דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת כ"ה
ישיבה ע"ו
הישיבה השבעים-ושש של הכנסת העשרים-ושלוש
יום רביעי, כ' באלול התש"ף (9 בספטמבר 2020)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 8
שאילתות דחופות 8
69. התוכניות למיגור האלימות שאושרו ב-2018 נותרו במגירות 8
יוסף טייב (ש"ס): 8
סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 9
67. סרטון זריקת האבנים מחברון 10
אריאל קלנר (הליכוד): 10
השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 11
משה אבוטבול (ש"ס): 14
אופיר סופר (ימינה): 14
68. פעילות צה"ל כלפי אנרכיסטים הפועלים ביו"ש 16
אופיר סופר (ימינה): 16
השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 16
70. חיבור חשמל למאחזים לקראת החורף 22
מיכל שיר סגמן (הליכוד): 22
השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 23
יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 44
אופיר סופר (ימינה): 45
62. הנגשת טיפול אקוטי און-ליין 50
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 50
השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 50
ניצן הורוביץ (מרצ): 53
64. בקשה לקבלת עמדת משרד המשפטים בנוגע לרכישת קרקע בראש העין על ידי עתודת אפק 58
מאי גולן (הליכוד): 58
שר המשפטים אבי ניסנקורן: 58
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 73
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 93
שלמה קרעי (הליכוד): 94
הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון – החזרת נכסים לנפקד שהפך לאזרח), התש"ף–2020 111
היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 111
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת. 114
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 114
הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון – החזרת נכסים לנפקד שהפך לאזרח), התש"ף–2020 114
סגן שר האוצר יצחק כהן: 114
אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 120
הצעת חוק הבטחת פיצויים לתושבי מתחם פארק חורשות (אבו כביר), התש"ף–2020 122
עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 122
הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון – טיפול נפשי לילדים), התש"ף–2020 124
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 124
הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה) 128
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 128
הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות) 131
יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 131
הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור מועמדות וכהונה לנאשם או למורשע בפלילים) 132
מרב מיכאלי (העבודה): 132
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 133
יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 146
יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 148
מרב מיכאלי (העבודה): 151
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 160
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 160
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים בעד עובד בעבודה מהבית), התש"ף–2020 160
אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 161
סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 163
הצעה לסדר-היום 168
הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: המחסור באלפי חדרי לימוד בבתי הספר בחברה הערבית 168
ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 168
סגן שר החינוך מאיר פרוש: 170
הצעה לסדר-היום 172
הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: הפערים בין הצהרות ראש הממשלה ושר האוצר לבין ביצוע התקציב בפועל בתקופת משבר הקורונה 172
עודד פורר (ישראל ביתנו): 173
סגן שר האוצר יצחק כהן: 177
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 48) (יושב-ראש הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת), התש"ף–2020 184
איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 185
תמר זנדברג (מרצ): 187
יאיר גולן (מרצ): 198
יבגני סובה (ישראל ביתנו): 199
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 201
שלמה קרעי (הליכוד): 202
ניצן הורוביץ (מרצ): 205
הצעות לסדר-היום 207
החוק לצמצום תאגידי המים לא מיושם ונתקל בקשיים רבים 207
שלמה קרעי (הליכוד): 208
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 209
שר משאבי המים זאב אלקין: 210
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 230
עמית הלוי (הליכוד): 232
איתן גינזבורג (כחול לבן): 233
הצעות לסדר-היום 235
הגברת האכיפה במקרי טרור ופשיעה חקלאית 235
אופיר סופר (ימינה): 235
עוזי דיין (הליכוד): 236
סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 237
עמית הלוי (הליכוד): 239
הצעות לסדר-היום 241
הקפאת תקציב התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון – תוכנית 360 241
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 241
יוסף טייב (ש"ס): 242
יעקב אשר (יהדות התורה): 243
סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 244
הצעה לסדר-היום 250
הנגשת מבני ציבור וחינוך, בדגש על בתי ספר לתלמידי החינוך המיוחד 250
סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 250
סגן שר החינוך מאיר פרוש: 252
הצעות לסדר-היום 256
הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג בנבטים – מנוע צמיחה לאומי חדש בנגב 256
קרן ברק (הליכוד): 256
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 259
אופיר סופר (ימינה): 260
השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 263
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 273
שאילתות ותשובות 282
186. משיכת "מענק לכל אזרח" לתושבים זכאים שהם אזרחי חו"ל 282
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 282
סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 282
188. שיעור המובטלים בעיר נצרת 284
סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 284
סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 284
196. מס פיקדון על עובדים מבקשי מקלט 289
סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 289
סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 289
127. עלייה במספר צווי ההריסה בגדה 290
עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 290
השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 291
128. מעצר סטודנטים מאוניברסיטת ביר זית 293
עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 293
השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 294
33. רציחתו של תושב כפר עארה מוסטפא יונס 297
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 297
סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 297
40. איאד אלחלאק 301
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 301
סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 302
75. תחקיר "המקור" חושף התעמרות שיטתית במבקשי המקלט 306
עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 306
סגן שר הפנים יואב בן צור: 306
85. שלילת התושבות של מייסד ה-BDS, עומר ברגותי 308
קטי קטרין שטרית (הליכוד): 308
סגן שר הפנים יואב בן צור: 308
165. הליך ביורוקרטי לעולים 310
אריאל קלנר (הליכוד): 310
סגן שר הפנים יואב בן צור: 310
178. תחנת רדיו ארצית פרטית 311
אריאל קלנר (הליכוד): 311
שר התקשורת יועז הנדל: 312
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 315
35. הקליטה הסלולרית בעראבה 315
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 315
שר התקשורת יועז הנדל: 316
103. תשתית אינטרנט בבית הספר עבדה בנגב 323
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 323
שר התקשורת יועז הנדל: 323
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, כ' באלול התש"ף, 9 בספטמבר 2020. אני פותח את הישיבה.
הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 10), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה.
<< נושא >> שאילתות דחופות << נושא >>
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אנחנו עוברים מכאן לשאילתות דחופות, והראשונה שבהן – שאילתה דחופה מס' 69, של חבר הכנסת יוסף טייב, בנושא התוכניות למיגור האלימות שאושרו ב-2018 ונותרו במגירות. ישיב להצעה חברנו השב אלינו, סגן השר לביטחון פנים גדי דסטה יברקן. בבקשה, אתה מוזמן לעלות לדוכן. בבקשה, חבר הכנסת טייב.
<< שאילתה >> 69. התוכניות למיגור האלימות שאושרו ב-2018 נותרו במגירות << שאילתה >>
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
אדוני סגן השר, ברצוני לשאול: ב-2018 אישרה הממשלה שלוש תוכניות למאבק באלימות ברשויות המקומיות, בדגש על יישובים במגזר הערבי. לעת עתה רק ארבעה מתוך 15 הסעיפים בשלוש הצעות החוק שאושרו מיושמים בפועל.
רצוני לשאול:
1. מה כלול בשלוש התוכניות?
2. אילו סעיפים מיושמים ומדוע?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >>
תודה, אדוני. שלום, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. החלטת ממשלה מס' 4328 מיום 2 בדצמבר 2018 לעניין סעיף 29(א), אבטחת מוסדות חינוך: המשרד לביטחון פנים מיישם את החלטת הממשלה ומממן באמצעות משטרת ישראל תקני אבטחה ניידת של מוסדות חינוך (מאבטח ורכב), בהתאם לפירוט להלן: א. מועצה אזורית שער הנגב – המשך הקצאת התקנים הקיימים; ב. מועצה אזורית שדות נגב – המשך הקצאת התקן הקיים; ג. מועצה אזורית אשכול – המשך הקצאת התקן הקיים; ד. העיר שדרות – שני תקני אבטחה תוספתיים חדשים; ה. מועצה אזורית חוף אשקלון – תקן אבטחה תוספתי חדש ישנו כרגע.
בהחלטות ממשלה מס' 4390, מיום 20 בדצמבר 2018; מס' 4328, מיום 2 בדצמבר 2018, לעניין סעיף 29(ב) ו-29(ג); מס' 3759, מיום 26 באפריל 2018; מס' 3758, מיום 26 באפריל 2018; מס' 3757, מיום 26 באפריל 2018; מס' 3756, מיום 26 באפריל 2018; ומס' 3740, מיום 15 באפריל 2018 ובמסגרת החלטת ממשלה מס' 31, מיום 31 במאי 2020, הוחלט בין השאר להעביר לשרה לחיזוק וקידום קהילתי את הסמכויות הנתונות לשר לביטחון הפנים לפי חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, התשע"ז–2017. במסגרת זו, תוכניות הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול המיושמות ברשויות המקומיות, לרבות התוכניות מכוח החלטות הממשלה המפורטות לעיל, יועברו למשרד לחיזוק וקידום קהילתי. לאור האמור בזאת, מוצע לפנות למשרד לחיזוק וקידום קהילתי בנושא.
עד כאן התשובה המפורטת והרשמית. עם זאת, גם המשרד לביטחון פנים עוסק בממשקים בנושא הזה יחד עם משטרת ישראל, כפי שציינו. אנחנו נותנים את כל המעטפת הנדרשת על פי מה שנשאר אצלנו במשרד ואנחנו עובדים על כך.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת טייב. בבקשה.
<< דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >>
תודה רבה, אדוני סגן השר. הייתי רוצה לשאול מעבר לכך. זאת אומרת, האם אותה תוכנית שהייתה אמורה להיות מיושמת, עם כל הסעיפים שלה – ואני מבין שחלק ממנה עבר למשרד אחר – האם המשרד שוקל, מעבר לתגבור המשטרתי כדי למנוע אלימות – האם נעשות פעולות בשטח בעניין החברתי, בעניין הנוער, חינוך ועוד?
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
אכן כך הדבר בשטח. במציאות הדבר הזה מיושם גם בפעולות יזומות של משטרת ישראל וגם של המשרד לביטחון פנים, בוודאי בנושא של נוער. הנושא הזה היה במשרד לביטחון פנים שנים, זה בתהליך מעבר. גם בשנה הזאת המשרד לביטחון פנים הוא זה שעושה את זה, עד שהמשרד שחלק מהסמכויות האלה עוברות אליו – אבל יחד עם זאת, אנחנו אכן מבצעים את הדברים הללו.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה לסגן השר יברקן.
אנחנו עוברים לשאילתה הבאה – שאילתה דחופה מס' 67, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר, בנושא: סרטון זריקת האבנים מחברון. אני מזמין את השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון לעלות לדוכן על מנת להשיב על השאילתה. בבקשה, חבר הכנסת קלנר.
<< שאילתה >> 67. סרטון זריקת האבנים מחברון << שאילתה >>
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
אדוני השר, ראינו את הסרטון – נער פלסטיני זורק מטווח אפס אבנים על חיילי צה"ל ללא כל תגובה מן החיילים מלבד התגוננות. רצוני לשאול:
1. מהן הוראות הפתיחה באש?
2. כיצד נערך צה"ל למקרים דומים? האם התוקף נעצר?
3. האם מדובר בדפוס הנגרם כתוצאה מחשש בקרב החיילים? תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת אריאל קלנר, אני אתחיל בתשובה הפשוטה: זה אירוע לא טוב, ואנחנו מתחקרים אותו. מה שראית זה חלק מהאירוע, לא כולו, וזאת השורה הסופית. עכשיו אני אשיב לך בפירוט.
הוראות פתיחה באש מתייחסות לסוגיית יידוי אבנים על כוחותינו על פי סעיף ה(2), והן: ניתן לבצע נוהל מעצר חשוד כלפי מיידי אבנים רק כאשר תקיפה באבנים מסכנת באופן ממשי את שלמותו הגופנית של חייל או אדם אחר ובלבד שנוהל מעצר החשוד יבוצע מייד ובצמוד ליידוי האבנים. בכל שלב יש לבחון אם עדיין מתקיימות נסיבות המצדיקות את המשך הפעלת הנוהל.
לעניין מעצרו של התוקף, מידע זה נמצא בידי השב"כ. בצה"ל בכלל ובפיקוד המרכז בפרט פועלים להתמודדות עם כל הפרת סדר בגזרה ודואגים לאכיפת החוק ולשמירה על הסדר הציבורי, כל זאת תוך שימוש במגוון אמצעים העומדים לרשות צה"ל, תוך פעולה למעצר מפירי הסדר.
האירוע המוזכר בשאילתה תוחקר על ידי מפקד פיקוד המרכז האלוף תמיר ידעי, והוא מצא כי הסרטון מתעד חלק קטן בלבד מהתמודדות כוח צה"ל עם הפרת הסדר האלימה שהייתה במקום. אין בסרטון כדי לשקף את אופן התמודדות של כוחות צה"ל עם הפרות הסדר והאלימות. עם זאת, ביחס לפרק הזמן הקצר שתועד בסרטון, מצא מפקד פיקוד המרכז כי הכוח לא פעל כמצופה וכי היה נדרש מהם לפעול באופן אקטיבי יותר לצורך מניעת אירועים מסוג זה ולמעצר המתפרעים. על רקע זה הורה מפקד פיקוד המרכז על חידוד ההנחיות בדבר המצופה מחיילי צה"ל באופן ההתמודדות עם הפרות סדר אלימות.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת קלנר. בבקשה.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
תודה, אדוני השר. אני שמחתי לשמוע שזה לא משקף ושהכוח לא פעל כמצופה. באמת לא ראיתי את כל הסרטון, אבל אלה הדברים. אבל בכל אופן, אנחנו מדברים על עובדה. עובדה שאין זה המקרה הראשון. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו רואים את התופעה הזאת. רציתי לשאול את אדוני השר כיצד משפיעה המערכת המשפטית בכללותה, שכבר אנחנו רואים שלצערי איבדה את ההבחנה בין אויב לאוהב – אנחנו רואים את זה בהחלטות הגבוהות ביותר של המערכת המשפטית על הצלת בתי מחבלים והריסת בתי יהודים – כיצד היא משפיעה על צה"ל? והאם היום "הקם להורגך השכם להורגו" זה רק סיסמה, כמו שאמר רמטכ"ל צה"ל לשעבר איזנקוט, או דרך פעולה על פי המוסר היהודי המקורי? כמו כן, האם חיילי צה"ל חוששים מאימת הדין וממצלמה פתוחה יותר מאבן, ירי או סכין? האם אתם בודקים את הדברים האלה? תודה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת קלנר, אני רוצה להגיד כאן שהייתי קצין בגולני באינתיפאדה של 1987. היא פרצה בדצמבר 1987 ואני התגייסתי בנובמבר, חודש בצבא. עוד לא עשינו הסתערויות, עוד לא כבשנו כפלוגה, ונאלצנו ללכת לקבאטיה ולג'נין ולמקומות קשים מאוד, גם עזה. עיקר יומנו היה התמודדות עם אבנים ובקבוקי תבערה. ובימים ההם היה בלבול בהוראות פתיחה באש, כי לא היינו רגילים לאירוע כזה בכלל בצה"ל עשרות שנים – בהיקפים, בהפרות סדר.
מאז האינתיפאדה הראשונה הוראות הפתיחה באש כלפי מיידי אבנים הן ברורות ומוגדרות, ולוחמים וחיילים צריכים לחתור למגע וצריכים לסגור אירוע מהר. יחד עם זאת, אנחנו צבא מוסרי. אנחנו לא ממהרים להרוג את מי שלא צריך להרוג, לא הורגים על מנת להרוג ולא הורגים כשהדבר הזה יכול להבעיר עיר שלמה כמו חברון. בסך הכול זה ילד שבא, עם כמה חיילים מוגנים יותר ומצוידים יותר אפשר היה להשתלט עליו בקלות.
יש אבנים שהורגות. יש אבנים שנפלו מגובה רב על חיילי צה"ל והרגו אותם או פצעו אותם קשה מאוד, כולל נכות קשה. וגם בהוראות פתיחה באש – – –
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
רק שנייה. אתה רואה שאני מדבר איתך גלויות. אתה יודע, יכולתי להישאר באזור הפורמלי. אבל אני לא רוצה להיות באזור המהותי והאמיתי של הדברים.
אבנים יכולות להרוג. וחייל צה"ל שמרגיש סכנת חיים או פגיעה קשה מאוד כלפיו בשל אבן וגודלה וקרבתה ועוצמתה יכול לבצע מהר נוהל מעצר חשוד ולחסל את האירוע, כולל ירי ברגליים אם צריך. ואם זה מסכן חיים – גם השלמת נוהל מעצר חשוד. ישבתי בדיון גם עם הרמטכ"ל, והרמטכ"ל עצמו אמר באירוע הזה פשיטא שניתן לקיים נוהל מעצר חשוד וניתן היה להשתלט עליו ולחתור למגע ולגמור את הסיפור מהר.
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
למה לדעתך זה לא קרה, השר ביטון?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני רוצה להגיד לך שאני לא רוצה לשפוט לא את הלוחם הפשוט ולא את הש"ג. ואני ב-1987 – והבן שלי עכשיו הוא טירון בגדס"ר גולני, ואני אפגיש אותו עם סיטואציה כזאת בחברון, והוא יתחיל תכף לעשות בט"ש. אני מצפה ממנו לשמור על חייו, לפעול בשיקול דעת, לחסל מחבל אם צריך, לעצור מפירי סדר אם צריך, ועדיין להיות מוסרי. לכל זה אני מצפה מהבן שלי. וזאת ציפייה קשה, ציפייה מורכבת, ציפייה שצריך להתאמן עליה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אם צה"ל אומר: אנחנו נפיק לקחים מהאירוע הזה ונתחקר אותו, ואלוף הפיקוד אומר: האירוע הזה לא טוב ואני מטפל בו, ומעביר הנחיות אחרות – אני סומך. אגב, אותו תמיר ידעי, האלוף, גם כן בן מחזור בקורס קצינים ולוחם בגולני כמוני, מאותו מחזור. זאת אומרת, באינתיפאדות הוא יודע לטפל, וצריך לתת את הקרדיט לצבא.
עכשיו, אני לא מסכים איתכם. בכל פעם לשלוף איזה טיעון על משפטיזציה – לא מסכים. אני כן מסכים שהמציאות מורכבת. אני כן מסכים שהטלנו על חיילי צה"ל משימה שהיא לא הטבעית שלהם. משימת לוחמי גולני זה חיזבאללה וחמאס וגבולות ומלחמה כוללת. אנחנו נאלצים לעשות את המשימות האלה, ונעשה אותן הכי טוב שאפשר.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
שאלה נוספת – לחבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
אדוני השר, קודם כול, יישר כוח על התשובות ועל הדברים. אני רוצה לשאול שאלה שאומנם היא לא בדיוק באופן ישיר אלא היות שבאמת זו הזכות שאפשר לשאול. ככה: תחנת גלי צה"ל מסרה לבג"ץ בעבר שבמסגרת עתירה שהוגשה נגדה היא תפעל שהשידורים בשבת בגלי צה"ל יופעלו בידי אזרחים עובדי צה"ל ולא בידי חיילים. למרות שחלף יותר מעשור מאז אותה החלטה, מספר החיילים העובדים בשבת רק צומצם אך ההתחייבות לא קוימה. האם אדוני מכיר את הדבר הזה? ומדוע? תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
שאלה נוספת – לחבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה.
<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני שמח על הדברים שאתה אומר. אני חושב שבסופו של יום אנחנו מגבים את מפקדי צה"ל ולוחמיו. אבל אני רוצה לספר סיפור על חייל בשם יעקב שמבה, כמדומני, שנקלע לאירוע בבאר שבע, בקניון בבאר שבע, במהלך אינתיפאדת הסכינים; חייל לוחם גולני שיצא מבית ספר למ"כים, במהלך האירוע הוא חשב שהוא עומד מול מחבל ובסופו של יום, מדובר שם על אירוע של מחבל – אריתריאי. אני חושב שכולנו זוכרים את המקרה.
הסיפור שמפריע לי זה הגיבוי המשפטי. החייל הזה עבר משפט אזרחי לגמרי בבית דין אזרחי, מכיוון שהיו שם שלושה שותפים אזרחים, שלושה מעורבים אזרחים. לא נעשה שום דבר מצד הפרקליטות הצבאית הראשית, שום מעורבות. לא הייתה מעורבות של הפרקליטות הצבאית הראשית ולא הייתה מעורבות של הסניגוריה הצבאית. הקשר של מפקדיו בא לידי ביטוי באירוע הזה, שהתרחש לפני, כמדומני, כמה שנים, רק בזה שהם שחררו את החייל לחופשה. מאז החייל אזרח וממשיך להתמודד עם הסוגיה המשפטית לבד ובגפו ובסבסוד ובמימון משפחתי של כל התנהלותו הסנגורית.
החייל הזה זוכה לפני כחודש וחצי על ידי בית המשפט המחוזי. הרי בסופו של יום חייל שיוצא החוצה מקבל תדריך יציאה ומקבל הוראה כיצד לפעול. וגם כשהוא לא פועל, אז אנחנו יודעים להדיח חייל שלא פועל, ולא כפי שאמר לנו יאיר גולן בשבוע שעבר, שאנחנו מדיחים חיילים רק כשהם פועלים אובר. הפרקליטות החליטה להגיש ערעור ולהעמיד את החייל הזה ולתבוע ממדינת ישראל לערער לעליון. אני לא מזהה כאן מעורבות של הפרקליטות הצבאית, לא מזהה כאן מעורבות של הסנגוריה הצבאית. ואני מבקש שהנושא הזה יטופל. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה.
<< קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >>
– – – משרד הביטחון, לא רק הכשל המשפטי.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת אבוטבול, באשר לשאלתך, אני לא בקי בנושא שאתה מעלה. אני אגיד לך את עמדתי, ואני גם מוכן לפעול בנושא. אם יש פסיקה של בג"ץ או כל בית משפט אחר שלא מתקיימת, אנחנו צריכים לקיים אותה. אתה תצייד אותי בפסיקה ובהחלטה, ואם היא מפורשת וחד-משמעית – אני אפעל ליישם אותה בסיפור של פעולה בשבת של חיילים בגלי צה"ל.
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אז תצייד אותי בנתונים ואני אפעל.
חבר הכנסת סופר, הסוגיה שהעלית לגבי החייל הספציפי, סיפרת לי אותה בקצרה בעל פה בטרם עליתי לדוכן. אני רוצה להגיד לך שאם לחייל הזה יש זכויות חוקיות ומשפטיות של ליווי וייצוג צה"לי, גם על פי חוק, אני אפעל ואתה תצייד אותי בכל המקרה הזה; וגם לפנים משורת הדין, אם עדיין ניתן על פי חוק לסייע לו בכל דרך בהתמודדות המשפטית, גם את זה נבדוק. אם עומדים לזכותו חוקים שכחייל הוא יכול להיות מיוצג והוא לא טופל כראוי, אני אפעל בנושא הזה.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה.
אדוני השר, אנא תישאר איתנו גם לשאילתה הבאה – שאילתה דחופה מס' 68, של חבר הכנסת אופיר סופר, בנושא פעילות צה"ל כלפי אנרכיסטים הפועלים ביו"ש. חבר הכנסת סופר, בבקשה.
<< שאילתה >> 68. פעילות צה"ל כלפי אנרכיסטים הפועלים ביו"ש << שאילתה >>
<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, ממידע שקיבלתי מתנועת אם תרצו, עולה כי אנרכיסטים ביו"ש עוברים על כמה חוקים, בעת פעילותם נגד חיילי צה"ל.
רצוני לשאול:
1. האם הוצאו צווי הרחקה לאנרכיסטים?
2. דבר נוסף – האם וכמה כתבי אישום ותלונות יש בסעיפים 223, 218, 215 מתוך צו בדבר הוראות ביטחון? אני מדגיש שאלה סעיפים שמטרתם למנוע הפרה וסיכון של חיילי צה"ל ולהגן עליהם ולסייע עליהם בביצוע משימתם.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >>
אדוני יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת סופר, פנית אלינו בשאילתה שהמושג שבה הוא כאילו עדכני. אתה יודע, יש רייטינג למושג "אנרכיסטים". אז אנחנו עכשיו רק צריכים לשאול מיהו אנרכיסט: האם זה אזרח ישראלי שפועל מסיבות כאלה, מסיבות אחרות? האם אנרכיסט הוא כל מי שמפר את הסדר ביהודה ושומרון? אין התייחסות מפורשת בשאילתה שלך אם אתה מתכוון לאזרחי ישראל – עם תעודת זהות ישראלית – או לערבי ישראלי או לאדם מימין או משמאל שמפר את הסדר ביהודה ושומרון, או תושב יהודה ושומרון פלסטיני שמפר את הסדר, שגם אנרכיסט ייקרא שמו.
עוד לא ראיתי בחוק הגדרה למושג אנרכיסט, אבל אני רוצה להתייחס לזה כאילו הבנתי למה אתה מתכוון, בסדר? צווי הרחקה נגד ישראלים – אתה בטח התכוונת לאזרחים ישראלים, שהם בכותרת "אנרכיסטים" – מוצאים רק בעקבות קבלת המלצות של גופי ביטחון, שב"כ ואחרים, בדבר הסיכון שנשקף מאנשים מסוימים. בהקשר למושג הזה שאמרת, אנרכיסט, אנחנו לא רואים המלצות מגופי ביטחון להוצאת הצווים.
לגבי כתבי אישום לפי הסעיפים, שהם בכלל כתבי אישום שחלים על אזרחים פלסטינים ביהודה ושומרון, לא אזרחים ישראלים, בחלק הראשון שלך לא יודעים למה אתה מתייחס, ונניח שאתה מתייחס לאזרח ישראלי שהוא אנרכיסט, אבל בחלק השני אתה מזכיר סעיפים לפי צו הוראות הביטחון – שזה צו שחל ביהודה ושומרון. הוא חל על אזרחים פלסטינים, שיכולים להישפט על פי אותם סעיפים בבית משפט צבאי.
ככלל, בתי המשפט הצבאי באיו"ש דנים ושופטים את תושבי האזור הפלסטינים. אזרחים ישראלים שביצעו עבירות באזור יהודה ושומרון מועמדים לדין בבתי המשפט של מערכת השפיטה הכללית. מידע על התלונות שהוגשו נמצא בידי משטרת ישראל. אין בידינו את המידע הזה, בסדר? אם אתה אזרח ישראלי ואתה עשית עבירה ביהודה ושומרון, המידע הזה יהיה במשטרה ואתה תישפט בבית משפט כללי בישראל.
עכשיו בעניין כתבי האישום ששאלת: בהתייחס למידע בנושא כתבי האישום על פי סעיפים 218, 223 ו-215, מתוך צו בדבר הוראות ביטחון, התש"ע–2009, בידי מערכת המשפט הצבאי באיו"ש לא קיימת האפשרות לאחזר נתונים לפי סעיף בודד – יש לנו נתונים, אבל לא לסעיף בודד – על עבירות כמו הפרעה לחייל, תקיפת חייל ועבירות נגד קיום הסדר הציבורי. ניתן לספק מידע על כתבי אישום שהוגשו לפי קטגוריה כללית, שכל הסעיפים האלה כלולים בה, שנקראת הפרות סדר. יש לציין כי תחת הקטגוריות הפרות סדר קיימים גם סעיפים נוספים, ובהם יידוי אבנים בנסיבות שונות וכו'. הנתונים בנוגע לכתבי אישום שהוגשו בעבירות המסווגות בקטגוריה של הפרות סדר, כפי שמופיע בשאילתה: בשנת 2016 – 721 כתבי אישום; 2017 – 1,020 כתבי אישום; 2018 – 906 כתבי אישום; 2019 – 511 כתבי אישום. לסיום, גורמי הביטחון ואכיפת החוק עושים את מיטב מאמציהם ופועלים בכל העת ללא לאות כדי למצות את הדין עם מי שפוגעים בסדר הציבורי ובהפרות הסדר באזור יהודה ושומרון.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
שאלה נוספת לחבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה.
<< דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >>
אדוני השר, מעניין לעניין באותו עניין, וזה מתקשר גם לסוגיה שדיבר עליה חבר הכנסת קלנר וגם לסוגיה שהעליתי קודם וגם להצעה לסדר-היום שלי בהמשך היום, בהקשר של האירוע של איתן זאב, שהוגש נגדו כתב אישום השבוע, ולעניין האנרכיסטים ופעולתם במרחב יהודה ושומרון ובבקעת הירדן. אני רוצה לספר על מקרה של לוחם שייטת בשם צוריאל לילינטל, מקרה שאירע לפני שנה סמוך לחוות מחולה. מגיע לשם, עולה לשם המון משולהב של פעילי שמאל קיצוני ושל אנרכיסטים, שמשלהבים ומדליקים את כל האירוע יחד עם אוטובוס שלם של פלסטינים. כולם עולים לחווה הסמוכה למחולה, מורידים את דגל ישראל ותולים שם דגל פלסטין ותוקפים באלימות פיזית את צוריאל ובני משפחתו. צוריאל נמצא שם יחד עם אשתו ושני ילדיו תוך כדי סיכון עצמי. אני אומר לך, ואני אומר את זה בתור מפקד, אם צוריאל לא היה קצין קר רוח, לוחם קר רוח בשייטת, אני מתקשה לתאר איזו תוצאה הייתה שם. היד שלו הייתה מאוד קרובה לאקדח, והוא עמד באיפוק מוחלט.
צריך לזכור: הבעיה הזאת היא לא רק בעיה של צוריאל, היא בעיה של כל לוחמי צה"ל, ואני מכיר את זה היטב מגזרת יהודה. ללוחמי צה"ל אין את המיומנות להתמודד עם הפעילות האנרכיסטית. יש יחידות מאוד מסוימות במג"ב שיודעות להתמודד עם זה – וגם הן מתקשות. אנחנו צריכים לא להעמיד את חיילי צה"ל בחזית לבד. יש פעולות מקדימות שצריכות להתבצע על ידי רשות ההגירה, משרד הפנים, משרד המשפטים, משטרת ישראל, השב"כ. המערכת כולה צריכה למנוע את הגעתם של האנרכיסטים לאותה נקודת חיכוך.
אני רוצה לשאול – ואולי זה לא רק למשרד הביטחון – אילו פעולות מקדימות ממשלת ישראל עושה בעניין.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. בבקשה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת סופר, בגוף שאלתך הנוספת אתה טמנת את הפתרון ואת המאמץ המשותף. משרד הביטחון לבדו אומנם גדול ומשמעותי, אבל ללא מערכת משטרה מוגדלת וחזקה ביהודה ושומרון וללא עבודה מתואמת עם משרד המשפטים ועם הליכים מהירים של העמדה לדין ומיצוי העונש, לא נוכל לעשות לבדנו את כל העבודה שאתה מדבר עליה.
אני לא מכיר את המקרה הספציפי, אבל ככלל, כל מצב של הפרת סדר ביהודה ושומרון צריך להיות מטופל בחומרה ולהיקטע. יש למצות את הדין עם כל מי שמרים יד על חיילי צה"ל, עם כל מי שמפריע להם לעשות את עבודתם, ורצוי, כפי שאמרת, שיטפלו בזה אנשים מיומנים, כמו מג"ב או המשטרה, ויחסכו ללוחם בצה"ל עימות עם אוכלוסייה אזרחית – אלא אם כן נגזרו עליו ונגזרו עלינו מצבים כאלה.
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
אבל הנימוק שהצגת כאן – – – לא יכול להיות – – – אנרכיסטים, בוחנים אותם – אם השב"כ לא ממליץ לך, לשר הביטחון ולך, כבוד השר, צריכים להיות שיקולי מאקרו אחרים. מה שמתאר כאן אופיר סופר זאת תופעה. אנחנו מכירים אותה מהשטח, של חברות מאורגנות וממומנות – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת עמית הלוי, קודם כול, ברוך הבא למשכן כנסת ישראל. אתה יודע, בצוק העיתים אנחנו הוותיקים פה – כולה שנה וחצי. יש לנו כבר שתי תמונות על הקיר בעוונותינו. אנחנו מעדיפים שזה לא יקרה הרבה, כן, שאתה תהיה שלוש שנים איתנו ונעשה פה משהו. אני מסכים איתך במאה אחוז. אנחנו צריכים פה מאמץ של המדינה על כל גורמיה: רשות ההגירה, משפטים, משטרה, מודיעין, שב"כ. כפי שאתה יודע, שב"כ זה משרד ראש הממשלה. ואנחנו לוקחים אחריות. משרד הביטחון לא מחכה לאף אחד – הוא מתכלל, הוא מפעיל את המינהל האזרחי, הוא מפעיל את המתפ"ש, אלוף הפיקוד עושה פגישות בין כלל הגורמים ומנסה לתכלל את הדברים.
יש מחסור משטרתי גדול מאוד במדינה, כל שכן באיו"ש. מנגנון המינהל האזרחי והמתפ"ש דל באמצעים ביחס לגידול האוכלוסייה. אנחנו צריכים לתת שירות ל-500,000 ישראלים יהודים ביהודה ושומרון ועוד מעל שני מיליון פלסטינים, ואני אומר לך שבנו מנגנון שטיפל בחצי מהכמות הזאת או פחות, והמנגנון הזה עבר דילול. אז יש פה מהלך מערכתי.
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
יש בן אדם שאחראי לתופעה הזאת של אנרכיסטים, שבאופן קבוע – לא באופן מזדמן, באופן קבוע – משלהבים את השטח.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אז זה עניין לשב"כ, למודיעין, למשטרה, למשרד המשפטים, לתלונה על האיש הזה, ונטפל בו. אבל אני לא זורק את האחריות כל פעם על חיילי צה"ל, על הש"ג. יש לנו מדינה לנהל ויש המון רשויות, וצריך לתכלל ולתקצב, וזאת ההזדמנות שלנו עכשיו.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
ברור שאובר-משפטיזציה כמו שאנחנו נפגוש במקרה בהמשך, במקרה של איתן זאב, ועודף משפטיזציה אל מול לוחמים זה חלק מהמערכת. עכשיו, אם שר המשפטים – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אבל אנחנו פה רוצים הבאה למשפט, אנחנו רוצים למצות את הדין עם האנשים. אני אומר לך שיש מצבים שאנחנו, בגלל חוסר טיפול משפטי, לא מגיעים ליעד – וטיפול משפטי מהיר.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
אבל אם אנחנו מחליטים להעמיד לדין באובר לוחמים, ומחליטים להעמיד לדין באובר אזרחים שהם מנותקים, והם היחידים – נתנו להם נשק כדי להגן על עצמם והצבא לא יכול להגיע לשם תוך 40 דקות – אז מה אנחנו מצפים, שהם לא יפעילו שיקול דעת? אז הם יפעילו שיקול דעת. כשמפעילים שיקול דעת, מותר לטעות, ולא יכול להיות שיוגש כתב אישום מול איתן זאב, וחבורה שלמה של פורעים פלסטינים שעולים בפאזה לעבר אותה גבעה, לעבר אותה שלוחה – לא יוגש נגדם כתב אישום. הוא ייעצר על ידי הימ"ס כאחרון הפושעים.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני לא מכיר את פרטי האירוע, ואני מוכן, בכל נושא שאתה פונה אליי, אופיר – להיכנס לעומקו ולטפל.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
כבוד השר, אני יודע שאתה מטפל. אני חייב לומר לך – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני רק אומר לך שאני לא יכול להטיל אחריות על צה"ל במשימות של משטרה. אתה יודע, ביהודה ושומרון יש גם משטרה. ביהודה ושומרון יש עוד כוחות שפועלים.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
כבוד השר.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אנחנו לא נטיל את האחריות על אותו גדוד סדיר. יש עוד אנשים שצריכים לעשות את העבודה הזאת.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
אני חייב לומר, ברמה האישית, שכל פנייה שלי נענית אובר ובצורה מוחלטת ובצורה מצוינת וטובה. אבל כיוון שאנחנו עסוקים פה במערכת המשפטית ושר המשפטים לא יושב כאן, אני רוצה שהוא ישמע את הדברים.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אבל לזה תביאו את שר המשפטים ותגישו לו שאילתה.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
נכון, נכון.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני ביקשתי מיושב-ראש הכנסת להיות דובר הממשלה והוא לא מינה אותי. אני משתדל בחלקת עולמי לעשות משהו טוב. אתה זורק עליי את כל הצרות של המדינה באותו יום.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
חס וחלילה, חס וחלילה. פשוט יצא ככה במקרה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני אומר לך, השר ביטון, אם זה היה תלוי בי היית מתמנה מייד, רק שלפי כל הפרדת הרשויות, את דובר הממשלה ממנה הממשלה ולא הכנסת.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
בסדר גמור.
<< קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >>
– – – זה גם לא שר המשפטים. ביהודה ושומרון מי שהוא הריבון זה אלוף הפיקוד.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אבל רבותיי, עד כאן השאילתה הזו.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
השר מיכאל ביטון הוא סוג של קונסנזוס.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אדוני השר, אנא תישאר איתנו גם לשאילתה הבאה – שאילתה דחופה מס' 70, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בנושא חיבור חשמל למאחזים לקראת החורף. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה, מוזמנת להקריא את השאילתה.
<< שאילתה >> 70. חיבור חשמל למאחזים לקראת החורף << שאילתה >>
<< דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >>
אדוני השר, לפני למעלה מחצי שנה הונחה משרדך לחבר לחשמל ולמים 12 מאחזים לקראת החורף המתקרב.
אני רוצה לשאול:
1. כמה ואילו מהם אכן חוברו לחשמל ולמים?
2. מהם לוחות הזמנים לחיבור, לחיבורים שנותרו?
3. מדוע עוד לא בוצעו החיבורים ביישובים הנותרים? תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >>
תודה רבה, חברת הכנסת מיכל שיר. הינה דוגמה לשאילתה – אנחנו עומדים פה ונותנים תשובות, אבל כדי שיהיה חשמל באיזה מקום צריך את חברת החשמל והרשות המקומית, והיתר בנייה לכל הבתים וקו כחול שהכול חוקי. עכשיו, כל המאחזים שאת מציינת – יש להם חשמל. השאילתה שלך מתמקדת בלמה אין להם מספיק חשמל, חשמל מסיבי – – –
<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >>
– – – הפסקות חשמל כל הזמן.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא. יש להם חשמל. חשמל זמני.
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
משתמשים לפי משפחות – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא, ברור, ברור. אני מכיר – יש להם חשמל זמני.
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אבל את אומרת: למה אין להם חשמל קבוע, מסיבי, סדור – –
<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >>
זה קורה כל הזמן.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
– – כמו שכל אזרח ישראלי צריך. אז איפה שבאה מדינת ישראל והקימה יישוב ויש קו כחול והיתרי בנייה, מביאים מה שנקרא אצלנו טופס 4 וביהודה ושומרון זה נקרא טופס הצטיידות: עברת את כל היתרי הבנייה, הבית שלך חוקי, גמרת לבנות אותו, מחברים אותך לחשמל רשמי, ועד אז יש לך חשמל זמני. במאחזים לא כל הבתים נבנו בתהליך סדור וחלק עוד נוספו מאז. בחלק מהמאחזים שאת מציינת נוספו בתים ממש בשנים האחרונות.
<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >>
מדובר במאחזים שהם ותיקים מאוד. זה כבר עבר את אישורי הבנייה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
בתוך המאחזים האלה נוספו בתים בחמש השנים האחרונות ולא על דעת המדינה, ונוספו משפחות. עכשיו, אנחנו לא נעשה פה ויכוח אידיאולוגי – אני רק מתאר לך מתי קל לחבר את החיבור הרשמי ומתי קשה. יחד עם זאת, אנחנו מטפלים. ואת צודקת, אגב – – –
<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >>
גם הוותיקים ביותר לא מקבלים את השירות – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא, אבל גם ותיק, אם הוא לא מוסדר בהיתר בנייה מלא, חברת החשמל לא יכולה לחבר אותו. היא רוצה שיגידו: הבית הזה עם היתר בנייה מוסדר מלא ונחבר אותו. ויש מצבים מיוחדים – – –
<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >>
מסמכים ממשרד ראש הממשלה שכבר אישרו להם את זה מזמן.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
נכון, אבל בינתיים משרד ראש הממשלה לא נותן הוראות לחברת החשמל ולא נותן הוראות לאלוף הפיקוד. הוא יכול לבקש מאיתנו לטפל, ואנחנו מקשיבים לו. מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא איש חשוב מאוד.
<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >>
אתם מבינים שזאת גם סכנה ביטחונית. מעבר לכך שאין חשמל ומים, זה סכנה ביטחונית.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
רגע, רגע. רונן פרץ פנה אלינו ב-23 בפברואר 2020, זה התאריך, ובימים האלה אין ממשלה בישראל. ממשלת ישראל החלה את עבודתה ב-17 במאי, לפני פחות מארבעה חודשים, נכון? ומאז אני אגיד לך מה הספקנו. בשלושה חודשים האלה – את מדברת על שנים של הזנחה – אנחנו מטפלים. אנחנו, האזרחים חשובים לנו, גם אם הם גרים ביהודה ושומרון, ואנחנו מסדירים.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
מה?
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
למה אתם מטפלים? אם זה מאחז לא חוקי, צריך לחבר אותו לקו חשמל?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אז אני עניתי, והקשבת.
<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >>
כי מדובר באזרחים שווי זכויות, כי מדובר באזרחים שווי זכויות, כי מדובר באזרחים שווי זכויות.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
רגע, אתה הקשבת לדברים הקודמים שלי ושמעת שיש – – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
הם גם לא בחרו אותך ולא יבחרו אותך.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
זה לא קשור בכלל. אזרח ישראלי זכאי לקבל את תנאיו, אם פעל על פי חוק. יש לך – – –
<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >>
אז אתה לא מטפל במי שלא בחר בך? מי שלא בחר בך לא קיים?
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
ניצן, לא מתאים לך לדבר ככה. יש – – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
– – – על פי חוק – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
יש לך ביהודה ושומרון מאות אלפי אזרחים – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
– – – מאה אחוז.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
– – שמדינת ישראל שיכנה ובנתה את בתיהם ונתנה להם היתר בנייה.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
אבל הם לא שם בגלל זה. הם לא שם בגלל זה – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
רגע, אז מה אני עניתי?
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
הם מקבלים – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אבל אתה לא הקשבת. אני אמרתי שיש מצבים שהחיבור הזה מהיר על פי חוק, ויש מצבים מורכבים.
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
השר ביטון, חבר הכנסת הורביץ, החברה שלו טליה ששון, בדוח מאוד מפורט, פירטה לך שמדינת ישראל ב-90% וכמה מהמאחזים האלו שנמצאים על אדמות מדינה, שרובם בשטח שיפוט של יישוב קיים, והמדינה פעלה – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
נכון.
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
ולכן השאלה המתבקשת היא – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
יש מצבים שאתה אומר: זה פושע – עלה על גבעה, לא שאל אף אחד. יש מצבים שמדינת ישראל מיקמה את האנשים במקום מסוים, בקו כחול, פתאום זה לא קו כחול; היא נתנה לו היתר בנייה בכלל, ואחרי זה אין היתר.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
– – – תן גם לי. אני – – –
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
הם לא חוקיים כי הם לא מצביעים לו. אז, הם לא חוקיים. הם לא צריכים לקבל חשמל – – –
<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >>
זכויות אדם לא נגמרות – – – זכויות מגיעות גם מעבר לקו – – –
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
אתה לא חושב שזכויות אדם – או שזה רק זכויות של אנשים בלתי חוקיים במדינת ישראל – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
עכשיו, כדי להרגיע – – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
– – – אני לא צריך לתת גיבוי לפורעי חוק.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אבל, ניצן, חבר הכנסת הורוביץ – – –
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
תתבייש לך. תגובה הזויה וחסרת אחריות – לעזור רק למי שמצביע לך.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
מי שגר במקום מסודר, אין לו בעיית חשמל. הבעיה היא אלה שפלשו.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
היהודים שם הם לא בני אדם שמגיע להם חשמל? אדון ניצן הורוביץ, בושה וחרפה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
זה לא מדויק. תדע לך שזה לא מדויק.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
– – – כל אדם מגיע לו שיהיה לו חשמל, בושה וחרפה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
יש מצבים שמדינת ישראל החלה בהקמת יישוב ולא סיימה את ההסדרה שלו, והיא החלה בזה, ויש לה חובה לגמור את הדברים.
<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >>
ניצן – – – הפלסטינים – – – שנמצאים באזור גם מקבלים את זה, והרשות הפלסטינית – – – שם אף אחד לא דואג – לא צועק ואומר שהם לא בני אדם שלא זכאים להיות שווי זכויות.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
אם הם היו מעיזים להגיד את זה – – – מה היא תעשה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
חברת הכנסת שיר, כדי שלא נמשיך בהתנצחויות, תנו לי להקריא לכם את התוכן הרשמי.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
לא. הם לא מצביעים לך, אז אולי אל תדאג לחצי מדינת ישראל.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
נכון.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
וניצן הורוביץ.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
חברת הכנסת גולן, אני מכיר אחד מיהודה ושומרון שהצביע לנו.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
בושה שאתה מוציא משפט כזה מהפה.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
מה אמרתם עליהם? מה אמרתם עליהם בבחירות?
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
בושה. למי אתה דואג, למי אתה דואג? אתה היית צריך לדאוג – – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
מה אתם אומרים עליהם עכשיו?
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
– – – צבוע.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. תודה רבה. אנא תאפשרו לשר להשלים את התשובה.
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
אתה שמעת מה הוא אמר?
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
כבוד היושב-ראש – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני רוצה רק להקריא את הדבר באופן רשמי. עמוד אחד.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת הלוי – – –
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
– – – חבר כנסת אומר שממשלה צריכה לפעול למי שמצביע למפלגה שלה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בסדר. אומר חבר כנסת את דעתו. חבר הכנסת הלוי – – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
זה מה שאתם אומרים. אני רק עושה מה שאתם אומרים.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
ב-23 בפברואר – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת הלוי. חבר הכנסת הורוביץ.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
– – – זאת מרצ ההומנית – – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
את דואגת לאנשים שלך.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מספיק. תודה רבה. מספיק.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני כל כך נהנה פה עכשיו בדוכן שפתאום ביקשו ממני שר המשפטים ושר הבריאות שאני אייצג אותם באיזה עניין דרמטי.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אתה רואה כמה מהר – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני עוד כאן, אז תנו לי לסיים את החלק הזה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
השר ביטון, אתה רואה כמה מהר נענתה בקשתך להיות דובר הממשלה? ראית באיזו מהירות?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
הוסמכת, סרג'יו, הוסמכת.
ב-23 בפברואר 2020 הועבר מכתב מטעם ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ באשר לחיבור חשמל למאחזים בעלי אופק הסדרה – לשאלתך, חבר הכנסת הורוביץ – בהתאם לסעיף 37(א) לחוק תכנון ערים, כפרים ובניינים. על פי הקריטריונים להפעלת סעיף זה, ראשי המינהל האזרחי עושים בו שימוש אך ורק במקרים הומניטריים מובהקים לפטור, בהוראה בכתב, של מבנה פלוני או כמה מבנים בשטח פלוני מחובת רישיון כדין. הוראתו של ראש המינהל האזרחי תשמש אסמכתה מספקת עבור הספק לבצע את החיבור לתשתיות החשמל. את זה עשינו בשלושה חודשים, חברת הכנסת שיר. מבדיקת המינהל האזרחי נמצא כי כלל המאחזים המוזכרים, כ-12, כבר מחוברים לחשמל ומים, בחלקם באופן שאינו מוסדר סטטוטורי.
במסגרת דיונים שנערכו עם עוזר שר הביטחון להתיישבות מר אבי רואה, סוכם כי יבוצע פיילוט להגדלת חיבורי החשמל, בשלב ראשון לשלושה מאחזים: עשהאל, אביגיל וחוות יאיר.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בשעה טובה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
בימים אלה נערכים בחינה משפטית ואיסוף נתונים רלוונטיים – – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
אלה מאחזים לא חוקיים, וגם אין להם שום אופק, וחבל שאתה נותן הכשר לגזלה כזאת.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
בימים אלה נערכים בחינה משפטית ואיסוף נתונים רלוונטיים באשר לאפשרות להגדלת חיבורי החשמל ביישובים. הבחינה ואיסוף הנתונים מתבצעים בין היתר לאור התרחבות המאחזים בשנים האחרונות, כך שהספק חיבורי החשמל המצויים בהם כיום אינו מספק את הצורך. בתום הבחינה המשפטית, וככל שיימצא כי אין מניעה משפטית לחיבור תשתיות החשמל, תבוצע עבודת מטה טכנית לאישור תוכניות וחיבור חשמל.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. שאלה נוספת לחברת הכנסת מיכל שיר סגמן. בבקשה.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
קודם כול, הערה לחבר הכנסת הורוביץ. יש לך הרבה מה ללמוד מהליכוד, שעובד עבור כלל הציבור, ללא קשר לדת, גזע, מין או מיקום גיאוגרפי. אנחנו עובדים עבור הציבור. ואם אתה עובד אך ורק בשביל הציבור שמצביע לך, אז אני מציעה לך להשתפר כנבחר ציבור קודם כול, כי אתה חוטא לתפקידך.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
זה לא חוקי. זה פשוט לא חוקי.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אתה חוטא לתפקידך כנבחר ציבור.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
את רוצה לתת דבר שהוא לא חוקי? לא חוקי. יש חוק או אין חוק?
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אדוני השר – – –
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
– – – עשרות כפרים שגזלו אדמות בנגב – – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
אני מציע להביא להם גם רהיטים הביתה על חשבון הברון.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה, חברת הכנסת שיר סגמן.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא. אם יש מאחז פלסטיני לא חוקי, הרי הוא יילחם עד זוב דם.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. אנא, השאלה.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
מנתקים לאנשים חשמל כי אין להם כסף עכשיו בקורונה, ואתם מחלקים להם חשמל חינם.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
נותנים לאנשים חשמל, כי גרים שם ילדים, כי גרות שם נשים, כי חיים שם בני אדם, כי החורף מתקרב, וקר להם. וקר להם ולך לא אכפת. קר להם ולך לא אכפת, כי הם חובשים כיפה על הראש – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
תגידי, את קיבלת בית חינם?
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – וכי הם אנשי ארץ ישראל השלמה, ולך לא אכפת מזה.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
זה מאחזים לא חוקיים. מה הם עושים שם?
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
כחוק. כחוק.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
בני אדם. מה קרה, התייפייפות הנפש הולכת רק לתל אביב? רק כשמדובר על פלסטינים?
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
אני קניתי דירה, אף אחד לא נתן לי חשמל חינם.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
בני אדם נמצאים שם וקר להם בחורף, והם מבקשים חשמל כדי – – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
תשלמי מכיסך, מכיסך, על החשמל הזה.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
הם מבקשים חשמל כדי להתחמם.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אתה פשוט עושה פה אפליה.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
הם שודדי קרקעות. הם יושבים על קרקע לא שלהם. מיכל, שיחזרו. הם שודדים את הקרקע.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, אנא את השאלה. בבקשה.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אדוני השר, אנחנו יודעים הרי שדוח טליה ששון – אנחנו יודעים היום שהיה מדובר באשת שמאל קיצוני. את הקריטריונים שלנו אנחנו לא צריכים לבחון לפי אמות המידה שלה אלא לפי אמות מידה של הממשלה.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
חשמל חינם. לכולם חשמל חינם. דירות חינם.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
די. חבר הכנסת הורוביץ, מספיק.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
מדובר פה באזרחים שווי זכויות.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
מים חינם.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת הורוביץ, די. די.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
אדמה חינם.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני אומר לך את האמת – – –
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
מדובר באזרחים שווי זכויות. אדוני השר.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
אני רוצה גם חינם. גם אני רוצה חינם.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
החורף – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת הורוביץ, מספיק.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
החורף מתקרב – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מאי גולן, די. מספיק.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
תשלמי חשמל.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מיכל שיר סגמן ברשות דיבור, תנו לה לשאול את השאלה שלה, עם כל הכבוד.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
גם אני רוצה חשמל חינם, אדוני. למה רק היא מקבלת. אני גם רוצה חשמל חינם, מים חינם.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת הורוביץ, הבנו.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
תשלמי מכיסך על זה. מכיסך תשלמי.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת הורוביץ. חבר הכנסת הורוביץ.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
תשלמי מכיסך על זה. מכיסך תשלמי.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני שואלת את השר. סליחה?
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
תשלמי מכיסך על החשמל חינם. למה לי את לא נותנת חשמל חינם?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת הורוביץ, אני עוד מעט עוד עלול לחשוב שאתה בכלל שותף פעיל במפעל גאולת אדמות בארץ ישראל, כי אומרים שארץ ישראל נקנית בייסורים.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
גם תל אביב זה ארץ ישראל. גם אני רוצה חשמל חינם.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אז אנחנו עסוקים בקנייה ואתה מייסר אותנו, אז מסתבר שאתה משלים את התמונה.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
ניצן הורוביץ, לשמחתנו בקום המדינה אתה לא היית, כי אחרת כנראה המדינה לא הייתה קמה.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
הם מסכנים, לא יכולים לשלם חשבון? תשלמי חשמל.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת הורוביץ, מספיק.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מאי גולן, די.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
ולכן אני רוצה חשמל חינם. אני רוצה ברמת אביב חשמל חינם.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת הורוביץ, הבנו. הבנו.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
ילדי רמת אביב וילדי יהודה ושומרון, יש להם את אותן הזכויות.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה להשלים את השאלה.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אדוני השר – – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
חשמל חינם אני רוצה ברמת אביב, גם בבית שמש חשמל חינם צריך לתת.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת הורוביץ, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק, באמת.
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
ניצן, תן לשמוע משהו.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
אני דואג לך לחשמל, אבוטבול.
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
בסדר, חשמל – – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
שייתנו גם לכם בבית שמש בחינם, למה רק – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת הורוביץ, הבנו את הטיעון. כשאומרים אותו 20 פעם הוא לא שונה מאשר פעם אחת. בבקשה. בבקשה.
<< קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >>
מה עם קריאה ראשונה?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, נא להשלים את השאלה.
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אדוני השר, אנחנו מאוד מעריכים את העבודה שאתם עושים בשלושת החודשים, וכולנו תקווה שאכן הממשלה הזאת תמשיך ותוכלו להמשיך לעשות עבודה הן לכלל אזרחי ישראל וכמובן בתוכם גם לתושבי יהודה ושומרון ובקעת הירדן. ועם זאת, אדוני השר, החורף מתקרב, אנחנו כבר עכשיו באמצע חודש ספטמבר, עוד כמה חודשים הקור יעלה. אין מספיק חשמל, יש הפסקות חשמל ולעיתים קרובות אין חשמל בכלל, ואגב זו גם סכנה ביטחונית לשבת שם בלילה ללא חשמל. מה אנחנו עושים? אתה אומר לי שמטפלים. אני מבקשת לוחות זמנים. אנחנו צריכים לדעת מתי זה יטופל. האם בעוד שבוע-שבועיים תוכל לתת לנו לוחות זמנים מוסדרים על מנת שנדע שחיי האזרחים שם אינם הפקר ולא יהיה להם קר בחורף והם לא ישבו ללא חימום באמצע דצמבר?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. בבקשה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
חברת הכנסת שיר, הסמכות שלנו זה לתת את ההיתר לחיבור חשמל קבוע. לגבי שלושת המאחזים שציינו נפעל מהר כי אחרי בדיקה שלנו אפשר להוציא שם היתר לחיבור חשמל קבוע. לגבי תשעת האחרים, חייבים לבדוק את זה ולעבוד על פי החוק ואז להוציא את ההיתר, אבל אני מתחייב בפנייך לפעול מהר בנושא, ואם תרצי פגישת עבודה עם האנשים שלנו, נעשה פגישת עבודה.
<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >>
האם בעוד שבוע-שבועיים אנחנו נוכל לקבל – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני לא יכול להגיד את זה – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – –
<< דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – וזה יהיה פופוליסטי.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
– – לטעמי השר הציע לך הצעה שכדאי לאמץ אותה בשתי ידיים. לא הייתי שואל יותר שום שאלה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
היא לא שמעה את ההצעה. היא באה עם השאלה בלי לשמוע את – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
לא הייתי שואל שום שאלה. הייתי עונה לו: כן, תודה רבה, לפני שיתחרט.
חבר הכנסת יצחק פינדרוס. שאלה נוספת, בבקשה.
<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>
א. אני חייב לברך אותך על הבשורה שאמרת, ואני מאמין שחברי הכנסת שם שדואגים לבנייה הבלתי-חוקית ידאגו אולי לנתק חשמל מכל הפזורה הבדואית והבתים הבלתי-חוקיים במשולש, כי הם מאוד עסוקים בשמירת החוק.
<< קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אין להם חשמל – – –
<< דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אני רואה שהם מאוד עסוקים בשמירת החוק.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אדוני השר, הייתה הוראה של הרמטכ"ל לפני כמה חודשים – – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מספיק, חבר הכנסת הורוביץ. די.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
רק שאלה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
לא, כי לא ביקשת.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
מבקש.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
לו היית מבקש – אבל יש הגבלה לשני שואלים. אתה חבר כנסת מספיק ותיק כדי לדעת.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אדוני השר, במסגרת חיבורי חשמל. הייתה הוראה של הרמטכ"ל לפני כמה חודשים להקפיד על גילוח זקנים בצה"ל. פניתי אליכם גם כן כמה פעמים, לבדוק מה נעשה בעניין הזה של גילוח זקנים. אני קיבלתי לפחות מ-20 חיילים דתיים – הכריחו אותם לגלח את זקנם. האם נעשתה הבהרה להוראה הזאת של הרמטכ"ל מאז?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
שאלה נוספת לחבר הכנסת אופיר סופר. בבקשה.
<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, סיפרתי לך שבתחילת השבוע סיירנו בשומרון, ובין השאר היינו גם בחוות גלעד. חוות גלעד – דיברנו לפני הדיון, ובדקתי בינתיים – אינה מופיעה בתוך 12 המאחזים שאמורים להיות מוסדרים.
אני רציתי לציין שעברה החלטת ממשלה לאישורה של חוות גלעד במהלך השבעה, והובטח שתשתיות חיוניות, כמו חשמל, יסודרו תוך כדי עד ההסדרה. אני רוצה לומר שכשהייתי בסיור השבוע, שמעתי את יעל שבח, אלמנתו של הרב רזיאל שבח, השם ייקום דמו, מתארת איך כשעה וחצי לפני השבת היא מקפלת את כל הילדים בגלל עומס חום ונוסעת למשפחתה בכפר סבא, כדי שחלק מהיישוב יישאר – מה שנקרא, על מנת להקל על עומס החום שחלק מהיישוב עדיין עם חשמל וחלק אחר נסע. הייתי שמח אם במהלך הפגישה עם חברת הכנסת שיר גם הנושא של חוות גלעד יידון, לאור החלטת הממשלה, אומנם הקודמת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה, אדוני השר.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת פינדרוס, תתפלא, אבל הבן שלי דתי, שומר מצוות ומגדל זקן. הוא בטירונות בגולני.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא, לא כולם יודעים. הוא גידל זקן בטירונות, והוא אמר לי: אבא, לא בקלות מסכימים לזקן שלי. הוא הולך ועושה שחרית ותפילין והכול. אחרי זה קיבלתי פניות על זקן בצה"ל. אז אמרתי לאכ"א שאני בניגוד עניינים, שאני לא יכול לטפל בנושא. קיבלנו כמה פניות. ביקשתי מהצבא לחדד את הנוהל, שיהיה ברור, שלא תהיה איפה ואיפה, ושזו לא תהיה החלטה קפריזית של מפקד בשטח. שיהיה ברור מתי חייל זכאי לעניין הזקן. אני עוד לא קיבלתי את התשובה הזאת. אם אתה רוצה, אתה תכתוב לי רשמית ואני אשיב לך בכתב בסוגיה הזאת.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אתה יודע, אדוני השר, לעניין הזה אני מוכרח לומר שלי לא כל כך ברור כל ההסדר הזה מראשיתו. הרי אם ממילא ישנם חיילים שמטעמי אמונה דתית מאפשרים להם ללכת עם זקן, ומספרם הוא רב מאוד, לא מדובר באנשים בודדים, למה לא לאפשר את זה פשוט באופן רחב? חיילים רוצים ללכת עם זקן.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אחד מהאלופים זה עמרם מצנע – כל חייו היה עם זקן.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני לא מצליח להבין. ואז מתפתחת מערכת שלמה של לנסות להשיג את הפטורים האלה בכל מיני דרכים כאלה ואחרות.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
כן, של כללים. יכול להיות שצריך להגדיר איזה זקן, ואיך הוא מסודר וכן הלאה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני חושב שבשורה התחתונה אין לזה הצדקה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא, יש מרכיבים. אדוני היושב-ראש, יש מרכיבים לזקן, לא עלינו, למשל: במסכות אב"כ ודברים כאלה. יש מצבים מבצעיים – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
לא, אבל על זה אף אחד לא מדבר. זה נכון לגבי חייל דתי – אנחנו לא רוצים שהוא לא יוכל להשתמש במסכת אב"כ, זה לא אפשרי.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני זוכר שאצלנו בערכת האב"כ שלנו היה לחיילים דתיים סכין גילוח, שצריך להתגלח לרגל האירוע. אבל אני הבטחתי תשובה כתובה, ואני אשיב לך בכתב.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני חושב שצריך לנסות.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אבל תכתוב לי את זה, בבקשה, באופן רשמי.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אתה יודע, לא רק בנושא הזה. אני חושב שבכל הנושאים – לייצר שוויוניות בין החיילים. אם יש באמת, מטעמים כאלה או אחרים, מקום לתת ולאפשר משהו לחיילים בהיקף רחב, אני לא מדבר על מקרים בודדים – נכון לנסות לייצר נורמה אחידה לכולם. אחרת זה – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
מה שכן, זה חייב להיות עקבי, כי אחת הבעיות היא שחייל מתגלח ואחרי יומיים הוא לא מגולח והוא מסביר למפקד שלו שהוא מגדל זקן.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
לא, זה ללא ספק. על זה אין שאלה בכלל.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אז הכללים – איך עושים את זה ומתי, זה דבר – בסדר, אנחנו ניתן תשובה רשמית על הנושא הזה. איך זה הולך, הלבינו שערותיו וצימח זקנו של רבן גמליאל?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
בסדר. אז זקן זה בסך הכול סימן לברכה.
לגבי חוות גלעד, חבר הכנסת סופר, אני לא מכיר את הפרטים של המקום הזה. כנ"ל, אתה תכתוב לי פנייה רשמית, ואנחנו נבחן לעומק ונטפל.
<< קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אז זה, את אומרת, ה-13, מספר 13.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
קבענו סיור למקום אחר.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
תודה רבה, חברים.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. אנחנו נמתין שתיים-שלוש דקות, כדי שהשר יוכל להיערך למלא את שליחותו – כדובר הממשלה, מעתה נקרא לו. לצערנו שר הבריאות ואני מבין שגם סגנו נדרשו להיכנס לבידוד, ולכן השר ביטון ישיב בשם שר הבריאות על שאילתה של חבר הכנסת סגלוביץ'.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
שלחתי לך את הכול.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת סגלוביץ', הדבר הזה הגיע אליו, מטבע הדברים, בהפתעה, וברגע האחרון. נאפשר לו שתיים-שלוש דקות של היערכות. אתה ערוך, אז בבקשה.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
– – – על החדר האקוטי.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
נכון, על החדר האקוטי, על הטיפול באקוטי. אז, בבקשה, אדוני השר, אתה מוזמן לדוכן. חבר הכנסת סגלוביץ' ידבר. חבר הכנסת הורוביץ, אתה רשום אצלי בשאלה נוספת לנושא הזה. בבקשה, חבר הכנסת סגלוביץ'.
<< שאילתה >> 62. הנגשת טיפול אקוטי און-ליין << שאילתה >>
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
אדוני השר, ב-28 באפריל פורסמו הנחיות חדשות ממשרד הבריאות למנהלי החדרים האקוטיים בבתי החולים בנוגע לטיפול בפגיעות מיניות, הכולל מענה טלפוני, ייעוץ ראשוני ומתן טיפול תרופתי און-ליין.
השאלה היא: כיצד משרד הבריאות מוודא שיהיה טיפול און-ליין זמין על פי ההנחיות? תודה.
<< דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >>
לפני שאני מקריא לך את התשובה הרשמית, חבר הכנסת סגלוביץ', גם כחבר כנסת פעלתי למען החדרים האקוטיים, והחדר שחמור ביותר שלא התקיים בימים ההם ולא תוקצב על ידי המדינה היה באילת. בעוונותינו, זה היה לפני האירוע הקשה שכולנו נחשפנו אליו. המימון לחדר הזה קיים. מה שכן, אני רוצה להגיד לך מתוך ידע מדויק: זה לא מספיק שיהיה חדר אקוטי, אתה רוצה שטובי הרופאים והעובדים הסוציאליים ילוו את הפונה או הפונה ברגע הדרמטי הזה. ההנחיות וההדרכה שקיבלו באילת מגיעות מבית חולים סורוקה, שם הוקם חדר אקוטי ומערך טיפול בנפגעות תקיפה על ידי ד"ר איריס שהם, ממש שם ומופת לנושא, ומסל"ן ברמה המקומית. אני גם ביקשתי מהם להיות אלה שילכו ויעזרו לשדרג חדר כזה שיוקם ויתחיל לפעול באילת. אני יודע שאילת גם קרובה לליבך במשך שנים.
אני אקריא לך את התשובה הרשמית: על פי הנחיות שהוצאו למרכזים האקוטיים באפריל, בשל התפרצות הקורונה ניתן שיקול דעת לרופא המטפל במרכזים לגבי מתן טיפול מרחוק. מתוך ההנחיות, במקרים חריגים ביותר ניתן לשקול מתן ייעוץ ראשוני והמשכי טלפוני על ידי עובד סוציאלי ו/או רופא בהתאם לשיקול דעת מקצועי של הרופא, ויש לתעד ברשומות הרפואיות כמקובל. עקב מורכבות הנושא, הוגדר שיש לתת מענה מרחוק במקרים חריגים, וזאת על פי שיקול דעת של הרופא, שיקול דעת שניתן לו, מאחר שהנפגעים אשר מגיעים לטיפול במרכזים אינם מוכרים לבית החולים, וקיימת אחריות גדולה מאוד במתן מענה ותרופות באופן כזה. הנושא הוכנס להנחיות על מנת לאפשר זאת במצבים חריגים. בכל מקרה, כנהוג במרכזים האקוטיים, יש לציין שחלק מהתהליך כולל שיחה עם עובד סוציאלי טרם שיחה עם רופא. ההנחיות הועברו לבתי החולים ולמנהלי המרכזים האקוטיים בחמשת בתי החולים ומופיעות באתר משרד הבריאות.
חשוב לציין כי בתקופת הקורונה כל הגעה מתואמת עם צוות המרכז האקוטי בבית החולים. מבדיקה שערכנו, קיים מענה טלפוני בכל בתי החולים. בחלק מהמקרים עונה או עונה אחות או אח במיון אשר מציעים לקשר את הנפגע או הנפגעת עם עובד סוציאלי של המרכז האקוטי או הרופא.
המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית במשרד הבריאות נמצאת בקשר שוטף עם המרכזים האקוטיים במטרה להטמיע את ההנחיות ולתת מענה לבעיות של המרכזים, וכן לבעיות שעולות מהשטח ביישום ההנחיות. בעקבות הפניות, משרד הבריאות יבצע הערכה מחודשת בנושא במטרה לשפר את המענה הטלפוני לנפגעי תקיפה מינית שאינם יכולים להגיע לקבל טיפולים במרכזים.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
האמת היא שבנושא המרכזים האקוטיים והחוסר המתמשך שלהם אני עוסק מכינון הכנסת הזאת ועוד לפני שנכנסתי לכנסת. אבל אני לא סתם שאלתי את השאלה, וקיוויתי שהתשובה תהיה – אין לי טענות לאדוני השר. מתוקף הנסיבות אפילו חיכיתי כי פעם קודמת הייתה בעיה, אמרתי, נחכה שיגיע השר – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני גם רוצה לציין שהצעתי, וזו כמובן הייתה – – –
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
לא, לא. אני מדבר על הפעם הקודמת.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני יודע, כן. גם הפעם הצעתי שאם רוצים לדחות ושהשר יהיה, אפשר. אבל אני גם מבין את הרצון לקבל תשובה כבר.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
לא, לא. המטרה בסוף, מעבר ללעלות פה ולשאול שאלות ולהיות מצולם – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
ברור. ולתת פתרונות.
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
– – המטרה היא שדרך העניין הזה יקרה משהו. ולכן, אדוני השר, אני רק רוצה להדגיש בפניך, וחשוב להעביר את זה הלאה למי שמטפל בזה כרגע בזמן שנמצאים בבידוד, שזה לא מתקיים. אני לא הייתי שואל את השאלה אם לא הייתי יודע את התשובה לפני כן. ככה לימדו אותי במקומות שהייתי קודם: לא שואלים שאלה אם אתה לא יודע את התשובה. והתשובה שאני נותן וחשוב לי שהיא תעבור: אין מענה 24/7 כפי שמתחייב, כפי שמפורסם בכל המקומות. הוא לא קיים. זה עד שעה 16:00 בלבד. בחלק מהמקומות זה עובר למישהו שהוא אח כללי. כל הרעיון היה להקל על נפגעות של תקיפה מינית בזמן הקורונה, ומרוב שרצינו להקל ולתת שירות, אנחנו מעכבים. העסק הזה הוא תקול, הוא בבעיה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אתה יכול לשים את האצבע? אתה אומר שאין מענה 24 שעות, וגם כשמעבירים את השיחה זה לא לאיש המוסמך?
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
אני אומר כך: הפרסומים של משרד הבריאות הם שיש אפשרות למענה טלפוני לנדרש למענה הזה, 24/7. כשאתה מתקשר למספר הזה שמופיע, שמפורסם באתר – ובדקנו את זה כמה פעמים, והוא מפורסם על ידי משרד הבריאות, הופץ לארגוני המגזר השלישי ודרכם לנפגעים ולנפגעות – יש שם הודעה מוקלטת, בחלק מהמקומות. הוא לא פעיל כל שעות היממה. בחלק מהמקרים זה עובר לאח כללי ונמסר – לפנות – שגם דרכו אי-אפשר לתאם. זה לא במאה אחוז מהמקרים, אבל מספיק מקרים קשים, ומדובר פה על מקרים קשים כשמתקשרים. לא הייתי פונה בשאילתה אם זה לא – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני – – –
<< דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
רק שנייה, כבוד השר. רק אני אומר, אני פה אומר לאדוני היושב-ראש, זאת הסיבה שלא המתנתי כי חשוב יותר ממה שאני שואל זה שיהיה טיפול, ואשמח מאוד אם העניין הזה יעבור, תיעשה בדיקה. אם צריך לסדר, שיסדרו מה שיסדרו, כי בסוף מה שחשוב הוא שיינתן טיפול לעניין. תודה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אז אתה תשלח לי, ואני, מתוקף זה שעמדתי פה, אעשה follow up מול שר הבריאות – שמתייחסים לדבר הזה ברצינות.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
שאלה נוספת – לחבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה.
<< דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אחרי האונס הקבוצתי באילת נודע לי שאין חדר אקוטי בבית החולים יוספטל באילת, וקורבנות אונס צריכים לנסוע עד סורוקה בבאר שבע. ואז כשביררתי עוד, מסתבר שדווקא באילת, בגלל נושא התיירות והתיירים והמלונות, היו לא מעט מקרים, והיה בעבר חדר אקוטי, אבל נסגר. אם שאלת, אדוני השר, מה הסיבה, הסיבה היא כסף.
ולמה אני מתרעם כל כך על התשובה הקודמת שלך? כי מסתבר שיש כסף, ואפילו נותנים אותו לאנשים שפועלים שלא כחוק. אבל בדברים חברתיים, ואני יודע שהנושא החברתי קרוב לליבך, אין. חדר אקוטי עולה פחות ממיליון שקל. כמה עולים המאחזים האלה? כמה עולות התשתיות האלה בשטחים? עכשיו ברור שיש קשר בין הדברים. תגיד לי: זה לא קשור – מאותו כיס זה יוצא.
עכשיו אנשים באבטלה בקורונה, אין להם כסף לשלם חשבון חשמל, מישהו נותן להם חשמל חינם? אז הם מבקשים חשמל חינם. לי יש חשמל חינם? אתה מקבל חשמל חינם? למה אני כועס? כי זה אותו כסף, כי לדברים אקוטיים, קריטיים, כמו חדר אקוטי, אין כסף, אבל לחשמל חינם – יש כסף.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
אבל אין להם חשמל חינם – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אבל חבר הכנסת הורוביץ – – –
<< דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >>
לכן, אדוני, אני מבקש – – –
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
למה להגיד אמירות – – – שלא נכונות?
<< דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >>
וכדי שהיושב-ראש – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא, אבל חבר הכנסת הורוביץ – – –
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
זה לא להאמין. אין להם חשמל. הוא ממציא דברים.
<< דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >>
אז אני אגיד – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
לא, לא, לא. אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה. אני לא מגביל אותך.
<< דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >>
אז אני אגיד, אדוני היושב-ראש, ואני בטוח שבעניין זה גם תסכים איתי: חדר אקוטי זה טיפול רפואי, גם משפטי – יש לו גם חשיבות מבחינה משפטית אחר כך – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
כן.
<< דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >>
– – שצריך להיות בכל בית חולים. כי תחשבו על קורבן אונס שעבר או עברה מקרה קשה ביותר. היא מגיעה בלילה לאיזה מיון – לא יודעים, לא מבינים, הרופא בבית, הכול כזה מין ברדק. אומרים לה: תיסעי לבית חולים אחר, היא אומרת: עזוב, לא אסע, הולכת הביתה והעסק נגמר. זה צריך להיות בכל בית חולים, אדוני השר.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת הורוביץ, רק ברשותך, אני רוצה רק להבהיר. אולי משהו לא מובן. הנושא של חיבורי החשמל במאחזים הוא לא שאלה של מי ישלם את החשמל. השאלה היא אם תהיה אספקת חשמל. אין ספק שהתושבים ישלמו את צריכת החשמל כמו כולם.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
הם משלמים.
<< דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >>
אין ספק. אה, משלמים?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אף אחד מהם לא מבקש משהו אחר. הם רק מבקשים שתהיה להם אפשרות לשלם, קרי – – –
<< דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >>
אני אשמח לנסוע איתך לסיור ולהסתכל על חשבונות החשמל והמים למקומות האלה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אין לאף אחד – – –
<< דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >>
בשמחה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אין אף אחד שאני מכיר שחושב שהוא צריך לקבל חשמל בחינם, אבל כולם חושבים שמגיע להם חיבור חשמל.
<< דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >>
הם חושבים.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
אף אחד לא חושב. מאיפה אתה מביא את זה?
<< דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >>
הם חושבים שמגיעה אדמה חינם, מים חינם, חשמל חינם ומים חינם. למה לא, המדינה משלמת. משרד הביטחון נותן, כי יש עליהם לחץ פוליטי, אבל אתה לא בצד הפוליטי שלהם. אתה לא צריך לענות להם. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
לא. אני אומר לך שוב, אני רק אומר בצד העובדתי. השאלה שעולה היא לא מי ישלם את החשמל. השאלה היא אם יהיה חיבור. זה הכול. כולם צריכים לשלם. על זה אין ויכוח.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת הורוביץ, אתה מציג את הבעיה הזאת של חדרים אקוטיים, שאני נדרשתי אליה לפני שנתיים ושנה וחצי עם העמותות שעוסקות בתקיפה מינית, גם מסל"ן וגם עמותה נוספת, אני חושב אחת משמונה – אני לא בטוח בשם שלה; ויחד איתן פעלנו כבר בוועדת הכספים, כשהייתי חבר ועדה לפני שנה, ללחוץ למימון למרכז האקוטי באילת. המימון הזה הגיע. היישום של ההקמה הוא לא מלא, ואנחנו רוצים הקמה איכותית.
ואני אגיד לך מה הסכנה. אני רמזתי לזה קודם שבבאר שבע ישנו אחד המרכזים הטובים ביותר, והוא גם לא היה קיים לפני שבע שנים. נפגעת תקיפה מינית בבאר שבע לפני עשור הוסעה לתל אביב. ואתה צודק שאם אין חדר אקוטי אז אין גם ראיות ואי-אפשר להמשיך בהליך המשפטי, וגם לא מטפלים בכבוד וברגישות ובצורה כוללנית גם בהיבט הרגשי והנפשי של האירוע. ולכן, כאמור, המרכזים האקוטיים. הקימה בבאר שבע את המרכז הזה ד"ר איריס שהם, יחד עם ליזט, מנכ"לית מסל"ן, והמרכז הזה פועל, ופועל בהצלחה, וגם שם היו בעיות מימון כי כל כמה שנים זה תקציב תוספתי והוא מוטל בספק.
באילת לא היה מרכז אקוטי. נאבקנו בוועדת הכספים שהוא ימומן והכסף הגיע, אבל אני לא יודע שהיישום של ההקמה שלו איכותי. ומה הסכנה? שאתה תיתן שירות בתחום הזה, כאילו תירגע, יש מרכז אקוטי, אבל אין לך את טובי הרופאים וכו'. ולפעמים אתה אומר, אני רוצה שהיא תטופל על ידי טובי האנשים באותו רגע, והיא תקבל מונית, ובשעה ורבע ותהיה בסורוקה. אם צריך ואם אפשר, עדיף שבאילת יהיה מרכז מעולה.
אז רק תדייק את העובדות, המרכז הזה מומן והוא בהקמה, ואני עדיין לא יודע שהוא מופעל באיכויות גבוהות. על זה אני לא יכול להשיב לך מעל הדוכן, אבל זה נושא שעסקתי בו. ואתה צודק שזה בנפשנו, וזה בכלל לא קשור להיבטים פוליטיים. כולנו צריכים לטפל בזה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה, אדוני השר, על כל התשובות הענייניות והמפורטות.
אני מזמין את שר המשפטים אבי ניסנקורן להשיב על שאילתה דחופה מס' 64, של חברת הכנסת מאי גולן, בנושא בקשה לקבלת עמדת משרד המשפטים בנוגע לרכישת קרקע בראש העין על ידי עתודת אפק, בבקשה.
<< שאילתה >> 64. בקשה לקבלת עמדת משרד המשפטים בנוגע לרכישת קרקע בראש העין על ידי עתודת אפק << שאילתה >>
<< דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >>
כבוד שר המשפטים, עתודת אפק רכשה קרקע בראש העין מרשות מקרקעי ישראל, על ידי הגברת הפרקליטה ליאת בן-ארי ובן זוגה. במכרז היו תנאים לשימוש בקרקע ובנכס, שככל הנראה הופרו.
רצוני לשאול:
מהי עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנושא?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >>
בדיקה בנוגע לטענות הקשורות לנכס שאליו נוגעת השאילתה, בראש העין, נערכת בימים האלה בנציבות תלונות הביקורת על הפרקליטות. במסגרת זו יתבררו העובדות, ואני סמוך ובטוח שהנשיא וכבוד השופט רוזן יקבל החלטה לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי. אני, כמו כולם, מצפה ומחכה לסיום הבדיקה.
מבלי לגרוע מן החובה הברורה מאליה המוטלת על כל אזרח, ובוודאי על משרת ציבור, לפעול בהתאם לדין, ברצוני להתייחס לנושאים נוספים. בתקופה האחרונה גוברים הניסיונות החוזרים ונשנים להכפיש את עו"ד בן-ארי בפרסומים שונים ברשת ובתקשורת. הקמפיין האישי המכוון נגד עו"ד בן-ארי נובע מהעובדה שהיא ממלאה את תפקידה המקצועי, והדברים הובילו, בין היתר, עד כדי הגברת האבטחה סביבה כתוצאה מאיומים מפורשים. המצב המחפיר הזה שבר שיאים כאשר האיומים הגיעו לאחרונה גם לבנה של בן-ארי. המקרה החמור הזה הוביל להגשת כתב אישום, ולבקשה למתן צו הטרדה מאיימת מטעם היועץ המשפטי לממשלה. העובדה שפרקליטה נאלצת להסתובב עם אבטחה, כאשר כלפי בני משפחתה מושמעים איומים ונעשים ניסיונות למרר את חייה רק בשל מילוי משימה לשמירת חוק שהוטלה עליה במסגרת עבודתה, היא בלתי נסבלת.
כמי שעומד בראש משרד המשפטים, אני מצפה מכל עובדי המשרד לשמש דוגמה ומופת בהתנהלותם המקצועית והאזרחית. לצד זאת, אמשיך לעבוד כחומה בצורה נגד התקפות שלוחות רסן כלפי עובדי ציבור מסורים שכל חטאם הוא אכיפת החוק.
אני רוצה לציין שאני קראתי היום בבוקר גם את ההתייחסות של חברי להצעה של סמוטריץ'. אז אני רוצה להגיד.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
זאת לא הצעה של סמוטריץ', זאת הצעה שלמיטב ידיעתי הוגשה על ידי כמה חברי הכנסת – גם חבר הכנסת קרעי, גם חברת הכנסת מארק.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אוקיי. אז אני רוצה להגיד שההצעה הזאת, כשיש לך קואליציה עם כחול לבן, זה שבירת כללים, זה שבירת כלים. ככה אני רואה את זה, ככה רואה את זה כחול לבן, ככה רואה את זה גם בני גנץ. אתם בסופו של דבר צריכים להחליט: אתם בשותפות או אתם במאבק מתמשך? רק לפני תקופה, לא לפני הרבה זמן, אתה דיברת על זה שהמערכת והקואליציה צריכה להתנהל בצורה נאותה ובצורה נכונה. לא מייצרים קרע, לדעתי, בקואליציה כזאת.
הנושא של שמירה על שלטון החוק, הנושא של האפשרות ללכת לעבוד בעצמאות, הנושא של בירור נושאים בבית המשפט אלה דברים שהם בליבת האמונה של כחול לבן. ההסתה הפרועה, לדעתי, היא בלתי נתפסת. אבל יותר מזה, בלתי נתפס שאתה, כאחד מהמובילים של הליכוד, ובתפקיד הבכיר שלך, מתבטא ככה בלי תיאום עם כחול לבן, בלי הסכמה עם כחול לבן. אני חושב שזה שבירת כללים, שבירת כלים. אנחנו עברנו את זה לפני ההארכה. חשבנו שתקופת ההארכה תהיה תקופה יותר רגועה, וזה גם מונח לפתחך לדאוג לזה. אנחנו לא נוותר בנושא הזה.
אני רוצה להגיד שאם יש טענות, ואני ראיתי את הטענות בימים האחרונים, בנושאים שונים – דרך אגב, בשני נושאים שונים לגמרי. אני לא איכנס לזה מעל הדוכן. אני חושב שאלה נושאים מאוד מאוד כבדים. אז נושא אחד, אני מניח, יידון בתיקים משפטיים שיתנהלו בבית המשפט המחוזי בתקופה הקרובה. הנושא השני הוא נושא אחר, באמת כואב מאוד, שצריכים להתייחס אליו. אבל יש הבדל אדיר בין התייחסות עניינית, בין התייחסות בבתי משפט, לבין ניסיון של מסע דה-לגיטימציה פרוע נגד מערכת המשפט, שכל "חטאה", במירכאות, זה שהיא פועלת לשמירת החוק; כל חטאה שהיא מצליחה לעבוד בעצמאות. ואני יודע שיש פערים בהשקפת העולם ביניכם לבינינו, פערים חריפים מאוד, אבל צריך לכבד את הפערים האלה ולדעת שלא שוברים את הכלים. זה מונח לפתחכם. אני אומר לך, יריב: באופן ספציפי, לפתחך.
אני חושב שאנחנו בתקופה הזאת צריכים להחליט – מתעסקים עם הקורונה, שזה הליבה, מתעסקים עם המצב הכלכלי-החברתי, זה הליבה, או מתעסקים עם דה-לגיטימציה למערכת המשפט, פרועה, ומתעסקים בריבים פנימיים. אני חושב שזה בלתי נתפס, בלתי נתפס, והדבר הזה צריך להיפסק מיידית. תודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אדוני השר, קודם כול, יש שאלה נוספת לשואל. מאחר שאמרת ופנית אליי, אני גם אענה לך בצורה חדה וברורה. קודם כול, בכל הכבוד, שותפות היא משני הצדדים, וכאשר עולה נושא שכואב וחשוב לציבורים עצומים – ואני חושב שזה צריך להטריד כל אזרח במדינת ישראל – של דברים שמוגדרים על ידי מח"ש עצמה, ראשת מח"ש עצמה, כחשדות לעבירות פליליות חמורות, חובתנו לעמוד על כך שהדברים ייבדקו כפי שצריך לעומק.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
יש לך בתי משפט.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אדוני, לא הפרעתי לך. שהדברים ייבדקו כפי שצריך ולעומק. עמדתנו היא חדה וברורה: שחייבים לבדוק את העניין הזה. ואגב, שותפות פירושה לא שאנחנו עושים את כל מה שאתם רוצים, אלא שלפעמים אתם גם מקשיבים לציבור ומקשיבים גם למה שאנחנו מייצגים ונענים גם לבקשות ולדברים שחשובים לנו. ב. אני רוצה לומר לך שזה בטח נכון כאשר מדובר בהקמת ועדה לבדיקה או ועדת חקירה. הרי בעניין הזה לא אמורות להיות מחלוקות. הרי כולם אמורים להיות מעוניינים שהדברים יתבררו. ומאחר שהדברים האלה אינם מתבררים והטענה שהם יתבררו בבית משפט איננה נכונה, משום שבית משפט איננו מברר את הסוגיות שהועברו לבדיקה במח"ש – – –
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
שלוש שנים – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אל תפריעי לי.
בית המשפט איננו המקום שבו מבררים בתיק כזה או אחר את הטענות שיש ביחס להתנהלות של גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק באופן שבו הם משתמשים בסמכויותיהם ועושים את הדברים, לפחות על פי טענות שישנן, באופן שהוא לא רק מהווה חריגה מסמכות אלא מהווה ניצול לרעה של הסמכות ונעשה בניגוד לדין. ואני אומר לך, אדוני שר המשפטים, שאם זה קורה כך בתיקו של אדם אחד, זה לא נעצר שם. מי יודע אם לא יושבים היום בבתי סוהר במדינת ישראל אנשים רק על שום כך שזכויותיהם נרמסו והם נאלצו להודות בדברים שלא עשו; או חמור מכך, עדים שנאלצו להעיד דברים שאינם אמת, כתוצאה מהחשש שלהם של מה שיקרה להם.
ואתה, כשר משפטים – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת סעדי, אני לא צריך עזרה. לא צריך עזרה. לא צריך מכם עזרה, לא צריך ממך עזרה. תודה רבה.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה, חברת הכנסת תומא סלימאן, לא צריך ממך עזרה.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – שלוש שנים – – – כנגדנו, על מה שקרה באום אל-חיראן. עכשיו התעוררתם. בושה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני אומר לך, אדוני השר, כמי שיושב בממשלה שאני באופן אישי עמלתי לא מעט כדי שהיא תקום, חובתך – וזה הבסיס האמיתי שעליו הוקמה הממשלה – חובתך לברר את הדברים האלה; חובתך להבטיח שהדברים האלה ייחקרו וייבדקו; חובתך להיות הראשון שדורש את הבדיקה הזאת, לא זה שחוסם אותה; חובתך לשדר למערכת שאתה עומד בראשה שאתה תגבה את עצמאותה, וכולנו מגבים אותה בעניין הזה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
ממש.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תגבה את חופש הפעולה שלה, אבל אתה לא תגבה ואתה תהיה ראשון הדורשים לברר ולבדוק ולהרחיק ממנה את מי שהשתמשו בסמכותם לרעה. ואתה, אדוני, לא עושה את תפקידך בעניין הזה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אז אני רוצה להגיד לך שאתם מקריבים את מערכת שלטון החוק בגלל נושא של תיקים שהולכים להתברר כרגע בבית המשפט.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
זה לא שלטון החוק, זה ההפך משלטון החוק.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אני לא הפרעתי לך גם כן.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
ניצול לרעה. זה ההפך משלטון החוק.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אני לא הפרעתי לך גם כן.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
ההפך הגמור.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אתם מנסים לשעבד את שלטון החוק ואת עצמאות המערכת בגלל תיקי נתניהו. נקודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
פשוט לא נכון.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
זה מה שקורה כרגע במדינת ישראל. נקודה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
פשוט לא נכון. ואתה יודע היטב שזה לא נכון.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אני אומר לך, השימוש הציני, השימוש הציני והמכוער במקרה המוות הטרגי באמת שקרה לפני כמה שנים, השימוש הציני והמכוער הזה שנעשה אתמול ושלשום, זה שימוש ציני ומכוער במקרה המוות שקרה. ציני ומכוער.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אדוני השר, אנחנו נאבקים על הנושא הזה שנים ארוכות.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אתה יכול לחכות שנים ארוכות.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני מזמין אותך לראות את נאום הבכורה שלי בכנסת לפני יותר מ-11 וחצי שנים.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
יכול להיות, יכול להיות.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בדיוק על הנושאים האלה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
יכול להיות, אבל עם כל הכבוד – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
ולכן, תמלא את תפקידך.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אני ממלא את תפקידי.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תמלא את תפקידך.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אתה לא ממלא את תפקידך.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אל תטיף לנו מוסר.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אתה לא ממלא את תפקידך.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אל תטיף לנו מוסר.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
סלח לי, עם כל הכבוד.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
יש מדינה שלמה שמרגישה – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אתם עושים פה – לוקחים גם את כנסת ישראל למסע הרפתקאות מכוער נגד הדמוקרטיה – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תמלא את תפקידך.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
– – ונגד שלטון החוק. ואמרתי לפני זה: שימוש מכוער במקרה מוות מלפני כמה שנים. מכוער.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
מקשרים מקרה מוות אומלל לתיקי נתניהו. מכוער, פשוט שימוש מכוער. לקחת אוכלוסייה שלמה.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
אתה מייצג פה ציבור שלם. לא יכול להיות שציבור שלם ימשיך להרגיש שאתה לא מייצג אותו.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
ציבור שלם מקבל הסתה מתמדת.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מאי גולן, אני מזמין אותך למיקרופון לשאלה נוספת, שם תוכלי לומר את אשר על ליבך.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
ואני רוצה להגיד, אני רוצה להגיד לך, הבסיס להקמת הממשלה זה שיש פה – לא סתם התעקשנו על תיק המשפטים. יכולנו לתת אותו לכם. התעקשנו בשביל לשמור על שלטון החוק, בשביל שהדרך שלנו תהיה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
זה לא שלטון החוק. לגונן על עבירות פליליות זה ההפך משלטון החוק.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
ולא להתעסק כל היום, כל היום עם ניסיונות להסית – –
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
– – להתעסק כל היום עם ניסיונות לפגוע בשלטון החוק – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מאי גולן, אנא, לגשת למיקרופון.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
– – להתעסק כל היום עם תיקי נתניהו. תיקי נתניהו יתבררו בבית המשפט, לא בפרלמנט.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה, שאלה נוספת.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
דרך אגב, לא שכל פעם שדודי קם לדבר הוא ידבר רק על בתי המשפט, לא שדודי ימנע את הקיום של ועדת שרים לחקיקה בגלל נושאים משפטיים של חקיקות שקשורות בצורה כזאת או אחרת לתיקי נתניהו. לא בשביל זה קמה ועדת שרים לחקיקה. היא כבר לא מתכנסת שלושה שבועות בגלל נושאים שאין בהם שום עניין. ואני אומר לך, זה זילות, גם של ועדת השרים לחקיקה – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אולי בגלל שיושב-ראש – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
– – זילות של הכנסת, זילות של ההתנהגות.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
אני רוצה לענות לו.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
כן, אני אאפשר לך, אבל אחרי השאלה הנוספת של חברת הכנסת מאי גולן.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
אני רוצה לענות לו רק על זה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני אתן לך.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אני רוצה להגיד לך עוד משהו, אם תרשה לי רגע, ואני מסיים. אני רוצה להגיד לך עוד משהו. ביום חמישי דודי אמסלם אומר: אני רוצה מעט חוקים שיעלו ביום ראשון, חוקי קורונה. ואנחנו הצענו שני חוקים. שני חוקים. חוק אחד זה איזון תשלומים, בקשה של משרד הבריאות ומשרד האוצר. איזון תשלומים בין קופות החולים לבתי החולים, בקשה של משרד האוצר ומשרד הבריאות, ובחוק השני, רחמנא ליצלן, בקשה של השרה לשוויון חברתי ובקשה של שר הכלכלה. ומה החוק? שתהיה רשימה של קשישים – שלא יעשקו אותם בעושק קשישים עם הפרסומים האלה. זאת הייתה ההצעה, ובלי דרישה תקציבית. אנחנו סופגים את זה במשרדים האלה. אלה היו שתי הדרישות. מה התשובה שקיבלנו במוצאי שבת מדודי אמסלם? הוא לא מוכן לתת לעושק קשישים לעלות. אז שני החוקים לא עלו. ואני ביקשתי עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ובגלל זה החוק של עושק קשישים לא עלה ביום ראשון, הצעת חוק ממשלתית.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני אאפשר, כמובן, לשר אמסלם להתייחס.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
ביזיון.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
בגלל זה – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
ביזיון.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
השר אמסלם, בבקשה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת גולן, חברת הכנסת השכל, רק רגע.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אני רוצה להגיד לך עוד משהו. אני רוצה להגיד לך עוד משהו.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני רוצה לאפשר לשר אמסלם להתייחס למה שנטען כלפיו.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
יש את נושא ההתעללות בפעוטות, שאופיר כץ העלה – דרך אגב, העלה, ומסית כל היום נגדי, למרות שאני הולך איתו. ובחוק הזה אני עשיתי הצעת חוק ממשלתית, ובניגוד לעמדת משרד המשפטים אמרתי שתהיה הוראת שעה של מאסר מינימום. אני לא יכול למנוע את האפשרות של שופט להמיר לעבודות שירות, כי זה קיים בכל חוקי ישראל – אתה מכיר את זה. גם החוק הזה מחכה לעלות ביום ראשון. וגם זה לא עלה.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
גם החקיקה הפרטית שלנו לא עלתה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה, השר – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
וגם החקיקה הפרטית.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
גם את החקיקה הפרטית שלנו עצרת בצד.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת גולן, אני – – –
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
בגלל שיקולים פוליטיים – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת גולן. חברת הכנסת גולן.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
לא מסיבות פוליטיות. חקיקות שהן חברתיות עוברות.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת גולן, ברשותך, לפנים משורת הדין, אני רוצה לאפשר לשר אמסלם להתייחס למה שנאמר לגביו, ואז נאפשר לך את השאלה הנוספת. בבקשה, השר אמסלם, אתה יכול לגשת למיקרופון בצד. בבקשה.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
בגלל זה אתה מגן על מושחתים. אני צריך לעמוד פה – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אני לא מגן על המושחתים. אני מגן על זה שכל אחד יגן על עצמו, או שייתבע, וכל אחד בבית המשפט. לאף אחד – לא ראש ממשלה ולא אני – לא יהיה דין שדה, רק בבתי משפט. אם ראש הממשלה זכאי או אם צריך להוכיח את אשמתו, זה רק בבתי משפט, לא בכנסת ישראל.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת השכל, נא לשבת. נא לשבת. חברת הכנסת השכל. חבר הכנסת קלנר, מספיק.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
השופטים הם – – – שר המשפטים, השופטים לא מעל החוק, בית המשפט הוא לא מעל החוק.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה, השר אמסלם. חברת הכנסת גולן.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
נשלח אותם – – – בשביל לחוקק חוקים.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת גולן, תכף תהיה לך אפשרות מהמיקרופון בצורה מסודרת. השר אמסלם, בבקשה.
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
אם ככה התנהגתם לראש ממשלה, מה קורה לאזרח פרטי?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת הלוי, תודה רבה.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת גולן.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אזרח פרטי – – – בדיוק כמו ראש ממשלה.
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
– – – לראש ממשלה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מספיק. השר אמסלם.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אף אחד לא התנהג כמו ראש הממשלה. כל דבר יתברר בבית המשפט.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
השר אמסלם – – –
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
ביבי – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אתם רוצים לנהל פה את המשפט?
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
אבל – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת גולן, די. מספיק. בבקשה, השר אמסלם.
<< דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >>
קודם כול, אני רוצה לומר לשר המשפטים, אתה טוען את טענת הקוזק הנגזל. דרך אגב – – –
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
לא, אני לא קוזק נגזל.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
רק שנייה.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
אני רק בא ואומר שאתם התבלבלתם לגמרי, זה הכול.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
המפלט של – לא שאתה נבל, אבל בדרך כלל זה הפטריוטיזם. אני רק אספר לך, אני אתחיל בדבר קטן, אם כבר פתחת – ואני מבקש, אל תפריע לי, למרות שאתה ליד רמקול, יש לך יתרון עכשיו שאתה יכול להפריע. אני לא הפרעתי לך. אתה בקבינט אפילו התנגדת לתפוס גופות של מחבלים בגלל שמנדלבליט אמר לך. הרי אתה שפוט שלו, אתה עובד איתו מהבוקר – מה שהוא אומר לך, הרי אתה עושה. אתה לא מבין את תפקידך כשר המשפטים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אתה דיברת אליו והוא רוצה להתייחס. זכותו.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
דקה. דקה. אתה לא מבין את תפקידך, ועוד מעט אני אעלה ואני אגיד לך על מה אתה מגן. דרך אגב, אתה מגן עליהם רק בשם הפריטטיות שפה, בגלל שרוב חברי הכנסת, או חלק גדול מהם, לא מקבלים את זה. אבל אתה רואה את תפקידך, כולל בתוך המפלגה שלך – אתה נושא כליו של מנדלבליט.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
אתה אל תיתן לי ציונים על המפלגה שלי.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אני אומר לך. עכשיו, זאת האמת, ואני אשיב לך בדיוק עוד מעט על השיבושים שקורים שם, שאתה מגן עליהם. דרך אגב, אתה שר המשפטים. אני רוצה רק להזכיר לך שאהוד אולמרט כראש הממשלה, על שיבוש חקירה קיבל שבע שנים. שם, בכל רבע שעה קורה שיבוש, שעוד מעט אני אספר לך בעדויות. אבל אתה, מה אכפת לך? התפקיד שלך זה שהם ימשיכו לחקור את תיקי ראש הממשלה, ובשקט.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
לא. לא.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
דרך אגב, זה גם התפקיד שלהם, ככה הם רואים את זה. שי ניצן הרי אמר את זה. זה היה מייל של שי ניצן. לכן אתה מתחבא. אתה אמור להביא את ההגנה מפה, והם אמורים להמשיך את החפירות משם. זו חלוקת העבודה.
עכשיו לגבי מה שאמרת על ועדת שרים. הרי אתה שיקרת לי, אתה. הרי בחוק ההסדרה אתה באת לפה 15 דקות לפני ההצבעה – חמש דקות. אמרת לי: אנחנו מצביעים בעד החוק. אמרתי לך: אבל זה לא עבר בוועדת שרים. אמרת: ככה החלטנו. אמרתי לך: אבל סיכמת איתי. לא דיברת איתי מילה וחצי מילה, בגלל שאתה שיקרת. אתה והמפלגה שלך. הבוס שלך בא לטלוויזיה ומה אמר? אני שומע – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
לא להפריע לי.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אל תפריע. חבר הכנסת סעדי, אני מתפלא עליך. מתפלא עליך. ממש מתפלא עליך.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אני שומע את בני גנץ בא לטלוויזיה, לפעמים יש התלהטות רוחות מקומית.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מתפלא עליכם, אתם צריכים לא להפריע לרגע.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
שנייה, זה מפריע לי. לא להפריע לי, שנייה. אני שומע את בני גנץ בטלוויזיה. מה הוא אומר על הדבר הזה? הוא בא לטלוויזיה ואומר: אנחנו הבטחנו בבחירות, לפני שלושה חודשים, עכשיו אנחנו מקיימים. זאת אומרת, יש פה תכנון, ויש פה ביצוע שלך, ויש רמאות מולי. זה פן אחד. אמרתי לך: עד שלא נסדיר את הסוגיה הזאת – בגלל שאתם בכל שבוע תרמו אותנו. מי תוקע – הרי אתם אנשים לא אמינים. אמרתי כרגע, עד שזה לא יוסדר אצל ראש הממשלה בישיבה – אתה, אני, גנץ וראש הממשלה – לא מתקדמים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לך תעשה סדר. לך תעשה סדר.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
מה עלה עוד? אתה בכלל, בכל ועדת שרים שאני דן איתך, אתה מחליט שמשרד המשפטים זה שלך. הבאת אותו כנראה מההסתדרות איתך. אסור לאף אחד פה לחוקק חוק שנוגע למשרד המשפטים, תבדקו.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
כשהייתי בהסתדרות דיברת איתי אחרת. עכשיו יש לך בעיה עם ההסתדרות? הרי דיברת איתי אחרת כשהייתי בהסתדרות.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
לא, אמרתי הבאת את זה כאילו זה רכוש פרטי שלך.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
אל תהפוך את זה עכשיו – – –
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אתה מתייחס לזה כאילו זה רכוש פרטי שלך.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
לא. לא. לא.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
רבאק, יש פה 120 חברי כנסת שרוצים להסדיר דברים של אזרחי מדינת ישראל מול משרד המשפטים. אתה מתנגד לכל דבר.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
ממש לא. ממש לא. ממש לא.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
כל דבר – מה פתאום, אתה מפתח עצבנות.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
ממש לא.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
למה, זה עסק פרטי שלך?
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
זה לא עסק פרטי שלי, אבל – – –
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אז הגישו את ההצעה – רק שנייה, אני הגשתי הצעת חוק בנושא של זכות הערעור הבלתי-מוקנית של המדינה. קורה בכל מדינות העולם.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
לא נכון.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
בכל מדינות העולם, אני אראה לך.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
לא נכון.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
דרך אגב, זה מחזיר זכויות לאזרחי מדינת ישראל. מי מתנגד? אתה.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
נכון.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
למה? הם רוצים שרירים, כוח, הפעלה.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
לא. לא. לא.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אם אפשר לרמוס את התושבים, למה לא? אתה מתנגד.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
אני מתנגד.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
גדעון סער הגיש את החוק של פירות העץ המורעל, שקורה בהרבה מדינות בעולם. מי מתנגד? אתה. למה? מנדלבליט אמר לך.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
השר אמסלם, תודה רבה.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
לא, לא, אני רוצה להגיב.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
לא, אתה תוכל להגיב, אני רק אתן לחברת הכנסת גולן לשאול.
<< קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >>
לא, לא, לא, מילה אחת. מילה אחת לפני זה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מאה אחוז, בבקשה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
מילה אחת לפני זה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה. בבקשה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אני רוצה להגיד לך, יש פה פשיטת רגל – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת גולן, את כבר יכולה לגשת למיקרופון.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
– – מכל כיוון. אני רוצה להגיד לך משהו. יש דברים שאמרת – אני אתייחס אליהם, אבל יש דבר אחד שלא ייעשה. יש דבר אחד שלא ייעשה. אני רוצה להגיד לך משהו: עם כל הכבוד, אתה כבר כמה שבועות מדבר ככה. אתה לא סוטה פה ממה שאמרת – – –
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
לא, ממך לא.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
גם עליי. אבל אני רוצה להגיד לך – דבר שאני לא עשיתי. אני רוצה להגיד לך: עם כל הכבוד, אני לא מתבייש במה שאני אומר בקבינט הביטחוני, ובדעותיי, ובהסברים שלי שם בכל דבר. אבל ממה שאני יודע, הקבינט הוא חסוי.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
ראיתי בעיתון.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אני לא יודע מה ראית בעיתון.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
אני יודע מהעיתון.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
תן לי עוד פעם להגיד משהו. אני יודע שהקבינט הוא חסוי, אז אני לא אתייחס למה שהיה בקבינט. ואני חושב שאתה צריך לעשות עם עצמך איזשהו חשבון נפש, או שצריך להחליט – קבינט חסוי או לא חסוי? אני אשמח לדבר. יש דברים שאני אשמח לדבר עליהם.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – – בקבינט.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אז נכון.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
אז ראיתי את זה דרך העיתון.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אז לכן אני בא ואומר.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
מה אתה רוצה, שאני לא אתייחס למה שכתוב בעיתון?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אז אני חושב, עוד פעם, שיש דברים שצריך – גם היום, גם כשמתווכחים צריכים לדעת על מה כן לדבר ועל מה לא לדבר, אלא אם כן מחליטים שאפשר לדבר על הכול.
אני רוצה להגיד לך משהו. אתה רק שכחת להזכיר ששבועיים לפני ההמרה אתם הלכתם בדיוק על אותה ועדה נגד השופטים – – –
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
זה לא חוק.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
רק שנייה. זה אותו דבר – – –
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
לא אותו דבר.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
תוך הפרה של הסכמות, תוך הפרה של הבנות.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
גם פה אתה זורה חול.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
תוך שאתם הלכתם חד-צדדית נגדנו.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – – יש חוקים.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
ובדיוק באותה צורה – אתם התנהגתם יותר גרוע – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
רק שכחתם להזכיר את זה.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
– – – דיון בוועדה?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
רק שכחתם להזכיר שגם היום יו"ר הכנסת בא ואומר: אני הולך – בלי לתאם ובלי לסכם. עם כל הכבוד – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
טוב. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
– – ככה לא מתנהלת קואליציה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת מאי גולן, שאלה נוספת. מספיק. חברת הכנסת מארק, תודה.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת אוסנת מארק, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
למה? זה הכי דמוקרטי – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מספיק.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
בשביל זה יש בתי משפט.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת קלנר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מארק, מספיק. חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
שומעים אותי?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה. שומעים אותך. בבקשה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – – רוצה עזרה?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת אבידר, הינה, קראתי בשמך. תודה. חברת הכנסת מאי גולן.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אדוני יושב-ראש הכנסת, אני לא אגיב על הדברים שהוא אמר – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה. את תאמרי מה שאת רוצה.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – כי זה יתארך מאוד. רק ממש במשפט, בקצרה, אני אגיב, אדוני שר המשפטים, על מה שאמרת, שאנחנו מתנהלים בגלל תיקי ראש הממשלה. אמר לך יושב-ראש הכנסת לראות את נאום הבכורה שלו לפני 11 וחצי שנים. אני יכולה להראות לך את המאבק שלי, מעל עשור וחצי שנים, אל מול מה שקורה במערכת המשפט – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
מה שקורה כאן זה שאתם חושבים שאתם יכולים לגזול את המדינה הזאת ככה, מתחת לאצבעות שלנו, ואנחנו נשב בשקט. אז זה לא יקרה – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בוודאי.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אני אזכיר לכם.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – כי בית המשפט – – אני לא הפרעתי לך – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אתם בראשות הממשלה כבר 11 שנים.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – כי בית המשפט לא יכול לקחת לעצמו סמכות לא לו, לפסול חוקים ולהמשיך בעצם בפועל, תרתי משמע, לנהל את המדינה הזאת, ואנחנו נהיה בובות על חוטים. נבחרנו כדי לייצג מדיניות, וכך אנחנו נעשה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
בקשר לשאלה השנייה שלי.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אין יותר. נגמרו השאלות – – –
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
בקשר לשאלה השנייה שלי.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא, יש לי שאלה שנייה. אדוני שר המשפטים – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אין. נגמרה המכסה, אי-אפשר.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – כנושא במשרה שהיא חוד החנית – – –
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
אין גבולות? אין גבולות?
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אדוני היושב-ראש, אני יכולה?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אין גבולות. אין גבולות. הכול מותר.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה. אדוני השר.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא. יש, יש גבולות – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
הכול מותר.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – פשוט אנחנו לא חיים תחת הגבולות שלכם יותר.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אדוני השר, זה לא דיאלוג עכשיו עם חבר הכנסת שטרן.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
מה לעשות, יש פה עוד – – –
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מארק, לשבת, בבקשה.
<< קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
ישראל השנייה התעוררה. ולנו מותר גם להציב גבולות משלנו.
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת שטרן, די, מספיק. בבקשה, לסיים את השאלה.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אדוני שר המשפטים, כנושא במשרה שהיא חוד החנית בשמירה על שלטון החוק, אף אדם אינו מעל החוק, ודין אחד לכולם; גם לעובדת בכירה מאוד ברשות המדינה, הגברת, הפרקליטה ליאת בן-ארי, אשר כפופה לחוק ולתקנות שירות המדינה, וממשיכה בעבודתה כאילו כלום לא קרה. דיברת קודם, אדוני השר, על ההתקפות, שהיא ובנה אומרים – –
<< קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
מה זה הדבר הזה – – –
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – אז כידוע לאדוני יש סמכות מכוח תקנות שירות המדינה להשעות את הגב' בן-ארי מעבודתה ולזמנה לשימוע, וזאת לאחר שברור לכולם כי ביצעה עבירות פליליות, כאמור, בתוך הפיקוח, מ-26 בפברואר 2020 – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
את גם השופטת וגם המרשיעה.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא סיימתי – שבו נקבע – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
ואתם רוצים להעביר דברים שהכנסת תכריע.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – מפורשות, שבו נקבע מפורשות כי הגברת בנתה ללא היתר – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – משהו שלא היה עובר עם שום עובד מדינה אחר.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
חוסר המעש של לשכתך בעניין מוציא מסר חד לציבור בישראל כי עבריינים יכולים להמשיך לשרת בשירות המדינה וכי כל אזרחי ישראל יכולים להמשיך לבנות – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – ולפצל דירות ללא היתר.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. תודה רבה, חברת הכנסת גולן.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני מסיימת. משפט. אני מסיימת את השאלה. כי אם לליאת בן-ארי – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
זה לא משפט. זה נאום – – –
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אין בעיה. כי אם לליאת בן-ארי מותר, אז לכולם מותר.
אל תפריע לי, איתן. אל תפריע לי.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. חבר הכנסת גינזבורג.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אני לא הפרעתי לך – אל תפריע לי. חוצפן. אל תפריע לי. מהי תשובתך – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת גינזבורג, זה לא עוזר. זה לא עוזר.
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
אתה לא תוריד אותי. אתה לא תוריד אותי.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת גולן. חברת הכנסת גולן, משפט קצרצר לסיום.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >>
הינה השאלה: מהי תשובתך בעניין, והאם אתה מתכוון לעשות שימוש בסמכותך ולהשעותה מעבודתה ולזמנה לשימוע, או שהגב' בן-ארי היא מעל החוק?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. עכשיו, רגע. שאלה נוספת לחבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
סעיד בא – – – להשלים ביניהם.
<< קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת עסאקלה, בבקשה, לשבת. תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, נא לשבת. תודה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה.
<< דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, דמו של יעקוב אבו אלקיעאן זועק לשמיים. כבר שלוש שנים שהמשפחה הזאת, משפחת אבו אלקיעאן – השם של יעקוב, מורה ומחנך – – –
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מארק, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
<< דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
השם של יעקוב אבו אלקיעאן, מורה ומחנך, מושמץ, מושמץ. יעקוב אבו אלקיעאן, קראו לו דאעש, קראו לו מחבל, למרות שכולם ידעו מהרגע הראשון – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – מהרגע הראשון ידעו שהוא נורה ונהרג בדם קר. ולכן, אני שואל אותך – למען ההגינות, אדוני השר, אני לא שמעתי אותך ביומיים האחרונים מורה על פתיחת חקירה מחדש. שי ניצן ורוני אלשיך תיאמו עמדות, תיאמו עמדות כדי לקבור את הפרשה הזאת – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
הם אחראים לרצח יעקוב אבו אלקיעאן. אני רוצה לשמוע מה עמדתך, אדוני השר. אני חושב שלמען ההגינות אתה אמור להכריז על פתיחת חקירה. האנשים האלה גרמו סבל נורא למשפחת אבו אלקיעאן ולמת יעקוב אבו אלקיעאן. אני אשמח לשמוע את תשובתך, אדוני, ואני מתכוון בשעה הקרובה להגיש בקשה לוועדת חקירה פרלמנטרית, שתעלה כבר בשבוע הבא. תודה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. שאלה נוספת, אחרונה – לחבר הכנסת שלמה קרעי, ואחר כך השר ישיב על כל השאלות. בבקשה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
רבותיי, נא לשמור – חברת הכנסת אוסנת מארק. חברת הכנסת מארק, אני אומר לך, אני כבר קראתי אותך לסדר פעמיים. אל תאלצי אותי להוציא אותך. מספיק.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת טיבי, שומעים אותך מצוין גם בישיבה. אנא שב. תודה. חבר הכנסת איימן עודה, נא לשבת. תודה רבה. חבר הכנסת פורר, אתה יכול לשבת. יש מספיק מקום לכולם. תודה רבה. חבר הכנסת גינזבורג, אתה יכול לשבת. הכול בסדר.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת פינדרוס, תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר האוצר, אומרים בכירי מח"ש – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת טיבי, אני מבקש לשבת. בחייך, נו. בבקשה, חבר הכנסת קרעי.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – אומרים בכירי מח"ש בתצהירים לבית המשפט שאלשיך דרס את מח"ש כדי לא לעזור לנתניהו. עמית סגל – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מאי גולן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק. בבקשה. חבר הכנסת טיבי, אתה מפריע. די, מספיק. מספיק. בבקשה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת טיבי, מספיק כבר. מספיק, מספיק. בבקשה.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >>
מכובדי שר המשפטים, אומרים בכירי מח"ש שאלשיך דרס את מח"ש כדי לא לעזור לנתניהו. מפרסם עמית סגל תמלילים שחור על גבי לבן – תמלילים שהיו צריכים לזעזע אותך, אדוני שר המשפטים. היית צריך לעלות לכאן, למליאה, ולקרוע קריעה, איך יכול להיות. פרקליט המדינה אומר: אני מסתיר, תסתירו את הצדק – בלי להתבלבל. זה לא בלחישה באוזן, זה כתוב שחור על גבי לבן – – –
<< קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
– – – זה לא ייאמן – – –
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >>
מסתירים את הכול. מסתירים את הצדק, הכול, כדי להחליף כאן שלטון – בקלפי.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >>
הבוקר קיבלתי גם תשובה – אדוני שר המשפטים, קיבלתי הבוקר תשובה מהשר לביטחון פנים לגבי היועץ המשפטי שלך, שהפך את עצמו גם לפרקליט המדינה, המשטרה לא קיבלה פנייה מהפרקליטות לגבי סגירת התיק שלו. כלומר יש לך יועץ משפטי שתיקו לא סגור מחוסר אשמה. תשובה רשמית של לשכת השר לביטחון פנים.
פרקליט מדינה, יועץ משפטי לממשלה, מפכ"ל משטרה, כנופיית שלטון החוק של ממש – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >>
מי יבדוק את העניינים האלה? למה אתה מתנגד לוועדת חקירה פרלמנטרית? מה יש לכם להסתיר, אדוני שר המשפטים?
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה. רבותיי, אני מבקש לשמור על השקט ולאפשר לשר להשיב.
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אני מבקש, חבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת פינדרוס, תודה רבה. אני מבקש לאפשר לשר להשיב. בבקשה, אדוני השר.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
למקרה הטרגי שאתה ציינת אני אתן התייחסות מסודרת בהמשך היום, ואז נוכל להמשיך לדון בנושא הזה.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אני אתן התייחסות מסודרת שלי.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
המסלול עוד לא גובש.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
מה אתה אומר?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
בהמשך היום. בנושא שהעלית, חבר הכנסת קרעי, אני רוצה להגיד בצורה ברורה: קודם כול, העובדות שאתה מתאר – הפרקליטות נתנה את התשובה העובדתית שלה. אני לא מתכוון לחזור על התשובה העובדתית של הפרקליטות, היא פורסמה. אבל מעבר לזה, הנושא של תיקי נתניהו מתברר בבית המשפט המחוזי, שם המקום לברר את זה. אני לא מתכוון להתייחס לתיקים האלה, אני לא מתכוון – – –
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
– – – אדוני שר המשפטים.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אל תפריעו לו, בבקשה. תנו לשר להשיב.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מארק, די כבר.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אחרי שהיא תגמור לפרק את לשכת עורכי הדין היא תמשיך הלאה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה, אדוני השר.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אל תפריעו לו. מספיק כבר.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
– – – רוצה לשמוע.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת שטרית, אתם לא נותנים לו לענות.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
חברת הכנסת שטרית, דווקא בגלל שאני עונה עניינית ואומר בפנים – שם את המראה מול הפנים – זה אולי קשה קצת לראות.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
לא, לך קשה לראות את המראה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
לי שום דבר לא קשה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חברת הכנסת מארק, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת, בבקשה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
איזה אידיליה פה. איזה כיף. איזה כיף, איזה אידיליה.
(חברת הכנסת אוסנת הילה מארק יוצאת מאולם המליאה.)
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
בבקשה, אדוני השר. חבר הכנסת מיקי לוי, הכול בסדר. אנחנו מסתדרים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – – שליטה. הוא התעורר.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
הרי אתה שלחת בקשה לבטל את תיק 2000, נכון? סליחה, מיקי זוהר שלח בקשה לבטל את תיק 2000 לאור הכתבות. אני רוצה להגיד בצורה ברורה: המקום לברר את נושא תיקי נתניהו – – –
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
זה לא אני ביקשתי, שר המשפטים. שאלתי שאלה אחרת.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
שנייה, אבל אני רוצה לתת תשובה.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
לא דיברתי על תיקי נתניהו.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אני רוצה לתת תשובה, עם כל הכבוד. אתם כבר – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת קרעי, תאפשר לו להשיב.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אתם כבר, הרי – זה לא סוד, כל הציבור רואה את זה. מיום שהוחלט על הגשת כתבי אישום רף ההסתה נגד שומרי החוק עלה מפה לפה. זה לא סוד. זה לא סוד.
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
אנחנו שתלנו – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
זה לא סוד. זה לא סוד שזה כל יום – – –
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
– – – שר המשפטים, היה – – – חן קוגל, לא מהליכוד, הוא קיבל טלפון משי ניצן: שנה את חוות הדעת – – –
<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
תעלה להתקפה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
חבר הכנסת אבידר, הוא מסתדר נהדר, תאמין לי.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
א. אני מסתדר טוב.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
לא צריך עזרה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
דבר שני, כמה אפשר לצעוק? גם בצורה שקטה אפשר להגיד את אותם דברים. אני רוצה להגיד: יש פה ניסיון להעביר את הדיון בתיקי נתניהו מבית המשפט לכנסת ישראל ולמשפט ציבור. אי-אפשר לעשות את זה. תיקי נתניהו – – –
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
יש פה תפירה. אתה שר המשפטים.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
הינה, הוא כבר מחליט שיש תפירה. זה יתברר בתיקי נתניהו. אתה רוצה לברר את זה פה? אתה רוצה לברר את זה פה?
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
תקים ועדת חקירה ממלכתית.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אתה רוצה שבכנסת ישראל תהיה ועדה שתעקוף את השופטים ותברר פה את המשפט?
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
לא, תראה את המיילים. אדוני שר המשפטים, תראה את המיילים – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אתם לא מבינים שאתם, במחיר – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
– – של בירור תיקי נתניהו מוכנים להקריב את כל הדמוקרטיה ואת כל השלטון החוק. זה מה שאתם רוצים לעשות. עכשיו, אני רוצה להגיד לכם – – –
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
אנחנו רוצים פרקליטות נקייה. אנחנו רוצים פרקליטות נקייה וישרה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
לא לא, שנייה. תן לי לסיים, אבל. תיקי נתניהו – – –
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
רבותיי, אתם לא מאפשרים לו להשלים שני משפטים.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
תיקי נתניהו יתבררו בבית המשפט המחוזי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מתי הדיון הבא?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
כל הטענות, כל – – –
<< קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >>
נברר. לא פה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
כל הטענות המקדמיות וכל הטענות האחרות וכל הטענות שעולות חדשות לבקרים, שיכול להיות שהן נכונות ויכול להיות שהן לא נכונות – זה לא התפקיד שלי להחליט על זה, זה גם לא התפקיד שלך, ועם כל הכבוד, גם לא התפקיד שלך, דודי; זה התפקיד של בית המשפט המחוזי, והדברים האלה צריכים להתברר שם. הניסיון, כל היום, לקחת את החוקרים ולקחת את הפרקליטים – –
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
המייל שכתב שי ניצן – תענה על זה.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
– – ולקחת את השופטים – –
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
תענה על זה, עזוב.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
– – ולקחת את כולם ולהפוך אותם לנחקרים והאשמים – לא יצליח.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
אבל עזוב, תענה עניינית.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
עכשיו, מי שחושב – ואני אענה לך מעבר לזה: עדיין יש שפיות בכנסת ישראל. אני אומר לכם: אין סיכוי שוועדת חקירה כזאת תקום.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אל תיסחף, אל תיסחף.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אין סיכוי, כי אנשים בסופו של דבר יודעים שהם לא ייתנו יד לזה, וכחול לבן לא תיתן יד לזה, מבני גנץ בראשות כחול לבן עד אחרון חברי הכנסת בכחול לבן, ואני בטוח שגם רבים, ורוב חברי הכנסת בכנסת ישראל.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
נכון.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אבל אני אומר לך, מה שחמור זה עצם העלאת הנושא.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
מה שחמור, שבימים האלה, כל שבוע, כל שבוע יש הסתה.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
– – – אסור לדבר.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
מותר לדבר, מותר להעביר ביקורת. דרך אגב, אסור להסית. ואני רוצה להגיד לכם, מה שקורה היום – –
<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
לא מעניינת אתכם הקורונה, רק התיקים של ביבי מעניינים אתכם.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
– – זה פשוט ביזיון. עכשיו, אתם יכולים להיות בעד המערכת, נגד המערכת, בעד רפורמות, נגד רפורמות – זה לא מה שקורה היום. מה שקורה היום – ואפשר לראות את האנשים, אפשר לראות את האנשים: את ההתנפלות על היועץ המשפטי לממשלה, את ההתנפלות על הפרקליטה שמייצגת, את ההתנפלות על שופטים בבית המשפט העליון, ושופטים מסוימים בבית המשפט העליון.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
יש מיליון מובטלים.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
את האמירות שהתחילו להיות לגבי הנשיאה, שעומדת לדין, את ההתנפלות שקיימת על שר המשפטים. כל אחד – אפשר לראות את זה, זה מכוון, זה בכיוון מסוים. זה שיש חברי כנסת כמו סמוטריץ', שאתה בכלל לא מבין מה הוא רוצה ממדינת ישראל – הוא בכלל, יש לו אמירות שאלוהים ישמור אבל הוא גורר את כל כנסת ישראל ואת הליכוד, שזה – – –
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
– – – כבר לפני חודשיים, אדוני שר המשפטים.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
הליכוד היה מפלגה – –
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
– – עם ערכים דמוקרטיים. בני בגין אמר: יש שופטים בירושלים. דרך אגב, ראש הממשלה עצמו, ראש הממשלה עצמו, נתניהו, ניקח הקלטות שלו ואמירות שלו מלפני חמש שנים – 180 מעלות. 180 מעלות. אני רוצה להגיד לכם, יש – – –
<< קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >>
אדוני שר המשפטים, בני בגין לא התכוון לשופטים.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אה, טוב שאתה מפרש את בני בגין.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אתה עכשיו מייצר היסטוריה. אתה מחדש את ההיסטוריה. ואני אומר לכם מעבר לזה: אם אתם חשבתם שכניסה לקואליציה, המשמעות שלה שאנחנו צריכים לתת לכם על מגש של כסף, עכשיו – –
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
ממש לא. ממש לא.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
– – פגיעה במערכת שלטון החוק – זה לא. אז לא הבנתם את הכניסה לקואליציה, גם לא נאמר ולא – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
אבל מי מכוון את כל זה. מאיפה זה מגיע?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אז למה התעקשנו על התיק המשפטי, בשביל לתת לכם עכשיו לפגוע בשלטון החוק? זה אבסורד.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
אז מה חשבתם, שלא נייצג – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
שי ניצן עוזר להוריד את המסכות.
<< קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >>
אז מה חשבתם, שלא נייצג את מדיניות הציבור שבחר בנו?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אתם מייצגים, אבל צריך להבין שיש פה ממשלת אחדות. עם כל הכבוד, כשתהיה לכם ממשלה רק שלכם – גם אז יש כללים בדמוקרטיה, אבל היום, כשיש ממשלת אחדות, אתם צריכים לכבד את זה. לא יכול להיות שאחרי ההארכה – השתלחות. אני רואה טוויטר של מיקי זוהר: בלי פסקת התגברות לא תהיה ממשלת אחדות. אחרי ההארכה.
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
או שתפרוש כבר. תחליט.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מי מכוון את זה? מאיפה זה מגיע?
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אני שומע היום את יריב לוין: הולכים עכשיו לוועדת חקירה בלי הסכמה עם כחול לבן. ואני אומר לכם, אתם יודעים מה, בסופו של דבר, צריכים גם להתנהג בצניעות. יש לך אירוע מז'ורי. במדינת ישראל לא היה אירוע כזה, זה אירוע כבד, של ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום. אנחנו הסכמנו לשבת בממשלה עם ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום, ולשבת לאורך זמן, ואנחנו חשבנו שזה דבר נכון בסיטואציה המשברית הזאת של מדינת ישראל. אבל מה שגם חשבנו הוא שנתעסק ב-80% שהם העיקר ולא ב-20% שיש עליהם מחלוקת. עכשיו, מה זה ה-80% שהם העיקר? עכשיו אתן לכם את הנושא המשפטי, בסדר? אתן לכם את הנושא המשפטי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – – אתם מקיימים דיונים בוועדות שלכם – – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
ה-80% שהם לא במחלוקת, שהם לא במחלוקת – אתן לך כדוגמה: שיפור השירות לאזרח. כשאנחנו מדברים אל האזרחים בדיגיטציה, כשאנחנו מדברים על בית משפט קהילתי, כשאנחנו מדברים על תקופת הקורונה, כשאנחנו מדברים על עזרה – זה ה-80%. אתה יודע איפה ה-20%?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אני רוצה חקיקות מסוימות – הייתי רוצה אותן, ואני לא יכול להביא אותן, ואני גם לא מגיש אותן. ואותו דבר, יש חקיקות שאתם לא יכולים להעביר בתקופה הזאת. אלה ה-20%. עכשיו, צריך להבין, זה המצב. המצב הזה, או שמכבדים אותו או שלא מכבדים אותו. לצערי, אתם לא מכבדים אותו.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
אדוני, תטפל בחוליים קשים שיש במערכת שאתה מופקד עליה. זה תפקידך, בכל הכבוד.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
החוליים הקשים – בעיניך, בעיניך.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
זה תפקידך, לא לטייח אותם.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אבל בעיניי לא.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
לא לטייח אותם, זה הכול.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
אבל בעיניי לא. אתה יודע מה? בעיניי, לא.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
זה הדבר היחיד שמבקשים פה. זה הכול. זה הכול.
<< דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >>
בעיניך. אבל לא, היום זה קורונה והיום זה בריאות. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
תודה.
חברות וחברי הכנסת, עד כאן פרק השאילתות הדחופות.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< הצח >> הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון – החזרת נכסים לנפקד שהפך לאזרח), התש"ף–2020 << הצח >>
[הצעת חוק פ/567/23; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >>
מכאן אנחנו עוברים להצעות חוק בדיון מוקדם, והראשונה שבהן – הצעת חוק נכנסי נפקדים (תיקון – החזרת נכסים לנפקד שהפך לאזרח), התש"ף–2020, של חברת הכנסת היבה יזבק. אני מזמין אותך לנמק את הצעת החוק. בבקשה.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
חברי הכנסת היקרים, אני מבקשת קצת שקט. בבקשה, חברת הכנסת.
<< דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >>
תודה, כבוד היושבת-ראש.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
לשבת במקומות. חבר'ה, יש התקהלות מאוד מאוד גדולה באולם מאחור. אני מבקשת לפזר קצת. תמצאו כיסאות עם הפרדה של מושב אחד. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
תודה. כבוד היושבת-ראש, חוק נכסי נפקדים, שבגללו העליתי את הצעת החוק הזו, נחקק ב-1950. החוק מגדיר כנפקד את מי שגורש או עזב את גבולות המדינה אחרי נובמבר 1947, בעיקר בעקבות הנכבה, וכן את כל נכסיו – אם זה מקרקעין או מיטלטלין, כמו אדמות, בתים וחפצים. רכושם של הנפקדים הועבר לחזקתה של מדינת ישראל, בניהולו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים. חוק נכסי נפקדים היה הכלי העיקרי ששימש את המדינה להשתלט על אדמותיהם של הפליטים והעקורים הפלסטינים וכן נכסי הווקף המוסלמי ברחבי המדינה. עם כניסת החוק לתוקפו נעשה בו שימוש נרחב. בחלק מהנכסים שוכנו אזרחים ישראלים שהיגרו למדינה ממדינות אחרות, וחלקם משמשים מבני ציבור שונים. בחלקם כנראה גם מעולם לא נעשה שימוש אך הם לא הושבו לבעליהם.
חוק נכסי נפקדים הוא מקור לעוול מתמשך עד היום, לא רק למי שנפקדים אלא גם למי שנמצאים כאן ועכשיו, נוכחים אבל נפקדים – נפקדים בעל כורחם. יש כאן חוק שעדיין משפיע על אזרחים במדינה, לא נפקדים אלא נוכחים, שהמדינה מעולם לא הכירה בעוול שנעשה להם ולא פעלה לתקן אותו. המדינה בכלל לא מכירה בהיותם עקורים. חלק מהנפקדים נוכחים ומעולם לא עזבו את בתיהם, אבל יישוביהם לא היו בשליטת ישראל בתאריך הקובע, כמו למשל הכפרים במשולש וחלק מהגליל, וישראל השתלטה עליהם רק בתאריך מאוחר יותר, אפילו.
החוק הזה לא עוצר ב-48'. לעובדה שמצב החירום שהכריזה מועצת המדינה הזמנית לא בוטל מעולם יש השלכות על תחולת ההגדרה "נפקד", ולמעשה ניתן לעשות בחוק שימוש גם כלפי מי שעזב את המדינה לאחד האזורים המפורטים בהגדרה גם זמן רב לאחר המלחמה. בפועל, השימוש בו בתקופות מאוחרות יותר מוגבל. בדיקת ארגון עדאלה העלתה כי במהלך שנת 2014 מינהל מקרקעי ישראל מכר 77 נכסי פליטים פלסטינים – דבר האסור על פי החוק הבין-לאומי. בשנת 2009 חשף עדאלה את העובדה שישראל החלה למכור את נכסי הפליטים הפלסטינים, והארגון דרש לעצור את המהלך. מכירת הנכסים מהווה הלכה למעשה הפקעה סופית של זכויות הקניין של הפליטים בנכסיהם חרף מעמדם המיוחד של נכסים אלה מבחינה משפטית, היסטורית ופוליטית. בשנים 2007 עד 2014 נמכרו בשיטה הזו יותר מ-800 נכסי פליטים. למרות המידע הזה, אין שום שקיפות בנושא הנכסים שהופקעו. אנחנו לא יודעים באמת עד היום כמה אנשים הושפעו מהחוק, כמה נכסים נתפסו כתוצאה ממנו ובאיזה היקף מדובר.
העוול שנגרם בחוק נכסי נפקדים הוא לא עוול מקרי אלא חלק ממדיניות כוללת וברורה שמטרתה לנשל את הציבור הערבי מנכסיו, להפקיע את אדמותיו ולהתייחס אליו כפולש וזר במולדתו. את אותה המדיניות אנחנו רואים בהתעמרות ארוכת שנים באזרחים הערבים בנגב, בהריסת בתיהם, בסכנה המתמשכת של גירוש שמרחפת מעל לראש שלהם וביחס הקיצוני אליהם כפושעים, כפולשים וכזרים באדמה שבה גדלו מזה דורות כילידים. את אותה המדיניות אנחנו רואים שוב ושוב באופן שבו המדינה חנקה במשך שנים ארוכות את הכפרים והערים הערביות, מנעה מהן זכויות תכנון נאותות – מנעה מהן ליהנות ולהתפתח באופן חוקי.
כל זה לא מקרי. כל זה מוכתב על ידי האידיאולוגיה של הפרויקט הציוני לייהד את המרחב ולמחוק את הזכר, ההיסטוריה והמורשת שלנו כפלסטינים כאן, בארצנו. כחמישית מהאזרחים הערבים הם עקורים וגם צאצאיהם. אנחנו משתמשים במונח "עקורים" למי שנעקר מביתו וכיום הוא אזרח החי כאן, בתוך המדינה, אבל במקום אחר ממקום הולדתו, מבית הוריו. מדובר באנשים שחיים היום במרחק כמה דקות, חצי שעה או שעה מהמקומות שבהם גדלו, מהנכסים שלהם, אבל אין להם שום אפשרות לשוב.
המטרה של החוק שלפניכם היא לתקן את העוול ההיסטורי הזה או לפחות להתחיל לנסות. בהצעת החוק אנחנו מבקשים לשנות את ההגדרה "נפקד", כך שתחריג מתוכה אדם שקיבל אזרחות לפי הוראות חוק האזרחות של שנת 1952. כלומר אנחנו רוצים להוציא מהחוק את מי שנחשבו נפקדים עד כה למרות שהם אזרחי המדינה. כמו כן, הצעת החוק מבקשת להשיב את הנכסים שהופקעו לאותם אזרחים שיחדלו מלהיחשב כנפקדים, או לחלופין – במידה שהועברה הבעלות בנכס לאדם שאינו הנפקד שהיה לאזרח, ימסור האפוטרופוס לנפקד שהיה לאזרח או לעיזבונו נכס חלופי שווה ערך או יפצה אותו בהתאם להחלטת הוועדה לקביעת גובה הפיצויים.
למען הסר ספק, מדובר באחת מהצעות החוק הכי הוגנות, הכי מוסריות שניתן להציע. גם החלטת האו"ם מס' 194 הציעה דבר דומה ואמרה במפורש: "הפליטים אשר ברצונם לשוב לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם יורשו לעשות זאת במועד המוקדם ביותר האפשרי מבחינה מעשית. בעבור רכושם של אלה אשר יעדיפו לא לעשות כן ישולמו פיצויים לפי עקרונות המשפט הבין-לאומי"; "על ועדת הפיוס לסייע לשיבתם למולדת, ליישובם מחדש, וכן לשיקום הכלכלי-החברתי של הפליטים".
אבל כדי לתקן עוול צריך לרצות להכיר בכך שנעשה עוול. כדי לתקן עוול צריך להתנשל מפריבילגיות ולהיות מוכנים להודות שנעשו כאן פשעים ונישול. כדי לתקן עוול צריך לשאוף לחיות במדינה שוויונית באמת – ולא רק הצהרות עלובות. גם לחברי הקואליציה ולרוב חברי האופוזיציה מלבד הרשימה המשותפת אין רצון אמיתי להצביע בעד תיקון עוול היסטורי זה. זה לא אומר שהוא לא קיים, זה לא אומר שאפשר לטאטא אותו מתחת לשטיח ולהעלים אותו, וזה בטח לא אומר שנפסיק לנסות. הפלת הצעת החוק רק מדגישה את חומרת העוול, ותיקונו אולי יקדם אותנו צעד נוסף לקראת צדק, תודה.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת היבה יזבק. ישיב על ההצעה סגן שר האוצר יצחק כהן. לרשותך עד עשר דקות.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת. << נושא >>
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
כן, מזכירת הכנסת, בבקשה – הודעה.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34) התש"ף–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.
<< הצח >> הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון – החזרת נכסים לנפקד שהפך לאזרח), התש"ף–2020 << הצח >>
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
עשר דקות לרשותך.
<< דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >>
תודה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון – החזרת נכסים לנפקד שהפך לאזרח), התש"ף–2020, של חברי הכנסת היבה יזבק, אנטאנס שחאדה וסמי אבו שחאדה.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
תפתיע, תפתיע. תפתיע אותנו.
<< קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה – – – תפתיע.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
אחרי מה שהיה פה קודם, השמיים הם הגבול.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לא, תגיד לו, המקסימום זה – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
מה שהיה פה קודם – לא ייאמן.
טוב, גברתי היושבת-ראש, התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת וטרם נקבעה עמדה לגביה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה – תהיה עמדת הממשלה להתנגד.
<< קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לא.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
בהיעדר עמדה כאמור, הממשלה מתנגדת להצעת החוק, וגם, באופן מפתיע, לגוף הצעת החוק, שהועלתה בנוסחים דומים גם בכנסות הקודמות – לא פעם על ידי ד"ר אחמד טיבי. אסביר כי המחוקק קבע כבר בשנת 1950 את המנגנון של שחרור נכסי נפקדים בסעיפים 28 ו-29 לחוק נכסי נפקדים. מנגנון זה הופעל ביחס לנפקדים-נוכחים בעלי מעמד הנמצאים כדין בישראל. ובשנת 1973 נקבע בחוק נכסי נפקדים (פיצויים), התשל"ג–1973, כי חלף מנגנוני השחרור שנקבעו בחוק נכסי נפקדים יהיה ניתן לתבוע פיצויים רק לפי חוק הפיצויים. כמו כן, נקבע כי ככלל הזכות לתביעת הפיצויים תתיישן לאחר 15 שנה.
כיום משוחררים הנכסים לנפקדים-נוכחים לפנים משורת הדין, וזאת מבלי לגרוע מסמכות האפוטרופוס לנכסי נפקדים לבחון ולשנות מדיניות זו לאור חלוף השנים הרבות, הנזק הראייתי הממשי שנגרם בחלוף הזמן ונוכח הוראות חוק הפיצויים. תיקון החוק באופן המבוקש בהצעת החוק יבטל, בין היתר, את הוראת ההתיישנות שנקבעה בחוק הפיצויים וימנע את שיקול הדעת המסור לאפוטרופוס בכלל למימוש סמכויותיו, וזאת בניגוד למדיניות הממשלות לאורך השנים והמדיניות ארוכת השנים בנושא זה.
בנוסף, הצעת החוק שוללת את האפשרות של אי-שחרור נכס הנדרש למדינה מטעמים שונים, וזאת בניגוד לקבוע היום בדין, שלפיו נכסים בעין אינם משוחררים באופן קטגורי אלא רק לאחר שהתקבלה המלצה של הוועדה המיוחדת לאפוטרופוס והאפוטרופוס אישר את המלצתה. שינוי הכללים האמורים יכול לפגוע באפשרות האפוטרופוס להשתמש בנכסי הנפקדים בהתאם להוראת הדין הקיים.
מנוסח הצעת החוק לא ברורה תחולתו. ככל שתחולתו רטרואקטיבית, הרי שהצעת החוק משנה את מודל הפיצויים הקבוע לפי דין ונוהל ביחס לשחרור נכסי נפקדים. שינוי מודל הפיצויים עלול להביא להגדלת הפיצויים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, אשר יובילו לחשיפה תקציבית של המדינה. שינוי המודל כמוצע בהצעת החוק יפגע בשוויון ובמדיניות הראויה אל מול אותם נפקדים-נוכחים שנכסיהם, או תמורת נכסיהם, שוחררו בעבר לאור בקשות שהוגשו וכעת יופתעו לדעת שדווקא מי שהמתין ולא הגיש בקשה במשך שנים ייהנה מפיצויים מוגדלים. בנוסף, אין סיבה נראית לעין שמי שיכול היה להגיש בקשה ולא הגישה עד כה ייהנה מעליית שוויים של הנכסים הנפקדים לאורך השנים, ובכלל זה עקב פיתוח הארץ והשקעות שביצעה המדינה, לרבות שינויי יעוד שחלו במקרקעין.
הצעת החוק אינה מבחינה בין נפקדים שכבר שוחררו להם הנכסים או תמורתם לבין אלו שלא. דבר זה עלול ליצור בלבול רב ואי-סדר בכל הקשור לשימוש בנכסי נפקדים וביכולת המדינה להתמודד עם פניות ובקשות בנושא זה.
נוכח האמור, אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום.
ואם כבר מדברים, גברתי, על פליטות, יש גם את הפליטות היהודית במדינות ערב. אותה החלטה שהיא ציינה, החלטת האו"ם, מתייחסת גם לפליטים יהודים ממדינות ערב.
<< קריאה >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << קריאה >>
תפרט.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
בבקשה?
<< קריאה >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << קריאה >>
תפרט כמה כסף איבדנו שם.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
כן, כן, אני מייד אדגים. על כל פנים, מה שאני יכול זה רק להתפלל שיבוא השלום וגם הסוגיה הזו תבוא על פתרונה. עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל, ואמרו אמן.
<< קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
מה – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
בבקשה?
<< קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – ועדת שרים?
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
אני אמרתי: זה לא עבר ועדת שרים לענייני חקיקה, אולי בגלל שהיא לא מתכנסת. היה פה דיון קודם למה היא לא מתכנסת. דודי, למה הוועדה לא מתכנסת?
<< קריאה >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << קריאה >>
זה לא יעבור את הוועדה.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
בבקשה?
<< קריאה >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << קריאה >>
זה לא יעבור אותה אף פעם.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
רגע, איפה שר המשפטים?
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
הלך לעשות שיעורי בית.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
לעשות שיעורי בית, אה, להחזיר תשובה – – –
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
הלך לדבר עם מנדלבליט לגבי מה הוא אומר – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
כן, יזבק. לא, את יכולה מהצד. לא.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
חברת הכנסת היבה יזבק, את מעוניינת להשיב לאחר מכן?
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
אחמד טיבי, ההצעות שהגשת בכנסות הקודמות דומות להצעה זו.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
והצבעתם נגדן.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
כן. ועל זה נאמר: אל תתייאש.
<< קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה סיסטמטי – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
על כל פנים, אם כבר מדברים על נכסי נפקדים, יש גם בחברון וגם בירושלים, כמעט בכל הארץ, בפקיעין, שלא לדבר על נכסי נפקדים של יהודים בארצות ערב – בלוב, בתוניסיה ובעיראק. הנשיא קלינטון, אגב, ניסה לעשות פעם סדר גם בנכסי הנפקדים של הפלסטינים וגם בנכסי נפקדים – – –
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
צודק, אני בעד שוויון.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
כן, נכון.
<< קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
גם לך.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
אבל ההצעה הזאת לא עושה סדר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
עליזה, תורידי אותו. אנחנו נגד.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
לרדת? טוב, על כל פנים, יזבק, בואי נחלום שיהיה שלום. בואי נתפלל שיהיה שלום.
<< קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אנחנו רוצים שלום צודק.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
תודה רבה. האם את מעוניינת להשיב?
<< קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אנטאנס – – –
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
חבר הכנסת שחאדה, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >>
גברתי, כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מדברת על אזרחים. אנחנו מדברים על אזרחים שעדיין חיים במדינה הזאת ושאין להם יכולת לחזור לנכסים שלהם, לבתים שלהם, ושבמקרים רבים הם גרים באותו יישוב או ביישוב קרוב. מדובר בתופעה, כבוד סגן השר, שבה גם בתי המשפט לא מועילים, גם פניות לממשלה לא מועילות, ולכן יש צורך דחוף בחוק זה; לחוקק ולקבל חוק זה, כדי לעשות במקצת למען הזכויות של אותם אזרחים, לקבל אותן בחזרה. דרך אגב, אותם אזרחים שנשארו על האדמות שלהם, בארץ שלהם, ולא היגרו, אדוני השר, עדיין כאן. הם חיים באותה קרקע, או באותן אדמות, במקומות אחרים. זה – הצעת החוק יכולה לפתור הרבה בעיות, גם אם אנחנו מדברים על המקרה של אבו אלקיעאן, על הרצח שהיה, ההרג. תתארו לכם שהאזרחים הפלסטינים מקבלים את רכושם בחזרה וחוזרים. אין לנו בעיות, אז נפתור את בעיות התכנון והבנייה. אין צורך לבנות בתים ללא רישיון, אין מצוקת קרקעות, אין מצוקת יישובים. בכל היישובים – אף יישוב לא הוקם מאז קום המדינה. אנחנו מבקשים לחזור לאדמות, לקרקעות וליישובים שלנו שנגזלו. זה מקצת הצדק הדרוש לאותם אזרחים כדי לקבל את רכושם בחזרה.
ראוי שהממשלה, המדינה, תיזום דבר כזה ולא תמשיך בגזל; לא תמשיך בהפקעות קרקעות, בהריסת בתים, במניעת תכנון ובנייה, במניעת פיתוח יישובים ובמניעת התפתחות יישובים ערביים. לתכנן את המרחב כך שבכמעט כל היישובים הערביים – יש גדר של יישובים או התיישבות יהודית מכל הצדדים של היישובים הערביים.
אני מבקש, עוד פעם, מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת, שמדברת על כך שאזרחי המדינה, מן הראוי שיחזרו לקבל את הנכסים שלהם, יחזרו לבתים שלהם, לקרקעות שלהם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
תודה לך, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה.
אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה, כולם, נא לשבת. מי בעד הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון – החזרת נכסים לנפקד שהפך לאזרח), התש"ף–2020, של חברי הכנסת היבה יזבק, אנטאנס שחאדה וסמי אבו שחאדה? נא להצביע, בעד ונגד.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון – החזרת נכסים לנפקד שהפך לאזרח), התש"ף–2020, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
13 בעד, 51 נגד. הצעת החוק לא עברה והיא יורדת מסדר-היום.
<< הצח >> הצעת חוק הבטחת פיצויים לתושבי מתחם פארק חורשות (אבו כביר), התש"ף–2020 << הצח >>
[הצעת חוק פ/1075/23; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
נעבור להצעת החוק הבאה בסדר-היום: הצעת חוק הבטחת פיצויים לתושבי מתחם פארק חורשות (אבו כביר), התש"ף–2020, של חבר הכנסת עופר כסיף וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת עופר כסיף, אתה מוזמן לבוא לנמק. תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות לנמק את ההצעה.
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, לפני שנה וחצי הכרתי את תושבי שכונת אבו כביר.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
שנייה. חברים יקרים, עומד חבר כנסת ומנמק הצעת חוק. אני מבקשת מכל מי שנמצא ביציע, נא לשמור על שקט. טלפונים לא מורשים בתוך אזור המליאה. נא לשמור על השקט. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, לפני שנה וחצי הכרתי את תושבי שכונת אבו כביר. מדובר על כ-20 משפחות, אנשים טובים ויקרים שסבלו שנים רבות מאפליה ומהזנחה, מדחיקה לשוליים ומשכחה, ובעשור האחרון – מפינוי אלים והפקרה לחיים ברחובות. אינני יודע כמה מכם מכירים את שכונת אבו כביר בדרום תל אביב. בעבר היה במקום כפר פלסטיני בשם אבו כביר, שתושביו גורשו בנכבה. בבתיהם שיכנה המדינה יהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם, ובאפליה מכוערת הזניחה והפקירה אותם ואת שכונתם עשרות שנים. את הכביש ואת הביוב שם הניחו התושבים, ולא העירייה. אחרי כמה סבבים של פינוי תמורת פיצוי, מה שנשאר מהשכונה כיום הוא מתחם קטן בין רחוב בן צבי לפארק החורשות, ובו מתגוררות כמה משפחות קשות יום – אלמנות ונשים ששיקמו את משפחתן מהריסות; הורים טובים העובדים יומם וליל למען ילדיהם הקטנים; קשישים, נכים וחולים.
לפני כעשור קיבלה לידיה עיריית תל אביב את השליטה בשטח והחליטה לפנות את השכונה לטובת פארק החורשות הסמוך. העירייה החליטה לנצל אח העובדה שמרבית תושבי השכונה לא מחזיקים ברישומי טאבו ולזרוק אותם לרחוב ללא כל פיצוי, ללא כל תמורה. התושבים הנותרים כבר שנים לא עוצמים עין מפחד שייזרקו לרחוב, ואחרים – אלו שכבר נזרקו לרחוב – בקושי מתקיימים וחיים מהיד לפה. התושבים יצאו למאבק. הם הפגינו, שכרו עורכי דין והגיעו לבניין העירייה וגם כמה פעמים לכנסת. העירייה הגיבה בבריונות יוצאת דופן כשכינתה אותם פולשים ושלחה להם חשבונות ארנונה רטרואקטיביים, עשר שנים אחורה. משפחות קיבלו חשבונות של 60,000 ש"ח, 230,000 ש"ח ואף יותר מכך. לאנשים האלה אין איך להתמודד עם עירייה ששולחת להם הוצאה לפועל, והם נאנסו לשלם חובות עתק פיקטיביים, שהופקו רק כדי לגרש אותם ממקום מגוריהם.
לאחר שנים של מאבק הכריזה העירייה כי לפנים משורת הדין, כלשונה, ומבלי להכיר בזכויות, היא מוכנה לפצות בסכום ממוצע של 100,000 ש"ח את מרבית המשפחות. אני ודאי לא צריך לספר לכם כי הסכום הזה לא מספיק לחדר בתל אביב, וודאי שלא עבור קורת גג למשפחה. בינתיים אפילו את כספי הלעג לרש לא קיבלו המפונים. אחת מהם היא אורה גריב, אישה אמיצה ויקרה המובילה את מאבק התושבים. אולי בגלל זה היא עדיין לא ראתה שקל מהעירייה שמונה חודשים לאחר שהרסו את ביתה.
נראה שהגענו למבוי סתום. עיריית תל אביב מפנה את התושבים בקצב, ובמקביל מסרבת לפצות. מנגד, תביעות פיצויים בבתי המשפט יהיו ארוכות ויקרות מדי עבור מרבית התושבים. הם לא ישרדו את זה.
חברי הכנסת, החוק שלפניכם, חוק הפיצויים לתושבי אבו כביר, אמור לעבור כאן בקלות. בכנסת העשרים היו חתומים עליו, בין היתר, דב חנין מחד"ש, נורית קורן ויהודה גליק מהליכוד, איילת שקד מימינה, אילן גילאון ממרצ, עמיר פרץ מהעבודה, אורלי לוי אבקסיס ועוד. בכנסת העשרים-ושתיים היה חתום עליו גם השר מיכאל ביטון מכחול לבן.
קורת גג היא זכות היסוד הבסיסית ביותר, ומי שלוקח קורת גג חייב לתת אחרת בתמורה. על החוק הזה לא אמורה להיות כל מחלוקת. חברי הכנסת, רק שלשום דנו בוועדת החינוך, במסגרת המעקב אחר ביצוע דוח ועדת ביטון, בדיכוי ובאפליה שממנה סבלו ועדיין סובלים בישראל יהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם. רוב מוחלט של תושבי אבו כביר הם יוצאי ארצות אלה וצאצאיהם, ותוכנית גירושם אף היא חלק מן הדיכוי והאפליה של הציבור הזה.
אומנם פיצוי לתושבים אלה כשלעצמו לא יחסל את האפליה הזו, אך מניעת פיצוי תהיה ללא ספק נדבך נוסף בהדרתם ואף בהחרפתה. הקשישים, הנכים, ההורים, הילדים, האלמנות של המכורים והמשוקמים, שבנו מחדש את חייהם בקושי ובאומץ, כולם קוראים לכם להצביע היום בעד חוק הפיצויים לתושבי אבו כביר. העלות התקציבית של החוק הזה, בין שתוטל על העירייה ובין שעל המדינה, היא זניחה. בשביל התושבים אלה החיים עצמם. לא מוגזם להגיד שבשביל כמה מהם זה עניין של חיים ומוות ממש. אל לנו להפקיר אותם לגורלם.
בסיכום עם הקואליציה, תשובה והצבעה יינתנו במועד אחר, בתקווה שבקרוב מאוד נוכל להגיע להסכמות ולתת פתרון הוגן והולם לתושבים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
תודה רבה לך, חבר הכנסת עופר כסיף.
<< הצח >> הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון – טיפול נפשי לילדים), התש"ף–2020 << הצח >>
[הצעת חוק פ/914/23; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
אנחנו נעבור להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון – טיפול נפשי לילדים), התש"ף–2020. תשובה והצבעה במועד אחר. ינמק חבר הכנסת אחמד טיבי.
<< דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושבת-ראש, קטינים וקטינות נפגעי אלימות פיזית מינית נזקקים לרוב לטיפול משקם נפשי ופיזי על מנת להמשיך בחיים תקינים ונורמליים ככל האפשר. העלות של טיפולים פסיכולוגיים גבוהה מאוד. רבות מהמשפחות מתקשות לעמוד בתשלומים הגבוהים, ולכן נוצר מצב שבו הקטינים לא זוכים לשיקום. אשר למרכזי הסיוע במימון משרד הבריאות והשירותים החברתיים, אלה לרוב עמוסים וקיים זמן המתנה ארוך, בעוד שנחיצות הטיפול היא קריטית. בהרבה מקרים מרכזי הטיפול והסיוע לנפגעי אלימות במשפחה נאלצו לדחות ילדים, בני נוער ונשים כתוצאה מהפער בתקציב שהקצה משרד הרווחה והשירותים החברתיים לבין הביקוש הגבוה בשטח.
הצעת החוק קובעת שקטין, לרבות מי שהיה קטין בעת תחילת הטיפול, שנפגע בעבירות אלימות במשפחה – אלימות פיזית, אלימות נפשית, אלימות מינית – זכאי לקבל טיפול שהינו טיפול פסיכולוגי וטיפול על ידי עובד סוציאלי, והטיפול יינתן במימון המדינה בתוך זמן סביר ובמרחק סביר מהמקום שבו מתגורר או שוהה הקטין. גם זמן וגם מיקום. הלשכה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגורר קטין שנפגע מעבירת אלימות במשפחה היא-היא האחראית למתן טיפול לקטין. מה מטרת הצעת החוק, גברתי היושבת-ראש? מטרת הצעת החוק היא לאפשר לקטינים נפגעי אלימות במשפחה לקבל טיפול זמין מקצועי בעלות נמוכה וללא דיחוי, השר אמסלם. הצלחתי, יחד עם חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, להעביר את ההצעה הזאת בקריאה הטרומית בכנסת העשרים. הממשלה תמכה אז, דודו. הממשלה תמכה בכנסת העשרים – ואתה יודע זאת, כי היית קשור – ברוב של 48 נגד אפס, פה אחד, והיא נעצרה אך ורק בשל פיזור הכנסת.
אציג כמה נתונים. אחד מכל חמישה ילדים ובני נוער בישראל עובר פגיעה מינית. משנת 2010 ועד מאי 2018 דווח למשטרה על 9,900 מקרים שבהם קטינים נפגעו מינית, כאשר 48% מהם בני 12 ומטה. קיימים שבעה מרכזי הגנה בארץ לטיפול בקטינים מגיל 13 עד פחות מ-18 שהם נפגעי אלימות מינית, הפועלים תחת סמכות משרד הרווחה. כ-75% מהמקרים המטופלים במרכזי ההגנה הם על רקע פגיעה מינית. קיימים חמישה חדרים אקוטיים. אני מקווה שזה יעלה אחרי מה שהיה בוועדת הכספים. הם פועלים תחת סמכות של משרד הבריאות. כשליש מהקליטות בחדרים הן של קטינים. אנטאנס, שליש מהמקרים הם של קטינים שעברו תקיפה מינית או אונס. לאחרונה הייתה הצעה בוועדת הכספים, שעברה, והייתה הבנה לגבי הקמת חדרים אקוטיים – אחד מהם בנצרת, על פי הדרישה שלנו.
ילדי הגיל הרך עד גיל חמש נפגעים יותר מכולם – כ-34% מכלל הנפגעים, גברתי היושבת-ראש. עם זאת, לא קיים נוהל לטיפול ראשוני בפגיעה בילדי הגיל הזה, הגיל הרך, במשרד הבריאות או במשרד הרווחה. דעתנו – וזה כבר התפרסם, ואמרנו את זה בהצעה הקודמת – שיש לנסח, לפרסם ולהטמיע נוהל מקיף ומחייב לטיפול החירום הראשוני בקטינים, מגיל אפס עד פחות מ-18, שהם נפגעי אלימות מינית. אגב, הצעת החוק מתייחסת גם לאלימות פיזית. יש לפתוח מרכזי הגנה בכל אזורי הארץ ולהכשיר רופאים, רופאי ילדים, אחיות, פסיכיאטרים ועובדות סוציאליות למניעה, זיהוי וטיפול בפגיעה מינית בקטינים ולתעדף הכשרות צוותים מאוכלוסיות שונות ומגוונות. יש להכשיר רופאי ילדים לדגימת ראיות פורנזיות בחדרים האקוטיים ולהתאים את החדרים האקוטיים לטיפול בילדים נפגעי אלימות מינית, כולל ילדים בגיל הרך.
גברתי היושבת-ראש, ההצעה הזאת, אני חוזר ואומר, עלתה בכנסת העשרים, והיא עברה פה אחד, 48 מול אפס, ואין שום סיבה שהכנסת לא תסכים ולא תתמוך בהצעה הזאת. רק בשל השיתוק בממשלה, שוועדת שרים לא מתכנסת ואין הסכמה בתוך הגוף המשונה הזה שנקרא קואליציה, ההצעה הזאת לא מוצבעת היום. לדעתי – השר המקשר, חברי דודו אמסלם, למרות הסכסוכים ביניכם, מה הבעיה להצביע בעד חוק כזה, סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות?
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
יש לי הצעה. אתה דיברת היום. אל תצביע עכשיו. כשתתכנס הוועדה אני אעזור להעביר אותו. עזוב, הרי זו לא שאלה של מהות. יש פה ויכוח על פרוצדורה רצינית.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אתה מתחייב לתמוך בוועדת שרים?
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
אני מתחייב להיכנס איתך – ללמוד איתך את הנושא, כדי שאני אראה את הנושא.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אבל אתה תמכת בה בכנסת העשרים והיא עברה, ועברה ועדת שרים.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
אז בעזרת השם, כן.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
יש לך צפי מתי תשלימו בתוך הקואליציה?
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
לא יודע. אבל אני אומר לך, חבל להעביר. חבל לי. אחמד, זו הייתה הצעה טובה. לא רק זו, היה גם הסיפור של השיניים.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
טיפול שיניים חינם לילדים עם שיתוק מוחין.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
כן.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
משכתי אותה בשבוע שעבר, לפי ההבטחה שלך.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
גם את זה.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
גם את זה?
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
כן. חבל.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אז אני מודיע לך, גברתי היושבת-ראש, שאני מבקש שהצבעה ותשובה יהיו במועד אחר.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
טוב מאוד.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
בדיוק.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
תודה לך, אחמד. אני מודה לך.
<< דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
נעביר את זה יחד, אינשאללה.
<< קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >>
בעזרת השם.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
אני מאוד שמחה לשמוע. תודה רבה. הצבעה ותשובה במועד אחר, לבקשתו של השר דודי אמסלם, על מנת לדון. הצעה מאוד מאוד חשובה. אגב, חבר הכנסת אחמד טיבי, מהנתונים אנחנו רואים שכל ילדה עד גיל 12 – אחת מכל חמש הותקפה מינית. אחת מכל חמש.
<< הצח >> הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה) << הצח >>
[הצעת חוק פ/1423/23; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
אנחנו נעבור להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה), של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמינה את חבר הכנסת יואב סגלוביץ' לבוא ולנמק את ההצעה. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.
<< דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, ללא קשר להצעת החוק זאת הזדמנות לאחל נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין יום הולדת שמח. זהו יום הולדתו ה-81 היום, אז שיהיה לו יום הולדת שמח. רצה הגורל שגם התיקון שהגשתי יצא באותו יום, אבל זה מנותק לחלוטין.
אני מעוניין להתחיל, בפתח הדברים, להקריא לכם קטע מתוך בג"ץ מ-2007, פלונית א' נגד היועץ המשפטי לממשלה. זה היה בג"ץ שדן בהסדר הטיעון שנערך בין היועץ המשפטי לממשלה דאז לבין הנשיא קצב. בעקבות אותו הסדר טיעון הוגש בג"ץ ועליו אמרה השופטת פרוקצ'יה – ואני מצטט: "הנשיא מסמל את המדינה ואת ערכיה המוסריים והדמוקרטיים – – – הוא מייצג במעמדו את הממלכתיות, ואת הקווים המאחדים והקושרים בין פלגיה השונים של החברה הישראלית. הוא אמור לשקף באישיותו את הטוב, היפה הערכי והייחודי המאפיינים את הציבור בישראל. הוא אמור לשמש דוגמה ומופת בדרך מילוי תפקידו ובאופן מילוי אורחות חייו הפרטיים גם יחד". חוק-יסוד: נשיא המדינה מעגן את אי-תלותו ומקנה לו חסינות מהותית לגבי כל דבר שקשור בתפקידו ובסמכויותיו. בזמן כהונתו נתונה לנשיא חסינות דיונית ולא ניתן להעמידו במהלכה לדין פלילי למשך שבע שנים – זמן כהונת נשיא המדינה הקבוע בחוק.
סמכויות הנשיא הן ההסבר הטוב ביותר מדוע תיקון החוק נחוץ. חוק נשיא המדינה מסמל ופועל בכל הנושאים הקשורים ליוקרת התפקיד – לכל הדברים המשמעותיים, הסמליים, היוקרתיים של נשיא מדינת ישראל. מילוי התפקידים שיוחדו לנשיא בחוק-יסוד: הממשלה – קבלת דין וחשבון מהממשלה על ישיבותיה; קבלת אמנת הנציגים הדיפלומטיים של המדינה וקבלת אמנתם של נציגים דיפלומטיים שמדינות חוץ שיגרו לישראל; הסמכתם של נציגים קונסולריים של המדינה וקיום מינויים של נציגים קונסולריים שמדינות חוץ שיגרו אותם לישראל; חתימה על אמנות עם מדינות חוץ שאושרו על ידי הכנסת; מילוי תפקיד – כל תפקיד שיוחד לנשיא בחוק – בקשר למינוי שופטים ונושאי משרות אחרות ולהעברתם מכהונתם. בנוסף לסמכויות אלה נותן חוק-היסוד בידי הנשיא את הסמכויות לחון עבריינים ולהקל בעונשם. חוק-היסוד מוסיף וקובע כי הנשיא ימלא כל תפקיד אחר, ונותן לו כל סמכות אחרת שיוחדה לו בחוק. חלק גדול מסמכויותיו של הנשיא הינן סמכויות טקסיות באופיין, אך חלקן הן סמכויות ייחודיות שלנשיא המדינה יש שיקול דעת בהפעלתן.
הסמכות המזוהה ביותר עם נשיא המדינה היא סמכות החנינה. כאמור, הנשיא מוסמך לחון עבריינים ולהקל בעונשם. במסגרת זו אף נתונה לנשיא הסמכות לקצוב את עונשם של אסירי עולם. בהפעלת סמכות זו יש לנשיא שיקול דעת רחב, ייחודי ובלתי תלוי. יצוין כי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים מקנה לנשיא גם את הסמכות לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק. סמכות נוספת הנתונה לשיקול דעתו של הנשיא הינה הסמכות הקבועה בחוק-יסוד: הממשלה להטיל את הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת לאחר התייעצות עם נציגי הסיעות.
בנוסף, כאמור, יש שורה ארוכה של חוקים המטילים על הנשיא סמכויות ותפקידים נוספים, שלהלן עיקריהם: מינוי שופטים, קאדים, דיינים ושופטים צבאיים אשר נבחרו על ידי ועדות הבחירה הקבועות בחקיקה, המצהירים אמונים, מצהירים אמונים, מצהירים אמונים, בפני הנשיא טרם מינוים, מינוי נגיד בנק ישראל, נשיא האקדמיה הלאומית למדעים ועוד ועוד. על פי החוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבורי, 1992, הנשיא מוסמך להעניק תעודות הוקרה למי שתלונתם נמצאה מבוססת על ידי הגורמים המוסמכים הקבועים בחוק על תרומתם לטוהר המידות במוסדות הציבור בישראל. על פי חוק הכנסת, הנשיא פותח את ישיבתה של הכנסת החדשה.
הנשיא השביעי עזר ויצמן – בשנת 1999 פורסם, ובהמשך אף נחקר, כי הנשיא ויצמן קיבל סכומי כסף בניגוד לדין. היועץ המשפטי לממשלה אכן סגר את התיק בעילות של חוסר ראיות, חוסר אשמה והתיישנות, אך הביע ביקורת וחיווה דעתו על כך שקיבל כספים ללא דיווח בניגוד לכללי ועדת אשר. הנשיא ויצמן התפטר ביולי 2000.
בשנת 2006 נחקר הנשיא השמיני במדינת ישראל, הנשיא קצב. אני באופן אישי ניהלתי את החקירה הזאת. ניהלתי את חקירתו של הנשיא קצב בעבירות מין מהחמורות ביותר, או החמורה ביותר, שיש בספר החוקים. אני מזכיר למי שצעיר או מי שלא זוכר את המהומה והמבולקה שהייתה פה בכנסת – מה עושים עם נשיא שיש לו כתב אישום על עבירות חמורות? מה עושים איתו? כיצד הוא ישביע שופטים? אני מזכיר לכם שבזמנו היו צריכים להשביע את נשיאת בית המשפט העליון ושופטים נוספים, והוא ביקש נבצרות מהכנסת ל-16 שעות. הוא הלך ל-16 שעות, דליה איציק השביעה, והוא חזר. לאחר מכן הייתה נבצרות נוספת שהייתה לא בדיוק לכבודה של הכנסת. הוא המשיך להיות נשיא, אבל נבצר. חלק מהטירוף באותה תקופה היה טירוף שנראה לנו רחוק, אבל כבר אז היה דרוש לעשות תיקון בחוק-יסוד: נשיא המדינה. בכנסת, בשנת 2006, הוא היה אמור להשביע את הכנסת החדשה. קבוצת חברי כנסת באה ואמרה: אנחנו לא מוכנים להיות במשכן כשהוא זה שמשביע אותנו. הוא לא הגיע.
הצעת החוק שלפנינו עושה דבר אחד בלבד: היא אומרת את הפשוט. היא אומרת שמי שרוצה להיות מועמד לנשיא המדינה לא יכול להיות אדם שעומד נגדו תיק פלילי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה של עוון או פשע או שנדון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת מועמדותו טרם חלפה תקופת ההתיישנות כמשמעותה בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, 1981.
במדינה שבה השאלה היחידה שקיימת היא אם יש עבירה או אין עבירה, יש כתב אישום או אין כתב אישום, יש הרשעה או אין הרשעה, יש הרשעה עם קלון או יש הרשעה ללא קלון; במקום שערכים הם המלצה אך אינם עמוד האש לפני המחנה; במקום שהשקר הוא אמת; במקום שרק מה שלא אסור הוא מותר, והוא מותר ערכית, וגם הבלתי-חוקי הוא לעיתים רק המלצה – במקום כזה יש לחוקק וחובה לחוקק את המובן מאליו. המובן מאליו הוא שמועמד להיות סמל המדינה לא יכול להיות נאשם בפלילים. יש לחוקק את המובן מאליו. אני קורא לחבריי להצביע בעד המובן מאליו, ולהיות שותפים לאמירה הברורה מהו המובן מאליו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
תודה רבה לך, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.
<< הצח >> הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות) << הצח >>
[הצעת חוק פ/890/23; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
להצעה זו מוצמדות עוד שתי הצעות חוק. הראשונה – הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות), של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמינה את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי לבוא ולנמק. שלוש דקות לרשותך. לאחר מכן – חברת הכנסת מרב מיכאלי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
<< דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >>
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, למה אנחנו לא מאמינים להחלטות ממשלה? למה אנחנו לא סומכים עליכם? למה אזרחי ישראל לא רואים עין בעין איתכם, מה שאתם עושים בממשלה? המחזה היה פה רק לפני כמה דקות, ההתנהלות והמריבה המתוקשרת בין יו"ר הכנסת, שר המשפטים והשר המקשר.
אבל בנוסף לזה, קורונה. אנחנו נמצאים במערכה הזאת כבר חצי שנה, ואתמול התבשרנו שהמערך לקטיעת שרשרות ההדבקה יכול לפעול אולי בנובמבר. נתוני תמותה, חברים – כולנו מסתכלים בדאגה על כמה אנשים נפטרו מקורונה. אף אחד לא יודע להגיד כמה נפטרו מקורונה או אולי ממחלות אחרות. אולי זה סרטן? אולי קורונה זה משהו בנוסף? עד עכשיו משרד הבריאות לא מפרסם את הנוהל לקביעת סיבות המוות. לא יודעים. פשוט לא יודעים. בנתוני התחלואה, אדוני השר המקשר, משרד הבריאות שינה לאחרונה את ההגדרה "חולה קשה", וזה גרם לכך שהתווספו כ-40% למספר החולים הקשים. אז נאמר לנו שזה קרה בגלל ההוראות של ארגון הבריאות העולמי. ביררנו – אני מרגישה בלשית. כל דבר שנאמר לי, אני צריכה ללכת ולבדוק. אני לא יכולה לסמוך עליהם, כי הם לא מדייקים, במקרה הטוב, או שהם משקרים. אז מתברר שלפי ארגון הבריאות העולמי חולה קשה מוגדר כך כאשר כמות החמצן בדם שלו נמוכה מ-90. במדינת ישראל קבעו שזה נמוך מ-94 – גם זה שקר. לא ארגון הבריאות העולמי ולא שום דבר – הם קבעו את זה בעצמם. וככה הקפיצו את מספר החולים הקשים, שיהיה ברור. ובגלל זה, חברים, אנחנו מכניסים עכשיו מדינה שלמה לסגר. הממשלה לא מתבססת על נתונים מלאים במקרה הטוב, ובמקרה הרע – נתוני שקר.
בדיקות בישראל: אדם בארץ שעושה בדיקה והיא יוצאת חיובית – רוב הסיכויים שבגרמניה, בארצות הברית ובסינגפור זה יהיה שלילי, כי מה התברר אתמול? הבדיקות בארץ מחמירות, אז אנחנו לא יודעים את הסיבות האמיתיות לתמותה; אין לנו קטיעת שרשרת הדבקה; אין לנו נתוני תמותה אמיתיים, והבדיקות שלנו הן המחמירות ביותר בעולם. זה המצב.
כל זה קשור לדרך קבלת ההחלטות, גברתי היושבת-ראש. כאשר החלטות מתקבלות מסיבות אישיות, משיקולים פוליטיים, אזרחי ישראל לא יכולים להאמין – אני מסיימת. וכאשר ראש ממשלה נמצא תחת כתב אישום זאת עוד סיבה למה לא להאמין.
אדרבה ואדרבה, אני לא רוצה לראות מועמד לנשיא שיש לו כתב אישום. אף אחד לא חשב שיהיה לנו ראש ממשלה עם כתב אישום, ובגלל זה המחוקק לא הכניס את זה לחוק. עכשיו אנחנו מבקשים להכניס לחוק, שלא יהיה מועמד לנשיאות המדינה שיש נגדו כתבי אישום חמורים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי.
<< הצח >> הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור מועמדות וכהונה לנאשם או למורשע בפלילים) << הצח >>
[הצעת חוק פ/1847/23; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי)
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
ההצעה המוצמדת הבאה היא של חברת הכנסת מרב מיכאלי – הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור מועמדות וכהונה לנאשם או למורשע בפלילים). לרשותך עד שלוש דקות. לאחר מכן ישיב במשותף על שלוש ההצעות השר דודי אמסלם.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
למה הקואליציה מצביעה נגד נשיאות בלי שחיתות? באמת, חברות וחברים, למה הקואליציה מצביעה נגד נשיא בלי כתבי אישום? למה הקואליציה הזאת לא מוכנה לחסום בפני אנשים עם כתב אישום פלילי את הדרך למוסד הנשיאות, האזרח מספר אחת במדינת ישראל? זאת קואליציה שהאזרח מספר אחת שלה זה בנימין נתניהו, ובנימין נתניהו – יש נגדו שלושה כתבי אישום. ולכן, מבחינתם זה ממש ממש הגיוני שהאזרח מספר אחת יהיה אולי, עלול להיות, אשם בשחיתות. זאת אומרת, בנימין הנאשם נתניהו חייב שתהיה פתוחה בפניו גם הדרך לנשיאות. אסור בשום אופן לחסום שור בדישו, כמו שאסור לחסום אותו מלתקוף כל גורם וכל גוף בדמוקרטיה שלנו. כמו שאסור לחסום אותו מחמגשיות או מכל דבר אחר שיעלה מלפניו הרצון; כמו שאסור, חס וחלילה, להחליף אותו בשום מצב ועניין – אז אותו דבר, אסור לחסום את בנימין נתניהו מהאפשרות להיות מועמד לנשיאות.
אחרת, תסבירו לי איך אפשר להצדיק את העובדה שאתם תצביעו נגד הצעת חוק שכל עניינה שהנשיא או הנשיאה במדינת ישראל יהיו בלי כתבי אישום, בלי הרשעה פלילית? כל הסיפור הוא לאתרג את בנימין נתניהו, לא משנה באיזה עניין, לא משנה באיזה נושא, לא משנה מה המחיר שמשלמת על זה מדינת ישראל, החברה הישראלית, הכלכלה הישראלית; לא משנה מה המחיר שמשלמות ומשלמים המובטלים, המובטלות, אלה שקרסו העסקים שלהם, הפרילנסריות והפרילנסרים, העובדות והעובדים בתרבות. באמת, כולם וכולן צריכות להיות ממש השטיח שעליו בנימין נתניהו יחד עם כתבי האישום שלו מהלכים ומהדסים בגאון אל עבר האופק הבא שלו לחסינות נשיאותית מהממת.
חברות וחברים, הדבר הזה לא יכול לקרות. בנימין נתניהו יעמוד למשפט ככל אזרח – מספר אחת, מספר 12, מספר 15, מספר 15,000, מה שזה לא יהיה. הצעת החוק הזאת תעבור – אם לא במשמרת שלכם, זה יהיה אחרי שנחליף אתכם.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
בחלומות שלכם.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
תודה רבה, חברת הכנסת מיכאלי. יעלה וישיב על שלוש ההצעות חבר הכנסת והשר דודי אמסלם.
<< דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, תראו, לפני שאני אענה, אני רוצה לומר שני דברים: 1. כל מה שאני הולך להגיד לכם עכשיו – אני מציין בפניכם עובדות על מפגש אישי שלי עם ראשי מערכות שלטון החוק במדינת ישראל. זאת לא איזושהי המצאה, זאת לא רכילות. 2. תזכרו ברקע של הדברים שאני אומר שיש לנו את פרשת גל הירש, שאנחנו יודעים מה עשו לו כשרצו למנות אותו למפכ"ל, וגם אנחנו מכירים את מסמך יצחקי. זה ברקע, אני לא רוצה להיכנס לזה. אבל כשאני אומר את הדברים כאן, תתחילו להכפיל אותם וגם לקחת אותם למחוזות האלה ולהבין שזה לא מקרה רגיל.
דרך אגב, רבותיי, מבחינתי כל המערכות האלה – גם מה שקורה בראש יחידת להב, גם מה שקורה בפרקליטות ואצל היועץ המשפטי, אני מדבר על הצמרת שם – מבחינתי כאזרח הגולם קם על יוצרו ומאיים עליו על בסיס יומי. אני מבקש – דרך אגב, מה שאני הולך לתאר לכם לדעתי יכול להיות אחד הפרקים הטובים מאוד בסדרה מנאייכ שמשודרת היום בערוץ 1. אני מבקש לדבר על מערכת יחסים של תן וקח, שמבחינתי ולהבנתי זה בעצם שוחד – או לפחות לכאורה – בין מנדלבליט, שי ניצן ואלשיך. עכשיו אני אספר לכם: הם מקבלים את תיקי נתניהו בשקט; אלשיך מקבל את ראשו של ראש מח"ש אורי כרמל, והם ממנים במקומו איזה בובה בשם קרן בר-מנחם, שדרך אגב עם כניסתה לתפקיד היא אומרת – –
<< קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >>
לא ייאמן, שר בישראל – – –
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
– – התפקיד שלי זה לסייע למשטרה.
<< קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >>
שר בישראל, בלי שום ראיה – – –
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
לא להפריע לי – בסוף. סיפור העלילה מתחיל בתקופתו של דנינו. בשלהי תקופתו של דנינו מתקבל מידע במח"ש על קצינה שבעצם מנהלת, כנראה, רומן עם קצין מסוים, ואז מח"ש חוקרים. בעצם, מה שהם עושים בפעולה ראשונית – הם עושים מה שנקרא חיקור תקשורת. אתה מכיר את זה, סגלוביץ'. מה זה חיקור תקשורת? הם באים לחברות התקשורת ואומרים: מספר פלוני, למי הוא מתקשר? תנו לי. ואז רואים שיש שם שיחות בשעות לא שעות – בשבת, בלילות, כל הזמן. אז הם מבינים שיש פה איזשהו קשר שהוא חריג, סיפור. מסתבר שכשהם מקבלים הם רואים שבחיקור התקשורת יש עוד מספר שעולה. סגלוביץ', עוד מספר עולה – שתבין למה אני חושב ככה. של מי? של דנינו. הם באים עם החומר הזה, למי? רצים-אצים לשי ניצן. אומרים לו: תקשיב, יש לנו פה אירוע דרמטי גם עם המפכ"ל. אומר להם שי ניצן: תשבו פה, תעמדו כאן; מתקשר לדנינו בנוכחותם, ואומר לו על הסיפור: תקשיב, דנינו, גם אתה עלית בחיקור. עכשיו, תזכור תמיד ששי ניצן ודנינו שירתו באותה פלוגה בצנחנים.
אנחנו מתקדמים. בינתיים דנינו משתחרר.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
מה זה קשור להצעת החוק?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
עוד מעט, עוד מעט. לא להפריע לי. יש לי זמן מוגבל, תנו לי.
משתחרר דנינו ואז אלשיך מתמנה. ואז אותה קצינה הולכת ומגישה תלונה נגד ריטמן על הטרדה.
<< קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >>
מי מינה את אלשיך? מי מינה את אלשיך? מי מינה את אלשיך?
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
טעות, טעות, אז מה?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
מח"ש חוקרת, ומחליטה להגיש כתב אישום נגד ריטמן. דרך אגב, הפרקליטות איתה, שי ניצן איתה.
<< קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >>
מי מינה את מנדלבליט? מי מינה את מנדלבליט?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אבל אלשיך לא מסכים, רותח, מה פתאום. ואז פתאום שי ניצן גם משנה את עמדתו. ולא חוקרים. לא משנה שאחרי זה זה הגיע לבית המשפט העליון וכו'. בינתיים מה עושה מר אלשיך? ראש מח"ש דאז אורי כרמל חלה במחלה, וישב כמעט על ערש דווי בביתו. הוא מקבל טלפון מאלשיך שהוא רוצה לבקר אותו. הוא חשב: הינה, הכנסת אורחים. בא לבקר.
<< קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >>
אתה החוקר או השופט?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
בא הבן אדם עם צוות אליו ומתחיל לאיים. דרך אגב, הביא לו גם סרטונים. כאילו הבן אדם יכול עכשיו לקום מהמיטה. עם צוות. על מי? על החוקר הראשי דובי שרצר, שעוד מעט נדבר גם עליו.
עכשיו, הוא נכנס בעצם לאורי כרמל, ומאיים עליו, אומר לו: תקשיב, אני מומחה בפירוק ארגונים. אני אפרק אתכם. שני החבר'ה האלה מזועזעים, אנשי מח"ש ששם. מגישים תלונה – כתוב – למנדלבליט. אומרים לו: הוא מאיים עלינו. מי? מי שאנחנו אמורים לחקור אותו. שום דבר. שמים בצד. אומרים להם: רבותיי, לא עכשיו, לא מעניין.
התגלגלנו מייד, אחרי חודש וחצי-חודשיים, לסיפור אום אל-חיראן.
<< קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >>
אתה לא ראוי להיות שר.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
קופץ המפכ"ל ואומר שוב פעם: פיגוע חבלני. אחרי שעתיים בערך גם מח"ש, שחוקרת – דרך אגב, המשטרה לא אמורה לחקור את זה – וגם השב"כ, שזאת המיומנות שלו, אומרים: חבר'ה, זה לא מחבל, זה אזרח. כמובן, אלשיך חייב לטשטש את הכול ומשבש את החקירה של מח"ש. ואז שוב פעם מתפתחים שיחה ודיון, כשאלשיך מאיים עליהם שוב פעם, וגם על זה הם מגישים תלונה, ראש מח"ש. ואז אומר לו שי ניצן: שמע, יש לנו פה אירוע קצת יותר חשוב. אל תסיט אותנו מהאירוע הלאומי.
אנחנו מתקדמים ואז אנחנו מגיעים לשלב ב'. מר סגלוביץ', תבין מה קורה עכשיו. אנחנו, מח"ש, ממשיכים עם סיפור דנינו. מסתבר – דנינו כבר אזרח – שכשהם חקרו את צ', היא אמרה להם: רבותיי, יש לי הקלטה שלי עם המפכ"ל. הם באים לשי ניצן ואומרים לו: תקשיב, אנחנו הולכים לחקור את דנינו, עכשיו הוא אזרח, אבל תדע שיש לנו פה חומר נפץ. אומר להם שי ניצן ומנחה אותם: כשאתם פוגשים את דנינו, איך שאתם פוגשים אותו, דבר ראשון אתם אומרים לו: יש לה הקלטה שהיא הקליטה אותך. אומרים לו: אבל תשמע, זה לא בעבודה, בביזנס של החקירות. אתה יודע, את ההקלטה מפעילים בסוף. אתה מכיר את זה, סגלוביץ'. וכך היה; הם באו לדנינו – זו ההנחיה.
דרך אגב, הם כתבו למנדלבליט את כל הסיפור, עם מזכרים, ב-real time. אבל מה עושה מנדלבליט? זורק את הכול בצד. למה זורק את הכול בצד? בגלל שזה לא חשוב. יש לנו אירוע מרכזי. אז הם מפרסמים מכרז לראש מח"ש. את מי הם מביאים? את קרן בר-מנחם. למה? זה החוב מול – איך אמר להם אלשיך, אני אפרק אתכם, אז הביאו איזו מישהי מהפרקליטות שלא מבינה דבר וחצי דבר במח"ש ובכלל, ושמים אותה, את הבובה על החוט. והיא אומרת: התפקיד שלנו זה לעזור למשטרה.
דרך אגב, חלק מחקירות ראש הממשלה – בתוך המשטרה היה גורם בכיר שרצה לבוא למח"ש ולהגיד להם: רבותיי, נעשות פה עבירות פליליות בחקירות. היא לא רצתה לקבל את המידע. למה? זה מפריע. דרך אגב, לא אני אומר – הכול מגובה במסמכים ובכתוב. כשדוד רוזן פתאום נכנס היום, הוא פתאום נחשף למסמכים. זה הסיפור, שתבינו, שלא תתבלבלו לשנייה. זה המשטרה, זה אלשיך, זה שי ניצן. ויש לנו אחד, מנדלבליט, שאנחנו מכירים את ההקלטות שלו. אנחנו גם יודעים שהוא פנה ללמברגר אז, בזמנו, ושהוא סגר לו את הסיפור בפרשת הרפז. ואנחנו גם יודעים שעכשיו הוא רוצה למנות אותו כפרקליט המדינה. תראו, לכל אחד יש תן וקח. דרך אגב, בעולם שלי זה שוחד מלא.
אני רוצה לספר לך משהו. ראש הממשלה אהוד אולמרט קיבל שבעה חודשים על שיבוש חקירה. כל אחד מהם עשה פה כמה שיבושי חקירה. כמה, לא אחד. דרך אגב, גם היה סיכום שהוא מקבל שישה חודשים. השופט רוזן אמר: לא, לא, לא, חמור מאוד – שבעה חודשים. הוא ישב בבית סוהר שבעה חודשים.
לכן יש פה אירוע דרמטי. המערכות האלה מושחתות עד היסוד. שלושת האנשים האלה.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
נגמר הזמן.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
ואתם עולים לי פה, שר המשפטים – דרך אגב, שגם לו סגרו תיק, מאותו מנדלבליט. דרך אגב, אף אחד לא יודע. נראה לך סביר שאם סוגרים לעוזר שלי תיק אף אחד לא יודע בעיתון, כלום? לכן אני רואה את זה כדבר חמור. מאיר רבין נכנס לארבע שנים לבית סוהר על כלום; על רבע ממה שמנדלבליט עשה פה עם מומי למברגר. אז לכן אני רואה פה משהו איום ונורא. יש אנשים שאמונים על החוק אבל בעצם מותר להם הכול; אף אחד גם לא בודק אותם. עולה לפה שר המשפטים. הוא חושב שכל תפקידו זה להגן עליהם. אחי, שמע את העובדות. יש אזרחים בחוץ – טפל בהם. נראה לך שאם אני בא למשרד שלי ואני מבין שהמנכ"ל שלי או מישהו עשה פשע אני לא הולך לטפל בו? אבל שר המשפטים לא שם. עולה לי לפה, מתחיל לבלבל את המוח. בגלל שגם הוא כנראה בקנוניה. זה הכול האירוע. עכשיו, אתם מושכים את זה לחקירות נתניהו. יש פה דבר איום ונורא שקורה במדינת ישראל, ומכל זה הדבר הכי חשוב זה להפיל את ראש הממשלה נתניהו.
אני רוצה להגיד לכם עוד משפט אחד לסיום, שניים. שנייה. באום אל-חיראן, הרי מה קרה, סגלוביץ'? אני מסיים עוד דקה. חשוב שתשמע את זה.
<< קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >>
היושבת-ראש.
<< קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >>
נגמר הזמן.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
רק שנייה. באום אל-חיראן נהרג או מחבל או אזרח.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
נא לסיים.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
כן, כבר. או מחבל או אזרח. השב"כ, שזה תפקידו, אומר: אזרח. מח"ש אומר: אזרח.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
ומה אומר נתניהו?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
שנייה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
מה אומר נתניהו?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
ארבע שנים, עד היום – שנייה – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
אני אקריא לך.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
מה שהמשטרה אמרה. הוא אמר מה שהחוקרים אמרו ומה שאלשיך אמר.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
ארבע שנים, עד היום, אף אחד לא חוקר את זה. ארבע שנים.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
אני אקריא לך מה הוא אמר – – –
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אבל מה חוקרים 200 חוקרים? סיגרים של ראש ממשלה.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
– – – בושה – – –
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
בן אדם נהרג או נרצח במדינה – לא חשוב.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
זה מה שאומר נתניהו – – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
– – – אלשיך – – – אתה מהמשטרה, אתה היית שוטר.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
מה מקדישים שני חוקרים, מטשטשים – סיגר של ראש ממשלה – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
דודי לא – – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אתה הייתה שוטר – – –
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
רק שנייה, קרן. תתמודד עם העובדות.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
כשראש הממשלה שלך – – – עובדות – – –
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
חבר הכנסת לוי, חברת הכנסת ברק – – –
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אני מבקש, אתה צורח תמיד מהיציע. תתמודד עם העובדות.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אתה – – – הוא לא – – – אתה היית שוטר.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
נא לסכם.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
רבותיי, אני אומר – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
נתניהו אמר: רוצח בן עוולה.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
נתניהו חוזר על המילה הראשונה – – –
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
רק שנייה. אתה החלטת – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
אבל הוא לא – – –
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אתה החלטת – רק שנייה.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אתה שוטר, אתה חלק מהמשטרה.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
רק שנייה. אז אני מבין – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
הוא עוסק בהאשמות כי הוא נאשם בשוחד, הפרת אמונים – – –
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
חבר הכנסת לוי, אני מבקשת, בלי צעקות. תודה רבה.
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
אמסלם, במה אתה מאשים את ניסנקורן?
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
השר דודי אמסלם, אני מבקשת ממך לסכם בבקשה את הדיון. מילת סיכום.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
רק שנייה. אמרתי, במקום שיעשה ניקיון במערכת, הוא מתחבר אליהם.
עכשיו אני רוצה לומר משהו. תחשבו קצת: אזרח במדינת ישראל נהרג או נרצח. גם אם הוא מחבל וגם אם הוא אזרח רגיל. השב"כ אומר שזה אזרח – דרך אגב, תוך יומיים.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
ומה אומר ראש הממשלה, אתה יודע?
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אל תפריע לי.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
מה שהשוטרים אמרו לו – – –
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
את זה לא נוח לך להגיד. ראש הממשלה אומר: רוצח בן עוולה.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
המשטרה אומרת את זה. הוא חוזר על מה שהמשטרה – – –
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
חבר הכנסת לוי, נא לשבת.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אתה צורח כל הזמן. תן לי לסכם.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
השר מסכם עכשיו במשפט אחד.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
אני רוצה לומר משהו חמור פה. תראו, אתם בשמאל, לא מעניין אתכם אזרח.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא. אבל לקואליציה לא יצא כלום.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
עכשיו אני אומר כזה דבר – – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
הוא מהמשטרה.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
דרך אגב, המפכ"ל אלשיך, שהוביל פעם – הרי הוא חושב שהוא מכיר הכול, הוא מפכ"ל – אומר: הבן אדם מחבל. בכלל, זה התפקיד שלך לקבוע אם הוא מחבל או לא? יש שב"כ. מח"ש אמורים לחקור אתכם בגלל שזה קרה באירוע משטרתי.
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
נא לסיים. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
שנייה. אבל מה קורה?
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
לא חוקרים. מה זה משנה, בן אדם?
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
כבוד השר – – –
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
מישהו מהדרום, בדואי. מה זה חשוב? סיגר של ראש ממשלה – 200 חוקרים הופכים כל אבן, הופכים את העולם, בגלל שככה אתם סגרתם עם התקשורת, וזה העולם של הבלוף והשקר שאתם מנחילים למדינת ישראל. אז תבינו איך אני רואה את כל האירוע, מהזווית שלי.
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
נגמר הזמן.
<< דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
תודה רבה לך, השר דוד אמסלם. וביקשו להגיב – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא. הוא לא יכול.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
אה, סליחה. במקום יואב סגלוביץ' – חבר הכנסת יאיר לפיד, לבוא ולנמק. לרשותך שלוש דקות.
<< קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
הודעה אישית זה אחרי.
<< דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, היום עמד פה שר המשפטים ואמר: לא נתעסק כל היום בתיקי נתניהו. ואז התעסקו כל היום בתיקי נתניהו.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
מה הוא חושב, שלא יתעסקו כל היום בתיקי נתניהו? בכל העולם יש משבר אחד – משבר קורונה-כלכלה – –
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
מה אתה רוצה – – –
<< דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
– – בישראל יש שני משברים: משבר קורונה-כלכלה ומשבר נתניהו – משבר חוקתי, משבר משפטי, משבר שקרני ומשבר עברייני. והמשבר העברייני הזה מנהל את משבר הקורונה והכלכלה. כל היום התעסקו בבניין הזה רק בזה. מתעסקת ממשלת ישראל רק בזה. בחוץ נמצאים אנשים שהולכים לסגר בחגים, שהעסקים שלהם מתפרקים, שההורים שלהם מתים מקורונה. וממשלת ישראל מתעסקת רק בדבר אחד: בתיקי נתניהו.
וזה לא הולך להשתנות. זה כך מהיום הראשון שהממשלה הזו קמה. וזה כבר לא ישתנה. אנחנו מסתכלים על הממשלה, אנחנו מסתכלים על המרכיבים שלה, אנחנו מסתכלים על הוויכוחים שלה, אנחנו מסתכלים על מה שנאמר פה על הדוכן. מה שאמר היום שר המשפטים, מה שאמר היום השר המקשר, מה שאמר יושב-ראש הכנסת – למען השם, כל היום: נתניהו, תיקי נתניהו, תיקי נתניהו, תיקי נתניהו, תיקי נתניהו. אין קורונה בבניין הזה. אין כלכלה במשרדי הממשלה. הדבר היחיד שיש זה בן אדם אחד שמטרלל מדינה שלמה. הוא עומד אתמול בבית שמש, עיר כתומה, שכונות אדומות, בדרך לסגר, ומתעסק בתיקים שלו, מתעסק במשפט שלו – –
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
– – מתעסק רק בעצמו.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
ועד שלא נחליף אותו ואת הממשלה הזו לא יהיה פה מי שיטפל בכלכלה ולא יהיה פה מי שיטפל במחלה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >>
כולכם צריכים ללכת הביתה, כי איבדתם כל קשר לאזרחי ישראל. מנותקים, נמאסתם.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת לפיד.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
מיקי – – –
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
ואנחנו נעבור להצבעה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
לא, לא. לא.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
לא. רגע, שנייה. רגע. חבר הכנסת לוי, בבקשה לשמור על השקט. אני מבקשת. רוצה להשיב גם חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. לרשותך עד שלוש דקות.
<< דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, תקשיבו: כן נתניהו, לא נתניהו – החוק הזה מדבר על נשיא המדינה. אנחנו ראינו מחזה שבו ראש הממשלה התייצב בבית משפט ולידו סוללה של שרים. זה מחזה לא טוב. נו, מה לעשות? חוץ מראש הממשלה יש מדינת ישראל, יש אזרחים, יש חיים. מדינת ישראל הייתה לפני ביבי ותהיה אחרי ביבי. תפנימו את זה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ומשפחתו זה לא הכול. אנחנו צריכים לשמור על המדינה שלנו. אנחנו צריכים לחשוב על דבר מאוד פשוט – –
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
– – מה ילמדו הילדים שלך ושלי בשיעורי אזרחות? מה יכתבו בספרים שם? איך אנחנו נדבר על הסיטואציה הזאת עוד עשור? תבינו, אין מה לעשות. בן אדם הכי חזק בעולם, לא משנה מה – ברגע שיש לו את העול הזה על הכתפיים זה משפיע על דרך קבלת ההחלטות; תרצו או לא תרצו. זה הטבע של האדם. הוא לא מנותק מהחיים שלו, מהמשפט שלו. אז מה אתם רוצים? שיהיה לנו נשיא עם כתב אישום?
<< קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אתם רוצים שזה יחלחל לאזרח מספר אחת? תבינו את זה. במדינת ישראל לא הכול זה ראש הממשלה בנימין נתניהו. יש המון דברים אחרים שהם הרבה יותר חשובים. חשוב מה ילמדו הילדים שלנו בספרי ההיסטוריה. חשוב מה יגידו עלינו בעולם. חשוב איך אנחנו נרגיש כאזרחים.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
חשוב – – –
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אם אני רואה, כאזרחית, איך מתקבלות ההחלטות: בבוקר סגר, בערב לא סגר; 30 ערים, 40, 10. תפנימו, איבדתם את האמון.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
למה איבדתם? כי החלטות מתקבלות על סמך שיקולים פוליטיים ואישיים, ולא על סמך ידע מקצועי והיגיון בריא.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אז אותו הדבר. אני לא רוצה לראות נשיא מדינה שמכהן תחת כתבי אישום. זה לא טוב, זה לא בריא, זה לא מכובד. על זה החוק הזה. תעזבו אותי מביבי, כי לא הכול במדינת ישראל זה בנימין נתניהו, עם כל הכבוד לתרומתו. הוא צריך לנהל את המשפט שלו. אני מאחלת לו שהוא יצא מזה זכאי. יכול להיות שלא.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
אני מודה לך – – –
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
הדבר האחרון שאני רוצה לראות הוא שהוא נכנס לכלא במדי אסיר.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
מי שנאשם באלימות – – – הוא לא יכול להיות? מי שנאשם בעבר באלימות כלפי – – – גם לא יכול להיות? זה גם בחוק?
<< דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
תבינו, יש חיים, יש כבוד, יש אזרחים, יש ילדים שלנו. אני מאחלת לבנימין נתניהו שיצא זכאי. אבל גם כן, אני כאזרחית לא רוצה לראות את המחזה המביש הזה. ובסוף, אני רוצה לדעת דבר פשוט, שהקודקודים של המדינה מקבלים החלטות על סמך השכל הישר ולא על סמך שיקולים פוליטיים ואישיים. על זה החוק. אני לא רוצה לראות נשיא תחת כתב אישום. תודה רבה.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
מה עם מי שנאשם בעבר באלימות כלפי ילד בן 13, גם כלול בחוק שלך?
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >>
קרעי, לך עדיף לסתום את הפה. זה הרבה יותר בריא.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
תודה רבה, חברת הכנסת מלינובסקי. ורוצה להשיב גם חברת הכנסת מרב מיכאלי.
<< קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
תשאל את אלי ישי מה קורה איתו.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >>
תקשיב למשהו, זה ייגמר בזה שאני ארביץ לך. תסתום את הפה. די.
<< קריאה >> קריאות << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, לרשותך עד שלוש דקות.
<< דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >>
דודי אמסלם, אבל לא ענית לנו. איך יכול להיות נשיא עם כתב אישום? איך יכול להיות נשיא עם כתב אישום? לא הבנתי. איך יכול להיות נשיא עם כתב אישום? הרי אפילו ראש ממשלה עם כתב אישום זה אסון, וזה לא יכול להיות, וזה בלתי מתקבל על הדעת וזה בלתי סביר. הרי מרגע שיש לנתניהו כתבי אישום, הוא מתעסק רק בזה. הוא לא עושה שום דבר אחר. ואומנם הוא גם קודם היה כזה, אבל מאז הוא הפך להיות באמת בלתי ראוי, בלתי סביר, בלתי הגון, אפילו בלתי יעיל, בלתי מתקבל על הדעת. ממש, נתניהו הוא בלתי מתקבל על הדעת. הוא לא יכול להיות ראש ממשלה, והוא בטח לא יכול להיות נשיא. בקיצור, אדוני, הדבר שאמור להיות מובן מאליו – ראש ממשלה צריך להיות נקי מחשדות בשביל שהציבור תוכל להאמין לו בדברים שהוא עושה – –
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >>
– – כי היום הציבור לא מאמינה שבאמת רוצים לעשות משהו בשבילה. המציאות מוכיחה את זה – הכסף לא מגיע אליהם, הקצבאות לא מספיקות בשבילם, העסקים שלהם נסגרים – –
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
מה יש לך לומר על שי ניצן עם החשיפה של עמית סגל?
<< דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >>
– – אין שום הגינות בהתייחסות אליהם. הציבור לא מאמינה לאדם שיש נגדו שלושה כתבי אישום – –
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
מה יש לומר על – – – שלטון החוק?
<< דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >>
– – איך היא תאמין לנשיא שיש נגדו כתב אישום?
בקיצור, אדוני: בלתי סביר, בלתי מתקבל על הדעת. ביבי הוא פשוט בלתי. ולכן, הוא לא יכול להיות ראש ממשלה. ואנחנו חייבות וחייבים לוודא שלא יהיה לנו כזה נשיא – בלתי ראוי, בלתי הגון, בלתי מתקבל על הדעת. ביבי, הוא בלתי. היידה.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
מה יש לך לומר על כנופיית שלטון החוק ועל שי ניצן, שמסתיר את המידע והאמת מהציבור?
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
חברת הכנסת מרב מיכאלי, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' וחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, השר דוד אמסלם מבקש את הזמן להשיב לכם, בנוסף. הוא יכול להשיב רק בהסכמתכם. האם אתם מסכימים לתת לו את ההזדמנות להשיב לכם?
<< קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >>
לא לא לא.
<< קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
לא לא לא.
<< קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >>
לא לא לא.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
היה לנו מספיק.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
אוקיי. לצערי, הם מסרבים. אני מתנצלת, כבוד השר, ולכן אנחנו נעבור להצבעה.
האופוזיציה ביקשה הצבעה שמית על ההצעה הראשונה – הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה), של חבר הכנסת יואב סלגוביץ' וקבוצת חברי הכנסת. מזכירת הכנסת, נא להתחיל בהצבעה השמית.
<< קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול – נגד
סמי אבו שחאדה – אינו נוכח
אלי אבידר – בעד
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
ינון אזולאי – אינו נוכח
ישראל אייכלר – נגד
קארין אלהרר – אינה נוכחת
סעיד אלחרומי – בעד
זאב אלקין – נגד
דוד אמסלם – נגד
אופיר אקוניס – נגד
משה ארבל – אינו נוכח
גבי אשכנזי – אינו נוכח
יעקב אשר – נגד
אוריאל בוסו – נגד
דוד ביטן – אינו נוכח
רם בן ברק – בעד
נפתלי בנט – אינו נוכח
אורנה ברביבאי – בעד
אליהו ברוכי – נגד
קרן ברק – נגד
ניר ברקת – נגד
יוסף ג'בארין – בעד
יאיר גולן – בעד
מאי גולן – נגד
איתן גינזבורג – אינו נוכח
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
עוזי דיין – נגד
אבי דיכטר – נגד
צבי האוזר – נגד
ניצן הורוביץ – בעד
עמית הלוי – נגד
צחי הנגבי – נגד
יועז הנדל – אינו נוכח
שרן מרים השכל – נגד
מיכל וונש – אינה נוכחת
מכלוף מיקי זוהר – נגד
תמר זנדברג – בעד
אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת
אליהו חסיד – נגד
ווליד טאהא – אינו נוכח
בועז טופורובסקי – בעד
אחמד טיבי – אינו נוכח
יוסף טייב – נגד
יעקב טסלר – אינו נוכח
דסטה גדי יברקן – אינו נוכח
היבה יזבק – אינה נוכחת
עומר ינקלביץ' – נגד
משה יעלון – בעד
אלי כהן – אינו נוכח
יצחק כהן – אינו נוכח
מאיר כהן – בעד
מירב כהן – אינה נוכחת
מתן כהנא – אינו נוכח
ע'דיר כמאל מריח – בעד
עופר כסיף – בעד
אופיר כץ – אינו נוכח
חיים כץ – אינו נוכח
ישראל כץ – אינו נוכח
יוראי להב הרצנו – בעד
מיקי לוי – בעד
אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת
יריב לוין – אינו נוכח
אביגדור ליברמן – בעד
יאיר לפיד – בעד
אוסנת הילה מארק – נגד
פטין מולא – נגד
מרב מיכאלי – בעד
יוליה מלינובסקי קונין – בעד
מיכאל מלכיאלי – נגד
יעקב מרגי – נגד
משולם נהרי – נגד
אבי ניסנקורן – אינו נוכח
בנימין נתניהו – אינו נוכח
סונדוס סאלח – אינה נוכחת
יואב סגלוביץ' – בעד
יבגני סובה – בעד
אופיר סופר – אינו נוכח
בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח
אוסאמה סעדי – אינו נוכח
גדעון סער – אינו נוכח
מנסור עבאס – אינו נוכח
איימן עודה – אינו נוכח
חוה אתי עטייה – נגד
חמד עמאר – בעד
ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח
עודד פורר – בעד
יצחק פינדרוס – נגד
טלי פלוסקוב – נגד
אורלי פרומן – בעד
תהלה פרידמן – אינה נוכחת
עמיר פרץ – אינו נוכח
רפי פרץ – נגד
אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת
עינב קאבלה – אינה נוכחת
אנדרי קוז'ינוב – בעד
אלכס קושניר – בעד
יואב קיש – אינו נוכח
אריאל קלנר – נגד
שלמה קרעי – נגד
מירי מרים רגב – אינה נוכחת
עידן רול – בעד
יואל רזבוזוב – בעד
יפעת שאשא ביטון – נגד
אנטאנס שחאדה – אינו נוכח
יובל שטייניץ – אינו נוכח
קטי קטרין שטרית – נגד
אלעזר שטרן – בעד
הילה שי וזאן – נגד
מיכל שיר סגמן – נגד
עפר שלח – בעד
איציק שמולי – אינו נוכח
רם שפע – אינו נוכח
איילת שקד – אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
פנינה תמנו – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
נא לקרוא שוב את רשימת חברי הכנסת.
<< קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >>
(קוראת בשמות חברי הכנסת)
סמי אבו שחאדה – אינו נוכח
יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
ינון אזולאי – אינו נוכח
קארין אלהרר – אינה נוכחת
משה ארבל – אינו נוכח
גבי אשכנזי – אינו נוכח
דוד ביטן – אינו נוכח
נפתלי בנט – אינו נוכח
איתן גינזבורג – אינו נוכח
יואב גלנט – אינו נוכח
גילה גמליאל – אינה נוכחת
בנימין גנץ – אינו נוכח
משה גפני – אינו נוכח
יועז הנדל – אינו נוכח
מיכל וונש – אינה נוכחת
אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת
ווליד טאהא – אינו נוכח
אחמד טיבי – אינו נוכח
יעקב טסלר – אינו נוכח
דסטה גדי יברקן – אינו נוכח
היבה יזבק – אינה נוכחת
אלי כהן – אינו נוכח
יצחק כהן – אינו נוכח
מירב כהן – אינה נוכחת
מתן כהנא – אינו נוכח
אופיר כץ – אינו נוכח
חיים כץ – אינו נוכח
ישראל כץ – אינו נוכח
אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת
יריב לוין – אינו נוכח
אבי ניסנקורן – אינו נוכח
בנימין נתניהו – אינו נוכח
סונדוס סאלח – אינה נוכחת
אופיר סופר – אינו נוכח
בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח
אוסאמה סעדי – אינו נוכח
גדעון סער – אינו נוכח
מנסור עבאס – אינו נוכח
איימן עודה – אינו נוכח
ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח
תהלה פרידמן – אינה נוכחת
עמיר פרץ – אינו נוכח
אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת
עינב קאבלה – אינה נוכחת
יואב קיש – אינו נוכח
מירי מרים רגב – אינה נוכחת
אנטאנס שחאדה – אינו נוכח
יובל שטייניץ – אינו נוכח
איציק שמולי – אינו נוכח
רם שפע – אינו נוכח
איילת שקד – אינה נוכחת
עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
פנינה תמנו – אינה נוכחת
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
האם יש עוד חבר כנסת במליאה שטרם הצביע ונמצא, או רוצה להצביע?
<< קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >>
(קוראת בשם חבר הכנסת)
איתן גינזבורג – נגד
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
תמה ההצבעה. מזכירת הכנסת, נא לספור את הקולות. אני רק מזכירה: לאחר ההכרזה, שתי הצבעות אלקטרוניות. אני מבקשת מכולם לשבת במקומם. התוצאות הן: 30 בעד, 37 נגד. ההצעה לא עברה, היא מוסרת מסדר-היום.
אנחנו נעבור להצבעה הבאה, אלקטרונית. הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות), של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי קונין וקבוצת חברי הכנסת – נא להצביע. מי בעד? ומי נגד?
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 34
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות) לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
התוצאה היא 26 בעד, 35 נגד. אני מוסיפה גם את קרן ברק כקול נוסף נגד. ההצעה לא עברה, היא מוסרת מסדר-היום.
אנחנו נעבור להצעה השלישית: הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור מועמדות וכהונה לנאשם או למורשע בפלילים), של חברת הכנסת מרב מיכאלי. נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 34
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור מועמדות וכהונה לנאשם או למורשע בפלילים) לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
27 בעד, כולל חבר הכנסת אחמד טיבי, 35 נגד, כולל חברת הכנסת קרן ברק. ההצעה לא עברה, ולכן גם היא מוסרת מסדר-היום.
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה.
<< דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >>
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות הצעה לסדר-היום של חברי הכנסת יבגני סובה, אנדרי קוז'ינוב, ניצן הורוביץ ושרן מרים השכל בנושא: מתן פתרון מיידי לזוגות לפני הנישואים שנמנע מהם לרשום את הנישואים גם בחו"ל עקב משבר הקורונה. תודה.
<< הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים בעד עובד בעבודה מהבית), התש"ף–2020 << הצח >>
[הצעת חוק פ/1522/23; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת אורנה ברביבאי)
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
נעבור להצעה הבאה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים בעד עובד בעבודה מהבית), התש"ף–2020, של חברת הכנסת אורנה ברביבאי. לרשותך עד עשר דקות כדי לנמק את ההצעה.
<< דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
שלום, צוהריים טובים. כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת להביא בפניכם את הצעת חוק הביטוח הלאומי, שמתייחסת לתיקון לדמי ביטוח מופחתים בעד עובד בעבודה מהבית. למשבר הגלובלי שיצרה מגפת הקורונה, ובוודאי להיקף התחלואה בישראל – אנחנו יודעים שאנחנו מובילים בעולם, לצערנו – יש השפעה ישירה על היקף המובטלים ועל שוק העבודה. התעלמות מהנסיבות החדשות שנוצרו בשל השינויים בכלכלה, בחינוך ובתעסוקה, לא תאפשר לנו למקסם את היתרון המובהק ביותר שלנו, היתרון האנושי. מצופה מאיתנו, בבית המחוקקים, לקדם חוקים המותאמים לשינויים הגדולים העוברים עלינו בעולם ובארץ בכל תחומי החיים, ובכללם ההשלכות שיש לקורונה על שוק העבודה. כנבחרי ציבור עלינו להכיר בשינויים, ובעיקר להיות רלוונטיים ומותאמים לצרכים.
בישראל יש כיום מאות אלפי מובטלים. אני לא יודעת להגיד את המספר, כי כל אחד מפרסם מספר אחר, ואצלנו, בהיעדר בסיס נתונים, כל מספר קובע; סדר גודל של 20% אבטלה זה פחות או יותר המוסכם על רובנו. אנחנו צריכים לחשוב על דרכים יצירתיות לעודד חזרה מהירה למעגל העבודה, הן בשל החשיבות שיש לעבודה על החיים של כל אדם והן בשל ההשפעות שיש לכך על הכלכלה בטווח הקצר וארוך. הקורונה פה כדי להישאר, וכשהיא תחלוף, מי יודע איזה משבר יכול להגיע ומה יחייב אותנו להתנהל אחרת.
אנחנו לא יכולים לחזור אחורה, זה ברור, גם בהקשרים רחבים של מציאות החיים שלנו, ובוודאי בהיבטים של שוק העבודה. לצערי, גם בעולם העבודה נשים נפגעות ראשונות. אנחנו רואים את זה בכל תחומי החיים ושוב, גם כאן. נשים נמצאות בחזית המאבק בקורונה. הן מהוות סדר גודל של 70% מכוח העבודה הרפואי – הן רופאות, אחיות, עובדות מעבדה, מטפלות סיעודיות ועוד. נשים הן גם הרוב בתחומי העבודה הסוציאלית והחינוך – מערכים שהוזנחו ודורשים הכרה בחשיבותם ובהשפעה שיש להם על האזרחים דווקא בעיתות משבר. אם זה לא מספיק, השבתת מערכת החינוך הוכיחה כי נשים הן הראשונות לשאת את נטל הפגיעה ולאבד את מקום עבודתן. אם כך, לא פלא שרוב המובטלים הם למעשה נשים מובטלות.
חלק מהשינויים כבר קורים, והם מראים לכולנו את הכיוון שאליו צועד עולם העבודה. קריירות מפוארות אינן רלוונטיות יותר, מקצועות רבים נוצרים בעוד אחרים נעלמים, פתרונות טכנולוגיים מוטמעים יותר ויותר בכל מקומות העבודה ומחליפים מפגשים פרונטליים. דרכי ניהול משתנות, מצטמצם הפער בין האקדמיה והפרקטיקה, ועובדים רוכשים בעצמם כלים הכרחיים לשינויים בעולם העבודה הדינמי, כשהאחריות הופכת יותר ויותר – על הפרט, האדם עצמו; מודלי העסקה גמישים וחדשים נוצרים: עובדים בחלקי משרה ושכירים שהם גם עצמאים. אחד השינויים המשמעותיים שהאיץ משבר הקורונה והצורך בריחוק חברתי הוא מודל עבודה מרחוק – תקראו לזה מרחוק, תקראו לזה כזה שחלק ממנו בבית, אבל מודל שמאפשר לאנשים לא להגיע למקום עבודתם ועדיין לתרום, להשפיע ולהיות חלק משוק העבודה.
הצעת החוק שאני מביאה בפניכם היום, מציעה תמרוץ למעסיק המאפשר לעובד עבודה מהבית. מומלץ לבצע שינוי בשיעור ההפרשה של המעסיק לביטוח לאומי. עבור כל יום עבודה מהבית של העובד ישלם המעסיק 10% פחות מדמי הביטוח הלאומי, עד לתקרה של 50%. אנחנו מבינים שזה win–win, גם למעסיק וגם לעובד. השינוי יכול להתחיל בהצעת החוק ולהתרחב לתחומים נוספים: מיסוי, תמרוץ ואטרקטיביות מקום העבודה.
מובן שעבודה מהבית אינה מתאימה לכל מקום עבודה, וגם לא לכל עובד. אבל לאלו שיכולים לאמץ אותה היא יוצרת יתרונות רבים לעובד, למעסיק, לקהילה ולמדינה. אני הסתכלתי, יש פה מגוון של תחומים שבהם זה יכול לשפר את איכות החיים של כולנו, ודי אם אני אדבר על תחבורה, צמצום העומס בכבישים. על פי בנק ישראל עלות העומס בכבישים רק ב-2019, שנה אחת, הייתה יכולה לעמוד על 35 מיליארד שקלים. הגנת הסביבה – פחות מקום למשרדים, פחות זיהום בכבישים. אם מתבוננים בראיית מאקרו – יש ועדה, שהגישה את הממצאים שלה רק השנה, מטעם משרד התחבורה והגנת הסביבה ביחד, שאומרת שהעבודה מהבית יוצרת חיסכון למשק של 850 מיליון שקל בשנה. את אותם מיליונים אפשר להשקיע בחזרה בכל הנפגעים היום בגלל הקורונה, ובכלל, בסדרי עדיפויות נורמליים של מדינה מתוקנת שרואה את האזרח במרכז.
יש לכך השפעה גם על פריון בשוק העבודה, על שביעות רצון והתאמה לצרכים השונים של עובדים במנעד רחב עם צרכים שונים. אנחנו יודעים ששוק העבודה הולך לכיוון שבו אנחנו צריכים לתפור חליפה לפי מידה כדי לשמר את העובדים הטובים ביותר. זה מקל על גיוס עובדים. אני מגיעה מעולם משאבי אנוש. אני אומרת לכם, זה בהחלט יכול לסייע. זה מוריד את קצב תחלופת העובדים, זה מאפשר לספק למעסיקים כלי ניהול נוסף לשימור עובדים הרואים יתרון בעבודה מרחוק – ושוב, כל אחד על פי צרכיו. זה גם מאפשר הקטנת עלויות למעסיק, גם של שכירות, גם של מינהלות, גם של ציוד, ואם החוק יתקבל, אז בוודאי – גם בהיבט של תשלום ביטוח לאומי למי שעובד מהבית.
אם זה לא מספיק, אז בואו נדבר גם על התייעלות בסקטור הציבורי. על פי מחקר בממ"מ שלנו כאן, בכנסת, שפורסם לאחרונה, עבודה מהבית של 22% מהעובדים במגזר הציבורי, רק 22% מהם, בהיקף של יום אחד בשבוע, לא יותר מזה, תחסוך למשק עשרות מיליונים בשנה. לא נעלמת מעיניי החשיבות של שיפור תהליכי עבודה בסקטור הציבורי, ומה אם לא זה יכול לקדם ולהחיש את השירות המקוון, שממילא נדרש כדי לשפר את השירות לאזרחים? אתם יודעים שאנחנו, הסקטור הציבורי, סדר גודל של שליש משוק העבודה. אז אם דיברתי רק על 22%, מה המשמעות כשאנחנו מסתכלים על כל השליש, ואיך זה יכול להשפיע ולקדם.
צמצום פערים ושוויון הזדמנויות – ברור לנו שבעלי מוגבלויות יכולים לראות בחוק הזה סוג של הזדמנות; פריפריה, מגזרים שונים, נשים – עוד פעם, מגזרים: חרדים, ערבים – בהיבט של יכולת לעבוד מרחוק, לעבוד מהבית ועדיין להיות חלק משוק העבודה. זה ברור לגמרי. כשאני מסתכלת על מגדר, רק השבוע צוין יום השכר השווה ולמדנו כולנו שאישה בישראל מרוויחה פחות מ-70% בהשוואה לכל גבר, והפער רק הולך וגדל. אז מה אם לא החוק הזה יכול לסייע לה גם להיות שייכת למעגל העבודה וגם לעבוד מהבית במידה שהיא תרצה? אנחנו נמצאים היום, לדעתי, בסדר גודל, במקום השלישי בטבלת ה-OECD מלמטה בפערים בשכר בין גברים לנשים.
לסיכום אני רוצה לומר שאם הקורונה כבר כאן ויש לנו הרבה מאוד נקודות תורפה שמשפיעות גם על הכלכלה, גם על הבריאות, גם על החיים של כולנו כאן, בואו ננסה לפחות לשפר במה שאנחנו יכולים את איכות חייהם של האזרחים, ונקדם חקיקה המאפשרת גמישות תעסוקתית לעובדים ותמריצים כלכליים למעסיקים. אני מבקשת מהח"כים להצביע בעד החוק ולשים, לשם שינוי, את טובת האזרח מעל שיקולי אופוזיציה–קואליציה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
תודה רבה לחברת הכנסת אורנה ברביבאי. יעלה וישיב על ההצעה סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משולם נהרי. לרשותך עד עשר דקות.
<< דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת ברביבאי, חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, קובע את שיעור דמי הביטוח לענפי הביטוח השונים שעליהם מופקד המוסד לביטוח לאומי. שיעור דמי הביטוח לענף נפגעי עבודה כיום הוא 0.47% בגין שכר של עד 6,331 שקלים, ומעל לשכר זה – 2.06%. תקופת משבר נגיף הקורונה הצריכה שינויים רבים בהתנהלות ציבור העובדים והמעסיקים כאחד ואף היערכות של הרשויות השונות, לרבות המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, בתקופה זו של ריחוק חברתי נדרשו עובדים רבים למצוא הסדרי עבודה חלופיים, לרבות הסדרים שונים ועבודה מהבית. הצעת החוק מבקשת לקבוע שיעור דמי ביטוח מופחתים בענף נפגעי העבודה לגבי עובד המועסק בהסדר עבודה מהבית בידי מעסיק של 20 עובדים לפחות. שיעור ההפחתה המוצע הוא בשיעור של עשירית משיעור דמי הביטוח לענף נפגעי העבודה בעד כל יום בשבוע שבו מועסק העובד בביתו ולא פחות ממחצית השיעור לענף.
מטרות חשובות אלו של הצעת החוק – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
מה זה, חלוקת תיקים?
מטרות חשובות אלו של הצעת החוק, ובעיקרן תמריץ להעסקה מרחוק, אף שתכליתן ראויה, אינן עולות בהכרח עם תכליות הביטוח הסוציאלי, שעליו מופקד המוסד: ביטוח המבוטחים למקרה של אירוע מזכה או נזקקות, חלילה. דמי הביטוח הלאומי מהווים מקור עיקרי לתשלום הגמלאות שעליהן מופקד המוסד, והפחתת מקור זה משמעו פגיעה בהכנסות המוסד – וחלילה, ביכולתו לשלם גמלאות. יש לציין כי כיום נגבים דמי הביטוח הלאומי על בסיס הכנסה חודשית ואין למוסד לביטוח לאומי מידע על היקף העסקה ברמת השבוע או היום. בנוסף, ההצעה מבקשת ליתן את ההטבה רק למעסיק המעסיק מעל 20 עובדים, וזאת ללא התייחסות למעסיקים קטנים ועצמאים. לכ-10% מהמעסיקים יש 20 עובדים ומעלה. אף על פי שייתכן שהסיכון להתרחשות תאונה בדרך לעבודה יפחת כתוצאה מהעסקה מהבית, הרי שלא ניתן להעריך אם תהיה לכך השלכה על התשלומים בענף נפגעי העבודה, כמו גם על הסיכון הנוסף להתרחשות תאונות בבית. משכך, המוסד סבור כי הגם שתכלית ההצעה ראויה, מוצע לקדם את העניין בדרך של מתן תמריצים אחרים למעסיקים במישור התעסוקתי-כלכלי ולא במישור הביטחון הסוציאלי.
עלות ההצעה, בהנחה שלפיה ל-20% מהעובדים תינתן אפשרות לעבוד מהבית, היא כ-0.5 מיליארד ש"ח בשנה, וזה על בסיס הנתונים שהיו בפועל ב-2019, ואז היה מדובר ב-6.5 מיליארד ש"ח. זאת הייתה העלות לנפגעי העבודה, כאשר לפחות 75% מהשכירים עובדים אצל מעסיקים שיש להם למעלה מ-20 עובדים – מה המצב?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תמשיך.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
אני רק לא מבין למה ההצעה הזאת לא באה לוועדת שרים לענייני חקיקה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כי אין ועדת שרים לענייני חקיקה.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
זו הסיבה? כן, אבל אני חושב שהצעות כאלה – כשמדובר בהצעה טובה, הצעה ראויה אבל הצעה שיש לה גם השלכות, צריך לבדוק את כל ההיבטים ולקיים דיון בנושא הזה. חבל, זאת יכולה להיות הצעה טובה אבל חבל להביא אותה ובסוף היא נופלת, כשאפשר לקיים דיון, לבדוק ולראות. בסופו של דבר, אנחנו נמצאים היום בתקופת הקורונה, ובתקופה הזאת נבחנים הרבה דברים שיש להם השלכות. בכל פעם אנחנו מגלים תחום אחר שפוגע ואנשים נפגעים שם, אם אלה מעסיקים ואם אלה עובדים, ומנסים לחפש פתרונות. כל הזמן אנחנו עוסקים בתיקון של ליקויים או בדברים שצריך לעשות לטובת העובדים. אני הייתי מציע לך לדחות את ההצבעה ולהביא את זה לדיון. לנסות לקדם את הנושא הזה. לדעתי חבל שההצעה תיפול. בכל זאת מדובר פה במשהו שהוא לטובתם של העובדים, אורנה.
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
לא, אני מתעקשת להצביע.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
טוב. אני רוצה לומר משהו שקשור לימים האלה, לימים שלפני ראש השנה.
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
פרשת השבוע.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
כן, כן. או פרשת השבוע או מענייני דיומא, וגם פרשת השבוע היא מענייני דיומא, מפני שפרשת ניצבים, יגיד לך גם מאיר, היא תמיד סמוך לראש השנה. זו פרשה שמדברת על אחדות. "אתם נצבים היום כלכם – – – ראשיכם, שבטיכם, זקניכם – – –".
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
אין אחדות בקואליציה. אתה רוצה שתהיה אחדות בעם? איזה אחדות? ראית את הקרקס שהיה פה קודם?
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
מישהו אמר: אם כל אחד ינקה לפתח ביתו, והייתה החצר נקייה.
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
בוא נתחיל בקואליציה שתנקה את פתח ביתה, ואחר כך נמשיך.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
כל אחד צריך לתרום את חלקו ולא להמתין שהשני יעשה. משה רבנו, אדם שהנהיג את הציבור לאורך תקופה ארוכה, אדם שתרם את חייו, את משפחתו, את כל-כולו להנהגה של עם ישראל, היה אכפת לו הציבור שלו – לפני שהוא נפרד מן העולם, מה הוא בוחר להגיד להם, איזה טיפ הוא נותן להם? הוא אומר להם: רבותיי, אני מכיר אתכם. אני עברתי איתכם הרבה. תמיד הייתם מתלוננים, תמיד היו ויכוחים.
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
עם קשה עורף.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
תמיד הייתה שנאה, תמיד היו מחלוקות, תמיד אנשים לא היו מרוצים, תמיד אנשים רצו יותר וכשנתנו להם – התלוננו. אני אומר לכם, מכיר אתכם טוב. אתם רוצים לשרוד, אתם רוצים להתקיים? "אתם נצבים היום כלכם – – – ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושטריכם – – – טפיכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך, מחטב עציך עד שאב מימיך". כל המעמדות – ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, שוטריכם – כולם בלי יוצא מן הכלל. אין הבדלי מעמדות, עד חוטבי עציכם.
<< קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
עליזה מאשרת לך לסיים.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
אם אתם תלכו יחד ותתחברו יחד, אף אחד לא יכול להזיק לכם, אף אחד לא יכול לפגוע בכם. גם הקורונה לא תפגע, אם תהיה אחדות, אם כולם יהיו מאוחדים.
ואני מסיים במשל יפה, לסיכום. היה זקן שהגיע זמנו להיפרד מן העולם, והוא שכב על ערש דווי וידע שימיו ספורים. קרא לבניו לצוות אותם ורצה לתת להם איזה טיפ לחיים. אמר להם: בניי – היו לו בנים חסונים, חזקים; אמר להם: הביאו לי חבילת קנים. הביאו לו חבילת קנים. אמר: אתם, החזקים, אני רוצה לראות מישהו שיכול לשבור את החבילה הזאת. הראשון מנסה, השני והשלישי וכן הלאה – אף אחד לא מצליח. הוא אמר: הביאו אליי את חבילת הקנים, ואני אראה לכם איך אני שובר אותה. אתה, שכיב מרע? הביאו לו. התיר את הקשרים, עוד קשר ועוד קשר. ואחר כך שלף קנה אחד ושבר אותו, ועוד קנה ושבר אותו, עד ששבר את כל החבילה. אמר להם: בניי, אם תהיו מאוחדים וקשורים כמו חבילת הקנים, אף כוח שבעולם לא יכול לשבור אתכם, אבל אם אתם תורידו את הקשרים ותיפרדו אחד מהשני, כל שכיב מרע יכול להזיק לכם ולפגוע בכם. מכאן, אמר להם משה רבנו: אחדות. אחדות זה הקיום שלנו, זה סוד קיומנו וזה מה שייתן לנו לחיות זה בצד זה, ולא זה תלוי ליד זה. תודה.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
תודה רבה לך, סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי. חברת הכנסת אורנה ברביבאי, האם את מעוניינת להשיב? לא.
אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים בעד עובד בעבודה מהבית), התש"ף–2020, של חברת הכנסת אורנה ברביבאי. מי בעד? מי נגד? נא הצביע.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 37
נמנעים – אין
ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים בעד עובד בעבודה מהבית), התש"ף–2020, לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
במערכת – 14 בעד, 37 נגד. אני מוסיפה בעד את חברי הכנסת אורנה ברביבאי, יבגני סובה, אלי אבידר, עודד פורר – היית בתוך המליאה? וחברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, כולם בעד. 19 בעד, 37 נגד. ההצעה לא עברה, ולכן היא מוסרת מסדר-היום.
<< הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: המחסור באלפי חדרי לימוד בבתי הספר בחברה הערבית << הלסי >>
<< יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >>
נעבור להצעה לסדר-היום בדבר הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: המחסור באלפי חדרי לימוד בבתי הספר בחברה הערבית, מס' 1351, של חבר הכנסת ווליד טאהא. ישיב סגן שר החינוך מאיר פרוש. חבר הכנסת ווליד טאהא, אתה מוזמן לבוא ולנמק את הצעתך. לרשותך עד עשר דקות.
<< דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, בבוקר התחלנו את היום בדיון בוועדת החינוך בנושא שקשור בקליטת מורים ומורות ערבים למערכת. הדיון היה סביב נושא שיטת הניקוד שבאמצעותה קולטים מורים ומורות ערבים. היא איננה קיימת בחברה היהודית. החברה היהודית כנראה איננה סובלת מעודף של מורות ומורים, ועל כן כל מי שמסיים את לימודיו ומבקש להיכנס למערכת, אין לו בעיה להיקלט ולהמשיך את עבודתו שם. בניגוד למה שקורה בחברה היהודית, בחברה הערבית יש עודף של למעלה מ-13,000 מורות ומורים שמחכים להיכנס לעבודה שלהם ומתקשים. הם מחכים שנים על גבי שנים כדי להיכנס.
אבל אני עכשיו אדבר על נושא אחר, שגם הוא מלווה את מערכת החינוך בחברה הערבית, וגם הוא מהווה עוד נושא כאוב וקשה מאוד במערכת החינוך הערבית, שמן הסתם הוא תוצאה של עשרות שנים של אפליה ואי-שוויון של המערכת. הכוונה שלי היא למחסור חמור מאוד בכיתות לימוד, לא רק בנגב, שידוע לכולם ששם סובלים סבל רב מאוד ממחסור בכיתות לימוד ואפילו מאי-קליטת אלפי ילדים בגילאי שלוש עד חמש – כמעט 3,000 ילדים נמצאים ללא מסגרת חינוך בכלל; אני מדבר על מחסור של למעלה מ-2,500 כיתות לימוד ביישובים הערביים, מחסור שמשרד החינוך הכיר בו, בצורך. כלומר, הרשויות הגישו בקשות להכרה בצורך של כיתות לימוד, משרד החינוך הכיר בכך שצריך לבנות את הכיתות האלה, ואולם עד היום הם לא עשו את זה. למעלה מ-2,500 כיתות לימוד – אלה נתונים של המשרד עצמו. ואני כמובן אינני מדבר על ירושלים המזרחית, ששם הקטסטרופה והאפליה הם תהומיים, אבל זה נושא אחר.
נושא המחסור בכיתות הלימוד בלט בכל הקושי שלו דווקא בתקופת הקורונה, כאשר התחיל הצורך ללמוד בקבוצות קטנות ובשיטת הפיצולים. אנחנו מדברים על מחסור שבפועל קיים במרבית היישובים הערביים. לבית ספר חסרות כיתות לימוד, הוא משתמש בכל חדרי השירות שברשותו כדי לנצלם ללמידה בפועל, ואז באה הקורונה והגיע הצורך לעשות פיצול ולעשות קבוצות והקבצות. בית הספר, שבלאו הכי סובל ממחסור חמור של כיתות לימוד, מבקשים ממנו להסתדר בלמידה בקבוצות במצב של תחלואה וקורונה.
הרי הנושא הזה היה צריך להדאיג כל ממשלה, ואני לא מדבר על האזרח הערבי שהיה צריך להיות מודאג. כל ממשלה בישראל הייתה צריכה להיות מודאגת מהמחסור החמור הזה, מהמחסור המזעזע בכיתות לימוד בחברה הערבית, והיא לא הייתה צריכה לחכות לנציג של הציבור הערבי כדי שיעלה לדוכן ויעלה צעקה כלפי המחסור החמור הזה, מחסור שאת תוצאותיו רואים בכל ההיבטים של החינוך. מדינת ישראל מככבת בעולם בפערים בין התלמידים על רקע לאומני, והיא נמצאת בראש הטבלה של הפערים הבין-לאומיים בתחום הזה. התוצאות של מבחני הפיז"ה הראו נתונים מזעזעים על הפערים בין התלמיד הערבי לבין התלמיד היהודי. תוצאות מבחני הבגרות שהתפרסמו מעידות על פערים אדירים בין התלמיד הערבי לתלמיד היהודי, ובכל הרמות שאנחנו רק נוגעים בהן אנחנו רואים את הפערים המדהימים בין ילד לילד במדינת ישראל. בין ילד לילד. ילד בן שש הוא ילד, בין אם הוא גר ביישוב יהודי ובין אם הוא גר ביישוב ערבי. ואולם ילד שגר ביישוב ערבי מוענש – מוענש – לעומת ילד שגר ביישוב יהודי. גם הפערים התקציביים, ברמת תקצוב, ידועים לכולם ומתפרסמים מדי פעם. בחינוך היסודי הפער בין תלמיד ערבי לתלמיד יהודי מגיע עד כדי 15%, בחטיבות הביניים הפער קופץ לכדי 35%, ובחינוך העל-יסודי הפער מגיע עד כמעט 70%. זה לא משהו שאי-אפשר לתקן, זה עניין של מדיניות, עניין של רצון, זה עניין של סדר-יום – מה כן רוצים, מה לא רוצים. המצב הזה צריך לבייש כל שר בממשלה, צריך לבייש את ממשלות ישראל לדורותיהן, ומישהו צריך לתת על זה את הדעת.
אי-אפשר שבשנת 2020 מערכת החינוך הערבית תסבול ממחסור של אלפי כיתות לימוד. זה עניין של כסף, עניין של החלטה פוליטית, זה לא מכה משמיים, זה לא משהו שאי-אפשר לסדר אותו. זה משהו שאפשר לטפל בו באמצעות החלטה. ולצערנו, החלטות – אין, ועל כן התלמיד הערבי מפגר בכל התחומים מכל תלמיד במדינת ישראל, והמצב הזה בלתי נסבל, בלתי סביר, וצריך לשנות אותו. אי-אפשר להמשיך עם המצב הזה. אי-אפשר להמשיך להתייחס לחינוך בחברה הערבית כאל משהו שצריך להוכיח בו ריבונות, ולא משהו שצריך לתת בו חינוך. זה משהו אבסורדי, שמתמשך לאורך כל העשורים ולאורך כל השנים, והגיעה העת לשנות אותו.
אני העליתי את ההצעה שלי לוועדת חקירה לבחינת נושא המחסור בכיתות לימוד. אבל לצערנו, מכיוון שאני יודע שהמחסור הוא פוליטי ולא מחסור אחר, והוא נוצר בכוונה תחילה ולא נוצר כתוצאה ממכת טבע, ואני יודע שאפילו שזו הצעה שכל חבר כנסת אמור לתמוך בה, לצערי היא הולכת להיזרק לפח וח"כים יתנגדו לה משיקולים זרים ולא לעניין ולא חינוכיים, גברתי היושבת-ראש, אני הופך את ההצעה שלי להצעה לסדר לדיון בוועדת החינוך. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
כהצעה לוועדה פרלמנטרית זה חייב להיות בוועדת הכנסת. הוא יכול? בעצם, אתה הופך את זה להצעה רגילה.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
נכון.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
אוקיי. אני מודה לך.
<< דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
תודה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
ישיב מאיר פרוש, סגן שר החינוך. בבקשה. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע ווליד טאהא, בשנת 2020 הוכר הצורך ב-2,838 כיתות לימוד בבתי הספר ובגני הילדים במגזר הלא-יהודי. המספר הזה, 2,838, זה כ-18% מהצורך הקיים בכל הארץ; זאת, כאשר חלקה של החברה הערבית בקרב האוכלוסייה הכללית עומד על כ-21%. כפי הידוע, על מנת שניתן יהיה לתקצב פרויקט לבינוי יש צורך בהגשת מסמכי קרקע על ידי הרשות – זה דבר בסיסי ראשון, אם יש מסמכי קרקע – וכאשר יש מסמכי קרקע, מתבקשים גם להביא תוכנית אדריכלית, פרויקט שהוא זמין לתקצוב. נכון להיום, לצערנו רק כ-200 כיתות במגזר הלא-יהודי נמצאות בסטטוס זה, וכמובן, הן יובאו לדיון בוועדות התקצוב הקרובות.
חשוב גם להביא כאן – מאחר שדובר על הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין הזה, אם כי זה הופך בסוף להצעה לסדר-היום – – –
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
למרות שזה עובר לוועדת החינוך, כן.
<< דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >>
אבל בכל אופן, חשוב להביא כאן את הניצול התקציבי של הרשויות במגזר הלא-יהודי. לדוגמה, בכפר קאסם הניצול התקציבי של הרשאות שכבר הועברו לרשות בשנים 2012–2020 עומד על כ-40% בלבד. באל-קסום הניצול התקציבי של הרשאות שהועברו לרשות בשנים 2012–2020 עומד על כ-55% בלבד.
אני מבקש להדגיש שבעשור האחרון הושקעו משאבים ומאמצים רבים לבינוי כיתות לימוד במגזר הלא-יהודי, והדבר גם ניכר בשטח. ואני אומר כאן במאמר לא מוסגר אפילו: גם כאשר נעשה מאמץ ברור שיש חסר גדול, אני לא מתכחש לכך. בשנים 2010–2020 הושקעו כ-23 מיליארד שקלים בבניית כ-30,000 כיתות לימוד חדשות בכל המגזרים, ומתוכן 7,056 כיתות לימוד במגזר הלא-יהודי, בהשקעה של קרוב ל-6 מיליארד שקלים. לפיכך, 24% מכלל הכיתות החדשות שנוספו בתקופה הזו נבנו במגזר הלא-יהודי.
מדי שנה בודק מינהל הפיתוח במשרד החינוך את הצורך בכיתות לימוד בכל רחבי הארץ ומתקצב רשויות לבינוי בהתאם לזמינות ובכפוף לתקציב הקיים. לנושא הבדואים בדרום, ישנה החלטת ממשלה, 2397, אשר המשרד פועל לפיה, לתקצוב בניית כיתות שלא יפחת מ-236 מיליון ש"ח בשנה, לשנים 2017–2020. לנושא הדרוזים, ישנה החלטת ממשלה, 959, שהמשרד פועל לפיה, לתקצוב של בניית 38 כיתות בשנה לשנים 2016–2020, וגם 8 מיליון שקלים בשנה לחידוש מבנים. במזרח העיר בירושלים כל פרויקט הזמין לתקצוב – מתוקצב. בנוסחה לתקצוב כיתות לימוד קיימים קריטריונים אשר מיטיבים עם הרשויות במגזר הלא-יהודי, כמו למשל קריטריון המצב הסוציו-אקונומי של כל רשות. וככל שזה נמוך, הציון גבוה יותר.
לכן, אני רוצה לומר כך: ביחס לעבר, אני חושב שלא הייתה תקופה כזאת משגשגת בתחום הבינוי של כיתות. ברור, כמו שאמרתי קודם, החוסר הוא גדול, אבל הבעיה היא גם בזמינות של קרקעות. אני רוצה רק לציין דוגמה. תוכנית החומש לכיתות, שהסתיימה ב-2016, עמדה על כ-8,000 כיתות בשנה. משרדי החינוך והאוצר הפעילו תוכנית חומש חדשה לשנים 2017–2021, ובתוכנית הזו מספר הכיתות לשנה הוכפל מכ-8,000 לכ-16,000 כיתות בשנה. כמובן, המגזר הערבי מקבל את חלקו, וכבר כעת החלו במשרד לגבש תוכניות חומש לשנים 2022–2026.
כמובן, שוב, יש חסר גדול גם במגזר הערבי, גם במגזר היהודי, ובמגזר היהודי, אני אומר לך, יש חסר גדול מאוד במגזר החרדי. אנחנו משתדלים להדביק את הקצב, אבל מאחר שגם המציע מבקש להעביר את זה לדיון בוועדה, אני באופן עקרוני מסכים לכך, והכנסת תחליט לאיזו ועדה זה עובר. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
טוב.
מאחר שההצעה עברה מבקשה לוועדת חקירה פרלמנטרית לדיון בוועדת החינוך, אנחנו עוברים להצבעה על המחסור באלפי חדרי לימוד בבתי ספר בחברה הערבית, בעצם להעברת הדיון לוועדת החינוך, בעד ונגד. כולם במקום? בבקשה, חברים, הצבעה.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
לפי ההצבעה הממוחשבת: בעד – חמישה, נגד – אף אחד. תכף אני מוסיפה. כן, בבקשה. ווליד טאהא – בעד; סעיד אלחרומי – בעד; אוסאמה – בעד; אימאן ח'טיב – בעד; קטי – בעד; תהלה פרידמן – בעד; רם שפע – בעד; דיכטר – בעד. סך הכול 13 בעד. ההצעה עוברת לדיון בוועדת החינוך. תודה.
<< הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: הפערים בין הצהרות ראש הממשלה ושר האוצר לבין ביצוע התקציב בפועל בתקופת משבר הקורונה << הלסי >>
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
אנחנו ממשיכים מכאן להצעה לסדר-היום בדבר הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: הפערים בין הצהרות ראש הממשלה ושר האוצר לבין ביצוע התקציב בפועל בתקופת משבר הקורונה, מס' 1443, של חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת פורר, בבקשה.
<< דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מי ישיב?
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
אמור להשיב לך סגן שר האוצר יצחק כהן. אני מקווה שהוא יגיע עד אז.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
איך הוא ישיב על הצעה כשהוא לא נמצא?
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
אני מקווה שהוא מאזין לך ממקום כלשהו במליאה. עשר דקות, בבקשה.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, בתחילת הדרך זה קרה אחת לשבוע; אחר כך זה קרה אחת לכמה שבועות. אבל תמיד, גברתי, זה דרמטי. תמיד זה קורה סמוך למהדורות החדשות של השעה 20:00. ואם יש משהו שממשלת ישראל הנוכחית מצטיינת בו זה הפקת מסיבות עיתונאים או תדרוכי עיתונאים או הצהרות לתקשורת או כל כינוי שתחליטו שמשמעו נתניהו – נתניהו, פודיום, דגלים מגוהצים מאחוריו, והרבה איפור ותפאורה. וכך, פעם אחר פעם, גברתי, מתכנס הציבור אל מול המסכים וממתין בקוצר רוח לשמוע איזו תוכנית יציג הפעם ראש הממשלה כדי להוציא את המשק מהבוץ. ואני חייב לומר את האמת, אם יש משהו שנתניהו מצטיין בו זה להציג תוכניות. הוא יודע להישיר את המבט אל המצלמה; הוא יודע לכוונן את קולו בדיוק לטון הנכון ולהניף את ידיו בדיוק בזמן. בהצהרות הללו הוא מצטיין. ההצהרות הן בזמן הנכון, עם תאורה מושלמת, עם אווירה מחשמלת. הוא טורף את המצלמה, אין מה לומר.
אבל אז האורות כבים; את הדגלים מאחסנים עד למסיבת העיתונאים הבאה, שבה יצהיר נתניהו בדיוק ההפך ממה שהצהיר במסיבת העיתונאים הנוכחית. שר האוצר עוד מגיע לתדרוכים הללו, אבל רק כדי שיהיה ברור ההבדל מי מציג מצוין ומי מציג פחות, מי בדיבור שוטף ומי פחות, שלא תתבלבלו ושלא תטעו לחשוב שאולי יש גם שר אוצר שיודע להציג כמו נתניהו. אין ספק שנתניהו הוא שחקן התיאטרון הטוב ביותר על המגרש הפוליטי. אולי בגלל זה, גברתי, הוא השאיר את התיאטראות סגורים עד לאחרונה, כדי למנוע את התחרות הזאת. הוא לא כל כך אוהב את התחרות, הוא אוהב אותה רק כשהיא נעשית בין חברי מפלגתו המשחרים לפתחו כדי לקבל עוד איזה ג'וב, עוד איזה תפקיד. אבל כשהמסך יורד, כשמגיעים לשלב הקשה שבו צריך לבצע, לא רק להציג – זה כל הסיפור. הממשלה הזו לא מנהלת, היא לא מושלת, היא מתנהלת. רואים את זה בגיבוש התוכניות. וכתוצאה מהשליפות האלה, שאתם עוד מעיזים לקרוא להן תוכניות, יש לכם, רבותיי, בעיה גם בביצועים.
לפני זמן לא רב עמדתי כאן והזהרתי אתכם מהתוכנית המטופשת של משרד האוצר לבזבז 6 מיליארד שקלים שהקציבו, כביכול, להחזרת עובדים לעבודה. אמרתי, או יותר נכון אמרנו, כל חברי ועדת הכספים, שאתם בונים את התוכנית הזאת עקום, באופן בלתי סביר, שלא תוכלו לבצע אותה, ומה שכן תבצעו ממנה לא יסייע לעסקים. אז בסוף מה קרה? ה-6 מיליארד התכווצו ל-5.4 מיליארד, אבל מתוכם בוצעו רק 200 מיליון שקלים. אדוני השר, 4% ביצוע. הסיוע לענף התיירות עומד על 43% ביצוע; פרק ההמשכיות העסקית, שמרכז את הסיוע לעסקים, שאתם ממשיכים לפגוע בהם בדרך ההתנהלות שלכם לעניין פתיחה וסגירה של המשק בתהליכי קבלת ההחלטות העקומים, שם רק 43% ביצוע.
אבל יש נושא אחד שהייתי מראה אותו גם כנושא הדגל שמייצג את ביצועי הממשלה – הכשרות מקצועיות. אדוני השר, שר התקשורת, אדוני שר התקשורת יועז הנדל, יועז – להכשרות מקצועיות תקצבה הממשלה 275 מיליון שקלים; יש לך מושג כמה ביצעה הממשלה בנושא הזה, יש לך השערה? אני אקל עליך – אפס. אפס בביצוע. 275 מיליון שקלים, בוצעו אפס. הבעיה היא שלא משנה כמה הייתם שמים על הסעיף הזה – 300, 400, 500 – כשהביצוע אפס, אין משמעות למה שאתם מתקצבים.
מתחילת המשבר דרשנו סיוע למגזר השלישי. חברת הכנסת, השרה אורית פרקש הכהן, היית חלק מוועדת הכספים כשדרשנו סיוע למגזר השלישי והיית חלק מוועדת הכספים כשהעברנו ודרשנו שזה יופיע בחוק – 230 מיליון שקל סיוע למגזר השלישי. כמה ביצעה הממשלה? אפס, אפס מתוך התקציב הזה. זה לא שאין כסף, זה לא שהתקציב לא קיים, זה שאתם פשוט חסרי יכולת. איך אתם לא מתביישים פעם אחר פעם לבוא ולהישיר מבט לאזרחים – –
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
זה בגלל שלא נתתם להעביר את הכספים.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
– – ולהגיד: ביצענו אפס. זה בגלל וזה בגלל וזה בגלל, אבל אני אומר לך, חבר הכנסת קרעי, מה אתם עושים, על כל שלל השרים שלכם וסגני השרים שלכם, אם בסוף בביצועים יש לכם אפס? הממשלה הזאת, שהרשימה של ביצועי האפס שלה עוד ארוכה – נלחמתם, ודרשתם בוועדת הכספים 700 מיליון שקלים לטובת תווי מזון לאוכלוסיות מוחלשות; כמה ביצעתם מתוך ה-700? אפס. אפס ועוד אפס ועוד אפס שווה אפס בביצוע.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
העובדות אף פעם לא מבלבלות אותך.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
יש לכם פעמים שאתם מבריקים. למשל, בפרק האצה ופיתוח של המשק – 31% ביצוע; בנושא של האצת פרויקטי דיגיטציה למרחוק, אולי אחד הנושאים הכי קריטיים וחשובים כדי שלדור הצעיר לא תהיה עוד שנה אבודה – אתה יודע מה אחוזי הביצוע שם? 10% ביצוע בלבד, שמצטרפים ל-12% אחוזי ביצוע בהאצת פרויקטי תשתית בתחום ההייטק. בסך הכול הצלחתם לבצע 52% מהתקציב שיועד לתקופה הזאת כדי לסייע למשק הזה במשבר הקורונה. המשמעות, רבותיי וגברתי וגבירותיי, שבין ההצהרות של ראש הממשלה ושר האוצר לבין המציאות בשטח קיים נתק; לא נתק – תהום פעורה בין ההצהרות לבין הביצוע, ונראה לי שאתם צריכים תקציב מיוחד שיאיץ בכם ללמוד איך מבצעים, איך מנהלים, איך מובילים.
לאחרונה התפטר הממונה על התקציבים, תוך שהוא משאיר כתב אישום חמור על דרך ההתנהלות של הממשלה. חשוב לי להבהיר: יש לי והיו לי מחלוקות קשות עם אגף התקציבים; ביושבי כיושב-ראש ועדת הכספים לא חסכתי מהם ביקורת מעולם, אבל לא העזתי מעולם לחשוב שאני לא צריך לשמוע אותם. לא רק שאני צריך לשמוע אותם – גם להקשיב להם, ללמוד מהם, ואחר כך לקבל את ההחלטות בוועדה גם אם הן בניגוד לדעתם. כך גם אתם; תפקידו של שר האוצר הוא להחליט, תפקידה של הממשלה הוא להחליט, אבל יש לה עוד תפקיד – היא צריכה לחשוב לפני שהיא מחליטה, היא צריכה לדון, לרתום להחלטה את כל המנגנון הממשלתי ולהוביל אותו. וכשכותב הממונה על התקציבים שתהליכי קבלת ההחלטות מושפעים מאינטרסים צרים, לא ענייניים, קצרי טווח, בשליפה מהמותן וללא עבודת מטה מקצועית ודיון מוקדם, ברור לכל בר-דעת שאתם מועלים בתפקידכם ומנהלים בדיוק הפוך, הפוך מהדרך שבה צריך לנהל כדי לרתום את הממשלה לביצוע ולא לחנוק את יכולת הביצוע.
דוח ביצוע התקציב שפרסם החשב הכללי מצטרף לדבריו של מרידור. הם מביאים אותנו לכלל מסקנה, חבריי חברי הכנסת: או שתוכניות הממשלה – אדוני סגן השר, אני שמח שהצטרפת אלינו – הן קטסטרופליות ובלתי ניתנות לביצוע ובשל כך הממשלה צריכה ללכת הביתה, או שהתוכניות הן מצוינות אבל ממשלת ישראל פשוט לא מסוגלת לבצע אותן, ובשל כך הממשלה צריכה ללכת הביתה.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
או שיש מישהו שקורא לאנרכיה וקורא לציבור לא להקשיב.
<< דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
בכל מקרה, בכל מקרה המסקנה היא אחת: נכשלתם. לכו הביתה, זוזו הצידה. נכשלתם ביצירת תוכנית כלכלית מקיפה, גדולה, ברורה, שמייצרת ודאות ומאפשרת להתמודד עם המשבר; נכשלתם בניהול הממשלה, ברתימת כל הכוחות לטובת ניהול המשבר הזה. אתם לא מסוגלים לקבל החלטה, וכשאתם כבר מקבלים איזושהי החלטה – אתם משנים אותה ברגע. למה? כי יש לחץ קטן מהכיוון של דרעי או של ליצמן. אין לכם יכולת הכרעה. ובמצב דברים כזה, כשהממשלה לא מתפקדת, כששרי הממשלה לא מצליחים לבצע את המוטל עליהם וראש הממשלה לא מצליח לקיים אפילו אחת מההצהרות וההתחייבויות שלו לציבור, אין לכם מנדט ציבורי למשול. זוזו הצידה ותאפשרו למי שיודעים לנהל, שיודעים לעשות סדר, לתקן את כל מה שקלקלתם. בכל מקרה, הנתונים הם חד-משמעיים. הפערים בין ההצהרות של ראש הממשלה לבין הביצוע מחייבים הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק את הכשל.
ובזה אני אסיים: לדעתי, חבריי מהקואליציה, זה אינטרס שלכם. אתם כל הזמן מאשימים את כולם בכישלון – את הפקידים, את המנכ"לים, את ראשי האגפים. לשיטתכם, כולם אשמים, לכם אין שום אחריות. אז אם זה המצב, ובזה אני מסיים, בואו נבדוק את זה. בואו נבדוק מה לא בוצע, למה לא בוצע. אל תפחדו, אור השמש יחטא את המוגלה הזו שהבאתם אל תרבות הניהול בממשלה, והוא היחיד שיכול להחזיר את האמון. ולכן הקמתה של ועדת חקירה שתבחן את הפער הזה זה אינטרס שלכם והיא תהיה תחילתו של התיקון. אני מצפה מראש הממשלה ומכם לתמוך. אבל מה, כנראה שלא תעשו את זה, כי אתם מ-פ-ח-דים.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
תודה רבה לך, חבר הכנסת פורר. ישיב סגן שר האוצר יצחק כהן, בבקשה.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
אני מחכה ליום שתעלה ותיתן את רשימת ההישגים של ישראל ביתנו.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
כבר עכשיו.
<< קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
בבחירות הבאות אתה לא נכנס בכלל.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – – את רשימת ההישגים של אלי ישי.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
מה זה קשור עכשיו? תן לי הישג אחד של ליברמן.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
– – – ההישגים, תאמין לי – – – את רשימת ההישגים של אלי ישי, הפטרון שלך.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
בבקשה, חבר הכנסת איציק כהן. רבותיי. כן, בכבוד.
<< דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >>
תודה, גברתי היושבת-ראש. הצעה של ידידי חבר הכנסת פורר לגבי הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפערים בין הצהרות ראש הממשלה ושר האוצר ובין ביצוע התקציב בפועל בתקופת משבר הקורונה. אני מכיר את עודד הרבה שנים. אדם מאוד ישר, יש לו יושר אינטלקטואלי. הוא בטוח לא בדק את הדברים, כי אם הוא היה בודק את הנתונים הוא לא היה מגיש את ההצעה הזו.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
דוח של החשב הכללי, אדוני.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
הכול בסדר, עודד. הכול בסדר. עודד, התוכנית הממשלתית להתמודדות עם הקורונה, עם מגפת הקורונה, הינה נרחבת מאוד מאוד ומאוד מקיפה, וכוללת מענה ארוך טווח לעסקים, לעצמאים ולאזרחים – לכולם, לכל הספקטרום, עודד. אין אחד שנשאר בחוץ. לכולם דאגנו. ולאורך הזמן עולות ביקורות שונות לגבי שיעור הביצוע של התוכנית.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אם הכול כל כך טוב, אז למה כל כך רע?
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
אתה לא שומע אותי.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אם הכול כל כך טוב, למה כל כך רע?
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
אתה לא שומע.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
מחוץ לבניין – תצא החוצה, תשאל את האנשים.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
אתה לא שומע אותי.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
– – – הממשלות הרעות האלה שהיו במשך עשור. לא ישבתם בממשלות האלה, פורר? חוץ מאבידר.
<< קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אחלה חיקוי היה אתמול. החיקוי ב"ארץ נהדרת" טוב.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
היה עשר, נכון?
<< קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >>
מצוין, מצוין.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
גדול, ענק.
<< קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >>
מצוין.
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
אתה רואה, יש כאלה שמקבלים דמויות ויש כאלה שאפילו לא סופרים אותם.
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
וואי, וואי, כמה מסביבך עכשיו – חבל על הזמן.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
חברים, אנחנו נאפשר לסגן השר להשיב. כן, בבקשה.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
גברתי היושבת-ראש, חברים, עודד, לאורך הזמן עולות ביקורות שונות – זה טבעי, לגיטימי, וזה אך מתבקש – לגבי שיעור הביצוע של התוכנית. אבל יש לציין כי לאחר אישור תוכנית הוודאות הכלכלית, שמעניקה זכאויות לדמי אבטלה ומענקים עד ליוני 2021, היקף התוכנית התקציבית גדל משמעותית, ולכן התייחסות לשיעור הביצוע רלוונטית פחות, בפרט שחלק גדול מן הזכאויות הן עתידיות ולכן לא היו יכולות להיות ממומשות עד כה.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
שיעור הביצוע היה – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
הכול בסדר. תצלול, תצלול למספרים. אתה הלוא איש מספרים, תצלול. מעבר לכך, ידידי עודד, הפער שצוין בהצעה של סכומים שלא מומשו בחלק ההמשכיות העסקית הוא ברובו בגין הלוואות בערבות מדינה, הלוואות שעומדות לטובת הציבור והמימוש שלהן תלוי בביקוש להן. יצוין שבהלוואות לעסקים קטנים – אני לא שומע כלום, גברתי היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
חברים, אתם מפריעים לו לדבר. בבקשה. חברים.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
אני אחזור. בשביל עודד אני חוזר. הפער שצוין בהצעה של סכומים שלא מומשו בחלק ההמשכיות העסקית הוא ברובו בגין הלוואות בערבות מדינה – הלוואות שעומדות לטובת הציבור, והמימוש שלהן תלוי בביקוש להן. יצוין שבהלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, שלהן ביקוש גבוה, קרוב ל-18 מיליארד – עודד, אתה לא שומע. כבוד השר. כבוד השר.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
חבר הכנסת פורר, הוא מדבר אליך.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
הוא שאל שאלות יפות וצריך לתת תשובות טובות.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
מה הפיצוי של המשרד – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
אני עונה לך, יא ולדי, אני עונה לך. תקשיב.
אלו הלוואות שעומדות לטובת הציבור והמימוש שלהן תלוי בביקוש להן. יצוין שבהלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, שלהן ביקוש גבוה, קרוב ל-18 מיליארד ש"ח כבר בוצעו, עודד פורר. אנחנו מגדילים את היצע ההלוואות עוד לפני שהמכסה מגיעה לסיומה. עשינו כך בעבר, אנחנו עושים כך גם עכשיו, ונעשה את זה בעתיד.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אם היית מקשיב לי – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
תקשיב רגע. ולכן ישנם 8 מיליארד ש"ח המופיעים כחלק מהמכסה ולא בוצעו, שכן 18 המיליארד שהועמדו להלוואות עוד לא מומשו במלואם. כשייגמרו 18 המיליארד יהיו להם עוד 8 מיליארד, העיקר – זה תלוי בביקושים.
ואני מציע, עודד, שלא להתמקד באחוזי מימוש התוכנית. זה נתון מטעה, מאחר שמדובר בתוכנית של זכאויות שמאפשרת לאזרחים, לעסקים ולעצמאים רשת ביטחון לשנה הקרובה, עד יוני 2021.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
מתוך 230 מיליון שקל לעמותות – אפס ביצוע. אתה חי עם זה בשלום?
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
יקירי, אני מוכן שתבוא אליי למשרד, ללשכה באוצר, ונעבור סעיף-סעיף. ואתה רואה שכל האוהלים שהיו מחוץ למשרד נעלמו. כל ההפגנות שם כבר לא קיימות. כולם קיבלו מענה, עודד. כולם קיבלו מענה.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
היום אומרים לך ארגוני עצמאים: אנחנו לא סומכים עליכם, עכשיו בהחלטות – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
אני בקשר איתם. תאמין לי.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
היום, עכשיו – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
עודד, אם צריך לשפר – משפרים, וברוך השם זו תוכנית ענקית. זו לא תוכנית פשוטה. עשרות מיליארדים. ושר המשפטים מפריע לי עכשיו. אפשר? עודד, עליזה אומרת שאני יכול לרדת. אתה מרשה? תודה.
אז אני מבקש – מה אתה רוצה עם ההצעה הזאת?
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אני רוצה להצביע.
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
אז נצביע נגד.
<< קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
אני אגיד לך יותר מזה, איציק: אם הכול כל כך טוב, תאשרו את הוועדה ויגידו שאנחנו – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >>
אתה כל שבוע מציע ועדת חקירה אחרת. בסוף כל הכנסת תהיה ועדות חקירה. מתי הכנסת תעבוד? הרי אתם עובדים קשה.
<< קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >>
בינתיים הצבעתם נגד כולנו.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
סגן שר האוצר, תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה לסדר-היום בדבר הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אני יכול להצביע מפה?
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
אתה תוכל להצביע מפה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אורנה – – –
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
אני אקבל את ההצבעות שלכם מכאן.
אנחנו עוברים, שוב אני אומרת, להצבעה על הצעה לסדר-היום בנושא ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: הפערים בין הצהרות ראש הממשלה ושר האוצר לבין ביצוע התקציב בפועל בתקופת משבר הקורונה. אנחנו עוברים להצבעה אם להעביר את זה לוועדת הכנסת. הצבעה, בבקשה.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 25
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
על פי ההצבעה הממוחשבת: בעד – עשרה, נגד – 25. אני לוקחת הצבעות מכאן. בבקשה: שטרן – בעד; השכל – נגד; סובה? קושניר – בעד; פורר – כמובן בעד; מי עוד רוצה שאני אקח הצבעה? שלמה קרעי – נגד; קטי שטרית – נגד; אליהו חסיד – נגד; עוד מישהו? סך הכול 13 בעד, 29 נגד. ההצעה הוסרה מסדר-היום, כמובן.
<< הצח >> הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 48) (יושב-ראש הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת), התש"ף–2020 << הצח >>
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/851).]
(קריאה ראשונה)
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
אנחנו עוברים לקריאה ראשונה, מטעם ועדת הכנסת – הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 48) (יושב-ראש הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת), התש"ף–2020. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.
<< דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 48) (יושב-ראש הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת), הצעת חוק שמוגשת מטעם ועדת הכנסת לאחר שאושרה בוועדה ללא מתנגדים.
למי שלא מכיר – ועדת הכנסת אחראית לבחירת ועדה מייעצת שדנה בשכר חברי הכנסת ובתנאי שכרם. כהונת הוועדה היא לחמש שנים. כהונתה של הוועדה האחרונה פגה בחודש ינואר 2019, ועד היום לא מונתה חדשה בגלל שלוש מערכות הבחירות הרצופות שהתקיימו ולא אפשרו את הקמתה. בשל כך, ומתוקף תפקידי וחובתי כיושב-ראש ועדת הכנסת, התחלתי לעסוק במינוי הוועדה ובהליך איתור של חברים חדשים שיסכימו לכהן בוועדה שאותה עלינו למנות, בהוראת חוק, כאן במליאה. החוק קובע כי הוועדה תמנה שלושה חברים כאשר לפחות אחד מהחברים צריך להיות חבר סגל אקדמי ויושב-ראש ההרכב יהיה חבר ועדה שהוא חבר בסגל אקדמי.
לפני כחודשיים, כשהתחלתי לפעול בשיתוף יושב-ראש הכנסת לגיוס חברים לוועדה, גילינו כי המלאכה אינה פשוטה כלל ועיקר. החברים בוועדה חייבים כמובן להיות אנשים ראויים, ראויים מאוד, שאינם בניגוד עניינים ואין להם השתייכות מפלגתית. הוועדה חייבת להיות בלתי תלויה ונקייה משיקולים זרים. פנינו ללא מעט גורמים ומועמדים. חלקם נפסלו בגלל חשש של ניגודי עניינים, בגלל עיסוקם ונגיעה לפעילות הכנסת, ויש רבים מאוד כאלה. ויש כאלה שסירבו לקחת חלק בוועדה מתוך החשש לעסוק בנושא הזה של שכר ותנאי חברי הכנסת, והאמת – אפשר להבין אותם.
בתוך כך, כשלמדתי את הנושא ראיתי שהחוק מחייב שיושב-ראש הוועדה יהיה הנציג של הסגל האקדמי – דבר שנראה לי תמוה וחסר היגיון לאור העובדה שהדבר הנכון הוא שהאדם המתאים ביותר ייבחר. חזרתי אחורה לפרוטוקולים של דיוני הוועדה שדנה בהצעת החוק המקורית כדי להבין את הרציונל העומד מאחורי הקביעה הזו. מעיון בפרוטוקולים מצאתי שחקיקת החוק ארכה כמעט שלוש שנים. הקריאה הטרומית התקיימה בחודש נובמבר 1999, והקריאה השלישית – בחודש יולי 2002. אבל בעיקר מצאתי שרק בישיבה האחרונה של ועדת הכנסת אז, בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, אחרי שלוש שנות דיונים – בשנייה האחרונה, מה שנקרא – הוחלט על צמצום מספר חברי הוועדה מחמישה לשלושה, והייתה קביעה שיושב-ראש הוועדה יהיה חבר הסגל האקדמי בוועדה ובעצם ימונה באופן אוטומטי ליושב-ראש הוועדה.
מהדיונים עולה שלא היה איזה היגיון מנחה ומסודר לטובת המינוי, למעט העובדה שביקשו שבראשות הוועדה לא יעמוד אדם בעל ממון, או "מיליארדר", כפי שכינה זאת חבר הכנסת לשעבר שאול יהלום. הניחו שאם חבר הסגל האקדמי יהיה גם יושב-ראש הוועדה, אז יובטח שלא יהיה מדובר באדם בעל שכר גבוה.
צריך להגיד את האמת: הדרישה הזאת לא מאוד הגיונית. במקום לבחור את האדם המתאים ביותר מתוך השלושה שנבחרים לוועדה, זה שיהיה המוכשר ביותר גם לנהל את דיוניה וגם לייצג את הוועדה בדיונים מול חברי הכנסת – וגם, צריך לומר בכנות, לעמוד בפני הלחצים שמופעלים עליו על ידי חלק מחברי הכנסת וגופים אחרים וגורמים אחרים – במקום כל זה ייבחר לתפקיד באופן אוטומטי חבר ועדה שהוא נציג סגל אקדמי; בלי שיקולים של התאמה, בלי שיקולים של יכולת, בלי שיקולים של מוכנות – רק שיקול שרירותי וחסר היגיון. למה שלא ימונה, למשל, כלכלן או אדם שבקי בשכר הציבורי, או אולי איש מהמגזר הפרטי? מה ההיגיון בקביעה שרק מרצה באוניברסיטה יכהן כיושב-ראש הוועדה?
בימים האחרונים ראיתי כבר כל מיני טענות כאילו אנחנו משנים את החוק כדי למנות יושב-ראש ידידותי יותר לחברי הכנסת ושיתאפשר לנו לשפר את התנאים שלנו. אז בלי להעליב את המבקרים, כמובן כמובן שמדובר בקשקוש ובחוסר הבנה של המצב. אנחנו משנים את החוק, או מבקשים לשנות את החוק, כי החוק דורש שינוי, ומכיוון שהחוק מחייב אותנו למנות ועדה חדשה לחמש השנים הקרובות בהקדם האפשרי, זה הזמן לעשות זאת. אין קשר לגובה שכר חברי הכנסת או לתנאי ההעסקה שלנו.
אני לא מתכוון לדחות חקיקה נכונה רק בגלל איזה פחד מביקורת של כל מיני אנשים שחושבים שכל מה שאנחנו עושים זה ממניעים נסתרים ואפלים. הגישה הזו, כאילו מאחורי כל פעולה של חבר כנסת עומד איזה מניע מושחת ונסתר, זו גישה ותפיסה פופוליסטית. ואני לא מתכוון לתת לה יד ולא מתכוון שהיא תשתק אותי מלעשות את הדבר הנכון. צר לי, אבל מתפקידנו כמחוקקים – גם כשזה לא נעים, גם כשזה לא פופולרי, גם כשזה לא הטיימינג הנכון – לפעול לתיקון של חוקים שהם חסרי היגיון.
לא סתם החוק הזה עבר בוועדת הכנסת בהכנה לקריאה ראשונה ללא התנגדויות. לא סתם חברי האופוזיציה, גם מיש עתיד וגם מהרשימה המשותפת, אמרו בוועדה ולפרוטוקול שאין בעיה בהצעת החוק, ואין היגיון בכך שחבר סגל אקדמי יתמנה באופן אוטומטי להיות יושב-ראש הוועדה. וגם כאשר קיימנו התייעצויות על החוק עם אנשי מקצוע בכנסת, עם הייעוץ המשפטי, עם חברי כנסת נוספים ונציגים מסיעות הבית – כולם הסכימו שאין בעיה בתיקון הזה. כולם מבינים שמה שצריך להוביל במינוי היושב-ראש הוא האיש המתאים ביותר, שיכול להיות כמובן חבר סגל אקדמי אבל גם יכול להיות שלא. הרי האבסורד הכי גדול הוא שאם נבחר שלושה חברי ועדה ששלושתם חברי סגל אקדמי, ממילא בוועדת הכנסת ובמליאה היינו צריכים לקבוע מי מהם יכהן כיושב-ראש הוועדה – שיקול דעת שחייב, כמובן, להישמר לטובת העניין.
עכשיו, לגבי הטענות הכלליות על אופן קביעת שכר חברי הכנסת ולגבי העלייה הצפויה בשכר שלנו השנה בגלל העלייה הגדולה בשכר הממוצע במשק, אני אומר כאן, מעל דוכן הכנסת, קבל עם ועדה: העלייה הצפויה בינואר לטעמי לא צריכה להתקיים בשום צורה. אסור שהיא תקרה בשום אופן. ודרך אגב, זה בכלל לא קשור לוועדה שבה אנחנו דנים ומדברים עכשיו, כי זו עלייה חסרת היגיון, והיא אוטומטית בגלל המדד שהתעדכן. בדיוק מהסיבה הזו אני חתום על הצעת חוק שמבקשת לבטל את העלייה הצפויה בחודש ינואר הקרוב, ועומד על קידומה של הצעת החוק הזאת בהקדם. מאותה סיבה בדיוק אני, כמו כל שאר חבריי בסיעת כחול לבן, תורמים כל חודש משכרנו לעמותות ולפילנתרופיה.
אז אני מבקש מחבריי פה היום לא לערבב בין הדברים. את החוק צריך לשנות כי הוא פשוט חסר היגיון. לכנסת צריכה להיות הסמכות להעמיד בראש הוועדה את נציג הציבור המתאים ביותר מבין חברי הוועדה, שהוא לא בהכרח מרצה באוניברסיטה או חבר סגל אקדמי. במקביל, בשכר חברי הכנסת צריך לטפל. העלייה הצפויה – גם היא חסרת היגיון, אבל כאמור מדובר בשני דברים שונים לחלוטין. על כן, אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה על מנת שתחזור לדיון בוועדת הכנסת להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, גברתי.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
תודה לך. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: חבר הכנסת אליהו חסיד – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.
<< דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >>
תודה רבה, גברתי היושבת-ראש.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
שלוש דקות, בבקשה.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
תגיד, איתן, ידידי איתן גינזבורג, אתה לא מתבייש?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
לא.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
לא רועדת לך קצת היד לעלות לפה בזמן – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
קראת את החוק הזה?
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אני אתייחס לזה. – – בזמן – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
– – – שאת חושבת שהדמוקרטיה רק אצלך.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
– – של חצי מיליון מובטלים?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
אני לא מתבייש. חצופה.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
במקום להתעסק בזה – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
חצופה.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
– – אתם מביאים לפה איזה חוק על שכר חברי הכנסת?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
אל – – – לא.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אתה יודע מה – –
<< קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >>
לא קראת את החוק.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
– – אני יודעת שהיד שלך כן רועדת.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
תיתני דוגמה. תצהירי שאת מוותרת על השכר שלך, עכשיו.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
תגידי, אל תטיפי לי מוסר. למה מי את בכלל?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
עכשיו. פטפטנית. פטפטנית וטרחנית.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
עכשיו, איתן, אני יודעת שכן רועדת לך היד.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
כל החיים שלך – – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אתה יודע איך אני יודעת? כי עמדת פה והצטדקת: זה הדבר הנכון לעשות, זה לא ירתיע אותי. אתה יודע מה?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אני ויתרתי על תוספת. את לא ויתרת.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אני מאמינה לך שאתה חושב שזה נכון.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
חוצפנית.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אבל באמת זה מה שהכנסת צריכה לעשות עכשיו? מהבוקר אנחנו כאן, כל יום – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
– – בוועדות: על מצוקת מורי הדרך, העסקים הקטנים והבינוניים, עובדות המעבדות, נפגעות פגיעה מינית. זה מה שצריך להעסיק את המליאה? זה?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ) << דובר_המשך >>
זה? אתה יודע מה – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
למה לא באת היום לוועדה שלי? למה לא באת?
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אתה יודע מה?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
אני – – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
שלמה קרעי, שלמה קרעי החתים – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
לא ראיתי אותך בשום דיון.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
לא רואים אותך – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
לא רואים אותך בשום ועדה.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
שלמה קרעי – – –
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
לא רואים אותך בשום ועדה.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
פופוליסטית.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
למה לא באת היום לוועדה לנערות בסיכון גבוה? את, שאת מצהירה בכל מקום, איפה את היית? שלחו לך – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
תגידי, את בודקת לי נוכחות?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
– – הודעה. שלחו לך הודעה. את צבועה. בשם החברתיות במדינה הזאת – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
תגידי, לא הבנתי, את שומרת על היומן שלי?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
– – למה לא באת?
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
כי הייתי בוועדת הכלכלה על מורי הדרך. שבי בשקט, חצופה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
לא, תבואי לנושאים שעליהם את מטיפה לנו. תבואי לנושאים שעליהם את מטיפה לנו.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
תגידי, מי שואל אותך לאן לבוא? לא הבנתי, את בודקת לי את היומן?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
את מעיזה להטיף.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
מי את בכלל?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
איתן, יש הצעת חוק שקשורה לשכר חברי הכנסת והייתה צריכה לבוא לפה קודם. אני מאמינה לך שתקדם אותה – אולי כן אולי לא. עליית השכר צפויה בינואר הקרוב, בוא תקדם – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
אני חתום עליה.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
יופי. גם אני חתומה עליה.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
אבל מה זה קשור?
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אבל למה אתה מביא – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
מה זה קשור?
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
– – דבר כזה – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
– – – לוועדה?
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
– – במקום להביא את מה שצריך להביא?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
למה את משקרת לציבור עכשיו?
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
למה?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
למה את משקרת לציבור?
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
למה הציבור צריך להסתכל עכשיו – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
למה את משקרת לציבור?
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
למה הציבור צריך להסתכל – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
את חברת כנסת ואת משקרת לציבור.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
– – עכשיו, למה הציבור צריך להסתכל עכשיו ולראות – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
תגידי את האמת למצלמות.
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
– – שזה מה שמתעסקים בו? זה מה שמשנה, אם הוא יהיה חבר סגל בכיר או לא חבר סגל בכיר?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
מה זה עניינך?
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
מה זה חשוב עכשיו? המדינה בוערת. במה אתם מתעסקים? השתגעתם? ממשלת חירום לקורונה – זה מה שיש לכם לעשות, להשתמש ברוב הפרלמנטרי? איפה ה-11 מיליארד שקל שהבטחתם לציבור עד יום שלישי? היום יום רביעי. איפה זה? זה מה שיש פה ועל זה אתם צועקים עליי? אתם לא מתביישים? שבו בשקט ותתביישו, כי זה הדבר היחיד – – –
<< קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
לא, באמת, מישהו יכול לבוא ולהגן על זה? בוא, תגיד לי אתה. אתה תצביע – סבבה, יש משמעת. זה מה שהיה צריך לעשות עכשיו?
<< קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
זה מה שהיה צריך להביא? זה הדבר הכי חשוב? אין קורונה בעולם? לא הבטחתם ממשלת חירום לקורונה?
<< קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >>
אני שמעתי אותו – – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
לא הבטחתם שלא תתעסקו בשום דבר חוץ מהקורונה?
<< קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
אז זאת בודקת לי נוכחות בוועדות, ואתה לא מתבייש, כי גם אם זה לא פופולרי אתה תעשה. באמת. סבבה, זה לא פופולרי. במקום להקדיש את מה שלא פופולרי לדברים שהציבור צריך, בזה צריך עוד פעם להתעסק – בעצמנו?
<< קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
שמישהו יסביר לי מה זה כל כך חשוב אם יושב-ראש הוועדה יהיה איש סגל אקדמי בכיר או לא? מה, מה, מה? עכשיו, ערב ראש השנה, במשבר כלכלי ודמוקרטי ובריאותי חסר תקדים, זה מה שיש לעשות?
<< קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >>
מה ניקח, שהחתול ישמור על החלב?
<< דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >>
לא מאוחר, באמת אני אומרת – סבבה, צעקנו, נהנינו. לא מאוחר, אפשר גם עכשיו למשוך את הצעת החוק הזאת, ולהגיד: נחכה לזמן יותר טוב בשביל להחליט אם זה יהיה איש סגל בכיר או לא איש סגל בכיר שיחליט על שכר חברי הכנסת. תודה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
תודה לך. חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה. חברים, אנחנו רוצים להמשיך.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
זאת הצעת חוק נגד האקדמאים.
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
הינה, בבקשה. איתן, שלמה קרעי, מבחינתו זאת הצעת חוק נגד האקדמאים, זה מה שאתה רוצה לעשות? באמת?
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
אני לא אמרתי את זה. אני תומך בהצעה של איתן.
<< קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >>
זה מה שאמרת כרגע. זה מה שאמרת כרגע.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
שלמה קרעי תומך במי שמדבר על הדוכן. יאללה, יאללה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
חבר הכנסת גולן, שלוש דקות, בבקשה.
<< דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, איתן, אני רוצה לומר לך – – –
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
חברים, חבר הכנסת קרעי, אנחנו רוצים להמשיך.
<< דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >>
איתן, אני רוצה לומר לך שדיברת יפה, אבל אני רוצה להעיר לך דבר אחד פשוט: את החשדנות שלנו קניתם ביושר. זה לא במקרה. אבל נניח, לצורך דיוננו, שאכן הנושא הוא דחוף ונדרש ובזה צריכה לעסוק הכנסת, נניח. האם לא היה ראוי שלפני שאנחנו דנים בנושא הזה, נקדים לנושא החשוב הזה דיון בנושא יותר חשוב: סולידריות וערבות הדדית? שנדבר למשל, ככנסת, על ויתור על שכר – לא תרומות, ויתור על שכר – כדי לשמש דוגמה אישית לכל עם ישראל. האם לא היה ראוי שנדון כאן, מעל בימת הכנסת, בכך שכל בכירי השירות הציבורי – תהיה סולידריות ודוגמה אישית?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >>
שכולם יתרמו משכרם – לא יתרמו, יוותרו על שכרם – למען העצמאים הקטנים, למען הפרילנסרים, למען אלה שאין להם עבודה והם מובטלים עכשיו? אם יש דבר שחסר במשבר הזה זה דוגמה אישית, בלי יוהרה, בלי התפארות בדברים שלא צריך להתפאר בהם, אלא פשוט דוגמה אישית פשוטה. זה מה שהיום נדרש מהבית הזה. ואני ממליץ בחום, לפני שדנים בשכר חברי הכנסת, בתנאי השכר שלהם והשירות שלהם, לדון בדבר פשוט: סולידריות ודוגמה אישית. תודה רבה.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
למה אתה אומר את זה? אני מתפלא עליך. אני מאוד מתפלא עליך.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
תודה לחבר הכנסת גולן, שגם הותיר לנו זמן. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אגב, לי אין פנסיה מהצבא, גם אין לי שום נכסים, ואני חושב שחברי הכנסת צריכים לקצץ בשכרם, זו עמדתנו. בחודש דצמבר 2019, אם כבר מדברים על השכר של הח"כים, כל הסיעה שלנו הלכה לחשבות, ויתרנו על התוספת עבור שנת 2020, 1,300 שקל. לפחות את המינימום. חלק מהח"כים עשו את זה רק במרץ. זה – בהמשך לדיון.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
כל אחד בהתאם לעבודה שלו.
<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
כל אחד בהתאם למוסר שלו, לא קשור לעבודה. תוספת שכר על שנה שהח"כים כמעט לא עבדו. זה המינימלי שמצופה מכל ח"כ לעשות, ועשינו את זה בחודש דצמבר 2019, תסתכלו ותבדקו, ומי שלא עשה את זה, שיעשה את זה עכשיו. אני חושב שהציבור גם מעריך את הדבר הזה, לפחות בתקופה הזאת.
אבל אני רוצה לספר, גברתי היושבת-ראש, סיפור מרגש מאוד שקראתי אתמול באתר ynet. בחורה בת שמונה, ליאן הרפז, החליטה לעזור להורים שלה, צבי ומירב, שמובטלים היום. אבא שלה עוסק בטיולים לחוץ לארץ ואימא שלה – ברפואה משלימה. הילדה בת השמונה החליטה יחד עם אח שלה לסחוט לימונדה ולהכין עוגיות בשביל למכור ולעזור להורים שלה. סיפור מרגש במיוחד. אתם יודעים למה זה מרגש? תקשיבו טוב לסיפור, כולכם תקשיבו טוב, כי כשאני שמעתי את זה נזכרתי בסיפור שלי. כשהייתי בן 13 – זה היה בשנת 1993, שנתיים אחרי התפרקותה של ברית המועצות – אימא שלי חזרה מהעבודה בדמעות בגלל שהמפעל שלה נסגר, מפעל ענק למכונות השקיה; אלפי אנשים עבדו שם והמפעל הזה פשוט נסגר וכל 5,000 האנשים קיבלו ביום אחד מכתבי פיטורים. את הדמעות שלה אני זוכר עד היום, כי בסיטואציה הזאת אתה לא יודע מה תעשה. ואני בן 13, חושב: מה אפשר לעשות? התחלנו ממש לעבוד. ואני תלמיד מצטיין ולא מזניח את הלימודים. מכרנו דברים בשוק. והכי חשוב – התחלתי למכור מסטיקים בכיתה, גברתי היושבת-ראש. אצלנו בבית הספר ילדים בגיל 14-13 עישנו סיגריות, ועל עישון סיגריות היו יכולים להעיף אותך מבית הספר, זה כמו עבירה פלילית. אני קלטתי שבשביל שאנשים יסתירו את הריח מעישון הם צריכים מסטיקים. ככה נולד בי הרעיון להרוויח קצת כסף. הייתי מביא מסטיקים לכיתה ובשו-שו הייתי מוכר מסטיקים. אז יום אחד מכרתי חמישה, בשבוע אחר כך מכרתי עשרה, והגעתי לרמה של כמעט בלוק ביום, 100 מסטיקים ביום. וזה מה שעזר – לא רק לי, זה לא דמי כיס, זה דמי הישרדות. בשנות התשעים, במדינה שגדלתי, לא היה כזה דבר דמי אבטלה, גם סיוע לא היה, היית צריך לשרוד.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
חבר הכנסת סובה, תם הזמן.
<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אני מסיים בחצי דקה את הסיפור הזה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
לא, חצי דקה זה יותר ממה שנדרש.
<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
תני לי 20 שניות.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
בבקשה.
<< דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
ואני אומר גם לילדה הזאת מכפר סבא, הרפז, וגם להורים שלה וגם לאח: תהיו גאים בילדה שלכם, תהיי גאה במה שאת עושה. אם הממשלה לא מסייעת, לפחות את תעזרי להורים. ואני מאמין שיום אחד את תחליפי פה את האנשים ואת הדור הבא של מדינת ישראל, ואנחנו כולנו גאים בך. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת סובה. חבר הכנסת רם שפע – מוותר? כן. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה, שלוש דקות.
<< דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, לפני שעה קלה הגשתי בקשה לוועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת אירועי אום אל-חיראן ב-18 בינואר 2017, שבהם נהרג מירי שוטרים המנוח המחנך יעקוב אבו אלקיעאן, ובהמשך הרכב שלו הידרדר ופגע בשוטר ארז לוי. נהרגו שני אנשים באותו בוקר מצער, באותו בוקר שההדים שלו נמשכים עד לרגע זה.
כל הזמן בשנים האחרונות ביקשנו, אני וחבריי, ועדת חקירה בלתי תלויה שתבדוק את האירועים ובעצם תביא לחקר האמת ולהענשת מי שגרם לעוול הנורא הזה למשפחת אבו אלקיעאן וליעקוב אבו אלקיעאן, המחנך שנהרג באותו אירוע. אז כך קרו הדברים, שכוחות גדולים של משטרה פשטו עם שחר על היישוב אום אל-חיראן. ויעקוב אבו אלקיעאן, כשהגיעו השוטרים, לקח דברי ערך מהבית ועלה על הג'יפ שלו ויצא מהבית. הוא יצא בנסיעה איטית עם אורות דולקים, ופתאום השוטרים פותחים באש על יעקוב אבו אלקיעאן. הרכב שלו, אחרי הפתיחה באש, מידרדר, פוגע בשוטר, והמשטרה מכתרת את האזור. גם חבר הכנסת איימן עודה נפגע מירי באותו בוקר, גם אנשי ציבור ומתנדבים ערבים ויהודים היו באותו בוקר באום אל-חיראן.
אבל יעקוב נהרג שלוש פעמים. פעם ראשונה – מירי שוטרים. פעם שנייה – מזה שהפקירו אותו שעות ארוכות בלי להגיש לו עזרה, עד שהוא נפטר. פעם שלישית – כאשר צמרת המשטרה, כולל השר לביטחון פנים באותו זמן, יצאו לתקשורת בהצהרות שיעקוב הוא איש של דאעש ויעקוב הוא מחבל.
לאור הגילויים האחרונים בימים האחרונים, אני חושב שהגיעה העת לנקות את שמו של יעקוב אבו אלקיעאן. למען ההגינות ולמען הצדק, ראוי שאנחנו – בשבוע הבא אני מגיש את הבקשה לוועדת חקירה. כן, אני מבקש מכל מי שמבקש צדק לתמוך בהקמת הוועדה, אבל אני קורא לשר המשפטים לאזור אומץ ואכן שהוא, לפני השבוע הבא, יורה על פתיחת החקירה מחדש. תודה, גברתי היושבת-ראש.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
נצטרף אליך גם אנחנו.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת אלחרומי. חבר הכנסת שלמה קרעי.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על שני דברים. דבר ראשון, איתן, יושב-ראש ועדת הכנסת, אני שמח על כך שאתם עושים את הצעד הראשון ברכישת משילות בבית הזה. סוף-סוף מחוקקים חוק בלי שכולם מלטפים אתכם. רק על המאמץ הזה ועל היוזמה הזאת מגיע לכם שנתמוך בחוק הזה, למרות שאני לא מבין גם כן מה החשיבות שלו כל כך בזמן הזה.
לגבי הצעת החוק שהזכרת לתיקון חישוב עדכון השכר, הצעת החוק שהגשתי וחתומים עליה מכל סיעות הבית חברי כנסת, כך שדמי האבטלה ייכנסו לתוך חישוב השכר הממוצע במשק ולא תהיה עלייה בינואר בשכר חברי הכנסת. איתן, למרות שחודש וחצי ההצעה עמדה על שולחנך בניסיון לקבל פטור מחובת הנחה ולא קיבלה את הפטור הזה – בגלל ההתנגדות של שר המשפטים, להבנתי – אני שמח שעכשיו אתה כן מצטרף אלינו וכן הודעת שתתמוך.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
אני הייתי חתום עליה.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >>
אתה היית חתום, אבל שר המשפטים – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >>
אתה בעצמך אמרת לי, אתה חתמת רק אחרי שחברים מכל סיעות הבית חתמו, ולמרות ההתנגדות של ניסנקורן, ולכן גם אני מניח שהיא לא קיבלה פטור מחובת הנחה. אבל בסדר, העיקר שההצעה הזאת תעבור. וחשוב לומר, מי שלא יתמוך בהצעה הזאת, כשיקבל את התוספת של ה-5,000 שקל בינואר, שלא יבוא ויגיד: אנחנו נתרום את הכסף הזה. אל תתרמו, תתקנו ותעשו את מה שצריך מראש.
בנושא אחר, אני רוצה להזכיר את יאיר לפיד, וחבל שהוא לא נמצא כאן. יאיר מופיע אצלנו פעם בכמה זמן, עולה כאן כמו כוכב לבימה ומשתלח בכולם: יש מובטלים ויש עצמאים והממשלה לא דואגת להם. והינה הבוקר תשמעו ציוץ שהעלה עידן רול – הכול מגובה במסמכים ובצילומי מסך. כותב כך: היום תעלה הצעת החוק שלי ושל יאיר לפיד לביטול קיזוז 30% מדמי האבטלה בזמן הכשרות מקצועיות. הצעת חוק חשובה. הנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה – הוא ממשיך – מראים כי למעלה ממחצית ממובטלי הקורונה רוצים לעבור הכשרה מקצועית, אך שני-שלישים מתוכם לא יכולים להרשות לעצמם לוותר על שליש מדמי האבטלה.
אממה, את הדבר הזה כבר תיקנו. מ-1 באוגוסט כל מי שעובר הכשרות מקצועיות מקבל 100% דמי האבטלה.
<< קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >>
זו הצעת חוק שלי.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >>
נכון. תיקנו את זה כבר. זה שדואג למובטלים – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
הוא לא כתב שזאת הצעת חוק שלך. זו עבירה אתית של חבר הכנסת.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >>
זאת הצעת חוק של חברת הכנסת אתי עטייה.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
זאת הצעת חוק שלי ושלה.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >>
וגם שלך.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << קריאה >>
גם הצעת החוק שעלתה היום, חבר הכנסת שכח לציין, כפי שנהוג, שהצעה דומה – – –
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >>
אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, אני ציטטתי את האתר לביטוח לאומי. לא ישבתי ובדקתי מה המקור של ההנחיה הזאת באתר לביטוח לאומי.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
חבר הכנסת קרעי, זמן.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >>
בכל מקרה, זה שדואג למובטלים ולעצמאים לא טרח אפילו לבדוק בגוגל, אולי ההוראה הזאת כבר קיימת. ואני שמח שחברת הכנסת אתי עטייה וחבר הכנסת איתן גינזבורג וחברים נוספים בדקו את זה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
תודה לך.
<< דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >>
אז לפני שאתם באים ומאשימים את הממשלה ואת הכנסת שלא דואגים, לפחות תבדקו, אולי כן דאגו באמת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
תודה, חבר הכנסת קרעי. חבר הכנסת ניצן הורוביץ. אפשר להחליש פה? מישהו מדבר בטלפון בקולי קולות. חברים. בבקשה, שלוש דקות.
<< דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >>
תודה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, עשרות אלפי אנשים יוצאים כל שבוע לצמתים, לגשרים, לבלפור, להפגין. וגם אם תנסו להשתיק אותם, לעצור אותם, לחקור אותם – קולות המפגינים והשלטים שהם נושאים יישמעו גם כאן במשכן. כי המדינה צוללת, הדמוקרטיה מדממת. לנו יש עבר, אבל ליורשינו אין עתיד בגללך. אם לא תקום ותהיה אזרח, הם יעשו אותך נתין. מגיע לנו להיות עם חופשי מביבי. אתם מנסים לקבור את המחאה, אבל אנחנו זרעים שנובטים בחושך. לגדול בשקט, לא בשקר. מגיע לנו. צדק לאיאד. די, די לכיבוש. לא באנו להתחיל מלחמת אחים, אלא לסיים אותה. חם לנו, כי ביבי שורף את המועדון. ביבי הוא מנהיג הפילוג והשקר. אומרים לנו: אם אין לחם שתו נפט מדובאי, אבל נתניהו הוא מנהיג רעיל. דע לך, ביבי, שחזירות זה לא כשר. תתפטר. כאלה שלטים שם יש הרבה. מר כלכלה, מר ביטחון, מר הסתה ומר לנו ממך, לך. צריכים לעשות פרמוט מחדש, לעשות קונטרול z. אז אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום, כי תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר, והכי חשוב: שושקה לחופש נולדה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת הורוביץ.
אנחנו עוברים להצבעה. חברים, אני מציעה שתיגשו למקומותיכם.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
אני אמתין לך. אני אמתין. תעלו בבקשה, אני רוצה לעבור להצבעה. אני ממתינה. אני אקבל מכאן הצבעות, מי שנמצא פה במליאה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אני פה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
אני רואה אותך, קטי, כל הזמן לנגד עיניי, עם אותו צבע ז'קט היום.
<< קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >>
רואה וגם שומעת.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
גם שומעת.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
– – – ז'קט.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
לגמרי. יותר מזה, קטי.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
ברור. אני אוהבת את אורנה ברביבאי.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
הדדי לגמרי. הדדי. הורוביץ, הגעת למקומך. זנדברג, הגעת למקומך.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה מטעם ועדת הכנסת. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 48) (יושב-ראש הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת), התש"ף–2020. הציג אותה יושב-ראש ועדת הכנסת. ההצבעה היא בעד או נגד להחזיר לדיון את הצעת החוק ולהכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18
נגד – 6
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 48) (יושב-ראש הוועדה הציבורית לעניין שכר חברי הכנסת), התש"ף–2020, לוועדת הכנסת נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
בהצבעה האלקטרונית: 18 בעד, שישה נגד.
<< קריאה >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << קריאה >>
תכניסו אותי, בבקשה.
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
השרה ינקלביץ', לא היית – את לא יכולה להצביע, אני מצטערת. חברת הכנסת קטי – בעד; חבר הכנסת פינדרוס – בעד; חבר הכנסת חסיד – בעד; חבר הכנסת קרעי – בעד. 22 בעד, שישה מתנגדים. ההצעה חוזרת לדיון ולהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכנסת. תודה.
<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> החוק לצמצום תאגידי המים לא מיושם ונתקל בקשיים רבים << הלסי >>
<< יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >>
אנחנו ממשיכים מכאן להצעות לסדר-היום בנושא: החוק לצמצום תאגידי המים לא מיושם ונתקל בקשיים רבים, מס' 1380, 1385 ו-1388. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. אתה פעיל היום, קרעי. שלוש דקות, בבקשה.
<< דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שבועות פנה אליי אזרח ושאל מדוע חוק שהכנסת חוקקה לפני כשנתיים לא מיושם. הוא דיבר על החוק לצמצום תאגידי המים מ-56 ל-30, שעבר בסוף הכנסת העשרים. זה חוק שעמלו עליו רבות חברים כמו דוד ביטן, שהיה יושב-ראש הוועדה, השר דהיום אלי כהן ונוספים, בדחיפה משמעותית ביותר של תוכנית טלוויזיה ומגישה עקשנית במיוחד בשם סיון כהן מ"הכול כלול".
אני רוצה להדגיש: עמדותיי כלפי מעמדה של הכנסת בכלל ומול הרשויות האחרות בפרט ידועה לכול. לבית הזה צריכה להיות משמעות בלתי מתפשרת, ואת החלטות הכנסת כל הרשויות צריכות לקיים. כאשר חוק כל כך ברור, צרכני וחשוב לא מיושם בכלל בגלל שיש מי שלא מעוניינים שייושם, זה בלתי נתפס בעיניי. יש ריבון בישראל. גם עם אנרכיסטים כמו לפיד, ליברמן או בנט, שמבצעים דה-לגיטימציה לשלטון המרכזי וקוראים לאזרחים לא לשתף פעולה עם החלטות הממשלה או הכנסת; או פקידים, יועצים משפטיים ושופטים, שמנסים כל העת, ואף מצליחים, לדרוס את החלטות הריבון, אסור לקבל זאת בשום פנים ואופן, ולא משנה בכלל מה הנושא. לא לפיד, לא ליברמן, לא בנט, וגם לא מפלגת צלאח א-דין, ששמעתי כי היא עובדת במרץ כדי להשתיק אותי במאבקי בכנופיית שלטון החוק והניסיון שלהם להפלת שלטון הימין שלא בקלפי – אף אחד מהם לא ימנע את מימוש החלטות הריבון. החשש קיים. אם מול ראש ממשלה מצליחים להתנהל באופן כל כך מושחת עד לתפירת כתבי אישום כאלה מופרכים והתנהלות כמו של כנופיה, מה אומר אני הקטן? החשש קיים. אשרי אדם מפחד תמיד, אבל זה לא ישנה את הדרך שבה אני פועל.
מטרת החוק לצמצום תאגידי המים היא, בין היתר, להשוות את שירותי המים והביוב לכלל אזרחי ישראל, תוך העדפה מתקנת וסבסוד צולב לרשויות המוחלשות, וגם להוזיל עלויות לצרכן. זה דבר שיתאפשר על ידי ייעול המנגנון והפחתת הוצאות. במקום שימשכו מהתאגידים דיבידנדים של מאות מיליוני שקלים לצרכים אחרים, יפחיתו עלויות ויתייעלו.
אדוני היושב-ראש, אסור לנו לאפשר שהחוקים שהכנסת מחוקקת יהפכו לאות מתה בספר החוקים. לא ייתכן שגוף כלשהו במדינה יורה לאנשיו לא לשתף פעולה עם זרועות הביצוע של הממשלה, שפועלות מכוח חוק שחוקק רק לפני שנתיים. אם רוצים לשנות את החוק, יתכבדו ויבצעו את הנדרש לשם כך. אני יודע שהשר זאב אלקין קשוב לעניין הזה. שוחחתי איתו גם הבוקר על כך, וייתכן שזה באמת מה שצריך לעשות. אם תהיה כאן דרישה לעשות שינוי מסוים בחוק כדי שהוא ייושם באופן שיהיה לטובת אזרחי ישראל, ובהסכמה של כל הצדדים, אנחנו נשתף פעולה בעניין הזה.
עד אז, כל עוד שינוי החוק לא יקרה, יש לקיים את החוק ככתבו וכלשונו. לא ייתכן שכל דאלים גבר. תארו לעצמכם שחברי הכנסת כאן יחוקקו, למשל, את החוק שלי שצפוי לעלות ביום ראשון בוועדת שרים לענייני חקיקה, בנושא ביטול עמלת פירעון מוקדם על המשכנתה, ואיגוד הבנקים יורה לבנקים לא לשתף פעולה עם הכנסת. זה נראה לכם סביר? אזרחי ישראל בחרו בנו כדי לשרת אותם וכדי לקדם חוקים לטובתם. יבואו בעלי אינטרסים ויאמרו: אנחנו מצפצפים עליכם? זו חוצפה.
מטרת החוק היא לצמצם בעלויות המושתות על הציבור, להפרות רשויות מוחלשות ובשום אופן לא לחזור לשירותי המים והביוב שהיו כאן לפני 20 שנה. בכובענו כרשות המפקחת נוודא שהחוק יתקיים ככתבו וכלשונו. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
חבר הכנסת שלמה קרעי, תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה.
<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הינה, יש כמה רגעים שהכנסת מתחילה לעסוק בדברים של צורכי הציבור: תאגידי המים, מחירי המים, צרכני המים. בכל פרלמנט בעולם זה רוב הדברים שעוסקים בהם. הלוואי שנזכה לכך שיבואו ימים שגם בכנסת הזאת רוב העיסוקים יהיו בצורכי הציבור ולא בסערות הגדולות.
מאז שהוקמו תאגידי המים, חברי הכנסת, אנחנו, נציגי הציבור, מקבלים אין-ספור פניות מאזרחים. מדובר באזרחים אומללים שנתקלים בקשיים מול התאגידים. כבר הגשנו הצעות חוק לביטול תאגידי המים. כל השקר התועמלני שהיה נגד העיריות, שצריך תאגידי מים כדי לחסוך בשחיתויות הגדולות של מחלקות המים בעירייה; הרי העיריות מורכבות מנציגי ציבור שנבחרו, הם נבחרי ציבור, אז הם חייבים לציבור – אז הם מושחתים. צריך להביא אנשים מהרווארד שלא חייבים לאף אחד, או שופטים, שיהיו הפקידים של המים, שלא תהיה להם שום בעיה שבאה אישה זקנה וענייה שאין לה מאיפה לשלם את המים.
בעיריות היו הנחות במים. ביטלו את זה. בחוק תאגידי המים לא יכולים לוותר אפילו על פרוטה אחת לאלמנה המסכנה. בחוק. ואמרו שיחסכו. מה חסכו? בנו מנגנונים אדירים שהם הרבה יותר גדולים מכל מחלקות המים שהיו בעיריות. אז כבר דיברנו על זה שצריך להחזיר את תאגידי המים לעיריות. אבל לפחות ביקשנו כמה הצעות חוק: קודם כול, להקים ועדת הנחות בתוך תאגידי המים; עוד הצעת חוק שהגשנו בשעתו – אגב, אף אחת מההצעות האלה לא התקבלו בגלל המנגנונים שמתפרנסים מהרוע הזה. ביקשנו עוד משהו: יש לתאגידי המים משהו שאין לחברת החשמל ולאף שירות אחר – יש להם מנגנוני גבייה שיש להם סמכויות כמו הוצאה לפועל. זאת אומרת, הם יכולים לבוא ולהחרים לאנשים. יש להם כוח שבשעתו ניתן להם, וביקשנו לבטל את זה. גם זה לא הלך.
לכן, אני מציע לחזור – בעזרת השם, כל כנסת חדשה, בערך כל שלושה חודשים, אנחנו מגישים עוד פעם את ההצעות האלה. הצוות המשפטי בלשכה שלי כבר הכין הצעות חוק בשני הנושאים: א. לבטל את סמכות האכיפה המיוחדת של תאגידי המים; ב. להקים ועדת חריגים שתתחשב במקרי רווחה, בשיתוף מחלקת הרווחה של העירייה ונציגי ציבור. והדבר הכי חשוב זה לבטל את תאגידי המים ולהחזיר לעיריות את מחלקות המים. כמו שהם נותנים שירותי כבישים, חינוך, תחבורה ודברים אחרים, שייתנו מים.
שלא תהיה שחיתות – על זה כבר דיברנו היום הרבה, מה זאת שחיתות ומיהם המושחתים. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, יש הרבה יותר מושחתים בתוך החוק מאשר מושחתים שפועלים נגד החוק. תודה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
חבר הכנסת ישראל אייכלר, תודה רבה. ישיב השר למשאבי מים, השר זאב אלקין, בבקשה.
<< דובר >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת שהציעו את ההצעה לסדר-היום, אני ברשותכם אנסה לעשות קצת סדר, איפה אנחנו נמצאים, כי צודק חבר הכנסת קרעי שבגדול ברור שתפקידה של הרשות המבצעת לקיים את ההחלטות של הכנסת, אבל לא תמיד הכנסת מקבלת החלטות שלא סותרות אחת את השנייה. במקרה הספציפי הזה זה המצב החוקי, במקרה שלנו, של חוק תאגוד אזורי.
כעיקרון, הרעיון לחבר יחד תאגידים שונים לישויות יותר גדולות הוא רעיון נכון משתי סיבות: 1. הוא מאפשר לחסוך משהו בסעיף ההנהלות, כי אם מחברים שני תאגידים, מספיק שתהיה להם הנהלה אחת; 2. כשיש תאגיד יותר גדול, הוא בא יותר חזק מול קבלני משנה וספקי משנה ויכול לסגור מחירים קצת יותר נמוכים. לכן למהלך הזה יכולה להיות השפעה מיטיבה מסוימת על משק המים. אגב, לא כזאת גדולה, לא כזאת גדולה: מדובר במצטבר, ביחד, אם כל החוק יקוים ככתבו וכלשונו, בכמה עשרות מיליוני שקלים, נדמה לי, שהם כמובן אחוז מאוד מאוד קטן מכלל האמבטיה של משק המים. זאת אומרת, ההשפעה על התעריף תהיה טובה, היא אמורה להוריד אותו, אבל זניחה, זה לא מה שיוריד את מחירי חשבונות המים של אזרחי מדינת ישראל, אבל עדיין זה צעד לכיוון הנכון.
איפה הבעיה ביישום של החוק שאליו התייחסתם? במקביל, בחוק אחר כתוב שמי שצריך לקבל החלטה ושולט בתאגיד וצריך לאשר את החיבור זה הדירקטוריון, וחברי הדירקטוריון של התאגיד הם אלה שנושאים באחריות מלאה לגורלו ולעתידו. בדרך כלל הרוב המוחלט הם נציגי הרשות המקומית – באופן טבעי, אגב, כי היא זאת שדואגת לצרכנים, שהם חלק מתושבי הרשות. כאן המבחן של החוק שחוקק כאן בכנסת למעשה פגש חוק אחר, שחוקק באותה הכנסת, והם התנגשו. כי במבחן המעשה התיקון שעליו אתם מדברים של תאגוד אזורי עבר כבר לפני כשנתיים, וחבר הכנסת ביטן אז הוביל את תהליך החקיקה. מאז השנתיים האלה, כמעט אף אחד לא התחבר, או אולי אף אחד לא התחבר. למה? כי קיימת התנגדות מאוד מאוד חריפה של השלטון המקומי – תכף אני אסביר אותה – וכתוצאה מההתנגדות הזאת, בכל הדירקטורים שהנושא הזה עלה הדירקטורים הצביעו נגד החיבור. לכן אין שום דרך חוקית לחבר בפועל בין התאגידים אלא רק דרך אחת, שהיא מאוד מאוד קיצונית: יכולה רשות המים לפזר את הדירקטוריון, לפטר את המנכ"ל ולמנות לתאגיד סוג של ועדה קרואה. לעשות את זה במקום של תאגיד כושל אחד זה אפשרי, ורשות המים גם עושה את זה מדי פעם, אבל לעשות את זה בכל מדינת ישראל, לפטר חברי דירקטוריון שנבחרו כחוק ולמעשה מייצגים את הרשויות המקומיות, ולהשתלט על כל התאגידים כדי לחבר אותם בכוח בניגוד לעמדה של כל השלטון המקומי ובניגוד לעמדה של חברי דירקטוריון התאגידים, זה אירוע מאוד מאוד לא פשוט, כי הוא למעשה פחות או יותר מנטרל את הבחירה החופשית הדמוקרטית של התושבים באותן ערים שבחרו רשות מקומית, והיא זאת שבחרה את הנציגים שלה לדירקטוריון של התאגיד. לעשות את זה בהיקף ארצי – אני אפילו לא בטוח שזה יעבור איזשהו מבחן משפטי, פשוט לפטר את כולם. זאת התמונה.
ממה נובעת ההתנגדות של נציגי השלטון המקומי בדירקטוריונים? הסיבה מאוד פשוטה. התנגדות שלהם, שאני יכול להבין אותה, לסבסוד צולב. הם אומרים: כרגע יש תאגיד שמייצג רשות או כמה רשויות; התאגיד הזה עובד בנוסחה כלכלית מסוימת, גם אחרי הרבה השקעות שנעשו וכו'; הוא מניב למשל דיבידנדים לרשות, כשמדובר על תאגידים חזקים – והרי ראש רשות וחברי המועצה לא לוקחים לכיס את הדיבידנדים האלה, הם מחלקים אותם לתוכניות השונות בתוך אותה רשות מקומית. לכן באים חברי דירקטוריון חזק ומצליח, ואומרים: אנחנו לא רוצים לפגוע בתושבים של הערים שלנו. אנחנו דאגנו טוב למשק המים, השקענו ולכן העלויות אצלנו יותר נמוכות, או שזה מסיבות כאלה ואחרות, כי יש לנו תשתיות יותר טובות, השקענו לאורך כל השנים; עכשיו אתם מבקשים מאיתנו לקחת כסף – ולמעשה זה לא כסף, אלה שירותים שאנחנו נותנים כרשות מקומית, על סמך הדיבידנדים.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
זה כסף שהתושבים משלמים.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
לא, תושבים משלמים על המים, אבל תאגיד שהוא יעיל מביא לרשות המקומית דיבידנדים, ומהדיבידנדים האלה הרשות נותנת שירותים לתושבים שלה. ואז למעשה החלטה של חיבור בכוח מכריחה את אותן רשויות להפסיק את השירותים לתושבים שלהן למרות שהרשויות האלה עבדו טוב ועשו תאגיד יעיל והצליחו, ולמעשה להשקיע את הכסף הזה במקום אחר, שבו התאגיד היה פחות יעיל והפך להפסדי ויש תשתיות מים וביוב גרועות וכן הלאה וכן הלאה. הדבר הזה מאוד מאוד לא פשוט. אגב, זה לא תמיד קשור למצב הסוציו-אקונומי של הרשויות. למשל, יש יישוב שלאף אחד אין ספקות לגבי המצב הסוציו-אקונומי שלו, כפר שמריהו, שבכלל לא מתואגד, ותשתיות המים והביוב שלו נוראיות. זה קשור לסיבות שונות ומשונות שאני לא אפרט אותן כאן כרגע.
לכן למעשה הגענו למבוי סתום. אגב, לעיתים – וזאת תופעה יותר מוזרה, אבל לצערי גם היא קיימת – גם חברי הדירקטוריון החלש, שלכאורה צריך להיות מעוניין להיבלע, גם הם מתנגדים, כי באים נציגי הרשות המקומית של אותו תאגיד ואומרים: אנחנו רוצים לקבל החלטות, לא רוצים שמישהו מבחוץ יקבל החלטות עבורנו. ולפעמים יש עוד סיבות מורכבות יותר. חבר הכנסת אייכלר, למשל, בוודאי מכיר את ההתנגדות של עיריית בני ברק שהתאגיד העירוני שלה יתחבר לעוד תאגידים. למה? כי התאגיד הזה, מהסיבות המיוחדות של בני ברק, פועל במתכונת מאוד מיוחדת, שאגב מייקרת את התהליך, כי היא משביתה בשבת את כל הקשר עם הרשת הארצית של המים דרך מתקנים יקרים יחסית, וכתוצאה מזה תושבי בני ברק משלמים יותר על המים, כי מבחינות הלכתיות חשוב להם שזה יפעל בצורה כזאת. אומרים אנשי התאגיד של בני ברק: אנחנו עושים את זה לעצמנו, זאת החלטה שלנו, מחר אנחנו נהיה חלק מתאגיד יותר גדול והוא יסרב לעשות את זה, כי הוא מממן את זה, ואז מה נעשה? לא נוכל לצרוך מים, או לפחות חלק מהתושבים שלנו לא יוכלו לצרוך מים. אז אל תחברו אותנו, אנחנו רוצים להיות עצמאיים, לקבל החלטות בעצמנו ולשלם קצת יותר בהסכמה כחלק מהרשות המקומית, כדי לתת שירות לאזרח מהסוג שהוא רוצה. לכן למשל התאגיד של בני ברק מתחנן שלא יחברו אותו.
אתם רואים שיש פה מכלול שלם של סיבות והתנגדויות. מה הפתרון שאני מציע לעניין הזה? מייד כשנכנסתי לתפקיד, ראיתי שיש כאן בעיה: יש חוק, אבל הוא אות מתה.
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
כבוד השר, אני רוצה שתבין את הבעיה מיסודה. כל הסיפור הזה של תאגידים היה כי לא רצו לחזור למקור, להחזיר לכל עירייה ועירייה – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
לא, לא, לא, חבר הכנסת אייכלר.
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
אני זוכר מביטן שהייתה פשרה, שיעשו – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
לא, יש פה שתי סוגיות שונות, תפרידו ביניהן. יש ויכוח ישן-נושן, הוא כבר הרבה שנים בכנסת הזאת, ואני הייתי עוד בלידתה של הרפורמה של התאגידים, כבר אז הייתי חבר כנסת. הוויכוח הוא מה עדיף – האם שרשות תנהל או שתאגיד ינהל.
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
זה לא הוויכוח.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
לא, לא, לא, אלה שני ויכוחים שונים. יש את הוויכוח הזה.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
אבל זה היה הוויכוח בוועדה שדיברה על הרפורמה, אדוני. אני הייתי חבר בכל הישיבות שם והייתי גם יושב-ראש תאגיד מים באותה עת, וזה היה הוויכוח הגדול: האם צריך להחזיר את תאגידי המים למחלקות מים בעירייה – אנחנו הצענו להחזיר את זה עם משק כספי סגור, ורשות המים מטעמיה סירבה לזה – או להתחיל לצמצם. רשות המים אמרה שחזקות לא יתחברו, אם הן עומדות בקריטריונים. הן לא יתחברו, וחלשות יתחברו.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת גינזבורג, יש פה שתי סוגיות: יש אמירה אחת שאומרת שכשמשק המים לא מופרט לקופה סגורה וההכנסות ממכירת המים לא משרתות ב-100% את העלויות של משק המים – כולו, אגב, זה לא רק העירוני; זה גם תחנות התפלה, זה גם צנרת של מקורות. הרי כל משק המים היום מתנהל כאמבטיה סגורה, ומהרגע שהוא התחיל להתנהל כך מדינת ישראל הפכה למדינה מובילה בתחום של המים, מה שלא היינו קודם. ברגע שנעשתה הרפורמה הזאת, הפכנו למובילים בתחום ההתפלה, הפכנו למובילים בתחום של החיסכון. היום אנחנו אחת המדינות שבהן הבזבוז של המים בצנרת מנקודת ההתחלה עד נקודת הקצה הוא הכי נמוך. למה? כי שינינו והשקענו סוף-סוף בצנרת שלנו וגם בטכנולוגיות שונות. אנחנו גם מדינה מאוד טכנולוגית, אז פיתחנו טכנולוגיות והיום כל העולם בא ללמוד כאן איך חוסכים מים ולא מבזבזים אותם באחוזים גבוהים.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
זה בזכות – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
זה בזכות הרבה דברים, בין השאר גם תאגוד. כי תאגוד גרם לכך – מה שקודם לא היה. הרי למה יש רשויות שבהן תשתית המים והביוב היא גרועה? כי הרשויות המקומיות לא השקיעו. כי לא רואים את זה. כשבונים מבנה רואים אותו, גם בבחירות רואים אותו, אפשר להצביע על משהו, השקעה – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
אפשר היה לפתור את זה בקביעה שזה משק מים סגור, כמו אבטחה וביטחון. כמו שיש אגרת ביטחון. הכסף הזה הולך – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אבל משק המים הוא סגור לא ברמה עירונית, חבר הכנסת גינזבורג, משק המים סגור ברמה ארצית. כי אחרת יבואו וישאלו אותך: מי יממן מתקני התפלה? איך זה בדיוק יעבוד? משק המים הוא אמבטיה ארצית, הוא דואג לצינורות הובלה, הוא דואג לביוב, הוא דואג למט"שים, הוא דואג למתקני התפלה, שכבר הזכרתי, ועוד ועוד ועוד – וזה הכול מתאזן ביחד. ומאז שעברנו לעבוד בצורה כזאת, כפי שאמרתי, אנחנו היום מדינה מובילה בעולם בתחום ניצול משאבי המים שלנו.
אפשר להמשיך את הוויכוח הזה, אבל לא על זה אנחנו מדברים כרגע. כי ברגע שההכרעה הייתה שכן נשארים עם מודל תאגידים אמרו שחיבור תאגידים ביחד יביא להוזלה מסוימת. וזה נכון, אני לא מתכחש לזה, רק שכחו לשאול את התאגידים. הם לא רוצים להתחבר.
עכשיו אני אעבור מפה בכל זאת, חבר הכנסת אייכלר, ברשותך, למה ההצעה שלנו. אמרתי מהרגע הראשון: יש פה מבוי סתום. השלטון המקומי, ובצדק מבחינתו, לא נותן להתקדם, כי הוא דואג לתושבים שלו, זה תפקידם של ראשי ערים.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
אבל למה לא – – – הרי הכנסת היא ריבון – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אני אגיד לך. אבל הכנסת כריבון נתנה סמכויות – חבר הכנסת קרעי, הכנסת כריבון נתנה סמכויות לשלטון המקומי לדאוג לתושבים, נתנה לו אחריות, נתנה לו סמכות, ויושבים אנשים שעליהם האחריות, נבחרו כדין, ולהם הסמכות, ואומרים: אני לא הולך לפגוע בתושבים של הרשות שלי בגלל שאני התנהלתי טוב ויעיל ומישהו אחר התנהל לא טוב. אפשר להבין את זה. הכנסת, אם היא רוצה, יכולה לעזור לחלשים, אבל שואל התאגיד היותר-חזק: למה על חשבון התושבים שלי? הרי זה לא כסף שמישהו לוקח לכיס, זה בסוף כסף שנכנס לתקציבה של הרשות והופך לשירותים לאזרח. וכפי שאמרתי, גם רוב החלשים מתנגדים, מסיבות אחרות.
ולכן אני מהרגע הראשון אמרתי, בואו ננסה למצוא לזה פתרון. אני נגד חוקים שהם אות מתה. יותר גרוע – במצב היום, אתם צריכים להבין שבגלל שהחוק כבר התחיל לפעול, המנגנון שלו, היום יש הרבה תאגידים שבאים לבנק, רוצים לקחת הלוואה לאיזשהו פרויקט תשתיתי, ואומרים להם: מי אתה? אתה בכלל לא חוקי, אתה היית צריך להתחבר לפי החוק, לא רוצה לתת לך הלוואה, אולי לא תהיה בעוד חצי שנה. זאת אומרת שזה הפך למכשול למשק המים, לא לבלוע ולא להקיא, תסלחו לי על הביטוי לגבי הסיטואציה שיש.
ולכן אנחנו עשינו שולחן עגול. רשות המים, אנחנו כמשרד משאבי המים, משרד חדש שהוקם והוביל את התהליך הזה, משרד האוצר והשלטון המקומי. הגענו להבנות עם השלטון המקומי שאנחנו הולכים לשנות את המודל למודל של חברה מנהלת. מה המשמעות של זה? שתאגיד שהוא חזק יותר ויעיל יותר לוקח על עצמו אחריות על תאגיד חלש. למעשה אנחנו חוסכים ככה על שתי הנהלות. יש רק הנהלה אחת, אנחנו כן מייצרים את האפקט של הגודל כי הכול פועל ביחד ויש את היתרון הזה של היכולת לעבוד מול ספקים במחירים יותר טובים, אבל מצד שני אין סבסוד צולב מרשות לרשות. למעשה התאגיד החזק מנהל בנפרד את הקופה של התאגיד החלש יותר ומנסה לעשות אותה כמה שפחות הפסדית או יותר רווחית, כל אחד בהתאם למצב ההתחלתי, ובמקביל ממשיך לנהל את הקופה שלו. הרשות המקומית שהייתה מוצלחת יותר ממשיכה לקבל את כל מה שהיא קיבלה עד עכשיו, גם ברמת השירותים וגם ברמת הדיבידנדים במידה שהתאגיד מביא דיבידנדים בתוך אותה רשות. זה מודל שהוא יותר גמיש. זה נכון שהוא משאיר יותר קשיים לתאגידים שהיו מוצלחים פחות, אבל הוא עדיין מקדם אותם – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
זה בעיקר פוגע בשירות לתושבים.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
לא.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
זה בעיקר פוגע בשירות לתושבים.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת גינזבורג, המודל שאני מדבר עליו לא פוגע בשירות לתושבים. אגב, מי שהציע את המודל זה השלטון המקומי.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
מכיוון שאתם כופים עליו כל פעם. מועצת המים ורשות המים, שזה אותו גוף, הם עושים מה שהם רוצים. כמו שבהצעת החוק קבעו קריטריונים והודיעו לנו: אתם תאגיד שלא צריך להתאגד, כי אתם עומדים בקריטריונים א', ב', ג'. מה קרה חצי שנה אחרי זה? קיבלנו מכתב מרשות המים: אתם חייבים להתאגד. למרות – – – קודם שלא מחייב אותי להתאגד. כי הם עושים מה שהם רוצים.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
לא, חבר הכנסת גינזבורג, הם פועלים בהתאם לחוק.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
הם לא פועלים בהתאם לחוק.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
הקריטריונים שמופיעים בחוק הם סף שממנו הם יכולים להתיר לך שאתה לא צריך להתאגד, אבל הם לא חייבים להתיר לך לא להתאגד.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
אני שמעתי מה אמר לי אפי דביר באוזן, אני שמעתי מה יושב-ראש רשות המים אמר לי. אל תגיד לי שזה בדיוק – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אבל אפשר לקרוא את החוק, חבר הכנסת גינזבורג. היום אתה מחוקק, אתה מוזמן לקרוא את החוק ולקרוא מה שכתוב שם. עכשיו, רשות המים, יש לה סמכות במצבים מסוימים להתיר פטור מתאגוד אבל אין לה חובה לעשות את זה. היא צריכה לקבל החלטה מתוך התמונה הכוללת שהיא רואה של כמות השחקנים ושל התאגידים החלשים, וגם החזקים, כי בסוף צריך לדאוג גם לתאגידים חלשים. זה לא חוכמה שכל החזקים יגידו: אני ממשיך לעבוד לבד, אני אפילו לא מוכן להיות חברה מנהלת של תאגיד יותר חלש, גם אם זה לא עולה לי כסף. להפך, אני מרוויח כסף, אבל אני לא רוצה להתעסק עם החלש, שימות לבד. גם זו גישה לא הוגנת.
ולכן יש כאן הצעה, שאגב, לזכותו של השלטון המקומי ייאמר שהוא הציע אותה כבר לפני שנתיים-שלוש, ומשרד האוצר התעקש, לדעתי בטעות, כנגד הנוסחה הזאת, כי הוא רצה ללכת בנוסחה של הכול או לא כלום. בסוף הנוסחה של הכול או לא כלום הסתיימה כרגיל, כמו שקורה בעולם ובחיים שלנו – בכלום. ולכן כרגע מדובר על נוסחה שאנחנו מדברים על יישום שלה בהסכמה, יחד עם השלטון המקומי: תאגידים שרוצים להתחבר – ואגב, יש כמה בודדים כאלה שרוצים להתחבר וכרגע לא עושים את זה בגלל כל המלחמה בין השלטון המקומי לרשות המים. תאגידים שרוצים להתחבר, יתחברו. תאגידים שמעדיפים מודל של חברה מנהלת ילכו על מודל חברה מנהלת. אגב, יש מקום בארץ, אחד, שבו זה כבר נוסה כפיילוט וזה מאוד מאוד מוצלח – עבודה משותפת של קריית אתא וקריית ים. קריית אתא כתאגיד חזק הפך לחברה מנהלת של קריית ים. החוק היום כבר מאפשר את זה, זה קיים בחוק. למעשה בצורה כזאת אנחנו נדע לתת מענה מיטבי לפחות בתנאים האלה. גם נדע להוביל חיבור, אולי קצת פחות מהודק מכפי שתוכנן מלכתחילה אבל חיבור אמיתי, שיעבוד ולא רק יישאר כאות מתה בספר החוקים. וגם נעשה את זה יחד עם השלטון המקומי, בלי לגרום לסבסוד צולב ובלי לפגוע בזכויות של התושבים של הרשויות המקומיות השונות, שהם למעשה אלה שבחרו, נניח, הנהלות יותר מוצלחות ויש להם תאגידים יותר מוצלחים.
איפה זה עומד כרגע מבחינת הביצוע? אנחנו קיווינו שיהיה חוק הסדרים יחד עם התקציב בצורה מסודרת, זה היה אמור להיות פרק בחוק ההסדרים. אנחנו נראה הלילה אם יהיה חוק הסדרים. חוששני. לפחות לפי מה שפורסם נכון לעכשיו בסדר-היום של הממשלה אין חוק הסדרים, ולכן כרגע בתוקף החוק שעליו דיברתם, שהוא כידוע מייצר קושי גדול. אני מאוד מאוד מקווה שבסופו של דבר המחוקק כאן יאפשר לנו ליישם את המודל הנכון, שיש עליו כרגע הסכמה של כל השחקנים בתחום משק המים – גם של השלטון המקומי, גם של רשות המים, גם של האוצר, שסוף-סוף ירד מהעץ והתיאוריות הגדולות והבין שצריכים להיות מעשיים, וכמובן אנחנו, כאלה שמובילים את הנוסחה. אני מקווה שזה יקודם או בחקיקה פרטית או בחקיקה ממשלתית. אנחנו הצבענו בשלב הראשון לתת ארכה ליישום החוק, כדי לראות שהמודל אכן עובד ואכן כולם מתחברים, כפי שהובטח על ידי השלטון המקומי. לאחר מכן, ברגע שרואים שכולם נכנסים למודל הזה – לתקן כבר את החוק בצורה קבועה. במידה שיהיה – וכנראה לא יהיה – חוק ההסדרים אנחנו גם ננסה לקדם תזכיר חוק ממשלתי בתחום הזה. ניקח את פרק המים שתוכנן לחוק ההסדרים, אגב לא רק בנושא הזה אלא גם בנושא שאתה הארת, חבר הכנסת גינזבורג, של סוגיית הסמכויות בין רשות המים לבין הדרג הנבחר. אני חושב שאחת הבעיות היום היא שרשות המים, כמו שאמרת, הרבה פעמים עושה כרצונה – – –
<< קריאה >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << קריאה >>
לזה גם אני פה.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אני יודע, אני יודע.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
כבר דיברנו על – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אבל זה לא דומה. מקרה אחד לא דומה למקרה שני, השרה פרקש הכהן.
<< קריאה >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << קריאה >>
צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אמת, אמת. נכון, את צודקת, צריך ללכת על נוסחה מאוזנת. אני חושב שאנחנו הגענו אליה, לפחות בהסכמה עם משרד האוצר. נוסחה שהיא יותר מאוזנת וכן מאפשרת, בכל זאת, לדרג הנבחר להשפיע על תחום משק המים. כרגע אני יועץ של רשות המים, כשהיא רוצה היא מקשיבה לי – – –
<< קריאה >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << קריאה >>
אבל יש החלטות ממשלה. תקבע מדיניות בהחלטות ממשלה.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אי-אפשר כל דבר לנהל בהחלטות ממשלה, זה לא מצב נורמלי ולא מצב תקין. הינה, אתם מעלים מולי נושא, וגם אם אני מסכים איתכם במאה אחוז והכנסת תקבל החלטה ואני כשר ארצה לבצע אותה, כל מה שאני יכול זה לבוא לרשות המים ולייעץ. ירצו – יקבלו, לא ירצו – לא יקבלו. הינה, אתם מדברים על המחיר. אני למשל יזמתי, ומועצת רשות המים האחרונה, למזלי, אחרי הרבה מאוד ויכוחים, לפחות בשלב הראשון הצביעה פה אחד בעד ההצעה שלי: בתקופה של משבר קורונה, סיטואציה מאוד מורכבת, אנשים נמצאים בבית בכוח כי מחזיקים אותם בבית בכוח, בדקנו בכמה גדל השימוש במים לצרכים ביתיים. אין סיבה שבגלל זה אנשים עולים לתעריף גבוה ומשלמים תעריף גבוה. ברור שצריך לשלם על המים, אבל אין סיבה שישלמו בתעריף גבוה ולא בתעריף נמוך. והצעתי להגדיל את המכסה של תעריף מסובסד בהתאם לגודל של השימוש – רואים את זה בניתוח של כלל משק המים במדינת ישראל. היה דיון לא פשוט, אבל בסוף כרגע מועצת המים לפחות אישרה לצאת לשימוע ולהתחיל להניע את התהליך הזה. אבל היא יכלה גם להגיד לי לא, ויכולתי עד מחר להסביר שיש משבר קורונה ושהכנסת מבקשת – – –
<< קריאה >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << קריאה >>
יש הרבה מאוד חשיבות לשמור את השווקים האלה כלכליים, בלי הקורונה.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אמת. מאה אחוז. אני לא חולק על זה. לכן – – –
<< קריאה >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << קריאה >>
והגוף שאתה מדבר עליו ספציפית מייצג גם אינטרסים של חקלאים ועוד הרבה אינטרסים – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
נכון מאוד.
<< קריאה >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << קריאה >>
– – שהם לא רק משק המים. שהם לא רק בעצם נקי נקי – – – משק המים.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אמת, אמת. לכן צריך להיות איזון. אבל לא יכול להיות מצב ששר, שהוא מייצג את הממשלה, שהיא מייצגת של הכנסת, כל מה שהוא יכול לעשות אם הוא רוצה לשנות משהו זה רק לחוקק, כן? זה מצב לא נורמלי.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
למה אתה לא מדבר על מה שהציע אייכלר? על זה גם מסכימים ראשי הרשויות. רק למי שרוצה: להחזיר את משק המים כמשק סגור עם החרגות מים, כמו שהיה בעבר. זה מצמצם לך את כל – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
איתן, אני עונה לך. משק המים צריך להיות סגור לא בתוך עיר אחת.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
הוא היה ככה.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
לא. משק המים צריך להיות – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
60 שנה זה היה ככה.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
שנייה. משק המים צריך להיות סגור לא רק בתוך עיר אחת. הוא צריך להיות סגור גם בתוך האמבטיה הארצית כולה. אחרת לא יהיו פרויקטים להתפלה – ולא היו פה עשרות שנים.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
ולא יהיו עוד הרבה דברים, ונחזור – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
– – נחזור לבצורת. זה דבר אחד. דבר שני, אני אגלה לך שגם אם פתאום מישהו היום – תשאל בשקט את ראשי הערים, שהם גדולי הטוענים לביטול התאגידים, אם הם מוכנים בפועל לביטול הזה כשהמשמעות של זה היא לשלם בחזרה לתאגיד. הרי אם אתה מפרק תאגיד, אתה צריך לשלם לו בחזרה על כל מה שהוא קנה כתשתיות של מים וביוב מאותה רשות מקומית. הרי תאגיד לקח הלוואה וקנה, ועכשיו הוא מחזיר אותה – כל תאגיד בקצב משלו. עכשיו, המשמעות של זה מבחינת הרשות המקומית היא לרכוש את זה בחזרה. אני עוד לא ראיתי תור ארוך של רשויות מקומיות שעומדות בתור להחזיר לאוצר את כל המענקים – – –
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
מי הבעלים של התאגידים?
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
מה?
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
מי הבעלים של התאגידים?
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
ב-50% העירייה היא הבעלים.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
לא 50% – 100%.
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
100%?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
100%.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
לא. לא, לא. זה לא משנה. אבל ברגע שאתה סוגר תאגיד, אתה צריך לעשות חוזה – זה שהעירייה הבעלים לא גורם לזה שהיא העבירה בחינם לתאגידים את משק המים והביוב. הם שילמו לרשויות המקומיות סכומים גדולים מאוד.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
כי זה מה שהאוצר עשה כדי שתסכימו עם זה. בוא, אנחנו מכירים – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
בסדר. אבל אתה רואה עכשיו רשות מקומית שעומדת בתור לעשות הפוך, לשלם בחזרה?
<< קריאה >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << קריאה >>
לא לשלם. להחזיר לה.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אבל היא קיבלה כסף על זה. מה זאת אומרת "להחזיר לה"? היא קיבלה כסף גדול על זה.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
היא תיקח לעצמה את חובותיו של התאגיד?
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
ומאיפה הכסף הזה? מאיפה זה נפרע?
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
מה?
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
זה מהמים. אתה מחזיר לך את הכול לרשות, כולל המים, כולל ארנונה, רווחים עתידיים.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
היא תיקח. כן. היא תיקח על עצמה.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אבל היא לא תיקח על עצמה.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
אבל היא – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
יש כרגע המצב. יש הבנקים. בנקים נתנו הלוואות לתאגידים. מי יחזיר כסף לבנקים כשאתה סוגר את התאגיד?
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מהמחיר של המים. מההפרשים העתידיים.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
לא. אבל מי ייקח על עצמו אחריות על ההלוואות האלה?
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
הרשות.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
הרשות המקומית?
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אני לא רואה תור. כשאני בשקט עם אותם ראשי רשויות שהם נגד תאגוד אזורי, ולכן אומרים: בואו נבטל את התאגידים, ואני שואל: אתה מוכן לקחת על עצמך את ההלוואה של התאגיד ולשלם? הם אומרים: לא, לא, לא, זה לא. לכן, זה הרבה יותר מורכב מכפי שאתם חושבים, גם אם הכנסת הייתה מחליטה לבטל את התאגידים. אבל כרגע זה לא הכיוון, ובעיניי בצדק זה לא הכיוון. הכיוון לחבר ולהרוויח מהגודל הוא נכון, ובמודל שבהסכמה עם השלטון המקומי אפשר לעשות את זה.
ועכשיו תורה של הכנסת לתת למודל הזה את הפלטפורמה החוקית והמשפטית הנדרשת, כדי שבאמת תהיה התאמה בין החוק לבין מה שיכול לקרות בפועל. זה אתגר של הכנסת, אם בחקיקה פרטית ואם בחקיקה ממשלתית, כפי שאנחנו ננסה להוביל.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
אם כבר מחוקקים חוק כזה, אז כדאי – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
החיבורים יהיו בהסכמה בלבד?
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
כן. כן. אבל השלטון המקומי, בשונה ממה שהיה בעבר, מוכן להוביל את כל החיבורים האלה.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
רשות או תאגיד שלא מוכנים להתחבר, לא יכפו עליהם חיבור?
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אם הוא חי ומתפקד, כן. לפי אותם קריטריונים שיש בחוק.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
עצמאי, מי שעובד – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
לפי אותם קריטריונים שיש בחוק, למי שעומד בזה. היום רוב הרשויות שלא מתואגדות בכלל, הן לא עומדות בקריטריונים. הן דווקא הכי חלשות ופשוט לא תאגדו את עצמן כי אף אחד לא רוצה לקחת אותן לאף תאגיד. זו הבעיה העיקרית.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
מכובדי השר, אני חושב שאם כבר מחוקקים ומתקנים את החוק כמו שאתה מציע, ואם יש הסכמה גורפת בין כל הצדדים, אז זה מקובל לגמרי. אבל מה שהזכיר חבר הכנסת אייכלר לגבי ועדת הנחות, שאין היום בתאגידי המים, אני חושב שזה דבר שאנחנו צריכים – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
יש משהו אחר. יש מנגנון שנוצר מראש בתהליך החקיקה שאפשר את המכסות של המים המסובסדים, של התעריף הנמוך לקבוצות האוכלוסייה החלשות – שהכנסת הגדירה אותן, אגב, לא אף אחד אחר. ובאמת המשפחות האלה מקבלות למעשה מים מסובסדים בהיקף של פי שניים: במקום 3.5 קוב לנפש הן מקבלות 7 קוב לנפש. ולכן בפועל, כתוצאה מזה הן אף פעם לא חורגות וכן משלמות את המים בתעריף הנמוך. עכשיו, אם רוצים לשנות את החוק בהקשר הזה ולהגדיל או להקטין את הקבוצה הזאת – אפשר, אבל צריך להבין שבגלל שזה משק סגור כל פעולה שאתה עושה בתעריף, יש לה מחיר. אם אתה מגדיל את ההיקף של המים המוזלים, אתה מעלה בהיקף כזה או אחר את המים לכל השאר, גם לאזרחים שמשלמים תעריף יקר יותר כי הם משתמשים יותר במים, ומה שיותר משמעותי – לתעשייה ולמלונות.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
או על חשבון הדיבידנדים.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
מה?
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
או על חשבון הדיבידנדים.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
התעריף בסוף מאזן את הכול. דיבידנד זה כבר שאלה של התנהלות של תאגיד פרטני. זה לא רלוונטי. אבל התעריפים בסוף מאוזנים. יש תעריף אמיתי: כמה עולה להחזיק משק המים במדינת ישראל. הוא די אי שם באמצע, בין התעריף הזול יותר, שהוא למגורים עד גובה מסוים, לבין התעריף היקר יותר. אם אתה מכניס עוד קבוצות אוכלוסייה או מוזיל להן עוד את התעריף או מגדיל את הגודל – למשל, למה שהצעתי לעשות עכשיו יכול להיות שיהיו תוצאות גם לגבי התעריף היקר, אני לא מתחבא מאחורי זה. אני טענתי ברשות המים שיש כל מיני סיבות ספציפיות השנה ובשנה הבאה, ויכול להיות שלא יהיה צורך לייקר ויכול להיות שזה יתאזן ממקום אחר. אבל בפועל אין חוכמות, אין משחקים ואין ארוחות חינם: אתה רוצה לתת למישהו מים יותר בזול ממה שזה באמת עולה, מישהו אחר ישלם על זה יותר ביוקר, והמישהו אחר הזה הם גם גופים שאנחנו רוצים לעזור להם: אלה בעלי העסקים, תעשייה וכו'.
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
אדוני השר, מדובר במיליונים שנמשכים כדיבידנדים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בדיוק. זה לא רק המים – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אבל הדיבידנדים האלה – – –
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
מה זה למעשה דיבידנד?
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
טוב, חבר הכנסת קרעי, הדיבידנד הזה, אני מסביר לך מה זה. הדיבידנד הזה זה שירותים שמקבלים אזרחים ברשויות מקומיות שמנהלות נכון את התאגיד, בצורה יעילה – –
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
זה למעשה הגדלה – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
– – שהשקיעו בעבר אולי במשק המים והביוב שלהן יותר ממה שהשקיעו – – –
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
חבר הכנסת שלמה קרעי, זה לא דיון כרגע. זו רק הצעה לסדר-היום.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
עכשיו, אפשר להמשיך – – –
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
זה למעשה הגדלת תעריף הארנונה. משק המים לא סגור. אתה אומר שהם התייעלו, זאת אומרת, התאגיד התייעל במשק המים. במשק המים אפשר להפחית את העלויות לאזרחים, אבל מושכים דיבידנדים ומעלים בעצם את – – –
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אולי כדאי להעביר את זה לדיון באיזושהי ועדה – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אני מציע – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >>
לסגור את משק המים – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אני מציע – – –
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
שנייה, חברי הכנסת, זה לא דיון. אולי נעביר את זה לאיזשהו דיון באחת הוועדות?
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת קרעי וחבר הכנסת גינזבורג, אני מסכים שהנושא הוא מרתק וחשוב, וצדק חבר הכנסת אייכלר שסוף-סוף הכנסת מתעסקת בנושאים שהיא צריכה להתעסק בהם. אני בהחלט אשמח אם תחליטו להעביר את הנושא הזה לוועדת הכלכלה, שהיא הוועדה בכנסת שהיא זאת שמפקחת על משק המים.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אוקיי. אז נודיע – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
ואני מתחייב אישית, אם אתם רוצים לבוא לשם, יחד עם רשות – – –
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
– – – לשבח את כבוד השר, שבזמן כל כך קצר – –
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
למד לעבוד.
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
– – הפך להיות מומחה בתחום. באמת יישר כוח גדול. אני יושב כאן ונפעם מרמת הבקיאות והידע.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
לא, לא.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
לא, לא. זה לא מעכשיו, זה מהעבר – מהדיונים.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
לא, לא. חבר הכנסת גינזבורג, לא הייתה לי ברירה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
חבר הכנסת אוסאמה, אתה רוצה דקה לפני ההצבעה?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אולי.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אז לפני ההצבעה.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
בוודאי.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
חבר הכנסת אוסאמה, עמדה, בבקשה. דקה לרשותך.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כן. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, באמת אני הייתי שותף גם לדיונים בהצעת חוק כזאת בכנסת העשרים, בוועדה שחברנו דוד ביטן הוביל. אני חושב שיש ויכוח בעד ונגד התאגידים – כמובן שיש יתרונות ויש חסרונות – אבל ודאי שכולם תמימי דעים שבאמת צריך לצמצם את מספר התאגידים.
אני פה מעלה שתי נקודות שכל הזמן אני מעלה, גם בזמן הדיונים בוועדה לפני אישור החוק וגם אז במליאה: אני מעלה את הנושא של ההיטלים. ההיטלים שגובים התאגידים פר מטר להיתר בנייה היו בערך 30–40 שקל, והיום זה בערך 160–170 שקל; וגם הנושא של תעריפי המים, למרות שזה לא קשור לתאגידים אלא לרשות המים, והתלונות הרבות על הניפוח ועל החשבוניות שעכשיו מקבלים האזרחים – כאשר בעבר, כאשר זה היה בעיריות ובמועצות – –
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
נא לסיים.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – האזרחים אומרים: לא היינו מקבלים את אותם חשבונות; וגם האמצעים שהתאגידים נוקטים לגבייה, יש הרבה תלונות על זה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת סעדי, קודם כול, כשאתה אומר שכולם תמימי דעים, כנראה אתה לא מכניס ל"כולם" את ראשי הרשויות, בין השאר, של המגזר שאתה מייצג כאן בכנסת, כי כמעט כולם נגד, כמעט פה אחד, וכולם באים אליי להסביר לי למה זה לא טוב לחבר. כנראה שאתה לא מסונכרן איתם בהקשר הזה של "כולם". אבל לגבי שאר הדברים שאמרת, קודם כול זה נכון שפעם מחיר המים במדינת ישראל היה מחיר לא ריאלי, צריך להודות. ולכן מדינת ישראל השקיעה בפרויקטים תשתיתיים בתחום המים רק מה שנשאר תוך כדי דיון בתקציב המדינה. ולכן היא גם לא הייתה יכולה בפועל לעשות לא מתקני התפלה ולא שום דבר. היינו מדינה שבה בכל שנה של בצורת היינו בצרה. אנחנו היום במקום אחר לגמרי, בגלל, בין השאר, שארגנו את משק המים שלנו במחיר אמיתי.
לגבי העלייה בתקופה האחרונה, שאליה אני התייחסתי, היא נובעת – הרי מחיר המים לא השתנה, אז מה קרה? מניתוח העומק שאני עשיתי – ובאמת יש הרבה תלונות מלא מעט אזרחים במהלך השנה האחרונה, החודשים האחרונים – הסיבה לזה היא שהות ממושכת בבית, שלא רק הגדילה את כמות המים, אלא בגלל שמשפחה ממוצעת היא בדרך כלל על הקשקש של הכמות המותרת, עברו אותה ואז התחילו לשלם תעריף שהוא יקר יותר, פי שניים, ואז חשבון המים גדל ב-20%–30%, ומייד אזרחים מרגישים את זה. ולכן יזמתי את מה שיזמתי. יהיה על זה בטח ויכוח גם בשימוע הציבורי שאליו יצאנו. אני מאוד מקווה שבסוף אני אצליח לשכנע את מועצת רשות המים – כי אני רק יכול לייעץ לה, היא זאת שמקבלת החלטות – והיא אכן תתמוך בכיוון הזה עד הסוף, ושבעוד כמה שבועות אכן תצביע על ההרחבה הזמנית של הכמות המוכרת עד שנסיים את משבר הקורונה ונחזור לאורח החיים הנורמלי.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
לפני הצבעה, יש לנו עוד עמדה מהצד של חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה. דקה אחת לרשותך.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
כבוד השר, אני מנצל את זה לעוד נושא בהקשר הזה, אבל זה נוגע לתעריפים שהזכרת. יש טענה שכיוון שהתחשיב הוא חודשי – נדבר על הדירוג בין התעריפים, הזולים והפחות – הוא לא תואם משק רגיל של בית, כיוון שהמשק הוא שנתי. אנשים שוכרים דירה לשנה והוצאות החינוך הן שנתיות. ההצעה שהתכוונתי לשלוח אליך בדיוק בימים האחרונים ואני מעלה אותה כאן היא שהתחשיב יהיה או שנתי או דו-שנתי, כך שאם אדם בחודש מסוים מחוץ לבית או שהוא בחופש, בחודש אחר הוא משתמש יותר. בסופו של דבר, ההוצאות הן שנתיות, והתחשיב היום, שהוא תחשיב חודשי, לא תואם את סל ההוצאות הרגיל – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אני לא יכול לא להשיב. לפי התקנון, אני חייב.
<< דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >>
ולכן אשמח שזה ייכנס גם לתוך הדיון, הסיפור הזה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אנחנו נעביר את זה לדיון המשותף עכשיו, עם ההצעה הזאת, בעזרת השם, לוועדת הכלכלה.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
יש לי מה לענות, אבל היושב-ראש החליט שגם ככה הטרחתי אתכם יותר מדי בינתיים.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. עמדה נוספת מהצד.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >>
תודה רבה, כבוד השר. אני אעשה את זה ממש ממש קצר. אתה דיברת על שימוע ציבורי, ואני חייב להטיל זרקור נוסף על התנהלות מועצת המים בכל הנוגע לשימועים ציבוריים. היה לי גם שיג ושיח עם נציגי רשות המים. אי-אפשר להבין שום דבר מהנוסחים שמפרסמים לציבור לכאורה ביחס לכוונות של רשות המים. כלום. גם לאנשים מאוד מקצועיים יהיה קשה להבין מה כתוב שם; על אחת כמה וכמה הציבור. ואם תבדוק לאורך השנים מי אותו ציבור שבא לשימוע, אתה תראה שם תמיד את בעלי אותם אינטרסים, שזה תאגידים ורשויות מקומיות, ואולי גם מפעלים. באמת, מה שנקרא, ציבור אמיתי, ומי שבאמת נפגע בכל הנוגע לתעריפים – אותו לא תמצא שם לעולם.
לכן הייתי מציע לך כשר ממונה, אומנם אתה שר מייעץ כמו שאתה קורא לעצמך, לצערנו, ואנחנו צריכים לטפל גם בזה – – –
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
תעזרו לי גם בזה.
<< דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >>
בהחלט, אם תרצה. אנחנו פרטנרים שלך בהקשר הזה. צריך שלפחות הקול-קורא שיוצא, ושהשימוע עצמו לא יהיה רק כל כך מקצועי, אלא שיבינו גם שיש ציבור אמיתי שלא מבין את כל המונחים והחשבונאות ואת כל הנוסחאות, אף אחד לא מבין מה כתוב שם. תודה רבה, אדוני.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
תרשה לי משפט על זה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
משפט אחד, בבקשה.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אני לא יכול להתאפק שלא להגיב. חבר הכנסת גינזבורג, אני בהחלט יכול להבין על מה אתה מדבר, כמי שחווה הופעה ממש לאחרונה במועצת רשות המים כדי לשכנע אותם לתמוך בהצעתי. אני כן טרחתי לקרוא את המסמכים, שאכן היו מורכבים, ולרדת לעומקם. ואז כשנימקתי בדיון במועצה – הדרג המקצועי דווקא לא אהב את ההצעה שלי, אבל בנתונים שהם הביאו הבאתי הוכחות שזה נכון ללכת לכיוון שאני רוצה. במהלך הדיון האחרון נציגי רשות המים אמרו: רגע, רגע, רגע, מה שפרסמנו זה לא בדיוק נכון – הנכון הוא ההפוך, ולכן הטיעון שלך לא עובד. בהחלט אני יכול להבין את החוויה שאתה מדבר עליה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אנחנו נעבור להצבעה להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכלכלה. מי שבמקומו – במקומו, מי שלא – אני אוסיף פה.
<< דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >>
אני מצרף את קולי.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
באלקטרוני יש לנו אחד בעד. אנחנו מוסיפים את השר אלקין; חבר הכנסת אופיר סופר – בעד; חבר הכנסת אייכלר – בעד; חבר הכנסת טייב, אוסאמה, חבר הכנסת גדי יברקן, סגן השר, חבר הכנסת עוזי דיין, חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת לוי. השרה פרקש, את הצבעת או שאיתן הצביע?
<< קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >>
אני.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
את לא מצביעה – אתה הצבעת. היא לא מצביעה.
יש תשעה נוספים בעד, אז יש לנו עשרה בסך הכול. ההצעה עוברת לדיון בוועדת הכלכלה.
<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> הגברת האכיפה במקרי טרור ופשיעה חקלאית << הלסי >>
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: הגברת האכיפה במקרי טרור ופשיעה חקלאית, מס' 1381, 1383 ו-1392. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, סגן השר, השר, אני מבקש מחברי הכנסת, תהיו איתי לזמן קצר, אני רוצה לתאר לכם סיפור של איתן זאב, חקלאי שמעבד את אדמתו סמוך לאחד הכפרים. אני רוצה שתבינו טוב טוב את הסיטואציה. לאחר תקופה של כמה חודשים שהוא מעבד את אדמתו, פתאום, בבוקר אחד, הוא מתחיל לשמוע קריאות במסגדים, והוא מזהה תנועה של המון ערבי משולהב שמגיע לכיוון של השלוחה שבה הוא מעבד את אדמתו.
אני רוצה לדבר רגע אחד על השלוחה הזאת. לשלוחה הזאת מרחק ההגעה של כוח צה"ל זה 40 דקות. זאת אומרת, כוח צה"ל שירצה להתערב שם, ייקח לו המון המון זמן להגיע, ונתיב מילוט אחד אפשרי כדי לצאת מאותה שלוחה. איתן נוהג באיפוק רב – משאיר את החקלאים הבודדים שאיתו למעלה על השלוחה ויורד לכיוון הערבים; משאיר את הנשק הארוך שלו שם, כדי לא לעורר אנטגוניזם, ומנסה למנוע את הסיפור. מנסה למנוע את החיכוך. תארו לכם עשרות מכוניות שמגיעות, עשרות מכוניות שמגיעות, והוא נעמד מול ההמון הערבי הזה ומנסה למנוע את העימות. ובסופו של דבר, האירוע מתפתח לידי חיכוך ויש שם שני פצועים פלסטינים. אבל האירוע הזה יכול היה להיגמר בקלות בלינץ' כלפי כל החקלאים הישראלים שם. והאירוע הזה יכול היה להיגמר בקלות עם עשרות ערבים הרוגים שהיו שם. אני מדבר כאן על תופעה שלא קיימת רק ביו"ש, אלא אנחנו רואים שהיא קיימת גם בגליל וגם בנגב. תופעה שמלווה אותנו, צריך לומר, אדוני היושב-ראש, מראשית שנות הציונות; הנושא של החקלאי הישראלי והטרור הערבי.
כשמדינת ישראל נותנת נשק בידי החקלאי הישראלי והיא אומרת לו שכנראה לכוחות ההגנה, ולא משנה אם זה צה"ל או משטרת ישראל, ייקח זמן רב להגיע, היא בעצם נותנת לו כלים כדי להגן על עצמו, כדי להגן על אדמתנו. מדינת ישראל צריכה להחליט אם כשהיא נותנת את הנשק היא נותנת כלים בידי החקלאי הישראלי כדי להגן עליו מפני הטרור הערבי או שהיא נותנת כלים בידי הטרור הערבי כדי להגן עליו מפני החקלאי הישראלי. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, להעביר את הדיון לוועדת החוץ והביטחון, כי אני חושב שהדיון הזה נוגע גם בשטחי יו"ש, גם בגליל וגם בנגב, וזה דיון מורכב. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
בבקשה. תודה רבה, חבר הכנסת אופיר סופר. חבר הכנסת משה ארבל – איננו. חבר הכנסת עוזי דיין, בבקשה.
<< דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי הכנסת, אני ארחיב, מאוד בקצרה, את הסוגיה שעלתה כאן, כי היא רעה חולה בכלל בתחום הפשיעה החקלאית בישראל, והחקלאים ואנחנו הם קורבנות שלה. המרחב הכפרי בישראל משתרע על 85% מהשטח של מדינת ישראל. חיים בו יותר מ-800,000 תושבים ביותר מ-1,000 יישובים. ערך התפוקה הכלכלית בשנה הוא כ-30 מיליארד שקל. החקלאות נותנת מקורות תעסוקה ליותר מ-80,000 איש, ובעקיפין – לעוד כמה עשרות אלפי אזרחים. ולכן, ניתן לראות שהתרומה של החקלאים למדינה היא חיונית גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה חברתית, גם מבחינת מניעת השתלטות עוינת על שטחים פתוחים.
החקלאים סובלים שנים רבות מתופעות חמורות של פשיעה חקלאית, שפוגעת גם כלכלית וגם מורלית, ויש לומר שלפשיעה הזאת יש גם אופי פלילי-לאומני, כלומר היא נעשית בצורה שמעמתת יהודים וערבים, בגלל שרוב הפשיעה היא נגד אזרחים יהודים. עכשיו, זה מאורגן על ידי כנופיות מסודרות – ואני לא אנתרופולוג פה, אני לא מדבר כי קראתי נתונים באיזשהו מקום; אני יותר מ-11 שנה שומר עם השומר החדש, עם קבוצת חברים שלי, פעם בחודש לילה שלם, מהשעה 22:00 עד 05:00, ואני רואה מה קורה בשטח: גנבות של תוצרת, גנבות של כלים חקלאיים, הצתות, ונדליזם. יותר ממיליארד שקל לשנה – רק הנזק הישיר. וכשמסתכלים על החקלאים, על כמה מדובר, אז למעלה מ-70% מהחקלאים חוו לפחות אירוע אחד של פגיעה, ו-20%, זאת אומרת, לאחד מכל חמישה חקלאים יש כל חודש אירוע כזה.
אין לזה מענה טוב. 62% מהתלונות נסגרות. למה הן נסגרות? מחוסר עניין לציבור. אז לציבור אולי אין עניין בזה, אבל לציבור החקלאים יש עניין גדול בזה. לכן גם פחות ופחות מגישים תלונה. יש הרבה יותר בעיות, אבל במושב שאני גדלתי בו כבר לא מגישים תלונות למשטרה – מקסימום לוקחים ידית של טורייה והולכים לחפש מי עשה את זה.
נוסיף על זה שבזמן האחרון קו התפר פרוץ, וחלק גדול מהחדירות ומהפשיעה לאורכו הן חקלאיות. בגלל שיש לזה משמעויות, כפי שנאמר על ידי חברי אופיר סופר, שהן גם ביטחוניות, גם חברתיות וגם כלכליות, כדי לטפל בזה צריך שילוב של גופים. אז אני מבקש שתהיה פה הסכמה של חבריי, וגם של סגן השר, ידידי, להעביר את זה לטיפול של ועדת החוץ והביטחון.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת עוזי דיין. סגן השר גדי יברקן. בבקשה.
<< דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי מזכירת הכנסת, אקדים ואומר שהנושא הזה הוא נושא חשוב מאוד. אני אפילו הייתי מכנה אותו הטרור החקלאי, ולא הפשיעה החקלאית. עבירות הפשיעה החקלאית הינן תת-קטגוריה ייחודית במסגרת עבירות הרכוש, המבוצעות על ידי כנופיות בהרכבים משתנים, הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית, ומהוות בעיה גלובלית המקשה על צמיחה והתפתחות כלכלית. מרבית המגזר החקלאי בישראל נמצא במרחב הכפרי. היקף הפשיעה החקלאית הינו קטן ביחס לכלל הפשיעה. עם זאת, ועקב החשיבות הלאומית המיוחסת להתיישבות החקלאית בישראל, נושא הפשיעה החקלאית הוכר כבעיה ומטופל על ידי המשטרה, ובמסגרת זו המשימה הוטלה על מערכי מג"ב, אשר משקיעים מאמץ רב במשאבים ובפעילות אופרטיבית לתקיפת התופעה. הוקמו בחטיבות המרחביות של מג"ב יחידות חקירה ומודיעין – להלן: ימ"ר כפרי – שייעודן הוא אכיפת החוק כלפי עבריינים המבצעים פשיעה כלפי ציבור החקלאים במדינה. בשנת 2018 הוקם מרכז בינה במטה מג"ב, המאגד בתוכו מגוון כלי עבודה טכנולוגיים ומודיעיניים במטרה להיאבק בתופעת הפשיעה החקלאית, הן בפן הפלילי והן בפן הכלכלי, באופן יעיל יותר. הוקצו אמצעים טכנולוגיים, הוקמה תקיפה כלכלית ייעודית לנושא הפשיעה החקלאית. הודק הקשר מול מערך התביעות והפרקליטות, תוך הצגת דרישה לענישה מחמירה. הודק שיתוף הפעולה בנושא עם גורמים נוספים. בהקשר זה, אדוני היושב-ראש, יצוין כי מג"ב פועל רבות ליצירת שותפויות לחיזוק הביטחון האישי במרחב הכפרי, לדוגמה עם רשות הטבע והגנים ויחידת הפיצו"ח. האכיפה מתבצעת בכל סוגי ורמות הפשיעה החקלאית, החל בגנבת תוצרת חקלאית וגנבת ציוד חקלאי ובעלי חיים, וכלה באירועי היזק לרכוש.
מבחינת הנתונים, בניגוד לנטען בהצעה לסדר-היום, נתוני מג"ב מצביעים כי לאורך השנים ישנה ירידה מתמדת בעבירות הפשיעה החקלאית. בעשור האחרון ישנה ירידה של 56%. עם זאת, חשוב לציין כי בשנה האחרונה ישנה עלייה של 36% בפשיעה החקלאית בהשוואה לאשתקד, כאשר עיקר העלייה הינה במספר האירועים של גנבת תוצרת בהיקפים קטנים. בהקשר זה יוער כי גנבת תוצרת הינה עבירה קלה יחסית לביצוע, היא מבוצעת לעיתים על ידי אובייקטים אקראיים ואינה דורשת כלים מיוחדים או מיומנויות מיוחדות. כל עובר אורח יכול להיכנס למטע, שלעיתים גם אינו מגודר, ולקטוף את הפרי מהעץ. בעבר מרבית תיקי החקירה, בדגש על תיקי גנבת התוצרת ה"קלים", נסגרו מחוסר עניין לציבור. כיום, המצב השתנה ויש מענה לתיקים אלה בהליך של הסדר מותנה.
בתחום האכיפה הכלכלית, מתחילת 2019 ועד לאוגוסט 2020 נתפס רכוש לחילוט בשווי של מעל 25 מיליון ש"ח. עוד יצוין כי מאז הקמת מרכז בינה במטה מג"ב פוצחו 58 פרשיות, נעצרו 311 חשודים בפשיעה החקלאית, מתוכם 148 נעצרו עד תום ההליכים וכן הוגשו 441 כתבי אישום בעבירות חקלאיות, ומתוכם 156 תיקים הסתיימו בהסדר מותנה – כ-35% מסך כתבי האישום.
לסיכום אומר, אדוני היושב-ראש, היקף הפשיעה החקלאית הוא קטן ביחס לכלל הפשיעה. יחד עם זאת, מדובר בתופעת פשיעה בעלת השלכות משמעותיות, הן ברמה הלאומית והן ברמה האישית.
יצוין כי בעקבות ההכרה בחשיבות הנושא, הטיפול הוטל על מג"ב כאשר במסגרת זו נערכו שינויים ארגוניים ותהליכים במג"ב אשר ייעלו את הטיפול בעבירות הפשיעה החקלאית, והובילו לפיתוח פרשיות משמעותיות על ידי הימ"רים הכפריים שתוצאותיהן ניכרות בירידה משמעותית ועקבית בכמויות התיקים, 56% בעשור האחרון.
משנת 2007 נערכו שינויים בחקיקה לאור ההבנה כי מדובר בעבירות חמורות המצריכות התייחסות מחמירה יותר במטרה להגביר את ההרתעה. חרף השינויים שנערכו בחוק, עדיין יש צורך להחמיר את מדיניות הענישה הננקטת בבתי המשפט נוכח הנזקים המשמעותיים הנגרמים כתוצאה מעבירות אלו, וכן נוכח ההשפעה הקריטית שיש לעבירות אלו על המשילות במרחב הכפרי ותחושת הביטחון של החקלאים.
באשר לאירוע המתואר בהצעה לסדר-היום, חבריי חברי הכנסת, היות שמדובר בכתב אישום שהוגש על ידי הפרקליטות, יש להפנות את הנושא למשרד המשפטים לקבלת מענה.
חשוב לי לציין, אדוני היושב-ראש, שבתחילת דבריי אמרתי שלכנות את זה "פשיעה חקלאית" זה להקל. זהו טרור לכל דבר ועניין. החקלאות העברית, לצערי הרב, עם השנים, עם קידמת הטכנולוגיה – הדבר הזה נשכח. אפילו החקלאים הישראלים שמייצרים בארץ ישראל, מעבדים את השדות ואת האדמה, הולכים ונפגעים הן מבחינת התוצר והן מבחינת המעמד שלהם – ובוודאי ובוודאי גם כשהם עמלים לעבד את אדמות ארץ ישראל ולהביא אל שולחננו, מה שנקרא, תוצרת כחול לבן.
על הדבר הזה אי-אפשר לעבור בשתיקה. בוודאי המשרד לביטחון הפנים יעשה הכול כדי שהנושא הזה והחקלאים והתוצרת הישראלית תהיה בטוחה. אני חושב שזה יהיה כישלון נחרץ של הממשלה אם לדבר הזה לא יהיה מענה. והנושא הזה, גם מבחינת המשילות, מזכיר לי את הוויכוח הסוער, יותר נכון, החשיפה הסוערת של עמית סגל בנושא של מח"ש, שאני השכם והערב מדבר עליו כבר כמעט מהרגע שנכנסתי לכנסת. הבעיה של מח"ש זה שהרבה אנשים חשבו שלחקור את מח"ש – זה תויג עם חרדים, עם אתיופים או עם ערבים, כשאנחנו הגשנו בקשה לחקור אלימות שוטרים או בכלל עובדי מדינה. והנושא הזה עכשיו התנפץ לכולנו – שבעצם מח"ש הוא חותמת גומי של הרבה אנשים קטנים, במספר וגם אולי באישיותם, לבוא חשבון עם הרבה אנשים שלא מוצא חן בעיניהם.
אני חושב ששר המשפטים עושה טעות שהוא טומן את ראשו בחול, וזה לא עניין פוליטי. לחקור מי ששוגה במילוי תפקידו, ולגבות – כל שוטר, כל עובד מדינה, המדינה צריכה לגבות אותו. כי היא שולחת אותו. אבל יחד עם זאת, אם מתוכם יש כמה סוררים שמשתמשים בחוק ונעזרים בחוק, ועוברים עבירה, גם הדבר הזה צריך לבוא לחקירה. אני מקווה מאוד שבנושא הזה – סוף-סוף כולם יודעים על מה אנחנו מדברים – נמצא את הנתיב להתעלות מעל הפוליטיקה הקטנה הזו כדי שכולנו בסוף נבין שאנחנו פה כדי לשרת את הציבור, ולציבור יש משמעות בהתנהלות של מערכת אכיפת החוק.
ואני רוצה להודות לך, אדוני, על הזמן הסביר מינוס שקיבלתי.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה. לפני הצבעה יש עמדה מהצד של חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה, דקה לרשותך.
<< דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>
חברי סגן השר יברקן, אני לא מקבל את ההפניה שלך, של חבר הכנסת סופר וחבר הכנסת דיין למשרד המשפטים בגלל שהוגש כתב אישום. אתה דיברת בשבח הימ"ר במרחב הכפרי. אני אומר לך מה ימ"ר מחוז ש"י עשה. ימ"ר מחוז ש"י, אחרי האירוע המזעזע הזה, המצמרר הזה, כמו שתיאר אותו כאן חבר כנסת סופר, שיכול היה להסתיים בלינץ' של חמישה חקלאים ישראלים – הגעתם, עצרתם את הישראלים, החרמתם להם את הנשקים. הגדלתם לעשות אחר כך, להגיע ולהחרים את הנשק הצבאי של איתן זאב, בניגוד לעמדת המפקד הצבאי. כי מה אתם מצפים, שהוא ישמור על הילדים שלו עם אבנים? מה אתם מצפים? והכי חמור – הגעתם אליו אחרי ארבעה ימים, לחקלאי הצדיק הזה, זרקתם אותו על הרצפה, אזקתם אותו כאילו שהוא איזה עבריין של משפחת פשע. על מי מדובר? אתם יודעים על מי מדובר? הוא התנגד? הייתם קוראים לו לחקירת משטרה, אין סיכוי בעולם שהוא לא היה מגיע. זאת התנהגות של ימ"ר במדינת ישראל? זה לא יעלה על הדעת הדבר הזה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >>
תחזירו לו את הנשק, את הנשק הצבאי, את הנשק האישי, תתנצלו – לא ככה עוצרים אזרח במדינת ישראל, לא אזרח כמוהו. מה, אין הקשר לעבירה הזאת? היה אירוע, היה אירוע ביטחוני. מה, זה פושע פלילי?
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה.
אוקיי, אנחנו נעבור להצבעה על העברת הדיון לוועדת החוץ והביטחון, לפי המציעים. סליחה, בבקשה, רגע אחד. בבקשה. מי שירצה, נוסיף אותו פה אחרי ההצבעה.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – אין
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אז באלקטרוני אין מצביעים בעד. פה יש לנו את חבר הכנסת אופיר סופר, חברת הכנסת קטי שטרית, חבר הכנסת עוזי דיין, חבר הכנסת הלוי וחבר הכנסת קלנר, חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת טייב וחברת הכנסת אורלי פרומן, גם חבר הכנסת גדי יברקן. תשעה יש לנו בעד מחברי הכנסת הנוכחים, אז ההצעה התקבלה לעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה.
<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> הקפאת תקציב התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון – תוכנית 360 << הלסי >>
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
נעבור להצעות הבאות לסדר-היום: הקפאת תקציב התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון (תוכנית 360) – מס' 1382, 1416, 1438 ו-1441. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
<< דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תוכנית 360 היא התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון שהחלה בשנת 2009 במטרה לסייע לילדים ולבני נוער במצבי קיצון. הייתה לי הזכות להכיר את התוכנית ממש בראשיתה, עם חבר הכנסת יעקב אשר, שהיה ראש העיר בני ברק, והוא אחר כך יוסיף על העניין. מדובר בילדים ובני נוער שחוו הטרדות ואלימות, ילדים שהוצאו מבתיהם, ילדים עם בעיות בריאות והתפתחות ובעיות רווחה או בעיות נפשיות. במסגרת התוכנית הזאת פועלים מעונות, גני ילדים, מועדוניות, יחידות להתפתחות הילד, מרכזים לגיל הרך, מרכזי נוער, מרכזי הדרכה להורים, חדרי שלווה למענה רגשי; וכשמה כן היא, תוכנית 360, ונועדה להעניק לילדים האלו טיפול מקיף ומשמעותי כל היום וכל השנה. בעשור האחרון טופלו במסגרת התוכנית כרבע מיליון ילדים ב-185 רשויות מקומיות, והיא הוכתרה על ידי תהליך הערכה כאפקטיבית ומוצלחת. 40,000 ילדים יצאו מכלל סיכון בכלל וכ-100,000 ילדים נוספים השתפרו משמעותית ורמת הסיכון שלהם פחתה.
מה הבעיה? התקציב של התוכנית עומד על 220 מיליון שקל לשנה, ובסך הכול נותרו ל-2020 31 מיליון שקלים להפעלה מספטמבר עד דצמבר, והם לא מועברים לתוכנית. למה? באמת מצב בלתי נסבל. בסך הכול 31 מיליון. ושוב הגענו למצב שבו החלשים הם שנפגעים. כמו תמיד, הרשויות החזקות לוקחות על עצמן את מימון התוכנית. וכמו תמיד, הרשויות החלשות מחליטות על סגירת התוכנית כי הן לא מסוגלות להמשיך ולממן אותה.
אז אני מבקשת, ביום ראשון האחרון הודיעה הממשלה על אישור תוספת תקציבית מיוחדת של 11 מיליארד שקלים. מתוכם יש כמיליארד שקלים למערכת הבריאות והרווחה, ועוד 400 מיליון שקלים לישיבות. אז מתוך כל הסכומים הגדולים האלה, משרד האוצר וחמשת המשרדים השותפים לתוכנית לא יכולים למצוא 31 מיליון שקלים, כפי שהמדינה כבר התחייבה? זאת לא בקשה חדשה. ואף אחד מחמשת המשרדים – משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה והמשרד לביטחון הפנים, כל אלו שותפים לתוכנית הזאת – לא מצא את 31 מיליון השקלים כדי שהתוכנית תמשיך ותציל את עשרות אלפי הילדים שלוקחים בה חלק.
אני שמחתי לראות שחברי כנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה הצטרפו להצעה לסדר-היום שהגשתי, מתוך הבנה של חשיבות הנושא והדחיפות של המשך הפעלת התוכנית. אני הייתי שמחה – אני מבינה שסגן השר נהרי פה – לא להעביר את זה לשום ועדת כספים, אלא שתבשר לנו פה שנמצא התקציב ונוכל להמשיך ולטפל באותם ילדים. ואם לא, אז כמובן הבקשה היא להעביר לדיון בוועדת הכספים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה, חברת הכנסת אורלי פרומן. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, המוכרת כתוכנית 360, היא תוכנית בין-משרדית ומשותפת למשרדי הרווחה והשירותים החברתיים, חינוך, בריאות, עלייה וקליטה וביטחון הפנים. את התוכנית מוביל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ומטרת התוכנית היא לשנות את הדרך שבה החברה הישראלית מתמודדת עם ילדים ובני נוער בסיכון ולהיטיב ולעבות את השירותים בקהילה המיועדים להם.
לרשויות הועמד תקציב ייעודי נוסף והועברו אליהן האחריות והסמכות לעשות שימוש בתקציב זה כדי לפתח מענים לילדים ולבני נוער בסיכון, בהתאם לצרכים, למאפיינים שמייחדים אותם לפי כל יישוב ולשיקול הדעת של היישוב. בבחירת הרשויות הייתה הקפדה על הרמה החברתית והכלכלית הנמוכה ביותר בדרך כלל וייצוג לקבוצות אוכלוסייה חלשות ושונות תרבותית – עולים, ערבים, חרדים. היקף התקציב לכלל התוכנית הוא כ-220 מיליון שקלים, תקציב משותף לכלל המשרדים, כפי שאמרה חברת הכנסת אורלי. כל המשאבים מיועדים לפיתוח מענים בקהילה. כשליש מהמשאבים מוקצים לתוכניות התערבות ושירותים עבור ילדים בגיל הרך.
אני רוצה לומר לכם שדווקא בזמן הזה, בזמן הקורונה, אנחנו רואים שהתופעה של נוער בסיכון הולכת וגדלה, לצערי. זה הזמן לבוא ולמצוא את 30 מיליון השקלים האלה. לא מדובר פה בסכומים שאי-אפשר להשיג. זאת תוכנית שיש כמה משרדים ששותפים לה. חובתנו כחברי כנסת לבוא ולדרוש מאותם משרדים למצוא את הכספים האלה. התוכנית הזאת נותנת מענה וגם נמצאה כאפקטיבית. היא נותנת מענה. דווקא בתקופה הזאת של הקורונה אנחנו עוצרים את המענה הזה? מה נעשה עם הילדים האלה? התוכנית הזאת חייבת להימשך וחובתנו למצוא את התקציב הזה, תקציב פעוט, כדי שהתוכנית הזאת תוכל להמשיך.
אני בעצמי מסתובב בערים גדולות כמו נתניה, לצורך העניין, ואני רואה עולים מכלל האוכלוסייה – מברית המועצות, אתיופים, צרפתים – שמשתמשים ומקבלים את המענה דרך התוכנית הזאת. אני לא אוכל לישון בלילה אם אני אדע שמחר בבוקר אותם נערים לא יוכלו לקבל את המענה. אדוני סגן השר, אני משתתף בקריאת חברת הכנסת אורלי פרומן, אנא מכם, אנא תמצא ותבשר לנו כאן בשורה, שלא נצטרך להעביר את הבקשה לוועדת הכספים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
חבר הכנסת יוסף טייב, תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שאחת התוכניות המוצלחות שעשתה מדינת ישראל הייתה התוכנית שבאה אחרי ועדת שמיד לילדים ונוער בסיכון. היא בעצם איגמה משאבים של חמישה משרדי ממשלה, שזה לא דבר קל לעשות היום; אף פעם לא היה קל לעשות את זה, שחמישה משרדים יעבדו באותו כיוון, לאותה מטרה, וישימו את המשאבים שלהם שם.
כמו שאמרה קודם חברת הכנסת פרומן, זכיתי אז גם להיות ראש עיריית בני ברק ולהקים את המערך הזה בבני ברק, מתוך 20 יישובים, נדמה לי, שהיו בפיילוט. אם אני זוכר נכון, גברתי, את היית מנהלת מחוז במשרד החינוך ועמדנו מולך בעניין הזה. בבני ברק עשינו מהפכה גדולה בתוכנית הזאת לנוער וילדים בסיכון. מהפכה אדירה עם הצלחה גדולה, שממשיכה עד היום, עם איגום משאבים, עם איגום תקציבים ועם עבודה נהדרת בשטח.
אני רוצה לומר שילד בסיכון – אגב, אחת ההגדרות לילדים בסיכון היא גם ילדים עם צרכים מיוחדים. הם בסיכון מובנה, מה שנקרא. הם בסיכון מובנה וגם הם נמצאים בתוכנית הזאת. הטיפול בהם והעבודה הגדולה שנעשית איתם, אם זה בקבוצות ואם זה כיחידים – בזמנו אני הכנסתי מדריכי רחוב, מה שנקרא, מדריכים שהיו מסתובבים בגינות הציבוריות ואוספים ילדים כאלה, ומכניסים אותם למסד הנתונים. הם היו אחראים – לכל מדריך היו את הילדים שהוא היה אחראי להם. נמצא פה הרב משולם נהרי, הוא מכיר היטב את הפרויקט הזה, עם פרויקט נוח"ם, שעשינו ביחד.
מדובר כאן בהצלת נפשות אמיתית, אדוני היושב-ראש. ודווקא עכשיו אנחנו נמצאים במצב שבו בעצם העבירו להם תקציב לשמונה חודשים ובזה נגמר התקציב לשנה הזאת. אז רשויות חזקות, יכול להיות שיכולות לתת את התקציב הזה בינתיים, עד שיגיע הכסף מהממשלה – אני מקווה שזה נמצא בתוך ה-11 מיליארד שקל – אבל רשויות אחרות צמצמו באופן דרסטי את הפעילות הזאת. אני רוצה לומר שדווקא עכשיו, בימי הקורונה, שהם ימים שבהם הילדים נמצאים פחות במסגרות – גם הילדים הללו נמצאים פחות במסגרות, נמצאים יותר בבית. חלק מהם מבתים שהם סיכון בפני עצמם. הגדרה של ילד בסיכון מגיעה מהרבה פרמטרים. זה לא ילד חולה וזה לא, חלילה, ילד שיש לו מום; הוא ילד בסיכון בגלל הרבה מאוד דברים.
לכן, העברת התקציב הזאת היא קריטית, היא מיידית. חייבים לעשות כל דבר ולהודיע לרשויות, גם אם ייקח שבוע-שבועיים. נשמע תכף את דברי התשובה, אבל אני מאוד מקווה שהתוכנית הזאת מתוקצבת במלואה בתיקון שהממשלה אמורה לעשות הלילה ולהעביר את זה לכנסת לאישור. אבל אני אומר, צריך להוציא מכתב לראשי הרשויות ולהגיד: תמשיכו לממן את התוכנית הזאת באופן מלא, כי אתם תקבלו את הכסף – בעוד שבועיים, עוד שבוע, עוד שלושה שבועות. להפסיק דבר כזה זה לקחת ילדים, לגדוע טיפול שלם ברצף ומי יודע איפה נמצא אותם. לאחר שכבר יאושר התקציב, מי יודע אם זה לא יהיה מאוחר. תודה רבה, אדוני.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. ישיב סגן שר העבודה והרווחה משולם נהרי, בבקשה.
<< דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני לא אחזור על הדברים שאמרתם. זו אמת לאמיתה, התוכנית הזאת חיונית מאוד, במיוחד לקיומם של בני נוער בסיכון, כפי שציינת. התוכנית הזאת הייתה אחת הבשורות בזמנו לנוער בסיכון, לטפל בהם ולהקיף אותם ב-360 מעלות, בכל התחומים, כאשר משרד הרווחה הוא המשרד המתכלל – יש את משרד הביטחון, משרד החינוך, משרד הקליטה, יש את הרשויות המקומיות, את השלטון המקומי, הג'וינט, כולם חברו יחדיו כשהמטרה שלנו היא באמת להציל כמה שיותר ולמנוע הידרדרות של בני נוער, לתת להם מענים עוד לפני שהם מגיעים למצבי סיכון.
הבעיה היא תקציב. אני בכוונה לא מביא את כל הרקע – כולנו יודעים כמה זה חשוב, אין פה מחלוקות כמה זה חשוב וחיוני – אבל הייתה בעיה של התקציב. התקציב לא קוצץ, התקציב הוא מלא כפי שאמרתם, זה 218.5 מיליון, אבל העודפים לא הגיעו.
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
העודפים המחויבים?
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
העודפים המחויבים. משרד הרווחה קיבל את העודפים המחויבים, 80%, זה מה שנתנו. בעיקר מי שלא קיבל את כל העודפים, את מרב העודפים, נדמה לי 50%, זה משרד החינוך, כאשר חלק הארי של התוכנית זה גם כן בתחום החינוך, ועוד משרדים לא קיבלו. אנחנו ניהלנו משא ומתן עם האוצר, מתוך החשיבות של התוכנית הזאת, ושאי-אפשר, במיוחד בתקופה הזו, בימים טרופים אלה, צריך להתאמץ ולהביא את הכסף. ההתחייבות הייתה שהעודפים יגיעו עכשיו, בפנייה הראשונה שתהיה לוועדת הכספים הם יוחזרו. אבל אנחנו לא הסתפקנו וההבטחה של האוצר הייתה: אנחנו נממן את זה; אם העודפים לא יגיעו מייד בזמן הקרוב, אנחנו נדאג למימון ביניים, אבל לא יהיה שום קיצוץ וכל ארבעת החודשים הללו, שזה הרבעון האחרון של השנה, יהיו כרגיל ללא שום קיצוץ.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
יפה.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
אתמול הייתה גם כן ישיבה אצלנו עם האוצר, וזו ההתחייבות, כי אנחנו יודעים מה זה עודפים מחויבים, אני חייתי עם זה הרבה שנים.
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
כן.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
עודפים מחויבים, עד שהם מגיעים – ותמיד יש ויכוחים בוועדת הכספים. אבל ההתחייבות שלנו, וזה מה שעודד אותנו, היא שמשרד האוצר מוכן לממן מימון ביניים עד שיהיו העודפים, והעודפים הם אלה שבעצם צריכים לתת את המענה לתקופה הזו.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
א. זו בשורה. אבל מה לוחות הזמנים? זאת אומרת – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
לא. התוכנית תפעל מעכשיו.
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
אתם תוציאו הודעה על התוכנית?
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
הכול, כן. התוכנית תמשיך כרגיל.
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
אבל תוציאו את ההודעה הזאת, כדי שגם הרשויות לא יעצרו ושגם – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
אני שמחה על כך. אני רוצה לדעת לוחות זמנים.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
אנחנו נודיע. כיוון שרק אתמול הייתה ישיבה על זה, ויכול להיות שבגלל שהנושא עלה, זה גם חשוב – יכול להיות שזה גם כן – –
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
זירז.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
– – המריץ אותם, זירז אותם. כמו שעשינו במעונות, אנחנו נודיע לרשויות המקומיות. היו לנו הרבה נושאים עם הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות, דבר ראשון שהן עושות – הן מודיעות שאין, מכניסות את כולם לפניקה, אבל אנחנו ודאי שנודיע.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה. סגן שר העבודה, תודה רבה.
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
ההכנסה לפניקה היא בעיקר ברשויות החלשות.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
אנחנו נודיע ונעדכן אתכם בשבוע הבא.
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
בשבוע הבא תעדכן אותנו?
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
מתי שזה יהיה, אפילו השבוע או בתחילת שבוע הבא אני אעדכן אתכם.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
סגן השר, תודה רבה. אנחנו עוברים לנושא הבא, הצעה לסדר-היום.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >>
הצבעה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
על מה? הוא הודיע שהוא קיבל. יש על מה להצביע?
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
שנייה. זה לא עניין של להצביע. אני רוצה לוחות זמנים, כי אם לא, זה צריך לעלות לוועדת כספים, אז – – –
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
לוחות זמנים של מה? הוא אמר שהתוכנית ממשיכה כרגיל.
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
בסדר, אבל – – –
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
לוחות זמנים למה?
<< קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >>
זו ההודעה.
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
לוח זמנים – שיוצאת הודעה לחברה שמפעילה את התוכנית ולרשויות המקומיות שלא עוצרים את התוכנית, התוכנית נמשכת, ואתם – מול האוצר שיעביר לכם מהר את הכסף.
<< קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >>
אוקיי. אנחנו מודיעים לכל הגורמים שזה ממשיך.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אוקיי. רוצים הצבעה?
<< קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >>
שום שינוי לא יהיה.
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
חברים, מה אתם – – –
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >>
– – – הצבעה – – –
<< קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >>
אני חושב שנסתפק בהודעת סגן השר.
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
אתה תודיע לנו?
<< קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >>
אני אודיע לך.
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
אתה מודיע לי.
<< קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >>
כן, אני מודיע לך.
<< קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >>
אני אודיע לחברים, בסדר.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אז אתם מסתפקים בתשובת השר?
<< קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >>
כן, כן.
<< הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> הנגשת מבני ציבור וחינוך, בדגש על בתי ספר לתלמידי החינוך המיוחד << הלסי >>
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעה לסדר-היום בנושא: הנגשת מבני ציבור וחינוך, בדגש על בתי ספר לתלמידי החינוך המיוחד, מס' 1440. חברת הכנסת סונדוס סאלח, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
<< דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >>
תודה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני רוצה לדבר היום על 260,000 תלמידים ותלמידות של חינוך מיוחד, על 260,000 הורים מודאגים שהנושא והסוגיות והאתגרים שעומדים בפני הילדים שלהם מדירים שינה מעיניהם; על האמירות ועל הסוגיות הקשות העומדות בפני אוכלוסייה מיוחדת זו במיוחד במערכת החינוך, כך שהמצב היום מקשה עליהם גם בהנגשת המבנים פיזית וגם בהנגשת החומרים הלימודיים.
הזכות לחינוך, כפי שאנחנו כולנו מסכימים, היא אחת הזכויות החברתיות הבסיסיות ביותר, זכות שצריכה להיות חוצה מגדרים, מגזרים, אוכלוסיות או כל שונות שהיא; זכות שוויונית בהקצאת המשאבים, בנגישות למשאבים והזדמנות לחינוך שווה לכולם. חינוך הוא תהליך מובנה של הקניית ידע, אבל לא רק ידע: זה גם ערכים, אמונות, השקפות, תפיסות עולם, מתוך כוונה לשנות את הפרט כך שהפרט ישנה את הסביבה שלו וגם את החברה שלו. בגלל היותו תהליך – מי שלמד כימיה, זה תהליך אנדותרמי ואקסותרמי, זה שואב אנרגיות ופולט אנרגיות; זה תהליך חשוב מאוד, שדורש משאבים וחוזר בחזרה ומשפיע על המשאבים, משפיע על כל החיים שלנו, על כל התחומים: הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים, הבריאותיים. לכן, בשונה מזכויות אחרות זו זכות שכולנו צריכות וצריכים להילחם עליה, על הזכות האינדיבידואלית וגם על הזכות הקולקטיבית לחינוך שווה לכולם, במיוחד לאוכלוסיית החינוך המיוחד.
האמירות ההצהרתיות של משרד החינוך על חינוך שווה לכולם, חינוך איכותי, הנגשת המבנים, התאמת החומר הלימודי לאוכלוסייה מיוחדת זו, הן לוטות בערפל, הן מנותקות מהמציאות. היום יש פער גדול בין המצב הרצוי למצוי, פער אחד גדול, שמקשה על אוכלוסייה זו. ועכשיו בצל המשבר, משבר הקורונה, המשבר הבריאותי, הכלכלי, החברתי, החינוכי, הנתונים אף מדאיגים יותר. המצב מדאיג יותר עבור תלמידים עם מוגבלות. היעדר נגישות פוגע לא רק ביכולת לממש את הזכות אלא בזכות לשוויון בחינוך. האוכלוסייה מופקרת בכלל ובחברה הערבית בפרט. אף אחד לא בוחן את מצב שירותי התמיכה, את האבחון, הטיפולים שמקבלת אוכלוסייה זו, את הנגשת המבנים לאנשים עם מוגבלות מיוחדת זו. תארו לעצמכם את הסבל של תלמידה ושל תלמיד כאלה, עם אתגרים מיוחדים, להתנייד בתוך בית ספר. קיימים פערים גבוהים בהשכלתם של אנשים עם מוגבלות בין החברה הערבית לחברה היהודית, בין תלמידים בלי מוגבלות לבין תלמידים עם מוגבלות.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אני מסיימת. מבדיקת הנציבות עולה כי תלמידים רבים אינם זוכים למימוש זכויותיהם להנגשה פרטנית ומגיעים למערכת החינוך, לעיתים למשך שנים, כאשר אינם זוכים להתאמות הנדרשות. לילדים עם מוגבלות אין גישה למקומות רבים בבית הספר – לא לספרייה, לא למעבדות, לא לשירותים.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
נא לסיים, בבקשה.
<< דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אין שירותים מותאמים למוגבלים – אני מסיימת. כל בית ספר שהוא לא מונגש – גם פיזית, גם חינוכית – לתלמידים עם מוגבלות הוא בית ספר מפלה, פוגע, פוגע בתלמידים אלה, והוא נמדד על פי פגיעה זו, גם אם הוא עם 100% זכאות לבגרות – –
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
– – או מצוינות בבגרות.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אותה אוכלוסייה, אנחנו צריכים לשלב אותה בתוך בית הספר ובכל תחומי החיים. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
בבקשה. תודה רבה, חברת הכנסת סונדוס סאלח. ישיב סגן שר החינוך מאיר פרוש, בבקשה.
<< דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית כול, אני לראשונה עומד מעל הדוכן כשאתה מכהן כיושב-ראש הישיבה, אז אני מאחל לך הרבה הצלחה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >>
ותזכה לקדש שם שמיים.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אמן.
<< דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >>
חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת המציעה, משרד החינוך עוסק זה שנים רבות בהנגשת מוסדות החינוך לתלמידים, להורים ומורים עם מוגבלויות, הן ברמה הפרטנית והן ברמה הפיזית והכללית.
על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, 1998, ותקנותיו, על המדינה, מוסדותיה וארגוניה להנגיש את שירותיהם ומבניהם עבור אנשים עם מוגבלות, זאת בכדי לאפשר להם תפקוד ללא חסמים עד כמה שניתן כדי שיוכלו להתנהל בחיי היום-יום ככל אדם ואזרח במדינה. מערכת החינוך מקיימת מערך שלם ומסודר של הנחיות, נהלים ותקצוב על מנת לקיים את החוק ותקנותיו ולאפשר לתלמידים עם מוגבלות לתפקד וללמוד ככל שאר התלמידים. יש הנחיות ונהלים ובהם הסבר מפורט מה יש לעשות על מנת לממש הנגשות עבור תלמידים, הורים ומורים.
רמת ההנגשה במוסדות לחינוך מיוחד היא גבוהה לאין ערוך מבמוסדות חינוך רגילים בשל הצורך הרב בהנגשה שקיים במוסדות אלה. יודגש כי החוק מטיל את אחריות ההנגשה על הרשויות המקומית והבעלויות, ומחובתן לבצע את ההנגשה במוסדות החינוך, על כל מרכיביה ורבדיה. משרד החינוך מסייע בתקצוב מהלכי ההנגשה. על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנותיו, כל בעלים של מוסד חינוך נדרש לבצע בהדרגה, עד מאי 2019, נגישות כללית בכל מוסדות החינוך שבבעלותו. נגישות כללית כוללת התקנת פיר מעלית, הנגשת דרכי גישה והנגשת שירותים בבניין המרכזי של המוסד החינוכי.
בנוסף להנגשה הכללית, תלמיד עם מוגבלות אשר הוריו מבקשים עבורו הנגשה פרטנית בגין לקותו ותפקודו – למשל התאמת תאורה, הצללה, טכנולוגיה מסייעת ועוד – מקבל הנגשות אלה על פי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשנ"ח–2018 – אפשר בבקשה להנמיך קול?
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אפשר, בבקשה, ביציע למעלה? סליחה, אם אפשר בבקשה.
<< דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >>
הליך הגשת הבקשה להנגשה פרטנית עבור תלמידים עם מוגבלות פיזית וחושית מתבצע באופן שוטף על ידי השלטון המקומי מול משרד החינוך. הצוות המקצועי של משרד החינוך מנחה ומסייע להורים בהפניית הבקשה לרשות, והיא פונה למשרד בבקשה לתקצוב. ככל שישנם מקרים שבהם הדבר לא מתבצע, נבקש להביאם בפנינו לטיפול מול נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, אשר קיבלה את המנדט לאכוף את החוק.
חשוב לציין כי משרד החינוך כלל בתוכניות העבודה שלו בשנים האחרונות תקציבים ייעודיים לנושא התאמות נגישות במוסדות חינוך בהתאם לנדרש בתקנות הנגישות. להלן הנושאים המתוקצבים: הנגשת כיתות שמע עבור לקויי שמיעה – בחמש השנים האחרונות תקצב המשרד את הרשויות המקומיות בגין 7,632 כיתות ללקויי שמיעה, בתקציב כולל של מעל 229 מיליון ש"ח. עלות תקצוב כל כיתה היא 30,000 ש"ח. בכל שנה מתוקצבות בממוצע כ-1,500 כיתות. להלן פירוט תקציב נגישות אקוסטית לפי שנים: ב-2016 סכום התקציב היה יותר מ-46 מיליון שקל ל-1,540 כיתות; ב-2017 הוא היה 51.6 מיליון בעבור 1,729 כיתות; ב-2018 היה הסכום 49 מיליון ו-856,020 שקל בעבור 1,662 כיתות; ב-2019 הסכום היה 49 מיליון ו-856,800 שקל עבור 1,668 כיתות; ב-2020, נכון ל-8 באוגוסט 2020, התקציב שהושקע היה 31 מיליון ו-394,000 שקל עבור 1,046 כיתות.
הנגשה פרטנית פיזית עבור תלמיד או הורה עם מוגבלות, בהתאם לתקנות נגישות פרטנית: בחמש השנים האחרונות תקצב המשרד הנגשה פרטנית פיזית ב-845 מוסדות בסכום של כ-151.6 מיליון שקל. להלן נתוני תקצוב הנגשה פרטנית פיזית לפי שנים: ב-2016 הוקצבו 24 מיליון ו-272,752 שקל עבור 120 מוסדות; ב-2017 היו 37 מיליון ו-737,585 שקל עבור 170 כיתות; ב-2018 היו 39 מיליון ו-393,726 שקל עבור 215 כיתות; ב-2019 הושקעו 50 מיליון ו-233,245 עבור 340 כיתות.
הנגשה כללית: בחמש השנים האחרונות תקצב המשרד תשתית להנגשה ב-2,110 מוסדות בעלות של 110,000 שקל למוסד. התשתית כוללת פיר מעלית, שירותי נכים והנגשת הדרך למבנה משער בית הספר. להלן נתוני התקצוב לפי שנים: ב-2016 השקיעו 32 מיליון ו-279,059 שקל עבור 293 מוסדות; ב-2017 היו 36 מיליון ו-387,000 עבור 330 כיתות; ב-2018 היו 39 מיליון ו-392,724 שקל עבור 358 כיתות; ב-2019 השקיעו 10 מיליון ו-230,000 שקל עבור 93 מוסדות.
הנגשת מוסדות חינוך חדשים: המשרד כלל במפתח העלות לבניית מ"ר תוספת של 2% עבור התאמות נגישות במבנה חדש על פי הנדרש בתקנות. בכל שנה מתוקצבות 3,400 כתות.
התאמות הנגשה מסוג טכנולוגיה: המשרד מספק הנגשה זו ל-5,000 תלמידים מדי שנה, בעלות של 20 מיליון ש"ח. דוגמה לסוגי הנגשות: ערכה לעיוור הכוללת מחשב, מקלדת ברייל ומנוע קולי, טלוויזיה במעגל סגור, אייפד הכולל אפליקציית עזר לדיבור, מערכת להגברה קולית לפעילות חוץ בית ספרית ועוד. בנוסף, משרד החינוך מסייע במימון הנגשת טיולים לתלמידים. בשנים האחרונות תוקצב הנושא ב-20 מיליון ש"ח.
לסיכום הדברים, משרד החינוך רואה חשיבות רבה בהנגשת המוסדות והלמידה לתלמידים עם מוגבלות, פועל ליישום החוק ומעמיד סיוע תקציבי להנגשה כללית ופרטנית לרשויות המקומיות ולבעלויות על מוסדות החינוך, האמונות על הביצוע. המשרד מצוי כל העת בשיח עם השלטון המקומי על מנת לשפר את שיעורי הביצוע ולהביאם לכדי מימוש מלא לטובת התלמידים. תודה, אדוני.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה. אנחנו מסתפקים בתשובת השר?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ועדת החינוך.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אוקיי.
ההצבעה היא אם להעביר לדיון בוועדת החינוך. בבקשה. אם מישהו לא במקומו, אנחנו נוסיף אותו מפה.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
שניים בעד. אנחנו נוסיף את אוסאמה, סעיד אלחרומי, חברת הכנסת סונדוס סאלח, חברת הכנסת קרן ברק. אז יש לנו שישה בעד העברת ההצעה לדיון בוועדת החינוך.
<< הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >>
<< הלסי >> הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג בנבטים – מנוע צמיחה לאומי חדש בנגב << הלסי >>
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג בנבטים – מנוע צמיחה לאומי חדש בנגב, מס' 1227, 1228, 1237 ו-1253. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, השרים, זה דווקא מצוין שגם שרת התחבורה נמצאת פה וגם השר במשרד הביטחון, כי זה נושא נבטים, שדה התעופה בנבטים.
<< קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >>
את מדברת על נושא שאני יזמתי.
<< דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>
אז בול בשביל זה טוב ששניכם נמצאים פה. אפשר לסגור את זה ביניכם ובא לציון גואל.
<< קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >>
זו החלטה של משרד התחבורה ולא של משרד הביטחון. זה לא שדה צבאי, זה שדה אזרחי. בסוף האחריות האזרחית על התעופה היא של שרת התחבורה.
<< דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>
השאלה היא מדוע – – –
<< קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >>
אבל אני שמחה שמיכאל ביטון ובני גנץ הפעם תומכים בעמדתי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
לא, לא, לא. קרן – – – קרן – – –
<< דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>
רגע, שנייה, משרד התחבורה, השאלה היא למה תוכנית המתאר ממשיכה לפעול ומוקצים מיליונים לרמת דוד. זו השאלה. תעצרי את התוכנית הזו.
<< קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >>
נכון, היא לא תהיה.
<< דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>
אבל ממשיכים אותה. ועכשיו יש תקן סביבה – זה ממשיך. זה ממשיך.
אוקיי. טוב. הליך התכנון להקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג הוא אבסורד מתמשך המתפרס מעל 40 שנה. כבר בשנת 1975 החליטה ממשלת ישראל על הקמת שדה תעופה בין-לאומי נוסף, ומאז התחיל ונמשך עד היום הוויכוח על מיקומו. החלופות הן, כידוע, רמת דוד או נבטים.
בכנסת, השרה, אני עומדת בראש המאבק הזה בכנסת, ולאחר אין-ספור סיורים ופגישות – וגם ברגע זה יושבים אצלי בחדר בישיבה בדיוק בנושא הזה – שאני עורכת בנושאים של הקמת שדה התעופה, אני סבורה שהמקום הנכון הוא נבטים. אני שמחה שקלעתי לדעת חכמים, שרת התחבורה.
אני רק אגיד כמה נתונים ברורים: אורך המסלול ברמת דוד הוא קצר מאורך המסלול בנבטים. גודל המטוסים בנבטים הוא גודל מטוסים לא מוגבל: כל מטוס יוכל לנחות שם בכל גודל, מכל יעד, טיסות טרנס-אטלנטיות. גם המסלול הכי ארוך, גם מטוסים. אין שום הגבלה ביכולת של שדה התעופה בנבטים. לעומת זה, ברמת דוד זה מוגבל גם לטיסות קצרות, גם למטוסים קטנים, גם המסלול הרבה יותר קצר וגם רק לטיסות לואו-קוסט, כי הן קצרות ואלה יעדים קרובים.
נוסף על כל זה, שדה התעופה ברמת דוד – התושבים אינם מעוניינים בו. אם יש שם סקר סביבתי שתומך ברמת דוד, אני אהיה מאוד מאוד מופתעת, וזה רק יראה שקרה שם משהו מאוד מוזר. זה בלב התושבים, קרוב לכל השכונות. לעומת זה, נבטים, כידוע, זה רחוק מאוד. העלות בנבטים היא תשיעית, או עשירית – בין שישית לעשירית – מהעלות שברמת דוד. אורך הזמן לשדה ברמת דוד הוא פי חמישה: זה 15 שנה, ובנבטים אפשר לגמור את זה תוך חמש שנים מקסימום. זאת אומרת, התשובה ברורה לכולם: הקמת שדה תעופה בנבטים זה המהלך הנכון והחיוני ביותר.
אז איפה הבעיה? כבוד השר ביטון, אתה איתי? איפה הבעיה, למה לא מקימים את השדה במקום שהכי הגיוני להקימו? היחידים שעומדים מנגד הם אנשי חיל האוויר. לדברי חיל האוויר, קיימת בעיה עם פעילות בית הספר לטיסה בחצרים. אומנם אני לא טייסת לשעבר, ואפילו לא שירתי בחיל האוויר, אני מהירוקים, חי"רניקית, אבל מתוקף תפקידי וכמי שמעורבת בנושא הלכתי והתייעצתי עם גורמי מקצוע מהשורה הראשונה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
נא לסיים.
<< דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>
אנשי חיל האוויר לשעבר ובכירים בתחומי התעופה ותכנון שדות תעופה, אנשים שלא יעזו להציע רעיון או לזלזל, אפילו לא קצת, בביטחון ישראל, חשוב להם רק ביטחון ישראל, אמרו שאין בעיה עם נבטים. חשוב להדגיש: כולם, ככלל, החל מראשי רשויות בצפון ועד הדרום, משרדי ממשלה – –
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
נא לסיים, בבקשה.
<< דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>
– – מומחים מתחום שדות התעופה, הסביבה והבריאות, יוצאי חיל האוויר ומפקד חיל האוויר לשעבר והרמטכ"ל היוצא, כולם תומכים בחלופת נבטים.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>
מילה אחרונה: על פי אנשי המקצוע האלה, את בעיית חיל האוויר ניתן לפתור בכסף. לכן, מדינת ישראל חייבת לקבל החלטה עכשיו להקים שדה תעופה נוסף על נתב"ג בנבטים. כבוד השרה, אנחנו סומכים עלייך. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה, חברת הכנסת קרן ברק. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
<< דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אני כאן כדי לחזק את דברי חבריי, את קרן ושאר החברים. אני חושב שהקמת נמל תעופה אזרחי בנגב היא צו השעה, הוא מאוד מאוד חיוני לתושבי הנגב. בנמל התעופה הצבאי בנבטים יש שטח עצום, ואפשר בקלות להקים. חברתי קרן ציינה גם את נושא העלויות, גם את נושא המסלול וגם את כל התנאים שיעשו את זה כמה שיותר מהר וכמה שיותר זול.
הדבר העיקרי זה הנגישות לתושבי הנגב. הנגב מתפתח; גם מספר התושבים, גם נושא התעסוקה, אבל הנושא העיקרי הוא נושא התיירות וגם הקרבה לים המלח. מי שרוצה להגיע לנגב יכול להגיע ישירות בטיסה. נמל תעופה בנבטים יהיה קרוב לאזור ים המלח, קרוב לבאר שבע, בירת הנגב, ובכלל יש מטרופולין שמתפתח, ועכשיו כביש 6 מגיע לשם, עד צומת הנגב, וגם עוד ועוד פרויקטים.
רק שלשום דיברנו על בית חולים נוסף בצד המזרחי, בכניסה המזרחית לבאר שבע, ולכן אני חושב ומצטרף לחבריי בתביעה להקים את נמל התעופה המשלים בנגב. רבותיי, אי-אפשר לדבר על פיתוח הנגב לכלל התושבים כאן בלי להקים פרויקטים לאומיים, בלי להקים פרויקטים שמהווים בעצם מנוע צמיחה לאזור כולו. לכן, אנחנו מפצירים – אני מפציר במשרד הביטחון ובאנשי הביטחון להסיר את התנגדותם להקמת נמל התעופה באזור נבטים, לתת לעגלה הזו לעלות על המסלול ולקדם את הנגב, כלל הנגב וכלל תושביו. תודה, אדוני היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
חבר הכנסת סעיד אלחרומי, תודה רבה. חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.
<< דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, חברי השר ביטון, בתקופה הקרובה, כפי שהתפרסם, תתקבל החלטה חשובה מאין כמותה בעבור מדינת ישראל, החלטה על המיקום שבו יוקם שדה תעופה בין-לאומי נוסף. צריך לומר שמדובר בהחלטה דרמטית בעלת משמעויות אסטרטגיות בעבור מדינת ישראל – וכשאני אומר אסטרטגיות איני מתכוון רק לביטחוניות אלא גם לכלכליות.
וברשותכם, אמנה שלוש סיבות שיסבירו מדוע שדה התעופה חייב להיות מוקם בצפון, ובסיבה השלישית אציין גם ממה עלינו להיזהר. הסיבה הראשונה, גברתי השרה: הצפון משווע למנוע צמיחה מז'ורי, כלכלי, רב-ממדי; כזה שיעסיק עשרות אלפי עובדים; כזה שישרת את קריית שמונה; כזה שישרת את שלומי; כזה שישרת את מגדל העמק; כזה שישרת את עפולה; כזה שישרת את בית שאן, את חיפה ואת הקריות. כחבר כנסת שגר בגליל, זה שהנציגות הפרלמנטרית כאן מועטה – אולי גם נציגויות אחרות – אין זה אומר שצריך להזניח את הצפון.
את הסיבה השנייה פחות אפרט, רק אגיד ככותרת: עמדתו החד-משמעית של צה"ל וחיל האוויר לשימור המרחב האווירי, אדוני היושב-ראש, ולשימור עליונותו האווירית של צה"ל במזרח התיכון, בג'ונגל של המזרח התיכון, היא חד-משמעית.
הסיבה השלישית היא תמיכתם של גורמי המקצוע, ואני חושב שאני אומר את הדברים מידיעה, הן במשרד התחבורה – – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אף אחד לא – – –
<< דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >>
גברתי, אני אזכיר לך רק מי ישב במשרד התחבורה בשנה האחרונה. הן במשרד התחבורה, הן בעניינים התחבורתיים, הן בעניינים הכלכליים והן בעניינים התיירותיים – גורמי המקצוע כולם בעד הקמתו של שדה התעופה בצפון. ואני מציע רק להיזהר, אני מציע – – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אתה מטעה – – –
<< דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >>
חברתי חברת הכנסת ברק.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אבל אתה מטעה. אתה אומר דברים לא נכונים.
<< דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >>
אני מציע, אני מציע לנו להיזהר.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
מה להיזהר, אתה אומר – – – דברים לא נכונים.
<< דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >>
יש לנו שדה תעופה – את לא נותנת לי לדבר. אדוני, אני רוצה את השניות האלה אחר כך. יש לנו שדה תעופה ברמון בדרום, יש לנו שדה תעופה בן-גוריון במרכז, וראוי שיהיה לנו שדה תעופה בצפון. עלינו להיזהר מקבוצות לחץ קטנות, מינוריות ולא רלוונטיות. זה נכון, ההצעה שאני מציע כאן היא נכונה לכלכלת ישראל, היא נכונה, גברתי השרה, לביטחון ישראל – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
זה בדיוק ההפך.
<< דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >>
– – ואני מבקש שיתקיים על כך דיון.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
חברת הכנסת.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
הפוך.
<< דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >>
כיוון שכולכם – –
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
חברת הכנסת.
<< דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >>
– – נגעתם בסוגיה הביטחונית – אני חושב שהיא לא המרכזית, אבל כיוון שכולכם נגעתם בסוגיה הביטחונית כסוגיה המרכזית אני מבקש שיתקיים על כך דיון בוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אחרי תשובת השר אנחנו נעשה הצבעה.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אז אני לא מסכימה – לא בחוץ וביטחון. בשום חוץ וביטחון.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
ישיב השר מיכאל ביטון, השר במשרד הביטחון.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
זה לא בוועדת חוץ וביטחון.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אחרי זה נעשה הצבעה.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
שלא יישמע שאני נגד הנגב.
<< קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >>
אני רוצה אחר כך גם להגיד איזה משפט.
<< דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >>
כבוד היושב-ראש, טוב לראות אותך בדוכן ובכנסת. בהצלחה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
גברתי שרת התחבורה, חברי הכנסת, מגישי ההצעה לסדר-היום, תרשו לי לסקור בפניכם את ההיסטוריה של הדברים, כי אני במקרה עוד לא ארבעה חודשים שר במשרד הביטחון אבל סוגיית שדה אזרחי בנגב זה דבר שאני עוסק בו שבע שנים בערך. אני רוצה לסקור בפניכם את ההשתלשלות של הדברים וגם להגיד לכם מה עמדת משרד הביטחון בסוף.
ראשית, צה"ל עולה דרומה, עולה לנגב. אנחנו עומדים ביעד הזה: עיר הבה"דים הגיעה; טייסות גדולות ושלמות הגיעו לנבטים; יחידות נוספות מגיעות לנגב; גולת הכותרת – בשלושת החודשים האחרונים הסרנו את החסמים ופתחנו את המכרז של קריית המודיעין, פרויקט ענק שיקום בליקית ויצא לדרך אחרי עיכובים רבים; קריית התקשוב נבנית בבאר שבע; עוד בתי ספר של חיל האוויר, מודיעין ועוד משימות אחרות. מאסה קריטית של צה"ל עולה לנגב.
השאלה שפה עולה עכשיו היא סוגיית שדה אזרחי בנגב. לפני כמה שנים הקמנו את מועצת הנגב, כמה אנשים טובים, מייסדים: מוחמד אלנבארי, ראש מועצת חורה לשעבר, סגן ראש העיר של באר שבע טל אל על, סיגל מורן, ראשת המועצה האזורית בני שמעון לשעבר, ואנוכי הקמנו את מועצת הנגב ושאלנו מה אנחנו רוצים לעשות בנגב, למה הנגב לא מאורגן. היו כמה פה שהסבירו לנו בממשלה ובכנסת שאין סיכוי למועצה הזאת לעבוד ולקום ולפעול ולהשפיע, ובחרנו נושאים שבקונסנזוס, נושאים מוסכמים. נושא אחד מוסכם היה המאבק לשוויון בבריאות בנגב, ובמועצת הנגב, בהובלתי, עשינו בג"ץ נגד מדינת ישראל על אי-שוויון בבריאות, כי הבריאות בנגב פחות טובה מבמרכז הארץ. הבג"ץ הזה תלוי ועומד. נושא שני בהסכמה רחבה בכלל הנגב זה הקמת שדה אזרחי בעוטף באר שבע כמנוע לפיתוח כלכלי. נושאים נוספים היו הסדרת ההתיישבות הבדואית בהסכמה, בדיאלוג, ופתרון הבעיות האזרחיות, ועוד הרבה מאוד נושאים.
באשר לשדה האזרחי בנגב, בזמן שלא הייתי כאן והייתי ראש עיר עמדת הממשלה משכה באופן חד-משמעי לכיוון שדה אזרחי ברמת דוד. גם כשהיו ויכוחים, המערכת הפוליטית הממשלתית, הפרלמנטרית והתכנונית קידמה את אופציית רמת דוד כשדה אזרחי משלים לבן-גוריון. מה שעשינו במועצת הנגב, במאבק, היה לדרוש שתיבחן אופציה של שדה אזרחי בנגב, והמאבק הזה הצליח, ואנחנו עומדים פה ודנים על הדרישה של הנגב לשדה אזרחי בנגב. ולכן, חבר הכנסת סופר, צריך להפריד, כי מה שנשמע פה – אתה יודע, באותה הצעה לסדר-היום נשמעו פה עמדות סותרות, גם של חברי כנסת.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
בואו נהיה קונקרטיים.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
רגע, יש אחד בעד שדה ברמת דוד ויש אחד נגד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
חבר'ה, עוד לא הקשבתם לי – אתם כבר חילקתם את המשימות לוועדות, אז בואו נסכם.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אולי לא יהיה דיון בכלל.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
בואו נביא כבר הצעה.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
– – –
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אולי הם קיבלו את התשובה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אפשר לסיים. מה ההצעה?
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
חוץ וביטחון.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
אבל היית באמצע.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אז יאללה, סגרנו. אז ביי.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
לא, דבר.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אבל זה לא מכובד.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אתה צודק.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
עשית שאילתה, הקשבתי לך בקשב רב – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
זה לא שאילתה, זו הצעה לסדר-היום.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
מחילה, כבוד השר.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
זה לא אנחנו, זה – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
– – ועכשיו אני רואה שסגרתם על ועדת חוץ וביטחון, אז תודיעו לי, חבל על הזמן.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
לא, אנחנו רוצים את התשובה שלך.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אז יאללה, בואו נתקדם.
<< קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >>
דפדף, תתקדם. תתקדם, מיכאל. תתקדם, כפרה.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
נעלבים, נעלבים.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אז לא, אנחנו ממשיכים.
<< קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >>
תתקדם, מיכאל.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
היינו בפרק שמועצת הנגב עוררה את האפשרות ואת הדרישה שיקום שדה אזרחי בנגב, במטרופולין באר שבע, כולל בחינת האופציה של נבטים – כולל להחזיר את אופציית נבטים לשולחן. אני שמח שהיום קולות חדשים בממשלה אומרים: בואו נבדוק את נבטים. הרוח הממשלתית עד לפני ארבעה חודשים דחפה לכיוון רמת דוד. עכשיו יש קולות חדשים. זה טוב.
אנחנו נכנסנו למשרד הביטחון לפני ארבעה חודשים. מיקדנו מאמץ בלפתור את הבעיה של קריית המודיעין, להעלות אותה על סדר-היום ולסגור את המכרז, ועשינו את זה, ומייד קיימנו כמה דיונים על שדה משלים, אזרחי, בנגב. בתוך הדיונים הללו דנו באופציה של שדה אזרחי בנבטים. שמענו קולות מקצועיים, גם של אנשי צה"ל וגם של משרד הביטחון, שאומרים: לאירוע הזה יש השלכות כלכליות, ביטחוניות, תפקודיות, ואנחנו – אנשי המקצוע בתוך צה"ל ומשרד הביטחון – לא בקלות ממליצים על סגירת האופציה של רמת דוד ומעבר אוטומטי לנבטים.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
הם רק לא קוראים לזה "צבא".
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
הם אנשי מקצוע. בסדר, שמענו אותם.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
זה היה קל, אם היו אנשים קלים.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
שמענו אותם. שר הביטחון דרש מצה"ל ומשרד הביטחון בסיכום הישיבות, ואמר: אני מבקש שכל האופציות יהיו על השולחן. תלכו לעשות עבודת מטה יסודית ותביאו לי אופציה לשדה אזרחי במטרופולין באר שבע כמנוע לצמיחת באר שבע והנגב.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
כל הכבוד.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אתם רוצים נבטים – בבקשה; אתם רוצים חצרים – בבקשה. יש לכם רעיונות נוספים – שדה תימן, כל דבר אחר. אני רוצה לשמוע רעיונות לשדה אזרחי בנגב. הדיון על השדה בצפון – זה באמת מה שאמרה שרת התחבורה. הם קידמו את זה והם יחליטו – מקדמים או לא מקדמים.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
לא הבנתי.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אופציות רמת דוד התקדמה מאוד. עכשיו שרת התחבורה באה עם מדיניות חדשה, וזה – – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
ההתקדמות היא אותו דבר.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא, לא אותו דבר.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אותו דבר.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
– – – הדיון. בואו נשמע את כבוד השר.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
ברמת דוד עברו תהליך תכנוני.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אותו דבר.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא, לא.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אותו דבר.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
זה לא אותו דבר.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
חברת הכנסת קרן ברק, זה לא דיון עכשיו.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
גם בוועדות ארציות לתכנון.
<< קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >>
מיכאל, מיכאל, שניהם עבדו במקביל.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא.
<< קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >>
כן, בגלל שעשר שנים – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
בואו נסכים. אני מסכים איתכם, אבל אני אדייק אתכם. בהתחלה רמת דוד – – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
היא שרת התחבורה, אתה אומר לה איך המשרד שלה עבד?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
רגע, תאמיני לי. רמת דוד רץ קדימה, ואחרי זה אנחנו במועצת הנגב ביקשנו – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
בסדר, אז כרגע זה אותו מצב.
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
– – שמנבטים לא ירדו כאופציה.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
כרגע זה אותו מצב, בנקודת הזמן הזאת.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אבל אמרתי שעכשיו שרת התחבורה אומרת: אני – לא יודע מה היא אומרת, היא תכף תגיד – אבל היא אומרת: אני דוחפת עכשיו לכיוון הנגב. זה בסדר, זה טוב, זה יפה, אני בעד. מכאן ואילך מה צריך לקרות?
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
היא דרומית בנשמתה.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
יפה. היא לא בנשמתה, היא גם בגופה – היא נולדה בקריית גת.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
קריית גת זה לא כזה דרום.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
זה כן דרום. זה דרום מאה אחוז.
<< קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >>
תל אביב זה דרום.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
אז אתם רוצים שני שדות במרכז.
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
לא, עכשיו אל תכניס אותנו למלחמה.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
– – – מירי, תני לו שדה – – –
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני בעד שדה אזרחי בגליל ואני בעד שדה אזרחי בנגב, אני בעד שני שדות.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
ותיתן לו משהו קטן בחיפה וזהו.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני רוצה לסכם ולהגיד לכם את עמדת משרד הביטחון. שוב, שר הביטחון הנחה את מערכת הביטחון וצה"ל להציג לו בחודשים הקרובים, אחרי עבודה תכנונית, כלכלית, ביטחונית, תפקודית, שילוב של אזרחי וצבאי, כל הסוגיות, עומס אווירי וכן הלאה, ועוד סוגיות שלא ניתן לפרט – בתוך כמה חודשים להציג את כל האופציות על השולחן. הוא ביקש מאנשי המקצוע לא לפסול שום אופציה. זאת העבודה הפנימית שלנו בחודשים הקרובים. וכמובן תהיה עבודה משותפת עם משרד התחבורה, שהוא דרמטי בהקמת שדה אזרחי; האוצר דרמטי במימון ובהשלכות כלכליות; משרד רה"מ כמתכלל – יש פה עבודה בין-משרדית שצריך לעשות אותה, תודה רבה.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
רגע, מתי זה יוצג? מתי גנץ מתכוון להציג?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אמרתי, בחודשים הקרובים.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
מה זה חודשים קרובים, חודש או 11 חודש?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא, זה לא יהיה חודש, זה יהיה כמה חודשים.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
כמה, שלושה?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אני לא יכול להגיד לך את זה, אבל זה לא יהיה חצי שנה, זה יהיה פחות מחצי שנה ויותר מחודש.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
יפה. כל מספר זוכה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה, השר מיכאל ביטון. שרת התחבורה, בבקשה.
<< דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ובהצלחה. לא התכוונתי לעלות ולדבר על הנושא הזה כי באופן עקרוני הצעה לסדר-היום, ייעודה – – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
לא שומעים אותך.
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
אני אומרת שלא התכוונתי לעלות, לא ידעתי שאני אהיה היום שרה תורנית, ויצא טוב, אתם רואים?
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
יצא מעולה.
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
אתם רואים, יצא שאני שרה תורנית, וגם ככה ההצעות לסדר-היום הופנו – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
את לא מגיעה לכנסת בכלל.
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
אוסאמה סעדי, גם ככה השאילתות הופנו למשרד הביטחון. אני רוצה להגיד ככה: קודם כול, תודה רבה לכם, המציעים. אני שמחה שהכנסת מתעסקת בסוגיות חשובות, בין היתר גם בהחלטות ששרים מובילים כדי לראות איך אנחנו מממשים אותן ודוחפים אותן.
נכנסתי לתפקידי לפני שלושה וחצי חודשים, שמתי לי כמה עקרונות עבודה. משרד התחבורה הוא משרד גדול, משרד שיש לו אחריות אזרחית על אוויר, ים ויבשה, על כל הכניסה והיציאה אל הארץ ומהארץ החוצה. היה לי ברור שנצטרך לקבל החלטות חשובות ודרמטיות בתחום שדה תעופה שלישי. זה לא סוד, עשר שנים לא התקבלה החלטה. עשר שנים גררו החלטה לגבי שדה תעופה שלישי ורצו איתה בוועדות, גם נבטים, גם רמת דוד, כשמי שמוביל את ההחלטה על שדה תעופה אזרחי זה משרד הביטחון. זה לא היה מקובל עליי. משרד הביטחון, יש לו say וחלק בהחלטות, אבל בסוף יש ממשלה, יש שרת תחבורה, ושר התחבורה, שרת התחבורה, הם המחליטים, הם המובילים הצעת מחליטים לגבי כל מה שקשור לשדה תעופה שלישי, שדה תעופה בים – אולי תכף נדבר על זה – שאטלים ימיים, סחר ימי ואופציות לסחר ימי, וכמובן כל סוגיית התשתיות.
תאמינו לי שלמדתי – בעיקר לך, סופר, אני אומרת, כי אתה הצגת כאן עמדת מיעוט – את הסוגיה הזאת. אני בן אדם מאוד יסודי. שום קבוצת לחץ לא יכולה להשפיע עליי, רק העניין, האמת, וקידום הנושא לטובת החברה הישראלית. בוודאי אני לא יכולה להיות חשודה כמי שלא מתעסקת עם הפריפריה ולא מתעסקת עם הגליל, ההפך הוא הנכון. סוגיית הפריפריה, הגליל, הנגב – גם איו"ש אבל כרגע אנחנו לא מדברים על איו"ש – היא סוגיה שמלווה אותי גם בתפקיד הזה, בחיבור מדינת ישראל. לא לחינם אמרתי שפרויקט הדגל יהיה לחבר ברכבת על ציר מזרחי מקריית שמונה ועד אילת; רכבת אזרחית שתהיה מקבילה לרכבת החוף. וגם את זה אני אעשה, בתיאומים עם כל הגורמים הרלוונטיים. ואתה יודע היטב, סגן שר הביטחון, שאת ההחלטה – – –
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
הוא שר, לא סגן שר.
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
מה אמרתי?
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אמרת סגן, הוא לא סגן, הוא שר במשרד הביטחון.
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
שר במשרד הביטחון.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
מה, הוא לא מגיע לישיבות ממשלה? את לא רואה אותו שם?
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
תקשיבי, זה השר האמיתי.
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
אתם יודעים מה, הכי חשוב זה חברי וידידי מיכאל.
<< קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
אתה יודע שגם ארבע שנים משכו את הסוגיה של רכבת קלה לליקית, וגם את זה סגרתי. אני מכירה אותו שנים, מאז שהוא היה צוער, ולקחתי אותו בבה"ד 1 לסדרת טלוויזיה, "להיות קצין".
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
מירי, איך הוא לא במפלגה הנכונה?
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
מה לעשות, הוא התבלבל, אבל הוא יחזור. הוא יחזור הביתה כי הוא מבין שלא נשארה לו מפלגה. אבל זה לא הזמן עכשיו.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
מה עם עראבה – – –
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
קודם כול, נעשה לך מחלף מירושלים ישר אליך לבית. אתה יודע גם שקיבלתי החלטה, שארבע שנים גררו אותה, בעניין ליקית, בעניין רכבת מהירה לליקית.
תראה, סופר, סוגיית שדה תעופה שלישי – – –
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
אני יכול להשחיל משפט, גברתי השרה?
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
שנייה. לאחר שלמדתי את הסוגיה הזאת, והיו אצלי גם מחיל האוויר וגם ממשרד הביטחון וגם הגופים האזרחיים וגם רת"ע, קיבלתי החלטה ששדה תעופה שלישי יהיה בדרום. שמחתי לשמוע מנציגי משרד הביטחון שגם בני גנץ, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, חושב כך. אני קיבלתי, ונתתי זמנים שעד סוף אוקטובר הם מביאים לי את החלופה הדרומית וישתפו פעולה יחד עם משרד הביטחון. הם יבואו ויציגו לנו איפה נכון שזה יהיה. אני באופן עקרוני לא חושבת שנכון ששדה אזרחי צריך להיות בתוך שדה צבאי, בוודאי עם כל המשימות שיש לשדה צבאי, בוודאי עם כל בעיית הציפורים, שאתה מכיר אותה היטב ברמת דוד.
צריך לתת מענה לצפון, ניתן מענה לצפון, אני עוד לא אגיד לך איזה, כי כרגע אני נמצאת בעבודה גם על זה. אין ספק ששדה שלישי יהיה בדרום, ניתן מענה גם לדרום, ואני אומרת לך שאין ברירה. תראה, זה לא סוד שהתחלנו לתכנן ושמנו כבר הרבה מאוד כסף בתכנון – – –
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
שדה שני יהיה בדרום. אבל גברתי השרה – – –
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
שנייה. אתה יודע ששמנו הרבה מאוד כסף על שדה, שדה תעופה בים. אתה יודע את זה, נכון?
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
גברתי השרה, רק משפט אחד. אפשר משפט אחד?
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
כן. משום שכבר אין שטחים במדינת ישראל. יש עבודה, עושים אותה שנה גופים בין-לאומיים, על שדה תעופה בים. לכן אני אומרת לך, יש מצוקות תחבורתיות למדינת ישראל בגלל השטח שלה. יש מצוקות גם בים, גם באוויר וגם על הקרקע. בעוד חמש שנים אנשים לא יוכלו לזוז כאן בגלל רמת הפקקים. אנחנו ניתן כאן פתרון מערכתי רחב לנגישות, לזמינות ולחיבור אזרחי מדינת ישראל. אני יודעת שיש גם בעיה בצפון, אנחנו נעסוק גם בה. אבל כרגע, שדה התעופה השלישי המשלים יהיה בדרום, נקודה.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
כל הכבוד, אנחנו מאוד שמחים לשמוע.
<< קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >>
גברתי השרה, אני יכול לומר משפט ?
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
שלום לך, מיקי זוהר. לא ראיתי שהתחלפת במהירות האור והחלפת את כבוד היושב-ראש הקודם.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה לשרה מירי רגב.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >>
זאת ההזדמנות – אני לא יודעת מתי תהיה לי שוב הזדמנות לדבר כאן מעל דוכן המליאה, וזאת ההזדמנות לברך גם את אזרחי ישראל וגם את מי שנמצא כאן בשנה טובה, שנה של בריאות, שנה שנהיה טובים אחד לשני ובעיקר נדע להוקיר את מה שיש לנו ולהודות לקדוש ברוך הוא על מה שיש לנו. שנה טובה לכם.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה לשרה מירי רגב, דברים חשובים. ומכאן, לאחר שסיימנו את הצעות לסדר-היום, נעבור להצבעה. קודם נעבור להצבעה.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לאיזה ועדה?
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
לאיזו ועדה אתם רוצים?
אפשר להצביע, כן.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
<< קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >>
לוועדת החוץ והביטחון.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
אני חושב שנעשה הצבעה חדשה, כי רק אחד הצביע.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
מיקי, איזו ועדה?
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
אנחנו רוצים לעשות הצבעה מסודרת.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לאיזה ועדה?
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
לוועדת החוץ והביטחון.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לא, אנחנו מציעים כלכלה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
אתה מציע כלכלה. מה רוצה המציעה?
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
לא, אנחנו לא רוצים. אולי פנים וזהו?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אז ועדת הכנסת.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
אתה רוצה לתקוע את זה?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
ועדת הפנים?
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
ועדת הפנים. טוב, הצבעה למעבר לוועדת הפנים.
אני מבקש להצביע – מי בעד ומי נגד ועדת הפנים?
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תוצאת ההצבעה האלקטרונית: בעד – שניים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מצרף את חברת הכנסת סונדוס סאלח, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת עופר כסיף, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, חבר הכנסת ישראל אייכלר – הוא הצביע. חברת הכנסת קרן ברק, חבר הכנסת אופיר סופר וחברת הכנסת קטי קטרין שטרית. השרה מירי רגב לא הצביעה, אז אני לא יכול לספור אותה. יכולת להצביע.
<< קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >>
לא – – – אני איתם.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
אז גם השרה מירי רגב מצטרפת.
<< קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >>
היא שחקנית קבוצתית. אתה לא מכיר את מירי?
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
השרה מרים סיבוני.
<< קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >>
מה המציעים רוצים?
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
מרים סיבוני מירי רגב.
<< קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >>
מה שנוח למציעים, למרות שלי – – –
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
התוצאה היא 11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההחלטה אושרה, וזה יעבור לדיון בוועדת הפנים של הכנסת.
<< נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >>
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
עכשיו אנחנו עוברים לשאילתות. שאילתה ראשונה תופנה לשר הביטחון. לא מופיע לי פה מיהם השואלים. את שאילתות מס' 127 ו-128 יפנה חבר הכנסת עופר כסיף. איפה שר הביטחון, איפה סגן שר הביטחון? איפה מיכאל אדרי – סליחה, מיכאל ביטון? אם מיכאל אדרי צופה עכשיו בשידור הזה, הוא מרוצה, ויש אחד כזה, שאני מדבר איתו הרבה בזמן האחרון. מיכאל?
נתחיל בשאילתה מס' 186 לסגן שר העבודה והרווחה. יעלה ויבוא חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה, משולם נהרי מוזמן לעלות לדוכן ולהשיב על השאילתות, משום שלאחר מכן יש גם שאילתה של חברת הכנסת סונדוס סאלח. אפילו שתי שאילתות – יש לה 188 ו-196. אדוני, בבקשה.
<< שאילתה >> 186. משיכת "מענק לכל אזרח" לתושבים זכאים שהם אזרחי חו"ל << שאילתה >>
<< דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כבוד סגן שר העבודה והרווחה הרב משולם נהרי, השאילתה שלי מדברת על משיכת מענק לכל אזרח לתושבים זכאים שהם אזרחי חו"ל: מי שאין לו חשבון בנק מקבל את כספי המענק בסניפי הדואר בהצגת תעודת זהות. אבל יש מספר רב של אזרחי חו"ל הזכאים למענק, ואין להם חשבון בנק. הם אינם יכולים למשוך את הכסף מאחר שאין להם תעודת זהות.
רצוני לשאול:
כיצד דואגת המדינה להעביר את המענק לאותם זכאים?
<< דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת הרב אייכלר, מענק לתושבי ישראל ולמקבלי קצבת ילדים בתקופת משבר הקורונה שולם בחודש אוגוסט 2020 לכל תושב ישראלי מגיל 18, נוסף למענק כפול ששולם למקבלי קצבאות שונות בעקבות משבר הקורונה. זכאים שאין ברשותם חשבון בנק הופנו להגיע לסניפי הדואר עם תעודה מזהה לקבלת המענק החל ביום ראשון 23 באוגוסט 2020. בעלי אשרת שהייה שאין להם חשבון בנק הופנו לקבל את המענק בבנק הדואר בהצגת דרכון וכרטיס שהונפק על ידי הביטוח הלאומי בעת קבלת המספר המזהה.
זה שנים רבות המוסד לביטוח לאומי מנפיק לכל תושב זכאי בעל אשרה א'2 וא'4 שיש לו אשרת שהייה בארץ וזכאי לקבל שירותי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, תעודה ייחודית מטעם הביטוח הלאומי, שנשלחת בדואר לכתובת התושב. תעודה זו, שמונפקת על ידי הביטוח הלאומי עם הגשת המסמכים הנדרשים לקבלת תושבות, כוללת את פרטי המבוטח, לרבות מספר הדרכון, תאריך הלידה ושמו המלא של המבוטח – וכן מספר מזהה זמני במוסד לביטוח לאומי.
בעת ההיערכות לתשלום המענקים הנחינו את רשות הדואר לשלם מענק לתושבים שיזדהו באמצעות התעודה המצורפת בצירוף דרכון. תושבים שאין ברשותם כרטיס או שהחליפו דרכון התבקשו לפנות אל הביטוח הלאומי במייל ייעודי או בפקס לצורך הנפקת כרטיס מזהה חדש.
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
רק שאלת הבהרה, אדוני, אני רוצה להיות ברור: אמרת שאם אין לו כרטיס הוא יכול לבוא לביטוח הלאומי ולקבל כרטיס.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
כן. לפנות דרך המייל או בפקס.
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
ולבקש כרטיס. וזה כרטיס מזהה שיזכה אותו בבנק הדואר והוא יוכל להוציא את המענק?
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
כן. זה כרטיס מזהה חדש – או שאבד לו או שאין לו. הוא יכול לקבל כרטיס מזהה חדש שיש בו פרטי הדרכון והכול, ועם זה הוא יכול לקבל את הכסף.
<< דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
תודה רבה לך.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
בבקשה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה.
חברת הכנסת סונדוס סאלח תעלה ותבוא. יש לך שאילתות מס' 188 ו-196. תתחילי, גברתי, משאילתה מס' 188, שיעור המובטלים בעיר נצרת, בבקשה.
<< שאילתה >> 188. שיעור המובטלים בעיר נצרת << שאילתה >>
<< דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, שיעור המובטלים בעיר נצרת עלה בתקופת משבר הקורונה ועומד כיום על כ-53%. שיעור זה מעורר דאגה לגבי עתיד העיר, תושבי העיר וההעסקה בנצרת.
ברצוני לשאול:
1. האם משרדך מודע לנתונים אלו?
2. אם כן – האם יש למשרדך תוכנית לטיפול באבטלה?
3. אם כן – מהי התוכנית ומתי היישום?
<< דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >>
אכן, בתקופת משבר הקורונה עלה שיעור המובטלים בעיר נצרת בצורה משמעותית, ולפי פרסומי שירות התעסוקה – אני מדגיש – נכון לחודש מאי 2020 הוא עמד על 27.3%.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
זה מאי. זה עוד לא היה, אנחנו בספטמבר.
<< דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
שמתם לב שיש משבר?
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
אני מדבר על מאי. אנחנו מסתמכים – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
מאי זה – – –
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
אבל אני לא יודע מאיפה לקחו את המספר הזה.
<< דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
הניגשים לביטוח הלאומי.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
אנחנו מסתמכים על פרסומי שירות התעסוקה. יכול להיות שיש שוני, אבל אני לא יודע אם זה קפץ בכפול. בכל אופן נתייחס לפתרונות.
נוסף לתוכניות שאותן מפעיל מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה בעיר נצרת, במסגרת פעילותו השוטפת – כמו מרכז ריאן, אשת חיל, תעסוקה ורווחה – לפני שבועות ספורים הכריז שר העבודה והרווחה על השקת תוכנית הכשרות מקצועיות בהיקף של כמיליארד ש"ח, אשר צפויה להחזיר כ-100,000 איש מבין כלל המובטלים במשק לשוק העבודה. התוכנית מבוססת על ליווי פרט אינטנסיבי עד להשמה, הכולל הכשרות והשמות מקצועיות איכותיות בשיתוף עם המעסיקים.
כמו כן, גובשו תוכניות, תמריצים ומנגנונים שיקדמו חזרה למעגל העבודה וצמצום היקף האבטלה. לפי האומדנים, תוכנית זו צפויה להוביל לחיסכון של כ-2 מיליארד ש"ח בדמי האבטלה. התוכנית שעליה עובדים כיום במרץ כלל גורמי המקצוע במשרד תוכל לחזק את המענים שהמשרד נותן כבר כיום במקביל להקמת מערך הכשרות שיחזיר ישראלים רבים לשוק העבודה ויספק תעסוקה איכותית והולמת לאוכלוסיות מגוונות תוך הקניית מיומנויות וכישורים. כמובן, כמו בכל דבר זה תלוי גם בתקציב שיעבור לזרוע העבודה.
עקרונות התוכנית: הכשרה והסבה מקצועית מותאמת לצורכי המשק, ליווי אישי עד למציאת העבודה, שותפות הדוקה עם המעסיקים במשק ותמריצים לעובדים ולמעסיקים. התוכנית תתמקד באוכלוסיות הבאות: 1. צעירים מקבלי דמי אבטלה בעלי ותק תעסוקתי מצומצם יחסית; 2. מבוגרים בעלי ניסיון תעסוקתי עשיר המבקשים הסבה מקצועית וליווי פרטני אינטנסיבי, לטובת קליטה חוזרת בתעסוקה; 3. צעירים בני 18–24 ואוכלוסיות נוספות שלא היו בשוק העבודה, וכעת בזמן של שפל תעסוקתי וכלכלי מבקשים להיקלט לראשונה בשוק העבודה; 4. עובדים בשכר נמוך, בעלי סיכוי גבוה להיפלט משוק העבודה, אשר נרצה לשמר את משרתם.
הליווי הוא פרטני להשתלבות בעבודה – הענקת ליווי אישי לכ-100,000 איש עד למציאת עבודה. זה כולל: אבחון מקצועי והכוון תעסוקתי אישי מול מאבחן או באופן דיגיטלי; קורסי אוריינות דיגיטלית, אנגלית, עברית – לפי צורכי הפרט והמעסיק; סיוע בכתיבת קורות חיים, הצגה עצמית; עבודה בסביבה מקוונת ועוד; הפניה לראיונות וליווי עד קבלה לעבודה; הפניה להכשרה מקצועית במידת הצורך.
עכשיו אנחנו גם מדברים על הכשרה מקצועית איכותית: מגוון מסלולי הכשרה בדגש על שיתוף המעסיקים משלב הגדרת הביקוש ועד להשמה; בניית הכשרות לפי צורכי המעסיקים ושיתופם בכל שרשרת התהליך; ביזור ופישוט של מערך ההכשרות, והמטרה היא השמות ולא תעודות – נכון שתעודה זה דבר חשוב, אבל כרגע המטרה שלנו היא להחזיר אותם לעבודה או לשלב אותם בעבודה; יצירת "מסלולים ירוקים" למעסיקים; דמי אבטלה מוגדלים, 20%, או דמי קיום לאורך ההכשרה; מיקוד כלל התקצוב בקורסים איכותיים על סמך המדד המתחשב בשכר, משרות פנויות והשינויים בהיקף המועסקים; הקמת בית ספר דיגיטלי להכשרות מקוונות ללא עלות – לכולם.
יש גם שותפות עם המעסיקים, ואת זה אני רוצה להרחיב: איסוף מידע מהשטח על משרות פנויות וחיבור למועמדים; תפירת "חליפה אישית" למעסיק, עד להשמת העובד הנכון עם ההכשרה המתאימה; בנייה משותפת של ההכשרות והצפת צרכים לגבי הכשרות נדרשות נוספות; בניית מערכת טכנולוגית להנגשת הביקושים והמשרות במשק.
כמובן שהם יקבלו תמריצים, גם המעסיק וגם העובד, זה חלק מהעלות, מהתקציב של מיליארד שדיברנו עליו ושהאוצר הסכים להעביר לצורך הנושא של הכשרות מקצועיות. למעסיק – המודל הגרמני: סבסוד שכר עובדים שצומצמה משרתם; מימון שכר מתלמד בתקופת ההכשרה אצל המעסיק – כיום המעסיק נדרש לשלם את זה; מענק על קליטת עובד שעבר הכשרה לאחר שישה חודשי עבודה; מעסיקים שיחזירו עובדים מחל"ת יקבלו הכשרה מתקדמת לעובד על חשבון המדינה. זה למעסיק. ולפרט – דמי אבטלה מוגדלים: מעבר לדמי האבטלה, תוספת של 20% או דמי קיום במהלך ההכשרה; קבלת דמי אבטלה חלקיים לאחר קבלה לעבודה, לעובדים בשכר נמוך; מענק התמדה בתעסוקה לאחר שישה חודשי עבודה; סל גמיש להורים לילדים צעירים: מימון שמרטף, צהרונים, קייטנות לטובת הכשרה ותעסוקה. תודה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה, אדוני. יש לך שאילתה נוספת, גברתי.
<< דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
לא, שאלה נוספת.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
את קודם כול רוצה שאלה נוספת, שאלת המשך. כן, בבקשה, גברתי, שאלת המשך.
<< דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
כידוע לכם, לפי תוכנית הרמזור של פרופ' גמזו, העיר נצרת שובצה כעיר אדומה ויש בה סגר. כל התוכניות ששמענו עליהן הן כמו ללמד שחייה אדם שנמצא במדבר. טוב שעושים הכשרות, אבל אין שום עבודה. הכשרות לשוק העבודה שנסגר בנצרת. מה עושים למען העסקים, כדי להתקיים בתקופה הזו, עכשיו שהעיר נצרת היא אדומה וכל העסקים שם נסגרים?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
בסגר.
<< דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
כן, בסגר. אדומה, בסגר, וגם העסקים נסגרים שם. אנשים הגיעו לפת לחם, מה יעשו עם הכשרות?
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
אבל הסגר ממתי עד מתי?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
שבוע.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
שבוע, אבל באיזה שעות? כל היום?
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
19:00 עד 05:00.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
19:00 עד 05:00. העבודה היא ביום, והלימודים גם ביום.
<< דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אלה שעות שיא בפעילות שוק נצרת – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – לימודים, אין מסעדות.
<< דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אין מסעדות, אין מרכזי קניות, אין חנויות.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – – בלילה.
<< דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >>
אבל ההכשרה המקצועית שאנחנו מדברים עליה – השילוב, דמי האבטלה התוספתיים וכל הליווי והכול – הם לא כשהאדם ישן אלא כשהאדם ער. תודה.
<< דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
תודה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה.
שאילתה 196, של חברת הכנסת סונדוס סאלח: מס פיקדון על עובדים מבקשי מקלט, בבקשה, גברתי.
<< שאילתה >> 196. מס פיקדון על עובדים מבקשי מקלט << שאילתה >>
<< דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >>
מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נראה שבעבור פחות מ-1% מכלל העובדים מבקשי המקלט הופקדו כספי הפיקדון המגיעים להם במלואם, בזמן שהמשרד העניש רק 30 מעסיקים בשל אי-הפקדת כספי הפיקדון.
רצוני לשאול:
1. כיצד מתכוון משרדך לפצות את העובדים ולתבוע את הסכום מהמעסיקים?
2. כיצד מתכוון משרדך לסייע להם בתביעה ישירה של המעסיקים? תודה.
<< דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >>
בעקבות פסיקת בג"ץ בתיק 2293/17 בוטל הניכוי של סכומי פיקדון משכרו של מבקש מקלט, מה שנקרא "חלק העובד". בהתאמה, החל מיום 23 באפריל 2020 חל איסור לנכות משכרו של מבקש המקלט סכומי פיקדון כלשהם, ועל המעסיק חלה החובה להשיב למבקש המקלט כספים שנוכו משכרו לצורך הפקדה בפיקדון עד לאותו מועד. במקביל, על המעסיק להמשיך ולהפקיד בעד העובד מדי חודש בחודשו פיקדון בסכום השווה ל-16% משכר עבודתו של מבקש המקלט בעד החודש שבעדו משולם הפיקדון.
אכן, עם קבלת פסיקת בג"ץ ושחרור כספי הפיקדון, גם במשרד העבודה והרווחה התקבלו כמה תלונות, וכן עלו ממצאים במסגרת הליכי אכיפה שעניינם חשד לביצוע ניכויים משכר העובד מבלי להעבירם לפיקדון. במקרים אלו פתח מינהל הסדרה ואכיפה בהליכי חקירה. צריך לומר כי אין ביכולתו של המשרד לפתוח בהליכי חקירה במקרים שלא הובאו לידיעתו, אם במסגרת הליכי אכיפה ואם באמצעות תלונה. על כן, ככל שידוע על מקרים שלא טופלו, אנחנו נשמח להתעדכן ולבדוק את הדברים.
לעניין טענות לפיקוח לקוי על קליטת כספי הפיקדון והניהול שלהם, אנו ממליצים להפנות טענות אלו לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, שנושא זה מצוי באחריותה. לשאלתך בדבר האפשרות לקדם מנגנון שיטיל על המדינה חובה להשיב את כספי הפיקדון לעובד על חשבונה, ולתבוע את הכסף מהמעסיקים באופן פרטני – זאת אומרת שהמדינה תייצג את האנשים האלה – ובאשר להענקת סיוע משפטי על חשבון המדינה לעובדים המעוניינים לתבוע את כספם ממעסיק, שיש חשש שביצע ניכוי שלא כדין לפיקדון העובד, הרי שמדובר בהצעות מהפכניות בעלות השלכות רוחב, לא רק על אוכלוסיית מבקשי המקלט כי אם על אוכלוסיית העובדים הזרים באשר היא.
יודגש כי ניתן לפנות לממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה במשרדנו במדיות השונות – פייסבוק, ווטסאפ, דואר אלקטרוני – למיצוי הליכים מול המעסיק, מבלי להידרש לערכאות משפטיות. לצד זאת, לאור העלויות המשמעותיות שעשויות להיות מושתות על קופת המדינה, נמליץ להפנות את השאלות גם למשרד האוצר. אבל אנחנו, מבחינת המשרד, כל מקרה שיגיע אלינו – ומישהו שיודע על מקרה כזה, שיגיע אלינו, וזה יכול להיות באמצעות הפייסבוק, הווסטאפ, הדואר האלקטרוני – הפיקוח שלנו יטפל בנושא הזה. יש לנו אמצעים איך לאכוף את החוק על אנשים שמפירים אותו. תודה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה, אדוני. סיימנו עם השאילתות אליך למשרד העבודה והרווחה.
עכשיו נוכל לחזור לתחילת השאילתות, לשאילתות הראשונות, שמופנות לשר במשרד הביטחון, וישיב עליהן כמובן חברי, השר מיכאל ביטון. נתחיל בשאילתה 127, של חבר הכנסת עופר כסיף: עלייה במספר צווי ההריסה בגדה, בבקשה.
<< שאילתה >> 127. עלייה במספר צווי ההריסה בגדה << שאילתה >>
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>
תודה רבה. בשנתיים האחרונות חלה עלייה של 162% במספר צווי ההריסה שהוצאו למבנים בגדה, בטענה חדשה שהם נבנו על אתרים ארכיאולוגיים.
רצוני לשאול:
1. מה מספר הצווים שהוצאו בשבע השנים האחרונות, בפילוח של ערבים ויהודים?
2. באילו התנחלויות ומאחזים ישראליים יש אתרים ארכיאולוגיים?
3. האם קיימת הסדרת מבנים באתרים ארכיאולוגיים? תודה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
בבקשה, אדוני, חברי השר מיכאל ביטון.
<< דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >>
יושב-ראש הכנסת – כבוד סגן יושב-ראש הכנסת – –
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
נכון, יש יושב-ראש לכנסת, קוראים לו יריב לוין.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
– – ויושב-ראש הקואליציה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
זה כן.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת כסיף, חברי כנסת נכבדים ונכבדות, בהתייחס לשאילתה בנושא צווי הריסה בגדה, משנת 2015 הוגשו על ידי יחידת קצין מטה ארכיאולוגיה 361 צווי הפסקת הרס עתיקות. חלק מאותם צווים הם צווים חוזרים באותו אתר ארכיאולוגי, הניתנים לאותו גורם. צווים אלו כאמור ניתנו כתוצאה מהתעלמות מן הצו הראשוני, בעקבות המשך הרס העתיקות או לחלופין בעקבות הרס עתיקות נוסף בחלק אחר בתחום האתר. בסך הכול משנת 2015 הוגשו צווי הפסקת הרס עתיקות ב-147 אתרי עתיקות בשטחי איו"ש.
פילוח צווי הפסקת הרס עתיקות לפי פילוח מגזרי: במגזר הפלסטיני ניתנו כ-307 צווים בכ-116 אתרי עתיקות; מתוך כלל הצווים הללו יש כ-191 צווים חוזרים, זאת אומרת אותו מקום, אותה עבירה, מקבלים פעמיים לפחות את אותו צו. במגזר היהודי – כ-43 צווים בכ-30 אתרי עתיקות; מתוך כלל הצווים, 13 צווים חוזרים. במגזר השומרוני – כ-11 צווים באתר עתיקות אחד; כלל הצווים שחילקו במגזר זה הם צווים חוזרים. זאת אומרת, 11 פעמים אוכפים על אותו מקום.
בהתייחס לאתרים ארכיאולוגיים בתחומי יישובים יהודיים, יחידת קצין מטה ארכיאולוגיה מבצעת סקרים ארכיאולוגיים וחפירות הצלה קודם למתן אישורי הפקדה ומתן תוקף לתוכניות מתאר בכלל. בכפוף לתוצאות הבדיקה מחליט קצין המטה אילו מבין האתרים נועדים לשימור ואילו ניתנים להריסה. ברוב המקרים גם אם מדובר בביטול מגרשים או שינוי תוואי, המתפ"ש – מפקדת תיאום פעולות בשטחים – פועלת לשמר ולפתח את האתרים לטובת הציבור.
קיימת רשימה של 82 יישובים ישראליים שבהם ישנם אתרי עתיקות. יצוין שבחלק מהיישובים האתרים נמצאים בסמוך או בתוך מובלעת בתוך תחום שיפוט היישוב. בהתייחס להסדרת מבנים באתרים ארכיאולוגיים, בנייה באתרי עתיקות, בין אם מוכרזים ובין אם לא, מחייבת קבלת היתר בנייה מקצין מטה ארכיאולוגיה. בפרק ח' לחוק העתיקות, סעיפים 41, 45, מותנית כל פעולה להקמת מבנים – בין אם שימוש במבנים או מתקנים קדומים כמו מערה או בור מים – בהיתר של קצין מטה ארכיאולוגיה. בעשור האחרון, ככל שידה של מערכת הביטחון משגת, לא הוגשו בקשות להיתר בנייה בתחומי אתרי העתיקות מהמגזר הפלסטיני, ובכלל כשהנושא הגיע לבג"ץ והעותרים נדרשו להגיש בקשות לקצין מטה ארכיאולוגיה.
במקרים אחדים, שבהם הוכנה תוכנית בינוי ליישובים פלסטיניים קיימים, ביצעה היחידה סקר ארכיאולוגי לאיתור הגרעין הקדום של האתר. בתחום המוגדר כגרעין קדום על פי התב"ע ניתן לאשר תוספת בנייה לגובה, ואילו בשאר המרחב הבנייה מותנית בחפירת בדיקה, כפי שאנו נוהגים גם במגזר היהודי. דוגמאות לכך ניתן לראות בח'רבת א-תוואני בנפת חברון, ובפצאל שבבקעת הירדן.
לסיכום, מדיניות הסדרת מבנים באתרים ארכיאולוגיים מותנית בהכנת תוכנית מתאר בכפוף להגדרת תחום הגרעין הארכיאולוגי הקדום וביצוע חפירות בדיקה בכל בקשה להיתר בנייה.
<< קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
שאלה נוספת, אדוני.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
שאלת המשך.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
כן, שאלת המשך. האם תוכל להגיד לי, בבקשה, מתוך אותם אתרים ארכיאולוגיים שבעטיים – או כתירוץ – נהרסו בתים של פלסטינים, כמה מהאתרים האלה הם אתרים שמזוהים עם יישובים או אתרים יהודיים וכמה מהם מזוהים עם אתרים אחרים?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
התקלת אותי, אין לי תשובה לשאלה הזאת. אני מוכן לבדוק עבורך את השאלה ולהשיבך בכתב.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אודה לך מאוד.
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
אתה תשלח לי המשך, ואני אשיב לך.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
תודה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
מעצר סטודנטים מאוניברסיטת ביר זית, שאילתה מס' 128. בבקשה, אדוני.
<< שאילתה >> 128. מעצר סטודנטים מאוניברסיטת ביר זית << שאילתה >>
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>
לאחרונה התגברו המעצרים של סטודנטים באוניברסיטת ביר זית בשל פעילות פוליטית אזרחית חוקית במסגרת התא הסטודנטיאלי הדמוקרטי המתקדם. רצוני לשאול:
1. מהן עילות המעצרים?
2. מה הקשר בין הפעילות הסטודנטיאלית החוקית למעצרים?
3. האם הוגשו כתבי אישום כנגד העצורים? תודה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
כן, בבקשה, ישיב.
<< דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >>
מכובדי סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת עופר כסיף, חברי כנסת נכבדים, בהתייחס לשאילתה בנושא מעצר סטודנטים באוניברסיטת ביר זית, רשויות אכיפת החוק והגורמים המבצעיים בצה"ל אינם מחזיקים רישומים ביחס לעצורים שבהם נרשם אם העצור או הנאשם הוא סטודנט או לא. ההחלטות בדבר מעצרים או נקיטת הליכים משפטיים מתקבלות בכל מקרה לגופו, בהתאם לעילות המעצר והכללים במישור הפלילי או הביטחוני. מעצרים של חשודים אינם מתבצעים רק בשל היותו של האדם סטודנט, וכמו כן ההפך – אדם אינו חסין ממעצר רק בשל היותו סטודנט.
לצד זאת חשוב לציין כי באוניברסיטאות רבות באזור יהודה ושומרון פועלים ארגונים המהווים התאחדות בלתי מותרת לאור אופי פעילותם או שהוכרזו על ידי המפקד הצבאי כהתאחדויות בלתי מותרות. ככל שאדם חבר בארגון שהינו התאחדות בלתי מותרת הרי שהדבר מהווה עבירה ועשוי להוביל לנקיטת הליכים פליליים.
אשר לבקשה לקבל פירוט בדבר הליכים משפטיים שננקטו כנגד סטודנטים, לא ניתן להתייחס לבקשה כללית. ככל שיש בקשה לקבל מידע על אודות מקרה מסוים יש לפרט את שמו של הנאשם או פרטים מזהים אחרים, והפנייה תיבדק בהתאם.
באשר לארגון בשם "התא הסטודנטיאלי הדמוקרטי המתקדם", שהופיע בגוף השאילתה – לא קיים ארגון המוכר למערכת הביטחון בשם זה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
שאלת המשך, בבקשה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
שאלת המשך.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אני מבין שעבור הכובש ארגונים של הנכבש באופן כללי לא ייחשבו חוקיים. זה מתבקש על פי הגדרה, אחרת לא היה מדובר בכיבוש. אבל מאחר שמדובר בכיבוש אין ספק שהכובש לא מעוניין שתהיה התנגדות, גם אם התנגדות בלתי אלימה לעצם הכיבוש – המנוגד, יש לציין, לחוק הבין-לאומי, שלא לדבר על כללי הצדק הטבעי.
אבל, בהמשך לתשובתך הראשונה, אדוני, ידוע לי שחלק לפחות מאותם סטודנטים שנרדפים על ידי משטר הכיבוש נעצרו בתוך האוניברסיטה עצמה כאשר היו במסגרת לימודיהם. איך ניתן להגיד שלא ידוע לעוצרים שמדובר בסטודנטים?
<< דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >>
לא אמרנו לך שאנחנו לא עוצרים סטודנטים. כל סטודנט שהוא חבר בארגון טרור ופעיל בארגון טרור, מה שקראתי לו ביובש התארגנות בלתי מותרת, הוא בסכנת מעצר. טוב שיתמקד בלימודיו האקדמיים ולא בחברות בארגון טרור. אנחנו נשים יד על טרוריסטים בכל מקום שהם, גם באוניברסיטה. זה לא מקום לחסינות מפני טרור.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה, אדוני. שאלת ההמשך – – –
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אני מבין. זה בוודאי לא חסינות לכובש להמשיך את הכיבוש.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
שאלת ההמשך נשאלה ובזה זה הסתיים. תודה רבה לשר במשרד הביטחון, חברי השר מיכאל ביטון.
<< קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << קריאה >>
תודה רבה. יום ארוך היה לי.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
ועכשיו נעבור לשאילתות למשרד לביטחון הפנים. ישיב עליהן סגן השר לביטחון פנים, חבר הכנסת, ידידי היקר. בוא, גדי, אתה מוכן?
<< קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << קריאה >>
כן, מוכן.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
טוב. נתחיל בשאילתות.
<< קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << קריאה >>
מוכן ומזומן.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
שאילתה מס' 33, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי: רציחתו של תושב כפר עארה מוסטפא יוניס. בבקשה, אדוני.
<< קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << קריאה >>
הריגתו.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
כן.
<< שאילתה >> 33. רציחתו של תושב כפר עארה מוסטפא יונס << שאילתה >>
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כן. כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, בתאריך 13 במאי שנה זו, 2020, אנשי האבטחה בבית חולים שיבא ירו לעבר מוסטפא יונס, תושב כפר ערערה במשולש, הפגוע בנפשו, והמשיכו לירות בו גם בהיותו מנוטרל על הרצפה וכשלא נשקפת ממנו כל סכנה, וזאת תוך שימוש בלתי פרופורציונלי בנשק וכמעט וידוא הריגה.
ברצוני לשאול:
1. האם המקרה מוכר למשרדך?
2. אם כן – האם המקרה נחקר?
3. מהן תוצאות החקירה?
4. האם המעורבים יושעו מתפקידם?
<< דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה מירי רגב, שאילתה חשובה. במענה על שלוש השאלות – נרכז אותן בקצרה: משטרת ישראל פתחה בחקירה מייד עם קרות האירוע המתואר. במסגרת ניהול החקירה המשטרה ביצעה ומבצעת פעולות חקירה רבות בתחומים ואפיקים שונים. בהקשר זה יצוין כי החקירה מתנהלת במרץ במטרה להגיע לחקר האמת בהקדם האפשרי. בסיום החקירה יועבר התיק לפרקליטות לשם קבלת ההחלטה. נוכח העובדה שהחקירה עודנה מתנהלת, לא נוכל למסור פרטים נוספים על אודותיה בשלב זה. כמובן, מענה זה הוא לסעיפי השאלות 1 עד 3.
לשאלה הרביעית, השעיית המעורבים באירוע אינה בסמכות המשטרה, מאחר שמדובר במאבטחים המוחזקים על ידי חברת האבטחה ולא בשוטרים. הנושא הזה כמובן בבדיקה ונמצא במשרד המשפטים. אני מקווה שבמקרה הזה, שהוא קצת שונה וחריג, משום שזה גם בוצע על ידי מאבטחים ולא שוטרים – בכל אופן, אני רוצה להאמין ומקווה שחקר האמת יגיע. כל אדם שמקפח את חייו, לא משנה אם הוא יהודי, מוסלמי – לא משנה, בכל דרך – זו אבדה. אבל יחד עם זאת, הנושא הזה, כפי שאמרתי, נמצא בבדיקה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה, אדוני. יש שאילתה נוספת לחבר הכנסת – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
שאלת המשך, אדוני.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
שאלת המשך? בבקשה.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
כבוד סגן השר, למעשה אנחנו לא קיבלנו נתונים ועובדות חדשים. אנחנו מדברים על מקרה רצח של צעיר שבא לקבל לטיפול נפשי, ואנחנו כולנו ראינו את הסרטון. אנחנו, אני וחבריי, היינו אצל המשפחה. המשפחה מבקשת, איך שאמרת, לחקור ולהגיע לחקר האמת ולהעמיד את המעורבים ברצח של בנם לדין. אנחנו מדברים כמעט – על יותר מארבעה חודשים, ומה אני אגיד לך, כבוד סגן השר, החקירה מתנהלת בעצלתיים. אני לא רוצה שנגיע, גם פה וגם בשאילתה נוספת, על איאד אלחלאק – גם שם יש רצח של אדם שהוא בעל מוגבלות – אנחנו עכשיו לא רוצים לחכות ארבע שנים, כמו במקרה של השהיד יעקוב אבו אלקיעאן, שתבואו ותגידו לנו: עכשיו אנחנו מתנצלים. אז אנחנו אומרים: לא צריך לחכות שנים. אפשר לנהל את החקירה, לסיים את החקירה ולהעמיד את האחראים לדין על מנת שמקרים כאלה לא יישנו, בין שזה ערבים ובין שזה יהודים.
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
חבר הכנסת סעדי, אני בהחלט זוכר את המקרה המתואר. אני מאמין שגם אתה זוכר. שני המקרים הללו הם שונים בתכלית, מאחר שבמקרה המדובר בשאילתה מס' 40 מדובר באדם שניסה לפגוע באנשים, והוא ניסה לדקור את המאבטחים.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
הוא נורה כשהוא היה על הרצפה על ידי חמישה מאבטחים.
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
האיש זה – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אתה ראית את הסרטון.
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
אני ראיתי את הסרטון, כמו כל אזרחי מדינת ישראל וכמוך בדיוק.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
נו. נכון.
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
זה לא המקרה שאנחנו צריכים לקום ולהזדעזע במובן הזה שהרגו בן אדם ערבי ולא בדקו. האיש בא לפגע – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לא.
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
– – ולפגוע באנשים – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
הוא בא לקבל טיפול.
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
– – ורואים את זה במצלמות – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
הוא בא לקבל טיפול רפואי.
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
אתה עושה חטא.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
יש לו הפרעות. הוא בא לקבל טיפול, הוא לא בא לעשות פיגוע.
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
אתה טועה ומטעה.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לא.
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
ואתה מערבב מין בשאינו מינו. שני האירועים הללו שונים בתכלית, מצערים ככל שיהיו. במקרה הזה הגיע אדם לפגע. בדיעבד, כשבודקים – האיש הזה מעורער בנפשו, יש לו מחלות נפשיות. זה בכלל סיפור אחר שצריך לבדוק, ואנחנו נגיע לשאילתה הבאה.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
גדי, הוא בא לקבל טיפול בבית חולים בגלל שיש לו הפרעות נפשיות.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
טוב, חברים, זה לא – – –
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
אני לא מכיר אדם שמגיע לקבל טיפול והוא מגיע לפגע.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
הוא לא בא לעשות פיגוע.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
לא ניתן לייצר פה פינג-פונג.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
בסדר.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
אני עובר לשאילתה 40, גם היא שלך, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בעניין איאד אלחלאק. בבקשה, אדוני.
<< שאילתה >> 40. איאד אלחלאק << שאילתה >>
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כן. כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, ביום 30 במאי 2020 נורה למוות על ידי שוטרי מג"ב צעיר פלסטיני מירושלים המזרחית, בשער האריות, בשם איאד אלחלאק, אוטיסט בעל צרכים מיוחדים שהיה בדרכו לבית הספר לבעלי צרכים מיוחדים בעיר העתיקה.
ברצוני לשאול:
1. האם המקרה מוכר למשרדך?
2. אם כן – האם נחקר המקרה?
3. מה תעשה המשטרה כדי למנוע מקרים נוספים כאלה בעתיד?
<< דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >>
תודה רבה, חבר הכנסת. אשר לאירוע המתואר, בניגוד לשאילתה הקודמת, יצוין כי סמוך למועד התרחשותו פתחה המחלקה לחקירות שוטרים בחקירה. לפיכך, שאלות נוספות הנוגעות לחקירה יש להפנות למשרד המשפטים. נחזור על זה בסעיף הבא.
מענה על שאלה מס' 3: כבר בשבועות הראשונים לתפקידו השר לביטחון הפנים, שותפי למשרד, השר אוחנה, ביום 14 ביוני 2020, הוא יזם וקיים דיון בראשותו בנושא התמודדות המשטרה עם בעלי מוגבלויות, בהשתתפות ממלא מקום מפכ"ל, מפקד מחוז ירושלים ובכירי המשטרה, מנכ"ל המשרד, נציגי משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, משרד הבריאות ומשרד הרווחה. הדיון התקיים בגישה המערכתית ולא נסוב סביב אירוע זה או אחר, ומטרתו הייתה טיוב אופן התמודדות משטרת ישראל בכל אירוע או מפגש שבו מעורב בעל מוגבלות, לצד חיזוק ההיבט המניעתי, בשיתוף פעולה עם כלל המשרדים והגופים, לבחינת דרכים להימנע מהצורך במעורבות משטרת ישראל מלכתחילה. במהלך הדיון סקרה המשטרה נתונים, נהלים ועדכונים רלוונטיים בהכשרת השוטרות והשוטרים אשר הוכנסו לשימוש וכאלה העתידיים להיכנס, מתוך הבנה כי יש להתאים את אופן הטיפול במפגש שבין שוטרות ושוטרים לאנשים בעלי מוגבלויות עם צרכים מיוחדים.
במהלך הדיון אמר השר כי "מתוך אלפי ואולי עשרות אלפי אינטראקציות – – – בין שוטרים לאזרחים, רוב מוחלט ומכריע מסתיים באופן חיובי, המגשים את מטרות המשטרה. מטרת הדיון הזה היא לעסוק במיעוט שבמקרים, ובאופן ספציפי במפגשים שבין שוטר לאדם בעל מוגבלות, כדי לשפר את יכולת הזיהוי ואף הפעולה של משטרת ישראל ולהעמיק את ההבנה של השוטר בנושא זה", סוף ציטוט.
לסיכום אומר, חבר הכנסת סעדי וחבריי חברי הכנסת, שהמשטרה, כמטרת-על, מחויבת להגן על שלומו וביטחונו של הציבור כולו, ועל ציבור בעלי המוגבלויות בכלל זה. על השוטרים לקבל כלים במסגרת הכשרתם כך שיוכלו לזהות ולהתמודד באופן מיטבי עם בעלי המוגבלויות כשיידרשו לכך. השר לביטחון פנים ואנוכי הנחינו לקדם את עבודת המטה בשיתוף משרד המשפטים ולהקים צוותי משבר משולבים של גורמי טיפול והאכיפה בהתאם למערכים הפועלים בעולם. בנוסף, השר הנחה לקדם תוכניות הכשרה של מערכי המשטרה הרלוונטיים בנושא התמודדות עם בעלי מוגבלויות, ושיתוף פעולה עם גורמי מקצוע במשרדי הרווחה והבריאות, ולבחון בהקשר זה מפגש בלתי אמצעי של השוטרים עם בעלי מוגבלות. המשרד לביטחון פנים הנחה על הוספת לומדה לכלל השוטרים בנושא סימני זיהוי והקניית כלים לשיח ראשוני עם בעלי מוגבלויות, והנחה כי טרם הפצת הלומדות לשוטרים תתקבל התייחסותם של המשרדים והגופים הרלוונטיים. עוד הנחה השר כי באירועים שבהם מדווח שמדובר באדם בעל מוגבלות, יש לשלוח, במידת האפשר, שוטר ותיק ומנוסה. כמו כן, על משטרת ישראל לוודא כי המידע המצוי ברשותה זמין לשוטרים בעת מענה לקריאות שבהן מעורבים אנשים בעלי מוגבלויות. יתר על כן, במידת הצורך יש לתחקר ולהפיק לקחים מאירועים שבהם היו מעורבים בעלי מוגבלויות.
השר לביטחון פנים ומשטרת ישראל מחויבים לחיזוק והעמקת שיתוף הפעולה עם כלל הגורמים במשרדי הממשלה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת, במקרה הזה היה אירוע מצער מאוד. אני יודע שבשנים האחרונות מצאו אנשים עם מוגבלויות את מותם במפגש עם המשטרה. אחד מהם שאנחנו זוכרים, לוחם לשעבר, חייל משוחרר, יהודה ביאדגה, שנהרג לפני שנה בבת ים, וגם איאד הצטרף לפני כמה זמן. בדיוק בגלל זה אנחנו במשרד לביטחון פנים ביחד עם המשטרה מנחים לפתח שיטות תקשורת ועבודה, על מנת להציל חיים ועל מנת להנגיש למשטרה את הציבור הזה, שלצערנו הרב הולך וגדל. הסיפור הזה יהיה מנת חלקנו כדי למצוא לו פתרון.
בסיפור הזה, שהופנה למח"ש לבדיקת שוטרים – אני אומר לך, כחבר בממשלה: אני לא מאמין במח"ש.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
רציתי לשאול על זה בדיוק.
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
אני חושב שראש מח"ש מזמן הייתה צריכה להתפטר. הגוף הזה לא קשור לשמאל, ולא לימין, ולא קשור לפוליטיקה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
גדי, יש ישיבת סיעה.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
זה חלק מההצהרה בשעה 19:00, אדוני היושב-ראש?
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
אדוני, אני רק רוצה להגיד לך שהנושא הזה לא קשור לא לערבים ולא לזה. אני לא מאמין שמח"ש יגיעו לחקר האמת, ואני אבוא להתנצל בפניהם במידה שיגיעו לכך.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה, אדוני.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש – – –
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה. סיימנו, אדוני.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
שאלת המשך, לא שאלתי.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
שאלת המשך, קדימה.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אני יודע שאנחנו מתקרבים לשעה 19:00, כנראה שהקדימון הזה הוא קדימון לישיבת הסיעה. אנחנו שנים, אדוני היושב-ראש, סגן השר, השרה מירי רגב, אומרים שאנחנו לא מאמינים במח"ש. ומח"ש זו מחלקה לטיוח. זה מה שאמרנו כל הזמן. טוב שעכשיו אתם הגעתם למסקנה הזאת, כי זה קשור לכתבי האישום ולחקירות של ראש הממשלה.
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
לא. לא נכון.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
טוב שאתם הגעתם למסקנה הזאת. אבל אנחנו דורשים – – –
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
אל תטעה ואל תטעה. אל תערבב. חבל. חבל. אנחנו באותו צד. חבל. חבל. אל תערבב.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
סגן השר, אני אומר ואני שואל: מכיוון שעכשיו אנחנו שנינו לא מאמינים למח"ש ויש פה צעיר עם מוגבלות שנרצח, ויש מצלמות, וזה חלק מזה. איפה המצלמות? למה מסתירים את המצלמות? אנחנו דורשים. ההורים שלו, של איאד, אבא ואימא שלו, דורשים צדק לאיאד.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה. תודה רבה.
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
בצדק.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתות לסגן שר הפנים. תודה, אדוני. אתה סיימת את עבודתך להיום.
<< דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >>
זהו? שיגידו תודה. באתי לעבוד.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
אני מודה לך, סגן השר לביטחון פנים חבר הכנסת גדי יברקן.
עכשיו אנחנו עוברים לשאילתות לסגן שר הפנים, סגן השר יואב בן צור. שאילתה ראשונה – לחבר הכנסת עופר כסיף: תחקיר "המקור" חושף התעמרות שיטתית במבקשי המקלט. בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני. בבקשה, חבר הכנסת כסיף.
<< שאילתה >> 75. תחקיר "המקור" חושף התעמרות שיטתית במבקשי המקלט << שאילתה >>
<< דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >>
תודה רבה. אדוני סגן השר, בתאריך 18 ביוני השנה, 2020, פורסם תחקיר המתעד אלימות פקחים, זלזול, טרטור ויחס משפיל ומתעלל של פקידי לשכת רשות האוכלוסין וההגירה בבני ברק.
רצוני לשאול:
1. מהי תוכנית משרדך להתמודדות עם המוצג בתחקיר?
2. מהם מנגנוני הפיקוח והבקרה הקיימים כיום נוכח התנהלויות כאלה?
3. כיצד יבטיח משרדך שהתנהלויות כאלה לא תחזורנה?
<< דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, גברתי המזכירה, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, בעקבות שידור תוכנית "המקור" בערוץ 13 ראוי להעמיד דברים על דיוקם, מבלי לגרוע מהסוגיות שעלו בתחקיר ואשר דורשות התייחסות. בפתח הדברים חשוב להדגיש כי הצילומים בוצעו לפני יותר משנתיים, וכי מאז ועד היום נעשו פעולות רבות, אשר שינו לחלוטין את המציאות במקום. אנו ערים לכשלים שהוצגו בתוכנית וליחס שניתן על ידי חלק מעובדי הרשות למקבלי השירות, ואנחנו לא מתכוונים להתעלם מכך – על אף העובדה כי מדובר בעבודה מורכבת מאוד מבחינה רגשית. חלק מן ההתנהגות שנראתה בכתבה חורגת מן המצופה מעובד ציבור, ובוודאי אינה מייצגת את דרכה של רשות האוכלוסין וההגירה. נושא השירות, האופן שבו הוא ניתן ותשומת הלב לשירות מכבד ושווה הם נושאים הנמצאים על סדר-היום באופן קבוע. ככל שיימצא שיש לפעול באופן פרטני בנוגע להתנהלותו של עובד כלשהו, תיבחן הסוגיה בהתאם.
מתקן האכיפה בבני ברק הוא מתקן גלוי לכול, המקבל מאות אנשים ביום, ואשר אך לאחרונה, בחודש דצמבר 2019, ביקרו בו עיתונאים, ובהם גם רביב דרוקר, אשר הציג את התחקיר האמור. מר דרוקר שהה במקום ללא כל מגבלה, שוחח עם עובדים, וראה במו עיניו כי המצב כיום שונה באופן מהותי מהמצב שצולם בשנת 2018. בתקופה שחלפה מאז צילום התחקיר נעשו צעדים רבים לשינוי אופן התפעול של המקום, במטרה לשפר את השירות, לייעל את העבודה ולהנעים את השהות של כל מי שנמצא במתקן. בין היתר, הוכנסו שיפורים טכנולוגיים, הוכנסה מערכת לזימון תורים, ולאחרונה אף החלו להישלח הודעות טקסט לניידים של מקבלי השירות, המתאימים להם את השירות באופן פרטני.
כמו כן, בתקופה זו הועברו לעובדי מינהל אכיפה וזרים הכשרות מגוונות, לרבות הכשרות מקצועיות, סדנאות להתמודדות עם לחץ ושחיקה, בניית חוסן רגשי, ניהול כעסים ועוד, והן הוטמעו בעבודה השוטפת של הרשות.
<< קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
תודה רבה. שאלת המשך.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
כן, שאלת המשך, בבקשה.
<< דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
האם אותם פקחים שבתוכנית ששודרה התעמרו בצורה כל כך ברוטלית במבקשי המקלט – האם אותם אנשים, נקרא לזה "נקראו לסדר", בצורה כזאת או אחרת?
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >>
מהדברים שאמרתי – אני לא יודע אם שמת לב – בתוך הדברים שאמרתי, אמרתי שנעשה בירור עם אותם אנשים, והם אכן נקראו לבירור. אני לא יכול להגיד מה התוצאות של הבירור, אבל בעיקרון האנשים האלה – – –
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >>
תודה.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה.
חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – שלילת תושבות של מייסד ה-BDS, עומר ברגותי. בבקשה.
<< שאילתה >> 85. שלילת התושבות של מייסד ה-BDS, עומר ברגותי << שאילתה >>
<< דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>
אדוני סגן השר, בעקבות הודעתה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר שבסמכותך לשלול את תושבותו של עומר ברגותי, הורית ב-6 באוקטובר 2019 על הכנת חוות דעת משפטית בעבורך.
רצוני לשאול:
1. האם התקבלה חוות דעת משפטית?
2. האם בכוונתך לפעול לאלתר לביטול התושבות של מר ברגותי?
<< דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >>
חברת הכנסת קטי שטרית, מאחר שנכון למועד זה לא קיימת המלצה של גורמי הביטחון לשלול את תושבותו של מר ברגותי, הרי שלא נדרשה חוות דעת משפטית בעניין זה. שר הפנים ימשיך לבחון סוגיה זו, שוב, בהתאם להתפתחויות במעשיו ובהתאם להמלצת גורמי הביטחון. ככל שיידרש לכך יפעל לשלילת תושבתו. שר הפנים כבר שלל תושבות למי שהיה צריך לשלול, אבל כרגע, כיוון שאין חוות דעת ביטחונית המצריכה הזה, כרגע השר לא שולל.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
שאלת המשך.
<< דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >>
א. לא מדובר בפגיעה ביטחונית, מדובר בפגיעה בביטחונה האוניברסלי של מדינת ישראל. האדם הזה פועל בכל רשת אפשרית, מטיל חרם על ישראל, מבקש להטיל חרם גם על העולם התרבותי, גם על העולם האקדמי. האיש הזה רוצה לשלול לחלוטין את מדינת ישראל. איך זה ייתכן שהאיש הזה ממשיך להיות תושב המדינה?
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >>
שלילת תושבות, יש לה נהלים ויש לה כללים. השר פועל לפי הכללים האלה ובעיקר לפי חוות דעת ביטחוניות.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה.
<< קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>
אבל יש חוות דעת משפטית.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >>
חוות דעת משפטית לא מזיזה את חוות הדעת הביטחונית.
<< יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >>
חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה, אדוני. שאלה קצרה: הליך ביורוקרטי לעולים, שאילתה מס' 165.
<< שאילתה >> 165. הליך ביורוקרטי לעולים << שאילתה >>
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
אדוני סגן השר, אדוני היושב-ראש, ארגון נפש בנפש פרסם מידע עדכני בדבר נוהל משרד הפנים המחייב בדיקת רקע פלילי על ידי ה-FBI ואישור אפוסטיל המעידה על אותנטיות המסמך.
בדיקה זו עולה מאות דולרים, כך הובא לידיעתי, מעבר להעמסת ביורוקרטיה על העולה.
רצוני לשאול:
1. כיצד בכוונתך לפעול בנדון?
2. האם הרלוונטיות היא רק לעולים מארה"ב וקנדה?
3. אם כן – למה?
<< דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >>
בראשית דבריי אציין, חבר הכנסת קלנר, ככלל, בכל בבקשה למתן מעמד עולה, מכל מדינה בעולם, בין אם התקבלה בארץ ובין אם מחו"ל, יש להמציא את כל המסמכים המצוינים בנוהל שמספרו 5.2.0001, מסמכים מקוריים ומאומתים כולל תעודת יושר. עולים מארצות הברית נדרשים להציג תעודת יושר מקורית ומאומתת ואפסוטיל החתומה על ידי FBI, וזאת מהסיבה שאדם בעל עבר פלילי ממדינה אחת בארצות הברית יוכל להביא תעודת יושר נקייה ממדינה אחרת. תעודת יושר המונפקת על ידי ה-FBI משקפת את המציאות ומסנכרנת את המידע הפלילי בין כל המדינות בארצות הברית.
חוק השבות, התש"י–1950, מעניק לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה. בשנת 1954 תוקן חוק השבות והוסף הסעיף המתיר לשר הפנים שלא להעניק אזרחות ישראלית ליהודי בעל עבר פלילי שעלול לסכן את שלום הציבור. לאור העובדה כי מידע פלילי הוא אחד מסייגי חוק השבות, נדרשת תעודת יושר מכל עולה ללא קשר למקום מוצאו. אנו נדרשים לשלום הציבור, ובבואנו לאשר בקשות למתן מעמד עולה עלינו לדעת שהמבקש לא יעמיד את חיי הציבור בסכנה.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
תודה. שאלה נוספת – לי נאמר שאנשים לא נדרשו להציג את התעודות האלה. זה ממש נהיה כמו ביורוקרטיה מיותרת. לפחות האם על בדיקת האפוסטיל ניתן לוותר? ברור שעל תעודת יושר אי-אפשר. אשמח לדעת אם משרד הפנים יהיה מוכן לוותר על כך.
<< דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >>
כרגע משרד הפנים עובד לפי הנוהל הקיים. כרגע לא הולך להיות שינוי בנוהל הזה, והוא ימשיך לבקש את התעודות הללו.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה לסגן שר הפנים.
נעבור לשאילתה הבאה. שר התקשורת יעלה ויבוא. שר התקשורת יועז הנדל, בבקשה. אנחנו מדלגים קצת בסדר. נתחיל עם חבר הכנסת אריאל קלנר. כבוד השר, בבקשה. אנחנו מתחילים עם השאילתה של חבר הכנסת אריאל קלנר בגלל ישיבת הסיעה שיש לו, כדי שיוכל ללכת לשם. חבר הכנסת קלנר, בבקשה.
<< שאילתה >> 178. תחנת רדיו ארצית פרטית << שאילתה >>
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה, כ-42% מהציבור מתעדכן לפחות פעם ביום בחדשות בתחנות הרדיו הארציות. כיום ישנן רק שתי תחנות כאלו, כשלמעשה קיימים כללים ברשות השנייה המסדירים הענקת רישיון להקמת תחנת רדיו ארצית פרטית.
רצוני לשאול:
1. מדוע אין תחנה כזאת?
2. מהן הפעולות שנוקט משרדך לעידוד פתיחת תחנות כאלה?
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה. בבקשה, שר התקשורת.
<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
זה בגלל ישיבת הסיעה?
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
כן.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
תודה רבה לחבר הכנסת קלנר. אני רוצה להתחיל דווקא בענייני היום. אור השמש מחטא. אין תחקיר עיתונאי שהוא לא ראוי. אין במדינת ישראל גוף שאסור לבקר אותו. אי-אפשר לדבר על רוממות הדמוקרטיה אבל כשיש חשיפה עיתונאית לא נוחה לבקש לפסול אותה. מי שבעד דמוקרטיה חופשית ותקשורת חופשית לא יכול לבקש שיגישו לו תחקירים רק אם הם מסתדרים לו על פי האג'נדה. תקשורת, תפקידה לחשוף הכול, לבקר פוליטיקאים, לא להתחנף אליהם, לבקר מוסדות ממשל, לחפש בעיות ולא רק מתחת לפנס.
אני מאלה שעומדים כאן בכנסת שוב ושוב ומדברים על ממלכתיות, לתת גיבוי למוסדות המדינה. אבל איך אפשר לחשוב על פסילת תחקיר, בין אם זה של עמית סגל או בין אם זה של מישהו אחר, בשם הפוזיציה? אפשר וצריך לקבל את העובדה שהוגשו כתבי אישום נגד ראש הממשלה בישראל, וזו עובדה מצערת, אחרי תהליך סדור במשטרת ישראל ובפרקליטות. אפשר לתת להם גיבוי על התהליך ועדיין לשאול שאלות ולהשמיע ביקורת על אותו תהליך. אפשר וצריך לגבות את משטרת ישראל ואת השוטרים, אנחנו הרי שולחים אותם להתמודד עם המשימות הכי מורכבות בחברה הישראלית, ועדיין להרים דגל אדום כשיש התנהלות לא תקינה ואלימות משטרתית. רק לא מפוזיציה, רק לא לדבר מפוזיציה: להגן על המשטרה כשהיא חוקרת את נתניהו ולתקוף אותה כשהיא מייצרת סדר בהפגנות נגד נתניהו – או להפך: המשטרה טובה רק כשהיא מפזרת את ההפגנות נגד נתניהו וכשהיא חוקרת פתאום לתקוף אותה. זה לא מתקבל על הדעת.
וזה המקום וההזדמנות להכות על חטא: אני חשבתי שיעקוב אבו אלקיעאן הוא מחבל. כך הבנתי, כך התבטאתי, כי זה החומר שהגיע לידיי. היו תחקירים עיתונאיים אז, הם לא הושמעו מספיק. אסור שזה יקרה. הטרגדיה של איאד, אסור היה שתקרה. המוות של יעקוב אבו אלקיעאן היה מיותר, טרגדיה מיותרת. וכדי שנפיק לקחים, כדי שנשתפר, כדי שנצמצם פגיעה בחפים מפשע צריך לחשוף הכול לאור השמש וללמוד מזה. גדולתה של מדינת ישראל היא לא ביכולותיה הטכנולוגיות ולא הצבאיות; גדולתה דווקא במילה הכתובה, ביכולת לשאול שאלות מוסריות, לפעמים עד הלקאה עצמית, לבדוק את עצמנו, לעשות חשבון נפש. מדינה יכולה וצריכה להתנצל כשהיא טועה, כשאנשיה, שאנחנו שלחנו לשם, טעו.
ומכאן לשוטרי משטרת ישראל, שנמצאים על המדוכה תמיד: נמצאים על המדוכה כשתומכי נתניהו לא אוהבים שהם מבצעים חקירות; נמצאים על המדוכה כשמתנגדי נתניהו לא אוהבים שהם מייצרים חוק וסדר בהפגנות; נמצאים על המדוכה כאשר הם עוסקים בהפגנות של חרדים, מתנחלים, או כל קבוצה אחרת במדינת ישראל. שוטרי משטרת ישראל, אני מאחוריכם. תעשו את תפקידכם נאמנה, תתחקרו, תבדקו את עצמכם, תפיקו לקחים. את התלונות צריך להפנות רק אלינו, אל הדרג המדיני. אנחנו אחראים להצלחות ולטעויות.
ועכשיו, חבר הכנסת קלנר, לגבי שאלתך. הרשות השנייה, בסמכותה להעניק זיכיונות להפעלת תחנות רדיו אזוריות. הרישיון להפעלת תחנת רדיו בכיסוי ארצי נובע מתיקון חקיקה שבבסיסו עמד הרצון להפעיל תחנות רדיו דיגיטליות. בעבר ניסתה מדינת ישראל לקדם שידורי רדיו דיגיטליים; הדבר לא צלח, ולכן, נכון לעכשיו, שידורי הרדיו הם רק אנלוגיים באמצעות תדרי FM.
אתה צודק. הגיע הזמן שנחשוב מחדש. יכול להיות שהגיע הזמן שיהיו תחנות ארציות מסחריות. יכול להיות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם גלי צה"ל, לא כדאי שתעבור שינוי. האם לא כדאי שיהיו תחנות נוספות שיהיו בפריסה ארצית ותהיה תחרות? אני מאלה שחושבים שתחרות תמיד תורמת; תחרות באקטואליה, תחרות בחשיפה, תחרות בעיתונות, תחרות בשוק, תחרות בתקשורת. ולכן אני אומר לך כאן שאנחנו נבדוק את זה, נקיים על זה בדיקה ודיון.
יש עכשיו נושאים מורכבים שמלווים את משרד התקשורת, עיקרם תשתיות, כדי שתחנות הרדיו יעבדו, כדי שתהיה קליטה בבתים, כדי שאנשים ישתמשו בניידים שלהם ובאינטרנט בבית כשאנחנו מבקשים מהם לעבוד מרחוק, ללמוד מרחוק, לקבל שירותי רפואה מרחוק, במיוחד בתקופת קורונה. התשתיות במדינת ישראל במצב לא טוב – אנחנו עשור בפיגור בנושא הסיבים האופטיים; אנחנו במקום מהגרועים בעולם בנושא הטלפונים הניידים. יותר ויותר מידע עובר בטלפונים האלה שאנחנו מחזיקים ביד, ופחות ופחות תשתיות, כך שאנחנו מקבלים כביש צר שמעמיסים עליו המון המון מכוניות ואז יש פקק. אלה נושאים שבראש סדר העדיפויות, ואני מקווה שממשלת ישראל, שאני חלק ממנה, תדע להעביר את ההחלטות הנכונות, כי בינתיים זה תקוע. ואחרי זה, בוודאי יש מקום לשאול את השאלות לגבי שוק התקשורת.
היום הוקמה ועדה בראשות חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן. היא התחילה לעבוד והיא נוגעת בשוק השידורים הישראלי – איך מייצרים רגולציה על השידורים במדינת ישראל, כי אנחנו נמצאים עם רגולציה של שנות התשעים. אנחנו מתעסקים בכלי ולא בתוכן. מייצרים רגולציה על ערוץ 12, 13, הוט, יס, בזמן שמרבית התוכן עובר בכלל באינטרנט, ב-OTT. הגיע הזמן שנשאל את עצמנו גם על רגולציה בתחום הרדיו, תחנות הרדיו. בהחלט תחנה ארצית מסחרית היא שאלה מהותית, שלי אין תשובה טובה למה לא הוחלט עליה עד עכשיו. אני מתכוון להיכנס לנושא, לבדוק אותו ולהחזיר תשובות מדויקות. תודה לך.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
תודה, יש לי שאלת המשך. קודם כול, אני מודה לך על ההתייחסות בהתחלה בנושא התחקירים העיתונאיים, דבר חשוב מאוד. רק לחדד דבר אחד, המשטרה וכל הפרקליטות וכל הנושאים האלה, צריך לראות מי בודק אותם, כי מערכת שבודקת את עצמה זה לא בדיוק איזונים ובלמים.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
אני מסכים איתך, אריאל, חבר הכנסת קלנר, אני מסכים איתך. אנחנו צריכים לוודא שבודקים את מערכות החוק והמשפט, בודקים את כולנו. כולם ראויים לביקורת. אין גוף שלא ראוי לביקורת, אבל דבר אחד אני לא אקבל, וזה לשפוך את התינוק עם המים. סבי, כשהוא עלה לארץ, הוא חלם על זה שתהיה לנו מדינה יהודית עם מוסדות יהודיים. זה היה החלום שלו בגולה, כי בגולה הכול היה שלהם, של הגויים. הוא רצה שיהיו פה שופטים יהודים ושוטרים יהודים. זה היה החלום הכי גדול שלו. אני לא מוכן לבטל את החלום הזה במחי חקירה של ראש ממשלה או חקירה של מישהו אחר, או במחי הפגנות נגד ראש ממשלה. אני לא רוצה שנדבר מפוזיציה. המשטרה, יש הרבה דברים לתקן בה, בפרקליטות יש דברים לתקן, במערכת המשפט. אני מאלה שמבקרים את מערכת המשפט, אבל בסוף זה שלנו, זה אנחנו. זה לא אנחנו והם. זה אנחנו וצריך לעשות את זה תוך ביקורת בונה ולא ביקורת הורסת.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
על כך אני לא חולק עליך, רק רציתי לחדד את השאלה. אני שמח על התשובה שלך בנושא התקשורת. שים לב רק לנקודה אחת, אדוני השר, תחנות רדיו ממשלתיות נהנות ממימון ציבורי כבד, ולכן יכולות להרשות לעצמן למכור פרסומות במחירי הפסד. מה שתחנה פרטית, גם אם תצליח להתמודד, לא תוכל להרשות לעצמה. זו נקודה שצריך לתת עליה את הדעת.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
אני מסכים. אני מזכיר לך עוד נקודה, סתם כדי להועיל בדיון. יש גם תדרים שאנחנו מעבירים לאותן תחנות רדיו, וגם זה נכס, משאב של מדינה, וגם אותו אתה צריך להביא בחשבון. מדינת ישראל עם משאב מוגבל של תדרים, וגם הם חלק מהחישוב הכללי. ואני מסכים איתך, אני בעד תחרות, נקודה; בעד הורדת רגולציה ככל שאני יכול אבל עם שמירה – בסוף שמירה על כך שתהיה פה תקשורת חופשית, מגוונת ומאוזנת.
<< דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת אריאל קלנר, אתה משוחרר לישיבת הסיעה.
חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה.
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
נאום ההקדמה של השר היה צריך להיות אליי, אבל קלנר גנב את זה, אז זה בסדר.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
אני אתן גם נאום פתיחה בשבילך, חבר הכנסת סעדי.
<< שאילתה >> 35. הקליטה הסלולרית בעראבה << שאילתה >>
<< דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, העיר עראבה, שזאת העיר שלי, אדוני, בגליל התחתון, מנותקת מרשת סלולרית, דבר הגורם למרבית האוכלוסייה בעיר לניתוק מהמוקדים שמחוץ לעיר, מה שמוביל לעיתים קרובות אף לפגיעה בחייהם של אנשים הנזקקים לעזרה רפואית מיידית.
רצוני לשאול:
1. האם הנושא מוכר למשרדך?
2. מה ייעשה משרדך על מנת להביא לפתרון הבעיה הזו?
<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>
חבר הכנסת סעדי, אתה תרשה לי גם נאום קצר. מכיוון שאנחנו יודעים לשתף פעולה בנושאים שחשובים לאזרחי מדינת ישראל, יהודים וערבים, אני דווקא רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לדבר על תפיסתי – ואחרי זה לגעת בשאלה הנקודתית הזאת – ודווקא לדבר על איך אני רואה את שיתוף הפעולה בתוך מדינת ישראל.
תראה, דווקא עכשיו, במשבר הבריאותי הכלכלי העצום הזה, יש כאלה שמבקשים, בעיניי, לשבור את עמוד השדרה הציוני משני הכיוונים. יש כאלה שמבקשים לבסס ממשלה שכל תפקידה להישבע אמונים לאדם אחד במקום להישבע אמונים למדינה. אני מחויב רק למדינה ולא לאדם. ולערכים הציוניים. יש כאלה שמבקשים לייצר ממשלה על הקולות שלכם, של הרשימה המשותפת, ועם כל הכבוד, אני חושב שלייצר שותפות עם מפלגה שהיא אנטי-ציונית ולא מכירה בהסדר המכונן שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, זה משהו שאני לא מוכן לתת לו יד.
למה? כי אין ברירה, וזה נוגע לשאלה שלך. בעיניי, אנחנו צריכים לדאוג לשילוב ערביי ישראל; לשילוב ערביי ישראל בזכויות וחובות. לתת שירות מלא לערביי ישראל. ואין כזה דבר – כדאי להפסיק עם השקר הזה, כי כולנו יודעים כאן במליאה שאין כזה דבר הצבעה אחת. יש, בסופו של דבר, צורך לשלב את ערביי ישראל. ואני חושב שהרשימה המשותפת, עם תפיסותיה, היא בדיוק הכיוון ההפוך.
ולכן, אנחנו מנענו ממשלה שכל תכליתה הייתה להיות ממשלה שמצהירה אמונים רק לנתניהו במקום רק למדינת ישראל; ומנענו ממשלת מיעוט עם שותפות עם הרשימה המשותפת. ואני אומר את זה בקול, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים: אנחנו נעשה את זה גם בעתיד, כי זאת תפיסת עולמנו. אנחנו נהיה כאן ונמנע את זה גם בעתיד.
אנחנו צריכים ממשלה שמבוססת על ההכרה בהסדר המכונן שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. וזאת לא גזענות, למרות שאני שמעתי כל מיני דברי ביקורת, אלא להפך, זאת תפיסה שאומרת שהשילוב יבוא והמחויבות לדאוג לערביי ישראל במדינת ישראל, דרך יצירת הסכמה על מה אנחנו – רוב ומיעוט, יהודים וערבים. ומהצד השני, אגב, זה גם לא שנאת נתניהו אלא זאת תפיסת עולם. נתניהו בעד ונגד – זה לא המנוע האידיאולוגי שלנו. הוא לא יהיה הסיבה והמסובב לכל דבר פה. מדינת ישראל חשובה מכדי שכולם יתרכזו בו, בנתניהו.
אלה דברים שאנחנו אומרים בראש חוצות מרגע שנכנסנו לפוליטיקה גם למי שלא רצה להקשיב, ואלה הדברים שנשמור עליהם בעתיד. נאמנים לציונות, לממלכתיות, לאחדות, אהבת הארץ והאנשים שחיים בה. תאהבו או לא, זה מה שאנחנו – דרך ארץ.
ומכאן לשאלתך.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
זה קשור.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
זה קשור בהחלט, כי אני מחויב, ואתה יודע.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
ביקשת הקדמה. בכית על הקיפוח של ההקדמה שאריאל קיבל.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
לא, אני רציתי את ההקדמה ההיא. בסדר.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
את ההיא רצית? בקופי? נו, באמת.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
נדאג גם להקדמות אחרות. חבר הכנסת סעדי, אני מחויב לאזרחי ישראל הערבים, ואני מחויב להעניק שירות בכל מקום במדינת ישראל. ואנחנו, כמו שאמרתי קודם, נמצאים במצב לא טוב בכל מקום, אבל קל וחומר בשני מגזרים: במגזר החרדי ובמגזר הערבי. המציאות שם לא טובה, לא תקינה, נקודה. ואי-אפשר לעטוף את זה בצורות אחרות.
בעיר עראבה אין היום אפילו מתקן סלולרי אחד. אין אנטנה, מה שאומר שיש יותר קרינה. בטעות חושבים – יש קבוצות מסוימות במדינת ישראל שחושבות שאיפה שיש אנטנות, יש יותר קרינה. הפוך – איפה שאין אנטנות יש יותר קרינה; ככל שתשים יותר אנטנות, יש פחות קרינה. דומה הדבר למעלית, כשאתה נכנס אתה לא יכול לדבר. למה? כי אתה מתנתק מהאנטנות ובעצם אתה חוטף יותר קרינה מהמכשיר שבידך. ולפעמים זה פי מאות. אגב, העיר שפרוסה עם הכי הרבה אנטנות זאת תל אביב, וכשאתה מסתובב בתל אביב אתה חוטף פחות קרינה. המושב שאני גר בו, יש בו יותר קרינה. איפה שאין אנטנות יש יותר קרינה. זו המציאות, ואת המציאות הזו צריך להסביר לתושבים, לראשי הרשויות, ומשרד התקשורת צריך לוודא שפורסים תשתיות איפה שאפשר.
עכשיו, לא תמיד אפשר. תיקח את הדוגמה שאתה הצגת: היו מתקנים בעיר – הם פורקו. למה? בגלל דרישת בעלי הנכסים, לא בגלל שום דבר אחר – לא מעורבות של המדינה; בעלי הנכסים ביקשו לפרק אותם. אחרי זה היה פירוק נוסף, בגלל איומים וחבלה בציוד, איומים באלימות. בעלי הנכסים החליטו שלא שווה להם להסתבך. אני מבין מאיפה נבעו האיומים – חשש מהקרינה, למרות שהמציאות היא בדיוק הפוכה. פשוט לא הסבירו לאותם מאיימים שמה שהם עושים זה שמקבלים תוצאה הפוכה לגמרי ממה שהם קיוו. היו נכסים או מתקנים שהועלו באש, לרבות תורן בבריכת המים – אתה מכיר את זה. היה ניסיון להקמת מתקן על כביש 804, ולמרות קבלת היתר ובניית בסיס התורן זה לא צלח. למה? כי הייתה התנגדות אלימה של התושבים. ופה טרקטור, אגב, פגע בבסיס התורן כבר באמצע העבודות. ב-2018–2019 נעשו עוד כמה ניסיונות להקים אתרים בתוך העיר על ידי אחת החברות. למרבה הצער, כאשר הגיעו לשלב קבלת ההחלטות המעשיות, לא התקבלו החלטות על הקמת האתרים.
אני אומר לך, בימים אלה ממש מתקיים שיח עם החברות להקמת מתקנים ואני מאוד מקווה שהשיח הזה יניב פרי ויהיה כיסוי לעיר, אבל זה לא יעבוד בלי שאנחנו נסביר לתושבים. ופה המחויבות היא גם שלך כשליח ציבור, גם שלי כשר התקשורת וגם של ראש הרשות. חייבים להסביר לתושבים שאיפה שיש אנטנות יש פחות קרינה, כי אחרת – בסוף, חברות זה עסק כלכלי. הן לא יקימו עוד אנטנה ועוד אנטנה ועוד אנטנה וכל פעם יחטפו נזקים. זה לא יעבוד. ולכן צריך לשנות את הגישה למתקני התקשורת. ואני מציע שראש הרשות – וראיתי את זה, אגב, זה חוצה מגזרים; אני רואה את זה במגזר החרדי לפעמים, את החשש הגדול מאנטנות, ואני מוצא את זה במגזר הערבי. ועם ה-G5, שכידוע לכם עדיין רק בשלב החיתולים, אני מוצא את החשש הזה גם במגזרים אחרים.
ולכן, לא תהיה ברירה אלא הסברה, וברגע שיש הסברה ותחושה שאפשר להקים את המתקנים, והמתקנים לא יינזקו ולא ישרפו אותם ולא יפגעו בהם, אז אני חושב שבשיתוף של ראש הרשות והחברות העסק הזה יכול לקרום עור וגידים, ונפתור את הבעיה די בקלות. אבל זה חייב להיות מבוסס על אמון שבין ראש הרשות, תושבים, חברות, משרד התקשורת. תודה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה. שאלת המשך? בבקשה.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אחרי הנאום של כבוד השר חייבים.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
בבקשה.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
למרות שזה במסגרת של שאלת המשך, קשה להתמודד עם הנאום חוצב הלהבות של כבוד השר, שתמיד מתבלבלים – וגם הוא התבלבל, ודיבר על מדינה ציונית-דמוקרטית.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
מדינה יהודית-דמוקרטית.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
יהודית-דמוקרטית.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אמרת מדינה ציונית-דמוקרטית וחזרת על העניין הזה של הציונות.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
ציונות. לא מדינה ציונית, מדינה יהודית.
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אנחנו נגד הציונות. אנחנו לא יכולים להיות ולחיות עם הציונות. ודמוקרטיה – אני מזכיר לך – היא אף פעם לא התנתה ולא מתנה זכויות בחובות. ואתה אומר: אנחנו נעמוד על זה שהאזרחים הערבים – גם זכויות וגם חובות. אני אומר לך, אני יודע למה אתה מכוון, והעניין הזה גם של השירות הצבאי וגם של השירות האזרחי, במסגרת השירות הצבאי – אתה יודע, גם המדינה פטרה את האזרחים הערבים. מסיבות מובנות ומסיבות עקרוניות אנחנו מתנגדים לזה.
אבל אמרת שאתם נגד ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת, אז אני אומר לך, כנראה שהבחירות מתחילות להתקרב. הרשימה המשותפת תמשיך להתחזק ותמשיך לגדול, ודרך ארץ – אתם לא תהיו, ולכן אתם לא תמנעו כל ממשלה שתקום. אנחנו, הרשימה המשותפת, בנסיבות הקיימות ובטווח הנראה לעין אף פעם לא נהיה בממשלה ולא רוצים להיות בממשלה, אז תנוח דעתך.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
מכיוון, חבר הכנסת – – –
<< דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
תנוח דעתך. לענייננו, לנושא שלנו, אנחנו נפגשנו, ואני אמרתי בפגישה הראשונה שלנו שעם כל התהום האידיאולוגית הפעורה בינינו, בין הרשימה המשותפת לבינך, דרך ארץ, אנחנו בהחלט חושבים שכשר וכאחראי למשרד חשוב מאוד, משרד התקשורת – ויושב פה חברי סעיד אלחרומי, שמייצג את האזרחים הערבים בנגב, ששם בכלל אין מה לדבר על תשתיות, ויש לו שאילתה בנושא הזה, ותכף תענה על זה. אבל גם בעיר כמו עראבה, שהיא עיר של 25,000 איש, התשתיות גם שם – נכון ששרפו ופירקו חלק מהמתקנים, אבל יש חלופות.
סיכמנו, גם בפגישה שהייתה במשרדך עם מודר יונס, ראש ועד ראשי הרשויות, שאנחנו נמשיך לשתף פעולה על מנת באמת לשרת את האזרחים הערבים ואת היישובים הערביים. נתנו פתרון ספציפי לעראבה – שיש אנטנה. כאשר האנטנות נמצאות בלב-ליבו של היישוב אז יש חשש של האזרחים – לא רק אצל ערבים ואצל חרדים, אצל כלל האזרחים; כאשר האנטנה היא מעל הבית שלך וצמוד אליך אז אנשים חוששים מזה. יש הר שנמצא ליד, ואפשר לשים את האנטנה שם ולפתור את הבעיה. ניסית להתקשר אליי בשישי-שבת, כשהייתי אצל ההורים – בשישי-שבת אין אצלנו קליטה, ולכן לא יכולים לדבר בכלל.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
אז תודה. דווקא נתחיל בסיפא של דבריך. אכן, אנחנו נשתף פעולה בכל מה שקשור לתשתיות במדינת ישראל. אני מחויב לערביי ישראל כמו שאני מחויב ליהודים בארץ כשר תקשורת, ודווקא זה מחדד את הפער בינינו, חבר הכנסת סעדי, ואני גאה בפער הזה. אני מאמין במדינה יהודית ודמוקרטית, מדינת לאום שבה למיעוטים יש זכויות פרט, שוויון בזכויות פרט, אבל לא זכויות לאום, וזה הוויכוח האידיאולוגי העמוק.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
אני לעולם לא אתן לערביי ישראל זכויות לאום במדינת ישראל – וזה ויכוח עמוק, ואני חושב שאפשר לנהל אותו בצורה מכובדת – ולכן, לעולם לא אהיה שותף פוליטי שלך.
מכיוון שאני ראיתי את התהליך – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לא מחפשים שותפים פוליטיים – – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
מכיוון שראיתי את התהליך – – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
לא נהיה שותפים פוליטיים.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
מכיוון שראיתי את התהליך שקרה בדרך עם הרעיון להקים ממשלת מיעוט, אז אני גם יודע שיש – אתה יודע, השותפות הזאת, זו הרי לא הייתה הצבעה אחת בלבד – שנינו יודעים, או כולנו יודעים, ולכן אני חושב שדווקא כן צריך לחדד את הפערים.
אני מאמין במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; אני מאמין בערכים הציוניים. חלק מהערכים הציוניים שלי זה שערביי ישראל הם שווי זכויות – אתה, ילדיך ומשפחתך שווי זכויות פרט בדיוק כמו ילדיי ומשפחתי. כלאום, אני אומר לך חד וחלק, לא יהיו זכויות לאום לאף לאום חוץ מהעם היהודי במדינת ישראל. ואני אומר את זה בקול, אולי בנועם, אבל בצורה מאוד נחרצת ונחושה, וצר לי שבשם המאבק, כן ביבי לא ביבי – –
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
אנחנו מיעוט לאומי, לא יעזור. אנחנו מיעוט לאומי. 20% – אנחנו מיעוט לאומי – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
– – יש כאלה שמוכנים לוותר על התפיסה הזאת ועל עמוד השדרה הציוני.
<< קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
– – אנחנו מיעוט לאומי, אין מה לעשות. יש מיעוטים לאומיים בעולם. יש מיעוטים – – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
אתה מיעוט, נכון. בוא אני אספר לך משהו: אתה יודע מה מוסלמי ויהודי, כמיעוט, עושים בבריטניה? נשבעים לראש הכנסייה האנגליקנית, וכשהדגל מורם הם מצדיעים. ואתה יודע מה עושים בשווייץ, למרות שיש צלב? גם יהודים וגם נוצרים מסתכלים על הדגל והוא הדגל שלהם. ובהולנד, הקתולים שרים את ההמנון למרות שהוא לא נוח, כי הוא המנון פרוטסטנטי, לכאורה. יש כאלה דוגמאות בעולם. מיעוטים יודעים לחיות עם רוב במדינה כאשר הדברים מוגדרים. כאשר יש ערבוב בשם המאבק בנתניהו או לא בשם המאבק בנתניהו, אז מתחיל ערפל שלא בריא לאף אחד.
לכן, חידוד העמדות והפער בינינו הוא חשוב, חשוב להבהיר אותו. אני דואג לערביי ישראל, אני דואג לשילובם עם זכויות וחובות. אני חושב, אגב, שאפשר לשרת בכל שירות במדינת ישראל, וערביי ישראל יכולים לשרת במכבי אש ובבתי ספר ובמשרדי ממשלה ובחקלאות ובאלף נושאים – ובבתי חולים. אין שום סיבה שלא, ואין שום סיבה שנתנגד לשירות לאומי. ואני רוצה שיהיו להם זכויות בדיוק כמו שיש לי, חוץ מזכויות לאום, שאותן אני לא אעניק לעולם במדינת ישראל מלבד לעם היהודי, כי זו מהותה של הציונות – הקמת בית לאומי לעם היהודי, כי אין לנו שום מקום אחר.
ולכן, זה הפער בינינו, ועם אותו פער אני חי בשלום, גם עם הצורך שלי להגן על זכויותיך, על זכויות הפרט שלך, ולדאוג לכך שתהיה תשתית אמיתית וטובה גם במגזר הערבי, ואני אומר לך שנכשלנו בזה לאורך שנים. אני אשמח להמשיך לעבוד על זה ולמצוא כל פתרון. הסברתי לך איפה הבעיה מראשיתה. אני מקווה שהיא נפתרה – היא צריכה להיפתר בהסברה ובעבודה קשה של ראש הרשות, ואני מבטיח לך שאם יש אתר שאפשר שם להקים – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
– – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
לא, הייתה שם פגיעה בעבר, לכן – זה לא סתם, הרי, זה לא נובע מסתם. הייתה פגיעה בעבר בניסיון להקים שם אנטנה, עם טרקטור, ולכן הצורך עכשיו זה לראות קודם כול שהמקום מאובטח, ואפשר להקים שם, וזה לא נשרף ואין חבלה, ואז אני חושב שכולם יהיו שבעי רצון.
אני אגיד לך, שנינו מסכימים, ופה אנחנו באותו קו: לא יכול להיות ש-25,000 תושבים במדינת ישראל – יהודים, ערבים, נוצרים, לא משנה מה הם – יחיו בלי שתהיה להם קליטה של טלפונים ניידים בביתם, ואני יודע שגם יש בעיות באינטרנט בקווים הנייחים. לא יכול להיות, ואנחנו חייבים לטפל בזה. זה לא מתקבל על הדעת.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה.
השאילתה הבאה – חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. שאילתה אחרונה להיום.
<< שאילתה >> 103. תשתית אינטרנט בבית הספר עבדה בנגב << שאילתה >>
<< דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >>
תודה, כבוד היושב-ראש. השר, בית הספר היסודי עבדה הוקם בשנת 2001 כבית ספר צומח עד כיתה ט'. כיום לומדים בו מעל 300 תלמידים מהיישוב עבדה והסביבה. קיים קושי גדול בחיבור לאינטרנט, דבר המעכב את תהליך הלמידה וההתפתחות של בית הספר.
רצוני לשאול:
מדוע לא מניחים תשתית בזק בבית הספר?
<< דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >>
תודה רבה, חבר הכנסת אלחרומי. תודה על השאלה. אני רוצה קודם כול להדגיש – – –
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אין נאום?
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
לא. השארתי אותו בלי נאום. נגמרו לי הנאומים.
אני רוצה קודם להדגיש שאנחנו במשרד תקשורת עם דגש מאוד גדול על פריסת הסיבים האופטיים, האינטרנט המהיר, בעיקר בבתי ספר, כי יש את היכולת. זאת אומרת, מתווה הסיבים, שחשוב לי מאוד שיעבור, כרגע הוא תקוע בממשלה, לצערי. אני מקווה שאולי היום נצליח לחלוץ איזה פקק, ואם לא אז זה מאבק שאני אנהל. הוא לא קשור לכך שבעצם יש חובת פריסה של סיבים אופטיים בבתי ספר; זה אינטרנט מהיר, בסדר? יש גם איזו עבודה על המחירים, אבל זה מה שאנחנו עושים. אני רואה את זה בכלל ואני רואה את זה באזורים מרוחקים בפרט, כי שם זה עוד יותר חשוב. למה? כי כנראה ההשקעה פר ילד – במרכז היא יותר גבוהה מאשר ההשקעה בפריפריה, בנגב בוודאי, ואני רואה חשיבות רבה בהנגשת תשתיות התקשורת בכל חלקי הארץ.
בתאריך 26 במאי קיימנו סיור ליד בית הספר והמרפאה כדי לבחון הקמת תשתיות תקשורת באזור, ליישוב בכלל ולחיבור בית הספר בפרט. יש, אגב, כל מיני פתרונות. זה לא חייב לבוא עם סיב אופטי, זה יכול לבוא גם עם גלים מילמטריים. יש כל מיני פתרונות. בסיור השתתפו נציגי משרד התקשורת, נציגי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים, נציג המועצה האזורית ונציגים של חברות תקשורת. בסיור הזה של משרד התקשורת עלה הצורך המיידי בחיבור בית הספר, וחברת בזק, שהיא שמספקת את השירות הזה, בעיקר לבתי הספר, נערכה להקמת החיבור – כבר למעלה מחודש, היא מוכנה כבר מלפני חודש. אני בדקתי במשרד, ופה אני פותח את הערוץ הזה: למיטב ידיעתי לא התקבלה עדיין ההזמנה לחיבור התשתית, זאת אומרת, צריך הזמנה. הם לא באים לבד. הם צריכים הזמנה לחיבור התשתית – הזמנה של המועצה האזורית נווה מדבר.
<< קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >>
נווה מדבר או רמת נגב?
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
לא, מהמועצה האזורית נווה מדבר. לא התקבלה הזמנה. ככה לפחות – זה הדיווח שאני קיבלתי, ואם אני טועה אני אשמח לקבל ממך פידבק.
מאז הסיור פנה אחד מנציגיי במשרד התקשורת לנציגי המועצה האזורית, ניסה לברר איתם, בניסיון לזרז את ההזמנה, אחרי שקיבלנו את הפנייה. החברה טוענת שהיא גם פנתה בעצמה למועצה ולא נענתה, לא קיבלה תשובה, לא קיבלה את ההזמנה. אם תתקבל הזמנה, חברת בזק תפרוס ובית הספר יחובר לתשתיות – הם אומרים שתוך 22 יום. אז מה שאני מבקש הוא שתעשה על זה מעקב אישי, תבדוק שההזמנה יצאה, תראה, תתעד אותה, את ההזמנה, ובוא נספור מרגע ההזמנה 22 ימים ונראה אם יש איזו תקלה והחיבור לא התקיים.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
שאלת המשך, בבקשה.
<< דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
המועצה האזורית נווה מדבר היא בעצם קבלן משנה של משרד החינוך, שמטפל בבית הספר. זה עדיין יישוב לא מוכר, ולכן אני לא רוצה שהנושא ייפול בין משרד החינוך לבין המועצה האזורית. מי נושא שם בעלויות ההקמה?
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
רגע, בוא נשים רגע את העלויות בצד, כי העלויות – עכשיו אנחנו עוסקים בהן בכל מיני בתי ספר. קודם כול צריכה להיות הזמנה, כי אם אין הזמנה, אם אין את החיבור, אז אין כלום. צריך את החיבור, צריך לחבר את בית הספר.
<< דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
זאת אומרת, מועצת נווה מדבר צריכה לבצע את ההזמנה – – –
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
חייבים להזמין, קודם כול חייבים להזמין כדי שתהיה תשתית. אחרי שתהיה תשתית אז כבר יש מעבר לעלות, ובעלות יש שני מחירים: אחד של החשכ"ל – יש פה ניסיון גם של משרד התקשורת וגם של משרד החינוך להפחית עלויות. אבל קודם כול שתהיה תשתית, כי הטענה היא – ומהבדיקות שלנו – שלא התקבלה הזמנה. כשאין הזמנה אי-אפשר לחבר לתשתית, אז אני לא יכול לבוא בטענות לבזק או לכל חברה אחרת כשעדיין אין תשתית ואין הזמנה. המחיר זה השלב הבא.
<< דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אוקיי, אז אנחנו נפנה למועצה ונהיה במעקב.
<< קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >>
בדיוק. זה מה שאני מציע.
<< דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >>
אוקיי, אוקיי.
<< דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אוקיי. תודה רבה.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, ביום שני, כ"ה באלול התש"ף, 14 בספטמבר 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:35. << סיום >>