דברי הכנסת

דברי הכנסת כג / מושב ראשון / ישיבות ס"ח–ע' / כ"ז–כ"ט באב התש"ף / 17–19 באוגוסט 2020 / 23 חוברת כ"ג ישיבה ס"ח הישיבה השישים-ושמונה של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, כ"ז באב התש"ף (17 באוגוסט 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 6 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 11 1. כישלון הממשלה המנותקת בהעברת תקציב מדינה שייטיב עם האזרחים, וההתעסקות הבלתי-פוסקת שלהם אך ורק בעצמם במקום מה שחשוב לישראל; 11 2. הפקרת הרשויות המקומיות הערביות בצל המשבר הכלכלי; 11 3. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית 11 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 11 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 15 עודד פורר (ישראל ביתנו): 18 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 21 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 37 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 39 שר האוצר ישראל כץ: 40 איתן גינזבורג (כחול לבן): 46 יעקב טסלר (יהדות התורה): 47 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 49 יעקב מרגי (ש"ס): 52 נפתלי בנט (ימינה): 58 ניצן הורוביץ (מרצ): 59 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 60 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 74 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 75 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 75 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 76 הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 14), התש"ף–2020 76 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 76 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 79 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב) 80 צבי האוזר (דרך ארץ): 80 ניצן הורוביץ (מרצ): 81 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 83 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 86 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 87 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 87 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 88 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 89 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 91 תמר זנדברג (מרצ): 93 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 95 יאיר גולן (מרצ): 99 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 99 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 100 איילת שקד (ימינה): 102 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 103 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 104 יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): 106 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 107 מתן כהנא (ימינה): 107 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 108 מרב מיכאלי (העבודה): 109 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 110 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 111 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 112 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 113 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 114 צבי האוזר (דרך ארץ): 116 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 130 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 131 הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 67 והוראת שעה), התש"ף–2020 131 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 131 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 133 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 133 אוריאל בוסו (ש"ס): 135 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 136 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 137 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 138 יעקב טסלר (יהדות התורה): 139 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 140 מרב מיכאלי (העבודה): 142 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 143 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 144 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 146 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (מניעת אלימות כלכלית), התש"ף–2020 148 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 148 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית), התש"ף–2020 149 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 149 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 151 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 152 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 153 מרב מיכאלי (העבודה): 155 הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (נגיף הקורונה החדש – הוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020 158 שר החינוך יואב גלנט: 159 הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020 162 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 162 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 168 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"ז באב התש"ף, 17 באוגוסט 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (נגיף הקורונה החדש – הוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1866/23 וכלה בהצעת חוק פ/1962/23: הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (תיקון – חובת סימון ארץ הייצור של צמחים הנמכרים בתפזורת), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת הילה שי וזאן, יעקב מרגי, אופיר סופר ומיקי חיימוביץ'; הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת (תיקון – מועצת איגוד ערים כינרת), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – רישיון מיוחד לישיבת ביקור), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת שלמה קרעי; הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – עסק של אבזרי מין), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – אי-חובת ציון שם הורה בתעודת זהות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועץ לקידום מעמד אנשים עם מוגבלויות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, עאידה תומא סלימאן ואיימן עודה; הצעת חוק הביקורת הפנימית (תיקון – יישום המלצות הוועדה הציבורית לבחינת חוק הביקורת הפנימית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת קארין אלהרר ועפר שלח; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – התניית היתר בהתקנת מקומות חניה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יעקב טסלר; הצעת חוק לאשרור אמנת רומא, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, עאידה תומא סלימאן ואיימן עודה; הצעת חוק לציון ביטולו של הממשל הצבאי, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, עאידה תומא סלימאן ואיימן עודה; הצעת חוק החלת אמנת ג'נבה על השטחים המוחזקים על ידי הצבא הישראלי מאז מלחמת יוני 1967, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, עאידה תומא סלימאן ואיימן עודה; הצעת חוק לאי-מתן הטבות מס למוסד המקיים הפליה (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק היטל על דירת מגורים ריקה באזור היצע דירות מגורים נמוך, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הרכב המחלקה לחקירת שוטרים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה, איימן עודה ועופר כסיף; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ביטול הפטור על רווח הון ממכירת איגרת חוב או מלווה של מדינת ישראל לתושב חוץ), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בהוצאות עבודה מהבית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס לגמלאים על תשלומי פנסיה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למבנה ברחוב שמתבצעות בו עבודות פיתוח או תשתית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס למלכ"רים) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי במס לגרושים ידועים בציבור), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לעצמאים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת שווי רכב המאפשר זכאות לגמלה), התש''ף–2020, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, בצלאל סמוטריץ', אוסנת הילה מארק ומתן כהנא; הצעת חוק הגנה על שוכרי דירות בזמן משבר הקורונה (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ומאי גולן; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות החזקת נשק שלא כדין), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מערכת לייצור חשמל בבית משותף), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה בשל תקיפת עובדים סוציאליים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ינון אזולאי, איימן עודה, היבה יזבק, יוראי להב הרצנו, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב יאסין, עופר כסיף, תמר זנדברג, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הפקדות לקרן השתלמות לעצמאי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בגין משיכה הונית מקופת גמל), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – פנייה שוויונית בשילוט במקום ציבורי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת חובות מעסיק גדול), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יוליה מלינובסקי קונין, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הטרדת קטין), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם בחברות קבורה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הטלת חובות לשם מניעת הטרדה מינית במוסד חינוך), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – נקיטת אמצעים למניעת הטרדה מינית במקומות בילוי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – תחולה על מטפל במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – ביטול גיל פרישת חובה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה לשמירת היריון בעד כל התקופה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למגורים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות החזקת רכב), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתקופת המתנה לסטודנטים הלומדים בחו"ל), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת סעיד אלחרומי, ווליד טאהא, מנסור עבאס, אימאן ח'טיב יאסין, עופר כסיף, אנטאנס שחאדה וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לעובד עצמאי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר וקרן ברק; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הכשרת עוזרי רוקח), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הסכום להשתכרות בנוסף לקצבה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אנדרי קוז'ינוב, משה ארבל, ינון אזולאי, מיכל שיר סגמן, אלעזר שטרן ומיקי לוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי מחלה לעובד עצמאי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – מסגרת שיקומית מזנות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב דמי לידה למבוטחת עצמאית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק הסתגלות לעצמאית) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – חובת מסירת מידע), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – איסור פגיעה בתנאי עבודה של עובד שחלה הגבלה על פיטוריו), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק למניעת התנכלות תעסוקתית, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה לעובד שהתפטר לשם טיפול בילדו), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק התאמת לוח חופשות הלימודים לשעות העבודה והמנוחה במשק (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה מוגדלים לעצמאית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – ביטול גיל פרישת חובה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – הגדרת שוהה בבידוד כחולה) (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר עבור פינוי באמבולנס מבית הספר בשל התקף אנפילקסיס), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, קטי קטרין שטרית, עוזי דיין, ינון אזולאי, רם שפע, עופר כסיף ואנטאנס שחאדה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה בעת שירות), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק הרשות הלאומית למניעה ולמאבק באלימות במשפחה ובאלימות נגד נשים, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, היבה יזבק, אימאן ח'טיב יאסין, עופר כסיף, תמר זנדברג, יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה ויואב סגלוביץ'; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הבטחת שירותי בידור לחולים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, עאידה תומא סלימאן ואיימן עודה; הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק לקידום שירותי הרפואה בעיר אילת (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת קארין אלהרר ועידן רול; הצעת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יוסף ג'בארין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים בעד כל ילדי נכה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יעקב טסלר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת סכום קצבאות הילדים), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד על-יסודי), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – איסור שביתה בבתי ספר יסודיים וגני ילדים) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – הקלה בתנאי סף למפעל קטן) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – השקעה של גוף מוסדי בתעשייה עתירת ידע בישראל), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק התרת נישואין אזרחיים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק איסור הפליה בדיור, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (עידוד צמיחה לעסקים עצמאיים קטנים ובינוניים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה מארנונה לעסק חדש בשנת פעילותו הראשונה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק העמותות (תיקון – שקיפות במימון ממשלתי או עירוני), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור על עבירות נלוות לחשפנות לצורך גירוי מיני), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לביטול ולהארכת ההתיישנות בעבירות מין והטרדה מינית (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בניכוי הפקדות לביטוח סיעודי), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – חוברת זכויות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לביטוח בריאות לעצמאים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – תקופת צינון במעבר מהמגזר הפרטי לשירות המדינה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – חובת מתן תשובה במועד), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק ביטול עונש המוות (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – הרחבת הגדרת בן משפחה לעניין תקופת ההתיישנות של תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק העונשין (תיקון – חובת דיווח של איש דת או טוען רבני), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק העונשין (תיקון – חובת פיצוי נפגע עבירה וחובת הנמקה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון – ליווי משפטי בשפת חשוד שהוא קטין), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מעמד עקרת הבית), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת הילה שי וזאן ויעקב מרגי; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק פרסומים רשמיים מטעם הכנסת (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עמית הלוי. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קרואטיה בדבר שיתוף פעולה בנושא ביטחון הציבור; הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של ברזיל בדבר שיתוף פעולה בנושא ביטחון הציבור; הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של ליטא בדבר שיתוף פעולה בנושא ביטחון הציבור. מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חבר הכנסת גדעון סער בנושא: החלטת בג"ץ האוסרת להרוס את בית המחבל ובקשה לדיון נוסף. מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חבר הכנסת מנסור עבאס בנושא: היעדר ייצוג הולם לערבים בשירות המדינה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון הממשלה המנותקת בהעברת תקציב מדינה שייטיב עם האזרחים, וההתעסקות הבלתי-פוסקת שלהם אך ורק בעצמם במקום מה שחשוב לישראל; << נושא >> << נושא >> 2. הפקרת הרשויות המקומיות הערביות בצל המשבר הכלכלי; << נושא >> << נושא >>3. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעות אי-אמון בממשלה, והראשונה שבהן – הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון הממשלה המנותקת בהעברת תקציב המדינה שייטיב עם האזרחים וההתעסקות הבלתי-פוסקת שלהם אך ורק בעצמם במקום מה שחשוב לישראל. ינמק את ההצעה יושב-ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אם מישהו חושב שהמצב הכלכלי גרוע עכשיו, הוא לא מבין מה הולך להיות פה. אנחנו בדרך לאסון כלכלי, אנחנו בדרך למשבר כלכלי שלא היה כמותו. אנשים הולכים להתפרק, עסקים הולכים להתפרק. שישה חודשים מעכשיו אנשים יעזבו את הדירה שלהם כי הם לא יוכלו לשלם משכנתה, יסגרו את העסק כי הם לא יוכלו לשלם חובות, יוציאו את הילדים מחוגים כי לא יהיה להם איך לשלם את זה. אנשים עוד לא מבינים את גודל האסון. זו ממשלה הרסנית. היא הורסת את הכלכלה, וכל אזרח ישלם את המחיר. עמד פה על דוכן ידידי נפלתי בנט וזעק: אתם מטורפים. הם לא מטורפים – לא אכפת להם. הקואליציה הזו כבר לא מקשיבה. הם לא רוצים לשמוע רעיונות חדשים, ובעיקר לא רוצים לשמוע עובדות לא נעימות. אנשים הרי לא אוהבים שמציפים אותם במספרים, אבל אתם תסלחו לי, הפעם יהיו פה מספרים, כי אלה המספרים שמתארים את החיים שלכם, אלה המספרים שמסבירים למה אתם תאבדו את הדירה שלכם, למה אתם תאבדו את הכסף ששמתם בצד לחתונה של הילדים שלכם. אלה המספרים של ההתרסקות של מעמד הביניים הישראלי. הממשלה הזו מספרת לכם שיש קורונה ובגלל זה המצב קשה. קורונה יש בכל מקום, אבל ממשלות אחרות מטפלות בזה הרבה יותר טוב: בניו זילנד, בפינלנד, בגרמניה, ביוון ובעוד הרבה מקומות. בכל מקום המשק התכווץ, אבל לא כמו בישראל; בכל מקום יש אבטלה, אבל לא כמו בישראל; בכל מקום עסקים נסגרים, אבל לא כמו בישראל. אין אף מקום אחר בעולם שבו בזמן הקורונה הוקמה ממשלה של 36 שרים ו-16 סגני שרים, שעולה מאות מיליוני שקלים והדבר היחיד שהיא מייצרת זה ביורוקרטיה ומריבות. ברבעון האחרון המשק הישראלי התכווץ ב-28.7% – הירידה הגדולה ביותר מזה 40 שנה. הצריכה הפרטית ירדה בחישוב שנתי ב-43.4%. צריכה פרטית – זה קליינט שנכנס לחנות שלכם, זה מי שקונה את המוצר שלכם, זה מישהו שבא לשבת במסעדה או לראות הצגה. זה המנוע הכי גדול של המשק, והמנוע עובד בחצי כוח, הדלק נגמר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, למה אין שר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> צודק, חבר הכנסת מאיר כהן צודק. ביקשתי לקרוא לשר, אני מוכן לחכות לשר, ואני גם מוכן להוסיף לראש האופוזיציה את כל הזמן שהוא דיבר בלי שר כדי שהוא ידבר כאשר השר נמצא כאן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני בוחר להמשיך את הנאום, אבל אני בטוח שאתה תדאג לכבודה של הכנסת, היושב-ראש, כמתחייב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ללא ספק. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> המשבר הזה עבר שלב: הוא התחיל כמשבר נזילות, הוא הופך למשבר חובות. בני אדם לא ישלמו את החובות שלהם ולא יקבלו עוד אשראי; עסקים לא ישלמו את החובות שלהם, לא יקבלו הלוואות ויפשטו את הרגל. הם יפסיקו להתקיים. המשק הישראלי, כמו כל משק מודרני, חי מאשראי, ככה משלמים לספקים, ככה קונים סחורה. בלי תזרים מזומנים אין ביזנס. בחורף הקרוב האשראי ייפסק. הבנקים דחו את תשלומי ההלוואות ממרץ לסוף ספטמבר. הם ידחו אולי בעוד חודש, בעוד חודש וחצי; בנובמבר-דצמבר לא יוכלו לדחות יותר. מי שלא ישלם, יקראו לו לבנק ויגזרו לו את כרטיס האשראי. זה לא משהו שיקרה, זה משהו שכבר קורה. מתחילת השנה נסגרו בישראל יותר מ-30,000 עסקים. ההערכות הכי זהירות אומרות שעד סוף השנה ייסגרו לפחות 70,000 עסקים. ישראל היא מקום ראשון בעולם בקצב סגירת העסקים. האנשים האלו שסגרו את העסק שלהם – הם היו בסדר. הישראלים כזה עם טוב, לא פייר שיש להם ממשלה כזאת. הם קמו מוקדם בבוקר, פתחו את העסק – הם חרוצים – הם נתנו שירות. מי שאמר להם לסגור את העסק הוא הממשלה. סגרה אותם ונעלמה, לא נותנת תשובות. כל כמה שעות ההנחיות משתנות ואין שום ודאות. אי-אפשר לנהל ככה עסק במאה ה-21. בכל מקום יש אבטלה, אבל לא כמו אצלנו. באיחוד האירופי האבטלה היא 6.7%; בגרמניה, בדרום קוריאה – פחות מ-4%; בישראל – 21.4%. חצי מהמובטלים צעירים עד גיל 34. הדור האבוד של הישראליות. זה לא שאנחנו לא יודעים את הסיבה – הסיבה ברורה לנו. הממשלה הזו הפעילה מתווה חל"ת, שהוא טעות איומה. זאת טעות איומה לשלם לאנשים כדי שהם ישבו בבית מעכשיו עד יוני 2021. יש את המודל הגרמני, רוב העולם כבר עבר אליו: משלמים דרך המעסיקים, כדי שהם ישמרו על אנשים במקום העבודה. זה יעיל, זה פשוט, זה הרבה יותר טוב, זה מאפשר לעסקים להמשיך לתפקד. אבל הממשלה הזאת מסרבת להודות בטעויות. נתניהו אמר אתמול שהנתונים הכלכליים האחרונים הם חדשות כלכליות טובות מאוד. איפה אתה חי, לאיזה רמות של ניתוק הגעת? הדבר היחיד שהממשלה הזו עושה זה לשפוך כסף. אין לי בעיה עם זה שבזמן הקורונה שופכים כסף לשוק, כל המדינות עושות את זה, רק תעשו את זה חכם. מכניסים 17,000 איש למלוניות על חשבוננו. זה עולה מאות מיליונים. למה? מה פתאום? כל אחד מחברי הבית הזה, כל אחד מחברי הכנסת, קיבל מענק לחשבון הבנק שלו. למה קיבלנו מענק לחשבון הבנק שלנו? זה אבסורד. המשכורות שלנו הרי לא נפגעו, מה פתאום קיבלנו מענק? זה חוסר אחריות בממדים בלתי נתפסים. עובדים בלי נתונים, עובדים בלי תכנון. הממשלה הזאת דאגה לעצמה, למי שקרוב לצלחת. היא הפקירה את האזרחים. הגירעון השנה יהיה 14.3%. לפי נתוני האוצר – יושב פה שר האוצר – המשמעות היא גירעון חסר תקדים של 190 מיליארד שקל. הכסף הזה לא צומח על עצים; זו הלוואה שהממשלה לוקחת. הלוואות צריך להחזיר. להלוואות יש ריבית, אנחנו נשלם אותה, הילדים שלנו ישלמו אותה. הם ישלמו אותה באיכות החינוך שלהם, בתעסוקה שלהם, ביוקר המחיה שלהם. הממשלה הזאת תגרום להעלאת מיסים, תגרום להורדת הדירוג הבין-לאומי, תגרום לזה שצריך יהיה לקצץ בביטחון, לקצץ בחינוך ולקצץ ברווחה. הם הופכים את הדור הזה לפושט רגל, ואת הדור הבא – לפושט יד. זה לא חייב להיות כך. אני הייתי שר האוצר בזמן משבר כלכלי. בתוך משבר כלכלי שכבר היה נכנסנו למבצע צוק איתן – מבצע צבאי של 50 ימי לחימה, אני מזכיר. למרות המשבר, למרות המבצע, הורדנו את הגירעון, הורדנו את האבטלה. היה לנו ברור שבתקופה של מיתון היעד המרכזי צריך להיות תעסוקה, להחזיר אנשים לשוק העבודה. למרות המשבר, עשינו רפורמה ענקית בחברות הממשלתיות. העברנו אותן מהפסד שנתי של 600 מיליון שקל לרווח שנתי, שעכשיו כבר עומד על 4 מיליארד שקל, חצה את ה-4 מיליארד. הממשלה הזו ביטלה בשבוע שעבר את הרפורמה, החזירה לחברות הממשלתיות את המינויים הפוליטיים. מחזירים את הג'ובים לחבר'ה. הציבור שוב ישלם על השחיתות הפוליטית. אפשר לנהל את המשבר הזה אחרת לגמרי. אפשר להגיע למספרים כמו בגרמניה, בטאיוואן, בניו זילנד או בפינלנד. אנחנו יודעים איך שמנו על השולחן את תוכנית שמונה הנקודות להאצת הכלכלה. הנקודה הראשונה, אגב, הייתה להקטין את הממשלה ל-18 שרים, את קבינט הקורונה – לארבעה שרים. שמנו על השולחן את תוכנית חמש הנקודות לטיפול באבטלה. שמנו על שולחן הכנסת את חוק דמי אבטלה לעצמאים. הממשלה התעלמה. אם אתם חושבים שהמצב רע עכשיו, אתם חושבים לא נכון. זה יהיה הרבה הרבה יותר גרוע. בשיא החורף יגיע שיא המשבר. הממשלה הזו היא אסון, והיא מובילה אותנו לאסון גדול עוד יותר. אני קורא לכנסת להצביע אי-אמון בממשלה חסרת האחריות שמובילה אותנו לאבדון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, למרות שיש לך עוד שבע דקות, אם אתה רוצה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב. ישיב שר האוצר ישראל כץ. בבקשה. אתה משיב או שהשר אמסלם ישיב במרוכז על כל ההצעות? מאה אחוז. אז אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה, שכותרתה: הפקרת הרשויות המקומיות הערביות בצל המשבר הכלכלי, הצעת הרשימה המשותפת. ינמק את ההצעה חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הזו נכשלה כישלון חרוץ בטיפול במשבר הכלכלי והחברתי בכלל ובמשבר בחברה הערבית בפרט. עברה כמעט חצי שנה מאז פרוץ משבר הקורונה בחודש מרץ. יותר מ-30,000 עסקים כבר נסגרו ו-70,000 עסקים נמצאים כיום בסכנת סגירה כנראה עד סוף השנה. אבל עד היום הממשלה, כפי שכולכם יודעים, לא העבירה דמי אבטלה לעצמאים, כשאנחנו כמעט חצי שנה בתוך המשבר. מה הממשלה כן עשתה? במה השרים וראש הממשלה עסקו? הם עסקו בהזיות קיצוניות ומשיחיות של סיפוח השטחים הכבושים. הם עסקו בהסתה בזויה נגד הציבור הערבי ונגדנו, הרשימה המשותפת. הם עוסקים במשפט של ראש ממשלה מושחת ונאשם בשוחד. אבל לא במשבר הכלכלי, לא בסיוע לאוכלוסיות במצוקה. במיליון המובטלים והיוצאים לחל"תים הם לא תומכים, ואת החברה הערבית הם הפקירו לגורלה מהרגע הראשון. המשבר הזה פגע אנושות בעסקים הקטנים. אנשים שכל חייהם עבדו, שילמו מיסים, נתנו את הדם והלב – קוראים לזה עסק קטן, אבל האמת היא שמדובר במפעל חיים ובפרנסה של מאות אלפי משפחות. על כל עסק שנסגר יש את הכאב, אבל אני רוצה להקדיש את הבמה הזו במיוחד לעסקים שנסגרו בחברה הערבית, שעליהם עוד לא דיברו מספיק. כעשירית מכלל העסקים במדינה הם בבעלות הערבית, רובם ככולם עסקים קטנים ובינוניים. אלפי עסקים קטנים ובינוניים נסגרו בחברה הערבית בחודשים האחרונים, כי הם לא קיבלו מספיק סיוע מהמדינה. אלפי עסקים קטנים ובינוניים. ביישוב טירה נסגרו 392 עסקים, בכפר קאסם נסגרו 76 עסקים, ברהט – 358, בנצרת – יותר מ-1,000 עסקים, באום אל-פחם, עיר הולדתי ומגוריי – 446 עסקים, בשפרעם – 330, בטמרה – 304, בסח'נין – 214. הרשימה ארוכה. בכל אחד מהיישובים שציינתי שיעור סגירת העסקים מגיע ל-20% – כמעט אחד מכל חמישה עסקים בחברה הערבית נסגר, ונראה שלא ייפתח שוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נתונים נוראיים. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בערך פי שניים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נתונים נוראיים. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בערך פי שניים בהשוואה לשיעור של סגירת עסקים ביישובים היהודיים. אבל אלה, כבוד היושב-ראש, לא רק מספרים. מאחורי כל עסק יש פרצוף ושם, אדם שהעסק היה כל חייו. ומאחורי כל אדם כזה יש משפחה שאין לה עכשיו מה לאכול ואין לה איך לשלם חשבונות. מאחורי כל משפחה כזו הייתה צריכה להיות מדינה שתיתן תמיכה וסיוע, אבל הממשלה הזו פשוט מתכחשת לאחריות הזאת. זו ממשלה שמנהיגה מדיניות כלכלית קמצנית, ניאו-ליברליזם קר ואכזרי שנותן לחלשים לקרוס ומאפשר לחזקים לטרוף – חוקי הג'ונגל של הכלכלה של נתניהו, כץ ופקידי האוצר, ביחד עם מדיניות גזענית שמפלה ומדירה את האוכלוסייה הערבית. אסור גם לשכוח את השכירים שנפגעים, ובמיוחד את השכירים בחברה הערבית. נכון לחודש יוני הגיע שיעור המפוטרים בקרב העובדים הערבים ל-9.3% – יותר מפי שניים משיעורם בקרב האוכלוסייה היהודית. 20% מהשכירים הערבים עברו למשרה חלקית, בהשוואה ל-13% בחברה היהודית. 43% מהעובדים הערבים דיווחו על פגיעה בשכר. 58% מקרב הציבור הערבי ו-33% מקרב הציבור היהודי נמצאים כיום במינוס בבנק, ובחברה הערבית מדובר בעצם בשלושה מכל חמישה אזרחים. איך יכול כל אחד ואחד משרי הממשלה לישון בלילה עם הנתונים הללו? לפני חודשים כבר דרשנו מעל הבמה הזאת דמי אבטלה לשכירים בגיל 18 עד 20, חוק בסיסי שיתקן את האפליה המקוממת נגד צעירים ערבים. למה צעירים ערבים שעובדים ומתפרנסים מגיל 18 לא זכאים לדמי אבטלה? כי הם לא יהודים. למה סטודנט ערבי בן 19 צריך לשבור את כל החסכונות שלו, אם יש לו כאלו, או אפילו לעזוב את הלימודים ולוותר על העתיד? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגיל 18 מתגייסים לצה"ל. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חמישית מהסטודנטים הערבים כבר עזבו את הלימודים או, לצערנו הרב, שוקלים לעזוב בעקבות המשבר הכלכלי. השאלה: מה הממשלה עשתה? כבוד שר האוצר, מה עשית? האם גם שר הכלכלה, שר ההשכלה הגבוהה והמים מודעים לנתונים הללו? האם זה אכפת להם? הבעיה הקשה יותר כיום היא אולי במערכת החינוך. 144,000 תלמידים לפחות לא יכולים לפתוח את שנת הלימודים בעוד שבועיים כי אין להם אמצעי קצה ללמידה מרחוק. רובם נמצאים בחברה הערבית ובייחוד בחברה הערבית בנגב, בעיקר בכפרים הלא-מוכרים או משוללי ההכרה. איך יכול להיות שמאז חודש מרץ אנחנו מתריעים על הבעיה הזאת והממשלה לא מתייחסת? שלושה חודשים הממשלה הזאת בתפקיד, שלושה חודשים השרים בתפקיד. ממשלת חירום, ממשלת קורונה, לא משנה השם. מה שמשנה הוא שעד היום לא נמצא פתרון, לא מצאתם פתרון בממשלה ל-1 בספטמבר. איך יכול להיות שבמתווה משרד החינוך מובטח כיסוי של 50% בלבד מאמצעי הקצה החסרים עד ליוני 2021? כבוד שר האוצר, 50% עד ליוני 2021. מי יודע אם ביוני 2021 תהיה בכלל קורונה. עם לוח הזמנים הזה, יכול להיות שנגיע לחיסון נגד הקורונה לפני שפותרים את בעיית אמצעי הקצה. איך מצפים מעשרות אלפי תלמידים ערבים שמאז חודש מרץ – אני לא מגזים, מאז חודש מרץ הם כבר לא לומדים, כן, 50%. איך הם יתמודדו עם הפערים הללו? או שלא רואים אותם חלק לגיטימי ממערכת החינוך ומהמדינה בכלל? כולנו נמצאים במצב קשה. בזמן משבר הציבורים המוחלשים תמיד סובלים יותר. הציבור הערבי, הציבור המוחלש ביותר, הוזנח שוב ושוב. תחומים שלמים של תעסוקה קרסו, האבטלה גואה, העוני רב והיישובים הערביים הופלו באופן משמעותי ביחס לרשויות המקומיות היהודיות השכנות, גם בתקופת המשבר ואולי במיוחד בתקופת המשבר. אבל מה שהכי מופרך בממשלה הזאת – ובזה אסיים – זה שעדיין מדברים על קיצוצים. אנחנו שומעים על תוכניות שנסגרות, תוכנית היל"ה, תוכנית קרב, קיצוצים בתוכנית הלאומית לנוער בסיכון ועוד תוכניות – נושאים שהתייחסנו אליהם היום בדיון בוועדה לזכויות הילד. שומעים על בתי חולים במצוקה כי לא מעבירים להם כסף לפני תקופת החורף, כפי שדנו היום בדיון בוועדת הכספים. שימו לב על מה מדברים פה. אנחנו בזמן משבר בריאותי, כלכלי וחברתי ובממשלה רוצים לחסוך על הגב של החולים ועל הגב של מי שזקוקים למסגרת טיפולית וחינוכית. אני תוהה, עכשיו לא מעבירים כסף? עכשיו, דווקא כשנדרשות השקעות בשירותים החברתיים, נדרשת הגדלת ההוצאות הציבוריות, עכשיו מדברים על קיצוצים? מה שנדרש עכשיו זה הרחבת התקציבים ולא קיצוצים בחלק של השירותים החברתיים הקריטיים בתקופת המשבר. אני אסיים ואומר שהרשויות המקומיות הערביות דורשות שוויון אמיתי. כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד שר האוצר, העצמאים והעסקים הערבים דורשים פיצוי מלא. הציבור הערבי דורש צדק חלוקתי. אם הממשלה לא יכולה לעמוד בדרישות הללו אז היא צריכה להתפטר עוד היום. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון השלישית, שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית, של סיעות ישראל ביתנו וימינה. יציג את ההצעה חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר האוצר. אני חייב לומר שיש לנו כאן ממשלה מיוחדת, שוברת שיאים. פעם אחר פעם, כשחושבים שכבר נגמרו השיאים שאפשר לשבור אותם, אתם מצליחים לשבור עוד שיא. בהתחלה השיא היה במספר השרים המופרך שהממשלה הזאת שברה. אחר כך – בהטבות שהיא חילקה בהחזרי מס רטרואקטיבית עשור אחורה. כעת, אדוני היושב-ראש, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על שיא שלילי, גרוע ממה שציפו אפילו. מדובר על שיא שלילי של ירידה בתוצר. לפני כשבוע, אדוני היושב-ראש ואדוני שר האוצר, הזהיר בנק ישראל – לא נציג של ישראל ביתנו, חשוב לי להבהיר, בנק ישראל – שהסיכון ליציבות המשק עלה לרמת סיכון גבוהה. האבטלה, חברות וחברים, גם היא שוברת שיאים: כ-800,000 מובטלים דורשי עבודה. הבשורה העצובה, לצערי, שאני יכול לומר לכם כאן היא שעוד לא ראיתם כלום. אם אתם חושבים שרק אלה הם השיאים שנשברו אתם טועים. אנחנו רק בהתחלה. אנחנו רק בתחילתו של הצונאמי הזה, כשראש הממשלה, שר האוצר, ראש הממשלה הרזרבי וכל הנלווים אליו לא עושים דבר. פעם אחר פעם אני עולה לכאן, מציג לכם את התוכניות, כיצד עליכם לנהוג, ופעם אחר פעם אני מבקש מכם לשנות כיוון עם תוכניות אופרטיביות, ופעם אחר פעם עולה השר המקשר ומדבר על בתי המשפט, על המשטרה, על הפרקליטות, על המפגינים, מציג את טענותיו לכחול לבן, את טענותיו לשר המשפטים, אבל אף מילה, אף מילה, על כלכלה. למה? כי אתם פשוט מנותקים. באותו דוח של בנק ישראל מעניין לראות את הגרף שמופיע בעמ' 18, שמשווה את מדינת ישראל לעומת מדינות אחרות, שגם הן התמודדו עם משבר קורונה. זה לא משהו שרק אנחנו חווינו אותו, אבל אנחנו נמצאים הרחק מאחור אחרי מדינות כמו ארצות הברית, כמו גרמניה, מדינות שהיינו רוצים להידמות להן בסיוע שהן נתנו. את היעדר הסיוע הזה, את המריחה הזאת שאתם מורחים את הציבור פעם אחר פעם, את המריחה שמורחים את בעלי העסקים הקטנים והעצמאים רואים בשטח. תסתובבו, תסתובבו ברחובות, תסתובבו בחנויות – להשכרה, להשכרה, להשכרה, סגור, סגור, סגור, עסק אחרי עסק. העסקים הקטנים קורסים, המפעלים הגדולים גם הם כורעים תחת הנטל, והרגולציה רק הולכת ומחמירה. מאז פתיחת הסגר, אדוני שר האוצר, נרשמו עוד קרוב ל-200,000 דורשי עבודה בלשכת האבטלה. וכדור השלג הזה, שמשפיע על הצריכה הפרטית, שמשפיע על הביקושים, מוביל לצמצום וסגירה של עוד עסקים, שמובילים כמובן לעוד אבטלה, שמובילה גם היא לעוד צמצום בצריכה הפרטית, וחוזר חלילה. ובינתיים, מה קורה בממשלה? מתכנס קבינט הקורונה ומוציא מסרים מבולבלים לציבור: פותחים את המסעדות, סוגרים את המסעדות, עשרה אנשים, 20 איש, כן בתי כנסת, לא בתי כנסת. מחברים בין בתי הכנסת לבין המסעדות, חיבורים שהם מה שנקרא שעטנז. עוד ועוד הנחיות מנותקות שהציבור לא יכול לעמוד בהן, ואז, כשהציבור מודיע לכם שגם אין לו כוונה ליישם את ההנחיות המנותקות האלה, אז אתם משנים אותן בחזרה. כל שבוע מספרים לנו על עוד תוכנית, כשבפועל הכסף מהתוכניות שאתם משווקים היטב בפרסומות לא מגיע לשטח. אדוני שר האוצר, אתה יודע שאין ביצוע בסוף. בשורה התחתונה, בתוכניות הכלכליות לעסקים אין ביצוע. בתוכניות הכלכליות שהקצו לטובת עמותות במצוקה אין ביצוע. ופתאום, אתם מגלים שכשצריך, יש לכם הארה; אתם מצליחים לדחוף את הביורוקרטיה הצידה, אתם מצליחים לייצר פתרונות יצירתיים. מתי זה קורה? כשמתייצב השר ליצמן, יחד עם חבר הכנסת גפני, אצל ראש הממשלה ומאיים. פתאום מצליחים למצוא עוד ועוד תוספות לקצבאות וההטבות שהם מבטיחים לבוחרים שלהם רק כדי שלא יצאו לעבודה. פתאום אתם מוצאים 400 מיליון שקל תקציבים ייחודיים, ומוצאים את הנתיב המשפטי להעביר אותם. וכך מצוטט גורם, עוד פעם, ביהדות התורה – לא מצוטט מישהו מישראל ביתנו – שאומר, גם בהקשר של הקדמת הבחירות שאתם מדברים עליה כל הזמן: "400 מיליון השקלים האלה הם עזרה ראשונה לישיבות שמשוועות לתקציב, המינימום שאנחנו יכולים להסתדר איתו. נמשיך להתנגד לבחירות, גם אם נקבל את הכסף הזה, אבל זה יסייע להוריד אותן בגרון". כך מתנהל המקח וממכר על חשבון אזרחי ישראל, והציבור שלא יודע מה ילד יום. ושבוע בלבד אחרי שמוציאים את ה-400 מיליון לליצמן ולדרעי מגלים שההורים במדינת ישראל ייאלצו לחזור ולשלם יותר כסף לצהרונים. למה? כי חסרים להם 300 מיליון שקלים. איפה האיזון? על זה נאמר, אדוני שר האוצר: הפוך, גוטה, הפוך. 300 מיליון שקל לצהרונים מעודדים יציאה לעבודה, מאפשרים מוביליות חברתית, מאפשרים ליותר נשים ויותר גברים לצאת לעבודה ולסייע למשק, להגדיל את הפריון, לצאת מהמשבר. ומה אתם עושים? במקום ללכת ולסייע איפה שזה מגדיל את הפריון – שם אתם מקצצים, ובמקביל מעבירים יותר תקציבים למי שלא רוצה לצאת לעבודה. אבל גם כאן אתם יודעים לשבור שיאים, כי יש רק ציבור אחד שפגעתם בו יותר מציבור ההורים הצעירים – הסטודנטים. בשיא המשבר, אדוני היושב-ראש, 40% מהסטודנטים היו מובטלים, מחציתם לא היו זכאים לדמי אבטלה. מדינת ישראל נכנסה למשבר הזה כשההשכלה הגבוהה כבר הייתה במשבר עם ירידת מספר הסטודנטים. כעת, אחרי שבחודשים האחרונים עשרות אלפי סטודנטים פוטרו מעבודתם, לא היו זכאים לדמי אבטלה, ומי שכבר היה זכאי קיבל דמי אבטלה מופחתים כי הוא מתחת לגיל 28 ורק מי שיש לו ילד יקבל את דמי האבטלה – להזכירכם, גיל הנישואים הממוצע בחברה הישראלית הוא 28 – הדור הבא של הסטודנטים, חברים וחברים, יהיה חייב לצאת לעבודה. הם מרגישים שהמדינה בגדה בהם. הם מילאו את חלקם במשוואה. הם למדו 12 שנות לימוד, התגייסו לצבא בגיל 18, שירתו בצה"ל – מי קרבי יותר ומי פחות, אבל שירתו – השתחררו ונרשמו ללימודים, ועושים מילואים תוך כדי הלימודים. אני לא יודע מתי למדתם לתואר ראשון בפעם האחרונה, אבל אי-אפשר ללמוד ברצינות לתואר ראשון ולעבוד במשרה מלאה. אז מה עשתה הממשלה? לא אפשרה למעסיקים שמעסיקים סטודנטים לקבל את מענק ההחזרה לעבודה, כי הסטודנטים עובדים רק במשרות חלקיות. המדינה לא הקלה על תשלומי שכר הלימוד של הסטודנטים, פגעה בסטודנט וביכולת שלו לקבל דמי אבטלה והשאירה אותו במעונות להתמודד לבד מול המפעילים הפרטיים של מעונות הסטודנטים. אלו ששכרו דירות ויכלו אולי לחזור לגור אצל הוריהם עשו זאת, והפרו הסכמי שכירות. ישנה שכבה, אדוני השר, שחייבת סיוע. מה שאתם צריכים לעשות כבר היום זה להודיע שהממשלה עוצרת את הזרמת 400 מיליון השקלים לאברכים ומעבירה את כולם לשני נושאים בסיסיים: החזרת תוכנית סבסוד הצהרונים בעלות של כ-250 עד 300 מיליון שקל, והקצאת בין 100 ל-150 מיליון שקל לטובת מענקי שכר לימוד לסטודנטים, מי שמתחת לגיל, ששירתו שירות צבאי או לאומי ופוטרו מעבודתם. מדובר על בין 20,000 ל-30,000 סטודנטים בסך הכול, שחייבים סיוע חירום. להערכתי, ברבים מהמוסדות להשכלה גבוהה יתקשו לפתוח את שנת הלימודים הבאה. לזה, כמובן, תוסיפו את מה שביקשנו כבר פעם אחר פעם – להפעיל את חוק מס רכוש, קרן הפיצויים ומתן הפיצויים בהתאם למתווה צוק איתן, בהתאם למתווה לבנון השנייה. ובשלושה צעדים פשוטים פתרתם הרבה בעיות. ועוד מילה אחרונה על מגזר הסטודנטים. הבעיה נמצאת בשני קצוות: מצד אחד, באלה שצריכים להיכנס ללימודים, ומהצד השני, באלה שמסיימים את הלימודים שלהם ולא יכולים למצוא עבודה. כי מה קורה לסטודנט שמסיים את הלימודים במשק עם אבטלה גבוהה? הוא בא לריאיון עבודה וניסיון אין לו; הוא גם לא יכול לרכוש את הניסיון הזה. בכל התוכניות שלכם לא קבעתם יעדים לגבי החזרת צעירים לעבודה. כממשלה, אתם חייבים לקבוע מה היעד להחזרת צעירים לעבודה. השנה 90,000 סטודנטים יסיימו את התואר שלהם. מה הם יעשו? לאן הם ילכו? אתם חייבים לייצר, אדוני השר, תוכנית מתמחים שתיצור תמריץ לעסקים לקלוט את מסיימי תואר ראשון, לאפשר להם לרכוש ניסיון. ובתוכנית פשוטה גם העסק ירוויח, גם הסטודנט ירוויח וגם המדינה תרוויח. היא תרוויח מהתקווה. כלכלה התנהגותית חיה על תקווה. ואתם בממשלה כיביתם את האש של התקווה הזאת, שמפעמת בקרב הצעירות והצעירים, האש שפיעמה בליבם והובילה אותם להתנדב ליחידות מובחרות, ליצור, ליזום, להמציא. בכל פעולה שלכם שפכתם עוד מים ועוד מים כדי לצנן לאזרחי ישראל את התקווה שאפשר לעשות כאן משהו. בעוד רגולציה, בעוד הנחיה מבולבלת, דאגתם לעצמכם במקום לדאוג לציבור. פעם אחר פעם דרכתם על החיילים המשוחררים, ובכל הזדמנות, הפכתם את משרתי צה"ל לפראיירים. בכל חוק שחוקקתם הפכתם את מי שקם בבוקר, יוצא לעבודה, ומקים עסק עצמאי ונלחם על פרנסתו – לפראייר. ובזה אני אסיים, אדוני, בקריאה פשוטה: תשנו כיוון. תתחילו לראות בחיילים, במשרתי המילואים ובבעלי העסקים הקטנים שותפים ולא אויבים. תבינו שבשותפות הזאת שיש למדינה בכל עסק ועסק גם המדינה צריכה לשים את חלקה. תשימו פעם אחת תוכנית שלמה, כוללת, שמטפלת לא רק בפלסטרים כדי לנסות ולהשתיק את המחאה, אלא באמת מייצרת כאן תוכנית של צמיחה עם יציאה מהמשבר. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ישיב בשם הממשלה על שלוש הצעות האי-אמון במשולב השר דוד אמסלם, השר המקשר. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אתחיל קודם כול עם חבר הכנסת לפיד. אני שומע אותו כאן, ככה, בהאזנה גדולה. אני חושב שמר לפיד חושב שאזרחי מדינת ישראל, יש להם זיכרון קצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה רק להזכיר לו שמאז קום המדינה ועד היום לא היה שר אוצר כושל כמו שר האוצר שהיה מר לפיד. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> מי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה לא חשוב. אתה יודע, לפעמים, עושים שגיאות. עכשיו הוא יושב פה ומטיף לנו, נהיה כלכלן דגול, מתחיל לספר. אני רוצה רק לספר לכם שכשהתחילה הקורונה שמענו אותו פה יושב ובכלל מתחיל להסביר לציבור למה אנחנו מחמירים בכללים והכול שטויות. חלק מאנשיו אפילו הציעו לעשות דברים חמורים – לא לשמוע אפילו לכללים. עכשיו, זה הבן אדם שתמיד נוהג כאיש לאחר מעשה. איך אמרתי לו בפעם הקודמת: אתה, כל חייך היית קריין. קריין ופרשן. הוא בעצם מפרשן את העבר, הוא מסתכל מה קרה. ירד גשם – אומר: היום ירד גשם. לא ירד – הוא אומר: היום לא ירד. זה מה שלפיד עושה כאן. היום הוא פתאום מדבר נגד המלוניות. אין לי מושג מאיפה הוא המציא את השטות הזאת. הבן אדם מבין – אני מבין – בקורונה, מבין במלוניות, מבין בבידודים. מטאור גדול. אני רוצה רק להזכיר לו – אתה יודע, שמעתי אותו, אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר, אומר לראש הממשלה: תראה, אדוני ראש הממשלה, אם תהיה לי בעיית ביטחון, אני אפנה לבוגי. אתייעץ איתו. אם תהיה לי בעיה ברשויות המקומיות, אני אפנה למאיר כהן; אם תהיה לי בעיה בנושאים האיראניים, אפנה אליך. שאלתי את עצמי: ואתה, מה תעשה? אז לא הבנתי למה צריך אותך. הרי אם אתה לא מבין בכלום, וכל השאר, בעצם, אתה רק צריך להתייעץ איתם – בשביל מה צריך אותך? אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת פורר, משהו. עודד, אתה יודע, אני מעריך אותך וגם אוחז ממך, אבל דבר אחד אני לא מקבל באמת – מה שעשית פה. אני לא מצפה ממך לעסוק בפלגנות לשמה. אני מוכן להתמודד עם כל טענה שלך באופן אמפירי ועובדתי. כשאתה מדבר על החרדים, אני רק רוצה להזכיר לך: הבוס שלך היה שר ביטחון כשהיו חרדים, ואותם – דרך אגב, אני רוצה לספר לך – אותם 700 מיליון שאתה מדבר עליהם, אז הם היו קצת יותר, אולי מיליארד. לא שמעתי אותך עולה לכאן – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אותו דבר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, לא הפרעתי. לא שמעתי אותך עולה לכאן – תראה, אני לא סלקטיבי באבחנות. אם אני לא מאמין במשהו, לא משנה מה קורה, אני מדבר עליו. לכן, אני לא – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה – – – אתה היית יושב-ראש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. אני אסביר לך, עודד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע מה החשיבות של זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עודד, אני רוצה להסביר לך משהו. חבל לי, אתה בחור אינטליגנטי. בוודאי ובוודאי שהצרכים הם גדולים, כבירים, והאמצעים הם דלים – בכל נושא, ודרך אגב לא קשור לכלום. גם אם מחר, לשיטתכם, נהפוך את כל החרדים – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין לי טענות על החרדים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. – – לישראל ביתנו, אתה יודע מה, הם ייסעו בשבת כולם – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו לא הבקשה שלי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, תן לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לטעון טענה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עדיף – התקציב או התקציב של הייחודיים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אגיד לך, זו שאלה לא טובה, בגלל שהיא הייתה צריכה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר. בגלל שהשאלה הזאת הייתה צריכה להיות כשאביגדור ליברמן היה שר הביטחון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם וגם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא היה צריך לעלות לכאן ולהגיד את אותה טענה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל היה גם וגם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> להזכיר לך שישראל ביתנו היו כמעט בכל הממשלות שהמחנה הלאומי הרכיב. לכן, אני מציע שתעלה טענות מקוריות – לא שכשאתם הייתם זה היה ככה, ועכשיו זה משתנה בגלל – איך אמר הגשש? אתמול הלירה הייתה ככה, ועכשיו היא ככה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היה גם וגם. אתה אמרת את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא נתקדם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה הבאת את החוק של הצהרונים. למה ביטלתם אותו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עודד, בוא נתקדם. לכן אני מצפה ממך, דרך אגב, לא לדבר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אני מצפה ממך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בעת הזאת בוודאי שאני לא מצפה ממך לבוא ולייצר מחלוקת בתוך עם ישראל כאילו אנחנו חיילים נגד החיילים, אנשים נגד אנשי מילואים. אנחנו אנשי המילואים, הילדים שלנו הם החיילים. זה אנחנו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז תילחמו בשבילם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה לא שיש לנו איזה ימ"ח של חיילים שאנחנו מביאים אותם מחו"ל. זה אנחנו והילדים שלנו. אנחנו נמצאים גם בקורונה, וחלקנו גם מובטלים וחלקנו לא. אנחנו נמצאים במציאות הזאת. זה לא איזה משהו דמיוני שיושב באיזה מחסנים ואנחנו מביאים אותם. לכן אני לא מצפה ממך, בעת הזו שמדינת ישראל נמצאת בה, וכל העולם, דווקא לבוא ולייצר את המחלוקות איפה שלא צריך. איפה שיש ביקורת עניינית, אהלן וסהלן. עכשיו אני רוצה לעבור לנתונים – ככה קצת לתקן לך כמה נתונים. ישנם אנשים שחושבים שאם הם משקרים כמה פעמים, בסוף גם מאמינים לשקר שלהם, והם מתייחסים לזה גם כאל עובדה בפעם הבאה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, מה זו ביקורת עניינית? ממי אתה מקבל ביקורת עניינית? מה זו ביקורת עניינית? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אסביר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ממתי אתם מקבלים ביקורת עניינית – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. אני רוצה לומר, ואמרתי גם בפעם הקודמת, כשעודד פורר אומר שאני לא מתייחס למשבר עצמו, שאתם מעלים את הטענות האלה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו פעם ראשונה שאתה עונה לי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך, עודד. זה בגלל שבסופו של דבר רוב ההצעות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, ההתמדה משתלמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. קודם כול, ההתמדה משתלמת. דבר שני, אני רוצה לספר לך, כשאני יושב כאן – אולי אתה לא שם לב, אבל כשאני יושב כאן בדרך כלל אני שומע ארבע-חמש הצעות אי-אמון. לרוב אין קשר בין שם ההצעה לבין מה שהם מטיחים. לרוב, אני מספר לך, כמעט 90%, הם מציעים הצעה מסוימת ומתחילים לטנף, לפלג ולטעון נגד ראש הממשלה בלי קשר לכלום. הוא בכלל לא נשוא ההצעה עצמה, אבל זה האינסטינקט הפבלובי של האופוזיציה: בכל מה שהם יכולים להשחיר את ראש הממשלה, הם עושים את זה. הוא עולה, רואה רמקול – מדבר על ראש הממשלה בלי קשר עכשיו למה ההצעה. לרוב אני גם צריך להשיב להם, מה שנקרא: דע מה תשיב לאפיקורוס – אני צריך גם לענות להם בעניין הזה. עכשיו, נעבור לעובדות. בשבוע שעבר שמענו את לפיד כאן מטיף לראש הממשלה על הטיפול בקורונה ואומר לו: בוא תראה מה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> סיימת איתי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יכול להיות שאחזור אליך בהמשך. אתה רוצה ללכת? אתה רוצה ללכת? רוצה קפה קטן – תלך. אין בעיה. מבחינתי, אספרסו קצר אפשרי. אני שומע, בעצם, את מר לפיד מטיף לראש הממשלה כמנהיג גדול – הרי בסך הכול מר לפיד הוא בן אדם שמבין בקורונה, ניהל כמה קורונות בחיים שלו ובאמת עשה דברים דגולים. הוא אומר לו: בוא תראה את ראש ממשלת ניו זילנד, אישה צעירה, אין להם אף חולה. אז קודם כול, מר לפיד, אני רוצה להגיד לך שהיום ראיתי באחת הרשתות שראש ממשלת ניו זילנד החליטה לסגור את העיר הגדולה שם, דחו גם את הבחירות בגלל שפתאום הסתבר להם שיש כמה חולים – לא הרבה, כמה חולים. אני רק רוצה להזכיר לכולנו שכל העולם נמצא בסערת הקורונה מחולה בודד אחד. כל האירוע בסוף התחיל מחולה אחד. לכן, יש מטוטלת עולמית. אני רוצה גם להזכיר לו ולספר לו – שמעתי שגם בשבדיה רמת התחלואה יותר גבוהה אפילו מישראל, ובכלל בכל מדינות אירופה כמעט הגל של הקורונה מתחיל להרים ראש. יש לי סוג של תחושה שהעסק הזה הולך בגליות: יש עלייה ויש ירידה ויש עלייה. אני מניח שעד שלא נמצא תרופה לעניין הזה אנחנו נצטרך להסתגל וכנראה שככה זה ילך ויתנהל. לכן אני אומר: בסופו של עניין החוכמה בסיפור הזה היא לקבל החלטות, לשנות אותן, להסתכל על המציאות ולהגיב אליה. זה הסיפור הזה. דרך אגב, אף אחד בעולם לא הכיר את סיפור הקורונה, לא הכיר, וככל שנוקפים להם הימים כך העולם מבין ולומד את הווירוס, וגם, אני מקווה, משפרים גם את ההתמודדות גם בטוח הקצר, וגם, אני מקווה, בעזרת השם, גם בטווח הארוך. אני רוצה לתת לכם עוד נתון אחד חשוב מאוד. חבר הכנסת אבידר, אני שומע אותך, אני שומע את לפיד אומר: מדינת ישראל נמצאת בכמעט 21% של גירעון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה בדיוק מה שהתכוונתי בהתמדה. אבידר מתמיד, אז תמיד מגיעים אליו בסוף. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> במקרה צילמתי פה איזשהו שקף שראיתי אתמול בחדשות, ואני רוצה לספר לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל מתמיד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לי פה איזשהו שקף שאתמול היה בחדשות בכל הטלוויזיות, שלוש המהדורות. אני רוצה להקריא לכם. אני מדבר איתכם כרגע על מצב הרבעון השני ב-2020 בכל מה שקשור לתל"ג, לתוצר. נתחיל: בריטניה – 59.8%, זה כמעט 60% ירידה בתל"ג. רבותיי, זה נתון שכשראיתי אותו אתמול, כמעט נפלתי מהכיסא; צרפת – 44.8%; איטליה – 41%; גרמניה של מרקל – 34.7%; ארצות הברית – 37.9%; וישראל – 28.7. יש גם מתחת לישראל: ליטא וקוריאה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ברור. אל תשחק משחקים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רבותיי, אנחנו נמצאים באירוע עולמי. יש לי צער על כולם, בוודאי קודם כול עלינו. אני רוצה לומר שיחסית לנתונים האלה, ודאי שהמשק הישראלי נמצא בקשיים לא מעטים, וצריכים באמת – יש פה הרבה וקטורים שצריך לטפל בהם. יש לנו הרבה קשיים שצריך לטפל בהם, אבל בוודאי ובוודאי מצבו של המשק הישראלי, יחסית למה שהקראתי, לא הכי גרוע. הוא יושב אי שם באמצע. דרך אגב, אני מניח, הוא לא דיבר – אמרתי, גם כשלפיד הזכיר בשבוע שעבר, ציין את מרקל לטובה בטיפול שלה בעניין, אני מניח שאם אנחנו מדברים על הכלכלה, אז אם התל"ג שלך יורד כמעט ב-35% אני מניח שהמצב הכלכלי שלך לא איי איי איי. אני רוצה לומר גם שזה קצת מעוות את הנתונים – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי – – – באיחוד האירופי לא עלה מעל 7%. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה משחק במספרים שהם לא נכונים, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא נכון מה שאתה מציג. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מקריא לך עכשיו – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, זה לא נכון. המספרים שאתה מציג הם לא נכונים. אין מה להשוות אותם למצבה של ישראל כרגע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני, אני, אני – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תשווה את זה בסוף השנה, ואז נוכל לעשות דיון ולקיים דיון אמיתי, ואתה תראה שהמספרים שאתה מציג הם לא נכונים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך. אני הצגתי כרגע את הנתונים שראיתי אתמול בחדשות. צילמתי את השקף, אני אעביר לך אותו אחר כך. דרך אגב, כולל כל הערוץ. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז אתה מאמין לתקשורת כרגע? בדרך כלל אתה לא מאמין לתקשורת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רואה שקף שבעצם היה אתמול בנתונים – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> פה אתה מאמין לתקשורת, נכון? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, תענה לי. פה אתה מאמין לתקשורת? כי בדרך כלל אתה לא מאמין לתקשורת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר לך. אתה יודע – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תסתמך על הנתונים האלה. זה לא נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אסביר לך. בוודאי ובוודאי התקשורת לא באה לפרגן לראש הממשלה, אז בוודאי ובוודאי, גם אם היא פרסמה, זה רק משהו לחומרה. אז אם היא פרסמה את זה, האמן לי, חזקה עליי שהם בדקו ועשו את זה, וזה די קרוב למציאות. ולכן – אני אתן לך את זה אם אתה רוצה לעיין בזה יותר. תראה, אני רוצה לומר באופן כללי משהו כזה – אתם כל יום צועקים על הקורונה: נכשלתם, נכשלתם, נכשלתם. חבר הכנסת פורר, אנחנו מצפים לקבל הצעות. אמרתי, סיפור הקורונה זה לא סיפור ליכודי. ואם אתם תעלו הצעות – הינה, יושב פה שר האוצר – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אתה יודע שהוא בן אדם פתוח, אין שום בעיה. תקשיב, תן לי עד הסוף. תן לי, תן לי. תשב עם שר האוצר, ואם יש לך רעיונות טובים, אני מבטיח לך שהוא יאמץ אותם, בגלל שבסופו של דבר, כפי שאמרתי, זו לא שאלה של ימין–שמאל, יהודים–ערבים, אנחנו כולנו נמצאים בטלטלה הזאת באותה ספינה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> משפט. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חוק מס רכוש, קרן הפיצויים, העליתי את הצעת החוק הזאת פה. עלה סגן שר האוצר, אמר: החוק הזה עובד מצוין, הוא עבד מצוין בצוק איתן, הוא עבד מצוין בלבנון השנייה, אנחנו לא מוכנים לגעת בו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עודד – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עודד, אני רוצה לומר לך, אני לא יודע פרטנית, אבל אני מבטיח לך – הינה, שר האוצר יושב כאן – אם תשב איתו ותעלה משהו – יכול להיות שאתה צודק, אני לא יודע – אבל תשב איתו, ואם זה רעיון טוב, בוודאי ובוודאי נאמץ אותו. בגלל שצריך להבין, בסוף בסוף השכל לא יושב רק פה. אם יש רעיון טוב – בבקשה. אז לכן אני לא הייתי מושך את סיפור הקורונה למשהו פוליטי, מה שאתם עושים כאן כבר כמעט חודש. אתם לא רואים כישלון של הקורונה. אני, יש לי תחושה שאתם רוצים כישלון. אתם כל היום מדברים: נכשלתם, נכשלתם, נכשלתם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, אנחנו העברנו לכם את כל החוקים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. זה מה שאתם רוצים. אתם לכאורה כמעט נבנים מזה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, תבדוק את כל ההצבעות שלנו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר'ה, אנחנו מצפים – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תבדוק, בבקשה, את כל ההצבעות שלנו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל אזרחי מדינת ישראל חיים באירוע הזה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו תמכנו בכל החוקים שאתם הצעתם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לפעמים רואה אתכם כאילו אתם מטיפים בשער, יושבים באיזה מגדל שן שלא קשור לאירוע, מסתכלים מבחוץ. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לכם איזה טלסקופ שמסתכל על כדור הארץ מבחוץ, ואתם מעירים לנו הערות. בבקשה, כולנו נמצאים באירוע הזה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצבענו עם הקואליציה בעד החוקים שאתם הצעתם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בעולם, דרך אגב, אני רוצה לספר לכם – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אז למה אתה אומר סתם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שהאופוזיציה לרוב עוזרת לממשלה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, למה אתה אומר סתם דברים, אדוני השר? למה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. האופוזיציה בסוף, בעולם, אם תסתכלו על פרלמנטים אחרים – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חוקי-היסוד – – – הקולות שלנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מסייעת לממשלה, בגלל שזה לא אירוע ממשלתי, זה אירוע של כלל הציבור. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בדיוק מה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, אני רוצה לספר לכם, אין מצב מבחינתנו שיש כישלון בקורונה, בגלל שאין אופציה כזאת. אנחנו, בעזרת השם, בסופו של דבר ננצח את הקורונה, בגלל שאין אופציה אחרת, לא לאנושות ולא למדינת ישראל. לכן אני אומר לכם, רבותיי, תשנו את הטרמינולוגיה, תיכנסו מתחת לאלונקה איפה שצריך. אם יש לכם רעיונות, אני באמת לא רואה כאן אופוזיציה–קואליציה. אני גם לא רואה רק את מדינת ישראל. יש פה סערה עולמית שכל מי שיכול לתרום לה, גם ברעיון וגם בביצוע וגם בחשיבה, הרי זה משובח. להפך – בוודאי ובוודאי זה האינטרס האנושי. אני רוצה לומר עוד דבר לגבי הסיפור הזה שצועקים עם נתונים לגבי מדינת ישראל – מצבה. נכון שיש לנו מספר נדבקים יחסית גדול, אבל צריך לקחת בחשבון – ואת זה אתם אף פעם דרך אגב לא מזכירים – שמספר המתים ביחס לנדבקים הוא במדינת ישראל יחסית במקום נמוך. כל מי שנפטר מהמחלה זה באמת אסון גדול, בוודאי לו, למשפחתו ובכלל למדינת ישראל בוודאי. אבל כשאנחנו מסתכלים מה קורה בעולם, מספר המתים יחסית לנדבקים – מדינת ישראל נמצאת באיזשהו מקום שהוא יותר טוב משאר העולם. אז לכן זו לא חוכמה לבוא ורק, כפי שאמרתי, לתקוף ולומר שנכשלנו ונכשלנו ונכשלנו. אלא אני אומר שיחסית, ברוך השם, הסוגיה הזאת, שהיא הכי חשובה, הכי חשובה בסיפור של הקורונה – הרי בסופו של דבר אם אנשים לא היו נפטרים מקורונה, אני מניח שאף אחד לא היה עושה שום סגר וכלום. היינו הולכים לעבוד, מי שנדבק נדבק, יהיה בריא, וזהו. הנקודה הקריטית היא שחס ושלום אנשים יכולים לקפח את חייהם כתוצאה מההידבקות בווירוס הזה, זו בעצם הנקודה הקריטית. ולכן אני חושב שזאת נקודה שהיא בעצם נקודת אור במדינת ישראל בהיבט הזה. אני אישית לא יודע למה זה קורה. אני מקווה שהקדוש ברוך הוא משגיח עלינו יותר, אבל באופן מעשי זה הנתון העובדתי, האמפירי. ולכן אני חושב – דרך אגב, זה הנתון החשוב בסיפור הזה של מחלת הקורונה, בוודאי בהיבט הרפואי, לא בהיבט הכלכלי. דרך אגב, אנחנו עושים המון בדיקות, בוודאי כמות הבדיקות עלתה. ישבתי קודם עם שר הבריאות – כמות הבדיקות עלתה באופן משמעותי מאוד, ובוודאי, ככל שאתה בודק יותר גם יש יותר חולים, למרות שאחוז החולים בבדיקות הוא עדיין גבוה היום. זאת אומרת, בלי קשר כרגע לכמות הנבדקים וכמות החולים, האחוז עצמו הוא אחוז גבוה. ואני מקווה שבעזרת השם באמת נמצא מזור למחלה ולאט-לאט העקומה הזאת תלך ותשתטח. היום יש לנו גם פרויקטור לעניין, כל הקנים מופנים לשם, כל המשאבים והמאמצים. דרך אגב, כמעט כל המוחות הלאומיים נמצאים מתחילת הדרך שם. זה לא אירוע של בן אדם אחד. ולכן אני מקווה, בעזרת השם, שגם בהיבט הזה אנחנו גם נוריד את העקומה וגם בסופו של דבר מדינת ישראל או מישהו אחר בעולם – אני מקווה שאנחנו נהיה החלוצים בעניין, ואנחנו נמצא גם את התרופה או את החיסון לנגיף הזה. עכשיו אני רוצה לעבור לנושא אחר, ברשותך, אדוני היושב-ראש, שקרה השבוע – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, אתה יודע, יש גם עוד תשובה בסוף. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אה, יש לנו? אה, אוקיי. טוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז תשאיר לך קצת תחמושת להמשך. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, אתה בשוונג. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, אני שכחתי. אז אנחנו נשיב בסוף לגבי הנושא השני. תודה רבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר אמסלם, אני מבקש. יואב פה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון הסיעתי, וראשון הדוברים – חבר הכנסת מאיר כהן, מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אליהו, אני תוהה יחד עם חבריי לאופוזיציה, אדוני היושב-ראש, אולי ראוי לשקול – דודי, אולי ראוי לשקול ויתור על הצעות האי-אמון השבועיות ולהותיר את המלאכה לממשלה. מי שבאמת לא מאמין בממשלה הזאת הם ראשיה. ראש הממשלה לא עדכן את שר הביטחון ואת שר החוץ על הסכם השלום ההיסטורי שנחתם בין ישראל לאמירויות. למה? הוא חשש שהם ידליפו את פרטיו. יש אי-אמון יותר גדול מזה? יש אי-אמון יותר גדול מזה? חבריי בקואליציה, אני שואל אתכם בכנות – תקציב לחגים, תקציב דו-שנתי, חד-שנתי, אתם באמת חושבים שזה מעניין מישהו חוץ מאלה שמתעסקים עם זה? המשא ומתן ביניכם על אישור חוק דחיית התקציב תקוע. מה, אתם רציניים? אדוני ראש הממשלה ואדוני ראש הממשלה החליפי, במקום החישובים הפוליטיים הצרים שלכם, תביאו אל שולחן הממשלה את 7,000 הנערות והנערים של תוכנית היל"ה. דודי, אתה מכיר את זה. 7,000 נערים ונערות, אלה שבתוך שבועיים יחזרו למקום שממנו הם ברחו וממנו הם ניצלו על ידי עובדים טובים – הרחוב. תניחו על השולחן שמפריד ביניכם את התחזיות הקודרות של אנשי הרפואה הקורסים מעומס במחלקות הפנימיות, במחלקות הקורונה. תביאו לשולחן המשא ומתן שלכם את הקשישים בבתי האבות שלא זוכים לראות את הנכדים שלהם; את אנשי תוכנית קרב ואת מאות אלפי הילדים שקרב היא הסיכוי היחיד שלהם ליהנות מחוג. אדוני השר, אתה יודע את זה. יזהר, אתה מכיר את התוכניות האלה. תשימו על השולחן את ההורים העובדים שלא יוכלו להמשיך בעבודתם בלי צהרונים. תעצרו את הניתוק ותחשבו לרגע על אותם רבבות ילדים וילדות שהצהרון, דודי, אדוני השר, הצהרון הוא הארוחה היומית החמה היחידה שלהם. תאמין לי, אני יודע. באתי משם. הצהרונים נותנים להם את הארוחה החמה היחידה שלהם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש משפט בינואר, אדוני. יש משפט בינואר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תחשבו על 700 משפחות הנפטרים, דודי, למרות שאתה צודק; אתה צודק, אנחנו בין הנמוכים בעולם, ברוך השם, אבל עם זה, 700 אנשים נפטרו. יש להם משפחות. הם שילמו את המחיר הנורא מכול. תסתכלו בעיניהן של נשים מוכות שייאלצו לחזור לשגרת החיים בצל הפחד כי הממשלה לא מעבירה תקציב. לפתוח את הלב לרווחת אזרחי מדינת ישראל, אנא מכם. תעבירו את התקציב. תעזבו עכשיו את הוויכוחים – כן בחירות, לא בחירות. תעבירו את התקציב הזה, למען השם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שנייה, עוד דקה. במקום זה, אתם מנסים לדחות את התקציב ועוד ליהנות מעוד כמה ימים של ויכוחים כאלה ואחרים בתוך ממשלה שממילא מקרטעת. הקשישים, הילדים – כל האוכלוסיות שמניתי, בעוד 100 ימים בשבילם זה יהיה הסוף. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אנא מכם, ראו בעיניכם את האזרחים והאזרחיות החיים כאן ומבקשים רק דבר אחד: תדאגו לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני, היינו כולנו יושבי-ראש, קצת סבלנות לא תזיק. עוד 20 שניות והכול בסדר. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו צריכים ללמוד מהמבוגרים. תודה. מטעם הרשימה המשותפת, בבקשה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. אחרי ההכרזה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות – אני אומרת נורמליזציה ולא הסכם שלום כי מלחמה לא הייתה שם – נתניהו הודיע כי ההסכם הוא תוצאה של דוקטרינת נתניהו, שהיא שלום תמורת שלום ושלום מתוך עוצמה. נתניהו אומר שההסכם המסתמן עם איחוד האמירויות הוא מימוש של הדוקטרינה שלו. בהסתכלות על ההסכם המסתמן ועל עסקת המאה, שהוא חלק ממנה, אפשר להגדיר את הדוקטרינה האזורית של נתניהו באופן אחר לגמרי. אז הינה ההצעה שלי לעשר הנקודות של דוקטרינת נתניהו: 1. ריסוק המאבק הפלסטיני למדינה ולעצמאות בכוח צבאי, דיפלומטי ומודיעיני; 2. העמקת הפירוד בין חלקים שונים של העם הפלסטיני בעזה, בגדה, בירושלים המזרחית, בפליטות ובתוך ישראל; 3. עקרון יסוד למרחב: אפרטהייד ועליונות יהודית; 4. דמוניזציה של הפלסטינים בעולם – כל פלסטיני הוא טרוריסט; 5. דמוניזציה של הפלסטינים בתוך ישראל – תומכי טרור; 6. כריתת בריתות עם הכוחות השמרניים, ההרסניים והעשירים ביותר באזור, משטרי מדינות המפרץ; 7. הסכמי שלום – רק עם מי שלישראל אין שום סכסוך איתם, שם עושים הסכמי שלום; 8. הפצצה אווירית או סיוע לצבאות אחרים שמפציצים כמה שיותר מדינות ברחבי האזור – לבנון, סוריה, איראן, סודן, תימן ואחרות; 9. מדינת ישראל תהיה חוד החנית של האימפריאליזם האמריקאי באזור; 10. כמובן, כפי שאמר נתניהו בעל הדוקטרינה: לנצח נחיה על חרבנו. זאת היא הדוקטרינה וזה ניסיון הבריחה של נתניהו מהכישלון הצורב שלו בניהול המשבר, משבר הקורונה, ועוד יותר כאשר נחשפת החולשה שלו בניהול הכלכלי. הוא חושב עכשיו שההשקעות שמייחלים להן מאיחוד האמירויות ישכיחו מהאנשים את כל האבטלה הגואה, את המצוקה הכלכלית, ולאט-לאט יתפזרו המפגינים מבלפור כי כולם יקנו כרטיסים לטוס לדובאי. אז תתעורר, מר נתניהו, אולי עשית שיפור תדמיתי קטן, אבל בלי לפתור את העניין של המשך הכיבוש, בלי שהעם הפלסטיני יקבל את חירותו ויקים את מדינתו בגבולות 67', לא יהיה שלום, לצערי הרב, גם לא עם איחוד האמירויות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. שר האוצר, השר ישראל כץ, ביקש להגיב על הדיון. לפי סעיף 31(א) הוא יכול עד חמש דקות. בבקשה, אדוני שר האוצר. << דובר >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, קודם כול, אני מודה לשר דודי אמסלם שהשיב בשם הממשלה. האמת היא שישבתי כאן כשר תורן ונדהמתי לשמוע חלק מהדברים של דוברי האופוזיציה. קודם כול, אנשי האופוזיציה, רובם ככולם, הצביעו בעד תוכניות הסיוע שהבאתי לכנסת, גם בוועדת הכספים, גם במליאה. חוק הסיוע של 90 מיליארד שקלים, חוק הסיוע של תוכנית רשת הביטחון הכלכלית בהיקף 90 מיליארד שקלים, עבר כאן במליאה ברוב של 80 מול אפס. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נכון, כי רצינו שיקבלו. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אז מצד אחד, אני רוצה לשבח את העמדה האחראית של האופוזיציה לתמיכה בחוקים המורכבים האלה לגופו של עניין. מצד שני, אני שומע אנשים שמדברים נגד עצמם. רק כי נמצאים באופוזיציה וצריך להגיש הצעות אי-אמון באים ותוקפים דברים שאתם תמכתם בהם? ולא רק שתמכתם – ישבתי שעות בוועדת הכספים – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, שואלים איפה הכסף, אדוני. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> – – הקשבתי לכם ברוב קשב גם במליאה, וכל הערה נכונה וכל הצעה נכונה – והיו הצעות נכונות – אימצתי לתוך התוכניות. אתם הייתם שותפים, וכולם כאן צריכים להיות שותפים בסיוע לאזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא היינו שותפים – – – << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> כי בעניין הקורונה אין פוליטיקה. יש כאן מגפה עולמית, מגפה ישראלית שיש איתה התמודדות. אני עצמי נכנסתי לתפקידי – קשה לספור, נדמה לי שזה בערך לפני שלושה חודשים. תוכנית הסיוע הראשונה שגיבשתי הייתה כשהייתי אולי חודש וחצי בתפקיד. קיבלתי מאות החלטות, קיבלתי מאות החלטות. הבאתי תוכניות. אני הקשבתי לכל המפגינים; אלה, האותנטיים, של אוהלי המחאה, המפגינים והשובתים על רקע כלכלי-חברתי. וממש לכולם הקשבתי מאות שעות; עשרות פגישות. והפנמתי הרבה מההערות שלהם. ואמרתי: נכון, בתוכנית הראשונה היו קריטריונים שלא היו תואמים, שלא התאימו ומנעו סיוע מציבורים חשובים. הפעם זה לא קורה – בואו נאמר ב-95%, אף פעם אין 100%. ולא במקרה אוהלי המחאה נעלמו מכאן – האמיתיים, החברתיים, הכלכליים. אוהלי המחאה נעלמו, כי אלה שהנהיגו אותם ואחרים בדקו וראו. עכשיו אני אומר לכם משהו על הביצוע. עד היום בתוכנית החדשה, שרק אושרה ממש לא מזמן, למעלה מ-160,000 עצמאים שמחזורם השנתי עד 300,000 שקלים – אגב, אלה רוב העצמאים – כבר הגישו וקיבלו את המענקים. וללמעלה מ-14,000, עד אתמול בערב, ואני עוקב כל יום, מבעלי העסקים שמעל 300,000 ועד 400 מיליון – כי הגדלנו את זה כאן, אפילו בוועדה, כדי לפתור בעיות של אנשי התיירות, של המפיקים הגדולים, של האמרגנים, של הרבה מאוד ציבורים שממש נקלעו למצב שהם לא עמדו לקבל מענקים – פתרנו את זה. למעלה מ-14,000 כבר הגישו, ובתוך כשבוע מקבלים מענקים. ומי שהפעילות שלו היא רחבה – עד חצי מיליון שקלים לחודשיים. ועכשיו בימים הקרובים הם יוכלו להגיש גם את הבקשה למענק סוציאלי, חלף משכורת, עד 15,000 שקלים לחודשיים, ויקבלו את זה תוך שלושה ימים. כלומר בחודש הזה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לצעירים – – – << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> עכשיו ניקח את כל מאות האלפים – ואני לא מתווכח; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהיא הגוף המוסמך, מדברת על עלייה מ-11.5% ל-11.9% אבטלה, ובשירות התעסוקה אומרים 20%, אז 20%. כל מובטל מקבל רשת ביטחון, מקבל תשלום דמי אבטלה עד סוף חודש יוני 2021. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> צעירים וסטודנטים – – – << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> גם בוועדת הכספים הכנסנו צעירים עד גיל 28 עם ילד אחד – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> – – זה בניגוד לכל הכללים שהיו, אנחנו הכנסנו, ביטלנו את חמשת ימי ההמתנה באמצע, את המדרגה ביטלנו, שאחרי 125 יום פתאום יורד מענק האבטלה. בכל הדברים האלה אנחנו נותנים רשת אבטלה מורחבת. מותחים עליי ביקורת ואומרים – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אדוני. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> שתי דקות. אומרים שאנשים לא ירצו לחזור לעבודה. קודם כול, על כל – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> – – תשעה דורשי עבודה יש מקום עבודה אחד היום. לכן, ברור שהכף נוטה לסיוע. ואלמלא אתם תמכתם – ותעמדו מאחורי התמיכה שלכם, והעברנו פה אחד – מאות אלפי אנשים היו מתרוצצים כאן ברחובות בלי שהיה להם מה לאכול – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> – – וממה להחזיק את הדירה שלהם או את שכר הדירה שלהם. אנחנו פרסנו רשת ביטחון ענקית. אני לא יודע אם בעולם פרסו רשת ביטחון כזאת, כל כך מדויקת, אבל המצב הכלכלי הוא קשה. הוא הקשה מזה 100 שנים, הוא הקשה בתולדות המדינה, ואנחנו מתמודדים. נכון שירדנו, ירדנו ב-28% כמעט, שזה פחות מכל המדינות בעולם, למעט שתי מדינות, אבל זה לא מנחם אותנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> יש כאן פחות תיירות, יש כאן יותר הייטק. אנחנו לצד הדברים האלה גם צריכים להעביר תקציב, והעלו כאן דברים כדי לסייע ולפתור בעיות של האנשים בתוך מערכת החינוך, או נלווים – הביטחון, התעשייה, התשתיות ושאר הדברים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> אנחנו נוביל עד הגעת החיסון. אני הערכתי שזה יהיה עד אמצע השנה הבאה, אני מקווה שזה יהיה גם קודם. אנחנו צריכים ביחד, כמדינה אחת – כל האזרחים, כל הנציגים – להתמודד עם זה ביחד ולהביא את מדינת ישראל לחוף מבטחים, ואנחנו נעשה את זה בעזרת השם ביחד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אדוני שר האוצר, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האוצר ישראל כץ: << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא זכור לי שיושב-ראש הקואליציה עבר לאופוזיציה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מטעם סיעת כחול לבן – חבר הכנסת איתן גינזבורג. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא ביקר אותך יותר מאשר אנחנו מבקרים – – – << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> מה אתה אומר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מה שהיה. אתה תוקף אותנו שאנחנו מותחים ביקורת, אבל לא זכור לי שיושב-ראש הקואליציה עבר לצד של האופוזיציה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה משהו אחר. זה אתה תקבל בתוך המפלגה שלך, אבל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – זה לא מסתדר עם הכסף – – – איפה כל שאר הכסף, זו השאלה. << קריאה >> שר האוצר ישראל כץ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה להקריא לכם תיאור שפרסם אתמול ברשתות החברתיות בחור צעיר בתל אביב, וכך הוא כותב: אני ובן זוגי הלכנו לקאנטרי הקהילתי עם אימא שלי ואחותו. הלכנו לבריכה ליהנות קצת מהשמש. כשיצאנו מהבריכה, שני בחורים התחילו לדבר בקול רם, אחד מהם הסתכל עליי והתחיל לירוק על הרצפה. לא עשיתי לו כלום, ולא דיברתי עליו. הוא הסתכל עליי במבט קר ואמר לי: אל תסתכל עליי. התחלתי לפחד ושאלתי אותו: מה עשיתי? בן הזוג שלי התעצבן, כי הוא הבין מייד שמדובר במקרה הומופובי קלאסי. הם התחילו לקלל אותנו, לאיים ולומר לנו: אני הולך לדקור אתכם, אני אשרוף אתכם, היום אתם לא יוצאים מהבריכה בחיים. לא הבנתי מה עשיתי שספגתי דבר כזה. הבריכה הזו למיטב ידיעתי מיועדת לכולם, אין קטלוג של אנשים לפי דת, צבע או מין. התחלתי לקום, להרגיע את הרוחות, ואז אחד מהם התחיל לחנוק את בן הזוג שלי. הפרדתי ביניהם, ובשלב הזה אחד מהם לקח בקבוק זכוכית וניסה לנפץ עליי. למזלי, ראיתי שהוא בא לזרוק והתכופפתי. בדיעבד הבנתי שהייתה לו גם סכין ביד והוא רצה לדקור אותנו. תקלטו כמה השנאה וההומופוביה היא חריפה. כך מתאר אותו בחור את רצף האירועים שהפכו אותו ואת בן זוגו להיות קורבנות לפשע שנאה. כך, בקלות כזאת, אדם שהולך לבריכה יכול להפוך לקורבן. לא מדובר בעוד קטטה. לא מדובר בשתי חבורות שהתגרו אחת בשנייה. יש כאן צד אחד שלא עשה כלום חוץ מלהיות הוא עצמו, ומצד שני, צד שרואה בזכותו של האחר לחיות את חייו על פי דרכו כהתרסה בלתי נסבלת שמצדיקה תקיפה. זו לא קטטה, כפי שמנסים להציג. זו תקיפה, בדיוק כפי שיהודי מותקף בצאתו מבית הכנסת רק בשל יהדותו. הוא לא אדם שנקלע לקטטה, הוא אדם שנפל קורבן לפשע שנאה. אלה ואלה מותקפים בשל היותם מי שהם. אסור במדינה דמוקרטית לקבל מצב שבו אנשים חוששים לחיות באופן חופשי. בגלל מקרים כמו זה קיימת חשיבות שהמשטרה תסווג מקרים אלימים כאלו כפשעי שנאה ולא כקטטה, כפי שהמשטרה נוהגת לעשות, ואני שמח שהשר לביטחון פנים אמיר אוחנה הורה על הקפדה על הסיווגים המתאימים במאגר המשטרתי, וימשיך להקפיד על כך. במקביל, הגשתי הצעת חוק בנוגע לפשעי שנאה, ואני מקווה שהיא תעלה להצבעה כבר בקרוב במליאה. חשוב להזכיר דווקא מהבמה הזאת – לכל אחת ואחד הזכות להיות חופשי בארצנו, לחיות על פי אמונתו והשקפת עולמו. אל תיתנו לאף אחד לקחת מכם את הזכות הזו. לפעמים זה קשה, לפעמים זה מפחיד, אבל אין לנו ברירה אחרת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני שולח איחולי החלמה לקורבנות פשעי השנאה הלהט"בים מהחודש האחרון, ומקווה שנדע לעשות כל שביכולתנו כדי שאירועים כאלה לא יחזרו במדינת ישראל. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת איתן גינזבורג. מטעם סיעת ש"ס, חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. מטעם סיעת יהדות התורה, חבר הכנסת יעקב טסלר. שלוש דקות, בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברצוני לברך את פרופ' רוני גמזו למינויו לפרויקטור הקורונה ולאחל לו המון הצלחה בתפקידו החשוב. הצלחתו – הצלחתנו, אני רק מקווה כי זה לא בגדר ברכה לבטלה. הממשלה הביאה לאישור את התוכנית החדשה "רמזור", המחלקת את המדינה לאזורים ירוקים, צהובים ואדומים, אך יש מי שלא עוצר באדום ומנהל את המדינה עם סמכויות לא לו. הסמכויות הן לא בממשלה, לא במשרד הבריאות וגם לא אצל פרויקטור הקורונה; הן במקום אחד – הבג"ץ. הוא ולא אחר, הוא ואין בלתו. לפני כשבועיים דחה הבג"ץ את עתירת תושבי שכונת רחביה להגביל את ההפגנות בשכונה עד לשעה 23:00 וקבע כי אין להיעתר לעתירה. הזכות להפגין היא אומנם חשובה ואין לאסור אותה, אך מדוע לא להגביל אותה כפי שמגבילים את שאר הענפים במשק? במטרה להתמודד עם הנגיף מטילים הגבלות המשבשות את אורח החיים התקין ופוגעות בכל תחום, אבל איזה ערך יש להגבלות אם מדי שבוע מתאספים בחסות הבג"ץ אלפים ורבבות המגיעים מכל רחבי הארץ, בצפיפות וללא שמירה על כללי הריחוק הבסיסיים הנדרשים מכל אחד מאיתנו? ביד אחת הממשלה מגבילה את הפעילות בבתי עסק, את הישיבה במסעדות ובאולמות אירועים, את מספר המתפללים בבתי הכנסת והנוסעים בתחבורה הציבורית, וביד השנייה, בצל חשש מהבג"ץ, מאפשרים קיום הפגנות המוניות שבוע אחרי שבוע ללא שום הגבלות, בצורה המסכנת את כולנו. הזכות להפגין היא אומנם זכות קדושה, אבל האם היא מעל קדושת החיים, קדושת התורה? האם היא גוברת על כל שאר הזכויות? האם בשם חופש הביטוי ניתן לרמוס את הזכות לחיים, הזכות לכבוד, את חופש העיסוק, חופש הדת? כולנו – האזרחים, העסקים, המסעדנים, בעלי האולמות, המתפללים – משלמים את מחיר הפגיעה בזכויות היסוד שלנו כדי להתגבר על הנגיף, אבל זכות ההפגנה לא נפגעת. הפחד מבג"ץ מצליח לשתק את כל המדינה. בעבר, חבריי חברי הכנסת, בתקופת אוסלו וההפגנות הסוערות כנגד ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, בג"ץ ידע לאזן בין הזכות להפגין וחופש הביטוי ובין הזכות של השכנים לחיים בכבוד, והגביל את ההפגנות ל-500 משתתפים ולשעות מוגדרות. מה נשתנה כעת? נניח שזכויות השכנים לא נחשבות עוד, אבל הקורונה אינה סיבה מספקת להטלת מגבלות כלשהן? אדוני היושב-ראש, כל עוד נמשכת מדיניות איפה ואיפה בין ענפי המשק: הגבלות החלות על כולם לצמצום הנגיף ומדיניות חסרת הגבלות בהפגנות, שבהן אלפים מתאספים יחד ומתפזרים ברחבי הארץ – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים מייד, אדוני. – – ומפיצים את הנגיף, חבל על כל תוכנית למיגור הקורונה ולצמצום ההדבקות. אנו כבר רגילים להתערבות הגסה של הבג"ץ בכל תחום, אך הפעם הוא חצה רמזור אדום. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יעקב טסלר, תודה רבה. מטעם סיעת ישראל ביתנו, חבר הכנסת אלי אבידר. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תוותר על התפילה. אל תוותר על התפילה. מה הקשר להפגנות? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שלכם – לא שלנו. אתם מוותרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יעקב, לא – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, החלטתי לדבר היום בשפה הערבית לרגל נרמול היחסים בין ישראל למדינת האמירויות הנכבדה. חשוב לי להבהיר שישראל עוברת משבר פוליטי גדול וחלק מהעם מפגין נגד ראש הממשלה וממשלתו, אולם המשבר הזה לא השפיע על תמיכת העם בהסכם המבורך עם מדינת האמירויות. כל הצדדים בישראל בירכו על החדשות על ההסכם הזה, ובפרט בגלל הכבוד וההערכה שנהנה מהם יורש העצר של מדינת האמירויות השייח' מוחמד בן זאייד אאל נהיאן, ישמור אותו האל. מעשיו לא נסתרו מהעין – –) << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אלי, הצורך לשקר אומר את הכול. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> (עשה טובה, כבד אותנו בשתיקתך. – – מעשיו לא נסתרו מהעין בתחום המדיני והבין-לאומי – –) << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל באמת. באמת. אתה חושב שיאמינו? תשמע, הזלזול הזה בתושבי האמירויות לא יעשה לכם טוב. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> (– – לעיתים בעצירת ההשפעה השלילית מצד טורקיה ולעיתים נגד ההרס שמפיצה קטאר, ולרוב נגד המלחמה וההרס מצד איראן ושלוחותיה במזרח התיכון, וגם תפקיד חיובי בעמידתה של האמירויות לצד מצרים בתקופות הקשות ביותר, כאשר הנשיא א-סיסי לקח את השלטון מהאחים המוסלמים, ומשבר היחסים עם נשיא ארה"ב ברק אובמה.) << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> (אומר בערבית: האמירויות היו נגד סאדאת כשהוא לקח.) << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> (האמירויות עמדו, על אפך וחמתך, לצד מצרים, והקצו כספים להקל על המשבר הכלכלי, ובו בזמן הקצו את כל האפשרויות שבידם בוושינגטון לסייע למצרים. זה היה מעשה מנהיגותי מהדרגה הגבוהה ביותר. ההסכם שלנו עם מדינת האמירויות חשוב משום שהוא מחזק את החזית נגד איראן ושלוחותיה. מטרת איראן איננה פוליטית אלא דתית. התוצאה האיראנית המועדפת היא שינוי אורח החיים במפרץ שיהיה כפי שהוא באיראן, שם העם האיראני סובל תחת נטל המדיניות הדתית הקיצונית.) << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מתעניין בשגרירות – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> (ברשותך. לאחים המוסלמים אני רוצה לתת עצת אחים – –) << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> (אומר בערבית: לא, לא צריך, בחייך.) << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> (– – העם האמירתי שונה מהישראלים והאמריקנים. אתם רגילים לשרוף את הדגלים שלנו מדי בוקר ולהתחנן לעזרה מאיתנו אחר הצוהריים. העם האמירתי שונה – עם ערבי שיש לו כבוד משלו. הוא לא ישכח.) << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> (אומר בערבית: עם האמירויות אפילו שיש לו כבוד, כפי שאומרים בערבית.) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איך אומרים "נא לסיים" בערבית? << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> (האחים שלכם שחיים באמירויות יסתלקו מתחת לראש שלכם. פעם אחת הם חשבו בהגיון, לפני זמן קצר חשבו.) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. תודה, נא לסיים. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> (אדוני היושב-ראש, מפה, מהפרלמנט הישראלי בירושלים, אני שולח מסר של ברכה והערכה לעם האמירתי ולמנהיגיו. אני מייחל לכך שהאל ישתבח ויתעלה יברך את ההסכם הזה לטובת העמים במזרח התיכון ושיבואו בעקבותיו הסכמים נוספים, אם ירצה האל. תודה, אדוני.) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר, חבר הכנסת אלי אבידר, נא לסיים. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> (על אפך וחמתך וחרף כל הדברים שאמרת.) << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> (אומר בערבית: האל יקל עליך, יא עאדל אימאם, תרוץ כבר.) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלי אבידר. מטעם סיעת ש"ס – חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> (אומר בערבית: תרוץ כבר.) << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ראס בן ען דינכ. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שגרירות? הגשת תפקיד חדש? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מרגי, בבקשה. באיזו שפה אתה הולך לדבר? אתה יכול ביידיש, אם אתה רוצה. בבקשה. שלוש דקות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> (אומר בערבית: לא שואלים לא אתכם ולא את ד"ר עזמי בשארה.) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר, אתה מפריע לחבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אלי, אם הייתי יודע שאתה מסוגל להעלות ככה חיוך על פניהם, הייתי תורם את שלוש הדקות שלי והיית ממשיך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כואב להם הלב. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז הייתי תורם לך עוד שלוש דקות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כואב להם הלב, יש להם אולקוס. הם רוצים לראות את המזרח התיכון בוער, ככה הם מבסוטים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד הרב, יש כל מיני סוגים של קולוניאליסטים; הסוג הזה זה השפל ביותר. יש כל מיני סוגים; הדבר הזה זה השפל ביותר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה שפל? אני דווקא רואה פה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בגלל שהוא גם מנסה לעשות את זה בשפה, אתה מבין? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין לך מושג על מה אתה מדבר. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על זה בערבית אומרים "איח'ס ע אלווקת". יש דברים נסבלים, יש דברים שהם לא נסבלים. על זה נאמר "איח'ס ע אלווקת". << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מרגי, השעון. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> עוד לא התחלתי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> השעון התחיל. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי כבוד השר, מה אומר לכם? באמת, אתייחס בשנייה ככה לאווירה הזו. אני אומר לך, אלי, כל הכבוד לך, הכנסת חיוך. למרות שחלק מהדברים לא הבנתי, אבל אם התייחסת לשלום תמורת שלום, מי אנחנו שלא נברך, שנתנגד? אני יודע שיש כאלה שחמוץ להם שביבי הביא את זה, ראש הממשלה שלנו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה הוא הביא? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> את הסכם השלום תמורת שלום. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה, הייתה מלחמה? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הדבר הכי יפה – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> שלום תמורת שלום הביא בנימין נתניהו, ראש הממשלה. שלום אפשר לעשות גם בלי מלחמה קודם – אנחנו מכירים את המלחמה הקרה, המבוגרים שבינינו. אז יש כאלה שחמוץ להם שראש הממשלה הביא את זה. אבל בתקופה הזו רציתי לדבר על משהו אחר. אנחנו ערים לסוגיה הזו של הקושי בתפקוד, קושי של המדינה לתפקד ללא תקציב מדינה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה מפריע, חמד. קשה מאוד לתפקד כשאין תקציב מדינה. והינה, בשבוע שעבר קיבלנו קצת זריקת הרגעה, והצעת החוק של חבר הכנסת האוזר עברה בקריאה טרומית, והיום, בעזרת השם, היא תעבור בקריאה ראשונה. אבל ­– יש אבל אחד גדול: האם שני הצדדים לוויכוח, הליכוד וכחול לבן, יגיעו להבנות ולא יתרחשו עלינו בחירות רביעיות? ואני אומר, כפי שכתבתי בזמנו: משוגעים, רדו מהגגות. ואני עדיין אומר: משוגעים, רדו מהגגות. אין יום, אין שעה שאנחנו לא מקבלים פנייה של עוד מיזם חשוב, עוד פרויקט חשוב, עוד קבוצת עובדים שמוזמנת לשימוע בגלל שאין תקציב מדינה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז תביאו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בגלל שאין תקציב מדינה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז תביאו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני קורא – אם הייתי שר האוצר, הייתי מביא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סגנו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא סגנו. ואתה מיתמם אם אתה אומר את זה בכזאת פשטות. ואני קורא כאן מעל במת הכנסת ­– כן, אני, יעקב מרגי, קורא "משוגעים" לראש הממשלה וליושב-ראש כחול לבן ומי מטעמו שמנהל את זה, את המשא ומתן: משוגעים, רדו מהגגות. אין מציאות כזו להביא לבחירות בעת הזו. ואם מישהו חושב שהוא יצא בשלום מהגחמה הזו, מההרפתקה הזו, שיצא החוצה לרחובות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי בדיוק המשוגעים, אדוני? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> שיצא לרחובות, שיצא לרחובות וישמע – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי בדיוק המשוגעים? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – פוק חזי מאי עמא דבר, ככה אומרת הגמרא. אם אתה רוצה לדעת מה חושב העם, צא החוצה, תשמע את האנשים ברחוב. מייד אני מסיים, ברשותך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנשים חסרי – הם כמעט איבדו את התקווה. אין להם אופק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> והם מקווים שהמנהיגים שלהם יגלו מנהיגות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני אומר עדיין, פעם רביעית: משוגעים, רדו מהגגות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> פעם חמישית. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין בחירות, יש תקציב מדינה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יעקב מרגי. מטעם סיעת ימינה – חבר הכנסת נפתלי בנט, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני חושב שחייבים להעביר בהקדם האפשרי את התקציב. כרגע כל כך הרבה ארגונים, כמו היל"ה, נוער בקידום, כמו קרב, כמו ארגוני הנוער – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מכובדי, אני מאוד מודה לך שאני מקבל לדבריי חיזוק. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> לגמרי. צריך כמה שיותר מהר להעביר את זה. כרגע בעיניי פחות קריטי, בשנייה הזאת דו-שנתי או חד-שנתי, העיקר שהכסף הזה יזרום, כי יש פה קריסה טוטלית של הארגונים בישראל. חברים, אני מסתובב הרבה ברחובות ישראל ופוגש, בדרך כלל בביקורי פתע, בלי להודיע מראש, הרבה מאוד אזרחים, אז יש לי אוזן קשובה לראות מה קורה. מי שמסתובב רואה מצד אחד איזושהי רמה של דכדוך, ומצד שני רואה כוחות עצומים בציבור שרוצים להירתם. ואני מפה קורא לראשי הממשלה שלנו: אל תכבו. אל תכבו את הכוחות העצומים שרוצים לעזור. אני רוצה להציע לראשי הממשלה שלנו, אני רוצה להציע מכאן לממשלת ישראל שלוש מילים שיחוללו מהפכה ויהפכו את המשבר הכל-כך קשה הזה להזדמנות עצומה שאפשר לנצל לעתיד מדינת ישראל. שלוש המילים הן: לך על זה. כששני פרופסורים ממכון ויצמן באים עם מערכת שיכולה להכניס 70,000 בדיקות באיזו חדשנות אדירה, אל תגידו להם: לא, לא, לא, אתם לא בסדר; תגידו להם: לכו על זה. כשאומנים בונים בחולון מתחם פתוח ומרווח להופעות, אל תגידו להם: לא, אין לנו כוח לבוא ולבדוק את זה; תגידו להם: לכו על זה, תקימו. כשמורים ומנהלים יוזמים כל מיני שיטות חדשניות לפתוח את שנת הלימודים ולא בשטנץ הרגיל, אל תגידו להם: זה לא תואם את חוזר המנכ"ל; תגידו להם: לכו על זה. כשתנועות הנוער, שכל כך רוצות להתנדב, וזו יכולה להיות שעתן הגדולה – רוצים לעזור למבוגרים, רוצים להתנדב בחקלאות ובפעולות כאן ושם – אל תשלחו אותן הביתה ותסגרו את הפעילות בכל הקיץ. תגידו להן: לכו על זה. רוצים לדעת סוד? היה לי אקזיט במגזר ההייטק. זה לא כי אני יותר חכם ממישהו אחר – כי ידעתי להגיד לאנשים המצוינים בחברה: לכו על זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת נפתלי בנט. מטעם סיעת מרצ – חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה. אחרון הדוברים. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, על מה דיברו כאן, בדיון הזה? על אבו דאבי ועל האמירויות ועל מנדלבליט ועל התקציב והכאוס הפוליטי. רק על דבר אחד לא דיברו, והוא בעצם הדבר שהיום אפשר להגיד שהוא הכי מטריד את רוב אזרחי ישראל, וזה שבעוד פחות משבועיים תיפתח שנת הלימודים – שנת הלימודים – ושני מיליון תלמידים, פלוס מיליוני הורים, פלוס מאות אלפי מורים ועובדים במערכת לא יודעים עד לרגע זה, ואני חושב שעד ליום פתיחת הלימודים הם לא ידעו, אם הכיתה שלהם נפתחת או לא נפתחת, איך לומדים ומה עושים אלה שלא לומדים, איפה כן ואיפה לא. אנחנו יודעים שמתוך כשני מיליון תלמידים, בערך לחצי, למשל לתלמידים חרדים או לתלמידים ערבים בשיעורים גבוהים מאוד, אין גישה ללימודים מרחוק: אין אינטרנט, אין מחשב, לפעמים יש כמה ילדים ויש מחשב אחד, אין חדר, אין הורה שמסוגל לעשות את זה. איפה שר החינוך, מה זה הדבר הזה? היום שמעתי את שר החינוך מדבר ברדיו על מה צריך לעשות מול החמאס בעזה. שר החינוך אולי רצה להיות שר ביטחון, אבל מה לעשות, הוא קיבל את המשרד הזניח והקטן הזה עם הכלום-תקציב שנקרא משרד החינוך. שם או שהוא לא מבין או שהוא לא רוצה או שזה משעמם אותו או שזה קטן עליו, אבל אם שר החינוך לא מתעסק במערכת החינוך שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים, שיפנה את כיסאו וייתן את זה למישהו שזה מעניין אותו, מישהו שקשור לנושא הזה. מה נעשה עוד שבוע וחצי? מישהו חשב על ההשלכות, מה יקרה כשמיליוני ילדים יחזרו, מה נעשה עם הקורונה? מישהו יודע מה יהיה בכלל? זה לא קורה עוד חודשיים או שנתיים, זה קורה עוד שבוע וחצי. בסוף שנת הלימודים הקודמת, כשכבר היינו בסגרים וראינו שהלימודים מרחוק לא אפקטיביים לחלק גדול מהילדים בישראל, אמרנו שמשרד החינוך חייב לעשות כאן קפיצה, קפיצה טכנולוגית, לסגור את הפער הזה, לתת שם פתרונות, משהו. שום דבר כמעט לא נעשה. עכשיו, אנחנו הולכים ככה, מה שנקרא בעיניים פקוחות, אל התהום. אנחנו יודעים שבעוד שבועיים נפתחת שנת הלימודים. שר החינוך אומר: שנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר. איך תיפתח? איך ילמדו האנשים, איך ילמדו תלמידים חרדים? אני שואל: למשל, ירושלים, עיר אדומה, כנראה שבירושלים רוב המוסדות לא – איך ילמדו תלמידים חרדים? תגיד לי. ונגיד במשפחות שיש בהן שישה או שבעה ילדים, ובדרך כלל גם אין מחשב, אין פלאפונים, דברים אחרים, מה הם יעשו? מי יחזיק אותם בבית? מי יטפל בכל העניין? מה עושים עם יישובים ערביים שבכלל אין בהם אינטרנט? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> בקיצור, אנחנו הולכים פה לקראת קטסטרופה. ברור שבעוד שבוע וחצי כולנו נעסוק רק בזה. אלא מה, שר החינוך לא מתעסק בזה. ולכן אני קורא לו: או שתתעסק בנושא החינוך ותכין את מערכת החינוך כבר, למען השם, לפתיחת שנת הלימודים – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> – – או פשוט – שתפנה את מקומך. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. יעלה לסכם השר המקשר, השר דוד אמסלם, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. קודם כול, אני רוצה לענות בקצרה על ההצעה של חבר הכנסת יוסף ג'בארין – הוא לא כאן. הוא שאל: דודי, למה אתה לא עונה לי? אז אמרתי לו שאני אשיב לו בסיכום. ההצעה בעצם – הם הגישו הצעת אי-אמון בממשלה בנושא – הם טוענים להפקרת הרשויות המקומיות הערביות בצל המשבר הכלכלי, בעקבות הקורונה. אז אני רוצה להגיד לחבר הכנסת יוסף ג'בארין – הוא מספיק אינטליגנטי להבין שבמדינת ישראל בכל הקשור להחלטות מז'וריות, גם כלכליות, בוודאי כלכליות – אין קשר ליהודים וערבים. משרד האוצר, או ממשלת ישראל לא מקבלת החלטה על מגזר כזה או אחר. כל אזרחי מדינת ישראל הם שווי זכויות וחובות בעניין הזה, ולכן אני מציע לו לא להעלות הצעות מהסוג הזה, בגלל שהוא יודע שהן מופרכות מהיסוד ואין להן קשר לשום דבר חוץ מלהטעות כל מיני אנשים, גם במגזר, כאילו מישהו לא מטפל בהם או בעצם הם נפגעים מאיזשהו יחס מפלה. בוודאי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, אני שמעתי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם מטפלים בנו כל כך בגזענות – – – התוצאות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני יודע שגם פה, אם אתם יכולים להכניס שנאה – למה לא. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה שנאה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שאתה יודע את האמת. אתה יודע שזה שקר. אתה יודע שיש פה מבחנים אובייקטיביים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בטח – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא רוצה לספר לך. אם תבדוק – דרך אגב, אני מציע לך לבדוק – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש שכונות ערביות ויש שכונות יהודיות, ובכל השכונות היהודיות המצב יותר טוב. עיריית רמלה, עיר מעורבת – יש לך שכונות ערביות, שכונות יהודיות. בכל השכונות היהודיות המצב יותר טוב. עיריית עכו – אותו הדבר. עיריית חיפה, עיריית תל אביב הנאורה – אותו הדבר. יאללה, יא זלמה. לפחות קצת כבוד לאינטליגנציה, אדוני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. סמי אבו שחאדה, אני מציע לך, דרך אגב, לבדוק. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> קצת כבוד לאינטליגנציה, זה לא מכובד. ניחא גזענות, לפחות תסתתרו. עולים להתגאות בזה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בוא תקשיב. פה, אתה יודע, בסוף בסוף חוץ מהצעקות יש עובדות. אני מציע למשל שתבדוק – ואני לא מלין על כך, דרך אגב, אבל ברמת העובדה תבדוק למשל את התקציבים שמשרד הפנים מפנה לרשויות כסיוע בעקבות מצב סוציו כזה או אחר. בוא תבדוק כמה מתוך המענק הזה או מתוך התקציב הזה מופנה לרשויות במגזר הערבי וכמה מופנה למגזר היהודי. תבדוק. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זה אומר, מה זה אומר? זה אומר שהערבים צריכים הרבה יותר סיוע. למה? למה בכל תחומי החיים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, מה שאני רוצה לומר הוא שבמדינת ישראל, מדינה דמוקרטית, בשונה משאר מדינות ערב – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד השר, אם הייתם מסדרים את זה במקום אחד – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – גם בסביבה, אבל לא משנה – אתה מפריע לי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם במקום אחד הייתם מסדרים את זה, הייתי מקבל את הטיעון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מפריע לי. תראה, היה לכם – אתם הרי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם הפערים לא היו בכל תחומי החיים הייתי מבין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בוא תשמע. אתם הרי עליתם והגשתם הצעת אי-אמון. נאמתם עשר דקות, אני הקשבתי לכם. אם אתה רוצה קריאת ביניים – אין בעיה, אבל אתה בסוף כבר נואם ואני לא יכול להשיב לך. אני אומר: בגדול, מדינת ישראל כמדינה מסודרת, מתוקנת ודמוקרטית, מקבלת החלטות רוחביות, אם זה במבחני הכנסה, אם זה במבחנים של פגיעה בהכנסה גם כתוצאה מהקורונה. בוודאי ובוודאי היא לא מקבלת החלטה אם האזרח הוא ערבי, יהודי או חרדי או חילוני. זה לא שם. אז לכן אני אומר: לבוא ולהגיש הצעת אי-אמון שהממשלה בעצם קיפחה את הרשויות המקומיות הערביות – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד השר, אם זה היה בתחום אחד – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אה, עזבו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היו פערים. אבל אם בכל תחום מהחיים יש פערים והכול נגד הערבים – זה לא גורם מספיק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> טוב, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, הבנו. אני אומר – גם בזה אני מצפה מכם, אתה יודע, לקצת יותר הגינות, גם כשאתם מדברים לקהל שלכם, ואני מבין למה אתם עושים את זה. גם כשאתם מדברים לבייס שלכם יש איזושהי רמה שממנה לא יורדים, בוודאי לא משקרים. עכשיו, אני מבקש בראשית דבריי קודם כול לברך את ראש הממשלה, את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על ההישג ההיסטורי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שום הישג היסטורי – – – שטויות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עצום, דרך אגב, מרגש – אני אגיד לך מה מפריע לי – שבא לידי ביטוי בחתימת הסכם שלום ונורמליזציה בין מדינת ישראל לאיחוד האמירויות. אני שומע אותך, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, ועוד מעט אני גם אתייחס לאחרים. אני מקווה, דרך אגב, שזו סנונית ראשונה המבשרת על בוא האביב. אני משוכנע ומקווה ומתפלל שגם יצטרפו לתהליך הזה מדינות נוספות, ערביות, שיחתמו הסכמים, הסכמי שלום עם מדינת ישראל, ובוודאי שתהיה נורמליזציה מלאה עם שגרירויות, מסחר וכו' כו'. דרך אגב, שמתי לב בתקשורת – בדיוק כמו שאתה אמרת, חבר הכנסת אבו שחאדה. לכם זה מפריע. אני שואל את עצמי למה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא. אדוני השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מפריע לך בבטן. דרך אגב, אני רואה בתקשורת כשמדווחים על זה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, אני סטודנט להיסטוריה. למדתי היסטוריה של המזרח התיכון. עם מצרים חתמתם ב-1979, אדוני. ב-1979 חתמתם עם מצרים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה אני שומע? אני רואה את הכתבים כמעט עצובים. הם אומרים: תשמע, זה – הם ממעיטים בחשיבות של העניין. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש לי ניסיון טוב שאני לומד ממנו. אבל אני בסך הכול אומר שהבעיה היא עם הפלסטינים, זה הכול. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מפריע לי. אתה רוצה לעלות לדבר? בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מפנה אליי את הדברים, אני מסביר. זה הכול. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שמעתי אותך קודם כשאמרת לי: איזה הסכם. אז אני רוצה לומר: אני שומע גם את כלי התקשורת, אני הרי שומע את הדיווחים ואני רואה שהם מנסים להמעיט מגודלו של ההישג הזה וגם הם אומרים – תשמע, ראש הממשלה נתניהו בעצם גם ויתר על הסיפוח בתמורה. כאילו הם עצמם היו בעד הסיפוח. לכן אני אומר שמה שקרה כאן הוא פשוט הסכם שלום תמורת שלום. דרך אגב, מעולם השמאל לא האמין בזה במדינת ישראל, תמיד השמאל טען שלא יהיה שלום, לא תהיה שום חתימה, בוודאי ביחסים כאלה ואחרים עם מדינות ערב שאפילו לא גובלות במדינת ישראל, אלא אם כן מדינת ישראל תיסוג לקווי 67' וכו'. ולכן, חבר הכנסת שחאדה, זה מה שמפריע לכם. אתם בכלל לא מסתכלים כרגע על האינטרס של מדינת ישראל בהיבט הזה. מה שמפריע לכם זה שבעצם ראש הממשלה נתניהו הצליח להגיע ולהביא, כפי שאמרתי, הישג חסר תקדים. ברור לכם, דרך אגב, שהסיפוח לא עלה מהצד הפלסטיני ולא מהאמריקאי. מי שהעלה את הסוגיה של הסיפוח על השולחן זה ראש ממשלת ישראל. הוא עמל על זה כבר שנים רבות. וגם יש התחייבות, גם של ראש הממשלה וגם האמריקנים לא מכחישים, שהנושא של החלת החוק הישראלי על כל ההתיישבות ביהודה ושומרון עדיין על הפרק. ותהיה שם. כפי שאמרתי – אני חי ביהודה ושומרון. אין שום סיבה שלי יהיה סט חוקים אחד ולכם – אחר. שום סיבה שבעולם. אני אזרח בדיוק כמוך, חבר הכנסת אבו שחאדה, וחבר הכנסת אחמד טיבי, ולי מגיעות הזכויות שמגיעות לך. אין שום סיבה שאני אקופח. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הלכת על הגזע הנכון, אדוני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. לכן, אתם מבינים שמי שמקופח פה זה אני, כיהודי שחי בארץ ישראל? וכנראה גם הנשיא האמריקני מבין את זה, ומדובר על ההתיישבות היהודית. ולכן, אנחנו גם נמשיך לדחוף את הנושא הזה, ובעזרת השם זה גם יגיע. אתם גם יודעים, דרך אגב. מה שבעצם מכעיס אתכם זה שאתם יודעים – אתם והשמאל. למה אתם ממעיטים, מנסים כל הזמן להמעיט בגודל ההישג ולטשטש אותו, לכאורה כאילו זה איזה דבר זניח של מה בכך? בגלל שאתם יודעים שהיחיד במדינת ישראל, בוודאי בימינו אנו, שמסוגל להביא הישג כזה ולבצע דברים כאלה מדהימים בזירה הבין-לאומית זה רק ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הסכמי שלום שמביאים כל כך הרבה הרס – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה ברור לכם לחלוטין – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה רק – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. זה ברור לכם שפה מדובר על טביעת אצבע – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פטנט, פטנט רשום לנתניהו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – והישג אישי של ראש ממשלת ישראל – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פטנט רשום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בנימין נתניהו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הסכמי שלום, נשק והרס. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קרי, אם היה ראש ממשלה אחר – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פטנט רשום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ברור לכם לחלוטין – אני בספק גדול מאוד, מאוד, מאוד אם ההסכם הזה היה קורם עור וגידים. אתם יודעים את זה. לכן, דרך אגב, אתם מכוונים אליו את האש. אתם מבינים שבזירה הבין-לאומית ראש הממשלה – אף אחד כאן, בכל הצד הזה, לא מגיע ליכולות שלו, האישיות. אתם מבינים את זה לבד. אתם מבינים שהבן אדם מחולל פה נפלאות בשביל מדינת ישראל בוודאי בזירה הבין-לאומית, ולכן, דרך אגב, זאת הסיבה שאתם עושים הכול כדי להמעיט בגודל האירוע. זהו אירוע היסטורי. אנחנו פותחים עידן חדש ביחסיה של מדינת ישראל עם העולם הערבי – דרך אגב, לא במעגל הראשון: כינון שלום רשמי ומלא בין ישראל לאיחוד האמירויות. אני מאמין שהשלום הזה יהיה שלום חם, לא שלום קר כפי שקורה לנו עם חלק מהמדינות סביבנו, בגלל שאף אחד לא הכריח אותם להגיע לכאן. יש פה אינטרסים זהים לשתי המדינות, ואני גם בטוח שיצטרפו עוד מדינות נוספות מהמפרץ, בגלל שבסוף זה גם האינטרס שלהן. זה לא שהם עושים טובה למדינת ישראל, זה גם האינטרס שלהם. וכפי שאמרתי, ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל ועמל כאן, עם עוד אנשים נוספים שהוא מפעיל, על מנת בעצם להגיע למצב שמדינת ישראל חותמת באופן רשמי, קבל עם ועולם, הסכם עם אחת ממדינות ערב במפרץ. לראשונה זה למעלה מ-25 שנה, אחרי שנים של מאמצים, ישראל חותמת על הסכם כינון יחסים עם מדינה ערבית. זהו הישג גדול לישראל ולמדיניותה האזורית. ההסכם כולל יחסים דיפלומטיים מלאים, הקמת שגרירויות וחילופי שגרירים, השקעות נרחבות, שיועילו מאוד לכלכלה, לכלכלת ישראל, קשרי מסחר, תיירות – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם מומחים ברמה הבין-לאומית להרס, זה מצוין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – תעופה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק ישראל מסוגלת לעשות הסכמי שלום כאלה, רק ישראל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כולל – רק שנייה. חבר הכנסת אבו שחאדה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פטנט רשום, אדוני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מפריע לך? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בטח שמפריע לי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שואל. מה מפריע לך? אתה אזרח ישראלי, מה מפריע לך? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מפריע לי שאנשים שבאים ומדברים על שלום – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מפריע לך שמדינת ישראל – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – ואומרים שמי – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – עושה הסכם – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – שנהנה מהשלום זה חברות תעשיית הנשק – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – עם מישהו – לא חשוב, גם אם לדעתך זה לא מלא, למה זה מפריע לך? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – חברות הסייבר. בטח שמפריע לי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מסביר לך למה, בגלל שאתה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא רק זורעים – אתם לא רק זורעים הרס פה, אתם מחלקים את זריעת ההרס באזור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה: שמעתי אותך גם בטלוויזיה אמש, כששאלו אותך אתמול או שלשום לגבי כך שאתם נותנים אות כבוד למחבלים שמשתחררים מהכלא, ואתה היית אחד מביניהם. שאל אותך המנחה שאלה: תגיד לי, למה אתם נותנים להם תעודת כבוד, למה אתה משתתף בזה? אפילו להשיב לא ידעת. אז, לכן, באמת באמת, אני יודע ואני מבין שכשמדינת ישראל מתחזקת בהיבטים הבין-לאומיים, לך באופן אישי זה מפריע, לך ולחבריך פה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא לוקח ציונים ומוסר מכובשים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא לאוכלוסייה הערבית בחוץ – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כובשים לא יכולים לתת לי ציונים במוסר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לכם פה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא הייתי, לא עשיתי – – – כובשים, מוסר לא יכולים לתת לי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ישראל ומדינת איחוד האמירויות – אתה מפריע לי – הן מדינות – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין מה לעשות. אין מה לעשות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – של חדשנות מובילה וכוח עולמי עולה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חלאסנה, סמי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שתי המדינות מטפחות קדמה, ידע ויזמות. דרך אגב, יש הרבה דמיון בינינו לבין איחוד האמירויות. מדינת איחוד האמירויות תשקיע רבות בפיתוח החיסון הישראלי לנגיף הקורונה. כמו כן, נשתף פעולה באנרגיה, במים, בהגנת הסביבה ובתחומים רבים נוספים. דרך אגב, יש כאן אופק של הזדמנויות ושל תקווה עבור האזור. ההסכם מלמד על שינוי דרמטי שראש הממשלה חולל במעמדה של ישראל. במשך עשרות שנים ישראל צוירה כאויב וכמקור של אי-יציבות במזרח התיכון. היום מדינות רבות רואות בישראל בעלת ברית אסטרטגית ליציבות, לביטחון, לקדמה וגם לשלום. כפי שאמרתי, אנו מקווים שמדינות נוספות יצטרפו למעגל השלום. פרצנו דרך חדשה, שינינו את הנוסחה. ראש הממשלה, כפי שאמרתי קודם, שינה את הנוסחה, וכך בעצם, דרך אגב, צריכה לנהוג מדינת ישראל. אנחנו עושים כאן שלום תמורת שלום, אנחנו לא צריכים לתת לאף אחד שום דבר בעניין הזה. אנחנו מציעים שלום, אנחנו מציעים את הסיוע, את היכולות של מדינת ישראל, ומי שרוצה – אהלן וסהלן. זה חזון השלום היחיד שהוא בר-קיימא. אנחנו עם שוחר שלום, שמתפלל לשלום – שלום ששומר על הביטחון ומרחיק את המלחמה, שלום שמבוסס על שיתוף פעולה כלכלי, על כבוד הדדי אמיתי, שלום מתוך עוצמה. חבר הכנסת אבו שחאדה, רק מתוך עוצמה מדינת ישראל יכולה להביא שלום. אם היינו חלשים – אני רוצה להודות – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שאפילו אתה לא יודע, כי אתה לא מבין שפה אחרת – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בשם עם ישראל ובשם הממשלה, לנשיא דונלד טראמפ – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – ולכן זה לא יעזור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מגדולי ידידיה של מדינת ישראל – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חייבים שפה אחרת לחשוב – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בכל הזמנים – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – בה כדי שזה יעבוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – על הבאת הסכם השלום הרשמי בינינו ובין איחוד האמירויות. במשפט או בפסקה האחרונה אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת אבו שחאדה: החלת הריבונות ביהודה ושומרון לא ירדה ולא תרד מהפרק, היא עדיין על השולחן. יישום הריבונות יעשה אך ורק בתיאום עם ארצות הברית. הנשיא טראמפ ביקש שנמתין זמנית עד ליישום החלת הריבונות. ואתה תראה, בעזרת השם, שגם את החוק הישראלי, בעזרת השם, נחיל על ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת כדי שנוכל לעבור להצבעה. נא לשבת. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת כדי שנוכל לעבור להצבעה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על שלוש הצעות אי-אמון בממשלה. הראשונה שבהן, הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון הממשלה המנותקת בהעברת תקציב המדינה שייטיב עם האזרחים, והתעסקות הבלתי-פוסקת שלהם אך ורק בעצמם במקום במה שחשוב לישראל. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 39 נגד – 54 נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 39, נגד – 55, בצירוף קולו של חבר הכנסת יעקב אשר, אין נמנעים. לפיכך, הצעת האי-אמון לא התקבלה. אנחנו עוברים להצעה הבאה, שכותרתה: הפקרת הרשויות המקומיות הערביות בצל המשבר הכלכלי – הצעת הרשימה המשותפת. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 28 נגד – 56 נמנעים – אין הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 28 בעד, 56 נגד, בצירוף קולו של חבר הכנסת יעקב אשר, אין נמנעים. לפיכך, גם הצעת האי-אמון הזו נדחתה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון השלישית, שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה, והרס הכלכלה הישראלית – הצעה של סיעות ישראל ביתנו וימינה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה – 28 נגד – 55 נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 28, נגד – 56 בצירוף קולו של חבר הכנסת אשר, אין נמנעים, לפיכך גם הצעת האי-אמון הזו נדחתה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, הכנסת דחתה את כל שלוש הצעות האי-אמון בממשלה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. ההודעה מחייבת הצבעה? לא. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, ולפי סעיף 110(א) לתקנון הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום על הקמת ועדה משותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט. הוועדה תהיה בת שמונה חברים, ארבעה מכל ועדה, לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת המדע והטכנולוגיה יכהנו חברי הכנסת עינב קאבלה – אשר תכהן גם כיושבת-ראש הוועדה, יבגני סובה, משה אבוטבול וסונדוס סאלח. מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט יכהנו חברי הכנסת יעקב אשר, אוסנת מארק, אריאל קלנר ויואב סגלוביץ'. עוד החליטה ועדת הכנסת בישיבתה היום כי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעות החוק הבאות לשם הכנתן לקריאה ראשונה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שינוי המונח נכה) של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני; והצעות חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה) של חברי הכנסת ניצן הורוביץ ומרב מיכאלי. כמו כן קבעה ועדת הכנסת כי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: דמי מחלה בגין ילד קטן שנכנס לבידוד וההורה העובד נאלץ להיכנס יחד עימו, של חברי הכנסת ישראל אייכלר, חוה אתי עטייה ואנטאנס שחאדה. עוד אני מתכבד להודיע על חילופי אישים בוועדות הבאות, מטעם סיעת הליכוד: בוועדה המיוחדת לקידום מעמד האישה, במקום חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון תכהן חברת הכנסת מאי גולן, ובוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול יכהנו חברי הכנסת עמית הלוי, אריאל קלנר ומיכל שיר סגמן במקומות הפנויים לסיעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה וקריאה שלישית: הצעת חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת המדע והטכנולוגיה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק התקציב), של חבר הכנסת צבי האוזר. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 14), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' כ/845; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 66; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 14), התש"ף–2020, בקריאה השנייה והשלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני בדרך כלל נוהג ללכת עם כובע אחד, עכשיו אני פה על שני כובעים, גם כיושב-ראש ועדה, וגם זו הצעת חוק שיזמתי ביחד עם חברי חבר הכנסת משה גפני, שאנחנו כולנו מאחלים לו רפואה שלמה וחזרה מהירה לעבודה פרלמנטרית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בהחלט, גם אני מצטרף לאיחולים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 14), התש"ף–2020. הצעה זו היא הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. כיום הבנקים אינם מחויבים – עד היום, או יותר נכון עד 12 חודש מהיום – לעדכן בעל חשבון על כך שצ'ק שנתן עלול להיות מסורב בשל היעדר כיסוי, ובעל החשבון יודע את זה בדיעבד, רק לאחר שהצ'ק כבר סורב על ידי הבנק ונכנס למניין הצ'קים שנספרים לו על פי החוק, דבר שיכול חלילה לחשוף אותו למגבלות שעלולות להיות מוטלות עליו ועל חשבונו. דבר כזה הוא בדרך כלל תחילתה של התפרקות, אם זה בעסקים ואם זה בחשבון פרטי, וכל זאת בשעה שאם היה יודע על כך מראש ייתכן שהיה יכול לנסות ולהצליח להפקיד כספים בחשבונו שיאפשרו את פירעון הצ'ק, כדי שלא יסורב. כדי למנוע עד כמה שניתן סירוב של צ'קים מוצע לקבוע כי במקרים שבהם אין כיסוי לצ'ק, הבנק יידרש להודיע לבעל החשבון כי אין יתרה מספקת בחשבון שמאפשרת את פירעון הצ'ק, וכדי למנוע את סירוב הצ'ק עליו לדאוג להפקיד כספים בחשבון עד שעתיים וחצי לפני תום יום העסקים הבנקאי, דהיינו עד השעה 16:00. ההודעה תישלח לבעל החשבון מוקדם ככל האפשר בתחילת היום, והיא תישלח בכל אמצעי שיגיע לאותו אדם, גם אם זה אדם שאין לו שירות סמ"סים. הוא יקבל הודעה טלפונית. לכל אחד יתאימו את ההודעה שמתאימה לו כדי לתת לו מספיק זמן לנסות ולדאוג להפקיד את הכסף בחשבון. ההודעה תיטיב הן עם בעל החשבון שנתן את הצ'ק, שתהיה בידיו האפשרות למנוע את חזרתו ואת ההשלכות שעלולות להיות לסירוב הזה, והן עם מקבל הצ'ק גם הוא, בצד השני של המתרס, שיוכל להפקיד את הצ'ק לפירעון ולקבל את התמורה שמגיעה לו מבלי שהצ'ק יסורב. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. ואני שומר על זכותי להודות לאחר אישור החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. אם כן, חברות וחברי הכנסת, נא לשבת כדי שנוכל לעבור להצבעה, מאחר שלחוק לא הוגשו הסתייגויות ואף לא בקשות דיבור. נא לשבת. נא לשבת, חברי הכנסת, כדי שנוכל לעבור להצבעה. נא לשבת. אם כן, רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 14), התש"ף–2020, בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–4 – 42 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 44 בעד, בתוספת קולותיהם של חברי הכנסת אשר וסגן השר פטין מולא. אני מוסיף גם את חבר הכנסת קוז'ינוב בעד, את חבר הכנסת סובה ואת חברי הכנסת האוזר וברוכי וסגן השר מולא. זאת אומרת שאנחנו מוסיפים בסך הכול חמישה. יש לנו 47 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, לפיכך אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית, בבקשה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 47 נגד – אין נמנעים – אין חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 14), התש"ף–2020, נתקבל << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, אני מוסיף את קולותיהם של סגן השר מולא, חבר הכנסת האוזר – נכון, חבר הכנסת האוזר? חבר הכנסת ברוכי, חבר הכנסת קוז'ינוב, חבר הכנסת רזבוזוב וחבר הכנסת סובה. אם כך, יש לנו עוד שישה קולות, כך שבסך הכול 53 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים – וחבר הכנסת אשר. אם כך, 54 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 14), התש"ף–2020, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר לברך ולהישאר איתנו אולי גם – לא, אתה מברך. החוק הבא עוד לא הגיע, אז אתה יכול לברך ולרדת. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אי-אפשר שהוא יברך את עצמו, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יכול, יכול. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יכול? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מברכים במובן להגיד תודה. זו המשמעות האמיתית של הברכה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אני רוצה לברך בשם הוועדה ובשם אוסאמה. אז קודם כול, אדוני היושב-ראש, זה באמת יום חשוב, הצעת חוק חברתית חשובה. אני מודה מאוד לכל מי שעזר בעניין הזה. אני מודה למפקח על הבנקים, אני מודה לאיגוד הבנקים, אני מודה לאנשים ששיתפו באמת פעולה בצורה טובה, התחברו לעניין הזה. אני רוצה להודות לעוזרי, יועץ החקיקה שלי, עו"ד יהודה כהן, לעו"ד אלעזר שטרן מהייעוץ המשפטי של הוועדה, למנהל הוועדה אסף פרידמן ולצוות. אני רוצה להודות לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, שבאחד הדיונים החליף את מקומי בעניין, כשהייתי בצפון בחופשה קטנה וקטועה – בגלל האירועים הפוליטיים כאן. אני רוצה לומר שאחד הדברים שצריכים לחזק את כולנו כדי שנתמקד כולנו בעשייה זה באמת העשייה הקטנה והחשובה הזו למען האנשים. אני קורא לכולנו ולך, אדוני היושב-ראש, כאיש שהרבה מאוד נמצא כרגע בידיים שלך, לדאוג שנוכל להמשיך בשקט לעבוד ולשרת את הציבור. לציבור הזה מגיע, נמאס לו כבר מכל הבלגן, רוצים יציבות, שיהיו עוד חוקים טובים. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה וברכות לחבר הכנסת יעקב אשר ולחבר הכנסת גפני. << נושא >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב) << נושא >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/847).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מספר 50 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב), הצעת החוק של חבר הכנסת צבי האוזר, בקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת צבי האוזר. בבקשה. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל מתמודדת עם משבר לאומי כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה, COVID-19. המשבר מנוהל על ידי ממשלה שהיא ממשלת חירום, שהיא ממשלת אחדות שהוקמה בפרט לצורך התמודדות עם השלכות התפרצות המגפה כאמור. מאפייני משבר הקורונה: משבר שמעולם לא התמודדנו מולו, אתגר בריאותי שמעולם לא היה או עמד בפני קברניטיה של מדינת ישראל, משבר כלכלי שמעולם לא התמודדנו מולו. משבר זה וההשלכות ארוכות הטווח שלו יצרו אי-ודאות כלכלית מובהקת. על זאת מתווסף אתגר לאומי שאיתו ישראל עלולה להתמודד לראשונה בחורף הקרוב – ואני אומר את זה, חוזר ואומר, חוזר ואומר: אנחנו בחורף הקרוב עלולים להתמודד עם אירוע המשלב את התפרצות נגיף הקורונה יחד עם התפרצות נגיף השפעת. מצב מיוחד זה, והייתי אומר חסר תקדים, מצריך מסגרת שונה, מסגרת זמנים שונה, לשם גיבוש תקציב המדינה, מסגרת שונה מזו הקבועה כיום בחוק. פיזור הכנסת, חבריי חברי הכנסת, וכפועל יוצא מזה – פירוק ממשלת האחדות בעת הזו, יפגע פגיעה של ממש באיתנות משקי הבית, ביציבות הכלכלית הישראלית ובאינטרס הציבורי הכולל. על כן אני מציע כאן להרחיב את מסגרת הזמן לקבלת חוק התקציב מיום כינון הממשלה, ושלא יהיה כפי שקבוע במהלך עסקים רגיל של כנסת זו, שהזמן שנקבע – להווי ידוע שהקביעה הזאת לא ירדה משמיים, אדוני היושב-ראש. הסתכלתי לפני הישיבה הזאת בעשרת הדיברות, זה לא מופיע שם. אותם 100 ימים, אין בהם משום קדושה; ומאידך, במצב החירום יש משום חובה על כולנו להשתדל, ומשום התחייבות של כולנו לציבור הישראלי לעשות הכול כדי למנוע בחירות בעת הזו וכדי להתמקד כולנו כאיש אחד במאבק מול האתגר העומד בפנינו. ועל כן, אדוני היושב-ראש, כמו שאמרתי, אותם 100 ימים הקבועים בחוק הם אינם רלוונטיים למצב הנוכחי היום. אני אומר את זה בצער רב, ואני הייתי שמח שהיה מוצג בפני הכנסת הזאת תקציב ומאושר בתוך 100 יום, ובהינתן שלא הוצג תקציב הצעתי היא להאריך את משך הזמן כפי שקבוע בחוק מ-100 יום ל-200 יום, מה שיאפשר לכל חלקי הקואליציה לדון, לקבל את אותן החלטות הדרושות קבלה ויאפשר למדינת ישראל כאיש אחד להתמודד אל מול הבאות. אם אנחנו נעשה משאל עם היום בקרב הציבור אני יכול להגיד לך שיש רוב ברור, מוחץ, מובהק, כנגד יציאה לבחירות רביעיות, לא קשור מה עמדתם של אזרחי ישראל בקשר לוויכוח המכונה ימין ושמאל, מה עמדתם בהינתן שיוכם לאמונה דתית כזאת או אמונה דתית אחרת. יהודים, נוצרים, מוסלמים, צ'רקסים, דרוזים – כולם כאחד נגד בחירות עכשיו. ולכן אני קורא לחבריי חברי הכנסת, לכל חבריי בבית הזה, להתעשת, להתאחד ברגע זה ולאפשר למערכת הפוליטית לרכוש מחדש אמון ציבור ולעמוד בהבטחה ובחוזה הבלתי-כתוב, הייתי אומר, שיש בינינו לציבור: להעדיף אינטרס לאומי על אינטרס מפלגתי כזה או אחר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת צבי האוזר, תודה רבה. נעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> נדמה לי שזה חמש דקות, אם אני לא טועה, נכון? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> המזכירה ירדנה, חמש דקות או שלוש דקות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלוש. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> שלוש. בסדר. תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, החוק הזה, אני אומר מראש, הוא לא תקין, הוא לא צריך היה לבוא לעולם. אגב, אני בספק – שוב, אני לא יודע, אבל אני בספק אם הוא ישלים את תהליכי החקיקה בקריאה שנייה ושלישית. הרי עד הרגע האחרון ממש נהיה תלויים ברצונו של ראש הממשלה: ירצה, לא ירצה. זאת אומרת שגם חברי הקואליציה שיתמכו בחוק הזה בעצם לא יודעים אם הוא ייגמר. וגם ההארכה של 100 יום שהחוק הזה קובע, אני לא יודע אם גם היא בסופו של דבר תביא תקציב, פשוט משום שהאפשרות היחידה של ראש הממשלה ללכת לבחירות בלי להעביר את ראשות הממשלה לבני גנץ היא באמצעות התקציב. והיות שראש הממשלה הזה רוצה בחירות כדי להתגבר על המשפט שלו ולהשיג את החוק הצרפתי או את פסקת ההתגברות או איזשהו משהו שכזה – ורוב בכנסת למהלכים האלה – אז הוא ילך לבחירות. דבר אחד הוא לא רוצה: להעביר את ראשות הממשלה לבני גנץ. ולכן החוק הזה – אני מבין, אנחנו גם לא רוצים בחירות. אני לא חושב שיש בן אדם אחד שפוי במדינה שרוצה בחירות אחרי שלוש פעמים בתוך שנה. העניין הוא שזה מול ראש ממשלה כזה, שלא סופר אף אחד, שאין לו שום קווים אדומים, שלא הייתה לו בעיה, למשל כאן השבוע, לא להביא תקציב לכנסת למרות שהוא ראש ממשלה כבר הרבה מאוד זמן. למרות שהממשלה הזאת קיימת כבר מאז אפריל הוא לא הביא תקציב, לא עמד במחויבות הראשונה העיקרית של ממשלה, והוא לוקח אותנו עכשיו לעוד תקופה של שלושה חודשים בלי תקציב, כשאנחנו כבר על תקציב שתוכנן ב-2018, ועוד במשבר הכלכלי הכי גדול שהיה פה אי פעם. אני לא יודע, אני לא מבין איך אפילו חסידיו של ראש ממשלה יכולים להצדיק מצב שבתקופה כזאת של משבר לא מביאים תקציב. הרי המשמעות של היעדר תקציב עכשיו – כל התוכניות האלה למשל, של משרד החינוך, שמדובר עליהן, ייסגרו, כמו מורי היל"ה, כמו קרן קרב וכו' וכו'. זה אולי לא אכפת לראש הממשלה, זה לא חשוב לראש הממשלה, אני לא יודע, אני חושב שלאזרחים זה מאוד חשוב. אני מבין את הצורך למנוע בחירות, אבל אם ראש הממשלה מפקיר לשם כך את התקציב, שזה אומר בתכל'ס, מיידי, שאלפי אנשים יאבדו את העבודה, אז גם אני חושב שאפילו בחירות עדיפות על המצב הקיים. אני מקווה רק דבר אחד, שבסופו של דבר הכנסת הזאת תתעשת והחבורה הזאת, מין חבורת בובות שהולכת אחרי נתניהו בעיניים פקוחות אל התהום, תתעשת ותבין שהאיש הזה מוליך אותנו לעתיד קשה ביותר. והעובדה, רק השבוע – ואני אסיים, זה משפט הסיום, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי, תודה רבה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> השבוע התפרסמו נתונים שאנחנו כנראה במיתון, נכנסים למיתון הכי קשה שהיה פה מאז תחילת שנות השישים, אולי מאז תחילת קום המדינה. במצב כזה לבוא היום ולדחות את התקציב בעוד שלושה חודשים, מה שאומר שאין שום אפשרות תכנון, אין שום אפשרות לפעולה כלכלית מסודרת – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> – – באמת, אני לא מבין איך אפשר להצדיק את זה. אני לא מבין את הדבר הזה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> זה לא הגיוני, זה מעוות, זה פסול מהיסוד. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת ניצן הורוביץ, תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. ואני נועל בזה את רשימת הדוברים. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אה, אל תתחיל, אל תתחיל. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהצעת החוק שלפנינו, בדברי ההסבר כתוב שהמאפיינים של המשבר של הקורונה וההשלכות שלו יצרו אי-ודאות כלכלית מובהקת. ובדבריו אמר קודם חבר הכנסת האוזר – הוסיף גם את האי-אמון של הציבור. עד כאן הכול נכון. השאלה אם דחיית התקציב באה באמת להתמודד עם אי-ודאות כלכלית, והייתי מוסיף חברתית, ועם האי-אמון הציבורי. ואני אטען שההפך הוא הנכון. ב-23 במרץ, כשהיינו ממש בתחילת משבר הקורונה, בנאום כאן מעל הבימה המכובדת הזאת הזכרתי את הביטוי "דוקטרינת ההלם". ואני חוזר על זה לא פעם, כי זה פשוט חשוב. ואני חושב שזה כלי שמסביר לנו מה קורה פה. הביטוי "דוקטרינת ההלם", כשם ספרה של נעמי קליין, בעצם מתאר מצב שבו אסון כלשהו – זה יכול להיות אסון טבע כמו סופת הוריקן, למשל, או רעידת אדמה, לא עלינו; זה יכול להיות אסון שהוא יהיה מעשה ידי אדם: מלחמה, פלישה, וכן הלאה – אבל מה שטוען הספר הזה, מה שטוענת קליין זה שדוקטרינת ההלם היא מצב שבו בעקבות אסון שהוא או מעשה ידי אדם או מעשה הטבע השלטונות ואלה שנהנים או קרובים לשלטונות, בעיקר בעלי הון ואנשים בעלי שררה, מנצלים את המשבר כדי להרוס: כדי להרוס מערכות של רווחה, כדי לקדם הפרטות וקפיטליזם חזירי, כדי להרוס מנגנונים דמוקרטיים איפה שהם קיימים ולקדם מדיניות אנטי-דמוקרטית דורסנית. כלומר, בכמה מילים, חיסול של הרווחה ושל המרחב הדמוקרטי. זה מה שעושים, זאת דוקטרינת ההלם. וזה מה שראש הממשלה עושה ורוצה לעשות עם חסידיו. ראש הממשלה מעוניין בכאוס. מי שחושב שהכאוס הוא תוצאה של ממשלה גרועה שלא יודעת לנהל אומר את האמת ורק את האמת, אבל לא את כל האמת. חלק מהכאוס, האי-ודאות והאי-אמון מכוון על ידי החשוד – או הנאשם, יותר נכון – בשלושה כתבי אישום, שרוצה אי-יציבות וכאוס. כי אי-יציבות וכאוס משרתים אותו, משום שהם יוצרים לכאורה – ואצל חלקים מהציבור לא לכאורה – רצון באדם חזק, שבמקרה שלנו זה לא הדוגמה, מדובר בשקרן חזק. ולכן הכאוס הזה ודחיית התקציב – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דחיית התקציב מטרתה לא ליצור ודאות אל מול האי-ודאות הקיימת, לא ליצור אמון ציבורי אל מול האי-אמון – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אלא לחזק את האי-אמון במערכת כדי לסלול את הדרך לרודן מבלפור – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולכונן משטר אוטוריטרי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> – – רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואנחנו בכנסת נותנים לזה יד – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אם אנחנו מצביעים בעד. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת, שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אתמול פורסם באחד מערוצי הטלוויזיה על חבורת חיילים שוטרים, שוטרים של משמר הגבול הישראלי, שתוקפים באכזריות עובדים פלסטינים בקרבת העיר חברון. המראות היו מזעזעים עד כדי כך שאי-אפשר היה לצפות בהם. והמקרה הזה, המראה הזה של התעללות קשה ותקיפה קשה וחמורה של חיילים שוטרים כנגד פלסטינים היא לא הפעם הראשונה, וזה חוזר על עצמו, וזה מעיד בעיקר על אובדן ערכים. כיבוש, לא רק שהוא משחית ערכים – כיבוש גורם לאובדן ערכים של הכוח הכובש, וזה מה שקורה לילדים, לבנים שאתם שולחים כדי לדכא את העם הפלסטיני, לרדוף אותו כשהוא אחרי הפרנסה שלו, פשוט מאוד אנשים עובדים שרצו לבוא לעבוד וקיבלו את מה שקיבלו מהחיילים. המקרה השני, שקרה הלילה, הבוקר, הוא ירי לעבר אדם כבד שמיעה, שאומרים אפילו שהוא חירש. החייל ביקש ממנו לעצור, וזה לא יהיה מפתיע לומר שהוא לא שמע לו. הוא לא ציית לפקודה שלו, כי הוא פשוט הוא לא שמע אותו, ואז הוא ירה בו – הוא ירה בו מייד. זה גם לא המקרה הראשון, שערבי – אסור לו להיות בעל מוגבלות כלשהי, כי בעל מוגבלות בירושלים נורה ונהרג; בעל מוגבלות מעארה נורה ונהרג בבית החולים בילינסון; בעל מוגבלות במחסום קלנדיה, גם הוא נורה. כנראה לערבי אסור להיות בעל מוגבלות, אחרת הוא יהיה נתון לירי של חיילים. במקרה הזה הוא רק נפצע, הוא לא נרצח, הוא לא נהרג, אבל מישהו צריך ללמוד את הלקח. לא ממהרים לירות באנשים ללא סיבה. אדם לא שמע אותך, לא עשה לך שום נזק, לא הפנה אליך שום תנועות מאיימות, למה צריך לירות בו? הקלות הזאת של יד קלה על ההדק וירי לעבר אנשים חפים מפשע רק מעמיקה את השנאה הקיימת בלאו הכי בין שני העמים. הגיע הזמן לסיים את הכיבוש הארור הזה, ושהעם הפלסטיני יקבל את זכותו לחירות ולמדינה עצמאית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ווליד טאהא. יעלה ויבוא חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת, אני התכוונתי לדבר כאן בעיקר על ההתבטאות האומללה של פרופ' גמזו מאתמול, אבל אני שמחתי לשמוע אותו מתנצל, שהוא לא התכוון וכו', ואני כמובן מקבל. אבל הדבר מתמיה, כאילו אנחנו חיים בשני עולמות שונים. כאילו אנחנו חיים בשני עולמות שונים: עולם אחד של תל אביב, ירושלים והחברה היהודית; ועולם אחר של החברה הערבית בישראל, גם מבחינת השפה, גם המושגים שמשתמשים בהם. אני פה כדי להעלות מחדש את הנושא של ההדבקה הגוברת בחברה הערבית בשבוע האחרון. חברים, אנחנו עדים למכה עכשיו, גל של הדבקה ביישובים הערביים, והגל הזה בין השאר בא בגלל התקהלויות, כמובן. ומכאן בשמי ובשם כולנו אני קורא לכל האזרחים לנקוט את כל אמצעי הזהירות. אבל לסגור את אולמות החתונות, אולמות השמחה, זה – דיברתי על זה שבע או שמונה פעמים גם על הבמה הזאת וגם בוועדת הקורונה, ואף אחד לא שמע. בחברה הערבית חתונות מתקיימות ויתקיימו. אין מצב שהחתונות לא יתקיימו, ולכן – סגרתם את האולמות? אז אנשים עושים את החתונות בחצרות הבתים, בגנים, מאות אנשים מתאספים שם. לא היה עדיף מלכתחילה להשאיר את האולמות פתוחים עד 250 איש, מפוקחים, עם אחריות של בעלי האולם, במקום הפאודה, התוהו ובוהו הקיים עכשיו, שגורם גם להדבקות? אני קורא לפרופ' גמזו, אני קורא לשר הבריאות, לחזור לעניין פתיחת האולמות עם כל המגבלות הכי קפדניות בעולם, וזאת אחת הדרכים למנוע את ההדבקה. מה שקורה כרגע, התקהלויות בחתונות הן הגורם הגדול או המשמעותי ביותר להתגברות ההדבקה ביישובים הערביים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. חבר הכנסת מיקי לוי יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 100 ימים שמבקש החוק הזה – הקשב, בבקשה, חבר הכנסת האוזר – 100 ימים משולים למכונת הנשמה שתספק כמה טיפות של אוויר לממשלה הגוססת הזו. 100 ימים לא יועילו. אם היית מאזין לרדיו בשעות האחרונות, נתניהו כבר בבחירות. נתניהו בשעות האחרונות נותן ריאיון לרדיו בערבית. נו, אני שואל אתכם, באי הבית הוותיקים, האם זה לא "נותן בהם סימנים"? בהחלט, נותן בהם סימנים. לכן כל הניסיון הזה של 100 ימים לא יועיל, זה רק דוחה את הקץ, וזה אולי ימנע גם אישור של תקציב 2021 ויגרום לנזק כלכלי למשק. נזק עצום. עוד פעם אתם משנים חוקי-יסוד כדי לאפשר את המשך קיומה של הממשלה הזאת, שלא מנהלת ומתעסקת בכול חוץ מאשר בקורונה ובהצלת המשק. את חוק-יסוד: הממשלה שיניתם לממשלת חילופים, ראש ממשלה וראש ממשלה רזרבי, לטובת יושב-ראש מפלגת כחול לבן בני גנץ, שלעולם לא יהיה ראש ממשלה בתנאים האלה; את חוק-יסוד: הכנסת שיניתם לטובת חוק נורבגי להכנסת עריקים ממפלגות לכנסת, ואתם כרגע משנים עוד חוק-יסוד נוסף, חוק-יסוד: הכנסת, כדי לאפשר לנתניהו להגיע לבחירות 2021 מעמדה נוחה יותר. אני שואל אתכם, חברי הכנסת מכחול לבן, אין עיניים בראשכם? אתם לא חושבים? אתם לא רואים? אתם לא רואים מה קורה מסביבכם? כנראה שלא, רק אם תשמעו את מכונת ההנשמה שסיפקתם לו בעוד 100 ימים דופקת טיק-טק-טוק, אולי תבינו את העניין הזה. אין בור, אין בור שבני גנץ לא נופל אליו, אין מכשול שהוא מדלג מעליו; נופל ומועד, נופל ומועד. הוא משלם את מחיר הטעויות שלו, והציבור ישלם את המחיר של טעויות שניהם. היום היינו צריכים להיות עם תקציב מאושר – כך קובע החוק, כך קובע ההסכם הקואליציוני – שאתם חתמתם עליו. במקום זה אין תקציב, יש גירעון חסר תקדים, יש הוצאות ממשלתיות. אני נגד החוק הזה. אני נגד החקיקה, אני נגד האסון הזה שאתם מביאים עלינו. מה עשיתם 100 יום, מה? רבתם כמו שני ילדים קטנים בגן הילדים ואין גננת שתעשה ביניכם סדר. ולכן, חבר הכנסת האוזר, תרשום, 100 ימים זוהי רק מכונת הנשמה, אנחנו בדרך לבחירות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה יעלה ויבוא, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם נאום בערבית מעל במת הכנסת אינו יכול לנרמל את הלא-נורמלי ולהפוך לטבעי את הלא-טבעי. בסופו של יום, בסופו של דבר, נתניהו ממשיך לשקר. הוא שיקר בבחירות האחרונות – הבטיח סיפוח והחלת ריבונות, שהוא בעצם מכה; והוא שאף לסיים את תביעות העם הפלסטיני להקמת מדינה ולהיות עם ככל העמים, ושיקר לאזרחי המדינה, שיקר לכל העולם, שיקר לשותפים, מי שהיו שותפים אחר כך בהקמת הממשלה, ריסק את המפלגה היריבה, והינה, או-טו-טו מתברר שמה שאמרנו, שדבר כזה לא יהיה – מתברר שנתניהו ממשיך לשקר. וגם עכשיו הוא ממשיך לשקר. בדוקטרינת השלום תמורת שלום, גם הפעם הוא ממשיך להוליך שולל את אזרחי המדינה, את אזרחי האזור ואת מנהיגי העולם. כי בסופו של דבר נתניהו יודע ואתם יודעים שבלי לסיים את הכיבוש, בלי להקים מדינה פלסטינית, בלי לענות על הדרישות הטבעיות וההיסטוריות של העם הפלסטיני לא יהיה שלום. אתם יכולים לעשות הסכמים עם ממשלות, אתם יכולים לעשות הסכמים עם מנהיגים, אבל זה לא יהפוך את המציאות לנורמלית ולא יביא לשלום בין העמים. תנאי השלום ידועים לכולם, ותפסיקו לשקר לאזרחים ולכולם. ומכאן נדגיש עוד פעם ונחזור כל הזמן, כי בסופו של יום נראה שרק אנחנו, הרשימה המשותפת, ממשיכים להגיד את הדברים הקשים ביותר. בטח אתם מתקשים לשמוע את זה, אבל נמשיך להגיד את זה, כי אנחנו כנים ואנחנו צודקים, כי אנחנו רוצים את השלום האמיתי, אנחנו רוצים בסיום הכיבוש, הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים, פירוק כל ההתנחלויות וזכות השיבה, ועד אז לא יהיה שלום – וכל השאר שלום סרק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, החוק הזה, האמת היא שהוא בא לכסות על ערווה. אדוני היושב-ראש, אתה לא מתפלל, נכון? השאלה איזה ערווה. אנחנו מכירים את איסור גילוי הערווה, ובהקשר הזה אולי יש פה איזה קיום של מצווה – כיסוי ערווה. החוק הזה הוא באמת מכסה את ערוותה של הקואליציה הזאת. חברי חבר הכנסת האוזר, יכול להיות שאתה מקיים עוד מצווה, כיסוי ערווה. בגלל שאתה הרי יודע כמוני – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אין מצווה כזאת. אולי אצלך – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אסור לגלות ערווה. אבל את הערווה, אם כולם רואים אותה אז צריך לכסות. אנחנו מכירים את הסיפור של שם וחם עם נוח. הם גם הלכו אחורה לכסות ערווה. השאלה כמה אחורה אתה צריך ללכת בשביל לכסות ערווה. חברי חבר הכנסת צביקה האוזר, זה חוק מאוד יפה. השאלה היא מה צריך לעשות בשביל לשמר כיסאות. בגלל שאנחנו, אין לנו ספק שהיה צריך להיות תקציב אתמול בבוקר, והלוואי – יושב פה שר האוצר – שיהיה תקציב בשבוע הבא. אנחנו ראינו היום את מורי ומדריכי קרב בכיכר; אנחנו קראנו בשבת על תלמידי היל"ה. אני בכוונה נותן דוגמאות, אבל ברור לכולם כשאין תקציב וכשדוחים אותו בחודשיים, מה זה עושה. אני שאלתי מישהו אם מי שנוחר בלילה יודע שהוא נוחר. אתה יודע את התשובה? האם מי שנוחר יודע? אני אומר, הממשלה היא באמת נוחרת, סליחה על הביטוי. היא לא יודעת. זאת אומרת, יש רמת ניתוק, או רמת חרופ כזאת, שהם לא מרגישים, הם לא יודעים מה הם עושים. עכשיו אני אומר את זה, זה כאילו – אי-אפשר לראות שאתה מחייך, אדוני היושב-ראש, בגלל הזה, אבל אני לא אומר את זה בשביל להצחיק. זאת רמת ניתוק כזאת שבאמת מישהו צריך לבוא ולהגיד לך: היי, אתה נוחר, זה מפריע לאחרים. בגלל שזה מה שהממשלה הזאת עושה בניתוק שלה. החוק הזה, אנחנו נצביע נגד, אני אצביע נגד, רק בגלל דבר פשוט אחד. זה נכון שאם הגענו ליום רביעי הבא ואין תקציב אז הולכים לבחירות, ובחירות זה דבר לא טוב עכשיו. אבל א. יש עוד שבוע, וב. התכוננו לזה כבר 90 יום. זה לא סתם שנותנים 90 יום להתכונן. אז מה אנחנו נחשוב: בשביל לתת הנשמה מלאכותית של 90 יום לממשלה הזאת – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – אנחנו עכשיו נעשה עוד חוק, שלא יפתור לנו את הבעיה, בגלל שהם לא יודעים שהם נוחרים, הם חושבים שהם שקטים והכול נהדר והכול שקט מסביב. אני אומר לך, ובזה אני מסיים – הם לא ראו בבוקר את מורי קרן קרב, הם לא ראו את התלמידים של היל"ה, למרות שהם עברו ליד, בגלל שבאמת הם מנותקים. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אנחנו דנים פה בגורלו של התקציב כאילו זה לא דבר מכריע והרה גורל עבור המדינה, עבור המשק, עבור קיומה של הכנסת הזאת. ובעיניי, עד כמה שזה נורא לומר, זה עוד סימפטום לחוסר התכנון קדימה, להיעדר הוודאות והאופק שנותנים כאן למשק. הממשלה פשוט עושה הכול כדי לא לייצר לנו אופק ברור – לא למשק, לא לתלמידים, לא לאף אחד. אני מסייע רבות לענף המסעדנות, ענף שלפני כמה ימים התבשר לפתע שקבינט הקורונה קיבל החלטה להגביל את מספר האנשים במסעדות לעשרה. מסעדה שמגבילים את מספר הסועדים בה לעשרה היא מסעדה שמקבלת גזר דין מוות, אין דרך אחרת להסתכל על זה. זו מסעדה שגם אם עד עכשיו איכשהו שפר עליה מזלה והיא מתקיימת, תחדל מלהתקיים באותו רגע. אני חושב שבאיזשהו מקום החלק של ההגבלה הוא אפילו לא הכי גרוע. עזבו שקבעו הגבלה שרירותית, עזבו שלא נימקו את זה בנתוני תחלואה לגבי מסעדות; החלק הנורא ביותר בסיפור הזה היה שלאחר שקמה צעקה באו אותם שרים מקבינט הקורונה ויצא פרסום שאומר: אה, לא ידענו שהמסעדות ייפגעו מזה. עכשיו, מה אמור להרגיש אותו בעל מסעדה, שבאמת נאחז בציפורניים שלו בפרנסה, ואז הוא מגלה שלא רק שאוקיי, קורונה ויש גזרות קשות, אלא שאף אחד לא ראה אותו. אף אחד לרגע לא קיבל החלטה מבוססת נתונים שאומרת: התחלואה בענף המסעדות היא x, אם נגביל בצורה מסוימת זה יפגע בכך וכך אחוזים מהמסעדות, אולי אפשר לפצות אותם, אולי אפשר לעזור להם. אותם מסעדנים פשוט גילו שהם שקופים; שאם עד עכשיו הם היו מספיק חצופים להצליח לשרוד עם העסק שלהם, אז קבינט הקורונה, אותו קבינט שכביכול אמור לקבל את ההחלטות הכי רגישות, שוב קיבל החלטה שרירותית ומנותקת ואפילו לא שם לב שזה פוגע להם בעסקים. עכשיו, אוהבים לספר לכם כאן בממשלה שאין פתרונות, שזה נורא קשה, שהקורונה חדשה לנו. העניין הוא שאנחנו לא לבד בעולם. ברחבי העולם יש פתרונות. פתרונות מגיעים בשני מתווים: בדרך כלל זה מגיע או לדוגמה במתווה של תו סגול ייעודי למסעדות, שיאפשר למסעדות לפעול בהתאם לרמת התחלואה; והמעשה המשלים הוא תמריצים – מערך תמריצים שיאפשר להם לפעול. בסין לדוגמה חילקו שוברים לרכישה במסעדות. באנגליה יש את מיזם eat out to help out, שנותן השתתפות לאנשים שהולכים לאכול במסעדות ומזרים לענף החשוב הזה כסף. בצרפת ובהולנד יש מתווה ברור להפעלה שמאפשר להמשיך ולפעול גם במסגרת הקורונה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ובישראל – כלום. כלום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עוד דקה, בבקשה. עכשיו, אם המסעדות עוד איכשהו שרדו עד עכשיו, שלא יהיה לכם ספק: הן לא ישרדו את החורף. ואיתן לא ישרדו כל האקו-סיסטם שמהווה מסעדה – לא הספקים, לא חברות הניקיון, לא חברות המזון שמספקות להן, וכמובן לא אותם עובדים, שכבר הרבה זמן יושבים בחוץ על הקווים ואין להם מקומות עבודה. בשבועות האחרונים אני עובד יחד עם בכירי הענף ואפידמיולוגים לנסח תו סגול ייעודי למסעדות – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ותנו לי לבשר לכם בשורה: זה אפשרי. עכשיו הגיע הזמן שממשלת ישראל תרים את הכפפה ותיתן קצת ודאות לענף הגוסס הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עידן רול. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת צביקה האוזר, האמת שהרצון הספציפי שלך למנוע בחירות הוא מובן משתי סיבות. קודם כול, צריך להגיד ביושר, אתה וסיעתך, סיעת דרך ארץ, הייתם כל הזמן בעד אחדות, רק זה מה שרציתם, ולא הסכמתם, ואולי עדיין לא מסכימים, לפי הפרסומים, לשבת באף ממשלה צרה – אני לא יודעת מה זה נקרא "צרה", זו ממשלה עם רוב בכנסת – אבל משום צד של המפה הפוליטית. צריך גם להזכיר שסיעתכם בבחירות פוטנציאליות בסקרים עומדת על איזה אפס נקודה משהו. אז אולי גם זו סיבה חשובה. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> גם מרצ – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> דווקא, דווקא – קודם כול, כמפלגה שעמדה כמה פעמים באימת אחוז החסימה, אבל תמיד מלמעלה, אני בהחלט יכולה להזדהות עם החשש הזה. אבל במרצ, אולי בניגוד אליכם, זה מעולם לא החליף את טובת המדינה כמו שאנחנו רואים אותה. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> ואני רוצה לפרט בפניך, כל מי שנמצא בכנסת בימים אלה ובשבועות אלה, נמצא והולך לוועדות, רואה את הדיונים השונים, וגם אפשר לראות את הדברים האלה כאן במחאות מחוץ לכנסת, במאהל של תנועות הנוער, תוכנית היל"ה, תוכנית קרן קרב, סבסוד הצהרונים, סגירת הספרייה הלאומית, באמת אלף ואחת תוכניות. אזרחים שפשוט – שנת הלימודים הולכת להיפתח בעוד עשרה ימים או קצת יותר, ונוער בסיכון, תנועות הנוער, צהרונים, שמשרתים את כל המשפחות ברחבי ישראל, פשוט לא יפתחו את השנה. וכל זה למה? כי אין תקציב. עכשיו, העובדה שהתקציב הפך להיות כלי פוליטי והפך להיות נקודת היציאה של ראש הממשלה, איזו תחנת יציאה – וכבר מדברים על זה בגלוי: האם הוא ייקח את תחנה היציאה הזאת או שיחכה לתחנת היציאה הבאה – זה טוב ויפה וזה נחמד מאוד, וגם העובדה שאתה, חבר הכנסת האוזר וסיעתך, התנדבתם להיות אלה שייתנו את הכרטיס אולי למנוע בחירות ואולי רק להאריך את הזמן עד לתחנת היציאה הבאה, גם זה טוב יפה וראוי להערכה. אבל מה שמדינת ישראל צריכה זה תקציב, זה תקציב. עכשיו, עוד שלושה חודשים, אני אשאל אותך: מה יהיה עם תוכנית היל"ה? מה יהיה אם הנוער בסיכון ייזרק לרחוב בגלל שאין תקציב? תנועות הנוער – החניכים לא יפתחו את הקינים בפריפריה? << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> את השבטים בפריפריה לא יפתחו? << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> באמת, איזה חוסר אחריות. אתה יודע מה, יש מצבים, יש מצבים – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> מה יהיה – – – מה יהיה עם שבטים? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – שאפילו גרועים יותר מבחירות. יש מצבים כאלה. רוב אזרחי המדינה לא רוצים בחירות, אבל יש מצבים שהם אפילו גרועים מזה. וזה, אם אנחנו נמשיך באותה דרך – אגב, של התמודדות עם משבר הקורונה; אני כבר שמה בצד את השחיתות ואת המצב החברתי ומצב השנאה והשיסוי וכו', רק בטיפול במשבר הקורונה. אם התקציב הזה שנביא – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> משפט אחרון. – – לא יהיה תקציב חברתי מרחיב, שמשקיע בשירותים החברתיים, בחינוך, ברווחה, בבריאות בתרבות, אתה יודע מה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – עדיף שלא נביא אותו בכלל. בואו נלך לבחירות ונבחר שוב את דרכה של המדינה, ואולי נבחר הפעם יותר טוב. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת תמר זנדברג. יעלה ויבוא חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הזו היא ממשלה מכבסת – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מכבסת? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – מכבסת מילים. קוראים לה ממשלת אחדות, והיא לא מפסיקה לריב. הכול אפשר להגיד עליה חוץ מממשלת אחדות. היא לא מפסיקה לריב, היא הולכת לגרור את מדינת ישראל לבחירות באחת התקופות המאותגרות והמסוכנות ביותר בריאותית, כלכלית, חברתית, חינוכית. קוראים לה ממשלת אחדות, איזה מין בלוף כזה, והיא לא מסוגלת להעביר תקציב מדינה חד-שנתי, דו-שנתי, תלת-שנתי. תנו כבר למשרדי המדינה לעבוד. תנו כבר לאזרחי ישראל את המענה שהם צריכים לקבל. קוראים לה ממשלת קורונה, זו הייתה ההצדקה להקמתה. כולם ויתרו, שילמו מחירים כבדים. הליכוד מכר את כל מה שחשוב לימין. הכול הממשלה הזו עושה, או נכון יותר, על הכול חבריה רבים ומתכתשים אחד עם השני, חוץ מלטפל נכון במשבר הקורונה. עד היום, עד לרגע הזה, אין מערכת מסודרת שיודעת לגדוע שרשראות הדבקה ולהתמודד עם זה בצורה מסודרת. יש פלסטרים; 750 שקל לכל אזרח, בין אם הוא צריך ובין אם הוא לא צריך. אין תקציב שאיתו אפשר להתמודד נכון עם המשבר הזה, לייצר מנועי צמיחה, להצעיד את המשק קדימה. עוד חבילה ועוד חבילה, עוד איזה פלסטר, עוד איזו עזרה ראשונה. ועכשיו יש לנו מכבסה החדשה: הישג מדיני היסטורי. תגיד לי, אדוני ראש הממשלה, על מי בדיוק אתה חושב שאתה עובד? נורמליזציה עם איחוד האמירויות זה מצוין, זה אחלה, אבל באיזה מחיר? למה אתה מחביא את המפה? לאיזה נתניהו להאמין, לנתניהו בעברית או נתניהו בערבית? כי עכשיו, עכשיו ב-Sky News אבו דאבי, ראש הממשלה מדבר על זה, ואני מקריא לכם: ההסכם הזה יעזור לנו לבסוף לייצר היסטוריה בין ישראל לפלסטינים. מה זה היסטוריה בין ישראל לפלסטינים? היסטוריה בין ישראל לפלסטינים זה חלוקת הארץ, זה מסירת שטחים, זה הקמת מדינה פלסטינית, שהימין מתנגד לכך. שנים אנחנו עובדים להוריד מהשולחן את השיח הנורא, את האיוולת הזו של אוסלו, של מסירת שטחים, של נסיגות, של הקמת מדינה פלסטינית. הצלחנו בימין להוריד את זה מסדר-היום. שמנו את הריבונות על סדר-היום. אז בעברית נתניהו אומר: מה פתאום, זה רק איזו השהיה זמנית, לא ויתרנו. אבל תקשיבו לאנגלית של החתן של נשיא ארצות הברית, של ג'ארד קושנר, שמדבר על זה שהוא הצליח לשכנע את נתניהו לחזור לרעיון המדינה הפלסטינית, ועוד לראשונה בהיסטוריה – תקשיבו טוב, מה שרבין ופרס, זיכרונם לברכה, ולהבדיל בין החיים למתים – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. – – מה שברק ואולמרט ידעו שאסור לעשות: אסור להציג מפה, בטח עוד לפני שהתחיל המשא ומתן בכלל – את זה נתניהו עשה בלי למצמץ. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> את זה אומר לא אני. את זה אומר ג'ארד קושנר, את זה אומר טראמפ, נשיא ארצות הברית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> על מי אתם עובדים? אדוני ראש הממשלה, תפסיק לכבס. אפשר לברך על נורמליזציה. צריך להתנגד למחיר הגדול. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> צריך לדעת את הסכנה הגדולה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – של החזרה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – לשיח האיוולת של אוסלו, של חלוקת הארץ והקמת מדינה פלסטינית – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – אדוני ראש הממשלה, לא תקום לעולם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> לא עכשיו, לא אחר כך, לא בשם כזה, לא בשם אחר, לא בתנאים כאלה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ולא בתנאים אחרים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', תודה רבה. חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול התרחש אירוע מרשים. בהפגנה בתל אביב נשמעו קריאות "מוות לערבים". לפתע עלה לבמה ברוך בן יגאל, אביו של חלל צה"ל עמית בן יגאל, השם ייקום דמו, ואמר לקהל בקול ברור וחד-משמעי: בעצרת הזו לא יקראו "מוות לערבים", ומי שזה לא מוצא חן בעיניו – שילך מפה. ברוך הוא אדם כאוב, מרשים ואיש אמיץ. כשהייתי ילד הבטנו בקריאות "אד'בח אל-יהוד" מהצד הערבי בזלזול ובבוז. חשבנו לעצמנו שאנחנו טובים מאלה שקוראים להרוג בנו רק כי אנחנו יהודים. חשבנו שהם נלחמים משנאה ולכן מפסידים פעם אחר פעם. אנחנו נלחמים על הבית, עם שכל, ולכן מנצחים. אבל היום יש כאלו מתוכנו, מתוכנו, שקוראים "מוות לערבים". המרחק בין "מוות לערבים" ל"שמאלנים בוגדים" הוא לא גדול. יושבים פה באולם חברי כנסת מהימין. אני שואל אתכם: האם אתם תופסים אחריות על הקריאות האלה? האם אתם נלחמים בתופעות האלה? האם אתם נוהגים באחריות או שאתם נוהגים כמעשה נתניהו ב-1995, המקבל את קריאות ההמון במין חצי הסכמה, ספק קריצה, ספק עידוד? אני שואל אתכם שאלה פשוטה: האם יש לכם עמדה? האם אתם מביעים את עמדתכם בקול ברור ורם? אדוני היושב-ראש, החברה הישראלית היא חברה בריאה. הרוב המוחלט אינו גזען. החיילות והחיילים שלנו לא גזענים. הרופאות והרופאים שלנו לא גזענים, האחיות והאחים שלנו לא גזענים. העובדות והעובדים הסוציאליים שלנו לא גזענים. המורות והמורים לא גזענים. החברה הישראלית היא חברה בריאה. היא תנצח את קולות השחור המסיתים מתוכה. ברוך בן יגאל הוא הרוב. ברוך בן יגאל ינצח. עם ישראל ומדינת ישראל ינצחו את קולות ההסתה והגזענות, כי להילחם בהסתה ובגזענות זאת העוצמה, זה הכוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יאיר גולן. יעלה ויבוא חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. שלוש דקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מונחת הצעה להאריך את התוקף של הגשת תקציב המדינה ב-100 יום – לא בגלל ששר האוצר ישראל כץ שנמצא פה אמר שהם לא הצליחו לארגן את חוק ההסדרים המורכב וצריך עוד איזה זמן של שבועיים לארגן את זה. 100 יום, ככה, על הדרך. 100 יום, כאילו הדבר הזה מובן מאליו. לפני כמה חודשים ישבו שני מכונאים, לאחד קראו בני גנץ ולשני בנימין נתניהו. הם החליטו שהם מרכיבים מכונית חדשה. הם אפילו הרכיבו את המכונית הזאת בצורה כזאת שיש זיקה בין הגלגל לבין ההגה, יש זיקה בין המראה למערכת ההתנעה. הם בנו משהו מורכב, קראו לו מכונית חדשה שקוראים לה ממשלת אחדות בשביל הקורונה. המכונית הזאת, אחרי ביקורת קשה מאוד, קמה וכוננה פה בכנסת, כוננה כאן בכנסת ישראל והתחילה לעבוד והתחילה לנסוע; בעצם, לא לנסוע: ברגע שהאחד הכניס לראשון, השני ברוורס. ברגע שהשני רוצה להכניס לשני, השני שם לו ברקס. הגענו למצב שהיום אנחנו כאן עם מכונית חדשה ונוצצת אבל מקולקלת, שלא נוסעת. הביטוי של המקולקלת ולא נוסעת הוא שחבר הכנסת צביקה האוזר מגיש הצעת חוק לדחות בעוד 100 יום. כל אותם דברים וכל אותן קריאות וכל הסיפורים ששמענו, כמה נפלא וטוב יהיה פה באחדות – הכול מתרסק אל מול המציאות של מכונית שלא נוסעת. המכונית הזאת שלא נוסעת באה לבקש היום את אמון הכנסת: בואו תיתנו לי להמשיך לא לנסוע. אנחנו נמשיך לא לנסוע ותנו לנו את האמון הזה. כאילו בחוץ לא קרה דבר, כאילו נמצאים בתוך איזה מקום שהוא מנותק מהמציאות לחלוטין. אתם יכולים לראות את ההפגנות בחוץ, את ההפגנות ביום שבת, את ההפגנות על הגשרים – כל אחד וסיבותיו עימו, אבל הסיבה המרכזית היא שיש פה מכונית שלא נוסעת. הבעיה הגדולה היא שכולנו קשורים בנגררת למכונית הזאת שלא נוסעת. אנחנו רוצים להתקדם קדימה והיא עדיין תקועה. אנחנו נגיע למצב הזה עוד x ימים, כי למה היא לא נוסעת? כי יש פה סיפור פוליטי, לא סיפור כלכלי. לא קורונה יש פה, יש פה טירוף מערכות של שתי מפלגות שהקימו ממשלה אחת, שלא יודעות להסתדר אחת עם השנייה, ואנחנו משלמים את המחיר. לכן אין קבינט פיוס. קבינט הפיוס הלך לקיבינימט. זה מה שקרה לקבינט הזה. לכן אנחנו יושבים פה ומלהגים, ויגישו את ההצעה הזאת והצעה שנייה, בשם האומה. אז בשם האומה מה שצריך ונכון לעשות זה להגיד לא, מסיבה פשוטה: יש עוד שבוע להגיש תקציב והיה גם את שבוע שעבר ולפני שבועיים לכו ותעשו את העבודה. אל תבזבזו את זמננו, שנגיד לכם כמה אתם לא מוצלחים ולא מוכשרים. תוכיחו לנו אחרת, שאתם מסוגלים ומוכשרים לעשות דבר אחד: להעביר תקציב ולעשות את מה שאתם טוענים תמיד שאתם יודעים, וזה למשול, ואפילו את זה לא הצלחתם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שלום לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלום לך. בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה. ברור לנו שהדיון הוא לא על תקציב חד-שנתי, לא על תקציב דו-שנתי. ברור לנו שזה אפילו לא דיון על תקציב בכלל. זאת עוד הסחת דעת שנועדה לשרת את האינטרס היחידי של נתניהו. מה שבאמת מעניין אותו, כולנו יודעים, זה מינוי בכירים שתכף ידונו בענייניו המשפטיים. הרי מעבר לפינה יש לנו יועמ"ש, יש לנו מפכ"ל ויש פרקליט מדינה. אז איזה תירוץ יימצא הפעם? תקציב. למה לגרור רגליים? למה, מדוע לעסוק בדחיית תקציב במקום לאשר אותו תוך 24 שעות? הרי נתניהו בכבודו ובעצמו, שמתיימר להיות מר כלכלה, אומר שאין שום בעיה לעשות את זה. האוזר לא מאמין לו? מוזר. למי בדיוק אנחנו אומרים לחכות, לנוער שלנו, לקשישים, לעמותות שקורסות, למובטלים? הקמתם ממשלת קורונה שלומיאלית שרק מחריפה את המשבר. יכול להיות שההצעה לדחיית התקציב היא עבורכם בכלל עלה תאנה שנועד לאפשר העברת כספים בלי פיקוח של הכנסת? זה מתיישב נפלא עם כל התפיסה של עריצות הרוב וההבנה שבעצם יש בית אחד, זה רק הרשות המבצעת כי הרשות המחוקקת ממילא לא קיימת. אז מה הבעיה, מי צריך תקציב? נעביר תקציבים ככה, בלי לתת דין וחשבון, ושהכנסת בכלל לא תבקר אותה. אחרת איך אפשר להסביר את הרצון להמשיך ולהקפיא מדינה שלמה שנמצאת במיתון כל כך עמוק? מה תסבירו לכמעט מיליון דורשי עבודה? האוזר, האוזר, מה תסביר למיליון דורשי עבודה, שרובם נמצאים בחופשה ללא תשלום? את מי בדיוק אתה מייצג, אדון האוזר, חבר הכנסת האוזר? הרי ברור שהאזרחים זקוקים נואשות לתקציב. אז מה העניין בלדחות אותו? יכול להיות שהאמירה פה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת להתפזרות בשם אי-קבלת חוק התקציב היא בכלל בניית האליבי, שאומר: אנחנו בכלל רצינו שלא יהיו בחירות, זה הם שהצביעו כך או אחרת? האוזר, הסיפור שקוף. כל ממשלה נורמלית הייתה מאשרת תקציב כבר היום – למה היום? אתמול – כדי לייצר אופק, עתיד והזדמנויות. אז שקוף לנו שכל סיפורי המעשיות לגבי התקציב מונעים משיקולים פוליטיים. האזרחים ממש לא מעניינים את מי שממליץ לדחות את אישור התקציב. מי שירים היום יד בעד דחיית התקציב בעצם אומר לאזרחים: אתם לא מעניינים אותי. אישור תקציב המדינה בעת הזאת הוא לא עניין של ימין או שמאל; הציבור והמצב הכלכלי הקשה, שרק ילך ויחמיר, צריכים לעניין את כולנו. אז במקום לעסוק בעצמכם ובמשחקי האגו שלכם, תביאו מייד את התקציב לאישור ואל תעסקו בדחייה שלו. נקעה נפשנו מההתנהלות הכל-כך מנותקת של הממשלה הרעה הזאת, אשר שכחה מזמן ואולי אף פעם לא ידעה מה התפקיד שלה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי. חבר הכנסת אליהו חסיד – לא נמצא. חברת הכנסת איילת שקד, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדינת ישראל צריכה תקציב. היא לא צריכה לדחות את התקציב; היא צריכה תקציב. דחיית התקציב בשלושה חודשים למעשה זורקת אלפי אנשים למעגל האבטלה. מה לעשות שבמדינת ישראל המגזר השלישי הוא מגזר גדול, שמקבל גם תקציב רציני מהמדינה, וברגע שאין תקציב כל המגזר השלישי קורס, כמעט כל המגזר השלישי. עמותות רבות, שגם עושות פרויקטים נפלאים וגם מעסיקות הרבה מאוד אנשים, קורסות. עכשיו, הממשלה הזאת היא פחות ממשלה – הייתי אומרת שהיא קצת יותר דומה לקרקס מאשר לממשלה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קרקס נודד. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> קרקס נודד, אומרת אורנה. תראו, נעשה הסכם נורמליזציה עם איחוד האמירויות, הסכם שגנץ ואשכנזי לא היו מודעים אליו בכלל. זאת אומרת, ראש הממשלה לא טרח ליידע את שר החוץ שלו ואת שר הביטחון שלו מחשש – הבנתי – שהם ידליפו. זאת אומרת, הם לא סומכים אחד על השני. איך הם רוצים שהציבור יסמוך עליהם אם הם לא סומכים אחד על השני? זה הרי אבסורד שאין כדוגמתו. לא רק בזה – איפה שאנחנו לא מסתכלים, זה נראה כמו קרקס. עכשיו, אם זה נראה כמו קרקס וזה הולך כמו קרקס, זה כנראה קרקס, וכנראה שסופו לקרוס. עדיף שזה יקרה מוקדם ממאוחר, ועדיף שיעבור קודם תקציב, כי בסופו של דבר כל מערכת החינוך – עומדים פה שר החינוך, ושר האוצר, הם יודעים הכי טוב למה צריך תקציב. נכון, שר החינוך? אצלך במיוחד. היל"ה, קרן קרב – כל כך הרבה פרויקטים שמתוקצבים כתוספתי ממשרד החינוך, ובלי תקציב הם פשוט לא יהיו. ואם הם לא יהיו, הראשונים שייפגעו הם ילדי הפריפריה והשכבות החלשות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השרים כץ ואמסלם, אתם מפריעים. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> דודי, מזל טוב, היה לך יום הולדת, לא? מזל טוב. הראשונים שייפגעו הם ילדי הפריפריה, השכבות החלשות, נוער בסיכון, חוגי העשרה למי שאין. אז אני אומרת לממשלה הזו, או לקרקס הזה: יכול להיות שאתם צריכים גננת, יכול להיות שאתם צריכים פסיכולוגית, משהו כנראה אתם צריכים. תיקחו עזרה, תמצאו דרך ותעבירו תקציב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת איילת שקד. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. שלוש דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני פחות משלושה שבועות, הכנסת הזו אישרה תקציב של 6.7 מיליארד שקל עבור מענקים אישיים לכל אזרח. בשבוע שעבר אישרנו ממש פה במליאה למעלה מ-1.7 מיליארד שקלים לפתיחת השנה של מערכת החינוך, בהם 400 מיליון שקל לתקציבי הישיבות. ולמי לא נשאר? ל-8,000 תלמידי ותלמידות תוכנית היל"ה. צריך להבין, חבריי חברי הכנסת, מדובר בבני נוער שנפלטו ממערכת החינוך, ותוכנית היל"ה היא המסגרת החינוכית האחרונה עבורם לפני שייפלטו לרחוב, לפשע, לאלימות ולסמים. שבועות שאנחנו מדברים על הנושא בוועדות של הכנסת. התשובה של שר החינוך יואב גלנט: זה לא אני, תגידו לגנץ שיאשר תקציב מדינה. השר יואב גלנט, שיושב כאן במליאה, אני מבקש לשאול אותך: זה לא אתה? איפה האחריות שלך? אתה שר החינוך של מדינת ישראל, זה קורה במשמרת שלך, זאת האחריות שלך, חבר הכנסת גלנט. התשובה המנותקת הזאת שלך, שר החינוך, מזכירה לי את הניתוק של ראש הממשלה לגבי מה שקורה פה במדינת ישראל. ככה זה כנראה, חבריי, כשהמציאות לא מצליחה לחדור מבעד לחלונות של שיירת מכוניות היוקרה שבה נוסע ראש ממשלתנו היקר. הרי רק אתמול הוא אמר שצמיחה שלילית של 30% זה חדשות כלכליות טובות מאוד, שהגירעון שצפוי לנו בשנת 2020, שעומד על 190 מיליארד שקל, זה חדשות טובות. השר גלנט, אתם נכשלתם. אתם נכשלתם בניהול המשבר. נכשלתם, כי במקום לעסוק במשפט של בנימין נתניהו הייתם צריכים לעסוק בחינוך של אותם נערים ונערות, שזכאים לחינוך מכוח חוק ולא כמעשה חסד – שים את החוק בצד, יואב גלנט: מכוח ההבנה היסודית שכל אדם ואדם בישראל זכאים לכלים שאיתם הם יוכלו לרדוף ולהגשים את החלומות שלהם. נכשלתם כי אתם מנותקים, כי בעולם המונפץ שיצרתם לעצמכם אין עניים ואין רעבים, וגם אין גם תלמידים שלא פותחים את שנת הלימודים שלהם. אבל יש כאלה. יש מאות אלפי תלמידים שהמסגרות החינוכיות שמספקות להם חינוך מבוטלות, ולכם לא אכפת, פשוט לא אכפת לכם. כשאתה סוגר את התוכנית הזו, תוכנית היל"ה, אתה סוגר את החינוך של אותם בני נוער. אתה סוגר את החינוך, ואתה גוזל מהם את החלומות שלהם, יואב גלנט. אתה רומס את היכולת שלהם להגיע למעוז חפצם בחיים. כשביבי, ראש ממשלתנו היקר, המנהיג העליון, מדבר על חשיבותה של השכלה, זה נעצר אצלו. הרי מה אכפת לו מאותם בני נוער בפריפריה, איך הוא קשור אליהם? במקום להתעסק בחינוך שלהם, לוודא שהם לא ימצאו את עצמם ברחוב, אתם, חבורה של מנותקים, מביאים לבית הזה הצעת חוק שדוחה את תקציב המדינה בעוד שלושה חודשים. ובשביל מה? כדי לקנות עוד זמן לריב בינכם ובין עצמכם על המשפט של ביבי, על התקנון של הממשלה, על המעון של ראש הממשלה, על המטוס שלו. אתם שורפים לנו את העתיד. אנחנו לא רוצים אתכם – לכו מפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יוראי להב. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. נא להקפיד על הזמן, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, טוב, לא סוד הוא, כבר שמענו את זה כל היום ובשבועות האחרונים: אנחנו נמצאים בשעת חירום קשה של מדינת ישראל, ובזמן שתוכניות חינוכיות בסכנת סגירה אחת אחרי השנייה, אתם רבים על התקציב ומדברים על בחירות. בזמן שיש למעלה מ-800,000 מובטלים, אנשים שאיבדו את מקור פרנסתם, אתם רבים על התקציב ומדברים על בחירות. בתי החולים קורסים וצוותי הרפואה מתקשים להתמודד עם העומסים, ואתם רבים על התקציב ומדברים על בחירות. הבעיה היא הקואליציה שהורכבה. אז, ביום הקמתה, נאמר לנו שזאת תהיה ממשלת חירום, אחדות, שתשרה יציבות, שתפעל למען פיוס בעם. הממשלה הזו היא לא זה, לא זה ולא זה – ממשלת ריבים ואי-הסכמות, ממשלת פייק. צד אחד חשב שהוא מונע בחירות רביעיות, בזמן שהצד השני ממשיך לפעול מאחורי גבו – מתכון לכישלון כבר אמרנו? אנחנו נמצאים כבר תקופה ארוכה בתסבוכת הזו בגלל אחד: ראש הממשלה, שדואג לאינטרסים האישיים שלו על פני טובת הציבור הישראלי – גם אלו שהצביעו לו, וגם אלו שלא. הנאשם סימן את המטרה ובלי שום עכבות מיותרות החליט שכל האמצעים כשרים. והתסבוכת הזו היא שלנו, של כולנו, ואת המחיר – איך לא – משלמים אזרחי מדינת ישראל. גם אני אתמקד במערכת החינוך שלנו, כי פחות משבועיים לפתיחת שנת הלימודים – איך אתם רוצים לדחות את התקציב? גם בתקציב המשכי צריך לדאוג ששנת הלימודים תיפתח כסדרה. לא היה כדבר הזה בתולדות מערכת החינוך. שצהרונים לא ייפתחו? אין 300 מיליון שקל בכל התקציב של מדינת ישראל? איך נשקם את המשק כשההורים לא יוכלו לחזור לעבודה? קרן קרב, האוכלוסיות המוחלשות – אתם בכוונה פוגעים בהן, רוצים לפגוע בהן, להפעיל לחץ על כולם. 300,000 תלמידים, שבמשך שנים, עם 4,000 עובדים מסורים, מקבלים את מה שלא יכלו לקבל בנורמה הרגילה שלהם. תוכנית היל"ה, בני נוער בסיכון – מה אתם רוצים, שהמשטרה תטפל בהם, ב-7,000 בני הנוער שישוטטו ברחובות? הרי אספנו אותם משם. הם נשרו ממערכת החינוך. התוכנית הזו מצילה אותם, מצילה את משפחותיהם ואת החברה הישראלית. אתם החלטתם לפגוע באוכלוסיות החלשות. יש החלטת ממשלה שיכולה להוביל למימון התוכניות האלו. חברים, כשערכים מוסטים הצידה על חשבון אינטרסים פוליטיים עלינו לעשות הכול כדי להציל את מדינת ישראל שלנו, להציל את ילדינו, את נכדינו ואת דור הורינו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זאת חובתכם, זאת חובתנו. לא ניתן לכם להרוס את המדינה שלנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורלי פרומן. יעלה ויבוא חבר הכנסת יואל רוזבוזוב. רזבוזוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ישראל ביתנו – – – ישראל ביתנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לפחות אני משתדל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צודק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מרגישים שיש ריח של בחירות באוויר. פשוט זה כבר יותר מהרגשה. אנחנו באמת כנראה נגררים לשם, אבל יש נושא אחד שאני רוצה לדבר איתכם עליו שמאוד מפריע לי אישית. בכל פעם שיש ריח של בחירות באוויר, יש שיח אלים, פוגעני, שיח של הסתה – בכלל באופן כללי, אבל אני אגיד מהזווית שלי: דווקא שיח פוגעני ואלים כנגד עולים מברית המועצות לשעבר. אנחנו יכולים להעביר קדנציה שלמה עם חברינו, במיוחד מהמפלגות החרדיות, ומאחורי המליאה להתחבק, לצחוק, לשתף פעולה בוועדות כשזה משהו באמת לטובת אזרחי ישראל, אבל איך שיש בחירות – אז מתחילים להלהיב את קהל היעד, אז מתחילים לדבר על מבטא כבד של חבר כנסת דובר רוסית, ופתאום אנחנו רואים שאריה דרעי בחדשות מרשה לעצמו לומר שהעולים שעלו הם בכלל לא יהודים. הרי בסופו של דבר כל אמירה כזאת מטילה צל על ציבור שלם, על מעל מיליון איש, שאחרי 30 שנה מאז העלייה שלהם חשבו שהם ישרתו בצבא ויתרמו למדינה וישלמו מיסים וזה ייגמר, אבל זה לא נגמר: כל פעם שיש בחירות זה צץ מחדש. כל פעם מתחילים להגיד: אה, הם לא יהודים, הם אזרחים סוג ב'. בשביל מה, בשביל לקושש קולות? כן, אני יודע שהשיח הזה יוצר איזושהי התלהבות, כל אחד בציבור שלו, ואני יכול להגיד ולהעיד על עצמי: גם אני חוטא. גם אני הרשיתי לעצמי לכתוב דברים שאני חושב שהם לא ערכיים, שהם לא מייצגים אותי. רק היום התנצלתי בפני חבר כנסת מאחת המפלגות החרדיות – ניגשתי אליו והתנצלתי על משהו שכתבתי אישית נגדו. כן, הרגשתי מאוד לא נעים. עברו שבועיים, וניגשתי אליו ואמרתי: תשמע, לא הייתי צריך לעשות את זה. אני חושב שאם אנחנו כבר נגררים לבחירות – לוקחים אותנו, אנחנו לא רוצים את זה, אבל גוררים אותנו לשם – אז בואו נפסיק עם השיח האלים הזה, שיח של הסתה. תחשבו על הילדים שלנו, על הנוער שלנו, שמסתכלים עלינו ולוקחים אותנו כדוגמה. מספיק. כל אחד יכול לדבר אל הקהל שלו איך שהוא רוצה אבל בלי הסתה ובלי אלימות. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואל רזבוזוב. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, ראינו בימים האחרונים חגיגה גדולה סביב so called הסכם השלום. הסכם שלום שאין בו כלום חוץ מזה שהוא הסכם; הסכם שלום שלכאורה בא לעשות קצת יפיוף וקצת קוסמטיקה למצב של כיבוש נמשך מזה כ-70 שנה. ואני רוצה לבשר שלא משנה כמה הסכמים של שלום אפשר לחתום, כל עוד יש כיבוש, אז קוראים לזה הסכם קיבוע הכיבוש; הסכם שמקבע ריבונות על עם אחר, הסכם שמקבע דיכוי של עם אחר, הסכם שמונע את הרצון הטבעי לחופשיות, לשחרור מריבונות של עם אחר. אין דבר אחד, אין דבר וחצי דבר אפילו בהסכם זה שנוגע לשלום. אנחנו מדברים על הסכם שבא לשרת את האינטרסים גם של טראמפ, אבל עוד יותר – של נתניהו, שנכשל. הוא נכשל במדיניות החברתית, נכשל במדיניות הפוליטית, נכשל בהתמודדות עם משבר הקורונה, נכשל, וטוב שכך, בכל מה שקשור לסיפוח. אנחנו יודעים שהוא דחה את זה, ואנחנו יודעים טוב מאוד שהיו נסיבות שמנעו ממנו לספח בתקופה זו, והוא לא מצא פתרון טוב יותר מאשר ההסכם הזה כדי לתלות עליו את כל הכישלונות המתמשכים שלו. טבעי ביותר שאנחנו מתנגדים לכל הסכם שבא לטעון שלום כל עוד הכיבוש מתמשך. אי-אפשר שמדינה שממשיכה לשלוט בעם אחר ולדכא עם אחר ולכבוש עם אחר ולשים כשני מיליון אנשים בתוך מצור וכלא מתמשך – תבוא ותטען שעכשיו היא רוצה לקדם שלום באזור. זה פשוט הסכם שמזייף את המהות האמיתית של מה זה שלום. הפכו את המילה "שלום", את הטרמינולוגיה של שלום, את המהות של שלום ואת המשמעות של שלום לכלי כדי לשרת אינטרסים של חזקים על חשבון מוחלשים וכדי לדכא עמים אחרים. מבחינתנו זה כן ממשיך להיות הסכם דיכוי כל עוד ממשיכים בכיבוש. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת היבה יזבק. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר איתכם על תוכנית הסאטירה "היהודים באים". סאטירה בעיניי זה אחלה, אבל אם עניינה של הסאטירה הזאת זה העלבה בוטה של רבבות מאמינים ופגיעה ברגשותיהם הדתיים, בעיניי זה not cool. אני תומך גדול בחופש הביטוי, אבל אני נוטה להניח שאם התוכנית הזאת הייתה פוגעת בדתות אחרות, זה לא היה עובר כל כך חלק. די לנו להיזכר באותה גברת שציירה ציור פוגעני של מוחמד עם איזה שילוב של חזיר, ולהיזכר שהיא ישבה שנתיים בכלא על הדבר הזה. אם למישהו כל כך דחוף לפגוע בקודשי ישראל בשביל הרייטינג, בעיניי זה נמוך, אבל זו זכות, זה לגיטימי. מה שלא לגיטימי זה להשתמש בכספי משלם המיסים, בכסף שלי, כדי לעשות כאלה תוכניות. והפתרון הוא פשוט – צריך להפריט את תאגיד השידור הציבורי, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מתן כהנא. יעלה ויבוא חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה המשמעות של הצעת החוק של צבי האוזר, של חבר הכנסת האוזר, שאנחנו דנים בה עכשיו? המשמעות שלה היא דחיית התקציב לעוד 100 ימים, מעל שלושה חודשים; המשמעות היא שרבבות ילדים שנמצאים בחסותן של תוכניות חינוכיות לא יקבלו את מה שמגיע להם; המשמעות שלה שמאות מיליוני שקלים שמגיעים לאוכלוסייה הערבית ולפריפריה לא יגיעו לרשויות האלה; המשמעות שלה שכל תקציבי התמיכות, אדוני היושב-ראש, יידחו, וכאשר תאושר הצעת התקציב בסוף השנה כבר לא יהיה זמן לחלק שום דבר. ולכן האוכלוסיות החלשות הן הנפגעות העיקריות מהאישור של הצעת החוק הזאת, אישור דחייה של התקציב בעוד 100 ימים. אבל על מה הדחייה? על מה הדחייה, רבותיי? אנחנו דוחים את התקציב ואישור התקציב, והממשלה מאשרת ודוחפת לדחייה הזאת כדי לתקן את ההסכם הקואליציוני. למה, לא ידעתם, לא ידעתם שאתם תגיעו ליום הזה כאשר חתמתם על ההסכם הזה? למה עכשיו אתם רוצים שהחלשים ישלמו את המחיר על טעויות לכאורה בהסכם הקואליציוני? רבותיי, נתניהו לא רוצה את הממשלה הזאת. נתניהו לא רוצה את הכנסת הזאת. נתניהו רוצה כנסת שתאפשר לו להימלט מהכלא. נקודה. זה הרצון שלו. וכל כך מתאמצים בכחול לבן להחזיק את הממשלה הזאת, כל כך מתאמצים כדי להשלים עוד חודש ועוד חודשיים, אבל גם אם אתם תיכנעו וגם אם ההסכם יתוקן כפי שרוצה ביבי עכשיו, בעוד כמה חודשים הוא יחליט שהוא עושה עוד פעם קונפליקט, ועוד פעם רוצה לצאת מההסכם הזה, וינצל את ההזדמנות הראשונה בשבילו כדי לפרק את הממשלה הזאת. ולכן אנחנו נתנגד להצעת החוק הזאת. חשוב עכשיו תקציב, לא משנה חד-שנתי, דו-שנתי – תעבירו כסף לעניים. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת אופיר סופר – נמצא? לא נמצא; חבר הכנסת ישראל אייכלר – גם לא. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> יש שר במליאה? או שרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> איפה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הינה, שם. שם. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אה, גלנט. השר גלנט. השר גלנט, שר החינוך. אדוני שר החינוך, שמייצג פה את הממשלה, יש לי שאלה אליך: על מי אתם עובדים? באמת, על מי אתם עובדים? אמר פה חבר הכנסת האוזר, שהציג את הצעת החוק, שאם יהיו עכשיו בחירות אז האיתנות של משקי הבית תיפגע. ובכן, בעלות ובעלי משקי הבית במדינת ישראל משפשפים את אוזניהם בתדהמה – אם יהיו בחירות האיתנות שלהם תיפגע? על מי אתם עובדים? אתם נתתם להם מענק 500 שקל לכל ילדה וילד, ואחר כך 300 שקל לכל ילדה וילד הבאים בתור. וביד השנייה, כשלא שמו לב, ביטלתם את מתווה הצהרונים. אז עכשיו קיבלו חד-פעמי 500 שקל, אבל יצטרכו לשלם כל חודש 350 שקל בשביל שיהיה מי שייקח את הילדה או הילד מהגן או מבית ספר בשלבים מוקדמים, משום שאלוהים יודעת, הממשלה לא דואגת שיהיה מי שייקח אותם. על מי אתם עובדים? נתתם 500 שקל לילד, אבל ביד השנייה אתם עושים תשלומי הורים משוגעים לשנה הבאה. נתתם 500 שקל חד-פעמי לילד, אבל הילדות והילדים האלה צריכים מחשב בשביל ללמוד מהבית לימוד מקוון שאתם עוד לא ארגנתם, ולא ברור לכם בכלל איך הוא קורה, ולא ברור שיש אינטרנט מתאים לדבר הזה, וגם אם יש אינטרנט, ההורים צריכים לשלם אותו. אבל אתם נתתם 500 שקל חד-פעמי לכל ילד. על מי אתם עובדים? על מי אתם עובדים, נתתם את המענק החד-פעמי הזה ולקחתם את המימון לנוער בסיכון לילדות וילדים שלפעמים אין להם בית. אין להם בית, ואם יש להם בית, אין להם שמץ תמיכה בבית. ואת פרויקט היל"ה הזה, שמחזיק אותם, פשוט מחזיק אותם ונותן להם סיכוי, פשוט לקחתם להם. על מי אתם עובדים? נתתם כסף גם למבוגרים, לא רק לילדים, 750 שקל למבוגר, חד-פעמי. וואו. אבל לקחתם ביד השנייה, לקחתם את רוב מקומות העבודה שהיו לאנשים. האבטלה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, מיליון מובטלות ומובטלים. עכשיו אתם לוקחים את החל"ת. לקחתם לאנשים את חופש התנועה שלהם, סגרתם להם את העסקים שלהם; כל אולמות האירועים, כל ענף התעופה, התיירות הפנימית, מסעדות נפגעות. אבל נתתם 750 שקל, ועכשיו אתם אומרים שאם לא נעביר את דחיית שקר כלשהו הזאת של התקציב, איתנות משקי הבית תיפגע. באמת, אדוני, איך אתה והחברים שלך בממשלה הזאת חושבים שאזרחיות ואזרחי ישראל לא מבינים שאתם פשוט עובדים עליהם ומשקרים להם ומורחים אותם? וכל מה שנועד החוק הזה לעשות זה למרוח אותם עוד חודש, חודשיים, אולי שבוע, אולי שבועיים. איך שתחליטו, מה שבא לכם. ככה או ככה, אתם פשוט ממשיכים לעבוד עליהם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת מרב מיכאלי. יעלה ויבוא חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול ביקרתי בחדר המצב של היישוב ירכא, ושמעתי סקירה על כל מה שקורה ביישוב מבחינת התפתחות נגיף הקורונה והידבקות האנשים. יצאתי מאוד מעודד מהמשמעת של התושבים שם, מההתחייבות ההדדית ביניהם. ואני מאמין שעד סוף השבוע, עד סוף החודש, מצב ההידבקות ביישוב ירד כמעט לאפס. היום גם שמעתי וראיתי בתקשורת שגם פרופ' רוני גמזו ביקר ביישוב ירכא, וביקר באזור המסחרי של היישוב ירכא, וקרא לכולם לחזור לאזור המסחרי, לבקר, לקנות. וגם אני מכאן, מהכנסת, קורא לכולם, כי פרופ' גמזו אמר שהאזור בטוח. אז תחזרו לאזור התעשייה, האזור המסחרי של ירכא, לקנות, לעשות את הקניות שלכם בסופי שבוע וכל השבוע. חשוב מאוד שהיישוב ירכא יישאר חזק. הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו עכשיו הוא החוק שאנחנו דנים בו היום. אני אצביע נגד החוק הזה; כל מפלגת ישראל ביתנו תצביע נגד החוק הזה. ואני רוצה להגיד לכם, החוק יעבור היום בקריאה ראשונה, אבל רק בקריאה ראשונה, כי הממשלה הזאת חיה על כוכב אחר, לא כאן. לא במדינת ישראל. כנראה ששמים לראש הממשלה המכהן וראש הממשלה הרזרבי – ניתקו אותם מהעם. לא מבינים מה קורה אצל האזרח הפשוט במדינת ישראל. לא מבינים שיש היום 800,000 מובטלים במדינת ישראל; לא מבינים שיש יותר מ-80,000 עסקים קטנים שנסגרים היום במדינת ישראל. הם מתעסקים בדבר אחד – מתי הטיימינג הכי טוב והתזמון הטוב ביותר לביבי נתניהו ללכת לבחירות. בזה הם מתעסקים. לא מתעסקים באיך להציל את המשק, איך להתגבר על נגיף הקורונה. באחד הנאומים נתתי לדוגמה את יוון; נתתי לדוגמה את השכנות שלנו – ירדן. לכן, אדוני היושב-ראש, אני אומר לך, היום אנחנו נעביר את זה בקריאה ראשונה – בעצם הממשלה תעביר את זה בקריאה ראשונה, כי אנחנו נצביע נגד, אבל אחרי שיעבירו אותו בקריאה ראשונה, הוא ייכנס להיסטוריה של מדינת ישראל ולא יתקדם יותר, כי אנחנו נלך לבחירות. כי ככה החליטו ראש הממשלה וראש הממשלה הרזרבי, שחיים על כוכב אחר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת חמד עמאר. יעלה ויבוא חבר הכנסת יוסף ג'בארין. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> סלאם עליכום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עליכום א-סלאם. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: ברשות יושב-ראש הישיבה, חברי הכנסת,) כבוד היושב-ראש, מחר שנינו משתפים פעולה ברמה הפרלמנטרית באחד הנושאים הכי חשובים שמעסיקים את החברה הערבית בשנים האחרונות, וזה הנושא של האלימות: אתה, בתור יושב-ראש הוועדה למיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית, ואני, בתור יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, נקיים דיון על האלימות בקרב בני נוער ערבים ועל הצורך להקצות משאבים חינוכיים, חברתיים וכלכליים כדי להתמודד עם התופעה המסוכנת הזאת, ובעצם כדי להציל את הנוער הערבי שנמצא בסיכון להידרדרות לעולם האלימות והפשיעה. אני רוצה להגיד לך שהיום קיימנו בוועדה לזכויות הילד דיון מאוד חשוב על סכנת סגירת תוכניות חברתיות וחינוכיות מאוד חשובות, מאוד משמעותיות ומאוד רציניות – בלי להגזים, תוכניות מצילות חיים לנוער בסיכון ולנוער במצוקה, כאשר הדיון התמקד בתוכניות היל"ה. בתוכנית היל"ה אנחנו מדברים על יותר מ-7,000 בני נוער בסיכון, יהודים וערבים, שבלי המסגרת הזאת, שנותנת להם את המענים החברתיים והחינוכיים, הם פשוט נפלטים מהמערכת החוצה. לכן, סגירת תוכנית כזאת יכולה בעצם לסתום את העתיד בפני הנוער הזה. לפני העלייה שלי לדוכן כאן שוחחתי גם עם שר החינוך יואב גלנט בנושא הזה, על החשיבות למצוא פתרונות תקציביים לכל התוכניות הללו. כשאני מדבר על תוכנית היל"ה, התלמידים שם גם במסלול של בגרות, במסלול של לימודים, ולכן חל עליהם חוק חינוך חובה, שמחייב את המדינה להבטיח את המקום שלהם במערכת החינוך באופן שוויוני. אין דבר כזה תלמידים מסוג א' שחוזרים ללימודים ומבטיחים להם את החזרה, ותלמידים מסוג ב' או מסוג ג' שכיום יש סימן שאלה גדול על חזרתם ללימודים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלי אבידר. שלוש דקות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הדור הצעיר שלנו ישלם את מחיר משבר הקורונה הכלכלי בשנים הבאות. אבל לא רק בשנים הבאות, גם עכשיו, כשאנחנו בפתחו של משבר אבטלת הצעירים הגדול בתולדותיה של מדינת ישראל. מיומו הראשון של משבר הקורונה זעקנו: אל תסגרו את המשק, ואיש משרי הממשלה לא רצה לשמוע. כולם נכנעו למסע ההפחדה של נתניהו, שהכניס מדינה שלמה לחרדה: שפעת ספרדית, מאות אלפי הרוגים, קטסטרופה ברמה של אחרית הימים. כל המושגים האלה נזרקו לאוויר ערב-ערב מבלי שאיש ישאל: על בסיס מה? האם חוסר ידיעה מצדיק הערכות מצב אפוקליפטיות? כל מי שהעז להטיל ספק הוגדר כחסר אחריות. הזוי. ההזיה היחידה היא של כל אלה שלא הבינו שמסע ההפחדה הזה נועד לחלץ את נתניהו מכלא מעשיהו, גם אם הורסים עתיד של מיליונים על הדרך. אז עכשיו אנחנו בתוך קטסטרופה אמיתית, קטסטרופה כלכלית. צעירי מדינת ישראל בגילי 20 עד 40 הם הנפגעים העיקריים בשוק העבודה הישראלי. לא מדובר בכמה אלפים, אלא ב-1.8 מיליון מאזרחי מדינת ישראל, שהם המרכיב המשמעותי ביותר בשוק העבודה. זוהי אוכלוסייה שבשנותיה הראשונות בונה את העתיד שלה דרך לימודים ועבודה בעבודות מזדמנות, ושרוב הוצאותיה הן על דיור, לימודים וחיסכון לעתיד, וכעת לא נותר להם כלום. על פי ההערכות – תקשיבו טוב, חברי הכנסת – סטודנט אחד מתוך שלושה ינשור מהלימודים בשנה הקרובה לאור חוסר היכולת לשלם את שכר הלימוד. אין להם אפילו יכולת לממן את ההוצאות הבסיסיות שלהם. סטודנטים כבר היום נזרקים מהמעונות. האוניברסיטאות, שגם הן חשופות למשבר, נאלצות לדרוש את שכר הלימוד ושכר הדירה. ולמי הצעירים במדינת ישראל מחכים? הם מחכים שמישהו יחשוב עליהם? נתניהו חושב אך ורק על עצמו, ויש לו רק סיוט אחד: מדים בצבע כתום. לא מעניין אותו העתיד של הצעירים; לא מעניין אותו מה קורה להם. ועד שהם לא יצטרפו למחאה, שום דבר לא ישתנה. חברותיי וחברי הכנסת, נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים, כי יש 1.8 מיליון צעירים שחייבים לדאוג להם שלא ייזרקו מתחת לגלגלים. הצעירים האלה חייבים להצטרף למחאה, לעלות לירושלים, להישאר בה עד שנתניהו יתפטר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלי אבידר. חבר הכנסת אחמד טיבי, שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, כבוד יושב-ראש האופוזיציה – יושב-ראש האופוזיציה – סיעת הליכוד ללא חברים, כל אחד מכם ראה את הסרטון של הפועלים הפלסטינים ששוטרי מג"ב עינו אותם, התעמרו בהם, היכו אותם, הפשיטו אותם, השפילו אותם לעיני מצלמות. מי שצילם זה אחד התוקפים. חבורה של קלגסי משמר הגבול, קלגסים ממש. עכשיו אומרים: אה, אתם מסיתים את הפלסטינים. למה צריך להסית? מי מסית את הפלסטיני נגד הכיבוש? הכיבוש עצמו, שוטרי המג"ב האלה. חבורת נבזים, נפשעים, תת-רמה, תת-אנושיות. הלב נקרע לראות את הדברים, את התמונות האלה. יש כאלה שלא רצו להמשיך לראות את הסרטון. ואז אתה שומע על בית דין צבאי שגוזר שלושה חודשי מאסר עבודות צבא על חייל שירה מתוך עמדה מבוצרת על אבא שלא תקף, לא איים, ירה בו והרגו. שלושה חודשי עבודה. מה המסר של הצבא לחיילים האלה? אתה יכול לירות בפלסטיני, להרוג אותו – או שאתה מקודם, ושום דבר, שום שערה משערות ראשך לא תיפול. ואז אתה רואה היום בבוקר גבר בן 60, עם ליקויי שמיעה ודיבור, חירש, והחמושים במחסום, חמושי המחסום, יורים בו. למה הם יורים? הם יודעים שהם לא יוענשו, הם יגידו: זה פלסטיני, חשבנו שהוא יורה בנו, זה ההסבר האוטומטי, וכולם יאמינו. תראה את הפייסבוק, אומרים: למה לא שמו לו כדור בראש? עם אלה צריך לעשות שלום, לא כדורים. אי-אפשר לקבל שלום וליהנות משלום אם אתם עושים שלום עם כל העולם ואתם ממשיכים לירות בפלסטינים. אין מעקפים, רק דרך הפלסטינים אפשר לעשות שלום. לא עם כל העולם הערבי והאסלאמי, רק עם הפלסטינים. אם אי-אפשר לעשות שלום עם האימא מעזה שנמצאת תחת מצור או הגבר מחברון שיכול לקבל כדור בראש – עם מחסום, בלי מחסום – או הצעיר משכם, אף אחד לא יזכה בשלום. וכל הביטויים על שלום זה fake peace, פייק שלום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. אחרון הדוברים, יושב-ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שהממשלה והקואליציה הזאת באות הנה להצביע על החוק הזה של דחיית התקציב, שיעלו קודם לדוכן הזה ויבקשו סליחה. אתם צריכים לבקש סליחה מאזרחי ישראל, להתנצל בפניהם במבט מושפל. ב-17 במאי הקמתם ממשלה, הודעתם שזו שעת חירום ואתם מקימים ממשלת חירום לאומית. צריך להעביר תקציב במהירות האפשרית, זה היה ההסבר להקמת הממשלה. אמרתם שעת חירום – בשעת חירום שמים הכול בצד: את כתבי האישום של ראש הממשלה, את חילוקי הדעות, כל הדברים שנאמרו במערכת הבחירות – הכול הצידה, כי זו שעת חירום; מייד צריכים להעביר תקציב למען אזרחי ישראל, בשביל הרווחה, בשביל המובטלים, בשביל התמודדות עם המשבר. והיום אתם באים הנה ואומרים לנו: רגע, רגע, תנו לדחות בעוד 100 יום. 100 יום כבר עברו, עכשיו רוצים לדחות בעוד 100 יום, ואז מה, תדחו בעוד 100 יום כי אתם לא מסוגלים לעשות החלטה נורמלית אחת? כל מה שאתם עושים פה היום זה להנציח את הכישלון הטוטלי של הממשלה הזו, של ראש הממשלה הזה, בטיפול במשבר הקורונה. אז אם כבר נכשלתם, תעלו הנה ותבקשו סליחה. תבקשו סליחה מהמובטלים, תבקשו סליחה מהצעירים, תבקשו סליחה מעסקים קטנים שפשטו את הרגל, תבקשו סליחה מכל האנשים ששיקרתם להם כשהקמתם את הממשלה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יאיר לפיד. יסכם את הדיון חבר הכנסת צבי האוזר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו עולים להצבעה למעלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צביקה, קח זמן, קח זמן. אל תמהר. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> החיפזון מהשטן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קח זמן, מכונת ההנשמה התחילה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חברי הקואליציה נוהרים להצבעה. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני חייב לך חובה. אני חושב שבנאום הקודם שלי זו הייתה פעם ראשונה שאתה היית יושב-ראש ואני נאמתי, ומשום מה נשמט הדבר מזיכרוני ולא בירכתי אותך. אז אומנם זה כבר מאוחר ואולי הכנסת בסוף תתפזר, אבל אני מברך אותך ושמח לעמוד כאן כשאתה לצידי. אדוני היושב-ראש, לא רק אותך אני רוצה לברך, אני גם רוצה לברך היום את תושבי העיר אריאל. אני לא יודע אם חבריי חברי הכנסת יודעים, אבל היום – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סיפחו אותם. סיפחו אותם. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – מציינת העיר אריאל – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – סיפוח – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – היית מאמין, חבר הכנסת שטרן? 42 שנים לייסודה. אתה יודע, יש כאלה בסביבתך שהיו רוצים לא לראות את אריאל על המפה, היו רוצים להזיז, לפנות. 42 שנה. גברים, נשים, ילדים, טף, למעלה מ-20,000 תושבים, באזור ה-22,000 תושבים. יש בהם ותיקים, יש בהם עולים חדשים. אני מקווה שחלקם צופים בנו ברגעים אלה. יש באריאל שבט צופים, יש באריאל היכל תרבות, תזמורת קאמרית, אפילו אוניברסיטה. ואפילו, חבר הכנסת שטרן, באוניברסיטה יש פקולטה לרפואה. אתה יודע, זכיתי בתור חבר הוועדה לתכנון ולתקצוב להרים את האצבע לפתיחתה של פקולטה לרפואה נוספת בישראל. אז חשבו שאולי אין צורך ברופאים, והינה הגיע אותו נגיף קורונה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צביקה – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – ומבינים עד כמה אנחנו צריכים רופאים, ילמדו איפה שילמדו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תיירות, אתה הפכת למורה דרך, אתה מסביר לנו על העיר כאילו אנחנו לא יודעים מה זה ואף פעם לא היינו שם – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> חבר הכנסת סובה, תתפלא לדעת שיש כמה מבין חברינו שלא מכירים היטב את אריאל, עיר ואם בישראל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא מאמין. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אני בטוח שאתה מכיר. אתה יודע כמה יוצאי מדינות חבר העמים – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לימדתי באוניברסיטה שם. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> לימדת באוניברסיטה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לימדתי באוניברסיטה שם. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> למדת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לימדתי. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> לימדת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> תבורך. תראה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא חושב שיש מישהו שלא מכיר – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> יש, יש שלא מכירים, ואני מציע לך אולי בהזדמנות זאת להציע לחברים שאינם מכירים, אולי סיור מודרך. נעשה את זה יחד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה, מי לא מכיר? תראה לי. תצביע, מי לא מכיר. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> יש, יש חברים. אנחנו לא נעשה שיימינג ונגיד מי לא מכיר. אבל גם אם מכירים, זו הזדמנות טובה לברך את אריאל על יום הולדת 42 שנה, ואני בטוח, חבר הכנסת סובה, שאתה מצטרף לברכות. נכון? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מצטרף, בוודאי. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אז אני שמח. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מפה אני מברך את כל תושבי אריאל. אני חושב שצריך גם להיזכר בזכרו של רון נחמן, שהיה ממקימי אריאל. ודאי, איזו שאלה. ואני גם מברך את ראש העיר הנוכחי אלי שבירו. ודאי, איזו שאלה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אז אני אצטרף לברכות של חבר הכנסת יבגני סובה, שהזכיר כאן – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> פה אין קואליציה ואופוזיציה בכלל. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – חבר ותיק, רון נחמן, זיכרונו לברכה. הוא היה כאן, בכנסת הזאת, ובאמת, במו ידיו הגשים חלום, הפך חלום למציאות, אותה מציאות שאנחנו מדברים עליה עכשיו. אנחנו גם מברכים את ראש העיר שבירו, שמנהל היום את העיר הזאת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה רוצה עוד סקופ? << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> כן, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ראש העיר אלי שבירו היה המפקד שלי בצבא, אז גם אני מברך אותו. אז הינה, למדת פה את כל הסודות – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מוסיף, צביקה, שהבן שלי לומד באוניברסיטת אריאל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תחנך אותנו על אריאל, צביקה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אני לא מחנך, חברים. יש פה – אני לא יודע עד כמה העיתונאים צופים בנו, אבל אט-אט מתגלות פניה היפות של הכנסת, פניה המגוונות, והסכמה לאומית, שפעם לא הייתה והיום קיימת, על אריאל. הינה אומר חבר הכנסת לפיד שבנו לומד באותה פקולטה. מה הוא לומד, חבר הכנסת לפיד? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנתרופולוגיה וקרימינולוגיה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אנתרופולוגיה וקרימינולוגיה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה שאומר שאני אצטרך להמשיך לעבוד. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אתה יודע, אנחנו יכולים להרחיב. אמרו לי שיש זמן, אט-אט האנשים מתקבצים. אנחנו יכולים להחליף עמדות של אבות לבנים. חובת הפרנסה, עד איזה גיל זה? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עד המוות. אני כשר אוצר שמתי את המימון לאוניברסיטת אריאל. נתתי את המימון להפוך לאוניברסיטה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אתה יודע, המשך הדברים שלי על אריאל הם בדיוק אליך, חבר הכנסת לפיד. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין לי ספק. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> במסגרת אותה הסכמה לאומית, קונסנזוס, הבנה, באשר לאריאל, לרקמת החיים שם, לעיר ואם בישראל. << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> – – – מציעים פה כסף לאוניברסיטת אריאל. בדיוק באתי לקחת. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> הינה גם השר האחראי. כי כמו אריאל, חבר הכנסת לפיד, יש 130 יישובים ביהודה ושומרון, 130 קהילות. במצטבר אפשר להגיד שכחצי מיליון, קרוב לחצי מיליון אנשים גרים שם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> צביקה, היית מזכיר הממשלה, אתה זוכר גם איך הקפיאו בנייה באריאל. כמה יחידות דיור ממשלת נתניהו אישרה באריאל? תגיד לנו. תגיד לנו, מעבר לדברים – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> ומדוע אני מרחיב על אריאל, חבריי, חבר הכנסת לפיד – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תיזכר בזה. אני בטוח שתושבי אריאל לא – – – מהמספרים, מה שאתה תגיד, אה? << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת סובה? אני מבין שאפשר להקים אולי, הייתי אומר, שדולה למען אריאל פה. אולי קמה לה אגב אורחא – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> עשר שנים אנשים לא יכולים לבנות שם בית. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – השדולה למען אריאל ובנותיה. אגב, אני לא יודע אם אתה יודע, חבר הכנסת סובה, שאת אריאל הקים גרעין תל אביב. גרעין תל אביב. חברים מהתעשייה האווירית והתעשייה הצבאית, אם אני לא טועה, שגרו בתל אביב, ואתה יודע, התקדמו מזרחה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> צביקה, זה לא שמאל – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> חלילה, לא שמאל. חלילה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> חברים, אנחנו באווירה של פיוס, של הסכמה לאומית. מדברים פה על הבנים, על דור הבנים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> צביקה, למה אתה לא? למה נשארת בתל אביב? << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> יש כאלה שיכולים לדבר על דור הנכדים. בואו נשמור, עוד כמה דקות יהיה הפולמוס הראוי לבית זה. אבל אני אומר לך, חבר הכנסת לפיד, למה אני מזכיר את אריאל; כי בשבוע שעבר הנחתי הצעת חוק להחיל את חוק-יסוד: משאל עם גם על אריאל וגם על 130 קהילות – אנשים, בני אדם. ראוי להציב אותו סטנדרט, בשם השוויון, ולומר שבמידה שמדינת ישראל תקבל החלטה, תקבל החלטה – חלילה, בעיניי – בלתי סבירה ובלתי הגיונית להזיז אנשים מביתם, לפנותם, יהיה זה בדרך הדמוקרטית היחידה שאפשר לקבל אותה: דרך המופיעה במצע יש עתיד, דרך המופיעה במצע תל"ם, דרך המופיעה במצע כחול לבן, דרך המקובלת, נדמה לי על כל מרכיבי הקואליציה – במשאל עם, לא בשום דרך אחרת. כך ראוי למדינה דמוקרטית, ואני בטוח, חבר הכנסת לפיד, וכפי שציינת, בנך לומד שם, שאתה מבין מהי קהילה, מה המשמעות, שבמאה ה-21 לא תעלה על הדעת הזזת אנשים. אבל אם זה איזשהו פתרון – הוא יוכרע אך ורק בדרך כזאת. חבריי חברי הכנסת, כולכם יודעים ומכירים את עמדותיי, הייתי אומר, משכבר הימים. תמכתי בהחלת ריבונות בשטח ביהודה ושומרון המצוי תחת שליטה ישראלית. אחרי 53 שנים נדמה לי שתפיסה צבאית זמנית איננה הולמת את ההסדר הראוי. אני גם חושב שעמדתי זו איננה עמדת מיעוט. היא עמדה רחבה, מקובלת, הייתי אומר אפילו עמדת רוב. היא גם באה לידי ביטוח בתוכנית פורצת הדרך, תוכנית המאה של הנשיא טראמפ. אולם התבשרנו השבוע שבמסגרת אותו דיון בין-לאומי על הסכמות בין ישראל לבין בעלת בריתה ארצות הברית, אותה החלטה שאמורה הייתה להתקבל – ייתכן שגם בכנסת זו – על החלת ריבונות, נדחית. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> האוזר, כל הזמן – – – סן רמו, מה יהיה? << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> עוד מעט נגיע גם לסן רמו, ידידי. התבשרנו על הסכם, הייתי אומר היסטורי, הסכם שלום שנדמה לי שרוב מוחלט של חברי הבית מברכים עליו, וכחלק מאותה הסכמה, אותה הכרעה היסטורית של החלת ריבונות נאלצת להידחות. ואני הצעתי לקחת את המרכיב אולי המהותי, החשוב ביותר, בהחלטת ריבונות – ואסביר מדוע – שהוא החלת חוק-יסוד: משאל עם גם על אותם יישובים שיושבים באזור שעליו מתוכננת או מתועדת החלת ריבונות. אמרתי: בואו נקדים זאת ונסדיר את הדבר הזה. אגיד מדוע אני רואה את רעיון חוק-יסוד: משאל העם אולי כרעיון הליבה או רעיון מרכזי בהחלת ריבונות, הגם שיש בה חשיבות, ואציין את ההוויה הפוליטית-מדינית שחווינו כאן בארץ הזאת ב-30 השנה האחרונות. הווי ידוע, מדינת ישראל החילה ריבונות על רמת הגולן ב-1981, וחמש ממשלות בחמישה הרכבים שונים ניהלו משא ומתן על עתיד הגולן גם אחרי החלת ריבונות. השוני בין אותן שנים, שבהן ניהלו משא ומתן גם אחרי החלת ריבונות, למצב שהשתרר אחרי 12 במרץ 2014, עת הבית הזה קבע את חוק-יסוד: משאל עם, השוני הוא שאת אותם הסדרים שנזרקו באוויר ונדונו – על רמת הגולן, על גבולותיה של ירושלים – אי-אפשר כבר להעביר ככה, באיזשהו מחטף, בחשכת ליל כאן בבית הזה, כי אם הדבר יוצג – הוא יונח להכרעתו של העם. עכשיו, למען הסר ספק אני רוצה לחדד ולהבהיר: אני חושב שהרעיונות לרדת מרמת הגולן, לסגת מרמת הגולן, היו רעיונות עוועים. אנחנו רואים היום, במלאת קרוב לעשור למלחמת האזרחים בגולן, עד כמה רעיון משוטה היה הרעיון לרדת מרמת הגולן; עד כמה ישראל הייתה יכולה להיפגש בכוחות דאעש על סף טבריה, או בכוחות איראניים. ואם מישהו חושב שהיה הדבר מביא שלום, הרי הוא יודע היום שהיה מביא מלחמה גדולה, גדולה מאוד, עם הרוגים ונפגעים, אם הייתה נעשית אותה טעות היסטורית של ירידה מרמת הגולן. וברור לי שהיום, ב-2020, הבית הזה ברובו מבין עד כמה היינו על סף טעות היסטורית, עד כמה הדבר חסר אחריות היסטורית וחסר אפשרות היסטורית, ועד כמה אותו חוק-יסוד: משאל עם נועל, נועל את העניין. ולא תקום כאן ממשלה שבחשכת ליל תרד מרמת הגולן, כי הדבר יגיע למשאל עם. ואותו הסדר שמציג את מח העצמות של החשיבה הדמוקרטית, שהכרעות היסטוריות כאלה יש להן מנגנון לקבלת החלטה, אי-אפשר בעסקאות, בדילים, לעשותן – הדבר הזה יחול, ויחול גם באשר ל-130 קהילות, יישובים, אנשים ביהודה ושומרון. חבריי חברי הכנסת, רבים מביניכם משוחחים איתי באשר להסדרים מדיניים עתידיים, באשר לתוכנית המאה. רבים שאלו אותי: האם בשבתך כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון אתה מכיר את המפות? ואני רוצה להגיד לכם, חבריי מימין ומשמאל: לא מדובר במפות, לא מדובר בקווים, לא מדובר באחוזים – מדובר בראש ובראשונה באנשים, חצי מיליון ישראלים שחיים היום מעבר למה שמכונה קו ירוק. ואם מישהו חושב – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שלושה מיליון פלסטינים. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> גם פלסטינים חיים. ואם מישהו חושב שבמאה ה-21 אפשר להזיז אנשים ככה – זה לא קיים, אין לזה היתכנות. אין אפשרות לבוא ולהגיד לאנשים: טלו את מיטלטליכם ונועו. אתה זוכר את הוויכוח בין א"ב יהושע לאנטון שמאס? אז הוא אמר כך: אין דבר כזה היום, טלו מיטלטליכם ונועו 100 מטר, לא מזרחה ולא מערבה. אני חוזר ואומר שההסכמה המינימלית כאן בבית הזה היא לכללי משחק. ואני מצפה ממך, חבר הכנסת יאיר לפיד, להבהיר כאן ועכשיו שאתה תומך בדבר, כפי שתמכת, ואני מכיר את זה; וחבר הכנסת בוגי יעלון כאן נמצא, ואני יודע שהוא תומך בזה. לכן, מעבר לזכותה ההיסטורית של ישראל בשטח – והזכירו פה את סן רמו, ודיברתי על כך – והקשרי הביטחון, יש את אותה תפיסה הומניסטית, שמביאה לידי ביטוי את כבוד האדם, את זכות הקניין, והיא מחייבת את כל הבית הזה להגיע לאותה הבנה. ולכן, חברים, בכוונתי לבוא בדברים עם סיעות הבית בימים הקרובים, אדוני היושב-ראש, כולל כל סיעות הקואליציה, כולל ראש הממשלה, ולהביא להסכמה לאומית רחבה להעברת החוק הזה בשלוש קריאות, שיחיל את חוק-יסוד: משאל עם גם על יישובים ביהודה ושומרון. הדבר ישמש הסכמה מינימלית בבית, לרבות בעת בחירות. וזו, אדוני היושב-ראש, סיבה נוספת לדחות את פיזור הכנסת ולקבל את הצעת החוק המונחת כאן בפניכם. ואני לא אחזור על הדברים שהצגתי בפתיחת הדברים, אבל יציאה לבחירות עכשיו תהיה בחזקת התאבדות לאומית, בעיטה בפרצופו של הציבור. אני קורא לכל חבריי לתמוך בהצעת החוק, המונחת בפניכם בקריאה ראשונה, לדחייה של מועד פיזורה של הכנסת, וכמובן מנצל את ההזדמנות הזו לקרוא לכולכם לתמוך בהצעת החוק שאניח בזמן הקרוב להחלת חוק-יסוד: משאל עם, אותו רעיון דמוקרטי, גם על יישובי יהודה ושומרון. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת האוזר. חברות וחברי הכנסת, הממשלה ביקשה לקיים הצבעה שמית על הצעת החוק. לפיכך אנחנו נעבור להצבעה שמית על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב), בקריאה הראשונה. מזכירת הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. תודה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – נגד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – נגד זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דוד ביטן – בעד רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – נגד אליהו ברוכי – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – בעד יוסף ג'בארין – נגד יאיר גולן – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – בעד צבי האוזר – בעד ניצן הורוביץ – נגד עמית הלוי – בעד צחי הנגבי – בעד יועז הנדל – בעד שרן מרים השכל – בעד מיכל וונש – בעד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח תמר זנדברג – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – בעד אליהו חסיד – נגד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – בעד היבה יזבק – נגד עומר ינקלביץ' – בעד משה יעלון – נגד אלי כהן – בעד יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – נגד אורלי לוי אבקסיס – בעד יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – נגד אוסנת הילה מארק – בעד פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – נגד יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד יעקב מרגי – בעד משולם נהרי – בעד אבי ניסנקורן – בעד בנימין נתניהו – בעד סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – נגד גדעון סער – בעד מנסור עבאס – נגד איימן עודה – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד ג'אבר עסאקלה – נגד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד טלי פלוסקוב – בעד אורלי פרומן – נגד תהלה פרידמן – בעד עמיר פרץ – בעד רפי פרץ – בעד אורית פרקש הכהן – בעד עינב קאבלה – בעד אנדרי קוז'ינוב – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – נגד יפעת שאשא ביטון – בעד אנטאנס שחאדה – נגד יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד הילה שי וזאן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד עפר שלח – נגד איציק שמולי – בעד רם שפע – בעד איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לקרוא בבקשה שוב בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ישראל אייכלר – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת משה ארבל – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח מכלוף מיקי זוהר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת יצחק כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת סונדוס סאלח – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצאים במליאה חברי כנסת או חברות כנסת שמעוניינים להצביע וטרם עשו זאת? אם כך, תמה ההצבעה. המזכירה, נא לסכם את התוצאות. חברות וחברי הכנסת להלן התוצאות: בעד הצעת החוק – 62, נגד – 38, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 – הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק התקציב) עברה בקריאה הראשונה, ותועבר לוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >>מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 67 והוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1348).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו נעבור לסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 67 והוראת שעה), התש"ף–2020, בקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים אבי ניסנקורן. איפה שר המשפטים? איפה שר המשפטים, הוא נמצא כאן? איפה הוא? אדוני שר המשפטים, בבקשה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 67 והוראת שעה), התש"ף–2020, נועדה לסייע למשקי הבית והעסקים בישראל אשר מתקשים לשלם את חובותיהם בעקבות משבר הקורונה. ההגבלות השונות אשר הוטלו בחודשים האחרונים על אזרחי ישראל צמצמו באופן משמעותי את הפעילות הכלכלית במשק. הירידה הפתאומית והמתמשכת בהכנסות גרמה לכך שאנשים רבים, שבימים כתיקונם עומדים בהתחייבויות שלהם בזמן, לא מצליחים לפרוע תשלומים ומוצאים את עצמם אל מול מערכת ההוצאה לפועל, חלקם בפעם הראשונה בחייהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תגביר את הקול שלך. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> במצב זה אנו מחויבים להביא פתרונות אשר יסייעו לאנשים להתמודד עם החובות שנוצרו להם. על כן, בהצעת החוק מוצע לקבוע מכלול של הסדרים בתחום ההוצאה לפועל אשר ייתנו מענה לצרכים הייחודיים שנוצרו בעקבות משבר הקורונה. כך למשל, מוצע לקבוע הסדר תשלומים מיוחד, שלפיו הזוכה יקבל תשלומים באופן חודשי מבלי שיצטרך לפעול לגביית החוב. החייב מצידו יקבל הפחתה של העלויות בתיק, לרבות הפחתה של 50% בריבית הפיגורים, וגם יהיה מוגן מהליכי גבייה. מי שאין ביכולתו לעמוד בהסדר התשלומים יוכל לפנות לרשם ההוצאה לפועל, אשר יהיה רשאי לפרוס את החוב לתשלומים לתקופה של שש שנים. בנוסף, מוצע להאריך בהוראת שעה מועדים שונים בהליכי ההוצאה לפועל על מנת לאפשר לחייבים זמן נוסף להתאושש מבחינה כלכלית ולהסדיר את חובם. עוד מוצע לקבוע שבאופן זמני לא יבוצעו צווי הבאה ולא ייתפסו רכבים. מוצע גם להחמיר את התנאים לביצוע הליך עיקול מיטלטלין. מכיוון שמדובר בפתרונות ייחודיים לתקופת הקורונה, רוב ההוראות מוצעות כהוראת שעה אשר ניתן יהיה להאריך במידת הצורך. הכנסת מתבקשת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. הצעת החוק במהותה מטרתה להקל על חייבים בתקופה הקשה הזאת, תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר אבי ניסנקורן. אנחנו נתחיל עם רשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מתן כהנא, נמצא באולם? לא נמצא; חבר הכנסת חמד עמאר, נמצא באולם? לא נמצא; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה; חבר הכנסת עופר כסיף; חבר הכנסת עמית הלוי; חבר הכנסת אליהו חסיד; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, איך שאמרנו, ואנחנו חוזרים ואומרים: כשהממשלה מביאה הצעות חוק שמיטיבות עם האזרח ומקילות על האזרח, אדוני היושב-ראש, במיוחד בעת מצוקה – ואנחנו נמצאים בעיצומו של משבר הקורונה, שהוא משבר בריאותי אבל בהחלט הוא משבר כלכלי, ואנחנו רואים את המספרים, כמיליון מובטלים, עסקים קורסים, אנשים פושטי רגל והעסקים לא מקבלים את הפיצוי שהם צריכים לקבל – טוב שעושה הממשלה שמביאה הצעת חוק זאת, תיקון לחוק ההוצאה לפועל, שמאריכה את התקופות של החייבים, שנותנת להם אפשרות לפרוס את התשלומים ושנותנת להם את האפשרות להתארגן על מנת שיוכלו לעמוד בחובות שהם צברו בתקופה הזאת. אני חייב כאן, כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – ודיברנו עכשיו עם כבוד שר המשפטים – לומר שיש עוד הצעת חוק חשובה מאוד שגם היא מטיבה עם החייבים, והיא ביטול הגבלת רישיון הנהיגה. כזכור לך, כבוד היושב-ראש, הצעות אלה שלי ושל חברי הכנסת שלמה קרעי, חמד עמאר, חברי ג'אבר עסאקלה ושרן השכל עברו בקריאה טרומית, ואנחנו חיכינו להצעת החוק הממשלתית. כבוד שר המשפטים עכשיו בישר לי שהממשלה אישרה היום את הצעת החוק הזאת, והוא מנסה להביא את זה לקריאה הראשונה במליאה, ואז אולי ככה נוכל עוד השבוע או בשבוע הבא לחוקק את זה בקריאה שנייה ושלישית, וככה כ-150,000 נהגים, פחות או יותר, יוכלו לקבל את רישיון הנהיגה שלהם ולחזור ולהתפרנס ולחיות בכבוד. לכן, כמובן, אנחנו ברשימה המשותפת בעד הצעת חוק זו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת עודד פורר, נמצא? אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נוכח; חבר הכנסת ניצן הורביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שעה קלה חברי אלי אבידר בירך בערבית על ההסכם שלום עם ערב – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> איחוד האמירויות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עם איחוד האמירויות. כנראה בראש אני גם חושב על ערב הסעודית. קודם כול, גם אני מברך על ההסכם. כולנו בירכנו על ההסכם. אבל אם מישהו חושב שהכסף מדובאי יבוא ויציל את כלכלת ישראל, זאת אשליה. שלא יחיה בסרט, שכנראה בסביבתו של נתניהו מייצרים את הסרט הזה. אבל הם יודעים, בהפקה, הם יודעים לעשות הפקות טובות של סרטים. תראו, למה אני אומר את זה בציניות? משום שהמצב בכלכלת ישראל הוא עגום. לא צריך להיות חכם גדול בשביל לפתוח עיתון בבוקר ולראות במילים גדולות את המילה "מיתון". אנחנו לא מתקרבים למיתון – אנחנו כבר עמוק בתוך המיתון. כשאני מדבר על המיתון אני מייד נזכר שבעשר השנים האחרונות סיפרו לנו שאנחנו בנס כלכלי, שאנחנו, הודות לממשלת ישראל, חיים במדינה שהכלכלה שלה הכי חזקה בעולם ואנחנו בנס כלכלי. רבותיי, בדקתי מה זה המושג הזה, נס כלכלי. אדוני היושב-ראש, אחרי מלחמת העולם השנייה בגרמניה היה נס כלכלי: תוך עשר שנים, למרות התבוסה שלה – ולמזלנו הייתה תבוסה שלה במלחמה – קרה נס כלכלי בגרמניה. בשנות החמישים ובשנות השישים היה נס כלכלי ביפן. יפן התקדמה בשני עשורים, ואכן קוראים לזה נס כלכלי. אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש, אפילו הייתה בדיחה בברית המועצות: איך זה ייתכן ששתי המדינות האלה הפסידו במלחמה וחיים בהן הרבה יותר טוב מאשר אזרחי ברית המועצות – זה נס כלכלי. היה גם נס כלכלי ביוון בשנות השישים והשבעים, נס כלכלי בשבדיה, כשבאמת הייתה צמיחה בכלכלה. אבל רבותיי, אני לא שמעתי איש בהיסטוריה של מדינת ישראל אומר שהיה נס כלכלי. הייתה אינפלציה בשנות השמונים, ותסתכלו כיצד ממשלת האחדות בשנות השמונים התגברה על האינפלציה – אני לא הייתי אז פה, אבל למדתי את זה היטב. לא היו מחלוקות אז, בשנות השמונים, בשביל להתגבר על המשבר הכלכלי, כפי שאנחנו רואים את המחלוקות היום בין השחקנים הקואליציוניים. כשאני מדבר על המיתון, אני לא מסתכל בעיתונים ואני לא מסתכל על הכותרות של העיתונים. אני מסתכל על אנשים שתכננו לעשות חתונות, שילמו מקדמות, ועכשיו נשארו בלי חתונות ובלי מקדמות. כשאני מדבר על המיתון, אני מסתכל על אנשים שקנו כרטיסי טיסה, הזמינו חופשה, ביטלו להם את הטיסה ועכשיו אף אחד לא משיב להם את הכספים. כשאני מדבר על המיתון, אני מסתכל על בן אדם שקנה אוטובוס, שילם בכל חודש את ההלוואה, ואין לו הסעות, הוא לא יכול להרוויח וגם לשלם על האוטובוס – אני מדבר על חברת ההסעות. כשאני מדבר על המיתון, אני מדבר על 140,000 משפחות שביקשו מהבנק שלהן לדחות את המשכנתה. וכשאני מדבר על מיתון, אני מדבר על כל הצעירים שאין להם ילדים עד גיל 28 והם לא זכאים לדמי אבטלה. רבותיי, מדינת ישראל כבר עמוק בתוך המיתון, ומי שחושב שהסיפור עם מדינה כזאת או אחרת, ערבית, עם שלום כזה או אחר, יכול לחפות על זה, הוא טועה ובגדול. תתחילו להסתכל למציאות בעיניים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת סובה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את הדקות שיש לי כאן, מעל בימת הכנסת, לספר משהו שהוא למעשה שגרת היום-יום, אבל את יום העבודה שלי התחלתי היום בעיר שדרות. ביקרתי בביתם של תושבים שלפני יומיים ביתם נפגע מרקטה, שתיתי איתם תה בהריסות בחוץ, מחכים לנציגי מס רכוש. פגשתי את אדון יעקב טויטו, פגשתי את הגברת דליה, שסיפרה לי שהנכד שלה רועד מכל סגירת דלת. בסך הכול שעה מכאן, מהכנסת, וזה עולם אחר, שגרה בלתי נסבלת. אנשים חיים ככה יום-יום, וזה נראה לנו כאילו – הכותרות כבר לא תופסות את מה שהיה לפני יומיים אבל זה מצב בלתי נסבל. וחשבתי לעצמי, הרי דין שדרות וכל יישובי הדרום כמו תל אביב, כמו ירושלים. אנחנו מתארים לעצמנו מה היה קורה אילו הייתה נופלת רקטה אחת, שעושה פחות מהנזק הזה, באחד מיישובי המרכז? כל הארץ הייתה מזדעזעת. אסור לנו להתרגל למצב הזה. אין ספק שכוחות הביטחון והממשלה עושים את המקסימום, ואמרתי להם, אבל כשמדברים על הרתעה, וכשדיברנו גם בוועדת החוץ והביטחון על ההחלטה של בית המשפט העליון על אי-הריסת ביתו של המחבל שהרג את עמית בן יגאל, שזה בדיוק מה שמבטא כוח ההרתעה – על זה אנחנו מדברים. הרתעה חייבת להיות יום-יום, רגע-רגע, לא להתרגל אפילו לרקטה אחת. זו שגרה בלתי נסבלת. לכן, תושבי הדרום וכל היישובים צריכים לדעת שזה שליבנו איתם, זה לא מספיק. כי בסוף את ההריסות הם אוספים; בסוף הנזק היום-יומי, הנזק הנפשי של ילדים קטנים שרגילים לצליל של האזעקה, ולא מתרגלים וגדלים עם פצעים ועם חריטות עמוקות בלב – אסור לנו להתרגל לזה. אבל ליבנו איתם ואנחנו קוראים מכאן לממשלה, לכוחות הביטחון, להראות לכל מי שפוגע בהם שהדבר הזה לא ישתלם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. הבוקר במחסום קלנדיה נורה ונפצע אדם בשנות השישים לחייו, אדם בעל מוגבלות, אדם חירש, שלטענת השוטרים, המאבטחים, הם קראו לו כמה פעמים, הוא לא נשמע לקריאות וירו בו. המקרה הזה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הוא לא הראשון. רק לפני כמה חודשים כל העולם רעש לאחר הרצח של איאד אלחלאק פה, בירושלים, כאשר אדם בעל מוגבלות, אדם שהיו צריכים לשמור על חייו ולא לפגוע בו, נורה ונהרג על ידי שוטרים. לפני איאד אלחלאק, תקופה לא ארוכה – אדם מוגבל נפשית מראש העין. הגיע שוטר לשם ולאחר עימות האדם הזה גם כן נורה ונהרג. אדוני היושב-ראש, אין מי שיגן על בעלי המוגבלות מפני כוחות הביטחון. כל מפגש בין איש ביטחון, בין שוטר, לבין אדם בעל מוגבלות, בסיטואציה מסוימת, הסיומת שלו זה פציעה או הריגה של בעל המוגבלות. לאחר הרצח של איאד אלחלאק – שעדיין לא ראינו במצלמות איך הוא נורה, אוסאמה. לא הוציאו את זה – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פתאום אין מצלמות. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – פתאום נעלמו המצלמות – הוקמה ועדה בין כמה גורמים. אבל תארו לעצמכם מי החליט להיעדר מהוועדה הזאת? נציגי המשטרה. נציגי המשטרה החליטו פתאום להיעדר ולהחרים את הישיבות של הוועדה הזאת, שתבחן ותלמד מה עושים במפגש בין איש ביטחון, משטרה, משמר הגבול, שוטר, שומר, לבין אדם בעל מוגבלות. הוועדה הזאת, אני לא יודע למה תוביל, אבל כבר עכשיו מה שפורסם הוא שאנשי משטרת ישראל, השר אוחנה כנראה הורה להם שלא להגיע לשם. לאן הם רוצים להוביל אותנו, לעוד הרג של בעלי מוגבלות? מי יגן על האנשים האלה? מי יגן על האנשים המוגבלים האלה, כאשר אנחנו ראינו הבוקר את התוצאה הברורה של חוסר ההתחשבות והזלזול באוכלוסייה החלשה הזאת? תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. יעלה ויבוא חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני שמח שמדי פעם יוצא לי לעלות לבמה ולהגיד שאני תומך בחוק שמביאים. זה לא קורה הרבה, לצערי, אבל זה חוק טוב, זה חוק שעושה טוב לאלה שנקלעו למצבים קשים, גם לפני הקורונה וגם בזמן משבר הקורונה. אני חושב שגם מה שאוסאמה חברי הזכיר לפני כמה דקות, עניין החוק השני שבדרך בעניין חידוש רישיונות נהיגה, חידוש רישיונות נהיגה בגין חובות הוצאה לפועל, זה בדרך לפתרון, אני מקווה. אבל בואו נסתכל מה לא קורה עד עכשיו. בואו נזכור שאנחנו מנסים להיטיב עם אוכלוסיות מוחלשות מכל הכיוונים, אבל יש אוכלוסיות שאנחנו עדיין לא מספיק עושים בשבילן. תחשבו על כל הסטודנטים בגילאים צעירים, 18–22, שנקלעו למצב שאין להם עבודה, פוטרו או הוצאו לחל"ת ועדיין משלמים שכר דירה, עדיין משלמים שכר לימוד ועוד לא מקבלים שום תמיכה. תחשבו על אנשים שעבדו אבל בגלל גילם הם לא מקבלים דמי אבטלה. אני מדבר על צעירים בני 18 ו-19 שעדיין לא מקבלים דמי אבטלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הדבר הזה צריך להיות מתוקן. ציבור הסטודנטים צריך לקבל את התמיכה שהוא זכאי לה כמו כל פלח אחר באוכלוסייה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עד עכשיו זה לא קורה, וזה חייב לקרות. דבר אחרון שאני רוצה להגיד, אני חושב שהזכרתי את זה כמה פעמים, אבל יש לנו את המצוקה של בעלי האולמות, שנקלעו למצבים מאוד מאוד קשים, וכמובן של בעלי השמחות, שנאלצים לקיים את החתונות שלהם בחצרות הבתים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני קורא לפרופ' גמזו, לשר הבריאות, לפתוח מחדש את האולמות, לקיים את החתונות באופן מבוקר, באופן מפוקח, כך שלא נגיע למצב של הדבקה כמו שקורה בשבועות האחרונים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. חבר הכנסת אלכס קושניר, שלוש דקות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר לכם שלא בכל המאבקים הממשלה שלנו נכשלת. זה נכון שהיא נכשלה במאבק בתחלואה, זה גם נכון שהיא נכשלה במאבק במשבר הכלכלי, זה גם נכון שהיא נכשלה במאבק על החלת הריבונות, אבל בכל זאת יש מאבק אחד שהממשלה שלנו, בהובלה נחושה של ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי ושר האוצר, ובתמיכה פעילה של שר הפנים אריה דרעי ושר השיכון יעקב ליצמן, הצליחה לנצח. וכפי שנהוג לומר אצלנו, מה ששלהם – שלהם. ממשלת ישראל הכריעה את הדור הצעיר בישראל. הצעירים הישראלים הפסידו בכל החזיתות והוכו שוק על ירך. נוק-אאוט טוטלי, בלי יכולת להתרומם ובלי יכולת לקום על הרגליים. כשצריך לפרגן אז מפרגנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה ואנטאנס שחאדה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז, אדוני, כשצריך לפרגן לממשלה צריך לפרגן. דמי אבטלה – צעירים מתחת לגיל 28 בלי ילדים מקבלים 20% פחות; חיילים משוחררים לא זכאים לדמי אבטלה. למה? ככה. נישואים שלא במסגרת הרבנות – ניצחון טוטלי, מוחץ, אף אחד לא יכול לצאת החוצה; הממשלה גוזלת זכות בסיסית מהצעירים להתחתן. ביטול סבסוד לצעירים – נכון, יש להם יותר מדי כסף. דיור – הורידו את מס הרכוש מ-8% ל-5% – למי זה יעזור? לצעירים לא, זה יעזור למשקיעים. למה זה יגרום? זה יגרום להעלאת המחירים בדיור, ושוב הצעירים יישארו ללא שום דבר וללא דירות. ועוד דבר – זה לא מספיק. לקחו הלוואה של מעל ל-100 מיליארד שקלים, ומי יחזיר אותה? אותם צעירים שהם בלי אבטלה, שאין להם כסף, אין להם עבודה. אז יושב לו זוג צעיר, בלי עבודה, בלי אבטלה, בלי דירה, ורואה את החלום שלו הולך ונמוג. החלום לא מתרחק, הוא נגמר, מת, נרצח בדם קר על ידי הממשלה. אתם דנים בתקציב חד-שנתי, דו-שנתי, אתם מאיימים בבחירות, למה? כי לראש הממשלה לא מסתדר איך ממנים את שומרי הסף, או שהוא רוצה ערבויות מכחול לבן בנוגע למשפט שלו. אז הדור הצעיר מסתכל עליכם ובז לכם. בז לך, אדוני ראש הממשלה. תחזירו להם את התקווה, לחיילים המשוחררים, לסטודנטים, לזוגות שלא יכולים להתחתן, למשפחות הצעירות שלא יכולות לקנות דירה. תחזירו להם את התקווה. ואם אתם לא מסוגלים, תפנו את המקום ואנחנו נעשה את זה במקומכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלכס קושניר. חבר הכנסת יעקב טסלר, שלוש דקות. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנו מציינים את סיום ימי השבעה על פטירתו של חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל מרן האדמו"ר מסדיגורה, זכר צדיק וקדוש לברכה, שנפטר בדמי ימיו לאחר מחלה קשה שאיתה התמודד בשנים האחרונות. האדמו"ר זצ"ל היה נצר לשושלת המפוארת של חסידות רוז'ין. במשך שנות הנהגתו המועטות היווה האדמו"ר מגדלור של תורה, חסד ואהבת האדם באשר הוא. הוא ידע לגעת בנפש של כל אחד ואחד, והייתה לו חוכמה מיוחדת איך לחדור ללב האדם, להבין לליבו ואת העובר עליו ולשמש משענת גב לכל אלה שבאו בשעריו. מלבד היותו גדול בתורה ותלמיד חכם מופלג שימש האדמו"ר אב רוחני לחסידיו ולאלפי בני היהדות החרדית בכל העולם. הנהגתו הייחודית התאפיינה בהיותו קשוב וער לזולת. הוא הביט על אתגרי הזמן במבט רחב ומפוקח והתווה לכל אחד את הדרך המתאימה לו במאור פנים ולב רחום, כמאמר הפסוק במשלי: "חנך לנער על פי דרכו". דמותו המאירה האירה פנים לכל הסובבים, ובאצילותו המיוחדת ידע לחבר בין כל חלקי העם וכאב את הקיטוב והשיסוע בעם ישראל. בכל עת חשב איך ניתן לאחות את הקרעים ולחבר בין כל השכבות, כי כולנו עם אחד, היה אומר. בשנים האחרונות, למרות מחלתו הקשה, חיזק ועודד את כל הסובבים והרעיף עליהם כללי אמונה וביטחון. וגם בתקופה שבה שהה בחוץ לארץ לטיפולים המשיך בסדר-יומו העמוס והנהיג את חסידיו בעצה ובתושייה. פטירתו של מנהיג בעם ישראל מחייבת אותנו כציבור וכשליחי ציבור להתבונן בהנהגתו וללמוד מהליכותיו הייחודיות. לצערנו, תקופת הנהגתו הייתה לזמן קצר, אך הרושם והחותם שהשאיר לנו לא יישכח. אין יותר מתאים מתקופה זו ללמוד מסבלנותו לכל אדם ולהוות דוגמה של חיבור ואהבה בעם ישראל. זכותו תגן עלינו ועל כל עם ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת טסלר. חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> האמת, היה לי חשוב לעלות לדבר בנוכחותו של השר יואב גלנט, והייתי שמחה אם הוא היה מתפנה לרגע כדי להקשיב לדברים שאני הולכת להגיד. אני פניתי לכבוד השר לפני יומיים במכתב בהול בקשר לכל הנושא של איתור מורים ומורות לשנת הלימודים החדשה, ולאחר הדיון שהתקיים בוועדת הכספים – והשר נכח בו והסביר לנו את הצורך באיתור כ-13,000 תקנים חדשים למערכת החינוך כתגבור למערכת החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים – הבנו ש-6,500 מהתקנים האלה יתוגברו דרך אנשים שהם כבר מורים ומורות שנמצאים בתוך המערכת, משלימים להם את המשרות שלהם ומאתרים מורים ומורות חדשות. כבוד השר, אני לא יודעת אם אתה יודע שאיתור והכנסת מורים ומורות למערכת מתקיים באופן שונה לגמרי במשרד החינוך לאוכלוסייה הערבית וליהודים בתוך המערכת. אצל האוכלוסייה הערבית המורים והמורות הערבים צריכים מה שנקרא שיטת ניקוד, ואנשים לפעמים מחכים עשר שנים עד שהם נקלטים במערכת החינוך. יש הזדמנות פז עכשיו לתקן עוול שנעשה להרבה אנשים שלמדו וקיבלו תעודת הוראה במדינה ויושבים ומחכים. 11,000 מורים ומורות נמצאים כרשומים ברשימת ההמתנה במערכת החינוכית, וכ-2,000 כבר התייאשו. דבר נוסף שפניתי עליו, ואשמח אם השר יואיל ויענה על 6,500 תקנים שאותרו על ידי הרשויות המקומיות – קורה דבר שבעיניי צריך לזעזע את כולם: מאתרים אנשים בלי שום הסמכה ללמד את הילדים שלנו, מכניסים אנשים למערכת שכל ההכשרה שלהם היא 15 שעות הכשרה. בעיניי זאת שערורייה. כאשר יש 13,000 מורים ומורות שמחכים שישובצו במערכת החינוך אי-אפשר ללכת על הכנסת אנשים שאף אחד לא דאג לבדוק את העבר שלהם, את המיומנויות שלהם, עד כמה באמת אפשר להפקיד בידיהם את חינוך ילדינו, ילדי כולם במדינה הזו. אולי לפחות להוציא איזשהם תנאי סף שידריכו את הרשויות המקומיות את מי לקבל לתפקיד הזה, וכמובן 15 שעות הכשרה בהוראה – אני לא רוצה לתת לזה תואר, אבל באמת, 15 שעות, כאשר יש 13,000 גברים או נשים שעברו לא רק תואר ראשון אלא גם כן עברו את כל מסלול ההוראה כדי להתמנות. אני קוראת לך מעל הבמה הזו, כבוד השר, תיכנס בעובי הקורה בנושא הזה, אל תפקיר את מערכת החינוך, וכמובן, אני חושבת שהגיע הזמן להגיד חד וחלק שכאשר מדברים על פתיחת – אני מאוד שמחה על העזרה, קטי, שאת נותנת, אבל באמת הייתי רוצה שהשר יקשיב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מסבירה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני יודעת שאת מדברת על אותו נושא ואת מנסה לשכנע, כי שמעתי אותך בדיון שהיה בוועדת הכספים, ואת מודאגת כמוני מהפקדת החינוך של הילדים בידיים של אנשים שאף אחד לא יודע איך יתמנו. לפחות תוציאו תנאי סף מאוד ברורים. על דברים שהם פחות חשובים מחינוך אנחנו מוציאים תנאי סף ויש לנו דרישות. הגיע הזמן שתעצור את הקטר הדוהר הזה. לנסות באמת להכניס תנאים ברורים, ואולי גם, כבוד השר, לעצור את הבעיה שלא נוכל לטפל בה אחר כך, כאשר 7,000 נערים יצאו למצוקה אמיתית בגלל הפסקת תוכנית היל"ה. אני מאוד מבקשת, זה חלק מהאחריות שלך, זה מה שנקרא – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – חינוך חובה לכולם. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברותיי וחבריי חברות הכנסת, כבר אני אומרת לכם, אני אצביע בעד החוק הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזו הפתעה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> טוב מאוד שהממשלה מוצאת לנכון להביא הקלות בהוצאה לפועל. אין ספק שזה באמת המינימום של המינימום של המינימום של מה שהממשלה יכולה לעשות עכשיו – לעזור לציבור שאין לה ואין לו כסף, ואין להם כסף באשמת הממשלה הזאת. המינימום שהיא יכולה לעשות זה באמת להקל עליהם קצת בהליכים בהוצאה לפועל. אבל, חברות וחברים, קחו בחשבון שההוצאה לפועל זה מקום שנמצאות ונמצאים בו כבר היום 700,000 ישראליות וישראלים שיש להם 2.5 מיליון תיקים בהוצאה לפועל. אתם מסוגלות ומסוגלים בכלל לתפוס את הממדים האלה? רבע מהאוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל יש לה תיקים בהוצאה לפועל, ולרובם יש יותר מאחד; ולחלקם הגדול התיקים האלה נמצאים שם כבר 20 שנה, 30 שנה; ולחלקם הגדול אלה תיקים שהתחילו בגלל חוב של מאות בודדות של שקלים, ותפחו בגלל ריבית פיגורים מושחתת עצומה, ותפחו בגלל שהחוק מאפשר לחברות ולתאגידים להעסיק עורכי דין ולנפח את החוב הזה. והם תפחו בגלל שהממשלה הזאת לא רואה ממטר את החייבות והחייבים בהוצאה לפועל. לא אכפת להם מה הקשיים שהביאו אותם למצב הזה, מה הכשלים של הממשלה עצמה שהביאו אותם למקום הזה. והמשבר הזה שאנחנו נמצאות ונמצאים בתוכו יכניס להוצאה לפועל עוד ישראליות וישראלים, עשרות אלפים אם לא יותר מזה, שלא יוכלו לשלם את המשכנתה שלהם, וידחו את התשלום וידחו כל זמן שהמדינה והבנקים יסכימו, ואז ימצאו את עצמם בהוצאה לפועל. ואנחנו נראה ישראליות וישראלים שהעסק שלהם נסגר בגלל הממשלה הזאת, שלא קיבלו סיוע ובטח לא קיבלו סיוע מספיק, ויסחבו ויסחבו עד שימצאו את עצמם בהוצאה לפועל. זאת תהיה התוצאה של המשבר הזה, ואז ההקלות הקטנות הנחמדות האלה, שאני אצביע בעדן כי זה יותר טוב מכלום, לא יספיקו. ההוצאה לפועל, גבירותיי ורבותיי, היא החצר האחורית שממשלת ישראל שמה שם את כל אלה שהיא פשוט לא מתעסקת עם מה שיקרה להם. וזה פשוט לא יכול להימשך. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכאלי. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, עאידה, (אומר בערבית: עאידה, בערבית אומרים: כולך פנים). << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לאמור? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש פתגם בערבית למי שמפנה את הגב: כולך פנים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אוקיי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שני צדדים לכל צד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אחמד, אנחנו מספרים פה דברים – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין ספק שאנחנו נמצאים בתקופה לא קלה של הגל השני של הקורונה. ההתפרצויות בחלק מהיישובים, גם בחברה היהודית, גם בחברה הערבית, גרמו שחלק מהיישובים יהיו יישובים אדומים, כפי שמדינת ישראל לגבי מדינות באירופה ובעולם מוגדרת כמדינה אדומה. הדבר נובע מהתקהלויות, חתונות אצל יהודים, אצל ערבים, ואי-היענות להוראות. הדבר הזה הוא בלתי אחראי בעליל, שמביא להתפשטות. בנוסף, הפן השני של הפנדמיה הזאת זה הקריסה הכלכלית. היום הכותרת בידיעות אחרונות, ובצדק, הייתה "מיתון", עם נתונים, אסמכתאות. ויום לפני ראש הממשלה נתניהו אומר שהוא גאה על המצב. טוב שלא אמר שנשיא מיקרונזיה התקשר אליו כדי לברך אותו. משפחות קורסות, עסקים קטנים קורסים, ועל מה רבים? על הוועדה למינוי בכירים, על המניפולציות שביבי רוצה לעשות ולכופף כדי שהוא ישפיע על דמויות הבכירים שימונו, מפכ"ל משטרה, יועץ משפטי, לא יודע מי עוד. הכול סב סביב התיקים, המשפט, שוחד, מרמה והפרת אמונים. ולכן הציבור גם מתוסכל אבל גם כועס. הוא מרגיש שהכול מתמסמס לו בין הידיים, שכבודו האישי, המשפחתי, נפגע, זכויותיו לחיות בכבוד – הזכויות האלה נרמסות על ידי בנימין נתניהו, שמעשיו, דבריו, מוכיחים שמה שחשוב לגביו זה בנימין נתניהו עצמו, ושהחברה והאזרחים והעסקים הקטנים והעצמאים ילכו לכל הרוחות. מצידי בנימין נתניהו עצמו יכול ללכת לכל הרוחות ולשבת בבית, העיקר שלא ימשיך לגרום נזק לכלל האזרחים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת מיכל שיר, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני יודעת שהצעות החוק שאנחנו דנים עליהן היום הן מאוד חשובות. הכול חשוב – פעמוני השלום, הקורונה, התקציב – אבל ברשותכם אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לדבר על החיים עצמם, או ליתר דיוק על סכנת החיים לתושבי עוטף עזה, שבימים אלה ממש ממשיכים להיות תחת אש, החל מבלוני תבערה ומטעני נפץ וכלה ברקטות שנורות לעבר בתיהם. רק היום מכבי האש עמלו על כיבוי שרפות ועל כיבוי שרפה בגן ילדים בעוטף. ארבע שרפות פרצו מאז הבוקר בלבד, כולן מבלוני נפץ. אני מבינה שכשנדמה שהכול בוער מסביב, בעירות אמיתיות לפעמים בורחות מסדר-היום, אבל אסור לנו לתת לעוד קהילה בישראל את התחושה שבמקביל למשבר הקורונה אנחנו לוקחים אותה ואת הסבל שלה ואת הסכנה שהיא עומדת בפניה כמובנים מאליהם. מכובדיי, דין בלון כדין רקטה; דין שרפה כדין הסלמה ביטחונית. לא צריך לחכות לאסון הבא או ללוויה הבאה כדי לפעול. צריך לשים לב לפעמוני האזהרה. לא מעניינים אותי הריבים הפנימיים בעזה או 1,100 תירוצים למה יורים על תושבי העוטף. אנחנו לא צריכים להיות פרשנים בטלוויזיה הפלסטינית אלא לתת שירות וביטחון לתושבי ותושבות ישראל. ביום שישי האחרון תמיר עידאן, ראש המועצה, חזר מפגישה עם הרמטכ"ל. בדרך לביתו הוא ראה בלון תבערה נופל על אחד הבתים במועצה. עד שהוא הגיע אל הבית, כבר פרצה שרפה בלי שבני הבית ידעו בכלל. הם ישבו לאכול ארוחת צוהריים, ואין להם מושג שהחיים שלהם בסכנה. תמיר פינה את התושבים לפני שכוחות הביטחון בכלל הגיעו למקום ולפני שנגרם איזשהו נזק לבית, ובנס לא נשרף הבית על חמשת דייריו. ואני שואלת למה – למה צריך בכלל לחכות שיישרפו חמישה בני משפחה באמצע קוסקוס של יום שבת בשביל שמישהו יתעורר ויגן על תושבי העוטף? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש פתרון קל. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >> אלוהים אדירים, עוד כמה ימים פותחים את שנת הלימודים, אבל בשעה שבמרכז הארץ יקבלו את הילדים בבלוני הליום, בעוטף עזה מקבלים את הילדים בלוני נפץ. כמה כבר נפלו בגני ילדים, וממש עכשיו קיבלנו לכך תזכורת נוספת. תארו לכם בלון שורף גן ילדים ביום הראשון ללימודים. ומה אז? למה, למה אנחנו בדיוק מחכים? מעבר לסכנת החיים, החקלאים, שכמו שכלל המשק קורס בגלל המשבר של הקורונה, רואים את הפרנסה ואת העמל שלהם נשרפים. אז נכון, יש פיצוי, אבל זה לא מה שהם היו אמורים להרוויח עבור התבואה שלהם. עשרות בלונים, שרפות, אלפי דונמים נשרפו והרסו עשרות משפחות. אדוני שר הביטחון ואדוני ראש הממשלה, כמה עשרות קילומטרים מכאן ישנן משפחות שלא ישנות בלילה ונמאס להן שמוכרים להן מילים. עם מילים לא רק שלא הולכים למכולת, מילים גם לא ימנעו טבח של משפחה או כיתת גן שתישרף על יושביה מבלון נפץ או מרקטה. מספיק עם המילים, הגיע זמן למעשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל שיר. חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. שר המשפטים, אתה רוצה לסכם לפני הצבעה? << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (מניעת אלימות כלכלית), התש"ף–2020, נועדה לתת מענה לבן זוג שננקטת כלפיו – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, אנחנו מדברים על החוק הקודם, אתה עלית להתייחס אליו. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> על החוק של ההוצאה לפועל? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן, כי עוד לא קיימנו הצבעה על זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בסדר, חשבתי שאני כבר אחרי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אם יש לך מה להוסיף לפני ההצבעה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש חוק חליפי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> חוק ההוצאה לפועל זה חוק חשוב מאוד בתקופה הזאת, תקופת הקורונה. זה מצטרף לשורה של חוקים שהבאתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אשתדל ביום רביעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יום רביעי? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן, ביקשתי ממזכירות הכנסת שתעביר את זה ביום רביעי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה מצטרף לשורה של חוקים. אני מתפלא שאתם לא שואלים על קמיניץ, אבל בסדר, זה כנראה פחות חשוב. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בסדר, אנחנו עוברים להצבעה, ואז תעלה להציג את החוק הבא. אנחנו מצביעים על העברת הצעת חוק ההוצאה לפועל לוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית – להכנה לקריאה שנייה ושלישית. ירדנה מקפידה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 67 והוראת שעה), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> שמונה בעד. אני מוסיפה את ההצבעות בהתאמה: יואב סגלוביץ' – בעד; יוראי להב הרצנו – בעד; עאידה תומא סלימאן – בעד; אחמד טיבי – הצבעת משם; ג'אבר עסאקלה – בעד; אריאל קלנר – בעד; אוסאמה סעדי – בעד; פנינה תמנו – בעד; קטי שטרית בעד; עוזי דיין – בעד; עמית הלוי – בעד. יש מישהו שלא הקראתי? ישראל אייכלר – בעד, וגם אני בעד. 12 ועוד שמונה – בסך הכול 20 בעד, ואין מתנגדים, לכן החוק עבר בקריאה ראשונה ויועבר להכנה בוועדת החוקה. << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (מניעת אלימות כלכלית), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1356).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (מניעת אלימות כלכלית), התש"ף, בקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים. שר המשפטים, בבקשה. אחרי שר המשפטים – חברת הכנסת קטי שטרית, את תציגי אחריו, בסדר? כי יש הצמדה לחוק. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה. הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (מניעת אלימות כלכלית), התש"ף–2020, נועדה לתת מענה לבן זוג שננקטת כלפיו אלימות כלכלית במערכת יחסים זוגית, וכן לבן משפחה אשר ננקטת כלפיו אלימות כזו על ידי בן משפחה אחר. אלימות במסגרת יחסים בין בני זוג אינה מתמצה אך ורק באלימות פיזית. אלימות יכולה לבוא לביטוי בהתנהגויות נוספות, פוגעניות לא פחות, בעלות אופי מילולי, נפשי, רגשי, חברתי וגם כלכלי. לפי הצעת החוק, אלימות כלכלית היא התנהגות מתמשכת כלפי בן הזוג, תוך הטלת אימה, הפעלת כפייה או הפעלת שליטה על בן הזוג באמצעים כלכליים. הצעת החוק מבקשת להגדיר לראשונה במשפט הישראלי מהי אלימות כלכלית, ולאפשר לבית המשפט לתת סעד למניעת ההתנהגות האלימה בדמות צו למניעת אלימות כלכלית. במסגרת צו כזה, בית המשפט יהיה רשאי להורות לאדם להימנע מלעשות מעשה או לעשות מעשה להפסקת ההתנהגות האלימה. עוד מוצע לקבוע כי נקיטת אלימות כלכלית תהווה עוולה אזרחית, שניתן יהיה לתבוע בגינה נזיקין. הצעת החוק מוגשת כהוראת שעה לתקופה של ארבע שנים, על מנת לאפשר את בחינת ההסדר ואת יעילותו, זאת בשל חדשנות ומורכבות הנושא. הצעה זו חשובה ביותר למיגור תופעת האלימות במשפחה, והיא אף חשובה במיוחד בתקופה מורכבת זו, שבה הלחץ הכלכלי על משק הבית הפרטי הולך וגובר, ועלול, חלילה, להוות זרז לתופעות של אלימות. הכנסת מתבקשת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. אני רוצה לציין שיש כמה חברי כנסת שהיו מאוד פעילים בנושא, ויש גם הצעות חוק פרטיות שמוצמדות להצעת החוק הזאת. אני מודה להם על המחויבות שלהם לנושא, ואני בטוח שהם יתרמו בוועדת החוקה לקידום הנושא לקריאה שנייה ושלישית כמה שיותר מהר. תודה. << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/885/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קרן ברק) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לקריאה הראשונה יש הצעת חוק שהוצמדה, של חברת הכנסת קרן ברק. תציג חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. חברתי היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, שרים נכבדים, שלום רב, אני מציגה את הצעת החוק במקום חברתי חברת הכנסת קרן ברק, אשר יזמה את החוק הזה ומקדמת אותו כבר זמן רב. חוק זה חשוב לה מאוד מאוד, ואני אנסה להציג בפניכם את האני מאמין שלה. כולנו שומעים הרבה על אלימות נגד נשים, גברים. זהו נושא שעולה בתדירות גבוהה על סדר-היום הן הציבורי והן הפרלמנטרי, כאן בכנסת. לא בנסיבות חיוביות, אך עולה. אבל כמה פעמים שמעתם את המושג אלימות כלכלית? מה זה אומר בכלל? האם זה משאיר סימנים כחולים? לא כל אלימות היא פיזית או מילולית, ולא כל סוג של אלימות ניתן לזהות בקלות. ישנה תופעה רחבה ביותר של אלימות כלכלית, שהיא סוג של שליטה בבת או בבן הזוג שמתבצעת באמצעות שימוש בארנק. בדרך כלל היא נלווית לאלימות פיזית או מינית, אבל היא גם יכולה לעמוד בפני עצמה. בין הדפוסים הנפוצים ביותר שלה ניתן לראות: מניעת אפשרות לעבוד, הסתרת מידע פיננסי מבן או בת הזוג על הרכוש שיש למשפחה – על שם מי רשומים הנכסים וכו', שליטה בהוצאות על ידי הקצאת סכום כסף עלוב במזומן שאיתו צריכה האישה להסתדר ולדווח על כל הוצאה. מדובר בהתנהגות המלווה בכפייה או בהטלת אימה. זוהי דרך מובהקת ומוכרת להטלת אלימות, טרור ואימה. מחקרים שבוצעו באנגליה, באוסטרליה, בטורקיה, בלבנון ובמצרים מצביעים כי תופעת האלימות הכלכלית בקרב בני זוג הינה תופעה גלובלית רחבת ידיים. דיווחים שהתקבלו מהשירותים הסוציאליים בקופות החולים ובבתי החולים בישראל ביחס לנשים או לגברים שנמצא או שהתעורר חשד שהם נפגעו מאלימות במשפחה או לנפגעות תקיפה מינית עלה כי מדי שנה עשרות נשים התלוננו על התעמרות כלכלית ומניעת זכויות כלכליות. התופעה הזו רחבה והרסנית, ועשויה להיות קשה לא פחות מסוגי האלימות האחרים, אך עד היום לא היו לה הן מודעות והן מענה הולם. היום, עם הצעת חוק זו, נשים סוף-סוף קץ לאלימות הכלכלית. בהצעת החוק מוצע קודם כול להגדיר את המושג אלימות כלכלית. אלימות כזאת תיחשב כהתנהגות מתמשכת של אדם כלפי בן זוגו תוך הטלת אימה או הפעלת כפייה או שליטה עליו, המתבטאת בכמה דרכים המפורטות בסעיפיה. החוק יקבע כי נקיטת אלימות כלכלית תהווה עוולה אזרחית, וניתן יהיה לתבוע בגינה נזקים. כמו כן, מוצע במסגרת החוק לקבוע כי נקיטת אלימות כלכלית תהווה עילה להוצאת צו בית משפט להפסקת אלימות זו. על הליווי והיוזמה המבורכת הזאת אני מודה לנשות עמותת רוח נשית, שסייעו בכתיבת חוק זה ודוחפות לכך שכמה שיותר נשים נפגעות אלימות יצליחו לעמוד על רגליהן ולהיות עצמאיות. אגב, אמרה לי קרן שמדובר גם על אלימות כלפי גברים וגם על אלימות כלפי נשים. אני מודה לשר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן, שלקח חוק זה בשתי ידיו והחליט לקדמו בתור הצעת חוק ממשלתית. אני מתרגשת לקראת אישור חוק זה, שמסמל עבורי את תחילת הסוף לתופעת הטרור הכלכלי ויציאה לחירות של אלפי נשים וגברים נפגעים. תודה רבה בשם חברת הכנסת קרן ברק. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת קטי שטרית. אנחנו עוברים לדיון משולב. התייחסות, בבקשה. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש מהפכות שמתחילות בקול תרועה, ויש כאלה שנעשות בשקט. הצעת החוק שעלתה כאן היום היא מהפכה, לא פחות מזה. ואולי דווקא טוב שהיא נפתחת הלילה כאן בשקט. זהו שינוי דרמטי בדרך שבה אנחנו תופסים אלימות. שנים רבות הייתי בשירות במשטרה, וברור לכולם שאלימות זה משהו פיזי. המעבר הזה להגדרת האלימות הכלכלית כאלימות הוא שינוי דרמטי בתפיסת האלימות, הרבה יותר רחב מאשר המילים והאותיות שנמצאות בדבר החוק עצמו. הוא משנה תפיסה, הוא משנה דרך, הוא פורץ דרך. אם אני יכול להשוות את זה למשהו שאני מכיר ויודע, זה השינוי והתהליך שהיו בכל מה שקשור בחוק למניעת הטרדה מינית. אתה משנה פרדיגמה, משנה דברים יסודיים, ומהם הולך קדימה. זה נכון שאני באופן אישי ניסיתי לקדם את ההצעה הזאת ולהכניס בה גם רכיב של עבירה פלילית, אבל ההצעה הזאת שגיבש משרד המשפטים היא הצעה טובה יותר מזו שאני חשבתי עליה. היא הצעה מאוזנת, היא הצעה חכמה, היא הצעה שמאפשרת להוציא צו שיפוטי בבית משפט כנגד מי שפוגע באלימות כלכלית. יכול להוציא את זה עובד סוציאלי, יכול לבקש את זה נציג היועץ המשפטי לממשלה, יכול לבקש גם תובע משטרתי. המשמעות שאפשר לבקש צו מן הסוג הזה היא שהפרת הצו הזה היא עבירה פלילית. זה מאפשר לנשים – ולא רק לנשים אלא לבני משפחה – מאפשר להם ולהן לריב את ריבם במקום שלא היה המגרש. לפני כן, כשהיית מגיע לאיזשהו מקום ומתלונן על אלימות פיזית, היה כותב השוטר את הדוח, ואם אין בסוף משהו פיזי, עם כל הסימפתיה וכל האמפתיה, זה היה הולך הצידה. וזה היום שינוי. אני לא סתם משווה את זה לחוק למניעת הטרדה מינית – ואני מניח שגם בוועדת החוקה, כשהחוק הזה יתחיל להידון שם, נשמע הרבה מאוד הסתייגויות. אני אומר מראש, נשמע הרבה מאוד הסתייגויות, ויבואו ויאמרו: מה פתאום המדינה מתערבת בהליך הכלכלי שבין בני זוג. לא, זה לא הליך כלכלי, זאת אלימות. אני שמח שהחוק הזה הגיע לכנסת ויגיע לוועדת החוקה לדיוני עומק. המבחן שלנו בכנסת יהיה להעביר אותו במהירות, בזריזות, ביעילות ובמקצועיות. אני אעשה את כל מה שאני יכול כדי לתרום את תרומתי לעניין הזה. אני רוצה להגיד שאני חושב שבעניין הזה, משרד המשפטים וגם שר המשפטים עשו מעשה, בעיקר בזה שהוא עשה את זה בזריזות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. אייכלר פה, בבקשה. סליחה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, היום הייתה פה הצבעה בעניין שהיה אמור להכריע אם הולכים לבחירות או לא הולכים לבחירות. והאמת שאני הייתי רוצה להצביע נגד, כי – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ידעתי למה אתה עולה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. אתה יודע, יש ביטוי שאומר: אני נגד, עכשיו תסביר לי נגד מה. אני רציתי להצביע נגד כי אני חושב שהממשלה לא העבירה את התקציב. כשלא מעבירים תקציב עושים עוול למאות אלפי אנשים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת אלימות כלכלית. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את קוראת לזה אלימות כלכלית, אבל באמת, באמת, יש המון אנשים – יש אנשים שמסתדרים בתקציב שבבסיס, אחד חלקי 12. זה האנשים המבוססים. גם האנשים שעובדים במגזר הציבורי בדרך כלל מסודרים. אבל יש הרבה הרבה הרבה תקציבים שכשלא עובר התקציב זה פשוט מרעיב בני אדם. ולכן רציתי להצביע נגד הדבר הזה של הארכת – 100 ימים נוספים של סבל, אבל כתוב בפרשת השבוע: "כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך". אומר "נועם אלימלך": לפעמים אנחנו רואים מצבים קשים ובלתי מובנים – מלחמות, צרות, מגפות, נגעים – ולא יודעים למה. והתשובה היא: דברי ריבות בשעריך. כי רבים. כשיש שנאת חינם ויש מלחמות, אז יש הרבה צרות. ולכן הדרך היא: "וקמת ועלית למקום אשר יבחר ה' אלוקיך". אנחנו נמצאים בתקופה כל כך קשה של קורונה, עם מאות נפטרים וחולים קשים, רבבות נדבקים בקורונה – זה לא הזמן ללכת לבחירות. אמרנו את זה הרבה פעמים, וכל אחד מבין את זה. כל אחד מבין, "דברי ריבת בשעריך" – זה אומר "אתה אשם", וזה אומר "אתה אשם", ואין אפשרות להסתדר. ולכן, כאשר עלתה השאלה שאם החוק לא יעבור, אם חוק דחיית התקציב ב-100 ימים לא יעבור אז הולכים לבחירות – אז הצבעתי בעד ההסדר. אבל בתנאי, ומתוך רצון להעביר מייד תקציב. זה לא נותן לממשלה אפשרות עכשיו לריב 100 ימים נוספים, בין כחול לבן לליכוד, על דברים שהם זוטות יחסית לתקציב שלא ניתן, לתקציב שלא נעשה; תקציב של שלושה חודשים או של שנה ועוד שלושה חודשים. הרי הדברים האחרים מוסכמים. כולם מסכימים שצריך לעשות שלום עם איחוד האמירויות – זה דבר גדול מאוד, על זה לא צריך לריב. תקציב צריך להעביר מייד. זה שאנחנו נתנו ארכה לממשלה של עוד כמה ימים להביא תקציב, זה לא אומר שיש להם זמן עכשיו להתחיל לריב. אלא להביא תקציב, ובתנאי שזה יהיה תקציב ישר, הגון ובלי אלימות כלכלית. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, תודה לך. חברי הכנסת, אני רוצה לקרוא שיר של ברטולד ברכט מ-1935 שנקרא "כשהרשע בא כמו גשם נופל", ולחבר את זה אחר כך לשני דברים, כולל כמובן הנושא הנדון. בחלק מהשיר הוא כותב כך: "כשסופר לראשונה שידידינו נשחטים בהדרגה, / קמה זעקה של פלצות. אז נשחטו מאה. אבל / כאשר נשחטו אלף ולשחיטה לא היה סוף, נפוצה / השתיקה. // כשהרשע בא כמו גשם נופל, איש אינו קורא עוד: / עצור! // כשהפשעים נערמים, הם נעשים בלתי נראים. / כשהסבל נעשה ללא נשוא, אין שומעים / עוד את הצעקות. // גם הצעקות נופלות כגשם קיץ". הנושא של אלימות בכלל, ואלימות כלכלית לענייננו בפרט, אפשר בהחלט לקשר אותו – אני מייד אתן דוגמה – גם באמת לרשע שבא כמו גשם נופל ושהוא בלתי נראה ושלא שומעים את הצעקות בעטיו. למי שמכיר את המחזה המופתי של הנריק איבסן "בית בובות", מדובר שם על גיבורה בשם נורה שחלק מהאלימות שהיא חווה, אולי אפילו חלק מרכזי, הוא אלימות כלכלית. בעצם המחזה, חלק הארי שלו, נסוב סביב הנושא של האלימות הכלכלית, והיא לא נשמעת, כמו בשיר של ברכט. לכן, אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעה טובה מאוד, נדרשת, הכרחית; הצעה שבהחלט יכולה להפוך את הצעקות שלא נשמעות לנשמעות ואת הפשעים שנערמים ונעשים בלתי נראים לנראים. אבל אני חייב לחבר את זה לעוד אלימות ולעוד פשעים, שגם היום ראינו דוגמה להם, וחבריי הזכירו את זה קודם. פשעי הכיבוש ורשעות הגזענות נערמים ונופלים עלינו כגשם. אך בחסות של הסכם כוזב עם משטרים מפלצתיים במפרץ, מנסים להפוך אותם לבלתי נראים ואת הצעקה של הקורבנות לבלתי נשמעת. כפי שאני אמרתי, הצעת החוק נגד אלימות כלכלית היא טובה, היא מבורכת, אבל מלחמת חורמה נגד האלימות מחייבת להשמיע גם את הקולות המושתקים ביותר. והקולות המושתקים ביותר במחוזותינו אלה הקולות של המוכים והנרצחים בידי טרור הכיבוש. אני רואה לעצמי חובה להעלות פה בכל הזדמנות – וכך אמשיך לעשות – את קולות הצעקה הבלתי-נשמעים; לחשוף את הפשעים הנערמים, שהם בלתי נראים, בכל מקום שהם נמצאים, גם כשהם מופנים כלפי נשים – שהן קורבן מרכזי בכל מקום – אבל גם כאשר הם מופנים כנגד הקורבנות תחת הכיבוש. שם, דרך אגב, הקורבנות הם גברים ונשים, אבל הנשים הן קורבנות כפולים – גם כתוצאה מטרור הכיבוש וגם כתוצאה מהשוביניזם. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מוותר. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב – מוותר; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חברת הכנסת היבה יזבק – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> קראו לי? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> קראתי. בואי, אני אאפשר לך לעלות. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> תודה רבה. אמרתי, יש כזאת רשימה ארוכה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן. פסחנו, אבל בסדר. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אכן הצעת חוק חשובה מאוד, חברות וחברים, אין מה לומר. נשים סובלות מדיכוי מאז ומעולם – מאז ומעולם בציוויליזציה כפי שאנחנו מכירות אותה, צריך להגיד, ומכירים אותה. האמת היא שתוך כדי שאני מדברת, אני מבינה שמחר אנחנו מציינות 100 שנה לזכות בחירה לנשים בארצות הברית. מחר הוא התאריך שמציין 100 שנה לתיקון הפדרלי שבו הקונגרס קיבל את התיקון לחוקה שאפשר לנשים להצביע. ועדיין אנחנו עומדות פה, 100 שנה אחרי, ועדיין צריכות לתקן תיקונים קטנים וחוקים שהיו נכונים עוד אז, כשגברים היו בעלי הבית הבלעדיים על החוק, על יישום החוק, על אכיפת החוק, על הפרשנות של החוק, על הכסף וכו' וכו'. אבל היום אנחנו עושות עוד צעד קטן – וחברי יואב סגלוביץ' יש לו הצעת חוק כזאת משל עצמו – ואנחנו נותנות שם לעוד פרקטיקה של דיכוי שמונעת מנשים את היכולת לחיות חיים עצמאיים, חיים מלאים, חיים של אוטונומיה על עצמן, על הבחירות שלהן, על הגוף שלהן, על המקצועיות שלהן, וגם על הילדות והילדים שלהן. וצריך להגיד שככל שהשלב הזה חשוב והצעד הזה משמעותי, חקיקה, חברות וחברים, היא צעד חשוב, אבל היא צעד ראשון. אחר כך צריך ליישם את החוק ולאכוף אותו. וזה, לצערי, דבר שהממשלה הזאת לא עושה. אנחנו מחכות כבר שנים. כבר מ-2014 יש תוכנית בין-משרדית לטיפול ולמאבק באלימות כלפי נשים על כל הרצף שלה: כלכלית, פיזית, מינית וכו'; המשרדים, המשרדים עצמם ישבו והכינו את התוכנית הזאת. היא נשענת על מחקרים ועל הידע שנצבר שנים. הכלים נמצאים, הידע נמצא, כל מה שנדרש הוא הסכום הפעוט של 50 מיליון שקלים בשנה למשך חמש שנים – זה מה שכבר הקצו, אבל צריך לאפשר שמישהו או מישהי תיקח אחריות על זה, תתאם בין המשרדים, תסנכרן ביניהם, כדי שמישהו באמת יתחיל לעשות את העבודה הזאת. לכן, חברותיי וחבריי, טוב מאוד שנעביר עכשיו את הצעת החוק הזאת. אבל בשביל שהמציאות תשתנה לא יהיה מנוס מלהחליף את הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכאלי. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי פרומן –אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרן השכל – אינה נוכחת. אנחנו עוברים, אם כך, להצבעה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> רגע, רגע, רגע. אני צריכה לעלות למעלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תעלי למעלה. רגע, רגע, רגע, רגע. היא עולה למעלה. אנחנו נמתין דקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא. מי שרוצה להצביע מכאן – אני אקבל את זה. חברת הכנסת מיכאלי מתעקשת להצביע ממקומה, ולכן נמתין לה. אני מזכירה שאנחנו עושים בעצם שתי הצבעות: הצבעה על החוק והצבעה על הצמדה לחוק, בסדר? גם על הממשלתית וגם על הפרטית. אנחנו עוברים להצבעה. אני אאפשר אחר כך להצביע גם מכאן. ההצבעה על הצעת החוק הממשלתית. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (מניעת אלימות כלכלית), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים. אני עוברת להצבעה מכאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן, כן. אני עוברת להצבעה מכאן, בבקשה. חבר הכנסת קרעי – בעד; חבר הכנסת יוראי – בעד. איפה עוד? חבר הכנסת כסיף – בעד; עאידה – בעד; ג'אבר עסאקלה – בעד; אוסאמה – בעד; יוסף טייב – בעד; קאבלה – בעד. עוד? סך הכול 19 – בעד. הצעת החוק תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו עוברים להצמדה, ההצעה של חברת הכנסת קרן ברק בקריאה טרומית, הצעה לטרומית שגם כן תידון במסגרת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – תשעה, נגד – אפס. אני מוסיפה את ההצבעות מכאן. יוראי – בעד; יוסף טייב – בעד; כסיף – בעד; עאידה – בעד; עסאקלה – בעד. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> עמית. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> היית כאן? נכחת? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> עמית – בעד; קאבלה – בעד; וזאן – בעד. כן. סך הכול 17 בעד. היא תעבור להכנה שנייה ושלישית – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. לקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (נגיף הקורונה החדש – הוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1357).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (נגיף הקורונה החדש – הוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה – קיבלה פטור מחובת הנחה בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. את הצעת החוק יציג, בשם שר הבריאות, שר החינוך יואב גלנט. בבקשה. אין דוברים לחוק האחרון? לזה יש, אבל לאחרון אין? בבקשה, שר החינוך. << דובר >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, רבותיי וגבירותיי חברי הכנסת, העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה. נכון להיום, אין חיסון שבאמצעותו ניתן לצמצם את התפשטות הנגיף ואין טיפול יעיל למחלה. בישראל, נכון ליום זה, נדבקו עשרות אלפי חולים בנגיף ונפטרו למעלה מ-670 אנשים. לצורך התמודדות עם המגפה נקבעו הסדרים שונים באמצעות צווים שהותקנו מכוח סמכותו של המנהל הכללי של משרד הבריאות לפי פקודת בריאות העם, 1940, ובין השאר צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), התש"ף–2020. מטרתו של צו בידוד בית היא, בין השאר, בידוד נשאים פוטנציאליים של הנגיף – חוזרים מחוץ-לארץ או מי שהיו במגע עם חולים – בידוד חולים, חובת עטיית מסכה ועוד. עד כה, נקבעה התשתית לאכיפת ההסדרים הקבועים בצו בידוד בית בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020. תקנות האכיפה קובעות את סעיפי העונשין בנוגע להפרה של חובות הבידוד, הגעה לבידוד ללא תחבורה ציבורית, דיווח על בידוד וחובת עטיית מסכות. תקנות האכיפה אף קובעות כי עבירות אלה הן עבירות מינהליות ואת הקנס המנהלי הקצוב שניתן להטיל בשל עבירות אלה. תוקפן של תקנות האכיפה הוארך בחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף–2020, עד יום כ' באב התש"ף, 10 באוגוסט 2020. בהתאם לסעיף 1(ב) לחוק, ובהמלצת הממשלה, החליטה הכנסת על הארכת תוקפן של תקנות האכיפה ב-21 ימים נוספים, עד יום י"א באלול התש"ף, 31 באוגוסט 2020. לנוכח מועד פקיעתן הצפוי של התקנות, ביום י"א באלול התש"ף, 31 באוגוסט 2020, מוצע לתקן את פקודת בריאות העם ולעגן בה, בהוראת שעה, את הסדרי האכיפה והעונשין לעבירות האמורות בצו בידוד בית, במטרה לאפשר את המשך האכיפה של ההוראות. עוד מוצע לעגן בפקודה הוראות מיוחדות שיחולו כאשר המנהל הכללי של משרד הבריאות ישתמש בסמכותו לתקן את העבירות בצו בידוד בית ואת הליכי אישורו של תיקון לצו. הוראה נוספת שמוצע לעגן כהוראת שעה בפקודה במסגרת הצעת חוק זו היא קביעת הסמכות לדרישת מידע מאדם במסגרת חקירה אפידמיולוגית שעד היום נעשתה מכוח ההסמכה הכללית של המנהל בסעיף 20 לפקודה. מוצע לקבוע את סמכותו של חוקר אפידמיולוגי לדרוש מכל אדם מידע הנחוץ לחקירות האמורות, ובכלל זה את פרטי הזיהוי ויצירת הקשר עימו וכל ידיעה שיש בה כדי לסייע באיתור מקום או זמן שבו שהה חולה בתקופה הרלוונטית לחקירה, את פרטי מי שבאו עימו במגע קרוב ועוד. עוד מוצע לקבוע כי הגורם המוסמך רשאי להסתייע בהפעלת סמכויות דרישת המידע בחייל או באדם אחר, וכן לקבוע הוראות שיחולו על הסתייעות כאמור, לרבות קביעה כי המסייע יעבור הכשרה בעניין הגנה על הפרטיות ויפעל בהנחיית משרד הבריאות. על אדם שהגיע אליו מידע במסגרת חקירה אפידמיולוגיה תחול חובת סודיות, והוא לא יגלה את האמור בו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בסעיף. עוד מוצע לעגן כהוראת שעה בפקודה הסדר שיקבע סמכות להעברת מידע בין ישראל למדינות זרות על חולים בנגיף הקורונה ומי שבאו עימם במגע שיש בו כדי לסייע בחקירות אפידמיולוגיות. הוראה זו חיונית לפתיחת שירותי התעופה, ומסדירה העברת מידע שיש בו כדי לסייע לחקירות אפידמיולוגיות לרשויות הבריאות של מדינה זרה וקבלת מידע כאמור ברשויות הבריאות בישראל. מוצע לקבוע כי מסירת מידע כאמור תיעשה לפי הסכם לחילופי מידע בין המדינות, ולפיו, בין היתר, תחויב המדינה הזרה בשמירה על סודיות המידע והבטחתו. כן מוצע לקבוע כי ניתן להעביר מידע שלא לפי הסכם לחילופי מידע אך במקרה זה היקף המידע שיימסר יהיה מצומצם יותר. עוד מוצע לקבוע כי לא יימסר מידע כאמור לרשויות מדינה זרה במקרים שבהם המנהל שוכנע שהעברת המידע עלולה לפגוע בשלומו וביטחונו של אדם או שהמידע עליו עלול לפגוע בביטחונה של מדינת ישראל. כמו כן, וכהוראה משלימה להסדר זה – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, חברים, אתם מפריעים לשר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> – – מוצע לתקן את סעיף 12(א)(8)(א) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, כך שניתן יהיה לקבוע בתקנות חובה שתחול על חברות התעופה ליידע את הנוסעים בדבר סמכות המנהל להעביר מידע לגביהם כאמור בתיקון המוצע. בשל האמור, ובהתאם להחלטת הממשלה, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק לתיקון פקודת בריאות העם (נגיף הקורונה החדש – הוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לשר החינוך. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת יוסף ג'בארין – איננו; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – מוותר; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל שיר – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. אין דוברים נוספים. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם, בעצם להעברת ההצעה לוועדה המוסמכת לדון – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצבעה. אאפשר להצביע מכאן. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (נגיף הקורונה החדש – הוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני נגד. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תכף אני אאסוף התייחסויות. בעד – 12, נגד – שניים. אני אוספת מכאן הצבעות. קרעי – בעד; בוסו – בעד; יעקב אשר – בעד; כסיף – נגד; עסאקלה – נגד. מי עוד אני לא רואה? פינדרוס – בעד. נוספים? סך הכול: 16 בעד, ארבעה נגד. הצעת החוק תעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << נושא >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020 << נושא >> [מס' מ/1332; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 48, חוב' ט"ו, ישיבה 44; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים בעצם להצעת החוק האחרונה, הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה לקריאה השנייה והשלישית, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020. הצעת חוק זו מבקשת להשלים את חוק המסגרת בנושא הקורונה שהכנסת חוקקה בסוף חודש יולי, להוסיף לו שני פרקים העוסקים בבידוד במלוניות ובצווי סגירה מינהליים, וכן היא כוללת השלמות ותיקונים בכמה עניינים נוספים. בכל הנוגע לבידוד במלוניות, החוק המוצע מחליף ומשפר את ההסדר שנקבע תחילה בתקנות שעת החירום ולאחר מכן תוקן והוארך על ידי הכנסת בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום בעניין המלוניות. הוועדה גיבשה בהקשר זה הסדר כולל ומאוזן, שנותן מענה לבעיות השונות שעלו מהשטח ביחס לבידוד במלוניות, ובכלל זה: ההסדר המוצע חל על כל השוהים במלוניות, לרבות חולים החייבים בבידוד שלא נדרשים לאשפוז, וגם על בעלי רישיון ישיבה ארעי כללי. לפי ההסדר המוצע, ברירת המחדל, הן לגבי אדם המצוי בישראל והן לגבי חוזר מחו"ל, היא כי האדם יקיים את הבידוד בביתו, ורק אם הגורם הממשלתי המוסמך מצא שהדבר לא ניתן – יוכל להורות לו לשהות בבידוד במלונית. לאחר דיון ממושך הוועדה קיבלה את בקשת הממשלה לאפשר לה בנסיבות מיוחדות וחריגות להכריז כי חוזרים ממדינה או ממדינות מסוימות יידרשו כברירת מחדל לשהות בבידוד במלוניות. עם זאת, הוועדה עמדה על כך שהכרזה מסוג זה תהיה כפופה לתנאים מחמירים, לאחר שנבחנו דרכים חלופיות ונשקלה הפגיעה בזכויות. הוועדה תיקנה את ההסדר המוצע כך שייקבע בו כי הכרזה גורפת המתייחסת לחמש מדינות או יותר תובא לאישור פרלמנטרי 48 שעות מראש. במצבים שבהם מדובר בהכרזה נקודתית, הוועדה תוכל לבטלה בדיעבד. הוועדה אף הוסיפה לחוק המוצע הסדר וולונטרי המאפשר למנהל פנימייה לפנות למשרד הבריאות על מנת לקיים בידוד לקטינים או לבגירים מהמוסד שלו הנדרשים לכך בפנימייה עצמה ולא להוציא אותם למלונות. זאת, כמהלך מתואם עם משרד הבריאות, לפי ההנחיות וההוראות, כדי לייעל ולצמצם הדבקה בנגיף הקורונה. זה לאור מקרים שהיו. אנחנו הצענו את זה – והממשלה קיבלה – שהישיבות עצמן או המוסדות עצמם יוכלו להוות מלוניות גם למחלימים וגם למבודדים. בזה נשנע אותם פחות, ההדבקה תהיה פחותה וגם הבחורים או הנערים יהיו באותה מסגרת ישיבתית או במסגרת האחרת שבה הם נמצאים. הוועדה הרחיבה את אחריות המדינה כלפי השוהים במלוניות, כך שההסדר המוצע קובע חובה לספק מזון טרי ואיכותי, מוצרי ניקיון ותנאי מגורים ותברואה הולמים, לאפשר קבלת תרופות ושירותים רפואיים וסוציאליים שהאנשים זקוקים להם. על המדינה למנות נציג מטעמה שיעמוד בקשר עם המבודדים, יטפל בתלונותיהם ובתיאום עם הגורמים השונים. בנוסף, ייקבע לכל אדם השוהה במקום גורם האחראי לבירור שלומו הנפשי ולמתן תמיכה. עוד נקבעו הוראות לשמירה על סודיות המידע על השוהים, זכאות לסיוע משפטי, וחובה של המדינה ליידע כל אדם השוהה במלונית על חובותיו וזכויותיו, לרבות האיסורים החלים במקום. הוועדה דחתה את ההסדר שנכלל בהצעת החוק הממשלתית, שלפיו שוטר יהיה רשאי להפעיל כוח סביר על אדם המסרב לציית להוראה כדי להביאו למלונית. עופר, להזכירך מהבוקר. הוועדה הוציאה את זה, את ההסדר הזה. לצד זאת, הוועדה דנה בדרכים לשמירת הסדר הציבורי במלוניות. בעקבות הדיונים שופר התיאום בין גורמי האכיפה לאחראים להפעלת המלוניות. פרקליטות המדינה התגייסה להגשת תביעות אזרחית במקרים של גרימת נזק לרכוש. בנוסף, נקבע בהסדר המוצע כי מלונית תיחשב מקום ציבורי לעניין חוק המאבק בשכרות – דבר שיאפשר למשטרה להפעיל את סמכויותיה גם במצבים של חשש להפרות סדר כתוצאה משתיית אלכוהול. בכל הנוגע לצווי סגירה מינהליים, הוועדה מבקשת לכלול בחוק הסמכויות, בלא שינויים משמעותיים, את ההסדר שאושר בוועדה לפני כחודש וחצי, כהסדר זמני, ושפקע בשבוע שעבר. באופן כללי, ההסדר מאפשר לראש רשות מקומית, רופא מחוזי או קצין משטרה בדרגת סגן ניצב להורות על סגירת עסקים ומקומות נוספים שבעל המקום פותח או מפעיל אותם בניגוד להוראות החוק השונות, שנועדו למנוע את התפשטות מגפת הקורונה, וזאת על יסוד דין וחשבון שקיבל משוטר או פקח. הצו הראשוני הוא למשך עד שבעה ימים, וניתן להאריכו עד לסך הכול 14 ימים. הוועדה קבעה כי לא ניתן להוציא צווי סגירה לבתי תפילה, מוסדות חינוך או מוסדות רווחה, וזאת בשל האופי הייחודי של מוסדות אלה. לבסוף, נכללו בהסדר תיקונים מבהירים נוספים ותוספות משלימות. אני רוצה להדגיש שני תיקונים במיוחד: ראשית, נקבע סעיף דיווח חודשי מפורט לוועדה, המחייב את הממשלה למסור פרטים רבים לוועדה שיאפשרו פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי על הפעלת הסמכויות מכוח החוק. שנית, לבקשת הממשלה, וכדי לשפר את היעילות של החקירות האפידמיולוגיות, ניתנה הסמכה לממשלה לקבל מעסקים מסוימים, וממפעילי תחבורה ציבורית, מספרי טלפון של מי ששהה במקום, ואם נמסרו פרטים נוספים על ידי השוהים – גם להעביר פרטים אלה. בכל מקרה, איסוף המידע כפוף להוראות פרטיות וסודיות שנכללות בחוק. עשינו עבודה חשובה, עבודה מעמיקה, ואני רוצה להודות לצוות הניהולי של הוועדה, בראשות אסף פרידמן; לצוות המשפטי, בראשותו של ד"ר בליי. ומי ליווה אותנו בחוקים האלה? שניים, נכון? לעורכות הדין תמי וניצן, תודה רבה, על העבודה המסורה לאורך כל הדרך. אני מודה לחבריי חברי הוועדה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, למרות שאמר לי עכשיו אוסאמה שהסירו אותן. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> יש עתיד לא הסירה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יש עתיד לא הסירה. אז אני פונה מכאן לאנשי יש עתיד, שלא נמצאים כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא, זה היה ביחד. אז לא יהיה. לא יהיה בסוף. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא מסירים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הינה, את נמצאת כאן. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן, אבל אני – תכף אנחנו נדע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אוקיי. אז אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות, ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, כנוסח הוועדה. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת המסתייגים. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב – בדרכו לכאן. מזל שאתה זריז. אתה יודע להגיד לי אם יש עתיד-תל"ם הסירו את ההסתייגות? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא מסירים. לא מצביעים עליהן – – – << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אם לא מצביעים, זה נקרא שמסירים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא מצביעים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא מצביעים על ההסתייגויות, רק מנמקים את ההסתייגויות? << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> מסירים, וזכות דיבור יש – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אוקיי. אתה מדבר, ומושך את ההסתייגות. עכשיו, הכול ברור. בבקשה, יש לך חמש דקות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אומנם צעיר חברי הכנסת, ואני די חדש בבניין הזה – קדנציה שלישית, אבל עדיין חדש – אבל מה שלמדתי בשיעורי האזרחות זה שתקציב המדינה הוא לא פרט שולי, הוא לא עניין שאפשר לחלוף עליו. תקציב המדינה הוא זה שמגדיר את סדרי העדיפויות של הממשלה. זו טבלה שמגדירה לאן הולכים המשאבים הלאומיים שלנו, באיזה אזורים משקיעים יותר, באיזה אזורים משקיעים פחות, מהו סדר יומה של המדינה, מהו סדר יומם של נבחרי הציבור שמנהיגים את כולנו ולאיזה כיוון. מ-1 בינואר 2020, מדינת ישראל מתנהלת ללא תקציב. אין את הטבלה הזאת שמגדירה כמה כסף ילך לחינוך, כמה כסף ילך לרווחה, לתחבורה, לחקר החלל, להגנה על נשים מפני אלימות. אין את הטבלה הזאת, וכך אנחנו מתנהלים עם תקציב המשכי שנגזר מתקציב המדינה שאושר לפני שלוש שנים. ועכשיו, נגמר הכסף. אני שואל את עצמי: מה אמורים לעשות הצעירים במדינת ישראל שאין להם עבודה? 80% ממי שנפלט משוק העבודה לא חזר אליו, ואין כל כך מדיניות ממשלתית שאמורה לתמרץ מעסיקים לקלוט את אותם צעירים חזרה לשוק העבודה. אין שקל של סיוע לצעירים בשכירות. שליש מהישראלים גרים בדירה שכורה, אבל הממשלה הזו לא החליטה מה היא עושה על מנת לעזור לאותם צעירים ולאותם אנשים שגרים בשכירות לשלם שכר דירה. יש כאוס בקמפוסים בישראל, וממשלת ישראל נאלמת דום – אין לה מה לומר בנושא; אין לה גם כלים, כי אין תקציב מדינה. מה יאמרו המורים ואנשי חינוך בתוכניות קרב, שלבים, תוכנית היל"ה? אין ממשלה. הממשלה לא אומרת שום דבר. צבי האוזר הגיש לבית הזה בקשה לדחות את תקציב המדינה ב-100 ימים נוספים. 100 ימים – ולמה? אני שואל: למה? מה ישתנה בעוד 100 ימים שלא קורה עכשיו? התשובה היא: כי בממשלה הזאת לא הגיעו להסכמות על תקציב המדינה. אבל אמרנו בתחילת הדרך שתקציב המדינה הוא לא עניין שולי – הוא המצפן הערכי, הוא סדר העדיפויות, הוא סדר-היום של הממשלה הזאת. אם ב-100 הימים הראשונים לכהונתה הממשלה לא השכילה להגדיר מה הכיוון שאליו היא הולכת, מה סדר העדיפויות שלה, לאן היא מבקשת להוביל את כולנו – מה יקרה עכשיו? מה יקרה בעוד 100 ימים גדולים? אתם תוקעים את המדינה בלי תקציב. מה ישתנה בעוד 100 ימים? המדינה שלנו, מדינת ישראל, כבר עומדת במקום במשך שנה וחצי עם שלוש מערכות בחירות שהסתיימו בממשלה המנותקת והמנופחת הזאת. ואני שואל את עצמי: מה יקרה בעוד שבועיים וחצי? איפה המדינה הזאת תהיה? מה התשובה של הממשלה למעונות היום שמחכים לתקציבים? לנכים שממתינים לפעימה השנייה בהעלאת הקצבאות שלהם? איך דואגים לאזרחים בלי תקציב? אמור לי, חבר הכנסת האוזר: מה אתה מצפה שיקרה? איך אתה מצפה לדאוג לכל הנושאים הבוערים שעל סדר-היום בלי לאשר תקציב? הרי ברור לנו, חבריי חברי הכנסת, שמדובר במסך עשן. הרי לא מדובר בשאלה של תקציב כי ממשלה שאין לה דרך, לא תהיה לה דרך גם בעוד 100 ימים. מדובר במסך עשן שנועד למלט את נתניהו ממשפטו. לשם כך כולנו התכנסנו כאן עכשיו. לשם כך כולכם התכנסתם סביב שולחן הממשלה המנופח הזה – בשביל דבר אחד בלבד: בשביל למצוא את הדרך הכי יעילה, הכי קצרה, הכי נוחה, עבור ראש ממשלתנו, המנהיג העליון, להימלט מספסל הנאשמים, לחמוק מעמידה לדין. הוא הרי לא שווה, הוא לא אזרח שווה זכויות. הדין כלפיו אינו דין כמו דין כלפי כל אזרח. אני תוהה לעצמי: מדוע אתם, חברי הממשלה הזאת, חברי הכנסת, שיושבים פה, מוכנים להסכים לאפשר לנאשם בפלילים להימלט ממשפטו? לכן, אינני מבין מדוע הכנסת הזאת ממשיכה לתת אמון בממשלה הזאת. ואני קורא – עליזה, סיימתי – לכנסת להתנגד לחוק הזה ולהתנגד לחוקים שהממשלה הזו מביאה לכנסת הזאת; כי מטרתם אחת היא: למלט את בנימין נתניהו ממשפטו, ולכך אסור לנו להסכים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חברת הכנסת מרב מיכאלי, אם את רוצה לדבר – את צריכה לרדת. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השרים – אני מדבר עשרים דקות? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חמש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שתי דקות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חמש דקות קיבלת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עליזה אומרת: שתי דקות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הוא מחזיר לך עודף שלוש דקות, עליזה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רק אנמק למה אנחנו הצבענו נגד ולמה אנחנו הגשנו הסתייגויות, כדי שהאזרחים ששומעים אותנו בבית יבינו. כפי שאמרתי לפני כמה דקות, כשעליתי, כאשר הממשלה מביאה חוקים שהם לטובת האזרח – אנחנו בעד, והוכחנו את זה. חבריי ג'אבר ועופר, הוכחנו את זה והצבענו בעד החוקים האלה. אבל חוק זה – דנו בזה במשך ישיבות רבות, והיום הממשלה הביאה תקנות שלמעשה מאריכות את ההגבלות גם על ההתקהלות וגם על הפעילות המסחרית העסקית. איך אמרת, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, מדובר על תיקן על תיקון על תיקון, ואני אמרתי לך: מדובר על טלאי על טלאי על טלאי. רק אתמול בלילה הממשלה תיקנה את הצו שמגביל את מספר הנכנסים למסעדות מעשרה בפנים ו-20 בחוץ ל-20 בפנים ו-30 בחוץ. ודובר על תפוסה באולמות – ג'אבר – של 35%, ואמרנו שכאשר יש אולם של 2,000 מטר זה לא כמו אולם של 200 מטר, וצריך להכניס כמה שיותר עם התו הסגול. היום העליתי את הנושא של הליגות הנמוכות – ליגה א', ליגה ב', ליגה ג' – ורוב הקבוצות שם זה מהיישובים הערביים. אמרתי: מה ההבדל בין ליגת העל והליגה לאומית לבין ליגות א', ב' וג'? גם שם יש שחקנים שהפגינו אתמול מול הבית של גרוטו. שמענו היום מפרופ' גרוטו שהממשלה צריכה להביא מתווה עד 1 בספטמבר, ויו"ר ועדת החוקה וועדת החוקה נתנו לממשלה עד יום שלישי, 25 – נכון, יעקב? – להביא את המתווה החדש ואת התקנות החדשות. אנחנו נראה את התקנות האלה. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> ביום שלישי הבא זה פג. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ביום שלישי זה פג, ואז אם הם לא מביאים תקנות – אין תקנות. אבל אם הממשלה תביא תקנות שמתחשבות בעסקים הקטנים ומתחשבות באולמות ומתחשבות בכדורגל – אנחנו נראה את זה ואז אנחנו נחליט. לכן, אנחנו מתנגדים לתקנות איך שהן, ולכן נצביע נגד החוק הזה. שתי דקות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אוסאמה. אני מבינה שחבר הכנסת עופר כסיף ויתר. בקשות רשות דיבור נוספות: חברת הכנסת מרב מיכאלי – ויתרה; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. אם כך, אנחנו עוברים להתייחסות להסתייגויות. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, משכנו את כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> רק רגע, בסדר? אני מסתכלת מי הגיש את ההסתייגויות. קבוצת מרצ – אינה נוכחת כאן. היא גם לא נימקה, לכן לא נצביע. קבוצת הרשימה המשותפת – אתה אומר שאתם מושכים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נכון, אנחנו מושכים. אני מציע – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לכן לא נצביע על ההסתייגויות שלכם. קבוצת יש עתיד – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> משכנו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נמשכו ההסתייגויות. לכן, בעצם, אין הסתייגויות. אנחנו הולכים להצבעה על החוק בקריאה שנייה ושלישית, להעביר את חוק סמכויות מיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עולה להצביע. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בבקשה. אני אמתין לכם. שנייה, ואחר כך נצביע בקריאה שלישית. אוקיי. אם ההצבעות יאושרו, יתקבל החוק. נמתין עוד דקה, שיעלו. קודם תהיה הצבעה, ואז אאסוף. מי שכאן – כאן. מי שלא – יצביע מלמטה. הצבעה – אנחנו מצביעים עכשיו בקריאה שנייה על החוק. סליחה, עסאקלה, אמנה לך את הקול מכאן. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–26 – 13 נגד – 6 נמנעים – אין סעיפים 1–26 נתקבלו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בינתיים: בעד – 13, נגד – שישה. אנחנו מוסיפים את הבאים: עסאקלה – נגד; חבר הכנסת חסיד – בעד; חבר הכנסת טייב – בעד; חבר הכנסת בוסו – בעד; חבר הכנסת מלכיאלי – בעד; חבר הכנסת קלנר – בעד; יעקב אשר – בעד, איך לא. זה 19 בעד ושבעה נגד בקריאה שנייה. החוק התקבל בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 13 נגד – 7 נמנעים – אין חוק סמכויות מיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לעת עתה, 13 בעד, נגד – שבעה. אני אוספת מכאן: חסיד – בעד; טייב – בעד; בוסו – בעד; מלכיאלי – בעד; קלנר – בעד; יעקב אשר – בעד. יש מישהו שלא הקראתי? לא. סך הכול: 19 בעד, ושבעה נגד. אם כך, החוק התקבל בקריאה שלישית. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ח באב התש"ף, 18 באוגוסט 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:18. << סיום >>