דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"ד ישיבה ע"ג הישיבה השבעים-ושלוש של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, ו' באלול התש"ף (26 באוגוסט 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 6 66. סקר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לקראת פתיחת שנת הלימודים 6 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 7 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 7 אליהו חסיד (יהדות התורה): 12 63. גל פריצות לבתי עסק בלילות שבת בבני ברק – המשטרה מגלה אוזלת יד לכאורה 14 אוריאל בוסו (ש"ס): 14 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 14 59. נותני שירותים פיננסיים 17 שרן מרים השכל (הליכוד): 17 סגן שר האוצר יצחק כהן: 18 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 20 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 21 הצעת חוק השחתת מודעות על רקע מגדר, התש"ף–2020 21 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 21 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 27 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 28 הצעת חוק החזר הוצאות כספיות בגין עריכת נישואין אזרחיים בחוץ לארץ למי שאינם רשאים להינשא בישראל על פי דיני המדינה, התש"ף–2020 37 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 37 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 46 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 48 הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התש"ף–2020 50 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 51 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 79 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 81 מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): 83 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 84 הודעה אישית של חבר הכנסת יאיר לפיד 85 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 85 הודעה אישית של חבר הכנסת אביגדור ליברמן 86 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 86 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה החל מיום האבטלה הראשון) (הוראת שעה), התש"ף–2020 90 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 90 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 92 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 96 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התש"ף–2020 97 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 97 הצעת חוק זכויות לעובד עצמאי, התש"ף–2020 99 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 100 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 102 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 103 הצעה לסדר-היום 106 הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: תרבות האונס בחברה הישראלית 106 תמר זנדברג (מרצ): 106 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 108 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 112 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 112 הצעה לסדר-היום 113 הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: תרבות האונס בחברה הישראלית 113 הצעות לסדר-היום 113 דוח הלמ"ס לסיכום הרבעון השני של 2020 קובע: ישראל בעיצומו של משבר כלכלי עמוק, שעשוי להחמיר 113 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 113 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 115 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 116 הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (נגיף הקורונה החדש – הוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020 119 טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 119 הצעות לסדר-היום 121 הידרדרות במצבם של 56% מהזקנים בישראל, 40% במצב נפשי ירוד 121 חוה אתי עטייה (הליכוד): 121 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 122 אוריאל בוסו (ש"ס): 123 השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: 124 הצעות לסדר-היום 126 תופעת הקבצנים וניצול קטינים ל"תעשיית" הקבצנות 126 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 126 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 129 השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: 130 מרב מיכאלי (העבודה): 131 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 133 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 133 הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34), התש"ף–2020 134 טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 134 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 135 טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 137 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 145 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 145 הצעת חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020 145 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 145 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 148 שלמה קרעי (הליכוד): 149 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 150 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 152 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 155 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 155 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום ו' באלול התש"ף, יום רביעי, 26 באוגוסט 2020. אני פותח את הישיבה. בראש סדר-היום – שאילתות דחופות. הראשונה שבהן היא שאילתה דחופה מס' 63, של חבר הכנסת אוריאל בוסו, בנושא: גל פריצות לבתי עסק בלילות שבת בבני ברק – המשטרה מגלה אוזלת יד לכאורה. אלא שיהיה קשה להציג את השאילתה בהיעדר שר משיב ונוכח העובדה שהשרה גמליאל אמורה הייתה לבוא ולהשיב בשמו של השר לביטחון הפנים אבל אני לא רואה שהיא נמצאת פה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי שיגיד דבר תורה עד שהיא תגיע? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מה אדוני מציע? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי שחבר הכנסת בוסו ייתן דבר תורה עד שהשרה תגיע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אפשר אולי לבדוק אם סגן השר מקלב נמצא כאן, כי חבר הכנסת טופורובסקי פה, אז אולי נקדים את השאילתה של סגן השר – הינה. טוב. אז חבר הכנסת בוסו, אנחנו נמתין שתגיע השרה גמליאל ונודה לסגן השר אורי מקלב, שתמיד נמצא, גם לפני הזמן. נבקש ממך לעלות לדוכן כדי להשיב על שאילתה דחופה מס' 66, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בנושא: סקר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לקראת פתיחת שנת הלימודים. בבקשה. << שאילתה >> 66. סקר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לקראת פתיחת שנת הלימודים << שאילתה >> << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, לצערי השרה לא נמצאת אף פעם לשאלות שלי וגם לא פוגשת אותי. אני מקווה שתהיה ממך תשובה ראויה, ואני בטוח שכן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, האמן לי שאתה בידיים טובות בעניין הזה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בהחלט. << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> זאת הבעיה שלו, שאנחנו מסתדרים. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מסקר שנערך עולה כי ב-65% מבתי הספר נמצאו ליקויי בטיחות בדרכים ובכבישים. בדיקה חוזרת של בתי הספר שנבדקו ב-2019 מעלה כי כ-50% מהליקויים לא טופלו. בנוסף, יש פערים משמעותיים בין הפריפריה למרכז. רצוני לשאול: כיצד פועל משרדך למול הרשויות המקומיות לטיפול דחוף בליקויים אלו? << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה. ראשית, אני אבהיר לך שהשרה מכבדת מאוד את הכנסת, אבל נוהג שבעולם – נוהג שבכנסת – שסגני שרים עונים. חלק מהתפקיד שלהם זה לענות. הקשר בין הכנסת לבין המשרד זה דבר לא חריג. על פי רוב חלק מהתפקיד של סגני השר זה לענות על שאילתות, להשתתף בדיונים ולייצג את המשרד בתוך הכנסת. אז ככה שזה לא משהו נגדך ולא משהו נגד הכנסת. הפוך, זה חלק מנוהל עבודה שמקובל מאוד. זה נכון שכשאין סגן אז על פי רוב השר עצמו עונה, אבל זה מקובל במשרד החינוך, זה מקובל במשרד הפנים היום ובעוד משרדים. אני חושב שגם משרד הבריאות, ממה שאני ראיתי לאחרונה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ביטחון, משרד הביטחון. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> ביטחון. אז ככה שלפעמים זה חלק מהעזרה המובנית של סגן השר. ראשית, אני מודה לך על השאילתה. באמת, אדוני היושב-ראש, דבר בעיתו – מה טוב. כששאילתה היא דחופה זה מראה מהי שאילתה דחופה. לקראת תחילת שנת הלימודים – אתה שואל משהו שהוא באמת על ציר הזמן הדחוף. אני חושב שכדאי שתשב. אני לא אאריך, אבל בכל אופן יהיה לי יותר קל כשאתה יושב. אני מרגיש פחות בלחץ. אוכל להרחיב בשאלה נוספת – זה נוהג השואלים. אז כך: ככלל, קודם כול כשראיתי את השאילתה אמרתי: רגע, מה זה קשור? אני מאוד שמח לענות על שאילתות, אבל זה לכאורה צריך להיות שייך למשרד הפנים, לכאורה. אז אמרו לי: לא, משרד הפנים יחזיר את זה למשרד התחבורה. אמרתי: אם לא משרד הפנים אז אולי משרד החינוך. אבל אנחנו עונים על השאילתה כי בסופו של דבר זה הגיע לשאלה על הסקר, ואת הסקר ערכה הרלב"ד, ואכן, הרלב"ד תחת – אבל אנחנו עשינו את העבודה כדי לענות לך ממש בהרחבה. ראשית, על כל הנושא של העזרה והתמיכה והנוהל ואיך מתנהלות הרשויות בנושא בטיחות מול משרד התחבורה. אז בכל שנה יש קול קורא של משרד התחבורה לרשויות המקומיות, והרשויות יכולות להגיש בקשה בארבעה תחומים: בטיחות, פיתוח, תחבורה ציבורית ושבילי אופניים. הרשות היא שבוחרת. דרך אגב, רשות שלא יכלה לבצע או שקיבלה מימון ממשרד השיכון וביקשה להחליף בין הפרויקטים, אמרו: לא, אנחנו הולכים נורא מסודר, יש תוכניות עבודה, מגישים בקשות, והרשויות מכירות את זה. אין ראש עירייה וראש מועצה שלא מכיר, ואני חושב שיש שם היענות גדולה מאוד. מעבר לזה, בתחום הבטיחות יש דגש, ואפשר להגיש על תחום מוקדי הסיכון, היכן שמתרחשות תאונות דרכים – בתוך ארבע שנים בין שתיים לשלוש תאונות. זה מצדיק השקעה בבטיחות, והרשות המקומית מקבלת תקציב מיוחד לזה. עכשיו, יש נוהל מיוחד הנקרא "שותפים לדרך". הוא נותן תוספת של 25 מיליון שקל לשנה לרשויות המקומיות ספציפית לסביבת בתי הספר. בסביבות 500 המטרים שבסביבת בתי הספר: מעקות בטיחות, פסי האטה, סימון מעברי חצייה וביצוע ושיקום מדרכות. עכשיו, השאלה שלך לא באה סתם באוויר, יש צדק בשאילתה שלך. התקציב השנתי הוא 200 מיליון שקל בפרויקטים האלה של משרד התחבורה מול הרשויות המקומיות. התקציב הזה פעם היה חלקו ברלב"ד, היום הוא עבר למשרד התחבורה, אבל בסופו של דבר הנושא הוא אותו נושא. והשנה, כפי שהיה בהרבה דברים בנושא שימוש ומיצוי התקציב, במשאים ומתנים כדי לאפשר ועדת חריגים, מה שנקרא, רק לפני חודש הצליחו לקבל מהאוצר 128 מיליון מתוך ה-200 מיליון לצורך הדברים האלה. אז יכול להיות שהדברים האלה עוד ייעשו עד הסקר בהאצה. כמובן שהמשרד, ברגע שהיה לו את הכסף, הוא מייד הוציא את זה החוצה. אז גם לאור השאילתה שלך ביקשתי שיעשו מאמץ מול הרשויות, להאיץ את הפעולות שצריכים לעשות לפתיחת שנת הלימודים. עוד מילה אחת, ובזה אני אסיים את הדברים שאני אומר בתשובה לשאילתה שלך. בסוף שנת 2019 משרד התחבורה עשה איזו עבודה מקצועית מאוד שבה ישבו מומחים גדולים מאוד, כולל ראשי רשויות ומוסדות בית ספר, כדי לעשות איזה נוהל איך פועלים ואיך מאבטחים, יותר בטיחות סביב בתי הספר, כדי שלעבודות שיעשו ראשי הרשויות יהיה משהו מקצועי, איזו פלטפורמה מקצועית שמנחה איך צריך לעשות, מה צריך לעשות, מה נכון לעשות במקרה כזה ובמקרה כזה. והוסיפו לי שלא רק מי שהיה שותף – מומחים רבים מתחום התנועה והחינוך, וגורמים מהמגזר השלישי, כנראה עמותות שפועלות בנושא של תאונות דרכים ועוסקות בבטיחות תלמידים ותלמידות, שמתמקדות בכלים לשיפור מרחב בית הספר וקובעות את הדרכים שבהן יכולות לפעול הרשויות המקומיות כדי להפחית את כמות תאונות הדרכים בסביבת מוסדות החינוך. זה נוהל, או איזה פרויקט, זה סט הנחיות, וזה מה שיצא בסוף 2019. זהו, אלה דברי התשובה שלי. אם יש לך שאלה נוספת, אני אשמח לענות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – בבקשה, חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, קודם כול תודה על התשובה. לחלק הראשון – אתה נגיש לי, אבל לא השרה. אבל מילא השרה לא נגישה אליי, גם כל עובדי המשרד לא נגישים. קיבלו הוראה לא להיפגש ללא אישור שלה, והיא פשוט לא נותנת אישור. זה קצת מפריע לעבוד, ואני גם רוצה להגיד איך זה נוגע לכאן. אמרת כאן הרבה מאוד נתונים. עכשיו, אני לא איכנס לכל הנתונים, זה דיון מאוד מפורט ומקצועי, ואתה יודע שבישיבה עם גורמי המקצוע נוכל לעבור בית ספר-בית ספר, מספר-מספר, ולהציל חיים. אבל מה הבעיה בגדול, אם אנחנו ננסה, בתשובה שאתה נתת לי? אתה באת ואמרת – קודם כול התחלת בזה שזה משרד הפנים, זה אולי משרד החינוך, זה לא אנחנו. אנחנו הגשנו את השאילתה הזאת במקור למשרד הפנים, אבל אז אמרו לנו שיש מחלקה שאחראית על רשויות מקומיות במשרד התחבורה, וזה באחריותה. אבל אז מה שקורה – הרי אנחנו יודעים איך הדברים עובדים. ברגע שאין מישהו אחד שהוא אחראי, אז זה בדיוק מהדברים שמתמסמסים. ובגלל זה ראינו שרוב הליקויים לא תוקנו ולא טופלו. עכשיו, אנחנו הולכים להגיע לתחילת שנת הלימודים. אמרת כאן הרבה דברים על תקציב, על איך אנחנו נשנה והכול, אבל השורה התחתונה היא שהלקויים האלה לא יטופלו. בבית ספר אחד מכל שניים בפריפריה יש סכנות חיים לילדים. תחשבו, ילדים בגיל שש, שבע, שמונה, שהולכים, ולא באשמתם יש שם סכנה: אולי רכב יכול לא לראות אותם ולפגוע בהם; מעבר החצייה לא מסומן איפה שצריך להיות מסומן; איפה שאמור להיות רמזור, אין רמזור; אין תקציב למשמרות זה"ב, ועוד הרבה הרבה דברים אחרים. השאלה היא מה אנחנו עושים בשבוע הבא? שנת הלימודים מתחילה בשבוע הבא, בלי לחשוב על תהליכים וועדות. זה בשבוע הבא. זה דורש עכשיו להתעסק בית ספר-בית ספר, ועכשיו לתקן את זה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אוקיי. אני עונה, אדוני, לפי הנוהל החדש שאתה קבעת? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כן. בבקשה. כן, כן. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני עוד לא הפנמתי אותו, שעונים דבר-דבר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הוא לא חדש. אתה רוצה, אפשר לקרוא לזה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא. עד עכשיו היה – הבנתי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הנוהל הוא שקודם כול עונים לשואל ולמציע ואחר כך לשתי השאלות יחד. זה הנוהל. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל זה לא היה נהוג. יכול להיות שזה הנוהל. אבל לא היה נהוג ככה. אף אחד כנראה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. אבל אין שום בעיה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל בסדר. אני אענה לו באמת בעניין הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טופורובסקי, ראשית, הפוך – אני הזדהיתי. כשפנית למשרד הפנים, לא התחמקנו. ברגע שאנחנו קיבלנו, אמרתי: אדרבה, אנחנו נענה לשאלה. ואני חושב שאתה צודק. אתה צודק גם שאי-אפשר לפרט ולהיכנס לדברים פרקטיים ומעשיים בשאילתה דחופה, בתשובה לה. ועוד העירו לי, ובצדק, שאני קצת מאריך בתשובות לשאילתות, גם בלא-דחופות. לכן אני חושב שנכון, צריך פלטפורמה קצרה ומתומצתת. אבל, היושב-ראש, ראיתי שהוא מקשיב לך. יכול להיות שבקשה עכשיו לדיון בוועדת החינוך – אין ספק, המשרד יביא את מיטב אנשי המקצוע שלו, שיכולים לענות לך על השאלות האלה. גם אם היה עיכוב עכשיו, אז ראשית, אפשר בשבוע. יש דברים שאפשר, וגם מה שלא, אז גם כמה ימים אחרי פתיחת ללימודים עדיין אפשר עוד לעשות את זה. זה לא אומר שאם לא פתחת את זה – ואני חושב שזה נכון מה שאתה אומר. את זה צריך להאיץ, צריך לראות מה עושים, צריך לפעול. זה הסקר שנעשה ואלה הנתונים. הנתונים לא טובים. אנחנו יודעים שבשנה כזאת, שלא היה תקציב, זה חלק מההשלכות הקשות שהיו. אנחנו כל הזמן צעקנו וצועקים: צריך להיות תקציב. צריך לאשר תקציב. תאר לך שעד לפני חודש המשרד עמד לקחת – לקבל – את החלק מתוך ה-200, ולא את כל ה-200 קיבלו, אלא לפי הנוהל. מול החשב התנהלו. בסופו של דבר קיבלו 128 מיליון. אני מאוד אשמח שיתקיים דיון, אם הכנסת – ואני לא מתערב בוועדות הכנסת – תאשר דיון על הציר של פתיחת שנת הלימודים, בוועדה שבאמת מפורשת כמו ועדת החינוך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת אליהו חסיד, בבקשה. << דובר >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השרה, רציתי להעלות את הנושא של התחבורה הציבורית בתקופה הזו. בעצם ההוראה הייתה ל-50% באוטובוס. אני מבין שכמו שהגיעו אליי הרבה תלונות, הגיעו גם למשרד התחבורה, בפרט לסגן השר, מהציבור שמשתמש ברובו בתחבורה הציבורית, הציבור החרדי. בזמני חתונות, בפרט בערבים או בערב שבת, מוצאי שבת, שיש עומס בתחנות, אנשים נשארים בתחנות – לא מצליחים. ב-24:00 עומדות משפחות עם ילדים. הלכתם לפתרון, להעלות את זה ל-75%. אני רוצה לשאול שתי שאלות: 75% לא פותר לנו את הבעיה. יש עוד 25% שנשארים לעמוד בתחנות. לפי תמונות שהגיעו אליי ללשכה מהלילות האחרונים, בזמן של חתונות, אנשים פשוט נשארו בלילה בעיר. משפחות עם ילדים בשעה 23:00, 24:00, ללא תחבורה ציבורית. בנוסף, הפתרון הזה שמעלה את זה ל-75% בעצם מגביר את התחלואה. 75% באוטובוס – הפירוש הוא שאנחנו צריכים לשבת ליד בן אדם נוסף באוטובוס. כשיושבים ליד בן אדם נוסף, זה בעצם מקור לתחלואה. זה מקום בעייתי. למה שמשרד התחבורה לא יקצה כפול אוטובוסים ממה שצריך? אין מה לעשות, זה חלק ממניעת התחלואה במדינת ישראל. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה. אתה באמת מעלה שאלה בנושא שאנחנו עסוקים בו בתקופה האחרונה ימים ולילות ממש. אני יכול להגיד, לילות כימים ממש. אבל ככה: התפיסה הבריאותית והתפיסה של הגורמים המקצועיים במדינת ישראל היא שהתחבורה הציבורית מחוללת הדבקה, והפעלת התחבורה הציבורית היא רק לצורך הנעת המשק, להגיע למקומות העבודה ולצרכים חיוניים ביותר. זאת התפיסה. לא לחתונות ולא לשום דבר אחר. זאת התפיסה המקצועית שלהם. לפי זה גם ניתנו הנחיות. כשהשרה נכנסה לתפקיד שלה – זה היה משהו לפני חג השבועות, את התאריך הלועזי אני לא זוכר בדיוק, אבל אני זוכר את התאריך, זה היה ממש ימים לפני חג השבועות. בישיבה גדולה שאני גם השתתפתי בה וגם שר הבריאות ושר התחבורה, והבאנו את מה שאתה אומר על הצפיפות בתחנות המרכזיות, ותמונות הבאנו. והצפיפות בתחנות בעצם גם יכולה לגרום לתחלואה. העלינו את המספר, ובסופו של דבר בגל השני הורידו בחזרה. הגורמים המקצועיים חושבים, וקובעים, שאסור שבתחבורה ייסעו הרבה. ואתה גם העלית את מה את שאנחנו היום העלינו – אני אתמול קיבלתי טלפון ממישהו קרוב אליי מאוד. הוא אומר: תראה, עליתי לאוטובוס, חיכיתי הרבה זמן לאוטובוס, משום שלא היה לי תקציב לנסוע במונית. עליתי לאוטובוס, ראיתי את הצפיפות שיש באוטובוס, ירדתי ולקחתי מונית. אז ככה שגם הגברה היא לא הפתרון הנכון. אנחנו פתרנו את זה. בתחבורה הציבורית לא יכולים להיות 100% באוטובוס אחד, את זה גם אנחנו מבינים. אנחנו מבינים שהאוטובוס נוסע – בין בתוך העיר, בין מחוץ לעיר – באופן שנוסעים בתחבורה ציבורית, שמאוד מאוד מקשה על שמירת המרחק והבידוד כפי שמנחים אותנו הגורמים המקצועיים. אבל אתה גם יכול להבין, ואנחנו כולנו מבינים, שאי-אפשר להכפיל את התחבורה הציבורית. אם אנחנו נותנים תפוסה של 50%, במתמטיקה הכי פשוטה שכל אחד יודע, זה אומר להכפיל את מספר האוטובוסים ואת מספר הנהגים. אם אנחנו מוציאים היום 6,000–10,000 אוטובוסים שמקיימים את התחבורה הציבורית – 50%, זה אומר עוד 10,000 אוטובוסים. אין דבר כזה. המשמעות היא שהיית צריך לראות 10,000 אוטובוסים עומדים ריקים כשאנחנו בימים רגילים. אין אפשרות, כולל הגיוסים. הגיוסים של חברות חיצוניות, תחבורה פרטית – אין להם את התיקופים, אין להם את המיומנות. יש בעיות קשות. גם אין להם – זה לא דבר שאפשר לעשות. ולכן 75%. נתנו איזה אופק, אנחנו חושבים גם על אחרי החופשה. התברר שבחופשה הזאת נסעו הרבה בתחבורה הציבורית; נסעו הרבה אנשים, והם פשוט קיימו את החופש שלהם כאן בארץ, ובחלק מהחופש היו נסיעות. מי שאין לו רכב או מי שלא יכול להכיל ברכב הפרטי שלו את כל המשפחה, נסע בתחבורה הציבורית לכל מיני יעדים. כך זה היה. נתנו פעילות מאוד מוגברת. תגברו כל יום. אני אקצר. אני יכול לתת לך דוגמאות: בקו לצפון, מירושלים לצפון, שיש לו בימי בשגרה 80 נסיעות, הכפילו את זה ושילשו את זה ל-400 נסיעות ביום. אוטובוס אחד יצא לכיוון צפת בימי ראשון בשעה 09:00, אוטובוס אחד בימי שגרה – בשבוע שעבר או לפני שבועיים ביום ראשון יצאו עשרה אוטובוסים. אתה מבין על איזה סדר גודל אנחנו מדברים? אתה חושב – אי-אפשר. אי-אפשר. לכן ההכרח היה להגדיל זה ל-75%. גם ב-75%, כמו שאתה אומר, צריכים שיפורים. אני רק לפני שנכנסתי לפה דיברתי עם הגורמים המקצועיים במשרד, והם אמורים להגדיל את – אנחנו עוד עוסקים בזה גם היום, אחרי החופשה. אנחנו רוצים – כבר חודש אלול, "בין הזמנים" עבר, ועדיין צריך תגבורים. אז אנחנו נעשה את הכול. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר מקלב. אנחנו עוברים לשאילתה שביקשנו להתחיל בה קודם, שאילתה מס' 63, של חבר הכנסת אוריאל בוסו, בנושא: גל פריצות לבתי עסק בלילות שבת מבני ברק – המשטרה מגלה אוזלת יד לכאורה. תשיב השרה גילה גמליאל, בשם השר לביטחון הפנים, בבקשה. בבקשה, השרה גמליאל. את יכולה לעלות לדוכן. << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כן. חבר הכנסת בוסו יקריא את השאילתה ואחר כך תוכלי להשיב, בבקשה. << שאילתה >> 63. גל פריצות לבתי עסק בלילות שבת בבני ברק – המשטרה מגלה אוזלת יד לכאורה << שאילתה >> << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, עסקים בבני ברק סובלים מגל פריצות בליל שבת. הבעלים קובלים על אוזלת יד מצד המשטרה. בית העסק שוק השומר נפרץ בשבת זו בפעם השנייה. תלונה שהגיש ב-21 ביוני בצירוף תיעוד של הגנבים לא העלתה דבר. רצוני לשאול: כמה תלונות הוגשו עד כה ובכמה מהן נלכדו הגנבים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד המזכירה שלנו, מזכירת הכנסת, חבר כנסת בוסו היקר, המענה לשאילתה שלך הדחופה, 63, על גל פריצות לבתי עסק בלילות שבת בבני ברק – המשטרה מגלה אוזלת יד לכאורה – לטענתך. התשובה היא כמובן של השר לביטחון פנים ואני אקריא אותה מטעמו. בתחום תחנת בני ברק נפתחו שני תיקי חקירה בגין התפרצות לבית עסק המוכר בשם שוק השומר, הממוקם ברחוב השומר בעיר בני ברק. החקירה בתיקים עודנה נמשכת, ותחנת בני ברק נמצאת בקשר ישיר עם המתלוננים, אשר מעודכנים באופן שוטף על ההתקדמות בחקירה. יודגש כי כל עוד התיקים נמצאים בחקירה, באופן טבעי כל גילוי על אודותיה עלול להביא לשיבושה, ועל כן אין פה פירוט לגבי זה. להלן הנתונים שהתבקשו בשאילתה: ב-2020, יום שישי, היה אירוע שבו יש 13 תיקים עם חמישה חשודים ואפס כתבי אישום. עוד אירוע בשבת, גם בשנת 2020 – תשעה תיקים, תשעה חשודים ושלושה כתבי אישום. ב-2020 בסך הכול היו 22 תיקים, 14 חשודים ושלושה כתבי אישום. אלה כל הנתונים, והם תקפים מינואר עד לאוגוסט 2020, בסדר? זאת התשובה היחידה שאני יכולה לענות לך. אם יש לך שאלות נוספות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – נעביר אותן לשר על מנת שיענה עליהן. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מודה לך, גברתי השרה, על התשובה הכתובה שהבאת, אבל היושב-ראש, אולי צריך לדאוג שהגורמים שאמורים לבוא ולהשיב על השאילתה ידאגו שהתשובה הנוספת תהיה אפקטיבית, כי אני מחזיק בידיי תיעוד מתלונות ומפריצה נוספת. מדובר בנזקים של מיליונים, ולפי התשובה שאת אומרת, מאז הוגשה התלונה והפריצה הראשונה נעשתה טרם הסתיימה החקירה, ובינתיים שוב קרתה פריצה. אנחנו גם רואים את הפערים בין התיקים שנפתחים והחשודים לבין כתבי האישום. מדובר בפערים אדירים, שגורמים לכך שתושבי בני ברק שבויים בידי גנבים. יש תיעודים של מכוניות, עם סרטוני אבטחה מהמקומות, ולא נעשה עם זה שום דבר. אבקש להעביר לידי המשרד לביטחון פנים, כי כנראה שצריך להדק בבני ברק יותר, במגפה הזאת, בשביל שהם לא ירגישו שהם מופקרים. תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> תודה רבה. צריך להפנות את זה, בעצם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, השרה גמליאל. הייתי מבקש שהדברים האלה יופנו לשר לביטחון הפנים על מנת שישיב לחבר הכנסת בוסו גם על השאלה הנוספת. שאלה נוספת – לחבר הכנסת חסיד, שגם אותה אפשר יהיה להעביר לשר. << דובר >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, האמת היא שהשאלה צריכה להיות מופנית למשרד לביטחון פנים, וחבל שהוא לא פה – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << קריאה >> אנחנו נעביר אותה לשר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> צריך לומר שמה שקרה הוא שסגן השר לביטחון פנים – ואנחנו מנצלים את ההזדמנות לאחל לו החלמה – אובחן כחולה, וכתוצאה מכך הוא לא יכול לבוא. << דובר >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מצטרפים לברכות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר לביטחון פנים ביקש רשות באופן חריג, בגלל איזה דיון חשוב ורב-משתתפים שיש לו – – << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו מכבדים את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – ולכן אנחנו פועלים במתכונת הזאת, אבל נעביר את – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> מצוין, אבל הכול יועבר לו. << דובר_המשך >> אליהו חסיד (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מכבד. קודם כול אני, כתושב בני ברק, רוצה להודות לחבר הכנסת אוריאל בוסו על שהוא מעלה את הנושא. אני רק יכול לספר לכם שגם במקרים שמשטרת ישראל בבני ברק עצרה פורצים בליל שבת, וזה היה איזה שיתוף פעולה עם ארגון השומרים בבני ברק, אז שני סיפורים שהגיעו ללשכתי בשבוע האחרון, מתי שהעלה את זה חבר הכנסת אוריאל בוסו, מדברים על סיפור, עם השמות של הפורצים – של דלת מסתובבת: המשטרה עצרה אותם, נו נו נו, הרימה את היד ואמרה להם שזו הפעם האחרונה, ואותו בן אדם חזר שוב על מקרה הפריצה בשני סיפורים כאלה. אז הסיפור הזה צריך להיות מטופל ברצינות יותר. מדובר בנזקים של מיליוני שקלים לבעלי עסקים, וגם לאנשים פרטיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> ראשית, אכן, תודה. אני חושבת שהנושא מאוד מאוד חשוב. חבר כנסת בוסו, יישר כוח על עצם העלאת הנושא. את הדרישות הנוספות והעמקת וחידוד המסר לגבי הסוגיה הזאת – זה יועבר לשר, וכולי תקווה שהוא יחזור אליכם עם תשובות ראויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה דחופה מס' 59, של חברת הכנסת שרן השכל, בנושא: נותני שירותים פיננסיים. ישיב סגן שר האוצר יצחק כהן. נמתין רק שהוא יגיע לדוכן. בבקשה. << שאילתה >> 59. נותני שירותים פיננסיים << שאילתה >> << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> תודה. צו איסור הלבנת הון לחוק נותני שירותים פיננסיים הגיע לשולחן ועדת החוקה בשנת 2018 אך לא אושר בשל התפזרות הכנסת. יותר משנה שחוק הפיקוח בתוקף ביחס לנותני שירותים פיננסיים ללא צו איסור הלבנת הון שחל עליהם. רצוני לשאול: האם יש נוסח להערות הציבור, ומתי הוא יגיע לוועדה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת שרן השכל, ביום 1 באוקטובר 2018 נכנסו לתוקפן הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו–2016, אשר הקנו לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון סמכויות רישוי, פיקוח ואכיפה על נותני שירות בנכס פיננסי. באותו מועד נכנס לתוקפו גם התיקון לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, אשר הוסיף את נותני השירות בנכס פיננסי לרשימת הגופים המנויים בתוספת השלישית לחוק, שלגביהם רשאי שר האוצר לפרסם צו המטיל עליהם חובות לפי חוק איסור הלבנת הון. טיוטת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור) (תיקון), התשע"ח–2018, מחילה את הוראות הצו שחל על נותני שירותי אשראי גם על נותני שירות בנכס פיננסי, בשינויים המחויבים. ביום 23 במאי 2018 טיוטת הצו פורסמה באתר תזכירים הממשלתי להערות הציבור – לשאלתך, ב-23 במאי 2018 טיוטת הצו פורסמה באתר תזכירים הממשלתי להערות הציבור. לאחר מכן, ביום 18 באוקטובר 2018, ניתן אישור בדבר קיום חובת התייעצות ומתן הסכמה מאת שרת המשפטים דאז חברת הכנסת איילת שקד. ביום 29 באוקטובר 2018 ניתן אישור בדבר קיום חובת התייעצות מאת השר לביטחון פנים דאז, שגריר ישראל בארצות הברית מר גלעד ארדן. בהמשך לכך, ביום 11 בנובמבר 2018 פנה שר האוצר דאז, ידידי מר משה כחלון, ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לשם קביעת דיון בטיוטת הצו שבנדון, אולם עקב פיזורה של הכנסת העשרים לא התקיים דיון בנושא זה. נוכח חלוף הזמן נערכו בטיוטת הצו כמה שינויים, בין היתר בכל הנוגע לאסדרת תחום מטבעות וירטואליים והעברות אלקטרוניות. כעת, משהתכנסה מחדש הכנסת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ד"ר משה ברקת פנה ביום 18 באוגוסט 2020 לשר האוצר מר ישראל כץ בבקשה כי יפנה מחדש לשר המשפטים ולשר לביטחון פנים לשם קיום מחדש של חובת ההתייעצות המוזכרת. לאחר קבלת התייחסויות שר המשפטים מר אבי ניסנקורן והשר לביטחון פנים מר אמיר אוחנה, ובהתאם להערותיהם, יבקש הממונה על שוק ההון משר האוצר לפנות שנית ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת חבר הכנסת יעקב אשר לשם קביעת דיונים בטיוטת הצו. הנוסח המעודכן של טיוטת הצו יפורסם כמקובל להתייחסות הציבור לפני קיום הדיונים בוועדה באתר האינטרנט של הכנסת. שימו לב כמה שרים הזכרתי וכמה יושבי-ראש ועדה וכמה כנסות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת, חברת הכנסת השכל. << דובר_המשך >>שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד סגן השר, למעשה אנחנו לא קיבלנו פה תשובה על השאילתה. חשוב לי שתבין עד כמה הדבר הזה נחוץ ודחוף, כדי שבאמת תוכל לקחת אתה את זה בידיים ולקדם את זה במהירות, בגלל שצריך להעביר את זה בין השרים, צריך לפרסם את זה להערות הציבור וצריך להביא את זה לוועדה במהירות האפשרית. יש היום מאות חברות שפשוט פועלות במצב בלתי אפשרי: החוק מצד אחד מחייב אותן להישמע להוראות הצו – אבל הוא לא קיים עדיין. לא מדובר בעניין שולי, מדובר בצו לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. זה אמור לשמור עלינו הישראלים מפני שימוש בכספים שמשמשים ארגוני פשיעה, ארגוני טרור. ממתינים כבר כמעט ארבע שנים לצו הזה. המצב הזה זה לא רק שהוא מסוכן – הוא גם פוגע בכלכלה. למה? היעדר ההערות המחייבות בצו גורם לבנקים פשוט לסרב לקבל כספים באופן גורף, מה שמונע מהמון סטרטאפים לגיטימיים, לא פעילים בארגוני טרור, לגייס הון – הון מחו"ל, הון בארץ. הבנקים לא מאפשרים להם להעביר את הכספים האלה בגלל שהם צריכים לציית בעצם לצו שעדיין לא קיים, והמצב הזה בלתי אפשרי. אנחנו אפילו לא יודעים מתי הוא יפורסם, מתי יגיע לוועדה ומתי הוא יאושר. אז באמת, בבקשה אישית: לנסות ללחוץ על הדבר הזה כמה שיותר מהר. זה חשוב גם לביטחון שלנו כישראלים פה, כדי לוודא שלא משתמשים בכספים ההם למימון טרור, וגם להמון חברות צעירות, סטרטאפיסטים שמנסים לגייס הון מחו"ל ומהארץ. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני חייב לומר שאת צודקת לחלוטין, למרות שכפי שציינתי אנחנו נמצאים בישורת האחרונה – מחכים להערות של שר המשפטים ניסנקורן, ושל שר המשפטים לשעבר והשר לביטחון פנים. מייד כאשר הם ייתנו את ההערות שלהם אנחנו נלחץ עליהם שיזדרזו לפרסם את זה באתר של הכנסת. אבל זה עוד אחד מהתחלואים של הפוליטיקה הישראלית, שלנו, לצערי הרב. עוד נזק. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת ברוכי, בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אדוני סגן שר האוצר, במענקים שחולקו עכשיו, בתקופת הקורונה, בעלי אנשים עם מוגבלויות קיבלו סכום כפול, אבל ילדים עם מוגבלויות, ההורים שלהם לא קיבלו סכום כפול, למרות שההוצאות של ההורים גבוהות. השר הצהיר כמה פעמים בתקשורת שהנושא הזה ייבדק והוא יפעל בכיוון הזה. אני רוצה לדעת מה נעשה בנושא הזה ואיך מתקנים את הנושא. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> כן, חבר הכנסת ברוכי, אני נשאלתי את השאלה הזאת לא במסגרת המליאה, פנו אליי, וזה אכן נמצא בבדיקה. אני אשמח לעדכן אותך ברגע שיהיו תוצאות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר כהן. בכך תם פרק השאילתות הדחופות. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – החלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (נגיף הקורונה החדש – הוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020. מסקנות הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת יעקב טסלר בנושא: מספרם של החוקרים האפידמיולוגיים בישראל הוא הנמוך מבין מדינות המערב. מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת סונדוס סאלח בנושא: פדופיליה, הסדרי טיעון, היעדר חקיקה וענישה, היעדר מודעות ומניעה, הסברה והכשרות ייעודיות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק השחתת מודעות על רקע מגדר, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/903/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן להצעות חוק לדיון מוקדם, והראשונה שבהן – הצעת חוק השחתת מודעות על רקע מגדר, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אני מזמין את חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, ברשותך, אדוני היושב-ראש, אתן כמה הבהרות בנושא טיסות לאומן. כפי שידוע לך, אני פניתי אליך בשאילתה דחופה – ואתה לא אישרת אותה – ולראש הממשלה, בשאלה מי אישר את המחדל הזה. היום כולנו יודעים מי אישר את המחדל הזה ומה עומד מאחורי הדבר הזה: מי שאישר זה ראש הממשלה, ומה שעומד מאחורי הדבר הזה זה פחד – פחד מפני המפלגות החרדיות. אלה עובדות. האמת תמיד יוצאת לאור, עם שאילתה דחופה, בלי שאילתה דחופה. תמיד קורה. אתמול קיימתי שיחה מאוד ארוכה עם ראש העיר של אומן, והוא הביא בפניי עובדות מאוד קשות. אנחנו פה יכולים להתווכח, מיקי זוהר מציע מתווים – 6,000, 8,000, 10,000 – אבל צריך להבין ולהכיר בדבר מאוד בסיסי: אוקראינה – מדינה עצמאית, אנחנו עדיין לא שולטים בה, ויש להם אינטרסים משלהם. ראש העיר של אומן סיפר לי אתמול שיש לו 14 מיטות לחולי קורונה. נכון לאתמול, תשע מהן היו תפוסות. גורמי הרפואה באומן לא מוכנים בשום פנים ואופן להגעה של מספר כזה של אנשים. כל אומן זה 84,000 תושבים. בחגי תשרי מגיעים לשם בין 30,000 איש, באופן רשמי, ל-50,000, באופן לא רשמי. הם לא ערוכים. הם אומרים שאם תהיה שם התפרצות, פשוט לא יהיה להם מה לעשות ולעזור לחולים. 94% מתושבי אומן, לפי סקר, סיפר לי ראש העיר אומן, מתנגדים באופן גורף להגעת חסידים השנה הזאת, אז אולי כדאי לנו להפנים. יש שם תושבים מקומיים שפשוט לא מוכנים שאנחנו נגיע. תפנימו. זה לא קשור לאנטישמיות. זה לא קשור לשנאת יהודים. זה לא קשור אפילו לישראל ביתנו. זה קשור לכך שהם לא רוצים אותנו שם. הם פוחדים. הם רוצים לשמור את העיר שלהם ירוקה. הנפטר היחיד שהיה באומן מתחילת המגפה בחודש אפריל היה חסיד – חסיד שגר באומן, חיתן שם את הבן או הבת שלו, לא יודעת בוודאות, וחלה, הרגיש לא טוב, ולא היה מוכן להתפנות לבית החולים. הם היו צריכים להוציא אותו משם עם משטרה, ממקום המגורים שלו, הם הוציאו אותו בצוהריים, ובערב הוא נפטר מקורונה, והוא הדביק את כל משפחתו שם. אבל אז ממשלת ישראל, יחד עם נשיא אוקראינה והשגרירות, ארגנה טיסה מיוחדת מאומן כדי להטיס את האנשים האלה משם לפה – אלה שהוא הדביק ואלה שרצו להתפנות. אז פשוט תבינו, זה לא השנה. זה לא מתאים. הנסיבות הן אחרות, ותפסיקו לחשוב שאנחנו מנהלים את העולם. לא. ככה – זה המתכון לאנטישמיות. תבינו את זה, אם לא רוצים אותנו שם, ברגע שאנחנו מכתיבים למקומיים ועדיין בכוח מגיעים – ויש שם עכשיו 2,000 חסידים שבדרך לא דרך גנבו גבול ובאו דרך המדינות הירוקות – זה מתכון לאנטישמיות. אז מה, אנחנו רוצים שישנאו אותנו? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – אף אחד לא גנב גבולות. טסים בדרך הרגילה – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נשיא אוקראינה מתנגד, גורמי הרפואה מתנגדים, רבני חב"ד קוראים ואומרים: אל תבואו עכשיו, השנה, ראש העיר של אומן צועק וזועק: אל תבואו, אנחנו לא נוכל לטפל בכם, ומיקי זוהר מציע מתווים. אני מבינה שזה מנדט ששייך לימין, ובגלל זה כל הבלגן. זה הרבה פחות מחצי מנדט של הפגנות – או אולי לא פחות, לא חשוב. זה סיכון בריאותי מובהק. ושתבינו עוד דבר, עוד נתון: בחגים הנוצריים – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> למה את לא דואגת – – – למה את לא דואגת להם, יוליה – – – תדאגי – – – כל היום הראש שלך נגד החרדים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה אנטישמי. אתה שונא את הבוחרים שלך. אתה רוצה שהם יהיו חולים? אתה רוצה שהם ימותו מקורונה? זה מה שאתה רוצה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זרקו טיל – – – שם את לא דואגת – – – הולך לחרדים. ואחרי זה את אומרת למה – – – אנטישמית – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ראש העיר אומן סיפר לי שבחגים הנוצריים הוא דרש שיסגרו שם את כל הכנסיות – היה שם פסחא בזמן של פסח שלנו. האנשים לא הלכו לכנסיות בדיוק מהסיבה של פחד מהידבקות. אז אני מבקשת מכל יושבי הבית: תבינו, אנחנו נמצאים בסיטואציה אחרת. יש לנו קורונה. אנחנו כן צריכים להתחיל ללמוד לחיות עם הקורונה. אנחנו חייבים לשקול סיכונים וסיכויים בכובד ראש, וכל אירוע שיש בו סכנה ברורה, על פי גורמי המקצוע, זה פסול, ואנחנו נצטרך לקבל את זה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – יוליה – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקשת. ככה מותר לו – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> נכון, בטח שמותר לי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ככה להתנהג? מה זה זה? זה התרבותי פה? ככה מתנהג – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה חשבת, לסתום את הפה שלנו? למה את לא דואגת – – – למה את לא דואגת, למה? זו צביעות. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בשנה הבאה, ראש עיריית אומן אומר בצורה הכי ברורה שבעולם – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כן, אומן מעניין אותך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – תבואו, נחגוג ביחד בשמחה ובששון, נחבק אתכם ונקבל אתכם, אבל השנה, אנא מכם, בבקשה, אנחנו לא רוצים לראות אתכם פה. הוא מוכן לקבל כ-300, 500 איש, מבכירי הרבנים, שיבואו לאומן לתקופת ראש השנה, ושיהיה זום והאנשים יתרשמו ויתרגשו, כפי שזה קורה עכשיו בכל העולם – מצמצמים אירועים המוניים. זה בנושא הזה – היה לי חשוב להבהיר, כי יש הרבה דיסאינפורמציה. ושוב: אנחנו לא נחליט לרשויות אוקראינה. אגב, היום ממשלת אוקראינה צריכה להתכנס ולקבל החלטה על ביטול טיסות שכר מ-70 מדינות בעולם, כולל ישראל, אז יכול להיות שבסופו של דבר מה שראש הממשלה שלנו מפחד ממנו ומה שעכשיו תוקפים עליו את פרופ' גמזו – סוף-סוף אולי באוקראינה יעזרו לנו לקבל החלטות, למרות שאלה ההחלטות שלנו והאחריות היא שלנו. עכשיו להצעת החוק. הצעת החוק מבקשת להוסיף לחוק העונשין הגדרה מפורשת: השחתת שלטים על רקע מגדרי. עד עכשיו, גברתי השרה – אני מדברת אלייך כאישה לאישה, כי סביר להניח שגם את חווית את זה לא פעם, שהדמות שלך או של נבחרות ציבור או של נשים אחרות פשוט הושחתה. אני מבקשת בהצעת החוק להוסיף הגדרה: השחתת שלטים על רקע מגדרי. יש היום בחוק הגדרה של השחתת שלטים, אבל אנחנו נמצאים בסיטואציה אחרת. התופעה קיימת, ואנחנו כנבחרות ציבור צריכות לתת על זה את הדעת. אז בנוסף לשלושה חודשים שכרגע מופיעים בחוק ונמצאים בחוק, אני מבקשת להוסיף קנס – אם הוכח בבית המשפט שההשחתה נעשתה על רקע מגדרי, שיהיה בנוסף לכך קנס. כולנו מסכימים שעלינו להוקיע את תופעות האונס המזעזעות; כולנו מסכימים שעלינו להוקיע את ההטרדות ברשתות החברתיות ומחוצה להן; כולנו מסכימים שעלינו להוקיע את השיח המיני הבוטה בחברה הישראלית; כולנו מסכימים שעלינו להוקיע את הדרת הנשים מהמרחב הציבורי ותופעות בזויות של השחתת שלטים, הודעות ופרסומים רק כי מופיעה בהם דמות נשית. קשה להיות חברת כנסת בישראל. עוד יותר קשה להיות אישה בישראל בתקופה הזאת. כולנו עדיין בהלם מהאונס המזעזע שקרה באילת, והנערה הזאת תשלם מחיר, גם נפשי – מחיר מאוד כבד. אונס זה הקצה, אבל תמיד יש התחלה, וצריך להתחיל לטפל מההתחלה, מהתחלת השרשרת, במה שקורה אצלנו בחברה הישראלית. ב-17 באוגוסט קיימנו בוועדה למעמד האישה דיון מרתק וסוער על הנושא של שימוש בסמלים מיניים פוגעניים בוויכוחים פוליטיים. מי שהתגייסו לדיון הזה זה היו חברות כנסת מהליכוד ובעצם מכל סיעות הבית, שבאו בעקבות שימוש בסמלים מיניים בהפגנות נגד ראש הממשלה שהופנו לשרה נתניהו. כולנו כאיש אחד התנגדנו, גינינו את התופעה הזאת ואמרנו שזה לא מקובל. אז אם מחר ישחיתו שלט עם דמות אשת ראש הממשלה; אם מחר יעשו ביזוי לשלטים של הליכוד, אדוני היושב-ראש, או שלטים של ימינה, שגם שם יש נציגות נשית – אני חושבת שהנושא הזה הוא א-פוליטי, וכולנו צריכות להתגייס לזה, כפי שהתגייסנו לגנות שימוש בסמלים מיניים נגד אשת ראש הממשלה. גם בנושא הזה זה ממש לא פוליטי. זה היה לא פשוט, אבל חשפתי שם בדיון את כל הזוועות שאני כחברת כנסת מקבלת, ודווקא מילים מאוד קשות, מילים בקונטקסט מיני מובהק, מילים פוגעניות, וזה לא פלא שרוב הדברים האלה באים ממצביעי הליכוד, כי הם אפילו לא מסתירים את הדמויות שלהם, אבל דווקא לי מותר לעשות, כי אני אישה. לגבר אף אחד לא יכתוב שהוא שרמוטה, שרלילה או זונה, בסדר? אז שיהיה ברור איפה אנחנו נמצאים. ולא פלא שגם חברות כנסת מהליכוד, מימינה, מכחול לבן, גם הן מותקפות ומקבלות אותם דברים. אנחנו גם רואות ורואים את הרצח שקורה כל שנה, וזה לא חדש, ואנחנו צריכות, חייבים להילחם בזה כי החברה נמדדת ביחס שלה לאחר, לאישה, לילד, לנכה. יש לנו משהו שהתקלקל, והתקלקל בצורה מאוד רצינית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. החוק הזה עלה בכנסת העשרים. שרת המשפטים דאז איילת שקד אמרה שהיא מאוד תומכת בחוק הזה אבל בסוף התנגדה. ולמה היא התנגדה? כי חלקים מהקואליציה התנגדו, כי הם אמרו שאין לבוחרים שלהם כסף לשלם את הקנסות האלה, כי כולנו יודעים בבית הזה מי משחית את השלטים ומאיזה מניעים זה קורה, אבל לא הייתה להם אפילו בושה להסתיר. לציבור שלהם אין כסף לשלם קנסות. אז אני דורשת: אנחנו, חברות הכנסת מכל סיעות הבית, אנחנו יותר מ-30 היום בבית הזה. אנחנו חייבות להתאחד ולהגיד שאין מקום בחברה הישראלית לשיח פוגעני, לפגיעה בנשים. ואת יודעת מה, האונס הבא אולי יימנע בזה שאנחנו נתחיל לטפל בתופעה של השחתת שלטים על רקע מגדרי. המטרה הגדולה בסוף מתחילה בצעד הראשון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני מזמין את השרה גילה גמליאל להשיב בשם שר המשפטים. בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא הבנתי, חבר כנסת סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין בעיה, אנחנו נחכה לך. אין שום בעיה, תלך לאט, הכול בסדר. << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> כבוד היושב-ראש, מזכירת הכנסת, חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את חברת הכנסת יוליה על עצם העלאת הנושא, שהוא מאוד מאוד חשוב, וזה אכן פוגעני מאוד. אני אשיב בשם שר המשפטים ואני אקריא את התשובה שהוא כתב: עצם העובדה שבישראל 2020 יש עדיין מקרים של השחתת מודעות שעליהן מתנוססות דמויות נשיות היא דבר חמור ומטריד. כל ניסיון להדיר נשים מהמרחב הציבורי הוא פסול, ועלינו, נבחרי הציבור, מוטלת החובה להדיר כל ניסיון כזה. יתרה מזו, עלינו המחוקקים מוטלת החובה להבטיח את זכותן של הנשים לשוויון, לכבוד, ועל כן אין ספק כי הצעת החוק של חברת הכנסת מלינובסקי ואחרים נועדה לתכלית ראויה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> יחד עם זאת – אומר שר המשפטים – ספק אם הפתרון המוצע בהצעת החוק הוא הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם התנהגות פסולה כזאת. חוק העונשין קובע עונש מאסר, כבר היום, של שלושה חודשים על משחית מודעה או שלט שנתלו על פי דין או על פי הוראת עובד ציבור. ההצעה לקבוע עונש חמור יותר, של עד שנת מאסר, כאשר מדובר בהשחתה על רקע מגדרי, היא הצעה נקודתית העוסקת רק בחלק קטן מאוד של מעשים פסולים הקשורים בהדרת נשים. בנוסף, הצעת החוק עלולה לשלוח מסר כי השחתה על רקע אחר היא חמורה פחות. בעיקר הוא חושש כי היא עלולה להוות טיפול בסימפטום במקום בבעיה. כנבחרי ציבור המחויבים לשוויון, אני סבור כי עלינו לדאוג בראש ובראשונה – את זה השר אומר – לחינוך לשוויון מגדרי. עלינו להמשיך ולקדם חקיקה שתחייב שוויון הזדמנויות בלימודים ובעבודה, וכמובן שעלינו להבטיח ייצוג נשי שווה בכל פורום רשמי בישראל. כך יישלח מהבית הזה מסר ברור ומחלחל אל כל בית בישראל. הוספת עבירה חדשה לדין הפלילי או החמרה של ענישה קיימת צריכה להיעשות בזהירות מרבית. מחקרים מוכיחים שהחמרת הענישה אינה בהכרח הכלי האפקטיבי ביותר, ולעיתים אף אינה כלי אפקטיבי כלל במאמץ ליצור הרתעה מפני התנהגות פסולה. אין זה אומר שאין להשתמש בכלי זה. לעיתים מדובר במרכיב חשוב, כחלק ממאמץ כולל למיגור תופעה רעה; אולם לתפיסת השר גם אין להשתמש במכשיר זה על אוטומט. בכל מקרה, כמובן שבמידה שהצעת החוק תוגש לוועדת השרים לענייני חקיקה, הוא ידון בה בצורה מעמיקה עם ועדת השרים. אני חייבת לומר, חברת הכנסת יוליה, שאני באופן אישי כן הייתי מציעה לך אולי לשקול – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת, אי-אפשר לשמוע. נא לשבת. נא לשבת. סגן השר כהן, חברת הכנסת פלוסקוב, נא לשבת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> חברת הכנסת יוליה, אני הייתי מציעה לך כן לשקול, לאור הדברים שגם שר המשפטים כותב, להעלות את הנושא לוועדת שרים לענייני חקיקה, ואולי כן להמתין לשמוע את ההחלטה שתתקבל שם טרם הקפאת הנושא לעוד חצי שנה – במידה שזה יעלה וייאלץ לקבל את הסירוב של הממשלה והקואליציה מכיוון שזה לא נדון בוועדת שרים לענייני חקיקה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תשיב חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת – רק דקה, חברת הכנסת מלינובסקי, רק דקה. חברי הכנסת, נא לשבת, נא לשבת, בבקשה. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אילו לא הייתי בסיבוב הזה בכנסת העשרים, הייתי קונה את זה. אבל הייתי שם כבר, ואני מכירה את כל הדיבורים האלו, ושום דבר לא השתנה. תשובה דומה קיבלתי בפעם הקודמת. אז אני רוצה להגיד עכשיו: זה הזמן, לאור מה שדיברתי קודם, לאור השסע בעם, לאור הוויכוח המיני הקשה ביותר, לאור המקרים המזעזעים שאנחנו רואים, להביא אמירה של הכנסת שאנחנו לא מסכימים לכך, שאין לזה מקום. יכול להיות שהדרך מהשחתת שלט עם דמות נשית לאונס היא דרך ארוכה, אבל זה קורה, כי ככה מלמדים, ככה מחנכים, והעונש בא בבית המשפט. השוטרים מביאים את האנשים לבית המשפט, והשופטים קובעים – ואני לא מדברת על מאסר, אני ממירה את זה לכסף. אין לנו מקום בבתי כלא – בכסף, בכיס, ככה לומדים, ככה מבינים. ועכשיו אני רוצה להגיד: כל חברות הכנסת, בלי שום קשר למפלגות – את, גברתי השרה; קטי שטרית, שישבה בדיונים וצעקה נגד השימוש בסמלים מיניים; אוסנת מארק, טלי פלוסקוב, הילה וזאן, מאי גולן – כולכן. מי שעכשיו מצביעה נגד השחתת שלטים על רקע מגדרי – אתן מצביעות נגד נשים, נגד עצמנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק השחתת מודעות על רקע מגדר, התש"ף–2020, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בקריאה טרומית. חברת הכנסת מלינובסקי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רגע, רגע. מבקשת הממשלה – חברת הכנסת מלינובסקי, מבקשת הממשלה לקיים הצבעה שמית, ולפיכך תתקיים הצבעה שמית – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – על הצעת החוק בקריאה הטרומית. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> הכרזת על הצבעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, מזכירת הכנסת. נא לקרוא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הכרזת על הצבעה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מה אתה פוחד? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבידר, תודה, שמענו. עכשיו, נא לאפשר את קיום ההצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא היה להם רוב. לא היה להם רוב. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) משה אבוטבול – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אי-אפשר לשמוע. חברת הכנסת זנדברג, לא שומעים את שמות חברי הכנסת. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אני מבקש שקט. מספיק. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – נגד ניצן הורוביץ – אינו נוכח עמית הלוי – נגד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – נגד מיכל וונש – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק, חבר הכנסת אבידר. מספיק כבר. מספיק כבר. מספיק. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – בעד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת אליהו חסיד – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח אוסנת הילה מארק – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – נגד משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – בעד תהלה פרידמן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – נגד אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת עינב קאבלה – אינה נוכחת אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – נגד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד הילה שי וזאן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ישראל אייכלר – נגד קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – אינו נוכח איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח פטין מולא – אינו נוכח אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח תהלה פרידמן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת עינב קאבלה – אינה נוכחת יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצא באולם חבר כנסת שטרם הצביע ומעוניין לעשות זאת? לא. אם כך, תמה ההצבעה. מזכירת הכנסת, נא לסכם את התוצאות. להלן תוצאות ההצבעה: 24 בעד, 39 נגד, אין נמנעים. לפיכך, הצעת חוק השחתת מודעות על רקע מגדר, התש"ף–2002, לא התקבלה בקריאה הטרומית וירדה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק החזר הוצאות כספיות בגין עריכת נישואין אזרחיים בחוץ לארץ למי שאינם רשאים להינשא בישראל על פי דיני המדינה, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/89/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק החזר הוצאות כספיות בגין עריכת נישואין אזרחיים בחוץ לארץ למי שאינם רשאים להינשא בישראל על פי דיני המדינה, התש"ף–2020, של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת יבגני סובה להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מייד אתייחס לחוק שאני מציג, כמובן, ואני מאוד מקווה שתקשיבו לדבריי ותתמכו בחוק הזה, אבל לפני זה אני רוצה, ברשותכם, וברשותך, אדוני היושב-ראש, להתייחס למהומה שהייתה, ובעוד כמה דקות גם תהיה באולם הזה, סביב ביטול אפשרי של סעיף הנכד בחוק השבות. בתאריך 26 באוגוסט 1941, חודשיים אחרי הפלישה הגרמנית לברית המועצות, בעיר יחסית קטנה ששמה קמניץ-פודולסקי, חיילים גרמנים, יחד עם הונגרים ואוקראינים, שחטו את היהודים במקום. בתוך שלושה ימים נרצחו במקום 23,000 יהודים – נשים, זקנים, ילדים, נכדים של יהודים, נינים של יהודים. מה שקרה שם זה אחד מאלפי הסיפורים של השואה. למה אני מספר את זה ולמה בחרתי דווקא בעיר הזאת? משום שהעיר הזאת נמצאת על גדות נהר בשם סמוטריץ'. חבל שבצלאל סמוטריץ' עוד לא הגיע לאולם – אני מניח שבחוק הבא הוא יגיע. אבל אם יש דבר כזה שושלת סמוטריץ', זה בא משם, מהעיר הזאת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר שיהיה קצת שקט במליאה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כנראה סיפורי שואה לא כל כך חשובים פה, אם אנשים מדברים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, אני אשמח לדאוג לזה. אני רק מבקש שאתה תבקש את זה גם בכל פעם שחבר הכנסת אבידר מפריע פה. ואז אני אדע שהתקדמנו באמת. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אף אחד לא – – – בבקשה, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, סיכמנו. אני לוקח בשתי ידיים את ההצעה. בבקשה, נא לשמור על השקט. חבר הכנסת סובה, בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אחזור על המשפט הזה. העיר הזאת, קמניץ-פודולסקי, נמצאת על גדות נהר סמוטריץ' באוקראינה. ב-1941, בתוך שלושה ימים, נרצחו שם כ-23,000 יהודים – ילדים, נשים, זקנים, נינים של יהודים. בצלאל, אחי – אני קורא לך אחי – תשאל את אביך, שאני מאוד מעריך, את הרב סמוטריץ', מאיפה המקורות שלך. אנחנו מכירים את הסיפורים האלה כבר למעלה מ-75 שנה. כמעט 80 שנה. אנחנו יודעים שאנשים הסתתרו, החליפו שמות, החליפו זהויות, ואחרי שנים רבות מצאו שהסבים שלהם – הסתבר – יהודים, ורצו לחזור לשורשים. אני אגיד לך עוד משהו, בצלאל: ההצעה שלך לא רק מנותקת מהמציאות ומהקשר ההדוק שיש לנו לתפוצות, היא גם מנותקת מהסטטיסטיקה. ב-30 השנים מאז העלייה מברית המועצות בסך הכול רק למעלה מ-7% השתמשו בסעיף הנכד, ועדיין קשרו את גורלם עם מדינת ישראל והעם היהודי. מפרסמים דברים שגויים; מספרים על הכללות; מדברים על האוכלוסייה הזאת כאילו הדבר הכי חשוב שלה זה להסתנן לתוך מדינת ישראל, לקבל דרכון ולפגוע במדינה. אני כמעט בטוח, אדוני היושב-ראש, שבעוד כמה דקות, כשהחוק השני הזה יגיע, הכנסת תדחה את זה, משום שכל בן אדם נורמלי לא יכול לקבל את הדבר הזה. עכשיו, אדוני היושב-ראש, לחוק שאני מציע – אגב, זה מתקשר לסיפור חוק השבות, משום שחוק השבות מאפשר לנכדים של יהודים לעלות לישראל, והם באמת קושרים את גורלם עם מדינת ישראל. אממה? אי-אפשר להתחתן במדינה הזאת. אני לא ביקשתי שיהפכו אותם ליהודים כדת משה וישראל. אני גם לא ביקשתי שיכירו באנשים האלה כיהודים לפי ההלכה. אני לא בא להחליף את האוטוריטה הדתית, אדוני השר – ואני רואה שאתה מקשיב לי בקשב רב – לא ביקשתי את זה. מה שאני מבקש הוא שמדינת ישראל, לא הרבנות הראשית ולא האוטוריטה הדתית, תאפשר לאזרחיה להתחתן בשטחה של מדינת ישראל. אם המדינה לא מאפשרת לעשות דבר כזה – אז צריך לשאת בעלויות. לכן, החוק שאני מציע בא לתת החזר, והמדינה תקבע מהו אופן ההחזר הכספי. אם בהוצאה מוכרת במס הכנסה על הנסיעות לחוץ לארץ – אני לא יודע עד מה אתם, אבל אני הייתי עצמאי ונסיעות לחו"ל מוכרות במס הכנסה. בן אדם טס להתחתן – עד 7,000 שקל, זה החוק, ניתן יהיה להחזיר לו כהוצאה מוכרת במס הכנסה. אדוני השר, מה יקרה אם המדינה כן תתמוך בדבר הזה? מה יהיה? האם אני פולש פה לנושאים של ההלכה וההשתלטות על הרבנות הראשית? למה? אם אתה, כמדינה, וגברתי השרה שנמצאת פה, מייצגים את הממשלה והממשלה לא מוצאת פתרון לזוגות האלה. ומדובר על קרוב ל-9,000 זוגות בשנה. כל שנה 9,000 זוגות נאלצים – אני מדבר על לפני הקורונה – לטוס לחוץ לארץ בשביל לעשות את הדבר המינימלי ביותר: לרשום את הנישואים שלהם. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – אזרחים שלוקחים את הדרכון ועוזבים – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אוריאל, ידידי, גם בזה אתה טועה, כי הסטטיסטיקה – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הינה, בצלאל הגיע. אני מקווה שהוא שמע מה שאמרתי. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אוריאל, אני אומר לך, חברי אוריאל בוסו, אתה טועה גם בזה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה תיקח – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> או שזה דיאלוג – בוא ותשמע מה שאני אומר. גם בזה אתה טועה, כי אם תסתכל על הנתונים של אנשים שמגיעים, וכפי שאתה אומר עוזבים, זה לא קשור. אם בן אדם יהודי ורוצה לקשור את גורלו עם העם היהודי, מותר לו לקבל אזרחות, ואחר כך הוא מחליט מה שהוא מחליט. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל מה זה קשור לסעיף הנכד? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הוא לא רוצה להיות יהודי, הוא רוצה להיכנס למדינה ולא מעבר לכך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה זה קשור? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – היהודים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקשיב, אני לא רוצה – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – והיום אנחנו רואים את זה – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אוריאל, אוריאל. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – האזרחות הישראלית – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ואם יש אזרחים ישראלים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אוריאל, אגב – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לא – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שנייה, עודד. שנייה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר. חבר הכנסת אוריאל בוסו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בוסו, אתה גם בזה טועה, משום שלא מקבלים דרכון מייד עם ההגעה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, אני אסביר לו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר וחבר הכנסת בוסו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה תוסיף לי חצי דקה, ברשותך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אוסיף, כן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רק שנייה. גם בזה אתה טועה. אתה יודע למה אתה טועה? כי אתה שומע מהתקשורת דברים לא נכונים. גם היום, אחרי שהחוק של עודד פורר וישראל ביתנו התקבל, לא מקבלים אוטומטית דרכון. אתה צריך להגיע, לעלות, ואז לפנות למשרד הפנים לפי כתובת מגוריך. אז תפסיק להפיץ את השקר הזה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שנייה. אתה שאלת אותי שאלה – אני עונה לך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בוסו, תן לו לענות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה מפיץ השקר הזה. זה לא נכון. גם היום אתה צריך להציג את כתובת מגוריך ואז לקבל את הדרכון. זה הדבר הבסיסי לאזרחות, כי זו אפליה. כמה ישראלים מחזיקים דרכון זר, אתה יודע, אוריאל, חבר הכנסת בוסו? אתה יודע כמה ישראלים רצים להוציא דרכון זר באירופה בגלל שסבא שלהם או סבתא שלהם נספו בשואה? תבדוק כמה אנשים שקרובים אליך מחזיקים דרכון זר. לכן, אל תעשה הכללות, אני מבקש ממך, ואל תכניס את הדבר הזה של היעדר אפשרות לרשום את הנישואים אל החוק של מתן דרכונים. זה לא קשור. זה לא קשור. אני אגיד לך עוד מעבר לזה. אם בן אדם יהודי – תאמין לי, רובם שם יהודים לפי ההלכה ואין שום בעיה. תאמין לי שמי שבא לפה על פי סעיף הנכד נשאר פה ומשתכן פה ועושה הכול בשביל לתרום למדינה. אני אומר לך עוד דבר אחד: האנשים האלה שמגיעים לפה, אנשי עסקים בעיקר, מבקשים דרכון כי הם מרגישים את הצורך להיות חלק מהעם הישראלי. הם תורמים קודם כול לכם. אתם יודעים כמה כסף הם תורמים לבתי כנסת בירושלים? אתה יודע כמה מיליונים הם נותנים? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע. שנייה. עכשיו אני מדבר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת בוסו, אי-אפשר להעיר על כל – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראה מה אתה עושה. אתה רוצה לקחת מהם כסף ואתה רוצה לקחת תמיכה. זה לא קשור לרוסים – זה לכל העולם. אתה רוצה לקחת תמיכה מהתפוצות, אבל כשמגיע להם להיות חלק מהעם היהודי, כולל מתן דרכון, אתה אומר: לא ניתן. תגיד לי, אם זו לא גזענות, אז מה זה? זו גזענות. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא דיברתי עכשיו על הנושא שלך, דיברתי על הנושא של דרכונים בכלל. לכן, תבדוק – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – דרכונים – – – ישראלי לכל יהודי בעולם, גם אם הוא לא עולה לישראל? תגיד את זה – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תבדוק לפי הסטטיסטיקה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מי שעולה לישראל ומקבל אזרחות מגיע לו לקבל את הדרכון תוך זמן קצר, וזה לא בשדה התעופה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אבל הוא לא עולה לישראל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תפסיקו להשמיץ ולהכליל ולהפיץ פייק ניוז. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – לא עלה לישראל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא נכון. אני אומר לך שזה לא נכון. אתה תמשיך להגיד שזה נכון, וזה לא נכון. זה לא נכון. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לוקח בין חודשיים לשלושה חודשים לקבל דרכון, ותפסיק להפיץ את הפייק הזה. אתה מפיץ פייק סתם. זה לא נכון מה שאתה אומר. מה שאתה אומר לא נכון. שלושה חודשים זה לוקח. משרד הפנים לא עושה את זה במקום. תפסיקו לדבר שטויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף לך עוד דקה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני חוזר לחוק הזה. אני חושב שזו בושה שמדינת ישראל מצד אחד לא נותנת אפשרות רישום נישואים בשטחה, ומצד שני גם לא מוצאת פתרון להחזר כספי. הצעת החוק שלי באה לתת את האיזון הנכון הזה. למדינת ישראל יש אפשרות גם לפצות את הזוגות שלא מסוגלים להתחתן בישראל. לכן, אני מבקש לתמוך בדבר הזה. אני חושב שהגיע הזמן שמדינת ישראל באמת – ועל פי החוק שר המשפטים ימצא דרכים לפצות את הזוגות האלה, כי הזוגות האלה הם אזרחי ישראל לכל דבר. אז, אני מבקש לתמוך בדבר הזה, בחוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. תשיב, בשם הממשלה ובשמו של שר המשפטים, השרה גילה גמליאל. בבקשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> גילה – – – למה – – – אין מישהו אחר? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << קריאה >> הם בבידוד. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> שכל הג'יפה תלך למישהו אחר. למה את – – – אין שרים אחרים? << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד מזכירת הכנסת, חברי וחברות הכנסת, מכיוון ששר המשפטים בבידוד – נשאלתי מדוע בעצם אני משיבה בשמו. הוא נמצא בבידוד. המענה של שר המשפטים להצעת חוק החזר הוצאות כספיות בגין עריכת נישואין אזרחיים בחו"ל למי שאינם רשאים להינשא בישראל על פי דיני המדינה: כידוע, הדרך היחידה להינשא היום בישראל על פי חוק היא בהתאם לדין הדתי. החובה הזאת היא חלק מהסטטוס קוו המבקש לאזן בין אינטרסים ציבוריים שונים לבין ערכים ואמונות של קבוצות שונות בישראל. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהסדרים הנגזרים מהסטטוס קוו בענייני דת ומדינה יוצרים מציאות פוגענית בעבור אזרחים רבים בתחומים שונים, ובהם בולט בבעייתיותו תחום הנישואים. במצב החוקי הקיים זוגות אשר מעוניינים להינשא אך לא יכולים למסד בישראל מסגרת משפחתית על פי הדין הדתי נאלצים לצאת אל מחוץ לגבולות הארץ כדי להיעזר בחלופה אזרחית זרה. לחלופה זו יש עלויות משמעותיות, כלכליות ורגשיות. שר המשפטים מבקש לומר כי הוא מאמין כי על הבית הזה להבטיח מיגור אפליה בכל תחום, וכי במקום שבו לא ניתן לקיים שוויון זכויות מלא עלינו לנסות לרפאו באמצעות סיוע ותמיכה מוסדיים. עם זאת, הוא טוען כי היות שבעניינו מדובר בנושא חברתי שנוי במחלוקת, הוא סבור כי לא ניתן יהיה לדון, ולקדם אותו, בתקופה זו של משבר בריאותי כלכלי וחברתי, וכמובן, על רקע אי-יציבות פוליטית מתמשכת. שר המשפטים מקווה כי ברגע שיסתיים המשבר נדע להמשיך לשמר את האחדות ישראל, ויחד להצליח לקיים דיונים ושינויים גם בנושאים מעוררי מחלוקת אשר יבטיחו שוויון זכויות במדינה לכל אזרחית ואזרח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> רגע, ברשותך. בהקשר הזה – שנייה, אני רוצה לומר משהו. אתה רוצה לומר עוד דברים, או – אז עוד כמה דקות אני אחזור אליך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת, מי שרוצה להצביע, שיעלה למעלה, למעט חברת הכנסת – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> אז מה שחשוב לי לומר זה בעצם – הזעקה שאותה אתה מציג כאן, הרצון שלך לייצר פה פתרון, שהוא בהחלט יכול להיות פתרון יצירתי, כן צריך להישקל. אולי כדאי שתעביר את זה לוועדת שרים לענייני חקיקה. ברגע שבאמת תינתן – קודם כול, שבכלל תתכנס הוועדה, בתור התחלה. ואז, כולי תקווה שהסוגיה הזו, בסופו של דבר, כן יינתן לה הפתרון, ואנשים יוכלו להגשים את הזכויות המוקנות להם על פי חוק; לממש את הזכות האלמנטרית לנישואים גם אם זה לא מתאפשר בפרוצדורה בארץ, אבל כן – שזה לא יהיה כרוך בהוצאות כספיות עבורם כשהם ייאלצו לעשות זאת לא מתוך רצון. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סובה מבקש להשיב. בבקשה. רבותיי, נא לשמור על השקט שם, מצד שמאל. נא לשמור על השקט. תודה. חבר הכנסת סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי יושב-ראש הקואליציה רוצה לעשות הצבעה שמית – אני רק בעד, אין לי בעיה. גברתי השרה, הצעת החוק, כפי ששמת לב, לא מדברת על שינוי בסטטוס קוו. הצעת החוק גם לא מזכירה את המילה "דת"; רק בהקשר אחד: כל מי שנמנע ממנו מבחינת הדת לעשות את זה. לכן, אני לא בא לשנות פה הרגלים דתיים. אני גם לא בא להגיד לחבריי מה צריך לעשות מבחינת ההלכה. לא. המטרה היא אך ורק אזרחית, לחלוטין. נמנע מבן אדם, ולכן אני אומר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אי-אפשר לשמוע את חבר הכנסת סובה. אי-אפשר ככה. בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הנושא לא קשור לדת. בן אדם רוצה לרשום את הנישואים. הוא לא ביקש להפוך להיות יהודי לפי ההלכה. הוא אומר: אני רוצה לרשום את הנישואים. המדינה אומרת לו: לא, אתה לא יכול, מסיבות א', ב', ג', ד', ויש מלא סיבות. זה לא רק מי שעלה מברית המועצות לשעבר. יש כל מיני סיבות כאלה – גם מסיבות הלכתיות לא מאפשרים להתחתן, ואז מה, לא תתחתן? הוא נוסע לחוץ לארץ. אני לא מדבר כרגע על תקופת הקורונה – ואנחנו מעלים גם את הסוגיה הזאת כי אין טיסות, ואנשים מחכים, זוגות מחכים כבר חודשים לפתרון. אם אתה לא רשום כזוג נשוי, אתה לא יכול אפילו לשלוח את הילדים שלך – אתה לא יכול לקוות, אתה לא יכול לתכנן את החיים שלך, אם אתה לא ממסד את הנישואים שלך. ולכן, אפשר לעשות את זה כהוראת שעה זמנית; אפשר לעשות את זה כמשהו שנותן מענה כלכלי, עד 7,000 שקל. זה, פחות או יותר, ההוצאות. תכננו את הנסיעות לחו"ל, תכננו את השהייה של יומיים בבית מלון. ואם את, גברתי השרה, תמצאי פתרון חלופי, כמו למשל רישום במקומות מסוימים – עלתה פה אפילו האפשרות לעשות את זה בשטח של השגרירות – אז החוק שלי לא רלוונטי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, נא לשבת ונא לאפשר לחבר הכנסת סובה לדבר. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו נשמח להעלות את זה רק אם תגידו, כממשלה, שאתם מוכנים לקבל את זה. אבל כל הצעה של האופוזיציה אתם דוחים אוטומטית. ואנחנו תומכים בהצבעות שלכם, של הממשלה. ברוב ההצבעות של הממשלה תמכנו. גם במה שקשור לקורונה תמכנו, והצבענו בעד, וגם בכל הנושא של המענקים. יש לנו ביקורת אבל תמכנו. אז מה הבעיה לקחת את הנושא הזה, שמעניין 9,000 זוגות בשנה – לקחת ולמצוא פתרון? ואל תפחד, אדוני השר, שזה פוגע, כמו שאמרתי, באוטוריטה דתית. זה לא קשור לזה. יש בעיה של אזרחים – תמצאו את הפתרון הזה. תבוא, תיזום, תגיד. דווקא אתה, כבן אדם מאמין – תיקח את זה על עצמך, תקדם את זה. אני מבטיח לך שזה לא נושא פוליטי. אין לזה קשר לנושא פוליטי. וגם כל מי שיושב שם למעלה יסכים איתי שזה נושא כלכלי בלבד. כי בן אדם משלם עד 7,000 שקל, ואומר: למה, למה אני צריך לעשות את זה? אחר כך אני מחזיר את זה כמיסים, כשירות בצבא; אחר כך אני צריך לתרום למדינה – להגן, להיפצע עבור המדינה הזאת. אבל כשאני צריך לרשום את הנישואים, מה המדינה אומרת לי? סע לצ'כיה, סע לקפריסין. תחשבו על זה. תחשבו, ואולי תעשו סוויץ' בראש שלכם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סובה, אני אאפשר לך להצביע מכאן על מנת שלא תצטרך לעלות, וכך חבר הכנסת סמוטריץ' – הוא המציע של ההצעה הבאה – וחברת הכנסת השכל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, אני עולה למעלה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, לא. אתה יכול להישאר כאן, אם אתה רוצה. אתה רוצה לעלות? אני אחכה לך. תעלה ונמתין לך, אין בעיה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה הטרומית על הצעת חוק החזר הוצאות כספיות בגין עריכת נישואין אזרחיים בחוץ לארץ למי שאינם רשאים להינשא בישראל על פי דיני המדינה, התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 39 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק החזר הוצאות כספיות בגין עריכת נישואין אזרחיים בחוץ לארץ למי שאינם רשאים להינשא בישראל על פי דיני המדינה, התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ' – להוסיף את קולך נגד, וחברת הכנסת השכל – להוסיף את קולך נגד. אם כך, בעד – 24, נגד – 41, אין נמנעים. לפיכך, הצעת החוק לא התקבלה בקריאה הטרומית והוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התש"ף–2020 << הצח>> [הצעת חוק פ/1406/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ') << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התש"ף–2020, של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת. כך פותח יחזקאל הנביא, בפרק ל"ז, את נבואתו הידועה על חזון העצמות היבשות: "היתה עלי יד ה' ויוציאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות. והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הקבע והנה יבשות מאד. ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני ה' אתה ידעת. ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר ה'. כה אמר אדני ה' לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם. ונתתי עליכם גדים והעליתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני ה'. ונבאתי כאשר צויתי. ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו. וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם. ויאמר אלי הנבא אל הרוח. הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני ה' מארבע רוחות בֹאי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו. והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד. ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו. לכן הינבא ואמרת אליהם כה אמר אדני ה' הנה אנוכי פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל. וידעתם כי אני ה' בפתחי – –" << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סמוטריץ', מ"ז, כ"ב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> "– – את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי". << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מ"ז, כ"ב, סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> "ונתתי רוחי בכם וחייתם – –" << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יחזקאל מ"ז, כ"ב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> "– – והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני ה' דברתי ועשיתי נאום ה'". יאיר – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש לך את זה ביד – מ"ז, כ"ב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – זה לא הרבנים הקיצוניים – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מ"ז, כ"ב. לך ליחזקאל מ"ז, כ"ב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – זה לא הממסד הרבני – זה התנ"ך. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סמוטריץ', לך ליחזקאל מ"ז, כ"ב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זה הקושאן שלנו על ארץ ישראל – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אותו ספר – מ"ז, כ"ב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זה מקור הזכות – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יחזקאל מ"ז, כ"ב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – של הצהרת בלפור – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יחזקאל מ"ז, כ"ב – פתח, תקריא. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – של הצהרת האומות המאוחדות – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תפתח, תקריא יחזקאל מ"ז, כ"ב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – של מגילת העצמאות. זה מקור זכותנו כמדינת היהודים המתחדשת בארץ ישראל. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם יש לך ספר ביד, תפתח במ"ז, כ"ב. פסוק אחד תקריא. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אחי ואחיותיי – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תקריא פסוק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – אזרחי ישראל – – << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל מה כתוב שם? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה כתוב ביחזקאל מ"ז, כ"ב? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – זאת מדינת ישראל. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תקריא פסוק אחד. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> בגלות היינו עצמות יבשות. סבלנו רדיפות והתבוללות רבה. איבדנו חלקים עצומים מהעם היהודי, ואנחנו הולכים ומאבדים גם היום, לדאבוננו הרב. תראו מה קורה – – << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בגללכם, בגלל החוקים האלה אנחנו הולכים ומאבדים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – בארצות הברית ובאירופה. תראו את שיעורי ההתבוללות האדירים – – << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם – – – את היהדות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – והכואבים – – << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה הגדרת – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – שמאיימים על המשך קיומו הפיזי של העם היהודי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו מתבוללים פה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> מדינת ישראל היא שרשרת של דורות, מאברהם אבינו ויצחק ויעקב, דרך גלות מצרים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> לארץ ישראל, ועוד גלות, ושוב שיבה, ועוד גלות ארוכה של אלפיים שנים, וברוך השם, בחסדי שמיים – שיבה. העצמות היבשות, יאיר, קרמו – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מ"ז, כ"ב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – עור וגידים, מארבע כנפות הארץ. ואז באה הרוח. מדינת ישראל היא עור וגידים, אבל היא רוח. זאת המשמעות של היהדות. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה תקבע מה זה יהדות – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> מעטים מאוד החוקים, אדוני היושב-ראש, שעולים כאן, אל המליאה הזו, ובאוזניים אנחנו שומעים את משק כנפי ההיסטוריה. האחריות הכבדה – – << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה מבזה ההיסטוריה. החוק הזה מבזה את ההיסטוריה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – שמוטלת על כתפינו לעתידו של העם היהודי, במובן הפיזי הכי בסיסי של המילה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה נפתלי? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> בואו נדבר קצת על נתונים: לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2016 חיו בישראל 349,000 איש ואישה – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בצלאל, זה בגללכם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – שמוגדרים חסרי דת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בצלאל, אתה מפעיל – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> שלוש שנים אחר כך, ב-2019, הנתון הוא 440,000 – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שקר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – מי שאינם יהודים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא נכון. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> 90,000 איש בשלוש שנים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מאיפה הנתון הזה? בצלאל – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> לצערי – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בצלאל, מאיפה הנתון הזה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ולצער כולנו – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בצלאל, לפחות תבדוק את הנתונים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – מעטים, מעטים מהם – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – נתונים – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – 30,000, התגיירו ב-15–20 השנים האחרונות. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מאיפה הנתון הזה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אנחנו אוהבים את העם היהודי כולו. אנחנו רוצים שהוא יתקבץ – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא לא לא. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – איתנו, עם העצמות היבשות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא כל יהודי אתה אוהב – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> נתקבץ מארבע כנפות הארץ עם הרוח – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – עם הרוח היהודית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה אוהב רק את מי שכמוך – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> תחשבו, 300,000–400,000 שאינם יהודים שהם אזרחי ישראל – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ככה אתה אוהב יהודים. אתה לא אוהב יהודים באמת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – שמשתלבים בחברה הישראלית, שמשרתים בצבא, וטוב שכך. בעוד דור – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יחזקאל מ"ז, כ"ב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – זה כבר מיליון וחצי – – << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה מרחיק אותם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – בעוד שני דורות זה שלושה מיליון שאינם יהודים. זו התבוללות עצומה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> מדינת ישראל היא המקום היחיד שהעם היהודי יכול לשמור בה היום על קיומו – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – אל מול ההתבוללות באירופה. תצעקו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> תצעקו. אתם הרי רוצים להפוך את מדינת ישראל – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – למדינת כל אזרחיה. אצלך, יאיר, היטלר יקבע מי יהודי; הרשימה המשותפת תקבע מי יהודי. << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה גזען – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ואצלך, ליברמן וחבריו – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – אתם, אתם רוצים מפעל ליבוא – – << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – מדינת הלכה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – מנדטים. לא אכפת לכם מהזהות היהודית של המדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בצלאל, יש לי שאלה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אתם הרי קוראים לעולים היקרים האלה לא להתגייר. אתם הרי קוראים להם לא להרגיש אזרחים סוג ב' ולא להתגייר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> יש לנו אחריות לעתידו של העם היהודי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה גם גזען וגם שקרן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> יכולתי לתת עוד המון המון נתונים, אבל – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – באמת באמת חבל על הזמן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – אנחנו לא בכיכר הפגנות. נא לשבת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אתם לא מסוגלים להקשיב – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ' – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – כי אתם יודעים שזאת האמת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', רק רגע. חברת הכנסת מלינובסקי, נא לשבת. << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – המדינה, אתה פוגע במדינה שלנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, נא לשבת. חבר הכנסת קוז'ינוב, חבר הכנסת מיקי לוי, נא לשבת. נא לשבת, חבר הכנסת להב הרצנו. אפשרתי קריאות ביניים, אבל מספיק. תודה רבה. נא לשבת, בבקשה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> תוסיף לי זמן. אחי ואחיותיי, העולות והעולים היקרים – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – מברית המועצות – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – אל תתפתו אחרי – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם לו מותר לומר את דברו. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – קמפיין השנאה ליהדות שמובילים לפיד וליברמן – הצמד-חמד האלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זו לא הודעה אישית, חבר הכנסת לפיד, אל תעשה לי ככה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> דווקא אתם, דווקא אתם – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה ויכוח לגופו של נושא – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – כמי שחוו – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> באמת, נו, מספיק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – על בשרם את האנטישמיות הגדולה, כמי שחוו על בשרם את מסירות הנפש האדירה – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – של שמירת היהדות – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סובה – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – של הקהילה היהודית – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – והאנטישמיות – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – תחת כפייה גדולה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, תודה רבה. מספיק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – אתם חייבים להתגייס – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – כדי שמסירות הנפש של כל הדורות האלה שלכם ושל כולנו בגלות לא תהיה לשווא. שלא יהיה מצב שדווקא כאן, כשאנחנו מגיעים למדינה שלנו, של היהודים – כאן העם היהודי ילך לאבדון ויתבולל, וייעלם מעל בימת ההיסטוריה; כפי שקרה לכל כך הרבה עמים שעלו ונעלמו כיוון שהם לא שמרו על הזהות – ועל היהדות – שלהם. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יריב, להגיד עליי שאני מנהל קמפיין שנאה ליהדות ואני אנטישמי? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> יאיר, איווט, אל תטיפו לנו על אהבת העלייה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שונה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> העלייה מברית המועצות, כמו העלייה מארצות הברית, ומצרפת, ומאתיופיה, היא נס גדול של קיבוץ גלויות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זו תחיית העצמות היבשות. אל תטיפו לנו. אנחנו אלה שהובלנו את המאבק להפלת חומת הברזל בברית המועצות. אנחנו הובלנו את קליטת העלייה של יהודי ברית המועצות – אל תטיפו לנו. << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנשים שילמו – – – על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אתם מקדמים את ישראל לעבר מדינת כל אזרחיה. אחיי, חברי הכנסת החרדים – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – איפה נפתלי בנט – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – בואו נעשה היסטוריה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> עד מתי תישארו עלה התאנה של הממשלה הזאת? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אם בחוק כזה, שהוא נשמת אפה של היהדות, של מדינת היהודים, אתם לא מסוגלים להשפיע על הקואליציה – איזו השפעה יש לכם? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אז תברחו עכשיו מההצבעה, אין בעיה. אז לא נצביע. << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> העיקר שבנט – – – ליכוד. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> תברחו מלמנוע את ההתבוללות – – << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – הגדולה של העם היהודי. << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זאת – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת רזבוזוב, תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ההזדמנות שלנו. זאת ההזדמנות שלנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> חברי הכנסת בליכוד – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, לשבת, בבקשה, בפעם המי-יודע כמה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> חבריי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת לוי, חבר הכנסת לוי, שב, מספיק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> חבריי בליכוד, חבריי בכחול לבן, אוהבי היהדות והזהות והמסורת, אתם יודעים שזה תיקון היסטורי מתבקש. יש לכם אחריות – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לך מונופול על היהדות? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – למשק כנפי ההיסטוריה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי שמך – – – היהדות, תגיד? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> נצלו את ההזדמנות שלפיד וליברמן – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סובה, מספיק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – שונאי היהדות והמדינה היהודית – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סובה, מספיק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – לא בקואליציה, ותעשו את התיקון ההיסטורי הזה. אני מתחייב, אדוני היושב-ראש – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך, תתבייש. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – בואו נעביר את זה בטרומית. אני לא – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה שונא את היהדות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – אקדם את זה במילימטר בלי הסכמת הקואליציה. קחו את זה, תדונו בזה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה עכשיו – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – תגיעו על זה להסכמות. תקדמו את זה. תעשו היסטוריה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סובה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> תזכרו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, מספיק. חבר הכנסת סובה, די. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> תזכרו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שונא היהדות – זה מה שאתה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, מספיק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שונא היהדות והיהודים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> חברי הכנסת היהודים בכנסת ישראל – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אולי נבקש שקט – – – מי בעד. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – נצלו את ההזדמנות שלפיד וליברמן הם לא חלק מהממשלה, ותעשו את התיקון ההיסטורי הזה. אל תתפתו לדמגוגיה. תקראו בדברי הכנסת על התיקון של חוק השבות בשנת 1970. לא תמצאו מילה, מילה, על חוקי נירנברג, וקונטרה לנאצים. זה דברי הבל מוחלטים. << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – נירנברג. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> קמפיין פופוליסטי, ציני וזול – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה המצאת את – – – הפופוליסטי – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – שמאפשר להם, להם, להכניס לארץ מאות אלפי גויים – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה זה – – – אתה פופוליסט. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ולפגוע, ולסכן את עתידו של העם היהודי. אנחנו אוהבים את העלייה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אנחנו אוהבים את העולים. אנחנו מכבדים – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סובה, די כבר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – אותם. אנחנו – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אתה גלותי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – שמחים על כל מי שהגיע לכאן – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – עצמאות כבר 70 שנה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – גם אם בגלל הגלות הארוכה והארורה, לצערנו הרב, הוא לא יהודי על פי ההלכה בגלל – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף לך עוד דקה – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – סיבוכי הגלות הארוכים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אנחנו שמחים, ואנחנו רוצים לקרב ולאהוב – כן, ולהשלים את התהליך; להפוך אותם ליהודים אמיתיים על פי ההלכה היהודית. אין רב אחד, הרי, שיכול לקבוע שמי שלא נולד לאם יהודייה הוא יהודי. מה זה קשור לרבנים קיצוניים? זה הפופוליזם הזול של לפיד וחבריו, שטיפת ענייניות אין להם. שירות צבאי קובע מיהו יהודי? << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה בעד מדינת הלכה. אתה בעד מדינת הלכה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> הדרוזים הם אזרחים; משרתים בצבא, משלמים מיסים – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי אתה שתקבע מיהו יהודי? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – פטריוטים. מישהו חושב – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי אתה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – לתת להם לממש את זכות חוק השבות – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי אתה שתקבע מיהו יהודי? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ולהעלות את קרובי המשפחה שלהם? מה זה קשור? הנאצים, יימח שמם וזכרם, הרגו צוענים, הרגו נכים, אז מה? מישהו חושב לתת להם את האישור על חוק השבות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה שאתה חבר כנסת, בושה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> מאיפה אובדן הדרך הזה? אחיי בליכוד, בכחול לבן – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> גלותי וגזען. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ובמפלגות החרדיות, בוא נעשה היסטוריה, שימו רגל בדלת. נעביר את זה בטרומית, נקדם את זה אחר כך בהסכמה, נסגור את הפרצה – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – וניקח אחריות על המשך קיומו – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – המדינה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ועתידו של העם היהודי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הכול – – – בגללכם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני בטוח שהשכל הישר ינצח. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה יודע שאין סיכוי. רק בשביל השנאה העלית את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השרה גילה גמליאל להשיב בשם הממשלה ובשמו של שר הפנים, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אפילו חברי סיעתך לא מאמינים לך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> גדולי מלבי השנאה. כל הכבוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת לוי. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אתם טוענים שאני מלבה שנאה? כל הקמפיינים שלכם, כל האסטרטגיה הפוליטית שלכם, הם שנאה אחת גדולה. אין בכם מעט אהבה. אתם כולכם שנאה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה פוגע בכל המדינה, לא רק בעולים. איפה החברים שלך – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לשבת, תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חברים שלך לא מאמינים לך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סובה – אני רק מזכיר, מכובדיי, שמי שירצה להצביע, שיעלה למעלה, כי מייד בתום הדיון נעבור להצבעה. למעט חבר הכנסת סמוטריץ' וחברת הכנסת השכל, מי שירצה להצביע, שיעלה למעלה. תודה. בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> כבוד היושב-ראש, מזכירת הכנסת, כבוד השר וחברות הכנסת, אני פונה לשר סמוטריץ' מכיוון שהצעת החוק לא עלתה לדיון בוועדת שרים לחקיקה; שר הפנים מציע להסכים להצבעה במועד אחר ולפעול בהמשך להעלותה לדיון בוועדת שרים לחקיקה. אם זה יהיה מקובל עליך, יתאפשר דיון מעמיק בוועדת שרים לחקיקה. אם לא, העמדה של הממשלה זה להתנגד להחלטה. אז הכול תלוי במה שאתה מחליט. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> מתי תהיה ועדת שרים? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> מתי תהיה ועדת שרים? תצטרף לקואליציה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אפשר רגע? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ', אתה יכול לעלות. יש לך שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בצלאל, אל תפספס שנאה. אתה יכול לזרוע עוד שנאה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, די כבר. ואם אתה מעוניין להצביע, כדאי שתעלה, כי אנחנו עוברים מייד להצבעה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אולי הוא יגיד שהוא לא רוצה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש הצבעה או שאין? כי אומרים לנו שאין הצבעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, כרגע יש הצבעה, אלא אם כן חבר הכנסת סמוטריץ' יחליט שהוא מסכים למשהו אחר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא לא יפספס עוד מופע של – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לעלות למעלה, מי שרוצה להצביע. בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> גברתי השרה גמליאל, קודם כול אני שמח ומעריך את העובדה שהממשלה מבינה שמדובר בחוק חשוב ואמיתי, שכל מי שיש לו אחריות למדינת ישראל ולעתידה כמדינתו של העם היהודי, וכפי שאמרתי קודם, לעתידו, לעתיד קיומו הפיזי של העם היהודי, בלי להתבולל – אני שמח על זה שאתם מבינים שזה חשוב. מאחר שהחוק הזה חשוב גם לי, אין לי שום עניין לעסוק בהטרלות והבכות, ואני ממש לא רוצה שהוא ייפול. השאלה היא, השרה גמליאל, אם אפשר לקצוב איזה לוח זמנים, שבועיים-שלושה? כי אני באמת לא יודע, הרי לא תהיה ועדת שרים – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << קריאה >> תצטרף לממשלה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דורשים הצבעה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה):<< דובר_המשך >> השאלה – האם אפשר להסכים על איזשהו לוח זמנים? שוב, אני אופטימי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו דורשים הצבעה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה):<< דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש הקואליציה, אולי אפשר להסכים – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רוצים הצבעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אני אומר לך מידיעתי האישית, לא בתוקף תפקידי הזה, שאין דרך לקצוב לוח זמנים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה):<< דובר_המשך >> אין דרך. ואם אני מסכים שלא להצביע, בלי זמן, אז אני יכול להעלות את זה בעצם מתי שאני רוצה, אם זה לא מתקדם? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סמוטריץ', אל תהיה שפן, לך להצבעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אאפשר ליושב-ראש הקואליציה לענות מהצד. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה):<< דובר_המשך >> אני, בשונה מכם, רוצה להצליח להעביר את זה ולא לצעוק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה שפן, לך להצבעה. << דובר >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, עמדת הקואליציה, נכון לעכשיו, כמובן, היא נגד ההצעה. העקרונות שאתה מדבר עליהם הם עקרונות שצריכים להיות סביב שולחן רחב, סביב שולחן עגול – לא באופן חקיקתי כמו שאתה מנסה לקדם. אנחנו לא מתכוונים ליפול לכל הפופוליזם הזה וכל המשחקים האלה שאתה עושה ולהטרלות של הקואליציה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הצבעה. << דובר_המשך >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו נעשה שולחן עגול מסודר בנושא חשוב שאתה מעלה, ולאחר מכן נוכל באמת לנסות לבחון את הסוגיה החשובה הזאת בצורה רצינית ומקצועית, ולא באופן פופוליסטי, כמו שחבר הכנסת סמוטריץ' מציע. תודה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סמוטריץ', קיבלת קדחת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, מספיק כבר. חבר הכנסת קוז'ינוב, אתה לא תוכל להצביע. חבר הכנסת רזבוזוב, אתם לא תוכלו להצביע אם לא תעלו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בצלאל, ירקו לך בפרצוף. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תעלו למעלה, כי לא תוכלו להצביע. אני אעבור להצבעה מייד. אני אומר את זה מראש. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה פחדן, לך להצבעה. סמוטריץ', אתה פחדן. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת זוהר, מאחר שעתידו של העם היהודי חשוב לי יותר מהעקיצה הפוליטית שלך, אני אסיר כרגע, ברשותך, אדוני היושב-ראש, את ההצעה, שלא נצביע עליה. אני אתן את ההזדמנות – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה שפן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה פחדן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> כן, אני דוחה את ההצבעה. אני שומר לעצמי, כמובן, את הזכות להעלות את זה חזרה להצבעה בעיתוי שאני אבחר. ואני אתן את ההזדמנות לממשלה, לקואליציה, שלהערכתי מזדהה עם 90% מההצעה הזאת, על כל חלקיה, לקדם את החוק הזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פחדן. << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בוא נשאל אותם אחד-אחד. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> זאת תהיה זכות עצומה לכולנו. ההיסטוריה היהודית תשפוט אותנו על זה. תודה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סמוטריץ', אם היית בשירות קרבי היית הולך להצבעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. נוכח ההסכמה גם של המציע וגם של הממשלה, ההצבעה על הצעת החוק תתקיים במועד מאוחר יותר. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יאיר לפיד << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, לפנים משורת הדין, למסור הודעה אישית. בבקשה. אדוני ראש האופוזיציה, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> חבר הכנסת סמוטריץ', אם כבר פתחת בנביא יחזקאל – הרי בנוסף לכל הצרות, אתה לא מבין כלום ביהדות. מ"ז, כ"ב: "והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר הולִדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל". אתה גם גזען, אתה גם בור ועם הארץ. אתה לא מבין שום דבר – לא בהוויה היהודית, לא בשאלה איך מגינים על העם היהודי. ואני מנסה לחשוב, למה חשבת שההצעה הזאת תעבור? כי נדמה לך שאתה תגדיר לנו מהו העם היהודי ומיהם היהודים. הנכדים האלה, שהגיעו לארץ מברית המועצות לשעבר ומשרתים בצה"ל, תורמים למדינה יותר מכל הרבנים הקיצוניים שלך ביחד. מי אתה שתקבע להם אם הם יהודים או לא יהודים, זכאים להיות אזרחים או לא להיות אזרחים? מי אתה ומי רבניך? חצופים. אתם רוצים לדבר בשם היהדות? אין בכם נפש יהודית, ונשמה יהודית אחת, באף מילה שאתם אומרים. מי אתם שתקבעו להם אם הם אזרחים ישראלים או לא אזרחים ישראלים? יושב פה בוגי יעלון – בזמן שהוא היה שר ביטחון הוא זה שהתיר שיקברו אותם בבתי עלמין צבאיים, כי הם נלחמים למען מדינת ישראל. אז הגזענות מתבקשת להרכין את ראשה למול הגורל היהודי. לא שואלים אתכם. אתם לא תגידו לנו מה זה יהודים; אתם לא תגידו לנו מה זה יהדות, ואתם בטח לא תגידו לנו מי ישראלי ומי לא ישראלי. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> יאיר, מיהו יהודי, לשיטתך? מיהו יהודי, לשיטתך? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אביגדור ליברמן << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה אישית – שוב, לפנים משורת הדין. << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת רזבוזוב, די. הודעה אישית, שוב, לפנים משורת הדין, לחבר הכנסת אביגדור ליברמן. בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני לא מקבל את לפנים משורת הדין. לא יכול להיות שיש פה מישהו שמטיח עלבונות, שעוסק בחילול השם, ומישהו יקבל פה, כביכול בהנחה, זכות דיבור. הרי אין שום קשר בינך לבין היהדות. כל מה שאתה עושה זה פגיעה ביהדות. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לך לטיב טעם בשבת. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> הודעת – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אותך אני יכול להבין, אבל אדוני היושב-ראש, איפה החברים המתבגרים? איפה נפתלי בנט? איפה איילת שקד? הרי הם מדברים בשם הליברליות. איזה ליברליות זאת? למה הם לא נמצאים כאן? למה הם נתנו לך בכלל זכות להעלות את האיוולת הזאת פה, מעל דוכן הכנסת? אמר מישהו: מה שלא פרנסה לא מעניין. אתם מדברים: מה שלא פרנסה לא מעניין. מה תורם החוק הזה למאבק בקורונה? מה הוא תורם ליציאה מהמשבר הכלכלי? הרי אתה רק מוסיף פה שיסוי ופילוג בתוך העם היהודי. זה מה שאתה עושה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בנט ושקד לא יכולים – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מי הביא את החוק הזה להצבעה בכנסת? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> ציפי לבני. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מי שהביא אותו הוא איש מפד"ל. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> ציפי לבני הביאה אותו. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לך, ב-1970 זבולון המר הצביע בעד החוק. מנחם בגין הצביע בעד החוק הזה. דוד לוי הצביע בעד החוק הזה. ומי שהביא אותו – המפד"ל הביא אותו לכאן, להצבעה, ב-1970. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אף אחד לא חשב שאתם – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לך עוד משהו – הרב קוק, 1950, הליגה נגד כפייה דתית. פעם ראשונה מקימים במדינת ישראל – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> מה זה קשור לכפייה דתית – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ומי מצטרף לשם? הרב קוק מצטרף. הרי כל מה שאתה עושה זה שיסוי ופילוג. אין לך בכלל זכות קיום. אתה מדבר בשם היהדות. מה אתה קשור ליהדות? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה רק מלבה שנאה. חוץ משנאה אין לך שום מסר. המסר היחידי שלך זה שנאה, פילוג של העם היהודי. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> שתי דקות. שתי דקות. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ותזכור, מפד"ל הביאה את החוק הזה לכנסת. מפד"ל הצביעה בעד החוק הזה יחד עם כל גח"ל – אז קצת גם לזכור את ההיסטוריה. דבר אחרון – תראה, כרגע, כשאנחנו מדברים, בצבא ההגנה לישראל משרתים 5,500 חיילים שאינם יהודים לפי ההלכה – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> גם דרוזים, גם בדואים. מה זה קשור – – – << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – הם לא רק משרתים, הם ציונים, הם אזרחי מדינת ישראל, הם עובדים, עושים מילואים ומשלמים מיסים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אתה דמגוג, אתה דמגוג. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ותלמד ממרים פרץ, אולי אתה תזכור את הסיפור שלה על גרמן רוז'קוב, אותו חבר של אלירז פרץ, שנהרג, לצערי, אחריו. הוא לא היה יהודי לפי ההלכה אבל היה פטריוט ישראלי, היה ציוני, נלחם ונהרג. הוא היה בן ביתה של מרים פרץ. קצת תלמד שם על היהדות, על הציונות ועל הפטריוטיות. תודה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אתה דמגוג, זה מה שאתה. דמגוג. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה החל מיום האבטלה הראשון) (הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1250/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קארין אלהרר) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה החל מיום האבטלה הראשון), הצעתה של חברת הכנסת קארין אלהרר. אני מזמין אותה להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, לפני שאני אגע בהצעת החוק, אני רוצה להעלות כאן סוגיה חשובה ביותר. חוק הפיקוח על מעונות היום התקבל לפני למעלה משנתיים. התקנות של החוק היו אמורות לעבור לפני שנה. בין לבין, אנחנו נמצאים יום-יום עם סיפורים מזעזעים בחדשות – סיפורים של התעללות בפעוטות במעונות היום, שנותרו ללא פיקוח. אנחנו מבכים את המקרים הללו ומזדעזעים ומצקצקים, ואני שומעת כותרות וסיסמאות של שר הרווחה, שממונה על החוק הזה, ושל שר המשפטים, שהודיעו בשבוע שעבר בכותרת מפוצצת בעיתון: לא יידחה חוק המצלמות. יהיו תקנות בשבוע הבא. לפני יומיים היה השר שמולי, שר הרווחה, בוועדת הכנסת, הוועדה לזכויות הילד, והתחייב בקולו. הוא ישב לידי ואמר: התקנות יגיעו ביום רביעי. אז הגיע יום רביעי, והיום בבוקר הוא שלח את הפקידים כבשר תותחים לוועדה, כדי להודיע שאין תקנות. עכשיו תראו, זה נורא קל להציג כותרות בעיתונים, הרבה יותר קשה לעשות. אתם אומרים שאתם עושים אבל אתם לא עושים. אני מודיעה כאן: השרים והממשלה מפקירים את הילדים. שיהיה ברור. על הראש של הממשלה המקרה הבא. אני מקווה שכולכם הפנמתם את זה. ואני לא ארצה, ולא ההורים, לשמוע את ההתנצלות, את הבכי, את הצקצוק, את הנאומים מלאי הפתוס בדאגה – דאגה כנה – ולהבטיח שהמקרה הבא לא יקרה, כי הוא יקרה; כי אי-אפשר ליישם את חוק המצלמות; כי הם לא פתרו עניינים ביורוקרטיים ולא ניתן יהיה לפקח; כי יש 23 מפקחים על אלפי פעוטונים. 23. מה יבדקו קודם? זה דבר שאסור לו לקרות. אני מפצירה בממשלה: תטפלו בבעיה. רציתם להיות בממשלה, אמרתם: ישראל לפני הכול, ממשלת אחדות, מה שאתם רוצים. אבל איפה הטיפול? ובאמת, גם הצעת החוק שאני מביאה היום, הממשלה תפיל אותה, כמובן, כי באמת זאת הממשלה הכי גרועה בכל הזמנים, כי היא מנותקת. היא מנותקת, ואני רוצה רגע לחזור ולהתייחס להצדקות של הקיום לממשלה הזאת, אם בכלל יש. ממשלה שהוקמה בחטא, ברמייה של ציבור הבוחרים, באיזה תירוץ עלוב שלא הייתה ברירה וישראל לפני הכול. קראתם לה ממשלת חירום קורונה. ואללה, איזה שם מחייב. הממשלה הזאת קיימת 100 ימים. מה היא עשתה ב-100 ימים? מעניין. בואו נראה. אז הם שינו חוקי-יסוד בהתאם לקונסטלציה הפוליטית, לעוקם הפוליטי. הקימו מלא משרדים מומצאים – בזבזו על זה מיליארדים. סידרו לראש הממשלה הסדרי מס, כי הוא היה ממש-ממש פסע מלהיות – איך קראת לזה, מיקי זוהר – נכה כלכלית, נכון? אני טועה? נכה כלכלית. היה גם אאודי A2, פעמיים, כי בכל זאת, יש גם חליפי. ממש שיקמו את הכלכלה – של עצמם בעיקר. כל הטוב הזה לא נגמר, כי ממש בזמן הפציעות, כשכבר עברו 100 הימים והם היו צריכים להביא תקציב מדינה, אופס, לא יצא להם תקציב מדינה. הם לא הצליחו. מה קיבלנו? ארכה. עוד 120 ימים. מי יודע מה ישתנה חוץ מעוד קצת התנצחויות, עוד קצת רמאויות, עוד קצת הסכמים שלא יכובדו. כאילו אין ברקע משבר כלכלי, משבר בריאותי הכי קשה שהיה כאן. מה פתאום, אין כזה. אם חשבתם שזה מה שיגרום לשיפור מצבם של האזרחים, תנו לי לומר לכם: זה לא יקרה. אז בהצעת החוק, שהיא בעצם הוראת שעה, ניסיתי לשפר ולו במעט את מצבם הכלכלי של אנשים בישראל. היום החוק קובע שדמי אבטלה לא ישולמו בעד חמשת הימים הראשונים בכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים שמתחילים ביום שהאדם פוטר. בימים הרגילים זה נועד כדי לתמרץ אנשים למצוא עבודה כמה שיותר מהר, לחזור לשוק התעסוקה. אבל כל מי שמסתובב ברחובות העיר רואה חנויות עם שלט "להשכרה". עסקים סוגרים, אין מקומות עבודה. לא רק חנויות, גם עסקים בינוניים, גם עסקים גדולים – הם מפטרים והרבה. ההצעה באה ואומרת: תעזרו לאנשים. כל שקל קובע. הם צריכים לגמור את החודש. תנו להם את דמי האבטלה מהיום הראשון, וגם זה – בהוראת שעה לשנה. תנו להם לנסות לעמוד על הרגליים, עד שמישהו בממשלה יתעורר וימצא פתרון רציני. אגב, ההצעה הזאת מוסכמת על הביטוח הלאומי. אבל בממשלה, איך נאמר, הניתוק הולך וגובר. לא בדיוק החליטו לעשות עם זה משהו. אז אני מציעה כאן: ממשלה יקרה ולא נכבדה, תעשו כאילו – כאילו אכפת לכם, כאילו אתם מנסים לעזור. תנו סימן שאולי אולי נותר בכם איזה שמץ של זיכרון להבנה שבאתם לשרת את הציבור ולא הוא אתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת קארין אלהרר. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי, בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת קארין, סעיף 172 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, קובע כי לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע. סעיף זה תוקן לאחרונה, כפי שאפרט מייד. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מדברת רק על החדשים – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היא מדברת רק על החדשים, לא על – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> חשבתי שאת כבר מכירה אותי. אני לא משאיר שום דבר פתוח. "חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך". אני אגלה את זה, לא אשאיר את זה צפון. לאור המשבר הכלכלי שנכפה על המשק בעקבות התפרצות נגיף הקורונה תוקן החוק במסגרת חוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020. נקבע – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אז מה עושים? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כל מי שיקשיב, יהיה ברור לו הכול וגם ילמד מה החוק אומר, מה היה התיקון. כי היו פה הצבעות עד השעות הקטנות של הלילה על הדברים הללו, ולפחות זאת אולי הזדמנות, ומי שלא הקשיב אז, או שלא ידע, יוכל להשלים עכשיו. אני אמרתי את הדברים לשאלתו של היושב-ראש. נקבע כהוראת שעה כי מי שכבר נוכו לו חמשת ימי האבטלה הראשונים, כאמור, לא ינוכו לו ימים נוספים. זאת החל מחודש יולי 2020 עד חודש יוני 2021. בכך ניתן מענה הולם וראוי לבעיית חמשת הימים הראשונים, המתחשב הן בצורכי הציבור מזה והן במעמסה התקציבית הגלומה בביטולו המוחלט של סעיף זה. הצעת החוק דנן מבקשת לקבוע כי מובטל לא יידרש להמתין חמישה ימי המתנה מדי ארבעה חודשים בכל התקופה שבין יולי 2020 עד יוני 2021. זה נכון מה שאמרתי? קארין, אין חולק כי מדובר בהצעה שתיטיב עם חלק מציבור המובטלים, ואולם נוכח הפתרון שכבר ניתן רק בחודש שעבר – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא פתרון. אתם תקצבתם את זה בסכום שלא מתאים למובטלים החדשים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אז עכשיו אני רוצה להבהיר את זה. רוב-רובם של המובטלים, 900,000, ממילא המתינו כבר חמישה ימים. מכאן עד חודש יוני 2021 הם לא יידרשו – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה לא יודע. אתה לא יודע אם לא יהיו חדשים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> רגע. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה לא יודע. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא, לא, אני אגיע גם לזה. אני אומר קודם כול, בואי נסכים ש-900,000 מובטלים שכבר מקבלים לא יידרשו לימי אבטלה נוספים. להם החוק לא יעזור שום דבר. את מתכוונת לומר שכל אלה שיגישו תביעה חדשה לדמי אבטלה יוכלו לקבל את חמשת ימי ההמתנה הראשונים. עכשיו, תראי, אני רוצה לומר לך את זה בכל הכנות, קארין. בכל הכנות אני רוצה להגיד לך: קודם כול הממשלה שדיברת עליה סרה והפלגת – הממשלה הזאת – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הכול טוב. לא המצאתי כלום – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> קארין, אני לא מדבר על נושאים אחרים עכשיו, אני מתמקד בדמי אבטלה. דווקא בנושא הזה הממשלה היטיבה, התחשבה במצוקה של המובטלים והאריכה את האפשרות עד יוני 2021. אז קודם כול, זוהי עובדה שהממשלה כן מתחשבת, כן אכפת לה מהמובטלים. עכשיו את מדברת על חמישה ימים. אני איתך, אני מסכים, אני חושב שזה נכון. אני לא אומר: ממילא הם פוצו. אני אומר להפך: אם כבר הייתם נדיבים – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא נדיבה – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא אתם, הממשלה כביכול. אם אנחנו כבר נדיבים כלפי המובטלים ונותנים להם שנה ומשהו ממרץ עד יוני 2021, אז גם את חמישה הימים האלה אפשר להביא. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אתם משלמים פעם ברבעון. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מציע לך, קארין – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא, לא, זה בוטל. עד יוני 2021 זה בוטל. עד יולי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם יכולים לשלם לחדשים ולעזור להם. זה לא מתוקצב – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך. אני חושב שזאת הצעה מצוינת – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוקיי. אז תצביע בעד. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – אבל הדרך המקובלת היא להביא את זה לוועדת שרים לענייני חקיקה, לקיים דיון. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הממשלה – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני חושב שגם שר הרווחה פתוח לנושא הזה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני אומר ששווה לדבר. אני אעביר את זה לשר, אין לי בעיה, אבל שווה להביא את זה פעם אחרת להצבעה, במועד אחר. חבל. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כיוון שזה לא בא לוועדת שרים לענייני חקיקה ולא התקיים דיון עמדת הממשלה היא נגד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סגן השר, תודה רבה. חברת הכנסת, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני רוצה להשיב לאדוני סגן השר, ובכלל גם לממשלה, ולהזכיר לכם שוועדת שרים לענייני חקיקה לא עובדת כבר חודש. אתם עסוקים בעצמכם. בינתיים צריך לעשות משהו. אני מציעה – אמר סגן השר בהגינותו, שמדובר בהצעה מצוינת. הרי אם אתם רוצים אפשר להתקדם. זה בידיים שלכם. בואו תצביעו בטרומית. אתם שולטים. זה צריך לעבור לוועדת הרווחה. אני בטוחה שחבר הכנסת חיים כץ לא יעביר שום דבר בלי שתהיה הסכמה של הממשלה. אתם רוצים לעשות את המעשה הנכון? תעשו אותו. אתם לא רוצים? תהיו הגונים ותגידו: לא רוצים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי, תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 38 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה החל מיום האבטלה הראשון) (הוראת שעה), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. תוצאות ההצבעה הן 25 בעד, 38 נגד. אנחנו מוסיפים את חברת הכנסת שרן השכל – נגד, יש פה עוד חבר הכנסת אחמד טיבי – בעד, וחבר הכנסת אוסאמה – בעד. יש 27 בעד ו-39 נגד. גם השר פרץ הצטרף נגד, אז יש לנו 40 נגד ו-27 בעד. תודה רבה. הצעת החוק לא התקבלה. תודה רבה. לפרוטוקול אנחנו מצרפים את חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, שגם היא נגד החוק. אנחנו לא משנים את תוצאות ההצבעה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/882/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר כהן) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התש"ף–2020. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ואדוני אחמד – יש פעמים לא רבות שבהן אנחנו צריכים בבית הזה להתכנס סביב רעיון ולתמוך בו. פשוט ככה. אנחנו די מחויבים לפעול בכל הכוח לקדם עוולות ולפתור אותן, ולדאוג שלא תהיה אפליה. עכשיו שימו לב, זו הצעת חוק הביטוח הלאומי, שנקראת תיקון – ביטוח שאירים לאלמן. חיים כץ, אתה מכיר את זה, נכון? מכיר את זה טוב ותומך בזה. לפי הוראת החוק, שימו לב, אלמנה, כהגדרתה בסעיף 238, זכאית לקבלת קצבת שאירים בשל פטירתו של בן זוגה המבוטח, ללא מבחן הכנסה, ואף אם אין עימה ילד. לעומת זאת, עכשיו תקשיבו, אלמן זכאי לקצבת שאירים בשל פטירת בת זוגו המבוטחת רק – רק – אם יש עימו ילד או שהכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 – היום, זה משהו כמו 5,400 שקלים. מה שאני מבקש זה לתקן את ההבחנה הזאת, שפוגעת באלפי קשישים אלמנים שההכנסות שלהם אינן גבוהות ואינן עומדות ברף הקבוע היום בחוק, ולקבוע כי אלמן – בדיוק כמו אלמנה – יהיה זכאי לקצבת שאירים, גם אם לא יתקיימו התנאים המפורטים שאני אמרתי. המצב כיום, אם כן, מפלה באופן ברור בין אלמנים לבין אלמנות. האפליה הזאת מבוססת על מציאות ישנה ולא רלוונטית, שאינה תואמת את אופי החיים בשנת 2020. החוק המיושן מושתת, אדוני היושב-ראש, על הנחת יסוד שבן הזוג הוא המפרנס והרעיה היא עקרת בית. כשהניחו את החוק הזה לפני עשרות שנים, כך חשבו. כולנו יודעים שאין זו המציאות כיום, והגיע הזמן לתקן את החוק. הפגיעה והאפליה באלמן מתבטאת בעיקר בארבעת המישורים הבאים: 1. בניגוד לאלמנה, זכאותו של אלמן לקצבת שאירים מותנית בשני תנאים. א. שהוא אינו משתכר בשכר של למעלה מ-5,200 שקלים – כי אז הוא אינו זכאי כלל לקצבה. ב. כדי שמבחן ההכנסה יתבטל, צריך אלמן להוכיח כי ברשותו קטין מתחת גיל 18. שני התנאים האלה, מבחן ההכנסה והחובה שיהיה לך בבית קטין, אינם חלים על אלמנות. 2. מפנסיית השאירים של הנפטרת מקבל האלמן 40%, בעוד האלמנה מקבלת 60%. בניגוד לאלמנה, אם מתמזל מזלו של האלמן ומשמיים יזכוהו בזוגיות נוספת, תישלל ממנו הפנסיה של רעייתו המנוחה, שממנה הוא מקבל, להזכירכם, רק 40%. הצעת החוק הזו לא תתקן את כל העוולות האלה שהקראתי, אבל היא מבקשת לתקן את המינימום שאנחנו חייבים לאותם אנשים, שאני מזכיר שבדיוק כמו אלמנות גם הם איבדו את השותפים שלהם לחיים. הצעת החוק מבקשת להשוות את תנאי הזכאות לקצבת שאירים של זכאים אלמנים לתנאי הזכאות של אלמנות. הראשון, לבטל את מבחן ההכנסה המגוחך הקובע כי 5,000 שקל זו הכנסה חודשית גבוהה – והיא לא. השני, לבטל את החובה בהוכחה כי ברשותו יש קטין. זה נשמע מטורף לגמרי. זה פשוט נשמע מטורף לגמרי. אם יש איתך קטין ואתה מרוויח 5,200, אתה תקבל. יש משוואה שהיא מאוד מאוד, איך אנחנו אומרים – לא פיירית. יש כל כך הרבה קשישים שפונים אלינו. אגב, זה כבר ארבע או חמש שנים שאני מטפל בזה, ובכל פעם כולם אומרים: אין דבר יותר צודק מזה, אבל כל פעם נכנס משהו. דיברתי אתמול עם שר הרווחה, עם שמולי, שבוודאי למד ומכיר את ההצעה הזו. הוא תומך בה. דיברתי עם השרה לשוויון חברתי, השרה מירב כהן, שבוודאי הצביעה בפעם שעברה לטובתו של החוק הזה, כי זה דבר שזועק לשמיים – ובלי שום קשר, אדוני, לא לקורונה ולא למציאות אחרת. זה דבר שזועק לשמיים. אמר לי מישהו בבדיחה שאין פה ניגוד עניינים, כי לרוב תוחלת החיים של נשותינו היא גבוהה יותר. אז אין ניגוד עניינים, אבל יש צורך דחוף מאוד לתקן את העוול הזה. אגב, גם אנשי הביטוח הלאומי מסכימים לכך. גם אנשי הביטוח הלאומי מבינים את חשיבות העניין, ובשיחה איתם, בוודאי ובוודאי נמצא את – אני לא רוצה להגיד "פרוטות", אבל זה לא את התקציב הגדול שיזעזע את אמות הסיפים ויגרום לפגיעה תקציבית בשום דבר. חוץ מאישור – אישורו של החוק הזה זה הדבר היחיד. הוא באמת ייתן אפשרות לאלפי אלמנים לנשום עמוק, לקבל את מה שמגיע להם ולא להיקרע בשיני המציאות ובשיני המצב הכלכלי הקשה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. ישיב סגן שר העבודה והרווחה, חבר הכנסת משולם נהרי, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אם הוא עונה, אין – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי, תודה רבה, מוסכם על שני הצדדים, על דעת המציע, שתשובה והצבעה במועד אחר. אז ההצעה הזאת כרגע לא מועלית להצבעה. << הצח >> הצעת חוק זכויות לעובד עצמאי, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/557/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה, הצעת חוק זכויות לעובד עצמאי, התש"ף–2020, של חברי הכנסת עפר שלח, יאיר לפיד ורם שפע. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מגיע למטה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נמתין. בבקשה. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני. מאז שפרץ משבר הקורונה מלאה כל הארץ דיבור על העצמאים. ובצדק. אף אחד לא נפגע מהמשבר הזה יותר מהעצמאים, מהעסקים הקטנים; ממאות אלפי האנשים שהקימו בזיעת אפם עסק שהיה שאיפת חייהם, והעסק הזה פתאום מצא את עצמו במציאות שבה הקטר הכלכלי נעצר בבת אחת ודורס אותם. מלאה הארץ הבטחות לעצמאים – רובן אינן מקוימות. אנחנו מכירים את זה. אנחנו עוסקים בזה בוועדות הכנסת השונות. אבל זה לא משכיח מלב את העוול המסורתי, את העוול המובנה, שיש בזכויותיו של העצמאי ביחס לשכיר במדינת ישראל. והעוול הזה – יש לו טעמים היסטוריים. האנשים שבנו את הארץ הזאת, שבנו את המדינה הזאת, עשו את זה מתוך השקפת עולם. והשקפת העולם הזו ראתה בזכויותיו של העובד והעבודה המאורגנת את תכלית הכול – וזה ממש לא דבר מגונה. זה ממש דבר ראוי. ויש פה מערכת משמעותית מאוד של זכויות לעובד המאורגן, לשכיר – וטוב שכך. טוב שהמשק הישראלי התבסס עליה. זה אפשר לו לעמוד בסערות מאוד גדולות. ובהצעת החוק הזאת אני לא בא לפגוע ולו בזכות אחת מהזכויות האלה. אבל העצמאי נחשב בראשית ימי המדינה ולתוך שנותיה כאיזה מין יצור קפיטליסטי מגונה, ועד היום – חבר הכנסת מאיר כהן; חבר הכנסת מיקי לוי מכיר את זה מצוין – כשאתה מדבר עם אנשי האוצר, למשל, על זכויותיו של העצמאי, הם אומרים לך: אבל העצמאי בוחר מתי הוא עובד, הוא מחליט לעצמו. כאילו זה איזה איש שחי בשפע ולא אדם שקם ועובד מבוקר עד ערב בעסק שלו – גם אם הוא עובד לבד, וגם אם הוא מחזיק עסק קטן – כדי להחזיק את העסק הזה מעל המים. אנחנו מדברים הרבה על הזכויות הכלכליות שנוגעות לזה, על הפגיעה המוחלטת בזכויותיהם של העצמאים – החל מדמי אבטלה ודמי מחלה ודמי פגיעה ודמי לידה. תעברו על כל דבר שמתחיל ב"דמי" – העצמאים נדפקים בו. אבל יש גם זכויות מהותיות, שהן זכויות מאוד מאוד חשובות וההשפעה הכלכלית שלהן היא עצומה, שלא בהכרח קשורות לכסף ישירות. הן לא בהכרח קשורות לעובדה שלמשל – חוק אחר שהנחתי על שולחן הכנסת ולא התקבל עד היום נוגע לדמי פגיעה. זה רק בשביל לתת דוגמה: אדם שהוא עצמאי ויש לו עובד אחד ושניהם מטפסים ביחד על איזה סולם בעבודה ונופלים – העצמאי ישלם לשכיר את שכרו מהיום הראשון, והוא עצמו יקבל את זה החל מהיום ה-13. יש זכויות שיש לעובד השכיר. שאין שום סיבה שלא יהיו לעצמאי. הזכות להתאגד – יכולים עצמאים להתאגד באיגוד מקצועי, איגוד של מוזיקאים או איגוד של עובדי במה או איגוד של מורי דרך או מה שזה לא יהיה ולקבל את הזכויות המלאות: זכויות למשא ומתן, זכויות לייצוג, בלי ששום דבר אחר ייפגע, הזכות לבוא כקבוצה של עצמאים לתוך מכרז ולהציג ביחד הצעה בלי שהם ייחשבו הסדר כובל, בלי שרשות התחרות – מי שהייתה פעם רשות ההגבלים – תגיד להם: רגע רגע, אתם יוצרים עכשיו איזה הסדר כובל ביניכם, הדבר הזה לא מקובל. הזכות ליהנות מכל התנאים שלא מאפשרים להפלות עובד שכיר – גם עצמאי צריך להיות זכאי להן. הזכות שבמקום עבודה שבו מועסקים עובדים עצמאים ועובדים שכירים כל הוראות הדין שנוגעות לבטיחות וגהות שחלות על השכירים יחולו גם על העצמאים, וכאמור, הזכות לחברות בארגון. כל זכויות היסוד האלה. עוד דבר אחד שעולה בהצעת החוק הזאת זה שבמכרזים שעורכת המדינה, לצורך חובת המכרזים יוכלו כאמור עובדים עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים להתאגד ולהגיש הצעה אחת, בתנאי שהם מופיעים בה. כל הדברים האלה – כל הזכויות האלה, שיש להן גם משמעות כלכלית וגם משמעות ערכית, אינן ניתנות היום לעובד העצמאי. המשמעות הכספית של הצעת החוק הזו, בימים אלה של קורונה – קודם כול היא בטלה בשישים לעומת השוויון הערכי שעולה ממנה, אבל גם היא חלק ממה שאנחנו יכולים לתת לעובד העצמאי כדי לתת לו בסופו של דבר את היכולת להתמודד בתוך המשבר העצום הזה. כי התוכניות של סיוע ישיר לעצמאים ולעסקים קטנים ייגמרו מתישהו. הכסף ייגמר, ולא יוכלו לעמוד בזה ממילא. גם הכסף שהובטח להם הרי לא מגיע. יש נתונים שמתפרסמים מעת לעת – כמה מתוך כל האמירות הגדולות של הממשלה וכל ה-150 מיליארד שלכאורה היא הוציאה, כמה באמת הגיע לכיס, גם של השכירים, אבל עוד יותר מזה, של העצמאים. מחנק האשראי של העצמאים ושל העסקים, אנחנו מכירים אותו. עסקתי בו הן בוועדת הקורונה הן בוועדה לביקורת המדינה. בואו נתחיל בלתת להם את הזכויות הבסיסיות האלה. בואו נתחיל בלתקן את העוול בן היותר מ-70 שנה הזה, שמפלה את העצמאי לעומת השכיר כשאין שום סיבה להפלות את העצמאי לעומת השכיר. בואו נתחיל גם מצדק וגם מלעשות טוב בקבלה של הצעת החוק הזאת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עפר שלח. תשיב השרה גילה גמליאל, בבקשה, בשם שר המשפטים. << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> כבוד היושב-ראש, מזכירת הכנסת, חברי וחברות הכנסת, הנושא שהעלית הוא נושא מאוד מאוד חשוב, וטוב שהוא עולה כאן גם לדיון וגם בפוטנציאל לקדם שינויים בהליכי חקיקה. אבל אני משיבה כרגע בשם שר המשפטים, אז ברשותך אני אקריא את התשובה שלו לעניין. מענה שר המשפטים להצעת חוק זכויות לעובד עצמאי: מעמדם של העצמאים בישראל אכן אינו מוסדר בצורה מספקת בדיני העבודה שלנו, והגיעה העת שנדון בו בצורה מעמיקה ונחזק בחקיקה את זכויות העצמאים. החוק המוצע דן בארבעה מרכיבים עיקריים: איסור אפליה בהזמנת שירות מעובד עצמאי; הגנה על בטיחותם של עובדים עצמאים במקום העבודה; זכותם של עצמאים להתארגן וכן זכותם להשתתף במכרזי המדינה. כל אחד מהנושאים הללו מורכב מבחינה רעיונית, משפטית וכלכלית. ועל כן שר המשפטים סבור כי יש לקיים באשר לכל אחד מהם דיון נפרד ומעמיק. משבר הקורונה חשף בפני כולנו את הפגיעות הייחודיות של העובדים העצמאים בישראל. במסגרת תוכניות המענקים שהובילה הממשלה הובטחו מענקים תקדימיים לקבוצה חשובה זו, והוא מקווה שמגמה זו תימשך גם בשגרה. ראשית ולפני הכול חשוב לבחון פתרונות ארוכי טווח בנושא פגיעה בתעסוקת עצמאים, כגון דמי אבטלה או חלופות אחרות. ולסיכום, ככל שהצעת החוק הספציפית תגיע לוועדת שרים לענייני חקיקה, נקבל על אודותיה חוות דעת מקצועיות, נדון בה בכובד ראש, וייתכן שנקדם לפחות חלק ממרכיביה בחקיקה ממשלתית. מה שאני הייתי מציעה, עפר, שמכיוון שבאמת הנושא הוא נושא כל כך חשוב והוא נוגע לכל כך הרבה אנשים שזועקים לעזרה הזו – אם אפשר, להשאיר רגע את המחלוקות בצד וכן לראות אם אפשר שתסכים להעלות את זה לוועדת שרים לענייני חקיקה ולהמתין עם ההצבעה. חבל סתם ללכת על קו שהוא יהיה קו מתנגד. אז במידה שאתה תסכים, יהיה אפשר להעביר את זה גם במקביל, בינתיים, להצעה לסדר-היום. אתה יכול לדון על זה, גם כן, בישיבה באחת הוועדות, ואז אולי לקבל את זה, מכיוון שכל נושא שלצערנו לא מגיע לוועדת השרים לענייני חקיקה, אז הממשלה ומרכיביה בעצם מנועים מלהצביע בעד ההחלטות. וגם – עפר, חבר הכנסת עפר שלח – מכיוון שגם לנושא עדיין אין את הבשלות של הדיונים, אני באמת מציעה לך, ואני חושבת שאתה צריך להיות חלק מזה כמי שהציע את ההצעה, כן להמתין עם זה וכן ללכת בזה יד ביד עם הממשלה. גם ועדת השרים, וגם אפשר להפוך את זה להצעה לסדר-היום, מבחינתי. לדון בזה כבר בוועדות, לקיים כבר את הדיונים המקדימים גם בכנסת. ואז לייצר פה איזושהי פלטפורמה שתהיה אולי יותר נכונה ויותר בשלה – להגיע להחלטה שתוכל גם לקבל תמיכה מהממשלה, וכפי שאתה רואה הקו הוא חיובי. אז זו דעתי. אבל זה תלוי גם בך. אפשר? תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> עפר, אז הבמה שלך. אני חושבת שכדאי ללכת על זה. חבל סתם להוביל להצבעה מיותרת ולבטל את זה. אתה רוצה הצבעה במועד אחר? הצבעה במועד אחר? אתה יכול לעלות להשיב על זה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי. תודה רבה, השרה גילה גמליאל. בבקשה, חבר הכנסת. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עפר, אתה רוצה להצביע? << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כן. השרה גמליאל, כמה טוב שאין ועדת שרים לחקיקה כבר שלושה שבועות. אין ועדת שרים לחקיקה, כי הממשלה הזאת היא ממשלה לא מתפקדת, שלא מסוגלת להגיע בתוכה לשום הסכמה ושום דבר, והיא עוסקת בחרמות על חקיקה, כולל חקיקה ראויה. עכשיו, הייתי מקבל את ההצעה שלך ברצון, אני אגיד לך מה הבעיה שלי: הנחתי את ההצעה הזאת גם על שולחנה של הכנסת העשרים, ועשיתי את זה יחד עם חבר הכנסת משה גפני, לא פחות, יו"ר ועדת הכספים. לא. זה לא העניין. הרי – כנהוג להגיד בדרך כלל לפני שאתם מפילים הצעות חקיקה – זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה. אין. האפשרות שלכם לקדם את החקיקה הזאת הייתה בכנסת העשרים ובכנסות אחרות – אני לא יודע, הכנסות התחלפו פה בקצב אדיר. והאמת, גילה, לא לך באופן אישי – לכם אני פשוט לא מאמין. אני לא מאמין לכם. אני לא מאמין שאם תבוא ההצעה הזאת, ועדת השרים תדון בה ברצינות. אני לא יודע מתי תהיה ועדת שרים לחקיקה, כי אני לא זוכר דבר כזה בשבע השנים שאני נמצא פה, שחודש לא הייתה ועדת שרים לחקיקה. אני לא יודע מתי יצליחו ניסנקורן ודודי אמסלם להגיע לאיזו הסכמה בכלל בשביל לכנס את הגוף הזה. אני לא יודע מתי אתם תדונו ברצינות באיזושהי הצעת חוק שמועלית פה. ולכן, למרות שאני מכבד בהחלט את המציעה, אני לא מקבל את ההצעה. אני מבקש להצביע. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי. תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רגע, אעלה. אני עולה להצביע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו נחכה. מקסימום אנחנו נספור את הקול שלך מחוץ לפרוטוקול. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 31 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק זכויות לעובד עצמאי, התש"ף–2020, לא נתקבלה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תוסיף אותנו, בבקשה. נא להוסיף. נא להוסיף. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו נוסיף את אלה שלא הספיקו להגיע. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אם אפשר להוסיף גם – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> רק רגע אחד. כן, רק את אלה שפה. חבר הכנסת טסלר, חבר הכנסת בוסו, חבר הכנסת אבוטבול, כן? בסדר. חבר יעלון, חבר הכנסת בוגי יעלון וחבר הכנסת סגלוביץ' – בעד. חבר הכנסת הרצנו – בעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה היית כאן? אתה לא היית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הורדתי. לפרוטוקול בסדר. חברת הכנסת פרומן – בעד, וחבר הכנסת עפר שלח – בעד. חברת הכנסת קארין אלהרר – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> היית כאן בהצבעה? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי. חברת הכנסת קארין – בעד. אז בעד יש לנו 12 ועוד חמישה. 17 בעד. נגד – 31. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מוסיף עוד שלושה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עוד שלושה, אז ביחד – 34 נגד. אז תוצאות ההצבעה: 34 נגד, 17 בעד. הצעת החוק לא התקבלה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: תרבות האונס בחברה הישראלית << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא – הצעה לסדר-היום בדבר הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: תרבות האונס בחברה הישראלית, מס' 1359. תציג את הנושא חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לנושא שאני עומדת להציג יש מאפיין מאוד מאוד מתסכל. כשקורה אירוע – נרצחת אישה, נפגעת אישה, נאנסת, מוטרדת, מותקפת – בשנים האחרונות, אני חייבת לומר, המדינה רועשת. וזה טוב. טוב שכך. ואנחנו רואים בשנים האחרונות דורות של נשים פמיניסטיות, צעירות, שמובילות את המאבק הפמיניסטי בעד נשים, תחת הכותרת אחת מתוך אחת – כי כן, כל אחת מאיתנו. כל אחת. אבל כל אחת, כל אחת המיושבות כאן, ומאלה שלא יושבות כאן, מכירה את תרבות האונס והביזוי המיני וההטרדה. וגם השבוע, לאחר האונס הבאמת-מחריד ומזעזע, האונס הקבוצתי באילת, חברות גדולות במשק שבתו. כבר באותו יום, בעשרות מוקדים ברחבי הארץ נערכו הפגנות תחת הסיסמה הכל-כך פשוטה, ועם זאת הכל-כך מצמררת: לא זה לא, זה לא, זה לא, זה לא; איזה חלק מהלא לא הבנת עד לפה. אנחנו כבר כל כך רגילות לצעוק את הסיסמה הזאת, שבאמת היה נראה שהארץ רועשת. אבל מה, אחרי כמה ימים הסיפור דועך ויש גל של השתקה. וככה התרגלנו. כל פעם להרים קול זעקה, לחקור, לשאול, ואחר כך להסתתר תחת החלק השטוח של הגל, שבו, לצערי, בא לידי ביטוי הנושא של ההצעה הזו, אדוני היושב-ראש, והוא תרבות האונס. כי תרבות האונס זה לא רק מעשי אונס. ומעשי אונס, לצערנו הרב, הם רבים. לפי נתוני איגוד מרכזי הסיוע, אחת מכל חמש נשים, אדוני היושב-ראש, עוברת אונס. 20% עד 25% מהנשים יעברו אונס או ניסיון אונס במהלך ימי חייהן. זה נתון מחריד ומזעזע. תחשוב על כל הנשים שאתה מכיר. אחת מכל חמש מהן – ינסו לאנוס אותה או יאנסו אותה במהלך חייה. אחת מכל שלוש נשים תעבור פגיעה מינית בימי חייה. וכמו שאנחנו יודעות, וכמו שמו של עמוד הפייסבוק המפורסם: אחת מתוך אחת תוטרד, כולל כאן בכנסת. הייתה כאן פעם חברת כנסת בשם ענבל גבריאלי שאמרה שכל אישה מוטרדת – והמדינה, ככה, הטילה ספק בדבריה. מאז אנחנו אומרות פעם אחרי פעם: כן, זו כל אחת מאיתנו. אחת מתוך אחת. אבל תרבות האונס היא לא המעשים עצמם. תרבות האונס היא העובדה שמתוך כלל הנפגעות האלה, המוטרדות, הנאנסות והנפגעות – מתוך כ-230,000 תקיפות מיניות שמתרחשות בישראל מדי יום, רק 6% מהן מדווחות לרשויות. רק 6% מגיעות למשטרה. שלא נדבר על כתבי האישום. ולמה זה? לפני כמה שנים, בעקבות מחאת MeToo, שהייתה גל עולמי של סיפורים ודיווחים ברשתות החברתיות על פגיעות, על תקיפות ועל הטרדות, הייתה מחאת המשך תחת ההאשטאג "למה לא התלוננתי". שם קראנו את כל הסיפורים שמצביעים על הפער הזה שבין 230,000 תקיפות ביום לבין 6% מהן שמדווחות. ולמה זה? בגלל האשמת הקורבן. בגלל שעכשיו, ברגעים אלה ממש, הפרטים של נערה בת 16 מופצים ברחבי הרשת, ויש שמירה על הבית שלה, בזמן שהיא נמצאת במיטה ומתקשה לאסוף את עצמה ולהתמודד, בזמן שיש חיסיון על השמות של החשודים והעצורים באונס שלה. האשמת הקורבן זה כאשר שואלים מה לבשת וכמה שתית. האשמת הקורבן זה כאשר עורך הדין של החשודים מדבר ברדיו ואומר: היא לא זוכרת כמה "קיימו איתה יחסי מין" – במירכאות כפולות, אני אומרת לפרוטוקול. אף אחד לא קיים איתה יחסי מין, אנסו אותה. האשמת הקורבן זה כאשר הנערים מקפריסין חוזרים לישראל ומתקבלים בשדה התעופה כמו גיבורים. תרבות האונס זה כאשר שחקני הכדורגל אומנם שוחררו ממכבי תל אביב אחרי הלחץ הציבורי, אבל נמצאים עכשיו במבחנים לקבוצות אחרות באותה ליגה, בליגה שלנו. תרבות האונס זה כשמשה איבגי מקבל עבודות שירות אחרי תקיפה סדרתית של עשרות נשים במהלך עשרות שנים, אחרי שהיה בתעשיית הבידור קשר שתיקה. תרבות האונס זה כאשר כל אחת מאיתנו, חברותיי חברות הכנסת, מתבקשת להגיע לאולפנים לתוכניות הבוקר כדי להתעמת עם מישהו שתומך באנסים; אונס – בעד ונגד. יש פה שתי עמדות שוות ערך, כאילו לאנוס, לתקוף, להטריד, לנצל, לבזות, להתייחס לאישה כמו אל חפץ ולא כמו אל בן אדם, זה שווה ערך לצד התוקפן. וככה אנחנו מוצאות את עצמנו פעם אחר פעם יושבות באולפנים ומסבירות למה אונס זה רע. עד שהפסקנו, אדוני היושב-ראש, כי אנחנו לא משתפות יותר פעולה עם תרבות האונס. אנחנו לא מרשות ומסרבות לקחת חלק בדיונים הכביכול-סימטריים האלה, כאילו יש כאן איזו משוואה שוות ערך בין תוקפן לקורבן ובין הטרדה לבין מוגנות ובטיחות. ולכן אני מציעה היום את ההצעה הזאת. הרבה שואלים אותנו – מדי שבוע עולות כאן הצעות לוועדות חקירה פרלמנטריות ושואלים אותנו למה. אם יש נושא אחד במדינת ישראל שראוי לחקירה פרלמנטרית מעמיקה של הכנסת זה תרבות האונס. כי אנחנו לא צריכות יותר צקצוקים בלשון, ואנחנו גם לא צריכות יותר זעזועים וגם לא חיבוקים. אנחנו צריכות חדרים אקוטיים בכל בתי החולים. וכשאישה מגיעה והיא נראית מטושטשת והיא לא יודעת מה עבר עליה, במקום לתת לה עירוי ולשלוח אותה – כשבינתיים הדם יתחלף ולא יוכלו יותר לאתר את סימני הסמים – אנחנו צריכות בדיקת סם אונס במקום. עד היום, אדוני היושב-ראש, במדינת ישראל הוגש כתב אישום אחד שכולל אישום על שימוש בסם אונס. אחד. אנחנו זקוקות לחינוך למיניות בריאה במערכת החינוך, כדי שגם הבנים, ולא רק הבנות, ילמדו על מיניות לא מפורנו, וגם לא ממה שהם רואים בטלוויזיה, גם לא בסדרות הנעורים. אנחנו צריכות להעניש את האנסים ולא לשמור על הקורבנות. אנחנו צריכות השרשה והטמעה של העובדה שלא משנה מה לבשת ולא משנה איך התנהגת. מותר לך לבלות, מותר לך לחגוג ומותר גם לשתות, אבל אסור בשום פנים ואופן לאנוס אותך. אנחנו צריכות מערכות משפט שעברו הכשרה ומודעות למאפיינים המיוחדים של עבירות מין על מנת שהחוק וחוקרי המשטרה וחוקרות המשטרה והשופטים בכל הערכאות יהיו מוכשרים. וכן, היום מדברים כבר על מערכת משפט ייעודית לעבירות מין, כמו בית הדין לעבודה, כי יש התמחות מיוחדת בתחום הזה, ואנחנו רוצות להתחיל לראות אותה, על מנת ששופט לא ישאל מתלוננת או נאנסת: תראי לי איך זה היה, תדגימי לי; על מנת שבנוהל של משרד הבריאות לתשאול בחשד לעבירות מין לא יהיה כתוב – לא יהיה תשאול על הרגלי האוננות. כשהנוהל השתנה, מהרגלי האוננות זה הפך להיות הרגלי הנגיעה העצמית. תארו לעצמכם. תרבות האונס נמצאת ומושרשת ומפותלת בכל כל כך הרבה מקומות: במערכת החינוך, כמובן במערכת המשפט והאכיפה, במערכת הבריאות, בתרבות הפופולרית, שכולנו חלק ממנה. ולכן, כל הדברים האלה, ראוי שהכנסת תעסוק בהם באופן קבוע, תעמיק בהם ותעמיד למדינת ישראל תוכנית לאומית להדברת תרבות האונס. זה אפשרי. זה ייתכן. לפני כמה שנים, כשדיברנו על תרבות האונס, אמרו לנו: ששש, אל תגידו אונס, זאת מילה לא יפה. אז עכשיו אנחנו אומרות שאנחנו מפסיקות לשתוק, ואנחנו מפסיקות בעיקר להמתין. אנחנו רוצות למנוע את האונס הבא, ואנחנו דורשות שרשויות המדינה – האחריות תהיה עליהן: על מערכות החינוך, הבריאות, האכיפה. מרכזי הסיוע מכירים את המציאות. הם מוצאים את עצמם לקראת כל סוף שנה בקיצוץ תקציבי. הגיע הזמן שבדרך המלך אנחנו נעסוק בתרבות הנלוזה והבזויה הזאת ונתחיל להדביר אותה פעם אחת, מלמעלה למטה, ולא נשאיר את האחריות בידיהן של האקטיביסטיות – שאני רוצה לסיים בלהצדיע להם על זה שבאמת בשנים האחרונות לא עובר אירוע כזה בלי שבאותו הערב כולנו יוצאות לרחובות ודורשות את הצדק שמגיע לנו. הגיע הזמן שהצדק הזה יצא מהבית הזה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת תמר זנדברג. תשיב השרה גמליאל, בשמו של שר החינוך. בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד מזכירת הכנסת, חברות וחברי הכנסת, תמר, אין ספק שפרשיית האונס הקבוצתי באילת מהווה פשע שגם ענישה החמורה ביותר לא תיתן לו את המענה ההולם. השפל המוסרי העמוק הזה אכן דורש טיפול שורש בכל המערכות, ובראשן במערכת החינוך. עלינו להנחיל לדורות העתיד שלנו את אותו יחס הולם, יחס הולם ומכבד כלפי נשים, כלפי נערות ונערים בחברה שלנו. אני כאן משיבה לך בשם שני שרים – גם שר החינוך וגם שר הרווחה שביקשו להתייחס. אני רוצה לומר לך שהדיון הזה הוא דיון מאוד מאוד מהותי וחשוב, וצריך טיפול יסודי גם בכנסת. אני נוטה להסכים לזה. לא בהכרח השיח של ועדת חקירה הוא זה שיכול אולי לתת את המשמעות באופן ישיר, אבל אני יודעת שגם כאן רצו להגיש חמש חברות כנסת הצעה לסדר-יום דחופה, והיא לא התקבלה כי יש את הנושא שהעלית בהקשר של ועדת חקירה פרלמנטרית. אני חושבת שבבית הזה צריך לזעזע את אמות הסיפים, עם כל הוועדות, ולא להרפות מלהעלות את הנושא. לזמן לכאן את השרים והשרות הרלוונטיים, להעלות לדיונים בוועדות השונות את כל אנשי המקצוע ולדרוש הצעות אופרטיביות שיתנו את המענה והפתרון. אני אשיב בשם השר. הוא מבקש לפתוח ולהדגיש כי אירוע האונס באילת טלטל את כולנו ועורר בנו דאגה עצומה בכל הנוגע לפגיעה בילדים ובני נוער וניצולם. ליבנו, כולנו, עם הנערה, משפחתה, וסביבתה, ונפעל ככל שיידרש על מנת לסייע לה להשתקם ולשקם את האמון שלה בסובבים אותה. משרד החינוך פועל לשמירה על זכותם של ילדים ובני נוער לגדול במרחב בטוח ומוגן; מרחב שמספק ידיעה ברורה באשר לאסור ולמותר, לטוב ולרע, לחוקי ולפלילי; מרחב חינוכי, ערכי, חברתי, מכיל ומטפח, ולצד זה, מוקיע התנהגויות שליליות, פוגעניות והרסניות באופן נחרץ ובלתי משתמע לשתי פנים. בהנחיית שר החינוך, משרד החינוך יפעל ביתר שאת בשנת הלימודים הקרובה במטרה להרחיב, ולהדגיש את חשיבות החינוך למיניות בריאה ומניעת הפגיעה המינית, ויעשה זאת בחמישה מוקדים עיקריים – חברת הכנסת תמר זנדברג, הוא מציג בפנייך חמישה מוקדים עיקריים במשרד החינוך, חדשים, שאותם הוא רוצה לבצע בשנה הקרובה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – שלחו דווקא אותך, אישה, להיות בשר תותחים ולדחות את ההצעה הזאת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> יש פה דברים חדשים שהם רוצים לקדם – נברך אותם ונאמר שצריך לעשות עוד. ברמה המיידית – משרד החינוך יוציא הנחיות לשיח בעקבות האירוע לצוותי החינוך בבתי הספר העל-יסודיים. השיח יתמקד ביחסים מתוך בחירה והסכמה, קשר מכבד ומניעת פגיעה. הנחיות בנושא יצאו בימים הקרובים. מייד לאחר החגים, משרד החינוך יוציא ערכה לחינוך למיניות בריאה לשכבות הגיל השונות. הערכה תכלול שיעורים, סרטונים, וחומרים חדשים ועדכניים, המהווים חלק מתוכנית "כישורי חיים" החדשה. עם תחילת השנה, ובמהלך השנה כולה, יחויבו צוותי החינוך בהכשרה לאיתור וזיהוי מצוקה, פגיעה וסיכון, קיום שיח רגשי ומתן מענים, כחלק מהכשרה ייעודית להתמודדות עם אתגרי הקורונה. חשוב לציין כי כבר היום, צוותי החינוך הם גורם מרכזי המאתר ומזהה התנהגויות סיכון ומצוקה בקרב ילדים ובני נוער. צוותי החינוך מזהים שינויים בהתנהגות, אמירות מדאיגות וקושי תפקודי אשר עלולים להעיד על מצוקה וסיכון. במהלך השנה משרד החינוך יבחן את האפשרות להרחבת התוכנית "מיניות במרחב בטוח" – כאן הייתי מצפה לשמוע שהוא לא יבחן אלא יקבע את הרחבת התוכנית "מיניות במרחב בטוח" – תוכנית בין-משרדית שפעלה כפיילוט בחמישה יישובים בלבד. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> התוכנית הזאת קיימת כבר שמונה שנים – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> היא נבנתה בשיתוף עם ג'וינט אשלים, ושותפים בה משרדי ממשלה, וארגונים ועמותות. כאן צריך כן לקיים את הדיונים – כפי שאמרתי לך, שתקיימו אותם בוועדת החינוך, וגם בשאר ההיבטים, על מנת לדרוש את ההתחייבות בסוגיות הללו, על מנת שזה יהיה בפרקטיקה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> בוועדת החינוך ובוועדה לקידום מעמד האישה מתקיימים כל הזמן דיונים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – גילה, הדיון יצוין היום בוועדת החינוך – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> אני שמחה לשמוע. בנוסף, חברת הכנסת קטי שטרית מעדכנת שכבר היום היו הדיונים הללו בוועדת החינוך, על מנת לממש ולקדם. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא, לא. זה העניין. הדיונים האלה – שנים. זה לא האונס הראשון שהיה. הדיון הזה – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> אני חייבת לומר שלי אין ספק, חברת הכנסת תמר זנדברג, שהכול הרי מתחיל ונגמר בחינוך. ועל כן צריך לדאוג ולוודא שהכול מושרש בראש ובראשונה במערכת חינוך בריאה. בואו נשמע מה בעצם השר אומר. הוא מוסיף: בנוסף, במהלך השנה, הם גם ימליצו למנהלים לקיים מליאת חדר מורים אחת לפחות בנושא מיניות בריאה ומניעת פגיעה מינית, בהנחיה והובלה של אנשי המקצוע. הכשרות חובה בנושא ימשיכו להיות חלק מההכשרה המחייבת. יש עוד דבר: משרד החינוך מתכוון להתחיל בהטמעת מתווה ההכשרה החדש לעובדי הוראה, אשר במסגרתו יהיה פרק חובה בנושא מיניות ומגדר, והלומדים להוראה יחויבו לעבור הכשרה ייעודית בנושא. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> ממש – – – בהיסטוריה. נזכרו עכשיו. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת מיקי זוהר, אני לא יודעת מדוע יש פה בקשה גם של שר העבודה והרווחה. בדרך כלל זה לא נהוג ששני שרים משיבים. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> גם שר הרווחה מציג את עמדות המשרד לגבי חינוך למיניות וליחס לנשים. אנחנו נאמר בצורה חד-משמעית: עד שהדור שלנו, דור העתיד, הנערות והנערים, הנשים באשר הן, גברים באשר הם, שנפגעים מבחינה מינית – יש עוד עבודה רבה גם בבית הזה, ולכל השרים והשרות הרלוונטיים, על מנת למגר את התופעה. על כן, אומנם השרים לא מאשרים ועדת חקירה, אבל יש עבודה מרובה אחרת בבית הזה לקדם אותה. תודה רבה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> הבעיה היא שעושים אותה כבר שמונה שנים, וכלום לא קורה. אני עולה להצביע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, אנחנו נמתין עם ההצבעה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: תרבות האונס בחברה הישראלית << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת תמר זנדברג עדיין לא הגיעה. נמתין רגע שהיא תיכנס. נעבור להצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 23 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 34 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה: 23 בעד, 34 נגד. נוסיף לפרוטוקול – חבר הכנסת סעיד אלחרומי וחבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה. יש לנו עוד שני קולות בעד – 25 בעד, 34 נגד. תודה רבה. ההצעה נדחתה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> דוח הלמ"ס לסיכום הרבעון השני של 2020 קובע: ישראל בעיצומו של משבר כלכלי עמוק, שעשוי להחמיר << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: דוח הלמ"ס לסיכום הרבעון השני של 2020 קובע: ישראל בעיצומו של משבר כלכלי עמוק, שעשוי להחמיר, מס' 1275, 1281, 1283 ו-1349. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> רק רגע, שנייה. בבקשה, אפשר להתחיל. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו נמצאים עכשיו במשבר בריאותי – ואת זה יודע כל אחד. אנחנו נמצאים גם במשבר כלכלי – ולזה לא מודע כל אחד. ישנם במדינת ישראל מיליון בעלי משרות במגזר הציבורי, שברוך השם, ב-1 בחודש נכנסת אליהם המשכורת בלי שום בעיה, והם לא מרגישים שום שינוי במצב הכלכלי שלהם. לעומתם, יש מיליוני אזרחים שעדיין לא קיבלו משרה ממשלתית, א. בגלל שאין להם פרוטקציה, ב. בגלל שהמדינה לא מכירה בלימוד שלהם ובהשכלה שלהם – כמו ההשכלה התורנית – כהשכלה שמצדיקה שהם יוכלו לקבל משרה שלטונית, או משרה במגזר הציבורי, ג. אנשים שאין ידם משגת להשיג את המשרה הזאת, אלה צריכים ללכת לחפש – להיות או מעסיקים או מועסקים במגזר הפרטי. אלה האנשים שמחזיקים במיסיהם – גם במס ההכנסה וגם במיסים העקיפים – את מימון שכרם של מיליון עובדי המגזר הציבורי. יש פה אי-צדק בסיסי, בכל ימות השנה ובפרט בזמן הקורונה. כי בזמן הקורונה, גם למעסיק אין מכירות, ואין לו אפשרויות להחזיק את העסק, וגם המועסק מפוטר. גם אם המדינה השכילה לתת חל"ת, הקצבת אבטלה לאלה שקיבלו חופשה ללא תשלום, היא לא השכילה כאשר היא אמרה שמקבלים את זה עד 1 ביוני בשנה הבאה, באופן כזה שלחלק מהם לא כדאי לחזור לעבודה, וחלק – למעסיקים לא כדאי להחזיק אותם בעבודה. ולכן, אדוני היושב-ראש, זה הזמן. כאשר מטפלים בקורונה, ויש הרבה בעיות, צריך לטפל בדבר הזה. קודם כול, להפסיק את האפליה הזאת של לא להכיר בלימודים תורניים ובהשכלה שאיננה השכלה חילונית – שאדם לא יוכל להתקבל לשום משרה ממשלתית, בשום מגזר ציבורי, מלבד מורות של החינוך העצמאי או משהו כזה, שזה מעט מאוד אנשים. זה הדבר הראשון שצריך לתקן, שכל אזרח יוכל לגשת לכל משרה, ובלבד שיש לו את הכישורים ואת ההשכלה והכישורים לתפקיד שאותו הוא צריך לבצע. אנחנו זועקים על זה הרבה שנים ואיש אינו שומע. מדברים פה על כל מיני בעיות – כל מיני דברים אמיתיים ודברים לא אמיתיים, או דברים שנוגעים לקבוצה קטנה שיש לה אפשרויות לעשות הפגנות שיסוקרו בתקשורת. כולם מזדעקים. אבל אותו קול דומם, אותו רוב דומם, שאין לו אפשרות לקבל משרה ציבורית, והוא חסום בגלל שאין לו פרוטקציה, שזה הדבר הכי הכי חמור; שאם אין לך "חבר מביא חבר" – זה מתחיל מבית המשפט העליון עד אחרון פקידי העירייה הזוטר ביותר. אם יש לך חבר, אתה יכול לקבל משרה. אין לך חבר – אין לך משרה. את זה חייבים לתקן, ואז יוכלו לבוא לתקן את כל שאר העוולות בחברה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת ישראל אייכלר, תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי כנסת נכבדים, לפני כשבוע פורסמו נתונים מדאיגים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי המצב במשק. זה לא מפתיע, אבל הנתונים הראו כי מדינת ישראל והמשק הישראלי נמצאים במשבר כלכלי עמוק מאוד. על פי הדיווח, הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-43.4%; יצוא הסחורות ירד ב-28.1%; התמ"ג בצניחה חופשית, ירידה ל-28.7%; התוצר העסקי ירד ב-33.4%; יבוא השירותים והסחורות ירד ב-41.7% וההשקעות בנכסים – ב-31.6%. נתונים אלה מצטרפים לנתוני אבטלה עגומים – מעל 20%, לגירעון הולך ומעמיק שעומד על 190 מיליארדי שקלים לערך, על 14.3%. ותשלום המדינה על ריבית החוב צפוי לזנק ל-70 מיליארדי שקלים, שיבואו על חשבון ההוצאות הציבוריות. הנתונים האלה מחייבים חשיבה מחודשת על הצעדים הכלכליים שננקטו על ידי הממשלה. חברים, אי-אפשר להגיד שהאזהרות מפני המצב הזה שהגענו אליו לא הושמעו. אבל גם היום נראה שאין קשב ואין רצון אמיתי להתעלות מעל צעדים אלה. כך למשל, אני קורא הבוקר – תשמע אדוני, ידידי חבר הכנסת אוסאמה – שמשרד האוצר מתנגד לכוונה להרחיב את חוק העדפת תוצרת הארץ במכרזים ממשלתיים. אז מה אתם רוצים, לקנות מסכות מסין ולקנות שירותים מסין? ההתקשרות עם התעשייה הישראלית בשפל. גם אם מדובר בהוראת שעה רק לשנה הקרובה, נוכח המשבר הכלכלי והבריאותי, אני קורא לאנשי האוצר ולממשלה הזאת להתעשת. אני פותח את העיתונים ואני לא מאמין: מגדילים את מספר הפועלים הזרים שעובדים בבניין ל-30,000. כשהייתי באוצר הכנו הוראת שעה שתוריד את מספר הפועלים הזרים מסין שבונים את בניינינו, לאט-לאט, כמעט עד לכמה אלפים בודדים. אבל חברים, בשנה הזאת, בעקבות נגיף הקורונה, פוטרו 50,000 אזרחים ישראלים בענף הבנייה. תגידו, אתם השתגעתם? אתם רוצים להביא פועלי בניין זרים מחו"ל ולהדיר את רגליהם של פועלי הבניין והבנאים הישראלים? הרצפים והטייחים והחשמלאים ועובדי המזגנים? מה אתם עושים? מה אתם עושים? עכשיו תראו, משרד האוצר מתנער ואומר: זה לא אנחנו. משרד השיכון אומר: זה משרד האוצר. אולי תפסיקו עם הטרלול הזה? תפסיקו להתווכח – חבורה של פחדנים – מי מביא פועלים זרים. תעצרו את זה, כי אין עבודה לעובדים הישראלים. תעצרו את יבוא העובדים הזרים מחו"ל. בימים אלה שהפרנסה אינה מצויה ושיש מעל ל-800,000 איש שאיבדו את מקום עבודתם. אז אם כבר יש מקום עבודה בטוח, וכבר רוצים להוסיף דירות ולשאוף לבנייה מחודשת – אתם מביאים עובדים זרים מחו"ל ומעדיפים אותם על העובדים הישראלים? אתם יודעים בדיוק מי בונה את הבניינים – מי הם בעלי המקצוע הטובים ביותר בבניין. אתם צריכים, חבריי מהרשימה המשותפת, צריכים להקים קול זעקה, כי רוב בעלי המקצוע הטובים – ואני לא אומר את זה לגנאי, לחיוב – הם מהמגזר. 50,000 איש ימצאו את עצמם ללא תעסוקה, ובנוסף לכל בעלי המקצוע הישראלים האחרים – במקצועות נוספים בעבודות הבניין. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לעצור את הטרלול. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המצב הכלכלי קשה מאוד. מיקי, אפילו בלי כל הנתונים שהזכרת, אין בר-דעת שלא יגיד לך שהמצב הכלכלי והמשבר הכלכלי הוא קשה מאוד. והבעיה שאין לנו ממשלה, ולא ממשלה חלופית, שתבוא ותגיד ותדבר ותביא תוכניות על מנת להוציא את המשק מהמשבר העמוק. נתוני הגירעון, האבטלה הגואה – 20%, ענפים שלמים שבסכנת קריסה טוטלית – וכל התוכניות למיניהן. כל שני וחמישי אנחנו שומעים על תוכנית. עכשיו אומרים שיש עוד תוכנית לקראת החגים: מס הכנסה שלילי, לא מס הכנסה שלילי, עוד מיליארדים. אדוני היושב-ראש, מרוב עצים לא רואים את היער. בוועדת הכספים מאשרים כמעט 200 מיליארד, אבל תרד לרחוב, תרד לעם, תראה את העסקים הקטנים, העסקים בינוניים, המובטלים, העובדים – כולם צועקים וכולם זועקים. זה טיפה בים, מה שנותנים. אנחנו כבר דיברנו על זה רבות. ולכן, אין ספק שצריך לקיים דיון מעמיק בוועדת הכספים, ולהכריח ולחייב את הממשלה. אנחנו מקווים שהממשלה הזאת תלך כבר ושיבוא כבר סופה של הממשלה הזו, ושתבוא ממשלה באמת חלופית, שתדאג לרווחת בני כל החברות. אבל אני רוצה לדבר על נושא אחר, ברשותך, אדוני היושב-ראש, וזה הנושא של תכנון ובנייה והריסות אצלנו בחברה הערבית, לרבות, כמובן, החברה הערבית הדרוזית, בני מערוף. אנחנו כבר צועקים שנים על חוק קמיניץ ועל תיקון 116, ואנחנו רואים את מה שהוא חולל אצלנו בחברה הערבית. אבל אתמול היה לנו מפגש מרגש. אני וחבריי מהרשימה המשותפת – אחמד טיבי, ג'אבר, עאידה, מנסור, אימאן – נפגשנו עם ועדי שכונות בשכונות ירושלים המזרחית הכבושה. ונתנו לנו מספרים: מאות בתים נהרסים, כעשרות – הרס על ידי האזרחים עצמם. כמעט מחייבים אותם להרוס את זה בעצמם. והמצב שם הוא יותר חמור. אנחנו אומרים שעיריית ירושלים – יש כיבוש, אבל גם לפי המשפט הבין-לאומי ההומניטרי יש חובה על הרשויות הכובשות, ובכלל זה על עיריית ירושלים, לספק פתרונות של תכנון ובנייה. אין תוכניות מתאר, אין הרחבה של שטחי בנייה, לא נותנים היתרים בעיסאוויה, בג'בל מוכבר, בסילוואן, בצור באהר ובעוד שכונות. ולכן אנחנו נעמוד לצד העם שלנו בירושלים המזרחית, ואנחנו ניאבק ביחד. אני גם חושב שהמאבק הזה נגד חוק קמיניץ הוא של כולנו. אני מקווה שהבשורה שנביא, והמתווה שיביא שר המשפטים יביא הקלה גם על אחינו בירושלים המזרחית. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה לסדר-היום סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. חבר הכנסת יצחק כהן? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו רוצים להעביר את זה לכספים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתם רוצים להעביר את זה לוועדת הכספים? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא, כלכלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כספים, כספים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תן לנו להצביע, להעביר את זה. ואחרי זה, אם תמשיכו להתווכח, נעביר את זה לוועדת הכנסת, שתחליט איזו ועדה. אבל חשוב שתסתדרו, במקום שנעביר את זה לוועדת הכנסת. בואו נצביע. על העברה לוועדת הכספים או הכלכלה נחליט אחרי זה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שנייה. אוסאמה, אני מקבל את הצעתו של מרגי. הוא ייקח את זה ברצינות. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אוקיי. גם אני. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, ועדת הכלכלה. אנחנו מסכימים. אתה צודק – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – חמישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיף אתכם, חבר הכנסת אוסאמה סעדי וחבר הכנסת שחאדה, אני מוסיף אתכם. שבעה בעד – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם מיכאלי, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חברת הכנסת מיכאלי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> גם חבר הכנסת מיקי, אני מוסיף אותך – שמונה. מרב מיכאלי – תשעה. תשעה אנשים בעד. אין נמנעים, אין מתנגדים. אנחנו מעבירים את זה לוועדת הכלכלה, בהסכמה. הנושא יעבור לוועדת הכלכלה בהסכמה. << נושא >> הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (נגיף הקורונה החדש – הוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא – החלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (נגיף הקורונה החדש – הוראות שונות). חברת הכנסת טלי, בבקשה. הנושא דורש הצבעה. << דובר >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> זו הודעה על פיצול, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> כן, כן. הודעה על פיצול. דרושה הצבעה. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מציעה לכנסת לפצל את הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (נגיף הקורונה החדש – הוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020, לשתי הצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיף 1, למעט סעיף 20ו לפקודת בריאות העם המוצע בו, וחלק אחר מההצעה יכלול את סעיף 20ו האמור ואת סעיף 2 להצעת החוק. החלק הראשון יכלול את הסדרת האכיפה והפיקוח על הוראות צו בידוד בית שהוצא מכוח פקודת בריאות העם, שהסדרי האכיפה הקיימים לגביו עתידים לפקוע בימים הקרובים, וכן הוראות לעניין עריכת חקירה אפידמיולוגית. החלק השני יכלול הוראות לעניין העברת מידע בין מדינות ותיקון לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020, לעניין חובת יידוע של נוסעים בטיסות בין-לאומיות בהקשר זה. החלק השני יידון בהמשך. בשל דחיפות הנושא בחלק הראשון של ההצעה, אבקש את אישור מליאת הכנסת להחלטת הוועדה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת במקומכם. אנחנו עוברים להצבעה על פיצול. מי שבעד – בעד פיצול. הצבעה מס' 6 בעד הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – 5 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (נגיף הקורונה החדש – הוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020, נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – חמישה, אין נמנעים, אין מתנגדים. אני מוסיף את חברת הכנסת טלי. שישה בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הידרדרות במצבם של 56% מהזקנים בישראל, 40% במצב נפשי ירוד << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום הבאות: הידרדרות במצבם של 56% מהזקנים בישראל, 40% במצב נפשי ירוד, הצעות מס' 1301, 1319 ו-1355. הראשונה, חברת הכנסת חוה אתי עטייה, בבקשה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, אתה רוצה לדבר מלמעלה? בסדר. בבקשה, עד שלוש דקות, נא להקפיד על הזמנים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בישראל חיים יותר ממיליון איש בני 65 ומעלה, המהווים כ-12% מכלל האוכלוסייה. סקר חדש של ג'וינט אשל, שפורסם לאחרונה באמצעות מכון ERI, בדק את השפעת הקורונה על מבוגרים מעל גיל 65. הדוח מציג תמונת מצב עגומה, שלפיה כמחצית מהזקנים בישראל חוו הידרדרות במהלך המשבר הבריאותי, הכלכלי והחברתי. 30% הידרדרו בתפקוד – כ-300,000 איש. 40% מכלל הזקנים, ו-84% מתוכם מתקשים בכיסוי הוצאות, דיווחו על הידרדרות במצבם הנפשי. 17% סיפרו על הידרדרות כלכלית. ומי שנפגע כלכלית מהמשבר נמצא בסיכון גבוה יותר להידרדרות נפשית. 7% מדווחים על מצוקה ממשית ומחסור בתרופות, מזון ומוצרים בסיסיים. 10% מדווחים שאין להם כלל למי לפנות לקבלת סיוע. כחמישית מכלל המשפחות שבראשן עומדים בני 65 פלוס הן משפחות עניות – הן הפגיעות והן אלה שחוו הידרדרות משמעותית במיוחד במשבר הנוכחי. אי-אפשר להישאר אדישים לנוכח הנתונים הללו. מוכרחים למפות ולהבין את הצרכים של האוכלוסייה המבוגרת. בדוח מנו כמה מנבאים לחוסן בשגרה ובמצבי משבר כמו הקורונה: 1. השקעה באוריינות דיגיטלית, רכישת מיומנויות לביצוע פעולות ושימוש בסביבת המחשב והאינטרנט. העולם השתנה ומוכרחים לשתף בו את האוכלוסייה המבוגרת. לדוגמה, בנקים, תחבורה ציבורית ועוד. 2. יצירת מקומות הכנסה מגוונים, שילוב בתעסוקה לאחר גיל פרישה, אם במסגרת פרויקט ואם במשרה חלקית – שומר על החיוניות ונותן משמעות. 3. חיזוק רשתות התמיכה, שמירת קשר – להרים טלפון להורים ולסבים, לבדוק מה שלום השכן המבוגר, לשאול לשלומם ואיך ניתן לסייע להם. משבר הקורונה ימשיך ללוות אותנו עוד תקופה. אנו מוכרחים לדון ולפתח פתרונות מעשיים. עם עליית תוחלת החיים שיעור הזקנים באוכלוסייה צפוי להכפיל את עצמו. זה תכנון לטווח הארוך, אסטרטגיה לפעולה, כדי שכולנו פשוט נוכל להזדקן בכבוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, שלוש דקות, בבקשה, אדוני. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 30% מהזקנים הוצאו לחל"ת ועוד 30% צמצמו את היקף עבודתם. אוכלוסיית הזקנים הושבתה והוגבלה יותר מכל אוכלוסייה אחרת בתקופה זאת, בגלל שהיא מהווה את קבוצת הסיכון העיקרית במגפה. סגר, בידוד חברתי וביטול פעילות פנאי עלולים להגביר פגיעה קוגניטיבית. 85% מהזקנים חוו קשיים רגשיים הקשורים לניתוק הפיזי ממערכת התמיכה, כמו גם דאגה וחרדה מהעתיד, חוסר ודאות ופחד להידבק. העובדה ששיעור גדול של זקנים הוצאו לחל"ת או צומצם היקף עבודתם יחסית לשאר החברה גורם להם להרגשה שהם לא נחוצים יותר בגיל הזה. גם זקנים שעזרו לילדיהם בשמירה על הנכדים נמנעו מלעשות זאת, ולא הצליחו לעזור לילדים בזמנים שהיו צריכים אותם. ההסתגרות הזאת פוגעת בבריאות וגורמת לנזקים קשים. כחצי מהזקנים חשו הידרדרות במצבם הגופני, מבחינת תשישות, חולשה וכו', כנראה כתולדה של המגבלות על הפעילות הפיזית. הידרדרות בריאותית נרשמה בעיקר בקרב בני 85 ומעלה. זקנים שמתקשים לכסות את הוצאותיהם החודשיות – גם כן הידרדרות. גם זקנים מהחברה הערבית במיוחד – גם כן דווח על הידרדרות. ההידרדרות הכלכלית נרשמה בעיקר בקרב זקנים שהתקשו גם קודם. כלומר, מי שהיה עני מצבו קצת החמיר. זקנים שפוטרו – כנ"ל, וזקנים מהאוכלוסייה הערבית – כנ"ל. רבים מהזקנים הצליחו לנצל את תקופת הסגר אולי כדי לפתח מיומנויות חדשות שלא ידעו קודם, במיוחד מיומנויות טכנולוגיות. אוכלוסיית הזקנים בישראל אינה מקשה אחת, לא מבחינת הצרכים שלה ולא מבחינת המענים שיש לפתח בעבורה. הסקר של הג'וינט מציג בפנינו תמונת מצב המסייעת בהבנת הצרכים והאתגרים בעת הזו. אנו רואים כי יש חשיבות יתרה להשקיע באוריינות דיגיטלית, במניעה על פני כל הרצף, ביצירת מקורות הכנסה מגוונים, בחיזוק רשתות התמיכה – בדגש על בני המשפחה של המטופלים. לאור ההבנה כי משבר הקורונה ימשיך ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, יש צורך מיידי לפתח פתרונות אפקטיביים לקידום נושאים אלה. לצד העובדה כי שיעור הזקנים באוכלוסייה צפוי לגדול, עם עליית תוחלת החיים, הרי שהשקעה במאמצים אלה היא אסטרטגיה לקידום זקנה מיטבית, מכובדת ומכבדת. המחקר של הג'וינט מדגים כמה חשוב, דווקא בשעת משבר, לא להתפתות לפתרונות מהירים או לפתרונות אחידים אלא לקבל החלטה בהתבסס על נתונים. למדנו כאן שאם אנחנו רוצים לתת מענה יעיל וממוקד לאוכלוסייה הזקנה בזמן משבר הקורונה, זה קריטי שנבין איפה הצורך הבוער ביותר ומי נמצא בסיכון הגבוה ביותר להידרדרות, ונמקד את המשאבים שם. אני רוצה רק להדגיש במשפט אחרון שהזקנים שהכי נפגעו הם הזקנים החלשים כלכלית, שמלכתחילה היו עניים. כמובן, יש בהם רוב של זקנים ערבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו. עד שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, הדוח הקשה שהוצג פה על מצבה של האוכלוסייה המבוגרת – להימנע מהמונח קשישים – יכול להיות עוד סקר, כמו משהו שעובר בשביל המספרים, בשביל הלמ"ס, אבל למעשה זה יכול להיות כלי עבודה אמיתי. אנחנו נמצאים בעידן קשה. הרי הסקר מדבר לא רק על הקורונה, אנחנו יודעים שזה משהו מתמשך. אבל הקורונה טפחה על פנינו, על המבוגרים על אחת וכמה ועל הקשישים שבעתיים. ההורים שלי – ואני מאמין שרובכם שומעים את אותם משפטים – אמרו לנו: ילדים יקרים, אתם שומרים עלינו מנגיף הקורונה, אבל אם לא ניפגע מנגיף הקורונה, חלילה, אנחנו ניפגע מהבדידות. אנשים פשוט – המצב הנפשי שלהם, לא לראות את הילדים, לא לצאת; האנשים האלה, אפשרות היציאה היחידה שלהם היא מרפסת של 2X2 או 3X3, ואם יש להם עובדים סיעודיים, גם הם לא יכולים לצאת. גם בנושא הזה צריך בדיקה ומעקב, כי לעובדים הסיעודיים מאפשרים, בקריטריונים מסוימים, ללכת לחופשות שלהם, אבל אין פיקוח על המקומות שבהם הם נמצאים, וזה יכול לפגוע בהם. לכן אני אומר: הסקר הזה מטיח בפנינו תמונה, ואם אנחנו לא ניקח בידיים את ההחלטות, על הדור האמיתי שלנו, המובילים שלנו, אנחנו נמצא את עצמנו בסופו של יום מנהלים מדינה, אבל איך אומרים, בלי המנוע האמיתי, בלי שום דבר שמציג בפנינו את אלה שאנחנו מחויבים להם יותר מכולם. אני יודע שיש ראשי רשויות שלקחו על עצמם יוזמות מבורכות: הפעלות בזמנים מסוימים, בבדידות מסוימת. תמיד כשמדברים על חזרה לעבודה אומרים: אוקיי, עד גיל מסוים אפשר לצאת, ומהגיל הזה – כולם יודעים שמעל גיל 65–70 ודאי הם מחוץ לקטגוריה של לחזור למעגל החיים והעבודה. אבל אנחנו חייבים לעשות מעשה אמיתי, וכאן זה המקום. עיניהם נשואות אלינו. אין להם לובי של קשישים. הרי אנחנו יודעים שבתקופת הקורונה בתי אבות היו אחד המקומות שנפגעו יותר מכולם – המקום שהכי מוגן. זה הבית שלהם, זה הפרח שלהם, ושם היו פגיעות נוראיות בנפש. אני לא מאשים אף אחד, אבל זאת המציאות. לכן, כאן אני קורא לחברים בכל מקום – בוועדות – להתחבר להצעות של חברתי חברת הכנסת אתי עטיה, ולהפעיל גם בטכנולוגיה וגם בחוגים האלה את מה שניתן לעשות למען דור האמת שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. תשיב השרה אורית פרקש הכהן בשם השרה לשוויון חברתי. << דובר >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר >> בהיעדרה של השרה לשוויון חברתי התבקשתי להקריא את המענה שלה, בשם הממשלה. התייחסות לסוגיה העולה על סדר-יומה של הכנסת: חוסנה של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים. מצבם של האזרחים הוותיקים בימי משבר הקורונה איננו פשוט. מדובר באוכלוסייה שהפגיעה בה, נוכח נגיף הקורונה, היא המשמעותית ביותר. בהתאם לכך, פועל המשרד לשוויון חברתי בקשת רחבה של נושאים על מנת לספק מענים מהירים ואיכותיים לאזרחים הוותיקים בצל מגפת הקורונה. בהיבט הכלכלי והחברתי, בתקופת הקורונה פועל המשרד להתאמת תוכניות הסיוע לצורכי האזרחים הוותיקים, לרבות בכל הקשור במתן מענק הסתגלות בשל יציאה לחופשה ללא תשלום, גם לאחר גיל הפרישה, בדומה לכלל העובדים במשק. אתם יודעים שהדברים האלה גם הוארכו בהחלטות ממשלה כדי להשוות את זה לכלל העובדים במשק. בנוסף, המשרד מקדם תוכניות תעסוקה להמשך השתתפותם הפעילה כחלק מכוח העבודה, שמתמקדת בעבודה אל מול המבוגרים עצמם לצד עבודה אל מול מעסיקים למיגור הגילנות. המשרד פועל למתן מיומנויות בידי מעסיקים ומבוגרים ולשימור ושילוב של מבוגרים בעולם העבודה שיאפשרו התמודדות של ציבור זה אל מול האתגרים הכלכליים מולם הוא ניצב. בהיבט החוסן הנפשי המשרד מקדם תוכנית לאומית להפגת בדידות בקרב אזרחים ותיקים. מדובר בתוכנית רחבה, שגובשה בשיח עם גורמי מקצוע שונים, לרבות גורמים בחברה האזרחית. התוכנית מתמקדת במתן מענה לצרכים המרכזיים שזוהו. בין היתר היא עוסקת בהיבטים של צמצום תחושת הבדידות האישית, הרגשית והחברתית של האזרחים הוותיקים, ובמענים רציפים לחייהם. התוכנית גם מקדמת הקניית מיומנויות וכלים למבוגרים להתמודדות עצמאית; מעמיקה שיתופי פעולה בין מגזרים לטובת קידום מענים אפקטיביים והרחבת מוטת ההשפעה, וכן מקדמת פתרונות למניעת הבדידות לפני התהוותה בכלים לעידוד זקנה פעילה. מעבר לכך, המשרד לשוויון חברתי מפעיל מוקד לאזרחים ותיקים, בטלפון 8840*. המוקד זמין בכל יום מ-08:00 עד 20:00, ומסייע לאזרחים הוותיקים במיצוי זכויותיהם בכלל התחומים הנוגעים להם. בתקופת הקורונה אפילו הורחבה פעילותו של המוקד, והוא ערוך לתת מענה בכל הקשור להנגשת צרכים בסיסיים כגון מזון ותרופות, לצד סיוע טכנולוגי ומענה לחיזוק החוסן והפגת הבדידות. זאת התשובה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> תודה תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לאן הדיון? ועדת הכלכלה. נצביע בעד או נגד להעביר את זה לדיון בוועדת הכלכלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת העבודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עבודה או כלכלה? ועדת העבודה והרווחה. אוקיי, אנחנו מצביעים, בבקשה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן: בעד ההצעה – חמישה; נגד – אין; אין נמנעים. אנחנו מוסיפים את חברת הכנסת אתי עטיה, את חבר הכנסת אוריאל בוסו, את חבר הכנסת יעקב אשר, את חבר הכנסת סעיד אלחרומי, חבר הכנסת אוסמה סעדי. יש לנו בסך הכול עשרה בעד. ההצעה התקבלה ותעבור לדיון בוועדת העבודה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תופעת הקבצנים וניצול קטינים ל"תעשיית" הקבצנות << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור לנושא הבא – הצעות לסדר-היום בנושא: תופעת הקבצנים וניצול קטינים ל"תעשיית" הקבצנות, מס' 1325 ו-1369. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני נרשמתי להצעה נוספת – – – שיהיה אחרי – – – בסדר? תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה להעלות כאן נושא כאוב: תופעת קיבוץ הנדבות על ידי קטינים בצמתים ליד הרמזורים. ילדים פלסטינים באים – או מובאים – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא רק פלסטינים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תוסיף. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כל הילדים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תכף. זה בסעיף 4. – – לישראל כדי לקבץ נדבות או למכור חפצים כגון עצי ריח לרכב, צעצועים, דברי מזון או דברי הדפסה שונים בין המכוניות בצמתים, בעיקר באזור המשולש ובכפרים בצפון, ששם הם נתונים לאלימות וחשופים לאין-ספור סכנות ול"קבלנים" שלוקחים את מרבית ה"רווח" – בגרשיים. התופעה הזאת היא לא רק של ילדים פלסטינים, כמו שאמרת, אלא ילדים שמנוצלים על ידי קבלנים או הורים לא אחראיים, ערלי לב, המשתמשים בילדים האלה, זורקים אותם, שולחים אותם, לצמתים, לרמזורים. לפי העדויות אותם ילדים, שלרוב מקבצים נדבות כדי לסייע למשפחה, שוהים בישראל לעיתים לתקופה של חודש. הם ישנים על קרטונים בלויים מתחת לעצים ליד הצמתים או ביער או בתעלות מתחת לכביש או בבתים בבנייה חדשה או לפעמים בתוך המסגדים. המנגנון הפועל – וזו הנקודה המסוכנת – מאחורי התעשייה הזאת ידוע היטב לרשויות. האב מתקשר למעסיקים עד שהוא מוצא מעסיק שמתאים לו ולילד. הוא שולח את הילד עם נהג ישראלי. לאחר שהילדים מגיעים, המעסיק מתדרך אותם, מלמד אותם משפטים שישכנעו נהגים לתת להם כסף ושולח אותם לצומת. הילד נמצא בצומת 12 שעות, (אומר בערבית: 12 שעות רצופות) לפחות. האוכל דל. הילד עושה ביום לא פחות מאשר 250 שקלים, אבל רוב הכסף כלל לא מגיע אליו או למשפחה שלו – לא אל הילד – אלא הקבלן לוקח את הכסף מהילד ועושה עליו חיפוש גופני, שלא הסתיר חמישה שקלים או שקל. רבע הולך להורים, והשאר – לקבלן של הילדים האלה, מקבצי הנדבות, (אומר בערבית: מושכרים.) קבלני קבצני הנדבות – היש יותר בזוי מהעיסוק הזה? לא אנושי (אומר בערבית: קבלני ילדים לקיבוץ נדבות פושעים נגד עצמם ונגד החברה.) באופן טבעי, הילדים העניים ביותר הם גם הפגיעים מכולם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מלבד הסיכונים הברורים מאליהם, כגון פגעי מזג האוויר – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דקה, אדוני. – – והאפשרות להיפגע ממכוניות, הם נוטים ליפול קורבן לאלימות קשה, אלכוהול, סמים ומה לא? נוסף לילדים, ישנן גם נשים צעירות שמסתובבות עם תינוקות בצמתים ובצידי הכבישים, ולפי עדויות, חלק מהפעוטות האלה מושכרים, (אומר בערבית: מושכרים.) הפעוט הוא לא של האישה שנושאת אותו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, בבקשה נא לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה רק לטובת קיבוץ נדבות. לכן, כל רשויות המדינה חייבות לטפל. זו גם בעיה חברתית שלנו, של כולנו, אבל גם של המשטרה, של רשויות הרווחה. כולם חייבים להתאחד כדי לטפל בתופעה הזאת, ולמצוא מסגרת מתאימה. להחזיר את הילד למשפחתו או למצוא לו מסגרת, כי הקבלנים האלה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, נא לסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – הם פושעים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמֵאר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עמאר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עמאר. סליחה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התופעה הזאת כל כך מסוכנת – אתם לא מתארים לכם עד כמה. אותם ילדים שעומדים בצמתים, ילדים קטנים, נשים עם תינוקות על הידיים, מקבצים נדבות – אני אומר לך, אדוני היושב-ראש: אותם ילדים מובאים לצמתים, כי אם אתה פוגש אותם בצומת שפרעם אתה תפגוש אותם בצומת אחיהוד, ואם אתה לא פוגש אותם בצומת אחיהוד הם לא יהיו בצומת שפרעם, כי הם מובאים על ידי קבלן. אני לא יכול לקבוע חד-משמעית שהם מובאים מהשטחים, כי באמת אני לא יודע ואף פעם לא שאלתי, אבל אני סומך על דבריו של חבר הכנסת אחמד טיבי. זה כל כך מסוכן, שאנחנו, כמדינה, עם משטרה כזו חזקה ועם רשויות רווחה כאלה חזקות, לא מתערבים בנושא. אני רוצה לספר לכם סיפור שקרה איתי. אני עומד בצומת שפרעם, ועטים על האוטו שלי כמה ילדים כאלה ומבקשים נדבות. אני מסתכל ורואה ניידת שעומדת שם בצד השני. אני הולך לניידת. אחרי שאני עובר את הצומת, אני עוצר את האוטו שלי ויורד מהאוטו, מציג את עצמי כחבר כנסת ואני שואל את השוטר: אדוני השוטר, אתה לא רואה שהם מסכנים את התנועה? אתה לא רואה שהם מסכנים את החיים שלהם? אתה לא רואה שהם מסכנים כל אחד שעובר בצומת? הוא הסתכל עליי ואין לו תשובה. הוא לא יודע לענות לי, כי הוא לא קיבל הוראה. הוא לא ענה לי. הוא חיפש כמה משפטים רק כדי להתפטר ממני והמשיך בתעסוקה שלו. אני מכאן קורא לשר לביטחון הפנים: בכל צומת שתמצא ילדים כאלה תעצרו את כולם, עד שיגיעו ההורים שלהם, עד שיגיע אותו קבלן שמעסיק אותם. תענישו את אותם קבלנים – תענישו אותם בחומרה; לא רק להכניס אותם לבית סוהר – גם כלכלית, כספית. תמנעו מהם להיכנס לישראל, כי אותם קבלנים הם פושעים שמנצלים ילדים במצב הכי קשה. אתה רואה תינוק על הידיים של אימו – או לא אימא שלו, אני לא יודע – בחום אימים, כשאתה בקושי מעז לפתוח את החלון. והיא עומדת שם עם התינוק שלה, מבקשת נדבות ומסתובבת מאוטו לאוטו. לכן, כאן תפקידה של המשטרה. אני קורא גם לממלא מקום המפכ"ל: תיכנסו לתמונה. תפסיקו את התופעה הזאת בשנת 2020 במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר, תודה רבה. תשיב השרה אורית פרקש הכהן, בשם השר לביטחון פנים. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, שינו את הסדר – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נכון, כן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה? << דובר >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << דובר >> התבקשתי להשיב בשם השר לביטחון הפנים להצעה הדחופה שהגיש חבר הכנסת טיבי, שאני חייבת להגיד שהיא הצעה מאוד מאוד חשובה, בנושא מאוד חשוב. כאימא לילדים זו נראית לי תופעה פסולה ובזויה שחייבת להיות מטופלת. אני אקריא את התגובה ואוסיף כמה דברים משלי. מענה מטעם השר לביטחון הפנים להצעה דחופה לסדר-היום של הכנסת שהגיש חבר הכנסת אחמד טיבי בנושא: תופעת הקבצנים וניצולי קטינים. סעיף 2 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) מגדיר קטין מקבץ נדבות כ"קטין נזקק", כלומר: מסור לטיפולו של עובד סוציאלי, הפועל על פי חוק זה בהסמכת שר הרווחה. על כן, מומלץ לחבר הכנסת המציע לפנות בעניין זה גם לשר הרווחה. לגופו של עניין, קיים קושי בטיפול בקטינים מקבצי נדבות ובאכיפה כלפיהם, שמקורו באתגרים שונים. בין היתר, הקטינים, שמרביתם מתחת לגיל האחריות הפלילית, בורחים ומסכנים עצמם עם הגעתה של המשטרה. כמו כן, ישנו קושי באיתור פרטיהם וקושי בחקירה לאור היעדר שתוף פעולה מצד הקטינים בנוגע לזהותו של מי ששלח אותם לקבץ נדבות. קושי עיקרי הוא היותם של הקטינים שב"חים, וכפועל יוצא – היעדר קשר אל מול גורמי רווחה ברשות המקומית והיעדרה של יכולת מיצוי הדין עם ההורים. אשר על כן, לפי עמדתה המקצועית של משטרת ישראל, הטיפול צריך להיעשות באמצעות רשויות הרווחה. נדרשת מעורבות של גורמי הרווחה ברשות המקומית לטובת טיפול בקטינים, ובמקביל – בהוריהם. המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל יעשו כל שלאל ידם על מנת לסייע למשרדי הרווחה והביטחון, ככל שיתבקשו. אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת טיבי, בעצם התשובה כאן של השר לביטחון הפנים היא שמדובר פה בסוגיה בגלל הרגישות שלה שהיא סוגיה שצריכה להיות מטופלת – ומטופלת – על ידי משרד הרווחה. הדבר היחיד שאותי מטריד זה שאני – אתה יודע, לאור העובדה שהתבקשתי לתת את התשובה – לא הספקתי לדבר עם שר הרווחה, כי הייתי עושה את זה בעצמי לפני שהייתי עולה לדוכן הזה. אני רואה שהוא חזר אליי, אבל באיחור. זו אשמתי, אני מקבלת את זה על עצמי, פשוט התחייבתי להשיב בעבור השר לביטחון הפנים והחומרים הגיעו הבוקר. הנושא הוא מאוד מאוד חשוב, ואני תומכת בהעלאת הנושא הזה. גם אעדכן אותך על השיחה שלי עם שר הרווחה בנושא הזה. עד כאן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, כבוד השרה. לפני ההצבעה אנחנו נבקש עמדה מהצד של חברת הכנסת מרב מיכאלי. בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול אותך ואתכם, חבריי וחברותיי: אני לא מצליחה להבין למה שוב שר האוצר נותן כסף רק לחזקים. בזמן שאנחנו יושבות ויושבים כאן מתנהל דיון בוועדת הכספים, שקיבל אישור להתנהל במקביל למליאה באופן חריג, שבו שר האוצר נותן דבר שקוראים לו פחת מואץ. זה דבר רצוי ביותר לעזור למשק, אבל הוא נותן אותו רק לגדולים ורק לחזקים. אני לא מצליחה להבין את הדבר הזה. למה רק לגדולים ולחזקים? פחת מואץ, צריך להסביר, חברות וחברים – זה הדבר הזה שכמו כשאתם בהתחלה קונים אוטו חדש אז הערך שלו יורד נורא נורא מהר? אז אותו הדבר על מכונות חדשות בתעשייה – או אפילו לא מכונות אלא כל מיני חפצים, דברים שהערך שלהם יורד. פחת מואץ זה כשהמדינה מכירה בירידה של הערך הזה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – שלהם, והיא תיתן להם לשלם פחות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> רק לסיים את הנקודה, ברשותך, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> העניין הוא שאת ההטבה החשובה הזו שר האוצר מוכן לתת כרגע בשווי של 2 מיליארד ש"ח אך ורק למלונות ולתעשייה, להכי גדולים והכי חזקים. כל העסקים הקטנים והבינוניים, עצמאיות, עצמאים, אולמות אירועים, מסעדות, בתי אבות – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – כל המקומות האלה – 85% מהמשק – לא יקבלו את ההטבה הזאת. למה רק לחזקים? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נעבור להצבעה. להעביר לוועדת העבודה – לוועדה בהסכמה. הצבעה, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוועדה למעמד הילד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> להעביר לדיון בוועדה למעמד הילד – לזכויות הילד. בבקשה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לזכויות הילד נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חמישה בעד, ואנחנו מצרפים את חבר הכנסת אלי אבידר, חבר הכנסת חמד עמאר, חברת הכנסת טלי פלוסקוב וחבר הכנסת יעקב אשר – תשעה בעד, אין נגד ואין נמנעים. ההצעה תעבור לדיון בוועדה לזכויות הילד. תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34), התש"ף–2020 << הצח>> [מס' מ/1357; דברי הכנסת, חוברת כ"ג, ישיבה ס"ח; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו נעבור לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34), התש"ף–2020. ראשון הדוברים – חמד עמאר, בבקשה. סליחה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב מציגה את הצעת החוק בשם יושב-ראש הוועדה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אתה ברשימת הדוברים. << דובר >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> שלום אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התבקשתי, כאמור, על ידי יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להציג את הצעת החוק. אנחנו מדברים על קריאה שנייה וקריאה שלישית בהצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34), התש"ף–2020, שהגישה הממשלה. הצעת החוק מעגנת עבירות ועבירות מינהליות בארבעה עניינים שמוסדרים היום בצו בידוד בית שהוצא מכוח פקודת בריאות העם, לנוכח ההכרזה של שר הבריאות כי המחלה שגורם נגיף הקורונה החדש היא מחלה מידבקת ומסוכנת, והסמכויות לפי הצעת החוק יחולו רק בעת שהכרזה זו בתוקפה. העניינים שעליהם קבועה עבירה, הם חובת בידוד, חובת הגעה לבידוד שלא בתחבורה ציבורית, חובת דיווח על בידוד וחובת עטיית מסכה. העבירות הן אלה שקבועות כבר היום בחוק להארכת תוקף תקנות לשעת חירום, שעומד לפקוע בסוף החודש – ולכן הדחיפות. החוק קובע גם מיהם הגורמים המוסמכים לאכוף את העבירות וכן מאמץ הוראות מחוק הסמכויות המיוחדות לעניין ביצוע האכיפה של עבירות אלה. מוצע לקבוע כי כל תיקון של צו בידוד בית שבו ייערך שינוי בהוראות שמהוות עבירה יהיה כפוף לפיקוח פרלמנטרי במנגנון הדומה לזה שהופעל לעניין קביעת תקנות בחוק סמכויות מיוחדות. כלומר, לפני פרסום התיקון לצו תוכל הוועדה לקבוע דיון בפרק זמן קצר של 72 שעות, ואחריו ייכנס התיקון לצו לתוקף, והוא ידרוש את אישור הוועדה; בהיעדר אישור כזה בפרק הזמן שנקבע בחוק – את אישור המליאה, ובהיעדר אישור כזה התיקון לצו יפקע והאחריות הפלילית מכוחו תתבטל. הצעת החוק מסדירה גם את האפשרות של חוקרים אפידמיולוגים לדרוש מכל אדם ידיעות ורשומות של עובדים ושוהים במקום. כמו כן הצעת החוק מאפשרת להסתייע בגורמים מסייעים לשם ביצוע החקירה האפידמיולוגית, קובעת את התנאים להסתייעות כזו וגם מבהירה כי אדם רשאי לבקש למסור את המידע דווקא לחוקר האפידמיולוגי ולא למסייע. הגורמים המסייעים מהווים מכפיל כוח ליכולת הפעולה של מערך החקירה האפידמיולוגית הדרוש לקטיעת שרשרת ההדבקה. מהצעת החוק פוצל חלק שעסק בהעברת מידע לרשויות הבריאות של מדינות אחרות – של מדינה זרה – והוא נשאר על שולחן הוועדה. על זה אנחנו לא מצביעים היום. אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב. יש כמה בקשות רשות דיבור. נעבור לראשון הדוברים – חבר הכנסת חמד עמאר – מוותר; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – ויתר; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – גם אינו נוכח. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לאחרונה החלו חברות וחברי הבית הזה במנהג יפה, הם סיפרו וציטטו את שאמרו ההורים שלהם. היום אני רוצה לספר על שלי. אבי, יצחק אבודרה ז"ל, היה יושב-ראש המפלגה הליברלית בבת ים וכיהן כממלא מקום ראש עיריית בת ים מטעם רשימת גח"ל – גוש חרות ליברלים. יליד מצרים, בוגר כלכלה בסורבון, איש השכלה וספר, ידע שבע שפות על בוריין. איש עסקים ופוליטיקאי מבריק – לא פוליטיקאי, הוא תמיד אמר לי, איש ציבור; תמיד תיקן אותי. הוא מהווה בעבורי מודל לחיקוי עד עצם היום הזה. הוא היה תוצר של תרבות מסורתית כבדה, ולא פעם מצחיקה. כשרצה לומר על אדם שהוא ישר, ראוי, שאפשר לסמוך עליו, הוא היה אומר: האיש הזה גבר. היינו שלושה אחים ואחות, איפה אנשי ש"ס שישמעו? אה, הינה אני רואה את אבוטבול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> פה, פה, אני פה איתך. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הכריח אותי לצום ביום הכיפורים מגיל שש וללוות אותו ברגל לסיור בבתי כנסת במהלך הצום. אתם יודעים איך זה, לא מכובד שהוא ילך לבד. את אחי הגדול ממני הוא העריץ. אחי זרם עם כל השיגעונות שלו. הוא היה אומר לי: אחיך רפי, גבר. כשהוא רצה להחמיא לאחותי הגדולה, היה אומר לי בערבית: אוחתכ רגאל – אחותך גבר. זו הייתה המחמאה הגדולה ביותר. אז לא פעם אני שואל את עצמי מה אבא שלי היה אומר או עושה? חברים בתנועת הליכוד בבת ים זוכרים אותו בשם זכי, וזכי, חברותיי וחברי הכנסת, לא היה מעריך בן אדם שאין לו מילה. הוא לא היה מעריך אחד שיום אחד אומר כך ולמוחרת אומר אחרת. הוא לא היה מעריך אדם שמקבל מתנות, ובטח לא שלוחץ שיקנו מתנות לאשתו. האיש הזה בחיים לא היה נחשב בעיני אבי לגבר. לשתות קפה איתו הוא לא היה מוכן. יש תומכי ליכוד שכותבים לי: שכחת מי אתה ומאיפה באת, ואני רוצה לומר להם: לרגע לא שכחתי, לעולם לא אשכח. אני פשוט חושב שבנימין נתניהו, במושגים של אבא שלי, הוא לא גבר. הוא לא ראוי לתמיכה שלכם; אתם שווים פי אלף ממנו. הוא עולה למעלה כי הוא דורך לכם על הראש ומעצים את הפחדים שלכם. הוא לא מכיר את הערך "יהללך זר ולא פיך" – כל היום מהלל את עצמו: אני, אני, ואני. אי-אפשר לשמוע את זה יותר. יש מיליון מובטלים במשק שלא יודעים מה לעשות מחר, והוא ממשיך: אני, ואני, ואני. לאנשים אין מה לאכול, ריבונו של עולם, והוא בלי בושה לוקח מיליונים מקופת המדינה לכיס שלו. משפחות צעירות חזרו לגור עם ההורים בפריפריה, שבע ושמונה נפשות בדירות של 65 מטר מרובע, והוא לא מתבייש לדחוף אותנו לבחירות נוספות. אבל למה שיתבייש? אתם נותנים לו. הוא יכול להמשיך לספר סיפורים כמה שהוא רוצה – האיש הזה הוא לא גבר. חברותיי וחברי הליכוד, אתם צריכים להצטרף למחאה. 300,000 מפגינים בבלפור, ובהם אתם, יצילו את העתיד של הילדים והנכדים של כולנו. הצטרפו למחאה. אין לנו ארץ אחרת, תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכסת אלי אבידר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – ויתר; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. נעבור להצבעות. אוקיי, נעבור להצבעות. נצביע. אנחנו עוברים להצבעות בקריאה שנייה ושלישית על החוק לתיקון פקודת בריאות העם. << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> רגע, אתם מצביעים בעד? רגע, שנייה. מיקי, אתם תומכים? לא תומכים? אז אני – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז חברת הכנסת לפני ההצבעה תעלה לסיכום. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אבל עברת להצבעה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עדיין לא עברנו להצבעה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה אמרת: נעבור להצבעה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר, נכון, אמרתי שנעבור להצבעה ועדיין לא גמרתי את המשפט הזה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אתה אמרת: נעבור להצבעה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב. << דובר >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> אני יכולה לסכם? אני חוזרת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, כן, כן, בבקשה. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> יופי, אני מבקשת לסכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר: נעבור, ואז את אמרת. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> נכון, ואני ביקשתי לסכם. נכון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר גמור. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> הוא אמר: נעבור להצבעה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ואז היא ביקשה לסכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואז הוא שאל אם היא רוצה לסכם. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> הוא לא שאל אם היא רוצה לסכם, הוא אמר: נעבור להצבעה – – – << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> לא, המזכירה שאלה אותי – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> היא הייתה פה למטה ושאלנו אותה אם היא רוצה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אוקיי, רבותיי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תמר, תוציאי אותי מהמשחק הזה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא, לא אלייך. אני מדברת – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הכול בסדר. בבקשה. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> שאלו אותי אם אני רוצה לסכם. טוב, רבותיי, הבנתי – לא רוצים לתמוך, הכול בסדר. אז אנחנו נדע לגייס. בבקשה, אנשים, לגייס. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אה, את רואה. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אני רוצה, אני פשוט רוצה – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> היושב-ראש אמר: לעבור להצבעה – – – << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> – – להסביר. חברת הכנסת תמר זנדברג, אני רוצה להסביר על מה אנחנו מדברים ולמה אני כן רואה חשיבות בהעברת החוק היום. אנחנו מדברים על החוק שפג תוקפו, סעיפים מאוד חשובים בתקופת הקורונה. זה בסוף החודש. בשבוע הבא אנחנו לא נמצאים כאן, ולכן אין לנו אפשרות להעביר את ההצבעה על החוק הזה לשבוע הבא. לכן, כמובן, אנחנו ביקשנו לפצל את החוק, כי לא הייתה לנו הסכמה בהצעת חוק – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בשבוע הבא הולכים להביא לפה, הולכים להביא לוועדת חוקה בשבוע הבא דברים שהממשלה, ברשלנות, לא הספיקה לעשות. הכנסת – – – אולי במקום אחר. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> חבר הכנסת סגלוביץ', אני כרגע נמצאת כאן בפן של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אומר שהכנסת תעבוד בשבוע הבא. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אוקיי, אני בטוחה שהכנסת תעבוד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כל היום אתם עושים פנצ'רים. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אני רק אומרת שוב: אנחנו מדברים על דברים מאוד חשובים לתקופת הקורונה, ואם אנחנו לא נעביר את החוק הזה, אז הרשויות לא ידעו – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך להעביר את החוק הזה. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> – – איך לתפקד, ולכן אנחנו עשינו את הכול כדי שהחוק הזה יהיה מוכן. נכון שלא הסכמנו עם הסעיף האחרון של ההצעה הממשלתית, ולכן אני דיווחתי היום על הפיצול, והצבענו על הפיצול. כי הסעיף האחרון של ההצעה מדבר על העברת מידע בין-לאומי. יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, היום קיבל החלטה אמיצה מאוד ואמר: אנחנו לא מוכנים כרגע לתמוך בסעיף הזה. אבל שאר הסעיפים שיש בהצעת החוק אלה סעיפים שצריך לאשר בדחיפות, ולכן אנחנו היום כאן. אני רוצה לשתף אתכם במשהו שבעיניי הוא מאוד מאוד חשוב. אנחנו נמצאים בתקופת הקורונה ואני רוצה לספר לכם על משהו מאוד נחמד, שעזר לי להעביר שר האוצר ישראל כץ. על כך אני אנצל את ההזדמנות להודות לו. אני סיפרתי לו שהרבה אנשים מבוגרים – מהם ניצולי שואה – היום נמצאים בביתם בבדידות מאוד נוראית. האנשים האלה, אין להם עם מי לדבר. האנשים האלה, אסור להם לצאת מהבית, או אני לא יודעת אם אסור אבל הם משתדלים מאוד לשמור על עצמם, ואז הם באמת נשארים לבד. אז הלבד הזה, ביחד חשבנו איך אפשר לשבור אותו, והשתמשנו במערכת מאוד פופולרית היום שנקראת זום. אנחנו פה בכנסת כל הזמן משתמשים בה, מדברים עם אנשים ונציגים מהמשרדים, גם אלה שלא מצליחים להגיע לכנסת. אז אנחנו החלטנו על הוצאה מסוימת, 2.5 מיליון שקלים שהולכים לטובת מרכז הארגונים, כדי ללמד את ניצולי השואה איך להשתמש בזום. אני חייבת להגיד לכם, כבר ראיתי את התוצאות וחייכתי פשוט מרוב ההנאה. אנשים רוקדים ביחד, אנשים שרים ביחד, אנשים עושים ביחד התעמלות, ספורט, אנשים מטיילים בעולם ביחד. דברים כל כך יפים, וטוב שיש לנו אוזן קשבת גם ממשרד האוצר, ואני כרגע מדברת על שר האוצר. וגם השרה לשוויון חברתי מירב כהן שיתפה פעולה בהעברת הכספים לטובת הניצולים. אז אני חושבת שלנו, לנבחרים, כדאי לדבר גם על הדברים הנפלאים שקורים במדינה שלנו בתקופה כל כך לא פשוטה, ויש לא מעט. לא מעט. אנחנו רואים, אני אשתף אתכם בעוד משהו נורא יפה: אתם יודעים שבמדינת ישראל יש לא מעט מקבצי דיור בבתי גיל הזהב, שבאחריותם של משרד הקליטה ומשרד השיכון. מתגוררים שם אנשים מבוגרים. שוב, רובם עולי ברית המועצות לשעבר, והאנשים האלה נשארים לבד. מה עושים הרשויות, העמותות והמתנדבים? הם מביאים אומנים, הם עומדים ליד החלונות של המקומות האלה ושרים להם שירים, רוקדים למענם ומספרים להם סיפורים. זה היופי של החברה הישראלית, רבותיי. אנחנו לא משאירים את האנשים האלה לבד, אנחנו נותנים להם הרגשה ותחושה שאנחנו כאן למענם – תעצרו אותי אם אנחנו מוכנים שם, כי אני יכולה לדבר עד מחר – עד כמה אנחנו פה גם דואגים להם. באמת, מה שאני אומרת זה לא כדי למלא את הזמן, כי אני חושבת שיש לנו לא מעט דברים שאנחנו יכולים להיות גאים בהם. זה דבר שאני חושבת שכל אחד מכם יכול לספר ולשתף את האנשים המבוגרים, וכל מי שרוצה ללמוד ולהשתמש בזום יכול לפנות למרכז עיר גנים – כרגע אני מדברת כמובן על ניצולי השואה – יש שם מנגנון שיכול לתת להם מענה. דבר נוסף, אתם יודעים שאני מטפלת בנושא האזרחים הוותיקים. אני חושבת שהתוכנית שהמדינה מקדמת היום והדיון שהתקיים בוועדת הקורונה לא מזמן, על איך המדינה נערכת כדי להגן על האנשים האלה, האנשים שנמצאים כיום בקבוצת סיכון הכי גדולה – נעשית שם עבודה יוצאת מן הכלל. זאת ההזדמנות שלי היום קודם כול להודות לאנשים שנמצאים לצידם של האזרחים הוותיקים. אני רוצה להודות לאותן מטפלות סיעודיות, שבאות הביתה לקשישים, שמחזקות אותם, שעוזרות להם. דנית – לא שמעתי. אתם יודעים, מרוב הדברים והעבודה שיש לנו, אנחנו שוכחים להגיד תודה לאנשים שמשקיעים את הלב והנשמה כדי לעזור לאזרחים הוותיקים. היה פה היום דיון מאוד חשוב ביוזמתם של חברי הכנסת אתי עטיה – ועוד מישהו, אני לא זוכרת את השם – בנושא של בדידות הקשישים. רבותיי, האנשים האלה יכולים להישאר בחיים – מיקי? אנחנו אומרים שמי שהיום נמצא בצומת ההחלטות זה כמובן האזרחים הוותיקים. אני חושבת שהאנשים שמטפלים בהם, האנשים שנמצאים לצידם, האנשים שיודעים לתת להם מענה – פה גם המקום להודות לקבוצות המתנדבים. חבר'ה, למה אני אומרת את זה? כי יש לנו כל כך הרבה דברים יפים בחברה הישראלית. המון אנשים עושים את זה בהתנדבות מלאה, רק כי הם מרגישים שהם צריכים לעזור לאנשים האלה. אני פונה לאזרחי מדינת ישראל ואומרת: אתם גרים בבית, אתם יוצאים בבוקר מהבית, תבדקו מי נמצא לידכם, אולי נמצא בן אדם מבוגר שזקוק לעזרה ומתבייש לבקש עזרה? אז תשאלו אותו. אולי כדאי לקנות לו משהו במכולת? אולי כדאי להביא לו משהו שהוא צריך היום? חבר'ה, אסור לנו לשכוח את החמלה, החמלה היא חלק מהחברה הישראלית. לכן, אני קוראת לכולם לקחת חלק בתקופה הזאת הכל-כך מורכבת ולעזור לאזרחים הוותיקים, שלא נשמע כל יום על המספר הגדל של אותם אנשים שהולכים לעולמם. רובם, לצערנו, הם האזרחים הוותיקים. אנחנו נמצאים לקראת תחילת שנת הלימודים, ואני יודעת כמה ויכוחים וכמה נושאים קשורים לתחילת שנת הלימודים. אני כמובן רוצה לברך את שר החינוך גלנט על ההחלטה להקטין את תשלומי ההורים בעבור שנת הלימודים. אנחנו גם מבינים שהתלמידים, הילדים שלנו, לא יקבלו את מה שהיו מקבלים בתקופה רגילה. אבל עם זאת, אנחנו צריכים לתת תמיכה מאוד רחבה, גם לצוות ההוראה, ויש הרבה אנשים חדשים שנכנסים היום ללמד, אולי הם גם ילמדו איך ללמד, אבל נורא חשוב לנו להבין, שיש אנשים חדשים במערכת ההוראה, במערכת החינוך של מדינת ישראל, וצריך לתת להם את מלוא הגיבוי בעבודה הנפלאה שהם עושים. דבר אחרון שהייתי רוצה לשתף אתכם בו: אתם יודעים שאני עומדת בראש ועדת האתיקה, ולצערי הרב, לוועדת האתיקה מגיעות לא מעט קובלנות – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו יודעים וגם מודים לך. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> תודה. – – מגיעות לא מעט קובלנות על האמירות הלא-ראויות של חברי הכנסת. אז רבותיי, כאן המקום לפנות לכל אחד ואחת מכם: בואו נשקול כל מילה שאנחנו אומרים; הציבור מקשיב לנו; הציבור עוקב אחרינו, אם אנחנו מאשרים לעצמנו להגיד מילות גנאי – אני לא אגיד פה איזה – אז גם הציבור מבין: אם מותר להם אז מותר גם לי. השיח שלנו יורד באופן מאוד לא ראוי ולא מכבד אחד את השני והרמה הזאת לא מתאימה לנו כחברה, במיוחד לנו כמדינת ישראל. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגידי את זה למיקי זוהר. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אני אומרת את זה לכולם, אדוני, ממש לכולם. אני פה גם לחברי הקואליציה וגם לחברי האופוזיציה, יש לנו הרבה אי-הסכמות, אפשר לריב, אבל יש מילים מתאימות לריב כזה. לכן, אנחנו, חברי ועדת האתיקה, הרבה פעמים צריכים לקבל החלטות קשות, ואנחנו מתחשבים גם בחברים שלנו, שהם חברי כנסת, אבל גם איפה אפשר להעביר גבול לגבי המילים שחברי הכנסת משתמשים בהן. אז זה הדבר האחרון שרציתי להגיד לכם. אני מאחלת לכולנו שבוע פורה ומבקשת כמובן לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת טלי פלוסקוב, תודה רבה. להצעת החוק לא נרשמו הסתייגויות. נעבור להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. נצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34), התש"ף–2020. נעבור להצבעה בקריאה שנייה, בבקשה. הצבעה מס' 9 בעד סעיף 1 – 24 נגד – 17 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 24 בעד, 17 נגד. חברת הכנסת טלי פלוסקוב מצטרפת בעד, גם חברת הכנסת שרן השכל, חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת שלמה קרעי – ארבעה. אז יש לנו 28 בעד ו-17 נגד. החוק התקבל בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34), הצבעה. מי בעד? מי נגד? בבקשה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 26 נגד – 14 נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 34), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 26 בעד, 14 נגד. לחוק מצטרפים חברת הכנסת שרן השכל, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת שלמה קרעי – ארבעה נוספים בעד. לפיכך יש לנו 30 בעד ו-14 נגד, חוק לתיקון בריאות העם (מס' 34), התש"ף–2020, התקבל. תודה רבה. נעבור לדיון על הצעת חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, בבקשה. יציג את החוק חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1358, פ/1358, פ/32/23, פ/399/23, פ/983/23 ופ/1089/23; דברי הכנסת, חוב' י"א, ישיבה 24, חוב' כ"ג, ישיבה 70; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020. הצעה זו היא מיזוג של הצעה ממשלתית וחמש הצעות פרטיות שהגישו חברי הכנסת שלמה קרעי, שרן מרים השכל, חמד עמאר, ג'אבר עסאלקה, אוסאמה סעדי, יעקב אשר, יעקב טסלר, אביגדור ליברמן – גוטע ארבייט, אביגדור – עודד פורר – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עסאקלה ולא עסאלקה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עסאלקה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא, הפוך, עסאקלה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עסאקלה. למה בליברמן לא התבלבלתי, תגיד לי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי אתה חבר שלו לשעבר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, אלכסנדר קושניר, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין, אחמד טיבי, סונדוס סאלח. הצעה זו, כמו שאמרנו, היא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית. בשל התפרצות נגיף הקורונה, נקטה מדינת ישראל צעדים מרחיקי לכת כדי לצמצם את התפשטות המחלה. בין היתר, הוטלו מגבלות שונות על שירותי התחבורה הציבורית ועל הנוסעים בה. מגבלות אלו מצמצמות את היכולת של האנשים להתנייד ממקום למקום, ועקב כך הן פוגעות ביכולתם להגיע למקום עבודתם, ובכך גם נפגעת יכולתם להחזיר את חובם. הצעת החוק מבקשת להקפיא, כהוראת שעה לתקופה של חצי שנה, את ההגבלות המוטלות על קבלה, החזקה וחידוש של רישיון נהיגה. לפי המוצע, בתקופת הוראת השעה רשם ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להטיל על החייב מגבלה חדשה על קבלה, החזקה או חידוש של רישיון נהיגה – אני חושב שפה זה לא כל כך מעודכן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – היו הגבלות חדשות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אוקיי. והגבלה, כאמור, שהוטלה על החייב אך טרם נכנסה לתוקף – תתבטל. באשר להגבלות שכבר תלויות ועומדות נגד החייב על החזקת רישיון נהיגה – הגבלות אלה יבוטלו. לעומת זאת, הגבלות על חידוש רישיון נהיגה יישארו על מכונן. זה התיקון. הוראת שעה זו תתרום בשני היבטים: ראשית, היא תסייע בשמירה על בריאות הציבור ועל ריחוק חברתי; שנית, היא תעניק גמישות גדולה יותר לחייבים בחזרה לתעסוקה ובמציאת תעסוקה חדשה, ובדרך זו תאפשר להם לנסות לשלם את חובם. לפני שאני מבקש מהחברים להצביע בעבור הדבר הזה – זה באמת צירוף של הרבה כוחות בעניין – אני חייב לציין את עבודתו של ותיק החברים בוועדת חוקה, ידידי אוסאמה סעדי, שגם נוטל איתי בהגה, בשרביט הניהול, בכמה וכמה דברים. הוא, ושאר חברי הכנסת, באמת הצלחנו לחלוף על התנגדויות כאלה ואחרות, להגיע לפשרות הנכונות בנקודות הנכונות, ובסופו של דבר לעשות טוב להרבה מאוד אנשים. אני רוצה לנצל את הזמן הזה גם לקרוא לאותם חייבים, שאולי יש להם חשש להגיע להסדר, אולי יש להם חשש להגיע לרשם כדי לגמור את העניין: נצלו את הזמן הזה. עכשיו מחודשים לכם הרישיונות. בואו ונסו לגמור את העניין הזה, כדי שלאחר תקופת הקורונה ולאחר תקופת החוק יחזור לכם רישיון הנהיגה ותוכלו להתפרנס, תוכלו לנסוע עם משפחותיכם. אנחנו נדאג לפקח על כך שההתנהלות של ההוצאה לפועל והרשם יהיו כנדרש. אנחנו נעקוב אחרי העניין הזה. ההצעה, כפי שאמרתי, אושרה בוועדה פה אחד. אין לה הסתייגויות, ולפיכך אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאות שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני אחסוך כבר את התודות של הסוף ואני אודה לעו"ד אלעזר שטרן מהלשכה המשפטית, ולצוות, לצוות הנהלת הוועדה, ולעוזרי, עו"ד יהודה כהן, יועץ החקיקה. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, תודה רבה. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. לרשותך חמש דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול לברך את התלמידים הדרוזים על ההישג המרשים שלהם בזכאות לבגרות. אני חושב שזה הישג חסר תקדים, שב-20 המקומות הראשונים נמצאים בתי ספר דרוזיים ויישובים דרוזיים. במקום הראשון יצא בית ספר פקיעין, היישוב פקיעין הוא במקום ראשון בארץ. מקום שלישי – בית ספר חורפיש, שישי – בית ג'ן. סמיע – כולם נמצאים במקומות הראשונים. אני רוצה לברך אותם. תמשיכו בדרך הזאת. אני רוצה להודות לראשי הרשויות, למנהלים ולמורים שמשקיעים שעות על גבי שעות כדי להגיע להישג הזה. אני יודע שזה חשוב. אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה בהשכלה ואנחנו יכולים להתקדם. אנחנו בדרך הנכונה, ובשנים האחרונות רואים את ההישגים שלנו. בנושא של הצעת החוק, זאת הצעת חוק שהגשתי כבר בכנסת התשע-עשרה, והיום אנחנו מעבירים אותה כהוראה שעה לשישה חודשים, אבל ששת החודשים האלה חשובים מאוד לאותם חייבים, כי אנחנו נותנים כאן פתרון לקרוב ל-200,000 פסולי נהיגה. 200,000. המספר המדויק הוא 198,000. אותם אנשים שבמצב הזה, המצב הנוכחי, יכולים לגשת עכשיו לקבל את הרישיון שלהם ולעשות את ההסדר של חייב משלם. להגיע לרשם, לעשות הסדר, ואחרי שישה חודשים הם יכולים להמשיך לנסוע עם הרישיון שלהם. אני באמת רוצה להודות קודם כול ליושב-ראש הוועדה על קיום הדיון אתמול והיום, והבאת החוק – כי זה חוק חשוב. היה לנו חשוב להביא את זה לפני הכניסה לבתי הספר, כי יש הרבה הורים שרוצים להסיע את הילדים שלהם לבתי הספר, ואנחנו, כמחוקקים, במצב הנוכחי לא רוצים שייסעו בתחבורה הציבורית. כמה שפחות שייסעו בתחבורה הציבורית – זה חשוב לנו. נוכל להחזיר הרבה אנשים למעגל העבודה במצב הנוכחי, כי יש הרבה אנשים שהעבודה שלהם היא נהיגה, והרישיון בשבילם הוא הפרנסה. אם הם יחזרו לעבוד עכשיו, בששת החודשים האלה, וינצלו אותם, הם יוכלו להחזיר את החובות שלהם ולעשות הסדר תשלומים. אני רוצה להודות גם למציעים, כי זו הצעה ממשלתית שהתמזגנו איתה. כמה חברי כנסת הגישו את אותה הצעת החוק – שלמה קרעי, שרן השכל, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ג'אבר עסאקלה, ואני הגשתי בשם ישראל ביתנו וכל חברי ישראל ביתנו: חבר הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, אלכס קושניר וכולם – כל שבעת חברי הכנסת היו חתומים על הצעת החוק. תודה לכל אחד שתמך בהצעת החוק. אני מקווה שכל חברי הכנסת יתמכו בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר, תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. חמש דקות בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בסוגיה נוספת, שאנחנו מלווים כבר שנה וחצי, הסוגיה של ילדי הגנים בחינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי. אנחנו שנה וחצי בקונסזוס מלא של כל חברי הבית; כל חברי ועדת הכספים מנסים להיאבק כדי לייצר את השוויון ולהפסיק את האפליה לרעת אותם 6,000–7,000 ילדי גנים של חינוך מיוחד במוכר שאינו רשמי. לשמחתי, בחוק שאנחנו מטפלים בו עכשיו בוועדת הכספים הצלחנו להשיג 17.5 מיליון שקלים שישולמו לתיקון האפליה של השנה שחלפה – של שנת הלימודים תש"ף. זה מעט מזעיר, אין הקומץ משביע את הארי, אבל בכל זאת זה הישג חשוב ונותן לנו מוטיבציה להמשיך ולהוביל, כדי שבשנת תשפ"א האפליה הזאת תיפסק לחלוטין. אנחנו מצפים ממשרד החינוך וממשרד האוצר לעמוד בהתחייבות הברורה מאוד שלהם לפרוטוקול בנושא הזה. אני רוצה להודות בסוגיה הזאת לשר ישראל כץ, לחבר הכנסת מיקי לוי, שדחף גם הוא בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, ולכל חברי הוועדה שגם טיפלו בנושא הזה. זה גם משתלב יפה עם פרשת השבוע, כי תצא, שבה התורה מדברת הרבה על הדאגה לחלש, הדאגה לאוכלוסייה המוחלשת: "לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה", "אבן שלמה וצדק יהיה לך – – – למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך". אז הדבר הזה משמעותי מאוד – מאבק שאנחנו מלווים תקופה ארוכה. הילדים האלה הם הילדים הכי מסכנים והכי מוחלשים בחברה. יצא לנו גם לבקר במוסדות שלהם במודיעין ובעוד מקומות אחרים. ההתגייסות כאן וההירתמות של כל חברי הכנסת ושל כל חברי ועדת הכספים, שחתמו פה אחד על הדרישה הזאת, מראה שאנחנו יכולים לעשות כאן דברים טובים בקונסנזוס לטובת עם ישראל. הצעת החוק שעומדת לפנינו חשובה גם היא מאין כמותה; היא בשורה גדולה – בפרט לחייבים מהפריפריה, שאין להם תחבורה ציבורית יעילה ומספקת, מהדרום ומהצפון. מי שגר ביישוב כפרי או ביישוב עירוני נידח ועובד במרכז, אין לו סיכוי, הוא לא יכול להגיע בכלל. זה כמה שעות נסיעה הלוך וחזור, והדבר הזה לא משתלם בכלל. אז חייבים מהפריפריה, בפרט בתקופה הזאת של הקורונה, כשאנחנו דורשים מאזרחי ישראל למעט בהתקהלויות, למעט לנסוע בתחבורה ציבורית, החוק הזה שבא לפנינו ושנאשר אותו תכף בקריאה שנייה ושלישית, הוא חוק חשוב מאין כמותו. נכון, לא הצלחנו לטפל בכל אותם 200,000 שלולי רישיון בהוצאה לפועל. יש עדיין כמה אחוזים – כ-13,000 איש – שעדיין יצטרכו לבוא לרשם ולקבל את הסרת המגבלה מכיוון שכבר פג תוקף הרישיון שלהם. אבל כל היתר בהחלט יוכלו, מייד כשהחוק הזה יאושר – אני לא יודע אם זה היום או ממחר בבוקר כשהמחשבים יעודכנו – כבר לנסוע חצי שנה. זאת אומנם הוראת שעה, והיא נכנסת בינתיים לחצי שנה בלבד עם אפשרות להארכה לעוד ארבעה חודשים, אבל אנחנו מתכוונים להמשיך לפעול ולהפוך את הוראת השעה הזאת גם להוראת קבע. מעבר להקלה הזמנית, כמו שאמרתי, במיוחד לתושבי הפריפריה, ערב פתיחת שנת הלימודים זה מבורך עוד יותר. אנשים פונים אלינו, לא יכולים לקחת את הילדים לגנים, לבתי הספר ולמעונות. הם נאלצים לפעמים לנסוע בלי רישיון כי אין ברירה ואין דרך אחרת. אז הדבר הזה, ערב פתיחת שנת הלימודים, הוא דבר חשוב ומבורך מאין כמותו. כמו שאמר קודם גם חברי, אדוני היושב-ראש, זאת באמת הזדמנות לחייבים לנצל את חצי השנה הזאת ולהגיע להסדר עם ההוצאה לפועל, כדי לבטל את המגבלה שלהם לצמיתות. לא לחכות לנו שאנחנו אולי נצליח לעשות את זה בהמשך; יש לכם הזדמנות, הבטיחו לנו בהוצאה לפועל להיות קשובים, מגיעים להסדרים מאוד מקילים, ואפשר לנסות ללכת ולהסיר את המגבלה לצמיתות. לסיום אני רוצה להודות לכמה אנשים טובים שהיו לאורך הדרך, לא רק באמצע הדרך: שר המשפטים אבי ניסנקורן, שעם כל המחלוקות והתהום הפוליטית שפעורה בינינו, בנושא הזה לקח את זה על שכמו ודחף והוביל עד לסיום החקיקה; יושב-ראש ועדת חוקה חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שכבר אמרתי שהוא בולדוזר, אז גם אתמול עד השעות הקטנות ישבו, והוא ישב וניסה להגיע לפתרון גם לאותם 13,000 שהזכרתי, יחד עם תומר מוסקוביץ' ושרת התחבורה ונציגה אפי, שגם הגיע לוועדה. לא הצלחנו להשלים הכול, אבל אפשר לברך על המוגמר: הצעת חוק טובה. אני מברך עליה ומקווה שכולכם תתמכו בה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, יש לנו היום בשורה לכ-200,000 נהגים שהרישיון שלהם היה מעוקל בעקבות חוב בהוצאה לפועל. כבר כמה כנסות אנחנו מנסים לבטל את ההגבלות האלה ללא הצלחה. עכשיו, בתקופת הקורונה, כשיש בעיות בתחבורה הציבורית ואנחנו רוצים למנוע את התפשטות הנגיף, חשוב מאוד שהנהגים ילכו לעבודה ויחזרו ויסיעו את התלמידים שלהם, את הבנים שלהם, במיוחד כשאנחנו בפתיחת שנת הלימודים. אז היה חשוב מאוד שנבטל את ההגבלות האלה, ונחזיר לנהגים את הרישיונות שהיו מעוקלים. לכן זאת בשורה. אני רוצה להדגיש שהחוק מדבר על כמה חלופות: החלופה הראשונה היא שבתקופה הזאת של חצי שנה, עד 27 בפברואר 2021, לא תוטל כל הגבלה – לא לקבל, לא להחזיק ולא לחדש. זאת אומרת שבתקופה הזאת, כבוד היושב-ראש, אי-אפשר להטיל הגבלות, ולגבי הגבלות שהיו בעבר – ביטלנו את זה למשך חצי שנה. נשארה קבוצה אחת של נהגים שהרישיון שלהם פג תוקפו. ניסינו עד השעות הקטנות של הלילה אתמול, כמו שאמר חברי שלמה קרעי, להכניס את הקבוצה הזאת. לא הצלחנו, והייתה ברירה לדחות לעוד שבועיים-שלושה ולנסות לדבר, ואז עלו בעיות חוקתיות – או שאנחנו נצביע ונביא את זה היום. אנחנו בחרנו באפשרות הזאת, ואנחנו נמשיך לנסות למצוא פתרונות גם לקבוצה האחרונה שנשארה. אני רוצה להדגיש – וקיבלנו הרבה פניות בעניין הזה, כאילו אנחנו מסתכלים רק על הצד של החייבים ולא על הצד של הזוכים – נכון, ג'אבר, סונדוס? אז אני אומר: אנחנו רוצים תמיד לאזן בין שני הצדדים, ואכפת לנו גם מזכויותיהן של הנושים ומזכויותיהם של הזוכים בתיקי הוצאה לפועל. אנחנו רוצים לנצל, וכמו שאמר יושב-ראש ועדת החוקה חברי יעקב אשר, שאת התקופה הזאת של חצי שנה, החייבים ינצלו, כי או-טו-טו תעבור חצי השנה – כמה חודשים – ואז אוטומטית ההגבלות תוחזרנה מיידית. ואז מייד יש לך עיקול, ובמחשב של המשטרה מופיע שאתה נוהג ללא רישיון. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו פונים מכאן כולנו, כל חברי הכנסת מכל הסיעות, לחייבים, לנצל את התקופה הזאת ולפנות להוצאה לפועל. אנחנו חוקקנו לפני כשנתיים תיקון להוצאה לפועל: חוק החייב משלם. החוק הזה אומר שמי שפונה לרשם ההוצאה לפועל, ללשכת ההוצאה לפועל, ויש לו חוב והוא מבקש הסדר תשלומים, ומשלם שלושה תשלומים רצופים, הרשם יכול לבטל את כל ההגבלות שלו. לא רק את ההגבלה על רישיון הנהיגה – גם על הבנקים גם על המשכורת, גם על נסיעה לחו"ל, גם על חידוש דרכון. אנחנו רוצים שהתקופה הזאת של שישה חודשים – מעכשיו, לא לחכות – מעכשיו יש לפנות לרשם ההוצאה לפועל, להגיש בקשות ואז לשלם את שלושת התשלומים האלה, ואז הרישיון הזמני יהפוך לרישיון קבוע. ולכן, אני רוצה להודות לשר המשפטים אבי ניסנקורן; לחברי יושב-ראש ועדת חוקה, שבאמת נרתם למשימה הזאת וקבע דיונים מהיום למחר; לחבריי המציעים, ובראשם שלמה קרעי, שיזם את הצעת החוק, וההצעה שלו עברה בוועדת שרים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ליושב-ראש הכנסת – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כמובן, כמובן, עוד לא גמרתי. לחברי ג'אבר עסאקלה; לחברתי סונדוס סאלח ולחברי אחמד טיבי; לחבר הכנסת חמד עמאר; לשרן השכל; כמובן, ליושב-ראש הכנסת, שבאמת נענה היום לבקשתנו והכניס את זה בסוף סדר-היום, למרות שמדובר בהצעת חוק ממשלתית; לשרת התחבורה מירי רגב, שנרתמה ופעלה; גם לתומר מוסקוביץ' מרשות האכיפה, וגם לאפי רוזן, שעזר לנו – זה חשוב מאוד. אני רוצה להגיד כמה מילים בערבית ולהסביר על החוק הזה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנחנו מצביעים כעת על הצעת חוק לבטל עיקולים של רישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים עם אפשרות הארכה לתקופה של שלושה חודשים. אנחנו מדברים על ביטול עיקולים לחייבים בלשכת ההוצאה לפועל רק בגלל מגפת הקורונה, כדי לתת להם הזדמנות לנהוג וללכת לעבודה ולחזור ממנה בשלום, ובפרט כשיש הגבלות על התחבורה הציבורית. לפיכך, אנו מדברים על תקופה של שישה חודשים בלבד. ואולם, אנו פונים מפה לכל הנהגים האלה, ואנו מדברים על קרוב ל-200,000 נהגים ערבים ויהודים בארץ: נצלו את ההזדמנות הזאת – ששת החודשים יכולים להסתיים תוך זמן קצר. נצלו את ההזדמנות הזאת. אנחנו גם דיברנו היום עם הממונים בלשכת ההוצאה לפועל. נצלו את ההזדמנות הזאת ופנו ללשכת ההוצאה לפועל כדי לעשות הסדר תשלומים. אם תפנו ללשכת ההוצאה לפועל ותשלמו שלושה תשלומים חודשיים רצופים, כל העיקולים יבוטלו, ובכלל זה העיקולים על הבנקים, המשכורת, מניעת הנסיעה לחו"ל, ואז גם הרישיון יהפוך לרישיון קבוע. לפיכך, זו בשורה למאות אלפי הנהגים שמחכים לחוק זה, אבל אנו גם רוצים שלא יהיה מדובר רק בשישה חודשים אלא שהדבר ייעשה באופן קבוע ורציף והם גם יפרעו את התחייבויותיהם בלשכת ההוצאה לפועל. תודה רבה ליעקב ולחבריי ברשימה המשותפת.) אני מברך את כולם על החוק הזה, בקריאה שנייה ושלישית. אבל אני עוד מציין ומדגיש וחוזר ומדגיש שחשוב מאוד שתנצלו את התקופה הזאת ותלכו לעשות הסדר תשלומים, ואז הזמני יהפוך לקבוע. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> אפשר בצרפתית? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> צרפתית זה – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה – מוותר; חבר הכנסת איימן עודה – איננו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה; חבר הכנסת אחמד טיבי; חבר הכנסת מנסור עבאס; חברת הכנסת תומא עאידה סלימאן; חבר הכנסת עופר כסיף; חברת הכנסת היבה יזבק; חבר הכנסת יוסף ג'בארין; חבר הכנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה, עד חמש דקות. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כמו שאמרו קודמיי, אני מברך, וזו בשורה לכ-200,000 נהגים שרישיונם לא חודש או הופסק בגין חוב להוצאה לפועל. אנחנו בכלל הגשנו את ההצעות האלה לפני הקורונה. הכוונה שלנו הייתה לסיים או לגמור עם החוק הזה או עם המגבלה הזאת לאלתר, אבל האילוצים שקיימים, וגם מאזני הכוחות בכנסת, הביאו אותנו להתפשר וכן להסכים על הוראת שעה כהצעה ממשלתית לשישה חודשים, עם אפשרות חידוש לעוד שלושה חודשים; שבעיניי זה דבר טוב, שנותן הזדמנות לעשרות אלפי נהגים לסיים את הסאגה הזאת. נראה לי שזה מאוד מאוד משמעותי לחיים של אנשים. הביקורת שהייתה על החוק הזה היא שאנחנו עוזרים לאנשים להשתמט. אנחנו בדקנו מי הזוכים בחובות האלה. רוב החובות, או נתח גדול מהחובות האלה – לחברות עסקיות, חברות הטלפון הסלולרי, כביש 6, חברות הכבלים וכאלה. מיעוט של העיקולים האלה הוא של אנשים פרטיים, ולכן זה מאוד משמעותי שכולם ידעו. בכל זאת, אני חושב שזאת בשורה, בשורה טובה. אני רוצה להודות, כמובן, ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יעקב אשר; אני רוצה להודות לשר המשפטים, לחבריי שהיו שותפים להצעות – אוסאמה, קרעי, שרן השכל, וכמובן, כבוד יושב-ראש הישיבה חמד עמאר. אני חושב שנלחמנו בתוך הוועדה. חלקנו נלחם גם בתוך הוועדה, וגם עד שעות הלילה הקטנות מחוץ לוועדה. כל הכבוד, הישג מרשים. אני שותף לקריאה של כולנו. חייבים לנצל את ההזדמנות להגיע להוצאה לפועל ולעשות הסדרים, כי זאת באמת באמת הזדמנות נהדרת. אני מצטער עבור אלה שלא הצלחנו לפתור עבורם את הבעיה. מדובר על כ-13,000 נהגים. אני מקווה שהם ייגשו להוצאה לפועל ויקבלו הסדר תשלומים ויחזירו לעצמם את רישיונות הנהיגה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברת הכנסת סונדוס סאלח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה נוכחת. אתה רוצה לסכם את הדיון או שנעבור להצבעה? אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), בקריאה שנייה ושלישית. נא להצביע, חברי הכנסת. עכשיו אנחנו מצביעים בקריאה שנייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוסיף אותנו, חמד? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> כן, כן, אני אספור אתכם. הצבעה מס' 11 בעד סעיפים 1–3 – 6 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – שישה, אין נמנעים ואין מתנגדים. אני אוסיף את חברי הכנסת שלא ישבו במקום: חברת הכנסת מרב מיכאלי, חברת הכנסת אימאן, חבר הכנסת אוסאמה, חבר הכנסת יעקב אשר, חברת הכנסת שרן, חבר הכנסת שלמה קרעי, חבר הכנסת טייב, חבר הכנסת בוסו וחברת הכנסת אוסנת – כמה יצא לנו? אנחנו 15 בעד, אין נמנעים ואין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק ההוצאה לפועל (הקפאת הגבלת רישיונות נהיגה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני מוסיף את חברי הכנסת שלא ישבו במקום: חברת הכנסת אימאן, חבר הכנסת אוסאמה, חבר הכנסת יעקב, חבר הכנסת בוסו, חברת הכנסת אוסנת, חברת הכנסת שרן, חבר הכנסת קרעי וחבר הכנסת טייב – 16 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו יוצאים להפסקה. לא תם סדר-היום. אנחנו יוצאים להפסקה עכשיו. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:39 ונתחדשה בשעה 19:37.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו מחדשים את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 5); הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הכספים. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 256) (הטבות מס ליישוב עירוני מעורב), התש"ף–2020, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן וקבוצת חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. כפי שאני מבין מיושב-ראש ועדת הכספים ומיושב-ראש הקואליציה, הם מבקשים שלא להביא עכשיו את הצעת החוק להצבעה לקריאה השנייה והשלישית. לפיכך, חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום י"ח באלול התש"ף, 7 בספטמבר 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:40. << סיום >>