דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ט ישיבה רס"ה הישיבה המאתיים-ושישים-וחמש של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, ד' באדר התשפ"ה (4 במרץ 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים נאומים בני דקה 4 צגה מלקו (הליכוד): 4 יום לאומי לציון פועלה של העדה הדרוזית ותרומתה למדינת ישראל 5 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 5 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 6 אושר שקלים (הליכוד): 8 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 11 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 12 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 13 ציון יום למען ארגוני החסד התזונתי 16 אברהם בצלאל (ש"ס): 16 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 18 שר התיירות חיים כץ: 20 שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: 21 הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 25 שר התיירות חיים כץ: 26 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 28 עמית הלוי (הליכוד): 30 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 31 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 31 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22) (שלילת האפוטרופסות מהורה בשל עבירת חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחה), התשפ"ה–2025 32 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 32 עודד פורר (ישראל ביתנו): 35 מאיר כהן (יש עתיד): 37 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הפקדת כספים במערכת סגורה – ניוד פיקדונות), התשפ"ה–2025 38 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 39 עמית הלוי (הליכוד): 49 ינון אזולאי (ש"ס): 51 הודעת ועדת הכנסת 55 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 55 << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שלישי ד' באדר התשפ"ה, 4 במרץ 2025. היום הוא היום ה-515 מתחילת המלחמה, וזהו גם מניין הימים ש-59 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם נמצאות כאן לנגד עינינו, עודם נמצאים בשבי, וכולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. הצבעה. עד שיירשמו, אנחנו מקבלים בברכה את תנועת הנוער הדרוזית בישראל מרמת הגולן ומהגליל – ברוכים הבאים – וגם את בנות השירות הלאומי מהעדה הדרוזית. ברוכים הבאים כולכם כאן לכנסת ישראל. אני מזמין את חברת הכנסת צגה מלקו לנאום בן דקה. בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, היום מציינים 33 שנים לפטירתו של מנהיג גדול, איש צנוע, עם חזון, מנהיג גדול, שחלק מהציבור הישראלי ראה בו אבא. מדובר על מנחם בגין. על פי ויקיפדיה, מנחם בגין מתואר כמנהיג, מדינאי, שמקבל החלטות קשות. מנחם בגין קיבל כמה החלטות קשות, ובהן הסיפור של אלטלנה, כדי לשמור על שלמות העם בישראל, שלא תהיה מלחמת אחים. הסיפור השני קשור אליי, לקהילה של יוצאי אתיופיה, באופן ישיר. עד שמנחם בגין עלה לשלטון, כל ממשלות ישראל לא היו מוכנות להכיר ביהדות יוצאי אתיופיה או בביתא ישראל, וגם לא הושיטו יד להעלות אותה, למרות מה שפסק הרב עובדיה יוסף ב-1973 – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> – – עד שמנחם בגין עלה לשלטון, ואמר: הביאו לי את אחיי יהודי אתיופיה. בלעדיו אני לא הייתי פה. אבל הייתה לי הזכות לשרת במשך שש שנים כדירקטורית במרכז מורשת בגין על שמו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << נושא >> יום לאומי לציון פועלה של העדה הדרוזית ותרומתה למדינת ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – יום לאומי לציון פועלה של העדה הדרוזית ותרומתה למדינת ישראל. אני מזמין את חבר הכנסת חמד עמאר לפתוח את היום המיוחד, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר שמכבד אותנו בנוכחותו – תודה – חניכי תנועת הנוער הדרוזי, חניכי הצופים הדרוזים, הרכזים, בנות השירות שנמצאות איתנו כאן, תודה לכם שליוויתם אותנו כל היום. הייתם איתנו גם בוועדות וגם בכנס המיוחד ובשדולה למען העדה הדרוזית בשעה 14:00, ישבתם, שמעתם, הקשבתם. תודה לכם. היום אנחנו מציינים את היום הלאומי לעדה הדרוזית. זה חוק שאני חוקקתי, כי היה לי חשוב שכל אחד במדינת ישראל יכיר את העדה הדרוזית, יכיר את פועלה, את העשייה שלה, את התרומה שלה ואת כל מה שהיא עושה למען מדינת ישראל – לא רק למען ביטחונה של מדינת ישראל, גם למען חוסנה של מדינת ישראל וגם התרומה שלה בכל התחומים. הזמנתי היום אנשים מהאקדמיה. דיברה פרופ' רנדה על כל מה שקורה באקדמיה ובהשכלה. הזמנתי את פרופ' בדר, מנהל בית חולים קפלן, שדיבר על העשייה, על הנתינה. הזמנתי גם ראשי רשויות, והגיעו והיו נוכחים איתי בוועדה; גם אנשים מחברת החשמל, מהביטוח הלאומי, אנשים מובילים בעדה הדרוזית. אני אומר לכם, הצעירים: השכלה, השכלה, השכלה. זו ההצלחה. אתם העתיד שלנו. הסתכלו קדימה, תדהרו קדימה, תצליחו. אל תסתכלו אחורה. תאמינו בעצמכם ותשיגו כל מה שאתם רוצים. זה מה שאני מצפה מכם ובזה אני מאמין. אבל אני חייב גם לדבר פוליטיקה, למרות שבדרך כלל אני לא אוהב לדבר פוליטיקה ואני לא פוליטיקאי. היום, על הבוקר, ראיתי סרטון של ראש הממשלה. אני נלחם כאן בכנסת מחודש אוקטובר, כי האמנתי לראש הממשלה ולהבטחות של ראש הממשלה, שאמר: בחודש אוקטובר אני אאשר תוכנית חומש לעדה הדרוזית. דיברתי בחודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר, ינואר וגם מרץ, כי אנחנו במרץ עכשיו, אבל להפתעתי, היום ראש הממשלה מפרסם סרטון שבו הוא מאשר תוכנית לעדה הדרוזית של 3.9 מיליארד שקלים. ראש הממשלה, קודם כול, אני רוצה להודות לך. באמת אני רוצה להודות לך. טוב מאוחר מאשר לעולם לא. טוב שנזכרת ביום הזה לאשר את התוכנית, וחשוב לאשר את התוכנית. אני פונה גם לראשי הרשויות ואומר לכם: 3.9 זה הרבה כסף. נצלו את הכסף ותפתחו את היישובים שלנו. אני רוצה להגיד לכם, וגם להגיד לראש הממשלה – אמרתי לכם, אני לא רוצה לדבר פוליטיקה: בממשלה הקודמת, ראש הממשלה, אישרנו 3 מיליארד שקל לשנתיים; אתה מאשר עכשיו 3.9 לחמש שנים, והודיתי לך. אני חושב שגם ראשי הרשויות הודו לך, כי ראשי הרשויות במצב כל כך קשה, והם נאבקים לשרוד. לאשר להם עכשיו תוכנית – זה מה שהם חיפשו, זה מה שהם רצו. לכן אני אומר לכם, ואומר לצעירים שנמצאים איתנו – אני מדבר אליכם עכשיו, השר לא שומע: אתם העתיד שלנו. אתם העתיד של העדה הדרוזית. חוק הלאום, כמה שהוא פגע בנו כעדה דרוזית – ביטחון ישראל חשוב לנו יותר; חוק קמיניץ, כמה שהוא שם מקלות בגלגלים של הצעירים הדרוזים – ביטחון ישראל יותר חשוב לנו עכשיו. אבל אני אומר לכם, ואני אומר ליושב-ראש: אדוני היושב-ראש, העדה הדרוזית היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. העדה הדרוזית היא לא רק בביטחון, היא נמצאת בכל תחומי החיים ותורמת ונותנת. אנחנו נמשיך לתרום ולתת. תודה לכל מי שהגיע היום ליום החשוב הזה. תודה מיוחדת לחבר הכנסת אביגדור ליברמן, יושב-ראש ישראל ביתנו, שהגיע וכיבד את האירוע מהבוקר. תודה ליושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת גפני, שקיים דיון בוועדה שלו. תודה לחברי חבר הכנסת עודד פורר, שקיים דיון בוועדה שלו, ועדת הנגב והגליל. שני הדיונים היו חשובים. ראיתם, דיון בוועדת הכספים – וראש הממשלה רץ לעשות סרטון. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, כל המכובדים, הצעירים והמבוגרים, שנמצאים ביציע, היום המיוחד הזה מתחיל הרבה שנים קודם. הברית בין העדה הדרוזית לעם היהודי – היסטוריה עמוקה ועתיקה בעלת שורשים עתיקים שנטועים עוד בתקופת משה רבנו וחותנו יתרו, הנביא יתרו. עוד טרם הקמת המדינה, כאשר ההנהגה היהודית נאבקה על חירותו של העם היהודי בארצו, הושיטו הדרוזים והעדה הדרוזית יד. כבר בשנות הארבעים סייעו לכוח היהודי במסגרת פעילות ההגנה, עוד טרם הקמת המדינה. אותם קשרים לא רשמיים התקיימו בתקופת המנדט הבריטי בין הדרוזים ליהודים, ולא היו מובנים מאליהם באותה תקופה. בשנת 1954 הציעו ראשי העדה הדרוזית להחיל את חוק שירות ביטחון גם על צעירי העדה הדרוזית, והבקשה התקבלה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון דאז דוד בן-גוריון. משנת 1956 בני העדה הדרוזית משרתים בצה"ל בשירות חובה, על פי בקשתם וביוזמתם. למעשה, בפועל, הם חלק מחוט השדרה של כוחות הביטחון כולם. יוזמת העדה הדרוזית לקשור את גורלה בעתידה של מדינת ישראל – מדינה יהודית – בוהק, במיוחד בימים אלה של מאבק ציבורי גדול לגיוס חרדים, שבו מנהיגי הציבור החרדי אינם מאפשרים את גיוס הציבור החרדי לכוחות הביטחון. דווקא בימים אלה זה בוהק שבעתיים. בני ובנות העדה הדרוזית לא רק משרתים בשירות צבאי ולאומי, אלא מובילים ומפקדים. שיעור הדרוזים המשרתים כקצינים ונגדים בכוחות הביטחון גבוה באופן משמעותי מחלקם היחסי באוכלוסייה. מקרבם צמחו מפקדים בכירים רבים בצה"ל, במשטרת ישראל ובמשמר הגבול. כשם שבני העדה הדרוזית נוטלים חלק מרכזי בנטל הביטחון של מדינת ישראל, כך הם שותפים מלאים בהנהגה האזרחית, בפיתוח, ברשויות המקומיות, במערכות הציבוריות כולן ובכנסת ישראל. רגע של כבוד מיוחד אני מבקש להקדיש לחבר הכנסת לשעבר אמל נסראלדין, זיכרונו לברכה, מנהיג דרוזי ישראלי דגול, אשר עזב אותנו לפני כחודש בלבד – ב-9 בפברואר השנה – בגיל 96. אמל נסראלדין כיהן כחבר כנסת מטעם סיעת הליכוד, והיה אחד האישים המרכזיים בחברה הדרוזית במדינת ישראל. הוא ייסד וכיהן כיושב-ראש בית יד לבנים הדרוזי, והוכתר כחתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים על תרומתו המיוחדת לחברה ולמדינה. בשעת הצורך היה זה אמל נסראלדין שגייס כ-700 מבני העדה הדרוזית לצבא, ומאז המשיך בדרך לקיים את הגיוס של בני העדה הדרוזית. הוא גם הקים את המכינה הקדם-צבאית כרם אל, המשלבת נוער דרוזי ויהודי ומכינה אותם לשירות משמעותי. אחד הבוגרים היה מפקד הגדוד סלמאן חבקה, שנפל במלחמת חרבות ברזל. סיפורה של משפחת נסראלדין הוא סיפורה של ברית הדמים הדרוזית: הם איבדו את בנו של אמל נסראלדין וגם את נכדו במסגרת מילוי תפקידם בקרבות מדינת ישראל; שלושה דורות של מסירות, הקרבה ואהבת המדינה. ב-7 באוקטובר בני העדה הדרוזית התייצבו בחזית. 13 לוחמים מהעדה נפלו מתחילת חרבות ברזל. בימים אלה צעירי העדה הדרוזית, ולא רק הצעירים, נאלצים להיאבק גם בחוק קמיניץ, שקובע שמרביתם הם עברייני בנייה, למרות שהמדינה לא הסדירה את התכנון בכפרים הדרוזיים במשך עשרות שנים. כך, צעירי החברה הדרוזית אוחזים בצד אחד צו 8 וביד השנייה צו הריסה או קנס מינהלי. כך הוא המאבק לגבי תיקון ושינוי חוק הלאום. אמל נסראלדין, שהיה חבר הליכוד – מהליכוד צמח אותו חוק לאום, שהוא כפצע פתוח בחברה בישראל, לא רק בחברה הדרוזית אלא בחברה הישראלית בכלל. כעת, לקראת אישור תקציב 2025, בני העדה הדרוזית נתקלים גם בקיצוצים תקציביים משמעותיים. שמעתי את הודעת ראש הממשלה היום ואני מברך עליה, אבל בתקווה שזה ייכנס לבסיס התקציב, ואנחנו כאן בכנסת נוודא שאכן כך זה קורה, ושזאת לא עוד מסיבת עיתונאים, כמו שהתרגלנו בממשלה הזאת. והשאלה הגדולה ביותר: כיצד אנחנו רוצים לחיות במדינת ישראל בשנים הבאות? האם במדינה שמתעדפת קהילות מסוימת בקרקע, במענקים, בגלל קרבה לצלחת השלטון, בגלל זהות, דת או מנהגים? האם נמשיך להיות מדינה ששולחת אדם אחד להילחם על קיומה ומתגמלת את האחר – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – או בישראל שהיא מדינה שוויונית ודמוקרטית באמת ברוח חזונם של נביאי ישראל? הברית בין העדה הדרוזית לבין מדינת ישראל היא ברית של חיים, היא ברית של חלומות והגשמתם, ואני מקווה שבשנים הקרובות יהיה שינוי משמעותי, וכל נער וכל ילד דרוזי יוכל להגשים את כל השאיפות שלו, ולאו דווקא בצבא ההגנה לישראל ובמשטרת ישראל. להגשים חלומות זה תפקידה של מדינה. להגשים חלומות זה המצע שממשלה חייבת לתת. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, אאפשר לך לדבר עכשיו, בבקשה. גם לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי חמד, עפיף פה? לא. אנחנו מציינים היום את יום ההוקרה לעדה הדרוזית בישראל לא מתוך איזושהי חובה טקסית, אלא מתוך הכרה עמוקה בשותפות האמיתית שנרקמה בין הקהילה הדרוזית למדינת ישראל לכל אורך שנות קיומה. כפי שנאמר כאן, המושג ברית דמים אינו סיסמה ריקה; זאת מציאות יום-יומית שנבנתה על בסיס ערכים משותפים, אהבת הארץ, נאמנות, מחויבות הדדית, חיבור היסטורי עמוק והנכונות להקריב למען הבית המשותף הזה. העדה הדרוזית בישראל היא כ-1.6% מהאוכלוסייה, אך התרומה שלה למערכת הביטחון והאזרחות של ישראל היא בלתי פרופורציונלית בהיקפה ובמשמעותה. השירות המשמעותי בצה"ל, במשטרה, בשב"ס וביתר מערכות הביטחון אינו מובן מאליו. הוא מעיד על בחירה – בחירה באזרחות פעילה, בשותפות גורל, בעתיד משותף. במהלך מלחמת חרבות ברזל שילמה העדה הדרוזית מחיר דמים יקר. יצא לי לפקוד יותר מדי משפחות האבלות על נפילת גיבורינו, גיבורי ישראל, ולבכות יחד עימן. כפי שנאמר כאן, 13 מבני העדה הדרוזית נפלו במלחמה. גם אני בחרתי לציין את סיפורו של סגן אלוף סלמאן חבקה, מפקד גדוד 53, שמסמל את השותפות הזאת. ב-7 באוקטובר סלמאן יצא ללא היסוס. כמו רבים אחרים, הוא עזב את משפחתו, נסע דרומה ונלחם בבארי. סלמאן עבר בית-בית והציל בגופו נפשות רבות. הוא סייע בחילוץ פצועים, ובגבורתו מנע אסון גדול יותר. לפני נפילתו הוא אמר: אנחנו נקום חזקים באחדות ובעוצמה – מילים שצריכות להנחות את כולנו: אחדות ועוצמה. האסון הנורא במגרש הכדורגל במג'דל שמס המחיש לנו כמה אויבינו לא בוחלים במאמציהם לפגוע בנו. כמו כן, המקרה הזה הבהיר לי ששום דבר לא מובן מאליו, מכיוון שזה היה יכול לקרות בכל מגרש אחר בארץ. את חוג הכדורגל של בני בן העשר בעירי חולון הקדשנו לזכר 12 הילדים והנערים הנרצחים ממג'דל שמס. לפני כשנתיים, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, בחרתי לקחת חלק דווקא בטקס המרכזי בבית העלמין הצבאי בבית ג'ן. הייתה זו בחירה במודע, מתוך אהבה והערכה לעדה הדרוזית ותרומתה לעם ישראל. השבוע הנחו ראש הממשלה ושר הביטחון את כוחותינו לסייע בהגנתם של הכפרים הדרוזיים שבשטח סוריה ג'רמאנה, א-סווידא וחדר. זאת עדות למחויבות של עם ישראל לשמירה על אחינו ודוגמה לעוצמתה של ישראל כמעצמה אזורית – גם בזכות העדה הדרוזית. מי שיפגע באחינו, ייפגע על ידי ישראל. זוהי הוכחה מוחשית לכך ששותפות אמת לא נעצרת בגבולות גיאוגרפיים או פוליטיים. זוהי שותפות המבוססת, כפי שאמרתי, על ערכים עמוקים של ערבות הדדית, אחוות עמים וסולידריות אנושית. ישראל מחויבת לאחיה הדרוזים באשר הם, אף מעבר לגבולות המדינה הרשמיים כיום. יתרה מכך, בהנחיית שר החוץ העבירה ישראל לאותם כפרים ציוד ואספקה בעלות של כ-3 מיליון ש"ח. המחויבות הזו משקפת את הקשר ההיסטורי העמוק בין העם היהודי לעדה הדרוזית – קשר שנמשך לאורך דורות ומתבטא בחיי היום-יום ובשעות המבחן הקשות ביותר. כפי שהדרוזים אזרחי ישראל עומדים לצד המדינה והעם בכל אתגר ומשבר, כך ישראל עומדת לצד אחיהם שמעבר לגבול. אני מבקש להודות גם לחברי, אחי, עפיף עבד, על פעילותו העקבית והנחושה למען הקהילה הדרוזית ולמען החברה הישראלית כולה. בפעילותו עפיף מדגים מהי שותפות אמיתית הלכה למעשה. אני רוצה לציין גם את פעילותו של חברנו חמד עמאר. אנחנו לא תמיד מסכימים על הכול, אבל אנחנו אוהבים ומאוד מכבדים אחד את השני. את מבחן הנאמנות למדינה ולעם הדרוזים כבר סיימו מזמן; כעת זה הזמן לפעולות. אני שמח לבשר כי בעזרת השם, ביום ראשון תוצג בממשלה תוכנית היסטורית, עם גידול תקציבי של כ-3 מיליארד ש"ח – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שיופנה לטובת הרשויות הדרוזיות. כמו כן, שר הפנים הנחה, לאחר אישור תוכנית החומש, לקדם תוכנית של ועדת תכנון ובנייה ליישובים הדרוזיים, בסמכות ועדה מחוזית, וגם זה לאור פעילותו של חבר הכנסת עפיף עבד וחברים נוספים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ממש עוד חצי דקה, ברשותך, פחות אפילו. לקראת סוף אפריל השנה אמורה להסתיים הקמת בית מורשת העדה הדרוזית בכפר יאנוח-ג'ת, לאור סגירת התקציבים על ידי הממשלה ומשרד התרבות. בבית המורשת מתוכננים לקום מוזיאון, אודיטוריום, מחקר על אודות הקהילה וספרייה. כמו כן, בית יד לבנים שבבית ג'ן, שבביקורי לפני כשנתיים היה במצב מוקפא – אני שמח לבשר כי הקמתו בשלבי סיום והוא אמור להיפתח בהקדם. ואני מסיים. אני מתכוון ליזום סיור של חברי כנסת לבחינת יישום החלטות תוכנית החומש. בסיור נעבור על המיזמים והפרויקטים השונים, ניפגש עם ראשי העדה, נחווה את הפולקלור וההווי ונפעל לקירוב לבבות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אלון שוסטר. בבקשה. גם לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברתי וחבריי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד כבר בראשית הדברים: במעמדים כאלה אנחנו אומרים מילים יפות וראויות שמשבחות את החובה להוקיר את קשר הדם ולחיות חיים משותפים, וזה נכון וטוב, אבל, אדוני היושב-ראש, הסולידריות במקום הזה, צריך להגיד, צריכה לבוא לידי ביטוי במדיניות, בחקיקה ובתקצוב. זה הסיפור. מילים יפות הן חשובות; ההידברות חשובה; אמפתיה – מצוין. אבל הגוף הזה, והרשות המבצעת, כמובן, עוד הרבה לפניה, עם סיוע נכון של הרשות השופטת המעולה שיש לנו, צריכים לוודא שהסולידריות מקבלת את התקציבים, את החקיקה ואת המדיניות הנכונה. אני לא הכרתי – כקיבוצניק מדושן עונג, ישבתי בבית והכרתי את חבריי בשדרות ואת שכניי שמעבר לגבול. המפגש הראשון עם חברים-שכנים דרוזים היה בצנחנים, במחצית השנייה של שנות השבעים. קצינים ראשונים פורצי דרך, כמו אמל אסעד – אפשר להגיד? גם יפים, תמירים וגיבורים וחזקים וגם ציונים פטריוטים. לי, אדוני היושב-ראש, הם הזכירו את הסבא שלי ואת האחים שלו, שיצאו 100 שנה קודם תחת הצבא של הקייזר, הקיסר הגרמני, להילחם במלחמת העולם הראשונה. הם היו יהודים, והם יצאו במספרים אדירים, נלחמו ומתו – שניים, אגב, נהרגו במלחמה הראשונה – ומולם היו למשל יהודים צרפתים. הסיטואציה המורכבת הזו, שאנחנו מכירים אותה מעדות לא יהודיות אחרות, על החיבור, על המתח הזה בין המדינה שלי לבין העם שלי – אצל החברים, אצל השותפים, אצל השכנים הדרוזים, הוא חזק פי כמה, פי כמה, משום הנאמנות המלאה שלהם למקום המגורים. אז כאשר מדובר על המדינה שלנו, זה טוב לנו, ואנחנו חייבים לחזק, וכשמדובר במדינות שכנות, אז כמובן שהם בסכסוך איתנו. כמובן שזה מייצר קושי, אבל קושי לא הבהיל אותנו אף פעם. עם הנצח, כדאי שלא ייבהל, לא מדרך ארוכה ולא ממורכבויות. כעבור 20 שנה הכרתי את המח"ט נביה מרעי, מח"ט הצפונית. הייתי אז מזכיר הקיבוץ, והוא הלך לנו באירועי המנהרה בספטמבר 1996. מופיד, אח שלו, היה פה חבר הכנסת. החיבור האישי השלישי שאני רוצה לשים על השולחן – הוא בעיניי חיוני – נוגע בדיוק לתחום החקיקה וההצהרה, וזו העתירה שהגשנו כמשפחה כנגד היעדר רכיב השוויון בחוק הלאום. אנחנו ישראל, מדינתו של העם היהודי, אבל לא ייתכן שאנחנו לא נלמד מההיסטוריה היהודית שלנו ונדיר את השותפים הלא-יהודים מתחושת הבית. אני מבקש לציין שהחברים, השותפים, השכנים הדרוזים, כחיילים זוכים לסיוע כחיילים, כחקלאים זוכים לסיוע כחקלאים, כאנשי הצפון זוכים לסיוע כצפוניים, אבל מכיוון שמדובר במרכיב בחברה הישראלית שנמצא בנחיתות תקצובית ותכנונית – כמובן שהחלטת הממשלה, שתבוא בימים הקרובים, היא חשובה מאוד, ואני מברך על כך; חשוב גם לבצע אותה. אני רוצה להקדיש 40 שניות לאמירת אמת, התנהגות באומץ, בסוגיה מאוד פשוטה. היום בדיון בוועדת נגב וגליל עלה מנכ"ל חברת החשמל, שפיגלר, ואמר דבר פשוט: אתם רוצים לשפר? יש תקנה שמעודדת את חיבור החשמל וכו', אבל בואו נהיה רציניים. אם אנחנו באמת רוצים לחבר חשמל, אז המכשול היחיד שצריך להיות בחיבור חשמל, במקרה הזה בחברה הדרוזית, הוא הבטיחות. אני מצטרף לאמירה הזאת: נא לחבר, תחת ההתניות של בטיחות בלבד, את החברים, השותפים, השכנים הדרוזים, לחשמל המוסדר, ולאחר מכן, בשנים הבאות, להסדיר גם את ההיבטים הסטטוטוריים האחרים. כך מדברים אמת. כך מתנהגים באומץ. כך חיים בחברות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. בבקשה. גם לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, הקול שלי לא משהו. כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, ובעיקר בני העדה הדרוזית היקרים והאהובים, זה לא הקול הרגיל שלי, אז סלחו לי. אני עומדת כאן היום מתוך כבוד, הערכה והכרת תודה עמוקה לעדה הדרוזית – עדה מפוארת, גאה, נאמנה, שהפכה לחלק בלתי נפרד מהמרקם של מדינת ישראל. היום הלאומי לציון פועלה של העדה הדרוזית אינו רק ציון דרך היסטורי, אלא הוא בעיקר תזכורת חיה לעוצמתה של ברית הדמים ולשותפות הגורל בין הדרוזים לעם היהודי. זהו יום שבו מדינת ישראל כולה מביעה את ההוקרה שלה ומביעה תודה רבה וכנה לעם שהוא מופת של נאמנות, של ערכים ושל תרומה אין-סופית לביטחון, לכלכלה, לחברה ולתרבות הישראלית. אחיי הדרוזים, מאז קום המדינה הייתם שותפים לבניין הארץ ולהגנה עליה. לוחמים אמיצים מתוך העדה נפלו בקרב כדי להבטיח את קיומה של המדינה. חיילי העדה משרתים בכל יחידות צה"ל, מפקדים על לוחמים, מסכנים את חייהם מדי יום מתוך תחושת שליחות עמוקה, תחושת שייכות שאין לה עוררין. בנות עדה רבות משרתות בשירות הלאומי. אני מכירה זאת היטב, גם בכובעי הקודם כיושבת-ראש בת עמי והתוכניות הנפלאות שבנות העדה שירתו ומשרתות בהן. ראיתי קודם את אימאן מאדי, שהייתה אחת ממנהלות הנפלאות שלי שם, בבת עמי. אז תודה לך, אימאן, ככל שאת עדיין נמצאת פה. התרומה שלכם חורגת הרבה מעבר לשדה הקרב. אתם חלק בלתי נפרד מכל תחומי העשייה הישראלית: ברפואה, במשפט, בחינוך, בתעשייה, באקדמיה ובשירות הציבורי. דור אחר דור מנהיגי העדה מטפחים ערכים של מסירות, אהבת המולדת וערבות הדדית, והחברה כולה נהנית מפרי עמלכם. ביום הזה, לצד ההערכה, אנחנו מביטים קדימה. ההכרה בתרומתכם חייבת לבוא לידי ביטוי גם במעשים, ואנו עמלים על כך – עמלים על מתן שוויון הזדמנויות; על קידום תוכניות חינוך ותשתיות; על טיפול אמיתי במצוקת הדיור; השקעה בצעירים; הסרת חסמים; חיזוק החיבור של העדה לכל רובדי החברה הישראלית. החובה שלנו כחברה וכמדינה היא לוודא שהתרומה האדירה שלכם לא תישאר רק סמל אלא תתורגם להכרה, לכבוד וליחס שוויוני בכל תחומי החיים. זה לא רק צורך מוסרי, זוהי חובתנו. לסיום, ביום הזה אנחנו אומרים לעדה הדרוזית בקול ברור: אנחנו מצדיעים לכם. אנחנו גאים בכם. אנחנו מחויבים לכם. יחד נמשיך לבנות מדינה חזקה, צודקת ושוויונית, מדינה שגאה בבניה ובנותיה מכל העדות ובכל מי שלוקח חלק בהצלחתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. אני מזמין את השר עמיחי שיקלי להציג את עמדת הממשלה. בבקשה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חמד עמאר, "וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים. ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה אחר שִׁלוּחֶיהָ. ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכְרִיָה. ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי וַיַצִלֵנִי מחרב פרעה ה ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים. ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה. ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום". בשונה ממה שחושבים רבים, הברית בין העם היהודי לבין העדה הדרוזית לא נכרתה בתש"ח, אלא היא יונקת מהיסטוריה בת למעלה משלושת אלפים שנה – מהברית בין שועייב, יתרו, בכיר נביאי העדה הדרוזית, לבין משה רבנו. אנחנו בני משפחה אחת. בשונה ממה שחושבים רבים, הברית היא לא רק ברית דמים והגנה מפני פנאטיות אסלאמיסטית; היא בראש ובראשונה ברית של ערכים, ברית של אמונה, שהחלה כבר בסיני. האמונה באל אחד, בכיבוד אב ואם, בלא תרצח, בלא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, בלא תחמוד – כל אלה משותפים ליהודים ולבני העדה הדרוזית. הברית בין יתרו ומשה ובינם לבין הקדוש ברוך הוא היא התשתית לברית בין העם היהודי לעם הדרוזי, ברית שקיבלה משמעות מחודשת ועוצמתית עם חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל והקמת מדינת ישראל. בימי מאורעות הדמים של השנים 1936–1939 סירבו הדרוזים להצטרף למתקפה על היישוב היהודי הקטן. בתש"ח הצטרפו הדרוזים ללחימה במסגרת כוחותינו. היו אומנם בהתחלה עוד לבטים והיו אומנם כל מיני אירועים, אבל הדרוזים בחרו. פלוגה דרוזית הוקמה עם לוחמים מעוספיא ודאלית אל-כרמל, ונכנסה לקרבות מול חייליו של קאוקג'י וצבא ההצלה באזור ג'ת ויאנוח. שם נפלו 15 לוחמים – 12 דרוזים, שלושה יהודים. בקרב הזה, כבר אז, נטבע הביטוי "ברית דמים". בספר שכתב מוסבאח חלבי הנושא את השם "ברית דמים", מתוארת ההיתקלות הזו – הראשונה המתועדת שבה נפלו זה לצד זה לוחמים יהודים ודרוזים. חוסיין הלאל אבו עלי, זקן הלוחמים בפלוגה, בן 44 ואב לחמישה, נפגע בקרב וביקש ממפקדו, אסף כץ מקיבוץ יגור, שידאג לילדיו, אך זה נהרג מייד אחריו. הלאל ואסף, עוספיא ויגור – יישובים שכנים, למי שלא מכיר את הגיאוגרפיה. מאז נפלו בקרבות 437 חללים מקרב בני העדה. מי שפעל להנצחתם ביתר שאת היה אדם יקר וממנהיגיה הבולטים של העדה, אמל נסראלדין, שהלך לעולמו לפני כחודש. אמל ייסד וניהל את בית יד לבנים הדרוזים בדאלית אל-כרמל. הוא שימש חבר כנסת מטעם הליכוד במשך למעלה מעשור. כבר בראשית המדינה הוא היה שם, דחף קדימה, גייס לוחמים דרוזים לצה"ל ופעל להחלת גיוס חובה על בני העדה, דאג לשוויון ולמעמדם של הדרוזים בישראל. אמל הבין ששותפות אמיתית נבנית במעשים ולא בדיבורים. הייתה לי הזכות, יחד איתו, גם לסייע ולעשות שיתופי פעולה עם המכינה הקדם-צבאית הדרוזית הראשונה, כרם אל שבדאלית אל-כרמל. במעמד קבלת פרס ישראל אמר: את כל חיי הקדשתי למען הידוק הקשר והברית בין העם היהודי לעדה הדרוזית המופלאה, ועל כך כמעט כל משפחה אצלנו שילמה את המחיר בילדיה. אמל עצמו שכל את בנו לוטפי במרדף אחר מחבלים ביום האחרון לשירותו הצבאי בשנת 1969. בשנת 2008 שכל אמל נסראלדין גם את נכדו, רב-סמל בכיר לוטפי נסראלדין, במבצע עופרת יצוקה. בשנת 1996 בנו סאלח נעלם בג'נין, ומאז נותר גורלו עלום. על אף השכול האישי הכבד מצא אמל כוחות להמשיך בעשייה בלתי פוסקת למען העדה ולמען הברית בינה לבין העם היהודי. במלחמה האחרונה נפלו 12 חללים מקרב העדה הדרוזית. ב-7 באוקטובר נפל דניאל ראשד משפרעם, לוחם גדוד 13 בגולני, בקרבות מול מחבלי חמאס. בחלוף כמה ימים, בהיתקלות באדמית בגבול הלבנון, נהרגו בהיתקלות עם מחבלים חיזבאללה סגן אלוף עלים סעד מיאנוח, סגן מפקד חטיבה 300, ואיש הצוות שלו רב-סמל ג'ואד עאמר מחורפיש. סגן אלוף סלמאן חבקה מיאנוח, מג"ד 53, בחטיבה 188, שלקח חלק בלחימה מ-7 באוקטובר בקרבות בבארי, נפל בתמרון הקרקעי בראש לוחמיו כשהוא מוביל את חוד החנית של מאמץ הלחימה של אוגדה 36 ברצועה. במהלך התמרון נפלו רב-סרן ג'מאל עבאס מפקיעין, מפקד פלוגה בגדוד 101 בחטיבת הצנחנים, סמל ראשון עדי חרב מבית ג'ן, לוחם סיירת נחל, סופיאן דגש ממר'אר, ואסים מחמוד מבית ג'ן ורב-סרן ג'לאא אבראהים מסאג'ור – שלושתם לוחמים ומפקדים בגדוד הנדסה 601. אליהם נוספו רב-סרן במיל' נאיל פוארסה, ידידי, שזכיתי להכיר עוד לפני המלחמה, ממר'אר, שנהרג כתוצאה מתקיפת כטב"ם במוצב יערה שבגבול לבנון, ואנואר סרחאן מחורפיש, שנפל בתאונה מבצעית בגוש עציון. אלוף משנה אחסאן דקסה, מפקד חטיבה 401, שנפל בקרב בג'באליה, הוא בכיר הנופלים הדרוזים במלחמה הזו. כפירי ישראל, והיה לי הכבוד לנחם כל אחת ואחת ממשפחותיהם. דקסה, זכרו לברכה, הוא אחד הסמלים לשינוי מגמה שאנו רואים בעשורים האחרונים: לא רק לוחמים וקצינים בדרגי ביניים, אלא מפקדי חטיבות החוד של צה"ל – גולני, 401 – מפקדי היחידות המובחרות ביותר, כדוגמת איוב כיוף, שפיקד על סיירת גולני ויחידת שלד"ג, ולאחרונה שבר שיא גינס בהתאוששות מהירה מפציעה מבצעית. הוא מוביל כעת את הלחימה בצפון השומרון. אחוזי הגיוס של העדה גבוהים מאוד ביחס ליתר אזרחי ישראל. חשוב לציין גם את שילובן ההולך וגובר של בנות העדה הדרוזית, שאינן חייבות גיוס, בשירות לאומי: 1,300 מתנדבות ולמעלה מ-9,500 בוגרות. הדרוזים משולבים היום לא רק בצבא, אלא בכל תחום: הייטק, רפואה, תעשייה, אקדמיה, כנסת, משרדי הממשלה, ויש רק לברך על כך. לצד ההישגים ולצד השילוב ישנם גם אתגרים משמעותיים, ובראשם סוגיית התכנון והבנייה. בשל אופיים הייחודי של היישובים הדרוזיים, שהם יישובים עתיקים שבנויים ברובם על קרקעות פרטיות, לרוב ללא שום תכנון מוסדר, נדרש פתרון ממוקד וייעודי, ודרוש גוף ממשלתי שיתמחה במתן מענה מקיף לסוגיות תכנון שהן ייחודיות לעדה הדרוזית: פיתוח תשתיות תוך שימור האופי המסורתי של הכפר, שיפור רמת החיים, וגם הגנה על ערכי טבע ונוף. אחד האתגרים נובע מזה שרבים מהיישובים יושבים בעצם בלב שמורות טבע שאין להן תחליף, בין שזה מירון או הכרמל, וזה דבר מאוד מאוד מאתגר, שמייצר גם מתח. אתגר נוסף שמדובר רבות בשנים האחרונות זה סוגיית חוק הלאום. אני לא אשכח סיטואציה שבה עברתי עם בחור דרוזי צעיר – בשיחה ככה על קפה – עברתי איתו על סעיפי החוק. החוק מעגן את אופייה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. זה דבר שהוא מושכלת יסוד. הוא מתייחס לבירת ישראל, למעמדה של השפה העברית, לסמלי המדינה ולחשיבות ההתיישבות היהודית – ערך ציוני שהעלינו על נס עוד בקונגרס הציוני הראשון. אין בחוק הזה ולו סעיף אחד שפוגע בזכויותיהם של בני העדה דרוזית, אך יחד עם זאת כן חסרה התייחסות מיוחדת בחקיקה למעמדה של העדה כשותפה מלאה בבניין המולדת, בבניין האומה, ואני חושב שכן יש פה מקום לתיקון בהקשר הזה. זה נכון גם לאותו חלק קטן אבל משמעותי מקרב בני החברה הבדואית, בעיקר בצפון, שבוחרים לשרת את המדינה. הברית בינינו לבין העדה הדרוזית איננה רק נחלת עבר אלא גם עתיד משותף, ומחובתנו להבטיח שבני העדה ובנות העדה יקבלו את מלוא ההזדמנויות למצות את יכולותיהם לשגשג, לבנות בית, להכיר בתרומתם יוצאת הדופן, להוקיר את נאמנותם ולהבטיח שתמיד ירגישו חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ומסיפור ההצלחה שלה. שמענו כולנו אמש את דבריו של ראש הממשלה בהתייחס למיעוט הדרוזי בסוריה ולמחויבות של מדינת ישראל להגן על הדרוזים בכל מקום שבו הם נמצאים מפני הג'יהאדיסטים, ואני סמוך ובטוח שכך יהיה, וגאה ביכולת שלנו להכיר טובה ולסייע לבני בריתנו גם מעבר לגבולות ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר עמיחי שיקלי. << נושא >> ציון יום למען ארגוני החסד התזונתי << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – ציון יום למען ארגוני החסד התזונתי. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם בצלאל לפתוח את היום המיוחד, בבקשה. בהזדמנות זו אברך את משפחתו של השב מהשבי שגיא דקל חן, שנמצאת ביציע, ממשיכה להגיע לכאן למשכן על מנת להילחם על חזרת יתר החטופים. תודה רבה לכם. לרשותך עד חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום הזה שבו אנו מתכנסים כאן הוא לא עוד יום שגרתי. היום אנחנו עוצרים רגע כדי לומר מילה אחת: תודה – תודה לאנשים ולארגונים שמדי יום עושים את הבלתי-ייאמן בשקט, במסירות, בצנעה ובאהבה אין קץ. אלה הם האנשים שלא מחכים לצלצול הפעמון כדי לפעול אלא יוצרים אותו בעצמם – פעמון שמעיר את כולנו ומזכיר שיש עוד דרך ארוכה לעשות, עוד ידיים לחבק ועוד לבבות לחמם. היום אנחנו מצדיעים לגיבורי הנתינה, אותם ארגונים שמחלקים מזון, אך למעשה מחלקים הרבה הרבה יותר מהמזון עצמו: הם מחלקים תקווה, אנושיות ואהבה אמיתית. בפרשת וירא בספר בראשית מתואר אבי האומה אברהם אבינו, שקיבל את שלושת המלאכים והוא לא ידע שהם מלאכים. הוא לא חיכה שיבקשו ממנו עזרה, הוא לא שאל שאלות – הוא פשוט פעל, הוא רץ לקראתם. כתוב: "ויָרׇץ לקראתם מפתח האֹהל". הוא מציע להם מים, לחם, סעודה מלאה ומקום לנוח. אברהם אבינו מלמד אותנו שהחסד הוא לא רק מעשה טוב, הוא דרך חיים. התורה מצווה עלינו "ואהבת לרעך כמוך". זו לא רק סיסמה, זו קריאה לפעולה לראות את האחר ולהתגייס לעזור בלי שום תנאים. וזה בדיוק מה שעושים הארגונים גיבורי הנתינה. הם לא מחכים שמישהו ידפוק בדלת; הם עצמם יוצאים לרחובות, לשכונות, לבתים עצמם, ומושיטים יד לכל מי שזקוק. בואו נודה על האמת, הנתינה היא לא רק חסד, היא גבורה של ממש. הגיבורים האמיתיים של החברה הישראלית הם לא בהכרח אלה שיש להם הכי הרבה, אלא דווקא אלה שנותנים הכי הרבה, אלה שקמים כל בוקר עם מטרה אחת: להפוך את המדינה למקום טוב יותר, בכל דרך ובכל אמצעי. הם לא עושים את זה בשביל כותרות בעיתון או פרס בכנסת; הם עושים את זה כי הם יודעים שכל חבילת מזון, כל ארוחה חמה, כל חיוך שהם מעניקים למי שנמצא מולם, הם עולם ומלואו. הם יודעים שהמציאות לא מושלמת, אבל הם בוחרים להיות האור שבתוך החושך. מכאן, מהבמה חשובה הזו, אני ועוד ארגוני מזון מקדמים דרך משותפת, מקדמים חקיקה שתעגן את הזכות למזון כזכות יסוד בסיסית במדינת ישראל. לא ייתכן שמדינה שנבנתה על יסודות של צדק, יהדות ושוויון לא תעגן בחוק את הזכות למזון עבור כל אזרח ואזרחית במדינה. החקיקה הזאת תעמוד בשורה אחת עם המאבק הלאומי למיגור העוני, עם חלוקת תווי המזון ועם שלל הפעולות שמובילה מפלגת ש"ס בראשות יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי שליט"א למען השכבות החלשות, כי אצלנו בש"ס הדאגה לחלש ולנזקק אינה רק סיסמה – היא נר לרגלינו, היא המחויבות שלנו לעשות את הדבר הכי חשוב שיש: לעזור לאנשים החלשים, לאנשים השקופים. זה מה שהורה לנו וחינך אותנו מורה דרכנו, ענק שבענקים, אביר הרועים, הגאון הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה. מה זה אומר לגבינו? זה אומר שהנתינה היא לא רק זכות, היא גם חובה. כל אחד ואחת מאיתנו יכול להיות חלק מהשינוי הזה. לא צריך להיות עשיר גדול, לא צריך להחזיק בתפקיד רשמי גדול – צריך רק דבר אחד: לב פתוח ורצון טוב. אפשר לתרום מזון, אפשר להתנדב בזמן הפנוי שיש לכל אחד, ואפשר פשוט להפיץ את הבשורה על העבודה האדירה שעושים הארגונים האלה. רוב האנשים בארגונים האלה הם לא אנשים עשירים, אבל אלה אנשים שחרתו על דגלם לעזור לשני, לעשות עוד טוב. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש. כי בסופו של דבר הנתינה היא לא רק מה שאנחנו נותנים אלא מה שאנחנו הופכים להיות בזכותה. הנתינה מזכירה לנו שאנחנו לא לבד אלא חלק מקהילה אחת גדולה. אז היום הזה, יום ההוקרה, הוא ההזדמנות שלנו לומר לכם, גיבורי הנתינה, תודה – למתנדבים שמקדישים מזמנם; לתורמים שמעניקים מכספם; למנהלי הארגונים שמובילים את כל זה במקצועיות, בכבוד ובאהבה גדולה. אתם, גיבורי הנתינה, ההוכחה החיה לכך שאפשר לשנות, אפשר להציל, אפשר להפוך רעב לשובע ובדידות לתקווה. תודה לכם על כל מה שאתם עושים. אתם לא רק מחלקים מזון, אתם מחלקים אור, תקווה ואהבה. אתם מזכירים לכולם שהעולם יכול להיות טוב יותר, אם רק נבחר להיות הטוב הזה בעצמנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת פנינה תמנו. בבקשה. גם לרשותך עד חמש דקות. בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. השר שיקלי, חברי הכנסת, סגן השר אבוטבול, יום ההוקרה לארגוני החסד התזונתי הוא יום חשוב. דיבר על כך לפניי חבר הכנסת בצלאל, שדיבר על הארגונים האלה כל כך נכון וכל כך מדויק: הם לא רק גיבורי נתינה, הם האנשים שמושיטים יד ומחלקים לא רק מזון אלא אהבת חינם, תקווה ואור. דמיינו לכם את אותו קשיש או קשישה, אזרח ותיק או אזרחית ותיקה, שבזכות אותם ארגונים הם לא הולכים לישון רעבים. תדמיינו לכם את אותו ילד או ילדה שבזכות ארגוני המזון הם יכולים לקחת סנדוויץ' לבית הספר. דמיינו לכם את אותה אימא חד-הורית שעובדת כל כך קשה סביב השעון אבל עם יוקר המחיה במדינת ישראל היא לא מצליחה לסיים את החודש. בזכות ארגוני המזון כבודה במקומו מונח כאימא; היא לא צריכה להשפיל מבט לפני הילדים והיא לא צריכה להיות במקום כואב ועצוב שאין לה יכולת להעניק את הדבר הבסיסי – מקרר מלא ולא מקרר ריק. אני חושבת שדווקא כמי ששותפים לשדולה למאבק בעוני, גם אני וגם חבר הכנסת בצלאל כינסנו את השדולה לפני כחודש ימים ושמענו את העדויות של נשים ואנשים. האמינו לי, הרי הגישה שאומרת שזאת בחירה – לא, זאת לא בחירה להיות עני, זאת לא בחירה שיָדְךָ אינה משגת או יָדֵךְ אינה משגת. אבל זאת הבחירה שלנו כחברה אם אנחנו שם בערבות הדדית מלאה; אם אנחנו מסוגלים לראות את מי שלא שפר עליהם גורלם; אם אנחנו מסוגלים להיות שם בשביל לעזור, לסייע ולעיתים ממש להציל נפשות ולהוציא אותם ממעגל העוני. לכן, לפני שהמדינה מתייצבת ונותנת חכה – כי הרבה פעמים אנחנו מדברים על לתת חכות – אל תשכחו שצריך גם דגים. אי-אפשר שילדים ילכו לישון רעבים. אומרים שהשבע לא מבין את הרעב, אז קומו, תתעוררו – במדינת ישראל יש ילדים רעבים, יש אנשים רעבים, יש זקנים במדינה הזאת שהם רעבים, ולנו אסור לעצום עיניים, כי אם אנחנו עוצמים עיניים, זה פשע. והראשונים בצורה מופתית להיות שם בשבילם זה ארגוני החסד. אתם יודעים, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, כמה פעמים אנחנו מקבלים פניות ציבור. ומי הראשונים שאליהם אנחנו פונים, אם לומר את האמת? הרי לא נחכה שתקציב כזה יעבור או עד שהמשרד יטפל ויפתחו תיק ויגיעו לרווחה – אם כי הרווחה באמת עושים השתדלות מאוד גדולה. אנחנו יודעים שיש גם לנו כנבחרי ציבור כתובת. הכתובת היא הארגונים. אני יכולה לומר לכם שבשנה האחרונה הייתה לי עבודה יוצאת דופן – כולם עושים עבודה מעולה, אבל יצא לי לעבוד עם פתחון לב, ובכל פעם שהרמתי טלפון הם אמרו לי: אל תדאגי, המזון יחכה ליד הדלת, אנחנו כבר בדרך לשם. זה כבר לא כמו פעם, שעומדים בתור, ברוך השם, כי מי צריך את התמונות האלה? זאת באמת תעודת עניות לנו. אבל עדיין, זאת תעודת עניות שיש אנשים רעבים. אז לכם, ארגוני החסד, תודה שאתם מקרבים לבבות על ידי מתן מזון, ולא רק מזון – הרבה פעמים זה מוצרי חשמל, בטח בחורף לחימום; הרבה פעמים זה סיוע ברהיטים וסיוע במוצרים לילדים שהם לא רק מזון. כמו שאמרתי, זאת הצלת נפשות של ממש. כמו שאמרת, חבריי, זה לא רק גיבורי נתינה, זה גיבורי אהבת חינם, זה גיבורים שמחלקים תקווה בעם ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. אני מזמין את שר התיירות והתחומים הנוספים חיים כץ לסכם את הדיון. סליחה שלא סקרתי את כל המשרדים. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> הכול בסדר, תרגיש נוח. כל עוד לא אמרת שאני מקבל ארבע משכורות זה בסדר. אתה יכול גם להגיד את זה, זה בסדר. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> בסוף זה יקרה. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> לא, אין מצב. אין מצב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מקריא את תשובתו של חברי יעקב מרגי – – << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> הוא בדרך לפה, אל תקריא – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> – – שר הרווחה. יעקב מרגי, בוא, תעלה. הכבוד שלך. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> אחריך. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אבל אני מקריא את מה שאמרת, יעקב. בוא לפה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> צבת בצבת עשויה, משר לשר. << קריאה >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << קריאה >> אחוות שרי רווחה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אני מזמין את השר יעקב מרגי, שר הרווחה הנוכחי, לקבל מקל משר רווחה קודם. << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מגיע מיום סיור עמוס ומאתגר, אבל הנושא חשוב. אמרתי, נעשה מאמץ, ושריינו את שר הרווחה לשעבר ושר התיירות ושר ושר ושר – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אמרתי להם, ארבע משכורות. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> כן, הלוואי. אבל אני יכול לומר לך, לפני שאני נוגע בנושא – לא קל להיות מסופק בתפקיד של שר רווחה. אחת הסיבות שיש גם סיפוק היא שיש הצלחה בעמידה באתגרים, והסיפור של המלחמה היה עבודה מקדימה של שרי הרווחה שקדמו לי. מצאתי קודם כול משרד עם מבנה ארגוני נכון, הלוואי על הרבה משרדים. הוביל אותו חיים כץ עם המנכ"ל המהולל שלו אביגדור קפלן וההון האנושי של המשרד. אז הייתי חייב לומר את זה בפתיח. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני מבקש להודות לידידי חבר הכנסת אברהם בצלאל – ואני רואה גם את מכובדי סגן השר, ברוך הבא – על הקדשת היום המיוחד להוקרת ארגוני החסד התזונתי והעלאת נושא זה לסדר-היום הציבורי בכנסת. יום זה הוא הזדמנות עבורנו כממשלה, ככנסת, כחברי כנסת, אפילו כחברה בישראל, לעצור לרגע ולשים במרכז סדר-היום הציבורי את האתגר החברתי הראשון במעלה: הטיפול בסוגית האי-ביטחון התזונתי במדינת ישראל לחלק מהאוכלוסייה. הכנסת מתכנסת היום כדי להוקיר את פועלם – חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, תודה שדיברת. זכיתי לזכות הזאת. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הייתי רוצה שהמליאה תהיה יותר מלאה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> בסדר. יום שלישי, הפרוטוקול שומע ונוכח והציבור רואה אותנו וצופה בנו, ואני חושב שזה נכון. הכנסת מתכנסת היום כדי להוקיר את פועלם של ארגוני החסד הרבים שפועלים במדינת ישראל יום-יום ושעה-שעה ולהוקיר את אלה שעוסקים בכלל בסוגיה שנקראת ביטחון תזונתי. מי שלא מכיר את זה לא יודע על מה מדברים. מי שלא מכיר את האי-ביטחון התזונתי – והלוואי שלא יכיר – לא מכיר את הסוגיה הזאת. ארגוני החסד הם אבן היסוד בחברה הישראלית, והם מהווים רשת ביטחון חיונית עבור אלו הזקוקים לה ביותר. לכאורה אנחנו ריבון, ממשלה. למה הם אבן יסוד? כי גם מה שאנחנו מבצעים כממשלה וכמדינה, המיזם לביטחון תזונתי והחלוקות השונות, אנחנו עושים בשיתוף פעולה איתם. אני אזכיר את זה בהמשך. יום הוקרה הוא הזדמנות עבורנו להביע את הערכתנו העמוקה לאנשים העומדים מאחורי הארגונים האלה. אלה אנשים מסורים אשר פועלים ללא לאות כדי להבטיח כי איש לא יישאר רעב. הגמרא במסכת סנהדרין אומרת: כל המקיים נפש אחד מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא. ביטוי זה מגדיר בין היתר את החשיבות העצומה של העזרה לזולת: כל אדם הוא עולם ומלואו; סיוע לאדם אחד הוא סיוע לעולם כולו. ארגוני החסד פועלים כדי להציל נפשות, ולכן הם ראויים לכל השבח וההערכה. אי-ביטחון תזונתי הוא לא רק בעיה של רעב אלא בעיה מורכבת המשפיעה על כל תחומי החיים. ילדים שאינם מקבלים תזונה נכונה מתקשים להתרכז בלימודים. מבוגרים שחיים בעוני מתקשים להתמודד עם ניהול נכון של מערכת משפחתית, עם החיים בכלל, אתגרי החיים, ואפילו עם בריאות הגוף שלהם. משפחות שלמות חיות תחת חרדה מתמדת של אי-ביטחון תזונתי. בשנה האחרונה ראינו אף עלייה מדאיגה במספר המשפחות שפונות לעמותות המזון, משפחות נורמטיביות לחלוטין שלעיתים אפילו ששני בני הזוג מועסקים ועובדים, מתקשות לסגור את החודש ונאלצות לפנות לעזרה. זה נתון מטריד שמחייב אותנו לפעול יחד כחברה וכמדינה על מנת לתת מענה הולם. משרד הרווחה והביטחון החברתי פועל במגוון מישורים לתת מענה לאתגר האי-ביטחון התזונתי. אנו פועלים להרחבת סל מזון, להגדלת התמיכה בעמותות המזון, וכן פועלים להגברת המודעות הציבורית לנושא. יחד עם זאת, עלינו להבין כי מדובר בבעיה מורכבת שדורשת פתרונות ארוכי טווח. הפתרון הוא לא לחלק מזון. לכן, כשמגיעה משפחה למחלקות לשירותים חברתיים ואנחנו נחשפים לאי-ביטחון התזונתי שלה, אנחנו לא פוטרים את עצמנו בזה שניתן לה תו קנייה או סל מזון. אנחנו בודקים למה הגיעה המשפחה הזו למצב הזה, ואם יש צורך – להעצים אותה, להרים אותה, מיצוי זכויות, תעסוקה מיטבית. גם שם אנחנו נמצאים. מעבר למיזמים השונים העוסקים בביטחון תזונתי, המשרד מפעיל זה שנים את תוכנית "נושמים לרווחה" ומרכזי עוצמה, כפי שאמרתי, שנועדו לסייע למשפחות לצאת ממעגל העוני, ומדי שנה המשרד מרחיב את ההיקף של תוכניות אלה ואת מספר המשפחות. יש לנו סיוע גם באמצעות מחלקת תמיכות ועיזבונות במשרד. כמו כן, תמיכות באמצעות עמותות – גם עמותות המחלקות מזון נהנות ממבחן תמיכה של המשרד. נכון, יש טענה שעולה בוועדות לעיתים שאומרים שהסכום הוא זעום ומגוחך, כי הם מתמחרים את מה שהם מחלקים, וסכום התמיכה יוצא שזה המחיר של האריזה, לכאורה. עמותות כאלה יכולות ליהנות מאיתנו מסיוע של כמה מאות אלפי שקלים, אבל מבחינת כמויות, יש אפשרות להתחיל לעשות הצלבה. אנחנו לא רוצים לעשות הצלבות עם תעודות זהות ושמות, ואז נקפח את המשפחות. לא רוצים להגיע לזה. אבל החלוקה, הסכום בסך הכול, הכולל והגדול שמדינת ישראל, באמצעות משרד הרווחה מחלקת לסוגיית הביטחון התזונתי – אנחנו מגיעים ל-150 מיליון שקל בשנת 2024, ובשנת 2025 הסכום הזה יגדל בעוד כ-90 מיליון ש"ח הודות למיזם של יושב-ראש תנועת ש"ס חבר הכנסת הרב אריה דרעי, שבזמנו הביא את זה למשרד הפנים, הביא כמה מאות מיליונים. 90 מיליון מתוך הסכום הזה עובר למשרד הרווחה ויחולק ביחד עם המיזם המשותף. כפי שאמרתי, אנחנו תומכים גם בעמותות. כמו כן, דיברנו על המיזם לביטחון תזונתי. המיזם לביטחון תזונתי כולל 26,000 משפחות שמדי חודש מקבלות תו קנייה מגנטי נטען. זה נטען כל חודש. כמו כן, הם מקבלים עוד שווי של 150 ש"ח סל ירקות ופירות. כמו כן אנחנו משתדלים שסלי המזון האלה יהיו בריאים, נדרשים ונצרכים. יש מיזמים משותפים עם גופים נוספים; יש לנו חלוקה של סלי מזון חודשיים לניצולי שואה שמבוצעת על ידי ארגון לתת; יש את המיזם המשותף יחד עם הקרן לידידות, שכולל גם מזון, גם מוצרים, גם דברים אחרים. בקיצור, אנחנו משתפים פעולה עם ארגונים רבים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ, בתחום של סיוע לניצולי שואה, נזקקים, מתן ארוחות חמות יומיות וחלוקת סל מזון גם לחגים. הסיוע הוא לכלל אזרחי מדינת ישראל שנזקקים לכך. כפי שאמרתי, התקציב השנה – אנחנו נזכה להגדיל אותו בעוד כ-90 מיליון ש"ח, כך שנגיע לכ-240 מיליון ש"ח. זו ההזדמנות באמת לומר את זה בגדול, בצורה הכי ברורה, שזה שהכנסת שמה את הנושא הזה על סדר-היום זה דבר חשוב, אבל שוב, זה לא חי בפני עצמו. אם נצמצם את הפערים בחינוך, אם נדע לספק תעסוקה מיטבית, אם נדע להצביע על קצבאות מסוימות שאם נעדכן אותן נצליח להוציא פלח נוסף ולא מבוטל מקו העוני, כמו הגדלת שכר המינימום, הגדלת קצבאות מסוימות בקרב האזרחים הוותיקים שיכולות להיות להוציא פלח נוסף – זו ההתמודדות. צמצום פערים – צמצום פערים זה מתחיל בחינוך, בבריאות. פערים בבריאות – מדינת ישראל מובילה בפערים בבריאות. אין ספק, כולם יודעים שתוחלת החיים בפריפריה לא דומה למרכז, וזה מפערים בבריאות. כנ"ל בחינוך. חינוך זה – עוני לא מתחיל בזה שההורים התחתנו והביאו ילדים לעולם, העוני מתחיל עוד קודם. אם יהיה חינוך מיטבי, נדע לתת תשומת לב לכל ילד וילד, להביא אותו למצב שהוא יוצא לחיים עם כלים נאותים להשתכר נכון, נוכל לצמצם את העוני. אני רוצה לסיים בזה שלצערי הרב, יותר משנה מונחת כאן בכנסת הצעת חוק חשובה מאוד להקמת הרשות למאבק בעוני. היא תקועה בוועדת העבודה. אין שום סיבה, לא הייתה שום סיבה. זה גורם שיקבל את כל הכלים לתת תשומת לב 24/7 לסוגיה אחת – מאבק בעוני. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא מדבר על החוק של הקמת הרשות למאבק בעוני. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> עם כל הכבוד לשר הרווחה ולשר – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היום עשינו מיזוג בוועדה. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> תודה רבה על המיזוג. תודה רבה לוועדת הכנסת. אני לא יכול להגיד תודה לוועדת העבודה והרווחה, מה לעשות? אני אומר לך, לא ייתכן, לא ייתכן. הכנסת רוצה להקים גוף שכל תשומת הלב שלו תהיה המאבק בעוני – עם כל הכבוד לי, לשר החינוך ולשר הבריאות, הקשב שלנו מחולק לנושאים רבים; זו תהיה עבודתה של הרשות למאבק בעוני – תוקעים אותה פה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל השר, אני חושב, אם אני לא טועה, שהשבוע הייתה – – – << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> השבוע הייתה ישיבת סרק, הייתה ישיבת סרק. זה לפני קריאה שנייה. אתה יודע, אני אומר את הדברים כהווייתם. שנה שלמה אני מנסה בכל הדרכים הדיפלומטיות. תאמינו לי שאני מבין פה. הייתי יו"ר ועדה, הייתי יו"ר ועדות בכנסת; לעולם לא הכנסתי ולא תקעתי חוק ראוי או נושא ראוי בגלל חשבונות כאלה ואחרים. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו מוכנים להתגייס כאופוזיציה לעזור ליו"ר הקואליציה בעניין. << דובר_המשך >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר_המשך >> לכן אני חושב שצריך לעשות הכול כדי להעביר את זה, להעביר את זה, כי עוד יש לנו עבודה להקים אותה, פרוצדורלית. זה גוף ש-24/7 יחשוב וידבר מאבק בעוני. מאבק בעוני זה לא עבודה שלי; עם כל הכבוד, אני מקבל אותם אחרי מעשה, למטה, מתחת לגשר, נופלים. זה עבודה של כמה משרדי ממשלה, והרשות הזו אמורה לתכלל, להביא לנו גם כלים, לייעץ לנו, לשים שם גורמי מקצוע. אני מקווה שהדברים שלי ייפלו על אוזניים כרויות. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר מרגי. << הצח >> הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1843).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר חיים כץ להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> שר התיירות חיים כץ: << דובר >> צריך למלא אותן? את כולן? << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לא, עד עשר דקות. עד. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> אז אני לא חייב. עד. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנושא: הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים, ואני מקריא את מה שכתב או הגיש עבורי להקראה שר הביטחון ישראל כץ. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור הכנסת הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים. בעקבות אירועי 7 באוקטובר, שכללו חטיפת אזרחים ומשרתי צה"ל וכוחות הביטחון, בחודש נובמבר 2023 אושר בכנסת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולות איבה, אשר קבע כי בני המשפחה האמורים יהיו זכאים לזכויות שזכאים להם בני משפחה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה או לפי חוק נפגעי פעולות איבה. הוא כותב משפטים ארוכים, הוא כותב. קשה בנשימה. שיעשה פסיקים. שר הביטחון – שיעשה פסיקים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> זה מכץ לכץ. לא אמור להיות – – – << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> כן. זכויות אלה עומדות בתוקף עד לשחרור החטוף מהשבי. כמו כן בוצע תיקון לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, ובתוך כך נקבעו מענקי סיוע לבני משפחה לשם קידום מאמצי שחרור ואיתור של חטוף או נעדר. בהצעת החוק מוצע להעניק מענה לצרכים של בני משפחות החטופים אשר שוחררו בחיים לאחר שחרור יקירם מהשבי באמצעות המשך הענקת חלק מהזכויות שהיו זכאים להן בעת שיקירם היה בשבי לתקופה נוספת לאחר החזרה. הזכויות הן בתחום השיקומי-תעסוקתי, בתחום הרפואי ובתחום הפסיכולוגי. עוד מוצע לקבוע תוספת מענק לצורך התארגנות לצרכים ראשוניים עבור בן משפחה של חטוף ששוחרר בחיים, וכן ליתן תוספת למענקי הסיוע במקרה של הורה של חטוף שאין לו בן זוג שהוא הורה של אותו חטוף, ושל אחים או ילדים של חטופים שמלאו להם 18 שנים. התיקון המוצע הוא בשל הצורך במתן מענה לבני משפחה של חטוף ששוחרר שנדרשים ללוות אותו עם חזרתו מהשבי בהליך השיקום ולצד זאת להשתקם בעצמם מהטראומה שאותה חוו. לפיכך, אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה ותעביר אותה להמשך דיונים בוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה לשר חיים כץ. אנחנו עוברים לדיון האישי. אקרא בשמות חברי הכנסת. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת וליד אלהואשלה – אינו נוכח. << דובר_המשך >> שר התיירות חיים כץ: << דובר_המשך >> תשאל מי רוצה, יותר פשוט. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת לימון סון הר מלך – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר כנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> השר אומנם לא בקשב, אבל אדוני היושב-ראש, חברי כנסת, יו"ר הקואליציה, השר כץ, אני רוצה קודם כול לברך על הבאת החוק הזה, הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים. רק הייתי רוצה לשנות את ההטבות ולומר: המעטפת הנדרשת על ידי מדינת ישראל אחרי האירועים של 7 באוקטובר – אני יכולה להגיד לך שכאן, גם בוועדה שאני עומדת בראשה, הוועדה לקידום מעמד האישה, אנחנו עוסקים לא מעט במעטפת למשפחות של חטופים, מי ששבו בחיים וגם מי שלצערנו הובאו לקבורה, ואני יכולה לומר לכם שהאתגרים הם כל כך קשים, לאין-שיעור ממה שאנחנו יכולים בכלל לדמיין. אנחנו רואים הורים שמגיעים למצבים של נכות, הם מתקשים מאוד לצאת לעבודה; אנחנו רואים סבים וסבתות שהפקיעו את כל חייהם, את כל חייהם, והרבה פעמים יש אובדן כפול – מעבר לזה שגם היו בני משפחה שנרצחו, היו כאלה שנחטפו ושבו לארץ. משפחות פה, לצערנו, עברו שואה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> ששש. השר כץ, בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש פה משפחות שייקח להם שנים ארוכות, אם בכלל, לעבד את הטראומה, והמדינה חייבת, חייבת לסייע להם, ואני מאוד שמחה שהממשלה הרימה את הכפפה. אני לא בטוחה שכל מה שצריך לסייע נמצא בתוך החוק הזה, אבל טוב שזה מגיע לוועדות בכנסת, ואנחנו בוועדה הרלוונטית – ככל שידוע לי ועדת העבודה והרווחה, או שזה חוקה – אנחנו נעשה את מה שנדרש – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> עבודה ורווחה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עבודה ורווחה. – – נעשה את כל שנדרש כדי להעניק למשפחות האלה, שעל לא עוול בכפן הופקרו ב-7 באוקטובר. נשים, מבוגרים, קשישים, ילדים, נחטפו לעזה, ולצערנו, לצערנו, עוד עשרות בני עמנו ובנות עמנו נמצאים בשבי, בחושך, במנהרות, בידי המרים שבאויבינו. החובה שלנו בזמן שאנחנו נאבקים להחזיר אותם לישראל ולדאוג שישובו בנים ובנות לגבולם – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – אנחנו גם דואגים שהמשפחות לא יקרסו כאן, ושאנחנו רואים אותן. כי אני יודעת שיש משפחות שבכלל לא דואגות לעצמן, לא יודעות מה הזכויות שלהן. יש לנו שיח ודין ודברים עם המינהלת. לא תמיד השיח הזה הוא פשוט, לא תמיד המדינה ששה לתת את מה שצריך לתת, ולכן אנחנו כנבחרי ציבור ונבחרות ציבור צריכים לעשות את העבודה הזאת בבית. ועם זאת, כמו שאמרתי, אני מברכת על הצעת החוק הנוכחית שמונחת לפנינו כדי שזו תהיה התחלה מספיק טובה בשביל שנעזור למשפחות של החטופים והחטופות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. אחרון הדוברים. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אחרון הדוברים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אתה רוצה לסכם? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לא, לא. אני סומך עליו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אנחנו אתמול נדרשנו בוועדה משותפת לאשר את מה שנקרא הוראת שעה – איחוד משפחות, אותו חוק שבעצם חוקק פה בשנת 2003 ומאז מאושר אחרי ששני בג"צים הביאו לתיקונים שונים בחוק הזה, ובין השאר הוא מאושר בהוראת שעה ובאישור הכנסת באיזה הליך מוזר ומיוחד. אנחנו אחרי אותו שב"ח, אותו שב"חניק שפצע רבים, אותו אדם שהיה נשוי לאישה מאום אל-פחם, ואני אומר את זה כי כל הדברים קשורים אחד בשני. אותם אחמ"שים, אותם אנשים שבשם האהבה ובשם ההומניטריות נכנסים כאן לארץ ומביאים שנאה וטרור, הם בהתחלה נמצאים פה כשוהים בלתי חוקיים ואחר כך מקבלים מעמד. אני רוצה להתייחס שוב, בפעם המי-יודע-כמה – אני אומר את זה כאן לידידי יו"ר הקואליציה – אחרי שנאלצנו אתמול לאשר את זה, פשוט בגלל שזה רק הארכה, בלי יכולת לשנות את החוק: החורים העצומים שבחוק הזה, העובדה שבחוק הוראת שעה איחוד משפחות, פלסטינית – המכונה "פלסטינית" – מעל גיל 25 וגבר מעל גיל 35 יכולים להיכנס ותחת הכותרת הומניטרי ואהבה ואיחוד משפחות, להיכנס כאן לארץ ולשהות כאן בארץ. שמענו את הנתונים אתמול. מאז שחוקק החוק עברו בחור הזה 13,000 איש. אני חוזר שוב: מאז שחוקק החוק ב-2003, 8,000 קיבלו אישור היתר שהייה ועוד 5,000 קיבלו רישיונות ישיבה, וזה רק בני זוג. בנוסף יש אלפי ילדים שנכנסים. היום שמענו בוועדת החינוך של הכנסת מנציג המל"ל – היית שם – שבכלל ילדים מעזה באים לטאבה ומטאבה הם נכנסים. אחרי שהייתה החלטת ממשלה מ-2009 שמעזה אין איחוד משפחות ואין כניסה וילדים במשמורת מעזה, אז הם עושים סיבוב דרך טאבה ונכנסים לתוך שטחי המדינה. ולכן אני אומר כאן את מה שכבר אמרתי: אנחנו צריכים בחוק הזה לתקן את שני החורים הגדולים. לא לאפשר יותר לאנשים – אני אומר שוב: 25% מהבדואים בנגב הם איחוד משפחות; 25% ממזרח ירושלים – איחוד משפחות. כפי שנאמר כמה פעמים בוועדה, הם השער הגדול לטרור בישראל. אנחנו כאילו נותנים לעצמנו להיתקע בכרזה שקוראים לה "אהבה הומניטרית". אהבה – היא מולידה שנאה, היא מולידה טרור, היא גורמת לנהרות של דם במדינת ישראל, ואנחנו בכנסת ממשיכים את הפארסה הזאת, לאשר משנה לשנה את החוק הזה. לכן הגיע הזמן, בשנה הזאת, אחרי 7 באוקטובר, בממשלה הזאת, בוודאי בקואליציה הזאת – למרות שלפי דעתי זה לא צריך להיות בין קואליציה לאופוזיציה – לתקן ולקבוע שבכל הכבוד לעניינים ההומניטריים – שהם נכונים, אגב, בימים כתיקונם – במקרה הזה, לא בנות 25 ומעלה ולא בני 35 ומעלה יוכלו להיכנס לשטחי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. השר ויתר על זכות הסיכום. אם כך, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – תשעה, אין נגד, אין נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22) (שלילת האפוטרופסות מהורה בשל עבירת חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1098).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22) (שלילת האפוטרופסות מהורה בשל עבירת חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת פנינה תמנו וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. השר כץ, יו"ר הקואליציה, חברי כנסת נכבדים, תחילה אני רוצה לפתוח בנושא אחר. היום זה היום ה-515 שבהם צעירה יפהפייה, ענבר היימן, זכרה לברכה, ו-58 חטופים נוספים, מוחזקים בשבי החמאס. ענבר היא צעירת הנשים מתוך השלוש שעדיין מוחזקות בעזה. לבקשת משפחתה אקריא דברים שהם כתבו בעבורה – משפחה יקרה. ענבר שלנו, עבור כולנו היית אור, אהבה ושמחה. בהיעדרך אנחנו חסרי חיות, אבודים, מתים מהלכים. אנחנו כל כך מתגעגעים אלייך, אל צחוקך המתגלגל, אל החיבוק החם והחזק שלך, אל היופי והחוכמה שלך. לכולך. מקווים שאת יודעת שאנחנו נאבקים להשיבך, שאנחנו לא נרפה, ושבמאבק הזה לא נבחל בשום דרך, כי את הילדה שלנו, חלק מאיתנו, ועד שלא תחזרי, לא נוכל לאסוף את רסיסי החורבן שלנו – אותך ואת כל שאר החטופים. חלמנו לרכוש לך שמלת כלה. במקום זאת אימא ואבא כבר רכשו עבורך ועבורם חלק קבר. זה לא הוגן. ועכשיו מדינת ישראל מחויבת לאפשר להביא אותך לקבורה, כי לחופה כבר לא נזכה. ענבר שלנו, אנחנו מרוסקים ושבורי לב, אך לנצח אוהבים ונוצרים אותך בנשמותינו, בליבנו. מחכים לשובך המהיר, אימא ואבא, עידו וכולנו, שכל כך אוהבים אותך. ובמעבר לנושא עצמו, להצעת החוק שבאה להגן על נשים שחיות בצל אלימות, על נשים שהמציאות שלהן היא גיהינום. שירה איסקוב נכנסה אליי – שם שכבר מוכר לכולנו; גיבורה, לביאה – היא נכנסה אליי ללשכה לפני כשנה וחצי, שנתיים, אליי וגם לחברת הכנסת קטי שטרית, שלא נמצאת כאן, ואמרה לנו: החוק שהעברתן שלל את האפוטרופסות של הגרוש שלי על הילד, אבל הוא עדיין דורש לראות אותו בכלא, כי יש לו זכויות הוריות. הוא עדיין מתעלל בי מרחוק, מנסה לשלוט. אני חושבת שאת הסיפור של שירה, את החבלות החמורות ואת ניסיון הרצח כולנו מכירים. היא אמרה שהיא ידעה שאנחנו חייבים להמשיך ולשנות את המציאות. אני יודעת שהרבה פעמים נדמה שאנחנו חושבים שאנחנו עושים הכול. אלוקים נמצא בפרטים הקטנים, אבל הפרטים הקטנים האלה הם עולם ומלואו בעבור ילד כזה או אחר ובעבור אישה שקמה מהמוות, כמעט מהמוות, והצליחה להרים את עצמה, להשתקם בדרך מאוד מאוד ארוכה, אחרי שהיא חיה, כמו שאמרתי, בצל האלימות. היא כמעט איבדה את חייה. אז אני שואלת את עצמי: איך ייתכן שהחוק כל כך פרוץ ועדיין אותו אדם שכמעט רצח אותה, מסוגל עוד להשתמש בכלים נלוזים – אבל בכלי הכי חשוב של מדינת ישראל, החוק – כדי להתעמר, להתעלל ולפגוע בה וגם בילדה? אני חושבת שהתיקון שהגיע ב-2018 לראשונה, שלילת האפוטרופסות בגין רצח וניסיון רצח – אנחנו מבינים שהוא היה תיקון שבהתחלה אף אחד לא חשב שהוא בכלל אפשרי, אבל בסוף, מה שצריך להכתיב את חוקי מדינת ישראל, את ספר החוקים שלנו ולנו כמחוקקים, זה מה באמת קורה ומתרחש במציאות, בשטח. אנחנו לא יכולים להיות מנותקים מהעם, מנותקות מהעם, מנותקות מהצרות, מהכאב, מהקושי, מההתמודדות היום-יומית, בטח כשיש אישה כמו שירה איסקוב, שעומדת בפרונט ונאבקת למען הזכויות של נשים שניצלו מאלימות או עדיין חוות אלימות. אנחנו צריכים להפגין לצידה מופתיות פרלמנטרית גם כשנראה לנו שהדברים הם מרחיקי לכת. אז נכון, יש ויכוחים. נכון שיש משפטנים, במיוחד בייעוץ וחקיקה, שיכולים להגיד לכאן ולשם ולהביא את הטיעונים מדוע לא כל דבר ניתן. נכון, נדרשים גם איזונים ובלמים. אבל אנחנו לא יכולים להשלים עם מציאות שכזאת שמי שנמצא בכלא ורק בנס, בנס, לא רצח אותה, ימשיך, כמו שאמרתי, להתעלל בה ובבנה ולהשפיע מרחוק בשליטה שהיא מאוד מאוד קשה. לכן אני חושבת שהחוק הזה, שבאמת בא לתקן את המציאות המעוותת ולשלול אפוטרופסות מהורה בשל עבירת חבלה בכוונה מחמירה, יעניק לנו את היכולת לתת הגנה לנשים – לא רק לשירה, כי גם שירה לא עושה את זה בעבור עצמה בלבד, אלא מספרת באומץ רב מציאות של רבות, לצערי, רבות מדי. אני יכולה להגיד לכם, זה מדהים לראות איך כשיש חיבורים מיוחדים בין נשים – עו"ד מיקי ריוטמן, שמלווה אותה, יחד איתה, באה עם הצעת החוק, ממש מובילות את זה, מגיעות אלינו כמחוקקות, אפילו לא השאירו לנו הרבה עבודה; סגרו לנו גם את הניסוח של החוק ובאו. הן גם הביאו את הרוח הציבורית, את הרוח האישית ואת התיקון החשוב. אני רוצה להודות לשתיהן, למיקי וגם לשירה. אתן עושות היום היסטוריה. אנחנו כמובן נעביר את זה עד שזה ייכנס לספר החוקים. אני חושבת שלא מאוחר, לא מאוחר מדי – גם אם זה מאוחר לאחרות – לבוא ולומר: אנחנו חברה מתוקנת שרוצה לקדש חיים ולא שאנשים ייהנו מפרי עוולתם או מהלקונות שקיימות בחוק. אני רוצה לברך את החיילים והחיילות שלנו שנכנסו עכשיו ליציע: ברוכים הבאים שאתם כאן איתנו. אני בדיוק מציגה חוק שהוא מאוד חשוב. אדוני היושב-ראש, בשבוע הבא אנחנו גם נציין את השבוע הבין-לאומי לציון מאבקים של נשים, לציון מעמד האישה. אני חושבת שאין יותר חשוב מזה, לבוא באופן פרקטי ולהציג את היכולת שלנו לא רק לפקח אלא גם לחוקק חוקים משמעותיים. כשאנחנו מדברים על אלימות כלפי נשים – בצער – במציאות המוטרפת שאנחנו נמצאים בה, זה נראה לנו כאילו אלו בעיות של שגרה. לא, רבותיי, אלו בעיות של חיים ומוות, אלו בעיות של הצלת נפשות. הבעיות האלה, התכנסנו כאן כדי לפתור אותן, כדי לדאוג שתהיה הגנה לנשים. השר מרגי לא נשאר, שר הרווחה. בכל זאת אני רוצה להודות לו על שיתוף הפעולה. אני חייבת לומר שגם השר כץ, כשר רווחה, מי שאמון על התוכנית הלאומית למאבק באלימות כלפי נשים – כבר עשינו כמה מהלכים, גם בתקציבים שהוא הביא לנשים שיוצאות ממקלטים, גם להגדלת דירות הקלט של נשים שיוצאות מהמקלטים עצמם וגם בחוקים להרחבת ההגנה. נמצא פה חבר הכנסת עודד פורר, שהוא זה שהתחיל עם השינוי. אני סיפרתי שב-2018 הנחתי את החוק לשלילת האפוטרופסות. מי חשב בכלל שזה יעבור? ואז אתה באת והרמת את הכפפה, כשנכנסתי לממשלה, ובשיתוף פעולה שלך ושל חבר הכנסת סער, אם אני לא טועה, החוק הזה עבר. אבל החוק הוא לא שלם ולא מושלם. אני חושבת שהרבה פעמים – בסדר, שמת את אבן היסוד הראשונה כשהבאת את זה בהצעת חוק פרטית. אנחנו עכשיו עושים את התיקון הזה, שמי שמובילה אותו היא שירה איסקוב, יחד עם עו"ד מיקי ואיתי ועם חברת הכנסת קטי שטרית. אופוזיציה, קואליציה – יש גם שיתופי פעולה בבית הזה כשמדובר בהצלת נפשות. לצערי, לא בכול יש לנו שיתופי פעולה, אבל פה אני יכולה להגיד שיש שיתופי פעולה; גם אז, כשהחוק עבר. אנחנו נמשיך, נמשיך לעשות עד שלא תהיה פה אישה שהיא מאוימת, או שיש כתובת על הקיר, או שחס וחלילה מבקשת עזרה ואנחנו לא רואים אותה. לא יהיה מצב כזה. אנחנו נעשה מבחינתנו את המקסימום כדי להגן על נשים במדינת ישראל. נשים הן האחיות שלנו, הן הבנות שלנו, הן האימהות של כל אחת ואחד מאיתנו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון האישי. אני רק אקרא בשמות חברי הכנסת שנרשמו ושנמצאים באולם. חבר כנסת ולדימיר בליאק, אתה מבקש לדבר? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת עמית הלוי – סליחה, חבר הכנסת עודד פורר. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אני אספר אולי את החוויה שלי כיושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה לשעבר. אחרי המקרה של שירה איסקוב, אחרי שניסו לרצוח אותה, נסעתי לבקר אותה בבית החולים סורוקה, ואז אני פוגש את אימא שלה בחוץ. שירה הייתה מאושפזת, מחוסרת הכרה; לא היה אפשר לדבר איתה. אימא שלה מספרת לי שמה שמשגע אותה זה שהבעל שניסה לרצוח אותה מונע כרגע מהילד, שהיה עד לניסיון הרצח הזה, טיפול פסיכולוגי. אני אומר לה: איך? הוא בכלא, הוא עצור. היא אומרת לי: כן, אבל הוא האבא. אין לי שום אמירה על אותו ילד. שם נולד החוק הזה לשלילת אפוטרופסות ממי שרצח או ניסה לרצוח. מי שהייתה היועצת שלי אז, עו"ד מיקי רויטמן, לקחה על עצמה גם את נושא המחקר וגם את הניסוח. זה חוק מאוד מאוד מורכב. בכוחות משותפים מהאופוזיציה הצלחנו להעביר את החוק הזה, ששולל את האפוטרופסות ממי שרצח או ניסה לרצוח או ביצע מעשה סדום בתוך המשפחה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היא הייתה היועצת שלך? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. זה אולי אחד החוקים שאני הכי גאה שהצלחתי להעביר בכנסת ממגוון החוקים שהעברנו כאן. בתוך הליך החקיקה – אני אומר את זה גם לך, אדוני השר – עלה הסיפור של חבלה בנסיבות מחמירות. עכשיו, צריך להבין, החוק הזה הוא חוק מהפכני, חוק של שלילת אפוטרופסות רק בעבירות רצח או ניסיון רצח. עצם הגשת כתב האישום כבר שולל את האפוטרופסות, עוד לפני ההרשעה. אז רצינו להכניס גם את הנושא של חבלה בכוונה מחמירה, אבל היינו לקראת פיזור הכנסת, והייתי צריך לקבל החלטה: אנחנו מתחילים להתווכח עכשיו או שאנחנו מעבירים. אמרנו: חבלה בכוונה מחמירה נשאיר לפנינה תמנו שטה בכנסת הבאה. אנחנו נעביר קודם כול את מה שיש לנו עכשיו לגבי רצח וניסיון רצח. העברנו את החוק הזה. לצערי, זמן קצר אחר כך החוק הזה כבר בא לידי שימוש כשנרצחה דדבייב, גם בידי בעלה, השוטר, לעיני ילדיה. תוך זמן קצר. האפוטרופסות על הילדים נשללה, כמובן, אבל זה הראה עד כמה החוק הזה, לצערי, היה נחוץ. אדוני השר, התיקון הזה הוא נחוץ. אני אומר לך, פנינה, צריך לקדם אותו כמה שיותר מהר. בשבילי, לראות את שירה, אחרי שהיא התאוששה כל כך יפה והפכה לפעילה בעניין הזה – פעילה פה ומובילה את זה מהצד הציבורי בעל כורחה, בגלל החוויה האישית שהיא עברה, אבל לראות אותה פה, ואת מיקי כמובן מלווה אותה בכל הנושא המקצועי, דוחפות את החוק הזה – הינה, אני אומר לכם פה, זה לא רק קואליציה–אופוזיציה. אנחנו מעבירים אותו ביחד. בואו נתגייס ונעביר אותו מהר, כי – את זה גם השר חיים כץ יודע – אי-אפשר לדעת כמה זמן יש לממשלה הזאת. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אז צריך להצביע. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נצביע. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל שנספיק להצביע בקריאה שנייה ושלישית עוד במושב הזה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת כהן, בבקשה. אני אאפשר לך. לכבוד עליזה בראשי אאפשר לך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני יודע שכמה מתגרדים באי-נוחות: מה אתה מדבר? אבל אני אדבר בדיוק דקה וחצי, כדי לחזק, פנינה – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – כדי לחזק ולהודות לך ולהודות לעודד, ולהודות לשירה – שאני משער שהיא מסתכלת עכשיו על כולם, האישה המדהימה הזו, שעברה חוויה קשה. כשר רווחה, היא פתחה לכולנו אפיקים חדשים של מחשבה. החוק הזה הוא חוק מצוין. כמו שאמרו עודד ופנינה, אנחנו צריכים להתכנס כולנו לחוק הזה, להעביר אותו בשיא המהירות. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> עודד, אני מצטרף לתקוות שלך: בשיא המהירות. אין יותר חשוב מהחוק הזה. הוא לכבודה של שירה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. שוב, חבר הכנסת הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת תמנו, את מבקשת לסכם? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אם כך, חברת הכנסת פנינה תמנו מוותרת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22) (שלילת האפוטרופסות מהורה בשל עבירת חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחה), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22) (שלילת האפוטרופסות מהורה בשל עבירת חבלה בכוונה מחמירה כלפי בן משפחה), התשפ"ה–2025, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 22), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. ברכות. << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הפקדת כספים במערכת סגורה – ניוד פיקדונות), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1099).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הפקדת כספים במערכת סגורה – ניוד פיקדונות), התשפ"ה–2025, של חבר כנסת אביחי אברהם בוארון וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם בוארון להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 231 מיליארד שקלים שוכבים בחשבונות בנק בישראל ללא שאזרחי ישראל נהנים מהריבית שממנה הם אמורים ליהנות. שוו בנפשכם, חברים, חבר הכנסת בליאק: אם הציבור היה מפקיד בפק"מ את הכספים האלה, כלל הציבור היה מרוויח כ-10 מיליארד שקלים לכיסו. זה כסף של האזרחים, של הציבור הישראלי, שיכול היה לעשות בו שימוש טוב יותר מאשר להשכיב אותו בבנק. מה זה היה עושה לכוח הקנייה שלנו? מה זה היה עושה למשק הישראלי? האם זה הגיוני שאדם שרוצה להפקיד את כספו בבנק אחר, שמציע ריבית גבוהה יותר מאשר בבנק שבו הוא מנהל את חשבונו, יצטרך להעביר את כל חשבון העובר ושב שלו לאותו בנק? התשובה היא לא. האם זה הגיוני שהבנקים הגדולים מציבים חסמים בפני האזרח הקטן שרק רוצה ליהנות מפירות עמלו, מכספים המגיעים לו בצדק וביושר? חבריי חברי הכנסת, אנחנו יושבים כאן כדי לשרת את האזרחים, לא את הבנקים. חובתנו לעשות את המקסימום כדי להקל על הביורוקרטיה שמונעת – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, תגיד לנו. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> בנק הפועלים הרוויח – הוא פרסם אתמול דוחות שנתיים – הוא הרוויח 7.6 מיליארד שקל. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> 7.6 מיליארד שקל. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> רק בנק הפועלים. הוא הודיע גם שבשנים 2025 ו-2026 הוא צופה רווחיות כזאת לפחות. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אז שוו בנפשכם – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> זה בערך 14% על ההון. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> 14% על ההון. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> משתלם. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> נו, אז איפה הציבור בסיפור הזה, אדוני השר? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> עוילם-גוילם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, יגידו לך – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> מה אנחנו יכולים, חבר הכנסת בליאק – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – בנק הפועלים. כבוד השר, מי מחזיק בבנק הפועלים? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> נראה לי שזה הציבור. הציבור לא רואה את הרווח, אחרים רואים את הרווח. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אגב, החוק הזה חל גם על ראש השב"כ? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת שאלה שנדון בה בסוף האירוע. חברים, אנחנו צריכים להקל על הביורוקרטיה שמונעת מהאזרח הפשוט לנהל את כספו בצורה מיטבית. היום ההפרשים בריביות על פיקדונות בין הבנקים השונים יכולים להגיע ליותר מפי שניים, חבר הכנסת בליאק, אבל רוב האזרחים, כברירת מחדל – מה הם עושים? מפקידים את כספם בבנק שלהם ללא מודעות לכך שהם מפסידים הזדמנות להגדיל את ההון עצמי שלהם, להגדיל את החיסכון שלהם בצורה משמעותית. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – אוריינות פיננסית. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אז תחייב אותם לקנות פק"מ יומי. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, לפני הפק"מ היומי, בוא נראה מה כן רוצים לעשות בחוק הזה. הצעת החוק שאני מביא לפניכם פשוטה ומתבקשת מאליה: לאפשר לאזרחים להפקיד פיקדונות בכל בנק, גם אם אין להם באותו בנק חשבון עובר ושב פעיל. היום זה אפשרי, לכאורה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מה זה ייתן לו? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> זה ייתן לו את האפשרות – הבנק יהיה חייב לאפשר לו – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – בנק קטן? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מה זה ייתן לו? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> זה ייתן לו לבחור. אם יש לו ריבית של 3% כאן וריבית של 5% כאן, הוא יכול לקחת את – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אין – – – אתה חי בסרט. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, רגע, השר כץ, תן לי. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אביחי, תהיה ריאלי. אין 3% כאן ו-5% כאן. אתה יכול לדבר על פיפסים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק הזה יגביר את התחרות בין הבנקים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה מחריג את הבנקים הקטנים? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> או-אה, כבר ניגע גם בזה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מה זה קטנים? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בליאק, הבנקים הקטנים – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הבינלאומי? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בנק ישראל חושש ליציבות של הבנקים הקטנים. אם אתה תמשוך הרבה מאוד כסף מבנק קטן, לא יישאר לו כסף לתת אשראי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מאידך גיסא, בכך אתה מחזק את הבנקים הגדולים ופוגע בתחרות. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> כמה בנקים קטנים כבר יש? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מה זה "כבר יש"? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> גם בנק ירושלים, שלכאורה נחשב בנק קטן, יכול לעשות את זה, והוא עושה את זה. הוא היחיד שעושה את זה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אביחי, מה אתה אומר שתהיה לך אפשרות להפקיד? אז מה זה "תמשוך"? תפקיד בבנק קטן. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> הבנקים הקטנים שיכולים לעשות את זה, אדוני השר, הם אלה שיחוללו את התחרות במשק. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מי זה "קטנים"? ירושלים? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בנק ירושלים, לדוגמה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> זירו? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> זירו, לדוגמה. מייד, אדוני השר. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> טוב, אני לא אסבך אותך. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> הצעת החוק שאני מביא לפניכם היום פשוטה ומתבקשת מאליה: לאפשר לאזרחים להפקיד פיקדונות בכל בנק, גם אם אין להם בו חשבון עובר ושב פעיל, לחייב את הבנקים לאפשר את זה, להסיר את החסם המשמעותי הזה מפני התחרות ולתת לכוחות השוק לפעול לטובת האזרח. כשאנחנו מדברים על יוקר המחיה, חברים, על הקושי של האזרח הקטן לגמור את החודש, עלינו לחפש כל דרך אפשרית להקל עליו. כאן יש לנו הזדמנות להגדיל את ההכנסה הפסיבית של כל אזרח בישראל בלי לפגוע בכיסו של אף אחד מלבד הבנקים, שמרוויחים בגדול מהסטטוס קוו הקיים. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> – – – הגבלת הון? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים היום על בנק הפועלים, שמדבר על יותר מ-7 מיליארד בשנה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אביחי, עכשיו אני בא לבנק עם מיליון שקל – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> רק תעצור לי את הזמן, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> עזוב, תקשיב, יעבירו לך את החוק ולא משנה אם תקריא או לא תקריא. אתה בא לבנק עם מיליון שקל. אפילו שאתה רוצה לקנות בית ואתה בא עם מיליון שקל, הוא אומר לך: תביא מקורות, ואל תגיד לי קרן השתלמות. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> מקורות זה סיפור אחר. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לא, אז מה, אתה מפקיד כסף בבנק, אתה מקבל ריבית. מאיפה הכסף? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> מהבנק הקודם. המערכת הסגורה מאפשרת לבנק. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אתה לא מבין מה אני אומר לך. כשאני בא לקנות בית ואני מעביר מקרן השתלמות, זה כסף לבן? כסף לבן. מעביר לבנק – הוא אומר לך: אל תביא לי קרן השתלמות, לא רוצה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> כי אני לא רוצה קרן השתלמות. אני אומר לך אמיתי. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שנקרא "השקדים מסתדרים במרק". זה מה שהבנקים עשו – כל אחד שמר על עצמו ואמר לו: אם אתה רוצה להעביר את העובר ושב – בסדר. אם אתה לא מביא את העובר ושב – – – << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> חבר הכנסת בוארון, אני אמשיך לך את הזמן, אבל נראה לי שהשר כבר מציע לך את הצעת החוק הבאה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> יש שטוענים כי האזרח עלול להפסיד מהמהלך הזה, שמא יקטינו לו את המסגרת, אדוני השר, או שיפסיד הטבות אחרות. אבל אני אומר לתת לאזרחים את הבחירה. תנו להם את המידע, את הכלים, את האוריינות הפיננסית ואת האפשרות לבחור. אל תחליטו עבורם. חבריי חברי הכנסת, כל אדם שנאבק עם מינוס אין-סופי, מי שנבלע לו שוב ושוב כרטיס האשראי, כל משפחה שמתמודדת בכל חודש עם המשימה הסיזיפית לגמור את החודש – כל אלה יודעים כמה כל שקל חשוב. כשאני מסתכל על המשפחה הישראלית הממוצעת, שמתמודדת עם עלויות דיור, חינוך, מזון, בריאות ועוד ועוד שרק עולות, אני שואל את עצמי אם עשינו מספיק. האם הקלנו עליהם מספיק? חוק הפיקדונות הוא צעד קטן אבל משמעותי בכיוון הזה, בדרך להקל את יוקר המחיה של אזרחי ישראל. זהו צעד שיקדם תחרות אמיתית בשוק הפיקדונות, שיעודד את הבנקים להציע ריביות טובות יותר, ויאפשר לכל אזרח לעשות שימוש טוב יותר בכספו. אני קורא לכם, חבריי מכל סיעות הבית, לתמוך בהצעת החוק הזאת – לא בשבילי, לא בשביל המפלגה שלי, לא בשביל המפלגה שלכם, אלא בשביל האזרח הקטן, שלא תמיד יש לו את הזמן או את הידע או את הכוח להיאבק בביורוקרטיה. בואו נעשה את הדבר הנכון ונשים את האזרח בראש סדר העדיפויות. אני מבקש להודות לחברי יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן, שסייע לקדם את החוק במהירות האפשרית לטובת אזרחי ישראל – שהקדוש ברוך הוא ישלח לו רפואה שלמה – ולידידי חבר הכנסת שלום דנינו, שהוביל את הדיונים בוועדה. אבקש להודות גם למנהלת הוועדה ד"ר עידית חנוכה וליועץ המשפטי של הוועדה איתי עצמון על הסיוע המקצועי ועל דחיפת החוק. אני מבקש להודות למפקח על הבנקים דני חחיאשוילי ולצוותו המסור, גרנית, חן, עינת ונורית. אין לי ספק שיחד נעשה עוד הרבה חוקים טובים לעם ישראל, ואולי גם עם השר חיים כץ, בעזרת השם. תודה מיוחדת ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, שנתן אמון וקידם במהירות את החוק הזה, ואחרון חביב – לראש המטה שלי מאיר חוטה על ריכוז העבודה. בעזרת השם נעשה ונצליח. וכיוון שיש לי עוד שתי דקות – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> שאלה: היום בבנקים יש בעובר ושב כמה עשרות מיליארדים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> 231 מיליארד שקלים. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מאה אחוז. למה אותם אנשים, כולה מה שהם צריכים לעשות זה להגיד לבנק: תפקיד פיקדון יומי. הוא נזיל שקלי, הוא נזיל, הוא יכול למשוך אותו כל יום והוא מקבל את הריבית עליו, לא משנה אם זה 3 או 3.5 או 4 או פיפס יותר. גם את זה הוא לא עושה, אז למה שהוא ייקח ויעביר את זה בנק? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר, לטעמי הוא לא עושה את זה בגלל שהוא עדיין לא מכיר את השוק הזה. ברגע שתיפתח תחרות בין הבנקים וכל בנק יריב עם הבנק האחר על הכסף של הלקוח, בסופו של דבר התזוזה של השוק הזה, הנענוע של הגיגית הזאת, יגרמו לכל הבנקים להתחרות על הכסף שלך ושל חבר הכנסת בליאק ושלי. כך אנחנו נרוויח יותר ויותר ויותר. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אתה טועה, כי אם היום הם לא מתחרים, גם מוחרתיים הם לא יתחרו. אני מאחל לך שהצעת החוק תעבור, אבל היא לא תעשה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – ראש השב"כ. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה תראה שהיא תעשה כהנה וכהנה וכהנה, ועם ישראל יתחיל להרוויח כסף על הכסף שלו. במקום שהכסף שלו ישכב בבנקים כאבן שאין לה הופכין, הוא ישכב בהשקעות יותר משתלמות ויותר משתלמות. אגב, זה מה שיגדיל את האוריינות הפיננסית. ועוד 30 שניות, ברשותכם, על ראש השב"כ – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הינה, בבקשה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – נושא קצת יותר רציני; לא קצת יותר רציני, סליחה סליחה, נושא רציני לא פחות. ראש השב"כ חייב להבין שהוא פקיד, פקיד חשוב במדינת ישראל, כפוף למרותו של ראש הממשלה, של ממשלת ישראל, של הקבינט המדיני-ביטחוני, וככזה רק ראש הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני וממשלת ישראל יחליטו מתי הוא מתחיל את תפקידו ומתי הוא מסיים את תפקידו, מתי הוא הולך ומתי הוא בא ומי יהיה ראש השב"כ הבא. הוא מחויב לתת את חוות הדעת, את התחקירים המבצעיים, קודם כול לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני, ורק לאחר מכן לציבור הרחב. הגיע הזמן ששידוד המערכות בין מערכת הביטחון לדרג הנבחר ייפסק אחת ולתמיד. תודה רבה, חברים. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון האישי. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אתה מבקש לדבר? חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. עוד מישהו מחברי הכנסת שבאולם לא נרשם ורוצה לדבר? ינון? עפיף? משה? אם כך, עמית הוא אחרון הדוברים. בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. באמת נושא חשוב. אם נכון הפרסום הזה, כמו שאמר חבר הכנסת בוארון – אני מאוד מקווה שהוא לא נכון, אבל אם נכון הפרסום הזה וראש השב"כ רונן בר מודיע לציבור בפורום כזה או בפורום אחר שהוא – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מה ראש השב"כ הודיע? על הבנק? חשבתי על התנועה של הריבית. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, יותר חמור מזה. זה אפילו יותר חשוב מהחוק הזה. אם הודיע ראש השב"כ שהוא יתפטר רק אחרי שהוא ידאג שאחד מסגניו הוא זה שימונה, הודיע שהוא יתפטר אך ורק אחרי שהוא יוודא שתקום ועדת חקירה ממלכתית – אז אני אומר לך, השר כץ, יש הרבה דברים מסוכנים בחברה; אחד הדברים הכי מסוכנים בדמוקרטיה הוא שאנשים שמחזיקים בחרב – הם בכוחות הביטחון שלנו – יכפו על החברה את רצונם הפרטי. במדינות דמוקרטיות בדרך כלל נוהגים ששר הביטחון לא היה איש צבא. בן-גוריון הקפיד על זה בכוונה – אמר: אני שר הביטחון, כדי שיהיה ברור הכלל. כשאנחנו היינו ילדים היה ברור שהדרגה הכי גבוהה בדמוקרטיה היא האזרח, לא רמטכ"ל, לא שר, לא ראש השב"כ. האזרח. וההחלטות מתקבלות על פי רצון העם, ולא על פי מי שמחזיק בחרבות או בנשקים או בשירות החשאי של מדינת ישראל. עכשיו אני אקריא לך את החוק, חוק השב"כ. "ראש שירות הביטחון הכללי – – – ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות" – סעיף 3(א); סעיף 3(ב) – "תקופת כהונתו של ראש השירות תהיה חמש שנים, אם לא קבעה הממשלה תקופה קצרה יותר בהחלטת המינוי. הממשלה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להאריך"; סעיף 3(ג) – "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו". זה הכול. זה החוק, וראש השב"כ רונן בר – שוב אני אומר, אני לא שמעתי אותו באופן אישי, אבל זה מככב פה בכותרות העיתונים, בכותרות החדשות, כאילו הוא החליט: הוא ימנה את ראש השב"כ הבא. הוא יוודא שפלוני מתמנה ואלמוני מתמנה, ולא הממשלה תמנה כמו שכתוב בחוק. הוא יחליט והוא יכפה שתהיה ועדת חקירה ממלכתית, שזאת החלטה שמסורה על פי חוק אך ורק לממשלת ישראל. אגב, האבסורד הוא כל כך נוראי, כיוון שיש חקירה שהיא דווקא על פי חוק, ואפשר לעשות אותה כבר מ-8 באוקטובר. זאת חקירה של מבקר המדינה. על פי חוק, מבקר המדינה יכול לחקור. מי עשה מאמצים, השר כץ, מתחילת הדרך עד היום שמבקר המדינה לא יחקור? אלה ראשי גופי הביטחון. הלכו לבג"ץ. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> איך אומרים ביידיש? האט ער געזאגט. אז הוא אמר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לצערי הרב, גם אמירות כאלה, מהסוג הזה, מחללות את המשכן הזה, מחללות את הקודש של המשכן הזה, מחללות את העיקרון הבסיסי הקדוש בכל דמוקרטיה, בכל דמוס קרטוס, שהציבור, הדמוס, הוא זה שצריך לקבוע. זה ההישג הכי גדול של העידן המודרני – החירות. לא הכוח קובע, לא החרב קובעת – של הקיסר, של הדוכס, של ראש שירות, של ראש צבא. לא. א-סיסי, בגלל שהוא היה ראש צבא, הוא השתלט אחר כך על מצרים. ההוא היה ראש צבא – לא. הדבר הכי חשוב בעידן הזה שלנו כבר מאות שנים הוא שהחירות קובעת, והחירות תקבע גם כאן. ואני מאוד מקווה שאם הוא אמר את זה, יחזור בו מייד, מכיוון שזה לא רק לא לכבוד השירות; זה לחלל, זה להשתמש בכוח ולחלל את מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה. לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, סגן השר, האמת, בהתחלה שאלת אותי אם אני – – – << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אתה יכול לדבר למיקרופון, שישמעו? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, תודה. את "כבוד השר" שמעת? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> זה החלק הכי פחות חשוב, הכי פחות. אם היית אומר "כבוד השרים" – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כבוד השרים חיים כץ. האמת, בהתחלה, כשאמרת לי לדבר, שאלת אותי אם אני מעוניין לדבר, אמרתי לא. אני מסתכל פתאום על הכותרת: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח). אני מכיר את הצעת החוק של אביחי, באמת הצעת חוק מבורכת, שלא יכבלו את הלקוח. אתה יודע, יש לו פיקדון – מתחילים לעשות איתו משא ומתן: תביא את העו"ש שלך, תביא את המשכורת, לא משכורת. אנחנו מכירים את זה. אז אני רוצה רק להגיד לך, דיברת על בנק הפועלים, למשל, שהרוויחו 7 נקודה וכמה? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> 6. תשאל אותי, נו. 6 מיליארד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כלום, בבקשה. זה כלום. מה, אתם עושים צחוק? הרווח הנקי של בנק לאומי – 9.8 מיליארד. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> בכמה זמן? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בשנה. מה זה בכמה זמן? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מתי הוא פרסם? היום? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> היום, עכשיו, לפני כמה שעות פורסם. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> זה היה אתמול. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה מבין? הוא אמר לבנק הפועלים: חכו, נעשה לכם הפתעה. מי אתם בכלל? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> לא, לא. בוא, זה לא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה בוא? << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הוא הרוויח 9.8, נגיד, על סכום מסוים. הוא הרוויח 7. עכשיו תראה, הרווח על ההון, אם הוא גבוה יותר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עלייה של 40% ברווח שלו. ברווחי בנק לאומי, הרווח הנקי – אגב, בכאן 11 פורסם. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> בבנק הפועלים גם היה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רק אומר לך, בכאן 11 זה פורסם, עלייה של כ-40%. בוא. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> ברווח – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שמע, זאת הזיה. אני אפילו לא יודע איך לקרוא את זה. אני הגשתי הצעת חוק שייתנו – אגב, של בנק הפועלים נכון. גם זה מופיע לי פה. אבל שייתנו למשל למי שיש לו יתרה בעו"ש, שייתנו לו גם על זה. מה קרה? שייתנו לו ריבית גם על זה. יש כאלה שנותנים, יש כאלה שלא נותנים. הגעתי עד לבנק ישראל עם העניין הזה – תחכה, לא תחכה. לפני שבועיים, ברוך השם, החוק הזה עבר בטרומית. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> באיזו ריבית? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> עוד לא, חכה, זה רק בטרומית. לא רוצה להיכנס לריבית. אני רוצה שתהיה תחרות, לא רוצה להיכנס לריבית. כשאתה מתערב בריבית, אז בעצם אתה כבר מתערב בשוק. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> הוא נותן, 3% הוא נותן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא לא נותן, חיים. הוא לא נותן. אדוני השרים, תשמע, לי אין יתרה בחשבון, אני אומר את האמת, אבל יש אנשים שיש להם יתרה יותר, יתרה פחות, ואז משחקים איתך על זה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> תרים טלפון לבנק ותראה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר. יש כאלה שלא יודעים להרים טלפון. אני רוצה שיחייב אותם קודם כול, בסדר? קודם כול שיחייב אותם, זה הדבר הראשון. אני חייב להגיד שנגיד בנק ישראל – הייתה ועדה. כשרק התחלתי לדבר איתם, הוועדה באותו שבוע הוקמה, ואז זה הלחיץ אותם. הוא שלח הוראות לבנקים, איך הוא רוצה שישפו את הלקוחות. אמרתי, זה צעד בכיוון הנכון, אבל זה עדיין לא הסוף. זה רק בכיוון הנכון. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ועל זה אני אומר לך, אביחי, ברוך הבא למועדון של המלחמה בבנקים. יש לך פה שותף, ואני עושה את זה איתם כבר הרבה זמן. נמשיך להילחם בבנקים, ברווחים שלהם. אין לי בעיה שירוויחו, אבל שלא יתעשרו על חשבון הציבור החלש ויעשקו אותו. לזה אנחנו לא מוכנים. תודה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בוארון, אתה מבקש לסכם? מוותר. אם כך, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הפקדת כספים במערכת סגורה) (ניוד פיקדונות), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. חבר הכנסת אזולאי, אתה מבקש להצביע? בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הפקדת כספים במערכת סגורה) (ניוד פיקדונות), התשפ"ה–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> בעד – שבעה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 38) (הפקדת כספים במערכת סגורה) (ניוד פיקדונות), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת. יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני השר, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעות חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2024, פ/5278/25, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת, ו-פ/5327/25, של חבר הכנסת אליהו רביבו. << יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי ה' באדר התשפ"ה, 5 במרץ 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:58. << סיום >>