דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ט ישיבה רס"ו הישיבה המאתיים-ושישים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, ה' באדר התשפ"ה (5 במרץ 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 7 2928. השוואת ארכות שניתנו על ידי חברת החשמל בעקבות המלחמה לכל חלקי הארץ 7 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 7 שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: 8 2929. הפעלת שש היחידות הפחמיות בתחנת אורות רבין 10 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 10 שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: 10 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 27 2956. תפוקות ולא תשומות – מאמצי ההסברה 37 משה טור פז (יש עתיד): 37 סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: 37 דן אילוז (הליכוד): 48 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 49 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2024 54 משה פסל (הליכוד): 54 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 57 יונתן מישרקי (ש"ס): 64 משה פסל (הליכוד): 69 הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 71 יעקב אשר (יהדות התורה): 72 שר הפנים משה ארבל: 75 נאור שירי (יש עתיד): 81 יעקב אשר (יהדות התורה): 82 הצעת חוק הסדרת השימוש בקנביס למטרות רפואיות, התשפ"ג–2022 93 משה פסל (הליכוד): 93 שר הבריאות אוריאל בוסו: 95 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 98 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), התשפ"ג–2023 102 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 102 שר הפנים משה ארבל: 106 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 113 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 115 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 116 הצעת חוק מעבר צה"ל דרומה (הוראת שעה – העדפת שירותים מהנגב), התשפ"ד–2024 116 מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): 116 הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ה–2024 120 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 122 הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ג–2023 127 מרב מיכאלי (העבודה): 127 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 129 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42) (הרחקתם מישראל של מסתננים התומכים בממשל מדינתם), התשפ"ה–2025 132 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 132 בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): 142 מירב בן ארי (יש עתיד): 143 נאור שירי (יש עתיד): 149 טלי גוטליב (הליכוד): 153 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 161 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 161 עידן רול: 163 עודד פורר (ישראל ביתנו): 164 רון כץ (יש עתיד): 165 גלעד קריב (העבודה): 166 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (איסור הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקית במסגרת פעילות ציבורית מאורגנת של סטודנטים), התשפ"ה–2025 169 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 169 נאור שירי (יש עתיד): 171 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 172 נעמה לזימי (העבודה): 174 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 175 טלי גוטליב (הליכוד): 177 רון כץ (יש עתיד): 179 גלעד קריב (העבודה): 180 עמית הלוי (הליכוד): 181 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 182 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255), התשפ"ה–2025 183 חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): 184 הצעה לסדר-היום 186 שדרוג הברית האסטרטגית של ישראל ואזרבייג'ן 186 סימון מושיאשוילי (ש"ס): 187 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 189 הצעה לסדר-היום 190 קיצוץ שכר משמעותי לרופאים בשירות המדינה 190 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 191 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 193 הצעה לסדר-היום 196 היערכות הממשלה ליישום מנגנון להבטחת ייצוג שוויוני של נשים במשרות מנכ"לות משרדי הממשלה ותפקידים בכירים בממשלה 196 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 196 השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 204 משה טור פז (יש עתיד): 213 הצעה לסדר-היום 222 למרות החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי, בנקים הורידו את הריבית המוצעת ללקוחות על הפיקדונות 222 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 222 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 224 הצעות לסדר-היום 227 המשך תוכנית הסיוע לערים המעורבות בשנת התקציב 2025 227 דן אילוז (הליכוד): 228 משה טור פז (יש עתיד): 229 משה סולומון (הציונות הדתית): 230 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 232 הצעות לסדר-היום 234 הקמת ועדת הייעול הממשלתית הישראלית 234 דן אילוז (הליכוד): 235 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 236 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 238 משה טור פז (יש עתיד): 241 עידן רול: 246 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 248 גלעד קריב (העבודה): 249 נעמה לזימי (העבודה): 252 נאור שירי (יש עתיד): 260 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 263 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 264 הצעות לסדר-היום 264 החרמת תפילין מתלמיד בבית הספר – פגיעה חמורה בזהות היהודית 264 אושר שקלים (הליכוד): 264 אברהם בצלאל (ש"ס): 269 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 274 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 275 הצעת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024 285 נאור שירי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): 285 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 289 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 291 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 291 בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת 292 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 292 משה טור פז (יש עתיד): 292 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ה' באדר התשפ"ה, 5 במרץ 2025. היום הוא היום ה-516 למלחמה, שעודה נמשכת. זהו גם מניין הימים ש-59 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם נמצאות כאן לנגד עינינו, עוד נמצאים בשבי, וכולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום הוא שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת אלון שוסטר לשר האנרגיה והתשתיות, בנושא השוואת ארכות שניתנו על ידי חברת החשמל בעקבות המלחמה לכל חלקי הארץ. אני מזמין את כבוד שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן לדוכן. בבקשה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << שאילתה >> 2928. השוואת ארכות שניתנו על ידי חברת החשמל בעקבות המלחמה לכל חלקי הארץ << שאילתה >> << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. כבוד השר, שלום לך. ב-30 בספטמבר 2024 האריכה רשות החשמל את המועדים לחיבור מתקנים סולריים בשלושה חודשים, לכלל הארץ. למוחרת, ב-1 באוקטובר 2024, החל תמרון קרקעי בלבנון. ברצוני לשאול: 1. האם נעשתה בחינה של המציאות שהשתנתה ושל ההשפעה על לוח הזמנים בחיבור המתקנים? 2. האם בכוונתך לפעול לקיום שימוע נוסף בנושא? תודה רבה. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> תודה, חבר הכנסת שוסטר. קודם כול, הרשות בהחלט עוקבת אחרי הנתונים של חיבור מתקנים באופן שוטף. במסגרת המדיניות עד כה הארכנו שלוש פעמים את המועדים, ואני לא חושב שהייתה רשות שהאריכה כבר שלוש פעמים את המועדים. אנחנו נמצאים בנקודה שבה תושבי הדרום, כבר יותר מ-90% מהם, חזרו. בצפון, בתחילת החודש כבר חלק ניכר מהתושבים חזרו. אנחנו מדברים על אנשים שגרים שם. לכן אנחנו חושבים שנכון יהיה שגם יחזרו לפעול ולעבוד גם בסולרי באופן שוטף. אני חושב שזה ישרת את האינטרסים שלהם; זה גם יענה על הצרכים של המדינה מבחינת האנרגיה; זה גם יענה על הצרכים של המדינה מבחינת אנרגיה ירוקה. לכן במציאות הנוכחית, כשהתושבים חוזרים, מן הראוי שגם החברות העסקיות שפועלות וגם הגופים שמתקינים אנרגיה יחזרו גם הם לפעילות מלאה בשטח. לכן, נכון לעכשיו לא מתוכנן מועד נוסף. אבל אם יש מקרה ספציפי שתרצה להעביר אליי או ליושב-ראש רשות החשמל, שממנו נוכל ללמוד שיש מקום כן לבצע הארכה, אז אנחנו כמובן נשקול את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השואל רוצה שאלת המשך. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, בוודאי. השר, אני מכיר את הנושא. הרי לא מדובר פה ברצון של החברות אלא באמירה שלהן שלא היה סיפק בידן. והעובדה הפשוטה ביותר היא – אני מקריא – שרשות החשמל כתבה בהחלטתה שהיא קבעה את האזורים שבהם ניתנה הארכה לאור ההנחיות מינהל התכנון לוועדות המקומיות בעניין ספירת הימים על רקע ביטחוני. רשות החשמל חייבת לקחת בחשבון שמניין הימים שבהם לא היה אפשר לעבוד, גם בהמשך, הלך וגדל, כי מינהל התכנון הרחיב דרמטית את ההנחיות – הנחיות העצירה – לכל מחוז הצפון. הייתי אצל המנכ"ל. המנכ"ל אמר שהוא יבחן את העניין עם רשות החשמל, הוא חבר שם. אני חושב שמן הראוי להגיד לאותן חברות – וצריך להגיד, מדובר פה בגביית כסף, בגביית הערבות שניתנה להן; אני חושב שזה פשוט לא הגון לא לתת להן את האפשרות לשימוע, שימוע נוסף, שיחדד את הפרטים הללו של כמה ימים הן הפסידו כתוצאה מהמצב הביטחוני. תודה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה להציע, ברשותך, חבר הכנסת שוסטר, את הדבר הבא: שתתקיים, היום או מחר לכל המאוחר, שיחה שלך עם יושב-ראש רשות החשמל, שבה אתה תציג לו את המקרים. אם יש הצדקה, יהיה שימוע נוסף. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מחדד, אני רוצה לחדד. המנכ"ל, בשיחה איתי ועם – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> לא, אמרתי עם יושב-ראש הרשות. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, אבל אני מבקש שתדבר עם המנכ"ל ותנחה אותו לבצע את מה שסוכם באותה ישיבה. חשוב לי מאוד שהם יעשו. אני אעשה את השיחה הזאת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> עשינו שלוש פעמים הארכה. לפי הנתונים המקצועיים, לפי האינטרסים של המשק, אנחנו חושבים שלא קיימת – אבל נכבד את בקשתך לקיים שיחה נוספת על מנת לוודא. אם יש הצדקה, אנחנו נסייע. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. כבוד השר יישאר על הדוכן. השאילתה הבאה היא של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בנושא הפעלת שש היחידות הפחמיות בתחנת אורות רבין. בבקשה. << שאילתה >> 2929. הפעלת שש היחידות הפחמיות בתחנת אורות רבין << שאילתה >> << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר האנרגיה, שש היחידות הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה פעלו בשבוע שעבר בניגוד להיתר הפליטה, תוך זיהום אוויר חמור וסכנה לבריאות הציבור. ברצוני לשאול אותך, אדוני השר: 1. מדוע משרדך לא נערך לאספקת חשמל ממקורות פחות מזהמים לאותם ימים? 2. מתי יופסק השימוש בפחם בתחנות הכוח בישראל? << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> קודם כול, זאת שאלה חשובה. אני רוצה לומר לך שהסבת תחנות הפחם לגז היא אחד הדברים שנמצאים אצלנו בראש סדר העדיפויות. רק לפני כמה חודשים אישרנו 1.7 מיליארד ש"ח על מנת להשלים את כל ההסבות. הייתה התייקרות מאוד משמעותית ביחס לאומדנים של 1.3 מיליארד. כן אישרנו את התוכנית הזאת, ודאגנו לשריין מקומות מול החברות הבין-לאומיות שעושות את הסבות הפחם. אני רוצה לומר לך שתושבי חדרה ותושבי אשקלון והסביבה הם לא תושבים סוג ב'. הם צריכים ליהנות מבריאות וגם מזיהום אוויר נמוך. לכן אישרנו את התוכנית הזאת, והיא מוצדקת והיא נכונה על אף העלות הגבוהה שלה. אנחנו, במסגרת אסטרטגית, נשאיר לעצמנו את תחנות הפחם כרזרבה בלבד. אם אתה רוצה את התאריך המדויק, התאריך שבו התחנות הפחמיות תפסקנה לפעול זה 15 בספטמבר 2026. התוכנית הייתה עד דצמבר 2025. ההתארכות של השמונה וחצי חודשים היא כתוצאה מהמלחמה. בעיקר תחילת המלחמה, חברות בין-לאומיות לא הגיעו לישראל, ולכן הדבר הזה התארך, יותר זמן. אבל עדיין דאגנו שהתארכות הזמן תהיה הקצרה ביותר. לפי האסטרטגיה שלנו, על רקע הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל אנחנו נשאיר את התחנות האלה כרזרבה בלבד, והן ישמשו אותנו בשני מקרי קיצון. מקרה אחד, כשיהיו אירועים ביטחוניים שבהם שאנחנו נצטרך תחליף לנושא של אסדות הגז או משהו דומה לכך. המקרה שני יכול להיות מקרה קיצון של מזג האוויר, שבו יהיה ביקוש משמעותי מאוד. אני יודע שאתה גם עוסק הרבה מאוד במשבר האקלים. לכן אנחנו נשאיר את התחנות. אבל אנחנו בספטמבר 2026 מפסיקים את השימוש בפחם. זה חלק מהיעדים שלנו, זה נושא שעומד לנגד עינינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זו בשורה לעם ישראל, כבוד השר. ממש בשורה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> כן. אני גם בכלל לא מתכוון להקים עוד תחנות כוח, לא בחדרה, לא באשקלון. אני מגיע מתפיסה של צדק חלוקתי, וצדק חלוקתי אומר שאת הדברים הטובים מפזרים בין כולם, והדברים שפחות רוצים, גם אותם מפזרים בין כולם. אני רוצה לומר לך עוד כמה דברים: אחד, אנחנו נעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת בשנת 2030. האנרגיה הזאת היא, כאמור, אנרגיה לא מזהמת. אנחנו משקיעים עשרות מיליארדים ברשת. מה שמונע מאיתנו היום להגיע ל-30% אפילו לפני 2030, או שאפילו נגיע לפני זה, הוא פשוט שרשת ההולכה היא פקוקה. אנחנו מבצעים השקעות משמעותיות מאוד בתשתית על מנת לעמוד באנרגיה מתחדשת. ולשמחתנו, יש לזה הצדקה כלכלית. לפני כשבועיים הודענו על תוכנית שלנו של 100,000 גגות; כלומר, לא רק שדות סולריים רחבי היקף, אלא הודענו גם על 100,000 גגות, שיהיו פרוסים בכל רחבי מדינת ישראל. אנחנו נותנים תוכנית תמריצים, שבה מי שישקיע באנרגיה מתחדשת יוכל לראות את כספו בפרק זמן של ארבע-חמש שנים, ולכן גם את זה אנחנו בהחלט עושים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש שאלת המשך למציע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> השאלה הראשונה שלי לא נענתה, אדוני השר, בכל הכבוד. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> מה השאלה ? בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> בשבוע שעבר הופעלו כל היחידות הפחמיות בתחנת אורות רבין בחדרה. אם תרצה – יחידות 5, 6, אשר כוללות אמצעי הפחתת זיהום, סולקנים, פעלו רק בתפוקה של 50%. יחידת ייצור מחז"מ 70, הפועלת בגז ופולטת פחות מזהמים, פעלה בתפוקה של 70% בלבד. יכול להיות שלא היה צריך להפעיל את יחידות 1–4, שהן הכי מזהמות. האם בחנתם, האם משרדך בחן – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא נשמע את כל השאלות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת השאלה הראשונה ששאלתי: האם בחנת? תפקידך, אדוני השר, הוא לוודא שאספקת האנרגיה תהיה הכי פחות מזהמת, ודאי לתושבי חדרה, עיר שיש בה ריכוז חריג של תשתיות לאומיות מזהמות. האם בחנת, לפני שהוכרז מצב סיכון שמאפשר חריגה מהיתר הרעלים, אפשרות לספק את החשמל בצורה פחות מזהמת? על גבי השאלה הזאת אני רוצה לשאול שאלה נוספת. הממשלה הזאת תיקנה את חוק אוויר נקי ב-2023, באופן שמאפשר לממשלה להכריז על מצב סיכון שיאפשר למפעלים ותחנות כוח לחרוג מהיתר הרעלים שלהם ולזהם מעבר למה שמותר. אני רוצה לשאול, אדוני השר, מאז שנכנס לתוקף ב-2023 התיקון אשר מאפשר את ההפעלה החריגה, כמה פעמים השתמשה הממשלה בהגדרה של מצב סיכון זה ואפשרה לחרוג מהיתר הרעלים בחדרה ובכל ישראל? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש שאלות נוספות, אז אני מציע שהשר יענה על כולן. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני רגע אענה על השאלות האלה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> בכל זאת, אדוני היושב-ראש, הוא שאל משהו אחר, ואני, יש משהו אחר שאני רוצה לשאול. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אוקיי, אני אענה על זה. קודם כול, יוראי, אני חייב לומר שבנושא הזה אני רואה איתך את הדברים עין בעין. אני כמובן אומר בצורה ברורה, תחנות פחמיות יהיו רק לאחר שכל אמצעי ייצור האנרגיה הפחות-מזהמים ימוצו עד תום. צריך לזכור, בסוף היום, שחשמל זה מקור חיים. חשמל משמש אותנו באנרגיה, חשמל משמש בתי חולים, חשמל משמש מערכות ביטחוניות. אבל בצורה ברורה, בריאות התושבים והפחתת זיהום הסביבה הן חשובות לנו מאוד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> במקרה הזה זה לא היה המצב, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, אני מוכן לבדוק את זה, אבל זה בניגוד להוראות. ההוראות אומרות קודם כול למצות את כל מה – אגב, אני רוצה לומר לך שכתוצאה מההנחיות האלה, שהן הנחיות נכונות וצודקות, אנחנו גם משלמים יותר בתעריף. אני אסביר לך, יש היום במערכת האנרגיה מכרזים של ביקוש והיצע. ובמכרזים של ביקוש והיצע הפחמיות לא לוקחות חלק. ומכיוון שהן לא לוקחות חלק, רק שתדע – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> לכן, אגב, יש לנו שתי מטרות בהסבת תחנות הפחם לגז. אחת – הפחתת הזיהום, והדבר השני – זה יגדיל את ההיצע, ההיצע יגדיל את התחרות, והתחרות תוריד את המחיר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני שמח גם לומר לך שלפני כשבוע וחצי חנכתי את מחז"מ 70, שבא לעבודה, וכמובן יפחית את השימוש בפחם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אמת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> רציתי רק לחדד. חבר הכנסת הרצנו, כשאנחנו אומרים ספטמבר 2026 – השימוש בפחם הולך ויורד בצורה מדורגת. כלומר בערך כל ארבעה-חמישה חודשים מסתיימת הסבה של תחנה אחרת, ולכן כל פעם יש לנו אלטרנטיבה באמצעות הגז שהוא פחות מזהם ביחס לפחם. לכן – אני אבדוק זאת, אבל ההוראות הן הוראות ברורות. קודם כול פועלים בכלים של האנרגיה שאינם מזהמים. אלה ההנחיות. אין לי ספק שעמדו בהנחיות – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא עמדו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> צריך לזכור דבר אחד: לפני כשבוע היה שיא בביקוש של חשמל במדינת ישראל בעונת החורף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שיא בזיהום. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אגב, ראינו עיתון מסוים, מרקר – אני קורא לו מר שקר, למה אני קורא לו ככה? כי לפני שהיה את הדבר הם אמרו שהולכת להיות קריסה בשוק החשמל. מי שיודע, אגב, שוק החשמל שקוף לכולם. כל מי שרוצה יכול להיכנס לאתר של חברת נוגה ויכול לראות בכל רגע נתון מה מצב ההיצע, מה מצב הביקוש, כמה רזרבות יש לנו וכן הלאה. לא הגענו למצב האדום, אפילו לא הגענו למצב הכתום, והיינו שם עם רזרבות מאוד משמעותיות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> השאלה באיזה מחיר, אדוני השר? באיזה מחיר? הפעלתם את כל היחידות הפחמיות במחיר של זיהום אוויר וסכנה לבריאות הציבור. יכול להיות שזה לא נדרש. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הרצנו, סכנה גדולה יותר זה שלאנשים לא יהיה חשמל. סכנה גדולה יותר – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא שחור או לבן. אדוני השר, אתה צודק. אדוני השר, אתה כמובן צודק, אבל זה לא שחור או לבן. והתפקיד שלך הוא לוודא שתהיה אספקת חשמל באמצעים הכי פחות מזהמים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> נכון. ולכן, סדר הפעלת תחנות הפחם הוא קודם כול התחנות שאינן מזהמות. ולכן, מחז"מ 70 – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז תענה, למה מחז"מ 70 לא עבדה ב-100%? למה יחידות 5 ו-6, שהן פחות מזהמות מיחידות 1–4, לא עבדו בתפוקה מלאה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הרצנו, לא צריך לשכנע אותי. אני יכול לומר לך שאנחנו יכולים להתווכח על הרבה דברים, אבל על הדבר הזה אין מה להתווכח. כמה שפחות זיהום זה עדיף. וההנחיות – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז למה זה לא קרה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר יבדוק. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> לפי הנתונים שיש בידי, ההנחיה הברורה הייתה קודם כול להפעיל – אגב, אלה דברים שבשגרה וגם בחירום – קודם כול להפעיל תחנות שאינן מזהמות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה לא היה המצב, אדוני. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> זה בנושא הזה, ואנחנו פועלים. אגב, אדוני היו"ר, אני רוצה להתייחס ברשותך – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> זה עניין של הצלת חיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אושר, זה לא שחור או לבן – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר אמר את זה במפורש. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני אומר בצורה ברורה: בנושא של הפחתת זיהום האוויר תמצא בנו פרטנרים מלאים בנושא הזה. בריאות הציבור, בריאות התושבים של אשקלון, חדרה והסביבה, היא בהחלט דבר חשוב ומשמעותי. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני בכל זאת רוצה לנצל את הבמה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תודה, השר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> בשמחה, בשמחה, יוראי. יש משהו שהייתי אומר – לא הייתי אומר שהוא הפתיע אותי, אבל זה בהחלט היה דבר מתסכל. ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד נשאל בעבר אם הוא מבין בכלכלה. ייאמר לזכותו שהוא אמר שהוא לא מבין בכלכלה. ואני רוצה לומר לכם, לאחר שלפיד הציג את התוכנית שלו ליום שאחרי לרצועת עזה אפשר לקבוע בוודאות: הוא גם לא מבין בביטחון וגם לא מבין במדיניות. אז הוא לא מבין – לא בכלכלה, לא בביטחון ולא במדיניות. למה אני אומר זאת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה. ראינו כמה אתה מבין בביטחון. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל זה לא קשור. מה זה קשור עכשיו? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יוליה, את הצעת שהוא קודם יענה ליוראי. אני רציתי שאת תדברי קודם. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> מגיע הנשיא טראמפ, מי שעומד בראש המעצמה הגדולה ביותר בעולם, בעל ברית שלנו. ומציג הנשיא טראמפ את החזון שלו לעזה ביום שאחרי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה קשור? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הבן אדם הזה פתח שגרירות במרוקו כשהייתה שגרירות במרוקו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אל תפריע. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> קשה לשמוע את האמת. קשה לשמוע את האמת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ממש לא, אתה מצחיק אותי. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> מעניין אותי מדוע אתם ביש עתיד לא תגידו בצורה ברורה – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, אל תפריע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה שעת בידור, לא שעת שאלות. אתה פתחת שגרירות במרוקו כשהייתה כבר שגרירות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני אשמח לשמוע מכם: מדוע אתם לא תומכים בתוכנית טראמפ? מדוע לא שומעים אתכם בצורה ברורה? הייתי מצפה, כשבא בעל הברית שלנו, שמגיע לצורך העניין מארצות הברית, ובא, יוצר חזון ליום שאחרי, חזון מוסרי וחזון צודק – אומר הנשיא טראמפ, מה שלא עבד בעשרות השנים האחרונות לא יעבוד בעשרות השנים הבאות, ובמקום להגיד שאתם מאמצים את אותה תוכנית, שאתם רואים בה תוכנית חשובה לביטחון מדינת ישראל, שקרתה גם במקומות אחרים, מגיע לפיד עם תוכנית, שמה היא אומרת? מה אומרת התוכנית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור לשאילתות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא חייב להיות קשור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ממתי שר לא עונה על השאילתות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש תקנון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, ממתי זה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> התוכנית אומרת – שימו לב. שימו לב, מה אומרת התוכנית? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יוליה, אני אתחיל עם הקריאות. חשבתי לא להתחיל עם הקריאות, אבל את מאלצת אותי. חברת הכנסת יוליה, אל תפריעי לשר, זכות השר להגיב. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> התוכנית אומרת את הדבר הבא. התוכנית אומרת: מצרים – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יוליה, אל תפריעי לשר, זכות השר להגיב. חברת הכנסת יוליה, את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני אענה על השאלה שלך. כשאני אסיים, אני אענה. מה אומרת התוכנית של לפיד? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את בקריאה ראשונה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא אמור להיות ככה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> התוכנית של לפיד אומרת: מצרים בגבולנו והרשות הפלסטינית תהיה אחראית לביטחוננו. שימו לב מה קורה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שקרן. שקרן. שקרן. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> כל פעם שלפיד רואה קושי, הוא נסוג. ראינו זאת בהסכם הגז – במקום הסכם – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ביטלת את הסכם הגז עם לבנון? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> – – ראינו כתב כניעה. אנחנו רואים זאת עכשיו. והינה, אני אומר בצורה ברורה – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ביטלת את הסכם הגז עם לבנון. ביטלת? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שר האנרגיה, ביטלת? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> – – בצורה ברורה, בצורה ברורה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ביטלת את הסכם הגז? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני אומר ככה, בצורה ברורה: לא עבאס ולא חמאס. מי שיהיה אחראי לביטחון מדינת ישראל זה רק אנחנו. לא נעביר את זה לא למצרים, לא לרשות הפלסטינית. ולכן אני הייתי שמח לשמוע – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ראינו. אתם – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור. נאור, לא להפריע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מפריע. הוא מפריע – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא יודע שיש תקנון? הוא מבין את תקנון הכנסת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה בניגוד לתקנון הכנסת. אתה צריך להגן על התקנון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא בניגוד. לא, לא סתם לזרוק דברים. זכותו של השר להגיד מה שהוא רוצה בדוכן. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני הייתי שמח – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מה תעשה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – עם חיזבאללה? מה תעשה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני הייתי שמח לשמוע, שירי, ממך, האם אתה תומך בתוכנית של טראמפ? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, אתה בקריאה ראשונה. חבר הכנסת נאור שירי. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> לא הייתי במרוקו אפילו פעם אחת. אבל חבר הכנסת שירי, שים לב לדבר אחד: האמת לא נעימה לאוזניכם. אני הייתי מצפה לשמוע מיש עתיד דבר אחד: אנחנו תומכים בתוכנית של טראמפ בצורה ברורה. לא להתחכם. לא רשות פלסטינית, לא מצרים ולא גורם אחר. ולכן, הגיע הזמן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא הבטיח לבטל. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> תענה לי על השאלות שלי שאני באתי לשאול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יוליה, את בקריאה שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, מה זה, נאום לאומה? זה שאילתה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, זכות השר להגיד. לא תסתמו פה פיות. לא תסתמו פה פיות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה סותם לנו פיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון, צעקות אני סותם. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אגב, אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה לסתום להם פיות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> "לא תסתמו פה פיות". מה אתה אומר? דורסים אותנו שנתיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשמוע מה הם אומרים. אתם בעד התוכנית של טראמפ או נגד התוכנית של טראמפ? למה אי-אפשר להגיד: אנחנו בעד התוכנית של טראמפ? כזה פשוט, כזה קל. אבל אתם מתחמקים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, אתה בקריאה ראשונה. די. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני בטוח שיעלו היום אחריי לא מעט דוברים מיש עתיד, ואני אשמח שבמסגרת הנאומים שלכם רק תענו על שאלה אחת: האם אתם תומכים בתוכנית של טראמפ, או בתוכנית ההזויה שהציג לפיד – להביא את הרשות הפלסטינית, לקרב את מצרים, לוותר לה על החובות ועוד כל מיני שטויות? ולכן, אנחנו אומרים בצורה ברורה: לא עבאס, לא חמאס. רק מדינת ישראל תשלוט ביטחונית בעזה. נקודה. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. שאלת המשך לחברת הכנסת יוליה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יופי. אחרי שאני הקשבתי בקשב רב לנאום חוצב הלהבות שלך, תענה לי אתה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> למה ממשלת ישראל, ואתה כשר הממונה, מסרבים לעמוד בחוק שחוקק פה בכנסת ישראל והועבר פה ברוב עצום, יותר מ-90 חברי הכנסת, על הפסקת הפעילות של אונר"א וניתוק מגע עם אונר"א? ולמה אתה כשר הממונה נותן הנחיות – אתה נותן הנחיה – לא לנתק את אונר"א מחשמל וממים? אתה דיברת פה גבוהה-גבוהה על טראמפ, על השלום העולמי. למה אתה, השר הממונה, מונע ניתוק של אונר"א מחשמל וממים פה בירושלים ובמזרח ירושלים? עכשיו תענה על השאלה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אז הינה, אני אענה לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, רגע, כבוד השר, יש עוד שאלה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. תענה במרוכז. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אענה לך. אני אענה לך בשמחה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו אתה, ממשלת ישראל, משתף פעולה עם מחבלים שנקראים אונר"א – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אענה לך בשמחה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יוליה, השאלה הובהרה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מאוד אשמח. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אענה לך בשמחה. בשמחה אני אענה לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אחר כך. קודם כול עוד שאלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי השר, אני רוצה קודם כול להודות לך באופן אישי על הסיוע והעזרה שלך בפנייה שלי ליישוב תל שבע. יש לי שאלה לגבי התשתיות ברהט. אנחנו מקבלים פניות על תשתיות ישנות בעיר רהט. יש ניתוקים בשכונות 18 ו-29 ברהט, וכנ"ל בשכונה 9 בחורה. האם משרד האנרגיה יכול לשקול הקמת צוות לבדיקת השכונות שיש בהן תשתיות ישנות ולשדרג אותן? תודה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אפשר לענות? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני קודם כול אתחיל מהשאלה – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני מבטיח לך שאני אענה לך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יוליה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> תענה כפי שזה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מלינובסקי, אני רוצה להשקיע בך ואני רוצה לענות לך תשובה מפורטת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, חברת הכנסת יוליה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יוליה, את רוצה לשמוע את התשובה מבחוץ או מפה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה לענות לך. מאוד חשוב לי להשקיע בתשובה שלך. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לרשותך. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> ולכן אני אענה בקצרה, ואז אני אענה באריכות לחברת הכנסת מלינובסקי. קודם כול, התשובה היא כן, נשמח לקבל רשימה של מקומות שיש בהם בעיה. אתה יכול לשלוח אליי למייל בכנסת או למשרד ונבדוק את זה. אנחנו, האחריות שלנו היא לספק חשמל סדיר לכולם. ולגבי שאלתה של חברת הכנסת מלינובסקי, אז קודם כול אני רוצה לומר לך שבצורה ברורה אנחנו רואים באונר"א גוף שצריך לנתק איתו כל מגע. אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת ביסמוט וחברי כנסת נוספים – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> תני לי להשיב. – – חברי כנסת נוספים מהקואליציה שתמכו בדבר הזה. אגב, אני רוצה לומר לך – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – החוק שלי, כן? התבלבלת. התבלבלת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> תמתיני ותשמעי את התשובה. ואני רוצה לומר לך, אגב, שבישיבה שקיימתי השבוע נתתי הנחיה ברורה. חבר הכנסת דנינו, חשוב שתשמע את התשובה שאני רוצה לתת לחברת הכנסת מלינובסקי. חשוב שאת תדעי – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, לא להפריע. חברת הכנסת יוליה, את בקריאה שנייה. יוליה, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> – – שעשיתי פגישה מקצועית ונתתי הנחיה, כמובן, לנתק גם את המים וגם את החשמל. אבל אני אומר, שומו שמיים, מי שואלת אותי על אונר"א? חברת הכנסת מלינובסקי, שהיא וישראל ביתנו ישבו עם רע"מ, שישבו עם מפלגה תומכת חמאס, שישבו עם עוכרי ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אתם ישבתם עם מפלגה – אז אני שומע את הדבר הבא – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בוקר טוב אליהו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני אומר באמת, חברת הכנסת מלינובסקי, אנחנו הראשונים שנגד אונר"א. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יוליה. יוליה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אנחנו העברנו חוק לסגירת ערוץ אל-ג'זירה. יוליה, האמת לא טובה לשמוע, נכון? אז קודם כל תשמעי טוב טוב. תשמעי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא, הבעיה, אדוני השר, שאתה קיימת – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא תפריעי. להתרחק מהדוכן. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת יוליה, להתרחק מהדוכן. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> תשמעי טוב-טוב: אנחנו תומכים בסגירת אונר"א. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יוליה, את בקריאה שלישית. תוציאי אותה מהאולם. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> חצוף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תשמעי את התשובה מבחוץ. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אנחנו תומכים בניתוק המים והחשמל, אבל חשוב – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> חצוף. אתם ממשלת אימפוטנטים. (חברת הכנסת יוליה מלינובסקי יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> האמת כואבת. מי שישב עם תומכי חמאס זה את. מי שישבו עם עוכרי ישראל זה את והמפלגה שאת חברה בה. אז לכן, אני באמת, אדוני היושב-ראש, כל כך שמח – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האמת כל כך קשה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> – – שחברת הכנסת מלינובסקי שאלה את השאלות. ואני רוצה לומר לכם, אנחנו גאים להוביל קו לאומי, פטריוטי, אוהב הארץ – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה מביך, המופע הזה. הוא לא עונה על אף שאלה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> – – תומך בחיילי צה"ל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה לעשות, הוא השר. הוא השר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא מבלבל את המוח. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> ואנחנו, בנושא של אונר"א – למי שבנושא הזה מתלבט – תומכים בסגירת אונר"א, תומכים בניתוק החשמל והמים, ואלה ההנחיות שיוצאות מהמשרד שלי. אבל לשמוע את השאלה הזאת מחברת כנסת בישראל ביתנו שישבה עם רע"מ, שהם לא רק תומכי אונר"א, העבירו כספים לחמאס – על זה נאמר, לצורך העניין, איבדתם את הבושה. איבדתם את הבושה. אחרי שאתם ישבתם עם עוכרי ישראל, עם כאלו שמכנים את חיילי צה"ל בשמות גנאי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה ירדת מהפסים לגמרי. פעם היית נורמלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה שלישית, בבקשה לצאת. קריאה שלישית – בבקשה לצאת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק, אני שמח – כי גם אתה ישבת איתם, ולדימיר בליאק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מביך. אתה מביך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> קשה לשמוע. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> גם אתה ישבת איתם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין לך מושג. אין לך מושג על מה אתה מדבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לצאת. סדרנים. זה לא יימשך ככה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> גם אתה לא תוכל למחוק את הכתם הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה מכרת את כל הערכים שלך. מכרת את כל הערכים שלך. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> לא תוכל למחוק את הכתם הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין לך תשובות. אתה שר מביך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סדרנים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אתה הלכת עם קואליציה – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה בן אדם מביך. אתה בן אדם מביך. מביך. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> – – שיש בה גורמים שמתנגדים לחיילי צה"ל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מכרת את כל מה שאתה מאמין בו תמורת הג'וב הזה. מביך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה לצאת. רגע, השר. בבקשה לצאת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> ולכן אני אומר לכם, אין לכם תקומה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך בושה? (חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> ולכן אני אומר לכם, אנחנו בנושא הזה גאים על הדרך שאנחנו מובילים. נמשיך תמיד להוביל את מדינת ישראל בפטריוטיות, בעד ארץ ישראל, תורת ישראל, בעד חיילי צה"ל. אלה הדברים. אגב, אני רוצה לפרגן לחברי חבר הכנסת משה פסל, שעושה עבודה מדהימה עבור חיילי המילואים. יישר כוח. יותר מ-300,000 חיילי מילואים התגייסו, ואני רואה שהסוגיה הזאת לנגד עיניך. זו בדיוק הדרך שלנו – חיילי צה"ל בסדיר, חיילי צה"ל במילואים. אגב, נמצא לידך גם חבר הכנסת דנינו, שהוא חבר יקר. ואני שמח לומר לך, חבר הכנסת דנינו, בימי שלישי אני נוסע לטייל ברחבי ישראל, ואני נוסע בדרך כלל לפריפריה, ואני שומע שם את המעורבות שלך לטובת העסקים בכלל, להסרת מחסומים, ולכן, בנושא הזה, יישר כוח. חבר הכנסת אילוז, אתה היית בירושלים, היית חבר מועצה לפני שהיית חבר כנסת, והינה, אני אומר לך שגם באונר"א בירושלים, חד-משמעית – אגב, מי שיודע, גם עשינו ביקורות, ולכן אנחנו נמשיך. אני רוצה לאחל לרמטכ"ל הנכנס – והיושב-ראש שלנו כמובן עדכן שהוא נכנס בדיוק לפני חצי שעה לתפקידו. נאחל לו הצלחה, שיוביל את כוחות הביטחון, שיוביל את חיילי צה"ל בעוז ובגאון. יש לנו עוד מערכה מאוד משמעותית לפנינו. אני רוצה לומר לכם בצורה ברורה: אנחנו נמשיך במלחמה עד אשר כל 59 החטופים יחזרו והחמאס לא יהיה ביום שאחרי. זאת מחויבות שלנו, זאת אחריות שלנו לביטחון ישראל. אנחנו לא עוצמים עין, לא מתפשרים. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. תודה רבה, כבוד השר, על כל מה שאתה עושה למען עם ישראל. באמת יישר כוח. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לנושא הבא אני מזמין לדוכן את סגנית שר החוץ חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. איך אומרים ביידיש "תפדל"? עליזה, לא להפריע לסגנית. חבר הכנסת המציע, משה טור פז, בבקשה. רגע, לא אמרתי את הנושא לפרוטוקול. הנושא: תפוקות ולא תשומות – מאמצי ההסברה. << שאילתה >> 2956. תפוקות ולא תשומות – מאמצי ההסברה << שאילתה >> << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי סגנית השר, מפרוץ המלחמה התגבר הצורך המדיני לנקוט מאמצי הסברה בין-לאומיים לשם קבלת תמיכה ולגיטימציה לפעולות. רצוני לשאול: 1. מהם המשאבים שהוקצו לפעולות הסברה מתחילת המלחמה, וכיצד נוצלו? 2. מהם מדדי ההערכה של המשרד להצלחת מאמצי ההסברה? 3. האם ישנם נתונים על תפוקות הפעולות שנעשו עד כה? תודה. << דובר >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר >> אז קודם כול, חבר הכנסת משה טור פז, אני רוצה להודות לך על השאילתה הזו. אני יודעת שמתחילת המלחמה אתה לא רק מגויס למילואים, אלא אתה גם עוסק במאמצי ההסברה, כולל משלחות ללא מעט מקומות, כדי לסייע בעניין הזה. עם פרוץ המלחמה, באופן מיידי, משרד החוץ על כלל עובדיו נרתם למאמצי ההסברה הלאומיים של מדינת ישראל. מרבית העובדים שינסו מותניים ובמשך חודשים עבדו לילות כימים, ללא הפסקה, למען תדמיתה ועתידה של מדינת ישראל. ניתן גם לומר, חבר הכנסת טור פז, כי הם היו למשרתי ציבור במשמרת לילה. מהרגע הראשון, עם שיגור הטילים, כל פעילות הדיפלומטיה הציבורית במטה משרד החוץ ובנציגויות הוקדשה לקידום תכליתו המדינית של המשרד, שהיא השגת לגיטימציה בין-לאומית מתמשכת לחופש הפעולה של כוחות הביטחון, להשמדת היכולת הצבאיות והשלטוניות של חמאס בעזה ולהחזרת כלל החטופים. לשאלתך בעניין ההוצאות, בגדול, סך כל ההוצאות עבור פעילויות דיפ"צ, שזה דיפלומטיה ציבורית – הוחלט לשנות את המונח "הסברה" ל"דיפלומטיה ציבורית". הסברה, אתה יודע, זה לא מונח מקצועי במונחים של משרד החוץ, והמונח החדש, דיפלומטיה ציבורית, חשוב שגם הוא ישקע בלקסיקון שלנו, של חברי הכנסת. אז סך כל ההוצאות עבור דיפלומטיה ציבורית במסגרת חרבות ברזל, בין התאריכים 7 באוקטובר 2023 ו-1 במרץ 2025, הוא 31.7 מיליון ש"ח, זה כלל הסכום, ומתוכם 18.3 מיליון ש"ח מתקציב משרד החוץ ו-13.3 מיליון ש"ח ממערך ההסברה לטובת פעילות המשרד. השימוש בתקציב: 23.8 מיליון ש"ח לקמפיינים וקידום ממומן; 7.8 מיליון ש"ח למשלחות לישראל, מיצגים בחו"ל, רכישת מדיה בחו"ל. חשוב כמובן להדגיש כי הנתונים הללו כוללים רק את נתוני הפעילות שבוצעו לדיפלומטיה הציבורית בארץ, ואנחנו ממתינים גם לשאר הנתונים לגבי כלל התקציבים לפעילות בעולם כולו, כולל, בין השאר, תקציבי דיפ"צ בנציגויות. בין הפעילויות החשובות והבולטות ביותר שהוקדשו להן משאבים ניתן למצוא את שימור נושא החטופים גבוה בסדר-היום הציבורי והעולמי, מיזמי הנובה בעולם, מיזם תערוכה של פרויקט המלאכים, תערוכה נודדת, משלחות משפחות החטופים, קמפיין משפחת ביבס; קמפיין נוסף היה השחרת איראן וחמאס בתוך המלחמה; ביסוס הנרטיב שלפיו אסור שחמאס יישאר בעזה ביום שאחרי; השחרת אונר"א. ואתה יודע טוב מאוד, עבדנו על קמפיין משותף פה גם מתוך הכנסת – אונר"א זה נושא שאני עסקתי בו כבר מעל כמעט עשור עד עכשיו. אז משרד החוץ הוביל את הקמפיין נגד הארגון, החל מחשיפת השתתפות עובדי הארגון בטבח 7 באוקטובר, במסגרת כניסתן לתוקף של חקיקות אונר"א עד עתה. אני רוצה גם לציין – אתה יודע, אנחנו נכנסנו למשרד החוץ לפני ארבעה חודשים, אבל לפני כן שר החוץ ישראל כץ היה הראשון שלמעשה הביא את העדויות של עובדי אונר"א שהשתתפו בטבח, מה שיצר את העצירה המיידית של כספים לאונר"א ברמה העולמית. דבר נוסף הוא הדהוד זיכרון לציון 7 באוקטובר ברחבי העולם. נושא חמישי הוא בעצם המערכה המדינית המשפטית. אל תשכח שיש פה מערכת עולמית שלמה שעובדת נגדנו במשפט הבין-לאומי כדי לכבול את ידי מדינת ישראל במלחמה מול חמאס. המשאבים של המחלקה המשפטית ושל הנציגויות בחו"ל שהושקעו כדי להילחם – זה מטורף. אף מדינה לא הייתה צריכה להיאבק בכמות כזאת של פניות, תביעות בבתי הדין הבין-לאומיים. כלומר, גם זה חלק מאותו המערך. והאחרון זה קמפיין של הדהוד הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה ועמידה בדרישות הדין הבין-לאומי. בנוגע לשאלת המשאבים התקציביים, להלן נתוני המשרד: התקציבים הייעודיים הוקצו עבור אין-ספור פעילויות, החל מדוברות ודיגיטל, דרך עבודה עם משפחות החטופים ועבודה מול ניצולים של טבח 7 באוקטובר, וכלה בשיתוף פעולה עם המוסדות הלאומיים וארגונים אחרים בתוך הקהילות היהודיות ברחבי העולם, מאבק באנטישמיות ובפשעי שנאה כנגד יהודים בעולם, בניית תשתיות, מידע והסברה והכנת סקרים לשימוש העיתונות הזרה. אני רוצה לפרט את הפעילות המרכזיות של אגף הדיפלומטיה הציבורית במלחמה. קודם כול, במערך הדוברות – הקמת גשר, ראיונות לתקשורת הבין-לאומית והישראלית, סיוע בהגעת כתבים לישראל, תיאום מרואיינים לתקשורת בחו"ל, כולל באופן רשמי, כולל מומחים, משפחות חטופים, ניצולים, תדרוכים לכתבים בין-לאומיים בישראל, ליווי עיתונאים לסיורים בעוטף, בשדרות, בעזה, תדרוכים מקוונים לכתבים בחו"ל, העברת הודעות ומענה על פניות של כתבים שמגיעים למשרד החוץ, ליווי דוברותי של ביקורי בכירים בארץ והנחיית נציגויות. מתחילת המלחמה ביצעו נציגויות והחטיבה למעלה מ-14,000 ראיונות ותדרוכים לתקשורת. דיגיטל – הפעלת ערוצי המשרד בעצימות גבוהה, הפקות מקוריות ועם שותפים לתמיכה בנרטיבים שלנו, כולל אינפוגרפיקות, ויזואליה, קידום ממומן של תכנים רלוונטיים, פנייה לחברות הטכנולוגיה למאבק בתכנים עוינים וקידום נרטיב ישראלי, הנחיית נציגויות ומתן כלים. הפקה – הופקו למעלה מ-800 סרטונים, 150 הפקות חיצוניות בקנה מידה גדול. פעילות דיגיטל אורגנית בערוצי המשרד – זה בשש פלטפורמות. חבר הכנסת טור פז, זה בשש פלטפורמות, בשש שפות שונות, שהמשרד מתפעל: טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, טיקטוק, טלגרם ולינקדאין. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> חבר הכנסת לוי מקשיב במקומי. אני מתנצל. קראו לי למשהו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמשיכי, תמשיכי. הוא יעביר לו את התשובה. תמשיכי, הכול בסדר. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> בסדר. אז ככה, דיברנו על ערוצים בשש שפות שונות: אנגלית, פרסית, ערבית, ספרדית, רוסית וצרפתית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי לי כמה – – – את צריכה לעשות פיליבסטר כי הם בטקס של הרמטכ"ל – – – פשוט יש לי שאלה נוספת. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> רגע, זה אחר כך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את יכולה להגיד לי עוד כמה עמודים יש לך, שאני אעשה ההערכה? בערך 20 עמודים, 50? << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> אני באמת, האמת היא – קודם כול, מירב, את יודעת שככה, יש בינינו כנות. הנאום הזה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה, את לא אוהבת להקשיב לה? מה זה? תקשיבי, היא אומרת דברים מעניינים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, יש לי עוד דברים לעשות. אני מאוד מכבדת אותה, אבל אני לא יכולה כל היום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר. תקשיבי. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> תקשיבי, קודם כול הכנתי מראש את הנתונים. השאילתה הייתה על נתונים ספציפיים, ואני אפרט לו באמת את הנתונים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. אבל רק אם זה 20 עמודים? חמישה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> במקום להעריך את התשובה המקצועית. היא לא מזלזלת ובאה מוכנה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> להפך. גם אני לא מזלזלת. אני מכבדת אותה. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> לא 20 עמודים. שלושה עמודים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה. הינה, אתה רואה? נפתרה הדילמה. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי לוי, בעניין קידום ממומן, אוקיי? קידום מאות תכנים שזכו ללמעלה מ-2 מיליארד חשיפות ביעדים בארצות הברית ובאירופה, בתקציב של כ-25 מיליון ש"ח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משה, משה פסל – מפריע. מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה בשבילה. זה טוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת פסל, זה מפריע. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> זה לא הוא, זה הם. הם יוצאים. אבל בסדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עליזה, עליזה, עליזה, שומעים רק אותך. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> קידום ממומן – חבר הכנסת מיקי לוי, לשאלת חבר הכנסת טור פז, קידום מאות תכנים שזכו ללמעלה מ-2 מיליארד חשיפות ביעדים בארצות הברית ובאירופה, וזה תקציב של כ-25 מיליון ש"ח, רובו ממערך ההסברה. הייתה עבודה עם משפחות החטופים והניצולים. בעצם היה גיוס של נציגי משפחות חטופים וניצולים ושיגורם במשלחות ברחבי העולם. זה בתיאום מול משרד התפוצות, ארגוני חברה אזרחית והנציגויות שלנו בכל העולם. כמו כן, תיאום ראיונות של בני משפחה וניצולים לאמצעי התקשורת הבין-לאומיים. מאז 7 באוקטובר טופלו כ-300 משלחות וביקורים פרטניים, שכללו כ-850 איש, ברובם בשיתוף עם משרד הביטחון, מינהלת משפחות החטופים, הנעדרים והשבים במשרד ראש הממשלה וצה"ל. יעדים מרכזיים היו האו"ם, החברות במועצת הביטחון, ותיקן, זירות ארב"ליות ומדינות משפיעות. הקהילות יהודיות – עבדנו בשיתוף פעולה עם המוסדות הלאומיים וארגונים אחרים. מתן סעד למשפחות חיילים בודדים שנפלו, ביקורי סולידריות של ההנהגה היהודית, תדרוכים לראשי קהילות, הפעלת קהילות בנושאים מדיניים ודיפ"צים, סיוע בתיאום תרומות, תוכניות התנדבות, פרויקטים לקידום חוסן וביטחון קהילות ועלייה גם. דתות – תדרוכים למנהיגי כנסיות, עבודה מול ותיקן והפעלת נציגויות לעבודה מול דתות. מאבק באנטישמיות – במאבק באנטישמיות למעשה גייסנו מדינות להצהרות נגד אנטישמיות ונבחרי ציבור, פעילות מול שליחי המאבק באנטישמיות, עבודה מול IHRA, תוכנית עבודה מול הקמפוסים. עד כה אימצו 1,266 ישויות ברחבי העולם את הגדרת IHRA, ובהן 45 מדינות, 98 רשויות מקומיות ו-37 מדינות בארצות הברית. אגב, האימוץ של הגדרת IHRA לאנטישמיות, כחלק מאותו מאבק ב-BDS – אנחנו כרגע גם בונים תוכנית למאבק בחרם בקמפוסים, ב-BDS. כחלק מהמאבק הזה, הכלי המשפטי הוא בעצם הכלי הכי חזק – המלחמה באנטישמיות. מה שגילינו הוא שכמעט הרוב המוחלט של האוניברסיטאות כאן במדינת ישראל אפילו לא אימצו את ההגדרה של IHRA לאנטישמיות, כשאנחנו פועלים בעצם בקמפיין לאימוץ הגדרה לאנטישמיות של IHRA בקמפוסים ברחבי העולם. אז אנחנו גם נכנסים לזה כאן במדינת ישראל. אומנם זה לא תחומו של משרד החוץ, אבל שר החוץ נאבק בנושא של ה-BDS, של ההסברה הדיפלומטית-ציבורית, ולכן זה גם נמצא על השולחן שלנו. דיפלומטיה ציבורית-אזרחית – האגף יזם והוציא אל הפועל עשרות משלחות חברה אזרחית לישראל, אשר כללו מאות משתתפים. במשלחות – משלחת גולים איראנים, משלחת משפיעני רשת מארצות הברית ומאירופה, משלחות מפיקי תרבות וקניינים לחתימה על הסכמי שיתוף פעולה, גם כנס משפיעני רשת. בנוסף מקיים האגף: קשר קבוע עם ארגוני חברה אזרחית, העברת מידע, מסרים ותוצרים לארגונים ולמשפיענים, תיאום וליווי סיורים לעוטף לגורמים אזרחיים, תדרוכים וסיוע לנציגויות בתחום. מידע והסברה – הכנה ושיגור של מסרים יומיים, מסרים ייעודיים, הכנת מאמרי דעה, שיגור מאמרים רלוונטיים וחומרים אחרים, וכן ארגון וניהול התיקייה המשותפת המרכזת את כל החומרים. דיפלומטיה ציבורית-תרבותית – בעצם מיפוי יצירות ישראליות הקשורות לטבח ולמלחמה, כמו למשל סופרנובה, Nova, זועקות ואז שתיקה. הקרנות ברחבי העולם, כולל שידורים בטלוויזיה מסחרית, קמפיין אוסקר לסרט "עוד נשוב לרקוד" בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה האחרים, קידום אומנות רלוונטית מול הנציגויות בחו"ל, פעילות מול אומנים בארץ ובחו"ל לקידום סרטוני הסברה לאימוץ וירטואלי של החטופים, סיוע במענה ל-BDS תרבותי, הסבת אירועי תרבות בין-לאומיים מתוכננים למפגני הזדהות ותמיכה בישראל, השקעה באימפקט חברתי – זה היה קידום תכנים לקהלים ליברליים במערב ושיתוף פעולה בין-קהילתי – ומשרדי ממשלה. סקרים – זה גם נדבך מאוד חשוב. ביצוע סקרי דעת קהל וניתוח סקרים קיימים כדי להבין את אותה השפעה של מדינת ישראל על הציבורים השונים בקהילה הבין-לאומית. פניות הציבור – מענה לאלפי פניות הציבור הקשורות למלחמה. עבודה מול חמ"לים רלוונטיים – זה התנהלות נציגי המכלול בחדר מצב מול שלוחות מערך ההסברה, השפעה, דובר צה"ל, מינהלת החטופים ומתפ"ש, וכמו כן עבודה מול חמ"לי הסברה אזרחיים ומתנדבים כדוגמת גיתם, Taboola, ועוד. מדדי ההערכה של המשרד להצלחת מאמצי ההסברה – ראשית, בכל עת נבדקים נתוני חשיפה ומעורבות במדיות הדיגיטליות השונות, אורגנית וממומן, בדגש על צמיחה בכמות העוקבים בפלטפורמות השונות כמדד להשפעה חיובית; שנית, מתקיים מעקב הדוק אחר כמות הפרסומים בכלי תקשורת מובילים בעולם ומספר הראיונות הן מצד דוברים רשמיים והן מצד דוברים לא רשמיים; שלישית, האגף בוחן את פעילותו בהסתמך על מדד של גלי תהודה, שהינם תגובה או הדהוד הפעולה ההסברתית על ידי גורם שלישי משמעותי – מושא הפעולה עצמה – ותגובה רשמית של האו"ם לקמפיין המשרד, למשל נגד אונר"א. בהתאם לקמפיינים השונים והיעדים שהוגדרו על ידי המשרד, הפעילויות שצוינו קצרו הצלחות משמעותיות בזירה הבין-לאומית לאור היעדים המדיניים של מדינת ישראל ושל המשרד, כולל אלה: העברת החלטות בפורומים בין-לאומיים המדגישות את זכותה של ישראל להגנה עצמית ומכירות במעשי הזוועה של חמאס; הטלת סנקציות והכרה באיראן וחמאס כארגוני טרור; מניעת הוצאת צווים ב-ICJ להפסקת הלחימה; השעיית המימון על ידי תורמות מרכזיות דוגמת ארצות הברית, שווייץ, איטליה ויפן, לסייעני חמאס – אונר"א. מאז 7 באוקטובר המשרד ליווה כ-300 משלחות וביקורים פרטניים, שכללו כ-850 איש, רובם בשיתוף עם משרד הביטחון, מינהלת משפחות החטופים, הנעדרים והשבים במשרד ראש הממשלה וצה"ל. מבחינת הזירה התקשורתית, המשרד דאג לא להשאיר ואקום וחלל משמעותי, ובוצעו ברחבי העולם למעלה מ-14,000 ראיונות, תדרוכים לתקשורת. גויסו למעלה מ-800 סרטונים, שמהם 150 הפקות חיצוניות בקנה מידה גדול. תראו, מבחינת מדיניות השר, חבר הכנסת מיקי לוי, החזית ההסברתית לא תופקר לרגע, ולא נאפשר לשקרים, הסתות, מסרים אנטישמיים ועידוד שנאה לישראל על ידי אויבינו לעלות מבלי שנשיב מלחמה ולו לרגע אחד. לא ניתן להם לפגוע בזכותו העליונה של העם היהודי להיות עם חופשי בארצנו. לכן, עם כל מה – אתה יודע, הסקירה, באמת חבר הכנסת ביקש סקירה מתחילת המלחמה. אני רוצה להזכיר: נכנסנו לפני ארבעה חודשים, ועם כניסתנו לממשלה ועם כניסת השר למשרד החוץ, מתוך ראייה מערכתית שבה ההסברה היא חזית לחימה לא פחות חשובה מהחזית הצבאית, הנותנת אורך נשימה ולגיטימציה למלחמה נגד חמאס ונגד כלל אויבינו, דאגנו כי במסגרת ההסכם הקואליציוני עם מפלגת הימין הממלכתי, שר החוץ יהיה אמון על ההסברה הבין-לאומית, וכן הוסכם על תוספת תקציבית למשרד החוץ בסכום של 545 מיליון ש"ח בשנת 2025. אני רוצה להזכיר שהכסף עדיין לא נכנס. הוא עדיין לא עבר, והוא אמור לעבור בתקציב שאמור להגיע במרץ, אבל המטרה היא לפעול להעצמת ההסברה של מדינת ישראל ומדיניותה בעולם. זה בכפוף לאישור התקציבי. זה בעצם אישור לכך שהמלחמה בזירה ההסברתית היא חזית כמו כל חזית אחרת, כמו החזיתות הצבאיות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לספק לך ידיעה שהתקבלה זה עתה: אני לא יודע אם את זוכרת את האח והאחות מבית החולים בסידני שאמרו שהם נותנים תרופות להרוג יהודים – – << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> נכון, נכון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – אז בשעה זו נחת קצין משטרה אוסטרלי לקחת עדויות. שימו על זה פוקוס, יכול להיות שאפשר לעשות עם זה משהו, כי זה נראה – – – << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> תדע לך, שברגע – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה מונף, בכל העולם דיברו על זה. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> אבל איך זה עלה? שתדע לך שגם זה קיבל דחיפה. ברגע שאנחנו קיבלנו את זה, אנחנו העברנו את זה לעיתונאים אוסטרלים, לנבחרי ציבור אוסטרלים, לאנשים רמי דרג כדי שיטפלו בזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל למה דווקא באוסטרליה? אפשר להעביר את זה לכל העולם. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> אבל שם ספציפית יש בעיה, אנחנו צריכים להילחם באנטישמיות. לא נלחמו בה עד אז, וכאשר הדבר הזה יצא, אמרנו כעוגן, ממש כעוגן: אנחנו מתחילים לדאוג שהממשלה הזאת מתחילה להילחם באנטישמיות שם. צריך להבין שמתחילת המלחמה, עוד לפני שחייל אחד דרך בתוך עזה, היו צעדות בסידני, בבית האופרה, כשאנשים שם צעקו the Jews Gas – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וואו. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> – – תהרגו את היהודים – ואף אחד לא הועמד לדין. ברגע שאתה לוקח גם את האירועים שנחשבים קטנים ומעביר אותם לגורמים הרשמיים, אתה לא מתעלם ממה שקורה, אתה פועל. והם התייחסו לזה, והם התייחסו לזה ברמה הכי חמורה, והם חוקרים אותם והשעו אותם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אז הקצין היום נחת בארץ. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> אנחנו נראה מה יהיה אחר כך עם בית המשפט. אבל אתה צריך להבין שאנחנו לא מתעלמים יותר מהדברים האלה, אנחנו רואים את זה כחלק מהעבודה שלנו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הקצין נחת היום בארץ לקחת עדויות. הקצין האוסטרלי – – – משטרת ישראל. הוא על זה. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> אני אעקוב אחרי זה, מעולה. מעולה. אנחנו נעקוב אחרי זה. העבודה על תוכנית עבודה חדשה בחזית ההסברה, כולל מדדי הצלחה ומדדי תפוקות, תעבור שינוי מערכתי עכשיו כשנכנסנו, על מנת להתאימה. כלומר, אנחנו מתגברים את מה שהיה באופן מטורף, מעצימים את זה. וגם את מדדי ההערכה אנחנו משדרגים. אנחנו משדרגים כדי להגיע למקסימום אפקטיביות. אחד הצעדים הראשונים המשמעותיים ביותר שהתווספו לעבודת המשרד בעקבות כניסתנו לממשלה היא הוספת תדרוך שבועי לכתבים זרים במשרד החוץ, שמתקיים בכל יום שלישי ומשפיע על החדשות בערוצים הזרים, תוך עדכונים תדירים בנוגע לשינויים קריטיים שעשויים להשפיע על דעת הקהל הבין-לאומית. כמו כן, בשבוע שעבר, לראשונה מזה חמש שנים, שר החוץ סער, קיים מפגש אסוציאציה של שרי החוץ של האיחוד האירופאי. אני גם שמחה לבשר ליושבי המשכן שבשבוע שעבר מדינת ישראל נבחרה להוביל את הארגון הבין-לאומי הברית לזיכרון השואה. במקביל נעשים מאמצים רבים בתחומי הפעילות השונים טרם קבלת התוספת התקציבית, בדגש על גיבוש תוכנית פעולה עם החברה האזרחית ופעילי הסברה לא מדיניים. ראוי להדגיש כי בעקבות הוראתו של השר עמלים אנשי המשרד מזה כמה שבועות על תוכנית פעולה אסטרטגית, המתגבשת בהובלת מנכ"ל משרד החוץ, וצפויה לכלול, בין השאר, מדדי הערכה ואפקטיביות שיסייעו לפעילות הדיפלומטית הציבורית של המשרד. עד כאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש שאלות המשך. חברת הכנסת מירב בן ארי, חברת הכנסת מירב בן ארי, שאלת המשך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> האמת שאני מוותרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. עד שהוא יגיע, אני רוצה לשאול: יש לנו הרבה שגרירים בכל המדינות. קיבלתי תלונה – לא משנה מאיזו מדינה, אני אגיד לך אחרי זה. יש בקרה על השגרירים שהם מתאימים? שהם ראויים? קיבלתי ממדינה מאוד גדולה – השגריר לא משווק את ישראל כמו שצריך. אני אגיד לך אחרי זה איזו מדינה. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך ככה: קודם כול, אם יש תלונות כאלה ואחרות, אתם תמיד מוזמנים להפנות את זה אלינו, אנחנו נטפל בזה באמת באופן מיידי – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לשגריר יש הרבה כוח. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> – – אבל צריך להבין: נציגי משרד החוץ, באמת הם הטופ של הטופ. הם אנשים שנבחרו בהליכים קפדניים במשך למעלה משנה, עם מבחנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, אבל לא כל אחד מתאים להסברה, ובתקופה כזאת. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> ברור. הם עוברים הכשרה של חמש שנים. חמש שנים. האם יש בעיות? היו בעיות, לא הכול מושלם. יש בעיה ספציפית עם אדם כזה או אחר? תפנו את זה אלינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני מדבר רק בנושא ההסברה. כולם טובים, וכולם – אני מדבר על הנושא הספציפי הזה: הסברה. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> אז צריך להבין – זה לא רק שגריר. יש להם גם נושאי משרות בתוך המשרד שהייעוד שלהם הוא אך ורק לעניין של הסברה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> רק תקנונית, מותר לי שתי שאלות? שאלה אחת ועוד שאלה? מה, אני שואל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. שאלה אחת. שאלה, נו, תשאל. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אשאל שאלה אחת שיש לה שני סעיפים. איך אני, בסדר? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת דן אילוז, לא, זה לא מקובל. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, כי דיברת על נושאים חשובים ואני אשמח לשמוע. שרן, אשמח לשמוע הרחבה, במיוחד בנושאים – אנחנו יודעים שיש אנטישמיות גדולה מאוד בקמפוסים. מה המשרד עושה בנושא הזה? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> של האנטישמיות בקמפוסים? << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> וגם הרחבה על אונר"א. אני יודע שהיית מאוד פעילה בנושא הזה. אנחנו נשמח מאוד לשמוע עוד הרחבה בנושא הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, חבר הכנסת אביחי בוארון, שאלת המשך, בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שלום וברכה, בוקר טוב. אני מבקש לשאול שאלה, גברתי סגנית השר: מאמצי ההסברה של ישראל, נכון להיום, לא מתכתבים – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ישיבת סיעה של האופוזיציה, בשקט. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי, מאמצי ההסברה של ישראל היום, בהובלת משרד החוץ, לא מתכתבים עם סדר-היום – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, זה קשה לנו. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> חבר'ה, אתם רוצים שנרד מהר, זה קצת קשה ככה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אנחנו ממש רוצים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> נו, אז תנו לנו שנייה לשמוע. הוא חזר שלוש פעמים על השאלה. שאלה אחת קטנה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אביחי, תתחיל מהתחלה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי סגנית השר, אני מבקש לשאול כדלקמן: נכון להיום, מאמצי ההסברה של משרד החוץ לא מתכתבים עם סדר-היום המתהווה של תכנית טראמפ בעזה ובכלל, עם כל סדר-היום של הממשל האמריקאי בנוגע לפתרון שתי המדינות. נכון להיום, מתגבשת הבנה גדולה יותר ויותר, שפתרון שתי המדינות, בזירה הבין-לאומית הוא לא נושא, .non-issue ואני שואל: איפה משרד החוץ בסוגיה הזאת? והשר יודע כמה אני מעריך את מאמציו ואת ערכיו בעניין הזה. אבל כמשרד חוץ של מדינת ישראל, לא ראינו איזשהו שינוי כיוון במישור ההסברתי. אם כן נעשים מאמצים כאלה, אולי תפרסי אותם בפנינו ונדע לאן אנחנו הולכים. תודה. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> תודה רבה. חבר הכנסת בוארון, אני שמחה מאוד על השאלה הזאת כי אתה עוזר לי לענות לך תשובה מאוד פשוטה: זה לא נכון. אני חושבת שיש לך היכרות ארוכת שנים עם שר החוץ גדעון סער, עמדותיו המדיניות מאוד ברורות. אני חושבת שאתה יודע שמדיניות משרד החוץ היום – אתה יודע, ארבעה חודשים – מנוהלת על פי תפיסת העולם והמדיניות שאותה הוא התחייב להוביל במשך עשרות שנים. עמדתו המדינית מעולם לא השתנתה. מי כמוך יודע שהוא שילם מחירים יקרים מאוד, יקרים מאוד – מחירים פוליטיים, מחירים תקשורתיים, מחירים משפחתיים – כדי לעמוד על אותם העקרונות לאורך כל השנים. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אני רק רוצה לחדד, שלא תצא תקלה: ודאי לי ששר החוץ, עמדותיו המדיניות ידועות, השאלה מי מחרה-מחזיק אחריו. שאלתי רק על ההסברה של משרד החוץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, חבר הכנסת אביחי, תן לסגנית לסיים. חבר הכנסת אביחי, זה לא דיאלוג. שאלת, זהו. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> בסוף השר גדעון סער ואני נפגשים עם הנציגים הדיפלומטיים, עם ראשי מדינות, ראשי משרדי החוץ, שרי חוץ, משלחות רמות דרג. השיח מתנהל בינינו, אוקיי? לכן, אתה יכול להיות בטוח אילו דברים נאמרים. אתה יודע מה? אני מפנה אותך עכשיו לפייסבוק שלי, אישית, תפתח אותו, תסתכל על הסרטון האחרון עם משלחת של ועדת החוץ של אנגליה, שהגיעה כדי לבחון את הנושא ולעשות תשאול על העניין הזה, ספציפית על זה. הם טוענים בעניין שתי המדינות, טה-טה-טה. תסתכל עכשיו ותראה מה אני עניתי להם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת פסל, זה מפריע לסגנית השר. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> התשובה שלי היא למעשה התשובה – כלומר, אנחנו הפנים של משרד החוץ. שר החוץ הוא הנותן את הטון, הוא זה שמוביל את אותה מדיניות. לכן, הדברים נוגדים. אני מציעה לך לצפות בזה. אגב, לדעתי גם בתדרוך לפני שלושה שבועות השר סער התייחס ספציפית לשאלה הזאת. בסוף משרד החוץ הוא נושא המילה של מדיניות ממשלת ישראל, בטח בזירה הבין-לאומית. אז אני מפנה אותך ספציפית לשם. דבר שני, נשאלה עוד שאלה על ידי חבר הכנסת דן אילוז, שגם עוסק המון בנושא ההסברה החל מתחילת המלחמה, עם כמה שדולות, כמו שדולת ההסברה, שדולת אונר"א, שדולת הקמפוסים. ראיתי אותך בלא מעט ראיונות, אולי זו גם הזדמנות להודות לך על הפעילות שאתה עושה בהגנה על מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית. בסוף זה מאמץ כולל של כולנו. שאלת שאלה בעניין הקמפוסים ובעניין של האנטישמיות בקמפוסים. אני לא יודעת אם היית פה כשהתחלנו לדבר. קודם כול, הנושא של אנטישמיות לא יושב במדיניות של משרד החוץ, הוא יושב במדיניות של משרד התפוצות. אוקיי? זה באחריותו, זה בסמכותו, אבל יש ממשקים משותפים, בטח בארבעת החודשים האחרונים. יש לא מעט מיזמים שאנחנו עושים כרגע ביחד, באופן רשמי ומוצהר, וגם מתחת לפני השטח, כקמפיינים, כדי להילחם באנטישמיות, וכדי להגן על הסטודנטים. חשוב להגיד שהנשיא טראמפ, מרגע שנכנס, שם את זה על המפה – זה לא היה שם לפני כן – כשהוא הצהיר שלמעשה ימנע כניסה, ויזות וכל הדברים האלה, מסטודנטים שהם למעשה תומכי ג'יהאד, תומכי חמאס – זה כבר כלי. אני יכולה לומר לך שאני, במשלחת האחרונה שלי לניו יורק – קודם כול, עוד לפני כן, במשרד החוץ ערכנו כמה מפגשים עם קמפוסים מחו"ל, עם אוניברסיטאות פה בארץ. אנחנו לומדים את זה. חשוב להבין, אנחנו בונים תוכנית מערכתית להסברה גם בקמפוסים. אנחנו לא חושבים שכל הידע נמצא במשרד החוץ, ותוך כדי התייעצויות עם המון ארגוני הסברה, ארגוני סטודנטים שעובדים יום ולילה בתחום הזה, שמבינים באמת לעומק, אנו שואבים משם את המידע ובונים עכשיו את התוכנית הזאת. נוסף לזה – דיברתי על כך לפני כן – בביקור שלי בניו יורק, וגם בביקור שלי בוושינגטון, לא רק נפגשתי עם סטודנטים; שמנו לנו למטרה לפגוש גם נשיאי אוניברסיטאות. נפגשתי עם הנשיאה של האנטר קולג', אחד הקמפוסים הגדולים ביותר בניו יורק. דיברנו על אנטישמיות, דיברנו על הפחד של מרצים ושל סטודנטים ישראלים, דיברנו על המלחמה בגזענות, בהחרמה של סטודנטים ומרצים ישראלים. גם זה נמצא כחלק מהקמפיין שלנו. אני חושבת שבסך הכול עם השדולה שלך גם יכולים להיות לא מעט שיתופי פעולה. אבל מה גילינו באחד המפגשים? אנחנו עושים עכשיו קמפיין כדי שהאוניברסיטאות יאמצו את ההגדרה של IHRA על האנטישמיות, כדי להילחם באנטישמיות בכלים משפטיים. אבל פה בארץ, אתה יודע כמה אוניברסיטאות אימצו את ההגדרה של IHRA? אחת. אוניברסיטת בן-גוריון היא האוניברסיטה היחידה שאימצה את הגדרת IHRA, ולכן גם פה אמרנו שאנחנו צריכים שהאוניברסיטאות שלנו יקבלו את זה. לשאלה השנייה שלך, בעניין אונר"א, האחרונה – ברור לך שגם פה אנחנו עובדים בקמפיין מאוד מאוד אגרסיבי. בסוף אונר"א סללה את הדרך לאירועי 7 באוקטובר. העובדים שלה השתתפו בטבח 7 באוקטובר. למעשה, חמאס השתלט על אותו ארגון. לכן, גם החקיקה – חקיקה היא מלפני שבע שנים. שאלו אותי לפני שבע שנים: שרן, מה זה אונר"א? על מה מדברים? למה את עוסקת בדברים שאף אחד לא מתעניין בהם? אני אמרתי: הדבר הזה יכריע את גורלה של מדינת ישראל. אני שמחה – אתה יודע, עצוב לי שרק אירועי 7 באוקטובר הובילו לשם, שזה קיבל כזאת תשומת לב, אבל אני שמחה שסוף-כל-סוף הצלחנו להעביר את החקיקה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ברוך השם. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> – – ולהילחם בארגון הזה, ויש עוד מדינות שמצטרפות אלינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. יש הודעה אישית לוואליד אלהואשלה. מוותר? מוותר על ההודעה האישית. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5227/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה פסל) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת משה פסל. אני מזמין את חבר הכנסת משה פסל להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי כנסת, אני מציג בפניכם היום הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2025. האמת היא שלא ידעתי על האבסורד הזה שקיים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שמה? << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא תאמין. למעשה בנת"צים, בנתיבי התחבורה הציבורית – שכולנו רואים אותם, רוב הזמן גם רואים אותם ריקים, את נתיבי התחבורה הציבורית האלה – אם אתה נוסע עם מונית עם אשתך, אתה נוסע לאיזו מסעדה טובה או נוסע לראות סרט, מונית תיקח אותך ותעקוף את כל התור. לעומת זאת, אם אתה אמבולנס שנוסע, אתה לא יכול לנסוע בנתיב תחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה, מקבלים דוח? << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול הוא מקבל דוח, by default. ברירת המחדל היא שהוא מקבל דוח, גם אם הוא נסע נסיעת חרום. אחר כך הוא צריך להגיש – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ממש איוולת. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> תבין, יש מחלקה שלמה בכל ארגוני ההצלה, של 30–35 איש, שכל היום עוסקים בלהגיש דוחות ופטורים מדוחות. הדבר הזה הוא בוודאי אבסורד שאמבולנסים, שהם שירות לציבור, לא יכולים לנסוע בנתיב של שירות לציבור, של תחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מדבר על כולם? גם איחוד הצלה, זק"א, כל ארגוני ההצלה? << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן. בדיוק, הם לא יכולים לנסוע בנתיבים הללו. הדבר הזה הובא לידיעתי על ידי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> במיוחד שהם בדרך כלל ריקים, אתה מבין. האוטובוסים נוסעים לפעמים בנתיבים שלנו, של הפרטי. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כשהנתיבים ריקים. זה נכון שאם זה מקרה חירום, בדיעבד הוא יכול לקבל החזר. למה הדבר הזה כל כך מפריע לי? כי גם כדי לתפוס כוננות – לצורך העניין, אמבולנס צריך לחזור לכוננות – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אדם לא נוסע עם אמבולנס לבילוי בדרך כלל, הוא נוסע למד"א. זה גם נסיעה לצורך. הכול שם לצורך, זה לא אוטו פרטי, נו. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן נוצר מצב אבסורדי שאם אתה נוסע במונית – לא יודע לאיפה – ליהנות, לראות סרט – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא משנה, לא משנה. לעבודה גם, מה זה משנה? << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אתה יכול לנסוע, אבל אם כואב לך הראש או שברת את היד, אתה לא תגיע בזמן לבית החולים, כי האמבולנסים לא יכולים לנסוע בנתיב תחבורה ציבורית. ורק בדיעבד, אם זה היה חירום, אולי, כן, בערך – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה אומר שקודם נותנים את הדוח ואז אתה צריך לבקש. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> החוק הזה, בעצם מה הוא עושה? הוא יאפשר לאמבולנסים להשתמש בנתיב תחבורה ציבורית בכל עת ולא רק במקרים דחופים, בדיעבד, כשאולי ובערך. זה יקצר את זמני התגובה של שירות הרפואה הדחופה. אמבולנס שחוזר מהר יותר לבסיס שלו יהיה זמין לקריאה הבאה. מבחינה זו זה ממש מציל חיים. זה ימנע עיכובים בהעברת ציוד רפואי וצוותים רפואיים. אמבולנסים זה לא רק פינוי חולים, זה גם תחזוקת מערכת הרפואה עצמה. זה יבטל ביורוקרטיה מיותרת, ובמקום לנהל מערכת מסורבלת של צוותים שמגישים כדי לבטל את הדוח – ייתנו להם לנסוע –האנשים האלה יתפנו לצרכים נוספים. האמת היא שהצעת החוק הזאת, מי שהביא את זה לידיעתי הוא קרוב משפחה שלי, שהוא מתנדב, נהג אמבולנס. הוא אומר לי: תראה, אני לפעמים חוזר מפינוי, פיניתי חולה, אני בא לחזור לעמדה שלי בשביל שאני אוכל להיות זמין לחולים, ואני תקוע בפקק שלוש שעות. לעומת זאת, נתיב התחבורה הציבורית ריק, אני רואה אותו ריק. המון פעמים המוקדן לא יודע לזהות מה קורה. זאת אומרת, בן אדם אומר: כואבת לי הבטן. הוא אומר לי: אני מגיע – כי אני לא השתמשתי בנתיב תחבורה ציבורית – אני מגיע, וזה מקרה דחוף שבו הייתי צריך להשתמש. לכן מה שאני מציע זה לתת לאמבולנסים לנסוע בנתיבי התחבורה הציבורית. כמובן, זה דבר שהוא אלף-בית. אם אנחנו רוצים באמת לשפר את שירותי הרפואה בישראל, אז זה לא עולה כסף, זה לא מסובך, זה לא תהליך מסובך. ולכן, אני כמובן חושב שראוי שהבית הזה וגם הממשלה יתמכו בהצעת החוק הזו, וביחד נשפר את שירותי הרפואה בישראל בעניין הזה. זהו. אז אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, כמובן לתמוך בהצעת החוק הזו ולהעביר אותה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לכם, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה פסל. אני מזמין את סגן שר התחבורה והבטיחות בדרכים הרב אורי מקלב להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מקווה שאני אעשה את זה במהירות אמבולנס שנוסע בנתיב תחבורה ציבורית, ולא אצטרך עשר דקות, כפי שגם המציע לא השתמש בכל עשר דקותיו. מטרתה של הצעת החוק – קודם כול אני אגיד משהו לפרוטוקול, כפי שמסרו לי הגורמים המקצועיים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> – – ואחר כך אני עוד אוסיף עוד כמה משפטים משלי. אדוני המציע, חבר הכנסת פסל, מטרתה של הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית) הינה מתן היתר לאמבולנסים לנסוע בנתיבי התחבורה הציבורית בכל עת, ולא רק בנסיעות שבהן הדבר חיוני לשם מילוי תפקידו של האמבולנס בהצלת חיים. בדיון שנערך בוועדת השרים לענייני חקיקה הוחלט לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודם בתיאום עם המשרדים הרלוונטיים – משרד הבריאות, המשפטים, הביטחון הלאומי והתחבורה. אני שואל קודם כול את המציע: האם זה מקובל עליך? עכשיו אני אגיד – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לגופו של חוק. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לגופו של חוק. אין ספק – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מעניין אותי, זה נראה לי צועק. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני מקבל הרבה פניות של כל מיני גופים, ארגונים ובעלי תפקידים שמבקשים לנסוע בנת"צים, כשנת"צ באמת אמור להיות יותר פנוי, והוא יותר פנוי, כי לכך הוא נוצר, בשביל האוטובוסים. אוי ואבוי אם אנחנו – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לעודד את התחבורה הציבורית בישראל. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> ראינו בכביש 1 את המשחקים שיש משער הגיא. אנחנו לא מוצאים את האיזונים. מצד אחד ביטלנו, לא עשינו 2 פלוס, אז רוב התחבורה תועלה לשני הנתיבים, ואז היו פקקים, ואמרו: נתיב התחבורה הציבורית ריק – אז מה עשינו? הורדנו את המספר שאפשר. היום טוענים שזה יותר מאוזן, אבל אז האוטובוסים אומרים: אנחנו לא מגיעים מספיק מהר. אבל גם כאחד ששימש 15 שנה בעיריית ירושלים – אני חושב שעיריית ירושלים הייתה מהראשונים שעשו את הנת"צים לתחבורה הציבורית – מערכת איזונים צריכה להיות. חבר הכנסת פסל, אומנם הצגת מצג נכון לגבי אמבולנסים – עכשיו, מה ההגדרה של אמבולנסים? אמבולנסים זה רק אמבולנסים של מגן דוד אדום? אמבולנסים זה גם איחוד הצלה? גם הצלה? גם פרטיים? גם זה אמבולנסים? הם עושים גם כן כל מיני שליחויות של ציוד רפואי. אם כן, אז למה דווקא רק אמבולנסים? מה קורה עם גופי הצלה אחרים שגם רוצים? במאמר מוסגר אני יכול להגיד לך: ישבו אצלי מהרכבת הקלה בירושלים. הניידות נוסעות על המסלולים, על המסילות של הרכבת הקלה, וזה גורם לבעיות בטיחותיות קשות ביותר, לתאונות – גם תאונות, גם עצירות פתע, גם עיכובים. מתברר שהניידות שנוסעות על הנתיב הזה, על הנתיב של הרכבת הקלה, לא נוסעות נסיעות מבצעיות, אלא נסיעות רגילות. ואיך אנחנו יודעים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ניידות לא צריך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא מדבר על ניידות בפסי רכבת. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> ניידות המשטרה שנוסעות על הרכבת הקלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא צריך ניידות שיטור ולא כלום. הצלת חיים צריך, אבל לא ניידות שיטור. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> פניתי למפכ"ל בעניין הזה, והמפכ"ל נענה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל מותר להם, מותר להם. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> הם עושים את זה. מי נותן להם דוח? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, לשלול. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אם האמבולנס ייסע בחזור – אבל מי נותן? השוטר ייתן דוח למי, לעצמו? הם לא נותנים. אני כבר ראיתי סיטואציות של מחלוקות – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תחריגו אותם מהחוק, שלא יוכלו להגיד בחקיקה שאלה לא יכולים. בתפקיד יכולים, ונגמר הסיפור. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> המציע בהצעת החוק מבקש גם שלא בתפקיד. זאת הנקודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כי בדרך כלל אמבולנס הוא בתפקיד, הוא לא נוסע לחוף ים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא, הוא מדבר גם על חזרה מאירוע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, עדיף שיגיע מהר בשביל האירוע הבא. אבל זה בתפקיד. הוא בתפקיד. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יפה. הוא תמיד בתפקיד, זה נכון, אבל מצד שני, אני לא משוכנע שהתפקיד – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבא שלי נהג אמבולנס, אדוני סגן השר, ואני חייבת לומר על זה משהו: ראשית, כשאתה כונן עם אמבולנס, אז אתה כונן עם אמבולנס, ולכן עדיף שתהיה בדרך שבה תוכל צ'יק-צ'ק להשתלב ולהגיע לאירוע, ממש – – – אמבולנס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מדברים על חזרה מאירוע. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני לוקח את הדברים שלך, זה לא מה שהמציע מציע. מי אמר שתחנת המוצא של האמבולנס היא המקום הכי טוב להגיע לאירוע? דווקא יכול להיות שהעיכובים שלו – יש לו מסלול, קוראים לו לכל העיר. הוא נוסע עכשיו מהדסה הר הצופים לבסיס שלו ברוממה. הקריאה הבאה לא חייבת להיות ברוממה, הקריאה הבאה יכולה להיות דווקא באמצע, דווקא בשכונת בית וגן, ואז אתה יותר קרוב. נכון שבסופו של דבר אמבולנס צריך להגיע לבסיס, שם יש לו תחנה, שם יש לו שולחן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל בדרך הוא עוצר בעוד מקומות – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני אגיד לך, דווקא הדבר הכי יעיל שהיה באמבולנסים הוא שהיו מסתובבים בעיר כל הזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לו בסיס. אבל למה משרד התחבורה מתנגד לזה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> הוא צמוד לכל קריאה. אף אחד לא יודע מאיפה הקריאה שלו מגיעה, ככה שעל פי רוב הבסיס רחוק מהקריאה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל, אדוני, תיקח בחשבון את כל האמבולנסים שיש, את כל האמבולנסים. מה הבעיה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> מה היתרון של איחוד הצלה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא יעמיס על התחבורה הציבורית. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אזולאי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת ינון. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד לך, מה היתרון של איחוד הצלה וארגונים אחרים? שהאמבולנסים שלהם ובעלי הרכבים לא נמצאים בתחנת המוצא. הם נמצאים בכל מקום, ולכן הם מגיעים יותר מהר. לכן, להגיד שאמבולנס יחזור למקום והוא צריך לנסוע בנת"צ – אני בכלל לא בטוח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, לא, אז לא לחזור למקום, העיקר שיהיה נייד, שלא ייתקע בפקקים, זה הרעיון. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל אמבולנס יוצא בכל מקום, הנת"צ הוא לא בכל מקום. הוא בסוף יוצא – לכן אני אומר: הכוונה היא טובה, ויש בזה גם היגיון, אבל הדרך – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> במי זה יפגע? זה לא יפגע באף אחד, כי רוב הזמן הם פנויים, וזה לא יפגע. כמה אמבולנסים יש? זה יפגע בתחבורה הציבורית? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא, יש, יש הרבה. אז השאלה – המציע לא כותב פה, ולכן משרד התחבורה רוצה להיות מעורב בזה. כשאתה לא אומר אילו אמבולנסים – רק מגן דוד? גם פרטיים? גם איחוד הצלה למיניהם, שמדובר בהרבה אמבולנסים? למה אמבולנסים, זה גם כל הרכבים, ניידות כאלה שנותנות עזרה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> הפוך, דווקא הרכבים של כל המתנדבים – לנסוע בנת"צ הרבה יותר טוב, הרבה יותר קל לו והרבה יותר מהיר מהמקום שבו הוא נמצא. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צריך לעשות סיעור מוחות על זה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לכן, יש יתרונות, יש חסרונות – מערכת האיזון צריכה להיות מאוד מאוד מקצועית, עם הרבה שיקול דעת, לקחת את הכול בחשבון, לכן – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אולי בשעות מסוימות. אפשר להגיע – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יכול להיות, יכול להיות בשעות מסוימות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> ולכן, על פי החלטת ועדת השרים, חבר הכנסת משה פסל, אני מבקש לתמוך בהצעת החוק, אבל בכפוף למה שאמרנו. במקרה הזה אנחנו יודעים שצריך להיות משא ומתן עם משרד התחבורה. אני בהחלט חושב שיש לו פה הרבה מאוד חוות דעת מקצועיות ביתרונות, וגם אם יש חסרונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. התנגדו להצעת החוק – חבר הכנסת יוני מישרקי וחבר הכנסת רון כץ. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני מבקש להתנגד להצעת החוק של חבר הכנסת פסל משום שאני חושב שההצעה כל כך ברורה, פשוטה ומובנת, ולא ברור למה צריכים בכלל חוק בשביל הדבר הזה. אבל אתה עושה דברים טובים, ואני מברך אותך על זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה – – – יושב-ראש ועדת הבריאות, ועדיין לא הצלחת – – – << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מבקש שהצעת החוק הזאת תבוא לוועדת הבריאות של הכנסת כדי שנקדם אותה כמה שיותר מהר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז איך אתה עולה להתנגד? איך? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי שאין צורך בכלל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא אמר: אני מתנגד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אה, הוא אמר? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אמרתי שאני מתנגד. כן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני – הורידו אותי מהדוכן פיזית. לא, אתה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי שאני מתנגד. אין צורך בהצעת החוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, מה אתה חושב? זה – – – התפקיד שלכם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אישאר פה. אותי הורידו מהדוכן, ואתה תדבר נגד החוק. אני נשארת פה. מישרקי, אני מאוד מעריכה אותך – – – לא יהיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די, רבותיי, מספיק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תגיד די. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> נאור ומירב. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> תגיד מה שאתה רוצה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תגיד "נאור ומירב". << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הורידו אותי. לא תהיה כאן איפה ואיפה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> מירב, תקשיבי לי רגע. מירב, תקשיבי לי רגע, למה שאני רוצה לומר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תסביר למה אתה נגד החוק – – – << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> הסברתי. אני רוצה לחדד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא אמר שלא צריך את הצעת החוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה, הוא מתנגד מהותית? זאת התנגדות? אתה רציני? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> מירב, מירב, שימי לב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פיזית, פיזית הורידו אותי. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> מירב, תני לי רגע לדבר, בבקשה. את מפריעה לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי למה אתה נגד החוק. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני הסברתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיבה. הינה, היועצת המשפטית פה. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> הסברתי, ועכשיו תקשיבי לי עוד רגע. יושבים פה למעלה מנכ"ל קרפור העולמית, שהביא לכאן לארץ, בקיץ האחרון – פתחו כאן רשת גדולה מאוד של חנויות. אנחנו עבדנו מאוד מאוד קשה בוועדת הבריאות של הכנסת כדי להוריד את יוקר המחיה. כוח הקנייה שיש לקרפור בעולם הוא כוח קנייה גדול מאוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה קשור להתנגדות? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> שנייה, רגע, דקה. לא, אני רק רוצה לברך. אני מייד חוזר להתנגדות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תן לו פתק, הוא יברך. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, הוא לא זה. נמצאים כאן פטריק, המנכ"ל העולמי, ומר סיימון פינטו, מהבעלים של קרפור, ומיכאל היקר, מנכ"ל קרפור ישראל – ברוכים הבאים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לראות שתורידו חבר כנסת אחד מהאופוזיציה. אחד שתורידו. שתורידו אחד. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה, תודה רבה. אני אמרתי שאני מתנגד כי אין צורך בחקיקה הזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני באופן אישי מאוד אוהבת אותך ואותו, אבל הורידו אותי פיזית. הורידו מהדוכן. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני אשמח שזה יגיע לוועדת הבריאות של הכנסת כדי שנוכל לדון, ולקדם את ההצעה הזו במהירות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה פסל רוצה להציג – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לי בעיה. כל אחד באופוזיציה יעלה ויגיד מה שהוא רוצה. נגמרה החגיגה. הורידו אותי פיזית. אמרו לי: את חייבת להתנגד לחוק הספציפי. זה התקנון, שהוא רק שלכם. אין לי בעיה. נאור, אתה תגיד מה שאתה רוצה היום. מישרקי, זה לא נגדך. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מתנגד. זה לא צריך להיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יפה, אז זה מה שאמרתי. אמרתי – בוא, בוא, בוא. אני אמרתי, בלי לצעוק, שאני מתנגדת, ואז אמרתי משהו, והוא הוריד אותי מהדוכן פיזית. אתה מבין? << קריאה >> קריאה << קריאה >> כל מי שצועק על מישרקי אני איתו – – – << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת מישרקי, כשחבר כנסת מתנגד להצעת החוק שלי, אני חייב לשכנע אותו. לשכנע אותו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא מתנגד. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> ההתנגדות שלך להצעת החוק מובנת לי, ואני גם מסכים איתך. אומר לי חבר הכנסת ינון אזולאי שהוא היה בדין ודברים עם המשרד. אני אומר לך שאם יקדמו את זה בתקנה, אני בשמחה מוותר על הצעת החוק. לכן, ההתנגדות שלך היא לעניין, ואני חושב שאם הצעת החוק הזאת יכולה להתקדם בתקנות ובלי צורך בהצעת החוק, זה מצוין. רק בואו נקדם את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה גם סוג של התנגדות. אתה מתנגד לכך שזה יהיה בחוק – רק בתקנות. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> רק בואו נקדם את זה, כדי שבאמת אמבולנסים יוכלו לנסוע. סגן השר מקלב, אני רק רוצה לחדד. העניין של האמבולנסים הוא קריטי גם בחזרה שלהם, נניח אחרי שהם פינו חולה דחוף. כל המערכת עבדה בשביל לבטל את הדוח – אני אומר לך, יש 30 איש שעוסקים בזה, בביטול דוחות של אמבולנסים. גם בדרך חזרה הוא חוזר לכוננות. הכוננות הזאת, קובעים אותה באזורים ספציפיים, מכיוון שיודעים מראש שבאזור מסוים יהיו X פניות באותו יום. האמבולנס – הדרך שלו לחזור למקום שהוא קיבל את הפנייה היא סופר-חשובה. יכול להיות שהוא יצא, ובינתיים המקום הזה ריק, בלי מקום שאפשר – הכוננויות האלה נקבעות. << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן, אני חושב שביחד, כמובן, עם המשרד אנחנו נקדם את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה רעיון. סגן השר, זה רעיון. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> נביא חוק או תקנה טובים לטובת הציבור, בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת, בבקשה. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 53 בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע, שבעה נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << הצח >> הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5508/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יעקב אשר) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יעקב אשר. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת החוק. איפה חבר הכנסת יעקב אשר? לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, בבקשה לכבד את יושב-ראש ועדת הפנים, ידידי היקר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – את הצעת החוק שיזמתי, הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה. על פי פקודת העיריות, חוק הרשויות המקומיות עובד לפי מספר תושבים ברשות המקומית, שמהווה מפתח לקביעת מספר חברי מועצה, גובה שכר הבכירים ברשות המקומית ומספר סגנים לפי גודל הרשות. הרציונל הוא שככל שהרשות גדולה יותר, כך צריך אנשי מקצוע יותר טובים, וממילא השכר שלהם גבוה יותר. כך צריך גם לעשות את נטל החלוקה בין ראש העיר לסגניו, בצורה הטובה ביותר. ויש קשר בין שני הדברים הללו. הרציונל מחייב את אותה רשות מקומית מבחינת תושבים, כי הוא מחייב עבודה רבה יותר, מורכבויות שונות, ולכן יש צורך במספר גדול של חברי מועצה ושכר בכירים, שעבודתם תהיה הרבה יותר מאומצת. עם זאת, בקביעת מספר התושבים ברשות המקומית אין התייחסות ליחידות הדיור. יכול להיות מצב שבו יש רשות מקומית שבה ראש העיר חתם על 3,000 היתרי בנייה. כולנו יודעים שהיתר בנייה ותחילת עבודה – זה אומר שתוך שנה עד שלוש שנים הדירות האלה יאוכלסו. מישהו צריך לדאוג לאנשים שיבואו, מישהו צריך למצוא להם מקומות חינוך, מישהו צריך לטפל בכל מה שקשור מסביב. אבל היום אתה עדיין נקרא רשות קטנה. אתה רשות קטנה שהולכת לגדול בעוד שלוש שנים. אתה עובד עם כוח אדם ברמה יותר נמוכה, כי המדינה לא מאפשרת לך לשלם לו שכר בכירים כמו לרשות חזקה, ויש כאן אבסורד. כולנו גם יודעים עוד דבר. אנחנו רוצים לתמרץ את ראשי הרשויות להוציא היתרי בנייה כמה שיותר, כדי למנוע את משבר הדיור. כי כולנו יודעים את הכלל הפשוט: כשיש היצע גדול המחירים יורדים. יש רשויות מקומיות שמעדיפות – גם לתוכנית שכבר עברה אצלן הן לא מוציאות היתרים. הם לא יודעים, הם לא בטוחים, הם לא רוצים. והצעת החוק הזאת תתמרץ אותן יותר מכל דבר אחר, כדי לעשות את הדברים הללו. על מנת לתת בידי כלל הרשויות המקומיות, עיריות ומועצות אזוריות כאחת, כלים לטיפול בליווי הבנייה של אותן יחידות דיור, וכדי לתמרץ את הרשויות המקומיות להגדיל את היצע יחידות הדיור ואף לזרז מתן היתרי בנייה ואישור תחילת עבודות, מוצע כי בקביעת מספר התושבים בתחומי רשות מקומית יילקחו בחשבון יחידות דיור חדשות הנמצאות בהליך בנייה – ביחידות דיור בהתחדשות עירונית תיספר רק התוספת, כי בהתחדשות עירונית יש דירות קיימות – אנחנו לא סופרים את זה פעמיים. לא יימנו אלו הנבנות חלף הדירות הישנות. על פי המוצע, ביחידות הדיור החדשות יימנו כשני תושבים לכל יחידת דיור – שזה מספר נמוך מהממוצע. בנוסף מוצע כי על מנת שיחידת הדיור תימנה לא די כי התקבל היתר בנייה, אלא הדרישה בחקיקה תהיה שהתקבל אישור של תחילת עבודות. אני רוצה לדבר על העקרונות של הדבר הזה. אנחנו צריכים לתת לרשויות המקומיות כוח, אבל אנחנו צריכים לתת לרשויות המקומיות האלה כוח ואנחנו גם רוצים שהן יקיימו מדיניות רחבה ממשלתית, ולא הכול בעין של העיר. אם מדינת ישראל צריכה היום עוד עשרות אלפי יחידות דיור, לא יכול להיות שראש עיר יחליט שמבחינתו הוא עוצר עכשיו את הכול ולא מוציא אותן. אבל כדי לתמרץ אותו אנחנו גם באים ואומרים לו כאן בהצעת החוק הזאת: אתה לא רק נותן, אתה גם מקבל כוח להתמודד עם זה, לעשות את זה נכון. כי רשות מקומית שהולכות להיכנס אצלה 2,000 יחידות דיור, וזה יכול להיות משהו כמו 8,000, 9,000 או 10,000 תושבים במכה, היא חייבת להיערך בכל התחומים. אני נלחם הרבה בוועדת הפנים על כל נושא הקיצוב וייעול היתרי הבנייה. אנחנו נלחמים בביורוקרטיה, ברגולציה המיותרת. רק בימים אלה נמצאים אצלי שני דברים שהולכים להיות רפורמות: האחד, הנושא של אישור בשתיקה – גוף ממשלתי שמעכב תוכניות ולא עונה תשובה ייחשב על פי החוק כאילו נתן תשובה חיובית. ואז זה יגרום לכך שכל פקיד בגוף ממשלתי יצטרך לתת את התשובה שלו מייד, ולא לעכב היתרים ולא לעכב תוכניות. רפורמה שנייה שנמצאת אצלנו בחוק ההסדרים, דבר שיזמתי אותו בחוק ההסדרים הקודם ומשרד האוצר הלך עם זה קדימה ביחד עם מינהל התכנון – וצריך לשבח את יושב-ראש מטה הדיור נתן אלנתן ואת מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח – ואנחנו הולכים לאשר בזמן הקרוב: רשות רישוי ארצי תוכל להוציא היתרי בנייה ברשויות שבהן ראשי הרשויות לא מוציאים את ההיתרים. כבר הקימו מערך לעניין הזה, משרד האוצר תקצב את זה, ואני רוצה גם להודות כאן באמת למשרד האוצר, למתן יגל ולחברים שם, שהבינו את הצורך החשוב. הצעת החוק שאני מביא היום – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש שם, כבוד חבר הכנסת, את חוק הממ"דים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> וחוק הממ"דים של היושב-ראש שלנו, כמובן. הרחבת הממ"ד והתאמתו לאתגרים המלחמתיים שלמדנו אותם על בשרנו, כולנו. בהצעת החוק, כמו שאמרתי, לגבי שכר בכירים ומספר חברי המועצה והסגנים – זה ייספר גם לפי פרמטר של היתרי בנייה. כי אם יש לך היתרי בנייה, העיר שלך כבר גדולה, והמהנדס שלך צריך להיות ברמה כזאת שהוא יוכל להתמודד עם זה, ותוכל לתגמל אותו כראוי. וכדי שלא ייפול עומס רק על ראש הרשות הוא גם יוכל למנות סגן נוסף, ולהאציל לו מסמכויותיו על פי חוק. קבענו בהצעת החוק שלא די בהיתר בנייה, אדוני היושב-ראש. זה לא רק היתר בנייה. יש היום פטנט חדש של רשויות, שנקרא אישור תחילת עבודות. כדי שייספרו להן היחידות הללו לצורך הגדלת מספר התושבים זה חייב להיות היתר בנייה וזה חייב להיות גם אישור תחילת עבודות. אלה העקרונות שאנחנו עושים, והרעיון הוא לא ללכת עם שוט אלא ללכת עם תמרוץ. והלוואי שהיו עושים את זה גם בדברים אחרים. השלטון המקומי הוא לא נגד המדינה, השלטון המקומי מוביל הרבה דברים. רק יש לפעמים רשויות או ראשי רשויות שמנצלים את כוחם יותר מדי, וצריך לאזן את זה. מצד שני, אני נלחם עבור הרשויות גם לעצמאותן בהרבה מאוד דברים. שוב, עצמאות שלא יכולה לפגוע במדיניות ממשלתית. ואני שמח שבהצעת החוק הזאת קיבלתי אוזן קשבת מידידי שר הפנים משה ארבל, שכולנו יודעים שהוא כישרוני, אבל הוא תפס את זה מהר מאוד. הוא אמר לי: כבר נראה לי שאני הולך על זה, שלח לי רק לראות שמה שאמרת זה גם מה שכתוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז למה הוא לא הציע את זה ממשלתית, השר ארבל? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ארז, את החשבונות בתוך סיעת ש"ס תעשו בישיבת סיעה, לא אצלי פה. אני באמת רוצה לשבח אותו על שהוא נתן רוח גבית לעניין הזה. אני כיושב-ראש ועדה אקדם את זה. אני חושב שזה דבר חשוב שאנחנו עושים, א'. כדי להילחם במצוקת הדיור; ב'. לתת לרשויות את הכוח שמגיע להן; לתת לעובדים ברשויות המקומיות, שעושים עבודת קודש, את השכר שמגיע להם, את המעמד שמגיע להם. ולכן אני מצפה מכולם, אופוזיציה וקואליציה כאחת, להצביע בעד הצעת החוק הטובה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את ידידי שר הפנים משה ארבל להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת הרב יעקב אשר, בראשית דבריי אני רוצה לציין בסיפוק רב: אתמול בלילה, בשעה טובה ומוצלחת, השלמנו למעשה, יחד איתך, אדוני חבר הכנסת יעקב אשר, את מערכת הבחירות לרשויות המקומיות. מערכת הבחירות לרשויות המקומיות שהסתיימה אתמול בלילה הייתה מערכת מהארוכות והמורכבות ביותר שידעה מדינת ישראל. הבחירות לרשויות המקומיות, שנועדו להתקיים ב-31 באוקטובר 2023 נדחו בגלל 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, לרבות המלחמה בצפון, הן פוצלו לשלוש מערכות בחירות נפרדות, ולמעשה נמשכו כמעט שנתיים ימים. אני בהחלט יכול לציין בסיפוק שלמרות המציאות המורכבת, משרד הפנים, המפקח על הבחירות רו"ח ריאן גאנם וצוותו, יחד עם המנכ"ל עו"ד רונן פרץ, בהחלט עמדו במשימה בהצלחה רבה. הצלחנו להבטיח את זכות ההצבעה לכלל התושבים בכל מקום בארץ, והדמוקרטיה הישראלית שוב הוכיחה את חוסנה בצורה הטובה ביותר, בצורה מעוררת השתאות. מערכת הבחירות ברשויות המקומיות זו חגיגה לדמוקרטיה. מערכת הבחירות התנהלה בסוף במצטבר באופן כזה כמעט שנתיים, חבר הכנסת רון כץ, בצורה כזאת שלפעמים תוצאות הבחירות לא תמיד היו טובות למפלגה כזאת, לא תמיד היו טובות למפלגה אחרת, אבל זה היה רצון העם. ובדמוקרטיה – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שר הפנים, איך זה קשור לזה – – – שעדיין לא הגיעו התשובות שלהן? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני אתייחס להצעת החוק לגופה. ויחד עם זאת, ובאותה נשימה, אני מאמין – ודווקא אתה, שבא מהמוניציפלי, מהשלטון המקומי, מי כמוך אמור לדעת ולהבין עד כמה סגן ראש רשות הוא כלי עבודה, הוא לא עוד איזה סידור עבודה למישהו, בפרט ברשויות עם אתגרים ניהוליים מורכבים, עם אתגרים גדולים. וברגע שאנחנו מייצרים את – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להגיד משהו. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> הוא מבקש לפי סעיף 35 לתקנון הכנסת רשות להודעה אישית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אין פה הודעה אישית. עצם ההזכרה – לא, אם יש פגיעה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אז הוא רוצה שנזכיר אותו יותר חזק. חבר הכנסת רון כץ – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין פה עדיין עילה. הוא לא נכנס תחת העילה של הודעה אישית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> – – – על זה שהייתי סגן ראש עיר ומה אני חושב על החוק? אני יכול לצעוק מפה, לא נעים לי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תצעק, חופשי. אני יכול להוציא אותך. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> סעיף 35 נתון לשיקול דעת היושב-ראש, אבל אני חושב שבהחלט יש מקום – הינה, תקנון הכנסת בפניך: עומדת בפניך אופציה, במידה שהממשלה תומכת בהצעת החוק, לבקש להתנגד להצעת החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל יש חבר רשות לשעבר שהתנגד לפניו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> חבר רשות לשעבר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון? נכון? צדקתי? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה להסביר לך למה הצעת החוק הזאת הזויה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> קח בחשבון שבמידה שתקבל היתר מהיושב-ראש להודעה אישית, הרי שהתקנון קובע שזה רק לאחר ההצבעה. ולמרות זאת, אתה אומר שאתה מוכן לקחת את – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין היגיון לעמדה של המשרד שלך. אין היגיון. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אבל היא עוד לא נאמרה. אנחנו קודם כול פרגנו למערכת הבחירות, לעובדי מינהל הבחירות – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא נשמע אותה. יכול להיות שחבר הכנסת נאור שירי יוותר על ההתנגדות. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – שעשו עבודה נהדרת. וגם חבר הכנסת נאור שירי בא מהשלטון המקומי – אנשים שבאים במסירות כדי לסייע. ואני רוצה לומר לכם, חבר הכנסת רון כץ וחבר הכנסת נאור שירי, אם יהיה לכם זמן להקשיב לדובר – חבר הכנסת כץ, בנוסף לזה בשבועות הקרובים אני מתכוון להביא לכאן הצעת חוק שתיתן גם תגמול לחברי מועצה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה מבורך. זה מבורך. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> וזו הצעה חשובה, שתאפשר לחברי מועצה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יש מקור תקציבי? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> כן, המקור התקציבי הוא קופת הרשויות המקומיות. אני העליתי לרשויות המקומיות את הארנונה בשנתיים האחרונות ב-10%; שישימו כמה שקלים לדבר הזה, לא קרה שום דבר. דמוקרטיה חייבת להיות חיה ובועטת, ועם אופוזיציה שיכולה לבוא ותהיה לה מוטיבציה לבוא ולדבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ראשי הערים תומכים? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> כן, וזה מצוין בעיניי. אני חושב שקולות אופוזיציוניים הם קולות חשובים שחייבים להישמע, ובסופו של דבר, ההצעה הזו תעודד הליכים דמוקרטיים. עכשיו אני חוזר לגופה של הצעת החוק של חבר הכנסת יעקב אשר. הצעת החוק המוצעת מבקשת לערוך תיקונים בשלושה חוקים שונים: פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות וחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), התש"ה–1975, וזאת במטרה להגדיל את העניין ואת היכולות של הרשויות המקומיות לאשר תכנון יחידות דיור בתחומן ולהגדיל את מספר יחידות הדיור והתושבים המתגוררים בהן. כידוע, קיים בישראל משבר אמיתי של דיור ודיור בר-השגה, בעיקר באזורי הביקוש במרכז הארץ, אבל גם באזורים רבים נוספים. מדינת ישראל התברכה באוכלוסייה הגדלה בקצב מרשים וגבוה משאר מדינות ה-OECD. משמעות הדבר היא שמדי שנה נדרשות עשרות אלפי יחידות דיור רק כדי לעמוד בקצב הגידול ולמנוע פיגור גדול יותר שיביא לקפיצה נוספת במחירי הדיור, אשר מבוססים, כידוע, על כללי היצע וביקוש. הצעת החוק המדוברת מציעה לתמרץ את הרשויות המקומיות לאשר וליזום בניית יחידות דיור בשטחן באמצעות סל של גזרים לתמרוץ הרשות עצמה וראשי הרשויות. לנוכח מצב שוק הדיור וחלקן המרכזי של הרשויות המקומיות בשוק זה, אין ספק שנדרשת בחינה מקיפה ומעמיקה במסגרת דיוני ועדת הפנים של הכנסת כיצד ניתן לתמרץ את הרשויות המקומיות לתכנן, לאשר ולבנות יחידות דיור בשטחן, ולבחון אילו כלים יהיו אפקטיביים בתמרוץ הרשויות המקומיות ואילו כלים יהיו פחות רלוונטיים. אשר על כן, כפי שאמרתי בתחילת דבריי, התכנסה השבוע ועדת השרים לענייני חקיקה והחליטה לתמוך בהצעת החוק המדוברת בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שהמשך קידומה של הצעת החוק ייעשה בהסכמת משרד האוצר, משרד הפנים ומשרד המשפטים, וכן היא תוחזר לוועדת שרים לפני קריאה ראשונה. בכפוף לכך, אני מציע לחברי הכנסת להצביע בעד ההצעה. שאלה שלי לחבר הכנסת המציע, חבר הכנסת יעקב אשר, האם הוא מסכים לתנאים שהציבה ועדת השרים לענייני חקיקה? השאלה היא: האם כבודו מסכים לתנאים שהציבה ועדת השרים לענייני חקיקה ביחס להצעת החוק? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> ברור. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אם כך, אני מבין שישנה הסכמה, ולכן אני חושב שבהחלט אנחנו צריכים יחד לבחון את הנושא הזה בצורה רצינית, מעמיקה ומקיפה, כדי לעודד ולקדם את אותן תוכניות פיתוח דיור ברשויות המקומיות לטובת כלל הרשויות במדינת ישראל. זו עמדת הממשלה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לחברי הכנסת על הקשב. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מודה לך מאוד. תודה רבה לידידי. להצעה התנגדו כמה ח"כים. אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי להציג את התנגדותו להצעת החוק. שקט, בבקשה, חברי הכנסת. מנהלי הסיעות, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי את הבעיה. תודה, אין לי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא חזר בו. לא מקובל לעשות את זה, לא מכובד. הוא לא התנגד, בסדר. הממשלה ביקשה – אה, יש עוד. חבר הכנסת עודד פורר. עודד פורר – נוכח? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, עודד פורר. אתה רוצה להשיב. רגע, יש עוד מתנגדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא ישיב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת רון כץ – הם לא רוצים. אף אחד לא רוצה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יכול להשיב. הוא יכול להשיב, למה לא? הוא עלה. הוא עלה להתנגד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, לא, לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, אם אין התנגדויות, הוא לא יכול לעלות. הוא לא יכול לעלות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> תבדוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא עלה להתנגד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אם אין התנגדות, הוא לא צריך. אין דבר כזה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אז למה הוא עלה? אז למה הוא עלה? << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> יעקב, יועצת משפטית. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> יועצת משפטית. יועצת משפטית. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אין מתנגדים. אין מתנגדים, צריך לעבור להצבעה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מה זה? איפה היועצים המשפטיים? << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> שהייעוץ המשפטי יחליט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אם הוא לא מתנגד, למה הוא עולה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא עלה והתנגד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא ירד, הוא לא התנגד. תרד. תרד. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> הוא אמר שתי מילים, לא משנה מה הוא אמר. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> שהייעוץ המשפטי יכריע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז לרדת. לא יקרה יותר. לא מספיק מה שקרה לי, ארז? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> התקנון לא מאפשר. התקנון לא מאפשר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, אל תגזימו. תרד עכשיו. תודה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אין דבר כזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> התקנון לא מאפשר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, הצבעה שמית, לבקשת הממשלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא יכול. לא, לא, אתה לא יכול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לרדת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, יש הצבעה עכשיו, לידיעתכם. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד גדי איזנקוט – נגד ישראל אייכלר – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברי הכנסת, אתם מפריעים למזכיר. רגע, רגע, רגע, תעצור את ההצבעה, תעצור. חברי הכנסת, בבקשה, שקט. עליזה, זה לא עוזר לנו. בבקשה להמשיך. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר. איתמר בן גביר. לא משתתף? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הוא אמר שהוא לא משתתף. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> לא, הוא לא אמר שהוא לא משתתף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז מה הוא עשה ככה עם היד? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> חבר הכנסת בן גביר, חבר הכנסת בן גביר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך לענות. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – אינו נוכח אליהו ברוכי – אינו נוכח << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא חייב להצביע, הוא יכול לשקול עדיין. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – אינה נוכחת מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – בעד סימון דוידסון – אינו נוכח אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – אינו נוכח שלום דנינו – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו משתתף בהצבעה אימאן ח'טיב יאסין – אינה משתתפת בהצבעה ווליד טאהא – אינו משתתף בהצבעה בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – אינו נוכח אוהד טל – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – נגד אלמוג כהן – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד מתן כהנא – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא להפריע להצבעה. מי שיפריע – אני אוציא אותו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח ארז מלול – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני אוציא אותך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תוציא אותי. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – בעד איימן עודה – נגד יוסף עטאונה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – אינו נוכח עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח משה רוט – בעד שמחה רוטמן – בעד עידן רול – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סיבוב שני, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו משתתף בהצבעה עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח אברהם בצלאל – בעד אליהו ברוכי – בעד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח סימון דוידסון – אינו נוכח אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד אלמוג כהן – אינו נוכח עופר כסיף – נגד ישראל כץ – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח סימון מושיאשוילי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת צגה מלקו – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח אבי מעוז – בעד יבגני סובה – אינו נוכח לימור סון הר מלך – אינה נוכחת אופיר סופר – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח יוסף עטאונה – אינו נוכח חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – אינו נוכח אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח אלון שוסטר – אינו נוכח אלעזר שטרן – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ורוצים להצביע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חבר הכנסת) אמיר אוחנה – בעד << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש עוד חברי כנסת? תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד, 35 נגד. אני קובע כי הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק הסדרת השימוש בקנביס למטרות רפואיות, התשפ"ג–2022<< הצח >> [הצעת חוק פ/755/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה פסל) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הסדרת השימוש בקנביס למטרות רפואיות, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת משה פסל. אני מזמין את חבר הכנסת משה פסל להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציג בפניכם את הצעת חוק הסדרת שוק הקנביס הרפואי, התשפ"ה–2025. מטרתו של החוק היא להסדיר סוף-סוף את התחום הקריטי הזה, תחום שמדינת ישראל מתמהמהת בו כבר שנים רבות. אני אומר לכם, חברים יקרים, אפילו רק בשביל הפצועים של המלחמה האחרונה החוק הזה חייב לעבור. תבקרו בשיבא, תראו במו עיניכם את המציאות. לוחם אומר לי: אני לא מצליח להירדם, הגוף שלי תמיד דרוך. אני שומע רעש קטן ונדרך כאילו אני עדיין בלחימה. הקנביס הרפואי זה מה שמציל אותי, זה נותן לי כמה שעות של שקט. הסיפור הזה, חברים, חוזר על עצמו שוב ושוב. חברים, יש לנו אלפי הלומי קרב, אבל לא רק הלומי קרב אלא גם חולי הסרטן, חולים כרוניים, אנשים שהגוף והנפש שלהם עוברים גיהינום, ואנחנו כאן בבית הזה יכולים להקל עליהם. זה בידיים שלנו. אני שואל את עצמי שאלה פשוטה: למה אנחנו מקשים עליהם? למה הם צריכים להילחם בביורוקרטיה כדי לקבל את הטיפול? למה הם צריכים לשלם מחירים מופקעים? למה הם צריכים לעבור מסכת של ועדות, טפסים, אישורים, ספקים מתחלפים, כל פעם מחדש? אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, אין שום סיבה להתנגד לחוק הזה. אני אהיה איתכם כן וגלוי. אני באופן כללי בעד לגליזציה מלאה, ואני יכול לתת גם עשרות טיעונים למה זה צריך להיות ככה – זה משפחות הפשע, וכו' וכו' וכו' – עבור משהו שגם ככה נמצא בהישג יד של מי שרוצה. אבל לא על זה מדובר פה היום. חברים יקרים, אני מבין את הפחדים של מי שמתנגד ללגליזציה, רק זה בכלל לא הדיון שלנו היום. כאן מדובר בטיפול רפואי מציל נפש ומציל חיים. מי שמתנגד לחוק הזה, שיסתכל בעיניים של הלום קרב שמחפש רגע אחד של שלווה, שיסתכל על ילד חולה אפילפסיה שמתכווץ מכאב, שיסתכל על חולה סרטן שמחכה לטיפול שיקל עליו אפילו קצת. ולכן אני אומר לכם, חברים יקרים, יכול להיות שצריך שיפורים בחוק, יכול להיות שיש אי אילו הסתייגויות, זה בסדר. בוועדה אפשר לשפר את החוק, אפשר לדון. אבל לעצור את החוק הזה עם כל הלומי הקרב של המלחמה האחרונה זה פשוט לא הגיוני. למה, מה, כי אין פטנט? כי אין איזו חברה שמרוויחה, חברת תרופות שמרוויחה מיליארדים, בגלל זה? בגלל זה אנחנו נעכב מאנשים טיפול שעוזר להם? אני אומר לכם, חבר'ה, תעברו איפה שהפצועים עכשיו זקוקים לזה. ואני אומר לכם את האמת על השולחן, יש לי חשד גדול שהתנגדויות רבות לחוק הזה מגיעות מכל מיני חברות שמרוויחות מהעניין הזה. ועכשיו לגופו של עניין, מה החוק מסדיר. החוק הזה לא נותן קנביס חופשי לכל דורש. החוק הזה מסדיר ומפקח, והוא מתקן עיוותים שהמערכת יצרה – פיקוח על הגידול, הייצור והשיווק של הקנביס הרפואי. סוף-סוף תהיה רגולציה מסודרת, שקופה, קבועה, במקום נהלים שמבלבלים את כולם. הורדת המחירים – היום בגלל הרגולציה המסורבלת מחירי הקנביס הרפואי בשמיים, והחולים הם אלה שמשלמים את המחיר. רופאים מומחים יקבלו סמכות לתת מרשמים. לא עוד ביורוקרטיה מסובכת של רישיונות, ועדות, טפסים, אלא טיפול רפואי אמיתי. מחקר רפואי – החוק יאפשר סוף-סוף מחקרים מסודרים על ההשפעות של הקנביס הרפואי, לטובת פיתוח תרופות ושיפור של איכות הטיפול. וזה למי שחושש: מניעת זליגה ופיקוח – נקבעו קריטריונים מחמירים מאוד להנפקה, אבטחה, בקרה, כדי לוודא שהקנביס הרפואי לא מגיע לידיים הלא-נכונות. פתיחת שוק היצוא: אגב יצוא, כל מי שחושש, כאן מדובר ביצוא, בעוד כסף למדינה. ישראל יכולה להפוך למעצמה בתחום הזה, ואנחנו סתם חוסמים את עצמנו. כאן מדובר על יצוא החוצה. ולכן, חברים יקרים, אני חושב שזה צעד בכיוון הנכון למען החולים. צעד נכון. ואני מקווה מאוד שיהיה פה רוב בבית הזה למען החולים. לסיום, אני רוצה להודות לחברת הכנסת שרן השכל, סגנית השר, את דוגמה חיה לעבודה פרלמנטרית אמיתית כמו שצריך – לקחת נושא, דחפת אותו בלי הפסקה, נאבקת מול עשרות גורמים שמנסים לעצור אותך, אבל לא ויתרת. וכולנו פה בבית הזה, בסופו של דבר, מה אנחנו מחפשים? להשפיע, ואת עשית את זה בעבודה יפה מאוד. לפום צערא אגרא, מה שנקרא, לקחת את הנושא הזה ודחפת ודחפת ודחפת ודחפת. אני מקווה מאוד – גם את, חברת הכנסת גלית דיסטל, תודה רבה לך על התמיכה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד לשניכם על שיתוף פעולה מדהים למען מטרה כל כך חשובה. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה רבה רבה לחברת הכנסת גלית דיסטל. אני מקווה שנעביר את זה, וניתן בשורה אמיתית לחולים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> גם אנחנו בעד. << דובר_המשך >> משה פסל (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאל ביטון, על התמיכה. חבריי חברי הכנסת, בבקשה, אני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר הבריאות אוריאל בוסו – הוא פה? הינה הוא – להשיב ולהציג את עמדת הממשלה. << דובר >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר >> קודם כול, אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, אם אנחנו נדבר על עמדת הממשלה, אז כמובן שעמדת הממשלה, כפי שנכתב – ניתן חופש הצבעה בנושא הזה. אז זו עמדת הממשלה המקורית. אני רק צריך להגיד את עמדתי כשר הבריאות, ואשיב להצעת החוק הזו. חבר הכנסת משה פסל, אני מבין לחלוטין קודם כול גם את כוונותיך, ואני ראיתי גם את גלית, חברת הכנסת דיסטל היקרה, וההיבט שהיא רואה בזה כמזור. אני מבין לחלוטין שכוונותיכם טובות, אין לי ספק. ואכן, בקנביס רפואי, כפי שמוסדר ונמצא בתקנות – ויש לנו מה לשפר – נעשו רפורמות, רוב הדברים שאתם מדברים עליהם נמצאים בהתוויות. אני בעצמי, כיושב-ראש ועדת הבריאות, העברתי התוויות נוספות שעברו מרישיון למרשם, והרחבנו אותן, והמגמה היא להמשיך הלאה ללכת, להרחיב. ועדיין צריך להקשיב לאנשי מקצוע. למעשה, זאת הצעת חוק זהה להצעת חוק שנדונה בכנסת לפני מספר שנים – להסדיר את השימוש בקנביס למטרות רפואיות. חשוב להדגיש שמאז הצעת החוק הזאת נעשו רפורמות מאוד מאוד חשובות, וזה נמצא בפקודת הסמים המסוכנים, ונעשו שם שינויים. כרגע הצעת החוק הזו מבקשת לקבוע שאותן תקנות, שנמצאות כבר, הן כבר קיימות – אולי בחקיקה. למשל, לפני שנה, ברפורמה, המרשמים תוקנו בתקנות הסמים, ובזכות הרפורמה הזו חלק מההתוויות עברו, כמובן, כפי שאמרתי, מרישיון למרשם, וזה ככה מקל על מטופלים. בכל קופה וקופה הוקמה מעין יחידת קנביס רפואי מוסדרת כדי להסדיר את הנושא הזה. כמובן שביחידה המקצועית במשרד, ביק"ר, שונו תנאי איכות לגידול, ייצור ואריזה של קנביס, הוקלו ופושטו ההסדרים, עוגנו הקלות שונות בביורוקרטיה עבור העוסקים. חלק נרחב מההסדרים שעוגנו דומים לאלה שמוצעים כאן במסגרת הצעת החוק. אני לא אומר שיש כאן דברים חלילה שהם גרועים. מעבר לכך, צריך לציין שהסדרים שנמצאים לא מתאימים לחקיקה ראשית, אלא הם צריכים להישאר בתקנות. עכשיו, לגבי ההסדרים שאולי נכון לעגן בחקיקה. עמדת משרד הבריאות – עדיין אנחנו חושבים שהאכסניה הנכונה לאותן התוויות זה בפקודת הסמים המסוכנים, מכיוון שהפקודה היום כוללת הוראות ספציפיות ביחס לרישיונות לעיסוק, מעבר להוראות הכלליות שחלות על כל הסמים המסוכנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה, זה מפריע מאוד. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אי-אפשר לדבר, מאוד מפריע. חברי הכנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע מאוד. מי שרוצה לדבר, שיצא החוצה לפרסה. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> כאילו חילקו כאן טעימות לפני כן, מה קרה כאן? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אולי קנביס. אולי קנביס. << דובר_המשך >> שר הבריאות אוריאל בוסו: << דובר_המשך >> אוה, עכשיו שומעים, הגבהתם כאן. ולכן, מעבר להוראות הכלליות, שחלות על כל הסמים המסוכנים, פיצול ההוראות שנוגעות לקנביס לשני חוקים נפרדים עלול ליצור בלבול וכפל רגולציה שאינו רצוי. כמובן, לאור כל זה, עמדת משרד הבריאות היא שיש להתנגד להצעה – אבל כפי שאמרתי, בהצעת החוק הזו עמדת הממשלה היא שיש חופש הצבעה בנושא הזה. המועצה הלאומית לטראומה בנושא של הקנביס הרפואי אומרת את דעתה. ואני חייב לפחות קצת לתקן ולומר – אני ראיתי את חבר הכנסת משה פסל שמדבר על הפצועים שנמצאים בבתי חולים. אסור לנו לחשוב שכל אחד שיש לו כאבים, בסוף התרופה המיידית היא לתת את המזור על ידי קנביס רפואי. צריך להסתכל על התוצאות העתידיות, ולפי המחקרים הן פגיעה בחלק מאותם אנשים, כשאין בקרה. ולכן, אם אנחנו נפרוץ את זה בצורה לא מושכלת ולא נכונה, כפי שנעשה היום, זה דבר שעלול ליצור – לא יודע, איזו פריצה שלא יהיה לנו עליה שליטה. צריך לזכור שהיום למעלה מ-130,000 בעלי רישיונות ומרשמים צורכים את הקנביס. אנחנו נמצאים במספר מאוד מאוד גבוה ביחס למדינות ה-OECD ומדינות אירופה, אז אי-אפשר לומר שלא עשינו צעדים כאלה ואחרים. אבל, עדיין, כשזה נמצא בתקנות ויש לנו שליטה עליהן, אז אפשר תמיד להרחיב, אפשר להצר, אפשר להקטין ואפשר לבקר אותן. כשזה בחקיקה ראשית חלק מהדברים לא מותאמים. זאת דעתו המקצועית של המשרד. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא מבקש להתנגד לעמדת הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון. אבל אין עמדה, זה חופש הצבעה. זה לא נגד או בעד. אתה צודק, אבל אין עמדה לממשלה. זה לא נגד או בעד, זה חופש הצבעה, לכן הוא רוצה להתנגד לחוק עצמו. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתם לא יודעים מה אתם רוצים בעניין הזה. אז אין תמיכה, ואין התנגדות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. האמת, אותו חוק עלה לפני יותר משנתיים. הצד הזה, אני מבין שנתנו לעצמם חופש הצבעה. כלומר מי שרוצה להצביע בעד – יצביע; מי שרוצה להתנגד – יתנגד. אבל אותם אנשים בדיוק הם אלה שהצביעו נגד החוק הזה לפני יותר משנתיים. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> ווליד, ווליד, הוא נפל בגלל מועצת השורא – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני כמובן גם הצבעתי נגד. מבחינתנו, דין של גרם אחד של סם הוא אותו הדין של 100 קילו. והחוק הזה למעשה הולך להסדיר את הסחר בסמים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> קנביס זה לא סם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> – – תחת שם מכובס של הסדרת השימוש בקנביס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, נא לאפשר לו. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> גם ככה יש לי בעיה בקול. אז שיגבירו קצת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כבר הגבירו לך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> החוק הקיים גם ככה מאפשר שימוש רפואי בקנביס, וזה מה שטענו כל הזמן. העניין הוא לא שימוש רפואי בקנביס; זה הרחבת המצב הקיים של שימוש רפואי בקנביס למצב של מעין סחר. זה יהיה נושא לסחר, שרופאים יסבלו ממנו, רוקחים יסבלו ממנו. זה סם שהולך להיות נמכר בבתי מרקחת. זה הולך להיות נמכר על ידי מרשמים של רופאים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל זה נמכר. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל הוא נמצא כיום בשימוש רפואי, אז למה צריך להרחיב אותו לממדים של סחר בסמים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאוד קשה להשיג אותו. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז יש אותו לשימוש רפואי – – – << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> עכשיו זה ארגוני פשע – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מה זה משנה? << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – ובזכות ההסדרה ארגוני הפשע לא ירוויחו כסף. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז היושב-ראש, אנחנו התנגדנו אז לחוק הזה, ואנחנו נתנגד לו גם היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. היוזם, חבר הכנסת פסל, אתה רוצה להשיב למתנגד? לא. אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הסדרת השימוש בקנביס למטרות רפואיות, התשפ"ג–2022. תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – 20 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת השימוש בקנביס למטרות רפואיות, התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 37 בעד, 20 נגד, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק הסדרת השימוש בקנביס למטרות רפואיות, התשפ"ג–2022, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון בוועדת הבריאות לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לוועדת הבריאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לאיזו ועדה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לוועדת הבריאות, כך כתוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הסמים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ועדת הסמים? אם כן, זה יעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה מתאימה. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3911/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אחמד טיבי. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות כשתתחיל. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, זמני ההמתנה הארוכים לקבלת פטור לטיפול רפואי ברפואה מקצועית ציבורית בישראל מהווים אתגר משמעותי. אני מביא כאן נתונים מרכזיים בנושא הזה, המוצגים בנקודות, ומבוססים על מקורות מהימנים ורשמיים. 1. זמני המתנה לרופאים מומחים – אנדוקרינולוגיה: זמן המתנה חציוני של 90 ימים, ורבע מהמטופלים ממתינים עד 135 ימים, זמן המתנה – 135 ימים; גסטרואנטרולוגיה – זמן המתנה חציוני – 87 ימים, ורבע מהמטופלים ממתינים עד 119 ימים; נפרולוגיה – זמן המתנה חציוני – 89 ימים, רבע מהמטופלים ממתינים עד 122 ימים; נוירולוגיה – זמן המתנה חציוני של 32 ימים, רבע מהמטופלים ממתינים 59 ימים; קרדיולוגיה – זמן ההמתנה חציוני של 15 ימים, רבע מהמטופלים ממתינים 39 ימים. 2. פערים גיאוגרפיים – ההבדל בין הפריפריה למרכז: במטרופולינים הגדולים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, הרעש במליאה מפריע מאוד מאוד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עליזה, את שוב מפריעה. פערים גיאוגרפיים: בערים הגדולות – ירושלים, תל אביב, חיפה – זמני ההמתנה קצרים ב-15% עד 30% מהממוצע הארצי; במחוז הדרום זמני ההמתנה ארוכים ב-44% מהממוצע הארצי. 3. השפעת הגיל על זמני המתנה – מבוגרים בני 70 ומעלה ממתינים 55 עד 62 ימים בממוצע לתורים באנדוקרינולוגיה לעומת 32 עד 40 ימים בקרב בני 20 עד 30. 4. ביטולים ואי-הופעה לתורים – כ-53% מהתורים לרפואה יועצת שנקבעו בארבע קופות החולים, לא מומשו בשנת 2022; בכ-24% מהתורים שלא בוטלו, המבוטח לא הגיע אליהם. 5. מחסור בכוח אדם רפואי – כ-58% מבוגרי לימודי הרפואה בישראל בשנת 2020 האזרחים הישראלים למדו מחוץ למדינה, יותר מכל מדינה אחרת ב-OECD. 6. ביישובי הפריפריה קופות החולים מציעות בין 18 ל-35 תחומי רפואה שונים, לעומת – תקשיב, היושב-ראש – 69 תחומים בתל אביב, אפליה ברורה. 7. זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים משתנים בין בתי החולים – לדוגמה, זמן המתנה לניתוח החלפת מפרק ירך נע בין 21 ימים בבית החולים בני ציון בחיפה ליותר משנה בבית החולים סורוקה בבאר שבע. 8. בישראל זמני המתנה לניתוחים אלקטיביים קצרים לעומת מדינות ה-OECD, אך יש לציין שהשיטות למדידת זמני המתנה שונות בין המדינות. הנתונים מצביעים על זמני המתנה ממושכים ברפואה המקצועית בין אזורים גיאוגרפיים וקבוצות גיל. מצב זה מדגיש את הצורך ברפורמות לשיפור הנגישות והיעילות של מערכת הבריאות הציבורית. אדוני היושב-ראש, מדובר בהצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר). הצעת החוק נותנת מענה למצוקה של אזרחים רבים אשר נאלצים, עקב זמן ההמתנה הארוך והבלתי-סביר עד לקבלת פטור לטיפול רפואי ברפואה המקצועית הציבורית – הזמן הוא בלתי-סביר, כאמור; אתה יושב-ראש ועדת הבריאות, ואני מתקשה, מתקשה להבין איך יש אפשרות שאתה תצביע – או לא תתמוך בחוק הזה. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> יש לי שאלה, חבר הכנסת טיבי: הצעת החוק הזו נכתבה לפני ביטול עילת הסבירות או אחרי? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפני. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> עכשיו אין עילת סבירות, אז מה זה זמן סביר? מה זה סביר? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אז אתם ממשלה לא סבירה. אתם ממשלה לא סבירה, לפי מה שאתה אומר. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> אני שואל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם ממשלה לא סבירה. אגב, מי שיצביע נגד החוק הזה מבצע פעולה לא סבירה, בקואליציה בלתי סבירה, בממשלה מאוד לא סבירה. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> בעליל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בעליל. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – ביטל את עילת הסבירות – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל זה נכתב לפני ביטול עילת הסבירות. עכשיו, ניתנת עדיפות מעבר לסביר לרפואה הפרטית, יושב-ראש ועדת הבריאות. כאן אני בא כדי לייעל את ההמתנה לתורים, את השירות הרפואי ברפואה הציבורית – – – << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> רק שאלה אחת: ברגע שאתה עושה חוק, הכול מסתדר? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אמרתי את זה? אני לא אמרתי את זה. אבל זה יקצר את התורים במערכת הבריאות. זה יבטל את האפליה בין מרכז לפריפריה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> – – – עכשיו לילה, זה משנה את המציאות – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> המשמעות היא שאם יש חקיקה, יהיו יותר מיטות, יותר רופאים, זה מה שהוא אומר. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> למה צריך חקיקה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ניסינו, ניסינו כל הזמן. ניסינו. המצב כרוני. ניסינו. חייבים תקציבים, חייבים תקנים לרופאים בפריפריה, חייבים יותר מיטות. גם הקופות צריכות להתייעל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אי-אפשר לחוקק את זה בחוק – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הרפואה הציבורית יותר חשובה מכל דבר. הממשק עם האזרח הוא ברפואה הציבורית יותר מאשר ברפואה הפרטית. בלי חוק זה לא מסתדר, מה לעשות. לכן, אני מקווה שתתייחסו באופן ענייני, כבוד היושב-ראש, להצעה הזאת, כדי לייעל את שירות הרפואה הציבורי בישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אי-אפשר לחוקק חוק לקיצור תורים. גם אנחנו רוצים קיצור תורים, אי-אפשר לחוקק את זה בחוק – – – באמת. אני רוצה חוק שהכול יהיה פה מושלם, אז אני יכולה לחוקק את זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר הפנים משה ארבל להציג את עמדת הממשלה. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, אני משיב בשם שר הבריאות, ובהזדמנות הזאת אני גם רוצה לציין לשבח את העבודה המאומצת של שר הבריאות ואנשי משרדו, באופן שוטף, גם מאז המלחמה, וכמובן את יושב-ראש ועדת הבריאות, חבר הכנסת מישרקי, על שיתוף פעולה פורה, שמייצר שינויים טובים לטובת כלל אזרחי ישראל. אפתח ברשותכם בשאלת טריוויה לחברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש שאלת טריוויה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, באיזו עיר בישראל יש הכי הרבה רופאים לנפש? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא עוסקת בניחושים. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> טריוויה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש תחרות. אימאן ח'טיב אומרת עראבה, זה או עראבה או כפר קרע. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> עראבה יותר גדולה מבחינת אוכלוסייה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> מכיוון שיש מחלוקת בין עראבה לכפר קרע – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> עראבה, בעראבה הכי הרבה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אחרי שאלת הטריוויה הפתוחה הזאת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טריוויה זה לא שאלה פתוחה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> תקלה. אז אחרי השאלה הזאת, להשאיר אותה עם האופציות הפתוחות, נעבור להתייחסות הממשלה להצעת החוק. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, תגיד. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> יש מחלוקת היסטורית בין כפר קרע לעראבה. אני הייתי שר הבריאות, לשעבר, ותמיד תמיד תמיד עלו המחלוקות בין אנשי עראבה לכפר קרע. משרד הפנים עדיין לא עשה רובריקה של מקצוע בתעודת הזהות. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> המחלוקת הייתה בין – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אז אתה אומר, הכול פרסונלי. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא, לא, לא בגלל שאני מעראבה, זה בדוק. זה נחקר. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> את אומרת עראבה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אחמד טיבי, הוא אומר לך שהפתרון נמצא אצלך. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> שרק נהיה בריאים. אני מתכבד להשיב להצעת חוק הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), של חבר הכנסת אחמד טיבי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הרופא היחידי באולם. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> כן, גם נכון, ד"ר אחמד טיבי, מבין החברים פה הוא הרופא היחיד, אלא אם כן רופא הכנסת גם כאן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה גם שאלת טריוויה? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> לא, בסדר. הצעת החוק מבקשת לקבוע – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רופא למה – – – להיות גינקולוג, אבל זה לא הסתדר, הוא הרביץ למאבטח בכניסה לבית החולים. מאז הוא לא רופא. שמחתי להזכיר. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> תודה. הצעת החוק מבקשת לקבוע שטיפול יינתן בתוך זמן סביר לפי מהות הטיפול הנדרש וששר הבריאות יקבע, בהתייעצות עם קופות החולים ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, קטגוריות של טיפול לעניין הזמן הסביר וכן מנגנוני פיקוח וביקורת. בנוסף, מוצע שהפרת החובה לטיפול בזמן סביר תהווה עוולה אזרחית שמקנה פיצוי בלי הוכחת נזק. אין ספק שקיצור הזמנים לקבלת הטיפול במערכת הבריאות הציבורית הוא מטרה חשובה מאוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל לא בחוק. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אלא שההצעה הנוכחית לא נוגעת בשורשי הבעיה, וממילא לא תביא לפתרון בנושא. אדרבה, היא עלולה חלילה אף להקשות על מערכת הבריאות – אני מזהה כאן מוטיבציה, חבר הכנסת טיבי, אחרי השהיה זמנית של חוק טיבי בענייני התעופה, מוטיבציית יתר יותר לפתור נושאים אחרים. המוטיבציה חשובה וראויה. כבר היום סעיף 3(ד) בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, מטיל על קופות החולים חובה לדאוג לטיפול רפואי בתוך זמן סביר, תוך התחשבות במקורות המימון העומדים לרשותן. בהקשר זה, מושג הזמן הסביר חייב להביא בחשבון, לצד דחיפות הטיפול הרפואי, גם את האתגרים האובייקטיביים שמערכת הבריאות נאלצת להתמודד איתם, ובהם היבטים תקציביים והיבטים הנוגעים לכוח אדם. אתגרים אלה הם שמביאים לתורים הארוכים במערכת הבריאות. הצעת החוק הנוכחית לא נותנת מענה לאתגרים אלה. ההצעה אינה מעמידה מקור תקציבי להרחבת השירותים או להוספת כוח אדם למערכת. חלף זאת, ההצעה מבקשת להטיל על שר הבריאות ליצור קטגוריות נוקשות, שיחייבו את מערכת הבריאות הציבורית לספק את השירותים בתוך זמן קצוב. יצירת קטגוריות כאלה לגבי כל סוג טיפול היא משימה קשה ביותר, שצריכה להביא בחשבון פרמטרים רבים המשתנים בין מקרה ומקרה, וספק רב אם המערכת תוכל לעמוד בקטגוריות נוקשות כאלה או אף לקבוע את הסיווגים השונים בהתחשב בכלל הפרמטרים הנדרשים. במקום שהמערכת תשקיע משאבים בייעול השירות, עלולה ההצעה להביא לכך שהמערכת תבזבז משאבים בקביעת קטגוריות לזמן סביר. חמור מכך, הצעת החוק מבקשת לקבוע עוולה אזרחית בגין אי-מתן שירות בזמן סביר. משמעות ההצעה היא חשיפת מערכת הבריאות הציבורית לתביעות משפטיות רבות, שיטילו נטל כבד מאוד על המערכת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אדוני השר, זה גם – – – מתקציב המשרד – – – << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אתה אומר, במקום לשלם לרופאים, יצטרכו לשלם לעורכי דין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, מעבר לכול, חוק זכויות החולה קובע את הזכות המוחלטת של כל אדם, ללא אפליה כלשהי, למתן שירות רפואי בהתאם לכל נוהל ודין ובהתאם לנסיבות. כך כתוב בחוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל הטענה היא שאין מספיק, גם אם יש לך זכות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אתה חבר כנסת, גם אני וגם אתה, ואנחנו לא מחוקקים מה שבא לנו, כי אז אני אחוקק גם חוק שתהיה הגבלה על תורים במשרד הפנים. זה לא עובד ככה. מה שאנחנו כן עושים, אנחנו מבהירים שאנחנו מצפים ממערכת הרפואה לעשות ככל שהיא יכולה לקיצור תורים. אבל אנחנו לא יכולים לחשוף את המערכת לתביעה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני רוצה לתת עצה טובה של אזרח. בנוסף לתפקידים, אני מאוד מתעקש להימנע כמה שיותר מבקשות פרוטקציה במערכת הבריאות, לא לי ולא לילדיי. כשהייתי צריך תור לילדה לרפואה יועצת, היה תור רחוק מאוד באזור המרכז, אני גר בפתח תקווה, והיה תור קרוב מאוד בנתיבות. אז אנחנו אומנם פריבילגים, עם רכב מוצמד ודלקן, וזה לא מתאים לכל אזרח, אבל ההזדמנות הזאת, ללכת ליום כיף עם הילדה, לנסוע איתה יחד, לאכול ארוחת בוקר ולקבל תור מהיום למחר בפריפריה – הפריפריה בישראל היא לא כזו רחוקה, זה 40 דקות נסיעה, שעה נסיעה. על הדרך גם נכנסנו להתפלל בקבר של הבבא סאלי, אז גם הרווחנו תפילה יחד, גם הרווחנו ארוחת בוקר משותפת וגם תור מהיר. אני אומר עצה טובה לפני ההתייחסות: תבדקו, כשאתם מחפשים תורים לרפואה יועצת בקופות החולים, בפריפריות. הרבה מאוד פעמים יש שם תורים קרובים יותר אל מול מרכז הארץ, כמה שזה נשמע מפתיע. חשוב לי להדגיש שלאורך השנים משרד הבריאות, כרגולטור של מערכת הבריאות, הוציא בתחומים מסוימים ומוגדרים, כדוגמת פיזיותרפיה, התפתחות הילד ושיקום, חוזרים שהנחו את מערכת הבריאות לספק שירותים בתוך זמן שנקבע בחוזר. הניסיון מחוזרים אלה מלמד שלמערכת קשה מאוד לעמוד בדרישות נוקשות של קציבת זמנים, זאת, למרות השקעת המשרד במשאבים רבים וייעודיים להרחבת השירותים בתחומים אלו. ברצוני להוסיף שמשרד הבריאות קידם מבחני תמיכה שמסייעים לקיצור התורים בקבלת השירותים, וכן הוא מקדם מבחני תמיכה בתחום הבריאות הדיגיטלית, שמסייעים אף הם ליעילות השירות, בלי צורך לראות רופא באופן פיזי – אלא להשתמש גם כן בשיחות וידיאו וכדומה. אני סבור, בשם שר הבריאות, שהדרך לקדם את קיצור התורים במערכת הבריאות הציבורית היא להתמודד באופן ישיר עם אתגרי המערכת ולא באמצעות פתרונות מסוג הצעת החוק הנוכחית, שכלל לא מתמודדת עם אתגרים אלה בשורש – בודקים את התוצאה, מבינים שהתוצאה צריכה להשתנות ומבקשים לשנות את התוצאה בלי לפתור את השורש. פתרונות שורש, חבר הכנסת טיבי, המציע, הם גם פתרונות כמו שאתה, כחבר ועדת הכספים, יזמת – ופעלת: לתקצב ביתר, בעשרות מיליוני שקלים את בתי החולים, לרבות בתי חולים הנצרתיים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע מאוד. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> – – שהם לא בתי חולים ממשלתיים. פעלת יחד עם חבר הכנסת אזולאי לא פעם ולא פעמיים כדי להביא לשגשוגם ולפריחתם. אין לי ספק שכל תקצוב כזה של בית חולים בפריפריה מביא בסופו של דבר לזמינות יותר גבוהה של תורים, ליעילות השירות. הצעת המשרד, משרד הבריאות, היא להשקיע במשאבים הללו עוד לפני קביעת לוחות זמנים קצובים. לאור כל האמור, החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה הייתה בשלב זה לא לקדם את הצעת החוק. מדובר בהצעה שבעת הזו ובאופן שהיא מנוסחת עלולה לא לסייע למערכת הבריאות, אלא להטיל עליה נטל במקום לסייע. אשר על כן, מבקשת הממשלה מחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק, אבל לא להתנגד ליוזמה. היוזמה כשלעצמה היא יוזמה חשובה. המוטיבציה היא מוטיבציה ראויה. באותה נשימה של התנגדות להצעת החוק, יש דרישה והבנה שחייבים לקדם יחד את אותן פעולות חשובות לצמצום התורים וליעילות השירות במערכת הבריאות הציבורית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. היוזם רוצה להשיב על עמדת הממשלה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מלווה את מערכת הבריאות ואת הניסיונות לטפל בבעיה הזאת של תורים ארוכים במשך שנים רבות. גם דרשנו אופציות אחרות חוץ מחוק, למשל הגדלת התקציבים והסיוע לבתי חולים, העלאת מספר התקנים לרופאים ולצוות הרפואי. חוקקתי, בזמנו יזמתי חוק למקצועות פארה-רפואיים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע מאוד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – כידוע לך, אדוני שר הבריאות לשעבר, השר ארבל. למרות זאת, המציאות היא עגומה. אתה שמעת את המספרים שאני הצגתי. זמני ההמתנה בלתי סבירים, בלתי סבירים גם בהשוואה אפילו למדינת עולם שלישי. לגבי הסוגיה והקושיה הקשה מכול, מי היישוב עם שיעור הרופאים הגבוה ביותר, יש ויכוח בין עראבה לכפר קרע. ההפרש הוא קטן. אני לא אסתכן ואקבע מי כן, מי לא. היה ויכוח בין חבר הכנסת אוסאמה סעדי, תושב עראבה, לבין הכנסת ג'מאל זחאלקה, תושב כפר קרע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ומאז זה עדיין נשמר? נשמר הפער? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עדיין הם שני היישובים המובילים. הם מקור גאווה, כמובן. צריך להעלות את מספר הרופאים הלומדים רפואה בארץ. זה פשוט בלתי סביר שאין תקציב מספיק כדי להקים בית ספר כמעט בכל אוניברסיטה אקדמית מוכרת, שיהיה בית ספר לרפואה מוכר עם שיוך של בית חולים קליני לידו. צריך להכיר ביותר בתי חולים ובתי ספר לרפואה בחוץ לארץ, כי הדרישה גדולה גם ללימודי רפואה בחוץ לארץ. אני מקווה שמשרד הבריאות – ואפרופו תקציב, אני באופן אישי לפני חודשיים עזרתי לו להעביר כ-3 מיליארד שקל בדקה ה-90 בוועדת הכספים. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> בדקה ה-90 אחרי ההארכה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כמעט אחרי ההארכה, למרות שחלק מחברי הקואליציה לא כל כך רצו להעביר את התקציב של משרד הבריאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מוחה. אני מוחה. זה לא היה כך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מוחה. לא, אני מוחה. לא, לא, אני מוחה. אני מוחה. הקואליציה רצתה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה מוחה? אתה יכול להגיד שאתה תמכת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, אני תמכתי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, אתה תמכת, אבל לא כל הקואליציה רצו. תדייק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), התשפ"ג–2023. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 בעד ההצעה להסיר את הצעת החוק מסדר-היום – 42 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 29 בעד, 42 נגד. אני קובע כי הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מעבר צה"ל דרומה (הוראת שעה – העדפת שירותים מהנגב), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וקבוצת חברי כנסת. מיכאל פה? מיכאל ביטון פה? הינה, הינה, הוא כאן. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סגנית מזכיר הכנסת, הודעה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, יאסר חוג'יראת, דן אילוז, אברהם בצלאל, אחמד טיבי ויצחק פינדרוס בנושא: התייקרות מחיר הנסיעה ברכבת הקלה בירושלים, למרות היותה כלי תחבורה בסיסי עם שירות בינוני. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 82 – הוראת שעה) (השקעה בהפקות מקומיות בשפה הגאורגית), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה הציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת אברהם בצלאל, משה סולומון ומשה רוט. << הצח >> הצעת חוק מעבר צה"ל דרומה (הוראת שעה – העדפת שירותים מהנגב), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4728/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כאמור, אני אומר שוב, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מעבר צה"ל דרומה (הוראת שעה – העדפת שירותים מהנגב), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל ביטון להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, היושב בראש. לפני הצעת חוק אנחנו אומרים שהדבר הכי חשוב הוא להשיב את החטופים הביתה. כל יום כל יום אנחנו מספרים סיפור של חטוף אחד. לצערי, זה הסיפור של תמיר אדר, שנרצח בחטיפה וגופתו מוחזקת בעזה. תמיר אדר, זיכרונו לברכה, בן 38, חבר קיבוץ ניר עוז, היה דור שלישי בקיבוץ, נשוי להדס ואב מסור לאסף, בן שמונה וחצי, ולנטע, בת ארבע וחצי. תמיר היה חקלאי בנשמתו ואיש חינוך מוערך; הוא עבד בקרן רמון כמדריך חברתי להעצמת מנהיגות תוך שהוא מחנך דור של צעירים לערכים של אחריות, נתינה ואהבת הארץ. לצד עבודתו בחינוך, הוא טיפח את האדמה ותכנן לבנות את ביתו בקיבוץ כבן ממשיך. בבוקר 7 באוקטובר, כשפרצה מתקפת הטרור, יצא תמיר, כמתנדב בכיתת הכוננות של הקיבוץ, להגן על הקהילה ועל הגבול. הוא מצא עצמו מול מאות מחבלים ונלחם בגבורה במשך שעתיים וחצי. במהלך הקרב נפצע קשה, נחטף ונרצח בשבי. בזמן שתמיר הגן על הקיבוץ בקרב, אשתו הדס וילדיו שהו בממ"ד במשך שעות רבות ושרדו בנס. במשך 90 ימים חיה המשפחה בידיעה שתמיר בחיים, עד שקיבלה את ההודעה הקשה, ב-4 בינואר 2024, כי הוא נרצח כבר ביום חטיפתו. תמיר היה נכדה הבכור של יפה אדר, שנחטפה גם היא באותו יום, ותמונותיה על קלנועית, כשהיא נלקחת בראש מורם לעזה, פורסמו בכל רחבי העולם. מאז הדס ויעל, אימו של תמיר, נאבקות להשיבו הביתה. אני מצטט אותן: "זו תקופה קשה ומלאה בהתמודדויות", אומרת הדס, "עכשיו, כשמגיעים השחרורים של הגברים, של האבות, הבעלים, בני הזוג – הכול צף. חשבתי שהימים הכי קשים מאחוריי, אף על פי שכל הזמן יש עליות וירידות, אבל אלה ימים טעונים וקשים עבורי ועבור אסף ונטע, הילדים". גם האם יעל שותפה לתעתוע הרגשי הזה. בלי ראיות פורנזיות, רק עם סרטון כעדות לנפילתו של תמיר, גם בה יש את הספק שלא נותן מנוח: "הייתי מדמיינת שתמיר חוזר, פצוע, על אלונקה, מסמן לי עם העיניים והידיים. התקווה הזו מתה, אבל נולדה אחרת: להשיב אותו לקבורה", שיתפה יעל. "קשה לי להגיד את המילה. ואם אני חוטאת? אם יש טעות? אם הוא שומע אותי שאני קוברת אותו?" הדס אומרת: "מגיע לתמיר שיחזירו אותו ושהוא ייקבר בניר עוז, בכבוד שראוי לו, כגיבור שיצא להילחם. וזה מגיע גם לנו. אני מפחדת לחשוב על מצב, וזה תרחיש שיכול להתממש, שתמיר לא יחזור" לקבר ישראל בקיבוצו. יהי זכרו של תמיר ברוך, ותפילה שנראה את החטופים החיים בבית בקרוב – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – יחד עם אלה שנרצחו בשבי, שיזכו לקבר ישראל. מדברים על כ-20 עד 30 חטופים בחיים, ובכל יום שעובר אנחנו עלולים לאבד נוספים. לעצם החוק. המעבר של צה"ל דרומה הוא אחת ההזדמנויות הגדולות ביותר שהיו למדינת ישראל. זכיתי כראש עיר לחוקק חוקים והחלטות ממשלה לתמוך בהגעת קריית ההדרכה, עיר הבה"דים; זכיתי להגיש בג"ץ נגד המדינה ולקחת את עיר הבה"דים לתחום השיפוט של ירוחם, לשלב בתוכה מאות עובדים מירוחם ולבנות שותפויות עם עיר הבה"דים ולהפוך אותה להזדמנות עבור העיר שלנו; זכיתי, עם בני גנץ, להכריע את הניסיון של חלק מההנהגה לא להביא את קריית המודיעין לנגב. למרות שהממשלה כבר מימנה 500 מיליון שקל של עבודות פיתוח ותכנון, היו מי שניסו למנוע את הגעת קריית המודיעין לנגב, בתואנה שהקצינים לא יבואו ושמשהו מזה צריך להישאר במרכז הארץ. בתפקידי כשר במשרד הביטחון, יחד עם שר הביטחון בני גנץ, קיבלנו החלטה נחושה שקריית המודיעין קום תקום בנגב. והיום, תיסעו לשם, ללקיה, ותראו עשרות מנופים בונים את קריית המודיעין, עם מאות מקומות עבודה בבנייה ואלפי מקומות עבודה לאחר שתושלם. המהלך הזה מתחבר גם לקריית התקשוב שנבנית, לבסיסים נוספים, להרחבת נבטים, בתקווה שגם נביא לשם את שדה התעופה האזרחי. אבל בחקיקה לא תמכנו מספיק בעסקים, שיוכלו ליהנות מהפעילות הכלכלית הזאת; לא קבענו כללים שדורשים מהממשלה ומהחוזים שלה שמרבית הכסף יהיה של קבלנים ושל ספקים מקומיים. אומנם יש העדפה מסוימת בחקיקה קודמת ובמכרזים הקיימים, אבל היא לא מסיבית, היא לא משאירה את רוב הכסף בקרב הקבלנים. לדבר הזה קוראים כלכלה מקומית מקיימת – כשיש פרויקט ויש הזדמנות כלכלית, אבל לא רק אנשים מבחוץ חוגגים על הפעילות הכלכלית. אני מאוד מאוד הופתעתי שעמדת ועדת השרים, בשם האוצר, הייתה נגד החוק הזה, חוק שנותן עדיפות לעסקים בנגב להתפרנס ולצמוח ולגדול לצד אותם פרויקטים ומנופים לאומיים שיופעלו ויושקעו בנגב בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים. הדבר הזה דחוף לנגב, נחוץ לנגב, הנפגעים הגדולים ביותר של המלחמה זה הצפון והנגב. הצפון נפגע כלכלית ונעלמו ממנו אלפי עסקים, וברחו מקו הגבול מפעלים ועסקים דרומה. הנגב נפגע בהתקפה הרצחנית של חמאס – הנגב, גם העוטף, גם אופקים, גם שדרות. לדבר הזה יש אדוות. אם הממשלה רוצה לשקם את הנגב ואת הגליל, היא צריכה להביא לשם פעילות כלכלית, מפעלי ענק, חקלאות, לתת מענקים לעסקים קטנים לקום ולהתרחב, לא רק מענקים למפעלים. למה המדינה נותנת מענק למפעלים גדולים ופטור ממיסים, ולא יודעת לתת לעסק קטן ובינוני מענק? העסקים הקטנים והבינוניים מחזיקים 80% מכלכלת המדינה, ואין מסלול של מענקים עבורם. אבל לטייקונים ולחברות בין-לאומיות ולחברות ענק יש מענקים של הקמת מפעלים. אבל לפני שאנחנו הולכים להביא כסף חדש, המדינה כבר משקיעה עשרות מיליארדים בבסיסי צה"ל ובפרויקטים ממשלתיים, למה לא תתעדפו את העסקים המקומיים? אני, כמו תמיד, פתוח לשיח, והדבר הזה הוא מטרה משותפת. התפלאתי שוועדת השרים דחתה את זה ושהאוצר נגד. אנחנו רוצים לברר את הסוגיה הזאת. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> איך נגד? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> האוצר נגד. בינתיים פניתי לחברי אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, שהפריפריה והנגב והגליל חשובים לו, והוא ביקש את הזמן לבדוק את הסיכוי להפוך את החוק הזה לחוק שייתמך על ידי הממשלה. אופיר, הבעיה היא שאני ואתה סגרנו על חודש, אבל זה סוף המושב. אולי בשבוע האחרון של המושב? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שלושה שבועות. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מתי? שלושה שבועות. אנחנו נביא את זה להצבעה בעוד שלושה שבועות. אני מקווה שאתה תצליח לדחוף קדימה, לפחות שיעבור טרומית, שיידון. כי הדבר הזה טוב לנגב, ואנחנו נרצה אותו גם בגליל. אני גם מוכן, אם תרצה, שהחוק הזה יהיה רחב: נגב-גליל. העדיפות של בסיסי צה"ל, תשתיות ממשלה – בכל מקום כזה תהיה עדיפות לספקים המקומיים. לא אכפת לי שזה יחול על הגליל; זה גם נכון, אחרי המכה הקשה שהם חטפו. לכן, בהסכמה עם יושב-ראש הקואליציה, שאני יודע שליבו ונפשו עם הנגב והגליל והפריפריה, והוא הוכיח את זה במעשים כחבר כנסת צעיר שהביא משאבים גם לבריאות, גם לבית חולים בעפולה, גם לתשתיות בריאות בצפון, אנחנו נעבוד על זה ביחד, בעזרת השם, להשיג תמיכה ממשלתית לחוק הזה בעוד שלושה שבועות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו מושכים, למעשה. לא תהיה הצבעה. השר עולה להשיב? חבר הכנסת אופיר כץ, צריך תשובת ממשלה או שאנחנו דוחים? לתת את תשובת הממשלה עכשיו או לא? האם תרצה שרק תהיה הצבעה בפעם הבאה או כולל תשובה? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תשובה במועד אחר, ואז אני אוכל להגיב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, תשובת הממשלה תהיה במועד אחר. על כן, אנחנו עוברים לנושא הבא. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון – חובות החלות בעת רכישה או מכירה של רכב ניזוק), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. הוא פה? צביקה פוגל פה? אני מזמין את חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאות << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טוב, ניתן לזה שנייה. << הצח >> הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4905/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת פנינה תמנו) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, נעבור. אם כן, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה. נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה להציג את הצעת החוק, בבקשה. פנינה? פנינה? את עולה עכשיו. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה אני עולה עכשיו? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> החוק הקודם – המציע לא נמצא כאן, המציע לא פה. בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל היו שניים. לא, אנחנו עשינו חישוב. תגיד לה שתביא את זה. הנאום שלי, אני לא יכולה. רק שנייה, זה לא הגיוני. אבל לא אמרו לנו שסדר-היום שונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא שונה, הוא לא בא. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תגידו לי, אתם אמיתיים? זה חוק חשוב מאוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת פנינה, יש כאן סדר-יום. יש כאן סדר-יום, ומאחר שמי שהיה לפנייך לא נמצא כאן, אנחנו עוברים הלאה. בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש אנשים שלא יודעים לנהוג בלי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו סומכים עלייך. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה קרה? מי ירד? סליחה, אדוני היושב-ראש. למה הוא לא מעדכן? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> צביקה פוגל. צביקה פוגל. הוא לא פה. הוא לא הגיע, פשוט. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל אולי הוא בדרך. כי החוק שלי לא נמצא פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה, שנייה, רגע, לענות לו, ברשותך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לפני עשר דקות? כן. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה שומע, ינון? חבר הכנסת אזולאי, ותיק חברי הכנסת, בין הוותיקים – אתה כבר ותיק, יש לך פז"מ. מה אני באה לומר? בסופו של דבר, גם מבחינה קולגיאלית, כשאנחנו לא באים – לעדכן את המזכירות. בשביל זה יש מזכירות. כי הרי אנחנו יודעים לגזור זמנים אם חבר הכנסת לא מגיע. אבל הוא היה צריך להגיד. אנחנו אומרים אם אנחנו מושכים חוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא, לא, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שנייה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היא אומרת שהוא היה צריך להודיע. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שיודיע, כי אנחנו גוזרים רבע שעה, 20 דקות, לפני כל חוק. אני כמעט יצאתי כרגע לעשות כמה דברים אישיים שלי ולחזור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, שנייה, שנייה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קיבלת? לא אלייך אני באה בטענות. אני אומרת שחברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, אני משיב לך. יש כאן סדר-יום; אני קראתי על פי סדר-היום. המציע לא נמצא כאן, לכן ממשיכים הלאה. הוא לא הודיע לא לכאן ולא לכאן. יכול להיות שגם הוא רצה להגיע ולא הגיע. אז אני מציע כרגע שתציגי את הצעת החוק שלך. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אגיד כזה דבר, אדוני היושב-ראש – שהיא תביא לי את הנאום. הוא שם, אצל חבר הכנסת מיכאל ביטון; תביא, אני אקרא את זה מהטלפון. הוא רוצה שאני אקרא – אני אגיד לך משהו, אני אף פעם לא מתעקשת להקריא מהכתובים, ובכל זאת אני כן עכשיו מתעקשת להקריא את זה מהכתובים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מפאת חשיבות העניין. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מפאת חשיבות העניין. מפאת חשיבות העניין, אדוני היושב בראש, מאוד חשוב לי להקריא את הנאום כמו שצריך. תשמעו, יש הצעת חוק לפניכם שהיא הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר. כבוד היושב-ראש, אני באמת עומדת כאן היום מתוך תחושת אחריות היסטורית ותיקון היסטורי, החובה להוקיר ולהנציח את פועלה של אישה יוצאת דופן – שלי, זה מפריע, ותקשיבי – אישה יוצאת דופן, האישה הראשונה והיחידה שעמדה בראש ממשלה בישראל, גולדה מאיר, זכרה לברכה. גם המילים "אישה פורצת דרך" לא מספיק גדולות כדי לתאר או להגדיר את גולדה מאיר, שבראש ובראשונה תיזכר כאישה הראשונה, כפי שאמרתי, שהייתה לראשת ממשלה בישראל. אבל היא הייתה גם האישה השלישית בעולם המודרני שעמדה בראשות ממשלה. אישה שלישית. כל הסתכלות אובייקטיבית שלא נסתכל, וגם היסטורית, תעלה כי גולדה מאיר היא אחת הנשים המשמעותיות ביותר שקמה לישראל. את חייה היא הקדישה לבניית המדינה עוד בטרם קומה. הפעילות שלה התחילה לפני קום המדינה, ואחר כך גם עם קום המדינה, לבניית חברה ישראלית, תוך קיבוץ גלויות, גיוס אומות העולם מהשנים הראשונות של המדינה, כמובן, דרך השירות שלה כשרת החוץ ועד שהיא נבחרה להיות ראשת ממשלה. גולדה מאיר היא חלק בלתי נפרד מהגשמת החלום הציוני. עוד כבת נוער היא פעלה במפלגת פועלי ציון, שהאמינה כי את המדינה היהודית שבדרך ניתן להקים רק בארץ ישראל. בגיל 22 בלבד היא עוזבת בית וחיים נוחים – מי כמונו יודע מה זה לעלות לישראל, לעזוב מדינה, לעזוב בית ולהגיע לבית האמיתי שלנו. היא עלתה לארץ עם בעלה מוריס, ובמכתב שהיא שלחה לו ב-1919 היא כותבת: מעדיפה שנהיה קבצנים בארץ ישראל ולא לגור בשום מקום אחר. מילים מאוד מאוד גדולות. ואכן, היא חיה חיים לא פשוטים, אבל מאוד מאוד מספקים. היא גם עסקה בתחילת הדרך, כשהיא נכנסה לפעילות הציבורית, כמזכירת מועצת הפועלות של ההסתדרות – הייתה מועצה כזאת; היא הניפה את דגל נשות ישראל, וכמובן הייתה מעורבת בבניית יסודות האומה החדשה. היא פעלה להכשרה מקצועית לנשים צעירות ולקידום עולות חדשות שהגיעו לארץ ישראל והכנתן לחיים בארץ. אט-אט היא התקדמה במעלה המדרגות, וכמו שאמרתי, הפכה להיות שרת החוץ. הייתה תקופה שהיא עמדה גם בראש המחלקה המדינית של הוועד הפועל של ההסתדרות, תפקיד שבמסגרתו היא יצאה לשליחויות בעולם, קונגרסים ציוניים, ואפילו פגשה לראשונה את עבדאללה מלך ירדן, בניסיון להשיג שיתוף פעולה עם מנהיג ערבי כדי למנוע מתקפות ועוינות של ירדן נגד ישראל עם הקמתה. גולדה הייתה אחראית באופן אישי לשחרורם של אלפי מעפילים, ובמיוחד ילדים ותינוקות. היא הצליחה לשכנע את הנציב העליון הבריטי באותה עת בחשיבות של שחרורם מהתנאים הקשים שבהם היו עצורים. היא הייתה אישה מאוד יוצאת דופן. גייסה 50 מיליון דולרים לטובת קיום היישוב היהודי. דבר נוסף שאנשים לא רבים יודעים – עם הקמתה של המדינה, גולדה הייתה הראשונה להקים – לא יודעת אם אתם יודעים – את הביטוח הלאומי. היא שמה את התשתית להקמת הביטוח הלאומי. היא הובילה לבנייה של 50,000 יחידות דיור, בגלל שהיא הבינה את המצב הקשה במעברות. כמו כן, היא הייתה אישה שאף פעם לא שכחה לפעול למען זכויות נשים. מעבר לזה שהיא הייתה באמת אישה פעלתנית, היא הבינה שבמדינה החדשה הנשים הרבות שעלו לישראל זקוקות לבנות את החיים שלהן מחדש וצריכות להיות חלק מהתוויית הדרך במדינה החדשה. בפועלה כראשת ממשלה היא הייתה זו שהבהירה לממשלת ניקסון כי ישראל לא תזיז חייל אחד מרגב אדמה אחד עד שנגיע להסכם אמת עם הערבים, ובכך עמדה על החשיבות של שמירת ביטחון ישראל על ידי עם ישראל וצבא ההגנה לישראל. גולדה נבחרה גם אחרי יום כיפור לקדנציה השנייה שלה, ועל אף האסון הלאומי הכבד עם פרוץ מלחמת יום כיפור, היא מעולם לא ברחה מאחריות. גולדה מאיר לקחה אחריות. וגם אחרי ועדת אגרנט, שניקתה את שמה, היא החליטה בקדנציה השנייה להתפטר, מהסיבה הפשוטה: היא הבינה שיש משבר אמון מאוד גדול בין הציבור בישראל לממשלה. היא הייתה אישה יוצאת דופן, וזו מנהיגות – איך לוקחים אחריות. לצערנו, בהשוואה לימים האלה, אנחנו אומרים: איפה האחריות, איפה המנהיגות. לאורך השנים, כולל בתקופה הנוכחית, הכנסת העבירה הרבה מאוד חוקים להנצחה של דמויות מופת, ואני אגיד לכם – ובתוכן כמובן ראשי ממשלה – ומי שהוביל את זה זו הכנסת, כאמור, נבחרי הציבור. הרשימה היא רשימה מאוד ארוכה, אבל אתם יכולים לראות ברשימה – אם תפתחו ותגללו, אתם תגלו שבעצם אין שם אישה אחת. וגם מי שהייתה פה ראש הממשלה הראשונה, והיחידה, אותה מעלימים בדפי ההיסטוריה. ואני רוצה לשאול: האם השתגענו? מה אנחנו רוצים, שיזכרו את גולדה מאיר מגלידה גולדה, אולי? מישהו מנסה לטשטש את שמה, למחוק את פועלה, את מורשתה. ולא, אני לא מתעלמת מהדברים הפחות-נחמדים, כמו זה שהיא קראה לפנתרים השחורים: "אתם לא נחמדים". אבל לא זכור לי שהיה פה ראש ממשלה או אדם אחר, כזה או אחר, שיש להם השפעה גדולה והתוו את דרכם, השאירו את חותמם על עם ישראל ועל מדינת ישראל, שהיו מושלמים. אף אחד לא היה מושלם. אבל נדמה שאת האישה היחידה פשוט החליטו לבדוק בציציות. החליטו לבדוק כל פרט ובדל של טעות. ואני חייבת לומר – גולדה בסוף לקחה אחריות. גולדה עשתה טעויות, גולדה הייתה בת אדם. גולדה הייתה מנהיגה. גולדה הייתה לא רק פורצת דרך, גולדה היא התקווה לבנות שלנו ולנשים, שנשים צריכות להיות בזירה הציבורית, שנשים יכולות להוביל, שנשים יכולות להיות ראשות ממשלה. ואם אנחנו לא ננציח אותה, זה לא רק עוול; זה פשוט בושה לכולנו אם לא ננציח אותה ונעשה את התיקון הכל-כך משמעותי הזה. אני רוצה להודות גם לחברותיי, שהן בוודאי שותפות להלך הרוח שלי, ואני חושבת שגם אחרים בקואליציה: חברת הכנסת מרב מיכאלי, חברת הכנסת קטי שטרית, שיש לה חוק שמציין יום מיוחד, שזכה לתמיכה, ולדעתי הוא לא עבר עדיין סופית. אנחנו צריכים לעשות את התיקון הזה. אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו ואת הילדות שלנו בעולם מתוקן, בוודאי כשהגיעו לפה חוקים אחרים שאנחנו גם, כאופוזיציה – אגב, יו"ר הקואליציה כאן – ידענו לתמוך בהם. למשל, לאחרונה הגיעה הצעת חוק להנצחתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, וזו הייתה זכות גדולה; הרב דרוקמן – החוק שלך, אדוני היושב בראש; השר לשעבר דוד לוי. אבל מה? ראשת ממשלה לא רוצים להנציח. זה לא יקרה. אני חושבת שאנחנו ביחד יכולים להגיע לתיקון העוול הזה ולדאוג שבנים ובנות כאחד יגיעו למרכז שאותו אני מציעה, וכמובן, לדאוג שאנחנו לומדים ממורשתה ומאצילות הנפש בתקופה שלא הייתה נוחה כמו זו שאנחנו זכינו לה כנבחרי ציבור, אלא באמת בתקופה שבה היא הייתה קול נשי – בכלל, אני הסתכלתי על הסרט "גולדה" בנטפליקס, אני ממליצה לכולם. זה עשה לי, בימים האלה, סדר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. יש הצעת חוק – – – << הצח >> הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2359/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עכשיו נעבור להצעת החוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת מרב מיכאלי להציג את הצעת החוק. בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. כשפרצה מלחמת העצמאות גולדה עזבה הכול ונסעה לארצות הברית, שזאת בעצם הייתה המדינה שלה, למרות שהיא נולדה בגוש המזרחי. גולדה בעצם הייתה אמריקאית, היא גם סחבה את המבטא הזה עד הימים האחרונים שלה. כשפרצה מלחמת העצמאות, גולדה עזבה הכול ונסעה לאמריקה לגייס כסף. היא הביאה את כל הכסף שאפשר למדינת ישראל לנצח את מלחמת העצמאות. בן-גוריון אמר לה: מי היה מאמין שבזכות אישה אחת יכלה לקום מדינת ישראל. מן הסתם, לא רק בזכות אישה אחת, אבל האישה הזאת, היא חתומה על מגילת העצמאות בין שאר המוני הגברים שחתומים עליה. היא הזילה דמעות כשהיא חתמה על מגילת העצמאות אחרי שהקדישה את כל החיים שלה, מגיל תשע, לציונות. היא הייתה עומדת על ארגזים ברחוב ונואמת לעוברות והעוברים השבים נאומים על ציונות, ואבא שלה, ששמע יום אחד שהיא עושה את זה, היה מזועזע עד עמקי נשמתו ובא בשביל לגרום לה להפסיק, ועמד והקשיב, וחזר הביתה והבין שיש לו בבית, והוא מגדל, מנהיגה. גולדה מאיר החזירה את כל השבויים ממצרים תוך חודש מהפסקת האש – לא, סליחה, תוך חודש מפרוץ המלחמה. גולדה מאיר החזירה את כל השבויים ממצרים תוך חודש מפרוץ המלחמה, והיא החזירה את כל שאר השבויים, מסוריה ומלבנון, כולל תשעה שהיו שבויים עוד ממלחמת ההתשה, תוך שבעה חודשים מפרוץ המלחמה. את כל השבויים. גולדה מאיר הקימה ועדת חקירה ממלכתית תוך פחות מחודש מהפסקת האש. הרבה לפני שהחיים במדינת ישראל חזרו למסלולם היא הקימה ועדת חקירה ממלכתית. והיא הלכה הביתה והתפטרה למרות שוועדת החקירה הזאת לא קבעה שהיא צריכה לעשות את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ולמרות שהיא ניצחה בבחירות. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ולמרות שהיא ניצחה בבחירות, הישג חסר תקדים, והביאה למפלגת העבודה דאז את מספר המנדטים הגדול ביותר שהיה לאיזושהי מפלגה באיזשהן בחירות בישראל אי פעם – 56 מנדטים. גולדה מאיר, חברות וחברים, בזכותה יש לנו חופשת לידה, חופשה שנתית, חוק ימי עבודה ומנוחה. בזכותה יש לנו ביטוח לאומי. היא שמה את כל ההון הפוליטי שלה על הקמת הביטוח הלאומי, שיהיה ביטוח לאומי במדינת ישראל. גולדה מאיר הייתה אישה אגדה. המינימום שאנחנו יכולות ויכולים ויכולות לעשות זה להנציח אותה בחוק כמו שצריך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נראה לי שהמציעות טוענות שנתניהו לא יכול להיכנס לנעלי גולדה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ייתכן. ייתכן. אני מזמין את השרה אורית סטרוק להשיב בשם הממשלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הממשלה תומכת? << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת ובעיקר חברותיי חברות הכנסת, מציעות הצעות החוק הללו, אני אגיד את האמת: מזמן מזמן לא הסכמתי לכל מילה של מרב מיכאלי. מזמן. חברת הכנסת מיכאלי, אמרת דברים יפים מאוד על אישיות ראויה מאוד, ראויה להערכה ולהערצה, שעם ישראל חייב לה רבות. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> גם את, חברת הכנסת פנינה, דיברת מאוד יפה על ראשת הממשלה, בינתיים היחידה שלנו, אבל כמו שאמרת גם בין היחידות בעולם. אני אנצל את ההזדמנות שניתנה לי לדבר גם אני מעט על גולדה מאיר, לא באריכות. ככה, פה ושם להביא כמה ציטוטים חשובים של גולדה מאיר, זיכרונה לברכה. כך אמרה גולדה מאיר. היא אמרה שאין עם פלסטיני. היא אמרה: "לא היה דבר כזה, פלסטינים. מתי לאורך ההיסטוריה", אמרה גולדה מאיר, "חי עם פלסטיני עצמאי בארצו פלסטין? לפני מלחמת העולם הראשונה האזור נקרא דרום סוריה וכלל את כל ירדן. זה לא שהיה בעבר עם פלסטיני שחי בפלסטין והחשיב את עצמו לעם פלסטיני, ובאנו והעפנו אותם החוצה ולקחנו את ארצם. הם מעולם לא היו עם", אמרה גולדה מאיר. עוד אמרה: "אם הערבים יניחו את נשקם, לא תהיה יותר מלחמה; אם ישראל תניח את נשקה, לא תהיה יותר מדינת ישראל". כך אמרה גולדה מאיר, זיכרונה לברכה. ועוד אמרה: "נקרא לדברים בשמם הנכון: יש רק ארץ אחת שאליה אנו יכולים לפנות. היא היחידה שיש לנו, והיא חזקה מאוד. אין מה להתבייש כאשר במצב הזה ארץ קטנה כמו ישראל מוכרחה לפעמים לוותר". חברותיי חברות הכנסת, בעיניי גולדה מאיר ראויה מאוד להנצחה. אודה על האמת: כשקיבלתי ליד את התשובה בשם השר הממונה וועדת השרים לחקיקה, לא הזדהיתי עם הכתוב בה. אני אפילו לא אקריא אותה, כי אני מבינה מיושב-ראש הקואליציה שיש רצון לבוא בדברים עם המציעות ואולי ללכת לקראתכן, ואני חושבת שטוב שכך. אני חושבת שמדינת ישראל, ראוי לה שתנציח אישה שבאמת מסרה נפש עבור המדינה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – כי יש גורמים באוצר שחושבים שאי-אפשר בלי – – – להנציח – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אז בסדר, פנינה, בואי – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – תהיי מעורבת – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> את מכירה מספיק גם את הגורמים המעורבים שיודעים לנהל משא ומתן, את גם מכירה אותי. אני לא בן אדם שמשקר. אם אני אומרת לך שזה נראה לי, אני מתכוונת לזה. לי זה נראה דבר ראוי, נכון, צודק, מוסרי, ציוני – ציוני להנציח. אני לא יכולה להבטיח לך כרגע מה יהיו התוצאות – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, אמרתי שתהיי מעורבת – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – אני מוכנה להיות מעורבת. אני מוכנה להיות מעורבת בכך, כי אני חושבת שראוי למדינת ישראל שהאישה הזאת, שבאמת מסרה נפש על הקמת המדינה ועל חייה – ממש מסרה, כולל את חיי המשפחה שלה, במובנים רבים. אגב, מי שלא קרא את הספרים היפים שיצאו על גולדה מאיר, מוטב שיעשה כן. באמת, אישה למופת. בעזרת השם, אנחנו ננסה לנהל משא ומתן, ונראה. אני מקווה שנגיע לדברים טובים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, הוחלט שדוחים את ההצבעה למועד אחר. על כן, מאחר שאין תשובת ממשלה ויש איזשהו סיכום בין – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בשבוע הבא, ביום האישה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין בעיה. זה נדחה למועד אחר בתיאום עם יושב-ראש הקואליציה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> איזה תיאום? בשבוע הבא, ביום האישה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברים, הינה, יושב-ראש הקואליציה כאן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בשבוע הבא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, אני אמרתי מועד אחר. המועד האחר שאמרתי – חברים, המועד האחר שאמרתי נקבע לשבוע הבא, לתשובה והצבעה, בעזרת השם. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42) (הרחקתם מישראל של מסתננים התומכים בממשל מדינתם), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1102).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42) (הרחקתם מישראל של מסתננים התומכים בממשל מדינתם), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מי השר פה? אין פה שר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השרה אורית סטרוק. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אה, סליחה, גברתי, לא ראיתי אותך. נעלמת לי לרגע. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, שנים רבות אנחנו מתמודדים עם בעיית מסתננים למדינת ישראל. היו הרבה מאוד ניסיונות לפתור את הבעיות האלה, ופשוט גילינו משהו שהוא בכלל לא מוסבר, לא מובן ולא הגיוני – אנשים שנמצאים פה בארץ, שבעצם הסתננו למדינת ישראל, עושים פה הפגנות בעד משטר של המדינות שמהן הם הסתננו, והם נמצאים פה ומבקשים פה מקלט בטענה שבמדינה שלהם זה מסוכן להם – אבל הם תומכי משטר במדינה שלהם. זאת אומרת זה לא מסתדר, זה לא הגיוני, זה לא אמור להיות ככה. אם באמת אדם עזב את ארצו ויש סכנה לחייו, אז הוא לא יכול לעשות פה הפגנות אלימות ופרעות בעד המשטר שממנו הוא כביכול חושש. יתרה מזאת, גילינו ששגרירות אריתריאה מפקידה ערבויות לבית המשפט עבור אנשים שלהם, שהם כביכול מסתננים ונמצאים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> או מבקשים מקלט. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מבקשי מקלט, מסתננים. שגרירות אריתריאה מפקידה ערבויות עבורם, עבור עבירות פליליות שהם עשו. בקיצור, זה לא הגיוני, לא יכול להיות דבר כזה. מי שמבקש מקלט והוא בסכנה – זה סיפור אחר; אבל אנשים שהם לרוב מסתנני עבודה ומתנהגים פה באלימות, בחוצפה, בחוסר כבוד למדינת ישראל – לפני שנתיים היו פרעות בתל אביב, אלוהים ישמור מה היה פה. אגב, לאריתריאה יש יום עצמאות כל שנה, אז כנראה שזה מה שיחכה לנו גם כן – 2 בספטמבר – מאיפה הייתי צריכה לדעת מתי יש יום עצמאות לאריתריאה? דבר נוסף – כרגע זו הצעת החוק, זה המצב. אני שומעת הרבה צרחות וצעקות: חכי, חכי, בג"ץ לא ייתן לך. ברוך השם, עד עכשיו למרות כל הצרחות והצעקות שבג"ץ לא ייתן לי, כל החוקים שהעברתי, הכול עבר. זה רק עניין של איך אתה עושה את זה – אם אתה עושה את זה מהמקפצה, אתה רוצה להראות "תחזיקו, תחזיקו" – אז כנראה שזה המצב. אם אתה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על איזה חוק שלך אמרו שבג"ץ יתערב? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא, רגע. גברתי, אני לא מתכוונת להתווכח איתך. זה לא מתאים – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני חייבת להגיד שאני לא מכירה חוק שלך שאמרנו שבג"ץ יתערב. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – זה לא מתאים. החוק שלי לאיסור מגע עם אונר"א עמד במבחן בג"ץ, ובסוף בג"ץ לא נתן צו – ובסוף את, ממשלת ימין-ימין, תיאלצי לקיים את החוק שלי, כי כרגע אתם לא מסוגלים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש חוק שלי ושל – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את החוק שלי אני כבר אציע לבד. אני זוכרת את הצרחות שלך. תקשיבי, אם הייתי נשארת עם החוק שלך, גברתי, דקלרטיבי בלבד, כנראה שהמצב שלנו היה חמור ביותר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי, לאפשר לסיים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ברוך השם, היה חוק שלי בתמיכת יו"ר הוועדה שלא הסתפקתי בדקלרציות שלך, הריקות מתוכן, כי עד עכשיו את כחברת כנסת לא עשית שום צעד מעשי, ממשי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא רציתי צעד מעשי – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חוץ מצרחות לא שמענו ממך כלום – לא שאילתה, לא דיון, לא חוק – שום דבר. עזבי אותי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על מה את מתעצבנת? על מה את מתעצבנת? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מעוניינת לדבר איתך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את פשוט שקרנית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל עומדת כאן מי שמציגה חוק, אומרת שהיא הצליחה בחוקים – – – שלה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> צרחות לא יעזרו לך בכלום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מגיעה לי קריאה ראשונה? באמת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תאפשרי לה לדבר. כרגע היא קיבלה זכות דיבור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> על זה מגיעה לי קריאה? על זה שעומדת פה חברת כנסת ומשקרת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל תני לה לדבר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תעצור לי את הזמן, אני לא יכולה לשמוע את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יוליה, סליחה שאני פה. אני פה להרבה שנים – – – אל תתבאסי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את כבר בקריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פשוט אל תשקרי. אל תשקרי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני עובדת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תשקרי, אל תגידי שהחוקים שלך עברו את מבחן בג"ץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, נו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תעצור לי את הזמן, אני לא יכולה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, רשמתי בפניי את היחס שלך לקואליציה – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? זו התנהלות במליאה. תני לה לדבר. תני לה לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כשאת צועקת – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין קשר לעניין. היא קיבלה זכות דיבור, צריך לאפשר לה לדבר. אני לא מצליח להבין את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לקרוא אותי לסדר קריאה שנייה אחרי שהיא אומרת שהיא לא רוצה לראות אותי? שמעת שהיא עמדה פה ואמרה "אני לא יכולה לראות אותך"? זה בסדר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה שנייה כרגע. אני מבקש לאפשר לה לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה בסדר שהיא אמרה את זה? זה בסדר? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יכולה להמשיך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתאפקי, אני אהיה רגועה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, תני לה לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תתערבי, מירב, כי אין לך מושג – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור שאני אתערב. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אל תתקשרי אליה, אל תפני אליה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב, אין צורך להוסיף – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא חברת כנסת באופוזיציה, ואני אתערב ואני אגן עליה. אני לא שואלת אותך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> אל תפני אליה, אל תצעקי עליה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כהן. חברי הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא צוחקת – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> טוב, תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני אמשיך. אז בהצעת החוק הזו, כרגע, מה שעומד פה לקריאה ראשונה, אנחנו מדברים על גירוש מסתננים תומכי משטר. כמובן שהכנסנו לחוק גם מנגנון בירור, שלא יהיה מצב, סתם, שמי שלא בא לי, אני אומרת שהוא תומך משטר. לשר הפנים יש מנגנון בירור, שימוע. זאת אומרת שאנחנו שומרים על כל הכללים כדי לא להעלות טענות שווא נגד האנשים סתם ככה, כי למישהו לא בא. אבל לגמרי, אנחנו כבר שמים את זה על סדר-היום ואומרים: מי שתומך משטר במדינה שלו לא יכול להיות מבקש מקלט פה, מבקש מעמד של פליט. אין דבר כזה, זה לא מסתדר. דבר נוסף שכרגע לא נמצא בתוך הנוסח, אבל דובר עליו רבות תוך כדי דיוני הוועדה, הוא הנושא – לא יכול להיות מצב שמישהו שמסתנן או מבקש מקלט והוא עובר עבירות – הוא או היא, כמובן, עוברים עבירות פליליות קשות – דברים קשים. אני בקשר עם אנשי המשטרה בשטח, והם מספרים לי דברים שלא מסתדרים בכלל, זה מחוץ להיגיון. אנשים מסתובבים שם עם גרזינים, עם סכינים. רק לפני כמה ימים היה פרסום, שוב, על קטטה מאוד קשה. אני אומרת דבר כזה: זה כרגע לא נמצא בנוסח, אבל לגמרי דובר על זה בוועדה ואנחנו כן חושבים – ואנחנו, כמובן, נעשה את זה בשום שכל, לא על הכול ולא גורף – אתה יודע, לא בקלות דעת. אבל לגמרי, המסתנן שעבר עבירה פלילית קשה, דברים קשים, ולא סתם עבר אלא יש פסק דין – הוא כבר ביצע את העונש או לא ביצע, זה לשיקול דעת של שר הפנים, וכמובן, מדובר על עבירות עם רף גבוה – זו תהיה נסיבה מחמירה בשיקול הדעת של שר הפנים בנושא גירושו מהארץ. לא יכול להיות שאנשים עוברים פה עבירות קשות, ואני מדברת על עבירות אלימות קשות, עבירות כמו רצח, כמו אונס – עבירות עם משמעות לסדר-היום הציבורי – ואחר כך עוד מבקשים להישאר בארץ ומבקשים פה מעמד פליט. אז אלה הדברים שחשוב לשים אותם על סדר-היום. מי שתומך משטר – כמובן, אחרי בירורים – ומי שעבר עבירות פליליות, קשות, כבדות, כבר לא סתם כתב אישום אלא משהו יותר ממשי, כי אני ממש לא רוצה להגיע למצב, חלילה – אתה יודע, הכול צריך להיות מסודר, מאוד מסודר ומאוד ברור, שלא יהיה חשש – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> למעשה, את רוצה להגיד שיש אריתריאים אחרים שהם מבקשי מקלט – בהם לא צריך לגעת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם מסתננים שהם תומכי משטר וגם מתנגדי משטר – אם הם יעברו עבירות פליליות קשות, ממשיות, כשיש כבר הוכחות, אחרי פסק דין חלוט, כמובן, ביצוע עונש וכו' – מי שנמצא פה במדינת ישראל ומבקש מקלט, צריך לא רק לשמור על החוק – להיות סופר לויאלי למדינה וחלילה לא להסתבך בעבירות פליליות קשות כמו גם סחר בסמים, אנחנו מכירים את זה. עכשיו, בשתי הדקות שנשארו לי, ברשותכם, חברי הכנסת, יש חברי כנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה שיודעים לעבוד, שמגישים ביחד הצעות לסדר-יום, מגישים ביחד דיונים מהירים, עובדים ביחד על החקיקה, מקדמים דברים. גם כשיש אי-הסכמות בנושאים האחרים, הם יודעים לעבוד ולקדם דברים. אני עשיתי חוק ביחד עם יו"ר הקואליציה, ואני משתפת פעולה עם חבר הכנסת מלביצקי – רק בשבוע שעבר הגשנו יחד הצעה לסדר-היום – ועם חבר הכנסת פוגל וח"כים אחרים, וולדיגר, ומי לא. אנחנו רואים את זה. רואים את זה בעשייה שלנו. יש חברי כנסת שחוץ מלצרוח, להטיף, להפריע, ליצור אנדרלמוסיה – לא יודעים לעשות כלום. יש פה חברי כנסת שלא זכור לי שהם הגישו שאילתה – ושמענו את זה – שהגישו הצעה לסדר-היום, הגישו דיון מהיר, עשו משהו – דיון משותף, משהו ממשי עם תוכן, עם עומק; שחוץ מצרחות בסוף הדיון אתה גם יכול להגיד – יש איזושהי פואנטה, יש איזושהי מחשבה, קידום למשהו, לאיזשהו נושא שאפשר לטפל בו. אני בזה לחברי כנסת כאלה, בזה. כי חוץ מלעשות דברים דקלרטיביים בלי תוכן, בלי עומק, בלי כלים, הם לא יודעים לעשות כלום – או להטיף מוסר או לעשות הופעות או ליצור מצב של כאוס מוחלט. כי גם כשאנחנו קואליציה וכשאנחנו אופוזיציה, יש המון נושאים שאנחנו יכולים וצריכים לעשות ביחד לטובת העם כולו, ולא לטובת הכאוס, כשמאחורי הכאוס הזה האנשים ריקים מתוכן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואפרופו חוק אונר"א, שאת כל כך נלחמת עבורו – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אני לא אשכח את ההצהרות שלך, חברת הכנסת גוטליב – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שהחוק דקלרטיבי בלבד. ואם לא יושב-ראש הוועדה, בחוק שלי – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – עד עכשיו היינו נשארים איתך בדקלרציות ריקות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא רוצה להוריד אותך. תם הזמן. אם כן, אנחנו נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת בנימין גנץ. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. ברשותכם אני רוצה – מעבר להצעת החוק החשובה שמונחת פה – לדבר שנייה אחת בהקשר של הצעת החוק שעלתה פה קודם להנצחת זכרה של גולדה מאיר. אני למדתי עליה כילד, והמקום הכי קרוב שבו הצלחתי להגיע אליה הוא הזכות להשתתף במשמר הכבוד כצוער בבה"ד 1 בלווייתה של גולדה. אבל אנחנו עוסקים במורשת שלה, ואני בטוח שהמפעל הזה יהיה מפעל חשוב לראש הממשלה האישה היחידה, לצערי, בראשות הממשלה עד עכשיו. אבל בהקשר שלנו – מהי באמת המורשת שגולדה משאירה לנו? גולדה השאירה מורשת של לקיחת אחריות והכרה בכשל ובקושי. היא לא היססה להקים ועדת חקירה ממלכתית, והיא לא היססה להשיב את המנדט לציבור ולהתפטר מתפקידה כראשת ממשלה. אנחנו ראינו את המהלכים שלה על אירוע חמור מאוד – אבל הרבה פחות ממה שקרה לנו בשנה האחרונה ובכלל. אתמול ראש השב"כ מפרסם את התחקירים; לקח, לוקח וייקח אחריות. היום רמטכ"ל לוקח אחריות פעם נוספת, בנאום שראוי שייהפך לחומר קריאה לכל איש ציבור, לכל איש ממשל, לכל מי שעוסק באזרחות וממשל במדינת ישראל, בשביל להבין איך מנהיג לוקח אחריות; לוקח אחריות בלחימה, לוקח אחריות בכישלון, לוקח אחריות בצעדים שלו – ועוד מציע את עצמו כחייל בלילה לכל משימה שמישהו יבקש. ומה אנחנו לא רואים במורשת הזו שלא ממומשת? אתמול משחררת סביבת ראש הממשלה מסמך תגובה ארוך שיצא שניות אחרי פרסום התחקירים, שמאשים את כולם חוץ מאשר לקחת אחריות, תגובה באפס אחריות ובמסמך דמוי "אני מאשים", מהלך שנמשך בחודשים האחרונים, לצערי, בדה-לגיטימציה לכל דבר שעומד מול ראש הממשלה – דה-לגיטימציה למערכת המשפט, דה-לגיטימציה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, דה-לגיטימציה לכל השחקנים האחרים שנמצאים על המגרש. כל דבר שלא מסתדר לו, הדבר הראשון שקורה הוא דה-לגיטימציה. זו השיטה שנוהגת. חבל, נתניהו יכול היה אחרת, נתניהו חייב אחרת, נתניהו צריך אחרת – והוא יכול אחרת. ואני אומר לכם – ועדה תוקם. ועדה תוקם, כי האחריות נוכחת; ועדה תוקם, כי האסון גדול מדי בשביל שיעבור לידנו, כשאנחנו מסתפקים בתחקירים מבצעיים וארגוניים ואנחנו לא מקדמים בירור לאומי עמוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הדבר הזה הוא דבר נדרש. הוועדה תוקם, האחריות תידרש, והאחריות תמומש. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, החוק הזה הוא חוק חשוב. אני חושבת שתושבי תל אביב בעיקר סובלים מהפרעות האלה פעם בשנה, של מתנגדי ותומכי משטר. אני חושבת שמעצלנות של המדינה, בעיקר עצלנות של גורמי אכיפת החוק ובעיקר של משרדי הממשלה, לא מבררים סטטוס, ונותנים לאותם עבריינים להמשיך לפעול. מי שמשלם את המחיר זה קודם כול תושבי תל אביב, אבל גם מתנגדי המשטר, שחלקם באמת פליטים כאן. הבעיה העיקרית היא עם אלה שאינם פליטים, תומכי משטר. בסופו של דבר, בכל שנה מחדש אלה אותם אירועי אלימות ביום העצמאות של אריתריאה. אז קודם כול, זה לעניין החוק בצורה הכי ברורה, אני חושבת שהמדינה צריכה לפעול בצורה אחרת. המדינה לא הייתה צריכה את החוק הזה, אבל אם אין ברירה – אין ברירה. אני רוצה לנצל את הזמן ולהגיד קודם כול תודה רבה בשם הרבה חברי כנסת לרמטכ"ל היוצא רב-אלוף הרצי הלוי, שתרם מעל 40 שנה מחייו למען ביטחון ישראל, למען ביטחון תושביה. הרמטכ"ל הזה, שב-7 באוקטובר היה הדמות האחראית ולקח אחריות על הכשל הגדול ביותר לעם היהודי מיום הקמתו, לקח אחריות, וגם היום קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אני חושבת שעם הכישלון הגדול ראינו גם את מה שהיה בבית ספר לקצינים – בטח ראית בטקס – שידעו להגיד לו תודה על הפעילות המסיבית שלו בעזה, על ההכנעה של אותם גדודי חמאס. צריך להגיד לו תודה רבה. אני רוצה גם לאחל הצלחה רבה לאייל זמיר, הרמטכ"ל החדש. אני חושבת שכל חבר, גם בקואליציה, למרות שיש נטייה להשליך את הכול על הצבא, יכול לבוא היום ולומר תודה להרצי הלוי על 40 שנות שירות למען המדינה ולאחל הצלחה רבה. באותו עניין, ההשתלחות המטורפת – אין לי מילה אחרת – בראש השב"כ רונן בר, ההשתלחות, כולל שלך – גם בעוד 100 שנה מהיום – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם בעוד 100 שנה מהיום את לא תגיעי – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא מסוגלת – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לציפורן של הזרת של לוחמי ולוחמות השב"כ, שמחרפים נפשם יום-יום למען הביטחון שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בזה אני מסכימה. אני מסכימה, אני מסכימה איתך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למען הביטחון של הבן במיאמי, שיוצא על השב"כ בעוד מאבטחי השב"כ מאבטחים אותו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את צודקת, את צודקת. את צודקת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את צריכה להתבייש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז את צריכה להתבייש. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את ושלמה קרעי, שיוצאים – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יכול להפסיק את זה? אתה יכול להפסיק את זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תפני אליי, אל תפני אליי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי לסיים. מה זה הדבר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא פנתה אליי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי פנה אלייך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרת שבעוד 100 שנה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את כמו מנגנון – את כמו בשיר. צריך לשיר לך את השיר: לא לפנות אליי, לא לדבר אליי. תפסיקי עם זה. אל תעשי את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מירב, מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לא פניתי אלייך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפסיקי לשנוא את נשות הקואליציה. תפסיקי לשנוא את נשות הקואליציה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תעצרי את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמעי את השיר של נסרין: לא לפנות אליי, לא לדבר אליי. תקליט לה את זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפסיקי לשנוא את נשות הקואליציה. תפסיקי לשנוא את נשות הקואליציה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפסיקי לשנוא את נשות הקואליציה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני נותן לך שני משפטים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא כל הזמן מפריעה, איך אני יכולה? אני רוצה להודות לראש השב"כ על התחקיר, על לקיחת האחריות בניגוד לדרג המדיני, שלא העירו אותו, לא משכו בדש מעילו, לא הקימו אותו, הוא לא ידע, הוא לא שמע. גם הרמטכ"ל וגם ראש השב"כ לקחו אחריות, בניגוד לבוס שלך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. האמת היא, עוד לפני שאתה מדבר, אני מצטרף לברכות ולתודות לרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי, שעשה עבודת קודש בביטחון ישראל, ומברך את הרמטכ"ל החדש אייל זמיר, שהיה מפקד האוגדה שלי, אוגדה 36. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפילו את התודות להרצי זה חשוב שאתה אומר, כי יש הרבה שלא מסוגלים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כולם אומרים. כולם אומרים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא כולם אומרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא מסוגלים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין שום בעיה. פשוט אתה תראה איך לא כולם אומרים תודה. אבל בסדר, עזוב, לא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לוחם ללא חת – רמטכ"ל גרוע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> להלן: לא אומרים תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר. אתה לא יכול להשתלט על הדבר הזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רמטכ"ל גרוע. לוחם מעולה, מפקד מעולה – רמטכ"ל גרוע, מה לעשות? זאת האמת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בואו נעשה כזה דבר – הצעת ייעול למזכירות הכנסת: בדיון האישי, כשטלי גוטליב במליאה, כל אחד – ארבע דקות, ואז תן לה דקה לדבר, ואז זה יתאפס לשלוש דקות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על הצעת חוק שעברה פה קודם, הצעת חוק בקריאה ראשונה לשיפור היצע הדיור – חברי הכנסת דלל ומלביצקי, זוכרים את זה? שיפור היצע הדיור במדינת ישראל, שזה שם קוד להצעה מאוד דומה שיש לך של מינוי סגנים ברשויות מקומיות שיש להן היתרי בנייה על בסיס צמיחה באוכלוסייה. אבל שיפור היצע הדיור. חבר הכנסת מלביצקי, אתה בדרך כלל חבר פעיל בוועדת הכספים. בתקציב הזה אתה חסר, אבל בסדר. אני רוצה שתנחש, מתוך בערך 4,000 היתרי בנייה שהיו בפרויקטים של משרד השיכון, דירה בהגרלה, נחש כמה פרויקטים היו בבית שמש. אל תנחש מהר – 2,175; נחש כמה היו באילת באותו פרויקט – 241; נחש כמה בקריית שמונה – 300; נחש כמה בבית שאן – 275. לא יודע למה, במקרה לגמרי, בלי שאף אחד תכנן, באמת יד המקרה, התכנון הגדול ביותר במדינת ישראל היה בבית שמש. במקרה לגמרי, לגמרי במקרה – בלי שום קשר לתכנון, בלי שום קשר לשר השיכון, בלי שום קשר לרמ"י – החוק הזה הגיע מאיזו סיעה מסוימת שקשורה איכשהו לבית שמש. באמת, אני לא אוהב שעובדים עלינו. בואו, תגידו לנו על אמת: אנחנו רוצים מינוי סגני ראשי ערים ולהגדיל את הכמות שאפשר למנות בבית שמש או בכל רשות אחרת על פי מפתח בז"ב – ואללה, אני אקבל את זה הרבה יותר בסבבה. אבל את הסיבוב ההיקפי שעושים פה עם הצעת החוק להגדלת היקפי הדיור, שזה באמת הגדלת סגני ראש עיר ברשויות המקומיות – אז בסדר גמור. אבל מילא ההצעה הזו. ההצעה הזו באה במציאות כזו שאנחנו מעלים ב-25 מיליארד שקלים את המיסים במדינת ישראל, וזה הזמן המדויק להוסיף עכשיו עוד עול תקציבי על האזרחים שמשלמים מיסים ועול תקציבי על המדינה. אבל זה באמת כאין וכאפס לעומת שתי ישיבות הממשלה בנושאים מאוד דחופים שהיו על הפרק השבוע, חבר הכנסת דלל. זה לא עניין החטופים ולא עניין הצפון, וזה אפילו לא עניין הרשויות המקומיות, וזה לא העניין של משפחות חטופים שחוזרות ועושות גיוס המונים על מנת לממן את השהות שלהן ולהתמודד עם הקשיים שלהן בעקבות המצב שלהן. גיוס המונים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה, אבל אתה יודע שתושבים זה גירעון. לא משנה, לא ניכנס לזה. עזוב, אתם רוצים להגדיל סגני ראשי ערים? אני אעדיף הרבה יותר את ההצעה של אלי דלל, שבאה ואומרת: אני מאמין בהגדלת הייצוג או הגדלת הסגנים ברשויות המקומיות. סבבה, אפשר לדבר, אבל לעשות את הסיבוב ההיקפי הזה? אתמול – תן לי שני משפטים אחרונים, פקטור טלי גוטליב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עצרתי לך – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, נכון. שתי ישיבות ממשלה אתמול – 5.6 מיליארד שקל כספים קואליציוניים, אחרי שהובטח לנו מעל כל במה שלא יהיו יותר כספים קואליציוניים. הגדילו את מסגרת הגירעון של תקציב המדינה, זה שעכשיו נדון בוועדת הכספים, במקום 4.4 – 4.7 רק על זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שני משפטים באמת באמת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תם הזמן? משפט אחרון? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. רק בשביל ההון השחור ששינינו בהסתייגות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את זה אני מוכן שתגיד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 1.3 מיליארד לישיבות; 26 מיליון שקל לפרוש; 68 מיליון שקלים לרשות לפיתוח חרדי של מקלב; 107 מיליון לתמריץ שעות במוסדות הפטור שלא לומדים ליבה; 15 מיליון למזכירים ושרתים במוסדות הפטור; 20 מיליון לערך שעה במוסדות הפטור; 5 מיליון לנוער נושר; 20 מיליון לתרבות יהודית. תרבות יהודית, תרבות יהודית – מיליונים על מיליונים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, מה אין פה? נשבע לך, 22 שניות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הרשימה ארוכה. הרשימה ארוכה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לדרוזים שהגיעו אתמול ואין להם פח – הגיעו ראשי רשויות שמבקשים, מתחננים לפח לילדים – אין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למעונות היום שלנו – אין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. תם הזמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לנשות המילואים – אין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לרדת, תם הזמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עובדים סוציאליים – אין. פסיכולוגים – אין. מתמחים ברפואה – אין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור, אני לא רוצה להוריד אותך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לתת עוד כסף למורים שלנו – אין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תסגור לו את המיקרופון. תסגור את המיקרופון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא תקין. חברת הכנסת עאידה תומא סולימן, בבקשה – מוותרת. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. אני נועל כעת את הרשימה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בואו נעשה חידון, מי אמר את הדברים הבאים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ביבי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני פקיד שמי שבוחר אותי זה הממשלה, בהמלצת ראש הממשלה, ומי שמפטר אותי זה הממשלה, אבל אני אומר לה, לממשלה, למרות שהחוק קובע שהיא מפטרת אותי – אני אומר לה שאני לא מתפטר, והיא גם לא קובעת עליי, ואני אחליט מי ימונה במקומי. מה התשובה? מה התשובה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שרה נתניהו. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> התשובה היא ראש השב"כ החוצפן והשערורייתי, שאין לתאר, ממשיך הפיכה במהלך המלחמה, ואתמול הוא מעז לומר שראש הממשלה והממשלה לא יפטרו אותו. הוא יחליט מתי הוא מתפטר, והוא גם יחליט מי משני הסגנים שלו יחליף אותו. ובכן, אדון רונן בר, ראש השב"כ, בוא נחשוב מתי אתה אומר את זה. הרי כל מיני אנשים מהונדסי תודעה, שטופי מוח, מטופשים לגמרי, קוראים לך "שומר סף", "ראש ביון". אין לתאר. ואני אומרת לכם את הדבר הבא. אדון רונן בר, תקשיב טוב-טוב: יש חוק שלא אני כתבתי, לא אני כתבתי. חוק שירות הביטחון הכללי קובע בסעיף 3 שמי שממנה ראש שב"כ זה הממשלה, על יסוד המלצת ראש הממשלה, ומי שמפטר את ראש השב"כ זה אך ורק הממשלה, לא אף אחד אחר, לא מנימוקים כאלה ולא מנימוקים כאלה, פשוט כי זו זכותה כפי שזו חובתה של הממשלה. רונן בר ממשיך אתמול לסבן את כולנו, לסבן את כולנו ולהנדס את המוח של כולנו. הוא מגיש תחקיר – תקשיבו טוב, אני, מעל בימת הכנסת, אין לי אלא לומר "תחקיר עלק". מה זה? מה אתה חושב שכולנו ברפיון שכלי, אדון רונן בר? בואו נשמע מה רונן בר כותב בתחקיר. עכשיו תפתחו סוגריים, אני קיבלתי בשבוע שעבר מרונן בר, ראש השב"כ, מכתב שמור. "שמור", הוא כותב לי, כדי שאני לא אוכל להעביר לאף אחד. הוא כותב לי שמה שאמרתי פה על צוות טקילה זה לא אמת. אבל היי, ראיתי אתמול בתחקיר של רונן בר שהוא דווקא מתגאה בזה שהוא הקפיץ צוות טקילה. הוא אומנם שכח לספר לנו באיזה שעה, אם ב-03:30 או ב-04:00, אבל אין חולק, לפי התחקיר, שהוא הקפיץ צוות טקילה, אבל זה בסדר שהוא אמר לי שזה לא אמת. אז אדון רונן בר, ראיתי את התחקיר שלך וראיתי שכנראה בצמרת השב"כ יש רשלני קצה שלא מבינים כלום בביון. כלום. אתה קורא את התחקיר ואתה אומר לעצמך: יש שם אנשים, אני לא יכולה לקרוא להם רשלנים. אין להם מושג מה הם עושים. מערך הקשר בינינו לבין הצבא לא משהו; מערך הקשר בינינו לבין אמ"ן לא משהו; מערך הקשר בינינו לבין המוסד לא משהו; אנחנו לא אספנו יומינט – אין לנו איסוף יומינט, תקלטו. נכנסים לישראל אלפי עזתים חולים בשנה, שמגיעים לכאן להצלת חיים. יכולת לגייס יומינט בשנייה ורבע. השב"כ לא עושה את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> השב"כ בתחקיר הזה הוא כותב שהיו רק 45 כרטיסי סים, למרות שהיו אלפים. לא זה העניין. אדון רונן בר, תניח את ההנחה הבאה: אתה תפוטר, אתה לא תקבע מי יחליף אותך, ואני אומרת לכם, עם ישראל: אתם לא רפויים בשכלכם. מה שעשה פה השב"כ זה במקרה הטוב פשע ברשלנות פושעת – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בחובתו למנוע את תופת אוקטובר. ודם נרצחנו זועק אלינו כולנו. לא לקחת אחריות – אחריות היא קונסטרוקטיבית – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אלא לבוא דין וחשבון עם האשמים. עמד כאן גנץ – ארבע מילים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עמד כאן חבר הכנסת בני גנץ, הזכיר את גולדה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הקודם התחיל זאת, ואני נותן לה להשיב. משפט אחרון. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> דעו לכם שוועדת אגרנט – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחד. זה היסטורי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את אומרת כמה משפטים. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כי מפריעים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נגמר הזמן. נגמר. טלי, נגמר הזמן. נא לרדת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אלי זעירא, ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, הפסיק להקשיב למצרים. דיין נשלח מגולדה ושאל: מה קורה? אתה שומע משהו? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אמר לו אלי זעירא: לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. די, די. לסיים. לא, לסיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא שיקר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לסיים. תודה רבה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נא לרדת. נגמר הזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ועדת אגרנט קבעה שאלי זעירא ראש אמ"ן אשם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> נא לרדת. נגמר הזמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, לפני שאני קורא לבא בתור, אנחנו רוצים לשמוע את דבריכם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> האם קטר הייתה מעורבת בנאום שלך עכשיו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם פחדנים. אתם פחדנים. בגלל אנשים כמוכם לא נדע – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> האם קטר כתבה לך דברים נגד שב"כ? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת כולם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פחדנים. פחדנים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה ייעוץ משפטי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בגללכם, ראש השב"כ, לא תדע מה קרה ל-1,200 נרצחי – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> – – אתם במליאה וצופים בנו הרבה מאוד אנשים מהבית. לכבד את המעמד של נאום מעל בימת הכנסת. חברת הכנסת גוטליב, תקשיבי. אני לא רוצה להוריד אף אחד, וזה לא מכובד להוריד אנשים. אני גם לא רוצה לצעוק, אני גם מאפשר לאנשים לסיים את המשפט שלהם, אבל אי-אפשר להגיד "משפט אחרון" ולדבר דקה יותר. זה לא מכובד, זה לא ראוי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אתה אפשרת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> צודקת. אז אני עכשיו – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה היה לחבר הכנסת שירי, לא אלייך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> – – אני מעיר לבאים בתור. אני מעיר לבאים בתור. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היושב-ראש, אתה מעיר לטלי דרכנו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני בקריאה שנייה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. אני מעיר גם לחבר הכנסת נאור, שקודם לכן דיבר יותר. שוב, אני רק מציע, מכאן והלאה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – ווליד. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> את יותר פריבילגית מהיום שנולדת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתם אומרים דברי טעם ודברים חשובים מאוד, וחשוב שייאמרו. אנשים צופים בנו. אני מבקש לעמוד בזמן. אפשר להגיד משפט אחרון אחרי סיום הזמן, אבל לא להגיד נאום שלם לאחר מכן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם בתחרות מי מלשין יותר למורה? המורה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה – מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות, ואני יודע שתעמוד בזמן. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מאוד מדגדג לכולם להתחיל להתייחס לתחקיר של השב"כ, לתחקיר של הצבא, לקחת את זה ולהתחיל לזרוק האשמות: התחקיר אומר ככה, ראש הממשלה ככה, והפוך. צריך לזכור שיש חיילים בשטח, שיש לוחמים של שב"כ בשטח, שכנראה, כך עושה רושם, אנחנו צפויים לחזור ללחימה, והיחידים שמרוויחים מקרב זריקת הבוץ הזה זה האויבים שלנו. את הוויכוחים הללו צריכים לעשות בחדרים סגורים. יכול להיות שאפשר יהיה לעשות אותם בפומבי אחרי שנגמור להילחם, ולדעתי ולצערי זה לא יהיה בקרוב. אי-אפשר להיכנס, לא בתקשורת ולא ברשתות החברתיות, לאיזשהו בולמוס, ולקחת קצין, ראש ארגון ביון, ראש ממשלה או כל דבר אחר, למרות שהוא איש פוליטי, ולהתחיל עכשיו במשחק הזה של מי אשם. יש טיעונים לפה ויש טיעונים לפה. אני חושב שדווקא אנחנו פה צריכים לגזור על עצמנו בנושא הביטחוני הזה – וזה נושא ביטחוני – רגישות יתר, להתעלות על מה שאנחנו בדרך כלל עושים, ולקחת את הנושא הזה החוצה, החוצה. החיילים הם של כולנו שם, לוחמי השב"כ הם של כולנו שם. זה מגיע להם מאיתנו, לא פחות. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חברת הכנסת גלית דיסטל, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, ראיתי הבוקר קריקטורה שהתפרסמה בעיתון הארץ. אנחנו רואים שם יהודון עם אף ארוך נכנס לתוך כיתה בבית ספר ממלכתי, יחד עם דוכן תפילין, והמורה, שהיא ציונית ועברית וישראלית וליברלית, מזועזעת ממנו, כי הדתה. כיושבת-ראש ועדת החינוך לחיזוק הזהות היהודית, אני יכולה לומר לכם בביטחון מלא: אין יותר תנ"ך. אין. מכחידים אותו. מרוב הדתה-שמדתה תלמידי ישראל פשוט לא יודעים כלום, אבל כלום, על היהדות שלהם. יותר מזה, ראיתי תצלום של אישה באחת ההפגנות, יש לה שיער כחול, מחזיקה שלט שכתוב עליו – שימו לב – די לקידוש. די לקידוש. לא די למחיצות פומביות בין גברים לנשים; לא די להכנסת חמץ או לא הכנסת חמץ. לא די כן או לא לתחבורה ציבורית. שום דבר בספרה הציבורית. די לקידוש. חבר'ה, די להתפלל. היא נכנסה לסלונים שלכם, לחדרי האוכל שלכם. אתם תפסיקו לקדש. מה שמפריע בשלט הזה, מה שנחשף בשלט הזה זה לא פחד מהדתה, זה לא פחד מכפייה דתית – זה פחד מהאמונה של עם ישראל, זה פחד מהמאמינים, וזה בדיוק ההבדל בין ישראל הראשונה לשנייה; לא העדתיות, לא סוציו-אקונומי, לא שום דבר – בין המאמינים לבין הלא-מאמינים. מיעוט קטן ואלים, אוטו-אנטישמי ולא מטופל, ששונא את עצמו ומפחד מהיהדות שלו, פשוט שולט פה על הכול עם כוח מופרז, עם כוח שאין לתאר אותו, שנבנה שנה אחרי שנה. והרוב המאמין נמצא בתודעה של מיעוט, מבוהל להיות יהודי. אנחנו מבוהלים מהיהדות שלנו. אני רוצה לומר יותר מזה. כל מה שעובר עכשיו על הקבוצה של לזימי ויאיר גולן זו שנאה. זהו. פחמימות ריקות של שנאה. שנאה כלפי כל מי שלא דומה להם. אתה חרדי? נשנא אותך. אתה מתנחל? נשנא אותך. אתה מסורתי? נשנא אותך. אנחנו נשנא את כל מי שלא דומה לנו, שהוא לא חילוני להחריד כמונו. זה הכול. זאת הנפילה של השמאל, חוסר היכולת לאהוב את עם ישראל. שנאה לאחים שלהם שהיא יותר גרועה מהשנאה לחמאס. אני ראיתי את גלעד קריב בהפגנה: הוא עומד שם ומדבר על החמאס – הקהל בשקט; אבל ברגע שהוא מתחיל לדבר על האחים שלו, המסורתיים או החרדים או הדתיים, אלה שמרכיבים את הממשלה – הקהל בשאגות שנאה שלא ראיתי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא תוכלו לנו. לא תוכלו על החייל עם הפאץ' של המשיח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא תוכלו על תלמידי החכמים. לא תוכלו על הקהל המסורתי שקשור לאלוהים באבות-אבותיו. לא תוכלו לנו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עידן רול: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-בראש. נראה לי שיש פה שרה, נכון? שרה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השרה אורית סטרוק. הינה, היא שם. << דובר_המשך >> עידן רול: << דובר_המשך >> גברתי השרה, כנסת נכבדה, אנו עומדים בנקודת זמן היסטורית. בבית הלבן יושב נשיא שהוא ידיד אמת של ישראל, ולא פחות חשוב, מנהיג אמיץ וחדשני. נשיא שלא מתנצל, שלא מתרפס ושלא משחק במשחקי פוליטקלי קורקט של המערב. הוא מזהה את המציאות כפי שהיא ופועל מתוך הבנה חדה של המזרח התיכון, לא מתוך נרטיבים כוזבים או אשליות דיפלומטיות. למרבה הצער, הציבור הישראלי רחוק מלהבין את מלוא הפוטנציאל של כהונתו, בין היתר בשל סיקור תקשורתי מוטה, מזלזל ולא מקצועי. דונלד טראמפ, הנשיא שללא ספק שובר את כללי המשחק, מתואר לעיתים כלא מעמיק ואימפולסיבי, בעוד שבפועל הוא מנהיג שחושב מחוץ לקופסה, מוכן לערער על סדרי עולם ישנים. הוא מבין שמעצמה אינה רק תואר – היא פעולה, כוח והשפעה. טראמפ רואה את אמריקה כמנהיגה עולמית אמיתית, לא כרעיון מופשט. גישתו המפוכחת מכונה "אימפריאליסטית", כביכול כמשהו שלילי, אולם היא הנשק החזק ביותר מול כאוס גלובלי שמזה שנים טובע בהזיות ה-Woke. ארצות הברית היא בעלת בריתה החשובה ביותר של ישראל. אם ככה, מדוע שלא תעמוד לצידנו אימפריה? זהו רגע קריטי שבו ישראל חייבת לא רק לזהות את ההזדמנות, אלא גם לתפוס אותה בשתי ידיים. המזרח התיכון עובר שינויים טקטוניים – סוריה כמדינה חדלה מלהתקיים, וישראל חייבת לפעול לסרטט מחדש את קו הגבול עימה באופן שישפר את העמדות של ישראל בפן הביטחוני. ביהודה ושומרון נדרשת חשיבה מחודשת. התנהלות בכללים הקיימים תשאיר אותנו בעמדת נחיתות שסופה מדינה פלסטינית דה פקטו על גבולותינו. רצועת עזה, שבמשך שנים נבנתה כקן טרור המוכן ליום פקודה, יכולה להפוך למוקד סחר בין-לאומי אם רק נתמוך במהלך שיתמרץ את הגירת העזתים. הנשיא טראמפ השכיל להבין שזה הפתרון היחיד עבור רצועת עזה, והצליח בן רגע לקחת אותו משולי השיח ללב המיינסטרים הלגיטימי. את פרויקט הגרעין של איראן חייבים להשמיד. למהלך זה יהיו אדוות אסטרטגיות על היחסים עם לבנון ועל פירוק ציר רוסיה–איראן, ברית שהפכה – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תם הזמן. משפט אחרון. << דובר_המשך >> עידן רול: << דובר_המשך >> משפט אחרון. – – ברית שהפכה למסלול חימוש ועקיפת סנקציות, אשר טראמפ כבר החל במאמצים לפרקו. וכדי שכל זה יקרה, על ממשלת ישראל ליזום ולייצר אסטרטגיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מי השר כרגע? מי השר? השרה סטרוק פה? אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני לא יודע אם שמתם לב, אבל ממשלת ישראל עסוקה בדברים הכי חשובים: היא עסוקה בכך שמדינת ישראל נמצאת במלחמה בגזרות צפון ודרום, ולכן התקבלה החלטה בממשלה להאריך ולגייס עוד 400,000 חיילי מילואים בצו 8 עד 29 במאי. חיילים שכבר עשו מאות ימי מילואים. אבל במקביל היא גם עסוקה באיך לחלק 5.6 מיליארד שקלים קואליציוניים ולהתחמק מביקורת עליהם כשמסתירים לאן הכסף הולך. אז בזמן שיש 400,000 צווים חדשים לחיילי מילואים, ובזמן שהחיילים שלנו כבר נאנקים תחת נטל מאות ימי מילואים שפירקו להם את העסקים ופירקו להם את המשפחות ופירקו להם את הבתים, בזמן הזה ממשלת ישראל דואגת לקחת את הכסף ולהעביר אותו למי שמשתמט. אז בתוך 5.6 מיליארד שקלים קואליציוניים – 1.33 מיליארד שקל תקציב לישיבות, כיריקה בפרצופם של חיילי המילואים; עוד 50 מיליון שקל לצהרוני הפטור, עוד 60 מיליון שקל לתלמידי ישיבות בחו"ל. אבל מעל הכול ישנו תקציב ייחודי לגופים שמטרתם לתאם את ההשתמטות מהצבא. הממשלה, לצד זה שהיא מאשרת מילואים ל-400,000 חיילי מילואים, מאשרת תקציב מיוחד לגופים שיאפשרו למי שרוצה להשתמט משירות מצה"ל להשתמט משירות מצה"ל. אין יריקה גדולה מזו בפרצוף של החיילים שמשרתים. אין יריקה גדולה מזו בפרצוף של הציבור. והזחיחות הזו, שבה הממשלה מרשה לעצמה ביד ימין לגייס 400,000 חיילי מילואים וביד שמאל להכניס להם את היד לכיס כדי לממן את ההשתמטות – הזחיחות הזו תעלה לכם ביוקר. ואני אומר לכם, הממשלה הזו תתחלף יותר מהר ממה שאנשים חושבים, והדבר הראשון שתעשה הממשלה הבאה זה חוק גיוס לכולם וביטול כל החקיקה הגרועה והרעה שאתם העברתם בתקופה האחרונה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. חבר הכנסת כץ, עצה טובה, לדבר מהר ולא להגיב. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק, אין עכשיו למי להגיב, זה בסדר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא להגיב, פשוט לדבר, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עלתה פה קודם חברת הכנסת דיסטל ודיברה על קריקטורות. הייתי בטוח שהיא מדברת על הקריקטורה שהיום שר התקשורת הציג בחשבון X שלו על ראש השב"כ היוצא. אני חייב לומר מפה, צריך לגנות את הדבר הזה. לא יכול להיות שככה ינהגו במי שמוביל את אחת המערכות החשובות ביותר במדינת ישראל. מי שהתחיל כקצין ומפקד בסיירת מטכ"ל, עבר להיות לוחם בשב"כ עד שהתקדם לתפקיד שהוא אחד החשובים ביותר בהגנה על מדינת ישראל, ראש השב"כ. צריך לגנות מפה התנהגות כזו. אני גם רוצה לנצל את הבמה ולהודות לרמטכ"ל היוצא רב-אלוף הרצי הלוי על 40 שנות שירות למען מדינת ישראל, על לקיחת אחריות, על העובדה שהאסון הגדול ביותר קרה במשמרת שלו והתקומה הגדולה ביותר של הצבא גם קרתה במשמרת שלו, וצריך לומר על זה תודה רבה. ותודה על הדברים החשובים שהוא נשא היום, על האחריות ב-7 באוקטובר על הקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, על הביקורת על השתלחות של פוליטיקאים בבית הזה על הצבא. על כל הדברים האלו צריך להגיד לו תודה רבה. אני רוצה לדבר על עוד נושא שלא עולה בבית הזה יותר מדי, על יוקר המחיה במדינת ישראל. היום אנחנו ראינו חוק שעובר פה, שבעצם נותן סגני ראש עיר לבניינים. אז סגן ראש עיר יגיע, הדיירים והתושבים עדיין לא יגיעו, אבל כולנו נשלם על כך. כמובן שזה לא יקרה בערים שאנחנו מכירים, כנראה שזה יקרה בערים אחרות – בבית שמש, במודיעין עילית – בכל מיני מקומות כאלה שיש להם כוח כרגע בבית הזה, והם עושים בו שימוש מושכל וכנראה ציני ונכון. ואם אנחנו נדבר על יוקר המחיה אני רוצה לדבר איתכם בקצרה על תהליך שאנחנו עושים בוועדת הכלכלה בכל הנושא של וולט. חלקכם מעורבים בזה, חלקכם פחות, אבל מה שקורה היום זה שהאוכל של כולנו עולה בממוצע בין 25%–35% יותר, ולמה זה קורה? כי כל בית עסק שמתקשר עם וולט מחויב בחוזה לשלם 25%–30% יותר לוולט עבור השירות. עכשיו תגידו, זה בסדר, הם נותנים מערך של שליחויות, הם מאפשרים פרסום, אם העסק רוצה לשלם על זה, שישלם. אבל מה הבעיה? הם גם מחייבים את בתי העסק לא להוריד מחירים למי שמגיע פיזית. כלומר, אם המבורגר עולה 40 שקלים והמסעדה הזאת נמצאת בוולט, אתם תשלמו על אותו המבורגר 70 שקלים גם אם הגעתם פיזית ולא השתמשתם בוולט. הדבר הזה חייב להיפסק במדינת ישראל, ויש לזה גם סימוכין בעולם. בית הדין לצדק של האיחוד האירופי פסק בדיוק בנושא דומה, בנושא בוקינג, וביטל את מה שהוא קרא לו חובות השוואת המחירים שהוטלו על בתי המלון. אדוני, משפט אחרון – את הדבר הזה אנחנו נבטל גם בבית הזה, ואני שמח שהצטרף אליי היום גם ממלא מקום יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת ינון אזולאי, ויחד אנחנו נגיש את החקיקה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בהחלט. חבר הכנסת גלעד קריב. אחרון הדוברים, אחרון הדוברים. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, גברתי השרה. בראשית הדברים אני מבקש להרכין ראש לזכרו של אוהד יהלומי, שהובא היום למנוחות עולמים בבית העלמין בקיבוץ ניר עוז. אוהד נחטף בחיים, בנו שוחרר מן השבי אחרי 52 ימים, ואנחנו כולנו, ובמיוחד הממשלה, כשלנו בלהשיב את האב לבנו, לבנותיו ולרעייתו. אדוני היושב-ראש, אתה ודאי יודע שביום שישי הקרוב נציין את יום ז' באדר, יום פטירתו של משה רבנו. במדינת ישראל היום הזה משמש גם כיום הזיכרון לחיילי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. אוי לנו שאנחנו עומדים על סף רשימה נוספת של אחים ואחיות שמקום קבורתם לא ייוודע, ואוי לנו אם לא נשיב אותם הביתה במהרה. עכשיו, אדוני, אני לא אתייחס לסוגיות שהתייחסו אליהן קודמיי, לא לתחקירים ולא לדברי הבלע, השקר וההסתה של חברת הכנסת דיסטל אטבריאן, שלא יודעת, כהרגלה, על מה היא מדברת. אני מבקש לדבר לגוף החוק ולומר לחברתי חברת הכנסת מלינובסקי שאם מטרתה היא לאפשר גירוש מסתננים שתומכים במשטר האריתראי, לא צריך את החוק. אין שום צורך בחוק הזה. כל מה שמדינת ישראל הייתה צריכה לעשות זה לבדוק את בקשות המקלט של אותם מבקשי מקלט שהגיעו מאריתריאה, וכל אדם שנכנס לישראל והוא בעצם תומך משטר – בוודאי אם הוא מפגין אלימות ובוודאי מקבל תמיכה מהשגרירות – שירחיקו אותו. והסיבה היחידה שזה לא קורה היא לא בגלל שיש בעיה בחוק אלא בגלל שממשלת ישראל לא רוצה לבדוק בקשות מקלט ובגלל שמדינת ישראל לא ממלאת את החובות שלה על פי האמנה הבין-לאומית, ומכיוון שמדינת ישראל כמדינת העם היהודי לא משמשת כאור לגויים בכל מה שקשור למצוות "לא תסגיר עבד אל אדניו". מדינת ישראל לא למדה את הלקח ההיסטורי, ועכשיו מבקשים לקדם חוקים שבסופו של דבר לא יביאו לגירוש תומך משטר אחד, כי לישראל יש אינטרסים כאלה ואחרים מול אריתריאה, אבל החוק הזה ייתן תוקף לפרקטיקה של אי-בדיקת בקשות מקלט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ולכן, אדוני – משפט אחרון – במקום חוקים שאין בהם צורך תתחילו לבדוק את בקשות המקלט, בהיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית, תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מלינובסקי, גברתי רוצה לסכם את הדיון? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> הכול בסדר? אז לא צריך לסכם. אפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא צריך. אם כן, נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42) (הרחקתם מישראל של מסתננים התומכים בממשל מדינתם), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – 8 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42) (הרחקתם מישראל של מסתננים התומכים בממשל מדינתם), התשפ"ה–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 19 בעד, שמונה מתנגדים. אני קובע כי הכניסה לישראל (תיקון מס' 42) (הרחקתם מישראל של מסתננים התומכים בממשל מדינתם), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה, ותחזור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (איסור הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקית במסגרת פעילות ציבורית מאורגנת של סטודנטים), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1100).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (איסור הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקית במסגרת פעילות ציבורית מאורגנת של סטודנטים), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת הר מלך להציג את הצעת החוק, בבקשה. יש לך עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הכנסת מסמנת קו אדום ברור. היום אנחנו אומרים בקול רם וצלול: תאי סטודנטים שתומכים בטרור ומסיתים נגד מדינת ישראל לא יוכלו לפעול עוד במוסדות האקדמיים שלנו. היום אנחנו מצביעים על השלב הראשון בחוק החשוב הזה – חוק שמוביל לתיקון עוול מתמשך ולניקוי מערכת ההשכלה הגבוהה ממוקדי הסתה מסוכנים. האקדמיה, תפקידה להיות מקום של מחקר, לימוד ודיון פתוח. לא חממה להסתה ולתמיכה באויבי ישראל. לצערנו יותר מדי זמן עמדו מוסדות אקדמיים מנגד בזמן שתאי סטודנטים הפכו לזירות של הסתה חמורה. תחת מעטה של חופש ביטוי, קיבלנו אירועים שבהם סטודנטים ישראלים במוסדות ישראליים קראו להשמדת מדינת ישראל, היללו מחבלים ואף ארגנו מחאות נגד חיילי צה"ל ושוטרים שנטרלו מחבלים בפיגועים. חוק זה קובע באופן חד-משמעי: תאי סטודנטים שמביעים תמיכה בטרור ייסגרו באופן מיידי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברים, שקט במליאה. רוצים לשמוע את חברת הכנסת. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אין שום סיבה שמדינת ישראל תממן ולו בשקל אחד גופים שפועלים לחתור תחתיה. סטודנט באוניברסיטה זכאי להביע דעה ולנהל דיון, אך אין לו חירות לקרוא לרצח יהודים או לקדם את מטרות החמאס, החזית העממית או כל ארגון טרור אחר. דוגמאות למקרים כאלה לא חסרות. רק לאחרונה תא הסטודנטים של חד"ש באוניברסיטת חיפה קיים מחאה על מותו של מחבל שניסה לבצע פיגוע. סטודנטים אחרים, בתאים קיצוניים במוסדות כמו בצלאל והטכניון, פרסמו דברי שבח לרוצחים ופעלו לקדם נרטיבים אנטי-ישראליים מסוכנים. מי שהיה זקוק להוכחה לכך שתופעה זו חורגת מעבר למקרים בודדים יכול למצוא אותה במספרים. על פי נתוני ארגון אם תרצו, שהוביל את היוזמה לחקיקת החוק הזה, מאז פרוץ המלחמה הוגשו 180 תלונות על הסתה לטרור באקדמיה, אך ברוב מוחלט של המקרים, התיקים נסגרו ללא טיפול. במשך יותר מדי זמן הסתתרו אוניברסיטאות מאחורי טענות של חופש אקדמי, אך הן נכשלו בהגנה על הסטודנטים שהאקדמיה נועדה לשרת. הגיע הזמן לעשות סדר. לא ייתכן שמוסדות שממומנים מכספי הציבור יאפשרו פעילות של תומכי טרור בקמפוסים שלהם. אני רוצה ומבקשת להודות לארגון אם תרצו, שהוביל את המאבק הזה בנחישות ובמסירות – לחשוף את הנתונים ולפעול כדי שהכנסת תקבל החלטה חד-משמעית בנושא. תודה גם ליושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת יוסי טייב, שהוביל את החקיקה, ולסטודנטים האמיצים שלא שתקו מול העוול והגיעו להעיד בוועדה. היום אנחנו עושים צעד ראשון, אבל זה לא הסוף. החלק השני של החוק, שיקבע את הרחקת הסטודנטים שהורשעו בעבירות טרור מהמוסדות האקדמיים, חייב לעבור גם הוא, כי אנחנו לא יכולים להסתפק רק בסגירת המסגרת; אנחנו חייבים לוודא שגם מי שמחזיקים באידאולוגיה מסוכנת כזו לא יישארו חלק מהאקדמיה בישראל. המסר של הכנסת היום ברור: ישראל לא תממן את אויביה ולא תאפשר להם להשתמש באוניברסיטאות שלה ככלי להפצת שנאה. מי שתומך בטרור – מקומו לא באקדמיה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי, רשימת הדוברים סגורה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – מוותר; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – מוותר; חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו בתקופה היסטורית ובתקופה של נס, שבה יש קורלציה מלאה בין דוברות קטר לדוברות, אני לא אגיד של מי, אבל לכולנו ברור. המכונה עובדת ואנחנו עדים לסנכרון מושלם. הם אפילו כבר לא מסתירים את זה, זה על השולחן. כאילו יש איזשהו copy-paste בין הפרזנטורים של קטר פה לבין האקווריום של ראש הממשלה. איזה אירוע הזייתי זה, אתם גם לא מנסים להסתיר את זה: הודעות מתודרכות כאילו אתה קורא את ממשלת קטר שהיא נגד השב"כ, ואז את חברי הכנסת פה שהם נגד השב"כ. איך אמרת, גברתי השרה? אנחנו חיים בתקופה של נס. לפחות הכנסת גילתה קצת שקיפות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אדוני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> זה נקרא שיתוף פעולה בין-לאומי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, זה שיתוף פעולה, אולי זה באמת מתקשר לעבודתו הנהדרת של השר לשיתוף פעולה אזורי, הלוא הוא אמסלם דוד. כל הכבוד לכם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמסלם דוד. אה, רוט, יש לך פנייה מהנציג – שעון. אל תדאג. שש דקות? אין בעיה. חמש דקות? שלוש דקות? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה בסדר, אנחנו בסדר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אנצל את כל הזמן. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל ברכות – אני לא יודע אם אתם זוכרים, זה כזה אירוע מתמשך, הבחירות המקומיות – לאביחי שטרן מקריית שמונה; זה על הראש שלכם, הליכוד, על הראש של ראש הממשלה, שהגיע בזמן לחימה ליישוב מפונה והביא את הפרזנטור שלו, זה שרצה להיות ראש עיר. הוא לא הזמין את ראש העיר כשהוא מסייר בעיר מפונה. על הראש שלכם הוא נבחר, ועל הראש של קטי שטרית, שפה במליאה היא אמרה: לאן אתה הולך? איך אתה לא דואג לעיר? עשתה לו פה שיימינג. במקום שהממשלה הזו תדאג לקריית שמונה, במקום שהממשלה הזו ומפלגת הליכוד – הייתם צריכים להרים את קריית שמונה ולא לקצץ להם כל הזמן בתקציבים, כולל, חבר הכנסת אזולאי, בתקציבי ההתחדשות העירונית, שגם קיצצו עכשיו בקריית שמונה. אז כל הכבוד לאביחי שטרן, הוא נתן לכם 0:5 במחצית – על הראש שלכם, על הראש שלכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. הצעת החוק הזו היא חלק מחבילת הצעות חוק וחוקים שלצערי הרב מובאים לכנסת תחת כותרת של כאילו להיאבק בטרור, כאשר המטרה העיקרית שלהם זה להיאבק, כן, בחופש הביטוי, כן, בחופש ההתארגנות, כן, ביכולת להיאבק פוליטית עם דעות גזעניות, עם דעות פשיסטיות והסתה שלא מסתיימת. תחת הכותרת של נימוק הצעת החוק עולה חברת הכנסת ומסיתה באופן הכי ברור נגד תא הסטודנטים חד"ש באוניברסיטת חיפה ונותנת כאילו עובדות, כאשר היא יודעת שזה שקר וכזב, שזה לא קרה, שתא הסטודנטים ותאי הסטודנטים לא צריכים את הצעת החוק הזו. יש במדינה חוק מאוד דרקוני, שקוראים לו חוק המאבק בטרור. אפשר לקחת כל אדם ולשפוט אותו לפי החוק הזה אם חושדים שהוא כן עובר עבירות על החוק הזה. אבל לא, צריך לעשות להם באוניברסיטאות חוק מיוחד. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> הוא תומך בטרור, הוא תומך בטרור – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ועוד מעט יהיה חוק כזה. הינה, התחילו גם כן, לא רוצים להכניס סטודנטים שלמדו תואר באוניברסיטאות של הרשות הפלסטינית. יש ממדים של ענישה קולקטיבית, של הסתה פרועה, ועמדות גזעניות שמאשימות את כל הציבור בדבר שהוא רק בראש – כאשר מי המאשים? מי שמאשים הוא בעצמו תומך באדם והולך אחרי אדם שהורשע בתמיכה בטרור. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> חף מפשע. חף מפשע. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> דווקא מי שיש להם את הדעות הכהניסיטיות, שהוקעו במקום הזה ובאופן כללי לפי החוק – דווקא הם אלה המגינים, דווקא הם אלה שמביאים את החוק הזה. הגיע הזמן גם כן לאופוזיציה, שמנצלת את זמן הדיבור על החוק הזה, לדבר על נושאים אחרים. אתם לא רואים את הסכנות הטמונות בהצעות חוק כאלה כדי להתנגד להן? מה קרה לכם? איפה אתם? עד מתי? יגיעו עד כדי שלילת טיפול רפואי בגלל דעות פוליטיות, אז אולי נתעורר. כשזה יגיע אליכם אז תתעוררו. הגיע הזמן להתעורר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת ; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת איימן עודה – – – << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני רוצה לעלות. הינה, אני פה. הינה, אני פה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אה, נעמה, לא ראיתי אותך במקומך. חברת הכנסת לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלום. אני רוצה להצטרף לדבריו של חבר הכנסת שירי. ואני גם רוצה לברך את קריית שמונה, שהשתחררו מהביביזם ובחרו ראש עיר על פי הכישורים שלו. הוא איש ימין, הוא לא איש שמאל, אבל הוא פועל למען קריית שמונה, והוא עבר התעמרות בשנה וחצי הללו כשהעיר שלו במתקפה. בזמן מלחמה עשיתם פוליטיקה בזויה על חשבון תושבים. עיר מוכה, עיר שצריכה להתחנן לחדר מיון קדמי. אתם באמת ביזיתם את עצמכם ואת המדינה. קריית שמונה היא תמונת מראה לישראל על איך שאתם עובדים – אפילו בזמן מלחמה הדרתם את ראש העיר כי הוא לא המועמד שנוח לכם. והעיר שלו מופגזת. במקום להגיד לו: אדוני, איך אפשר לעזור? בוא נעשה סיורים ביחד, בוא נראה איך אפשר לתרום לעיר, בוא נראה איך אפשר לתקן את העיוות – לא השקעתם בצפון שנים ארוכות. אתם הבטחתם תוכנית אחר תוכנית לשיקום הצפון, וכלום. יותר מזה, בזמן מלחמה קיצצתם תקציבים. יותר מזה, תקציב 2025 לא עבר עדיין עם שקל לשיקום אזרחי לצפון. הם משעממים אתכם. רק הפוליטיקה מעניינת אתכם, לא תושבים. ואני רוצה להגיד, זה לא חשוב למי מצביעים ומה, זה חשוב שהם בני אדם, והם זקוקים למדינה שתראה אותם, לממשלה שתראה אותם. לא על פי שיטת הרמזורים – האם זה המקורב שלי, האם זה האיש שלי ואם זה נוח לי – כי אתם אחראים לחיים של אנשים. העובדה ששנה וחצי אחרי ועדיין אנשים לא יכולים לחזור לצפון זאת תעודת עניות לממשלה הזאת, שהתעסקה בשטויות, בהפיכה משטרית, בקומבינות, בכספים מגזריים. ועוד עוברים כספים קואליציוניים מושחתים לעודד השתמטות. איפה הכסף לצפון? איפה הוא? ומתקציב חבל תקומה אתם מקצצים. אנשים לא מעניינים אתכם, בני האדם לא מעניינים אתכם. אז אני רוצה לברך את קריית שמונה, שבחרו בראש עיר שאכפת לו. ואני רוצה להגיד שאנחנו צריכים להיות שם עבור כל העיר, עבור כל מקום, כי זה התפקיד שלנו, כי זאת גאווה לדאוג לכל מקום במדינה הזאת – לקריית שמונה, למטולה, למנרה, לשדרות, לאופקים, לנתיבות, לעוטף, לכל מקום. זה התפקיד שלנו – לא על בסיס פוליטי, לא אם הוא מקורב שלי או לא, לא אם זה משתלם לי בבחירות. זה להיות ישראלי אמיתי, ציוני ולאומי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בבקשה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יש פה הרבה דיבורים על ועדות חקירה, ועדת חקירה ממלכתית וכל הדברים הללו. חשוב להבין דבר אחד – והייתה פה גם קודם הצהרה של גנץ שקום תקום, ותהיה אחריות, ויהיו כל הדברים הללו. יש כל מיני קביעות גם לגבי בני גנץ לכל מיני ועדות כאלו ואחרות. זה לא העניין. העניין הוא שהציבור שאנחנו מייצגים לא מאמין. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה ציבור? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם יכולים לזלזל בזה, אתם יכולים לחשוב שאתם יכולים לדרוס את זה, אתם יכולים לחשוב שאתם תבואו אחר כך ותטהרו – כמו שיש כאלה שמדברים – את השורות מכל הימנים שנמצאים במערכת. זה לא יעזור. ב-25 השנים האחרונות, משנת 1999 פחות או יותר ואילך, בג"ץ, במאות רבות של החלטות, התערב בצורה מעשית בקביעת המדיניות הביטחונית של מדינת ישראל בשטחים. זה היה ברובד האסטרטגי, ברובד המדיני וגם ברובד הטקטי: החלטות של באיזה חימושים משתמשים ואיפה; החלטות שנוגעות לכל מיני דברים מבצעיים, מעבר לכל מיני דברים גדולים; טיפול בשבויים; יחס לשבויים; את מי מכניסים למדינת ישראל; נוהלי פתיחה באש ועוד ועוד ועוד. בכל הדברים הללו שופטי בג"ץ התערבו. את זה לא אני אומר, את זה אומרים שופטי בית המשפט העליון פעם אחר פעם בלא מעט החלטות. גם הם מציינים מאות החלטות. ולכן, בתור אלו שקבעו ועיצבו את המדיניות הביטחונית, שהיו שותפים בקביעה ובעיצוב של המדיניות הביטחונית הישראלית כלפי רצועת עזה ב-25 השנים האחרונות, מקומם הוא לצד הנחקרים. מקומם הוא לענות על שאלות, לא להיות אלו שקובעים מי יחקור ומה יחקרו וכן הלאה. הדבר הזה הוא בסיסי, הדבר הזה הוא מהותי, וזה לא דבר שנוותר עליו. ולכן, אם באמת החקירה חשובה לכם, אז כדאי שנגיע לאיזשהו מנגנון מוסכם, כי המנגנון הישן של שופטים שממנים את החברים שלהם לחקור משהו עם מסקנות ידועות מראש, זה לא יהיה פה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מוותרת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – אז אני אוותר – – – אין כמוך, אין. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, מחכים לך. חברת הכנסת גוטליב, אנחנו ממתינים לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין מנהלת סיעה שמחזיקה אותנו ככה. אין. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה לך. בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היום אני עושה לכם חידון. מי אמר את הדברים הבאים? בצער רב וביגון אנו מכריזים על מות ההגינות, היושרה, הרצון הטוב. ממשלת ההרס מבינה רק כוח, ולכן נאמר: אם תעזו לפגוע בדמוקרטיה אנחנו נמרוד, ובלעדינו לא תשרדו. רק איומים, והנכונות לממשם, כי הם מבינים רק כוח. עכשיו זה איומי מילואימניקים, ומחר כיד הדמיון הטובה. לא נוותר. מי אמר את הדברים האלה ולא זומן לחקירה? אבי-אבות המסיתים, יאיר גולן. ואחרי שלא חוקרים אותו כשהוא כזה עבריין, הוא ממשיך – יאיר גולן לראשי מערכת הביטחון: אל תהיו נאמנים לממשלה. יו"ר מפלגת הדמוקרטים – תפתחו סוגריים, אין מפלגה כזאת, הוא גם מתחזה; הוגשה בקשה לשנות את שם מפלגת העבודה, שיאיר גולן גנב את הפלטפורמה שלה, כי הוא עשה הסכם איחוד עם מרצ, והוא קורא להם "דמוקרטים", אין מפלגה כזאת, אבל יו"ר מפלגת הדמוקרטים מתחזה ככזה – יאיר גולן ממשיך לערב את צה"ל וכוחות הביטחון בפוליטיקה, והפעם הוא קורא לבכירי מערכת הביטחון, ולא רק להם, להתנגד או למרוד בממשלה. עד כה אני מדגימה לכם עבירות איומים, המרדה, קריאה לאי-ציות – עבירות פשע. האם הוא נקרא לחקירה? מה פתאום, לא נקרא לחקירה. רגע, אבל לא סיימתי. סגן הרמטכ"ל לשעבר – תראו איך מאתרגים אותו, בתקשורת איך קוראים לו, מזכירים מה הוא עשה – סגן ראש הרמטכ"ל. צריך להיות ברור לממשלה, המילואימניקים לא יתייצבו. הורים יבואו ללשכות גיוס ויאמרו: לא ניתן לכם את הילדים שלנו. עוד לא התחלנו לעשות שימוש בכלים שעומדים לרשותנו. הוא קורא לאי-ציות, קורא לסרבנות – אף אחד לא קורא לו לחקירה. מה פתאום? שומרים עליו. למי קוראים לחקירה? למי קוראים לחקירה? לצביקה פוגל, לדוגמה, שאמרת: צריך למחוק את חווארה – אמירה חד-פעמית, שמשאירה לך את החסינות על פי החוק. אתה הולך, חוקרים אותך, סוגרים את התיק. מה עושים אתמול כשאני מעיזה לצאת נגד ראש השב"כ? ראש השב"כ הרי אומר שלא ייתן שיפטרו אותו, והוא ידאג מי יהיו הסגנים שלו. אני מוציאה על זה סרטון, הוא מגיע ל-100,000 צפיות – אני באמת מתנצלת שהרשתות היום יותר חזקות מהתקשורת ולא נותנות לתקשורת לשלוט בדעת הקהל. מה קורה אם ב-14:00 אני מעלה את הסרטון הזה? מה קורה? בואו נחשוב ביחד. ב-17:00 מקבל תדרוך עיתונאי ימין שהפרקליטות עמלה על הגשת כתב אישום נגדי. ובכן, גברת פרקליטות נכבדת, מה יש לעמול כל כך קשה כדי לכתוב בכתב אישום שחשפתי איש שב"כ? עבירת עוון לפי חוק שירות הביטחון הכללי, עבירה של שלוש שנות מאסר. תכתבו את כתב האישום, נבוא לוועדת הכנסת, אני אשכנע את ועדת הכנסת להשאיר לי את החסינות, ואם אני לא אצליח, ניפגש בבית משפט. על מה אתם עמלים כל כך קשה? אני אגיד לכם על מה אתם עמלים כל כך קשה. אתם מנסים ומשתגעים. אני לא נותנת לכם לאיים עליי, ואתם לא תפחידו אותי, כי על הראש שלי יש רק יראה אחת, והיא יראת אלוקים. ובשם יראת אלוקים אני אשמור על העם והארץ הזו בהתאם לצו המצפון שלי, סולם הערכים שלי ואידיאולוגיה של מי שמבין שיש כאן מי שתמות נפשו עם פלישתים, ומותר לעשות הכול ולהוביל אותנו לעברי פי פחת, כמו שעשה יאיר גולן, שקמה ברסלר, אהוד ברק, בוגי יעלון, ועד רעים רעים שכמותם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת בוארון – אינו נוכח; חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> דבר על קריית שמונה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, קודם כול, אני רוצה לפתוח וגם לברך את ראש העיר הנבחר של קריית שמונה. לא מובן לנצח את ראש הממשלה נתניהו ואת כל הימין שעשו עליו קמפיין. הערת בונוס – וסרלאוף תמך בו. זה נראה לי מגניב שם בפנים, האירוע הזה. כל הכבוד לווסרלאוף. באסה לראש הממשלה נתניהו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מליטא הוא תמך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מליטא הוא תמך בו. מחו"ל הוא ניצח אותו. תאמינו לי. עכשיו אני מבין שאנחנו במשחק של מי אמר מה ומי עשה מה. אז בואו נשחק את אותו משחק: מי העביר מזוודות דולרים לחמאס וחימש אותו וצייד אותו והפך אותו מארגון קיקיוני לצבא שנכנס למדינת ישראל ועשה פה את הטבח הגדול ביותר שאי פעם ידענו? מי היה ראש הממשלה ב-15 השנים האחרונות ופיתח את התיאוריות הצבאיות של מדינת ישראל? מי מינה את ראש השב"כ, ראש המוסד, הרמטכ"ל? מי זה שאמון על ביטחון מדינת ישראל כבר למעלה מעשור? מי אותו בן אדם שלא רוצים שיגיע לוועדת חקירה ממלכתית? מיהו, מיהו? איפה הבן אדם הזה? איפה הבן אדם הזה שלא מוכן להיחקר? שמאשים את ראש השב"כ, שכבר לקח אחריות, שמאשים את הרמטכ"ל, שכבר לקח אחריות, שמאשים את הש"ג, שכבר לקח אחריות? עוד מעט הוא יאשים את נאור – קח אחריות. כולם לקחו אחריות. מי לא מוכן להגיע להיחקר? האחד והיחיד, ראש הממשלה נתניהו. אז אדונים נכבדים, חברים וחברות, אנא מכם, אין צורך כל פעם להזכיר את אותם אנשים שכבר לקחו אחריות. תדברו אך ורק על דבר אחד – ועדת חקירה ממלכתית, שתבדוק מי באמת אשם. זה הכול. זה מה שאנחנו מבקשים. והתיאוריה הזאת של השופטים שימנו – לא. לא, לא, לא. זה לא עובד ככה. יש נוהל מסודר איך עושים את הבדיקה, והבדיקה הזאת תיעשה איתכם או בלעדיכם, ואנחנו נדע מה קרה שם. ולסיום, למרות שלא התכוונתי לדבר על זה, אני לא יכול שלא להתייחס לדברים המקוממים שאמר עכשיו חבר הכנסת אייכלר בקשר לתקציב של חוק המעונות, ואני רוצה שתשמעו מה הוא אמר. כשהוא רצה לתת דוגמה על חוק המעונות ולמה מתקצבים או לא מתקציבים אותו, הוא אמר: גם בשבי צריך לבחור בין פיתה למים. לא יכול להיות שבבית הזה חבר כנסת ידבר ככה. לא יכול להיות שינרמלו את מצב החטופים. לא יכול להיות, לא יכול להיות. זה לא יהודי, זה לא אנושי בכלל להעלות את הדבר הזה על איזושהי מחשבה הגיונית של בן אדם. אני דורש מפה שיעלה ויתנצל על הדברים, יחזור בו ויבטל את החוק הזה, שיגרום לחצי ציבור לשרת, ולחצי השני לדאוג לתקציב הקואליציוני כתנאי להחזקת הממשלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, אני מתנצל בפני חברי הכנסת הצמים על הארכת הדיון, אבל אני חושב שחשוב שעמדה נגד החוק הזה תישמע גם מפיו של חבר כנסת יהודי. בדיוק כמו בהצעת החוק הקודמת, אין שום צורך בהצעת החוק הזו כדי למנוע פעילות בלתי חוקית בתוך הקמפוסים. במדינת ישראל קיים חוק המאבק בטרור, שאוסר הסתה לטרור ותמיכה בארגוני טרור ובפעילות. בתקנונים של כל המוסדות האקדמיים בישראל קבוע הכלל שלפיו פעולה בניגוד לחוק היא גם הפרת משמעת. אז אין שום צורך בחוק הזה. אלא שהחוק הזה משקף דבר אחר לגמרי. מבחינת עוצמה יהודית, כל עמדה פוליטית שמוצגת על ידי אזרח ערבי שווה תמיכה בטרור. הרי אנחנו רואים את זה כאן, הרי אנחנו רואים את זה בעמדה של עוצמה יהודית הכהניסטית, שאין שום מקום למפלגות הערביות ולחברי הכנסת הערבים פה בתוך הכנסת. מבחינתם האזרחים הערבים של מדינת ישראל צריכים להיות מופשטים לחלוטין מהעמדות הפוליטיות שלהם ומהזהות שלהם. ולכן, הצעת החוק המקורית של חברת הכנסת סון הר מלך הייתה הרבה יותר קיצונית. ועדת החינוך באמת צמצמה את מידותיה, אבל הכוונה ברורה והמדרון החלקלק ברור. לא הסתה לטרור ותמיכה בטרור מטרידה אתכם, אלא מטרידה אתכם העובדה שבתוך הקמפוסים ישנה פעילות פוליטית גם של סטודנטים ערבים. ולכן, אני קורא מכאן לכל חבריי באופוזיציה להצביע נגד החוק הזה, שהוא עוד צעד לתהום במדרון החלקלק. אולי זה לא בדיוק קל לנו להסביר את העמדה הזאת, כי הכותרת מדברת על הסתה לטרור, אבל הגיע הזמן שהאופוזיציה במדינת ישראל תגדל עמוד שדרה ולא תשתף פעולה עם מהלכים כהניסטיים רק בגלל שבכותרת החוק כתובה המילה "טרור". חוק מיותר, חוק מסוכן, חוק שכולו ברוח של הכהניזם ושל אם תרצו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, אחרון הדוברים. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-בראש, רבותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני עולה לכאן מתוח, האמת, מתוח מאוד, בגלל שאנחנו בימים קריטיים לביטחון הלאומי שלנו לקראת חידוש לחימה ברצועת עזה, אחרי שהנסיבות השתנו. ממשל חדש בוושינגטון, גם רמטכ"ל חדש מהיום למדינת ישראל – הזדמנות לברך אותו, אבל בעיקר לברך אותו בדבר שהכי דרוש לנו: אל תמשיך את החשיבה הצבאית של קודמך, אל תמשיך את החשיבה הצבאית של המטכ"ל הקודם, אל תביא את אותן תוכניות מבצעיות. אני אומר כאן לשרה סטרוק, שמשתתפת גם בישיבות הקבינט: אבוי לנו, לכולנו, לחברי הקבינט, לחברי הכנסת, לחברי הקואליציה – אבוי לנו אם ניכנס לרצועת עזה בימים הקרובים עם אותה חשיבה. ואני חייב לומר לך, יש לי חשש, ממה שאני שומע וממה ששמעתי אתמול בוועדה, שהשינויים הדרושים לא נעשים, שמדברים על יותר, אבל אנחנו לא צריכים יותר, אנחנו צריכים אחר. אני שומע, מדברים על חמש אוגדות; לא צריך חמש אוגדות, לא צריך חמש אוגדות לרצועת עזה עכשיו, לא צריך להכניס את כל החיילים. צריך בעיקר לשנות את השיטה, ולשנות את השיטה בשני דברים מרכזיים. דבר ראשון, לקבוע את התכלית המבצעית. מה התכלית המבצעית של מה שיעשו חיילנו ברצועת עזה? אם התכלית לא תהיה מהודקת, והתוכנית המבצעית לא תהיה מוכוונת לתכלית, אז אנחנו נחזור לפשיטות ונחזור להסתובב בג'באליה פעם שביעית ופעם שמינית ופעם תשיעית. ודווקא יש תכלית חדשה, והזכיר אותה פה ראש הממשלה על הדוכן לפחות פעמיים. יש תוכנית. הוא אמר פה לאופוזיציה: אנחנו לא הולכים בנתיב אוסלו, יש נתיב הגירה. אז התוכנית המבצעית חייבת להתכתב עם זה. מינהלת ההגירה הייתה צריכה לקום כבר שלשום. תחנות הגירה – צה"ל צריך להשתלט על אזורים בשליטה מלאה שלו, שישמשו תחנות הגירה. הפינוי של האוכלוסייה צריך להיות פינוי לאותן תחנות הגירה הומניטריות. אחרי שעשינו את זה, מי שנשאר באזורים שנשארו מוגדר כאויב. לא צריך להכניס את החיילים פנימה, לכן גם לא צריך חמש אוגדות, גברתי השרה. צריך לעשות מצור. זה לא כלי חדש, זה כלי ישן בחשיבה הצבאית, אבל כלי אפקטיבי בדיוק במצבים הללו. וסוף מעשה במחשבה תחילה. ואני אומר כאן, כי אנחנו באמת בימים מתוחים: טראמפ, ממשל חדש בוושינגטון, נסיבות חדשות, מפקד חדש לצה"ל, אבל העיקר מה שחשוב זה שינוי השיטה, שינוי תכלית המבצע ושינוי הכלים המבצעיים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> להגדיר את היעד של המבצע ככיבוש רצועת עזה, כהגירה מרצועת עזה, ולתת כלים אחרים לחיילים, ובראשם המצור. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה. אני מזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך לסכם את הדיון, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לימור, לא צריך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברים, דקה אחת, בואו ניתן כבוד. בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה קודם כול לחזק את דבריו של חבר הכנסת עמית הלוי. אני חושבת שהדברים האלה נאמרו לאורך כל המלחמה, ואנחנו צריכים אולי פעם אחת לשנות פרדיגמה ולצעוד כדי להשיג את הניצחון המיוחל ואת ההכרעה המיוחלת. אבל אני רוצה להתייחס לחוק שלי. אני אסביר את זה בפשטות. החוק שלי מדבר על תמיכה בטרור. החוק שלי מבקש להכניס אל תקני האקדמיה את האיסור לתמיכה בטרור. החוק שלי נוגע ומתעסק עם אלה שהורשעו בטרור ולא עם אלה שמנסים להגיד פה כל מיני סיפורים אחרים, כאלה ואחרים. ודבר נוסף, לחבר הכנסת קריב, שאמר פה שאני גזענית ושאני חושבת שהמפלגות הערביות לא צריכות להיות בכנסת ישראל. אני חושבת שגם עופר כסיף לא צריך להיות חבר כנסת בכנסת ישראל. כל מי שקורא תיגר על קיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים לא צריך להיות פה ולשבת פה בכנסת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. נצביע על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (איסור הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקית במסגרת פעילות ציבורית מאורגנת של סטודנטים), התשפ"ה–2025, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – 8 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקו מס' 10) (איסור הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקים במסגרת פעילות ציבורית מאורגנת של סטודנטים), התשפ"ה–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת קריב, לא להפריע להצבעה. 25 בעד, שמונה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 10) (איסור הסתה לטרור ופעילות בלתי חוקית במסגרת פעילות ציבורית מאורגנת של סטודנטים), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1091; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 256; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חברת הכנסת עטייה להציג את הצעת החוק. << דובר >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה אורית סטרוק, בשם יו"ר הוועדה מר ישראל אייכלר אני מתכבדת להביא לפני הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית, את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 255), התשפ"ה–2025. אני שולחת מכאן ליו"ר הוועדה ברכת מזל טוב לרגל נישואי הנכד. הצעה זו היא הצעת חוק פרטית שיזמתי. אני שמחה ונרגשת שהצעת החוק שלי הגיעה לשלב הסופי ותיכנס, בעזרת השם, לספר החוקים לאחר שתאשרו אותה. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל נקראו לשירות מילואים גם רבים ששירתו קודם לכן בשירות קבע בצה"ל. מכיוון שבשירות הקבע לא מתקיימים יחסי עבודה בין המשרתים בשירות הקבע ובין צה"ל, השכר שמשתלם להם אינו נחשב שכר עבודה ולפיכך אינו מובא בחשבון בחישוב תגמול המילואים. כפי שעלה בדיוני הוועדה, זה שנים נוהג המוסד לביטוח לאומי, בתיאום עם משרד הביטחון ועם צה"ל, לחשב את תגמול המילואים למי שהשתחרר משירות קבע, במהלך 90 ימים מיום שחרורו, על פי הכנסתו משירות הקבע; זאת, בתנאי שהתחיל את שירות המילואים הראשון בתוך 60 ימים מיום השחרור משירות הקבע, ומסיום תקופת שירות המילואים הראשון עד התחלת תקופת שירות המילואים השני לא חלפו 60 ימים. לפי הנוהג האמור, לאחר 90 ימים מיום השחרור משירות הקבע מחושב תגמול המילואים על פי מעמדו של משרת המילואים לפני שירות המילואים, כמו כל אדם אחר. מוצע לקבוע כי לגבי מי שלפני שירותו במילואים השתחרר משירות קבע, כלומר סיים לשרת בשירות קבע מכל סיבה שהיא, ובכלל זה אם פרש משירות קבע, יחולו הוראות פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיו לעניין חישוב תגמול המילואים, כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה – זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע. כדי לאפשר למוסד לביטוח לאומי להיערך ליישום ההסדר המוצע, מוצע לקבוע כי תחילתו תהיה ביום 1 ביוני 2025, והוא יחול על תגמול המגיע בעד שירות מילואים שהחל ביום 7 באוקטובר 2023 או אחריו. יש כאן בשורה נוספת, שהחוק אינו הוראת שעה, אלא הוראה קבועה. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות. אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני רואה בהצעה הזו חובה מוסרית וחוקתית – להוקיר את אלו שעצרו את שגרת חייהם, בגבורה ובנחישות, כדי לחזור ולשרת את מדינת ישראל ולהיות חלק ממאמצי המלחמה. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות מקרב הלב לארגון גמלאי צה"ל, למר אמיר שוצמן, המנכ"ל, ולרב-סרן רוחמה פור, אשר פנו אליי בבקשה לבחינה מחודשת של תגמול המשוחררים והגמלאים; ליו"ר ועדת העבודה והרווחה ישראל אייכלר, שפעל רבות לקידום הצעת החוק; לשרים שתרמו לקידומה, כולל שר העבודה, יואב בן צור, שר הביטחון חבר הכנסת ישראל כץ, שר האוצר מר בצלאל סמוטריץ' ושר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין; ליו"ר הקואליציה וליו"ר ועדת הכנסת אופיר כץ. לכל בעלי התפקידים והיועצים: למנהלת ועדת העבודה והרווחה ענת כהן; לאורית ארז; ליועצת המשפטית של הוועדה אילת וולברג; לברק קורנפלד, יועץ שר האוצר; לעו"ד אביעד אושרי, יועץ החקיקה של שר העבודה; לעידן פרץ, ראש מטה שר הביטחון; לאסף מגן וליועץ החקיקה צפריר פיינברג; לשי אזולאי, יועץ שר המשפטים; לעו"ד גיל גולן, יועץ חקיקה. מגיעה תודה גם למנהלת הסיעה עליזה בראשי, לדניאל, לאוריה ולנטע מולכו, וכמובן לצוות הלשכה שלי: ליעוז כהן, עומר זנקו ואלישיב עמיצור. אני מודה לכם על תמיכתכם בהצעת החוק, אשר באה לתקן עוול נורא ולהבטיח את הכרת המדינה במאמץ ובתרומתם של אלו ששבו לשרת אותנו בזמנים קשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. לכן נעבור להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255), התשפ"ה–2025, חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. זו הצבעה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–2 – 17 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 17 נגד – אין נמנעים – 1 חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 255), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע, רגע. אני פספסתי את ההצבעה. אני רוצה להיות בעד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אז לפרוטוקול, חבר הכנסת אושר שקלים מצטרף, בעד. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> שדרוג הברית האסטרטגית של ישראל ואזרבייג'ן << הלסי >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: הצעות רגילות ודחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה, הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: שדרוג הברית האסטרטגית של ישראל ואזרבייג'ן. את ההצעה הגיש חבר הכנסת סימון מושיאשוילי. בבקשה. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני משער שיש כאלה שירימו גבה – מה לחבר כנסת ולהסכמי אברהם? מה עניין המליאה ליחסים שבין אזרבייג'ן ואיראן, או טורקיה ואזרבייג'ן? אני אומר לכם דבר פשוט: את אחיי אנוכי מבקש. לדעתי כל היהודים, ובכלל זה אנו חברי הכנסת, אחים וערבים לכל יהודי בכל קהילה ובכל מדינה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> הקהילה היהודית באזרבייג'ן, ואולי, ליתר דיוק בבאקו, היא קהילה למופת. קהילה פעילה, קהילה משגשגת ובעיקר מלוכדת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ועתיקה. << דובר_המשך >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר_המשך >> עתיקה, היושב-ראש, בהחלט, עתיקה מאוד. אני חייב להזכיר כבר בשלב הזה את הרב של באקו, הרב זמיר איסאייב, שראוי לכל שבח. אדוני היושב-ראש, הוא פועל שם למען יהודי הקהילה, למען הקהילה כולה, בצורה נפלאה. ממש מלוכדים שם. לא מזמן היה ידידי שר הפנים, הרב משה ארבל, אורח הקהילה. הוא שב משם מלא התפעלות. הוא ביקר בתלמוד תורה שם, שוחח עם ילדי החמד, ופשוט אני זוכר ששר הפנים משה, ידידי, סיפר לנו שהוא התרגש עד דמעות. שמתי לב, הוא אומר, לתצלום ענק של מרן הרב עובדיה, זצ"ל – בכיתה שאליה נכנס. אבל את זה אני אומר כבדרך אגב. חברי הכנסת, מה שמייחד עוד את הקהילה היהודית של אזרבייג'ן הוא שהם חיים במדינה מוסלמית לחלוטין ובכל זאת מקבלים את מלוא הסיוע מהשלטונות. אל יהי דבר זה קל בעיניכם, במיוחד בימינו אנו, עם כל האנטישמיות שמתרחשת וגואה ברחבי העולם, כמעט בכל נקודה בעולם. גם בשנה האחרונה, וליתר דיוק מאז הטבח הנורא של מרצחי החמאס ב-7 באוקטובר, לא רק שלא התעוררה שם בעיית אנטישמיות, אלא להפך – אזרחים מוסלמים הגיעו לנציגות הישראלית, כך סיפרו לי, והניחו פרחים. הניחו פרחים והדליקו נרות מתוך הזדהות עם הקהילה היהודית ועם עם ישראל. מדהים. מדינה מסולמית שיעית. זה לא דבר של מה בכך. מכאן להצעה לסדר-היום, בעצם למהותם של דברים. לפני כמה ימים פרסם עיתון שנחשב לשופר השלטון באיראן קריאה לנקוט צעדים נגד אזרבייג'ן. מה שהעלה את חמתם של האיראנים הוא שני דוחות שפורסמו לאחרונה על ידי מרכז בגין-סאדאת. במאמר בעמוד השער של שופר האייתוללות צוין כי על כל המוסדות האיראניים העוסקים במדיניות חוץ וביטחון ללמוד לעומק את הדוחות הללו, כשההמלצה היא לפגוע באינטרסים של ארצות הברית ושל ישראל באזור. מבחינתה של איראן, ארצות הברית וישראל הן האויב, ואזרבייג'ן מסייעת לאויב. כך התפיסה של האיראנים. חברים, מספר מילים על דוח מרכז בגין-סאדאת. בדוח הראשון הובאו עובדות שאכן מעידות שאזרבייג'ן, שכפי שהזכרתי קודם היא מדינה מוסלמית שיעית עם משטר חילוני, מהווה לא רק בעלת ברית נאמנה של ישראל במרחב המוסלמי, אלא היא גם נדבך משמעותי במערך הביטחון האזורי של ישראל. בדוח השני של מרכז בגין-סאדאת נוסחו המלצות לממשל טראמפ. כך, בדוח הוצע לשדרג את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל לאזרבייג'ן לברית משולשת, כלומר לשתף גם את ארצות הברית, במטרה לחזק את מערכת הבריתות באזור. אדוני היושב-ראש, הדברים מדברים בעד עצמם. מכאן אולי אפשר להבין מדוע ראש הממשלה מר נתניהו בביקורו בבאקו הכריז בזמנו שהיחסים בינינו יכולים לשמש מודל לשיתוף הפעולה בין ישראל לכל מדינה מוסלמית. אני כמובן ממוקד בנקודה היהודית. כפי שאמרתי, אדוני היושב-ראש, זו המדינה היחידה בעולם המוסלמי שיש בה קהילה יהודית חיה ונושמת עם אלפי תושבים, בתי כנסת ומקוואות, מרכזי קהילה חיים ותוססים. רק כדי שתבינו, סיפרו לי ששמות הרחובות באזור היהודי הם בשפה העברית. הרב הספרדי זמיר איסאייב, שהזכרתי אותו בפתח דבריי, נהנה מהכרה מצד השלטונות ופועל בגלוי לקידום היחסים בין שתי המדינות. גם פעילותי בנושא הזה, ושל סיעת ש"ס, היא בדרך כלל לבקשתו ומתוך ראייה רחבה של טובת יהודי אזרבייג'ן. יש כאן גם מידה מסוימת של הכרת הטוב לשלטונות המדינה הזו. הקשר במגוון תחומים בין שתי המדינות הוא קשר מבורך, ואני חושב שאין צורך להרחיב בעניין הזה. חבריי חברי הכנסת, קטונתי מלהשיא עצות לראש הממשלה או לשר החוץ. הם עושים את עבודתם נאמנה ומנהלים מדיניות חוץ בשכל רב ועם תוצאות מעשיות. רק אומר שלעניות דעתי, צורך השעה הוא להעלות מדרגה נוספת את היחסים בין שתי המדינות, בין ישראל לאזרבייג'ן. לסיום דבריי, חבריי חברי הכנסת, עוד נקודה חשובה. ראוי ורצוי וחשוב מאוד להפוך את המודל של יחסים קרובים בין ישראל לבין מדינה מוסלמית שיעית למודל עבור הסכמי אברהם המורחבים. יהיה בכך גם מענה הולם למאמצים הנואלים של החמאס לטרפד כל התקדמות בין ישראל לעולם המוסלמי. כדי לקדם את הצבת המודל הזה, ייתכן שהיה נכון לצרף את אזרבייג'ן עצמה למסגרת הסכמי אברהם. אינני מתיימר כאן להשיא עצות בעבודה שאינני צד לה, אלא חובתי להאיר נקודה שבסופו של דבר תיטיב עם הקהילה היהודית במדינה הזו. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תשיב על ההצעה השרה? כן. השרה סטרוק, בבקשה. בבקשה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת סימון מושיאשוילי – חבר הכנסת מושיאשוילי, אני משיבה לך. << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לפני שאקרא את התשובה שנמסרה לי ממשרד ראש הממשלה, אני רוצה לשבח אותך מאוד. מאוד יפה וראוי שחבר הכנסת, לכאורה חבר כנסת מן השורה, מציע הצעות שיש להן ערך אסטרטגי, לא אומר לעצמו: מי אני ומה אני שאקדם הצעות כאלה. גם מציע אותן בטוב טעם, לא באיזו הצעת חוק או משהו כזה, אלא באמת בהצעה לסדר-יום מנומקת, מסודרת. מאוד מאוד ראוי ויפה, יישר כוח גדול. גם בדברים שאקרא כעת בעצם בשמו של ראש הממשלה, תראה שגם הוא כנראה חשב – הוא וגזרתו, כל הדרג המדיני שעוסק בדברים האלה חשבו שאתה מציע הצעה מאוד מאוד ראויה. אני חושבת שזה ממש יפה שיזמת את היוזמה הזו. ובכן, כך נאמר בשם משרד ראש הממשלה, בשם ראש הממשלה: הקשרים בין ישראל לאזרבייג'ן נשענים על שותפות ייחודית, המבוססת על אינטרסים משותפים וידידות ארוכת שנים. אזרבייג'ן היא בעלת ברית אסטרטגית חשובה של ישראל באזור הקווקז, והיחסים בין המדינות כוללים שיתוף פעולה בתחומים מגוונים, ובהם ביטחון, מסחר, טכנולוגיה, אנרגיה וחקלאות. לאורך השנים היחסים בין המדינות התהדקו, והם מבוססים על הבנה הדדית בדבר חשיבות היציבות האזורית ושיתוף הפעולה לטובת האינטרסים של שני העמים. אזרבייג'ן היא מדינה מוסלמית מתונה, התומכת בקשרים חמים עם ישראל ופועלת באופן עקבי נגד אנטישמיות. הקהילה היהודית בבאקו משגשגת, מה שמבליט את המחויבות של אזרבייג'ן לסובלנות דתית ודו-קיום, ואנו מעריכים ומודים לה על כך. ישראל מנהלת שיח שוטף עם אזרבייג'ן במגוון רחב של נושאים, כולל התייעצויות בנושאים ביטחוניים ודיפלומטיים. שיח זה בא לידי ביטוי גם בביקורים הדדיים בין המדינות, ביניהם ביקור של נשיא המדינה באזרבייג'ן וביקור היועץ לביטחון לאומי של אזרבייג'ן בישראל. לצד זאת, ישראל מנהלת שיח רציף עם ארצות הברית בנושאים האלו מתוך רצון להעמיק את שיתוף הפעולה האזורי ולבסס תשתית איתנה לשיתוף פעולה טרילטרלי בין ישראל, אזרבייג'ן וארצות הברית. הקשרים הללו מתיישבים עם המדיניות הרחבה יותר של ישראל, הכוללת את חיזוק הבריתות באזור ובניית קשרים עם מדינות מוסלמיות נוספות. התגובה השלילית מצד כלי תקשורת המזוהים עם המשטר האיראני אינה מפתיעה, אך היא אינה משנה את מחויבותנו להעמקת הקשרים עם בעלות בריתנו. ישראל תמשיך לחזק את שיתוף הפעולה עם אזרבייג'ן וארצות הברית, ותעמוד איתן כנגד כל ניסיון לערער אותו. אז אתה רואה, הצעת הצעה יפה, ראויה, היא מתקבלת בברכה. ההצעה כאן בעצם היא להסתפק בתשובה הזו, ואני גם מצטרפת להצעה. << קריאה >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << קריאה >> אני מסתפק בזה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> קיצוץ שכר משמעותי לרופאים בשירות המדינה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אם כן, ההצעה הבאה גם היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: קיצוץ שכר משמעותי לרופאים בשירות המדינה. את ההצעה הגישה חברת הכנסת החברה בוועדת הבריאות – חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. בבקשה. הפעם אני מצטרף למחמאות – נושא חשוב. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה, תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בעיצומם של דיוני התקציב, תקציב רע, שאני מקווה שלא יעבור; תקציב שכולו קיצוצים והטלות מיסים על מעמד הביניים, שממשיך לשרת במילואים, להיות מנוצל ולשאת בנטל. ביקשתי להעלות היום על סדר-היום של הכנסת את כוונות משרד האוצר לפגוע בשכר הרופאים במסגרת הקיצוצים הנרחבים במגזר הציבורי. מדובר במהלך שמדגיש את הניתוק של הממשלה מהעם, את הסיטואציה הבלתי-אפשרית שבה ממשלת 7 באוקטובר שוב פועלת נגד אזרחיה. בשביל לסבר את האוזן, הכוונה היא לבצע קיצוץ של 3.3% בשכר הרופאים בין החודשים אפריל לדצמבר 2025. אותם רופאים שעוסקים בהצלת חיי אדם, חיי אזרחי ישראל כולם, רופאים שחלקם עובדים במשמרות ארוכות בתנאים קשים מאוד, וממשיכים לשרת במילואים – הולכים להיפגע גם הם מהתקציב הרע הזה. המהלך המתוכנן הזה, שיקרה אם התקציב הרע הזה יעבור, הוא חלק ממאמצי משרד האוצר לצמצם את הגירעון ולעמוד ביעדי החיסכון התקציבי של כ-5 מיליארד שקלים בשנת 2025. במקום שתלמידי הישיבות ילכו להתגייס כמו שאר הציבור העובד, היצרני, במקום לסגור משרדי ממשלה מיותרים שלא תורמים כלום לאזרחי ישראל, במקום לוותר על ג'ובים מיותרים למקורבי השלטון המנותקים – מי שהולך לשלם את המחיר בשנת 2025 הם הרופאים במדינת ישראל. לא ייאמן, אבל זאת המציאות, אלה סדרי העדיפויות של הממשלה, ממשלת החורבן הזו. והם לא לבד. כמובן, כל הסקטור הציבורי הולך להיפגע – גם אחיות, גם מורים, העובדים הסוציאליים, השוטרים, האזרחים הפשוטים – מעמד הביניים כולו עתיד להישחק. זו בשורת איוב לכלכלה הישראלית. הממשלה מסתכלת בעיני הציבור בצורה מאוד ברורה, ואומרת בלי בושה: בשביל להעביר כספים נוספים למשרדים מיותרים ולהגשים את השאיפות של המקורבים שלנו אנחנו מוכנים לפגוע באזרח הפשוט. אתם, האזרחים, לא מעניינים אותנו. רק אתמול בישיבת הממשלה אושרה חלוקת הכספים הקואליציוניים. מיליוני שקלים עוברים כאילו כלום, למשל למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות. מה יקבלו מורים? מה יקבלו רופאים? להם לא נשאר כסף, ואילו לתחזוק הקואליציה הכושלת, השודדת את קופת המדינה, הקופה הציבורית – בשפע. מציאות הזויה ובלתי נתפסת. אחרי השנה הקשה שעברה מדינת ישראל, הממשלה לא יכולה לפעול באופן כה מנותק וחסר כל היגיון. הקיצוץ המתוכנן בשכר הרופאים הוא למעשה רק חלק מהפגיעה ברופאים. המע"מ שעולה מ-17% ל-18%, הקפאת מדרגות המס, הקפאת שכר המינימום – כל אלה גם יגרמו לפגיעה משמעותית בשכר הרופאים. אי-אפשר להתעלם מכך שבזמן שמקצצים בשכר הרופאים, בו-זמנית אנחנו עדים לתהליך מסוכן שהולך ומתגבר בשנה וחצי האחרונות: כוונת רופאים רבים להגר ולעזוב את המדינה, לעזוב את הארץ. שמענו ודיברנו, גם אני לא פעם עולה על הבמה הזאת ומזהירה שרופאים עוזבים. שר הבריאות הזהיר והדגיש שהוא ומשרדו נאבקים על הישארותו של כל רופא ורופא. ההצהרה היא לשווא, לצערי, ולא כל חברי הבית הזה תומכים בה. כל בתי החולים בארץ, האוניברסיטאות, בתי הספר לרפואה, משרד הבריאות – כולם מבינים שהמצב הזה מחייב איחוד כוחות של כל הגורמים במערכת כדי למנוע את תופעת העזיבה ולחזק את הרופאים במדינת ישראל. במקום לדאוג לתמריצים משמעותיים וגב כלכלי עבה משרד האוצר מחליט לפגוע ולהחליש את מגזר הרופאים הציבוריים. זה פשוט הזוי, ובפועל עלול לעודד את התופעה הזו של הגירת רופאים מהארץ. בשנת 2024 פורסם בתקשורת כי לפחות חצי מבתי החולים דיווחו על כך שהם מרגישים עזיבה משמעותית של רופאים. זה ממש פוגע בבריאות הציבור ומגביר עומס על מי שנשאר לעבוד. אז גם לקצץ להם בזמן שבתי חולים קורסים תחת העומס, בזמן שהתורים לניתוחים – אפילו דחופים – מתאחרים, והמחלקות הופכות עמוסות יותר ויותר? ממשלת 7 באוקטובר בוחרת לפגוע דווקא ברופאים שלנו, אותם רופאים שעובדים מסביב לשעון בזמן המלחמה, שטיפלו בפצועים תחת מתקפת טרור רצחנית, תחת טילים, רופאים שממשיכים לעבוד ומחזקים את מערכת הבריאות הציבורית – על הגב שלהם. הם עכשיו הקורבן של סדרי העדיפויות ההזויים של הממשלה. במקום לתגמל אותם מקצצים להם בשכר. הקיצוץ הזה צריך להיות מבוטל, מבוטל לחלוטין. הכספים של המדינה צריכים ללכת לקידום הבריאות הציבורית, ולא לדילים פוליטיים מנותקים. מדינת ישראל צריכה להשקיע ברופאים שלה, כדי שלא נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים מבלי שיהיה מי שיכול לטפל בנו. אני קוראת לממשלה: תתעשתו. אם הרופאים יעזבו מהסקטור הציבורי לפרטי, אם הפערים בין החלשים לחזקים יתגברו, אם הרופאים יהגרו מהארץ ומערכת הבריאות תקרוס – האחריות תהיה עליכם. הרי מי שנפגע מהתקציב שאתם רוצים להעביר הם המטופלים, החולים, אלה שאין להם יכולת לממן רפואה פרטית, אלו שגם ככה ממתינים חודשים ארוכים לניתוחים, ומגיעים למחלקות עמוסות עם צוות רפואי מותש, שלא מקבל את ההכרה הראויה לו. ילדים, קשישים, חולים כרוניים – כל אלה לא מעניינים אתכם? תשאלו את עצמכם: איך ייראה העתיד של מערכת הבריאות אם המגמה הזו תימשך? מה יקרה כשהרופא הבא שיטפל בכם ובקרובים שלכם יחליט לעזוב את ישראל כי הממשלה החליטה שלא מגיע לו תגמול הוגן? אני אסכם ואגיד לכם: מדינה שמוותרת על הרופאים שלה, מוותרת על בריאות אזרחיה. זו לא שאלה פוליטית; זו שאלה של חיים ומוות, זאת שאלה של עתיד מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. השרה סטרוק תשיב על ההצעה בשם שר האוצר. בבקשה. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת טטיאנה, אני מקריאה את התשובה שהגיעה ממשרד האוצר: תקציב המדינה לשנת הכספים 2025 וחוק ההתייעלות הכלכלית המונחים על שולחנה של הכנסת, מגיעים ברקע מציאות כלכלית ופיסקלית מורכבת בשל תקופת המלחמה הממושכת. בפרט, בהיבט הפיסקלי ישנו גידול משמעותי בהוצאות המדינה לאור המלחמה. אם דיברת על חיים ומוות, ובצדק דיברת על חיים ומוות, אנחנו נדרשים להוציא – את זה אני אומרת, לדעתי זה לא כתוב בטקסט. אני אומרת לך את זה בידידות, כי אני מאוד מעריכה אותך – אנחנו נדרשים להוציא תקציבים גבוהים מאוד מאוד על העניינים של חיים ומוות, על המערכה הרב-זירתית שנקלענו אליה, אחרי ששוב – את זה אני אומרת, זה לא כתוב פה בטקסט – – – << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> לא דיברתי על תקציב הביטחון – תקציבים קואליציוניים. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> כן, אבל רגע, רגע, אבל שנייה, אני רק אומרת בכל זאת, חברתי חברת הכנסת מזרסקי היקרה: במשך שנים רבות מדינת ישראל עשתה הכול, אבל ממש הכול, כדי לא להיערך כמו שצריך לאתגר הביטחוני שאנחנו ניצבים בפניו. ועכשיו אין מה לעשות, צריך קודם כול להיערך לזה. אבל זאת הייתה תוספת שלי. בכל מקרה, כאן כתוב כך: ישנו גידול משמעותי בהוצאות המדינה לאור המלחמה הן בעבור הוצאות הלחימה והן בעבור הוצאות אזרחיות. מי כמוך כתושבת הצפון יודעת ומכירה את זה היטב. אפילו רק מהמשרד שלי – אנחנו עסוקים עכשיו יום ולילה בשיקום יישובי הצפון, וזה שיקום שהוא גם פיזי, גם קהילתי וגם כלכלי. זה עולה לנו הרבה כסף. אין מה לעשות, זה משהו שאנחנו חייבים אותו לעצמנו – גם את הצפון וגם את שיקום חבל התקומה. זה חלק מהניצחון במלחמה. זה לא רק המלחמה, זה השיקום האזרחי ההתיישבותי. מי כמוך יודעת את הדברים הללו. ובכן, לאור המצב הכלכלי, התקיים שיח בין שר האוצר לבין יושב-ראש הסתדרות העובדים הכללית החדשה לגבי האופן שבו העובדים במשק יוכלו לסייע במצב הכלכלי המורכב בשנים 2025–2026. ההסכמה שהושגה בין הצדדים באה לידי ביטוי בהסכם קיבוצי שנחתם בין המדינה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ובמסגרתV הוסכם על הפחתת שכר של כ-2.29% החל בדצמבר 2024 ועד תום 2025, ו-1.2% בשנת 2026. שוב, אני מוסיפה משפט משלי עבורך, טטיאנה: אני יודעת ומכירה ששר האוצר באמת ישב עם כל הנוגעים בדבר. הוא לא ניגש לקיצוצים האלה בלי באמת להיות מתואם גם עם יושב-ראש ההסתדרות וכן הלאה, כי באמת, הקיצוצים קשים, הם כואבים – – – << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – מאפריל לדצמבר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> נכון, נכון. אין מה לעשות, את יודעת, באמת, בסופו של יום אנחנו צריכים – יש לנו פה שמיכה, כפי שאמרתי, לא סתם קצרה, אלא לאורך השנים קיצרו אותה באיוולת. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לכן אנחנו עושים את המאמץ הזה, כדי שכולנו ביחד ניכנס תחת האלונקה הזאת ונצא מהתקופה הזו. יש סיכוי מצוין שנצא ממנה. בהתאם להסכם עם ההסתדרות, וכמובא בפרק ח' לחוק ההתייעלות הכלכלית, ההפחתה תוחל על כלל המעסיקים הציבוריים ועובדיהם, כאשר סך החיסכון התקציבי הצפוי מהצעד הינו כ-5 מיליארד שקלים בשנת 2025 וכ-2.5 מיליארד שקלים בשנת 2026. לכן, ביחס לטענות בעניין הפחתת השכר שתחול על הרופאים בשירות המדינה, ברצוני להבהיר – כותב שר האוצר: הפחתת השכר תחול על כלל המגזר הציבורי, ולא רק על הרופאים. את זה את גם יודעת, אפילו גם אמרת את זה בעצמך. בהקשר זה חשוב לציין כי דווקא בימים אלו, שבהם אנו נדרשים לקיצוצים משמעותיים ובמקביל לדיונים על הפחתות השכר במגזר הציבורי, כאמור, נחתם הסכם קיבוצי עם ההסתדרות הרפואית, הנותן מענים למצוקות המערכת ובין השאר שדרוג תנאים של מקצועות במצוקה או במחסור משמעותי בשל השלכות המלחמה, כמו למשל פסיכיאטריה, שיקום ורפואה משפטית, קידום של מומחים צעירים, מניעת שחיקה, תמרוץ להרחבת שעות שירות בשעות אחר הצוהריים והערב ועוד. זאת אומרת – עכשיו אני מוסיפה כמה מילים שלי – נעשה כאן מאמץ גדול, גדול, באמת, למרות הצורך למשוך את השמיכה הקצרה. יודעים שאכן יש כאן בתחום הרפואי בעיה מיוחדת. בהיבט הזה את צודקת ששמת פוקוס על הנושא הרפואי. פה לא כתוב מה שר האוצר מציע. אני יכולה להציע לך בתור חברה – אני יודעת שאת גם לא מציעה סתם הצעות, את באמת חושבת על מה את מציעה: את יכולה לנסות לעשות דיון על הנושא הזה בוועדה, אולי, כי בסופו של יום אנחנו כולנו מבינים שהמצוקה בעולם הרפואי היא יותר גדולה – אגב, גם עקב 7 באוקטובר והמלחמה והכול. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> – – – משימה לאומית. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> בסדר, טטיאנה, יקרה, באמת, את יקרה לליבי מאוד מאוד. את חברת כנסת מאוד ראויה. את מעלה נושא משמעותי. אני חושבת שבמסגרת הצעה לסדר-יום זה הדבר הכי מתבקש שאת יכולה לעשות, אם חשוב לך להמשיך את הדיון הזה – זה כהצעה שלי. פה לא כתוב מה מציעים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. את מסתפקת בתשובת שר האוצר? << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היערכות הממשלה ליישום מנגנון להבטחת ייצוג שוויוני של נשים במשרות מנכ"לות משרדי הממשלה ותפקידים בכירים בממשלה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ההצעה הבאה גם היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: היערכות הממשלה ליישום מנגנון להבטחת ייצוג שוויוני של נשים במשרות מנכ"ליות משרדי הממשלה – מנכ"לוּת משרדי הממשלה – ותפקידים בכירים בממשלה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מנכ"ליות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, לכן אמרתי "מנכ"ליות", אבל פה כתוב " מנכ"לוּת", כי התפקיד נקרא מנכ"לות. את רוצה להפוך את זה למנכ"ליות, אבל ככה נקרא התפקיד. את ההצעה הגישה חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, 516 ימים למלחמה, ועדיין 59 אחים ואחיות שלנו מחכים שנחזיר אותם הביתה – את כולם – עכשיו. אדוני היושב-ראש, העובדה שבכלל אושרה לי הצעה רגילה לסדר-היום בנושא שוויון מגדרי בתפקידים בכירים במשרדי הממשלה, מעציבה אותי. הלוואי שלא היינו צריכים לדון בזה, והלוואי שהיינו במדינה שבה לא היינו צריכים לשאול את השאלה, במדינה שיש בה ייצוג שוויוני של נשים. מדובר לא רק בעוול מוסרי או חברתי, אלא בכשל מערכתי שמדרדר את ישראל לתחתית המדינות הדמוקרטיות המתקדמות. בפרמטר של שוויון מגדרי אנחנו מדינת עולם שלישי. ב-24 בפברואר, לפני שבועיים, קבע או פסק בג"ץ כי הממשלה מפירה את החוקים המחייבים הבטחת ייצוג הולם לנשים בתפקידי ניהול בכירים בממשלה, וכי עליה לחדול מההפרות ולהקים מנגנון מחייב שיבטיח קידום נשים ומינוין. זאת בכלל לא שאלה – המדינה חייבת ליישם את החקיקה והפסיקה, חייבת. זאת עובדה. למען הפסקת האפליה השיטתית נדרשים גיבוש מדיניות חדשה, הגדרת צעדים לשינוי והבטחת מנגנוני פיקוח ואכיפה לביצוע. הנושא מחייב התארגנות והיערכות משמעותית מעכשיו. אז אני כאן כדי לוודא כי תהליך ההיערכות אכן יוצא לדרך וכי עקרונות החוק והדמוקרטיה המחייבים שוויון מגדרי יעמדו לנגד עיניה של הממשלה. במבחן התוצאה הממשלה הזו מדירה נשים. פסק הדין קבע כי בתוך שישה חודשים על הממשלה לקבוע הנחיות שתעמודנה בהוראות החוק בנוגע לחובת הייצוג ההולם, לרבות במינוי מנכ"לים למשרדי הממשלה ובמשרות המאוישות בפטור ממכרז. << קריאה >> אושר שקלים (בשם ועדת הכספים): << קריאה >> אפשר שאלה, ברשותך? << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. תעצור לי את הזמן, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> נמצאת איתנו כאן השרה סטרוק. מילה על מה שיו"ר המפלגה שלך אמר עליה? הסתייגות – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> רגע, רגע, זה לא ממין העניין. כשהיא תסיים – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מדברים על נושא – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חבר הכנסת שקלים, שנייה. זה על זמנך. אם את רוצה להשיב לו – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. אני חושבת שיושב-ראש המפלגה שלי ענה. אני אשמח לשוחח איתך אחר כך, אבל מאחר שאני מוגבלת בזמן – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – מה דעתך. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושבת שהדבר הוצא מהקשרו. אבל אני מציעה לבדוק מה שאמר לפיד במסיבת העיתונאים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> השרה סטרוק – – – מה שאת אומרת – – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כתבתי על זה ציוץ, אתה יכול לקרוא, באמת. אני לא רוצה לאבד את הזמן שלי, אני כבר מאבדת זמן. אבל אם אפשר שם, בשוליים, זה קצת מפריע לי, השיחות ברקע. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אם אפשר לקבל שקט שם, בירכתי האולם. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אין טעם להיתמם – אין זמן. צריך לפעול כבר עכשיו, כי ברור שיישום החלטות בית המשפט ושינוי מדיניות בנוגע לסוגיה כה מהותית אורכים זמן רב, וחצי שנה זה לא הרבה. בית המשפט קבע כי על הממשלה לגבש הנחיות חדשות ויישום תוך שישה חודשים. אסור להמתין עד לרגע האחרון כדי להתחיל בהליך הממושך. בעוד העולם מתקדם, ישראל מדשדשת מאחור. הנתונים מצביעים באופן חד-משמעי: בדוח ה-OECD האחרון ישראל נמצאת בתחתית הדירוג הנוגע לייצוג נשים במשרות ציבוריות בכירות. נשים בישראל סובלות מתת-ייצוג קיצוני בתפקיד מנכ"ליות: מאז 2003 ועד מרץ 2025 רק 16% מכלל המינויים למנכ"לים בממשלות היו לנשים – רק 16%, 38 נשים מתוך 238. מצב הייצוג של נשים בממשלת ההדרה הנוכחית נמצא בשפל של 20 שנה לפחות. שתי נשים בלבד מונו למנכ"ליות, ונכון לכתיבת שורות אלה, אין ולו מנכ"לית אחת שמונתה באופן רשמי, אפילו לא כממלאת מקום שנויה במחלוקת, זאת למרות ריבוי משרדי הממשלה, משרדי ממשלה מיותרים – בזה דווקא שברנו שיא, אבל מנכ"ליות – אפילו לא אחת. אז חשוב לי לומר גם משהו אופטימי: אפשר גם אחרת. אפשר גם אחרת. נקודת האור הייתה בממשלת השינוי של בנט-לפיד, שבה שיעור המנכ"ליות שמונו עמד על 39%. שימו לב, 39%, ולראשונה בהיסטוריה אף מונתה מנכ"לית מצוינת למשרד ראש הממשלה. גם במדדים נוספים כמו מספר השרות בממשלה, מספר השופטות בבית המשפט העליון או שיעור הנשים בעמדות הנהגה בסקטור העסקי ישראל ממשיכה לפגר הרחק מאחור. לצערי, זו רוח המפקד. כולם מתיישרים ל"אני מאמין" של נתניהו. כיצד ייתכן שמדינה המתיימרת להיות מתקדמת ומתיימרת להיות דמוקרטיה, ממשיכה להנציח אפליה מבנית כל כך ברורה? כיצד ייתכן שבשנת 2025 במדינה שבה נשים מהוות למעלה מ-50% מהאוכלוסייה, הן עדיין אינן מהוות חלק שוויוני במוקדי קבלת ההחלטות? לא ניתן לנתק את המצב העגום הזה מהתנהלות הממשלה הנוכחית. לא מדובר בטעות תמימה, ממש לא, אלא במדיניות עקבית המונעת וממשיכה למנוע מנשים להגיע לעמדות כוח והשפעה. בחודשים האחרונים נחשפנו לאבסורד מוחלט: אין ולו אישה אחת המכהנת כמנכ"לית במשרדי הממשלה. זו אינה מקריות, זו אינה תקלה – זו מדיניות. חוק מינויים בשירות המדינה וחוק זכויות האישה אינם המלצות, הם חוקים מחייבים. חרף כך, הממשלה מתעלמת מהם ביודעין, מפירה אותם ברגל גסה. איך הגענו למצב שבג"ץ נדרש להתערב ולחייב את המדינה להציג תוכנית לייצוג הולם? לכן, חשוב לי להתריע כאן: אסור למשוך זמן, לגרור רגליים ולעוד ועוד תירוצים. ממשלה שמזלזלת בבג"ץ, מחלישה אותו בכוונה, ממשלה שמסרבת למנות נשים לתפקידים בכירים – היא ממשלה המבזה את עקרונות השוויון והדמוקרטיה. השלכות האפליה הזאת ניכרות בכל תחום. מחקרים מוכיחים פעם אחר פעם כי ייצוג נשים במוקדי קבלת ההחלטות מביא ליציבות כלכלית ולניהול טוב יותר. ארגונים שבהם הייצוג הנשי בצמרת, במבחן התוצאה מציגים רווחיות גבוהה יותר, מדיניות חברתית צודקת יותר ורגישות לנושאים מגדריים, חברתיים וכלכליים. אז למה בישראל הממשלה ממשיכה בעזות מצח להשאיר את הנשים מחוץ למוקדי ההחלטות, רומסת את התקווה לשוויון אמיתי ומנציחה הדרת נשים? התוצאה – עגומה ועצובה עד מאוד. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כשיש שרה, אתם עדיין מזלזלים בה – – – שרות – אבל כשכבר יש שרה, אז מזלזלים בה ולועגים לה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ברור, ברור. חבר הכנסת שקלים, אתה – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני בדקתי – – – ולא התייחסת לשום דבר ממה שהיה שם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> – – אתה מדבר על הזמן שלה. גברתי, את לא חייבת – – – תמשיכי בשלך. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אענה בסוף, אם יותר לי. פערי שכר מגדריים שאינם מצטמצמים, תקציבים ציבוריים המוקצים ללא ראייה מגדרית והיעדר מדיניות סדורה לעידוד נשים להשתלב בתפקידי הנהגה – כל אלה מקבעים מציאות שבה מחצית מהאוכלוסייה מודרת בפועל. בשונה מישראל, בדמוקרטיות מובילות בעולם השוויון המגדרי הוא כבר עובדה מוגמרת. במדינות כמו שבדיה, פינלנד, קנדה וצרפת הייצוג הנשי בצמרת השלטונית והעסקית הוא נורמה, בכלל לא שאלה שדנים בה. לעומת זאת, בישראל הממשלה תקועה בעבר, ומטילה ספק בזכות הנשים לשוויון, כאילו נשים הן אזרחים סוג ב', כאילו נשים אינן ראויות לאותן הזדמנויות, כאילו מאבק הנשים לשוויון מעולם לא התרחש. די להסתפק בהבטחות ריקות, די לתוכניות חסרות בסיס. נדרוש מממשלת ישראל שתואיל בטובה להכיר בזכותן של נשים להיות שותפות שוות בחברה הישראלית. די להדרה. חייבים לקבוע יעדים ברורים ומחייבים לשוויון מגדרי במינויי הממשלה ובמגזר הציבורי. חייבים להטיל סנקציות ממשיות על משרדי ממשלה וגופים ציבוריים שאינם עומדים ביעדי הייצוג ההולם. חייבים לדרוש דין וחשבון ממקבלי ההחלטות ולהבהיר להם שהמשך המצב הקיים אינו מתקבל על הדעת. שוויון נשים אינו מותרות, אינו פריבילגיה, אינו נתון לשיקול דעת – הוא זכות בסיסית. כאשר הממשלה מונעת מנשים את זכותן השווה לכהן בתפקידים בכירים, היא אינה פוגעת רק בנשים – לא ולא – היא פוגעת במדינה כולה. כפי שראינו לאורך ההיסטוריה, שינוי אינו מתרחש מעצמו; שינוי דורש לחץ ציבורי, מחאה, חקיקה, מנהיגות ואפס סובלנות לעוולות. אנו כאן כדי לוודא ששינוי זה יקרה. המאבק הזה הוא לא מאבק של נשים אלא של כל אדם שמאמין בשוויון, בצדק ובדמוקרטיה. אז די לשתיקה. השתיקה היא שותפות לעוול. אני רוצה לסיים בציטוט מדבריה של כבוד השופטת דפנה ברק-ארז מפסק הדין מלפני שבועיים: "אבקש לסיים את פסק דיני בהבעת תקווה כי עקרון הייצוג ההולם לא ישמש נושא לפסקי דין חגיגיים, מאחר שיהפוך להיות עיקרון המיושם הלכה למעשה. כן יהי רצון". << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לכן, אדוני, אבקש לכלול את הנושא בסדר-יומה של הכנסת. תודה רבה לך. אני מחכה שהשרה למעמד האישה אכן תשיב לי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תשיב על ההצעה השרה סטרוק – – << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל בסדר-היום כתוב שזו השרה לשוויון חברתי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא להפריע, בבקשה. – – בשם השרה לשוויון חברתי לקידום מעמד האישה. בבקשה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, זה בניגוד לתקנון הכנסת. אולי חוות דעת משפטית? אני יכולה לצטט מתקנון הכנסת. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת, לא מהדוכן, לא מהדוכן. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מהדוכן, אבל זה בניגוד לתקנון הכנסת. אני מבקשת – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא מהדוכן. השרה סטרוק, בבקשה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא מהדוכן. אבל זה בניגוד לתקנון הכנסת. אני מבקשת – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא מהדוכן. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה גם בסדר-היום של השרה לשוויון חברתי וגם בסעיף ד' – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> את יכולה לגשת, בבקשה, ולקבל – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני אגש לייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השרה סטרוק, בבקשה. המליאה ממתינה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> השרה הייתה היום בכנסת. השרה הייתה כאן, היא הלכה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> את מפריעה. חברת הכנסת הרכבי, נא לשוחח על זה עם הייעוץ המשפטי. בינתיים השרה יכולה לדבר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – גם להקשיב – – – אני בדילמה, אבל אני אשמח להתייחסות – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה, גברתי, נא להשיב על ההצעה בשם השרה לשוויון. << דובר >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי הנכבדה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שקלים, בוא ניתן לשרה לענות. תנהלו את הדיון במקום אחר – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא העניין. העניין הוא ייצוג שוויוני של מנכ"ליות במשרדי ממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת. סליחה. אני מבקש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מדברת עם אורית – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא, את לא מדברת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תגיד לי לא. אל תגיד לי לא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> את מפריעה למליאה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> קודם כול, אני רוצה להגיד לך, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי הנכבדה, שמה לעשות, זה מקובל במשך שנים. אולי לא ראוי, אולי צריך לשנות את התקנון, את יכולה ללכת לתקן. אני יכולה להגיד לך שגם בכנסת הקודמת, כשהמפלגה שלך – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא הייתי בכנסת הקודמת. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני יודעת שלא היית, לכן אני משתפת אותך ומספרת לך ומלמדת אותך שגם בכנסת הקודמת, כשהמפלגה שלך הייתה בשלטון, רוב הפעמים ששרים מהמפלגה שלך נדרשו לענות, לא הם אלה שהשיבו. כך נעשה. יכול להיות שזה לא ראוי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> השרה הייתה כאן, וזה גם כתוב בסדר-היום. זה לא נקבע מראש. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> היא הייתה כאן, היא הייתה אמורה לענות. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני מוכנה גם להסכים איתך שאולי צריכים לשנות את הנוהג, אבל אני אומרת לך שזה נוהג של שנים רבות משני צידי הקשת הפוליטית. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> – – – בסדר-היום. היא עזבה את הבית. היא עזבה את הבית. מילא אם היא לא הייתה כאן כל היום. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני מניחה שהיא לא משחקת עכשיו טניס בשום מקום. יש לה עיסוקים, כך מקובל. יכול להיות שלא ראוי שכך יהיה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה זה כתוב בסדר-היום? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אפשר להעביר החלטה שמכאן ואילך יהיה אחרת, אבל כך מקובל. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה כתוב בסדר-היום שהיא תענה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא, תמיד כתוב – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בהצעה הקודמת היה כתוב שאת עונה, בהצעה שלי היה כתוב שהשרה מגיעה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אז זו כבר תלונה, אולי, למזכירות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יודעת – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> את רוצה תשובה? אם את רוצה, את לא חייבת, את יודעת. אני משתדלת לענות לך, זה הכול. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה. את עושה את העבודה שלך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אז אני עונה בשמה של השרה מאי גולן. וכך היא כתבה: הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי פועלת מזה שנים לקידום ייצוג הולם לנשים, ובכלל זה נציגות המשרד והרשות היו שותפות בקידום החלטת ממשלה מס' 454 מיום 18 באוקטובר 2020 – לדאבוני אין כאן תאריך עברי – בנושא קידום ייצוג הולם לנשים והמתווה בהנחיית הנציב 1.17 – ייעוד משרות לנשים. כמו כן, הרשות לקידום מעמד האישה הקימה מאגר הכולל את פרטיהן של נשים ממגוון האוכלוסיות בחברה הישראלית, ובהסכמתן כמובן, לשימושם של משרדי הממשלה ויחידות הסמך לקידום מועמדותן לתפקידים בכירים וכדי לשמש מומחיות, במטרה לקדם ייצוג הולם ולהגדיל את שיעורן של נשים בעלות כישורים רלוונטיים באיוש תפקידים ומשרות בכירות בוועדות הציבוריות ובפורומים שונים, לרבות באמצעי התקשורת ועוד. בהמשך להחלטת בית המשפט בבג"ץ 136/23, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה פנתה למזכיר הממשלה ולממלא מקום נציב שירות המדינה בבקשה ליטול חלק אקטיבי בעבודת המטה לצורך גיבוש ההנחיות הנ"ל. כלומר, הדברים כבר מתקדמים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> במבחן התוצאה – אפס מנכ"ליות. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני לא תמיד עוקבת אחרי כל פסיקה של בג"ץ, אבל במקרה הזה זה היה עכשיו וזה מייד עובר לעשייתה. לבסוף, יצוין כי הרשות לקידום מעמד האישה מחויבת לקידום השתתפותן של נשים בעשייה הציבורית והשתתפותן בקביעת מדיניות ובקבלת החלטות ציבוריות, ובכלל זאת במילוי משרות ניהוליות בכירות בכל השירות הציבורי, לרבות במשרדי הממשלה ובכל תחומי הפעילות. זאת, הן מטעמים ערכיים מובנים, ובראשם עיקרון השוויון, והן מההכרה בחשיבותה של הפרספקטיבה השוויונית בעת קבלת החלטות. עד כאן הדברים של השרה מאי גולן. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא מסבירה למה יש תת-ייצוג של נשים בתפקידים בכירים. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני רוצה להעיר מטעמי על אחד הדברים שאת התייחסת אליהם בדברייך. את הבעת געגועים רבים לממשלה הקודמת, כי לטעמך זו הייתה ממשלה הרבה יותר טובה היות שהיה בה ייצוג נשי הרבה יותר נרחב. אני רוצה לומר לך שגם אני הייתי שמחה אם היה ייצוג נשי יותר נרחב. הייתי באמת שמחה ואני רואה יום-יום בפוליטיקה כמה הנשים, יש להן את הפן הנוסף הזה שהן נותנות, את הערך המוסף, וכמה בכל מקום ובכל פורום שיש גם נשים החשיבה משתנה, צורת העבודה משתנה. אני מסכימה איתך בדבר הזה. אממה – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כל מה שציינתי לגבי ממשלת השינוי – שאפשר אחרת, כי היו 40% מנכ"ליות במשרדי ממשלה. לא עשיתי השוואה על הביצועים. גם על זה אפשר דיון, אבל דיון נפרד. ציינתי עובדה חיובית, שהיו 40% מנכ"ליות במשרדי ממשלה, כולל במשרד ראש הממשלה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אמת, נכון הדבר. אז אני רק רוצה לנצל את ההזדמנות, היות ואיתרע מזלי להשיב לך, ולומר לך שאת צודקת באשר לחלקן של הנשים. יחד עם זה, יש דבר אחד בממשלה הקודמת שהוא היה כל כך גרוע שהוא מאפיל בחומרתו על כל הדבר החשוב הזה של ייצוג נשים, וזה העובדה שהממשלה הקודמת כרתה ברית עם מפלגה תומכת טרור – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לפחות לא היו 1,800 נרצחים. אין לכם בושה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – עם מפלגה שמייצגת את האחים המוסלמים בישראל, עם מפלגה שהיו לה קשרים, ויש לה גם היום – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 1,800 נרצחים. את מעיזה עוד לדבר על משהו. לכי תתנצלי – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – ויש לה גם היום קשרים הדוקים עם החמאס בעזה. מפלגה שראשיה הצטלמו עם ראשי החמאס – – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> למה הרב דרוקמן ישב איתו – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הממשלה – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> השמות של ראשי החמאס, שאנחנו רואים אותם היום – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 1,800 נרצחים על הראש שלכם. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> שהממשלה שלך – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – שאנחנו רואים אותם היום מופיעים בכל ההודעות לתקשורת מטעם החמאס, בכל המידעים שמגיעים מהחמאס, השמות שלהם – הם חברים הדוקים, ככה, עם השמות של השותפים שלכם מהממשלה הקודמת. ולכן זה פגם – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> למה הרב דרוקמן ישב עם מנסור עבאס? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מכירה אף חמאסניק. אני לא מכירה אף חמאסניק. אתם ממשלת 7 באוקטובר. אתם ממשלת 7 באוקטובר. תזכרי את זה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – זה פגם בממשלה הקודמת. זה פגם בממשלה הקודמת, שבגללו אנחנו צריכים כל יום, כל יום וכמה פעמים ביום – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> 1,800 נרצחים, 59 חטופים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, חג שמח. האם קטר כתבה לך את הנאום? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> קודם כול, אל תשקר. אל תגיד דברים שאתה לא יודע. זה דבר ראשון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סימן שאלה. האם קטר שלחה לך את הנאום? << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> דבר שני – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> האם קטר כתבה לך את הנאום? לא? כי אני רוצה להזכיר לך, הקשרים של מי שמממן את החמאס זה ראש הממשלה שלך. אל תטיפי לנו מוסר. אל תטיפי לנו מוסר. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> תסלח לי, אני לא מטיפה לך מוסר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם הממשלה הגרועה ביותר בהיסטוריה. הגרועה ביותר בהיסטוריה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא הטפתי לך מוסר. אמרתי שאני, בתור אישה שחפצה בשלום מדינת ישראל – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מכירה אף חמאסניק, לא יצרתי קשר מעולם – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את לא – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – אני מודה כל בוקר להשם יתברך שממשלה – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אז למה הרב שלך אירח את מנסור עבאס? אין לך תשובה. אין לך תשובה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – שהאחים המוסלמים היו שותפים בה, עברה מהעולם. ותדעי לך – עוד דבר, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, עוד נקודה חשובה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שקלים, השרה מסתדרת. חבר הכנסת שקלים. חבר הכנסת שקלים, אני מדבר אליך. שים לב, השרה מסתדרת, תודה רבה. אני מבקש ממך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> עוד נקודה חשובה – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 1,800 נרצחים על הראש שלך. על הראש שלך, לעולם. 1,800 נרצחים. אין לך בושה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> רגע, רגע. חבר הכנסת בליאק, לשרה יש זכות להגיד מה שהיא רוצה להגיד ואתם לא יכולים להפריע לה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא פונה אלינו – – – << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> – – – מנסור עבאס. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה. חבר הכנסת שירי, השרה רוצה לסיים את דבריה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מממני החמאס, חמאס הוא נכס – אתם אמרתם, לא אני. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת שירי, אני מדבר אליך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני אמתין, או עד שאתם תשתקו או עד שאתם תצאו, אבל אני רוצה לומר את דבריי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> היא מסיימת את דבריה, תהיו בשקט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני מבקש. סליחה, אני לא רוצה לקרוא לסדר. אין צורך. אנא, תנו לשרה להתבטא וכרצונה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, ולומר גם לכם: חבריכם לקואליציה הקודמת, רוב חבריכם לקואליציה הקודמת כבר התנערו מהצעד החמור הזה של הקמת ממשלה עם האחים המוסלמים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 1,800 נרצחים על הראש שלך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אתם עוד לא התנערתם מזה. אני מציעה, אם אתם מחשיבים את עצמכם – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> 1,800 חטופים על הראש שלך. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נתניהו היה מוכן לחתום איתם. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – אם אתם מחשיבים את עצמכם מפלגה ציונית – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את – – – עסקת החטופים. את מפקירה את החטופים למוות. את מפקירה את החטופים למוות. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אני מציעה שאם אתם רואים את עצמכם כמפלגה ציונית – – << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> הרב שלך אירח את מנסור עבאס, מה את מתערבת? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הצבעת נגד העסקה. הצבעת בעד להשאיר את הבנות בשבי. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> – – טוב תעשו אם תקדימו – אני לא אמשיך, הם מפריעים לי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, חברים. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> סליחה, יש לי פה זכות דיבור. זו זכות דיבור שלי. הם לא יפריעו לי ככה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת בליאק. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> או שהם ישתקו, או שהם יצאו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא נשתוק לך. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אז בבקשה, תוציא אותם. אם הם לא מפסיקים לדבר, תוציא אותם. זכותי לדבר, לי יש את זכות הדיבור. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתם מדברים? מי מימן את חמאס? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברים, אני לא צריך – אושר שקלים, אני מבקש ממך, חבר הכנסת אושר שקלים, אנא. חבר הכנסת טור פז, בוא נכבד את המליאה. מדובר על דקה אחת, אתם סתם מושכים את הזמן. חבר הכנסת שירי, אנחנו מנסים לשמור על קצת כבוד של המליאה. בוא ניתן דקה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> קצת כבוד הרי אין להם. זה שאין להם כבוד כלפיי, את זה אנחנו כבר יודעים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי השרה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> עכשיו השאלה אם אתה, היושב-ראש, דואג שאני אוכל אדבר. זהו. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו כבוד אלייך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גברתי השרה, אני מבקש ממך. רצית להשיב בשם הממשלה. נא להתמקד. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> תחזירי את החטופים. תחזירי את החטופים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הצבעת נגד עסקת החטופים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> רצית להוסיף כמה מילים, שזה לא חלק מסדר-היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את מדברת על כבוד? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, אני הקפדתי לדבר על הנושא ולא נסחפתי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני יודע. אני יודע. הרכבי, אני עושה את עבודתך. את לא צריכה לעזור לי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל מי ששינה את הנושא זה כבוד השרה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אז השרה שינתה את הנושא, זה נכון. השרה ערה לכך. בואו נקצר בתוספות האלה, שזה לא חלק מסדר-היום. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ייצוג הנשים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> להאשים את מנסור עבאס, שהרב שלה אירח אותו – – – << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין לה תשובה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אתה מפריע לי. אנא. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> זו אחריותה. היא התחילה, מה לעשות. תתעלמי. הרב דרוקמן מארח את מנסור עבאס. תתעלמי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נתניהו רצה לחתום איתו. נתניהו חתם איתו. שאלו את עבאס. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני לא רוצה להיכנס לדקדוקי דין. רצית להוסיף כמה משפטים, זה דבר אחד, אבל לא יכולים להפוך את זה לנושא בסדר-היום, זה לא מופיע בסדר-היום. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אבל אני לא מצליחה לגמור משפט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> התשובה – – – מסרת את התשובה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו נדבר על החטופים, על ההפקרה, על 7 באוקטובר. הכול על הראש שלכם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> את רוצה להוסיף כמה מילים, זה סוג של מרחב שאני יכול לתת לך, אבל אם זה הופך להיות נושא, אז אנחנו נצטרך להוריד את זה. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> זה לא נושא, הם לא נותנים לי לדבר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אז אנא ממך, גברתי, תסיימי את המשפט שרצית להגיד. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> אבל הם לא נותנים. הם לא מאפשרים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני יכול לקבל דקה אחת של שקט? תודה רבה על הכבוד. אוקיי. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> רוב השותפים שלכם לממשלה האיומה הזו, ששיתפה את האחים המוסלמים, רוב השותפים שלכם כבר התנערו מהצעד הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מימנתם את חמאס. << דובר_המשך >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ואני מייעצת לכם, אם אתם רוצים להתהדר בהגדרה של מפלגה ציונית, לעשות כמוהם, ולהודיע שלא תקימו עוד ממשלה עם האחים המוסלמים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. גברתי המציעה, חברת הכנסת הרכבי, אנא ממך, חברת הכנסת הרכבי, תהיי איתי רגע אחד. מה את בוחרת? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה דיון במליאה, בבקשה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> את רוצה שזה יבוא – יש לך שלוש אפשרויות: או להסתפק בתשובת השרה – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא. היא לא ענתה לי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> – – או לכלול את זה בסדר-היום, או להעביר את זה לאיזושהי ועדה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לדון במליאה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לכלול את זה בסדר-היום. אם כן, אנחנו נצביע. חברי הכנסת, אנחנו נצביע עכשיו אם להעביר לסדר-היום את ההצעה שעל הפרק. הצעה רגילה של היערכות הממשלה ליישום מנגנון להבטחת ייצוג שוויוני של נשים במשרות מנכ"לות משרדי הממשלה ותפקידים בכירים בממשלה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 6 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שישה בעד ההצעה, רק אחד מתנגד. אז אם כן, ההצעה תעבור להיכלל בסדר-היום. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> למרות החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי, בנקים הורידו את הריבית המוצעת ללקוחות על הפיקדונות << הלסי >> << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> ההצעה הבאה גם היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: למרות החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי, בנקים הורידו את הריבית המוצעת ללקוחות על הפיקדונות. את ההצעה הגיש חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני ביקשתי להעלות על סדר-יומו של הבית הזה סוגיה באמת מקוממת, שלא מקבלת מספיק תשומת לב כאן, לא בוועדות ולא במליאה. בשבוע שעבר בנק ישראל החליט פעם נוספת – הפעם התשיעית, לדעתי, ברציפות – להשאיר את הריבית במשק ללא שינוי על 4.5%. אגב, אני חייב לציין שלאור הנסיבות ולאור המדיניות הפיסקלית הכושלת והלא-מקצועית של שר האוצר, מבחינתי זה בצדק. עדיין לא נוצרו התנאים המתאימים להורדת הריבית. אולי, אני מקווה, בהמשך השנה. למרות זאת, שני הבנקים הגדולים, לאומי ופועלים, מיהרו להוריד את הריבית שהם מציעים על הפיקדונות. כך, על פי הפרסום בדה-מרקר בשבוע שעבר, על פיקדון לשנה בריבית קבועה באוקטובר 2024 בנק הפועלים הציע 3.35%, והיום 2.85% בלבד – 0.5% פחות. באופן דומה גם בנק לאומי, חברים, הציע 3.15% באוקטובר 2024, והיום 2.75% בלבד. מדוע? התשובה היא ברורה, כי הם יכולים. מאידך, השבוע התפרסמו הדוחות הכספיים של הבנקים עבור שנת 2024, שנת המלחמה – ואני רוצה להזכיר לכם, שנה של ירידה ברמת החיים, שנת הגירעון, שנת הקיצוצים במשק. בנק לאומי דיווח על רווח שיא של 9.8 מיליארד שקל, הגבוה אי פעם. הצמיחה במשק שלילית – בנק לאומי צומח ב-40%, ומציג 17% תשואה על ההון. מדהים. כמובן, הוא הולך לחלק דיבידנד לבעלי המניות. גם בנק הפועלים לא נשאר מאחור והציג רווח שיא של 7.6 מיליארד שקל בשנה. אלו לא סתם מספרים. הרווחים האלה הושגו על חשבון הציבור. המספרים המדהימים האלה, חבריי חברי הכנסת, הם חלק אינטגרלי, מהותי ומכעיס מיוקר המחיה. אני רואה כי שר האוצר ושר הכלכלה הכושלים שלנו לא כאן, כי זה לא באמת מעניין אותם ולא מזיז להם, ועדיין הייתי מעוניין מאוד לשמוע את המענה הממשלתי לאירוע הזה, ובעיקר להבין, מדוע הממשלה הזאת עובדת, ככל שהיא עובדת, בצורה כזאת? בשביל מי היא עובדת? בשביל האזרחים שכורעים תחת הנטל או בשביל בעלי ההון המקורבים לצלחת? אגב, אם נסתכל על ההחלטות שהתקבלו בממשלה בלילה האחרון, התשובה היא ברורה. הממשלה הזאת עובדת בעיקר בשביל עצמה, בשביל הפוליטיקה שלה, בשביל המגזרים שלה, בשביל העסקנים שלה. הציבור העובד והמשרת שוב נשאר הרחק מאחור. הלילה הממשלה אישרה מעל 5 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים, ובמקביל, חבר הכנסת שירי, הגדילה את הגירעון. אגב, מתוך הסכום שאושר, שימו לב, 59% לפחות למגזר החרדי, ו-21% למגזר ששר האוצר מתיימר לייצג אותו. 1.3 מיליארד שקל לישיבות, שזה מוכיח שהממשלה לא באמת מתכוונת לגייס את החרדים; מעל 200 מיליון שקל לעסקנות המגזרית במשרד ההתיישבות, השרה סטרוק; מאות מיליוני שקלים לחינוך החרדי הפרטי, שלא מלמד ליבה; 28 מיליון שקלים, שימו לב, לעידוד ההשתמטות בישיבות. אגב, השרה סטרוק, בשבוע שעבר שאלתי בוועדת הכספים מה אחוז הכספים הקואליציוניים במשרד להתיישבות – למה את בורחת? קיבלתי תשובה, קיבלתי תשובה: 87% כספים קואליציוניים בשנת 2023, השרה סטרוק, ו-70% כספים קואליציוניים בשנת 2024. זה אומר שאת בוזזת כספי ציבור לצרכים פוליטיים בעת מלחמה – – << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – 2023, 2024, 2025, ממשיכה עם הכספים הקואליציוניים על חשבון המילואימניקים, על חשבון המפונים, על חשבון העסקים הקטנים. את יכולה לברוח – את לא תברחי מהעובדות. תחזירי את הכסף לציבור. אגב, אתמול, חבר הכנסת שירי, אתה יודע כמה אישרו למילואימניקים? אפס שקלים למילואימניקים, אפס שקלים לעסקים קטנים, אפס שקלים לחיזוק החינוך הממלכתי. זה הליכוד של 2025 – אפס למילואימניקים, אפס לעסקים קטנים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אפס, אפס. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אילוז, אפס לחינוך הממלכתי. זה בלתי נתפס וזה בלתי נסלח. לכו הביתה, תנו לנו להקים כאן ממשלה נורמלית, מתפקדת, כי חייבים להתחיל לשקם את ההריסות שהשארתם כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. ישיב השר דיכטר בשם שר האוצר. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הסוגיה שהעלית, חבר הכנסת בליאק, נמצאת בלב העבודה של משרד האוצר בשנים האחרונות ובפרט בשנה האחרונה – אני קורא את תשובתו של שר האוצר. משקי בית רבים בישראל מרגישים בכיסם את מחיר עליית ריבית בנק ישראל. מאז אביב 2022 ריבית בנק ישראל עלתה פי 45, מ-0.1% ל-4.5%. אבל הריבית הממוצעת שמשקי הבית מקבלים על הפיקדונות הבנקאיים שלהם גדלה בפחות ממחצית שיעור עליית הריבית. כלומר הריבית שמשלמים משקי הבית עלתה, אבל הריבית שמקבלים משקי הבית פחתה. מצב זה הוא אינדיקציה נוספת לריכוזיות המערכת הבנקאית, שגם לאחר צעדים רבים להסרת חסמים ולהגברת התחרות היא עדיין אינה תחרותית מספיק. צעדים שנועדו להגביר את התחרות במערכת הבנקאית תוך שמירה על יציבות המערכת הם האמצעי היעיל והנכון ביותר על מנת לשפר את התמסורת עבור הלקוחות הקמעוניים. הממשלה פעלה רבות לקידום התחרות במערכת הבנקאית בין היתר על ידי קידום רפורמות כמו ניוד בקליק, בנקאות פתוחה. ככה זה, אדוני היושב-ראש? ככה זה עובד? מעלים שאילתה ובורחים מהאולם? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו – – – קיבלתי מינוי להקשיב. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> גם פה יש חבר כנסת תורן? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כן, יש ממלא מקום. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אתה ממלא תורן של השר, היא ממלאת תורן של הח"כ. זה נראה לי הוגן. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> אנחנו רגילים שיש ממלא מקום לשר, אבל בליאק חזר, אז מילוי המקום שלך בטל. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> למדנו מהטובים ביותר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני מתנצל, כבוד השר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם, יש לכם חמישה משרדים אצל שר אחד – ואתה מדבר עלינו. << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> חבר'ה, חבר הכנסת ולדימיר בליאק יקר לי מאוד, וחשוב לי שישמע את התשובה. מטי חשובה לא פחות, אבל בכל אופן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> השר, גם הממשלה שלכם יקרה לנו מאוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כולנו מרגישים כמה אתם יקרים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> חוץ מזה, אני אף פעם לא מבינה – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> כבוד הרב, כבוד הרב, ברשותך, אני אמשיך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממשלה מאוד יקרה. המחיר שאנחנו משלמים – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> הממשלה פעלה רבות לקידום התחרות במערכת הבנקאית, בין היתר לקידום רפורמות כמו ניוד בקליק, בנקאות פתוחה, קידום שוק התשלומים בישראל, וכעת ממשיכים לפעול דרך הקמה של מאגר נתוני אשראי לעסקים ויצירת תשתית לכניסת שחקנים נוספים לשוק השירותים הבנקאיים. צוות משותף לבנק ישראל ולמשרד האוצר צפוי להמליץ בחודשים הקרובים על מתווה שיאפשר לגופים נוספים להציע לציבור פיקדונות והלוואות אטרקטיביות ותחרותיות. בלעדיות הגישה של הבנקים למקורות מימון זולים נותנת להם עליונות ביכולת להציע הצעות ערך תחרותיות בפיקדונות ובאשראי לציבור, ואנחנו במשרד האוצר רוצים לפתוח אותה לתחרות לגופים נוספים, זאת באמצעות עיצוב רישיון בנקאי קטן שיותאם לפעילות בהיקפים קטנים יותר על ידי שחקנים חדשים, שיוכלו לאתגר את התחרות בשוק הבנקאות ולהציע הצעות ערך טובות יותר לציבור. מנגד, מדיניות הכוללת פיקוח מחירים על שירותים בנקאיים היא מדיניות שעלולה, אדוני היושב-ראש, להביא יותר נזק מתועלת, כאשר במקרים רבים מדיניות זו עלולה להביא להתכנסות של כלל השחקנים למחיר המפוקח המקסימלי, לצמצום ההיצע, לפגיעה באיכות המוצר, לדחיקת שחקנים חדשים ותחרותיים, ובמקרה הבנקאי – גם לייקור עלויות האשראי במשק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, האם אתה מסתפק בתשובת השר? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אפשר להעביר לוועדת הכספים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ועדת הכספים, אוקיי. טוב, נא להצביע על העברת ההצעה לוועדת הכספים. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים. ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת הכספים. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> המשך תוכנית הסיוע לערים המעורבות בשנת התקציב 2025 << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבריי חברי הכנסת, נעבור להצעה הבאה לסדר-היום: המשך תוכנית הסיוע לערים המעורבות בשנת התקציב 2025. את ההצעה הגישו חברי הכנסת דן אילוז, אלון שוסטר, משה טור פז ומשה סולומון. אני מזמין את חבר הכנסת דן אילוז להציג את ההצעה, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במבצע שומר החומות חווינו אירועים שלא נשכח בקרוב. מהומות קשות בערים המעורבות טלטלו את החברה הישראלית וחשפו סכנה ממשית, מציאות שבה בזמן עימות צבאי עם החמאס חלק מהאזרחים הערבים בישראל, תושבי המדינה, פונים נגד שכניהם היהודים ונגד המדינה עצמה. בלוד, בעכו, ברמלה ובמקומות נוספים ראינו פרעות, לינצ'ים והתקפות על אזרחים חפים מפשע וגם על סמלים של המדינה – תחנות משטרה, בתי כנסת ורכוש ציבורי. אחרי שומר החומות החשש היה ברור: האם בכל סבב לחימה מול חמאס ניאלץ להתמודד לא רק עם טילים אלא גם עם איום מבפנים? האם מדינת ישראל עלולה למצוא את עצמה בסיטואציה בלתי אפשרית, שבה ערים שלמות הופכות לזירות קרב בין אזרחיה? דווקא באסון הגדול ב-7 באוקטובר, שבו מדינת ישראל ספגה את הפיגוע הקשה בתולדותיה, הדבר הזה לא קרה. הערים המעורבות לא בערו כפי שקרה ב-2021. על כך אנחנו מברכים, אבל חשוב לומר באופן חד וברור: זה לא אומר שהבעיה נפתרה. ההסתה עדיין קיימת. אנחנו רואים זאת באוניברסיטאות, ברשתות החברתיות ובאירועים שבהם חלקים מהחברה הערבית בוחרים להזדהות עם אויבינו במקום עם מדינת ישראל. לצערנו, רואים זאת גם כאן בכנסת. עדיין יש אוכלוסיות שלא רואות את עצמן כחלק מהמדינה, וברגע המבחן עלולות לפנות שוב נגדנו. מה הוביל לכך שהפעם הדברים לא התפרצו כפי שקרה בעבר? בין היתר – וזאת כמובן לא הסיבה היחידה – ההשקעה הממשלתית בחיזוק החוסן בערים המעורבות. משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שלקח אחריות על תחום זה, הוביל מהלך משמעותי. ב-2022–2023 הושקעו 13 מיליון שקלים בכל עיר מעורבת, וההשקעה נשאה פרי. שופרו מערכי החירום, חוזקו תשתיות, פותחו תוכניות חברתיות, ששיפרו את החוסן הקהילתי. התוצאות ברורות – חיזוק הערים המעורבות מחזק את ישראל כולה. דווקא עכשיו, כשהוכח שהתוכנית עובדת, אסור לעצור. המשך ההשקעה בערים המעורבות הוא משימה לאומית חיונית. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחזור למציאות של שומר החומות, לכן אני מבקש להעלות לדיון את הצורך בהקצאת תקציב ייעודי לשנת 2025, שיבטיח את המשך המגמה. חיזוק הערים המעורבות אינו רק צורך אזרחי, הוא אינטרס ביטחוני ממדרגה ראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אלון שוסטר – אינו נוכח. משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, כמו בעוד אירועים, והאמת היא שגם כמו בהצעה הבאה, אני מוצא את עצמי מסכים עם דן אילוז, אבל מהסיבות ההפוכות לגמרי. הוא איש טוב, דן אילוז, אני חייב לומר, ולא בגלל שהוא היה בעיריית ירושלים. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> הוא איש מצוין. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק חייב לומר – אני באמת מקשיב לך, דן, ושוב, התוצאה היא אותה תוצאה – צריך כסף, צריך תוכנית ממשלתית לערים המעורבות, לא בגלל שהערבים פורעים ביהודים, למרות שזה קרה בשומר החומות – בגלל שהערים המעורבות בישראל הן דגם, דגם לחיים של יהודים וערבים זה לצד זה. ואת חטאיי אני מזכיר היום. כידוע לך, הייתי ירושלמי. היום אני גר בכפר עציון, התנחלות ראויה – אבל רק ליהודים. ובאמת באמת, אם יש מינוס בלגור ביישוב במדינת ישראל, הוא שבדרך כלל כשאתה גר ביישוב, אתה גר ביישוב עם אנשים כמוך. אני אומר כאן: הערים המעורבות, גם ירושלים, למרות שהיא לא כלולה פה בהצעה, בצדק, כי היא אירוע בפני עצמו, היא מקבלת תמיכה בפני עצמה, אבל בוודאי – מה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק חסר שייתנו עוד כסף לירושלים. שייתנו לה עוד כסף. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נותנים לה מספיק. אבל גם לוד וגם עכו וגם רמלה ועוד ועוד ערים בישראל שגרים בהן יהודים וערבים, הן דגם – לא כדי לשמור על היהודים, צריך גם לשמור על היהודים – אבל בראש ובראשונה כי זה טוב שאנשים מסוגים שונים גרים באותה עיר ומכירים האחד את השני. אתמול היה פה ידיד שלי מלוד. ואללה, הוא היה בשומר החומות, ואכן, אני זוכר את הטלפונים ומה עשינו כדי לנסות לעזור לו, אבל בראש ובראשונה אנחנו צריכים להשקיע גם ביהודים וגם בערבים בערים המעורבות, ולעודד את אזרחי ישראל לגור, בניגוד אליי, במקומות שיש בהם אנשים שונים; לחזק את ירושלים, לחזק את הערים המעורבות, על הצדדים היהודיים והערביים שבהן, לתת לאלה, לתת לאלה – גם למרכיבי ביטחון, אבל בעיקר לתרבות, לחברה. אני עוד זוכר את ראשת המתנ"ס המדהימה מלוד, זיכרונה לברכה, אישה ערבייה שניהלה שם את המתנ"ס. עד שומר החומות הוא היה מודל לחיקוי. אנחנו צריכים לנסות להחזיר מודלים כאלה. אני זוכר ביקור בעיר עכו עם עיריית ירושלים, הנהלת העירייה, אצל לנקרי, ראש העיר דאז – איזה מודל של עבודה, יהודים-ערבים. עכשיו, נכון, שומר החומות שבר משהו בביטחון הישראלי גם בערים המעורבות. לעומת זאת, בחרבות ברזל אני חושב שאתה רואה אצל רוב האוכלוסיות – לא כולן, אבל אצל הרוב המוחלט – רצון לחיות זה לצד זה, שותפות אמיתית. בשותפות הזאת צריך להשקיע כסף, נכון. אז אמרתי, אני מגיע לאותן מסקנות מסיבות אולי אחרות, דן, אבל אני שותף לתפיסה שבערים המעורבות בישראל צריך להשקיע השקעות מיוחדות, שהן טובות ליהודים, הן טובות לערבים, הן טובות למדינת ישראל כולה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני עומד כאן היום יחד עם חבריי עם הצעתו של חברי, דן אילוז, בנושא מאוד מהותי, שהוא לא רק כלכלי אלא גם ערכי, חברתי ולאומי: תקצוב הולם לערים המעורבות בישראל שחוו את הפרעות הקשות במהלך אירועי שומר החומות. הערים לוד, רמלה, עכו, חיפה ויפו לא היו רק מוקד לאלימות ולפגיעה ברכוש ובנפש אלא גם סמל לאתגר הקיום המשותף במדינת ישראל. כאשר הרחובות בערים הללו בערו, כשעסקים נשרפו ובתים נבזזו, היה ברור לכול כי מדובר במציאות שאי-אפשר להתעלם ממנה. תקצוב הוא לא פרס, הוא הכרח המציאות בערים הללו. יש מי שטועים לחשוב שהשקעה בערים המעורבות היא סוג של פרס, אבל האמת הפוכה לחלוטין: התקציב הנדרש לערים הללו הוא חומת המגן החברתית והביטחונית של כולנו. בלעדיו השסע יעמיק, הקיטוב יתגבר, ואמון האזרחים במדינה ימשיך להישחק. מאות עסקים נפגעו, משפחות יהודיות וערביות נטשו את בתיהן מפחד, והקיטוב בין האוכלוסיות רק החריף. הבטחנו שיקום, הבטחנו טיפול עומק, אבל השאלה היא: האם עשינו מספיק? האם העברנו את התקציבים ההכרחיים? האם הקצינו את המשאבים הנדרשים כדי למנוע את הפיצוץ הבא? התקציב צריך לכלול, בעיניי: 1. חיזוק הביטחון האישי – אין ולא תהיה תקומה לערים מעורבות בלי תחושת ביטחון בסיסית. חובה להרחיב את התקנים לשיטור קהילתי, לתגבר כוחות, ולהבטיח הרתעה אפקטיבית. 2. דיור ואורבניות מתחדשת – אי-אפשר להבטיח חוסן קהילתי בלי שיפור התשתיות העירוניות, שמהוות כר לפיתוח ולשגשוג. 3. מאבק בהסתה ובפשיעה הלאומנית – אסור לנו לטמון את הראש בחול. יש לטפל באופן יסודי בארגוני פשיעה ובגורמים קיצוניים שמסיתים לאלימות ומערערים את הסדר הציבורי בערים הללו. מול המבחן הבא עלינו להיות מוכנים, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אי-אפשר לדבר על משילות בלי לוודא שהמדינה באמת שולטת בשטח. אי-אפשר לדבר על חברה מלוכדת אם אנחנו מתעלמים מהמצוקות הבוערות בתוכה. הלקח של שומר החומות ברור: אם לא נשקיע עכשיו בערים המעורבות, נשלם בעתיד מחיר יקר בהרבה בביטחון, בכלכלה ובחוסן הלאומי שלנו. אני קורא לממשלה להעמיד את הערים הללו בראש סדר העדיפויות הלאומי, לא כעוד סעיף תקציבי, אלא כהחלטה אסטרטגית לעתידה של מדינת ישראל. זה הזמן להבטיח שמדינת ישראל תהיה חזקה גם מבפנים. לכן, חברי דן אילוז, אני שמח מאוד מאוד שהצעת את זה, ואני מצטרף להצעה שלך, כי אני חושב שבלי השקעה בערים המעורבות אנחנו עלולים למצוא בעיה הרבה יותר אקוטית בעתיד הקרוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. משיב השר אבי דיכטר. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב על ההצעה הדחופה של חבר הכנסת דן אילוז וקבוצת חברי כנסת נוספים בנושא המשך סיוע משרד הנגב והגליל לערים המעורבות. שטחי הפעילות של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי כוללים, בנוסף לגליל ולנגב, גם ערים מעורבות, שכונות של מסתננים מיהודה ושומרון או ממקומות אחרים, יישובים מאוימים אחרים ועוד. ככלל, פעילות המשרד נעשית באמצעות קולות קוראים לרשויות; כלל הרשויות הנמצאות בשטחי הפעילות של המשרד יכולות לגשת לקולות הקוראים שהמשרד מפרסם לאורך השנה, למעט קולות קוראים ייעודיים, כמובן. במהלך שנת 2024 מספר ערים מעורבות זכו ונתמכו על ידי המשרד בקולות הקוראים השונים. בנוסף, המשרד אף נתן מענה פרטני לצרכים המיוחדים של הערים המעורבות. כך, לדוגמה, במהלך שנת 2021, במסגרת החלטה 550, הנוגעת לחברה הערבית, הוחלט כי המשרד יפעיל תוכנית בסך של 50 מיליון שקל לערים המעורבות במטרה לעודד שיתוף פעולה, דו-קיום וחיזוק הקשרים בין יהודים לערבים. בהמשך, בשנת 2022, תוקנה החלטת הממשלה, והוחלט להרחיב את התוכנית ב-15 מיליון שקל נוספים, גם הם לטובת המטרות שנקבעו בהחלטה 550. במהלך שנת 2023, ונוכח מלחמת חרבות ברזל, אפשר המשרד לרשויות שרצו בכך לבצע הסטות בתוכניות העבודה שהוגשו ולהתאים את הצרכים בהתאם לצורכי החירום שנבעו מהמלחמה. ביצוע ההרשאות לרשויות נמשך לאורך שנת 2024. נוכח המלחמה, פעילות המשרד בשנת 2024 התמקדה בעיקרה באזורי הלחימה בנגב ובגליל – 07, עוטף עזה, 09 וקו העימות בצפון – וניתן מענה למרכיבי חוסן, פעולות שיקום והיערכות לחזרת התושבים. על כן המשאבים, הן הכספיים והן מבחינת כוח האדם, לא אפשרו להתמקד בתוכניות הנוספות, למעט הקולות הקוראים הנוגעים לכלל הרשויות המצויות בשטחי הפעילות של המשרד, ואליהן – לתוכניות האלה, לקולות הקוראים האלה – ניגשו גם הערים המעורבות. בימים אלה, ולקראת אישור תקציב המדינה, הנחה השר לנגב וגליל לשלב בתוכניות העבודה לשנת 2025 תוכנית לערים המעורבות. גורמי המקצוע במשרד שוקדים בימים אלה ממש על תוכניות העבודה, והשר מאמין כי כבר במהלך השנה נוכל להציג תוכנית מותאמת לצרכים השונים הקיימים בערים המעורבות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מסתפקים בתשובת השר? << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> נגב-גליל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ועדת נגב-גליל, אוקיי, אנחנו נצביע על כך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה לנגב-גליל? סיוע זה כספים. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> כדי שיהיה דיון באמת. אתה חושב שיהיה דיון בכספים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בכספים הדיון יהיה בעוד שנה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה חושב שיהיה דיון אפקטיבי בנגב-גליל? אם כן, אני מצביע בעד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי היושב-ראש? מי יושב-ראש נגב-גליל היום? << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> פורר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פורר, אני מצביע בעד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצבעה. הצבעה – אנחנו מצביעים על נגב גליל, כן? בסדר? הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה תעבור לדיון בוועדת הנגב והגליל. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הקמת ועדת הייעול הממשלתית הישראלית << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצעה הבאה גם היא הצעה דחופה לסדר-היום, בנושא: הקמת ועדת הייעול הממשלתית הישראלית. את ההצעה הגישו – שוב פעם אתה? חשבתי שטעיתי בפרוטוקול. איזה בר-מזל. את ההצעה הגישו חברי הכנסת דן אילוז, שמחה רוטמן, יצחק קרויזר, משה טור פז ועידן רול. ראשון המנמקים, חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ובמיוחד גלעד קריב – אתה שמח שאני מדבר אליך במיוחד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, הכול טוב, מצוין. יעילות זה השם השני שלכם. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> מדינת ישראל היא אומת הסטרטאפ, אבל המנגנון הממשלתי שלה תקוע בעבר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ראש הממשלה שלנו מהעבר. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> בזמן שהמגזר הפרטי רץ קדימה, הביורוקרטיה חונקת את הכלכלה, מערימה חסמים, מכלה תקציבים, ומסרבת להשתנות. רגולציה חונקת, טפסים אין-סופיים, הליכי אישור מסורבלים וועדים כוחניים שמחזיקים את המשק בגרון – כל אלה הם לא גזרת גורל, אלא מכשולים שאנחנו חייבים להסיר. בעולם כבר רואים מנהיגים שלא מפחדים להתעמת עם המערכת כדי להביא לממשלה קטנה ויעילה. בארצות הברית, ה-DOGE של אילון מאסק קיצץ בעלויות ממשלתיות בסכומי עתק באמצעות ייעול תהליכים וביטול בזבוזים. בארגנטינה הנשיא מיליי לא חשש להתעמת עם מנגנוני כוח מיושנים ולשחרר את השוק. הגיע הזמן שגם אנחנו נפעל באותה נחישות. רשות האסדרה, שהוקמה בממשלה הקודמת, פשוט לא מספיקה. כשניסיתי להעביר תיקון שיחזק אותה, קמו הביורוקרטים בכל המשרדים ודיללו את החוק, עד שאני לא משוכנע שבכלל שווה להעביר אותו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מצוין, תמשוך. << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן לטפל בבעיה מהשורש. הביורוקרטיה השלטונית לא רק מבזבזת כסף, אלא פוגעת ישירות באזרח הקטן ובמנועי הצמיחה של המדינה. היא הופכת יזמות לסיוט, מחניקה תחרות ומונעת ממדינת ישראל למצות את הפוטנציאל שלה. לכן אני מציע להקים ועדת ייעול ממשלתית – גוף עצמאי שיפעל במתכונת ה-DOGE האמריקאי, יאתר בזבוזים, יחתוך רגולציה מכבידה ויבטיח שהשירות הציבורי יעבוד למען האזרחים ולא למען עצמו. זה לא צעד טכני, זו רפורמה הכרחית כדי להציל את הכלכלה שלנו. חברי הכנסת, המשק הישראלי לא יכול להרשות לעצמו להמשיך לממן מנגנונים מנופחים וביורוקרטיה שמסרבת להשתנות. הבחירה היא פשוטה – ממשלה קטנה, משק חופשי, כלכלה צומחת, או המשך הסחבת, הבזבוז והעול על האזרחים. אני יודע באיזה צד אני עומד, עכשיו תורכם. ורק משפט אחד לחבריי, שאני כבר יודע שהם רוצים להתנגד. אני רק אשאל: ממה אתם מפחדים? מזה שתהיה שקיפות? שאנחנו נדע מהם מנגנוני הכוח במדינת ישראל? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> האם אתה גם תומך בהטלה של המכסים בשיעור 25% על קנדה? << דובר_המשך >> דן אילוז (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה שואל אותי כאזרח קנדי לשעבר או מה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני רק שואל אם אדוני תומך בממשל טראמפ, בצעדים שלו למכסים על קנדה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. גלעד, אני רואה בך כמו שחקן כדורגל: הוא מדבר, תכף תורך, אתה רץ על הקו ליד המיקרופון. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רוטמן, גם אתה? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם אני. ואני רוצה להקדיש את הקטע הבא לחברי, קודמי בתפקיד, יושב-ראש ועדת החוקה הקודם חבר הכנסת גלעד קריב. אני רוצה להקדיש לו את הקטע הבא, שהוא בוודאי יעריך – והוא לא מקשיב לי: תולדות המיות"ר. אתה מכיר את זה, אדוני היושב-ראש? "תולדות המיות"ר. המפעל החיוני שעליו אנו עומדים להרחיב את היריעה נוסד בראשית המאה בעיר ירושלים, למען ייצג את הקהילה בפני השלטונות הטורקיים, ושמו בישראל" – אני כמובן מקצר, ואני יודע שכל מילה פה נכתבה על ידי, כבר אומר, אפרים קישון, ולכן כל מילה שאני אגרע רק פוגעת ביופייה של היצירה, אבל מה לעשות שלהקריא אותה בשלוש דקות אי-אפשר. אבל המוסד הזה – להלן: המיות"ר. מיות"ר, ראשי תיבות: מועצת יהודים וטורקים ראשית. "כך הופיעו ברחבי תבל קופסאות הצדקה הידועות, שעליהן מצויר ילד עני המחזיק בידו קופסת צדקה, שעליה נראה ילד עני המחזיק בידו קופסת צדקה", ועל צד הקופסה הזאת היה עוד ילד עני שמחזיק עוד קופסת צדקה, וכן הלאה, עד שזה כבר היה קטן מדי. אלא מה עושה הדיבוק? בשלב ההתעצמות המבורכת של מועצת יהודים וטורקים ראשית, "ירד זעזוע קשה על המפעל החיוני. הטורקים גורשו מן הארץ, ובמקומם באו האנגלים". אבל מה תעשה מועצת יהודים וטורקים ראשית? התכנסו 3,000 צירי המועצה מארבע כנפות תבל, דנו בכובד ראש וקבעו ש"מועצת יהודים וטורקים ראשית תוסיף לפעול למען מטרותיה המקודשות", ולכן הם המשיכו את המאבק גם בזמן שהטורקים כבר עזבו את הארץ והגיעו הבריטים. ואז קרה זעזוע גדול – המדינה קמה, ומועצת יהודים וטורקים ראשית התכנסה. 13,000 המשתתפים בקונגרס העשרים-ושלושה של מועצת היהודים והטורקים הראשית התכנסו בקופנהגן, והם פרסו את "מנשר הקיום", שלפיו מועצת יהודים וטורקים ראשית תמשיך לפעול גם כאשר המדינה כבר קמה. וכך תולדות המיות"ר – וחשבו שצריך לסגור את זה, אבל אמרו: מה יהיה עם כל הפקידים? אז נטעו עץ לכל פקיד, ו-98,000 העצים החדשים שניטעו בארצנו, של פקידי המיות"ר, מלבלבים עד היום. עכשיו, הקטע הוא מאוד ארוך, אני ממליץ למי שאוהב את קישון לקרוא אותו במקור, אבל אנחנו מסתובבים – הוא כמובן כתב את זה בלעג על הקרן הקיימת, הקונגרס הציוני ועוד ועוד, אבל אנחנו מסתובבים עם המון, המון, המון, המון מיות"רים שכאלו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> החטיבה להתיישבות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> 600 משרדי ממשלה. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שמסתובבים. ולכן ההתנגדות, ההתנגדות שאנחנו רואים דווקא מהאנשים באופוזיציה – היינו חושבים שהאופוזיציה תרצה לסגור דברים מיותרים, הרי הם לא מרוויחים מזה. אבל התשובה היא שמועצת היהודים והטורקים הראשית נמצא באופוזיציה. הם שולטים באמצעות מנגנון המיות"ר, הם שולטים במדינה גם כאשר הם באופוזיציה, ולכן הם מזדעקים כשחס ושלום הולכים לקצץ בנטיעות המיות"ר. אז אני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, שהוועדה החשובה הזאת, ועדת הייעול הממשלתית, ה- DOGEהישראלי, תעשה לנו סדר ותיפטר לנו מכל המיות"רים. ובגלל שחלק מהם – אני צריך בכל זאת לתת למפלגת העבודה, שהקימה פה הרבה מנגנונים שמלווים אותנו עד היום והם מיותרים, אז אני אגיד: מכל המיותרים והמיותרות, תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> עד שהם בעצמם נהיו מיותרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, המציע חבר הכנסת דן אילוז והמצטרפים, מדינות מובילות ברחבי העולם כבר הבינו: ממשלה יעילה משמעה שירות טוב יותר לאזרח, פחות בזבוזים, צמיחה כלכלית. בארצות הברית אילון מאסק עומד בראש גוף חדשני, ה-DOGE, שתפקידו לאתר בזבוזים, להפחית רגולציה מכבידה ולייעל את המערכות הציבוריות. בארגנטינה הנשיא חאבייר מיליי מוביל מהלך נועז לקיצוץ במגזר הציבורי, להפחתת נטל המס, לשבירת כוחה של הביורוקרטיה ולהגברת התחרות. והתוצאות? ההוצאות מצטמצמות, השירותים לאזרח הופכים מהירים יותר, נגישים יותר, הכלכלה מתייעלת, וכמובן בסופו של דבר הנטל על האזרח הקטן הולך ופוחת. ומה אצלנו? אחרי מלחמת חרבות ברזל, כשישראל נדרשת להגדיל הוצאות ביטחון ולהשקיע בשיקום המדינה, אין לנו את הפריבילגיה להמשיך לקיים מנגנון מסורבל, רגולציה מחניקה וקבוצות כוח החוסמות כל תחרות וצמיחה. נכון, הוקמה רשות אסדרה כדי לטפל ברגולציה מיותרת, אבל זה לא מספיק. צמצום ביורוקרטיה, הפחתת מיסוי ושיפור השירות הציבורי דורשים שינוי מערכתי אמיתי. במקביל ליוזמה הזו, הברוכה, אני מקדם גם כאן בישראל איזושהי פנייה נוספת שפניתי לאילון מאסק, שמוביל בארצות הברית, כפי שציינו, את המשרד ליעילות ממשלתית – בדרישה לסייע למדינת ישראל לחשוף את הכספים שהוזרמו לכאן מסוכנות הסיוע האמריקאית, USAID. החשש הוא ברור: חלק מהכספים – שנועדו לפיתוח ושגשוג – ממשלם המיסים האמריקני, משמשים ארגונים פוליטיים ופעילויות אנטי-ישראלית, כולל, לא פחות, הפקת תכנים אנטישמיים והתערבות בתהליכים פנימיים במדינת ישראל. זה, חברים, בלתי מתקבל על הדעת. אני ממשיך לפעול מול סנטורים וחברי קונגרס לבדיקות מעמיקות של הכספים הללו כדי להבטיח ששום דולר לא יגיע הנה ויפגע במדינת ישראל או ינסה להשפיע על המרחב הציבורי שלנו. אבל הגיע הזמן שגם אנחנו נבחן איך מנוצלים הכספים שלנו כאן, במדינת ישראל, ולכן ההצעה של הקמת ועדת הייעול הממשלתי, גוף עצמאי שיפעל לזהות ולמנוע בזבוזים, לצמצם – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבי מעוז יהיה היושב-ראש? << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בוא'נה, זה רעיון טוב. אבי מעוז הולך להיות ראש השב"כ. – – לצמצם רגולציה כבדה, לפרק חסמים ביורוקרטיים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> ראש החטיבה היהודית. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> האמת היא שזה רעיון, יש לנו פה תפקידים אחרים לראש החטיבה היהודית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי נשים את סילמן, תראה איך היא מיגרה את החמץ בבתי החולים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> תראה, גלעד, אתה רוצה לסגור את החטיבה להתיישבות, אני רוצה לסגור את החטיבה היהודית, בוא נסגור את שתיהן. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בסוף החטיבות ייסגרו, בינתיים גלעד קריב עומד בצד ומחייך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כשנסגור את החטיבה להתיישבות לא יצטרכו חטיבה יהודית, כי אף אחד לא יממן את המאחזים הלא-חוקיים שלכם. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> רוטמן, אולי במקום זה נקים את החטיבה להתיישבות יהודית. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אוה, נאחד – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> שתמומן מכספים של ה-USAID. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> אני בעד החטיבה החרדית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> רגע, אני סוף-סוף עומד פה, יכול להעיר לרוטמן. חברים, לכן אני אומר שהוועדה הזאת תקום. היא ועדה חשובה, בדיוק כמו שבארצות הברית הקימו את ה-DOGE, וכמו שקורה כרגע בארגנטינה. בסופו של דבר – שירות טוב יותר לאזרח, ממשלה יעילה וחכמה, משק משגשג עם פחות חסמים. אני קורא לחברים, חבריי חברי הכנסת' להצביע בעד ההצעה החשובה הזו, תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. אני רק רוצה להגיד, תוך כדי – חבר הכנסת נאור, לפני שחבר הכנסת משה טור פז מתחיל, אני רק רוצה להגיד יישר כוח גדול לחבר הכנסת נאור ולבליאק, וגם לי אנוכי, ביחד. בוועדת הכספים מגדירים כספים שהם לא חוקיים – ההון השחור. הסטיגמה שהדבר הזה יוצר היא סטיגמה שלילית לקבוצות מסוימות בעולם, באנושות, ולכן אתמול תבענו שזה לא ייקרא "ההון השחור" אלא "הכספים הלא-חוקיים". אז יישר כוח גדול. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יישר כוח גדול. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אז כמו שכבר אמרתי בהצעה הקודמת, חבר הכנסת אילוז ואני רואים כותרות ביחד, אפילו די דומות: אנחנו רוצים התייעלות במגזר הציבורי, אנחנו רוצים שהממשלה תהיה יותר יעילה, תעבוד טוב יותר, ולכן אני מעלה כאן הצעה לסדר-היום. שיגיד לי בן-אדם אחד פה בכנסת שיודע להבדיל בין משרד המסורת למשרד המורשת. אתה, חבר הכנסת קרויזר, שלפני רגע דיברת על ה- DOGEואיזה יופי, ובוא נחסוך כסף, תגיד לי אתה, מה ההבדל? אני גם די בטוח שאתה לא יודע מי השר של זה ומי השר של זה. הרי יש פה מישהו – – – << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> אושר יודע. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרי יש פה מישהו שלא חושב שצריך לקצץ? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא, אני חייב להגיד שיש הבדל גדול בין מסורת למורשת. כן? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן, ברור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גלעד קריב יכול להסביר את זה יפה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> סגן שר התרבות, סגן שר התרבות החרדית, החקלאות החרדית – כל זה צריך לקצץ. הרי עומדים פה חבריי, באמת, ממפלגות הקואליציה, ומדברים על אילון מאסק, ומדברים על התייעלות כלכלית, ואני בעד. אני בטוח שכמו אריק שרון, ששאל: מי בעד חיסול הטרור – כולם יענו: מההה. אבל חברים יקרים, אתם לא רואים את הדבשת שלכם? אתם לא רואים גמל שהוא מופת של בזבזנות? אתם לא רואים? איך אפשר להחזיק את הדבר הזה? איך אפשר שיש לנו שר לשיתוף פעולה ושרה למעמד האישה ושרה למשימות? ואתם יודעים מה, מילא התפקידים, אבל בואו נדבר על התקציבים. אורית סטרוק, שהייתה פה לפני רגע – 331 מיליון ש"ח; שר המורשת – כץ, במקום אליהו – 71 מיליון; ירושלים ומסורת – 53 מיליון; תפוצות ואנטישמיות – 34 מיליון; שיתוף פעולה אזורי – 18 מיליון; אסטרטגיים – 10 מיליון; שוויון חברתי ומעמד האישה – 92 מיליון. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> קינלי, אפשר לשאול שאלה? אתה יודע שאני מכבד אותך מאוד. אזכיר לך נתון אחד קטן: מנסור עבאס – 53 מיליארד שקל. זה הכול, אתה יכול להמשיך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הנתון הזה הוא שקר, ואני אזכיר שמנסור עבאס – היות שהשרה סטרוק הייתה פה – היה בבית של הרב דרוקמן, שלפני כמה זמן הצבענו, גם אדוני היושב-ראש, בעד להקים לו בית. הרב דרוקמן אירח, לבקשת נתניהו, את מנסור עבאס בבית שלו. ביבי ביקש ממנו שישכנע אותו להיכנס לקואליציה. הרב דרוקמן. מי ששלח אותו זה חבר שלך עמית הלוי מכאן. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> קודם כול, זה לא נכון. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מדויק מאוד, מה שאני אומר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני מדבר איתך תקציבית. על התקציבים. כל התקציבים שאמרת – – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מציע גם יותר מזה – אם אתה רוצה את הפרוטוקולים, אתה יכול לקבל, מנסור עבאס עדיין בכנסת. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כל התקציבים שאמרת – – << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אז אני לא אפריע לך. – – הם לא מתקרבים ל-2 מיליארד שקלים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בעד ההתייעלות של הממשלה. אני בעד התייעלות של המגזר הציבורי. צריך לומר, המגזר הציבורי בישראל הוא לא גדול, אבל יחסית לאוכלוסייה יש בו מקומות רבים להתייעלות. אני בעד שנוריד את השר הנוסף במשרד האוצר, שזה השר אלקין; את השר הנוסף במשרד הביטחון, השר סמוטריץ'. אני בעד שנוריד את השר בלי תיק במשרד החינוך – אתה שומע, גלעד קריב – את השר חיים ביטון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בעד – השר במשרד המשפטים, דוד אמסלם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני, תם הזמן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> קינלי, רגע, חיים ביטון הוא בעצם השר האמיתי, אז צריך לפטר את קיש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת קינלי, תם הזמן. תם הזמן. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בעד – השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תם הזמן, אבל לא תמו השרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר. המה לא יכלו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק, להציב עוד רשות. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בעד התייעלות, אבל כשמדברים על התייעלות, אי-אפשר להחזיק בושה כמו הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יישר כוח. << דובר >> עידן רול: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, המהלכים שקורים בארצות הברית עם DOGE, המהלכים שקורים גם בארגנטינה, הם באמת מהלכים מרתקים. הפרויקט של DOGE זוכה להמון ביקורת, בעיקר מחוסר הבנה, מסיקור מוטעה, מסיקור רדוד, אבל אפשר רק להתקנא בעצם היוזמה. האם אילון מאסק כבר הראה 65 מיליארד קיצוץ או הראה 30 מיליארד? הקבלות בדרך, זה לא העניין. העניין הוא שכשמנסים לעשות משהו שמערער את הסדר הקיים זוכים לקיתונות של בוז וביקורת. וזה בדיוק מה שהם עושים כרגע בממשל האמריקאי: הם באים ואומרים משהו שברור לכל מי שהיה אי פעם נבחר ציבור וברור לכל אזרח שהוא קצת מעורב – שהמגזר הציבורי מתנהל תחת עומס מטורף של ביורוקרטיה, של רגולציה, של קביעות ושל משרות מיותרות. עכשיו, אני יכול להקביל את זה רק במילה, כי יש לי דוגמאות מסמרות שיער כמי שעמד בראש משרד, אבל אני יכול לתת לכם דוגמה אחת ממשרד החוץ על רגולציה מכבידה ומשתקת. כשהייתי במשרד החוץ והקמתי מחדש את כל מערך ההסברה של משרד החוץ – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היית סגן שר, אין משרה יותר מיותרת מסגנות שר. אתה צריך להתמודד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל מה שעידן רול עשה לא היה מיותר. << דובר_המשך >> עידן רול: << דובר_המשך >> תגיד, גלעד, למה קשה לך עם הרצון לקיצוץ ברגולציה במשרות מיותרות? איפה זה בכלל פוגש אותך? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה? יעילות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל למה אתה מפריע לו, גלעד קריב? << דובר_המשך >> עידן רול: << דובר_המשך >> אדוני, אני צריך עוד זמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, בוא נשמע את עידן רול. חבר הכנסת רול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מאזין לו. מאזין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> עידן רול: << דובר_המשך >> כשהייתי סגן שר רציתי לגייס תפקיד מאוד פשוט בתוך מערך ההסברה החדש של משרד החוץ. הייתי צריך בסך הכול שני מנהלי סושיאל, שני מנהלי רשתות חברתיות – כפרילנס, כי זה נורא מסובך לגייס בתוך המשרד. אמרתי: אוקיי, בואו נצא למכרז. אמרו לי: אין בעיה, שישה עד שמונה חודשים ויש לך מישהו. עכשיו, זאת דוגמה אחת ממאות שאני יכול לתת, אבל רק תחשבו על זה רגע: מערך שלם קם ועומד – תפקיד אחד שצריך לאייש לוקח שישה עד שמונה חודשים. הממשלה, אגב, התפרקה, התפקיד לא אויש, אבל זה כבר מראה לכם שבקצבים האלה אי-אפשר להתנהל. עכשיו, בשונה ממה שקורה בארצות הברית, אנחנו יכולים רק להתקנא, כי בסוף כדי שהדברים האלה יקרו צריך אומץ פוליטי, צריך ממשלה שרוצה לקצץ ומוכנה לשלם מחיר פוליטי כדי לחסוך במחיר הציבורי. ונכון לעכשיו אני לא מזהה ממשלה כזאת. ממשלה שלא סוגרת משרדי ממשלה שהיא יכולה לסגור, שלא מקצצת בקצבאות, שלא מסירה חסמים של רגולציה, שלא נוגעת בוועדים גדולים, שלא פעם מייצרים חלק גדול מיוקר המחיה ומהסחבת כאן במדינה, היא לא ממשלה שרוצה DOGE; היא לא ממשלה שמתעלה לגודל השעה של גירעון תקציבי וצרכים ביטחוניים שרק הולכים וגדלים. אני חושב שזו יוזמה מאוד חשובה של חברי חבר הכנסת דן אילוז. אני גם מציע שתהיה בזה התבטאות כאן בכנסת שתנסה לאתגר, בתקווה, את הממשלה, אבל בינתיים אנחנו יכולים רק להתקנא, ולקוות שהאומץ הפוליטי וההרפתקנות של DOGE בממשל האמריקאי של טראמפ יהיו לנו גם כאן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה השר אבי דיכטר, בבקשה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת המציעים, במסגרת עבודת האגף פועלים בכמה צירים לייעול מנגנוני עבודת הממשלה. בין השאר מוביל האגף עבודה עם שותפים נוספים, כגון נימבוס, המעבר לענן ממשלתי, עבודה בשיתוף גופי מטה כגון החשכ"ל, מינהל הרכש, מערך הדיגיטל הלאומי ונוספים. המעבר לענן משמש כתשתית המאפשרת שימוש בטכנולוגיות וכלי AI ומינוף השימוש במידע לטובת שיפור השירות לאזרח ולעסק והגברת היעילות והפרודוקטיביות הפנים-ממשלתיות. רפורמה נוספת שהוביל האגף בשיתוף נציבות שירות המדינה, מינהל הרכש והחשב הכללי, היא שינוי יחידות הרכש הממשלתיות והובלה של כוח אדם איכותי, מתוך תפיסה של רכש כמקצוע, לטובת חיסכון ויעילות ברכש. עבודות נוספות שנעשו באגף ונמצאות היום בפחות עשייה הן רפורמות כלכליות, פרויקטים של סקירת הוצאות שנעשו בעבר ועבודת מטה של כלכלנים מהאגף בשיתוף אגף התקציבים, במטרה לייעל את תקציבי המשרדים. למשל, היה בעבר פרויקט שבחן את ההוצאות על שליחת דואר על ידי משרד ממשלתי – הוצאות שהגיעו, אדוני היושב-ראש, לעשרות מיליוני שקלים, ובתהליך של התייעלות הסכום צומצם משמעותית והועבר לטובת מאמצים משמעותיים אחרים של המשרד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, המציעים מסתפקים בתשובת השר? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, יש לנו עמדות מהצד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עמדה מהצד, חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. לרשותך דקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שאפו גדול לחבר הכנסת טור פז, שחשף את הצביעות שלכם, את החוצפה הבלתי-תיאמן שלכם, אנשי הקואליציה, להביא הצעה בעניין יעילות ממשלתית 24 שעות אחרי שוד הקופה הציבורית בכספים הקואליציוניים. אבל מעבר לצביעות, בואו נדבר רגע על הרשעות באידיאולוגיה הזאת. מה אתם רוצים, שניקח דוגמה ממי שסוגר את משרד הרווחה? ממי שהורס את מערכת הבריאות הציבורית? ממי שחושב שחינוך איכותי שייך רק לאליטה הכלכלית? במדינת ישראל, תחת שלטון הימין, מערכות שלמות של השירות הציבורי קרסו. תראו מה קורה בבריאות הנפש: המשל השקרי של נתניהו על השמן ועל הרזה הביא למציאות שבה אי-אפשר לקבוע תור לרופא מומחה או לפסיכולוג בשירות הציבורי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואתם רוצים לקצץ עוד במדינת הרווחה הישראלית? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה . << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם השתגעתם? אתם יודעים מה קורה בפריפריה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> תקרא למנסור עבאס. תקרא למנסור עבאס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. הנקודה ברורה, תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. תתביישו לכם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם האויבים של השכבות המוחלשות ושל מעמד הביניים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, תם הזמן. תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> גלעד, אתה יכול לקרוא למנסור עבאס, שייתן לך עודף מהמיליארדים שהוא קיבל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, תיתן – – – אין לך בושה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – כן, כן. ממשלת ההונאה והשנאה שאתם הקמתם – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן, די, די, שמענו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – המנדטים של פרס. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין לך מושג על מה שאתה מדבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת שקלים, חבר הכנסת שקלים, זה מפריע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ניסית לקבוע תור? ניסית לקבוע תור? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם נתתם – – – אתם – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת שקלים. אני לא רוצה להוציא אתכם, חבר'ה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הרסתם את מדינת הרווחה – – – פסיכולוג חינוכי – – – << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא נקבל הטפות מכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אתה בקריאה ראשונה. תודה רבה. חברת הכנסת לזימי, בבקשה, לרשותך דקה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם יש משהו שכולנו צריכים פה להבין אחרי 7 באוקטובר זה שמדינת ישראל לא יכולה להיות מדינה שלא לוקחת אחריות על אזרחיה. כשאני הגעתי למלונות בשבועות הראשונים אחרי האסון – העו"סיות, הפסיכולוגיות, כל השירותים החברתיים שהיו שם הגיעו בהתנדבות, כי לא הייתה מדינה. המדינה הזאת, את השירותים החברתיים שלה ייבשה, הזניחה; והריקבון של הג'ובים שלכם, של השחיתות, ניכר בכל המערכות. צריך לשקם את השירות הציבורי, צריך להרים אותו, צריך להפוך אותו לפאר של אחריות המדינה על אזרחיה, של סולידריות, של ערבות הדדית. זאת הישראליות החומלת, הישראליות של התקומה, של הבנייה מחדש. ולשירותים החברתיים יש ערך וכבוד, ומשקמים אותם, מטפחים אותם. לא מנסים לחסל אותם ולסגור אותם ולהעיף אותם – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – ולתת לשוק החופשי לעשות מה שהוא רוצה, בעוד הציבור קורס וזועק ליד מושטת מהמדינה. תתעוררו על עצמכם. הפקרתם – תשקמו, תתקנו, אל תחריבו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הם לא רוצים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> – – – זה לא מה שעשיתם – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם רוצים לתת כסף לטייקונים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דבר עם הבוס שלך, שמכר אותנו – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יעילות דשופרא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא קורא למרד, קורא לסרבנות – דבר עם הבוס שלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> די, שקט. ששש, לא קשור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דבר עם הבוס שלך. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> מה לא קשור? הקנדים מאוד קשורים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ששש, לא קשור. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – הבוס שלך, שהביא אותנו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי כנסת, מה קורה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גיבור ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> וואו, איזה גיבור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טלי פשוט נזכרה במה שהיא עשתה בשעות הראשונות של 7 באוקטובר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי, איך היה לו נשק ארוך? איך היה לו נשק ארוך? מאיפה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אפשר לנהל את הדיון הזה גם בחוץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אדוני המג"ד, לך יש נשק ארוך בבית כשאתה לא עושה מילואים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אין לי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – ראש השב"כ – – – בעלה של שקמה. איך היה לו נשק ארוך? הלך, קיבל נשק. איך היה לו נשק ארוך? תעשו ועדת חקירה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור, יש לך דקה מהצד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. חבר'ה, זה מפריע מאוד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הלך לאוגדה, קיבל נשק. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שיער סגול ב-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה שנייה. אני ממש לא רוצה להוציא אותך. ממש לא רוצה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה גם מה שהבן שלי עשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני רוצה לשאול – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא, אבל לא, בואו נאפשר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לשאול שאלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק שאלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> האם במסגרת תהליכי ההתייעלות מפטרים גם את צובעת השיער לסגול של ראש הממשלה, או שזה לא במסגרת התנהלות ההתייעלות שלכם? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> והאם במסגרת ההתייעלות – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לזימי, את בקריאה ראשונה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – רק שנבין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לזימי, קריאה שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בושה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ראש ממשלה שהתחבא, שברח – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבוס שלך אמר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה שלישית. לצאת, בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – נאבקים על החיים של – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ביי ביי, קריאה שלישית. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כן? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתם לא מקשיבים, זה לא לעניין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תן לה, תן לה הנחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, לא מגיע לה. באמת שלא. אני תמיד אומרת לוותר. הפעם לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תיכנסי עוד דקה. תיכנסי עוד דקה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז תיכנסי עוד דקה. חבל, לא צריך להגיע לזה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל טלי, חלילה לקרוא לה, כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אוי, אוי, אוי. המורה, הם לא קוראים לי. אני בקריאה שנייה. (חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני יושב-ראש הקואליציה. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני לא מסתדר עם הכיתה. בבקשה, לרשותך דקה. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חייב לפרגן לכם, אני חייב באמת לומר לכם, אני קראתי לכם ממשלת הטלטאביז, אבל מה, אתם קאמל קומדי קלאב. אתם הממשלה הכי לא יעילה בעולם. תקשיב טוב, דן אילוז. בתקציב המדינה הרשות לזהות יהודית, הנוספת, הבערך 400 שקיימת בממשלה – במשרד התפוצות פתחו שתי רשויות, ואז כשאנחנו שואלים: מה הן עושות? שים לב ליעילות הממשלתית, נניח: הם פתחו עוד שולחן עגול, ששבעה חודשים לא התכנס; פתחו עוד רשות ליעילות, של שתי הזהויות היהודיות. אתם רציניים? אתם מדברים על התייעלות? רק לראש הממשלה שלושה בתים, בואו נתחיל בלצמצם את זה. למשרד ההסברה יש ארבעה משרדים שעוסקים בהסברה. אתם, מרוב שרים – אני עושה לך עכשיו חידון, אתה לא יודע איזה שר עוסק במה, ומי בכלל שר בממשלה. אתם, מרוב היעילות שלכם התפשטתם כבר שני שולחנות אחורה, ואלקין יושב פה באופסייד, כי אין לו מקום – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – באגם הסרדינים שלכם. אתם הממשלה הכי לא יעילה בעולם. איך אתם מדברים על יעילות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם באמת קומדיה שלא נגמרת. תודה רבה לך על ההצעה המצחיקה ביותר בשנתיים האחרונות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבריי המציעים, מה מבקשים לעשות? המציעים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות? להעביר את זה לקונגרס האמריקאי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שמחה רוטמן, יצחק קרויזר, משה טור פז, רוצים להצביע, לוועדה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לוועדה שלי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> איפה? משה טור פז, מי חבריי המציעים? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך ועדה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני רוצה כלכלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל אתה לא מציע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, חברים, הם לא מציעים בכלל. המציעים הם שמחה רוטמן, יצחק קרויזר, משה טור פז, עידן רול. מה מבקשים? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מותר לנו גם לבקש. מותר לנו גם לבקש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה מבקשים? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הכלכלה או העבודה והרווחה. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> מעמד האישה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כך, אנחנו מצביעים על העברת המשך הדיון לוועדת הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי רעיון, תפתחו ועדה נוספת בכנסת, שתדון בהצעה שלכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שמונה בעד, שלושה נגד. אני קובע כי המשך הדיון בנושא יועבר לוועדת הכנסת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. מסקנות הוועדה לביטחון לאומי בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, צביקה פוגל, עידן רון, מיכל מרים וולדיגר, ארז מלול, אריאל קלנר, מתן כהנא ומיכל שיר סגמן בנושא: הפסקת הטיפול במחבלים בבתי החולים הציבוריים והקמת מערך רפואי ייעודי בבתי הכלא. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>החרמת תפילין מתלמיד בבית הספר – פגיעה חמורה בזהות היהודית << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה, גם היא הצעה דחופה לסדר-היום, בנושא: החרמת תפילין מתלמיד בבית הספר – פגיעה חמורה בזהות היהודית. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אושר שקלים, אברהם בצלאל, אליהו ברוכי, לימור סון הר מלך ומישל בוסקילה. ראשון המנמקים יהיה חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מציין מקרה חמור ומקומם שאירע בשבוע שעבר, כאשר מנהל בית ספר ברמת גן החרים תפילין מתלמיד ואף גרם להשעייתו בטענה שאסור להניח תפילין בבית הספר. זוהי פגיעה חמורה בזכותו הבסיסית של כל יהודי, בוודאי של תלמיד בבית ספר במדינת ישראל. האם ככה נראה חינוך? מהו סולם הערכים שלאורם החרים המנהל הנאור את התפילין מהתלמיד? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אם הוא אמר "נאור", אני רוצה להגיב. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> התפילין אינן עוד איזשהו חפץ דתי; התפילין הן הלב הפועם של זהותנו. כשיהודי קושר תפילין על ידו ומניח על ראשו, הוא קושר עצמו לשרשרת הדורות. אני אינני אדם דתי ואיני שומר שבת כהלכתה, אבל יחד עם זאת יש לי כבוד עצום למסורת ולדת המדהימה שלנו, שמבחינתי היא הדבר הטהור ביותר. חלק ממחויבותי כנבחר ציבור היא שימור והנגשת המסורת והדת לכל העם, לרבות מצוות התפילין. אני אישית נוהג מדי יום באופן קבוע להניח תפילין בביתי. זהו הזמן שלי בפתיחת היום להתייחד עם בורא עולם בקשר בלתי אמצעי ולהתפלל בין היתר למען עם ישראל. בהנחת התפילין ישנו משפט, כאשר כורכים את התפילין על האצבע, שאומר: "וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים". וכשאנחנו סוגרים אנחנו אומרים: "וארשתיך לי באמונה, וידעת את ה'". המשפט הזה, לידיעת המנהל הנאור, מדגיש את היחס שבין כל אחד מעמנו לבין האל, כי רק כאשר אנחנו מאמינים, יש לנו אפשרות לתקשר עם הבורא. אל תשלו את עצמכם בתירוצים שסופקו אחרי האירוע. זה לא עניין של נהלים או אישור מראש; יש כאן עניין של בורות וזלזול, אבל בעיקר פחד ממסורת ישראל. אז לאותו מנהל נאור – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה? אתה עושה לי את זה בכוונה? שלוש פעמים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הדת שלנו היא זו ששמרה עלינו לכל לאורך הדורות, ואנו מחויבים לקיים את המצוות ולשמר את המסורת הנפלאה של עמנו, על אחת כמה וכמה כאן, במדינת היהודים. שאלה למנהל הנאור – האם היית נוהג כך כלפי תלמיד מדת אחרת? אז אני דורש, לא מבקש, ממשרד החינוך לפעול באופן הבא: 1. להוציא הנחיה מפורשת וחד-משמעית לכל מוסדות החינוך בישראל, שאיסור הנחת תפילין הינו עניין בלתי חוקי בעליל; 2. לקבוע שבכל בית ספר בישראל תוקם פינת תפילין מכובדת לרשות התלמידים המעוניינים בכך. הנחת תפילין לא אמורה להיות פרובוקציה, אלא נוהג בסיסי למי שחפץ בכך; 3. לקיים השתלמויות חובה למנהלים ולמורים בנושא מסורת ישראל וכבוד לערכי היהדות; 4. לטפל משמעתית במקרה הספציפי הזה, כי אם לא נעמוד על המשמר, אזי מחר יבואו אחרים וירמסו את המסורת שלנו מתוך מטרה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, שזו המטרה האמיתית שלהם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה יכול להזכיר את השם של המנהל? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> בעולם שבו אויבינו מנסים להשמידנו פיזית, אל לנו להרשות למי מאנשינו לפורר את זהותנו הרוחנית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, לסיים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים. אני מזכיר כאן את חטופינו השבים, שהעידו כי בשבי החמאס, גיא הצלמוות שהיו נתונים בו, התחזקה אמונתם בבורא עולם, וחלקם אף ניסו לעשות קידוש עם מים עכורים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. כאב לילדים במערכת החינוך, אני קורא מכאן לכל הורה ותלמיד בישראל – זכותנו להתגאות במורשת, זכותנו להניח תפילין בכל מקום, בוודאי בבית כנסת במדינה שהוקמה כבית הלאומי של עם ישראל. לעולם לא נסכים שבשם הקדמה או הליברליזם החולני והחילוני ירמסו את קודשי ישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בהחלט נושא – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה שלא תניח על הדוכן? תעשה מעשה. אושר, מותר לך להניח תפילין על הדוכן? תניח. תעשה קידוש שם שמיים על הדוכן. היושב-ראש מרשה. נכון? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – בשביל פרובוקציה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך תביא את התפילין, תעשה פה קידוש השם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אני לא מניח תפילין בשביל פרובוקציה, אלא מתוך אמונה עמוקה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה פרובוקציה? מותר בכל מקום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, זהו בהחלט נושא חשוב מאוד, וטוב שעלה. תודה רבה. חבר הכנסת אברהם בצלאל, בבקשה. נראה לי שכוונותיכם דומות. אין צורך להתווכח על זה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – אתם עושים בשביל הפרובוקציה – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אושר, למצלמה תקדש שם שמיים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אושר, אמרת שלוש פעמים "נאור". << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ארבע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה בכוונה? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> בסוף כן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה הודעה אישית. הוא עשה לי את זה בכוונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נאור, שב כבר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כאילו זה יעזור אם אני אשב. אתם נואמים 20 דקות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, דווקא לא הייתי מצפה מבאי הבית פה שידברו על הנושא הזה. אני חושב שכולנו צריכים להרכין ראש מהבושה ממה שקרה בשבועות האחרונים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שמשפחות חטופים מקבלות מכות? << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מתפלא שחברי כנסת באופוזיציה מתנהגים בצורה שהם מתנהגים בנושא כזה חשוב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. הם היו בעד. אני לא חושב שהם זלזלו בך. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יודע מה שאמרתי, ומי שהיה צריך להבין הבין. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנתי. מה עם המכות למשפחות שכולות? זו בעיה מבחינת היהדות? על זה צריך להתבייש? << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> לא רק כחבר כנסת, אלא קודם כול כיהודי – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה נושא אחר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> נושא חדש. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – יהודי שכואב לו, יהודי שמתקשה להבין איך במדינת היהודים, במדינה שהוקמה כדי להיות בית לעם היהודי, יש תלמידים שנאלצים להסתיר את התפילין שלהם. תלמידים שרוצים, מבקשים, כמהים להניח תפילין, ובמקום לקבל עידוד וגאווה – נתקלים באיסורים, בהנחיות מגבילות, במנהלים שמבקשים מהם: אל תעשו את זה פה, או אוסרים עליהם לעשות את זה בבתי ספר. חברי הכנסת, אני שואל אתכם, איך זה ייתכן? בשבועות האחרונים כולנו ראינו את המראות שמרטיטים כל לב יהודי, את החטופים שחוזרים. ראינו אותם חוזרים לחיק משפחותיהם, חוזרים לעם שלהם. ומה הדבר הראשון שהם מבקשים? תפילין, תפילה, קידוש, את הקשר הזה עם העם היהודי. אפילו מי שלא היה מאמין מעולם, ברגעי האימה הגדולים ביותר מצא את עצמו לוחש שמע ישראל. והינה אנחנו כאן, במדינה שלנו, מדינה יהודית – ואוראל, שהבטחתי לו היום שאני אהיה הפה שלו פה, תלמיד תיכון פשוט, מוצא את עצמו נאבק, כן, כן – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא יודע על מה שאתה מדבר. אתה לא מכיר את העובדות. אתה לא יודע על מה שאתה מדבר. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – נאבק כדי להניח תפילין בבית ספר במדינת היהודים; לא במדינה זרה, לא בגולה – כאן בבית שלנו. ואני אומר לכם, זה לא פחות משערורייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> טוב, וואו. זו לא האמת. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא מדבר עכשיו על פוליטיקה, אני מדבר על הזהות הכי בסיסית שלנו; אני מדבר על מה שהחזיק אותנו כעם אלפי שנים; אני מדבר על הקשר הכי עמוק שיש לנו עם עצמנו, עם המסורת שלנו, עם ההיסטוריה שלנו, עם האבא שלנו ועם האבא של האבא שלנו, עד הר סיני. ואני לא יכול שלא להזכיר כאן את אלי שרעבי, גיבור ישראל, איש שעבר את התופת של 7 באוקטובר, איבד את כל עולמו ברגע אחד, עמד פנים מול פנים מול הרוע הכי טהור שהכרנו, ומה שהחזיק אותו שם בשבי, בתופת, זה האמונה. הוא עצמו סיפר: אני לא הייתי אדם מאמין, אבל שם בתוך החשכה, בתוך גיא הצלמוות, התפילה הייתה האור היחיד. כל יום מחדש הוא לחש שמע ישראל, כל יום הוא החזיק בתפילה כמו גלגל הצלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. משפט אחרון. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים. אז תגידו לי אתם, איך זה הגיוני שבמדינה של העם הזה תלמיד יהודי צריך להתחנן כדי להניח תפילין? איך יכול להיות שיש בתי ספר שמונעים מהילדים שלנו את הזכות הכי בסיסית, הכי יהודית, הכי פשוטה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> ולכן אני מבקש, חברים, יש רגע שבו אנחנו צריכים לבחור איזו מדינה אנחנו רוצים להיות. הרגע הזה הוא עכשיו. רוצים מדינה יהודית? בואו נתחיל בלהיות יהודים, בואו נתחיל בלהפסיק להתנצל על מי שאנחנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> בואו נתחיל מלהניח בגאווה בכל מקום, בוודאי בבתי הספר שלנו – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בואו נכבד הורים שכולים – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הנקודה ברורה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – כי מדינה יהודית היא לא סיסמה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נכון. אתם הפכתם אותה לסיסמה. << דובר_המשך >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר_המשך >> מדינה יהודית היא זהות, היא שורשים, היא תפילין. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אליהו ברוכי – אינו נוכח. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> דברים כדרבונות, רק מנותקים מהמציאות. << קריאה >> אברהם בצלאל (ש"ס): << קריאה >> – – – מדינת היהודים – – – << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא יודע על מה שאתה מדבר. זה לא מה שקרה שם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל. חבר הכנסת קריב, אתה זוכר? אתה בקריאה שנייה. חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה שנייה עוד מהסשן הקודם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני רוצה לשמוע את לימור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> גלעד, גם אם הוא אפשר את זה, השיח הזה הוא שיח מאוד בעייתי. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האירוע שבו תלמיד בית ספר אוהל שם ברמת גן, אוראל מאליק סטרול, הושעה בשל הדרישה להניח תפילין, אינה רק פגיעה בזכותו האישית של אוראל אלא מתקפה ישירה על המסורת והזהות היהודית במדינת ישראל. החרמת התפילין בטענה – ואני מצטטת את המנהל: כאן לא מניחים תפילין, כי כך החלטתי – היא לא פחות משערורייה. מי היה מאמין שדווקא במדינת היהודים, דווקא בתוך מערכת החינוך הישראלית, תלמיד ייענש רק משום שביקש להניח תפילין, המצווה שמלווה ושומרת על עם ישראל זה דורי-דורות? אוראל נער צעיר, פעיל במנהיגות הצעירה של עוצמה יהודית, עומד במבחן הרוח. נער צעיר שלא נכנע לתכתיבי הניכור והדרת היהדות. במקום להתקפל, הוא יזם דוכן תפילין בבית הספר, קידם את ערכי היהדות בגאווה, והראה לכולנו את כוחה של אמונה ורוח מול הטשטוש, הניכור והניתוק. מה זה אומר עלינו כחברה? כיצד ייתכן שבמדינת היהודים, במדינה שקמה מתוך ובזכות השמירה על מסורת ישראל והזהות היהודית, מגיע מנהל בית ספר, איש שאמון על חינוכם של ילדי ישראל, ונוטל את האפשרות של הנחת תפילין מתלמידיו? אני שואלת את מנהל בית הספר בכנות: האם אתה יודע מה משמעותן של התפילין? האם אתה מבין שמדובר בקשר העמוק בין אדם לבוראו, בסמל לחיבור בין הלב והמוח לעבודת השם? התפילין הן לא סתם עוד חפץ, הן מייצגות את הברית הנצחית בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא, את המחויבות שלנו לזכור את יציאת מצרים ואת קדושת עם ישראל. הן מזכירות לנו שעלינו לשעבד את הלב והמחשבה לעבודת השם. כיצד ייתכן שדווקא סמל יהודי מובהק זה, שיהודים מסרו עליו את נפשם לאורך הדורות, הפך למושא להשעיה במדינת ישראל? זהו תמרור אזהרה חמור. זה ביטוי לאובדן דרך וטשטוש הזהות של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודית. היום זה תלמיד בבית ספר תיכון ברמת גן, מחר זו יכולה להיות כל תופעה אחרת של מחיקת היהדות ממערכת החינוך. אם לא נשים לזה סוף עכשיו, נגיע למצב שבו תלמידים יחששו לשמור מצוות בבתי הספר שלהם, בדיוק כפי שקורה במדינות אחרות בעולם, שבהן יהודים נאלצים להסתיר את זהותם. משרד החינוך חייב להבהיר חד-משמעית: אסור בשום אופן למנוע מתלמיד להניח תפילין או לבחור לבטא את יהדותו בכל אופן אחר; אסור לאף מנהל או מורה להחרים תשמישי קדושה, ומערכת החינוך בישראל מחויבת לכבד תלמידים שומרי תורה ומצוות. אני מבקשת לחזק מכאן את אוראל וחבריו, שמייצגים בעיני רבים את דור האמונה והניצחון, דור שמחובר לשורשיו, לזהותו ולמסורת ישראל, ולא מוכן לוותר עליה בשום מחיר. זוהי הרוח שהובילה ושמרה על עמנו לאורך הדורות, וזוהי הרוח שבזכותה ניגאל, בעזרת השם, במהרה בימינו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לסיום, אבקש להודות לאלחנן שקולניק, יושב-ראש ההנהגה הצעירה של עוצמה יהודית, על חשיפת האירוע הזה והבאתו לידיעת הציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מישל בוסקילה – אינו נוכח. אם כן, על ההצעה ישיב השר אבי דיכטר. אתה עושה כושר היום, אדוני השר. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מגישי ההצעה, לאחרונה התעורר דיון ציבורי בעקבות אירוע מצער בבית ספר במרכז הארץ, שבו תלמיד שביקש להניח תפילין נענה בסירוב מצד הנהלת המוסד. האירוע, שתועד והופץ ברשתות החברתיות, הציג מציאות בלתי נסבלת, שבה תלמידים במדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית, נתקלים באיסורים ובהגבלות על קיום מצוות יהודיות בסיסיות. שר החינוך יואב קיש – ואני קורא את תשובתו – מבקש להבהיר בצורה חד-משמעית: כל עוד אני שר החינוך, זכותו של כל תלמיד להניח תפילין בבית הספר תישמר. בתי הספר בישראל נועדו להקנות ידע, ערכים וחינוך, ואין שום סיבה שבעולם שדווקא בהם תלמידים יידרשו להסתיר את יהדותם. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ומשרד החינוך יפעל לוודא ששום מנהל ושום מוסד לא ימנעו מהתלמידים לממש את אמונתם. בכל הנוגע למקרה הספציפי שהוזכר, שר החינוך מבקש להבהיר כי יש לו מניעה מלעסוק בו באופן ישיר, מאחר שבנו לומד באותו מוסד חינוכי, ומתוך אחריות ציבורית והקפדה על כללי מינהל תקין הוא נמנע מלקבל החלטות בנושאים שבהם יש לו נגיעה אישית, וזאת כדי להבטיח הליך ענייני ומקצועי. לכן, לגבי המקרה הספציפי, הנושא נמצא בבחינה על ידי מנכ"ל משרד החינוך, ופרטי המקרה נמצאים בבדיקה מקיפה. במסגרת הבדיקה התברר כי עמדת התפילין פעלה בבית הספר לאורך כל השנה. עם זאת, הבדיקה טרם הסתיימה, ובסיומה תתקבל החלטה בהתאם לממצאים. בכל מקרה, עמדתו של שר החינוך בנושא זהות יהודית ברורה. הזהות היהודית היא אבן יסוד בחינוך בישראל, והוא מחויב להמשיך ולחזק אותה במערכת החינוך. שר החינוך מצפה ממנהלי בתי הספר לנהוג ברגישות ובכבוד כלפי תלמידים המבקשים לשמור על זהותם היהודית, בכל מוסד חינוכי. המסורתיים מונים כ-35% מהחברה היהודית בישראל, ובמערכת החינוך הממלכתית לא רק שאינם מיעוט, אלא הזרם המרכזי. משרד החינוך יגבש הנחיות ברורות שיבטיחו כי תופעות כאלה לא יישנו. השר קיש מבקש לומר בצורה הכי ברורה שיש לנהל שיח מכבד בין התלמידים, בין ההורים ואנשי החינוך בבית הספר. גם כשיש מחלוקות, יש למצוא את הדרכים המקובלות כדי לפתור את המחלוקות האלה. שיטת סגירת החשבונות בפומבי בבית המשפט הציבורי ומול התקשורת אינה מקובלת, ומעמיקה תחושות של תסכול וניכור. שר החינוך קורא לכל חברי הכנסת מכלל הסיעות להתייצב יחד מול ניסיונות למחוק את הזהות היהודית של ילדינו. חופש דת הוא ערך יסוד, אבל הוא כולל גם את החופש לקיים מצוות, ולא רק את החופש שלא לקיים אותן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, המציעים – לפני כן, חבר הכנסת גלעד קריב מבקש הודעה אישית – עמדה נוספת מהצד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבר הכנסת בצלאל, אתה מכיר את הפסוק בשמות כ"ג, ז': "מדבר שקר תרחק"? אז הינה העובדות: בבית הספר אוהל שם פעלה במשך שנה עמדת תפילין, לבקשת התלמיד. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה יקרה אם תהיה עוד עמדה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> את לא תפריעי לי. את לא תפריעי לי, שקרנית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה יקרה? מאה עמדות – אלף עמדות על הראש הרפורמי שלך – אלף עמדות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גלית. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גברת מרפסת ומדפסת, את לא תפריעי לי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה אתה שוביניסט? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני רוצה את הדקה שלי. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה לא חוקרים אותך? למה לא חוקרים את הבן אדם שהדליף ונתפס במצלמה עם חומר סודי? כי היועצת המשפטית בכיס שלך? קח את הרפורמיות שלך, יא חתיכת עבריין, פריבילג – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גלית – תודה רבה, תודה רבה. את בקריאה ראשונה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – שאף אחד לא חוקר. אלף עמדות תפילין על הראש הרפורמי שלך – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גלית, זה מפריע. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> – – מיליון עמדות תפילין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גלית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> איפה שיהודי ירצה להניח תפילין, הוא יניח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את בקריאה שלישית, נא לצאת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> החוצה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> פריבילג, עבריין. עבריין, פריבילג ומיזוגין. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> למרפסת. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> מה שיש לך זה מרפסת. מיזוגין. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> צאי, צאי. אני מבקש את הדקה שלי, אדוני. טוב, אז בוא נחזור לעובדות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 26 שניות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, לא, לא 26 שניות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני עצרתי לך את הזמן. סליחה, קיבלת דקה, עצרתי את הזמן, תמשיך מאותה נקודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה ממש לא עצרת. אדוני, אני אמרתי משפט אחד. אתה ממש לא עצרת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עצרתי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אתה ממש לא עצרת כשהיא התחילה להפריע לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עצרתי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אתה לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סמוך עליי, עצרתי. תסתכל אחר כך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, אתה לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבל על הזמן. אני רוצה להמשיך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, תקשיב, אם אחרי מה ששמעתי פה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תמשיך בדבריך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תמשיך בדבריך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני חושב שיש לה משהו נגדך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תמשיך בדבריך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עמדה ופעלה שם עמדת תפילין, אף אחד לא לקח מתלמיד זכות להניח תפילין. התלמיד הזה הקים עמדת תפילין ביציאה ממתחם כיתות, בניגוד לסיכום עם ההנהלה – עמדה שנייה. לא לקחו לו את התפילין ולא מנעו. דרשו ממנו לעמוד – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חבר'ה, אתם לא רוצים להכיר את העובדות. אז אם אתם – אתם רוצים לשמוע את העובדות? במקרה ילדיי בבית הספר הזה, אז אני מכיר את העובדות. וכדרך אגב, השר גם לא טוען שהן לא נכונות. הייתה עמדת תפילין, המנהל הזה נתן להניח תפילין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> המנהל הזה השעה את התלמיד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הוא צילם אותו בלי ידיעתו ועשה שיימינג. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. הנקודה ברורה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בוצע מעשה בריונות ואלימות כלפי המנהל, וזה מה שהיה צריך לשמוע מהשר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קריב, תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אף אחד לא מנע הנחת תפילין. אתם פשוט מהדהדים שקרים. זה לא אכפת לכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ץץץלא אכפת לכם שאתם מהדהדים שקרים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שמענו את ההקלטה. שמענו את ההקלטה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, כנראה שאנחנו חלוקים בנושא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתם מהדהדים שקרים על גב של מנהל מצטיין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת המציעים, מה מבקשים לעשות? מסתפקים בתשובת השר? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> לוועדת החינוך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על המשך דיון בוועדת הכנסת בנושא המדובר. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 12 בעד, אחד נגד, אחד נוכח. אני קובע כי המשך הדיון בנושא: החרמת תפילין מתלמיד בבית הספר – פגיעה חמורה בזהות היהודית, ימשיך בוועדת הכנסת. תודה רבה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה ועדת הכנסת? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> בוועדת החינוך – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כי ביקשו כמה ועדות. אז זה יידון שם. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל ברגע שביקשו כמה ועדות שונות, מעבירים לוועדת הכנסת. שם ייקבע לאיזו וועדה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אבל אמרנו – – – בוועדת החינוך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שמעתי. אני רק אומר שברגע שמבקשים כמה ועדות שונות, אנחנו מעבירים לוועדת הכנסת, כדי שתיקבע שם הוועדה המתאימה. << הצח >> הצעת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024 [נספחות.] << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – החלטת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נאור, נאור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. חבר הוועדה לביטחון לאומי, חבר הכנסת נאור שירי, להציג את החלטת הוועדה בשם יושב-ראש הוועדה. << דובר >> נאור שירי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. איזה זמנים בכנסת ישראל, תאמין לי, צביקה פוגל. אני צריך להציג את הפיצול על הכישלון של הממשלה להעביר במשך שנתיים הסדרה לשיטור העירוני. אבל בסדר. ביחד ננצח. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את החלטת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, זה מפריע. שמחה, מפריע. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> נאור שירי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024, לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת. הצעת החוק נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ט"ו בכסלו התשפ"ה, 16 בדצמבר 2024, והועברה לוועדה לביטחון לאומי. ביום י"ז בכסלו התשפ"ה, 18 בדצמבר 2024, החליטה הכנסת, לפי הצעת הוועדה, לפצל את הצעת החוק, כך שחלק אחד יכלול את סעיף 17 להצעת החוק, והחלק האחר – את יתר הסעיפים. חקיקתו של החלק הראשון הושלמה במסגרת תיקון מס' 14 לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–2011, שבו הוארך תוקפו של החוק עד יום כ"א בשבט התשפ"ה, 19 בפברואר 2025. ביום כ' בשבט התשפ"ה, 18 בפברואר 2025, החליטה הכנסת, לפי הצעת הוועדה, לפצל שוב את הצעת החוק לשתי הצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את הארכת תוקף הוראת השעה לתקופה מזערית, וחלק אחר יכלול את נושא הפיכת הוראת השעה להוראת קבע. חקיקתו של חלק זה הושלמה במסגרת תיקון מס' 15 לחוק, שבו הוארך תוקפו עד ליום – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת פסל, זה מפריע. חברי הכנסת, זה מפריע מאוד כאן. חבר הכנסת קריב, אתה בכלל בקריאה שנייה. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> תוציא את גלעד, אני אומר לך. << דובר_המשך >> נאור שירי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> נו, תן שנייה להקריא. חקיקתו של חלק זה הושלמה במסגרת תיקון מס' 15 לחוק, שבו הוארך תוקפו עד ליום ב' בניסן התשפ"ה, 31 במרץ 2025. החוק מסדיר את מערך האכיפה העירוני המשולב ברשויות המקומיות, הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית, ומטרתו לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של רשויות מקומיות בעבירות בתחום אחריותן, וכן לאפשר – אלוהים ישמור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, זה מפריע מאוד. חברת הכנסת גלית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> פריבילג. << דובר_המשך >> נאור שירי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> אפשר? אני פריבילג? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא, חס וחלילה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> נאור, אותך צריך לשכפל. << דובר_המשך >> נאור שירי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> אני מת להיות פריבילג. הינה הפריבילג. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> נכון מאוד. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> נאור, אותך צריך לשכפל. אנחנו רוצים שתעשה עוד הרבה טוב במדינה, כמו מה שאתה עושה היום. << דובר_המשך >> נאור שירי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> תודה. תודה. אתה כזה מעתיקן. אתה כזה מעתיקן. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> רק – – – נכנס למועדונים – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> מועדון אחד? אתה יודע לכמה מועדונים לא נכנסתי? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> נאור, אני צריך רק בגלל – נאור, נאור, אני צריך שיורידו לי בשכר רק כי אני מסתכל עליך. << דובר_המשך >> נאור שירי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): << דובר_המשך >> תשמע, אתה – אני המקור בלי שום קשר לציון, מה שנקרא, לא משנה. החוק מסדיר את מערך האכיפה העירוני המשולב ברשויות המקומיות, הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית, ומטרתו לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של רשויות מקומיות בעבירות בתחום אחריותן, וכן לאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. הוראת השעה הוארכה פעמים רבות במהלך השנים. מטרתה העיקרית של הצעת החוק שהוגשה, לפני שפוצלה כאמור, היא להסדיר את מערך השיטור העירוני בהוראת קבע וכן לערוך שינויים בחלק בהסדרים המעוגנים כיום בחוק בנוגע לפעילות המערך. במסגרת זו מוצעים שינויים נרחבים בתפקידם וסמכויותיהם של מערכי האכיפה העירוניים, ובכלל זה שינוי בסמכויותיהם של הפקחים העירוניים. הוועדה אומנם קיימה מספר דיונים שבהם דנו בהסדרים המוצעים, ואולם, לנוכח השינויים ומורכבותם, המחייבים המשך ליבון מעמיק של הסוגיות הרבות שנותרו לבירור, לא יהיה בידי הוועדה להשלים את הליכי החקיקה עד ליום פקיעת הוראת השעה. לפיכך החליטה הוועדה לפצל בשלישית את הצעת החוק לשתי הצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את הארכת תוקף הוראת השעה לתקופה מזערית, וחלק אחר יכלול את נושא הפיכת הוראת השעה להוראת קבע. בנימה אישית, מ-2011 – בהמשך להיותי פריבילג, עבדתי במערך האכיפה העירונית, בעברי. מ-2011 האירוע הזה נמשך ונמשך, מוארך ומוארך, ויש איזה קושי מסוים של משטרת ישראל או בכלל של כנסת ישראל להגיע להסדרה. באמת, אמרנו את זה בהארכה ה-9,000, כבר, כשעשינו את זה. ידענו שהזמן לא יספיק. יש פה סוגיות ליבה של הביטחון האישי והסמכות של הפקחים העירוניים, זה משנה סדרי עולם במערך האכיפה במדינת ישראל. טוב תעשה הכנסת שתרכז ועדה שתדון בזה בצורה הרבה יותר אינטנסיבית. אני מקווה שזה יקרה עוד בזמננו. ביחד ננצח. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. ישנם חברי כנסת רבים שנרשמו לדיון האישי. אני מבקש לקרוא רק למי שנוכח באולם כאן. חבר הכנסת חנוך – לא נמצא כאן; יוסף עטאונה כאן? מי רוצה לדבר כאן? את רשומה? כן, חברת הכנסת גלית דיסטל, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> איפה קריב? ברח? קריב ברח? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> השם יתברך. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, לא דוכן אחד של תפילין בבית ספר, לא שניים, לא שלושה – עשרה ומאה דוכני תפילין בבתי הספר על הראש הרפורמי שלך. ואפרופו, אפרופו, אני בוועדת החיזוק לחינוך יהודי יכולה לומר לכם שהרפורמים כרגע מכתיבים את לימודי התנ"ך בבתי הספר, כי מדינת ישראל היא רפורמית. כל המסורתיים נדחקים החוצה, אבל הפריבילג הרפורמי הזה, שהיועצת המשפטית בכיס שלו, שצולם – שצולם ממרקר חומר ביטחוני מסווג, שיושב-ראש הכנסת מתחנן שמישהו יחקור אותו כבר – הוא יודע שהוא כרגע הפרח הכי מוגן בכנסת. ויותר מזה, הבן אדם הזה הוא מהמפלגה הפמיניסטית; כל פעם שבאים אליו בטיעון ענייני, מה הוא עונה לי? "מרפסת" – כי אקט אלים נגד אישה במפלגה הפמיניסטית זה כל מה שיש לו. זאת הצביעות. והוא לא הגרוע מכולם, הגרועה מכולם היא חברת הכנסת נעמה לזימי, שצייצה עליי היום שאני מעיזה לומר שהתנועה שלה היא אנטישמית. תגידי, גב' לזימי, בגלל מי חרדים לא יכולים לצאת מהבית? בגלל מי ילדים חרדים פוחדים להסתובב ברחוב? בגלל מי נשים חרדיות חוטפות צעקות באוטובוס? בגללך, בגללך. למי קוראים "אוכלי מוות"? לחיילים עם הכיפה – בגללך, בגללך. בגלל מי מתקיפים פה אנשים שמתפללים ביום כיפור? בגללך. בגלל מי מרביצים פה לשומרי מצוות? בגללך. את מכונת שנאה שמאכילה את הבייס שלה בשנאה, את מייצרת אנטישמיות בקרב הציבור בישראל, את אשמה בפילוג ובהסתה – את והאיש המוזר שעמד פעם במדים של סגן רמטכ"ל ואמר שהיהודים מזכירים לו נאצים. אתם מפלגה של שנאה, אתם מפלגה אוטו-אנטישמית. אם את אומרת שאת שומרת על מוסר והומניזם יהודי ושאת מסורתית, אז על אחת כמה וכמה, גב' נעמה לזימי, היהדות תנצח אותך, העם היהודי ינצח אותך. כל נער ששר "השם יתברך תמיד אוהב אותי" – ינצח אותך. ואם את באמת שומרת מצוות, אז באמת, באמת, דעי מאין את באה, לאן את הולכת, ובפני מי את עתידה לתת דין וחשבון. כי בסוף זה לא ביני לבינך, זה בינך לבין הקדוש ברוך הוא. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – מוותרת. אם כן, אני מזמין את המציע, את אבי נאור – את שירי נאור. שירי נאור, אתה רוצה לסכם? << קריאה >> נאור שירי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): << קריאה >> אבי נאור היה ראש הרלב"ד. אדם גדול. אני לא רוצה לסכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה צודק, אני יודע, אני מכיר אותו. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה – 10 נגד – 2 נמנעים – אין הצעת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024, נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עשרה בעד, שניים נגד, אחד נמנע. אני קובע כי החלטת הוועדה לביטחון לאומי בדבר פיצול הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024, התקבלה. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת ועדת הכנסת לבחירת סגן ליושב-ראש הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את המלצת הוועדה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לפני כן – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 16), התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. עוד אודיעכם כי בהתאם לסעיף 96(ה) לתקנון הכנסת, ביקשה חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר לחזור ולהיות מציעה של הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בנושא זיהוי ודיווח על התעללות בקטין או בחסר ישע, התשפ"ג–2022, שמספרה 984/25. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << נושא >> בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אופיר כץ. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אבקש להציג בפני הכנסת את הצעת ועדת הכנסת לבחור בחבר הכנסת סימון דוידסון לסגן ליושב-ראש הכנסת. חבר הכנסת משה טור פז התפטר ביום ג' באדר התשפ"ה, 3 במרץ 2025, מתפקידו כסגן יושב-ראש הכנסת. ההתפטרות נכנסה לתוקף 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות הוגש ליושב-ראש הכנסת. אבקש מהכנסת לאשר הצעה זו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, אנחנו שוב בדיון האישי. יש כאן מישהו שנמצא באולם ורוצה לדבר? חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הייתה לי הזכות לשמש כסגן יו"ר הכנסת מראשית הכנסת הזו, ואני רוצה לומר רק דבר אחד: אני באמת מרגיש שבשנים האחרונות, גם בשנתיים האחרונות, הכנסת הזו איבדה חלק מהאמון של העם. הנתונים מראים את זה. עלינו, חברי הכנסת, האחריות להחזיר את האמון הזה. אני מאחל לחברי סימון דוידסון בהצלחה, ושנחזיר את אמון הציבור במקום החשוב הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה גם לך על מילוי התפקיד החשוב הזה בממלכתיות ובאמת בנעימות. תודה רבה. נעבור להצבעה על המלצת ועדת הכנסת לבחירת סגן ליושב-ראש הכנסת. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד הצעת ועדת הכנסת – 5 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת לבחור את חבר הכנסת סימון דוידסון לסגן ליושב-ראש הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי המלצת ועדת הכנסת התקבלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני י' באדר התשפ"ה, 10 במרץ 2025, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:35. << סיום >>