דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"א ישיבה ס"ג הישיבה השישים-ושלוש של הכנסת העשרים-ושלוש יום שלישי, י"ד באב התש"ף (4 באוגוסט 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים נאומים בני דקה 3 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 3 מתן כהנא (ימינה): 3 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 4 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 4 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 5 משה אבוטבול (ש"ס): 6 עודד פורר (ישראל ביתנו): 6 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 7 איתן גינזבורג (כחול לבן): 8 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 8 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 9 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 9 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 9 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 9 נאומי בכורה של חברי הכנסת 10 מיכל וונש (כחול לבן): 10 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 13 אריאל קלנר (הליכוד): 16 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 19 שאילתות ותשובות 21 78. שינוי צו עונשים לקטינים 21 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 21 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 21 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 23 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 23 << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שלישי, י"ד באב התש"ף, 4 באוגוסט 2020. אני פותח את הישיבה. הנושא הראשון על סדר-יומנו הוא נאומים בני דקה, וראשון הדוברים – חברנו החרוץ יוראי להב הרצנו. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> מחפה בחריצות על הגיל. אדוני יושב-ראש הכנסת, עוד יום עובר ועוד תוכנית חינוכית חשובה נסגרת בגלל פוליטיקה קטנה. הבוקר פורסם בגלי צה"ל כי משרד החינוך הודיע שאין תקציב לתוכניות לנוער בסיכון ולנוער נושר. בקרוב יוצאו לחל"ת או יפוטרו כל העובדים בתוכנית היל"ה, ו-8,000 תלמידים שנשרו מבתי הספר לא יפתחו את השנה ויישארו ברחוב. אחד מבוגרי התוכנית סיפר: יש שם יחס של משפחה, והמורים הם כמו ההורים שלך. הייתי קם בבוקר ורוצה להגיע לשיעורים. אסור למנוע את האפשרות הזאת מילדים אחרים. כעת, חבריי חברי הכנסת, אפשר להאריך את הרשימה: נוער בסיכון וילדי פריפריה, ילדים שאינם בריאים, תוכנית הנוער. כדור השלג הזה מתגלגל. מה תהיה התוכנית הבאה שתיפול? משרדי האוצר והחינוך מוכרחים להתעורר. כשמעלימים 4 מיליארד שקלים כערובה פוליטית יש נפגעים ישירים. תפסיקו את המשחקים שלכם ותתחילו לעבוד. אני קורא לשר החינוך יואב גלנט להפסיק לדחות את ההגעה שלו לוועדת החינוך של הכנסת, להתייצב ולתת דין וחשבון בפני חברי הכנסת, בפני הציבור כולו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – לא נמצא; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו. חבר הכנסת – אה, מתן כהנא הגיע. יופי. בבקשה. כן, ככה, בלי עיכובים. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> ממש, הא? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אלפי עצמאים לא מקבלים את פיצויי הקורונה שמגיעים להם. אני רוצה לתאר לכם שיחה מוקלטת שרק עכשיו שמעתי בין א', חשמלאי מבית שמש, לבין פקידת מס הכנסה. הוא אומר לה: הגשתי את המסמכים בזמן, למה אני לא מקבל את מה שמגיע לי? היא אומרת לו: כי זה לא התעדכן. אז הוא אומר לה: אוקיי, אז מה צריכים לעשות? אז היא אומרת לו: תחכה שזה יתעדכן. הוא אומר לה: אבל אם אני אחכה שזה יתעדכן יעבור הזמן ואני לא אקבל את הפיצויים. היא אומרת לו: אבל זה לא התעדכן. ואז היא אומרת לו: טוב, אז תגיש לפעימה השנייה. הוא אומר: אבל הגשתי בזמן לפעימה ראשונה, מגיע לי גם את הפעימה הראשונה. היא אומרת לו: אבל זה לא התעדכן. תאמינו לי, אם זה לא היה כל כך עצוב זה היה ברמת המצחיק. אני חושב שזה פשוט בושה, מה שאנחנו עושים לעצמאים האלה, הטרטור שאנחנו גוררים אותם בתוך המערכת המופרכת הזאת. החלטנו שנותנים להם, אז בואו ניתן להם כמו שצריך. אני שמח שמחר הנושא הזה עולה פה לסדר-היום בכנסת ונוכל לטפל בעצמאים האלה, שמגיע להם, מגישים את הדברים בזמן ופשוט לא מקבלים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – גם הוא איננו; חברת הכנסת היבה יזבק – איננה; חבר הכנסת מיקי לוי – איננו. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שלום לך. אני חושב שאולי לא יודעים, יש עיתון במדינת ישראל שקוראים לו הארץ, עיתון ישראלי. ראה זה פלא, אנשי ישראל ביתנו הפיצו אתמול שקרים, והם היום הופכים את זה לקריקטורה. כולם כבר יודעים את האמת – שבחורי הישיבות מחוץ לארץ שמגיעים מגיעים לבידוד, מגיעים סגורים, מגיעים אחרי בדיקות של שבועיים לפני שהם מגיעים. בודקים אם יש מקום שמבודד אותם, אנשי משרד הבריאות וקב"טים. הרי מגיעים עם בדיקה לפני, בדיקה אחרי, עם ביטוח רפואי על קורונה, אבל את אותו דבר – עם קריקטורה איך החרדים הולכים להביא את הקורונה לארץ, ואין פוצה פה ומצפצף. מצאו לעצמם אנשי ישראל ביתנו חברה טובה, עיתון הארץ, שלא אמור לפרסם כנראה אמת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – איננו; חבר הכנסת אוריאל בוסו – גם הוא לא נמצא; חבר הכנסת אריאל קלנר – לא נמצא. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הבוקר התקיים בבג"ץ דיון חריג, דיון נוסף בהרכב מורחב של 11 שופטים, דיון שכבר זכה לכינוי "בג"ץ הבוגדת". מה שהתבקש בג"ץ לקבוע, ועל זה כינסה הנשיאה את אותו הליך חריג של דיון נוסף, זה שלא רק שנאמנות בין בני זוג איננה חלק מההסכם שעליו מושתתת זוגיות ומשפחה, אלא יותר מזה: מבקשות העותרות – שדולת הנשים, רקמן – לטעון שגם אם בני זוג התנו שותפות או הסכמי ממון בנאמנות בין בני הזוג – תקשיב טוב, אדוני היושב-ראש – דינו של התנאי הזה להיות בטל מכוח היותו נוגד את תקנת הציבור, סעיף 30 לחוק החוזים. דהיינו, במדינה היהודית – אגב, עזבו, לא מדינה יהודית. חברה נורמלית, בריאה, חפצת חיים, מבינה שנאמנות היא מפתח לכל מערכת יחסים זוגית, משפחתית, עסקית, פוליטית. אני אומר לבג"ץ: הסירו ידיכם מהמשפחה. רק אנשים מטורללים שיושבים באיזה מגדל שן אקדמי ושוחים באיזה תיאוריות אקדמיות מנותקות לחלוטין מבריאות טבעית נפשית של חיים מסוגלים להעלות טענה כזאת. ואגב, רק השבוע, לקראת ט"ו באב – סליחה שאני מאריך, אדוני, ממש עשר שניות – הלמ"ס פרסמה – לקראת ט"ו באב היא תמיד מפרסמת נתונים על המשפחה: שני שלישים, למעלה מ-70% מאזרחי מדינת ישראל סבורים שכבוד, הערכה ונאמנות הם הבסיס החשוב ביותר לקשר זוגי ולמשפחה. בואו נבנה חברה בריאה עם משפחה בריאה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר גולן – איננו. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קרן קרב, סל תרבות, שלבים, תנועות נוער, נוער בסיכון – מה המשותף לכל התוכניות האלה ולעוד כאלה שלא הזכרתי? על כולם הכריז שר החינוך שהוא סוגר אותן. הודיע לחברת המתנ"סים היום: אין תקציב לטפל ב-8,000 ילדים ובני נוער שנמצאים בקצה הרצף הסיכוני של עבריינות, של הזנחה, של מצוקה קשה. זה הגיוני? הייתכן שכך יקרה במדינה מתוקנת? מה יעשו 8,000 הילדים האלה ועוד 1,300 עובדים שיצטרפו למעגל המובטלים? איזה עוד מחיר ישלמו ילדי ישראל על הניהול הכושל הזה של מדינת ישראל? איזה עוד מחיר תשלם החברה הישראלית על מלחמות פוליטיות? לנוער בסיכון אין עכשיו סיכוי. אדוני שר החינוך, אני קוראת לך להגיע מחר לוועדת החינוך, אחרי שדחינו כמה פעמים – אתה דחית כמה פעמים את הישיבה – ולדון ביחד איתנו על היערכות לפתיחת שנת הלימודים, וכן, גם על הבעיות שיש בפתיחת שנת הלימודים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת עופר כסיף – איננו; חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חבר הכנסת יעקב טסלר – אף הוא איננו; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – גם הוא לא נמצא. חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בתאריך 24 במרץ 2020 פורסמו הנחיות משרד הבריאות להלנת פועלים מהרשות הפלסטינית בשטחי ישראל. סעיף 3 מדגיש כי העובד מורשה להימצא רק במתחם הלינה ובמתחם העבודה. כמו כן, פורסם בתאריך 5 במאי מתווה להחזרתם של הפועלים המבהיר כנ"ל – כי שהייתם תהיה רק במתחמי הבנייה, ולא במקום היישוב המאוכלס. ואני כבר למעלה מחודש ימים מקבל תלונות מתושבי העיר שלי, בית שמש, כי ברמת בית שמש ג'1 וג'2 מסתובבים פועלים פלסטינים בתוככי השכונות, בגינות הציבוריות, בפארקים, במרכזים המסחריים ועוד. מצורפים אצלי כמובן גם תמונות ותיעוד. כל בר-דעת מבין כי לא מדובר רק בשהות למטרות עבודה או לצורך קבלת שירותים חיוניים, אלא למטרות אחרות. זאת ועוד – אנו נוכחים בעלייה תלולה של פריצות לבתים, גנבות משטחים משותפים, מבניינים בשכונות הנ"ל. אציין עוד כי לא מדובר על אזרחי מדינת ישראל. אתמול עבר חוק המסדיר את העניין בקריאה ראשונה על ידי משרד הבריאות וכבוד השר הרב ליצמן, ותמכתי בחוק, כמובן. אבקש לזרז ולטפל בבעיה כואבת זו עד להחלת החוק, ולתושבים אומר שבעזרת השם נמשיך לעקוב ולטפל עד ביעור הנגע. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חבר הכנסת מאיר כהן – אף הוא איננו; חבר הכנסת עוזי דיין – לא נמצא. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, פעם אחר פעם אנחנו מגיעים לכאן ומלינים על הניהול התקציבי והמשבר הכלכלי שפוקד את מדינת ישראל. צריך להבין, מדובר במשבר הכלכלי הגדול ביותר שמדינת ישראל הכירה. ועדיין מבחינה ניהולית, למרות שמפזרים כסף בכל מיני מקומות שלא צריך, אתה מסתכל על המקומות שהכי צריך בהם, מסתכל על תנועות הנוער – תנועות הנוער, תקציבן נחתך בלמעלה מ-50%, בחלק מהמקרים ב-60%. ולמה כל זה קורה, אדוני היושב-ראש? כל זה קורה בגלל שהקימו, נוסף למשרד החינוך, משרד להשכלה גבוהה, והעבירו את תנועות הנוער מהאחריות של משרד החינוך למשרד להשכלה גבוהה; העבירו אותן, רק לא העבירו אותן עם התקציב. לצערי, בכל מה שאני רואה, גם בישיבות שלי בוועדת הכספים, פעם אחר פעם, בתוך התקציבים ההמשכיים האלה, שמביאים עוד הגדלה ועוד הגדלה – ומי יודע, ביום ראשון אושרה עוד פעם הגדלה של תקציב החינוך בממשלה – יש מגזר אחד שלא נפגע כלל, שבו לא מעיזים לגעת. כל שאר המקומות סובלים; שם לא יסבלו. אני קורא מכאן לממשלה: תצילו את החינוך הבלתי-פורמלי, כמו שאתם צריכים להציל את כל המשק. פשוט תעשו את מה שצריך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חברת הכנסת קרן ברק – גם היא לא נמצאת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה; חברת הכנסת תמר זנדברג – לא נמצאת; חברת הכנסת תהלה פרידמן – אף היא לא נמצאת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת אליהו חסיד – איננו. חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פרויקט "דוסים" מטופל על ידי צעירים חרדים שמנסים במשאבים דלים ובכישורים גדולים להגן על כבודו האבוד של המגזר החרדי. לו יכולתי הייתי מנצל את הבמה הזאת כדי להקרין סרטון של 30 שניות שפורסם בתגובה על קריקטורה אנטישמית. להקרין אני לא יכול. תמללתי את דבריו של מוטי רובינשטיין, פרסומאי חרדי שמתנדב בארגון. אני מדבר עכשיו עם חבר שהגיע עכשיו לכאן לעשות תואר, והוא נורא כועס ומושפל – כועס בעיקר על ליברמן ועל בידרמן ועל התקשורת שמציירת אותו בצורה לא נכונה ומפיצה עליו שקרים. הוא אומר לי: אני בסך הכול באתי לעשות תואר, ומציירים אותי כחרדי, עם כובע, חליפה, זקן. מה הדבר הזה? הוא לגמרי כועס, ואפשר להבין אותו. 22,000 סטודנטים נכנסים לישראל, 4,500 חרדים ועוד 17,500 לא חרדים. די להכללות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – איננו; חבר הכנסת יוסף טייב – לא נמצא; חברת הכנסת סונדוס סאלח – איננה; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – איננו; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – איננו; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חבר הכנסת איימן עודה – איננו. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, תאונות עבודה בענף הבנייה הן קטסטרופה מתמשכת. יש על כך הסכמה רחבה בין כותלי הבית הזה ובחברה הישראלית. עשרות פועלים נהרגים כל שנה, ואלה מקרי מוות מיותרים שאפשר למנוע אותם. אנשים שיוצאים בבוקר לעבודה, אמרו שלום לילדים ופשוט לא חזרו. נפלו אל מותם. לפני שנתיים המשק כמעט הושבת, ובצדק, על כך שהמדינה לא עשתה כמעט כלום בנושא הזה. בעקבות זאת אושרה רפורמה, בין היתר בנושא הפיגומים, והמטרה הייתה להחיל על הפיגומים המיושנים את התקן האירופי. כבר שנה וחצי מכון התקנים נמצא בדיונים מול משרד העבודה על אישור מפרט חדש של התקן בהתאם לתנאים שנקבעו ברפורמה, אבל הם לא מגיעים להסכמה, והתוצאה היא שרוב הפיגומים עדיין ישנים, הסכנה המוחשית לחיי הפועלים עדיין קיימת, ואנחנו רואים כל יום מחדש אנשים שנופלים אל מותם. אני פונה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת חבר הכנסת חיים כץ, שאני יודע שהנושא קרוב לליבו, לכנס דיון דחוף ולזמן אליו את מכון התקנים ומשרד העבודה, כדי לשים סוף למחדל הזה. לא יכול להיות ששנה וחצי אחרי שהרפורמה אושרה, רפורמה שהיא מצילת חיים מתעכבת בלי שום סיבה נראית לעין. חיי פועלי הבניין הם לא הפקר, ונכון לעשות פעולה, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השבוע, בעצם מחר, הייתה אמורה לעלות הצעת החוק שלי לעיגון מעמדה של העדה הדרוזית במדינת ישראל. החלטתי לא להביא את זה אחרי שוועדת שרים לענייני חקיקה החליטה שלא לדון בשום הצעת חוק השבוע. הכוונה שלי היא להביא את הצעת החוק הזאת ולהעביר אותה כאן בכנסת בהסכמה של רוב סיעות הבית, כי אותה הצעת חוק גובשה עם משרד ראש הממשלה לפני קרוב לשנתיים, כשחוקק חוק הלאום; אדוני היושב-ראש היה נוכח ברוב הישיבות שהתקיימו עם ראש הממשלה. גם בשבוע שעבר, אדוני היושב-ראש, ישב במקומך מיקי מכלוף זוהר ואמר: תביאו הצעת חוק שתעגן את מעמדה של העדה הדרוזית – אנחנו נתמוך. אז אני אעשה את זה בשבוע הבא. אני מקווה שאתה, אדוני היושב-ראש, תתמוך בהצעת החוק וכל הקואליציה תתמוך בהצעת החוק, כי הצעת החוק הזאת מחויבת במציאות הנוכחית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, עד כאן נאומים בני דקה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 6) (חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף–2020, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת שאיננה מחייבת הצבעה. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות: בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, מטעם סיעת הליכוד, במקום חברת הכנסת מאי גולן תכהן חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; בוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה, מטעם סיעת הליכוד, במקום חבר הכנסת אופיר כץ תכהן חברת הכנסת טלי פלוסקוב, ומטעם סיעת כחול לבן יכהנו חברות הכנסת הילה שי וזאן ועינב קאבלה. אין צורך בהצבעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומי בכורה של חברי הכנסת<< נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן לחלק המרגש של היום, לנאומי בכורה. מכבדים אותנו כאן בנוכחותם כבוד נשיאת בית המשפט העליון בדימוס הגב' מרים נאור, השר לשעבר ויושב-ראש הסוכנות היהודית לשעבר מר נתן שרנסקי ומר שמחה גולדין. ברוכים תהיו. אני מזמין את ראשונת נואמות הבכורה, את חברת הכנסת מיכל וונש, בבקשה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, תודה רבה. השר מיכאל ביטון, על דבריך המרגשים אני מודה מראש. הנשיאה בדימוס כבוד השופטת מרים נאור, השר ויושב-ראש הסוכנות לשעבר נתן שרנסקי ובתו חנה, פרופ' שמחה גולדין, משפחתי היקרה, חברות וחברי הכנסת, תרשו לי לפתוח בדברי החוכמה של מנחם בגין, זכרו לברכה: אין ויכוח על כך שבליבו של כל אחד מאיתנו, בליבו של כל יהודי באשר הוא יהודי, מקננת השאיפה האדירה המחזיקה בנו אולי אף יותר מכפי שאנו מחזיקים בה – על משקל האמרה: יותר מכפי שישראל שמרו על השבת השבת שמרה על ישראל – השאיפה לצדק, השאיפה לתקן עולם שיש בו עוול ודמע ורדיפת אלמנה ודיכוי יתום ועירום ובערות וחוסר אמצעי קיום. צדק – צדק לכול; השכלה – השכלה לכול; אמצעי קיום ראויים לבני תרבות – לכול; קורת גג לאדם – לכול. זו השאיפה הנצחית המקננת בליבו של כל יהודי. נולדתי וזכיתי לחוות את שנות ילדותי בירושלים. אימי, אישה חכמה ואמיצה, הייתה מזכירת סיעת גח"ל, לימים הליכוד. בליל המהפך ב-1977 ישבתי במזנון הכנסת בין ענקי הדור, ובהם אסתר רזיאל-נאור, יוחנן בדר ויחיאל קדישאי, זכרם לברכה. על כתפיהם נישאתי בריקודי השמחה שפרצו עם היוודע תוצאות הבחירות. על כתפיהם אני נישאת גם היום במימוש הזכות לשרת את העם היהודי והציבור הישראלי בכנסת, על הממלכתיות, האחריות, היושרה, אהבת ישראל והאדם שהם ייצגו ועודם מייצגים. בצעירותי זכיתי להיות בת בית בבית ראש הממשלה ורעייתו, מנחם ועליזה בגין, זכרם לברכה, ולספוג את מחויבותם לאחדות העם, את צניעותם, את הווייתם וערכיהם היהודיים והדמוקרטיים. בחיי זכיתי להורים שנטעו בי את ערכי ההומניות, הנשאבים מזהותנו היהודית, ונדרשתי לא רק להכרה ולהבנה אלא לפעולה אל מול חוסר צדק מקומי ועולמי משווע. מאבקיו של אבי, פרופ' ארוין קוטלר, לשחרור אסירי ציון, כולל שחרורו של נתן שרנסקי, לחירותו של נלסון מנדלה ונגד האפרטהייד, נגד השמדת עם ברואנדה ובדארפור, בסין ובסוריה – כל אלה ועוד הפכו לאחריותי האישית ועיצבו את תודעתי הפוליטית-משפטית. הניסיון והתובנות שלצידם מאירים את דרכי במאבקי זכויות האדם של היום – להשבת החללים הדר גולדין ואורון שאול, והאזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, אשר החזקתם בשבי החמאס מהווה הפרה בוטה ומתמשכת של הדין הבין-לאומי ושל צו המוסר; להעלאת אלפים מאתיופיה המתפללים לירושלים וממתינים למימוש החלטת ממשלה בתת-תנאים שהולכים ומחמירים בצל הקורונה; בהכרח להבין ולהשתמש בכלים ובמנגנונים המשפטיים כדי לאפשר למדינת ישראל לקום מספסל הנאשמים ולהתמודד עם האתגרים בזירה הבין-לאומית, בקרב על התודעה ובמאבק נגד האנטישמיות. מדינת ישראל בת ה-72 נמצאת בעיצומו של תהליך בירור זהותי-ערכי החיוני להמשך קיומה כיהודית ודמוקרטית. תהליך זה מצטלב ושזור בתהליכים גלובליים מורכבים אשר להם השפעות משמעותיות והשלכות רבות. במציאות זו נדרשת הנהגה שתזהה, תבין ותכיר את התהליכים השונים ותפעל תוך מודעות ואחריות. משל הפיצה של העיתונאית במבי שלג, זכרה לברכה, מתכתב היטב עם תבונת ההמונים כפי שהיא באה לידי ביטוי בשלוש מערכות בחירות קשות וכואבות. לפיו, דווקא מנהיגות שבאה ממרכז הפיצה ולא משוליה יכולה ואף צריכה לתקן, לאחד ולחבר בין חלקיה של כלל החברה הישראלית במטרה לבנות ולהבטיח את חוסנה אל מול האתגרים הרבים. תבונת ההמונים ביקשה שוב ושוב מנבחריה למצוא את הדרך לייצר ממשלת אחדות ואחריות – אחדות ולא אחידות, בעידן של פוליטיקה של זהויות; אחריות ולא גלגולה על הציבור או על אחרים בעידן של דמוניזציה, דה-לגיטימציה ומוסר כפול. בין שלל האתגרים מדאיג במיוחד תהליך רב-ממדי של פוליטיזציה ופרסונליזציה גם של המשפט מכל צידי המתרס. בין השלכותיו בולט הכרסום השיטתי והמתמשך באמון הציבור בכלל המערכות. כדי לשקם אמון חיוני זה נדרשים, בין היתר, איזונים ובלמים והפרדה בין הרשויות, אשר עליהם מושתתת דמוקרטיה. לצורך זה, על כל רשות לעשות את עבודתה שלה, לתפקד ולפעול באופן אחראי, ראוי ושקוף ולא לתקוף את האחרות. הדרך לשנות, לתקן ולאזן אינה להחריב. אל מול אתגרי המציאות ובמצבים שבהם הערכים מתנגשים, נדרשת אחריות רבה ביצירת האיזון והתעדוף ביניהם לטובת הכלל. בידי יושבי בית זה הזכות, ובעיקר החובה, לחזק את הדמוקרטיה תוך שימוש בכלים שבידינו, בין שהם בקואליציה ובין שהם באופוזיציה. אסור לנו לגלגל תפוחי אדמה לוהטים לשערי הרשות השופטת ובכך לתרום ולגרום להחלשתה. מעבר לנזקיו הישירים של משבר הקורונה, הדורשים טיפול מקיף ומתכלל, אנו עדים לנושאים רבים שצפים עתה מעל פני הקרקע לאחר שבמשך שנים בעבעו מתחתיה. דווקא בתקופה קשה זו עלינו למצוא את הכוחות שבתוכנו ולטפל באופן מעמיק ויסודי בכל אותם נושאים שהוזנחו, תוך שינוי תפיסות ולקיחת אחריות שיובילו לתוכניות ארוכות טווח, הוליסטיות, שבכוחן לשנות מציאות ולהתוות מסלול חדש בכל הנושאים החשובים לאזרחי מדינת ישראל. לא ניתן ולא רצוי להשיב את המציאות לקדמותה. עלינו לייצר מציאות ראויה ונכונה יותר בכל תחומי החיים. אל מול שלל אתגרי המציאות בזירות השונות ובהוראת פרקי אבות – לא עלינו המלאכה לגמור, אך אין אנו בני חורין להיבטל ממנה – עלינו לפעול למימוש הייעוד, החזון והערכים של מגילת העצמאות לטובת כלל אזרחי המדינה ללא הבדלי מגזר ומגדר. זה הנתיב שיוביל אותנו לתהליך איחוי ופיוס מבוסס שיח כן ומכבד בין חלקי החברה הישראלית ובינינו לבין אחיותינו ואחינו בתפוצות. יצאתי לדרך פוליטית מתוך תחושת אחריות עמוקה כלפי העבר, ההווה והעתיד של עם ישראל ומדינת ישראל, מצוידת במצפן ערכי של מחויבות לזכויות האדם, ליהדות ולדמוקרטיה. אבצע את שליחותי זו בעוז ובענווה, בממלכתיות ובאחריות, ביושר ובשקיפות; אפעל בכל כוחי לקידום הנושאים שלהם אני מחויבת לטובת עם ישראל וכלל אזרחי מדינת ישראל. את ההשראה, המחויבות והתקווה אני שואבת מסבי וסבתי פיי ונתן קוטלר, זכרם לברכה, יהודים קנדים ציונים שצפו ממרחקים בנס תקומתה של מדינת ישראל, מסבי משה, זכרו לברכה, שעלה בגפו מעיראק על מנת ליטול חלק במימוש החזון הציוני ובשיבת העם לארצו, ומסבתי אסתר, שתיבדל לחיים ארוכים, שיחד עם סבי גידלה במתיקות, בצניעות ובאומץ שבעה ילדים בתקופת צנע ומלחמות בירושלים. את ההשראה, המחויבות והתקווה אני שואבת מאבי ארוין קוטלר, לוחם זכויות אדם וחופש, רודף צדק בצדק, השואב את ערכיו האוניברסליים מזהותו היהודית, ומאימי אריאלה זאבי-קוטלר, לוחמת ללא פשרות בעבור זכויותיו וחובותיו של העם היהודי בארץ ובתפוצות. את ההשראה, המחויבות והתקווה אני שואבת משותפי לחיים ולמסע רפי ומארבעת ילדינו, שעלו ארצה בעצמם ובנחישות התגברו על קשיים, השתלבו בעשייה ומשרתים בכל דרך ובכל שלב במסירות ובנתינה אין קץ. את ההשראה, המחויבות והתקווה אני שואבת מבני הנוער ומהציבור הישראלי כולו, המרכיבים חזית אזרחית מרהיבה של חסד שאת ממדיה ועשייתה המגוונת זכיתי להכיר בשנות עשייה ומעורבות ענפה, בין היתר בשנה האחרונה – חזית אזרחית הפועלת תמיד וגם ברגעי משבר לטובת כל אזרחי מדינת ישראל. את ההשראה, המחויבות והתקווה אני שואבת מקהילות יהודיות ברחבי העולם הנרתמות להתמודד עם אתגרי השעה בנחישות ומהעולים החדשים והוותיקים מרחבי העולם הבוחרים לממש את חזון הנביאים למרות קשיי הגירה, קליטה והשתלבות. את ההשראה, המחויבות והתקווה אני שואבת מנשות ואנשי "מסדר הדר", המובילים את המאבק להשבת החללים והאזרחים, הדורש יציאה משבי קונספטואלי ומחשבתי, הממחיש את ההכרח לאתגור פרדיגמות ולהיפוך משוואות, המחויב, כצעד ראשון בונה אמון, למימוש ערכי הערבות ההדדית והרעות שעל בסיסם הוקמה וקיימת מדינת ישראל. זכות גדולה היא לשרת את מדינת ישראל ואת עם ישראל כחברת הכנסת. בשליחותי זו מחויבת אני להשתמש בידע, בכלים ובניסיון שבאמתחתי לקידום, מימוש והגנה של הערכים והנושאים שאליהם אני מחויבת: שלטון החוק, מינהל תקין ואכיפה שוויונית; לאתגור תפיסות שגויות, שבין היתר מחלישות את מעמדה של ישראל בזירה הבין-לאומית ובקרב על התודעה ונגד האנטישמיות; ליצירת תהליכי אמת ופיוס חיוניים שיזהו, יכירו וייתנו מזור לפצעים המדממים של החברה הישראלית ושישקמו את חוסנה; לדאגה למקומם ולשילובם של העולים, אלה שכבר כאן ואלה שיבואו בהמשך, ולחיילים הבודדים, שזכיתי להיות אחת מהם לפני שנים רבות; לחיפוש, קידום ויצירה של הסדרים חדשים, מכבדים ומכילים, בענייני דת ומדינה – יהודית ודמוקרטית – החיוניים לחידוש הברית בין כל אזרחי ישראל פנימה ועם אחיותינו ואחינו בתפוצות. אני מודה על הזכות, האמון והדרך שעשיתי עם שותפיי עד כה מכל חלקי בית זה. כולי תקווה שנשכיל למלא את שליחותנו יחד בכבוד הדדי לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל ללא הבדלי דת, גזע או מין ולטובת העם היהודי כולו. במעמד מרגש זה נושאת אני תפילה לשלום המדינה ולהצלחת ראשיה, שריה ויועציה כולם בביצוע שליחותם, שליחותנו. "הִגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך". תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה והרבה הרבה הצלחה. אני מזמין את השר מיכאל ביטון לברך. בבקשה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> אין ספק שזה מעמד מרגש. אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, שופטת בית המשפט העליון בדימוס הגב' מרים נאור. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נשיאה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> נשיאת בית המשפט העליון, תודה. חתן פרס ישראל נתן שרנסקי, אסיר ציון, לשעבר יושב-ראש הסוכנות היהודית, שר וחבר כנסת בישראל, הפרופ' שמחה גולדין, אביו של הדר גולדין, גיבור ישראל, בני המשפחה הנרגשים של חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש, בן הזוג רפי – איפה בן הזוג רפי? אהלן, והילדים הגאים רועי, דניאלה, איתן ונדב, חבריה וידידיה של מיכל בארץ ובעולם, כאן במליאה ואשר צופים בנו במרקע. שמחתי והתרגשתי כשחברת הכנסת עו"ד מיכל קוטלר וונש ביקשה שאברך אותה היום, ואני רואה בכך כבוד גדול. אם הייתי צריך לסכם במשפט אחד את כניסתה לתפקיד של חברת הכנסת עו"ד מיכל קוטלר וונש הייתי אומר: מיכל באה לכנסת מאהבה – מאהבת הארץ, מאהבת המדינה, מאהבת הציונות, מאהבת האדם באשר הוא. ואין סמלי יותר מאשר היום הזה, ערב ט"ו באב, חג האהבה. בדיוק כמו מיכל המקראית, שהייתה הדמות היחידה בתנ"ך שכתוב עליה שאהבה את בן זוגה; כתוב שם: "ותאהב מיכל בת שאול את דוד". לפסוק הזה יש השלכת מחייבות, אבל זה בסוף הנאום, זה חל על רפי דווקא, אבל תכף נגיע. גם חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש מסמלת בעיניי יותר מכול את השליחות מתוך אהבה, ומעשיה מדברים בעד עצמם כאלף עדים. מיכל נולדה בירושלים, גדלה בקנדה, ובמעשה ציוני נחוש, חד, אמיץ, לא מתלבט, מתוך אהבת המולדת, עלתה לארץ לבדה כדי לשרת בצבא כחיילת בודדה. וזה לא מפתיע כשרואים את כור מחצבתה, את בית הגידול שלה, שהשפיע עליה וחינך אותה מתוך ציונות שורשית, יסודית, היסטורית ועמוקה. הכול מתחיל בבית. אימא של מיכל, אריאלה, הייתה מזכירתו של מנחם בגין, והיא כבר הביאה אותה לאימונים בכנסת בגיל שבע, ממש קרוב לכאן, אל מזנון הכנסת, בלילה ההיסטורי שבו התרחש המהפך והליכוד עלה לשלטון. אביה, ארוין קוטלר, יהודי אוהב ישראל, פרופסור בעל שם עולמי למשפט, לשעבר שר המשפטים של קנדה, ייצג את אסיר ציון נתן שרנסקי בזמן שהיה כלוא מאחורי קיר הברזל בברית המועצות. לא פלא שבית הגידול הזה מוביל למנהיגות, לבחירות ולמעשים כמו שמיכל עשתה ותעשה. מלבד אהבה רבה מיכל מביאה אל כנסת ישראל ניסיון חיים עצום ופעילות ציבורית מוכחת, יסודית ומשמעותית בתחומים רבים. היא פעלה לשיפור יחסי ישראל ויהדות התפוצות, טיפלה בעולים החדשים ובחיילים הבודדים, וכמובן הקדישה את עצמה לנושא הקרוב לליבי, ללב כולנו – המאבק להשבת הבנים הדר גולדין ואורון שאול, זכרם לברכה, על פי כל כללי הצדק הבין-לאומי. מיכל מקפידה ללוות לאורך שנים את משפחת גולדין ולייעץ בנושאי משפט בין-לאומיים, תוך דרישה מגופי המשפט הבין-לאומי לפעול להשבתם של החיילים שנחטפו במסגרת הפסקת אש. מיכל מתייצבת כמעט על בסיס שבועי ב"מסדר הדר" בגבול עזה, בכל יום שישי. שם פגשתי אותה, והתרשמתי עמוקות מהיכולות הנפלאות שלה. שמחתי מאוד כאשר חוסן לישראל חברו לתל"ם, וידעתי שמיכל איתנו, משלימה אותנו עם המבט הגלובלי שלה, עם השכל החריף שלה ועם הלב הטוב שלה, שנמצא בדיוק במקום. גם במבט על הדור הבא אפשר לראות עד כמה מיכל ממשיכה את המורשת ומחנכת לאהבת ישראל. זכיתי במקרה להיות בניו ג'רזי בבית יהודי במשלחת של מקהלה בין-לאומית, 400 בני נוער – 100 ישראלים, 300 אמריקאים ואחרים שרים שירים עבריים. אחד הילדים ששרו זה איתן, הבן של מיכל. עכשיו שתדעי, הבן שלי אורי הצטרף לקבוצה הזאת. יש כעשר קבוצות בארץ. ומה הם שרים שם? אחד השירים – תפילה לשלום המדינה: אבינו שבשמיים, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו; ציינת את זה בנאום שלך. אז גם בדור הבא את דואגת לזרוע את האחריות שלנו לעם היהודי, לראות את הנוער הזה, דתי וחילוני ומסורתי, שר יחד, חושב יחד, בונה קשר גלובלי יהודי. מיכל, כמעט שנתיים עברו מאז היום שבו הצגת את מועמדותך להיות חברת כנסת, שלוש מערכות בחירות מייגעות, ובסופו של דבר ההתמדה משתלמת. מי כמונו נבחרי ציבור ושליחי ציבור יודעים כמה חשוב להתמיד. אני שמח וגאה על ההזדמנות שהייתה לי ולחבריי השרים לפנות במסגרת החוק הנורבגי את מקומנו כדי שייכנסו לבית הזה נשים מופלאות כמוך, מיכל, ואני בטוח כי כל יכולותיך המבורכות מהעבר יבואו לידי ביטוי בפעילותך העתידית בכנסת. כבר בזמן המועט שאת בתפקיד, בשבועות הראשונים לעבודתך בכנסת ישראל, אפשר לראות את קריאת הכיוון העתידית הנמרצת שלך. את משמשת יושבת-ראש הוועדה להתמודדות עם סמים ואלכוהול – הנוער והצדק בליבך – ופועלת באופן נמרץ בנושא ישראל ויהדות התפוצות, כמו גם מובילה את המאבק באנטישמיות ובטרור. ראינו את הרהיטות שלך באנגלית בוועדה עם טוויטר, והעמדת אותם במקום: אם מצנזרים, מצנזרים את כולם, לא חד-צדדי. זה היה משהו משמעותי. את מובילה את המאבק באנטישמיות ובטרור, וגם אני כשר כבר יכול להעיד שאני מקבל ממך פניות רבות למען חיילים בודדים ומשוחררים, ואני יודע שלא תעשי לי חיים קלים, אבל אני גאה ושמח על הנחישות ועל העשייה הנמרצת שלך. מדינת ישראל התברכה באנשי ציבור כמוך, מיכל, שבאים מאהבה ונוסכים אופטימיות שאפשר אחרת, אפשר וצריך אחרת. ומילה קטנה לפני סיום לך, רפי היקר. אני לא יודע אם אתה קולט עד כמה אתה עומד לתרום את תרומתך העצומה למדינת ישראל, אבל כנראה שאתה תהיה בשנים קרובות הרבה יותר בבית. אתה יודע איך אומרים: מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה מדהימה. אבל – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לצידו. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אל תפריע לי, אבידר, כי היום זה קונסנזוס. הברכה למיכל היא קונסנזוס, אתה יודע את זה, נכון? אז מאחורי כל מנהיגה מדהימה ומצליחה כמו מיכל קוטלר, שבאה לכנסת, עומד בן זוג מאמין ותומך. את זה כבר הוכחת בעבר, ואני בטוח שתוכיח גם בעתיד. אנחנו, ותיקי הכנסת, שזכינו לכהן כאן שלוש קדנציות, לא באמת ותיקים. אני מרגיש צעיר מכדי לתת לך איזו עצה טובה, אבל יש איזו אחת שאני רוצה לומר לך: ימינו בכנסת ספורים. עדיף שנהיה הרבה, אבל אי-אפשר לדעת. גם לא הכול תלוי בנו. שמא נתייאש? לא. אלא כל יום כאן זרעי מעשים, אמירות, תקנות, חוקים, פעולות. זרעי זרעים שיתממשו עכשיו, שיתממשו בעתיד, וכל יומך כאן יהיה לברכה לעם ישראל ולמדינת ישראל. ועוד עצה אישית אחת קטנה: שמרי על האהבות שלך, על הדברים הקטנים שגורמים לך שמחה – השירים שאת אוהבת לשיר סביב שולחן השבת, הטיולים עם רפי והילדים בארץ ישראל שאת כל כך אוהבת. כדי לשמור על שפיות, תצאי לכמה שיותר טיולים – במגבלות האילוצים פה, אבל זה נותן לנו כוחות. אנחנו באים מהבית, לבית אנחנו שבים. כל חברי כחול לבן גאים בך מאוד ומאחלים לך הצלחה רבה. אני גאה לעמוד כאן במשכן הכנסת ולקרוא לך חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש. ברוכה הבאה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר ביטון. ושוב, איחולי הצלחה לחברת הכנסת מיכל וונש. חברות וחברי הכנסת, יעלה ויבוא לנאום בכורה חבר הכנסת אריאל קלנר. בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, השרים, משפחתי היקרה, אזרחי ישראל, אם יבקשו ממני להגדיר את שליחותי במשפט אחד, הרי שאבחר במילותיו של זאב ז'בוטינסקי: "אוהב אני את עמי ואת ארץ ישראל. זה האני מאמין שלי, זוהי מלאכת חיי, ואין לי צורך עוד בשום דבר בעולם". אוהב אני את עמי – אני אוהב את מורשת ישראל, קודם כול. יש האומרים שהעבר מת. על כך כבר העיר ההיסטוריון ויל דוראנט: "זו טעות לחשוב שהעבר מת. אין דבר שקרה בעבר שאין לו השפעה על ההווה". העבר הוא המחיה את ההווה, הוא המעניק לו זהות ומשמעות. והזהות שלי היא קודם כול המשפחה שממנה אני מגיע. אני בנם של תנחום וגליה קלנר. אפילו שמי מעיד על הקשר שלי לעבר. אני קרוי על שם סבו של אבי, אריה לייב. אני הנכד של סבותיי וסבתותיי, על כל המטען שהם נושאים. מהצד של אבי, סבא בוריס, זיכרונו לברכה, סבתא חיה, זיכרונה לברכה, נולדו בליטא, איבדו בני משפחה בשואה, הוגלו לסיביר על ידי השלטון הקומוניסטי – שם נולד אבי – עברו את התלאות האיומות של העם היהודי במאה העשרים ושרדו. אולם בניגוד לאבותיהם ואבות אבותיהם, זכו סבא בוריס וסבתא חיה לעלות לישראל, לחיות בה, לגדל ילדים ונכדים וגם להיקבר באדמתה. משפחתה של אימי הגיעה לכאן מרוסיה. אימא עלתה לבד. מסבתא סילבה, ציפורה, זיכרונה לברכה, וסבא יורא, ישראל, ייבדל לחיים ארוכים, נמנעה העלייה לארץ במשך עשר שנים נוספות, שנים שבהן נאבקו רבות על שמירת זהותם היהודית בבית העבדים הסובייטי ועל הזכות לעלות לישראל. לאחר עשר שנות סירוב קשות זכו להגשים את חלומם, חלום הדורות של העם היהודי. בשנת תש"ם, 1980, נולדתי אני בחיפה, ובה גידלו הוריי אותי ואת שני אחיי, מאור ודורון. לא מילדות אני שומר מצוו;. בחרתי בדרך הזאת. זהות איתנה לא יכולה להיבנות על "עולם ישן עדי יסוד נחריבה" אלא רק על בסיס יסודות העבר, כאשר אנו משכללים ומפתחים יסודות אלה. אני נשוי לליאת ואני אבא לאחינועם חיה, תמר גאולה, דביר שלום, יאיר דוד ושרה ציפורה. גם שמותיהם של ילדיי קושרים אותם אל הדורות הקודמים – גם שלי וגם לדורות הקודמים של ליאת אשתי, אשר הגיעו לכאן מתימן בשנותיה הראשונות של המדינה ובנו את המדינה הזאת חרף כל הקשיים. זוהי גם ההזדמנות – לא צריך לחכות לסוף הנאום – כדי להודות לאשתי ליאת ולמשפחתי על כל ההקרבה, המסירות והשותפות בדרכי הציבורית. זוהי המורשת המשפחתית שלי, אם כן, השזורה במורשת הכללית של העם הזה. בקורות חיי אפשר למצוא את הלימודים בתיכון בית הספר הריאלי ואת שירותי הצבאי בחטיבת גולני. בטכניון למדתי מה זו מצוינות. בתואר ה-MBA באוניברסיטת חיפה למדתי לנהל. זכיתי לקחת חלק בסיפור ההצלחה הישראלי בהייטק, והכרתי שם את ההון האנושי שהפך את ישראל לשם דבר. למעשה, עד לפני שנה וחצי הייתי בצד שמכניס כסף למדינה הזאת, ואילו היום אני במקום שבו מחלקים את הכסף הזה. אני מאמין שצריך לצמצמם למינימום, למינימום הנדרש, את הכסף שמחלקים בבית הזה. מדובר בכסף שאזרחי ישראל הרוויחו בעמל כפיהם. אני מאמין שהם ידעו מה לעשות איתו לא פחות טוב מאיתנו. ב"חזון לאומי – המרכז למנהיגות ציונית", שאותו הקמתי יחד עם שותפי וחברי הטוב ישראל שולדינר, זכיתי לפגוש צעירים וסטודנטים ציונים, לאומיים, שורשיים, כל כך צמאים לרוח אחרת מזו ששולטת בחלקים נרחבים מדי של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. זכיתי להוביל סטודנטים בשבילי הארץ הטובה ובשבילי העולם האינטלקטואלי השמרני והלאומי. אוהב אני את עמי, ולכן אני אוהב כל כך את מדינת ישראל. "ישראל היא האומה היחידה בעולם שחיה על אותה אדמה, נקראת באותו שם, מדברת באותה שפה ועובדת את אותו האל כמו לפני 3,000 שנה", קבע צ'ארלס קראוטהאמר. מהו סוד הפלא הזה של מדינת ישראל? הסוד הזה מסתכם במילה אחת שאומרת כל כך הרבה, בעיניי: אמונה. מדינת ישראל הוקמה בזכות האמונה של עשרות דורות שהאמינו שנשוב לכאן, דורות שלעגו למספידים שלהם וניצחו כל חוק של ההיסטוריה; מדינת ישראל הוקמה בזכות האמונה של החלוצים, שהפריחו כאן את השממה כנגד כל הסיכויים; מדינת ישראל הוקמה בזכות האמונה שיש תקומה גם אחרי השואה; מדינת ישראל הוקמה בזכות האמונה שאפשר לנצח אויבים רבים ועדיפים. מדינת ישראל היא-היא האמונה שתמיד תמיד אפשר לתקן. העצמות היבשות קמו לתחייה באמצעות מדינת ישראל. אוהב אני את עמי, ולכן אני מאמין בחירות, קודם כול חירות פוליטית – החירות של העם לבחור מתוכו נציגים שינהלו את המדינה. החירות הפוליטית של אזרחי ישראל נמצאת לצערי בנסיגה ב-25 השנים האחרונות, נסיגה מתמדת. בג"ץ, תחת הסיסמה "הכול שפיט", מרשה לעצמו להתערב בשלל סוגיות שלא אמורות להגיע לפתחו כלל וכלל, סוגיות ערכיות, סוגיות פוליטיות מובהקות, סוגיות ביטחון, סוגיות שקשורות למדיניות הגירה ועוד; סוגיות שצריך להכריע בהן בבית הזה, כאן, על ידי נבחרי הציבור, נציגי העם, לא על ידי קבוצה הומוגנית למדי מבחינה אידיאולוגית וסוציולוגית, ללא פיקוח וללא בקרה ועם השלכות בלתי נמנעות. פגיעה בחירות הפוליטית של אזרחי ישראל מחד גיסא ואובדן אמון במערכת המשפטית מאידך גיסא – בשנים האחרונות זה כבר לא רק בג"ץ. יועצים משפטיים, ממלאי מקומם, פרקליטים ופקידים מתערבים במדיניות על סמך תפיסות עולם. השאלה היום היא כבר לא מי ירסן את הממשלה אלא מי ירסן את המערכת המשפטית. השבת האיזונים והבלמים בין הרשויות והשבת האמון במערכת המשפטית הם יעד לאומי. זה ייעשה דווקא באמצעות ביקורת, הפנמה ותיקון, לא על ידי השתקה. אוהב אני את עמי, ולכן אני מאמין בחירות כלכלית. המציאות מלמדת אותנו שחירות כלכלית ויוזמה חופשית הם המפתח לשגשוג כלכלי ולרווחה. חירות כלכלית ויוזמה חופשית הן גם המפתח לערבות הדדית ולכידות חברתית, כזאת הצומחת באופן אותנטי, מלמטה. "יא, ברעכען", הייתה הסיסמה; "כן, לשבור", קרא ז'בוטינסקי בנובמבר 1932. היום הסיסמה צריכה להיות "לשחרר" – לשחרר את הכלכלה מעול רגולציה שחונקת אותה; לשחרר את המשק מחסמים ומכסים מיותרים המעלים את יוקר המחיה; לשחרר גם את מערכת החינוך מריכוזיות מיותרת ולהגביר בה את האוטונומיה הניהולית והאחריות ההורית. אוהב אני את עמי ואת ארץ ישראל. ארץ ישראל היא ארץ החיים של העם היהודי מאז אותה הבטחה ליהודי הראשון: "כי את כל הארץ אשר אתה רֹאה לך אתננה ולזרעך עד עולם". חזרנו הביתה, אל הבית שנגזל מאיתנו. אם יש דבר שאני מודה לקדוש ברוך הוא יום-יום הוא על כך שהוא זיכה אותי להיות תמיד תמיד בצד של אלה שרוח אחרת הייתה עימהם, גם כשזה לא היה באופנה. משחר נעוריי נאבקתי למען ארץ ישראל – מול תהליך אוסלו כנער בהפגנות בצומתי העיר חיפה כחלק מהמטה למען ארץ ישראל, כנגד עקירת גוש קטיף כאחד מראשי התא הכתום בטכניון וכפעיל בתנועות חוץ-פרלמנטריות שונות. זכיתי להיאבק לצד אלה שעל אף כל הקשיים אמרו "טובה הארץ מאֹד מאֹד", שמול כל אתגר השיבו "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". ביום השבעתי לכנסת העשרים-ואחת עליתי להר הבית, המקום שבו עמדו שני בתי המקדש ושאליו התנקזו תפילות היהודים בכל הדורות, ושממנו, אני מאמין, עוד תצא התורה שתאיר את העולם כולו. אוהב אני את עמי ואת ארץ ישראל. זה האני מאמין שלי, זוהי מלאכת חיי ואין לי עוד צורך בשום דבר בעולם. מתוך אהבה גדולה לעמי ולארצי אני מגיע, בחרדת קודש אני ניגש לשליחותי. ערב ט"ו באב – יום של אחדות, יום שבו התפייס עם ישראל עם שבט בנימין לאחר מלחמת אחים קשה ביותר, שבה כמעט נכחד לגמרי שבט בנימין – אני נושא את הדברים האלה ומקווה שניתן יהיה לדון ולהתווכח בבית הזה מתוך כבוד הדדי ולגופם של דברים, לא חלילה לגופם של אנשים. אני מאמין שעוד נתווכח כאן לא מעט. אני מאמין גם שנעשה עוד הרבה דברים ביחד. אני מאחל לכולנו שנהיה ראויים לעם היושב בציון ולכל הדורות שחלמו על ציון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה והמון המון הצלחה. אני מזמין את השר אמיר אוחנה לברך את חבר הכנסת אריאל קלנר. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים ביטון ואמסלם, משפחת קלנר היקרה, אבא תנחום, אימא גליה, ליאת הרעיה, האחים מאור ודורון, שבוודאי יצפו באירוע הזה, הילדים, הילדות, גם שרה הקטנה – שלא תצטרך להילחם עלי בריקדות, אבל בוודאי יום אחד תצפה באירוע המרגש הזה, כנסת נכבדה. אריאל קלנר נבחר, כידוע, לכהונה בכנסת כבר בבחירות לכנסת העשרים-ואחת. אגב, אנחנו לא תיאמנו את הנאומים שלנו. עד לרגע זה לא ידעתי מה יאמר אריאל ואריאל לא יודע עדיין מה אני עתיד לומר כאן, אבל אתם תראו שהדברים שלנו מתכתבים מאוד אלה עם אלה. אפילו ציטוט של ז'בוטינסקי יש לי כאן, כיאה לשותפים אידיאולוגיים אמיתיים. בבחירות ההן לכנסת העשרים-ואחת רצה מפלגה שנקראה "הימין החדש". הופענו אז כולנו, רובנו, וגם אני, במהלך קמפיין הבחירות באין-ספור כנסים, בפאנלים, בבתי ספר, תנועות נוער, רשויות מקומיות וכו', ואחד הדברים שאמרתי אז הוא שיש ימין חדש, אבל הימין החדש נמצא בליכוד. יש ימין חדש ולא מתנצל, שגאה בלאומיותו, שגאה במסורתו ובערכיו; ימין שאיננו מרכין עוד את ראשו בהכנעה אין-קץ בפני מוקדי כוח מעולם המשפט, האקדמיה והתקשורת, שנאבק בגאון את מאבקו של הציבור למען משילות ודמוקרטיה; ימין שראוי להיקרא דמוקרטי, להבדיל מאלה שרוממות הדמוקרטיה בפיהם אך מסרבים לקבל את דין הבוחר. אריאל קלנר, ששמענו זה עתה את נאומו, הוא נציג מובהק – לשמחתי, לא יחיד – של הימין החדש הנמצא בליכוד, שעבר את אחוז החסימה. כבר בזמן הקצר שאתה מכהן בכנסת אתה הצבת לעצמך יעדים שאין למעלה מהם: המאבק למען כלכלה חופשית, שוק תחרותי שמביא עימו רווחה לציבור; המאבק לחיזוק המשילות והריבונות על הר הבית, סלע קיומנו ומשאת נפשנו, לא רק הדתית אלא גם הלאומית; המאבק במה שמכנים, וגם אני, שלטון הפקידים והמשפטנים. לשמחתי, התברכנו בסיעה לא רק גדולה אלא גם כזאת שתמצא בה שותפים רבים למאבקיך, ואני בהם. זהו כבוד גדול לכנסת לקבל אותך במאור פנים כחבר בה, אך אין לי ספק שאתה תשיב לה את הכבוד הראוי. מחלוקות רבות יש בבית הזה. זה לא דבר שיעבור מן העולם. אפשר לנהל אותן בצורה גסה ומתלהמת, אך אפשר – ומהיכרותי איתך זו תהיה גם דרכך – לנהל אותן בחוכמה, בידענות, באורך רוח ובקור רוח. בדרך זו אתה הובלת בשנים האחרונות את קבוצת דרור בליכוד, שכשמה כן היא – דוגלת בערכי הדרור והחירות העומדים בבסיסה של תנועתנו לדורותיה: חירות העם וחירות האדם. כל זאת, תוך אבחנה ברורה: חירות אין פירושה אנרכיה. היטיב לתאר זאת מורנו ורבנו זאב ז'בוטינסקי בשירו "הנדר" בבית שכותרתו "ציות": "לגיל בדרור – כונן עליך גדר! / חופשי, את חוק ביתר המלכתי על עצמי, / כי צו ביתר הוא הד לצו ליבי – לנדר / השר בתהום דמי". כדי שנוכל ליהנות מחירות אמיתית אנחנו צריכים להציב מסביבה גדרות, אחרת תירמס. הגיל בדרור, הלוא היא השמחה שבחופש, מציב על עצמו גדרות מרצונו החופשי כדי שיוכל לחיות על פי ערכיה, ולא תחת אנרכיה שבה כל דאלים גבר. בבית הזה, בין היתר, בונים את אותן גדרות המאפשרות חיים דמוקרטיים וחופשיים, והינה אתה הופך לאחד הבנאים. שומה עליך לבנות את הגדרות הללו בזהירות ובמשורה. זו הפעם הראשונה שאני זוכה לקבל בברכה חבר בבית הזה. אחרי כל כך הרבה מערכות בחירות אפילו אני, הצעיר, כבר נחשב ותיק. הכול יחסי. זה כבוד גדול עבורי שבחרת בי, אריאל. יש פה חברים ותיקים וידענים ממני, ואחד מהם יושב כאן לידי. הם וגם אני נעמוד לרשותך בכל דבר ועניין, שאלה, עצה או הכוונה ונסייע לך למלא ביושר ובאמונה את כהונתך. דרכך טובה. המשך בה. ט"ו באב שמח ומלא אהבה לך ולכולם. בהצלחה גדולה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אמיר אוחנה. שוב, ברכות ואיחולי הצלחה לחבר הכנסת אריאל קלנר. אם כן, חברות וחברי הכנסת, עד כאן פרק נאומי הבכורה להיום. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים לשאילתה לשר הביטחון. אני מזמין את השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון להשיב על שאילתה מס' 78, של חברת הכנסת סונדוס סאלח, בנושא: שינוי צו עונשים לקטינים. חברת הכנסת סאלח, את יכולה לגשת למיקרופון ולהקריא את השאילתה, ברגע שהשר ביטון יעלה לדוכן. << שאילתה >> 78. שינוי צו עונשים לקטינים << שאילתה >> << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי וחברות הכנסת, הצו מתיר להטיל עונשים כבדים על נאשמים קטינים גם מתחת לגיל 14. ברצוני לשאול: 1. מהן המגבלות הקיימות בחוק כיום? 2. בכמה ילדים מדובר? כמה ילדות? מה טווח הגילים? 3. האם יש התחשבות בגיל הצעיר של הנאשמים? 4. האם הצו כולל אלמנטים של שיקום ו/או חלופות מעצר כמו החוק הישראלי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, חברת הכנסת סונדוס סאלח, גברתי, באשר לשאילתה – לפני שאני אשיב לך, אני רוצה להגיד שאנחנו מקבלים הרבה שאילתות במשרד הביטחון. רבים מחברי הכנסת פונים אלינו באופן יזום וענייני, וברבים מהמקרים אנחנו משיבים בכתב וחברי הכנסת מסתפקים בכך. טיפלנו בלא מעט שאילתות וניקינו שולחן, ואנחנו משתדלים לבנות תרבות ארגונית שאין שאילתה שלא תקבל תשובה במועדה, בזמן. זה ייאמר גם לזכות שר הביטחון, המנכ"ל ואנוכי והצוות. זו התפיסה שלנו. אבל כשחבר כנסת דורש ומבקש שזה יהיה פה באופן רשמי, אנחנו מכבדים גם את זה. בהתייחס לצו המדובר, שחברת הכנסת ציינה, הצו מאפשר לבית המשפט הצבאי לנוער באזור יהודה ושומרון את הסמכות להטיל עונש מאסר העולה על שישה חודשים על נאשמים קטינים בגילאי 12–14 אשר הורשעו – וזה הדגש – בביצוע או בניסיון לבצע עבירות המתה או חבלה בכוונה מחמירה. זאת אומרת, רק הקבוצה הזאת שפעלה לבצע עבירות המתה או חבלה בכוונה מחמירה – רק בה הצו הזה מטפל, כמובן, בעונש מאסר מעל שישה חודשים. הצו הנוכחי אינו כולל התייחסות להיבטי חלופות מעצר ושיקום, אך ההתייחסות להיבטים אלה קיימת כבר בהוראות הדין הנוגעות לשיפוט קטינים באיו"ש וכוללות התייחסות לסמכות בתי המשפט הצבאיים לשקול חלופות מעצר, הקלה בענישה בשל גיל הקטינים ועוד. בידי צה"ל לא קיימים הנתונים ביחס למספר הקטינים הרלוונטי לצו, שכן לא ניתן לצפות מראש בכמה מקרים השימוש בו יהיה רלוונטי. בסך הכול, זה לא דבר נפוץ, הוא חריג, וזה בהתאם להתפתחויות בשטח. אנחנו בתקופה רגועה ושקטה ביהודה ושומרון, ברוך השם, ורוצים שהדבר הזה יימשך. חשוב לציין כי בהתאם לדין החל באזור יהודה ושומרון, גילם של חשודים או נאשמים קטינים מהווה שיקול חשוב במסגרת מארג השיקולים של רשויות האכיפה. בתי המשפט הצבאיים שוקלים זאת לאורך כל שלבי ההליך הפלילי ובכלל זה בשלב גזירת העונש. בנוסף, קיימים בדין הסדרים ייחודיים ביחס לחשודים או נאשמים קטינים בשל גילם הצעיר, כגון תסקירי מעצר ותסקירי עונש ופעולות מיוחדות למצבים מיוחדים של קטין שפעל לביצוע חבלה חמורה או עבירה של המתה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחברת הכנסת סאלח. בבקשה, את יכולה לגשת למיקרופון. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה. אם כך, תודה, אדוני השר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה וקריאה שלישית, הצעת חוק עובדים זרים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 21), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ט"ו באב התש"ף, 5 באוגוסט 2020, בשעה 11:00 בצוהריים. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:09. << סיום >>