דברי הכנסת

דברי הכנסת כב / מושב ראשון / ישיבות ס"ה–ס"ז / כ'–כ"ב באב התש"ף / 10–12 באוגוסט 2020 / 22 חוברת כ"ב ישיבה ס"ה הישיבה השישים-וחמש של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, כ' באב התש"ף (10 באוגוסט 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 6 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: 13 1. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה, גם על ידי קבלת החלטות שאינן מבוססות נתונים; 13 2. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הבריאותי והכלכלי ובמיגור האלימות והמשך מדיניות ההריסה; 13 3. המחדל במערכה מול נגיף הקורונה 13 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 13 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 18 נפתלי בנט (ימינה): 21 שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: 21 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 26 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 27 ינון אזולאי (ש"ס): 27 משה גפני (יהדות התורה): 29 איילת שקד (ימינה): 30 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 31 יאיר גולן (מרצ): 33 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 34 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 35 דברים לזכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר גדעון פת, זיכרונו לברכה 44 היו"ר יריב לוין: 44 עודד פורר (ישראל ביתנו): 45 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: 46 1. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה, גם על ידי קבלת החלטות שאינן מבוססות נתונים; 46 2. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הבריאותי והכלכלי ובמיגור האלימות והמשך מדיניות ההריסה; 46 3. המחדל במערכה מול נגיף הקורונה 46 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 48 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 48 הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020 49 מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 49 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 52 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 52 הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020 52 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 52 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 54 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 55 מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 56 הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 62 איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 62 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 65 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 66 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 68 עודד פורר (ישראל ביתנו): 69 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 70 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 72 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 73 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 74 ניצן הורוביץ (מרצ): 76 יאיר גולן (מרצ): 77 איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 78 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4) 90 הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20) (הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנות התקציב 2020 ו-2021 לשם התמודדות עם משבר הקורונה), התש"ף–2020 91 סגן שר האוצר יצחק כהן: 91 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 92 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 93 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 95 עודד פורר (ישראל ביתנו): 98 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 99 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 100 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 101 משה ארבל (ש"ס): 102 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 103 הילה שי וזאן (כחול לבן): 104 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 105 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 106 סגן שר האוצר יצחק כהן: 107 הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון) (הארכת המועד להשבת התמורה), התש"ף–2020 125 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 125 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 126 אוריאל בוסו (ש"ס): 128 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 129 משה ארבל (ש"ס): 129 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 130 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף–2020 132 שר הדתות יעקב אביטן: 133 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 135 הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התש"ף–2020 137 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 137 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 139 הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34) (רישום חברה באופן מקוון), התש"ף–2020 142 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 142 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 151 הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התש"ף–2020 153 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 153 אריאל קלנר (הליכוד): 154 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 156 בקשת הממשלה להאריך את תקופת ההארכה לפי חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020 158 איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 158 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ' באב התש"ף, 10 באוגוסט 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (מניעת אלימות כלכלית), התש"ף–2020. לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/1735/23 וכלה בהצעת חוק פ/1865/23: הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – קנס מוגדל בגין הרצת מניות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי לאפוטרופוס), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון, קטי קטרין שטרית, מיקי לוי ויואל רזבוזוב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ביטול הטבות מס לתושב חוזר ותיק), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק להתמודדות כלכלית עם משבר נגיף הקורונה החדש (תיקון – חישוב מס מאוחד לשנים 2020–2019), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יאיר לפיד; הצעת חוק הקלות במס על רכישת מכשיר ניידות מסוג קלנועית (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל ומשה אבוטבול; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגבלת דמי ניהול בקרנות הפנסיה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב) (הוראת שעה), מאת חבר הכנסת צבי האוזר; הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון – שלילת הכרה ממכינות המעודדות סירוב פקודה והסתה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק השוואת תנאים לתלמידי ועובדי מוסדות חינוך מיוחד מוכרים שאינם רשמיים, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק יום ציון ממלכתי לוועידת סן רמו, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עוזי דיין; הצעת חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח) (תיקון – הגדרת קייטנה מפוקחת), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עוזי דיין; הצעת חוק איסור הפליה של תלמידים במערכת החינוך (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק קביעת יום לציון הטבעת הספינה אלטלנה, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הוספת סייעת בגני ילדים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הגבלת כהונה של מפקח מחוז), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק יום הזיכרון לנכבה, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פטור מהיתר ורישוי מהיר למרחב מוגן דירתי), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יעקב טסלר; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – איסור גביית דמי כניסה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת קצבה לנכים מונשמים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השלמת קצבת נכות לשכר המינימום), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות), התש''ף–2020, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמולים למתנדב בצוות חירום יישובי או שכונתי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הטמנת תשתיות בחוף הים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חדרי הנקה בבניינים ציבוריים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חלוקת הכנסות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה ארבל; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – הגדרת שוהה בבידוד כחולה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת קרן ברק, מיקי לוי, עודד פורר ומתן כהנא; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – התניית יום שבתון באישור הצבעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק להסדרה ועידוד של מקצוע ההוראה, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – בחירה של בעל עסק בתחום רשות מקומית שעסקו רשום בה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק המועצה הלאומית לחינוך, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הדחת נציג ציבור התומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – סיוע כלכלי בשעת חירום), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, מאי גולן, קרן ברק, מיכאל מלכיאלי, בועז טופורובסקי, עאידה תומא סלימאן, אורלי פרומן, מתן כהנא, סונדוס סאלח, אלי אבידר, ניר ברקת, יעקב טסלר וניצן הורוביץ; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (פרסום מכרז באתר האינטרנט), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון – דיווח יועץ השקעות ללקוח), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, קרן ברק, קטי קטרין שטרית, מיקי לוי, ינון אזולאי ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – ייצוג הולם לנשים במועצות הדתיות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – גודל האותיות בהודעות בענייני תכנון ובנייה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פרסום בדבר קבלת היתר בנייה ותחילת עבודה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (החזר בתשלום למעונות יום לאימהות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי סכומים שהוצאו לצורך טיפול בילד), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פרסום הודעת הפקדה בשפה שאינה עברית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – איסור הפליה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – תפעול מקוואות טהרה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – הענקת שירותי רפואה מרחוק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון, ניר ברקת, אנדרי קוז'ינוב, מיכל שיר סגמן, הילה שי וזאן, טלי פלוסקוב, שלמה קרעי ויואל רזבוזוב; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – פיצויי פיטורים למתגייס לרשות הארצית לכבאות והצלה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, אוריאל בוסו ומשה אבוטבול; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, סונדוס סאלח ואוסאמה סעדי; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הגבלת תקופת כהונה של מנהלי מחלקות בבתי חולים ציבוריים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – הפרת הוראות צווי הרחבה לעניין החזר הוצאות נסיעה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – העברת האחריות למשרד החינוך), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת קארין אלהרר ויפעת שאשא ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום רטרואקטיבי בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – מענק קירור), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי קונין, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – השתתפות עצמית ברכישת תכשיר מרשם מבית מרקחת שאינו בהסדר עם קופת החולים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – איסור עישון במקומות ציבוריים פתוחים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – ייעול האכיפה וביטול חדרי העישון), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – מניעת ריבוי נישואין), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – איסור החזרת גופות מחבלים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק רמת הגולן (תיקון – ביטול החוק), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אנטאנס שחאדה, היבה יזבק וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג), מאת חברת הכנסת איילת שקד; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – שילוב עסקים קטנים ובינוניים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת תשתית ועמדת טעינה לרכב חשמלי), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק הדיינים (תיקון – כשירות מנהל בתי הדין הרבניים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – סמכות בענייני גיור), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תיקון – הוצאת צו פיקוח חדש לאחר תום התקופה המרבית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – תביעה בגין אחריות לפגיעה מינית בקטין), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון – טיפול בליקויי בנייה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב יאסין, מיקי לוי וניצן הורוביץ; הצעת חוק העונשין (תיקון – אחראי על קטין או חסר ישע לעניין חובת הדיווח), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק מכירת זכויות שידור לאירוע ספורט משמעותי, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – החלה על בגיר שהיה קטין מעל גיל 16 בעת ביצוע העבירה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – השוואת תנאי צרכן ועוסק בעניין החזרת טובין), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, יבגני סובה, עודד פורר, יוליה מלינובסקי קונין, אלי אבידר, חמד עמאר ואביגדור ליברמן; הצעת חוק החלפת המונח בתי אב (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – חובת הודעה מוקדמת על אירוע סגור), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מתן כהנא; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – ועדה מיוחדת), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק ההסגרה (תיקון – סייג להסגרת אזרח תושב ישראל), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – ביטול החרגת העיתונות המודפסת), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב יאסין ומנסור עבאס; הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – קנס מוגדל בשל כלב משוטט שאינו מסורס או מעוקר), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ניסיון ניהולי במגזר הפרטי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת יידוע זכויות בנפגעי עבירה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק האפוטרופוס הכללי (תיקון – הקמת מאגר מידע לעניין כספים ללא דורש), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט רווחי סרסרות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק ביטול מרוץ הסמכויות (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק איסור הכחשת השואה (תיקון – איסור הבעת אהדה לשלטון הנאצי או הזדהות עימו ואיסור שימוש בסמלים נאציים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפרעה להנקה בציבור), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין סככות המתנה בתחנות אוטובוס), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בשל אי-מסירת מידע אישי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הצהרת האמונים של ראש הממשלה והשרים), מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – בחינות מסכמות כתנאי להתמחות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הגבלת אשראי למקבלי שירות מאמנים, עיתונאים ומרצים, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – התקנת דוד שמש), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק עידוד שירות צבאי, אזרחי או לאומי, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק לשיפור השירות במגזר הציבורי ולמניעת התעמרות של עובדי הציבור בתושבי המדינה ובמגזר העסקי, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק המים (תיקון – איסור הפסקת אספקת מים בשל חובות של רשויות מקומיות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – מועד להחלטה מנומקת), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת מצלמות באוטובוס), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת סונדוס סאלח, אחמד טיבי ואוסאמה סעדי; הצעת חוק המלחמה בפדופיליה (מאגר מידע), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הצהרת אמונים), מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ביטול הדרישה לוויתור על אזרחות זרה), מאת חברי הכנסת אריאל קלנר, תהלה פרידמן, יוסף טייב; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – פיקוח על תוכניות הכשרה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – החלת שקיפות ופרסום פרוטוקולים ונתונים, בהתקנת תקנות לשעת חירום), מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני, משה ארבל, מיכל שיר סגמן, תמר זנדברג, מרב מיכאלי, אלי אבידר, אליהו ברוכי, אליהו חסיד, ינון אזולאי, אוריאל בוסו, משה אבוטבול, משה יעלון ומיקי לוי; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – עסקים בתחום ההסעדה והבילוי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק-יסוד: משאל עם (תיקון – יישובים באזור יהודה ושומרון), מאת חבר הכנסת צבי האוזר; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – שביתה בבתי ספר יסודיים וגני ילדים ללא אישור בית הדין לעבודה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק החברות (תיקון – הגבלת כהונת דירקטור לשלוש חברות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – עיצום כספי בשל אי-תשלום שכר שווה לעובדת ולעובד), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור מועמדות וכהונה לנאשם או למורשע בפלילים), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – איסור הפליה על בסיס מצב כלכלי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – איסור על מתן היתרים או פטורים למשרתים בכוחות הביטחון ובמשרד הביטחון), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגבלת שכר טרחת עורך דין), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אופיר סופר; הצעת חוק התובע הכללי, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מתן כהנא ושרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לסטודנטים מתשלום דמי ביטוח לאומי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מתן העדפה למשרתים בהעדפה מתקנת), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אופיר סופר וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שיווק ומכירת הימורים בידי מי שאינו בעל היתר, פועל מטעמו או בפיקוחו), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות לעקרת בית), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון – שירות להשוואת עלויות פיננסיות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי, קטי קטרין שטרית, ע'דיר כמאל מריח, מיקי לוי, יואב סגלוביץ' ועופר כסיף; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הטבות לחיילים בודדים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, אביגדור ליברמן, יוליה מלינובסקי קונין, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר, תמר זנדברג, מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, מיקי לוי, אורלי פרומן, בועז טופורובסקי, עפר שלח, יוראי להב הרצנו, מיכל שיר סגמן ועידן רול; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – תשלום פיצויים ומקדמות בעד נזק בגין נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ניר ברקת, עודד פורר, מיכאל מלכיאלי, חוה אתי עטייה, קטי קטרין שטרית, אופיר סופר ויעקב אשר; הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – תגמולים לבני משפחתו של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, יעקב מרגי, יוסף טייב, אוריאל בוסו, משה אבוטבול, אליהו ברוכי, מיכל שיר סגמן, ניר ברקת, אוסאמה סעדי, עופר כסיף, בועז טופורובסקי, יואב סגלוביץ', עוזי דיין, אופיר כץ, קרן ברק, חוה אתי עטייה, תהלה פרידמן, אוסנת הילה מארק, טלי פלוסקוב, יעקב אשר, הילה שי וזאן, אחמד טיבי, ניצן הורוביץ, גדעון סער, יוראי להב הרצנו, איילת שקד, מאי גולן, סעיד אלחרומי ואליהו חסיד; הצעת חוק הקמת מאגר מידע דיגיטלי בנושא הכשרות מקצועיות, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת אורנה ברביבאי; הצעת חוק הליך טיפול מזורז על ידי גוף ציבורי בחולה הנוטה למות, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק ארגוני עזר רפואיים הפועלים בתחום רפואת חירום דחופה טרום-אשפוזית, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית וניר ברקת; הצעת חוק הקמת קרן לדמי מחלה לעובדים עצמאים שחלו בנגיף הקורונה או שחלה עליהם חובת בידוד, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי קונין, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר ואלכס קושניר. עוד הונחה היום על שולחן הכנסת המלצת ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תקופת ההארכה לפי החוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה, גם על ידי קבלת החלטות שאינן מבוססות נתונים; << נושא >> << נושא >> 2. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הבריאותי והכלכלי ובמיגור האלימות והמשך מדיניות ההריסה; << נושא >> << נושא >> 3. המחדל במערכה מול נגיף הקורונה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעות האי-אמון בממשלה, וההצעה הראשונה היא הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה, גם על ידי קבלת החלטות שאינן מבוססות נתונים. ינמק את ההצעה חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, נדמה לי שלפרק הזה קוראים הצעות אי-אמון. אני אגיד את האמת, אני לא יודע למה זה לזמנים שמוקדשים לאופוזיציה. עם ישראל יודע היום. אם תלך עכשיו ברחוב, תעצור אזרח או אזרחית, תשאל אותה: תגידי, בין מי למי יש הכי הרבה אי-אמון? אני לא רוצה לשאול את השר, בשביל לא להביך אותו; גם לא אותך, היושב-ראש. אני חושב שאם הייתי נותן לראש הממשלה לעמוד פה, הוא היה יכול לדבר יותר מעשר דקות על האי-אמון שיש לו בראש הממשלה החליפי, ואם הייתי נותן עשר דקות לראש הממשלה החליפי לעמוד פה, הוא היה מדבר יותר מעשר דקות על האי-אמון שיש לו בראש הממשלה המכהן. אנחנו פה למעשה ממלאים להם את הזמן. תראה, הנושא הוא גם על נתונים של הקורונה. אני ישבתי היום בשתי ועדות – ישבתי ביותר ועדות בכנסת, אבל ישבתי עם חברי יואב סגלוביץ' בוועדת החוץ והביטחון. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אתה כיושב-ראש הכנסת היית מרגיש מאוד לא נעים איך סגן שר הבריאות צועק על יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון ויושב-ראש ועדת החוץ והביטחון צועק על סגן שר החינוך על נתונים. אנחנו היינו, אמרנו לעצמנו: אנחנו, חברי אופוזיציה, מרגישים כתפאורה לקואליציה ולממשלה. עכשיו, הנושא התחיל בזה שהממשלה לא מעבירה ליושב-ראש הוועדה את המשמעות של קיצור ימי הבידוד, שזה חצי מיליון ימים בסך הכול, את האפשרות לקצר מ-14 ימים ל-12, שעל פניו, כמי שכבר חווה כמה בידודים – אתה שואל את עצמך: האם מוכרחים? זאת שאלה לגיטימית. אבל כשאתה מבין עוד פעם שלא מעבירים את הנתונים לוועדת החוץ והביטחון, שצריכה לאשר את איכוני השב"כ וקבעה מראש שהיא תאשר את איכוני השב"כ על תנאי, אז אתה אומר: תגיד, מה זה? אחרי זה הלכתי לוועדת הקורונה, ומבשרים לנו שם על פתיחת השמיים לעשר מדינות, ויש דיון – אני לא הייתי בכולו, הייתי בוועדת חוץ וביטחון, אבל אחרי שעה שואלת יושבת-ראש הוועדה את מה שמסתבר לה: רגע, אז מדובר שרק ישראלים יוכלו להיכנס, נכון? מתוך עשר מדינות. ואז מסתבר לך שאתה יושב שעה בדיון על נתונים שבכלל אין לך אותם או שהם לא נכונים, ויש לכל אחד מהמשתתפים קונספציה – אדוני שר הבריאות, אני רואה שאתה נדרכת. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> אני לא יודע מי בישר את הבשורות האלה, אבל – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> היה נציג של משרד הבריאות. אה, מי יצר את הציפיות? אה, ישבו שם – אני אמרתי, אמרתי כבר מראש: לא הייתי ברגע הראשון בדיון, אני הצטרפתי לדיון. הייתי בוועדת חוץ וביטחון. אני מתאר לעצמי או אני מקווה שהדי ועדת חוץ וביטחון הגיעו גם אליך, על הנושא של ימי הבידוד. אני חושב שאנחנו היינו כולנו עדים – יושב פה השר אדלשטיין; עוד טרום התקופה שלו וגם לתוך התקופה שלו בבדיקות האפידמיולוגיות, שבאמת נתנו לנו נתונים – איך אני אגיד את זה? כמעט לא נעים להגיד, אבל קטנים הרבה יותר ממה שבאמת היה ובמאות אחוזים ממה שיש בעולם וממה שהיה צריך להיות כאן. אני לא יודע מי צודק, ראש הממשלה או פרופ' גמזו, אם אנחנו מדינה מספר אחת בעולם בהדבקות היום ביחס לגודל האוכלוסייה. בכל מקרה, האי-נתונים האלה, או התנודתיות הזאת, מהכי טובים להכי רעים, בין נפעיל את אמצעי השב"כ לבין נפעיל בדיקות אפידמיולוגיות, אני אומר לך, בתוך הממשלה – אני אומר את זה בכאב, בגלל שאנחנו גם ביש עתיד-תל"ם אמרנו: בכל מה שקשור למלחמה בקורונה אנחנו נתמוך. אבל בשביל לתמוך אתה צריך מסד נתונים, ואתה מבין שבתוך הממשלה יש את ההתנגשויות האלה. אני אומר לך, לפני שאני איכנס קצת יותר לעומק, אמרתי, אדוני יושב-ראש הכנסת, שהייתי היום בכמה ועדות. בכל ישיבות הוועדות שהייתי בהן היום – בוועדת החוץ והביטחון ישבו גם חברתי אורנה ברביבאי וגם יואב סגלוביץ' – יש פרספקסים שמפרידים בינינו. למה אי-אפשר כאן? למה אי-אפשר שהממשלה, אם יש בה אמון אחד בשני, תשב יחד? הממשלה לא יושבת יחד. תראו כמה יושבים פה גם כשיושבים, מתפזרים בינינו, ואנחנו – מעלים אותנו ליציע. אדוני היושב-ראש, אני אמרתי לך את זה פעם: זה כאילו נהיה טבעי שאנחנו יושבים שם. זה לא טבעי, זה לא נכון, אבל היום מטפלים להזיז את המצלמות כדי שלא יסתירו אותנו, שלא יסתירו אותך מאיתנו. אני אומר את זה – אני חושב שעם אמצעי ביטחון נכונים אולי היינו תורמים משהו לאחדות הממשלה, שתשב יחד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני כבר עניתי לך על זה כמה וכמה פעמים, ואני אענה לך פעם נוספת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אשמח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טרם הצגת לי תעודות האפידמיולוג שמאפשרת לי לפעול על פי ההנחיות הבריאותיות שלך. אני פועל על פי ההנחיות של גורמים מקצועיים. אופי הפעילות במליאה כמו גם גודלה אינם מאפשרים להסתפק במחיצות פרספקס ולהושיב פה את כל האנשים. לו היינו יכולים לעשות את זה, אני הראשון שהייתי עושה את זה, בשמחה רבה. האמן לי שאני לא נהנה לראות אף חבר כנסת, לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה, נאלץ לשבת במקומות המרוחקים יותר ביציע. זה הכרחי כדי להגן על הבריאות של כולנו. אגיד לך משפט יותר מזה: אני חושב שזה הישג גדול מאוד ולא מובן מאליו בכלל שאנחנו מצליחים בסך הכול לקיים את הפעילות בבניין הזה באופן שבו אנחנו מקיימים אותה. אלה החלטות לא פשוטות, שנלקחות כאן לא פעם ממש על הגבול ועל הקצה, כדי להשיג את מקסימום היכולת לפעול. אני מאוד מקווה שנצליח לשמר בימים הלא-פשוטים האלה את מבנה הפעילות הנוכחי. אני חושב שאנחנו צריכים להודות על זה, כי הדבר לא מובן מאליו בכלל. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש בינינו הרבה מחלוקות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ואני אוסיף לך עוד דקה, כי לקחתי לך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שנייה. לא משנה. יש בינינו הרבה מחלוקות. אין בינינו בעיה של אמון. אנחנו חלוקים אחד על השני, מתווכחים; בעיה של אמון אין. אני אומר לך, תגיד לי אתה עכשיו אם בכלל יש איזה אדריכל שהמציא תוכנית איך יושבים פה 36 שרים, שברגע שנגיד שנגמרה הבעיה האפידמיולוגית – יש שולחן ממשלה. לא אומר לך אם הוא נמצא פה מאחור ואפשר להתקין אותו; האם בכלל מישהו נתן את הראש, את הדעת, שהממשלה באמת מנופחת, מנותקת, לא משנה מה, תדע לשבת יחד כאן? מעולם לא ישבה פה ממשלה כזאת, ואני חושב שחלק מהאי-אמון שיש כלפי הממשלה הזאת בעם זה גם המנופחות שלה, והמנופחות שלנו מביאה אותנו לידי זה. עכשיו אני רוצה להגיד לך יותר מזה. תראה, אתם חושבים שהאי-אמון ביניכם או אי-כיבוד ההסכמים ביניכם, לפעמים גם ההשמצות ביניכם – אתם חושבים שזה נשאר בתוך הממשלה. תראה, אני אגיד את האמת, כשראש הממשלה מפר הסכם שהוא חתם עליו – ואתה היית חלק מהמנסחים שלו אולי, אני לא בטוח – אז בעם נכנסת תרבות של הפרת הסכמים. אני קצת מגחך שהחברים שלי מכחול לבן מתלוננים על זה, בגלל שבעיניי הם היו הראשונים להפר הסכם בעצם ההצטרפות הזאת. עכשיו זה כאילו שהם אומרים, נגיד, על איזו שרה שראש הממשלה נפגש איתה: אצלנו אין עריקים, אז ראש הממשלה יכול לנסות סתם, אבל היא ערקה גם אליהם. מה שאני רוצה להגיד שמי שמשקר – הוא משקר, הוא משקר; מי שעורק – הוא עורק, הוא עורק; מי שקורע הסכמים – הוא קורע הסכמים, הוא קורע הסכמים. אף אחד מאיתנו לא יקבע לו את הגבולות, בגלל שזה הופך להיות חלק מהתרבות, זה הופך להיות חלק – איך אני אגיד לך, כמעט הייתי אומר מהדנ"א של האנשים. שמעתי את עמוס תמם אומר: צריך להחליף את כל 120 חברי הכנסת. קצת נעלבתי, בגלל שיש פה באמת גם חברים טובים, אבל הדימוי הזה שאנחנו יוצרים, אני חושב שכל אחד מאיתנו, במיוחד הממשלה, צריך לשאול את עצמנו: תגידו, איך הגענו לזה? איך הגענו לזה? אנחנו חושבים שאם אנחנו נגיד: אלה חייזרים ואלה אנרכיסטים, אז תרבות ההשמצות תישאר מול המפגינים, או שתרבות ההשמצות תחלחל לעם ותרבות השנאה תחלחל לעם ובסוף זה ייהפך לתרבות. תראה, פעם, כשהייתי צעיר, עוד לא הייתי אז בחיל החינוך, אז היה שיר כזה שקוראים לו "אנחנו הילדים של חורף שנת 73'". אני מהילדים של חורף שנת 73'. תמיד שואלים איך יצאתם שלושה אלופים מאותה כיתה מישיבת נתיב מאיר. אני אומר :אולי בגלל שאנחנו הילדים של חורף שנת 73' – לא נולדנו אז אבל היינו שמיניסטים וראינו את המלחמה. אבל אני מכיר גם את השיר שנכתב הרבה אחר כך, "אנחנו הילדים של חורף שנת 73'", במקרה שרה אותו להקת חיל החינוך, והפזמון שלו, כמו שכולם פה מכירים, זה מתחיל "אנחנו הילדים של חורף שנת 73'", והפזמון זה: "הבטחתם יונה / עלה של זית / הבטחתם שלום בבית / הבטחתם אביב ופריחות / הבטחתם לקיים הבטחות". << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הבטיחו להבטיח. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני השר יזהר, אני יודע מה עובר לך בראש עכשיו, מי מפר הבטחות. אני יודע. אתה יודע את זה, אדוני, אני לא צריך להגיד לך, אבל אני אגיד לך את מה שאמרתי קודם, גם בזה זה נהיה חלק מהתרבות. עריקים יהיו. אם אתה מטפח תרבות של עריקים שמעולם לא הייתה פה בכמות הזאת, בבית הזה, אז תהיה לך תרבות של עריקים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, עכשיו זה משפט אחרון אחרי הדקה שכבר הוספתי. בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מאוד מעריך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כבר הוספתי. זה כבר אחרי התוספת, האמן לי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני אגיד את זה ככה: איזו הבטחה הכי גדולה נשמעה מפי החברים שלנו בכחול לבן מייד אחרי הפירוק? יוקם קבינט פיוס. אני שמעתי את זה ברדיו 80 פעם: עכשיו תהיה אחדות בעם. והאם יש משהו שאפשר להגיד על זה יותר? "הבטחתם שלום בבית / הבטחתם אביב ופריחות / הבטחתם לקיים הבטחות". כן, בלי טריקים ובלי שטיקים. הבטחות צריך לקיים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול במשבר הבריאותי והכלכלי ובמיגור האלימות והמשך מדיניות ההריסה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שמי שהיה צריך היום לעמוד כאן, כבוד יושב-ראש הכנסת, ולהגיד שאין אמון בממשלה הזאת וצריך לפרק אותה וצריך ללכת לבחירות, זה לא אחר מאשר ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי, כי מה שקורה – שאפילו בתוך הממשלה, עוד לא עברו 88 יום, אדוני היושב-ראש, ואנחנו כבר רואים שהממשלה הזאת לא מתפקדת. אנחנו כבר ראינו – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – 24 שעות, השני אומר לו: לא צריך 24 שעות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> צריך 24 דקות. 24 דקות, 24 שעות. מה שאנחנו ראינו, כבוד היושב-ראש – ואתה היית אחד מאדריכלי ההסכם המשפטי הזה, ביחד עם עו"ד אבי ליכט מהצד שלכם, יזהר. תגידו, מה אפשר להגיד על הסכם משפטי כזה? אם הייתי צריך עכשיו לבוא ולתת ציון להסכם הזה, כשעוד לא יבשה הדיו על ההסכם הזה – ואתם כבר אומרים שלא צריך לכבד אותו? הרי אמרתם שתקציב עד 25 באוגוסט, תקציב דו-שנתי – נכון, יזהר? תקציב דו-שנתי, זה חתום ורשום. עכשיו אומרים, בגלל המצב – הרי הקורונה הייתה, נכון? חבר הכנסת סעיד אלחרומי, הקורונה הייתה ב-25 בפברואר, במרץ, כשחתמו. אמרו שהשיקול היחיד להביא את הממשלה הזאת ולכונן את הממשלה הזאת זה הקורונה, ואז סיכמתם את מה שסיכמתם. ועכשיו אתם באים ואומרים: אי-אפשר תקציב דו-שנתי, ואם לא נעשה את התקציב החד-שנתי המשק יקרוס, הכלכלה תקרוס, דירוג האשראי ייפול, תחזיות שחורות משחור, ואז אמרתם שאי-אפשר אפילו לדחות את זה עד סוף השנה, ופתאום הכול אפשרי, דוחים בעוד 100 ימים. חשבנו ש-100 ימי החסד עוד מעט יסתיימו, אלי אבידר, אבל יש עוד 100 ימים. אבל אני אומר לכם, זה לא יהיה 100 ימים. זה לא יהיה, זה הכול תרגילים, זה הכול פוליטיקה, זה הכול אפילו לא לטובת המדינה ולא לטובת האזרחים. מדברים כאילו כלכלה ואזרחים, ומישהו מעכב את מתן ה-8 מיליארד לאזרחים, אבל האמת, ווליד טאהא חברי, האמת, אנחנו יודעים שהכול בסופו של דבר זה בלוף וזה ישראבלוף, והממשלה הזאת לא אכפת לה, לא מהאזרחים, ואנחנו ראינו. אתם יודעים שה-750 שקל מענקים היום, אדוני היושב-ראש – אומרים לי שביד אחת הממשלה נתנה 750 שקל לכל אזרח אבל ביד שנייה לקחה אותם, ואני מדבר על המון יישובים בצפון, ואולי גם בדרום, סעיד, ששללו את הטבת המס. חברתי סונדוס היום הגישה הצעה דחופה, שאושרה בנשיאות, אבל אנשים שהיו מקבלים הטבת מס של 1,000 שקל לחודש, עכשיו לקחו להם את הטבת המס. נתנו להם 750 שקל, אבל 750 שקל זה חד-פעמי; הטבת מס זה כל חודש, אז הם יצאו מופסדים. אדוני שר הבריאות, אנחנו קראנו נתונים קשים מאוד ותחזיות קודרות מאוד על מצב מערכת הבריאות. אנחנו כמובן תומכים בכל המאבק שלכם נגד נגיף הקורונה, אבל לפי הנתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת, רק 20 מיטות אשפוז נוספו לבתי חולים בישראל מאז פרוץ מגפת הקורונה. נכון ל-2 באוגוסט, חודש זה, תפוסת מיטות הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם עומדת על 184%, בבית חולים איכילוב – 122%, בבית החולים שערי צדק – 112%, בבית חולים שמיר אסף הרופא החדש – 96%. כנראה שהממשלה הזאת לצערנו מבינה רק שפת כוח, כי האחיות שנים מנהלות מאבק, ורק כשהכריזו על שביתה יש הסכם. אנחנו מברכים על ההסכם. הרופאים הכריזו על סכסוך עבודה על ימי בידוד, שזה דברobvious , ברור לחלוטין, שצריך לבוא ולראות ולפצות את הרופאים על ימי בידוד כשהם בחזית. אנחנו מכאן שולחים לכל הצוותים הרפואיים, ערבים ויהודים, שעמלים בחזית – כל הכבוד לכם. צריך לתת להם פיצוי ולשפות אותם, אבל רק עכשיו שמענו שהגעתם להסכם, אז כל הכבוד, ואנחנו מחזקים את זה. נתונים כלכליים עגומים מאוד – כמעט מיליון מובטלים. בשירות התעסוקה עדכנו ש-190,767 בני אדם הצטרפו למעגל דורשי העבודה. כיום בישראל יש 870,000 דורשי עבודה, ומהם 580,000 הוצאו לחל"ת. שיעור האבטלה עומד היום על 21.6%. אני אומר, הממשלה הזאת, אדוני השר, נכשלה בכל התחומים – גם הבריאותי, אנחנו רואים, גם הכלכלי, נתונים קודרים מאוד, אבל גם בתהליך של מיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ובכלל. אנחנו עד היום איבדנו 56 קורבנות רק בשנה זו. בשנה שעברה – 94. אפילו באופן יחסי יש עלייה. ומה הממשלה הזאת נותנת? אומרת: בסדר, נכין תוכנית. כבר יש צוות בין-משרדי שנפגש ונפגש ודיונים ודיונים, אבל תוצאות בשטח – הינה, עכשיו, כשאני מדבר על אלימות ופשיעה, נכנס חברי מנסור עבאס, שמקיים ישיבות ועומד בראש ועדה פרלמנטרית למיגור האלימות והפשיעה. אבל עד עכשיו הממשלה לא מביאה את ההמלצות, את המסקנות, שיתחיל יישום ולמגר את התופעה הזאת, שגובה מאיתנו, מכולנו, קורבנות צעירים, בדרום, במרכז, בצפון, בגליל, בכל היישובים. יש צעדה של האימהות. אימא מחליסה מחר, אדוני היושב-ראש, עושה צעדה מביתה באל-חליסה עד לכנסת ולבית הנשיא ומצרפת אליה עוד אימא שכולה מטייבה. גם אנחנו ברשימה המשותפת תומכים בצעדה הזאת ונשתתף בחלק מזה. זאת הזעקה שצריך לשמוע. ולא רק זה, לא רק בתחום הזה, גם בתחום שאנחנו כבר אמרנו ודיברנו, תכנון ובנייה ועוד הריסות. אנחנו אומרים שהממשלה הזאת מדברת איתנו עם דחפורים ובשפה של הריסות ולא בשפה של תכנון ובנייה ולמצוא פתרונות. דיברנו, נפגשנו עם שר המשפטים. אנחנו שומעים שהוא עומד להציע מתווה לפתרון העניין הזה. אז אנחנו כבר אומרים לו: לפני שתציע – תבוא. אנחנו נפגשנו איתו. אנחנו מציעים שעוד לפני שיבוא עם מתווה, שידבר איתנו, שידבר עם ראשי הרשויות, שידבר עם המנהיגות של הציבור הערבי. אנחנו ביחד, אם המתווה הזה יספק ויענה על הבעיות שלנו, אנחנו נתמוך, אבל חבל להביא עוד מתווה שאנחנו לא נסכים ולא מסכימים אליו. לכן אנחנו קוראים לשר המשפטים. כמו שאמרנו, אנחנו בתהליך הידברות, בתהליך של פגישות, אבל אל תביא מתווה שבסופו של יום הציבור הערבי יגיד למתווה הזה לא. אנחנו נמשיך לעמוד לצד האזרחים שלנו, 600,000 המצביעים, הבוחרים שנתנו בנו אמון. אנחנו לא נאכזב אתכם. אנחנו נמשיך לעמוד על הבעיות החברתיות, הכלכליות. גם בנושא התהליך המדיני אנחנו לא נוותר, כי פה מדובר בסיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים המזרחית. זה חלק מהמצע שלנו. אבל אנחנו פה כל יום בוועדות, במליאה, במפגשים עם כל המשרדים, עם משרדי הממשלה, גם בנגב, (אומר בערבית: אחינו בנגב בכפרים הלא-מוכרים,) בגליל, במשולש, גם בערים המעורבות, גם בג'יסר א-זרקא, בפוריידיס, אדוני היושב-ראש. אנחנו מציגים ומביאים ומעלים את הנושאים החשובים ביותר לציבור שלנו. אבל הממשלה הזאת, אדוני היושב-ראש, לא נותנת מענה, לא לאזרחים בכלל ולא לאזרחים הערבים בפרט, ולכן עדיף שעה אחת קודם שהממשלה הזאת תשים את המפתחות ותיבחר ממשלה חדשה שתביא סדר-יום חדש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה, הצעת סיעות ימינה וישראל ביתנו, שכותרתה: המחדל במערכה מול נגיף הקורונה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת נפתלי בנט, בבקשה. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש פעמים שאתה רואה עוולה שהיא כל כך קיצונית, כל כך דוקרת את העין, כל כך דוקרת את הלב, שאתה לא יכול כמעט לעכל את זה. כזאת עוולה היא פסיקת בג"ץ היום שלא להרוס את בית הרוצח של הלוחם עמית בן יגאל, זכרו לברכה, לוחם צה"ל שנפל בהיותי שר הביטחון, היחיד שנפל בתקופה. זה עולם הפוך, עולם של סדום ועמורה; עולם של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו; עולם ששופטי בג"ץ מרחמים על משפחת הרוצח, על הקירות, על התמונות, על השולחנות בבית של הרוצח, כשהם לא רואים את הלוחם שנפל, עמית בן יגאל, שהוא בן יחיד לאביו ברוך. שוחחתי עם ברוך דקות אחרי הפסיקה. ברוך באותו הזמן היה בבית העלמין ליד קבר בנו והוא פשוט בכה. הוא הוריד את הדגל לחצי התורן. הוא היה שם לבד. הוא דיבר על ההשפלה, על העוולה. אני שואל את השופטים מזוז וקרא: מה חשבתם? איפה התנתקתם מהדבר הכל-כך טבעי שמסביר לנו מה טוב, מה רע? מחילים מערכת מעוותת של "זכויות אדם", במירכאות, על הרעים. שופטי בג"ץ בהחלטה הזאת מרוויחים בצדק את כל הביקורת, את כל הכעס העצום שיש כלפיהם. מילה אחרונה: הרס בתים של מחבלים עובד. כשר ביטחון צללתי לנושא הזה והציגו לי את החקירות של מחבלים שנתפסו בזמן ניסיון הרצח, לפעמים בגלל שאבא שלהם הלשין עליהם או משהו מהסוג הזה. היום אנחנו יודעים, אחרי שבג"ץ אזק לנו, קשר לנו את הידיים פה, קשר לנו את הידיים שם, נשארנו עם יד אחת. אחר כך נשארה אצבע אחת. באצבע אחת אנחנו אמורים לנצח את הטרור. אנחנו, בעזרת השם, כפי שהבטחתי לברוך, אביו של עמית, זכרו לברכה, נביא את זה לדיון נוסף, ובעזרת השם שופטי בג"ץ בהרכב המורחב יותר יהפכו את ההחלטה הנוראה הזאת, יהרסו את הבית, יחזירו לעם ישראל את הכבוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחבר הכנסת נפתלי בנט. ישיב במשולב על שלוש הצעות האי-אמון שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין, בבקשה. << דובר >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דווקא חבר הכנסת אלעזר שטרן, כמיטב המסורת, נעלם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוכרח לומר, אדוני השר – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, זה לא, זה בלתי מתקבל. המצב הוא, לפחות כפי שאני רואה – שניים משלושת האנשים שהציגו פה הצעות אי-אמון אינם נמצאים כאן. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> חבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא מכובד. פשוט לא מכובד. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> מכיוון שאני מתמודד עם זה, אדוני היושב-ראש, כמעט כל שבוע, עם הצעות האי-אמון – מתמודד זאת מילה חזקה, לדעתי; משיב על הצעות האי-אמון, נוהג אפילו שלא לקרוא את התשובות שכותבים במשרד אלא להאזין לדוברים ולנסות להתייחס עניינית, כי הרבה מאוד פעמים אנשים אומרים דברי טעם, גם אם זה דברי ביקורת, אז חבל. דווקא רשמתי כמה נקודות חשובות. קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני חושב שבשם הרבה מאוד אנשים שפויים, אני רוצה לומר שאני מאוד שמח שלמרות כל מיני חריקות ורעשי רקע יש אולי סיכוי שאנחנו לא נידרדר ולא נדרדר את המדינה לבחירות בעת הזאת – כך לפחות אני כולי תקווה. יש את כל הסיבות שבעולם, מבחינה בריאותית, כלכלית, אזרחית, אנושית, לא לעשות את זה. אני מאוד מקווה שהשכל הישר יגבר, ונוכל באמת לעסוק באותם דברים שנשלחנו לכנסת לעסוק בהם. באשר להצעות האי-אמון בנושאים שנוגעים למשרדי, נושאים שקשורים לתחלואת הקורונה, אני רוצה לומר כך: מספר החולים היומי בישראל ביחס לאוכלוסייה הוא לצערי הרב עדיין בין הגבוהים בעולם. נכון שיש סימנים מעודדים, וכרגיל עם הנגיף הזה, אני חוזר על זה כל הזמן: צריך מאוד להיזהר בתחזיות, אבל יש איזושהי תחושה שאין עלייה מטאורית, אולי אין עלייה בכלל, בקצב גידול התחלואה. עדיין המספרים מאוד גבוהים: אנחנו עם 83,000 מקרים של חולי קורונה, שמתוכם הרוב, 59,000, החלימו, אבל כרגע יש 23,800, כמעט 24,000 חולים פעילים במדינת ישראל. אלה מספרים עצומים, ויש גם גידול, לצערי – גידול, אין פה מילה אחרת – במספר החולים הקשים: 400 חולים קשים, ומתוכם יותר מ-100 – 118, אם אני אדייק – מונשמים. אלה מספרים שלא גורמים לאי-ספיקה של מערכת הבריאות, אבל מתחילים להשפיע. הזכיר כאן חבר הכנסת סעדי רשימת בתי חולים שנמצאים עם מספר חולים גבוה. אני דווקא לא בטוח לגבי איכילוב, אבל אתה צודק מאוד שבירושלים שני בתי החולים הציבוריים, הדסה ושערי צדק, עם מספרים מאוד גבוהים של חולי קורונה, וזה מתחיל להשפיע על – נקרא לזה "רפואה אחרת" – כל השירותים שבתי חולים אמורים לתת. אז אני אומר: אנחנו כרגע במצב שמצד אחד יש מקום לאיזושהי אופטימיות זהירה שאולי אנחנו במגמה חיובית. יחד עם זאת, ברור שלאורך זמן להמשיך עם מספרים כה גבוהים לא ניתן. ואני גם רק מפנה את תשומת ליבכם לכך שהמספרים של החולים הקשים, אדוני היושב-ראש, הם תוצאה של תחלואה גבוהה מלפני שבועיים-שלושה. אני מקווה שהירידה היחסית שאנחנו רואים תשפיע גם על מספר החולים הקשים שאנחנו נראה בעוד עשרה ימים, שבועיים מעכשיו, אבל חברים, אסור לשכוח, אני זורק ויורק הרבה מספרים, אבל לא מדובר פה בסטטיסטיקה, מדובר פה באנשים, וכל אחד זה סיפור. מדובר לצערי גם ב-600 איש שהלכו לעולמם, וכל אחד ואחת הוא ודאי סיפור חיים, טרגדיה למשפחה, ואת כל זה אסור לשכוח. אני חייב לומר שבנושא הזה של תמותה אני גם יכול לתת השוואה. אמרתי: כל אחד וכל אחת הוא סיפור, אבל אנחנו בישראל במצב של 67 נפטרים ל-1,000,000 תושבים. רק לצורך ההשוואה, בלי לפגוע ודאי באף מדינה אחרת, יש 610 בספרד, 582 באיטליה, 685 באנגליה, 465 בצרפת, 487 בארצות הברית. אלו סטטיסטיקות מאוד עצובות, וטוב מאוד שאנחנו לא במועדון של המדינות האלה מבחינת התמותה מקורונה. אני חושב שיש הסבר אחד, וההסבר הזה הוא הצוותים הרפואיים. הטיפול שניתן לחולי קורונה במדינת ישראל, אין פשוט שום דבר שאתה יכול להשוות אליו למדינות אחרות. ונכון שיש פער בין איכות הצוותים הרפואיים – רופאים, רופאות, אחים, אחיות, כוח עזר, מקצועות פארה – לבין הצרכים של המערכת. דווקא, חבר הכנסת סעדי, אני רוצה לומר לך שאכן, אני בא אליכם ישירות מפגישה שקיימנו יחד עם שר האוצר, עם ההסתדרות הרפואית. זה לא יהיה מדויק וזה לא יהיה נכון להציג את זה שעד שלא היה משבר לא פתרנו. אפילו הייתי אומר לך שחלק גדול מן הסוגיות נפתרו עוד לפני שהתחילה הפגישה. אבל אתה יודע – לא אתה ולא אני לא בדיוק חדשים בחיים הציבוריים – כשיש גם לחץ מן השטח, מה שנקרא, זה עוזר לפעמים לפתור בעיות. אבל יחד עם זאת, אני רוצה להודות לשר האוצר, למשרד האוצר, על זה שהיו קשובים לצרכים, וכל מיני סוגיות במחלוקת נפתרו. מה גם שאני חוזר ואומר, גם ההסתדרות הרפואית וגם ודאי בתי חולים מודעים שתוספת התקנים שהם קיבלו בימים האחרונים – דרך אגב, היו פה דיבורים שכביכול הייתה איזושהי החלטה ואין שום ביצוע בשטח. כל בית חולים נכון לעכשיו יודע כמה תקנים של רופאים הוא קיבל, כמה תקנים של סיעוד הוא קיבל וכמה תקנים של כוח עזר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם בתי חולים ציבוריים קיבלו? << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> ודאי. אצלם זה לא תקן, זה תקציב, אבל כן, זה שווה תקן, וקופות חולים בנושא של אחיות גם כן. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מתי מתחילים לממש את התקנים? << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> לפני ארבעה ימים. הם קיבלו מכתב מסודר, חתום, כמה תקנים הם יכולים לקלוט בבתי החולים. עכשיו זה רק עניין של ביצוע. אמרתי גם לבתי החולים: אנחנו לרשותם בכל מה שאנחנו יכולים עוד לסייע בקליטת רופאים, אבל זה כבר תהליך של כל בית חולים. הם יודעים טוב מאוד מה הם קיבלו, וכפי שאמרתי, מודים על כך למערכת. זו תוספת מאוד משמעותית – לא מספיקה, ודאי, אבל מאוד משמעותית. אני חושב שגם אתם רואים סימנים של פעילות, סימנים חיוביים של פעילות בכל מה שקשור לקטיעת שרשראות ההדבקה. קודם כול, בנושא של בדיקות – כאן מדינת ישראל בין המובילות בעולם פר נפש. אדוני היושב-ראש, אתה זוכר שמן הדוכן הזה אמרתי שנגיע ל-30,000 בדיקות, והיו גם חיוכים ציניים. עכשיו, כשאנחנו אומרים שנגיע ל-60,000 בדיקות, אני רואה פחות חיוכים ציניים, כי הוכחנו את היכולת. אבל עכשיו מה שחשוב זה גם ההתוויה הנכונה של הבדיקות וגם להפנות את הבדיקות לאיפה שבאמת צריך, במיוחד אוכלוסיות בסיכון. "מגן אבות ואימהות", תוכנית השמירה על אוכלוסייה בוגרת, מקבלת עכשיו בוכטות – בשפה לא פרלמנטרית – של בדיקות, ואני מאוד שמח שאנחנו מנסים בכל דרך לשמור על האוכלוסייה הזאת. רק לסבר את האוזן, כמעט 2 מיליון בדיקות בוצעו במדינת ישראל מתחילת גל הקורונה, וכפי שאמרתי, זה נתון שכמעט אי-אפשר למצוא לו שום השוואה במדינות אחרות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> בבקשה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מתוך 2 מיליון – – – של אנשים? שזה לא דלת מסתובבת שיהיה כמה פעמים – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> לא, לא. זה לא דלת מסתובבת. איפה שצריך מקבלים גם בדיקת החלמה, מה שנקרא; אם מישהו אובחן כחולה וחלה, בסוף גם עושים לו בדיקת החלמה, ודאי. אין לי פה פילוח מדויק, אין פילוח מדויק של בדיקות לגילוי ובדיקות החלמה, אבל לרוב זה בדיקות לגילוי. אני אסיים, אדוני היושב-ראש, ואני אגיד לך ככה, בכל זאת, לגבי הערות שנאמרו. קודם כול, לגבי התעופה – אדוני היושב-ראש, אני כן חייב לומר שאני שותף לפעמים לקולות שאני שמעתי כאן. אני נורא חששתי שמא יהיה מצג שווא כלפי הציבור בנושא של הדיונים על התעופה. אין כרגע מצב, חברים, שמחר אפשר לומר לילדים: יאללה, נוסעים לחופשה, נשאר עוד זמן עד 1 בספטמבר, נוסעים לחופשה, מסיבה אחת פשוטה: לא כל כך מקבלים אותנו במדינות אחרות. אבל מה שכן קורה – עובדים על מתווה שצריך להיות מוכן, מה שנקרא "תוכנית מגירה", וברגע שהדברים יתאפשרו יהיה מתווה מסודר של מה קורה בין מדינה ירוקה לאדומה, אדומה לאדומה, ירוקה לירוקה. גם הסטטוסים האלה משתנים, לכן חשוב מאוד שהמתווה הזה יהיה קיים ויהיה מוכן לפעולה. טוב, היו לי, כמו שאמרתי, עוד הערות לחברי כנסת שלא נמצאים כאן, אבל אני אתייחס לזה כשיהיו מאזינים. בכל מקרה, אדוני היושב-ראש, לגבי הצעות האי-אמון, אני חושב שאנחנו עושים את עבודתנו נאמנה. אנחנו לא קבלני הצלחות מול הנגיף הזה, אבל מבטיחים להמשיך את המאמצים האלה. והדבר האחרון שאנחנו צריכים, אם זה בשל הצבעת אמון ואם זה בשל מחלוקות פנימיות בקואליציה, זה בחירות לעת הזאת, לכן אני מציע לדחות את ההצעות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון. בשם סיעת יש עתיד-תל"ם – יושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום רביעי הקרוב אנחנו נשים על שולחן הכנסת את הצעת החוק האוסרת על אדם עם כתבי אישום פליליים להרכיב ממשלה בישראל. אם מישהו רוצה לדעת למה, שיסתכל על בנימין נתניהו. כל התשובות נמצאות שם. שיסתכל על נתניהו בשלושת החודשים האחרונים. אין פעולה שלו שלא נובעת מכתבי האישום, אין דבר שהוא עושה שלא מתחיל שם ונגמר שם: בנה ממשלה מנותקת ומנופחת של 36 שרים ו-16 סגני שרים בגלל כתבי האישום; לא מעביר תקציב בגלל כתבי האישום; הלך לוועדת הכספים לסדר לעצמו הטבות מס במיליון שקל כי הוא צריך כסף לעורכי דין; הקים פה תעשייה שלמה של הסתה אלימה; מפרק את העם הזה מבפנים; מנסה לפגוע במנדלבליט כי הוא העמיד אותו לדין; מנהל קמפיין שלם נגד ליאת בן-ארי, התובעת במשפט שלו; האנשים שלו מפגינים מול הבית של נשיאת בית המשפט העליון. אין כבוד לכלום. הוא יודע שאם ישראל תישאר מדינה דמוקרטית ומתוקנת ושומרת חוק הוא ילך לבית סוהר, אז הוא רוצה שהיא לא תהיה דמוקרטיה ולא יהיה בה שלטון חוק – העיקר לברוח מהכלא. כל הכישלון האדיר שלו בטיפול בקורונה זה כי מה שמנחה אותו הוא כתבי האישום – הכול בשביל לעשות מסיבות עיתונאים ולספר כמה הוא מדהים. ביום רביעי הצעת החוק תעלה. כחול לבן, הוא משחק בכם. אתם לא רואים ולא מבינים שהוא משחק בכם? לא נמאס לכם להיות בובות על חוט? זו הצעת חוק שאתם חתומים עליה. יותר מזה, העורך דין של כחול לבן – היום, לא אז – שימי בראון, הוא שכתב את הצעת החוק ככתבה וכלשונה וכמו שהיא תעלה ביום רביעי על שולחן הכנסת. אז אם אתם רוצים לשמור על המעט שנותר מכבודכם, אם אתם עדיין רוצים לקרוא לעצמכם אנשים הגונים, בואו ביום רביעי להצביע בעד החוק, תעבירו אותו, ואז אולי נוכל לשבת ולדבר מה עושים בהמשך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בשם הרשימה המשותפת – חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בנובמבר 2019 נכנסה באישון לילה חוליית טרור לישוב ג'לג'וליה, ניקבה את צמיגיהם של עשרות רכבים והשאירה כתוביות על הרכבים, כתוביות שמעידות על הזהות שלהם. הם קראו לעצמם כמובן "תג מחיר". מה שמרגיז בכל הנושא הזה, שמפלג הפשיעה הלאומנית התחיל לשלוח לתושבים תשובות לגבי התביעות שהם הגישו, כאילו ייחסו את המעשה למשהו פנימי שמתחולל בתוך היישוב ושאין קשר לפשיעה לאומנית בעניין הזה. אני רואה זאת בחומרה רבה, אדוני היושב-ראש, כיוון שכל הסימנים מראים – הכתוביות שהם השאירו; השיטה שהם פעלו בה זהה לחלוטין לכל המקרים הדומים, שחזרו על עצמם בהרבה מאוד יישובים ברחבי הארץ, וזה סימן גרוע מאוד לחוליית הטרור הזאת, שמקבלת עידוד מההחלטה. הנושא השני – התבשרנו שתוכנית היל"ה, שבמסגרתה לומדים כ-8,000 ילדים ובני נוער בסיכון, עומדת להיסגר כי אין תקציבים לתקצב את התוכנית הזאת. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, שילדים ובני נוער אלה שנמצאים בתוכנית היל"ה הם ילדים ובני הנוער שכבר נשרו מהמערכת, והם נקלטו לתוכנית לאחר שכבר נשרו מהמערכת. סגירת התוכנית משמעה לזרוק אותם לרחוב, ולזרוק אותם לרחוב – אנחנו יודעים שהרחוב לא מספק הרבה דברים טובים עבור בני נוער, ועל כן, גם התוצאות שיהיו בעקבות סגירת התוכנית יהיו הרסניות מאוד, גם לחברה. אגב, מחצית מהם מהחברה היהודית, מחצית מהם מהחברה הערבית. ולא נשכח גם שהתוכנית מעסיקה עשרות ומאות מורים שגם הם ימצאו את עצמם מחוץ למסגרת העבודה. אז יכול להיות שדרושה התערבות שלך, אדוני היושב-ראש, כי ילדים ובני נוער אלה, צריכים להכיל אותם ולהשקיע בהם ודווקא לחזק את התמיכה בהם, ולא לפרק את התוכנית שמכילה אותם ואז גם במו ידינו לזרוק אותם לרחוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. מטעם סיעת כחול לבן אין דובר. מטעם סיעת ש"ס – חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. אתה לא עם כפפות וכו', ולכן בכל זאת עדיף שזה נעשה בצורה מסודרת. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משום כבודם. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, השרים, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופה קשה, תקופת הקורונה. הנגיף מכה בכולם, לא פוסח על שום מגזר, שום עדה; יהודי, ערבי, חילוני, דתי – כולם כאחד. כל אחד מאיתנו יסתכל ימינה ושמאלה – יש לו מישהו שחלה בנגיף הזה, ולפעמים גם קשה. מדינת ישראל עושה רבות על מנת להתגבר על הנגיף. מדינת ישראל עושה רבות על מנת לעזור לאותם בעלי עסקים. נכון, עדיין לא עשינו מספיק, וצריך לעשות מספיק. המאמצים קיימים. תנועת ש"ס, שחרתה על דגלה להיות התנועה החברתית – אפילו היחידה שנשארה בכנסת הזאת כחברתית – בראשותו – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם אנחנו איתכם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בראשותו של יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי, עושה הכול על מנת לעזור לאזרח. לא רק חושבים, אלא גם עושים, בתקופת הקורונה וכל השנה. אך לצערי יש אנשים שמנצלים את הנגיף הזה על מנת לזרוע שנאה בעם ולפלג את העם. ישנם אנשים שלקחו את זה כפרויקט, ונגיף הקורונה בשבילם הוא איזושהי במה, שהם יכולים לצאת בכל יום ולהכריז עוד פעם: שנאה, שנאה, שנאה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> החתונה של אייכלר מתחברת לזה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אצטט לכם את דבריו של ירון זליכה, שאמר בהפגנה ביום שישי בקבלת שבת בבלפור: איזה היגיון בריאותי גרם לכם להכניס לפה אלפי אברכים מארצות הברית בזמן שכולנו בסגר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אמר את זה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> איזה היגיון בריאותי גורם לכם לסגור את הקניונים ובתי העסק במהלך השבת ולתכנן להביא עוד 17,000 אברכים מארצות הברית מוכת הקורונה? איזה היגיון בריאותי גרם לכם לפתוח את בתי הכנסת ולסגור את כל העסקים? אבל הוא משקר. הוא משקר. הוא משקר במצח נחושה, כי אותם 17,000 תלמידי ישיבה או אברכים זה לא 17,000, והלוואי שנגיע ל-17,000 שרוצים לבוא וללמוד פה – זוהי ציונות אמיתית, זוהי ארץ ישראל אמיתית. אבל הוא לא בחר בזה. אותו ירון זליכה ניזון ממה? חלק מקריית אונו. למי הוא מרצה שם? למגזר החרדי. אז תגידו לי, הוא לא פרזיט, אותו ירון זליכה, שניזון על חשבוננו? האחים שלי הולכים ולומדים בקריית אונו. בשביל זה טובים לו החרדים. אבל מה לי להלין עליו כאשר פה, מתוך העם, מתוכנו, יושבים ומפיצים שנאה. לא שמענו שיאיר לפיד בא ומכר לאותם אלה שאמרו שהחרדים מפיצים את המחלה, את הנגיף, אבל כשראש הממשלה אמר שבהפגנות זה קורה, הוא הלך וזעק. מה קרה? מה קרה? כשבאו לחרדים הוא לא דיבר. אז זה טוב רק לאחד ולשני לא. לסיום, אם לא די לנו בכך, היום באה החלטת בג"ץ וטפחה על פנינו – אומרת שצריך כנראה לעשות עוד קרעים ועוד שסעים בעם, ההחלטה האומללה והמנותקת הזאת, שמונעת את הרס הבית של המחבל הרוצח של החייל עמית בן יגאל, השם ייקום דמו. בעזרת השם, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. ואני קורא לבית המשפט: לפחות אתם תהוו דוגמה, תראו לנו מה זה אחדות, מה זה אהבת ישראל, ושההחלטות שלכם יהיו מקובלות לפחות על רוב העם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בשם סיעת יהדות התורה – חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש לשבח את המוסד לביטוח לאומי. אנחנו רואים בו קרן אור באפלה. אזרחי ישראל נמצאים במצב קשה עקב נגיף הקורונה, וכאשר יש החלטה שצריך לסייע לאזרחים בכל מיני אופנים, בין היתר במענקים למשפחות בנושאים שונים, אנחנו יודעים שברגע שהוא מקבל הנחיה, המוסד לביטוח לאומי משלם, ואין עם העניין הזה בעיה. אז קודם כול, אני חושב שצריך לשבח אותו. יש הכרת הטוב. אי-אפשר כל הזמן רק להעביר ביקורת. אבל הייתה לי עוד דחיפה להגיד את זה, מכיוון שכשהייתי בדרך לכאן אמרו לי שאני צריך לדבר בשם סיעת יהדות התורה, והראו לי שמי שאמור לקבל מענק – רשות המיסים כותבת לו שאם הוא לא הגיש דוח על מה שהוא היה מחויב לרשות המיסים, דוח, אז הוא לא מקבל את המענק. פשוט לא להאמין: לא רק שלא נותנים בזמן, לא רק שזה לוקח שבועות ארוכים, ועם כל מה שנלווה לעניין בכל הנושאים שרשות המיסים צריכה לשלם – אם אתה לא ממלא דוח, אתה לא מקבל את המענק. אני לא הבנתי מאיפה הדבר הזה הגיע. אדוני סגן שר האוצר, אני מציע שתבדוק את העניין הזה. מה זה, המענקים תלויים בהגשת דוח למס הכנסה, הגשת דוח לרשות המיסים? באמת, שילמדו מהמוסד לביטוח לאומי. המוסד משלם, הוא לא עושה את החשבונות האלה. לכן התעוררתי לעניין, ואני חשבתי שצריך לשבח, שאני אעשה את זה בהזדמנות הראשונה, ואני מאוד משבח אותם. אדוני יושב-ראש הכנסת, כולנו אשמים. כולנו – קואליציה, אופוזיציה, סוג כזה של מפלגה וסוג אחר של מפלגה. אנחנו מדינה שאין לה תקציב. אין לה תקציב. היה היום דיון בוועדת הכספים על אלף ואחד נושאים חברתיים מהמדרגה הראשונה, ביניהם נערים בסיכון וכו' וכו'. אין תקציב. אנחנו ישבנו היום בסיעת יהדות התורה – אגב, גם אנחנו מפלגה חברתית, אנחנו רק לא מתהדרים בזה, אבל אנחנו מפלגה חברתית – ואמרנו: המציאות הזאת – מה, אנחנו צריכים להצביע בעד דחיית המועד של הגשת התקציב? אנחנו נגד בחירות. אנחנו חושבים שללכת לבחירות זה הדבר ההזוי ביותר שיכול לקרות היום. אבל מה התמורה שאנחנו צריכים לעשות? שהתקציב יידחה. אני לא מבין, אי-אפשר להתאחד כולם יחד ולהגיד: אנחנו מגישים עכשיו תקציב דו-שנתי? חד-שנתי כבר לא מעניין אף אחד. זה פשוט לא להאמין, איך יכול להיות דבר כזה, וכל אחד יודע להשמיץ את השני יותר טוב מחברו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת גפני, ברשותך, משפט אחרון. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, לסיים? אני מסיים, אדוני יושב-ראש הכנסת. אני מתבייש לבוא לבית הכנסת. אנשים אומרים: תגידו, אתם בסדר שם בכנסת? זה מה שאתם הולכים לעשות? א. אין תקציב, וב. הולכים לבחירות? אלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בשם סיעת ימינה – חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום בג"ץ פסק פסיקה שערורייתית בהובלת השופט מזוז והשופט קרא, שלמעשה לא אפשרו לצה"ל להרוס את הבית של המחבל שרצח את עמית בן יגאל, זיכרונו לברכה. בדעת מיעוט הייתה השופטת וילנר, שאישרה את ההריסה. אני רוצה שתבינו: בבית המשפט העליון כבר שנים רבות יש ויכוח בין מחנה שמתנגד להריסת בתים לבין מחנה שאישר את הריסת הבתים. בראש מחנה המתנגדים עומד השופט מזוז, שמוביל את הקו הזה. הוא ביקש מהנשיאה דאז נאור דיון חוזר בנושא הזה כדי לשנות את ההלכה, כי ההלכה הקיימת מאשרת הריסת בתים. הנשיאה נאור לא אפשרה לקיים את הדיון, למזלנו הרב. בארבע השנים האחרונות מונו לבית המשפט העליון שופטים כמו יעל וילנר, כמו אלרון, כמו מינץ, כמו שטיין, כמו גרוסקופף, שמקבלים את ההלכה של בית המשפט העליון ומאשרים את הריסת הבתים. זאת אומרת שהשופט מזוז והשופט קרא, למזלנו, היום הם בעמדת מיעוט בבית המשפט העליון. אבל כשנופלים על הרכב שהם בו הרוב, אנחנו רואים איך הם, באיזושהי תפיסת עולם מעוותת, למעשה מתארים את המחבל כאיזה אזרח תמים שהשליך אבן. בפסק הדין זה נראה כמעט, ככה, בצורה יבשה, כמעט ככה, בטעות, השליך אבן – ולמעשה רצח, רצח בדם קר את עמית בן יגאל, זיכרונו לברכה. העובדה שהמדינה נפלה על הרכב כזה זו עובדה קשה, מעציבה. אם הכנסת הזאת תאריך את ימיה והוועדה לבחירת שופטים תתכנס, אני מבקשת מחבריה לעשות את מה שאני עשיתי ולשים דגש גדול מאוד על השופטים שהם בוחרים – להמשיך ולהוסיף לבית המשפט העליון שופטים כמו יעל וילנר, לא כמו השופט מזוז. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלי אבידר, בשם סיעת ישראל ביתנו, בבקשה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלי – – – אהבת ישראל. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> האמת היא שהוא היה בסדר, אין מה להחזיר לו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, המחאה במוצאי שבת האחרון גמרה את משפחת נתניהו. הם היו בטוחים שהיא תדעך, אבל המחאה גדלה, בלי ארגון, בלי מנהיגים, אנשי שמאל וגם ימין, עם שלטי מחאה שהכינו בבית, כל אחד והכאב שלו, כל אחת והמחאה שלה. לזה בדיוק ייחלנו. חייבים לצרף עוד אנשי ימין, ליכודניקים, חובשי כיפה, חרדים. גם להם כואב. רואים אותם בחמישי בערב בגשרים, וגם במוצ"ש מגיעים בהליכה ומצטרפים. אבל יאיר לפיד מריח בחירות. הוא דוחף פעילים עם שלטים ממותגים שרק לפני שבוע הוסיפו להם למטה את הכיתוב "יש עתיד". ושיהיה ברור, יש פעילות ופעילים מדהימים תומכי יש עתיד שעושים עבודת קודש כבר חודשים בבלפור ובמחאה בכלל, ללא זיהוי מפלגתי. לא עליהם אני מדבר. להם כולנו חייבים. לפיד מצטלם בגשר אחד, אחת לשבוע – חלילה לא במעוזי הימין, שם זורקים ביצים, זה עלול ללכלך לו את הבגדים. חודשים שאנחנו בגשרים, ולפיד? לעזאזל המחאה אם אי-אפשר לנצל אותה. שמעתי שבגשרים דורשים מפעילי יש עתיד להוריד את שלטי המפלגה. חלק מורידים, וחלק, לצערי, מקפלים והולכים. וכשהתרחשה אלימות, ביבי ושופריו התנפלו על הצעירים: אנרכיסטים, הם זעקו. לפיד שתק, ובוגי, כמו יעלון טיפוסי, הודיע שהוא מתנגד לאלימות. באמת? באמת? למוחרת, פה, תמכתי ואמרתי: קוראים לצעירים המדהימים האלה "אנרכיסטים", אבל אני ראיתי את מלח הארץ. אז אנחנו עסוקים בהגדלת המחאה, בצירוף צעירים, תנועות נוער, הגנת הסביבה, עצמאים וליכודניקים. ושיהיה לכולם ברור: אין ליכודניק אחד בעולם שיתמוך ביאיר לפיד, והם לא יצטרפו כשהוא תקוע להם בפנים, וגם לא כשמניפים שלטים של "די לכיבוש". זה מרחיק ליכודניקים, זה מרחיק אנשי ימין. ושלאיש לא יהיה ספק – הם כועסים על נתניהו, מסרבים להפגין בעדו, מלבד בודדים, וזו כשלעצמה תמיכה אדירה. חייבים לצרף אותם, בטח לא להרחיק. ותכניסו טוב טוב לראש: שרי הליכוד ידיחו את נתניהו רק ביום שהליכודניקים יפגינו נגדו. אנחנו בדרך לשם. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, המחאה תצליח כי אנחנו לא נרים ידיים. נשאיר את הפוליטיקה לבחירות, נעלה לירושלים ונישאר עד שנתניהו יתפטר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בשם מפלגת העבודה אין דובר. בשם סיעת מרצ – חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה ההבדל – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ואחרי זה תבכו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אני שואל אותך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין מה לשאול. תפסיקו לשים את הבוטים ואל תבכו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא הצבעתם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי לא גייסתם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, תודה רבה. חבר הכנסת להב הרצנו, אתם מפריעים לחבר הכנסת גולן. בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה. כנסת נכבדה, אני רוצה לייחד את דבריי לחבר הכנסת נפתלי בנט, האיש שקבע לפני שבועות מספר: לא פרנסה – לא מעניין. זה דווקא מאוד מעניין, מאוד מאוד מעניין, כי פתאום סיפוח זה לא מעניין, ופתאום עלייה על בית המשפט עם D9 זה לא מעניין, ופתאום פרקליטים שממונים מטעם זה לא מעניין, והדתה במערכת החינוך זה לא מעניין, וטיפולי המרה זה לא מעניין. כל הדברים האלה פתאום לא מעניינים את נפתלי בנט. מה כן מעניין? אבטלה, עסקים, פרנסה. כן, פתאום מעניין מערכת הבריאות הקורסת, פתאום מעניין העובדות הסוציאליות שלא יכולות לגמור את החודש, פתאום מעניין מערכים שלמים שהפסיקו לעבוד: תעופה, תיירות, עובדי במה. כל זה פתאום מאוד מאוד מאוד מעניין. אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת בנט: מי שמתעניין באמת בדברים האלה, אנחנו אומרים לו: ברוך הבא למחנה שלנו. כן, ברוך הבא למחנה שלנו. פעם קראו למחנה הזה בלעז סוציאל-דמוקרטיה; בשפתנו שלנו – מדינת רווחה; בשפה עממית פשוטה זה מחנה השמאל. זה המחנה, כן, זה המחנה של השמאל הציוני, של השמאל הלאומי. זה המחנה של אלה שחושבים שהמדינה שמקבלת מאיתנו את המיסים שלנו, שמקבלת מאיתנו את חיינו, שאנחנו משרתים בה בלי סוף – המדינה הזאת צריכה להחזיר לנו בחזרה ולספק לנו רשת ביטחון כלכלית ושירותים ראויים וחינוך ראוי ובריאות ראויה ורווחה ראויה. אז נפתלי בנט, ברוך הבא למחנה השמאל הלאומי, למחנה השמאל הציוני. אני בטוח שתרגיש בבית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מזמינה את השר דודי אמסלם לבוא ולהשיב על ההצעה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> – – – תתעסק עם שמאלנים – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> חבר הכנסת בן ברק, עוד לא התחלתי ואתה כבר מפריע. תחכה, נדבר. חצי דקה, דקה, משהו, אתה יודע. רק שנייה, אני רוצה להביא עוד משהו ששכחתי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה אותו נאום כל שבוע, מה אתה צריך להחליף? << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני אענה ואסכם את הצעות האי-אמון, אני רוצה להתייחס למה שקרה אתמול. לפני שלושה שבועות בערך, בחוק ההמרה, כחול לבן הפרה את הסיכומים, ובדקה האחרונה הודיעה לנו שהיא מצביעה בניגוד לוועדת שרים לענייני חקיקה. כמובן שחשבתי שזה דבר חמור מאוד, והודעתי ליושב-ראש הוועדה שמעכשיו אנחנו לא מכנסים את הוועדה, להוציא נושא קורונה וחוקים ממשלתיים, בגלל שאם זה הסיכום והם מפירים סיכומים אז אין עניין להתקדם. דרך אגב, ראיתי גם את יושב-ראש כחול לבן בא לטלוויזיה ואומר: הבטחנו, קיימנו. זאת אומרת, זה לא היה משהו רגעי. "הבטחנו" – הכוונה בבחירות, ו"קיימנו" – עכשיו. זה היה הסיכום, לכן מאז באמת לא דנו בשום הצעת חוק, לא פרטית ולא ממשלתית, למעט נושאי קורונה, שהם בעצם חוקים ממשלתיים. זה מה שסיכמנו. מה שקרה אתמול זה שחברת הכנסת וזאן הגישה הצעת חוק פרטית בנושא שקשור לקורונה. דרך אגב, רוב החוקים שהוגשו על ידי הליכוד, עשרות חוקים – הורדנו אותם, ורובם היו בנושא קורונה. אבל זה היה הסיכום. כמובן, אני לא הסכמתי שידונו בוועדה על הסוגיה הזאת, ואתמול הם יצאו לתקשורת. הצעת החוק, דרך אגב, דיברה על כך שבעלי אולמות יחזירו את המקדמות שחתנים וכלות שילמו – על זה אין מחלוקת, בוודאי, זה לא הסיפור – אבל אני חשבתי שבעצם צריך לדאוג לכל המכלול. דרך אגב, חוץ מאולמות יש עוד אירועים שבעצם קרו ואנשים שילמו: חברות תעופה, בתי מלון וכו' וכו'. אני רוצה גם לומר, זה עלה בוועדת הכספים, ומדוע בעצם שר האוצר לא קידם את זה? בגלל שכשזה עלה, הרי הייעוץ המשפטי אמר שזה חוק שלא יכול להתקדם בגלל חוסר השוויוניות שבו. ולכן אני חושב, וגם קורא, גם לשר האוצר וגם לשר המשפטים, לבוא ולתת פתרון לכל הענפים שבסופו של דבר אזרחי מדינת ישראל כבר שילמו מקדמות או שילמו עבור השירות, והם עדיין לא קיבלו את השירות בגלל שאותו ענף גם התחיל לקרוס פנימה. אז לכן צריך מה שנקרא לעשות חשיבה מסודרת, לעשות חשיבה עמוקה, ובסופו של דבר לייצר פתרון שאותו בעל אולם שסגר, שמה שנקרא נכפתה עליו הסגירה, גם ישופה, וגם אותו זוג שרוצה להתחתן – בוודאי אין שום סיבה שהוא בעצם לא יקבל את כספו בחזרה. ולכן אני גם התנגדתי להעלאה של החוק הזה, בגלל שהחוק הזה, אתם יודעים, לא היה מתקדם ממילא. זה מה שנקרא עבודה בעיניים, בגלל שכפי שציינתי קודם, הוא חוק לא שוויוני, אבל מה זה משנה. גם חברת הכנסת וזאן וגם ניסנקורן יוצאים לתקשורת ומספרים שאני פוגע בזוגות הצעירים שרוצים להתחתן. שוב, אני רואה את זה כחוסר אמון, באמת, זה דבר שלא עושים, בגלל שיש פה סיכום. אני בעצם אומר את עמדתי, אני מדבר עם שר המשפטים, ובסופו של דבר הוא מנסה לעשות עלינו סיבוב, על הליכוד, כאילו הוא דואג לזוגות הצעירים ואנחנו לא. עכשיו אני רוצה להתייחס ברשותכם למה שאמרו גם יאיר לפיד וגם אלי אבידר. אלי אבידר, אני מבין שאתה באמת חושב שמישהו מאמין שהמחאות בבלפור הן ספונטניות. אני עשיתי חשבון, דרך אגב: אירוע מהסוג הזה שהיה במוצ"ש, אני מבין, עולה בערך 350,000-300,000 שקל. אני מבין שאתה חושב שהלייזרים זה ספונטני – איזה ילד בא, התנדב, היה לו איזה מכשיר לייזר קטן, הביא אותם שם לכיכר פריז והתחיל לעשות איזשהו מצג. אני אספר לך מה קורה, מה שאתה יודע ואתה לא מספר. הרי האירוע מתחיל בבוקר. לוקחים פעילים – דרך אגב, בהסעות – שמים אותם קודם כול על הגשרים. דרך אגב, חלקם ממומנים בכסף, לפחות מה שאני רואה בפוסטים. קראתי איזה פוסט שאחת מהמארגנות אומרת: מי שלא קיבל את התשלום שיפנה לאנשי הקשר. הם יושבים שם, שמים אותם על הגשרים, כפי שאתה אומר – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אני מבין לבד שאתה מבין שהם לא מגיעים לבד אל הגשרים משום מקום. מישהו מסיע אותם לגשרים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני הבאתי אותם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לאחר שהם גומרים את סיפור הגשרים, עולים בהסעות לירושלים. הם גם צריכים לאכול, לשתות, מקבלים גם חולצות, יש שם ציוד, מה שנקרא, מתופים ועד סירים, וזמבורות, מה שנקרא, והחבר'ה מקבלים גם דגלים. אף אחד לא מביא שום דבר מהבית. הכול פה מתוזמן ומאורגן, עם כסף גדול, ואתם מנסים למכור לציבור כאילו מדובר באיזו הפגנה ספונטנית של אנשים שבאמת נפגעו מהקורונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר. דרך אגב, אני רוצה לספר לכם שחלק מהכרזות שכתובות שם – לפחות שראיתי – על הבניינים בבלפור או באזור שם, כיכר פריז: לובשי המדים, אל תאמרו: אנו ממלאים רק פקודות; אמרו לא לדיקטטורה. זאת אומרת, בעצם אני מבין שמי שכותב את זה – אני מבין שאלה טקסטים שנותנים לאותו אחד ששכרו את שירותיו עם ציוד הלייזר – אומרים לו: תקשיב, אתם, השוטרים, עזבו את הפקודות שאתם מקבלים. יש פה דיקטטור – ראש ממשלה שנבחר על ידי הציבור – ולכן אתם צריכים לסייע לנו בהפגנה הזאת כדי להזיז אותו. דרך אגב, זה קריאה למרד, לדעתי. אני רוצה לספר לכם, התייחסנו לזה בשבוע שעבר, אבל אני רוצה עוד פעם להדגיש את הנושא, בגלל שאני רואה אותו כדבר חמור מאוד. הרי בשנת 1992 היו הפגנות בכיכר פריז, מול בלפור, על הסכמי אוסלו. ראש הממשלה אז היה יצחק רבין. אנשי השמאל אז עתרו לבית המשפט על כך שרוצים לעשות הפגנות ולא מאפשרים להם; אנשי הימין רוצים להפגין. בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בראשות השופט ברק, הוציא הנחיות. דרך אגב, הוא טען וכתב ואמר: זכות ההפגנה היא זכות חשובה, אבל זאת לא הזכות היחידה שקיימת במדינת ישראל, וצריך לאזן אותה עם זכויות אחרות; יש תושבים, דרך אגב, יש ראש ממשלה, יש בני ביתו, יש סדר ציבורי. ואז הוא קבע להם כללים, אמר: רבותיי, האנשים יתכנסו מול בית הכנסת הגדול ברחבה – כפי שאמרתי, לא על הכביש, ברחבה – ומול בלפור התכנסו להם 500 אנשים, ובין השעות 19:30 ו-21:00. דובר על הפגנה אחת. הכאוס שקורה היום הוא פשוט בלתי נתפס. לית דין ולית דיין, כל אחד עושה מה שהוא רוצה. אבל מה? היום מדובר בראש ממשלה אחר, מהימין. דרך אגב, אין לי מושג איך משנים את הכללים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האזרחים כבר לא מכירים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה פשוט לא יאומן כי יסופר. הרי אז היו צריכים להתחשב בראש הממשלה ובני ביתו – ככה פוסק הבג"ץ, אומר: יש פה גם אנשים שיש להם זכויות, יש זכויות תנועה, יש סדר ציבורי. היום זה לא חשוב. מה השתנה? אמר ראש הממשלה, רק זהותו של ראש הממשלה השתנתה. אני מניח שאם מחר חס ושלום יעלה ראש ממשלה מהשמאל, שוב נחזיר את הכללים – נפתח את הבוידעם, נוציא את הכללים של 1992, וככה נפעל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו ב-2020, כבוד השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר, השבוע קראתי בעיתון – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 2020 זה רחוק מ-1992. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר. אני רוצה לומר, הייתה כתבה בעיתון הארץ – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא תקוע בכיסא כבר יותר מדי זמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – השבוע, לגבי הנושא הזה של ההפגנות, שהאנשים או התושבים שמתגוררים בבלפור, כ-60 איש, עתרו לבית המשפט בעניין זה, שבעצם חייהם נהרסים כבר עוד מעט כמה חודשים, כבר שלושה-ארבעה חודשים. והמשטרה השיבה לבית המשפט, היא באה להשיב כצד. אין לי מושג למה זה לא הפרקליטות, אבל המשטרה השיבה ואמרה שהיא שומרת על זכות ההפגנה וכו' וכו', כאילו יש רק זכות אחת, כפי שאמרתי, במדינת ישראל. דרך אגב, המשטרה יודעת שזה בניגוד לחוק, אבל פשוט התקשורת כל כך מפחידה, כולל את המשטרה, אז המשטרה מתחילה ליישר קו עם הקו של השמאל במדינת ישראל, בגלל שהתקשורת מובילה אותו. ומה טענה המשטרה בעצם? כפי שאמרתי, הזכויות של ההפגנה הן בעצם כמעט הערך העליון היחידי, ולכן לא מפריעים. והיא עשתה הבחנה – דרך אגב, באותו עמוד הייתה כתבה נוספת, על ההפגנות ליד ביתה של ליאת בן-ארי, ושם המשטרה החליטה שהם מפגינים בערך כ-500 מטר מביתה. צוין שם ששמו אותם כנראה ליד איזו חנות מכולת, בלי בתים ובלי אנשים, ומותר להם להפגין פעם או פעמיים בשבוע לאיזה שעתיים. והתלוננו, דרך אגב, התושבים של אותו יישוב שזה מפריע להם. אז שאלתי את עצמי מה ההבדל, ואז הם אמרו: תשמע, יש הבדל בין מעון ראש הממשלה, שזה מעון רשמי של מדינת ישראל, לבין ביתו של פקיד ציבור כזה או אחר או איש ציבור כזה או אחר, ביתו הפרטי. אמרתי לעצמי, בוא נניח שאנחנו ניקח את אותה הבחנה, בוא נניח שהם צודקים. אבל אני אומר: אוקיי, אז בוא תמשוך אותה על כל הקו. אז מדוע בביתו הפרטי של ראש הממשלה בקיסריה אתם מפגינים ומאפשרים את זה? מדוע? הרי זה ביתו הפרטי. אבל זה לא משנה, בגלל שאמרתי, ברגע שזה נתניהו – הכול משתנה; ברגע שזה הימין – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הרחיקו אותם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – יש כללים לימין ויש כללים לשמאל. ככה זה עובד במדינת ישראל. אמרתי: אתם אדוני הארץ, הכללים הם מה שאתם קובעים. מה שאתם קובעים – קורה. זה לא חשוב כרגע אם זה ביתו הפרטי. זה לא מעון רשמי של מדינת ישראל, זה לא מבנה של מדינת ישראל, אבל מה זה חשוב? מה זה חשוב? הרי אותם אנשים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה לא חשוב. בסופו של דבר אמרתי, אתם ממציאים את הכללים, אתם קובעים את הכללים, וככה מתנהלת המדינה שלנו, בכללים, מה שנקרא, כפולים. יש מוסר כפול ויש סולם ערכים הפוך, וזה מה שקורה במדינת ישראל. לכן אני אומר: גם אם אתם רוצים לבלף, בואו קחו איזשהו אירוע, קחו אותו עד הסוף. נניח, תנסו לכאורה את הטענה שלכם, גם אם היא שקרית, אבל תמשכו אותה עד הסוף: בית פרטי זה בית פרטי – בסדר, נניח שזה נכון. אז תמשכו את זה עד הסוף, כפי שאמרתי. אני רוצה לומר משהו לגבי הנושא הזה. דרך אגב, בהפגנות לפני שבוע וחצי ראינו שם – באמת, אני התביישתי – ראינו שם מיצגים מתנפחים של איברי מין שרשום עליהם: יאללה, שרה, בואי הביתה וכו'. על ראש הממשלה אני מתבייש לומר מה היה כתוב שם, וגם על בנו. ומה שהפריע לי, זה לא איזה שניים-שלושה הזויים, אלא הם התקבלו שם בכבוד, אנשים מחאו להם כפיים, פתחו להם את השער, את הדרך. ולכן, זה כל פעם מדהים אותי מחדש. אתם באים כאילו להפגנות, השמאל מגיע – זה שמאל שהוא בעצם משכיל, שמאל נאור, שמאל שבעצם רוממות שלטון החוק בגרונו, אבל בסופו של דבר כשאנחנו מסתכלים ורואים הלכה למעשה מה שקורה, אנחנו רואים באמת בושה וחרפה. כאילו אנשים באים לשם להפגין בשם הדמוקרטיה, אני רואה שם אנשים שמביאים את הילדים שלהם לשם, ואני שואל את עצמי: לאן אתם מביאים את הילדים? כאילו לחנך אותם על ערכים דמוקרטיים. תראו מה קורה שם. איזה ילד לומד מזה ערכים דמוקרטיים? אבל ככה זה. אמרתי, זאת הצביעות של השמאל במדינת ישראל בנושא הזה של ההפגנות, בגלל שבסופו של דבר, כפי שאמרתי, אתם עושים מה שאתם רוצים במדינת ישראל. כל הכללים, מה שאתם רוצים – אתם קובעים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לאן להביא ילדים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי. זו בושה וחרפה. אתה יודע מה? אני מתבייש אפילו – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לאן לקחת ילדים במדינה הזאת? בשם ערכים דמוקרטיים? תגיד לאן. לאיפה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מדבר על זה, דרך אגב, כשנפתחים – אמרתי, ראיתי במוצאי שבת כאילו זה הנושא היחידי שיש במדינת ישראל. אתה יודע, שלושת הערוצים מעבירים את ההפגנה בערך כמעט שעתיים-שעתיים וחצי. זה פשוט לא יאומן כי יסופר. אתה יודע מה? כאילו העבירו עכשיו איזשהו אירוע ממלכתי, איזה משהו, אתה יודע – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עושים לכם טובה, כי כשמדברים על ההפגנה אז לא מדברים על האבטלה ולא מדברים על הכישלון שלכם. מדברים על ההפגנה – עושים לכם טובה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בושה וחרפה. דרך אגב, ראיתי במוצאי שבת גם, כן? הס מלהזכיר את המכת"זיות. המכת"זיות, דרך אגב – אתם הצלחתם. עובדה, אין מכת"זיות כבר באזור. גם לא יהיו. אמרתי, המכת"זיות כבר יהפכו אולי עוד מעט לשאטלים – להעביר, להביא את כל המפגינים. אני מבטיח לכם, המכת"זיות האלה יופעלו כשיהיה מדובר בחרדים, בערבים, בהפגנות בשמאל, לאתיופים – אז יוציאו אותן מהמחסנים. כל עוד מדובר על האנשים הנאורים, על האנשים שבאים להפגנות עם ספרי שירה – אל תדאגו, נגדכם, נגד השמאל, לא יפעילו שום מכת"זית יותר. המסר הובן, המשטרה הבינה את העניין. אתם לא תראו אותן יותר בסביבה, לא לדאוג. אבל מה שמטריד אותי, דרך אגב, זה שאת כל מה שאני מתאר לכם – מנדלבליט וחיות אפילו לא מוציאים את הראש מהמרפסת לראות מה קורה בחוץ. שום דבר. לא מעניין אותם. הם חיים באיזו בועה וכאילו לא רואים כלום. שום דבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ראש הממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני פשוט כל פעם צובט את עצמי להאמין שזאת היא המדינה שלנו וככה זה מתנהל. שמעתי את לפיד אומר שראש הממשלה בעצם נוהג כפי שהוא נוהג, לדעתו, בגלל שהוא מנסה לפגוע במנדלבליט, ליאת בן-ארי וכו'. ראינו גם השבת איזושהי כתבה ששר המשפטים אומר: אני המחסום. אני המחסום. אמרתי לעצמי: אתה יודע מה? אתה צודק, אתה צודק – אתה המחסום; אתה המחסום מלבדוק את פרשת מנדלבליט על כל ספיחיה, כל ההקלטות. אתה המחסום, דרך אגב, מלבדוק את הסיפור של ליאת בן-ארי – כן, כולל, דרך אגב, כל מה שנכתב בעיתונים לגבי ההתנהלות שלה גם בנושא של העדות שהיא נתנה בזמנו מול הגב' נג'רי וגם עכשיו בעבירות הבנייה, שקראנו בכל העיתונים. דרך אגב, אם זה נכון גם זה חמור, מה שאני אומר, מה שאני רוצה להקריא כאן. אני קראתי באחד הפוסטים שהפרקליטות הזהירה את ראש עיריית ראש העין שלא להתערב בעניין של ליאת בן-ארי. אני לא יודע אם זה נכון, אבל אם זה נכון זה חמור מאוד, חמור ביותר, בגלל שזה בעצם – מה הם אומרים לראש העירייה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה דוכן הכנסת, דודי. אם קראת באיזה עיתון – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל תראה, בסוף – אני אגיד לך, אלעזר, בוא, אני רוצה להגיד לך משהו. בסופו של דבר רוב האירועים, בסופו של דבר – גם המשטרה, כשהיא מגיעה או חוקרת אותם, חלק גדול מזה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כתוב בעיתון זה אמירה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה חשיפות שמתחילות בכלי התקשורת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דבר על המניות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, גם זה בעיתון. כשאתם עולים לכאן ואתם מדברים על ראש הממשלה – זה בעיתון. לכם מותר, דרך אגב. עכשיו, אני רואה את זה כאיום על ראש העירייה. דרך אגב, יש עשרות אלפי עבירות בנייה במדינת ישראל. מדוע ליאת בן-ארי חשובה יותר מכולם? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היא לא כאן כדי להגן על עצמה. זה לא הגון, מה שאתה עושה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, זה קורה בדיוק כמו שהמשטרה התערבה או חקרה את הסיפור הזה של עוזרות הבית של ראש הממשלה בתביעה אזרחית. מה, אני הייתי שמח מאוד אם המשטרה הייתה מתערבת בכל תביעה אזרחית – לבדוק אם האנשים שם דוברי אמת, כן או לא. לכן אני חושב שזה דבר חמור ביותר. אני רוצה לספר לך משהו, אלעזר שטרן, וגם לך, סגלוביץ'. בזמנו, כשאני עשיתי דיון על מסמך יצחקי, אני לא ידעתי שיש מסמך כזה. אני כתבתי מכתב לפרקליטות ושאלתי אותם: תגידו, יש דבר כזה? בגלל ששמעתי את זה בחדשות. כתבו לי מכתב בשורה אחת: לא היו דברים מעולם. אמרתי: אוקיי. שמתי את זה בצד, התקדמנו. עברו חודש, חודש וחצי, אני פותח את עיתון הארץ, אני רואה שני עמודים על מסמך יצחקי. הייתי בשוק. מכנס דיון, מפכ"ל המשטרה, יצחקי עצמו, מזמין את היועץ המשפטי – שלח לנו את נזרי – ועושה דיון, אומר להם: רבותיי, יש פה דבר חמור ביותר. אני שואל את יצחקי: תגיד, יש דבר כזה? אומר לי: יש לי פה חוברת. אני שואל את המפכ"ל: אתה יודע על זה? אומר לי: לא. אני אומר לו: מישהו אישר לך? הוא אומר לי: אף אחד לא צריך לאשר לי. אני שואל את נזרי – הרי כתבתי מכתב, אני יושב-ראש ועדת הפנים, אני אמור לעשות בקרה על המשטרה: מדוע שיקרתם? לא, תראה, וכו'. אני רוצה לספר לך, באותה תקופה קראתי, ראיתי באתר של יואב יצחק שמר יצחקי עשה עבירות בנייה. כתבתי מכתב על העניין הזה. אותו הדבר – אמרו לי: לא היו דברים מעולם. אני מספר לך, גם פה הם שיקרו, בגלל שאני ביררתי, והיו שני תיקי עבירות בנייה. לכן, כשאני רואה את הסיפור של הפרקליטות מול ראש עיריית ראש העין אני נחרד, אני מתחלחל. לכן אני חושב ששר המשפטים הוא באמת מחסום – הוא מחסום לבדיקת את הדברים שצריכים תיקון; אמרתי, גם את פרשת מנדלבליט. אני לא רוצה לספר לך. יש לי פה פירוט מפורט מה קרה. בעזרת השם אספר את זה בשבוע הבא בפירוט, בפרטים, מה קרה בסיפור של שי ניצן ודנינו. אתם לא תאמינו איזה שיבוש חקירה של שי ניצן, בהוראות – למי? לא לנו; למח"ש. דברים איומים ונוראים קורים שם, אבל מה זה משנה? יש רק סוגיה אחת מעניינת – זה ראש הממשלה. אסור לעשות הפרעות – לא מח"ש, לא אלשיך, לא הסיפור שהוא אמר, איך הוא איים על מח"ש לגבי ריטמן. כל זה לא משנה – לא מה עשה מנדלבליט, לא מה עשה שי ניצן. הקשר הגורדי הזה שלא ניתן לנתק אותו – כל אחד יודע על השני סיפור. כל זה – לא להפריע לתיקי ראש הממשלה ההזויים האלה. זה כל האירוע. אז כשאני שומע את מר לפיד אני כמעט מגחך על מה שהוא אומר. אנחנו חיים בעולם הפוך: מה שצריך להיבדק לא נבדק, בגלל שיש מחסום – שר המשפטים עוד מתדהר בזה – ומה שבעצם לא היה צריך בכלל לעלות ולצוף עולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אני מבקש מחברות וחברי הכנסת, כל אחד ואחת, לגשת למקום. נא לשבת. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. << נושא >> דברים לזכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר גדעון פת, זיכרונו לברכה << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, בטרם ניגש להצבעות, אנחנו מבקשים לכבד כעת את זכרו של חבר הכנסת לשעבר גדעון פת, זכרו לברכה, שהלך לעולמו בחודש אפריל האחרון והוא בן 87. נכבד את זכרו בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.) נא לשבת. גדעון פת נולד בשנת 1933 בירושלים בשם גדעון מרקוס. הוא גדל והתחנך אצל דודתו מגיל צעיר והחליט לאמץ את שם משפחתה, פת. גדעון פת שירת בנחל, ובשנת 1953, לאחר שחרורו מצה"ל, כיהן כמנהל לשכתו של שר התחבורה דאז יוסף ספיר, זכרו לברכה. באמצע שנות החמישים נסע פת לארצות הברית, ושם היה פעיל בהסתדרות הציונית ולמד לתואר ראשון בכלכלה ובסחר בין-לאומי באוניברסיטת ניו יורק. בשנת 1967, עת הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית, שב פת לישראל ומונה שוב למנהל לשכתו של יוסף ספיר, זכרו לברכה. בפברואר 1970, כחודשיים וחצי לאחר תחילת כהונתה של הכנסת השביעית, נבחר גדעון פת לכהן כחבר הכנסת. הוא כיהן במשך שבע כנסות ברציפות, עד לשנת 1996. בין היתר היה גדעון פת יושב-ראש ועדת הכלכלה וחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדת הפנים, בוועדת הכספים ובוועדה המיוחדת לעניין חוק האיגוד השיתופי. פת כיהן גם כראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-אוסטרליה. בשנת 1977, בממשלת ישראל השמונה-עשרה, מונה פת לתפקיד שר התיירות, ומילא את התפקיד עד לשנת 1981. במקביל שימש תקופה קצרה גם כשר הבינוי והשיכון. בשנת 1979, במקביל לכהונתו כשר התיירות, מונה לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ומילא תפקיד זה גם בממשלה התשע-עשרה ובממשלה העשרים. בתקופת כהונתו הוביל פת את ההסדרים שאפשרו סחר חופשי בין ישראל לארצות הברית והסיר את ההגבלות שהיו קיימות עד אז למרות התנגדויות רבות. הוא פרץ דרך להסכמי סחר עם מדינות נוספות בעולם וחיזק מאוד את כלכלת ישראל. בממשלה העשרים-אחת ובממשלה העשרים-ושתיים שימש פת כשר המדע והפיתוח, ובממשלה העשרים-ושלוש מונה שוב לשר התיירות ומילא את התפקיד עד יולי 1992. בתקופת כהונתו כשר התיירות הוביל פת את המהלך להפיכת העיר אילת לעיר נופש ולמוקד תיירות מוביל. במסגרת זו בוצעו באילת עבודות פיתוח רבות ונרחבות והוקמה בה שורה של בתי מלון, דבר שהפך אותה לעיר תיירות מרכזית. לגדעון פת הייתה תרומה ייחודית ומכריעה להקמתה של רשת המלונות ישרוטל. בשנת 1996 פרש פת מן החיים הפוליטיים, ובשנת 1997 החל לכהן כנשיא הבונדס, תפקיד שמילא עד שנת 2002. בתקופתו גייס הבונדס כ-7 מיליארד דולר לטובת חיזוקה ופיתוחה של מדינת ישראל. לאחר תום כהונתו כנשיא הבונדס כיהן כנשיא המועצה לישראל יפה. גדעון פת היה בעל משנה כלכלית ליברלית סדורה, ואף כתב שורה של מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת כלכליים. תרומתו הייחודית לכלכלת ישראל בעריכת רפורמות ליברליות ותרומתו לתיירות, ובכלל זה לעיר אילת, השפיעו השפעה מכרעת על כלכלת ישראל, ורישומן החיובי מורגש בתחומים רבים עד היום. יהי זכרו ברוך. אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר לשאת דברים לזכרו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גדעון פת, כמו שציינת, היה ליברל אמיתי בתפיסת העולם שלו, של חופש פרט, חופש עיסוק, חופש כלכלי, חופש ביטוי. גדעון היה איש המפלגה הליברלית, כמו אבא שלי. הוא גם מי שהיה אחראי – לכן גם ביקשתי לדבר – לזה שאבא שלי נכנס לפוליטיקה, וכאיש המפלגה הליברלית הוא גם מינה אותו למנהל הכללי של משרד התעשייה והמסחר בעת שהוא כיהן כשר התעשייה והמסחר. גדעון – הכרתי אותו עוד מאז שהייתי ילד – תמיד היה איש של כלכלה חופשית וכלכלה ליברלית. ואולי שני הדברים המרכזיים שאנחנו צריכים לזכור כשאנחנו רואים סדרי עדיפויות של שר ושל ממשלה הם שני הדברים המרכזיים שבעיניי הוא עשה כשר: הראשון – ואתה ציינת אותו – זה הסכם הסחר החופשי עם ארצות הברית. למעשה, עד אותה נקודה לאף מדינה מחוץ לצפון אמריקה לא היה הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית. אנחנו מדברים על זה שבשנות השמונים פתאום מדינת ישראל נפתחת לתוך כל השוק הזה ופורצים לתעשייה הישראלית עוד שווקים ענקיים באמצעות הורדת מכסים. גדעון פת בהחלט אחראי אולי לאחת המהפכות הכלכליות הגדולות, ויכולנו להמשיך ולבצע אותה גם בשנים שאחרי. וכשר תיירות – וגם כאן, אדוני, שגם אתה כיהנת במשרד הזה – גדעון עשה את מה שלצערי הרבה פעמים שרים בורחים מלעשות, וקבע סדרי עדיפויות. עם התקציב המוגבל שלו בחר גדעון לאגם את כל המשאבים לטובת העיר אילת, שהייתה אז, בראשית שנות השמונים, במשבר תיירות ענק, ומתוך השקעת המשאבים הזאת, כשמשקיעים אחרים מבחוץ ראו שיש כזאת השקעה, הם באו והשקיעו – אותו דייוויד לואיס, שהסכים להקים את הרשת שכולנו מכירים אותה היום ולא יכולים לדמיין את העיר אילת בלעדיה. לגדעון היה חזון, הוא הגשים אותו באמצעות היכולת שלו לפרוט אותו לתקציבים. ואם אנחנו חושבים מה היה עושה גדעון בימים אלה – היה דואג למגזר העסקי, היה מוריד עוד מכסים, מבטל את הביורוקרטיה הממשלתית, ואולי אנחנו זקוקים היום לעוד הנהגה כלכלית ומנהיגים כלכליים כאלה, שיאהבו את היוזמה והיזמות כפי שגדעון אהב אותם. בלי אהבת היוזמה והיזמות לא יהיה אפשר לצאת מהמשבר הזה, אולי הגדול ביותר שידענו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. עד כאן דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר גדעון פת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה, גם על ידי קבלת החלטות שאינן מבוססות נתונים; << נושא >> << נושא >> 2. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הבריאותי והכלכלי ובמיגור האלימות והמשך מדיניות ההריסה; << נושא >> << נושא >> 3. המחדל במערכה מול נגיף הקורונה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ומכאן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות על הצעות האי-אמון. ההצבעה הראשונה היא על הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה, גם על ידי קבלת החלטות שאינן מבוססות נתונים. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 28 נגד – 44 נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 28 בעד, 45 נגד, בצירוף קולה של חברת הכנסת השכל. אני מוסיף את קולותיהם של חברי הכנסת יעלון וחבר הכנסת כהן – בעד, אני מניח. אם כך, 30 בעד, 45 נגד. חברת הכנסת תמנו, היית במקומך והעמדה לא עבדה או שהגעת אחר כך? << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, אני משאיר את התוצאות כך: 30 בעד, 45 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת האי-אמון לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול במשבר הבריאותי והכלכלי ובמיגור האלימות והמשך מדיניות ההריסה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 28 נגד – 47 נמנעים – אין הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת יעלון, להוסיף את קולך בעד ואת קולה של חברת הכנסת השכל נגד? אם כך, 29 בעד, 48 נגד, אין נמנעים. גם הצעת האי-אמון הזאת לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון השלישית והאחרונה, של סיעות ימינה וישראל ביתנו, שכותרתה: המחדל במערכה מול נגיף הקורונה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 33 נגד – 47 נמנעים – אין הצעת סיעות ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 33, נגד – 48, בצירוף קולה של חברת הכנסת השכל, אין נמנעים. לפיכך, גם הצעת האי-אמון הזאת לא התקבלה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, הכנסת דחתה את כל הצעות האי-אמון בממשלה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. ההודעה אינה מחייבת הצבעה, אני מבין. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע על חילופי אישים מטעם סיעת הליכוד. חבר הכנסת עמית הלוי יכהן כחבר בוועדות האלה: בוועדות הכנסת ובוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל רווחי גז ונפט, במקום חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר; בוועדה לענייני ביקורת המדינה ובוועדת החינוך, התרבות והספורט, במקום חברת הכנסת אוסנת הילה מארק; בוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית, במקום חברת הכנסת מיכל שיר. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1337; דברי הכנסת, חוב' י"ז, ישיבה 50; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020. אני מזמינה את יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' לבוא ולשאת דברים. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבדת להביא בפניכם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020. כפי שכולכם יודעים, במסגרת המאמץ לצמצום התפשטות מגפת הקורונה בישראל הוטלו מגבלות על פעילות המשק, לרבות פעילות מוסדות התכנון וגופים נוספים הנוגעים לענייני תכנון ובנייה. ההגבלות שהוטלו והגבלות נוספות שייתכן שיוטלו פוגעות ביכולות של מוסדות התכנון ושל הציבור להמשיך ולקיים את הליכי התכנון והבנייה, בין השאר ביכולת לקיים דיונים בנוכחות פיזית של כל המוזמנים לדיון, באפשרות של הציבור להגיש השגות והתנגדויות לתוכניות המקודמות במועדים הקבועים בחוק וכן הלאה. החשיבות בהמשך פעילות מוסדות התכנון ומתן היתרי בנייה על מנת למנוע נזק לשוק התכנון והבנייה ברורה. לפיכך מוצע בהצעת החוק המונחת בפניכם היום לקבוע הוראות לגבי פעולת מוסדות התכנון בתקופת חירום, לרבות לעניין הסדרת קיום ישיבות מוסדות התכנון, שמיעת התנגדויות ועררים, וכן סמכות לקביעת הוראות לעניין הארכת תקופות שנקבעו בחוק או השהייתן. במסגרת הדיונים שהתקיימו בוועדת הפנים והגנת הסביבה עמדה הוועדה על כך שיוכנסו להצעת החוק כמה שינויים עקרוניים לעומת הנוסח שעבר בקריאה הראשונה, שינויים שיבטיחו כי הצעת החוק תאפשר מצד אחד את המשך קידום הליכי התכנון והבנייה במדינת ישראל גם בתקופה המאתגרת שבה אנו נמצאים, אך יחד עם זאת תכלול הוראות אשר יצמצמו את הפגיעה בציבור אשר יכולה להיגרם כתוצאה משינוי ההסדרים הקבועים היום בחוק, וכן תבטיח כי על אף תקופת החירום שבה אנו נמצאים יובטח המשך הפיקוח של הכנסת על פעולות הממשלה ועל שינוי ההסדרים הקבועים היום בחוק. הצעת החוק המונחת בפניכם כוללת שלושה הסדרים מרכזיים: הכרזה על תקופת חירום – הצעת החוק מבקשת לקבוע כי שר הפנים יהיה רשאי לקבוע בצו תקופת חירום, אם יש הצדקה לכך, בשל הגבלות שנקבעו לשם התמודדות עם נגיף הקורונה. במהלך תקופת החירום יתאפשר לשר לקבוע צווים שונים לפי החוק המוצע, כגון צו להארכת תקופות הקבועות בחוק התכנון הבנייה וצו להשהיית תקופות הקבועות בחוק, וכן יתאפשר קיומם של ישיבות ודיונים במוסדות התכנון באמצעות היוועדות חזותית. הוועדה עמדה על כך שהצו הקובע את תקופת החירום יובא לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה על מנת להבטיח פיקוח של הכנסת על קביעה זו. בנוסף עמדה הוועדה על כך שתתווסף הוראה הקובעת כי השר יוכל לקבוע בצו את תקופת החירום רק לאחר שהממשלה הכריזה על מצב חירום לפי חוק לסמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), וכן כי התקופה שתיקבע בצו לא תעלה על שלושה חודשים או על תקופת מצב הכרזת החירום שעליו הכריזה הממשלה. כמו כן מוצע לקבוע כי השר או ועדת הפנים והגנת הסביבה יוכלו לבטל את הצו אם אין לו עוד הצדקה. הארכה והשהיה של תקופות ומועדים – מצב החירום שבו אנו נמצאים מחייב הטלת הגבלות שונות על הציבור במטרה למנוע את התפשטות הנגיף ולצמצם את היקף התחלואה. בין השאר נקבעו הגבלות על קיום ישיבות, קבלת קהל והתקהלויות. הוראות אלו עלולות להשפיע על היכולת של מוסדות התכנון וכן של הציבור הרחב לעמוד במועדים הקבועים בחוק לעשיית פעולות והליכים. על מנת לצמצם את הפגיעה בציבור ולאפשר את המשך עבודת מוסדות התכנון, הצעת החוק מבקשת להסמיך את שר הפנים להאריך או להקפיא עד סוף תקופת החירום את המועדים הקבועים בחוק או בהחלטות מוסדות התכנון. לאור שיקול הדעת הרחב שניתן לשר עמדה הוועדה על כך שהצו של השר אשר מאריך או מקפיא את המועדים יובא לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, על מנת להבטיח פיקוח של הכנסת על ההחלטה ושינוי ההסדרים הקבועים בחוק ולוודא כי כלל השיקולים הרלוונטיים נשקלו בעת קביעת הצו. קיום ישיבות מוסדות תכנון בדרך של היוועדות חזותית – ההגבלות אשר חלות כבר היום אשר אוסרות על כינוס ישיבות מעל מספר מסוים של משתתפים אינן מאפשרות כבר היום קיום של חלק מהישיבות של מוסדות התכנון בנוכחות כלל המוזמנים. חלק ממוסדות התכנון מקיימים כבר בעת הזאת את הדיונים בדרך של היוועדות חזותית, אך לשם כך נדרשת הסכמתם של כלל המוזמנים, וקיימים מקרים רבים שבהם הסכמה זו אינה ניתנת. קיום ישיבות מוסדות התכנון וקידום הליכי התכנון והבנייה גם בתקופה זו הם מחויבי המציאות. זאת, בין השאר, על מנת לתת מענה למצוקת הדיור הקיימת, הכשרת בנייה בלתי חוקית, קידום תשתיות תחבורה נדרשות וכן הלאה. על כן מוצע כי אם לא קיימת אפשרות מעשית לכנס ישיבה בנוכחות כל מי שהזמנתו נדרשת בשל ההגבלות שנקבעו לשם התמודדות עם נגיף הקורונה, יתאפשר למוסדות תכנון לקיים בתקופת חירום ישיבות בדרך של היוועדות חזותית, ובלבד שמתקיימים התנאים הקבועים בחוק – בין השאר, שכל המתמודדים בדיון יוכלו לראות, לשמוע ולהשמיע את עמדתם וכי הישיבה תהיה פתוחה לכלל הציבור. יובהר כי גם בתקופת החירום, ככל שמתאפשר לקיים את הישיבה בנוכחות כל המוזמנים, הדבר עדיף. רק אם אין אפשרות כזאת והברירה שעומדת בפני היושב-ראש היא קיום הישיבה בהיוועדות חזותית או ביטולה יתאפשר קיום הישיבה בהיוועדות חזותית. בנוסף, לאור העובדה כי האפשרות לקיים ישיבה בהיוועדות חזותית היא רק בתקופת החירום, והשר נדרש לחדש אותה בצו באישור הוועדה מדי שלושה חודשים, האפשרות לקיים ישיבות במתכונת זו תהיה נתונה לפיקוח של הכנסת באופן הדוק. הוועדה עמדה על כך כי לעניין ישיבות שעניינן שמיעת התנגדויות ועררים, אשר בהן הנזק הפוטנציאלי מקיום הישיבה בדרך של היוועדות חזותית הוא גדול יותר, יקבל יושב-ראש מוסד התכנון את ההחלטה על קיום הישיבה בדרך של היוועדות חזותית רק לאחר ששקל שיקולים נוספים, ובהם הנזק שייגרם לצדדים מקיום הישיבה במתכונת זו, חשיבות הישיבה, היקף ההתנגדות או הערר וכן ההשפעה על הסביבה. כמו כן, על מנת למנוע פגיעה במי שאין לו אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לו השתתפות בדרך של היוועדות חזותית עמדה הוועדה על כך שככל שהיושב-ראש שוכנע כי אין למתנגדים או לעורר אמצעים כאמור וכי הפנייה שלו היא בתום לב ומטרתה אינה עיכוב הדיון, יספק לו מוסד התכנון את האמצעים הנדרשים להשתתף בישיבה. עוד נקבע כי ככל שמי מהצדדים מתנגד לקיום הישיבה בדרך של היוועדות חזותית, הוא יוכל להשתתף בה באמצעות שיחה טלפונית, ואם סירב גם לדרך זו, יחליט היושב-ראש אם לקיים את הדיון או לא, בין השאר בהתחשב בגילו, מצב בריאותו ונסיבותיו האישיות של הפונה. אני מאמינה שהצעת החוק המונחת בפניכם מאזנת בצורה מיטבית בין הרצון והצורך לקדם את הליכי התכנון והבנייה גם בתקופה יוצאת דופן זו לבין הרצון למנוע פגיעה בציבור בשל השינויים מההסדר הרגיל הקבוע בחוק. כמו כן, אני מאמינה שהמנגנונים שקבענו בחוק, בין השאר הדרישה כי יידרש אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה לצווים שמוציא השר והגבלת התקופות שעליהן חל הצו, מבטיחים כי על אף מצב החירום שבו אנו נמצאים, יישמר פיקוח הכנסת על פעולות הרשות המבצעת ועל שינוי ההסדרים הקבועים בחוק. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בנוסח הוועדה בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חיימוביץ'. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לפני שנעבור לדיון – הודעה למזכירת כנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה רבה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, מזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אין הסתייגויות, יש בקשות דיבור. אני מזמינה את חבר הכנסת סעיד אלחרומי לבוא. לרשותך חמש דקות. לאחר מכן – חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, חוק התכנון והבנייה והוועדות המקומיות והמחוזיות – הדבר הבסיסי שעליו נשען הדיון שם הוא על המפגש בין בעל העניין לבין הוועדה עצמה, להציג את הטיעונים, בין שזה אדם שמערער על החלטה מסוימת ובין שהוא שמנסה להסביר לחברי הוועדה את חשיבות התוכנית שהוא מציג, התוכנית שהוא מתנגד לה. אנחנו רואים שהחוק לא נותן את האפשרות הזאת, ולפחות בתקופת הקורונה נותן סמכויות מאוד רחבות לשר הפנים, ליושב-ראש הוועדה, להחליט על קיום הדיונים בדרך היוועדות חזותית, כך שזה יפגע באנשים שמתדיינים בעצמם ולאו דווקא ייטיב. יכול להיות שזה מיטיב עם אוכלוסיות מסוימות, יכול להיות עם חלקים בערים מסוימות, אבל בחברה שלנו, בחברה הערבית, הנושא הזה – להפך, יעבוד לרעת החברה. אני לא רוצה להרחיב בנושא אלא להציג כאן סוגיה שמאוד מאוד מכאיבה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, לאוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב. ביום חמישי הגיעו שוטרי יחידת יואב לכפר רחמה בדרום, כפר בדואי לא מוכר, וכל רצונם והמטרה שהגיעו למענה זה צריף עלוב שנבנה כדי לעזור למשפחה, משפחה שחיה במצוקה קשה, משפחה שכל הצריפים שלהם שם הם ברמה שאי-אפשר לתאר אותה. הם חיפשו את בעל הבית, וכאשר לא מצאו את הגבר נכנסו לאישה לתוך הבית, ישבו בחדר השינה שלה על מיטת המשפחה, ישבו שם שעה שלמה, ואי-אפשר להגדיר את זה חוץ מהטרדה לאישה עצמה. התיישבו שעה ואמרו: אנחנו מחכים לבעל הבית שיגיע כדי לקחת אותו לחתום שהוא הורס את המבנה הקטן ליד הבית. דרך אגב, זה מבנה של לול תרנגולות, מבנה עלוב בכפר לא מוכר. הסוגיה הזאת, נטפל בה מול המשרד לביטחון הפנים ומול המחלקה לחקירות שוטרים, אבל זה פָתח פתח מאוד גדול, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, לנושא היחידה הזאת, יחידת יואב, שבתוך התוכנית הכלכלית לאוכלוסייה הערבית בנגב הכניסו שם סעיף להקמת היחידה הזאת. היא הפכה להיות לא פקחי בנייה אלא יותר מכך – הם הפכו להיות המבצעים. תפקידה של המשטרה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הוא להגן על מי שמבצע הריסה, להגן על מי שאוכף בנייה בלתי חוקית. כאן היחידה הזאת צעדה צעד אחד קדימה ובעצם היום, בנגב, היא מבצעת בעצמה את האכיפה וגוררת אנשים למשרדי היחידה, פותחים להם תיקים פליליים על ימין ועל שמאל, ובדרך כלל אלה נשים ואנשים מפשוטי התושבים שם, שאין להם מגן, הם לא לוקחים עורכי דין, ומחתימים – אני ראיתי מספר לא מועט, בעיקר נשים, שמחתימים אותן, גברתי היושבת-ראש, על כך שנפתח להן תיק פלילי על צריף עלוב שנועד להגן על העופות של האישה בכפר לא מוכר, ובעצם היא הולכת הביתה ולא יודעת שיש לה תיק פלילי. היא לא יודעת – מסתובבות היום אלפי נשים בדואיות בנגב עם תיק פלילי – כך שהיא תיפגע גם אם היא תחפש מקום עבודה, ברישום הפלילי שלה יופיע שיש לה עבירה פלילית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מילות סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו נעשה את המקסימום, גברתי היושבת-ראש, ונפעל כדי לבטל את הנוהג הזה. אני חושב שהמשטרה כאן עברה את הגבול שלה, עברה את התפקיד שלה – לעזור באכיפה, להגן על מי שאוכף, אבל לא לבצע את האכיפה בעצמה. תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. הדובר הבא – חבר הכנסת ג'אבר עָסקַאלָה. לאחר מכן – חברת הכנסת סונדוס סאלח. בבקשה, לרשותך חמש דקות. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ייקח זמן להרגיל את הבית הזה לבטא את שם המשפחה שלי באופן נכון – זה עָסַאקלָה ולא עָסקַאלָה, סליחה על ההערה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תשמעו, אנחנו בכנסת נהיינו אלופים בשימוש בזום, ויחד עם זאת, אנחנו נתקלים מדי פעם בדיוני הוועדות אפילו במנכ"לי משרדים ובאנשים בכירים מאוד שמתקשים להעביר את המסרים שלהם דרך הזום. חשבו בבקשה על אזרחים פשוטים שמלבד האי-נגישות הטכנולוגית שלהם אולי יש גם עוד אי-נגישות שפתית. חשבו על פלאח פשוט מכפר בצפון או מכפר בדרום שבא מדם ליבו להגן על אדמתו מול תוכניות שמתוכננות עליה, והוא צריך להעביר את המסרים שלו גם בשפה שהיא לא שפת האם שלו וגם דרך מסך, והוא צריך להציג להם את כאב הלב שלו, והוא צריך להציג להם גם תוכניות או הצעות או רעיונות אלטרנטיביים שיצילו אולי מחלק מהנזק שהוא עלול לספוג בגלל התוכניות האלה. גם ככה נושא התכנון והבנייה הוא נושא מאוד מאוד קשה, מורכב, אפילו עבור אנשי מקצוע. עבור האזרח הפשוט הנושאים האלה מחייבים לשבת מול הוועדה ולהביא את הדברים באופן מאוד מאוד ברור, באופן מאוד רגשי ואישי, כדי שישכנע בצדקת הטענות שלו. ולכן אני חושב שהעניין הזה הוא עניין שפוגע בזכות הבסיסית של אנשים שמתכננים על קרקעותיהם, בזכותם לבוא ולהביא את הדברים באופן ישיר בפני ועדות התכנון. והשאלה – במיוחד כשיושבים בוועדת התכנון כל מיני נציגים של מוסדות שהם בדרך כלל עוינים את האזרח. אני אתן דוגמה: במקומות – בוא נגיד, הסיפור האחרון של בית ג'ן, או הסיפורים החדשים שכל יום אנחנו נתקלים בהם בכרמל, בעוספיא ובדאליה, שיושבים שם ברשות הטבע והגנים, והם יודעים מה המטרה שלהם, והם באים עם מפות, באים אחרי שלמדו את הנושא ומגינים על התוכניות שלהם, והאזרח הפשוט צריך להתנגד או להגיש את ההשגות שלו בעל פה בשפה שהיא לא שפתו, ודרך הזום. ולכן ההצעה הזאת בעיניי היא הצעה לא מספיק טובה. אני לא הייתי אומר לא ראויה, אבל היא לא מספיק טובה. היא פוגעת בזכות הבסיסית של האזרח להתגונן מול תוכניות ממשלתיות ותוכניות מחוזיות ותוכניות מקומיות. על כן אני מבקש וחושב שנכון לדחות את הצעת החוק הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. אני יכולה לומר לך שאחרי חמש שנים פה במשכן גם את השם שלי עדיין יש כאלה שלא מאייתים נכון. הדוברת הבאה – חברת הכנסת סונדוס סאלח. לרשותך חמש דקות. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, אם יש אוכלוסייה וחברה שרוצה להתפתח בתכנון ובנייה זו החברה הערבית, ואם יש אוכלוסייה שדואגת להמשך פעילות של הוועדה הזאת זו החברה הערבית. אך לצערנו הממשק הגדול ביותר עם הוועדה הזאת בשנים האחרונות הוא בעניין של הריסות יותר מאשר התפתחות ופיתוח היישובים בחברה הערבית. אנחנו סובלים כמעט מאפס התפתחות, אפיסת התפתחות ביישובים הערביים. החוק המונח נועד להסדיר את היחסים, לשמור על הציבור, להסדיר את הנורמות המשפטיות בין הציבור לבין מוסדות השלטון והמשרדים השונים, בינם לבין הציבור, תוך כדי שמירה על הזכויות הבסיסיות של האדם וקידום רווחתו והבהרת הזכויות שלו. על החוק הזה דנו שעות על גבי שעות בתוך ועדת הפנים, וייאמר גם לזכותם של חברי הוועדה, גם יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', שהגרסה הראשונה הייתה כל כך לא הוגנת באפשרות של כלל האזרחים לגשת לשירות הזה באופן ששומר על הזכויות שלהם, והפך שינויים כל כך טובים בסעיפים למען האפשרות לכל האזרחים לגשת לשירות הזה ולהתנגד, לממש את הזכויות שלהם ולקדם את התכנון והבנייה. אבל יחד עם זאת, עדיין, עדיין יש מה לשפר בתכנון ובבנייה, במיוחד לחברה הערבית. החוק הזה בגרסתו הראשונה התעלם מכל המציאות שחווה אותו אדם פשוט בכל הארץ בכלל, והאדם בחברה הערבית בפרט. החוק בגרסתו הראשונה התעלם מזה שיש בעיות בתשתיות החשמל והאינטרנט בחברה הערבית בכלל, ואנחנו סבלנו מזה גם בתקופת הלימודים, גם בהנגשת השירותים השונים לכלל האוכלוסייה בחברה הערבית, ואנחנו משלמים על זה מחיר כל כך כבד ויקר. בתכנון והבנייה אנחנו לא נוכל לשלם את המחיר הזה, כי אנחנו הכי רוצים להמשיך ולקדם תוכניות של תכנון ובנייה. יש סעיפים שהתקדמו, ואני שמחה שהצלחנו יחד עם חברי הוועדה לאפשר את הטיעון שאין לחברה אמצעים טכנולוגיים כטיעון מוצדק, שמטיל אחריות על ועדת התכנון והבנייה לייצר חלופה למתנגד או לבן אדם שניגש לוועדה. אנחנו רוצים להסדיר יותר את היחסים דרך חקיקת חוקים שתיקח בחשבון את המציאות, את האתגרים שחווים אותם בני האדם בכלל, ובמיוחד האוכלוסיות המוחלשות. אנחנו כאן לייצג את הציבור הזה, שאין לו כל כך רוב בכנסת הזאת. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת סונדוס סאלח. אני מזמינה את יושבת-ראש ועדת הפנים והסביבה חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' לסכם את הדיון. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש. תודה רבה, חברת הכנסת סונדוס סאלח, על זה שבאמת את הכרת פה מעל הבמה הזאת בשינויים הטובים שעשינו בחוק הזה. אני חושבת שקיימנו באמת דיונים לא קצרים, הקדשנו הרבה מאוד תשומת לב. אני מאוד מאוד מודעת לקשיים שהצעת החוק הזאת העלתה בכל מה שקשור ליחס אל האנשים המוחלשים יותר דווקא, אותם אנשים שאין להם ביום-יום איזושהי אפשרות להגיע, גם אם זה אפילו מחשב שעובד ואם זה אפילו רשת אינטרנטית, ובאמת עשינו את כל המאמצים לאפשר לכל מי שירצה להתנגד או להגיש ערר לעשות את זה בדרך המיטבית. ברור לחלוטין שהמצב שאנחנו עומדים בו הוא לא מצב נורמלי, ואנחנו לא היינו רוצים – ומי כמוני שמה דגש וחשיבות על כך שכל מי שמתנגד בכל מה שקשור לתכנון שיכול לפגוע, אם זה בזכויות של אנשים ואם זה בסביבה שלנו ואם זה בכלל באנשים, אז כמובן שחשוב לי מאוד שכל הערערים וההתנגדויות האלה יישמעו. יחד עם זאת, אני חייבת להודות שאנחנו נמצאים במצב שכיוון שאנחנו יודעים שהנגיף הזה כאן איתנו, וכנראה לעוד הרבה זמן, אנחנו באמת לא יכולים לשתק לגמרי את מוסדות התכנון. אני באמת חושבת שעשינו הרבה מאוד מאמצים – גם בעזרתכם, חברי הכנסת – להפוך את החוק הזה להרבה יותר מאוזן, עם יכולת פיקוח גם של הוועדה שלנו, ועדת הפנים והגנת הסביבה, וגם ממש לגבי אורך הצו והתקפות שלו, מתי הוא מגיע לוועדה, אורך הזמן שלו. אני חושבת שבאמת עשינו את מרב המאמצים על מנת שהחוק הזה יהיה מאוזן וטוב, וכולי תקווה שאנחנו לא נזדקק לו ושנוכל להמשיך לקיים את כל אותן ישיבות באופן פיזי וראוי, כפי שהן צריכות להיות. אבל אני חושבת, יחד עם זאת – ואני חייבת להגיד את זה בתור מי שמקדמת את הנושאים הסביבתיים – שהאפשרות הזאת של היוועדות חזותית פתחה בפנינו אופציות גדולות ורחבות, ועם זאת הזדמנות – זאת פעם ראשונה שאני צריכה למשוך זמן, אז אני מתאמנת על הנושא הזה, אז דווקא אני לוקחת את זה באמת לאיזושהי יוזמה אחרת בכל – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> תספרי איזה סיפור, משהו על הילדות. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> תכף, תכף, יש לי מלא. אני כל הזמן חושבת מה באמת אני יכולה לספר לכם. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על הסיור של אתמול. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אני יכולה להבטיח לכם שאנחנו לא נדבר פה לא על היועץ המשפטי לממשלה ולא על נשיאת בית המשפט. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> היא מציעה שתדברי על הסיור אתמול – – – << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אני אגיע לזה. אני תכף אגיע לסיור של אתמול. אני רק מזכירה לכם שבזכות ההיוועדות החזותית שאנחנו נחשפנו אליה במהלך נגיף הקורונה אנחנו פיתחנו את האופציה הזאת לעבוד מהבית. אני מאוד מקווה שאנחנו באמת נצליח לקדם את הנושא הזה גם מכאן, מהבית הזה, באמצעות הצעת החוק שרם שפע ואני מקדמים – הנושא הזה של עבודה מהבית לפחות יום אחד בשבוע. יכול להיות שגם אנחנו נגלה שהרבה מאוד דברים שעד היום נעצרו או התקדמו לאט מדי, דווקא בזכות ההיוועדות החזותית אנחנו מצליחים לקדם אותם הרבה יותר מהר ובצורה מיטבית, ואנחנו יודעים כמה דברים בארץ הזאת תקועים בגלל שהביורוקרטיה והרגולציה והדברים האלה באמת מעכבים אותם. אם אנחנו צריכים לדבר על מה שחשוב לי לדבר עליו, אז בואו נדבר על הסיור אתמול של ועדת הפנים והגנת הסביבה. אתמול ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשותי יצאה לסיור באזור מפרץ חיפה. הרעיון לסיור הזה נולד באופן מיידי כמובן בעקבות מה שקרה בביירות, אותו פיצוץ נוראי שגרם לאסון הנורא והתמונות הקשות משם. אני חייבת להודות שברגע שקרה אותו אירוע בביירות, הדבר הראשון שישר חשבתי עליו זה שזה יכול לקרות גם כאן. אני חושבת שהדבר הזה צריך להדאיג כל אחד ואחת מאיתנו, ובמיוחד את כל מי שמתגורר באזור מפרץ חיפה. בשנה וחצי האחרונות אני נמצאת הרבה מאוד בחיפה, מתוקף הקמפיינים שאנחנו עשינו לאורך השנה הזאת, כיוון שאני הייתי מי שעבדה באזור המפרץ ובאזור חיפה. אני חייבת להודות שככל שאני מסתובבת שם יותר ונפגשת יותר עם התושבים, ברור לי לחלוטין שכל האזור הזה הוא סוג של פצצת זמן מתקתקת. לא מזמן אנחנו קיימנו בוועדת הפנים והגנת הסביבה דיון שהגיעו אליו גם מי שעומד היום בראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, וגם השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. דנו בעתיד המפרץ ובעתיד של בריאות התושבים והסכנות שיש באזור הזה ומה אנחנו יכולים להציע לאזרחים שגרים שם. באותו דיון אנחנו הצגנו את חזון – מה שנקרא "מפרץ החדשנות", שזה חזון שרואה מה אפשר לעשות באזור היפה הזה, שהיום נראה כמו אזור תעשייה אחד גדול; מה אפשר לעשות ולאן אפשר לקדם אותו. באותו דיון, שאני חושבת שהיה בעל משמעות אפילו היסטורית עבור התושבים של אזור המפרץ, נאמרו דברים חד-משמעיים לגבי החשיבות של הוצאת התעשייה הפטרוכימית מאזור המפרז, ובראשה בתי הזיקוק. מי שלא יודע, התעשייה הזאת, שנולדה בזמן המנדט הבריטי, ויש לה חשיבות לתעשייה ויש לה חשיבות לכלכלה הישראלית, הלכה וגדלה ותפחה, ויחד עם זה גם העיר הלכה וגדלה. אתמול ביקרנו בין השאר במה שנקרא תש"ן, אותם מכלים גדולים, חוות המכלים שנמצאת בקריית חיים, וראינו תמונות היסטוריות של אותה חוות מכלים. בתמונות ההיסטוריות האלה רואים את חוות המכלים עומדת באמצע nowhere – שום דבר לא מסביבה, לא בתים ולא בתי ספר. אבל היום המצב הוא אחר, כי את בתי קריית חיים בנו צמוד לגדר של אותה חוות מכלים. אותה חוות מכלים היא היום אחד הגורמים המזהמים ביותר באזור המפרץ. אנשים נושמים אדי דלק על בסיס יום-יומי, ואחוז התחלואה – יש רחוב, רחוב דגניה בקריית חיים, ידוע לשמצה, ואחוז התחלואה שם בלתי יתואר. אני אשמח לספר לכם, כי אולי אני אצטרך בהמשך למשוך כאן עוד זמן, אבל אנחנו נסתפק בדברים האלה, ואני אבקש מכם לאשר בקריאה שנייה ושלישית את החוק הזה של היוועדות חזותית במוסדות התכנון על מנת לאפשר את קידום הבנייה במדינת ישראל. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיקי חיימוביץ. אני מבקשת מכולם לשבת במקומות. אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על מה מצביעים? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אלי אבידר, יש לכם על המושב שלכם את הצעת החוק. זה הפונץ'-בננה. תסתכלו, זה נמצא שם. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה). אין הסתייגויות. אנחנו נצביע בקריאה שנייה על הצעת החוק. נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–8 – 31 נגד – 6 נמנעים – אין סעיפים 1–8 נתקבלו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מכריזה: 32 בעד, שישה נגד, עם הצבעתה של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. למי לא עבדה ההצבעה? אורנה ברביבאי? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בעד או נגד? << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נגד. חבר הכנסת סעיד אלחרומי? << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נגד. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בעד. לחצתי, לא נלחץ. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת אוריאל בוסו – בעד. אני מכריזה על התוצאה: 34 בעד, שמונה מתנגדים. אני מכריזה שהצעת החוק עברה ברוב קולות. ההצעה עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים עכשיו לקריאה שלישית. אני מזמינה את כולכם להצביע. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 5 בעד החוק – 32 נגד – 7 נמנעים – אין חוק הארכת תקופות וקיום דיונים בהיוועדות חזותית בענייני תכנון ובנייה (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> התוצאה היא 32 בעד, שבעה נגד. אני מוסיפה להצבעה את חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', חברת הכנסת אתי עטייה, חבר הכנסת עמית הלוי – כולם בעד. חבר הכנסת סגלוביץ'? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעד. אני מכריזה כי התוצאה היא 36 בעד, שבעה נגד. החוק התקבל בקריאה שלישית, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020 << נושא >> [מס' מ/1308, מ/1335; דברי הכנסת, חוב' י"ח, ישיבה 54, חוב' ט"ז, ישיבה 48; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה בסדר-היום – הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג, בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט יעקב אשר. << דובר >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם הצעת חוק לקיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020. בשל החשש הרב של הממשלה ושל משרד הבריאות מהתפשטות נגיף הקורונה במתקני הכליאה, שלא מאפשרים ריחוק בין אנשים, ובשל החשש מההשלכות של התפרצות כזאת בתוך האוכלוסייה המיוחדת של האסירים והעצורים, מוצע לקבוע כהוראת שעה עד לסוף חודש יוני 2021 הסדר שמסמיך את שר המשפטים יחד עם השר לביטחון פנים להכריז על הגבלת הדיונים בבתי משפט בנוכחות עצורים ואסירים בבתי משפט ועל השתתפותם באמצעות אמצעים טכנולוגיים של היוועדות חזותית – video conference, או VC. הסדר דומה של צמצום הדיונים בנוכחות הכלוא והשתתפותו בדיון בהיוועדות חזותית הופעל בחודשים האחרונים מכוח תקנות שעת חירום שהותקנו על ידי הממשלה ושהוארכו, בתיקונים שמיטיבים עם העצורים והאסירים, בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – דיונים בהשתתפות עצורים, אסורים וכלואים), התש"ף–2020, שחוקקה הכנסת באמצע חודש יוני, לחודש נוסף. תוקף החוק הוארך ב-30 ימים נוספים, עד 15 באוגוסט 2020. בהצעת החוק מוצעים שני מסלולים. המסלולים הם לצורך הגבלת הדיונים בנוכחות כלואים והשתתפותם באמצעות היוועדות חזותית, או VC. מסלול ראשון הוא הכרזה על הגבלה חלקית. אם השרים שוכנעו כי יש חשש ממשי להתפשטות נגיף הקורונה בבתי הסוהר וכי אין דרך להבאת כלל העצורים או האסירים לבתי המשפט, וזאת גם בשל הסיכון הטמון בהסעת העצורים והאסירים לבתי המשפט, רשאים השרים להכריז כי רק חלק מהדיונים בבתי המשפט יתקיימו בנוכחות העצור או האסיר, כפי שיורו נשיאי בתי המשפט ולפי סדר העדיפות שמפורט בהצעת החוק. דיונים אחרים יתקיימו באמצעות היוועדות חזותית – מסלול אחר. הכרזה חלקית תהיה תקפה לתקופה של עד 28 יום בכל פעם. לאור דרישת הוועדה במהלך הדיונים ההכרזה תוגש לוועדת החוקה, חוק ומשפט בצירוף התשתית והנימוקים, ובסמכות הוועדה לבטל את ההכרזה בכל עת ובכל רגע נתון. בנוסף מוצע לקבוע כי אם השרים שוכנעו כי לא ניתן לקיים דיונים בבית משפט בנוכחות עצורים ואסירים בכלל כי קיים סיכון מוגבר להתפשטות הקורונה, רשאים השרים להכריז על הגבלה מלאה. זה המסלול השני. הכרזה מלאה יכולה להיות תקפה לכל המדינה או לאזור מסוים, לדוגמה בית סוהר אחד. הכרזה מלאה תהיה תקפה לתקופה של עד 14 יום. בתקופת ההכרזה המלאה כל הדיונים יתקיימו באמצעות VC, אולם במקרים חריגים במיוחד רשאי נשיא בית המשפט לקבוע כי הדיון יתקיים בנוכחותו הפיזית של העצור או האסיר. גם בעניין הזה הוועדה רשאית לבטל את ההכרזה מרגע שנתנו אותה ובכל רגע נתון ובכל עת. בנוסף החליטה הוועדה לקבוע כי בתקופת ההכרזה החלקית כל הדיונים הראשונים במעצר ימים – אחד השלבים הרגישים ביותר בהליך – יתקיימו בנוכחותו הפיזית של העצור ולא באמצעות היוועדות חזותית, אלא אם כן העצור ביקש את זה. גם דיוני הוכחות לא יתקיימו בהיוועדות חזותית אלא בנוכחותו של העצור או האסיר באולם בית המשפט. כמו כן החליטה הוועדה שלא לאפשר את השתתפות העצור בדיון באמצעות הטלפון בלבד אלא במקרים חריגים ובאישור גורם בכיר ביותר. בנוסף, במטרה לצמצם את היקף המעצרים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה לאלה החיוניים במיוחד ולצמצם את הסיכון להדבקה באמצעות סעיף החיוניות, שמאפשר את שיקול הדעת של השופטים שדנים בהארכת מעצר לצורכי חקירה באופן כזה שנוסף לבחינת עילות המעצר שמפורטות בחוק ישקול השופט גם את חיוניות המעצר, בין השאר בהתחשב בסיכוי להידבק בקורונה ובמצב הכליאה באותה עת הן לעניין הצפיפות בבית הכלא, שמהווה סיכון נוסף בתקופת הקורונה, והן בעניין תנאי הכליאה וההגבלות הנוספות שמוטלות בתקופה הזאת – בנוסף, הסעיף מתייחס באופן מפורש לכך שעל השופט להתחשב בפגיעה בעצור שנובעת מקיום דיון במעצר שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו הווירטואלית, אם הדיון התקיים ב-VC. מוצע לקבוע כי הסדר זה יחול בשינויים המחויבים גם בבתי דין צבאיים. כמו כן מוצע לקבוע כי הסדר שמאפשר דיון בהיוועדות חזותית יחול בין היתר גם בעתירות אסירים בוועדות השחרורים ובוועדה לדיון בעונש, כאשר לא ניתן לקיים את הדיון בנוכחות האסיר באולם שסמוך לבית הסוהר. בנוסף נקבע כי במקרה של דיון בוועדת השחרורים שנעשה ב-VC ובו נקבע שלא ישוחרר האסיר תהיה זכות לאסיר לדרוש דיון חוזר בנוכחותו כשהדבר יתאפשר. כמו כן נקבע כי אסיר ששוחרר על תנאי לא יידרש להתייצב במשטרה אם יש הגבלות תנועה, ויתאפשר לו ליצור קשר בדרכים אחרות, ונקבעו סמכויות ליושב-ראש ועדת השחרורים לקבוע דברים פרוצדורליים בדן יחיד כדי לייעל את העבודה של ועדת השחרורים בתקופה הזאת. נזכיר שבמסגרת הדיונים בהצעת החוק הוועדה דנה באופן רב ועמוק באפשרות למצוא פתרונות נוספים מעבר להיוועדות חזותית שיאפשרו נוכחות מרבית של עצורים ואסירים גם בהינתן המגבלות הנובעות מהתמודדות עם נגיף הקורונה. מוצע שוועדת החוקה, חוק ומשפט תמשיך לפקח על פיתוח פתרונות כאלה, כדי למזער את הפגיעה בכלואים תוך כדי שמירה על בריאותם. בין פתרונות אלו התבקשו הגורמים השונים לבחון אפשרויות שונות כמו משמרת שנייה, הכשרת אולמות שליד בתי הסוהר לדיונים ולכל הפחות להשמישם לקיום דיונים בוועדות השחרורים, בניית אולמות נוספים במקומות כאלה, צמצום מעצרים ועוד ועוד ועוד. הוועדה קיבלה התחייבות לכך שמשמרת שנייה תתחיל לפעול בקרוב, וכן שימשיכו לבחון את הכשרת האולמות כאמור בבתי המשפט. ואולם, בהינתן פיתוח פתרונות נוספים השתכנעה הוועדה כי יהיה צורך במנגנון המוצע בהצעת החוק לקיום חלק מהדיונים באמצעים טכנולוגיים. אני מקווה שבתקופת הוראת השעה נצליח להגדיל את מספר העצורים שאפשר להביא אותם לדיון בעניינים שלהם בבתי המשפט תוך שמירה על בריאותם של העצורים והאסירים ובד בבד לשמור על זכויותיהם להליך הגון וראוי. כדי שהוועדה תוכל לפקח על הוראת החוק, ישנם סעיפי דיווח מפורטים שנמצאים בתוך החוק. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לחברי הכנסת שתרמו לדיון הזה, כמו חבר הכנסת יואב סגלוביץ', חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת אבידר ועוד חברי כנסת שנכחו. להצעות החוק הוגשו כמה הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעות החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שהכינה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. הדובר הראשון – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אחריו – חבר הכנסת אלי אבידר. חבר הכנסת סגלוביץ', לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר על הארכת מעצר לאסירים ולעצורים בזום, זה הסיפור, וכל מי שחווה את החוויה בכנסת של דיונים שמתנהלים בכנסת בזום, רואה בעיקר בעיקר את החסרונות. מדובר על האוכלוסייה המוחלשת ביותר שיש, והאמת היא – אין לה פה, אין לה ייצוג. יש לה סנגורים שמייצגים אותה בבתי המשפט, אבל הם לא יכולים להתקשר בטלפון לאף אחד, הם לא יכולים לעלות לאמצעי התקשורת ולספר; הם לא יכולים לעשות את כל הדבר הזה. וצריך להגיד עוד משהו: הסיפור של היוועדות חזותית לא נולד אתמול ולא נולד בקורונה. אפשר לומר שזה החלום של הרבה מאוד שנים של הנהלת בתי המשפט ושל שירות בתי הסוהר, בעיקר כי זה יותר נוח. אבל השאלה אם זה יותר נכון, השאלה אם זה יותר טוב, והתשובה לכך היא מאוד פשוטה: זה לא יותר טוב, זה הרבה יותר גרוע. כי עציר, אחרי שהוא נעצר, הוא מגיע לבית המשפט ושם רואה אותו השופט. השופט רואה אותו ממש, לא בזום. להגיד לכם עוד משהו? אפילו יש פה אפשרות מסוימת שאם יש בעיה טכנית או טכנולוגית אפשר להאריך מעצר בטלפון, אפילו לא לראות את העצור. נכון שזה כתוב ומנוסח כחריג, אבל מה ההצדקה לדבר הזה? האם יש הצדקה? כל הצעת חוק באשר היא, צריכים לראות אם יש לה צידוק, אם יש צידוק לפגיעה קשה שפוגעים בזכויות עצורים אל מול המאבק בנגיף, ואת זה צריך לשקול. במאזן הזה, המאזן נוטה לעובדה שלקחנו והפכנו חוק בלתי מידתי לאנשים הכי חלשים בחברה, שנמצאים בסיטואציה הכי קשה שיש להם, ואנחנו הגדלנו עליהם את העול – עליהם הגדלנו, לא על המערכת. בסוף יש פה איזון בין אינטרסים. האיזון שנמצא פה – את כל הפתרונות יכלו למצוא. ניסינו לייצר פתרון בוועדה: במקום להתחיל לשנע את העצורים – בשל הבעיה שיש בהדבקה בתוך הפוסטה או במקומות אחרים או בבתי המשפט – אמרנו: מדוע שהשופטים בתקופת החירום הזאת לא יגיעו וינהלו את הדיונים באותם מקומות שזה אפשרי? וזה אפשרי, אני אומר לכם, זה אפשרי בבתי הכלא, בבתי הסוהר. הרי במקרה הספציפי הזה הפתרון היה הרבה יותר פשוט. אבל נתקלנו בחומה בצורה, גם במשרד המשפטים, גם בהנהלת בתי המשפט, שאמרו לא. אבל זה רק חלק מהסיפור. החלק היותר-משמעותי הוא איך זה מתנהל ומי מכריז בכלל על המצב. מי שמכריזים הם שני שרים: השר לביטחון הפנים ושר המשפטים. שניהם מנהלים של מערכות ולשניהם יש אינטרס טבוע, מובהק, לעשות את הדבר הזה כי זה יותר קל, זה יותר פשוט. זה יותר פשוט לשר לביטחון הפנים, כי נציב שירות בתי הסוהר – בצדק, מבחינתו – אומר לו: תוריד ממני את הצרה הזאת, יותר נוח לי לעשות את זה בזום. גם שר המשפטים. באים הנהלת בתי המשפט ואומרים: תשמע, x שופטים נדבקו, ופקידי עזר וכו'. בוא נעשה את הדבר הזה בזום. כשרוצים להטיל על פי חוק הקורונה הגדול, כפי שהוא נקרא, סגר על עיר, מה עושים? מה החוק היום אומר? החוק אומר: טרם הטלת הסגר יש תהליך היוועצות. נועצים, מדברים עם ראש הרשות המקומית, רואים אם זה מתאים, לא מתאים. עם מי ידברו פה, עם מפקד בית הסוהר? מי יהיה פה לאותם עצורים ואסירים? אני יודע דבר אחד או שניים על עצירים ואסורים, והייתי מהצד השני של המתרס, של זה שעוצר את האנשים וזה שהוא חלק מהמערכת, ואני אומר לכם, זה חוק לא מידתי ואיננו חוק נכון בנסיבות האלה. יכול היה להיות חוק טוב יותר, טוב הרבה יותר. הקורונה היא לא מילה קסם שאיתה אפשר לעשות כל דבר, ואני חושב שפה הופר האיזון. נכון, נעשו תיקונים רבים, וצודק חברי איתן גינזבורג כשהוא אומר שהכנסנו תיקונים רבים בחוק הלא-טוב שהגיע, אבל הוא עדיין חוק גרוע. הוא גרוע גם מסיבה נוספת: מי שמחליטים את ההחלטה הזאת הם שני שרים, אפילו לא קבינט הקורונה. אפילו לא קבינט הקורונה. ואיך הוא מחליט? הוא מחליט, ורק לאחר מכן דבר כל כך חמור, כל כך קשה, מגיע רק אז לכנסת. אנחנו נמצאים בפירמידה הפוכה. אנחנו ברצף של חוקים שכל-כולם פירמידה הפוכה. אם היה מצב שהממשלה מקבלת החלטה בנושא מסוים ומוודאת וזה מייד קורה, מילא. אף החלטה שהממשלה קיבלה לא קרתה מייד, אז מדוע ללכת בדרך המלך, להגיע לכנסת, להביא את ההצעה, לאשר אותה בצורה מסודרת, לשאול את כל השאלות בכיכר העיר? כיכר העיר היא הכנסת, לא ישיבת ממשלה ב-02:00, כשיושבים שרים טרוטי עיניים בלי שיש להם נתונים בדוקים. בכיכר העיר, שזה הכנסת הזאת, שואלים את השאלות. לא היה גורע דבר מהצעת החוק אם זה היה פשוט הפוך. במצב הזה הצעת החוק הזאת היא בלתי מידתית, היא לא נכונה. צריך להצביע נגד. בעניין המהותי יש פה הצעת חוק שפשוט פספסה את העיקר. לא טיפול בקורונה יש פה אלא טיפול באמירה שפשוט אי-אפשר ללכת אחורה. הממשלה החליטה וכך היא רוצה שיקרה, וזו הטעות הכי גדולה שהייתה, וחבל. צריך להצביע נגד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. הדובר הבא – חבר הכנסת אלי אבידר. גם לרשותך חמש דקות. אחריו ידבר חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים חייב לקבל את שמו האמיתי: חוק המעצרים של נתניהו לדיכוי המחאה. לאחר הכנסת השב"כ לטלפונים ולאחר אישור חוק נתניהו להטלת סגרים ככל העולה על רוחו, החוק הזה בא להשלים את דיכוי המחאה. נתניהו יטיל סגר ממש בקרוב, והוא ידרוש לעצור את מפירי הסגר שיוצאים למחות בכיכרות. אפילו דֻווחנו הבוקר שהשר אוחנה ימנה מפכ"ל מתוך שורות המשטרה. בואו אני אסביר לכם מה זה אומר – שיש כבר מועמד ששכנע אותו שהוא יודע לדכא את המחאה. וכאן תתחיל הבעיה, כי שב"ס והמשטרה יקרסו, והוא רוצה למנוע את הצילומים של אלפי עצירים בבתי משפט. אלה צילומים שאפילו בצפון קוריאה לא רואים. אז החוק הזה מעמיד בבית המעצר מסך מחשב קטן – לא צריך יותר מדי גדול, 29 אינץ' – ודרך המסך יאריכו מעצר לאלפי אנשים כמו בסרט נע. ואת הטירוף הזה מאפשרים כל חברי הקואליציה, כולל שומרי הדמוקרטיה הדגולים מכחול לבן, אבל גם פקידים בכירים רבים שפשוט הפסיקו לחשוב ומדקלמים את מה שנתניהו מכתיב להם. נתניהו כישף אותם, הוא עבר על עבירת הכישוף וההתחזות על פי סעיף 417 לחוק העונשין, ורק על זה צריך להעמיד אותו לדין. רבותיי חברי הכנסת, עם השלמת חוק הארכת המעצרים הזה יתחילו סגרים במדינת ישראל כדי לדכא את המחאה. קחו את מה שנאמר כאן רק בשבוע שעבר. השר דרעי קרא לאפשר חתונות באוויר הפתוח, כי כל המומחים אומרים שזה פחות מסוכן באוויר הפתוח, וסגן שר הבריאות יואב קיש הצהיר מייד שחתונות זה הדבר הכי מסוכן. באותו יום שני שעבר שרים הציעו הקלות כדי לאפשר את פתיחת שנת הלימודים, והאמיר אוחנה קרא להטיל סגר מלא. אבל בפתח ישיבת הקבינט הקודמת נתן נתניהו הסבר מלומד. יש שלושה סוגי סגרים, הוא אמר: סגר על ערים אדומות, סגר לילי וסגר בסופי שבוע. על זה היו אומרים בשכונה: עייפת אותנו, תגיד סגר כללי. וביום שלישי החולף נשלח השר אלי כהן לריאיון רדיו ואמר: כלי הסגר כן נמצא על השולחן. וכדי שלא נפספס ולא נטעה, הוא השלים שעם הטלת סגר יהיו כללים אחידים לכולם ולא יוכלו להתקיים הפגנות המוניות. ולקינוח, יש את חברי הכנסת של הליכוד, שחוזרים על המנטרה: הפגנות הן מדגרות קורונה. רחמים עליהם, קיבלו הוראה בווטסאפ וביצעו אותה רק כדי לקנות לעצמם קצת שקט עד לווטסאפ הבא. ופרופ' גמזו הפרויקטור לא משתף פעולה, כי הוא נגד סגר, אז מתדרכים את התקשורת נגדו: גמזו מבולבל, גמזו נראה אובד עצות, גמזו איבד את העשתונות. ככה זה כשאתה לא עושה את מה שנתניהו רוצה. אני מציע לפרופסור גמזו: תציל את הכבוד שלך ותתפטר, אם צריך, ואל תיתן לנתניהו להשתמש באמון שאתה זוכה לו מהציבור כדי לדכא הפגנות. אחיי ואחיותיי למחאה, אין מנוס, תעלו לירושלים. המחאה בירושלים היא שתפיל את נתניהו. תכף לא יהיה אפשר להיכנס לירושלים. חייבים בירושלים עשרת אלפים מפגינים כל הזמן, ולא רק בשבת בערב – במאהלים, בגנים הציבוריים, באכסניות, במלונות, בבתי מכרים, על המדרכות, בכל מקום אפשרי, ועוד עשרות אלפים שיבקרו אותם בכל יום, יביאו אוכל, בגדים, ציוד, יחליפו אותם כשצריך. כל אחד ואחד מכם כותב את אחד הפרקים המפוארים בהיסטוריה שלנו. תהיו גאים – אתם מצילים את העתיד של כולנו, אתם מצילים את הדמוקרטיה, אתם מצילים את המדינה. חברותיי וחברי הכנסת, נתניהו ידכא את המחאה אם אנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים. נעלה לירושלים, נישאר עד שיתפטר. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אלי אבידר. יעלה חבר הכנסת יבגני סובה. לרשותך חמש דקות. אחריו – חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, תמיד כשאנחנו מסתכלים באתר הכנסת מהו העיסוק של חברי הכנסת שמגיעים, כתוב מקצועות: מישהו היה איש צבא, מישהו עיתונאי. אני היום שאלתי את עצמי: האם יש מבין חברי הכנסת פסיכולוגים? מישהו יכול לעזור לי? יש פסיכולוגים בכלל? כי רק פסיכולוג יכול להסביר מה קורה בין שני האנשים האלה, גנץ ונתניהו. רק פסיכולוג יכול גם לתת אולי עצה להתנהגות הילדותית הזאת, ששני הילדים האלה, שהם כבר לא בגיל הילדות, רבים על צעצוע, ולצערי שמו של הצעצוע מדינת ישראל. כשאני מסתכל על ההתנהגות הזאת אני אומר: צריך לעזור. ניסינו לעזור דרך אגב בקיץ הקודם, לא צלח לנו, והיום שני הילדים האלה גוררים מדינה. בשביל מה? בשביל להגיע לאותן תוצאות, לאותה הכנסת ולאותם מספרים? אחד חושב להתקפל, לא להתקפל; השני חושב במושגים של משפט, להימלט מהמשפט, החוק הצרפתי, החוק הנורבגי, החוק הרואנדי – כל מיני חוקים של מדינות שאף אחד אפילו לא יודע מה זה. לפני הנאום שלי החלטתי לבדוק מה עושים פסיכולוגים לזוג שרב. תתפלאו, מסתבר שיש רשימה של משפטים שפסיכולוגים ממליצים לשני אנשים שרבים להשתמש בהם בשביל להפסיק את הריב. אז החלטתי לתת לשני האנשים הנכבדים, שני המנהיגים שלנו, לתת את המשפטים הבאים. אז קודם כול יש את המשפט הראשון שממליצים להגיד: אני רוצה שתעזור לי להבין מה הכוונה – שנתניהו ראש הממשלה יעזור לבני גנץ להבין מה הכוונה שלו, וגם בני יבקש לעזור להבין מה הכוונה של נתניהו, כי אנחנו לא מבינים מה הכוונה של שני האנשים האלה. יש משפט שני, שאומר: ספר לי מה מרגיז אותך. כן, זו העצה המקצועית של אנשי מקצוע, שאחד מהזוג יספר מה מרגיז אותו, אולי זה ירגיע את השני. יש עוד משפט: ננסה להסתכל על הנושא מנקודת מבט אחרת. אני כבר שואל איזו נקודת מבט אחרת יכולה להיות אחרי שלוש מערכות בחירות, כשאנחנו יודעים למה נתניהו גרר אותנו למערכת בחירות נוספת. יש עוד משפט: אנחנו צריכים להפסיק לריב. טוב, זה נראה קל, נכון? כאילו, זה נראה לי הכי פשוט. בואו נפסיק לריב ונשב ונדבר. לא עובד. מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב? זה עוד משפט שממליצים אנשי מקצוע. הכי מסקרן זה המשפט: אני אתמוך בךָ, או בךְ. אם זה זוג שרב אז מישהו צריך לתמוך בצד השני. עכשיו אני חוזר לשאלה הראשונה ששאלתי: האם יש בין חברי כנסת פסיכולוגים? תבדקו, תיכנסו לאתר הכנסת, תראו אם יש פסיכולוגים, אולי הם יוכלו לעזור לשני האנשים האלה להפסיק לריב. הרי על מה על מה אנחנו רבים? לא אנחנו, הם רבים. על מה, תקציב? שלושה רבעונים, חמישה רבעונים, ארבעה רבעונים? אנחנו כל יום, רבותיי, מופגזים – לא מופצצים, מופגזים – בפניות של אנשים שאומרים: אתם השתגעתם לגמרי שם בכנסת. פונים אלינו כאנשי אופוזיציה ואומרים: השתגעתם. כן, השתגענו. זה לא משנה שאנחנו באופוזיציה. אנחנו מייצגים את כנסת ישראל ואנחנו השתגענו. בעלי אולמות, זוגות שלא הצליחו לקיים את החתונה שלהם באולמות, זוגות שלא יכולים לטוס לרשום את הנישואים שלהם בחוץ לארץ, עובדי המעבדות, אנשי ענף התיירות, סוכני הנסיעות, נהגי הסעות, עצמאים, אנשי התיאטרון, אנשי הייטק – אני יכול להמשיך שעות, שעות להמשיך את הרשימה של האנשים שפונים אלינו ואומרים לנו משפט אחד: אתם השתגעתם. בסוף – אני מסיים, גברתי – בסוף, שני הילדים האלה רבים על צעצוע. רבותיי, מדינת ישראל זה לא צעצוע. תפסיקו לריב על השטות הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יבגני סובה. הדובר הבא – חבר הכנסת עודד פורר. לרשותך חמש דקות, והדובר הבא יהיה חבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, בעידן שבו אנחנו מנסים לזרז ולהעצים ושיהיו כמה שיותר בדיקות קורונה בכל יום, מפרסם משרד הביטחון מכרז למעבדות קורונה בצפון הארץ ובדרומה. אממה, כמו שאומרים, בתוך המכרז קובעים תנאי סף, ותנאי הסף שנקבעו בתוך המכרז הם תנאי סף גיאוגרפיים. הרי ביכולת לבדוק אם יש קורונה או אין קורונה יש משמעות למיקום המעבדה מבחינה גיאוגרפית, כי מבחינת ממשלת ישראל הצפון הוא רק במשולש בין חדרה, חיפה ועפולה. אני שואל את אדוני שר הביטחון, שפרסם את המכרז, ואת אדוני שר הבריאות, שהגורמים המקצועיים עומדים מאחורי המכרז: האם רמת הגולן היא מחוץ לשטח מדינת ישראל? האם הגליל העליון לא יכול להשתתף בתוך המכרזים האלה? מדוע מעבדה שנמצאת למשל בעיר קצרין, עם יכולות בדיקה מהמתקדמות בעולם, מודרת מהיכולת להשתתף במכרז רק בגלל שהיא לא במשולש חדרה-חיפה-עפולה? הרי לא המרחקים הם המשמעות. המדינה שלנו, מה לעשות, לא כזאת גדולה. עוד חצי שעה, פחות חצי שעה, נוסעים עוד כמה קילומטרים. אבל אי-אפשר לבוא ולהגיד שרמת הגולן מנועה מלהשתתף במכרזים בגלל איזושהי מגבלה שהיא מגבלה גיאוגרפית. אני חייב לנצל את הזמן שלי פה וגם את העובדה ששר הבריאות נמצא פה באולם: אתם יכולים לתקן את העניין הזה. אם תגידו שהמעבדה היא לא מקצועית, אם תגידו שהיא לא עומדת בתנאי הסף המקצועיים, בסדר, אבל מה פתאום תנאי הסף הגיאוגרפיים האלה? מדוע משהו שקיים ברמת הגולן לא יכול לקחת חלק? מדוע הוא לא יכול להיות? אולי מבחינה מקצועית, כשתפרסמו את המכרז והם יגישו את התנאים, תגלו שהם יותר טובים מהאחרים. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני קודם כול מאוד מאוד אשמח אם תוכל להיכנס בעובי הקורה, כי באמת במעבדה הזאת משתמשים בדרכי בדיקה מהמתקדמות יותר, בשיטות האמריקאיות, לא בשיטות הסיניות. פנה אליי בעניין הזה ראש המועצה המקומית קצרין, שגם אתה מכיר אותו בוודאי, ואמר לי: לא יכול להיות שהעיר שלי מודרת מהנושא הזה. אני חושב שדווקא פה יש הזדמנות למדינת ישראל להיות אור לגויים מרמת הגולן. אני אשלח לך, ואני באמת אשמח אם תתערב. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת עודד פורר. הדובר הבא – חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. לרשותך חמש דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר באחד החוקים – בעצם שני חוקים שמוזגו יחדיו – הקשים ביותר, הפוגעניים ביותר בזכויות בסיסיות חוקתיות: הזכות לגישה לערכאות, שאסיר או עצור יהיה נוכח בדיון שלו, וכמובן הזכות להיוועצות בין עורך דין לבין לקוח, שנפגעת קשה מאוד גם בחוק הזה. החוק הזה מדבר על מתן סמכות לשר לביטחון פנים עם שר המשפטים, בהסתמך על חוות דעת של משרד הבריאות, להכריז על הגבלה מלאה. מה זאת אומרת הגבלה מלאה? שבכל מדינת ישראל, בכל בתי הכלא אי-אפשר להוציא אפילו עצור או אסיר אחד לבתי משפט. הגבלה חלקית – כמובן, הגבלה מלאה זה ל-14 יום. הגבלה חלקית, שבאזורים מסוימים או בבתי כלא מסוימים אי-אפשר להוציא אסירים או עצורים לבתי משפט, היא למשך 28 יום. כמובן הכנסנו את העניין הזה של ביקורת פרלמנטרית של הכנסת, אבל זה אישור בדיעבד וביקורת בדיעבד ולא אישור מראש. ולכן, ברגע ששני שרים – אפילו לא הממשלה, לא הקבינט, לא קבינט הקורונה – ברגע ששני השרים מאשרים, אז אי-אפשר להוציא אפילו עצור או אסיר אחד לבתי משפט, ואז כמובן נפגע ההליך ההוגן, ההליך הראוי. ניסינו בתקנות, בתקש"חים, אמרנו: אי-אפשר לקיים הארכות מעצר בטלפון, אז עכשיו בכל זאת הכניסו את זה, חבר הכנסת ג'בארין, את העניין הזה של הארכה בטלפון, אבל אמרו: רק במקרים חריגים ואם באמת יש בעיה במערכת וזה. אז אני אומר לכם, זה לא ימנע את זה. אנחנו קיבלנו נתונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט שלמשל בין 18 ל-25 ביולי, במשך שבוע, בסך הכול הוציא השב"ס לבתי משפט וגם לבתי משפט צבאיים כ-130, 140 אסירים ועצורים, לעומת 800, 700 בדרך כלל, בימים רגילים. אנחנו, כשדיברנו על התקש"חים, אמרנו ששב"ס יגיע במצב של קורונה ל-250 לפחות. היו ימים, אני אומר לכם, שבבתי המשפט הצבאים הוציאו שניים או שלושה עצורים. תארו לעצמכם שבבתי משפט צבאיים, בעופר ובסאלם, שבדרך כלל מגיעים מאות עצורים ביום, מביאים שניים-שלושה. זה לעג לרש, עם כל הכבוד. מה שהכי הרגיז אותי היום – וגם הביאו את זה למיזוג בוועדת הכנסת ואישרו את זה בוועדת הכנסת – שאפילו את ועדות השחרורים, סעיד ועאידה – בדרך כלל כל התיקים של ועדות השחרורים וכל הדיונים מתקיימים בתוך המתקן ובתוך בית המעצר עצמו. יש שם אולמות, יש שם מתקנים. מביאים את האסיר, שהוא כבר שפוט, שמחכה לשליש שלו או לחופשות שלו או דברים כאלה, ועושים את זה בתוך מתקנים בבית הכלא. כשהייתי עורך דין, 25 שנה, כל הזמן היינו הולכים לבתי מעצר, נכנסים – אה, יוסף? יש אולם, בא שופט, יושבים, בא האסיר. אפילו את זה אמרו עכשיו שיעשו ב-VC, בהיוועדות חזותית. תארו לעצמכם. יש פה פגיעה קשה מאוד מאוד מאוד בזכויות של האסירים, בזכויות של העצורים. איתן גינזבורג, אתה היית בחלק מהדיונים, הבעת אפילו תמיהה וביקורת וכל הדברים האלה. אני אומר לך, אנחנו היינו בחודש שעבר באמצע, בשיא של הגל השני, ובכל זאת יכלו להוציא עצורים ואסירים. חוות דעת של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות גרוטו לא אמרה שאי-אפשר להוציא, שאסור להוציא, שזה מסוכן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רק נא לסיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אסיים, גברתי היושבת-ראש. כמובן שאנחנו בעד הבריאות. אי-אפשר לבוא ולהגיד ולטעון נגדנו שאנחנו רוצים לסכן את האסירים ואת העצורים ואת הצוותים, בטח שלא, אבל לבוא ולאסור באופן גורף ולתת סמכויות – והחוק הזה הוא למשך שנה, למשך שנה – זו פגיעה קשה באסירים ובעצורים, ואנחנו לא נוכל לתת יד לפגיעה כזאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. הדוברת הבאה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. לרשותך ארבע דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי. בדרך כלל תקנות לשעת חירום או חוקים לשעת חירום אמורים להיות מאוזנים, מאוזנים מאוד, כך שישמרו מצד אחד על היכולת של הרשויות לטפל במצב החירום או בסיבה של מצב החירום – קרי הקורונה, במצב שלנו, שאנחנו מדברים עליו – ומצד שני לשמור על האיזון, לא לרמוס זכויות פרטיות וזכויות של אזרחים תוך כדי התהליך הזה. זה במצב של מדינה מתוקנת, במצב של מדינה שהשלטון שבה באמת רוצה לטפל בבעיה – שהיא הקורונה, במקרה הזה, המגפה – ומצד שני לשמור לפחות על המצב שהיה קיים לפני המגפה עד שתעבור שעת החירום ולחזור לטפל בבעיות הרגילות. אבל מה קורה? תחת שלטונו של מר בנימין נתניהו כראש ממשלה תקנות וחוקים לשעת חירום הופכים לכלי מאוד יעיל כנראה לשינוי לא רק של האווירה הבריאותית במדינה, לא כדי לטפל בבעיות הכלכליות, אלא כדי לשנות אפילו את מה שנשאר מערכי הדמוקרטיה – זכויות האדם, זכויות האזרח – כדי שכשנעבור את מגפה נקום כנראה לבוקר חדש שנרמסו בו בתהליך כל הערכים שאני מדברת עליהם. אנחנו, חברי הכנסת, יכול להיות שאנחנו כבר הכי מנוסים בלהופיע ולהשתתף בישיבות זום, ורובנו מתוסכלים מהדיונים האלה – מתוסכלים מעצם העובדה שאתה לפעמים שומע מקוטע, שאתה לפעמים מאבד לכמה רגעים את הקליטה, שאתה לא מצליח לראות את פניו של הבן אדם שמדבר או לחוש את הרגשות שמתקיימים בצד השני של הזום. וזה אנחנו, חברי הכנסת, שכאילו יש לנו זכויות יתר, ואנחנו לא אנשים מוחלשים, לא אזרחים מוחלשים ולא מואשמים – כמובן, חוץ מכל ההאשמות שאנחנו אנרכיסטים, שאנחנו טרוריסטים ושאנחנו תומכי טרור; חוץ מההאשמות הפשוטות האלה אנחנו לא עומדים בפני בית משפט. אז תתארו לעצמכם את האסירים, את העצורים, שנמצאים בנקודת חולשה מהתחלה בדיונים כאלה. מה מצבם בדיונים כאלה? עד כמה הם באמת יכולים לקלוט מה קורה בתוך הדיון הזה כאשר הם מרוחקים? ובמיוחד שאומרים לי: עשינו שינויים – וטוב שעשיתם שינויים, אבל השארתם את היכולת להחליט על השימוש בשינויים האלה בידיים של שני בני אדם, שני שרים, וכאילו אומרים לנו: תסמכו עלינו. אז אני רוצה לבשר לממשלה: 71% מאזרחי מדינת ישראל אתמול אמרו שהם לא מרוצים מצורת הטיפול שלכם והם לא סומכים עליכם, אז אנחנו לא נסמוך על שני השרים שיכריזו על עוצר כזה ועל סגר כזה נגד האסירים וירמסו את הזכויות שלהם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אנחנו נעבור לדובר הבא, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, ואחריו – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, לרשותך ארבע דקות, בבקשה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמעתי את דברי חברתי חברת הכנסת תומא סלימאן, ואני תוהה מהניסיון שהיה לנו בדיוני זום בוועדות הכנסת. גם אני וגם את וגם חברנו חבר הכנסת אוסאמה סעדי ניהלנו דיונים בזום – לא רק השתתפנו, ניהלנו דיונים – וראינו עד כמה זה קשה, וראינו לפעמים איך ה"לא" יכול להימשך וה"כן" יכול להישמע אחרת. ואני שואל: עד כדי כך הזלזול בזכויות האסירים והעצורים שלא נעשה מאמץ רציני להביא אותם באופן פיזי אל מול השופטים? עד כדי כך הזלזול שאפשר לסמוך רק על המערכות הטכנולוגיות, שאי-אפשר לדעת איך הן יתפקדו? אבל מעל לכל זה, מעל הבעיות הטכנולוגיות, אני אומר לכם שכל סטודנט למשפטים לומד כבר בשנה א' שכלל ברזל הוא להביא את העצור, את האסיר, בפני השופט כדי שהוא יוכל להתרשם ממנו פיזית, לדבר איתו, לשאול אותו במקרה הצורך – ממש להתרשם ממנו, להתרשם מהעדות שלו, מהדברים שהוא אומר, מהבעות הפנים. ולכן כלל ברזל בשיטת המשפט בישראל, חברי חבר הכנסת איתן גינזבורג, כלל חוקתי מאוד מושרש בשיטה זה הנוכחות הפיזית של האסיר והעצור. והכלל הזה נפגע באופן מהותי כאן בלי שנעשה האיזון הראוי בנסיבות העניין. האמת היא שאם יושקעו יותר מאמצים בניסיון הזה להבטיח את זכותו של האסיר והעצור, זה אפשרי גם בהתחשב בתקופת הקורונה. ולכן אמרו קודמיי, ואני מדגיש: הקורונה זאת לא מילת קסם שמאפשרת הכול. קורונה זאת לא מילת קסם שמאפשרת הפרה כה בוטה של זכויות אסירים ועצורים. יכול להיות שלפעמים באיזון הזה ניתן היה לחייב יותר את המערכת ולעבוד יותר זמן ושיהיו יותר הסעות, ואולי לאפשר גם דיונים במקומות אחרים, אבל לא לפגוע בכלל הבסיסי של הנוכחות הפיזית של אותו עצור או אסיר. ולכן אנחנו הגשנו את ההסתייגויות שאמורות בכל זאת להקל על מצבם של הנפגעים בעניין הזה, ונקווה שההסתייגויות הללו יתקבלו, ובכל מקרה אנחנו נצביע נגד. החוק הזה הוא חוק שמפר באופן בוטה את זכותו של האסיר והעצור לנוכחות פיזית אל מול השופטים שהולכים לשפוט אותו. אני גם מזהיר מסכנת הזליגה של עוד פגיעה ועוד פגיעה בזכויות הבסיסיות של אזרחים בעניין הזה של עצורים ואסירים תחת האצטלה של הקורונה. קורונה לא יכולה להצדיק כל דבר, בטח לא פגיעה כה קשה בזכויותיהם של עצורים ואסירים. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, והדובר הבא – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. גם לרשותך ארבע דקות. בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, התוודענו לפני לא הרבה זמן, לפחות אני באופן אישי, למספרם של העצירים והעצורים הערבים בבתי הכלא, והתוודענו לתוצאה מאוד כואבת – שביחס למספרם באוכלוסייה, האוכלוסייה הערבית, אנחנו מככבים בבתי הכלא ומככבים במעצרים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לצערנו. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לצערנו הרב, כמובן. אבל אני מניח, חברי אוסאמה ושאר החברים, שלא רק אנחנו. כל האוכלוסיות המוחלשות מככבות שם ביחס האסירים לעומת יחסם באוכלוסייה. הידועה ביניהם זו האוכלוסייה האתיופית, למשל. לפני כמה שנים היה מספר רב מאוד של עצורים פר האוכלוסייה הזאת, הרבה מעבר לאחוז שלהם אפילו באוכלוסייה היהודית. לאן אני רוצה להגיע? חברים, אנחנו רואים שיש מגמה ברורה של הממשלה להשתמש בתירוץ של הקורונה כדי לדחוק את האוכלוסיות החלשות לפינה, כדי לעבור ולדרוס ברגל גסה את זכויות היסוד של אוכלוסיות חלשות ומוחלשות. היום בחוק הזה הגיע התור של העצירים ושל העצורים, עד כדי כך שכבר לא נוח לשופט לראות את העצור הזה, כבר לא נוח לשופט לראות את האתיופי הזה, או לראות את הבדואי הזה, או לראות את האדם שנעצר, ספק בגלל מוצאו, ספק בגלל העבירה שהוא אכן עשה. בתירוץ של הקורונה יהיו הארכות מעצר של רבבות אסירים, כשהם יישארו בתוך האגפים בבתי הכלא, אוסאמה – ואנחנו ביקרנו בבית כלא מגידו וראינו שם שיש אפשרות לקיים דיון משפטי. יש שם חוצצים מפלסטיק כמו שיש לנו בוועדות, בדיוק כמו שיש לנו בוועדות, יש שם אפשרות שהעצור הזה ייפגש עם העורך דין שלו, יש אפשרות שהוא ייפגש עם המשפחה שלו בביקורים, אבל משום מה כל החפלה הזאת – סביב האסירים. יש כאן חוק דורסני כלפי האוכלוסייה החלשה הזאת, חוק שמטרתו העיקרית לעשות הנחה גדולה לשירות בתי הסוהר ולהנהלת בתי המשפט, ומשום מה שני השרים הממונים על החוק הזה, שהם ייתנו את הדעת ואת האישור, זה השר לביטחון הפנים ושר המשפטים, שהם, כפי שאמרו חבריי לפניי, הם הממונים על שתי המערכות האלה. ויש בזה כסף, רבותיי. איפה הבעיה ואיפה אפשר שתהיה בעיה עם הקורונה עצמה? אולי זה בפוסטה, אוסאמה – אז שיהיה עוד רכב. בתוך אולם בית המשפט יש שופט, יש קלדנית, יש עורך דין של העצור ויש העצור עצמו, זה חמישה-שישה. היום בחדר סגור יכולים להיות עשרה אנשים. בכל אולם, חבריי, יכולים להיות פחות מעשרה אנשים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נא לסכם, בבקשה. תודה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שזה חוק דורסני, חוק שצריך להתנגד לו, חוק שלא אמור לעבור בכנסת ישראל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לבקשות דיבור עכשיו. חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יאיר גולן. אם לא, יסכם את הדיון יושב-ראש ועדת הכנסת. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני. בעניין החוק הזה צריך להגיד דבר מאוד ברור: מה יש לעציר, לאסיר, לכלוא, חוץ מההזדמנות לבוא בפני שופט, פיזית, להסתכל לו בעיניים ולהביע את מצוקתו? זה מה שנקרא "לכל אחד מגיע יומו בבית המשפט". כן, יוסף ג'בארין, אתה צודק, גם כל תלמיד שנה א' במשפטים לומד את זה, יש אפילו דבר שנקרא "הביאס קורפוס", שזה מין עתירה מיוחדת להביא את האדם אל בית המשפט פיזית כדי שהשופט יוכל לראות אותו. הרי אפילו כאן בכנסת, חצי מהדיונים בזום – או שלא שומעים או שזה מתנתק. אני מכיר את שירות בתי הסוהר, אני מכיר את מערכת בתי המשפט, אני עבדתי שם, ואני לא סומך על זה. אין שום בעיה להביא עציר או אסיר לבית משפט עם מסכה. אין הצדקה לחוק הזה, ואנחנו נתנגד לו. רציתי לנצל את הזמן כאן כדי להגיד דבר אחר. אנחנו רוצים ותומכים במחאה ההמונית ורוצים להביע את הקול של המחאה כאן, בכנסת. מאות אלפי ישראלים יוצאים לצמתים, לגשרים, להפגנות, לקיסריה, לבלפור. גם אם תנסו להשתיק אותם, להתעלם מהם, זה לא יעזור לאף אחד –קולות המפגינים יישמעו גם כאן במשכן. תקשיבו, הינה כמה סיסמאות שאספתי אני, שראיתי בהפגנות השונות משלטים שונים: בלפור מתבייש; אין לנו ארץ אחרת, ולא נשתוק, כי ארצי שינתה את פניה; אנחנו לא צריכים גז מדמיע, אנחנו גם ככה בוכים; לא משנה מה אכתוב כאן או אגיד, ביבי יגיד שזאת הסתה נגדו; קפה? לא תודה, כבר התעוררנו; למה? כי ראש ממשלה פלילי – לא בשבילי; זה לא פוליטי, זה ביבי; החייזרים נוהרים; דור שלם דורש שינוי; כי יש עוד מלבדו; ביבי, זה נגמר בינינו; קריים מיניסטר, לך; עוף, גוזֵל; חופש לכל יושבי הארץ; שוויון וצדק בין כל האזרחים; צדק לכול; לא נוותר, לא נוותר; ביבי, בגללך אני מפסיד את ליגת האלופות; צ'או, ביבי, צ'או. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה, עד חמש דקות. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אנסה בדקות הקרובות להיות לגמרי חיובי. למה החוק הזה מיותר ולמה אנחנו נתנגד לו הסביר חברי חבר הכנסת ניצן הורוביץ, ואני חושב שהסבריו הם מספקים. אני מנסה לשאול דבר נורא פשוט את נציגי הקואליציה, את חברי הממשלה שלא נמצאים כאן: למה להתעסק בשטויות? אם יש פעולה שקל לעשות אותה, שאין לה שום השפעה על התחלואה, זה נושא של הבאת עציר בפני שופט. בואו, אני רוצה לספר לכם על דברים אחרים שניתן לעשות ושהבית הזה יכול לעזור בלחוקק אותם, או לייצר חקיקה תומכת, או בכלל לא להתעסק בחקיקה, כי זה עניין של איך מוסדות מדינת ישראל פשוט עובדים. כמה דוגמאות. דוגמה ראשונה: מדוע לא לעבוד עם מנהלי בתי הספר לקראת שנת הלימודים? איך אפשר להגיד שכל בתי הספר הם אותו דבר? איך אפשר להגיד שבית ספר יסודי זה כמו בית ספר תיכון? מה הבעיה לפנות אל מאות, אלפי מנהלי בתי הספר ולהגיד להם: תכינו תוכנית עבודה? אתם מכירים את המתקן שבו אתם הולכים ללמד, אתם מכירים את הרשות שבה אתם נמצאים – תכינו תוכנית. ראשי המחוזות של משרד החינוך יאשרו את התוכניות, ונצא לדרך עם תוכנית מוסכמת. דוגמה נוספת: למה אנחנו לא עובדים עם ראשי הרשויות – ראשי הערים, ראשי המועצות המקומיות, ראשי המועצות האזוריות? תכינו תוכנית. שנת לימודים בפתח. איך אתם נערכים? מה אתם הולכים לעשות? איך תפעילו את מערכת החינוך שלכם? אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, הם ידעו הכי טוב איך לעשות את זה. למען האמת, מי יודע יותר טוב מהם? מי חי את הרשות יום-יום? מי מבין את היכולות ואת המגבלות? אתם חוששים שהם ייקחו החלטות לא מושכלות? תפעילו על זה פיקוח. אתם חוששים שהם יעשו דברים שפוגעים בבריאות הציבור? תכשירו 1,000 מפקחים של פיקוד העורף או של כל מוסד אחר שיהיו גורם בלתי תלוי, יתפזרו בשטח ויעשו את עבודתם. מכאן אני ממשיך הלאה, לאירועי תרבות. עולם התרבות קורס. האם באנו אל מנהלי המוסדות עכשיו, בתקופת הקיץ, וניסינו לגבש איתם תוכנית פעולה איך חוזרים לעבוד? עולם התיירות קורס. האם לקחנו את מדריכי הטיולים, לדוגמה, ושאלנו את עצמנו איך מספקים להם עבודה? אולי הם ילמדו גיאוגרפיה בבתי הספר? אולי הם יוציאו תלמידים לטיולים בחיק הטבע, שאז, כידוע, סיכויי ההדבקה הם הרבה יותר נמוכים? איפה היצירתיות? איפה היוזמה? איך הצלחנו לחנוק את כל מה שנמצא מתחתנו ולא לתת לשטח לייצר את הפתרונות שיאפשרו שגרת חירום? אני קורא לבית הזה לעשות דבר פשוט: להכריז על מצב של שגרת חירום ולעבוד עם האנשים למטה, כדי שנדע להתנהל בתוך משבר הקורונה עוד שנה קדימה, עוד שנתיים קדימה. כמה שזה ייקח זה ייקח. אנחנו נתמודד היטב ונקיים מדינה משגשגת ופורחת למרות הקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה לך. יסכם את הדיון חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> הכול פה רטוב. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הם מנקים, הם מחטאים את זה. נגיד להם תודה רבה שהם עושים את זה ומחטאים לנו. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן, מחטאים, זה חשוב, בהחלט. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, הקשבתי לדוברים שהיו לפניי, והייתי גם שותף לחלק מהדיונים בוועדה, ואני יכול להבין את החששות שיש מהחוק הזה. הוא לא חוק אידיאלי, הוא לא חוק קל, אבל הוא חוק הכרחי – הוא חוק שבא ומאפשר למערכת לתפקד בתקופה מורכבת, בתקופה שבה כולם צריכים להתאים את עצמם לשגרת חיים חדשה. הרבה מהדברים שעלו כאן נכונים, אבל לאורך כל הדיונים בוועדה נעשו מאמצים עליונים לבוא, לשפר, לתקן, להוסיף עוד מנגנוני פיקוח, עוד מנגנוני דיווח. אני חושב שמעולם לא כתבו כל כך הרבה סעיפי דיווח בהצעת חוק אחת. אם תסתכלו למשל רק על סעיף ההכרזה – הוועדה יכולה לבטל את זה בכל רגע נתון. בכל רגע נתון. יש לה פה נקודות שהוועדה הכניסה לתוך החוק מתוך הקפדה על זכויות העצירים והאסירים, כדי לשמור על הזכויות שלהם. אם תלכו לסעיף הדיווח – שני עמודי דיווח לכנסת בכל שבוע, בכל שבועיים, לפי העניין, בכל שלושה שבועות: שב"ס, מנהל בתי המשפט, המשטרה, בתי הדין הצבאיים, קצין משטרה צבאית ראשית, נציבות בתי הסוהר, צריכים לבוא ולדווח לוועדה על כל עניין ועל כל דבר. באמת, במקרה הזה צריך לומר יישר כוח גדול ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יעקב אשר, שיושב על אותם גופים ולוחץ כדי שידווחו, כדי לשלוח עוד עצירים ואסירים לבתי המשפט ושיצמצמו את מספר ההיוועדויות החזותיות. אבל חייבים לאפשר את קיומה של המערכת, חייבים לאפשר למערכת לתפקד, וזה בדיוק מה שהחוק הזה בא לעשות. הוא לא חוק מושלם, הוא חוק שאולי, לפעמים – יש שיגידו שהוא רע, אבל רע הכרחי. רע הכרחי. הרי עדיף חוק שמאפשר את ההיוועדות מאשר שלא יהיו דיונים בכלל בבתי משפט, מאשר שלא יהיו דיונים בכלל בוועדות שחרורים. גם בסוגיית ועדת שחרורים, החוק הזה מיטיב עם הרבה מאוד אסירים ועצירים – במשך תקופה הוועדה בכלל לא התכנסה, כי לא היה איך לכנס אותה, כי לא עמדו בתו הסגול, כי לא הצליחו להתכנס במקום אחד. את כל הדברים האלה באו לתקן, ואת זה עושה ממשלה שבאה, למרות כל האתגרים, ומנסה להתמודד עם שגרת הקורונה החדשה, השגרה שכל המערכות צריכות להתאים את עצמן אליה – שגרה שבה מערכת בתי המשפט צריכה להבין איך היא מתמודדת, שירות בתי הסוהר פתאום צריך להוביל אסירים בבידוד, בצורה מופרדת מחבריהם, אסירים שצריכים להגיע לדיון בבית משפט, במגבלות תקציב, במגבלות הסעות, בכל מיני דרכים שהן באמת לא פשוטות. אי-אפשר להביא עצורים כמו שהיינו רגילים להביא אותם, שהיינו רגילים לראות שמביאים אותם פעם. צריך להתרגל לשגרה חדשה בסוגיה מורכבת וקשה. את כל זה עושה הממשלה, ובאמת מנסה להתמודד עם המציאות המורכבת הזאת, מציאות שהיא לא פשוטה לאף צד, מציאות שנכפתה על כולנו, נכפתה על כל המערכת, וכך צריך לתפקד. ולכן אני מנצל את ההזדמנות הזאת לומר שכשאנחנו מעבירים חוקים כאלה ואחרים – הם עוברים בוועדות הכנסת, עוברים הרבה מאוד דיונים, וכל חברי הכנסת שמשתתפים בדיונים יודעים ששום הצעת חוק לא יוצאת כפי שהיא נכנסה, והרבה מאוד תיקונים ושינויים נעשים תוך כדי הדיונים. חייבים בעת הזאת לשמור על יציבות פוליטית ולא להידרדר ולהיכנס למשבר פוליטי. לא צריך, נוסף למשבר הכלכלי העמוק, למשבר התפקודי ולמשבר הבריאותי להוסיף לזה משבר פוליטי או משבר משטרי בדמות של בחירות רביעיות בשנה וחצי. זה רע לכולם – זה רע לכל מי שיושב בבית הזה, זה רע לכל תשעת מיליון אזרחי ישראל. אין אחד שחושב שעכשיו זו העת לצאת לבחירות. ואני קורא מכאן לחבריי בקואליציה ולחבריי באופוזיציה: בואו, תגלו כולם אחריות. זו לא העת לבחירות. זה לא העת לפרק את העסק. זו העת שנתגייס כולנו לדאוג לאזרחים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – מהממשלה המצטיינת? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> וגם כשהממשלה לא מצטיינת, גברתי חברת הכנסת ברביבאי. אני חושב שיש עתיד הייתה המפלגה הראשונה שאמרה שהיא תיתן גרייס לממשלה, חודשים שלמים – לא לשלוח אותם לבחירות, כדי לאפשר תפקוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מה שאני שומע מאז זה רק ניסיון לדחוף את המדינה לבחירות. זה מה שצריך עכשיו? זה מה שאתם רוצים? זו אופוזיציה אחראית? ככה את רוצה להתנהל בתקופה הזאת? את רוצה להגיד לאזרחי ישראל שזה מה שאת רוצה עכשיו – בחירות? זה מה שחשוב לך עכשיו – ללכת לבחירות? לפזר את הכנסת? לדאוג לקמפיין בחירות? באמת, היו חסרות הרבה מאוד מערכות בחירות לאחרונה. ככה מתנהלת אופוזיציה אחראית? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אופוזיציה אחראית מתגייסת גם כשהיא לא מסכימה, גם כשלאופוזיציה יש ביקורת, גם כשהאופוזיציה חושבת שצריך לתקן ואפילו כשאופוזיציה רוצה להחליף את הממשלה. אופוזיציה בתקופה כזאת צריכה לגלות אחריות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אופוזיציה בתקופה כזאת – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, תשב. תשב, בבקשה. תשב. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – על איזו אחדות אתה מדבר? למי אתה דואג? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איתן – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אלי אבידר, לא מדברים כשעומדים. מי שרוצה להעיר הערות, שיעיר כשהוא יושב, אין לי בעיה, אבל לא בעמידה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גם אופוזיציה, בתקופה כזאת, מותר לה להיות אחראית; מותר לה להבין שגם אם היא מתנגדת לקיומה של ממשלה – וזה לגיטימי, לגיטימי להתנגד לממשלה. לגיטימי להתנגד לממשלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תירגעו. מי היה מאמין שלפני שלושה חודשים הייתם ביחד? תמשיכו לריב. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה לגיטימי להתנגח. זה לגיטימי לא להסכים. זה לגיטימי לגמרי – זה המשטר הפרלמנטרי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לגיטימי לא לשקר לבוחרים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תסתדרו קודם בתוך עצמכם, אחר כך תבואו אלינו. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תגיד לי, אתה, מה, כמו איזה תגר? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שמעת? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, לא שמענו. באמת, את קולך הרבה זמן לא שמענו. אולי אם תקום ותשים את שתי ידיך בין השפתיים, אולי ישמעו יותר טוב. גם כשאנחנו לא מסכימים יש רגעים שבהם צריך לגלות אחריות ולהתגייס למרות חוסר ההסכמות; לבוא ולראות איך אפשר להעביר דברים, למרות שלא מסכימים, כי העת הזאת היא עת כזאת שצריך להתגייס למרות האי-הסכמות. ואני אומר את זה גם לחבריי בליכוד ולשותפים האחרים בקואליציה – זו לא העת לדרדר את המדינה לבחירות בגלל סוגיות פרוצדורליות. יש הסכם קואליציוני שחתמנו עליו – תעמדו בו. תעמדו במה שכתוב בו. זה מה שמצופה משותפים. זה מה שמצופה מקולגות. זה מה שמצופה ממי שחותם על מסמכים – לקיים הסכמים ולעמוד במחויבויות, כי זה בעיקר משרת את אזרחי ישראל. הסיטואציה הפוליטית שאנחנו מצויים בה היום לא משרתת בשום צורה, בשום דרך. הליכה לבחירות לא משרתת אף אחד, לא מהקואליציה, לא מהאופוזיציה, לא מאף אחד מסיעות הבית הזה. ולכן אני קורא גם לכם מסיעת ש"ס, חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת מלכיאלי – חבר הכנסת מרגי, יושב-ראש הסיעה שלך לא מקשיב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו בהאזנה מלאה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בהאזנה מלאה לי או לעליזה? אנחנו אומרים גם לכם, לסיעת ש"ס – סיעת ש"ס, שאמרה שהיא ערבה להסכם הקואליציוני, היא ערבה לקיומה של הממשלה הזאת – אנחנו קוראים גם לכם לממש את הערבות הזאת, לממש את המחויבות הזאת לקיומה של ממשלה יציבה, שתשרת את האזרחים. גם כשיש מחלוקות, גם כשיש אי-הסכמות, חובתנו לשמור על יציבות פוליטית, על יציבות משטרית בעת הזאת. זה לא הזמן ללכת לבחירות, זה ברור לכולם. ועל כן, חבריי חברי הכנסת, נראה לי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בסיכום הוא לא מוגבל בזמן. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון. לכן נראה לי שפה כולם צריכים היום להתעשת, לשנס מותניים, להבין שזה צו שעה. כולנו צריכים להבין שהיום כולנו צריכים לשרת את תושבי ישראל ואת אזרחי ישראל בשעה הקשה הזאת, בתקופה המורכבת הזאת, תקופה שבה שום צד לא ישיג את כל מה שהוא רוצה. כולם צריכים להתפשר. זו שעה של פשרות, זו שעה של התגייסות, זו שעה של אחדות מימין ומשמאל, קואליציה, אופוזיציה – כל עם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת במקומכם. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה). להצעת החוק הזאת הוגשו הסתייגויות של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת – חברי הכנסת איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין; קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם – חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב, עידן רול ויוראי להב הרצנו; קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר. לסעיף מס' 1 לא הוגשו הסתייגויות, לכן נעבור להצבעה על סעיף מס' 1 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 6 בעד סעיף 1 – 50 נגד – 22 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 50, נגד – 22, אפס נמנעים. סעיף 1 עבר כנוסח הוועדה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא הבנתי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אתה עובד מולי? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> זה מקובל על שאר הסיעות שחבר הכנסת אוסאמה סעדי יעבוד מולי? יש עתיד – מקובל? כן. ישראל ביתנו, מוסכם עליכם שאוסאמה סעדי – חבר הכנסת עודד פורר, מוסכם עליך שאוסאמה סעדי? אלי אבידר, מוסכם? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> שחבר הכנסת אוסאמה סעדי יעבוד מולנו על ההסתייגויות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תענה לו. תענה לו. לא צריך להתבייש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מרצ – מוסכם? כן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, לסעיף מס' 2 הוגשו כמה הסתייגויות. אנחנו נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 1. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 24 נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 24, נגד – 44. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו נעבור להצבעה על הסתייגות – על איזו הסתייגות להצביע? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הסתייגות מס' 3. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות – ויתרו על הסתייגות מס' 2 – אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 3. נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 26 נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגות (3) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 26, נגד – 44. ההסתייגות לא התקבלה. חבר הכנסת אוסאמה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 4. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 26 נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגות (4) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 26, נגד – 44. ההסתייגות לא התקבלה. על הסתייגות מס' 5 אתם לא מצביעים, אתם מסירים. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף מס' 2 עד סעיף 8, כולל, כי שם לא נרשמו הסתייגויות, כנוסח הוועדה. מסעיף 2 עד סעיף 8, כולל. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 2–8, כהצעת הוועדה – 44 נגד – 27 נמנעים – אין סעיפים 2–8, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 44, נגד – 27, אין נמנעים. מסעיף 2 עד סעיף 8, כולל – עברו כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 6, לסעיף 9. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 25 נגד – 44 נמנעים – אין ההסתייגות (6) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 9 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 25, נגד – 44. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' – לא, מוותרים על ההצבעה על הסתייגות מס' 7. אז אנחנו עוברים – מסעיף 9 עד סעיף 15, כולל, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 9–15, כהצעת הוועדה – 43 נגד – 27 נמנעים – אין סעיפים 9–15, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 43, נגד – 27, אין נמנעים. עברו סעיף 9 עד סעיף 15, כולל. התקבלו כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 16, להסתייגות מס' 8. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 26 נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגות (8) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 16 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 26, נגד – 43. ההסתייגות לא התקבלה. לסעיף 17 אין הסתייגויות. לכן אנחנו נצביע כנוסח הוועדה על סעיפים 16 ו-17. נא להצביע. הצבעה מס' 14 בעד סעיפים 16–17, כהצעת הוועדה – 43 נגד – 27 נמנעים – אין סעיפים 16–17, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 43, נגד – 27, אין נמנעים. סעיפים 16 ו-17 התקבלו כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 9, לסעיף 18. נא להצביע. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 26 נגד – 42 נמנעים – 1 ההסתייגות (9) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת, קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם וקבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 18 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 26, נגד – 42, אחד נמנע. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 18 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 16 בעד סעיף 18, כהצעת הוועדה – 42 נגד – 27 נמנעים – אין סעיף 18, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 42, נגד – 27, אין נמנעים. סעיף 18 עבר כנוסח הוועדה. אתם מסירים את ההסתייגות לסעיף 19? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז הוסרה הסתייגות מס' 10, לסעיף 19. לכן אנחנו נצביע על סעיפים 19–43 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 17 בעד סעיפים 19–43 – 41 נגד – 27 נמנעים – אין סעיפים 19–43 נתקבלו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> 41 בעד, נגד – 27, אין נמנעים. סעיפים 19–43 התקבלו כנוסח הוועדה, והצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו נצביע עכשיו בקריאה שלישית. נא להצביע, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 18 בעד החוק – 41 נגד – 26 נמנעים – אין חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 41, נגד – 26, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4) << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1352).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20) (הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנות התקציב 2020 ו-2021 לשם התמודדות עם משבר הקורונה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1353).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים עכשיו לדיון משולב בשתי הצעות חוק – הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4), לקריאה ראשונה, והצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20) (הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנות התקציב 2020 ו-2021 לשם התמודדות עם משבר הקורונה), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. יציג את שתי הצעות החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן, בבקשה. אחרי זה נעבור לרשימת הדוברים. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4), והצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20) (הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנות התקציב 2020–2021 לשם התמודדות עם משבר הקורונה), התש"ף–2020. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, תיקוני החקיקה המובאים כאן היום נועדו להגדיל את מסגרת התקציב המיועד למערכת החינוך בהתאם להנחיות משרד הבריאות לצורך היערכות להפעלת מערכות החינוך בשנת הלימודים תשפ"א. תקציב זה מיועד לתגבור כוח אדם בבתי הספר, עמידה בהנחיות משרד הבריאות, רכישת ציוד מיגון וחיטוי, רכישת ציוד למידה מרחוק ופעולות נוספות הנדרשות לצורך פתיחת שנת לימודים ראויה, תוך שמירה על בריאות המורים, ההורים והילדים. המתווה נדרש לנוכח התפרצות נגיף הקורונה. עד כה התגלו בישראל, לצערי הרב, מעל 80,000 נשאים מאומתים של הנגיף, השם ירחם. מעל 600 איש נפטרו. קצב ההדבקה עלה באופן משמעותי בחודש וחצי האחרונים, וזאת לאחר מגמת בלימה שהייתה בחודשים מאי-יוני. לאחר כמה חודשים שהיקף התחלואה בארץ ובעולם אינו דועך, יש להיערך לכך שצפוי ששגרת קורונה תלווה אותנו תקופה ארוכה ותדרוש מכולנו, אדוני היושב-ראש, לבצע התאמות בשגרת החיים שהיינו מורגלים בה. בתקופה זו הממשלה פועלת לילות כימים במטרה לסייע ככל הניתן לכל האזרחים לעבור תקופה מורכבת זו ולבצע את ההתאמות הנדרשות במערכות הציבור השונות כדי שיוכלו לפעול באופן מסודר תוך שמירה על בריאות הציבור. הממשלה והכנסת פועלות במטרה להפחית את הפגיעה הכלכלית באזרחים ולשמור על אורח חיים תקין עד כמה שניתן בעת הזאת. הגדלת הוצאות הממשלה בתקופה זו היא לצורך וידוא תפקוד המשק ולהוצאתו מהמשבר, אך ברור לכולנו שבטווח הבינוני והארוך יידרש מאיתנו לבצע את ההתאמות הנדרשות לצורך התכנסות במסגרת תקציבית אחראית. אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכת הקודש בממשלה, בכנסת, במשרדי הממשלה ובכל הגופים, בציבור, בבתי החולים, במערכות הרפואה ובמערכות הבריאות. על מנת שנוכל לתת את הסיוע הנדרש למערכות החינוך, אני מבקש מכם לאשר את הצעות החוק בקריאה הראשונה ולהעבירן לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. בהזדמנות זו אני מאוד מקווה שהמערכת לא הולכת לקראת בחירות, כי האתגרים שמונחים בפנינו, אדוני היושב-ראש, גדולים וכבדים מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. יוראי להב, בבקשה, הדובר הראשון. עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה. אני סוגר את רשימת הדוברים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שמישהו פה התבלבל, שמישהו לא מבין בדיוק את הדרמה שמתרחשת לנגד עינינו ממש בשבועות האחרונים במערכת החינוך. אתם יודעים מה? אני קצת מקווה שמדובר בחוסר הבנה, בבלבול, באיזשהו טלפון שבור, כי ההסבר השני והמצער יותר הוא ששר החינוך גלנט יודע בדיוק מה הוא עושה, שהוא מודע לנזק שהוא גורם למאות אלפי ילדים, תלמידים ומורים בישראל, ובכוונת מכוון בוחר להתעלם ומפנה את מאמציו לריק. התוכניות שהמשרד שלו בוחר בימים אלה שלא לתקצב, מתוך שיקולי תקציב ציניים, מעניקות שירותים חיוניים למאות אלפי ילדים ונוער במדינה. התוכניות האלה אולי רשומות בסעיף תוספתי, אבל אל תתבלבלו – לא מדובר בתוספות; מדובר בליבה של החינוך בישראל. 8,000 בני הנוער בתוכנית היל"ה, למשל, נמצאים במסגרת הזאת כמוצא אחרון. המורים והמורות בתוכנית מתפקדים כקו ההגנה האחרון לפני שאותם צעירים ייפלטו לחיים ברחוב. לשמר את התוכנית הזאת זה כמו פיקוח נפש של ממש, אבל כרגע גורלה לוט בערפל ומכתבי הפיטורים כבר שוגרו. כזכור, חבריי חברי הכנסת, זהו רק הפרק האחרון והטרי ביותר בטרגדיה המתמשכת של כהונת יואב גלנט בבניין ברחוב הנביאים בירושלים. ריענון קצר של הפרקים הקודמים: בשבועות האחרונים פוטרו מאות מורים של תוכנית קרב, דבר שיעמיק את הפערים בחברה הישראלית, תוך פגיעה אנושה בהעשרת החינוך בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל. בנוסף, הושהה השירות שניתן במסגרת תוכנית שלבים לילדים שמרותקים לביתם, הילדים הכי מוחלשים במערכת החינוך, ואלפי ילדים נשארו מאחור ללא מענה כלשהו. גם תנועות הנוער נפגעו ועדיין נלחמות על קיומן התקציבי. עשרות שבטים נסגרו. ואני יכול להמשיך ולהמשיך. יש עשרות תוכניות שבימים אלה נמצאות בהליכי סגירה, ואני שואל את עצמי למה. כמו אורות שנכבים אחד אחרי השני, שר החינוך בישראל גוזל חלומות ממאות אלפי ילדים במדינה שלנו. חלומות נגנזים בזה אחר זה. יואב גלנט, זה קורה במשמרת שלך, זה קורה באחריות שלך, והחטא החמור ביותר זה שאין שום התייחסות, שום מענה. אני חוזר לשאלתי המקורית, ששאלתי גם הבוקר בוועדת החינוך של הכנסת, שאלה שנותרה ללא מענה: מדובר כאן בחוסר הבנה, בבלבול, או שמא מדובר ברשלנות פושעת על גבם של הילדים בישראל? תחליטו אתם, חבריי חברי הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – איננו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו; חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הוא נמצא, הוא נמצא והוא ידבר, ואתה תיהנה לשמוע אותו. נשמע עוד אחד מהקואליציה שאומר: אנחנו לא רוצים בחירות. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, זו לא הפעם הראשונה שהפוליטיקה הישראלית מאבדת את שפיותה. על תקציב חד-שנתי או דו-שנתי עלולה ליפול ממשלה. ההיסטוריונים לא יאמינו – ממשלה שקמה לאחר שלוש מערכות בחירות קשות. שוב באים לקחת את המדינה לבחירות שאיש כבר לא זוכר איזה מספר הן בשנתיים האחרונות. אני רוצה להזכיר למי שהיה או לא היה: כאשר קדימה הייתה מפלגה עם 28 מנדטים בראשות שאול מופז, היא נכנסה לממשלת נתניהו לחודשיים בערך. כל החברים ידעו כי היא לא תחזור אפילו עם עשרה מנדטים אם תפורק הממשלה, אבל הם לא עמדו בלחץ התקשורתי ופירקו את עצמם לדעת וחזרו עם שני מנדטים בלבד. אדוני היושב-ראש, אתה זוכר את זה? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני זוכר. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה לא ייאמן. כל 28 האנשים ידעו, כמו – אני לא רוצה להגיד משלים על מישהו שיודע ונכנס למלכודת. הם בכו: אל תפרקו את הממשלה. שאול מופז פחד מהתקשורת, והוא חזר עם שני מנדטים. אני לא יודע מה יקרה עם המפלגות שיוצאות עכשיו לבחירות המיותרות האלה. ייתכן שחלק גדול מחברי הכנסת לא ישובו הנה, אבל זה לא אסון, תמיד יהיו כאן 120 חברי כנסת. הבעיה של ה-120 שיבואו, כמו הבעיה שלנו, היא שמעמד הכנסת מול שלטון המשפט הוא אפסי. המערכת המשפטית כבר חיסלה את מעמד הכנסת מזמן, והיום ניתן פסק דין למנוע הריסת בית מחבל שרצח את עמית בן יגאל, השם ייקום דמו, בשם השמירה על זכויות. מי ששמע את קול בכיו של האב השכול יודע שהשופטים תקעו את המסמר האחרון באמון הציבור בשלטון הבג"ץ. אבל להבדיל מהכנסת הנבחרת, השופטים בטוחים בשלטונם. הם יהיו שם עד גיל 70 והם אינם עומדים לבחירת העם, לכן הם רודים בעם בשוטים ובעקרבים. אבל מי נותן להם את הכוח להשחית? חברי הכנסת הרופסים, שלא עומדים על משמר הכנסת, שאינם מסוגלים לשמור על מעמד הדמוקרטיה מול שלטון האימים המשפטי. זאת הפעם הראשונה שהעם יצא לבחירות בצל הקורונה, אדוני היושב-ראש. אף אחד לא שאל את הנגיף מתי הוא ייעלם. בורא עולם שלח אותו והוא ייקח אותו ביום שנזכה לכך, אבל האזרחים עומדים מול הממשלה בעיניים מבולבלות. איש אינו יודע את עתידו הכלכלי, איש אינו יודע מה ילד יום, מי יחיה ומי ימות, מי יחלה ומי יבריא. המדע כבר מודע לכך שאינו יודע מה קורה פה – פעם אומרים לסגור, פעם לפתוח, ולאזרחים כבר אין ראש. אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, ולומר: אם נכניס לתוך טירוף הדעת של הקורונה בחירות סוערות, זו סכנה קיומית לכל אחד מאזרחי ישראל, כי השפה שאנחנו רואים כבר עכשיו, אחרי כל מערכות הבחירות – איזו שנאה, איזו אלימות מילולית, וזה עלול להגיע גם לאלימות פיזית. אז אני רוצה להפנות את הדברים לכל מי שחושב ללכת לבחירות בתקופה הזאת: אין זו השעה ללכת לבחירות. הביטו בעיני העם, בעיני אלה שבחרו בכם שוב ושוב, שהבטחתם לשרת אותם. השכילו למצוא דרך, לסלול שביל, ליישר הדורים ולנהל את תקופת הקורונה ככל שתוכלו. אחר כך יהיה לכם עוד מספיק זמן לריב ולהתקוטט, לא עכשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה זה שלוש דקות? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> עד שלוש דקות, אדוני. אתה יכול לנצל שתי דקות, דקה, אבל לא מעבר לשלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> על חשבון מישהו שלא הופיע? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בהצעת החוק הבאה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היעדר תקציב מביא לכך שמגזרים ונושאים רבים יקרסו – תוכניות היל"ה, תוכנית קרב, תוכניות של תנועות הנוער למיניהן; פגיעה באימהות חד-הוריות, בחינוך המיוחד; פגיעה בכלל הנושאים החברתיים-כלכליים; תוכניות כלכליות ייפגעו, חינוך ורווחה. חבל הצלה פוליטי. מעולם לא ניצלו את תקציב המדינה כשוט פוליטי, ושני אלה עושים בו שימוש בצורה מבישה, והכול לצרכים פוליטיים. הרמה כל כך נמוכה, כל כך נמוכה, שאין להם אפילו בושה. תגידו, אתם השתגעתם, שניכם? יושבים כאן מולי, מול הבמה הזאת. אין לכם דרך, אין לכם עניין, לא אכפת לכם מעמך ישראל שנמצאים בחוץ. שני ילדים קטנים, זה אוחז בגרונו של זה וזה אוחז בגרונו של זה, ושני אלה יחד, גנץ ונתניהו, חונקים את גרונם של אזרחי מדינת ישראל. מערכת יחסים גרועה, חוסר אמון, העלבות אישיות. דוחים את תקציב המדינה – מדינה ללא תקציב שנה וחצי. חברתם בסיסמאות סרק – "להיכנס מתחת לאלונקה". מה שנשאר הוא ריסוק הכלכלה והחברה בישראל. טוב שנכנסת, אדוני סגן שר האוצר. אני עובר לסוף רק בשבילך. היעדר תקציב, אדוני סגן שר האוצר, במשך שנה וחצי – אתה יודע כמה זה משמעותי. נמצא כאן גם שר אוצר לשעבר. הסכנה הממשית – ואף אחד מכם לא מדבר על כך – שדירוג האשראי של מדינת ישראל ירד, ירד משמעותית. הממשלה הזאת, לא אכפת לה, ואדוני סגן שר האוצר, שני ראשי ממשלה נוראיים שאין להם דרך. המשמעות של דירוג האשראי אחת היא: ישראל תשלם מיליארדי שקלים על תוספת הריבית שנשלם על ההלוואות של מדינת ישראל. המיליארדים האלה יהיו חסרים פה, אבל לא אכפת לכם בכלל. היעדר תקציב לעת הזאת, היעדר תקציב שנה וחצי במדינת ישראל, יוריד בוודאות את דירוג האשראי של מדינת ישראל. אנחנו נשלם ריבית על ההלוואות האלה, אדוני. אתה יודע. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אתה צודק. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עוד משפט ורבע, לא יותר. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה, אני לא יכול להוריד אותך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הורדת דירוג האשראי אחת היא: לא מאמינים בכלכלה הישראלית. ראו כמה תוכניות שלכם לא מתוכננות. כסף להמונים, כיניתי זאת. אמרתי שאין צורך לנו, אדוני סגן שר האוצר, ל-120 חברי הכנסת, בתוספת הכסף הזה שנתניהו מחלק לנו. ומה אני מזהה היום? ראש הממשלה עושה צילום מסך של אחד מאזרחי מדינת ישראל שמודה על קבלת 750 שקל – מודה לו, אדוני, רק ראש הממשלה לא שם לב שיתרת הכסף בחשבונו של האזרח – תקשיב – היא מיליון ו-812,815 שקלים. נתניהו העתיק את המספרים מהאתר שפרסם ולא הסתכל. האזרח הודה לראש הממשלה, אבל יש לו יתרה של 1.8 מיליון בתוך חשבון הבנק שלו. אדוני ראש הממשלה, אתה מר כלכלה או מר חרטא? אתה מר חרטא. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתם רוצים להגיד לי שאתם יכולים לעצור את מיקי לוי כשהוא מדבר ככה? חבר הכנסת עודד פורר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה מסכן האדם הזה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> רק 1.8 מיליון? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אצלי הוא עומד בזמנים. הוא מפחד, מיקי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה מפחיד, אני לא מפחיד. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה לא מפחיד, חמד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אבל קיבלת ממנו נתון מעניין – 750 שקל כשיש לו 1.8 מיליון. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> שפע, שפע. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. דווקא בשביל הדוגמה הזאת – אפשר להתחיל ממנה – כי בשביל ה-750 שקל האלה שחולקו לחלק מהאנשים שיש להם 1.8 מיליון בעובר ושב, בשבילם מדינת ישראל לוקחת היום את המשכנתה הגדולה בתולדותיה. תדמיינו במשק פרטי, בבית פרטי, שאתה בא ואומר: עכשיו אני הולך לקחת משכנתה על הבית ל-100 שנה. משכנתה על הבית ל-100 שנה. אם אתה הולך לקחת את המשכנתה הזאת כי אין לך ברירה, אתה אומר: תשמע, אין ברירה, חייבים. חייבים בשביל מה? בשביל להשקיע. אני צריך לקחת משכנתה. למה? כדי לקנות דירה, כדי להשקיע בעסק, כדי לייצר משהו שייצר לי הכנסות שאיתן אני אחזיר את המשכנתה. אבל מדינת ישראל לוקחת עכשיו משכנתה ל-100 שנה בשביל לצאת לחופש, בשביל לבלות. משכנתה כדי לשרוף את הכסף סתם – זה מה שעושים, זאת החקיקה הזאת. זאת לא חקיקה שבאה ואומרת: אנחנו ניקח – ואנחנו אחראים בוועדת כספים, קואליציה ואופוזיציה. אם באה המדינה ואומרת: אני צריכה 100 מיליארד שקל השקעות, תאמינו לי, יעבירו את זה יחד עם האופוזיציה – השקעות של תשתיות, השקעות שייצרו פה עוד כסף, עוד עסקים, עוד מקומות שמהם נוכל להחזיר את הכסף הזה. אבל כשאתה לוקח משכנתה כדי לבזבז, אתה נידון לאבדון, וזה מה שעושה ממשלת ישראל פעם אחר פעם. אני בכלל לא מבין גם את הוויכוח שלכם על תקציב חד-שנתי או דו-שנתי. גם ככה אתם מביאים כל חודש תקציב. כל חודש מגיע לכנסת ואומר: עכשיו אני צריך 80 מיליארד, אחר כך הוא צריך עוד 30 מיליארד, עכשיו הוא צריך עוד 4 מיליארד. אתם עושים כל חודש תקציב, והתקציב הזה נסגר לכם כקופסה ועושים בו מה שרוצים – בדיוק הפוך מאיך שאמורה להתנהל הכלכלה. מי שמשלם את המחיר בסוף זה האזרחים, שנאנקים תחת היכולת לשרוד את התקופה הזאת. אבל יותר מהם – מי שישלם את המחיר זה הילדים והנכדים, כי אם אתה לוקח משכנתה על הבית שלך כדי לצאת לחופש, זה אומר שהילדים והנכדים יצטרכו לשלם את החופש הזה. הילדים והנכדים יצטרכו לשלם את החגיגות האלה שהממשלה הזאת חוגגת בלי שום מחשבה. אתם רוצים להניע את המשק – ותמיד נתנו לנו דוגמה של מדינות אחרות. מדינות אחרות נתנו תלושי קנייה, נתנו תלושי קנייה, לא נתנו כסף שייכנס סתם לחשבון. אתם רוצים לעזור לאנשים – תייצרו להם מקומות עבודה. אתם רוצים לעזור להם כדי שלא יהיו מובטלים – תעבירו את התקציב לעסקים עצמם, שהם ישלמו ושהם ישאירו את אותם עובדים בתוך העסק. במקום זה מבזבזים, מבזבזים, מבזבזים, ואת המחיר הזה ישלמו הילדים, הנכדים, ולא נעים לומר, גם הנינים. תבדקו אותי. מדינת ישראל משכנה את עצמה 100 שנה קדימה. זה מה שעשה גם החשב הכללי. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה; חבר הכנסת יוסף ג'בארין; חבר הכנסת אלעזר שטרן; חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר היום על התקציב ועל מירי רגב. למה על מירי רגב, אתם שואלים? כי שרת התחבורה שלנו התראיינה לערוצי טלוויזיה בסוף השבוע והגנה בלהט על תקציב חד-שנתי. כולנו יודעים שגברת רגב היא לא רק שרה – היא גם, ואולי בעיקר, הדוברת הנאמנה ביותר לראש הממשלה, והיא תמיד תדע להגן עליו; אגב, לא משנה איזה ראש ממשלה ומה הנושא. כך בשנת 2005 היא הגנה בחירוף נפש על ההתנתקות, וכך גם היום היא מגינה על תקציב חד-שנתי, שגם הוא סוג של התנתקות, רק הפעם ההתנתקות היא מכל העם ומכל היגיון כלכלי. מירי מגינה על ההתנתקות הזאת באותה מוטיבציה ובאותו חירוף נפש. מירי מספרת על דאגה לעצמאים, על דאגה לחלשים, על דאגה לכלל האזרחים, כאשר בפועל היא דואגת רק לאזרח אחד, שאגב גם הוא דואג רק לאזרח אחד, ששמו בנימין נתניהו, שהפך את נושא התקציב לכלי פוליטי שמשרת את האינטרס האישי שלו על חשבון האינטרס של הציבור. הרי גם הוא מבין מצוין שבמשבר מסוג זה חייבים תכנון לפחות לטווח בינוני. אגב, זה מה שהוא עושה. חלק מתוכניות הסיוע פרוסות עד אמצע שנת 2021, כלומר נתניהו מתכנן את ההוצאות של הממשלה בלי שהוא מתכנן את ההכנסות של הממשלה; לבזבז בלי לשלם, כמו שהוא אוהב. התכנון שלו מאוד פשוט, אדוני היושב-ראש: להציף את השוק בכסף, ללא הבחנה וללא בקרה, כדי לעצור את המפולת שלו בסקרים ולצאת לבחירות לפני ינואר, לפני שתבוא החשבונית על כל ההוצאות הלא-יעילות הללו. בינואר הוא ירצה להקים כאן קואליציה צרה, קטנה, פצפונת, של 61 חברי כנסת מהסוג של מירי רגב, שיאפשרו לו להעביר את החוק הצרפתי, ואז אפשר יהיה להטיל על הציבור את כל הקיצוצים ואת כל הגזרות, ואז עם פנים קודרות להגיד את האמירות בסגנון של "אין ברירה", ואז מירי רגב תדברר גם את זה. מירי, את שרת החוץ בפוטנציה, אם הבוס שלך כמובן יקיים את הרוטציה, אבל הוא ינצל כל סיטואציה כדי לשנות את הפוזיציה ולהשאיר אותך רק עם פרזנטציה, בלי שום אימפלמנטציה. אני אתרגם, כי בטח לא הבנת את כל המילים שאמרתי: מירי, הוא מנצל אותך. את תישארי דוברת נאמנה למלך, והוא ישתמש בך בכל פעם שהוא צריך אותך ויחביא אותך בכל פעם שהוא יחשוב שאת וולגרית מדי, וגם הציבור יישאר מול שוקת שבורה, עם אבטלה, בלי מנועי צמיחה בכלכלה, בלי עתיד ובלי תקווה. אז מירי, המלך שלך לא מתעניין בך ולא מתעניין בציבור. תחשבי על זה. אולי הגיע הזמן שתשרתי את הציבור ולא את הבוס שלך. תדבררי את עצמך ואת הבוחרים שלך ולא את השליט מבלפור. הוא ישתמש בכישורייך, מירי, ויזרוק אותך מתחת לגלגלים של מכונת האינטרסים שלו. תחשבי על זה, מירי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בארץ ישנם כ-50,000 נכים ונכות מתאונות עבודה. ישנה סטיגמה שמצבם הכלכלי והרפואי טוב יותר מאשר של הנכים הכלליים, מה שנקרא, משום שהקצבה לרוב גבוהה יותר ומשום שחלקם מקבלים מימון נרחב לטיפולים ולצרכים רפואיים. מיותר לציין שהמציאות של רבים נראית אחרת בתכלית: רבים מנכי תאונות העבודה נאלצים לחיות מקצבה מזערית ומבישה, וחלקם לא מקבלים מימון מספיק לצורכיהם הרפואיים. בשנת 2018 הוצמדו קצבאות הנכות הכללית לשכר הממוצע במשק במקום למדד המחירים לצרכן. למרות שקצבת הנכות הכללית עדיין נמוכה באופן מזעזע, לפחות נושא ההצמדה תוקן כך שכאשר הקצבה תגדל, היא תישאר מחוברת למציאות פחות או יותר לאורך שנים. בתיקון החוק הוחרגו נכי תאונות העבודה. מדוע? לצערי, התשובה היא שהיה קל להתעלם מהם, כי הם מעטים יחסית וכי חלק גדול מהם היו עובדים בעבודות כפיים בשכר נמוך ובסיכון גבוה, וכמובן כי חלק ניכר מהם ערבים. ועכשיו אנו מגיעים לתקופת הקורונה. הראשונים להיזרק לאבטלה ולחל"ת היו קבוצות מוחלשות ממילא – נשים, עובדים בעלי מוגבלויות, עובדים זוטרים בשכר נמוך. בצדק הוחלט להגדיל את מענקי הקורונה של הנכים הכלליים – במקום 750 שקלים הם קיבלו 1,500 שקלים. זה מעט כסף, אבל כל שקל משנה להם. ומי נשאר בחוץ? שוב נכי תאונות העבודה. אני מלווה את הנושא הזה זמן מה, אך השבוע הזה היה קשה במיוחד. הגיעו עוד ועוד פניות, וכל אחת קורעת לב יותר מקודמתה. ואני שואל: מדוע? מה ההצדקה להפלות ציבור מוחלש גם כך ולהחריג אותו ממענק שניתן לכלל ציבור הנכים? גם במענק הלימודים אשר משולם כמדי שנה על ידי הביטוח הלאומי, מקבלי קצבת נכות כללית בעלי ארבעה ילדים ויותר יקבלו 1,000 שקלים לכל ילד. טוב מאוד. למה נכי תאונות עבודה לא? האם הנכות שלהם קלה יותר כי נפצעו בעבודה ולא בבית? אני נותר שוב ושוב המום, כואב וללא תשובות מול אנשים שמבקשים צדק, את מה שמגיע להם ולא צדקה. כל אחד מהם שנאלץ להיתמך בצדקה הוא אות לכישלון של המדינה בכלל ושל הממשלה בפרט. אני קורא מכאן לשר האוצר ישראל כץ ולשר הרווחה איציק שמולי, שלא נמצאים: אני מבקש מכם, תקנו את העוול, העבירו לנכי תאונות העבודה את המענקים המוגדלים. אנשים חיים בחרפת רעב. זה המינימום שאנו חייבים להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עוד פעם הממשלה מביאה עוד תיקון לחוק משק המדינה, התיקון הרביעי במספר, וכל פעם היינו צריכים לעמוד מול סחיטה רגשית שהממשלה הזאת מפעילה עלינו. המצב הוא רע. אין תקציב של המדינה. אנחנו פועלים בתקציב שהוא 1 חלקי 12. אי-אפשר לעמוד מול המגפה ולטפל בבעיות הכלכליות בלי שתתמכו בתוספת תקציבית. אז פעם ראשונה – 14 מיליארד, פעם שנייה – 25.1, פעם שלישית – 6.7 ועכשיו – 1.75. והכוונה היא: בואו נראה מי באמת יכול לצאת נגד תוספת תקציבית שתבטיח את פתיחת שנת הלימודים. כמו שאמרו לנו אז, שחייבים את התיקון של 25.1 מיליארד כדי לתת את המענקים החד-פעמיים לכלל הציבור, זה שצריך את ה-750 וזה שלא צריך את ה-750 – כולם יקבלו, כי ככה המלך נתניהו רוצה, שירגיש טוב עם עצמו שהוא מפזר ומחלק כסף לכולם לפני עונת המלפפונים הבאה, עונת הבחירות שהוא הולך ומבשל. כל פעם אנחנו צריכים בכנסת לחתום על צ'ק פתוח לממשלה הזאת כדי שתחלק את הכסף, כדי שתכניס אותנו לבור יותר עמוק בהוצאות שאנחנו לא שולטים איך מחליטים עליהן. והיום יש לנו שאלות מאוד מהותיות: ה-1.75 מיליארד – אנחנו יודעים שהם לא מספיקים כדי שמערכת החינוך תהיה מוכנה באמת לפתיחת השנה הבאה. האם זה אומר שכל תלמיד, אזרח במדינת ישראל או תושב במדינת ישראל יקבל ויהיה לו מחשב שיאפשר לו ללמוד בשנה הזאת? האם התוכניות שמצילות חיים לנוער במצוקה, נוער שנשר מבית הספר וסוגרים לו את תוכנית היל"ה וסוגרים את קרב וסוגרים את התוכניות כולן כי אין תקציב – אז למה לא הבאתם עוד הרחבה של התקציב עכשיו? ה-1.75 מיליארד – איך תשתמשו בהם? אני מאוד מאוד מקווה שהדיבורים על מענקים שמתבשלים בימים האלה אצל ראש הממשלה כדי להנמיך את להבות המחאה וכדי שירגיש שהוא נותן לאזרחים כסף ויודו לו בפייסבוק – אין כוונה להשתמש בהם מתוך ה-1.75 מיליארד. אני אומרת לכם, לצערי הרב, הסחיטה הרגשית הזאת צריכה להיפסק. אם באמת אכפת לכם, אם באמת אתם רוצים להגיש תקציב ורוצים לנהל את המדינה, אז תפסיקו לריב ביניכם, תפסיקו לנסות לפוצץ את מה שקיים ותעמדו באחריות. לא שאנחנו לא רוצים בחירות, אבל לפחות, מישהו ינהיג את המדינה הזאת, אז אולי – לחוף. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; חבר הכנסת יעקב טסלר; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – איננו; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר לשירותי דת, חבריי חברי הכנסת, כבוד סגן שר האוצר, היום אני מבקש, מעל במה חשובה זו, להעלות את זכרו של בעל ההילולה השבוע, הפייטן והמשורר הדגול שהיה גאון עצום בתורה, רבי דוד בוזגלו, זכר צדיק לברכה, שכשהגיע לכאן, לארץ ישראל, הרים וכונן את יהדות צפון אפריקה ויהדות המזרח בכלל בשיריו, בפיוטיו, בתורתו ובחוכמתו, תוך יכולת מיוחדת ונדירה להסתכל פנימה, אדוני היושב-ראש – להסתכל פנימה אל תוך תוככי הנפש. מורי ורבי הרב משאש היה מזכיר אותו באמת בהערכה עצומה ואמר: מדוד – דוד המלך – עד דוד לא קם כדוד. ד"ר אלמוג בהר, שהקדיש את עבודת הדוקטורט שלו ליצירותיו של רבי דוד בוזגלו, כותב: "מכיוון שהיה עיוור / לא שם לב ללועגים לתרבושו / והמשיך חובש אותו בארץ קודשו / בוקר בוקר על ראשו. // והאנשים מביטים / לא רואים את עיוורונו / נס קרה בארץ הקודש / לא ראה את עיוורונם". עיוורון מוחשי ועיוורון רוחני. ואני מבקש לחבר את הדברים הללו להחלטה קשה מאוד היום שניתנה על ידי בית המשפט העליון – להימנע מהריסת בית המחבל שרצח את עמית בן יגאל, השם ייקום דמו, בן יחיד לאביו. מייד אחרי פרסום פסק הדין התקשר אליי ידידי הטוב ברוך בן יגאל בדמעות, נבוך מהחלטה מאוד מאוד קשה של בית המשפט העליון. הבטחתי לו שאני עוזב הכול באותו רגע ופונה בכתב ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיחיל את סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט ויורה שעמדת המדינה – לקיים דיון נוסף בהחלטה הזאת, החלטה שלצערי מלמדת על שרירות, אולי – אני מנסה ללמד זכות – אוטם לב, שלא מבין את המשמעות של חשיבות ההרתעה. אף אחד משופטי בית המשפט העליון היושבים בהרכב הוא לא איש ביטחון. תשמעו את אנשי השב"כ, שמדברים על חשיבות ההרתעה בתהליך הזה. לא מדובר על נקמה, מדובר בהרתעה שמצילה חיי אדם. ואבקש לסיים בשירו של רבי דוד בוזגלו – חלק ממנו, שקשור לנושא האמור: "אלי למה עזבתני שוכן בר / נע במדבר / ראה כי אוזלת ידי ואין דן דיני. // נענעתי ראשי לכל גל ומשבָּר / עד כי עבר / כולי עלמא קא מְפַלגי בעת עני. // לא ראי זה כראי זה ושוד גבַר / מלגו ולבר / לא זו אף זו קאתני ורב יגוני. // גזרה שווה מופנה מול עם נבר / נקי ובר / קל וחומר שניהם אמצו ממני – – – צור לבבי עד מתי בי תתעבר / קים דבר / אז דיברת בחזון להושיעני". מתוך ציפייה לגאולה וישועה אני אומר לך כאן, מעל לבמה החשובה הזאת, ברוך בן יגאל, שהורדת היום את הדגל לחצי התורן: אנחנו נעשה הכול כדי שהדגל יעלה לראש התורן. חזק ואמץ. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> (אומר בערבית: כבוד היושב-ראש,) כבוד היושב-ראש, כבוד חברי הכנסת, תשמעו, אני באמת מתלבט. זה לא תפקידנו להשיג לממשלה, לקואליציה, רוב של 61 – אני רואה שיש המולה ומתקשים, החבר'ה. אני אגיד בעניין הזה: 1.75 מיליארד שקל למערכת החינוך זה דבר טוב, אבל השאלה היא אם זה מספיק. יש כמה דברים שחייבים לטפל בהם. היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים זה אומר השקעה אדירה בפריפריה, במיוחד במחשוב של בתי הספר ומחשב לכל ילד – לאפשר נגישות טכנולוגית לכל ילד בישראל כדי שיוכל ללמוד מרחוק. זה אומר תוספת מורים וזה טוב, זה אומר תוספת שעות וזה מצוין, אבל משרד החינוך ושר החינוך לא נאבקים מול האוצר בעניין החשוב ביותר: עניין תוכנית היל"ה, שמטפלת ב-8,000 ילדים, ויש שם 1,000 מורים בסכנת פיטורים; תוכנית קרב – 4,000 מדריך ומדריכה בסכנת פיטורים, וכ-300,000 תלמידים, אפילו קצת יותר, שמקבלים את התוכנית הזאת ונהנים ממנה. קריסה של התוכניות האלה – פיטורים לא רק יפגעו בתעסוקה ובפרנסה של האנשים; זה יפגע בעיקר באוכלוסיות החלשות והמוחלשות, במיוחד בפריפריה הצפונית ובפריפריה הדרומית. הגיע הזמן ששר החינוך ייקח אחריות, ששר האוצר ייקח אחריות לתוכניות הלא-פורמליות האלה, וכן לדאוג שכסף נוסף יגיע כדי להציל אותן. אחרת אנחנו, המסר שלנו לחברה בישראל, של הכנסת ושל משרד האוצר ושל משרד החינוך הוא שאנחנו דואגים למבוססים ולעשירים. הילדים הנזקקים לתוכניות ההעשרה האלה נזרקים הצידה, נזרקים החוצה. אני חושב ש-1.75 מיליארד שקל זה דבר משמעותי, וחלק ממנו צריך ללכת להצלת התוכניות האלה, וצריך תוספת תקציבית למשרד החינוך כדי להציל את כל התוכניות הלא-פורמליות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת הילה שי וזאן, בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אנחנו מדברים פה היום על חוק שנועד לעזור לנו להתמודד עם המשבר הכלכלי העמוק הזה. באמת, לכבוד הוא לי, השר אמסלם, שהתייחסת אליי ולהצעת החוק שלי, אבל אני לא הסיפור כאן – הסיפור כאן הוא אלפי זוגות צעירים שקבעו חתונה, לקחו אולם, סגרו די.ג'יי, תפרו שמלה; נו, דודי, אתה יודע איך זה. כולנו היינו שם, זוגות צעירים. גם אתה לא היית רוצה להישאר בלי חתונה ועם חור בכיס. אני עוזרת לזוגות האלה כי אף אחד לא רואה אותם, כי אין להם לובי ואין להם יחסי ציבור, והם רק רוצים לקבל את כספם חזרה. שמחתי לגלות אתמול שהנושא בוער בעצמותיך, ומכיוון שריכזתי את כל הטלפונים – ומדובר באלפים, כי אני באמת עובדת כמעט רק בזה בשבועות האחרונים, בשיחות, במפגשים – יש לי הצעה: אני מציעה להעביר לכל הזוגות את הטלפון האישי שלך, ואני בטוחה שאתה תיתן להם את המענה אחד-אחד, איך הם מקבלים את הכסף שלהם חזרה, איך הם מתחילים את החיים שלהם בלי חור של עשרות אלפי שקלים. אני אפילו מוכנה להכין סטיקר: דודי יסדר. קח את כל הקרדיט, קח הכול, רק תדאג שהזוגות האלה יקבלו את מה שמגיע להם. ועכשיו בנימה קצת רצינית. אנחנו מדברים פה על בעיה של אלפי זוגות צעירים בתחילת דרכם. דאגנו לבעלי האולמות במתווה הפיצויים בוועדת הכספים, וכעת יש לנו את האפשרות לפתור את הבעיה בהצבעה ביום רביעי. שר האוצר הבטיח בעצמו, על ידי נציגיו, על ידי מנכ"לית משרד האוצר, שהוא יתמוך בהצעת החוק הזאת שלי ושל יושב-ראש ועדת הכספים הרב מרגי ושל יושב-ראש ועדת הכלכלה הרב גפני – ושל יושב-ראש ועדת הכספים הרב גפני – – – << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> כספים זה גפני וכלכלה זה מרגי. << דובר_המשך >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר_המשך >> הצעת החוק שלי ושל הרב גפני ושל יושב-ראש ועדת הכלכלה יעקב מרגי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרב מרגי. << דובר_המשך >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה תמיד, תמיד רבנו. שר האוצר הבטיח לתמוך בהצעת החוק הזאת למען הזוגות הצעירים ואנחנו מצפים ממנו לעמוד במילתו. זה הזמן. ההצעה כבר קיבלה פטור מחובת הנחה והיא עברה בוועדת הכספים, בהסכמה של כל חברי הוועדה. אני מבקשת ומפצירה בך: בוא נשלב ידיים, בוא נדאג לזוגות האלה, כי אין אף אחד אחר שידאג להם. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אחריו – חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ויסכם סגן השר יצחק כהן, אחרי חבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על תוספת של 1.75 מיליארד לתקציב שיושקעו, לפי הצעת החוק, בהיערכות לפתיחת שנת הלימודים תחת האיום של מגפת הקורונה. שמעתי את דוברי משרד החינוך, הדברור של משרד החינוך: תוכנית ההיערכות של משרד החינוך והתוספת של אלפי מורים בחלקיות משרה, גם הפיצול של הכיתות וכל מיני דברים אחרים שעם תחילת שנת הלימודים אמורים להיות מבוצעים. אבל, אדוני היושב-ראש, כבר לפני חודשיים הובטח סכום קטן מאוד של 50 מיליון שקל, חברי אוסאמה, לפתרון קצה, לילדים שאין להם אפשרות ללמוד מרחוק, אין אפשרות של למידה מרחוק. הילדים האלה, אדוני היושב-ראש, הם האוכלוסייה הכי חלשה במדינה – הם ילדי הכפרים הלא-מוכרים בנגב. רק לפני שבוע היה דיון בוועדה לזכויות הילד, ואחריו דיון מקצועי, ולתדהמתי, כל התגובה של משרדי הממשלה הייתה שעדיין אין כלום, לא סופק כלום. למרות שהכסף אושר בכנסת, אושר בממשלה, הכסף לא הוזרם; עדיין אין לילדים האלה מחשבים ניידים, אין פתרון קצה. משמע שב-1 בספטמבר, כאשר כל ילדי המדינה ילכו ללמוד והלמידה מרחוק תתבצע בכל הארץ, ילדי הכפרים הלא-מוכרים – אדוני סגן השר, זה חלק מהתקציב, אני מקווה – ילדי הכפרים הלא-מוכרים, שלא מקבלים פתרונות קצה של אינטרנט, של מחשבים ניידים או טאבלטים, הדבר הבסיסי שאפשר לעשות – הם הפסידו כבר חצי שנת לימודים; אני מדבר על עשרות אלפים בכפרים הלא-מוכרים – אני מקווה שמתוך התקציב הזה כבר תבוא הישועה והילדים האלה אכן יקבלו מענה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אחרון הדוברים. אחריו יסכם סגן השר יצחק כהן. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד שר האוצר, סגן שר האוצר, חבריי, המחזה שאנחנו עכשיו עדים לו, חבריי סעיד אלחרומי וג'אבר עסאקלה, הוא שעוד פעם הקולות שלנו מטים את הכף, כבוד היושב-ראש. אם אנחנו עכשיו נלך, כמו שרבים אחרים מהכנסת הלכו הביתה, גם מהקואליציה, בוודאי, אין לקואליציה 61. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אל תגידו הלכו הביתה – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מרגי נמצא כאן, מלכיאלי נמצא כאן – סיעת ש"ס נמצאת כאן, זה בסדר, אבל האחרים, גם מהליכוד, כחול לבן – כנראה שכחול לבן, אדוני היושב-ראש, כבר בעיצומה של מערכת בחירות. << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> סעדי, גם הליכוד כאן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> איפה הליכוד? טלי פלוסקוב, את הליכוד, זה בסדר, אבל אני אומר, איפה הקואליציה? 74-73, ובקושי יש לכם 61. אין לכם 61, אז מה אנחנו נעשה? אנחנו נעביר עוד פעם את תקציב המדינה לקואליציה? אבל בגלל שמדובר בתקציב למערכת החינוך – – << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בגלל שזה חינוך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בגלל הילדים שלנו, כמו שאמר שר החינוך היום בוועדת החינוך: חלק מהכסף הזה ילך למחשב לכל ילד, ואמר שהמחשבים האלה ילכו לבתי הספר, ובתי הספר והמנהלים ייתנו את זה לילדים שאין להם. חלק מהכסף ילך לפתיחת שנת הלימודים. אנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו את האפשרות שהתקציב הזה של 1.75 מיליארד לא יעבור עכשיו ואז אין פתיחת שנת לימודים. בושה לכם, הקואליציה. אתם צריכים להתבייש. אבל אנחנו אמרנו שכאשר יש תקציבים, מענקים לקורונה, לעסקים הקטנים, למובטלים, לחל"תים, לילדים, לחינוך, אז אנחנו כן נתמוך. כך הרשימה המשותפת מתנהגת, ולכן אנחנו נתמוך בחוק למרות שמדובר בחוק תקציב. אבל, כבוד שר האוצר, כבוד שר האוצר ישראל כץ, שר האוצר, אני מציע לך, תראה שהיום באצבעות שלנו אנחנו נעביר לך עוד פעם תקציב למערכת החינוך, כפי שהעברנו למענק למובטלים, אבל אנחנו רוצים שתעבירו את הכסף הזה גם ובעיקר לאוכלוסיות החלשות, ובעיקר לתלמידים הערביים, לחינוך הערבי, ובמיוחד לילדים בכפרים הלא-מוכרים. שם אין מערכת מחשוב, אין טאבלטים, אין מחשבים. ולכן אנחנו נדאג שבוועדת הכספים, לקראת קריאה שנייה ושלישית, אנחנו כן נעמוד על חלוקה צודקת והוגנת, שהחברה הערבית תקבל את מה שמגיע לה מתקציב הזה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. יסכם את הדיון חבר הכנסת סגן השר יצחק כהן. בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> קודם כול, איפה סעדי? אוסאמה סעדי, איפה הוא? << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין לכם מה לדאוג, נעביר את החוק. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רציתי להגיד לו שהוא בזבוז. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש להם מה לדאוג, אין להם 61. ממה שאני רואה כאן אין להם אפילו 20. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה זה "להם"? כשאתה אומר "להם", מה זה "להם"? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לממשלה, לקואליציה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה זה "להם"? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> רגע, אתה איתם או איתנו? אתה איתנו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לקואליציה, אני מדבר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל מה זה "להם"? זו תוכנית – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מי שצריך להעביר את הצעת החוק זה הקואליציה, אז היא צריכה להתגייס. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כבודו, זו תוכנית בשביל עם ישראל, בשביל הציבור בישראל. זו לא תוכנית של קואליציה–אופוזיציה. הם צודקים. כל הכבוד לכם. כל הכבוד לכם. באמת כל הכבוד. אתם דואגים באמת לאזרחים. אתם פועלים בצורה עניינית. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> ומה אתה רוצה להגיד, שהקואליציה לא דואגת לאזרחים, בגלל שהיא לא מתגייסת? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הקואליציה מתגייסת. היו 80,000 דוברים, ירדו לשישה דוברים. הם בדרך. אני פה עד שהם יבואו. רק לחדד מה היה פה: יש פה שתי הצעות חוק משולבות שבאות לתת מענה דחוף, עם הרבה כסף, הרבה כסף, כדי להפעיל את המערכות בהיעדר תקציב. שוב אנחנו פה מגדילים את הקופסה. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה) (תיקון מס' 4), והצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20) (הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית) – הינה, הגדלת ההוצאה הממשלתית בשנים 2020 ו-2021. בהיעדר תקציב אנחנו עושים את זה בחוק-יסוד, וכל זה, חבריי, לשם ההתמודדות עם משבר הקורונה. אני לא מבין את החלוקה בין קואליציה לאופוזיציה. אני פשוט לא מבין אותה. איפה מיקי? מיקי בדרך כלל אדם ענייני. תקרא לו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הינה, אני כאן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מיקי לוי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו מצביעים בעד. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כל הכבוד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אני שואל, אדוני, איפה התקציבים להיל"ה? לקרב? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זו שאלה טובה. אני אענה לך. ברגע שירד טל משמיים כשכל לאנשים שמונעים את התקציב ויצאו לאישור התקציב, כל הבעיות האלה ייפתרו. הכול ייפתר. איך אפשר לשכנע את האנשים שאמורים להיות מנהיגים בעם ישראל, אמורים להוביל את הכלכלה, להוביל את הביטחון, להוביל את החינוך, ומתקטננים על דברים ומנפנפים בכל מיני הסכמים, כל מיני סעיפים? מוזר לחלוטין. מוזר. אפשר אולי בימי שגרה, לא בימי חירום, להתעסק עם סעיפים כאלה ואחרים ולומר: יש הסכם קואליציוני. אתם יודעים מה? כולכם צודקים. כולכם צודקים. שלום, גברת, באת בזמן. עאידה, באת בזמן. אנחנו צריכים עוד קולות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה, מה, חסר? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, לא. מי שבא ומצביע בעד הוא בעד הציבור בישראל, הוא בעד פתרונות בשעת חירום. מי שלא נמצא פה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא שמעת את הנאום שלי. אם היית שומע את הנאום שלי לא היית – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה הקואליציה? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איפה החברים שלכם? אין חברים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שאלה טובה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עאידה, הם הולכים להעביר את הכסף בקולו של – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן, כן. כל הכבוד. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> רוצים לזכות אתכם. לזכות אתכם. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> סעדי, אתה מבוזבז. אני אומר לך, אתה מבוזבז. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תגיד, איפה ה-60? אני ה-1. איפה ה-60? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תראי, ברגע שאת תצביעי בעד הדבר הזה את יכולה רק להשתבח ולהגיד לציבור שלך שדאגת להם, דאגת לחינוך, דאגת לבריאות ודאגת לכל הדברים שצריכים עכשיו בשעת חירום. מי שלא נמצא פה הוא פשוט – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> וואו, איזו סחיטה רגשית אתה עושה לי עכשיו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני לא מניפולטור. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סגן השר, תביא 60 ואני ה-1, בסדר? תביא 60 – אני ה-1. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תיסלם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה הקואליציה? איפה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> על כל פנים, אולי הם לא הבינו שתיקוני החקיקה שמובאים כאן היום נועדו להגדיל את מסגרת התקציב המיועד למערכת החינוך ובהתאם להנחיות משרד הבריאות לצורך היערכות להפעלת מערכות חינוך בשעת הלימודים תשפ"א. איך הם רוצים לחנך את ילדי ישראל אם הם לא נמצאים פה לתמוך בדבר הזה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו נמצאים פה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כל הכבוד. מי שנמצא פה ומצביע בעד – כל הכבוד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה הקואליציה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל איפה הממשלה? לא צריכה להגיע? איפה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שאלה טובה. אני שואל את השאלה הזאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני סגן השר, אתה כמו מורה שנוזף בתלמידים שהגיעו לשיעור למה החברים שלהם לא הגיעו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן, אבל התלמידים בסוף יוצאים נשכרים, תמיד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כי הם הגיעו לשיעור. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אפרופו, יש פה ראש ממשלה חליפי שלא רוצה להגיע לבית הספר. מה נעשה? אפרופו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אולי הם עדיין מתווכחים: חד-שנתי, דו-שנתי, חד-שנתי, דו-שנתי. בינתיים הכול מתרסק. אנחנו מתרסקים פנימה והם ממשיכים להתווכח, למרות שכל אנשי המקצוע אומרים דבר פשוט: לאשר מיידית את תקציב 2020, שהוא כבר מוכן; הוא גם יכול לשחרר את החשב הכללי לפעול בתקציב המשכי לכל הפעולות שאתם שומעים שאין להן כסף, ומיידית להיכנס לחקיקת חוק התקציב של 2021, כאשר עד דצמבר יסיימו אותו. למה אי-אפשר להגיע להבנה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בתקציב הזה, בהרחבה הזאת, תיכנס תוכנית היל"ה? תיכנס תוכנית קרב? לא יפוטרו המורים? מה יקרה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תראי, התקצוב מיועד כך: תגבור כוח אדם בבתי ספר לעמידה בהנחיות משרד הבריאות, רכישת ציוד מיגון וחיטוי, רכישת ציוד ללמידה מרחוק ופעולות נוספות הנדרשות לצורך פתיחת שנת לימודים ראויה, תוך שמירה על בריאות המורים, ההורים והילדים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יהיו 450 מיליון למחשוב לילדים שאין להם מחשבים בבית? תהיה תוכנית היל"ה? תפעילו את קרב? זאת השאלה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אין לי פה את הפירוט, יש לי פה רק את המסגרת, אבל אני אשמח מאוד שתבואי אליי לאוצר ואני אתן לך את הרשימה המפורטת למה זה מיועד, אוקיי? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אחרי שאני אצביע. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> את רוצה עכשיו? בואי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. אני רוצה תשובה עכשיו כדי לדעת מה להצביע. למה לתת צ'ק פתוח? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כל הכבוד לשר יובל שטייניץ, שמגלה אחריות. השר יובל, איפה כל החברים שאמורים לתמוך בדבר הזה? רב-אלוף אשכנזי הגיע, שר החוץ. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אחד מכל צד בינתיים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ממשיכים להתווכח: חד-שנתי, דו-שנתי, חד-שנתי, דו-שנתי, יש הסכם, אין הסכם, כתוב בהסכם קואליציוני, לא כתוב בהסכם קואליציוני. בינתיים הכול קורס פנימה. מנסים להציל. זוכרים את נאום הלווייתנים של חיים רמון? זוכר? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> זוכר, זוכר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה מזכיר משהו פה. אותם לווייתנים שמתאבדים על החוף ומנסים להחזיר אותם חזרה למים. רבותיי, תתעשתו, תתעשתו, אין עוד הרבה זמן. עד 25 באוגוסט יש מעט מאוד ימים, יוסי גריף. מעט מאוד ימים. תעבירו חקיקת בזק לדחות את הדדליין; תעבירו חקיקת בזק לאשר את תקציב 2020; שבו כולם יחד להכין תקציב 2021, כאשר המטרה והשאיפה לסיים אותו בחודש נובמבר-דצמבר, וזה אפשרי. תצילו את מדינת ישראל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> למי אתה פונה, לקואליציה או לאופוזיציה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני פונה ללב של כולם, לכולם, 120 חברים בלי יוצא מהכלל. אנא עשו, למען השם. חדלו להרע. << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני סגן השר – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, אני לא מעביר זמן, אני מדבר מדם ליבי, תאמין לי. כשאני רואה מה שקורה – – – << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שהממשלה ומשרד האוצר, שאתה סגן שר האוצר, יממנו את התוכנית למלחמה בפשיעה באלימות. אנחנו פה מדברים על עשרות מיליארדים; שם מדברים על 2 עד 3 מיליארד שקל כדי שנוכל לחסוך בחיי אדם. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תאמין לי, מנסור, אתה רוצה לפתור את הבעיה? לא רק אצלכם, בכל מקום – חינוך, חינוך ועוד פעם חינוך ועוד פעם חינוך. בחינוך לגיל הרך מתחיל הסיפור הזה. אל תגיע למצבים שתצטרך תוכניות – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל בגלל זה דובר על תקציב החינוך – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בבקשה, אז הינה מונחת לפניכם הגדלה משמעותית בתקציב החינוך, כדי לפעול למען התוכניות שאתם רוצים. << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני סגן השר – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן, מנסור. << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – 230,000 צעירים ערבים בגיל 18 עד 24 – כמה אלפים שמוגדרים לא עובדים ולא לומדים, 32%, זאת אומרת, כמעט 50,000 צעירים וצעירות ערבים יכולים להישאב לעולם הפשע והאלימות כי אין לימודים. פה צריך להשקיע. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בבקשה. אז באה הממשלה, שעושה לילות כימים במטרה לסייע, כמו שאתם אומרים, בכל מה שניתן, לכל האזרחים, למרות תקופה מורכבת זו, ולבצע את ההתאמות הנדרשות במערכות הציבור – כל מערכות הציבור, אדוני כבוד השר – לבצע את ההתאמות הנדרשות במערכות הציבור השונות כדי שיוכלו לפעול באופן מסודר תוך שמירה על בריאות הציבור. נוסף לזה, מנסור, הגדלת הוצאות הממשלה בתקופה זו הינה לצורך וידוא תפקוד המשק ולהוצאתו מהמשבר. ברור לנו, מנסור, שבטווח הבינוני והארוך יידרש מאיתנו לבצע עוד התאמות לצורך התכנסות למסגרת תקציבית אחראית. זה המקום, באמת, להודות לכולם, לכל העוסקים במלאכה: שר האוצר, פקידים באוצר, משרד הבריאות, לכל העומדים בחזית – מנכ"ל משרד הבריאות והפרויקטור פרופ' רוני גמזו, פרופ' חזי לוי, שר הבריאות. כולם עומדים בפרץ. איפה השר גלנט? השר גלנט אמור לבצע את התוכנית הזאת. על כל פנים, אני לא יודע אם אתם ערים לנתונים – זהו? טוב, אני אחסוך לכם את הנתונים של מעל 80,000 נשאים מאומתים והשם ישמור כמה נפטרים. שנשמע בשורות טובות, רבותיי. תצביעו בעד, וכל הכבוד לחברים מהאופוזיציה שמצביעים בעד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: משק המדינה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע, רגע, מה זה עוברים להצבעה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> – – (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4) בקריאה ראשונה. הוגשה בקשה על ידי הממשלה להצבעה שמית. נא להתחיל, מזכירת הכנסת, בהצבעה שמית. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – בעד גבי אשכנזי – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – בעד דוד ביטן – בעד רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – בעד קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – בעד צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו נוכח עמית הלוי – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח יועז הנדל – בעד שרן מרים השכל – בעד מיכל וונש – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד תמר זנדברג – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – בעד אליהו חסיד – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – בעד יצחק כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אוסנת הילה מארק – בעד פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד יעקב מרגי – בעד משולם נהרי – בעד אבי ניסנקורן – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – לא משתתף ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד טלי פלוסקוב – בעד אורלי פרומן – אינה נוכחת תהלה פרידמן – בעד עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – בעד עינב קאבלה – אינה נוכחת אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – בעד אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח הילה שי וזאן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – בעד רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תבקשי אם יש – אני מבקש מכל חברי הכנסת, לפני שנתחיל בסיבוב השני של ההצבעה, כל מי שהצביע, שיעלה לשבת במקום שלו. אני לא אתחיל להקריא שמות מי הצביע בעד ומי לא, כי ההצבעה הבאה תהיה אלקטרונית, אז לעלות למעלה, מי שצריך להיות למעלה. אני מבקש לחזור על השמות של מי שלא נכח. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח סמי אבו שחאדה – אינו נוכח << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> קצת שקט, חברי הכנסת, אנחנו לא שומעים. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – בעד יעקב אשר – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – בעד יואב גלנט – בעד בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – בעד ניצן הורוביץ – אינו נוכח צחי הנגבי – בעד תמר זנדברג – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אליהו חסיד – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – בעד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח אורלי פרומן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח עינב קאבלה – אינה נוכחת אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אנטאנס שחאדה – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח עפר שלח – אינו נוכח רם שפע – בעד איילת שקד – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש מישהו באולם שלא הצביע ורוצה להצביע? תמה ההצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה רוצה להצביע? כן. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יוראי להב הרצנו – בעד << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תמה ההצבעה. חברי הכנסת, נא לעלות למקומות שלכם, כי בהצבעה הבאה נעבור להצבעה אלקטרונית. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4), עברה בקריאה ראשונה – 68 בעד, אין מתנגדים. עוברת לוועדת הכספים. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה. תעדכני את המחשב, בבקשה. הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20) – נא להצביע. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 56 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20) (הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנות התקציב 2020 ו-2021 לשם התמודדות עם משבר הקורונה), התש"ף–2020, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 58, אחרי שאני מוסיף את חבר הכנסת גדי יברקן וחבר הכנסת ניר ברקת, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותעבור להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הכספים. << הצח >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון) (הארכת המועד להשבת התמורה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1355).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הבאה – הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון) (הארכת המועד להשבת התמורה), התש"ף–2020. יציג את הצעת החוק סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, לאחרונה הכנסת חוקקה תיקון לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב–2012, המכונה "חוק טיבי", שבו מסדירים את הפיצוי ואת החזר התשלום לנוכח מצב התעופה בצל מגפת הקורונה וחוסר יכולת לעמוד בלוח טיסות מסודר ובלי חריגות, כך שאת הפיצוי ואת ההחזרים דחינו לתאריכים יותר מאוחרים. אבל הצפי להתאוששות בענף התעופה בעקבות מצבה של ישראל כמדינה אדומה, לצערנו, והגלים השניים – או אפשר להגיד ההתמשכות, במדינות רבות, אפשר להגיד כמעט בכל העולם – ההגבלות נשארו ואף הוחמרו, ולמעשה אי-אפשר לייצר הכנסות חדשות, והמצוקה התזרימית נשארת. זה המצב היום בתעופה. לפיכך, מוצע להאריך את פרק הזמן שאנחנו קבענו, שזה היה עד 14 באוגוסט כתאריך אחרון לשלם את זה – להאריך את זה בעוד 90 יום, עד י"ג בתשרי התשפ"א. אנחנו מבקשים לדחות לכל אלה שאנחנו אומרים שהטיסה שלהם הייתה לפני י' בתמוז ככה ש-90 יום יהיו עד 1 באוקטובר. אנחנו מבקשים לדחות בעוד 90 יום. המדינה רואה לנכון לעזור לאותן חברות תעופה שלא יכולות, לא יכולות לעמוד בנטל התשלומים מייד – זה יביא לפירוקן ולהפסקת פעולתן. לפיכך, עמדת הממשלה היא לקדם את טיוטת החוק ולהעבירה לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לך, חבר הכנסת. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מנסור, בבקשה. חבר הכנסת יוראי להב – מוותר. חבר הכנסת מנסור, בבקשה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ – איננו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא – לא נמצא; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – גם הוא לא נמצא. יעלה ויבוא חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, אני ישבתי כאן וניהלתי את המליאה שעתיים בחוק התקציב. שמעתי את הקואליציה מדברת כאן, חבר הכנסת איתן ועוד חברי כנסת מהקואליציה, התחננו אחד לשני איך לא יהיו בחירות, כאילו הנושא תלוי בנו, אנחנו, האופוזיציה. הנושא תלוי בשני אנשים שיושבים כאן: בנימין נתניהו ובנימין גנץ. הם יחליטו אם יהיו בחירות או לא יהיו בחירות, לא אנחנו האופוזיציה נחליט אם יהיו בחירות או לא יהיו בחירות. במצב הכי קשה שמדינת ישראל נמצאת בו מאז קום המדינה – עברנו הרבה מלחמות, אבל לא הגענו למצב קשה כלכלית כמו שאנחנו נמצאים עכשיו, ושני ראשי הממשלה, ראש הממשלה וראש הממשלה הרזרבי, מתווכחים ביניהם. אחד אומר: בתוך 24 שעות נוכל להעביר תקציב לשנה; השני אומר: בתוך 24 שעות נוכל לדחות ב-100 יום את נושא התקציב. תתווכחו ביניכם, תגיעו להחלטה. יש לכם פחות משבועיים, עד 24 לחודש. או שמדינת ישראל הולכת לבחירות, או שמדינת ישראל מעבירה תקציב ומתחילה לתפקד כמו מדינה נורמלית, יציבה. היום אנחנו העברנו בקריאה ראשונה 1.75 מיליארד למערכת החינוך. בעוד שבוע אני לא יודע איזה תקציב יביאו לנו בשביל להעביר את הגזרה שאין לנו תקציב מדינה. לכן תשבו, תחליטו. הציבור בישראל לא רוצה בחירות עכשיו; הציבור בישראל רוצה ממשלה יציבה, מתפקדת. ואני אומר לכם, אני ידעתי מהרגע הראשון שלא נגיע לשימוש בראש הממשלה הרזרבי – לא נגיע לשימוש, ידעתי את זה מראש – אבל לא ברגעים האלה, ברגעים הקשים האלה שעובר עם ישראל עכשיו. אני יושב עם אנשים, אני מסתובב בשטח: אבטלה, לאנשים אין פרנסה, אנשי עסקים קורסים, מתרסקים, וכאן אנחנו מתווכחים – תקציב לשנה, תקציב לשנתיים. הדבר הכי קשה בכלכלה זה אי-ודאות, ואנחנו נמצאים באי-ודאות, אי-ודאות ברורה. אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר העליתי הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור את כל הנושא של התכנון והבנייה במגזר הדרוזי. השבוע ביקשתי ואושרה לי שאילתה בנושא ועדת החקירה שהקים השר גדעון סער כשהיה שר הפנים בנושא תכנון ובנייה. אני מקווה שאני אקבל תשובות ברורות על תוצאות ועדת החקירה שהקים השר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת חמד עמאר. אנחנו סוגרים את רשימת הדוברים. יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק פינדרוס. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר, לא נמצא; חבר הכנסת ישראל אייכלר – לא נמצא; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – לא נמצאת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת עודד פורר – לא נמצא; חבר הכנסת איימן עודה – לא נמצא; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – לא נמצא; חבר הכנסת אלעזר שטרן – לא. חבר הכנסת אוריאל בוסו, אתה עולה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תנו לו להחליט, רבותיי, תנו לו להחליט. זו זכותו לדבר. בבקשה, יעלה ויבוא חבר הכנסת אוריאל בוסו. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, היום התקבלה החלטת בג"ץ על אי-הריסת ביתו של המפגע בחייל עמית. אין מי שלא ראה את הזעזוע, את הכאב ואת הבכי של האבא של החייל, שהלך לבית העלמין באותו זמן. הוא היה על קברו של בנו, הוריד את הדגל לחצי התורן והרגיש שהדגל של מדינת ישראל היום מבויש – רגש של לב של אבא ביום כזה קשה. אנחנו קוראים את ההחלטה ומבינים שהיו פה גם החלטות הומניות מהצד השני, אבל איפה ההחלטה ההומנית בצד של החייל, בצד של הרגש? אנחנו סמוכים ובטוחים שבהרכב נרחב יותר של בית המשפט העליון ההחלטה תשתנה. ונקודה נוספת שאני הייתי חייב היום – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> תפסיק להאמין להם. תפסיק להאמין להם. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> לא ראיתי שדיברו על זה, אבל בבית רפואה, מרכז רפואי Medica ברמת החייל, הציגו לפניי ציור אומנותי שעמד במקום שכשהופכים את הציור יש שם כיתוב ואמירה קשה מאוד של "מוות ליהודים". לא שמעו את זה ולא דיברו על זה בתקשורת. אני נמצא כאן בחובת המחאה, ואני סמוך ובטוח שמכל סיעות הבית יהודים ושאינם יהודים אינם תומכים באמירה קשה כזאת. לשמחתי, לאחר פנייה המיצג הזה הורד, אבל התברר שהמיצג הזה לפני כן עמד, בידיעה שהכיתוב הזה נמצא. ביקשתי לבדוק, אבל אני בטוח שכאלה דברים שמגיעים – אני חושב שחובתם של בעלי המקום, שרוצים להציג מיצגים אומנותיים, צריכים להסתכל ברגשות, לא של יהודים או שאינם יהודים, אלא לשכל הקטן, ולהבין מה המשמעות במרכז רפואי לתלות כזה דבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת אלכס קושניר – לא נמצא; חבר הכנסת עופר כסיף – גם לא נמצא; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – לא נמצאת; חבר הכנסת יבגני סובה – לא נמצא; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – לא נמצא; חבר הכנסת חמד עמאר – לא; חבר הכנסת יעקב מרגי; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; חבר הכנסת יעקב טסלר – לא; חבר הכנסת יאיר גולן – לא. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום פנה אליי יוסי. יוסי הוא פעיל בארגון FeedIsrael, שלקח על עצמו למגר את תופעת העוני במדינת ישראל. מספר לי יוסי שהתרגלנו עד היום לאותם עניים מוחלשים, אותם אנשים שנראים עניים – בביתם אין כלום, חסר להם הכסף לשלם את השכירות – אבל בישראל של 2020 אנחנו מכירים עניים שיש להם בתים משלהם, אנשים שלא נראים עניים, אנשים שהיו רגילים להיות ממחלקי הצדקה. הוא אומר: אנחנו נמצאים בבתים של אותם אנשים, שכלפי חוץ נראים שהכול בסדר. הם הולכים ועוזרים ודואגים לאותם עניים שנראים בחוץ כעשירים אבל הם באמת עניים. אני רוצה לחזק את הארגון הגדול הזה, FeedIsrael, שלא חוסך יום ולא לילה ממאות מתנדביו לאותם אנשים. אני מסיים בעוד משפט אחד. קראתי בצער גדול על התוכנית לסגור את תוכנית היל"ה, שהיא תוכנית שדואגת לכ-8,000 נערים שאין מי שידאג להם. אני חושב שצריך לעשות הכול בשביל להשאיר את התוכנית הזאת קיימת. אלה אנשים במצוקה, ואם אנחנו לא נדאג להם אין מי שידאג להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מלכיאלי. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. אחריו – חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה ואוסאמה סעדי. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר לשירותי דת, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לנצל את הדקות הספורות הללו כדי לנצל את הבמה החשובה הזאת, ואף על פי שאינו כאן – אני מניח שיציגו בפניו את דבריי – להתנצל בפני כבוד שר החינוך, האלוף במילואים יואב גלנט, על שיח שלצערי הרב חרג מהגבולות המוכרים והמקובלים, בהמשך לדיון שהיה היום בוועדת החינוך, שבו הוא הציג את התוכנית לפתיחת שנת הלימודים. אני שמח, שמח מאוד – כמו שבתקופת כהונתו של השר גלנט כשר השיכון, פעולותיו הרבות למען כלל האוכלוסייה, לרבות פעילות אינטנסיבית להגנה ושמירה וביצור של הר הזיתים, באותה מידה פעולותיו לצורך פתיחת שנת לימודים, בתקופה עם אתגרים מאוד מאוד קשים. לכן אני מנצל את הבמה החשובה הזאת על מנת לבקש את סליחתו, אם הוא נפגע מפעולותיי, ולהוקיר ולהעריך את פעולותיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – לא נמצא. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני באמת מתפלא על הצעת החוק הזאת. לא רק שלפני זמן קצר ביטלתם בהוראת חוק את חוק הפיצוי לנוסעים בגלל עיכוב בטיסה, מה שנקרא בז'רגון "חוק טיבי"; אמרתם: זה בגלל שעכשיו יש בעיות בכל נמלי התעופה, אז יכול להיות שהטיסות יאחרו ויידחו ויעוכבו. בסדר, העברתם את זה. אבל עכשיו, מיקי זוהר, מה אתם מביאים? מביאים אפילו הצעת חוק שדוחה את החזר הכסף לאותו נוסע שרכש את הכרטיס, אדוני היושב-ראש. אין טיסה עכשיו, אבל את הכסף הוא לא מקבל. חברה שירד לה המחזור ב-70% מקבלת מענק וסיוע, אז פי כמה האזרח הפשוט, ששילם 500 דולר, 1,000 דולר, 700 דולר, ולא קיבל טיסה ולא קיבל תמורה – הכי צודק בעולם שהוא יקבל את ההחזר שלו. אז אני לא מבין, עם כל הכבוד, מה הצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. מי מסכם את הדיון מטעם הממשלה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא צריך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, חבר הכנסת מקלב? בבקשה. אז אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אפשר להצביע מכאן? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אפשר, אנחנו נספור. חברים, אנחנו מצביעים על הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון) (הארכת המועד להשבת התמורה), התש"ף–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מי מחברי הכנסת? חבר הכנסת משה ארבל? ינון אזולאי? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> יוסף טייב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יוסף טייב. מי עוד? שלושה חברי כנסת. בעד או נגד, אוסאמה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוסאמה סעדי נגד. בעד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא מצביע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קלנר, אתה לא יכול להצביע, אתה לא היית באולם. תלמד. זהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן, אני מנהל את האירוע. חד-משמעית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, הצעת החוק עוברת בקריאה ראשונה. 14 בעד, ארבעה מתנגדים. הוועדה שמוסמכת לדון בהצעת החוק היא ועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1344).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. במקום סגן השר יואב בן צור יעלה ויבוא כבוד השר יעקב אביטן, שר הדתות, להציג את החוק. << דובר >> שר הדתות יעקב אביטן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אולי טרם אציג את הצעת החוק, גירה אותי ידידי חבר הכנסת משה ארבל: השנה ימלאו 45 שנה לפטירתו של המשורר רבי דוד בוזגלו, בכ"ג באב, ומכיוון שהיום, אני רוצה להקדיש כמה מילים מפיוטו של רבי דוד בוזגלו, שכל-כולו היה כמיהה וערגה וכיסופים לציון, לחיילי צה"ל – את המילים הבאות מאחד מהפיוטים שלו אני אקדיש לעילוי נשמת החייל עמית בן יגאל, שזה יום גדול בשבילו צריך להיות, להורים ולעם ישראל. וכך כותב רבי דוד בוזגלו. הוא כותב: אך בך מולדתי עמדתי / חייתה נפשי בגללך // מבית נכאים ופתאים / קורא לי דרור בנמלך. // מדור לשכני / תושב תוך רבצי / זו ארצי. // על אף לוחצי / עול פורצי / מיד חומסי. ואז הוא ממשיך בבית השני ואומר: פועלך בני / הראני / אהבת בנים לאימם. // להם / כל יקר / לא ייקר / הפך הלילה אור יומם. // בעת / הורתם / בגללם / יערב להם פת לחמם. // קום שוט / בערים / בימים ונהרים / מישורים / עם הרים / מזרח ומערב ותצפין ותדרים. // כאן – ואלה המילים החזקות – שפכו בניי את דמם / וכאן קנו את עולמם / להם ולחולמי חלומם. // בני עמם / אשר עימם / דורשי טובתם ושלומם. אלו המילים שכתב רבי דוד בוזגלו הסגי נהור כאשר היה בספינה והרגיש את האדמה של ארץ ישראל. גם היום רבי דוד בוזגלו צריך לחבר אותנו בשירה שלו, בפיוט שלו, לאהבת העם הזה. די לפלגנות, די לזרוע בתוכנו את הארס, בין כל אזרחי המדינה הזאת. חייבים להתעשת מייד ולהבין שבעת הזאת העם שלנו רוצה דבר אחד: הוא רוצה לדאוג לשלום בניו, הוא רוצה את הבריאות ואת הפרנסה שלו, וזה מה שמעניין אותו. מי ייתן והתבונה הזאת היא שתלווה אותנו, ונזכה ל"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" ונבחר בברכה ולא בקללה, אמן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רשויות מקומיות רבות מעסיקות חברות המסייעות להן בגביית תשלומי החובה המגיעים להן, כמו גם בניהול מערך משלוח חיובי המיסים. חברות אלו מכונות חברות גבייה. אף שתופעה זו התרחבה מאוד בשנים האחרונות, ויש בה פוטנציאל משמעותי לשיפור יכולות הגבייה של הרשויות המקומיות, היא טרם הוסדרה בחקיקה אלא בהוראות מינהל בלבד. ברקע הדברים עומד פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 4113/13, שבו נקבע כי הפעלת חברות גבייה על ידי רשויות מקומיות טעונה הסדרה בחקיקה מפורטת. על כן מובאת בפניכם כעת להצבעה הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף–2020. מטרתה של הצעת החוק המונחת לפניכם היא להסדיר את אופן העסקת חברות הגבייה בידי הרשויות המקומיות ואת יחסי הגומלין בין החברות לרשויות. בכלל זה מוצע לקבוע את סוגי הפעולות שתבצע חברת גבייה בשביל הרשות המקומית, להסדיר את תהליך אישור העסקת החברה ועובדיה וכן את תהליך הפסקת עבודתם, להטיל חובת סודיות ואבטחת מידע על חברות הגבייה ועובדיהן לגבי מידע שהגיע לידיהן, וכן להטיל חובות פיקוח ובקרה של הרשויות המקומיות על חברות הגבייה. כך למשל מוצע לקבוע כי כל פעולה הנוגעת לגבייה הכרוכה בהפעלת שיקול דעת שניתן על פי דין לעירייה או לעובד עירייה או לבעל תפקיד בה לא תתבצע על ידי חברת הגבייה או עובדיה, וסמכויות אלה יהיו בידי העירייה או עובד העירייה או בעל התפקיד בלבד, לפי העניין. כמו כן מוצע לקבוע כי חברת הגבייה ועובדיה יידרשו לקבל אישורים מאת ועדה ארצית שתוקם במשרד הפנים או ועדה עירונית, והצעת החוק קובעת את התנאים למתן האישורים ותוקפם. הצעת החוק קובעת הוראות שעניינן בירור תלונות נגד חברת גבייה ועובדיה שיכול שייעשה על ידי ועדת האישורים העירונית והממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית. נוסף על כך מוצע לקבוע בין השאר הוראות הנוגעות לחובת הזדהות של עובד חברה הגבייה באמצעות הצגת תג זיהוי, וכן חובת הצגה של האישור שניתן לו מוועדת האישורים, הוראות בעניין קבלת מידע בידי חברת הגבייה והטיפול במידע, חובתה של חברת הגבייה לפעול לפי הנחיות מטעם גזבר העירייה ועוד. הסדרתם ועיגונם בחוק של אופן העסקת חברות הגבייה בידי הרשויות המקומיות ויחסי הגומלין בין החברות לרשויות יתרמו רבות לייעל הגבייה מחד גיסא, תוך הטלת הגבלות ופיקוח על חברות הגבייה ועובדיה מאידך גיסא. על כן, כבוד היושב-ראש, אבקש מכם, חברי וחברות הכנסת, להצביע בעד הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף–2020. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. אנחנו נתחיל את הדיון עם חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – מוותר; חבר הכנסת אחמד טיבי ­– אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי; חבר הכנסת מתן כהנא; חבר הכנסת יצחק פינדרוס; חבר הכנסת אלכס קושניר; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה; חבר הכנסת אוריאל בוסו, חבר הכנסת אוריאל בוסו – מוותר? חברים, לפחות להישאר בשקט. חבר הכנסת אריאל קלנר; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, יעלה ויבוא; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חבר הכנסת עופר כסיף; חברת הכנסת מרב מיכאלי; חבר הכנסת יעקב טסלר; חבר הכנסת ניצן הורוביץ; חבר הכנסת יבגני סובה; חבר הכנסת מאיר כהן; חבר הכנסת עודד פורר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; חברת הכנסת קרן ברק; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; חבר הכנסת ישראל אייכלר; חברת הכנסת תמר זנדברג; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; חבר הכנסת אליהו חסיד; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה, איפה הוא? לא פה; חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת; חברת הכנסת סונדוס סאלח; חבר הכנסת יוסף ג'בארין; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – יעלה ויבוא. בבקשה, שלוש דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> למה? מה יהיה, אוסאמה? << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> הנציג האותנטי והיחיד, חוץ מהיושב-ראש, של המשותפת. מה, רוצים להגיד את העמדה שלנו. מה קרה, עליזה? רק חצי שעה אפשר? חצי שעה? שלוש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוסאמה, אני שומע אותך בלב פתוח. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אבל לא בנפש חפצה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אנסה לשכנע אותך, אתה, כעורך דין. אני אומר לכם, כבוד השר, אין ספק שצריך לייעל ולתת כלים ואפשרויות לרשויות המקומיות, למועצות, לעיריות, לגבות את החובות, וכמובן שמוטלת חובה על האזרח לשלם את חובותיו לעירייה. אין ספק ואין חולק על זה. אבל מה שקורה בשוק הזה, משה, של חברות הגבייה – אתה יודע ואני יודע וכבוד היושב-ראש וכולנו יודעים איזה שוק פרוע נמצא שם ואילו אמצעים נוקטות חברות הגבייה על מנת לגבות את החובות. בדרך כלל – ותראו, אדוני השר, את התקציבים של הארנונה ושל הגבייה, כמה נכנס לקופה של העירייה וכמה הולך להוצאות ולשכר טרחת עורך דין. אתה הגשת בעצמך – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני מבטיח לך, חבר הכנסת, הצעת החוק הזאת לא תעבור בקריאה שנייה ושלישית כמו שהיא נכנסת. בוועדת הפנים ביחד נעשה עבודה. אני אומר את זה גם על דעת השר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, ולכן מה שרציתי להגיד – בדיוק מה שאמרת, ולכן עליתי ואמרתי. אנחנו כמובן רוצים להגן על האזרחים וקוראים לאזרחים לשלם את החובות שלהם, אבל אם אזרח – הרי עשינו את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וכל אלה על מנת לעזור לאנשים ולאזרחים שלא יכולים לעמוד בחובות שלהם. ודבר שני – אני שואל, שואל אותך ושואל את עצמי – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול להחמיא לעצמך גם על מבצע הגבייה שאתה יזמת בממשלה הקודמת. מגיע לך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. אבל אני אומר, משה, למה למשל לא מעבירים את החובות האלה של העיריות למרכז לגביית קנסות – איך זה נקרא? << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> לגביית קנסות והוצאה לפועל. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה? למה? במקום ללכת ולשלם המון כסף, הוצאות ואגרות ושכר טרחת עורך דין, וחוב שהוא x, פתאום הוא פי שניים או פי שלושה רק בגלל ההוצאות האלה, אפשר לתת למרכז לגביית קנסות את הדברים האלה, ואז חוסכים, וגם גובים את החוב אבל גם מקילים על האזרח. זה הכול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חברי הכנסת, אנחנו לא נקרא את רשימת הדוברים. מישהו מחברי הכנסת שנמצא באולם ורשום רוצה לדבר? אוקיי, אז אנחנו מסיימים את פרק הדיון על הצעת החוק ועוברים לסיכום והצבעה. אדוני השר, אתה רוצה לסכם? לא רוצה לסכם. אז אנחנו עוברים להצבעה. מי שנמצא באולם – אנחנו ניקח הצבעה ידנית ממנו. בבקשה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף–2020, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מי מצביע בעד? חבר הכנסת יוסף טייב, חבר הכנסת משה ארבל, חברת הכנסת קרן ברק וחברת הכנסת מיכל שיר. חברי הכנסת, אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 149) (חברות גבייה), התש"ף–2020, עברה בקריאה ראשונה – 14 בעד, אפס נמנעים ואפס מתנגדים. היא תעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הצח >> הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1345).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר מיכאל ביטון, בבקשה. השר ביטון, בבקשה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני שאני מציג את החוק – זה יום מיוחד היום. זה השבוע של פטירתו של רבי דוד בוזגלו, מגדולי פייטני מרוקו בעת החדשה, שזכה בסופו של דבר להגיע לארץ ישראל, לקריית חיים. בנו, ד"ר מאיר בוזגלו, דוקטור לפילוסופיה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית, איש רב פעלים, מייסד תנועת תיקון, המשיך את המורשת של אביו. הרבה פעמים אנחנו אומרים על העלייה לארץ ישראל, מתארים אותה כחלום ושברו. עולה יהודי, תלמיד חכם, שהיו לו מעריצים במרוקו. היה פייטן גדול. היו באים לתפילות יום כיפור מאות; ערבים היו באים לשמוע את תפילתו מרוב שהיה נעים. ידע אפילו לקחת שירה ערבית אנדלוסית ופיוטים אנדלוסיים ולשים בהם טקסט יהודי וטקסט עברי. תחשוב כמה זה מיוחד: לוקח את המנגינה הערבית, שם בה עברית ומחבר אותה אפילו לבית הכנסת. אז הוא עלה לארץ, ופה יש שבר של העלייה, ולא תמיד המורשת הזאת, בשנות השישים, השבעים, קיבלה מקום, והוא מרגיש ככה קצת כאב. הוא איבד את מאור עיניו. אבל הקהילות היהודיות בארץ ידעו מי זה רבי דוד בוזגלו, אז הוא יוצא למסע. יש תמונות שהוא הולך לאופקים, למעברה, לירוחם, לדימונה. הוא מתקבל כמו מלך. אבל האזרח הפשוט לא ידע מי זה רבי דוד בוזגלו. הוא גר בבלוק בקריית חיים. בסוף הדברים, היום בישראל יש מאות קהילות שלומדות פיוטים. יש פריחה גדולה של הפיוט של יהדות מרוקו והפיוט בכלל, של כל העדות – פרס, תוניס וכו'. יש אתר פיוט, יש אתר "הזמנה לפיוט" ויש פריחה – יש תיקון של הדבר הזה. סיפור אחד מיוחד על אודותיו: חיים גורי כתב שיר על באב אל-ואד, על הקרב, אבל הוא הרגיש שבשיר של חיים גורי צריך את הקדוש ברוך הוא, צריך שפה יהודית, אז הוא בנה מילים, מילים אחרות, לתוך השיר של חיים גורי, כמו שהוא תמיד עשה; הכניס מילים יותר יהודיות והשתמש גם בביטוי של שאיפה לשלום: "יעקב, ישר, דרש ברוך ונועם / את שלום אחיו ואת שלום שונאיו" – ככה הוא כותב בתוך השיר של באב אל ואד, שם מילים חדשות. אז יהיו הדברים האלה לעילוי נשמתו של רבי דוד בוזגלו וגאוותנו על עולם הפיוט שלראשונה צומח. עכשיו להצעת החוק, שנידונה פה בעבר, הצגתי אותה, לכן נציג אותה בתמצית. אדוני היושב-ראש, חברי כנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת את הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התש"ף–2020. בחודש יוני אישרה הכנסת להאריך עד סוף השנה הוראת שעה נוגעת לתיקון חקיקה זה כדי לאפשר לוועדת החוץ והביטחון זמן סביר לדון ולאשר את ההסדר העיקרי המוצע בהצעת החוק המונחת כעת על שולחן הכנסת. התיקון המוצע היום הוגש ואושר בקריאה ראשונה כבר בשנת 2018, והממשלה מבקשת לשוב ולאשרו היום ולהעביר אותו להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. חוק חומרי נפץ קובע את הרגולציה בנושא העיסוק בחומרי נפץ באופן כללי. החוק מכוון לשוק האזרחי, כגון חומרי נפץ למחצבות. מאחר שאינו מתאים לפיקוח על בטיחות חומרי נפץ במתקנים ביטחוניים, נקבע בו במקור פטור לאלה, והתפתח במהלך השנים. החוק מחריג מתוכו חברות ביטחוניות, ולגביהן קיים פיקוח חלופי של משרד הביטחון, המעוגן כיום במדריך בטיחות. הצעת החוק מבקשת לתקן שני נושאים עיקריים: האחד – עדכון ההגדרה של מפעל ביטחוני כך שתכלול גם חברות פרטיות, מאחר שקיימות היום חברות פרטיות ביטחוניות מובהקות, כגון אלביט, שרכשה את תעש מערכות, העוסקות בנפיצים צבאיים. בהזדמנות זו ביקשה המדינה להבהיר כי הפטור חל גם על יחידות הסמך של משרד הביטחון. התיקון השני – מתן מעמד סטטוטורי להסדר הפיקוח החלופי שקבע שר הביטחון, מדריך בטיחות, שיפורט בהמשך. אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ותעביר אותה להמשך הדיון בוועדת חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר מיכאל ביטון. חברים, אנחנו לא נקרא את רשימת הדוברים. האם יש מישהו מחברי הכנסת שמעוניין לדבר? כן, חבר הכנסת פינדרוס, תעלה בבקשה מהצד השני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תראו, בשבוע שעבר קראנו בפרשת השבוע: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה – – – ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד ואת השבועה" עובר שבוע – אנחנו קוראים עוד פעם: ראה אנוכי נותן בפניכם את הברכה ואת הקללה. אני באמת לפעמים מתפלא: למה לחזור שוב ושוב? אז יש מדרשי חז"ל. אבל אני רוצה להגיד לכם, אני נמצא פה בבניין – אני מתחיל להבין. אני מתחיל להבין. מתבלבלים. "מרחם על האכזרים סופו שמתאכזר על הרחמנים". הולכים להיכל הצדק פה, לידינו – הוא יודע לרחם על האכזרים; מרחם על מחבלים. אדוני השר, הבאתם חוק יפה מאוד, לשמור על חומרי נפץ. אתם יודעים כמה חומר נפץ יש באזור המגורים שלי? כמה אקדחים בלתי חוקיים שאתם לא אוספים? אתם יודעים כמה יריות אני שומע כל לילה מכלי נשק בלתי חוקיים? מה אתם חושבים, שזה יהיה במגזר הערבי ולא יוכל לפגוע באחרים? לא מעניין אתכם? "המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים". מי שיכול להיות בהיכל צדק, לרחם על מחבל; מי שלא מעניין אותו כשמסתובבים כלי נשק אצל אנשים פרטיים ושהם משתמשים בזה מול אנשים פרטיים, חומרי נפץ בלתי חוקיים; מי שבתקופה קשה כזאת, עם כל כך הרבה מובטלים וכל כך הרבה בעיות, מסוגל לנהל ויכוח על תקציב חד-שנתי או דו-שנתי או כל מיני שטויות כאלה, ולצאת למערכת בחירות, ושיהיה כאוס שלטוני – "המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים". תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת פינדרוס. חברים, אני צריך גם לעדכן בתוצאת ההצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות: עברה ב-13 חברי כנסת בעד, ולא 14. האם מישהו מחברי הכנסת רוצה לשאת דברים? אוקיי. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – מוותר. חבר הכנסת, אתה רוצה לסכם או שנעבור להצבעה? << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> בסדר. אפשר להצביע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עוברים להצבעה? אז חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התש"ף–2020, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. מי מצביע מחברי הכנסת? חבר הכנסת אוריאל בוסו, חבר הכנסת יוסף טייב, חבר הכנסת פינדרוס, חברת הכנסת שיר, חבר הכנסת – השר? השר מנוע, אוקיי. מי עוד? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> השר, השר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא היה פה. היה פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> היית פה? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> כן, כן. הוא עמד פה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אוסאמה, אתה מצביע? << קריאה >> קריאה: – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. 15 בעד. אני קובע כי הצעת החוק חומרי נפץ (תיקון מס' 5 והוראת שעה), התש"ף–2020, עוברת בקריאה ראשונה: 15 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. הצעת החוק עוברת להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. << הצח >> הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34) (רישום חברה באופן מקוון), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1351).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34) (רישום חברה באופן מקוון), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים אבי ניסנקורן, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חברי הכנסת, לפי חוק החברות, אדם המבקש לרשום חברה בישראל צריך להגיש לרשם החברות עותק של תקנון החברה חתום על ידי בעלי המניות הראשונים. חתימה זו של בעלי המניות הראשונים על התקנון משקפת את הסכמתם לייסוד החברה. כדי לאמת חתימות אלה, נקבע בחוק כי עורך דין יאמת בחתימתו את זהות החותמים על התקנות. על מנת להקל את התהליך של רישום חברה ולהפחית את הנטל הרגולטורי, מוצע בהצעת החוק כי אימות חתימות בעלי המניות יוכל להיעשות גם בדרך מקוונת שתיקבע בתקנות. חשוב לציין כי התיקון המוצע הוא חלק ממהלך ממשלתי רחב לייעול הליך הקמת חברה בישראל. זהו מהלך שאותו מובילים יחד משרד המשפטים, משרד האוצר ומיזם ישראל דיגיטלית, על מנת לשפר את אופן עשיית העסקים בישראל, כך שנהפוך לאחת המדינות המובילות בעולם בקטגוריית הקמת עסק לפי מדד קלות עשיית עסקים של הבנק העולמי. בעצם מי שיגיש בדרך דיגיטלית, מקוונת, לא יצטרך אישור עורך דין. הכנסת מתבקשת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת חוקה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר אבי ניסנקורן. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. האם – שוב, אני שואל את חברי הכנסת שנמצאים באולם ונמצאים ברשימת הדוברים: מישהו מעוניין לדבר? אוקיי. אז אדוני השר, אנחנו, ברשותך, נעבור להצבעה. אתה לא מסכם. אוקיי. בבקשה, אנחנו מצביעים על הצעת חוק החברות. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34) (רישום חברה באופן מקוון), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה רוצה לדבר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזו שאלה. ירדתי מלמעלה. תעצור בבקשה את ההצבעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מיקי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו כבר עשינו הצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אני ירדתי מלמעלה, אמרתי: אני יורד לדבר, וגם ההצבעה לא הסתיימה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איפה מלמעלה? באת מבחוץ. לא היית פה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, ירדתי מפה. ישבתי פה. אפשר לשאול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, כן? אי-אפשר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה זאת אומרת? סליחה, אדוני, אני עמדתי שם ואני ירדתי לכאן כדי לדבר. אתה היית צריך לקרוא את הרשימה. היה לי זמן עד שהייתי מגיע לכאן. ולכן ההצבעה הזאת מבוטלת, אין ברירה בכלל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. אנחנו נותנים לך בהצעת החוק הבאה. יש עוד סעיף לסדר-היום, אתה תקבל את זכות – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. אני עומד על זכותי. אתה היית צריך לקרוא את רשימת הדוברים. לא קראת את רשימת הדוברים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני שאלתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני נמצא במקום עשירי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הוא שאל אם מישהו – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל מה? הוא שאל שאלה קצרה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מיקי – – – חבל על – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. אני רוצה עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רוצה עכשיו. אני רוצה עכשיו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת מיקי לוי, אי-אפשר לבטל את ההצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אי-אפשר לבטל את ההצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מבקש ייעוץ משפטי. אני מבקש ייעוץ משפטי של היועצת המשפטית של הכנסת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא יודע להצביע בלי שאני שומע את חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, זה עיקרון. אני מבקש ייעוץ של היועצת המשפטית של הכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אנחנו נבדוק את זה, חבר הכנסת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, אולי בעקבות הדברים של חבר הכנסת מיקי לוי אני אשנה את עמדתי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. חברי הכנסת, אנחנו בודקים את זה. אנחנו בודקים את זה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – מה יכול להיות? למה אתה מעכב אותנו? באמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, מה שירדנה תגיד זה החוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה שירדנה תגיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה שירדנה תגיד זה החוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מקובל עליי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. תסבירו לי. אני יכול לקבל הסבר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא קרא לך – הוא שאל אם יש מישהו – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. אני ישבתי למעלה עוד לפני שהשר סיים את הנאום שלו. ירדתי כדי לנאום מפה. הוא היה צריך לקרוא את הרשימה. היה לי מספיק זמן כדי להגיע לכאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, אתה רוצה לדבר – תדבר. אבל זה לא ההצבעה, וזה אחרי ההצבעה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא שאל. הוא שאל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, ההצבעה הופסקה באמצע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עדיין לא השלמנו את ההצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ההצבעה הופסקה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא שאל אם יש מישהו במליאה שרשום ורוצה לדבר. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> יש תוצאות ההצבעה – 12 בעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, לא. רגע, רגע. גברתי, רגע אחד. רגע אחד. אני מבקש, להבא – אני מוכן לוותר הפעם ולא לעשות איתו בלגן – כשאנחנו יושבים למעלה ורוצים לבוא לנאום מכאן – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שנייה אחת, תנו לי לסיים. – – על היושב-ראש, או התורן במקום היושב-ראש, לקרוא את הרשימה. זה נורא קל לבוא ולהגיד – לפעמים יש חברי כנסת שיושבים בפרסה, שותים קפה, מחכים לתורם. אי-אפשר לבוא ולהגיד: יש מישהו שרוצה לדבר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. קיבלנו את זה, חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא בא בטענות אליו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני בא להסדיר את הנושא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> קיבלנו את הדברים, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – רצית לרדת למטה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל, גברתי, עוד פעם, נגיד שהייתי יושב, שותה קפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – תוצאות – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל בסדר, אם אני שותה קפה עם עוד שניים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> למה לא דיברת למעלה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז תודה לך, חבר הכנסת מיקי לוי. אנחנו ניקח את הדברים לתשומת הלב. חברים, אנחנו נשלים את ההצבעה. עשינו הצבעה אלקטרונית. מי מחברי הכנסת רוצה להצביע? אני מודיע – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא שאלת אותנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אני – בעד. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אנחנו רוצים להצביע בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חברת הכנסת מיכל שיר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם אני, אדוני – לפרוטוקול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הייתה הצבעה אלקטרונית. הוא לא שאל. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> הייתי פה לבד. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא לא שאל אותנו. מיקי קטע את הכול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מיקי קטע את זה. בסדר. ניקח את זה לתשומת הלב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני עוד פעם אשם, אוסאמה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תמיד אתה אשם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בעד? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מי עוד? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חבר הכנסת מיקי לוי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת פטין מולא, חברת הכנסת מיכל שיר – בעד. מיקי לוי. הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34) (רישום חברה באופן מקוון), התש"ף–2020 – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אוריאל בוסו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעת החוק עוברת עם 19 – 19 חברי כנסת בעד, אפס נמנעים, אפס מתנגדים. הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק היא ועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1354).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברים, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, בין שנמצא ובין שלא נמצא, וחבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מהווה השלמה של מהלך הוצאתן של מחלקות הים מחברות נמל חיפה ואשדוד והפיכתן לחברות בנות של חברת נמלי ישראל, לצורך הסמכתן – כל אחת מהן – כתאגיד מורשה למתן שירותי נמל וכדי להחיל רגולציה ישירה על החברות בביצוע פעילות זו. כל זאת כחלק מהליך הקמת הנמלים החדשים – נמל הדרום ונמל המפרץ. בשתי שורות או בשני משפטים: כפי שידוע, הולכים להקים עוד שני נמלים – עוד נמל בחיפה ועוד נמל באשדוד. יש חברה, חברת נמלי ישראל, המתכללת את כל החברות האלה, אבל מטבע הדברים, חברת נמל חיפה לא תוכל לתת היום שירותים לנמל השני. נניח, נתב – כל הנתבים היו שייכים לנמל אשדוד או לנמל חיפה. אם יש היום עוד נמל, איך הם יכולים לתת לחברה אחרת? הם גם לא ירצו לתת והם גם לא יכולים להסתמך על שירותים כמו, נניח, נתב. לצורך זה אנחנו צריכים לקחת את כל השירותים של מחלקות הים – נשים את זה בחברה בת, שתהיה גם חברה שנותנת שירותים לאותן חברות, ובשביל זה צריך את שינוי החקיקה, ולכן אנחנו רוצים להוסיף גם לתפקיד של חברת נמלי ישראל את התפקידים האלה של מתן שירותי תעבורה. עוד משהו קטן: יחד עם זאת, מוטלת על חברת נמל ישראל – שזה אירוע אחר – לנהל את הכספים שמיועדים לתשלום גמלה לעובדים בפנסיה התקציבית – חלק מהעובדים צריכים לנהל קופת גמל, כל אלו שנמצאים בפנסיה תקציבית, שהיו לפני שנה מסוימת; יש קופה מרכזית שמנהלת. מה שקרה הוא שחברת נמל אשדוד לא השלימה את כל הפעולות שהיא צריכה לעשות בשביל זה. לכן, אנחנו מבקשים לתת הארכה לנמל אשדוד או לדחות את המועד הקבוע לעניין כל ההסדרים שפורטו לעיל ל-31 בדצמבר 2020. אבקש לאשר את הצעת החוק ולהעבירה לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני סגן השר. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נתחיל עם רשימת הדוברים. שוב, אני לא אזכיר את שמות כל חברי הכנסת. להזכיר? אוקיי, אז חבר הכנסת יואב להב הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מוותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> האמת היא שרצינו לחסוך את האי-נעימות הזאת. יש 28 חברי כנסת רשומים. נראה לי שאחד או שניים ידברו, אם בכלל. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'; חבר הכנסת ווליד טאהא; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה; חבר הכנסת אלי אבידר; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – מוותר? כן. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> חברים, חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, רציתי לדבר איתכם היום על זכויות, אבל בעיקר על זכויות של אחרים, כי השיח בישראל מקצין, כך אומרים לנו – וזה באמת נכון. השיח מקצין כי יש כאן כאלה שרוממות קבלת האחר בפיהם אבל שוכחים שבדמוקרטיה יש זכויות גם למי שזה לא הם. אין דבר כזה בדמוקרטיה זכויות ללא איזונים. חופש התנועה, למשל, הוא לא חופש לפגוע בעיסוק או בפרטיות, חופש הביטוי הוא לא חופש להוציא דיבה, וחופש ההפגנה, אדוני היושב-ראש, הוא לא הזכות לרמוס את שלום הציבור. וזה מה שקורה בימים אלה בהפגנות מול בית ראש הממשלה, שבוע אחר שבוע. קבוצה של כמה אלפים, שאיש לא היה מתייחס אליהם בשל מספרם הזעום אילו היו מתכנסים בכיכר העיר, מקבלים הד תקשורתי אדיר, בגלל שההפגנות הן מול בית ראש הממשלה. אבל המפגינים, והמגפונים שלהם בתקשורת, שוכחים שיש זכויות גם למי שזה לא הם. ואני קורא כאן לאיזון. זכות ההפגנה חשובה ויסודית; אומרים שזאת זכות קדושה. לגבי קדושה, אני מעדיף לשמור את המונח למקומות אחרים, אבל זאת זכות יסודית. ובאמת, כאשר מתקיימת הפגנה בשטח ציבורי, כמו כיכר העיר או פארק ציבורי, האינטרס הציבורי הוא לשמור ככל הניתן על הזכות הזאת, גם בצורה מרחיבה. אבל כאשר ההפגנה מתקיימת באזורי מגורים, עלינו לשקול לצד זכות ההפגנה את זכותו של כל אדם לפרטיותו בביתו, זכות אשר הוכרה כזכות חוקתית חשובה, כי מה לעשות, יש זכויות גם למי שהם לא מפגינים נגד ראש הממשלה. גם להם יש זכויות. בג"ץ נתן את דעתו על עניין ההפגנות ואמר שזאת זכות יסודית, אבל בג"ץ גם קבע שגם לראש הממשלה, אפילו לראש הממשלה, מוקנות זכויות יסוד של פרטיות, ויש לאזן בין זכותו של המפגין לבין זכותו של ראש הממשלה לפרטיות. "גם לו יש להבטיח מקום בו יוכל לנוח מטרדות היום" – אלה ציטוטים מפסקי דין של בג"ץ – "בו יחליף כוח ובו ימצא מנוחה בחיק המשפחה". "כמו כן, יש לאזן בין זכות ההפגנה והאספה לבין זכותם של השכנים" – אנשים, נשים וטף, מבוגרים וילדים – לפרטיות ולקניין. פסקי הדין האלה היו בימים שבהם ההשקפה הייתה שיש זכויות גם למי שלא מפגינים נגד ראש הממשלה. היום הדברים כבר השתנו. אני מתכוון להיאבק ולעסוק באיזון הזכויות, בשונה מבית המשפט, שמאזן אותן לפי השקפתו. אנחנו מציעים, דנים ומחליטים על איזון הזכויות ברוב המייצג ומשקף את דעתו של רוב העם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> וזה צריך להיעשות בכנסת. הכי חשוב שנזכור, כולנו, שיש זכות גם למי שהם לא אנחנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, חבר הכנסת אריאל קלנר. חבר הכנסת ישראל אייכלר – לא נמצא; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – לא נמצאת. חבר הכנסת מיקי לוי – יעלה ויבוא. כולנו אוזן קשבת. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול לדבר פעמיים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא לא נותן לי. תן לי, בבקשה. אני מוכן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק של חברי הכנסת הנדל והאוזר זכתה בתחילת הדרך לתגובות נלהבות מצד חברי הכנסת של כחול לבן – הינה הגיעה הגאולה שתציל אותם מהאפשרות שיבעטו אותם מחוץ לחיים הפוליטיים. איזה ירוקים, איזה חסרי ניסיון, איזה אנשים לא לומדים. לפחות הייתם מתייעצים עם איזה מקצוען, חבר כנסת לשעבר או שר ותיק. מייד היה אומר לכם היועץ: אין תכלית, על הקרח. הצעת החוק בקריאה הטרומית לדחיית החוק להגשת התקציב ב-100 ימים היא על הקרח. לקח לכחול לבן 24 שעות להבין את הטריק הזה. 100 ימים של חסד החוק היה מביא לכם, כדברי הסרט שובר הקופות "100 ימים של בדידות". הסרט הוא שובר קופות – אתם שוברים את הקופה הציבורית. נתניהו וגנץ מקריבים את תקציב המדינה כאילו היה נחלתם הפרטית – כאילו היה תקציב המדינה חשבון הבנק הפרטי שלכם. ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה הרזרבי גנץ, תקציב המדינה אינו הנחלה הפרטית שלכם. תקציב המדינה הוא לא חשבון הבנק הפרטי שלכם. בהיעדר תקציב מדינה אתם גורמים נזק כלכלי ברמה העולמית למדינת ישראל. אין ספק שדירוג האשראי של מדינת ישראל ירד. כאשר דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד, התוצאה תהיה שמדינת ישראל תשלם מיליארדים נוספים כריבית על החוב וההלוואות שהיא לוקחת – ההפסד של מיליארדים רק על תשלום ריבית בהיעדר תקציב על ראשכם. תתעוררו. הכול פוליטי. זה לא חשבון הבנק שלכם. וכאילו זה לא מספיק, הטרלול הזה ממשיך. פרסום ראשון: שר האוצר כץ הציע הערב לכחול לבן פשרה חדשה למשבר התקציב: תקציב חד-שנתי – תקשיבו לטרלול – שיאושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת במקביל; החוק של האוזר לדחיית אישורו יאושר בשלוש קריאות; ההחלטה אם לקדם תקציב חד-שנתי או דו-שנתי תתקבל בהמשך בהתאם לסיכום. אתם הבנתם את זה? טרלול של כל המדינה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת עודד פורר – לא נמצא; חבר הכנסת איימן עודה – לא נמצא; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – לא נמצא; חבר הכנסת אלעזר שטרן – לא נמצא; חבר הכנסת אוריאל בוסו – מוותר; חבר הכנסת אלכס קושניר – לא נמצא; חבר הכנסת עופר כסיף – לא נמצא; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – לא נמצאת; חבר הכנסת יבגני סובה – לא נמצא; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – לא נמצא; חבר הכנסת חמד עמאר – לא נמצא; חבר הכנסת יעקב מרגי – לא נמצא; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – לא נמצאת; חבר הכנסת יעקב טסלר – לא נמצא; חבר הכנסת יאיר גולן – גם לא נמצא; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – לא נמצא; חבר הכנסת משה ארבל – לא נמצא; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – לא נמצא; השר אבי ניסנקורן נמצא? סגן השר מקלב מסכם או שאנחנו עוברים להצבעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אנחנו עוברים להצבעה. חברים, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7) התש"ף–2020, בקריאה ראשונה. אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התש"ף–2020, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז חברת הכנסת קרן ברק, חבר הכנסת אוריאל, חברת הכנסת שיר, חבר הכנסת יוסף, חבר הכנסת מיקי לוי. בעד, חבר הכנסת מיקי? בעד. אז אני קובע כי הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התש"ף–2020, עוברת בקריאה ראשונה: 17 חברי כנסת בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. הוועדה שאמורה לדון בהצעת החוק היא ועדת הכספים. << נושא >> בקשת הממשלה להאריך את תקופת ההארכה לפי חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020 << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף האחרון בסדר-היום – המלצת ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תקופת הארכה לפי החוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת החירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020. יציג את ההמלצה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט – הוא לא נמצא, אז חבר הכנסת איתן גינזבורג, יושב-ראש ועדת הכנסת, במקום חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לפניית הממשלה לוועדת החוקה, חוק ומשפט מאתמול, 9 באוגוסט 2020, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להמליץ לכנסת להאריך את התוקף של חלק מהוראותיו של החוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020, בהתאם לבקשת הממשלה. תוקפו של החוק פוקע היום, 10 באוגוסט 2020, בחצות, והוועדה ממליצה לכנסת לאשר את בקשת הממשלה להאריך אותו כמפורט להלן: הארכה של 21 ימים, עד ליום 31 באוגוסט 2020, של החלקים הנוגעים לעבירות הפליליות והמינהליות האלה: הפרת חובת בידוד בית – עבירה עם קנס מינהלי של 5,000 שקלים; הפרת חובת דיווח למשרד הבריאות על בידוד בית – עבירה עם קנס מינהלי בסך 3,000 שקלים; אי-עטיית מסכה – עבירה עם קנס מינהלי בסך 500 שקלים. בתקופת ההארכה בכוונת הממשלה לקדם תיקון חקיקה שיאפשר הסדרה של עבירות וקנסות אלה במסגרת פקודת בריאות העם ותקנות שיותקנו מכוחה, אשר יחליפו את ההוראות בחוק לקיום תקנות שעת חירום בעניין האכיפה שהזכרתי. הדבר השני הוא הארכה של שבעה ימים, עד ליום 17 באוגוסט 2020, של העבירה המינהלית על הפרה של חובה לשהות במקום לבידוד מטעם המדינה, מלונית, עם קנס מינהלי בסך 5,000 שקלים. ההארכה מבוקשת עד למועד זה, שבו יפקע החוק לקיום חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה), ובכוונת הממשלה לחוקק הסדר מעודכן שיחליף אותו עד למועד זה. ההארכה כוללת גם את הסמכת הגורמים המוסמכים לתת את הקנס המינהלי. אבקש מחברי הכנסת לאשר את בקשת הממשלה, בהתאם להמלצת ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת איתן גינזבורג. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש נאומים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אין רשימת דוברים. אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 25 בעד הבקשה – 8 נגד – 3 נמנעים – אין בקשת הממשלה להאריך את תקופת ההארכה לפי חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020, נתקבלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין לכם חמלה. מישהו מכם בדק איך זה משפיע? מישהו מכם בדק איך זה משפיע על האזרחים? 5,000 שקל, 500 שקל על מסכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו בעד, מיקי, זה קואליציה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בושה. קצת חמלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מי רוצה להצביע מחברי הכנסת? חבר הכנסת קלנר – בעד; חבר הכנסת בוסו – בעד; חברת הכנסת אוסנת מארק? << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> הצבעתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יוסף טייב – בעד. תוצאות ההצבעה של חברי הכנסת: 12 חברי כנסת בעד, שלושה מתנגדים. אני קובע שהמלצת ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תקופת ההארכה לפי חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020, התקבלה. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"א באב התש"ף, 11 באוגוסט 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:10. << סיום >>