דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת כ"ב
ישיבה ס"ו
הישיבה השישים-ושש של הכנסת העשרים-ושלוש
יום שלישי, כ"א באב התש"ף (11 באוגוסט 2020)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4
נאומים בני דקה 4
מיכל וונש (כחול לבן): 4
אליהו ברוכי (יהדות התורה): 5
היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 6
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 6
סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 8
אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 8
עודד פורר (ישראל ביתנו): 9
ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 9
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 10
ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 10
יבגני סובה (ישראל ביתנו): 11
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 11
יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 12
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 13
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 13
יוסף טייב (ש"ס): 14
אופיר כץ (הליכוד): 14
אריאל קלנר (הליכוד): 15
עמית הלוי (הליכוד): 16
נאום בכורה של חברת הכנסת תהלה פרידמן 18
תהלה פרידמן (כחול לבן): 18
שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: 21
הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 6) (חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף–2020 23
חוה אתי עטייה (הליכוד): 23
אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 24
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 25
אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 26
אוריאל בוסו (ש"ס): 27
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 27
מתן כהנא (ימינה): 28
שאילתות ותשובות 30
144. ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית 30
אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 30
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 30
122. התמודדות ישראל עם משבר האקלים 32
עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 32
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 33
148. זיהום אוויר ממתחם התחנה המרכזית בתל אביב 38
עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 38
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 38
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, היום יום שלישי, כ"א באב התש"ף, 11 באוגוסט 2020. אני פותח את הישיבה.
הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 14), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט.
מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת שלמה קרעי, ישראל אייכלר, יוסף ג'בארין וינון אזולאי בנושא: שנה וחצי לאחר תחילת פרויקט מצלמות הגוף על השוטרים אין נתונים, אין שקיפות ואין אכיפה של נוהל השימוש בהן.
הודעת השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה על מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת ינון אזולאי בנושא: השארת עצורים כבולים ברגליהם גם בעת הדיון בבית המשפט. תודה.
<< נושא >> נאומים בני דקה << נושא >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מיכל וונש, בבקשה.
<< דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הבוקר כינסתי את הוועדה להתמודדות עם סמים ואלכוהול לדיון דחוף בנושא סגירת תוכנית היל"ה והסכנה להידרדרות בני הנוער התלויים בה. פרויקט היל"ה מהווה חבל הצלה לכ-8,000 בני נוער אשר נפלטו ממערכת החינוך ומצאו את עצמם ברחוב. כל שנה מתווספים אלפי נערים ונערות. המשמעות המיידית של סגירת התוכנית היא החזרת בני הנוער הללו לרחוב, ומשם המדרון חלקלק – לעבר התמכרות לסמים ואלכוהול.
אדוני היושב-ראש, הריבית שנשלם על אותם נערים ונערות אשר יגיעו לרחוב תהיה גבוהה בהרבה מעלות התוכניות השונות העומדות בפני סגירה. חוזקה של חברה נמדד בחוליה החלשה ביותר בה. לא ייתכן שמדינת ישראל תפתח את שנת הלימודים בחודש הבא רק לחלק מהתלמידים שלה. אין לנו את הפריבילגיה לבחור מי יתחיל ללמוד ומי לא.
הוועדה בראשותי דרשה משר האוצר, שר החינוך וראש הממשלה לטפל בעניין ולאשר את התקציב לתוכנית עד 2021 לכל הפחות. יש צורך דחוף בתקציב ארוך טווח ומחייב כדי שלילדים, למשפחות ולמורים תהיה מעט ודאות במציאות של חוסר ודאות. אנא החריגו את התקציב. אל תאטמו את ליבכם. אל תהפכו את חבל ההצלה לחבל התלייה של אותם נערות ונערים. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – איננו. חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה.
<< דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשעה זו מתקיים מסע ההלוויה של רבי ישראל משה פרידמן, האדמו"ר מסדיגורה זצ"ל, שנפטר הלילה לאחר מחלה קשה. ראיתי הבוקר כותרת: אבל בעולם החסידי. לתאר את לכתו כאבל של מגזר כזה או אחר זה פספוס. נכון, האדמו"ר היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ונצר לרבי ישראל מרוז'ין אבל חייו הפרטיים היו מוקדשים לכלל ישראל. הרבי מסדיגורה נולד בארצות הברית; אחר כך עלה ארצה. הוא למד בישיבה חסידית והמשיך לישיבה ליטאית. אחר כך נסע לכהן כרב קהילה באנגליה, ושב לארץ הקודש לאחר פטירתו של אביו. לצד היותו איש תורה הוא עסק בשאלות חינוכיות עכשוויות, כאילו הוא עדיין בחור צעיר שמכיר את נפש הצעירים ואת דור המסכים.
אינני יודע כמה יודעים, אבל האדמו"ר היה גם איש ארץ ישראל במלוא מובן המילה. בפעם הראשונה שנכנסתי אליו עם רעייתי – כך סיפר לי היום בצער מקורבו מוטי גרוזמן – האדמו"ר פנה דווקא בשאלה לאשתי: נו, הוא מתייחס אלייך בכבוד? הוא שאל. זה מה שהטריד אותו בעבודת השם של חסידיו. יהי זכרו ברוך.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – איננו; חברת הכנסת קרן ברק – איננה. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה.
<< דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, היום יצאה לדרך תהלוכת מחאה של האימהות הערביות. הן יוצאות לצעוד במשך חמישה ימים מחיפה לירושלים. זו מחאה של נשים ואימהות אמיצות, נשים חזקות שרוצות לזעוק את זעקתה של חברה שלמה, אשר סובלת כבר שנים על גבי שנים מהאלימות ומהפשע והפשיעה בתוך החברה.
אני רוצה להגיד לנשים האלה שאנחנו איתן ולצידן, וכולנו נצטרף למחאה חשובה זו. אני פונה לכולם להשתתף ולעמוד ליד נשים חזקות אלה במחאה המאוד-צודקת הזאת. גם חברנו חבר הכנסת איימן עודה משתתף במחאה הזאת כבר משעות הבוקר. אני אצטרף, שאר החברים מהמשותפת יצטרפו, ואני פונה לכלל הציבור לבוא ולהשתתף. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: יישר כוח לנשים הלוחמות, לאימהות שמבטאות את כעסה וזועקות את זעקתה של חברה ערבית שלמה הסובלת מהאלימות ומהפשע והפשיעה. זוהי סוגיה צודקת והומניטרית, אבל הטיפול בה מתבצע על בסיס הנחות יסוד פוליטיות. ברכות לנשים, ואנחנו עימכן.)
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו; חבר הכנסת יעקב טסלר – איננו. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה.
<< דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי וחברות כנסת נכבדים, גם השבוע אציין את תאונות הדרכים הקטלניות שגבו חיי אדם בשבוע החולף, והיו לא מעט, לצערי: ב-3 באוגוסט נהרג רוכב אופנוע, גבר בן 24, לאחר שסטה מנתיבו ופגע במדרכה בכביש עוקף בין אבו סנאן לירכא; עוד באותו יום, 3 באוגוסט, נהרג גבר בן 66. הרכב הפרטי שבו נהג התנגש ברכב אחר, שני הנהגים עצרו בשול הדרך, יצאו החוצה, משאית פגעה בשניהם, ואחד מהם, כאמור, נהרג; הרוג שלישי באותו יום, עדיין 3 באוגוסט, נפטר מפצעיו גבר בן 80 לאחר שנפגע במעבר חצייה מרוכבת אופניים, ברחוב העלייה בתל אביב. ב-4 באוגוסט נהרגה אישה בת 80 לאחר שרכבה התהפך ברמת גן. ב-5 באוגוסט נפטר מפצעיו הולך רגל, גבר בן 72, שרכב פרטי פגע בו ב-9 ביולי ברחוב דרך הים בחיפה; באותו יום נהרג גבר בן 37 בתאונה חזיתית בין שני כלי רכב בכביש 90, צפונית לצומת בית הערבה. ב-6 באוגוסט נהרג צעיר בן 27 לאחר שנלכד עם רכבו מתחת למשאית בכביש 79, בצומת עילוט לכיוון צומת המוביל; באותו יום נפטר מפצעיו רוכב אופניים חשמליים, גבר בן 55, לאחר שרכב פרטי התנגש בו ב-19 ביולי בכביש 20.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת טופורובסקי, צר לי, אבל המסגרת היא דקה.
<< דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
יש הרבה הרוגים השבוע.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
צר לי. אז צריך למצוא את הדרך להזכיר אותם באופן קצר יותר או – – –
<< דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
או להקטין את כמות – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
כן, או למצוא דרך אחרת לעשות את זה, אבל זה – – –
<< דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
13 הרוגים. אפילו – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
ליבנו עם כולם, אבל אנחנו מוכרחים לשמור על מסגרת הזמנים.
<< דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
מעולה. מישהו ישלים. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה.
<< דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, 260,000 תלמידי חינוך מיוחד אמורים להיכנס לשנת הלימודים החדשה. 260,000 תלמידים והוריהם מודאגים מהמתווה החדש, שלא לוקח את הצרכים המיוחדים שלהם בחשבון. אני ועוד הרבה הורים מודאגים. איך אפשר להשאיר תלמידים עם צרכים מיוחדים, עם אתגרי למידה, עם קשיי למידה, עם צרכים של ליווי מיוחד כמו סייעת ליד אותו תלמיד בבית הספר – איך אפשר להשאיר אותם בבתים לבד, במתווה שמשאיר את כיתות ה'-ו' בבתים, וללכת לעבודה כאימא בראש שקט? עוד פעם המערכת רואה אותם כשקופים, לא רואה אותם בכלל, זה מצד אחד. מצד שני, סוגרים תוכניות כמו קרב, כמו תוכניות לנוער בכלל ולנוער בסכנה. וזה מראה כמה המערכת לא חושבת באופן חינוכי, שיאפשר חינוך רגיל וחינוך משלים לכלל התלמידים על מנת להדביק את הפערים.
אני פונה לכלל הגורמים הרלוונטיים להנחות את המשרדים ואת מקבלי ההחלטות לחרוג מהתקציבים, להשקיע בלימודים. זאת השקעה בכולנו. הפקרת החינוך תעלה לנו ביוקר לדורות – בכל הילדים שלנו, ובעתיד של כולנו. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת עופר כסיף – איננו. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>
סלאם עליכום ורחמת אללה וברכאתוהו. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: מעל במה זו אני רוצה להביע הוקרה והערכה לכל הנשים שלנו, האימהות שלנו, האימהות השכולות, אימהות הבנים קורבנות האלימות בחברה הערבית. יישר כוח לאום ח'ליל מחיפה. יישר כוח לחברנו איימן עודה על התהלוכה שהתחילה היום.)
אני אדבר קצת בעברית בשביל שכולם יבינו. היום התחילה תהלוכה של נשים, ביוזמת חברנו איימן עודה – אימהות לנרצחים ונרצחות בחברה הערבית. כולי תקווה שהקול הזה יגיע למקומות הנכונים, שצריכים לתת את הפתרון ההולם והמתאים והמיידי לתופעת ההרג והרצח והאלימות בתוך החברה הערבית.
אין ספק – מהמקום הזה אני גם רוצה להדגיש שאנחנו לקראת שנת הלימודים החדשה. שמענו אתמול בישיבה של ועדת החינוך את שר החינוך ואת המתווה והתוכנית שהוא מתיימר לה – ואני מקווה שיצליח, עם צוות המשרד, באמת לפתוח את שנת הלימודים. אבל מצד שני, אנחנו רוצים שהשנה הזאת באופן ספציפי לא תערים עוד קשיים על החינוך בחברה הערבית, שסובל מהדרה ומהזנחה ומאפליה לאורך כל השנים. המון תודות.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום פרסם בנק ישראל את דוח היציבות הפיננסית שלו, ובו הוא קובע, ומאשש את מה שידענו מזמן: ישראל נמצאת בתחתית המדדים העולמיים בסיוע שניתן למשק, מה שמוביל את המשק ואת יציבות המערכת הפיננסית לסיכון בינוני עד גבוה.
אתמול בישיבת סיעה מיוחדת שקיימנו בסיעת ישראל ביתנו הציגו מנהלי חברות סטרטאפ, חברות הזנק, שהן הקטר שמושך את המשק הישראלי, וסיפרו עד כמה הענף הזה מוזנח על ידי הממשלה, איך מדיניות הממשלה פוגעת ביכולתם לייצר ולפעול דווקא בתקופה הזו, שבה אנחנו כל כך זקוקים לה. אז במקום שבממשלה יאשימו כל פעם פקיד כזה או אחר וכל פעם יחשבו שהפקידים אשמים בתופעה הזו, מוטב שבממשלה יעשו את מה שהם צריכים לעשות מזמן: לקחת את אותם חוקים, שאנחנו הנחנו והממשלה דחתה, שמדברים על פיצוי באמצעות חוק מס רכוש וקרן הפיצויים – להזרים כסף למשק. העובדה שאומרים שהפקידים אשמים – אז אחת מהשתיים: או שלממשלה יש מדיניות שגויה והפקידים מיישמים אותה ולכן היא צריכה ללכת הביתה, בגלל המדיניות, או שהממשלה לא מצליחה לנהל את הפקידים שלה ולכן היא צריכה ללכת הביתה, כי היא לא יודעת לנהל. בכל מקרה המסקנה זהה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה.
<< דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברים, תחילה אני רוצה להודות באופן אישי לחברנו בועז טופורובסקי, על זה שלקחת על עצמך משימה מאוד מאוד כואבת, ואתה עומד פה כל הזמן ומקריא שמות של קורבנות של תאונות דרכים. אז לפחות אנחנו הח"כים נאמר לך תודה על זה, כי באמת אתה עושה עבודת קודש. אנחנו מאחלים לך שלא תהיה לך הרבה עבודה מעין זו בהמשך, אבל עד עכשיו באמת שאפו לך.
כיוון שלא נשאר לי הרבה זמן, היושב-ראש, אז אלינו, כח"כים ערבים, מגיעות הרבה מאוד פניות מסטודנטים בוגרים של אוניברסיטאות בחו"ל, וגם של אוניברסיטאות בשטחים, שמשרד הבריאות לא קיבל את התעודות שלהם ויש לו כלפיהם טענות. הבעיה שסטודנטים אלה מרגישים שאין להם כתובת, הפניות שלהם לא נענות בזמן הדרוש, הם לא יודעים למה מעכבים אותם, ומגיע להם, מאיתנו לפחות, שייערכו מולם פגישות וידרשו מהם ספציפית: כל אחד והבעיה שלו – מה רוצים ממנו, ולא להשאיר אותם תלויים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, דיברתי כאן אתמול על החשיבות של תוכנית היל"ה, ואני רוצה לשתף אתכם, חבריי חברי הכנסת, במה שכתבה לי הבוקר אימא מודאגת: אני אימא לשלושה ילדים שעברו קשיים גדולים במסגרת החינוך החרדי, ולפני שבע שנים התגרשתי. הבן הבכור שלי ישב אז בבית ולא למד, ואז הציעו לי בפעם הראשונה את התוכנית. בהתחלה הוא לא היה מוכן לשמוע דבר, אבל המלאכים של היל"ה לא ויתרו. לאט-לאט הם עטפו אותו והביאו אותו למצב של למידה והצטיינות. הוא סיים את היל"ה בבגרות מלאה עם ממוצע גבוה. יש לי עוד בן שעכשיו נמצא בהיל"ה, הוא נשר מבית הספר לאחר המון קשיים, וגם אותו לאט-לאט מביאים למקום של למידה ומוטיבציה. התוכנית הזאת, תוכנית היל"ה, מצילה נפשות, בלעדיה הילדים האלה ילכו לאיבוד. אין להם עוד אופציות, זאת ההזדמנות האחרונה שלהם לפני היפלטות מוחלטת ממערכת החינוך. אני מתחננת – כך היא כותבת – תמשיכו להפעיל את תוכנית היל"ה. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חברת הכנסת קטי שטרית – איננה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה.
<< דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכל העולם כלי התקשורת מדברים על קריסת הממשלה בלבנון, על התפטרות הממשלה, ואלי קריסת המדינה. ומה אצלנו, מה המצב אצלנו? רשימה חלקית: מאות אלפי מובטלים, עסקים קורסים, אלפי עצמאים על סף קריסה, תחום התיירות סגור, פגיעה במערכת המשפט, תחום התרבות סגור, מערכת הבריאות על סף קריסה, מערכת הסיוע הסוציאלי בסכנת קריסה, מערכת החינוך סגורה ובאי-ודאות לגבי העתיד, תוכניות חינוכיות נסגרות – הזכירו את היל"ה, את קרב – תאונות עבודה, תאונות דרכים, הרוגים, הריסת בתים, קנסות, צווי הריסה כל הזמן, וזו רשימה חלקית. בקיצור, שיתוק, בלבול ואי-ודאות.
במה עסוקים נתניהו ושריו? בתרגילים פוליטיים, במלחמות פנימיות, בהישרדות של ראש ממשלה מושחת. נתניהו, אירחל, אירחל, אירחל, תתפטר. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת אוריאל בוסו – איננו. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ידידי יוראי דיבר הרגע על תוכנית היל"ה, שזו תוכנית חשובה. למעלה מ-8,000 תלמידים מדי שנה מקבלים סיוע מהתוכנית הזאת. הנוער הנושר – בכלל, המילה "נושר" זאת לא מילה טובה; זה נוער במצוקה, זה נוער שזקוק לעזרתנו. ואני שמעתי שיש כוונה לסגור את התוכנית הזאת. ואני קורא מפה לשר החינוך לשקול שוב את ההחלטה שלו, כי אתמול שמעתי בוועדת החינוך את המתווה שהציג השר, וגם אמרתי לו ובירכתי אותו ואמרתי: ההצלחה שלך זה ההצלחה של ילדינו, ולחלק מאיתנו יש כבר נכדים שהם במערכת החינוך. אז בוודאי שרק בן אדם מנותק או חייזר יכול לאחל לשר החינוך להיכשל בתפקידו.
ולכן אני קורא לו שוב: אדוני, תשקול שוב את הנושא של סגירת תוכנית היל"ה. למעלה מ-8,000 תלמידים חייבים להמשיך בתוכנית הזאת. והרוב הגדול מהם באים להתגייס לצבא, חוזרים לחברה והופכים לאזרחים לכל דבר, אזרחים טובים. מחר יש הפגנה בשעה 13:00 מול הכנסת. אני קורא לכל חבריי חברי הכנסת לבוא, לדבר עם האנשים, ולתמוך בתוכנית החשובה הזאת, תוכנית היל"ה. תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה.
<< דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום, ביוזמתי וביוזמת חברי אוסאמה סעדי, קיימנו דיון בוועדת החוקה בסוגיית הייצוג ההולם לאוכלוסייה הערבית, בהמשך לדוח שהגישה הנציבות לאחרונה. הדוח מדבר על ייצוג של האוכלוסייה הערבית בסביבות של 12%. אלא מה, הנתון הזה מטעה. כאשר לא מכלילים את משרד הבריאות, לרבות בתי החולים הממשלתיים, הייצוג של האוכלוסייה הערבית יורד ל-7.7% – הרבה הרבה פחות משיעור האוכלוסייה הערבית באוכלוסייה הכללית והרבה פחות אפילו מהיעד הכללי שהממשלה החליטה עליו ב-2007 והושג רק ב-2016, 10% ייצוג.
לכן אני אומר שחובת הייצוג ההולם שקיימת בחוק בעצם אינה מקוימת בפועל. זהו מצב בלתי חוקי. וכאשר עולים בדירוג של השירות הממשלתי הייצוג הולך ומצטמצם, ככה שבדירוג הבכיר ייצוגם של האזרחים הערבים הינו פחות מ-3%. לייצוג בשירות המדינה יש משמעות מאוד חשובה, גם של השתתפות בגופים שמקבלים את ההחלטות ומקצים את המשאבים, אבל זה גם משאב כלכלי: כל אחוז נוסף של ייצוג זה מאות משרות חדשות לצעירים הערבים ולאקדמאים הערבים, מכאן חשיבות הנושא וחשיבות המאבק שלנו להגיע לכמה שיותר ייצוג – לפחות ל-20%, לדעתי, שזה שיעורם הכללי באוכלוסייה. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
שלמה המלך אומר בקהלת: "ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע". למה שם דווקא, במשפט? יש מקומות רבים של רשעות. אתמול הכריזו שופטי בג"ץ כנגד הריסת בית המחבל שרצח את החייל עמית בן יגאל, ה' ייקום דמו. הפסיקה עוררה סערה רבתי: פוליטיקאים מימין גינו, מהמרכז התחמקו, מהשמאל גיבו. כל אחד ותפיסת עולמו, כל אחד והאג'נדה שלו.
אתמול בלילה, כשנרגעו הרוחות קצת, התבוננתי בפסק הדין, מי השופטים בעד הריסת בית המחבל – השופטת, איזה פלא, יעל וילנר, שמונתה על ידי שקד, פלא ממש. נגד ההריסה, הפלא ופלא, השופטים ג'ורג' קרא ומני מזוז, מי שסגר את התיק הפלילי נגד שרון ואחר כך הכשיר בשבתו כיועץ המשפטי לממשלה את הפגיעות החמורות ביותר בזכויות האדם בתקופת ההתנתקות. ברור לכול שאם היו במקרה מוציאים מהרכב השופטים את מזוז ושמים במקומו את המתנחל נעם סולברג, התוצאה הייתה הפוכה.
אז לא ערכים, לא עקרונות, לא חוקים מניעים את פסקי הדין ואת גלגלי הצדק שטוחנים לאט, אלא אג'נדות. לא משנה כמה שופטים ימנים, דתיים, שמרנים ימונו, הכול בסופו של דבר תפיסת עולם פוליטית. אז למה צריך שני מבנים? צריך גם פה בניין וגם שם בניין? צריך ממשלה חליפית? בניין חליפי? פרלמנט חליפי? למה הדבר הזה? חבר'ה, או שתבטלו את הכנסת או שתבטלו את בית המשפט. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה.
<< דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בעוד כמה ימים, בתחילת שנת הלימודים, אלפי ילדים בנגב לא יגיעו לבתי הספר, כי אין מסגרת כזאת. עד עכשיו אין פתרון לקרוב ל-5,000 ילדים בגיל שלוש עד חמש. נוסף עליהם, אלפי ילדים גם לא יזכו ללמוד כי אין פתרון קצה ואין להם יכולת ללמוד מרחוק. למרות ההבטחה לפני כמה חודשים והקצבה של 50 מיליון שקל לטפל ספציפית באוכלוסייה החלשה הזאת – העניין עדיין לא הוסדר. בנוסף, העומס הנוראי בבתי ספר, ואני אציין כאן את בתי ספר אלעזאזמה א' וב'. יש שם, בשטח מאוד מצומצם, כ-2,300 תלמידים, והמדינה לא מאפשרת להוסיף אפילו מבנה אחד נוסף, זאת אומרת שהילדים נדחסים כמו סרדינים.
האפשרות האחרת היא שתהיה שביתה של כל החברה הבדואית והמגזר הבדואי. המצב הזה שברירי מאוד ולא יכול להימשך. אני קורא כאן לשר החינוך, למנכ"ל משרדו, לקחת את העניינים לידיים: בתי ספר שקיימים כבר 50 שנה, לא יכול להיות שעכשיו מערימים קשיים להרחבתם ולהצבת קרוונים חדשים. תציבו את הקרוונים כדי שהתלמידים יתחילו ללמוד, ואחר כך נשב לפתור את כל הסוגיות.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת עוזי דיין – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו; חבר הכנסת אופיר סופר – איננו. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, קורים הרבה דברים במדינה ומעבר לגבולות, וכמעט כולם מקבלים כיסוי תקשורתי. זה, אנחנו לא שומעים עליו הרבה: אתמול נערך דיון בבג"ץ בנושא שטח האש 918 או בשמו המקורי מסאפר יטא. ב-1981 הציע שר החקלאות שרון להקצות שטחי אימונים לצה"ל בדרום הר חברון ללא כל צורך מבצעי. מהפרוטוקולים נמצא כי הסיבה לכך היא התפשטות ערביי ההר. ב-1999 פינה צה"ל כ-700 תושבים מהאזור בעילה של מגורים בלתי חוקיים בשטח אש. כשנה לאחר מכן הם הוחזרו על פי צו ביניים ומאז הם חיים בפחד מתמיד מגירוש וסובלים מהריסות חוזרות ונשנות של בתיהם, מקורות המים שלהם ושטחיהם החקלאיים.
מכתב ממסאפר יטא: אני רג'דה איברהים אבו ארם. אני חיה הכבר 35 שנים בג'ינבה שבמסאפר יטא. ברמדאן 1985 הצבא הרס את הכפר שלנו. הייתי בת שמונה ואני זוכרת שראיתי את הכול לנגד עיניי ואת הפחד של המשפחה שלי מהצבא ומהמינהל האזרחי. היום אני בת 43 ואני חיה בפחד יום-יומי מגירוש, מגיל שמונה. בקרוב יהיה עוד דיון ואנחנו חוששים לעתיד שלנו – האדמה, הכפרים והבתים שלנו. לצערי, גם זה קורה אפילו אם לא מדברים עליו.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת אלי אבידר – איננו. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השבוע מציינים 14 שנה לפטירתו של החייל סמל ראשון יואן (יעקב יוסף) זרביב, זיכרונו לברכה, שנפל בקרב במלחמת לבנון השנייה ביום י"ח באב תשס"ו. בן 22 היה בפטירתו, הותיר אחריו את הוריו ושלושת אחיו היקרים, עמנואל, אורן וראובן.
יואן נולד ביום ז' באב תשמ"ד בצרפת להוריו, אברהם ג'רר וחנה זרביב. הוא עלה לארץ בגיל 19 בשנת 2003, התגייס לצה"ל בשנת 2004 ושירת כחייל בודד בחטיבת הנחל בגדוד שחם 931 כלוחם. השנה, בשל משבר הקורונה, הוריו לא הצליחו להגיע. למרות שלשכתי ניסתה לעזור, הם לא הצליחו להגיע ולפקוד את הקבר של בנם, שנמצא באשדוד. שוחחתי עם הוריו ארוכות ואמרתי להם שאעלה את זכרו כאן, בבית הזה.
הרצון של יואן להילחם על הארץ הוא הוכחה ניצחת שכל ישראל ערבים זה לזה, והוא מהווה סמל ודוגמה ליהודי צרפת שמחוברים לארץ ישראל, לעם ישראל ולתורת ישראל. יהיה זכרו ברוך.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.
<< דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים אלו אנחנו נחשפים ליותר ויותר פרטים מפרשה מזעזעת ומחרידה של התעללות בפעוטות בגן ברמלה. אתמול פורסם כי בסרטונים מהגן נצפו למעלה מ-200 מקרי אלימות שתועדו במצלמות. מה שהקטנטנים האלה עברו שם, לפי הדיווחים, זה פשוט גיהינום. לצערי זה לא המקרה היחיד. בזמן שאנחנו מדברים כאן ייתכן שיש עוד מקרים כאלה. אנחנו מוכרחים לעצור את התופעה הזו, ואני פועל מסביב לשעון על מנת לעשות את זה, בשלושה צירים חשובים: ביטול דחיית חוק המצלמות – דרך אגב, קודם סיימתי פגישה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועוד ארגונים רלוונטיים ויש התקדמות בנושא, וכנראה שאנחנו כן נבטל את הדחייה הזאת; יש איזשהו מכשול משפטי שאנחנו צריכים להתגבר עליו, ואני מקווה שהחוק ייכנס לתוקף ב-1 בספטמבר – כניסה לתוקף של חוק הפיקוח והחמרת הענישה. כאן אני רוצה לציין את יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד חבר הכנסת ג'בארין, שכבר קיים במהלך השבוע האחרון שני דיונים מאוד מאוד חשובים לקידום החוק.
לצערי אנחנו רואים ענישה מאוד מאוד מקילה ומגוחכת לאותן מתעללות שמואשמות בבית משפט. קנסות, עבודות שירות, מאסר על תנאי. אין מידתיות בין חומרת המעשה לחומרת הענישה. הצעת החוק שאני מקדם – כבר שנה אני מנסה – קובעת שכל מתעללת בפעוט תשב בכלא, לא פחות מכך.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
משפט אחרון, כי אתה כבר הרבה מעבר לדקה.
<< דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >>
משפט אחרון. אני קורא לך שוב, אדוני שר המשפטים אבי ניסנקורן, לתמוך בהצעת החוק שלי כלשונה – בלי עבודות שירות, עוד היום, ונמנע את האסון הבא. זו החובה שלנו לשמור על ביטחון הילדים שלנו. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה.
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
בעקבות פסיקת בג"ץ אתמול, שביטלה את צו הריסת בית המחבל שרצח את הלוחם עמית בן יגאל, השם ייקום דמו. הדברים שאקריא מתבססים על פוסט שהעלה אמש הרב חיים נבון.
יש לי כלל אצבע בנוגע להתלבטות אילו שאלות אינן מעניינו של בית המשפט. כל נושא שבו אתה יודע מראש מה יפסוק כל שופט לפי השקפת עולמו אינו נושא משפטי אלא מוסרי, ואין בו שום יתרון לשופטים, ובדרך כלל להפך. השופט איש השמאל קרא והשופט איש השמאל מזוז פסקו נגד השופטת הדתייה בנוגע להריסת בתי מחבלים, וזה לא הפתיע אף אחד. שני שופטים חילונים, גרוסקופף ופוגלמן, פסקו נגד השופט הדתי הנדל בנוגע לחמץ בבתי חולים בפסח, וגם זה היה צפוי. מתוך תשעה שופטים שדנו בפסילתם של המועמדים לכנסת בן-ארי וכסיף, שבעת השופטים המזוהים עם השמאל פסלו בלי למצמץ את הימין הקיצוני ואישרו את השמאל הקיצוני. רק שני השופטים המתנחלים, במקרה לגמרי, מינץ וסולברג, היו די ישרים כדי לומר שצריך ליישר קו בין שני הקצוות. בכל המקרים הללו, כאשר היה די ידוע מראש מה יפסוק כל שופט לפי זהותו והשקפתו, סימן הוא שאין מדובר בשאלה משפטית שצריך בשבילה השכלה משפטית או ניסיון משפטי. ולגבי ויכוח בין רעיונות וערכים יש שיטה מעניינת שנקראת דמוקרטיה, שבה מכריעים בין רעיונות בבית הנבחרים ולא בקבוצה נבחרת שבוחרת את עצמה בשיטת חבר מביא חבר, או יותר נכון שמאלן מביא שמאלן. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אני חושב שאין לב שלא כאב ואין עין שלא דמעה היום כששמענו את אבא של עמית בן יגאל, זכרונו לברכה. הוא לא ביכה היום את רצח בנו, הוא ביכה את העובדה שהוא לא הבין את הטרמינולוגיה של בג"ץ אתמול. הוא לא הבין איך שופט בישראל, אני אצטט, מגדיר את הרצח המכוון שלו, חייל בפעילות מבצעית, כלא מקרה קיצוני. השופט קרא כתב: הריסת בית צריכה להיות שמורה רק למצבי קיצון. רצח חייל גולני בארץ ישראל, כל חייל שהוא, הוא דבר שבשגרה? הוא לא מקרה קיצון?
ואני רוצה להוסיף עוד משהו מזעזע בהקשר של הטרמינולוגיה. בתיאור הרצח כותב השופט קרא: "המפגע" – כמו שהוא קורא לו – "עלה על גג דירתו בקומה השלישית, נטל משם חצי בלוק והשליכו לעבר החיילים – – – וכתוצאה מכך קיפד את חייו חייל צה"ל – – –". תיאור טיולי מאוד, של טיול. וזה אחרי שהתביעה במשפט אומרת שהוא חיכה שהחיילים יעלו בשביל, והוא זיהה שהם חיילי צה"ל, והוא זרק את האבן. לא חצי בלוק, לא חצי ולא רבע, זרק את הבלוק. כמה שברים היו בגולגולת של עמית בן יגאל, זיכרונו לברכה. אז בצדק אבא של עמית לא יכול להבין את הטרמינולוגיה הזאת, ואני חושב שאף אחד לא יכול להבין. אבל ברשותך עוד דבר אחד, כיוון שאנחנו כאן בבית המחוקקים יודעים שלא רק הטרמינולוגיה – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אנחנו מעבר לזמן, אז באמת במשפט.
<< דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא רק הטרמינולוגיה הייתה הבעיה בבית המשפט אתמול. האיוולת המשפטית כשמערכת הביטחון דורשת ענישה קולקטיבית – סליחה, כשהשופטים מגדירים את הדרישה של מערכת הביטחון על פי תקנה 119 כענישה קולקטיבית, הם לא מבינים במה מדובר. לא מדובר על ענישה. כשמערכת הביטחון דורשת הריסת בית היא לא דרשה לענוש את הרוצח על הרצח, היא דרשה למנוע את הרצח הבא. היא דרשה למנוע שהילדים, אותם שמונה ילדים שהשופטים ריחמו עליהם – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – ירצחו את עמית בן יגאל 2. ומשפט אחרון, ברשותך.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. לא, אי-אפשר, לא. אני מצטער, יש מסגרת זמנים. אנחנו תכף כבר מגיעים ליותר משתי דקות.
<< דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >>
מאה אחוז.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת מתן כהנא – איננו.
אם כך, חברות וחברי הכנסת, תמו נאומים בני דקה.
<< נושא >> נאום בכורה של חברת הכנסת תהלה פרידמן << נושא >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מכאן, בהתרגשות, אנחנו עוברים לנאום הבכורה של חברת הכנסת תהלה פרידמן, בבקשה.
<< דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >>
בשבועות האחרונים, מאז הגעתי לבית הזה, אני לא מפסיקה לחשוב על רבן יוחנן בן זכאי, אחד היהודים החשובים ביותר בהיסטוריה; מי שברגע האחרון הצליח לחלץ את העם היהודי מירושלים של בית המקדש הבוער ליבנה של בית המדרש המחבר ולהמציא אותו מחדש. אני חושבת על המנהיג הזה, שחי בתוך ירושלים, בתוך מלחמת אחים נוראה, כשבחוץ עומדים הרומאים ומחכים לרגע הנכון להיכנס ולהחריב הכול; מלחמת אחים שהתחילה בגלל ויכוח על היחס לרומאים, אבל הפכה מהר מאוד למלחמה של זהות, מלחמת הכול בכול: מה שאתה חושב על הרומאים הפך למי שאתה. מה שאת מאמינה שצריך לעשות הפך למי שאת. אם אני לא מסכימה איתכם, אני נגדכם, לגמרי, עד לשפיכות דמים. השנאה שטפה את הכול. בשם השנאה נשלפו סכינים בבית המקדש. בשם השנאה הוצתו מחסני המזון שיכלו להחזיק עיר במצור. בשם השנאה הגיע הרעב, ועם הרעב הגיע הייאוש.
רבן יוחנן בן זכאי לא היה מהאו"ם. הוא ותלמידיו היו צד במאבק. הם נלחמו בקנאים ובקנאות. אבל בשלב מסוים הוא בוחר אחרת. הוא מבין שבמלחמת האחים כולם כבר הפסידו, והוא עושה מהלך מפתיע ופונה לאויב המר שלו, זה שלהבנתו אשם בחורבן המתקרב. אבא סיקרא קראו לו, מנהיג הקנאים בירושלים. גם אבא סיקרא כבר יודע שמלחמת האחים יותר מסוכנת מהאויב שבחוץ, אבל האיש הזה, שהבעיר את האש, מגלה שהוא כבר לא מצליח להשתלט עליה. האנשים שלו לא מקשיבים לו, השנאה שהוא הפיץ הפכה להיות יותר חזקה ממנו. יחד, ראש הקנאים וראש המתונים מצליחים להבריח את רבן יוחנן בן זכאי החוצה מירושלים, לא על מנת להחזיר את הגלגל אחורה אלא כדי להתחיל משהו חדש. להניח את היסודות ליום שאחרי.
לנאומי פתיחה של חברי כנסת חדשים יש כללים. אני אמורה לספר על תחנות בחיי, להודות למי שהביאני עד הלום ולשתף משהו מהחלומות ומהשאיפות שבשמן ולשמן הגעתי אל הבית הזה. אבל נאום הפתיחה שלי יכול מאוד להיות גם נאום הסיום, והרלוונטיות של החלומות והתוכניות שאיתם באתי מוטלת בספק בתוך הכאוס הזה של דהרה אל התהום וההרס של בחירות רביעית. ולכן אני מוותרת על כללי הטקס, ומבקשת סליחה מאבא ואימא שיושבים פה ובאמת הביאוני עד הלום, ומהורי האיש שלי, ומכל השותפות והשותפים הרבים לדרך שאני צריכה להזכיר. אבל אני מבקשת לומר משהו אחר. נדמה לי שהוא גם בשמם.
אלפיים שנה עברו מרבן יוחנן. חזרנו לירושלים, בנינו מדינה, אבל עכשיו, בתוך משבר אדיר ממדים, אנחנו מוצאים את עצמנו שוב במקום מפחיד. מגפה קטלנית משתוללת בחוץ, ובפנים – אותו רצון הרסני לנצח אחד את השני. אותם עיוורון ואיוולת, אותה שנאה ממארת, שגורמת לנו להשקיע את מרב האנרגיה במאבק הפנימי. ושוב, כמו אז, שורפים את מחסני האמון. מפוררים את מערכות השלטון. מסכנים, בחוסר אחריות מטריף דעת, את עצם קיום הבית המשותף.
בלב ימי הקורונה, בתוך משבר בריאותי, כלכלי וחברתי שלא ידענו כמותו, בתוך משבר משטרי אחרי שנה וחצי בשיתוק ללא תקציב מאושר, בגירעון קשה, במיתון, שוב יש מי שרוצה שנאחז איש בציציות הראש של אחיו, ששוב נשוסה זה בזה; ששוב ניקח כל פצע וצלקת חברתית ונשפשף אותם עד זוב דם; שוב נלעג ונבוז לכאבים של אחרים. שלוש פעמים בתוך שנה וחצי ניסיתם לנצח, לכופף, להכריע, להכניע – חייבים להפסיק את זה. חייבים להפסיק לנסות לנצח. אסור שישראל הראשונה תכריע את ישראל השנייה, אבל אסור גם שישראל השנייה תכריע את ישראל הראשונה. אסור לנצח אחד את השני.
אני יהודייה, דתייה, ציונית דתית, לאומית, פמיניסטית, ירושלמית. גדלתי לתוך שפה ומסורת מסוימות. גדלתי לתוך בית, קהילה ומסורת שעיצבו אותי. יש בעולם שלי המון אמת, יופי וטוב – אבל לא כל האמת, לא כל היופי, לא כל הטוב. אני לא רוצה שכולם יהפכו להיות אני, אני לא רוצה שכולם יאמינו באותם דברים כמוני, כי אני יודעת שגם בקהילות ובעולמות אחרים יש אמת, יופי וטוב, ויש לי מה ללמוד מהם. יש לי מה ללמוד מהמסורתיות המזרחית, מיהודי ברית המועצות, מיהודי אתיופיה, מצאצאי החלוצים בהתיישבות העובדת, מהליברלים האינדיבידואליסטים, מהחרדים, מהחרד"לים; יש לי מה ללמוד מהערבים, מהדרוזים, מהבדואים, יש לי מה ללמוד מיהודי התפוצות. נכון, לחלק מהקבוצות והמגזרים האלה יש עקרונות, ערכים ומעשים שאני מתנגדת להם בתוקף – חלקם ממש מאיימים עליי כאישה, כיהודייה, כציונית, כדתייה – אבל אני זוכרת ויודעת שבכל אחת מהקבוצות, ממש בכל אחת, יש אומנם את מי שרואים את עצמם כדרך היחידה, הנכונה שתכף-תכף כולם יכירו בצדקתה, ירצו להיות כמותה, והיא תוביל ותשלוט, אבל יש גם את מי שמבינים שהשונות בינינו אינה זמנית, שנגזר עלינו לחיות יחד ושזה אתגר חיינו. עימם אני מבקשת לכרות ברית של מתונים – עם כל הכוחות מכל המגזרים שמבינים את האתגר הזה שנקרא חיים ביחד; להחזיר את הכוח מהקצוות שמטריפים את החיים של כולנו וליצור מרכז משותף.
אני מדברת בטון רך, אני יודעת, ואפשר לטעות ולחשוב שגם המסר שלי הוא של מרכז רך ופשרני. אבל זה בדיוק להפך: המרכז שלי הוא מרכז לכתחילה – מרכז קנאי שלא מוכן להתפשר על המרכזיות שלו, על האחריות שלו לכל תושבי מדינה, על המקום שיש בו לכל מי שרוצה באמת לחיות יחד; ששם גבול לקנאות, ששם גבול לאנוכיות. מרכז שיש לו מסירות נפש על מתינות, על דמוקרטיה, על יהדות שעושה מקום; מרכז שמגן בגופו על כללי משחק שמאפשרים לנו לנהל מחלוקת בלי להתפרק לחתיכות.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק כתב לפני שנים רבות על "שלושה כוחות" ש"מתאבקים כעת במחננו: הקודש, האומה והאנושיות". במילים שלנו: הדתיות, הלאומיות וההומניזם. הרב קוק עצמו היה איש שכל-כולו קודש. אבל הוא ידע כמה מסוכנים הקודש המוחלט, הלאומיות המוחלטת או ההומניזם המוחלט. אף אחד לא צודק לבדו. חברה בריאה היא חברה שיש בה שלושת הכוחות הללו, לא רק כדי שירסנו אחד את השני; אנחנו זקוקים זה לזה.
בשישה שבועות שאני בבית הזה שמעתי אין-סוף לעג וארס כלפי קבוצות שלמות בחברה הישראלית. שמעתי את התקווה שהם ייעלמו ואנחנו נוכל לשלוט ללא מצרים. אני רוצה לספר לכם משהו: הם לא ייעלמו. צאו לכמה בחירות שתרצו – אף אחד לא ייעלם. אם נמשיך לנסות לנצח אחד את השני, מי שינוצח יהיה העתיד של הילדים שלנו, מי שיובסו יהיו הערבות ההדדית, החוסן הפנימי, היכולת להמשיך ולקיים את הנס הזה שנקרא מדינת ישראל.
אנחנו חיים בתוך נס. אני בת לצנחן ממשחררי ירושלים, האבא של האיש שלי הוא צנחן ממשחררי ירושלים, ואני חיה ומגדלת את ילדיי בירושלים. היום-יום הכי פשוט ובסיסי שלי הוא התגשמות הנבואות הגדולות ביותר של נביאי ישראל: זקנים וזקנות ברחובה של עיר, ילדים וילדות משחקים. מה שעבור סבי וסבתי היה חלום שקשה לדמיין הוא מציאות החיים הפשוטה שלי. אבל מעולם לא לקחתי אותה כמובן מאליו. יהודה עמיחי לימד אותנו: "מרחוק כל דבר נראה נס / אבל מקרוב גם נס לא נראה כך. / אפילו מי שעבר בים סוף בבקיעת הים / ראה רק את הגב המזיע / של ההולך לפניו / ואת נוע ירכיו הגדולות". אני בעלת נס המכירה בניסה. אני מודה לקדוש ברוך הוא על הזכות לחיות בנס הזה, ובעיקר אני מרגישה אחראית עליו, לשלומי, לשלומו ולשלמותו. כי שלומי קשור בחוט לשלומו.
באתי לכאן כדי להיות חלק מהנהגה שמחויבת לקיום הנס שנקרא מדינת ישראל; הנהגה שלא רוצה לנקום על עוולות, לדאוג לאנשי שלומנו או להיות צודקת, אלא רוצה לשקם ולאחות. הנהגה שרוצה לדאוג למי שבחר בה בדיוק כמו למי שלא; שלא לועגת לכאב של מי שהפסיד; שמאמינה באחווה; הנהגה שמטפחת מערכות שלטון מעולות, שפועלת לפיוס ולשיקום פנימי, הנהגה שלא רוצה למחוק אף אחד. לא הנהגה של קילרים; אני מחכה ומתפללת להנהגה של הילרים.
האמנתי בהכרח של ממשלת אחדות. אני עדיין מאמינה שזאת הדרך היחידה להניח את היסודות לשלב הבא בחיי המדינה, להציל אותנו מחורבן, להמציא את עצמנו מחדש. הרבה מחיי המקצועיים והציבוריים הקדשתי לחיבורים שנועדו להביא ליצירת מרכז ישראלי ויהודי חדש. אני מאמינה שהאחריות והחובה שלנו היא לעשות רבן יוחנן בן זכאי: לכרות ברית של מתונים, ליצור מרכז ישראלי חדש שמגדיר את עצמו לפי מה שהוא כן, ולא לפי מה שהוא לא. אלה ימי הבית השלישי. ובדיוק כמו השניים שקדמו לו הוא שביר, הוא דליק, הוא לא מובן מאליו. היציבות שלו היא באחריותנו, הקיום שלו תלוי בנו. זאת המשמרת שלנו. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת תהלה פרידמן והמון בהצלחה. אני מזמין את השרה פנינה תמנו לברך את חברת הכנסת פרידמן. אחריה – ברכות משאר עמיתינו.
<< דובר >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת נכבדים, חברת הכנסת תהלה היקרה, ברוכים הבאים – בני משפחתך שנמצאים למעלה, ונושאים את עיניהם אלייך. דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב.
תהלה, זאת זכות בשבילי לברך אותך ביום המרגש הזה. נכון, עבר קצת זמן מהרגע שנכנסת, אבל נאום בכורה זה תמיד מרגש ונכנס לדברי הימים של ישראל. אנחנו עומדות כאן היום בבית המחוקקים, המקום שבו עמדו גדולי האומה הזאת, הבית שמעצב את פני החברה הישראלית כבר שבעה עשורים, המקום שבו מחוקקים – ואת מחוקקת עכשיו – את החוקים הכי גדולים; הבית שמתווה את הדרך לחברה הישראלית בדברים הטובים. את הדברים הפחות-טובים אנחנו נעדיף להשאיר בחוץ.
אמרת שבנאומי בכורה נהוג בדרך כלל לספר את נקודות הדרך, ושאת מוותרת על לספר ולפרוס את נקודות הציון שאת עשית עד שהגעת עד הלום. אני לא מוותרת על כך, וגם אומר שהחיבור שלי ושלך – נכון, הוא מתוך העולם הפוליטי, אבל הוא היה מיידי. שתינו למדנו באולפנת צפירה, גדלנו והתחנכנו בבית דתי, מסורתי, לאומי, ציוני; ושתינו גם בחרנו בגיל מאוד צעיר לא לשבת על הגדר. כך שאת הסיפור שלך אני מכירה עוד לפני כן, אבל ככל שצללתי לקראת הנאום הזה – אני יכולה לומר לך שיש אנשים שדווקא הצמיחה העיקרית של מנהיגותם קורית בבית הזה, אבל יש אנשים שהצמיחה שלהם והמאסה הקריטית והמשמעותית במנהיגות שלהם היא דווקא בנקודות הציון והדרך שהם עשו עד הלום – מנהיגות שאינה תלויה בזמן ומקום.
אני רוצה לומר לך, תהלה, המנהיגות שלך היא לא מובנת מאליה, עוד מהימים שהיית בת נוער. לא כל בן נוער או בת נוער בוחרים ללכת ולהתנדב במרכזי קליטה. היום, כשרת העלייה והקליטה, וגם כמישהי שעשתה עלייה בעצמה, אני יודעת שדרך הישראלים היפים אפשר ללמוד הכי הרבה, אפשר להתאקלם הכי מהר. אני חושבת שעצם העובדה שבחרת בגיל האנרגטי שלך להשקיע בילדים המתוקים, בין אם בלימוד השפה העברית ובין אם בלימוד התנ"ך, ולאחר מכן גם כבת שירות לאומי לשרת את המדינה במרכזי קליטה עם מי שבאותם רגעים עושה את דרכו ואת הצעדים הראשונים במדינה שלנו – זה לא דבר שהוא מובן מאליו. וגם כאישה צעירה תהלה בחרה לעסוק תמיד בחיבורים, לעסוק בישראליות שלנו, בגיוון שלנו.
אמרת קודם ששונות זה לא משהו זמני, זה המסע שלנו, זה כאן, זה האתגר האמיתי. בבחירות שלך, בין בהקמת התנועה הירושלמית, ובין בלהיות עמיתה בכירה במכון שחרית, שעוסקים בלכידות חברתית, ובטח כיו"ר אישה של תנועת נאמני תורה ועבודה – אני חושבת שבכל הנקודות האלה את הוכחת שמה שלנגד עינייך זה העובדה שבימים האלה אנחנו בונים כאן חברה, חברה ישראלית, עם אתגר. ולעיתים גם אם נדמה לנו שאנחנו מחזיקים באמת אחת – יש באמת לא רבים שלא מפחדים לראות גם את האמת של הצד השני, לראות את הגיוון ולהבין שלפעמים ההקשבה או אפילו הפשרה או הלמידה התמידית זה דרך חיים.
אני חושבת, כמו שאמרתי, שאת היסודות המוצקים למנהיגות שלך, שהיא – אמרת קודם שאת מדברת בטון עדין, צנוע, אני לא זוכרת את המילה שהשתמשת בה, אבל זה בדיוק המנהיגות שלך; היא צנועה אבל מאוד מאוד נחושה וחודרת. לכן, זו גאווה שאת בבית הזה, אחת מהמנהיגות של ישראל לדורות בבית הזה.
אמרת קודם שאולי אלה הימים האחרונים לכנסת. נכון, אנחנו לא בימים פשוטים, אנחנו בימי משבר, וכולי תקווה שנצליח לאחות את הקרעים והשברים בתוך הקואליציה ולהוביל את ישראל בימי המשבר האלה להמשך ממשלת האחדות, כי בסוף – אני חושבת שגם אני וגם את בסוף בחרנו אחדות. את לא הופתעת שאני בחרתי ללכת לאחדות, כי מבחינתי זה ערך עליון, וזה ערך בפני עצמו, וכך גם לא הופתעתי שאת בחרת ללכת לאחדות. זה בעצם שזור לאורך כל חייך. מי שפועל ממקום של לאחד, לחבר את החברה הישראלית, מתוך אהבת ישראל ומתוך אהבת הארץ הזאת, אין מה לתהות ואין מה להתפלא שהוא בוחר באחדות.
אז לא אבדה התקווה. בכלל, אני חושבת שאת רק התחלת את דרכך במנהיגות הלאומית, ויש עוד הרבה לעשות. אבל, כמו שאמרתי, יש אנשים שהמנהיגות שלהם תלויה בזמן ובמקום, ואת לא כזו. אני יודעת שמכל מקום שאת נמצאת בו את עושה למען האחר ולא למען מי שדומה לך, את רואה את הגיוון. אני מאחלת לך שתאריכי ימים כאן, בבית הזה, שתפעלי למען החברה הישראלית ועם ישראל, שתמשיכי לראות את האוכלוסיות שהכי הרבה זקוקות לך ולנו ולמנהיגות של הבית הזה, ובטח למנהיגות נשית. אני חושבת שיש רבות ורבים שיכולים לשאת עיניים אלייך וללמוד מנהיגות מהי. את מכבדת את הבית הזה ואת מכובדת, ואני גאה להיות חברה שלך למפלגה, ומברכת אותך בהמון המון הצלחה. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה לשרה פנינה תמנו.
עד כאן נאום הבכורה של חברת הכנסת תהלה פרידמן. שוב, המון הצלחה.
<< הצח >> הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 6) (חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף–2020 << הצח >>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/846).]
(קריאה ראשונה)
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 6) (חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה, של חברת הכנסת אתי עטייה, בבקשה.
<< דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, "חסד ואמת נפגשו, צדק ושלום נשקו" – תהלים פ"ה, פסוק י"א. מעשים גדולים מתבצעים לא באמצעות עוצמה אלא באמצעות התמדה. בשנת 1996 נחקק חוק שכר שווה לעובדת ולעובד למען קידום שוויון ומניעת אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר במקום עבודתם. מאז ועד היום ידע החוק תיקונים מספר, עדות לעיסוק המתמיד בנושא החשוב הזה עקב המציאות התעסוקתית המשתנה ללא הרף. אני מאמינה שחוק כתוב הוא רשת ביטחון מוצקה שתכליתה להגן על מגזר או ציבור. אנחנו בתור מחוקקים עוסקים במלאכת האריגה. אם מתגלים קרעים או חורים ברשת שלנו, תפקידנו לאחות אותם למארג יציב וחיוני שיוכל לשרת את בוחרינו נאמנה גם במציאות של היום. נדבך על נדבך, טלאי על טלאי, אנחנו מבטיחים שהרשת הזאת תעשה את תפקידה לאורך זמן.
יותר מ-20 שנים עברו מאז נחקק החוק ועדיין מדהים לגלות כמה עמוקים פערי השכר כאן אצלנו, במדינת חברות ההזנק, הסטרטאפ, בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון שמקדשת את ערך השוויון. מסקר שנערך בקרב מדינות ה-OECD מתגלה כי פער השכר הממוצע בין גברים לנשים בישראל עומד על 32% וישראל מפגרת אחרי מרבית המדינות שבמדד. בשבוע שעבר פורסמה כתבה באחד העיתונים – כי הפער הזה משתקף גם בחיסכון הפנסיוני ובקרן ההשתלמות, עדות על כך שהאפליה הנוכחית אינה נקודתית אלא הרסנית, ממושכת, והיא בכייה לדורות.
כאמור, אני מאמינה שמעשים גדולים מתבצעים באמצעות התמדה. עוד כשהתמודדתי לכנסת הצבתי לי מטרה לפעול למען זכויות הנשים, בין היתר, באמצעות מיגור אפלייתן. בשבוע שעבר אישרה ועדת העבודה הרווחה והבריאות לקריאה ראשונה את הצעתי לחייב חברות המעסיקות יותר מ-100 עובדים לפרסם מדי שנה בשנה דוח המפרט את הבדלי השכר בין גברים לנשים בארגון. חשוב לי לציין שהצעת החוק שלי עוסקת במגזר הפרטי ואינה כוללת עיצומים כספיים על עסקים שבהם יימצאו פערים. פרסום הדוח לא יהיה כרוך בהוצאות מיוחדות מצד המעסיקים שהרי מדובר בנתונים נגישים. מדובר בצעד ראשון, שמניח כי חובת הפרסום תייצר שקיפות ותביא לצמצום הפערים, זאת מתוך התחשבות מלאה במעסיקים בתקופה מורכבת זו.
אין שמחה ממני על אישור התיקון הזה. אני יודעת כי השלכות תיקון החוק ייטיבו עם ציבור הנשים שבשוק העבודה וייגעו לליבם של כל מי שערך השוויון הוא נר לרגליו, נשים וגברים כאחד. אני מודה ליו"ר הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, שפעל רבות בהבאת תיקון החוק לקריאה ראשונה, לארגון ויצ"ו ישראל על שיתוף הפעולה המלא ועל העשייה המבורכת למען זכויות הנשים, ולכל העוסקים במלאכה שעזרו לי לקדם את החוק. אני קוראת לכם, חבריי חברי הכנסת מהימין ומהשמאל, לתמוך בקריאה ראשונה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – מוותר; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – איננו; חבר הכנסת ווליד טאהא – לא נמצא. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה.
<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש סוג של הצעות חוק – נחכה לחילופי היו"ר.
גברתי היושבת-ראש, יש סוגי חוקים שקשה להתנגד להם, וקשה לעמוד בצד כאשר מדובר במנגנון לתיקון עוול שקיים בחברה, גם בשוק העבודה, ומייצר ריבוד מעמדי בתוך החברה, בין היתר באמצעות כוחות השוק, בעיקר במגזר הפרטי. לכן אני חושב שנתמוך בחוק הזה, נלווה אותו, אבל נבקש גם להרחיב את הצעת החוק.
אנחנו אכן רוצים שוויון מלא בין גברים לנשים בשוק עבודה, שוויון מלא בהכנסה, שוויון מלא בתנאי התעסוקה והעבודה, כדי לנסות להגיע לשוויון מגדרי ככל האפשר, ואפשר. אבל אציע למציעה, אבקש להרחיב את הצעת החוק, שתכלול גם קבוצות אחרות בחברה, דהיינו לבקש שהדוחות יכללו גם דוחות על הבדלי שכר, למשל, בין מועסקים יהודים למועסקים ערבים, כי אנחנו יודעים, לפי נתוני הלמ"ס, שקיים פער שכר הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, בעיקר במגזר הפרטי ובעיקר גם בחברות סטרטאפ. אתן לך דוגמה – יש חברות סטרטאפ שפתחו סניפים בנצרת ומעסיקים מהנדסים באותה רמה בנצרת, כפר סבא, רעננה, במרכז הארץ, אבל רמת השכר היא 80% מהעלות. אותו מועסק, אותה תעודה, אותם מאפיינים במרכז ובנצרת, לדוגמה. לכן אבקש להוסיף על החוק – שהחוק יכלול בקשה לדוחות שכר, הבדל בין אוכלוסייה ומועסקים יהודים למועסקים ערבים, בין מועסקים במרכז לבין מועסקים בפריפריה, וזאת במטרה באמת להביא למצב של שוויון בשכר בין כל המועסקים, בין כל מרכיבי החברה במדינה. תודה רבה ובהצלחה.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
תודה רבה לך. חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נמצא כאן; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – מוותר; חבר הכנסת איימן עודה – איננו; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נמצא; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נמצא; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >>
תודה, כבוד היושבת-ראש. האמת, אני מצטרפת לברכות של חברי חבר הכנסת אנטאנס שחאדה לחברת הכנסת על הצעת החוק, שבעיניי צריכה להיות בסוג של קונסנזוס, אם זה בא מהקואליציה או מהאופוזיציה. אני חושבת שיש ניסיון לתקן עוול רב שנים שבו הנשים סובלות מתשלומי שכר שאינם שוויוניים. נשים בדרך כלל מקבלות משהו כמו 70% מהשכר שגברים מקבלים לאותה משרה. אני חושבת שהשקיפות והשיימינג, גם כן, במקרה הזה – שחברות יצטרכו להסביר לציבור למה הם לא משלמים אותו שכר על אותה עבודה – זה דבר חשוב ביותר.
מצד שני, אני חושבת שהגיע הזמן שהמדינה עצמה והממשלה תקבל על עצמה את האחריות ליצור את השוויון הזה. הרי בשירות המדינה עד היום הזה נשים בשירות המדינה, שזה אמור להיות המקום ששומר הכי הרבה על החוק, אמור לשמור על שוויונן של נשים ושוויון שכרן. אני חושבת שהגיע הזמן גם לפתח מנגנונים שמבהירים שהניסיון לעקוף את השוויון בשכר, שבא דרך כל מיני הטבות ותוספות שנותנים לגברים, אם זה בענייני רכב ונסיעות וכל מיני תגמולים כאלה ואחרים – הם שיוצרים את הפער. אבל זה צעד בכיוון הנכון, ואני חושבת שהגיע הזמן להתמקד בבעיות כאלה ולנסות להגיע.
אשמח מאוד לראות באיזשהו שלב גם כן, שהמדינה מתעסקת ביצירת מקומות עבודה לנשים, כאשר משהו כמו 38% בלבד מהנשים הערביות מצאו מקומות עבודה. אני מאוד מקווה שנגיע למצב שגם ימצאו מקומות עבודה וגם יקבלו שכר שווה. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, רצית לדבר או את מוותרת? בבקשה, כי תורך עבר קודם.
<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >>
יו"רית מכובדת, חברות וחברים, אין ספק – הצעת חוק חשובה, ראויה, נחוצה כבר מלפני הרבה זמן. אני מקווה שבאמת הפעם זה יהיה בפועל, ריאלי, ויגיע ולו קצת צדק לנשים. לא ייתכן שאנחנו, בעידן של הזמן הזה, שנשים מכהנות בכל התפקידים, בוודאות אנחנו יכולות ויכולים לראות את הפערים בשכר של נשים. הסטטיסטיקה והמחקרים מדברים על פערים שמתקרבים ל-30% בין שכר שמקבלת אישה לבין שכר של גבר שמכהן באותו תפקיד. אני יכולה להגיד בוודאות איך עוקפים את החוקים ואיך עושים את זה בפועל, בשטח. למרות שהחוק מדבר על שכר שווה, בכל מקומות העבודה מנסים למצוא כל מיני סיבות איך להוסיף לגברים פה שעות נוספות, פה ביטוח רכב, שם תוספת מיוחדת, תוספת מאמץ, שעות לא רגילות. הכול אפשרי. רק כשמגיעים לנשים, צריך להיאבק על זה.
אני חושבת שהעניין של להסדיר את זה בצורה חוקית ולעקוב אחרי הדברים ולבקש דיווח ממקומות העבודה על השכר שנותנים לנשים ולגברים, זה מה שיעשה את הצדק כלפי החברה ולא רק כלפי הנשים, כי שכר הוגן זה לא רק לנשים עצמן. שכר הוגן זה בחזרה לחברה בכללה. והנהנות העיקריות – לא הנשים. הנהנים העיקריים זה החברה והילדים והמשפחה והמשק בכלל. אני מקווה שבאמת בקרוב אנחנו נגיד שזה היסטוריה. תודה.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
לגמרי. אולי גם ראשת ממשלה.
<< דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
שתהיה לנו קודם כול אישה שיושבת בוועדת השרים ולא רק השתיים שהוסיפו, שיהיו לנו נשים בוועדת המל"ל, שיהיו לנו נשים בדירקטורים בחברות הממשלתיות ביחסיות הולמת. צריך להגדיר את ההולם הזה. אגב, אני מגישה משהו מחר בנושא.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
תודה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה.
<< דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני חושב שהצעת חוק – שוויון הוא דבר חשוב, הוא צעד נוסף לחברה מתוקנת, חברה שנותנת שוויון הזדמנויות. ודווקא בגלל זה חשבתי להציג את הנושא שהיום העליתי בוועדת חינוך, את המצוקה, ואת השוויון האמיתי של מי שאנחנו צריכים לזעוק, להיות קולם, של ילדי החינוך המיוחד, שקולם פחות יכול להישמע לולא אנחנו נהיה השגרירים שלהם; קולם של אלו שלהם אנחנו צריכים לתת תמיד העדפה מתקנת – ודווקא בימים הללו אנחנו רואים שלפני פתיחת השנה החינוך המיוחד נרמס והזכויות אינן שוות לכל ילד שיפתח את שנת הלימודים.
לכן העברתי פנייה לשר החינוך – ילדי החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי, בחינוך החרדי. לאחר שקמה ועדה גילו שיש שבע שנים אחורה פער של בערך 200 מיליון ש"ח; הסכימו כרגע, מ-40 מיליון ש"ח בשלב הראשון להגיע ל-20 מיליון, ועכשיו זה ירד ל-17.5 מיליון. ופונים אליהם פקידים ממשרד החינוך שאם הם לא יחתמו על ויתור כל הזכויות הרטרואקטיביות, גם את זה הם מעכבים להם. זו דרישה בלתי שוויונית ולא נכונה, ואני חושב שדווקא בעת הזאת, שאנחנו מציגים חוק כל כך חשוב, שיסתכלו גם לילדים הללו בעיניים, ונוכל לומר להם: אנחנו נהיה השגרירים שלכם, שתוכלו לפתוח את השנה כמו שאר ילדי ישראל. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
תודה רבה לך. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – לא נמצא; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב טסלר – גם אינו נמצא; חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נמצא; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – גם אינו נוכח. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה.
<< דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי וחברותי חברי הכנסת, כמובן שהצעת החוק סופר חשובה, ואנחנו תומכים בה. אני חושב שזה צעד בכיוון הנכון למען שוויון בשכר לאנשים שעושים את אותה עבודה – אותה עבודה במפעלים, אותה עבודה במקומות העבודה השונים – ולכן חשוב הדין והחשבון השנתי שבעל העסק ימסור לגבי הפרשי השכר ולגבי מה הוא עושה בכדי לגרום לכך שיהיה שוויון בשכר.
אני רוצה לדבר ולהתרכז בנקודה מאוד כואבת של תעסוקת נשים בפריפריה. בעיקר נשים שלא רכשו השכלה ואין להן כלים לעבוד במפעלים או במקומות מוסדרים, אלא עובדות בניקיון, בחקלאות, במקומות ששם המעסיקים דורסים אותן ודורסים את הזכויות שלהן.
אני הכנתי הצעת חוק בנושא הזה. זו גם התנכלות של המדינה וגם התנכלות של המעסיק. בחלק מהמקומות דורשים מהנשים האלה להגיע ב-06:00 לעבודה. כשאימא לילדים בגיל בית ספר נדרשת להגיע ב-06:00 לעבודה, היא לא תגיע לשם, והיא תפסיד גם את המינימום שהיא מקבלת, של 2,000 או 2,000 ומשהו שקל מלשכת התעסוקה. לכן חשוב שנחדד נקודה, שאימא שיש לה ילדים בגילאי בית ספר, כשהיא נדרשת להגיע לעבודה, שתגיע לפחות בשעות נורמליות, 07:30 או 08:00.
הדבר השני, מעסיקים כאלה – שדרך אגב, מעסיקים מאות עובדים בחקלאות, במושבים – לא מעסיקים אותן באופן ישיר, אלא מעסיקים אותן דרך קבלנים, ראיסים. אלה אוספים את הנשים בטרנזיטים ומגיעים למקומות האלה. הנשים האלה יוצאות ב-04:00, 04:00, לפנות בוקר, וחוזרות ב-16:00, 17:00, אחר הצוהריים. תאמינו לי, כשאנחנו מחשבים כמה היא מקבלת ליום עבודה, וזה 140 שקל, או 130 שקל – זה מגיע ל-13 או 14 שקל לשעה, לשעת עבודה, כאשר שכר המינימום הוא 30 שקל לשעה.
זו הקבוצה הנשחקת, הקבוצה שנדרסת מתחת לפעילות – הלא-חוקית, דרך אגב – של המעסיקים האלה. אני מקווה, חבריי, שביחד נמצא פתרון מסוים, חקיקה מתאימה, שהאנשים האלה לא ימשיכו לגזול מהנשים האלה את מה שמגיע להן. תודה, גברתי היושבת-ראש.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
תודה. תודה רבה לך. חברת הכנסת קרן ברק – מוותרת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – לא נמצאת. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה.
<< דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >>
גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, צוות קו כחול, לא נעים להכיר. מי אתם, צוות קו כחול, שלקחתם על עצמכם את המשימה להקפיא את ההתיישבות? מי אתם, צוות קו כחול, שלקחתם על עצמכם למשימה להפוך קרקעות מדינה לקרקעות פרטיות של פלסטינים? מי אתם, צוות קו כחול, שלקחתם על עצמכם להפוך יהודים שומרי חוק לעבריינים בעל כורחם? מי אתם, צוות קו כחול, שבלי שאף אחד תובע, מסתובבים ביישובים ומחפשים איך לעצור, להקפיא ולהרוס? מי אתם, צוות קו כחול, שעושים יותר נזק מכל ארגוני ה-BDS, מכל בתי הדין בהאג ומהממשל של אובמה? מי אתם, צוות קו כחול? בשם מי אתם עובדים? אדוני היועץ המשפטי לממשלה, תעצור את הצוות הזה, זה בידיים שלך. בינתיים.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס – לא נמצא; חבר הכנסת רם בן ברק – גם אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נמצאת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת היבה יזבק – לא כאן; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – גם הוא לא; חברת הכנסת סונדוס סאלח – גם לא; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – גם לא נמצא פה; חבר הכנסת אופיר סופר – גם אינו נוכח. אם כך, אנחנו נעבור להצביע על הצעת החוק. את מצביעה מפה? בסדר גמור.
אנחנו עוברים להצביע. רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 6) (חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה, של חווה אתי עטייה. הצבעה עכשיו. אנחנו נוסיף אתכם.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5
נגד – אין
נמנעים –אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 6) (חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף–2020, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
חמישה בעד, ולהם אנחנו מוסיפים את חבר הכנסת אוריאל בוסו, חברת הכנסת קרן ברק, חבר הכנסת מתן כהנא, חבר הכנסת ווליד טאהא, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. עוד מישהו? חברת הכנסת אתי עטייה, חבר הכנסת עודד פורר. זהו. את בוסו כבר אמרנו.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אני חייבת להתפעל מכושר הזיכרון שלך לשמות.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
כמה אנחנו? 14. אם כן, ההצעה התקבלה. 14 בעד, אין מתנגדים, והיא תחזור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה רבה לכם.
<< נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >>
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
אנחנו עוברים כעת לנושא הבא שלנו, שאילתות לשרה להגנת הסביבה, שתשיב על השאילתות. האם מישהו מתכוון לשאול בשמו של חבר הכנסת עופר כסיף? הוא לא כאן. אני מנהלת את הישיבה, אבל איפה חבר הכנסת עופר כסיף, מישהו יכול לברר? טוב, בסדר.
חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה, השאילתה שלך. חברת הכנסת, השרה להגנת הסביבה הגיעה? הינה, חבר הכנסת עופר כסיף הגיע. אתה אחריו. רגע, השרה תעלה ואז אנחנו נתחיל את זה כיאה וכיאות. בבקשה, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה.
<< שאילתה >> 144. ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית << שאילתה >>
<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>
גברתי השרה, לפי סעיף 15א בחוק שירותי המדינה (מינויים), יש חובה לייצוג הולם של בני האוכלוסייה הערבית בכל הדרגות ובכל המקצועות במשרדי הממשלה.
רצוני לשאול:
1. מה אחוז העובדים הערבים במשרדכם?
2. מה אחוזם בתפקידים הבכירים במשרד?
3. מה בכוונת המשרד והשרה לעשות כדי להבטיח ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית? תודה רבה.
<< דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >>
תודה רבה. לפי סעיף 15א בחוק שירות המדינה אכן יש חובה לייצוג הולם של בני האוכלוסייה הערבית בכל הדרגות ובכל המקצועות במשרדי הממשלה. עם כניסתי לתפקיד כשרה להגנת הסביבה אני פועלת לקידום נושא הגיוון התעסוקתי מתוך הכרה בחשיבות הגיוון והיתרונות שלו – לממשלה ולחברה הישראלית בכלל.
במשרד להגנת הסביבה מועסקים כיום 47 עובדים מהחברה הערבית. נכון לעת הזו זה מהווה 7.1% מכלל העובדים. נתון זה מצביע על מגמת הגידול בשנים האחרונות, והמשרד נחוש להמשיך את המגמה עד להגעה ליעד. 48% מעובדי המשרד הם בדרגה של מפקח ממונה ובדרגה של 42 ומעלה, לרבות סגן מנהל המשטרה הירוקה ועובדים מקצועיים בתחומי ההנדסה והמשפטים. עוד אציין כי כמחצית מהעובדים מהחברה הערבית התקבלו לעבודה במשרות שאינן ייעודיות וזכו במכרזים המיועדים לכלל הציבור.
בימים אלו אני הנחיתי גם את מנכ"ל משרדי וגם את ההנהלה לשים דגש מיוחד על גיוון תעסוקתי בכלל ועל החברה הערבית בפרט, על מנת להגיע ליעדים כבר בשנת 2020, על מנת לעמוד ביעדים שהממשלה הציבה בפני הממשלה כולה. אני כולי תקווה שגם נצליח בזה. מה שאנחנו עושים בפועל על מנת להגדיל את אחוז העובדים זה גם הגדלת החשיפה למשרות שמתפרסמות באמצעות העמותות באוניברסיטאות, גם המשרד שלנו משתתף באופן פעיל בכל ירידי התעסוקה לאקדמאים מהחברה הערבית, וגם מפרסמים משרות ייעודיות בהרבה מאוד תחומים כדי לקלוט סטודנטים ערבים על מנת שיוכלו להוות עתודה לעובדי ציבור לעתיד לבוא ויוכלו להשתלב בהמשך כעובדים מן המניין. אני אמשיך לפעול על מנת שכמה שיותר ייכנסו לתפקידים בדרגות הבכירות, שנעמוד ביעדים של הממשלה. כך פעלתי במשרדי הקודם, במשרד לשוויון חברתי, וודאי ובוודאי כאן, ואני באמת מודה לך על עצם השאלה.
נבדוק אם יש עוד נתונים. כך: במשרד יש 1,001 עובדים קבועים, מתוכם 85 עובדים, שמהווים 8.5% מכלל העובדים הקבועים; יש 245 מנהלים, מתוכם תשעה מנהלים, שמהווים 3.7% מכלל המנהלים; בנוסף, ברשות מועסקים 863 עובדים שעתיים לא כולל מדריכים, מתוכם 134 ערבים, המהווים 15.5% מהעובדים השעתיים. זהו, זה לגבי הרשות, של הרט"ג, וכולי תקווה שבאמת המצב ישתפר, כי זה מה שצריך להיות.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
כן, בבקשה, שאלה נוספת.
<< דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
תודה רבה, כבוד השרה. אני בטוח שבגלל שגם היית השרה לשוויון חברתי הנושא מאוד מדבר אלייך ותפעלי למען שינוי המצב. אבל יש לי שאלה: האם מתוכננת פתיחת סניפים, שלוחות של המשרד ביישובים הערביים? אני יודע שהיה בנצרת, אני לא יודע אם עדיין יש, אבל זה מקל – –
<< דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
עדיין יש בנצרת.
<< דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – על השתלבות האוכלוסייה הערבית – –
<< דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
עדיין יש את השלוחה בנצרת.
<< דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – במיוחד נשים, כי יש את חסם הנסיעות והיציאה למרכז. זה מקל על ההשתלבות של נשים, בעיקר במשרות בכירות וניהוליות במשרדים.
<< דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
אין ספק שבנושא של הפריפריה בכלל, גם בהקשר של החברה הערבית – מאוד מקשה עצם הדרישה שהמשרדים יהיו בירושלים כדי לאפשר באמת השתלבות של כלל האוכלוסייה במגזר הציבורי. יחד עם זאת, יש שלוחות, כפי שאמרת קודם, באמת באזורים גם בדרום וגם בצפון. במקרה הזה המשרד שלי כן התברך בכך שקיימת שלוחה בנצרת, כך שזה בהחלט מסייע ויכול לעזור. עוד שאלות בנושא הזה?
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
נעבור לשאלה הבאה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.
<< שאילתה >> 122. התמודדות ישראל עם משבר האקלים << שאילתה >>
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושבת-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, העולם ניצב בפני עידן של שינוי אקלימי קיצוני ומסוכן, שפגיעתו באזורנו תהיה קשה במיוחד. עלינו לקדם בדחיפות תוכנית לאומית להתמודדות עם המשבר: הפחתת פליטות, שמירה על המערכות האקולוגיות ועוד.
רצוני לשאול:
1. האם קיימת תוכנית לאומית להתמודדות שכזאת?
2. כיצד המשרד מתכוון להתמודד עם משבר האקלים?
3. מהם התקציבים שהוקצו לנושא? תודה.
<< דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >>
תודה רבה, אני רוצה לברך אותך על עצם העלאת הנושא, שהוא כל כך חשוב. ביל גייטס, רק השבוע – הוא צפה בעצם את הפוטנציאל משבר קורונה כבר לפני מספר שנים, התריע עכשיו שהבעיה והסיכון הגלובלי הגדול שהוא ראה לזמנים הקרובים זה באמת משבר האקלים. אז תבורך על עצם הנושא.
עם כניסתי לתפקיד אני התרעתי שמדינת ישראל חייבת להקדים ולהיערך למשברים משמעותיים העומדים לפתחה, ובראשם שינויי האקלים והידלדלות המגוון הביולוגי. דווקא היום, בצד האתגרים שזימן משבר הקורונה, עלינו להתעקש לקדם צמיחה כלכלית שתומכת בסביבה. משבר הקורונה נתן לכולנו הזדמנות לחשב מסלול מחדש. מדינת ישראל, כאומת סטרטאפ חייבת לנצל את חלון ההזדמנויות ההיסטורי, לעודד ולמנף השקעות בתעשיית הקלינטק ובטכנולוגיות פורצות דרך לפיתוח אנרגיות חלופיות.
המשרד בראשותי שוקד בימים אלו על שתי תוכניות לאומיות להתמודדות עם משבר האקלים, תוכניות המכילות פעולות מיידיות ליישום ולביצוע, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. הראשונה, תוכנית ליצירת כלכלה דלת פחמן בישראל, כולל עדכון היעדים לפעולות להפחתת פליטות לשנת 2050, ותוכנית נוספת, של מנהלת שינוי האקלים, היא תוכנית להתמודדות עם שינויי האקלים הכוללת זיהוי המגמות המרכזיות שעימן ישראל תצטרך להתמודד בשנים הקרובות בתחום זה, ובהתאם קובעת את סדרי העדיפויות לפעולות שעל ישראל לנקוט כדי לשפר את המצב. התקציב שהוקצה עד כה לשתי התוכניות הלאומיות הללו נאמד ב-3 מיליוני שקלים – על התהליך של מעבר לכלכלה דלת פחמן, כולל ליווי וייעוץ של ה-OECD, מחקרי מדיניות בין-לאומיים ועוד. עקרונות מתווה ההשקעות שהגשתי לממשלה גם מבוסס על אסטרטגיית השקעה המניבה פירות והתייעלות שתוכל להוביל לחיסכון וליצירת הכנסות כלכליות בהיקף של מיליארדי שקלים.
יישום התוכנית הינו בחשיבות עליונה, שכן דוח הסיכונים של הפורום הכלכלי העולמי מתחילת 2020 דירג את הכישלון בנקיטת פעולה להפחתת שינויי אקלים והתמודדות עימם כסיכון העולמי הראשון בעוצמת ההשפעה הגלובלית שלו, וכך גם הסבירות להתממשותו מבין עשרת הסיכונים המרכזיים העומדים בפני האנושות.
באותו דוח דורגו גבוה גם סיכונים נוספים להם קשר הדוק לשינויי האקלים: משברי מזון ומים עולמיים, אסונות טבע, גלי הגירה לא רצוניים, כל הנושא של אירועי אקלים קיצוניים, אסונות סביבתיים מעשה ידי אדם, קריסה של מערכות אקולוגיות ואובדן המגוון הביולוגי. האוקיינוסים והימים בעולם נמצאים תחת לחצים הולכים וגוברים כתוצאה מהתרחבות הפעילות הכלכלית במרחב הימי, הפוגעים בבתי גידול טבעיים בים ובחופים. הם גורמים להידלדלות מהירה בגודל אוכלוסיות החי והצומח בים. שינויי האקלים מחריפים את המגמה. הים סופג את מרב ההתחממות, שיעור הפחמן הדו-חמצני עולה ומוביל לעלייה ברמת החומציות בים.
זיהום האוויר מהווה גורם סיכון סביבתי גדול ביותר על הבריאות, ועל פי נתונים שפרסם ארגון הבריאות העולמי, 2,500 מתושבי ישראל מתים מדי שנה ממחלות שקשורות לזיהום האוויר. מחציתם של מקרי המוות נגרמים מזיהום אוויר שמקורו בתחבורה. ההשפעות הכלכליות הקשורות לאובדן ימי עבודה, עלויות אשפוז ואובדן רווחה – כל זה מתלווה לתחלואה שקשורה בזיהום אוויר – מוערכות בכ-28 מיליארד שקלים בשנה.
בשנים האחרונות מתחזקת תפיסה המציעה מעבר לדרך חדשה לניהול הכלכלה העולמית. מדינת ישראל צריכה להיות מובילה בנושא – להחליף את כל הכלכלה הליניארית בכלכלה מעגלית. בניגוד למודל המסורתי, שבו אנו כורים משאבים, מייצרים מוצרים וזורקים אותם בסוף השימוש, הכלכלה המעגלית מציעה את המודל החדש והנכון: מערכת שמעוצבת ומתוכננת באופן שמשיב את המשאבים ומאפשר להם להתחדש. במערכת כזו המושג פסולת כמעט ולא קיים. בכלכלה מעגלית יצרנים שואפים להאריך ככל האפשר את זמן החיים של המוצרים או החומרים בכל אחד מהגלגולים שלהם. יותר ויותר ממשלות בעולם מבקשות להשתמש בתכנון משולב על מנת לפתח כלכלה כחולה – כלכלה שנשענת גם על כל אותם שירותים אקולוגיים ותרבותיים של הים והחוף, ועל מנת לשמר מערכות אקולוגיות ומגוון ביולוגי ימי וחופי.
מדובר לכאורה באתגרים גדולים לאנושות, אולם כפי שהאנושות אחראית למצב הקשה שאליו כדור הארץ הגיע, אותה אנושות צריכה ויכולה לקחת אחריות על שיקום כדור הארץ והסביבה שבה אנו חיים. מחירי ייצור ואגירת אנרגיות מתחדשות נמצאים במגמת ירידה, ואנחנו צריכים לתת הזדמנות להאיץ את ההשקעות הללו באנרגיות מתחדשות. אנחנו צריכים להאיץ את המהפכה התעשייתית הרביעית של פיתוחים טכנולוגיים, קלינטק, מהפכת המידע והדיגיטציה, ולמנף אותם כמכפיל כוח. עלינו להאיץ את ההתפתחות בחשיבה עירונית – ציפוף עירוני כמנוף לפיתוח בר-קיימא, לקידום בנייה ירוקה, לערים חכמות, לתכנון משמר מים, לערים דיגיטליות ולהתחדשות עירונית.
אנחנו צריכים לבזר את ייצור החשמל. אנחנו צריכים להאיץ קידום אנרגיות סולריות. התברכנו היום בכך שהמאבק שלנו, המאבק המשותף שקידמנו, גם המשרד להגנת הסביבה וגם הוועדה שעומדת בראשה כבוד היושבת-ראש – ביחד אנחנו מצליחות לקדם את ההפחתה של כל אותן תחנות כוח על מנת לספק חשמל, וכן יותר לקדם אנרגיות סולריות, יותר התייעלות אנרגטית במרחב. אני רוצה לברך את ראש הממשלה שנתן לי גיבוי מלא למהלך הזה. עלינו לעבור במהירות להנעה חשמלית בתחבורה הציבורית בערים. גם כאן אני משקיעה הרבה מאוד תקציבים להפוך את כל – לא את כל – בשלבים ראשונים מספר רב של אוטובוסים לחשמליים. אנחנו צריכים לקדם שבילי אופניים בערים. יש עבודה רבה. אני יכולה לפרוס לך את כל הכוונות ואת כל הרצונות של המשרד.
כולי תקווה – ומכאן אני גם אומר משהו שלא קשור ישירות לשאילתה: חוסר היציבות השלטונית פוגע פגיעה קשה מאוד ביכולת לנהל את אותן תוכניות מבורכות, על מנת שנוכל להתמודד עם משברים כבדי משקל. על כן, אנחנו חייבים לראות את טובת אזרחי המדינה שלנו מול העיניים ולעצור את הטירוף – פשוט כך: לעצור את הטירוף ולא לתת לגלגל מערכת בחירות נוספות, שאף אחד כבר לא יכול להכיל אותן. תחשוב שאת כל הכספים הללו נשקיע בדיוק בתוכניות הללו, ונמצא את עצמנו במקום אחר.
זה ממש בגדול התשובה שלי עבורך היום, ואם תרצה עוד לראות דברים יותר מפורטים, אני אשמח להציג בפניך.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
אני חייבת להגיד: כל מילה – יש לך שאלה נוספת?
<< קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
כן.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
בבקשה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
באורך של התשובה. הכול בסדר, אני מתכוון כמחמאה.
תודה רבה על התשובה המנומקת. אשמח מאוד, כמובן, לקבל כל חומר כתוב שיש. יש לי עוד שתי שאלות מאוד קצרות: אחת קשורה ישירות לשאילתה והשנייה קשורה בעקיפין. מאחר שאת גם הרשית לעצמך, אני מרשה לי גם. השאלה הראשונה, באמת בקצרה: ב-5 ביוני, יום הסביבה, את כתבת מאמר מבורך מאוד, ואני באמת גם מברך אותך עליו, ובין השאר הזכרת שם שאת מקצה 5 מיליון שקל לחינוך סביבתי.
<< דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
נכון.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
השאלה שלי: איפה זה עומד כרגע? השאלה שנייה, שהיא יותר עקיפה: לבקשתי, ביום חמישי, כמו שאת יודעת, ביוזמה שלי יתקיים דיון מהיר בוועדת חוץ וביטחון בנושא הקמת אזור תעסוקה באזור נחל רבה, מה שנקרא, שהולך להרוס באופן מוחלט אזור – –
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
מסדרון אקולוגי.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – אקולוגי מדהים. ראיתי תמונות – –
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
נכון. אני הייתי שם. אני ביקרתי שם.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – שכבוד היושבת-ראש הייתה שם. היא הראתה לי תמונות מהמקום, עם חיות שלא ידעתי אפילו שיש באזור שלנו. אנחנו מדברים על אלפי דונמים שעומדים בפני הרס, וזה פשוט הרס נוראי של סביבה. אני פונה אלייך לא רק בשאלה מה את עומדת לעשות, אלא פונה אלייך גם בבקשה שתעזרי לי בדיון המהיר ביום חמישי למנוע את האסון האקולוגי הזה. תודה.
<< דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
תודה רבה. ראשית, לגבי בנושא ששאלת קודם, כבר בתחילת השבוע הבא, בשעה טובה, יוצא קול קורא לכל אותם ארגונים סביבתיים על מנת לקדם את הנושא של החינוך הסביבתי, ואכן הוקצו לשם כך 5 מיליון שקלים, שיוצאים לדרך. אז כבר בתחילת השבוע הבא הקול קורא יפורסם. אני כבר עברתי על הטיוטה של הקול קורא, ובשעה טובה.
לגבי הנושא שהעלית עכשיו, לאחר הדיון שיתקיים בוועדה אני אקבל את כל הנתונים אליי, ואני גם כבר קיבלתי ממך טרם הדיון הזה את הדברים, ואני ממתינה לקבל את התשובות של המשרד שלי בעניין הזה לגבי עמדתו המקצועית, וכולי תקווה שבאמת ביחד עם הוועדה אולי נוכל לגייס את כל הכוחות למנוע את ההיבט הזה.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
אני, כמובן, גם אגיע לדיון ביום חמישי בוועדת החוץ והביטחון.
<< דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
מעולה.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
זה נושא בהחלט חשוב. אפרופו סוגיית משבר האקלים, ביום שני הבא אתה מוזמן לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא ההיערכות למשבר האקלים גם ברמה הלאומית וגם ברמה המקומית.
<< דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
עכשיו אתה צריך להקריא שאילתה נוספת.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
את השאילתה שלי.
<< קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
מה?
<< קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
שאני אתקן אותך?
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
לא, אל תנסה. מספיק להקריא.
<< שאילתה >> 148. זיהום אוויר ממתחם התחנה המרכזית בתל אביב << שאילתה >>
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>
בכל מקרה, לא הייתי מצליח. השאילתה של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ': על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, התחנה המרכזית בתל אביב היא המתחם התחבורתי שגורם לזיהום האוויר הרב ביותר מבין המתחמים הנמצאים בתוך שכונות מגורים.
רצוני לשאול:
1. כמה חריגות מחוק אוויר נקי אותרו במתחם התחנה מאז שנת 2008?
2. האם הוגשו קנסות בגין החריגות?
3. האם משרדך מבצע פעולות לסגירת התחנה? תודה.
<< דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >>
בשנת 2019 נמדדה בתחנת הניטור לוינסקי חריגה שנתית למזהם של החנקן הדו-חמצני בריכוז של 51.5 מיקרוגרם/מ"ק בעת שערך הסביבה השנתי למזהם הינו 40, כלומר זה יותר, כפי שנקבע בתקנות אוויר נקי. למזהם – בעצם, יש מזהמים נוספים שלא נמדדו חריגות, ולא ניכנס עכשיו לכל הרזולוציות. כמו כן, נמדדו 27 חריגות יממתיות מהערך היממתי המותר לחלקיקים נשימים עדינים, וזאת לעומת 18 חריגות מותרות בשנה על פי התקנות. מקור זיהום אוויר עיקרי באזור הינו הפעילות האינטנסיבית של אוטובוסים על הציר של לוינסקי ובסביבתו. לא ניתנו קנסות בגין חריגות אלו, לטענת הגורמים המקצועיים במשרד מכיוון שהזיהום נמדד מחוץ לשטח התחנה ואין גורם אחד שאחראי לפליטתו. ישנן חברות אוטובוסים שונות, כלי רכב פרטיים ועוד, הפולטים זיהום ברמה מותרת אך הפליטות המצטברות מהם גורמות לחריגה מערכי הסביבה שנקבעו למזהמים שונים בתקנות. נציין כי המשרד להגנת הסביבה הוציא הוראות לצמצום זיהום אוויר לחברות האוטובוסים, בהתאם לסמכותו, לפי סעיף 41 לחוק אוויר נקי. ההוראות מחייבות, בין היתר, מעבר הדרגתי להנעה חלופית, להתקנת מסנני חלקיקים, להכשרת נהגים לנהיגה חסכונית ולהקמת מנגנון יעיל לטיפול בתלונות ציבור על עשן. כמו כן כוללות ההוראות איסור על שימוש באוטובוסים מזהמים, כפי שהוגדרו בהוראות. המשרד קנס בשנים האחרונות ארבע חברות אוטובוסים בסך כולל של 4.9 מיליון שקלים, בשל הפרת הוראות לצמצום זיהום אוויר. כמו כן, המשרד מצוי בהליכי אכיפה כנגד שתי חברות אוטובוסים נוספות בגין הפרת ההוראות.
לשאלה אם המשרד מבצע פעולות לסגירת התחנה: תראו, על מנת לצמצם פליטות מאוטובוסים – אנחנו רגולטור שמחייב את חברות התחבורה הציבורית להפחית פליטות, בין היתר באמצעות הצטיידות באוטובוסים חדשים וגם על ידי גריטה של ישנים ובאמצעות התקנה של מסננים על אוטובוסים קיימים. כמו כן, המשרד מסייע כספית ברכישת אוטובוסים חשמליים ללא זיהום.
המשרד סבור כי הפתרון המיטבי לצמצום הזיהום באזור הוא פשוט, כפי שאני מבינה: להעתיק את שטח התחנה המרכזית מהמקום.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
בדיוק.
<< דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
יחד עם זאת, בדיוק בימים אלו אני לומדת את הנושא. היו אליי כמה פניות גם כן מאזרחים תושבי דרום תל אביב, ולאור החשיבות של הנושא אני גם מתכוונת לערוך סיור במתחם התחנה המרכזית, ללמוד את הנושא על בוריו, לקדם פתרונות מהירים לצמצום זיהום אוויר. מבדיקה ראשונית שעשיתי, ההיבט התכנוני – יש תוכנית שייעדה את שטח התחנה המרכזית למגורים, למשרדים ולמסחר. בנוסף, על פי מידע שנמסר למשרד שלנו, משרד התחבורה היה אמור לקדם תוכנית להקמת מרכז תחבורה חדש בצומת חולון, שבטווח הארוך היה אמור להחליף את התחנה המרכזית. אלה חלק מהדברים שנבחן אותם. כמובן שנגייס את יושבת-ראש הוועדה, וביחד – אני רואה שזה עובד לנו, אז אנחנו – – –
<< קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אני חושב ששלושתנו מספיקים.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
האמת שזה נכון.
<< דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
לגמרי.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
אני חושבת שזה חשוב מאוד לסייר שם.
<< דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
אני בהחלט חושבת שניקח את הדברים ונקדם אותם. תושבי דרום תל אביב, מגיע להם לחיות עם אוויר נקי ולחיות חיים בריאים ללא כל אותם דברים. אני מאמינה שנתגייס ונצליח.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
בשמחה.
<< דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
אני רק חייבת לומר שההחלטה היא לא החלטה של המשרד להגנת הסביבה.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
נכון.
<< דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
אבל בהחלט יש לנו את האפשרות, כפי שראינו בשיתוף פעולה גם מול משרדים אחרים, לקדם את הקו הנכון לאיכות חיים ואוויר נקי לאזרחים שלנו.
עוד שאלות?
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
לא, אנחנו נסתפק בזה.
<< דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >>
אוקיי, אז תודה רבה.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
נצא לסיור משותף.
<< קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
הייתי אומר משהו על הדיון הקודם, שלא הייתי. אבל לא משנה.
<< יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >>
תודה רבה לשרה להגנת הסביבה, השרה גילה גמליאל.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ב באב התש"ף, 12 באוגוסט 2020, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:43. << סיום >>