דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"ג ישיבה ע' הישיבה השבעים של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, כ"ט באב התש"ף (19 באוגוסט 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 8 שאילתות דחופות 8 60. הצלת הספרייה הלאומית 8 מרב מיכאלי (העבודה): 8 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 9 תמר זנדברג (מרצ): 14 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 15 58. מחדל ההתעללויות בחוסים בהוסטלים המפוקחים 25 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 25 משולם נהרי (ש"ס): 26 54. ממצאי ועדת החקירה שהקים שר הפנים לשעבר גדעון סער בכנסת התשע-עשרה 32 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 32 סגן שר הפנים יואב בן צור: 32 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 34 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 34 שאילתות ותשובות 37 121. מתן אפשרות תשלום במזומן עבור שירותים של משרד הפנים 37 טלי פלוסקוב (הליכוד): 37 סגן שר הפנים יואב בן צור: 37 152. פקידות לשכות האוכלוסין אינה מעודכנת בנוהל הכניסה לישראל בתקופת הקורונה 39 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 39 סגן שר הפנים יואב בן צור: 39 155. גבייה רטרואקטיבית של תשלומי ארנונה בתקופת הקורונה 42 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 42 סגן שר הפנים יואב בן צור: 42 158. כניסת אזרח זר לפגוש את ילדיו בעידן הקורונה 43 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 43 סגן שר הפנים יואב בן צור: 44 שאילתות דחופות 45 57. ההתנהלות של משרד המשפטים בנושא פשיטות הרגל וההתנהגות הכוחנית בתקופת משבר כלכלי 45 ניצן הורוביץ (מרצ): 45 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 46 61. עיכוב הליכי משפט 48 אופיר כץ (הליכוד): 48 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 48 הצעת חוק הגנה על זכויות הדורות הבאים, התש"ף–2020 57 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 58 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 60 הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי), התש"ף–2020 63 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 63 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 72 הצעת חוק איסור כספים קואליציוניים, התש"ף–2020 80 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 81 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 81 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 88 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 90 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 90 הצעת חוק הרשות הלאומית לשעת משבר, התש"ף–2020 90 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 91 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 94 הצעת חוק המשתתף החופשי, התש"ף–2020 114 ניצן הורוביץ (מרצ): 114 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 118 הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התש"ף–2020 120 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 120 שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: 122 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 127 הודעה אישית של חברת הכנסת מאי גולן 136 מאי גולן (הליכוד): 136 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 140 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 140 הצעת חוק-יסוד: המיעוט הערבי כמיעוט לאומי 140 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 141 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 145 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 153 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה מגיל 18), התש"ף–2020 154 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 154 הצעה לסדר-היום 158 הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: חוסר שקיפות בהליך קבלת רופאים ואחים לעבודה בבתי החולים ובהתמחויות השונות 158 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 158 סגן שר הבריאות יואב קיש: 159 הצעת חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020 161 עינב קאבלה (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): 161 הצעת חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 166 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 166 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 167 עודד פורר (ישראל ביתנו): 168 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 173 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 175 שלמה קרעי (הליכוד): 177 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 178 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 179 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 180 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 183 אופיר סופר (ימינה): 185 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 191 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 192 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 196 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 197 ינון אזולאי (ש"ס): 198 מרב מיכאלי (העבודה): 200 הצעות לסדר-היום 201 תחילת משבר פסולת חמור במדינה 201 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 201 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 203 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 204 הצעות לסדר-היום 207 90% מהישראלים מבקשים לקנות תוצרת מקומית 207 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 207 אוסנת הילה מארק (הליכוד): 208 שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: 209 הצעות לסדר-היום 212 הממשלה והבנקים דוחקים משפחות וזוגות צעירים אל עבר חוסר יכולת החזר משכנתאות 212 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 214 יעקב אשר (יהדות התורה): 216 הילה שי וזאן (כחול לבן): 217 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 218 שרת התפוצות עומר ינקלביץ': 219 הצעות לסדר-היום 221 המשטרה הפסיקה להשתתף בוועדה להתמודדות עם בעלי מוגבלויות 221 ינון אזולאי (ש"ס): 221 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 222 מיכל וונש (כחול לבן): 223 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 225 הצעה לסדר-היום 230 התנכלות שערורייתית של בית החולים שיבא בתל השומר כלפי חרדים הבאים בשעריו 230 אליהו חסיד (יהדות התורה): 230 סגן שר הבריאות יואב קיש: 237 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 241 יוסף טייב (ש"ס): 246 הצעה לסדר-היום 247 הצרת חופש הדת ליהודים במדינות אירופה, בעיקר בתחום השחיטה והמילה, כחלק מהמגמה האנטישמית הגואה 247 יוסף טייב (ש"ס): 247 שרת התפוצות עומר ינקלביץ': 250 שאילתות ותשובות 253 147. פינוי מתחם התחנה המרכזית בדרום תל אביב 253 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 253 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 254 76. פס הרכבת בלוד 259 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 259 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 260 80. כביש גישה לבית הספר אל-אמל בנגב 264 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 264 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 265 116. הגבלת הגיל ברישיון הטיס 267 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 267 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 267 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 269 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 271 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 272 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, כ"ט באב התש"ף, 19 באוגוסט 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת אמנה בדבר אלימות והתעמרות בעולם העבודה והמלצה בדבר אלימות והתעמרות בעולם העבודה, 2019, של ארגון העבודה הבין-לאומי. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ברוח החיובית הזאת נעבור לשאילתות הדחופות. הראשונה בהן – שאילתה דחופה מס' 60. אני מזמין את סגן שר החינוך מאיר פרוש להשיב על שאילתה של חברת הכנסת מרב מיכאלי, בנושא: הצלת הספרייה הלאומית. חברת הכנסת מרב מיכאלי, את יכולה לגשת למיקרופון כדי להקריא את השאילתה ברגע שסגן השר יתפוס את מקומו על הדוכן. תודה. חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה. << שאילתה >> 60. הצלת הספרייה הלאומית << שאילתה >> << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני. בוקר טוב. בעקבות קיצוץ תקציבי חד מצד הממשלה, הספרייה הלאומית, שמהווה את האוצר החשוב ביותר של נכסי צאן ברזל תרבותיים והיסטוריים של עם ישראל, עומדת ממש בסכנת סגירה. רצוני לשאול: 1. אילו פעולות משרדך מתכוון לבצע, אם בכלל, כדי להציל את הספרייה הלאומית? 2. מהי המסגרת התקציבית לפעולות אלו? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> מותר לי לבקש ממנה שתרחיב על המשפט הזה, או שהיא חייבת להיצמד? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת חייבת להיצמד לשאלה, אבל אתה רשאי לבקש ממנה הבהרה, אם אתה רוצה. אין שום בעיה. חברת הכנסת חייבת להיצמד לשאלה, אבל בהחלט, אם יש משהו שאתה מבקש שהיא תוסיף ותרחיב, זה בהחלט אפשרי. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אענה תשובה מפורטת, רק רציתי לדעת מאיפה יש לחברת הכנסת מיכאלי את האינפורמציה שזה בסכנת סגירה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> פורסם. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אז בואו נחליט על דעת כולנו שאין מצב של סגירה, ואני אתן את התשובה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> בשביל זה השאילתה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אבל עיתון שכותב סגירה? מוסד שמקבל בכל אופן כמה עשרות מיליונים – לא כמו שקיבל בשנה שעברה – זה לא סגירה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> כן, אבל לעם ישראל יש בכל זאת כמה אלפי שנים לתעד, עם כל הכבוד. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> משרד החינוך רואה בספרייה הלאומית נכס תרבותי ערכי ולימודי רב-ערך, והוא עושה בימים אלה מאמץ גדול כדי למנוע פגיעה בתוכניות מרכזיות וחינוכיות, ובהן הפעילות של המשרד בספרייה הלאומית. בעיית תקצובה של הספרייה נובעת מכך שטרם אושר תקציב המדינה לשנת 2020. כפי שידוע, משרד החינוך פועל במסגרת תקציב המשכי לשנת 2020, אשר נמוך במיליארדי שקלים מהתקציב שהיה אמור לעמוד לרשותו בעת הזאת אם היה תקציב למדינה. בימים אלה המשרד פועל מול משרד האוצר כדי לגשר על הפער ולייצר מענה למכלול הנושאים החינוכיים שנמצאים על סדר-היום. יצוין כי תקציב הספרייה הלאומית ברובו המוחלט מועבר למשרד החינוך על ידי משרד האוצר – אם תרצה לומר, משרד החינוך בעצם מקבל ממשרד האוצר x כסף כדי להעביר לספרייה הלאומית – וזאת בהתאם לסיכום בין אגף התקציבים באוצר לבין נציגי הספרייה הלאומית. בשנת 2019, ובהתאם לסיכום בין משרד האוצר לספרייה הלאומית, תוקצבה הספרייה בסך 52.5 מיליון ש"ח, ובשנת 2020, בהיעדר תקציב מדינה מאושר ובכפוף למגבלות התקציב ההמשכי, תוקצבה פעילות הספרייה בסך 38.4 מיליון ש"ח, דהיינו חסרים 14 מיליון שקל. אני מקווה שיגובש פתרון בהקדם בעניין הזה וכן בנושאים נוספים, למען תימשך פעילותה התקינה של מערכת החינוך וכן פעילותו של המשרד בספרייה הלאומית. לכן אמרתי שעם 38 מיליון שקל פלוס 400,000 זה עדיין לא נסגר. זה לא טוב, זה פחות מבשנה שעברה, אבל זה לא בסכנת סגירה, לכן צרם לי המשפט "בסכנת סגירה". << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני סגן השר, לפני השאלה הנוספת של חברת הכנסת מיכאלי גם אני מוכרח לומר משהו בעניין הזה. אני מכיר היטב את הספרייה הלאומית. במידה מסוימת אני יכול לומר שממש גדלתי שם בין הספרים, כי אימי הייתה במשך עשרות שנים מנהלת מחלקת אסיה ואפריקה שם בספרייה. שלאף אחד לא יהיה ספק, היא בגמלאות למעלה מ-15 שנה, אז אני לא בא מהמקום הזה, אבל יש דבר אחד שאני אינני מבין אותו: מצד אחד נבנה מבנה חדש, גדול, לספרייה הלאומית, נבנה ממש פה, כאן, סמוך לכנסת, ומעבר למתן שירותים לקוראים וכו' הוא אמור גם להוות מקום שבו – כפי שתיארה קודם, ובצדק, חברת הכנסת מיכאלי – כתבי יד וספרים שמציגים את כל ההיסטוריה שלנו וכל המורשת שלנו על כל היבטיה, שנמצאים בספרייה הלאומית, יוצגו לציבור הרחב וכו'. אין בכלל ספק שבסכומים שאדוני מתאר כאן, ספק אם אפשר יהיה להחזיק בכלל את הבניין. הרי ביום שמחליטים להקים בניין כזה מוכרחים להביא בחשבון שאחר כך יהיה צריך לתחזק אותו לאורך שנים, ואנחנו עלולים להימצא במצב שבמקום ספרייה לאומית שיש בה פעילויות וכו', נקבל מבנה שמתחזקים בו את מערכות מיזוג האוויר והחשמל, ומעבר לזה לא יהיה כסף לשום דבר. לכן ברור לחלוטין שהתקציבים שיש היום, אם הם הספיקו איכשהו למה שקיים עכשיו, אין שום סיכוי שיספיקו ברגע שהבניין ייפתח – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> הוא הולך להיפתח עכשיו, מייד? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא עכשיו, אבל בהסתכלות של המשרד, גם בהתנהלות שלו מול משרד האוצר, הרי ברור שמוכרחים בסוף לייצר הסדר שיבטיח את הפעילות הזאת, כולל הבנה שיהיה צריך תקציב מסוים, כנראה נוסף, על מנת שהמערכת הזאת תוכל לתפקד. אני חושב שבכלל – אני אומר את זה כלקח כללי, כי אני הייתי עד לעוד כל מיני מוסדות שניסו לקדם הקמת בניינים – אני חושב שאין שום טעם לאשר הקמה של בניינים חדשים בלי שמראש יודעים להבטיח את התקציב השוטף שדרוש לתחזוקתם, אחרת המוסדות נשארים עם בניין ובלי פעילות. לכן אני חושב שבהחלט בעניין הזה, שהוא רק דוגמה לעניינים אחרים מהסוג הזה, יכול להיות שצריך לקבוע איזשהו נוהל מסודר שאומר: רבותיי, אם מאשרים למוסד להקים בניין חדש, בהכרח חייבים מראש לאשר גם את ההגדלה התקציבית שדרושה לצורך התחזוקה, או לא לאשר את ההקמה, אחרת התוצאה היא בעיניי תוצאה אבסורדית ובעייתית. חברת הכנסת מיכאלי, שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. א. אני מחרה-מחזיקה אחרי מה שאמרת, כמובן. ב. אענה לאדוני סגן השר. אז קודם כול, פורסם שסכנת הסגירה מרחפת מעל המוסד, ושנית היא סגורה בפועל. הרוב המכריע של פעילויותיה נסגרו, פשוט מחוסר יכולת לתפעל אותן כרגע. 300 עובדות ועובדים נמצאים בחל"ת, פשוט נמצאים ונמצאות בחל"ת, ואנחנו יודעות שלא בטוח כמה זמן עוד אפשר יהיה להחזיק אותם במצב הזה. זה מצב אקוטי ממש. זה לא משהו שככה, מחוסר תקציב, אתה יודע, יש מקומות שמתנהלים, איכשהו סוחבים את זה; כאן מדובר ממש במצב מאוד מאוד חמור, ונדרשת פעולת הצלה מיידית. אז אני שמחה שאדוני אמר שהוא מקווה, אבל מקווה, לצערי, זה לא מספיק טוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני מעוניין לשמוע גם את השאלה הנוספת, של חברת הכנסת זנדברג, ואז לענות ביחד? בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> יש לה זכות. יש לה זכות. לשני חברי כנסת יש זכות להצביע – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה נכון, אבל אדוני יכול לענות קודם לחברת הכנסת מיכאלי ואז לשני חברי הכנסת הנוספים. זה תלוי בו. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אדוני מנהל את הישיבה כיושב-ראש – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין שום בעיה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – הוא יכול בכל רגע נתון – כך תעשה. אבל ההתנהלות עד היום זה שכאשר חברת כנסת שואלת, מייד כשהיא מתחילה לשאול מצביעים חברי כנסת, ומי שנרשם קודם, אז המזכירות מנווטת את – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. לא, לא, לא זו השאלה. השאלה היא – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> לאחר מכן, לאחר שאני עניתי על השאלה הראשונה של השואל או השואלת, נותנים רשות לעוד שניים שנרשמו, אם יש; במקרה הזה נרשמה רק אחת, או שיש עוד מישהו? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. אני אומר לאדוני סגן השר. הנוהל – אם רוצים לדייק בנוהל על פי התקנון – הוא שקודם כול – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אז היו כאלה כנראה ששיבשו את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – נשאלת שאלה נוספת של השואל המקורי, עונים עליה, ולאחר מכן מאפשרים לשני חברי כנסת, ועונים להם. אבל אפשר בהחלט לקצר את ההליך הזה – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אז כנראה שב-20 שנה שלי פה שיבשו את הנוהל הרגיל. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אולי כדאי להוציא רענון לשרים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. אין בעיה, כי – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זו פררוגטיבה של – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני מרוענן, אני מרוענן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני, מבחינתי, גם חושב שאין בעיה, אם סגן השר מסכים, ואפשר לחבר את השאלות יחד. אני חושב שזה יותר טוב. אז חברת הכנסת זנדברג, בבקשה, שאלה נוספת. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה. קודם כול, תודה על הריענון בתקנון. אני רוצה להצטרף לדברים גם של חברת הכנסת מיכאלי וגם של יושב-ראש הישיבה. תראו, יש פה איזו בעיה. התחושה שלי זה שמקווים שכביכול בחסות העובדה שזו לא סגירה וזה רק איזשהו קיצוץ קל, נראה, ונראה אם תהיה תוספת תקציבית – ואם יהיה בכלל תקציב. אבל בפועל מדובר בסגירה של המוסד החשוב הזה, שהוא כל כך חשוב, שאם פתאום מדינת ישראל הייתה מודיעה שהיא סוגרת את הספרייה הלאומית שלה, אז היה קם קול צעקה. אבל בפועל, אדוני סגן השר, העובדים בחל"ת ולא יודעים מתי ישובו; הפעילויות מושבתות; המעבר לבניין החדש, כפי שציין היושב-ראש, אני לא חושבת שאפשר – או נשאל כשאלה: מתי זה יקרה, מה הצפי שלכם? ובכלל, איך המשרד נערך להחזיר את הספרייה לתפקוד פעיל? כי להשאיר אותה כאיזשהו ארכיון מעלה קורי עכביש, שאי-אפשר להשתמש בו ואי-אפשר ליהנות ממנו לא בפעילויות חינוכיות ולא בפעילויות ארכיוניות, והעובדים לא נמצאים וכו', אז בעצם הכוונה היא סגירה. אנחנו מבינים שאתם לא רוצים לקרוא לזה סגירה, גם מסיבות של מסר לציבור, וזה מבורך, אבל לפעמים צריך להגיד את האמת, כדי להילחם ואולי למנוע את זה. אז אם אני יכולה לכנס את זה לשאלה: אם אתה טוען שאין סגירה, אז מה צפי החזרה לפעילות מלאה, ואיך, מבחינה תקציבית? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד סגן שר החינוך הרב פרוש, כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, זה עידן ועידנים, כולם יודעים, היו דיונים בוועדת הכספים על השוואת החינוך החרדי המיוחד בגני הילדים, ודובר – בשבועה חמורה שנשבעו כל אנשי האוצר והפקידים – שבשנת תשפ"א יהיה שוויון, כמו בשאר הדברים, ושבענייני חינוך מיוחד לא עושים אפליות. והינה התברר השבוע גם בוועדת החינוך שלא היה ולא נברא ולא משל היה. עדיין נמשך הקיפוח של הילדים האלה. מה אדוני חושב שאפשר לעשות, עוד לפני התקציב או עם התקציב – אם זה התקציב, אני כבר יודע שלא יהיה, אבל לפני התקציב – כדי להשוות את גני הילדים של החינוך החרדי המיוחד לשאר גני הילדים של החינוך המיוחד? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני חושב שאני אענה על האחרון ראשון ואחר כך אני אתמקד על עצם השאילתה שבגינה אנחנו נמצאים כאן כרגע ואני נמצא על הדוכן. אם אנחנו שנינו מתכוונים לאותו דבר, חבר הכנסת הרב אייכלר, אז אני דווקא כן יודע לומר שלגבי ההתחייבות שהייתה, לגבי אותם ילדים בגני ילדים לחינוך מיוחד שהופלו לרעה – אנחנו יודעים למה הופלו לרעה; גני הילדים בחינוך החרדי לא קיבלו את מה שמקבל ילד שהוא לא חרדי בגן ילדים של החינוך המיוחד. למה? לא צריך אפילו להרחיב ולהסביר למה, זו עובדה. ואם אנחנו שנינו מתכוונים לאותו דבר, אז היה בג"ץ בעניין הזה, ובג"ץ אילץ את המדינה לענות תשובות. אני יודע שהתשובות, שאמורות להתפרסם בשבוע הבא, מדברות על כך – נמסר לי ממשרד החינוך אתמול או שלשום שהתשובות שתתפרסמנה בשבוע הבא הן שמעתה והלאה כל ילד בחינוך המיוחד – – – << קריאה >> משולם נהרי (ש"ס): << קריאה >> תהיה הטבה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> הינה, גם הרב משולם כנראה ידע. לא הטבה, אותו דבר. יהיה שווה. ילד או ילדה – אני צריך את זה לכבוד חברת הכנסת מיכאלי – ילד או ילדה בחינוך המיוחד, גם אם הם חרדים – לצורך העניין נאמר: חרדים ולא חרדים; נקפיד על זה כדי שאולי דרך זה זה ייכנס לעניין – יקבלו אותו דבר. הרב אייכלר – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> יש פה איזו טעות, כי – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> תן לי רק להשלים את המשפט. אני יודע רק לומר שהייתה בקשה – הייתה בקשה שאותם אלה שעתרו לבג"ץ יתחייבו לא לבקש רטרואקטיבית. אני לא בטוח שהם הסכימו. אני לא יודע, אם הם לא הסכימו, מה קורה עם ההסדר שמוצע. אולי זה יחזור לבית משפט, ואם יחזור לבית משפט, אז אולי מה שאני אמרתי עכשיו בשם המשרד לא יתקיים. אני רוצה לקוות שכך או כך יימצא ההסדר, שבו, ולו מעתה ואילך, ילד או ילדה בחינוך המיוחד החרדי יהיה כמו ילד או ילדה בחינוך המיוחד הלא-חרדי. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> זאת באמת הבעיה. פקידי האוצר מנסים לאלץ אותם לוותר על כל מה שהגיע להם על פי דין, רטרואקטיבית – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אז אמרתי את זה. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> ולכן זה – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אז אמרתי את זה, התייחסתי לזה. עכשיו אני רוצה לחזור לעצם השאלה שבשלה אני עומד כאן על הדוכן. אז היושב-ראש, קודם כול, הוא מעל הפרוטוקול, ואני מתייחס למה שהוא אמר. הוא דיבר על כך שבונים עכשיו מבנה גדול, חדש, לצורך הספרייה הלאומית, ואשרי כל מי שיש לו חלק ויד בעניין הזה. אני מאוד מקווה שאין מצב שאני כאילו הובנתי כך שעם אותם 38 מיליון שקל שהובטחו ב-2020 מועברים לספרייה הלאומית, אפשר עם זה לחיות. אמרתי במפורש שהמשרד לא רגוע, ורוצה לפחות להגיע ל-2020 עם אותו סכום של 52.8 – או כמה שאמרתי קודם, שיהיה לפחות ב-2020. אז אני מקווה שלא הובנתי כאילו שאני מסכים לזה. אני חוזר ואומר, כל בר בי רב, אם הוא בקואליציה או באופוזיציה – אם הוא בקואליציה הוא מבין, ודאי; אם הוא לא בקואליציה, יכול להיות שהוא רוצה להבין אחרת – יודע שעם 38 מיליון שקל הספרייה הלאומית לא צריכה להיות סגורה. ייתכן מאוד שהיא סגורה מכיוון שיש הרבה דברים שנסגרו בעקבות הקורונה. לא יכול להיות מצב – וזה לא התפקיד שלי; אני גם לא אמור להגן על הספרייה הלאומית – לא שהיושב-ראש היה אסור לו לומר, אבל אבי או אימי, זיכרונם לברכה, מעולם לא עבדו בספרייה הלאומית – אני לא אמור להגן על הספרייה הלאומית בגלל שאני מכיר את זה. אני לא מכיר את זה כל כך, לא השתמשתי כל כך הרבה בספרייה הלאומית, אבל אני לא חושב שעם 38 מיליון שקל אנחנו במצב שמנסה חברת הכנסת מיכאלי לתאר – שהדבר סגור. אם הוא סגור – שמישהו ילך לבדוק מדוע הספרייה סגורה למרות שהיא מקבלת 38 – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אדוני, זה באחריותך. מי צריך לבדוק אם לא אתה? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> הספרייה סגורה עכשיו. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזה מישהו אחר? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני מכיר עוד דברים במדינה שסגורים בגלל הקורונה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> זה נסגר בגלל הקורונה? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אבל הם לא סגרו בגלל הקורונה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני לא אמרתי, אבל 38 מיליון שקל, זה לא אמור לסגור ספרייה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אבל אתה אחראי לזה, אז תגיד לנו – – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> 38 מיליון שקל, זה לא אמור לסגור ספרייה, סליחה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> רגע, רגע. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני מצטער מאוד. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קודם כול, הספרייה הזאת היא לא עוד ספרייה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אם יתברר ש-38 מיליון שקל זה רק כדי להכניס את המפתח בדלת ולסובב אותו, ואי-אפשר כבר כי אין יותר מ-38 מיליון שקל, אז אני אבוא לפה ואני אתנצל על כך. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> רגע, רגע. מה זאת אומרת "אם יתברר"? אבל זה תחת אחריות המשרד, אז אדוני לא יודע למה היא סגורה ומה התנאים התקציביים? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> קודם כול, אם אנחנו מדברים על האחריות, אני מבקש לעבור אל האחריות. כולם יודעים – ולי אין עמדה משלי. כולם יודעים מדוע אנחנו ככה נמצאים, כולם יודעים מדוע מפסיקים את היל"ה ומדוע במתנ"סים מפסיקים כל מיני פעילויות, וכולם יודעים, אמרת את זה קודם, למה לספרייה הלאומית הגיעו – בינתיים יש התחייבות ל-38 מיליון שקל ולא מעבר לכך. כולם יודעים: כי אין תקציב. עכשיו, אתן רוצות לומר שאין תקציב בגלל שהקואליציה לא מעבירה. אני אומר שאולי הצד השני מתעקש. אני לא רוצה לומר לא על זה ולא על זה. על זה אפשר לדבר מחוץ לקופסה השחורה, לעשות מעשה ולדאוג לכך שיעבירו תקציב. כל מי שבא לפה ובוכה וצועק על כך שזה נסגר וזה נסגר וזה נסגר, שידבר עם אותם אלה שמתנגדים להעביר תקציב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – צד – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני לא יודע לאיזה צד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני לא יודע לאיזה צד אני מדבר. אני מדבר פה לכנסת ואומר שכל הדברים היפים שיש – הרבה דברים מהדברים היפים שיש – נסגרים בגלל שאין תקציב למדינה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> סגן השר פרוש – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני אגיד לכם עוד משהו חשוב, שאולי הוא לא כל כך חשוב לכם, אבל הוא חשוב מאוד, חשוב מאוד לחלק נכבד, לפחות ל-16 חברי כנסת כאן במליאה: כל אחד יודע שבמגזר החרדי הדבר הכי חשוב, הכי חשוב – ויגיד לכם גם היושב-ראש בכובע הקודם שלו, לא של המשא-ומתן הקואליציוני האחרון אלא לפני חמש שנים: כשלא היה תקציב ל-2015, יהדות התורה וגם ש"ס ביקשו שיהיה סעיף תקציבי למצוא פתרון משפטי איך לתת כסף לישיבות ולכוללים, לאותו חלק שלא נמצא בבסיס התקציב. למרות שנאמר סעיף כזה בהסכם הקואליציוני, הישיבות והכוללים לא קיבלו את ההפרש ממה שיש בבסיס התקציב לתוספת הקואליציונית עד נובמבר 2015, כשאישרו את התקציב של 2015 ו-2016 יחד. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> והינה עכשיו הביאו – לא, באמת, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אז אנחנו יודעים היום שבדבר הכי חשוב שיש ביהדות החרדית, קרי יהדות התורה וש"ס, יש לנו חסר של כ-500 מיליון שקלים מבסיס התקציב לתוספת הקואליציונית. אתם יודעים שחלק מהחברים שלנו הצביעו נגד ההצעה של חבר הכנסת האוזר. למה הצביעו נגד? כדי להביע מחאה. יש כאלה שאמרו שהם לא רוצים לעשות את האקט הזה, כי אולי זה חלילה יפיל את הממשלה, ואז יש לנו בחירות ואז אין שום תקציב. אבל הדבר הכי חשוב שלנו, ואני אומר שזה הכי חשוב לנו – חשובה לנו גם הספרייה הלאומית וחשובה לנו היל"ה וחשובות לנו הפעולות במתנ"ס – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> סליחה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – הכול חשוב לנו, אבל יש סיעה של 16 חברים, והכי חשוב להם זה הישיבות והכוללים. לכן אני אומר שזה לא חכם היום, על הדבר הזה של הישיבות והכוללים, לבוא. אני שומע שמועות שמנסים להגיד: גם זה יהיה וגם זה יהיה וגם זה יהיה. כל הדברים האלה שגם זה וגם זה וגם זה יהיה, הם לא דומים למה ש-16 חברים אומרים: זה הדבר הכי חשוב לנו. לכן אני אומר, מי שיכול לפעול כדי שנעביר תקציב, איך שהוא ייראה – העיקר שנוכל להשלים את הדברים החשובים לנו. אמרתי מה חשוב לסיעה בת 16 חברים, כולל יהדות התורה וש"ס וכל מה שאנחנו מעלים פה. לפני שבוע דיברנו על היל"ה, אחרי זה דיברנו על המתנ"סים והיום אנחנו מדברים על הספרייה הלאומית. מי שיכול לפעול כדי להעביר תקציב – אנא, תעבירו תקציב. איך ייראה – אני לא יודע להחליט. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא הבנתי. אתה מתנה את זה, את התקציב לספרייה, בתקציב לישיבות? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אבל אדוני, סליחה, ברשותך, אף אחת מהשואלות כאן לא ניגחה בשאלה שלה את הקואליציה בסוגיית התקציב. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני עניתי – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אנחנו שאלנו שאלה עניינית לעניין תפקוד הספרייה הלאומית. אדוני. הספרייה נמצאת תחת אחריותו במשרד החינוך. השאלה היא אם המשרד בכלל מדבר עם הנהלת הספרייה, אם בכלל מנסים למצוא פתרונות. זה שאתה עכשיו עולה חזרה ומתחיל עכשיו פה איזו התפלפלות פוליטית – ואם אתה רוצה תשובה על זה, אז בישיבת ועדת הכספים הבוקר יושב-ראש הקואליציה התנה את דחיית התקציב בכסף לישיבות, הוא לא התנה את זה בתוספת תקציב לספרייה הלאומית. אז איפה נמצא משרד החינוך מבחינת האחריות שלו למפעל הספרייה הלאומית? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני מבקש להיות זהיר בלשוני, ואני מבקש שגם את תהיי זהירה בלשונך. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני מאוד זהירה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אמרת – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מאוד זהירה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני יכול להוסיף? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא אמרתי מילה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי, תאפשרי לסגן השר. גם ככה אנחנו מעבר לפרוטוקול. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> תחזרי על זה עוד פעם ואני אגיד לך. אני רוצה להיות זהיר בלשוני, ואני מבקש שגם את תהיי זהירה. קודם כול, את יודעת בדיוק מה זה סגן שר. כשאת רוצה ללגלג על תפקידו של סגן שר, את יודעת לומר שאין לו שום אחריות במשרד. לסגן שר אין שום אחריות במשרד. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אתה באת בשם השר. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה זאת אומרת? אתה באת בשם השר. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מה זה עניין שלי שאין לך סמכות? למה אתה מסכים לכהן בלי סמכות? למה אתה מסכים לכהן בלי סמכות, אדוני? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> איזה מין דבר זה? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני אומר שלסגן שר אין שום סמכות. יש לי את הכבוד, ואני עושה את זה בדרך ארץ, לענות את תשובת השר מעל הדוכן. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא, זה לא ייאמן. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני הודעתי פה מעל הדוכן שלספרייה הלאומית, בתקציב הנוכחי, בשנה הנוכחית, מעבירים 38 מיליון שקלים. זה לא שהעבירו לבנק ולא דיברו עם הספרייה. מדברים איתם. שלא תחשבי שלא מדברים, ודאי שמדברים איתם. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> נו, ומה אומרים להם? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני התווכחתי על אמירה אחת שלך – שכתבת לי בכתובים שהספרייה סגורה. אמרתי: לא יכול להיות. אני לא מעלה על דעתי. אני גם לא הולך לבדוק את זה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אתה לא צריך להעלות על דעתך, אתה צריך לדעת. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> כדאי שהאופוזיציה תבדוק איך יכול להיות שעם 38 מיליון שקלים הספרייה סגורה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אתה אמור לדעת. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אמרתי. אמרתי כלימוד זכות: אולי בגלל הקורונה זה סגור ולא נותנים לאנשים לבוא. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אתה באת לעבוד בלי לדעת את המידע? אני לא מבינה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אבל לא יכול להיות שעם 38 מיליון שקל – ולמה אין להם 52 מיליון שקלים? 52 מיליון שקלים גם לא מספיקים. ודאי שכשיהיה הבניין החדש זה לא יספיק, 52, כי יצטרכו עוד. אני צודק, היושב-ראש? 52 מיליון שקלים לא יספיקו. אבל אי-אפשר לומר שאם אין 52 מיליון ויש רק 38, הספרייה הלאומית סגורה. היא לא סגורה, היא לא צריכה להיות סגורה; רק אם יש קורונה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה דחופה מס' 58. אני מזמין את סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי לענות על שאילתה של חברת הכנסת אורלי פרומן, שכותרתה: מחדל ההתעללויות בחוסים בהוסטלים המפוקחים. נמתין שסגן השר יגיע לדוכן ואז אפשר יהיה להקריא את השאילתה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> לפי הסדר יש גם לי שאילתה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השאילתה שלך היא מס' 4. << שאילתה >> 58. מחדל ההתעללויות בחוסים בהוסטלים המפוקחים << שאילתה >> << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני סגן השר, לאחרונה הגיעו אליי תלונות רבות ועדויות מצולמות של הזנחה פיזית והתעללות קשה בחסרי הישע בהוסטלים. בתקופת הקורונה ביקורי ההורים הוגבלו מאחר שהשוהים בהוסטלים נמצאים בסיכון בריאותי גבוה. רצוני לשאול: כיצד מתכוון משרדך לפעול על מנת להפסיק לאלתר את ההתעללויות בחסרי הישע? אם תרצה, אני גם יכולה להביא לך כמה דוגמאות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, אדוני סגן השר. << דובר >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת אורלי, גם אם לא הזכרת את הדוגמאות, אני אשתדל להרחיב גם על דברים שלא כתובים בשאילתה. אגף הדיור במינהל המוגבלויות נותן מענה ל-17,000 דיירים הגרים בכ-1,000 יחידות קצה, במודלים שונים של דיור, בהתאמה לרמות התפקוד השונות ולצורכי הטיפול, התמיכה והמוגנות. קיים רצף מענים של מעונות, הוסטלים, מכינות, מערכי דיור ודירות בקהילה. מתן טיפול מכבד, איכותי, מקצועי ובטוח הוא הערך בהנחיה המרכזית של ניהול מסגרות הדיור. המשרד פועל באופן שוטף וקבוע להטמעה ולביצוע ההנחיות השונות הקשורות לכך, ובכלל זה למניעה של פגיעה בחסרי ישע, על ידי: א. פיקוח – בקרות קבועות יזומות וכן ביקורי פתע. במסגרות שבהן עולה חשש לקשיים או שמגיעות תלונות לגביהם, רמת הפיקוח וליווי המסגרת היא אינטנסיבית ביותר; ב. כניסה ובקרה של יועצים מקצועיים בתחומים שונים, כגון תזונאיות, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת ואנשי רפואה; ג. הכשרות והשתלמויות לאנשי הצוות השונים במסגרות ובעיקר למטפלים כמו מטפלים מוסמכים, קורסים להתמודדות עם התנהגות מאתגרת, הכשרות בתחום המיני והחברתי ועוד; ד. הדרכות קבועות של עובדים סוציאליים לכלל העובדים במסגרות לצורך העלאת המודעות לחוק חסרי ישע וחובת דיווח; ה. ברוב המסגרות ישנן מצלמות במרחבים הציבוריים; ו. כל עובד נדרש להביא אישור היעדר עבירות מין ונבדק אם יש לו רישום פלילי. לצערנו, במערכת כל כך גדולה, שבה יש כ-10,000 מטפלים, לא ניתן למנוע הרמטית אירועים של פגיעה והזנחה, אך כאשר מתרחש אירוע כזה הטיפול הוא מיידי, מקיף ואינטנסיבי, הן ברמת החוק והענישה והן ברמת הטיפול והמניעה. ההתערבות תכלול תלונה וחקירה משטרה וועדות בדיקה של המשרד, עריכת תחקירים ללמידת האירוע והטמעת נהלים. עד כאן זו ההקדמה. עכשיו לגופה של השאילתה. כעת אתייחס למקרה הפרטני שהועבר אלינו. רוב התמונות והתלונות שהועברו אלינו מוכרות לנו ומתייחסות בכללותן למעון נווה האירוס. מרגע קבלת התלונות הנושא נבדק באופן מיידי; הגורמים המקצועיים הבכירים במשרד ערכו ביקורים תכופים במעון; הפיקוח על מעון זה הוגבר, ובשנים האחרונות נעשו מהלכים משמעותיים לשיפור איכות חייהם של הדיירים, ואנו ממשיכים לפעול לשיפור זה. יודגש כי לאחר בדיקתנו המקיפה נמצא כי חלק מהפניות אינן קשורות להזנחה או לפגיעה בחסרי ישע. לגבי אחת התמונות שהועברו אלינו, פגיעה בראשה של אחת הדיירות, לאחר בדיקה מעמיקה התברר כי הדיירת אינה נמצאת עוד במסגרת של המשרד, והצילום הוא לאחר ניתוח רפואי שנעשה בעבר בשל בעיה רפואית שממנה היא סבלה. לעניין התמונה של דלת שבורה – בעבר היו במסגרת דלתות לא תקינות. הדבר טופל, וכיום, בהסתמך על ביקורי הפיקוח, הדלתות תקינות. לעניין תלונות על רזון של אחד המטופלים, מדובר באירוע מלפני יותר משנה שנבדק וטופל בליווי דיאטנית, וגם אז לא נמצאו עדויות להזנחה מצד המעון. בקשר לתמונה של הרגל הפצועה של דייר הנמצא בביתן חולי הקורונה, מדובר בתמונה שהועברה על ידי הצוות הרפואי בשל בעיה רפואית כדי לקבל מרופא המסגרת הנחיה לטיפול. נכון לעכשיו הדייר עבר טיפול ויש שיפור משמעותי במצבו. בכל מקרה, מפקחת המסגרת תבדוק לעומק את התלונה הזאת. לעניין תמונה של הדייר הפצוע, מדובר בתאונה מצערת הנמצאת בחקירה משטרתית ובבדיקה של ועדת בדיקה משרדית. בנוגע לתמונה שבה המטפלת ישנה, הנושא ייבדק ויטופל על ידי משרדנו. יחד עם זאת, נציין כי מדובר בביתן של חולי הקורונה, שבו המטפלים עובדים 24/7 במיגון מלא, המקשה מאוד מבחינה פיזית, בלי לצאת לביתם. חשוב לנו להדגיש כי בכל משמרת, וגם בסיטואציה זו, ישנם לפחות שני אנשי צוות. לעניין תלונות על מעון בני ציון – אני מקווה שאני לא מדלג על שום דבר – זו תלונה נקודתית שנבדקה ולא אומתה. ככלל, וכך גם בבני ציון, במסגרות שבהן דיירים מבודדים בשל נגיף הקורונה, צוות המסגרת דואג לשמור על קשר עם בני המשפחה באמצעים דיגיטליים ומקוונים. תלונה על מעון בראשית – מבדיקתנו, מדובר בתלונה מלפני כמה חודשים. בראשית היא מסגרת קצה, שבה מתגוררים אנשים עם מוגבלות ועם התנהגות מאתגרת, אלימה ומורכבת. הטיפול בדיירים מורכב ביותר, ומסגרת זו מפוקחת באופן אינטנסיבי. משרד העבודה והרווחה פועל לשיפור השירותים במסגרת ואיכות הטיפול. תקופת הקורונה הינה מורכבת ומשפיעה על אורח החיים של כולם. יחד עם זאת, אין בידינו עדויות לעלייה בפגיעות ובהזנחה של דיירים. בנוסף, חשוב לציין כי ההורים יכולים לבקר במסגרות ואף לקחת את בני משפחתם לביתם. משרד העבודה והרווחה ממשיך לפעול בכל דרך על מנת לשמור על איכות החיים ועל ביטחונם של הדיירים במסגרות הדיור, ובין היתר – מניעת פגיעה והזנחה של מטופלים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת פרומן, בבקשה. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה על תשובתך, אדוני סגן השר. ובכל זאת דברים מתרחשים, מתרחשים. יכול להיות שחלק נובע אולי מאיכות הצוותים, סף הקבלה – ההכשרה המקצועית של אותם אנשים, שעובדים בעבודה מאוד לא פשוטה וקשה. אבל התלונות חוזרות על עצמן, על הזנחה, על טעויות בחלוקת תרופות, על נעילת דיירים בחדריהם, על חיתוך ופציעות עצמיות, קללות, מכות, לפעמים מניעת קשר עם בני משפחה, חוסר ניסיון של הצוות, של רוב הצוות, מניעת מעקב רפואי, פיקוח רפואי רופף, תחלופה תדירה של מדריכים. יכול להיות שדרישות הסף שמציגים לתפקיד הזה, כשמטפל בעצם הוא האיש הכי קרוב למטופל, לאוטיסט, לכל מי שיהיה שם, והוא נדרש למשמרת לא פשוטה, להתמודד עם מצבי משבר, עם התפרצויות אלימות, לקלח, להכין אוכל ואף לחלק תרופות – ההכשרה היא מאוד מאוד קצרה, לפעמים תצפית בהוסטל, שלוש-ארבע תצפיות, ובזה נגמרת ההכשרה. היא לא מספיקה. אין מה לעשות, נדרשים ניסיון ובשלות כדי להתמודד עם התופעות האלה. במקביל קיים מחסור בכוח אדם, אנחנו יודעים. יש יותר מדי ילדים עם פחות מדי מטפלים. יכול להיות שזה נעוץ בתנאי העבודה הלא-אטרקטיביים של אותם עובדים. איך אומרים לי חלק מההורים? כל יום שאין בו אירוע חמור, שאין בו פגיעה בילד שלנו, הוא ממש נס. אז איך אנחנו, איך אתם, גורמים לכך שההורים שהילדים שלהם נמצאים בהוסטלים יוכלו לישון כמו שצריך ולדעת שהילדים שלהם מקבלים את הטיפול הטוב ביותר, המכבד והמכובד? תודה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> עוד מישהו שואל? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. אין. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, אדוני סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. יהיה לי קל לענות לך על השאלה הזאת. שנינו באים ממערכת החינוך. מערכות כאלה, שמפעילות מוסדות ברחבי הארץ, לא חפות מטעויות או מהתנהלות כזאת או אחרת שהיא לא לפי הכללים. אנחנו יודעים את זה במערכת החינוך, והתמודדנו הרבה כשאנחנו מדברים על אוכלוסייה נורמטיבית. כשאנחנו מדברים פה על אוכלוסייה מאתגרת, עם מוגבלות, לפעמים עם התנהגות אלימה, אז שבעתיים צריך לתגבר את הצוותים, צריך להסדיר את השכר שלהם, לשפר את השכר. אם אנחנו מדברים על עובדים סוציאליים – כמו שיש מורים במערכת החינוך ומתגברים עם מורים כדי להתמודד עם כל מיני בעיות במערכת, במשרד הרווחה צריך עובדים סוציאליים. בכל מקום, בסופו של דבר, העובד המרכזי הוא העובד הסוציאלי. ואם לא חושבים לשפר להם את השכר – אז המורים, שפר גורלם, אז יש הסתדרות שמשביתה את הכול ומערכת החינוך לא עובדת. תארי לך שמשביתים מערכת כזאת של הילדים האלה, שזקוקים לפיקוח 24/7, לאן היינו מגיעים. אז אם המדינה תשכיל ותבין – – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה זה המדינה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה זה המדינה. אתה חלק מהממשלה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, כן, אבל המדינה שלנו – – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה חלק מהממשלה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אבל המדינה שלנו מחולקת: יש מדינה שנמצאים בה השרים, ויש מדינה שהאוצר נמצא שם. הוא מנהל מדינה משלו. ברגע שלא ישפרו את השכר של העובדים הסוציאליים, אנחנו ניתקל בעוד בעיות. גם ככה הם קורסים וגם ככה העבודה שלהם קשה. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני פשוט מנצל את הבמה הזאת כדי להדליק נורה אדומה. הבאת מקרים – אנחנו מטפלים במקרים, המקרים האלה ידועים. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רוצה למנוע את המקרים הבאים, זה מה שאני רוצה. אני רוצה שהנערים והנערות, הבחורים והבחורות, יקבלו טיפול מתמיד. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני הבאתי לך את מערכת החינוך. הלוואי שהיינו מצליחים למנוע. אני גם הייתי מנהל בית ספר, אני יודע. אלה דברים – כשאת מתעסקת עם ילדים ועם נוער ועם הכול, יש פקשושים, מה שנקרא, יש דברים, אבל – – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סגן השר נהרי, הנושא של העובדים הסוציאליים זה אצלכם במשרד. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> התגאה פה ראש הממשלה לפני שבוע שהוא הגיע להסכם והעלה את השכר, ואתה עכשיו אומר את זה. אז אנחנו יודעים שאולי סגרו איתם איזשהו הסכם; הוא לא מספיק, הוא לא נכון. מאות תקנים עומדים ריקים, והמקומות האלה משוועים לעובדים סוציאליים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> הם לא צריכים תוספות, הם צריכים שיבנו להם את השכר כמו שצריך, שייתן מענה. הם עובדים קשה, הם מתמודדים עם בעיות שקשה להתמודד איתן. הם עובדים גם בבית, כי הבעיה רודפת אותם לכל מקום, וצריכים לבנות להם שכר כמו שצריך. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> ולא להגיד שזה פותח לעוד מגזרים. זה מגזר שהוא בנפשנו. אני אמרתי את הדברים הללו כמי שבא מהתחום, כמי שמכיר, כמי שיודע כמה חיוני עובד סוציאלי. לכן, זה המקום. אני במדינה – יש עוד מדינה, והיא צריכה לתקצב את המדינה שלי. תודה. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> טוב, את זה תפתור בממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה דחופה מס' 54, של חבר הכנסת חמד עמאר, בנושא: ממצאי ועדת החקירה שהקים שר הפנים לשעבר גדעון סער בכנסת התשע-עשרה. אני מזמין את סגן שר הפנים יואב בן צור להשיב על השאילתה. << שאילתה >> 54. ממצאי ועדת החקירה שהקים שר הפנים לשעבר גדעון סער בכנסת התשע-עשרה << שאילתה >> << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, ידוע לנו כי מסקנות הוועדה שדנה בסוגיית התכנון והבנייה ביישובים הדרוזיים הועברו למשרד הפנים. רצוני לשאול: 1. מדוע מסקנות אלה עדיין לא פורסמו? 2. מהן המסקנות העיקריות? 3. מתי בכוונת משרדך לפרסם מסקנות אלה? << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, מכובדי, חברי וידידי חבר הכנסת חמד עמאר, אכן, בינואר 2014 מינה שר הפנים דאז וחבר הכנסת כיום גדעון סער ועדה ציבורית לבחינת הליכי התכנון והבנייה במגזר הדרוזי בראשות כבוד השופט בדימוס אורי גורן. עיקרי מסקנותיה של הוועדה עסקו בנושאים כגון הצורך לקדם תכנון מתארי ותכנון מפורט ביישובים הדרוזיים, ייעול השימוש בקרקע, בחינת שטחי השיפוט המוניציפליים של הרשויות הדרוזיות ונושאים נוספים. בשנת 2015 מינהל התכנון הועבר למשרד האוצר ויצא מסמכות שר הפנים. כיום, לאחר מעבר מינהל התכנון בחזרה למשרד הפנים, יכול להיות שיוחלט על ידי השר על בחינה מחודשת של הנושא, לאור שינויי העיתים והצרכים המשתנים. לצד זאת אומר, כפי שציינתי כאן בשבוע שעבר כשעלה נושא התכנון והבנייה במגזר הדרוזי על סדר-יומה של הכנסת, שבשנים האחרונות קיימת פעילות תכנונית נמרצת ביישובים הדרוזיים, הן ברמת התכנון המתארי והן ברמת התכנון המפורט. אנו מודעים למצוקת הדיור במגזר הדרוזי ופועלים במרץ לקדם את התוכנית הייעודית לו. שר הפנים אף שם את נושא הדאגה לצרכים של כלל אוכלוסיית המיעוטים בראש מעייניו, וביקש ממני באופן אישי, כסגנו, להוביל את הטיפול בנושא. השר הנחה את הגורמים המקצועיים במינהל התכנון, במינהל הפיתוח ובמינהל השלטון המקומי במשרד הפנים לבחון לעומק את מצוקותיהם השונות של היישובים הדרוזיים, לרבות בתחום התכנון והבנייה, וכן הנחה להציג הצעות לפתרונות בפני ראשי העדה בהקדם האפשרי. בימים אלו מגובשת תוכנית החומש החדשה ליישובים הדרוזיים, והיא תכלול כלים נוספים לקידום התכנון, לרבות תקציבי תכנון ופיתוח ביישובים הדרוזיים. אני מאמין שנזכה לראות בשנים הקרובות תנופה משמעותית בתחום הזה. כמו כן, ברצוני לומר לך, חבר הכנסת חמד עמאר, שהייתה אמורה להיות ישיבה עם כל ראשי הרשויות הדרוזים במינהל הפיתוח, במינהל התכנון, כדי לשמוע ולהשמיע – להשמיע את התוכניות שיש לנו לומר להם, תוכניות מתאר שקיימות, ולשמוע על המצוקות והבעיות שלהם. לצערי זה נדחה בגלל הקורונה. אני מקווה שבימים הקרובים ובשבועות הקרובים אנחנו נחדש את הישיבה הזאת. אם לא נצליח לעשות את זה עם כולם יחד נעשה את זה במקטעים, עד כמה שיתאפשר לנו לקיים מפגשים כאלה בתקופה הזאת. ולכן אני חושב שהמסקנות והדחיפה שהשר נותן לטובת הדברים הללו אכן יזיזו משהו בנושא הזה, ואני מקווה שנראה תוצאות, וקרובות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת עמאר, בבקשה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ידוע לכם שהנושא של התכנון והבנייה הוא הנושא הקשה ביותר במגזר הדרוזי. כל צעיר וצעירה מחכים רק לסיים את הסוגיה הזאת של תכנון ובנייה. הוועדה עשתה עבודה מקצועית. אני בעצמי הופעתי בפני הוועדה וקיבלתי לא מזמן חלק ממסקנות הוועדה. אחת המסקנות של הוועדה היא הקפאת כל ההליכים המשפטיים בנושא של תכנון ובנייה ביישובים הדרוזיים, ושנית – הלבנת כל הבתים בהליך מזורז, אלה שנמצאים בתוך הקו הכחול של היישובים. מסקנות מאוד חשובות. אני חושב שמה שמשרד הפנים צריך לעשות זה לקחת את המסקנות של הוועדה, כי הוועדה עשתה עבודה מקצועית ביותר. היא ישבה, דנה וחקרה, והיא ידעה מי אשם בכל המצב שהגענו אליו ביישובים הדרוזיים. אני מצפה ממשרד הפנים שייקח את המסקנות ויישם אותן. זו הנקודה החשובה ביותר: הקפאת ההליכים המשפטיים, הליך מזורז לאותם בתים שנמצאים וממילא יקבלו את ההיתרים אם נתחיל בהליך המזורז, וכך אנחנו יכולים להתקדם בכל הנושא של התכנון והבנייה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> חברי, יש דיונים במשרד הפנים בנושא של הלבנת הבתים שנמצאים עד היום ונעשו שלא בהיתר, גם במגזר הערבי וגם במגזר הדרוזי. השר הולך לכיוון הזה כדי באמת לנסות לפתור את הבעיה אחת ולתמיד ולחשוב – ולקדם שמכאן ולהבא על כל חריגה שתהיה, ההתנהלות מול החורג תהיה מאוד קשה. אני מקווה שהדברים הללו כן יתקדמו וכן יקודמו. אנחנו עושים כל שלאל ידנו כדי לקדם את הדברים הללו. אנחנו מקווים שלא יהיה שום הליך שיעצור אותנו בימים הקרובים ונוכל להתקדם הלאה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת ברוכי. בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אדוני סגן השר, השרים, השבוע נחשפנו לנתונים לא נעימים בכל מה שקשור לשטחים של חופים נפרדים מול השטחים שיש לחופים לשחייה הכללית. הנושא הזה, כפי שאני הספקתי לראות כאן, נמצא פה על השולחן משנת 2014. עונת הרחצה, או נקרא לזה שיא עונת הרחצה, מאחורינו. מה בדעת המשרד לעשות לקראת עונת הרחצה הבאה, שכנראה תגיע באיזשהו שלב? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. בבקשה. אז יהיה אפשר לענות על שתי השאלות. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד סגן השר, כבוד היושב-ראש, ההמלצות הנסתרות של הוועדה עדיין קיימות איפשהו. אני מסכים למה שאמר חברי חמד עמאר: צריך להוציא אותן ולהתחיל ליישם אותן. אבל נוסף לסוגיה של תוכניות מתאר והלבנת הבתים ללא היתר יש גם סוגיה מאוד משמעותית של שטחי שיפוט. למעשה, שטחי השיפוט של היישובים הערביים והדרוזיים, בכלל היישובים הערביים כולם, הם שטחים מצומצמים, שלא מאפשרים באמת תכנון מתארי אמיתי. ועדות גיאוגרפיות מוקמות ופועלות במשך חודשים רבים ושנים רבות וההמלצות שלהן בסוף נגנזות. היום יש על הפרק כמה ועדות גיאוגרפיות. יש ועדה גיאוגרפית עכשיו בעניין האדמות של הכפר ירכא: אדמות פרטיות של אנשי ירכא שלידן בסיס צבאי הועברו למועצה אזורית משגב, ששולטת על חצי מהגליל. זה לא הגיוני, זה לא הוגן. הארנונות שבשטח הזה אמורות להיות ליישובים הערביים – היישוב ירכא, כמפורט כאן. לכן אני מבקש להתייחס גם לסוגיה של שטחי השיפוט ואפשרויות התכנון העתידי על הקרקעות האלה. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אליהו ברוכי, אני שמח על השאלה שלך. אכן, אני קיבלתי את האחריות לחופים בתוקף היותי סגן השר. השר העביר לי את האחריות לחופי הים. אין ספק שאין לנו מספיק חופים נפרדים ביחס לגודל האוכלוסייה שאנחנו מהווים במדינת ישראל. היה מגיע לנו הרבה יותר. אנחנו פועלים ומנסים לפעול בכמה מישורים: בשיפור החופים הקיימים, בהנגשתם לנכים – גם לנכים חרדים, אנשים בעלי מוגבלויות; מגיע שיהיה להם חוף ים. אנחנו עושים את זה בשיא המרץ, ואנחנו מקווים שיהיה לנו שיתוף פעולה גם עם משרד התיירות בנושא הזה, גם להנגשת חופים כלליים וגם להנגשת החופים הנפרדים. מנגד, אנחנו מנסים ליצור עוד ועוד מקומות שבהם יהיה אפשר להקים חופים נוספים. גם בכינרת, למשל, בתקופה הזאת, בתקופה של בין הזמנים, בשלושת השבועות הללו, הפכנו חוף אחד – חוף גולן – לחוף נפרד, וקיבלנו באמת הרבה תודות על הנושא הזה. השר פעל בנמרצות כדי לקיים את החוף הזה. אנחנו נשפר, אנחנו נעשה עוד ועוד חופים בכל הימים – גם בים התיכון, גם בים המלח וגם בים סוף. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני סגן השר, אם מותר לי להוסיף, חבר הכנסת ברוכי, בתקופה שכיהנתי כשר התיירות השקענו לא מעט בנושא הזה, בין היתר בחוף נפרד בים המלח, שנפתח לראשונה – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אמת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – והוא באמת ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> נכון, יוצא מן הכלל שם. יוצא מן הכלל. חוף ממש יפה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – כך שיש בהחלט לאן ללכת. תמיד יש מה לשפר ויש מה לעשות, אבל הנושא, לפחות בתקופתי, היה בהחלט במקום גבוה בסדר העדיפויות של משרד התיירות. דברים גם נעשו בשיתוף פעולה, כמובן, עם שר הפנים ומשרד הפנים, לטובת כלל הציבור. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> תודה. אנחנו פועלים להקים חוף גם בצפון ים המלח, כדי להקל על תושבי ירושלים, שתהיה להם נסיעה קצרה להגיע לחוף כזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ברוכים תהיו. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> חבר הכנסת עסאקלה, אני רוצה לומר לך דבר אחד: מאז כניסתו של שר הפנים הרב אריה דרעי לתפקידו הוא הקים את הוועדות הגיאוגרפיות – הקים ועדות שבעצם גורמות לכך שהחזקים ייתנו לחלשים, שלא כל ההכנסות יתרכזו במועצות מסוימות שהן עשירות מאוד, אלא כל מועצה כזאת תתחלק בהכנסות שלה. הוועדה לחלוקת הכנסות מתחלקת בהכנסות עם מועצות או עיריות סמוכות או לא סמוכות בתשלומי הארנונה כדי לעזור לרשויות החלשות. הוועדות הגיאוגרפיות גם שוקלות את השיקולים שלהן ומקבלות החלטות להעברת שטחים מרשות לרשות לפי הצורך. אני חושב שהן עושות עבודה מצוינת וטובה. לא תמיד כל החלטה השר מאמץ; הוא בוחן אותה עם כל ההיבטים והצדדים שיש לה, וברגע שהוא מגיע למסקנה שזה אכן הדבר הנכון, הוא מאשר את ההחלטה הזאת, וכבר נעשו העברות וחילופי שטחים רבים בכל הארץ. גם במקרים האלה – אני לא יודע להגיד עכשיו נקודתית. אנחנו, כעיקרון – הדרג המיניסטריאלי לא מתערב בעבודתן של הוועדות, אלא הן מגיעות בסופן לאישור של השר והשר אמור לאשר אותן. תוך כדי תנועה אנחנו לא מתערבים בוועדה. אלה ועדות מקצועיות לחלוטין וניזונות מהיבטים מקצועיים בלבד. שום שיח או סיג פוליטי או משהו אחר בנושא הזה לא מתערב בעבודתן של אותן ועדות. ולכן, אין לי ספק, ההחלטות שהתקבלו עד עכשיו הן החלטות נכונות, הן החלטות טובות, והן ימשיכו להתקבל כך. אנחנו נמשיך לעזור לחלשים כדי שיהיו להם הרבה יותר יכולות לשרוד ולהתקיים, ולתת את השירותים המתאימים לכל המגזרים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה, אדוני. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ברשותך, מאחר ששר המשפטים, שאמור לענות על שתי השאילתות הדחופות הבאות טרם הגיע, לצערי, והוא נמצא בדרכו לכאן, אני מציע שנעבור לתשובות על שאילתות רגילות. אני מזמין ראשונה את חברת הכנסת טלי פלוסקוב להציג את שאילתה מס' 121, שכותרתה: מתן אפשרות תשלום במזומן עבור שירותים של משרד הפנים. בבקשה. << שאילתה >> 121. מתן אפשרות תשלום במזומן עבור שירותים של משרד הפנים << שאילתה >> << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, במשרד הפנים אין אפשרות לשלם במזומן עבור שירותים בסיסיים כגון הנפקת תעודת זהות ודרכון. לחלק מהאוכלוסייה במדינה אין כרטיס אשראי, חלק משמעותי. ברצוני לשאול: האם יש אפשרות להחזיר את התשלום במזומן ללא אישור מיוחד? << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> תודה. גברתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב, במענה על השאלה בעניין האפשרות לשלם במזומן עבור שירותי רשות האוכלוסין במשרד הפנים אני אשיב כך: מדיניות גביית האגרות באמצעות כרטיסי אשראי בלבד הותאמה למדיניות הממשלה לצמצום השימוש במזומן במשק כולו, וההחלטה על קבלת מדיניות זו פורסמה באתר הרשות, בעמוד הפייסבוק ובכל לשכות מינהל האוכלוסין והפרסומים ואף תורגמה לכמה שפות. מדיניות זו נקבעה, בין היתר, על מנת לקדם שירות באמצעים דיגיטליים, במטרה לשפר את השירות הניתן לציבור ולקצר את זמני ההמתנה. הרשות נותנת למקבלי השירות חלופות רבות לתשלום עבור השירותים בערוצי השירות השונים: באתר האינטרנט, בעמדות השירות הפזורות בלשכות ובעת קבלת השירות מול עובד הרשות בלשכה באמצעות כרטיסי אשראי, כולל כרטיס של קרוב משפחה או מלווה, בכפוף לנוכחותו והזדהותו מול הפקיד, בהתאם לדרישת חברות האשראי, ואף באמצעות כרטיס אשראי נטען של דואר ישראל. בנוסף, ניתנה לכל מנהל לשכה סמכות לאשר לפי שיקול דעתו תשלום במזומן במקרים חריגים, לאחר ששוכנע כי זה הפתרון הנכון ביותר לאותו מקרה פרטני. מדיניות זו מונהגת בהצלחה רבה החל מחודש יולי 2019, ולא נתקלנו בבעיות מיוחדות שהתעוררו בעקבות מדיניות זו. זאת אומרת שאדם יכול בהחלט, באישור מיוחד של מנהל לשכת האוכלוסין באותו מקום, לשלם במזומן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת פלוסקוב, בבקשה. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני סגן השר. אני רק רוצה לשתף אותך: השאילתה הזאת עלתה בעקבות פנייה של אדם עיוור, שלא יכול היה לקבל והיה צריך להמתין שעות עד שמנהלת הלשכה נתנה לו בסוף אפשרות לעשות את זה ללא כרטיס אשראי. רק דבר אחד אני רוצה שתביאו בחשבון בקבלת ההחלטה: מדובר בכמיליון איש במדינת ישראל שלא מחזיקים בכרטיס אשראי. כמו שידעה שרת התחבורה מירי רגב – אני מאוד מברכת על החלטתה – לתת לאזרחים ותיקים לשלם עבור האוטובוס במזומן, אני מציעה ומבקשת מכם לשקול את האופציה הזאת גם לאנשים עם מוגבלויות, בלי להמתין למנהל הלשכה, וגם לאזרחים ותיקים. לתת להם אפשרות, ללא אישורים מיוחדים, לקבל אופציה לשלם במזומן. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני אבדוק, גברתי, את האפשרות הזאת, שאזרחים ותיקים ובעלי מוגבלויות יוכלו לשלם במזומן. כרגע זה המצב הנתון, ואני מקווה שנשנה אותו לפי בקשת גברתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה מס' 152, של חבר הכנסת אלכס קושניר, שכותרתה: פקידות לשכות האוכלוסין אינה מעודכנת בנוהל הכניסה לישראל בתקופת הקורונה. בבקשה, חבר הכנסת קושניר. << שאילתה >> 152. פקידות לשכות האוכלוסין אינה מעודכנת בנוהל הכניסה לישראל בתקופת הקורונה << שאילתה >> << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, נוהל הכניסה לישראל לבני זוג לאזרחים ישראלים עודכן ב-12 ביולי 2020. בדיון שנערך בוועדת העלייה והקליטה מסר מנכ"ל המשרד כי כל הלשכות מעודכנות ומתודרכות בהתאם. לפי הפניות שמגיעות ללשכתי לשכות רבות ברחבי הארץ כלל לא יודעות על קיום הנוהל. ברצוני לשאול: 1. כיצד ומתי ההוראות מגיעות לפקידות? 2. איזו אכיפה פנים-משרדית נערכת בנושא? תודה. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> חבר הכנסת אלכס קושניר, אני רוצה לומר לך, אתה קיבלת מענה על השאילתה גם בכתב, אבל אני אחזור בכל זאת. לשכות מינהל האוכלוסין מתעדכנות בדבר הקלות הכניסה לישראל מייד עם פרסומן לציבור הרחב באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה. הלשכות מקבלות הנחיות ברורות בנוגע לכל אחת מההקלות, הכוללות פירוט של הקריטריונים והמסמכים הנדרשים בעת הגשת הבקשה בלשכה. כמו כן, אני רוצה לציין כי מתקיים ערוץ תקשורת ישיר ומקצועי בין הלשכות לבין מטה האוכלוסין, כך שבכל שאלה שמתעוררת והפקיד בלשכת האוכלוסין לא יודע בדיוק לענות את התשובה, יש לו קשר ישיר ומיידי עם מטה האוכלוסין, עם אנשים ייעודיים שנמצאים שם כדי לתת לו תשובה באותו רגע. לפעמים אנשים מקבלים איזושהי תשובה – או שהתשובה לא מוצאת חן בעיניהם או שהתשובה לא סיפקה את מה שהם רוצים או שאין בתקנות. אני מוצף – כידוע לך, אם אתה מקבל פניות כאלה ואחרות, אני מוצף בעשרות אם לא במאות פניות על כל מיני בעיות של כניסה לארץ ויציאה מהארץ וחזרה לארץ של ישראלים, של יהודים ושל לא יהודים ושל כל מי שרוצה להגיע לפה. ובכל זאת, לפעמים מתברר שאנשים מתעצלים להסתכל באתר האינטרנט או לראות את התקנות ואת הנהלים, כי אם הם היו עושים את זה, הם היו חוסכים לעצמם הרבה בנושא הבקשות. ואני רוצה לומר לך שאנחנו כמעט לא חורגים מהתקנות והנהלים שקיימים. יש ועדה מיוחדת שיושבת, ואם יש למישהו מסוים בעיה מסוימת שלא נמצאת בנוהל, הוועדה יושבת ומחליטה, אבל בעיקרון כולם אמורים להיות מעודכנים, ומי שלא מעודכן או פקיד שלא יודע – יש לו מענה מיידי במטה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת קושניר. בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, רק כהערת אגב, אני חייב לשבח את מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, שבאמת עונה, עובד ונותן מענה מקצועי, מהיר וענייני. שאלה נוספת: בעקבות משבר הקורונה הרבה זוגות שתכננו להתחתן שלא במסגרת הרבנות לא יכולים כרגע לצאת לחוץ-לארץ. השאלה: האם משרדך עושה איזושהי פעולה אקטיבית כדי לאפשר להם להתחתן? כי אחרת פשוט נמנעת מהם הזכות הבסיסית של כל אזרח – להתחתן ולהקים כאן משפחה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> קודם כול, נדמה לי שפתחו את השמיים ליוון, לא? לבולגריה, לקרואטיה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עם בידודים והגבלות, אדוני. אדוני, יש – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> בידודים והגבלות – לא אנחנו הבאנו את הקורונה, עם כל הכבוד. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, אבל אתם יכולים לעשות פעולה אקטיבית כדי לאפשר לאנשים להתחתן. אגב, כדי לסבר את האוזן, מדובר בכ-4,000 צעירים שכרגע כבר חצי שנה לא יכולים להקים משפחה בישראל, והם, אגב, כמוני וכמוך, עם תעודת זהות כחולה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני שומע, ושמענו כבר ודיברנו על זה פה במליאה, בנושא הזה. אנחנו מקווים שלאט-לאט השמיים ייפתחו, וגם אם מישהו רוצה להתחתן וצריך להיות בבידוד – אז אני רוצה לומר לך שיש הרבה זוגות מעורבים, יהודי וישראלית או ישראלי ויהודייה, שרוצים וצריכים להגיע לארץ כדי להתחתן, והם עושים את כל הנהלים ואת כל הסידורים כדי להישאר בבידוד והם באים ונשארים בבידוד ומתחתנים. אז גם פה – אם למישהו דחוף מאוד להתחתן, ועכשיו פתחו את השמיים קצת לכל מיני ארצות שאפשר להתחתן שם – שיתכבד, ישב בבידוד וייסע או שיעשה בדיקות קורונה כמו שעושים, בשדה התעופה, ואז ברגע שהוא יוצא שלילי הוא בכלל לא צריך להיות בבידוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני, במעבדה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, זהו. זה לא עוד שאלה ועוד שאלה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני, ברשותך, בבקשה רק משפט אחד: אני רק אזכיר לך שבבן-גוריון אין שום מעבדה וגם לא תהיה עוד הרבה מאוד זמן. אבל אתה לא ענית לי על השאלה: חוץ מלשלוח אותם לחו"ל ולשבת בבידוד, האם למדינת ישראל יש איזושהי כוונה לעשות פעולה אקטיבית כדי לאפשר זכות בסיסית של כל אזרח? זה מה שאני שואל. אני מזכיר לך, אנחנו עדיין חיים במדינה דמוקרטית. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אנחנו חיים במדינה דמוקרטית ויהודית. לפי החוק, כל אחד יכול להתחתן פה. מי שהוא יהודי יכול להתחתן. לצערי, כרגע היהודים האלה – אנשים שלא יכולים להתחתן בארץ, אין לנו יכולת כרגע לתת להם איזשהו פתרון פה במדינה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה מס' 155, של חבר הכנסת מיקי לוי, שכותרתה: גבייה רטרואקטיבית של תשלומי ארנונה בתקופת הקורונה. חבר הכנסת לוי, בבקשה. << שאילתה >> 155. גבייה רטרואקטיבית של תשלומי ארנונה בתקופת הקורונה << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, מועצת גבע-בנימין החלה בימים אלו של משבר בריאותי וכלכלי במבצע גבייה רטרואקטיבי של תשלומי ארנונה, בגלל שינוי שיטת המדידה במועצה. אני מבין ששינוי שיטת המדידה גם מאפשרת – אתם מאפשרים, אבל זה נראה לי לא תקין; אני מתנצל על התוספת הקטנה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> ידידי חבר הכנסת מיקי לוי, גבע-בנימין הוא יישוב אחד מתוך היישובים המרכיבים את המועצה האזורית מטה בנימין. ראשית, יובהר כי גביית הארנונה היא בהתאם לצו הארנונה של הרשות והיא בסמכות הרשות המקומית עצמה. לגופו של עניין, מבירור שנערך מול יועצה המשפטי של המועצה עולה כי המועצה לא שינתה את שיטת המדידה שלה או החלה במבצע גבייה רטרואקטיבי של ארנונה בהתאם לשינוי שכזה. לפי תשובת היועץ המשפטי למועצה, הגבייה שתוארה בפנייתך מתייחסת ככל הנראה לתיקוני גבייה נדרשים עקב סקר נכסים שביצעה המועצה לאחרונה. בסקר נתגלו, בין היתר, בנייה שהתבצעה ללא היתר ואף חריגות בנייה חמורות של כמה יחידות דיור להשכרה על ידי כמה מתושבי היישוב גבע-בנימין. ככל שאכן כך הם הדברים, ואכן "הגבייה הרטרואקטיבית" המצוינת בפנייתך מתייחסת לגבייה רטרואקטיבית מנכסים הנדרשים לגבייה כפי שעלה בסקר הנכסים שביצעה המועצה וגבייה בגין חריגות הבנייה שהתגלו בסקר הנכסים האחרון, הרי שהרשות פעלה על פי הדין ללא חריגה מסמכותה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת לוי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מודה לך על תשובתך המפורטת ואני מסתפק בכך, אבל אם משרדך יוכל להעביר לי את תשובת היועצת המשפטית אני אודה לך, כי אז אני לא אטעה כשאני אענה לאותם תושבים שפנו אליי. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> בהחלט. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה. אני מודה לך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה מס' 158, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, שכותרתה: כניסת אזרח זר לפגוש את ילדיו בעידן הקורונה. בבקשה. << שאילתה >> 158. כניסת אזרח זר לפגוש את ילדיו בעידן הקורונה << שאילתה >> << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, גם שאלתי נוגעת לעניין הקורונה: כניסת אזרח זר לפגוש את ילדיו בעידן הקורונה. בישראל מקפידים לאפשר העברת קטינים בין הורים גרושים על פי הסדרי ראייה גם בזמני סגר ובשכונות סגר. במקרה של בני זוג שהתגרשו ואחד ההורים הוא אזרח זר השוהה בחוץ-לארץ, הוא אינו מורשה להיכנס ארצה לראות את ילדיו. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – מדוע לא מאפשרים כניסה במסגרת הסדרי ראייה המעוגנים בצו? << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> מבדיקה שערכנו, ניתן לאשר מקרים מהסוג הזה. על בן הזוג לשעבר הישראלי לפנות ללשכת מינהל האוכלוסין להגשת בקשה לאשרת כניסה. יש להציג פסק דין המפרט את נושא המשמורת. בלשכה יקבלו בקשה על פי הנהלים שהוגדרו בתקופה זו ויעבירו לנתב"ג לקבלת אישור עלייה למטוס. שאלה נוספת? בבקשה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת אייכלר. בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה על התשובה. יש לי שאלה נוספת, והיא לגבי עולים קשישים שרוצים לראות את ילדיהם בחוץ-לארץ לאחר חצי שנת סגר בארץ. אני מבין את הבעיה הבריאותית, ואפשר לבדוק, כמו שאמרת קודם, את הבריאות של בני אדם ולאפשר לילדים לראות את הוריהם אחרי חצי שנה. השאלה הזאת נכונה שבעתיים – יש משפחות ישראליות שבהן האימא וכל הילדים ישראלים עם דרכונים ישראליים ורק לאבא אין דרכון ישראלי אבל הוא יהודי כשר, זכאי חוק השבות. למה מונעים כניסה לישראל לאחר בדיקות ואישורי בריאות מתאימים במשפחה שכזאת? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> זו בדיוק הנקודה שבה אנחנו עוצרים את הכניסה של אנשים שאינם ישראלים לארץ ישראל בתקופה הזאת, בעת הזאת. אם נפתח את זה, אז נפתח את הכול. אין אפשרות לאפשר כרגע כניסה, לפי הנהלים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משפחה ישראלית. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> משפחה ישראלית – אז אני אתן לך מקרה יותר חריג: משפחה ישראלית שבה האבא ישראלי, האימא ישראלית והילדים נולדו באמריקה. הסבא נפטר פה ונתנו לאימא להגיע עם הילדים הקטנים. הבת הגדולה, שהיא מעל גיל 18, כיון שהיא לא אזרחית ישראלית, לא נתנו לה להיכנס לארץ. גם זה. שוב, עוד פעם, אז צריך לפתוח את זה ולפתוח את זה – אז בואו נסגור את הסגר, אין סגר ונותנים לכולם להיכנס בתקופה הזאת, וה' יודע מה יהיו התוצאות. אנחנו לא רוצים להגיע – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש ועדות מיוחדות למקרים חריגים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אז שיפנו לוועדות. יש ועדות מיוחדות, יכולים לפנות לאותן ועדות – הוועדות יקבלו החלטה. בנהלים הרגילים זה לא קיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים בחזרה לשאילתות הדחופות. אני מזמין את שר המשפטים אבי ניסנקורן לענות על שאילתה דחופה מס' 57, של חבר הכנסת ניצן הורוביץ, שכותרתה: ההתנהלות של משרד המשפטים בנושא פשיטות הרגל וההתנהגות הכוחנית בתקופת משבר כלכלי. << שאילתה >> 57. ההתנהלות של משרד המשפטים בנושא פשיטות הרגל וההתנהגות הכוחנית בתקופת משבר כלכלי << שאילתה >> << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי שר המשפטים, במשרד המשפטים החליטו שלא להגדיר סכום שמאפשר דמי מחיה בכבוד ויישאר בידי אנשים בפשיטת רגל והחליפו אותו בסכום ששווה לקצבת נכות, וזה בניגוד לחוק שחוקקה הכנסת, שהוא חוק חדלות פירעון, ובניגוד לדוח הוועדה הציבורית שקדם לו, שזו ועדת חריס. מדובר, אדוני שר המשפטים, בהבדל של אלפי שקלים בחודש. היות שיש עכשיו הרבה יותר פשיטות רגל בגלל הקורונה, אנחנו רוצים שגם חייב בפשיטת רגל יוכל להתקיים, הוא ומשפחתו, ולא יגיע לידי רעב, כי קצבת הנכות היא לא קיום בכבוד. אדוני, השאלה: מדוע המשרד בראשותך לא מפסיק את העוול הזה, במיוחד נוכח המשבר הכלכלי הנוכחי, שבו יש הרבה פשיטות רגל? תודה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אני מודה על הפנייה, ומה שאני רוצה לציין בשורה התחתונה – יש לי פה תשובה ארוכה, אבל אני רוצה להגיע ל-bottom line של התשובה: אני מסכים עם זה שצריכים להקים ועדה שתבדוק את הנושא של דמי קיום בכבוד. אני נתתי הנחיה בתחילת השבוע שעד יום חמישי יהיה הרכב ועדה, שאני אאשר אותו, והיא תשב על המדוכה. בסדר? אני מייתר את יתר הסעיפים שם. אני אומר לכם מה אני הולך לעשות בשורה התחתונה. אם אתה רוצה, אני אעבור על כל התשובה המסודרת. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> לא, אז אני פשוט אבהיר. הייתה כבר ועדה ב-2015, ולפני שנתיים התקבל פה חוק שקבע את העניין הזה, ויש מחשבון בביטוח הלאומי שבאמצעותו אפשר לחשב מה זה דמי מחיה בכבוד, רק שבמשרד המשפטים אני מבין שזה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, אז אתה עכשיו רוצה שאני אתן לך את כל התשובה המלאה – אני אתן אותה, כי אני אומר לך, יש פה נושא מורכב, ואני מוכן לתת עכשיו את התשובה הארוכה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אז בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בבקשה. אז אני אגיד את התשובה הארוכה ואני אחזור לתשובה הקצרה. בסדר, אני מסכים, אני מקבל את זה. דמי מחיה מוגדרים בחוק כסכום הדרוש ליחיד להוצאות מחיה בסיסיות לשם מחיה בכבוד. עוד נקבע בחוק כי אופן חישובם של דמי המחיה ייקבע בתקנות של שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. אני מזכיר לך, אני שר משפטים שלושה חודשים. מאחר שתקופת – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> יש לך ניסיון קודם רלוונטי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מאחר שתקופת הבחירות נמשכה כשנה וחצי, לא ניתן היה להשלים את התקנת התקנות טרם כניסת החוק לתוקף. בהיעדר תקנות גובש במשרד המשפטים, עוד בטרם כניסתי לתפקיד, נוהל לקביעת דמי מחיה. נוהל זה תואם את עקרונות דמי המחיה בכבוד כפי שאלה נקבעו בחוק. משרד המשפטים ממשיך לקבל הערות על הנוהל ועל אופן יישומו, והנוהל יעודכן מעת לעת לפי הצורך עד אשר יותקנו התקנות. כפי שנמסר לי מאנשי משרדי, עקרונות דמי המחיה בכבוד שנקבעו בחוק לא בהכרח זהים למסקנות דוח ועדת חריס, אשר מונתה בשנת 2014 על ידי הכונס הרשמי דאז לשם בחינת תוכנית הפירעון בהליך פשיטת רגל. עוד חשוב לציין בהקשר הזה כי בפועל נמצא שהכונס הרשמי ובתי המשפט לא עשו שימוש רב במחשבון דמי המחיה שהציעה ועדת חריס בזמנו. עד פה התשובה, אבל אני אומר לך מה אני רוצה לעשות. אני ביקשתי להקים ועדה שתדון בנושא דמי מחיה בכבוד. הוועדה תורכב מנציגים – לא רק ממשרד המשפטים, אלא נציגים נוספים. הוועדה הזאת, בעזרת השם, תורכב עד סוף השבוע, זאת אומרת, עד מחר ולכל המאוחר בתחילת שבוע הבא, והיא תשב על המדוכה בשביל באמת לקבוע קריטריונים מסודרים של דמי מחיה בכבוד, שיותקנו גם בתקנות. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> תודה. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נעבור לשאילתה הבאה – שאילתה דחופה מס' 61, מאת חבר הכנסת אופיר כץ, בנושא: עיכוב הליכי משפט. << שאילתה >> 61. עיכוב הליכי משפט << שאילתה >> << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, פרשת ההתעללות בגן מאיה בלוד נחשפה לפני כתשעה חודשים וטרם הוגש כתב אישום. פרשת ההתעללות בגן הכוכבים של טל נחשפה לפני כשנה וארבעה חודשים וטרם התחיל שלב ההוכחות של המשפט. מדוע מושכת מערכת המשפט את ההליכים? ההורים מאוד מיואשים. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> לעניין גן הכוכבים של טל בחיפה, משטרת ישראל העבירה את התיק לפרקליטות מחוז חיפה (פלילי) בחודש מאי 2019. לאחר עריכת השלמות חקירה נדרשות בתיק וקיום הליכי שימוע לחשודות הוחלט על הגשת כתבי אישום, ואלה הוגשו בחודש נובמבר 2019. בתיק בית המשפט התקיימו כמה ישיבות, הן ישיבות הקראה והן ישיבות מקדמיות. בנוסף, נקבעו בתיק שני מועדי הוכחות בראשית חודש מאי 2020. לנוכח המצב המיוחד שעליו הכריז שר המשפטים הקודם אמיר אוחנה, הדיון נדחה לחודש אוקטובר 2020, ולכן התיק הזה מתנהל, ויש המשך דיונים בהוכחות בבית המשפט באוקטובר 2020. זה לגבי התיק הראשון. לגבי התיק השני, של גן מאיה בלוד, התיק מצוי בטיפולה של פרקליטות מחוז מרכז (פלילי). משטרת ישראל העבירה את התיק לפרקליטות בחודש נובמבר 2019. לאחר שבוצעו השלמות חקירה נדרשות, החלו הליכי השימוע לחשודות בתיק, והם התעכבו בשל התפרצות הקורונה. השימוע כרגע מצוי בעיצומו, ובסופו תתקבל החלטה בשאלה אם יש מקום להגיש כתבי אישום בתיק. מהפרקליטות נמסר לי כי הם פועלים לקבל החלטה בעניין בהקדם, והלשכה שלי תמשיך לעקוב. אנחנו לא מתכוונים לעכב את הדיון בתיקים האלה. תיק אחד מצוי כרגע בבית המשפט, התיק השני בסיום ההליכים לקבלת החלטה בנושא הזה, ואני מקווה שההחלטות יתקבלו בהקדם. דרך אגב, העיכובים – אני לא איכנס לעיכובים, אבל העיכובים לא היו בגלל הפרקליטות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא היו – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> היו נסיבות של העיכוב בתיק השני שבגללן עדיין לא התקבלה החלטה, אבל אני ביקשתי לזרז את הטיפול בזה ולקבל החלטה. זה לא היה מתוך חוסר רצון של הפרקליטות לטפל. אני גם אנצל את ההזדמנות הזאת לדבר על הנושא באופן כללי בכמה מילים. הטיפול הזה בנושא של אלימות בפעוטות הוא נושא שאני לוקח אותו כנושא מאוד מאוד מרכזי וחשוב ונושא שאני חושב שאני מחויב כשר משפטים לטפל בו. באמת יש פה הצעת חוק פרטית שאתה יזמת והעלית אותה לוועדת שרים לחקיקה, וזה גם זירז את הטיפול וזירז את הנושא של התייחסות הפרקליטות לנושא הזה של הייעוץ המשפטי לממשלה ושלי כשר משפטים. יש לנו עוד שני נושאים שמשיקים לנושא הזה, שהם בסופו של דבר הפתרונות האמיתיים, שהם נושא הפיקוח ונושא המצלמות. אני אתחיל עם נושא הפיקוח ונושא המצלמות. בנושא המצלמות – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני יכול לדבר למיקרופון? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בנושא המצלמות, הייתה בקשה למשרד העבודה והרווחה ולמשרד ראש הממשלה לדחות את היישום בשנתיים. הייתה גם בקשה שלך לדחות בכמה חודשים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נכון. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה מה שאני יודע. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. ממש לא נכון. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני סירבתי. אני ושר הרווחה סירבנו לכל עיכוב, לכל עיכוב ביישום חוק המצלמות. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני פניתי לראש הממשלה בעניין הזה והוא הורה שלא תהיה שום דחייה של יום – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוקיי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בהתקנת המצלמות, אבי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז לפני זה הייתה פנייה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא ביקשתי דחייה. מאחר שהמדינה לא הכינה את הפעוטונים, חשוב שלא נהפוך אותם ביום אחד לעבריינים. החוק יהיה ב-1 בספטמבר. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוקיי. אז אתה תוכל להשיב אחרי שאני אתייחס. אני קיבלתי פנייה גם ממך לדחייה של כמה חודשים – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נכון. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בסדר, אבל זה לא פינג פונג. תענה אחריי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אתה אומר דבר לא נכון. זה כן יהיה פינג פונג. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוקיי. מכיוון שאתה פנית אליי, אז אני יכול להגיד שזה נכון. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא נכון. לא ביקשתי לדחות את זה. אתה אומר דברים לא נכונים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ביקשת ממני לדחות בחצי שנה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא ביקשתי לדחות. אתה אומר דברים לא נכונים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ביקשת ממני – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק ייכנס ב-1 בספטמבר, כדי לאפשר להם להתקין את זה במהלך החודשיים. דיברתי על אכיפה, לא על להפוך את אותם בעלי פעוטונים לעבריינים כי אנחנו כמדינה לא הכנו אותם להתקנת המצלמות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוקיי. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תדייק, אתה שר המשפטים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני מדייק כשר המשפטים. אתה ביקשת ממני דחייה של חצי שנה, ומשרד ראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> שמע, אתה פשוט עומד פה ומשקר, זה לא להאמין. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, לא, סלח לי. אתה משקר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה ממש עומד פה על הדוכן ומשקר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת אופיר כץ, אני אתן לך זמן אחרי זה לשאלת המשך אם תרצה, רק לא התפרצויות כאלה אחד בתוך השני. הוא יסיים את התשובה ואז אני אתן לך עוד אפשרות לשאלת המשך נוספת כתגובה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד בצורה ברורה: בנושא המצלמות, הייתה פנייה ממשרד ראש הממשלה למשרד הרווחה – זה נמסר על ידי שר הרווחה – לדחות את חוק המצלמות בשנתיים, והייתה פנייה ממך אליי באותו הקשר לדחות בחצי שנה. אני ושר העבודה והרווחה באנו ואמרנו: לא תהיה דחייה של יום אחד בחוק המצלמות, יום אחד, כי זה בסוף הפתרון. הנושא השני, של הפיקוח – לפיקוח נדרשת הקצאה תקציבית, הקצאה תקציבית שמשרד העבודה והרווחה משווע לה בשביל לעשות פיקוח יעיל. היכולת לתת הקצאה תקציבית היא על ידי משרד האוצר למשרד העבודה והרווחה. הם צריכים מקורות תקציביים, ומקורות תקציביים צריכים לבוא ממשרד האוצר, ואני מקווה באמת שיבואו המקורות האלה בשביל לעשות פיקוח יעיל. זה בנושא האזרחי. בנושא הפלילי – אתה פנית אליי ואתה אמרת שאתה חושב שצריכים לעשות מאסר מינימום. אני, לאחר בדיקה, גם עם הייעוץ המשפטי לממשלה וגם עם פרקליטות המדינה, לאחר פגישה משותפת איתך, עם המשנים הרלוונטיים בפרקליטות המדינה והמשנים הרלוונטיים בייעוץ משפטי וחקיקה במשרד המשפטים, למרות התנגדות שלהם, ולמרות אמירה שלהם שמאסר מינימום זה לא הכלי הנכון ולא כלי שיביא לתוצאה הרצויה של החמרת ענישה, אני בכל זאת חשבתי שאתה צודק בדרישה הזאת, והנחיתי, והוצאתי גם תזכיר חוק של מאסר מינימום למטפלים או מטפלות שהילדים הועברו להשגחתם והם מתעללים בחסרי ישע. מעבר לזה, ביוזמתי, החמרתי בסעיף אחר בחוק – החמרתי משנתיים לארבע שנים בעבירה שלא משאירה סימנים של אותה אוכלוסייה, גם מתוך רצון להראות החמרה ולעודד החמרה. לכן עונשי המקסימום היום הם במדרג של תשע שנים, שבע שנים וארבע שנים, עם סעיף שבא ואומר: עונש מינימום – מאסר חובה. עכשיו, מכיוון שבדין הפלילי, בכל הדין הפלילי, לכל אורכו, אי-אפשר לבוא ולהגיד שאי-אפשר להמיר עבירת מאסר מינימום לעבודות שירות אם מאסר המינימום הוא עד תשעה חודשים, וזה שיקול דעת של בית המשפט; הסברתי לך באריכות – לא רק אני, גם משרד המשפטים, על כל האנשים הנוגעים בדבר – שזה שתי וערב בכל הדין הפלילי. גם הנושא של מאסר מינימום הוא נושא חריג ביותר, שאני אמרתי, אני הסכמתי, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים, אבל זה נעשה לגבי קשישים חסרי ישע לפני 18 שנה, ולקחתי את אותו סעיף של קשישים חסרי ישע ויישמתי אותו, את אותו סעיף, גם לגבי פעוטות חסרות וחסרי ישע. זה בא בשביל לסמן משהו – ועשיתי את זה כהוראת שעה לחמש שנים, בשביל לראות אם זה באמת מביא תוצאה או לא מביא תוצאה, אם צריך להחמיר, צריך להקל, בשביל להסיק מסקנות. לצערי, למרות כל הדברים האלה, אתה ממשיך להטעות את ההורים ומוליך אותם שולל ואומר להם: אתם יכולים להשיג את ההישג שאנחנו נחריג את הנושא של עבודות שירות רק בסעיף הזה בכל ספר החוקים בישראל – דרך אגב, זה לא קיים, גם לא לעבירות מין, ההחרגה הזאת, כי זה חלק מהנדבך של ספר החוקים בישראל; אל תסתפקו בזה שיש מאסר מינימום, אל תסתפקו בהחמרה של 2–4 שנים, תלכו על הראש של שר המשפטים. לא בצדק, כי שר המשפטים בא מתוך כאב אמיתי, כי אני מאמין בחקיקה הזאת, אני מאמין בהחמרה. ואני אמרתי לך, אופיר, בוא נעשה דברים נכונים לטובת הציבור, נעמוד על חוק המצלמות שלא יזוז יום אחד, נעמוד על הנושא של פיקוח, ניאבק ביחד להביא תקציבים ממשרד הרווחה ונעביר את החקיקה הזאת, שזו חקיקה מחמירה. ואני חושב שזה ביזיון. אני חושב שכשאני מסביר לך כמה פעמים ומפגיש אותך עם הגורמים המקצועיים, והם גם נותנים את ההסבר הזה, והולך איתך על החמרה, והולך איתך על החמרה חריגה, בניגוד לעמדת משרד המשפטים, ונאבק שלא לשנות את חוק המצלמות, ואומר: לא יהיה, ורוצה באמת לעבוד פה – אני חושב שבסיטואציה הזאת צריך לדעת בכנסת ישראל להתעלות מעל פוליטיקה וללכת למצוא פתרון, ולא לחפש את האין פתרון. עכשיו, אני מכבד אותך, מכבד את הנושא הזה שאתה רוצה להתעסק בו. אני חושב שזה בא מסיבות אמיתיות ורגש אמיתי, אבל צריך לדעת גם איך בסופו של דבר מייצרים מציאות, ואיך לא מוליכים שולל הורים, ואיך לא מעלים אוכלוסייה שלמה על עץ שאי-אפשר להוריד אותה ממנו. אותו דבר בעבודות שירות – קיים, אני אומר לך, בשלל עבירות במדינת ישראל. דרך אגב, זה שתי וערב בספר החוקים. דרך אגב, אני ביקשתי גם על זה התייחסות מסודרת של משרד המשפטים – את שלל העבירות שבהן זה קיים. יש דברים שהם בלתי אפשריים. יש מדיניות ענישה. מדיניות הענישה באה ומכניסה מאסר מינימום, שזה חריג מאוד בספר החוקים. היא כן באה ומחמירה משנתיים לארבע שנים גם בעבירות יותר – נקרא לזה במירכאות – "קלות", אבל זה מעביר את זה מעוון לפשע. כן הולך להיות יישום מוקפד של חוק המצלמות, וכן הולך להיות פיקוח, בעזרת השם, עם תוספת תקציבית, ואני אומר לך שאני מחויב לנושא הזה. כל הדברים האלה בסופו של דבר מביאים גם להחמרת מדיניות הענישה, כי הפרקליטות הבינה שצריך לקחת את המדיניות של החמרת מדיניות הענישה. אני מאמין שבתי המשפט, ברגע שיש את מאסר המינימום והמעבר משנתיים לארבע, יבינו שצריכים ללכת עם החמרת ענישה; כמובן, כל מקרה לגופו. לכן, אני חושב שבסיטואציה הזאת אפשר תמיד להמשיך בקרב, אפשר תמיד לעלות אנשים על עץ, אבל צריך לעשות את הדבר הנכון, באמת באמת את הדבר הנכון לאוכלוסייה האזרחית. עכשיו, זה כואב לי, כי אני כן האמנתי בנושא, כן האמנתי ומאמין בנושא הזה, כן נאבק לעשות אותו; לא כל כך אוהב את מה שקורה בשבועיים האחרונים בהקשר הזה, ואני רוצה להגיד לך – טוב, אני פה אעצור. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. אני נותנת לך אפשרות לשאלת המשך בתגובה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. קודם כול, לגבי המצלמות, לשמחתי, הייתה שיחת זום עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ארגוני הורים וגם הורים בעצמם, שהם עדים, שקבענו ל-1 בספטמבר. יחד עם זאת, למצוא פתרון משפטי, והוגשה בקשה גם – לאותם בעלי פעוטונים שלא התקינו, לא להפוך אותם לעבריינים בגלל שהמדינה עוד לא אמרה להם איך לבצע ומה לבצע; בגלל זה, רק כדי לא להפוך אותם לעבריינים. אבל החוק – אף אחד לא מתכוון להזיז אותו, לא ביקש להזיז אותו, רק לתת להם פתרון. הוא יהיה בזמן – רק לא להפוך אותם לעבריינים, ולתת חודשיים אולי בלי אכיפה לעניין הזה, זה הכול. אז מה שאמרת – אני חוזר על זה, אבי – זה לא נכון, ואני לא יודע למה אתה ממשיך לחזור על זה. אתה יודע שזה לא נכון, ולשמחתי, יש לי עדים לפגישה שהייתה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הורים ונציגים. זה דבר אחד. לגבי שני החוקים, הפיקוח והמצלמות, התחייבתי ואני שוב מתחייב: זה דבר חשוב, וצריך לגייס לזה תקציבים, וכמרכז הקואליציה בוועדת הכספים אני אעשה כל שניתן – גם סבסוד מצלמות וגם מתקנים למשרד העבודה והרווחה. זה דבר סופר-חשוב, ואני שמח שאנחנו הולכים לשתף פעולה בעניין הזה. לגבי הצעת החוק, אבי, אני לא מוליך שולל. אני נבחר ציבור, ואני קשוב לציבור, ואני מדבר עם הציבור, ואני גם הבאתי אותך לפגישה עם ההורים כדי שתשמע אותם, תשמע את מה שעל ליבם, ואני חושב שבפגישה הזאת אתה הבנת שאני לא מוליך שולל אף אחד. יש פה מצוקה אמיתית של ההורים. זו תופעה שחוזרת על עצמה. רק לפני שעה התבשרנו על עוד חשד של התעללות בגן ילדים. עכשיו ההורים הולכים לבקש – הרבה הורים ילכו לבקש עכשיו את המצלמות. לצערי, נראה שזה הולך להיות – יהיו לנו עוד מקרים, וזו תופעה שצריך לטפל בה. אני באמת, משיחות בינינו, מפגישות, אני באמת מאמין שזה נושא שחשוב לך, ואתה כן מצאת לנכון לטפל בו, ולמרות התנגדות משרד המשפטים אתה אמרת שכן צריך לעשות שינוי, והלכת צעד לקראת השינוי. נקודת המחלוקת בינינו היא עניין עבודות השירות. עכשיו, אתה יכול לקחת את זה לפוליטיקה, לתקוף אותי ברמה האישית. אני לא מתכוון לרדת למקומות האלה. אני, מה שאני שם לנגד עיניי זה את החוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> רק לסכם, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים, כן. הוא פשוט אמר הרבה דברים – אני חייב להגיב. אני לא מתכוון לרדת לרמה הזאת של פגיעה ברמה האישית. אני, מה שחשוב לי זה להיות ענייני ולקדם את החוק. אני לא עושה את זה ממקום של להביך אותך או לגרום – או להשלות אותם. אני באמת עושה את זה כי אני מאמין בזה. אני עשיתי סקירה של מקרי עבר שבהם התעללו, ותקפו פעוטות בגני ילדים, ולצערי, אבי, אין מה לעשות, זו המציאות: אותן פושעות יצאו עם עבודות שירות, עם קנסות, עם מאסרים על תנאי. העונש לא מידתי, העונש לא הולם. אנחנו לא מייצרים ככה הרתעה, ולצערי, התופעה חוזרת על עצמה. רק החמרת ענישה תביא קודם כול למידתיות וצדק, ולא עבודות שירות למי שהתעללה, וכמובן תייצר הרתעה – למרות שמשרד המשפטים אמר לנו בפגישה שהוא לא מאמין שזה מייצר הרתעה. אני והרבה מאזרחי מדינת ישראל מאמינים שזה כן מייצר הרתעה. אבי, אני לא בא להתנצח איתך, אני רוצה להגיע – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> טוב – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ליישום החוק – רגע, משפט אחרון. אני רוצה להגיע ליישום החוק, ואני יודע שזו גם המטרה שלך. אני אומר, עוד פעם: בוא נשב, נגיע להסכמה כלשהי על החמרת הענישה, על מנת שנקדם את החוק. זה משהו שמחובתנו לעשות למען הציבור, למען ההורים, וכמובן – לשמור על ביטחון הילדים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> טוב, אני, מכיוון שיש לי מחויבות לציבור הזה, אני אמשיך עם תזכיר החוק הממשלתי של החמרת ענישה בשביל להגשים אותו. ואני אמשיך עם היישום של חוק המצלמות – ואני לא אתן, דרך אגב, ארכה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> ומה? לא שמעתי את הסוף. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ואני לא הולך לתת ארכה בחוק המצלמות. ב-1 בספטמבר כל אחד יהיה צריך לקיים את החוק. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אף אחד לא התכוון לתת ארכה. אתה יוצר משהו שלא קיים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני שומע דברים אחרים. שיקיימו את החוק. תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק יהיה ב-1 בספטמבר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הגנה על זכויות הדורות הבאים, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/63/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת בועז טופורובסקי) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נעבור להצעות חוק והצעות לסדר-היום בישיבת הכנסת. הצעת החוק הראשונה – הצעת חוק הגנה על זכויות הדורות הבאים, התש"ף–2020, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי. ישיב על ההצעה שר המשפטים אבי ניסנקורן. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אל תיעלבי, אבל ציפיתי שיושב-ראש הכנסת יהיה. הוא פשוט ביטל את נציב הדורות הבאים, אז חשבתי שיהיה לי קצת שיג ושיח, אבל בכל זאת, אני כמובן מכבד, גברתי היושבת בראש – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ודורות באים. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון, ויש דורות הבאים בדרך, מה שנקרא, באפייה – שיהיה בהצלחה, בבריאות ובמזל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבריי, חברות הכנסת, חברי וחברות הכנסת, אני רוצה לדבר על עולם טוב יותר – עולם שבו לכל אחד יש הזדמנות להצליח; עולם עם מערכת חינוך הכי טובה, שתהיה נגישה לכולם; עולם עם תחבורה ציבורית מצוינת ונגישה לכולם; עולם עם מערכת בריאות טובה, טובה מאוד, ושוב, לכולם; עולם עם אוויר נקי; עולם ללא התחממות גלובלית; עולם חזק וחיובי. איך יוצרים עולם כזה, עולם כל כך טוב? זאת שאלה שאפשר לענות עליה בהרבה תשובות מורכבות ופילוסופיות, ואני חושב שיש דרך מאוד פשוטה להסביר איך יוצרים עולם כזה. אם אנחנו, המדינה, חברי הכנסת, השרים והשופטים, אם כולנו נתייחס לאזרחים כאילו הם הילדים שלנו – נוגע בדיוק למה שדיברנו קודם. אם כל מי שיש לו סמכות שלטונית ומקבל החלטות על השלטון יתייחס לאזרחים ולאנשים תחת אחריותו כאילו הם הבן והבת שלו, אז העולם יהיה טוב יותר. כי כשאני מקבל החלטה שנוגעת לבת או לבן שלי, אני מסתכל על העתיד שלה ועל העתיד שלו ואני עושה הכול כדי להבטיח להם את העתיד הכי טוב. אני מוכן לשלם מחירים עכשיו בשביל שיהיה להם עתיד טוב יותר. לצערי, הדברים האלה לא קורים במדינה שלנו. לא סתם אנחנו קיימים במדינה עם מערכת חינוך מידרדרת והולכת ומידרדרת, עם מערכת בריאות שנפגעת, עם אנשים שישנים במסדרונות; לא סתם אנחנו נמצאים במדינה שבה אנחנו כאן, בכנסת, יכולים לישון בשקט כאשר יש כבישים שאף אחד לא מתקן אותם וכל יום יש מישהו שמת בהם. הרי אם אחד מהילדים שלנו היה נוסע בלילה בכביש ללא תאורה והיינו דואגים שאולי גם הנהג שיכור, לא היינו ישנים בלילה, אבל מקבלי ההחלטות כאן ישנים טוב מאוד בלילה בזמן שכל יום מתים אנשים בכביש. רק אתמול הקראתי פרטים של תשע תאונות דרכים שהיו בשבוע החולף, תשעה הרוגים. עם משבר הקורונה אנחנו כאן, הפוליטיקאים, יודעים ש-190 מיליארד שקל שהמדינה הוציאה עד עכשיו – הגירעון העצום, החובות, הריביות שכולנו הולכים לשלם – זה כסף שהילדים והנכדים שלנו ישלמו. אנחנו יודעים, אבל אנחנו גם יודעים שהאזרחים לא יודעים את זה. האזרחים לא יודעים שאותו כסף שעכשיו אנחנו מבזבזים על הטעויות שעשינו והטעויות שאנחנו עושים עכשיו זה לא כסף שלנו – זה כסף של הילדים שלנו וזה כסף של הנכדים שלנו שאנחנו לוקחים אותו עכשיו ומוציאים אותו עכשיו, והם אלה שיצטרכו לשלם את המחיר. אנחנו יודעים את זה, ובגלל שאנחנו יודעים שרוב האזרחים לא באמת מבינים את זה, אנחנו חיים עם זה בשלום ועושים פעולות חסרות אחריות. מכיוון שאנחנו לא רוצים שהדברים האלה יקרו – ואני רוצה שהכנסת, הממשלה, גם הרשות השופטת, בעצם כל רשויות השלטון, יקבלו החלטות מתוך ראייה ארוכת טווח. לכן, אני מציע כאן את החוק שיגן על זכויות הדורות הבאים. במסגרת החוק הזה תקום מועצת הדורות הבאים, ואותה מועצה תהיה כלי עבור כל פקידי השלטון, השרים, חברי הכנסת והשופטים – שימו לב: גם השופטים – יוכלו להשתמש במועצה הזאת ולדעת איך ההחלטות שלהם משליכות על הדורות הבאים; הם יוכלו לקבל מידע מעמיק ומקיף איך מה שהם קובעים עכשיו ישפיע על הילדים והנכדים שלנו. אני לא שומע, סליחה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני שואל אם בתוך החוק יהיה ייצוג הולם. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ברור. המועצה תמונה על ידי נשיא המדינה, מתוך הבנה שיהיה ייצוג הולם לכל חלקי האוכלוסייה. מעבר לאפשרות שתהיה לכל אחד מאותם שופטים, שרים, חברי כנסת ופקידי שלטון בכירים לקבל מידע על יכול ההשפעה של ההחלטה שלהם על הדורות הבאים, הם גם לא יוכלו להגיד לא ידעתי; הם לא יוכלו להתעלם יותר מההשפעה של ההוצאה עכשיו על הדורות הבאים; הם לא יוכלו להתעלם יותר מההשפעה של אי-עשייה עכשיו על הדורות הבאים; הם לא יוכלו להגיד: אף אחד לא אמר לי; הם לא יוכלו להגיד: הידע והמידע לא היו ברשותי. תוקם מועצה שתוכל לתת להם את כל המידע והידע שהם רוצים. הצעת החוק הזאת מפיקה לקחים מנציב הדורות הבאים שהוקם כאן, בכנסת הזאת, לפני 20 שנה. זה חוק שנוזם, הוקם והוצא לפועל על ידי חבר הכנסת יוסף טומי לפיד, זיכרונו לברכה, שהקים את נציב הדורות הבאים – מוסד שנלקח כדוגמה ומופת על ידי הרבה מאוד כנסות או פרלמנטים בעולם, ולצערי, הוא בוטל בכנסת השבע-עשרה על ידי חלק מחברי הכנסת שנמצאים כאן. אנחנו הפקנו, יושב-ראש יש עתיד יאיר לפיד, בנו של יוסף טומי לפיד, זיכרונו לברכה, ואני, לקחים מאותו נציב דורות הבאים, והחלטנו להפוך את המועצה הזאת למשהו שהוא מצד אחד מרחיב יותר – זה לא רק נציב שבא – זה אפילו לא נציב שבא ואומר לכנסת את ההשלכות על הדורות הבאים, אלא מועצה שבאה ומייעצת לכל גורמי השלטון, בין שזה שר, בין שזה חבר כנסת ובין שזה שופט, בין שזה פקיד בכיר או פקיד זוטר; כל בן אדם שההחלטה שלו משפיעה על הדורות הבאים – אותה מועצה תוכל לבוא ולתת לו את מכלול השיקולים ארוכי הטווח של ההחלטה. המועצה הזאת לא יכולה לעכב אף החלטה של נציג שלטון. המועצה הזאת לא יכולה למנוע ואפילו לא יכולה להביע דעה בעד או נגד החלטה שלטונית. כל מה שהמועצה הזאת יכולה וצריכה לעשות הוא להביע את מנעד ההשלכות של כל החלטה, בעד או נגד החלטה שלטונית. בואו נבקש מנהיגים שלא מפחדים ממידע, שלא מפחדים ממחקר, שלא מפחדים מידע. בואו נבקש מנהיגים שרוצים לדעת ורוצים לקחת את כל הידע שהם יכולים לעשות בשביל לקבל החלטות טובות יותר. בואו נבקש מנהיגים שיעבדו קשה מאוד בשביל להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר. בואו נגן על הדורות הבאים. אנא מכם, בואו נאשר את הצעת החוק. תודה ובהצלחה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת בועז טופורובסקי. ישיב על ההצעה שר המשפטים אבי ניסנקורן. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> קודם כול לגבי הצעת החוק, אני חושב שהנושא שחבר הכנסת בועז טופורובסקי מעלה הוא נושא בהחלט חשוב. קצת מוקדם מדי בממשלה הנוכחית לתמוך בהצעה, אבל אני חושב שהנושא כנושא הוא מאוד ראוי וחשוב. יכול להיות שבהמשך צריך לבחון הצעת חוק ממשלתית, ואז לבחון עוד פעם את הנושא של הצעת החוק הפרטית ואם להצמיד אותה. הצעת החוק של בועז טופורובסקי מבקשת להקים מועצת הדורות הבאים שתבחן את ההשפעות ארוכות הטווח של פעולות רשויות השלטון על הדורות הבאים. אין ספק שמדובר בהצעת חוק עם תכלית ראויה, אולם ספק אם המנגנון המוצע כרגע בהצעת החוק יהיה יעיל דיו להגשים את המטרות החשובות שהוא מבקש להגשים. כזכור, בכנסת פעלה בעבר נציבות הדורות הבאים, וזו בוטלה. טרם יישקל לקדם את הצעת החוק, נכון כי המחוקק יבחן באופן מעמיק את הסיבות שהובילו להפסקת פעילותה של הנציבות. נכון שתהיה עבודה תשתיתית של כמה משרדי ממשלה לגבי הצעת החוק הזאת, לראות את הישימות שלה, ובהנחה שהיא נחקקת – איך בדיוק מחוקקים אותה באופן שתהיה ישימה ותגשים את המטרות של הצעת החוק. חבר הכנסת טופורובסקי אומנם מסביר כי הצעת החוק שגיבש מביאה בחשבון את הלקחים שהופקו מפעילות הנציבות, אבל למיטב ידיעתי, עוד פעם, בתקופה הקצרה שהממשלה הזאת קיימת, טרם התבצעה עבודת מטה מסודרת בעניין הזה, ונכון יהיה לקיימה בטרם נדון בהצעת החוק. כמובן שלהצעת החוק הזאת יש גם השלכות מינהליות, אולי תקציביות, שאותן יש לשקול ולבחון בטרם מעשה. לכן, אני מסכם: הנושא הוא נושא ראוי, נושא ראוי לבחינה. אני בא ואומר שאני כן רוצה לבחון את הנושא הזה – לא רק במשרד המשפטים; זה כמובן לא רק בכובע של משרד המשפטים – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אולי נדחה את ההצבעה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ואולי נדחה את ההצבעה, כי אני חושב שזה נושא ראוי שגם עוד לא עלה לדיון בוועדת שרים לחקיקה, אבל אני אקדים ואעשה בדיקה כבר עכשיו לגבי הישימות שלו, ואני כמובן אשמח לעדכן אותך ולשתף אותך. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז נדחה, בשביל לנסות ליצור בעתיד – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז נדחה בחודשיים ונראה בחודשיים האלה מה קורה במישור הפוליטי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שיהיה בהצלחה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> צריך לסכם על תקציב קודם כול. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אמרתי שאני לא יודע עד כמה הדבר ישים, אבל זה נושא – כנושא אני חושב שהוא נושא ראוי וחשוב, ולכן מצריך בדיקה ממשלתית. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. לבקשת חבר הכנסת בועז טופורובסקי, ההצעה לא תעלה היום להצבעה, והיא נדחית בחודשיים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק איסור כספים קואליציוניים, התש"ף–2020, של חבר הכנסת יאיר לפיד וקבוצת חברי הכנסת. ישיב על ההצעה שר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבר הכנסת לפיד בדרך למליאה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הוא בדרך למליאה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אפשר ששטרן יעלה קודם? אנחנו מבקשים ששטרן יעלה, הוא בדרך למליאה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו מקדמים בתור ונחזור להצעת החוק הזאת לאחר מכן. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/428/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלעזר שטרן) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו בהצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי), התש"ף–2020, של חבר הכנסת אלעזר שטרן. ישיב על ההצעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת דודי אמסלם. אלעזר שטרן, בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. עמיתיי השרים, אני מעלה את ההצעה הזאת נוכח אתגר שאני בטוח שכל חלקי הבית שותפים לו: העלייה המבורכת מחבר מדינות, שהביאה איתה מאות אלפים שעד שהם דרכו כאן חשבו שהם יהודים; קראו להם שם "ז'יד", זרקו עליהם אבנים; הם אמרו: אנחנו מוכנים למות בשביל העם היהודי. הם משרתים בצה"ל במקומות הכי קרביים, ומדינת ישראל לא מכירה בהם כיהודים לצורכי נישואין, הקמת בית או כל דבר דתי שקשור בזה. אני רק רוצה, השר דודי אמסלם – תראו, יש שאלה: אם כבר העלית את זה ואולי אתה גם יודע שהיא תיפול, אז למה אתה מעלה את זה עוד פעם? אני רוצה לומר לכם את המשמעות: בפעם האחרונה שהעליתי את זה, ביולי 2018, מאז ועד היום – אז הוגשו המלצות ועדת ניסים, שראש הממשלה בנימין נתניהו מינה – מאז ועד היום עברו 808 ימים; נולדו בישראל כ-12,120 תינוקות שאינם מוכרים כיהודים. המספרים – השר אמסלם, אתה שומע? מאז שהשר ניסים הגיש את המסקנות שלו לראש הממשלה – 12,000 תינוקות. מאז שאני העליתי בפעם הראשונה את ההצעה הזאת – 37,000. השר שטייניץ – אני חושב שהוא רוצה לנמק במקומי. אני יודע שהוא יודע לנמק את זה במקומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר. אני אומר את הדברים האלה – אני לא חושב שההצעה הזאת או שהדיון הוא, לצערי הרב, דיון שיש עליו מחלוקת פוליטית קשה. אין מחלוקת פוליטית קשה. יושב-ראש הכנסת, בהיותו יושב-ראש הקואליציה, אמר לי על החוק הזה שזה החוק הכי חשוב שיש בכנסת, והוא הפיל אותו. אני רוצה להזכיר לכם שגם מועצת הרבנות הראשית לישראל, בנשיאותו של הרב עובדיה והרב שלמה גורן, מה שהם אמרו: כל מי שמערער על כך מוציא לעז על רבני ערים שגיוריהם אינם מוכרים. אני שואל את עצמי את השאלה הזאת: הרי רבני ערים, מי שנתן להם את הסמכות זה הרבנות הראשית. השר אמסלם, למדת כמוני בישיבה, ואתה יודע שגיור – להרכיב בית דין – לא צריך רשות של רבנות ראשית; צריך אפילו בית דין של שלושה הדיוטות. דרך אגב, אתה גם יודע – ואני אקרא את זה אחר כך – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – גם לפי ההלכה לא צריך – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בוא אני ארגיע אותך, אני ארגיע אותך, תשמע, תשמע: אני התחלתי את הגיורים בצה"ל אצל הרב עובדיה יוסף בבית. קיבלתי את ברכתו. הוא לא שאל אותי אם הם אחר כך ישמרו מצוות או לא, איך נוודא את זה או לא. הוא לא שאל. הרב עובדיה יוסף, שאתם כאילו ממשיכי דרכו – כאילו ממשיכי דרכו – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – הוא הקל בגיור. הוא הקל בגיור יותר מכל התרגילים הפוליטיים – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה מכניס דברים לפה שלו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – שאתם עושים. אני ישבתי אצלו בבית. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה זה קשור לבן שלו? מה זה קשור לבן שלו? אני אגלה לכם – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן, אנחנו ממשיכי דרכו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אין ביהדות – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תהיה זהיר בדבריך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ואני זהיר מאוד – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה לא זהיר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אני הייתי עם הרב אלמליח – ותקשיב לי טוב, אתה עוד לא ידעת אז מה זה ש"ס. אני הייתי עם הרב אלמליח – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, אני מבקשת שלא להשתמש במיקרופונים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – מנכ"ל בתי הדין, אצל הרב עובדיה בבית אחרי תפילת שחרית – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> קריאות ביניים בסדר, אבל לא מהמיקרופונים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – וקיבלתי את ברכתו להתחיל את הגיורים. אתה רוצה יותר מזה? אז אני עכשיו אגלה לכם משהו: רציתם שנלך לבנו, לרב הראשי לישראל. הייתי אצלו. קיבלתי את הסכמתו. קיבלתי את הסכמתו. ישבתי איתו, ואת זה אתה לא יודע – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בכתב? בכתב? בכתב או בעל פה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בכתב. שמעת? בכתב. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תציג את זה, תציג את הדברים. אל תעבוד עלינו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בכתב, בכתב ידו. תקשיב טוב: אם תרצה לבוא לראות, אני אראה לך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה משקר. תראה את המכתב. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תקשיב טוב – אתה משקר. תקשיב טוב – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עד שאני אגיד פה "משקר" עובר הרבה זמן, אבל בגלל שיש עדים, תקשיב טוב: לקח הרב יוסף את הדף שכתבתי עליו והוסיף בכתב ידו תנאי אחד על הרכב בתי הדין: ובתנאי שיעברו בחינות של הרבנות הראשית. בכתב. שמעת? באתי לכאן – ראש המפלגה שלך, הרב אריה דרעי, אמר לי: אתה רואה שאפשר להסתדר? שמעת? אז אל תגיד שאני לא מדייק או לא מדבר דברי אמת. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אראה לך את זה. אני אראה לך את זה. חבל על הדיון. חבל על הדיון. רק אני אגיד לך מה הבעיה: כשאתם עומדים פה וצועקים, נולדים היום עוד – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תקשיב לי טוב – לא, אני לא מוכן ככה. – – נולדים היום עוד 15 תינוקות. הגיור – אנשים נמאס להם, למרות שגם אצל הרמב"ם, אתה יודע: מילה וטבילה. הוא לא דיבר על קבלת מצוות. אחד מן העכו"ם שאמר: רוצה אני, מודיעים אותו כמה ישראל דוויים, כמה שנואים, כמה דחויים בין העמים – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> זה דיון הלכתי שלא אני ואתה יודעים את זה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אם אחרי הכול יאמר רוצה אני, מייד מקבלים אותו ומודיעים אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ואין מאריכים בדבר. הרב יוסף יודע את זה, הרב עובדיה ידע את זה, הרב ניסים ידע את זה, הרב עוזיאל ידע את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הם כולם כתבו את הדברים האלה, עד שנכנסתם לפוליטיקה עלובה – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הרמב"ם לא מסתדר עם הדברים שלך – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – עד שנכנסתם לפוליטיקה עלובה ונתתם ג'ובים ושמרתם מונופול וחיברתם את הדיור לכשרות. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> למי ג'ובים? איזה ג'ובים? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אראה לכם. לא כדאי לכם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – איזה ג'ובים? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם את האמת, גם בהלכה לא כדאי. אני אגיד רק מה הבעיה: אתם לא פוגשים אותם. מי שמתנגד לזה, אין לו מספיק חברים בצה"ל. כשחוזרים הילדים הביתה ואומרים: פגשתי מישהו או מישהי שמשרת איתי בגולני או בהנדסה קרבית, ואבא שלו יהודי ואומרים שאימא שלו לא יהודייה, והוא מוכן להיות כמונו, אז שואלים אותו באיזה חוף הוא התרחץ, בנפרד או במעורב. לדקדקנות הזאת אתם רוצים ללכת, להביא התבוללות לפה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה הקשר בין שירות בצה"ל לגיור – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אל תגידו לי לא. אתם יודעים שזה נכון. אתם יודעים שזה נכון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא מבין שום דבר מהחיים שלך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אין שום קשר בין צה"ל לזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה בדיוק קשור. המלחמה על ארץ ישראל – – – הרבה יותר גדולה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם מה כתוב במסכת יבמות: כל המקרב את הנוכרי ומגיירו, כאילו בראו. ואהבתם את הגר – השר אמסלם, גם אתה יודע שרות המואבייה התגיירה ב"עמך עמי ואלהיך אלהי". לצערי הרב, לא שואלים היום בתהליכי הגיור שלהם: מה אתה מוכן לעשות בשביל העם היהודי? אני לא אומר שלא ישאלו אם אתה שומר שבת או לא, בסדר? אבל איך יכול להיות שאצלם לא שואלים: תגיד, אתה מוכן למות בשביל העם היהודי? מה אתה מוכן לעשות? איך יכול להיות שבתהליך הגיור, שהמדינה הזאת מבודדת, מבודדת, אין ביטוי לשירות בצה"ל? ואז, חס וחלילה, כשמישהו נהרג, הוא לא יכול להיקבר. יש לו חלקה, כבר דאגנו שהיא תהיה מכובדת, אבל חלקה נפרדת בבתי הקברות, או שעושים רווח בינו לבין אחרים בבית הקברות הצבאי. אנחנו יכולים להסכים לזה? ואל תגידו לי: יש גם בית קברות דרוזי. לא מדברים על זה, מדברים על אלה שמדינת ישראל העלתה לפה ודרשה מהם לשרת בצה"ל. לא התנדבו לשרת בצה"ל – דרשה מהם, מתוקף היותם יהודים, לשרת בצה"ל. הם טובים מבחינת המדינה לשרת בצה"ל, להקריב את חייהם. הם לא טובים להתחתן פה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מתוקף היותם – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הם טובים לשרת בצה"ל, בגלל שהמדינה אומרת: אתם יהודים. אם אתם דרוזים או בדואים, תתנדבו. אם אתם יהודים, אתם חייבים לשרת בצה"ל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, אתם – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> החבר'ה יוצאי חבר המדינות, לא שואלים אותם אם הם רוצים לשרת או לא. הם לא צריכים להתנדב. אומרים להם: אתם יהודים – עד שהם מגיעים אליהם. עד שהם מגיעים אליהם. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מילת סיכום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אגיד מילת סיכום. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לא, אתם לא מבינים בשירות. סליחה, אתם לא מבינים בשירות. אתם לא יודעים מה זה לשרת בצה"ל. אתם לא יודעים. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ואתה לא יודע מה זה הלכה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> להיות יהודי זה משהו אחד – להיות אזרח זה משהו אחר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם את השנים שאני למדתי בישיבה אתם תשרתו בצה"ל, נסתדר מעולה. שמעתם? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אם השנים שאני למדתי בישיבה – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תעשו מה שאמר לכם הרב ניסים. שמעתם את ההבדל? תשרתו בצה"ל לא את השנים שאני שירתי בצה"ל – את השנים שאני למדתי בישיבה. אז תוכלו לדבר. הגיעה העת לעשות חוק. תודה לך, גברתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אלעזר שטרן. ישיב על ההצעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת השר דודי אמסלם, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כשתלמד בכולל תדע עוד כמה מושגים. אל תנסה לערבב אותנו פה עם הידע הדל שלך. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני אענה לאלעזר שטרן, אני רוצה להתייחס בקצרה לשתי נקודות שהיו בעצם על סדר-היום, לפחות היום. אז נתחיל מכך שלא מזמן קפצה לי ידיעה שבג"ץ לא קיבל את העתירה של תושבי ירושלים שגרים באזור מעון ראש הממשלה על מנת לאזן בין ההפגנות לבין שאר הזכויות שמגיעות להם, אז רציתי לומר: לא ציפיתי למשהו אחר. לשנייה לא חשבתי שבג"ץ ייתן סיוע לתושבים שם. למה שייתן? רק שאלתי לפני שבוע – הרי אותו בג"ץ היה ב-1992. ההבדל היה רק שבמעון ראש הממשלה, באותה תקופה ישב יצחק רבין, ומי שרצה להפגין זה אנשי הימין. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, הם מפגינים על גיור עכשיו? זה על הגיור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. ולכן, זה ההבדל. זה אותם אנשים, אותם רעשים. דרך אגב, אני רוצה לספר גם לאותו בג"ץ: זה אותם כבישים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל על הגיור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זו גם אותה כיכר, אבל מה השתנה? מה נשתנה, מה שנקרא? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> השאילתה שלי היא על גיור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שאז זה היה יצחק רבין, והיינו צריכים להגן עליו, והיום זה ראש הממשלה – דמו מותר. אז לכן, גם המערכות האלה כבר מסונכרנות. הכול מסונכרן. לשנייה לא חשבתי שיקום איזה שופט הגון שם ויאמר: רק שנייה, יש כאן זכויות אחרות, יש תושבים, יש חופש תנועה, יש חופשים אחרים, כפי שעשו בעבר אותם שופטים. הרי האיזונים הם אותם איזונים, לא השתנה כלום. טבע האדם הוא אותו טבע אדם שהיה אז, הצרכים הם אותם צרכים, הסעד היה אותו סעד. מה שהשתנה זה רק הדמות שיושבת בבלפור. ולאחר מכן הם שואלים וגם מתאוננים מול האזרחים במדינת ישראל מדוע הם מאבדים את האמון, או חלקם, גם בבית המשפט – בגלל שבסוף, גם כשאתה פוסק משהו, בסוף, תבין גם אתה, אדוני השופט בעליון, הציבור לא טיפש. הוא גם מבין את ההיגיון, הוא מבין מתי אתה צודק ומתי אתה טועה. לגבי הנושא השני שרציתי לדבר עליו, ראיתי היום באחד העיתונים ששר המשפטים התפאר באיזו רפורמה במח"ש שהוא עושה. אז אני מודה לו בכלל על הכיוון, אבל אני רוצה לומר, באופן מעשי, אין שום רפורמה. גם היום במח"ש, רוב החוקרים במח"ש – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם גיור? אנחנו דנים על גיור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אענה על הגיור. רוב החוקרים במח"ש הם חוקרים אזרחיים גם היום, להוציא שניים-שלושה – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מחר הילדים שלך ירצו להתחתן עם מישהו שלא מגויר וירצו גיור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. את מפריעה לי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני כל הזמן מפריעה לך, זה לא חדש. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נו, אז אני מבקש ממך לא להפריע לי. אני מבקש לא להפריע לי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה לשבת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו כולנו מפריעים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עוד מעט השר יגיע לתגובה בנוגע להצעת החוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר שבעצם רוב החוקרים היום, דרך אגב, הם חוקרים אזרחיים. בכלל, ההווה אמינא הייתה בזמנו – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מי שבעצם, אז, בכלל הקים את מח"ש כמו שהקים את מח"ש זה בן אדם עם חשיבה מעוותת ביסוד. ביסוד. אין לי מושג בכלל למה הקימו את זה, אבל משכבר זה קם, בוודאי שהדבר הזה דורש שינוי. דרך אגב, הוא לא שונה בגלל שמשרד המשפטים לא רצה כל הדרך. למה לא? איך אמרתי? לכל הצעה, דרך אגב – ותבדקו אותי – שבאה לעזור לזכויות אזרחים במדינת ישראל, שפוגעת בסמכות כזאת או אחרת במשרד המשפטים, הם התנגדו באופן אוטומטי. כל הצעת חוק שתגישו. תבדקו אם אני צודק או לא. לכן, אני חושב שבאמת צריך לעשות רפורמה בכיוונים הבאים: 1. להוציא את מח"ש בכלל ממשרד המשפטים; 2. מח"ש אמורה לחקור גם את המשטרה וגם את הפרקליטות, בגלל שזו כמעט אותה מערכת, בוודאי בכל מה שקשור לחקירות. ובוודאי – איך אמרה בזמנו ראשת מח"ש, כשמינו אותה? אנחנו באנו לעזור למשטרה. אני אמרתי לעצמי: היא התבלבלה בתפקידים, לא הבינה מה התפקיד בדיוק. ודבר שלישי – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אל תוותרו, תמנו את כולם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בוודאי – משרד המשפטים, כפי שאמרתי – מח"ש לא יכול לחנות בחניה של משרד המשפטים. הוא צריך לחקור גם את הפרקליטות, לא רק את השוטרים, ובוודאי, צריך להגביר שם את האמצעים באופן ניכר. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תוותרו. אל תוותרו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ובוודאי ובוודאי – ועכשיו שר המשפטים גם חווה את זה, היות שמנדלבליט לא הסכים – הוא הציע דרך אגב הצעה מאוד הגיונית: שתהיה הפרדה בין החקירה לבין מי שמטפל בתיק באופן משפטי, כמו שקורה היום: יש משטרה ויש פרקליטות, זה לא אותו גוף, ומח"ש זה אותו גוף, אז לכן הוא הציע להפריד את זה. כמובן שמר מנדלבליט וחבר מרעיו לא הסכימו, והתוצאה – בוודאי, הוא מיישר איתם קו, בגלל שככה רואה שר המשפטים את תפקידו בתוך מערכת משרד המשפטים. הוא בעצם פועל על פי מה שמחליט מנדלבליט וראשי הפרקליטות שלו. לגבי הצעת החוק, אני רוצה להגיד לך משהו, אלעזר שטרן. אתה מעלה סוגיה, לדעתי, באמת בין החשובות שקיימת במדינת ישראל. אני באמת חושב שזאת סוגיה כואבת, וחייב להיות כיוון של פתרון בעניין הזה, בגלל שיש הבדל, לתפיסתי, בין לכתחילה לבין בדיעבד, הלכה למעשה. יש במדינת ישראל מאות אלפי אנשים שלכאורה, לפי ההגדרה היהודית ההלכתית, הם לא יהודים, אבל באופן מעשי הם מתנהלים פה וחיים פה, וחלקם נולדו וגדלו פה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ומתים פה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חלקם עלו בגיל צעיר וחלקם נולדו במדינת ישראל, הם לא מכירים מציאות אחרת בכלל. בוודאי ובוודאי אנחנו צריכים להתייחס לעניין. אני לא רב אז אני לא יודע מה עושים, אבל ברור לחלוטין שצריכים לעשות מאמצים מרובים במסגרת ההלכה ולנהוג כמו בית הלל בעניין הזה, מכיוון שאם נטמון את הראש בחול, בסופו של דבר זה רק ילך ויתעצם. כל עוד הבעיה לא תיפתר היא תישאר אצלנו, כאן. אבל אני רוצה לומר כמה דברים לגבי מה שאמרת. כל פעם מכניסים את צה"ל לעניין. תבין, סוגיית הגיור הייתה בעם ישראל מאז ומעולם. תזכור שגם מבחינת ההלכה היהדות אף פעם לא עודדה גיור. כתוב בגמרא: גרים כמו ספחת לישראל. זאת אומרת, בניגוד לדתות אחרות היהודים אף פעם לא עודדו אנשים להתגייר, אלא אם כן הם רצו. כשרות רצתה להצטרף אז זה משהו אחר. אבל אמרתי, ברמה ההלכתית אנחנו כיהודים לא מעודדים ולא כל הזמן דוחפים אנשים לבוא ולהצטרף לדת היהודית. הגרים היו בעם ישראל לאורך כל הדורות – דרך אגב, לפני קום המדינה ולפני שהיה צה"ל, לכן צה"ל זה לא המבחן. דרך אגב, יש הרבה אנשים שמשרתים בצה"ל והם לא יהודים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן, אין קשר בין הדברים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל מי שאומר: אני משרת בצה"ל בגלל שאני יהודי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין קשר. אמרתי, אין קשר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, לא, יש קשר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, לא, אני רוצה לומר לך, אני שמתי לב שצה"ל עולה תמיד – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תן לי, אני מבין קצת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כאילו זה המבחן היחידי כאן אם אתה ישראלי או יהודי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, לא, תן לי, אני אגיד לך את ההבדל. אם אתה בדואי, אין עליך חוק חובת גיוס ואתה יכול להתנגד. אם אתה יהודי, גם אם ההלכה לא מכירה בך, יש עליך חובת גיוס, בגלל שאתה יהודי. שמעת? לצורכי גיוס לצה"ל, גם אם ההלכה לא מכירה בך אתה חייב גיוס, ואם יגידו לך: תלך לגולני או לשריון או להנדסה קרבית – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אתן לך את התשובה. אני לא הכרתי את החלוקה הזאת, אבל באופן בסיסי בכל מדינה יש אזרחים, ולאזרחים עצמם יש חובה כזאת או אחרת, בוודאי גיוס כזה או אחר. במדינת ישראל, היות שיש לנו כאן מיעוט ערבי ואנחנו נמצאים איתם בקונפליקט, אז אני מניח – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לדעתי, מכאן נבעה ההחלטה שעשו את החלוקה, כפי שאתה אמרת. אם אתה בדואי ואתה לא רוצה להתגייס לצה"ל אז מאפשרים לך, בגלל שיש עדיין מתח בין הלאומיות הערבית לעם ישראל שיושב כאן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, גם אם אתה נוצרי אתה לא חייב. רק אם אתה יהודי אתה חייב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני לא נכנס לזה. אני רק אומר שאני לא חושב שזה המבחן, בוודאי לא בגיור. אבל אני רוצה לענות לך לגבי הסיפור הזה. היות שהבעיה ידועה, ואני מסכים איתך באופן מלא שזה חייב להיות בסדר-היום הציבורי, לא חשוב כרגע איזו ממשלה יש; זאת בכלל לא שאלה של חרדים, זאת שאלה של עם ישראל, שגדל פה. אנחנו נמצאים פה, זה הילדים שלי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להקריא לך הכול, אבל בסופו של דבר הוקמה ועדת ניסים בעניין הזה. הרעיון הוא להביא פתרון מעשי, אמיתי, שמצד אחד הבן אדם יתגייר והוא באמת יהודי ומצד שני זה לא מה שנקרא פוילע-שטיק, זה לא מנוגד להלכה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – ההלכה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן. כרגע יש הדוח של משה ניסים, הוא יושב על השולחן. הממשלה רצתה להעלות את זה כמה פעמים לדיון, ונכנסנו לתוך כל הסיפור של השנה וחצי האחרונות של בחירות, וכרגע אנחנו ממתינים שהמצב הפוליטי יאפשר את זה, וכמובן, הממשלה תידרש לנושא. לגבי הצעת החוק שלך – הממשלה תידרש לנושא ותגיש הצעת חוק ממשלתית מוסדרת שתסגור את כל הפינות. לכן, מה שאני מציע לך כרגע: בוא נחכה חודש, חודש וחצי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לפני ראש השנה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. אז לא נצביע עכשיו, כי אם תהיה תשובה, תהיה תשובה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עד יום כיפור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר. בכל מקרה, כפי שאמרתי, זה גם לא עבר ועדת שרים, אז בסדר גמור. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, השר המקשר דודי אמסלם. בהסכמת חבר הכנסת אלעזר שטרן הוא מסיר את הצעת החוק מסדר-היום לעוד חודש. רק לידיעתך, אם תביא אותה בעוד חודש לא תהיה תשובה אלא רק הצבעה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא, זכות דיבור שלוש דקות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שלוש דקות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אתה תוכל לנאום, אבל השר לא ישיב שוב. << הצח >> הצעת חוק איסור כספים קואליציוניים, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1051/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נחזור להצעה לסדר-היום הקודמת – הצעת חוק איסור כספים קואליציוניים, התש"ף–2020, של חבר הכנסת יאיר לפיד וקבוצת חברי הכנסת. ישיב על ההצעה השר יובל שטייניץ. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בעוד אנחנו יושבים פה ודנים בעמקות בנושאים ברומו של עולם, לוועדת הכספים נכנס יושב-ראש הקואליציה הבוקר וביקש 21 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים. לאנשים אין מה לאכול; הכנסת הפילה את דמי האבטלה לעצמאים; אתה הולך ברחוב ועל כל חנות שנייה כתוב "להשכרה", "להשכרה"; האבטלה ב-21.4%, יותר מכל מדינה באיחוד האירופי; הממשלה נכשלה לחלוטין בטיפול במשבר הקורונה – אבל דבר אחד הם יודעים לעשות: לבקש כסף, פוליטיקאים שלוקחים כסף מאזרחי ישראל ונותנים אותו לפוליטיקאים אחרים כדי לקנות שקט, כדי לקנות ג'ובים, כדי לקנות את השחיתות הבאה. 21 מיליארד שקל בתקופה הזאת, בתוך המשבר הזה, נכנסים לוועדת כספים בלי למצמץ. הקואליציה הגדולה, המכוערת והמיותרת בתולדות המדינה רוצה את הכסף של אזרחיה ומחלקת אותו אחד לשני. הצעת החוק הזאת אומרת כך, בפשטות: הכסף הזה הוא של אנשים שעבדו ממש ממש קשה, קמו מוקדם בבוקר, הלכו לישון מאוחר בלילה, שילמו מיסים גבוהים מדי בתקופת משבר. זה לא כסף של פוליטיקאים, זה לא יכול להיות כסף של פוליטיקאים. הפוליטיקאים בבניין הזה מתבקשים להסיר את ידיהם מכספם של אזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יאיר לפיד. ישיב על ההצעה השר יובל שטייניץ, בשם שר האוצר. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני מתכבד להציג את תשובתו של שר האוצר ישראל כץ. אני מקריא כאן את תשובתו: כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת הנכבדים – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – ותספר להם גם מה הם היו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן, כן, אני אוסיף. עליזה ביקשה ממני להוסיף קצת. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מאז קום המדינה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> קצת, עליזה, לא הרבה. התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת טרם נקבעה עמדה לגביה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, עמדת הממשלה תהיה להתנגד לה. לפיכך בהיעדר עמדה כאמור, הממשלה מתנגדת להצעת החוק, לכן נבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. עד כאן הקראתי את תשובתו של שר האוצר ישראל כץ. אני גם רוצה לומר שזאת הצעת חוק שלדעתי אין לה מקבילה בשום פרלמנט מערבי אחר. ברור שמפלגות שונות ונציגי ציבור שונים מייצגים לעיתים סקטורים וקהלים כאלה או אחרים ודואגים לאותם סקטורים או קהלים. ככה זה בארצות הברית, שכל חבר סנאט וכל חבר קונגרס מייצגים אזור מסוים. חברי סנאט מייצגים תמיד אחת מ-50 המדינות בארצות הברית, חברי קונגרס מייצגים county, שזה אזורים יותר קטנים, אבל כל חבר קונגרס וכל חבר סנאט שבאים ומייצגים אזור מסוים גם דואגים לעיתים להקצאת משאבים לפרויקטים, לתעשיות או לפיתוחו של אותו אזור. זו בדיוק הסיבה כך שבחלק גדול מהדמוקרטיות במערב, גברתי היושבת-ראש, הייצוג הוא בכלל ייצוג לפי אזורים. הבחירות לפרלמנט הן על פי אזורים דווקא מתוך הנחה שכדאי שלכל אזור יהיה נציג משלו שידאג לאינטרסים של אותו אזור, למשל הקמת מפעלי תעשייה, שיפור מערכת החינוך, שיפור התשתיות, טיפול בקשישים או באוכלוסיות חלשות, הפחתת האבטלה. הדמוקרטיה המודרנית מניחה שנציגי ציבור מייצגים כמובן גם את כל טובת המדינה, אבל מייצגים גם ציבורים ספציפיים – ציבורים שבחרו בהם: נציגי הקיבוצים, נציגי המושבים, נציגי עיירות הפיתוח, נציגי הנגב, נציגי הגליל, נציגי ההתיישבות ביהודה ושומרון, נציגי היישובים החרדיים, בני ברק וכו'. הדמוקרטיה המערבית מניחה שנציגות בפרלמנט היא לא רק נציגות אפלטונית, כוללת, אידיאלית של האינטרס העליון של המדינה והחברה – ברור שזה מה שמדריך אותנו בראש ובראשונה – אלא שיש טעם בגיוון הנציגות בפרלמנט, כדי שלמגזרים שונים ולאזורים גיאוגרפיים שונים ולסקטורים שונים יהיה קול ויהיה ייצוג ויהיה מי שידאג להם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עד גבול מסוים – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> ברור שזה תמיד עד גבול מסוים, אבל אמרתי, ידידי רם בן ברק, הרי יש המון ערכים ואינטרסים שמתנגשים זה בזה; זה לא הופך אותם ללא לגיטימיים. צריך למצוא את האיזון הנכון, אבל זה לא עניין מתמטי. מי שרוצה יכול כמובן ללכת בעקבותיו של גדול הפילוסופים אפלטון, שבאמת התנגד לדמוקרטיה. אחד הטעמים לכך שהוא התנגד לדמוקרטיה היה שהוא אמר: רגע, בדמוקרטיה יהיו נבחרי ציבור, הם ירצו לדאוג לקהל ששלח אותם, למשל נבחרי ציבור חרדי ידאגו לקהל החרדי, חילונים – לקהל החילוני, פריפריה ונציגי ציבור מהנגב והגליל ידאגו לנגב ולגליל. כדי להימנע מהדבר הזה אפלטון באמת הציע לבטל את הדמוקרטיה, לבטל את כל העניין של בחירות ושל נציגי ציבור – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אפלטון לא התכוון לזה שחבר כנסת מהקואליציה אומר: אם לא תיתנו 40 מיליון, אני לא אצביע. לזה אפלטון לא התכוון. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> זה יכול להיות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> על זה הוא לא חשב. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא, לא, הוא חשב בדיוק גם על אירועים כאלה, ולכן הוא העדיף מדינה שנשלטת על ידי מועצת גדולי הפילוסופים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> החכמים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מועצת גדולי החכמים, שלשיטתו הם הפילוסופים. גם בתקופתנו יש ציבורים בארץ שמעדיפים מועצת גדולי חכמים. יש כאלה שהיו מעדיפים אולי שמועצת גדולי התורה תנהיג את המדינה; לא כל הציבור החרדי, אבל יש. יש כאלה בשמאל הליברלי שמעדיפים שמועצת גדולי המשפט, שיושבת בבית המשפט העליון, תנהל את ענייני המדינה, והכנסת תהיה רק סרח עודף. על כל פנים, בכל הדמוקרטיות הדבר הזה, כמובן, לא התקבל. וההנחה המובנית – ואפלטון באמת ראה את זה כחיסרון – שבמערכת דמוקרטית של נבחרי ציבור, מאחר שיהיה להם אינטרס להיבחר עוד פעם – יש קהלים מסוימים שבוחרים נציגים של אזור כזה או של מפלגה כזאת – אז גם אינטרסים שונים יבואו לידי ביטוי. בדמוקרטיות המערביות, בניגוד אלינו, הגדילו לעשות, ולכל אזור יש את הבחירה שלו – למשל, קודם כול, כל מדינת ניו יורק, אבל בתוך מדינת ניו יורק יש אזורים חרדיים שיש להם את הנציג שלהם. הוא יכול להיות חרדי, הוא יכול להיות לא חרדי, אבל הוא יודע טוב טוב שהוא צריך לייצג את האינטרסים שלהם, אחרת הוא לא ייבחר עוד פעם; במדינת וושינגטון יש נציג שדואג לאינטרסים של תושבי מדינת וושינגטון או תושבי מדינת אורגון וכו'. ככה זה מקובל. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שעליזה מעניקה לי כאן – עוד שלוש דקות? עליזה מודעת לזה שזה עוד שלוש דקות? אינני יודע. עוד שלוש דקות אני צריך לרדת מהבמה, אז אני רוצה לנצל את ההזדמנות להעיר משהו שרבות דובר בו אתמול וגם היום. הייתה אתמול טענה, שהוכחשה נמרצות, שהסכם השלום ההיסטורי, ההישג הזה – שהוא באמת הישג היסטורי – עם איחוד האמירויות כולל גם הסכמה ישראלית למכירת F-35 לאיחוד האמירויות. אז קודם כול, כפי שטען ראש הממשלה, זה עורבא פרח, זה לא חלק מההסכם. ישראל גם לא הסכימה, ישראל נשארה בהסתייגויותיה בעניין הזה. אבל שנית, אני רוצה לומר פה לחברי הכנסת שמטוסי F-15 בסעודיה צריכים להדאיג אותנו פי אלף, משתי סיבות, שהן – 1. מטוסי F-15 בסעודיה מוצבים 150 קילומטר מאילת וטווח הפעולה שלהם הוא 1,800 קילומטר. לעומת זאת, מטוסי F-35 באיחוד האמירויות – טווח הפעולה, מה שנקרא range of operation, של F-35 – שזה מחצית מטווח הטיסה, כי מטוס קרב לא נוחת איפה שהוא מגיע, הוא צריך לחזור – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הייתה עסקה או לא הייתה עסקה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> רגע, שנייה. טווח הפעולה של מטוסי F-35 זה 1,100 קילומטר. הטווח מאיחוד האמירויות למדינת ישראל הוא 2,400 קילומטר, כלומר, ללא תדלוק – ללא שני תדלוקים; אפילו תדלוק אחד לא מספיק – הם לא יכולים בכלל להגיע לכאן. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מציע שנקנה ספינות נגד צוללות. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני שמעתי. אותי הצחקת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אחת החולשות הגדולות של מטוסי ה-F-35, שהוא מטוס מאוד מתוחכם, זה הטווח הקצר שלהם. זה מטוס לטווח קצר. מי שבאמת צריכה להיות מודאגת יותר זה איראן, כי הטווח מאיחוד האמירויות לגבול איראן הוא 150 קילומטר, ולכן – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה יבייש אתכם עוד פעם אחר כך. שלא יצא כמו הצוללות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – מטוסי קרב מהסוג הזה באיחוד האמירויות – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – שישראל מסתייגת, ומתנגדת להם – מי שבאמת צריכה להיות מודאגת הרבה יותר זאת איראן. מטוסי F-15 בסעודיה, בבסיס טאבוק, באמת מכסים את כל שטח מדינת ישראל בקלות ממרחק מאוד קצר, וזה צריך להדאיג אותנו הרבה יותר ממטוסים שנמצאים 2,400 קילומטר מכאן, שזה יותר מכפול מטווח – מה שנקרא range of operation. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וצוללות ממצרים מדאיגות אותך? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא במיוחד. לא. F-16 במצרים מדאיג אותי יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן, מדאיג אותי יותר. על כל פנים, אני אומר את זה כי המון אנשים גם מבלבלים בין טווח טיסה לטווח פעולה. מטוס נוסעים טס מנקודה א' לב', והוא נוחת בנקודה ב' להוריד את הנוסעים ולקחת נוסעים אחרים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עכשיו הבנו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אז טווח הטיסה שלו הוא טווח הפעולה שלו. מטוס קרב, שהולך להפציץ או לבצע פעילות בשטח האויב, לא נוחת בשטח האויב, הוא צריך לחזור לבסיס שלו, ולכן, לגבי מטוסי קרב, מה שנקרא ה-range of operation הוא בדרך כלל חצי, אפילו קצת פחות, הוא בדרך כלל 50% מטווח הטיסה. ולכן, כשמדובר על מטוסי F-35 – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> נגמר לך הזמן. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – הטווח שלהם ללא תדלוק לא מאפשר להם אפילו להתקרב בהמראה מאיחוד האמירויות לישראל ללא תדלוק, והם יצטרכו תדלוק נוסף גם כדי לחזור לבסיסם. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> זה לא דבר בלתי אפשרי, אבל זה דבר שהופך – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מילות סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – את יכולת הפעולה שלהם למגושמת מאוד, ולמעשה, שני תדלוקים אוויריים זה כמעט בלתי ריאלי. על כל פנים – היושבת-ראש, כמה זמן עוד נותר לי? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זהו, מילת סיכום. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אבל רם בן ברק צעק לי קריאות ביניים. לא מגיע לי זמן ספייר? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, לא. תודה רבה לך, השר שטייניץ. היה מאוד מעניין. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> זמנך עבר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אוקיי, אז תודה רבה לך – ורם, קריאות הביניים שלך ראויות ונעמו לאוזניי. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, שר התשתיות והאנרגיה, השר יובל שטייניץ. אתה עוד מעוניין להשיב? אוקיי, חבר הכנסת יאיר לפיד יבוא וישיב על תשובת הממשלה. יש לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השר שטייניץ, לא מזמן עלה הנה לדוכן ראש הממשלה ודיבר על הדמוקרטיה האתונאית ועל סוקרטס ואפלטון, ועכשיו אני רואה שגם אתה עולה הנה לדבר על סוקרטס ואפלטון והדמוקרטיה האתונאית. ניסיתי לחשוב למה פתאום אתם מתגעגעים לדמוקרטיה האתונאית, ופתאום הבנתי את התשובה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אצלי זה מנהג עתיק. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני יודע. אתה יודע למה ראש הממשלה שלנו כל כך מתגעגע לדמוקרטיה האתונאית? כי היו להם עבדים. זו לא באמת הייתה דמוקרטיה – היו עבדים. אז אני רוצה להגיד פה, מהדוכן הזה: במדינת ישראל אין עבדים. אזרחי ישראל הם לא עבדים שלכם. הם לא צריכים לשלם את החשבונות שלכם. הם לא צריכים לעמוד כאן בשקט מול השחיתות שלכם. מותר להם להפגין לכם מול הבית. ימי העבדות הסתיימו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יאיר לפיד. אנחנו נעבור להצבעה. ישנה בקשה להצבעה שמית של האופוזיציה, של סיעת ישראל ביתנו וסיעת יש עתיד, ויש לנו פה מעל 20 חתימות. לכן אנחנו נעבור להצבעה שמית על הצעת חוק איסור כספים קואליציוניים, התש"ף–2020, של חבר הכנסת יאיר לפיד. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, לא, שרן. זאת לא השמית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> זאת לא השמית? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת לא השמית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> סיעת יש עתיד משכה את הבקשה להצבעה שמית, והשר זאב אלקין מבקש הצבעה שמית מטעם הממשלה, ולכן נעבור – – – << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אז הממשלה לא מעוניינת בהצבעה שמית. אנחנו נעבור להצבעה אלקטרונית. כולם, נא לשבת. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 42 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק איסור כספים קואליציוניים, התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> התוצאה היא 21 בעד, 42 נגד. ההצעה נדחית ויורדת מסדר-היום. אני מצרפת לפרוטוקול את חבר הכנסת צביקה האוזר. נגד? נגד. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מזכירת הכנסת, הודעה, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – פנייה באמצעי קשר שאינו דיגיטלי), התש"ף–2020, של חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, מזכירת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הרשות הלאומית לשעת משבר, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1466/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נמשיך להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הרשות הלאומית לשעת משבר, של חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת. ישיב על ההצעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם. בבקשה, חבר הכנסת עפר שלח, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, צר לי שהשר שטייניץ יצא כבר מהאולם, כי השר שטייניץ, בהיותו אדם משכיל, שלהבדיל מראש הממשלה גם מצטט באופן יותר מדויק את אפלטון, ומן הסתם גם מכר לראש הממשלה את כמה המשפטים המשומשים על אפלטון שבהם הוא השתמש – בהיותו אדם משכיל, הוא יודע, אפרופו עסקת ה-F-35 שהוא דיבר עליה, שלא צריכה להיות בכלל הסכמה של ישראל בכתב – הו, השר שטייניץ, חזרת. אני בדיוק מדבר בשבחך. אתה בוודאי יודע שלא נדרשת הסכמה בכתב של ישראל למכירת F-35 לאמירויות או לכל עסקה אחרת. חוק שימור היתרון האיכותי של ישראל, ה-QME, משנת 2017, דורש שהנשיא יתייעץ עם הגורמים הראויים בישראל – קרי, לצורך העניין, ראש הממשלה – לפני שהוא מאשר עסקה כזאת. ואם שמעת אתמול את ההכחשה האמריקאית, ההכחשה האמריקאית – מכיוון שהאמריקאים, בניגוד לראש הממשלה, נוהגים לדייק בדבריהם – אמרה שבהסכם אין שום דבר שלא פורסם. זה נכון, אבל לא נדרש מסעיף כזה להיות בהסכם. זה מה שקוראים לו – אני מניח, שוב, שאתה כאדם משכיל מכיר את הסרט "כל אנשי הנשיא", שעוסק בווטרגייט – לזה קוראים שם non-denying denial. זו הכחשה שאיננה מכחישה. וראש הממשלה, אם הוא מכחיש שההבנה האמריקאית וההבנה האמיריתית היא שאנחנו לא נתנגד לעסקה כזאת, אז הוא משקר. אני אומר לך, הוא משקר. זה שזה לא מופיע בכתב – גם זה נכון, אבל זה לא צריך להופיע בכתב. השר אמסלם, זה לא צריך להיות שם. עכשיו לענייננו. הצעת החוק היא הצעת חוק שעוסקת בהקמת רשות לאומית לשעת משבר. זאת הצעת חוק שאני עיצבתי כשהייתי יו"ר ועדת הקורונה, וחתמו עליה חברי ועדת הקורונה דאז מקיר לקיר. למה? כי בדיונים של ועדת הקורונה ובאמירות של מומחים חיצוניים לא מעטים שדיברו על זה מתחילת המשבר עלה שמשבר מהסוג של הקורונה, או משבר של אסון טבע, ואפילו אסון סייבר – חבר הכנסת גולן, אתה היית אלוף פיקוד העורף, אתה מכיר את הדברים האלה, אני מניח, היטב – אסון כזה, או אירוע כזה, שהוא אירוע רב-מערכתי, יש בו אלמנטים של עומק, הוא נוגע בהרבה מאוד שכבות באוכלוסייה, ויש בו אלמנטים של רוחב. כי זה לא החלטה בריאותית לעשות סגר – זו החלטה שיש לה השפעות כלכליות ויש לה השפעות חברתיות. בדבר כזה צריך להיות גוף אופרטיבי מנהל; אם תרצו, בהקבלה לצבא – מטה כללי שיש בו את הפיקודים, יש בו את המומחיויות השונות, יש בו את הזרועות, והוא בסופו של דבר מנהל את המשבר הזה מיום ליום. ואם צריך לטפל בעיר בני ברק או שיש התפרצות בדיר אל אסד, או לחלופין יש עניין כלכלי כזה או אחר, הוא עולה לגוף הזה. ובגוף הזה מיוצגים משרדי הממשלה הראויים, מיוצגות בו הרשויות המקומיות, מיוצגים בו מגזרים – תכף אני אדבר על כל הדברים שקרו מפני שלא היה גוף כזה – יש לו דסק הסברה שטובי האנשים בישראל יושבים בדסק ההסברה הזה ומנהלים מערך של הסברה. כשבוועדת הקורונה הופיע ראש המל"ל ושאלנו אותו על הסברה אז הוא אמר: ראש הממשלה מופיע ב-21:00 בטלוויזיה ומסביר דברים. אמרתי לו: זה מה שאתה מבין בהסברה? אין לי טענה לראש המל"ל – הוא לא אמור להבין בזה. הסברה זה אומר שכל אזרח בישראל יודע למי לפנות, שהמידע בנוגע להשלכות ולהחלטות הוא מידע נגיש ושטובי האנשים עוסקים בעיצוב של מדיניות הסברה, שיוצרת את מה שראינו במדינות אחרות – וזה שבסופו של דבר נוצר אמון בהחלטות הממשלה. וכשיש אמון בהחלטות הממשלה גם ממלאים אחריהן. מה היה אצלנו? למרות האמירות של ועדת הקורונה בכנסת, של מומחים חיצוניים, למרות הדרישה הזאת, ראש הממשלה התחיל את ניהול המשבר הזה כשהוא עושה את זה יחד עם המל"ל – גוף שאין לו שום התאמה לניהול משבר כזה; אין לו את הגופים, אין לו את הסמכויות, אין לו שום דבר, אין לו את הידע. ובצד השני – מנכ"ל משרד הבריאות. וקיבל החלטות, אז מצד אחד הוא עסק בהחלטות מיקרו-ניהול, כמו אם איקאה תיפתח ודוכן הפלאפל שלידה יהיה סגור, ומצד שני הוא לא עסק במדיניות. כי באנלוגיה שנתתי למטה כללי של הצבא שמנהל מערכה – הוא מנהל את המערכה הצבאית, ומעליו יש דרג מדיני שמקבל החלטות מדיניות. לא קורה מצב שבו בזמן חירום נכנס הקבינט או נכנסים שרי הממשלה ומחליפים את אלוף פיקוד דרום או אלוף פיקוד העורף. אין דבר כזה. הסדר נשמר בדבר הזה, המדרג נשמר, ואז הדרג המדיני יכול להיות פתוח להחלטות מדיניות. מה קרה כתוצאה מזה? התקבלו החלטות גורפות לכל האורך – כי כשאין ידע וכשאין גופים אופרטיביים, התקבלו החלטות גורפות שהמשמעות שלהן למשק הישראלי ולחברה הישראלית הייתה הרסנית. ואם לא ראינו את זה בהתחלה – ואני אומר, בשביל להיות הוגן, שיכול להיות שבהתחלה, כשרמת הידע הייתה יותר נמוכה, התבקשו צעדים כאלה. ראינו את זה בהמשך, ואת התוצאות שלהם אנחנו רואים היום. לדברי פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו, רמת התחלואה החדשה בישראל היא הכי גבוהה בעולם; רמת האבטלה בישראל היא היום מהגבוהות בעולם המערבי; הפגיעה הכלכלית חמורה הרבה יותר מאשר במדינות אחרות; בעיקר – רמת אמון הציבור בשלטון נמצאת באפס. תסתכלו על מדינה כמו גרמניה, ששם הקנצלרית לקחה את הגופים מתחתיה, לקחה מומחים להסברה, הופיעה, הסבירה דברים בלי לטפוח על החזה של עצמה ולספר שהיא דיברה עם מנהיגי עולם ולהגיד שמכל העולם מתקשרים אליה בשביל להתפעל ממה שהיא עושה. ואמון הציבור היום בשלטון בגרמניה, או באוסטריה, או במדינות אחרות, הוא בשיא; או בניו זילנד – במדינות אחרות שניהלו את זה באופן הראוי הזה. ואת זה לא יכול לעשות דרג מדיני שאין מתחתיו לא גוף מטה ולא גוף אופרטיבי. שום דבר במדינת ישראל, בטח לא משבר כזה עמוק, כזה רחב, לא יכול להתנהל מהכיס האחורי של ראש ממשלה. ואת התוצאות אנחנו רואים. אבל אנחנו רואים אותם גם במקומות אחרים. ברגע שלא גוף אופרטיבי שיושבים בו למשל נציגים של המגזר הערבי והמגזר החרדי מנהל אלא הממשלה, ראינו בתחילתו ובהמשכו של המשבר הזה סדרת החלטות שהסיבות שלהן נבעו רק מלחצים פוליטיים שבהם הנציגים של הציבור החרדי פגעו בציבור החרדי. הייתי בבני ברק, השר אמסלם, כשידידי רוני נומה התנדב לבוא לשם. ראיתי אותו נכנס פנימה וראיתי אותו לומד מההתחלה – כפרויקטור כמעט מטעם עצמו – לומד מההתחלה איך פונים לציבור החרדי, כי אף אחד לא פנה אליו; כי לא היה גוף שבתוכו יושב אדם או יושב דסק שמבין בזה, שיודע איך פונים דרך רבנים, שיודע איך פונים דרך רופאים, שתרגל את זה. ואז הכול התחיל פה מההתחלה. ושוב, את התוצאות של חוסר האמון הזה, של הפגיעה הזאת, אנחנו רואים גם היום. מה זה הגוף הזה שאנחנו מציעים? מאוד פשוט: לא גוף גדול, לא גוף ביורוקרטי, לא גוף מסובך; גוף שבראש השולחן שלו יושב לא פרויקטור נעדר סמכויות. פרופ' רוני גמזו הוא מינהלן רפואי מעולה, אבל אין לו שום סמכויות לנהל את המשבר הזה – הוא רק מסתובב בין הרגליים של משרד הבריאות – ובוודאי אין לו סמכויות לקבל תשומות ולקבל החלטות בהקשרים הכלכליים והפוליטיים של המשבר. אז יש גוף כזה שבראשו יושב אדם שבא מהמגזר הציבורי או מהמגזר הפרטי – יש הרבה אנשים כאלה במדינת ישראל – שיודע להפעיל מערכות, ויושבים סביבו נציגים של משרד האוצר ומשרד הבריאות ומשרד הרווחה ומערכת הביטחון, כולל פיקוד העורף. רח"ל לא יכולה לנהל את המשבר הזה, כי רח"ל בנויה לנהל – כשהיא הייתה בנויה; ניוונו אותה לחלוטין בשנתיים האחרונות. אבל גם כשהיא הייתה בנויה, היא הייתה בנויה לנהל משברים שהאופי שלהם הוא ביטחוני וקצר מועד, לא משבר מהסוג הזה. וכמו שאמרתי, נציגים של מגזרים, נציגים של השלטון המקומי. עכשיו רוני גמזו מתחיל לדבר על זה שיעבירו סמכויות לשלטון המקומי. היו צריכים לעשות את זה מהרגע הראשון, אנחנו אמרנו את זה בוועדת הקורונה; אנשים אחרים – בוודאי ראשי השלטון המקומי – אמרו את זה מההתחלה. יושב בו דסק הסברה ראוי, שולחן של 20–25 אנשים, שמתרגל פעם-פעמיים בשנה את המצבים האלה, שמכין תיקים לפעולה, שיש לו ידע, שצובר ידע לאורך שנים על איך מנהלים משבר כזה, וכשקורה חס וחלילה משבר כזה הוא נכנס לפעולה. ומעליו – הוא לא מאיין את הממשלה, הוא לא מאיין את קבינט הקורונה – מעליו יש, לצורך העניין, קבינט שהוא קבינט רזה. לא 14 איש שמחברים אותם יחד, כל מיני שרים שאין להם שום תפקיד שנוגע לקורונה ומאגדים אותם יחד רק מטעמים של כבוד וכביכול פריטטיות, אלא קבינט רזה, יעיל, בהובלת ראש הממשלה, שמקבל החלטות מדיניות. את זה היה צריך לעשות מהרגע הראשון. היינו היום במקום אחר. את זה ראש הממשלה לא רצה לעשות, כי ראש הממשלה רצה להופיע בטלוויזיה ולספר בשבחים של עצמו. ואת התוצאה של זה היום מרגיש כל אזרח במדינת ישראל, במשבר האמון העמוק בין האזרחים לבין השלטון, באבטלה, בתחלואה האיומה שיש לנו היום. את התוצאה של זה שבנימין נתניהו, כשם שהוא לא רוצה לעדכן את המטכ"ל שלו ואת שר הביטחון שלו בהחלטה כמוF-35 לאמירויות, כשם שהוא לא מכנס את הקבינט אני לא יודע ממתי – לדעתי, הקבינט התכנס פעם אחת מאז שהוקם – כשם שהוא לא רוצה את זה, הוא גם לא רוצה גופים כאלה, כי בנימין נתניהו יודע הכול, רק היום, כל מי שמסתכל על מצבנו במשבר הקורונה יודע שהוא לא יודע כלום. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עפר שלח. יבוא ויסכם את הדיון השר המקשר בין הכנסת לממשלה השר דוד אמסלם, או דודי אמסלם, איך שתרצו. דודי או דוד אמסלם? << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> מה שבא לך. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> דוד דודי אמסלם, בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הכול בסדר, הכול מתקבל בברכה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לענות לעפר שלח, על הסיומת שלו. הוא אמר: ראש הממשלה חושב שהוא מבין הכול. בוא נסכם דבר אחד: הוא מבין יותר מכולכם בכל נושא. בוא נסכם. על כל השאר נתווכח, אבל בואו נצא מהנחת עבודה כזאת. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> שעת החנופה היומית. יפה מאוד. שעת החנופה היומית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מניח שזה, דרך אגב, גם יהיה בכל מבחן של גנון. כולם יודעים את זה במדינת ישראל, אבל לא חשוב. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, בעולם שלך הוא גם רץ מרתון יותר מהר ממני. זה בסדר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא נסכם: בכל מה שקשור לחשיבה, קבלת החלטות וגם השכלה, הוא מבין בוודאי יותר מרובכם. על זה אין מחלוקת. דרך אגב, אני מניח שגם אתם בתוך-תוככם מכירים את האמת. זאת לא השאלה. אתם מנסים באמת לגמד את כל הסיפור הזה של הסכם השלום עם האמירויות – אמרנו את זה גם בשבוע שעבר – בגלל שזה באמת כואב לכם. אני גם לא מבין מדוע. הרי אין ספק – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בירכנו על זה. קריאה> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה ממש טועה. אנחנו דרשנו את זה שש שנים. שש שנים דרשנו את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אספר לך. רק שנייה, עפר. אני בשבוע שעבר או השבוע מדליק את הטלוויזיה ורואה את החבר שלך אברמוביץ'. הביאו אותו עכשיו, שאלו אותו שאלה: תגיד, מה אתה אומר על ההסכם? בן אדם זז בעצבנות, אמר: תראו, זה בסדר, אבל תמיד נתניהו היה שם. התחיל בהסכם וואי, הסכם חברון, והוא ויתר גם על הסיפוח. אמרתי לעצמי: רק שנייה, אברמוביץ', אתה בעד הסיפוח? לא הבנתי. בגלל שבסופו של דבר לא חשוב מה ראש הממשלה יעשה, תמיד ייקחו את זה למחוזות הלא-נכונים בשמאל. מדוע? בגלל שהוא הנושא. זה לא משנה מה יקרה. גם אם הוא יביא עכשיו הסכמי שלום עם כל מדינות ערב, עם כל העולם; גם אם עכשיו הוא יביא מענקים למדינת ישראל והסכמי סחר בלתי נתפסים – דרך אגב, מי שבעיקר נהנה מהם זה השמאל; רוב העשירים במדינת ישראל, שנהנים עם היאכטות, עם המרצדסים, זה אנשים שמצביעים שמאל; נהנים מכל, מה שנקרא, המאמצים שהוא עושה, אבל באים לפה ומגדפים אותו ואת משפחתו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש מיליון אנשים מובטלים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה האנשים, הלכה למעשה. תבדוק. תבדוק אפילו איפה מצביעים לימין, איפה מצביעים לשמאל. תבדוק את מבחני ההכנסה של האנשים, איך הם חיים, ואתה תראה, הפלא ופלא. בכל העולם, לרוב, העשירים תומכים במי שעוזר להם להיות עשיר. פה הכול הפוך. לכן, אני אומר לך שהסכם השלום, הסכם השלום – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> איך זה קשור לנושא – – – אתה מקופח, אנחנו יודעים שאתה מקופח. אנחנו יודעים שאתה מקופח. אתה מקופח ומסכן, אבל מה זה קשור לנושא? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מספיק להפריע לנו. מספיק. אתה הרי צורח כמו איזה – כל היום. זה התפקיד שלך. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יושב פה, צורח, צורח, צורח. אתה מבין? אז לכן אני אומר, בגדול: תבדוק את העובדות. ההסכם הזה מפריע לשמאל. מדוע? בגלל שזה נותן קרדיט לראש הממשלה – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ממש לא. מברכים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – באיזו זירה? בזירה שאתם הכי פחות מבינים בה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – מה לעשות? בירכנו עליו, ובירכנו עליו פעמיים: פעם על ההסכם ופעם – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. אתם מדברים קורונה, לא קורונה, אבל בסוף היתרון המשמעותי הכי בולט אצל ראש הממשלה זה הזירה הבין-לאומית. הוא מנהיג בסדר גודל עולמי. אתם יודעים את זה. אין כמעט ילד בעולם לדעתי שלא מדליק טלוויזיה, ואתה אומר לו: מי זה נתניהו? אז הוא מכיר את פוטין, מכיר את מרקל, מכיר את נשיא ארצות הברית, מכיר את ראש ממשלת ישראל. מעולם זה לא היה. לכן, ראש הממשלה בעצם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – 62% מאזרחי מדינת ישראל חושבים שהוא עושה עבודה רעה גם – – – וגם בכלכלה, אז אולי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. בגלל זה, דרך אגב, הליכוד קיבל 36 מנדטים, והימין, שרץ – דרך אגב, מפלגות הימין אמרו: אנחנו תומכים בנתניהו מלכתחילה – בגלל שהם הבינו, אבל אתם, כולכם ביחד, קיבלתם 40. מה אתה רוצה? 40–42. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – קיבלו 58, קיבלו 58 – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון, אבל אתם פחות, אבל אתם – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – ואלה שאמרו לא נתניהו קיבלו 62 – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, דרך אגב, אני אחלק לך גם את זה. עפר, אני אספר לך. גם פה אתה עושה גנבת דעת, כי ה-15 מנדטים שקיבלה הרשימה המשותפת – בוודאי ובוודאי הם לא תומכים בכםף הם תומכים בהם. זה לא קשור. הרשימה המשותפת, בסופו של דבר, הרי הם לא חלק מהציר שלכם, אלא אם כן אתה אומר: חבר'ה, אנחנו הולכים – יזבק, היא כמוני, אותו דבר. אני מסכים איתה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 62 מנדטים שאמרו לא לנתניהו זה רוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, האמת היא שלשמאל במדינת ישראל יש כ-40 מנדטים. בקרב האוכלוסייה היהודית, לדעתי, הוא אפילו לא 30%, לכן, עזוב. אתם רק מבלפים כל הזמן במספרים. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ולענייננו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לענות ללפיד לגבי מה שהוא אמר. זה נכון, ראש הממשלה התייחס לאפלטון, וגם אמר את זה עכשיו יובל שטייניץ. באמת, אפלטון בסופו של דבר המליץ שמי שתנהל את המדינה זה מועצת החכמים. אתה מכיר את זה – כמה מאות חכמים, כ-300. אתה שדרגת את זה עוד צעד ואתה לקחת את זה למועצת החכם: יש לך מפלגה שבאמת יש לה מועצה, ויש חכם אחד שקוראים לו יאיר לפיד. לקחת את זה, אז למה אתה מתנגד לאפלטון? לא הבנתי. אתה לקחת אותו, שדרגת את זה בכלל. ולכן, ההפגנות – דרך אגב, אני אמרתי קודם: ההפגנות שקורות במדינת ישראל, הכאוס שקורה במדינת ישראל, זה דבר שהוא חסר תקדים. דרך אגב, זה יחזור כבומרנג על מדינת ישראל באיזשהו שלב. הרי זה היה. אמרתי, ב-1992, כשהיה רבין, היו כללים. אותו בג"ץ – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 1993. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> 1993, סליחה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – 1977 – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. היו כללים. אהרן ברק – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, 1977 – המהפך היה טוב? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה קרה מההפגנות ברחוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אומר לך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. דרך אגב, אין קשר להפגנות. אני אסביר לך. הבחירות – הרי עכשיו יצאנו משלוש מערכות בחירות. עכשיו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. הפגנות. אני מדבר על 1977. המהפך היה טוב? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. דרך אגב, גם בין מערכה למערכה יצאתם להפגנות. אתם חושבים שהכרעות מוכרעות בסוף ברחוב. הן לא שם. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אביב 1977, המהפך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסוף, במדינה דמוקרטית – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> המהפך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסוף, במדינה דמוקרטית, אני רוצה להזכיר לך, ההכרעות נופלות בקלפי, לא בהפגנות. דרך אגב, זו זכות בסיסית, בוודאי במשטר דמוקרטי, אבל בוודאי לא מה שקורה עכשיו ולא הכאוס הזה. לכן – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עברנו חמש דקות. אתה יכול לענות על הצעת החוק? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, עכשיו לגבי – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוקיי. << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בדיוק חמש דקות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. אני מבין שעכשיו אתה גם מנחה אותי מה לעשות. אוקיי. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אני מבקש ממך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני יכול לענות לך בשתי דקות, גם בדקה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מצוין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תשובה אינטליגנטית. בסוף, אל תדאג, פטור בלא כלום לא תצא. גם לגבי מה שאמרת לגבי הנושא של הסכמתו של ראש הממשלה למכור את ה-F-35. הרי זה השקר הכי גדול. ראש הממשלה עצמו הכחיש את זה. האמריקאים הכחישו את זה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה עולה לפה, בעזות מצח – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב עד הסוף. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עולה לפה, בעזות מצח, ביהירות, בשחצנות, כפי שמאפיין אותך – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוקיי, שפכת מילים. שפכת מילים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. – – ואומר: ראש הממשלה שקרן – על סמך מה? << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה שקרן. אתה שקרן. למה שהוא ישקר? מאיפה זה בא לך? << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תשאל את ניר ברקת אם ראש הממשלה שקרן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא תספר לי מאיפה. מאיפה אתה יודע בכלל? שמעת? על סמך מה? אתה קובע. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה לא אומר אפילו: אני חושב. אתה קובע: הוא שקרן. מאיפה? << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה שראש הממשלה שקרן – כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין את החוצפה שלך? << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> או אתה אפילו לא מבין את העומק של החוצפה שלך. תגיד: אני חושב – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עוד מעט. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – יש לי הרגשה; הניתוח – לא, הוא שקרן. אתה קובע פה עובדה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תשאל, תשאל את חברי הסיעה שלך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין? עכשיו, עם האמריקאים – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שאל את חברי הסיעה שלך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. לא שואל כלום. את הבלופים שלכם אני מכיר, גם בצוללות וגם פה. אתם כל היום משקרים, בגלל שזה מה שאתם. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ככה אתם יכולים להילחם בו. אתם מנסים לפגוע בו רק באמצעות השקרים שלכם מהבוקר עד הלילה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – את הסוד. עד היום לא שמענו את הסוד הזה. זה שקרן. זה נקרא שקרן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, ראש הממשלה בעצם – כן, אני מבין שכל מה שראש הממשלה אומר, הוא שקרן. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, לא הכול. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה אומר: הוא משקר. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לפעמים הוא אומר "כנסת נכבדה". זה לא שקר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, אני עוד לא מבין מאיפה אתה מביא את זה. אתה יודע, היהירות שלך הורגת אותי. עזוב את – מאיפה אתה יודע? אתה בא לפה, קובע: ראש ממשלת ישראל שקרן. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה רוצה את הרשימה של השקרים שלו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא קשור. עפר – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה אתה אומר על הרשימה של השקרים שלו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עפר, אני לא רוצה להגיד לך את רשימת השקרים שלך. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תמשיכו, יאללה. אין זמן. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בבקשה? כדוגמה, אנחנו ישבנו כאן – אתה יודע מה? כדוגמה, כשאני הייתי יושב-ראש הקואליציה, סגרנו כאן עם חסון לגבי חוק מסוים. אתה קפצת והפרת בין השנייה לשלישית. כששאלתי אותך: אבל למה? אמרת: תעזוב, זה לא מעניין אותי. אתה זוכר את זה? שיקרת במצח נחושה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא שיקרתי. לא שיקרתי במצח נחושה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שיקרת, בגלל שאתה ככה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא שיקרתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כשיש לך הזדמנות אתה משקר, ואז אתה בטון שלך, בשפה שלך, אתה מצייר את עצמך כאילו איזה צדיק גדול; אני איש ישר. מה קרה לכם? << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל זה מה שקרה. אתה אומר לראש הממשלה שהוא שקרן. אני אומר לך, זה דבר שלא מתקבל על הדעת שמישהו בכלל יבוא ויטען את הטענה הזאת כשהוא לא יודע כלום. קרא בעיתון; החברים שלו התקשרו אליו; ברנע דיבר איתו. הרי אתם כל היום, מהבוקר עד הלילה, משקרים פה. כל היום, בכל נושא, מהקורונה – בכל נושא. בוגי יעלון בא, עולה לפה, אומר שראש הממשלה קיבל שלמונים וקיבל שוחד בפרשת הצוללות. שאל את הבן אדם, שר ביטחון. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, שתי דקות. אתה יכול לענות על הצעת החוק? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא מתבייש. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שתי דקות. אתה יכול לענות על הצעת החוק? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שתי דקות. אתה יכול לענות על הצעת החוק? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אוקיי. עכשיו אני אענה לך על הצעת החוק. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי: בסופו של דבר, התשובה יכולה להסתכם ב-30 שניות. תראה, במדינת ישראל יש גוף שקוראים לו רח"ל. אולי אתה לא מכיר אותו. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מכיר אותו יותר טוב ממך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יפה. אז אם אתה מכיר, אני שמח; גם יותר טוב ממני, זה עוד יותר טוב. מה ראשי התיבות? רשות חירום לאומית. זה פחות או יותר מה שאתה מציע. עכשיו, לגוף הזה, בעצם – זה לא חשוב כרגע תחת איזה כובע הוא יושב, אם משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה וכו'. סיפור הקורונה זה אירוע, משבר שבאמת אף אחד לא צפה, ולכן הגוף הזה גם ישב ויעשה הפקת לקחים, בסופו של דבר, גם לגבי הנושא, יעשה – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגיד לי, הפעילו את רח"ל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. – – יעשה – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סליחה, יש גוף. הפעילו אותו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. תן לי. אתה מפריע לי. אני לא הפרעתי לך. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הפעילו את רח"ל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עפר, לא הפרעתי לך. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה אמרת רח"ל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אמרתי. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הפעילו אותו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך. – – יעשה בעצם ישיבה, עבודת מטה בין-משרדית, כדי גם לבחון את המבנה הארגוני של רח"ל וגם לבחון אותו מול נגיפים. עד היום רח"ל יותר – החשיבה הייתה שהיא תתעסק יותר בעורף האזרחי, יותר בסוגיות של אסונות המוניים, רעידות אדמה וכו' וכו'. וכאן, באמת דבר שהיה מחוץ לקופסה אפילו בחשיבה, אז לכן, הממשלה גם תעשה את זה. דרך אגב, מלבד רח"ל קיימים גופי מטה נוספים העומדים לרשות הדרג המדיני המוסמך לצורך ניהול משאבים, ובכלל זה המרכז לניהול משברים וחדר המצב הלאומי. אני באמת לא מאמין שצריך להקים 7,000 גופים. זה, דרך אגב, חלק מהבעיה. במדינת – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אחד לא הפעלתם. אחד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. עזוב. אתה שאלת אם להקים או להפעיל. אתה הצעת הצעת חוק – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני חושב שרח"ל – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. תראה, עפר – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – בגלל שאני מכיר את רח"ל, אני יודע שהיא גם יודעת לטפל בזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – יש פה – רק שנייה, תן לי. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אפילו את מה שיש לא הפעלתם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, דקה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה הצעת הצעת חוק, אתה הצעת להקים רשות לאומית לשעת משבר. זה מה שהצעת. אתה לא שאלת עכשיו: איך הופעל? אתה הצעת להקים עוד גוף, זאת אומרת, עוד ביורוקרטיה. בוא נקים עוד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מילת סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מאמין שצריך לעשות. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם צריך לטייב את רח"ל – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, כבוד השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – או את הגוף, את רשות החירום הלאומית – צריך לטייב אותה, לעשות עבודת מטה שם. זה הגוף שאמור לטפל בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, כבוד השר דודי אמסלם. ואנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הרשות הלאומית בשעת משבר, התש"ף. אני אמתין שתי דקות שתעלו להצביע. נמתין שעפר שלח יגיע להצביע. שתי דקות. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הרשות הלאומית לשעת משבר, התש"ף–2020, של חבר הכנסת עפר שלח. נא להצביע – בעד ונגד. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 42 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הרשות הלאומית לשעת משבר, התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> והתוצאה: 18 בעד, 42 נגד. ההצעה לא עברה ויורדת מסדר-היום. ואנחנו עוברים להצעה הבאה בסדר-היום – – – << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> לא עבד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא עבד? מי זה, פינדרוס? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טסלר. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת טסלר. נא להוסיף אותו לפרוטוקול, בבקשה. אתה נגד או בעד? << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מה? << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נגד. בסדר גמור. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק המשתתף החופשי, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/248/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניצן הורוביץ) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ואנחנו עוברים להצעה הבאה – הצעת חוק המשתתף החופשי, של חבר הכנסת ניצן הורוביץ. ישיב על ההצעה סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי. חבר הכנסת, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> כן. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, תקופת העבדות נגמרה. הגיע הזמן שמאות אלפי עוסקים קטנים – שליח, גרפיקאית, גנן, כל האנשים האלה שמוציאים חשבונית ומחכים לשוטף פלוס אין-סוף כדי שיגיע הכסף – גם האנשים האלה יזכו להגנה ולזכויות כמו כל עובד. החוק הזה, שנולד עוד בהצעת חוק ראשונה ב-2009 – הייתה אז שלי יחימוביץ' שהובילה את החוק הזה. אגב, היו שותפים לה יריב לוין, אמנון כהן בזמנו, אלכס מילר, ככה, היו פה מכל הסיעות. החוק הזה משווה את הזכויות וההגנות של פרילנסרים ועוסקים קטנים אישיים לזכויות של עובדים שכירים מבחינת חוקי המגן. ההצעה הזאת היא באמת תוצאה של שנים של מאבק מקצועי ופרלמנטרי ושל הרבה מאוד פסיקות בבית הדין לעבודה שקבעו שהדרך היחידה לטפל בעניין היא באמצעות שינוי החוק. עובד מה שנקרא פרילנסר, או משתתף חופשי, הוא מצב ביניים, בין עובד שכיר לעצמאי, ולא ניתן לשייך את הבן אדם לאחד משני הסטטוסים המוכרים בדיני עבודה. כמו שאמר השופט אהרן ברק, זה תחום אפור, מצב ביניים; "מכלל עובד יצא ולכלל קבלן עצמאי לא הגיע". אז המעמד הזה מוכר בפסיקה. אנחנו מדברים כאן על אדם שהוא עובד לבדו, נותן שירות, מבצע עבודה על פי הכישרונות שלו והיכולות שלו בעיקר לגוף אחד. היום אדם כזה לא זכאי להגנות שמוקנות לעובד על פי חוקים וצווי הרחבה שונים. אם התמורה בעד שירותיו לא משתלמת בזמן, כמו נגיד עובד שכיר, שמקבל משכורת כל חודש במועד קבוע, הוא גם לא נהנה מהזכויות שמקנה חוק הגנת השכר. כמובן שגם יתר חוקי המגן לא חלים. חלק גדול מהסממנים של עובד שמקובלים היום בפסיקה ובבתי הדין לעבודה קיימים במשתתף החופשי, בפרילנס, אבל חוץ מהאמירות פה ושם של שופטים לא נעשה דבר. חשוב להבין: בישראל יש רבע מיליון פרילנסרים, רבע מיליון איש. הם עובדים קשה; הם משלמים מיסים, ביטוח לאומי; הם מצביעים למפלגות בכנסת – עובדים לכל דבר אבל הם לא זכאים לזכויות בסיסיות כמו ימי מחלה, כמו דמי לידה, כמו דמי הבראה. לרובם גם אין חיסכון פנסיוני. אני לא מבין למה. למה שליח שעובד על בסיס חשבונית מול מעסיק אחד – בעצם, אותו מעסיק, במקום לקחת עובד שכיר ולשלם לו גם את הזכויות, לוקח יעני פרילנסר, שליח, אבל הוא עושה את אותה עבודה כמו עובד שכיר – אותו פרילנסר, בגלל שהוא במעמד כזה, אז הוא לא מקבל שום דבר? בימים האלה זה קריטי. האנשים האלה נדפקו מכל הכיוונים. הם לא מקבלים דמי אבטלה או חל"ת, כי הם לא שכירים; הם לא מקבלים את המענקים – אין להם עסקים. אפילו יש פה חוקים כמו החוקים למניעת הטרדה מינית, שוויון הזדמנויות בעבודה, שוויון זכויות לאנשים מוגבלים – אפילו הדברים האלה לא חלים. זאת אומרת שיש לנו כאן ציבור ענק של עובדים בישראל שמופקר בלי שום רשת ביטחון. מדוע? מה ההיגיון פה חוץ מלדפוק אנשים שעובדים קשה? פעם, מזמן, הייתה חלוקה: או שאתה שכיר או שאתה בעל עסק. היום יש את אותו מעמד, וזה יותר ויותר אנשים. בארצות הברית, לדעתי משהו כמו יותר מ-35% מכוח העבודה זה אנשים כאלה. עם האינטרנט יותר ויותר אנשים עובדים בבית, בכל מיני מקצועות – גרפיקאים, יועצים, הייטק ואינטרנט – פרילנסרים. הם מוציאים חשבונית. למה אין להם זכויות בסיסיות? הם עובדים בדיוק כמו כל אחד אחר. יותר ויותר הפרילנסר, העוסק הקטן, דומה לעובד שכיר. מה שברור מאליו ביחס לעובד שכיר, כשיש יחסי עובד–מעביד, לא קיים אצל עובדים האלה. אין להם זכויות סוציאליות בסיסיות כמו לשאר העובדים, ואני בטוח שלכל במשפחה או בסביבתו יש אחד כזה. עוסק קטן מיגיעה אישית, שהוא בעצמו עובד, מוציא חשבונית. הוא לא על תלוש משכורת, הוא על חשבונית. הוא פרילנסר, אז אין זכויות. אנחנו גם צריכים להסתכל טיפה קדימה. ברור ששוק העבודה, יהיו בו יותר ויותר אנשים מהסוג הזה. גם הטכנולוגיה הולכת לכיוון זה. יותר ויותר אנשים עובדים מהבית, עובדים דרך המחשב. האנשים האלה הם פרילנסרים, ולכן הגיע הזמן לשים קץ לאפליה הזאת שיש בחוק ולתת את הזכויות הבסיסיות. אני אומר שעכשיו זה הזמן המתאים ביותר, משום שעכשיו האנשים האלה במצוקה מאוד גדולה. מה קרה עד עכשיו? במקרה של פרילנסרים כאלה – אני מכיר את זה, אגב, מכל מיני תביעות שהיו בכלי תקשורת שבהם אני עבדתי. היו כתבים שהועסקו למעשה כשכירים לכל דבר אבל הם היו במעמד של פרילנסר והגישו חשבונית, ואז, אחרי שנים רבות של עבודה מול מקום העבודה העיקרי, הם פוטרו, וכמובן, בלי שום זכויות. אז הם צריכים ללכת לבית הדין לעבודה – או לבית המשפט, בעצם – ורבים מהם מוותרים מראש על זה כדי לא להיקלע להליכים משפטיים ארוכים ומייגעים. לכן יש צורך – והשופטים בבתי הדין לעבודה אמרו את זה הרבה פעמים: קצרה ידם מלהושיע, צריך לתקן את החוק. החוק הזה הופך את המצב המשפטי לברור ולא משאיר את זה כאיזה סימן שאלה באוויר, אלא האנשים האלה, כמו כל עובד, ילכו לבית הדין לעבודה ויקבלו את זכויותיהם. כאמור, ב-2009 זה התחיל עם שלי יחימוביץ', יריב לוין, אמנון כהן, ישראל חסון ואלכס מילר. זה היה הגלגול הראשון של הצעת החוק הזאת, שאומרת שעצמאי שלפחות 75% מההכנסה שלו היא מול מזמין אחד, מול מעסיק אחד, על עבודה שהוא עצמו עשה – מה שנקרא "מיגיעה אישית" – יהיה לו מעמד כמו של עובד רגיל. אחר כך חבר הכנסת אילן גילאון ממרצ העלה את ההצעה. ההצעה זוכה לתמיכה של ארגוני העצמאים. רק אבהיר פה את עומק האפליה. אלה החוקים שיחולו על הפרילנסר על פי הצעת החוק שלי, אם ההצעה תתקבל: חוק דמי מחלה, חוק הגנה על עובדים, חוק למניעת הטרדה מינית, חוק עבודת הנוער, חוק עבודת נשים, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הגנת השכר, חוק שכר שווה לעובד ולעובדת, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק בית הדין לעבודה. כל המגילה המפוארת הזאת של חקיקת העבודה בישראל – והיא באמת מאוד מרשימה; ישראל התקדמה מבחינת חקיקת העבודה – לא חלה על אותם מאות אלפי עובדים שעובדים קשה, ביגיעה אישית, אבל בגלל שהם לא מוגדרים שכירים אז כל זה לא חל עליהם. למה? לפעמים עובדים שני אנשים באותו עסק, אחד במעמד שכיר, אחד מגיש חשבונית כל חודש. הם עושים את אותה עבודה, לאחד יש את כל הזכויות ולאחד לא. סגן השר נהרי, אומרים שיהיה פה נטל על המדינה, על המעסיקים. זאת טעות להסתכל על זה בצורה כזאת. כשכזה מספר של אנשים לא מקבלים זכויות בסיסיות, יש פגיעה בכלל החברה ובכלל הכלכלה, מה גם שפה צריך להגיד משהו: גם אני, בתקופה שהייתי עוסק מורשה זעיר – הפרקטיקה המגונה הזאת שאדם מבצע עבודה, מגיש את החשבונית או מגיש חשבונית עסקה ומקבל את התשלום אחרי חצי שנה, אחרי שמונה חודשים – איזה מין דבר זה? אני אומר שהרבה פעמים הפקידים באוצר שמקבלים משכורת לא יודעים מה זה להוציא חשבונית, מה זה לרדוף אחרי הצ'ק, מה זה לעשות את העבודה אבל לא לקבל את הכסף. לא מבינים. אומרים שפרילנסר זה אחד תייר שעושה פיקניק. זה עובד. ומה קורה לעובד הזה שיש לו מחלה, חס וחלילה? יש לו אירוע מוחי, אירוע לב – מה הוא עושה? מי עוזר לו? איזו רשת ביטחון יש לו? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מילת סיכום, בבקשה. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא – – – כושר עבודה עיסוקי? << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> הוא לא משלם אובדן כושר עבודה עיסוקי? << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> תשמע, אם יש לו ביטוח שהוא – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> 2.5% אחוז מהשכר עושה אובדן כושר עבודה עיסוקי, כי אם הוא לא עושה את זה הוא פושע לעצמו. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> יפה, אבל את זה אתה צריך לעשות את זה בעצמך, כביטוח פרטי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מילת סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> כן, אני אומר מילת סיכום. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אז מה אם אין לו תלוש שכר? ברגע שהוא מפריש – – – << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אני אומר מילת סיכום. האנשים האלה – ומדובר בהרבה מאוד אנשים, וכל הזמן יותר ויותר, כי שוק העבודה מתקדם למקומות האלה – האנשים האלה רוצים פתרון, ואנחנו לא יכולים לעצום עיניים ולהגיד: הם לא שכירים, אז אין להם זכויות. אז מה אם הם לא שכירים? הם עושים לפעמים בדיוק את אותה עבודה ממש. צריך לסדר את זה, ויפה שעה אחת קודם, כי חס וחלילה – אלה האנשים שבסוף נשברים בגלל המצב הכלכלי. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת ניצן הורוביץ. ישיב על ההצעה סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי. לרשותך עד עשר דקות. בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ההצעה מבקשת להחיל על משתתף חופשי שעיקר הכנסתו ממזמין אחד זכויות של עובד שכיר. "משתתף חופשי" מוגדר בהצעה "מי שהוא בעל מקצוע או בעל ידע מיוחד שהתקשר בחוזה עם מזמין לשם ביצוע עבודה אישית, שלא על בסיס קבוע ושלפחות 75% מהכנסתו מיגיעה אישית לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודת מס הכנסה, באותה תקופת התקשרות מקורם בהתקשרות עם אותו מזמין". "מזמין" מוגדר בהצעה "מי שאצלו, בשירותו או עבורו מתבצעת העבודה האישית של המשתתף החופשי". ההצעה מבקשת להחיל עליהם את החוקים ואת צווי ההרחבה, ובין היתר את חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, צו ההרחבה בנוגע לפנסיה, חוק דמי מחלה, הסכמים קיבוציים ועוד. אציין כי לפי המוצע, דינה של המדינה הוא כדין כל מזמין אחר, וזכותו של משתתף חופשי, בהתאם להצעה, אינה ניתנת להתניה או לוויתור. ההצעה מטילה על שר העבודה והרווחה את האחריות על ביצוע החוק, כמו גם את קביעת רשימת החוקים והצווים האמורים לחול על המשתתף החופשי. לפי דברי ההסבר להצעה, ההבחנות המסורתיות בין עובד שכיר לבין קבלן עצמאי אינן נותנות מענה הולם להתפתחות מעמד ביניים של המשתתף החופשי – הפרילנסר – שעיקר עבודתו היא אצל מזמין שירות יחיד. אדם כזה דומה במידה רבה לעובד שכיר, אולם לא מתקיימים בינו לבין המזמין יחסי עבודה. כמו כן, הוא אינו מעסיק עובדים ופועל לבדו מול מזמין השירות. לדברי ההצעה, מספרם של העובדים במעמד של משתתף חופשי הולך וגדל, ועובדים אלו נותרים ללא זכויות סוציאליות בסיסיות. על מנת לצמצם את הוויכוחים המשפטיים בנושא, מוצע לאמץ הסדר אשר במובנים רבים משווה את מצבו של המשתתף החופשי למצבו של עובד שכיר. הנושא ראוי לקידום ולבחינה, והוא נושא שיש עליו דיון בעולם. יחד עם זאת, מוצע לבחון קידום של הצעה ממשלתית בנושא זה, בשים לב גם להסדרים שייקבעו לעניין העצמאיים. לעמדתו של הנשיא אדלר בפרשת צדקא, "המונח 'משתתף חופשי' מבטא היבטים מסוימים של ביצוע עבודה. הדיבור 'משתתף' משמעו שמבצע העבודה נוטל חלק בעסקו של מקבל העבודה, אך אינו מהווה חלק אינטגרלי ממנו, בשונה מעובד 'רגיל'. הדיבור 'חופשי' משמעו שמבצע העבודה בתבנית העסקה זו חופשי יותר מעובד 'מן המניין' לקבוע את היקף עבודתו, זמני ביצועה ותוכנה", הווי אומר, "חלקו של 'המשתתף החופשי' במפעלו של מקבל העבודה וכפיפותו למסגרתו הארגונית שונים משל 'העובד הרגיל'." למשתתף החופשי רק חלק מן המאפיינים של עובד רגיל. הצורך במעמד של משתתף חופשי נשען על ההקשר התעשייתי. מעמדו יפה למקרים שבהם לא ניתן ליישם את המבחן המעורב לקביעת יחסי העבודה, כאשר גם אם המשתתף משתלב בעסקו של המעסיק, ואינו מנהל עסק עצמאי, עדיין אין להגדירו כעובד. המשתתף החופשי האותנטי הוא אחד שלא ניתן לסווגו כעובד, אולם מנגד, לא ניתן לסווגו כעצמאי, בשל הסממנים המצביעים על הקשר בינו לבין מקבל העבודה, כגון תלות כלכלית, יחסים מתמשכים ונותן עבודה אישית. בין הסממנים המאפיינים את המשתתף החופשי קיימים אלה: הוא עובד בהיקף שהוא קובע לעצמו; הוא מחליט אם לקבל את הצעת העבודה; ביכולתו של המשתתף החופשי להפחית או להגדיל את הכנסתו על פי כמות העבודה שהוא מקבל ומבצע; אין לו הכנסה קבועה מראש אלא הוא תלוי בהצעות של מקבל עבודתו; הוא יכול להשפיע על היקף הוצאותיו בעת מתן השירות האישי. זאת, להבדיל מעובד עצמאי, אשר בין הסממנים המאפיינים אותו: העצמאי רשאי לבצע את העבודה בעצמו, באמצעות עובד או על ידי מיקור-חוץ; הוא רשאי להפעיל את עסקו באופן אישי או באמצעות חברה או שותפות; העצמאי קובע כיצד לנהל את עסקו, בוחר איזו עבודה לקבל ומתי וכיצד לבצעה; העצמאי יכול להשפיע על גובה הכנסותיו והוצאותיו; העצמאי מסכן את הונו המושקע בעסק. מאחר שמבקשים ממני לקצר, אז אני אסיים. אני כבר מסיים, אבל אני צריך לסיים בתקווה: בעיקרון, אלו דברים שצריך באמת להסדיר אותם ולפתור את הבעיה, כי היא לא כאן ולא כאן. יש להכיר בכך כי העסקה מתמשכת על בסיס פרילנסר התפשטה לענפי תעסוקה שההשתכרות בהם נמוכה יחסית, כמו תרגום, עריכה וגרפיקה, וקיים חשש ממשי לניסיון לפגוע בזכויות העובדים המשתייכים לכל דבר ועניין למסגרת הארגונית של המעסיק אך נשללות מהם זכויות מגן בסיסיות בשל צורת ההתקשרות כמשתתף חופשי. כמו כן יש לציין את התפתחות כלכלת הפלטפורמות, שבה משגשגים מתווכים דיגיטליים בין ספק לצרכנים פרטיים, ואותם מתווכים משתמשים במנגנון המשתתף החופשי כדי להימנע מתשלום זכויות מלאות לעובדיהם, ויש לתת לכך מענה רגולטורי. בהקשר התעשייתי שבו פועל המשתתף החופשי, ובהתחשב בכוח המיקוח שלו אל מול מזמין השירות, בהתקיים תנאים מסוימים, יש כדי להצדיק את התערבות המחוקק בחוזה שבין משתתף חלש לבין מזמין שירות חזק. החלטה של ועדת השרים הייתה על המשך הדיון בעוד שלושה חודשים, ולא לדחות. בכל אופן, תישקל חקיקה ממשלתית – לוקחים את זה ברצינות – שתתואם עם משרד האוצר. אז אם אדוני עומד על כך שתהיה הצבעה, נצטרך להתנגד. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> הצעה ממשלתית. שלא תהיה הצבעה. אנחנו נמתין להצעה הממשלתית. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הוא מוכן להמתין להצעה הממשלתית, ולא תהיה הצבעה עכשיו. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> הוא ממתין, ממתין. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו דוחים את ההצבעה על הצעת חוק המשתתף החופשי. << הצח >> הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/60/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלכס קושניר) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התש"ף–2020, של חבר הכנסת אלכס קושניר. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות לראש הממשלה, למרות שהוא לא נמצא כאן: אדוני ראש הממשלה, אתה זוכר את הערב של 25 בדצמבר 2019? אז, במהלך כנס בחירות שלך באשקלון, הופעלה אזעקת צבע אדום. קפצו עליך מאבטחים, כיסו אותך בשכפ"צים ולקחו אותך למרחב מוגן. אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לגלות לך סוד: כמה מטרים משם, ממש מעבר לכביש, יש תושבים שגרים בבתים שאין להם מרחב מוגן. אין להם לאן לברוח. יותר מעשר שנים כבר אין להם לאן לברוח, אדוני. אתה מבטיח להם, מבטיח ובורח; משקר להם בפנים ובורח. חצי שנה לפני כנס הבחירות ההוא, ביולי 2019, הגעת לאשקלון, נפגשת עם ראש העיר תומר גלאם, עשיתם סרטון משותף. עשית תנועת אגרוף סמכותית כזאת – אני זוכר את זה – ביקשת לראות את מפת העוטף ואמרת: אשקלון צריכה ותקבל עוצמה כלכלית. אני רוצה לעזור בהטבות המס. אחרי יותר מעשור גילית שאשקלון לא נמנית עם היישובים בעוטף עזה? בחייאת, על מי אתה מסתלבט, אדוני? אמרת גם שאתה נערך לפעולה התקפית בעזה והוספת: אני מנוע מלפרט. "בתחבלות תעשה לך מלחמה". על מי אתה עושה תחבולות, אדוני? בדרך כלל על הציבור; הפעם על תושבי אשקלון ועל ראש העיר שאני בטוח שאז האמין לך, אבל אתה באת, הבטחת וברחת, כפי שאתה בורח מההצבעה הזאת היום. בנובמבר 2019 הגיע לאשקלון שותפך הטבעי שר הפנים אריה דרעי. לאחר הביקור צייץ בטוויטר, ואני מצטט: הגעתי היום לאשקלון כי אשקלון אינה נכללת באזור עוטף עזה, לא זוכה להטבות למרות שסובלת מירי רקטות. הודעתי לראש העיר כי החלטנו לתקן את החוק כדי להכניס את אשקלון לחוק הרשות לפיתוח הנגב, שיזכה אותם בכל ההטבות שלהן זוכים יישובי עוטף עזה. בא, הבטיח וברח. רק לפני חודש הגיעו לאשקלון השר אלי כהן יחד עם חברת הכנסת מאי גולן. לאחר הביקור אמר השר שהוא מקדם יחד עם מאי גולן חוק שיכיר באשקלון כאזור עדיפות א'. בדקתי במערכת סנהדרין – זו מערכת שמרכזת את כל הצעות החוק של חברי הכנסת – אין הצעת חוק כזאת. פשוט אין. היא לא קיימת. ושוב, באו, הבטיחו וברחו. כמה אפשר לברוח, אדוני ראש הממשלה? כמה אפשר למרוח, אדוני ראש הממשלה? רק אתמול הייתה שוב אזעקה באשקלון. שוב רצנו לממ"ד. שוב בכי, שוב חרדה, שוב ייאוש. אדוני, אנחנו כבר מבינים שאת ההבטחה שלך מ-2009 – למוטט את שלטון החמאס – שנתת באשקלון, אתה לא מסוגל לקיים, אז לפחות תקיים את ההבטחה שלך ממערכת הבחירות. הצעת החוק שלי מגדירה את אשקלון כיישוב תחת איום מיידי ומבקשת להעניק הטבות מס לתושבי העיר; למעשה להשוות את ההטבות לאלה שניתנות לעיר כמו נתיבות, למשל. אשקלון, אדוני, היא העיר המופגזת ביותר בישראל – להוציא שדרות, כמובן – ולא זכאית לשום סיוע. הצעת החוק שלי היא המינימום שאפשר לתת לתושבים – זיכוי מס בשיעור של 10% מהכנסה שנתית עד תקרה של 162,000 שקלים. אל תספרו לי סיפורים שאין לכם כסף ואין תקציב. יותר מעשר שנים הילדים שלנו תחת אש. לקשישים שלנו אין מרחבים מוגנים. הרוגים. פצועים. מבנים הרוסים. עסקים נסגרים. אתם יודעים, ביום הזיכרון בזמן הצפירה האינסטינקט הראשוני של ילדי אשקלון הוא לא לעמוד דום אלא לרוץ לממ"ד. כן, ביום הזיכרון יש להם אינסטינקט לרוץ לממ"ד. אתם מבינים את זה בכלל? אני פונה כאן לחברי הקואליציה, לחברי מפלגת השלטון: תצביעו בעד החוק. תצילו את כבודכם. תקיימו לפחות הבטחה אחת. תנו תקווה לתושבי העיר. 140,000 תושבים צופים בכם כעת ומצפים מכם להצביע בעד. אל תאכזבו אותם, בבקשה – או שגם הפעם פשוט תברחו? תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> ישיב השר יובל שטייניץ. בבקשה. השר יובל שטייניץ, בבקשה. מי עולה? השר עמיר פרץ. בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עמיר, אתה מתנגד? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> לא. מי אמר לך שאני מתנגד? אבל יש קואליציה. אני שר תורן, מותק. מה לעשות? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודיע שאתה בעד. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> ברור שאנחנו בעד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש לך עשר דקות, אדוני. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אסתפק בפחות. אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אתה, אל תרד עד שיגידו לך. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – הצבעה – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> טוב, אז לפני שאתייחס לנושא עצמו – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לפני שאתייחס להצעת החוק החשובה שהונחה כאן, אני רוצה להתייחס לאירוע שמלווה אותנו בימים אלה. אני חושב שהסכם שלום שראש הממשלה חתם עליו – עוד לא חתם, הגיע; אני מקווה שתהיה החתימה שתקבע את ההסכם – לדעתי הוא הסכם חשוב ביותר, ונותן סיכוי לייצר אווירה חדשה במדינת ישראל, באזור כולו. אני מברך על כך שביחד עם ההסכם יש הודעה חד-משמעית של כל הגורמים המשמעותיים שלא יהיה סיפוח. זו הודעה לא פחות חשובה מההודעה על כך שמטפחים ומחזקים את הנורמליזציה עם מדינות במפרץ. אני חושב שהעובדה שהסיפוח ירד מסדר-היום היא דבר חשוב מאוד ליציבות האזורית, דבר חשוב מאוד לסיכוי לפתח הסכמים נוספים. אני גם רוצה להתייחס לשאלה של מעורבות משרד הביטחון. כמי שכיהן כשר ביטחון, אני מוכרח להדגיש שתהליך מהסוג הזה שמתבצע בלי שכל המערכות הביטחוניות מעורבות בו הוא תהליך פגום, ודאי כאשר מדובר בנושאים כל כך רגישים, כל כך רציניים. אני גם חושב שלנסות להסביר זאת בכך ששר הביטחון או גורמים במשרד הביטחון או שר החוץ – שני אנשים שכיהנו כרמטכ"לים – להסביר שהעובדה שהם לא היו בתוך פרטי ההסכם ובתהליך כולו קשור בסיכוי כלשהו שתהיה הדלפה שתפגע בתהליך שנוצר – אז אני רוצה לומר שהתוצאה היא תוצאה טובה – גם יש לנו הסכם, גם יש לנו הורדת הסיפוח מעל סדר-היום – אבל התהליך היה תהליך פגום, ואסור שיחזור על עצמו. באשר להצעה לסדר-היום – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצעת חוק, לא הצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> הצעת חוק, סליחה, סליחה, אדוני. באשר להצעת החוק, חברי אלכס, אני אתמול קיימתי דיון רב-משתתפים עם ראש העיר באשקלון תומר גלאם. כמובן, במסגרת הסמכויות שאני מופקד עליהן, בעיקר בכל השאלה של הקמת אזורי תעשייה – דבר מאוד מאוד חשוב, מאוד מאוד משמעותי, כי יש שם התפתחות בלתי רגילה של הקמת מקומות מגורים. אנחנו רואים אלפי דירות שקמות שם. רואים שם ביקוש רב של זוגות צעירים. יחד עם זאת, הפרופורציה בין היקף הדיירים החדשים, הזוגות הצעירים, המקצועות המאוד-מתקדמים שמגיעים יחד איתם, לבין האופי, האופי של התעשייה שקיימת היום באשקלון – יש פער עצום, ובהחלט הדרישה של ראש העיר לנסות ולהעביר לשם מפעלי עוגן נוספים – אומנם אלקטרה זו הצלחה, אבל זה לא מספיק. צריך בהחלט לעשות הכול כדי שמפעלי עוגן נוספים, שיכולים באמת לתרום לרמת תעסוקה, לאיכות התעסוקה, לרמת ההכנסה הממוצעת – ואני הודעתי לו אתמול שאני הנחיתי את האגף האסטרטגי שלנו להכין את כל הנדרש כדי להעביר החלטה בממשלה בכל מה שקשור לאזורי התעשייה. אני מקפיד, כדי שחלילה לא אמסור לך אינפורמציה לא מדויקת, כי ראיתי שאתה בין היתר שם את הצעת החוק שלך גם בשאלת ההטבות האישיות לתושבים עצמם. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה דעתך על זה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> שמע, זו סוגיה מאוד מאוד חשובה, ואני לא חושב שצריך לשלול את זה. צריך לבחון זאת, אבל אני חושב שסוגיית – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עמדת הממשלה? הם יצביעו נגד? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני לא. אני אגיד לך את עמדת הממשלה בנושאים שאני מופקד עליהם – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו הולכים להצביע עכשיו. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> מאה אחוז. אני תכף אומר לך מה הממשלה מבקשת לעשות. אני חושב שזה נושא חשוב. אני חושב שבקרוב מאוד תגיע החלטת ממשלה מיוחדת לאשקלון. אנחנו מנסים לגבש אותה ביחד עם משרד ראש הממשלה, אבל היא נוגעת בעיקר בעיקר לשדרוג אזורי התעשייה, לשדרוג האופי של התעשייה שם, לאופי של התעסוקה. אני חושב שזה בהחלט מנוף מאוד חשוב. אני לא רוצה לומר לך דבר וחצי דבר בשאלה שקשורה לזכויות האישיות, לפטור ממס, להקלות במס. אני מניח שעל דעת כל הגורמים – אני לא רוצה לדבר בשמו של ראש העיר, אבל אם אני אשאל את ראש העיר מה דחוף לו היום במיוחד, אז מה שדחוף לו יותר הוא השאלה של אזורי התעשייה, מקומות עבודה חדשים ויצירת תנאים להגעתם של מפעלי עוגן גדולים, חשובים, שייתנו גם תשובה – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא סותר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני אמרתי שזה סותר? אמרתי מה העדיפות. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שמת את זה כאילו – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אמרתי לך מה העדיפות. אני אומר רק שמבחינת משרד האוצר – משרד האוצר מתנגד מטעמיו שלו, אבל אני מבחינתי מודיע שבכל מה שקשור לשאלת ההכרה באשקלון בנושאים של תעשייה, תעסוקה והשקעות, אני בהחלט מתכוון להוביל מהלך שאשקלון תקבל מעמד של אזור פיתוח א' בתחומים אלה. באשר לשאלות האחרות, כרגע, לצערי, האוצר מתנגד לשאלה של זכויות במיסוי. אני מקווה כמוך שיגיע הרגע שנצליח לשכנע את שר האוצר, שמופקד על כך. אותי שכנעת בכל מה שקשור לאזורי התעשייה ולפיתוח מקומות עבודה. את זה אני מתחייב לך להוביל כשר בממשלה, ובקרוב מאוד אנחנו מתכוונים להגיש הצעה מיוחדת לממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני מקווה. זה תלוי בך. אם הבחירות יהיו ביום שני, כנראה שלא נספיק. אני מודה לכם ואני נותן לכם להצביע, דודי. אני יורד. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הוגשה בקשה להצבעה שמית. אבקש ממזכירת הממשלה – אתה רוצה להשיב? אנחנו נאפשר לך, בבקשה. עד שלוש דקות, בבקשה, אדוני. אחרי זה ניגש להצבעה שמית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה שמית? מה קרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש בחירות. מי שרוצה לעשות – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, אני הקשבתי בקשב רב לדבריך, ואני גם חושב שהשאיפות האלה והרצונות האלה הם מבורכים, כמובן, אבל יש כמה בעיות. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרצונות והשאיפות – כן, מה שדיברת. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> – – – ההתחייבות שלי לגבי התעשייה? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז ההתחייבות שלך. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> לגבי התעשייה, קח את זה כמובן מאליו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חושב שזה מבורך ומאוד מאוד חשוב, ואני מקווה שאם זה יקרה, זאת באמת תהיה בשורה. הבעיה היא, אדוני, שאני שומע את ההבטחות האלה כבר הרבה מאוד זמן. ולעניין ההטבות שאני מציע, אני עשיתי חישוב, אומדן תקציבי – לא הכי מדויק, ובכל זאת. באשקלון היום מתגוררים כ-140,000 תושבים, כ-71,000 מהם מפיקים הכנסה; אני מדבר איתך על לפני משבר הקורונה. השכר הממוצע הוא 9,500 שקל, אז בחישוב גס אתה מגיע לסכום ההטבה שאני מציע – קצת פחות מ-500 מיליון שקלים. עם המספרים שעפים פה באוויר מימין ומשמאל, אתה מבין שזה לא סכום כזה גדול. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> סליחה, אבל – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שנייה. כי אם אתה מסתכל על הכנסות המדינה בשנת 2019, הן היו 350 מיליארד, אז 500 מיליון זה פחות מאלפית האחוז. אני שומע רק הבטחות והבטחות והבטחות, ואתה יודע למה כל ההבטחות האלה אף פעם לא מתממשות? כי אני ואתה רגילים לצליל הזה, אבל יש הרבה מאוד חברים שלא. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אסור. אסור. לא, לא, לא, לא. אלכס, בבקשה. אסור. אבל אסור. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אסור, אלכס. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברים, זה צליל של צבע אדום, מי שלא מכיר ומי שלא יודע. עכשיו, זה כיף להגיע לאשקלון לחמש דקות, להבטיח הבטחות ולעוף. תבואו, תגורו בעיר, ואחר כך תתחילו לדון, ולדחות, ולדחות, ולהבטיח ולא לקיים. אתם משקרים ובורחים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה להקריא שמות. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – נגד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו נוכח עמית הלוי – נגד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת אליהו חסיד – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – נגד משה יעלון – בעד אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – בעד אוסנת הילה מארק – נגד פטין מולא – נגד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – נגד משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – בעד תהלה פרידמן – נגד עמיר פרץ – אינו משתתף בהצבעה רפי פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת עינב קאבלה – אינה נוכחת אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – נגד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד הילה שי וזאן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד עפר שלח – בעד איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני אבקש להקריא את השמות שוב, של אלה שלא היו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח אוריאל בוסו – אינו נוכח דוד ביטן – נגד נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת תמר זנדברג – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – נגד היבה יזבק – אינה נוכחת אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח חיים כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח רפי פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת עינב קאבלה – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש מישהו באולם שרוצה להצביע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנייה, אני אקרא את השמות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אופיר אקוניס. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) אופיר אקוניס – נגד << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו באמצע ההצבעה, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מאי גולן – נגד צבי האוזר – נגד יש עוד מישהו? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברת הכנסת תמר זנדברג. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) תמר זנדברג – בעד << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש עוד מישהו? חבר הכנסת פטין מולא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא הצביע. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תמה ההצבעה. חבר הכנסת פטין מולא, תירגע, בבקשה. תודה, תודה רבה. עכשיו אני מקריא את השמות. תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר, אתה לא רוצה לשמוע את התוצאה? תודה. תירגע. חבר הכנסת קרעי, תודה. בעד – 24 חברי כנסת, נגד – 43. הצעת החוק לא עברה, והיא יורדת מסדר-יומה של הכנסת. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מאי גולן << נושא >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הודעה אישית של חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זאת אומרת הודעה אישית – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאי, מה עם הצעת החוק – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלי אבידר. << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת קושניר, אכן הגשנו הצעת חוק לגבי צירופה של העיר אשקלון כאזור עדיפות לאומית א'. לא פופוליזם, לא דמגוגיה, כמו שאתה אוהב לצעוק; לא כל מיני שטויות שאתה פה מפיץ – אבל זה רגיל, זה בסדר. אגב, אתה לא יודע, הייעוץ המשפטי של הכנסת החזיר את הצעת החוק עם תיקונים שצריך לבצע, והם מתוקנים בתיאום מלא עם ראש העירייה. אתה אומר שדיברת איתו? גם אנחנו דיברנו איתו. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד כמה שאני מכיר – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. אין בעיה. אני פועלת – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ברגע שהצעת החוק הוגשה היא נמצאת במערכת – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קושניר, אני פועלת ביחד – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – היא לא שם. בואי נוציא תדפיס, נפרסם אותה לציבור – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה נתת לי דקה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קרעי, באמת מזמן לא שמענו אותך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה תשמור על הדקה שלי. חבר הכנסת קושניר, אנחנו פועלים יחד עם גורמים בקואליציה. הינה, חברי יושב-ראש הקואליציה מיקי זוהר, השר אלי כהן, כולם מגויסים לנושא הזה, כולל אותי, כדי להעביר את החוק הזה שייתן מענה לאשקלון. כל מי שעושה את זה פה זה מתוך תחושת הזדהות – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היום בוועדת הכספים – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומתוך תחושת שליחות, למען תושבי אשקלון ומה שהם עוברים בדרום. זה באמת לא מגיע ממקום פופוליסטי אחר. אני אומרת לך את זה מתוך הזדהות אמיתית עם התושבים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> את לא תגידי לי פופוליסט – – – מה את אומרת בכלל? אני פופוליסט? << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיב, חבר הכנסת קושניר, תקשיב, תקשיב. לא צריך לפזר – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אתמול עם הבת שלי נכנסתי לממ"ד. אני פופוליסט? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת קושניר, תשב, בבקשה. שב, שב. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא צריך לפזר סיסמאות פופוליסטיות ודמגוגיות – עוד פעם, אני חוזרת – וגם לא להגיש הצעות חוק שאתה יודע שלא יעברו. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה יודע. אתה יודע שאתה והמפלגה שלך חדשות לבקרים תוקפים את הממשלה, את ראש הממשלה. עכשיו גם אני זכיתי לכבוד המפוקפק. אני יכולה להגיד לך שזה לא ירתיע – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זה לא ירתיע, חבר הכנסת קושניר, אף אחד מהקואליציה ומהממשלה הזאת להמשיך ולפעול למען תושבי אשקלון והדרום, גם – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו ניפגש בעוד שנה באותו מצב – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא ניפגש בעוד שנה, והצעת החוק הזאת בעזרת השם תוגש מחדש ותעבור בתיאום עם ראש העירייה – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ותעבור בצורה מלאה, בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, עד שיעלה חבר הכנסת אנטאנס, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 11) (אמצעי התשלום להעברת תגמולי ביטוח), התש"ף–2020, של חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול. תודה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: המיעוט הערבי כמיעוט לאומי << הצח >> [הצעת חוק פ/1200/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק-יסוד: המיעוט הערבי כמיעוט לאומי, של חברי הכנסת אנטאנס שחאדה, סמי אבו שחאדה והיבה יזבק. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, עד עשר דקות. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק זה, חוק-יסוד זה, הוא חוק חיוני במיוחד, דמוקרטי במהותו. הוא בא לתקן עוול של שנים. בפועל, במציאות, ישנה הכרה דה פקטו במיעוט הערבי כמיעוט לאומי, אבל רק בהיבטים השליליים, כמובן – רק כאשר יש גזענות ואפליה ועוינות כלפי אוכלוסיית המיעוט. זה מעין הכרה דה פקטו שישנו מיעוט לאומי שחי במדינה הזאת. הרי כאשר אומרים "הערבים נוהרים", הכוונה לקולקטיב הלאום הערבי; כאשר מדברים על אלימות בחברה הערבית, גם מדברים על קולקטיב; כאשר מדברים על תעסוקת נשים, פיתוח כלכלי, רשויות מקומיות, מדברים על מאפיינים של קולקטיב; כאשר מדברים על גזענות ואפליה, מדברים על גזענות ואפליה נגד קבוצת לאום. הרי גזענות היא תמיד כלפי קבוצה או אינדיבידואלים ששייכים לקבוצה, אחרת הגזענות לא תהיה תופעה סוציאלית או פוליטית. במציאות הקיימת, החוק הישראלי אינו מכיר – חבר'ה. זה ממש מפריע, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברי הכנסת. חבר הכנסת דוד ביטן, אני שומע אותך, לא שומע אותו, תאמין לי. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> במציאות הקיימת, החוק הישראלי אינו מכיר בזכויות קולקטיביות של הערבים אזרחי מדינת ישראל אלא על בסיס שייכות דתית. הרשויות בישראל מדברות באופן רשמי על בני מיעוטים או על אוכלוסייה לא יהודית, לא על מיעוט לאומי ערבי. מטרתו של חוק זה להכיר במיעוט הערבי בישראל כמיעוט לאומי ערבי הזכאי לזכויות קולקטיביות ולבסס אותן על שוויון זכויות אזרחי מלא של האזרחים הערבים, כיחידים או כקולקטיב. הכרה בזכויותיו של המיעוט הלאומי כקולקטיב משמעותה גם הכרה בזכותו לנהל את ענייניו התרבותיים. המתנגדים להכרה זו רואים בכל זכות קולקטיבית של מיעוט לאומי או אחר רצון להיבדלות, והאמת היא שבמקרים מסוימים אין אפשרות להבטיח שוויון מלא לאזרחים ללא הכרה חוקית בקולקטיב. צריך למצוא את האיזון הנכון בין שני האספקטים של היחס בין היחיד למדינה: הסטטוס שלו כאזרח שווה זכויות במדינה והשייכות הלאומית שלו למיעוט לאומי ערכי, שהתגבשותו הלאומית הערכית קדמה להקמת המדינה. מן הדין להוסיף כאן היבט המאחד את האוכלוסייה הערבית בישראל, והוא היותה אוכלוסיית ילידים מקוריים שאינה מיעוט של מהגרים שהגיע למדינה במטרה להשתלב כאומה חדשה או ליצור אומה אחרת חוץ מזו שאליה הוא משתייך. הצעת החוק הזאת רואה בשוויון אזרחי במדינת כל אזרחיה ובהכרה באזרחות הערבים גם כקבוצה שני אספקטים משלימים של חיי האזרח הערבי במדינת ישראל. הצעת החוק מנוסחת ברוח העקרונות של ההכרזה וההצהרות בדבר זכויות האדם, ובכלל זה ההצהרה על זכויותיהם של אנשים המשתייכים למיעוטים לאומיים, אתניים, דתיים או לשוניים משנת 1992. אנחנו לא מבקשים יותר מאימוץ החוק הבין-לאומי, אך לא נסתפק בפחות מכך. היות שאני משוכנע שכמעט אף אחד מהנוכחים לא קרא את הצעת החוק, אני אקריא את הסעיפים ואסביר במידת האפשר. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ד"ר שחאדה, לא יכול להיות. מה, הם מתנגדים לשוויון? << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> או לדמוקרטיה. תתפלא, מתנגדים לדמוקרטיה ושוויון. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שנלחמו באירופה של המאה ה-19 למען שוויון – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החוק הזה הוא נגד חוק-יסוד – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – מה, יכול להיות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חוק-יסוד: המיעוט הערבי כמדינת לאום: 1. "חוק-יסוד זה, מטרתו לעגן בחוק" – זה מעין תגובה לחוק הלאום – "לעגן בחוק-יסוד את מעמדו של המיעוט הערבי בישראל כמיעוט לאומי הזכאי לזכויות קולקטיביות ולשוויון אזרחי מלא", ולא רק לגזענות ואפליה והדרה ומתקפות, שמתחילות בראש הממשלה, ממשיכות בשרים ובשאר הממסד. "תחולה: 2. נמנה על המיעוט הערבי בישראל כל אזרח ישראלי ששפת האם שלו היא השפה הערבית." זכויות היסוד והחירויות בסיסיות: 3. "זכויות היסוד והחירויות הבסיסיות" – אם אתם באמת שואפים למשטר שוויוני דמוקרטי שמושתת על ערכים אוניברסליים של חירות ושוויון, אתם חייבים לתמוך בחוק הזה – "זכויות-היסוד והחירויות הבסיסיות של בני המיעוט הערבי מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו, בכבודו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח עקרונות הצדק הטבעי וכללי המשפט הבין-לאומי, והכול תוך הדגשת היותם של אזרחי המדינה הערבים ילידים". 4(א). "אזרחי המדינה הערבים זכאים לשוויון אזרחי מלא". אף אחד לא יעשה לנו טובות. אף אחד לא יתנה זכויות בתנאים פוליטיים או בעמדה פוליטית. אנחנו מבקשים שאזרחי המדינה הערבים יהיו זכאים לשוויון אזרחי מלא. "אין להפלות אדם בשל היותו ערבי". (ב) "כל דין, מדיניות וכל תוכנית ממשלתית או פרטית, המיטיבים עם בני המיעוט הערבי בשל קיפוחו בהווה או בעבר אינם בגדר אפליה". ייצוג הולם: 5. כידוע יש חוק ייצוג הולם, אבל לא מיושם וסובל מפגמים רבים. בחוק-יסוד זה נעגן את הזכות לייצוג הולם. "בני המיעוט הערבי זכאים לייצוג הולם בכל מוסדות המדינה". אנחנו זכאים גם לטפח ולפתח את תרבותנו, התרבות הייחודית, ואת המסורת והמנהגים "באופן חופשי וללא התערבות מצד רשויות המדינה". 8(א) "השפה הערבית, שפתו הלאומית" – שחוק הלאום התעלם ממנה, דרס אותה וביטל את מעמדה המיוחד – "של המיעוט הערבי, היא שפה רשמית שנייה במדינת ישראל". (ב) "המדינה תנקוט באמצעים הדרושים על מנת לתת לבני המיעוט הלאומי הערבי הזדמנויות הולמות ללמוד את שפת האם שלהם." החלטות הנוגעות למיעוט הערבי – 9. "לבני המיעוט הלאומי הערבי תינתן הזכות להשתתף באופן פעיל בקבלת ההחלטות הנוגעות אליהם", כגון תוכנית למלחמה בפשיעה והאלימות, תוכנית לפיתוח כלכלי, תוכנית לפיתוח רשויות מקומית ערביות, תוכנית להקמת אזורי תעשייה, אבל גם בהיבט התרבותי והערכי. אי-אפשר – חבריי, אין אפשרות שתוכנית למיגור הפשיעה והאלימות תצליח להשיג תוצאות חיוביות בלי שהחברה הערבית תהיה שותפה מלאה. תבוא תוכנית מהמדינה, מהממשלה, תוכנית של מנכ"לים, ותנסה לכפות על האוכלוסייה הערבית את התוכנית, היא תמשיך בכישלון החרוץ שנחלה המדינה, שהתעלמה בעצם ולא ניסתה לטפל בבעיה הזאת, וכן הטיפול בבעיות עוני, השתתפות בכוח העבודה ופיתוח כלכלי. אבל כל זה – בתנאי שהמדינה תכיר במיעוט הערבי כקולקטיב שיש לו מאפיינים ייחודיים, שיש לו שייכות מיוחדת ושיש לו עבר והיסטוריה מיוחדים והוא יליד המקום. 10. קשרים עם בני לאומם – אנחנו לא מבקשים טובה מאף אחד. חבריי חברי הכנסת, אנחנו לא מבקשים טובה מאף אחד, ואנחנו לא מוותרים על הקשר המיוחד שיש לנו עם העם – אנחנו בני העם הפלסטיני – ועם שאר מדינות ערב. לכן: מדינת ישראל מכירה בזיקה המיוחדת של המיעוט הערבי לעם הפלסטיני ולשאר עמי ערב. 11. (א) "המדינה תנקוט באמצעים הדרושים על מנת לאפשר לאזרחים הערבים להביע את זהותם הערבית, לפתח את תרבותם, שפתם ומסורתם", כמובן בלי לחשוש מענישה או התניה פוליטית כלשהי. (ב) "המדינה תנקוט בצעדים הדרושים בתחום בחינוך על מנת לאפשר לבני המיעוט הערבי, ואף לעודדם, לרכוש ידע וללמוד את ההיסטוריה שלהם, את מסורתם ואת תרבותם". זה אומר אוטונומיה תרבותית, במקום שהשב"כ ישלוט בתוכניות הלימוד במוסדות החינוך הערבי וישתלט בעצם על הזהות, על התרבות, על ההיסטוריה והידע של התלמידים הערבים. בלי זהות, תרבות ושייכות שום דבר לא יצליח – לא כלכלה, לא מלחמה בפשיעה, לא פיתוח ולא תרבות. לכן, על המדינה לנקוט בצעדים הדרושים כך שהאזרחים הערבים יהיו מעורבים באופן מלא בקדמה הכלכלית ובפיתוח של המדינה. חבריי חברי הכנסת, כל חבר כנסת שבאמת באמת מאמין בדמוקרטיה, בשוויון, באמת מאמין בערכים האוניברסליים האלה, חייב לתמוך בחוק הזה, שבא לתקן עוול של עשרות שנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן, בבקשה. עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> בעצם, מה שצריך כרגע במדינת ישראל – ופה אני כן מתחבר לנושא עצמו – זה לעגן את עקרון השוויון בחוק-יסוד, ואני חושב שהנושא הזה הוא בעצם בלב השיח הציבורי. הצעת החוק המדוברת – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לא שומע – – – אחר כך תצא נגד שוויון. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> עוד פעם לא שומע? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בבקשה למיקרופון, מה הם ההסברים הלוגיים המדהימים שיהיו נגד שוויון. בבקשה, למיקרופון. ניתן לך את הכבוד. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא. אני אומר את הבעד ואת הנגד. אני בא ואומר שחוק ספציפי לגבי אוכלוסייה מסוימת זה לא מה שצריך כרגע. לא צריך כרגע חוק-יסוד למיעוט הערבי או חוק-יסוד אחר שיתייחס למיעוטים. מה שצריך – ופה אני כן מקבל את זה וכן חושב שזה דבר נכון, ואני מקווה שבעתיד יהיה רוב בכנסת לנושא הזה, בסיעות הבית – צריך לעגן את עקרון השוויון, מהרבה מאוד סיבות. ספר החוקים במדינת ישראל – לצערי, בתחילת שנות החמישים לא נכנסו לסוגיה של חוקה בישראל. היה איזשהו רעיון של אחד מחברי הכנסת המכובדים במדינת ישראל ללכת פרק-פרק ולבנות את עקרון החוקה בחוקים שיהיו על פני השנים. באמת עשו חוקים. במהלך השנים עשו חוקים שנקרא להם חוקי-יסוד, כמו חוק-יסוד: השפיטה וחוקי-יסוד אחרים, אלא שהעשייה הזאת לא הושלמה, כי חלק מחוקי-היסוד אפשר לבטל אפילו ברוב רגיל – כמו חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: השפיטה – או לשנות אותם אפילו ברוב רגיל, ואת חלק מחוקי-היסוד לא השלימו. בסוף היום, כשאתה מסתכל היום מה מדינת ישראל צריכה במישור החוקתי, היא צריכה שלושה דברים: היא צריכה את חוק-יסוד: השוויון לעגן בספר החוקים. מהרבה מאוד סיבות ובהרבה מאוד מובנים, אני חושב שזה חוק הכרחי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה. היא צריכה חוק-יסוד: חקיקה. אין במדינת ישראל חוק-יסוד: חקיקה. רק מה ההבדל ביני, למשל, לבין איילת שקד? בכל העולם, כשמדברים על חוק-יסוד: חקיקה, זה חוק שאמור לחזק את הדמוקרטיה ולא להחליש את הדמוקרטיה. רק בישראל כשמדברים על חוק-יסוד: חקיקה, זה חוק שמי שמציע אותו רוצה להחליש את הדמוקרטיה. אז כשאתה שואל אותי מה חסר – חסרים במדינת ישראל שני חוקי-יסוד: חוק-יסוד: שוויון וחוק-יסוד: חקיקה. הדבר השלישי שחסר זה לקחת את סך כל החוקים ולקבוע נורמה, באיזה רוב אפשר לבטל אותם, כי לא יכול להיות שיש חוק-יסוד ורוב רגיל יכול לבטל אותו, ולדעתי, גם לא רוב של 61. בסוף, ברגע שיש חוקי-יסוד, אתה צריך קונסנזוס כדי לבטל אותם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – חוק-יסוד: שוויון, וחוקה בכלל – כל זה כן. עכשיו, מה שאפשר זה החוק שהציע ד"ר שחאדה, שהוא מוביל אותנו לכיוון. הוא מוביל אותנו לכיוון. בוא נצביע בעד. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני חושב שזה לא הכיוון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אה, אתה אומר: אם השוויון לערבים – זה לא הכיוון. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חושב שהכיוון הוא בסוף – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שוויון ליהודים – הכיוון. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – גם אם זה לוקח זמן, לעשות את הדברים הנכונים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה, אבל תן לי לדבר. אני מקשיב ואני גם עונה לך, אבל תן לי שנייה לדבר. יש את חוק-יסוד: השוויון. אחרים מתרגמים את זה לחוק-יסוד: ערכי מגילת העצמאות, שזה משהו שהוא דומה או חופף במידה מסוימת לחוק-יסוד: השוויון. זה חוק אחד שצריך. אתה יכול להגיד: חוק-יסוד: השוויון – הכוונה היא: השוויון האזרחי, אתה יכול להגיד: חוק-יסוד שמגלם את ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, אתה יכול להגיד: חוק-יסוד: חקיקה, אבל צריך להשלים את מלאכת חוקי-היסוד בישראל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני רק יסביר לי – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה. הדבר השני – אמרתי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – על העניין הלאומי. אני באמת רוצה להבין – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – כי יש כזה עם שבא מ-120 מקומות, שפות שונות, תרבויות שונות, עולמות שונים; אמר "עם" – אמרנו: בסדר, עם. יש עם שיש לו את אותה שפה וכמעט לכולם אותו דת ומנהגים, ואומר "אני עם", ואתה אומר: לא. למה הערבים הם לא קבוצת לאום? למה לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש רק לאום אחד – – – מדינת לאום של העם היהודי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תשמע, אתה עכשיו עברת מעולם חוקי-היסוד לעולם פוליטי – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> להפך. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – של לאום. עכשיו אני אומר לך – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חוק-היסוד מדבר על הכרה במיעוט הערבי כמיעוט לאומי – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני אומר עוד פעם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – זה הנושא. זה שחסרה חוקה – חסרה חוקה, צריך, מסכימים לגבי חוק-יסוד, הכול בסדר. אבל הנושא היום, מה שהוצג היום, זה הכרה בערבים כמיעוט לאומי. זה ה-issue. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סמי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בוא ותגיד לי למה אתה לא רואה בהם מיעוט לאומי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני עוד פעם, חוזר ואומר – – – << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אתה מכיר ביהודים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני עוד פעם בא ואומר – – – << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אתה מכיר בישראל כמדינה יהודית, לצורך העניין? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש הבדל בין – – – << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> נכון, אבל יש גם קרבה ביניהם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני אומר עוד פעם: אני אומר מה לדעתי חסר היום במדינת ישראל. מה שחסר במדינת ישראל זה לא להכניס עכשיו עוד חוקי-יסוד. הרי אין סוף לחוקי-היסוד שאנשים רוצים להעביר. צריך להתרכז במה שחסר – וגם זה לא פשוט. כשאתה מדבר על עקרון השוויון כולם אומרים כן, אבל אף אחד לא מחוקק את זה. בסוף בסוף בסוף, אני חושב שאם מחפשים את הקונסנזוס הרחב ביותר, גם בכנסת ישראל – זה חוק-יסוד: השוויון. הקונסנזוס השני שצריך להיות, ולצערי לא קיים, זה חוק-יסוד: החקיקה. אם היינו משלימים את שני חוקי-היסוד האלה, אני חושב שזו גם השלמת העשייה החוקתית, וזה גם יעשה הרבה דברים טובים בסופו של דבר להתנהלות היום-יומית של האזרחים בארץ הזאת. גם בתחושה האישית, גם בתחושה של השוויון, גם בתחושה של קידום נושאים וגם בתחושה של החירות האישית. אני חושב שבסופו של דבר – וזה גם יוריד הרבה ויכוחים ומתחים שקיימים היום. זאת עמדתי, לכן אני בא ואומר: זאת הדרך שצריכים ללכת בה, ולא חוקי-יסוד אחרים. אז זו בעצם התשובה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שר המשפטים ניסנקורן. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבי, העמדה של כחול לבן היא – – – שאמרתי מקודם, שאתם מחוקקים את חוק-יסוד: השוויון. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האם אתם מתכוונים לחוקק אותו ולתת – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני בא ואומר, אני בא ואומר – שנייה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> למה אתה שואל, שישקרו לך? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני בא ואומר: העמדה של כחול לבן היא שצריך לחוקק את חוק-יסוד: השוויון. העמדה הזאת לא השתנתה. ההפך, אני חייב להגיד לך שאצלי כשר משפטים העמדה הזאת רק מתחדדת עוד יותר, כי כשאני מסתכל באמת ואני עושה דיונים, אני רואה מה חסר. עכשיו, כרגע, דרך אגב, הציעו את הצעת חוק-יסוד: השוויון – חברי הכנסת של כחול לבן שנמצאים בוועדת החוקה, ארבעה חברי הכנסת, הגישו הצעת חוק פרטית של חוק-יסוד: השוויון. כרגע, כרגע, כרגע, אחמד, אין לי קונסנזוס בממשלת ישראל להצעת חוק-יסוד: השוויון. אני חושב שזה דבר נכון, אני חותר להביא את זה, אני אפעל להביא את זה, ואני אחפש את – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על זה אפשר לפרק ממשלה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – ואני אחפש את המועד הנכון להביא את זה. אני לא חושב שחוק-יסוד: השוויון צריך לפגוע במישהו מהסקטורים או מהאוכלוסיות שמרכיבות את הבית הזה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> סיימת, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה, יש לך עוד 1:44 דקות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ממילא אנטאנס יענה. הוא עולה להתייחסות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> טוב. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, אנטאנס מתכוון לעלות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מתכוון לענות לך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז ממילא – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אעלה לענות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בסדר, בבקשה, בוא תענה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עד כדי כך אתם לא בוטחים בנו? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אנטאנס, בבקשה. כל מי שרוצה להצביע, שישב במקום שלו. אני לא אוסיף אף אחד שנמצא למטה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> לא, אל תדאגו, הוא היה ממשיך לדבר על השלום עם ערב, ו-F-35 – ימצא לו כמה דקות. כבוד השר, חוק – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה רוצה לשבח את ההסכם עם האמירויות? << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא, הוא, הוא ישבח, לא אני. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לשבח את ההסכם עם האמירויות. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חוק-יסוד: השוויון, כבוד השר, מדבר על שוויון אינדיבידואלי, על שוויון ברמת הפרט, ומה שאנחנו מבקשים כאן זה הכרה בקבוצה הקולקטיבית הערבית כקבוצת לאום, ואז להתייחס אליה באופן שווה – הכרה בנו כקבוצת לאום, עם ההיסטוריה, עם התרבות, עם השפה. אנחנו לא מתנגדים כמובן לחוק שוויון, אנחנו נתמוך בזה, ואנחנו אף הגשנו את זה, אבל ההבדל הוא שאז אף אחד לא יעז לתקוף את האוכלוסייה הערבית או להסית נגד הקבוצה הערבית, קבוצת הלאום, או לחוקק חוקים גזעניים כלפי החברה הערבית. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. אני עובר להצבעה. נא לשבת במקומותיכם. לשבת. הצבעה, נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 33 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: המיעוט הערבי כמיעוט לאומי לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 12, נגד – 33. הצעת החוק לא עברה, והיא יורדת מסדר-יומה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה מגיל 18), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/835/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה מגיל 18), של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ירדה מסדר-היום? בבקשה. תשובה והצבעה במועד אחר. על הצעת החוק הזאת הצבעה במועד אחר ותשובה במועד אחר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני היום מעלה את הצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי – זכאות לדמי אבטלה מגיל 18. אני חייבת להגיד שהצעת החוק הזאת הוגשה בעבר והונחה על שולחן הכנסת על ידי חבר הכנסת מטעם חד"ש חברי מוחמד ברכה וקבוצת חברים אחרים, ח"כים אחרים, ואני הגשתי את ההצעה והנחתי אותה בכנסת העשרים ושוב אני מעלה אותה. הרצון להזכיר שהוגשה הצעת החוק הזאת בעבר – כדי להדגיש את העובדה שזה עוול שכבר נמשך הרבה זמן, עוול שחוק הביטוח הלאומי עושה, ומכוון אותו, על ידי המחוקק, נגד קבוצת צעירים שבעבר היו בעיקר צעירים ערבים והיום כנראה עוד קבוצות מצטרפות להצעה הזאת. למה אני אומרת שזה עוול, אבל הפעם ההצעה שלי מקבלת נפח וחשיבות יותר אפילו מכל זמן אחר? בגלל משבר הקורונה; בגלל העובדה שכיום קיימות קבוצות של צעירים שעבדו עד לפני תחילת משבר הקורונה, שילמו את הביטוח הלאומי כפי שהחוק דורש מהם – תשמעו, אין תמונה שמביעה יותר את המצב כלפי האוכלוסייה הזאץ יותר מאשר התמונה של מה שקורה בתוך הכנסת עכשיו, בתוך המליאה עכשיו. כנראה באמת קבוצת הצעירים הערבים בגיל 18–20 לא מעניינת אף אחד בבית המחוקקים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצעירים שאני מכיר בגיל 18 מתגייסים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הצעת החוק – זה שאתה מכיר, לא כולם מתגייסים ולא כל היהודים – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שיתגייסו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מתגייסים – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז שיתגייסו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כולל היהודים החרדים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז שישרתו בשירות לאומי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> והעיוות העיקרי הוא לא בזה שיש צעירים שעובדים; העיוות העיקרי הוא בזה שיש אנשים במדינה הזאת שחושבים שאם המדינה לא דורשת ממך – כי זה המצב; המדינה לא דורשת מהערבים להתגייס, והערבים לא רוצים להתגייס, אז לא מגיעות להם זכויות בסיסיות. הרי מה הרעיון של הביטוח הלאומי? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> את בעד שהמדינה תדרוש? את בעד שהמדינה תדרוש? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הרעיון של הביטוח הלאומי הוא פוליסת ביטוח המונפקת על ידי המדינה לכלל אזרחיה, ואפילו לתושבים; לא רק לאזרחים – לתושבים מגיעה הזכות. הם קונים את הפוליסה הזאת. איך הם קונים אותה? בזה שהם מפרישים מההכנסה שלהם ומשלמים לביטוח הלאומי, כדי שבימים קשים של אבטלה או של חוסר יכולת לעבוד הפוליסה הזאת תתחיל לפעול והם יקבלו את דמי האבטלה או הקצבאות שמגיעות להם. חוק הביטוח הלאומי אומר בצורה ברורה שגם תושבים ותושבים ארעיים צריכים לשלם ביטוח לאומי, וזה מה שעושים הצעירים האלה, שעובדים בגיל 17, לפעמים, ולפעמים 16, אבל מתחילים לשלם ביטוח לאומי. שמישהו יסביר לי – שר המשפטים עמד על הדוכן הזה ודיבר על עקרון השוויון; שמישהו יסביר לי למה אני או צעיר ערבי או צעירה ערבייה שווים בתשלומים אבל לא שווים בזכויות. הם כן צריכים לשלם ביטוח לאומי אבל לא לקבל דמי אבטלה. יש היגיון? יש מישהו שיכול להסביר? אמרו לי שהביטוח הלאומי עשה החרגה. מה ההחרגה שעשה? איזה צעירים בגיל 18 עד 20 מקבלים דמי אבטלה? אלה שיש להם תינוק או שהם מפרנסים יחידים. אתם חושבים שצעירים בני 18 יוצאים לעבוד עבודה קשה בשביל הכיף? הם עובדים ומתפרנסים כי יש להם ולהורים שלהם הרבה כסף בבית אבל בא להם סתם לעבוד במקום להיות באוניברסיטה או להיות בכל מקום אחר? הם יוצאים לעבוד כי בדרך כלל הצעירים שעובדים בגיל הזה באים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, באים מבתים שאפילו אם יש בהם עוד מפרנס, הוא לא מצליח לפרנס את כל המשפחה, והילד, הבן או הבת, יוצאים לעבוד בגיל צעיר כדי לעזור בפרנסת המשפחה. אבל אי-אפשר להסתיר את העובדה שהכוונה בחוק כזה היא בדיוק להפלות לרעה את הקבוצות הכי מוחלשות באוכלוסייה, קודם כול את הערבים, וכנראה עכשיו גם חלק מהצעירים החרדים או הדתיים, שבעצם אין להם אף מסגרת מגיל 18 עד 20. ההנחה של המדינה היא שאם אתה לא במסגרת שאנחנו מחייבים אותך בה או לא רוצים שתהיה בה, שהיא הצבא או השירות, לא מגיעה לך זכות בסיסית. אבל הם שילמו דמי ביטוח, הם עשו את המוטל עליהם כדי לקבל את הזכות הבסיסית הזאת של דמי אבטלה. בתחילת המשבר היו כמה קבוצות שלא קיבלו דמי אבטלה. תשמעו, הפנסיונרים מעל גיל 67 שעבדו, לא הגיעו להם דמי אבטלה. אנחנו ידענו שהקבוצה הזאת היא בעיקר קבוצה שרובה מיוצאי ברית המועצות לשעבר, אנשים שכן צריכים לקבל תמיכה, ואנחנו לא נגד. בתוך שבוע ימים הממשלה הצליחה לספק להם פתרון ולתת להם כסף. אבל ככל שהעלינו את הנושא של דמי אבטלה לצעירים בגיל 18–20 נתקלנו בקיר, קיר של אטימות ושל גזענות. העלינו את זה בוועדת הכספים, העלינו את זה בוועדת הרווחה, העלינו את זה בכל ועדה שהגענו אליה, חבריי ואני, חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, התעקשנו, אבל נאמר לנו בצורה הכי ברורה: לא יהיה. אפשר שמישהו יעלה – ואני מאוד מקווה שלממשלה תהיה תשובה למה, למה מתעקשים לא לתת פתרון לקבוצה הזאת אבל לאלה שמעל 67 תוך שבוע אפשר למצוא גם פתרון וגם תקציב. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכולם, לכל קבוצה שהייתה בלי עורף חברתי או שצריכה להיות כלולה ברשת הסוציאלית שהמדינה בונה, לכולם היה מקום, חוץ מהצעירים שעבדו קשה ושילמו ביטוח לאומי וכל אשמתם כנראה שהם ערבים במדינה. זה בלתי מתקבל על הדעת. זה דבר שאי-אפשר לסלוח עליו. אני מאוד שמחה שבממשלה הסכימו לדחות את התשובה וההצבעה, ואני חושבת שהגיע הזמן, ולו מתוך קצת הרגשת בושה, לתקן את העוול הזה ולתת לצעירים הערבים שמשלמים את הביטוח הלאומי לקבל גם דמי אבטלה. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. כמו שנאמר, הצבעה ותשובה במועד אחר. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: חוסר שקיפות בהליך קבלת רופאים ואחים לעבודה בבתי החולים ובהתמחויות השונות << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים עכשיו להצעות לסדר-היום. הצעה לסדר-היום בדבר הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: חוסר שקיפות בהליך קבלת רופאים ואחים לעבודה בבתי החולים ובהתמחויות השונות, מס' 1276, של חבר הכנסת מנסור עבאס. בבקשה, אדוני. זה הפך להצעה לסדר-היום רגילה, לא ועדת חקירה; הצעה לסדר-היום רגילה. בבקשה, עד עשר דקות, אדוני. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאז שנבחרתי לחבר כנסת פנו אליי מספר רב ומייצג של רופאים צעירים ורופאות, אחים ואחיות, בדרישה לפנות או להתערב בקבלתם לעבודה בבתי חולים או בקופות החולים. אותם רופאים ורופאות, אחים ואחיות, מבקשים הגינות ושקיפות בתהליך הקבלה וכמובן הזדמנות שווה ויחס לא מפלה. הם לא מתכוונים לאפליה על רקע לאומי, דתי ומיני אלא מדברים, לטענתם, על אפליה על רקע שיקולים זרים של חבר מביא חבר, אבא מביא בן ועוד כהנה וכהנה שיקולים זרים. ברשותכם, אני רוצה להיות זהיר ולא מתלהם ולא אפנה האשמות שווא למנהלי בתי החולים וקופות החולים לפני שאנחנו בודקים את המידע והתלונות. לכן ביקשתי קודם לבדוק את מידת השכיחות של תופעות פסולות של מינויים על רקע שיקולים מפלים ולא הוגנים או לא צודקים כלפי הרופאים והאחים, שהם העתיד של מערכת הבריאות. מצאתי לנכון לבדוק את הטענות קודם דרך ועדת חקירה פרלמנטרית, אך שיניתי את בקשתי כדי לתת הזדמנות לבדוק את הנושא בוועדת העבודה והרווחה ובהתאם לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שקובע מפורשות: "לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים" ועוד תנאים, וכמובן מצוין שם שקבלת העבודה נמצאת תחת הוראות החוק. בהתאם לחוק, שר העבודה והרווחה אמור לפקח על יישום הוראות החוק דרך מפקחים, והחוק גם הקים את נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה בתיקון מס' 10, מ-2006, כדי לתת מענה על פניות האזרחים בעניין. לצערי, הנציבות לא מונגשת לציבור הערבי, ולכן, למרות עלייה קלה בפניות לנציבות, עדיין אזרחים רבים לא מממשים את זכותם לפנות ולהתלונן על עוולות אלה. בהיעדר נתונים מהימנים, אפשר לטפל בתופעה זו בשתי דרכים: קודם יש לבדוק ולחקור ולפקח על העמידה בהוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, וגם להגביר את השקיפות והבקרה על תהליך המיון והקבלה בבתי החולים ובקופות החולים. מצד שני, הממשלה נדרשת להוסיף עוד תקנים לרופאים ומתמחים ואחים, נוסף על מה שהוחלט לפני כמה שבועות, ולהגדיל את מצבת כוח האדם במערכת הבריאות כדי שתתאם את הצרכים של מערכת הבריאות. בישראל כיום 3.1 רופאים על כל 1,000 אזרחים – שיעור נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD, והתוצאה היא רפואה ממהרת או פחות טובה. החברה הערבית העמידה וממשיכה להעמיד לרשות מערכת הבריאות בישראל את מיטב הרופאים, הרופאות, האחים והאחיות, שעומדים היום בחזית המאבק במגפת הקורונה. לפי עדויות שהגיעו לידי גלובס, בעיית ההעסקה חינם של רופאים צעירים אחרי סטאז', המכונה "הסתכלות", הולכת ומתרחבת. מנהלים בבתי החולים אומרים שהם לא מכירים את הנושא אבל הרופאים טוענים: אנחנו עושים הכול ללא שכר, ללא תנאים, ללא הבטחות; תהליך הבחירה להתמחות לא שקוף. כמובן שבמשרד הבריאות מודעים לתופעה המנוגדת לחוק אך לא יוזמים צעדי אכיפה. התופעה הזאת, תופעת ההסתכלות, היא אחת הדרכים שבהן שרופאים ורופאות מנסים לקבל הזדמנות שווה, הוגנת, כדי להתקבל גם לעבודה אבל גם להתמחויות במסגרת בית החולים. כמובן, אדוני היושב-ראש, אני ויתרתי על הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית. אנחנו מבקשים להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה, וכמובן מבקשים, או דורשים, שיתוף פעולה ממשרד הבריאות וגם ממשרד העבודה והרווחה, בהתאם לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה לך. ישיב סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, קודם כול, הבנתי שזה הפך להיות הצעה לסדר-היום. אני אתייחס לנושא שהיה, לשאלה, למרות שהרחבת בדבריך – אני אתייחס לטענה של חוסר שקיפות בהליך קבלת רופאים ואחים לעבודה. ככלל, הליכי הבחירה והאיוש של משרות בדירוג אחיות ורופאים מתמחים בשירות המדינה מתקיימים על פי הוראות התקשי"ר ובכפוף להנחיות נציבות שירות המדינה בנושא. הליכים אלה מחייבים פרסום המשרות, בחינת עמידה בדרישות סף וכינוס ועדות בוחנים או ריאיון. כל הליכי הבחירה ואיוש המשרה בשירות המדינה נועדו לצמצם פגיעה בעקרון שוויון ההזדמנויות ומאפשרים לקיים הליך ישר, הגון ושקוף. תהליך גיוס רופאים מתמחים במערכת הממשלתית נעשה בהליך מכרז פומבי בהתאם לכללים שמתווה נציבות שירות המדינה. הרכב ועדת הבוחנים נקבע גם הוא על ידי נציבות שירות המדינה, וכולל יו"ר שהוא רופא והוא הנציג של הנציבות, חבר שהוא רופא נציג משרד הבריאות ונציג של ארגון רופאי המדינה. נציין כי במכרזים שבהם מתמודדות גם נשים הרכב הבוחנים מחויב לכלול גם אישה. למכרז פומבי רשאי לגשת כל אזרח במדינת ישראל, ומועמדותו תאושר בכפוף לעמידה בתנאי הסף הנדרשים לתפקיד. אני רוצה לציין שיש גם העדפה מתקנת לקבוצות ייצוג באוכלוסייה, כדלקמן: 1. ליוצאי אתיופיה; 2. בן האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית; 3. אדם עם מוגבלויות – גם זה מוגדר בתקשי"ר – בן או בת האוכלוסייה החרדית ונשים. להלן פירוט הליכי האיוש לגבי כל משרה על פי התקשי"ר: מתמחים – מכרז פומבי; אחיות – הליך מדרגת שיא 14 ומעלה מחייב מכרז פנימי, אם לא נבחר מועמד או מועמדת מתפרסם מכרז פומבי; עד דרגת שיא 13 – הליך בחירה עד לדרגה זו פטור ממכרז בהתאם לכללי התקשי"ר והנחיות הנציבות. הליך הבחירה כולל ריאיון ווידוא עמידה בדרישות סף. לגבי איוש תפקידים בשירותי בריאות כללית, שהיא המעסיקה הגדולה ביותר מחוץ למערכת הממשלתית וכוללת גם בתי חולים נוסף לקהילה – הנהלת הקופה בוחנת בימים אלה את הליך המכרז של קליטת מתמחים, שער הכניסה למסגרת העבודה הציבורית במערכת הבריאות. לסיכום, אנו רואים חשיבות רבה בקיום הליכים שקופים והוגנים לקליטת עובדים במערכת הבריאות – מתמחים, רופאים, אחיות ואחים – הן מבחינת כללי הצדק הטבעי והן מתוך רצון לראות גיוון בעובדי המערכת, שיוכלו לשקף טוב יותר את פני החברה ולתת שירות טוב יותר לחולים. לפי הנתונים שיש כיום בידינו, היקף העובדים בני החברה הערבית המועסקים במערכת הבריאות הממשלתית הוגנים ומדברים בעד עצמם. על פי הנתונים העכשוויים, נכון ל-18 באוגוסט 2020, מכלל עובדי המערכת הממשלתית 18.6% הם עובדי החברה הערבית, והיעד שהוצב על ידי הנציבות הוא 10% מכלל העובדים. בהתייחס לאחיות והאחים בשירות המדינה, מועסקות סך הכול 3,522 אחיות ערביות, המהוות 22.9% מכלל האחיות המועסקות במערכת הממשלתית, ורופאים – מתוך 4,869 רופאים יש 21.9% בני החברה הערבית, והיעד הוא 10%. לסיכום, משרד הבריאות גאה בכך שהוא בין משרדי הממשלה והמעסיקים המובילים בתחומי העסקה שוויונית לכלל אזרחי מדינת ישראל, ולכן, כמובן, הדבר מייתר את הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, אבל אם בחרת ללכת למסלול של הצעה לסדר-היום, אנו נכבד את זה ונאשר ונתמוך בהצעה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה לסדר-היום – העברה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – חמישה, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני מוסיף אותך – שישה. << הצח >> הצעת חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1343; דברי הכנסת, חוב' י"ט, ישיבה 56; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים עכשיו להצעת החוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020. תציג את הצעת החוק יושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה חברת הכנסת עינב קאבלה. בבקשה. << דובר >> עינב קאבלה (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה). ההצעה היא הצעה ממשלתית העוסקת במתן שירותים חיוניים מרחוק בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה. הצעת החוק נועדה לסייע בהמשך התנהלות תקינה של שירותי הממשלה, התאגידים שהוקמו בחוק והחברות הממשלתיות גם כאשר השירותים הניתנים פנים מול פנים אינם יכולים להינתן או שהם ניתנים באופן מצומצם או מוגבל על רקע ההגבלות בתקופת ההכרזה על מצב החירום בשל נגיף הקורונה. הוועדה קיימה כמה ישיבות באשר להצעת החוק ודנה בסעיפיה השונים, תוך מתן דגשים והתייחסויות לסוגיות שונות, כפי שאפרט בהמשך. להסדרים המוצעים בהצעת החוק חשיבות רבה גם לקבוצות אוכלוסייה שבסיכון, שלגביהן יציאה מהבית וקבלת שירות פרונטלי במשרדי הגופים הציבוריים אינן דבר מובן מאליו, כרוכות בקשיים וסיכון ולעיתים לא מתאפשרות כלל. השירות מרחוק לפי חוק זה יכול שיהיה גם באמצעות טלפון, דואר, דואר אלקטרוני, פקס או אמצעי דיגיטלי אחר. השירותים אשר אפשר לתת מרחוק, כמו גם הרשויות שנותנות אותם, מופיעים בתוספת לחוק ברשימה סגורה אשר השר הרלוונטי יוכל לשנות אותה באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. גוף ציבורי, כפי שציינתי בקצרה קודם, יכול שיהיה, על פי ההגדרה בהצעת החוק, משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו, תאגיד שהוקם על פי חוק, חברה ממשלתית או חברה-בת ממשלתית. בשלב זה, התוספת כפי שהובאה על ידי משרדי הממשלה כוללת שירותים אשר ניתנים על ידי משרדים ממשלתיים בלבד, אך כאמור החוק מהווה מסגרת המאפשרת הוספת שירותים הנכללים בהגדרה. את ההחלטה על מתן שירות חיוני מרחוק יכול לתת אך ורק גורם ממונה המנוי בתוספת לחוק. לעניין שירות חיוני שאופן נתינתו נקבע בחוק יהיה הגורם הממונה השר הממונה על ביצוע החוק, ולעניין שירות שאופן נתינתו נקבע בתקנות, הרי שהשר או גורם אחר שמוסמך להתקין את התקנות האמורות יכולים להחליט בעצמם או לקבוע גורם שהוא עובד בעל תפקיד בכיר בגוף הציבורי. בתוספת נקבעו לדוגמה גורמים כגון האפוטרופוס הכללי, הממונה על מרשם המקרקעין, מנהל מערכת ההוצאה לפועל, רשם האגודות השיתופיות וכיוצא באלו – אלה בעצם בעלי תפקידים בכירים שבפועל אחראים על מתן השירות הרלוונטי. לגבי שירות שנותן תאגיד שהוקם בחוק או חברה ממשלתית – הגורם הממונה יהיה השר הממונה על ביצוע החוק הרלוונטי. על רקע נסיבות התקופה, וכדי לאפשר את המשך מתן השירותים המנויים בתוספת לחוק, החוק מסמיך גורם ממונה, בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב החירום בשל נגיף הקורונה, לקבוע כי השירות יינתן מרחוק, גם אם נדרש לשם כך לסטות מדרישות הקבועות בחוק או בתקנות לעניין נוכחות פיזית של אדם, הזדהות של אדם, חתימה או המצאה בדרך מסוימת וכיוצא באלה. כל זאת, בלי לגרוע בקיום תכליות של גמירת דעת, אימות זהות, מהימנות תהליך מתן השירות ומהימנות של מידע העובר אגב מתן השירות. התכליות מפורטות בתוספת השנייה לחוק. לאור חשיבות ההחלטה כאמור והצורך לקבלה בזהירות הראויה קבעה הוועדה כי הגורם הממונה נדרש לשקול את השפעת מתן השירות מרחוק על נושאים כגון הסתמכות צד שלישי, מהימנות מסמכים והשפעה על דיני הראיות. כמו כן, הוועדה ביקשה לציין כי גורם ממונה לפי החוק נדרש לבצע, לפני קבלת החלטה כאמור, הליך מתועד של ניהול סיכונים שבו ישקול את החשיבות שבמתן השירות ואת הסיכונים הכרוכים בנתינתו מרחוק וינקוט אמצעים להקטנתם, ובכלל זה אמצעים הקשורים להגנת סייבר, הזדהות בטוחה ואבטחת המידע. נותני השירות מרחוק נדרשים לנקוט אמצעים הולמים לשם הגנת הפרטיות, לרבות במצבים שבהם מתן השירות הביא ליצירת מאגרי מידע שיש צורך לפקח ולהגן על הנתונים שבהם, וכן אמצעים למנוע שימוש בלתי מורשה במידע ודליפתו. הוועדה ביקשה עוד להדגיש כי מתן שירות חיוני כשירות מרחוק יבוא בנוסף, ולא יחליף את מתן השירות בדרך הקבועה בחוק או בתקנות, אלא אם כן ההגבלות שהוטלו בשל תקופת הקורונה, כמובן, הן כאלו שאינן מאפשרות את מתן השירות. כלומר, הכוונה בחוק היא לא להפוך שירותים הניתנים פרונטלית לכאלה הניתנים מרחוק בלבד בכל מצב ונסיבות אלא לאפשר את מתן השירות מרחוק, שהיום אינו מתאפשר, ובכך גם להתגבר על המגבלות שתקופת הקורונה יוצרת וגם כפתרון במקרה שבו מתן השירות הפרונטלי אינו נגיש. הצעת החוק מציינת את חובת הגורם הממונה להתחשב במאפיינים הייחודיים של קבוצת מקבלי השירות, לרבות כאלה שעשוי להיות להם קושי לעשות שימוש בשירות מרחוק. הוועדה ראתה לנכון להדגיש כי יינתן מענה הולם גם לאנשים עם מוגבלות מסוגים שונים, לרבות על ידי ביצוע התאמות במתן השירות. לעניין זה קבענו גם חובת פרסום למתן השירות באופן נגיש, שיאפשר את איתורו בקלות ושיהיה מונגש גם לאנשים עם מוגבלות. לבסוף, נוכח השינויים בפועל שהחוק מאפשר במתן השירותים ולאור החשיבות שאנו נותנים לפיקוח הפרלמנטרי, קבענו בוועדה כי שינוי של התוספת לחוק, הקובעת אילו שירותים ניתן לתת מרחוק, יתבצע באישור הוועדה. כך גם לגבי התוספת השנייה, שקובעת את התכליות שבבסיס אופן מתן השירות. בנוסף לכל אלה מתקן החוק באופן עקיף ולתקופת זמן קצובה שתי הוראות חוק הקשורות ליכולת לקבל שירותים מרחוק בתקופת מצב החירום. החוק הראשון הוא חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986, שקובע בסעיף 2 את הכלל שלפיו נדרשת הסכמתו של הלקוח לחוזה כרטיס חיוב בחתימתו ביד הלקוח. בעקבות הצמצום בפעילות סניפי הבנקים לנוכח ההגבלות בתקופת הקורונה, תוקן סעיף זה במסגרת תקנות שעת חירום להנגשת שירותים פיננסיים – שפקעו בינתיים. על רקע המשך הצורך בהנפקת כרטיסי חיוב ללא חתימה פנים מול פנים, במיוחד לצורך קבלת קצבאות, מוצע להמשיך את ההסדר כך שניתן יהיה לכרות חוזה לשימוש בכרטיס חיוב באמצעות הסכמת הלקוח, שתתועד, ובכך להתגבר על דרישת החתימה כאמור, בדומה להסדר הקבוע בסעיף 2 לחוק שירותי תשלום, שצפוי להיכנס לתוקף ולהחליף את חוק כרטיסי חיוב ב-14 באוקטובר 2020. עם כניסתו לתוקף של חוק שירותי תשלום תפקע ההוראה בחוק הזה שסיפרתי עליו, שמובא כיום לאישור. הוראות אלו יחולו רטרואקטיבית ממועד פקיעתן של תקנות שעת החירום. התיקון העקיף השני שמבצע החוק הוא בסעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, המסמיך את רשם ההוצאה לפועל להטיל הגבלות שונות על חייב בעל אמצעים שאינו משלם את חובו בהתאם לתנאי הסעיף. הרשם רשאי לקבוע, בין שאר ההגבלות, גם הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב. בעניין זה, הותקנו ב-7 באפריל 2020 תקנות שעת חירום שאפשרו הלכה למעשה למנפיקים להנפיק לחייב בעל אמצעים כרטיס חיוב מיידי גם כנגד קיומה של מסגרת אשראי בחשבונו. תוקפן של התקנות פקע. בחוק זה מוצע להאריך את ההסדר שהיה קבוע בתקנות שעת החירום כך שיאפשר לחייב בעל אמצעים המעוניין בכך לבקש הנפקת כרטיס חיוב מיידי בלי שיידרש לוותר על מסגרת האשראי בחשבונו כפי שנהוג לדרוש מחייבים, על מנת להתמודד עם האתגרים הכלכליים שהביאה עימה תקופת הקורונה. תיקון זה יחול אף הוא רטרואקטיבית מיום פקיעת תוקפן של תקנות שעת החירום. תוקפו של החוק המובא לאישור מותאם לתקופת תוקפו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, הקבוע כיום ל-21 ביוני 2021. לסיום, אני מבקשת להודות לכל חברי הוועדה וכן לחברי חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, שהיה שותף לכל דיוני הוועדה. בנוסף, אני מבקשת להודות לנציגות ולנציגי משרד המשפטים, וכן לנציגי משרדי הממשלה הנוספים, ובהם משרד הדיגיטל הלאומי ומערך הסייבר הלאומי. נציגי המשרדים לקחו חלק חשוב בישיבות הוועדה ושיתפו פעולה למען קידומה של הצעת חוק זו. אני מבקשת להודות גם למשתתפים הנוספים שבחרו לקחת חלק פעיל בדיוני הוועדה ולתרום מידיעותיהם. כמובן, אני מודה לצוות הוועדה המסור והמקצועי, למנהלת הוועדה הגב' איילת חכימיאן ולגב' נעמי ברוך, רכזת תחום פרלמנטרי. כמו כן, תודה רבה ליועצת המשפטית לוועדה עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי ולדובר הוועדה מר יעקב אליאך. הצעת החוק אושרה בוועדה פה אחד ללא הסתייגויות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק נועדה לשרת את האזרחים בתקופה המורכבת שבה אנו מצויים ולפעול למען מתן שירות טוב יותר ונגיש יותר. אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק אין הסתייגויות אבל יש בקשת דיבור אחד, של חבר הכנסת משה אבוטבול. איננו נוכח. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק למתן שירותים חיוניים מרחוק בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–12 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–12 נתקבלו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 14, אין נמנעים, אין מתנגדים. ואני מוסיף אותך, כי הצגת את הצעת החוק מכאן, חברת הכנסת עינב; גם חברת הכנסת מיכל שיר; גם חבר הכנסת קרעי. 17 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע בקריאה שלישית. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני מוסיף את חברת הכנסת עינב – זה 14, חבר הכנסת קרעי – 15, וחברת הכנסת מיכל שיר – 16. 16 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית, והיא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1358).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), לקריאה ראשונה. יציג שר המשפטים אבי ניסנקורן, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחת ההשפעות של התפשטות נגיף הקורונה היא צמצום השימוש בתחבורה הציבורית. צמצום זה נובע מהגבלות שהוטלו על השימוש בתחבורה הציבורית במטרה לצמצם את התפשטות הנגיף, אך גם מכך שאנשים נמנעים מנסיעה בתחבורה הציבורית, בפרט אלה המצויים בקבוצת סיכון. כך נפגעת למעשה יכולתם של אנשים להגיע למקום עבודתם או לבצע קניות הכרחיות. על רקע מצב זה מתעורר קושי נוסף בקרב חייבים של הוצאה לפועל. במדינת ישראל יש כמעט 200,000 חייבים בהוצאה לפועל שהוטלה עליהם הגבלה הנוגעת לשימוש ברישיון הנהיגה. האפשרות שלהם להתנייד מצטמצמת עוד יותר מאחרים. בתקופה מורכבת זו, שבה התחבורה הציבורית אינה נגישה לנוסעים כבשגרה, יש לאפשר לחייבים להשתמש ברישיונות הנהיגה שלהם כדי שיוכלו להגיע למקום העבודה ולהתפרנס. הצעת החוק מבקשת לקבוע הוראת שעה אשר תקפיא את האפשרות להטיל הגבלות על רישיונות נהיגה. במשך חצי שנה לא תוטלנה על חייבים הגבלות חדשות מסוג זה, וההגבלות הקיימות יוקפאו. עם זאת, מוצע כי הוראת השעה לא תחול על חובות בתיקי מזונות, בשל הצורך בהבטחת האכיפה של תשלום חובות אלו. תודה לשרה פנינה תמנו שטה על ההערה החשובה בנושא זה בוועדת השרים לחקיקה, אשר הובילה להחרגה זו. אני מבקש להודות גם לחבר הכנסת שלמה קרעי, שיזם הצעת חוק פרטית בנושא זה. לנוכח חשיבותה של הצעת החוק בתקופה זו, הכנסת מתבקשת לאשר את ההצעה בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת חוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני מודה גם לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, שדחף את הנושא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים – גם השר עמיר פרץ פה – חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבי לא צריך גיבוי. כשהוא מביא הצעות חוק טובות אנחנו תומכים ומחזקים את ידיו. זאת אחת מהצעות החוק הטובות. כבוד שר המשפטים אבי ניסנקורן, זאת בשורה למאות אלפי נהגים שמחכים שהצעת החוק הזאת כבר תעבור בקריאה שנייה ושלישית כדי שיוכלו לנהוג ולקבל את רישיון הנהיגה שלהם. ציינת את חברי שלמה קרעי, ואני מציין גם את חברי כבוד היושב-ראש חמד עמאר, שגם הגיש הצעת חוק, גם חברנו ג'אבר עסאקלה וגם חברת הכנסת שרן השכל. נדמה לי שספרתי את כל הצעות החוק הפרטיות, שכבר עברו בטרומית לפני שבועיים. אנחנו חיכינו, ותאמין לי – אתה לא יודע, וגם אליך פנו אלפים – שאנחנו מקבלים פניות, כבוד היושב-ראש; שואלים מתי זה כבר ייכנס לתוקף. אנחנו כמובן תומכים בהצעת החוק הזאת, שבתקופה הקשה והמורכבת הזאת נותנת לאנשים האלה להתפרנס ולנהוג ברישיון – ולא יפרו את החוק. אבל יש כמה דברים. אתה יודע שהיינו בקשר בשבועיים האחרונים ונפגשנו כמה פעמים, וגם נפגשת עם שרת התחבורה מירי רגב וגם עם אפי רוזן, מנהל משרד הרישוי. יש כמה תיקונים שנכניס במסגרת הדיונים בוועדת חוקה. למשל, אחד הדברים שצריך תיקון הוא שמאחר שאנחנו מדברים פה על ביטול ההגבלה לשישה חודשים, אז יש פה את ההגבלות הקיימות. נגיד, אם רישיון של מישהו מוגבל לארבע או לחמש שנים, לפי הוראות ותקנות משרד הרישוי, הוא צריך לעבור בחינה תיאורטית וטסט מעשי. זאת לא הכוונה. כשעשיתי את החוק הראשון יחד עם חבר הכנסת אחמד טיבי וביטלנו את הקנסות, שר התחבורה הקודם ישראל כץ אישר שמי שהרישיון שלו היה מעוקל עד עשר שנים – הוא פטר אותו מתיאוריה וטסט. הכוונה שלנו, כמו שאמרת – וזה בנימוקי הצעת החוק – שאנחנו נזרז את ההליך הזה. זאת אחת הנקודות שנעלה בדיונים בוועדת החוקה. דבר שני, אנחנו לא מדברים על כך שהנהגים ילכו ויקבלו רישיון ממשרד הרישוי. מי שיש לו רישיון ויש לו הגבלה ומופיע במכשיר, אז פשוט ההגבלה הזאת לא תחול עכשיו והוא ינהג באופן חוקי, כך שלא צריך ללכת למשרד הרישוי ולהוציא רישיון עכשיו. את זה אני אומר לאזרחים שמחכים להסברים שלנו ולהצעת חוק. דבר אחרון, אני מבקש מכל החברים וגם ממך, כבוד שר המשפטים, וביקשנו כבר מיושב-ראש ועדת חוקה, שנביא את זה כבר ביום שני הבא לדיון בוועדת חוקה לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית, על מנת שהחוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא, וככה נביא את הבשורה המיוחלת למאות אלפי נהגים. תודה לך. באמת, זאת בשורה לכל הנהגים, (אומר בערבית: בשורה לכל הנהגים שמחכים לחוק הזה. אנו מקווים שהוא יאושר סופית בשבוע הבא.) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – מוותר. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי שעוקב אחרי הכותרות והמבזקים שיוצאים עכשיו במהדורות החדשות ובאתרי האינטרנט חושב שמדינת ישראל נמצאת באיזה שיט רגוע בקריביים, וכל מה שאנחנו יכולים לריב עליו זה סידור הכיסאות על הסיפון: מי יותר קרוב לבריכה; מי יש לו נוף יותר טוב לים, מעבר למעקה של הספינה. כחול לבן נגד הליכוד, הליכוד נגד כחול לבן, והכול סביב מה? איך נחלק את התפקידים; איך נמנה את בעלי התפקידים; איך נמנה את האנשים; איך נוריד את האנשים – הכול סביב האתננים הפוליטיים. כאילו אין 800,000 מובטלים, כאילו אין עשרות אלפי עסקים שנמצאים בסכנת סגירה וחלקם כבר נסגרו, כאילו אנחנו לא נמצאים במצב שבו אף אחד מההורים לא יודעים איך ילדיהם אמורים ללכת לבית הספר בעוד שבועיים. לקנות להם ספרים או לא לקנות להם ספרים? כמה ימים הם ילמדו? כמה שעות? גם המורים והמורות עצמם לא יודעים איך הם ילמדו במהלך שנת הלימודים הזאת. בעוד שבועיים היא אמורה להיפתח ואין להם מושג איך זה הולך להיראות. בעלי העסקים לא יודעים מתי הם יכולים לפתוח את העסק ומתי הם צריכים לסגור את העסק – האם הם חייבים או לא חייבים? גם כשהם חושבים שהם יודעים מסתבר שהם טעו, כי הממשלה משנה את דעתה ארבע פעמים ביום. אבל יש כאן קבוצה אחת, חברות וחברים, שיודעת טוב מאוד שהממשלה דואגת לה. יש כאן קבוצה אחת שברור לה לחלוטין שהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות. הם יודעים שמה שלא יהיה – לעניינם ידאגו. מי ששמע היום בוועדת הכספים – יושב-ראש הקואליציה מגיע ושם את התנאים על השולחן, הבהיר לנו בדיוק מי הכי חשוב בסדר מבחינת נתניהו וגנץ ולמי כן צריך לדאוג, גם אם לא יהיה תקציב. מבחינתם העצמאיות והעצמאים, הסטודנטיות והסטודנטים יכולים לחכות; מבחינתם בעלי העסקים הקטנים, משרתי המילואים, החיילים, יכולים לחכות. יש רק קבוצה אחת שלא יכולה לחכות. מבחינתם ליצמן וגפני – שאגב, עושים את עבודתם בעבור מצביעיהם – זה מה שחשוב; אם רק יעבירו 400 מיליון שקלים לטובת הכספים הייחודיים שדורשים ליצמן וגפני, נפתרה הבעיה. יעשו מה שהם רוצים. הם לא יכולים לחכות, ומבחינתם זה הדבר הכי חשוב היום על סדר-היום. אז אני יכול להגיד לכם מה אפשר לעשות ב-400 מיליון שקלים שהממשלה הזאת לא עשתה: ב-400 מיליון שקלים אפשר לתת ל-80,000 סטודנטים שלא יודעים אם יפתחו את שנת הלימודים הבאה מענק של חצי שכר לימוד; ב-400 מיליון שקלים אפשר לתת דמי אבטלה לעצמאים. זה בדיוק המספר שמשרד האוצר – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> סטודנטים גויים. לסטודנטים יהודים אתה לא דואג. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הסטודנטים הם עכשיו גויים? << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> סטודנט שלומד תורה הוא לא סטודנט? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו הסטודנטים הם גויים. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בחייך, מר אייכלר, באמת, אתה יודע, לפחות אל תצעק שטויות. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – על יהודי אחר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לפחות אל תצעק שטויות. לא כל מי שלא חושב כמוך הוא גוי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה יש לך? הסטודנטים הם גויים – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה שתאפשר לי לסיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> לא, הוא דואג רק לגויים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – תתבייש לך. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סגן השר, נא לאפשר לחבר הכנסת לסיים את דברו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מייד ברגע – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו לא ניתן לך את הבמה הזאת לשסות, אנטישמיות. 21 מיליארד שקלים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תודה, תודה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמובן שחבר הכנסת אייכלר, מבחינתו – אני לא יכול – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> זה מה שמדאיג אותו. הלומד תורה הוא סטודנט יהודי כמו כל הסטודנטים היהודים, ואם אתה מפריד אותם, אתה דואג רק לסטודנטים הגויים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני בהחלט מוכן שהתקציב שמועבר לסטודנטים עצמם – כל כסף שהסטודנט מקבל מהמדינה, שיינתן לכל מי שלומד. אין לי שום בעיה עם זה. הבעיה היא שמה שאתה מדבר עליו זה בסוף לא על הסטודנטים – אתה מדבר בדיוק על משהו אחר. אני רק רוצה להשלים את הטיעון. << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – סטודנטים לומדי תורה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא לא אפשר לי לסיים אפילו את הדברים האחרונים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז משפט אחד, בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לסיכום, חברות וחברים, זה סדר העדיפויות של הממשלה הזאת: לא סטודנטים, לא חיילים, לא מילואימניקים; המצביעים של ליצמן, גפני ויהדות התורה הם הראשונים בתור בממשלה הזאת. אגב, לא משנה מי ראש הממשלה – מי שמנהל אותה זה כנראה ליצמן וגפני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תודה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, תעלה ותבוא ותגיע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, איפה השר? יש 36 שרים. אף אחד לא יכול להגיע ולכבד את הכנסת? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו מסתפקים ברב אייכלר. הוא בשבילנו שר של השרים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא. אני מבקש שיגיע לכאן שר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בשבילנו אייכלר הוא השר של השרים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אם חבר הכנסת חמד עמאר רוצה לחכות עד שיגיע השר – – – << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התקנון מאפשר להתחיל לדבר עד ששר מגיע. זה מקובל. אז אני אנצל את הזמן קודם כול לדבר על החוק. אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה להודות לך על שהחלפת אותי. תודה לך. אני רוצה לנצל את הזמן הזה לשני דברים: דבר ראשון – הצעת החוק. כל מי שיזם, כל מי שהביא את הצעת החוק – היא הצעת חוק מאוד טובה, הצעת חוק שתשרת הרבה אזרחים במדינת ישראל. חיכו לה הרבה אנשים, כי אותם אנשים הכי חלשים, ששוללים להם את הרישיון בגלל חוב כספי שהם באמת לא יכולים להחזיר אותו – שוללים להם את הרישיון ולא מאפשרים להם לאחוז בהגה. אמרתי את זה גם כשדיברתי על החוק בקריאה טרומית – הרבה מהם ממשיכים לנהוג, וזה יותר מסוכן מאשר לשלול להם את הרישיון בגלל עצם העובדה שהם לא מצליחים להחזיר את החובות שלהם. חלק גדול מהם, העבודה שלהם היא נהיגה, ואז גודעים להם את הפרנסה שלהם. לכן, חשוב מאוד שנעביר את הצעת החוק הזאת היום בקריאה ראשונה, נביא אותה כבר ביום שני לוועדת החוקה, נעביר אותה בקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שנצליח להביא אותה כבר ביום שני הבא לקריאה שנייה ושלישית, שתיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. נכון שזאת הוראת שעה לחצי שנה. אני מקווה שנצליח להאריך אותה יותר ונאפשר לאותם אנשים לסדר את החוב שלהם, או שיהיה חוב שלא יקשור את רישיון הנהיגה של אותם אנשים עם החוב שהם צוברים לפעמים ולא מצליחים להחזיר אותו. אני רוצה לנצל את הזמן הזה גם לדבר על נושא חשוב מאוד – אני חושב שיעניין גם אותך, אדוני היושב-ראש. קראתי בשבוע שעבר כתבה. נכנס השר, אתה יכול להפעיל את השעון מעכשיו, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, זכותך. אנחנו חוזרים לשלוש דקות. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עמדת בחוץ או עמדת בפנים – זה הבדל אדיר בין לעמוד בחוץ לבין לעמוד בפנים. כשאתה בפנים אתה נחשב עכשיו השר, ואני מתחיל עכשיו לחשב את הזמן. גם תפעיל את השעון, אדוני היושב-ראש, כי אני לא רוצה לקחת את הזמן יותר מדי. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר קראתי כתבה שפורסמה בעיתון גלובס שנגעה למדיה בערבית. היא הוזמנה על ידי מנכ"ל – פורסם כאילו הגיע לידי גלובס דוח פנימי שהזמין מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי ושנעשה על ידי איזו כתבת שהייתה כתבת לענייני ערבים בגלי צה"ל והכינה את הדוח, דוח חריף מאוד על כל מה שקורה במדיה הערבית. ואני רוצה להגיד לכם מהיכרות אישית שלי עם המדיה בערבית, כל מה שנכתב שם לא נכון. אני אגיד לכם, הייתה מהפכה אדירה במדיה בערבית בשנים האחרונות, מאחוזי צפייה של כמעט לא 1% לאחוז צפייה ושמיעה – גם ברדיו, גם בטלוויזיה, גם בדיגיטל – עלייה דרסטית. ההנהלה שמנהלת את המחלקה בערבית עושה עבודה מעולה, מהמנהל יאסר עטילה דרך כל העובדים שיושבים שם. אני מכיר אותם אישית. אני אומר לכם, פעם לא שמעתי את המדיה בערבית בכלל. היום, בגלל הנושאים החשובים שעולים שם, אני שומע, והרבה אזרחים שומעים את זה שם – לא מאות ולא אלפים; עשרות אלפים מהמגזר הערבית התחילו לשמוע את המדיה בערבית. והפתיע אותי שהוציאו את השד העדתי גם שם. אני לא מבין איך אותה חוקרת שואלת את אותו עובד: אתה נוצרי או אם אתה דרוזי או אם אתה מוסלמי, וכותבת שם, בדוח שלה, שיש יותר מדי עובדים נוצרים ודרוזים מאשר מוסלמים. ואני בדקתי וזה לא נכון. מה, היא רוצה להוציא את השד העדתי? מה, המנכ"ל רוצה להוציא את השד העדתי בתוך המיעוט? להגיד מי העובד, האם הוא דרוזי או נוצרי או מוסלמי? שיתבייש לו כל מי שהזמין את הדוח הזה. שיתבייש כל מי שהכין את הדוח הזה, שנכנס לנושא העדתי בתוך תאגיד ציבורי. אני חושב ששר התקשורת קודם כול צריך לזמן את אותו מנכ"ל בדחיפות, בבהילות, ולגנוז את אותו דוח שנכתב, שאני מאמין שהוא הוזמן על ידי אנשים מסוימים והודלף בגלל מטרות אישיות של אותם אנשים שהזמינו אותו. לא צריך להיות דוח כזה בשידור ציבורי במדינת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת חמד עמאר. גם דיברת בשמי. החלפתי אותך והחלפת אותי. אני מסכים איתך. יעלה ויבוא חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אומנם שר המשפטים יצא מהאולם, אבל אני רוצה לברך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אצלך, שר הכלכלה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה מפריע לי. אומנם שר המשפטים יצא מהאולם, אבל אני רוצה לברך על ההתקדמות בחקיקת החוק הזה. גם אם הוא הוראת שעה, אני חושב שזאת מדרגה חשובה לבטל את הנוהל הזה של שלילת רישיון בגין חוב להוצאה לפועל. זה מקל את החיים של הרבה מאוד אזרחים, במיוחד כשהעבודה שלהם כרוכה בנהיגה. זאת התקדמות משמעותית. אני הייתי רוצה שהחוק הזה יחוקק כחוק ולא כהוראת שעה, ולא רק לשישה חודשים אלא חוק אמיתי. לא צריך להיות קשר, או לא צריך לתלות את האפשרות לנהוג במדינה, בארץ הזאת, בחובות, כי החובות האלה – אם אנחנו לא נאפשר לאנשים לנהוג ולעבוד, הם לעולם לא יוכלו להחזיר אותם. כמובן, אני מברך, ומודה לחברים שהגישו הצעות חוק פרטיות בעניין הזה – אוסאמה, חמד, קרעי, שרן השכל ואחרים. אני חושב שזאת התקדמות משמעותית, ואנחנו נתמוך בה. לגבי הנושא שידידי חמד עמאר העלה, נושא "מכאן", אני חושב שצריך לבחון את הנושא. פעם (אומר בערבית: בית השידור הישראלי) היה מין, כאילו – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – – שופר. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – מין נשלטת על ידי השב"כ. כן, כן, אנשי השב"כ כאן לא יודו, אבל אני אגיד שהיא הייתה ממש מכוונת גם להורדת המורל וגם לטשטוש הזהות. היום "מכאן" עשתה קפיצת מדרגה מאוד מאוד משמעותית. אני חושב שיש פה ושם מאבקים פוליטיים פנימיים. אנחנו לא צריכים לתת למאבקים פוליטיים פנימיים לגבור על הצורך של תחנות רדיו וטלוויזיה, שהן משמעותיות. ואני מאוד מאוד רוצה שניקח את הנושא – שר התקשורת צריך לקחת את הנושא לידיים ולפתור את הסוגיה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת. חבר הכנסת שלמה קרעי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שב"כ לא יודה, אבל אמ"ן יודה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש דיון, יש דיון ער. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות, אדוני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, הבוקר קיימנו את הכינוס הראשון של שדולת הנגב בראשותי. ראש הממשלה אמר בדיון כי אחת מאבני היסוד בדרך להפיכת הנגב למרכז היא המשך הקמתה של תשתית מתקדמת של תחבורה ציבורית יעילה ומהירה. אנחנו נפעל שכל זה יקרה, בעזרת השם, בהקדם האפשרי, כולל הקמת שדה התעופה הבין-לאומי בנגב ופריסת פסי רכבת מקצה הארץ ועד קצה. אבל עד שכל זה יקרה, רישיון נהיגה אינו מותרות. רישיון נהיגה הוא כלי עבודה מרכזי של האזרחים. איך אפשר לצפות מאדם להחזיר חוב להוצאה לפועל כאשר נוטלים ממנו את חופש התנועה ומחרימים לו כלי כל כך מרכזי כמו רישיון נהיגה. הקושי מתגבר בייחוד כשמדובר בחייבים תושבי הפריפריה או אזורים אחרים נעדרי תחבורה ציבורית יעילה ומספקת. הקושי מחריף אף יותר בתקופה זו של משבר הקורונה והשלכותיה על ההימנעות מנסיעה בתחבורה ציבורית. אולי במקרה הזה, אדוני היושב-ראש, אפשר לומר שמעז יצא מתוק. המצב כיום פוגע פגיעה קשה אף יותר בצעירים ובנהגים חדשים, ששלילת רישיונם מחייבת אותם לעיתים בתיאוריה וטסט מחדש, או נהגים ותיקים עם שלילה ארוכה מדי, שמחייבת גם אותם, למרות שהמגבלה לא הוטלה כתוצאה מאיכות הנהיגה שלהם. כפי שהזכיר חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שהוא באמת בולדוזר בעניין הזה, מייד כשהגשנו ושהצעת החוק עברה בקריאה טרומית, הוא כינס את כולם, ישבנו בישיבות משותפות, והוא פועל גם מאחורי הקלעים כדי להביא את הנושא הזה לסיומו. כמו שהוא הזכיר, אנחנו מתכוונים לטפל בכך שגם כאלה שצריכים תיאוריה וטסט מחדש לא יצטרכו הפעם הזאת, בהוראת השעה הזאת, כמו שהזכרנו קודם. אנחנו מתכוונים גם לזרז את התהליך כך שבעזרת השם כבר ביום שני הקרוב נביא את הצעת החוק מושלמת לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו מקווים שנספיק לעשות את זה בישיבה בוועדת חוקה עוד לפני כן ולסגור את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לפני פיזור הכנסת? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גם יכול להיות. הצעת החוק תשפר את תפקודם של חייבים המצויים במצב קשה ממילא מעצם מעורבותם בהליכי ההוצאה לפועל ותקל עליהם להחזיר את חובם. אני רוצה להודות לשר המשפטים אבי ניסנקורן, שנמצא כאן רק כשאני תוקף אותו, ועכשיו כשאני מפרגן לו הוא כבר – תמסרו לו בשמי תודה על הנושא הזה. הוא שולט שליטה בלתי מעורערת בוועדת השרים לענייני חקיקה, ולולא הדחיפה שלו וההבנה שלו שהנושא הזה חשוב כנראה שזה לא היה קורה. אני רוצה להודות, כמו שאמרתי, לחברי אוסאמה סעדי, לחמד עמאר, היושב-ראש, לג'אבר עסאקלה ולשרן השכל, שהגישו גם הם הצעות חוק כאלה. אני מקווה שביטול הסנקציה יהפוך בהמשך מהוראת שעה להוראת קבע. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. אני באמת רוצה להודות לסדרנים, שמחטאים כל הזמן, אחרי כל אחד שמדבר. תודה רבה לכם. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברים, גם אני רוצה לברך על החוק הזה, שמאפשר לנהגים להשתמש ברישיונות שלהם בתקופה כה קשה, במיוחד כאשר רבים, מאות מהם, מסתמכים על הרישיון הזה כדי לחיות, כדי להתפרנס. אולם אני חושב – אוסאמה וכל החברים שהציעו את ההצעה הזאת – שהגבלות על החזקת רישיון צריכות להיות אך ורק בעטיים של נושאים הקשורים בעבירות תנועה. אי-אפשר לבוא בטענות על רישיון של אדם בכל נושא ונושא שאיננו קשור בהכרח לעבירות תנועה שלו. ציינתם את הקטע: אלא אם כן מדובר בתשלום מזונות. אז אפשר להבין את הסעיף הזה, אבל על כל חוב כספי לבוא ולעשות עיקול על הרישיון זה דבר לא מתקבל על הדעת. אז אם אפשר, קרעי, אוסאמה ואחרים, רישיון נהיגה – לא צריך להגביל או למנוע שימוש בו או לעשות עליו עיקול אלא אם כן מדובר בעבירות הקשורות לדיני תנועה. זה מה שצריך לעשות ולזה צריכים לייחל. הנושא השני – לפני שעה פורסם שהלילה הייתה קטטה המונית בחוף ים בכינרת. ומה הסיבה לקטטה? היו שם עובדי ניקיון, עובדי קבלן שעבדו, והיו שם גם עשרות צעירים, יהודים לצורך העניין, שהפעילו שם מוזיקה מרעישה מדי במקום שאסור לעשות זאת. ניגשו אליהם העובדים, ביקשו שיפסיקו עם הרעש באזור, ואז הם התנפלו עליהם במכות, "מוות לערבים" ומה לא. אני כמובן לא מופתע. אני מגנה בתוקף את המעשה, אבל לא מופתע מגילויי הגזענות, שמתרחבים במדינה בלי שמישהו מתעורר בזמן כדי לבלום את התופעה הכל-כך מחרידה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, אדוני. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה, תרשו לי, מעבר להצעת החוק שעל הפרק, להתייחס שנייה לנושא הכללי של אבטלה במשק. ולהנמיך את הפודיום – נורא גבוה מי שלפניי. תראו, מדינת ישראל נמצאת במשבר אבטלה חסר תקדים. בזמן שמאות אלפי ישראלים קמים כל בוקר לריטואל באמת מבעית של שליחת קורות חיים, בידיעה שיש סיכוי קלוש שהם יקבלו תשובה חיובית או אפילו זימון לריאיון – ומי שלא היה בסיטואציה הזאת לא יבין את החשש הקיומי, את חוסר ההערכה העצמית בסיטואציה הזאת, לא מבין את גודל המשבר. עבודה עבור אנשים זה מעבר לקודם כול כסף כדי לשלם שכר דירה ולשים אוכל על השולחן; עבודה עוזרת לנו גם לדימוי העצמי, גם לתחושת השייכות, גם לחלק מההגדרה העצמית שלנו. כל עוד ממשיכים להתנהל בתוך משבר הקורונה, ללא שום אופק עבור אותם מובטלים, ממשלת ישראל חוטאת לציבור הישראלי וחוטאת לתפקידה כמנהיגה של הציבור הישראלי. לפני שנדבר על פתרונות למשבר האבטלה צריך לציין עובדה מאוד מאוד מדאיגה. נכון להיום – אנחנו באמצע אוגוסט – ממשלת ישראל עדיין לא יודעת לנקוב במספר המובטלים שיש כרגע במדינה. יש לפחות שלוש הערכות שונות שמסתובבות. למעשה הדיבור של ראש הממשלה נתניהו על הקמת צוות מיוחד כדי לפצח מה מספר המובטלים במדינה – ואנחנו סטרטאפ ניישן, כן? יש לנו ביג דאטה, יש לנו רישומים, יש לנו את הלמ"ס, יש לנו הכול, ועדיין ממשלת ישראל לא יודעת לנקוב במספר המובטלים שיש כרגע במדינה. תחשבו על מה שאמרתי הרגע ואז תחשבו מה הסיכוי שהיא תדע לטפל במשבר האבטלה אם היא לא יודעת אפילו לומר כמה מובטלים יש. בזמן שמשבר הקורונה לא חדש, ואנחנו כבר חמישה חודשים כאן, יש ניסיונות ברחבי העולם – מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, אבל לפחות יש ניסיונות. ממשלת ישראל יכולה לאמץ את שלושת הדברים הבאים כדי לייצר איזושהי תשתית קדימה לפתרון האבטלה: אימוץ המודל הגרמני של מתן תמריץ למעסיקים, אבל בצורה מובנית ונכונה ברמת הענפים שנבחרים; מענקים לעובדים בענפים המתקשים לגייס ידיים עובדות. יש לי הצעת חוק שנקראת "מועדפת קורונה" בדיוק על זה. יש ענפים שאנחנו ממשיכים לייבא אליהם ידיים עובדות מבחוץ בזמן שיש לנו ישראלים שאולי עם התמריץ הנכון יעבדו בענפים האלה – ענפי החקלאות, מלונאות, מסעדות. חובתה של ממשלת ישראל לעודד עבודה עברית, ובמקום לשלם דמי אבטלה כחל"ת עד יוני 2021, לקחת את דמי האבטלה האלה ולהוסיף אותם כמענק לעובדים צעירים שאולי ירצו ללכת לעבוד באותם ענפים שמשוועים לידיים עובדות. בנוסף, הגיע הזמן לתקן את הסוגיה של דמי אבטלה לאלו שעושים הכשרות מקצועיות. אנחנו חייבים לצאת בפרויקט נרחב של הכשרות מקצועיות. ממשלת ישראל עתידה לקדם תוכנית הכשרות מקצועיות שנכונה לפני שנתיים-שלוש, כלומר לא רלוונטית לשוק העבודה של הקורונה. נדרשת תוכנית מקיפה של הכשרות מקצועיות שמעבירה את הנושא לגופים פרטיים ומסמיכה אותם ועובדת צמוד לתוכנית התמריצים למעסיקים, כדי שתהיה פה בעצם תוכנית משלימה – הכשרות מקצועיות לענפים שזקוקים לידיים עובדות ומעסיקים שמתחייבים לקלוט את אותם עובדים מוכשרים בסוף העבודה. וכדי לוודא שהם יוכלו ללמוד בצורה רגועה בהכשרות המקצועיות – לבטל את הקיזוז בדמי האבטלה ולאפשר להם איזשהו אופק כלכלי. אלה צעדים בסיסיים שמרביתם ננקטו במדינות אחרות בעולם, ובמדינת ישראל אנחנו עדיין מחכים למוצא פיה של הממשלה כדי להבין כמה מובטלים יש כאן. זה מעורר דאגה, וזה לבטח לא מעורר ביטחון אצל אותו אזרח או אזרחית שקמים בבוקר ושולחים קורות חיים וחושבים איך הם יפרנסו את המשפחה שלהם החודש. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בתקופה האחרונה מתקיים בישראל כאוס חוקתי ללא הפרעה עד כי קיימת סכנה שהכאוס הזה יהפוך לנורמה. יושב-ראש הכנסת יריב לוין שכח מושג בסיסי באזרחות, והמושג הזה הוא "הפרדת רשויות". << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> אבל מה עם הבג"ץ – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בשבועות החולפים דחף ראש הממשלה לפתחה של הכנסת חוקים שהשם ההולם אותם הוא "חוקי הדיקטטורה" – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הכנסת השב"כ לטלפונים, חוק הסמכויות של נתניהו להטיל סגרים, הארכת מעצרים באמצעות אמצעים אלקטרוניים. הכנסת הפכה במקרה הטוב לכנסת בדיעבד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יושב-ראש הכנסת הכשיר את התופעה – דחף לדיונים מהירים בוועדת חוץ וביטחון ובוועדת חוקה, חוק ומשפט, העניק אישור גורף לקיום דיוני הוועדות במקביל לדיוני מליאת הכנסת – וכל זה כדי לקיים את רצונו של ביבי. לאחרונה הוא הגדיל לעשות והצהיר שראש הממשלה הנחה אותו – תקשיבו טוב – הנחה אותו לעשות מאמץ עליון כדי להגיע להבנות עם כחול לבן. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, יושב-ראש כנסת שהוא שליח פוליטי של ראש ממשלה – זה עוד לא היה לנו. ואז בא הדיון בשבוע שעבר שבו נתניהו הגיע לענות בשם הממשלה, וכאן ראינו את הכנסת בהתבטלותה בפני הממשלה. נתניהו דיבר כמה שהוא רצה, ללא הגבלה מהיושב-ראש. שמענו משפטי מחץ: חשוב שתקשיבו לראש הממשלה, אמר לנו יריב לוין. ואני לרגע טעיתי וחשבתי שדודי אמסלם נמצא פה. נזכיר ליושב-ראש ששכח: הממשלה, הרשות המבצעת, קיימת רק מכוח אמון הכנסת, לא להפך. מנחם בגין, זיכרונו לברכה, כתב שהמבחן האמיתי לדמוקרטיה הוא במערכת היחסים בין הממשלה לכנסת; שחשוב שיתקיימו יחסים של ניגוד ושותפות, או להפך – שותפות וניגוד. אם יהיו יחסים של ניגוד בלבד, אזי זה יביא להקפאת המדינה, אבל שותפות בלבד, הוא אמר, כפי שמוביל יושב-ראש הכנסת יריב לוין, משמעותה היא אחת: עריצות. ניגוד ושותפות – זו הסתירה הבונה, הוא אמר. היא סותרת עריצות, היא בונה דמוקרטיה, הוא כתב. במושגיו של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, זיכרונו לברכה, אנו נמצאים כיום במערכת יחסים של שותפות בלבד, ומשמעותה היא אחת: עריצות, דיקטטורה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברותיי וחבריי חברי הכנסת, העריצות והדיקטטורה של נתניהו ינצחו כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – נצא מהאדישות, ריבונו של עולם, אנשי ימין ואנשי שמאל. נעלה לירושלים ונישאר עד שנתניהו יתפטר. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – הפריימריז של ישראל ביתנו – – – ליברמן, אבידר? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אענה לך, אבל זה יחזק אותך בפריימריז שלך, אז אני לא אענה לך. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> למה? תחזק את שלמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – דמוקרטית – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אענה לך, אני חוזר. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, כבוד חברי הכנסת, אני רוצה להגיד משפט על החוק עצמו: הוא חוק חשוב מאוד, ולא רק בגלל הקורונה. החברים זוכרים – ודאי חבר הכנסת אוסאמה זוכר – היו דיונים בוועדה לפניות הציבור על הבעיה ששוללים את רישיון הנהיגה לא מסיבות של נהיגה לא בטוחה – חובות, הוצאה לפועל, וכל מיני דברים כאלה. מה שקורה הוא שאותו מסכן שאין לו מאיפה לשלם – הדרך היחידה שהוא ישלם את חובותיו זה שיהיה לו רישיון נהיגה והוא יוכל לנהוג על משאית או על מונית או על משהו ושהוא יוכל להתפרנס. דיברנו על זה אז הרבה, ואני רוצה לשבח את המנהל של רשות הרישוי אפי רוזן, שביטל הרבה ביורוקרטיות שם, שעמדו דווקא נגד האנשים החלשים, ובאמת הביא להישגים בדברים האלה. אני מאוד מברך על החוק הזה, דווקא בגלל המצב של קורונה, אבל לא רק. תמיד אסור לערב את העניין של רישיון נהיגה עם משהו שלא קשור לנהיגה. רבותיי, עכשיו, בימים האלה, כשהממשלה מתפרקת או הולכים לבחירות – אני לא יודע מה יהיה – יש איזה דיון עכשיו על 21 מיליארד שקלים, שהמדינה לא יכולה להמשיך, כי אין תקציב. בתוך ה-21 מיליארד יש פחות מ-400 מיליון לסטודנטים לומדי תורה, שאפילו באומות העולם היו קוראים להם סטודנטים תורניים תלמודיים. ופה אומרים כך: אין כסף לסטודנטים, אין כסף לבעלי מסעדות, אין כסף לאף אחד, אין כסף לאנשי עסקים, אין כסף לאזרחים – כאילו החרדים לא סובלים מכל הדברים האלה. אין להם עסקים, אין להם עבודה, אין להם שום דבר. הם לא נמנים בצרות ישראל, הם רק מרוויחים. אני רוצה להמשיל – גברתי היושבת-ראש, ודאי את מכירה את הנושא הזה. הייתה מגפה ביער, וכל בעלי החיים עשו אספה לחשבון נפש, למה באה מגפה. ישב האריה, המלך, והגיע הנמר, ואמר: טרפתי כבשה, אולי אני לא בסדר. אמרו לו: מה פתאום? זה שרשרת המזון שלך, אין לך ברירה. כך באה כל חיה וחיה והתוודתה על מה שהיא עשתה – כולן בסדר. עד שהגיעה כבשה ואמרה שהיה לה קר בדיר והיא גנבה ערמת קש והתכסתה בלילה. אוה – כולם צעקו – היא אשמה במגפה. זה היה שחשבתי היום כששמעתי – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – היא פשוט טבעונית – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אל תפריע לי, תעשה לי טובה. יש לי רק שלוש דקות. זה מה שחשבתי קודם כששמעתי חבר כנסת שעולה, ואת מי הוא מאשים? אגב, לא רק הוא, גם כלי התקשורת חוגגים. את מי הוא מאשים בכל המשבר שיש לנו? את תלמידי הישיבות, שהשבוע פותחים את שנת הלימודים, בחודש אלול. היהודים באים – היהודים אשמים. זה דבר שאנחנו לא יכולים להשלים איתו בשום פנים ואופן. אנחנו נילחם נגד הדבר הזה, כי זה ממש, בדיוק, מה שהאנטישמים אומרים תמיד: היהודים אשמים. עכשיו אני רוצה לברך את תלמידי הישיבות שנכנסים השבוע ללמוד תורה, בפת לחם ומים לחץ, במסירות נפש בלתי רגילה, אבל הם היהודי הנצחי. הם מבטיחים את נצח ישראל לא רק בשביל עצמם אלא בשביל כל עם ישראל. על כך יבורכו בשנת לימודים טובה ובהצלחה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. נצטרף לברכות. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – היושבת-ראש היא טבעונית. אתה מספר לה סיפור על חיות חיות ולא – – – << קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >> לא, אבל זה בסדר, לא? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אף חיה לא נאכלה בסיפור הזה. זה בסדר, אלי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל את המתקן, נכון? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני בעד כבשים, מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני רוצה לומר לחבריי שאני מאוד מוטרד מזה כמה ימים, מאוד מוטרד מהפרסומים הנלווים, צריך לומר, להסכם עם איחוד האמירויות. וזה לא שאני מתנגד לנרמול היחסים ולשלום המאוד-מאוד חשוב הזה – אני מוטרד משלוש סיבות עיקריות. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> הייתה תוכנית המאה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אני מדבר. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> זה קורה – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> הסיבה הראשונה – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת מארק, באמת. אני לא חשבתי – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> הסיבה הראשונה נוגעת לאופן תפקוד הממשלה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> – – בסוגיה – חבר הכנסת אבידר – בסוגיה כל כך משמעותית, בסוגיה אסטרטגית מן המעלה הראשונה. אנחנו מדברים על שינויים אסטרטגיים במזרח התיכון, מדברים על מכירת נשק שובר שוויון, מדברים על ויתור על העליונות האווירית – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> איפה – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> – – ומי כמוך, שר הכלכלה, השר עמיר פרץ – היית שר ביטחון בתקופה קריטית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> ואנחנו יודעים כמה חשוב החיבור בין ראש הממשלה לשר הביטחון, לרמטכ"ל, ואנחנו רואים שדברים דרמטיים קורים, ועל פי פרסומים, יכול להיות שאולי גם הרמטכ"ל לא מעורב בכך. אני לא יכול שלא להיות מוטרד, ואני בטוח שזה מטריד גם אזרחים רבים במדינת ישראל. הסיבה השנייה שבגללה אני מוטרד, חבר הכנסת קרעי, היא שכשאני מקשיב ומתבונן ושומע את ג'ארד קושנר מדבר, ושומע קול צלול וברור – שהוא מדבר על זה – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> – – שסיפור הריבונות ירד לגמרי מהפרק. ירד לגמרי. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – בגלל שיושב-ראש המפלגה שלך פעל לא טוב. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> הוא מדבר על סרטוט של מפה של מדינת פלסטין. על זה ג'ארד קושנר מדבר, והוא עושה את זה בקול צלול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – אז פתאום אתם בוכים – – – התחילו להיפתח. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> בוא, בוא. אני אקבל את השניות האלה בחזרה אחר כך? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מחבר הכנסת קרעי, כן. מה? << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אני אקבל את השניות האלה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני אתן לך. כן. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> סבבה. אתה יודע למה אני מוטרד, חבר הכנסת קרעי? ואתה יודע, אנחנו גם מיודדים מאוד וחברים טובים, ואני חושב שאנחנו רואים הרבה דברים עין בעין. הסיבה השלישית שבגללה אני מוטרד – וזה יכול להישמע אישי, וזה לא אישי. יש לי הערכה רבה מאוד, אבל אני רוצה לומר כזה דבר: מי שנכווה ברותחין, ייזהר מאוד בצוננין. ואני יודע – והצהיר על כך ראש הממשלה, וזה היה קמפיין הבחירות שלו, שהוא רוצה להטביע את חותמו המדיני. ויש לכך משמעות. מכיוון שנכווינו ברותחין, אני מאוד נזהר ואני מאוד מוטרד. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מספיק. אני מבקשת, מספיק עם קריאות הביניים. נא לסיים. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> זהו. לסיכום דבריי – אני מסיים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה – – – שלנו, גברתי היושבת-ראש – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אני רוצה לשמש פה לאזרחי ישראל – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בסדר. אבל לא צריך להפריע כל הזמן. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> – – שאני מניח שהשאלות האלה מטרידות גם אותם. הריבונות נדחתה זמנית או ירדה לגמרי, כליל, מהפרק – כן או לא? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> נדחתה – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> מדינה פלסטינית קיימת? << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – תחשוב על התעמולה שלך ושל בנט ושל שקד. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> – – – או שחזרנו לנאום בר-אילן ולחזון שתי המדינות לשני העמים? << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> אתם עובדים על זה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> השאלה השלישית – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, ואחרונה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> – – היא אם אין באמת שינויים ביטחוניים או שיש כאן שינויים ביטחוניים אסטרטגיים דרמטיים. וכל זה קורה לא בניהול של ממשלת ישראל. תודה רבה. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה בנט עשה לטובת ביטחון ישראל כשהוא היה שר הביטחון? << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> הסתובב בין העסקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי – – – בין העסקים – – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> הוא מסתובב. פתאום זוכר שיש עסקים קטנים במדינת ישראל. פתאום הוא זוכר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו דאגנו לתוכנית לפיצוי העסקים, מעל לרבע מיליון שקל בחודש. אם היית בא לוועדת הכספים, אם היה אכפת לך מהם, אולי היית יודע את זה, אבל זה לא מעניין אתכם באמת. לא אתה ולא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> רבותיי, אני מבקשת לכבד כעת את הנואם הבא. תודה רבה. בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, כואב לי נורא שחברי הכנסת של ישראל ביתנו לא פה. מיותר לציין שהחוק של רישיונות הנהיגה – אנחנו בעד החוק הזה. אנחנו חושבים שהוא חוק טוב ונכון, ולא צריך לעצור אנשים בגלל ההוצאה לפועל עם רישיונות הנהיגה שלהם אם זה לא נושא של מזונות. אבל אני רוצה כן להתייחס למופע שהיה פה קודם – וזו לא פעם ראשונה – של עודד פורר ושל חברים אחרים. היה פה יושב-ראש המפלגה שלו לפני שבוע באותה הצגה של צביעות ושקר, פשוט צביעות ושקר. יושבים פה פעם אחר פעם, נואמים – בחודש האחרון שאני נמצא בכנסת, עולים מהקואליציה ומהאופוזיציה ומסבירים לכולנו, בצדק, שמכיוון שאין תקציב מדינה, תקציבי היל"ה, פרויקטים של היל"ה נסגרים; מעונות לנשים מוכות נסגרים; פרויקטים ברווחה נסגרים; פרויקטים – בכל מיני פרויקטים יש בעיות בגלל החוק שאומר אחד חלקי 12 מתקציב 2019. כל מיני מילים יפות כאלה ואחרות – והכול בסדר גמור. באים היום לוועדת כספים, והם יודעים את זה, ומבקשים לפתור רק את הדבר הזה. אם נעשה את חוק דחיית התקציב – דבר אחד ביקשנו לפתור, רק דבר אחד: כל הפעילויות שהיו ב-2019 יוכלו להימשך באותה מידה ב-2020. כל הפעילויות. מגיעים אותם צבועים ושקרנים, באים לפה למליאה פעם אחר פעם, ואומרים: הייתה הדרישה – תקציב הישיבות. א. אני לא מתבייש שאני אדאג לתקציב הישיבות. לזה אני אדאג במסגרת התקציב שיבוא בתוך עשרה ימים, 20 יום, 30 יום. מבקשים את אותם דברים שכל אזרחי ישראל, מכל הסוגים, מכל הגילים, סובלים מהם. יושב פה שר. כמה דברים אצלך במשרד לא נותנים לך לעשות כי זה לא היה בבסיס של 2019? כמה דברים, פעולות אמיתיות שאתה צריך לעשות? באים לפתור את הדבר הזה. והחבורה הזאת באה לכאן עוד פעם – בדיוק כמו הסיפור השקרי הזה, שעמד פה איווט ליברמן וסיפר לכל עם ישראל שהולכים להכניס לפה בחורי ישיבות ללא בידוד. צביעות ושקר פעם אחר פעם. ייסתם פיהם של דוברי שקר. יש גם גבול. מותר בפוליטיקה לשקר, אבל רק לשקר – לעמוד פעם אחר פעם פה על הבמה ולשקר? תפסיקו עם הצביעות הזאת. תפסיקו עם השקר הזה. השקר הזה אולי ייתן לכם פעם מנדט, שניים. בסוף אתם תיעלמו מהמפה הפוליטית, כי הציבור יודע לאחר זמן להבחין בשקרנים ונוכלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, את מוותרת? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אני לא יודע אם פספסת את התמונות האלה, כי את כאן – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אבל ביבי התחיל את קמפיין הבחירות ממש עכשיו, במחנה יהודה בירושלים. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה שאנחנו בעיצומו של אסון כלכלי – הצחקתם אותו. אנחנו בעיצומו של אסון כלכלי. אסון. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בני הדור שלי, חבר הכנסת קרעי, עומדים בפני חורבן, לא פחות. חורבן. מתווה החל"ת של הממשלה, שאתה חלק מהקואליציה שלה, הוא אסון. אתם משלמים לאנשים צעירים שישבו בבית במקום לתמרץ אותם לחזור לשוק העבודה, למקומות העבודה שלהם. יש מיליון אזרחים ישראלים מובטלים. מיליון. מתחילת השנה נסגרו 30,000 עסקים. עד סוף השנה, אדון קרעי, הולכים להיסגר 90,000 עסקים. יש כאן 21.4% אבטלה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה הרבה – – – זה הרבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – הגבוה ביותר ב-OECD. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> סליחה, סליחה, חבר הכנסת קרעי, אני מצטערת, זה לא דיאלוג. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מצטערת, לא. לא. אתם תיתנו לו. אתם נותנים לנואמים לנאום את נאומיהם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – לפיד זורקים – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. תודה. יש גבול לקריאות הביניים. זה לא יכול להיות בכל משפט. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול את שר הכלכלה, את עמיר פרץ: מה אתם מתכוונים לעשות בנדון? למה אתם מעודדים אבטלה, אדוני השר? הקורונה הרי היא לא עניין ישראלי; סובלים ממנה בכל העולם. למה אתם לא לומדים מה עובד בעולם ומיישמים אותו כאן? יש הרי לא מעט מודלים שעובדים כבר עכשיו בעולם. למה אתם לא לוקחים אותם ומיישמים אותם בארץ? בגרמניה יש פחות מ-4% אבטלה. למה אתם לא מיישמים את המודל הגרמני כאן? אתם לא רוצים את המודל הגרמני – קחו את המודל הדני, שחברי עידן רול דיבר עליו ממש כאן, שמדבר על יצירת מערך גדול של הסבות והכשרות לעובדים בזמן שהם מקבלים שכר מלא. הפורום החברתי-כלכלי הציע תוכנית דומה לבקשת נשיאות המגזר העסקי, ושם מדברים על הכנסה של כמעט 600,000 ישראלים לשוק העבודה. אני יכול להמשיך ולהמשיך ולהמשיך – יש הרבה מאוד צעדים פרקטיים שניתן לעשות. למה אתם לא עושים אותם? אני פשוט לא מבין. התחושה שלי היא, אדוני שר הכלכלה, שאין מדיניות ברורה; שליפות על גבי שליפות. התחושה ברחוב, אגב, בשטח, היא של הפקרות ממשלתית מוחלטת וכדי לשרוד – כל דאלים גבר. מי שצועק יותר חזק – מקבל; מי שמפעיל יותר לחץ פוליטי – עמד פה לפניי חבר הכנסת פינדרוס – מקבל. וכשלא יודעים מה לעשות או כשאין כבר כוח אז זורקים כסף על האזרחים כאילו אין מחר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מאיפה אתה – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עשירי הארץ הזאת קיבלו מענקים מגוחכים של 750 שקל; חברי כנסת, מנכ"לים של חברות גדולות – 750 שקלים. ומה עם הילדים בפריפריה, חבר הכנסת קרעי? מה איתם? << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> מקבלים גם, קיבלו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה עם תוכנית קרב? מה עם תוכנית היל"ה? מה עם תוכנית שלבים? מה עם כל הילדים של הפריפריה? מה עם העתיד שלהם? מה אתם מתכוונים לעשות בנדון, חברי קואליציה מנותקים? אנחנו חוזים לנגד עינינו בניהול ברמה הנמוכה ביותר, כישלון של ממש. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> נו, באמת, אתה יכול להגיד את זה – – – מה אתה מבין בפוליטיקה? מה עשית בפוליטיקה – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למה? למה זה מתנהל ככה, חברת הכנסת מארק? למה? למה אתם מפקירים את הדור שלי, שרוצה לעבוד קשה, שמוכן לעבוד קשה, לשנים אבודות של הישרדות כלכלית? למה אתם גוזלים מאיתנו את העתיד שלנו? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אזרחי ישראלי יודעים שאתה פה בקומבינה של החוק הנורבגי ומתבטל באופוזיציה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מי הביא את החוק הנורבגי, אדוני קרעי? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא חייב להיכנס. אתה לא חייב להיכנס. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה, אתה העברת, בגלל שאתם יודעים לעשות אך ורק לכם ולעצמכם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא חייב להיכנס. אתה לא חייב להיכנס. אתה לא צריך להיות פה בכלל. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תתחילו לעסוק בעתיד של אזרחי ישראל. זה ייטיב עם כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, מכובדי השר, רבותיי חברי הכנסת, לגבי הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה, אני שמח שאני אחד מהיוזמים הוותיקים של החוק בכנסות קודמות. זה חוק צודק, הגיוני, חברתי, תיקון עוול, כי חלק מהאנשים, בלי רישיון נהיגה לא יכולים לעבוד כדי להחזיר את החובות. לכן אני גאה בחברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שהציג את החוק, וח"כים אחרים. אני מבין שבכנסת הזאת גם שלמה קרעי הציג אותו. אתה הלכת בדרכם של ותיקים ממך בנושא הזה. אבל המטרה חשובה, והממשלה תמכה. הייתי מעדיף שזה יהיה לאורך הרבה יותר משישה חודשים, לתקופה ארוכה יותר, אבל זה צעד בכיוון הנכון. רבותיי חברי הכנסת, לפני שעה קלה שבתי מפגישה עם מנכ"ל משרד הפנים מר מרדכי כהן, בתיאום עם השר אריה דרעי, והתבשרנו על חתימתו של השר דרעי על המלצת הוועדה הגיאוגרפית בין היישוב אכסאל לעמק יזרעאל על החזרת 280 דונם ליישוב אכסאל. אני רוצה להודות לשר דרעי, גם למרדכי דרעי, ובעיקר לעמק יזרעאל, שהסכימו – זה בהסכמה בין שני היישובים, אכסאל ועמק יזרעאל. אבל זו בשורה משמחת, היסטורית, לאכסאל ולתושביה. מגיעה מילה טובה לראש המועצה מוחמד שלבי, לצוות שלו ולעו"ד אחמד דראושה, היועץ שלי, שנדנד בעקשנות כפי שהוא יודע, ובסוף כולנו הגענו למעמד המשמח היום. מברוכ לאכסאל, (אומר בערבית: לתושביה, ובפרט לצעיריה, בגלל שהיא קשורה להחזרים כספיים מהאזור התעשייתי ולזוגות הצעירים.) ההחזרים זה 100% הכנסות לאכסאל; לא 90%, לא 80%, לא 50%, לא 30% – 100%, ולכן אמרתי שזאת בשורה משמחת והיסטורית. מברוכ לאכסאל. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מברוכ, מברוכ, חבר הכנסת טיבי. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני מצטרפת לחבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי ומברכת את אכסאל ואת יושב-ראש מועצת אכסאל על ההישג החשוב וההיסטורי הזה. מברוכ. אני מברכת את היוזמים, יוזמי החוק הזה, במיוחד חבר הכנסת אוסאמה סעדי. זה חוק מאוד חשוב. חייב הוא לא פושע, להפך, וצריך לשחרר אותו שיעבוד ויסגור את החובות שלו על מנת לאפשר לו כמה שיותר לחזור לחיים הרגילים שלו. החוק הזה מדבר על רישיון נהיגה. אני רוצה לקחת את הדקות שנשארו לי ולדבר על רישיון התנהגות. כולנו או חלק מאיתנו ראינו את הסרטונים שהתפרסמו ברשת על ההתעללות בתינוקות בגני הילדים – סרטונים מזעזעים, אכזריים. כואב הלב לראות כל סרט, כואב ממש כאב גדול וצער ודאגה. כאילו חסר להורים עכשיו – להוסיף להם עוד דאגה: איך יחזרו התינוקות שלהם, הפעוטות שלהם, הילדים שלהם למסגרות האלה. איזה כאב ראש, איזה מחשבות, איזה דאגות מוסיפים להורים של ילדים מתחת לגיל שלוש שנים. אני מנצלת במה זו לקרוא לשר שמולי ולכל השרים ולשר עמיר פרץ: בואו נהיה שותפים כל סיעות הבית בלהכתיב ולבנות ולקיים מתווה חדש שיגביר את האכיפה, שיגביר את החינוך וההסברה בלהגן על תינוקות, ילדים ופעוטות, במיוחד מתחת לגיל שלוש – תינוקות וילדים שלא יודעים להביע את עצמם במילים, לדבר ולהביע את הרגשות שלהם, ואנשים שם מתעללים בהם בגלל שהם לא יכולים להסביר את עצמם. אנחנו לא ניתן יד לא למטפלת ולא לשום גורם אחר שיפגע בילדים ותינוקות אלה. זה דורש מאיתנו, מכל סיעות הבית, עבודה אחת מגובשת לבניית תוכנית חדשה – להתוות תנאי חדשים לקבלת מטפלות למסלול למידה להיות מטפלת. לא ייתכן שכדי להיות נהג משאית אני עושה מבחנים פסיכולוגיים וכדי להיות מטפלת אני לא עושה מבחנים פסיכולוגיים. יחד עם זאת, אני יודעת שיש אלפי מטפלות שהן דוגמה ומופת ועושות עבודה מקסימה עם מאות אלפי ילדים, תינוקות ופעוטות. הן עושות עבודה נהדרת, עבודת קודש, אבל אין מה לעשות, המעטים האלה, האחוז הקטן של המטפלות שפוגעות בכמה ילדים, אפילו בילד אחד – זה מחייב אותנו לבנות מתווה חדש שישמור על הילדים שלנו, התינוקות של כולנו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת ינון אזולאי. חברת הכנסת מרב מיכאלי, את תרצי מלמעלה או לרדת? כי את הבאה בתור אחריו. הוא אחרון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, אנחנו כל שבוע שומעים פה את המצע של החבר'ה מישראל ביתנו, וכל פעם אני אומר: לעלות? לא לעלות? ההתלבטות הזאת חוזרת מדי שבוע, אבל נזכרתי במה שכתוב בהגדה: "רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם?" ואז אומרים: "לכם ולא לו". למה? "לפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר", ובעל ההגדה אומר: "ואף אתה הקהה את שניו ואמור לו בעבור זה עשה השם לי בצאתי ממצרים, לי ולא לו, ואילו היה שם לא היה נגאל". פשוט, זו התשובה – "הקהה את שיניו". פעם אחת צריך להחזיר להם, שיבינו שהילדים שלנו לא פחות מהילדים שלהם, שהבנים שלנו לא פחות מהבנים שלהם; לילדים שלהם ולמשפחות שלהם מגיע לחם – גם לילדים שלנו מגיע לחם, בזכות ולא בחסד. אני חי פה במדינה בדיוק כמוהם, לא פחות מהם ואף יותר מהם. לי יש זכות לחיות פה. אני מקיים תורה ומצוות כי זו האמונה שלי, ואת הבנים שלי אני שולח לישיבות כי זו האמונה שלי. והבן שלי עכשיו נכנס לישיבה ויהיה שם כחודשיים כי אני מאמין בזה, ואני עושה את זה בחפץ לב, ואשתי עושה את זה בחפץ לב – זו המסירות שלנו. ויקומו אותם אלה ויתחילו לזרוק לנו כותרות: 400 מיליון, 800 מיליון. זה לא משנה, גם מיליארדים על גבי מיליארדים. מגיע להם שזה יהיה בבסיס התקציב. כמו שלילד יהודי מגיע, כך מגיע לילד ערבי. כמו שלילד לא דתי מגיע, מגיע גם לילד חרדי. מגיע לכולם. זו הטענה, ועדיין יש כאלה שלא משלימים עם הטענה הזאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אף אחד לא בא אליכם בטענות – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אם באים ואומרים לי שלילד שלי לא מגיע ורוצים לתת – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה לא אמרת, אני לא בא אליך בתלונות. אולי אתה מבין בדיוק כמוני. אמר מיקי לוי היום: תכניסו את זה. אני מסכים שצריך להכניס את זה לבסיס התקציב – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לגמרי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – כי מה קורה כל שנה? כל שנה אנחנו באים ואומרים כמו קבצנים: תשמע, תן לי עוד שקל, תן לי עוד שני שקלים. לא, זה לא אמור להיות ככה, זה אמור להיות במקום של בסיס התקציב, שאני לא אבוא ואתווכח כל שנה על מה שמגיע לי. אני רוצה שהכול יהיה בבסיס התקציב. אני בעד שכל דבר יהיה לנו בבסיס התקציב – בשביל לעזור, שיהיה קיום, כי מגיע פה קיום לכל אחד ואחד מאיתנו, וזה לא משנה מיהו. הילדים שלנו לא צריכים להישאר רעבים, והם לא יישארו רעבים. אני אמרתי היום בוועדת הכספים: אתם יודעים למה תמיד לא שומעים אותנו ככה? פתאום, כשבאים נציגים ואנחנו באים ומעלים את זה, אז אומרים: הסחטנים. כי אצלנו לא עושים שביתות. אצלנו, תלמודי התורה, גם אם לא יהיו להם שקל, הילדים שלנו לא ישבתו; בישיבות, לא יהיה שקל – הילדים שלנו לא ישבתו. למה? כי אנחנו מאמינים שהתורה תהיה בכל מצב, וצריך לקיים אותה 24/7. עם האמונה הזאת אנחנו הולכים. עם האמונה הזאת אנחנו נמשיך ונילחם, כי מגיע לנו בזכות ולא בחסד. זה "הקהה את שיניו" לאלה שחושבים שהילדים שלהם יותר טובים. לא, הם לא יותר טובים, ואם הם חושבים ככה אז הם פחות טובים מאשר אזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יוראי, כולם היו בניי. כולם היו בניי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת אזולאי וחבר הכנסת להב, אני מבקשת מכם. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי. התיקון הזה, שמבטל סוף-סוף את האפשרות להקפיא לחייבת או לחייב רישיון נהיגה, הוא באמת כל כך מתבקש, הוא כל כך נכון. הוא משהו שחבר הכנסת אוסאמה סעדי ואני שותפים למאבק עליו מהיום הראשון שלי, ואתה באת שנתיים אחריי לכנסת, אז אנחנו מדברים על לפחות שמונה שנים שאני יודעת עליהן, ואני בטוחה שהיו לפנינו שנאבקו על זה הרבה מאוד. אז אני רוצה לומר, א. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזה שאנחנו מבטלות ומבטלים פה את הקלקול הזה, אבל מצד שני לדבר על למה לקח כל כך הרבה זמן לעשות משהו שהוא כל כך נכון, כל כך מתבקש, ומסתבר – כל כך מוסכם על כל חברות וחברי הבית. יותר מדי דברים שמאוד ברור שצריך לתקן ולשנות מהיסוד לוקח הרבה יותר מדי זמן להעביר בבית הזה, פעמים רבות בגלל התעקשות של הממשלה, מסיבות טובות יותר, טובות פחות, אבל אני רק חושבת על שנות הסבל והמצוקה שמצטברות בגלל הדברים האלה. עם זאת, נסיים בצד החיובי של האירוע. ההוצאה לפועל היא שאריות של ימים שבהם רוב הציבור היה לא אזרחיות ואזרחים אלא נתינים, וההון והשלטון היו אחד, והם שפטו את הנתינים, ונתינים יכלו למשכן את הגוף ממש, והשארית הזאת הייתה המאסר בהוצאה לפועל, שלשמחתי, הייתה לי הזכות להוביל את הביטול שלו בכנסת העשרים. אז לפחות הגענו לימים שבהם זה מובן מאליו שחייב וחייבת אינם פושעות ופושעים, ושלא צריך לעשות להם שיימינג אלא להפך – צריך לסייע להן ולהם להשתקם כלכלית. עכשיו, בואו נאיץ לא רק את החקיקה אלא גם את היישום של החקיקה הזאת, כדי שזאת באמת תהיה המציאות במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה גם לך. רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, מ/1358, בכפוף לקבלת פטור מחובת הנחה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. את מי אני מוסיפה? חבר הכנסת שלמה קרעי, חבר הכנסת אריאל קלנר, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, חברת הכנסת סונדוס סאלח, חבר הכנסת חמד עמאר. גם השר עמיר פרץ תומך בהצעה. 21 בעד. ההצעה התקבלה, והיא תועבר לדיון להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תחילת משבר פסולת חמור במדינה << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: תחילת משבר פסולת חמור במדינה, מס' 1263 ו-1277. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כאשר הגשתי את ההצעה הדחופה הזאת – תחילת משבר פסולת חמור במדינה – ניגשה אלי חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', יושבת-ראש ועדת הפנים הירוקה, ואמרה לי: הפתעת. איך הצעת הצעה כזאת? ואז גיליתי לה, כי היא לא יודעת, שהוועדה הראשונה לאיכות הסביבה שהייתה בכנסת, עמד בראשה חבר כנסת שקוראים לו אחמד. צדקת – אני עמדתי בראשה מייד עם כניסתי לכנסת, כי איכות הסביבה היא נושא חשוב שיש בו גם אמירה חברתית. עכשיו, לפי הנתונים של ארגון אדם טבע ודין, השילוב בין תרבות הבזבוז לגידול האוכלוסייה מייצר פסולת עירונית ומסחרית של 1.7 ק"ג לאדם ביום, שהם 5.4 מיליון טונות פסולת בשנה. פסולת הבנייה מבנייה חדשה ושיפוצים – כ-6 מיליון טונות. כל החישובים מובילים לזה שהמדינה טובעת בזבל. אגיד שוב: המדינה טובעת בזבל. אם לא ייעשה שינוי מקיף, הכולל שינוי מדיניות של המשרד להגנת הסביבה ושל האזרחים הפרטיים, החיים שלנו עלולים להיות בלתי נסבלים. הרשויות המקומיות, רבותיי חברי הכנסת, נמצאות במחלוקת עם המשרד להגנת הסביבה בנושא היטל ההטמנה שהן משלמות ואשר הצטבר בקרן הניקיון בהיקף של – אסמע, עמיר – 500 מיליון שקל. אתה היית שם, שר לאיכות הסביבה. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> אני העברתי חלק גדול מהכסף של הקרן למגזר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כמו כן, ביישובים ששירותי הניקיון בהם אינם לפי הנדרש, אנשים ובעלי עסקים זורקים את הפסולת שלהם ביישובים סמוכים. למשל, לפי עיריית אום אל-פחם, כך הודיעו לי, אנשים מחריש או מחדרה זורקים פסולת בשולי העיר אום אל-פחם ומחייבים (אומר בערבית: בתשלום) את עיריית אום אל-פחם, שנמצאת בגירעון; לטפל ולנקות את הפסולת – לזה יש עלות. האתגרים המרכזיים בקשר לפסולת – מהם האתגרים? 1. מחסור במתקני קצה לטיפול בפסולת; 2. חוסר תקציב לרשויות המקומיות; 3. קשיים ביישום פרויקט ההפרדה במקור; 4. אי-יציבות בשוק המחזור. ב-2017 הציבור שילם כ-3.6 מיליארד שקל על טיפול בפסולת, ובעוד 30 שנה הטיפול בפסולת צפוי לעמוד על לא פחות מ-6.3 מיליארד, על פי מבנה העלויות הקיים כיום. כלל הפסולת המיוצרת במדינת ישראל – כ-80% מהפסולת המוצקה מוטמנת באתרי הטמנה וכ-20% בלבד מועברת למחזור. רק 20%, חברת הכנסת חיימוביץ'. הפתרונות: 1. הקצאת משאבים ותקציבים לרשויות המקומיות; 2. טיפול אזורי בפסולת; 3. תשתיות מחזור מונגשות; 4. הקמת תחנות מעבר ומתקני קצה מתקדמים; 5. הקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת. ולסיום אחזור ואומר: אם המצב יישאר כך, אנחנו נרגיש מה זה הביטוי "המדינה טובעת בזבל". תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברות הכנסת, חבר הכנסת אחמד טיבי, תודה רבה לך על זה שהבאת את הנושא החשוב הזה, שאני עוסקת בו ביום-יום, לכאן, למליאה הזאת. קראת לזה "משבר". אתה יודע, כשאתה אומר משבר, יש איזו תחושה שזה אולי משהו זמני, שעכשיו אנחנו במשבר ותכף נצא ממנו, אבל זה ממש לא משבר, כי אנחנו מדברים פה על משהו שאולי אנחנו כבר יכולים לקרוא לו מחדל, כי זה כל כך הרבה שנים אנחנו נמצאים בבעיה גדולה של איך מדינת ישראל מתמודדת עם האתגר הזה של טיפול בפסולת, ולצערי הרב המצב רק הולך ומחמיר. אני עוסקת בזה הרבה מאוד בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אני חושבת שזו אחת הבעיות החריפות ביותר במדינת ישראל, כי אנחנו נמצאים בפער עצום אחרי מדינות העולם, במיוחד אותן מדינות שאנחנו רוצים להשתוות אליהן, המדינות המפותחות, אם זה בנושא ההטמנה – אנחנו באחוזים שלא מכירים אותם במדינות המערב, אם זה בנושא של מחזור – גם, אנחנו רק הולכים אחורה; מפעלים נסגרים, אין לנו איפה למחזר. יש אפילו עכשיו איזו פרסומת לאיזו חברה שמציעה אריזות מתכלות, ואז מתברר שהיא בכלל מייצאת אותן – היא אוספת את האריזות האלה, והן נוסעות למחזור בחו"ל, כלומר דברים אבסורדיים לחלוטין. הבעיה הזאת משליכה על כל היבט של חיינו. כמו שאמרת, אנחנו יצרני פסולת עצומים. יש לנו בעיה שאנו לא מחונכים מספיק לצמצם את הפסולת הביתית שלנו. אנחנו צרכנים עצומים, אנחנו מייצרים המון פסולת, אנחנו לא פועלים בהתחלה ויש לנו בעיה גם בקצה. אני רוצה להתמקד בשני דברים – אין לי הרבה זמן. סוגיית ההטמנה היא משהו שמוביל אחריו סוגיות אחרות, כי ברגע שיש ההטמנה ועלות ההטמנה הגבוהה כל כך, מה שקורה הוא שיש הרבה מאוד רשויות מקומיות שנמצאות במצוקה כלכלית ומנסות למצוא קיצורי דרך, או שיש קבלנים שפשוט חוטאים לעבודה שלהם. מי שמטייל בארץ ומי שנמצא בחוץ מוצא הרבה מאוד פסולת בניין, פסולת בכלל, במקומות שהיא לא אמורה להיות, וזו הפכה להיות מכת מדינה. ברגע שיש הפסולת הזאת בחוץ, אנחנו רואים עוד אפקט של זה, וזה השרפה של אותה פסולת. כי מה עושים עם כל הפסולת הזאת? פשוט שורפים אותה, וכל המדינה הזאת סובלת ממכה של פסולת פיראטית שנשרפת. אנשים נושמים – אנשים שגרים בגליל, אנשים שגרים בנגב, נושמים אדים רעילים של פסולת שנשרפת על בסיס יום-יומי. זו אחת הבעיות הגדולות ביותר שיש לנו כאן במדינה הזאת, ואנחנו חייבים לטפל בזה. אם לא נטפל בזה מההתחלה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם המדינה באמת הייתה לוקחת אחריות על כל הנושא הזה של פסולת, גם ברמה של המחזור – – << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון. זה מההתחלה עד הסוף. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – זה היה חוסך המון בעיות. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכון. אני רוצה לדבר בזמן הקצר שנותר לי על הבעיה שבעיניי היא הדבר הכי בולט בימים אלה, וזה הזבל בחוץ, הזבל ברשות הרבים, הפסולת. המטיילים הרבים גודשים את כל המדינה שלנו. אין לאן לנסוע, כולם כאן, מבלים בארץ, אבל מה – משאירים אחריהם את הפסולת שלהם, וגבירותיי ורבותיי, זה הפך להיות דבר מזעזע. בכל מקום שהולכים אנחנו רואים את הפלסטיק, את הכלים החד-פעמיים. אנשים מטיילים ולא אוספים אחריהם את הזבל. יש סדרת כתבות עכשיו בחדשות 12 – אני מציעה לכם לעקוב אחריהן ולהזדעזע ולפעול. משהו צריך לצאת מהבית הזה, איזו קריאה לאנשים, וזה צריך להתחיל בחינוך, זה צריך להמשיך באכיפה, במודעות, בתשתיות. יש כאן המון מה לעשות, ואני קוראת לך, השרה להגנת הסביבה: אנחנו עומדים בפני תקופת החגים. צריך לעשות מבצע, מבצע של ניקוי המדינה הזאת, כי ישראל מלוכלכת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. תשיב השרה להגנת הסביבה חברת הכנסת גילה גמליאל. בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי וחברות הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך על עצם הדיון. ישראל מייצרת כמויות גדולות של פסולת לנפש: קרוב ל-700 ק"ג פסולת לאדם בשנה, שהם כ-25% יותר מהממוצע ברב המדינות המפותחות. ישראל היא גם שיאנית עולמית בשימוש בפלסטיק חד-פעמי שאינו מתכלה והופך למיקרו-פלסטיק, ומגיע בסופו של דבר גם לאוכל שלנו. משבר הקורונה רק החריף את הבעיה הזאת. בנוסף, פחות ממחצית מהפסולת ממוינת וכ-80% מהפסולת מוטמנת. שיעור הטמנה גבוה פי שניים מהממוצע ב-OECD. קיים כיום מחסור בשטחי הטמנה במרכז, מה שמחייב שינוע כמויות אדירות של פסולת להטמנה. מיליוני טונות של פסולת בניין, פסולת חקלאית ופסולת מעורבת מושלכים בשטחים הפתוחים באופן לא חוקי. שרפה של הפסולת החקלאית גורמת לשחרור מזהמים מאוד מסוכנים לאוויר. זהו משבר פסולת חסר תקדים שרק הולך ומתגבר משנה לשנה, ואוזלת היד בעשור האחרון בטיפול בפסולת פשוט זועקת לשמיים. אין ספק שמצב זה אינו בר-קיימא ומחייב שינוי כיוון דרמטי ופתרון מערכתי מקיף ויסודי. בהתאם לכך, מייד עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את הדרגים המקצועיים אצלי במשרד, בהובלת מנכ"ל משרדי דוד יהלומי, לגבש באופן דחוף אסטרטגיה מעודכנת לטיפול בפסולת על מנת לעצור את המשבר של הפסולת ולפתור אותו. מטרת האסטרטגיה היא להגיע ליעד ביניים של 20% הטמנה עד שנת 2030, וכן לקבוע יעדים ארוכי טווח לכלל זרמי הפסולת בישראל ותוכנית פעולה שתלווה אותם. האסטרטגיה תיבנה בהתאם לעקרונות של הרגולציה האירופית לטיפול בפסולת, ובכלל זה היררכיית טיפול בפסולת שמתעדפת צמצום פסולת ומחזור על פני פתרונות של השבת אנרגיה והטמנה. היא תכלול בין היתר מהלכים לצמצום הפסולת לנפש, בדומה למגמה במדינות ה-OECD, מיון של 100% של הפסולת, אשר יאפשר הגדלה משמעותית בשיעורי המחזור, וצמצום ההטמנה בהתאם. בשבועות הקרובים צפוי גיבוש היעדים והמטרות, ומייד אחר כך – הכנת תוכנית פעולה מפורטת ויישום של הצעדים, כולל קידום חקיקה תומכת אשר תאפשר ודאות בשוק הפסולת. במקביל ביקשתי להנחות לערוך את כל אותה בחינה מחודשת של כדאיות על כל הסוגיות הנוספות שעומדות לפתחנו, אם זה בסוגיית הפיקדון על בקבוקי משקה גדולים ואם זה בחינת אפשרויות להרחבת חוק השקיות ולצמצום השימוש בכלים חד-פעמיים וקשיות של שתייה. אני רוצה לומר לכם שכשהגעתי וראיתי את כל תמונת המצב העגומה בטיפול בפסולת בישראל הגעתי למסקנה אחת ברורה: רק, אבל רק ראייה ארוכת טווח, רק תוכנית אסטרטגית סדורה – כך נוכל לנצל את כל המשאבים. מדובר פה בציבור שמשלם כמות אדירה של ארנונה על מנת שהפסולת תושלך ותטופל כמו שצריך, אבל בפועל זה לא קורה, מתוך הרבה מאוד מורכבויות, שמחייבות את כולנו, גם בבית הזה וגם בממשלה – בעיקר המשרד שלי, שמוביל את זה – בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי ועם כל הגורמים, גם במגזר הפרטי, שמטפלים בסוגיות הללו על מנת לנצח את המשבר, אחד הגדולים במדינת ישראל, שזה המשבר של הטיפול בפסולת. אני רוצה לומר לכם שעוד שנתיים עלולה להיות מצוקה זועקת לשמיים שלא יהיה לאן להשליך את הפסולת הזאת, ועל כן זה מחייב אותנו בעבודה מקצועית, וכרגיל אני אומרת, לעת הזאת אני שם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לשרה להגנת הסביבה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> כמובן שנעדכן אתכם ברגע שהתוכנית האסטרטגית תסתיים ונציג אותה כאן, ואשמח גם לשמוע רעיונות, אם יש כאן, מהבית הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לשרה להגנת הסביבה. ההצעה הבאה – אה, סליחה, נכון. אנחנו מעבירים את זה לאן? לאיזו ועדה תרצה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו מצביעים על להעביר את הדיון בנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יפה. אין מתנגדים. אני שמחה לשמוע. ארבעה בעד, ונוסיף את חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חברת הכנסת סונדוס סאלח, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, חברי הכנסת אליהו חסיד ואליהו ברוכי, וגם את השר. בבקשה, להוסיף. על אנחנו כמה עומדים? גם השר עמיר פרץ תומך. עשרה בעד, אין מתנגדים. אם כך, הדיון בנושא יעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> 90% מהישראלים מבקשים לקנות תוצרת מקומית << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא שלנו בסדר-היום – הצעות לסדר-היום בנושא: 90% מהישראלים מבקשים לקנות תוצרת מקומית, מס' 1245, 1270 ו-1278. חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עסוקים בחודשים האחרונים במענקים ופיצויים חשובים מאוד לבעלי העסקים שנפגעו פה בתקופה הזאת, אבל במובן מסוים, ביום שאחרי אנחנו עלולים לגלות שבנינו בית חולים מתחת לגשר ההרוס. 90% מכלל החברה בישראל מעדיפים לרכוש תוצרת מקומית. נכון, אנחנו לא רוצים לחייב אותם, את אותם 90%, לשלם בשם האידיאל הזה יותר מאשר על תוצרת חיצונית. אנחנו תומכים, ונלהבים מאוד מהנתון הזה. כבר חז"ל אמרו: עניי עירך קודמים. תפקידנו הוא, בעיקר בעת הזאת, להעצים את התופעה המבורכת הזאת, לעודד אותה ולמצוא איזונים מתאימים כדי לעודד את הרכישה של תוצרת מקומית לצד התחרות מבחוץ. הצעתי ובקשתי: אני מבקש לקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת כדי למצוא פתרונות יצירתיים בנושא הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה גם לך. חברת הכנסת הילה מארק, בבקשה. אוסנת הילה מארק. << דובר >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת הנכבדים, משבר הקורונה שינה לחלוטין את פני המשק הישראלי. בכל העולם מתמודדים עם אתגרים כלכליים גדולים. מטראמפ ועד מרקל יש הבנה שהגדלת צריכת התוצרת המקומית תייצר מקומות עבודה. באנגליה בוריס ג'ונסון הכריז על ניו דיל מודרני בפרויקטים של תשתית, וישתמשו בהם בתוצרת מקומית וייצרו עוד ועוד מקומות עבודה, במקביל לפיתוח דרמטי של המשק. ראש הממשלה בנימין נתניהו זיהה את הצורך הזה כשהכריז על תוכנית המענקים החשובה שלו. הוא ביקש מהציבור בפירוש לקנות מתוצרת הארץ והדגיש כיצד צריכה של מוצרים ישראליים תניע את גלגלי המשק, תייצר מקומות עבודה ותאפשר לעוד ועוד אנשים להשתכר בכבוד, להרוויח יותר. יש כאן מעגל שלם שחייבים להניע אותו, אדוני. ראש הממשלה לא הסתפק בכך; הוא הנחה את מנכ"ל משרדו רונן פרץ לפנות לכל מנכ"לי משרדי הממשלה כדי שיעדיפו תוצרת מקומית במכרזי הרכש שלהם. גופי הממשלה והרשויות צריכים לשמש דוגמה. לא ייתכן שבימים אלה כסף ציבורי ישמש ליצירת מקומות עבודה בטורקיה ובסין ולא בישראל. לצערי, הפקידים במשרדי הממשלה, ולא בפעם הראשונה, רוצים להראות שהם מנהלים את המדינה, ולא השלטון שנבחר על ידי העם. רק אתמול התברר בוועדת החוקה, חוק ומשפט שמשרד הבריאות מבקש לרכוש חומרים למעבדות לבדיקות קורונה מתוצרת סין וקוריאה ולא מיצרנים ישראליים, וכך למנוע כל אפשרות של פיתוח יכולת ייצור ישראלית של החומרים החשובים הללו. משבר הקורונה הוכיח כמה חשובה העצמאות היצרנית של ישראל. בחודשים שבהם השמיים היו סגורים כמעט לחלוטין, לא היה כמעט מחסור בשום מוצר. בזמן שבעולם המדפים היו ריקים, פה התעשייה המשיכה לייצר בכל הכוח, כי המפעלים הסבו קווי ייצור ועבדו מסביב לשעון. משבר הקורונה הדגים בצורה פשוטה ביותר מה יקרה לנו אם נאבד את היכולת לדאוג לעצמנו ולייצר לעצמנו. בשבוע שעבר התפרסם כיצד פקידי הממשלה מנסים לבטל את חובת רכש הגומלין בפרויקט המטרו ובפרויקטים הקשורים לתשתיות, אשר יכולים לייצר יותר מ-150,000 משרות בתקופה שהציבור כל כך צמא להן. כל זאת, על אף הקריאה הברורה של ראש הממשלה לעודד רכש של תוצרת הארץ. סקר של התאחדות התעשיינים שהגיע אליי מגלה שהציבור בהחלט מבין את החשיבות של העדפת תוצרת הארץ. מהסקר עולה שכ-90% מהציבור מסכימים שלנוכח המשבר הבריאותי והכלכלי על הממשלה להעדיף רכש תוצרת הארץ. העדפת תוצרת הארץ תביא לעלייה בביקוש ותיתן תמריץ לייצור מקומי. ההכנסות ממיסים ישירים יעלו וההוצאות הממשלתיות עבור דמי האבטלה יצטמצמו. רכישת מוצרים מטפחת גאווה לאומית אצל הצרכנים. גברתי היושבת-ראש, יש להרחיב באופן מיידי את חובת העדפת תוצרת הארץ לכל הגופים המתוקצבים. אנו בימים קשים, ודווקא בהם יש משרדי ממשלה שמנסים לעקוף את החוק, ואסור לנו לתת לזה לקרות. כולנו צריכים להיות מאוחדים במלחמה הבריאותית והכלכלית בקורונה ובנזקיה החמורים. לכן אני מבקשת להעביר את הדיון לוועדת הכלכלה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. ישיב שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, המציעים, חברת הכנסת אוסנת מארק, חבר הכנסת אליהו ברוכי, אני מאוד מאוד שמח על כך שההצעה הזאת עולה ועל כך שהאווירה במדינת ישראל בדבר הצורך לתת עדיפות לתוצרת כחול לבן, לתוצרת הארץ, לתעשיות המקומיות, הולכת ותופסת לה מקום בליבם של התושבים ובהרגלי הצריכה שלהם. אני שמח על הסקרים שבוצעו שמראים שכ-90% מכלל האוכלוסייה בארץ חושבים שצריך לתת עדיפות לתוצרת הארץ בימים אלה. כמו שאמרו קודם, לקורונה יש חסרונות, לקורונה יש יכולת לפגוע בענפי משק רבים, לקורונה יש יכולת לפגוע ביכולת הכלכלית של משפחות רבות בישראל, אבל הקורונה נותנת לנו גם הזדמנות לבחון את עצמנו, לבחון את ההרגלים שלנו, לראות כיצד אנחנו מגבירים את הסולידריות, את הדרך לתמוך האחד בשני. והדרך הזאת מתחילה בראש ובראשונה בכך שאנחנו באמת נעדיף את התוצרת המקומית שלנו. הדבר בא לידי מבחן, מבחינת הממשלה, גם בהעדפת רכש כחול-לבן וגם בשאלה של ההסדרים השונים ברכש הגומלין בישראל. בהעדפת כחול-לבן יש חוקים ברורים, אבל לצערי, לא תמיד הם מיושמים. הכלל שצריך לתת העדפה של 15% עד 20% לתוצרת הארץ קיים, אבל לא מזמן ראינו כיצד אותם מפעלי טקסטיל, מפעלים שקשה מאוד להקים אותם בגלל תנאי הסחר והתחרות מול גורמים שונים במדינות שבהן שכר העבודה כל כך נמוך, שהדלות כל כך גדולה – אנחנו לא מוכנים שציבור העובדים בישראל ייכנס לרמות של שכר כל כך נמוך ודלות כזאת כדי להצליח להתחרות, לכן הדרך היא לתת עדיפות במודע, בלי חשש. אני מאוד מברך את כל מי שעסקו במלאכה והביאו לכך שהחוק למתן העדפה למפעלי הטקסטיל, גם ברכש של משרד הביטחון, גם ברכש של המשרד לביטחון פנים, אכן יצר מצב שאותם מפעלים נשארו קיימים. אפשר בהחלט לומר שיש אנחת רווחה בקרב אלפי עובדות – עובדות בעיקר, שלא יכולות לצאת למקומות עבודה רחוקים מדי מאזור מגוריהן. אבל באותה העת אנחנו רואים גם מקרים שבהם משרדי ממשלה מעדיפים לרכוש מתוצרת אחרת. המקרים הקשים ביותר היו במערכת הבריאות, ובהם אחרי שהזמינו וביקשו ממפעלים מסוימים להגדיל את היקף הייצור שלהם בתחומים רבים, לפתע המפעלים האלה מצאו את עצמם עם הזמנות שבוטלו. אני מקווה מאוד שהדבר הזה יתוקן. אני, למשל, בתוקף סמכותי, הוצאתי צו שאוסר על המפעלים בארץ שמייצרים מכונות הנשמה לייצא אותן לחו"ל, כדי להבטיח שקודם כול מספר מכונות ההנשמה בישראל יהיה מספיק לימים שבהם נצטרך, חלילה; אני מקווה שלא, אבל אם נצטרך, אנחנו חייבים להיות ערוכים לרגעים האלה. אז אותם מפעלים שמתוקף צו לא יכולים לייצא צריכים גם להרגיש שהמדינה נותנת להם עדיפות ורוכשת מהם לא רק מוצר ספציפי אחד אלא מוצרים רבים אחרים. אני רוצה לומר לכם שיש ויכוח מאוד קשה בשאלת רכש הגומלין. אני אינני מתכוון לוותר על מה שקבוע בחוק. מה שקבוע בחוק צריך לקיים, וחברות ענק שמגיעות לישראל וזוכות בפרויקטים בהיקפים מאוד גדולים מחויבות אכן לבצע רכש גומלין עד היקף של 25%. היתרון הגדול של רכש גומלין – שזה מדהים, ויש לי דוגמה בולטת כאן: חברת לוקהיד מרטין, אחרי שהם ביצעו רכש גומלין, הסתבר להם שהתוצרת של ישראל יכולה לשרת אותם גם במכרזים אחרים ברחבי העולם. לכן, אותן חברות קטנות בישראל שזכו לכך שחברות בין-לאומיות רכשו מוצרים שלהן מצאו את עצמן הופכות לפתע גם ליצואניות. זה באמת רווח כפול שאנחנו מסוגלים לבוא ולהציג. יש לנו פעולות רבות, ואני לא רוצה להיכנס כאן לפירוט רב. אנחנו בהחלט נעשה דיון ממצה בוועדת הכלכלה, אבל אני רוצה לתת כמה דוגמאות מאוד מהירות איך אנחנו יכולים בהחלט להגדיל את היקף הייצור בישראל דווקא בתקופה כזאת. זה תלוי בכולנו. כולנו צריכים להעביר את המסר הזה. דוגמה נוספת היא חברת ג'נרל אלקטריק, שתשקיע כ-122 מיליון דולר נוספים ברכש גומלין, ובכך נייצר אלפי מקומות עבודה נוספים. נתתי את הדוגמה של לוקהיד מרטין, שכבר השקיעה למעלה מ-4 מיליארד דולר. היא חתמה איתנו בשבוע שעבר על הסכם נוסף, והוא יניב, אני מקווה, מאות מיליוני דולרים נוספים של רכש גומלין וייצור אלפי מקומות תעסוקה. סיפור יפה נוסף: חברת פפסיקו, שרכשה לפני כשנה וחצי את סודהסטרים. היא מעוניינת להגדיל את פעילותה בארץ, ואנחנו מתכוונים לסייע לה. תמכנו בסיוע בסכום שיגיע עד כ-100 מיליון שקל כדי להרחיב את המפעל בארץ ולתמרץ את התעסוקה. בחודש שעבר החברה חתמה על הסכמי רכש ממפעלים אחרים, גם אם זה לא מחייב אותה, כי זאת לא חברה שמקבלת מכרז, זאת חברה שמייצרת בעצמה, אבל היא בהחלט חתמה על הסכמים של רכש מקומי ב-68 מיליון דולר, והם יושקעו בכ-100 חברות ישראליות נוספות. במסגרת המבצעים של מטה כחול לבן, בשיתוף פעולה עם כל הגורמים במשק, גם עם התאחדות התעשיינים, גם עם נשיאות לשכת הארגונים החדשים והארגונים המאוד-ותיקים, כל ארגוני המעסיקים למיניהם, לשכת התיאום, העצמאים למיניהם – כולם נמצאים איתנו בשיתוף פעולה, ואנחנו מקווים שביחד נגדיל את ההיקפים של הרכישות של כחול לבן. אני בהחלט רוצה לברך על המסר. אני פונה לאזרחים בישראל: אתם יכולים להיות מנוף יותר מכל המפעלים ומכל הפרויקטים הכלכליים אם בכל פעם שתגיעו לרכוש מוצר כלשהו תשאלו אם המוצר הזה יוצר בארץ ותיתנו לו עדיפות. אני מתחייב לכם: אנחנו לא נאפשר להעדפות האלה לגרום להתייקרויות. בצד העדפה של תוצרת הארץ אנחנו נעשה הכול כדי שתתקיים פה תחרות, ונמשיך לשמור על מחירים הוגנים. אבל אין שום סיבה שכאשר אתם קונים מוצר מתוצרת הארץ לא תראו לנגד עיניכם את בן המשפחה שלכם, אולי הבן שלכם, אולי האבא, ששומר על מקום עבודתו. בכל פעם שאתם ניגשים לאותה קופה שבה אתם משלמים על העגלה שקניתם, על המוצרים שקניתם, תביטו בהם ותאמרו לעצמכם: גם קנינו את מה שאנחנו אוהבים, גם קנינו מוצרים באיכות גבוהה, אבל גם סייענו לבני המשפחות שלנו, לחברים שלנו, למכרים שלנו, לשמור על מקום עבודתם. תודה רבה. אני מסכים בהחלט להעביר את ההצעה לדיון מקיף בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, אדוני השר. אנחנו נצביע כעת על העברת ההצעה לסדר-היום בנושא: 90% מהישראלים מבקשים לקנות תוצרת מקומית לוועדת הכלכלה. הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בסדר, אנחנו נוסיף אותך. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אנחנו נוסיף לחמישה את חבר הכנסת יבגני סובה, את חבר הכנסת אליהו חסיד, את חבר הכנסת אשר, את חברת הכנסת אסנת הילה מארק ואת חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה. אם כך, עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה תעבור לדיון בוועדת הכלכלה, כפי שביקשתם. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> להוסיף – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> להוסיף. אז אנחנו 11 בעד. תודה רבה לך, חבר הכנסת אלחרומי. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הממשלה והבנקים דוחקים משפחות וזוגות צעירים אל עבר חוסר יכולת החזר משכנתאות << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: הממשלה והבנקים דוחקים משפחות וזוגות צעירים אל עבר חוסר יכולת החזר משכנתאות, מס' 1230, 1254, 1262, 1269 ו-1279. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת יבגני סובה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אמרו לי שיש. חברת הכנסת ינקלביץ', לא? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שרת התחבורה תצטרך להשיב על נושא המשכנתאות. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> לא משיבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז מי ישיב? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אין לי מושג. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תכף. אנחנו יודעים על מישהי, אבל תכף נברר את זה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני בטוח שתסכימי איתי בעניין הזה. אין פה כל קואליציה ואופוזיציה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אולי תדחו – – – אולי בשבוע הבא תקבלו תשובות – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בשבוע הבא? אתם צריכים לתת תשובה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אתם תעלו. זה קרה בעבר. הצעות לסדר-היום יכולות לעלות, ואז נענה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר לעשות את זה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אתם תעלו. זה קרה בעבר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, היום, ביחד עם חברת הכנסת הילה שי וזאן, קיימנו שולחן עגול – שולחן עגול בנושא החזרת כספים שזוגות צעירים שילמו כמקדמה לבעלי אולמות והחתונה שלהם בוטלה. הרוחות שם סערו. מדובר בסך הכול על סכום של למעלה מ-20 מיליון שקל – 20–22 מיליון שקל זה פחות או יותר המקדמות. אני ראיתי ששני הצדדים שם מנסים כל אחד להתבצר בעמדתו, ואני לא יודע בכלל אם נגיע לפשרה. ההצעה לסדר-היום הזאת נוגעת לסכומים שמתקרבים ל-25 מיליארד שקלים, שזה פי 1,000 מהסכומים בנושא הזוגות הצעירים, שהמדינה לא מוכנה לעזור ולסייע – ואני מדבר על המשכנתאות רק בתוכנית מחיר למשתכן. אני חייב להגיד גילוי נאות, ויכול להיות שגם חלקכם לא ידעתם: לפני שמונה שנים בערך החלטנו שאנחנו צריכים לקנות דירה, ואז באה תוכנית מע"מ אפס של שר האוצר יאיר לפיד, וכולנו חיכינו וחיכינו. אמרנו: לא לקנות, לא לקנות, תכף יהיה כאן מע"מ אפס, אז חיכינו וחיכינו, ובסוף התוכנית בוטלה, המחירים קפצו, ובשנת 2015, לפני חמש שנים, נרשמנו למחיר למשתכן. נדמה שזה 30 או 40 הגרלות, כשכל פעם אתה מגיע למקומות 2,000, 3,000 או 4,000, ובסוף, ב-2017, אכן זכינו במחיר למשתכן. שנה וחצי מאז הזכייה, ואפילו כמעט שנתיים, באה החתימה על ההסכם, והבנייה תסתיים בעוד שנתיים, כך שבסך הכול התהליך – ואני חווה את זה על בשרי, מה שנקרא – לוקח כמעט שמונה שנים. רוב החברים שלי אומרים לי, וסליחה על הביטוי: אתה מטומטם, כי בשמונה השנים האלה שבהן אתה ממשיך לגור בשכירות – זה כל הכסף שהלך על המחיר למשתכן. אבל התוכנית הזאת הכניסה הרבה זוגות כבני ערובה בחודשים האחרונים, ואני אסביר למה: כי אין להם דירה; הם לקחו משכנתאות של כמעט 90%, כי המדינה נתנה להם אפשרות לקחת 90%, ולא משכנתה רגילה, שזה בדרך כלל 65%–70%; חלקם איבדו את העבודה בחמשת החודשים האלה; אין להם מה למכור, וגם אם הם רוצים למכור עכשיו את הדירה, הם לא יכולים לעשות את זה. אם, נניח, יש אכלוס בעוד חצי שנה – לא יכולים לעשות את זה, כי אז הם יצטרכו לשלם קנס של 250,000 שקל. רבותיי, לא רק שזו תופעה – זו בעיה כלכלית עבור זוגות צעירים שנמצאים רק בתחילת הדרך שלהם. חלקם מתקדמים בעבודה, אבל עדיין, לאבד מקום עבודה בתקופת הקורונה ולדעת שיש לך משכנתה שאתה לקחת, כמעט 90% – בדירות במחיר למשתכן זה יכול להגיע למיליון שקל, ל-1.2 מיליון או ל-1.3 מיליון, תלוי בגודל הדירה. הבן אדם אומר: אני לא יודע מה לעשות. יש לי עכשיו משכנתה של 5,000 שקל, ואני לא יכול לא למכור את הדירה ולא לעשות עם זה שום דבר. כאשר הזוגות האלה פנו למשרד השיכון, חלקם, נאמר שיש ועדת חריגים. אני קורא לממשלה ולכל מי שעוסק בזה לא להשאיר את זה בידי ועדת החריגים אלא לקיים דיון דחוף בכל הוועדות המתאימות בכנסת ולמצוא את הפתרון, מה עושים במקרה כזה. אני לא אומר שצריך, כמובן, לתת להם למכור את הדירה, כי אז זה לא הוגן – בכל זאת הם קיבלו הנחה גדולה – אבל מצד שני, למצוא פתרון: אולי לדחות את המשכנתאות, אולי לבוא לדבר עם הבנקים, כי מה לעשות, אם המדינה לא יימצא פתרון, הם פשוט יקרסו כלכלית. הם גם יהיו חייבים לבנקים וגם לא תהיה להם דירה, שהם חלמו עליה שנים, ובסופו של דבר מי שיפסיד – למעשה, מי שתפסיד זו מדינת ישראל. אני מבקש, קורא, לקיים דיון גם בוועדת הכלכלה וגם בוועדת הכספים. זה יותר מתאים לוועדת הכלכלה. אני חושב שהנושא הזה צריך להיות נושא דחוף, ואני קורא לחבריי להצטרף לקריאה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה, תודה רבה. חברת הכנסת הילה שי וזאן – אני לא רואה אותה כאן; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אני לא רואה גם אותו כאן. חבר הכנסת יעקב אשר, האם תרצה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא אשאיר – – – לבד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> על רקע התמונות שמגיעות – – – << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בחודש מאי הודיע הפיקוח על הבנקים על אפשרות לדחיית תשלומי הלוואות – וצריך לשבח אותם על ההחלטה הזאת – דחיית המשכנתאות ועוד כמה דברים שהם באמת עושים לאחרונה. לפי הדיווחים, בין החודשים מרץ ליולי 2020 הבנקים דחו הלוואות לכ-553,000 לקוחות בכל מגזרי הפעילות. יש דבר שלפעמים עושים דבר שהוא טוב וחשוב, ואנחנו מברכים על כך – דחו את המשכנתאות – אממה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסוף, הרי מה יקרה? אותם אנשים שלקחו את המשכנתה – דחו להם את זה נניח בשנה. עכשיו, תתפרס השנה הזאת ובעצם תאריך להם את המשכנתה בעוד שנה לפחות, וכל זה מתחלק כשהריבית עדיין בתוכה, ולא רק בתוך אלא בלי שנגעו בריבית. הדבר הזה קשה מאוד. זה יכול להביא את האנשים בסופו של דבר לכך ששנים רבות הם ישלמו על ההטבה שנתנו להם בעקבות משבר הקורונה. לכן, אני רוצה להציע לאפשר לאנשים, בתוך הקורונה, לפרוס בפריסה נפרדת את תשלומי הפיגורים של המשכנתאות – לקחת את אותה תקופה, לתת לה פריסה נפרדת, אבל התנאים, בחלק הזה של תקופת הקורונה, יהיו כמו ההלוואות שנתנה המדינה לעסקים, חברי יבגני, הלוואות מדינה: בשנה הראשונה ריבית על חשבון המדינה, שנה לאחר מכן התפשרו – עד פריים 1.5%, אפשר לעשות את זה גם פחות – כדי להקל על האנשים. חייבים להיות יצירתיים פה, כי בסופו של יום האנשים האלה ישלמו את זה, וישלמו את זה הרבה. גברתי היושבת-ראש, מדובר בחלק גדול שהם זוגות צעירים, באנשים שזאת הדירה הראשונה שלהם. המשבר הכלכלי מכה אותם מכל כיוון. אני יכול להגיד, גם מהדברים שנמצאים היום על סדר-היום, שאנשים שיצאו לחל"ת, משפחות צעירות, אנשים שהמלגות שלהם – אלה שיושבים ותורתם אומנותם נפגעו גם הם בגלל עניין התקציב, תקציב הישיבות. כדי שהאנשים האלה יוכלו להרים ראש בסופו של יום חייבים למצוא את הדרך לקחת את התקופה הזאת של דחיית ההלוואות האלה בפריסה נפרדת ולתת עליה את העזרה של המדינה. חייב לצאת פה איזה משהו יצירתי, ואני רוצה באמת שנעשה דיון – מבחינתי זה יכול להיות בוועדת כספים, כמו שאמר חבר הכנסת סובה, או בוועדת כלכלה, כי זה קשור למשכנתאות, לדירות, לאלה שיכול להיות שבסוף יישארו גם עם חובות וגם בלי דירה מהסיבות שנמנו קודם. לכן, בכל מקום שיוחלט בין שתי הוועדות האלה מקובל עליי. אני חושב שאנחנו חייבים לעשות משהו בעניין הזה כדי לעזור לאנשים האלה. עזרנו להם היום, אבל שחלילה העזרה הזאת לא תהיה בסוף חרב מתהפכת על ראשם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אשר. חברת הכנסת הילה שי וזאן, בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> טוב, בואו נדבר תכל'ס. הבנקים מטעים את הציבור – הבנקים מטעים את הציבור בכך שהם מאפשרים דחייה בהחזרי הלוואות המשכנתה, ובעצם מאחורי גבם של האזרחים התמימים הם מגדילים את סכום ההחזר החודשי בלי ליידע אותם. כן כן, מדובר באותם אזרחי מדינת ישראל שהוצאו לחל"ת, פוטרו או איבדו את כל כספם במשבר הנוכחי. אבל בואו נלך אחורה לרגע. הפיקוח על הבנקים הנחה את הבנקים לאפשר החזר הלוואות משכנתה עד לתקופה של שישה חודשים במקום שלושה חודשים שהם אפשרו עד כה. נהדר, לא? הבעיה הקטנטונת היא שההטבה הזאת עולה כסף. למה? משום שהבנקים אינם מאפשרים הארכה של תקופת ההלוואה בעוד שישה חודשים, וכך הסכום החודשי בכל חודש גדל והריבית גם היא גדלה בהתאמה. בפשטות, דחייה בתשלומי המשכנתה תעלה לצרכן הרבה יותר כסף מהסכום שהיה צריך לשלם מלכתחילה בכל חודש. אז בואו נעשה חישוב קל: לדוגמה, בהתאם לתחשיב, נניח שגובה הלוואה חודשית ל-20 שנה נאמד ב-4,080 שקלים. לאחר בקשת הדחייה בשישה חודשים גובה ההלוואה יעמוד על 4,161 שקלים מדי חודש. מדובר על תוספת של 4,150 שקלים להחזרי המשכנתה. נכון להיום, 19 באוגוסט 2020, בעיצומו של משבר כלכלי, בעיצומה של התפרצות נגיף חסר מעצורים, יש למעלה מ-100,000 מובטלים או עובדים שהוצאו לחל"ת ואין להם משכורת קבע כדי לשלם את המשכנתה שלוו. האלטרנטיבות הנוכחיות העומדות בפני הנתונים בצרה הן כאלה: או לדחות את החזרי התשלומים בריבית גבוהה, או למכור את הדירה שברשותם ולשלם במקום זאת שכירות באופן קבוע, או לשלם שכירות על הדירה שבה הם גרים ובמקביל להמשיך את החזרי התשלומים בריבית גבוהה שלקחו כמשכנתה בעבור פרויקט שבנו וטרם נכנסו אליו כלל. איזו מהאופציות אתם הייתם בוחרים? בעיניי, אף אחת מהן לא ריאלית. בהוראת המפקח על הבנקים לאפשר דחיית תשלומי המשכנתה בכמה חודשים יש כוונה טובה, אולם הביצוע משאיר טעם רע ולא בהכרח יעיל לצרכן. על פי הנתונים שנחשפתי אליהם, חודש פברואר 2020 היה החודש הגבוה ביותר בהיקף לקיחת המשכנתאות מכל חודשי פברואר בעשור האחרון במדינת ישראל. להזכירכם, חודש פברואר הוא פחות או יותר ערב הפתיחה של נגיף הקורונה, לפני שהבנו את גודל האירוע ואת השלכותיו. אזרחים רבים הכניסו את עצמם לחוב גדול וארוך טווח בלי לדעת שרבים מהם יפוטרו כמה חודשים לאחר מכן; בלי לשער שהמשק הישראלי יהיה בסכנת קריסה כמה חודשים קדימה. עלינו להוביל שינוי שיעזור לפלח רחב באוכלוסייה, וגם אם זה לא אפשרי, אז בטח ובטח שלא להקשות עליו ולהגדיל את מחירי הריבית על החוב. לא ייתכן שהממשלה והבנקים יהיו אלו שדוחקים משפחות וזוגות צעירים אל עבר חוסר האפשרות להחזיר את המשכנתאות שלוו. אנחנו חייבים להתעורר עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי, לפני שהמשבר יחריף ויעמיק. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי דיברו על היבט אחד של המשבר הזה, אבל אם נסתכל מנקודת מבטם של האזרחים הערבים – אנחנו מדברים על ההלוואות – מלכתחילה השקיעו מאמץ די רב כדי לקבל אותן, וכמובן שמקבלים אותן בריבית מאוד מאוד גבוהה. אני מכיר את זה אישית, והתופעה הזאת כבר מוכחת, וכבר דנו על הנושא הזה בוועדת הכספים. לכן, ההיבט השני של המשבר הזה הוא שמלכתחילה הבנקים לא נותנים את אותו שירות שהם נותנים ביישובים יהודיים, למשל, ולכן נקודת המוצא של כל אזרח ערבי שקיבל הלוואה היא כבר נקודת מוצא שנמצאת למטה יחסית למישור הכללי. אבל ההיבט האחר והכי חשוב מבחינתי שלי כיושב-ראש הוועדה המיוחדת לפשיעה ואלימות – יש קשר ישיר – גברתי השרה, אם תוכלי לשמוע את המשפט הזה – יש קשר ישיר בין כישלון במתן אשראי והלוואות ביישובים הערביים לפריחת השוק האפור, שהיום הוא נמצא בשיא, בשיא של כל הזמנים בחברה הערבית. היום כבר היינו בישיבת עבודה עם פרקליטות המדינה, עם התחומים השונים, והנתונים מאוד מדאיגים. יש פשיעה כלכלית ויש פשיעה פלילית על רקע כלכלי. אנחנו מדברים על רציחות בחודש הזה, בחודשים האחרונים, על רקע המשבר הכלכלי. אנשים לא מצליחים לקבל הלוואה מהבנק, אז פונים לשוק האפור ומקבלים משם. המקרה האחרון שהגיע אליי: איש – אני לא אגיד מאיזה יישוב – קיבל הלוואה של 80,000 שקלים. כמה הוא החזיר עד עכשיו, חבר הכנסת אזולאי? הוא החזיר 200,000 שקלים עד עכשיו והקרן ירדה ל-50,000. למה? כי הוא מצא מישהו שתרם לו 30,000 שקלים לכסות על הקרן. כל חודש הוא היה מחזיר 4,000 שקלים. אחרי שהקרן ירדה ל-50,000 שקלים היום הוא מחזיר 2,500 שקלים כל שבוע, 10,000 שקלים, כי הריבית על ההלוואה הזאת היא 20%. למה האיש הזה החזיר עד עכשיו 200,000 שקלים וממשיך לעשות את זה? הרי אם הוא היה מקבל הלוואה מהבנק, הוא היה פושט את הרגל או היה מגיע להסדר עם הבנק עצמו או היה הולך להוצאה לפועל, אבל הוא לא יעז, הוא לא יעז לא לשלם את ה-2,500 שקלים, כי הוא בטוח שירצחו אותו. זאת המשמעות של הנושא שאנחנו מעלים היום, ולכן אין ספק שהמדינה, הממשלה, בנק ישראל, חייבים להתערב בנושא הזה ולתת מענה הולם למשבר, לתפקוד של הבנקים ביישובים הערביים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה גם לך, חבר הכנסת עבאס. בשם הממשלה תשיב שרת התפוצות חברת הכנסת עומר ינקלביץ', בבקשה. << דובר >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר >> ברשותך, היושבת-ראש, ברשות כבוד השרה וברשות חבריי וחברותיי חברי הכנסת, קודם כול הנושא הזה הוא מורכב ולא פשוט. על פי הנתונים, נראה כי יש משקי בית שנקלעו למצוקה ביכולת ההחזר של תשלומי המשכנתה בשל משבר הקורונה. לנוכח זאת נקטה הממשלה כמה תוכניות לסיוע סוציאלי לשכירים ולעצמאים שנפגעו במשבר על מנת לסייע ביכולת למימון התשלומים הנדרשים על ידם בתקופה זו. בנוסף, ביום 5 ביולי 2020 הודיע בנק ישראל כי גובש מתווה אחיד לדחיית תשלומי הלוואות אשר אומץ על ידי כל הבנקים. במסגרת המתווה ניתנה לכל לווה אפשרות לדחות את תשלומי המשכנתה בשישה חודשים. צעדים אלו עתידים לתת מענה לסוגיה. במקביל, אנו ממשיכים לעקוב אחרי הנתונים הכלכליים ובוחנים את צעדי הסיוע באופן תכוף. לעניין ההגבלה במכירת דירה לאחר זכייה בתוכנית מחיר למשתכן, אנו מודעים לכך כי דווקא בעת הזאת המגבלה עלולה להשפיע באופן מהותי על חלק מרוכשי הדירה. מועצת רשות מקרקעי ישראל קבעה בהחלטה כי זוכים לא יהיו רשאים למכור את יחידת הדיור במשך חמש שנים מיום קבלת טופס 4, או שבע שנים ממועד ביצוע ההגרלה – המוקדם מהם. על מנת להתייחס למקרים חריגים הוקמה ועדה במשרד השיכון שבאפשרותה לאשר את המכירה לפני תום התקופה האמורה; במקרים חריגים. על כן רשאים רוכשים במסגרת התוכנית ומעוניינים למכור אותה לפני תום התקופה האמורה לפנות לוועדת החריגים, והיא תדון בבקשתם הפרטנית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. כן, היו הצעות להעביר לוועדת הכלכלה או לוועדת הכספים. ועדת הכלכלה – אנחנו בסדר עם זה? אנחנו מצביעים על העברת הדיון בנושא הזה לוועדת הכלכלה. בבקשה להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> שלושה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אנחנו נוסיף את חבר הכנסת יוסף טייב, את חבר הכנסת אליהו חסיד, חבר הכנסת אליהו ברוכי, חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת יבגני סובה, סעיד אלחרומי וגם גדי יברקן ואת חברת הכנסת הילה שי וזאן – את סופרת, ירדנה? כי אני לא ספרתי – ואת חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש. אם כך, הנושא יעבור לוועדת הכלכלה כפי שביקשתם. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> המשטרה הפסיקה להשתתף בוועדה להתמודדות עם בעלי מוגבלויות << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: המשטרה הפסיקה להשתתף בוועדה להתמודדות עם בעלי מוגבלות, הצעות מס' 1249, 1265 ו-1266. יעלה ויבוא חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, קודם כול התנצלות: לא "בעלי מוגבלויות" אלא "אנשים עם מוגבלויות". זו טעות שלנו בכתיבה, אז "עם מוגבלויות"; אין להם בעלות על המוגבלות. אם הייתה להם הם היו זורקים אותה מהם. האמת, אני רוצה לשאול פה שאלה. אתן להם כמה שמות ואולי תבינו מה המשותף ליענקי רוזנברג, איאד אלחלאק, עומרי פרץ, מוישי, שיראל חבורה ועוד רבים אחרים. יש להם דבר אחד משותף – שכולם אנשים עם מוגבלויות, נערים ומבוגרים, שלצערנו המשטרה פגעה בהם. המשטרה פגעה בהם, וכשאני אומר "פגעה בהם" – לפעמים זה ביודעין, כי זעקו להם ואמרו להם: האדם הזה אדם עם מוגבלות, יש לו פיגור שכלי, אוטיזם, אבל הם, לא היה אכפת להם; המשיכו, היכו, שברו אף, הרגו – הכול. לא מעניין אותם. לפני כחודשיים קרא נשיא המדינה להקים – והקים – ועדה בין-משרדית שבעצם תדע איך לקלוט את האנשים האלה, איך להגיע אליהם, איך להסתכל עליהם כשאנחנו נמצאים במצבי לחץ. תקופת הקורונה לא מועילה לנו, היא רק מייצרת עוד ועוד לחץ. רק בתקופה האחרונה, בקורונה, ראינו את הלחץ שהמשטרה נמצאת בו, ובצדק. הם לא תמיד יודעים איך להתמודד, אבל תמיד איכשהו נופלים דווקא על האדם עם המוגבלות. איך אמר לי מישהו מאנשי המשטרה? הוא אומר לי: תשמע, במקרה של אותו אדם, כולם ברחו – רק הוא נשאר. אמרתי לו: תקשיב, זה רק מראה שאם הוא קצת היה אדם עם דעת ולא לוקה בשכלו, גם הוא היה בורח. הרי זו התשובה הכי טיפשית שהייתה – הוא היה בורח. אבל נחשפנו לידיעה בשבוע שעבר בוואלה שאומרת שבמפגש האחרון של הוועדה הבין-משרדית, שזה בעצם גם הראשון שהיה, השתתפו נציגים ממשרד לביטחון הפנים, המשטרה, והם הודיעו שם: תקראו לנו בדיון האחרון והמסכם. הרי זה זלזול, זלזול. עזבו נשיא המדינה, שמוחל על כבודו, בסדר – זה זלזול באותם אנשים עם מוגבלויות, אותם אנשים מסכנים, חלשים, שאין מי שידבר אליהם. הרי מה ביקשנו? שתדעו רק איך לגשת אליהם, כשאתה נמצא במצב לחץ, דווקא במשטרה. כולם מוכנים לזה, רק המשטרה פתאום מתחמקת מזה. הרי עמד פה השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה ואמר: אנחנו נעשה את הכול לראות איך אנחנו יכולים להגיע אליהם ולא לפגוע בהם. פניתי בכתב אל השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה ולקודם, ארדן. לצערי, כולם אמרו שיטופל, אבל שום דבר לא. אם הם מזלזלים ולא מגיעים לוועדה כזאת חשובה, אז אתם מבינים כמה האנשים האלה חשובים להם – במירכאות, כן? אני הצעתי להם דבר אחד – אמרתי להם: תראו, קחו במשטרה, רק בשביל ההתחלה, קחו אנשים עם מוגבלויות, תעסיקו אותם צמוד אליכם, תבינו אותם, תרגישו אותם. כשתגיעו למקום אתם תחשבו פעמיים לפני שאתם מכים מישהו. לכן, אני חושב שהדבר הוא דבר הזוי, שדווקא המשרד לביטחון הפנים והמשטרה לא נמצאים בוועדה כזאת. זה דבר שצריך לעלות על סדר-יומה של הכנסת, ואני מבקש את רשותך, גברתי יושבת-ראש הישיבה, שהיא גם יושבת-ראש ועדת הפנים – אני מבקש שהדיון הזה יבוא אלייך, כי אני יודע ששם הוא מטופל בצורה הטובה ביותר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בשמחה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אני לא רואה אותו פה. הינה הוא. בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השרות, סגן השר, חבריי חברי הכנסת, באמת אני מודה לחברי ינון אזולאי, שיזם את הדיון החשוב הזה, והכאוב, ואנחנו הצטרפנו אליו, כי באמת מדובר בנושא ששייך לכולנו. מדובר בחיים של האזרחים עם מוגבלות. גברתי היושבת-ראש, סגן השר, תמיד אמרנו – ואתה, מי כמוך אמר – שכל היתקלות – ויש כאן חברי מנסור עבאס, שהיום היינו בפגישה עם הפרקליטות ודיברנו על הנושא הזה של פשיעה ואלימות בחברה הערבית. תמיד אמרנו שכל היתקלות, כל מפגש בין שוטר לבין אזרח ערבי לצערנו נגמר בתוצאות טרגיות. אבל עכשיו צריך להוסיף למשוואה הזאת גם כל מפגש של יהודי ממוצא אתיופי עם המשטרה – אנחנו ראינו מה התוצאות הטרגיות – ועכשיו צריך להוסיף את הצלע השלישית למשולש הזה, שכל בעל מוגבלות, לצערנו, שנתקל במפגש עם שוטרים, התוצאה היא טרגית ביותר. אני אזכיר כמה מקרים: בשנת 2016 שוטרי משטרת קריית גת ירו לעבר אדם הלוקה בנפשו ופצעו אותו ברגלו; בשנת 2017 שוטרים ירו בטירת הכרמל בחיים בן שמעון, אדם שסובל מבעיות נפשיות, אחרי שהוא נופף לעברם בסכין; בשנת 2018 נורה למוות בידי שוטרים סרגיי חנוכייב – אני מקווה שאני מבטא את השם נכון; בשנת 2019 – צעיר בשם יהודה ביאדגה, גם במצב נפשי מעורער; מקרה אחרון, שזכור לכולנו – של השהיד איאד אלחלאק, שהוא היה בעל צרכים מיוחדים, והיה בדרכו למרכז אלווין ב-30 במאי. הוא נורה למוות ועד היום אין שום תוצאות ואין כתבי אישום. אני גם מזכיר את המקרה האחרון, שהיה במחסום קלנדיה, ששוטרים ירו בבעל מוגבלות, חירש שלא שמע ואז בגלל שלא שעה ולא שמע להוראות, ירו בו. אחרי המקרים האלה, גברתי היושבת-ראש, הוקמה ועדה בין-משרדית ביוזמת נשיא המדינה, בשיתוף שר העבודה והרווחה ושר המשפטים, והוקמו שלוש ועדות משנה בהשתתפות נציגי משרד העבודה, הרווחה, המשפטים, הבריאות, החינוך, בית הנשיא, ארגונים ועמותות. ועדות המשנה קיימו דיונים והיה מצופה שיופקו לקחים – לחנך איך אפשר ששוטרים יתנהגו במקרים כאלה על מנת שלא תהיינה תוצאות טרגיות שבסופו של דבר בעלי מוגבלות, בעלי צרכים מיוחדים – כי כל מפגש עם שוטר הסתיים בפציעה קשה או חס וחלילה בהריגה. לכן, מוזר מאוד ותמוה מאוד מדוע המשטרה והמשרד לביטחון פנים לא משתתפים בוועדה כזאת על מנת להסיק את המסקנות הנכונות. אני מצפה לתשובות מסגן השר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סעדי. חברת הכנסת מיכל וונש. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, תודה רבה. כנסת נכבדה, במסגרת הוועדה להתמודדות עם סמים ואלכוהול שבראשותי נחשפתי למושג לא מוכר – תחלואה כפולה, מושג המתייחס לאנשים הסובלים משתי מחלות בו-זמנית, מחלה נפשית ומחלת התמכרות. שיראל חבורה סבל מתחלואה כפולה. לפני כארבעה חודשים הוא נורה למוות בנסיבות מחרידות, שמדגישות את המצב שאיתו נאבקות משפחותיהם של המתמודדים עם תחלואה כפולה ואת הנפילה התמידית בין הכיסאות. כיום מחלות נפש מטופלות על ידי קופות החולים והתמכרות מטופלת על ידי משרדי הבריאות והרווחה. במקרים רבים קשה מאוד לזהות, לאבחן או לקבל טיפול בשתי המחלות במקביל. משפחתו של שיראל, שלא יכלה להשתלט עליו לבדה באותו ערב, מאחר שהיה ככל הנראה בעיצומו של התקף פסיכוטי, הזעיקה את המשטרה לביתם שבראש העין. בניגוד לנוהל המשטרתי לטיפול במתמודדי נפש, שוטר הגיע לבדו לטפל בקריאה, ולאחר ששיראל רדף אחריו עם סכין, באמצע ההתקף הפסיכוטי, ודקר אותו ברגל, ירה בו השוטר כשמונה כדורים, רובם בעוד שיראל שוכב על הכביש ומדמם למוות. בעקבות המקרה הטרגי של שיראל חבורה, יחד עם זה של איאד אלחלאק ושל יהודה ביאדגה, הוקמה ועדה ממלכתית בין-משרדית שנועדה לטפל בדיוק בנושא זה – בקרימינליזציה של בריאות הנפש ושל אנשים עם מוגבלות. מטרתה לגשר, להפחית את החיכוך בין גורמי אכיפת החוק לבין המתמודדים, שברוב המקרים הם עם מצבים מורכבים מאוד, בין היתר של תחלואה כפולה. הוועדה נועדה למצוא פתרונות ארוכי טווח מתוך הכרה, שיח ובחינה עמוקה של כלל הגורמים. תוצאותיה צפויות לתת לשוטרים את הכלים הדרושים לזהות שאיאד אלחלאק ז"ל סבל מאוטיזם; לטפל בדרך הנכונה בשיראל חבורה, זיכרונו לברכה, שהתמודד עם תחלואה כפולה; לתקשר באופן אפקטיבי עם יהודה ביאדגה, זיכרונו לברכה. המשטרה היא שחקן ראשי בסיפור. בידיה הכוח ולה האחריות לתת מענה במצבי הקיצון של אנשים עם מוגבלויות שונות. היא שפוגשת את האנשים הללו בשטח; היא שנדרשת לפעול מולם ברגעי האמת; היא שצריכה לתת דין וחשבון. אשר על כן, ראוי שהיא שתוביל באופן פעיל את הנושא הכאוב הזה. בסופו של דבר, גם אם המשפחות פונות לקופות החולים, לפסיכיאטר המחוזי או למרכזי הטיפול, ברגע האמת הן מגיעות לטיפול המשטרה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מיכל, את צריכה לסיים. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> כבר, משפט אחרון. על כן, נוסף על המחויבות של כלל המשרדים והגורמים הרלוונטיים להבטיח שהם אינם נופלים בין הכיסאות, חובה שהמשרד לביטחון פנים והמשטרה יפנימו שזוהי גם אחריותם וחובתם כלפי כלל הציבור הישראלי, ללא הבדלי דת, גזע או מין. זוהי דוגמה לחובה, לזכות ולהזדמנות שלצד משבר הקורונה, אדוני סגן השר. בעת הנוכחית והמאתגרת הזאת, ביתר שאת, עלינו להבטיח לכל אזרחי מדינת ישראל ללא יוצאים מן הכלל, גם לאלה עם המוגבלויות, את ההכלה, הושטת היד והעזרה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה לך. ישיב סגן השר לביטחון הפנים גדי דסטה יברקן. בבקשה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, השאילתה הזאת היא שאילתה חשובה, ועל כן אשמח לענות עליה. כבר בשבועות הראשונים לתפקידו יזם וקיים השר לביטחון פנים, השר אוחנה, דיון בנושא התמודדות המשטרה עם בעלי מוגבלויות. הדיון התקיים בגישה מערכתית ולא נסב על אירוע זה או אחר. מטרתו הייתה שיפור אופן ההתמודדות של משטרת ישראל בכל אירוע או מפגש שבו מעורב בעל מוגבלות לצד חיזוק ההיבט המניעתי, בשיתוף פעולה של כלל המשרדים והגופים לבחינת דרכים להימנע מהצורך במעורבות משטרה מלכתחילה. במהלך הדיון סקרה המשטרה נתונים, נהלים ועדכונים רלוונטיים בהכשרת השוטרות והשוטרים אשר הוכנסו לשימוש וכאלה העתידים להיכנס, מתוך הבנה כי יש להתאים את אופן הטיפול במפגש שבין שוטרות ושוטרים לאנשים בעלי מוגבלויות. לפני כשנה הוקם במשרד המשפטים צוות בין-משרדי לאשר בחן את האפשרות להקים צוותי משבר בתחום בריאות הנפש אשר יסייעו למשטרה בהתמודדות עם אירועים הכוללים אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית. לפני כמה חודשים הוקם ביוזמת בית הנשיא צוות בין-משרדי נוסף – שמקור סמכותו אינו ברור, בייחוד לאור האמור לעיל – אשר ביקש לבחון את אותו הנושא. להקמת צוות זה לא הזמין בית הנשיא שום גורם ממשרד לביטחון פנים או ממשטרת ישראל ולא יידע אותם בדבר. בהמשך, משרד המשפטים איחד את הצוותים לדיונים משותפים, ונציגי המשרד לביטחון פנים, לרבות נציגי משטרת ישראל, השתתפו גם בדיונים אלו במהלך יולי 2020. בסיכום בין מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים למנכ"ל בית הנשיא ביולי, לפני חודש, הוחלט כי המשטרה ונציגי המשרד לביטחון הפנים ישתתפו בפגישה המסכמת של הצוות הבין-משרדי שביוזמת בית הנשיא כדי להתייחס לסוגיות המקצועיות. ככל שנקבל הזמנה לפגישה מסכמת כאמור, נציגי המשרד ונציגי המשטרה ישתתפו ויעירו את הערותיהם, כפי שסוכם. לסיכום, המשטרה, כמטרת-על, מחויבת להגן על שלומו וביטחונו של הציבור כולו ועל ציבור בעלי המוגבלויות בכלל זה. על השוטרים לקבל כלים במסגרת הכשרתם כך שיוכלו לזהות ולהתמודד באופן מיטבי עם בעל מוגבלות לכשיידרשו לכך. השר אוחנה הנחה לקדם כמה נושאים: 1. לקדם את עבודת המטה בשיתוף משרד המשפטים ולהקים צוותי משבר משולבים של גורמי טיפול ואכיפה בהתאם למערכים הפועלים בעולם; 2. לקדם תוכניות הכשרה של מערכי המשטרה הרלוונטיים בנושא התמודדות עם בעלי מוגבלויות, בשיתוף פעולה עם גורמי מקצוע במשרד הרווחה והבריאות, ולבחון בהקשר זה מפגש בלתי אמצעי של השוטרים עם בעלי מוגבלויות; 3. לדרישת השר – הוספת לומדה לכל השוטרים בנושא סימני זיהוי והקניית כלים לשיח ראשוני עם בעלי מוגבלויות; טרם הפצת הלומדה לשוטרים תתקבל התייחסותם של המשרדים והגופים הרלוונטיים לנושא; 4. באירועים שבהם מדווח שמדובר באדם בעל מוגבלות, יש לשלוח במידת האפשר שוטר ותיק ומנוסה, וכן על משטרת ישראל לוודא כי המידע שברשותה זמין לשוטרים בעת מענה על קריאות שבהם מעורבים אנשים בעלי מוגבלויות. במידת הצורך יש לתחקר ולהפיק לקחים מאירועים שבהם היו מעורבים בעלי מוגבלויות. המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל מחויבים לחיזוק ולהעמקת שיתוף הפעולה עם כלל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים לטובת שיפור הטיפול באירועים בשגרה ובחירום. זו תשובתנו לכל חבריי שהציעו את ההצעה הזאת. גברתי היושבת-ראש, אני חושב שהנושא הזה חשוב. נוסף למסמך הרשמי שהקראתי, אף אחד לא חולק על כך שגם השר אוחנה וגם אני נהיה בוודאי מחויבים לנושא הזה. קיימנו גם כמה שיחות בתוך המשרד, איך אנחנו יכולים להביא כל מיני טכנולוגיות, כולל אפליקציות, שיכולות לעזור לבעלי מוגבלויות, יחד עם המשטרה ויחד עם השוטרים בשטח. יש לנו עבודה רבה, ובוודאי אנחנו נהיה שותפים בכל דיון שיתקיים בהמשך. כפי שאמרנו, הנושא הזה מספיק חשוב, שבטח כל איש ציבור, וודאי שוטרים בשטח, יהיה ער לסוגיה הזאת. אני ער לכך שגם כשקורים מקרים כאלה, הם צריכים להיבדק. אם שוטר עשה מעשה כזה, לצורך העניין, בהתעלמות מההוראות לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים, צריך לחקור, לבדוק ולהפיק לקחים. אתמול התבשרנו – אני תמיד בעד לחקור כל מקרה של אלימות, בוודאי מקרים שאנחנו רואים שמסתיימים באבדות בנפש. כל מקרה כזה באמת קורע משפחה, קורע את כל מה שאנחנו מאמינים בו, בסופו של דבר – לתת שירות, בוודאי לכל אזרח ועל אחת וכמה לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. אני חושב שמקרים כאלה יטופלו בתוך המשטרה, ואם לא בתוך המשטרה – במחלקה לחקירות שוטרים ובפרקליטות, שצריכים לעשות את המקסימום שלהם בנושא הזה. לצערי הרב, כולנו יודעים שמח"ש הוא גוף חולה שלא עושה את עבודתו ואפילו פועל בניגוד לחוק. את זה אומר מבקר הפנים של הפרקליטות, השופט רוזן – לא מזמן הוא הוציא הודעה כזאת. מבקר המדינה כתב ש-97% מהתלונות כנגד מח"ש נסגרות בלא-כלום. 50% מהתיקים שמגיעים למח"ש על שוטרים נסגרים אפילו בלי לפתוח אותם. ולכן, גם בדרישה, בבקשה שלנו, להקים ועדת חקירה על מח"ש, כדי ששוטרים, עשרות אלפי שוטרים שעושים את עבודתם נאמנה, יוכלו להמשיך לעשות בלי שיכפישו אותם. זאת אומרת, אם שוטר שסרח לא נענש – מה אנחנו מבינים מזה? שאפשר לעשות את זה שוב. אני חושב שאם אותם שוטרים שהיו – אם כל שוטר פעל כנדרש, כמו שצריך, בוודאי שאנחנו צריכים לגבות אותו, אבל אני אומר לכם כסגן השר לביטחון פנים שיש גם שוטרים שמועלים בתפקידם; בודדים, לא כולם. יש גם אלימות שוטרים. בזה כולנו צריכים להיאבק. במקום להיאבק בנושא הזה, שר המשפטים יצא אתמול בהודעה שהוא עושה מיני-רפורמה במח"ש. מה שקרה אתמול זה שבמקום שמח"ש תיסגר ויקום גוף חדש שיחקור את השוטרים, את כל התלונות הללו, בא שר המשפטים ואומר: הנושא הזה יימשך כפי שהיה. מה האבסורד? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא אמר שזה ייעשה – – – תהיה תגובה לשר המשפטים – – – אני חושב שזה בידו. זה נורא חשוב. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יותר מזה, אני מברך לא רק על אזרוח מח"ש – מח"ש בכלל לא צריכה להיות תחת הפרקליטות, תחת משרד המשפטים. מח"ש אמור להיות בכלל גוף חיצוני שחוקר שוטרים. עכשיו, מה קרה? בזמן שמאזרחים את מח"ש, גייסו שוטרים חדשים למח"ש, ובמקביל הם פיטרו שוטר אתיופי, חוקר אתיופי במח"ש. היום בבוקר ראיתי את הבחור הזה, שוטר לשעבר בשם דסטה. מה הוא אומר? בזמן הזה, המפקד שפיטר אותו, הוא הגיע מהמשטרה למח"ש, ולפני שהוא מפטר אותו הוא מריץ עליו סרט גזעני בתוך המחלקה. צוחקים עליו ואומרים: אנחנו עכשיו רוצים להיאבק בגזענות בתוך מח"ש. על מי אתם עושים צחוק? מה זה הדבר הזה? מה זה הדבר הזה? אם מח"ש היום לא ייסגר, אני חושב – אני אומר לכם את זה כחבר כנסת וכחבר בממשלה וכסגן שר – בושה לכולנו הדבר הזה. מי שחושב שככה הוא יכול לטאטא את הבעיה, הוא פשוט הופך את הבעיה הזאת למפלצת. זה בכלל לא עניין של שמאל וימין. לא יכול להיות מצב ששוטר – אם הוא שגה בתום לב – אני רוצה שוטרים חזקים, שוטרים שימלאו את משימתם, ולתת גיבוי לכל דבר כסגן השר לביטחון פנים, אבל אם הגיע שוטר שסרח, למה שהוא יקבל פרס? שחרר אותו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תשאל את מח"ש. כמעט אפס. כמעט אפס, ולכן צריך לסגור את מח"ש ולא לאזרח אותם. זה שאתה משחרר הביתה שלושה שוטרים ממח"ש, זה לא אומר שהארגון ממשיך לא לעבוד באותה צורה. עכשיו, תאר לעצמך שאפילו ניתוח אידיאליסטי של מח"ש מתקיים יחד עם המשטרה. איך אתה יכול? אני אמרתי דבר מאוד פשוט: צריך להקים גוף חדש, גוף חוקר, שגם מגיש את התביעה. אמרו לי: אין דבר כזה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אדוני סגן השר, עברת לנושא, אתה יודע, שאפשר לנאום עליו שעה. מה יעשו בוועדה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מסיים. אני מסיים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מסיים. אני רק אומר, חברים, תאמינו לי, מה שאני אומר זה קשה, ואני אגיד את זה מהמקום שבו אני נמצא, אבל אני נכנסתי בשביל לשרת ציבור, ואם אנחנו לא נצביע על הבעיה, לעולם לא נמצא לה פתרונות. אני מקווה מאוד שמקרים כאלה – אנחנו נבדוק וכמובן נפיק את הלקחים, אבל אני חושב שהבדיחה הזאת של מח"ש צריכה להיעלם מן העולם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברי הכנסת, האם אתם מסתפקים בזה או שאתם רוצים להעביר את זה – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מציע להעביר את זה לוועדת הרווחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לוועדת הפנים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ועדת הפנים. אנחנו מצביעים על העברת הנושא: המשטרה הפסיקה להשתתף בוועדה להתמודדות עם בעלי מוגבלויות – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> גברתי, מה הבעיה בוועדת הרווחה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ועדת הפנים היא הוועדה שדנה במשטרה, וזה המקום המתאים לה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> הלוואי שכל הממשלה היו עובדים בפרגון הדדי כמוני וכמו יושבת-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה להצביע, חברי הכנסת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> זהו? אני משוחרר? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> משוחרר. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו שניים בעד ואין מתנגדים, אבל אנחנו נוסיף את חברת הכנסת מיכל וונש, חבר הכנסת ינון אזולאי, ה"אליהויים" – חברי הכנסת חסיד וברוכי, חבר הכנסת יוסף טייב, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת סעיד אלחרומי – וזהו, נכון? אני הצבעתי. שבעה. אם כך, תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>התנכלות שערורייתית של בית החולים שיבא בתל השומר כלפי חרדים הבאים בשעריו << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הנושא הבא על סדר-היום שלנו הוא התנכלות שערורייתית של בית החולים שיבא בתל השומר כלפי חרדים הבאים בשעריו, הצעה לסדר-היום מס' 1223, של חבר הכנסת אליהו חסיד. בבקשה. << דובר >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרת התחבורה, מכובדיי, סגן השר, לפני שאנחנו ניגשים להצעה לסדר-היום, אני אתחיל מנושא חשוב – פסוק בתורה: "ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם". אומרת הגמרא: "הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו, לדעת כי אני השם מקדשכם". אמר הקדוש ברוך הוא למשה: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל. לך והודיעם". חברים, נתבקשתי יחד עם חבריי על ידי גדולי ישראל, מנהיגי הדור, להעביר אליכם, חברי הכנסת, ולעם ישראל כולו את המסר והידיעה על אודות המתנה הטובה שאותה זכינו לקבל מבית גנזיו של בורא עולם. אחים יקרים, "השבת, נועם הנשמות, והשביעי עונג הרוחות ועדן הנפשות", קובע רבי אהרון מקרלין בשירו המפורסם, ועל כך אמר הרבי מאפטא: באמת ראוי ונכון לכל איש משכיל ונבון לשים אל ליבו, לצפות ולייחל כל ימי החול ליום השבת, ולהתלהב מאוד מתי יגיע יום השבת, ולהיות מקווה ונכסף, משתוקק למתנה חמודה זו, שבת קודש. אדוני היושב-ראש, העולם כולו, מדינת ישראל בכלל, מורעד ומיטלטל. נגיף בלתי נראה השתלט על מציאות החיים, משדד מערכות, משבש סדרי עולם. כל העולם חל מפניו ומפני בוראו, ואין איש יודע מה ילד יום. מנהיגי העולם אובדי עצות. אין בנמצא מי שיודע להתמודד עם המגפה שהפתיעה אותנו; מאות אלפי מתים, השם ירחם, כלכלות קורסות, מיליוני מובטלים. שוב ושוב אנו שומעים על ההמלצה להתכנס בחיק המשפחה הגרעינית ולהימנע ככל האפשר מלצאת אל המרחב הציבורי. הממשלה, ועדות הכנסת ומשרד הבריאות נתונים כולם לעיסוק אחד – עניין נגיף הקורונה. מבקשים גם לסגור ולהתכנס, לעכב את התפשטות הנגיף, אך גם לפתוח, לצאת ולהניע את הכלכלה – מצב בלתי אפשרי, שניהם יחד. חברים, יום אחד בשבוע יש לנו ההזדמנות לעשות את שניהם יחד בלי שמטרה אחת תפגע ברעותה – גם להתכנס בחיק המשפחה הגרעינית וגם לקבל על כך שכר ולהרוויח. "כל מקדש שביעי כראוי לו, כל שומר שבת כדת מחללו, שכרו הרבה מאוד על פי פועלו". השכר בימות החול תלוי בפועלנו לשמירת השבת. זה הזמן וזו ההזדמנות לשמור על הזהות היהודית במרחב הציבורי ולהקדיש את יום השבת למשפחה הגרעינית. בכך נשמור על בריאות העם וצמצום התפשטות הנגיף וכך גם נגשים את חזונם וכוונתם של מחוללי המדינה וראשיה. ציטוט: "אין צורך להיות מדקדק במצוות בשביל להכיר בערך השבת. מי שמרגיש בליבו קשר אמיתי עם חיי האומה בכל הדורות לא יוכל בשום אופן לצייר לו במציאות עם ישראל בלי שבת מלכתא". איפה שר? אז זה לא מצטרף לזמן שלי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יהיה לך זמן. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני ממשיך את הציטוט. חברים, זה באמצע ציטוט, תנו לי להמשיך: "אפשר לאמור בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם, ולולא היא שהחזירה להם 'נשמתם' וחדשה את חיי רוחם בכל שבוע, היו התלאות של 'ימי המעשה' מושכות אותם יותר ויותר כלפי מטה, עד שהיו יורדים לבסוף לדיוטא האחרונה של 'חמריות' ושפלות מוסרית ושׂכלית" – כך דברי אחד העם, שניבא ולא ידע מה ניבא. המשך ציטוט: "אין יהודי חייב להיות דווקא אדוק למען יראה הערך הרב שיש בקיום השבת ומועדי ישראל כימי מנוחה וחגים היסטוריים, המנחילים צביון יהודי ורציפות היסטורית לחיינו הציבוריים", קבע ראש הממשלה דוד בן-גוריון בספרו "נצח ישראל". בואו נראה איך מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של העיר תל אביב, התייחס לשבת: "אין כאן שאלה שבדת בלבד, אלא שאלה ציבורית ולאומית. לכל עם ועם יש מסורת של השקפות, אמונות, מנהגים – השומרת עליו – – – אוי לו ליחיד ואוי לו לקיבוץ שייבדל מתוך עמו. עלינו להישמר מחילול שבת בפרהסיה", כתב ראש העיר הראשון של תל אביב. גם השופטת דליה דורנר מציינת בפסיקתה: "קביעת יום המנוחה ליהודים בשבת מגשימה את ערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. שני ערכים אלה משתלבים בהרמוניה מלאה בחוק הנדון. ליום מנוחה לעובדים מטרה סוציאלית וחברתית, ואילו היהדות קידשה את יום השבת כיום המנוחה של בני העם היהודי. יום השבת הוא ערך לאומי לא פחות מאשר ערך דתי", היא כותבת. המשורר חיים נחמן ביאליק כתב: "ארץ ישראל בלי שבת לא תיבנה אלא תיחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי – – – והיא שעמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת – – – ועתה בשובנו לארץ אבות, הנשליכנה אחרי גונו ככלי אין חפץ בו? – – – בלי שבת אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל. השבת היא התרבות". חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל היקרים, בואו נתאחד כולנו, עם אחד בלב אחד, נשמור על המתנה הגנוזה שקיבלנו, נקדיש אותה למשפחה הגרעינית שלנו, נישאר יחד איתם בבית, נעניק להם שמחה, חיים, אושר וגם בריאות. "וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה והסר ממני ומכל בני ביתי חולי ומכל עמך בית ישראל כל מיני חולי וכל מיני מדוה". שבת שלום, ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חזק וברוך. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, נעבור להצעה לסדר-היום – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זה היה כל זה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הקדמה. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הקדמה למדינה יהודית ודמוקרטית. דיברנו על החלק היהודי, ועכשיו אנחנו עוברים לדבר על החלק הדמוקרטי. אנחנו רואים כל כך הרבה מפגינים במדינת ישראל ללא הגבלות שאנחנו רואים במקום אחר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשע דקות יהודית, עכשיו תגיע הדמוקרטית. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא עברו תשע דקות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אל תפריע לו, שלא יבקש השלמה. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לקחת לי שתי דקות. ההצעה הייתה על התנכלות שערורייתית של בית החולים שיבא תל השומר לציבור החרדי. כשאני הגשתי את ההצעה, כבוד סגן השר, היו לי כמה תלונות בלשכה, לא הרבה. בעיקר התעוררתי מהסיפור שהיה בעיתונות סביב האדמו"ר מסדיגורא זצ"ל, שהלך לעולמו. הוא היה מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, הוא היה מחשובי האדמו"רים. אני לא נכנס אם הסיפור איתו הוא נכון או לא נכון, נשאיר את זה בצד. הגיעו פניות והעליתי את זה כהצעה, כי גם לכמה פניות צריך להתייחס ולעשות משהו בנדון. אני חייב לספר לכם שמיום שהתפרסמה ההצעה לסדר-היום בעיתונות, הלשכה שלי והעוזרים שלי עסוקים בדבר אחד במשך למעלה משבוע ימים: תלונות ופניות בעניין בית החולים שיבא תל השומר. כל הפניות מתמקדות בדבר אחד: התנכלות ליהודי חרדי או ליהודי מבני ברק שמגיע לשערי תל השומר. מיון בכניסה של תל השומר ליהודי חרדי או ליהודי מבני ברק שמגיע – בבקשה, לך לצד ימין, למחלקת קורונה. כשמגיע יהודי חילוני – אתה יכול להיכנס מפה. רבותיי, הרופאים והאחיות וצוות בית החולים עושים עבודה נהדרת במסירות נפש. הם מוסרים את הנפש כל השנה, בפרט עכשיו בתקופת הקורונה – לילות כימים למען רפואת עמך ישראל. חברים, זאת איזושהי בעיה בראש, זאת איזושהי בעיה בהוראות. פונים אליי יהודים חרדים מבוגרים שמגיעים, שכבר עברו את הקורונה. אומר לי יהודי, ביום שישי הזה: עברתי את הקורונה, הראיתי להם שתרמתי אצלם פלזמה כבר שלוש פעמים – לא, תלך למחלקת קורונה; עד שבסוף התפוצץ לו אפנדיציט, והוא היה צריך לעבור ניתוח למוחרת, וגם גילו שאין לו קורונה. רבותיי, אני לא האמנתי. כשהתחיל הסיפור, פנו אליי פניות ראשונות, אמרתי: זה סתם, אתה יודע, תמיד בוכים, בפרט בכנסת; צועקים כל היום: אפליית חרדים. אני שולח מישהו לבדוק. שלחתי שני בחורים, בחור חרדי וחילוני – ויש לי תיעוד לזה, ואני מוכן להביא את זה לסגן השר; אני מקווה שהם יסכימו לבוא. שלחתי בחור חרדי ובחור חילוני למחלקת יולדות. בא הבחור החילוני ואמר: אני רוצה להיכנס כמלווה – בבקשה, תיכנס. הגיע הבחור החרדי, לא נתנו לו להיכנס במשך שעה למחלקת – סיפור מתועד שאני שלחתי בשביל לבדוק, כדי שהתשובה לא תהיה: אתם בדרך כלל אוהבים לבכות, כמו כל המגזרים. החרדים והערבים אוהבים לבכות. זה לא בכיות – זה דברים שאני שלחתי. רבותיי, 50% מהפניות שלי – אמת. בוא נגיד 50%. אם זה 50%, מדובר בעשרות של פניות. יהודי חרדי – אנחנו מדברים על מחלקת יולדות. רבותיי, יותר משליש מהמטופלים של בית החולים שיבא הם אנשים חרדים. אני חייב לספר לכם שאתמול הלכתי, ירדתי לשטח וקיימתי פגישה עם מנכ"ל בית החולים תל השומר. הוא יזם את הפגישה. ישבנו למעלה משעה. בחור רציני, בחור ענייני, בן אדם שעושה הרבה למען הציבור ומוכן לתקן. ישבנו אצלו והבאנו לו את הסיפורים; שעה שלמה הוצאנו את הכאב. הבחור לא יכול היה לעמוד בפני זה – הוא אמר: אני אתקן, אתקן. חברים, אני מקבל כל מילה שהוא אומר, אבל הסיפור לא התחיל בגל הזה – הסיפור התחיל בגל הראשון. אז העיתונות החרדית הייתה מלאה בזה, והוא ידע מזה. הוא קיבל פניות לא פחות ממה שאני קיבלתי, כנראה הרבה יותר, והוא אמר: כן, עושים תוכנית חדשה. חברים, אני חייב לומר לכם, היו תוכניות. הוא עשה תוכניות בגל הראשון – המצב נשאר אותו דבר. אני מבקש מסגן השר להוריד את הדיון הזה לוועדה לפניות הציבור. אני וחבריי לא ננוח ולא נשקוט עד שהעניין הזה יסודר, שכשאני ארצה לשלוח את הבת שלי ליולדות, אני לא אצטרך לבקש מחבריי לבניין פה, כמו סגן השר: קח בבקשה את בתי ליולדות, כי אם אני אבוא איתה כאיש חרדי, לא יקבלו אותי כמו שיקבלו אותך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן שר הבריאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אחרי השר, מהמיקרופון הצדדי, כן. ישיב סגן שר הבריאות יואב קיש, בבקשה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> למה אין פה שר במליאה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני חייב לומר רק שאני גם שלחתי שאילתה בנושא הזה לשר הבריאות, שאילתה רגילה. אין שר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, קודם כול נמנה אותו לשר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> היא ביקשה ועדכנה את מזכירת הכנסת שהיא יוצאת לכמה דקות וחוזרת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אז היא תצטרך לענות לי על השאילתה, ולא לשלוח את מקלב למרוח אותי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> את מי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר, בסדר, הרב פינדרוס – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – נושא לא פחות חשוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מי עונה – זה תפקידה של השרה. הינה השרה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> מה, מה קרה? << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> חסרת לנו, השרה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> הינה, אני כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רציתי ששרת התחבורה תשמע את הנאום שלי. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> קודם כול, מקלב יענה לכם, בשביל זה הוא סגן שר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> כי הוא סגן שר – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – תקשיב למה שהשרה עונה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – וסוף-סוף יש לי את היכולת להקשיב למקלב מדבר בשמי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו מקשיבים רק לשרה. השרה תענה. מקלב, תקשיב. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אני עונה רק לאוסאמה. רק אם אוסאמה שואל אני עונה. כל השאר – לא. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> קודם כול, אני רואה שכבוד היושב-ראש והשרה – אני חושב שכנראה יש בעיה עם הסגן שלך, שלא נותן מענה לציבור – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אף אחד לא יגיד מילה רעה על הסגן שלי. יש לי סגן חבל על הזמן. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> את רואה, שר הבריאות מביא אותי לייצג פה, והסגן שלך – אני רואה שאת, אישית, חסרה להם. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> הוא תכף יגיע, והשרה תקשיב לו. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> קודם כול הפסדת, השרה, דבר תורה לשבת מלכה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> ולראש חודש. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז תודה לך על כך, חבר הכנסת אליהו חסיד. נהנינו כולנו פה לשבת ולהקשיב. לעניין שעליו עליתי להשיב, אני שמח קודם כול על דבריך – על כך שמנכ"ל שיבא, פרופ' קרייס, נפגש איתכם, וישב, והקשיב, ושמע, וגם אמר שהוא הולך לתקן ולעשות. אני חושב שזה חשוב מאוד. אם הייתי יכול, מעבר לתשובה שאני הולך לתת פה – יש פה גם את התשובה של שיבא – הייתי אומר: בוא ננסה לתאם את זה, ואני שמח שהנושא כבר קורה. חבר הכנסת מקלב, אתה חסרת לנו. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> תודה שהגנתי על סגני. << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> זה ברור – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ברור. היא גם אמרה שהיא הולכת לשמוע אותך משיב מהדוכן ולהקשיב לך. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> ברור, לשבת פה ולשמוע אותו משיב על השאילתה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ואני אפילו יכול להוסיף ולומר לך שאני רק לאחרונה גיליתי כמה סגן השר מקלב נדיב – במשך חודשים רבים, נכון? לא נספר יותר, נכון? תספר לשרה, אבל זה יישאר בינינו. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> טוב, אני חוזר לנושא. אנחנו כמובן בתקופה מאוד מאתגרת של נגיף הקורונה, שמציבה בפנינו דילמות וקשיים. ריחוק חברתי ובידוד של החולים הם למעשה חלק מרכזי בטיפול במגפה, אבל אני אומר: בסוף בסוף לנגד עינינו קודם כול הטיפול בחמלה ובאנושיות באותם חולים. פרידה של קרובי משפחה מיקיריהם היא זכות בסיסית שמתלווה לחובה שבה אנחנו עוסקים – ההגנה על אותו בן משפחה, ההימנעות מהידבקות בנגיף שעלול לסכנו כל כך. לכן, מצד אחד, החמלה והזכות הבסיסית לפרידה באותם מקרים קשים, ומצד שני – השמירה על הימנעות מהידבקות. בימים אלה משרד הבריאות הולך לפרסם נוהל עבור מחלימים מנגיף הקורונה החדש אשר יאפשר להם להתנדב ולשהות במחלקות קורונה בצורה בטוחה. הרב פירר מקדם את הנושא הזה, ואני יודע שהוא מנהל את זה מול חזי, מנכ"ל המשרד, והנושא בשלבים של הבשלה. ברוב בתי החולים קיים נוהל מקומי שמאפשר לבני משפחה בריאים להיפרד מקרוביהם, אך חשוב להדגיש כי הדבר דורש מיגון מורכב – חלוק, מסכה, ויזור, כפפות – תשומת לב רבה מאוד על מנת להימנע מהדבקה בתוך אותה משפחה. בהתייחס לבית החולים שיבא, הדברים שהועלו בהצעה לסדר-היום הועברו לבדיקת הנהלת בית החולים, והוא העביר אלינו את תגובתו על הטענות שהועלו כדלקמן – ואני עכשיו למעשה רק מעביר לך את תשובת בית החולים שיבא, ללא שהעמקתי בבדיקה עצמה באירוע הזה: בליבת ערכי שיבא נמצאת ראיית האדם במרכז, ללא אפליה או הדרה מכל סוג שהוא. המרכז הרפואי חרת על דגלו טיפול בכלל, בכל עם ישראל ובכל אדם באשר הוא, ומעניק רפואה מיטבית ואנושית לכל הזקוק לכך ללא משוא פנים. בשיבא רואים בכך שליחות ועוסקים בצורכי ציבור באמונה, מתוך רצון לעזור ולהציל חיים. מגפת הקורונה העמידה את בית החולים בפני התמודדויות של אתגר שהאנושות אולי נתקלה בו לפני כ-100 שנה. בית החולים לומד תוך כדי תנועה ועושה כל שניתן כדי להמשיך לתת למטופלים בשגרה ובחירום את הטיפול הטוב ביותר. המרכז הרפואי שיבא רואה זכות גדולה לשמש בית חולים רפואי לכלל הציבור ולמטופליו היקרים, גם, כמובן, מהציבור החרדי. האוכלוסייה החרדית זוכה ליחס של כבוד בשיבא. שיבא רואה את חובתו גם בהנגשת בית החולים למגזר החרדי – דואג לארוחות שבת בכשרות מהודרת למאושפזים ולמלווים גם יחד, טיפל בנושא טומאת הכוהנים בבית החולים לילדים והרחיב את בית הכנסת המרכזי לטובת ולרווחת המגזר. עובדה היא כי גם רבים מאוד מהציבור רואים בשיבא את המרכז הרפואי של המגזר, ולא בכדי הם נהנים מהמקצועיות ומהשירותים ובוחרים בו בכל עת מחדש – אתה רואה, משרד הבריאות הפך להיות הפרזנטור של שיבא עכשיו – ובבית החולים גאים ומודים להם על כך. בית החולים ער לנושא הבדידות של חולי הקורונה ופועל למציאת פתרונות בסיוע המחלימים, וגם לאפשר לבני משפחה, למרות מגבלות הקורונה, להיפרד מיקיריהם ברגעים קשים אלו. נבנה אף מתחם ייחודי שמונע חשיפה לקורונה, ורואים בכך בשיבא ערך חשוב. לדברי בית החולים, הם ימשיכו לפעול בנושא הזה ככל שניתן. דרך אגב, אני חייב לומר שבישראל, בניגוד למדינות אחרות בעולם, היכולת של בני משפחה להיפרד מיקיריהם ברגעים קשים זה משהו – לא רק בשיבא אלא בכל בתי החולים – שהוגדר כצורך ומקפידים עליו. ההתמודדות עם מחלת הקורונה, בד בבד עם מתן מענה לכלל הפונים לטיפול רפואי, מחייבת את בית החולים לוודא כי המטופלים והצוות זוכים גם לטיפול מיטבי, תוך זהירות ושמירה על כך שלא יידבקו. בהמשך להנחיות משרד הבריאות, בית החולים פתח את המיון הביולוגי המקיף ביותר בישראל, המאפשר מתן טיפול ייחודי לחולים, חשודים, מבודדים ומחלימים מקורונה. ההחלטה על מקום הטיפול הינה על בסיס רפואי בלבד, ואיננה קשורה חס ושלום לא למוצא, לא לחזות ולא למקום מגורים או למגזר כזה או אחר. אם יש מי שנמצאו כנפגעים מעניין זה, הרי שבוודאי ובוודאי זה לא בכוונת מכוון, ובבית החולים מצירים ומתנצלים על כך. לסיום, בית החולים ביקש להבהיר כי הם קשובים לכל פנייה, לומדים מכל אירוע ומחויבים לשפר את המענה למטופלים ולבני משפחותיהם, תוך הידרשות לאיזון הראוי שבין הטיפול המקצועי, ההבנה למצוקות המשפחה וההגנה על החולים והצוות. אני אסיים, כפי שפתחתי את דבריי: אני שמח שנפגשת עם מנכ"ל שיבא, ואני אוסיף פה שאם גם לאור השיח הישיר שקיים לא יהיה פתרון או לא תראה שינוי בהתנהלות, אז אנא צור איתי קשר אישי, ואנחנו נדאג שהדבר ישתנה. << קריאה >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << קריאה >> אני מציע את הוועדה לפניות הציבור. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << קריאה >> אני מבקש שזה ילך לוועדה לפניות הציבור. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לי אין התנגדות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז נצביע על זה – על העברת הנושא לדיון בוועדה לפניות הציבור. אבל עמדה נוספת של חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת טייב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להודות לאליהו על שהעלה את הנושא, אבל אני חושב שהנושא הוא הרבה יותר רחב, כשמדברים על עמדה נוספת. הבעיה המרכזית: שהציונים, ב-1948, כשחתמו על מגילת העצמאות, דיברו על כך שלא תהיה אפליה על דת, גזע ומין. החרדים זה לא דת, לא גזע ולא מין, אז מותר להפלות אותם. אנחנו פוגשים את זה בכל מקום – במקומות עבודה, בבתי חולים. ולא רק בשיבא, אני חייב לומר לך, לטובתם ייאמר. יש בשטח בעיה של אפליה, וצריך למצוא פתרון. כי להפלות מישהו על גזע – כולם מבינים שזה כבר לא פוליטיקלי קורקט; על דת, על מין – לא פוליטיקלי קורקט. חרדיות, מכיוון שזה לא אחד משלושת הדברים האלה, אז חופשי, למה לא, אפשר להפלות אותם, וזה קורה במקום אחרי מקום. ואני חייב לומר את מה שאמר אליהו כעמדה: יש בעיה. הדבר הזה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז איך אתה רוצה לתקן את זה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> צריך למצוא פתרון. אני לא יודע איזו ועדה בכנסת – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> בוא, תן פתרון. מה זה "צריך למצוא"? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אולי נתחיל בפניות הציבור, אבל צריך שגם על בסיס לא של דת, לא של גזע ולא מין, אלא על בסיס של חרדיות, שזה סוג תרבות – אתה יודע מה, על בסיס תרבותי – לא יהיה אפשר להפלות אנשים. כי מפלים אותם במקומות עבודה, וכרגע מה שקרה זה יותר גרוע: בעקבות הקורונה יש גם כאילו תירוץ מקצועי. אתה אומר: תשמע, אנחנו מפחדים, בגלל הקורונה אנחנו עושים את זה. אבל אני רואה את זה במקום אחרי מקום – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ואני חושב שצריך למצוא לזה פתרון פה, בכנסת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני יודע שיש אפליה מתקנת של – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת גפני. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> איפה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בעבודה. שילוב בעבודה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> בתפקידים, בתקשי"ר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תקשי"ר? אני מציע לך לבדוק. אני מציע לך לבדוק. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> רק שנייה, לא, אני עונה לך. תשתמש בזה. יש לך ליוצאי אתיופיה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יוצאי אתיופיה זה לא – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> עזוב רגע את נושא היישום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה לא עובד. אפליה מתקנת – זה לא עובד. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> בא חבר הכנסת טסלר ואמר שלמעשה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> פינדרוס. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> פינדרוס, סליחה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו לא מוותרים עליו. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא מוותרים עליו. – – ואמר שאין לו כלי, כי דת, גזע ומין לא עונה לו על נושא החרדים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך שכבר השתמשו בכלי שנמצא – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> והוא לא עובד. יש לי חדשות בשבילך: הוא לא עובד. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> חכה, לגבי אם זה קורה או לא קורה – זו שאלה אחרת. אבל דיברנו על כלי משפטי שתוכל להשתמש בו, אז תיקח. כי כנראה גם יוצאי אתיופיה – איך אתה מגדיר אותם? על מה אותם מפלים? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גזע, מין, יכול להיות צבע. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> גזע? גזע? לא יודע. אז אני אומר ככה: יש שם גם נשים, דרך אגב, שהן מין, כמו שאנחנו יודעים, וחרדים. אני, דרך אגב, מרגיש שעוד מעט, כחילוני, אותי יתחילו להפלות לרעה. אז אני רוצה שיהיה באמת את העניין הזה. אני מאוד בעד. בוא נשתמש – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מתחייב למיעוט החילוני שכשאנחנו נהיה רוב נתייחס אליהם יותר יפה מאשר הם התייחסו אלינו כשהיינו מיעוט. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני רואה שאתה יושב על הכיסא של גפני עד הסוף. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מודה לך, אבל אני מציע שאם אתה באמת מחפש כלי, אז הינה, יש לך כלי משפטי שכבר הוכח – אולי לא משתמשים בו טוב, אבל הוא קיים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. חבר הכנסת טייב, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני סגן השר, בעקבות הדברים של חבר הכנסת פינדרוס, הייתי מציע אולי – אנחנו כרגע מדברים על סימפטום, סימפטום שיבא, סימפטום בתי חולים אחרים: חרדי מגיע. בואו נטפל בשורש הבעיה. חברים, הבעיה מתחילה בתקשורת, הסתה בתקשורת. אנחנו רואים בתוכניות כמו זהו זה, בתוכנית האחרונה שאני קיבלתי – לא ייתכן שבמדינה יהודית אנחנו ניתן יד לדבר הזה. אולי מי שהיה צריך להשיב הוא באמת שר התקשורת – לשים סוף לסצנה הזאת, לקחת ציבורים בישראל – ולא משנה אם זה ציבור חרדי או ציבור ערבי – ולהציג אותם בצורה כזאת או אחרת. בוא נטפל בשורש הבעיה, ואולי נמצא את הפתרון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת טייב, תודה רבה. חבר הכנסת ינון, רצית עמדה נוספת? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אי-אפשר, אפשר רק שניים. אני מקבל את מה שהם אמרו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי, תודה רבה. הצבעה – על העברת הנושא לדיון בוועדה לפניות הציבור. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא ועדת הבריאות, הרב – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הוועדה לפניות הציבור, זה מה שהם ביקשו. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה המיוחדת לפניות הציבור נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סיכום ההצבעה: שניים בעד, אין נגד ואין נמנעים. מוסיפים את חברי הכנסת טייב, אליהו חסיד, הרב יצחק פינדרוס, ינון אזולאי, אוסאמה וסעיד אלחרומי, אז זה שמונה בעד. הנושא יעבור לדיון בוועדה לפניות הציבור. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצרת חופש הדת ליהודים במדינות אירופה, בעיקר בתחום השחיטה והמילה, כחלק מהמגמה האנטישמית הגואה << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הנושא הבא – הצעה לסדר-היום בנושא: הצרת חופש הדת ליהודים במדינות אירופה, בעיקר בתחום השחיטה והמילה, כחלק מהמגמה האנטישמית הגואה, מס' 1261, הצעה של חבר הכנסת יוסף טייב. בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני רוצה להעלות בפניכם נושא חשוב בעניין הכוונה של רשויות באירופה לאסור שחיטה מסורתית וקיום טקסים דתיים נוספים כברית מילה. לנוכח זאת שוחחתי עם הרב חיים קורסיה, רבה של צרפת, הרב פיזון, רבה של מץ, וטרינר במקצועו, שאחראי לכל נושא השחיטה מטעם איגוד רבני אירופה, והרב פרידמן מאיגוד רבני אירופה, והחלטתי לשם כך להעלות את הנושא כאן, בבית הזה. זה זמן רב שהקהילות היהודיות באירופה מתחבטות בשאלה אם עדיין חופש הדת ליהודים קיים באירופה. אם תשאלו את אותם רבנים שהשתתפו בכינוס העולמי השנתי של המערך לשירותים רוחניים בתפוצות, שנערך בתחילת חודש ינואר השנה על ידי ההסתדרות הציונית העולמית, התשובה תהיה לא. בכנס העידו אותם רבנים כי במדינות רבות ברחבי היבשת ישנם קשיים גדולים ביותר בהיבט של קיום טקסים יהודיים ומסורתיים. כ-200 רבנים וראשי קהילות יהודים מ-39 מדינות שהשתתפו בכינוס דנו במגוון רחב של נושאים. בין השאר, הם עסקו באתגרי המשפחה היהודית, נושאי דת רבים הנוגעים לקהילות היהודיות באירופה, ואף קיימו סיור בישראל ונפגשו עם נציגי ציבור ודת. אני אומר לכם, חברים, אנחנו ישנים בעמידה. שתבינו, אני עוד מדבר בצורה עדינה, כי אני מבין שהנושא רגיש, אבל אני צריך לדבר, ואני אגיד לכם את האמת, כי אם לא נפעל באופן מיידי, בקרוב ממש, חלילה, ייתכן שתהיינה עוד מדינות רבות שיבקשו לאסור את השחיטה המסורתית, ואולי אף את קיום ברית המילה. אנחנו לא יכולים לצפות שללא לובי מסיבי וללא התערבות שלנו כאן, בבית הזה, ויחסי ציבור חזקים, הדבר ייפתר מעצמו. חבריי חברי הכנסת, ישנם אזורים בבלגיה שבהם השחיטה כבר אסורה, ואיגוד רבני אירופה נלחם בכך בערכאות בצורה חוקית, משפטית, מול מוסדות באיחוד האירופי. אנחנו יכולים להיות אופטימיים, יכולים להגיד שיהיה בסדר, כמו שאנחנו רגילים לומר פה בישראל. מקסימום יהודי אירופה יסתדרו – יביאו בשר ממדינות אחרות. חברים, הדבר הזה הוא לא פתרון. האזרחים באירופה זכאים לחופש הדת. עלינו, כמדינה היהודית היחידה על פני הגלובוס, לדאוג לאחינו בתפוצות, ועלינו להיות עם אצבע על הדופק. חבריי חברי הכנסת, תמיד כשישנו מקרה אנטישמי בעולם דוגמת שרפת בתי כנסת, חילולי קברים יהודיים, כתובות נאצה או רדיפת יהודים, מייד אנו קמים פה בממשלה ישראל, זועקים חמס ומוחים על הנעשה. כשזה מגיע לנושאים אלה, של כוונה לאסור שחיטה יהודית מסורתית כמנהג אבותינו או קיום מצוות ברית המילה, פתאום הס, דממה. ואני שואל אתכם: למה? למה קורה הדבר הזה? התשובה לכך אולי טמונה כאן, בבית שלנו בישראל. אני רואה שבישראל, ברשת כאן 11, משדרים סדרה בשם היהודים באים, שמזלזלת באבותינו, אבות האומה אברהם, יצחק ויעקב, בנביאי האומה, חכמי ישראל, ואני לא שמעתי שהמדינה או מי מטעמה קם וזועק להסיר תוכנית כזאת ומוחה על הפגיעה ברגשות של מיליוני יהודים בעולם כולו. חברים, יוצרי התוכנית הזאת, לצערי, אינם מקנים לילדים שלנו את האמונה היהודית שהתורה מן השמיים. הם מתייחסים לעניין הזה כאל סאטירה. זו סאטירה או זו סטירה בפרצופם של כל כך הרבה יהודים בעולם? מותר לצחוק, מותר להתבדח. זה טוב, זה גם בריא – ההומור בריא לבריאות. אבל על מה צוחקים? מישהו מהשחקנים או מחברי הכנסת היושבים כאן באולם היו מסכימים שיכנו את אימו ויציגו אותה כפי שהציגו את אסתר המלכה בביטויים הנוראיים שהיו שם? וכי אסתר המלכה פחות מאימא שלי? משה רבנו פחות מאבא שלי? כדאי לחדד כאן, מעל במה מכובדת זו, ואני רוצה ציין בפניכם כי חוק העונשין במדינה קובע כי פגיעה ברגשי דת – (תיקון מס' 23) התשמ"ח–1988 – בסעיף 173 הוא אומר כדלהלן: "העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת: (1) מפרסם פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים; (2) משמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מילה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים". חברים, מדובר בערוץ שממומן מכספי המיסים שלנו, מתוך התקציב השנתי של תאגיד השידור, שעומד על סך 747 מיליון שקלים, ומהם 650 מיליון שקלים, כלומר, כמעט כלל התקציב, מגיע ממשרד התחבורה. ואם תשאלו מה הקשר בין תחבורה לתקשורת – פשוט מצאו דרך פשוטה לממן את תאגיד השידור באמצעות מס ישיר מהאזרחים שישלמו בכל שנה לתאגיד השידור, בין שנרצה ובין שלא, כאשר הם מחדשים את רישיון הרכב. סכום האגרה לתשלום מחושב, על פי הכתוב, בשורה התואמת לקבוצה שאליה משתייך כלי הרכב. לסכום הזה יש להוסיף את התשלום הנוסף בעבור תאגיד השידור הישראלי בסך 156 שקלים. תעשו חישוב פשוט: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2019 יש בישראל כ-3,600,600 כלי רכב מנועיים. ניקח את המספר הזה, נכפיל אותו ב 156 – נגיע לסכום של 561 מיליון שקלים המשולמים על ידי כולנו לתאגיד השידור הישראלי. אנחנו מבינים מה קורה כאן? לא מדובר במס רגיל שמנווט גם לביטחון המדינה או לתשתיות של עובדי המדינה שמשרתים את האזרחים. מדובר, למרבה האבסורד, בכסף שהמדינה מחייבת אותנו, בעלי הרכבים, לשלם לאנשים שמייצרים תוכן שפוגע בנו. היעלה על הדעת דבר כזה? אני לא נכנס לשאלה אם עוגת התקציב מתחלקת בנושאי תוכניות שמעניינות את הציבור שאהובות עליו, וכך גם המשכורות למנהלים ולעובדים – האם כל זה נעשה לפי יחס ישיר ויחס המשלמים; כמה מהעובדים ומקבלי ההחלטות שלהם הם יוצאי אתיופיה, חרדים, ספרדים, ערבים. חברים, נעזוב את כל זה. אני מדבר רק על הפגיעה ברגשות העם שמממן את הדבר הזה. ושלא יענו את התשובה: אנחנו רק צוחקים, כי כשבית המשפט גזר שלוש שנות מאסר ושנתיים בפועל על טטיאנה סוסקין על כרוז החזיר המפורסם שפגע ברגשות של המוסלמים, היא לא יכלה לומר: צחקתי איתם. לא עושים צחוק מדברים שמהם אנשים נפגעים. בגלל זה בדיוק קיים החוק. לאחרונה התפרסם שהכריחו צעירים שרוצים להשתתף בתוכנית מסוימת: אם אתה רוצה להשתתף בתוכנית, תאכל עטלף – אפרופו קורונה. האם בשביל זה סבא שלו מסר נפש לעלות לישראל, הגיעו ממרוקו, מתימן ומפולין? האם בשביל זה אני עליתי מצרפת? אבותינו מסרו נפש במשך כל הדורות כדי לשמור על הכשרות, בשואה אנשים נזהרו שלא לאכול דברים שאינם כשרים, וכאן בישראל תוכנית טלוויזיה כופה על אדם אשר רוצה להמשיך בתוכנית לאכול עטלף. לאיזו זוועה הגענו? יהודי התפוצות נלחמים בימים אלה בדיוק על הדברים האלה ממש. מה נענה להם? חברים, הדבר הזה מחליש את העם. זה יוצר זרות וניכור, מרחק וכעס. בשביל מה, בשביל עוד מאכל? איך אפשר לשתוק על דברים כאלה? מותר וצריך למחות על הדברים; מותר לנו להביע כאב; מותר להגיש תביעה לבית משפט על דברים כאלה. אבל אני רוצה להיות ברור: אנו לא צריכים להגיע לאלימות מילולית, בוודאי גם לא פיזית. זה צריך להגיע מתוך החברה והמנהיגות בישראל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים, אדוני היושב-ראש. בפרט בימים האלה, כשעם ישראל מצפה לשקט, לשלווה לאחדות, חובתנו כנציגי ציבור להתאחד יחד מתוך אהבה ולסלק כל דבר שפוגע ברגשות של אחרים, ובוודאי בכל הקשור לאמונה היהודית, לאבותינו, ובפרט ליהודי התפוצות ותורת ישראל, מתוך אהבה ואחדות בין כל חלקי העם, ועל ידי כך נהיה אור ומראה לעולם כולו בכיבוד האחר. הבה יחד נמצא את המאחד ולא את המפריד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוסף טייב, תודה רבה. תשיב שרת התפוצות עומר ינקלביץ', בבקשה. << דובר >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחברי הכנסת, מכובדי הרב יוסי טייב, הדיון פה חרג קצת ממסגרת ההצעה. ברשותך, אני באמת אשיב על ההצעה. ראשית, אני מודה לך על העלאת הנושא המאוד-חשוב הזה על סדר-היום. זהו אחד הנושאים שמטרידים מאוד בימים האלה את ראשי הקהילות באירופה, והנושא עולה כמעט בכל מפגש שלי עם מנהיגים יהודים מרחבי העולם. משרד התפוצות אמון מטעם ממשלת ישראל על הקשר עם התפוצות והמאבק באנטישמיות בעולם. המשרד עוקב זה כמה שנים אחר התופעה של קידום חקיקה נגד שחיטה דתית ומילת בנים במדינות אירופה. אנחנו רואים את התופעה כאיום חמור על חופש הדת של יהודים באירופה ועל החיים היהודים באירופה ובכלל. רק צריך להדגיש: הדיון הוא על חופש הדת. הניסיונות הללו מגיעים משתי קבוצות עיקריות: האחת מימין – מפלגות לאומניות המנסות להגביל הגירה מוסלמית לאירופה באמצעות הטלת הגבלות על אורח החיים המוסלמי, היהודי, דוגמת שחיטה דתית, שאותה הם מציגים כגורמת סבל מיותר לבעלי החיים, והטלת מגבלות על מילת בנים, המוצגת כפגיעה בחסר ישע. במקרים אלה, הגם שהיהודים אינם המטרה הראשית של ניסיונות החקיקה הללו, מבחינת מקדמי החקיקה הם מטרה משנית אך לגיטימית. לקבוצה השנייה, משמאל, משתייכים תומכי זכויות בעלי החיים הרואים בשחיטה הכשרה גרימת סבל מיותר לבעלי החיים ותומכי זכויות הילד הרואים במילה אקט דתי בלתי הפיך ומבקשים לדחות אותה עד גיל ההסכמה. משרד התפוצות עוקב אחר התופעה על כל המרכיבים שלה. אני רוצה לציין גם את הרב פנחס גולדשמידט, יושב-ראש ועידת רבני אירופה, הקונגרס היהודי האירופי, איגוד המשפטנים היהודים הבין-לאומי, אשר עושים באמת עבודה מקצועית בנושא הזה, ואנחנו נמצאים איתם בקשר רציף. כמו כן, אני נמצאת בקשר שוטף עם הנהגת הקהילות, גורמי ממשל באירופה ובאיחוד האירופי, עם משרד החוץ, האחראי לקשר עם מוסדות וממשלות, ממשלות האיחוד ועם משרדי הממשלה האחרים השותפים לטיפול בנושא על היבטיו השונים. בימים אלה ממש, יש לציין, התקיים דיון בבית המשפט האירופי לצדק בלוקסמבורג בערעור על איסור השחיטה הדתית בבלגיה. למדינת ישראל אין מעמד בדיון הזה כצד במשפט, אך יחד עם זאת המשרד עוקב אחר פסיקתו ופועל וגם יפעל, בעזרת השם, אל מול כל הגורמים בהתאם להתפתחויות. אני גם רוצה לציין שאנחנו חושבים, לאחר התייעצויות רבות, שאסטרטגית כרגע לא נכון שמדינת ישראל תהיה בחזית המאבק. אנחנו כמובן פועלים בנושא, אך המאבק – אני מדגישה – הוא על חופש הדת באירופה. המאבק הוא על חופש הדת. עוד פעם, הנושא רגיש, רב הנסתר על הגלוי בשלב הזה, ולכן אני מציעה שלא לפרט מעבר לכך. אני גם מבקשת, אדוני היושב-ראש, להמליץ, ברשותך, לחבר הכנסת טייב שהוא יסתפק בשלב הזה בתשובת המשרד. אנחנו כמובן נמשיך לעדכן ככל שיידרש. אני גם מזמינה אותך להיות איתנו בקשר רציף בנושא, ואנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה, אז אני משוכנעת שנעשה את זה. אנחנו עוקבים באדיקות אחר הנושא, וכמובן, אני מדגישה, בחשיבות, אבל גם ברגישות הנדרשת, כי נדרשת פה רגישות. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, ואני מודה לכם, חבריי וחברותיי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, שרת התפוצות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לוועדת החוץ וביטחון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> חוץ וביטחון? << קריאה >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << קריאה >> אני ממליצה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – את זה לוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוסי טייב, חבר יוסף טייב, מה אתה מחליט בנושא הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה תלוי בזה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה תלוי בזה. אתה מסתפק בתשובה עכשיו? << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי. תודה רבה. אז התשובה של שרת התפוצות התקבלה. סיימנו עם ההצעות לסדר-היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נסתפק בתשובת השרה. תגיד את זה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן. אמרתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי אין הצבעה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אמרתי. אז אין לנו הצבעה וזה גם לא עובר לדיון. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתות. השאילתה הראשונה – חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה. << שאילתה >> 147. פינוי מתחם התחנה המרכזית בדרום תל אביב << שאילתה >> << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, על פי נתוני משרד הבריאות, 2,200 אזרחים מתים מדי שנה בישראל מזיהום אוויר. לפי החלטת משרד התחבורה, התחנה המרכזית בתל אביב מהווה מפגע הגורם לתחלואה עודפת באזור, ועליה להיסגר עד שנת 2024. רצוני לשאול: כיצד את פועלת לקידום פינוי התחנה המרכזית, שגורמת לתחלואה עודפת ולתמותה מוקדמת לתושבי האזור? תודה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', על השאילתה. גברתי השרה, זה כנראה מאתגר כאן את האנשים שגם השרה וגם סגנה עונים, אבל מכיוון – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – חבר הכנסת סגן השרה מקלב להיות כאן ולשמוע את התשובות שלך. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כן. זה קצת מאתגר אותי שאני צריך ככה לעמוד במקומך – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> לא, לא, להפך. זה לא מאתגר, זה בסדר. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> – – ולענות, אז זה קצת – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אני כבר אומרת לך שאתה עובר אצלי בציון גבוה מאוד. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה לך. תודה רבה על הדברים ועל הגיבוי, שזה עכשיו ולכל אורך השירות המשותף שלנו, גיבוי ותיאום מרבי. אבל השרה הטילה עליי בין השאר את הנושא של הכנסת והממשלה ומשרד התחבורה, אז אני עונה במקומה ואני אתכבד, אבל צריך להגיד שאת הבסיס נתן המשרד. התשובה על השאילתה לא יצאה לפני שהשרה ראתה אותה, נכון? זה מטבע הדברים. וגם מנכ"ל המשרד. חברת הכנסת יחימוביץ', ראשית, את באמת העלית נושא כבד מאוד, של התחנה המרכזית בתל אביב, נושא שבתי משפט דנו בו, שאין כמעט גוף תכנוני שלא נגע בו. אני לא הולך עכשיו לבשר בשורות רבות, אבל אני כן יכול לבשר על תהליכים שנעשים, על התהליכים מואצים שנעשים מאז שהשרה נכנסה לתפקיד שלה. היא האיצה את התהליכים, ככל שאפשר להאיץ הליכי תכנון, אבל ודאי את הליכי ההידברות עם התושבים במקום ולעשות שיפורים במיידי. השרה שמה על זה דגש. לא בכדי המנכ"ל והסמנכ"ל של המשרד כבר היו שם וכבר נפגשו עם התושבים כדי לשפר. אני אתחיל אולי בחלק היותר-טוב במה שאנחנו מדברים, בחלק המיידי. החלק המיידי – אנחנו מדברים על שיפור המצב בתחנה המרכזית עצמה. בהסכם שעשינו עם נצב"א, שהיא הגורם המשכיר, בעל הבית על התחנה המרכזית, אנחנו הולכים לעשות שיפוצים עמוקים מאוד, עד כדי כך שנעביר את מרכז המאסה של התחנה, של האוטובוסים, לקומה השביעית, והנוסעים ידלגו על שאר הקומות, על המעבר בתוך הקומות, עם דרגנוע או משהו, מעליות כאלה מהקומה שבה הם יורדים, קומה אפס, ישירות לקומה העליונה, ומשם האוטובוסים ייסעו. זה עצמו יוריד את ההסתובבות ואת המפגש בין האנשים לבין זיהום האוויר. מעבר לכך, אנחנו עושים גם הרבה יותר. שאר הקומות ישמשו לכמה שיותר אוטובוסים חשמליים, שיהיו בתחנה ושם יהיו עמדות ההטענה שלהם. ככל שאנחנו יודעים, ככל שהאוטובוס הוא חשמלי יותר, זיהום האוויר פחות. הדבר השלישי שהמשרד עושה – היום דיברתי אישית עם המנכ"ל בנושא הזה. הוא נפגש עם אנשים וגם עשה סיור, והסיור שלו, הוא אומר, היה פתאומי, והוא נתן לתושבים לעבור איתם. הוא לא היה מכוון ובהכנה, כדי לראות ולגעת בליקויים אמיתיים, בזמן אמת. מה שהיה צריך לשפר – לשפר. בסופו של דבר הוא מבטיח שמה שהם ראו, נקודות התורפה שהם ראו, ישופרו ממש מיידית. מעבר לזה, ואני חושב שזה גם נושא מרכזי – יש פתגם ביידיש, אבל אני אוהב להשתמש בו, ואפשר להשתמש בו גם בעברית: גם עד בית המרזח צריך כוסית משקה; עד השלב האחרון צריך לתת פתרונות ביניים, מה שנקרא. משרד התחבורה רואה לנגד עיניו דילול כבר במצב המיידי, דילול של התחבורה. ארבעה דונם מסביב הייתה אפשרות לעשות איזו תחנת מסוף. המשרד לקח את זה כדי לדלל עוד איזה נפח מהתחבורה. לא זו אף זו, ממש בעתיד הקרוב, כמה חודשים, התחבורה שתגיע מראש העין תהיה בסבידור, במקומות אחרים, אף שזו פגיעה. בסופו של דבר, התחנה המרכזית, המעלה שלה היא שהכול נמצא ביחד. אתה מגיע לאיזו נקודה, וככל שאתה מפריד, אתה בעצם מקשה. אבל בתכנון נכון, באמצעים המתאימים, המשרד רואה לנגד עיניו דילול של התחבורה שם כדי להקל מהמאסה ולתת למסופים קטנים יותר, מטרופוליניים, ככל שיתאפשר לה. אני יכול להגיד במילה אחת: כסף לא יהיה הבעיה. יש חוסר במשאבי קרקע. התקציב לא יהווה בעיה לקחת עוד משהו. לא רק כאן, לא רק בתל אביב, אלא בכל הארץ, הבעיה המרכזית היום, האתגר הכי מרכזי של התכנון במשרד התחבורה היום, כפי שאמר לי היום הממונה על כך – הוא אומר לי: שטחים למסופי תחבורה. יש קושי. הרשויות המקומיות גם לא משתפות פעולה מספיק, או לא משתפות פעולה בכלל, אבל גם אין להן עצמן. כל משאבי הקרקע היום לא ניתנים. היום זה לא הדבר שהתושבים רוצים אותו, הם רוצים להרחיק אותו, וכשאתה מרחיק אותו אז באמת אתה מאבד מהתכלית שלו. אנחנו רואים כאתגר מרכזי לעכשיו, בפעילות של משרד התחבורה כעת, להשיג כמה שיותר. לא בכדי השרה פרסמה עכשיו, לפני יומיים, תוכנית להקמת ארבעה מסופי תחבורה – בלוד, בבני ברק ובעוד שני מקומות. הכול – משום שאנחנו רואים את זה כאתגר. השרה רואה את זה כאתגר מרכזי, לייעל את התחבורה הציבורית. כמובן, אני רוצה לציין, בנקודה אמיתית: לא לראות את התחנה המרכזית כמרכז מסחרי עם אוטובוסים, שזה גורם לאנשים להיות שם. להמעיט ככל האפשר, ככל האפשר, בנושא של המסחר בתוך התחנה המרכזית; מסחר לצורך המיידי של הנוסעים, אבל לא כמקום שהוא איזה קניון בשיתוף תחנה המרכזית, שזה גורם לחלק מהבעיה. ככל שאנחנו נפרוט ונעשה מסופיים ייעודיים לתחבורה הציבורית, והחלק המסחרי יהיה רק כדי לתת את השירות, אנחנו גם נקל בדברים. זה מה שבטווח הקרוב – הקרוב, חלק זה יכול להיות חודשים, כמו המסופים שאמרנו, בראש העין ועוד. השיפוץ של התחנה המרכזית ייקח שנתיים, שלוש, אולי יותר. אני מאוד זהיר בלוחות זמנים. כולכם יודעים שמכיוון שזה לא צפוי – הלא-צפוי הוא יותר מהצפוי. אבל מדובר כבר על תקצוב ומדובר כבר על תוכניות בהסכם עם נצב"א שזה מה שהולכים לעשות. מעבר לזה, מה התוכנית העתידית? אני מבין שלחברת הכנסת חיימוביץ' חשוב מאוד הנושא העתידי. התוכנית היא עכשיו בשלב האיתור. ישנם כמה שלבים: יש שלב של איתור, שלב של תכנון ופרוגרמה, שלב של אישור סטטוטורי ואחרי זה שלב של הביצוע. כשאנחנו מדברים על שלב האיתור, אז איתרו בגבול תל אביב-חולון, מה שנקרא מע"ר בן צבי, שטח של 30 דונם. אני מבקש לציין שהתחנה המרכזית בתל אביב היא 260 דונם. 260 דונם. אף אחד לא רואה לנגד עיניו משהו שיכול להעביר תחנה או לחלק את זה. מדובר בשטח מאוד מאוד גדול. כשאנחנו מדברים עכשיו על מרכז תחבורה, איך שאנחנו רואים את זה, זה בעצם מרכז תחבורה שיהיה שער המטרופולין: יהיה בו מטרו, תהיה בו רכבת, מסוף אוטובוסים ומרכז מסחרי מינימלי. כבר עכשיו, בשלב הזה, יש התנגדויות של חולון וכו', אבל אנחנו מאוד מקווים להתגבר עליהן. אנחנו מדברים על כך שבשער הזה תהיה פעילות מאוד חדשנית וטכנולוגית וכמה שפחות מזהמת, שאנחנו רואים את זה כ-build-in בתוך תוכנית חדשנית ומתקדמת. אנחנו רואים בשער הזה, במקום הזה, חשיבות עליונה, אבל הוא עדיין לפני אישורים סטטוטוריים. כשאנחנו מדברים על תכנון, מדברים על תכנון של פרוגרמה, שזה לא תכנון פרטני, זה תכנון כללי, והמומחים שראו את זה מציינים מאוד לטובה אותו ואת מה שהוא יכול לתת, יחד עם פריסה של תחבורה אחרת. אני רוצה לציין ולומר ביושר: אנחנו מדברים על דילול התחבורה, אבל יחד עם הדילול שאנחנו מוסיפים, כשיש חוסר ואנחנו מדרבנים לנסוע בתחבורה הציבורית, אז אנחנו גם צריכים להביא יותר אוטובוסים. לא תמיד הדילול שלנו מדביק את המטרה. אנחנו מורידים מצד אחד, מפריטים, מפזרים, אבל מצד שני גם מתגברים, כיוון שיש צרכים. אנחנו מברכים על צרכים יותר גדולים, גם בגידול באוכלוסייה וגם בגידול המשתמשים. משפט אחרון: אומנם לא ציינת את זה בשאילתה, אבל אני בטוח שאת ערה לסבל של התושבים מסביב. עושים ככל שאפשר, ככל שניתן בכמה נושאים. ישבו איתם, דיברו איתם וסיירו איתם כדי להקל עליהם את המפגע הזה. חוץ מאיכות הסביבה וזיהום האוויר יש שם מה שהם קוראים "אזורים נעלמים מהעין" בתוך התחנה, בגלל התכנון. שם יכולה להתבצע פעילות כזאת או אחרת שהיא לא תמיד – או תמיד לא רצויה. דבר אחרון – ציינת בשאילתה שלך שמשרד התחבורה החליט וכאילו קבע שמתים מזיהום אוויר. אין לנו כזאת מסקנה. יש נתונים של משרד הבריאות על מתים. אנחנו לא יודעים ספציפית כמה בתחנה המרכזית. בלי להוריד – אני אומר את זה בסוף, לא בגלל שזאת התשובה. אני אומר בזהירות, מכיוון שזה נכתב, שזה לא יישאר כך, שלא יתפרש שמכיוון שלא ציינו ולא הגבנו על זה, סימן שאנחנו מסכימים לזה. אין כזאת הסכמה שזה מה שגורם לכמה אחוז או כמה מתים, חס וחלילה, ישירות מתחנה המרכזית. לא התחייבנו – את מציינת שמשרד התחבורה התחייב שהוא ייסגר עד 2024. אנחנו לא מכירים התחייבות כזאת. נעשה הכול, כפי שציינתי, להקדים ולמהר בהורדה ובהקלה של המפגע הזה. יש לך שאלה נוספת? בבקשה, אם היושב-ראש מאפשר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אם אפשר, שאלה נוספת. הזכרת את סוגיית האוטובוסים החשמליים. עד כמה שאני מכירה את הנושא הזה, אחוז האוטובוסים החשמליים פשוט קטן, מקומם אפילו. יש איזו בעיה של מכרז שתקוע בנושא של האוטובוסים החשמליים, והייתי שמחה לדעת איפה זה עומד. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> השרה, ממש לאחרונה, אם היא תהיה קשובה לנו, ביקרה באתר של אוטובוסים חשמליים כאן, בכביש גולדה מאיר, ששם דגש מיוחד ומשאבים – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> כל נושא הרכבים האוטונומיים ורכבים חשמליים ואוטובוסים חשמליים – כל הסוגיה הזאת מקבלת אצלנו משקל מאוד מאוד כבד, בוודאי בכל מה שקשור בתחבורה הציבורית. אנחנו כולנו מבינים שבעוד חמש שנים לא יהיה אפשר לזוז במדינת ישראל, לכן אנחנו חייבים ליצור זמינות של כל מה שקשור לרכב חשמלי ודו-גלגלי. אנחנו רוצים שבכל מתחמי התחנות אדם יגיע מהבית שלו ברכב דו-גלגלי, יחנה בתחנה, ייסע ליעדו על רכבת או על אוטובוס חשמלי או אוטובוס אחר ויחזור. יש כאן בעצם ראייה כוללת שמדברת על יכולת של הנגשה וזמינות לאזרח של תחבורה ציבורית – זמינה, נגישה וכמובן גם ירוקה עד כמה שניתן. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> ככל שהקומות האלה יאפשרו חנייה והטענה של אוטובוסים חשמליים בתחנה מרכזית, באמת היא תשאב את האוטובוסים האלה ותיתן לזה קדימות. כשאתה יודע שיש לך מקום שמור ואתה יכול להטעין בו את האוטובוס ומייד אתה יכול להשתמש בו, זה יכול להיות רק גורם מדרבן לדברים האלה. אנחנו מודים לך מאוד על השאילתה הזאת. אני בדעה – עד עכשיו הייתי בצד השני – ששאילתות מקדמות דברים. אני אומר לך את זה מתוך הניסיון. ראיתי את המשרד. לפעמים זה מוציא מהאבק, לפעמים אנשים צריכים לשאול. יש לזה חשיבות מאוד גדולה, ואנחנו שמחים על השאילתה. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סגן שרת התחבורה, תודה רבה. נעבור לשאילתה הבאה, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי: פס הרכבת בלוד. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> בבקשה, אדוני. << שאילתה >> 76. פס הרכבת בלוד << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, עד שיש לנו הזדמנות לראות את השרה פה, לענות על שאילתה – אבל אולי את השאילתה הנוספת לשרה – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אוסאמה, בשבילך אני תורנית היום, כי ידעתי שאתה שואל. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל הבעיה היא שיושב-ראש הכנסת – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אמרתי לו: יריב, דבר עם מזכירות הממשלה שאני אהיה תורנית בשעת שאלות לשרת התחבורה. אני אשמע גם את אורי וגם אותך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. אבל הבעיה היא שיושב-ראש הכנסת מפריע לך שאנחנו נשמע אותך מלמעלה, אבל אנחנו מסתדרים עם סגן השרה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> לא, לא. יש פה סגן השרה. שנייה, רגע. לא באתי לענות. מי שעונה על שאילתות ויש לו אחריות לכל עבודת הכנסת זה סגן השרה מקלב, שעושה עבודה מעולה בוועדות הכנסת ובמליאת הכנסת – זה לפרוטוקול בשלושה עותקים. לכן אני נמצאת כאן. אני פשוט באמת שמחה להיות כאן ולשמוע אותו עולה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בזה סיימתי. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> בלי שביקשת, בשאילתה הקודמת השתדלתי לתת לה את הפיניש ולענות בשאלה הנוספת. אני מקווה שגם עכשיו זה יתאפשר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד סגן השרה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שכונת הרכבת בלוד, אלמחטה, סובלת זה שנים רבות מפסי הרכבת החוצים את השכונה ומהווים מפגע סביבתי ומפגע בטיחותי וסכנה לשלום הציבור, ובמיוחד לילדים. רצוני לשאול: 1. האם יש תוכניות במשרדכם לפתרון המפגע? 3. אם כן – מה הצפי לביצוע הפרויקט? << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה. ראשית, אני מסכים איתך. באופן כללי, כל מפגש של רכבת עם הולכי רגל הוא מפגש בעייתי. המשרד במשך שנים עושה מאמצים, גם פיזיים, להוריד – מה שנקרא "דו-מפלסי", אנחנו קוראים לזה "הפרדות מפלסיות": עושים הפרדות מפלסיות כדי שלא יהיה במפלס אחד גם רכבת, גם תחבורה ורכב פרטי וגם הולכי רגל. או שעושים גשרים או שעושים מנהרות כדי למנוע את המפגשים האלה ככל שניתן. אלה דברים לא פשוטים. עובדים הרבה במפגשים האלה על עוד אמצעי התרעה. היום אנחנו רואים אם יש איש פיזי, אדם שעומד בתוך המפגשים האלה ומנסה לחטוף את המחסום או עוד דברים כאלה ואחרים, כדי למנוע. אני חושב שגם לפי הנתונים, יש לנו יש ירידה בתאונות הדרכים במפגשים עם המפלסים האלה. דיברתי עם הרלב"ד היום, לפני המענה על השאילתה שלך, כמה תאונות דרכים היו. מ-2016 הייתה תאונת דרכים קלה עם הולך רגל ותאונה קשה של נוסע רכב. אבל אתה ציינת בצורה מוצדקת: לפעמים מפגש מסילה שהוא לא בתוך עיר אינו דומה למפגש כמו בלוד, משתי סיבות מרכזיות: ראשית, הוא עובר ממש בין השכונות. מטבע הדברים, מה שהיה לפני 30 שנה, שאז זאת הייתה שכונה קטנה, אינו דומה להיום, כשהשכונות התרחבו לכיוון המסילות. מעבר לזה, זה לא סוד וזה ידוע שלוד כעיר היא מקום שיש בו ריבוי מסילות, היא עיר מרכזית בנושא מסילות, כך שמוצדקת לחלוטין השאילתה שלך בנושא של תאונות דרכים והבעיה שיש בין הולכי רגל, מכוניות ותחנת רכבת שעוברת בין השכונות האלה ונמצאת לא רק בשכונה אחת. אני חייב לציין שלפני חודש וחצי השרה קיימה סיור – גם אני התלוויתי אליה – בעיר לוד בנושא הזה של השכונות ומפגשים עם מסילות הרכבת. היינו אמורים אפילו ליצור איזה סיוע. בגלל לוח הזמנים הקצר השרה ביקשה ממני לקיים סיור נוסף בעיר לוד, אולי לצורך הדבר הזה, ועוד כמה דברים. הסיור הזה היה אמור להתקיים אתמול. מסיבות כאלה ואחרות זה נדחה – בתיאום עם ראש העיר, בהשתתפות ראש העיר, ככה שאנחנו לא מורידים מסדר-היום. בכל אופן, תרשה לי לפרוס בפניך כמה פעולות שאנחנו כן עושים. ראשית, בחלק הפיזי, כפי שאמרתי, משתדלים לעשות: התקנת מערכות התרעה, חיישנים, התרעה משוכללת, רמזורים מקדימים ותשתיות בטיחות נוספות. זה מה שעשו שם. מעבר לזה יש פעילות חינוכית שהיא מאוד ייחודית וייעודית לעיר לוד, שנעשית במסגרת החינוך בתוך העיר לוד, גם במסגרת בתי ספר וגם במסגרות אחרות שיש בחינוך המשלים, ובמיוחד לאוכלוסייה שגרה קרוב למסילות – שם יש תוכנית שלמה. אנחנו גם פנינו למשטרה לצורך האכיפה. צריך לדעת שחלק מהדברים זה אנשים שגם עוברים במודע, ואותם קשה לעצור, אבל דברים אחרים – עשו אמצעים ממש פיזיים, להעמיק משהו, לחפור, כדי שיהיה קשה לעבור במסילות והמעבר לא יהיה קליל באותו מפלס, גם אם לא עשו הפרדה מפלסית מושלמת. עכשיו, ברשותך, אני ממש אגע בכמה מקומות, כמה מפגשים, וזה באמת דבר נדיר שיש – אני סופר פה אולי שבעה או שמונה מפגשים בעיר לוד בין מסילה לתושבים, שזה דבר מאוד מאוד נדיר שיש כל כך הרבה מפגשים. אז יש מפגש מס' 125, שזה ברחוב פסח לב, שזה באזור התעשייה. שם עשו הפרדה מפלסית, אבל אני חושב שזה היה פחות מכוון לשם, השאילתה שלך; זה פחות נגיש לתושבים. כמובן שזה בתוך העיר, אז גם זה חשוב. זה באזור התעשייה, אבל זה מספיק חשוב לעשות את זה. עכשיו אני אתמקד במפגש מס' 126, שנמצא בתוך שכונת הרכבת; כשמה כן היא, שכונת הרכבת בלוד. המפגש עתיד להיסגר, לרבות פירוק גשר הולכי הרגל הקיים, וזה במסגרת פרויקט המסילה המזרחית, אבל מדובר בשנת 2025. עד אז נעשים מרב השיפוצים, אבל זה ייעלם לגמרי, כל המפגש הזה, שהוא מפגש מאוד עמוס ומסוכן. גם מפגש מס' 2 נמצא בתוך שכונת הרכבת – סליחה, מפגש מס' 129 ו-126. אז מפגש 128, גם הוא ייסגר. אותו דבר – זה נמצא בתוך השכונה, בתוך הפרויקט של המסילה המזרחית, וגם הוא ייעלם. אנחנו מדברים על שני מפגשים שייעלמו לגמרי. המפגש השלישי, שנמצא ברחוב דרכי משה בלוד, בכניסה לשכונת הרכבת – המפגש ייסגר ושם יהיה גשר להולכי רגל. זה יהיה הרבה יותר מוקדם, ובכלל לא תהיה גישה, מפגש עם הולכי רגל במפגש הזה. קילומטר לפני זה – אומנם זה לא רווי בהולכי רגל, אבל קילומטר לפני זה תבוצע על ידי נתיבי איילון ונמצאת בתהליך סטטוטורי הפרדה מפלסית שתשקיע את הרכבת וממילא תמנע את הסכנה. אני אציין עוד שני מפגשים. מפגש 204 בפרדס שניר, שנמצא ברחוב מיכה רייסר, בשכונת גני אביב בלוד – עיריית לוד מקדמת תוכנית מפורטת, ושם היא תיתן פתרונות תחבורה כדי שלא יצטרכו בכלל להגיע למפגש. כל כלי התחבורה יעקפו את העיר. רכבת ישראל הכינה את זה, פנתה לעירייה לאשר את זה, והעירייה הסכימה להצעה. בימים אלה יהיה הסכם רשמי בין הרכבת לעיריית לוד, וכפי שאמרתי, כל המפגש הזה ייעלם לגמרי וכל התחבורה תנוע מהמרכז ולא מדרך המסילה. והדבר האחרון זה בכניסה לשכונת דהמש, במשולש גבולות הרשויות לוד, רמלה ושדות דן. גם שם יבוצעו על ידי נתיבי איילון הסדרה והפרדה מפלסית, והיא תתחבר להפרדה מפלסית 132, שכבר נעשתה, ועם גשר להולכי רגל. מדברים לא על 2025 – על 2021. זה – במפגש 131. אנחנו נתנו לך תשובות, חלקן בעתיד היותר-רחוק, חלקן בעתיד היותר-קרוב וחלקן מחכה לאישורים סטטוטוריים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה, אם אתה רוצה – עוד שאלה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד סגן השר, אני מלווה את העניין הזה מאז הכנסת העשרים – התחלנו ב-2015 עם השר הקודם ישראל כץ. אני ביקרתי במקום הזה – אני מדבר איתך על המפגש איפה שעכשיו המשרדים הראשיים של הרכבת, שעברו שם. מדובר שם אולי בעשר מסילות. אני בטוח שראית את זה, וזה ממש סכנת נפשות. גם כמה ילדים מצאו שם את מותם. אני גם ביקרתי עם יושב-ראש הרכבת הקודם, בזמנו, חוסאם בשארה, ואחרי זה עם מנכ"ל הרכבת הקודם, עם ראש העירייה יאיר רביבו וגם עם חברי העירייה. ואז סוכם – ואמרת ששאילתות מעלות תיקים שהיו במדפים עם אבק. אז סוכם עם השר הקודם ועם הרכבת, עם האחראים ברכבת, להקים גשר מעל המסילות האלה וגשר נע, כמו שיש בנמל התעופה, כדי שהילדים לא יתחילו לרוץ בין המסילות, בין הרכבות ובין הרכבים, על מנת לתת להם תמריץ, כאילו זה גשר נע כזה. זה היה הסיכום, ואמרו שזה בתוכניות העבודה. לכן אני מבקש ממך שתבדוק את העניין הזה, ואם יש סיור שלך ושל המשרד עם ראש העיר, כמובן שאנחנו נשמח להצטרף ולהראות לכם את הדברים בשטח ולראות איך אפשר למצוא פתרון. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> האם אנחנו מדברים על אותו מקום שנקרא מפגש מס' 131, שזה בכניסה לשכונת דהמש? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אוקיי, אז מה שכתבו לי פה הגורמים המקצועיים: בתחילת הרבעון של 2021 הגשר כבר יתחיל לרדת לביצוע. התכנון עכשיו נגמר, אז מה שאתה אומר, מ-2015 עד עכשיו – אנחנו נגיע עכשיו לסיומת, כפי שהגורמים המקצועיים כתבו לי פה וציינו את הנושא הזה, עם הגשר הזה. התכנון המפורט נגמר ממש בימים אלה והביצוע יהיה בתחילת 2021. אני מקווה שבפעם הבאה נוכל להתבשר שזה כבר נעשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מאחר שאנחנו ביחסים וביחסי עבודה מצוינים עם המשרד ועם כבוד השרה, ואנחנו באמת כל הזמן בפגישות ובקשר רצוף וביחסי עבודה מצוינים עם המשרד, עם השרה ואיתך, אנחנו מקיימים גם סיורים בשטח – קיימנו סיורים לפני שבועיים בכמה יישובים, ראשי עיריות ומועצות מגיעים לפגישות עם השרה ועם הצוות המקצועי – אז גם בלוד אנחנו מבקשים שנלך שם לסיור במקומות האלה כדי ולנסות למצוא פתרונות למקומות האלה, ואני בטוח שנמצא פתרונות. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סגן השר, תודה רבה. השאילתה הבאה – שאילתה של חבר הכנסת סעיד אלחרומי – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – לענות על כל שאלה שעה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני רציתי לומר שכל תשובה שלו נקראת אצלנו "שיעור כללי". זה שיעור של ראש הישיבה פעם בשבוע. כל תשובה מקיפה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני לא יכול. המשרד ענה לי רק על השאילתה של אוסאמה בשני עמודים מלאים וגדושים, אז אני לא יכול שלא להעריך את העבודה שהם עשו, והם הרחיבו, אז אני מנסה. אבל אנחנו עכשיו נקצר קצת, ככל שניתן. נעלה על הרכבת. אבל אני מכבד כל שואל שיקבל את התשובה שלו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << שאילתה >> 80. כביש גישה לבית הספר אל-אמל בנגב << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, כבוד סגן השרה, בית הספר היסודי אל-אמל בנגב נמצא דרומית ליישוב א-סייד בכפר הלא-מוכר ח'רבת אל-וטן. למרות הבטחות חוזרות ונשנות, עדיין לא נסלל כביש גישה לבית הספר. המצב חמור ובלתי נסבל, בעיקר בחודשי החורף. ברצוני לשאול: 1. האם קיימת תוכנית מתוקצבת לסלילת הכביש? 2. אם כן – מהו הלו"ז לביצוע? << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת אלחרומי. קודם כול, חצי תשובה: מתוקצב – יש; תוכנית – עדיין לא. אבל כפי שבוודאי ידוע לך, בג"ץ חייב גם לעשות כביש גישה לבית הספר, כפי שהמשרד אומר לי, ומשרד התחבורה מעביר ממש בימים האלה תקציב ביצוע לחברת נתיבי איילון כדי שהם יבצעו ויתכננו את הכביש לכיוון בית הספר. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נתיבי ישראל? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא, נתיבי איילון. נתיבי איילון היא החברה שנבחרה – אני לא יודע, אבל אני מניח שרק לצורך ייעול העבודה ורק להיטיב עם העבודה. יכול להיות שנתיבי ישראל עסוקים. הגורמים המקצועיים מנווטים את העבודות; אני לא נכנס לזה, גם לא קיבלתי תשובה על זה. אני לא חושב שצריך להיות איזה נפקותא בעניין הזה. התכנון המתוכנן לאותו כביש, אחרי שהם יקבלו את התקציב, זה כארבעה חודשים, אבל אני חייב לציין שהמשרד חושש ורואה לנגד עיניו כמה חסמים, או כמה נושאים שיצטרכו להתגבר עליהם, ויכול להיות שגם אתה תוכל לעזור בעניין הזה. הדבר הראשון – יש שלוש תביעות של תושבים שגרים במקום וטוענים שהתוואי עולה על השטח שלהם. אנחנו ננסה להגיע איתם להסכמות, אבל ככל שתהיה יותר גמישות מצידם כך ההסכמות יהיו יותר מהירות. זה פרויקט – אולי אתה יכול לעזור בעניין הזה. בכל אופן, המשרד כבר ייכנס איתם למשא ומתן. התוואי הזה אינו תוואי אמיתי. הוא תוואי שבחרו בו, אבל אין בו שום משהו סטטוטורי, כלומר אין תב"ע על המקום. קבעו תוואי ואותו אישרו, אבל מעבר לזה לא מימין ולא משמאל. כל שינוי שירצו לעשות בו ייתקל בבעיות, כי אין לזה היתר. ההיתר שניתן זה משהו ממש ישיר לתוך התוואי הזה, וכל סטייה, אפילו קלה, תוכל לעצור את הפרויקט. זה אירוע שאנחנו אומרים אותו בגלוי ובשקיפות מראש. זה לא תלוי בנו. והדבר השלישי, כפי ששאלת – כמה זמן זה – ככל שלא יהיו עיכובים, היעד ולוח הזמנים שלנו: תוך 18 חודש הכביש יעמוד על תילו ויהיה שמיש. שנה וחצי. זו התשובה. אם יש לך שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד סגן השרה, יש עוד בתי ספר ביישובים הבדואיים שיש בהם אותה סוגיה ואותה בעיה. אנחנו מתקרבים לפתיחת שנת הלימודים. אני מניח שגם אם עכשיו נחליט לעשות משהו, זה לא יהיה ב-1 בספטמבר, אבל לחורף הקרב, האם אפשר לקדם תוכניות שנמצאות כבר בקנה? למשל, בית ספר אל-אמל – כבר לפני שנתיים שאלתי בנושא, וגם הובטח שהנושא מתקדם ויש תכנון ויש הכול. עכשיו אתה אומר לי שנה וחצי. זה רחוק. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> שנה וחצי זה כבר ביצוע. תכנון וביצוע, אתם יודעים, זה לוקח את הזמן. אנחנו נשתדל לקצר. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם יש תקציב – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים כמעט שנתיים ללא תקציב. לא מעט פרויקטים אנחנו מלינים על כך שהם תקועים ולא מתקדמים, אבל אני, כאחד – אתה באמת פונה, ואני רוצה לציין את זה שאתה חרוץ ופונה בנושאים האלה. תפנה אליי יותר באופן מפורט ואשתדל לדבר עם גורמי המקצוע כדי לראות איך לקדם את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סגן השרה, תודה רבה. השאילתה הבאה – חבר הכנסת יצחק פינדרוס: הגבלת הגיל ברישיון הטיס. << שאילתה >> 116. הגבלת הגיל ברישיון הטיס << שאילתה >> << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני סגן השרה, גברתי השרה, השאילתה שלי מתייחסת לטייסים, שמוגבלים עד גיל 65, לפי החוק הישראלי. לפי החוק הישראלי, אי-אפשר לצאת לפנסיה לפני גיל 67. אתה בעצם עושה להם חל"ת בלי חל"ת שנתיים. לפי הכללים במדינת ישראל, ממה הם אמורים להתפרנס בשנתיים האלה? << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה. כנראה שיערת בעצמך – אולי רצית לקבל תשובה מהשרה ולא ממני. אני רוצה קצת לאתגר אותך בעניין הזה. אמרת כאן שאתה רוצה לשמוע תשובה מהשרה, אז אני אומר: אולי בגלל שידעת מראש – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מהשרה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> מהשרה עצמה ולא מסגן השרה. – – בגלל שאולי ידעת, אולי גם משיחה מקרית שהייתה בינינו, שאני לא איש בשורה בעניין הזה. אבל אני רוצה להפריד בשאלה שלך בין החלק הרגשי לחברתי, ונכון מאוד שאנשים שמפסיקים ולא מאפשרים להם לטוס – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אפשר לשנות את התקנה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא, התקנות האלה זה לא תקנה של ישראל, זה דברים בין-לאומיים. אני שמעתי את השאלה שלך ואני ביררתי: לא ייתנו לטייס כזה לעבור באירופה, לא רק לנחות באירופה. לא ייתנו לטייס בן 65, מעל 65. יעלה על מטוס, ירצה להגיע לאירופה – לא ייתנו לו לעבור בשמי אירופה בגלל שהוא לא עומד בתקנות. ודאי שלא ייתנו לו לנחות. אלה התשובות שקיבלתי היום עם מנכ"ל רת"א. אני נותן לך תשובות מוסמכות שביררתי אותן. הן טריות, מהשעתיים האחרונות, שלוש השעות האחרונות. זה נכון, וצריך לשים את זה בצד, איך עוזרים להם כנגד תקנות בין-לאומיות שאנחנו מחויבים להן – אנחנו גם לא יכולים אחרת – שאילצו אותנו – והיינו אולי האחרונים שעשו את זה, ככל שהתאפשר – אילצו אותנו להפסיק את הטיסות של טייסים מעל גיל 60. טיסות מסחריות. הפירוש הוא טיסות של נוסעים שבגלל הסברים – אני יכול לפרט לך, אבל אני לא חושב שהנקודה היא החוק. אתה בעצם בא לשנות. השאלה היא מה עושים למענם. זו השאלה. אז אומנם זה לא באחריות משרד התחבורה – הסכמי עבודה וכאלה; משרד התחבורה יודע להפעיל תקנות רגולציה, אבל הוא לא בהסכמי עבודה. אבל מה שידוע ומה שביררתי – שהנושאים האלה הגיעו והיו הרבה הרבה דיונים, ונעשו הסכמים עם העובדים גם בחברת אל על וגם בחברת ארקיע וגם בחברת ישראייר. הם משתדלים מאוד ללכת לקראתם – כך לפחות מהתשובות שאני קיבלתי. יש דברים שהם יכולים לעשות גם כשהם לא טייסים: טיסות מסחריות, סימולטורים, הדרכות, כיבוי אש. אני לא חושב שיש פתרונות לכולם. יש כאלה שמעדיפים לקבל סכום מסוים ולצאת לפנסיה מוקדמת. שאלתי מה קורה במדינות אחרות. הופתעתי – במדינות אחרות, בהרבה מדינות בגיל 60 כבר הטייס רוצה לצאת; הישראלים, אם יש להם את היכולות הם ממשיכים, אבל הם כבר בגיל 60 רואים עצמם מחוץ לטיסות הארוכות. עד היום, עד משבר הקורונה זה התאזן, ככל שנמסר לי, בין האיסור והאפשרות שלהם לטוס לבין המשך ההעסקה שלהם. זה נכון שמה שקרה עכשיו, במשבר הקורונה – אין את הדברים האלה. לכן, לא סתם אתה שאלת עכשיו. אני יכול להבין שבתקופה הזאת חודדה הבעיה. אין להם בכלל עבודה, אז קל וחומר שמי שמגיע לגיל 65 אין לו מה לעשות. כשאחרים שנמצאים בגיל 40 אין להם מה לעשות, אז קל וחומר מי שמגיע לגיל מבוגר יותר. צריך להגיד שזה אירוע שקרה בשנים האחרונות, ב-2013. עד 2013 משכנו את הנושאים. יש עבודות – מבחר דברים: מטוסים קטנים, צילומי אוויר. יש דברים שחלקם עושים. אין לנו תשובה כרגע מה לעשות כשחברות התעופה עצמן לא טסות. בבקשה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, א. המידע שהיה לפני השאילתה שלי הוא שיש מדינות בעולם שכן נותנים לטייסים לטוס גם מעל גיל 65, אבל אם אתה אומר שבדקתם וזה לא, אני מקבל. חזקה שהדברים נבדקו. זה המידע שנמסר לי קודם – שיש מדינות שמאפשרות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יכול להיות. אולי בתוך המדינה. אני לא יודע להגיד לך. יכול להיות שהם עושים. אני בדקתי את זה היום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אם סגן השר אומר, אני מניח שסגן השר בדק את זה, אבל אם הגענו לנושא הטיסות, יש שלושה חברות ישראליות – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> שלוש. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שלוש חברות ישראליות. אני הייתי בוועדת הכלכלה – כידוע לך אני למדתי בחדר ביידיש, ואני נשאר בלשוני. כבר ניסו רבים וטובים לשנות את זה אצלי. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא, זה בסדר גמור. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול את משרד התחבורה: האם ידוע לכם מתי החברות הישראליות, אחרי שהכריזו על שמיים פתוחים, מתי החברות הישראליות מתכוונות לעלות לאוויר, עם כל הפרסומים – כן מכרו את אל על, לא מכרו את אל על? יש תחושה שהחברות הישראליות משום מה גוררות רגליים. האם התחושה הזאת נכונה והאם משרד התחבורה נערך לגרירת הרגליים הזאת? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אתן לשרה לענות על זה. דיברת על זה – זה נושא שטיפלת בו ביומיים האחרונים. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> ודאי. תודה רבה לך. ראשית, תודה לך, סגני היקר, על התשובות המסודרות, עם הרבה הרבה סבלנות. כך אתה נוהג גם בוועדות הכנסת השונות, ואני מאוד מאוד מעריכה, ושמחה שאתה הוא שמייצג את משרד התחבורה כאן, בכנסת ישראל – ולא רק בכנסת; בהרבה מאוד פורומים. אנחנו שותפים לעשייה הרבה, ודאי במגזר החרדי אך לא רק במגזר החרדי, ואני שמחה ומודה לך על כך. נסיים את שעת השאלות בשאלה שלך בעניין התעופה. לא סוד שענף התעופה הוא הענף הראשון שנפגע וגם הענף האחרון שיחזור לפעילות. לאחר שראש הממשלה נתן אור ירוק לפתיחת השמיים, אנחנו כבר ב-16 באוגוסט פתחנו את השמיים לשלוש מדינות ירוקות שמוכנות לקבל את מדינת ישראל במצב תחלואה שבו אנחנו נמצאים – מצב תחלואה של מדינה אדומה: קרואטיה, בולגריה וחלקים מיוון. אני שמחה שכבר ביום הראשון טסו 5,000 ישראלים לחופשות. אני מקווה שנוכל לבוא עד סוף השבוע עם בשורה נוספת. הרבה מאוד אזרחים ישראלים שולחים לי מיילים, הודעות שהם רוצים שנפתח את קפריסין ואת גיאורגיה. אני מקווה שנוכל לבוא עם בשורות. משרד החוץ עמל על כך, משרד ראש הממשלה עמל על כך – וזאת ההזדמנות להודות לכל השותפים, ודאי לשר הבריאות. אל על כחברה היא חברה פרטית. היא כמובן המוביל הלאומי שלנו, ואנחנו כמובן לא רוצים שאל על תיסגר. הגענו איתם למתווה שמוסכם עליהם ומוסכם עלינו ועל משרד האוצר שבסוף החודש, קרי, ב-31 באוגוסט, הם יוצאים להנפקה. ברגע שהם יוצאים להנפקה הם מקבלים חלק מהלוואה, הלוואה שבעצם יש לה ערבות מדינה – הלוואה של 250 מיליון דולר, 150 מיליון דולר להנפקה. כמובן שאם יקנו 150 מיליון דולר בהנפקה – יהודים או אזרחים או לא משנה מי שיחליט לקנות את החברה – אז הבעלות תעבור אל הקונה הגדול ביותר. כרגע הבעלים מחזיקים ברוב המניות בחברת אל על. התנאי שלנו להלוואה היה שברגע שהם יוצאים להנפקה, הם מחזירים בפעימה הראשונה של ההלוואה את הכסף לציבור הישראלי שהזמין כרטיסים. 61 מיליון דולר יחזרו לציבור הישראלי, כ-200 מיליון שקלים, לטובת כרטיסים שלא מומשו. אני מאמינה שאחרי שההנפקה תצא, אל על תוכל לחזור לעצמה והיא תכניס לעצמה כסף. מה שכן, היא צריכה כבר להתחיל להכשיר שוב את אותם טייסים כדי שיחזרו לטוס. ארקיע יצרו איתנו קשר השבוע, לאחר שוועד העובדים של ארקיע היה כאן. בשונה מאל על, בארקיע אין מניית זהב של המדינה. ציפיתי שארקיע תחזור לעבודה באופן מיידי. היא חברה פרטית, וכפי שהיא נהנתה מטיסות לאילת, היא הייתה צריכה לעשות את זה גם במהלך הקורונה. לצערי, הם לא עשו את זה. ישראייר כן עשתה את זה, אבל חברת ארקיע תחזור לטוס, אני מקווה, כמה שיותר מהר. ישראייר במהלך כל הקורונה נכנסה תחת האלונקה: שמרה בכל היכולות שלה את הטיסות לאילת כדי שלא לבודד את אילת, כדי לאפשר לאזרחים ישראלים ליהנות בחופשות באילת וכדי לאפשר לאזרחים, תושבים שגרים באילת, להגיע למרכז הארץ. ישראייר – גם שמחתי מאוד שנרשמה לטיסה לדובאי. זאת אומרת שהיא בהחלט רואה את עצמה כחברת תעופה ישראלית שחוזרת לתעופה כמה שיותר מהר. כמובן שאנחנו נסייע לכל חברת תעופה שתחזור לטוס ותרצה לטוס. אין ספק שיש חשיבות גדולה שחברות תעופה ישראליות יחזרו, משום שהתעופה נותנת מענה לא רק לענף התעופה אלא לענפים נרחבים שהם נגזרות של ענף התעופה: סוכני נסיעות, בתי מלון, מסעדות, היסעים פרטיים ועוד ועוד. אני מקווה שככל שהשמיים יהיו פתוחים, ככל שנפתח עוד ועוד מדינות שאזרחים יכולים לנסוע אליהם וככל שרמת התחלואה בארץ תרד ונהפוך למדינה ירוקה, אז ברור שהשמיים הם הגבול. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> השרה, אבל את מודעת לאבסורד, שיש לניו יורק כל יום טיסה של יונייטד ואין אחת של אל על, יש טיסה או שתיים לטורונטו ואין אחת של אל על – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> מודעת לזה, ועם זאת חברת אל על, עם כל הכבוד – ויש לנו כבוד גדול, ויש לנו שם מניית זהב – היא חברה פרטית. עשינו את הכול כדי להציל את חברת אל על, ואני מקווה שאכן היא תצליח לחזור לעצמה, ואפילו גם להרוויח בעוד שנתיים. תודה לכם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לשרה ותודה רבה לסגן השרה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הודעה ממזכירות הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, ההצעה של חבר הכנסת ישראל אייכלר יורדת, ויש הודעה של מזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אריאל קלנר, מתן כהנא, סמי אבו שחאדה וישראל אייכלר בנושא: אוטונומיה ניהולית למנהלי בתי ספר בתקופת הקורונה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ד' באלול התש"ף, 24 באוגוסט 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:34. << סיום >>