דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ' ישיבה ס"א הישיבה השישים-ואחת של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, ח' באב התש"ף (29 ביולי 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 5 46. תוכנית קָרב 5 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 5 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 5 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 8 45. כניסת מחלימים להתנדב במחלקות קורונה 11 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 11 סגן שר הבריאות יואב קיש: 12 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 15 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 17 42. פרצה בגדר ההפרדה 19 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 20 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 20 תמר זנדברג (מרצ): 23 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 23 דברי ברכה של יושב-ראש הכנסת לרגל עיד אל-אדחא 35 היו"ר יריב לוין: 35 הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – שוויון, שפה והתיישבות) 36 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 36 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 45 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 80 הודעה אישית של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' 90 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 91 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 92 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 92 הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – תשלום פיצויים ומקדמות לנפגעי התפרצות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 93 עודד פורר (ישראל ביתנו): 93 סגן שר האוצר יצחק כהן: 97 עודד פורר (ישראל ביתנו): 101 הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה ותיקוני חקיקה), התש"ף–2020 104 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 104 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 107 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 115 ניצן הורוביץ (מרצ): 118 תמר זנדברג (מרצ): 122 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 124 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 126 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 128 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 130 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 132 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 136 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 139 עודד פורר (ישראל ביתנו): 140 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 149 שר האוצר ישראל כץ: 151 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 154 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 154 הודעה אישית של חבר הכנסת עודד פורר 155 עודד פורר (ישראל ביתנו): 155 הצעות לסדר-היום 157 סטודנטים נאלצים לשלם מקדמות לשנת הלימודים הבאה באוניברסיטאות ובמכללות מבלי שגובש מתווה מסודר לגבי אופן הלימוד 157 הילה שי וזאן (כחול לבן): 157 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 160 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 162 השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: 163 הצעות לסדר-היום 175 מחדל בסיוע לעצמאים בשל בידוד או מחלה 175 קרן ברק (הליכוד): 175 מתן כהנא (ימינה): 177 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 178 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 179 עודד פורר (ישראל ביתנו): 181 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 182 הצעה לסדר-היום 184 העברת האחריות לטיפול במשבר הקורונה לצה"ל ולמשרד הביטחון 184 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 184 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 189 הצעה לסדר-היום 193 היערכות משרד הבריאות מחד והציבור מאידך לתפילות בחגי תשרי והימים הנוראים 193 אוריאל בוסו (ש"ס): 193 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 195 חילופי גברי בוועדות הכנסת 195 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 195 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 196 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 196 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, ח' באב התש"ף, 29 ביולי 2020. אני פותח את הישיבה. ראשון על סדר-היום – שאילתות דחופות. הראשונה שבהן – שאילתה דחופה מס' 46, של חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בנושא: תוכנית קרב. ישיב סגן שר החינוך מאיר פרוש, בבקשה. חבר הכנסת עסאקלה, אתה יכול לגשת למיקרופון ולהקריא את השאלה. << שאילתה >> 46. תוכנית קָרב << שאילתה >> << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב, כבוד סגן השר. משרד החינוך צפוי לפטר אלפי עובדים בתוכנית קרב ולגרום לסגירת תוכניות ההעשרה החינוכיות שפועלת בבתי הספר ובגני הילדים. ברצוני לשאול: 1. האם בכוונתך ובכוונת המשרד לגבש תוכנית תקציבית מיידית שתמנע את סגירת תוכנית קרב? 2. אם כן – מתי? 3. אם לא – האם יש תוכנית חלופית? << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת השואל ג'אבר עסאקלה, התשובה היא כדלהלן: תוכנית קרב היא תוכנית הכוללת תוכניות העשרה שמופעלות בבתי הספר וגני הילדים, ומהווה תוכנית תוספתית לתוכנית הלימודים הפורמלית. במסגרת התוכנית נחשפים התלמידים למגוון תוכני העשרה, תרבות וידע. התוכנית מופעלת על ידי ספק שזכה במכרז – לענייננו זו החברה למתנ"סים – והוא אף המעסיק של עובדי התוכנית לכל דבר ועניין. הדבר המצער הוא שאין ביכולתו של המשרד בעת הזו להאריך את ההתקשרות עם הספק לשנת הלימודים תשפ"א בשל היעדר תקציב. יודגש כי תוכנית זו היא אחת ממגוון תוכניות תוספתיות שאינן יכולות לצאת לדרך בהיעדר תקציב מדינה מאושר ובהיעדר אישור ועדת חריגים במשרד האוצר בשל כך. לכן, אין ביכולתו של המשרד לתעדף אותה על פני תוכניות אחרות, שבעצם כולן כעת עומדות בסימן שאלה מאותה סיבה. אני מוסיף: הגם שלמשרד עניין בהפעלת תוכנית קרב לשנת הלימודים הבאה – כמו שיש לו בעוד תוכניות – המציאות התקציבית המורכבת שאליה נקלענו אינה מאפשרת, נכון לעת הזו, התקשרות לשם הפעלתה בשנת הלימודים תשפ"א. אני מבקש לציין, שהמשרד מתנהל היום במסגרת תקציב המשכי, והוא נמצא בפער תקציבי מובנה של כ-4 מיליארד ש"ח, שמושפע משלושה גורמים: האחד – היעדר היכולת להשתמש בעודפים מחויבים ששייכים למשרד בסך של קרוב ל-1.5 מיליארד ש"ח, בשל הנחיות החשכ"ל בגלל היעדר תקציב מדינה מאושר; עוד מיליארד ו-100 מיליון שקל הוא תקציב עודפים, שטרם התקבל, וגם הוא שייך למשרד; הדבר השלישי הוא הפער בין התקציב ההמשכי לתקציב 2019 – התקציב של 2020 נמוך בכמיליארד ו-100 מיליון שקל נוספים. ככל שלא יינתן מענה לעניין, לא יוכל המשרד להפעיל תוכניות תוספתיות כלל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, האם המשרד חשב – האם אתם חושבים – על מאות אלפי הילדים שלמעשה נהנים מהתוכניות האלה? התוכנית הזו היא אחד הכלים הכי משמעותיים לסגירת פערים בין מרכז לפריפריה. האם המשרד חשב על 3,800 עובדים שיישלחו עכשיו לאבטלה? מישהו צריך לקחת אחריות עליהם. לדעתי אתם מוותרים על האחריות שלכם – על הילדים ועל המורים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת עסאקלה, אתה ממש מתפרץ לדלת פתוחה. אציע לך משהו – לא במסגרת עסקה – אבל למרות שאתה נמצא באופוזיציה, תצטרף לקואליציה בדרישה שלנו: בואו ונאשר תקציב למדינה. כל הוויכוח הזה, אם כן תקציב רק ל-2020 או תקציב דו-שנתי, זה ממש לא נוגע לאותם ילדים מסכנים, שהזכרת אותם עכשיו, שצריכים משהו שיחזק אותם באותן שעות שהם מסיימים את הלימודים הפורמליים. זו תוכנית קרב. יש במשרד מגוון של פעילויות שמפסיקים אותן בגלל שאין תקציב. אני לא נכנס לשאלה הזו – אם אתה שואל אותי, גם אני הייתי רוצה תקציב דו-שנתי. הייתי רוצה שנסיים עכשיו דיוני תקציב, ונדע בשקט שיש לנו עד סוף 2021; שאפשר לעבוד בשקט ללא שאלת התקציב – אבל כאשר יש ויכוח – ואני לא רוצה כרגע להכריע מי צודק, יכול להיות שהאופוזיציה צודקת – אני לא יודע מי זה אופוזיציה. יכול להיות שזה בני גנץ. יכול להיות שראש הממשלה צודק. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני לא נכנס לשאלה הזו. אתה, חבר הכנסת עסאקלה, מציג פה שאלה ואומר: האם המשרד חשב על אותם ילדים מסכנים? המשרד, אני חושב כך, לא מפסיק לחשוב על אותם ילדים מסכנים. הוא אומר: ריבונו של עולם, אנחנו אמורים לשרת – איך אמרת? – מאות אלפי ילדים שמחכים לאותן תוכניות, שיכולות לחזק אותם, תוכניות העשרה. אנחנו מתחננים: בואו, חברי הכנסת, תאשרו תקציב. וגם אתה יכול לדבר עם החברים שלך. תעזוב את כל הוויכוח שיש בין ביבי לגנץ. בואו נאשר תקציב. אם נאשר תקציב, לא תהיה בעיה עם אותם מאות אלפי ילדים, ויש עוד כמה וכמה תוכניות. אספר לך לדוגמה, אנחנו למשל – המגזר החרדי. אם תחשוב שאני יושב כחרדי במשרד החינוך, ודאי סידרתי את העניין – אנחנו מקבלים על אותם אלה שלומדים מעל גיל 18 בישיבות או בכוללים, האברכים, שזה חלק מהפרנסה שמביאים הביתה, כדי שיהיה להם לקנות חלב ולחם. יש כאלה שיש להם שלושה ילדים וארבעה וחמישה, והיה לנו מאבק – שגם אתם הבנתם אותו – בוועדת הכספים, על המענק שהולכים לאשר עוד מעט. בתקציב של 2019 הכסף הזה היה מיליארד ו-350 מיליון שקל, ועכשיו, בגלל שהוא היה תוספתי, אז חלק ממנו – כ-800 מיליון – נמצא בבסיס התקציב, ועכשיו לחודשים האלה אין בכלל כסף. כל השנה נתנו מעט, פחות מבשנה שעברה, אבל עכשיו אנחנו נמצאים לקראת אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר. אם אין תקציב, אין תקציב לתת לאותם אברכים שזו הפרנסה שלהם. אז מה, איכנס פה לוויכוח – ביבי צודק, בני גנץ צודק? בואו תתאחדו אתם, גם האופוזיציה, תבואו איתנו ותאשרו תקציב ובא לציון גואל. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע רגע, אדוני סגן השר. רגע רגע, שאלה נוספת לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> סליחה רגע, מי השואל? חבר הכנסת? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם):<< דובר_המשך >> פשוט יוראי. לא צריך את שם המשפחה המורכב. אדוני סגן השר, התשובות שלך מעט מאכזבות בשני מובנים, ואשמח בבקשה אם תוכל לחדד את הדברים. ראשית, תוכנית קרב, התייחסת לזה שזו תוכנית תוספתית. הדבר הזה הוא בעיקר פרוצדורלי, כי ברמה המהותית התוכנית הזו היא חלק בלתי נפרד מהחינוך המהותי שתלמידי ישראל זוכים לו בפריפריה. הדבר השני, דיברת על הצורך באישור תקציב מדינה. אדוני חבר בקואליציה רחבה של למעלה מ-70 חברי כנסת, ואני לא מבין את הפנייה שלו לחברי אופוזיציה בבקשה שהם יאשרו את תקציב המדינה. אבל אני רוצה לשאול אותך, בהמשך לדברים שלך: דיברת על תוכנית קרב שנפגעת מהתקציב ההמשכי, אבל לא מדובר רק בתוכנית קרב, מדובר ב-4 מיליארד שקלים שנעלמו כלא היו, כסף לא רק לתוכנית קרב, אלא גם לתנועות נוער, לתוכנית שלבים, קרב, חברה למתנ"סים, תוכניות לנוער בסיכון, תוכניות לילדים עם צרכים מיוחדים. הכול ייסגר. אדוני, אני רוצה לשאול אותך: מעולם לא נפגע החינוך המהותי, הגרעיני, בשל מחלוקות פוליטיות, בשל תקציב המשכי. מה שונה הפעם? למה אתם לוקחים את ילדי ישראל כבני ערובה למשבר הפוליטי שלכם, ברמה שהיא חסרת תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל? מעולם לא נפגע החינוך במדינה בשל מחלוקות פוליטיות. למה זה מבוצע? ומה אתה עושה על מנת להבטיח את קיומן של כל התוכניות – לא רק של תוכנית קרב – של כל התוכניות לחינוך במדינת ישראל, שכרגע פשוט עומדות להיסגר לנגד עינינו? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הרצנו, אני מודה לך מאוד על השאלה שלך, אתה פשוט מאפשר לי לומר עוד כמה מילים. אתה דיברת על 4 מיליארד שקל שנעלמו. אתה מנית פרויקטים שאתה מכיר. אני דיברתי על תקציב של חצי מיליארד שקל שלא הכרת אותו. אני רוצה לומר לך שבדיוק כמו שאתה לא הכרת את הפרויקט של הכוללים והישיבות, כי זה לא נוגע לציבור שלך. אני רוצה לומר לך: למרות שתוכנית קרב לא קשורה לציבור החרדי – אם תשאל, אז 450,000 ילדים במגזר החרדי, שלומדים במחוז החרדי, לא נהנים מתוכנית קרב – בכל אופן, אני עומד פה ומגן על תוכנית קרב. לא על התכנים שלהם, אבל אני מגן על הדבר הזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, אבל אתה לא פרשן. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני חושב שהוויכוח הזה, שאתה לרגע, אתה מדבר בלהט ומחפש את הדרך שבה אפשר להפעיל את אותם 4 מיליארד שקל – בגלל זה אני אומר שאנחנו, אסור לנו להפעיל בגלל שאין לנו תקציב, בהיעדר תקציב. תעזוב את הוויכוח בין בני גנץ – הרי זה ויכוח של סנטימנטים וכל אחד רוצה לכופף לשני את היד. בואו נתאחד לאשר תקציב. למי טוב שאין תקציב? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה לא פרשן. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אתה אומר שרע לך, חבר הכנסת הרצנו, וחבר הכנסת ההוא אומר שרע לו, ואנחנו אומרים שרע לנו. בואו נתאחד ונאשר תקציב. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, אבל אתה לא פרשן. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> איזה מין פוליטיקה מנהלים פה? על מה, על הגב של החלשים? על הגב של הילדים? מה עושים פה? אתה מפנה אותי לבני גנץ; מה אתה רוצה שאני אעשה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה לא פרשן. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני פונה אליך, אל תפנה אותי למישהו שלא נמצא במליאה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני באופוזיציה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אתה נמצא במליאה, אני פונה אליך. תבוא, תצטרף אליי. אתה נמצא. בואו תצטרפו, בואו נאשר תקציב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל תביאו תקציב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, שאילתה דחופה מס' 45. << קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >> יש פה הודעה מפתיעה. מהאופוזיציה שמעתי עכשיו: תביאו תקציב. זאת אומרת, יש סיכוי שאם יביאו את התקציב, הם יאשרו את זה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני סגן השר, אתה מנוסה ממני. אני לא הייתי מתלהב כל כך בקלות, אבל ימים יגידו. << שאילתה >> 45. כניסת מחלימים להתנדב במחלקות קורונה << שאילתה >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתה דחופה מס' 45, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, שכותרתה: כניסת מחלימים להתנדב במחלקות קורונה. ישיב סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, חבר הכנסת אייכלר. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, יואב קיש, הנושא הוא כניסת מחלימים להתנדב במחלקות הקורונה. חולים המאושפזים במחלקות קורונה מתלוננים על חוסר תפקוד בשל מחסור בכוח אדם, בעיקר כוח עזר, כך שהם נתונים לחסדיו של צוות המחלקה בלבד ואין ביקורת של בני המשפחה על הטיפול ביקיריהם. רצוני לשאול: האם ניתן לאפשר למחלימי קורונה עם נוגדנים מאושרים להתנדב במחלקות בבתי החולים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת אייכלר, מדובר ביוזמה שהתחילה לדעתי בהדסה, אצל פרופ' רוטשטיין, שמדבר על כך שאנשים שחלו בקורונה נכנסים למחלקות ועוזרים לאנשים החולים כחלק ממהלך שמקל גם על של העומס הצוות הרפואי. צריך להבין כמה דברים בעניין הזה. ראשית, האמת היא ברורה: יש היום עומסים בבתי החולים, והטיפול בחולי קורונה – הקלים זה עוד איכשהו יותר פשוט, אבל בוודאי ובוודאי במקרים הבינוניים והקשים, שכוללים התמגנות מלאה, כניסה והליך מאוד מורכב וקשה – באמת, אני מניח שבמה שאתה אומר אתה צודק, שבסופו של דבר כמה שנוכל כמה שנוכל לייצר עוד כוח עזר בעניין הזה, זה טוב ומבורך. כך מסתכלים על זה במשרד הבריאות. עכשיו, מדוע זה לא שוכפל עוד במקומות אחרים ומה המשמעויות? יש כמה דברים שצריך להבין. ראשית, אין עדיין ידע מקצועי מוסמך ומלא שאומר שמי שחלה בקורונה לא יכול לחלות בשנית. הרי אנחנו לא רוצים לייצר מצב, שחס וחלילה, אדם ייכנס ויידבק בקורונה. הדבר הזה נבחן מקצועית עכשיו על ידי צוות הצט"מ. זה הצוות לטיפול במגיפות של משרד הבריאות. צוות רופאים מיוחד, במיוחד לנושאים האלה, ששוקל ובוחן. כמו שהחליטו על שחרור ממחלה יותר מוקדם רק לאחרונה ודברים כאלה, אז הוא בוחן ספציפית את הנושא הזה כדי אכן לבדוק מה רמת הסיכון בכלל באירוע הזה. דבר שני, כמובן שכל מי שנכנס לקטגוריה הזו חייב להיות אדם שעבר קורונה, ורואים את זה בבדיקה סרולוגית של אדם ועם PCR שהיה חיובי בעבר – אז גם זה חייב להיות. הדבר השלישי זה הנושא הביטוחי. גם הוא לא הוסדר, מהסיבה שדיברתי עליה. לכן יש פה מעטפת שלמה של נושאים שקורים עכשיו. אני אומר עוד פעם: היוזמה כיוזמה היא יוזמה ברוכה. אנחנו לא ניכנס למהלך הזה ברמה המערכתית לפני שנפתור ונגדיר פרוטוקול מסודר. הדבר הזה נבחן בימים אלו. אין פה שלילה עקרונית – ההפך הוא הנכון, אבל אנחנו לא יכולים לאשר את זה עד שלא נמצה את כל הבדיקות, כי לא אתה ולא אני רוצים, חס וחלילה, שבסוף מישהו ייפגע מהאירוע הזה בגלל התנהלות לא ראויה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת אייכלר, בבקשה. לשמור על השקט, בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, לא לחינם שאלתי את השאלה הזאת. קרה אסון שאדם שנפטר מקורונה והבן שלו היה בבית החולים אסותא ונמצא שם במצב קשה. היה בן יחיד, יתום, בשבעה. התחננתי בפני מנהל בית החולים אסותא שייתנו להיכנס לעודד את רוחו, כי הוא היה במצב של הידרדרות. הוכח שהאנשים האלה שנמצאים שם לבד, מרגישים כמו בבית סוהר, בצינוק, ואין כוח עזר שיעזור להם בדברים לא רפואיים. כולנו מבינים שאף אחד לא רוצה לסכן אף אחד, אבל כשיש מתנדבים, ויש תקדים של פרופ' רוטשטיין בהדסה, שאפשר למגן אותם, אז צריך לעשות את זה רוחבי. אמר לי את זה מנהל בית החולים: צריך רוחבי. אמרתי: עד שאתה עושה רוחבי, בינתיים אנשים סובלים וזו סכנה גדולה. אתה יודע שבארצות הברית ובבריטניה יש ועדות חקירה שיקומו בשל אלפי אנשים שמתו מתופעות פסיכוסומטיות, זאת אומרת, אנשים שהיו בודדים במחלקות קורונה, והידרדרו בגלל המצב שלהם. פה בארץ יש הרבה אנשים חולים קשים ובינוניים שמידרדרים בגלל שאין להם עם מי לדבר, אין להם את התחושה. לפני שנים רבות, אגב, לא נתנו בכלל להיכנס לבתי חולים מחשש לזיהומים; רק בשעות ביקור קצרות. אתה זוכר. היום מבינים כל הרופאים שהרפואה הכי טובה זה שבני משפחה עוטפים את החולים כל זמן שאפשר לעזור ככוח עזר. חייבים לסיים מייד את הבדיקות שאתם מציעים, לעשות הסדרי רוחב בכל בתי החולים, ובכל מחלקות הקורונה. אם יש אנשים שהוכחו כמחלימים – להכניס אותם כמתנדבים, לא רק לבני משפחותיהם, אלא גם לאנשים גלמודים ואחרים, שמחכים שמישהו ייתן להם מילה טובה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> קודם כול, אני לא אחזור שוב על התשובה הראשונה, אני רוצה להתייחס לדברים שאמרת עכשיו. זה, כמובן, מקרה מאוד מצער, מה שאתה אומר. אני אומר לך, ואני אומר לכל חברי הכנסת: אנחנו עוסקים פה בעשרות אלפי אנשים שנדבקו. לכולם יש משפחות. יש פה אירועים מאוד מורכבים, המערכת מתמודדת עם עומס עצום, ובאופן טבעי, יש מקרי קיצון שלא נענים כמו שצריך. אני מבקש מכולם, התפקיד שלי פה זה להיות באמת גם אוזן קשבת למקרים האלה. אם היית פונה אליי באותה נקודת זמן, יכול שהיינו מצליחים לייצר איזה פתרון שהיה נותן מענה גם לאותה משפחה ולאותו מקרה. אני אומר את זה באמת, ברמה הכי פתוחה לכולם: אתם אוספים פניות ציבור מכולם. אני כתובת לדבר הזה ואשמח לעזור. כי בסוף, אתה יודע, אני מקבל גם המון מקרים של אנשים שצריכים להגיע – חולים שצריכים ללכת למלונית קורונה, ויש קשיים פה וקשיים שם. אנחנו מנסים לפתור את הכול. אני רואה את זה מצווה ושליחות גדולה, ואני באמת פונה פה בבקשה לכל חברי הכנסת, כנציגי הציבור ושליחי הציבור: אם יש מקרים כאלה תרגישו – מה זה תרגיש חופשי; תעשו את זה – תתקשרו אליי, ואני אשתדל לעזור. אז זה ספציפית למקרה שתיארת. אני לא מכיר מה היה שם באירוע. ואני אומר עוד פעם, בתי חולים שעדיין לא נערכו לדבר הזה, אני לא חושב שזה משהו שצריך להקל בו ראש. גם צריך להבין, כשעוד נכנס אותו אדם שהוא כביכול כבר היה חולה ואמור להיות מוגן – אני אומר, גם זה עוד בסימן שאלה – הוא צריך להתמגן מלא ולראות שהוא עומד בנהלים ולראות שזה מוסדר, והוא לא יכול לבוא לחמש דקות ולצאת. יש פה אירוע מאוד מורכב ושלם, ספציפי, במקרים קשים. עכשיו אני חייב להגיד לך עוד דבר, וזה לגבי מה שאמרת באנגליה – פה במדינת ישראל זה לא קורה. יש הסדר לבני משפחה, שנכנסים בעיקר לחולים הקשים, מה שנקרא, בשביל לחזק אותם, אם צריך – לתמוך, ואם – להיפרד. המקרים האלה קורים במדינת ישראל ואנחנו מקפידים על זה מאוד, ומדינת ישראל מתנהגת אחרת בעניין הזה ממה שראינו במקומות אחרים. אני מאוד גאה בצוותים שלנו בכל המחלקות. ואני אומר לך, העבודה שהם עושים זו עבודת קודש, עם שחיקה עצומה. תבין שהם כבר חצי שנה כמעט באירוע מתגלגל, והם לא הצליחו עוד רגע אחד לצאת החוצה, מה שנקרא. ואנחנו עוד רואים חודשים ותקופה ארוכה לפנינו. במקום הזה אני בטוח שאתה מצטרף אליי, לחזק את הרופאות והרופאים, האחים והאחיות, שבאמת עושים עבודת קודש; גם כל הצוות התומך, הסניטרי – לחזק אותם בעשייתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. אדוני, א. אני מצטרף כמובן למה שהצעת, מצטרף לברכות לצוותים הרפואיים. אין ספק שהם בקו הראשון, הם הלוחמים של היום. אני כמו חלקים גדולים בעם בישראל שמסתכלים על המינוי של פרופ' גמזו בתקווה גדולה, וכמו שנאמר אתמול, גם על הנושא של יצירת אמון מחודש, אולי, בין העם למי שמטפל בנושא הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת, אתם מפריעים לחבר סיעתכם. אנא. כן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני, אני לא יודע אם זה נכון – אנחנו שמענו עכשיו שיכול להיות שממדינות ירוקות ייכנסו לארץ בלי בידוד. רציתי לשאול אותך, בהזדמנות הזאת, האם הגישה המצמצמת את ההגבלות ונגיד עושה דיפרנציאציה בין גופים שונים – כמו בין ערים אתמול – האם באמת נוכל להוציא שיקולים פוליטיים מהנושא של הבידוד, של איזה מדינות כן ואיזו מדינות לא? לפתוח בשביל התעשייה, בשביל עולם הטכנולוגיה, אולי אם גם בשביל עולם התיירות, ולהחיל את הבידוד רק על אלה שבאמת מוכרחים להיות בבידוד, וגם אז אולי לצמצם אותו. בשורה התחתונה, האם אתה יכול לבשר לנו שבקרוב אנשים שיגיעו מהעולם לכאן, או אנשים שצריכים לצאת מכאן לעולם ולא יוצאים בגלל הבידוד שהם צריכים לחוות כשהם חוזרים – נוכל להביא להם בשורה טובה? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. אני גם רוצה לברך אותך. יצאת מבידוד, לא? חזרת לכנסת אחרי תקופת בידוד. זה אומנם פחות התקזזויות, אבל אתה יודע. לשאלתך, התייחסת לנושא רוני גמזו. אני אגיד במילה: התוכנית של רוני גמזו גובשה יחד עם שר הבריאות, עם מנכ"ל משרד הבריאות, עם ראש הממשלה ואיתי. אנחנו עומדים מאחורי כל דבר שיש שם. אני חושב שהפרויקטור, או מרכז הקורונה, זה צורך שאנחנו הרגשנו טוב. ואני חושב שרוני מביא איתו את הידע והנכסים הנכונים בשביל להוביל את המהלך הזה בתוך משרד הבריאות. וגם שיתוף הפעולה עם צה"ל ומשרד הביטחון וכל המשרדים האחרים יימשך, ובעניין הזה אני חושב שבאמת יש פה החלטה מאוד חשובה ונכונה, ואני מאוד שמח שאנחנו מתקדמים ביחד בעניין הזה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שיתעצם, לא רק יימשך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שיתעצם שיתוף הפעולה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תראה, אנחנו מול מחלה שמשתנה כל הזמן. אני יכול להגיד לך שאחד הלקחים המרכזיים היו שדווקא אחרי הגל הראשון היה מעין שחרור כזה בהרבה מאוד אספקטים, גם במשרד הבריאות. כאילו בנינו שריר ונתנו לו להתמסמס, וזו טעות. ואני אומר את זה עכשיו כי בחשיבה שבעזרת השם גם ננצח ונוריד את הגל השני, אסור יהיה לנו – ואני אומר את זה לכולנו, לא רק לשרים ולממשלה ולכל הגורמים בעניין, ולמשרד הבריאות, וגם לציבור עצמו – אסור יהיה לנו לחשוב שהעניין מאחורינו ולהתחיל לנהוג בלי זהירות. כל הנושא המרכזי של השחרור, אני חושב שאם אנחנו נמצאים היום בגלל שני, הוא למעשה בגדול נקבע בגלל אסטרטגיית היציאה מהגל הראשון. ולשאלתך לגבי חוץ לארץ, וזה משתלב גם בעניין הזה: לצערי, היום מדינת ישראל לא נחשבת מדינה ירוקה, היא מדינה אדומה. המתווה שדנים בו עכשיו – אני אפילו עזבתי את שיחת הזום בדיוק עכשיו בין המל"ל, משרד הבריאות, רת"א, משרד התחבורה; זה היה עכשיו בדיוק על המתווה הזה שאנחנו מדברים עליו, כניסה ממדינות ירוקות למדינת ישראל. הנושא עדיין נבחן בכל דרגי המקצוע. החשיבות של חזרה לשגרה מהירה ככל שניתן במגבלות בנושא הזה היא סופר-קריטית וברורה לכולם. מצד שני, אתה לא רוצה ללכת למתווה שיביא תחלואה עודפת למדינת ישראל, וכן יש כוונה לכן להסתכל רק על המדינות הירוקות, עם כל מיני הגדרות שיעצרו ויאפשרו כניסה של תיירות ועסקים וכל מה שקשור בעניין הזה למדינת ישראל. כנראה בשלב הראשון יהיו איזשהם באפרים, יכולת תנועה מצומצמת בכמות. הצמצום המרכזי הוא בנושא המדינות. שאלת אותי מה יקרה, פוליטיקה וככה: בעניין הזה, אתה יודע, ברמה של משרד הבריאות, מה שיוגדר מדינה ירוקה הוא מדינה ירוקה. אין פה פוליטיקה. יהיו קריטריונים ברורים. עכשיו, אני מניח שיכולים להיות לחצים מכל מיני מדינות שונות: אנחנו ירוקים, אתם זה. ברגע שאנחנו שמים קריטריונים ברורים, מדינה שתעמוד בזה – תיכנס, מדינה שלא – לא. בסופו של דבר, אני לא מתעלם מכך שיש גם השלכות מדיניות לדבר הזה, ויצטרכו להחליט איך מתחשבים בהן, אבל אני יכול להבטיח לך דבר אחד, שזה לא יבוא ויקל. לא נכניס עכשיו דברים שיכולים לפגוע בביטחון הבריאותי של מדינת ישראל. ואם לא נצליח לצורך העניין לייצר דיפרנציאציה בעניין הזה, אז יכול להיות שלא יהיה מתווה. אבל אנחנו בעד מדינות ירוקות בכללים שייקבעו עכשיו בדיונים שעכשיו נסגרים, וכן רוצים לפעול מהר בשביל שהדבר הזה יקרה. בסוף תהיה הגדרה מאוד ברורה מהי מדינה ירוקה. דרך אגב, יש שאלה – כרגע, כשאנחנו מדינה אדומה, השאלה הזו היא הרבה יותר קלה, כי הסכנה לקבל תחלואה עודפת היא הרבה יותר נמוכה. אם מדינת ישראל תחזור – ואנחנו מקווים שתחזור – להיות מדינה ירוקה, זה יכול לעורר שאלות נוספות בין ירוקה לירוקה, ויכול להיות שיהיו פה שינויים במהלך הדבר הזה. אנחנו גם מקווים להגיע למצב שבעזרת בדיקות מהירות ואולי בידוד יותר מצומצם נוכל גם לשלב בעתיד תנועה ממדינות אדומות. אבל אני זורק פה דברים שהם עדיין בשלבי העבודה ברמת המשרדים. החשיבות של אירוע הזה ברורה, וכל המשרדים, אני אומר לך, עובדים על זה כל הזמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב אדוני היושב-ראש, סבאח אל-ח'יר, בוקר טוב לסגן – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> סבאח א-נור. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הייתי במשרד שלך, חשבתי שאתה שם. אז מתברר שאתה כאן. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רציתי לשאול – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת ולא לעמוד. השרה פרקש הכהן, בבקשה, נא לשבת. חברת הכנסת זנדברג, חבר הכנסת בן ברק, אנא, אי-אפשר לשמוע לא את השאלות ולא את התשובות. חבר הכנסת טיבי, אפילו לאוסאמה סעדי אתה – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מפריע, מפריע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אוי ואבוי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני כבוד סגן השר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> צריך בירור דחוף בסיעה. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, כן. משמעת. כבוד סגן השר, כמובן שאנחנו מברכים על מינויו של הפרויקטור, סוף-סוף יש פרויקטור למאבק בנגיף הקורונה. אתמול שמענו וקראנו את התוכנית שלו. אנחנו מאחלים לו באמת, ולכולנו גם, הצלחה, ואנחנו מכאן גם קוראים לקיים ולמלא את ההוראות: המסכה, המרחק, וכמה שיותר – מינימום הגבלות. זו הכותרת. אבל רציתי לשאול איך זה שבצוות שלו אין אף נציג של החברה הערבית, למרות שאנחנו 20%, והתחלואה עכשיו הולכת ומתפשטת גם בהרבה יישובים ערביים. אני חושב שמן הראוי שיהיה לפחות נציג של החברה הערבית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה, חבר הכנסת סעדי. אני לא חושב שהמידע שאתה מסתמך עליו הוא נכון. קודם כול, פרופ' גמזו הצטרף רק עכשיו. אני לא יודע את מי הוא בכלל הביא כרגע עוד כצוות. אני יכול להגיד לך מה קורה במשל"ט. במשל"ט יש לנו נציגים של המגזר הערבי. אני לא זוכר את השם כרגע, אני מודה, אבל זה לא כי אני מפלה לרעה. יש גם נציג של המגזר החרדי, וגם אותו, את השם אני כרגע לא זוכר, כי לא עבדתי במשל"ט פול טיים, אני במשרד. אבל במשל"ט שמטפל בקורונה יש נציג למגזר הערבי. הוא בקשר עם כל גורמי הדת הבכירים במגזר הערבי. יש פגישות של שר הבריאות עם ההנהגה. חבר הכנסת סעדי, אולי אתה זוכר, לפני כחודש, כשבמגזר הבדואי הייתה התפרצות, והיה שם שיח מאוד קרוב של השר יולי אדלשטיין גם עם חברים מהבית הזה, וגם עם – אז אנחנו מאוד מקפידים על הדבר הזה. אני בטוח שגם רוני גמזו ילך בעניין הזה כמו שמשרד הבריאות עובד. אני לא יודע את מי הוא הביא – או לא הביא – מהצוות האישי שלו, אבל אני אומר לך חד משמעית שבמשל"ט שמטפל בתפיסה הארצית יש כמובן הסתכלות ייחודית על המגזרים השונים, על המורכבות בכל מגזר, וכמובן גם על המגזר הערבי. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן שר הבריאות. אני מזמין את סגן השר לביטחון פנים דסטה גדי יברקן להשיב על שאילתה דחופה מס' 42, שכותרתה: פרצה בגדר ההפרדה, של חבר הכנסת רם בן ברק. בבקשה. אחר כך שאלה נוספת לחברת הכנסת זנדברג. בבקשה, אדוני סגן השר. בבקשה, חבר הכנסת בן ברק. << שאילתה >> 42. פרצה בגדר ההפרדה << שאילתה >> << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר לביטחון פנים, לאחרונה הגיעו אליי הרבה מאוד תמונות ועדויות – אדוני סגן השר. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אני איתך, אדוני. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לאחרונה הגיעו אליי הרבה מאוד עדויות ותמונות של פרצות בגדר ההפרדה, ובמקביל חלה עלייה תלולה מאוד בגנבות מהיישובים שצמודים לגדר ההפרדה, כמו גם הסיכון הביטחוני, שאני בטח ובטח – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא להקריא את השאילתה כפי שהיא, כך מורה לנו התקנון. פשוט להקריא את מה כתוב. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – – כאשר היא נראית פרוצה. תושבי האזור מתלוננים כי הפרצות הרבות בגדר מהוות סכנה ביטחונית, ואף החריפו את מכת הגנבות באזור. ברצוני לשאול: האם האזור יתוגבר בכוחות משטרה לשמירה על ביטחון תושבי האזור? תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי חבר הכנסת רם בן ברק, ברצוני לומר לך שראשית כול, משטרת ישראל פועלת יחד עם כוחות הביטחון לאיתורם ולהרחקתם של שוהים בלתי חוקיים ואלה המסייעים להם על מנת לשמור על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור. עוד נציין כי באשר למפגעים בגדר הביטחון ולמסתננים, אני חושב שצריך להפנות את השאלה הזו למשרד הביטחון ולצה"ל. אך לגופו של עניין אומר, מבחינת חלקה של משטרת ישראל, בכל הקשור למשטרת ישראל, בשאילתה כפי שקיבלנו אותה לא צוין במפורש אזור מסוים, לצורך העניין. יכול להיות שתוכל להבהיר את זה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מניח שהמשרד לביטחון פנים יודע באיזה אזורים – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לא. לא ציינת בשאילתה הספציפית נקודה מסוימת על מנת שנוכל לדעת להשיב לך. יחד עם זאת, אנחנו בכל האזורים של יישובי מיתר והסביבה, בניגוד לנטען בשאילתה, דרך אגב, את המשמעות של גנבות ביישוב אנחנו מכירים. אבל יחד עם זאת, היא לא כזאת שזה בעליות בתקופה האחרונה. אין לנו אינדיקציה או קריאה למשהו שהוא מעבר, לחריג מהנורמה שאנחנו מכירים אותה. יחד עם זאת, בכל זאת, משטרת ישראל ומשמר הגבול עושים את הסיורים הנדרשים על מנת להבטיח את שלום הציבור ואת ביטחונם של התושבים. אם יש איזושהי נקודה ספציפית שתרצה להפנות אליי, אני בוודאי אשמח להגיב לנושא. וזהו. אתה יודע, אפרופו יישובים, זה הדבר הכי חם היום. חבריי פה במליאה שואלים אותי: ואללה, אתה הולך להקים יישובים לאתיופים בלבד? איזה יופי. אז אתה יודע, וגם כדי להגיד – והלוואי שנזכה לאבטחה כזאת ביישובים שיקומו. יחד עם זאת, המטרה הייתה לא כפי שניסו לפרסם את זה, אדוני היושב-ראש – תראה איזה יופי, אנחנו במדינת ישראל, שמתיישבים בה. היה לנו לא מזמן – מדינה שהוקמה לפני 72 שנים, שמאכלסת את כלל עם ישראל, והפלא ופלא, רק ליוצאי אתיופיה אין נחלה. המטרה ביישוב הזה הייתה להקים יישוב מעורב ש-50% לפחות ממנו יהיו מבני קהילת יוצאי אתיופיה, שיוכלו להרגיש שלא רק שמים אותם בגטאות – בקריית מלאכי, ברמת אליהו, בשכונות – אלא שילוב אמיתי; להיות בעל נחלה בארץ ישראל, ולא לבקש איזה משכנתה שייתנו לך כדי לקנות באיזו שכונת מצוקה. המשמעות היא לבוא מתוך עוצמה, מתוך כוח. להיות ישראלי, להתיישב בארצך, לפתח אותה, להקים בית במדינת ישראל, עם כולם. אנחנו נקבל את כל אזרחי ישראל שירצו להיות שותפים ביישוב הזה. ברוכים תהיו, וברוכים הבאים. יהיו לנו מספיק דברים לעשות ביחד. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני סגן השר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, חבר הכנסת בן ברק, יש לך שאלה נוספת מהמיקרופון. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, רק הערה למה שהוא אמר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל אנא, הוא סיים את התשובה, אז אתה יכול לגשת למיקרופון גם להעיר וגם לשאול שאלה נוספת. בבקשה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, אני אתייחס למה שאמרת, ואני בהחלט מעודד, והייתי רוצה גם אני לראות את הקהילה האתיופית משולבת בכל היישובים ובעלי נחלות. אני רוצה להסב את תשומת ליבך לכך שיש היום מקומות בארץ ישראל, כמו ברמת הגולן, שאפשר לקבל נחלה חינם. רק צריך לבוא ולהתיישב. אני מציע לך לבדוק את העניין הזה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> כן, רמת הגולן היא חלק מארצנו. לא מזמן גם הוכרה רמת טראמפ. כל אזרח ילך לשם, אבל אנחנו רוצים את זה במרכז, קרוב לירושלים, במקום נוח. אבל יחד עם זאת, כל מי שירצה ילך לשם. אני כן מסכים איתך, בלי קשר לתוכנית הזו שלנו: אזרחי מדינת ישראל שרוצים נחלה ורוצים להתיישב – הגולן הוא מקום פתוח לכולם, וצריך ליישב כל חלקה במדינת ישראל, ויפה שעה אחת קודם, כי זו ארצנו, ולשם זה נועדנו – להתיישב ולפתח ולבנות את מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחברת הכנסת זנדברג. בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גינוי על התקיפה אתמול של המפגינים. תגיד מילה, אף אחד לא אומר – – – << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, המדינה בוערת בשעות האחרונות בגלל אירועי אלימות קשים שהיו בלילה בהפגנה בתל אביב. לפי עדויות רבות מספור, אנשים שהתחזו למפגינים, פתאום משום מקום התחילו אלימות קשה, כולל זריקת חפצים ודקירות נגד מפגינים, מתחת לאף של שוטרים ששהו במקום ולא שעו לקריאותיהם של המפגינים. אנחנו רואים בימים האחרונים, ובפרט בשעות האחרונות, אמירות שהן בין הכשרה לאלימות הזאת, הסתה נגד המפגינים, או שתיקה מצד ראש הממשלה ובכירים בממשלה, כולל במשרד שלך. צריך לומר ברור, אדוני סגן השר: אם לא תצא קריאה ברורה מהממשלה – וספציפית מהמשרד לביטחון פנים – לעצור את האלימות, לחקור את התוקפים, להגן על המפגינים בשטח ולעצור את הסתה נגדם, את הקריאות נגדם כמפיצי מחלות, כלא שפויים, כאנרכיסטים וכו' וכו'; הדם של הרצח הבא שיהיה – והוא יהיה – יהיה על הידיים שלכם, ולא תוכלו לרחוץ בניקיון כפיכם. אני קוראת לך לעשות את הדבר הברור והמתבקש: לגנות את האלימות, לעצור אותה, לוודא שחקירת התוקפים ממוצה, להגן על הקורבנות באופן ברור בהפגנה הבאה. דווקא בגלל שההפגנות מופנות כלפיכם, זה מגביר את האחריות כלפיכם. לא לגנות אלימות משני הצדדים, כי אין אלימות משני הצדדים. שני הצדדים הם תוקף וקורבן, וכל אמירה אחרת מכשירה את האלימות, נותנת לגיטימציה ומקרבת את הרצח הבא. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת אחמד טיבי. אחר כך, אדוני סגן השר, תוכל לענות על שתי השאלות יחד. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> סגן השר, היום שמעתי הצהרה שלך שאומרת כך: המפגינים בבלפור איבדו את השפיות. השאלה היא אם לא אתה איבדת את השפיות. אתה מכיר מפגין בשם שי קסלר? ראית את התמונות שלו שותת דם? מי איבד את השפיות, אלה שתקפו אותו או הוא? אני מצפה מאיש ציבור – במיוחד נציג העדה האתיופית, שסובלת מאלימות, יצאה להפגנות – להיות יותר אמפתי כלפי מי שמותקף על ידי חבורה של בריונים, שכנראה מישהו שלח אותם לשם. הדם הזה, השותת, שאפשר לראות אותו ולקבל צמרמורת. יש מישהו שאחראי לדם הזה, ואני לא רוצה להשתמש בביטויים קשים יותר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, אדוני סגן השר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג, אני רוצה להגיד שאני שמח על השאלה. אני רוצה להבהיר את עמדתנו בצורה חדה וברורה שלא משתמעת לשתי פנים: אלימות מכל סוג – וזה לא משנה מאיזה צד של המתרס הפוליטי – צריך לגנות וצריך – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> יש רק צד אחד. באמת. הייתה אתמול תקיפה פרועה. היא לא הייתה משני הצדדים. אדוני סגן השר, אי-אפשר להיתמם. היו אנשים שבאו במטרה להתחיל להחטיף מכות למפגינים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חברת הכנסת תמר זנדברג – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אי-אפשר להתעלם מזה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> – – שאלת שאילתה, והרשי לי להשלים את התשובה. את אפילו לא יודעת מה אני הולך להגיד. אני משוכנע שברגע שתשמעי את מה שיש לי להגיד, יכול להיות שההערה הזאת לא הייתה נאמרת. תודה רבה. עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו, אני רוצה להסביר לך: פנה אליי חבר הכנסת עופר כסיף בעניין אלימות כנגד מפגין, שטען שמישהו מתומכי נתניהו או הימין בא, השתלח והרביץ לו. חבר הכנסת עופר כסיף הפנה אליי את הבקשה. מייד התקשרתי לאבא ולאימא. האנשים האלה לא ישימו "גדי" בקלפי. אני לא מחכה שישימו "גדי" בקלפי. אני סגן שר לביטחון פנים, וכל שר בממשלה משרת את כלל אזרחי מדינת ישראל, ללא קשר לתפיסה הפוליטית שלהם. אני התקשרתי למשפחה, לאבא, וידאתי שהילד בסדר, וידאתי שעצרו את אותם אנשים והמשטרה חקרה. עכשיו, אני אומר לך שיש פער עצום בין מה שאתם בבית הזה, המנהיגים הפוליטיים של השמאל, מנסים להפוך, לבין ההתנהלות של המשטרה ושלנו ושלי ושל השר בטיפול כנגד אלימות של אזרחים במחאות. אני מצפה גם – וכאן אני אומר – שמשטרת ישראל תבדוק ותעצור את אותם אנשים שהיו אלימים אתמול בהפגנה, וזה לא קשור בכלל למפגינים של שמאל או ימין. אין לזה קשר. אנחנו במדינה דמוקרטית. הזכות להפגין היא זכות יסוד בסיסית. אני אומר את זה גם לחבריי בקואליציה: אנחנו לא נחבק את הטענה הזאת כשאנחנו באופוזיציה, אנחנו צריכים גם לשאת את דגל ההפגנה כשאנחנו הממשלה. אנחנו צריכים לאפשר לכל אזרח להביע את דעתו בצורה חוקית, לגיטימית ושומרת חוק. בנושא הזה אני רוצה להגיד לך, לשני הצדדים: יש פה אנשים שמבזים את סמלי המדינה, ששמים חבל על ראשו של ראש ממשלת ישראל ברשתות – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> שנייה, הרשי לי לסיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת זנדברג, תני לו לענות. אי-אפשר ככה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> את מובילה כאן הסתה שהיא מנותקת מן המציאות, שכאילו כל מצביעי הימין, כל הביביסטים, באו להפגנה ותקפו. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> בן אדם הותקף. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני אומר לך: אנחנו נאתר. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – מודים בזה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> המשטרה תאתר כל אחד שהיה אלים במחאה הזאת, והיא תפתח – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> המשטרה הייתה שם. המשטרה הייתה שם. הולכים לברר למה לא עשו כלום? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני רוצה לבשר לך משהו, חברת הכנסת תמר זנדברג: אין אהדה מיוחדת למשטרת ישראל. לכן, בחרתי להיות במשרד הזה, כדי להתמודד עם המציאות מבפנים. אני אומר לך שבמשטרת ישראל יש קומץ של שוטרים – שלא קשור לקורונה, שלא קשור להפגנות – שיש להם איזשהו סממן של אלימות. אני מקווה מאוד שאותם – בלי קשר למחאות הללו – שאלימות שוטרים כן צריכה להיות מחוץ לטקסט. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אני לא מדברת על זה. בן אדם הותקף – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תקשיבי. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> האם המשטרה שהייתה שם – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> המשטרה בודקת את זה. אני מספר לך על דוגמה אישית. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אז תספר לנו – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני אומר לך על דוגמה אישית של פנייה אחת מהמחנה שלך. עופר כסיף הפנה בקשה אליי. אני מטפל בפנייה של אנשים אישית. לבוא ולהגיד שהמשרד לביטחון הפנים, שמשטרה, שאנחנו נותנים לזה יד זהו שקר מוחלט. שקר מוחלט. אני, אישית, מדבר עם מפגינים כדי לסייע להם בנושא הזה. בעניין הזה, אני חושב, שבלי קשר לתקופת הקורונה, בלי קשר למחאות ובלי קשר לכל זה, אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה. אמר את זה רבין זיכרונו לברכה. אני מאמין שלמשפט הזה כולנו שותפים, ללא קשר לצבע ולתפיסת עולם פוליטית ולא משנה באיזו מפלגה אנחנו. בסדר? אבל, אני גם הייתי מצפה ממך להודעת גינוי לרחשי הציבור שמאמין בסמלים, שהתערטלו על סמל המדינה בעירום. הסתה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה זה קשור? מה זה קשור? בן אדם הותקף – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> האם את גינית היום מישהו ששם חבל תלייה על ראשו של ראש ממשלת ישראל – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מי שם חבל תלייה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> זו אלימות. ראש הממשלה צריך לרצוח? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> איזה שטויות – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> זה שטויות? זה מה שמצופה מאיתנו כמנהיגים. לעניין של חבר הכנסת אחמד טיבי – אתה יודע שאני מאוד מאוד מעריך ומכבד אותך. באמת. הדברים שאמרתי אינם קשורים למפגינים באופן כללי. אסביר בדיוק את הציטוט. מדינה דמוקרטית, יש לה הרבה מאפיינים. שניים מן העיקריים שבהם הם בחירה דמוקרטית של העם. הרוב במדינת ישראל, בלי קשר למשחקי הקואליציה של הרכבת הממשלה, בחר בנתניהו. חלק מהמפגינים לא מוכנים לקבל את הכרעת הרוב. נלך צעד קדימה – עוד מדד חשוב במדינה דמוקרטית הוא לציית לפסיקה של בג"ץ. בג"ץ פה אחד דחה את העתירה נגד ראש הממשלה – שלא יוכל לכהן עם שלושה כתבי אישום. אני אמרתי על אותם מפגינים שהם איבדו את השפיות, שהם לא מוכנים לקבל את הכרעת הרוב ולא מוכנים לכבד את הכרעת בג"ץ. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – דמוקרטיה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> – – לאלה התכוונתי – שאיבדו את השפיות. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> בדמוקרטיה גם למיעוט מותר להפגין, ולא רק מי שאתה חושב כמוהו. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תמר זנדברג, אני מעולם לא ראיתי אותך שיצאת להפגין על לחם וחמאה. אני יוצא להפגין כל חיי על הזכות – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – תתבייש לך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מכבד את ההפגנה יותר ממך. אני מכבד את ההפגנה יותר ממך. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> זכות ההפגנה – – – << קריאה >> יצחק כהן (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יותר מזה, אני אומר לך: אני, בניגוד לך – לא משנה איזו דעה, ההפגנות – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> זה לא קשור אליך – – – את זה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> – – הללו – המדינה צריכה לאפשר לכל אזרח לצאת להפגין, כי זה הכלי היחידי שיש לו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – שפויים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> איך? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> צריכה לאפשר, חוץ מלאלה שאתה חושב שהם לא שפויים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> זה לא מה שאמרתי. אתה שוב מתבלבל. אמרתי שאזרח במדינה דמוקרטית חי ומבין שהצבעת הרוב היא הכרעה דמוקרטית. אחר כך בית המשפט קיבל החלטה פה אחד והכשיר את ראש הממשלה להקים ממשלה. אמרתי: אנשים שמתנגדים לתוצאות הדמוקרטיה ולפסיקת בג"ץ, זו אי-שפיות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ומותר להם להפגין? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> מותר להם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> ברור. למה לא? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יותר מזה, אני אעשה הכול – תקשיב, חבר הכנסת – שכל אזרח, ולא משנה, כי אני יודע מהי זכות ההפגנה ומה היא מביאה. אני קידמתי המון נושאים רק בזכות ההפגנה הזאת. לכן, אני איאבק למען כל אדם. לא משנה בפני מי אני אעמוד, אני אעמוד על זכותו להפגין. אם יש פה אנשים בקואליציה או בממשלה שחושבים – ואף אחד לא חושב כך – שזכות ההפגנה היא רק למי שמתאים לנו, הוא טועה ומטעה. אף אחד מחברי הקואליציה והממשלה לא חושב ככה, ועובדה שישראל היא דמוקרטית והיא מאפשרת את חופש ההפגנה. אנחנו צריכים להגן על כל אדם שמגיע להפגין, ואין לנו ברירה אחת. זו חובתה של כל ממשלה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בוא ונראה – – – הפגנות – – – בוא תראה – – – בהפגנה – – – לא יודע מה קרה בשטח – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יותר מזה, אתה ואני, ותאמין לי שאמרתי את זה – דלתי פתוחה לעשות. אני בחרתי להיות פה. אני אומר לך, יכולתי להיות שר בממשלה הזאת, ובחרתי להיות סגן שר כדי להשפיע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא נכון. תגיד את האמת. לא יכולת להיות שר. אל תגיד לי. לא יכולת להיות שר. עשית הכול כדי להיות שר. פנינה לקחה לך את זה. אל תגיד. תגיד את האמת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> בוא תקשיב. בוא. אני מראה לך. אני מתחייב ולכל התקשורת לפרסם – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגיד את האמת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תקשיב. אני מפרסם את המכתב – את ההודעה ששלחתי לראש הממשלה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה ידעת שאתה לא יכול להיות, בגלל שפנינה ערקה אחריך ולקחה לך את המקום. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> איך זה קשור לפנינה, ידידי? אני גאה בחברתי שהיא שרה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> זה שאתה חי בקונכייה קטנה – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – זה בסדר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> – – קטנה – כזאת קטנה שבממשלת ישראל יכולה להיות רק שרה אחת ולא שני שרים מהקהילה – היא חשיבה צרה. אתה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. מה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מאוד מכבד אותה. מגיע לה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני ויתרתי על להיות שר. אין קשר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה עברת קודם, והיא ערקה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, רבותיי. חבר הכנסת שטרן, גמרנו. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שטרן – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – מילה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, מספיק. תנו לו לסיים את התשובה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אדוני, תקשיב, חבר הכנסת שטרן, תזכיר לי? בוא אני אסביר לך משהו. בוא אני אסביר לך משהו? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין בעיה. תגיד – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, חבר הכנסת שחאדה, מספיק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, מספיק. עד כאן. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> בוא אני אסביר לך משהו על מנהיגות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תאפשר לי לסיים, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני סגן השר, אנא משפט סיום. אני מבקש. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מסיים במשפט סיום. אדוני חבר הכנסת שטרן, אתה יודע שאני מאוד מעריך אותך כאדם. אני רוצה להסביר לך על מנהיגות. על מנהיגות. על מנהיגות לפעמים לשחות נגד הזרם, וכשאתה שוחה נגד הזרם אתה מקבל מכות, וכולם חושבים שאתה משוגע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> ללכת נגד הזרם זה מנהיגות. בסוף, גם הזרם משנה כיוון ובא אחריך. אני פה כדי לשרת את מדינת ישראל ואת כל התושבים, ואני מקווה מאוד, ידידי היקר, שתבין שאני מאוד מעריך אותך ומכבד אותך, ויחד עם זאת, על מנהיגות – אני חושב שאפשר ללמוד מכל אחד אחר, ובוודאי ממי ששוחה גם נגד הזרם ואני שמח על כך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. עד כאן פרק השאילתות הדחופות. << נושא >> דברי ברכה של יושב-ראש הכנסת לרגל עיד אל-אדחא << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, עובדי הכנסת, כלל אזרחי ישראל החוגגים את חג הקורבן המבורך – עיד אל-אדחא אל-מובארכ, אני מבקש לאחל לכם חג שמח. אנחנו נמצאים בימים לא פשוטים. החג הזה לא יוכל להיחגג, לצערי, כפי שנוהגים מדי שנה, בגלל מגבלות הבריאות, אבל אני בכל זאת אני מבקש להקפיד על כל ההוראות של משרד הבריאות למען הבריאות של כולנו. אני שב ומאחל לכם חג שמח. (חוזר על הדברים בשפה הערבית). חג שמח. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אמן. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – שוויון, שפה והתיישבות) << הצח >> [הצעת חוק פ/211/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן להצעות חוק בדיון מוקדם. לאחר שהצעות החוק שעוסקות בדיני הרשויות המקומיות ירדו מסדר-היום, ההצעה הראשונה על סדר-היום היא הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – שוויון, שפה והתיישבות), של חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת כמאל מריח, בבקשה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, לפני תקופה פורסמה תמונה של שלושה טייסי קרב בני העדה דרוזית. ראיתי אותם בסרבל של חיל האוויר הטוב בעולם. הסלוגן של חיל האוויר אומר: הטובים לטיס. התמלאתי גאווה, ושאלתי את עצמי – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ע'דיר. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – האם הטובים לטיס לא מספיק טובים למדינה? לא מספיק טובים לשוויון? תהיתי גם האם הרופא הערבי הנלחם כרגע בבית החולים בחזית המאבק על חייו של חולה קורונה אינו משתווה במעמדו – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, אל תפריעו לה, חבר הכנסת אבו שחאדה. בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק להסביר ששוויון – – – אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – לפי חוק הלאום לעמיתו? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל היא לא תצליח להבין תוך כדי שהיא מדברת. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אצליח. סמוך עליי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נו, מה? את גם לא צריכה. צריכים לאפשר לשמוע אותך ולאפשר להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוקיי. תהיתי גם אם הרופא הערבי היושב ועובד כרגע בבית החולים בחזית המאבק ונלחם על חייו של חולה קורונה אינו משתווה במעמדו, לפי חוק הלאום, לעמיתו היושב לצידו, הרופא היהודי. תהיתי איך העם היהודי היושב בציון, שאמור להיות אור לגויים, מפחד משוויון. מה קרה לנו? מי אנחנו? מי היא החברה הדרוזית ולאן פניה? איך יכול להיות שמלאו שנתיים לחוק הכי גזעני שחוקקה הכנסת הישראלית אי-פעם? תהיתי כמה תינוקות נולדו מ-19 ביולי 2018 ועד היום כמיעוטים לא שווים במדינת היהודים. אחרי אלפיים שנה חזר העם היהודי אל ארצו. מגילת העצמאות מזקקת את חוכמתו ואת ניסיונו בגלות, ומהווה תעודת לידה לשני מרכיבים חשובים המאפיינים ומגדירים את המדינה: יהודית ודמוקרטית. שני מרכיבים שאמורים, תחת ראייה מדינית נכונה, להשלים ולאזן זה את זה ולא לערער במתח זה את זה. דווקא כשהיא קמה, כשהיא הייתה חדשה וחלשה, הדגישה מדינת ישראל הצעירה את הערכים האוניברסליים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני. רבותיי השרים, אנא, לא לעמוד עם הגב לדוברת. אנא, בבקשה. אי-אפשר ככה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני השר ישראל כץ, היא דיברה על חירות, על שוויון ועל פיתוח הארץ בעבור כל תושביה. ומה היום? דווקא אחרי שהפכה מדינת ישראל למעצמה חזקה, חוקקה מתוך פחד את חוק הלאום, שהוא תעודת פטירה למרכיב הדמוקרטי. חבריי היהודים, לכם אני לא צריכה להסביר מה זה להיות מיעוט. אתם חייתם בגלות, אתם סבלתם רדיפה ואף שואה. דווקא לכם אני לא אמורה להסביר את חשיבות השוויון. ממה אתם מפחדים? הרי אתם הריבון בארץ. אתם כבר לא עם נרדף. איך מדינת ישראל החזקה, המעצמה האזורית והעולמית, מפחדת להכיל את אזרחיה שלה, ולהעניק להם זכויות אזרחיות שוות בשנת 2020? חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שלי לתיקון חוק הלאום ולעיגון ערך השוויון, המונחת לפניכם כאן היום, צריכה להיות הבסיס ואבן היסוד בדמוקרטיה הישראלית שלנו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – את רוצה לבטל – – – << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תיקון חוק הלאום, שאנחנו עומדים להצביע עליו עכשיו, הוא תיקון שאמור לעבור דווקא עכשיו, דווקא בימים סבוכים וקשים אלו – ימים של משבר לאומי שפוגע בכל הרבדים של החברה הישראלית; ימים שבהם אנחנו נאבקים ביחד כולנו על מנת להתגבר על המגפה העולמית הזאת, שאינה מבדילה בין דת, גזע או מין. במהלך השנה וחצי האחרונות סיירתי בעשרות יישובים. פגשתי את כלל הרבדים בחברה הישראלית והבטחתי להם שוויון. יחד איתי היו גם בני גנץ וגבי אשכנזי וחברי כנסת מכחול לבן. רבים מהם, מהאזרחים שהגיעו לחוגי הבית ולכנסים, היו חיילים שלהם; ישנו איתם באוהלים, החליפו חוויות והעריצו את המפקדים שלהם. בני וגבי הקשיבו לתסכול שלהם מהחוק שמדיר אותם והבטיחו – הם הבטיחו לעגן את ערך השוויון ולתקן את חוק הלאום. גבי, בני, זו העת שלכם לקיים. רק לפני שבוע, ב-21 ביולי, הצהרת, גבי אשכנזי, בכנס למורשת הדרוזית, שאתם פועלים לתקן את חוק הלאום. כיצד אתה פועל לעשות זאת? איפה אתה בדיוק? ראיתי אותך יוצא מהמליאה לפני חמש דקות. דווקא רציתי למסור לך ד"ש, אתה יודע. יש לך ד"ש ממיאסר מרזוק מ'עדי, אחותו של פריד מהכפר ירכא ששירת איתך בלבנון – אישה דרוזית מבוגרת; אישה דתייה יפה מאוד עם מטפחת. היא שאלה אותי אתמול בהתלהבות כשהייתי בסיור בירכא: את רואה את גבי? רציתי לברך אותו שקיבל את תפקיד שר החוץ בשם בני פריד. הבטחתי למסור, גבי. גם למיאסר מרזוק מעדי, שאתה מעריך ואוהב, מגיע להיות שווה. היא מוסרת לך שיש לך הזדמנות אמיתית היום לקיים באמת את מה שהבטחת. בני, איפה אתה? אולי שכחת, אבל אנחנו זוכרים. ההתבטאות הפוליטית הראשונה שלך – לפני שהקמת בכלל את חוסן לישראל, לפני שאני הצטרפתי אליך – הייתה מחוץ לבית שלך, שם פגשת את המפגינים והבטחת להם שתעשה הכול כדי לתקן את חוק הלאום. כשביקשתי לפני כמה שבועות לפגוש את גבי ובני כדי לדון בסוגיית חוק הלאום, הם סירבו. אל תטעו. אתם לא עושים טובה לע'דיר כמאל מריח. זו לא אמירה עקרונית נכונה לשעתה, חברים. מדובר בסוגיה מהותית וחשובה לאזרחי המדינה שהתחייבתם, שהבטחתם, שתתקנו, מעל כל במה. בחודשים האחרונים פגשתי אקטיביסטים ופגשתי אנשי רוח, משפטנים בכירים ופוליטיקאים מהעבר ומהווה, וגם בכירים יוצאי מערכת הביטחון – אנשים שחקרו וחוו את מעמקי החברה הישראלית שלנו על כל רבדיה. הם חיזקו אותי, חיזקו את הצעד הזה והביעו תמיכה בתיקון חוק הלאום. במהלך כהונתי כחברת כנסת אני נפגשת גם עם נבחרי ציבור ודיפלומטים זרים מהעולם שמתעניינים מאוד בחוק הלאום. כולם הסכימו שעלינו לפעול בנחישות לתקן את החוק. הם שיתפו בכנות שהחוק הזה מעורר דאגות גם בקרב מנהיגים בעולם, שרואים איך ישראל הופכת ממדינה דמוקרטית למדינה לאומנית ודוהרת לעבר עתיד חשוך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנשי הליכוד – אבי דיכטר, תקשיב לי, אבי דיכטר – אנשי הליכוד, שטוענים שחונכו על ערכים של ז'בוטינסקי, של מנחם בגין, צריכים לנהוג על פי הערכים שהם הגו. היה זה זאב ז'בוטינסקי שבשנת 1940, בערוב ימיו, כתב בספרו האחרון, ואני מצטטת: "יש להנהיג את עקרון שיווי הזכויות בשביל כל האזרחים מכל הגזעים, הדתות, השפות או המעמדות, ללא כל הגבלה, בכל שטחי החיים הציבוריים בארץ". היה זה מנחם בגין שנאם במליאת הכנסת בשנת 1962 ואמר: אנחנו מאמינים שבמדינת היהודים צריך להיות, ויש, שוויון זכויות לכל האזרחים, ללא הבדלי דת, לאום ומוצא. חבריי, תיקון החוק שאני מעלה כאן לפניכם, הצדק השוויוני שאני מציעה, עומד בהלימה אל מול ערכי בגין וז'בוטינסקי. אתם יודעים, לא רק בגין וז'בוטינסקי האמינו בשוויון. בדמוקרטיות רבות בעולם, השמירה על זכויות המיעוטים מעוגנת בחוקה שלהם. כך בקנדה, בבלגיה ובאיטליה, אפילו בהודו חברתנו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, מדינה עם מגוון אתני ודתי רחב, החוקה מבטיחה שם זכויות שוות לכלל האזרחים, ובתוך כך אוסרת אפליה על בסיס דת, גזע, קסטה, מין או מקום לידה. על אף, אדון דיכטר, שהשפה הרשמית במדינה היא הינדית, הודו מאפשרת לתתי-המדינות המרכיבות אותה להכיר בשפות הנוספות כרשמיות. בפינלנד, השפות הרשמיות במדינה הן כמובן פינית, אבל גם שבדית, לאחר שרצתה המדינה להבטיח את זכויות המיעוט השבדי במדינה. זה נחמד ונעים למכור לעולם שאנחנו המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, שאנחנו אי השפיות שבו זכויות המיעוטים נשמרות, שאנחנו דוגמה ומופת איך דמוקרטיה צריכה להתנהל ולהיראות. חבריי, חוק הלאום פגע פגיעה אנושה בקביעה זו. אדוני ראש הממשלה, אתה בכלל התעניינת, הקשבת, התעמקת, ניהלת שיחה כנה ואמיתית עם אזרח אחד שנפגע מחוק הלאום? אתה בכלל ניסית להבין איך החוק הזה פגע ברגשותיו, בחייו, בתחושת השייכות שלו למדינה? מעניין אותך לדעת איך זה משליך על האזרחים שלך ומה חושב דור העתיד על עצמו ועל מדינתו? במקום לשבת במגדל השן שלך, צא, צא, אדוני ראש הממשלה. צא לשטח, צא לפריפריה, צא למיעוטים, שמע את התסכול והזעם על המדיניות שאתה מיישם, תרגיש בעצמך מה זה עושה לבני 18 שעומדים בפני גיוס לצה"ל. צא לחוש, צא לשמוע, צא להשכיל ולהבין איך המדיניות שלך צורבת את פניה של החברה הישראלית. אבל כנראה אתה מספיק טרוד בבעיותיך שלך. למה לי להטריד אותך בזוטות? מה שכן, אנחנו בוחנים את כולכם, את כולכם, האנשים שנוהרים לכפרים שלנו במכוניות השרד ערב הבחירות כדי לזכות בקולנו. ואנחנו אומרים: לא עוד. תם העידן של גנבת הקולות מהמיעוטים; תם העידן של הזלזול באינטליגנציה של המיעוטים; תם העידן של השקרים וההבטחות והאמירות העקרוניות שהיו נכונות לשעתן. חוק הלאום, חברים, הוא תעודת הזהות של מדינת ישראל ויהיה הפרק הפותח בחוקה העתידית. חוק הלאום מתעלם מרבע מהאזרחים במדינה – ואני ביניהם. זה לא אתי וזה לא דמוקרטי. אני חוזרת ומדגישה: אין ברצוני לאיים או לערער על צביונה של המדינה כמדינה יהודית – לא עליה ולא על יהדותה ולא על סמליה. אני באה לעגן – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ערך חשוב ובסיסי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ולכן את – – – << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא ביקשנו יותר ולא ביקשנו פחות; דורשים שוויון. אני לא מתכוונת – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ערכים שאת מייצגת, וחבל. חבל. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני לא מתכוונת לענות לך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת כמאל מריח, את כבר בחריגה של שתי דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבל, ע'דיר, באמת חבל – – – שוויון – – – << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסיימת. תודה. כל מי שיבחר לברוח היום מהצבעה או ירים אצבע היום נגד השוויון בין בני אדם, לכל הפחות שיהיה מודע לכך שהוא הפך להיות באופן רשמי לגזען, עם אות קין לכל החיים. שיחזור היום הביתה ויסתכל לילדים שלו, לנכדים שלו, בעיניים ויספר – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – איך הוא עשה היום מעשה שפל – סמוטריץ' – בייחוד היום, ערב תשעה באב – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – יום אבל, שמתריע על הסכנה הטמונה בשנאה ובפילוג – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ומדגיש בפנינו את החשיבות של האחדות, של הסובלנות. אירועים שקרו לפני אלפיים שנה משליכים על המציאות כיום, של ימינו. אל תחריבו את החברה הישראלית על כל גווניה בגלל שנאת חינם. זכרו, גרים הייתם בארץ מצרים. יש רגעים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת כמאל מריח, אי-אפשר, יש כללים. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסיימת. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> יש מדינה שמתייחסת – – – יותר טוב מאיתנו? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תכף זה הופך לשני חוקים. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> פסקה אחרונה ואני מסיימת. רק להזכירכם, יש רגעים שבהם נבחרי ציבור צריכים להתעלות מעל ה"כאן ועכשיו" ולחשוב איזה חותם, איזו מורשת ואיזה סל ערכים הם משאירים אחריהם, כי ההיסטוריה תשפוט את כולנו. האמינו בשוויון בבני אדם. היו אמיצים. תצביעו בסוגיה מהותית זאת לפי ערכים הומניים, אוניברסליים, בסיסיים ונכונים, ולא לפי תכתיבים פוליטיים צרים ומשמעת סיעתית. השוויון כערך – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת כמאל מריח, באמת. יש איזה גבול. תודה רבה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – גבוה מעל שיקולים אלה, הוא על-זמני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> האמינו בשוויון – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – והצביעו בעד השוויון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ישיב בשם הממשלה השר המקשר דוד אמסלם, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, התפעלתי מאוד מהברכה שבירכת בערבית את אחינו הדרוזים והמוסלמים. קודם כול, גם אני רוצה להצטרף לברכות לאחינו המוסלמים והדרוזים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא להגביר את המיקרופון, בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר שאני רוצה להצטרף ליושב-ראש, גם לאחל לאחינו הדרוזים והמוסלמים חג שמח לרגל עיד אל-אדחא. אז באמת שיהיה חג שמח. לפני שאני אענה לחברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח בעניין הצעת החוק שלה, אני רוצה להתייחס לדיון הקודם שהיה כאן – ושמעתי גם את חברת הכנסת זנדברג – לגבי סוגיית האלימות. קודם כול, צריך להבין: אנחנו בית"רים. אנחנו אנשים ישרים, הגונים. ככה חונכנו, בניגוד לאנשי השמאל. דרך אגב – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> תפסיק להפיץ שנאה – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, תן לי. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – מה פתאום אנשי השמאל – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מספיק, למה אתה – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – מה אנשי השמאל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה אתה צורח, לא הבנתי. הינה, אתה רואה את האלימות שלך? אני ישבתי כאן, שתקתי כששמעתי – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> שתקת. ראינו אותך – – – שותק – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בגלל שאתה בנוי ככה. הרי אמרתי לך, אתה אדון הארץ, מותר לך הכול – להפריע, להתפרע – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אה, שוב דפקו אותי, שוב אני מסכן, שוב אני אומלל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, לא דפקו אותנו. דרך אגב, אמרתי לך, ההתנשאות והחוצפה שלך – דרך אגב, אתה המודל בדיוק לכל אנשי השמאל האליטיסטים. בדיוק ככה. זה אתם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כל אנשי השמאל שקרנים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בקיצור, אנחנו בעצם בית"רים. אנחנו גדלנו על ערכים אחרים. אנחנו גדלנו – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אתה לא בית"רי, אתה ביביסט. אתה לא בית"רי, אתה ביביסט. אתה לא בית"רי, אתה ביביסט. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – על ערכים של יושר, הגינות; דרך אגב, זכויות אזרח, זכויות אדם. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז בבקשה, תצביע בעד חוק הלאום – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר לך עוד מעט. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – ואז אנחנו נחגוג את עיד אל-אדחא באמת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שמעתי, אבל את מפריעה לי כרגע. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא מפריעה לך, בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראי, אני שומע אותך בקשב רב, יושב כאן, לא מסכים עם אף מילה שלך – עוד מעט אני אנמק למה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עם אף מילה לא מסכים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אבל אני לא מפריע לך. שומע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, רבותיי, מספיק. חבר הכנסת להב הרצנו, חבר הכנסת גולן, חברת הכנסת כמאל מריח, מספיק, באמת, תנו לו להשיב. הוא ישב פה, לא הוציא מילה מהפה 13 דקות, לא שנייה פחות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אנחנו בוודאי נגד אלימות מכל סוג שהוא. דרך אגב, אני רוצה לספר לך – את עוד בחורה צעירה – אני, כשגדלתי, דרך אגב, האלימות נגד אנשי הימין הייתה עוד לפני קום המדינה. צריך להבין. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך זה קשור לחוק הלאום עכשיו? תענה לשאלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא קשור, אני רק מסביר באופן כללי. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם אני מגנה אלימות, אני איתך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תני לי רק שנייה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> באופן כללי – – – כל השמאל שקרן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו בית"רים, אנחנו בית"רים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, תנו לו להשיב. אי-אפשר ככה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא ניתן לו לדבר – – – הוא לא מדבר לעניין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רם בן ברק, אני מבין – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, אני מניח שאתה לא מתכוון למה שאתה אומר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> למה לא תיתן לו לדבר? כי לא מוצא חן בעיניך מה שהוא אומר? מה זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רם בן ברק, אני רק מציע באמת, שאנחנו נגיע לסיכום – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – איזה בושה זאת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מה זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רם בן ברק, לפני שאני מדבר כאן אני מציע באמת להעביר אליך את התוכן של הדברים שלי, שתאשר לי מה לומר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תעביר, אולי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, ככה בעצם אתם עושים בכל מדינת ישראל בחודש האחרון. אז אני רוצה לספר לך שאנחנו גדלנו במציאות שאנשי השמאל רדפו אותנו תמיד, את ההורים שלנו, בעבודות וכו', לכן אנחנו מקדשים את הערכים הדמוקרטיים – בבסיס, בנשמה, לא בגלל שאנחנו באים ומדברים ואמורים להתייפייף, ולחיות, מה שנקרא, בעולם צבוע ושקרן. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מצוין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן שתביני מי הם אנשי השמאל במדינת ישראל. מה גרעין החינוך שלהם, מאיפה הם באו ואיך הם מסתכלים על אנשי הימין. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו לעניין – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אנחנו מגנים כל סוג של אלימות – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תפסיק עם ההסתה הזאת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אנחנו – אני שומע, אני שומע – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אל תפריע לי. מר גולן, אל תפריע לי. ירדת פה, אני מבין, למטה, כדי להפריע יותר. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נו, זה בדיוק הדרך שלכם. אתה מביא למה אתה אלים? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אני אלים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. יש אלימות מילולית – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אתה לה פמיליה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – יש אלימות פיזית. אתה עכשיו מפעיל סוג של אלימות – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> בטח. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בגלל שאתה כזה. בגלל שאם לא מסכימים איתך – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שקורה לכם – כשלא מסכימים איתכם אתם אלימים. עכשיו, אני רוצה לספר משהו. עכשיו פתאום נזעקה לה, נזעקתם אתם – אני רואה כאן – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אתה שקרן, אתה שקרן, אתה שקרן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ששר המשפטים – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אתם האלימים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ניסנקורן – אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, מפריעים לנו פה, אתה יודע – כרגיל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בסדר, לא חשוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו רגילים לזה, אבל אני מבקש שתפעיל את סמכותך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, אני, איך אומרים? סומך עליך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שר המשפטים מצפה מראש הממשלה לגנות את האלימות. יש שיסוי מטורף, ומצפה מראש הממשלה ומשר הבט"פ לצאת נגד זה. יש הסתה נגד המפגינים, ויש הסתה נגד בתי המשפט, והסתה נגד שלטון החוק. רבותיי, אתם מסיתים נגד ראש הממשלה ארבע שנים על בסיס יומי. לא מעניין אתכם. אתם התחלתם בכל הפילוג הזה במדינת ישראל, אתם – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – לחוק הלאום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – וכל המערכות שתומכות בכם, מהפרקליטות ועד – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה זה קשור לחוק הלאום? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם התחלתם, נכון, החברים של ניסנקורן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון. אתם, טבועה בכם האלימות הבסיסית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם האנשים הכי אנטי-דמוקרטיים. אתם לא מקבלים את הכרעת העם. אתם לא תקבלו אותה לעולם, כל עוד לא נבחרתם. אתם קוראים לציבור הימני "אוכלי עשב", לא אני, בגלל שאתם יהירים, שחצנים, מתנשאים ומאמינים לבלוף של עצמכם. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – שהגנת עליו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם חושבים שמותר לכם הכול במדינת ישראל. אני לא האמנתי שערב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לא לשמאל, הצבעה לימין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד פעם? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך אתה מדבר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק, חבר הכנסת – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא האמנתי – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – להב הרצנו, שב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לא האמנתי שערב תשעה באב – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שב מייד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אני צריך לדבר ככה עליכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, שב, שב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם לא מתביישים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם הופכים את היוצרות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שב, בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בואו תראו את ההפגנות. אני אמרתי לכם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. שב במקום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני העליתי סרטון בפייסבוק שלי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראו את האלימות, תראו את האלימות שאתם מפעילים הלכה למעשה. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם גורמים לאנרכיה במדינת ישראל איפה שאתם רוצים, כל יום. אתם מדברים על אלימות? לא שמעתי אתכם מצייצים. אתם גם מתדלקים את ההפגנות האלימות האלה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – העברייניות האלה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יואב סגלוביץ', אלי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כאילו: אנחנו נגד אלימות, אנחנו בכלל בחוג לספרות עכשיו. תראו מה אתם עושים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראו את עקירת השלטים שעשיתם שם, האבנים, המכות, המכות לשוטרים. תראו שאתם עוברים על החוק של הקורונה – בלי מסכות ובלי כלום. מפיצים את המגפה בקרב עם ישראל, ממשיכים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה אתם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה חוזר על השטויות של ראש הממשלה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אתם אשמים, אתם אשמים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מדברים? חצופים. אתם אדוני הארץ. הרי אמרנו – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה חוזר על השטויות של ראש הממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אתם אדוני הארץ, מותר לכם הכול. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת זנדברג, אפשר לקרוא גם בישיבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חוצפה ועזות מצח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – של ראש הממשלה, תתבייש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לשבת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני בזמנו אמרתי – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, לשבת, לשבת – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני בזמנו אמרתי, כשתפרו את התיקים לראש הממשלה בתחילת הדרך – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת זנדברג, לשבת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אני אמרתי שהציבור הימני לא יסכים לזה. אנחנו מבינים. אנחנו לא טיפשים כל כך כמו שאתם חושבים. לימדו אותנו קצת גם לקרוא ולכתוב. אנחנו קוראים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו רואים על מה מדובר, הכול בעיתונים. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי, אם אנשים יצאו לרחובות, מיליונים – אני שומע, כן, מסיבת עיתונאים של מר מנדלבליט. סליחה, היועץ המשפטי מנדלבליט – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ושי ניצן, שאומרים שאני – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מדבר באופן לא אחראי, אמירות מסוכנות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הם גורמים אנרכיה – לא שמענו אותם אומרים מילה וחצי מילה. למה? בגלל – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שהם תומכים בהם – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מסוכן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – והם יוצאים להפגנות בשביל להגן עליהם. הרי זו אותה הקבוצה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה בושה לבית הזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מבינים? רם בן ברק, רם בן ברק, הבוס שלך שמע אותך. בסדר, קידמנו אותך בעוד מקום עכשיו. אבל הרי אתה יודע את האמת, אתה יודע את הבלוף. בתוך-תוככם אתם מכירים. גם אתה, גם אתה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם אתה – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – למה אמרת – אתה, לדעתי – על הלבנים והשחורים. גם אתה דיברת, גם אתה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אז יש לך זכות לדבר בכלל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין? חוצפה ועזות מצח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, לשבת, בבקשה. אפשר לקרוא קריאות גם בישיבה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נאשם בשוחד והפרת אמונים ומרמה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם לא מתביישים? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה לא מתבייש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, תלמד מחבר הכנסת אבידר, שקורא קריאות ביניים כל הזמן אבל עושה את זה בישיבה, ותאמין לי – שומעים אותו מצוין. לא מוכרחים לעמוד. << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה כי הוא גבוה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא אמרתי כלום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – – אני יכול להרגיע אותך, שומעים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רם בן ברק. אתה דיברת על השחורים והלבנים. אתה, אתה, אתה. אני במקומך לא היית מעז לבוא לפה בכלל, לצאת מהבית. אתה, ולמה? גדלת ככה. לפעמים נפלט לכם, לפעמים יוצא לכם בלי להרגיש. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> האמת הרי תמיד יוצאת – מתי? כשאתה לא כל כך חושב. כשאתה משיח לפי תומך. פתאום אתה מוציא את מה שגדלת עליו בבית. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אתה משקר ואתה יודע שאתה משקר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אתה מבין, בסדר. אז לכן אני, כשאני רואה את הלפידים, כשאני רואה את הבריירות שמתעופפות על השוטרים, כשאני רואה שוטרים פצועים – לא שמעתי אתכם אומרים מילה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מיקי לוי, לא שמעתי אתכם אומרים מילה. דרך אגב, השוטרים, מבחינתי – אני מצדיע להם, בכל מדינת ישראל. כשאני – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מדבר על המשטרה אתה יודע שאני לא מדבר על 35,000 שוטרים. אני מדבר על היחידה שסגלוביץ' דיבר עליה – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה מוכן בבקשה לענות לי על תיקון חוק הלאום, תענה על תיקון חוק הלאום – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סגלוביץ' אמר שיש לו את הזכות להקים אותה – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה קשור סגלוביץ'? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואני מדבר רק על הצמרת שלה. שלושה-ארבעה אנשים – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אני מדבר על מסמך יצחקי – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – סגלוביץ'. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אני מדבר על מסמך יצחקי, שיש עליו חומרים. אני מדבר על מה שסגלוביץ' עשה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כן, בפרשת הרפז. על זה אני מדבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תתבייש. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – חוק הלאום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין, על זה אני מדבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מדבר על שוטרי התנועה, אני לא מדבר על שוטרי הסיור. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מדבר על השוטרים שעומדים ושומרים על הסדר ליד ראש הממשלה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – וזורקים עליהם אבנים, בריירות, שלטים, עוקרים תמרורים. לא על זה אנחנו מדברים. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה מוכן, בבקשה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת כמאל מריח, מספיק כבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אצלכם הכול שקרים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תשבי במקום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם חיים בעולם של שקר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תשבי במקום עכשיו. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא מוכן לענות לי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת כמאל מריח, תשבי במקום. הוא ישיב. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא מוכן לענות לי, בבקשה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> את לא הצנזורה על הדברים שלו. שבי במקום – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – המדינה. תענה לי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. שבי במקום, בבקשה. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שיענה לי על השאלה למה אני לא יכולה להיות אזרחית שווה במדינת היהודים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הוא יאמר את מה שהוא רוצה לומר. שבי במקום. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מפקד מחוז ירושלים, בשבילך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שבי במקום, בבקשה. מה זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זוכר אותו, אל תדאג, הייתי בירושלים בעירייה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה רואה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 13 דקות אמרת מה שאת רצית ואף אחד לא הפסיק אותך. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל שיענה לי על השאלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הוא יאמר מה שהוא רוצה. אף אחד לא יכתיב לו מה לומר. מה זה ההתנשאות הזו? מה זה הדבר הזה? << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזה התנשאות? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק כבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה שאת מפריעה לי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אנשים. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לכן, אני אומר, אתם ממשיכים את השיטה המפא"יניקית הרגילה שחיינו עליה. אתם אנשים שמשקרים, אנשים אלימים, אנשים שבעצם – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה המפא"יניק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם אנשים שמשקרים, אנשים אלימים, אנשים שבעצם יש לכם עולם ערכים הפוך, יש לכם מוסר כפול. אתם באמת באמת, מה שמעניין אתכם זה רק להחליף את השלטון, את ראש הממשלה ואת הימין. זה מה שמעניין אתכם. אמרתי, אתמול לא עליתם לירושלים, החלטתם להפגין ליד הבית של שר הבט"פ, שכל חטאו, אמר: חבר'ה, יש גם תושבים, יש פה הפקרות, אנרכיה, חוסמים את ליבה של ירושלים, ארבעה-חמישה רחובות, כל כיכר פריז חסומה – המקום המרכזי בירושלים. למה? בגלל שבא לכם, בא לכם. אתם, שופטי העליון נותנים לכם היתרים – שופטת כזאת או אחרת – למה? בגלל שבא לה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> דודי, דודי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מבינים איך זה עובד? אתם מכירים מקום כזה בעולם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, לשבת. חברת הכנסת שטרית, אפשר לקרוא, אבל בישיבה. בישיבה, בבקשה. אני מבקש לשבת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אם זה היה הפוך הם היו אומרים שאנחנו אנרכיסטים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת שטרית, אני מבקש לשבת. חברת הכנסת שטרית, אני מבקש לשבת. אפשר לומר מה שרוצים, אבל לא בעמידה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם שופכים את דמו של ראש הממשלה על בסיס יומי, מסיתים ברמות שאני אומר לכם שאם הוא היה יוצא לרחוב היו יורים בו. תראו את השנאה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שוחד, הפרת אמונים. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> דרך אגב, וכל זה על מה? על זה שהוא עובד 20 שעות לטובת אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל הוא נאשם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בואו אני אספר לכם את האמת. אתה יודע, הרי אף אחד פה לא מגיע לקצה אצבע של היכולות שלו. אתם יודעים את האמת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מודה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז מי, לפיד יהיה ראש ממשלה? מי, אתה? תגיד לי מי. מי יהיה פה, ליברמן? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אתם לא מגיעים לקרסוליים שלו, אבל מה, זה לא מעניין, המדינה. לא מעניין, ולא הבחירות. 2.5 מיליון אזרחי מדינת ישראל הצביעו בשבילו. מה זה מעניין אתכם? לא מעניין אתכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אוכלי העשב לא חשובים, אתם מבינים? רק מדינת תל אביב והמתנשאים. אתם הרי לא ביכולות – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל הוא נאשם בשוחד. מדינת ישראל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, בלוף. על מה האשימו אותו? איך אומר שי ניצן: נתנו כאן תקדים משפטי. מה השוחד? תספר מה השוחד – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שוחד והפרת אמונים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איזה כתבה, לכאורה, באיזה אתר. אתם אפילו לא מספרים את האמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שוחד והפרת אמונים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תגידו, קיבל כתבה אוהדת באתר. לא – שוחד. הציבור כאילו לא חושב. מה זה שוחד? הבן שלי מבין שוחד: מעטפות, מקבל בתים – לא. זה תמיד קרה. אף אחד לא מדבר. בואו נחקור את ה-2.5 מיליון דולר שקיבל אהוד ברק, שמממן כנראה חלק מההפגנות האלה. לא. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, איפה הערכים שלך, שגדלת עליהם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא נבדוק את מנדלבליט בפרשת אשכנזי. לא. לא נבדוק את הממד החמישי. לא, מה פתאום. אנחנו נבדוק חמש שנים רק את ראש הממשלה, אם הוא קיבל סיגר. השקיעו שם למעלה מ-200 מיליון שקל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו בעד. אנחנו בעד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הפכו כל אבן בעולם. מדוע? בגלל שככה החלטתם. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא שכח את – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש את מסמך יצחקי, יש שם מסמך שמופעל, אני עשיתי דיון על העניין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, אנא, תתכנס לסיום, בבקשה. אנא, תתכנס לסיום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע, קשה לי בסוגיה הזאת – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל אין מה לעשות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בגלל שהצביעות שלהם זה דבר שבאמת חוצה את כל הגבולות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, פסקת סיום, ואנחנו נוכל לעבור להצבעה, אלא אם כן חברת הכנסת מריח תרצה להשיב, והיא זכאית לכך. בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו בעד ועדת חקירה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, השר אמסלם, פסקה אחרונה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – דודי, אנחנו בעד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תגישו הצעה בעניין, תכתוב למנדלבליט. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, פסקה אחרונה, בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, לא, לא, תן לי הזדמנות להסביר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אי-אפשר, הזמן נגמר. פסקה אחרונה, בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> טוב, אני בעצם רוצה לענות לך, חברת הכנסת מריח. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראי, חוק הלאום – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> סוף-סוף, הגעת למקום הרביעי בפריימריז, החלטת לענות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חוק הלאום, אני אסביר לך, עבר פה לפני כשנתיים בכנסת – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש פריימריז. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – להערכתי, כשחבר הכנסת דיכטר – ולדעתי מי שניסה לקדם אותו בכנסת לפני כן היה היושב-ראש. תראו, כשהחוק עבר בכנסת אני התמלאתי גאווה גדולה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> באמת, כיהודי הרגשתי סוג של התרגשות, ואני אסביר גם מדוע. אני אסביר מדוע הוא היה חיוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק, רבותיי, תנו לו פסקה אחרונה וגמרנו. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אל תסביר לי בבקשה מדוע הוא היה חיוני; תסביר לי למה אני לא שווה בעיניך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את שווה בעיניי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת כמאל מריח, באמת, נו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את רוצה תשובה – בבקשה. אמרתי לך, אנחנו בית"רים. כל בן אדם נולד בצלם ויש לו זכויות. כל אזרח במדינת ישראל יש לו זכויות וחובות. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> התחלת טוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את לא צריכה לחלק לי ציונים, אני לא צריך ממך ציונים. כל אזרח במדינת ישראל, יש לו זכויות וחובות, על זה אין מחלוקת בכלל, בוודאי לא מאיתנו, כבית"רים ליכודניקים. אולי מפלגת העבודה, אולי השמאל, חי בעולם צבוע – אנשים צבועים. דרך אגב, הם שונאים, הם פחות אוהבים את הערבים, פחות מתחברים לנושא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, אני מבקש, פסקה אחרונה. אי-אפשר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> טוב. אני רוצה לומר לך משהו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אי-אפשר במצב רגיל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מבחינת הזכויות הלאומיות, עם ישראל – זו המולדת הלאומית שלנו. אנחנו, עם ישראל, התקבצנו כאן לאחר אלפיים שנה בארץ ישראל – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא מדברת על זכויות לאומיות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואני גם רוצה לומר לך משהו. דרך אגב, היום החוק הזה לא היה נחקק בכנסת. למה? אלה היו מפריעים, כל אלה שצועקים עכשיו. איזה חוק לא היה נחקק היום? חוק השבות. גם בג"ץ לא היה מאשר אותו, בגלל שהוא חוק לא שוויוני, וזה נכון, זה לא שוויוני, אבל זאת המדינה של העם היהודי. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה איתי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את מקבלת זכויות וחובות בדיוק כמוני, כמו הילדים שלי. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שוות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שוות, וככה צריך להיות, זאת לא השאלה. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אני שואלת בחוק הלאום – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני מסביר. יש לך זכויות אישיות כמוני בדיוק. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני יודעת מה יש לי ומה אין לי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל במדינת ישראל יש לאום אחד. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוה, אוה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא לאום העם היהודי. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן – זו שאלה יותר הצהרתית. הלכה למעשה אין לה משמעות בהתנהלות היומית, בין האזרחים. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ועוד איך יש לה משמעויות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. במדינת ישראל יש את חוק השבות. לאף אחד אין חוק השבות. לדעתי, אין מדינה בעולם שיש לה חוק השבות. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא מדברת על חוק השבות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, זה הסיפור. למה? מה הטריגר לחוק הלאום? בגלל שהשמאל יכול עוד לבטל את חוק השבות. לכן אנחנו חוקקנו את חוק הלאום באופן מיוחד. זו מדינת היהודים, ואנחנו גאים בה, וככה היא תישאר. תודה. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוקיי. לא חסרה לך המילה "שוויון" בחוק הלאום? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, יש לך אפשרות להשיב, אם את רוצה. בבקשה. השר אמסלם, אנא, שב. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> דודי אמסלם, אל תטיף לי מוסר, אני יכולה ללמד אותך מוסר, חביבי. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אל תפריע לה. חבר הכנסת סמוטריץ', שב, בבקשה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לפחות יש בי הומניות ומוסר ואני יודעת איך להציג את העמדות שלי, להבדיל. אדוני כבוד השר, אני תוהה למה דווקא אתה כאן היום. חשבתי שהשר המשיב הוא שר המשפטים. איפה הוא? איפה ניסנקורן, שהיה איתי בכפרים ואמר "אחינו הדרוזים"? איפה אתם? איפה? גבי אשכנזי היה לפני חמש דקות פה. איפה הוא? איפה בני? למה אתה משיב לי בכלל? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> את צודקת. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> צודקת, יפה. חשבתי שאתם חברים, שאתם באותו צד. מה, שכחתם שאתם באותו צד? שכחתם? אני שמחה שאנחנו מסכימים על דבר אחד. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> רק שנייה, אנחנו כל הזמן נשארנו בצד שלנו. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אה, יפה, הבחנה טובה, אתה יודע, להבדיל. אני שומעת אותך כאדם, אני פונה אליך כאדם. אתה אומר לי: אני גדלתי על ערכים. על איזה ערכים גדלת כשאתה מסרב במשך כל התשובה הזאת לענות לי למה אני אזרחית לא מספיק שווה בעיניך, במדינת היהודים? אני לא חולקת עליך, זו מדינת הלאום של העם היהודי; אני חולקת על מה שחסר בחוק. אין לי בעיה עם מה שמופיע בחוק. אני באה להוסיף תיקון של שוויון. אדוני כבוד השר רפי פרץ, איתך היו לי שיחות, אני יודעת איזה אדם אתה, אני תוהה כיצד תצביע עכשיו. אני לא באה לערער על היהדות של המדינה, לא על הסמלים שלה, לא על הדגל ולא על ההמנון. אתה יודע מי אני. אתה יודע על מה התחנכתי ואיזה ערכים ינקתי. אני תוהה, איך אתה תצביע על החוק הזה? << קריאה >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << קריאה >> מגיעות לך ולדרוזים כל הזכויות. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא רק לי, לכל האנשים המדהימים שצופים בנו היום, למיעוטים, שאנחנו צריכים לחזק את השייכות שלהם ולהתייחס אליהם כאל אזרחים שווים. שוויון. אבי דיכטר, אתה נכנסת לבתים שלנו, נהיית חבר, אכלת, כל הדרוזים חברים שלך, ובסוף מה? דקרת אותנו בגב עם חוק הלאום הזה. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח, את השוויון מעגנים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הצרות מדיכטר, כולל רעידת האדמה בסולם 0.8. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> המילה "שוויון" – תאמינו לי, עשיתי דוקטורט בחוק הלאום. המילה "שוויון", הערך שוויון אינו מחוקק בחקיקת יסוד. אני באה להשלים את החסר. למה זה מפחיד אתכם? דודי, אמרת לי שגדלת על ערכים. אני שונה ממך? יש לי קרניים על הראש? במה אני שונה ממך שאני לא מספיק שווה בעיניך? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> ע'דיר, מטעים אותך. זה שקר. אנחנו נגד לאומנות ערבית. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז בוא תעזור לי, תצביע בעד תיקון החוק. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אל תלכי ללאומנות ערבית. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני לא הולכת ללאומנות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סגן השר קיש, אנא, לשבת. אנא, לשבת, סגן השר קיש. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יואב, אתם וגלנט יחד – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, תאמין לי, היא מסתדרת מצוין לבד, היא לא צריכה עזרה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יואב, בוא תהיה לי פרטנר. יואב, בוא נקדם יחד את תיקון החוק, את עיגון ערך השוויון. על מה אני נלחמת ב-2020 במדינת ישראל? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה מופיע לך בחוק-יסוד: כבוד-האדם וחירותו. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שלמה, השיחות שלי איתך לא נגמרות, זה מבוי סתום. אתה לא תשכנע אותי. אם אליקים רובינשטיין ואסא כשר ופרופסור שחר ליפשיץ ומשפטנים מה-A-list הבכירים ביותר אומרים שזה חסר, אז מי אתה שתתווכח? תעשה לי טובה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח. אם כן, חברות וחברי הכנסת – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – לא שמת לב, היא אמרה את זה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת מיקי לוי, תודה. חבר הכנסת אבידר, זהו. תמו הדיונים, תמו הוויכוחים. חברות וחברי הכנסת, הוגשו לי 20 חתימות בבקשה לקיים הצבעה שמית על הצעת החוק. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה שמית על הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – שוויון, שפה והתיישבות), בקריאה הטרומית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לא להפריע, באמת, אי-אפשר, לא שומעים. לא שומעים את המזכירה. באמת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – נגד רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת לוי, מה זה? הדיון הסתיים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – נגד << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> אלי, אלי, אתה מצביע בעד? אבידר, אתה מצביע בעד? אה, יופי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מארק, חברת הכנסת מארק, אנחנו באמצע ההצבעה. מה קורה כאן? חבר הכנסת אבידר, די. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> וחברת ועדת השופטים, מה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז ביקשתי ממנה לשבת ולהפסיק. אני מבקש משניכם – מספיק. מספיק. חבר הכנסת אופיר כץ. רבותיי, אי-אפשר לקיים ככה הצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) צבי האוזר – נגד ניצן הורוביץ – בעד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וונש – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת אליהו חסיד – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – בעד אלי כהן – נגד יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – נגד ע'דיר כמאל מריח – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – בעד אוסנת הילה מארק – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – נגד משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – בעד תהלה פרידמן – נגד עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – נגד אורית פרקש הכהן – נגד עינב קאבלה – נגד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – נגד אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד הילה שי וזאן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עפר שלח – בעד איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מזכירת הכנסת, אנא קראי שוב את שמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח יוסף ג'בארין – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח תמר זנדברג – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת יצחק כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יבגני סובה – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת איציק שמולי – אינה נוכחת רם שפע – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם יש במליאה חבר כנסת או חברת כנסת שלא הצביעו ומבקשים להצביע? אם כך, תמה ההצבעה. המזכירה, אנא, לסכם את התוצאה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אלה תוצאות ההצבעה: בעד הצעת החוק – 21, נגד הצעת החוק – 53. לפיכך הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – שוויון, שפה והתיישבות), לא התקבלה בקריאה הטרומית וירדה מסדר-היום. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת יואב סגלוביץ' להודעה אישית, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השר אמסלם נמצא? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר נמצא. השר נמצא ומקשיב והכול בסדר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה עבר בראשו של בנימין נתניהו כשהוא מינה את השר דודי אמסלם להיות השר המקשר לכנסת? הוא כנראה חשב שתפקיד השר המקשר לכנסת הוא להשיב ללא כל קשר לדברים שנאמרים, וכנראה זה התאים לו. הוא חיפש את האיש המתאים שישתלח באנשים כל פעם, כל שני וחמישי – לכנות אותם בכינויים, להגדיר אותם בהגדרות, ואת כל זה הוא עושה בהתלהבות ובמרץ באמונה שלמה. אבל מה האמונה שמאחורי הדברים האלה? בסופו של דבר הוא חוזר ואומר מנטרה כמעט קבועה, שהיום ממש הופתעתי – את אהבתו הגדולה למשטרת ישראל ואת הפרגון הענק שהוא נותן לה. אבל לא לכולם. יש יחידה אחת או אגף אחד שהוא פחות אוהב – קוראים לו יחידת להב ואגף החקירות והמודיעין. אני זכיתי גם להקים את להב וגם לעמוד בראש האגף הזה חמש שנים. כן, גם נחקרו אנשים, נחקרו ארגוני פשיעה, נחקרו, לצערי ולדאבון הלב, גם נבחרי ציבור שנחשדו בביצוע עבירות פליליות; נחקרו, וחלקם הועמדו לדין וחלקם לא הועמדו לדין – וטוב שלא עמדו לדין. חלק הורשעו וחלק נכנסו לבית האסורים, וחבל שזה קרה. על חלק מהם כואב, אולי, לדודי באופן אישי מה שקרה, אבל מפה יש לו גם תפקיד. הוא לא אזרח פרטי, הוא מייצג את ממשלת ישראל. גם אם אני חולק ואינני נמנה על חברי הקואליציה הזו, הוא מייצג את הממשלה. הוא מייצג את כל הממשלה. הוא מייצג גם את השר כץ, שיושב כאן ומייצג את כל מי שלא נמצא כאן. והדרך שבה הוא מייצג את הממשלה הזאת לא מכבדת לא את הממשלה. גם אם יש ויכוח פוליטי, אבל בוודאי ובוודאי לא את מי שיושב כאן מחברי האופוזיציה, שעושים את המרב ואת המיטב שהם יודעים כשליחי ציבור, גם אם דעתם שונה, והוא בוחר פעם ועוד פעם להשתלח ברמה האישית. לא על עצמי אני רוצה לדבר. אינני זקוק לא לציונים לשבח ולא לציוני גנאי מאף אחד. מה שעשיתי נמצא גם בהיסטוריה של מערכת האכיפה של מדינת ישראל, ואני מאוד גאה על זה. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו, ואני אתחבר לדברים, אדבר גם על הסגנון ועל הדרך. אומרים שיש עשבים שוטים. העשבים השוטים מגודלים היום בערוגות ומושקים ומטופלים ומטויבים, וחלק נשלחים, גם אם במחדל וגם אם במעשה. אני מדבר על הקריאה שהולכת להיות לקראת מחר. זה משהו נורא תמים שנקרא ארגון לה פמיליה. זו לא אותה תוכנית טלוויזיה נחמדה שבאה ומדברת על המשפחה עם הקשיים שלה בין ההורים לבין הילדים והילדה הלכה לפסיכולוג. לא, לא על התוכנית הזאת. אני מדבר על ארגון לה פמיליה, שכבר מזמן היה נכון – ואני קורא פה למי שצריך לקבל את ההחלטות היום לקרוא לילד בשמו, והילד הזה הוא ילד רע, ושמו הוא ארגון טרור, בהתנהגותו ובדרכיו, והוא עושה את זה לא מהיום ולא מאתמול. רק עכשיו יצאה קריאה בפייסבוק – לא עכשיו, אתמול – שיגיעו בהמוניהם במוצאי תשעה באב על מנת להביע את מחאתם. אז אני אגיד לכם כבר, אני אקרא לכם קצת דברים ותראו אם זה קשור למה ששמענו קודם: שמאלנים סמרטוטים, כללי המשחק משתנים. באנו להבהיר שאין לנו עניין בפוליטיקה. אנחנו נראה מה זה לשמאלנים וגו', ויש לפני זה התחלה ויש סיום. קוראים לכולם. מזכיר לכם מישהו? מזכיר לכם משהו שאתם שמעתם לפני מספר דקות פה במליאת הכנסת מהשר המקשר, שאין קשר בין דבריו לבין מה שהיה כאן? מזכיר לכם? תגנו. לא מזכיר לכם? תתביישו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הכספים. החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 6), התש"ף–2020. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת יעקב מרגי בנושא: ההקלות בבגרות בעברית (גריעת חומר לימוד, זכות למבחן מותאם) – רק לחילונים (ולא למבחנים הייעודיים לחרדים). תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – תשלום פיצויים ומקדמות לנפגעי התפרצות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1026/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – תשלום פיצויים ומקדמות לנפגעי התפרצות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020. אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר לנמק את ההצעה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש וסגן היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני שמח שגם אתה וגם יושב-ראש ועדת הכספים כאן, כי במקרה הנושא הזה נוגע לשניכם. אני יודע שלא רואים עליי, אבל כשהייתי צעיר שיחקתי כדורסל. בתור נער – כנראה לא בגלל הגובה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> חשבתי שהרמת משקולות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אני חייב לומר, היה לי מאמן כדורסל – אתה יודע, בספורט, דווקא מהמאמנים אתה לוקח הרבה מאוד דברים לחיים. הרבה מאוד מההשלכה בהתנהגות שלנו השוטפת נוגעת לאיך שמתנהגים על המגרש. הוא היה אומר לנו דבר אחד מאוד פשוט. כשהיינו מתברברים במגרש ומתחילים לנסות לעשות תרגילים מיוחדים ורצים מצד ימין לצד שמאל, ומתחילים להסתבך מול ההגנה הוא היה אומר: תפסיקו לנסות לגרד את אוזן ימין עם יד שמאל. התוכניות שאנחנו פעם אחר פעם דנים בהן כאן בכנסת, כולל מה שנדון כאן היום בהמשך היום, כולל תוכנית המענקים, זה פשוט לגרד את אוזן ימין עם יד שמאל. כי מנסים לפתור כל פעם בעיה כזאת – וכל פתרון שאתה מביא לבעיה אחת מייצר לך בעיה במקום אחר. אתה נותן מענק לזה – למה לא נתת מענק לזה; אתה מביא סיוע בארנונה, אתה אומר אני אפטור מארנונה את העסקים שנסגרו אז בא השלטון המקומי ורוצה פיצוי בארנונה אז אתה צריך חוק כדי לפצות את השלטון המקומי בארנונה; אחר כך אתה רוצה לתת אבטלה, אתה רוצה לתת סיוע לעובדים שיצאו לחל"ת, אבל הם לא מובטלים, אז העסק אומר לך אין לי עובדים. הוא לא יכול לעבוד 20%, 30% – אתה מתחיל לייצר פתרונות מצד לצד, מצד לצד, ובסוף אתה פשוט לא מצליח. זה פשוט לא קורה. אנחנו נמצאים במעגל של משבר שמדרדר אותנו, וכדור השלג הזה – אם אתם חושבים שהוא לא ממשיך להתגלגל, אתם טועים. אנחנו נמצא, לצערי, בתקופה הקרובה יותר אנשים שלקחו הלוואות ולא יכולים להחזיר אותן, אנחנו נמצא יותר לווים שלקחו משכנתאות ולא יכולים לשלם אותן, ואז אנחנו נמצא מלווים שנמצאים גם הם בבעיה. כי גם לבנקים צפוי עוד אתגר, אדוני השר, מהרגע שאנשים יפסיקו להחזיר את ההלוואות ולא יעמדו בהחזרים שלהם. כדור השלג הזה שהולך ומתגלגל, הולך וגדל בכל סיבוב כזה, בסוף ידרוס את כולנו. לכן הפתרון הפשוט נמצא כבר בתוך החקיקה. הוא לא משהו שאנחנו צריכים להמציא אותו. לא פעם ולא פעמיים עליתי פה ואמרתי: תפעילו את חוק מס רכוש (קרן הפיצויים), תגדירו את האירוע הזה כמלחמה לכל דבר ועניין, ומאותו רגע תפצו לפי המנגנונים הקיימים בחוק. החוק הזה שאני וחבריי לסיעה מניחים היום כאן מדבר על זה בדיוק. הוא בסך הכול לוקח את חוק מס רכוש, את קרן הפיצויים, ועל העילות הקיימות להפעלת אותה קרן מוסיף עוד דבר אחד – אגב, אני חושב שזה ישמש אותך, אדוני השר – מוסיף את העילה של מגפה, ואומר שאם יש מגפה שבגללה הממשלה נדרשת לצעדים שגורמים לנזק עקיף ונוקטים מגבלות על תנועה וסוגרים מקומות עבודה במאמץ לבלימת אותו נגיף, יוכל שר האוצר להפעיל את החוק הזה, ותוך 30 יום להביא תקנות לוועדת הכספים. בלי הקריאה הראשונה, השנייה והשלישית וההסתייגויות והסחטנויות והסיפורים. בסוף, הצעת החוק הזאת, אדוני השר, משרתת אותך ביכולת שלך להפעיל את המנגנון שייתן את הסיוע הכלכלי לעסקים באופן מהיר וקל. אני חייב להגיד שזה קצת מפריע שם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש מחבר הכנסת מתן כהנא וחבר הכנסת עידן רול, לבקשת הדובר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה יעשה החוק הזה שלא עושים החוקים האחרים? מה ייתן לך החוק הזה שלא נותנים לך כל החוקים שאתה נתת? א. החוק הזה כבר הוכח כמוצלח. השימוש במנגנון הזה של פיצוי בגין ירידת מחזורים הופעל כבר במלחמת לבנון השנייה, הופעל בסבבי הלחימה בדרום כמו צוק איתן – הופעל ונחשב מוצלח. העובדה היא שהוא הציל את העסקים בצפון, ואחרי מלחמת לבנון השנייה לא נסגרו אלא חזרו לפעילות מהר מאוד. בנוסף הוא מייצר את אותה ודאות שאתם מדברים עליה, הוודאות שאותה דרשנו מתחילת המשבר כדי שהמשק יוכל לפעול. וסוף-סוף גם הממשלה מבינה שהיא צריכה לייצר ודאות לעסק. זה החוק שמייצר את הוודאות. תבינו מה המצב כיום: היום על מענק ההשתתפות בהוצאות הקבועות שאותו רוצים להעניק צריכים כל חודשיים להגיש בקשות לקרן ברשות המיסים. מענק החזרת העובדים מחל"ת מצריך הגשה מדי חודש של בקשות לשירות התעסוקה הישראלי. עוד ביורוקרטיה ועוד ביורוקרטיה. פטור מארנונה שהובלנו כאן על חודשים חצי מרץ, אפריל ומאי הצריך חקיקה נוספת כדי לפצות את הרשויות ונגמר ב-31 במאי. עוד פעם אנחנו חוזרים לאותו מנגנון. ועוד פעם – מי יקבל את הפטור מארנונה? על כמה אחוזים יהיה הפטור מארנונה? ומה המשמעות של מי שירד לו המחזור ב-60% או ב-80%? החוק הזה, אדוני, פותר לך את הבעיה. במקום לעבוד מול מאה גורמים אתה מפצה ישירות את העסק בגין ירידת המחזורים, והעסק ממשיך לשלם. הוא ממשיך לשלם את הארנונה לרשויות – אתה לא צריך לפצות את הרשויות; הוא ממשיך לשלם את ההלוואות שלו ואת שכר הדירה שלו – אתה לא צריך לפצות את המשכירים שגם הם הרבה פעמים משקיעים שלקחו הלוואה והשכירו נכס; אתה לא צריך לפצות את הבנקים כשיפסיקו להחזיר להם משכנתאות והלוואות. אתה נתת לנקודה האחרונה, לעסק, את היכולת להחזיק את הראש מעל המים. החוק הזה של קרן הפיצויים בחוק מס רכש לא נותן עכשיו לעסק רווחים מופלגים – הוא בסך הכול יצר מנגנון שמדינת ישראל תאפשר לעסקים להמשיך לעבוד גם בתקופת מלחמה. החוק הזה לא חוקק אפרופו הקורונה. הוא חוקק כשישבו ועשו כבר את כל התחשיבים ועבר פה את שלוש הקריאות בממשלה על כל הנוסחאות. זאת הנוסחה שעליה צריך ללכת. כשאתם פעם אחר פעם מנסים לגרד את אוזן ימין עם יד שמאל אנחנו מגיעים למנגנונים שפשוט לא מצליחים להביא את הכסף לנקודת הקצה. בנוסף, אדוני, אני חייב לומר שגם כאן נצטרך להכניס בתקנות שיותקנו על החוק הזה, אם הוא יעבור, כמה הגבלות, כמו קבלת החלטה בנושא מתן המענק הזה תוך 14 יום. יש עסקים שעדיין לא קיבלו את המענקים שמגיעים להם על הבקשות שלהם. זה מועבר לבדיקה ראשונה, לבדיקה שנייה ולבדיקה שלישית. אם אתם כבר בודקים – להעניק מקדמות של 25% לפחות. אני חייב לומר שלצערי, יעלה כנראה סגן שר האוצר ויגיד את הדברים הבאים – אני אחסוך לך את התשובה – יגיד ככה: ועדת השרים לא דנה בחוק, אז אני מציע לך שתחכה עוד שבועיים-שלושה עד שהיא תדון. הרי היא לא דנה כי אתם לא מצליחים להסתדר יד ימין עם יד שמאל בממשלה הזאת, אבל העסקים מחכים מחר לסיוע. אחרי שזה יעבור ועדת שרים – וגם היא תדחה את זה, כי מה פתאום שיאשרו הצעת חוק של האופוזיציה, ועוד בכלל הצעה שיש בה היגיון? אתה תגיד לי: בוא תחכה שלושה חודשים שנבחן את ההצעה ואחרי זה נצביע עליה, אולי היא כן תעבור. אז הינה אני מציע לך, אדוני סגן השר, הצעה שהצעתי לך כבר בעבר שהיא פשוטה מאוד. היא גם תחסוך לעליזה עבודה – היא לא תצטרך לגייס את כולם. תגידו שתעבירו את הצעת החוק הזאת בטרומית. הצעת החוק תרד לוועדת הכספים; ועדת הכספים נשלטת על ידיכם באופן מלא, הקואליציה שולטת בה מלאמלא. לא תגיעו להסכמות, לא תגיעו להבנות סביב ההצעה הזאת, לא תחשבו שהיא נכונה – היושב-ראש גפני הרי לא יעלה אותה בכלל להצבעה. אבל אם היא כן נכונה ותגיעו למסקנה – אגב, שאני יודע שאתם חושבים כמוני – ותתעלמו מזהות מגיש ההצעה, אלא תלכו לפי ההצעה עצמה, תאמין לי שאפשר לקדם אותה בתוך שבוע בוועדת הכספים, ואז אתם תוכלו סוף--סוף לתת את הסיוע שאותו העסקים צריכים, ולא להמשיך פעם אחר פעם ללכת סחור-סחור ולהגיע למצב שאתם כל הזמן מכבים שרפות במקום פעם אחת לייבש את הביצה הזאת שאנחנו שקועים בה, אבל אפשר לצאת ממנה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. ישיב סגן שר האוצר חבר הכנסת הרב יצחק כהן, יעלה ויבוא. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – עשר דקות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ידוע, ידוע. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לו רוב. תראה – ארבעה, חמישה. תראה למעלה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו סופרים את הדקות כמו לשר אמסלם קודם. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> עודד, מה שלומך? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גן עדן פלוס. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, עודד מציע הצעת חוק – אולי לימים כתיקונם, לא כשאנחנו נמצאים בסערה כלכלית, בסופת טייפון. על כל פנים, מה שהוא מציע, כך הוא אומר: לנוכח התפרצות נגיף הקורונה נקבעו צעדי הממשלה שהגבילו את הפעילות העסקית, וכתוצאה מכך נוצרה פגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית, בעובדים, בבעלי עסקים. על מנת להקל את הנטל הכלכלי של אותם העובדים ובעלי העסקים, מוצע – ידידי עודד פורר מציע – מנגנון פיצויים מרכזי בגין אובדן מחזור בשל מגפת הקורונה לכל ענפי המגזר פרטי, לכל העסקים, בכל היקף פעילות. עוד מציע חבר הכנסת פורר כי תקנות לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, שנוסחו בהצעת חוק זו, יותקנו ויובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 30 יום – שלום, אדוני השר – מיום פרסום הנוסח, וככל שלא יוגשו במועד האמור, תהיה ועדת הכספים רשאית להחליט על תשלום פיצויי מקדמות למי שנפגע כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה. עד כאן בסדר, עודד? אתה עוקב אחריי? ועוד הוא מציע להעביר את זה לוועדת הכספים. אדוני היושב-ראש, התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת טרם נקבעה עמדה לגביה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני סגן השר – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אה, אתה זוכר. יש לך זיכרון טוב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה שמת קלטת, ולא צריך, כי עד שאתה תשתה מים – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יש לך זיכרון טוב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – עד שתשתה מים, הקלטת תמשיך לנגן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תענה. תענה אמן. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אמן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא צמא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תודה. כן, הפתיחה אותה פתיחה, אתה צודק. ואני אחזור על הפתיחה. אולי תוכל לשנן אותה עוד פעם. אתה צריך לזכור אותה להצעת החוק הבאה שלך. כפי שאמרתי, התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת טרם נקבעה עמדה לגביה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, תהיה עמדת הממשלה להתנגד. עודד, בהיעדר עמדה כאמור הממשלה מתנגדת להצעת החוק. מי כמוך יודע שבימים אלה קידמה הממשלה את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה חדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, והיא אושרה אתמול בקריאה שנייה ושלישית, ואנחנו, בעזרת השם, נביא חקיקה משלימה עוד מעט. החוק נועד לצורך מתן סיוע ממשלתי למשק, סיוע רחב מאוד, גדול, הרבה כסף, המון כסף, אשר יאפשר למשק להתמודד עם המשבר הכלכלי העמוק שבו הוא מצוי עקב ההתמודדות עם נגיף הקורונה. אני יכול לבוא אליך בהצעה? אתה פתוח להצעות? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תבוא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מכיוון שהדיון על קרן מס רכוש, זו לא הפעם הראשונה שהוא עולה, אני חושב שלא צריך לנגוע בו, כי הוא נועד לפיצויים בעת מלחמה, ואגב, גם בעת פעילות חבלנית עוינת. הוא עבד יפה מאוד. אם אתה זוכר, בשרפה בכרמל. 80,000 תושבים פונו מבתיהם – חמד עמאר זוכר – בשרפה הגדולה. כבוד השר אמסלם, הפקידים הנאמנים של מס רכוש עברו בית-בית, משפחה-משפחה, וסיימנו את העבודה בזמן קצר ביותר. אני חושב שגם בעוספיא. זה היה מבצע אדיר, הודות לכך שקרן מס רכוש היא קרן מאוד ייחודית ומיועדת לפעילות מסוימת בזמן מסוים, בעיקר נזקי מלחמה ופעילות חבלנית עוינת. לנגוע בדבר שעובד טוב – אני לא יודע אם זה נכון או לא נכון. אתה רוצה להוסיף לו עוד פרקים. אם אתה כבר פותח את הקופסה הזאת, ייכנסו לתוכה עוד דברים: למה לא נזקי פה, נזקי שם, כל מיני דברים? אבל זה שווה דיון, עודד. לא שזה לא שווה דיון, שווה דיון. בקרן מצטבר המון כסף, ובשעת חירום היא נותנת תשובות מהירות. אגב, היה שם קטע מעניין – חמד עמאר בטח זוכר. מכיוון שהייתה פעילות חבלנית עוינת, אז חברות הביטוח לא היו חייבות לשלם את הפוליסות שהיו מבוטחים בהן בנזקי רכוש, מכיוון שאם מס רכוש משלם, המדינה משלמת, אם זה פח"ע, אז חברת הביטוח יוצאת החוצה. אבל היה שם מצב מעניין: היו פוליסות ביטוח, במיוחד בכרמל ובזיכרון, בכל מיני מקומות, שהפוליסה, הפיצוי שלה היה הרבה יותר גבוה מאשר הפיצוי שהמדינה נתנה ממס רכוש. למס רכוש יש כללים: סכום קבוע על הציוד; סכום קבוע על כינון הבית. היו בתים די מפוארים שפוליסת הביטוח שם הייתה הרבה יותר גבוהה מהפיצוי שמס רכוש נותן. חברות הביטוח יכלו להגיד: המדינה משלמת, אנחנו יוצאים החוצה. זה למעשה המצב החוקי. אני חייב להגיד לך שכינסנו אותם בשעת חירום, באמת הייתה שעת חירום, אנשים איבדו את בתיהם, ואמרנו: נכון, המדינה משלמת באמצעות קרן מס רכוש את הקטע שהיא חייבת בגלל שזו הייתה פעילות חבלנית עוינת, אבל אתם יודעים שיש לכם מבוטחים שפוליסת הביטוח שלהם יותר גבוהה מזה; האם, לפנים משורת הדין, תסכימו לקחת את הדלתא – עודד, אתה לא מקשיב לי. חבל – לקחת על עצמכם את הדלתא בין הפיצוי שהמדינה נתנה באמצעות קרן מס רכוש לבין לפוליסה. להפתעתי, אדוני היושב-ראש, כל חברות הביטוח, כל אלה שישבו שם, כולם הסכימו פה אחד, דבר שהם לא היו צריכים להסכים עליו. זה היה ממש לפנים משורת הדין, בשעת חירום הם התאחדו ונתנו כתף, ולכן אף אחד לא הפסיד שקל. מעת לעת, עודד, עולה הנושא של קרן מס רכוש בדיונים שונים, במצבים שונים. אני אומר: מכשיר שעובד טוב, מכשיר יעיל מאוד, אפס ביורוקרטיה – אפס ביורוקרטיה – תשובה מהירה, פעילות מהירה, פיצוי מהיר, למה לנגוע בזה? עודד, למה לנגוע בדבר טוב? על כל פנים, אני אמרתי לך שזה שווה דיון, אבל לא לחקיקה. אם תרצה להפוך את ההצעה שלך להצעה לסדר-היום, למשל, להמשיך את הדיון הזה – הוא לא מקשיב לי. הוא מכין את הנאום. אתה מכין את התשובה בלי להקשיב לשאלה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז אני אומר, אדוני היושב-ראש, זו הצעה מאוד נדיבה, ממקום טוב: עודד, תהפוך את הצעת החוק שלך להצעה לסדר-היום. יש פה באמת דיון ראוי, יש מה לדון, אבל אני לא נסוג מעמדתי, שמכשיר שהוא טוב, הוא יעיל והוא עובד טוב ושלא נזדקק לו אף פעם – לא נוגעים בו, לא נוגעים, לא מקלקלים. אתה יודע מה מלמדים מתמחה – יש פה רופאים? יש רופא באולם? מה המלמדים רופא שמגיע פעם ראשונה לנגוע בחולה? אומרים לו: קודם כול אל תקלקל, אל תחמיר את המצב. גם לך אני אומר: קרן מס רכוש עובדת יפה, עזוב אותה. שר האוצר יושב פה. המשלה נתנה תשובות – ביג טיים, לכל הענפים, לכל המגזרים, לעצמאים, לשכירים, בעלי עסקים, לכולם. גופים, מוסדות, חברות. כולם קיבלו תשובה בחוקים, בחוק שאתמול העברנו אותו בשנייה ובשלישית. אגב, זו גם הזדמנות להגיד לכם תודה על שילוב הידיים בוועדת הכספים. אכן, גיליתם אזרחות למופת ונתתם כתף בשעה קשה. מגיע לכם יישר כוח, עודד, וגם על ההישגים שהשגתם. אבל אני שוב חוזר ואומר שאין מקום לקדם הצעת חוק פרטית המטפלת באותם הנושאים וקובעת מנגנונים שונים מאלו המופיעים בהצעת החוק הממשלתית. אשר על כן, אבקש מחבריי חברי הכנסת – רגע, אתה מתנגד להפוך את זה להצעה לסדר-היום? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לשיקולך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אה, אוקיי. על כל פנים, אם הוא יהפוך את זה להצעה לסדר-היום, אנחנו נסכים. אם הוא ירצה להצביע, אז הממשלה מתנגדת, אנחנו מצביעים נגד, בצער רב. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר האוצר, הרב יצחק כהן. יעלה ויבוא חבר הכנסת עודד פורר וישיב. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, הבעיה היא שאני מחבב ברמה האישית את סגן השר איציק כהן מאוד, אז זה קצת קשה, אבל אין מה לעשות, את האמת צריך להגיד. התשובה שלך, אדוני סגן השר, מצביעה על הניתוק המוחלט בין מה שקורה בשטח למה שקורה בממשלה. אני עולה ומציע פה הצעת חוק כדי לייעל ולהיטיב את הסיוע לעסקים במשבר הכלכלי הכי קשה שהיה במדינת ישראל אי-פעם. הכי קשה. לא במלחמת לבנון השנייה היה משבר כזה, לא בצוק איתן היה משבר כזה, גם לא במלחמת יום הכיפורים. אנחנו נמצאים במשבר הכלכלי הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל. מי יודע אם תדע עוד אחד כזה. ובמשבר כזה, איזה כלי היא צריכה, אדוני סגן השר? היא צריכה כלי טוב, יעיל, שעובד, עם אפס ביורוקרטיה, עם פיצוי יעיל ומהיר. אז מה אתה אומר לי? יש כלי כזה, בואו לא נשתמש בו. תגידו, אתם השתגעתם? << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> לא. לא – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ירדתם מהפסים. אתם מפרפרים פה את הבניין הזה יום ולילה על חוקים שלא מתבצעים בסופו של דבר, על סיוע שלא מגיע בסופו של דבר, וכשמביאים חוק טוב, יעיל, עם אפס ביורוקרטיה, אתה אומר לי: בוא לא נשתמש בו, בוא נשמור אותו למועד אחר. איזה מועד אחר? אתה יודע איזה פיצוי מקבלים העסקים כתוצאה מהחוקים שלכם – הם יקבלו אולי 30%, 40% מההוצאות הקבועות שלהם. אתה יודע מה זה אומר? שבכל חודש – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה שקר. אתה משקר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – בכל חודש העסקים האלה ייכנסו לבור גדול יותר ויותר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה משקר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואת העסקים האלה אתם רואים בעיניים, הם מתחננים בפניכם: תביאו משהו מהיר, תביאו משהו יעיל, תביאו משהו שעובד. עולה הממשלה לדוכן אומרת: יש לי כלי כזה, אבל אני לא אשתמש בו. אז הינה, אני אומר לך: אם אתם רוצים כלי טוב, יעיל, מהיר, שעובד כמו שצריך, זה הכלי. מי שרוצה שזה יעבוד כמו שצריך – תצביעו בעד. תודה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. אם תרצה להצביע מפה אתה יכול. לשיקולך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יכול להצביע מפה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כן. אני מדייק רק את דבריך, חבר הכנסת פורר: אתה מבקש להצביע על הצעת החוק המונחת כרגע. אשר על כן אני מבקש לעבור להצבעה על הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – תשלום פיצויים ומקדמות לנפגעי התפרצות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, של חבר הכנסת עודד פורר. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – תשלום פיצויים ומקדמות לנפגעי התפרצות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, לפני קריאת תוצאות ההצבעה האלקטרונית, חבר הכנסת עודד פורר, אני מבקש לצרף אותך כתומך בהצעת החוק, ואשר על כן: 13 בעד, כולל חבר הכנסת פורר, 41 מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, ההצעה לא התקבלה, והיא יורדת מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה ותיקוני חקיקה), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1350; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 59; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני עובר לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה ותיקוני חקיקה), התש"ף–2020, אשר קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת הרב משה גפני. יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר האוצר, רבותיי חברי הכנסת, השר אמסלם, השר המקשר, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראה שעה ותיקוני חקיקה), התש"ף–2020. אני מביא, אדוני היושב-ראש – אני מביא בפני הכנסת בימים האחרונים סדרה ארוכה של חוקים שמביאה הממשלה ומביא שר האוצר, חוקים שאנחנו דנים בהם ועוסקים בהם כל העת, שמטרתם, של כולם – של כל החוקים האלה, כל אחד, כל חוק מנקודת ראות שונה – לעזור לאזרחים. לצערנו הרב אנחנו נמצאים במה שהפסוק אומר "על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה". נגזרה עלינו גזרה שהיא גזרה קשה מאוד. יש חרי בעולם ואצלנו. אנחנו רואים את זה ואנחנו חיים עם זה, גם בנושא של הבריאות, כשהתחלואה גבוהה, אבל במה שנוגע בעיקר לוועדת הכספים – שבה אנחנו עוסקים כל הזמן במה שנוגע כמובן לשר האוצר, מעבר להיותו שר בממשלה, שר בכיר בממשלה – הנושא המיידי שאנחנו עוסקים בו הוא הסיוע לכל הקבוצות, לכל המגזרים, לכל העסקים במשק הישראלי, כדי לעודד, להמשיך לפעול ושהמשק לא ייעצר. ואני אומר לכם שרק מהחוקים שאנחנו הבאנו לכאן, למליאה, לאחר שהממשלה העבירה אלינו לדיון סדרה של חוקים – אנחנו מדברים על הרבה מאוד כסף, בסדרי גודל גדולים. זה לא מסתיים, מכיוון שאנחנו ככל הנראה נצטרך להמשיך. אחד החוקים היותר-מכבדים אותנו, שאנחנו גאים בהם, זה החוק שאני מביא לכם היום לקריאה שנייה ושלישית. זה חוק שאומר במושג היהודי והאוניברסלי של העניין שאנשים נמצאים במצוקה שלא באשמתם, ומורלית הם במצב קשה – אבל בעיקר כלכלית – הם מתקשים להביא פרנסה הביתה, הם מתקשים להביא אוכל לילדים שלהם – שלא באשמתם, הם לא חטאו ולא פשעו – הם נמצאים במצוקה, כשהמצוקה הזאת היא גדולה מאוד וקשה מאוד. באה הממשלה, ולאחר מכן אנחנו – שאנחנו צריכים לדון על התוכנית הזאת – צריכים לקבל החלטות ובסופו של דבר להביא את זה, כמו שאנחנו עושים עכשיו, למליאת הכנסת. היה לי כל הזמן קשר עם שר האוצר, אנחנו דיברנו על העניין, ואני רוצה לשבח אותו על כך שהוא היה הרבה בוועדה, והוא גרם לכך, יחד איתנו, שאין ביקורת על החוק הזה. זה סיוע לכולם – זה סיוע להורים, זה סיוע לילדים, זה סיוע למשפחות, זה סיוע לחיילים. בחוק חיילים משוחררים יש פה סעיף שאנחנו מדברים עליו. אנחנו מדברים בחוק הזה על כולם. מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית אומרת כאן יותר מאשר בכל חוק אחר שנוגע לנגיף הקורונה, היא אומרת: אנחנו עוזרים לכולם. אנחנו לא עושים אפליה כלשהי. הגענו להסכמה, והשר – אני משבח אותו על כך – שבניגוד למחשבה ראשונית שהייתה מוטעית, גם ילד שביעי הוא רעב; גם ילד שביעי צריך לתת לו ארוחת צוהריים, אם נותנים. יש מדינות שבהן אולי לא נותנים, אבל ברגע שהחלטנו לתת – וזאת החלטה נכונה, הומנית, רצינית, מתורבתת – אנחנו נותנים לכולם. אנחנו נותנים לילד השביעי והשמיני, ואנחנו נותנים לחייל משוחרר, ואנחנו נותנים לכל מי שנמצא כאן כאזרח המדינה – אנחנו נותנים לו סיוע. החוק הזה מעמיד את ישראל כמדינה שבה אין את האפליה הזאת. אני לא רוצה להיכנס לפרטים – כל אחד רואה את זה, אין פה דברים מסובכים. הסיוע הוא 750 שקל לאיש מבוגר; 500 שקל לילד עד הילד החמישי; 300 שקל מהילד החמישי ואילך. 500 שקל לחייל משוחרר, והוא מקבל את זה בחוק באופן כזה שאילולא החוק הוא לא היה מקבל את זה. ראינו את זה גם כשאנחנו סיכמנו את החוק – כולם, כל המפלגות היו בעד. כולם. אדוני היושב-ראש, זה ערב תשעה באב. לא תמיד מקיימים דיונים אחרי חצות היום בערב תשעה באב, אבל זה חוק שאנחנו סבורים שאין לעכב, לא לעכב את הביצוע שלו. ואני מקווה שאנחנו נסיים, כמו שאמר לי יושב-ראש הכנסת, שאנחנו נסיים מוקדם את הדיונים כאן במליאה. אני מבקש לומר בערב תשעה באב שלא חרבה ירושלים אלא על שנאת חינם. אנחנו, העם היהודי, זוכרים את מה שהיה לפני אלפיים שנה, ולא רק שאנחנו זוכרים – בעקבות האסון שהיה בתשעה באב, היום בלילה נשב על הארץ, נצום, נתפלל ונזכור שעל שנאת חינם חרב בית המקדש, על שנאת חינם חרבה ירושלים – על שנאה שהייתה בין אישים וקבוצות שונות באוכלוסייה. כשאנחנו רואים הפגנות ואנחנו רואים את הדברים שאנחנו צריכים להתמודד – עם בעיות קשות, אובייקטיביות, גם כמו שאמרתי בנושא הבריאותי וגם בנושא הכלכלי – ולפעמים לוקחים אותך ציבורית לסמטאות שבהן אתה לא רוצה לדון היום, והכול בגלל שנאת חינם. אנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא שגם תבוא הגאולה השלמה וגם שתיפסק שנאת החינם הזאת. אני מבקש להודות, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מבקש להודות ליועצת המשפטית של הוועדה שגית אפיק וצוותה, שעשו במערכת החוקים האלה – ואנחנו עוד נעשה, בעזרת השם – עבודה טובה ורצינית. אני רוצה להודות – בחוק הזה עשתה את העבודה עו"ד נעה בן שבת וצוותה. אני רוצה להודות לה לילה שלם היא ישבה עכשיו כדי שהנוסח יהיה כאן ושנוכל להצביע כבר היום. אני רוצה להודות לטמיר כהן, מנהל הוועדה, וצוותו בוועדת הכספים, ואני רוצה להודות לתמיר כהן, ראש הלשכה הכלכלית של שר האוצר, שעזר לנו הרבה מאוד בעניין הזה, ובאמת אני מבקש להודות להם. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, להודות לחברי ועדת הכספים. אני מבקש להודות לאופיר כץ, שעזר מאוד בעניין הזה, בין היתר החברים; כולם עזרו. אני רוצה להודות לאחמד טיבי, בין יתר החברים, שעזר והיה בסוד העניין כל הזמן. אני רוצה להודות לחבר הכנסת מיקי לוי, שבאמת באטרקטיביות, לצורך העניין, גם בחוקים הקודמים וגם בחוק הזה. אני רוצה להודות לינון אזולאי – אני לא עושה לו נזק. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש תמימות דעים לגביו. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> חיכינו בסבלנות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם תמיד בסוף. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עדיף אצל הרב גפני להיות באופוזיציה, כנראה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מרגי, אתם תמיד בסוף תקבלו מחמאות, רק בסוף. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לינון אזולאי, שגם ניהל את הוועדה היום, ואני רוצה להודות לבצלאל סמוטריץ'. ראיתי אותך נכנס עכשיו. אתה לא מתנהג כמו אופוזיציה. לא, הוא לא מתנהג כמו אופוזיציה. אני רוצה להודות לך, אדוני שר האוצר. אני רוצה להודות לך, אדוני סגן שר האוצר. אני מבקש את תמיכת החברים בחוק הזה, שהוא כבוד לכנסת ולממשלה. אני מודה לכם על ההקשבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת הרב משה גפני. על סעיפים 1 עד 3 לא היו הסתייגויות. לסעיף 4 יש הסתייגותו של חבר הכנסת מיקי לוי. יעלה ויבוא אדוני. לרשותך עשר דקות לנימוק ההסתייגות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תראה, באמת השבוע עבדנו כל כך קשה בוועדת הכספים. כבר אמרתי אתמול שהשר כץ – מה שאני לא רגיל לזה – שר האוצר, ישב צמוד לכיסא ופתר בעיה אחרי בעיה. ולא שלא היו בעיות – בהחלט היו בעיות. העברנו סדרת חוקים בתוך כמה ימים, מאוד מאוד כבדים; חוק אחד שהוא 60 מיליארד שקלים. זה לא פשוט לעבור על כל הסעיפים. בין יתר הדברים – להודות לשר כץ וליושב-ראש הוועדה ולחבריי בוועדה. לא שלא היו ויכוחים – היו ויכוחים והיו עצבים, ולא היה פשוט מול אנשי האוצר. בסופו של דבר היה פוסק אחד, שר האוצר, ואני בהחלט משבח אותו על כך. אכן, המענק הזה הוא עוטף את כלל אזרחי ישראל, מהילד הראשון ועד הילד האחרון, בצורה מדורגת, ועל כך שאו ברכה, אלה שעבדו על העניין הזה. אותן משפחות ברוכות ילדים יזכו בהחלט למענק ראוי, ואני מברך על כך. אבל, אדוני השר, אמר פה חבר הכנסת גפני שהייתה הסכמה ולא הייתה ביקורת, אבל אני מודה שהייתה לי ביקורת – הייתה לי ביקורת על כך שנותנים כסף למי שלא איבד את מקום עבודתו. לצורך העניין, נורא קל לי לקחת את הפורום הזה. הפורום הזה, פורום חברי הכנסת, לא איבד את מקום עבודתו. ונכון שיש תקרה של גג, ואולי חלק עוברים. אני סברתי שאפשר לעשות אלימינציה בין כל אזרחי מדינת ישראל, ואלה שלא איבדו את מקום עבודתם, אם זה אחד מבני הזוג, אם זה שני בני הזוג, לא יזכו למענק הזה של 750 השקלים, ואם שני בני הזוג עובדים אין שום סיבה לתת להם את הכסף, ואם רק אחד מבני הזוג פוטר אז הוא כן יקבל את המגיע לו, על פי הכללים שנקבעו על ידי שר האוצר ומשרדו. לעתיד לבוא – ואני אומר לך, אדוני, אני מבין את לחץ הזמנים שהיית נתון בו. אני גם מבין, לפני שלושה שבועות יצא ראש הממשלה וירד את הירידה הזאת. אולי הוא לא השקיע בזה זמן ומחשבה. אני לא טוען את זה עליך ועל משרדך. אני מפריד. אבל למה לתת את המענק למי שלא איבד את מקום עבודתו? יכולנו לקחת את סכום הכסף הזה, אדוני היושב-ראש, שהוקצה לצורך העניין, ולחלק בין אלה שהמקרר שלהם ריק, ויש כאלה. אני מקבל לשולחני בעיות קשות של אנשים שלא מצליחים לבצע החזרי תשלומים, שלא משלמים עבור הגן, שלא משלמים עבור קייטנות הקיץ גם את הסכום המינימלי. יפה שהמדינה נושאת בנטל הגדול, אבל גם את הסכום המינימלי – אני טוען שאת הכסף הזה היה צריך לתת למי שאכן זקוק לו. אנחנו נמצא את הדרך, אני מניח, חלק מהיושבים באולם הזה, להעביר את הכסף למי שצריך, ואני מניח שגם העמותות, כי ראינו את הקריאות בשבועת האחרונים, יזכו לתרומות רבות, כל אחד על פי נטיית ליבו, לאיזו עמותה – לבית איל בצפון או לעמותה שתומכת במתן מזון למשפחות נזקקות. אבל היה אפשר לעשות את זה אחרת, וחבל – אילולא ההצהרה של ראש הממשלה – פשוט חבל. אני רוצה לנצל את הזמן שיש לי ולדבר על כמה וכמה נושאים שאני מתכוון להתגייס אליהם. אני לא מבין, וצר לי שאני נכנע – בדרך כלל לא רוצה להיכנס למפלגות אחרות – אני שותף לחברת הכנסת שאשא ביטון זה חודש ימים. היא עשתה עבודתה נאמנה, שמעה יחד עם חברי הוועדה מומחים מבחוץ בכל התחומים, והוועדה הרימה אצבע, ואני חושב שגם פתרה חלק מבעיות הממשלה, כי נורא קל לבוא לפי תפיסת העולם של משרד הבריאות ולסגור את המדינה. נורא קל. הקורונה כאן איתנו לעוד זמן לא מבוטל, כנראה, וצריך למצוא דרך איך לחיות בצידה. משרד הבריאות, עם כל הכבוד לכם, תפסיקו להבהיל אותנו – 10,000 איש ילכו מן העולם, אזרחי מדינת ישראל, בחודש הקרוב, 100,000 יחלו. כל נפש יקרה לנו, אבל 10,000? זו הפניקה שתפסה אתכם. לא שמעתם למומחים. אז אני מבין בשלב הראשון. תתעוררו. צריך, אדוני שר האוצר, לפתוח את המשק. אנחנו תולים בך תקוות רבות. אל תוותר להם. אפשר. את הגירעון הזה, את המינוס הזה, ישלמו הנינים שלנו. ככל שנעצור את המשק מלחזור חזרה אל הפסים, אנחנו נפגע יותר בעתידה של מדינת ישראל – בעתידה הכלכלי, שבהחלט שולח את ידו גם לבעיות החברתיות. היום, לצורך העניין, כשאני מזכיר את חברי הוועדה, שימו לב: כל מה שפתחנו לא נסגר. אני מברך על כך. התעוררה הממשלה ואמרה: אולי ועדת הקורונה צודקת. בשבוע שעבר, ביום חמישי, רק כמה חברי כנסת שאכפת להם והגיעו לוועדה – ביום חמישי – שקבעה שביום ראשון ייפתחו חדרי הכושר, עם כל המגבלות, עם התו הסגול וכו' וכו', ומרכזי הסטודיו למחול, וקיבלנו לחצים ואיומים וכו' וכו'. נפתח ביום ראשון – ראה זה פלא, ממשיך לעבוד, הכול בסדר. אפשר לבוא ולקבל נתונים איפה בדיוק ההדבקות, ואני מברך את כניסתו של רוני גמזו, משב רוח מרענן, עם תפיסה כלכלית-חברתית. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> גמזו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גמזו. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> פרופסור. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון, פרופ' רוני גמזו. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> כבודו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כבודו מונח – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> היום ערב תשעה באב. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – במקומו. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> הערב תשעה באב, צריכים – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני עשיתי לכם הנחה. יש לי איזה 400 הסתייגויות, שמונה שעות דיבור, אבל היום תשעה באב – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> והוא מסוגל. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – כולנו אחים, אז אני התרכזתי בעשר דקות. אני זה חודש וחצי מטפל בעולם התעופה. קבענו דיון דחוף ליום ראשון הקרוב, כדי לפחות לבוא ולהגיד מה התוכניות – איך פותחים. יש שם צוותי קרקע, יש טייסים, יש סוכני נסיעות, יש מורי דרך. יש 140 מדינות שפתחו את השמיים, יש המצאה ישראלית שאפשר לבדוק – קורונה ב-15 שניות או 20 שניות. הלוואי שזה יעבוד, זה כרגע בבדיקה. כבר בדקתי אפילו מה תהיה עלות הביטוח ליום בנסיעה למדינות מסוימות באירופה – 10 דולר. אפשרי. חייבים, כי המלונות כאן לא יחזיקו מעמד בלי תיירות חוץ. אפשר להתחיל לפחות לתכנן את זה, אם לא לפתוח מחר בבוקר. אבל אין תוכניות, אין תוכניות, ועל זה אני מלין, ולכן ביום ראשון הזמנתי דיון דחוף בוועדת הקורונה, אבל אז חברת הכנסת שאשא ביטון קיבלה מכתב פיטורים. אני מאוד מקווה שזה לא יקרה, ומישהו יחשוב מחוץ לקופסה וימנע – – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אי-אפשר לפטר אותה. רק חברי הוועדה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, זה הולך לוועדת הכנסת, אם אני לא טועה. שם אפשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חברי הוועדה לא יפטרו אותך, read my lips. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיקי זוהר יכול הכול. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ואנחנו נפתח. אני רוצה לעשות דיון, אבל אין נתונים, אין נתונים עוד פעם למשרד הבריאות. דחו את זה ליום ראשון הבא. אני לוקח עוד חצי דקה, על חצי הדקה שנותרה לי, לא יותר, ברשותך. אני רוצה לדבר על עולם התערוכות. מתחם שלם של עולם תערוכות נמצא בתל אביב והוא סגור. למה? ככה. אין תשובות. אפשר להיכנס לתערוכה, להיבדק, ללכת עם מסכה, במקום 400 איש בו-בזמן, 200 איש בו-בזמן, אפשר לעשות את זה בדירוג, אפשר לבדוק חום, אפשר לעשות תו סגול. בעולם הזה של התערוכות, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, עובדים 6,000 איש ועוד כ-18,000 במעטפת. השבוע קיים שם משרד הבריאות – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – בחינות ל-1,000 אחיות – ואני מברך על כך, זה בסדר. אבל לפתוח תערוכת מזון בעוד שבועיים, של תעשיית המזון הישראלית, שיכולה לייצא מזון – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ויכולה להעצים את העניין הזה, את זה אי-אפשר. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני עומד לפעול לפתיחת כל מתחם התערוכות, על פי מה שיגיד משרד הבריאות – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אבל אנחנו נפתח אותו. לא יעזור לאף אחד שום דבר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. יש לנו בקשות רשות דיבור מחברי הכנסת. ראשונת הדוברות – תעלה ותבוא חברת הכנסת מרב מיכאלי. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> שלוש? לא חמש? חמש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> על פי התקנון חמש דקות או שלוש? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> חמש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חמש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה לחבר הכנסת אבידר על הדיוק. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יומיים בכנסת – אני כבר יודע. ישתבח שמו. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> יושב-ראש הוועדה גפני, לא הבנתי. בחוק שבו אתה דואג למשפחות שיש להם באמת הרבה מאוד ילדות וילדים, ופעמים רבות מצבם הכלכלי הוא כזה שהם זקוקות וזקוקים לסיוע, בחוק הזה דחוף להכניס בלי דיון, בלי הליך ראוי, עזרה דווקא לאנשים שיכולים להרשות לעצמם לקנות דירה שנייה ב-16 מיליון ש"ח? זה מה שדחוף להכניס בחוק הזה? הורדת מס רכישה לדירות עד 16 מיליון שקל – דירה שנייה ומעלה. זה מה שדחוף? תסביר לי, תסביר לי, לא הבנתי, לא הבנתי. קטונתי. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני גם רוצה לדעת מי ישלם את כל המיסים האלה, 6.5 מיליארד ש"ח עלות המענקים. לא מדויק – עלות המענקים לפני שהוספנו את כל הילדות והילדים הנוספים. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> הלוואי – – – ילדים נוספים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לדעת כמה יעלה, ולא שמענו את זה, לא קיבלנו מהאוצר הערכה כמה תעלה ההנחה הגדולה הזאת – היפה, היפה – במס רכישה על דירות עד 16 מיליון שקל. כמה זה יעלה למשק שלנו? בעיקר אני רוצה לדעת מי אחר כך ישלם את המיסים האלה, מי תשלם את המיסים האלה שאנחנו בחוק הזה – עכשיו אתם תיתנו לאלה שיקנו עוד דירה ועוד דירה, ב-10 מיליון שקל, ב-16, ב-12 מיליון שקל, כל מיני פנטהאוזים יפים, כל מיני דירות פאר. מי ישלם? מי יפצה את מדינת ישראל, את אוצר המדינה ההולך ומידלדל ממשבר הקורונה הגדול? מי יפצה אותה על הכסף הזה שלא ישולם לה? כי אנחנו בחוק הזה – שר האוצר ואתה נותנים במתנה לאנשים שיש להם המון המון המון המון כסף. עכשיו אני לא מבינה גם – תעזרו לי להבין איך בדיוק, כשיש לנו מעל 20% מובטלות ומובטלים – איך בדיוק הנחה לאנשים אם שיכולים לקנות דירה שנייה, שלישית, רביעית, ב-16 מיליון שקל, איך זה מניע את המשק? איך זה מקדם את המובטלות והמובטלים? איך זה מקדם את אלה שאין להם כסף לא רק לקנות דירה אלא לשכור דירה, לסגור את החודש ברמה הכי בסיסית של לחם ומים? איך הנחה למיליונרים, אדוני שר האוצר, מקדמת את המשק הישראלי? הנחה בדירות, לא סבסוד תעסוקה לאזרחיות ואזרחים; לא קיצור שבוע העבודה; לא סבסוד האזרחיות והאזרחים שעכשיו מסבסדים את המעסיקות בזה שהם עובדים מהבית – הם על חשבונם משלמים את החשמל, את האינטרנט, את האש"ל, מה שזה לא יהיה. איך בדיוק זה עוזר למעמד הביניים, למפוטרות, לעצמאיות ולעצמאים, לעסקים הקטנים? הדבר הכי דחוף להכניס בחוק הזה: הנחה לדירות עד 16 מיליון שקל שהן לא דירה ראשונה. וכל הדבר הזה נעשה במחטף, בלי שהיה דיון על הסוגיה הזאת. כי בסדר, מענק, נדון בממשלה, והייתה פה קריאה ראשונה – בסדר גמור. לא הדרך הנכונה בעיניי להוציא את הכסף, אבל בכל זאת, זה סיוע לאזרחיות ולאזרחים. איך במחטף בתוך ועדת הכספים, בתוך יום אחד, פתאום, נכנסה באמצע היום הנחה לדירות שניות, שלישיות ויותר מזה, למשקיעים, עם ים של כסף, עד 16 מיליון שקל, בלי שקודם הכנסת קיבלה איזשהו דיווח על כמה כסף נכנס לאוצר המדינה מזה שהעלו את מס הרכישה על זה? בלי שיש לנו מושג כמה זה יעלה לנו? בלי שיש לנו מושג מה אנחנו מרוויחות ומרוויחים מזה? אז יש את אמירת הקסם: להניע את המשק. להניע את המשק. אולי נטלטל אותו קצת. אני לא יודעת איך לספר לכם – הוא כבר מטולטל היטב. ומה שאתם עושים עם ההנחה הזאת על מס רכוש למיליונרים עד 16 מיליון שקל על עוד ועוד דירות לא ייטיב עם המשק אלא פוגע באזרחיות ובאזרחים הישראלים. זה מנקר עיניים, זה חסר רגישות, זה חסר תועלת כלכלית, זה לא הגון ברמה הראשונית ביותר כלפי האזרחיות והאזרחים, ובטח ובטח למפוטרות ולמפוטרים ולכל אלה שעכשיו במצוקה כלכלית כל כך גדולה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. חבר הכנסת אחמד טיבי – יעלה ויבוא אדוני. גם לרשותך חמש דקות. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, מי זאת עם הגב אליי? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השרה אורית פרקש הכהן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השרה ל-BDS. אתמול הייתה ישיבה מאוד ממושכת של ועדת הכספים. היא דנה בחוק מענק לכל אזרח. אני רוצה לומר לכם מהתגובות שאני מקבל: האזרחים מחכים. אזרחים שזקוקים לכסף מחכים לכסף. אני מבין את הנחיצות של כמעט כל סכום. שאף אחד לא יקל ראש באף סכום, כי יש אנשים שמחכים לסכום המזערי ביותר שאתה יכול להעלות על דעתך, כי המשבר הזה נתן את אותותיו באנשים, במשפחות, בקהילות, בחברה שלמה, פגע בכבודם האנושי. כי המשבר הוא משבר קשה ואמיתי, לרוחב ולאורך. הביקורת הפומבית שהייתה לנו נגד המענק הזה – שהוא לכולם. אנחנו אתמול אתגרנו את ועדת הכספים שהיא תודיע שכולנו מודיעים שאנחנו מוותרים. שרים לא צריכים את המענק; חברי כנסת לא צריכים את המענק; בכירי המשק לא צריכים את המענק; אנשי עסקים לא צריכים את המענק. יש אנשים שזקוקים לזה יותר מכל אחד מאיתנו. ברור שרובנו – אני מקווה שכולנו – נתרום את הכסף הזה למי שצריך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תרמנו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חלק תרמו, נכון. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תרמנו את זה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה חשוב. אבל היה חשוב כבר לפני שבועיים, כאשר שוחחנו על המשפחות, חבר הכנסת גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, ואני. משפחה חרדית, משפחה ערבית, אבל כלל המשפחות – אני לא יודע, לא רק למשפחות חרדיות וערביות יש ארבעה ילדים, זה חותך את כל החברה בכל קצותיה. אהבתי את מה שאמר גפני: מי אמר שלילד השלישי מגיע ולרביעי לא מגיע? צדק הוא לרביעי והוא לשלישי. אם לא ניתן, אנחנו מענישים את הילד שהוא בא רביעי אחרי השלישי, חמישי אחרי הרביעי. ולכן העמידה שלך, חבר הכנסת גפני – ואני מכיר אותך, אתה בולדוג במובן החיובי. כשאתה מתמקד במטרה, חלאס. ידעתי כבר לפני שבועיים שאנחנו הולכים לנצח. לפני יומיים שוחחנו גם בערב וגם בלילה. הוא היה בקשר עם משרד האוצר, עם פקידים אחרים. הנושא לא נחתך עד ששר האוצר לא הגיע לוועדה. הוא אמר: אני מגיע כדי להקשיב, וטוב שכך, ובסופו של דבר התקבלה ההחלטה הנכונה. טוב שהתקבלה, כבוד השר, ההחלטה הנכונה. טוב שהסכמת, אחרי ששמעת את כולנו. בנוסף, השר הקשיב לדרישה שלנו – שאנחנו משמיעים כבר כמה שבועות – בעניין העיר נצרת. לא רק טבריה ואילת. בצדק טבריה ואילת, הייתה להן החלטה מיוחדת, בגלל קריסת שתי הערים מבחינה תיירותית. נצרת היא עיר תיירותית. מה שמגיע לטבריה, מגיע לנצרת. השר אמר שהוא מתחייב שתהיה החלטת ממשלה על העיר נצרת. התקשרנו לראש העיר, בישרנו לו. הוא היה מאוד מרוצה. הוא היה כאן לפני שבועיים והיה נסער, ובצדק, עלי סלאם. היום בבוקר, כבוד השר, אני דיברתי עם שר התיירות אסף זמיר, והוא אמר שהוא שמע על הסיכום בלילה, ושמבחינתו הוא גם יתחיל להריץ את הנושא הזה מול משרד האוצר, מול משרד האוצר. הצעת מחליטים – מגישים למשרד האוצר, למשרד המשפטים, אבל המקום הוא משרד האוצר. אגף התקציבים – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, רק התחלתי. אגף התקציבים שמע מהשר שיש מקור תקציבי, כי הסבל בנצרת הוא לא פחות מהסבל בטבריה. מגיעה מילה טובה לשר האוצר. מגיעה מילה טובה לך, חבר הכנסת גפני. שאלו אותי היום ברדיו באחת מהתחנות החרדיות: תגיד, החברות בינך לבין גפני – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתה עושה לו את זה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כי הוא שנים – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לעמוד בלוחות הזמנים. אני מבקש מחבר הכנסת טיבי לעמוד בלוחות הזמנים, בבקשה, ולשמור על התקנון. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש צום תשעה באב. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> יש לגפני פריימריז, אתה עושה לו בעיות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא אמר שיש לו יותר קשה מפריימריז. מכובדי היושב-ראש, יש חברי כנסת אמיצים. גם הוא אומר שאנחנו חברים, וגם אני אומר שאנחנו חברים. תתפלא לשמוע, זה לא פוגע בו בקהל שלו ולא פוגע בי בקהל שלי. התוצאה הייתה בלילה, ומצידי שסמוטריץ' ימשיך לרקוד על החברות הזאת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת ניצן הורוביץ' יעלה ויבוא. גם לרשותך, אדוני, חמש דקות. בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אני שומע שבצמרת הכלכלית, אדוני השר, חושבים על דרכים איך לממן את ההוצאה עכשיו, את המענקים – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> היושב-ראש, אפשר להצביע, ואחר כך – – – << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> תצביע נגד. – – איך לממן, ואני שומע על שתי הצעות: אחת, להוריד שכר מינימום, והשנייה, להקפיא את ההפרשות לפנסיה עד 7,000 שקל. שתי הצעות – ואני אשמח, אדוני השר, אם אתה תכחיש ותגיד שלא היו דברים מעולם. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> ממתי אתה מאמין לתקשורת? << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אז תגיד שלא היו דברים מעולם; שאין שום כוונה לפגוע בשכר מינימום ואין שום כוונה להקפיא הפרשות לפנסיה עד 7,000 שקל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> למען הדיוק, נציגי מקצוע של בנק ישראל הופיעו בפניי ואמרו לי שלא היו דברים מעולם. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> יפה. אז קודם כול – – – << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> אין שום הצעה בנושא שכר מינימום שהגיעה מאיתנו, ואין שום הצעה בנושא שכר מינימום שאני אתמוך בה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> טוב מאוד. אז קודם כול שזה יהיה ברור, ואני חושב שזה חשוב שהפתרון – לא צריך לחפש אותו במקומות האלה של העובדים הכי חלשים. להפך, צריך לעזור להם, ובטח שבפנסיה אסור לגעת. אגב, בפנסיה – גם בהפרשות יותר גדולות, כי פנסיה זה העתיד. שכר מינימום ופנסיה זה ממש הלחם הבסיסי. עכשיו, אדוני השר, בנוגע למימון של התקציב שיגיע ושל המענקים הללו – שנעשים בלי מסגרת תקציבית בינתיים – תראה, אני יודע שבמשך הרבה שנים גם לצמרת האוצר וגם לראש הממשלה הייתה חשיבה כלכלית עקבית שמבוססת על צמצום גירעון והקטנת החוב – צמצום גירעון והקטנת החוב עד כדי כך שישראל הגיעה ליחס חוב–תוצר שהוא מאוד נמוך, אגב, יחסית למדינות מפותחות אחרות. זה הזמן, אדוני השר, להרחבה תקציבית. אין שום סיבה להימנע מהרחבת גירעון. אני יודע שאתם כבר מתכננים הרחבת גירעון בתקציבים הבאים – בתקציב הבא – ואני קורא לך לעשות את זה ללא היסוס וללכת להרחבה גדולה יותר. אם ישראל חסכה כל השנים וצמצמה את החוב – אגב, על חשבון שירותים ציבוריים – עכשיו, כשהיא נדרשת במשבר הכלכלי שהוא כנראה הכי חמור בתולדותיה להוציא כסף, היא יכולה לעשות את זה על ידי הגדלת החוב, מה גם שסביבת הריבית עכשיו מאוד נמוכה. אתמול באיזה ריאיון, כשדיברתי על זה, אמרו לי: אבל מה, יורידו לנו את דירוג האשראי. מה אמרתי? הדבר דומה לבן אדם שטובע, טובע בים, ואז, כשרוצים להציל אותו הוא אומר: כן, אבל מה יגידו, אבל ככה, אבל דירוג האשראי. כרגע, כשאנחנו מדברים על סוג של קטסטרופה כלכלית, אנחנו צריכים לעשות את מה שכל המדינות האחרות עושות, כולל מדינות עם כלכלה מאוד שמרנית, וזה להגדיל את ההוצאה. אני יודע שזאת מנטרה, זה איזשהו קיבעון של הרבה מאוד שנים: אוי, גירעון, אנחנו מטילים נטל על הדורות הבאים. לא נכון לראות את זה כך. אם משקיעים את הכסף הזה במה שנקרא מנופי צמיחה, שמאפשרים את חידוש הייצור והעלאת הצמיחה בשנים הקרובות, אז אתה מחזיר את ההשקעה, ואתה מחזיר אותה אפילו עם פירות, ואתה מאפשר התאוששות של המשק. עד עכשיו – וזו הבעיה שלי – אומרים לי: אתה תומך במענקים? אתה לא תומך במענקים? אז אני רוצה להגיד לך, סגן השר כהן: אני תומך במענקים ואני בעד שיהיו אוניברסליים לכולם, בלי יותר מדי מבחנים. אני אומר: מי שלא מגיע לו הכסף כי יש לו יותר מדי – אפשר להחזיר את זה דרך מיסים לאחר מכן. אז אני בעד מענקים. העניין הוא שמענקים הם לא תוכנית. מענקים זה משהו, וזה, אגב, משהו טוב. בארצות הברית טראמפ נתן את המענק – ואני חשבתי שזה צעד נכון – של 1,000 דולר לכל אזרח כבר במרץ, כדי באמת על ההתחלה לתת איזה הרגעה לציבור ושיהיה כסף קצת. פה אנחנו נותנים את זה משהו כמו ארבעה חודשים וחצי אחרי התחלת הקורונה, וגם לא בדיוק בצורה אוניברסלית, אבל לא משנה. אני אומר: מענק – בסדר, מענק. צריך להשלים אותו בתוכנית כוללת, כי רק מענק – מה תעשה עוד חודש, עוד חודשיים או שלושה חודשים? צריך לתת כאן תוכנית. בינתיים, חבריי חברי הכנסת, אני לא רואה כאן תוכנית; אני לא רואה מבט כולל על איך המשק הישראלי יוצא מהמשבר הזה. אומרים שבעולם מבחינה בין-לאומית זה המשבר הכי חריף מאז השפל הגדול בארצות הברית של שנות השלושים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> כן. אז, רוזוולט, שעלה ב-1932 – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 1929. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> לא. רוזוולט עלה ב-1932, השפל התחיל בנפילה של וול סטריט ב-1929. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לעמוד על לוחות הזמנים. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> כן. אני אומר, אדוני, אז היה ניו דיל, מה שנקרא עסקה חדשה, ואני חושב שעכשיו ישראל זקוקה לניו דיל: בעיקר לצאת מהקופסה ומהקיבעון המחשבתי, לא לפחד מהגדלת גירעון, לא לפחד ממגזר ציבורי, לא ללכת במדיניות שהלכו בה 20 שנה והביאה אותנו לריסוק של מערכות הרווחה, הבריאות והחינוך. צריך עכשיו ללכת בדרך אחרת, של כלכלה שהיא כלכלה סוציאל-דמוקרטית, כמו שעושים היום – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> – – וזו לא רק דעתי כי אני סוציאל-דמוקרט, אלא עושים היום בכל המדינות המובילות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. חברת הכנסת תמר זנדברג תעלה ותבוא. גם לרשותך, גברתי, חמש דקות, וכפי שאמרתי, אני ממש מבקש מהדוברים לעמוד בהקפדה יתרה על לוחות הזמנים. תודה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת, אני רוצה להצטרף לברכות על החוק הזה. אנחנו נצביע בעדו. אני חושבת שהמענקים בעת הזאת הם דבר נכון, כולל התוספות והשינויים שהכנסתם – אתה רואה, יש גם אופוזיציה אחראית – למעט הנושא של הורדת המס על הדירה השנייה. האמת, אני מתקשה להבין איך בחסות החוק – חוק מענקים לאזרחים, שהוא צודק – יש כאן ניסיון להחזיר בדלת האחורית בחסות הקורונה בחזרה את המשקיעים לשוק הדיור, שעבדנו כל כך קשה להוציא אותם במשך שנים, וזה עדיין לא הסתיים. אז ברורה הדאגה למשלמי המשכנתאות ולאנשים שמתגוררים בדירה שהיא בבעלותם או בשכירות – להם צריך לעזור; לא באמצעות הטבת מס למשקיעים, שעכשיו ינצלו את המשבר ואנחנו יודעים, גם בעולם – דיברת, חבר הכנסת הורוביץ – על לקחים היסטוריים מהעולם, אנחנו יודעים שלפעמים שעת משבר היא מקום שבו טייקונים ואנשים בעלי הון, להם זו דווקא הזדמנות; הם לא מפסידים, רק מרוויחים ונכנסים. ולכן, הכוכבית הזאת בעיניי שגויה, וגם האופן שבו היא נכנסה ככה באישון לילה בתוך חוק שמדבר על מענקים לאזרחים מראה שהדרך עקומה, וגם המטרה היא שגויה. אבל המענקים עצמם הם נכונים, וצריך להמשיך וללכת בדרך הזו של הרחבה תקציבית. זה הזמן. בכל העולם מבינים את זה, וגם בישראל, עם דגש לא רק על מענקים, אלא על השקעה – אני אומרת השקעה – בשירותים החברתיים, שעכשיו ברור שהם הורעבו ויובשו במשך עשרות שנים. המשבר חשף את זה, ועכשיו זה זמן תיקון – גם את עשרות השנים של העוול, וגם כי זה מה שצריך עכשיו כתוצאה מהמשבר. את הזמן שנשאר לי אני רוצה להקדיש לאירועי הלילה והבוקר, כי אני חייבת לומר שאני מאוד מאוד מודאגת. שמענו כאן הרבה את המילים "שנאת חינם" ואת הבכי והנהי לקראת תשעה באב, מצד כאלה שבמשפט הבא המשיכו להסית ולפלג ולהשתמש בביטויים, שבאמת – מה שהדוכן כאן היום ידע כבר זה באמת מצמרר. לצערי הרב יותר מדי מן הממשלה והקואליציה והרבה מנושאי דברם ודבריהם בתקשורת וברשתות החברתיות ובימין לא מפנימים את המסר של הימים והשבועות האלה, שהוא מסר מסוכן. האלימות ברחובות משתוללת, ולא, אדוני היושב-ראש, היא לא אלימות דו-צדדית. באלימות הזאת יש תוקפנים ויש קורבנות. אתמול בלילה נדקרו אנשים על ידי מסתננים שהגיעו להפגנה, התחזו למפגינים ודקרו אותם. עם דם. הם טופלו בבית חולים. אין פה שני צדדים; יש פה צד תוקף וצד מותקף. המותקף – אגב, קראתי את הודעת ראש הממשלה, שגינה באותה נשימה את ההסתה ואת האיומים ברצח נגדו. אני רוצה לומר שככל שיש כאלה, הם כמובן מגונים ומטופלים על ידי השב"כ והיחידה לאבטחת אישים, אבל המפגינים אתמול בלילה היו מופקרים לגורלם על ידי המשטרה, שהייתה אמורה לא להרביץ בעצמה למפגינים אלא לאבטח אותם ולהגן עליהם. היא לא עשתה את זה, וככה הגיעו אנשים לבית חולים. והעובדה שמהבוקר מדברים על קיצונים משני הצדדים ועל אלימות משני הצדדים היא חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון. זה לא גינוי. צריך גינוי קונקרטי למה שקרה ולא אמירות כלליות שמעורבבים בהן גם לא מעט שקרים. העובדה שהשר אמסלם, לדוגמה, שבמשך שבוע אחרי שבוע – לא בפעם הראשונה – נשלח לכאן על ידי הממשלה לענות על הצעות חוק ומנצל את הבמה להשתלח באלימות ובהסתה בשמאל – כאיזה שם קוד – ובמפגינים ובאזרחי ישראל, גם היא חלק מהבעיה. זה שהוא השר המקשר עם הכנסת זה בסדר גמור, אבל הוא עולה כאן במקום שרים אחרים ובמשך דקות ארוכות משתלח, ואחר כך גם מעלה ומפרסם ומתפאר בדברי הבלע ובדברי ההבל האלה. כן, אנחנו ערב תשעה באב, אדוני היושב-ראש, ואני חוששת – אני חוששת לגורל של אחד המפגינים, שכמו אמיל גרינצווייג, זיכרונו לברכה, שנרצח על ידי מפגין מוסת בשם יונה אברושמי בשנת 1983 – רצח כזה ישוב ויקרה. זה לא דיבורים בעלמא; כך זה קורה. אותו יונה אברושמי התראיין מהכלא ואמר שהוא הרגיש שכולם מסביב אמרו שהם בוגדים וכולם מסביב אמרו שצריך לעשות משהו עם השמאל הזה, אז הוא עשה. ככה מתרחש רצח פוליטי, בדיוק בדרך הזאת. אנחנו קוראים לכם עכשיו – ערב תשעה באב ואחרי תשעה באב, זה לא משנה; מי שתשעה באב מדבר אליו, זה בסדר גמור: תעצרו את זה עכשיו. בידכם הדבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' יעלה ויבוא. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כמה דוברים, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שישה-שבעה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בעוד שעות ספורות יחשך היום וניכנס כולנו לצום תשעה באב. אני מקווה מאוד שכולנו, גם אלה שצמים וגם אלה שעדיין אינם רגילים לצום – ותקוותי שלא יצטרכו גם לצום בשנים הבאות – לוקחים את הדברים לתשומת ליבנו, ולא כאיזו מצוות אנשים מלומדה. כפי שהנביא אומר: "הלכף כאגמן ראשו", אבל "להכות באגרף רשע". לוקחים את הדברים לתשומת ליבנו, ואני מקדים ומודיע שאני מדבר, אדוני היושב-ראש, אך ורק לעצמי ולא לאף אחד אחר. לקחת את הדברים לתשומת הלב, להפיק לקחים, ללמוד מטעויות ולחזור בתשובה בתשעה באב, לפחות בשלושה היבטים: הראשון הוא, כמובן, תיקון חטא המרגלים, על מאיסה בארץ חמדה; להרבות באהבת הארץ, בחיבתה, בקיום מצוות ישיבתה. התיקונים של החטאים שעליהם נחרב בית ראשון: עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, וכמובן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בית שני. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> בית שני. יש דברים מדהימים של חז"ל על אנשי בית שני, שהיו צדיקים, יראי שמיים ועוסקים בתורה, אבל נפלו ביצר הרע הגדול הזה של שנאת חינם. כמה קל ליפול בו, כמה הצדקות וק"נ טעמים כל אחד יכול לתת לעצמו – ואני מדבר רק אל עצמי – כדי להצדיק מה שבסופו של דבר, אם נרצה או לא נרצה, הוא שנאת חינם. התיקון של שנאת חינם לא אומר לטשטש עמדות; לא אומר להפסיק להתווכח; לא אומר לשייף את השפיצים האידיאולוגיים, ההשקפתיים, הרצוניים. אחדות איננה אחידות. שתי דמויות מדהימות של התנאים ­– הלל ושמאי. ואני מניח שכל אחד שקצת מכיר את הדמויות, אז כשאומרים לו את השם הלל הוא מצייר מול העיניים איזו דמות אבהית, נוחה, נעימה, מקרבת, וכשאומרים לו את השם שמאי אז הוא בטח מצייר איזו דמות קשה. נכון? נחושה, כזה שהודף באמת הבניין את הגר, שמבקש ללמוד את כל התורה על רגל אחת. אבל קחו שתי משניות במסכת אבות: שמאי אומר שלושה היגדים: "עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה". עד עכשיו מאוד מתאים לנו עם הדמות של שמאי – מאוד החלטי, מאוד נחוש. אל תבזבז את הזמן, תהיה תכליתי: עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה – אל תבזבז את הזמן. אבל מה ההיגד השלישי? "והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות". קודם כול, הווי מקבל את כל האדם, איך שהוא, וכמובן, בסבר פנים יפות. הלל אומר, וכולנו מכירים את המשנה: "הוי מתלמידיו של אהרן" – מתאים לנו: אוהב שלום, רודף שלום, אוהב את הבריות. אבל אז, משפט נחוש מאוד: ומקרבן לתורה. ועל זה דייקו רבים: ולא מקרב את התורה אליהם. דהיינו, אהבת הבריות איננה טשטוש. אנחנו לא מכופפים את התורה ולא מקרבים אותה לאנשים, אנחנו מקרבים את האנשים אל התורה. אפשר להיות נחוש מאוד, מאמין מאוד, ברור מאוד; אפשר ללחום על העמדות, על הדעות, להיאבק על מה שאנחנו חושבים שטוב ונכון למדינת ישראל ולעם ישראל, ובאותה מידה לקבל את כל האדם בסבר פנים יפות. אפשר לחתור לקרב את האנשים אל התורה ולאהוב שלום ולרדוף שלום. ושוב, אני אומר לעצמי, אני לא זז מילימטר מעמדותיי: אמשיך להיאבק, בעזרת השם, על המשך האחיזה בכל חבלי המולדת בארץ ישראל; אמשיך להתנגד להקמת מדינת טרור בארץ ישראל; אמשיך להיאבק על חיזוק הזהות היהודית של המדינה, ולימוד התורה, ותיקון מערכת המשפט, וערכי המשפחה וקדושת המחנה; צדק ושוויון מגדרי גם לאבות גרושים, כפי שאנחנו עושים כאן בחוק הזה – בהערה, אדוני היושב-ראש: תודה רבה על תמיכתך ועל תיקון גדול – ועוד ועוד. אבל אני עומד כאן על הדוכן הוא ומקבל על עצמי, בעזרת השם ובלי נדר, לנהל את כל המאבקים האלה מתוך אהבה גדולה לכל אחיי ואחיותיי – ימנים, שמאלנים, דתיים, חילונים, חרדים וכאלה שלא מגדירים את עצמם – מתוך הבנה שהם אוהבי הארץ לא פחות ממני, אוהבי העם לא פחות ממני, אוהבי המדינה לא פחות, ממני, ציונים לא פחות ממני. אני מתחייב לחלק כמה שפחות ציונים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – לדון כמה שפחות לגופו של אדם ולהשתדל לדון לגופו של עניין. נזכה, אדוני היושב-ראש, שתתקיים לנו תפילתו של דוד המלך: "שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה". כדברי הנביא, נבואתו של הנביא זכריה: "כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים". "ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך". תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, גם לרשותך, אדוני, חמש דקות. יעלה ויבוא. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> בצלאל, קודם כול תודה על שיעור התורה. הלוואי שהיית מיישם את כל מה שאמרת פה היום – אז היינו, כנראה, מגיעים לגן עדן. אבל – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני מתחייב להשתדל, אדוני. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, אבל השתדלות היא גם משהו. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, מה זו תוכנית המענקים של הממשלה? זה למעשה סדר עדיפויות שהממשלה קובעת לעצמה. ואני אומר: כולם זכאים, והלוואי שהיינו יכולים לעזור לכולם. אבל אף פעם אין מספיק כסף, אין מספיק תקציב, ולכן צריך לקבוע סדר עדיפויות. מה שראינו בתוכנית הזאת, אדוני שר האוצר, אדוני שר האוצר – שמי שקובע סדר עדיפויות – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד שר האוצר. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – זה גפני ואחמד טיבי. אלה שני האנשים שקובעים סדר עדיפויות לממשלת ישראל. את מי הענישו? אני מסתכל קודם כול את מי הענישו, מי קיבל עונש בתוכנית המענקים. מי שקיבל עונש בתוכנית המענקים זה כל אותם חבר'ה צעירים עד גיל 28 שאין להם ילדים. הם יקבלו 20% פחות מכל שאר האוכלוסייה. למה? אני מסתכל מי כל אותם אנשי מילואים פעילים, כל החיילים וכל הקצינים. כל החיילים, כל הקצינים הפעילים עד גיל 28, 65% מהם אין להם ילדים, כי הם קודם כול עשו את השירות הצבאי, ואחר כך היו שנתיים-שלוש בקבע, ואחר כך הלכו ללמוד, ואחר כך הם הלכו לקבל מקצוע, להתבסס. הם מגיעים לגיל 28 אחרי שנשאו בכל החובות, וטרם התחתנו, אין להם ילדים, והם מקבלים על זה עונש. האם זה סדר העדיפויות של ממשלת ישראל? זה סדר העדיפויות של הליכוד ושל ממשלת ישראל. זה סדר עדיפויות שמי שהכתיבו אותו הם שני אנשים: גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, וחברו הטוב והפרטנר שלו אחמד טיבי. זה מה שקרה בפועל. מה קרה עוד באותה תוכנית מענקים? אני מסתכל על הסטודנטים, כל אותם חבר'ה – בכלל, בכל הסיוע שהממשלה מעניקה לכל אזרחי מדינת ישראל – 300,000 סטודנטים שהם לא זכאים לא לדמי אבטלה, אין להם חל"ת, אין להם כלום. איפה בתוכנית הסיוע 300,000 סטודנטים? הם לא קיימים שם, הם שקופים. גם הם, רובם, שירתו בצה"ל, גם הם יעשו מילואים. אז איזה סדר עדיפויות זה? את מי אנחנו רוצים לעודד? אני לא רוצה לדבר באמת היום על כל הנושא של התוכנית הכלכלית והתקציב. אני לא יודע מתי זה יבוא לאישור הכנסת. אבל מה הכי חשוב בכל כלכלה? מהו המסמך הכי חשוב? תקציב המדינה. עד רגע זה ראש הממשלה וראש הממשלה הרזרבי לא מסוגלים להסכים אם זה תקציב שנתי או דו-שנתי. מה כל ההבדל, אדוני היושב-ראש, בין תקציב שנתי לדו-שנתי – שלושה חודשים, זה כל ההבדל. מה הדבר הכי נוראי בעבור כלכלה? כל כלכלה – חוסר ודאות. אז הם לא מכניסים, לא מסכימים על התקציב כמה חודשים, אבל להכניס את כל כלכלת ישראל לאי-ודאות – זה כן בסדר. אני חושב שיש פה התנהלות בלתי אחראית, בלתי סבירה. דיבר לפניי מישהו שבאמת אמר: "איפה מנוע הצמיחה"? הרי גם כשאתה מכין מנוע צמיחה, עד שאתה תראה תוצאה זה ייקח חצי שנה–שנה. בכל התוכניות שראיתי עד היום לא ראיתי מנוע צמיחה אחד. מאיפה אנחנו נייצר עוד מקומות עבודה, מאיפה אנחנו נייצר עוד תקציב? אי-אפשר כל הזמן כל הזמן ללוות כספים בשווקים בין-לאומיים, גם זה ייגמר יום אחד. אני חושב שכבר אנחנו מגרדים את התחתית של כל מה שאנחנו מסוגלים לקחת בריבית סבירה. עוד מעט גם לא נוכל לקחת הלוואות בשווקים בין-לאומיים. ומה נעשה אז? לכן, אני אומר כשאני מסתכל גם על סדר העדיפויות, גם על התוכנית הכלכלית – על התקציב – חסרים שם דברים עיקריים, סדר עדיפויות נכון. מדלגים על כל אנשי המילואים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – מדלגים על הסטודנטים. אין מנוע צמיחה ואין ודאות. זה באמת מתכון להתרסקות כלכלית, לא ליציאה מהמשבר. זה מתכון להתרסקות כלכלית. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אביגדור ליברמן. חבר הכנסת יבגני סובה, יעלה ויבוא. חמש דקות גם לרשותך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, קודם כול, אמרנו: כל דבר שקשור לטיפול בקורונה נתמוך. גם כשיש לנו ביקורת וגם שאנחנו מותחים ביקורת, עדיין אנחנו נתמוך בהצעה שתעזור ותסייע לאזרח. אני רוצה לספר לכם משהו שאנחנו כל הסיעה חווינו הבוקר: עשינו ישיבת סיעה עם איגוד הביו-כימאים, מיקרוביולוגים וגם עובדי מעבדה. עכשיו, למה אני מספר את זה? כי אני חווה את זה בבית, אדוני היושב-ראש. אשתי, דוקטור לביולוגיה, עובדת במעבדה רפואית באחד המרכזים במרכז הארץ, אחד מבתי חולים במרכז הארץ. אחרי הדיון שעשינו הבוקר, ששמענו – ותכף אני אגע בנקודות האלה – התקשרתי אליה ושאלתי: תגידי, מה רשום לך בתלוש שכר? כמה את מקבלת לפי שעה? אתם יודעים מה הייתה התשובה שלה? בן אדם עם תואר שלישי, שעובד במעבדה רפואית – מקבלת 37 שקלים לשעה. אמרתי: זה לא הגיוני, זה פשוט לא הגיוני. זה התעריף שמדינה קבעה וזה מה שהיא מקבלת. אין היום רופא שמסוגל לעבוד בלי עובד מעבדה. אין היום מערכת רפואית בלי אנשי מעבדה – ואני לא מדבר על קורונה. בגלל הקורונה נחשפנו לעבודת הנמלים הזאת שעושים אנשים, למעלה מ-900,000 איש. אבל יש גם בדיקות אונקולוגיות, המטולוגיות, נפרולוגיות – כל מה שקשור לרפואה כיום, במאה ה-21, בנוי קודם כול על עבודה של עובדי מעבדה. כי אם אתה כרופא לא מקבל את התוצאות בזמן, ולא מקבל את הכיוון שלך – אתה לא יכול לטפל במחלה. אני התפלאתי. כששמעתי היום בבוקר את הטיעונים, נזכרתי מה עוברים האנשים האלה בשביל להגיע לעבודה הזאת ב-37 שקל בשעה. לפעמים אלה לא רק תארים מתקדמים, אלה לא רק תואר שני או שלישי, אלא זה גם להוציא אישורים להיות מוסמך בשביל לעבוד במעבדה, כל הזמן השתלמויות, ואלפי אנשים אומרים: בשביל מה אנחנו עושים את זה? אז מישהי שהייתה היום בבוקר בסיעה אמרה: כן, אנחנו עושים את זה בגלל הציונות, בגלל המילה הגסה הזאת. היא אמרה את זה כמובן בציניות. אנשים היום עושים את זה בגלל הציונות, בגלל שהם מאמינים במערכת רפואה ציבורית, בגלל שהם מאמינים שהעבודה שלהם תסייע ותעזור לחולים – ולא רק בגלל הקורונה. אני לא יודע אם החוק הזה מתייחס לעובדי מעבדה או לא. אני גם לא יודע אם בחוק ההסדרים וחוק התקציב, בכלל אם הוא יהיה, יתייחס לעובדי מעבדה. אבל צריך להבין שאם אנחנו לא נעזור להם עכשיו – הם בחזית, הם בפרונט; אנחנו יודעים מה הבעיות שלהם – אז מי יעזור להם? האנשים יעזבו את המקצוע, אדוני היושב-ראש. לפני 25 שנה, כמעט 30 שנה, כשבאה העלייה מברית המועצות, הרבה אנשים משכילים, ששם היו רופאים, נכנסו והשתלבו דווקא במעבדות. בן אדם שהיה שם רופא, בגלל קשיי שפה או בגלל קשיי קליטה נאלץ להתפשר, וככה הוא נכנס ועבד כעובד מעבדה. אז מדינת ישראל בתחילת שנות התשעים זכתה – אני לא מפחד מהמילה הזאת – זכתה באנשים עם תארים מתקדמים בעבודות שמבחינת השכר הם לא בדירוג הכי גבוה. דרך אגב, אותו דבר היה גם בקרב המורים, המהנדסים, אנשי התעשייה, הרופאים. אך היום, כעבור 30 שנה, הדור הזה יוצא לגמלאות. הוא פורש. מי מחליף את הדור הזה? אין אנשים שיחליפו את הדור הזה, כי האנשים הצעירים אומרים: אני לא רוצה לסיים עכשיו אחרי עשר שנות לימוד וללכת ולקבל 37 שקל בשעה, וגם לשאת באחריות האדירה הזאת – כי טעות אחת שלך במעבדה עלולה להרוג בן אדם. אם אתה לא מגלה בזמן את המחלה, הרופא לא ייתן את הטיפול הנכון והבן אדם ימות. אתם מבינים איזו אחריות יש לאנשים האלה? האחריות הזאת – תמורת 37 שקל בשעה. ואל תספרו לי סיפורים – זה מה שהם מקבלים. אז אני קורא לממשלה, אני קורא גם לכל מי שעוסק בדבר הזה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – תחשבו כאילו אתם הייתם עובדים ב-37 שקל והייתם נושאים באחריות העצומה הזאת. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת אלי אבידר, יעלה ויבוא. גם לרשותך, אדוני, חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, צביקה האוזר ויועז הנדל פעם הפגינו ערכים, אבל רק הם התיישבו על הכיסאות, השררה, והופ – הפכו להיות סריסיו של השליט. אף מילה מחבר הממשלה הנדל על הכנסת השב"כ לטלפונים או על חוק הסמכויות הבלתי-מוגבלות למניעת הפגנות. אתה באמת מאמין בזה? הוא עונה לך כשאתה שואל מה קרה לו, ונותן את החשק לומר לו: על מה שנהיה ממך אני לא מאמין. ויושב-ראש ועדת החוץ והביטחון הוא כבר משהו אחר, ספציאל. אשכנזי עוד שיחק את המשחק: טען לזכות החירות בלהט, הזמין נציגי ציבור, החמיא להם, בעודו רוקח במחשכים את הסכם הכניעה לנתניהו. והאוזר, לשחק הוא לא יודע. יש את עלי אקספרס, ובחוץ וביטחון יש לנו את האוזר אקספרס. שם החיקוי מנסה לעלות על המקור, האוזר – יותר ביבי מביבי. ושניהם המציאו מפלגה וקראו לה דרך ארץ. איה אותה דרך, איפה אותה ארץ, הייתה שרה להם נעמי שמר, לו הייתה חיה. מדבר אחד אין להם מה לפחד: שיצלמו אותם מתחת לחצאית. מעשיהם ומבושיהם גלויים לעיני כול. לחץ הסקרים מטריף אותם, והם פועלים בשלוש חזיתות: בחזית הראשונה הם מציעים לבכירים בליכוד לעמוד בראשם כשיוכרזו הבחירות. המפלגה כבר מוכנה, הם אומרים בקול פיתוי הנחש מגן עדן לחווה. בחזית השנייה הם משמיעים רעיונות למתווכים: לו רק התאחדנו עם ימינה, היינו הופכים, יחד איתם, לאדוני ממשלת נתניהו השישית. בחזית השלישית זו כבר אומנות: פסקת ההתגברות היא לא כזאת בעיה גדולה, הם זורקים לחלל האוויר, בכל פעם שחולף על פניהם אחד מקבוצת הווטסאפ של נתניהו ג'וניור. בעברית אומרים: הכלבים נובחים והשיירה עוברת. בחברון למדתי משפט, פתגם, אומרים: תחתן את הבן עם אחותו, הפדיחה תעבור אחרי שלושה ימים. אבל לחבריי בדרך ארץ מפוקפקת אני רוצה לומר: שום שיירה לא תעבור, שום פדיחה לא תיעלם, עיניכם רואות את ההתרסקות שלכם בסקרים. אין כאן שתי אופציות: ממשלה צרה עם נתניהו ואיתכם או בחירות; יש אפשרות להקים ממשלה אחרת, שתביא יציבות ותמנע את הבחירות. חברותיי וחברי הכנסת, חשכת ימי נתניהו תנצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים עד שיתפטר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלי אבידר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> תישארו עם ידיים למעלה הרבה זמן. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השרה לשעבר ללא-תרבות. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> תישארו עם ידיים למעלה הרבה זמן. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השרה ללא-תרבות, עכשיו ללא-תחבורה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אלי, התחלת נחמד, אבל אחר כך – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אתה תישאר עוד הרבה זמן עם ידיים למעלה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה היה יפה, פעם ראשונה אני מקשיבה לנאום של אלי מההתחלה ועד הסוף. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> את חייבת להגיד שזה היה יפה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ממש, אמיתי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ממש יפה. אפשר להגיד שרה בלי תרבות, או שרה בלי תחבורה, או שרה בלי תעופה, אנחנו כבר שם. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> או אופוזיציה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקשיבי, מירי, אם את חושבת שרק את יכולה, אז לא. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> או אופוזיציה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה – אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, מה קרה פה בשבוע האחרון? אני אזכיר לכם. בשבוע שלפניו כולנו היינו במצב שוואללה, הולכים לסגר. שמענו מסיבות עיתונאים, שמענו שרים למיניהם שסיפרו לנו שהמצב הוא פשוט בלתי נסבל, קשה, וכולנו נמות. אם עכשיו אנחנו לא נסגור את המדינה, את חופי הים, הבריכות, מוזיאונים, אטרקציות, חדרי כושר, סטודיו, פשוט כולנו נמות. מצב התחלואה בלתי נסבל, מערכת הבריאות קורסת ופחד אלוהים. ראש הממשלה סיפר לנו את זה מכל במה אפשרית, יחד עם שר הבריאות. ואז בכנסת, בוועדת הקורונה ועוד לפני זה, התחלנו פשוט לקלף את החלטות הממשלה והתחלנו לשאול שאלות שאתם, השרים, הייתם צריכים לשאול. את, השרה, היית צריכה לשאול: מה הנתונים, מי האחראי, כמה תחלואה? אתם יושבים שם כמו בובות, מרימים ידיים בלי לשאול שאלות, ואחר כך העם מקבל את ההחלטות בלי להבין למה, ואף אחד לא יכול להסביר. זה כמו בפתגם: למה? ככה. אז זה לא המצב. באה ועדת הקורונה, גם השבוע וגם בשבוע שעבר, והעזה לשאול שאלות את הממשלה: המל"ל היקר, תסביר לי, מהם נתוני התחלואה? יושב נציג המל"ל ואומר: אין לי אותם. אבל אתה הצגת אותם בממשלה. הוא אומר: לא, זה לא היה, זה לא קרה, לא שאלו, לא ביקשו. קיבלתם החלטות לסגור את המדינה, לרסק ענפים שלמים, לשלוח מיליון איש לאבטלה בלי שום בסיס נתונים, ואנחנו בוועדת הקורונה – וגם אדוני היושב-ראש ישב שם – היינו מספיק אמיצים כדי לשאול את השאלות. הילד החכם שואל את השאלות, נכון ככה זה בהגדה? יש את הבן החכם. אז היינו שם, שאלנו שאלות, והינה, פלא, קיבלנו תשובות, והתשובות היו כאלה שעם ישראל אמר: עד כאן, לא מוכנים יותר. אבל מה עשתה הממשלה? ביטלנו לכם החלטות חסרות היגיון: פתחנו את חופי הים בסופי השבוע, ופתחנו בריכות בסופי השבוע, ופתחנו מוזיאונים בסופי השבוע – – אולי את לא צריכה, אבל זו כבר שאלה אחרת. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> מי זה "פתחנו"? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו, בוועדת הקורונה, פתחנו את זה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> את לא פתחת כלום. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ופתחנו אטרקציות בסופי שבוע, כי הממשלה החכמה שלנו החליטה שבסוף שבוע להשתמש בקיאק אסור. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> את עוד לא עשית כלום. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את החלטת לסגור רכיבה על סוסים. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> את יושבת ולא – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> החלטתם שאנחנו כולנו צריכים להפוך לדתיים, סגרתם את המסחר בסוף השבוע – אולי עכשיו תבטלו את זה, כי הוכח: אנחנו לא ב-crisis, הכול בסדר, מערכת הבריאות מסתדרת. אין לנו תחלואה – פתאום בא פרופ' גמזו ומדבר בדיוק באותה שפה כפי שאנחנו דיברנו. אממה – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> בסדר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הכוח הזה, אתם פשוט לא יכולתם לסבול שמישהו עושה את העבודה שלו, והחלטתם לפטר את יושבת-ראש הוועדה ועשיתם לנו שיימינג. בא סגן שר הבריאות וצרח לנו בוועדה שבגללנו יהיו פה 10,000 מתים. אמרתי, חוץ מקורונה יש עוד מחלות אחרות, אבל מקורונה כולם ימותו. ועכשיו יש לנו בעיה עם השמיים – גברתי, אולי תתרכזי בזה. מצד אחד, יש לנו שמיים סגורים, ומצד שני, עוד מעט נקבל 17,000 אברכים מחו"ל, ובנוסף לזה, 30,000 איש טסים עכשיו לאומן, אז מישהו יכול להסביר לי מה קורה פה? אם אנחנו במגפה, כולנו נמות מקורונה, איך זה קורה? ואם אין מגפה, למה לי ולהם ולכם השמיים סגורים ולשאר האנשים זה פתוח, הכול בסדר? בוועדת הקורונה חשפנו את הפרצוף האמיתי של הממשלה הזאת – חשפנו שאתם מקבלים החלטות על בסיס שום דבר וכלום וחצי, שכל ההחלטות שלכם הן פוליטיות ומשרתות את הצרכים הפוליטיים שלכם לאותו יום. כי הכול פתוח ואין לנו סגר ואין לנו אלפי מתים, הכול בסדר והמדינה לא קורסת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני מבקשת מכולכם לקראת תשעה באב לעשות חשבון נפש. לא יזיק. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> ומעצמך? מעצמך את גם מבקשת חשבון נפש? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני תמיד עושה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> כל הכבוד, מעולה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מירי, צחקת בקול. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אני מחייכת, אני שומעת אותה ומחייכת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני רואה שאת צוחקת, גם אני רוצה לצחוק. ממה צחקת? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה – הם מפריעים. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> למה כולם מדברים אצלכם? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כי אנחנו סיעה מיוחדת ומאוחדת. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> גם אני – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלת אותי – עניתי לך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הרב גפני, קשה לי, אני לא יכול להעיר לך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אעיר לו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בזמנך. בבקשה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קשה לי להתרכז בשני דברים, שלושה דברים. קודם כול, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתחיל בלאחל חג שמח לבני העדה הדרוזית, המוסלמית, לרגל חג אל-אדחא: כול עאם ואנתום באלף ח'יר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כול סנה ואנתא סלאם. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול, אני גם רוצה להודות לחבריי חבר הכנסת אלכס קושניר ועודד פורר על ההישג שלכם בוועדת הכספים. 4,000 לחייל בודד כשהוא משתחרר בתוך שנה מהיום זה הישג אדיר לחבר הכנסת עודד פורר, ו-500 שקל נוספים בנוסף ל-750 שקל לחייל שישתחרר תוך שנה. זה לא הרבה כסף, אבל זה הישג אדיר, ולזה אני מתחבר: אותו חייל משוחרר שהשתחרר מהצבא עכשיו, הוא שירת את מדינת ישראל, סיכן את החיים שלו למען מדינת ישראל, ומה לא מגיע לו? דמי אבטלה. אנחנו לא במצב כזה טוב שכל חייל משוחרר שיוצא מהצבא יכול למצוא עבודה. יש לנו מעל 800,000 מובטלים, אז אותו חייל משוחרר לא ימצא עבודה וישב בבית בחוסר מעשה. לכן, כבוד השרה, השרה שיכולה לעזור אולי לחיילים משוחררים שהשתחררו רק עכשיו לקבל דמי אבטלה – אני חושב שמגיע להם, ומגיע להם לקבל את דמי האבטלה כמו כל אזרח אחר, אבל יש להם יותר זכות, כי הם תרמו למען המדינה שלוש שנים. נקודה שנייה: היום נפגשנו, סיעת ישראל ביתנו, עם עובדי מעבדות מכל הארץ – מבית חולים נהריה, משערי צדק, מכמה וכמה בתי חולים. שמענו אותם. אנשים שלמדו 11 שנים עד שקיבלו את התואר – אחרי שסיימו כיתה י"ב, אחרי שעשו צבא, למדו 11 שנים, ואיזה משכורת הם מקבלים? 37 שקל לשעה. ועכשיו, במצב הנוכחי, הם עובדים 24 שעות במשמרות. אז אותם אנשים, שבאמת הם חוד החנית עכשיו של מדינת ישראל, מגיע להם לקבל משכורות יותר טובות. לכן, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, בנושא הזה אתה צריך להיכנס בעובי הקורה, לבדוק את הנושא. אנשים לא רוצים להגיע לשם. יש תקנים, אתה לא צריך לדאוג לתקנים, אבל אנשים לא רוצים להגיע לשם; כמו העובדים הסוציאליים – יש תקנים ואנשים לא רוצים להגיע, כי המדינה לא דואגת להם לתקציב ולתגמול ראוי על העבודה שהם עושים. אני רוצה לנצל את שתי הדקות האחרונות לנושא מאוד חשוב: היום עלתה חברת הכנסת ע'דיר מריח – מיש עתיד, כחול לבן, אני לא זוכר; הם התפצלו, לא אני. אותה מפלגה, כחול לבן, הסתובבה בכל היישובים הדרוזיים והבטיחה הבטחה, מבני גנץ עד גבי אשכנזי ועד אחרון חברי הכנסת, שיתקנו את חוק הלאום. והם קיבלו כתוצאה מזה בשלוש מערכות בחירות מעל 25,000 קולות. לא הייתה מפלגה אחת במדינת ישראל, מאז שקמה, שהצליחה לרמות את העדה הדרוזית כמו המפלגה הזאת שנקראת כחול לבן. ומה הם עשו היום? הרי הם התפצלו – חלק הצביע בעד, חלק לא נכח באולם. אם אתם ידעתם להסתובב ולקבל את הקולות, אתם ידעתם לשבת כאן, תצביעו נגד. בני גנץ, גבי אשכנזי, תהיו אמיצים. אתם לא מאמינים שצריך לתקן את חוק הלאום? תעלו לכאן, תצביעו נגד. אף אחד לא יכול לבוא אליכם בטענות. ואני אמרתי שאני לא בא בטענות לליכוד. הליכוד לא הסתובב ביישובים הדרוזיים והבטיח לתקן את חוק הלאום. בכלל לא הסתובב. מי שהסתובב זה כחול לבן, עם כל הצוות שישב איתו. אבל עוד דבר אחד אני רוצה להוסיף: ישב כאן במקומך מיקי זוהר מכלוף כסגן יושב-ראש הכנסת. הוא אמר: אנחנו מוכנים לעגן את מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל. תביאו חוק כזה. אני מאתגר אותו, אני מאתגר את כל הליכוד, אני מאתגר את ראש הממשלה, שאיתו חתמנו הסכם – איתו חתמנו הסכם שהוא יביא את החוק הזה, לעגן את מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מביא את זה בשבוע הבא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני דורש מכל חברי הכנסת שיושבים כאן להצביע בעד. זה חוק נפרד, זה חוק שמעגן את מעמדם של אותם אנשים – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת חמד עמאר. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שמוכנים לתרום ולהיהרג למען מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, כבוד יושב-ראש הוועדה, אני רוצה לפנות אליך ולהגיד לך שבאמת, אתמול אנחנו הצלחנו, אני וחברי עודד פורר, להביא שני הישגים משמעותיים לחיילים המשוחררים, גם לחיילים הבודדים וגם לשאר החיילים, אבל כל זה נעשה בכל כך הרבה כוח ובכל כך הרבה הסתייגויות, ואני שואל למה, למה אי-אפשר לשנות את סדר העדיפויות ולשים את החבר'ה האלה בראש סדר העדיפויות. הרי כולנו פה מסכימים שמגיע להם, אז למה צריך הכול בכוח? אני רוצה לדבר איתכם על זן נדיר ומיוחד של אנשים, אלה שעוזבים את המשפחה, עוזבים את הילדים הקטנים, עוזבים את ההורים החולים, עוזבים את האישה בהיריון, עוזבים את העסק, עוזבים את הלימודים האקדמיים גם אם זה בתקופת המבחנים, ואגב, הם עושים את מיידית, ללא שום היסוס, רק כי מישהי קוראת להם. אתם יודעים מי זאת המישהי הזאת? למישהי הזאת קוראים מדינת ישראל. ואגב, יש לכם ניחוש מה אלה החבר'ה האלה? נכון, אלה אותם משרתי מילואים, אותם חבר'ה ששוכבים במארבים בעזה, שעומדים במחסומים ביהודה ושומרון, שעכשיו הוקפצו לגבול הצפון ועכשיו מסייעים במאמץ המלחמתי כנגד נגיף הקורונה במסגרת פיקוד העורף, ודרך אגב, הם עוזרים לכולם: לחילונים, לחרדים, לערבים, לקשישים – לכל מי שצריך אותם. אבל לממשלה שלנו יש זיכרון סלקטיבי, כי היא נזכרת בהם רק כשהיא צריכה אותם. בראשיהם של ראש הממשלה והעותק הרזרבי שלו, שדרך אגב הוא גם שר הביטחון, לא עוברת אפילו שום מחשבה לסייע להם. בחוק הסיוע הכלכלי הם לא קיימים. בחוק המענקים הם לא מוזכרים. הם פשוט שקופים. ועכשיו, אני רוצה לפנות לאותם מילואימניקים: חברים, אני רוצה להגיד לכם שכל ההסתייגויות שלנו שנועדו להגן על האינטרסים שלכם נדחו פה אחד, בתמימות דעים מדהימה של כל חברי הקואליציה. אבל חברים, כל מי שפנה אליי וכל מי שלא פנה אליי, אנחנו נמשיך להיאבק על הזכויות שלכם. אנחנו נשמור עליכם כפי שאתם שומרים עלינו. תודה רבה לכם, אני מוריד בפניכם את הכובע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> היה לכם שר ביטחון, למה אתה נזכר עכשיו? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל לא הייתה קורונה. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> לא הייתה קורונה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר הכנסת גפני – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עוד לא אמרתי כלום ואתה כבר כועס עליי. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני אתחיל דווקא בלהגיד מילה טובה. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אוה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חושב שבאמת בליכוד צריכים להתקנא ביהדות התורה שיש להם נציג כמו חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גפני התיישב בראשות ועדת הכספים ויודע בדיוק מה לדרוש ומה לעשות – אגב, בשביל מי ששלח אותו לשם. יש ציבור בוחרים שבחר בו, ציבור הבוחרים מבקש ממנו לדאוג לו, והוא עושה את זה, והוא עושה את זה נאמנה. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אני עבדתי בשביל כולם. כולם. אני יודע שאתם מנסים להציג אותי – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מציג אותך. אני לא מציג אותך. אני אומר לך עוד פעם. תראהף כשאני רואה את ההסתייגות שעליה לא היו עוררין בקואליציה – מגינים בקואליציה על נושא ילדים, ואני האחרון שאומר. אדרבה. זה מענק חד-פעמי. רוצים לתת לכל הילדים – שייתנו לכל הילדים, מצוין. אבל כמו שאמרנו קודם, בואו נחשוב רגע, כשהעלו את זה, למי זה הולך, על מי מדובר. חשוב לדעת. אנחנו הרי מדברים על זה שדמי אבטלה שמשולמים מתחת לגיל 28 הם דמי אבטלה מופחתים, ואז בסוף אתה אומר שנותנים פה מענק, והמענק הזה אמור לפצות על משהו. אומרים: ניתן את המענק הזה לפי מספר ילדים. מי שיש לו ילדים מקבל. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אבל שינינו את זה, ואתה הרי יודע – – – מתחת לגיל 28 אמרנו שאם יש לו ילד אחד – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אוה, מצוין, אם מתחת לגיל 28 יש לו ילד אחד. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> את זה האוצר – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מצוין. הלכתי ובדקתי מה גיל הנישואים הממוצע בקרב יהודים במדינת ישראל. יהודים, זה כולל את החילונים והחרדים גם יחד. הגיל הממוצע הוא 27.7. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> זה של הנישואים הראשונים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, אבל בסדר. כבר מדברים על הילד. הילד – אמורים להיות לפחות תשעה חודשים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הרב גפני רוצה גם בלי ילד. זה של האוצר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בקרב הכלות – 25.8. אז אני אומר, בסדר, לא הצלחתי למצוא את הפילוח מה הגיל הממוצע בחברה החרדית – אני מניח שהוא נמוך יותר – אבל בואו נמצא את ממוצע הרווקים בגילי 25 עד 29. מזה אני יכול ללמוד על הלאו. חבל, חבר הכנסת זוהר, זה חשוב שגם אתה תשמע. אני מסתכל על העיר – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תקשיב, אם היינו רוצים לחרדים, היינו נותנים שלושה ילדים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תוסיף לי זמן. אני לא מצליח להגיד שלושה משפטים רצוף. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נוסיף לך, נו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסתכל על העיר מודיעין עילית. אחוז הגברים הרווקים – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – זה לא יעזור. גם הם דרשו את זה. זה לא יעזור. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הרב גפני, ערב תשעה באב, הרב גפני. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> דיבר, שפך את כל מה שיש לו והלך. כאילו אנחנו בעולם אחר. ישבנו יחד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרב גפני, אתה הרגע אמרת שזה עד כאן. בעניין אחר אמרת שדאגת שמתחת לגיל 28, אם יש ילד אחד, הוא יקבל הכול. אז בואו נראה מה האחוזים של הרווקים בגיל 25 עד 29. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אבל אתם הצבעתם. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה לא הגשתם הסתייגות? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ביתר עילית – 9.5% רווקים; מודיעין עילית – 5.8% רווקים בגילים 25 עד 29; בתל אביב – 84.6%; בקריית טבעון – 84.7% רווקים. אז ברור לחלוטין מי האוכלוסייה שנהנית מההסתייגות הזאת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בקריית שמונה מה קורה? בבאר שבע מה קורה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני אומר לך, הינה, חבר הכנסת גפני, עיני לא צרה בהם. עיני לא צרה בהם. אבל הטענות שלי הן לא אליך, הן דווקא למפלגה גדולה אחרת, שנקראת הליכוד. איפה אתם בעניין הזה? הרי המצביעים שלכם הם מאותו מקום. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> איפה אתה היית בוועדה? גם אתה היית בוועדה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו היינו בוועדה והגשנו את כל ההסתייגויות בנושא הזה, רק הן לא התקבלו. כשאנחנו באים לדבר – – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – הערות גזעניות – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> איפה אתם הייתם? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זאת אומרת? אנחנו התנגדנו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרב גפני, אני יודע שהנתונים מרגיזים אותך, אבל אתה חייב לתת לי – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אתם לא התנגדתם. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו תמכנו? זה לא נכון. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> למה לא הגשת הסתייגויות? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הגשנו הסתייגויות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> איפה זה? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בטח שכן. הייתי צריך להגיש 500 הסתייגויות בשביל לקבל כסף לחיילים המשוחררים. בפעם הבאה אני אגיש 5,000 הסתייגויות בשביל לקבל – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – זה לא רלוונטי – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הלכתי לבדוק, ובינתיים אני רואה – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> זה גזענות, עודד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ראיתי אותנו נלחמים ונאבקים בוועדת הכספים עם נושא חדש, ואתה כעסת עליי שהגשתי נושא חדש, ואמרתי שאני לא אסיר אותו עד שהחיילים המשוחררים לא יקבלו את מענק התוספת שלהם. על זה היינו צריכים להילחם. אבל הייתה שם קבוצה שלא נדרשה להילחם, מהרשימה המשותפת. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> – – – החרדים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, יש עוד קבוצה חוץ מכם, גפני, נו, הרשימה המשותפת. אז אני מסתכל הרי הביאו את הנושא של קצבאות הילדים: אחוז המשפחות עם ארבעה ילדים ויותר בקרב היהודים – 16.1%, בקרב הערבים – 25%. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> גם על הערבים – – – תתבייש לך. גזען. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> במקום שתעודדו ילודה – – – אתם חוזרים על זה כל הזמן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפחה חילונית – שלושה ילדים, דתית – חמישה ילדים. אני שב ואומר – אני מציע, ינון, שתקשיב למה שאני אומר. עיני – לא, זה לא יכול להיות – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתם חוזרים על זה כל הזמן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, הוספתי עוד שתי דקות. חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מצליח להשלים שלושה משפטים רצוף. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שתי דקות. << קריאה >> סגם שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> לא, לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עודד, תתחיל מהתחלה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפחה חילונית – עם ממוצע של שלושה ילדים, ומשפחה דתית – עם חמישה ילדים, ולכן, אני מכבד אותך על זה ואני חושב שגם מגיע להם. אני לא חושב שילד דתי צריך לקבל פחות מילד חילוני, אני לא חושב שעל העניין הזה יש מחלוקת בכלל, אבל אני חושב שכשבאים לדאוג לקבוצת אוכלוסייה אחת, יש לראות את כל קבוצות ,האוכלוסייה ואי-אפשר להתעלם לא מחייל צה"ל משוחרר ולא מחייל מילואים. ובסוף, כשאנחנו הגשנו את ההסתייגות על חיילי צה"ל, מי ניסה לפוצץ את הוועדה? היועץ המדיני של יאסר ערפאת, יימח שמו וזכרו, מהלל השהידים, מפוצץ. למה? כי חס וחלילה נכנס לחוק שחייל משוחרר יקבל עוד 500 שקל. אז מה עושים בקואליציה? עושים הפסקה, יוצאים החוצה וחוזרים. פתאום חיילי צה"ל זה היה בסדר עבור אחמד טיבי, ואת כל ההסתייגויות שהוא הגיש לעניין הזה אפשר היה להסיר. אני לא יודע מה סוכם איתו או לא סוכם איתו. אבל אני חושב שההופעה שהייתה בוועדת הכספים אתמול, שדרשה בשביל 500 שקל, 500 שקל לחייל משוחרר, שלא מקבל כלום בתוכנית הכלכלית, כלום הוא לא מקבל בתוכנית הכלכלית – בשביל זה נדרשת מלחמה עם הסתייגויות, עם פיצוץ בוועדה, עם צעקות. בשביל זה? בשביל זה? אגב, העלות של זה היא 25% מהעלות של התוספת שאתם הבאתם לטובת קצבאות הילדים עד הילד העשירי. ושוב אני אומר, הטענות שלי הן לא אליכם, כי אתה דאגת למי ששלח אותך, וזה מקובל וזה בסדר, אבל אני הייתי מצפה מהליכוד ואני הייתי מצפה מכחול לבן והייתי מצפה מכל חברי הקואליציה, שאת הנושא של חיילי המילואים – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הנושא של החיילים המשוחררים – הם היו צריכים לשים את זה ראשון על סדר-היום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ובסופו של דבר – אני אסכם בשלושה משפטים, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר עודד פורר, אני הוספתי לך שתי דקות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר שהחוק שיצא מהוועדה הוא חוק חיובי, הוא חוק נכון – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת פורר, נא לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ולכן אנחנו גם נתמוך בו, לאחר שנכנס בו התיקון לטובת החיילים המשוחררים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. שר האוצר, חבר הכנסת ישראל כץ. הרב גפני, אתה עולה לסכם. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> כן, כן, אני רוצה להשיב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת הרב גפני, יושב-ראש ועדת הכספים. חבר הכנסת הרב גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני יושב פה ואני לא מאמין למשמע אוזניי ואני לא מאמין למראה עיניי – המציאות הזאת שבה אנחנו עושים חוק למען כולם, כולם, וכולם מצביעים בעד. בא אליי עודד פורר ואמר לי שיש בעיה, הוא לא מסכים, הוא יגיש הרבה הסתייגויות אם לא יכניסו את חיילי צה"ל, ואני אמרתי: מאה אחוז. דיברנו עם השר, השר הסכים ונכנסו חיילי צה"ל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תעשה לי טובה, אל תעזור לי. עכשיו, אני לא יושב-ראש ועדת כספים שהגיע לפני חודש. אני נמצא עשר שנים, אתם יודעים את זה. כשיש בעיה לישראל ביתנו, הם באים אליי – אני מעלה את זה. אני מעולם לא עשיתי משהו סקטוריאלי. אני לא אמרתי שייתנו לילדים כאלה או לילדים אחרים. אמרתי: לא יכול להיות במדינה מודרנית, מתורבתת, שיהיה שוני בין ילדים. זה הכול. עומדים פה עודד פורר וחבריו ומתחילים לעשות חשבון: לא, לא, אני לא מדבר נגדך, אני מדבר נגד הליכוד. הם לא הגישו שום הסתייגות. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 500 הסתייגויות. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תעשו את החשבון כמה התחתנו בקריית טבעון, כמה התחתנו בביתר עילית. זאת בושה למדינה. אתם כתם על המדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתם כתם על המדינה. אתם עושים את החשבון? על כל דבר אתם עושים חשבון? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חתיכת חצוף. מי אתה בכלל? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כמה פה התחתנו, כמה פה יש ילדים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אתה הגנת על מדינת ישראל? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תפסיק לנבוח. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אתה הגנת על מדינת ישראל? אני כתם? אתה כתם. בושה וחרפה. בושה למקום הזה ולמי שמשלם לך את המשכורת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, תודה רבה. חברות וחברי הכנסת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. אתה כתם על מדינת ישראל. תתבייש לך. יודע לעשות סחור-סחור – – – כל הזמן ולא מתבייש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בושה. כתם על המדינה? אתה כתם. אתה כתם. אתה – – – תתבייש לך. כתם. אתה כתם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, נא לשבת. חבר הכנסת פורר, אנא, לשבת. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי. שר האוצר מעוניין לדבר? אני מאפשר לך, בבקשה. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני שמח, ואפילו יותר, לומר כמה דברים לקראת סיכום התהליך של אישור חוק המענקים המיוחדים בתקופת הקורונה. הבנתי שהרוחות קצת התלהטו, ואני דווקא, אדוני היושב-ראש – אתמול נכחתי שעות בוועדת הכספים ושמחתי לראות שהתגבשו הסכמות מקיר לקיר לתמיכה בחוק הזה. החוק הזה הובא כנלווה ומשלים לחוק המרכזי, שעבר אתמול בתמיכה מרשימה של 80 תומכים מול אפס מתנגדים, בהסכמה לאומית רחבה ביותר: רשת ביטחון בתקופת הקורונה לשכירים, לעצמאים, לבעלי עסקים ולכל מי שנדרש, עם סעיף מיוחד של הדיסרגרד לנכים, שמאפשר להם לעבוד ולהשתכר עד שכר המינימום בלי שישלמו מס על הקצבה, ועם הרבה דברים אחרים שתיקנו. החוק הזה – הממשלה גיבשה אותו, לאחר מכן היה דיון פנימי בממשלה שהביא לשינויים ולדגש רחב יותר על תמיכה כפולה בציבורים נזקקים ונתמכים יותר, והוא הגיע לכנסת. אני הודעתי שאני בא לוועדת הכספים בלב פתוח ובנפש חפצה להקשיב ולשמוע, וראיתי שם התגבשות סביב כמה דברים, ובסופו של דבר החוק הזה מגיע לכאן – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> – – כשהוא תומך במשפחות, הוא תומך בילדים, הוא תומך בחיילים משוחררים ובבוגרי השירות הלאומי והשירות האזרחי. הוא, אגב, תומך גם בילדים להורים שלא מקבלים את המענק כי הם מרוויחים מעל 650,000 שקל. הוא בוודאי תומך בכל הילדים של הורים שמרוויחים הרבה פחות מ-650,000 שקל וזקוקים לעוד כמה מאות שקלים לכל ילד. אני שמח – ואני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי גם עכשיו, מעבר להתלהטות הרוחות כאן – שהחוק הזה יקבל תמיכה רחבה כפי שהתגבשה אתמול כדי להעביר מסר לציבור שאנחנו, הממשלה, הכנסת, עם הציבור, כתף אל כתף, יחד איתו נסייע ברוח של ערבות הדדית, של תמיכה וסיוע, לעבור את התקופה הקשה הזאת יחד עד לעתיד ורוד ומבטיח בעוד שנה או פחות כאשר יימצא אותו חיסון ונחזור לפעילות של צמיחה ושגשוג. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר האוצר. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני עולה למעלה. אני מבקש שתאפשר לי לעלות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אמתין לך, חבר הכנסת פורר. אנא, תעלה. בינתיים אנחנו עוברים להצבעה על חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התש"ף–2020. להצעת החוק הוגשו שתי הסתייגויות לסעיף 4, של חבר הכנסת מיקי לוי, שאני מבין שהן מוסרות. לפיכך אין לנו הסתייגויות, ואנחנו נוכל לעבור, ברגע שחבר הכנסת פורר יגיע למקומו, להצבעה על החוק בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–17 – 68 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–17 נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 68 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהחוק התקבל בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 68 נגד – אין נמנעים – אין חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 68, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד-פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. הודעה אישית לחבר הכנסת עודד פורר. אני מציין שסגן השר יואב קיש ביקש אף הוא להצביע בעד, אבל זה לא משנה את התוצאה. אנחנו רק אומרים זאת לפרוטוקול. תם פרק החקיקה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעות למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 66), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עופר כסיף ומרב מיכאלי בנושא: תרגילים חשבונאיים של חברת כי"ל לשם התחמקות מתשלום תמלוגים למדינה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת עודד פורר << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אנחנו נמצאים ערב תשעה באב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. עולה חבר הכנסת גפני על הדוכן הזה ומכנה אותי ואת חבריי "כתם על המדינה". כמו שאמרתי, מדובר בערב תשעה באב, אז אולי אני אלמד את חבר הכנסת גפני פרק במסכת יומא. מפני מה חרב בית המקדש הראשון? מפני שפיכות דמים, גילוי עריות ועבודה זרה. בית משפט שני חרב בגלל שנאת חינם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בית מקדש, בית מקדש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בית מקדש. הסתכלתי על דודי – יצא לי "בית משפט". בית המקדש השני חרב בגלל שנאת חינם. ללמדך, אדוני, ששנאת חינם שקולה כנגד גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים. אני חייב לומר משהו: בניגוד, אולי, לחבר הכנסת גפני, אני בגיל 18 התגייסתי לצה"ל, שירתי שלוש שנים, אני בוגר קורס חובלים, מפקד דבור. עשיתי עוד שלוש שנים קבע כמפקד סיירת דבורים. חבריי לסיעה רובם ככולם לוחמים בצה"ל, עשו את מה שהם צריכים לעשות למען מדינת ישראל. לא יהיה כדבר הזה שיעלה לפה חבר כנסת, ותיק ככל שיהיה, ויגיד על מישהו מבין חברי הבית שכל-כולו – ואני מדבר עליי ועל חבריי לסיעה – עשייה למען העם והארץ, "כתם על המדינה". ולמה? רק בגלל שאני לא מסכים עם המדיניות הסקטוריאלית שהוא נוהג בוועדת הכספים. הוא חושב שהוא לא סקטוריאלי – שיעלה לפה ויוכיח שהוא לא סקטוריאלי. שלא יבוא ויספר לי – בגלל שאני אומר שהוא דואג לסקטור שלו, הוא יבוא ויגיד לי שאני כתם על המדינה. זה אותו חבר כנסת שמוכן לסבול הכול מאחמד טיבי ומחברי הרשימה המשותפת פעם אחר פעם בוועדה, כולל אתמול, כשהם כמעט מפוצצים את הוועדה. למה? כי התקבלה הסתייגות של ישראל ביתנו לתת לחייל משוחרר 500 שקל. שומו שמיים. הם חשבו שהם יעבירו איתו רק את הנושא של קצבאות הילדים בלי כלום. כשאנחנו התעקשנו על חייל משוחרר התפוצץ העניין. אז הם ביקשו עוד דברים וקיבלו עוד דברים. והוא יבוא לפה ערב תשעה באב ויגיד עליי או על חבריי שאני הכתם של המדינה. זה קורה אחרי שבאותו יום באותה הוועדה, עם אותו היושב-ראש, חבר כנסת אחר מעז לקרוא למי מחבריי לסיעה "אנטישמי". האמירות האלה, פעם אחר פעם, שהוא וחבריו, שחושבים שיש להם איזשהו מונופול על היהדות, על עם ישראל, על ארץ ישראל – הם יגידו מי זה מי? חבר הכנסת קושניר את ברית המילה שלו עשה במרתף באוקראינה. מישהו יבוא פה ויספר לו – מישהו יכול להגיד לי או לו את המילה הזו? וזה עובר בוועדת הכספים כאילו כלום. עכשיו, אני יכול לומר משהו. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> עודד, אפשר לשאול שאלה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא. אני רוצה להגיד את זה, חבר הכנסת אמסלם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא צריך. לא צריך. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> שאלה קטנה, אפשר? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד משהו לסיכום. אולי שחבר הכנסת גפני, שלשונו מאוד מאוד חדה, יקפיד על הדברים שיוצאים לו מהפה כמו שהוא מקפיד על הדברים שנכנסים לו אל הפה. תודה, אדוני. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא יכול. הוא לא יכול. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> סטודנטים נאלצים לשלם מקדמות לשנת הלימודים הבאה באוניברסיטאות ובמכללות מבלי שגובש מתווה מסודר לגבי אופן הלימוד << הלסי >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב. אנחנו עוברים מכאן, חברות וחברי הכנסת, להצעות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה לסדר-היום בנושא: סטודנטים נאלצים לשלם מקדמות לשנת הלימודים הבאה באוניברסיטאות ובמכללות בלי שגובש מתווה מסודר לגבי אופן הלימוד, הצעות מס' 988, 1021, 1025 ו-1033. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת הילה שי וזאן, בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. 316,000 סטודנטים וסטודנטיות יתחילו ב-1 באוקטובר את שנת הלימודים האקדמית בחושך מוחלט. 316,000 סטודנטים וסטודנטיות יתחילו להיות את שנת הלימודים בלי לדעת כיצד תיראה השנה שלהם, והם ישלמו למעלה מ-270 מיליון שקל במצטבר על אבטחה ורווחה שהם לא יממשו אותן בכלל בעידן הקורונה. הסטודנטים והסטודנטיות הללו מהווים חלק משמעותי מהגדילה וההתפתחות של המשק. הם מתנדבים עם אוכלוסיות מוחלשות ומנסים לשלב זאת בין עבודה במשרות מזדמנות לבין הלימודים התובעניים באקדמיה. הם אלו שמשרתים במילואים ושומרים עלינו תוך כדי שהם מתכוננים לבחינה הבאה שלהם באוניברסיטה. והם צריכים את עזרתנו עכשיו. כמו כולם, גם אוכלוסיית הסטודנטים נפגעה קשה במשבר הקורונה, ובוא נדבר קצת במספרים. מתוך כמעט מיליון מובטלים בארץ, 45% הם סטודנטים. צעירים רבים איבדו את מקום עבודתם ו-80% מתוכם לא חזרו למשק מתחילת הגל הראשון. מעבר לכך, מתוך אלה שאינם זכאים לדמי אבטלה 68% מתחת לגיל 28. ונשאלת השאלה: איך הלימודים שעוברים בצורה דיגיטלית משפיעים על הלמידה של הסטודנטים? האם כל הסטודנטים מצליחים ללמוד באופן יעיל דרך האמצעים הדיגיטליים? האם כלל המרצים עברו בכלל הכשרה ללמד בהם? ומה לגבי המבחנים? ומהם אחוזי הנשירה מהאוניברסיטאות בימים אלו? מה לגבי התשלום לאוניברסיטה? ושאלת השאלות: מדוע צריכים הסטודנטים לשלם מקדמת שכר לימוד בתקופה של אי-ודאות לגבי פתיחת שנת הלימודים כלל? מדוע הם צריכים לשלם שכר לימוד גבוה כל כך בשעה שהם אינם נהנים משירותי המתקן? האם סטודנט שלא נכנס לכיתה שלו אפילו פעם אחת בסמסטר צריך לשלם אבטחה על הכיתה שהוא לא ראה? האם סטודנטית שציפתה בקוצר רוח למסיבת הקיץ של האקדמיה צריכה לשלם על הרווחה שלה אפילו אם המסיבה לא התקיימה? האם הסטודנטים צריכים לשלם על האוניברסיטה מראש בלי שהאוניברסיטאות הכינו מתווה ברור, יעיל ומודרני, שיכין את הסטודנטים והסטודנטיות למשק? בעיניי, זהו אבסורד. הסטודנטים והסטודנטיות, עם משכורת ממוצעת של 4,640 שקלים, מוציאים בממוצע 5,477 שקלים על שכר דירה, מצרכים ותשתיות. וכך סטודנט ממוצע מסיים שנה ממוצעת בגירעון של 10,000 ש"ח. השנה הנוכחית היא לא שנה ממוצעת. המשבר גורר איתו הוצאות בלתי צפויות עבור רבים. עכשיו הם צריכים לשלם מקדמה לאוניברסיטה, ואם לא – לא יוכלו להירשם לקורסים ויצטרכו לשלם על כך בריבית. אנחנו מבינים את הקשיים של האוניברסיטאות והאקדמיות. כמו כולם, גם הן נפגעו. וגם העתיד שלהן בימים אלו לוט בערפל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מסיימת. עם זאת, יש להגיע לכמה פתרונות יצירתיים על מנת לחשוב כיצד הם מתכוננים לשנה הבאה. האוניברסיטאות והמכללות צריכות לאפשר לסטודנטים לדחות ולפרוס את התשלומים למועד רחוק יותר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר_המשך >> וצריכים לקבוע כי האוניברסיטאות לא יגבו תשלום על שירות שלא סופק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני קוראת לוועדת החינוך, שבראשה עומד חברי חבר הכנסת רם שפע – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – לקיים דיון משמעותי עם נציגי הסטודנטים באוניברסיטאות, מה שיוביל בסופו של דבר למציאת פתרון משותף – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – לשני הצדדים בשנת הלימודים הבאה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת הילה שי וזאן. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היו"ר, חברות וחברים נכבדים, בעקבות משבר הקורונה מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ עברו למתכונת לימוד מקוונת ולמידה מרחוק, וכל מוסדות ההשכלה הגבוהה סגרו דלתות כבר מתחילת מרץ כחלק מפעולה לפי הנחיות משרד הבריאות. אוניברסיטאות ומכללות כאחד בארץ הוציאו אחוז גדול מהעובדים לחל"ת. זאת, בנוסף לצמצום משמעותי בצוותי ההוראה והמינהלה, צוותים החיוניים להמשך למידה מרחוק. ובהתאם, ההוצאות השוטפות ירדו באופן משמעותי. עד עצם היום הזה לא ברור איך תיראה שנת הלימודים הבאה – המשך למידה מרחוק, למידה משלבת בקמפוסים ומרחוק או חזרה לשגרה שלפני הקורונה. ובכל זאת, האוניברסיטאות והמכללות דורשות מהסטודנטים ומהסטודנטיות לשלם מקדמות שכר לימוד באלפי שקלים לשנה הבאה כבר בתקופה הזאת, אף כי לא ברור כיצד תיראה שנת הלימודים הבאה. סטודנטים שלא ישלמו עד חודש ספטמבר יצברו ריבית וייתכן שלא יתאפשר להם להירשם לקורסים עד להסדרת התשלומים. תשלום שכר הלימוד מורכב מתשלומי רווחה, אבטחה, מרחבי לימודים משותפים ושירותים נוספים אשר לא בהכרח יינתנו, בהנחה שהסמסטר ייפתח באופן מקוון. על כן, מן הראוי והמתבקש לדון בשיקול להפחית בדיעבד את שכר הלימוד של סמסטר אביב 2020 ושל שנת הלימודים 2020/21, ובטח לשקול אי-חיוב סכומים גדולים בבת אחת, כגון תשלומים מקדימים של אלפי שקלים בתקופה כל כך קשה, שבה אנשים מתקשים לסגור את החודש. יש לקחת בחשבון כי עשרות אלפי צעירים, שאחוז גדול מהם היו סטודנטים, עבדו במקומות עבודה שהיו הראשונים להיפגע וצפויים להיות האחרונים לשוב לפעילות בתוך המשק ומקומות העבודה. על פי נתוני התאחדויות הסטודנטים, כ-45% מהסטודנטים העובדים הוצאו לחל"ת או פוטרו במסגרת משבר הקורונה, וכמחציתם אינם זכאים כלל לרשת ביטחון כלכלית כלשהי. הגירעונות של סטודנטים רבים עלולים להחמיר ולהביא לקריסתם ולנשירתם מהלימודים, וזאת בניגוד לטובת המדינה, המשוועת להון אנושי מקצועי, מיומן ומשכיל. כ-100,000 הסטודנטים העידו על עצמם כי מאז משבר הקורונה נקלעו למצוקה כלכלית קשה. מהאמור עולה כי מדובר בקבוצת אוכלוסייה ייחודית, שרשת הביטחון הסוציאלי הקיימת אינה נותנת לה מענה הולם בתקופה ייחודית זו, והממשלה ממאנת לטפל בה במהירות ובאופן הראוי. אך אין לדבר – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דקה, ברשותך. אך אין לדבר על סוגיות שנוגעות לסטודנטים בלי לדבר על סוגיית המבחנים המקוונים. כידוע, בעקבות הגל האחרון של הקורונה, הסטודנטים נדרשו לעשות מבחנים בתנאים לא תנאים, בגלישה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וכניסה לפרטיות שלהם, בפגיעה גם בממוצע הלימודים שלהם, כשרק אפשרו להם בעבר – או עובר או לא עובר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולכן אני מבקשת דיון רציני בוועדת החינוך ומתן תשובות מהירות לפני תחילת שנת הלימודים, ושיתאפשר לסטודנטים – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – להירשם ולהשלים את מסגרת הלימודים שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חברת אימאן ח'טיב יאסין, תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, השרים, קודם כול אני רוצה להגיד כמה מילים על השר להשכלה הגבוהה, על השר אלקין. כל הכבוד. יש לנו כתובת היום להשכלה גבוהה. כשזה חלק מתוך מערך שלם של מערכת החינוך מאוד קשה לתת תשומת לב. אנחנו רואים את תשומת הלב שנותן השר ואנחנו ממש גאים ומעריכים ומוקירים. הסטודנטים הם דור העתיד של מדינת ישראל, וחשוב שנאפשר להם גם עתיד טוב. לצערי, הסטודנטים נפגעו קשה ממגפת הקורונה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אקדמית. הצעירים, אשר במקרים רבים עוברים ממקום מגוריהם למעונות או שוכרים דירה, איבדו את מקום העבודה שלהם, ורבים מהם לא זכאים לדמי אבטלה או לפיצוי בשל אופי עבודתם. הם נאלצו, לצערנו הרב, למצוא הסדר לחוזה השכירות, בגלל הקושי לשלם את שכר הדירה ולשלם את שכר הלימודים כשהם ללא עבודה. למרות הנטל הכלכלי הקשה, המוסדות דורשים מהסטודנטים לשלם מקדמה לשנת הלימודים הבאה, בלי שידוע מה בכלל יהיה מתווה הלימודים, מה יהיה בכלל המתווה שבו הם ילמדו. האם הלימודים ייעשו באופן מקוון? האם הם ייעשו באופן פרונטלי? לשאלה הזאת השלכות רבות, בין היתר בבחירת מקום המגורים, בשאלת עלות שכר הלימוד וכו' וכו'. המוסדות דורשים מהסטודנטים לשלם שכר לימוד מלא, למרות שהלימוד המקוון דורש פחות הוצאות מהמוסדות וחוסך הוצאות של רווחה, של ניקיון, של אבטחה ועוד. מדוע אין התאמה מחודשת לתקופה הזאת? כיצד יכול להיות שמחייבים את הסטודנטים ללא הסבר. בכלל הם לא יודעים איך הם ילמדו בשנה הבאה. עד שיתבהר המצב ויהיו תשובות על השאלות, להערכתי – ואני ממליצה – יש לדחות את או עול תשלום המקדמה לסטודנטים – כי כבר בימים אלו מבקשים מהם את ההקדמה ללימודים. אני קוראת לקיים דיון רציני ומקיף בוועדת החינוך, לקבל מהמוסדות פירוט מהם הרכיבים של שכר הלימוד לשנה הבאה וכיצד הם מתכוונים לבוא לקראת הסטודנטים. הרי כולנו נערכים לבוא לקראת הבוגרים, לקראת המועסקים, לקראת המובטלים, לקראת האנשים שיצאו לחל"ת, לקראת הילדים. מה קורה עם הסטודנטים? למה אנחנו לא מדברים על לבוא לקראתם? אני מבקשת ופונה לשר – ואני יודעת שאני פונה לאוזן קשבת – שיבדוק את זה מול המוסדות, כך שכל הסטודנטים יוכלו לדעת מה מצפה להם בעוד כמה חודשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. ישיב השר להשכלה גבוהה חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, אני מודה לחברי הכנסת על העלאת הנושא של היערכות לשנת לימודים חדשה במערכת להשכלה הגבוהה. אני חושב שזה בהחלט נושא עם חשיבות ציבורית גדולה, ונכון וראוי שהוא יידון בכנסת, גם כאן במליאה וגם לאחר מכן, אם תרצו בכך, במסגרת ועדת החינוך. ואני רוצה גם להתייחס לכמה מן הדברים שנזרקו פה לחלל האוויר וגם לשתף אתכם בתהליכים ובהתלבטויות שיש כרגע בתוך המערכת, במסגרת ההיערכות לשנת הלימודים הקרובה. קודם כול, אני חייב להגיד שאני לא יכול להסכים לאמירה שנאמרה כאן, שלמעשה השנה המוסדות נסגרו בחודש מרץ ולמעשה הפסיקו לתפקד. זה נכון שבמהלך הסמסטר הנוכחי, במסגרת הצווים של משרד הבריאות, הסתיימה ההוראה הפיזית-פרונטלית בתוך המוסדות להשכלה גבוהה, אבל זה גם נכון שהמערכת להשכלה גבוהה – אולי אחת מהמעטות בכלל כאן במדינת ישראל – הצליחה לשנות את עצמה לחלוטין תוך פרק זמן של שבוע. זה משהו שכדאי שתשימו לב אליו ותיתנו על זה את הדעת. זה לא ברור מאליו, ולמעשה היא המשיכה לתת שירות באופן מלא ב-100% – שירות הוראה. אחר כך אתייחס לסוגיה של השירותים הנלווים ומה לעשות עם השכר עליהם, אבל מבחינת שירות ההוראה, הוא למעשה לא נפסק ולו לרגע אחד. המשמעות של זה דרמטית, גם כלפי הסטודנטים – שלכאורה היו בסכנה של אובדן סמסטר ועיכוב של כל התהליך הלימודי שלהם – וגם בפני המשק; כי למעשה הפסקת הלימודים, משמעותה הייתה פחות או יותר עיכוב בשנה של היציאה של מחזור שלם של צעירים וצעירות לשוק העבודה. והיכולת של המערכת הזאת למעשה להתאים את עצמה לסוג אחר לגמרי של הוראה, פחות או יותר באופן מיידי, עם הכלים הרלוונטיים הטכנולוגיים – אומנם כל הסיפור של הוראה מתוקשבת בשנים האחרונות נכנס לאחד מנושאי הליבה של פעילות ות"ת ומל"ג, במסגרת תוכנית החומש הנוכחית, אבל עדיין יש הבדל בין תוכניות ניסיוניות שהיו עד היום במוסדות השונים, לבין מצב שכל מרצה בכל אוניברסיטה או בכל מכללה עבר ללמד בצורה מתוקשבת. האם זה היה קל? לא. האם זה היה מושלם? חד-משמעית לא. האם הוראה מקוונת יכולה להיות שוות ערך להוראה הפרונטלית? מניסיוני כמי שבשנים רבות גם היה תלמיד באוניברסיטה וגם היה מורה באוניברסיטה, אני חושב שהתשובה היא שלילית. עם כל החשיבות ועם כל ההישגים שיש להוראה המקוונת, היא איננה דומה להוראה פרונטלית, ואני לא יודע איפה למדתי יותר בשנותיי הרבות באוניברסיטה, האם בתוך הכיתה או בחוויה ליד הכיתה, בשיחות עם המרצים, בשיחות עם החוקרים, בשיחות עם עמיתיי הסטודנטים לתואר ראשון, אחר כך שני ושלישי. לכן ברור שהוראה מקוונת איננה יכולה להיות תחליף מלא ב-100% להוראה פרונטלית, אבל זאת המציאות שבה כולנו היינו. עברנו גם חוויה לא פשוטה סביב סוגיית המבחנים. אתם ליוויתם אותה, היא גם לוותה באיזשהו שיח וויכוח ציבורי שאני מאוד מצר עליו – הוא היה מיותר – בשאלה של המבחנים המקוונים מול המבחנים הפרונטליים. אני חושב שהיום ברור לכולם, ואני חושב שאנחנו כבר מזמן מאחורי השבועות האלה של אי-בהירות, שהמוסדות להשכלה גבוהה, כמו כל אחד במדינת ישראל, כמובן צריכים לקבל את ההנחיות של משרד הבריאות ולפעול על פיהם. אין שאלה בעניין הזה. משרד הבריאות הוא זה שקובע – מבחינת הצרכים הבריאותיים – מה מותר, מה אסור, מה מסוכן ומה לא מסוכן, והמוסדות יצטרכו למעשה להתאים את עצמם למציאות הזאת. אבל עדיין, עם כל הבעיות שהיו – וחלקן היו מיותרות; למשל את חוסר הוודאות לגבי הבחינות היה אפשר לפתור בעיניי הרבה יותר מהר, אילולא הוויכוח המיותר עם משרד הבריאות. אבל בסופו של דבר בואו נשים לב לתופעה המרכזית: כל הקורסים התקיימו; הסטודנטים ניגשו למבחנים; אני גם מעריך שיעברו אותם בהצלחה. המדינה גם חתמה הסכמים מיוחדים עם כל ארגוני הסגל של המרצים. תבינו מה זה, זה עשרות ארגונים. מבני האיגודים המקצועיים בתחום של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל הוא ייחודי שאין כדוגמתו. ביום אחד – ואני ממש לא מפריז, בתוך 24 שעות – נחתמו בין הממונה על השכר בתיווך של ות"ת ומל"ג – ומגיע על זה פרחים ליושבת-ראש ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, שניהלה את התהליך הזה ביד רמה. אז עוד לא היה משרד להשכלה גבוהה, היא נשארה פחות או יותר לבד מול המערכת. היא הצליחה להביא לחתימה של 20 ומשהו הסכמים או תיקוני הסכמים עם ארגוני הסגל השונים. במסגרת ההסכמים האלה כל ארגוני הסגל התחייבו בשם המרצים גם לתת שעות נוספות של שיעורי השלמה לסטודנטים, ככל שיידרש, כדי לסיים בהצלחה את הסמסטר הזה. ואכן שיעורים כאלה גם ניתנים במסגרת המוסדות השונים, וגם יינתנו לפי תוצאות של בחינות במועד א' במידה ויזוהו קורסים מסוימים שבהם התוצאות הן חריגות באופן קיצוני. אגב, עוד הערה אחת חייבת להיאמר. שמעתי הרבה קולות בהנהלת המוסדות על כך שהסטודנט הישראלי הוא לא אחראי, הוא לא אמין, הוא יעתיק, והקולות שאני שומע היום מפרופסורים בכירים, מאותם ראשי מוסדות שהביעו ספקות ביושר של הסטודנט הישראלי, אני שומע קולות: טעינו. דווקא לפי הניסיון שכבר נצבר במהלך החודש הזה הסטודנט הישראלי עושה את הבחינות המקוונות כפי שצריך. פה ושם יש תופעות, אבל לא יותר ולא פחות ממה שבדרך כלל – והוא עושה אותן ביושר. גם המערכת למדה לעשות בחינות מתוחכמות יותר שיותר קשה להעתיק. זה אומנם דורש יותר השקעה מצד המרצים, אבל הם מבינים שהם צריכים להשקיע את ההשקעה הזאת. ובסופו של דבר מתברר שאפשר להתמודד עם כל הקשיים בהצלחה. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> כבוד השר – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תכף, אני מגיע לזה. למה תיארתי לכם את כל ההתנהלות של השנה הזאת, עם כל הקשיים שהיו בה? כדי להביא אתכם קודם כול לתובנה הבסיסית, שאין לי ספק לגביה: אין ערפל ואין חושך בדבר קיום שנת הלימודים הבאה. שנת הלימודים הבאה במוסדות להשכלה גבוהה תתקיים גם תתקיים. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לדלג על שנה אקדמית שלמה. זה לתקוע מחזור שלם של צעירים בלי התקדמות או באמצע לימודיהם; זה לתקוע את המשק בלי כוחות חדשים למשק. זו בכלל לא אופציה בעיניי, ואני יודע שזו גם דעתם של ראשי המוסדות להשכלה גבוהה והארגונים היציגים שלהם. לכן אין כאן שאלה. הלימודים יתקיימו בכל מוסד ומוסד. השאלה – באיזו צורה ואיך נכון להיערך לזה, ומה קורה עם שכר הלימוד. קודם כול השאלה באיזו צורה. מתקיימים כרגע דיוני עומק בכל המוסדות השונים בשאלה איך נכון לבנות את מתווה הלימודים. גם אגלה לכם סוד: לא משנה מה יחליטו המוסדות, המציאות תהיה יותר חזקה מכל החלטה. למדנו את זה בסמסטר הנוכחי, כאשר שינוי מדיניות בתחום הבחינות, והמוסדות נאלצו להיערך תוך שבוע. לצערי זה גם יהיה המצב בשנה האקדמית הקרובה. מי שחושב שזה יהיה אחרת, משלה את עצמו. זה ברור לי, כי המציאות הבריאותית משתנה משבוע לשבוע, ובהתאם לזה הנחיות משרד הבריאות ישתנו משבוע לשבוע. לכן, מי שרוצה ודאות מוחלטת, יש רק דרך אחת להבטיח אותה: להחליט כבר מראש שכל הוראה במאה אחוז וכל הבחינות יהיו מקוונים בלבד ולא פרונטליים. אני לא בטוח שזה נכון, כי יש לזה מחיר – מחיר די כבד, בעיניי, כי תחשבו, זה לא סמסטר אחד, זה חצי תואר אצל חלק מהסטודנטים. סטודנטים שלומדים לתואר שני או לתואר ראשון, שלומדים שנתיים או שלוש, היה להם הסמסטר הזה – כנראה שצפויה לנו שנת קורונה ולא סמסטר קורונה. לכן החלטה כוללנית – מלמדים רק מקוון ורק לזה נערכים, ומתחייבים לסטודנטים שזה רק מקוון – בעיניי זו תהיה טעות, כי אז מראש גוזלים מהסטודנט את החוויה, שהיא קריטית בעיניי, של הנוכחות בקמפוס ושל היכולת של השיח החופשי עם המרצים ועם העמיתים ועם שאר הסטודנטים. לכן המערכת תצטרך להיות ערוכה לגמישויות, למציאות שתשתנה משבוע לשבוע, מחודש לחודש. היא אולי תצטרך לעבוד כמו סוג של אקורדיון: חלק מהזמן ללמד מקוון וחלק מהזמן ללמד בקמפוס. היא אולי תצטרך להיות גם גמישה מבחינת סוגי הקורסים: בחלק מהקורסים, יש פחות משמעות לנוכחות הפיזית, ובחלק – יותר. יש הבדל בין קורס מבוא למאות אנשים, שבהם גם ככה אין הרבה אינטראקציה חיה בין המרצה לסטודנט, לבין הסמינרים המצומצמים, שבהם למעשה עובר תהליך העיצוב של הסטודנט לקראת הידע המקצועי שלו, וגם לקראת המשך לימודיו – שלא לדבר על לימודי תואר שני ולימודי תואר שלישי. אין פה פתרונות קסם וגם אין פה נוסחת קסם אחת. המערכת תצטרך להיות קודם כול גמישה וחכמה. זה ידרוש הרבה סבלנות מכולם והרבה עבודה משותפת. אנחנו במועצה להשכלה גבוהה קודם כול קיבלנו החלטה, ובשבוע הבא אנחנו מקיימים כינוס מליאת המועצה על הנושא הזה: היערכות לשנת הלימודים במצב של קורונה. כנראה גם נקים צוות מיוחד מטעם חברי המועצה, שילווה את כל התהליך הזה מול ראשי המוסדות. יש כאן גם לא מעט שאלות, עד כמה הרגולטור צריך להתערב. אני מאוד מכבד את העצמאות של המוסדות האקדמיים; זה גם מעוגן בחוק המל"ג, והמוסדות גם הוכיחו את יכולתם להתמודד עם האתגרים הלא-פשוטים בסמסטר הזה שהיה. אני בכלל לא חסיד של רגולציית יתר. לכן אני חושב שאנחנו כמל"ג נצטרך להיות מאוד זהירים, כדי לא לפגוע בחופש האקדמי של המוסדות, וגם כדי לאפשר למוסדות היערכות – כל אחד לפי טיבו עם הדברים הייחודיים שיש לו, בצורת ההוראה, עם אופי הסטודנטים שיש לו. לא דומה, למשל, מכללה שיש בה שיעור מאוד גבוה של סטודנטים או אפילו סטודנטיות מהמגזר הבדואי, שלצפות מהם למצוא מחשב נייד בבית זה לא כל כך פשוט, והמוסד צריך לדאוג בכלל לספק את המחשב הנייד וסטיק לחיבור לאינטרנט – כי זה לא קיים ולא ברור מאליו – לבין אוניברסיטת תל אביב, למשל. אלה מוסדות שפועלים בתנאים שונים לחלוטין גם מבחינת ציבור הסטודנטים ויכולתם להיערך להוראה המקוונת. לכן ההיערכות צריכה להיות שונה. היא לא יכולה להיות היערכות אחידה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, גם הכמויות. אל תשכח שהשמיים סגורים ואין נסיעות לדרום אמריקה, ולכל המקומות האלה. סטודנטים משנים את התוכניות שלהם ומתחלים ללמוד. תהיה כמות גדולה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> בעניין המספרים, יש פה שאלה מעניינת. זו הערה מאוד נכונה של חברת הכנסת שטרית. יש פה שני וקטורים סותרים: וקטור אחד – אנחנו פוגשים שני מחזורים ביחד, כי המחזור של הודו ואמריקה הלטינית, חלקו, כמו שהעירה חברת הכנסת שטרית, הולך ללמוד ולא נוסע להודו, כי הוא לא יכול, ולכן יש פתאום הרשמה מוגברת בהרבה מאוד מוסדות. יחד עם זאת, יש וקטור הפוך: הקשיים הכלכליים, במיוחד אצל הסטודנטים במוסדות הלא-מתוקצבים, ששם שכר הלימוד – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה בדיוק. זה האתגר שלכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> רגע, תנו לי. אני שמח מאוד שלפחות אני מצליח לעניין אתכם, אבל תנו לי לסיים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זו הרגולציה הכי חשובה שצריכה להיות. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לכן בהחלט יהיו כאן תופעות של סטודנטים שלצערי יצטרכו לדחות את לימודיהם או לעבור ממוסד לא מתוקצב למוסד מתוקצב, בגלל הקשיים בתשלום בשכר לימוד. בעניין שכר לימוד כשכר לימוד ולגבי מקדמות ולגבי תשלומים נלווים – אלה שלוש שאלות שונות. קודם כול, לגבי שכר לימוד, צריך להבין את המצב של התקציב של המוסדות. מישהו מחברי הכנסת אמר כאן – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה ערב תשעה באב. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אם אתם מעלים נושא על סדר-היום, תצטרכו גם לשמוע את התשובה. אני הייתי מוכן גם להסיר את זה מסדר-היום. << קריאה >>קריאה: << קריאה >> שלוש שעות של נאומים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מי צריך להספיק לארוחה המפסקת – אתה או אני? << קריאה >>קריאה: << קריאה >> פתחת את הנצרה עכשיו. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> הכול בסדר. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> קודם כול, מבחינת מצב המוסדות, המשכורות למרצים שולמו באותו היקף ששולמו כמו ששולמו בשנה רגילה, כי הם מלמדים. הם ויתרו על שנת שבתון, על קרן קשרי מדע, על כמה תוספות במסגרת שנה מיוחדת כזאת, אבל עיקר הוצאות המוסדות – – – << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> – – – חל"ת, יש לכם את הנתון הזה? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אין מרצה אחד שיצא לחל"ת. היחידים שיצאו לחל"ת הם חלק מהסגל המינהלי של המוסדות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון, האבטחה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא. האבטחה נשארה. אף אחד לא סגר את הקמפוס. הקמפוס פתוח. למה? אסביר לך, חברת הכנסת שטרית – כי המעבדות צריכות לתפקד, והן המשיכו לתפקד כל התקופה הזאת. הספריות רוב הזמן מתפקדות, כי הסטודנטים צריכים ללמוד והם באים לספריות. יש לא מעט סטודנטים שאין להם יכולת ללמידה מקוונת מהבית. הם לומדים מקוון מהקמפוס – כשאין סגר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רוב התקופה לא נתנו להם להיכנס. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> שוב – היו תקופות, כשהיה אסור. יש גם מגבלות כמותיות, אבל בגדול, הקמפוסים רוב התקופה פתוחים, והם יישארו פתוחים, אני מעריך, גם בשנת הלימודים הזאת. יש הצד השני של המטבע, וגם את זה אתם צריכים להבין. יש פגיעה קטלנית, קשה מאוד, בתרומות לכל המוסדות להשכלה גבוהה, מה שגורם לקשיים תקציביים מאוד קשים של המוסדות. עוד יותר מכך, כמעט כל המוסדות מחזיקים את הכסף, ככה מקובל, בתיקי השקעות. הרי מוסדות להשכלה גבוהה מתנהלים באמצעות קרנות. חלק גדול מאוד מהכסף מנוהל כקרנות. איך קרנות מנוהלות? כסף מושקע בבורסה, במניות, ואז חיים מאחוזים. אתם כולכם מבינים ויודעים מה קרה בתיקי ההשקעות במהלך חצי השנה האחרונה, ומה יקרה בשנה הקרובה – אנחנו יכולים להעריך. לכן יש כאן פגיעה קשה מאוד תקציבית במוסדות. לכן מי שחושב שבשנת קורונה יש מוסד להשכלה גבוהה שיצא מורווח מהמציאות הזאת, הוא טועה. המוסדות יצאו מופסדים, ובאחוזים מאוד גבוהים מהתקציב שלהם. המצב אינו פשוט. אני מעריך גם, שיכולים להיות מוסדות שאולי אפילו יגיעו למשברים תקציביים מאוד קשים. חלקם אולי אפילו יעמדו על סף קריסה. צריך להבין את זה ולהיערך לזה. לגבי סוגיית שכר הלימוד והמרכיבים השונים של שכר הלימוד: קודם כול, גובה שכר הלימוד במדינת ישראל – בעקבות שביתת הסטודנטים המפורסמת וועדת מלץ – למעשה מאורגן ומסודר לפי מסקנות ועדת מלץ, כולל גם נושאים שונים שקשורים לתשלום שכר לימוד, שהם בכלל מעוגנים בחוק של זכויות הסטודנט, וכך הדבר הזה עובד. בשנה כמו השנה הזאת, אין שום סיבה לבטל או לצמצם שכר לימוד. למה? אני אסביר לכם. כי ההוצאות קיימות. יש סיבה וגם סיבה, ואני בזה ארצה לסיים, לעזור לסטודנטים שקשה להם לשלם את שכר הלימוד הזה. ואני תיכף אציע גם מה המנגנון וגם מה נעשה בתחום הזה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> ההוצאות הן צבועות. איך אפשר לקחת מסטודנט על אבטחה ועל רווחה? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> חברת הכנסת שי וזאן, אני קודם דיברתי רק על שכר הלימוד הבסיסי. עכשיו לגבי סוגיית המקדמות. הרי מה עושה מקדמה? מקדמה מאפשרת למוסד להבין כמה סטודנטים יש לו. על סמך ההנחה הזאת הוא אומנם לא מפטר את העובדים הקבועים שלו, אבל, למשל, אם אנחנו מדברים על המכללות – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> כמה זמן אתם רוצים לעשות את הדיון הזה? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה נושא מספיק חשוב, השר אמסלם. תאמין לי. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בסדר. אבל בואו תספרו לנו. אם אתם רוצים, אז נבוא בעוד שעתיים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר להציע, נביא לפה אולי סעודה מפסקת. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נעשה כאן ארוחה מפסקת. מה הבעיה? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בוא תקצר, נו. בוא, באמת. תיתן להם שיעור פרטי אחר כך. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה לא שיעור פרטי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – בוועדת החינוך. אני מוכנה – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> בהחלט. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אין בעיה. ערב תשעה באב, אנחנו נשארים פה – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אולי נעביר את זה לדיון בוועדת החינוך ושם יעלו את כל הנושאים, שם ישבו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שום בעיה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני מניח שגם יש זמן מוגבל לענות על הצעות לסדר-היום. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אין. אתה טועה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אין? אז בסדר. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לדבר על הסטודנטים – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הפוך. רוצים לתת יותר זמן בוועדת החינוך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל זו הערה נכונה. בוא נמשיך את הדיון בוועדת החינוך. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> קודם כול, אין שום בעיה להמשיך את הדיון הזה בוועדת החינוך, אבל בכל זאת כמה משפטי סיום. אחד, מי שרוצה לעזור לסטודנטים, הדרך לעשות את זה היא בצורת מלגות לסטודנטים שיש להם באמת קשיים כלכליים, כי אז זה לא נפרס כפרוסה דקה. הרי בסוף אם יעשו הנחה, מישהו יצטרך לשלם את זה, והמישהו זה המדינה. המדינה רוצה לעזור וצריך לעזור. היא צריכה לתת למי שחסר לו ולא לכל אחד קצת – שזה לא יעזור בסוף לאף אחד. זאת גם הדרך שבה הלכנו יחד עם התאחדות הסטודנטים, והבאנו לפני כמה שבועות סיוע במלגות בהיקף כולל של 100 מיליון שקל. זה עשרות אלפי מלגות לסטודנטים מתקשים, חלק בזכות סיוע של מפעל הפיס, חלק בזכות סיוע של משרד האוצר. אין לי ספק שאנחנו נזדקק למהלך כזה גם במהלך שנת לימודים הבאה. והסוגיה האחרונה, לגבי השירותים הנלווים – כאן האמירה היא נכונה. אני רק רוצה להזכיר לכולם שהשירותים הנלווים בכל מוסד נקבעים בהסכמה בין הנהלת המוסד לבין אגודת הסטודנטים המקומית – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הם לא נקבעו. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – הם עוד לא נקבעו, ומותר גם לסטודנט לפי החוק לסרב לשלם אותם אם הוא לא רוצה לקבל את השירותים האלה. זה עניין וולונטרי, לפי החוק, והמוסדות לא יכולים לחייב. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> גם אבטחה? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> בין השאר גם אבטחה. אבל יש לזה משמעות, כי אני אגיד לך מה זה אבטחה. זה פדיון אבטחה. מי שלא משלם, יצטרך לתת את חלקו באבטחה של הקמפוס באופן אישי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> השר, אנחנו רוצים – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר מתכוון לדבר עד 16:00? שאנחנו ניערך בהתאם. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> ולכן בהחלט יש כאן הרבה סוגיות והתלבטויות. אני מציע לחברי הכנסת שהעלו את הנושא החשוב הזה לסדר-היום, להעביר אותו לוועדת החינוך. אם תרצו להזמין אותנו, אנחנו נבוא ושם נוכל לפרט בסוגיות השונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נצביע בעד ההצעה של השר להעביר את הדיון בהצעה לסדר-היום בנושא הסטודנטים לדיון בוועדת החינוך. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הנושא יעבור לדיון בוועדת החינוך. כולם בעד. עבר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל תוסיף אותנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בעד – שישה, נגד – אפס, ואין נמנעים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל תוסיף, תוסיף. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת הילה שי וזאן, חברת הכנסת קטי שטרית, חברת הכנסת קרן ברק, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, חבר הכנסת אוריאל בוסו, חבר הכנסת יוסי טייב וחבר הכנסת יצחק פינדרוס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם פה. גם פה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> וחבר הכנסת מתן כהנא. שישה ועוד שמונה – 14 בעד. עבר לוועדת החינוך. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מחדל בסיוע לעצמאים בשל בידוד או מחלה << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הנושא הבא – הצעות לסדר-היום בנושא: מחדל בסיוע לעצמאים בשל בידוד או מחלה, מס' 964, 967, 983, 991, 1028. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני? למה? איפה עודד? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עודד פורר ביקש להיות אחרון הדוברים. בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני לא הבנתי מי משיב לנו. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> שר האוצר לא הגיע? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – השאירו לי את כל הפתקים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הקורונה פגעה בכיס של מרבית אזרחי מדינת ישראל. אנחנו יום-יום, שעה-שעה, דנים פה בכל הנזקים של משבר הקורונה והנזקים הכלכליים. אבל מה שאנחנו כולנו שמים לב, זה בעסקים הקטנים והבינוניים, שאני וחברי חבר הכנסת עודד פורר, יושבי-ראש השדולה של העסקים הקטנים והבינוניים – אנחנו תמיד אומרים שלפני כן זעקנו את זעקתם של העסקים הקטנים ולא היה מי שישמע. היום במשבר הקורונה כל אחד מבין מה זה להיות עסק קטן ובינוני. כל אזרח מבין את האפליה בין שכירים לבין בעלי עסקים קטנים. חוסר השוויון הזה הוא כל כך קשה, שהבאנו בעצם – אנחנו כממשלה, הצבענו בימים האחרונים על התוכנית הכלכלית, שהביא שר האוצר, שנותנת מצד אחד ודאות לאותם עסקים; תוכנית חשובה, בגובה 90 מיליארד שקלים, שנותנת ודאות גם ברמת ההשתכרות החודשית הקבועה לשנה הקרובה לכל בעלי העסקים, וגם בעצם על אובדן הכנסות של מי שנפגע, שעסקיהם ומחזורי עסקיהם נפגעו. ואת זה הבאנו כתוכנית גדולה. יחד עם זה, אנחנו יודעים ושמנו לב שאין ביטחון סוציאלי לכל בעלי העסקים ואין רשת ביטחון. והשבוע ראינו שגם הייתה פסיקת בג"ץ, ופנה אביר קארה, שהוא ראש הקבוצה המדוברת "אני שולמן", והוא הציב בפניי את הבעיה שבמחדל של מה קורה לעצמאים כשהם נמצאים בבידוד או שהעובדים שלהם נמצאים בבידוד. ויחד איתו הבנו – ויחד עם כמובן חבריי בארגון לה"ב, שאיתם אני עובדת הרבה מאוד שנים – הבנו שיש כאן עוולה שדורשת חקיקה. לכן הרמתי את הכפפה, ואתמול הגשתי הצעת חוק שמסדירה את הגדרת המחלה בחוק דמי מחלה, ומטילה את האחריות של תשלום דמי מחלה במקרה של בידוד, על המדינה. היום מי שנשא בנטל הכלכלי של דמי המחלה היו בעלי העסקים. לא רק שהם עצמם נפגעו, הם גם היו צריכים לשאת בנטל של העובדים שלהם שחלו, היו צריכים לשלם את זה. לכן, הגשתי את החוק, שאליו הצטרפו גם חברי עודד פורר, וחבר הכנסת מיקי לוי, וגם חבר הכנסת מתן כהנא. הגשנו את ההרחבה לחוק הזה, ובעצם אנחנו מרחיבים את ההגדרה של מחלה בחוק – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואנחנו מסדירים את שיפוי המעסיק על ידי המוסד לביטוח לאומי, וככה מסייעים גם לעסקים וגם לעובדים עם התקופה שבה המדינה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – היא שמחילה את חובת הבידוד על פי החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת קרן ברק. חבר הכנסת מתן כהנא יעלה ויבוא. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, עובדים רבים נמצאים בבידוד בימים אלה, ומי ישלם על העובדים האלה? המעסיק שלהם. לעיתים לא רק העובדים בבידוד, גם המעסיק שלהם בעצמו נמצא בבידוד, ועדיין, מי משלם על כל החבילה הזאת? המעסיק. דמיינו את השולמן הזה, שהוא בבית, חמשת עובדיו בבית, ועדיין הוא ממשיך לשלם את הכול. בג"ץ קבע שמסוף ספטמבר הדבר הזה ייפסק, וכבר לא יהיה אפשר לקרוא לדבר הזה ימי מחלה, הבידוד לא יהיה ימי מחלה, וזה ייגמר. אבל אני שואל שתי שאלות: מה יהיה עד אז? מה יקרה עד סוף ספטמבר? מי משלם על הדברים האלה? וגם מה יהיה מאז? מי ישלם את הדברים האלה? לכן כאן אני מצטרף לדברים של חבריי עודד פורר וקרן ברק, וגם אני קורא מכאן לזה שמי שישלם את הדברים האלה יהיה ביטוח לאומי. זה בעצם כמו מילואים. כמו שכשמשרת מילואים יוצא למילואים, ביטוח לאומי משלם את השכר שלו, כך יהיה גם בנושא בידוד. אם אנחנו במלחמה, אז כמו במלחמה – נילחם בכל הכלים שיש לנו, וביטוח לאומי ייקח על עצמו לשלם את ימי הבידוד האלה. כך נוכל לעזור לעסקים הקטנים והבינוניים להתמודד עם העול הכלכלי הגדול הזה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מתן כהנא. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני אשתדל לא להשתמש בשלוש הדקות האלה בנסיבות היום והעניין. בקצרה, אני לא רוצה לחזור על מה שאמרו קודמיי. יש פה מס שהטילו על המעסיקים. ועדת החוץ והביטחון החליטה על איכוני שב"כ, ואנחנו יודעים על כמויות הטעויות – אלפי אלפי אנשים יצאו לבידוד, ומי משלם? כמו שאמרו קודמיי, המעסיק משלם. שלא יגידו לי שזה על חשבון ימי מחלה, כי בסוף ההוא מפסיד את ימי המחלה שלו. בסוף המעסיק גם יודע מה הממוצע של ימי מחלה שיש לו בשנה, ועל פי זה הוא עושה את התחשיב העסקי שלו. בסוף, את אותם ימי בידוד, שבחלקם הגדול המדינה עשתה טעות – כי היא לא הייתה ערוכה; כי משרד הבריאות לא היה ערוך; כי פיקוד העורף לא היה ערוך. מישהו לא היה ערוך – בסוף אתה מטיל עוד מס על עצמאים בזמן הכי קשה. לכן, אני מאוד מקווה שהצעת החוק הזאת תבוא מהר מאוד, והרבה לפני. בג"ץ אולי ניסה לעשות צדק, אבל כמו תמיד, הוא לא הצליח, אז הוא עשה את זה לסוף ספטמבר. אני מקווה שאנחנו נתעשת לפניו ונפתור את הבעיה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. תודה מיוחדת על הקיצור. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אתם, שרי הממשלה, לא מנותקים, לא מנותקים מהעצמאיים ובעלי העסקים. אתם יודעים מה המצב, אבל פשוט לא אכפת לכם. במקום להציע פתרונות אמיתיים, אתם מעדיפים ללבות שנאה בין האזרחים. אז הבאתי את המילים של אחד מבעלי העסקים, טוב מאוד לשמוע אותו. סאיב דיאב מהעיר טמרה, בעלים של מסעדת כפריא, אמר כך: סגרו אותנו לשלושה חודשים. פיצויים לא קיבלנו, ומה שהציעו אפילו לא כיסה את חשבון החשמל. ביקשנו הלוואה בפעימה הראשונה. קיבלתי אישור מהקרן, אבל הבנקים לא הסכימו לאשר. הגשתי לפעימה השנייה, אבל אני חושב שלא יאשרו אותנו. חילקו לעסקים. סאיב עוד ממשיך: כל התקופה הזאת מלווה בחוסר ודאות. אנחנו פתחנו מחדש לפי כל ההנחיות של התו הסגול, אבל הלקוחות עדיין מפחדים להגיע. זו בריאות של אנשים, אני לא משחק עם זה. לא צריך את המענקים שלהם, רק קרש הצלה שייתן לנו לעבור את השנה הזאת. אנחנו יודעים לעבוד, ואנחנו רוצים לעבוד. אני מעסיק 20 עובדות – כולן נשים. אחת מממנת לימודים, אחת מממנת טיפולים רפואיים של אבא שלה. המלצריות מתחת לגיל 21 – אפילו לא קיבלו דמי אבטלה בחל"ת. לכן אני מציע: 1. דמי אבטלה לצעירים מתחת לגיל 21; 2. מענקים אוניברסליים – לא רק פעימה אחת, אלא תוכנית ארוכת טווח שתחזיר את הוודאות לאזרחים ותיתן להם את הביטחון להזרים כסף לעסקים קטנים; 3. דמי אבטלה לעצמאים שלא דורשים את סגירת העסק. זה הגיוני כמו לדרוש להרוג את החולה כדי לרפא את המחלה. כבוד היושב-ראש, נושא אחר – אני אגיד אותו בצורה מהירה. חברת הכנסת ע'דיר מריח כמאל הגישה הצעה לשיפורים בחוק הלאום, אבל היא, ע'דיר מריח, מה היא משאירה בתוך החוק הקיים? היא משאירה: ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי. ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל. המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות. יום העצמאות הוא יום החג הלאומי הרשמי של המדינה – ועוד כמה דברים שע'דיר מריח משאירה בחוק הלאום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסכם במשפט אחד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> משפט אחד, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ע'דיר, אנחנו ילידים. אנחנו בני המקום הזה. אנחנו לא צריכים להיות מעל לאף אחד, אבל לא נרשה לאף אחד ולאף קבוצה שתהיה מעלינו – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אלא שוויון אמיתי – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – זה מה שצריך להיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. הוא קיצר, הרב פינדרוס, התחשב בנו. דואגים לך פה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אדבר בקצרה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לא רוצה להוסיף על מה שאמרו קודמיי, רק דבר אחד שכן חשוב לשים אליו לב. כשבעסק קטן עם ארבעה-חמישה עובדים מקבל אחד העובדים הודעה שהוא חולה מאומת, כל העסק נסגר. זה לא עניין של ימי מחלה, זה עניין של סגירת עסקים. המשמעות של הבידודים בעסק שהוא עסק קטן היא משמעות של סגירת העסק, ודווקא על העניין הזה חייבים לתת מענה. כשאני אומר – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא, אובדן הכנסה. בחוק התקציב. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אובדן ההכנסה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כן, בחוק התקציב, פיצוי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אובדן ההכנסה בסופו של יום לא נותן את הפיצוי הראוי, בוודאי לעסקים – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כן, כי זה יורד ל-40%, בטח שזה נותן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קרן, זה לא נותן את הפיצוי הראוי לעסקים. גם ככה הם נסגרים כשיורדים להם המחזורים. עדיין, אובדן ההכנסה הוא במקרה הטוב 50% ממה שאמור לתת את הפיצוי. זאת אומרת, הם עדיין נמצאים בהפסד. לכן אני אומר, דווקא עוד עסק כזה, בימים האלה, סובל עוד פי כמה וכמה: גם ירד לו המחזור, עכשיו יורד לו המחזור עוד יותר. לכן על זה צריך לתת מענה. וצריך להבין שהמשמעות של בידוד בעסק קטן – זה לא הבידודים ורק ימי המחלה אלא סגירת העסק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עודד פורר. ישיב השר המקשר, חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה, בשם שר האוצר. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> תודה רבה. אני אענה לעודד בקצרה לגבי מה שהוא אמר. יש פה פשוט תשובה של משרד האוצר: בהתאם לתוכנית הכלכלית, עצמאי שנפגע מעל 40% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2019 יהיה זכאי למענק בהיקף של 70% מהכנסתו הממוצעת, ועד 15,000 שקל לחודשיים, קרי 7,500 לחודש. מלבד זאת, עצמאי יהיה זכאי למענק בגין סיוע ההוצאות הקבועות, שיכולות להגיע עד 500,000 שקל. זה לעסק עצמו. אבל בלי קשר, אני רוצה לומר משהו בעקבות מהדיון שהיה כאן. באמת הסיפור של הבידוד, לדעתי, צריך לתת עליו את הדעת ולדון בו, לכן אני מציע שההצעה תרד לוועדת הכספים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ההצעה? הגשנו אותה אתמול. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, הצעה לסדר-היום. הוא מדבר על הצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הצעה לסדר-היום. כן, תעשו שם דיון. בסך הכול אני לא רואה פה – זו לא שאלה של אופוזיציה–קואליציה, זה עולה מכל הכיוונים, אז אני מציע שזה ירד לוועדת הכספים. שם תעשו דיון עומק. אני גם רואה פה איזשהו אבסורד מסוים בעניין. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מצוין. מצוין. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי, אז אנחנו מקבלים את הצעתו של השר להעביר את הדיון. אוקיי. מוכנים לקבל את ההצעה של השר להעביר את הדיון לוועדת הכספים? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי, אז נקיים על זה הצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בעד יש שני קולות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל תוסיף. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו מוסיפים את חברת הכנסת קרן ברק, חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת בוסו וחבר הכנסת מנסור עבאס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> וחמד עמאר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – עודד פורר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ועודד פורר. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> ומנסור גם, לא? מנסור עבאס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מנסור, כן. שישה קולות ועוד שניים – סך הכול שמונה קולות בעד להעביר את ההצעה לדיון בוועדת הכספים. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> העברת האחריות לטיפול במשבר הקורונה לצה"ל ולמשרד הביטחון << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור לדיון בנושא הבא – הצעה לסדר-היום בנושא: העברת האחריות לטיפול במשבר הקורונה לצה"ל ולמשרד הביטחון, מס' 937. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, זה פשוט כיף ככה לדבר – כנסת ריקה, אף אחד לא מפריע, גפני לא נמצא, האח התאום שלו, אחמד טיבי, גם לא נמצא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ערב תשעה באב, מדינת היהודים. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ערב תשעה באב – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תסדרו לו את הרמקול. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש רמקול. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שומעים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה קודם כול כמובן לדבר על ההופעה המרשימה אתמול של פרופ' גמזו, באמת מומחה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא שומעים – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני כבר העליתי. אז רק הזמן, זה חמש דקות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא שומעים. אני מדבר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שומעים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אוקיי. אז אני אדבר צמוד לרמקול. למה שלוש דקות? הבנתי שחמש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עשר. סליחה, זה הצעה רגילה. עשר דקות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סליחה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כמעט גמרנו בחמש, העלינו את זה לעשר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עשר דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז קודם כול אני רוצה לברך את פרופ' גמזו על הופעה מרשימה אתמול, על המינוי. ללא ספק מדובר במישהו שהוא בר-סמכא, והוא אמר אתמול כמה דברים חשובים. מה שצרם במיוחד בכל מה שהוא אמר זה שהוא אמר: מעכשיו כל ההחלטות יתקבלו מתוך שקיפות, בצורה הגיונית ומתוך נתונים. כלומר, עד אתמול כל ההחלטות התקבלו לא בצורה שקופה, לא הגיונית ולא על בסיס נתונים – כל מה שאמרנו מאז תחילת הקורונה. זו הייתה עמדתנו, כך דיברו כל החברים בסיעת ישראל ביתנו, ככה ניסינו לבטא את העמדה הזאת גם בוועדת הקורונה, אבל אתמול קיבלנו סוף-סוף גושפנקה. מה עוד שמענו מפרופ' גמזו? דבר נוסף הוא אומר: את כל המאבק וכל הניסיון לקטוע את כל ההדבקה וכל הבדיקות צריך להעביר לצה"ל. אמרנו את זה מלכתחילה, בדיוק כמו שהוא אתמול חזר ואמר. אני בכוונה הלכתי – בעידן האינטרנט, גוגל, אפשר לחזור ולראות; אני שמח גם בדיעבד להגיד שהראשונים שאמרו ודרשו להעביר את כל הטיפול לצה"ל היו אביגדור ליברמן וכל החברים בישראל ביתנו. אין למעשה שום גוף אחר שיש לו את הפריסה, שיש לו את היכולות שיש, נניח, למינהל הרכש בצה"ל, פריסה ויכולת לגייס מילואים כמו לפיקוד העורף. בלאו הכי כל המידע והנתונים, מי שצובר ומנתח אותם זה גופים או מחלקות בתוך אמ"ן, וכמובן חיל הרפואה. אין שום אפשרות אחרת. אם באמת רוצים לטפל בקורונה בצורה יסודית, לכל בר-דעת ברור שהיינו צריכים להעביר את כל האחריות לצה"ל ולמשרד הביטחון, ורוני גמזו היה אמור לשמש כיועץ בכיר לרמטכ"ל. אם רוצים להתגבר, זה מה שנצטרך לעשות. אני לא יודע מה יהיה לנו בחורף, וככל הנראה גם החורף לא יהיה חורף פשוט – גם עם הצינון, גם עם השפעת ותסמינים של שפעת, שמכל מה שאני מבין הם מאוד דומים לתסמינים של הקורונה, ויצטרכו לאשפז יותר אנשים. בסופו של דבר אם נצטרך להכריע, אין דרך אחרת. זה שלא מקבלים החלטה זה רק מסיבות פוליטיות קואליציוניות. ראש הממשלה נתניהו לא רוצה לאבד שליטה על התהליך, הוא רוצה לשלוט בכל המקטעים של הטיפול, הוא רוצה להיות זה שמבשר, הוא רוצה להרוויח מזה דיבידנד ציבורי, קרדיט, כל הדברים. לכן אנחנו תקועים. רק מסיבות אישיות, פוליטיות קואליציוניות – חס וחלילה לא להעביר את זה למשרד הביטחון כי זה תחת גנץ – ההחלטה לא מתקבלת. הערה נוספת, ואני אומר את זה, וגם שלחתי מכתב לפרופ' גמזו: המבחן האמיתי הוא בביצוע. עד עכשיו באמת שמענו גם תוכנית, גם הופעה מרשימה, אבל המבחן הוא בביצוע, והמבחן הראשון בביצוע: אני לא מבין איך אישרו ל-30,000 איש לנסוע בראש השנה לאומן. איזה ריחוק חברתי יש באומן? איזה עטיית מסכות יש שם, באומן? אני מניח שפה באולם יש כמה אנשים שביקרו שם. זה טירוף מוחלט. מצד אחד שמים פה מגבלות על כל שני מטר, כל ארבעה מטרים, קנסות על אי-עטיית מסכה, ו-30,000 ישראלים יבלו את ראש השנה באומן. מי קיבל? באיזה סמכות? איפה זה? הכול הרי יוצא בצורה עקומה. אני מבקש מפרופ' גמזו להתייחס לדבר הזה. הדבר השני, כבר עברנו פעם אחת את אותו גל ראשון של קורונה בפסח; גם עכשיו – 16,000, לפחות 16,000 תלמידי ישיבות לא אזרחי ישראל באים לכאן מארצות הברית – בתנאים אחרים לגמרי, תנאי הבידוד אחרים וכל התנאים הם אחרים. גם 16,000 איש באים מארצות הברית וגם 30,000 נוסעים לאומן. אז בשביל מה אנחנו עושים פה את כל המגבלות? בשביל מה צריך את כל הסיפור? אז אני באמת מצפה לקבל תשובה מפרופ' גמזו, אולי הוא יצליח לעצור את הטירוף הזה. מכיוון שאנחנו באמת בערב לא פשוט, כמו תמיד – חורבן הבית ושנאת חינם וכל מה שאנחנו בדרך כלל נוהגים להיזכר ולשמוע – אז אני הכנתי חידון מיוחד לשר המקשר דודי אמסלם. אני מאוד מזדהה עם כל מה שהוא אמר בימים האחרונים בנושא אלימות משטרה שהופעלה אז בגירוש היהודים, כמו שהשר אמר, גירוש היהודים מגוש קטיף, כל המחזה שראינו אז בגוש קטיף. ואני, כמי שבילה שם לא מעט ימים, יכול להגיד שזה אחד הדברים הקשים שנחרתו בזיכרוני. והשאלה הראשונה: איזה מפלגה הובילה, איזה מפלגה לקחה על עצמה והמציאה את הסיפור הזה של ההתנתקות? זאת שאלה ראשונה. מי המפלגה? הליכוד. ושאלה שנייה: איך הצביע ראש הממשלה דהיום, בנימין נתניהו? איך הוא הצביע בהתנתקות פה בכנסת בהצבעה? כמובן, הוא הצביע להתנתקות. והשאלה השלישית: מה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו לאורי אריאל בפולמוס שהיה פה בכנסת? הוא אמר לו: גם אם זה יבוא למשאל עם, שלא יהיה לך ספק, אני אתמוך בהתנתקות. ואני יכול להמשיך. למשל, מי היו השרים הנוספים מטעם הליכוד שתמכו בהתנתקות, הצביעו? זה לא רק השרים לשעבר או כאלה שעברו לקדימה. איך למשל הצביע שר האוצר ישראל כץ, איך הצביע השר לענייני התיישבות צחי הנגבי, איך הצביע שר האנרגיה יובל שטייניץ, איך הם הצביעו? אני חושב שבנושא הגירוש כדאי באמת קצת לרענן את זיכרוננו. עכשיו אפשר גם להיזכר מי הייתה דוברת גירוש היהודים. מי הייתה דוברת גירוש היהודים. וכשהיא מספרת שזה היה תפקיד שנכפה, אני רק רוצה להביא ציטוט אחד מדוברת גירוש היהודים מגוש קטיף. אוגוסט 2005: "התנהגות ברברית ועבריינית" של בני הנוער, "שחושבים שהם נמצאים באיזה קייטנת אתגר, ואת אותן אלימות מילולית והסחיטה הרגשית" שהפעילו "על החיילים". אני פשוט מצטט. אבל יש דבר נוסף, אדוני השר. אותה אלימות שהופעלה – ועצרו באמת בחורות בנות 13, הכניסו אותן למעצר: מי היה בדיוק שר הבט"פ? מטעם איזו מפלגה היה השר לביטחון הפנים? ואתה זוכר איזה הנחיות ניתנו? אז אני רוצה לרענן את זיכרונך איזה הנחיות ניתנו על ידי השר הממונה, ואז במקרה הקליטו – שמו מיקרופון למי שהיה קבלן ביצוע בשטח אז, תת-ניצב ניסו שחם. ואז הקליטו את ניסו שחם, ואני מתנצל מראש – כי אני מצטט, זו לא בדיוק שפה ספרותית. הוא אומר לאחד הפקודים שלו: תפעיל מכת"ז. חרא עליהם, שיישרפו. אל תעשה חשבון, תפעיל מכת"ז. ועצורים, מלא מעצרים, כולל שימוש בכוח באמצעים, לא אלפא, אלות, אלות פלג גוף תחתון, אם צריך – ואני לא אמשיך את כל הציטוט. זה היה תחת שלטון ליכוד, בהובלת ליכוד, וזה מה שהליכוד עשה אז בנושא גירוש היהודים. ואני חושב שבאמת היום, כשאנחנו מדברים על שנאת חינם, כדאי להיזכר גם בהיסטוריה ההיא. אני יכול להגיד לך איך הצביעו כל החברים בישראל ביתנו, כולם. כולנו הצבענו נגד, כולנו היינו שם. אני זוכר את היום, הייתי שם בפעם האחרונה ב-13 באוגוסט, ליד האגם שם, יומיים לפני הפינוי. ואין הרבה זמן פה באמת להמשיך להעלות זיכרונות מאז, אבל אני חושב שבאמת, אם אני לא סומך על מישהו, זה גם על ההנהגה של היום. אותה הנהגה שאז הייתה אחראית על גירוש היהודים מגוש קטיף, עכשיו היא מנסה להדביק תוויות, להכתים אנשים ולהגיד – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אתם שמאל, אתם ימין, אתם כאלו ואתם כאלו. אנחנו זוכרים את ההיסטוריה, למרות זיכרונם הקצר של הכנסת ושל הציבור. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אביגדור ליברמן. ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רק כי אגיב על דבר אחד שאמר חבר הכנסת ליברמן. דרך אגב, מי שהיה ראש הממשלה בהתנתקות ובגירוש זה היה אריאל שרון, בעקבות זה. דרך אגב, היה משאל בתוך הליכוד – אני גם מרענן קצת את הזיכרון. הליכוד, כמפלגה, התנגד לגירוש. אריאל שרון אמר: בואו נביא את זה למרכז הליכוד, למשאל המתפקדים. לא קיבל – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ומה קרה? הוא נשאר יושב-ראש הליכוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. הוא לא קיבל את ההכרעה של הרוב בתוך המפלגה, ולכן הוא הקים את קדימה. וכאן התפצלה בעצם המפלגה וככה הוקמה מפלגת קדימה. דרך אגב, לגבי מה שקרה באמת, הציטוט שבעצם ציטט חבר הכנסת ליברמן – זה היה בכפר מימון. התכנסו שם אנשים, המשטרה בעצם חסמה את כל הצירים להגעה, כולל כפר מימון. סגרו אותם כדי שלא יצאו משם, ובעצם זה היה חופש ההפגנה, המחאה, של אותם ימים. זה שהשמאל היום מדבר – אז, דרך אגב, אפילו לא נתנו להם לצאת משם. לא נתנו גם להגיע, היו מחסומים בדרכים כדי שלא יגיעו. אבל – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> וזה טוב? זה טוב? זה לא טוב? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה מה שאני אומר ­– תלוי. לכן זה תלוי דבר: אם זו הפגנה שהשמאל מסכים לה – אז אסור לעשות שום דבר ויש חופש הפגנה; ואם זה לא תואם את האידיאולוגיה של השמאל – אז בוודאי חייבים לעצור הכול, גם אם זה בדרך. אין לא חופש ולא הפגנות, אין כלום. זה השותפים שאתם היום מסתובבים איתם. לגבי מה שאמר, לגבי ההצעה – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי לגביכם. עזוב. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> כחול לבן הם שותפים של הליכוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ליברמן, אתה יודע על מה אני מדבר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – גוש קטיף לא היה בשטחי מדינת ישראל. אותו דבר, אם יעשו הפגנה ביהודה ושומרון – הצבא יכול לעצור. אתה מטעה כאן בין שתי זכויות ההפגנה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנת. דרך אגב, אני רוצה לספר לך. כפר מימון, אני רוצה לחדש לך – זאת אומרת, גם גוש קטיף זה חלק מההתיישבות של ארץ ישראל, לא מדברים על זה; אבל אני מספר לך שגם כפר מימון, היום, חסמו אותם ולא נתנו להם לא להגיע ולא לצאת. אבל בואו נעזוב את זה, אותם ימים ארורים שהיו. אני אומר לגבי ההצעה עצמה: בעצם ההצעה שהגיש חבר הכנסת ליברמן היא העברת האחריות לטיפול במשבר הקורונה לצה"ל ומשרד הביטחון. אני רוצה לומר שעד היום, מתחילת הקורונה ועד היום כל המערכות במדינת ישראל סייעו בעניין, גם האזרחיות, גם כל מערכת הביטחון הייתה בלופ – אתם ראיתם את זה גם – גם הצבא, בין היתר, גם צבא ההגנה לישראל. אז לכן אני שמח שכיוונו לדעת גדולים כבר מזמן. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מבקש להעביר את ההצעה לדיון בוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה מסכים, אדוני השר? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> זה דיון, אז כן. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא מסכים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו נוסיף את חבר הכנסת עודד פורר, חבר הכנסת חמד עמאר, חברת הכנסת יוליה, חבר הכנסת ליברמן, חבר הכנסת יבגני סובה, חבר הכנסת אלי אבידר, חבר הכנסת בוסו ­– שמונה. אז אני קובע שהצעה לסדר-היום עוברת לוועדת החוץ והביטחון. שמונה הצביעו בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היערכות משרד הבריאות מחד והציבור מאידך לתפילות בחגי תשרי והימים הנוראים << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: היערכות משרד הבריאות מחד והציבור מאידך לתפילות בחגי תשרי והימים הנוראים, מס' 1018, של חבר הכנסת אוריאל בוסו. בבקשה, חבר הכנסת. לרשותך עשר דקות, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, האמת היא שזו הצעה שהייתה אמורה להיות כבר אתמול או שלשום, אבל אם היא נגררה לעכשיו, לערב תשעה באב, אני רואה בזה גם סוג של שליחות, כנראה. אנחנו נמצאים בערב תשעה באב, ממש עוד פחות משלוש שעות אני בעצמי צריך לעשות סעודה מפסקת, ולמרות זאת אני נמצא פה קודם כול בשביל להגיד בשמם של עשרות אלפי המתפללים, אדוני השר, שללא ספק ביום תשעה באב, ביום החם הזה, הרבה מהם יתפללו ברחוב. אבל כבר אין לנו אפשרות, כנראה, לתשעה באב לשנות את המצב. אבל אנחנו מדברים על הימים הנוראים שמתקרבים אלינו, ימי חגי תשרי – ראש השנה, יום כיפור, כל נדרי, שמחת תורה, שאלפים רוקדים עם ספר התורה. השנה כנראה, לצערנו, אותם חגים לא יהיו כמו בכל שנה. ולמרות זאת מוטלת עלינו אחריות, וזו השאלה: איך אנחנו נערכים לקראת ימי חגי תשרי. מדובר פה, ללא ספק, אנחנו מצווים עדיין ב"ונשמרתם לנפשותיכם", ואם אנחנו מגיעים לבית הכנסת לומר קול נדרי ולהתפלל, עדיין אנחנו מחויבים בסכנת חיים וצריכים להיזהר ולהיות ממושמעים להוראות משרד הבריאות, ולא ניקח סיכונים. מצד שני, לאפשר להמוני בית ישראל להתפלל. זה לא חרדים וזה לא רק דתיים אלא מסורתיים – כולם, עמך ישראל, נמצאים בבתי הכנסת. נדרשת היערכות מיוחדת. כמובן בשותפות של הרשויות, משרד הפנים, ומשרד הבריאות, בכלל מבני הציבור במדינת ישראל. ההצעה שלנו, ואני חושב שזה מה שצריך להיות – צוות מיוחד. ראשי רשויות, שהם מכירים יותר טוב מכולם את הרשות, יצטרכו להתנות בהליך מהיר, לא בהקצאות ולא בביורוקרטיות: גני ילדים, מתנ"סים, כל מבני ציבור, לאפשר הקמת מאהלים, אם צריך, בשביל שגם במגבלות שיהיו – הם יצטרכו לתת לאנשים את האפשרות להתפלל. אבל נקודה נוספת: אני קורא למשרד הבריאות – והתאכזבנו קצת לשמוע שראש המל"ל התנגד בשלב הזה, לקראת תשעה באב, להרחיב את מספר מתפללים. אני קורא גם לו וגם לפרויקטור החדש שהצטרף לטיפול בקורונה להחיל את התו הסגול על בתי הכנסת בהקדם. זו הדרישה היחידה; שנוכל להסביר לאנשים מה שונה בית כנסת ממסעדה ומבתי בילוי אחרים. אבל התו הסגול, אני חושב שמי שיכול לנהל את התו הסגול יותר מכולם זה הרשויות המקומיות. מרישוי עסקים בכל עיר ועיר יוכלו לגשת לבית הכנסת, להסתכל על המקום, ולהגיד, כמו בקניון בכניסה לחנויות: במקום הזה יוכלו להיות עשרה מתפללים 20, 30 מתפללים. יש ממונה קורונה, וזה יהיה ההסבר. זה יניח את דעתם של אנשים שבתי תפילה אינם שונים מבתי בילוי. תכף השר יקריא את התשובה אבל כבר קיבלתי את תשובת משרד הבריאות, ואני שמח שהם הולכים להחיל תקנות שוויוניות שבתי בילוי לא יהיו שונים מבתי תפילה. אין ספק שבית שבית תפילה, בערך האישי והערכי, זה דבר הרבה יותר חשוב, ולכן אני קורא למשרד הבריאות בהקדם להחיל את התו הסגול. ונקודה נוספת, שאני לא יכול שלא להזכיר אותה, אבל דווקא בערב תשעה באב, ובדיונים הטעונים שהיו פה היום – אתמול הסתכלתי, אדוני היושב-ראש, באחד מערוצי הטלוויזיה, שלחו לנו צילום מסך, ואז היה רשום שם, אדוני השר: דרעי קיבל 700 מיליון שקל – דרעי קיבל – למשפחות; גפני קיבל – ככה מופיע – גפני קיבל 150 מיליון שקל למשפחות ברוכות ילדים. הוא קיבל. אבל אתמול גם כן השר דרעי העניק ל-84 רשויות ערביות ודרוזיות 90 מיליון שקלים. לא אמרו: דרעי קיבל, אמרו: דרעי העניק לרשויות. אבל דרעי קיבל. אני אומר לעצמי, אם יושב-ראש ועדת הקורונה היה חרדי, בכל דבר היו אומרים: החרדים קיבלו מכוני כושר. צריך להתחיל ואני קורא – תראו מה זה, איך אומרים, הסברה תודעתית – לערוצי התקשורת: גם לכם יש אחריות להסתה ואחריות למה שקורה כאן במדינת ישראל. במקום להגיד: דרעי קיבל, גפני קיבל – תגידו שלבקשת דרעי העניקו למשפחות. הוא לא קיבל את זה, כי כל אחד שמסתכל בטוח שדרעי לקח לאנשים שלו, כשיש פה 150,000 משפחות ברוכות ילדים שלפי קריטריונים ייהנו מהדבר הזה. ואותו דבר גפני ואותו דבר מה שהוא העניק לרשויות. זאת בדיוק הנקודה שצריך לעשות בערב תשעה באב. ובעזרת השם, כפי שאמרתי אתמול, דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו. אנחנו עדיין, יש לנו עוד שלוש שעות שמתפללים שאולי ייבנה בית המקדש, אבל ללא ספק אהבת חינם בימים הללו היא תגביר ותשנה את הכול בשביל לקרב את הגאולה, תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת בוסו. יעלה ויבוא השר דוד אמסלם להשיב. כתוב שם סגן השר יואב קיש. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת אוריאל בוסו קיבל כבר תשובה מאוד מפורטת ממשרד הבריאות אז לכן אני גם אקריא איזשהו קיצור שלה שהתבקשתי על ידי סגן שר הבריאות: משרד הבריאות לוקח בחשבון את מצב התחלואה וההתחשבות באירועים דתיים. בימים אלו מגבש המשרד מתווה שבו תהיה התייחסות לסוג ואופי הפעילות. יש צוות עבודה משותף בין המשרד לנציגי המגזר הדתי והחרדי על מנת לגבש את המתווה, את מתווה בתי התפילה לימים הנוראים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר, מעבירים את זה? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> מסתפק בתשובה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת. << נושא >> חילופי גברי בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להודיע על חילופי אישים בוועדה המיוחדת לענייני קורונה ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה. מטעם סיעת הליכוד, במקום חברת הכנסת טלי פלוסקוב יכהן חבר הכנסת אופר כץ, ומטעם סיעת כחול לבן, במקום חברות הכנסת הילה שי וזאן ועינב קאבלה יכהנו חברי הכנסת טלי פלוסקוב ואריאל קלנר על מכסת כחול לבן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת איתן גינזבורג, ההודעה לא צריכה הצבעה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי קונין, קטי קטרין שטרית, אורלי פרומן, אוסאמה סעדי, ינון אזולאי, אופיר סופר ויעקב טסלר בנושא: מקרי אלימות מצד שוטרים בעקבות אכיפה מוגברת של תקנות החירום בעניין נגיף הקורונה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"ג באב התש"ף, 3 באוגוסט 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:16. << סיום >>