דברי הכנסת

דברי הכנסת כו / מושב ראשון / ישיבות ע"ז–ע"ט / כ"ה–כ"ז באלול התש"ף / 14–16 בספטמבר 2020 / 26 חוברת כ"ו ישיבה ע"ז הישיבה השבעים-ושבע של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, כ"ה באלול התש"ף (14 בספטמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: 6 1. הכישלון המחפיר של ראש הממשלה בניהול המשבר הכלכלי והבריאותי; 6 2. כישלון הממשלה בטיפול במגפת הקורונה בחברה הערבית; 6 3. מחדל הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה 6 משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): 6 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 9 איילת שקד (ימינה): 14 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 17 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 21 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 22 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 24 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 25 ניצן הורוביץ (מרצ): 31 הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת 35 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 35 הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34), התש"ף–2020 37 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 37 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 39 הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 10), התש"ף–2020 42 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 42 משה אבוטבול (ש"ס): 45 הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תוספת למענק לעובד בעד עבודה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה), התש"ף–2020 46 סגן שר האוצר יצחק כהן: 46 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 47 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 48 אוריאל בוסו (ש"ס): 49 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 51 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 52 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 53 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 55 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 55 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התש"ף–2020 56 סגן שר האוצר יצחק כהן: 56 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 58 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 59 יעקב טסלר (יהדות התורה): 60 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 61 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 64 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 64 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 66 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 67 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 62) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התש"ף–2020 69 השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: 70 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התש"ף–2020 72 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 72 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 73 קרן ברק (הליכוד): 74 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 76 השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: 78 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 82 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 82 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"ה באלול התש"ף, 14 בספטמבר 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תוספת למענק לעובד בעד עבודה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה), התש"ף–2020; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התש"ף–2020; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 62) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התש"ף–2020. לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/2070/23 וכלה בהצעת חוק פ/2103/23: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת שיעור הזיכוי ממס בתרומה למוסד ציבורי) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, אופיר סופר ובצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חובת הענקת הנחה בארנונה לנכים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הרשות הלאומית לשעת משבר, התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עפר שלח; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – פטור מהגשת מסמכים), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – כהונת רבני עיר), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני, יעקב אשר ואליהו ברוכי; הצעת חוק חיזוק מעמד חברי המועצה מקרב סיעות האופוזיציה (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, תהלה פרידמן, רם בן ברק, טלי פלוסקוב, משה אבוטבול, אריאל קלנר, מיכאל מלכיאלי, תמר זנדברג, עמית הלוי וקרן ברק; הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הדרכונים (תיקון – סמכות השר באי-מתן דרכון לעולה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תלוש שכר לעצמאי), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (תיקון – ניכוי דמי שכירות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, אוריאל בוסו ומשה אבוטבול; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – היתר לגבי בני זוג), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (חובת שימוש במצלמות גוף בעת הפגנה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב דמי לידה לפי ממוצע שנת עבודה), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע במימון שכר לימוד ליתום לאחר גיל 30), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת עוזי דיין; הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הסעת תלמידים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הדיינים (תיקון – כשירות הרבנים הראשיים לישראל), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, אליהו ברוכי ובצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תנאים למסירת התפוס לפי צו), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת טלי פלוסקוב, קטי קטרין שטרית, מיכל שיר סגמן, שלמה קרעי, אוסנת הילה מארק, מכלוף מיקי זוהר, מאי גולן, אריאל קלנר ועוזי דיין; הצעת חוק לטיפול בכתות פוגעניות, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', דוד ביטן, תהלה פרידמן, מאי גולן, מיקי לוי, עודד פורר, עאידה תומא סלימאן, אלי אבידר, אלעזר שטרן, קארין אלהרר, מאיר כהן ואורלי פרומן; הצעת חוק שכירות הוגנת (רשם השכירויות), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (החזקה או שימוש לצריכה עצמית של סם מסוג קנבוס או שרף של קנבוס), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – שחלוף דירה ומיסוי מכירת דירה), התש"ף‏–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה ארבל, אוריאל בוסו ומשה אבוטבול; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פריסת תשלומי מס הכנסה בעקבות משבר הקורונה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, משה גפני, משה ארבל ומיקי לוי; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – פטור מארנונה לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת סעיד אלחרומי, אנטאנס שחאדה, היבה יזבק, סונדוס סאלח, סמי אבו שחאדה, עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, מנסור עבאס ואוסאמה סעדי; הצעת חוק פיצוי לעסקים קטנים עקב אסון טבע, התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הארכת תקופת הנחה בארנונה לחיילים עולים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – דחיית הנחה בארנונה לעולים חדשים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק המיסים (קנס פיגורים) (תיקון – ביטול פיגורים בתקופת משבר הקורונה) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – הרחבת הקלה לרוכשים דירה מקבלן), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – פיקוח אחיד על שימוש בתמיכה), התש"ף–2020, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי לסטודנטים), התש"ף–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, אלי אבידר, חמד עמאר ויבגני סובה; הצעת חוק מועצת עורכי הדין בישראל, התש"ף–2020, מאת חברת הכנסת אוסנת הילה מארק. עוד הונחו מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון, מנסור עבאס, אופיר סופר, ע'דיר כמאל מריח וחמד עמאר בנושא: הסדרת נושא הטבות המס ליישובים בפריפריה; מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת אנטאנס שחאדה בנושא: מצוקת מורי הדרך בחברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. הכישלון המחפיר של ראש הממשלה בניהול המשבר הכלכלי והבריאותי;<< נושא >> << נושא >> 2. כישלון הממשלה בטיפול במגפת הקורונה בחברה הערבית; << נושא >> << נושא >> 3. מחדל הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן להצעת אי-אמון בממשלה. הראשונה שבהן – הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: הכישלון המחפיר של ראש הממשלה בניהול המשבר הכלכלי והבריאותי. ינמק את ההצעה חבר הכנסת משה יעלון. בבקשה. << דובר >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נהוג שלא מביאים הצעות אי-אמון כאשר ראש הממשלה נמצא בחו"ל, אך נתניהו, כדרכו, השאיר את אזרחי ישראל מאחור להתמודד עם המגפה והסגר ונסע כמה שיותר רחוק. אתם תהיו בסגר – אני אהיה בסדר. זו הסיבה שלמרות הנוהג אנחנו מגישים את הצעת האי-אמון הזאת – כי אין אמון בראש ממשלה שנוטש את ארצו ואת אזרחיה בשעת משבר כשהיה יכול לשלוח לטקס את שר החוץ או את החליפי שלו. הוא נטש בימים קריטיים, ימים נוראים תרתי משמע, של אי-ודאות וכאוס, במשבר החמור ביותר בתולדות המדינה, משבר שהוא אחראי להיווצרותו. הוא לא סופר את אזרחי ישראל – אין סיבה שאנחנו כאופוזיציה נתחשב בו ונכבד את היעדרותו המופקרת. הימים הנוראים הללו מזכירים לי את ימי מלחמת יום הכיפורים, ששירתי בה כלוחם במילואים: תחושת חוסר אמון והנהגה שכשלה – תחושה שהביאה לשינוי מסלול חיי, וברמה הלאומית הביאה להחלפת השלטון, החלפת ההנהגה שאחראית לכישלון. בשבעת החודשים האחרונים אנחנו מתמודדים עם נגיף שעל פי נתוני משרד הבריאות גרם עד היום למותם של 1,126 אנשים. האם זה יותר מאשר בשנים עברו? לא ברור, אך ברור שעדיין לא השתלטנו על הנגיף בריאותית, ואנחנו נכשלים בהתמודדות עם השלכות הכלכליות של המצב. מחדל ההתמודדות עם הקורונה הוא החמור בתולדות המדינה, במיוחד על רקע נתוני הפתיחה שלנו ביחס למדינות אחרות. איך הפכנו למובילים ברמת התחלואה וברמת האבטלה? איך דרדרנו במו ידינו את מצב המשק למשבר כל כך חריף? כן, קודם כול מדינת ישראל היא מדינת אי – קל לסגור את שעריה. כשמשווים את רמת התחלואה אצלנו למדינות אי כמו קפריסין, ניו זילנד, אוסטרליה, טייוואן, יפן או סינגפור, מגלים שרמת התחלואה אצלם היום היא עשירית ואף מאית מרמת התחלואה הגבוהה אצלנו. למה? כי אצלנו גם כאשר מחליטים לסגור את הכניסות למדינה נתניהו נכנע ללחצים פוליטיים, ומשיקולי הישרדות אפשר כניסה גם של חולים ונשאים של הנגיף. ישראל גם ערוכה למצב חירום טוב יותר מרוב מדינות העולם. משרד הביטחון עם רח"ל – רשות חירום לאומית, צה"ל, פיקוד העורף, ערוכים לכך, אך שיקולים פוליטיים של חשדנות, קרדיט ויוקרה הביאו להפעלה המאוחרת של משרד הביטחון, ועד היום לא הועברה אליו האחריות להתמודדות עם הנגיף. אנשים מתו ומתים בגלל שיקולי הישרדות פוליטית של נתניהו. הסגל הרפואי שלנו מצוין, ומגיע לו גם בהזדמנות הזאת יישר כוח גדול על תפקודו – לרופאים, לאחיות, לעובדים והעובדות הסוציאליות, לכוח העזר – אך מערכת הבריאות הציבורית נכנסה לאירוע כמערכת מורעבת, מערכת שחסרות בה מיטות אשפוז, רופאים ואחיות. כך, כמו בתחומים אחרים, ניהול כושל בעשור האחרון, ללא תכנון רב-שנתי – חוץ ממשרד הביטחון, שעד שנה זו פועל לפי התוכנית הרב-שנתית גדעון, הסכם כחלון-יעלון – איך אפשר לנהל מדינה ללא תכנון רב-שנתי? מי היה ראש ממשלה בעשור האחרון? כמובן, גם הפקרות כלכלית מאז תחילת המשבר. ההחלטה על הסגר הראשון הייתה סבירה, אך ההחלטות בתחום הכלכלי יצרו אסון, גם ברמה האישית, של מובטלים, יוצאים לחל"ת ועשרות אלפי עסקים שקרסו. כל החלטה על סגר חייבת לבוא עם התחייבות ברורה של המדינה לפצות את העובדים ובעלי העסקים העצמאים פיצוי כמו שניתן למי שהמדינה קוראת לו לשירות מילואים – לא 750 ש"ח אלא פיצוי סביר. כמו כן נדרש מנגנון המעודד תעסוקה, כמו במודל הגרמני, שבו הפיצוי ניתן דרך המעסיק. הטעויות הקשות בניהול המשבר הכלכלי הביאו אותנו לרמת אבטלה גבוהה וחסרת תקדים ולקריסת עסקים רבים. ועכשיו נכנסים לסגר שני בלי להפיק לקחים. לפי הדיון אתמול בקבינט הקורונה אולי יותר חשוב להטיל סגר כדי לדכא את המחאה מאשר להציל את המשק. אנחנו ראשונים בעולם בהטלת סגר שני, וזה ללא תוכנית פיצוי, ללא מתווה המשך ליציאה מהמשבר, ללא תקווה, במדינה שמתנהלת ללא תקציב, וגם זה מסיבות פוליטיות; חורבן כלכלי בגלל הישרדות פוליטית של נאשם המנסה להימלט מספסל הנאשמים. בשעות משבר עיני האזרחים נשואות להנהגה, ומה רואים? חוסר דוגמה אישית, ראש ממשלה שנאה דורש אך לא נאה מקיים – לא בקיום ההוראות, לא בדאגה שלו להחזרי מס הזויים לעצמו ולמימון המעון הפרטי, וכל זה כאשר אנשים קורסים וחלקם מחטטים בפחי אשפה. נתניהו דואג לעצמו. זה לא בגלל נכות כלכלית, כפי שאמר חבר הכנסת מיקי זוהר; זאת נכות מוסרית, ערכית ורגשית. כל זה – בממשלה מנופחת ומנותקת עם מעל 30 שרים ועוד סגני שרים, גם זה בגלל הישרדות פוליטית. כל זה מביא לחוסר אמון של הציבור בהנהגתו, חוסר אמון המכרסם בחוסן הלאומי ופוגע בביטחון הלאומי שלנו. למשבר הזה הוביל ומוביל אותנו הנאשם בנימין נתניהו, שעסוק בהימלטות מספסל הנאשמים, ושהמדינה תישרף. אך לבני גנץ, גבי אשכנזי וכחול לבן אחריות רבה לכך, אחריות בהקמת הממשלה הכושלת הזאת. כבר נוכחנו שהממשלה הזאת עסוקה יותר בעצמה ובהישרדותה מאשר בטיפול במשבר. בני וגבי, הזהרנו אתכם, הזהרתי אתכם; אמרתי לכם שאתם נכנסים להשפיע מבפנים, כפי שאמרתם, כמו הדג שקפץ ללוע הכריש והכריז שהוא הולך להשפיע מבפנים. הזהרתי אתכם ששום הסכם מנוסח על ידי עורכי דין ומגובה בערבויות פוליטיות לא יכובד על ידי מי שכבר הוכיח שלא ניתן להאמין לו, במיוחד כאשר לנגד עיניו אינטרס עליון – להימלט מספסל הנאשמים. גם אם כוונתכם הייתה טובה, השתתפותכם בקואליציה שמאפשרת לנאשם נתניהו להמשיך לשלוט ולפגוע במוסדות אכיפת החוק ולאיים על היועץ המשפטי לממשלה, על הפרקליטים ועל השופטים. כל ניסיונותיו של שר המשפטים אבי ניסנקורן להגן על המערכת הם כאין וכאפס כנגד הנזק שכבר נגרם למערכת כל כך חשובה, שמותקפת על ידו ועל ידי שופרותיו תוך פגיעה אנושה בלגיטימציה שלה. אתם שותפים באחריות לניהול הכושל של משבר הקורונה, לעובדה שהמדינה מתנהלת ללא תקציב, ללא תוכניות בכלל וללא תוכנית יציאה מהמשבר בפרט. הפכתם שותפים לכישלון ולנזקים שנגרמים כתוצאה מהשתתפותכם בקואליציה הרעה הזאת ובממשלה המנופחת והמנותקת. נתניהו מנסה להסיט את תשומת ליבנו מכישלונותיו על ידי ספינים: פעם זה "אנחנו הטובים ביותר בעולם בטיפול בקורונה"; פעם זה סיפוח – הכרזה ששילמנו עליה מחיר בהידרדרות היחסים עם ירדן ואי-חידוש הסכמי חכירה של מובלעות צופר ונהריים; היום זה הסכמי שלום חסרי תקדים עם איחוד האמירויות ובחריין. חשיפת היחסים בינינו לבין מדינות אלה, שהחלו בימי יצחק רבין ב-1994 עד כדי נורמליזציה, חשובה ביותר – לא באופן ציני, אני מתכוון לזה – אך להציג את זה כדוקטרינת נתניהו, שלום תמורת שלום – יצחק רבין עשה זאת קודם מול ירדן, כי היה אפשר. מנחם בגין לא עשה זאת בהסכם השלום עם מצרים, כי לא היה אפשר לעשות שלום בלי לוותר על סיני. האירוע מספיק חשוב גם בלי לשקר לעם. אך לחתום על הסכם שלא הוצג לקבינט, לכנסת, לכם, בני וגבי – איך אתם מאפשרים זאת? יכול להיות ששווה לשלם תמורת ההסכם במטבע מדיני או במתן אישור לארצות הברית למכור אמצעי לחימה מתקדמים, אך למה לשקר לעם, לממשלה, לכנסת ולכם, שותפיו לממשלה? אתם שותפים להפיכת מדינת ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה. איך הגענו למצב שאני מאמין לדיווחים בערבית ובאנגלית ולא לדיווחי נתניהו בעברית? אין לי ציפיות מנתניהו, שאילו היה אכפת לו מהמדינה ומאזרחי היה מבצע את שדרש מאולמרט כשהחלו חקירותיו והיה מתפטר. אך בני וגבי, אם עדיין ישראל לפני הכול, התעשתו, צאו מהממשלה הכושלת הזאת. נעשה מאמץ משותף להרכיב ממשלה אחרת בהנהגתנו כדי להציל את המדינה מהמשבר והמחדל הבריאותי הכלכלי והמנהיגותי, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה, של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול במגפת הקורונה בחברה הערבית. יציג את ההצעה חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, סלאם עליכום. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אהלן וסהלן. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לפני שעה קלה התקבל פסק הדין בקשר לפושע עמירם בן אוליאל, אשר עשה את אחד הפשעים האכזריים והלא-אנושיים שידענו בשנים האחרונות, והוא קיבל את עונשו. אבל מצד שני אי-אפשר לא לשאול את השאלות הרציניות אחרי פסק הדין הזה. הבחור הזה היה בן 20 כשהוא שרף משפחה עם הילדים. אתה שואל את עצמך: מי חינך את הבחור הזה? מאיפה באו לו כל הרעיונות הגזעניים והאכזריים שהוא החזיק בהם? מי היה איתו? מי חינך אותו? מי גידל אותו? איפה החבורה שלו? ובסוף אתה שואל את עצמך: למה רק הוא הועמד לדין? איפה כל אלה שהיו איתו? (אומר בערבית: רחמי האל על משפחת דוואבשה,) ואני רוצה להתחיל את הנאום שלי בזה שקשה מאוד היום לדבר על כישלון אחד של ממשלת נתניהו בעניין משבר הקורונה. כולנו רואים את ריבוי הכישלונות. אין נקודה אחת שאפשר לדבר עליה ולהצביע בצורה ברורה שהם נכשלו רק בנושא הזה או רק בנושא ההוא, הם נכשלו כלכלית והצליחו במקום אחר. ממשלת נתניהו, בכל התנהלותה בעניין משבר הקורונה, נכשלה בכל התחומים. אני רוצה להזכיר, כשהתחלנו עוד במרץ עם הקורס של ראש הממשלה ב-MIT – אתם זוכרים, עם הפעמון, שהוא למד קורס בסטטיסטיקה? דרך אגב, זה היה סטטיסטיקה ב-MIT, אבל המרצה אמר שם שתי מילים על אפידמיולוגיה, ופתאום הופך ראש ממשלת ישראל להיות למומחה מספר אחת בעולם לאיך מטפלים בנגיף הקורונה, ומתקשרים אליו נשיאים שונים ממקומות שונים בעולם. אתם זוכרים בטח את הבדיחה הזאת של ראש ממשלה, שאמר את הדברים האלה בנאום אל העם, ברצינות הוא דיבר, בצורה הזאת – בשנות השבעים קיבל קורס ב-MIT, ואנחנו רואים עכשיו את התוצאות של הקורס ב-MIT משנות השבעים. מצד שני, אתה רואה מדינה שבמקום לתת למשרד הבריאות לנהל את העניינים, כי יש מגפה, מכניסים את המוסד, והמוסד גונב מכונות, גונב מכונות הנשמה כנראה, מאנשים אחרים שהיו צריכים את זה, והמדינה מדברת על זה כאילו זה בסדר גמור. זו התערבות המוסד בצורה לא לגיטימית בגנבת מכונות. ואז הכניסה של השב"כ במעקב אחרי האזרחים, ואז כל ההנהגה במדינה – נתניהו והממשלה שלו ואנשים אחרים, אפילו באופוזיציה, אומרים לו: תשמע, אין משרד בריאות במדינה, אין מוסדות במדינה; תן לצבא לנהל את הדבר הזה. במדינת ישראל יש מוסד אחד גדול והוא הצבא. זו חברה מיליטריסטית, ורק הצבא קיים ורק לצבא יש משאבים ורק הצבא יודע. תן לפיקוד העורף לנהל את הדברים – זאת הביקורת. למשרד הבריאות אין מספיק משאבים, ומשרד הבריאות לא מוכן להתנהל מול המגפה, ממילא אין ציפייה. יש מוסדות במדינה היהודית והדמוקרטית, יש מדינה שמנוהלת על ידי צבא. ואני אומר מה קרה ספציפית לחברה הערבית. למה אנחנו טוענים שהחברה הערבית במדינת ישראל נפגעה הרבה יותר קשה מהממוצע במדינה? בזה יש כמה דברים חשובים. א. גל ההסתה הנוראי הזה, שכל הזמן מנסים לתאר כאילו החברה הערבית הביאה את הקורונה במדינה, ובצורה גזענית ומגעילה. אתה רואה, היהודים במדינה גילו, אבו כאמל, שהערבים עושים חתונות, ולא רק שהם עושים חתונות – הם אפילו רוקדים בחתונות. האייטמים על החתונות בחברה הערבית קיבלו הרבה יותר זמן מהאסון שהטילה הקורונה על החברה הערבית. אנשים ראו הרבה יותר דקות על חתונות בחברה הערבית ולא יודעים בכלל מה המצב בחברה בכל הרמות האחרות; הסתה קבועה כנגד החברה. בעיה שנייה של החברה הערבית בעניין הזה של הקורונה – עוד כשהתחיל המשבר פנינו למשרד הבריאות וביקשנו שיהיה קמפיין ברור בשפה הערבית, גם בטלוויזיה, גם ברדיו, בכל אמצעי התקשורת; שיהיה קמפיין מסודר שמסביר לאנשים מה קורה: מה זה המגפה החדשה הזאת? מה ההשלכות שלה? מה הסכנות שבה? היה צריך לעשות מלחמה נגד משרד הבריאות כדי שהם יתחילו קודם כול לראות שיש ערבים במדינה, ולאחר שהם ראו שיש ערבים במדינה, החליטו: בסדר, אז על השוליים נתייחס גם אליהם, וככה אנחנו רואים את הקמפיינים שלהם בתקשורת, ובסוף, כשאנחנו פונים אליהם בשאילתה, הם עונים תשובה מזלזלת, כדי לשכנע אותנו כמה טוב עשו לחברה הערבית, כאילו אנחנו לא רואים את המדיה בערבית. עוד פגיעה קשה הייתה בחברה הערבית בנושא ההתנהלות של הסגר. את המדינה היהודית מנהלים לפי החגים היהודיים: אפשר לעשות סגר בפסח, אפשר לעשות סגר בכיפורים, בחגי תשרי. אנחנו מדווחים על העלייה הדרמטית בתחלואה בחברה בכלל ובמדינה. אם זה היה כל כך דרמטי באמת והמספרים היו כל כך קשים, למה היה צריך לחכות לחגי תשרי? אנחנו לא מנהלים את החיים שלנו לפי חגי תשרי; 20% מהאוכלוסייה פה במדינה לא מנהלת את החיים שלה לפי חגי תשרי, אם אתם עדיין לא יודעים. הייתה גם השפעה הרבה יותר חמורה על הכלכלה בחברה הערבית. למה הכלכלה בחברה הערבית נפגעה יותר? בגלל ההתנהלות הגזענית ארוכת השנים של איך מנהלים כלכלה במדינה. לערבים השאירו בעיקר את כלכלת השירותים, ולכן ענף המסעדנות – יש בו המון ערבים. במוסכים, בחברות ההובלה, בחברות ההסעות ובענף הבנייה – בכל כלכלת השירותים יש הרבה יותר ערבים מאשר האחוז שלהם באוכלוסייה, והסגר הזה פוגע בהם בצורה הרבה יותר גדולה. החברה הערבית, מחציתה מתחת לקו העוני. רובה חיה מכלכלת שירותים. הפגיעה בסגר תהיה הרבה יותר כבדה על החברה הערבית. עוד נושא חשוב זה העניין של החינוך. הקורונה שהמדינה מנהלת בצורה הזאת הראתה שכל התשתיות בחברה הערבית – דברים שנפתרו בחברה היהודית עוד לפני עשרות שנים: לערבים אין אינטרנט בבתים; אין תשתיות אינטרנט במקומות רבים בחברה הערבית, ולא רק בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב; אין אינטרנט נורמלי בנצרת, אין שירותי אינטרנט וקווי אינטרנט באום אל-פחם, בערים הגדולות. איך התלמידים ילמדו מרחוק? יש פגיעה הרבה יותר קשה בתלמידים הערבים, ובכלל בכל הפריפריה, בעניין הזה של התשתיות. ומה עושה נתניהו? נתניהו שוב מוצא את עצמו כמו בערב הבחירות בפעם האחרונה. עכשיו הוא מכין את קמפיין הבחירות שלו – עשה build-up על הסכמי השלום, שוב אצל טראמפ. בפעם שעברה בארצות הברית הוא פתר את הסכסוך ההיסטורי בין ישראל לארצות הברית; פלסטינים לא היו בפעם שעברה בוושינגטון, אז הוא פתר את הסכסוך ההיסטורי בין ישראל לארצות הברית. עכשיו מתווספים לפתרון הנפלא הזה – הבנו שבחריין ואיחוד האמירויות משכו את צבאותיהם מתל אביב, ועכשיו יש הסכם שלום עם בחריין ואיחוד האמירויות. מצוין, ברכות, יפה מאוד. רק שאני חייב להזכיר שהסכסוך לא היה עם בחריין ואיחוד האמירויות – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יופי שאתה מברך, גם זה נכון. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בניגוד למה שעכשיו נתניהו מנסה לצייר לנו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ויש כאלה שמוחאים לו כפיים. אנחנו יודעים שהסכסוך הוא עם פלסטין, והפלסטינים נמצאים פה, ומי שרוצה לפתור את הסכסוך אמור לפתור את הסכסוך עם פלסטין ועם ההנהגה הפלסטינית, ולהפסיק להשלות את העם כאילו היה איזשהו סכסוך היסטרי – לא היסטורי – עם בחריין ואל-אימאראת. לצערנו הרב, לא רק נתניהו. נתניהו לא לבד. כדי שיוכל ראש ממשלה במדינה לנהל את כל המדינה על מוסדותיה לפי התיקים הפליליים שלו הוא צריך רוב בכנסת. יש לו את ראש הממשלה החליפי – שהוא לא מעדכן אותו בכלום, כמובן – ויש לו עשרות שרים מיותרים, אבל יש לו רוב בכנסת, יש לו רוב גדול בכנסת, שעוזר לו לנהל את המדינה לפי תיקיו הפליליים. מי שמאפשר לו את זה לא פחות אחראי מנתניהו עצמו. אני רוצה להגיד את מה שאמרתי גם לפני כן, ובעיניי זה דבר שכדאי שיכירו כולם: אני חושב שאפשר לשקר לחלק מהאזרחים, לחלק מהאנשים, חלק מהזמן; אי-אפשר להמשיך לשקר לכל האזרחים כל הזמן. ממשלת נתניהו נכשלה בכל הרמות: גם בניהול משבר הקורונה, גם בניהול המצב הפוליטי במדינה, גם בניהול הכלכלה בכלל. הם נכשלו בכל הרמות, ולכן הממשלה הזאת לא ראויה לאמון, ואני מציע להצביע אי-אמון בממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש לי עוד דקה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין לך, יש לך עוד משפט. אחמד רוצה שתודיע שהוא המועמד לראשות הממשלה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> איך לא? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה רוצה להגיד שזה מוסכם? << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבקש להצביע על אי-אמון בנתניהו, והמועמד שלי לראשות הממשלה הוא ד"ר אחמד טיבי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה רואה? יכולתי לחסוך לך. אחמד, חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה יכול גם להיעזר קצת בשירותים שהכנסת מספקת, לא חייבים להעסיק רק את חבר הכנסת אבו שחאדה בעניין הזה. אנחנו עוברים להצעה הבאה, הצעת האי-אמון הבאה – הצעת סיעות ימינה וישראל ביתנו, שכותרתה: מחדל הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה. אני מזמין את חברת הכנסת איילת שקד להציג את ההצעה, בבקשה. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שרים נכבדים, אזרחי מדינת ישראל היקרים, תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. ראש השנה עומד בפתח, ונדמה כי מעולם לא ייחלנו לבואה של השנה החדשה כמו שאנו מחכים ומצפים לזו שעומדת להיכנס. על אף המשבר האדיר שמתרחש כאן, אני רוצה להגיד לכם שאני עוד מלאת תקווה, מהסיבה הפשוטה – אני מסתובבת בכל הארץ ואני מסתכלת על העם היפה שלנו, אני פוגשת אתכם, מדברת איתכם, והלב שלי מתרחב בזכותכם. יש לנו עם שבמיוחד בעיתות משבר מגייס את כל הכוחות ומוציא את הטוב שטמון בכולנו. כל אחד ואחת מאיתנו בונה את החברה המדהימה שאנחנו חיים בה בדרך הטובה ביותר. יש לנו את האנשים הכי טובים בעולם: את אנשי ההייטק הכי חכמים, את צוותי הרפואה הכי מקצועיים, את בעלי העסקים הכי יצירתיים, את האזרחים עם הלב הכי רחב, את המורים הכי נפלאים, את הכלכלנים הכי חדים, את היזמים הכי שאפתנים, את האומנים הכי מוכשרים, את החקלאים הכי נמרצים, את אנשי הביטחון הכי אמיצים, את הנוער הכי משפיע, עם הערבות ההדדית הכי גדולה ומרגשת; את העם הכי שמח ובגובה העיניים. יש לנו עם שעל אף המחלוקות הוא פסיפס אנושי מדהים. תזכרו שלהיות ישראלי זו זכות, זו מתנה. אני בטוחה שכעם נצא יחד מהמשבר הזה חזקים יותר ובראש מורם. יחד אנחנו ננצח. ואני רוצה לספר לכם כדוגמה על העיר חריש. בשבוע שעבר עשיתי סיור בעיר חריש, וסיפרו לי ראש העיר וחברי המועצה ששבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים הם היו עיר אדומה. אז מה הם עשו ביחד, כל העיר ביחד? סגרו את בתי הכנסת – תפילות רק בחוץ; סגרו את כל המתנ"סים והחוגים; עשו תהליך אגרסיבי של אכיפת מסכות, עם הרבה מאוד קנסות, ותוך שבועיים הם נהפכו לעיר ירוקה ופתחו את שנת הלימודים. זאת אומרת, כשאנחנו רוצים אנחנו יכולים. אז נכון, הממשלה הזאת ממשלה כושלת, טעתה לאורך כל הדרך. כשהם פתחו את הסגר, עשו את זה בלי מערך לקטיעת שרשראות הדבקה. דרך אגב, גם היום, כשאנחנו נכנסים לסגר ונצא ממנו באמצע אוקטובר, המערך, כמו שאומר הפרויקטור, ה-full functional, המערך המתפקד והעובד, יהיה מוכן רק ב-1 בנובמבר, זאת אומרת שבועיים יהיו בערך חצי מהאנשים, עד 1 בנובמבר. גם זה דבר שלא נעשה. כמובן שלא אכפו התקהלויות. תראו, אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית, ולכן במסגרת סט הערכים של יהודית ודמוקרטית – ואני מאמינה שהערכים האלה צריכים להיות מקבילים – בוודאי זכות התפילה היא לא פחות קדושה מזכות ההפגנה, ולא יכול להיות שהממשלה הזאת מאפשרת לאלפי מפגינים להפגין ולא מאפשרת להתפלל. מה שהיה צריך לעשות זה לאכוף את איסור ההתקהלויות על הכול – גם על חתונות, גם על הפגנות וגם על תפילות. אם היו באים פקחים לחתונה ונותנים לכל אחד מהמשתתפים קנס של 10,000 שקל אז לא היו חתונות כאלה מופקרות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, תכניסו אותה כבר, היא לא יכולה להישאר בחוץ. היא רוצה לסגור הפגנות, דודי, תכניסו אותה לממשלה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> לא היו חתונות כאלה מופקרות. אם הממשלה הזאת הייתה מתאמצת כמו שצריך לאכוף את נושא ההתקהלויות והייתה עושה מערך לקטיעת שרשראות ההדבקה לא היינו מגיעים לסגר נוסף, שממוטט חיים של אנשים. אנשים שבנו עסק בעשר אצבעות ובקושי רב צלחו את הסגר הראשון, עכשיו הם צריכים להתמודד עם סגר שני רק בגלל כשלים של הממשלה – בגלל שלא הקימו בזמן מערכת לקטיעת שרשראות ההדבקה, בגלל שלא אכפו כמו שצריך איסור התקהלויות, גם על הפגנות. כן, אלי, אני יודעת שאתה כוכב ההפגנות של בלפור – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם השב"כ, איילת, שכל כך רצית אותו? 600,000 נכנסו לבידוד בשבילך. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> מה לעשות, אם אין התקהלויות, גם הפגנות המוניות זה דבר לא הגיוני. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 600,000 איש, בגלל הטכנולוגיה של השב"כ שאת רצית. תתביישי לך על זה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> בוא אני אגיד לך משהו על בידוד. ברוב המדינות בעולם גם אין 14 ימי בידוד. זה מיותר, צריך להגיד את האמת. בצרפת עכשיו הורידו לשבעה ימים; בשווייץ ואוסטריה כבר מזמן יש עשרה ימים; בקליפורניה אין בכלל – אתה עושה בדיקה ומשתחרר. בכל העולם מורידים את מספר ימי הבידוד, ורק בישראל – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אותנו סוגרים. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> כן. – – רק בישראל זה נשאר 14 יום – מה שבטוח בטוח – ואנחנו המדינה הכי אדומה בעולם. יש לנו כמה שיאי עולם מפוקפקים שאנחנו שוברים, בין השאר היותנו המדינה הכי אדומה בעולם. עכשיו, הסגר זה לא תרופה, זה פלסטר, פלסטר יקר מאוד, אבל ברגע שנסיר אותו, אם שוב לא יאכפו את איסור ההתקהלויות ולא תהיה מערכת לקטיעת שרשראות ההדבקה, נחזור שוב לאותו סגר. ועכשיו אנחנו מתחילים את הסגר במצב כלכלי הרבה יותר קשה, כמובן, ממה שהיה בסגר הראשון, וזאת תעודת עניות גדולה מאוד לממשלה, שהביאה אותנו לסגר שני. המדינה הכי אדומה בעולם והמדינה הראשונה בעולם – בניגוד למה שאמר ראש הממשלה – המדינה הראשונה בעולם שכמדינה מטילה שוב סגר על אזרחיה. ואני אומרת, זה אך ורק בגלל כשלים של הממשלה, בגלל שהם עסוקים בריבים אחד עם השני ולא מצליחים לנהל את המשבר הזה. יש כאן משבר ניהולי ומנהיגותי שלא ידענו כמותו, ולכן אנחנו מגישים הצעת אי-אמון בממשלה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם נתתם לזה יד לכל אורך הדרך. לכל אורך הדרך אתם תמכתם בממשלה, בכל הצבעה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אנחנו מגישים הצעת אי-אמון בממשלה יחד איתך, אלי, דרך אגב. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יודע, אבל אתם הצבעתם עם הממשלה בכל הצבעה, כולל איכוני השב"כ. 600,000 נכנסו לבידוד בגלל טכנולוגיה – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אלי, אני חושבת שבמצב שאנחנו נמצאים זה נכון להשתמש באיכוני השב"כ, אבל זה בטח לא הפתרון. הפתרון לתחלואה לא נמצא באיכוני השב"כ; איכוני השב"כ זה רק כלי עזר. כמו שאני אמרתי ואני אומרת שוב – ואני יודעת שגם בוועדת חוץ וביטחון אומרים את זה: צריך להוריד את מספר ימי הבידוד. זה הכבדה מיותרת על האזרחים. צריך ללמוד קצת ממדינות ירוקות ואדומות אחרות בעולם, וגם מארגוני בריאות. אין הצדקה ל-14 ימי בידוד. לפני שמדברים על איכוני השב"כ אני חושבת שמה שצריך לעשות קודם זה להקטין את מספר ימי הבידוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ישיב על כל שלוש הצעות האי-אמון בממשלה השר המקשר, השר דוד אמסלם. בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, תכניסו אותם כבר. אין תחנונים שהם לא התחננו. די, הציבור לא עומד בזה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – לשאלתך, אלי אבידר, להערתך: ואתם מה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו לא ניכנס. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> טול קורה מבין עיניך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו לא ניכנס. לא רצינו ולא יעזור לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קודם כול אנחנו צריכים להסכים שתיכנסו. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – התחננתם שניכנס. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה לעשות, הכלה לא רוצה להתחתן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא נתחיל. רבותיי, ראש הממשלה טס אמש לארצות הברית להיפגש עם הנשיא האמריקני ולחתום שם על הסכם שלום עם מדינת איחוד האמירויות ובחריין. תראו, יש לנו כאן באמת אירוע היסטורי שאף אחד לא חלם עליו אף פעם. בשמאל תמיד שכנעו – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה הוא לקח את שני הבנים, אחד לכל הסכם? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה, לפני שהם הוציאו את הצבא שלהם מתל אביב? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראו, אני עכשיו שמעתי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא סלל את הדרך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה תמיד מפריע. מישהו פה הפריע לך? שמעתי אותך. תכבד. תכבד את המעמד לפחות. לכן אני אומר, ראש הממשלה נסע בשליחות לאומית, כפי שאמרתי, לטקס של חתימה על הסכם שלום עם מדינת ערב במעגל השני שלנו. דרך אגב, השמאל במדינת ישראל מעולם לא חלם שסיטואציה כזאת יכולה להיות בכלל, שיש אפשרות, שיש היתכנות. תמיד הם סיפרו לנו והטיפו לנו שאם לא נמסור שטחים מארץ ישראל, אם לא נמסור חלקים מארץ ישראל, אף פעם לא נגיע לשלום. הפלא ופלא – נפרצה החומה. התזה הזאת בעצם פורקה לחלקים. אז אנחנו מצפים – אני חשבתי שהיות שגם השבוע, בסוף השבוע יש לנו את ראש השנה, וכפי שנהוג בכנסת מקדמת דנא, כשראש הממשלה יוצא לשליחות לאומית בוודאי לא מגישים הצעות אי-אמון, אני חושב שלא פסה לה החוצפה מהארץ. זה לא יאומן. אבל היות שאני לא רוצה להיגרר לעניין הזה, בגלל ראש השנה, אז אני החלטתי במקום להשיב לכם אני אגיד לכם דבר תורה – אולי לפחות בזה תזכו למשהו חיובי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני בעד גיור אורתודוקסי, אני אומר. לא גיור אורתודוקסי – לא עושה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע שהיהודים – כתוב שגרים קשים כספחת לישראל. אנחנו לא מקבלים כל אחד ביהדות שיהיה יהודי, בתפיסת עולם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בטח שלא. בטח שלא. יש שכאלה שחושבים שגם אתה צריך לעשות גיור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו לא מיסיונרים ולא מנסים אף פעם להעביר מישהו על דתו. להפך, לפי המסורת היהודית וההלכה אנחנו מקשים עליו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על טהרת הגזע אתה צריך להיות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק אם הוא עומד בקשיים אנחנו מסכימים לקבל אותו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה צריך להיות על טהרת הגזע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראו, עוד כמה ימים – אנחנו עומדים לפני ראש השנה והימים הנוראים. כידוע לכם, בימים הנוראים אנחנו באים לפני בורא עולם ואנחנו אמורים למסור דין וחשבון. כל אחד רוצה להיות זכאי. חז"ל אומרים: הווי דן את חברך לכף זכות. יש פה איזה רעיון יפה ששמעתי: אתה אמור לדון את חברך לכף זכות בגלל האינטרס האישי שלך. מדוע? כשאתה בא לפני בורא עולם, הוא דן אותך בכלים שלך, תתפלא. אם היית בן אדם קפדן והקפדת על כל אחד, אז גם הוא יקפיד עליך באותה מידה, ואם היית בן אדם ותרן ומכיל – גם אתה. זאת אומרת, הלכה למעשה, כשאתה בא לפני בורא עולם, יכולים להיות שני אנשים שעשו אותו מעשה, אחד יצא חייב והשני לא כל כך, בגלל שאותו אחד, לקחו את המידה שלו והשתמשו בה. לכן בן אדם בעצם צריך לנהוג בחברו בכף זכות – בעצם בגלל האינטרס האישי שלו. דרך אגב, הרמב"ם אומר שלא חייבים לדון בן אדם רשע לכף זכות, רק מישהו שהוא צדיק או בן אדם שהוא בינוני. דרך אגב, לדון בן אדם לכף זכות זה דבר קשה, זה לא דבר פשוט. איך אתה יכול לדון אדם לכף זכות כשאפילו אתה בעצמך לפעמים לא מאמין בזה? כתוב במשנה: הווי דן כל אדם לכף זכות. זאת אומרת, מה הכוונה? הרי אם סיפרנו שקשה מאוד, אז איך המשנה אומרת את זה? אלא המשנה מתכוונת – כתוב במשנה, ואני מדייק: הווי דן כל האדם. מה הכוונה "אדם"? אתה לא בא לדון רק את המקרה הספציפי הזה; אתה לוקח את כל המכלול של האדם ואתה לוקח את כל חייו, ואז אתה אומר: תשמע, גם אם הוא טעה בנקודה הזאת, בסך הכול הוא בן אדם חיובי, ולכן – ככה אתה מלמד עליו זכות. אני אגיד עוד איזה משהו קטן, שהוא באמת וורט חשוב – דרך אגב, כשאנחנו אומרים "דין וחשבון", סדר הפעולות הוא הפוך: בדרך כלל יש חשבון, קודם כול אתה נותן את החשבון, ואחרי זה נותנים לך את הדין, לא הפוך. אבל גם פה הקדוש ברוך הוא עושה את הדין שלך לפי החשבון. אבל שמעתי באמת, לסיום, איזה וורט יפה בעניין הזה של הדין וחשבון. לכאורה, אומרים "דין וחשבון" – תחליט, "דין" ו"חשבון" הן לכאורה שתי מילים נרדפות, דין וחשבון, אז למה לחזור? אלא הרעיון הוא באמת כך: אתה נידון גם לפי הדין וגם לפי החשבון. מה הכוונה? לפעמים אתה עושה איזשהו משהו ומבחינת הדין אתה זכאי. אני אתן לך דוגמה: למשל, בן אדם רוצה לקנות לו איזה אתרוג והוא רואה איזה אתרוג – 30 שקלים. איש עשיר מאוד, קונה את האתרוג – לפי הדין יצא פטור, אבל בחשבון לא מסתדר. אחרי זה הוא יוצא החוצה, קונה לעצמו רולקס ב-50,000 שקל. אומרים לו: רק שנייה, אתה, את האתרוג קנית ב-30 שקל, אז בדין אתה בסדר, בחשבון זה לא מסתדר לנו. זאת אומרת, בסך הכול, בסופו של דבר, המסר הוא שהקדוש ברוך הוא דן אותך באמת לפי הכלים שלך, לפי הסטנדרטים שאתה קובע שידונו אותך. אלה לא דברים שהם לכאורה אובייקטיביים ולא ניתנים לגמישות, אלא אתה קובע את הדין שלך. זה באמת רעיון חשוב ויפה בעולמנו, כי אם יש לך מידות טובות בעולמנו, אז גם אם עשית, קרו לך תקלות – אתה נשפט בזווית המידות הטובות, יותר בזווית הרחמים. לכן, בהזדמנות הזאת, רבותיי, אני רוצה לאחל לכולנו, לכל עם ישראל, כתיבה וחתימה טובה, שנה טובה ומתוקה, ושה' ימלא משאלות כולנו לטובה ולברכה, ובעיקר בריאות איתנה ובשורות טובות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר דוד אמסלם. מכאן אנחנו עוברים לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם. הכול בסדר, נחכה לך גם רגע, לא יקרה שום דבר. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול ראש ממשלת ישראל התייצב בפני הציבור הישראלי, הכריז על הסגר, אמר ברגש: נעבור את זה יחד, וטס לחוץ לארץ, והשאיר אותנו לעבור את זה בלעדיו. אני רוצה להזכיר: נסע לפסגה שהיא בדרג שרי חוץ, לא בדרג ראשי ממשלות, כי יותר נחמד לטוס מאשר להישאר פה, בסגר המיותר-לחלוטין הזה. אין שום היגיון בזה שמדינת ישראל יצאה עכשיו לסגר. בלי שום תוכנית עבודה, מה היא תעשה טוב יותר ממה שהיא עשתה בסגר הקודם? הרי היינו בסגר, במרץ היינו בסגר. אחרי זה חמישה חודשים ממשלת ישראל לא עשתה דבר וחצי דבר – לא לשפר את המצב הבריאותי, לא לשפר את המצב הכלכלי; רק טעות על גבי טעות על גבי טעות. ממשיכים עם מתווה החל"ת, שהוא אסון, כולם יודעים כבר שהוא אסון, ואף אחד לא מוכן להודות בטעות. 85,000 עסקים ייסגרו השנה – התחזית עודכנה אתמול – והכול מפני שיש 144 מונשמים. אין מדינה אחת בעולם שהלכה לסגר שני. למה? כי למדו מהפעם הקודמת וראו שסגר זה לא הפתרון. דווקא הממשלה – הפרויקטור שאתם מיניתם שם פתרון על השולחן ובא ואמר עם תוכנית הרמזור: ערים אדומות, ערים צהובות, ערים ירוקות; בואו נעבוד ביחד; מתווה התו הסגול. התחילה לבצבץ איזו תוכנית, אבל אז הפוליטיקה נכנסה, בהתחלה בדלת האחורית, אחר כך בדלת הקדמית, ואז כרגיל השתלטה על כל החדר, ובשביל לא לריב עם השותפים הקואליציוניים בזמן שהוא עוד דקה עולה למשפט, ראש הממשלה מוציא לסגר מדינה שלמה. הורגים את העסקים, הורגים אותם, עד שהרימו ראש, עד שהתאוששו מכל מה שחוללו להם מכל ההסדרים וההנחיות המשונות שאף אחד לא מבין. תחשבו על המסעדנים שלא מזמן, ביום שישי בבוקר, הודיעו להם שפותחים אותם, הלכו, קנו סחורה, מייד הודיעו להם שסוגרים אותם, הלכו, זרקו את הסחורה, ואז הודיעו להם שפותחים אותם. אתם יודעים כמה זמן לוקח לעסק להתאושש מכזה דבר? עד שכל העסקים במדינת ישראל הרימו קצת את הראש, עד שהכלכלה התחילה להתאושש, הולכים וסוגרים הכול בפזיזות. הם לא מצליחים אפילו להסביר לציבור למה. למה 20 זרים יכולים להיות בבית כנסת אבל 20 בני המשפחה שלך לא יכולים לבוא אליך הביתה? למה, בשם ה', ממשיכים עם תוכניות כלכליות שכבר נכשלו? אתם יודעים איזה אחוז מתקציב ההכשרה לעובדים נוצל? אין תוכנית עבודה, אין תוכנית בריאותית. 144 מונשמים, סוגרים מדינה שלמה, והוא טס. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, מטעם הרשימה המשותפת, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היישובים הערביים חיים במצב חירום בריאותי – ברור לכל מקבל החלטה במדינה הזאת – אבל גם חיים במצב חירום כלכלי כבר חודשים. אנחנו מדברים על זה ומתריעים, לא משאירים שום הזדמנות ומבקשים להתחשב במציאות הכלכלית והבריאותית ביישובים הערביים, עד שהגענו לנקודה הזאת שיש התפרצות רבתי של נגיף הקורונה ביישובים הערביים. לזה יש סיבות, ואת חלקן חברי סמי אבו שחאדה הזכיר בנאום שלו. אבל אני רוצה להדגיש את הגורמים הכלכליים שדוחפים את האוכלוסייה הערבית בעל כורחה, בעל כורחה, לא לעמוד או להקשיב למצב החירום: 50% מהעסקים הקטנים והבינוניים בחברה הערבית, ביישובים הערביים, שהגישו בקשה להלוואה בערבות המדינה, בקשתם סורבה. 50% מהעסקים – זה אומר של-50% מהעסקים אין יכולת לקבל הלוואה, אפילו בערבות המדינה. המצב הפיננסי, הכלכלי, תזרים המזומנים אצלם גרוע עד כדי כך שהבנקים מסרבים לתת להם הלוואה, אפילו בערבות המדינה. זה מחצית מהעסקים בחברה הערבית, שמעסיקים את רוב האזרחים או החברה הערבית. רוב העסקים בחברה הערבית הם עסקים קטנים או בינוניים – 90% . 30% מהם בענף הבנייה והתשתיות ו-20% בשירותים, זאת אומרת, הענפים שנפגעו הכי הרבה ממשבר הקורונה. והממשלה אטומה, ודיברנו על זה הרבה בוועדת הכספים, והתרענו ואמרנו: קטסטרופה כלכלית מתחוללת ביישובים הערביים. הצעירים הערבים אינם מקבלים דמי אבטלה. ביקשנו כמה פעמים בוועדת הכספים וכאן מהממשלה: תשלמו דמי אבטלה לצעירים, דמי חל"ת. צעירים ערבים נאלצים לעבוד אפילו אם יש סגר. ראש משפחה שאין לו במה להאכיל את המשפחה ואת הילדים יצא לעבודה גם אם יש לו תסמינים. זו לא הבעיה של החתונות; יש עוד גורמים שמאלצים את האזרחים הערבים לעבוד, אפילו אם יש להם תסמינים, כי הממשלה לא פותרת בעיות. הממשלה לא מטפלת במצוקת היישובים הערביים. אנחנו הצענו מתווה לפרויקטור הקורונה פרופ' גמזו, והייתי לפני כמה ימים בפגישה בבית החולים האנגלי בנצרת שגם מנהל בית החולים הציע אותו דבר. ביקשנו, כי במתווה הזה הכול ייכשל, ואחרי הסגר נחזור עוד פעם לרמה גבוהה של תחלואה, אם לא תוך שבוע-שבועיים – תוך חודש-חודשיים, והחורף יגיע ונהיה בקטסטרופה גדולה יותר. ברשותך, אדוני היושב-ראש, עוד דקה, כי חשוב לציין את הנקודות שדרשנו מגמזו, וכל המומחים – בוא נקרא להם "האלטרנטיביים", שמתריעים בכלי התקשורת שהסגר ייכשל כל עוד, 1. אין בדיקות המוניות, שדרך אגב, כאשר מגן דוד אדום היה אחראי לזה, זה היה יעיל יותר, פרוס טוב יותר, זמין יותר ומהיר יותר; קטיעת שרשראות ההדבקה – בית החולים האנגלי בנצרת הציע 380 סטודנטים לסיעוד שהוא מוכן שיתייצבו כולם לחקירות אפידמיולוגיות בערבית, כי אי-אפשר להשאיר את זה לעובדים סוציאליים ברשויות מקומיות, שאין להם שום ניסיון, ידע או אמצעים לעשות את זה. בית החולים האנגלי מוכן לעשות את זה; הוצאת הנדבקים מחוץ ליישובים – תוכנית ממש, קמפיין פרסומי בשפה הערבית, לתת תקציבים לרשויות המקומיות הערביות, שקורסות במצב החירום הזה ואינן יכולות להתמודד – אין להן סיירות, אין להן שיטור עירוני, אין כוח אדם לעזור לאנשים במציאות הזאת. בסוף, אדוני היושב-ראש, יש פרויקטור לחברה הערבית, איימן סייף, שנאחל לו בריאות והחלמה מהירה, אבל הוא כלכלן. רבותיי, אנחנו מבקשים שיהיה לצידו מומחה לבריאות הציבור, פרויקטור לאוכלוסייה הערבית לצידו של איימן סייף, שינהלו טוב יותר את המשבר הבריאותי-כלכלי. תודה רבה. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על הסבלנות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. מטעם סיעת כחול לבן אין דובר, וכך גם מטעם סיעת ש"ס ומטעם סיעת יהדות התורה. לפיכך אני מזמין את חבר הכנסת אלכס קושניר, מטעם סיעת ישראל ביתנו. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ממשלת הקורונה ניצחה. מאז הסגר הראשון תוגבר מערך הבדיקות, והתוצאות מתקבלות תוך שעות ספורות; מערך קיטוע השרשראות מתפקד בצורה יוצאת מן הכלל; העסקים מקבלים הנחיות ברורות ואם מוטלות מגבלות, כל אחד יודע איך להתנהל; כל עסק שנפגע מקבל פיצוי בגובה הפגיעה; הממשלה הקימה מערך הכשרות מקצועיות, והמוני צעירים בישראל עוברים הסבה מקצועית ונקלטים בשוק העבודה; ישנם תמריצים יעילים לקליטת העובדים במשק, והאבטלה יורדת בקצב משביע רצון; העמותות וארגוני הסיוע מקבלים רוח גבית מהממשלה ומתוקצבים באופן סדור. במהלך הקיץ הוכשרו צוותיי הוראה נוספים; המתנ"סים הוכשרו לכיתות לימוד והתלמידים התחלקו לקפסולות ולומדים חמישה ימים בשבוע; הוקצו ואוישו תקנים לצוותי רפואה חדשים; הצבא פתח בתי חולים שדה לקליטת החולים, וחיל הרפואה ופיקוד העורף מגויסים באופן מלא למשימה; השלטון המקומי מקבל תמונת מצב עדכנית, סמכויות מתאימות ומשאבים לטיפול במשבר. רחוב בלפור וגשרים ברחבי הארץ התמלאו באומנים ויוצרים שמשבחים את ראש הממשלה; הקהל ברחובות צועק בקול אחיד "בי-בי, בי-בי, בי-בי". יא אללה, זה השעון המעורר שלי. אז מה במציאות? תוכנית הרמזור – לא; סגר ביישובים אדומים – לא; עוצר לילי בכל רחבי הארץ – גם לא. מה כן? סגר כללי מלא, חלקי, ריסון מהודק או ריסוק מעודן, סגר נושם. אבל בינתיים הציבור כבר לא נושם – לא נושם ולא מבין מה רוצים ממנו. מה עם התחבורה הציבורית? מה יהיה עם המסעדות? המלונות? חדרי הכושר? מתי תקפה ההגבלה של 500 מטר ומתי לא? המגזר הפרטי ימשיך לעבוד ללא קבלת קהל. מה זה אומר? העמותות שהיו אמורות לחלק סיוע בחג – מותר? אסור? מה עם ההורים הגרושים – איך הם מעבירים את הילדים? איזה פיצוי יקבלו העסקים? מי יקבל? מתי יקבל? מתי יוצאים מהסגר? באיזה מצב של תחלואה? איך מודדים – לפי חולים מאומתים? חולים קשה? נפטרים? אין לכם מושג. הייתה לכם חצי שנה להתכונן ולמנוע את הסגר. לא הצלחתם. נכשלתם. הייתם חייבים להכין תוכנית מגירה למצב שבכל זאת יוטל הסגר; לא הכנתם. נכשלתם. אבל גם זה לא מספיק לכם. ראש הממשלה מטיל סגר על המדינה ויוצא לארצות הברית עם רעייתו ושני בניו. מה זה, חופשה משפחתית? הבנים שלו צריכים בייביסיטר? מי משלם על זה? המובטלים ובעלי העסקים. המדינה קורסת והמלך יוצא לסיבוב הופעות עולמי עם משפחתו המורחבת. כמה ניתוק, כמה חוצפה. אתמול שמעתי אותו מתפאר בהישגיו במסיבת עיתונאים. אם הייתי שם הייתי שואל אותו רק שאלה אחת: אם אתה כל כך טוב – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, אנחנו כבר בחריגת זמן. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אז למה כל כך רע פה? ביבי, למה באמת כל כך רע פה? מי אשם – הפקידים? חברי הכנסת? הציבור? אולי החייזרים? לא, אדוני ראש הממשלה. היחיד שאשם פה זה אתה ורק אתה. תתפטר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מטעם סיעת ימינה – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם יש כאן שר, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש, השרה ינקלביץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> סליחה, השרה. מההתחלה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה הנכבדה, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אין לך מושג עד כמה אני שמח שאתה כאן ברגעים האלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מתקשה להאמין, אבל בסדר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> לא, לא, אין לך מושג עד כמה אני שמח, מכיוון שבשבוע שעבר, כשביקשתי להעלות את הצעתי להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן את הכשלים והליקויים במערכת המשפט, גם את ניגודי העניינים של שופטי בית המשפט העליון, גם את ניגודי העניינים ודברים שמעבר לזה אצל מערכת אכיפת החוק, וביקשתי שתעביר במשאל טלפוני בנשיאות ותאשר, למרות שלא הגשנו את זה עד יום שני – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> למרות שאין לי סמכות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> בסדר, לא ניכנס לזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בטח, מה זה חשוב? הסמכות זה עניין שולי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> עזוב רגע, אני לא מתווכח על זה. ראית – קיבלתי. ואמרת אז – ואני מעריך את זה – שאתה תומך בהצעה ושאני אעלה אותה השבוע ושאתה תמליץ לסיעת הליכוד לתמוך בה השבוע, כשהיא תבוא לכאן. אז אני עשיתי כמצוותך, אתה יושב-ראש הכנסת, ואני העליתי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> פה צריך לדייק: אמרתי שאני אתמוך – שעמדתי האישית היא שאני אמליץ לחברי הכנסת לתמוך בהצעות של חברי הכנסת קרעי ומרגי, אם אנחנו רוצים לדייק. לא זכור לי שהזכרתי את ההצעה שלך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> עזוב, אני ממש מוכן – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בוא נדייק, חבר הכנסת סמוטריץ'. האמת היא לא דבר שלילי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אז זהו, שאותי לא מעניין הקרדיט. קחו את ההצעה, תגישו אותה, תנהלו אותה. אבל פעם אחת אחרי 13 שנה שאתם בשלטון תעשו את זה. אל תסתפקו בנאומים, בראיונות לתקשורת, בציוצים בטוויטר, במתקפות. תתקנו. לא צריך לצעוק. נכון, אתה מכיר את המערבון הידוע: When you have to shoot – shoot, don’t talk. יש הזדמנות להתחיל לתקן. אז אני מעלה ביום רביעי הזה, ואני מוכן עכשיו לשנות את הכותרת. זו תהיה הצעה של איזה חבר כנסת שאדוני רוצה. בואו נדבר על מה ההצעה הזאת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל חבר הכנסת סמוטריץ', אני מנסה ללמד אותך את התקנון ולא מצליח: לשנות צריך לפני הנשיאות, לא אחריה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> בואו ננסה רק להסביר – זה בסדר, אתם כבר שנים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא הולך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתם כבר שנים מתחבאים מאחורי התקנון והעיתוי והלא-מתאים והתירוצים וההוא לא נותן לי ואכלו לי שתו לי. אז פעם אחת צריך לחקור את מה שקורה במערכת המשפט: צריך לחקור את השקרים והטיוחים שחשף עמית סגל; צריך לחקור את ניגודי העניינים שהיועץ המשפטי לממשלה בעצמו שקוע בהם עד צוואר כאשר הוא מנסה בצביעות להכתיב לראש הממשלה – שלכם, שלנו – הסדר ניגוד עניינים דרקוני; את ציפוף השורות הזה סביב עבירות הבנייה לכאורה של ליאת בן-ארי; את ניגודי העניינים של שופטי בית המשפט העליון; את ההתנהלות של המשטרה; את שילוב הידיים הזה בין המשטרה למח"ש בהנהגה הנוכחית שלה לפרקליטות המדינה בראשותו של שי ניצן. אז יש שתי דרכים: דרך אחת היא לצעוק ולצעוק ולצעוק ולדבר, ואז תמיד להתחבא מאחורי איזה תקנון, מאחורי "זה לא מתאים". אז עכשיו שמעתי שאתם רוצים לעשות את זה לא השבוע, כי ראש הממשלה בארצות הברית, אז בשבוע הבא. לא, לא, אבל בשבוע הבא אין הצעות לסדר-היום, כי רק סוגרים, מנקים שולחן, קורונה, אז אחרי החגים. אם יש ביטוי ישראלי לדחייה שמשמעותה "לא יהיה" זה אחרי החגים. אז אני מציע גם לך, אדוני היושב-ראש: אתם יכולים עוד להתעשת ולקבל את ההחלטה הנכונה, וגם לכם, חבריי למפלגות החרדיות, ולכל מי שמכנה את עצמו ימין – ואתם יודעים מה? לכל מי שמחזיק מעצמו אדם הגון, שרוצה במדינת ישראל מדינה דמוקרטית עם מערכת שלטון חוק צודקת, מוסרית, לא מעוותת, לא מושחתת, כזאת שלא פועלת בכוח השררה שלה לצורך דברים רעים מאוד – לתמוך בהצעה הזאת ביום רביעי; להעביר את זה ממבחן הדיבורים למבחן המעשים; להקים ועדת חקירה פרלמנטרית – כן, לא ממלכתית, כי אז נשיאת העליון, כידוע, ממנה את הרכבה, אלא פרלמנטרית – שתרד לשורש העניין, שתזמן את מי שצריך להעיד בפניה – כן, גם את בכירי מערכת המשפט ואכיפת החוק במדינת ישראל – שתמצא את הכשלים והליקויים ותתחיל להמליץ לכנסת איך לתקן אותם. מכיוון שאחרי הכול, אנחנו לא יכולים להאשים לא את מנדלבליט ולא את שי ניצן. אנחנו יכולים להאשים אך ורק את עצמנו. מכיוון שאם הבית הזה ייקח אחריות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', משפט אחרון. הוספתי לך דקה וחצי. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אם הבית הזה ייקח אחריות ויתחיל למשול, אז הוא יחזיר אותם לגודלם הטבעי, לתפקידם הטבעי, וישמור על הדמוקרטיה הישראלית. ואם הבית הזה ימשיך – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אני הוספתי לך דקה וחצי, שזה נדיב ביותר. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> כן, אדוני היושב-ראש, אני מסיים. אני מסיים. אם הבית הזה ימשיך להתחבא בפחדנות – אין מילה אחרת – מאחורי תקנונים ותירוצים פוליטיים קטנטנים, האחריות תהיה מוטלת רק על הכתפיים שלנו. אנחנו נבחן, והציבור יבחן ביום רביעי – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – מי מצביע ומי כשגברתי המזכירה תקרא בשמו – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אני – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – אז היא תאמר: אינו נוכח. תודה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> די, תצטרפו לממשלה כבר, הציבור לא עומד בזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אני – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> איתך לא נשב בממשלה בטוח. איתך לא נשב בממשלה, בזה אתה יכול להיות הכי בטוח בעולם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הציבור לא עומד בזה, לא עומד בזה, די. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא עומד בזה, די. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אתה יכול להיות הכי בטוח בעולם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא עומד בזה. די. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> מותר לך – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> די. לא עומד בזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', אני רק מקווה שתסכים איתי שגם אם יש הצעה שאנחנו מאוד אוהבים והצעה שאנחנו מאוד לא אוהבים, בשני המקרים אנחנו צריכים לנהוג לפי התקנון ולדאוג שהדברים יתנהלו בצורה מסודרת, ועל כך אני מקפיד, ואני חושב שכך צריך להיות. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> בסדר. אבל עכשיו לפי התקנון, אבל עכשיו זה לפי התקנון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני מזמין את נציג מפלגת העבודה – אין דובר. לפיכך, את חבר הכנסת ניצן הורביץ, בשם סיעת מרצ, בבקשה. כן. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מחר ייחתמו בוושינגטון הסכמי נורמליזציה בין ישראל לאמירויות ולבחריין. ראש הממשלה הגדיר את ההסכמים האלה: שלום תמורת שלום. זה שקר גס, משום שהתנאי המרכזי להסכמים הוא ביטול הסיפוח בשטחים, סיפוח שהיה אמור להתחיל ב-1 ביולי. יש הסכמה על עסקת נשק גדולה מאוד של מטוסים מתוחכמים מארצות הברית ומערכות סייבר לאמירויות, וגם – אני חשפתי את זה היום – הסכמה ישראלי להקפאת בנייה בהתנחלויות כחלק מהדיל הזה. גם את זה מן הסתם ראש הממשלה יכחיש; אני כבר שמעתי שהוא מכחיש, בדיוק כמו שהוא הכחיש את עסקת המטוסים, בדיוק כמו שהוא הכחיש את ביטול הסיפוח. אחר כך השקרים צפו, כי יש עוד צדדים לדיל הזה, והם דווקא, אני חושב, שמחים בצעדים הללו. העניין הזה מוכיח את מה שאנחנו אומרים כל הזמן: אי-אפשר להגיע להתקדמות מדינית, גם לא עם מדינות יותר רחוקות, בלי לפתור ולהתקדם בסכסוך, שהוא הסכסוך הגדול והאמיתי והחשוב שאנחנו עומדים בפניו, וזה הסכסוך הישראלי–פלסטיני. ויכול ראש הממשלה להגיד עד מחר: שלום תמורת שלום, אבל אין שלום בלי התקדמות בשטחים, והתקדמות בשטחים מובילה בסופו של דבר לפתרון שתי המדינות. אם ראש הממשלה כל כך בטוח בעצמו, מדוע הוא לא מביא את ההסכמים לכאן? מדוע לא התקיים עליהם דיון בממשלה? מדוע הוא מסתיר אותם? אדוני היושב-ראש, נשיאות הכנסת אישרה כבר לפני כמה שבועות בקשה שלי לקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון על סוגיית הנשק והמטוסים בהסכמים עם האמירויות. אישרה. הדיון לא מתקיים. אגב, אפילו לא התקיים דיון בממשלה. אז מה? אפשר להגיד: מה אני בא בטענות להאוזר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. אתה בא בטענות מוצדקות, חבר הכנסת הורוביץ, טענות מוצדקות לחלוטין. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אז אני חושב שראוי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ואני יכול לומר לך, אם תרשה לי לעדכן – – << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> כן, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – שהתלונה שלך היא נכונה, צודקת. לצערי, יש עוד כמה חברי כנסת שממתינים גם הם לדיונים. אני פניתי, גם אני וגם מזכירת הכנסת, במכתבים הן ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת האוזר והן למנהל הוועדה בדרישה חד-משמעית שהדיונים האלה יתקיימו מיידית, בהתאם לתקנון, ואנחנו נעשה ככל שביכולתנו להבטיח שכך יקרה, וכך צריך להיות. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> מאה אחוז. אז אני מודה לאדוני היו"ר ולגברתי מזכירת הכנסת, ואני מקווה שהדיון הזה יתקיים, כי באמת צריך. אלה סוגיות כבדות משקל. אמר כאן חבר הכנסת סמוטריץ' שהוא בטוח שאני טועה ונתניהו לא קנה את הקונספציה שלנו, של שלום תמורת שטחים או שלום תמורת התקדמות עם הפלסטינים. וזה בדיוק העניין – שאין שלום אחר ואי-אפשר להתקדם אחרת אלא בדרך הזאת. אני רוצה להגיד עוד דבר אחד. אדוני היושב-ראש, ביקרתי אתמול בבית החולים בנהריה, שזה בית החולים עם הכי הרבה מאושפזי קורונה מצפון לתל אביב. כבר שלוש מחלקות נסגרו שם ונהפכו למחלקות קורונה. למשל, אתמול הייתי במחלקת השיקום בבית החולים בנהריה, אבל מה, זה ממש – אם גברתי היושבת-ראש תוכל לעזור לי פה ברעש אז זה יעזור לי. בקושי את עצמי אני שומע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חברים, זה מפריע. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> כן. תודה. אני אתמול ביקרתי במחלקת קורונה שעד לפני שבועיים הייתה מחלקת שיקום בבית החולים בנהריה. מה קרה עם האנשים שהיו שם? איזה טיפול הם מקבלים היום? אז הפרופ' ברהום, מנהל בית החולים, והצוות באמת עושים עבודה קשה ומנסים לטפל ושאף חולה לא ייפגע, אבל חייבים להבין שבית החולים הזה ממתין כבר חצי שנה לחמישה תקנים של רופאים שהובטחו לו ולא קיבל. אתמול סיפר מנהל בית החולים בעפולה ד"ר זיו רוזנבוים – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> תודה. – – שכבר חצי שנה, למרות שידעו שהולך להיות גל שני, לא נוספה אפילו מיטה אחת בטיפול נמרץ ולא נוסף אפילו תקן אחד של רופא או של אחות טיפול נמרץ בבית החולים בעפולה. זה הכישלון הגדול של המערכת. זה הכישלון הגדול של מערכת הבריאות ושל הממשלה, שלא הכינו את בתי החולים. ותכף מגיע החורף. אצל ברהום בנהריה כבר יש 80 מאושפזי קורונה בשלוש מחלקות, שלוש מחלקות עם צוותים מלאים. ככל שהגל הזה יימשך, הם יגיעו לקצה גבול היכולת. וגם מטופלים אחרים – מישהו שמגיע עם התקף לב, מישהו שמגיע עם זיהום, נכה מתאונת דרכים – כל האנשים האלה לא יקבלו את הטיפול הראוי בגלל השטף של חולי הקורונה. ומי שממשיך להזניח את בתי החולים – ואני פונה לראש הממשלה ולמשרד הבריאות ולפרויקטור: למען השם, את התקנים תעבירו ותממשו. לא יכול להיות, גברתי היושבת-ראש, לא יכול להיות שחצי שנה בית חולים בעפולה, המרכזי בעמק, לא קיבל אפילו תוספת של תקן אחד, לא מיטה אחת, לא אחות אחת, לא רופא אחד נוסף. זה פשוט דבר שהוא בלתי נתפס. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת ניצן הורוביץ. ואנחנו נעבור להצבעה על ההצעה הראשונה. אתם רוצים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה, כבר? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן. השר כבר השיב. אנחנו נמתין דקה כדי שתתמקמו. תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה הראשונה: הכישלון המחפיר של ראש הממשלה בניהול המשבר הכלכלי והבריאותי, של סיעת יש עתיד-תל"ם. נא להצביע. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 23 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת סעדי, אתה מצביע בעד או נגד? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם כך, 24 קולות בעד ואפס נגד. ההצעה לא עברה משום שאתם זקוקים לרוב של מעל ל-60 חברי כנסת בשביל הצעת אי-אמון. ואנחנו נעבור להצעה הבאה: כישלון הממשלה בטיפול במגפת הקורונה בחברה הערבית, של סיעת הרשימה המשותפת – חד"ש, רע"מ, תע"ל ובל"ד. אני מבקשת להצביע. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 18 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מוסיפה את אוסאמה סעדי בעד ואת אימאן ח'טיב יאסין בעד, ולכן 20 חברי כנסת בעד, נגד – אפס. ההצעה לא עברה. ואנחנו עוברים להצעה השלישית: מחדל הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה, של סיעת ימינה וסיעת ישראל ביתנו. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 19 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 19 קולות בעד, אפס נגד. אני מכריזה כי ההצעה לא עברה. << נושא >> הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני קוראת ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג למסור שתי הודעות עם הצבעות. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הכנסת החליטה בישיבתה ביום כ' באלול התש"ף, 9 בספטמבר 2020, להעביר את ההצעה לסדר-היום בנושא: הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג בנבטים – מנוע צמיחה לאומי חדש בנגב, לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את ההצעה לסדר-היום האמורה מוועדת הפנים לדיון בוועדת הכלכלה. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ואנחנו נצביע על ההצעה, בבקשה. מי בעד ההצעה? מי נגד? הצבעה מס' 4 בעד הצעת ועדת הכנסת – 2 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר העברת ההצעה לסדר-היום בנושא: הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג בנבטים – מנוע צמיחה לאומי חדש בנגב, מוועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מוסיפה את יעקב אשר בעד. שלושה בעד, אפס נגד. ההצעה אושרה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ביום ד' בסיוון התש"ף, 27 במאי 2020, בחרה הכנסת את הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי שם הוועדה יהיה הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נצביע גם על ההודעה הזאת כדי לאשר אותה. אני מזמינה את כולכם להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 5 בעד הצעת ועדת הכנסת – 4 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת ועדת הכנסת בדבר שינוי שמה של ועדה לעניין מסוים נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מוסיפה להצבעה את חבר הכנסת אריאל בוסו, את חבר הכנסת יעקב אשר ואת חבר הכנסת אלחרומי. שבעה בעד, אפס נגד, אחד נמנע. אני מכריזה כי ההצעה אושרה במליאה. << הצח >> הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1351; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 65; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נעבור להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34), התש"ף–2020, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט יעקב אשר. חבר הכנסת יעקב אשר, לרשותך עד עשר דקות לנמק את ההצעה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא, הגזמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא מוגבל. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, וברשות חבר הוועדה חבר הכנסת אבידר, מחרוצי הוועדה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק אבידר? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואוסאמה סעדי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא יושב-ראש הוועדה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יושב-ראש חליפי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יושב-ראש הוועדה החליפי – בלי הסכם, אגב. בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה לקריאה השנייה והשלישית, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34), התש"ף, שבה מבוקש להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה, דרכים מקוונות לאימות חתימה של בעלי מניות ראשונים על תקנון החברה. חברה חדשה, צריך בעלי מניות – אפשר יהיה לקבוע תקנות בדרכים מקוונות; זאת, נוסף לאפשרות הקיימת היום – מה שמקובל היום זה לאמת את החתימה על ידי עורך דין, דבר שכרוך גם בהוצאות, גם בטרחה. דרכי האימות עצמן יידונו כשיובאו התקנות לאישור הוועדה לאחר שיתקבלו משר המשפטים. מטרת התיקון המוצע להקל את תהליך הרישום של חברות בישראל ולהפחית את הרגולציה המוטלת על המגזר העסקי, הן לעניין מספר הימים הנדרש לרישום חברה והן מבחינת עלות התהליך. הדבר אפשרי לאור ההתפתחות הטכנולוגית המאפשרת כיום אימות זהות ללא נוכחות פיזית. כפי שנמסר לוועדה, בשיטות אלה נעשה שימוש במדינות רבות בעולם, לרבות בתחום של אימות זהות בעלי מניות בחברה. כפי שהוצג בפני הוועדה בדיון, מהלך זה הוא חלק ממהלך ממשלתי רחב לייעול הקמת חברות בישראל, שהוא דבר מבורך, והוא צפוי להביא לקידום משמעותי של ישראל במדד קלות עשיית העסקים הקרוי doing business של הבנק העולמי, אשר נחשב מדד יעיל לחיזוי צמיחה כלכלית, ולכן גם משפיע על היקף ההשקעות במדינה. לצד קידום היעילות והפחתת הנטל על הציבור, הוועדה ראתה חשיבות בהבהרת החשיבות של התייעצות עם גורמים מקצועיים בכל מקרה בעת ייסוד חברה, כדי להגן על הציבור ולמנוע תקלות בהמשך. הממשלה קיבלה בעניין זה את הצעת הוועדה לכלול באתר משרד המשפטים הבהרה לציבור או לאותם אנשים מקימי החברה שישתמשו בדרכי האימות החדשות כי ביטול החובה לאמת חתימה על ידי עורך דין אינה מבטלת את חשיבות ההתייעצות עם גורם מקצועי. אדם שבא לפתוח עסק, כדאי תמיד שישמע מאנשי מקצוע, גם אם הוא לא צריך אותם לצורך החתימה עצמה בהתאם לנסיבות. להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית כנוסח הוועדה. זה חוק טוב, זו יוזמה טובה. אני משבח את משרד המשפטים ואת העומד בראשו השר אבי ניסנקורן על היוזמה הזאת, שבעצם מייעלת, מפחיתה רגולציה ומעמידה את ישראל בשורת המדינות המתקדמות. תודה רבה. ברשותך, כדי לחסוך אחר כך, אני רוצה להודות להנהלת הוועדה בראשות אסף ולעו"ד תמי סלע, שכבר לא נמצאת כאן כרגע, שליוותה אותנו בכל הליכי החקיקה. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך. להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות. כן הוגשו בקשות רשות דיבור. אני אתחיל לקרוא את הרשימה: בקשת דיבור ראשונה, חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת אלי אבידר, לרשותך חמש דקות. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע האחרון הופעל מכבש לחצים על מנהלי בתי חולים כדי שיביעו תמיכה בסגר. נתניהו סחט את המצוקה של חלקם לסיוע כדי לגרור אותם לתמוך בסגר, למרות שברור שהסגר רק יגדיל את התחלואה והעומס. ויש את אלה שיצאו ידי חובה – הם אמרו: יש עומס בבתי החולים, אבל סגר זו החלטה פוליטית. לא היה להם אומץ להגיד את האמת. חברותיי וחברי הכנסת, יולי אדלשטיין צריך להתחיל לארוז. הוא הצהיר עם כניסתו לתפקיד שסגר הוא הכלי האחרון של הממשלה, וברור שסגר יגדיל משמעותית את התחלואה, והכישלון חרות לו על המצח. הוא לא עמד בלחץ. הוא צריך ללכת הביתה. ולצידו יש את פרופ' גמזו, שפרץ לחיינו עם מופע לפנתיאון: אני אנווט. אני אחליט. הציבור, שכבר נפל עם כמה מתחזים לאחרונה, אפילו הכתיר אותו לראש ממשלה. גמזו צריך ללכת הביתה, לאחר שהציע להציג מתווה להפגנות. גמזו לא עמד בלחץ של נתניהו, אבל אין לו מושג מה יעשה לו ציבור שוחרי הדמוקרטיה כשפוגעים לו בזכות להפגין. כוכב ראשי בטרגדיה הוא בני גנץ, שסירב להיפגש עם 300 אנשי רפואה שביקשו להסביר לו למה סגר הרסני. ולקרוא ציטוטים שלו מישיבת הממשלה ולא להאמין: תומך במודל סגר שיאפשר עבודה של 30% במגזר הפרטי תוך מתן פיצוי; במערכה הזאת, הוא אמר, צריך לתת לשיקולים הבריאותיים להוביל. גנץ חושב שמישהו קונה את ההצגה הזאת. העם דורש תשובה: מה יש לנתניהו עליך, בני? חברותיי וחברי הכנסת, עלות שבוע של סגר למשק הישראלי היא 5 מיליארד שקל. סגר יעלה גם את התחלואה וגם את העומס בבתי החולים. מדוע לא לתת 2 מיליארד שקל לבתי החולים כדי שיטפלו בעומס? כי נתניהו רוצה סגר. לא מעניינת אותו הקורונה. הוא רוצה בחירות כשכולנו בסגר, ללא הפגנות, ולברוח ממשפט. גברתי היושבת-ראש, נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים. ואנחנו לא נרים ידיים, כי לא נולד האיש שיעצור את המחאה. מי שהחליט לשנות את צבעי הדגל שלו ללבן – שיתעשת, ומהר. אנחנו נמשיך להפגין, גם בסגר, עד שנתניהו יתפטר. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. אם כך, אנחנו עוברים – אלא אם כן יעקב אשר רוצה להשיב? לא, ולכן, אנחנו נעבור להצבעה. מיקי לוי, אתה רוצה להצביע מפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה. להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות. אנחנו מצביעים על הצעת חוק החברות (תיקון מס' 34), התש"ף–2020, בקריאה שנייה. נא להצביע. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 7 בעד סעיף 1 – 4 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 התקבל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ארבעה בעד, אין נגד. להצבעה זו אני מוסיפה את חבר הכנסת אבידר – בעד; סעיד אלחרומי – בעד; מיקי לוי – בעד; בוסו – בעד; יעקב אשר – בעד; אוסאמה סעדי – בעד. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני לא נכחתי בהצבעה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עשרה קולות בעד, אפס נגד. ההצעה עברה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד החוק – 4 נגד – אין נמנעים – אין חוק החברות (תיקון מס' 34), התש"ף–2020 נתקבל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לנו ארבעה בעד, אין נגד. חבר הכנסת אבידר, בעד או נגד? בעד; מיקי לוי – בעד; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – בעד; משה ארבל – בעד; יעקב אשר – בעד; חבר הכנסת בוסו – בעד; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – בעד. 11 קולות בעד, אפס נגד. ההצעה עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 10), התש"ף–2020 << הצח >> [מס' כ/849; דברי הכנסת, חוב' כ"ד, ישיבה 71; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 10), התש"ף–2020, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, שוב, הצעת חוק חברתית. אני לא שומע את עצמי. זה חלש מאוד. אפשר להתחיל? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שומעים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אחת – אבידר, שומע? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא טוב לסרט. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> זה לא טוב לסרט. אבידר אומר שזה לא טוב, ירדנה אומרת שזה טוב – ירדנה קובעת. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת הצעת חוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, שוב הצעת חוק חברתית מהמעלה הראשונה, שעושה צדק, מפחיתה רגולציה – הצעת החוק חוזי הביטוח (תיקון מס' 10), התש"ף, הצעת חוק פרטית, כמובן, של חבריי חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול. הצעת החוק מדברת על כך שכדי להימנע ממצב שבו תגמולי ביטוח חיים אינם מגיעים ליעדם כשהם משולמים, או שמגיעים ליעדם באופן שאינו מהיר ויעיל – בדרך כלל כשאתה עושה ביטוח, אתה משלם בזמן, הכול יורד בזמן; כשאתה אמור לקבל את הפיצוי, זה מתחיל להיות מסובך: שלחנו לך לפה, נשלח לך לשם, עוד חודשיים, עוד שלושה. כדי שיגיעו ליעדם באופן מהיר ויעיל, מוצע לקבוע ברירת מחדל שלפיה אם מבוטח או מוטב זכאי לקבל תגמולי ביטוח, חברת הביטוח תעביר לו את תגמולי הביטוח באמצעות העברה – אוסאמה, אני מחליף אותך במישהו חליפי אחר, כי אתה מפריע לי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט) << דובר_המשך >> אוסאמה, יש לך מעמד כיושב-ראש ועדה חליפי, אז אני מבקש: שמור על המעמד שלך. מוצע לקבוע ברירת מחדל שלפיה אם מבוטח או מוטב זכאי לקבל תגמולי ביטוח, חברת הביטוח תעביר לו את תגמולי הביטוח באמצעות העברה בנקאית. ברירת מחדל זו היא הדרך הפשוטה והיעילה ביותר להעברת תגמולי הביטוח. כמובן שמבוטח או מוטב יהיה רשאי לשנות את ברירת המחדל – אבל הוא ישנה ולא החברה – ולבחור ולקבל את תגמולי הביטוח בדרך אחרת. לפי המוצע, ההוראה האמורה תימנה עם ההוראות בחוק חוזי הביטוח שחברות הביטוח אינן יכולות להתנות עליהן אלא לטובת המבוטח או המוטב. ההצעה אושרה פה אחד ואין לה הסתייגויות. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה והשנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני מודה ליועץ המשפטי של הוועדה עו"ד אלעזר שטרן על ריכוז הנושא המשפטי וקידום החוק. אלעזר שטרן – גם טוב. כולם טובים. ערב ראש השנה כולנו טובים. אני רוצה לומר, גברתי היושבת-ראש, שתמיד אנחנו, חברי הכנסת החרדים, מתמודדים כל היום עם זה שמנסים לייחס לנו: אתם דואגים רק סקטוריאלית – לא אתה, אלי, לא אתה. לא אתה. אתה לא אומר את זה, אחרים אומרים, נכון, השרה? אנחנו שומעים את זה כל הזמן, שחברי כנסת או אנשים חרדים דואגים רק לסקטור שלהם. גברתי מזכירת הכנסת, רק בחודש האחרון העליתי פה כמה וכמה הצעות חוק מעבר לקורונה, מעבר לתקנות, הצעות חוק חברתיות אחד לאחת של חברי הכנסת, גם של ש"ס, גם של יהדות התורה, גם עבדכם הנאמן – הצעות חוק חברתיות, טובות, מועילות, עם הסתכלות רחבה על כולם. זו ההזדמנות שלנו. כולנו בני עם אחד, מדינה אחת. כל אחד חייב בדין ערבות אחד לשני, אז שיפסיקו, מה שנקרא, כשאנחנו כן מייצגים דברים, שקרובים גם לליבנו, להגיד שכל זה רק מה שמעניין אותנו; ממש לא, והפרוטוקולים של הכנסת יוכיחו. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות ולא הוגשו בקשות דיבור, ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להרים ידיים. כבר אפנה אליכם לשמוע את עמדתכם. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–3 – 3 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שלושה קולות בעד, אפס נגד. להצבעה הזאת אני מצרפת את חבר הכנסת אבידר – בעד; חבר הכנסת לוי – בעד; סעיד אלחרומי – בעד; אחמד טיבי – בעד; סעדי – בעד; יעקב אשר – בעד; משה ארבל – בעד; ומשה אבוטבול – בעד. אני מוסיפה להצבעה. 11 חברי כנסת בעד, אפס נגד. ההצעה עברה בקריאה שנייה. נעבור לקריאה שלישית. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 10 בעד החוק – 4 נגד – אין נמנעים – אין הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 10), התש"ף–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ארבעה בעד, אין מתנגדים להצעה. אני מוסיפה את הקול של חבר הכנסת לוי – בעד; חבר הכנסת אבידר – בעד; חבר הכנסת אלחרומי – בעד; חבר הכנסת טיבי – בעד; חבר הכנסת סגן השר יצחק כהן – בעד; משה ארבל – בעד; יעקב אשר – בעד; משה אבוטבול – בעד; אוסאמה סעדי – בעד. 14 בעד, אפס נגד. אני מכריזה כי ההצעה עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מזמינה את חבר הכנסת משה אבוטבול, מיוזמי החוק, לבוא ולברך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כנסת נכבדה, גברתי היושבת-ראש, אני חייב לומר שבשבילי זה יום שמח ומרגש מאוד, לראות שהצעת חוק חשובה וחברתית מאוד מאוד – שאנחנו כתנועת ש"ס מקפידים הרבה לחשוב על יוזמות ורעיונות וחוקים כיצד לעזור לאותו אזרח שמתקשה בביורוקרטיה שנכפתה עליו. אני רוצה לשמוח יחד איתכם שחוק תגמולי הביטוח עבר בקריאה שנייה ושלישית, ברוך השם, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, חוק חברתי שבאמת יעזור להרבה אנשים שצריכים את העזרה הזאת ויקבלו את הכסף שלהם חזרה. אני רוצה להודות לכמה גורמים שבזכותם יש את החוק: כמובן לידידי, ידיד נפשי, חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאלי, שהוא בעצם יוזם החוק. אני כמובן הצטרפתי לחוק, אבל החוק הוא ודאי פרי מעשי ידיו הטובים, אז להודות לו, לחבר הכנסת; להודות גם לעו"ד עקיבא חופי, שעושה את העבודה המשפטית בלשכה של הרב מלכיאלי. אני רוצה להודות גם ליושב-ראש ועדת השרים לחקיקה שר המשפטים אבי ניסנקורן, שעשה עבודה נהדרת ביד רמה בתוך הוועדה שם כשר המשפטים. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת הרב יעקב אשר, שפועל רבות לקידום חוקים קלאסיים וחברתיים. תודה רבה לו. תודה רבה גם – נמצא לצידו סגן שר האוצר, שעוזר לנו במלאכה שם מתוך משרד האוצר. אני רוצה להודות גם ליועץ המשפטי של הוועדה מר אלעזר שטרן, שבאמת פועל בנושא הזה מתוך הוועדה, וכמובן ליושב-ראש רשות שוק ההון מר משה ברקת, שגם פעל בעניין, ולסגנו אוהד מעודי. אני שמח שבנושא הזה מתקדמים חוקים, וזה חוק אחד מני רבים שיבואו, כמו חוק הפקס שנמצא לפתחנו, גברתי היושבת-ראש. גם זה ייתן מענה להרבה אנשים. אני מקווה שזה יעבור השבוע או בתחילת השבוע הבא בוועדת המדע, ונוכל לחגוג עם חוק נוסף למען המדינה והנזקקים. דבר אחרון שאני רוצה לומר, ברוח הדברים שאמר יושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת הרב אשר – הוא דיבר על הנושא של העולם החרדי. אני רוצה רק להזכיר לכולם – ובזה אני מסיים – שאת החוק של חגורת בטיחות, שהיום כולם מקיימים, שהציל רבבות אנשים מתאונות דרכים, מי שעשה את החוק הזה הלוא הוא הרב יהודה אברמוביץ', שהיה חבר כנסת מסיעה חרדית, מיהדות התורה, והיום נהנים מהפרי של אותו חוק. כלומר, צריך לדעת שחברי הכנסת החרדים – לא רק בחוקים שקשורים לעולם הדת אלא גם לעולם החברה, לעולם הבטיחות, וזה אחד החוקים שמוכיחים את זה. באמת תודה ליוזם החוק שאני שותף לו, הרב מלכיאלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך. << הצח >> הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תוספת למענק לעובד בעד עבודה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1360).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נעבור להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תוספת למענק לעובד בעד עבודה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה, בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר יצחק כהן. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תוספת למענק לעובד בעד עבודה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה), התש"ף–2020, מס' 1360. הצעת החוק שבפניכם כוללת תיקון בשני חוקים: בתיקון לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים – מה שנקרא מענק עבודה – התשס"ח–2007, מוצע לעגן זכאות לתוספת בשיעור של 67% למענק העבודה. התוספת נועדה לתת תמריץ לעבודה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ובתוך כך לסייע לאותם עובדים בעלי שכר נמוך אשר עבדו בתקופה שלאחר התפרצות הנגיף, וזאת בהמשך לתיקון חוק-יסוד: משק המדינה בעניין זה. גברתי היושבת-ראש, מוצע שתינתן תוספת בעד כל חודש מהחודשים אפריל עד דצמבר של שנת 2020 שבעדו זכאי אותו עובד למענק. סכום התוספת לתקופה זו לא יפחת מ-1,000 שקלים. עוד מוצע, גברתי, לקבוע כי עוד במהלך חודש זה – ספטמבר – תשולם מקדמה על התוספת בשיעור 25% מהמענק שלו זכאי עובד לשנת 2019. סכום המקדמה לא יפחת מ-500 שקלים חדשים. בתיקון לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, מוצע להקל על עוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים ולקבוע שהוא יהיה זכאי למענק סיוע בעד חודשי הזכאות מאי-יוני 2020, גם אם ההפחתה במחזור עסקאותיו כאמור אינה מגיעה ל-40%, ובלבד שהיא עולה על 25% ממחזור עסקאותיו בתקופה המקבילה לפני התפרצות הנגיף. חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעביר אותה לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, סגן השר יצחק כהן. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. הדובר הראשון, ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת אליהו חסיד – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, תרצה לעלות? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן, בטח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, שלושה עונשי מאסר עולם נגזרו על הרוצח השפל עמירם בן אוליאל. זה לא יחזיר לחיים את סעד וריהאם, ההורים, ולא את התינוק עלי, לא יחזיר אותם לאחמד, הבן, שנפצע קשה כאשר הם נשרפו חיים על ידי בן בליעל, או יותר מאחד. הפשע הזה היה תולדה של הסתה, וההסתה הזאת הגיעה גם מפוליטיקאים מכהנים, שעכשיו רוחצים בניקיון כפיהם כאילו ידיהם לא שפכו את הדם הזה. הן כן שפכו. ידיהם מגואלות בדם. טוב שהם נשלחו למאסר עולם, אבל ההסתה לא נגמרה והפגיעה בעם הפלסטיני לא נגמרה. ההתנחלויות מעמיקות, ומישהו עושה fake peace, fake peace – שלום כוזב עם מדינות המפרץ, כאילו היה סכסוך שם או מלחמה. Peace, שלום, סלאם, עושים אחרי סכסוך דמים, מלחמה, שדה מלחמה. גבול משותף שהיה עליו סכסוך ומלחמה וקרבות? זה לא המצב. ולכן, זה מעקף, bypass של העניין הפלסטיני, ונתניהו מתגאה: עשיתי הסכמי שלום ונורמליזציה בלי לוותר לפלסטינים. הכוונה – הכיבוש נשאר אותו דבר וההתנחלויות ממשיכות. ברשותכם, אני רוצה לדבר על הצעד הדרקוני, השגוי, המפלה, ששר הפנים אריה דרעי יזם – כמובן שמאחוריו שירותי הביטחון – נגד עו"ד סלאח חמורי. הוא העורך דין של (אומר בערבית: ארגון א-דמיר.) הוא פעיל פלסטיני, נאבק למען הצדק, נאבק למען בני עמו – – – אני מכיר את פועלו, אני מכיר את הרדיפה של הכיבוש נגדו. הוא נעצר גם לאחר מכן שבע שנים במעצר מינהלי, ועכשיו שר הפנים רוצה לבטל לו את תעודת הזהות ולסלק אותו מירושלים. ירושלים היא העיר שלו (חוזר על הדברים בערבית,) והכיבוש משתמש באמצעים דרקוניים כדי לפגוע במאבק הפלסטיני הלגיטימי נגד הכיבוש, נגד העושק. אני תומך במאבק הזה, ואנחנו ברשימה המשותפת תומכים ונעמוד לצידו ולצד רבים שהם קורבנות של המדיניות הזאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אחמד טיבי. חשוב אולי לציין שלפחות התכוננו יחסים. לא היו יחסים לפני כן בגלל החרם ועכשיו מתירים את זה, אז אפשר לפעמים גם לברך. נעבור לדוברת הבאה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נמצאת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נמצא; חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נמצאת; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נמצא; חבר הכנסת עוזי דיין – אינו נמצא; חבר הכנסת אוריאל בוסו – הוא יצא? אינו נמצא. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בעוד כמה ימים המדינה תיכנס לסגר כללי, והפעם הממשלה החליטה כבר על שלושה שבועות. כאן אנחנו אמורים להתכונן לכל התוצאות של הסגר הקודם ולכל הסוגיות שהתמודדנו איתן באפריל, בעיקר האוכלוסיות החלשות. אני כאן אדבר על אוכלוסיות וכפרים שלמים שאין בהם מקומות לקנות את המצרכים הבסיסיים. בית מרקחת אי-אפשר למצוא בכפר ואדי א-נעם, ולכן תושבי הכפרים האלה, הכפרים הלא-מוכרים בנגב, יצטרכו להגיע לערים וליישובים, ליישובי הקבע, ומן הסתם נחזור על אותו סיפור של קנסות לתושבים האלה בגלל שהם הפרו את הסגר שהממשלה הכריזה עליו. ככה ייענשו פעמיים האנשים האלה: פעם אחת שהם נכנסים לסגר למרות שאין שם הדבקה – אם אנחנו מסתכלים על רשימת הערים האדומות, אנחנו נגלה שבכפרים הלא-מוכרים בנגב, ברוב הכפרים בנגב, אין כמויות של נדבקים, והם סתם נכנסים, בגלל שיקולים פוליטיים של הממשלה. היא לא יכלה להחליט על ערים אדומות, לא יכלה להחליט בגלל סיבות פוליטיות, והיא מענישה את כלל אזרחי ישראל; פעם שנייה הם ייענשו אם הם יצאו מהכפרים שלהם כי אין שם בתי מרקחת, אין סופרמרקטים, אין כלום. כל מה שקם שם נהרס, ואם הם יגיעו לכביש הראשי ולכבישים הראשיים, הם ישלמו את המחיר וישלמו את הקנסות. ולכן אני מתריע מכאן, לפני שאנחנו נכנסים לסגר, שצריך להביא בחשבון אוכלוסיות רבות במדינה, גם בכפרים הלא-מוכרים, אבל גם ביישובים מרוחקים בפריפריה, שיצטרכו להגיע למרכזי הערים כדי להצטייד במצרכים חיוניים ובמצרכים בסיסיים. צריך להנחות את המשטרה להתחשב בעובדה הזאת, שהאנשים האלה, ב-21 יום – זה לא שבוע וזה לא יומיים-שלושה; 21 יום אי-אפשר שהם יחזיקו מעמד תחת סגר כללי. מבחינה עקרונית אני חושב שזו טעות, טעות מאוד גדולה, להיכנס לסגר ולהטיל סגר כללי, כי כבר ניסינו. ואנחנו נצא מהסגר הזה, גברתי היושבת-ראש, ולצערי הרב אנחנו נחזור על אותו סיפור עם תחילת החורף. למה? כי אין החלטה לאכוף את החלטות הממשלה אפילו על החזקים. החזקים מתנהלים כאילו כלום לא קרה – גם אצלנו בחברה הערבית, חתונות, וגם במקומות אחרים – ובסופו של דבר כלל אזרחי המדינה משלמים את המחיר. אנחנו כולנו תקווה שנעבור את 21 הימים בשלום, אבל תחשבו על החלשים. החלשים האלה, לא צריך להעניש אותם פעמיים. תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לדובר הבא, חבר הכנסת אוריאל בוסו. לרשותך עד שלוש דקות. לאחר מכן – חבר הכנסת מיקי לוי. לאחר מכן – חבר הכנסת חמד עמאר. בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, ביום שישי מדינת ישראל נכנסת לסגר. לחלק מהאנשים המילה "סגר" מדברת יותר, מדברת פחות, אבל ללא ספק יש לה משמעות אדירה, כל אחד בתחומו. אני רוצה לדבר דווקא על העסקים, אלה שלא נמצאים בכותרות של משרד האוצר וועדת הכספים, אלא שנמצאים בחלק שנמצא מאחורי התמונה. תמיד יש את אלה שנמצאים לפני העץ ויש את אלה שמאחורי העץ. אפילו הסגר של השבועיים הללו בעיר בני ברק, שהוגדרה כאדומה, משעה 19:00, הפדיון של העסקים שם בתקופת החגים – מי שמכיר את אופי החיים למשל בבני ברק, שמשעה 19:00 העיר מתעוררת, כשיוצאים האברכים מהכוללים – לפחות 50% מהפדיון שלהם נמצא משעה 19:00. ואני אדבר על עוד עסקים שנמצאים – למשל משווקי ארבעת המינים, מוכרי הסכך, אלו שכל השנה מתפרנסים חצי שנה מארבעת המינים וסכך וחצי שנה ממצות. וזה לא שחצי שנה הם יושבים רגל על רגל; הם הולכים וקוטפים, אורזים ודואגים לכל הלוגיסטיקה מסביב ומחכים לתקופה הזאת. והם לא נמצאים – אין להם לובי ואין להם קו מסוים שמשרד האוצר יכול להגדיר אותם שאפשר לתת להם פיצוי. גברתי השרה מכירה את אורח החיים הזה, ובטח הפניות שאת מקבלת, גם על אפשרות של המעבר, מה יעשו בתקופת הסגר, מערב ראש השנה; אורח החיים בין ראש השנה ליום הכיפורים, ולאחר מכן חג הסוכות – איך ימכרו? וההפסדים הם נוראיים. ישנם עסקים, למשל רשתות שיווק, מוכרים בגדים, 20, 25 חנויות, אבל למשל בבני ברק יש להם חנות שבתקופה הזאת יש לה הפסדים של מאות אלפי שקלים, אבל מסתכלים עליהם כרשת אחת גדולה. לכן אני העברתי בקשה, ואני מבקש לדון בנושא הזה. אני מבקש משר האוצר שישכילו להבין ולשקול את האפשרות, כי עסקים ששרדו בסגר ראשון לא ישרדו בסגר השני. צריך לתת למשל את האפשרות של מתן מקדמה – לא רק לאחר הסגר לתת את הכסף, אלא לתת מקדמה לפי מה שניתן בסגר הראשון. רק כך אולי יצליחו לשרוד – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא צריך סגר. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> – – יצליחו לשרוד בסגר השני ולא יתמוטטו. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לדובר הבא – חבר הכנסת מיקי לוי. לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אדוני סגן שר האוצר, גברתי השרה, חברי הכנסת, היום בבוקר קיימנו את ישיבת השדולה לטובת העיר אילת. כל דובריה דיברו על האי-צורך לקיים סגר בעיר אילת, שבה רק אתמול זוהו תשעה חולי קורונה. בסגר הכללי יש שכונה אחת, שגם בשכונה הזאת זיהו כמה חולים. להטיל בימים אלה סגר על כל מדינת ישראל זה טמטום, אין לי מילה אחרת להגיד את זה. הקורונה נמצאת, וצריך ללמוד איך לחיות בצד הקורונה. צריך לחנך, צריך לאכוף, צריך לבטל אירועים מסוימים – והמשטרה עושה את זה; אני רואה אותה מפזרת חתונות. אם מדינת ישראל, ממשלת ישראל, תסגור את העיר אילת בשלושת השבועות הקרובים, זהו הפסד של כמעט 800 מיליון שקלים לבתי המלון ולעסקים בעיר אילת. העיר אילת, שרוב תושביה נסמכים על עבודה בענף התיירות, תקרוס. קריסת העיר אילת תהיה על מצפונה של ממשלת ישראל ועל מצפונו של ראש הממשלה. לעיר אילת מוביל כביש אחד. היה אפשר להקים שני מחסומים, לבדוק את המגיעים לעיר אילת, אפילו בבדיקה מהירה, שיכולה לזהות בכ-85% אם נדבקים או לא, להציג ואוצ'ר, הזמנה לבית המלון, ולתת לנופשים לנסוע לכיוון העיר אילת. סגר על העיר אילת לעת הזאת הוא אסון לעיר. שלחתי מכתבים גם לוועדת החריגים, ואני מחתים גם חברי כנסת על עצומה נגד סגר על העיר אילת. הערב מתקיימת ועדת חריגים. ביקשתי משר התיירות להופיע בפני ועדת החריגים, כי לא מאפשרים לחברי כנסת מהשורה להופיע בפני הוועדה ולטעון את טיעוניה של העיר אילת. זה לא רק העיר אילת והענף, זה התושבים, הקריסה החברתית שלהם, הקריסה הכלכלית שלהם. לכן אני גם מבקש מחברי ועדת החריגים לפטור את העיר אילת מסגר. יש תוכנית מוסדרת של ראש העיר מאיר הלוי איך ניתן לבדוק את כל הבאים בשערי העיר אילת ולהבטיח שחולי קורונה לא ייכנסו. הרי זה טמטום לאפשר לנסוע לנפוש באיי יוון, ולנפוש בעיר אילת – אסור. אני מבקש בכל לשון של בקשה, אני מתחנן. אולי נקרא לעיר אילת אילתוס והיא תהפוך לאחד מאיי יוון כדי לרצות את הממשלה הזאת ולפתוח את העיר אילת לתיירות ולא לגדוע את ענף התיירות. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. אני מזמינה את חבר הכנסת חמד עמאר. לרשותך עד שלוש דקות. חבר'ה, נא להחליש בבקשה את הקול בטלפונים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול תודה שאפשרת לי לדבר עכשיו. אנחנו ניכנס לסגר ביום שישי, סגר מיותר – סגר מיותר שיכול רק לעשות נזקים. אני חושב שאנחנו המדינה היחידה מבין המדינות המפותחות שתיכנס לסגר פעם שנייה ותגרום למאות אלפים לצאת לחל"ת, חופשה ללא תשלום. אני אומר לכם, מאות אלפים מהם יהיו אחרי זה מובטלים. נגרום לעסקים קטנים, שרק עכשיו התחילו לנשום, לווידוא הריגה, ממש וידוא הריגה, שיקרסו ולא יחזרו לעבוד לעולם. בתקופה הקשה הזאת אנחנו, ממשלת ישראל, מחליטים על סגר בגלל לחצים פוליטיים. הרי בהחלטה כתוב: הסקטור הפרטי יכול לעבוד, אבל בלי קבלת קהל. תארו לעצמכם, רופא שיניים – כי הוא סקטור פרטי – יכול לעבוד, אבל אסור לו לקבל קהל; מוסכניק – יש לו מוסך, המוסך שלו יכול לעבוד, אבל בלי לקבל קהל. אפילו כשבאים להחליט, מחליטים החלטה מטומטמת, לא החלטה שהציבור יכול לעמוד בה. ראש הממשלה וראש הממשלה הרזרבי, שנשאר כאן בארץ, שניהם נכשלו. גם 36 שרים שנמצאים בממשלה ועוד כמה סגני שרים נכשלו. צריכים לשים את המפתחות, לבקש סליחה מהקהל, מהציבור, מהאזרחים, להגיד להם "נכשלנו" וללכת הביתה, כי מי שנכשל לא יכול להמשיך בתפקיד שלו. תארו לעצמכם שהממשלה הזאת הייתה מנהלת חברה פרטית – מה היה קורה עם אותה חברה פרטית? היא הייתה קורסת. הבעלים של אותה חברה היו שולחים הביתה את האנשים האלה. אנחנו הבעלים של החברה, אנחנו האזרחים, ואנחנו צריכים לשלוח אותם הביתה. מספיק עם הניהול הזה, זה ניהול של אנשים מתחילים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חבר הכנסת מסיעתך אומר – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מילת סיכום, בבקשה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הממשלה, אם הייתה – – – חותמת הסכם שלום עם ההוצאה לפועל. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מאמין שכן, אבל אנחנו לא חברה פרטית, אנחנו מדינה. מדינה צריך לנהל, מדינה צריך להוביל. מנהיג צריך להוביל, לא להיות מובל על ידי לחצים פוליטיים. מי שמובל, צריך להוביל אותו הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת חמד עמאר. הדובר האחרון – חבר הכנסת אלכס קושניר. בבקשה, לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני קודם כול מודה לך על שנתת לי את ההזדמנות לדבר. אני חושב שמאוד תתחברי למה שאני הולך להגיד עכשיו. את זוכרת, כשהשתחררנו מהצבא היה מושג כזה של עבודה מועדפת – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אז גם היום זה קיים. פתחתי את האתר של הביטוח הלאומי כדי לקרוא על איזה עבודות מדובר: חקלאות, משתלות, טיפול בבעלי חיים, אריזה ומיון תוצרת חקלאית, בתי מלון, בתי הארחה, אכסניות נוער – שזה מלצרים, חדרנים, טבחים וכל החבר'ה האלה – ספינות נוסעים, מפעלים, בתי מלאכה, מוסכים, סדנאות. הרבה מאוד תחומים. מה קרה בתקופת הקורונה? הרבה מהחבר'ה האלה נשארו ללא עבודה, כי עסקים נסגרו. בחוק הביטוח הלאומי כתוב שכדי לקבל את המענק, שהוא יחסית יפה, 9,722 שקלים, צריך שהחייל יעבוד שישה חודשים בפרק זמן של שנתיים. בגלל המצב שבו אנחנו נמצאים הרבה חבר'ה יצאו לאבטלה ולחל"ת וכנראה לא יעמדו בתנאי הזה. אנחנו מבקשים לשנות את החוק ולתת להם את האופציה כן לקבל את המענק. השבוע הגשתי שאילתה דחופה לשר הרווחה, אבל השאילתה שלי לא התקבלה. אני לא באמת מבין מה סדר העדיפויות כאן מבחינת השאילתות, אבל אני רוצה לומר שאנחנו נמשיך להילחם עד שהחוק הזה ישונה. אני מאוד מקווה שכל חברי הכנסת, לא קשור לאופוזיציה או קואליציה, יצטרפו אליי כדי שהחוק הזה ישונה. הבעיה היא שצריך חוק ממשלתי. אני פונה מכאן לנציגי הממשלה – גברתי השרה, אני מבקש ממך לפעול למען העניין הזה, לשנות את חוק הביטוח הלאומי, כדי לתת לחיילים המשוחררים שהיום עובדים בעבודה מועדפת עוד פרק זמן קצר מעבר לשנתיים כדי שיספיקו לעבוד ולקבל את המענק שכל כך מגיע להם. הם פונים כרגע לביטוח הלאומי – כמובן מקבלים תשובה שלילית. אנא מכם, חברי ממשלה, בואו תצטרפו לזה, בואו נעשה את השינוי הזה. אני חושב שזה קונסנזוס. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. סגן השר, האם תרצה להשיב על ההצעה? לא. לכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק להגדלת שיעור השתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תוספת למענק עובד בעד עבודה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה), התש"ף–2020. אני קוראת לכם להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להגדלת שיעור השתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תוספת למענק עובד בעד עבודה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה), התש"ף–2020, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים. אני מוסיפה להצבעה – חבר הכנסת לוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת עמאר? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת אלחרומי? << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעד. חבר הכנסת טיבי – אתה במקום. חבר הכנסת ווליד טאהא; חבר הכנסת משה ארבל; חבר הכנסת יעקב מרגי. אני מוסיפה שישה בעד, ולכן 13 בעד, אין מתנגדים. ההצעה עברה בקריאה ראשונה, וההצעה עוברת לוועדת הכספים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 48), התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הכנסת; מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מאיר כהן, ג'אבר עסאקלה וינון אזולאי בנושא: פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר בסכנה בשל בעיות תקציביות ברשויות המקומיות; מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אנדרי קוז'ינוב, אלכס קושניר ומיכל וונש בנושא: דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על עלייה בשיעור המשתתפים בכוח העבודה לאחר גיל פרישה, בייחוד בקרב עולים חדשים. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1361).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אנחנו נעבור להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה, בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר יצחק כהן. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. הצעת חוק התייעלות כלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התש"ף–2020. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ההתחשבנות של קופות החולים עם בתי החולים נערכת בבסיסה לפי פרמטרים של היקף שירותי הבריאות הנצרכים על ידי הקופה בכל בית חולים ומחירו של כל שירות כפי שמפורסם במחירון של משרד הבריאות. מכיוון שלקופות החולים יש יכולת מועטה לשלוט בכמויות של השירותים הניתנים לחבריהן בבתי החולים, ולאור מבנה התמריצים הכלכליים הקיים במערכת, הרי שבהיעדר הסדר חקיקתי קיים חשש שתהיה נטייה לגידול מתמיד בכמויות, וממילא לגידול מתמיד בהוצאות הקופות לשירותי בריאות הנרכשים בבתי החולים. כדי למנוע גידול בלתי מבוקר בהוצאות הקופות לשירותים הנרכשים בבתי החולים הוחל במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), התשנ"ז–1997, הסדר התחשבנות בין קופות החולים ובין בתי החולים הכלליים המבוסס על תקרות צריכה. עיקרו של ההסדר היה בקביעתן של תקרות צריכה של כל קופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בהתבסס על היקף הרכישה בפועל של אותה קופה באותו בית חולים ערב קביעת ההסדר. במסגרת ההסדרים שבאו לאחר מכן ונקבעו אף הם בחקיקה ראשית נוסף רכיב רצפות הצריכה, שמטרתו הייתה הבטחת יציבות פיננסית לבתי החולים, וכן הסדרים נוספים שנועדו לסייע ליעילות ואיתנות המערכת. על פי ההסדרים שנקבעו לעניין זה במהלך השנים, גברתי היושבת-ראש, רכישה של שירותי בריאות בבית חולים מעבר לתקרת הצריכה שנקבעה בחוק נעשית במחיר מופחת. כך נוצר תמריץ לבית החולים להימנע מהארכת משך האשפוז בו, ובמקביל לקופת החולים נוצר תמריץ שלא לעשות שימוש יתר ברכש שירותים בבית החולים בשל העלות המשולמת בעד כל שירות ושירות הנרכש גם מעבר לתקרת הצריכה. בדרך זו נוצר איזון שנועד להבטיח תשלום הוגן בעד רכש שירותי הבריאות בבתי החולים תוך שמירה על גידול מבוקר בהיקף הרכש בבית החולים. ההסדר האחרון לעניין זה, ד"ר טיבי, כפי שנקבע בפרק 17 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016, חל על שירותי בריאות ושירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי או בבית חולים פסיכיאטרי, לפי העניין, עד יום ג' בטבת תש"ף, 31 בדצמבר 2019. מכאן הצורך להאריך הסדר זה כך שיחול גם על שירותי בריאות ושירותי אשפוז פסיכיאטריים שנרכשו בשנת 2020. גברתי היושבת-ראש, ההסדר המוצע בהצעת חוק זו לשנת 2020 מבוסס על הסדר ההתחשבנות שנקבע בחוק העיקרי, תוך עדכון תקרות הצריכה של כל קופות החולים בכל בתי החולים בשנת 2020, בשיעור נוסף של 0.667% מעבר לעדכונים הקבועים בחוק, מה שיביא לתוספת תקציב לבתי החולים, וכן עריכת תיקונים הנדרשים בשל התפרצות והתפשטות נגיף הקורונה ושינויי צריכת שירותי הבריאות הנגזרים ממצב זה. בעקבות הקורונה, ולנוכח הפסקת הפעילות האלקטיבית בבתי החולים למשך זמנים ממושכים, נוצרה פגיעה כלכלית בעקבות אובדן ההכנסות מקופות החולים, בעיקר בבתי החולים הקטנים. החוק הנוכחי נועד לפתור מצב זה על ידי הבטחת הכנסה לבתי החולים של 100% לפחות מסך ההתחשבנות הכוללת לשנת 2019, ומנגד – הבטחה לקופות החולים שסך ההוצאה הכוללת בשנת 2020 לא תעלה על 101.5% מההוצאה בשנת 2019, כך שייווצרו ודאות והגנה על האיתנות הפיננסית של הגופים השונים במערכת הבריאות. חבריי חברי הכנסת, זה חשוב מאוד, נדרש מאוד. אבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעביר אותה לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, סגן השר, ואנחנו נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת אליהו חסיד – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח. חבר הכנסת חמד עמאר, לרשותך עד שלוש דקות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> איזה מספר – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לאחר מכן – תמר זנדברג, אחרי זה – ישראל אייכלר ולאחר מכן – יצחק פינדרוס. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני זמן מה הממשלה אישרה 11 מיליארד שקל, שהם בעצם התוספת לתקציב של 2020, ובתוך האישור הזה היה רשום שם: העצמת היישוב הדרוזי והצ'רקסי. עשיתי בדיקה קטנה וביררתי כמה כסף יקבלו הרשויות המקומיות הדרוזיות מתוך 11 מיליארד שקל. התברר לי שזה 50 מיליון שקל. כולנו יודעים שהרשויות המקומיות הדרוזיות מסתמכות על תוכניות חומש, ותוכנית החומש האחרונה הסתיימה בסוף שנת 2019, ובעצם הרשויות המקומיות הדרוזיות ללא תוכנית חומש, ואישור התקציב הזה של 50 מיליון היה אמור לתת להן פתרון לשנה שלמה. כאשר הרשויות המקומיות הדרוזיות יצאו למאבק – ואני הייתי שותף לאותו מאבק איתן – נחתם אז הסכם עם משרד ראש הממשלה, חתם עליו ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ונכתב בו שתוכנית החומש הבאה לא תרד מתוכנית החומש הקודמת. זה אומר מעל 2.2 מיליארד שקל. ואז דובר גם שתוקם ועדה שתדון בחוק קמיניץ, אבל אני עכשיו דן רק בתקציב. אם אנחנו מחלקים 2.2 מיליארד שקל, אמור לצאת למועצות המקומיות הדרוזיות יותר מ-440 מיליון שקל לשנה, וכאשר מאשרים להן עד סוף שנת 2020 רק 50 מיליון שקל, זה אומר שיקבלו קרוב ל-12% ממה שהובטח להם על ידי ראש הממשלה. אז קודם כול אני חושב שמתוך 11 מיליארד שקל, בשביל לסגור את הפערים ולהעצים את היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, צריך להוסיף לפחות חצי מיליארד שקל, לא 50 מיליון שקל, כי מהתחלת השנה לא הועברו לרשויות המקומיות הדרוזיות יותר מ-120 מיליון שקל. המועצות המקומיות הדרוזיות קורסות, ממש קורסות, גם עם נגיף הקורונה – יותר מחמישה יישובים דרוזיים נמצאים באדום, וזה אומר שהיישובים בהסגר משעה 19:00 עד הבוקר, ועכשיו מיום שישי ייכנסו להסגר כללי, וזה אומר שאנחנו גוזרים גזר דין מוות על הרשויות המקומיות הדרוזיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת חמד עמאר. חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה, לרשותך עד שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר – שהבאת לנו את החוק הזה – אנחנו עומדים, כפי שאמרו קודמיי, כמה ימים לפני תחילת סגר של שלושה ימים על מדינת ישראל. מביאים עכשיו חוק לפתור את הבעיה של התשלום של קופות החולים לבתי החולים בעיתות המשבר. המשבר הזה משתולל, למיטב ידיעתי – גילו לנו על זה כבר לפני חצי שנה במדינת ישראל ולפני שלושת רבעי שנה בעולם. את הנזקים שהסגר הזה יעשה יודעים כבר היום. אני לא מצליח להבין את ההתנהלות במשרד האוצר – יותר נכון, של שר האוצר. לא מצליח להבין את ההתנהלות הזאת. אתם יודעים שהולך להיות סגר – וגם השרים האחרים. אתם יודעים שהולכת להיות מצוקה לבעלי עסקים. יש כבר סגר לילי בכמה וכמה ערים כבר כמעט שבוע. עסקים שחיים על שעות הערב מתמוטטים; עסקים שחיים על כוח עבודה של הורים שהולכים לבתי ספר מתמוטטים. אנחנו יודעים מה הנזקים לכל אלה שנערכו לחגים, ויש בהחלטת ממשלה רק על דבר אחד: סגר. כל הבעיות, כל הדברים האלה – נפתור אחר כך. אי-אפשר בממשלה לקבל מראש החלטה איך יפתרו, מה יפתרו, לאיזה כיוון ילכו, איך יתמודדו עם הבעיות? למה אתם מביאים את הדברים באיחור של חצי שנה? למה אתם מביאים את הדברים באיחור של כמה חודשים? למה אתם מחכים שאנשים יתמוטטו ואז שואלים את עצמכם: למה אין אמון ושיתוף פעולה של הציבור? עדיין לא מאוחר לגמרי; בחלק מהדברים זה מאוחר. יש לכם עד יום שישי לקבל החלטות מושכלות, אדוני סגן שר האוצר, יחד עם אנשי המשרד – מי שנשאר שם, עם כל ההתפטרויות והמינויים שם – להביא תוכנית כלכלית לכל אותם עסקים. אתה יודע, אדוני סגן שר האוצר – אני לא מחדש לך – אתה יודע שיש מכירת ארבעת המינים, יש סוחרי ארבעת המינים? אתה יודע שהם יושבים בבית, אין להם שום מושג מה הולך להיות בשבועיים הקרובים? אף אחד לא עדכן אותם, אף אחד לא הודיע להם מה הולך להיות, מה הולך להיות עם הסחורה. אף אחד לא יודע. יש עסקים שמחכים חצי שנה לתקופת החגים. אף אחד לא אומר להם איך להיערך. עדיין לא מאוחר. תתעשתו, תכינו תוכנית אמיתית, תיתנו פתרונות לאנשים כדי שיוכלו להתפרנס, ואל תבואו אלינו בעוד חצי שנה, רגע לפני יציאה לפגרה, לנסות לפתור בעיה שיצרו לפני חצי שנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת פינדרוס. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב טסלר, חבר הכנסת טסלר, האם אתה מעוניין? יש לרשותך עד שלוש דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – מזל טוב. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אה, מזל טוב לרגל חיתוני בתך. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> תודה. בשמחות אצלכם. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, ערב כניסתי לכנסת עצר אותי יהודי שאני מאוד מעריך, יהודי מבוגר, ניצול שואה, ופנה אלי ביידיש: יענקל, אתה אומנם נכנס לשליחות ציבורית, אבל איך תיזהר מלשון הרע? הרי בפוליטיקה זה לא אפשרי. המשפט שלו, שהגיע ממקום מאוד כנה, נכנס לי עמוק עמוק ללב. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מקום כן, לא מקום כנה. כן. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. מאז השאלה הזאת מלווה אותי כל הזמן – מלווה אותי בכל ריאיון שאני מעניק, בכל ישיבה פנימית, אם זה בתוך המפלגה או מחוצה לה. אתמול חל יום פטירתו של מרן החפץ חיים, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, זכר צדיק וקדוש לברכה, שנקרא על שמו של הספר החשוב שהוציא, "חפץ חיים". הספר, שנכתב לפני 150 שנה, חולל מהפכה בעולם היהודי, כשלראשונה פורסם חיבור תורני המקיף את כל צדדי הלכות לשון הרע ורכילות ומפרט את חומר העניין. שמו של הספר, "חפץ חיים", נגזר מהפסוק בספר תהילים "מי האיש החפץ חיים אֹהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבֵּר מרמה". חבריי חברי הכנסת, בשיח העכשווי נהוג להשתמש באמרה "מילים יכולות להרוג". אנחנו יודעים שלהסתה יכולות להיות משמעויות מרחיקות לכת. ההיסטוריה הוכיחה שלמילים יש כוח הרסני שיכול להיות מסוכן מאוד. כיהודים זה לא חדש לנו. בגמרא כבר מובא כי לשון הרע הורגת שלושה אנשים: את המדבר, את השומע ואת האדם שעליו דיברו. בימינו אנחנו רואים במוחש איזו השפעה הרסנית יש ללשון הרע על החברה. תופעת השיימינג, שפורחת ברשתות החברתיות, כבר הביאה למותם של לא מעט בני נוער. בתקופה האחרונה אנחנו עדים להסתה חמורה כלפי מגזרים שלמים באוכלוסייה, ובעיקר נגד המגזר החרדי. דווקא בעת הזאת, כשלשון הרע אחד יכול להגיע לקצה השני של העולם בתוך דקות ספורות, עלינו להיזהר שבעתיים. עלינו להתחזק יותר מכול בנושא החשוב הזה של התרחקות מכל שיח של לשון הרע ורכילות. ברגע אחד של חוסר אחריות אנחנו מדליקים אש נוראית שאין לנו שליטה עליה. חיים שלמים יכולים להיחרב; שמו הטוב של אדם, שעבד עליו כל חייו, יכול להיהרס במחי אמירה אחת קטנה. חבריי חברי הכנסת, לרגל יום פטירתו של מרן החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה, מי שקרא לכולנו לעצור את שרשרת ההדבקה, לעצור את שרשרת הרכילות של לשון הרע, אני קורא לכולנו להתחזק בשמירת הלשון ולהיזהר מלהכפיש איש את רעהו ומגזר אחד את השני. שנה טובה לכולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, שנה טובה ומזל טוב. הדובר הבא – עידן רול. גם לרשותך עד שלוש דקות, ולאחר מכן – חבר הכנסת איימן עודה. בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי וחברותיי לכנסת, אנחנו עומדים בפני סגר נוסף. סגר הוא מילה קשה; סגר הוא מילה בעלת השלכות בריאותיות וכלכליות אדירות, ממוטטות. סגר הוא דבר שעדיין לא הצלחנו להתאושש מהראשון, והינה אנחנו צועדים לקראת שני, ובסגר צריך להתייחס לכל אות מההנחיות ולהבין מה המשמעות שלה לפרנסה של בן אדם. בסגר הקודם ענף המסעדות הורשה לעשות take away, זאת אומרת, הקהל יכול היה לבוא ולאסוף את המזון, וככה להחזיק אפילו קצת את ענף המסעדות, שממש נמצא בפני משבר, בפני קריסה. בסגר הנוכחי, על פי הנחיות הממשלה כפי שפורסמו, אין אפשרות לעשות take away. עכשיו, מה שנשמע לכם אולי עוד איזה פרט קטן בתוך מתווה הסגר – – – << קריאה >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זו ההודעה הרשמית. זאת ההודעה הרשמית. זה לא במסגרת ההחרגות של המסעדות. התקשורת גם פנתה לשרי הממשלה השונים, ולא הצליחו לנמק את זה. אף אחד לא יודע מה הנימוק לסגר, פרט לזה שעל פי התקשורת שר הבריאות אדלשטיין התנגד. וזה בדיוק המקום לחזור ולהסביר שוב: קודם כול, העובדה שאנחנו מגיעים לסגר שני היא אות קין על הממשלה הזאת – אות קין על הממשלה הזאת, שלא עשתה דבר וחצי דבר למנוע את הסגר הזה והביאה אותנו למקום הכל-כך כל כך מחפיר, שבו אנחנו המדינה היחידה בעולם שעושה סגר שני. דבר נוסף זה חוסר ההבנה והחיבור להישרדות הכלכלית של בעלי העסקים. עבור אותן מסעדות, ה-take away הוא אולי הסיכוי הקטן להחזיק את הראש מעל המים גם בסגר הנוכחי. על פי מחקר שהזמנתי, כ-70% מהמסעדות עלולות לקרוס – וזה עוד לפני שהוכרז על הסגר – עלולות לקרוס בחורף הקרוב, כי לא יוכלו להושיב בחוץ. על זה תוסיפו את הסגר, ואתם ניצבים בפני ענף שצפוי ל-100,000 מפוטרים נוספים, ענף שהתחיל בכרבע מיליון. עכשיו, אני קורא פה לכל אותם חברי וחברות קבינט הקורונה ולחבריי וחברותיי בממשלה: כל אות, כל החלטה שלכם שפוגעת בפרנסה של בן אדם חייבת להיות מנומקת, מנומקת היטב. א. זה הדבר הראוי וההוגן כלפי בן אדם שזו פרנסתו; ב. אם אתם רוצים לאושש את אמון הציבור, חובה לנמק החלטות. << קריאה >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << קריאה >> אני רק מבקשת לדייק אותך: עסקים, לרבות מסעדות, יורשו להפעיל שירות משלוחים. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> משלוחים זה לא take away, השרה ינקלביץ' חברתי. יש הבדל גדול מאוד. << קריאה >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << קריאה >> למה זה לא take away? << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כי אלה שני אפיקים שונים לגמרי של הכנסה. << קריאה >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << קריאה >> גם בסגר הקודם – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בסגר הקודם היה take away. באמצע הסגר הבינו שאפשר לעשות take away, והקודם היה פחות הרמטי מזה. אם יש לי הגבלה של 500 מטר אבל מותר להפר את ההגבלה הזאת בשביל רכישה של מזון ותרופות, אפשר גם לפרנס את העסק הקרוב אליך. חברים, זה ענף על סף קריסה. זו לא אזעקת שווא, זה דבר קריטי. והינה, אומרת פה השרה ינקלביץ' – את רואה, זה משהו שהוא להיות או לחדול עבור עסק, ואף אחד לא נתן עליו את הדעת. עכשיו, אני שוב אומר: אני טרם קיבלתי תשובה רשמית, אבל תקשורת שפנתה לכל אותם שרים – אף אחד לא ידע לנמק למה הפעם אין take away ובפעם קודמת היה. עבורנו פה זה אולי נראה כמו עוד החלטה שצריך לקבל; עבורם זו החלטה משנת חיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת עידן רול. הדובר הבא, חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת קרן ברק – אינה נוכחת; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, האם תרצה לדבר? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לרשותך עד שלוש דקות, ולאחר מכן – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. רשם נכבד, רבותיי חברי הכנסת, גברתי סגנית המזכירה, היום פורסמו תוצאות בחינת לשכת עורכי הדין. 34% זה שיעור המעבר, שיעור נמוך מאוד. בשנים שעברו השיעור היה גבוה יותר. היו פעמים שהשיעור היה נמוך יותר – 30% וכדומה – ואני זוכר שלפני כמה שנים פעלנו כאן בכנסת לצד חברי כנסת מכל הסיעות כדי להביא צדק לבוגרים, לנבחנים, בגלל הקושי הרב והמכוון בבחינות. יזמתי הצעת חוק – השר אוחנה, אז חבר כנסת, גם הגיש, וגם חברי חבר הכנסת לשעבר עיסאווי פריג' – והפעם שוב אנחנו חוזרים על אותו סיפור. מישהו מתכוון לדלל את מספר הבוגרים. זה מאוד לא צודק. אם אתם לא רוצים עורכי דין, אפשר בכניסה ללימודים, לא כשאנשים משקיעים ארבע שנים מחייהם, מאמץ, יזע, כסף, חיי משפחה, ובסוף אומרים על המבחן האחרון שאם היו נותנים אותו לעורכי דין בכירים או שופטים הם לא היו עוברים. 34% בלבד? אני מתכוון ליזום דיון מהיר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לגייס כמה חברים מכל הסיעות, כי נציגי המתמחים היו אצלנו לפני כמה ימים, יהודים וערבים, והם שטחו בפנינו את התלונה שלהם, את הסבל הרב, גם הנפשי, בגלל המבחן הקשה והתוצאה הכמעט-ידועה מראש. 34% זה שיעור נמוך, וזה מחייב את לשכת עורכי הדין לעשות חושבים, ואנחנו נבקש ממנה זאת באמצעות הדיון המהיר והעזרה של כמה וכמה חברים מכל הסיעות בבית הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת ווליד טאהא, לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, בעוד מתנהל במדינה ויכוח על סגר, לא סגר, סגר ביום, סגר בלילה, סגר שיתחיל ב-19:00, סגר שיתחיל או שיימשך 24 שעות – יש במדינה גם אזרחים שומרי חוק, שרוצים לראות שבסגר הקיים שהמדינה הכריזה עליו, מהשעה 19:00 ועד השעה 05:00 – שהסגר הזה יכובד ויתקיים. המטרה, כמובן, לצמצם חיכוך ואז גם לצמצם תחלואה. מתקשר אליי אזרח שומר חוק – אני לא אגיד מאיזו עיר הוא – הוא התקשר אחרי השעה 19:00, היישוב שלו נמנה עם היישובים האדומים והוא צריך להיות בסגר, אבל הוא ראה שהכול מתנהל כאילו אין כלום: אנשים מסתובבים, כבישים פתוחים, אין נוכחות של משטרה, החיים מתנהלים כתיקונם. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין אכיפה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין אכיפה. ואז הוא התקשר למשטרה, שאל במוקד: מדוע בכביש x אין ניידת משטרה שתאכוף את הסגר? הוא אזרח טוב, הוא רוצה לראות שאנשים מכבדים את ההחלטה. אמרו לו: נבדוק, לא נבדוק. נשאר על הקו כמה דקות, אמרו לו שזה יטופל. בקיצור, סגר את השיחה. כמה דקות אחר כך הוא מקבל הודעת סמס לנייד שלו, והם אומרים לו בה: אתה מהווה מקור הטרדה למוקד המשטרה ואתה מתבקש לחדול מכך. אני מדבר על אזרח שומר חוק. אני לא אגיד אפילו את התפקיד הציבורי שלו, תפקיד מאוד מכובד. הוא לא יכול להיות מאלה שמטרידים מוקד, ולא מטריד משטרה ולא מטריד אף אחד. אבל למה במשטרה צריכים להתנהל מול האנשים? שיבררו לפחות, יש להם את הכלים לברר מיהו האזרח הזה. לקבל הודעת סמס: אתה מהווה מקור ההטרדה למשטרה – זה כבר פדיחה. במקום שהם יעשו את העבודה שלהם, במקום שהם יאכפו את ההסגר שאמור לשרת את בריאות העם, בריאות הציבור, הם באים בטענות אל אדם ששאל שאלה תמימה: מדוע המשטרה לא אוכפת את הסגר בציר מסוים? נשמע מאוד מזעזע, מאוד לא תקין. המשטרה, לדעתי, צריכה לעשות חשבון נפש, לבדוק את עצמה: האם היא צריכה באמת לאכוף את החוק או לחפש אזרחים טובים, תמימים ושומרי חוק שמבקשים לדעת מדוע הם לא אוכפים את החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת טאהא. חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת עוזי דיין – אינו נוכח; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, האם תרצה לדבר? בוודאי. לרשותך עד שלוש דקות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגידו, ראש הממשלה טס ואני אשב פה בשקט? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לאחר מכן – חבר הכנסת סעיד אלחרומי, הדובר האחרון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, ראש הממשלה המריא אתמול בשעות הערב המאוחרות לארצות הברית. אני שואל את חבריי חברי סיעת כחול לבן, את כבוד השרה, ראיתי כאן כמה חברי כנסת שיצאו – ואני מאוד מכבד ומוקיר את ההסכם הזה, למרות שהוא מתנהל כבר 25 שנה או 27 שנים: שמעתי את ראש הממשלה אומר אתמול בטלוויזיה: אני עובד על זה 25 שנה. באותו רגע צבטתי את עצמי. הייתכן 25 שנה? זה התחיל בתקופתם של שמיר, רבין ופרס. קצת צניעות לא תזיק, אדוני ראש הממשלה. אבל מה, אתה חתמת – שאפו. אני באמת לא אומר את זה בציניות, אני אומר לך כל הכבוד ודרך צלחה. אבל תגיד, אדוני ראש הממשלה, אתה הולך לחתום מול שרי חוץ, לא מול ראשי המדינות, לא מול הנסיכים, לא מול המלך. כלום. אני לא מבין לאן אצה לך הדרך. שלח את שר החוץ, חבר הכנסת גבי אשכנזי, שיחתום בשמך, או את ראש הממשלה הרזרבי חבר הכנסת גנץ. ראש הממשלה יוצא לארצות הברית לחתימה מול שרי החוץ של האמירויות ובחריין. אשכנזי לא נוסע איתו, חבר הכנסת אשכנזי. בקושי הודיעו לו חמש דקות לפני, אולי דקה לפני, על ההסכם הזה. חבר הכנסת שר החוץ אשכנזי לקח על עצמו תפקיד חשוב מאוד כשר חוץ: לצייץ בטוויטר שההסכם חשוב מאוד. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה מדהים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מדהים. אין לכם כבוד עצמי קצת? קצת? חבריי חברי כחול לבן, אמרתם שאתם נכנסים מתחת לאלונקה; אתם על האלונקה. יותר מכך – אין כאן חברי כנסת מסיעת ש"ס – אני עכשיו רואה ריאיון עם השר דרעי שהוא מתבטא כי אין לו שום התחייבות או מחויבות לקיום ההסדר של ראש הממשלה החלופי, הרזרבי: לא תמצאו שום מקום שאני חתום איתו על איזשהו הסכם. כן, הם דיברו – ראש ממשלה חלופי, ממשלה פריטטית ותו לא. אני לא מחויב, אני לא ערב, אין לי שום מחויבות להסכם הזה. בהצלחה לממשלה הפריטטית. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת לוי. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, לרשותך עד שלוש דקות. לאחר מכן נעבור להצבעה. בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום שישי אחר הצוהריים תיכנס המדינה כולה לסגר כללי לשלושה שבועות כפי שהחליטה הממשלה. אבל מהתובנות של הסגר שהיה, הסגר הראשון, אנחנו ראינו את הקריסה הכללית של העסקים הקטנים, וכאן אני חייב לציין את העסקים בערי הפריפריה, ובמיוחד באזורים בנגב. משיחות שערכתי עם לא מעט בעלי עסקים מתברר שהממשלה הכריזה על כל מיני חבילות סיוע, אבל כאשר הם מבקשים הלוואה ומגיעים לקבל הלוואה מהקרן שהקציבה המדינה, מגיעים לבנקים, הם מסורבים. זאת אומרת שכל הסיפור הזה של הסיוע – בסופו של דבר האנשים האלה משלמים את המחיר. תמיד אפשר למצוא את הסיבה הקטנה פה ושם בהתנהלות של העסק. אין בעל עסק קטן שמעולם לא חזר לו צ'ק או מעולם לא קרתה איתו סוגיה זו או אחרת, ולכן האנשים האלה משלמים את המחיר. רק הבוקר דיברתי עם בעל עסק מערערה בנגב, והוא אומר: אני עשיתי את הכול לפי הספר, אבל בסוף הבנק סירב לתת לי את ההלוואה. דומני שעוד ועוד אנשים סבלו מנחת זרועם של הבנקים, והאנשים האלה, לצערי הרב, מתקדמים לאט-לאט גם לכיוון של סגר נוסף ושל סבל נוסף. האנשים האלה, זו פרנסתם היחידה, ואלה עסקים קטנים, אלה עסקים שאין בהם תור של עשרות אנשים בכל עסק, אלא או שהם מוכרים דברי חשמל או שהם מוכרים דברים פשוטים שבעצם מספקים את הצרכים של היישוב עצמו, אם זה בערערה, בכסיפה, בשגב שלום או בכל מקום אחר. המשטרה מתאמצת להגיע לאנשים האלה ולהודיע להם על סגירת העסק כי יש סגר, וברור לכולם שההדבקה במחלות היא לא בעסקים הקטנים האלה. לכן אני קורא לממשלה להתחשב באנשים האלה ולפטור אותם מחובת סגירת העסקים האלה, כי אין שם התקהלות של אנשים; מקסימום שלושה-ארבעה קונים ברגע בכל עסק מהעסקים אלה – דברי חשמל, בניין ועוד ועוד עסקים קטנים. תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך. האם סגן השר רוצה לסכם? לא. לכן אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה. נא להצביע. מי בעד? ומי נגד? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התש"ף–2020, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> שלושה קולות בעד, אפס נגד. ואני מוסיפה להצבעה: חבר הכנסת לוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעד. חבר הכנסת חמד עמאר? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעד. חברת הכנסת טלי פלוסקוב? << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בעד. זהו. אז שישה בעד, אפס נגד. אני מכריזה כי הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 62) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1362).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ואנחנו נעבור להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 62) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה בכפוף להנחה על שולחן הכנסת. תציג את החוק השרה לשוויון חברתי חברת הכנסת מירב כהן. לרשותך עד עשר דקות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חברת הכנסת השרה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אמרתי: השרה לשוויון חברתי חברת הכנסת מירב כהן. מיקי, אתה לא קשוב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מתנצל, גברתי. << דובר >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר >> שלום. ראשית, אני רוצה להקדיש את הצעת החוק הזאת לרותי זמיר, זיכרונה לברכה, אישה מקסימה ממושב אביחיל שטוב ליבה ותמימותה נוצלו לרעה על ידי שורה של חברות ונוכלים שעשקו אותה, רוקנו אותה מנכסיה ורמסו את כבודה. אני מאוד מאוד נרגשת לאשר את הצעת החוק הזאת לזכרה ולמען מבוגרים רבים אחרים. הצעת החוק שעולה הערב לדיון נועדה להגן על כולנו כצרכנים, ועל צרכנים מוחלשים בפרט. בישראל התפתחה בשנים האחרונות פרקטיקה של שיווק אגרסיבי ומטעה באמצעות הטלפון, והאוכלוסייה שנפגעת ביותר היא האוכלוסייה החלשה, ובראשה אוכלוסיית הקשישים. אני מכירה וטיפלתי באופן אישי באין-ספור מקרים של קשישים שנוצלו ניצול ציני וקר על ידי משווקים שרימו אותם בטלפון בכל מיני עסקאות שקריות. לנוכלים יש מגוון של שיטות: גברתי, זכית בהגרלה; גברתי, את חברת מועדון ומגיעה לך מתנה; גברתי, אנחנו ממשרד האוצר; גברתי, יש לך כסף אבוד, ועוד ועוד הבטחות שווא. הקשישים שאני פגשתי נעשקו בעשרות אלפי שקלים, לפעמים במאות אלפי שקלים, ולצערי, לפעמים זה אפילו מגיע למיליוני שקלים. חשוב לי להבהיר: הפגיעה בקשישים היא לא רק כספית – היא פגיעה בכבוד העצמי. זו פגיעה שגורמת להם תחושת השפלה, פחד מאנשים זרים וריחוק. תארו לעצמכם כמה קשה עבורם ההתמודדות עם העושק הזה. לראיה, חלקם לא מספרים את מה שעובר עליהם אפילו למשפחתם הקרובה ביותר מחמת הבושה, למרות שהם מגיעים לפעמים ממש לעוני. מטרת הצעת החוק הזאת היא לשים סוף לתופעה המכוערת הזאת ולמעשה להטיל הגבלות על שיחות של שיווק בטלפון. במסגרת החוק שעליו נצביע הערב יוקם מאגר של מספרי טלפון שאליהם ייאסר על עוסק לבצע שיחות של שיווק. למאגר קוראים מאגר "אל תתקשרו אליי". המאגר ינוהל ברשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, וכל צרכן יהיה רשאי לבקש שמספר הטלפון שלו יופיע במאגר. עוסק שיבקש לקיים שיחת שיווק יצטרך קודם כול לפנות לרשות לבדוק אם מספר הטלפון שהוא מעוניין לפנות אליו נמצא במאגר. תכלית החוק היא למעשה לא לחכות למקרה העושק ואז לנסות לסייע בדיעבד לאותו קשיש שנעשק, אלא לייצר מראש חומת הגנה לאותם צרכנים שזקוקים לכך כדי שלא יהיה ניתן לנצל את חולשתם. בנוסף, החוק מאפשר לממונה להטיל עיצום כספי על עוסק שפנה לצרכן שמספר הטלפון שלו הופיע באותו מאגר, מאגר "אל תתקשרו אליי". הקנסות הם מאוד משמעותיים: 45,000 שקלים לתאגיד ו-25,000 שקלים לעוסק פרטי, כאשר – תשימו לב – אם העוסק קיבל התראה וביקשו ממנו להפסיק ובכל זאת הוא המשיך להרים טלפון, אז הקנס במקרה הזה יכול להיות אפילו פי שלושה, הרבה יותר חמור. ומילה לגבי התזמון. החוק הזה דרוש עכשיו, בשיאו של משבר הקורונה, יותר מתמיד. כידוע, התפשטות נגיף הקורונה בישראל מביאה עימה קשיים וההתמודדויות בתחומים רבים בחיים שלנו. סגרים ומגבלות מוטלים על הציבור ומשבשים את חיינו, אזרחים רבים איבדו את מקור פרנסתם ונקלעו למשבר כלכלי קשה, והאזרחים הוותיקים שלנו – רבים מהם נאלצים להישאר ספונים בביתם מזה חודשים תחת בדידות קשה. בתקופה הקשה הזאת אנחנו רואים עלייה ניכרת בתיקי החקירה על מקרה עושק ועוקץ באמצעות שיחות טלפוניות, נוכח הניסיונות של גורמים עבריינים לנצל את המצוקה של האזרחים הוותיקים והאוכלוסיות המוחלשות אפילו בעת הזאת. על רקע זה גוברת הדחיפות לקדם את הקמת המאגר לשם הגנה על הצרכנים, לרבות צרכנים פגיעים, ושמירה על חוסנם. חשוב לי לציין שמאגרים כאלה קיימים במדינות שונות בעולם, והם הוכיחו את עצמם – זה מאוד אפקטיבי – והיום בעצם גם ישראל עושה התקדמות משמעותית בתחום הצרכני. כך למשל קיימים מאגרים דומים בארצות הברית, קנדה, סינגפור ועוד. הצעת החוק הזאת היא חלק ממהלך רחב יותר של עשרה תיקוני חקיקה שאנחנו מקדמים, שמטרתם לעשות סוף לתופעת עושק הקשישים. בעיניי זו רפורמה חשובה בכל הקשור להגנה על צרכנים מוחלשים. זה המקום להודות לשותפי לדרך ולחברי הטוב חבר הכנסת עמיר פרץ, שר הכלכלה. את הצעת החוק הזאת אנחנו מגישים ביחד, ואני אסירת תודה על הגיבוי והסיוע של שר הכלכלה ושל אנשי משרדו. נעשה ונצליח. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, השרה מירב כהן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כל הכבוד. אחלה חוק. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני בטוחה שזה אירוע מאוד מרגש בשבילך להגיע לנקודה הזאת אחרי המאבק האדיר שלך לאורך השנים האחרונות. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/196/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התש"ף–2020, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר – הוצמדה להצעת החוק שמספרה מ/1362. יציג את הצעת החוק אליהו ברוכי. אני מקווה שזו לא תהיה הפעם האחרונה שבה נראה אותך פה נואם בכנסת. אנחנו ככה נפרדים ממך, אומנם ככה בעצבות, אבל מקווים לראותך שוב פה בקרוב. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, גם אני מקווה שזאת לא פרדה, ואם פרדה אז אולי לכמה ימים, אולי זה שנה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נקווה. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל בסך הכול זה כמה ימים. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לשלושה שבועות, ככה, מקסימום לתקופת הסגר. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נחזור בשנה הבאה, אבל זה כמה ימים. טוב, כבוד השרה, אני מתכבד להציג את התיקון לחוק הקודם, שבעצם הוצמד, תיקון מס' 40 לחוק התקשורת. החוק הזה – התיקון בעצם במקור תוקן על ידי סגן שרת התחבורה חבר הכנסת לשעבר הרב מקלב, יחד עם הרב גפני וחבר הכנסת יעקב אשר, וכמו שאמרת, הוא בעצם נועד למנוע הטרדות שהחוק במקור בא למנוע אותן, אבל בפועל, דה פקטו, בשטח, הן לא נמנעות. גם לא פעם הפניות להסרה מהמאגר לא מתבצעות בשטח, לא פעם המאגר מחליף ידיים מיד ליד וכו'. אז כמו שהצגת – אני לא אחזור על הכול – מוצע להקים מאגר, וכשסוכנים רוצים לשווק הם צריכים לפנות למאגר, ועל ידי כך לבדוק מי נמצא במאגר ומי לא נמצא, ורק לפי זה לפעול. אני חושב שהחוק הזה חשוב מאוד. יישר כוח. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אליהו ברוכי. ואנחנו נעבור לרשימת הדוברים בהצעת החוק. חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב – אינה נוכחת; חבר הכנסת אליהו חסיד – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת ווליד טאהא, האם אתה מוותר או רוצה לדבר? << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רוצה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נהדר. לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, היושבת-ראש. אני רוצה להתחבר להצעת החוק שהעלתה השרה על הגנת הצרכן ולדבר על סוגיה שגם החלפתי כמה מילים עם השרה לגביה. אני מדבר על רכישת הכלי הזה שנקרא קלנועית. קלנועית, לרוב הציבור ידוע שכאילו מדובר בכלי שאיננו מחויב ברישיון אישי וגם איננו מחויב בביטוחים, כי זה כלי שמתניידים בו מקומית, זה כלי שלא נוסע בכבישים ראשיים, ואז אנשים הולכים, קונים – לא יודעים אם קונים כלי שאיננו מחויב או מחויב ברישיונות. מה שקרה, שבמקרה מסוים האדם הזה, שבמקרה גם הוא אדם מבוגר, עבר תאונה. לאחר התנהלות התיק שלו והתביעות שהוא הגיש, התברר שהוא נוהג בכלי שמוגדר רכב – מוגדר רכב, ומן הסתם רכב מצריך רישיון ומצריך ביטוחים, והוא לא ידע את זה, איש לא אמר לו כשהוא הלך לרכוש את הכלי הזה, איש לא אמר לו שהוא למעשה רוכש רכב. אם מדברים על הגנת הצרכן, לטעמי צריך לחשוב גם להכניס תיקון בחוק הגנת הצרכן שיחייב את היבואנים להגדיר עבור הקונה, שאתה קונה כלי שהינו רכב ושהוא מחויב ברישיון ושהוא מחויב בביטוחים, ולא סתם למכור קלנועית, כשלמעשה כל אדם מבין שאפשר לרכוש אותה ללא רישיונות ובלי שהוא עושה את כל הביטוחים הנדרשים עבורה. אני לא יודע אם זה נכנס לתוך החוק הזה או לתוך חוק של תחבורה, אבל זאת סוגיה שצריך לתת עליה את הדעת, כי פשוט אנשים לא יודעים מה הם קונים. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת טאהא. חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת. חברת הכנסת קרן ברק, האם את מעוניינת בשלוש דקות? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> יאללה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קרן, אבל רק מילה וחצי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בדיוק, רק בגללך אני מדברת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> בבקשה. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אתמול התקיימה ישיבת ממשלה ארוכה, ובסופה הוחלט על סגר. אני יושבת-ראש ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים וגם יושבת-ראש השדולה לעסקים קטנים ובינוניים. אני כואבת את כאבם של העסקים הקטנים והבינוניים, שרק הצליחו להתאושש ולהרים את הראש מעל המים וניחתה עליהם המכה החדשה, ואנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מפצים אותם לפני שהסגר נכנס לתוקף, ולא אחרי כשהם כבר קורסים. צריך ללמוד מטעויות העבר. אבל נוסף לזה – וזה אחד הנושאים החשובים גם של חבר הכנסת מיקי לוי, שנמצא פה – הוא כינס היום בבוקר את השדולה למען העיר אילת. אני יושבת-ראש השדולה למען התיירות. יש לנו פה אינטרס משותף – אילת. אילת היא עיר יוצאת דופן ומיוחדת במידה. היא מרוחקת מרחק עצום ממרכז הארץ. כבר בעבר לדעתי היה צריך להתייחס אליה אחרת לחלוטין, ובאמת בהרבה מאוד חקיקות והטבות אנחנו מתייחסים אליה שונה לחלוטין. יחד עם זה, במה שקרה לנו אתמול בעצם הרגנו את העיר עם ההחלטה הזאת. העיר הזאת בנויה 80% על תיירות. בתי המלון כבר הוזמנו עד אוקטובר. אני כיושבת-ראש שדולת התיירות – כבר חשבנו על מתווים מה לעשות אחרי אוקטובר, איך נחיה את ענף התיירות והמלונאות אחרי אוקטובר. אבל מה שקרה אתמול זה שלפני שאנחנו חושבים על סוף אוקטובר, אנחנו רואים שכל ההזמנות של חודש ספטמבר-אוקטובר בוטלו כאחת, וכל האנשים שהחליטו לנפוש באילת לא יכולים לנסוע לאילת, אבל הם כן יכולים לנסוע למדינות אחרות – הם יכולים לנסוע ליוון, הם יכולים לנסוע למדינות ירוקות אחרות ולהיות שם כאחד האדם. בא ראש העיר ואמר: אולי אם אני אשנה את השם של אילת לאילתוס וזה יהיה עוד אחד מאיי יוון – כי הרי אילת זאת עיר סגורה שיש לה שלוש כניסות, ואין בעיה בכל אחת מהכניסות לעשות בדיקות ולבדוק כל אחד שנכנס, לעשות אכיפה. לראש העיר יש סיירות ואכיפה צמודה ומדויקת איך העיר הזאת יכולה להתנהל. ואם אנחנו היינו יכולים לשנות דיסקט ולהתייחס לאילת כמו אל מדינה ירוקה בחוץ לארץ, עם כל המתווים, גם אם יגידו לנו לגבי מכוניות שייסעו לשם, שכל מכונית שתרצה לנסוע בכבישים ולהגיד שהיא נוסעת לאילת תצטרך להראות אישור של מלון שהיא באמת נופשת באילת. יש לנו מתווה מסודר ומפורט, שיראה איך אפשר להתייחס לאילת כמו לכל מדינה ירוקה אחרת שאליה טסים, רק תנו לנו להשמיע את קולנו. חברי חבר הכנסת מיקי לוי ואני פנינו לוועדת החריגים, לשר הבריאות יולי אדלשטיין ולשאר החברים בוועדה בדרישה שישמעו את העיר אילת, שישמעו אותנו, שיבינו שצריך להתייחס לזה כאל מקרה חריג פר-אקסלנס. לשם כך קמה ועדת חריגים. חייבים להתייחס לזה, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קרן ברק. חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת עוזי דיין – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – מוותר. חבר הכנסת מיקי לוי, לא תוותר לנו הפעם? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> על אילת נראה לך שהוא יוותר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אילת כבר אמרתי, קרן – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> כן כן, הוא בכל הצעת חוק עולה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אני אגיד עוד פעם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מצוין, לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אפשר להוסיף לי קצת? תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. הסגר הזה מיותר. השר שטייניץ, אתה בין שרי הממשלה שיש לו משהו בקודקוד – ואני מעריך את זה, אני לא אומר את זה לגנאי. תעצרו את הטירוף הזה. שמעתי אותך בטלוויזיה אתמול, על 10,000 מתים. ראש הממשלה לפני שישה חודשים דיבר על 100,000 מתים תוך חצי שנה, חולים, קריסת המערך הבריאותי – כלום ושום דבר. ואתה היית שר האוצר. אסור לך לתת יד לסגר הזה. כן אפשר ללכת על דברים נקודתיים: סגר על בניין, סגר על שני בניינים, סגר על רחוב, סגר על שכונה. מה אתם סוגרים את כל מדינת ישראל? מה הטירוף הזה שאחז בנו? קריסת הקטר כללי, ירידת הכלכלה הישראלית מהפסים, תביא לקריסת מדינת ישראל בפן הכלכלי. אסור לעשות את זה. צריך לעשות את זה נקודתית, במשורה. האזרחים כבר לא מאמינים לכם. תסביר לי, מה זה שהמגזר הפרטי לא בסגר והמגזר הציבורי בסגר? איך בדיוק אפשר לאכוף את זה? את השוטרים – לאן תשלחו? תסגרו בתי קפה? מה הטירוף הזה? תלמדו אותנו איך לחיות עם הקורונה. מספר המתים במדינת ישראל פר חודש שווה למספר הנפטרים בשנה שעברה. אין עלייה בתמותה במדינת ישראל 2020 יחסית ל-2019. אין. האזרחים איבדו את האמון, אתם איבדתם את הדרך. צריך להיות עם תוכנית, צריך להיות זהיר. סגירה זוהי קריסה מערכתית. ראש ממשלה שלא אכפת לו מהאזרחים שלו מבקש לשכור גם מטוס של אודי אנג'ל, לו ולמשפחה המלכותית, שייסעו באופן פרטי. והמטוס שכמעט יעלה בקצה הדרך מיליארד שקל, והתחזוקה שלו 44 וחצי מיליון שקל לשנה, סגור הרמטית בהאנגר – מטוס בן 19 שנה, שעד היום הושקעו בו כ-450 מיליון שקלים, וזה עוד לא הסוף. אז שוכרים מטוס חדש – סליחה, מטוס של אל על; לפני כן שכרו מטוס עם צוות ספרדי; בושה וחרפה. כשהתקוממו והיה רעש ציבורי, חזרו בהם ושכרו מטוס מאל על, והמטוס סגור בהאנגר 19 שנה. עוד מעט יהיו לו פנצ'רים, לא יוכל לטוס. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת אוריאל בוסו – לא נמצא; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח. האם השרה רוצה להשיב לדיון? מוותרת. ומפה אנחנו נעבור להצבעה – לשתי ההצבעות. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אין צורך. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << קריאה >> להגיב? << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אם את מעוניינת. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא, את לא חייבת. << דובר >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר >> אני רק אתייחס להצעת החוק שמוצע להצמיד אותה. על פניו זה נשמע ממש הצעת חוק דומה. אני רק אשמח שהצוות המשפטי של המשרד לשוויון חברתי יעבור על הצעת החוק, ואם באמת אין סטייה מהצעת החוק שלנו, בשמחה נפעל יחד ובשיתוף פעולה על מנת לקדם אותה. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> מצוין, תודה רבה. ונעבור להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 62) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 62) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התש"ף–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ארבעה בעד, אפס נגד. אני מצרפת להצבעה – חבר הכנסת לוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת אלחרומי? << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת טאהא? << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברת הכנסת ברק? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת ברוכי? << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> עשרה בעד, אפס נגד. הצעת החוק עברה. ההצעה עוברת לוועדת הכלכלה. אנחנו נצביע עכשיו על הצעת החוק המוצמדת, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התש"ף–2020, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר "אל תתקשרו אליי"), התש"ף–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> ארבעה בעד, אפס נגד. אני מצרפת להצבעה – ברוכי? << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חברת הכנסת ברק? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר כנסת אלחרומי? << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת טאהא? << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת עמאר? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> וחבר הכנסת לוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מכריזה: עשרה בעד, אפס נגד. הצעת החוק המוצמדת עברה ותעבור גם היא לוועדת הכלכלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נעבור להודעה של מזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת רומניה בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, מזכירת הכנסת. אפשר לנעול את המליאה? תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ו באלול התש"ף, 15 בספטמבר 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:12. << סיום >>