחרת. ולפני שאני יורד אני רוצה לענות לחבר הכנסת פורר – על מה שאתה – הבטחתי לך שאני אענה לך עניינית. אני אומר, משבר הקורונה – משבר עולמי. אתה יודע, אין תורת לחימה, זה אירוע שלא היה בעולם, לדעתי, בוודאי הרבה מאוד שנים, עשרות שנים אם לא מאות. דרך אגב, אני רוצה לומר לך שבאירוע מהסוג הזה אתה מקבל כל הזמן החלטות על בסיס יומי שהן גם הפוכות, בגלל שאתה לא יודע. אתה פועל על בסיס ניסוי וטעייה. אתה מסתכל על העולם, צופה, הם מסתכלים עליך, אתה עליהם וכן הלאה, וככה מתקדם העולם בכל נושא: סוגרים, פותחים, פותחים חצי. ולכן אני אומר דבר מאוד פשוט – דרך אגב, אני אמרתי את זה גם למר לפיד, חבר הכנסת לפיד: אם יש לכם רעיונות טובים, תביאו אותם. מר פורר, אני מבין שהחוכמה רק אצלכם, אז אם יש לכם רעיונות טובים, בואו, תביאו אותם. תיפגשו עם ראש הממשלה, אני מבטיח לך – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, אמרתי להעביר את הטיפול למערכת הביטחון. אמרנו את זה כבר לפני ארבעה חודשים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו – בעצם ראש הממשלה יפגוש אותך, אני מניח. אם יש לך רעיון טוב, תגיד לו: בוא ניתן ככה ובוא ניתן לשם. דרך אגב, כל החלטה – אתה נע כרגע לא בין טוב מאוד לזה; כל החלטה שאתה מקבל, חלקה, בשוליים, היא פספוס. אתה מקבל עשרות אלפי החלטות, חלקן לא הכי מטויבות, אבל זה טבעם של מצבים שהם מצבים, מה שנקרא, מצבים של חוסר ודאות, וככה אתה מגיב. בכל חוסר ודאות אתה ככה מתנהג. אז לכן אני מציע – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, רק דקה. חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לשבת במקומות. מי שמקומו למעלה, אנא שיעלה ליציע כדי שיוכל להשתתף בהצבעות, בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר בגדול, אם יש לכם רעיונות טובים, הקורונה זה לא אירוע של אופוזיציה–קואליציה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת ברביבאי, בן ברק, להב הרצנו, טופורובסקי, מי שמקומו למעלה, אנא, שיעלה למעלה. חבר הכנסת שטרן, חבר הכנסת שטרן, אני מציע שתעלה למעלה כדי שתוכל להשתתף בהצבעה, חבל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגיד מה יש קודם. קודם דברים לזכרה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל מייד אחר כך נעבור להצבעה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אחרי הדברים לזכרה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מניח שאתה לא חושב לצאת החוצה באמצע הדברים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אחרי דברים לזכרה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מייד, כן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה יודע, אני רץ מהר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אמרתי, חבר הכנסת שטרן, שלא תהיינה אחר כך טענות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היית בסדר עכשיו, אולי – אתה יודע איך זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שלא תהיינה טענות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בכל מקרה, חבר הכנסת פורר, אני אמרתי לך, אני מציע לך לבוא עם רעיונות טובים. אם אתה רוצה, תביא לי אותם – אני אעביר אותם הלאה. אנחנו נשמח. דרך אגב, הקורונה לא שייכת לליכוד ולא שייכת לקואליציה, לכן תרומתך לעולם תהיה חשובה, אם בסופו של דבר תביא לנו כמה רעיונות טובים; אפילו אחד דיינו, מה שנקרא. ולך – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי – – – בוועדת כספים הצלחתם לקדם הרבה יותר דברים מאשר עכשיו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולך, רם בן ברק, אני משוכנע שאתה עצמך לא מאמין בכל מה שאמרת, אז אני מבקש כמובן מהכנסת לדחות את כל הצעות האי-אמון. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת במקומות. השר ניסנקורן, בבקשה. השר אקוניס, אנא לשבת. נא לשבת במקומות. תודה רבה. << נושא >> דברים לזכרה של סגנית השר וחברת הכנסת לשעבר גאולה כהן << נושא>> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, לפני שנעבור להצבעות, אנחנו מבקשים לכבד כעת את זכרה של חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן, זכרה לברכה, שהלכה לעולמה בגיל 93 בחודש דצמבר בשנה שעברה. נכבד את זכרה בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרה של גאולה כהן.) נא לשבת. גאולה כהן היקרה והנערצת הלכה מאיתנו, והחלל שהותירה אחריה ממאן להתמלא. גאולה הייתה הרבה יותר מאשת ציבור – היא הייתה סמל, לב פועם בעוצמה אדירה ובמלוא הרגש של אהבת העם ושל אהבת הארץ. היא הייתה מורת דרך, מצפן שכיוונו תמיד ברור, ובד בבד ידעה לכבד את מתנגדיה גם ברגעים של ויכוחים קשים. גאולה כהן נולדה בשנת 1925 בתל אביב כאחת מעשרת ילדיהם של מרים, דור שמיני בארץ ישראל, ויוסף, שעלה מתימן בשנת 1908. היא גדלה בשכונת כרם התימנים בתל אביב, למדה בבית הספר העממי בלפור ובסמינר למורות ולגננות על שם לוינסקי. גאולה הוסיפה ולמדה באוניברסיטה העברית בירושלים מדעי היהדות ומדעי הרוח ואף השלימה תואר שני במקרא, ספרות ופילוסופיה. כבר בלימודיה האקדמיים בלטה גאולה כהן וזכתה בפרס על שם חיים נחמן ביאליק לסטודנטים מצטיינים באוניברסיטה העברית. את פעילותה בשירות עם ישראל ותקומתו במולדתו החלה גאולה כהן בשנת 1942, כאשר התגייסה לאצ"ל. כשנה לאחר מכן הפכה לקול החד והצלול של מחתרת הלח"י כקריינית תחנת הרדיו "קול המחתרת העברית". בשל פעילותה במחתרת נאסרה גאולה כהן על ידי הבריטים בפברואר 1946 ונידונה לתשע שנות מאסר. אלא שגאולה, כפי שנהגה לכל אורך שנותיה, לא נשברה ולא נכנעה. בשנת 1947 היא נמלטה מן הכלא וחזרה לפעילותה המחתרתית, שכללה גיוס מצטרפים חדשים ועריכת העיתון "חזית לנוער" של הלח"י. לאחר קום המדינה החלה גאולה כהן בקריירה מופלאה של פעילות ציבורית, והטביעה חותם עמוק בתולדותיה של מדינת ישראל. בשנת 1974 נבחרה לראשונה לכנסת, וכיהנה בכנסת חמש תקופות כהונה רצופות, מהכנסת השמינית ועד לכנסת השתים-עשרה. נאמנה לדרכה, הייתה גאולה כהן מראשי הנאבקים כנגד מסירת חצי האי סיני לידי מצרים. בשל כך, במהלך כהונת הכנסת התשיעית היא פרשה מתנועת הליכוד והקימה יחד עם חברי כנסת נוספים את סיעת התחיה-ברית נאמני ארץ ישראל. במהלך שנות כהונתה הארוכות בכנסת הובילה גאולה כהן קו בלתי מתפשר של עמידה איתנה על זכותו של העם היהודי לארצו, ארץ ישראל השלמה, לצד מאבקים רבים שניהלה במגוון תחומים, ובהם המאבק לשחרורו של יונתן פולארד והמאבק לפתיחת שערי ברית המועצות לעליית יהודים לישראל. גאולה כהן כיהנה כיושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה וכחברה בשורה ארוכה של ועדות בכנסת, ובהן ועדת הכנסת, ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת החוץ והביטחון וועדת החינוך והתרבות. במהלך כהונת הממשלה העשרים-וארבע כיהנה גאולה כהן כסגנית שר המדע, התרבות והספורט. על שמה של גאולה כהן רשום אחד החוקים החשובים ביותר שהתקבלו אי פעם בכנסת ישראל. בשנת 1980 יזמה יחד עם יצחק שמיר, זיכרונו לברכה, את חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל, הקובע כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל ומקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון. זה לא מקרה שאנו עורכים היום את אזכרתה כאן, בכנסת, שכן השבוע ימלאו 40 שנה בדיוק לחקיקת חוק היסטורי זה, אשר קיבע את מעמדה הבלתי-ניתן לערעור של ירושלים כבירתנו המאוחדת. גאולה כהן המשיכה בפעילות החקיקה ההיסטורית עם חוק נוסף, כאשר בשנת 1981 היא נמנתה עם יוזמי חוק הגולן, הקובע כי המשפט, השיפוט ומינהל המדינה יחולו בשטחי רמת הגולן. גם לאחר תום כהונתה בכנסת, לא הרשתה לעצמה גאולה לנוח ולו לרגע אחד, והמשיכה לפעול באותה נחישות אופיינית למען העם והארץ. היא עסקה רבות בסיוע לקליטתם של עולי אתיופיה בישראל, עברה להתגורר בקריית ארבע כדי לחזק את רוחם של תושבי המקום, ובסוף שנות התשעים הקימה את בית מורשת המשורר אורי צבי גרינברג וניהלה אותו בהתנדבות. על תרומתה המיוחדת לחברה ולמדינה הוענק לה בשנת 2003 פרס ישראל, ובשנת 2007 הוענק לה התואר יקירת ירושלים. בשנת 2014 הוענק לה תואר יקירת ההתיישבות, ובאותה שנה זכתה להימנות עם מדליקי המשואות בטקס יום העצמאות ה-66. גאולה – אישה, לוחמת ומנהיגה – הייתה גאה מאוד במשפחתה ותמיד דיברה עליה בחום רב. נפלה בחלקה זכות נדירה כאשר בנה אהובה, חברנו היקר השר צחי הנגבי, כיהן ביחד עימה בכנסת ישראל, והוא ממשיך בכהונתו שנים רבות כאחד מוותיקי הבית הזה. צחי ידידי, הכנסת ועם ישראל כולו מרגישים בחסרונה העצום של אימך, גאולה כהן, זכרה לברכה. גאולה איננה, אבל מורשתה המופלאה צרובה בנפשנו ותישאר עימנו לדורות. יהי זכרה של גאולה כהן היקרה והאהובה ברוך. אני מזמין את בנה של גאולה כהן, השר צחי הנגבי, לשאת דברים לזכרה. << דובר >> השר צחי הנגבי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, על הדברים החמים והנכוחים. חברי הכנסת, לאימי גאולה כהן משכן הכנסת היווה בית במשך כשני עשורים. בית איננו רק קירות ומרחב פיזי. לפני הכול בית הוא המקום שבו התודעה שלך נמצאת גם כשאתה לא שוהה בין כתליו. בבית הזה התודעה היא של מאבק יום-יומי, ומכאן יצאה אימי למערכה על האידיאלים שלה. הכנסת לא הייתה ביתה הראשון. אימי הגיעה לבית המחוקקים כמעט בגיל 50 – 50 שנים שבהן היו לה בתים אחרים. היא לא החליפה בית בבית. גם כשעזבה בית אחד ומצאה לה בית חדש היא לקחה איתה את כל מה שהיה בו והפך לחלק ממנה. הבתים לא נעזבו מאחור; הם נערמו ונשזרו זה בזה. הראשון היה בית אימא ואבא. למרות שהבית, כפי שציין היושב-ראש, היה בכרם התימנים בתל אביב, בבית הוריה היא קיבלה את ירושלים מאימה מרים, סבתי, דור שמיני ברובע היהודי, ומאביה יוסף, סבי, שתפילותיו לעיר הקודש נשאו אותו מתימן לארץ הקודש על כנפי נשרים. כשאימי נאלצה לנטוש את בית הוריה פן יבולע להם כשהחיילים הבריטים יפשטו עליו בחיפושיהם אחר הטרוריסטית גאולה כהן, עמוק בליבה כבר שכנה הכמיהה לירושלים – ירושלים כסמל האמונה הנצחית וההיסטוריה היהודית וערך החירות של מלכות בית דוד. ביתה השני אכן היה המחתרת – אצ"ל, לח"י, ביתם של הנרדפים, נרדפים מכאן על ידי חייליה של אימפריה דועכת שממאנת לקפל את דגלה הגאה ולהשיב אותו ללונדון ונרדפים משם על ידי אחיהם, אלה שממאנים להבין שעצמאות, לא בחסדי זרים תושג אלא בחרב. אימי עזבה את ביתה השני, את המחתרת, ביום הקמת המדינה, כשהיא לוקחת עימה רכוש יקר מפז: את ההכרה בכך שאתה אף פעם לא נרדף כל עוד אתה הרודף. כשאתה רודף אחר הצדק, מסרב להשלים עם השעבוד, ממשיך את דרך הגבורה והתעוזה של הדורות שקדמו לך, המרדף, על הייסורים שבו, על הקורבנות שבו, המרדף הזה תמיד יסתיים כשידך על העליונה. נישאת על גגות בתיה הראשונים הגיעה אימי לכנסת, ביתה השלישי. מכאן היא ניהלה אין-ספור מאבקים. בחלקם ניצחה, באחרים עדיין לא. תמיד רודפת, אף פעם לא נרדפת. נלחמת לשבור את מסך הברזל שכלא מיליוני יהודים בברית המועצות ורואה בנפילתו; נוסעת לאתיופיה, הראשונה אי פעם מקרב חברי הכנסת, כדי לקדם את העלאת היהודים משם, ודומעת באושר כשהם יורדים מן המטוסים ומנשקים את אדמת הארץ. וגולת הכותרת של עשייתה הפרלמנטרית: חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל. כמה וכמה שגרירים זועפים עברו אל השפלה כשהחוק הזה עבר, אבל בעיקר החוק הזה העביר מן העולם את האשליה שירושלים המאוחדת תחולק מחדש אי פעם. ב-1992 נפרדה אימי מן הכנסת. כעבור שנה באו לעולם הסכמי אוסלו, שהטילו צל כבד על עתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון. אימי עברה מייד אל ביתה החדש, קרוואן צנוע בשכונת גבעת חרסינה שבפאתי חברון עיר האבות. זה היה בסיס היציאה למשימתה החדשה – ימיה הוקדשו לחיזוק ההתיישבות. גם לילותיה. לא פעם היא התקשרה אליי בשעות מאוחרות, נוהגת לבדה ברכבה הפרטי בכבישים חשוכים בין קדומים לאלון מורה, בין עפרה לקריית ארבע, כדי לספר בהתרגשות איך היא חוזרת עכשיו ממפגש, שהיא באה לחזק ויוצאת מחוזקת, בעיקר מרוחן האיתנה של נשים מנהיגות – הרבנית מרים לוינגר, דניאלה וייס, יהודית קצובר. בעוד ימים ספורים, כאשר השרה חוטובלי תצא לייצג אותנו בבריטניה, יוטל עליי, אם הכנסת תאשר, לכהן כשר ההתיישבות. כשאפעל לממש את ייעודו של המשרד בנגב, בגליל, ביהודה ושומרון, ברמת הגולן, תמיד תהיה לנגד עיניי המורשת שעיצבה אימי, גאולה כהן, זכרה לברכה, מורשת של אהבת הארץ, מסירות הנפש להגן על הארץ וכיבוד אמונותיהם של כל בני הארץ. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר מיכאל ביטון, שיישא דברים בשמו של ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ, שנאלץ מתוקף הנסיבות לצאת ולטפל בעניינים הביטחוניים הבוערים. השר ביטון, בבקשה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר צחי הנגבי, בנה של גאולה כהן, ראשית, אני מבקש להתנצל בשמו של שר הביטחון וראש הממשלה החליפי על היעדרותו. הוא חייג אליי כשהיה צריך לרוץ לקריה להמשך ניהול האירוע בצפון וביקש ממני להעביר לכנסת ואליך אישית התנצלות כנה. אתה ביקשת ממנו לומר את הדברים, ואני בטוח שגם אתה וגם אימך, זיכרונה לברכה, מכירים במאבק הזה על ביטחון ישראל וקיום מדינת ישראל כדבר שגובה מאיתנו אחריות ומחיר וזמינות. האירוע בצפון הוא אירוע שנערכנו אליו כראוי. אתמול שר הביטחון היה בצפון בהיערכות כללית והגברת כוננות. מהפרטים שניתן לומר בשלב הזה חוליה של מחבלים שניסתה לחדור לגבולנו נצפתה באופן סדור, וחלקם לפחות נצפו שבים על עקבותיהם ללבנון בעקבות פעולות של צה"ל. פרטי האירוע עוד מושלמים ונבדקים ומנוהלים ברגעים אלה ממש, ולעת עתה מספיק לומר שההיערכות של צה"ל, של הרמטכ"ל, של אלוף פיקוד הצפון, של שר הביטחון, מנעה חדירה בגבול הצפון, עם הידע והניסיון של שר הביטחון גם בתפקידיו הקודמים בלבנון ובפיקוד הצפון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אני מבקש שקט. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני רוצה לקרוא לכם בענווה את הדברים ששר הביטחון כתב לכבודה ולזכרה של חברת הכנסת וסגנית השר גאולה כהן, זיכרונה לברכה, ואחרי זה להוסיף כמה משפטים שלי. מה שאני מקריא עכשיו זה דברים אישיים של שר הביטחון. חברות וחברי הכנסת, חברי השר צחי הנגבי, שביקש ממני לשאת כאן דברים וכמובן לא היססתי ולו לרגע, הייתה לי הזכות להכיר את גאולה כהן, זיכרונה לברכה, בשנות התשעים כמפקד חטיבת חברון. נפגשנו בקריית ארבע, בסמטאות העיר ובמערת המכפלה. ביקרתי פעמים אחדות בביתה בגבעת חרסינה ושוחחנו ממושכות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לא מבין, כל אחד צריך אישית קריאה? למה? נא לשבת במקום. נא לשבת. בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> הייתה לה, לגאולה, נאמנות בלתי מתפשרת לארץ ישראל ולהתיישבות לצד נאמנות מוחלטת למדינת ישראל ולסמליה. גם כאשר לא הסכימה להחלטותינו, גם כאשר נאבקה בהן, המשיכה לאהוב ולחבק אותנו, את החיילים. אשת האצ"ל והלח"י שפעלה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, ואחר כך חברת כנסת פעילה למן העם ולמען הארץ, מיוזמות חוק-היסוד: ירושלים בירת ישראל, יושבת-ראש ועדת הקליטה, שיישמה הלכה למעשה את עקרונות הציונות ונאבקה למען העלאת יהודי ברית המועצות וקיבוץ גלויות. לא פעם האזנתי לה ברדיו בתוכנית עם אלי עמיר, "על ימין ועל שמאל", ואהבתי את החיבור הייחודי בין השניים, את היכולת להקשיב, להתווכח, להכיל, לא בלי ויכוח טוב ועקיצה קטנה או גדולה. בימים אלו של מגפה אני חושב על אהבת האחים שהנחילה לנו גאולה, על אהבת המולדת והנכונות לשלם מחירים עבורה ועל המחיר שעל כולנו לשלם בעת הזאת עבור האחדות בעם שנדרשת מאיתנו בעת הזאת, גם מימין וגם משמאל – אחדות למען המולדת ולמען האנשים החיים בה, כדי שנצלח את המשבר שבו אנו נמצאים; על האומץ להילחם באויבינו ולהגן על תושבינו בכל מקום ובכל זמן ובכל שעה, אומץ שחיילי צה"ל, כמו אז בחברון, נושאים על כתפיהם בימים אלו של מתיחות ביטחונית. על כוחנו זה בונים האזרחים היושבים בקו הגבול בצפון, ואנחנו נוקטים את כל האמצעים על מנת להגן עליהם – את זה הוא כתב לפני יום. יודעים אויבינו היטב שאנחנו ערוכים ושהם יישאו באחריות לכל ניסיון לפגוע בתושבי הצפון. זה לך, צחי. צחי היקר, אתה בוודאי יודע שמעת לעת המשכתי להיפגש עם אימך בביתה או בלשכתי. בפעם האחרונה נפגשנו בביתה בירושלים כאשר הגעתי לבקרה כרמטכ"ל. היא העניקה לי אז ספר משיריו של המשורר אורי צבי גרינברג, שעל שמו הקימה את בית אורי צבי גרינברג לתרבות ושירה ולקידום יוצרים ויצירה בישראל ברוח מורשתו. גם בערוב ימיה התרשמתי מנחרצותה, מבהירות עמדותיה, מההדר שאפף אותה, מהחיבור בכל נימי נפשה לארץ הזאת, מנכונותה להקריב עבורה הכול. כאשר יש לך היסטוריה ושורשים, אמרה פעם, אתה נטוע היטב. גאולה, זיכרונה לברכה, הייתה אשת הגשמה פורצת דרך ובעלת חזון. גם בוויכוחים על עמדות שונות זכרה תמיד שקודם כול אנחנו בני אדם, אחים. אישה, לוחמת שמלאה באהבה לאדם ולארץ הזאת, באהבה לארץ ישראל. יהי זכרה ברוך. אני רוצה להוסיף גם ברמה האישית שתי נקודות – זה סקופ, צחי. ב-1988 הייתי לוחם בגולני, והגעתי לגיל 18. אתה יודע, חיילים עוד לא יודעים בדיוק מה לעשות. התלבטתי – הייתי בטול כרם, באינתיפאדה – למי אני מצביע. חייל צעיר. ואז ראיתי את גאולה כהן בטלוויזיה. אמרתי: לאישה הזאת אני מצביע. איזו מפלגה זאת? התחיה, אז הצבעתי התחיה. למה הצבעתי? כי היא עשתה רושם של אדם עם אמונה ועקרונות ועם ערכיות, והדבר הזה לא נלקח ממנה לעולם. והדבר השני שאני רוצה להגיד לך – שכל אחד מאיתנו, כשהוא יוצא מהמליאה, אדוני היושב-ראש, לוקח פה ימינה וימינה למסדרון. מול הלשכה שלך יש תמונה של חברת הכנסת גאולה כהן במסדרון הכנסת, יושבת על כיסא לצד מעקה ועליו שלט: "ישראל על סף תהום", מ-1978. << קריאה >> השר צחי הנגבי: << קריאה >> הממשלה על סף תהום. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> "הממשלה על סף תהום", תודה על התיקון, צחי. והיא יושבת, ספונה, ככה נשענת עם כוס מים למטה עם התיק שלה, צמודה לשלט, עושה הפגנה בכנסת. זה בטח לא לפי התקנון, היום, לא נוכל לשים שלטים כאלה. וזה שנה אחרי שהיא נבחרת לכנסת – היא נבחרה ב-77', וזאת ממשלה שלה ומפלגה שלה והיא אומרת: יש לי עקרונות ויש לי אמונה, ואני שמה כאן שלט, ואני נחושה. גם להיות במיעוט, גם בעמדה לא אהודה לרגע, יש לי קו, יש לי עקרונות. השיעור הזה שלה כמנהיגה ציבורית ופוליטית זה שיעור לנו, הצעירים בכנסת. אתם הוותיקים. זה שיעור על מסירות, על התמדה, על נחישות, על איזה עיקרון שתיצמד אליו, על אמונה שתתמיד בה, על היכולת לדבוק בערכיך גם אם תשלם מחיר אישי. את השיעור הזה אנחנו לוקחים ממנהיגת ציבור, מאשת ארץ ישראל, שנבחרה להיות יקירת ההתיישבות – לדעתי ב-2014, נכון? קיבלה את אות יקירת ההתיישבות. ואתה תהיה, בעזרת השם, שר ההתיישבות, אז אתה ממשיך ועושה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לדברים. חברות וחברי הכנסת, עד כאן דברים לזכרה של חברת הכנסת לשעבר וסגנית השר לשעבר גאולה כהן, זיכרונה לברכה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה המשתקת את הכנסת, פוגעת בדמוקרטיה ורומסת את זכויות אזרחיה; << נושא >> << נושא >> 2. ממשלת נתניהו-גנץ היא ממשלה גזענית ומסיתה הפוגעת בזכויות הפרט; << נושא >> << נושא >> 3. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להצבעה – הצבעות על שלוש הצעות האי-אמון בממשלה. ההצבעה הראשונה היא על הצעת סיעות יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: הממשלה משתקת את הכנסת, פוגעת בדמוקרטיה ורומסת את זכויות אזרחיה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעות יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 34 נגד – 54 נמנעים – אין הצעת סיעות יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 34 בעד, 54 נגד, אין נמנעים. הצעת האי-אמון לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: ממשלת נתניהו-גנץ היא ממשלה גזענית ומסיתה הפוגעת בזכויות הפרט. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 24 נגד – 54 נמנעים – 1 הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 24 בעד, 54 נגד, נמנע אחד. הצעת האי-אמון לא התקבלה. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעות ישראל ביתנו וימינה, שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה – 24 נגד – 55 נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 24, נגד – 55, אין נמנעים. לפיכך, גם הצעת האי-אמון הזאת לא התקבלה, והכנסת דחתה לפיכך את כל שלוש הצעות האי-אמון בממשלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עובדים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 11 – הוראת שעה), התש"ף–2020, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. תציג את הצעת החוק יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', שאני מניח שהיא בדרכה מלמעלה, אז נעבור להודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מאיר כהן, עוזי דיין ומנסור עבאס בנושא: תוכנית משרד הכלכלה לטיפול עם גל הפיטורים הצפוי; בעקבות דיון בהצעתם של חברי הכנסת מיקי לוי, אנטאנס שחאדה, אלי אבידר ויעקב מרגי בנושא: התרעת שירות התעסוקה מהתגברות משמעותית באבטלה בעיקר בקרב צעירים, מבוגרים ומיעוטים בחברה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לשמור על מינימום של שקט. בבקשה. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> כמו כן הונחו מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוסף טייב ואוסאמה סעדי בנושא: היעדר נציגים חרדים או ערבים בוועדה המייעצת לעניינים פדגוגים; בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת עופר כסיף בנושא: העלמה והשתקה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בספרי הלימוד הישראליים. << הצח >> הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 11 – הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' כ/843; דברי הכנסת, חוב' י"ט, ישיבה 56; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, אני מזמין את חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 11 – הוראת שעה), התש"ף–2020, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, בבקשה. חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת כמאל מריח, חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, אם אני מזהה נכון מהגב, אנא, להיות בשקט. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני מתכבדת להביא בפניכם את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 11 – הוראת שעה), לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. ישראל יכולה להתגאות בהישגיה בתחום ההגנה על בעלי חיים, שהושגו בתום מאבקים ציבוריים, משפטיים ותקשורתיים ממושכים, כמו סגירת חוות מזור ואיסור פיטום אווזים וברווזים. המחאה הציבורית בדבר זכויות בעלי חיים התחילה ברחובות ונשמעה היטב גם כאן, בין כותלי הבית הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת שחאדה וטיבי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כדאי, אבל אני אומר לך את האמת, זה לא יעזור. פשוט ידברו יותר חזק – זה מה שיקרה. אבל אני מוכן לנסות. אתה צודק, באמת אי-אפשר. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> עם זאת, למרות שהנושא הזה מדובר ומאחד ציבור שהולך ומתרחב, החוק, חוק צער בעלי חיים, שאותו מתבקשת הכנסת לשנות היום, הוא אחד – חוק אחד יוצא מהכלל המעיד על הכלל. זהו החוק היחיד שמבקש להגן על מי שנמצא בחצר האחורית שלנו ושנתון לחלוטין לחסדינו, וממש לא די בו. בחלוף 25 שנה מחקיקת החוק, ולמרות סעיף 19, המגדיר את הצעד המרכזי הנדרש לביצועו – התקנת תקנות שיפרטו כיצד יש ליישמו – הותקנו קובצי תקנות בודדים בלבד. התקנות הספורות שהותקנו בעקבות עתירה לבג"ץ היו תקנות בעניין הובלת עופות, אך גם אלה אינן נאכפות כראוי. לכן זה לא מפתיע שיש ביקורת רבה כיום על כך שהטיפול בכל הנוגע לזכויות בעלי חיים בישראל לוקה בחסר, בלשון המעטה, ושבעלי החיים, שמטבעם הינם הקבוצה החלשה ביותר, חשופים לפגיעות רבות ולהיעדר הגנה מספקת מצד המדינה. הצעת החוק מבקשת לקבוע כהוראת שעה כי בתקופת כהונתה של הכנסת העשרים-ושלוש, הוועדה שתהיה מוסמכת לדון בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), ובכלל זה לקיים דיונים לשם פיקוח על עבודת הממשלה בתחום זה וכן דיונים לאישור התקנות, תהיה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. זאת, במקום ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת כפי שהיה עד היום. חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) נחקק בשנת 1994. בתחילת הליך חקיקת החוק נכללו בו גם היבטים של הגנה על בעלי חיים במסגרת עריכת ניסויים בהם. היות שתחום הניסויים בבעלי חיים קשור לתחומי האקדמיה והמדע, שהיו אז בתחומי עיסוקה של ועדת החינוך, חוקק החוק כך שכל הנושא של הגנה על בעלי חיים נכלל בתחומי עיסוקה של הוועדה, והיא נקבעה בחוק כוועדה המוסמכת לדון בו ובתקנות שיותקנו מכוחו. אבל בסופו של דבר נחקק חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) כחוק נפרד. במהלך השנים עלה כי העיסוק בחוק אינו מתרכז רק בפן החינוכי של הצורך בהגנה על בעלי החיים אלא נושא בחובו היבטים רגולטוריים ומעשיים רבים. כך, לצד האיסורים המרכזיים על התעללות בבעלי חיים, נטישתם או אי-טיפול ראוי בהם, מוסדר באמצעות חוק זה אופן הטיפול בבעלי חיים במישורים שונים – בחיות מחמד, בבעלי חיים המוחזקים בפינות חי, גני חיות וכדומה, וכמובן לעניין טיפול בבעלי חיים בענפי החקלאות השונים. יש לנו חובה כלפי ילדינו וכלפי הדורות הבאים להכיר בצניעות במקומנו על פני הכדור הזה. חשוב שנכיר בכך שאנחנו לא לבד כאן ונכבד את מי שחולקים איתנו את הכדור הזה. הטבע – כבר אמרתי לכם בעבר ואני אחזור ואגיד לכם – הטבע מאותת לנו, חברים, ואילו אנחנו בוחרים לטמון את ראשינו בחול. אנחנו עוסקים כל יום כל היום במשבר הקורונה, שעה-שעה. לצד המשבר הבריאותי עסקים קורסים, מאות אלפי מובטלים איבדו את עולמם ומשבר כלכלי הולך ומחריף שכמותו לא ידענו קודם, ואתם לא שואלים לשנייה אחת אפילו באומץ: מאיפה זה הגיע? מהיכן התרגשה עלינו הצרה הזאת? כל המגפות, חבריי וחברותיי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> צד שמאל, אי-אפשר לשמוע, באמת. די. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> כל המגפות כולן מקורן בווירוסים או בחיידקים שעברו מבעלי החיים לבני האדם. גידולם של בעלי החיים לצרכים תעשייתיים נעשה בתת-תנאים. הזוהמה והצפיפות מהווים מצע אידיאלי להתפתחות מחלות ונגיפים: חיידקי סלמונלה וקמפילובקטר, שפעת העופות, שפעת החזירים, הפרה המשוגעת, מחלת הפה והטלפיים; גם הסארס, ממשפחת הקורונה, מקורו בשווקי הבשר בסין. השפעת הספרדית, שהביאה למותם של עשרות מיליוני בני אדם לפני כ-100 שנים, מקורה בחוות חזירים באריזונה, והיא יובאה לאירופה על ידי חיילי ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. לכן, חבריי, מתן תנאים הולמים לבעלי החיים לא נועד רק לטובתם שלהם אלא גם לטובתנו אנו, בני האדם. לאור זאת, הצעת החוק שיזמתי מבקשת להעביר את הסמכות לדון בחוק צער בעלי חיים מוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לוועדת הפנים והגנת הסביבה. נראה כי הנושאים שבהם עוסק החוק מתאימים יותר לתחומי העיסוק של ועדת הפנים והגנת הסביבה, הן מהצד של העיסוק ברגולציה סביבתית והן מצד העיסוק בשלטון מקומי, שהאחריות לביצוע חלק מההוראות לפי החוק מוטלת עליו. במהלך הדיון בוועדה הוצע כי התיקון ייקבע כהוראת שעה לתקופת כהונתה של הכנסת העשרים-ושלוש, זאת משום שהנושא עובר לראשונה לאחר שנים רבות לתחומי העיסוק של ועדת הפנים והגנת הסביבה, ומתוך הרצון לבחון את העניין במהלך כהונת הכנסת העשרים-ושלוש לפני שיוחלט אם לקבוע תיקון זה כהוראת קבע. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אבקש כי הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חיימוביץ'. את יכולה להישאר כאן באולם ואוסיף את קולך להצבעות, כמובן. אם כך, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות ואף לא בקשות דיבור. לפיכך אנחנו יכולים לעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 11 – הוראת שעה), התש"ף–2020. בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 4 בעד סעיף 1 – 22 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 16 בעד, בתוספת קולה של חברת הכנסת חיימוביץ' – 17, ואני מוסיף את קולם של חברת הכנסת תמנו, חבר הכנסת אלחרומי, חבר הכנסת דיין, חבר הכנסת ברוכי וחבר הכנסת שטרן. אם כך, 22 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך ההצעה אושרה בקריאה השנייה, ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 19 נגד – אין נמנעים – אין חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 11 – הוראת שעה), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מצרף את קולותיהם של חברת הכנסת חיימוביץ', חבר הכנסת אלחרומי, חבר הכנסת דיין וחבר הכנסת שטרן. אם כך, 19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 11 – הוראת שעה), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל. ברכות לחברת הכנסת חיימוביץ', ואני מאפשר לך כמובן לברך. בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> תודה רבה. תודה רבה לחברי וחברות הכנסת על ההצבעה שלכם לאישור החוק. אני חושבת שזה רגע מיוחד עבורי, כי זאת הצעת החוק הראשונה שלי שנכנסת לספר החוקים. אני רוצה להודות ליועצים המשפטיים של הוועדה, עו"ד תומר רוזנר ועו"ד לירון אדלר, למנהלת הוועדה לאה קריכלי ולמי שהחליפו אותה במסירות – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – מדהימים. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> נכון לגמרי. אני מסכימה איתך לחלוטין. צוות מופלא. – – למי שהחליפו אותה בשבועיים האחרונים בגלל הבידוד, אריאלה אהרון ומירב שמעון, לחברי הוועדה שתמכו, ליושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת רם שפע ולצוות היועצים המסור שלי ענבר שדה, גיא עציון ואדם סגל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חיימוביץ'. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3) << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1349).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1350).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, והוא דיון משולב בשתי הצעות חוק: הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3), בקריאה הראשונה – ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה – והצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה חדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה) התש"ף–2020, שאף היא קיבלה פטור מחובת ההנחה. שתי ההצעות בקריאה הראשונה. אני מזמין את שר האוצר חבר הכנסת ישראל כץ להציג את ההצעות, בבקשה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3), והצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי (הוראת שעה). העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה החדש. נכון להיום אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד המחלה, אין חיסון שבאמצעותו ניתן לצמצם את התפשטותה ואין טיפול יעיל במחלה. מאז תחילת התפרצות נגיף הקורונה, ולצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף, הוטלו הגבלות שונות על פתיחת מקומות עבודה ועל התייצבות עובדים במקומות עבודתם, על פעילותם של המקומות הפתוחים לציבור – מסחר, עסקי בילוי ופנאי – וכן על מקומות ועסקים שבהם מתרחשת התקהלות משמעותית ומתקיים לגביהם חשש לבריאות הציבור. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת – סליחה, אדוני השר – חברת הכנסת מאי גולן, חברת הכנסת מאי גולן, לא עומדים עם הגב למליאה. אנא – – – << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> ההגבלות האמורות שונו בהתאם להתפשטות המחלה והובילו לעלייה עצומה במספר דורשי העבודה, הבלתי-מועסקים והנעדרים זמנית מעבודתם ולפגיעה במשק שצפויה להתבטא בצמיחה שלילית של 6% ביחס לשנת 2019 ובהשלכות פיסקליות משמעותיות נוספות. כדי לסייע למשק להתמודד עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה יצאה הממשלה בתוכניות כלכליות נרחבות להתמודדות עם המשבר בארבעה רבדים מרכזיים: מענה מיידי למשרדי ממשלה, רשת ביטחון סוציאלית, המשכיות עסקית והאצת המשק. על רקע כל האמור, ובהמשך לתוכנית הכלכלית שנקבעה לחודשים הקודמים, גובשה תוכנית כלכלית נוספת לצורך סיוע ממשלתי למשק, אשר יאפשר לו להתמודד עם המשבר הכלכלי העמוק שבו הוא מצוי עקב ההתמודדות עם נגיף הקורונה ויקנה לו ודאות לטווח הבינוני, עד לחודש יוני 2021. הצעת חוק לצורך יישום תוכנית זו הוגשה לכנסת ביום 14 ביולי 2020, והיא אכן נמצאת בהליכי חקיקה מתקדמים; בעזרת השם, מחר יסיימו בוועדת הכספים והיא תובא להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, על מנת לאפשר סיוע נרחב לשכירים, לעצמאים, לבעלי עסקים, לטווח של שנה, על מנת לאפשר להם לעבור את אותה תקופה, תקופת הקורונה הקשה, באופן מיטבי. זו האחריות, זו הערבות הדדית וזה המהלך שאנחנו כממשלה עושים – תוכנית בהיקף של כ-90 מיליארד שקלים, מתוכם 60 מיליארד תקציבים ו-30 מיליארד נוספים באשראי, נוסף לאשראי שקיים עוד מהתוכנית הקודמת, והתוכנית התקציבית בעצם תזרים מעל 50 מיליארד שקלים ישירות לציבור: לשכירים שלא יוכלו לעבוד בתקופה הזאת, לעצמאים שעסקיהם ייפגעו בהיקף שנקבע וגם לעסקים עצמם שייפגעו בהיקף שנקבע בחוק עצמו ברבדים שונים ובהיקפים שונים של סיוע. ביום 16 ביולי ראש הממשלה ואני הצגנו תוכנית נוספת שבמסגרתה יחולקו מענקים חד-פעמיים לאזרחי מדינת ישראל. התוכנית שהוצגה מטרתה לעודד את הצריכה ואת התעסוקה ולהניע את גלגלי הכלכלה הישראלית. בהחלטת הממשלה בעניין זה הוטל על ראש הממשלה, על ראש הממשלה החליפי, על שר האוצר ועל שר הכלכלה והתעשייה לגבש באופן סופי את מודל הקצאת המענקים החד-פעמיים לשם תמיכה כלכלית נוספת. ביום 20 ביולי גובש המודל, ובהתאם לפרטי התוכנית שגובשה הופץ תזכיר החוק. החוק הובא לממשלה, נערך דיון, הממשלה אישרה, ועדת שרים לחקיקה אישרה, וכעת מובאת התוכנית בפני הכנסת. זו הצעת החוק המעודכנת בהתאם לתיקונים שנערכו, בין היתר לנוכח הערות הציבור. על פי התוכנית, כל תושב ישראל כמוגדר בהצעת החוק יקבל מענק של 750 ש"ח ו-500 ש"ח נוספים בעבור הילד הראשון, השני או השלישי שבמניין ילדיו של ההורה שלו משולמת קצבת הילדים. בנוסף, מקבלי קצבאות שונות המפורטות בהצעת החוק, שהמשותף להם הוא אוכלוסיות נזקקות, שהקצבה או הגמלה שהם מקבלים ניתנת להם לאחר מבחן הכנסה, יקבלו – אני מגדיר, זו ההגדרה של האוכלוסיות האלה – הם יקבלו תוספת למענק, 750 ש"ח נוספים. כמו כן נקבע בהצעת החוק שבעלי הכנסות שנתיות גבוהות, מעל 651,000 ש"ח בשנה בשנת 2019 – ולעניין מי שאין לגביו שומה לשנה זו, בשנת 2018 – לא יהיו זכאים לקבלת מענק או תוספת למענק למעט מענק בעד ילדיו. כל הילדים יקבלו מענק. עלות התוכנית – כ-6.5 מיליארד שקלים. מכיוון שעד העברת תקציב לשנת 2020 אנחנו מצויים בתקציב המשכי, מגביל סעיף 3ב לחוק-יסוד: משק המדינה את האפשרות להוציא כספים הן לפי תקרת התקציב ההמשכי והן לפי מגבלת ההוצאה החודשית בסעיף. על כן נחקק ביום 7 באפריל 2020 חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10), ובמסגרתו נקבע כי לתקופה שמיום קבלת הוראת השעה עד ליום 31 בדצמבר 2020 או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לטובת התמודדות עם משבר הקורונה, וזאת על בסיס תוכנית כלכלית שבה חבילת צעדים לשמירה על יציבות המשק בעקבות משבר הקורונה, בהתאם לפירוט שנקבע בהוראת השעה. בהוראת השעה נקבע כי הגדלת ההוצאה כאמור תשמש אך ורק לשם מימון ההתמודדות עם המשבר והצעדים שיש לבצע באופן מיידי ודחוף לשם כך. מכיוון שהתוכנית הוכנה בתנאי אי-ודאות הן לגבי היקף ההגבלות המוטלות לצורך צמצום ההדבקה בנגיף הקורונה והתפשטותו והן לגבי ההשפעות הכלכליות שלהן והתפשטות נגיף הקורונה בעולם, ולנוכח צרכים נוספים שלא היו צפויים בעת חקיקת הוראת השעה, תוקנה הוראת השעה במסגרת חוק-יסוד: משק המדינה ואושרה הגדלה נוספת של ההוצאה הממשלתית כך שסכומי ההוצאה שהממשלה תהיה רשאית להוציא בשנת 2020 הוגדלו ב-15.5 מיליארד שקלים חדשים – לצורך זה גם הופחתו 1.5 מיליארד ש"ח מהמכסה לשם החזר חובות למוסד לביטוח לאומי שהוגדרו בחוק-היסוד – וזאת עד יום 31 בדצמבר 2020 או עד קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם. לנוכח העלייה בהיקפי התחלואה והתארכות המשבר תוקנה ביום 15 ביולי 2020 הוראת השעה במסגרת חוק-יסוד: משק המדינה, ובמסגרתו הוגדלו הסכומים הקבועים בהוראת השעה בהיקף של כ-25 מיליארד שקלים חדשים. מוצע לתקן את הוראת השעה פעם נוספת ולהגדיל את הסכומים הקבועים בה ב-6.5 מיליארד ש"ח נוספים לצורך יישום תוכנית המענקים החד-פעמיים לתושבי מדינת ישראל, כפי שפורט. אני רק אציין כאן את עיקרי הפירוט בהצעת החוק, גברתי היושבת-ראש: מענק בגובה 500 ש"ח לכל ילד עד הילד השלישי – כ-2.6 מיליון ילדים; מענק בגובה 750 ש"ח לכל תושב מעל גיל 18 – כ-6.2 מיליון תושבים; אוכלוסיות נצרכות יקבלו מענק כפול של 750 ש"ח נוספים – מדובר בכ-840,000 תושבים, ולהלן הם מפורטים: מקבלי הבטחת הכנסה – 81,000; מקבלי השלמת הכנסה – 197,000; מקבלי קצבת סיעוד ושירותים מיוחדים בזקנה – 165,000; מקבלי נכות כללית –265,000; נכים קשישים – 86,000; נכי צה"ל נתמכים – 8,000; מקבלי מזונות – 10,000; ניצולי שואה נצרכים – 19,000; עולים מקבלי הבטחת הכנסה – 3,100. ואני מדגיש עוד פעם: בעלי שכר של 651,000 ש"ח בשנה ומעלה לא יהיו זכאים למענקים עבור עצמם, אך כן יהיו זכאים למענקים עבור ילדיהם. הביטוח הלאומי יעביר את הכסף באופן מיידי, תוך ימים ספורים, לאחר שהחוק יאושר וייכנס לתוקף, לאוכלוסיות אשר מקבלות תשלום מביטוח לאומי כיום; אוכלוסיות שלא מקבלות תשלום מביטוח לאומי כיום ימלאו את פרטי חשבון הבנק והכסף יועבר אליהם או שהביטוח הלאומי יגיע מראש – במאמץ שהוא עושה – יגיע לאותן כתובות על מנת להעביר במהירות הגדולה ביותר את המענקים. אני חושב שהתוצאה המונחת כאן, שאני מקווה שתאושר היום ותועבר לוועדת הכספים לדיון, היא תוצאה שמצד אחד מאפשרת גישה של תשלום רחב מאוד לאוכלוסייה, על מנת שמי שמקבל באופן טבעי ישתמש עבור ילדיו, עבור משפחתו, עבור עצמו, ויגדיל את הצריכה. בארצות הברית, יפן, מקומות אחרים, נקטו שיטה דומה. יחד עם זאת, לאחר דיונים נוספים שהיו בפורומים השונים ובממשלה הוחלט להחריג את מי שמשתכר מעל 651,000 ש"ח בשנה, שזה מספר מוכר וידוע כמספר סף שעד אליו לא ממלאים דוחות – להחריג אותם מהתשלום ולייעד את הכספים האלה ואת התוספת של חצי מיליארד נוספים על ה-6 מיליארד, על מנת להכפיל את הסיוע לאותן אוכלוסיות מוכרות ונתמכות. אני מקווה שהחקיקה תעבור אחרי אותם הדיונים שיהיו כאן במהירות הגדולה ביותר, כדי לאפשר את קבלת הפעימה הזאת, המענק. אני חוזר – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה עוד חצי מיליארד על ה-6 מיליארד? << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> כן. זה עוד חצי מיליארד על ה-6 מיליארד, כשבתוך ה-6 מיליארד הביטוח הלאומי צריך להגיע למספר של 100%, ויש לו כרגע רק חלק ממנו, של מקבלי הקצבאות. הזכאות נשמרת לכל אחד. או שהוא פונה בעצמו או שמגיעים אליו, כדי למקסם את אותו תשלום. אני חוזר לתוכנית המרכזית שמונחת בפני הכנסת – אני רואה שהיא זוכה לתמיכה מאוד רחבה, אולי כמעט מכל חלקי הבית כאן – וזאת תוכנית לרשת ביטחון כלכלית לשכירים, לעצמאים, לעסקים. אני חייב לומר שהקדשתי מאות שעות כדי לגבש את התוכנית הזאת. כמובן גיבשנו מתווה, הגענו גם לראש הממשלה, סיכמנו לאחר מכן עם כל הממשלה. התוכנית הזאת מפנימה עשרות עשרות לקחים מהתוכנית הראשונה. התוכנית הראשונה באה לתת סיוע מיידי. היו שם קריטריונים רבים שלא אפשרו – זה לא רק עניין של הביצוע. בסופו של דבר הדברים מבוצעים בהתאם לפניות ובהתאם לדברים אחרים, וגם שם אנחנו משנים קריטריונים ומשחררים את כל שניתן. התוכנית הזאת היא רחבה מאוד, היא ממוקדת, היא שנה קדימה, עד המועד המובטח, אני מקווה, של מציאת החיסון, אולי קודם, כדי שהמשק יוכל לחזור על כל ענפיו, כולל חצי מהתיירות, הטיסות האזרחיות, ועוד תחומים שמאוד מאוד מתקשים לפעול בתקופה הזאת או באופן קבוע או באופן זמני. אני אישית תומך במשק פתוח. אני חושב שצריך לנקוט הרבה פעולות שלא קשורות לסגירת המשק. המשק חזק גם אם כ-70% ממנו פועלים. אנחנו בחודש יוני ראינו דבר מדהים – שהמחלה ירדה. אותו מענק שגם אושר כאן בכנסת ב-73 מול אפס בסוף, המענק הזה הביא לזה שמ-1 ביוני עד אמצע יוני כ-450,000 עובדים חזרו לעבודה. אבל מה קרה לאחר מכן? המחלה חזרה, העובדים שוחררו מחדש, ולכן אנחנו מקנים להם בחוק המרכזי רשת ביטחון, כולל חל"ת גמיש ל-14 יום, כדי לאפשר להם מענה בטוח. במקביל, אנחנו מקדמים תוכנית משמעותית, מודרנית, רצינית, שלא הייתה במדינת ישראל לצערי עד היום, של הכשרה מקצועית עם מיטב הכוחות והמוחות, ואנחנו רוצים כמה שיותר מבין הלא-מועסקים, שחלק מהם לא יחזרו לעבודתם, כי חלק מהעסקים לצערנו ייסגרו. אבל יותר מזה, הם לא יחזרו לעבודתם כי הרבה עסקים גילו תוך כדי הקורונה והחל"ת שהם יכולים לעבוד עם 10% או 20% עובדים פחות, ולכן זה לא שענפים ייסגרו, אלא בכלל התחומים יהיו עובדים, שבדרך כלל הם לא מאלה שמשתכרים גבוה, שנצטרך לכוון אותם, או פלח מהם, להכשרה מקצועית. היום צירפנו לחוק הזה, גם ביוזמת חברות הכנסת, ובכלל בגישה שאני דוגל בה – עד היום בחוק יש דבר מוזר: מי שמקבל דמי אבטלה והולך להכשרה מקצועית, מורידים לו 30% מדמי האבטלה. זה בדיוק מנוגד לתפיסה שלנו, אז קודם כול אנחנו מבטלים את זה, מבטלים את ההורדה, וכל מי שהולך להכשרה מקצועית יקבל דמי אבטלה. אבל אנחנו ניתן תמריץ מיוחד למעסיקים בפחות מעשרה תחומים שאנחנו נגדיר. אנחנו לא מורידים לאף אחד, אבל בפחות מעשרה תחומים שנגדיר אנחנו נתמרץ בתוספת תמרוץ את אותם מעסיקים שייטלו חלק בהכשרה המקצועית ובהעסקה לזמן מובטח של אותם העובדים שיעברו למקצועות שהם העתיד שאחרי הקורונה, שגם מרוויחים יותר, שהמשק צריך אותם יותר, אם זה הייטק, דיגיטציה והרבה מאוד תחומים אחרים, כי לא מספיק לאושש, צריך גם לכוון – ולכוון, להתחבר, בעידן שלאחר הקורונה, נאמר שנה, כשאנחנו נמצאים במצב אחר. אני רק רוצה לומר לכם, כל הוויכוחים – כולנו אנשים פוליטיים, אבל חייבים תקציב כמה שיותר מהר, וחייבים חוק הסדרים שיונח בפניכם, עם קרוב ל-40 חוקים, שהם חוקים מהפכניים, במכלול אחד, שיש לו מכנה משותף, שזה הורדת רגולציה, הורדת חסמים, הגברת תחרות, הגברת הצמיחה. בכל התחומים שאנחנו מכירים, החוקים האלה – שאני עומד מאחוריהם – הם בדיוק בהתאם לאותה השקפת עולם, ולדעתי רוב הבית כאן תומך בדבר הזה. כי לא מספיק לבלום, לא מספיק להחזיק ולסייע, לא מספיק אפילו לכוון. חייבים להביא את המשק למצב שבמקביל למאבק מול הקורונה – על כל ההיבטים, כולל היבטים עתידיים – חייבים להביא את המשק למצב של התחברות של שתי הרגליים: הרגל המסייעת עם הרגל הצומחת והמצמיחה את המשק. רק אם נעשה את זה במאמץ לאומי משותף ורחב, קודם כול בבית הזה, כמו שאנחנו עושים את זה גם בממשלה – אני מקווה שגם נוכל להביא את זה בפני הכנסת ובפני הממשלה – אנחנו נתחבר בעוד שנה, פחות או יותר, גם ברמה יותר גבוהה ממה שהיינו, ונהיה אחת המדינות המובילות בעולם, מהמדינות שנערכות לעידן שאחרי הקורונה, ביעדים, בהכשרה ובכל הדברים האחרים. אם חלילה נחמיץ את זה, אנחנו נהיה עם רגל אחת חזקה – של הסיוע, שהוא באמת מקיף ורחב לתקופה – אבל אנחנו עלולים להיות בלי הרגל השנייה, שצריכה להיות לא פחות חזקה, של הכנת מדינת ישראל לקראת העתיד הלא-רחוק, ליום שבו יהיה החיסון. קבענו יעד של כשנה. בהתאם לזה אנחנו מגישים גם את החוקים וגם את הסיוע ארוך הטווח, של שנה, וגם כמובן סיוע נקודתי, על מנת לאושש ולאפשר למשפחות וליחידים גם כן לעשות. אנחנו חייבים לחבר את זה. אני מקווה שנימצא פסימיים ושיהיה חיסון בטווח של פחות משנה. מושקעים כאן מאמצים אדירים. כל העולם מבין מה עומד על כפות המאזניים. אנחנו ערוכים לשנה. אנחנו חייבים בשנה הזאת לבנות גם את הרגל של הצמיחה, את הרגל של הורדת הרגולציה, הבאת ישראל למקום הנכון, כדי להתחבר עם עתיד של אופטימיות, עתיד של תקווה. כל אזרחי ישראל זכאים לדבר הזה וזכאים שאנחנו כממשלה וככנסת נוביל אותם לאותם המקומות. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לשר האוצר. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אני כמובן אבקש את תמיכת הכנסת גם בחוק הנוסף. אחרי זה הוא ילך לוועדת הכספים, וודאי יהיו גם שם דיונים. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לשר האוצר. רשימת הדוברים נעולה, אי-אפשר להירשם יותר. עכשיו נתחיל בדיון. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אלי אבידר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, משבר הקורונה פגע אנושות בעולם התרבות והביא אותו לקריסה. כל יום שעובר מביא כליה נוספת על נכסי תרבות שהם חלק מהזהות שלנו וממי שאנו כעם. העם הזה, גם ברגעיו הקשים ביותר ידע לשמר תרבות. אפילו בגטו ורשה, שם איבדו בני העם שלנו צלם אנוש ותקווה, דווקא שם נשמרה התרבות, כי זה מה שמייחד אותנו כעם היהודי; זה מה שמייחד אותנו כבני אנוש. אבל בממשלה אפילו לא פועלים למראית עין, ולוחשים את קוד החיסול לכף היד: שמאלנים. 36 שרים יש בממשלה הזאת ויש שר אחד, חילי טרופר, שאחראי לנושא התרבות. הוא גורם לי להתגעגע לשרת התרבות הקודמת. היא כבר הייתה שוברת לשר האוצר שולחן, ובשידור חי. מתי שמעתם על שר אחד בכחול לבן שדפק על השולחן, שאיים להצביע נגד הממשלה בשביל האנשים שבחרו בו באיכות הסביבה, בתיירות ובתרבות? הם סיפרו לנו, כחול לבן, שהם נכנסו מתחת לאלונקה, אבל הם התיישבו על האלונקה עם כל היועצים, הנהגים, המאבטחים, הלשכות, ואת האלונקה סוחב הציבור, שכבר אין לו כוח. אז עכשיו ממתינים שמשרד האוצר יאשר תוכניות להצלת התרבות שאישר השר חילי טרופר. אז למי יקשיבו יותר, לטרופר או לשר דרעי, שנלחם כמו אריה בשביל המגזר שלו – ואני מברך אותו על כך? אומני ישראל הם ברובם עצמאים קטנים שמרוויחים עד 100,000 שקלים לשנה, והם כבר חודשים ללא פרנסה. בכל מדינה מתוקנת שומרים על התרבות, אבל מי צריך כאן תרבות? יציגו לנו מחזות תיאטרון מתורגמים מצפון קוריאה, ישמיעו לנו בתחנות הרדיו בלופים את "אתה תותח, אין, אין עליך", ביבי ינענע בראשו בשביעות רצון ורויטל גנץ תגיד לבני כל בוקר: נו, בני, קום כבר לבית הספר, היא שרה גם עליך, קום כבר. גברתי היושבת-ראש, חייבים להחיות את מגזר האומנים עכשיו, להשקיע תקציבי הזנק בתרבות עכשיו, להפעיל מוסדות תרבות עכשיו וליצור ודאות וחזרה לשגרה עכשיו ומייד. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, הטירוף שמתקיים כאן ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים עד שתחזור השפיות. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סונדוס סאלח. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת. אומר ע'סאן כנאפני: (אומרת בערבית ומתרגמת:) גונבים לך את הלחם ונותנים לך פירורים ומבקשים ממך להודות להם. אוי, איזה חצופים הם. מה לעשות עם ה-750 שקלים האלה? מה אפשר לעשות עם הכסף, אותו כסף שהציבור שילם לאורך כל השנים? זה כסף שהציבור שילם ועכשיו נותנים לו טיפה בתוך בור אחד עמוק – בור של מצוקה כלכלית, חברתית ובריאותית. מה יעשו 750 שקלים לאנשים? הם לא ישלמו את החשמל, לא את המים, לא את הארנונה ולא את הספרים של תלמיד בכיתה א'; בטח לא תשלום לתרופות ובטח לא תשלום אחד לאוניברסיטה של איזה סטודנט בתוך משפחה ברוכת ילדים. היום, לאחר שבשבוע שעבר העברתם את חוק סמכויות מיוחדות, צריך להביא סרט אדום, לסגור את הכנסת ולציין סלילת מסלול חדש – נתיב עוקף כנסת שתכנן ראש הממשלה הדיקטטור כדי לקבל החלטות באופן מהיר, דיקטטורי, שלא מתחשב באף אחד מערכי הדמוקרטיה, אף לא בערך קטן ומינימלי. הוא אמר זאת בפירוש – שחזרה לכנסת מפריעה לו לקבל החלטות ולקיים המשך תהליכים שהוא חושב שהם נכונים. אחריו יוצא אלינו השר לביטחון של ראש הממשלה, והוא רוצה לאתגר את פסיקת בג"ץ ולשלול את הזכות הבסיסית של בני האדם להביע את העמדות שלהם. הינה עוד שיעור אחד שלומד שר הביטחון של ראש הממשלה – שאפשר לעקוף את בג"ץ. והיום כאן אני רוצה לאתגר את בג"ץ להמשיך ולקיים את ההליכים המשפטיים ולקיים את החקירה נגד ראש הממשלה, נגד הנאשם בפלילים מבלפור, בשמירה על הנחיות משרד הבריאות, ולקיים את החקירה שלו. הציבור שיצא באלפים במקומות שונים, העובדות הסוציאליות, האחיות, צוותי ההוראה, המתמחים ברפואה, הסטודנטים והסטודנטיות, העצמאים, השכירים, המובטלים לכאורה, אנשים שלאורך כל הזמן עמדו על הרגליים ותרמו למשק רבות ושילמו מיסים ועכשיו הם במצוקה אחת גדולה – אתם ממשיכים במהלכים אלימים נגד אנשים אלה, שהם, אם הם לא ימותו מקורונה – ימותו מרעב. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. יפה מאוד, עמדת בזמנים. אני מבקשת מכל הדוברים לעמוד בבקשה בלוחות הזמנים. חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מונה חליל, אום חליל, היא אימא שכולה. הבן שלה נרצח לפני כחודש וחצי בשכונת חליסה בחיפה. האימא החליטה לקום ולעשות מעשה: לצעוד ברגל משכונת חליסה בחיפה עד לירושלים. מבחינתי זה אירוע כל כך חשוב, אפילו מכונן, כי הסיפור של שכונת חליסה הוא הסיפור של האזרחים הערבים. בעשור האחרון נהרגו שבעה אנשים בשכונת חליסה בחיפה: נאסר נזאל, נור נזאל, זיאד שנאוי, ריאד בסתוני, אשרף אבו כליב, חליל חליל וגיא כפרי. מי היוצא מן הכלל שנרצח? אחד יהודי ושישה ערבים. במקרה של היהודי שנרצח, אחרי שעה קלה באה המשטרה והפכה כל אבן בשכונת חליסה, הציבה מחסומים, מצור שלם, עד שהגיעו לנאשם. אבל כל המקרים, ממש כל המקרים של הנרצחים הערבים, השישה – לא פוענח ולו מקרה אחד. אפס. שישה ערבים ואחד יהודי. בקרב ששת הערבים אין פענוח; כשהנרצח הוא יהודי מצאו את הנאשם. להבדיל מכל המקרים, אימא של חליל החליטה להיאבק. חובתנו לעמוד לצידה. אני אישית החלטתי לצעוד יחד עם מונה חליל משכונת חליסה בחיפה עד לירושלים. אולי ייקח לנו חמישה ימים. זה יתחיל ביום ראשון בעוד שבועיים, בעוד 13 ימים, בגלל שיש חג הקורבן, עיד אל-אדחא. כול עאם ואל-ג'מיע באלף ח'יר. חג שמח. אחרי החג אנחנו נתחיל. אני קורא לחברי הכנסת ולחברות הכנסת בהתחלה לגלות אמפתיה, אבל זה לא מספיק כלל וכלל, אלא לדרוש יחד איתנו לפענח את המקרה. אנחנו לא יודעים מי הרוצח. אני לא יודע. אני לא מאשים אף אחד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בבקשה, אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני לא מאשים אף אחד, אבל יש נרצח ויש רוצח. חייבים להגיע לרוצח. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בבקשה לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גברתי, משפט אחרון, בבקשה. מה העניין של אי-פענוח? זה לא רק מעודד, לא רק מעודד, אלא גם קורא לנקמה. אני לא מצדיק את הנקמה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תלוי איפה. לא בכל מקום מדברים על נקמה. לא בכל מקום. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> את צודקת. אני לא מצדיק ואני נגד, אבל צריך להבין שחייבים להגיע לרוצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס. אחריו – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת בראש, אדוני שר האוצר, חברי הכנסת, אנחנו השבוע נקרא את דברי הנביא ישעיהו, בפרק ראשון: "ידע שור קֹנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן". ולמה אני אומר את זה בדיון על החוק הזה? אנחנו, בפרשייה בשבוע הבא, בחומש, נקרא על ארץ ישראל: ארץ אשר עיני אלוקיך בה מרשית שנה ועד אחרית שנה. ארץ ישראל מתנהלת אחרת מכל העולם. כשבכל העולם, אדוני שר האוצר, היה משבר כלכלי ב-2008, במדינת ישראל פתאום יש פריחה כלכלית. כשבמרץ בכל העולם התמודדו עם משבר קורונה, בישראל, ראה זה פלא: המספר המינימלי של חולים, מספר מינימלי של מתים; נזק כלכלי כבד, אבל הקורונה לא הכתה בישראל. בגל השני אנחנו הכי גבוהים בעולם – ללמדך שההתנהלות בארץ ישראל היא התנהלות שלא קשורה למה שקורה בעולם. ולמה זה מחייב אותנו? כשאנחנו באים לבנות מדיניות כלכלית, לבנות מדיניות חברתית, היא חייבת להיות עם חמלה; היא חייבת להיות עם המוסר היהודי; היא חייבת לרחם על המסכנים; היא חייבת לרחם, כן, גם על משפחות ברוכות ילדים, ולא רק על שני הילדים הראשונים, כי גם השלישי, הרביעי והחמישי צריכים אוכל. כשאתה בונה מדיניות, היא חייבת להיות אחרת, ולא להיבהל, כי בסוף המשמעויות בארץ ישראל הן שונות – ארץ אשר עיני אלוקיך בה מרשית שנה ועד אחרית שנה, ואם לך אין חמלה, גם עליך לא יחמלו. ואני רוצה לומר לך, אדוני חבר הכנסת איימן עודה, על מה שאמרת – שהמשטרה לא מפענחת, אז אני אספר לך סיפור: בשבת האחרונה, בשעה 18:30 בערב, יושב בחורצ'יק בן 19 על גג ביתו בעיר העתיקה, ברובע היהודי, ומקבל קליע לכתף, 9 מ"מ. ראה זה פלא – אין חקירה; אין עיתונות; אין תקשורת. אף אחד לא מדבר על זה. לאחר יומיים אומרים לך – תקשיב: זה היה כדור תועה של הקליעים שיורים בשביל הבגרות. אלה שמפסידים בבגרות, אתה יודע, יורים קליעים, ואלה שמנצחים, מצליחים, יורים זיקוקים. אתה מכיר את זה? אז אני מכיר את זה. אני גר לידם, אני מכיר את זה. כדור תועה. עד עכשיו אף אחד לא יודע מי זה. זה גם לא מעניין אף אחד. כדור תועה, כששוכחים שכל הקליעים היו לא חוקיים, אבל זה כדור תועה של קליעים שמתעלמים מהם. אז תאמין לי, איך שאומרים אצלנו בגמרא: סדנא דארעא חד הוא – חוסר הפעילות הנכונה של המשטרה עובדת לשני הכיוונים. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש לי הצעה: תצטרף לבקשה שלנו לפסול את כל הנשק בקרב האזרחים הערבים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מצטרף אליך. מצטרף אליך ברגע זה. אמרתי לך, כולם נפגעים מזה. כולם נפגעים. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מצויים בימים לא פשוטים. מדינת ישראל, כמו העולם כולו, מתמודדת עם אחד המשברים הבריאותיים הגדולים ביותר שידענו. המשבר הבריאותי הביא איתו משבר לא פחות גדול, שהוא המשבר הכלכלי. הסגר הגדול שהיה, הריחוק החברתי, ההגבלות על פעילויות ועל התנועה – כל אלה הביאו את המשק הישראלי ואת האזרחים למצב שכמותו לא ידעו שנים רבות. כולם מכירים את הנתונים, ואין טעם לפרט עליהם, אבל יש טעם שנדבר על פתרונות. חברי הכנסת, כולנו עסוקים במתן מענה למצוקות היום-יומיות שהאזרחים מתמודדים איתן. המטרה העליונה של כולנו היא ללא ספק לספק אופק כלכלי לאומי ליציאה מהמשבר. אחד המענים שהוצעו על ידי משרד האוצר היה תוכנית המענקים לכל אזרח. ההנחה הייתה שמענק ישיר ואוניברסלי לאזרחים יעודד את הצריכה, יגביר את הפעילות במשק ויתניע את הצריכה. אנחנו חשבנו בכחול לבן שהכיוון הכללי הוא נכון, אבל הוא לא מספיק. סברנו שמתן מענקים בסכום שווה לכל אזרח רק על פי קריטריונים של גיל ומספר הילדים לא עונה על הצורך הנדרש. כמו בכל משבר, החלשים נפגעים יותר מהחזקים. הנכים, הקשישים, או אלו שידם אינה משגת, ודאי מרגישים את עומק המשבר הזה יותר מאחרים. בדיוק מהסיבה הזאת התעקשנו לתקן – לתקן את המשוואה באופן כזה שמי שיש לו פחות יקבל יותר, שמי שיש לו יותר יקבל פחות. ולכן אנחנו מצביעים היום על תוכנית מדורגת ששמה במרכז את מי שזקוק לסיוע הזה יותר מכולם – ניצולי השואה, מקבלי קצבת סיעוד, עולים חדשים, קשישים. זו תוכנית שמבוססת על ההיגיון הצודק והראוי, שמדינה שמאמינה בסולידריות, שמאמינה בכך שלכל אחד הזכות להתקיים בכבוד, חייבת לעשות חלוקה דיפרנציאלית של המענקים – קודם כול ולפני הכול לגר, ליתום ולאלמנה. צריך גם לומר בכנות: התוכנית הזאת לא מספיקה. היא לא נותנת מענה ארוך טווח למשבר כלכלי שאנחנו במידה רבה נמצאים בתחילתו. אבל אפשר להגיד שהתוכנית הזאת מתווה דרך שעל פיה אנחנו צריכים לצעוד – לתת יותר למי שיש לו פחות ולתת פחות למי שיש יותר. זה הדבר ההגיוני לעשות, זה הדבר הצודק לעשות, ונמשיך לדרוש תוכניות שעושות בדיוק את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכאלי, את מדברת? לא, את מחוקה; חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אז חבר כנסת יבגני כן נוכח. קדימה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו דנים עכשיו על חוק שאמור להעניק סיוע מינימלי לאזרחי ישראל, והעמדה שלנו מאוד ברורה. למרות הביקורת אנחנו כן נתמוך בדבר הזה, כי אנחנו חושבים שכן צריך להעניק סיוע וגם לחשוב כשאתה מעניק את הסיוע שהסיוע גאמת מגיע למי שזקוק לו אבל אני רוצה להתייחס לכמה נושאים שאנחנו רואים שלא מתנהלים בשבועות האחרונים. מדברים כולם על חל"ת, מדברים על זה שצריך להאריך את החל"ת, ואנחנו במסגרת הדיונים בוועדת הכלכלה – ולא רק ועדת הכלכלה, גם ועדות אחרות – גילינו שמסתבר שיש לנו מה ללמוד מהמדינות המתועשות בעולם, למשל גרמניה, ששם הכניסו את המושג חל"ת חלקי. מה המשמעות של חל"ת חלקי? אדוני השר יבין אותי, כי היית שר אוצר: כשיש לך עשרה אנשים שמייצרים מכונית והתפוקה בייצור המכוניות יורדת, אתה לא יכול לפטר מישהו שאחראי לדלתות ולהשאיר את שאר האנשים, נכון? אז אתה נאלץ להשאיר את כל עשרת העובדים למרות שהתפוקה יורדת, ואת הפער הזה אתה משלים. אתה כמדינה חוסך למעשה את הכסף שהיית צריך לשלם לכל מי שיושב בחל"ת, ומצד שני, אתה גם תומך בתעשייה, כי ייצור המכוניות למעשה ממשיך. וכך אותם אנשים – כולם עובדים בתעשייה, ולמרות הירידה בתפוקה וכתוצאה מזה הירידה בייצוא, המדינה מממנת את ההפרש. אתם יודעים מה היה בדיון בוועדת הכלכלה, ושאלנו מדוע אי-אפשר ליישם את המדיניות הזאת, חל"ת חלקי במדינת ישראל. אתם תתפלאו ותצחקו מה הייתה התשובה – כי המדינה לא סומכת על המעסיקים. המעסיקים יכולים לרמות את המדינה. תראו לאיזה מצב הגענו. מדינת ישראל והממשלה לא סומכות על המעסיקים אם נתחיל ליישם את השיטה הגרמנית של חל"ת חלקי. באותה המידה אפשר להגיד שמדינת ישראל לא סומכת על האזרחים שישלמו מיסים, לא יודע, שילדים ילמדו את מקצועות הליבה וכל דבר – שישרתו בצבא, שילכו לעשות מילואים. אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה בסיסית שמדינת ישראל לא סומכת על התעשייה ועל המעסיקים, אז בואו נסגור הכול, נשלם על הכול ונקווה שקורונה תחלוף. אני לא קיבלתי, לא קיבלנו תשובה מקצועית מדוע אי-אפשר ליישם את השיטה הזאת. מה כן קיבלנו? קיבלנו דיבורים על כך שרוצים לשקול את האופציה להוריד את שכר המינימום. שכר המינימום קשה למעסיק, ולכן הוא לא יכול לשלם בשביל להחזיר את העובדים לעבודה. רבותיי, אם התפוקה יורדת והייצור יורד, אני לא אתפלא אם חלק מהמעסיקים יתחילו להציע קיצוץ במשרות לעובדים. ואז אותו בן אדם, שאני אקרא לזה האזרח המסכן, יחשוב פעמיים אם הוא יעמוד על הזכויות שלו ויגיד: אני לא מוכן שהמעסיק יקצץ במשרה שלי ל-75% – הוא יגיד לו: אז אני אפטר אותך, ואם אני מפטר אותך, יש לי עוד 20 אנשים שמחכים בחוץ. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זמנך תם. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, לא. ממש – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עברתי? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> צריך לסיים מזמן. כן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני בחצי שנייה מסיים, משפט אחרון. ולכן אני אומר ככה, ואני קורא גם לממשלה וגם לשר האוצר: הגיע הזמן שנלמד מהשיטות שכרגע מיושמות באירופה ובמדינות מתועשות, ואולי באמת נצליח ביחד לגבור על משבר הקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי. לא הבנתי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אתה רוצה לדבר? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן, בטח. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חשבתי שמרב – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. אבל אני אומרת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אין ספק שאנחנו נמצאים בעיצומו של משבר כלכלי, בריאותי, חברתי. שמענו על מאות מפעלים, חברות, שנסגרו ופשטו רגל. וכל התוכניות למיניהן, כבוד השר – 60 מיליארד, 100 מיליארד – אתמול שמענו ששר האוצר מדבר על 200 מיליארד שקל שהוזרמו לעסקים, למובטלים, לתמיכה במשפחות, אבל מה לעשות, כבוד היושב-ראש שיושב עכשיו על כיסאו, אנחנו לא רואים שהכסף הזה מגיע וזורם לאנשים שצריכים את זה, שזכאים לזה, שמחכים לזה. ואני שמעתי אותך בריאיון לפני כמה ימים, אדוני היושב-ראש, שאתה אומר – אתה מבטיח לשקם ולעזור לעסקים, למובטלים, לאזרחים. התוכנית הזאת, 6.5 מיליארד, היא בסדר, אף אחד לא התנגד. מי יתנגד לתת כסף לאזרחים, לכל אזרח במדינה? טוב שבכלל אחרי הביקורת הציבורית שהייתה יש עכשיו התאמות ושינויים ויש עכשיו מתן דיפרנציאלי ולא לכולם באופן שווה, ואלה שבאמת מקבלים קצבאות מקבלים כפול מאשר מי שאולי ההכנסה שלו מעל 650,000 שקל. אבל אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? כל הלחץ הזה והפניקה הזאת של ראש הממשלה, של הממשלה הזאת, שרוצים לספוג את המחאה הציבורית, העממית, שכבר קמה וחיה ובועטת בכל המקומות – ערבים, יהודים, פריפריה, מרכז – כולם מרגישים שהממשלה הזאת מרמה אותם. וה-500 שקל האלה וה-750 שקל האלה וה-2,000 שקל למשפחה, כמו ש-4,000 או 5,000 או 6,000 שקל, אדוני היושב-ראש – ואתה היית איש העסקים ומבין בעסקים ומבין בביזנס – מה זה נותן, 6,000–7,000 שקל לביזנס? זה בקושי מכסה אולי חודש שכירות, אולי מכסה חלק מהארנונה, אבל זה לא עוזר לשקם ולהרים את העסקים, כמו שה-500 שקל האלה – נכון שכל שקל חשוב למשפחות האלה, אבל מה זה נותן, 500 השקל האלה, בסופו של יום, או 1,000 שקל למשפחה, כאשר כל העסקים סגורים, כאשר העסק שלהם סגור, כאשר אין עבודה, האבטלה גואה – מיליון מובטלים? ולכן, כל מה שאתם נותנים לא יעזור על מנת להשתיק את קול המחאה שגובר וגובר, ובסופו של דבר יביא להפלת הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת יוסף ג'בארין. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, אתה גם יושב-ראש הקואליציה. במקרה הזה הנושא הכאוב שאני אתייחס אליו הוא נושא שגם נוגע באופן ישיר לכישלונות המתמשכים של הקואליציה ושל הממשלה. כרגע מתקיימת מול תחנת המשטרה באום אל-פחם עצרת מחאה של צעירים וצעירות בעקבות הרצח האחרון שהיה בעיר, רצח של המנוח חאלד וליד אגבאריה, בן 35, אב לארבעה ילדים. זהו רצח נוסף בשרשרת של רציחות הן ביישוב אום אל-פחם והן בכלל בחברה הערבית בתקופה האחרונה. אנחנו מדברים על יותר מ-50 נרצחים רק השנה, ב-2020, על רקע האלימות והפשיעה בציבור הערבי. זאת גם עלייה מאוד מדאיגה של כ-30% ביחס לשנה הקודמת מבחינת מקרי רצח. ואני שואל, כבוד היושב-ראש: מי אחראי? מי אחראי להימשכותו של מעגל הדמים, של הדם הנשפך ביישובים ערביים כמעט באופן יומי? יריות, רציחות, אנשים נפצעים; יריות על הבתים, על בתי מסחר, על רכבים; נשים, ילדים, גם אנשים מבוגרים הם קורבנות הפשיעה הזאת. אני אומר שיש כתובת למי שיכול לאכוף את החוק. הכתובת היא רק רשויות אכיפת החוק. הרשויות הן שיכולות לנהל חקירה, הרשויות הן שיכולות להגיש כתבי אישום ולעצור אנשים, וכאשר מקרי הרצח נמשכים והפשיעה גואה, התוצאה הזאת כשלעצמה אומרת שיש כאן מי שנכשל בלהגן על ביטחונם ועל שלומם של התושבים הערבים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן אני אומר שהממשלה הזאת נושאת באחריות להימשכותו של מעגל הדמים הזה בתוך החברה הערבית, כי הם הכתובת והם האחראים ולהם יש את הסמכויות לטפל בפשיעה הזאת. אני קורא לפעולה מיידית של בלימת האלימות והפשיעה ומקרי הרצח, כדי שנוכל סוף-סוף לנהל חיים תקינים כמו שאר האזרחים. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. אחריו, חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חבר הכנסת נפתלי בנט – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אתה נכחת היום בוועדת הכספים וראית שאנחנו דנים בחוק הקורונה הכלכלי הגדול, שאמור לסייע להרבה מאוד אוכלוסיות במדינת ישראל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אמת. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בחוק הזה, בוועדה לפחות, דיברתי על צעירים, דיברתי על סטודנטים ועל חיילים משוחררים, אבל פה במליאה אני רוצה לדבר על עוד אוכלוסייה – על אוכלוסיית הקשישים בישראל. החוק מגדיר מענק הסתגלות לאנשים שפוטרו מהעבודה מעל גיל 67. אני חושב שזה, אתה יודע, סוג של זריקת עצם של הממשלה. למה האנשים האלה, שעובדים מעבר לגיל פרישה – משהו שהמדינה צריכה לעודד – לא זכאים לדמי אבטלה? למה יש כאן אפליה? ויותר מזה, כבר נותנים להם את המענק, אז למה רק עד סוף השנה? למה לא נותנים את המענק כפי שנותנים לכולם דמי אבטלה, עד יוני 2021? ואם זה לא מספיק, נשים מעל גיל 62 שזכאיות לקצבת הזקנה לא מופיעות בחוק הזה בכלל. כששאלתי, ענו לי: אבל הן זכאיות לדמי אבטלה. נכון, אבל אני לא יודע אם אתם יודעים, קצבת הזקנה מקוזזת להן מדמי האבטלה. אז אני רוצה לספר לכם שבמדינת ישראל כ-17% מהקשישים ממשיכים לעבוד לאחר גיל פרישה. ועוד נתון מעניין: בקרב העולים החדשים הנתון הזה עומד על 58%. אז במקום שהמדינה תעודד את האנשים האלה, היא החליטה – שר האוצר וראש הממשלה החליטו לזרוק להם עצם, משהו, ככה, שישתקו. אז אני אומר לכם שהם לא ישתקו, ואנחנו נשמיע את הקול שלהם כאן בכנסת. בתהילים פרק ע"א פסוק ט' כתוב: "אל תשליכני לעת זקנה ככלות כֹחי אל תעזבני" אז אני קורא לכולכם, כשהחוק יגיע כאן למליאה, להצביע בעד ההסתייגויות שנעלה, כדי שהקשישים יקבלו את מה שמגיע להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. אחריו – חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מוקדם יותר כאן במליאת הכנסת יושב-ראש הכנסת לוין והשר אמסלם הביעו זעזוע עמוק ממפגינה חשופת חזה שהפגינה כאן מול הכנסת. אני רוצה לשנייה לעשות סדר בדברים, סבבה? הקמת ממשלה מנותקת ומנופחת של 36 שרים ו-12 סגני שרים בעיצומו של המשבר הכלכלי הכי גדול שהיה כאן במדינת ישראל, זה מזעזע; זה שחברים שלי קורסים כלכלית סביבי, שהם לא יכולים לשלם שכר דירה, שאין אף אחד כאן שמתעסק בלהחזיר אותם למקום העבודה שלהם, לגזור על צעירים בישראל שנים אבודות של הישרדות כלכלית, זה מזעזע; זה שמתקיפים מפגינים בישראל בסכינים ובגז מדמיע, זה שאנחנו שומעים שירי הלל לרוצח המתועב יגאל עמיר, זה מזעזע; זה ששר ללא תיק ממפלגתך, אדוני היושב-ראש, אומר שהעוני של חלק מאזרחי ישראל הוא חרטא, זה מזעזע. כשיש ילדים שהולכים לישון רעבים, זה שאנחנו ממשיכים לחיות תחת ראש ממשלה שמקבל החלטות ומכהן תחת שלושה כתבי אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים, זה מזעזע. אבל, אדוני היושב-ראש, ממה אתה וחבריך בחרתם להזדעזע? ממפגינה חשופת חזה, מפגינה בודדת, אמיצה, שמימשה את זכותה לחופש ביטוי. סדרי העדיפויות שלכם, אדוני היושב-ראש, הם מקולקלים. הם מעולם לא היו ברורים ובולטים יותר בקלקלתם, ואני מקווה, רק מקווה, שתצליחו להחזיר לעצמכם את אמות המידה הנכונות, את הפרופורציות האמיתיות של העולם ותלמדו להביע את הזעזוע שלכם, הכל-כך עמוק, על הדברים החשובים באמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אנחנו גם מזועזעים מהתבטאויות של חברים במפלגה שלך שקראו לא לקיים את ההנחיות, אבל אנחנו מזועזעים מהרבה דברים. זו מהותה של הדמוקרטיה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ממפגינה חשופת חזה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> טוב שנהיה מזועזעים לפעמים, ולפעמים גם לא, אבל בסוף – – – << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> ואם היא הייתה ערומה לגמרי, גם זה בסדר? אם – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, זה מה שגורם לך – – – זה מה שמזעזע אותך בכל הזוועות שפוקדות אותנו עכשיו? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חברים, בסוף אני חושב שמה שיפה בדמוקרטיה הישראלית זה שהציבור קובע ממה להיות מזועזע יותר, ממה להיות מזועזע פחות. כל אחד מביע את עמדתו בצורה כזאת או אחרת. סביר שלכל אחד גם תהיה עמדה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל יושב-ראש הכנסת אמר שהיא צריכה לשבת בכלא על פשעים – הוא הגדיר את זה פשע חמור. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני חוזר: כל אחד יכול להביע את עמדתו, ובסוף מי שקובע זה הציבור. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אם אלה היו אנשי ימין שמטפסים על סמל המנורה – – – ולוקחים למעצר. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אגן עליהם להביע את דעתם, גם אם היא שונה משלי. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> זו מצוות החוק. יש דרכים להביע דעה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי קובע? << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> החוק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> החוק מתיר – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בבקשה לא להפריע, תודה. נא לשמור על השקט. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> החוק לא מאפשר למשל – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היא לא הלכה ערומה – – – << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חברים, אתם רוצים להתווכח? תצאו החוצה. אני צריך לדבר ואני צריך שעם ישראל ישמע אותי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, בשבוע שעבר עמד כאן על הדוכן הזה חבר כנסת ותקף אותי באופן אישי; תקף גם את העדה הדרוזית ותושבי בית ג'ן. הוא האשים את תושבי בית ג'ן בביצוע לינץ' נגד פקחי שמורת הטבע. הוא האשים את העדה הדרוזית בכך שאינה מכבדת את חוקי מדינת ישראל. קודם כול אני רוצה להגיד לכם, אני לא רוצה להגיב לאותו חבר כנסת ולא רוצה להתייחס, כי הוא לא שווה את ההתייחסות שלי, אבל מי שביצע את הלינץ' – ולינץ' זו מילה קשה – בדרוזים בישראל זה ממשלות ישראל לדורותיהן, בזה שלא פיתחו את היישוב הדרוזי בתשתיות, בזה שלא דאגו לתוכניות מתאר לאותם תושבים, בזה שחוקקו חוקים אנטי-דמוקרטיים כמו חוק הלאום וחוק קמיניץ, שפגעו קשות בעדה הדרוזית. לכן, אדוני היושב-ראש, מי שביצע את הלינץ' זה ממשלות ישראל לדורותיהן, לא תושבי בית ג'ן. אנחנו בעדה הדרוזית מכבדים את החוק, אבל מי שלא מכבד את החוק הוא זה שנכנס לקניין של הדרוזים בישראל. ולידיעה – אתה לא שמעת אותי בשבוע שעבר – ב-1948 היו לדרוזים קרוב ל-343,000 דונם במדינת ישראל, שטח השיפוט של היישובים הדרוזיים, כשהיו רק 14,500 תושבים; היום אנחנו קרוב ל-140,000 תושבים – יש לנו פחות מ-100,000 דונם. מי הפושע כאן? מי כאן לא מכבד את החוק? מי זה שנכנס לקניין הפרטי שלי, אני או ממשלות ישראל לדורותיהן? לכן אתם תשפטו, ואני רוצה שעם ישראל ישפוט, מי עבר על החוק: האם הדרוזים עברו על החוק ולא מכבדים את החוקים במדינת ישראל או מי שהפקיע להם יותר משני שלישים מאדמותיהם? מי שבא לשים צווי הריסה על סככות חקלאיות, מחסנים חקלאיים, שבהחלטת בג"ץ אפשר להם להקים את זה? בשנות התשעים בג"ץ אמר לאותם חקלאים – אישר להם לעבד את הקרקע שלהם בהר מירון, להקים מחסנים. מי שלא עשה תוכניות שם וקידם תוכנית מתאר מפורטת, תמ"א 1, לאותם פארקים, זה ממשלות ישראל ולא התושבים שם. לכן אני אומר לכם, שום חבר כנסת שתוקף אותי לא שווה התייחסות שלי. אני לעולם לא אזכיר שמות של חברי כנסת ואתקוף אותם באופן אישי. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לך, אדוני. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. תראו, אני ממש ממש תומכת בלהגדיל את ההוצאה הממשלתית. האמת היא שגם בימים כתיקונם צריך להגדיל בישראל את ההוצאה הממשלתית, שכן ממשלות נתניהו לדורותיהן מתקמצנות, ממש מתקמצנות על השירותים החברתיים שמגיעים לתושבות, לאזרחיות ואזרחי ישראל. יש לנו פחות מדי בריאות, פחות מדי רווחה, פחות מדי חינוך, פחות מדי מלא מלא דברים שצריכים להיות נגישים לאזרחיות ואזרחי ישראל, לא משנה אם יש להם כסף או אין להם כסף. על אחת כמה וכמה שצריך להגדיל את ההוצאה הממשלתית אף במחיר הגדלת הגירעון בשעת משבר כלכלי ובריאותי כמו כזה שאנחנו נמצאות ונמצאים בתוכו. אבל, כזה אבל, את הכסף הזה צריך להוציא באופן שיגרום למדינת ישראל להיות מסוגלת לצאת מהמשבר מחוזקת, באופן כזה שישמש קרקע לצמיחה מחודשת. משבר צריך לנצל כדי להעביר כל מיני תוכניות מרחיקות לכת שבימים כתיקונם קשה מאוד לעשות אותן. אבל הממשלה הזאת נתפסת ממש עם המכנסיים למטה, נתפסת בערוותה, כשאחרי 11 שנים בראשות הממשלה מסתבר שלנתניהו ולשרים, שכל כך הרבה שנים נמצאים איתו ומסביבו אין תוכניות מגירה, אין תוכניות אסטרטגיות, אין חזון. זאת השעה שבה אפשר היה להעביר למשל את קיצור שבוע העבודה. בישראל יש לנו את אחד משבועות העבודה הארוכים ביותר בעולם, ולעומת זאת פריון מאוד נמוך. כולם יודעות ויודעים שיש קשר הפוך בין שעות עבודה ארוכות מדי לבין פריון; יש קשר ישר בין רווחה של עובדות ועובדים לבין פריון. זאת הייתה הזדמנות פז לקצר את שבוע העבודה. למשל, זאת הייתה הזדמנות מושלמת להעביר חופשת לידה שוויונית לשני ההורים, חופשת לידה שגם תאפשר לאבות לממש את ההורות שלהם במלואה, גם תאפשר לתינוק או לתינוקת לחוות הורות של שני ההורים שלה או שלו, גם תאפשר לפעוטה או לפעוט לקבל את השנה הראשונה אחד על אחד, אחת על אחת, בבית. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל שום דבר מהדברים האלה ורעיונות רבים אחרים שמיושמים במדינות אירופה, שמוצעים על ידי חוקרות וחוקרים – שום דבר מזה לא עלה כאן על השולחן. אז עכשיו מחלקים ממתקים, סוג של כלכלת בחירות מהסוג השקוף והמושחת ביותר. כן, חשוב לתת כסף לאזרחיות ולאזרחים, אבל לתת אותו ככה הוא משהו שאנחנו לצערי נשלם עליו אחר כך בריבית דריבית. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורלי פורמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנו נמצאים בתקופת משבר קשה מאוד, שפגע ופוגע בכל אחד ואחד במדינת ישראל בעצם ניהול שגרת חייו, ובוודאי בתחום הבריאות והכלכלה. כדי למגר את המשך התפרצות הנגיף ועליית התחלואה ישנן הוראות קפדניות בנושא השמירה – שמירה קפדנית על מרחקים בין אנשים, שמירה על עטיית מסכות, שמירה על היגיינה. כל השמירות האלו הן כדי להימנע מהדבקה בנגיף. אמצעי השמירה הללו אכן חשובים מאוד, ואנו מצווים לקיים אותם מדין של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". חבריי חברי הכנסת, התבקשתי על ידי גדולי ישראל שליט"א לעורר על שמירה נוספת, שמירה מעולה ונפלאה לכל עם ישראל, ובמיוחד בתקופה זו – שמירת השבת. במשך אלפי שנים, בכל מצב ובכל תקופה, יהודים מסרו את נפשם עבור שמירת השבת. שמירת השבת היא החיבור בין עם ישראל לבורא עולם, כפי שנאמר בפסוק "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדֹרֹתם ברית עולם. ביני ובין בני ישראל אות היא לעֹלם". אדוני היושב-ראש, הממשלה משקיעה משאבים רבים במלחמה בנגיף ובמיגור התחלואה, ומעדכנת את ההנחיות מדי שבוע ולפעמים מדי יום, אולם ישנה הנחיה אחת עתיקה, ואיתה גם הבטחה שאותה קבעו חכמינו זיכרונם לברכה: שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא. אותו הדבר בנושאים הכלכליים: נוקטים פעולות רבות ומגוונות כדי להניע את הכלכלה, אולם ישנה פעולה אחת שטרם נוסתה, והיא שמירת השבת, שעליה נאמר: השבת היא מקור הברכה. בצו האחרון של הממשלה, בתי עסק, קניונים ושווקים סגורים בסופי שבוע, והאזרחים נדרשים לשהות יותר בבית. בואו נקבל את זה על עצמנו בכל שבוע, ולא רק בגלל הקורונה. השבת היא מתנה נפלאה. נשמור עליה בבית ובמרחב הציבורי, וגדולי ישראל מברכים ומבטיחים כי בזכות שמירת השבת נמגר בעזרת השם את הנגיף ונינצל מכל מחלה ונזק. ויהי רצון שיקוים בנו "אלמלא שמרו בני ישראל שתי שבתות מייד נגאלין". תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יעקב טסלר. ריגשת מאוד עם האמירות המיוחדות על שבת קודש, ואני חושב שכל שנותר לי הוא להצטרף לדבריך, והלוואי שכל עם ישראל יחליט לשמור את השבת. אני מברך על הדברים, וריגשת מאוד בדבריך. יישר כוחך. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שבוע קשה עבר על החברה הערבית עת נהרגו שישה אנשים, לפעמים בהפרש של שעות. אני אציג כאן נתונים של מרכז אמאן בראשות שייח' כאמל ריאן, שעוקב זה שנים רבות אחר נושא האלימות ונושא הרציחות בחברה הערבית ומספק נתונים עדכניים. הנתונים שקיבלתי הבוקר מדברים על 56 הרוגים בחברה הערבית מתחילת השנה: עשרה הרוגים במקרי נקמה, נקמה בין משפחות על סמך מקרים קודמים או הריגות קודמות; 17 הרוגים במלחמת כנופיות, שמתויגים כחלק ממלחמת כנופיות בחברה הערבית; 26 הרוגים באלימות חברתית, שמתפרסת על פני מגוון רחב של ויכוחים על קרקע, ויכוחים בכל מיני נושאים, ואפילו על חניה, תארו לעצמכם; שלושה הרוגים שנהרגו על ידי כוחות הביטחון. לפי המספרים שנמצאים כאן, אדוני היושב-ראש, המאסה העיקרית מתפלחת לשני חלקים: החלק הראשון זה כנופיות הפשע והמלחמה שלהן, שזה 17 הרוגים במלחמה בין הכנופיות עצמן; המספר היותר-גדול הוא אלימות, שיכולה לקרות בכל מקום ויכולה לקרות בכל עיר, וכאן זה התור שלנו והתפקיד שלנו כחברה ערבית – התפקיד של ראשי הרשויות, התפקיד שלנו כמנהיגי הציבור הערבי, התפקיד של מנהלי מחלקות חינוך, התפקיד של מנהלי מחלקות רווחה, התפקיד של השייח'ים במסגדים, התפקיד של כל מנהיגי החברה הערבית. מתוך 56, יש 26 שהם לא כנופיות פשע, שהם לא נהרגו במלחמה של כנופיות הפשע. ולכן, כל הזמן אנחנו מציגים את הנתונים וקוראים לממשלה ולמשרד לביטחון פנים ולמשטרה לפענח את הרציחות האלה, לפענח – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – את הקללה הזאת שקורית בחברה הערבית, אבל אני כאן קורא לאנשי החברה הערבית, למנהיגי החברה הערבית: לפי הנתונים אנחנו צריכים לקחת את העניינים בידיים, ואם לא אז הדם ימשיך להישפך בחברה הערבית. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אחריו, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מהיום בבוקר אנחנו עסוקים בוועדת הכספים בדיון אמיתי ונוקשה, שהתארך שעות, לגבי התוכנית הכלכלית החדשה – תוכנית הצלת המשק או תוכנית עזרה למשק בעת חירום זו. עשרות מיליונים יוקדשו, יושקעו ויועברו בתוכנית הזאת, עשרות מיליונים שאמורים לעזור להתאוששות המשק והכלכלה; עשרות מיליונים שיחולקו בקריטריונים שונים לפי ענפים כלכליים, עסקים, מידת הפגיעה, ואמורים להיכנס לתוקף בתחילת שבוע הבא. והיום אנחנו מדברים גם על תוכנית כלכלית שאמורה לעזור למשפחות ולבודדים, כאשר הממשלה החליטה לחלק משהו כמו 3,000 שקל בממוצע למשפחה. זה אקמול, אקמול שאמור להיות משכך כאבים, לעזור במחלה כואבת מאוד וקשה מאוד, במיוחד כאשר אנחנו באים שבוע כמעט לפני חג אל-אדחא – ובהזדמנות הזאת אנחנו מברכים את כל בני עמנו בעיד מובארכ, אינשאללה. אבל אדוני היושב-ראש, הממשלה, עדיין יש לה עיוורון לצרכים המיוחדים של האוכלוסייה הערבית, לצרכים המיוחדים של הכלכלה הערבית, כי מבנה הכלכלה – ואני מדגיש ואמשיך להדגיש כל פעם, בכל הזדמנות, עד שיפנימו את זה, כעובדה – בכל תוכנית אנחנו מציבים ומציגים בעיות חדשות, שבהתחלה מתכחשים להן, אחר כך אומרים: אתה יודע מה, בואו נדבר על זה; אחר כך מכירים בזה, והממשלה ומשרד האוצר, האטום לצורכי האוכלוסייה, בסופו של דבר משתכנע שאכן יש צרכים מיוחדים לאוכלוסייה הערבית ולאוכלוסיות אחרות: מבוגרים מעל גיל 67, אולמות חתונות, מסעדות, ענף התיירות שקורס – האבטלה גואה, רמת ההכנסה יורדת בהתמדה והאי-ודאות גוברת במשק. ובתנאים אלו, או תחת כל זה, אנחנו רואים עוד פעם – כפי שאנחנו אומרים ומדגישים כל הזמן, והזהרנו מזה – שממשלת ישראל מוכנה עוד פעם ללכת לעוד מלחמות ועוד מבצעים כדי להינצל מהמחאה. כדי להציל את עורה היא מוכנה לשים הכול וממש לשחק בגורל האזרחים, בגורל של כולנו, בגורל כל האזור. בשביל מה? בשביל לסיים את המחאה האמיתית, כפי שקרה ב-2011, כאשר נתניהו עצמו ברח למלחמה בעזה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עוד פעם בורחים למלחמה, הפעם בצפון, ובשבוע החג, בשבוע שהקורונה משתוללת, לא רק באזור, בכל העולם. אי-אחריות. העיקר לשמור על עורו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמח קודם כול שמגיעה סוף-סוף הצעת חוק שעניינה באמת איזשהו טיפול באזרחים. אבל עוד פעם, זה חוק משק המדינה, בעיקר, שהמשמעות שלו היא הגדלת התקציב בה בעת שהממשלה עדיין לא ביצעה את התקציב שניתן לה בכל הצעות החוק האלה שכבר נתנו פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. אני חייב לומר לך, ואני אומר את זה בחברות לאדוני שיושב בראש הישיבה – אתה יושב גם בוועדת הכספים, אתה מכיר את התהליכים – במקום לבוא פעם אחת עם תוכנית מסודרת שנותנת פיצוי כפי שפיצוי צריך להיות, ולא פיצוי שמשאיר את האנשים עם זה שמפצים אותם ועדיין הם ממשיכים להפסיד מאות אלפי שקלים בכל חודש – וזה נכון לגבי כל המגזרים במשק: מסעדות, אולמות אירועים, חברות תיירות, כולם – בסוף בסוף בסוף יש כאן חוק שנקרא חוק מס רכוש, יש שם את קרן הפיצויים, הוא קבע את התנאים האלה בסביבה סטרילית, לא בהיסטריה שבה אתם נמצאים בממשלה, שמגיעים כל פעם עם חצי תוכנית אחרת. הוא קבע בסביבה סטרילית איך מפצים בימי מלחמה ונתן נוסחה. אז אתם עכשיו באים ומנסים לרבע ולהגיד: לא, אז נעשה את אותה נוסחה אבל ניתן פה פחות ושם ניתן יותר ואז נעשה את זה. ותראה את האבסורד: העסקים בצפון המדינה חוו סוף שבוע שהמשמעות שלו הייתה ירידה במחזורים המינימליים שגם ככה יש להם היום. הם נפגעים פעם על פעם. הם לא יקבלו את הפיצוי על זה – עסקי תיירות, למשל, שביטלו להם את סופי השבוע או שנפגעה להם התיירות בסוף השבוע האחרון. אני מדבר על גזרת גבול. אז נכון, אם זה קורה בסוף שבוע אחד בתוך תקופה ארוכה, יודעים להתמודד עם זה. אבל יש חוק, ואתם לא צריכים לבוא לכנסת בשביל זה, אתם יכולים להפעיל את זה מחר בבוקר. אבל כל פעם אתם מנסים לגרד את אוזן ימין עם יד שמאל, הולכים את כל הדרך מסביב, מפה ומשם. בשביל מה? יש לכם את זה קל, ברור, אפשר לעשות את זה מייד. והדבר הכי נכון והכי טוב בפעילות דרך קרן הפיצויים הוא שזה מייצר ודאות – לכולם ברור מה הם מקבלים ומה הם לא מקבלים. אני יכול לומר לך שאחרי מלחמת לבנון השנייה, באמצעות הקרן הזו פיצו את עסקי התיירות בצפון, והם הצליחו להחזיק את הראש מעל המים, ואחר כך מדינת ישראל נהנתה מהם ומהמע"מ שהם שילמו ומהמיסים שהם שילמו כמעט 15 שנה. אז עכשיו צריך לעזור להם עוד פעם. אז תעזרו להם עוד פעם, כדי שיוכלו 15 שנה אחרי להמשיך לכולכם את המשכורות, את השיירות, את היועצים, את הרכבים ואת התפקידים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> גם את המשכורת שלך, חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם את המשכורת שלי. על זה אני נלחם, אגב. בסוף בסוף, התפקיד שלנו הוא להילחם כדי שהם יוכלו לעשות את מה שהם עושים כל הזמן, זה הכול. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן, אדוני, נכון יהיה במקום כל הצעות החוק האלה פשוט להפעיל את החוק הקיים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פורר. חבר הכנסת אלעזר שטרן, שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ערב טוב. תראו, התוכנית הזאת יכלה להיות הרבה יותר טובה, הייתה צריכה להיות הרבה יותר טובה, הייתה חייבת להיות הרבה יותר טובה. היא לא מוכרחה להיות כטלאי ועוד טלאי ועוד טלאי. וגם בסדרי העדיפויות שם יש מה לשפר. אולי נרוויח מזה, אדוני היושב-ראש, שבפעם הבאה שנצטרך לעשות דבר כזה נוכל לעשות את זה בלחיצת כפתור, ולא שגם עכשיו יש עוד מיליון אזרחים במדינת ישראל שייקח זמן עד שיקבלו גם את ה-750 שקלים לאדם. אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר. אנחנו מדברים פה על תוכנית של מיליארדים. יש תוכנית שהשיק הרמטכ"ל הקודם, רב-אלוף גדי איזנקוט, ממדים ללימודים – המינימום שהחברה הישראלית יכולה לתת לאלה שנתנו לה כל אשר יכלו לתת. התוכנית הזאת עבדה, ועכשיו היא תקועה. יש חיילים שמשתחררים – דיברנו היום עם חייל כזה בוועדת לביקורת המדינה – שלא יודעים עוד אם הם מקבלים את המענק או לא מקבלים, למרות שהבטיחו להם, באישור ובסמכות. שר האוצר ידוע כמי שיודע לבנות גשרים. יש גשר קטן: קרן רוטשילד מוכנה לתת 70 מיליון שקל לטובת ממדים ללימודים, לטובת החיילים שלנו. במשרד האוצר זה תקוע איפשהו בעבודה. עכשיו, זה לא שהמענקים האלה תלויים בזה, זו קרן שנמצאת בקרן רוטשילד, שמבינה אולי יותר מאשר הממשלה מבינה שצריך לתגמל במיוחד בימים כאלה – וראינו רק היום אחר הצוהריים את הבלימה של ניסיון ההתקפה בהר דב בזכות לוחמים שלנו, מכל הזרועות, אני מניח. אנחנו חייבים להם את זה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולקרוא לשר האוצר – אני בטוח שהוא יכול לעשות את זה בחמש דקות, לא בשבועיים – לסגור את הפינה הזאת, לפחות למחזור הזה שמשתחרר בימים האלה, שלא יודע עוד אם את מה שהבטיחו לו יקיימו; שאנחנו ניתן לו, שמדינת ישראל תאפשר לו להתחיל ללמוד לימודים אקדמיים. דרך אגב, לימודים אקדמיים הם לטובת הלוחמים – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אבל כל מי שלומד – אתה יודע, אדוני היושב בראש, שזה עוזר גם לנו: הוא שווה הרבה יותר אחר כך למשק הישראלי, לתוצר הלאומי הגולמי, ואולי יותר מהכול, כאב למשפחה שהוא יבנה בעתיד. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחבר כנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נוכח. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא עולה לדבר. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא להפריע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אף פעם לא מגיע להצבעות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כתוב בעיתונים מי לא מגיע. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכות. אני מאוד שמח לראות אותך פה כיושב-ראש. תעלה מעלה מעלה, בעזרת השם. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בעזרת השם. תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הנביא ישעיהו אומר בהפטרה שנגיד בעזרת השם אחרי תשעה באב, "נחמו נחמו עמי", הוא אומר ככה: "כל אמר קרא, ואמר מה אקרא. כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה – – – יבש חציר, נבל ציץ, ודבר אלהינו יקום לעולם". הוא אומר בעצם: יש מצב לפעמים שכולם נראים כמו חציר, אין עם מי לדבר ואין על מה לדבר, אבל דבר אלוקינו יקום לעולם. ולכן נאמר: "דברו על לב ירושלים – – – כי מלאה צבאה כי נרצה עונה". זכינו ברוך השם שיש צבאות השם, מיליוני יהודים בארץ ישראל חיים פה, ויש מיליוני יהודים – אני לא יודע אם מיליון או יותר – שומרי שבת, קוראי עונג; שומרי תורה יש הרבה יותר, רוב המצוות או כל המצוות. המצווה הראשונה והמפורסמת ביותר בעם היהודי זה חמלה וחסד, צדקה ורחמים, ולכן חשבתי שהחוק הזה של לחלק לכל משפחה 3,000-2,000 שקל זה חסד, זה דבר גדול מאוד. כולם מבינים שצריך לסייע לכל הענפים המסחריים והפרטיים במיליונים, מיליארדים, וכמובן, זה נכון וצודק, כי לא רק לעובדי המגזר הציבורי, ששכרם לא נפגע בפרוטה, ואף אחד מהם לא פוטר – בוודאי שבענפים שאנשים פוטרו, צריך לעזור להם. ומדינת ישראל היא הרי מדינת רווחה. מדינת רווחה צריכה לדאוג לא רק לקפיטליסטים, לבעלי הרכוש ולבעלי המשרה השלטונית אלא לכל אחד אחר. אבל, אדוני היושב-ראש, אליה וקוץ בה. יש פה עוול משווע שזה בושה לדורות, שכשהממשלה נותנת לפי נפש ומוציאים מהרשימה מאות אלפי נפשות שכל חטאן זה שהם לא בכורים כמוני, והם לא ילד שני ולא ילד שלישי, אלא הם רביעי ושישי וחמישי ועשירי. ויש, ברוך השם, משפחות ברוכות ילדים, והם יגדלו ויחשבו שהמדינה הזאת לא רוצה אותם, המדינה הזאת לא מחשיבה אותם, המדינה הזאת לא רוצה אותם כאזרחים שווים. ועוד ידברו איתנו על שוויון זכויות, על שוויון בפני החוק. אין לך חוק גזל נורא יותר מזה – לקחת מהילד השישי והשביעי. וברוך השם, יש מספיק כסף. יש אנשים שלא רוצים, שרוצים אפילו להחזיר את הכסף, זאת אומרת, יש משפחות שלא צריכות את זה. אני לא צריך את זה, אבל תאר לעצמך אם הייתי צריך את זה וכל הילדים שלי אחרי השלישי – ואני לא אגיד לך כמה הם – לא יקבלו. זה עוול גדול מאוד. אני חושב ששר האוצר יכול לתקן את זה. אסור לקפח נפש מול נפש בשום דבר מספרי שכזה. זה עוול נוראי וכתם גדול על המדינה ועל התקציב. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני מצטרף לדבריך. אני חושב שדבריך נכוחים ונכונים, ואני שמח גם שקיימת יוזמה של יושב-ראש ועדת הכספים גפני וגם שלי לנסות, יחד עם משרד האוצר וראש הממשלה, להגיע להסכמות בעניין הזה, ולהערכתי תהיינה הסכמות שלא יקפחו נפש אחת לעומת נפש אחרת, ויהיה כאן משהו הרבה יותר מאוזן, ואנחנו נדע בהמשך, לקראת החקיקה בוועדת הכספים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה, תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. אינך חייב לנצל את כולן. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לאחרונה רעשה מדינת ישראל בעקבות שאלה של שחקן מפורסם ששאל את ילדיו במהלך נסיעה בדרום הארץ מי רוצה להאכיל את הילדים הבדואים שנמצאים בפינה, בצד הדרך. איש בתקשורת לא לימד זכות שאומנם מדובר בניסוח לא מוצלח, בטון לא מוצלח, אבל אף אחד לא שם לב שעשרות הרכבים שעוברים שם מדי יום לא עוצרים ליד אותם ילדים בדואים שעומדים בשמש הקופחת. אף אחד מאותם יפי נפש לא חשב לעצור פעם ולשאול אותם אם הם לומדים, אם יש להם אוכל בבית. אבל כך לא מדברים, טענו אנשי התקשורת. יודעים מה? בצדק. בואו נעבור רגע לתוכנית אולי פופולרית יותר, אולי פחות – היהודים באים. ערוץ שממומן על ידי כספי המיסים שלי ושל כל אחד, גם של יהודים דתיים וחרדים. 700 מיליון שקל בשנה מכספי המיסים של כולנו לאותו ערוץ שמשדר את התוכנית היהודים באים. בסרטון יושבים שלושה קלי דעת מחופשים לדתיים, הוגים את שמו של הקדוש ברוך הוא באותיותיו, דבר שאסור לעשות – רק פעם בשנה, ביום כיפור, בצורות שונות ומשונות – מתוך לעג וקלס לבורא עולם, לתורת ישראל, לחכמי ישראל, לגדולי ישראל. אומר את האמת, כשראיתי את זה קצת כעסתי על מי ששלח לי את אותם סרטונים. באמת, הזדעזעתי כולי. איך אפשר, אנחנו, יהודים בארץ ישראל, לנהוג בקלות ראש שכזאת מול דוד המלך, יוסף הצדיק, אסתר המלכה, משה רבנו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ורבי נחמן מברסלב. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> רבי נחמן מברסלב. כולם. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> גם רבי נחמן מברסלב, אם אינני טועה. באותה תוכנית או בתוכנית סאטירה אחרת בכאן 11 ניסו לעשות לעג וקלס – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> יושבים ומלגלגים עליהם – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – מאחד מצדיקי העם שלנו, וזה עצוב מאוד. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ממש ככה. מציגים את משה רבנו – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אתה צודק לחלוטין. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – כמי שמכה אישה באכזריות במו ידיו. באכזריות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זה עצוב מאוד. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> את מרדכי הצדיק הם מציגים כמי שמפתה את אסתר, חלילה, להפקיר את עצמה, בעוד כולנו יודעים את ההבדל. ריבונו של עולם, תראו, יש תוכנית? בסדר. אומרים: הכלבים נובחים והשיירה עוברת. לצערי הרב משרד החינוך, רבותיי, זה דבר שאי-אפשר לעבור עליו בשקט. משרד החינוך, אדוני היושב-ראש, מפנה מורים ברשת החינוך ללמוד על התנ"ך מתוך התוכנית הזאת. אדוני היושב-ראש, אתה מבין? משרד החינוך מפנה מורים ללמוד על התנ"ך מתוך היהודים באים. רבותיי, זה דבר שאם זה היה על אומה אחרת הרי השמיים היו נופלים פה. למה אנחנו, כיהודים – לנו אין רגשות? אותם יפי נפש בתקשורת, שכעסו ובצדק כשדיברו על אותם ילדים בדואים, למה מתייחסים אליהם ככה – לנו אין רגשות? לפגוע במשה רבינו ובדוד המלך? אני מאוד מקווה, ואני גם מתכוון לפנות לשר החינוך קודם כול להוריד מהאתר של משרד החינוך הפניה לכזה מקום. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> ובכלל, במקום שממומן על ידי כספי המיסים של כולנו אי-אפשר לפגוע בקודשי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. מצטרף לדבריך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה שווה משה רבנו אם לא שולטים בו? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> שששש. נא לא להפריע. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא הבנתי את ההשוואה לילדים הבדואים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הכול זוועה וההתייחסות היא זוועתית – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חברים, אני חושב שמי שהקשיב לדבריו של חבר הכנסת מלכיאלי – הוא הביע את מורת רוחו גם מההתנהלות הבזויה של אותו כוכב טלוויזיה כלפי אותו ילד בדואי מקסים שהוא זלזל בו. אני גם רוצה לומר שבסוף אנחנו נמצאים במדינה שיש בה גם לפעמים התבטאויות במסגרת החופש הדמוקרטי שקשה לנו להתמודד איתן, קשה לנו לעכל אותן, ואני מקווה שהם ייפסקו כמה שיותר, מתוך כבוד לאחר, ולאו דווקא מתך שיקולים אחרים. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה, אדוני, בוא. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כבוד השר, בעוד הכנסת דנה בחוק המענקים, משק המדינה, החוק שדרכו רוצה הממשלה לעזור לאזרחים שנמצאים באמת במצב כלכלי לא טוב בעקבות הקורונה, אני רוצה לתהות, היושב-ראש וכל החברים, איך מצד אחד אנחנו, המדינה – הממשלה מציעה חוקים לעזרה לאזרחים ומצד שני מפעילה מדיניות שמכניסה אלפי אזרחים למעגל הקושי הכלכלי ואולי גם העוני. הסגרים בסופי השבוע, כבוד היושב-ראש, אני לא מבין את ההיגיון בהם. מדוע צריך לסגור מדינה בסופי שבוע ולמנוע ממאות אלפי אזרחים ערבים שעיקר הפעילות הכלכלית שלהם היא בסופי שבוע, למנוע מאלפי מסעדות, מאות מסעדות, שמפרנסות מאות אנשים ואלפי אנשים – להיות מובטלים ולא להתקיים? איך אפשר מצד אחד לבוא ולחלק כסף ומצד שני להעמיק את מעגל האנשים שיצטרכו את העזרה של המדינה ושל הממשלה? אני חושב שהסגרים שעושה הממשלה בסופי השבוע הם מיותרים ואינם עוזרים במלחמה נגד נגיף הקורונה. הם מעמיקים את המשבר הכלכלי הגרוע בלאו הכי של החברה הערבית, היושב-ראש. מישהו צריך להרים את הצעקה הזאת. אתה צריך להרים את הצעקה הזאת. אנחנו לא צריכים את הסגרים האלה. יש גם שווקים שמתקיימים בסופי שבוע. מגיעים אליהם אנשים. בעלי השווקים האלה, שמעסיקים גם הם עשרות ומאות עובדים – גם הם נכנסים למעגל הקושי ולמעגל הצורך בקבלת עזרה של הממשלה. אז במקום לחלק מענקים חד-פעמיים – שמבורך לעשות את זה – צריך לאפשר לאנשים גם לקיים חיים, וההיגיון הוא לאפשר לכל מוסד, לכל מפעל, לכל גוף שאיננו מהווה מוקד לתחלואה – לאפשר לו לקיים חיים נורמליים ותקינים. מסעדות שמגיעות אליהן משפחות גרעיניות, היושב-ראש, יושבות על שולחן אחד, מה זה יכול לגרום נזק למישהו אחר? למה לא לאפשר למסעדות האלה לעבוד, לפרנס את עשרות ומאות העובדים שלהן, ומכאן גם לא להצטרך בעצמן לעזרה שהמדינה תיתן בהמשך? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> צריך לתת את הדעת גם על הדברים האלה. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. אה, סליחה, סליחה, בגלל – אתה אחרון. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שלוש דקות לרשותך. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. המשבר הכלכלי הזה ילווה אותנו גם הרבה אחרי שיימצא חיסון ונוכל להוריד את המסכות. גם אחרי שנחזור לנורמליות, רבים מאוד יתרגלו לנורמליות של עוני ומצוקה. בישראל, כמו בשאר העולם, מי שהכי נפגעים מהמשבר הזה הם העניים והמוחלשים. לדוגמה, המשכורת הממוצעת של המובטלים של הקורונה, לפני שפוטרו, הייתה 6,342 שקלים; זאת, לעומת שכר ממוצע של 10,500 שקלים בישראל. מי שנפגע הכי קשה זה העניים, הנשים, הצעירים, הערבים, עובדי הקבלן והעובדים במגזר השירותים עם השכר הנמוך. עשרות אלפי אזרחים, רבים מהם צעירים, יודעים שהמשבר הזה ילווה אותנו שנים ושהתוכניות שהיו להם לעתיד מתנפצות עכשיו. מה שהם מבקשים מהמדינה זה תקווה. תוכנית המענקים הזאת והתוכנית הכלכלית שנצביע עליה מחר לא מספקות תקווה אלא את המינימום של המינימום. אנחנו נתמוך בתוכניות הקמצניות האלה, כי הן נותנות משהו למובטלים ולמי שאיבדו את פרנסתם, אבל הן ממש, אבל ממש לא מספיקות, ואסור לתת לתוכניות להתבצע בצורת צדקה שמגיש המנהיג הגדול לעם, אלא עם רגישות והבנה ותמיכה במי שנפגע. השאלה הגדולה היא לא רק איך הממשלה תתמוך במי שנפגע עכשיו; השאלה היא הדרך שבה היא תבחר לצאת מהמשבר הזה: האם דרך שחרור קיטור ממצב הרותח או תוכנית מובנית ומושכלת? יש שתי חלופות: מדיניות צנע שמרנית וניאו-ליברלית, שמרחיבה את הפערים ומרעיבה את האזרחים, או מדיניות של הרחבה תקציבית, השקעה ציבורית ובנייה מחדש של השירותים החברתיים שיובשו עד עכשיו. הדרך היחידה שבה אנחנו נוכל לצאת מהמשבר הזה בתוך כמה שנים – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – היא אם ננקוט גישה – – אדוני, אני עדיין בזמן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, לקראת סיום. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אסיים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מקווה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – היא אם ננקוט גישה של הרחבה. עכשיו זה הזמן להגדיל את החוב ולהשקיע בציבור, בתשתיות, בהכשרות מקצועיות, בפיתוח וביוזמות ממשלתיות. עכשיו זה הזמן לחזק את הקבוצות המוחלשות. עכשיו זה הזמן לחזק באמת את כל השירותים החברתיים. המדינה צריכה להוציא כסף, שהוא הכסף של כולנו, כדי להגדיל את הרווחה של האזרחים. השנים הקרובות יהיו קשות והמשבר יהיה עמוק, אבל אם נשנה כיוון באמת אפשר לצאת ממנו במצב טוב יותר. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, גברתי. הדובר הבא – חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לומר "נא לסיים" – – – כשסיימתי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, 20 שניות לקראת סיום הודעתי לך – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תאמין לי, הייתי מסיימת בדיוק בזמן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז כולי הערכה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. משבר הקורונה ומגפת הקורונה גרמו לקריסה כלכלית של המשק בכללותו, של עצמאים, של עסקים קטנים; זה פגע גם בשכירים. היה צורך שהממשלה, כבר מתחילת המשבר, כאשר האבחנה הייתה כל כך ברורה, תגיש סיוע לכל מי שנפגע או עלול להיפגע, סיוע ישיר. דיברנו בזמנו על ארצות הברית, על גרמניה, צרפת וכדומה. כשהחליטו ראש הממשלה והממשלה לחלק כספים לכל אזרח, אמרנו שאנחנו בעד לחלק למי שזקוק; לא לעשירון העליון, של המיליונרים, אלא למי שצריך; לא לחברי כנסת, לא לשרים, לא לשופטים, לא למנכ"לים, לא לסמנכ"לים, לא לבעלי חברות. הביקורת הציבורית עזרה, ולכן הממשלה החליטה לתת מענק חד-פעמי בסכום של 500 שקל בעד כל ילד עד לילד השלישי – אני הייתי ועדיין בדעה שזה צריך להיות גם ילד רביעי וחמישי, כדי לסייע למשפחות ברוכות ילדים – ו-750 שקל לכל תושב מעל גיל 18 או נער או נערה נשואים. נוסף על כך – להעניק תוספת למענק של 750 שקל נוספים לאוכלוסיות של מקבלי קצבאות וגמלאות שונות המנויות בהצעה, מפורטות בהצעה. ההצעה הזאת היא הצעה בכיוון הנכון, ולכן חשוב שהיא תעבור. אני לא יודע אם הקואליציה התארגנה ל-61, כי אני זוכר מקרה שפעם, בשעה 02:00-03:00, ל-61 נאלצו לסמוך על האופוזיציה. אבל כאשר תהיה הקריאה השנייה והשלישית נבקש לערוך בה שינויים בוועדת הכספים, כפי שעשינו בהצעות נוספות. אמרתי, חבר הכנסת גפני, שגם ילד רביעי וחמישי ראויים שיקבלו את המענקים האלה, לא רק שלושת הילדים הראשונים. אתה עדיין גורס את אותה דעה? עזוב את עליזה, לא כל דבר שעליזה צועקת אתה אומר לה כן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זמנך תם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני זמני פה בכל כנסת, בכל בחירות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> האמת שזה יוצא כך כבר הרבה מאוד שנים, אבל עדיין את הזמן שלך – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> התשובה: כן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דקה, דקה. איך? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הילד החמישי, גם יש לו נשמה באפיו – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למשל, וגם למשפחה שלו מותר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה השאלה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה, אדוני סגן היושב-ראש. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. פשוט התבשרתי כרגע שעושים לי הפגנה מחוץ לבית – החברים שלך, אלי אבידר, הגיעו אל מחוץ לבית שלי, אז עכשיו בדיוק קיבלתי הודעה מהילדים שלי שהם פוחדים, כי הם צועקים עם רמקול. אתה מבין לאיפה הגעתם? שאתם מפחידים ילדים קטנים, בשם השנאה לנתניהו. בשם השנאה לנתניהו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אתה יושב-ראש ישיבה, רגע, אתה יושב-ראש ישיבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תרד מהפודיום ותגיד מה שאתה רוצה, אבל אתה יושב-ראש ישיבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בימים כאלה, כשאני צריך לנהל ישיבה כשחלק מחברי הכנסת בבית הזה מעודדים הפגנות כאלה אלימות, אני קצת מתבייש להיות חלק מהאנשים הללו. הם חלק מאיתנו, פשוט. זה עצוב. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר האוצר, אני בעיקרון תומך בכל החוק הזה. נצטרך להכניס בו שינויים. 120 חברי הכנסת שנוכחים כאן אינם צריכים שום פיצוי. לא צריך את הכסף. אני אמרתי את זה ואני אומר את זה בפעם העשירית: אותם אנשים שלא איבדו את מקום עבודתם לא צריכים את הכסף. צריך לקחת את הכסף הזה ולתת למישהו אחר, ואפשר בקלות לראות מי משלם את מס ההכנסה ברשות המיסים – הדיווח הוא דיווח אוטומטי – ולא לתת כסף לאלה שלא איבדו את מקום עבודתם, בוודאי ובוודאי לא לחברי הכנסת, ואני אעשה מאמצים לשנות את הדבר הזה. התיקון הזה מבורך, ואני מברך אותך על העניין הזה. בכלל, היום, אתה יודע, מישהו מחברי הכנסת של מפלגתך אמר שאני שותף שלך. אז בדברים הטובים אני באמת גאה להיות שותף שלך, אבל לאותם חברי כנסת שאומרים שאני שותף שלך, אני רוצה להזכיר להם ש-70% מההצבעות שלי בוועדת הכספים בחמש וחצי השנים שחלפו, בהיותי איש אופוזיציה, הצבעתי עם הממשלה, כי כשהממשלה מביאה נושאים חיוביים שעניינם מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל זה בכלל לא מעניין אותי קואליציה–אופוזיציה – אני מצביע הצבעה ריאלית ובהתאם לחוק שמגיע, ולכן תודה רבה לך, אדוני השר. אני מצביע כמובן בעד. היום פעלתי לפתיחתו של עולם התיירות, ענף התיירות במדינת ישראל. אני שמח שפתאום ראש הממשלה נתניהו נזכר אתמול, אחרי פנייה של יושב-ראש הוועד – ואני מברך על כך – הורה לשרת התחבורה להתחיל לבדוק את הקו בין קפריסין ויוון לבין ישראל. עולם התיירות, אני מטפל בו מזה חודש וחצי, ונפגשתי עם כולם: עם נציגי הטייסים, חברות הקרקע, סוכני הנסיעות, מורי הדרך, מורי הדרך עם האשכול, רשות שדות התעופה, עיט"ה – הכול, כולם כולם כולם. היה צריך להיות דיון מחר בוועדת הכספים. כולם היו מוכנים, כולם הכינו ניירות עבודה, ותנחשו מה קרה? הדיון נדחה ל-4 באוגוסט. למדינת ישראל אין שום תוכנית עסקית לפתוח את ענף התיירות או להוציא אותו לעולם. אבל למה נדחה הדיון? אני מסיים – מכיוון שמשרד הבריאות, פעם נוספת, אין לו נתונים, אז אנחנו נחכה עד 4 באוגוסט. המטרה שלנו היא לפתוח את השמיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, ואחריה, אחרון הדוברים – חבר הכנסת אריק קלנר. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> סגן יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סגן יושב-ראש הכנסת. אני מבינה שאתה מוטרד. אני מאחלת לך שתרגיש טוב ובטוח, אתה וילדייך. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הילדים מרגישים פחות בטוח עכשיו, אבל זה לא יכניע אותם. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גם אני מרגישה פחות בטוחה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תזמין משטרה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אם נאבקנו עד עכשיו בעוצמה, הפגנה שכזאת תעזור לנו להחליט להיאבק עוד יותר בעוצמה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוקיי. אתה מוסיף לי עשר שניות, אוקיי? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני במתח, אתה יודע? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עושים הפגנה, החבר'ה האנרכיסטים, מול הבית שלי. הילדים התקשרו להגיד שהם פוחדים כי הם צועקים במגפון, עושים רעש. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כי אתם משלה את הילדים שלך שכולם אנרכיסטים. היית אומר לילדים את האמת – הם לא היו מפחדים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עצוב מאוד, עצוב מאוד, אבל זה רק מעצים את הכוח שלנו להילחם באנרכיזם הזה, שמנסה להשתלט על מדינת ישראל בימים אלה באלימות – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם ידעו שאלה מפגינים למען טובת העתיד של הילדים שלך. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – ולא בשום דרך אחרת. באלימות. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוקיי. אתה יכול בבקשה לאפס לי את השעון? יש לי דברים חשובים להגיד לך. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מאפס לך את השעון. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה. תודה. אני שמחה שגם כבוד השר המקשר של הכנסת דודי אמסלם איתנו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רק רוצה להגיד לך, מיקי, מה אני עושה בהפגנות: אני יוצא אליהם עם קפה ולחמניות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לאנרכיסטים כאלה לא צריך להתייחס בכלל. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> טוב, אפשר להתחיל מהתחלה, בבקשה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, בבקשה, כן. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני שמחה שגם כבוד השר המקשר בין הכנסת לממשלה איתנו, דודי אמסלם, ואני שמחה שגם אתה איתי, מיקי, דווקא אתה. אתה יודע שאני במתח כי בעוד יומיים קורה משהו חשוב, משהו שקרה ב-19 ביולי 2018. מזכיר לך משהו, מיקי? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תספרי לי, אני שומע. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חוק הלאום, מיקי, שוויון. אתה יודע שחוק הלאום חשוב לי, אתה יודע שתיקון חוק הלאום חשוב לי, שעיגון ערך השוויון חשוב לי, ואני תוהה מה יהיה ביום רביעי – אולי גם אתה תעזור לי, כבוד השר – אני תוהה כיצד תצביעו. אתה יודע, אני פתחתי בקמפיין עצום גם בניו-מדיה, גם בתקשורת, כדי להבין. כל העיניים שלנו נשואות ובוחנות כיצד תצביעו, איך תתנהגו מול חוק הלאום. אני בסך הכול באה לעגן ערך חשוב בשם "השוויון". אולי תעזור לי להבין, מיקי, כיצד תפעלו, כיצד תצביעו, כיצד אתה כראש סיעה וכיושב-ראש הקואליציה תצביע או תורה על הצבעה בחוק הלאום. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני יכול לומר לך בצורה ברורה שגם עמדתי היא שבעניין חוק הלאום צריך לעשות תיקון כדי להבטיח את המעמד של העדה הדרוזית במדינת ישראל. חד-משמעית אפעל להבטחת המעמד של העדה הדרוזית במדינת ישראל. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מתי זה יקרה, ולמה רק דרוזים? אנחנו מדברים על שוויון לכולם. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> משום שאני חושב שהעדה הדרוזית, שמסכנת את חייה למען השמירה של ביטחון מדינת ישראל, והם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, אני חושב שראוי יהיה שנשקול תיקון לחוק הלאום בשביל העדה הדרוזית, המיוחדת כל כך. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני בת לעדה הדרוזית. יחד עם זאת, אני מאמינה בשוויון. מיקי, כאדם, כאבא לילדים, האם ערך השוויון מבחינתך הוא ערך פחות חשוב? כאדם, אני פונה אל מיקי האדם, אל ליבו של מיקי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עניתי לך בעניין עמדתי, ואני חושב שהיא ברורה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ואיך אתה חושב שכחול לבן יצביעו? הם היו איתי, סיירו בכפרים, בכל מקום, שנה וחצי, ואמרו: אנחנו נתקן את חוק הלאום. אחינו הדרוזים ואחינו ואחינו ואחינו. כיצד אתה חושב, בעוד יומיים, כאשר כל העיניים נשואות למשכן הזה, ותהיה הצבעה שמית – ויהיה שיימינג, לא רק שמית; אנחנו נבחן כל אחד כיצד יתנהג – כיצד אתה חושב שכחול לבן יצביעו? האם תיתן להם להצביע כפי שהם הבטיחו – בעד תיקון חוק הלאום לעיגון ערך השוויון? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני יכול בשמחה לתאם איתך פגישה מסודרת ונדון על כל סוגיית חוק הלאום כמה שתרצי, אבל מפה זה קצת יותר מורכב. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> וחששתי שיש בך משהו – אני מחפשת את ההומניות שבך, את ה-level הבסיסי – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> היא קיימת. כרגע סיפרתי לך מה עמדתי. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בסופו של דבר, מיקי, אנחנו חוזרים לבתים שלנו, למשפחות שלנו. גם לי יש ילדים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עמדתי ברורה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עמדתך ברורה, אבל אתה לא יכול לנתק את עמדתך מהפן ההומני, האישי, הבסיסי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עמדתי – בעד הקהילה הדרוזית. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה מטריף אותי שמדינת ישראל בשנת 2020 – אני צריכה להתחנן בה על עיגון ערך השוויון. שוויון, חברים. העם היהודי, אחרי שעבר את מה שעבר, הוא לא מבין למה חשוב לעגן את ערך השוויון. הוא עושה טובה בכלל שמעלים את זה, שמדברים על זה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מודה לך. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ואתה עונה לי בנונשלנטיות של המבחן. אל תבחן, חביבי. אל תבחן. יש לך גם מצביעים ערבים ויש לך – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חביבתי, מה שמטריף אותי זה שעבר הזמן ואת עדיין מדברת. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עבר הזמן, אבל יש אנשים שהם על-זמניים. יש מנהיגות שהיא על-זמנית. אולי עבר זמני בנאום הזה, אבל זמני לא יעבור, מיקי. והעיניים נשואות ובוחנות. גם לך יש אנשים שהצביעו לך והאמינו לך כליכוד, ערבים, ומחפשים את השוויון הזה שאתה לא מספק להם, ואני אדאג שכולם ידעו את זה. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, גברתי. אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת אריק קלנר, בבקשה. אריאל קלנר, שלוש דקות לרשותך, אדוני. אחרון הדוברים. לאחר מכן נוכל לעבור להצבעה. אה, קודם כול יסכם איציק כהן, סגן שר האוצר. לאחר מכן נוכל לעבור להצבעה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כולנו נמצאים היום בעת חירום שמצריכה הזרמת כסף למשק. זה קריטי בעת הזאת. חשוב מאוד לזכור היום שיש במדינת ישראל כסף לתת אך ורק בשל מדיניות השוק החופשי שהנהיגה כאן הממשלה בראשות נתניהו בעשור האחרון. גם היום, למען עתידנו, חשוב לדבר על מאיפה ייכנס הכסף לקופת המדינה, כי מה לעשות, המדינה תדאג או המדינה תממן זה לא שם נרדף לכספומט עם כסף אין-סופי. היום אני כאן עומד בפניכם כחבר כנסת, אבל עד לפני שנה עבדתי כעובד שכיר, כמהנדס, והייתי אחד מאלו שמכניסים כסף לקופת המדינה. וזה האתגר הגדול שלנו – להכניס כסף. המציאות מלמדת אותנו שחירות כלכלית ויוזמה חופשית הם המפתח לעושר, לשגשוג כלכלי ולרווחה. אדוני היושב-ראש, כדי לאפשר צמיחה צריך חירות, ובשביל חירות צריך לשחרר – לשחרר את הכלכלה מעול רגולציה שחונקת אותה, לשחרר את המשק מחסמים ומכסים מיותרים המעלים את יוקר המחיה. לשחרר לשחרר לשחרר. צריך גם לזכור שכשמטפסים במעלה ההר, כל משקולת מכבידה, אולם בשעת חירום, כשהעלייה תלולה ביותר, המשקולות הללו הופכות להיות כבדות עד כדי כך שאי-אפשר להתקדם. ויש משקולות כבדות על הכלכלה הישראלית. אני מדבר על המגזר הציבורי. עיני אינה צרה באיש. ודאי וודאי שחשוב דווקא בעת הזאת לחזק את המגזר הציבורי, זה שנושא בנטל המאבק בקורונה – אני מדבר על רשויות הרווחה, על הבריאות. אבל חייבים גם לזכור את הנתונים: בשנים האחרונות הגידול במגזר הציבורי עלה על הגידול באוכלוסייה, ובוודאי שעל המשרות במשק. המגזר הזה גם כמעט לא נפגע מהמשבר. חובה עלינו לבצע הקפאת שכר במגזר הציבורי, ואף לבחון שבעלי המשכורות הגבוהות יישאו בנטל. כמו כן, אי-אפשר להוסיף תקנים במגזר הציבורי. פשוט אי-אפשר. לא יהיה אפשר לעמוד בזה. מדיניות כלכלית של חירות ויוזמה חופשית ושל אמון במגזר הפרטי הוכיחה את עצמה לפני המשבר, ואני מאמין שתוכיח את עצמה גם בעיצומו ותוציא אותנו מחוזקים גם אחרי שייגמר המשבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אריאל קלנר. ברשותכם, יבוא לסכם את הדיון סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני דקות ספורות שמענו את נאומה של ע'דיר כמאל מריח. אני רוצה להגיד לך, מיקי, חבל שהיא לא פה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אמסור לה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תגיד לה שהיא נתנה פה שיעור מדהים באזרחות. מדהים. כל מי ששמע אותה קיבל פרק מדהים בשיעור באזרחות. על כל פנים, חבריי חברי הכנסת, שר האוצר הציג בפניכם את התוכניות שממשלת ישראל ושר האוצר עושים כדי לצלוח את המשבר הנורא הזה, שמדינת ישראל לא ידעה כמותו מאז הקמתה. חווינו משברים, חווינו מלחמות, אבל המשבר הזה שונה מקודמיו. המשבר הזה טומן בחובו עוד הרבה מצבים שאנחנו לא יודעים עליהם ואנחנו גם לא יכולים להיערך אליהם. מכיוון שהצטבר איזשהו ניסיון בחודשים האחרונים, אז שר האוצר והממשלה עושים כמיטב יכולתם להקל על הציבור בישראל – על כל הציבור בישראל, על כל גווניו: על העצמאים, על המובטלים, על בעלי העסקים, על כולם; להציג תוכניות כאלה שאיכשהו יוכלו לסייע לעבור את זה. בעזרת השם, נעבור את זה. כפי שהוא הסביר, התוכניות הכלכליות הנרחבות מאוד, עשרות מיליארדים – 90 מיליארד, מתוכם 60 מיליארד תקציבי – נותנות מענה מיידי למשרדי הממשלה, גם רשת ביטחון סוציאלית, גם המשכיות עסקית ותוכניות להאצת המשק, כספים שיושקעו במנועי צמיחה, כדי שנוכל, בעזרת השם, כשיגמר המשבר הזה, לחזור חזרה לכלכלה הטובה והיציבה שהייתה לנו ערב המשבר. להזכירכם, היחס חוב–תוצר של מדינת ישראל ערב כניסתה למשבר היה מהטובים בעולם, כתוצאה מכלכלה ריאלית טובה. היה 60% חוב–תוצר. חלום. היום מסתכלים על זה בערגה. האבטלה הייתה אפס, אבטלה חיכוכית. היום, לצערי הרב, היא דו-ספרתית, בתחילתו של העשור השני. החובות תופחים, אבל בכל זאת ממשלת ישראל ושר האוצר יוצאים פה לתוכניות רחבות מאוד, גדולות מאוד, שבאות לתת פה איזשהם כלים לכל המגזרים לצאת מהמשבר הזה מחוזקים יותר. בהמשך לתוכנית הכלכלית הקודמת, שנקבעה בחודשים הקודמים, גובשה תוכנית כלכלית נוספת לצורך סיוע ממשלתי למשק אשר תאפשר לו להתמודד עם המשבר העמוק. ביום 16 ביולי 2020 הציג שר האוצר תוכנית נוספת, כפי שאמרתי, ובמסגרתה יחולקו מענקים חד-פעמיים לאזרחי ישראל. התוכנית שהוצגה מטרתה לעודד את הצריכה ואת התעסוקה ולהניע את גלגלי הכלכלה הישראלית. בהחלטת הממשלה בעניין זה הוטל על ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה לגבש מודל של הקצאת המענקים החד-פעמיים לשם תמיכה כלכלית נוספת. ביום 20 ביולי 2020 גובש המודל, ובהתאם לפרטי התוכנית שגובשה הופץ תזכיר החוק. כעת אתם, רבותיי חברי הכנסת, אמורים לתמוך בהצעת החוק ולהעבירה לוועדת הכספים להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. על פי התוכנית, כפי שצוין, כל תושב ישראל כמוגדר בהצעת החוק יקבל מענק של 750 ש"ח ו-500 ש"ח נוספים בעבור הילד הראשון, השני והשלישי במניין ילדיו, ילדים שבעבורם משתלמת קצבת ילדים, בנוסף. מקבלי קצבאות שונות המפורטות בהצעת החוק, שהמשותף להם הוא אוכלוסייה נזקקת שהקצבה או הגמלה שהם מקבלים ניתנת להם לאחר מבחן הכנסה – האוכלוסייה הזאת תקבל תוספת של 750 ש"ח למענק. בעלי הכנסות גבוהות, מעל 651,000 ש"ח בשנת 2019, ולעניין מי שאין לגביו שומה לשנת 2018, לא יהיו זכאים לקבלת מענק או תוספת למענק, למעט מענק בעד ילדיהם. מוריי ורבותיי, עלות התוכנית – שלום, אדוני היושב-ראש – 6.5 מיליארד ש"ח, התוספת. 6.5 מיליארד ש"ח. מכיוון שאנחנו מצויים במצב קצת בעייתי בהעברת תקציב 2020, תקציב המשכי – ורבותיי, התקציב ההמשכי נועד לאפשר לממשלה להתנהל שלושה חודשים, ינואר, פברואר ומרץ. זה מין מכשיר, מין כלי שנותן איזשהו מענה שאם ב-31 בדצמבר של כל שנה לא עבר תקציב, אז מאפשרים לו עוד שלושה חודשים, אבל בהנחה שהתקציב יאושר. אנחנו מתקרבים לחודש אוגוסט, ואנחנו עדיין עם אותו מכשיר של אחד חלקי 12, וזה ברור שזה מצב לא נורמלי. מוריי ורבותיי, חייבים במבצע בזק להעביר את תקציב 2020, כדי שהחשב הכללי יוכל להמשיך להתנהל בתקציב המשכי עד שיחוקק חוק התקציב של שנת 2021. בתקציב ההמשכי מגביל סעיף 3ב לחוק-היסוד: משק המדינה, את האפשרות להוציא כספים, הן לפי תקרת התקציב ההמשכי והן לפי מגבלת ההוצאה החודשית בסעיף. על כן, נחקק ביום 7 באפריל 2020 חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) – שלום, אדוני כבוד השר – שבמסגרתו נקבע כי לתקופה שמיום קבלת הוראת השעה עד יום 31 בדצמבר 2020 או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לטובת ההתמודדות עם המשבר הקשה, משבר הקורונה. זאת, על בסיס תוכנית כלכלית שבה חבילת צעדים לשמירה על יציבות המשק בעקבות משבר הקורונה בהתאם לפירוט שנקבע בהוראות השעה. בהוראת השעה נקבע כי הגדלת ההוצאה כאמור תשמש אך ורק, אך ורק לשם מימון ההתמודדות עם המשבר והצעדים שיש לבצע באופן מיידי ודחוף לשם כך. מוריי ורבותיי, אדוני היושב-ראש, מכיוון שהתוכנית הוכנה בתנאי אי-ודאות, אני חוזר, אי-ודאות, הן לגבי היקף ההגבלות המוטלות לצורך צמצום ההדבקה בנגיף הקורונה והתפשטותו והן לגבי ההשפעות הכלכליות שלהן והתפשטות נגיף הקורונה בעולם, ונוכח צרכים נוספים שלא היו צפויים בעת חקיקת הוראת השעה, תוקנה הוראת שעה במסגרת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון), ואושרה הגדלה נוספת של ההוצאה הממשלתית, כך שסכומי ההוצאה שהממשלה תהא רשאית להוציא בשנת 2020 הוגדלו ב-15.5 מיליארד ש"ח. לצד זאת, הופחתו 1.5 מיליארד מהמכסה לשם החזר חובות למוסד לביטוח לאומי, שהוגדרו בחוק-היסוד. זאת, מוריי ורבותיי, עד לתאריך 31 בדצמבר 2020 או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם ביניהם. אדוני היושב-ראש, לנוכח העלייה בהיקפי התחלואה, לצערנו, השם ירחם, והתארכות המשבר, תוקנה ביום 15 ביולי 2020 – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני סגן השר, מה שייחלת לו, אם ראיתי נכון, קרה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז אני מסיים. עליזה. הוראת שעה נוספת? אז צריכים עוד הוראת שעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עוד לא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לנוכח העלייה בהיקפי התחלואה והתארכות המשבר תוקנה ביום 15 ביולי 2020 הוראת שעה במסגרת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2), שבמסגרתו הוגדלו הסכומים הקבועים בהוראת השעה בהיקף של 25 מיליארד ש"ח. גברתי השרה, 25 מיליארד שקלים חדשים. אני רואה שזה מרגש אותך. אדוני היושב-ראש, מוצע לתקן את הוראת השעה פעם נוספת לנוכח התמשכות המשבר. לנוכח ההתמשכות של התחלואה והתארכות הכאוס מוצע לתקן את הוראת השעה פעם נוספת ולהגדיל את הסכומים הקבועים בה ב-6.5 מיליארד ש"ח נוספים לצורך יישום המענקים החד-פעמיים לתושבי מדינת ישראל, כפי שפירטנו קודם, כפי שפירטנו אותם במסגרת ההסבר שנתנו. מוריי ורבותיי, קשה לי להאמין שיהיה ולו חבר כנסת אחד שיצביע נגד החוק הזה, נגד החוקים האלה, מכיוון שזו שעה קשה מאוד למדינת ישראל. אנחנו גם נמצאים בימי בין המצרים, שבהם אנחנו זקוקים לא מעט לרחמי שמיים, ויהי רצון שייבנה בית המקדש במהרה בימינו, תבוא גאולה לעם ישראל, והקדוש ברוך הוא יגאל אותנו מהמגפה הזאת, ותחזור עטרה ליושנה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן שר האוצר. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת על מנת שנוכל להתחיל בהצבעות. לפנינו שתי הצעות חוק. הצעת החוק הראשונה היא הצעת חוק-יסוד, ולכן היא טעונה רוב של 61 חברי כנסת. הממשלה ביקשה לקיים הצבעה שמית על הצעת החוק הראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא? מוותרים. מוותרים. אוקיי. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3), בקריאה ראשונה. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 62 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 3), לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 62 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. לפיכך, הצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה, ותועבר לוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> זה כתב לי נוכח במקום בעד, אני לא יודע למה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר הנדל מציין לפרוטוקול שהוא הצביע נוכח, למרות שהתכוון להצביע בעד. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> לא, בעד. הצבעתי בעד, אבל המערכת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כנראה שהדפים לוחצים שם על הכפתור. תשים לב, כי הוא הכפתור התחתון. בכל אופן זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק השנייה, הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה), התש"ף–2020, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 80 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה), התש"ף–2020, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 80, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, הצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה, ותועבר לוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> השלמת הרכב ועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. ההודעה איננה מחייבת הצבעה, כפי שאני מבין. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע על איוש המקומות הפנויים לסיעות בוועדות האלה: מטעם סיעת הרשימה המשותפת – בוועדת הכנסת יכהן חבר הכנסת סמי אבו שחאדה; מטעם סיעת כחול לבן – בוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מההיטל על רווחי הגז והנפט יכהן חבר הכנסת רם שפע; מטעם סיעת ש"ס – בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יכהן חבר הכנסת משה ארבל; בוועדת המדע והטכנולוגיה יכהן חבר הכנסת משה אבוטבול; בוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית יכהן חבר הכנסת אוריאל בוסו; בוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול יכהן חבר הכנסת יוסף טייב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ז' באב התש"ף, 28 ביולי 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:49. << סיום >>