דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"ו ישיבה ע"ט הישיבה השבעים-ותשע של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, כ"ז באלול התש"ף (16 בספטמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 שאילתות דחופות 5 73. אי-אישור העברת מקדמות למפעילי מעונות יום 5 יעקב טסלר (יהדות התורה): 5 סגן שר האוצר יצחק כהן: 6 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 7 הצעת חוק הספקת החשמל (הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף), התש"ף–2020 10 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 10 הצעת חוק-יסוד: מדינה דמוקרטית, שוויונית ומשותפת 12 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 12 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 17 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 34 שאילתות דחופות 36 75. מספר המתאבדים עקב משבר נגיף הקורונה 36 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 36 שר ההתיישבות צחי הנגבי: 36 הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות העסקה של מתמחה ברפואה), התש"ף–2020 38 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 39 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 41 הצעת חוק חופש המידע (תיקון – שקיפות בקבלת החלטות בתקופת התפשטות נגיף הקורונה), התש"ף–2020 42 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 42 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 44 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 46 הצעת חוק ייעוד כספי קנסות על עבירות שנקבעו לצורך התמודדות עם משבר נגיף הקורונה, התש"ף–2020 49 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 49 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 51 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 62 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 62 הצעה לסדר-היום 62 הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: ניגודי העניינים של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה והשופטים בבית המשפט העליון ובבתי המשפט בכלל 62 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 63 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 69 הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6) (היתר להחזיק בעל חיים בפיקוח והשגחה שלא במאורת בידוד), התש"ף–2020 93 שרן מרים השכל (הליכוד): 93 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 95 הצעות לסדר-היום 100 אפליית ציבור הסטודנטים בתוספת לתקציב ההמשכי 100 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 101 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 102 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 103 השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: 105 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 117 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 118 הצעות לסדר-היום 118 פיצוי לעובדים מערים אדומות ולעובדים הנאלצים להיכנס לבידוד 118 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 118 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 121 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 121 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 123 שרת התפוצות עומר ינקלביץ': 126 צבי האוזר (דרך ארץ): 129 עודד פורר (ישראל ביתנו): 130 הצעות לסדר-היום 132 ההגבלות המתוכננות על המשק מחייבות הרחבת הסיוע לעסקים 132 עודד פורר (ישראל ביתנו): 132 תמר זנדברג (מרצ): 133 סגן שר האוצר יצחק כהן: 135 הצעות לסדר-היום 136 היערכות מחלקות הרווחה בתקופת הסגר 136 חוה אתי עטייה (הליכוד): 136 תהלה פרידמן (כחול לבן): 138 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 140 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 142 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 143 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 147 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 147 הצעות לסדר-היום 148 פעילויות ספורט חיוניות וקריטיות לבריאות הציבור כמו קופות החולים, ולכן חשוב לשמור עליהן פתוחות גם בימי הסגר 148 קרן ברק (הליכוד): 148 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 150 סגן שר האוצר יצחק כהן: 151 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 153 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 153 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, כ"ז באלול התש"ף, 16 בספטמבר 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף–2020. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לפרק השאילתות הדחופות, והשאילתה הראשונה היא שאילתה מס' 73, של חבר הכנסת יעקב טסלר, שכותרתה: אי-אישור העברת מקדמות למפעילי מעונות יום. ישיב מכובדנו סגן שר האוצר יצחק כהן. בבקשה. << שאילתה >> 73. אי-אישור העברת מקדמות למפעילי מעונות יום << שאילתה >> << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, חבר הכנסת טסלר, אנא, נאפשר לסגן השר להגיע לדוכן. בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, סגן שר האוצר, בעקבות פתיחתה המאוחרת של המערכת לקביעת דרגה לסבסוד מעונות יום, למרבית ההורים טרם נקבעה דרגה והם נאלצים לשלם מחיר מלא של אלפי שקלים בחודש. רצוני לשאול: מדוע לא יועברו למעונות מקדמות עד לקביעת הדרגה? תודה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הרב יעקב טסלר, חבר הכנסת, השאילתה שלך דנה באי-אישור העברת מקדמות למפעילי מעונות יום. יקירי, הנושא נבחן על ידי הגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר ובמשרד העבודה והרווחה. חשוב לזכור כי סבסוד מעונות היום ניתן להורים ולא למפעילי המעונות. הסבסוד ניתן להורים ולא למפעילים של המעונות, ובשל כך ייתכן שמתן מקדמות להורים יביא למצב שהורים יידרשו להשלים תשלומים עבור חודשים מסוימים בעבר. דבר זה ייצור אי-סדרים וקושי לבצע את התשלומים אצל חלק מן ההורים. לכן משרדי הממשלה הרלוונטיים, האוצר והרווחה, מנסים למצוא את הפתרון המיטבי לסוגיה שלא ייצור בעיות לאוכלוסיית ההורים ויאפשר למפעילי מעונות היום לפעול כראוי. יש שאילתה נוספת? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת טסלר, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה. אני לא כל כך הבנתי את התשובה. במשרד העבודה והרווחה תמכו בהצעה הזו והם אמרו שהם מבינים את הבקשה הלגיטימית של ההורים בזמן הנוכחי שאנחנו נמצאים בו. זה נכון שהמפעילים של המעונות הם אלה שההורים משלמים להם, והם מקבלים את הסבסוד. הסבסוד מגיע להורים. אני לא מבין, הדברים האלה אושרו. הנושא הזה נמצא בפועל. הכסף יגיע, במוקדם או במאוחר. מה שקורה בשטח הוא שלהורים אין הכסף לבוא ולשלם. ולכן אני לא כל כך מבין היכן הדברים נעצרים ולא יכולים בכל זאת כן להעביר את המקדמה. יחד עם זאת, אנחנו נמצאים כרגע – ביום שישי נכנסים לסגר. האם בכוונתם לפעול, כמו בגל הראשון, בסגר הקודם, לגבי הפיצוי למעונות? האם אתם מתכוונים גם כעת בסגר לפעול כך, כמו בסגר הראשון? תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תודה, יקירי. לגבי השאלה הראשונה שלך, אמרתי לך, הנושא יותר מורכב מכפי שאתה מציג. זה עניין שעכשיו גם משרדי האוצר והרווחה יושבים על המדוכה בכדי למצוא לו פתרון ולמצוא מוצא, ויהיה פתרון. לגבי השאלה השנייה שלך, כל נושא הפיצויים של הסגר החדש הזה, שבא עלינו – נקווה שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה, אמן. כל נושא הפיצויים, כל הספקטרום, כל הקשת, היחידות שצריכות לקבל פיצויים, זה כרגע נמצא בדיון. יש תשתית. אנחנו בעזרת השם נביא את הבשורה ונעדכן אתכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני סגן השר, אני, בכנות, לא הצלחתי להבין, ואני אנסה אולי לחדד את מה שלא הבנתי. הורה מגיע למעון יום כרגע, והוא משלם לפי מחיר מלא, 2,500 שקל. הוא מכניס שני ילדים למעון והוא מוציא צ'ק של 5,000 שקל. מדוע משרד האוצר מתנגד להליך שהיה בשנים עברו, כשהרישום היה לוקח זמן, היו עושים ממוצע ואת הממוצע היו מאשרים? הרי אתה אומר "מטופל". אנחנו אחרי 1 בספטמבר, למיטב ידיעתי, יכול להיות שאני טועה. ההורה אמור לשלם 5,000 שקל, או סכום כזה, כשהעלות האמיתית שלו אמורה להיות, וכולנו יודעים את זה מראש, סדר גודל של 1,000–1,500 שקל. השאלה היא למה אתם מתנגדים לדרגות זמניות – שהיו גם בעבר. זה לא משהו חדש שנולד אתמול. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הממוצע – יש פעמים שהוא מיטיב עם הורים מסוימים ויש פעמים שהוא מקשה על הורים מסוימים. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ברור. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אמרתי לך, שני המשרדים, האוצר והרווחה, יושבים על המדוכה בכדי למצוא את הפתרון המיטבי לסוגיה הזאת. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל המדוכה נגמרה. 1 בספטמבר היה. מה זה מדוכה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יצחק, בקרוב תהיה תשובה. אנחנו נזרז אותם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני חייב לומר שלא קיבלנו תשובה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא קיבלת תשובה. גם לי אין תשובה. למה אתם לא מכנסים את ועדת הכספים? יש לי שאלה יותר חשובה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בשביל מה לכנס? בשביל מה לכנס אותה? אתם סתם עושים מה שאתם רוצים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> דחוף, דחוף מאוד. אתם מסכנים פה דברים גדולים מאוד. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אין צורך, אתם עושים בין כה וכה מה שאתם רוצים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוקיי. יש עוד מישהו? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מכיוון שאני הנשאל הראשון, לא תאפשר להם לשאול? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אפשר, רק שאין שאלות. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה, אדוני סגן השר, ושנה טובה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו לא יכולים לעבור לשאילתה הבאה, כי חברת הכנסת אורנה ברביבאי איננה עדיין. היא מגיעה? היא תגיע בהמשך. אז אנחנו, אם כך, נעבור מכאן להצעות חוק לדיון מוקדם ונאפשר לחברת הכנסת ברביבאי לשאול את השאלה שהיא ביקשה לשאול ברגע שהיא תגיע. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק-יסוד: מדינה דמוקרטית, שוויונית ומשותפת, של קבוצת חברי הכנסת, ובראשה חבר הכנסת יוסף ג'בארין. מי מבקש להציג את ההצעה? << הצח >> הצעת חוק הספקת החשמל (הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1601/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת עודה, אני אאפשר לך להציג קודם כול את הצעת החוק שלך. אז אנחנו נעבור להצעת חוק הספקת החשמל (הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף), התש"ף–2020, של חבר הכנסת איימן עודה וקבוצת חברי הכנסת. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ג'בארין נמצא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בסדר, לא חשוב. אתה תתחיל, חבר הכנסת עודה, וג'בארין יהיה אחריך. אין בעיה. תשובה והצבעה – במועד אחר, אני מבין שכך סוכם. אז אני מזמין אותך, חבר הכנסת עודה, להציג את הצעת החוק, בבקשה. יוסף, אתה תהיה אחר כך, אחריו. בבקשה, חבר הכנסת עודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, בעוד שבועיים, 1 באוקטובר, אנחנו מציינים 20 שנה לאירועי אוקטובר 2000. באוקטובר 2000 נהרגו 13 צעירים אזרחי המדינה על ידי משטרת ישראל. אני רוצה להזכיר את שמות החללים, האזרחים הצעירים שנהרגו, בשביל שיהדהדו גם פה בכנסת ובכל מקום. ראמי ג'רה מג'ת שבמשולש, מוחמד ג'בארין, מוסלח אבו ג'ראד מאום אל-פחם, אחמד סיאם ג'בארין ממועאוויה, עומר עכאווי, איאד לואבנה מנצרת, מוחמד ח'מאיסה מכפר כנא, ראמז בושנאק מכפר מנדא, עימאד גנאים, וליד אבו סאלח מסח'נין, עלאא נאסר מעראבה, ויסאם יזבק מנצרת, שהוא בן הדוד של חברת הכנסת היבה יזבק, אסיל עאסלה, שהוא האח הצעיר של אשתי, נרדין עאסלה. אלה הם 13 הצעירים שנהרגו על ידי המשטרה במאורעות אוקטובר 2000. אחרי המאורעות הוקמה ועדת חקירה ממלכתית. אנחנו אנשים ענייניים ואובייקטיביים. ראינו שהיו בה כמה המלצות חיוביות, ועוד המלצות שלטעמנו היו שליליות. בין ההמלצות החיוביות זה שוועדת אור האשימה את המשטרה שהיא מתייחסת לאזרחים הערבים כאל אויבים ולא כאל אזרחים; וגם ועדת אור הכריזה שהמשטרה מטפחת תרבות שקר. אחרי אוקטובר 2000 המשטרה הרגה 55 אזרחים ערבים, וביניהם גם יעקב אבו אלקיעאן, וממאורעות אום אל-חיראן כולנו מבינים היטב שהמשטרה עודנה מטפחת תרבות שקר. אני רוצה לפנות עכשיו לאגף הזה, למה שנקרא שמאל במדינת ישראל. השמאל במדינת ישראל הוא האחראי לאוקטובר 2000, הוא. לכן, אם השמאל במדינת ישראל מצפה מאיתנו להיות שותפים בשביל להחזיר את הדמוקרטיה שכביכול הייתה לפני עידן נתניהו – אנחנו לא שותפים למסע שלכם, כי מבחינתנו לא הייתה דמוקרטיה לפני נתניהו, לא בתקופת הממשל הצבאי, לא באוקטובר 2000 ולא בעידן של ההתנשאות שלכם. אבל אנחנו כן נהיה שותפים לבניית דמוקרטיה אמיתית, שתשרת את כל האזרחים. חברי הכנסת וחברות הכנסת, לגבי הצעת החוק שלי, הספקת חשמל לבתים שאין להם טופס 4, ישנם 50,000 בתים. בשבוע שעבר, בצל החום הכבד, החשמל נותק מכעשרה יישובים ערביים ואנשים נפגעו קשות. זו פגיעה בטיחותית שעלולה לפגוע גם בחיים של אנשים. כולם מבינים שחלק ניכר מהאזרחים, אפילו אם הם רוצים להתחבר הם לא יכולים. למה? כי אין תוכנית מתאר מושלמת; כי עדיין עובדים כדי להרחיב אזור שיפוט מסוים, אבל אין אישור. אפילו אם יש לאנשים את כל האפשרויות ברמה הפרסונלית, ברמה הקולקטיבית הם לא יכולים. לכן לפני שהגשתי את הצעת החוק, דיברתי עם שר המשפטים אבי ניסנקורן, הסברתי לו את הבעיה. מצאתי אצלו אוזן קשבת, והוא אמר לי: אני מוכן ללמוד את הסוגיה הזו. הוא ביקש שאנחנו לא נצביע עכשיו אלא נמשיך ללמוד אותה ביחד, במטרה שתוך חודש, חודש וחצי, נמצא ביחד דרך לחבר את הבתים לחשמל, למרות שאין להם טופס 4. הסוגיה השלישית שאני רוצה להעלות – וטוב ששר המשפטים נמצא פה – זה המתמחים שהגישו מבחן עריכת דין. מה שקורה עכשיו זה שמקשים את הבחינה שלהם. אני רואה שהגישה של לשכת עורכי הדין בעייתית בכמה רמות: אחת, זה לא מוסרי שבן אדם עולה דרך סולם למקום מסוים, ואחרי שהוא מגיע, הוא בועט בסולם, אותו סולם שאחרים עשויים לעלות דרכו ולהיות הם בעצמם עורכי דין. הסוגיה השנייה של אי-צדק זה שלא משנים כללי משחק באמצע משחק. כלומר, אם אתה רוצה לשנות, אתה יכול להגיד: חברים, לפני שאתם נכנסים ללמוד עריכת דין, אנחנו רוצים לשנות את השיטה. אבל לא מקובל שאנשים סיימו את כל התקופה, בלי שום הבדל בינם לבין אנשים אחרים שעשו את אותו מבחן לפני שנה, שנתיים, חמש שנים, שש שנים, אין שום הבדל. ולכן הוא משנה את כללי המשחק באמצע המשחק. הבעיה השלישית היא שאין גוזרים על ציבור גזרה שהוא לא יכול לעמוד בה, ואם אחוז ההצלחה במבחן הוא האחוז הזה, אתה גוזר על הציבור גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה; מה גם שהוסיפו עוד מבחן של ניסוח, ואנחנו מבינים מי הציבור שעלול להיפגע מניסוחים בשפה העברית. לכן זה לא פלא שהציבור שלנו הוא הנפגע העיקרי. אני מבקש מכבוד שר המשפטים, אבי ניסנקורן – שעם כל חילוקי הדעות, אני מבין שיש מרווח של הידברות בינינו – שנמצא אצלך אוזן קשבת גם בנושא כל כך חשוב זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. השר ניסנקורן, הרי אתה משיב על הצעת חוק חופש המידע, אז אני מציע שאולי תנצל את זה כדי להתייחס גם לשאלה הזאת, מאחר שהנושא של הצעת החוק הוא בתחום של שר האנרגיה. אני לא רוצה להיכנס כאן לאיזושהי בעיה בהיבט הזה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: מדינה דמוקרטית, שוויונית ומשותפת << הצח >> [הצעת חוק פ/1599/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להצעת חוק-יסוד: מדינה דמוקרטית, שוויונית ומשותפת, של חבר הכנסת יוסף ג'בארין וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת ג'בארין להציג את ההצעה, בבקשה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> השר ניסנקורן יצא? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הוא יצא. אני רואה שמי שמשיב זה השר אמסלם. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השר אמסלם, אתה משיב? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האם זה יותר מדי לבוא ולבקש שעקרונות אוניברסליים של שוויון, של שותפות, של דמוקרטיה, יעוגנו בחוק-יסוד של המדינה? האמת היא שאני שמעתי את שר המשפטים ניסנקורן מדבר על כך שהמדינה כן צריכה את חוק-יסוד: השוויון. מהעמדה שלי אני רוצה לתרום לשיח הזה, איך אני רואה את עקרון השוויון מעוגן בתוך חוקי-היסוד, ובכלל לחשוב על כך שעד היום, יותר מ-70 שנה אחרי הקמת המדינה, העיקרון הכי בסיסי, הכי קרדינלי במשפט, שזה עקרון השוויון, לא מעוגן בחוק. לכן כל מי שדוגל בעיקרון הזה צריך לעמת את עצמו ולהתעמת עם הרעיון החוקתי שאני מציע בהצעת החוק. הרי אי-אפשר לדבר על מדינה דמוקרטית שוויונית כאשר בחוקי המדינה יש עשרות חוקים, בספר החוקים הישראלי – ואני לא מגזים, השר אמסלם, כבוד היושב-ראש – שנותנים עדיפות לאזרח היהודי. אגב, זה לא רק חוק השבות, שאנשים כמובן מכירים היטב – שליהודי ולמשפחתו יש זכות אוטומטית להגיע לישראל, ואזרחים ערבים, במיוחד בעקבות התיקון לחוק האזרחות, כמעט לא יכולים להביא את בני הזוג שלהם לחיות איתם כאן במדינה. ואלה לא רק חוקים בסוגיית הסמלים של המדינה, הדגל וההמנון וכדומה. אלה גם חוקים שיורדים לשורשו של מעמדו המשפטי של המיעוט הערבי בישראל. סוגיית הלשון והתרבות, תחום החינוך, תחום הבעלות על הקרקע, המעמד המיוחד שניתן למוסדות היהודיים – הקרן הקיימת, הסוכנות היהודית וקרן היסוד. אם ניקח לדוגמה את הקרן הקיימת, היא מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה, בעיקר במרכז ובגליל, והיא מצהירה בריש גלי שהיא בעצם לא משרתת את הציבור הערבי, או שהיא מצהירה שהיא מקדמת רק את האינטרסים של האזרחים היהודים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יוסף, על אדמות ווקף אתם נותנים לנו? << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדמות ווקף הן בשליטת המדינה, אז אל תשאל אותי בעניין הזה. זה גם ענייני הגירה והתאזרחות, וגם ענייני סמלים, וגם עניינים של בעלות על הקרקע, וגם עניינים של לשון ותרבות, וגם ענייני דת. תחשוב על זה, השר אמסלם, בענייני דת יש כמה חוקים שמסדירים את ההנהגה הדתית היהודית, כמו הרבנות הראשית, המועצות הדתיות. אין לך משהו מקביל בחברה הערבית, לא בקרב ההחברה הערבית המוסלמית ולא בקרב החברה הערבית הנוצרית. למה אין? אפילו מועצות דתיות בתוך היישובים הערביים שינהלו את העניין הדתי, כמו שיש ביישובים היהודיים – אין. גם בתחום הלשון. מדינה ש-20% מאזרחיה הם ערבים, שפת אימם היא ערבית – למה הם לא זוכים לכך שהמדינה תתייחס אל הערבית כאל שפה רשמית לא רק בחוק אלא גם בפועל? למה שאני לא אוכל לפנות למוסד לביטוח לאומי בערבית, ולקבל תשובות בערבית? ולכל משרדי הממשלה? מה מונע את זה? האמת היא – למה אני לא יכול לדבר כאן בשפה הערבית ושיהיה תרגום סימולטני לעברית למי שלא יודע ערבית? למה? ואגב, אני לא מציג אופציות תיאורטיות. אני ביקרתי למשל בפרלמנט הקנדי, כבוד היושב-ראש, ומייד שמתי לב שעל כל שולחן של חבר פרלמנט יש מכשיר תרגום, וחבר הפרלמנט יכול לדבר בצרפתית, הוא יכול לדבר באנגלית, ויש תרגום. סוגיית השפה היא בכלל לא נושא שם, כי הכול מתורגם באופן אוטומטי. אגב, נאמתי גם בפרלמנט האירופי, ואתה יכול לראות באולמות הגדולים יותר מ-20 חדרים שבהם מתרגמים באופן סימולטני. אז זה אפשרי, אפשר לתת לשפה הערבית את הכבוד שלה בפרלמנט, במשרדי הממשלה וגם בבתי המשפט. יש את היכל הצדק בבריסל, ההיכל של בתי המשפט, ושם אתה יכול להגיש את המסמכים המשפטיים בצרפתית וגם בפלמית. ולכן אני אומר: זה אפשרי. אפשרי להתייחס לשפה הערבית, שפתה של קבוצת המיעוט, כשפה שוות מעמד לשפתו של ציבור הרוב. לכן אני אומר, כשאנחנו בוחנים את החקיקה בישראל ורואים את אותם עשרות – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה אפשרי וזה קל, הם פשוט לא חשבו על זה לפני כן. עכשיו הם יצביעו בעד החוק, שלא תחשוב שהם מתנגדים לשוויון. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני כמעט בטוח שאני משכנע כאן, אני כמעט בטוח. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם לא מתנגדים לשוויון. מה, בישראל מתנגדים לשוויון? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני רואה, חבר הכנסת אבו שחאדה, שנסחפת באווירת האופטימיות של הטקס של אתמול. נו, זה יפה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש מתנגד לשוויון? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חס וחלילה, חס וחלילה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יודע מה, לפחות היושב-ראש ישמש דוגמה. לפחות היושב-ראש ישמש דוגמה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תאמינו לי, אם אתם מזכירים לי את הטקס של אתמול, אני אומר לכם: מה שאני מציע היום זה חוזה השלום של המדינה עם אזרחיה הערבים, קודם כול. זה חוזה השלום של המדינה עם האזרחים הערבים, לפני שיוצאים מחוץ לגבולות. והשלום עם האזרחים הערבים מגיע אם המדינה הזו מבטיחה להם את מעמדם השוויוני בתוך המדינה, בתוך המולדת שלהם. תבינו את עומק הטענה שלי. אני אומר שהמושג של אזרחות שוויונית, שהוא המושג הבסיסי בכל דמוקרטיה, אזרחות שוויונית – המושג הזה לא מתקיים בישראל, לא בחקיקה ולא במציאות. למה לא מתקיים? כי האזרחות בישראל אינה אזרחות שוויונית. למה האזרחות בישראל אינה אזרחות שוויונית? בגלל אותם עשרות חוקים וסעיפי חוק שבהגדרה שלהם נותנים עדיפות לאזרח היהודי. אגב, חוק הלאום בא והעמיק את מגמת העליונות האתנית היהודית בתוך החוק, הוא העמיק את זה והשריש את זה והנציח את זה. ואז החוקים הללו יוצרים מצב שיש מי שנהנה מאזרחות סוג א', אזרחות דה לוקס, נקרא לה, שזה האזרח היהודי. יש לו את כל ההטבות, יש לו את כל הזכויות, גם בהגירה, גם בסמלים, גם בבעלות על קרקע, גם בלשון, גם בשירותי דת. ויש אזרחים, האזרחים הערבים, שהם ילידי המקום, הם ה-natives, indigenous community, לא היגרו לכאן, לא בספינה ולא במטוס, פשוט היו כאן עוד לפני קום המדינה. ודווקא להם המדינה לא מעניקה אזרחות שוויונית, ולכן הם במעמד של אזרחות נחותה, סוג ב', סוג' ג'. סליחה שאני אומר את זה, זה כל כך כואב ברמה האוניברסלית המוסרית שאזרח מקבל יחס של סוג ב' וסוג ג' לפי החוק. שוב, לפי החוק. אבל החוק הזה גם מתורגם למציאות. מציאות של אפליה בתקציבים ובמשאבים, והיעדר תוכניות מתאר, והאיום בהריסת בתים, והיעדר כבוד לשפת האם, ואפליה בחינוך ובתעסוקה. ולכן אני אומר שקודם כול צריך לתקן את החוק, שהחוק עצמו יהיה שוויוני. זה עדיין לא אומר שיתקיים שוויון בפועל, הדרך עדיין ארוכה. האפרו-אמריקאים בארצות הברית בשנות השישים הצליחו במאבק שלהם לתקן את החוק ולחוקק חקיקת זכויות אדם שהבטיחה להם שוויון בכל התחומים, אבל הם עדיין נאבקים לשוויון בפועל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, כי עברנו את הזמן כבר. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל לפחות בארצות הברית קיבלו את החקיקה הזאת, חקיקת זכויות אדם, שוויון בכל התחומים, בכל המשאבים הציבוריים. כאן אנחנו עדיין רחוקים מזה. ולכן ההצעה שלי: לעשות את המהפכה החוקתית האמיתית של עיגון השוויון ועיגון ערכי הדמוקרטיה והשותפות בחוק-יסוד, כדי שאזרח ערבי יוכל ליהנות ממעמד שוויוני לפחות בחוק עצמו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ג'בארין. ישיב השר דוד אמסלם. אני רק מזכיר שמי שירצה להצביע מתבקש לעבור למקום. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אי-אפשר מפה, היושב-ראש? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, לא, כי לא יהיה אפשר לנהל את זה. אנשים יבואו, אתה יודע, יהיה גיוס, אנשים יבואו. לא כדאי. נעשה את זה מסודר. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אולי יצביעו בעד? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יכול להיות שיצביעו בעד. את זה אנחנו נדע רק כשתהיה ההצבעה. אבל בין אם כך ובין אם כך, שיהיה מסודר. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שנתייחס להצעה של חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אני רוצה להתייחס למה שראינו אמש בטלוויזיה. אמש ראינו בטלוויזיה את ראש הממשלה בבית הלבן עם הנשיא טראמפ ושרי החוץ של האמירויות ובחריין חותמים הסכם שלום היסטורי. האמת היא שאני אפילו לא חלמתי שזאת תהיה הסיטואציה שיכולה להיות. וראש הממשלה התעקש מתחילת דרכו ששלום בעצם עושים תמורת שלום ולא אמורים לעשות שלום תמורת מסירת חלקים מארץ ישראל. רוב המדינה, בוודאי השמאל, לא הימין – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא דיבר על שוויון, אמסלם, לא על מסירת חלקים ולא על שטחים, הוא דיבר על שוויון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד מעט אני אדבר על זה. ולכן באמת אני אתמול התרגשתי מאוד. ראיתי את זה עם ילדיי. גם הם מאוד התרגשו מהמעמד הזה. ובאמת אני רוצה למסור לראש הממשלה, לדעתי בשם כל אזרחי מדינת ישראל – רובם, בואו נגיד ככה, אלה שלא כועסים על ההישגים שלו, כן. גם אתמול ראיתי גם בטלוויזיה איך אמר אהוד יערי – אתה יודע, היו שם פרשנים, אז ראיתי את אברמוביץ' ככה מתפתל בכיסא, זז, הורג את עצמו, אתה יודע. אז בסוף אמר לו אהוד יערי: תקשיב, עזוב הכול, זה לא ראש הממשלה והנשיא שם, זה מדינת ישראל. והשלום הזה ימשיך וישגשג כשהנכדים שלנו יהיו כאן, והנינים. אנחנו לא נהיה פה. אבל זה ימשיך. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן, ככה אנחנו רואים את זה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זו הפעם הראשונה מאז קום מדינת ישראל שיש מדינות במעגל השני – דרך אגב, זה לא רלוונטי אם הן במצב מלחמה איתנו או לא. בסך הכול, כל האומה הערבית הייתה במצב מלחמה איתנו מאז קום המדינה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן אני התרגשתי מזה שאני מבין שזה בעצם פותח פרק חדש ביחסים של מדינת ישראל עם העולם הערבי. וזה שבר את הפרדיגמה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לשוויון עם הערבים במדינה עכשיו. אני בונה על זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. דקה. אני עכשיו אענה, עוד מעט. דקה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו אומרים: ואללה, תשמע, הרחיקו עד בחריין – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה גם שובר את הפרדיגמה שעד היום ניסו – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אולי ייתנו שוויון לאזרחים. תפתיעו אותנו עם שוויון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – להנחיל במוחנו שאם לא נמסור – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תפתיעו אותנו עם שוויון. בואו נתחיל פה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – חלקים מארץ ישראל – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כדי שיאמינו לך שם, בוא נתחיל פה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אז בעצם לא יהיה שלום. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי – – – הפגנה נגד בחריין, שלא – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כדי שייקחו אותך ברצינות, בוא תתחיל פה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חד-משמעית – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יאללה, בוא נתחיל שלום אמיתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני יכול להתקדם עכשיו ולענות לחבר הכנסת יוסף ג'בארין? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הפגנה – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תראה, אנחנו – – – שלום כלכלי. שלום בין העמים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לאחר שבאמת התייחסתי למה שהיה אמש, אני רוצה לענות לך, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. אתה לא פעם ראשונה מעלה את הסוגיה. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דיברו על עסקאות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מדי פעם בפעם אני שומע אותך מדבר בלשון כזו או אחרת. ברעיון הכללי אתה בעצם אומר: אנחנו רוצים פה מדינת כל אזרחיה. זאת התוצאה שאתה מבקש בעצם. ואני רוצה לומר לך על זה – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא – – – מדינת כל אזרחיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – קודם כול, אני רוצה – שנייה, לא להפריע. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. לא להפריע לי. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה? לא. הוא לא – הוא רוצה שאני אענה לך בפרוטרוט. אמרתי לו: אני אעשה את זה – תראה, יוסף ג'בארין, מדינת ישראל קמה כמדינת העם היהודי. דרך אגב, למה קוראים לה "ישראל"? בגלל שעם ישראל בעצם התפתח מאחד מאבות האומה, יעקב, שקראו לו ישראל. איך אומר הפסוק? "כי שרית עם אלהים – – – ותוכל". זה בעצם המקור. תחשבו קצת למה קוראים למדינה "מדינת ישראל" – בגלל שלפי האמונה היהודית, בוודאי התנ"ך, זה מקור השם. לא קראנו לה פלסטין, למדינת ישראל. עכשיו, מדינת ישראל קמה – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – היא לא יכולה להיות שוויונית? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. לכן אני אומר: מדינת ישראל קמה כדי להקים מדינה שמרכזת ובעצם קוראת לכל יהודי העולם לעלות ולהתקבץ במדינת ישראל. דרך אגב, זה חלק מהתפילות שלנו אלפיים שנה: קבץ נפוצותינו מכנפות תבל. זו הכמיהה היהודית. מאז שגלינו מכאן לפני למעלה מאלפיים שנה, זה בעצם מה שאנחנו מצפים שיקרה. כל יהודי בכל מקום בעולם בלי קשר – הוא לא ראה, לא היו טלפונים, לא היו טלוויזיות, לא היה כלום – התפלל לבוא ארץ ישראל. ולכן מדינת ישראל – מגילת העצמאות, הפתיחה שלה היא בעצם היסודות. היא קובעת שמדינת ישראל בעצם היא מדינה שהתקבץ אליה העם היהודי. היא מדינה שבעצם העם היהודי הגיע אליה, ופה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. צריך להבין את העיקרון. ולכן, דרך אגב, חוקק חוק השבות. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חוק השבות בעצם אומר שכל יהודי שרוצה לבוא למדינת ישראל מהעולם לא צריך לבקש אישור. מעצם העניין שהוא יהודי, הוא מגיע לכאן, נוחת בשדה התעופה, מקבל אותו שר הקליטה, נותן לו תעודת זהות ודרכון. דרך אגב, זו המדינה היחידה בעולם שזה ככה, בגלל שמדינת ישראל היא מדינה ייחודית בעניין הזה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אתם יודעים לבד שזאת ההצדקה היחידה, היחידה, לכך שיהודי העולם באו לארץ ישראל והקימו את המדינה פה. בגלל שהעוול שנעשה לעם היהודי הוא הרבה יותר גדול, שהוא גורש מארצו ההיסטורית. ולכן הוא שב אליה. זה הסיפור. עכשיו – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה לא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חכה, עכשיו אני עונה לך. עכשיו אני אענה לך. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מגילת העצמאות נשענת על כך שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. מדינת ישראל מקדשת את הערכים הדמוקרטיים. אתה יודע את זה. עזוב את המחלוקות בינינו, את האמת אתה יודע. אתה יודע שלכל אזרח במדינת ישראל – למרות שזה גם כתוב במגילת העצמאות, אבל עזוב את זה שנייה, גם בפרקטיקה – ללא הבדל דת, גזע ומין יש זכויות אזרחיות שוות. ואם זה לא קורה, לא טוב. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן צריך לטפל. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שזה לא נכון – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חושב שגם ילד ערבי שגר באום אל-פחם צריך לקבל אותו תקצוב כמו ילד שגר בדימונה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמו, או בדיוק? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, במדינה – – – << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, אני רוצה, אני רוצה לפתח את העניין. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שוויון, אתם לא יכולים ככה במדינה, אבל לפחות, אתה יודע מה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בעניין הזה, חבר הכנסת ג'בארין – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לפחות, אתה יודע מה, לפחות תסביר למה באום אל-פחם זה לא קורה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אם זה לא קורה, אני מסכים איתך. ודרך אגב, זה לא קורה גם בהרבה יישובים יהודיים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל למה זה לא קורה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי השוויון הזה – בינינו אין מחלוקת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה זה לא קורה באום אל-פחם? לא קורה בעראבה, לא קורה בלוד, לא קורה ברמלה, לא קורה ביפו – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. לא. לא להפריע. למה להפריע? אתה כל הזמן – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – לא קורה בנגב. לא קורה. למה? יש סיבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר, חבר הכנסת – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, יש סיבה. צריך להפסיק. בשביל להפסיק צריך שוויון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, רק ברשותך, חברי הכנסת, אני חוזר על מה שהודעתי קודם. מי שירצה להשתתף בהצבעה ומקומו למעלה, אנא שיעלה למעלה, למעט חברת הכנסת השכל, חבר הכנסת ג'בארין, שיכול להשיב, וכמובן חברת הכנסת ברביבאי, שיש לה שאילתה מייד אחר כך. שאר חברי הכנסת, מי שירצה להצביע ומקומו למעלה, מתבקש לעלות למעלה. תודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן, אתם יודעים – אין לנו פה מחלוקת על הזכויות האזרחיות הרגילות של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל, ללא קשר למוצא, ללא קשר לדת, מוצא, מין. ודאי שיש לנו זכויות, אין על זה מחלוקת. ודרך אגב, אם היישום הוא לא ככה, אז אנחנו צריכים לפעול שהוא יהיה כזה. בוודאי, על זה אין מחלוקת. אז גם אם יש תקלות כאלה ואחרות, ואם לפעמים אנחנו רואים דברים שהם לא שוויוניים בהיבט האזרחי, האישי – ודאי שצריך לתקן אותם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל כמדינה אתם גם יודעים – דרך אגב, בבית המשפט – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו לא ב-1949 – – – ב-1949. אנחנו היום ב-2020. אתה יכול להגיד, אדוני: אני מתנגד לשוויון ויש לי רוב על זה בכנסת. שיבושם לך. אבל לבוא לתת לנו תשובות כאלה? זה לא מכבד את האינטליגנציה אפילו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה רוצה להחליף אותי ולדבר גם בשמי? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מסביר לך מה האמונה שלי, מה התפיסה שלי. דרך אגב, יש הרבה פערים במדינת ישראל בהרבה נושאים שלא קשורים לערבים ויהודים: פריפריה ומרכז, אני אראה לך הרבה דברים, תשתיות, כבישים. דרך אגב, זה קורה בהרבה מקומות בעולם גם. אבל בוודאי השאיפה היא להביא לשוויוניות. אין שום סיבה בעולם שאזרח ערבי או דרוזי או יהודי, שמפוזרים במקומות כאלה ואחרים, כל אחד יקבל שירות אחר. אין שום סיבה הגיונית. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הלוואי. הלוואי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, אתה שואל אותי: האם לפעמים זה קורה, בגלל התנאים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הפתעת אותנו, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא חושב שיש איזה מישהו – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כי אנחנו גרים בתוך עמך ועמנו, ורואים שזה לא עובד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אספר לך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא עובד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני אספר לך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשמע, אדוני השר, אנשים עוזבים את תל אביב ועוברים לגור ברהט בגלל שכל כך טוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא רוצה, אבל אני לא רוצה לפתח – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עוזבים את ראשון לציון לטובת הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב בגלל שכל כך טוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני לא רוצה לומר לך שבפריפריה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> וזה כבר 72 שנים ככה. 72 שנים זה כבר ככה. אנחנו לא ב-1949, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סמיר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סמי. סמי. סמי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> סמי, תן לי שתי דקות לסיים, ואחרי זה תגיד מה שאתה רוצה. לכן אין על זה מחלוקת. בפריפריה – אמרתי, יש פערים בין הפריפריה למרכז בהרבה נושאים. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. בפריפריה – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. בוודאי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בעומר – עכשיו הם עוזבים לטובת הכפרים הבלתי-מוכרים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר שבזה אין לנו מחלוקת. אני מניח שאין אף אחד כאן שחושב אחרת. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו על היישום אנחנו צריכים לעבוד. דרך אגב, אני רוצה לומר משהו כדי לסכם. אני לא רוצה להיכנס לפולמוס הזה, זה גם לא הזמן. אני לא רואה את זה. אנחנו ערב ראש השנה, אני לא רוצה להיכנס לזה. גם בתוך האוכלוסייה הערבית וגם בהתנהלות של הקטע המוניציפלי בתוך המגזר – ויש התנהלות קצת שונה. קצת שונה. אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל אם אתם רוצים, אני אפתח את זה. עשיתי על זה הרבה דיונים כשהייתי בוועדת הפנים. אבל אין ספק שכל הזכויות – וגם כל החובות – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם הלבנים בדרום אפריקה חשבו שהם עושים טוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – צריכות להיות זהות. ללא שום הבדל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם הלבנים בדרום אפריקה היו משוכנעים, בתקופת האפרטהייד, שהם עושים טוב – גם לעצמם וגם לשחורים, דרך אגב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם אתה מרגיש ככה, אני מצר על כך. אבל עכשיו לסיום, אני באמת – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פה זה לא עניין של – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבו שחאדה, אתה מפריע לי באופן קבוע. דרך אגב, בדרך כלל אתה לוקח יותר מ-50% מזמן הדיבור שלי. רק בהערות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תהיה בריא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הערה, בסדר. עוד אחת, בסדר. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מדברים בסך הכול על שוויון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> להשתלט על הדיון, אני חושב שזה לא נכון. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שוויון זה כל מה שאומרים. שוויון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר. עכשיו אני רוצה לסכם, רבותיי. אנחנו עומדים בפני ראש השנה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> קשה לך עם שוויון, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לנו את ראש השנה של היהודים בעוד כמה ימים. באמת ראש השנה זה גם זמן של חשבון נפש – גם באישי, בוודאי, גם בלאומי. כל אחד עושה עם עצמו חשבון נפש ורוצה לתקן בכל המישורים. אז אני רוצה לומר לכם, לכלל הציבור במדינת ישראל: שתהיה לנו שנה טובה, שנה של בריאות, שנה של שלום עם שכנינו, ובאמת שבעזרת השם נהיה מדינה שבה הקורונה תחלוף ונחזור בחזרה למסלול הרגיל של צמיחה וקידום המדינה היקרה שלנו. אז באמת שנה טובה לכולם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ג'בארין, אם אתה מעוניין להשיב, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר אמסלם, היית עדין, אני חייב להגיד לך. היית עדין, ותהיה בריא – – – איפה יואב סגלוביץ' – – – מה קרה, השר אמסלם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, אתה פוגע במוניטין שלך – – – אתה פוגע במוניטין שלך, באת מפויס – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מה שעושים, לא טוב. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יצא לך שם. אתה פוגע בו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת ג'בארין ברשות דיבור. בבקשה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> טוב, אז השר אמסלם, קודם כול אתה כאילו מאשים אותי שאני רוצה מדינת כל אזרחיה. מה, מדינת כל אזרחיה אלו מילות גנאי? מדינה שוויונית אלו מילות גנאי? אזרחות שוויונית אלו מילות גנאי? כן, אני רוצה מדינה, מדינת כל אזרחיה, מדינה שמעניקה שוויון לאזרחים היהודים ולאזרחים הערבים; אני רוצה מדינה שמעניקה שוויון, לא רק אזרחי אלא גם לאומי, כי אי-אפשר לנתק בין שני הדברים. אי-אפשר לנתק. ההכרה בשפה הערבית כשפה רשמית בפועל, בכל רשויות המדינה, מה זה, אזרחי או לאומי? אתה תשיב לי. הרחבת תחומי השיפוט של היישובים הערביים – זה אזרחי או לאומי? היו לי דמעות. כשאני נוסע בכביש 6, אני בא לכנסת עם כל התיקים הכבדים של הרחבת תחום השיפוט של היישובים הערביים בוואדי עארה והקמת פרויקטי בנייה לצעירים הערבים, ואני רואה איך העיר החדשה שנקראת חריש פתאום קמה ומיישמת לציבור היהודי את כל מה שאני מבקש עשרות שנים לציבור הערבי. היו לי דמעות. איך אני נאבק על כל בית ביישוב הערבי, והינה פתאום יש את העיר חריש. אי-אפשר לנתק בין מה שאתה קורא לו שוויון אזרחי לבין מה שאני קורא לו שוויון כולל – אזרחי ולאומי. אני גם רוצה להגיד לך עוד דבר, חשוב לכבוד היושב-ראש: בשיח הציבורי וגם המחקרי יש גם מה שנקרא הפוליטיקה של הזלזול. מה זה הפוליטיקה של הזלזול? הפוליטיקה של הזלזול היא שבמשך שנים רבות עולים שרים בממשלה, משפיעים עם תקציבים ומשאבים – ואומרים לך: אתה צודק, יש כאן בעיה ויש כאן תקלה ויש כאן טעות וכדומה; אבל אחר כך, בתוצאה, המצב שלך כמיעוט לאומי מקופח לא משתנה. אז תודה רבה שאתה אומר: צודק, ושאתה אומר לי: יש טעות ויש תקלה – אבל בפועל אין תיקון אמיתי. ואני אומר שהתיקון האמיתי מתחיל כשהחוק עצמו יתייחס אליי כאל אזרח שוויוני. זה לדעתי תנאי מקדמי לכך שאחר כך באמת אזכה לראות את התנאים השוויוניים בדיור, בתעסוקה ובקרקע. היישובים הערביים הם היישובים הכי עניים, במעמד הסוציו-אקונומי הכי חלש במדינה. עשרות כפרים לא מוכרים, משוללי הכרה, בנגב. לא מספיק להגיד: יש שוויון אזרחי. לא מספיק להגיד: צריך לתקן. ואתם צודקים, צריך לפעול מהותית בפועל, ולתקן את זה. מזמן צריך היה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון, חבר הכנסת ג'בארין. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לתקן את זה, והגיע הזמן לתקן גם את החוק וגם את המציאות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. השר שטייניץ, בבקשה, נא לשבת, כדי שנוכל לעבור להצבעה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: מדינה דמוקרטית, שוויונית ומשותפת, של חבר הכנסת יוסף ג'בארין וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה הטרומית. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 33 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את חוק-יסוד: מדינה דמוקרטית, שוויונית ומשותפת לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת השכל – להוסיף את קולך נגד. חבר הכנסת דיין, אני הודעתי שאני לא מאפשר להצביע. צריך לעלות למעלה. אני לא אוכל לאפשר את זה. חבר הכנסת ג'בארין – אתה בעד. וחברת הכנסת ברביבאי? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> את לא מצביעה. אם כך, בעד – עשרה, נגד – 34, אין נמנעים. לפיכך הצעת החוק לא התקבלה וירדה מסדר-היום. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו נחזור על מנת להשלים את פרק השאילתות. אני מזמין את השר צחי הנגבי להשיב על שאילתה דחופה מס' 75, של חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בנושא מספר המתאבדים עקב משבר נגיף הקורונה. בבקשה, חברת הכנסת ברביבאי, את יכולה לגשת למיקרופון והשר הנגבי שישיב בשם שר הבריאות, שהוא וסגנו נמצאים בבידוד – בבקשה. << שאילתה >> 75. מספר המתאבדים עקב משבר נגיף הקורונה << שאילתה >> << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> יושב-ראש הכנסת, אני רוצה להגיד תודה על ההזדמנות שנתת לי לשאול לפנים משורת הדין. אני מבקשת לשאול אותך, השר הנגבי, בהיעדר שר הבריאות וסגנו שנמצאים כעת בבידוד – ואני שולחת להם בריאות שלמה – האם לנוכח המצב הכלכלי, הבריאותי והחברתי הקשה בישראל, עקב משבר הקורונה, בעיקר בעקבות ניהול כושל של הממשלה, האם בעקבות זאת יש משבר חריף גם בבריאות הנפש של אזרחי ישראל? לא "האם יש" – אני יודעת שיש. רצוני לשאול: מהו מספר המתאבדים בין חודש ינואר לסוף אוגוסט 2020 בהשוואה למספר המתאבדים בשנים קודמות באותה תקופה? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת, מי שרוצה להיות באולם. מי שרוצה לצאת החוצה, בוודאי יכול. לשמור על השקט על מנת שאפשר יהיה לשמוע את התשובה של השר. השר הנגבי, בבקשה. << דובר >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, תודה לשואלת, חברת הכנסת ברביבאי. אכן, כפי שצוין, אקרא לכם את התשובה. שר הבריאות מנוע מלהשיב עקב הבידוד. הנתונים הרשמיים על אודות מספר המתאבדים במדינת ישראל קיימים במשרד הבריאות רק משנת 2017, לאור העובדה שהם מתבססים על נתוני פטירות בישראל, שהמשרד מקבל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחר שמבוצעת בדיקה של כל הודעות הפטירה המגיעות אליה, על פי חוק, מכל הגורמים. אבל כמובן שבתקופה רגישה זו, שבה בשל המצב יש עלייה במצוקות הנפשיות, משרד הבריאות עוקב באופן רציף אחר הנתונים שבידיו, ועל פיהם – אני אמסור לך את הפרטים. כאמור, זה לא הנתון הסופי המדויק שבסופו של דבר מגיע מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי הנתונים המעודכנים של המכון לרפואה משפטית, נתונים של נפטרים שהגיעו למכון על ידי המשטרה עם חשד להתאבדות, בין התאריכים 1 בינואר 2020 ועד 10 בספטמבר 2020 הגיעו למכון 207 נפטרים עם חשד שסיבת המוות נגרמה מהתאבדות. אציין שבתקופה המקבילה בשנת 2019 הגיעו 191 נפטרים – כלומר, פחות מ-207. בשנת 2018 – 196 נפטרים, גם פחות מ-207; כך שאפשר לומר שהנתון הזה כשלעצמו, שמדבר על חשד להתאבדות, בסופו של דבר הוא עדיין לא במאגרים של הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אבל אני מניח שיש בו מידה רבה של אמינות – על פניו, הנתון הזה מלמד שבשנת 2020 למכון לרפואה משפטית הגיעו יותר נפטרים עם חשד שסיבת המוות נגרמה מהתאבדות. זה נתון אחד שבסך הכול משקף את מה שאת שאלת בשאילתה. כאן אני צריך לציין שלא כל מקרי התאבדות מגיעים למכון לרפואה משפטית. בדרך כלל רק 60% מהם בערך מגיעים. זה כך בכל שנה, כך שזה נתון אובייקטיבי. יש נתון חשוב אחר, שדווקא עומד בסתירה לנתון הזה, והוא מספר הפניות לחדרי מיון בעקבות ניסיון אובדני. גם זה נתון שיש בידי משרד הבריאות, והוא אומר שבין החודשים ינואר ליולי – כאן הנתונים הם לא עד ספטמבר אלא עד יולי – הגיעו למחלקות המיון 3,554 מקרים, בכל הארץ, על רקע ניסיון אובדני. זאת לעומת 3,958 מקרים ב-2019 ו-4,089 מקרים בשנת 2018. זאת אומרת, הנתון הזה של ניסיון אובדני מלמד על ירידה של כ-10% בין השנה לבין השנה הקודמת וירידה של 13% בהשוואה לשנת 2018. בסך הכול, אין לי ספק, חברת הכנסת ברביבאי, שבמשבר הקורונה אזרחי ישראל חווים מצוקות נפשיות, רובן לאור חששות וחרדות מובנים מפני ההשלכות הבריאותיות והכלכליות של המצב, וכמובן גם לאור הבידוד החברתי. גם ארגון הבריאות העולמי הכריז כי יש לתת את הדעת על ההשלכות הנפשיות של מגפת הקורונה ולתת להן מענה הולם. ברשותך, אפרט גם את הצעדים שמשרד הבריאות נקט כדי לסייע לציבור בהתמודדות עם המצוקות הנפשיות. למשל, המשרד הגדיל את התקציב בעבור תמיכה במוקדי חירום נפשיים, שניתן מדי שנה בנושא של מניעת אובדנות, כמעט ב-10 מיליון שקלים, נוספים. כמו כן, כל קופות החולים הקימו מוקדי תמיכה טלפוניים למבוטחים שלהן. המשרד יצא בתוכנית שמאפשרת לכל אזרח לקבל עד שלוש שיחות של תמיכה נפשית טלפונית עם מטפלי בריאות הנפש, כל שיחה עד 45 דקות. אלו שיחות שבהן ניתן לקבל כלים ומיומנויות להתמודדות ולהסתגלות למצב החדש. במידה שיש צורך, וכך עולה גם מן השיחה, מפנים את הפונים למערך בריאות הנפש הקבוע. כמו כן, במסגרת פעילות ההסברה של משרד הבריאות גובשו המלצות של אנשי מקצוע כדי לתת לציבור כלים לחוסן נפשי וכן המלצות למרואיינים בתקשורת ולאמצעי התקשורת בעצמם, כדי לייצר שיח תקשורתי שמחזק את חוסן הציבור ומפחית את החרדה. אלה המלצות שהופצו להנהלות של כל הרשויות המקומיות וכן לאמצעי התקשורת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שוב תודה על הרצון להשיב, ובריאות מלאה גם לשר הבריאות וגם לסגנו. מאחר שהנתון מתייחס רק ל-60%, בעקבות התשובה של המכון לרפואה משפטית, אני אמשיך לעמוד בקשר עם משרד הבריאות כדי לדעת לגבי ה-40% הנוספים וללמוד את המגמה. תודה רבה שוב. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> תודה לך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ותודה לאדוני השר. עד כאן פרק השאילתות הדחופות. << הצח >> הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות העסקה של מתמחה ברפואה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1698/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו נשוב להצעות החוק. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה לדיון מוקדם, הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות העסקה של מתמחה ברפואה), התש"ף–2020, של חברת הכנסת אורלי פרומן וקבוצת חברי כנסת. אני מזמין את חברת הכנסת פרומן לעלות ולהציג את ההצעה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר המשיב, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להעלות את הצעת החוק החשובה הזו: הצעה לתיקון חוק שעות עבודה ומנוחה, הגבלת שעות העבודה של מתמחה ברפואה, לקריאה טרומית. מקצת מדברי המתמחים: באחת התורנויות הגעתי לחולה ב-05:00, בשעה ה-21 של התורנות שלי. אני מסתכלת על האק"ג שלו וזה נראה כמו התקף לב. פתאום אני קולטת שכבר חתמתי על האק"ג הזה שלוש שעות קודם. כנראה חתמתי עליו מתוך שינה. המטופל היה בדרך להתקף לב ופספסתי את זה. עדות אחרת: זה היה ב-04:00 ואחד המתמחים ישב מולה. היא סיפרה לו שעברה התעללות מינית וניסתה להרוג את עצמה, והוא ממש נרדם מול פניה. וגם: כשאני נוהג בחזרה הביתה אחרי התורנות אני בוחר בדרך עם הכי פחות רמזורים. קרה לי שלוש פעמים שנרדמתי ברמזור אדום – ואני לא היחיד. עדויות אלו של מתמחים ומתמחות לרפואה ממחישים באופן מזעזע את המצב שאליו הגיעה מערכת הרפואה בישראל. מתמחים ברפואה אשר סיימו את לימודי הרפואה ואת הסטאז' וקיבלו רישיון לעסוק ברפואה כללית עוברים לשלב ההתמחות, שלב שלוקח בין ארבע לשבע שנים, באחד מתוך 57 מקצועות מוכרים. במשך תקופה זו נדרשים הרופאים לאייש את המחלקות השונות שישה ימים בשבוע ולבצע עד שמונה תורנויות בחודש ממש סביב השעון: משמרות של 26 שעות, ולעיתים אף למעלה מכך, ברציפות. הצעת החוק שיזמתי מבקשת להגביל את שעות העסקתם של מתמחים ברפואה כך ששעות התורנות לא תעלינה על 16 שעות רצופות. חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951, קובע כי יום עבודה לא יעלה על שמונה שעות ושבוע עבודה לא יעלה על 45 שעות. עם זאת, סעיף 11 בחוק מאפשר לשר העבודה להחריג העסקת עובד במוסדות שבהם מטפלים בחולים, מעבר לשעות המקובלות במשק. החל משנת 2012 שר העבודה צריך לחתום על היתר המאפשר העסקת מתמחים עד 26 שעות ברציפות במשך שתי משמרות בשבוע ועד 71.5 שעות עבודה שבועיות. לאחרונה האריך השר שמולי לחצי שנה את ההיתר הזה. זעקות המתמחים מעלות כי הם למעשה הפכו לעבדים של המערכת. העסקת מתמחים ברפואה במשך שעות עבודה כה רבות טומנת בחובה סכנה משמעותית. החמורות שבסכנות הן עייפות נוראית, חוסר ריכוז, אשר יכולים לגרום לפגיעה ממשית בחיי המטופלים ובאיכות הטיפול. כיצד אפשר לקרוא למדינת ישראל מדינה מתקדמת, או מתוקנת, כאשר רופאים מודים שאיכות השירותים שהם מעניקים אינה ראויה? כאשר רופאים הופכים איטיים בהחלטותיהם ובמעשיהם, מפספסים אבחונים, וכל זאת בזמן שהם אמונים על טיפול של כ-45 חולים בממוצע במשמרת. כמובן, הדבר מוביל גם לפגיעה בבריאותם של המתמחים עצמם. הללו סובלים משחיקה נפשית, עלייה בשיעור התקפי הלב, שבץ, הפלות, חרדה, דיכאון, השמנה, ואף סיכון גבוה יותר להיפגע בתאונות דרכים. העומס הרב פוגע ביכולתם לתפקד כאנשים חברתיים, לנהל מערכת יחסים זוגית, להקים משפחה. בני הדור הצעיר אינם מתכוונים לוותר על זכותם להיות אזרחים פעילים, אנשי רוח ושיחה – וגם על רצונם להיות רופאים טובים במדינת ישראל. תנאי עבודתם של המתמחים ברפואה חדרו לתודעה של מדינות רבות בעולם במערבי, ובהמשך לכך החלה בעשורים האחרונים מגמה של הגבלת שעות הפעילות בתורנויות. לדוגמה, באיחוד האירופי כבר משנת 2003 החלו ביישום מדורג של דירקטיבה המגבילה את אורך כלל המשמרות ל-13 שעות בלבד. למעשה, בבדיקה השוואתית נמצא כי במדינות נבחרות 16 שעות עבודה הן סטנדרט מקובל להעסקת מתמחים ברפואה. בארץ נערך הדיון על תנאי העסקתם של מתמחים ברפואה למעלה מעשור, ובעת האחרונה החלו המתמחים הכורעים תחת העומס לומר: לא עוד. ואם המצב עוד לא הבעית אתכם, אני יכולה לחלוק כי בעקבות משבר הקורונה המצב הורע עוד יותר. מרכז המחקר והמידע מציג כי בחודש מרץ 2020 נחתם הסכם עבודה קיבוצי מיוחד, שלפיו המתמחים יעבדו במתכונת מיוחדת של משמרות בנות 12–36 שעות רצופות, עד 20 משמרות בחודש. בחודש מאי הוגבל ההיתר למחלקות קורונה או תומכות קורונה. התמיכה בהגבלת שעות העבודה של מתמחה היא אדירה. ב-13 ביוני הודיע שר העבודה, הרווחה הבריאות חבר הכנסת איציק שמולי כי אין בכוונתו לתת צ'ק פתוח להמשך ההעסקה הפוגענית של המתמחים ברפואה. הוא אמר: מחאתם מוצדקת מאין כמוה. אי-אפשר לצפות מאדם לעבוד במשך 26 שעות ברציפות ולהחזיק מעמד לאורך זמן. בדיון שנערך בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא מאבק המתמחים כמה ימים לאחר מכן, ב-17 ביוני, תמך בנושא גם שר הבריאות חבר הכנסת יולי אדלשטיין וטען: "נפעל יחד עם המתמחים, יחד עם הארגונים היציגים, על מנת למצוא פתרון הולם לסוגיה הזאת, כולל קיצור השעות במשמרת". השר סיכם את דבריו: "שני עקרונות שאני עומד עליהם – שום פשרה על איכות ההכשרה וקיצור התורנויות". ראש הממשלה החליפי חבר הכנסת בני גנץ הודיע אף הוא כי הוא תומך בנושא והנחה לפעול ביחד עם כל הגופים הנוגעים בדבר לגיבוש פתרון עבור המתמחים. נכבדיי, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לתמיכת סיעות האופוזיציה והקואליציה, תמיכת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ושר הבריאות – כולם – בקיצור שעות העבודה הרצופות של המתמחים הרפואה, אני קוראת לכם לתמוך ולהצביע בעד התיקון על הגבלת שעות התורנות של מתמחים – מתמחֶה או מתמחָה ברפואה. תודה רבה ושנה טובה לכולם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת פרומן. ישיב על הצעת החוק סגן שר העבודה והרווחה חבר הכנסת משולם נהרי. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת להגביל את שעות העסקתם של מתמחים ברפואה ולמנוע את המצב שבו עובדים המתמחים בתחום הרפואה שעות רבות, ברציפות מתמשכת, תחת לחץ כביר. ההצעה היא חשובה. הצעה ראויה, שבאה לצמצם את פערי שעות העבודה הממוצעים של המתמחים ברפואה מהמקובל במשק. ביום 16 ביוני 2020 הוארך ההיתר לתקופה שאורכה שישה חודשים בלבד, ואני מדגיש – שישה חודשים בלבד – לנוכח הצורך שעלה ממשרד הבריאות וארגונים הנוגעים בדבר לביצוע עבודת מטה שמטרתה לבחון את מתכונת העסקה של הרופאים, ובפרט של הרופאים המתמחים, לרבות אורך יום עבודתם, הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות, ובשל התפרצות נגיף הקורונה וכינונה של הממשלה החדשה – זו הסיבה רק לשישה חודשים, ולא מעבר לכך. הרי היה אפשר להאריך את זה יותר. אנו קשובים לקריאה הציבורית של המתמחים ולקשיים הנובעים מהעסקתם בשעות נוספות. זו הצעה נכונה וראויה, הצעה שהייתה צריכה להיות כבר מזמן, כי לאורך שנים הנושא עולה ועולה. הם מסכנים גם את עצמם וגם את החולים, כפי שאמרת, חברת הכנסת אורלי. הסכנה היא גדולה, יש הרבה מקרים שנובעים מזה שהם עובדים הרבה מעבר למקובל היום במשק. המשרד רואה חשיבות בנושא הזה, והשר רוצה לקדם הצעת חוק ממשלתית. אני מאמין שתהיה תמיכה בנושא הזה – כי כבר דובר על הנושא הזה כבר יש ועדה שדנה בנושא הזה ומכינה את הצעת החוק. אני מציע להמתין להצעת החוק הממשלתית ולצרף את הצעת החוק שלך להצעה הממשלתית, וכי בינתיים לא תהיה הצבעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תשובה – הצבעה במועד אחר. מקובל עלייך שאנחנו מוותרים עכשיו? ההצבעה תהיה במועד אחר. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> התשובה של הממשלה הייתה: היא תוכל לדבר על זה בעתיד, ואז תהיה הצבעה. אז את מוותרת עכשיו? << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מקובל עליי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה לך, חברת הכנסת פרומן. << הצח >> הצעת חוק חופש המידע (תיקון – שקיפות בקבלת החלטות בתקופת התפשטות נגיף הקורונה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1714/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת עידן רול) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעת חוק הבאה – הצעת חוק חופש המידע (תיקון – שקיפות בקבלת החלטות בתקופת התפשטות נגיף הקורונה), התש"ף–2020, של חבר הכנסת עידן רול. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברים וחברות, כנסת נכבדה, הממשלה הזו מצטיינת בלהיכשל. ישראל היא המדינה עם שיעור התחלואה הגבוה בעולם, ועכשיו היא גם המדינה היחידה בעולם שמחילה סגר כללי נוסף. אני מאמין שסקרים עדכניים יראו שהממשלה מצטיינת בדבר נוסף, בריסוק אמון הציבור בהחלטותיה. מספיק להאשים את הציבור במחדלים שלכם. אזרחי ישראל ישבו בבית במשך כל הסגר הראשון, הם יצאו רק כדי למחוא כפיים. ואתם, לקחתם את הנאמנות, הערבות ההדדית והמחירים הקשים ששילמו הציבור והמשק ועשיתם כלום, פשוט כלום, כדי למנוע סגר נוסף. במקום להנהיג – ברחתם; במקום לקבל החלטות קשות לטובת הציבור – בחרתם לדאוג לקבוצות לחץ פוליטיות; במקום להרגיע – עסקתם בהפחדה; ואולי החמור מכול, במקום לאחד בזמן משבר – דאגתם להשניא אותנו אחד על השני, כדי להסיט את השיח הציבורי מהכישלון שלכם. אין החלטה גרועה שלא עשיתם, אין בור שלא נפלתם אליו, ועל הדרך גררתם למטה את המשק ואת החברה הישראלית כולה. גזרתם על אלפי משפחות מצוקה כלכלית ועוני. ריסקתם עסקים שהיו מפעל חיים. על כל זה הציבור הישראלי עוד היה סולח לכם, אילו חשב שפעלתם נטו משיקולים ענייניים, אבל לכל ישראלי ברור שזה לא המצב. אתם יודעים, הדבר הראשון שלימדו אותי בקורס קצינים היה לתת רציונל לפקודות. אמרו לי: אל תסתמך על הדרגות בשביל שהפקודים שלך יצייתו. תסביר את ההיגיון שבהוראה, תסביר למה אתה מבקש מה שאתה מבקש. לא משנה כמה תנסו, לא תצליחו להסביר למה לקנות במאפייה מותר, אבל take away ממסעדה אסור? ולמה אפשר לטוס ליוון, אבל לא לאילת? ולמה אותה משפחה גרעינית שסגורה יחד בבית לא יכולה לסגור את עצמה בצימר מבודד בצפון? הציבור צריך לדעת אם השרים קיבלו החלטות על בסיס תחושות בטן או נתונים; אם הדיונים בממשלה ובוועדות היו ממצים; אם היה מי שעמד מול ראש הממשלה הציג חלופות להשבתת המשק; אם הממשלה ביקרה את ההחלטות שלה בדיעבד, או רק מחאה לעצמה כפיים. הציבור צריך לדעת, הציבור דורש לדעת. לישראלים נמאס מספינים והדלפות לתקשורת, שרק יוצרים בלבול וחוסר אמון. בעוד אנחנו, חברי וחברות הכנסת, מקבלים בבית הזה החלטות הרות גורל תחת שידורים חיים ופרוטוקולים שמתומללים מילה במילה, הממשלה שמה מסך ברזל, כאילו מדובר פה מינימום בסודות גרעין. אין פה סודות מדינה. מדובר פה בבריאות ובכלכלה, מספרים ומדיניות. ממה אתם מפחדים? מה החשש הגדול שידעו מה קורה בישיבות הממשלה? אני קורא לחבריי וחברותיי השרים לחשוף את הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה העוסקות בקורונה, ואת הנתונים שהוצגו בפניכם לצורך קבלת ההחלטות. הממשלה שלחה את כל הפרוטוקולים לארכיון המדינה ל-30 שנה. 30 שנה. במשבר מתגלגל המצריך החלטות על בסיס יום-יומי, לפעמים שעתי, 30 שנה הן נצח. בפועל, הממשלה העדיפה לקבור את הנתונים של הקורונה, עד שהקורונה כולה תהיה היסטוריה. ממשלה שמאמינה באופן קבלת ההחלטות שלה לא צריכה לפחד לחשוף את הנתונים והפרוטוקולים. ממשלה שמחפשת להשתפר ולא עסוקה באגו של עצמה אמורה לשתף את הציבור ביוזמתה. ממשלה שמאמינה בהיותנו סטרטאפ ניישן משתפת הכול כדי להיעזר בחוכמת ההמונים בניסיון לנצח את המשבר. אם אין לכם מה להסתיר ואין לכם במה להתבייש, הצביעו בעד הצעת החוק שלי וחשפו את הפרוטוקולים של הקורונה. רק ככה תוכלו להתחיל לשקם את אמון הציבור, להגביר את הציות ולנצח את המגפה. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עם הפריימריז ביש עתיד? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. ישיב על ההצעה שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> בהצעת החוק מבקש חבר הכנסת רול לקבוע כי הממשלה ומשרדי הממשלה יפרסמו לציבור את הנתונים ואת הפרוטוקולים הנוגעים להליך קבלת ההחלטות בענייני הקורונה. זאת התנגשות שקיימת, כמובן, בין שקיפות לבין תהליכי קבלת החלטות בישיבות הממשלה. אני אציין שתקנון הממשלה הקיים קובע כי ישיבות הממשלה הן סגורות וכי תמלילי הישיבות יסווגו "סודי ביותר" ויופקדו על ידי מזכיר הממשלה בגנזך המדינה. ככלל, התמלילים לא מועברים לגורמים אחרים, לרבות לשרים. הטעם המרכזי למדיניות זו הוא הרצון שלא לפגוע באפשרות לקיים דיון ענייני ופתוח שבו מתבטאים השרים ושאר המשתתפים באופן חופשי, ללא שיקולים הנגזרים מפרסום דבריהם ברבים. תקנון הממשלה מורה על עריכת פרוטוקול לדיוני הממשלה וועדות השרים, אשר יכיל מידע תמציתי ביחס לדיון. הפרוטוקולים האלה כן נשלחים לבעלי תפקידים, דוגמת נשיא המדינה, היועץ המשפטי לממשלה והשרים. ברוב הפורומים של הממשלה תמצית הדיון וההחלטות אינם סודיים, ורק התמליל המילולי המלא הוא סודי. הוראות התקנון מגובות בחקיקה, בפסיקה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בצד ההוראות, ואף שאין חובה כזו, ברור שלצורך שקיפות מרבית חלק לא מבוטל מהמידע מפורסם כיום על ידי מזכירות הממשלה כעניין שבשגרה. מידע זה כולל את סדר-היום של ישיבות הממשלה, עיקרי ההחלטות ומסמכים נלווים אשר אינם נחשבים סודיים. אציין כי בכל הנוגע לישיבות ועדת השרים לענייני חקיקה, שבראשה אני עומד, הנחיתי את הצוות שלי לפרסם באופן קבוע את סדר-היום, את החלטות הוועדה ואת נימוקיה. אין ספק שהצעתו של חבר הכנסת רול נוגעת בסוגיה חשובה, באיזון הנכון בין שקיפות לבין אפשרות להתנהל בממשלה באופן שממקסם את האפשרות לדיון פתוח ויעיל. ההתמודדות הזאת קיימת תמיד, ואני חושב שהשקיפות במדינת ישראל גוברת כל הזמן. בשיח שקיים הצוות שלי עם מזכירות הממשלה לקראת המענה על הצעתו של חבר הכנסת רול, נמסר כי החלטות שמקבלת הממשלה בדיוני הקורונה, דברי ההסבר וסדרי-היום, מתפרסמים בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתום הישיבות, וחשופים לכל אזרחית ואזרח. כך ראוי שיהיה. לסיכום, אני סבור כי יש להמשיך ולשאוף לשקיפות מרבית מול הציבור בהליך קבלת ההחלטות של הממשלה, אולם זאת תוך איזון עם שיקולים חיוניים נוספים, ובראשם העיקרון לאחריות המשותפת והחשש מפני אפקט מצנן, אשר עלול להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של הממשלה ועל טיבו. לכן אני סבור כי אין לקדם חקיקה כגון זו שמציע חבר הכנסת רול, אולם עלינו כחברי הממשלה מוטלת האחריות לוודא כי מזכירות הממשלה אשר עובדיה עושים לילות כימים במסירות אין קץ ממשיכה להקפיד על פרסום מרבי ומהיר של תוכן ישיבות הממשלה וממקסמת את אפשרויות השקיפות בענייני הקורונה ובכלל. אני רוצה גם לציין שכל ההחלטות של הממשלה בנושא הקורונה עומדות אחר כך למבחן הכנסת ולביקורת הכנסת, ומתקיימים כמובן דיונים בוועדת החוקה, בוועדת הקורונה ובוועדות אחרות רלוונטיות, אם זה כלכלה, חוץ וביטחון, עבודה ורווחה. בסופו של דבר, גם שם מופיעים השרים ופקידי הממשלה הבכירים ומנמקים את ההחלטות ואת ההיגיון שבהחלטות בפני הכנסת. לכן, השקיפות גוברת, כמובן, תוך דיון הפרלמנט. אנחנו צריכים לזכור שיש היגיון ויש אמת רבה בגישה שהשקיפות היא מכשיר מאוד מאוד חזק וחשוב, גם לצורך אפשרות הציבור לדעת, וגם לצורך מראית פני האמת ומראית פני הצדק. ובצד זה יש איזון, שהוא הכרחי: האפשרות לדיונים מלאים ואפשרות קיום דיון רציני. אני חושב שהמערכת הזאת של האיזונים נבחנת כל הזמן וצריכה להמשיך להיבחן כל הזמן. זאת מערכת איזונים רגישה, וכל הזמן צריך לראות איפה הבלנס ואיפה התלות והאיזון הנכון. בהזדמנות הזאת רוצה גם להתייחס לדברים שאמר היום חברי איימן עודה בנושא חיבורי חשמל. יש פה נושא סבוך ומורכב. אני חושב שצריך לקיים ישיבות רציניות ולנסות ליצור פה איזשהו פתרון. יש אלפי משפחות שבעצם חיות היום תחת קורת גג ללא חשמל, במצבים מסוימים לא באשמתן. זה מייצר תופעות פסולות של חיבורי חשמל לא תקינים, ומייצר גם מצב של הנצחת עוני או הנצחת תנאי מחיה ירודים. אנחנו צריכים לשבת ולראות איך אנחנו, ביחד, מייצרים ומחפשים לייצר פתרון לנושא הכואב הזה והסבוך הזה. אני אקבע ישיבה ביחד עם חבר הכנסת איימן עודה וביחד עם חברים ממשרד המשפטים, נציגים ממשרד המשפטים, וביחד עם משרד האנרגיה, בשביל לראות איך אנחנו יכולים להקל על האוכלוסייה הזאת מצד אחד, ומצד שני לדאוג ולוודא שהליכי התכנון במדינת ישראל ימשיכו להתקיים, ושכל פתרון לא יהיה תמריץ למנוע את הקיום של תכנון מסודר במדינת ישראל. חבר הכנסת – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> עוד דקה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> איתן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> טוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ביקש לחזור ולהשיב במקום חבר הכנסת עידן רול – חבר הכנסת יאיר לפיד. יש לך שלוש דקות. מייד אחריהן נעבור להצבעה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, מה סגר עכשיו? לפני חצי שעה, באולם ועדת הכספים, עשינו מפגש עם בעלי עסקים קטנים: אולמות כושר, אולמות אירועים, המלונאים, בעלי המסעדות. הם עומדים מול חורבות חייהם. מפרקים להם את החיים על צעד לא סביר ולא מידתי. אני אומר, אם עולה התחלואה, צריך לטפל – אבל זה הצעד הכי לא נכון. רופאים אומרים שזה הצעד הלא-נכון. אנשי עסקים אומרים שזה הצעד לא הנכון. כלכלנים אומרים שזה הצעד הלא-נכון. הולכים למתווה הכי גרוע שאפשר. התחלתם לעשות משהו, אמרתם: הולכים לרמזור, ערים אדומות וערים לא אדומות. אפשר להתמקד בקבוצות הסיכון, להתמקד באנשים מבוגרים ובאנשים עם מחלות רקע. אפשר לטפל בזה אחרת, בלי לסגור את הכלכלה הישראלית ולהרוס את מפעל חייהם של כל העצמאים בישראל. אפשר לבטל את מתווה החל"ת וללכת למודל הגרמני. אני מתריע על זה כבר חודשים. עמדנו פה, בכנסת, לפני חמישה חודשים, העליתי את דמי אבטלה לעצמאים. אמרתם: אנחנו מזיזים את זה, הממשלה תביא הצעת חוק ממשלתית. חמישה חודשים עברו. איפה דמי אבטלה לעצמאים? העיקר שאתם סוגרים להם את החיים. ולמה? כדי לא לריב עם השותפים הפוליטיים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למה? כי כל מה שמעניין אתכם זה פוליטיקה קטנה, ולא אכפת לכם להרוס את חייהם של אנשים טובים שכל החיים היו בסדר. הם היו בסדר. אמרו להם, תעשו תו סגול – עשו תו סגול; תרחיקו שולחנות – הרחיקו שולחנות; שימו אלכוג'ל – שמו אלכוג'ל, ועוד ועוד ועוד. פעימות לא מגיעות, מענקים לא מגיעים – והם אומרים: לא, אנחנו נמשיך לעבוד. ועכשיו אתם סוגרים אותם, בתור עונש, על זה שהם היו בסדר? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> את זה אמרת לאזרחים – – – תתבייש לך. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתם צריכים לבטל את הסגר הזה. יש לכם עוד 48 שעות – תבטלו את הסגר הנורא הזה. הוא יעלה בחיי אדם, לא יחסוך חיי אדם. יהיו פה התאבדויות, יהיו זקנים שיישכחו לבד בבית, יהיו אנשים שלא יגיעו לבתי החולים עם התקף לב, מרוב פחד. תבטלו את הסגר. תעשו את מה שצריך לעשות בשביל לשמור על הבריאות ובעיקר בשביל לא לפרק מבפנים את הכלכלה הישראלית. העצמאים סבלו מספיק. המובטלים סבלו מספיק מהממשלה הזאת. נכשלתם? תתפטרו. אל תענישו את אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יאיר לפיד. נעבור להצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 30 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חופש המידע (תיקון – שקיפות בקבלת החלטות בתקופת התפשטות נגיף הקורונה), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו רוצים להצביע מכאן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אי-אפשר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אני – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל אי-אפשר. שאלו אותי לפני כן – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נכון, אם אני צריכה להקריא הצעת חוק. אני מאפשרת את זה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב, הבנתי, סליחה. נתנו לי הוראה אחרת לפני כן. בעד הצעת החוק – 20, ויחד עם חברת הכנסת אורנה ברביבאי – 21. נגד הצעת החוק – 30, ו-31 נגד, יחד עם חברת הכנסת שרן השכל. הצעת החוק לא התקבלה. לא, אני לא יכולה את עוזי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז לא. אז, 31 נגד ו-21 בעד. הצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק ייעוד כספי קנסות על עבירות שנקבעו לצורך התמודדות עם משבר נגיף הקורונה, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1647/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורנה ברביבאי) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק ייעוד כספי קנסות על עבירות שנקבעו לצורך התמודדות עם משבר נגיף הקורונה, התש"ף–2020, של חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברי הכנסת, אני מביאה בפניכם היום הצעת חוק לייעוד כספי קנסות בגין עבירות שנעברו בהתמודדות עם משבר נגיף הקורונה, התש"ף–2020. אני רוצה לומר לכם את הדברים הבאים: כשאתם, בממשלה המנותקת הזאת, דורשים משמעת אישית מאזרחים, זה חייב לבוא על בסיס אמון. מעניין שלא הייתי מתואמת עם חבר הכנסת עידן רול ואנחנו אומרים את אותם דברים. אמון הציבור כלפי מי שדורש לבצע את ההנחיות מתחיל קודם כול בהבנה של מה שאומרים לו. לפני שעושים סגרים על מדינה שלמה, מטילים קנסות ומשתקים את המדינה בסגר מיותר, קודם כול תסבירו מה אתם רוצים ואחר כך תתנהלו בשקיפות. הינה, הצעת חוק הכי בסיסית והכי אלמנטרית. תיתנו דוגמה אישית בעצמכם, ואם יש בידוד אחרי שכל אזרח חוזר מארצות הברית, אני מצפה – ובעיניי זה ממש לא מוגזם – שכל המשלחת בראשות ראש הממשלה שחוזרת מחוץ-לארץ תיכנס לבידוד, בדיוק כפי שאתם מצפים ומבקשים מכל אזרח אחר במדינה. זאת דוגמה אישית. תלמדו מלקחים שבוודאי לא יגרמו לנו להיות המדינה הראשונה בתחלואה, ובסגר פעם שנייה – מי יודע, אנחנו בערב ראש השנה, ואולי יהיו סגרים פעם שלישית ורביעית. סטרטאפ ניישן יכולה להמציא את עצמה מחדש שוב ושוב. ועל הדרך – למה לא, חבר הכנסת אלי אבידר, שגם לא נגיע בסגר להפגנות ולא נביע מחאה, למה לא? הכול ביחד, הכול כלול. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – של דמוקרטיה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ממש דמוקרטיה. רק אז, אם האזרחים לא יעשו את מה שאתם מבקשים, תעברו לאכיפה – אכיפה מידתית, הגיונית, שלא משפילה ולא פוגעת באזרחים שגם כך המצב הכלכלי שלהם קשה. ואם הטלתם כבר קנסות – בהצעת החוק שאני מביאה בפניכם היום אני מבקשת להחזיר את המיליונים הרבים שנגבים מדי חודש. מהנתונים שניתנו לי, ניתנו לי גם מהמשטרה וגם מהממ"מ כאן בכנסת, זה עשרות מיליונים מדי חודש. תחזירו לציבור. אני מציעה לעשות את זה באמצעות קרן ייעודית שתנוהל על ידי השר, שהוא הממונה על החוק הזה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. בדברי ההסבר שלי לחוק אני אומרת את הדברים הבאים: "לשם ההתמודדות עם משבר נגיף הקורונה ומניעת התפשטותו במדינת ישראל, הורתה הממשלה על אכיפת עבירות שנעברות על ידי אזרחים או גופים שונים במסגרת תקנות שעת חירום – – – התקנות מורות כי בגין עבירות שונות, כגון אי-עטיית מסכה במרחב הציבורי, הפרת חובת בידוד, הפרת חובת דיווח והפרה של תקנות הנוגעות לשמירת ההנחיות במקומות ציבוריים שונים", יינתנו קנסות עונשיים או מינהליים משתנים על פי סוג העבירה. על פי נתוני המשטרה, כפי שאמרתי, קנסות אלו מניבים לקופת המדינה עשרות מיליוני שקלים בחודש. ראוי כי כספים המגיעים בשל קנסות המשולמים על ידי אזרחים וגופים פרטיים שונים יוחזרו למען שיפור רווחתם של האזרחים, שגם כך מצבם קשה. ההמלצה היא כי אחריות ניהול הקרן שתוקם תהיה בניהול של שר הרווחה והשירותים החברתיים, שממילא מופקד על העניין. ואני רוצה להגיד בנימה אישית – בשבוע שעבר פסלתם הצעת חוק שהעליתי כאן בפניכם לתמרוץ מעסיקים המעודדים עבודה מהבית. לצערי הצבעתם נגד, למרות שאתם מודעים למצב הכלכלי והבריאותי הקשה במדינה ולחשיבות לתמרץ מעסיקים דווקא בעת הזאת. על אף העובדה שאתם טוענים כי הקמתם ממשלה שנועדה לתת פתרונות להשלכות הקורונה, אתם מצביעים נגד חוקים שנועדו לסייע לאזרחים, ובכך פוגעים באופן ישיר בכל כך הרבה אנשים. הפרדוקס הבלתי-סביר הוא שהאופוזיציה מעלה חוקים להתמודד עם משבר הקורונה, ואתם, הקואליציה המנופחת הזאת שקמה כדי לטפל בקורונה, מתנגדים לחוקים שמסייעים לציבור להתמודד עם המגפה. עוד יחקרו את הדבר הזה בספרי הימים, וישאלו במדעי המדינה איך יכול להיות כזה פרדוקס. אני קוראת לכם להתעלות מעל שיקולים פוליטיים, לשים את האזרחים בראש מעייניכם, לפחות בערב ראש השנה, ולהצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חבר הכנסת משולם נהרי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חכם משולם, לא לקצר. לא בקצרה, אנחנו רוצים להבין. << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> פרשת השבוע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שלא – – – << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> דברי חוכמה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני בתחילת דבריי רוצה לשלוח את תנחומינו הכנים למורנו ורבנו הגאון הגדול רבי שמעון בעדני שליט"א, על פטירת אשתו, הרבנית הדגולה והצנועה, אשת חיל, מרת שולמית, עליה השלום, שעמדה לימינו במסירות נפש אין קץ, הסבירה פנים לכל אחד ואחד. כל מי שהגיע לביתו, נתנה לו הרגשה טובה כאורח שחיכו לו. אישה מיוחדת במינה, אשת חיל מי ימצא. רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה. וזה לא היה פשוט – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי שלא היה בבית שלו לא יודע מה זה צניעות. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> הוא לא יבין, כן. אישה שהסתפקה במועט ואפשרה לבעלה להקדיש את כל חייו לטובת הציבור. כל הזמן מה שעניין אותו זה הציבור. הבית שלו פתוח, לא צריך כרטיסים, לא צריך להירשם, לא צריך פרוטקציות. אפשר לבוא, לפתוח את הדלת, אפילו לא צריך להקיש בדלת, ומקבלים אותו בסבר פנים יפות, גם הרב וגם הרבנית. הרבנית תמיד הייתה זו שפותחת ומקבלת במאור פנים, כל אורח היה רצוי, אבל מה שחשוב גם שהרב הקדיש את כל חייו לטובת הציבור. ופה אני רוצה לקשור את הדברים לפרשת השבוע שקראנו בשבת שהיא לפני ראש השנה – יאיר, זה יכול לעניין אותך מאוד. משה רבנו, מנהיגם של ישראל, עבר צרות צרורות. כמנהיג, נתן את כל חלבו ודמו לטובת הציבור – ויתר על הבית, ויתר על אשתו, על הילדים, על הכול, סיכן את חייו, נרדף על ידי פרעה, עמד בחזית – וכל פעם שקיבל מכה מהציבור, עמד והתפלל עליהם. עד כדי כך שהגיע מצב שאמר "ואם אין מחני נא מספרך" – אם אתה לא סולח להם, אני לא רוצה, אל תזכיר אותי בכלל, אני לא קיים. כלומר כל חייו הוא הקדיש לציבור. עכשיו הגיע הזמן שלו. הוא נענש שלא יוכל להיכנס לארץ. הרי זה מה שהוא רצה כל הזמן, להיכנס לארץ. אומר לו: לא, אתה לא נכנס לארץ, יהושע מכניס אותם לארץ – דבר קשה מאוד. אף אחד לא קם להתפלל: משה, איך נעזוב אותו? "ואתחנן אל ה'" – בסוף, אם אין אני לי מי לי. אבל עדיין הוא נאמן לציבור, עדיין הוא נותן להם עצות טובות, עדיין אכפת לו מה יהיה אחרי זה – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כתבתי על זה ספר, אני אספר לך אחר כך. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. עדיין היה אכפת לו מה יהיה אחר כך, הוא דאג כל הזמן. הוא אמר להם: אתם ניצבים היום כולכם, אחרי ששמעו את כל הצרות, גם כל חולי וכל מכה אשר לא כתובה בספר התורה הזה, כמו המצב של היום – האי-ודאות, שיבואו עליכם גם מכות שאתם לא יודעים, גם כל חולי וכל מכה שלא כתובה בספר התורה הזה. אמר להם משה רבנו: אל תדאגו. אם תהיו יחד, אם תהיה אחדות ביניכם, אם תהיו כאיש אחד בלב אחד – "ראשיכם, שבטיכם, זקניכם ושטריכם כל איש ישראל, טפכם, נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך, מחטב עציך עד שאב מימיך" – כולם, שוויון לכולם – אם אתם תהיו מאוחדים, אף כוח שבעולם לא יוכל לפגוע בכם, אף מחלה ואף נגיף לא יוכל לפרק אתכם. אבל אם אתם לא תהיו יחד, הנגיף הקטן – הינה, זה שאנחנו לא יודעים ואנחנו מחפשים אותו ולא מוצאים אותו, מרגישים אותו וסובלים ממנו והולכים מן העולם, נפרדים מן העולם בגללו – הוא יפגע בכם. והינה, זה מה שהוא אומר להם, כי הוא דואג, הוא נותן להם טיפ לחיים. אני הולך – אחרי זה כתוב: "וילך משה וידבר". משה, בדרך כלל היו באים אליו. משה, היו באים אליו לאוהל ושומעים את הדברים, ופה משה הולך אליהם. מדוע, איפה הכבוד? הוא עומד להיפרד. הוא אומר: "בן מאה ועשים שנה אנכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא, וה' אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה – – – יהושע הוא עבר לפניך". << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למרות שכתוב "לא כהתה עינו", זאת אומרת הוא במצב פיזי טוב. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> "ולא נס לחו". << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נס לחו, לא כהתה עינו. הוא כן במצב פיזי טוב. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> הוא במצב פיזי טוב – לא כהתה אינו ולא נס לחו – אבל הגיע זמנו, ידע שעוברת המנהיגות ליהושע. אתה סיימת, אתה לא ממשיך. ופה – אני לא רומז לשום דבר – ופה, משה רבנו הולך אל העם. ההסבר הוא כזה: משה רבנו, לפני שהוא נפרד מהם, הוא רוצה להנחיל להם את כל תרי"ג המצוות. עד עכשיו הוא הגיע ל-611, נשארו לו שתי מצוות: מצוות הקהל ומצוות כתיבת ספר תורה, שאדם צריך לכתוב לעצמו: "כתבו לכם את השירה הזאת". זה מה שנשאר לו, למשה רבנו, ואז הוא גומר. העם, כששמע את זה, אמר: לא, אנחנו לא נלך אליו, כדי שימשיך לחיות. אבל משה רבנו: לא, הגיע הזמן, אני אלך אליהם; הם לא באים אליי, אני אלך אליהם, למרות שאני יודע שהם לא באים בגלל שהם רוצים שאני אמשיך לחיות. זה מנהיג אמיתי, מנהיג אמיתי שאת האינטרסים שלו הוא שם בצד. הרי האינטרס שלו זה לחיות. הוא שם את האינטרסים שלו בצד, והאינטרסים של העם הם יותר חשובים, של הציבור, מה שהציבור צריך. לאורך כל הדרך – זה אפיין אותו בחיים, זה אפיין אותו כל הזמן לאורך כל שנות המנהיגות: אני מניח את הכול בצד, ואותי מה שמעניין זה הציבור. אלה אנשי הציבור שאנחנו מדברים עליהם, הרב בעדני, שמוסר את נפשו. אם אנחנו נתנהג כך וזאת תהיה תפיסת עולמנו, אז תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. ועכשיו לעצם ההצעה – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חיכיתי בסבלנות יתרה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. אני מקווה שאת נהנית מהדברים ששמעת. בכל אופן, אני רוצה לומר שההצעה הזו היא הצעה טובה. אני חושב שצריכים לעזור לקשישים. כמה שייתנו – תמיד חסר וצריך וצריך עוד ועוד, ויש הרבה תוכניות למשרד ויש הרבה דברים שצריך לעשות, ולא את הכול אנחנו מכסים. המשרד קיבל תוספת מכובדת למגן הזהב לקשישים, ועוד משרדים קיבלו, כמו המשרד של חברת הכנסת אורלי לוי, וגם המשרד לאזרחים ותיקים. הם קיבלו תוספת כדי לעזור לקשישים, במיוחד בימים קשים אלו. ההצעה מהפכנית. אנחנו צריכים לדאוג – כשיש צורך, דואגים לתקציב במסגרת התקציבים הרגילים, לא צריך לפתוח קרן – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא קורה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מסביר. עכשיו אמרתי: קיבלנו 90 מיליון. 90 מיליון – עכשיו, לצורך הזה. אנחנו צריכים לעשות את זה במסגרת התקציב, לעגן את זה, שזה יהיה מסודר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אתם הקואליציה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אבל הבאנו. הבאנו. אנחנו לא יושבים בחיבוק ידיים – אנחנו נאבקנו, והתקציב בא, ותקציב מכובד מאוד. ונמשיך לדאוג ולעגן זאת בצורה מסודרת בתוך התקציב השנתי, בתוך ספר התקציב. עכשיו, להקים קרנות – אני לא יודע אם זו הדרך. אני חושב שהנושאים הללו צריכים דיון מעמיק, יש להם השלכות. צריך לראות את כל התמונה, וגם עוד מגזרים שלמים צריכים. המדינה לא צריכה לסמוך על קרנות אלא צריכה לדאוג לתקציב. מאחר שהנושא לא הובא לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, והנושא הזה לא נדון, אני מבקש להתנגד להצעת החוק. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, רוצה להשיב? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, הצבעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא? את לא מעוניינת, אוקיי. אז נעבור להצבעה? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אפשר להצביע מפה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, אי-אפשר להצביע פה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אז שנייה, אני צריכה לעלות למעלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל את יודעת שאת צריכה להצביע למעלה. לא הייתה שום סיבה שתהיי פה. לא, הרי כולם יכולים להיות פה. הצבעה, בסדר. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 30 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק ייעוד כספי קנסות על עבירות שנקבעו לצורך התמודדות עם משבר נגיף הקורונה, התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד – 22, נגד – 30. אני מוסיפה – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> סליחה, זה לא בסדר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל זה – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא, לא, לא, לא, סליחה. היושב-ראש יריב לוין – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ממש לא. היושב-ראש אמר בפירוש שלא. כן נכון. אם היית מנמקת מלמטה – את צודקת, אבל לא הייתה שום סיבה. את לא הצגת הצעת חוק. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה זה לא הייתה שום סיבה? סליחה, רגע, המליאה מיועדת לעוד דברים חוץ מהצבעה. יריב לוין יודע את זה. אם את רוצה לדבר עם שר – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יריב לוין בפירוש – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא, לא, לא, סליחה. סליחה, זה לא נכון. כל יושב-ראש עושה את זה. מה היה קורה עוד דקה? שח"כים יעלו למעלה להצביע. למה את – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כי כל אחד יגיד את זה בדרכו שלו. כל אחד יודע איפה הוא יושב, ואי-אפשר לנהל ככה ישיבות. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא נכון. סליחה, סליחה, את עושה משהו בניגוד – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת זנדברג – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא לא לא – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן כן כן, זו התשובה. כל אחד יכול להגיע להצבעה שלו. גם הם רצו להיות פה למטה. גם אריאל קלנר ביקש ממני קודם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, אין דבר כזה. זה כבר עניין למחשבים. כולם ביקשו ממני ולכולם לא אישרתי. אין שום הבדל. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה זה: לא אישרתי? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא אישרתי, להצבעות. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> נמצאים באולם, תני לנו להגיע למקום. יש פה מגבלות קורונה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל תמר, יש חוקים בבניין הזה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> סליחה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הם ביקשו בדיוק כמוך, ואמרתי להם: אני לא אאפשר. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> סליחה, אני מאוד מצטערת – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הם שאלו מבעוד מועד ונתתי תשובה. אריאל, כן, נתתי לך את אותה תשובה: אתה לא יכול להצביע מפה. נתתי. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> סליחה, אני לא ביקשתי להצביע מפה. ביקשתי להגיע למקום שלי ולהצביע. יש יציע, יש קורונה. מה היה קורה לך אם היית מחכה 30 שניות? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תמר, אל תצרחי עליי, עם כל הכבוד. אל תצעקי עליי. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא, סליחה, כל יושב-ראש – זה לא מהיום ככה. חברת הכנסת קרן ברק, יש תקופה ארוכה של קורונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני לא שומעת. אין לי חלוקת קשב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתה בעיה במחשב. הייתי פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אוקיי. אני מפסיקה ברגע זה את המשא ומתן. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> ממש לא בסדר. הפסדתי הצבעה על לא עוול בכפי. לא עשיתי שום דבר. אני פה במליאה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אוקיי. יש עוול, כי ידעת שיש הצבעה ולא עלית למעלה, מה שהם כן עשו. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה זאת אומרת – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שרן השכל, לפנים משורת הדין – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> היושב-ראש אישר לשרן השכל לאורך כל היום הזה להצביע מכאן, ולכן אני מוסיפה את שרן השכל. 31 נגד, 22 בעד, אלה התוצאות. גם אתה יכולת להגיע, בדיוק כמוה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – בעד החוק של עצמי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> סליחה, את צודקת, ואורנה ברביבאי. 23 בעד, 31 נגד, זו התוצאה. הצעת החוק לא עברה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, את יכולה לבוא להחליף אותי? בואי, בבקשה. תודה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> סליחה, יש כאן מניעה מחברי הכנסת למלא את תפקידם, עם כל הכבוד. אנחנו לא בחרנו את הדבר הזה. אנחנו רוצים להצביע במקומות שלנו. מה היה קורה אם היית ממתינה 30 שניות שחברי הכנסת יעלו במעלית ויצביעו? לא היה קורה לך שום דבר. לא היה נפגע כבודך. חוצפה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> האירוע נגמר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, אנחנו הבענו פה את ההשגות, ואני חושבת שנצטרך לקיים בנשיאות דיון על המשמעות של מעבר חברי כנסת שרוצים לשבת במליאה ולעלות למעלה – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אני מחזקת את ידייך. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> – – ונביא התייחסות, כי בעיניי אנחנו מאבדים מהיכולת הפרלמנטרית לשבת כאן ולעלות למעלה ליציע. אנחנו נעסוק בזה בנשיאות ונעדכן. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> יושב-ראש הכנסת יריב לוין ממתין חצי דקה באופן קבוע, וחברי הכנסת עולים להצביע. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני יודעת, אבל נאמר פה שהוא קבע הבוקר – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אין סיבה שהסגנים לא יעשו את זה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני חושבת שהטיעון שלך מוצדק, ונכון יהיה לדון בזה בנשיאות ולעדכן. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> יש הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. אנחנו רוצים להתקדם בסדר-היום, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6) (היתר להחזיק בעל חיים בפיקוח ובהשגחה שלא במאורת בידוד), התש"ף–2020, של חברות הכנסת שרן מרים השכל ומיקי חיימוביץ'. תודה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: ניגודי העניינים של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה והשופטים בבית המשפט העליון ובבתי המשפט בכלל << הלסי >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום – הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: ניגודי העניינים של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה והשופטים בבית המשפט העליון ובבתי המשפט בכלל, מס' 1453. את ההצעה יציג חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הזו היא כישלון בכל תחום. אתם כישלון בקורונה. הבאתם אותנו להתפרצות מסוכנת של המחלה ולסגר שני, שאפשר היה למנוע, וגם אותו אתם לא מסוגלים לנהל בצורה יעילה. אתם כישלון בכלכלה. לא העברתם תקציב מדינה, וגם את 11 מיליארד השקלים שאני – כן, אני – הצעתי בוועדת הכספים, ואתם, ברוך השם, הסכמתם והלכתם על זה – גם את זה, בגלל כל מיני מריבות פוליטיות, עוד לא הבאתם לאישורה של ועדת הכספים, ושלל הגופים האזרחיים והחינוכיים והחברתיים שנאנקים תחת הנטל וקורסים ומשוועים לתקציב הזה לא יקבלו אותו לפני החגים. אתם כישלון בציונות ובהתיישבות. יש כבר שמונה חודשים הקפאה דה פקטו ביהודה ושומרון. מכרתם את עתיד הנגב לעמיר פרץ, הבדואים ממשיכים להשתולל בצאלים, ביתר שטחי האש. אתם כישלון בלאחד את העם. חבריי החרדים, איזה הישג הבאתם לציבור הבוחרים שלכם בממשלה הזאת חוץ מלשתף פעולה עם מי שהופך אותם למצורעים, לשעיר לעזאזל ולמפיצי מחלות? כלום, גורנישט מיט גורנישט. הישג אחד – חבר הכנסת קרעי – הישג אחד בלבד יש לממשלה הזו, והוא לבנות, לבנה אחרי לבנה אחרי לבנה, את חומת הביצורים של אבי ניסנקורן, שמאחוריה הוא ואתם, כולכם, בשיתוף הפעולה איתו, מסתירים, מטייחים את העיוותים והשחיתויות של המערכת. כולכם, חברי הכנסת של הליכוד והחרדים, טייחים. עם כף טייחים מטייחים לו את הלבנים שהוא בונה בחומה הזאת. אבי ניסנקורן הוא ראש הממשלה האמיתי. כן – לא, לא זה החליפי, אלא זה האמיתי, שכולכם סרים למרותו, כולכם עובדים אצלו. אתם יודעים למה? כי אתם מ-פ-ח-דים. אתם מפחדים ממנדלבליט ונותנים לו לנהל כאן את המדינה; אתם מפחדים מניסנקורן ונותנים לו להיות ראש הממשלה האמיתי; אתם מפחדים מהנשיאה חיות ונותנים לה לפסול פעם אחר פעם חוקים של הכנסת, לפגוע בביטחון וביכולתו של צה"ל להיאבק בטרור ולפגוע באופי היהודי של מדינת ישראל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי הייתה שרת המשפטים ארבע שנים? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אתם מפחדים משי ניצן וחבריו בפרקליטות, ולכן, חוץ מלעשות רוח בטוויטר, בנאומים, בראיונות לתקשורת, אתם לא עושים שום דבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי הייתה שרת המשפטים ארבע שנים? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ואתם יודעים מה? כן, כן, חבר הכנסת קרעי, קשה לך לשמוע. זה טוב. תצעק, תצעק, אבל גם תקשיב, גם תקשיב תוך כדי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי הייתה שרת המשפטים? אתה רואה שאני כאן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אם אחרי החשיפות המטלטלות של עמית סגל ואראל סג"ל וקלמן ליבסקינד אתם עדיין יושבים כאן מפוחדים ולא מסוגלים לתמוך בהצעה הבסיסית ביותר, הטריוויאלית ביותר, המתבקשת ביותר, שתתחיל קצת לעשות סדר ולתקן, אז אתם פשוט לא ראויים לאמון הציבור. ואתם יודעים מה, מגיע לכם. מגיע לך, אדוני ראש הממשלה, כל מה שאתה עובר. אבל לציבור הישראלי זה לא מגיע. הציבור הישראלי, מגיע לו משהו אחר. למצביעי הימין נמאס כבר להצביע פעם אחר פעם ימין ולקבל שמאל. ולכן אנחנו נמשיך, ונעמוד כאן שוב ושוב, ונציב מראה מול הפנים המפוחדות וחסרות האונים שלכם; נמשיך להוביל את המאבק הצודק וההכרחי הזה, שהציבור הישראלי כל כך מייחל להצלחתו; נמשיך להציב חלופה ערכית, אמיצה ונחושה לפחדנות ולחדלון האישים והמעש שלכם. ועכשיו, רק כדי שהציבור ייזכר קצת על מה המאבק הזה, אני רוצה להזכיר כאן דוגמה אחת להתנהלות הפגומה של המערכת – אדוני שר המשפטים, אני אשמח אם תקשיב, ואולי גם תענה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה אתה היית ארבע שנים, סמוטריץ'? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ואגב, זו דוגמה שלא צריך בשבילה תחקירים עיתונאיים, לא צריך חשיפות, לא צריך הדלפות של מיילים סודיים, כי פשוט עשו אותה מהמקפצה – גלוי, פומבי, בלי טיפת בושה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקראו לאוסנת מארק – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זה הסיפור של ד"ר מאיה פורמן, שהייתה אמורה להתמנות בשנת 2014 למנהלת המחלקה המשפטית במכון לרפואה משפטית באבו כביר. היא זכתה במכרז כדת וכדין של משרד הבריאות, אבל היא הגישה איזה תצהיר, איזו עדות שלא מצאה חן בעיני הפרקליטות – לא יישרה קו עם הקו המערכתי בתיק של רומן זדורוב. אז שי ניצן פנה למשרד הבריאות ודרש לבטל את המינוי שלה כי היא העזה לא ליישר קו עם התביעה, שהחליטה שרומן זדורוב רצח – ועד היום אף אחד מאיתנו לא יודע מה האמת בסיפור הזה. מאיה פורמן הלכה לבית הדין לעבודה, שביקש מד"ר חן קוגל, ראש המכון, להגיש עדות בתצהיר על תפקודה של ד"ר פורמן ועל התאמתה לתפקידה. וכך הוא אכן עשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> סמוטריץ', איפה בנט? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> הוא הגיש תצהיר, שלח אותו חתום בקובץ PDF, לפרקליטות, כדי שתגיש אותו לבית הדין לעבודה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה בנט? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אבל התצהיר הזה לא מצא חן בעיני הפרקליטות. הוא לא התאים לאג'נדה שלה ולרצון שלה לסכל את המינוי של פורמן, כי היא לא אחת שמיישרת קו, אז הם דרשו לקבל את התצהיר בקובץ וורד – גלוי, במיילים גלויים, לא צריך הדלפות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל איפה בנט? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – כדי לשפץ את העדות – אתם יודעים איך קוראים לזה: עדות שקר, הדחת עד – ולהכתיב לד"ר חן קוגל את התצהיר שהוא צריך להגיש לבית הדין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה בנט – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> וככה באמת עשו: הם קיבלו את הקובץ בוורד, והם "תיקנו", במירכאות כפולות ומכופלות – שיקרו בעדות הזאת. המזל הוא שד"ר חן קוגל עמד על שלו, סירב לחתום על התצהיר הכוזב, והגיש את התצהיר המקורי שלו, וד"ר מאיה פורמן זכתה ומונתה. על ההתנהלות השערורייתית הזאת, שהיא עבירה פלילית של הדחת עד, של שיבוש הליכי משפט, של עדות שקר, הוגשו תלונות לנציבות הביקורת על הפרקליטות, ללשכת עורכי הדין ולמשטרה. גם נציבות הביקורת וגם לשכת עורכי הדין לא חסכו את שבט ביקורתם מההתנהלות השערורייתית הזאת. אלא מה, להם אין סמכות: הנציבות היא גוף מסורס, ולשכת עורכי הדין כתבו שיש כאן בעיה אתית קשה. מי אמור לטפל? המשטרה. נו, אז מה עם חקירת המשטרה? הצחקתם אותי. שי ניצן הורה לסגור את התיק – החתול שומר על השמנת. כמו שהוא שמר על רות דוד, כמו שהוא שומר היום על ליאת בן ארי עם עבירות הבנייה שהיא ביצעה לכאורה. ובדבר הזה, בעיוות הנורא הזה, שאין לנו מושג כמה פעמים הוא התרחש בתיקים של אנשים פשוטים – לא בתיקי ראש ממשלה, תיקים עם פרופיל ציבורי ותקשורתי גבוה; בזה אתם, מיקי זוהר ודודי אמסלם ואריה דרעי וליצמן ונתניהו ויריב לוין – בזה אתם מפחדים לטפל. אתם יודעים למה, אתם יודעים למה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה אתה היית ארבע שנים? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> כי בוזגלו לא מעניין אתכם. זה שבוזגלו עובר עינוי דין, זה לא מעניין אתכם. אגב, כמו שזה לא מעניין אתכם עכשיו שהעסק שלו נסגר, שהפרנסה שלו נפגעת ואין לו אוכל להביא לילדים מהקורונה. זה פשוט לא מעניין אתכם. אנחנו לא מפחדים. אנחנו לא מפחדים, ולכן הציבור מעריך אותנו. והציבור רוצה שאנחנו נחליף אתכם בהנהגה. תסתכלו על הסקרים. הציבור רוצה אנשים שעובדים אצלו באמינות, בנחישות, באומץ; אנשים שמקיימים את ההבטחות, אנשים שמתעסקים לא בעצמם אלא בו, בציבור, במה חשוב לו, במה כואב לו, במה מטריד אותו; אנשים שיודעים שפוליטיקאים הם שליחי ציבור, ואם יש ציבור ששלח אותם למטרה מסוימת, הם חייבים, אבל חייבים, לממש את המטרה הזאת. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> איפה בנט? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אם תימנעו עכשיו, חברים – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> בצלאל, איפה בנט? למה נפתלי בנט לא בא היום? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אם תימנעו עכשיו, חבריי למחנה הלאומי, הציבור יימנע מלהצביע לכם, כי נמאס לו שאתם עובדים אצל עצמכם ולא אצלו. ואם תתנגדו עכשיו, הציבור יתנגד לכם בקלפי, מכיוון שהציבור רוצה ימין אמיתי, שבא למשול, שלא עובד אצל הכנף השמאלית והקטנה של הממשלה הזאת. שלמה, אתם 52 מנדטים מול 17. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איפה בנט? איפה בנט? איפה בנט? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אתם כולכם עבדים נרצעים של ראש הממשלה האמיתי, הלוא הוא אבי ניסנקורן. וידידי השר, אני מוריד בפניך את הכובע. היכולת שלך למנף את הכוח הפוליטי הקטן שלך ולנהל את הממשלה הזו זה פשוט משהו שצריך ללמוד בבתי הספר לפוליטיקה. יש לך כנראה כישורים, אבל היתרון שלך בעיקר זה הפחדנות והחולשה והרכיכות של השותפים שלך, שנופלים אפיים ארצה לרגליך. וכפי שאמרתי, לובשים סרבלי עבודה, מחזיקים כפות של טייחים, ומטייחים איתך את עיוותי המערכת ואת חומת הביצורים שאתה בונה להגנה על השחיתות שלה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> ולכן נמליץ על נתניהו לראשות הממשלה בפעם הבאה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> חברים, ההצעה הזאת אולי תיפול, אבל אתם תיפלו איתה, כי לעם ישראל מגיע יותר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע מי סירס את החוק לביקורת על הפרקליטות? השרה שקד. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אנחנו בעוד שלושה ימים, בעזרת השם, ניכנס לשנת תשפ"א – תהא שנת פוליטיקה אמינה, תהא שנה פוליטיקה אמיצה, תהא שנת פוליטיקה אחראית, תהא שנת פוליטיקה אחרת. שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. ישיב שר המשפטים, השר ניסנקורן, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה בטח יודע מי סירס את החוק של הביקורת על הפרקליטות, חבר הכנסת סמוטריץ'. איפה בנט? חבר הכנסת סמוטריץ', איפה היית ארבע שנים? כשהוא פונה לשמאל – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בתום דבריו של שר המשפטים, הגישו 40 חתימות להצבעה שמית – 20 חתימות – ולכן ההצבעה אחר כך תהיה שמית. בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת קרעי, הוא בישיבת הקבינט האזרחי של הקורונה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> שר המשפטים, עשר דקות, בבקשה. הצבעה שמית תהיה לאחר מכן. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> "בדמוקרטיה ישנם מוסדות רבים שהם חשובים לתפקודה, אבל אני מאמין שמערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה. קל מאוד להבחין בזה. כולנו יודעים שישנם משטרים לא דמוקרטיים שחיברו ואפילו מחברים גם היום חוקות וחוקים מנוסחים לעילא ולעילא. מדברים גבוהה-גבוהה על זכויות האדם, אך האם זכויות האדם מכובדות הלכה למעשה באותן מדינות? התשובה היא לא. אני מבקש שתראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית. אין דבר כזה. בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית, הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. למעשה, ההבדל בין המדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין המדינות שבהן יש זכויות בפועל הוא מערכת משפט חזקה ועצמאית". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ולא מושחתת. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> "זוהי הסיבה שאני עושה ואמשיך לעשות כל שביכולתי כדי לשמור על מערכת משפט חזקה ועצמאית". << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> שר המשפטים עומד כאן ומגן על המערכת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אלה דברי בנימין נתניהו רק לפני כמה שנים. ועוד מדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו: "בית המשפט חזק ויציב". << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – ראש הממשלה. אתה ראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> "לא נתנו לשום דבר לפגוע בו. רק בחודשים האחרונים גנזתי כל חוק שאיים לפגוע בעצמאות המערכת – מהניסיון לקיים שימועים לשופטים בכנסת – –" << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה צודק – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> "– – דרך הגבלת עתירות לבית המשפט ועד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים". << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בנימין נתניהו, ראש הממשלה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> יש פה אבי ניסנקורן ו-52 עבריינים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> "אני אמשיך לפעול כך, ובכל פעם שיגיע לשולחני דבר שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט בישראל ­– אנחנו נוריד אותו". בנימין נתניהו, ראש הממשלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> להפך. ביקורת – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> "אני חושב שהדמוקרטיה הישראלית" – תקשיב עכשיו טוב, חשבתי שאני יזמתי את הביטוי, אבל מסתבר שלא. "אני חושב שהדמוקרטיה הישראלית מחויבת לשמש חומה בצורה לבית המשפט העליון שמגן עליה – –" << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי אמר את זה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בנימין נתניהו, ראש הממשלה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> על מה הוא מגן? אני לא הבנתי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> "– – לתפיסת העולם העמוקה. והיא שימשה אותנו בעבר – – – ותשמש אותנו בעתיד". << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> הוא מגן על זה שלא הורסים בתי מחבלים והורסים בתים של מתיישבים? על מה הוא מגן, על מתיישבי גוש קטיף? על מה הוא מגן, על האוטונומיה שלי לחיות את חיי? על מה? הוא מגן על ערבים, על מסתננים ועל עבריינים. זהו. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני עובר לציטוט של ראש הממשלה בנימין נתניהו. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> קלנר, אתה לא לבד – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> סמוטריץ', אני לא הפרעתי לך. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> אבל אדוני, אתה ראש הממשלה, אתה ראש הממשלה בפועל. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> "מראשית תקומת המדינה טענו להפרדת הרשויות, אבל אם באים אנשים שהם מהרשות המבצעת והם נוטלים לידיהם את הזכות לשיפוט – כלומר, קודם כול הם מחסלים את התיאוריה" של הפרדת הרשויות, "בין הסמכות השופטת ובין הסמכות המבצעת" – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – כלום, כלומר, הפסילות של החוקים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> "כלום יש רצינות לטענתם של אנשים אלה להפרדת רשויות? כל ערכה – מבחינת זכויות האדם והאזרח – של הדוקטרינה של הפרדת הרשויות היא בעיקר להפרדה בין הרשות השופטת ובין הרשות המבצעת". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שלא יפסלו חוקים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> "כי אם הרשות המבצעת נוטלת לעצמה זכויות שיפוט, כלומר אם הנאשם והמאשים הופך להיות באותו מעמד גם שופט, אז חסל סדר חירות המדינה. האמת היא כי אין הפרדה מוחלטת בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, אף לא תחת משטר נשיאותי הקיים באמריקה, משום שהממשלה מציעה חוקים, והרוב בבית המחוקקים מאשרם או מפילם. מכל מקום, יש תמיד שיתוף פעולה מלא והדוק בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. עיקר ההפרדה היא בין הרשות השופטת לבין – – – הרשויות במדינה". << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אז למה הרשות השופטת פוסלת כל היום חוקים והחלטות של הממשלה? איפה? איפה הפרדת הרשויות? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מנחם בגין, בנאום שלו משנת 1951. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל זו החלטה לכל הצדדים, לא החלטה שלך. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אתה לא הקשבת לציטוט, לצערי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הקשבתי מאוד. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> מה, הכול – – – הכול? הכול מותר להם? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> "כמובן, גם השופט אינו אלא בשר ודם; הוא עלול לטעות" או לשנות – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא מביך אתכם לצעוק, ואז להצביע נגד? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – "או לפחד. אולם הצד המכריע בתפקיד המשפט בחברה אינו 'חולשותיו' – – – של שופט זה או אחר, כי אם 'המעמד הפסיכולוגי' שניתן למוסד השופט ולאיש היושב בדין. אם העם יכיר וחוק המדינה יקבע שהמשפט והשופט חייבים להיות בלתי תלויים לחלוטין – חובת אי-התלות היא הדדית; הן מצד השלטונות כלפי השופט והן מצד השופט כלפי השלטונות". מנחם בגין, 1951. ואני רוצה להגיד לכם מה הוא אמר על דברי ביזיון כלפי מערכת המשפט וכלפי מערכת החוק – במשפט שדרך אגב באמת היה במחלוקת אמיתית, משפט קסטנר. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> אדוני, ראש הממשלה – חיכית להזדמנות – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> "דברי ביזיון שחצניים. אני סובר שתסכימו איתי – –" << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> כל מה שעשית – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> "– – אם אומר כי מאז קמו מדינות תרבותיות בעולם עוד לא הושמעו דברי ביזיון שחצניים כאלה נגד מערכת המשפט. ועל כן חייב כל איש בישראל, כל שוחר חופש המאמין בעיקרון של אי-תלות המשפט ועליונותו, לדרוש: מבזי בית הדין ייתבעו לדין, ואז ייתנו את הדין על עבירתם הפוגעת ביסודות קיומנו". << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> מה זה קשור אבל – – – מה זה קשור? מה זה קשור לשיפוט? מה זה קשור לשיפוט – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> "חבר כנסת, דובר מפלגה, מעז להתייחס כך לבית המשפט, לשופט, לפסק דין, איך יכבדו את המשפט והצדק בישראל אזרחי המדינה המתדיינים". מנחם בגין. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> מה זה קשור לסילוף עדויות – – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> איך זה קשור לביקורת על בית המשפט? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם: הביזיון הכי גדול, קודם כול, הוא שכשאנחנו מתמודדים עם קורונה, מה שמעניין את חבר הכנסת סמוטריץ' זה איך הוא מנסה לבזות את מערכת המשפט. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אזרחי ישראל מתמודדים עם קורונה, לא אני. אתם מתמודדים עם קורונה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> איך הוא מנסה בהזדמנות הזאת להסית כנגד מערכת המשפט. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – שלי. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – אתה מתמודד עם קורונה. ביבי מתמודד עם קורונה, 5,000 – – – ביום. לפחות הייתם מתמודדים עם הקורונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> איך הוא בהזדמנות הזאת מתעסק בזה. אפילו בנט כבר לא בא להצביע להצעת החוק שלך. אפילו יו"ר המפלגה שלך מבין את גודל הבושה ולא התייצב פה היום. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בפעם שעברה הוא עוד התייצב. הפעם הוא גם מבין את האבסורד שבהצעה הזו, כמה שזה מגוחך בתקופה הזאת – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> האבסורד הוא, שר המשפטים, שאתה עומד כאן ומגן – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – לנסות לבזות את מערכת המשפט ולהסית נגדה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> תתייחס לסיפור של ד"ר פרומן. תקרא את מה שאמרה הנציבות, תקרא את מה שאמרה לשכת עורכי הדין – לא אני – על ההתנהלות של שי ניצן באירוע הזה. תבדוק את זה, תתקן את זה. תבדוק את זה אתה, לא אני. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני מבין שאתה רוצה לבוא לעמוד כאן. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נראה לי שאני מתמודדת עם זה טוב מאוד, אבל אני אבקש שקט כדי לאפשר לשר להגיב. בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אבקש, על כל ההפרעות של ימינה, שייתנו לי עוד כמה דקות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אם תצטרך, ניתן לך גם את זה. בבקשה, השר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני שר המשפטים. כולנו בעד מערכת המשפט ונגד – – – שלטון חוק. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני אתן לו אפשרות להמשיך לדבר כי אתה מפריע. חבל. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד: הדרך הנלוזה, הדרך הנלוזה, שבאים ואומרים: אנחנו בעד גוף, וביד השנייה מנסים להרוס אותו – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> למה להרוס – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – זה שקוף, זה חסר סיכוי, אין לזה שום בסיס עובדתי, אבל אני אומר מעבר לזה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה ראית את התמלילים שפורסמו בערוץ 2 על ידי עמית סגל? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לוקחים נקודות, לוקחים נקודות – – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> הנשיאה חיות אומרת – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> טוב, אני לא – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת כהנא. שר המשפטים עולה להשיב. אני אאפשר לו להשיב ואתן לו את הזמן. אתם רוצים להאריך, בערב ראש השנה, את הזמן עד בכלל – נישאר פה כולנו ביחד בערב החג. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לנו זמן עד שיגיעו התקנות של הסגר. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> למה ביקורת זה להרוס? לא יושבים שם בני אדם? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, לא שביקורת זה להרוס, אבל להקשיב לשר שמשיב להצעת חוק – לגיטימי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, לא, לא. אני אומרת שלאפשר לשר להשיב זה סופר לגיטימי. כולנו בני אדם, ועדיין, לאפשר לשר להשיב – זה כך נכון. ואנחנו נמשיך להתווכח. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> להגיד ביקורת זה להרוס. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> השר ניסנקורן. שר המשפטים, בוא תנסה להיצמד לטקסט ולהתגבר על הקריאות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני, עם כל הכבוד, לא צריך להיצמד לטקסט. אני צריך לנאום, ושלא יפריעו לי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני מסכימה איתך. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> וזה התפקיד שלך. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני מסכימה. אני משתדלת לשמור על זכותך. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בסדר, אז אני לא צריך לשמור על כבודי, אני צריך שיהיה פה סדר. ומותר לתת כבוד לשר משפטים שמדבר. סמוטריץ', לא אמרתי מילה אחת כשדיברת. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מסכימה. לגמרי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> וגם לחברים שלך אתה יכול להגיד את זה. אוקיי. עכשיו אני רוצה להגיד לכם: יש הבדל בין ביקורת לבין הסתה. יש הבדל בין בנייה ובין הרס. יש הבדל בין ביקורת לגיטימית לבין מצב שבגלל אירוע מסוים ואירוע משפטי מסוים, לוקחים את כל המערכת ומנסים לשעבד אותה ולהרוס אותה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אז מה זה ביקורת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מי – עוד פעם, תפסיק כבר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תן לו לסיים את דבריו. חבר הכנסת קרעי, אני לא רוצה להוציא אותך החוצה. חבר הכנסת קרעי, תן לשר המשפטים להגיב להצעת חוק, בין אם הוא מקריא ובין אם הוא נואם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מי שבאמת חושב שהצעה לסדר-היום שאומרת: בואו ניקח את שופטי בית המשפט – דרך אגב, הוא כבר לא מסתפק בעליון, הוא כבר מדבר על כולם; בוא ניקח את שופטי בית המשפט לוועדת חקירה פרלמנטרית, שיעמדו פה ויצטרכו להסביר כל אחד, ויהיה מורא הכנסת עליהם, מורא הרשות – דרך אגב, הגוף המבצע – עליהם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> והם באים ואומרים – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> למה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – בואו ניקח את היועץ המשפטי לחקירה פה, ובואו ניקח את מפכ"ל המשטרה לחקירה פה. << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ובואו ניקח את יחידת החוקרים לחקירה פה, ובוא ניקח את הפרקליטות לחקירה פה ואת פרקליט המדינה – – << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> האם אתה מוכן שמבקר המדינה יבקר גם את הפרקליטות? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – כשהם צריכים להיות עצמאיים ובלתי תלויים ובלי מורא. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> האם אתה מוכן שמבקר – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מי שחושב שזאת דמוקרטיה – תסלחו לי, לא למדתם כנראה אף שיעור באזרחות, אף שיעור. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> מי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אתם צריכים ללמוד עוד פעם. זה החינוך שאתם נותנים לילדים שלכם? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת קרעי – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זו הפרדת רשויות? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> – – אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה בעצם – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הייתי צריכה לעשות את זה קודם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – תת-חינוך. זאת לא דמוקרטיה, זה חינוך לדיקטטורה. מי שחושב שבגלל שיש תיקים תלויים ועומדים אפשר להעמיד למשפט את מערכת המשפט; מי שחושב שצריך לקחת את החוקרים ואת הפרקליטים ולהעמיד אותם למשפט; מי שרוצה שהדיון לא יהיה בבית משפט אלא יהיה פה, בכנסת ישראל – אנחנו מחליפים את מערכת המשפט בכנסת ישראל? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כנסת ישראל הופכת להיות מערכת המשפט? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אתם לא מבינים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אתם פה מבלבלים את היוצרות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה, זה יהיה מהיר, הפעם השלישית. די, תנו לו כבר לסיים את הנאום. כן, בבקשה, אתה מתבקש לסיים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מנדלבליט יבדוק את מנדלבליט? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לכם – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני קוראת אותך לסדר בפעם השנייה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לכם: יש, כחול לבן נכנסה לממשלה, ואחת מהמטרות המוצהרות שלה הייתה – כמובן, כחול לבן ודרך ארץ ומפלגת העבודה, גוש כחול לבן. אחת מהמטרות המוצהרות שלה הייתה להגן על מערכת המשפט ועצמאות מערכת המשפט. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני קוראת לך לצאת מהמליאה. בבקשה, תסייעו לו לצאת החוצה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מבני גנץ – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם מגינים על עצמכם, לא על מערכת המשפט. (חבר הכנסת שלמה קרעי יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << קריאה >> ביי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – ראש המפלגה וראש הגוש. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> סיימת, חבר הכנסת קרעי, להפריע. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> דבר אחרון, חברי הכנסת: ההתנהלות הזאת והעמדה והעקרונות של כחול לבן לא ישתנו. ובעזרת השם, ובעזרת הנחישות שלנו, ולמען שלטון החוק, ולמען הדמוקרטיה, שאתם כל כך עכשיו מנסים לבזות ולהרוס – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> מה – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> שר המשפטים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – אנחנו נעמוד פה ונשמור על זה. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> תגיד מה אתה כן מתכוון לעשות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הצבעה שמית – הוגשו 20 חתימות של חברי כנסת אשר מבקשים הצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת תקריא את השמות, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו משתתף בהצבעה << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברת הכנסת סמוטריץ', אתה מפריע להצבעה על ההצעה שלך, שיא השיאים. כן, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – נגד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד גבי אשכנזי – נגד יעקב אשר – אינו נוכח אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יוסף ג'בארין – נגד יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – נגד משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח צבי האוזר – נגד ניצן הורוביץ – נגד עמית הלוי – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – נגד מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח תמר זנדברג – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – נגד אליהו חסיד – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – נגד מתן כהנא – בעד ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – נגד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – נגד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח אביגדור ליברמן – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אוסנת הילה מארק – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – נגד מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – נגד משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – בעד בצלאל סמוטריץ' – בעד אוסאמה סעדי – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת חמד עמאר – נגד ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – אינו נוכח טלי פלוסקוב – אינה נוכחת אורלי פרומן – נגד תהלה פרידמן – נגד עמיר פרץ – נגד רפי פרץ – אינו נוכח אורית פרקש הכהן – נגד עינב קאבלה – נגד אנדרי קוז'ינוב – נגד אלכס קושניר – נגד יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – נגד יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח הילה שי וזאן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עפר שלח – נגד איציק שמולי – נגד רם שפע – נגד איילת שקד – בעד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מזכירת הכנסת תקריא שוב את שמות מי שלא הצביע, לתת הזדמנות למי שלא הצביע, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח עמית הלוי – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אליהו חסיד – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – נגד אופיר כץ – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אוסנת הילה מארק – אינה נוכחת פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – אינה נוכחת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח יצחק פינדרוס – אינו נוכח טלי פלוסקוב – אינה נוכחת רפי פרץ – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – אינו נוכח מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> יש מישהו נוסף שרוצה להצביע? כן, איציק כהן, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשם חבר הכנסת) יצחק כהן – נגד << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תמה ההצבעה. יש לנו את תוצאות ההצבעה: 47 נגד, שישה בעד. ההצעה מוסרת מסדר-היום. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6) (היתר להחזיק בעל חיים בפיקוח והשגחה שלא במאורת בידוד), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/852).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6) (היתר להחזיק בעל חיים בפיקוח והשגחה שלא במאורת בידוד), התש"ף–2020, לקריאה ראשונה, של חברות הכנסת שרן מרים השכל ומיקי חיימוביץ'. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת שרן השכל. << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, אני רוצה לפתוח את דבריי במקרה מזעזע של התעללות קשה בכלב שאירע השבוע, ממש לפני כמה ימים, באשדוד. בעל הכלב, מי שאמור לאהוב ולדאוג לטפל בו, למעשה קשר כלב מסוג פיטבול סמוך לבניין מגוריו בשרשרת צרה קרוב ל-13 שעות, תחת השמש הקופחת ובחום הכבד, ללא מים או אוכל, עד שהכלב לבסוף מת מחנק. אני מנצלת את הבמה כדי לקרוא מכאן לפעולה במלוא החומרה כנגד הבעלים, שצריך להיענש על התעללות קשה מאוד. לא יכול להיות שמערכת המשפט תפסוק שעבירות מס יותר חמורות מאונס או מהתעללות קשה בבעלי חיים. מקרה כמו של ציפי רפאלי, שהיא כנראה כל כך מסוכנת לשלום הציבור הישראלי שהיא נשלחה לשנה וחצי לכלא – אבל פתאום אנחנו רואים שאנס שהכניס להיריון ילדה קטינה בת 11 יקבל הרבה פחות ממנה, או שאנשים שהורגים כלבים בשרפה ותוך התעללות קשה יקבלו כמה חודשים בודדים במאסר. אני חייבת להגיד שהאנשים האלה שמתעללים בבעלי חיים הרבה יותר מסוכנים לחברה הישראלית, משום שמי שהורג יצור חסר ישע בכזאת התעללות קשה ואכזריות בלתי מתקבלת על הדעת עלול להיות זה שלמעשה יפגע מאוחר יותר גם בני אדם. החוק שאני מבקשת מכם לאשר היום אומנם לא יציל כלבים מבעלים מתעללים אבל ימנע מהם פגיעה נפשית קשה, שאותה כולנו למדנו להכיר בימים אלו, הבידוד. ובשפת הכלבים, בעצם סגר. הצעת החוק הזו באה לתקן עיוותים שנוצרו באותן תקנות בריטיות משנות העשרים שלא עודכנו – עוד מהמאה הקודמת, מתחילת המאה הקודמת. במשך עשרות שנים, למרות התפתחות הטכנולוגיה והרפואה הווטרינרית העולמית בקצב בלתי נתפס, הנהלים הרפואיים נותרו מאובנים. העיוות הראשון שנוגע לסגר הוא בעצם הסגר האוטומטי של עשרה ימים מיום תחילת ההסגר, בלי להתחשב בתאריך שבו אירע האירוע או בפנקס החיסונים של הכלב. היום, בטווח הזמנים שבו אתה אמור לגלות את הכלבת בכלב שנמצא בעצם בבידוד, הרבה פעמים הכלב רק מתחיל להיכנס לתוך תצפית. למעשה, אותה תצפית הופכת להיות עונש, במקום כלי להליך שמירת הבריאות של הציבור. בנוסף, אם יודעים שהכלב מחוסן לכלבת, אין צורך לשים אותו בהסגר עירוני מחשש להדבקה. אפשר להסתפק בהסגר ביתי מפוקח, כמו הכללים שקבענו בוועדת הכלכלה. פתרון נוסף שנתנו בהצעת החוק הוא פתרון באמצעות אימוץ בטרם שקילת המתה. זו נקודה חשובה מאוד: לתת את האפשרות הזו לווטרינר העירוני כדי למנוע המתות מיותרות של כלבים במדינת ישראל. רבים מנצלים לרעה את חובת ההסגר בתלונות שווא במסגרת סכסוכי שכנים, ובכך גורמים סבל רב גם לכלבים וגם למשפחות. דוגמה מאוד פשוטה, רק מלפני שבוע וחצי: התקשרה אלי אם לילדה בעלת צרכים מיוחדים. אותה אימא אמרה שהכלבה הקטנה שלהם היא כלבה טיפולית, שבלעדיה הילדה פשוט לא מתפקדת ביום-יום, ילדה עם מוגבלות. במקרה קרה שתוך כדי משחק היא נשכה את אחת המטפלות. העובדת אפילו לא חשבה שהכלב יצטרך להיכנס להסגר. חייבו את האימא לשלוח את הכלבה להסגר בכל זאת, למרות שהמטפלת אמרה שהיא רוצה לבטל את התלונה הזו. המצב הזה הוא מצב קשה גם לבעלים וגם לבעלי החיים יחד. בשינויים שההצעה הזו מבקשת להחיל יש משום תרופה לתופעה שלילית של סכסוכי שכנים שמתלוננים תלונת שווא על כלבים, וגם הפגם הנפשי שבעצם נוצר אצל הבעלים ואצל הכלבים עצמם כשהם נמצאים בהסגר. ההצעה הזו – אני קוראת לכולם להצביע בעדה בקריאה ראשונה. היא עוד תצטרך לעבור בוועדת הכלכלה דיון נוסף, ולאחר מכן היא תעלה לקריאה שנייה ושלישית, ובכך סוף כל סוף נסיים הליך שהתבקש כמעט 100 שנה. 100 שנה. בעניין הזה אני מבקשת להודות לראש הממשלה וליועצת לענייני בעלי חיים, טל גלבוע, שעושה לילות כימים כדי שחברינו בעלי החיים יהיו בסדר העדיפויות של הממשלה שלנו. תודה מיוחדת לחברת הכנסת מיקי חיימוביץ', חברתי היקרה. נראה לי שדווקא בתקופה כזאת, כשיש לנו המון אתגרים משותפים בתוך הקואליציה הנוכחית, אנחנו מוכיחות שיש נושאים שעליהם יש הסכמה של הקואליציה ושניתן לשתף פעולה, ושיתוף פעולה בריא, כדי לקדם דברים שחשובים לאזרחי ישראל. אני רוצה גם להודות לשר החקלאות אלון שוסטר, שנרתם לחקיקה, וליועצות המשפטיות – גם במשרד החקלאות, לדגנית, וגם במשרד המשפטים – שבאמת נענו לבקשות של שתינו להגיע לפשרות בעניין החקיקה הזו; ליו"ר ועדת הכלכלה יעקב מרגי, שבאמת בעלי החיים תמיד נמצאים בליבו ובמחשבותיו, והוא דחף את החוק בוועדה הזו בכל הכוח; ליועצת המשפטית של ועדת הכלכלה מירב תורג'מן, שמה-זה עמדה בזמנים לחוצים, והיא באמת הייתה כל כך מחויבת לנושא. באמת, זה גם בזכותך. אני מבקשת מכל שאר חברי הכנסת אוהבי בעלי החיים לתמוך בהצעת החוק שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ליושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> ליושב-ראש הכנסת, שבאמת הקדים את הדיון ואפשר לנו להעלות אותה היום, לפני שיוצאים לפגרות ולפני שיוצאים לסגרים, כדי שנוכל להמשיך אפילו בזמן הפגרה לעבוד עליה בוועדת כלכלה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת שרן השכל. זה באמת אחד הנושאים – גם לי הייתה תקרית כזאת שלא חשבתי שבכזה אירוע כלב נכנס להסגר, בלי להבין בכלל שאתה מכניס את הכלב להסגר. אז בשעה טובה. שאפו, גם לחברת הכנסת חיימוביץ'. אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> לא. יש לי חמש דקות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> סליחה. חברת הכנסת היוזמת הנוספת, מיקי חיימוביץ', חמש דקות? << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> זה יהיה יותר קצר. גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני לא אאריך בדברים, כי באמת חברתי חברת הכנסת שרן השכל הפליאה לתאר גם את מהות החוק וגם את כל השותפים לדרך החשובים שהיו לנו. ואני באמת שוב רוצה להודות גם לך, שרן, על הדבקות במטרה ועל כך שהצלחנו באמת לקדם את הנושא הזה. אני באמת מרגישה שאנחנו עושות פה היסטוריה, כי כל כך הרבה ניסיונות היו בעבר להעביר את החוק הזה, והינה סוף-סוף אנחנו מצליחות לעשות את זה – אפילו אנחנו יודעות שאחרי קריאה ראשונה יש לנו דין הרציפות, כך שהחוק הזה יעבור, ואנחנו גם נדאג שזה גם לקריאה שנייה ושלישית יגיע בקרוב. אז באמת, מעבר לזה שהוא חוק חשוב לי וחשוב לך וחשוב לכל מי שאוהב בעלי חיים. יש כל כך הרבה אנשים שיש להם חיות מחמד ונתקלו בסוגיה ובבעיה של הקושי הנוראי הזה – לדעת שהכלב שלך מחוסן ולמרות זאת הוא צריך לעבור לתוך הסגר נוראי ולעבור שם את התקופה הקשה הזאת זה משהו שקורע לבבות של רבים ובאמת גורם לטראומה נוראית אצל כלבים. ואני יודעת שאולי חושבים ומתייחסים לנושאים האלה כאל נושאים שוליים, אבל לא, אלה נושאים שכולנו מתמודדים איתם ביום-יום, ועוולות צריך לתקן. זה התפקיד שלנו כחברי כנסת; זה משהו שאנחנו עושים כאן. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאנחנו מדברים כאן על הנושא הזה של בעלי חיים ועל הלב שהם פותחים אצלנו ועל החלק שיש להם בחיים שלנו, וגם לדבר על שני דברים שקשורים לעת הזו. אני לא יודעת כמה מכם נחשפו לפרסומת ששודרה בטלוויזיה לפני יומיים – פרסומת הזהב בגמר התוכנית הנצפית ביותר, הישרדות – שתיארה זוג שנכנס לסופרמרקט ומבקש לקנות טרי טרי, טרי טרי, ובסוף מביאים לו את הטלה הטרי טרי. טלה חי קטן. כך נראה הבשר שאתם אוכלים. זאת הבחירה שלכם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם חוק המשלוחים החיים? האם אתם מתעדפים אותו? << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> עובדים עליו. עובדים עליו. אלי, תפרגן. יש לנו פה חוק חשוב, תפרגן עליו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מפרגן, אבל אתם מעכבים את המשלוחים החיים, כחול לבן. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אנחנו עובדים על זה קשה מאוד, אני מבטיחה לך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קשה? << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> תיקח אותי בצד ואני אספר לך איפה אנחנו עומדים, ותאמין לי – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שר החקלאות אמר שהם לא עובדים. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – שאנחנו עובדים על זה, וזה יקרה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הוא עבר? << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> הוא נדחה. אנחנו עובדים, יש עבודה מאחורי הקלעים. אתה מזדהה איתי, נכון, על הטרי טרי? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> א. ברור, אבל המשלוחים החיים זה אחר כך. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה לא. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> אבל גם פה יש חקיקות שצריך להעביר. מה עם התעללות בבעלי חיים? אנחנו בעבודה. תן לעבוד. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לנצל את הבמה כאן ולהפנות קריאה לאזרחי המדינה, ולכם חברי הכנסת: שולחן החג יכול להיות שולחן עשיר מאוד בפירות ארצנו, בירקות ארצנו, בקטניות. לא חייבים רק בשר – כל סוגי הבשר. מאחורי כל מנת בשר יש בעל חיים שחי וכאב, וצריך גם לחשוב על זה כשאנחנו חוגגים את ראש השנה שלנו. וגם, אם אפשר, את מנהג הכפרות. יש אפשרות לכפר בכסף, לא חייבים לגרום סבל וצער כל כך גדול לבעלי החיים. אז היה לי חשוב להגיד גם את הדברים האלה כאן, על הבמה הזו. לסיכום, אני רוצה להודות שוב ליושב-ראש ועדת הכלכלה יעקב מרגי, שעשה כאן עבודה נהדרת ועזר לנו מאוד מאוד בדרך, ליועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עו"ד מירב תורג'מן, ולך שוב, חברת הכנסת שרן השכל, על הדרך המשותפת. ואני קוראת לכולם להצביע בעד החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. החוק יחזור לדיון בוועדת הכלכלה. אז אנחנו נעבור להצבעה. כמובן שהמציעות מצביעות מכאן. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6) (היתר להחזיק בעל חיים בפיקוח והשגחה שלא במאורת בידוד), התש"ף–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב, אני מוסיפה להצבעה – אורית, לא הצבעת? << קריאה >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, אין דבר כזה, אנחנו לא בגנון פה, הצבעה זה הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון, אלה החוקים של הבניין הזה. << קריאה >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, את פה. אני מוסיפה להצבעה את חברת הכנסת שרן השכל, את חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', וקובעת שבעד החוק יש ארבעה מצביעים, בעד החוק. אין מתנגדים. << קריאה >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << קריאה >> הוספת אותי? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, אני לא יכולה להוסיף אותך. אין, לא מוסיפים. << קריאה >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << קריאה >> ודאי שכן. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> את הצבעת? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> היא לא הצביעה. << קריאה >> השרה לנושאים אסטרטגיים אורית פרקש הכהן: << קריאה >> את יכולה להוסיף אותי – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אין דבר כזה. אלה החוקים בבניין הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לפרוטוקול אומרת השרה אורית פרקש הכהן שהיא בעד, אני מניחה שגם עודד פורר אומר לפרוטוקול שהוא בעד. הצעת החוק תחזור להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הכלכלה. מברוכ, כל הכבוד, אחרי 100 שנה, אמרתן, לא? כל הכבוד. תם פרק החקיקה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אפליית ציבור הסטודנטים בתוספת לתקציב ההמשכי << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב, אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום. תם פרק החקיקה, ואנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: אפליית ציבור הסטודנטים בתוספת לתקציב ההמשכי, מס' 1473, 1508 ו-1511. יפתח ויציג חבר הכנסת אלכס קושניר, יש לך שלוש דקות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני מקווה שיבוא היום והמגפה תסתיים. הדיווחים על הנדבקים, הסגרים והמתים ייפסקו, ערפל הקרב ישקע, ואנחנו נסתכל סביבנו ונראה עולם חדש. בעולם החדש הזה תיווצר שכבת צעירים חדשה. יהיו להם תארים חדשים: חצי מהנדס, רבע רופאה, שני שלישים כלכלן, שלושת רבעי רואת חשבון. יהיו להם הרבה תקוות שיתרסקו, יהיו להם הרבה שאיפות שיישארו בגדר חלום רחוק, יהיו להם רצונות שלעולם לא יתממשו. הם יהיו חסרי מקצוע, חסרי השכלה, חסרי אמצעים. הם יהיו עניים. חברים יקרים, 33% מהסטודנטים מדווחים כי לא יוכלו להמשיך את לימודיהם בשל הקשיים הכלכליים שנקלעו אליהם בעקבות משבר הקורונה. גם ככה היה להם קשה. כדי לממן את הלימודים שלהם הם עבדו בעבודות מזדמנות, שאין היום, הם נתמכו על ידי ההורים, שבעצמם פוטרו, הוצאו לחל"ת, איבדו את העסקים שלהם. לחבר'ה הצעירים האלה אין דמי אבטלה, אין מקורות מימון, אין איך לשלם את שכר הלימוד, את השכירות – אין להם כסף. שנת הלימודים האקדמית מתחילה אחרי החגים. כפי ששנת הלימודים בבתי הספר הגיעה אלינו בהפתעה, ולא היינו מוכנים אליה, גם שנת הלימודים האקדמית תגיע בהפתעה ב-18 באוקטובר ושום דבר לא יהיה מוכן. אף אחד לא יודע איך תיראה שנת הלימודים הזו – לימודים מרחוק, לימודים מקרוב, זום, שמום. יש רק דבר אחד ברור: לפחות שליש מכלל הסטודנטים לא יהיו חלק ממנה, אבל לאף אחד לא אכפת. מתוך התקציב התוספתי של 11 מיליארד שקלים נמצא כסף להרבה מאוד דברים, חלקם חשובים יותר, חלקם חשובים פחות, חלקם מגזריים לחלוטין כתוצאה מלחצים פוליטיים, אבל יש מגזר אחד שלאורך כל המשבר הזה לא מקבל התייחסות; יש מגזר אחד שלאורך כל המשבר הזה נופל בין הכיסאות. המגזר הזה אמור להיות עמוד התווך של הכלכלה, הביטחון והחברה; עמוד התווך של העתיד שלנו, והמגזר הזה נמצא במצוקה. הצעירים בכלל והסטודנטים בפרט מסתכלים על הממשלה ולא מבינים איך יכול להיות שאף אחד לא ער למצוקתם. אני קורא לכל חברי הבית הזה לצאת בדרישה אחת ברורה: כל סטודנט שמתקשה להמשיך או להתחיל את לימודיו חייב לקבל סיוע מהמדינה. מצאתם 400 מיליון שקלים לקיום לימודי התורה? תמצאו לפחות 400 מיליון שקלים להמשך קיום ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. אני מבקש להעביר את הדיון הזה לוועדת הכספים, ושם לראות איך אנחנו מוצאים את 400 מיליון השקלים האלה לטובת הסטודנטים ולטובת העתיד במדינה שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ועדת הכספים? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, ועדת הכספים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת אורלי פרומן, גם יש לך שלוש דקות. אחריה – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, אפשר להצביע מכאן? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בהצעות לסדר-היום אפשר להצביע כאן. אני אעשה סדר בדברים: היום היושב-ראש הודיע בתחילת הישיבה, שהוא לא ייתן להצביע בהצעות חוק, אלא אם כן – כל אחד מהמקום שלו. עברנו עכשיו לחלק של ההצעות לסדר-היום. בהצעות לסדר-היום כל אחד יכול להיות פה ולהצביע מכאן. חבר הכנסת אבידר, אם אתה רוצה לרדת, אתה גם מוזמן לרדת. חבר הכנסת אבידר. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> לא, הוא יושב ב-balcony, נעים לו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בסדר, הוא לא שומע. שלוש דקות. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, לאורך כל משבר הקורונה, כבר למעלה מחצי שנה, מאות אלפי סטודנטים בישראל זוכים להתעלמות מתמשכת מצד הממשלה. בזמן שרובם פוטרו מעבודתם הם לא מקבלים הקלה בתשלומי המיסים, החזר כספי או הנחה בשכר הלימוד רבים מהם פשוט קורסים תחת הנטל הכלכלי. במציאות של ימינו השכלה אקדמית היא תנאי – תנאי קבלה לעבודה ולהתאקלמות בחיים בכלל; השכלה אקדמית מקדמת מוביליות חברתית. אך מה יעשו מי שידם אינה משגת? האם הקריסה הכלכלית בעת הזו היא גזרת גורל של הפסקת לימודים בעבור סטודנטים שאינם בעלי אמצעים? אסור לנו לאפשר זאת. חובתה של הממשלה לכלול את הסטודנטים בהסכמי התוספת לתקציב ההמשכי – 11 מיליארד שקלים, אי-אפשר היה משם למצוא כמה מאות אלפי שקלים כדי לסייע לילדים של כולנו? מבחינה כלכלית, סיוע לסטודנטים משתלם בסוף למדינה כולה. הוא עדיף על הנזק שייגרם מנשירת הסטודנטים או מפריסת לימודיהם על פני שנים נוספות. בשני המקרים האלה מדובר בהפסד למשק ובהפסד ברמת הפרט. חברים, ההשכלה הגבוהה היא נכס אסטרטגי לחברה הישראלית. כאשר היא יציבה וחזקה, היא בונה את המשק, בונה את החברה כולה ותורמת לחוסנה של המדינה. אם משרד האוצר והמשרד להשכלה גבוהה ימשיכו להתעלם ממצוקת הסטודנטים, הדבר יוביל לפגיעה במחזור שלם של ההשכלה הגבוהה, באיוש משרות הדרושות הסמכה מקצועית ובפיתוח המשק הישראלי כולו. מה שדרוש בעת הזו היא הקמת קרן סיוע ממשלתית לסטודנטים מכל המוסדות האקדמיים, שתיתן מענה לכל אותם סטודנטים וסטודנטיות שנפגעו כלכלית בשעת החירום, ותאפשר להם להמשיך את לימודיהם, כפי שכולנו היינו רוצים לראות אותם. אני מצטרפת לבקשה להעביר את הדיון לוועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אורלי פרומן. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, יש לך שלוש דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני מעלה הצעה זו בשם חברי חבר הכנסת אחמד טיבי, שנאלץ להיכנס לבידוד אתמול. לכן אני מעלה את ההצעה בשמו. גם חברתנו סונדוס סאלח – גם היא נאלצה אתמול להיכנס לבידוד. אני שולח בשמי ובשם כולנו איחולי רפואה שלמה גם לשני העוזרים והיועצים הפרלמנטריים, אחמד דראושה ואמיר סאלח. כבוד השר, השר להשכלה גבוהה – סוף-סוף יש לנו שר להשכלה גבוהה, לא ציינתם את זה. הוא יושב פה והוא שומע והוא עונה. הבוקר היינו בוועדת החינוך והיה דיון על הנושא הזה של מצב הסטודנטים וההיערכות לקראת פתיחת השנה האקדמית החדשה. אני, כמי שהייתי בעברי סטודנט באוניברסיטה העברית, ולמדתי שם והייתי יושב-ראש התאחדות הסטודנטים הערבים בכל האוניברסיטאות בישראל, אני יודע ומודע וחוויתי על בשרי את התנאים הקשים של הסטודנטים בכלל ושל הסטודנטים הערבים בפרט. חבריי אלכס ואורלי העלו את המצוקות של כלל הסטודנטים, שלמעשה רובם ככולם, בגלל הסגרים שהיו ובגלל המצב הכלכלי – רובם עובדים בעבודות מסעדנות ודברים כאלה, אז הם לא עבדו. חלקם ואפילו היו מקבלים פחות מהשכר המינימלי שנקבע על מנת שהם יקבלו אבטלה. כמו כן, את שכר הלימוד הם היו צריכים להמשיך לשלם, וגם את דמי השכירות של המעונות – למרות שהם לא גרו במעונות האלה אלא גרו אצל ההורים או בבתים שלהם כי למדו מרחוק. אבל אני כאן רוצה להוסיף, אדוני השר, את זעקתם של הסטודנטים הערבים במיוחד. אנחנו מדברים על כמעט 60,000 סטודנטים ערבים, כ-21% מתוך כלל 300,000 הסטודנטים בערך שיפתחו את שנת הלימודים – וזו הזדמנות לברך את כולם בשנה טובה והצלחה בלימודים שלהם. הממשלה החריגה – ואני חבריי שבנו והעלינו עוד פעם ועוד פעם וכל פעם במשך החודשים האחרונים את האפליה החמורה נגדם ונגד צעירים ערבים בכלל ונגד הסטודנטים בפרט: החרגתם את החל"ת ודמי האבטלה וכל סיוע לגילאים 18–20, והנפגעים העיקריים, אדוני השר, אלה הסטודנטים. חשוב מאוד – ואני מצטרף לדרישה של חבריי – איך מתקציב של 11 מיליארד, תקציב המשכי – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, אני מסיים, גברתי. מתוך התקציב ההמשכי, לא יעלה על הדעת – אתם רוצים לתת לישיבות? בסדר. אתם רוצים לתת, לא יודע לאיפה? אבל צריך לתת לסטודנטים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה דיברת בבוקר, אדוני השר, על 100 מיליון שקל של קרן קיימת ועם מפעל הפיס. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חושב, לפחות בתקופה הזאת, צריך לתת 200–300 מיליון תוספת תקציבית – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לסטודנטים ולמוסדות האקדמיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. ישיב השר להשכלה גבוהה ומשלימה, השר זאב אלקין. << דובר >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב להגיד שמהניסיון הלא-מועט שיש לי בבית הזה, התופעה הזאת שכותבים לחברי כנסת נאום מראש בלי לדעת מה יקרה בכנסת באותו יום היא לפעמים תופעה מכשילה. כי אם למשל חבר הכנסת קושניר היה טורח להגיע היום לדיון בוועדת חינוך – ועשרה חברי כנסת כן טרחו להגיע לשם ושמעו דיווח מדויק על מה שקורה, גם בתחום של ההרשמה וגם בתחום של התקצוב של הנושא של ההשכלה הגבוהה, כולל הסטודנטים – אני מניח שהנאום שלו היה נראה אחרת. אבל אם הוא כבר נכתב, אז אין מה לעשות, מקריאים את זה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קודם כול, אני כותב את הנאומים לעצמי. ודבר שני, הייתי בוועדת הקליטה, שדנה בסיפור שאתה אחראי גם עליו, בנושא של נתיב. יש עולים שפשוט לא יכולים להגיע לארץ כי שר הפנים פשוט נטל סמכות מנתיב, משהו שהיה כבר 11 שנה. אז עזוב, בוא לא – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אם תשאל אותי על זה, אני אשמח לענות לך על זה, אבל – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> וחוץ מזה, אני מקבל פניות מהסטודנטים ולא יושב תחת הפלורוסנט. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל זה יהיה בהזדמנות אחרת. אבל אם הנושא מעניין אותך, יכולת להראות את פניך בוועדת החינוך. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מאוד מעניין אותי, אבל – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> היה על זה דיון של שעה וחצי. אגב, דיון נכון. אני האחרון שאגיד כאן מעל הדוכן הזה שכל הבעיות נפתרו ואין בעיות, ותכף אני גם אפרט ואתייחס. אבל שם בהחלט הייתה יותר יכולת להיכנס לפרטים. דבר נוסף, הבסיס להצעה לסדר-היום הזו אומר את הדבר הבא: הייתה פה חלוקה של 11 מיליארד שקל, ואיך יכול להיות ששום דבר לא הלך להשכלה גבוהה? כאן יש משהו שצריך להסביר אותו, ויכול להיות – זה לגיטימי שלא כל חברי הכנסת מכירים אותו. כשקבעתם – אגב, הכנסת קבעה, לא אני קבעתי – שיש את ה-11 מיליארד שקל, ועדת כספים גם קבעה מפורשות לאיזה צורך הם באים. נאמרה אמירה שהמטרה של ה-11 מיליארד שקל – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא כינסו את ועדת הכספים בשביל – לא כינסו את ועדת הכספים, 11 מיליארד שקל נשארו באוויר. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> מאיפה הקול הזה בוקע? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עודד פורר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מלמעלה, מהבידוד. זה חבר הכנסת פורר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נשמע מהבידוד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש שלישית כזאת אצלנו עכשיו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ה-11 מיליארד – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אפשר להגביר לו את זה? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עודד, המיקרופון שם לא עובד. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> קודם כול, עד שוועדת כספים לא תאשר, אז כמובן לא יתקדמו ה-11 מיליארד שקל. אני מאמין שהיא תתכנס ותאשר, כי זה הכרחי לפי החוק שכולנו אישרנו. אבל אני רוצה להחזיר אתכם למטרה שלשמה ניתנו 11 מיליארד. המטרה, וזה מה שנאמר גם בחוק וגם בדיונים בוועדה, הייתה להביא את תקציבי השנה הזאת – בגלל שאין תקציב מדינה – עד כמה שאפשר לרמה של השנה הקודמת, לרמה של תקציב 2019. כי באמת בהרבה מאוד תחומים, בהרבה משרדי ממשלה, כסף שהוא לא בבסיס התקציב אלא הוא כסף תוספתי שניתן כל שנה מחדש, היה חסר. אני מכיר את התופעה הזאת למשל בתחום אחר שהייתי אחראי לו: החינוך הבלתי-פורמלי. היו חסרים לנו לפחות 250 מיליון שקל. לכן, אם לא הייתם מחליטים על 11 מיליארד שקל ואם הם לא היו מתחלקים, אז כל התחום של החינוך הבלתי-פורמלי היה סופג מכה, כי כל שנה מעבר לבסיס יש כסף תוספתי, והשנה, בגלל שאין תקציב מדינה, לא היה כסף תוספתי. ברוך השם זה נפתר מתוך ה-11 מיליארד שקל, במאמצים משותפים, עם כסף קואליציוני וגם עם כסף שאני סיכמתי עם האוצר. פתרנו את הבעיה. עכשיו, מה המצב – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קושניר, אני אענה ואחר כך תוכל להעיר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה כסף קיבלת – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה לא שעה של שאלות ותשובות. אני אשמח אם אני אוזמן לצורך זה, ואז אני אענה. אבל כרגע העליתם הצעה לסדר-היום – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה חתימות – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> כרגע אני עונה. תרצה להציע הצעה נוספת, תציע, או לשאול שאלה נוספת. אבל כרגע אני עונה על מה שהעלית. עכשיו לגבי השכלה גבוהה – ואת זה באמת אולי לא כולם יודעים. ההשכלה גבוהה, למזלנו, בכלל לא הייתה במצב של הבעיה כפי שאני תיארתי קודם, ולכן ה-11 מיליארד שקל האלה מראש לא נועדו לשם. למה היא לא הייתה בכזה מצב? כי ההשכלה הגבוהה עובדת כבר שנים רבות, וטוב שכך, לפי תוכניות חומש שמעוגנות מראש בבסיס התקציב. לכן הם לא זקוקים לסיוע פוליטי של הרגע האחרון – לא של שר כזה או אחר ולא של חבר כנסת כזה או אחר – אלא מחליטים עליהם חמש שנים קדימה. חותמים הסכם עם משרד האוצר, ואז, גם בשנים קשות מהסוג של השנה הזאת, שאין תקציב מדינה או שיש קיצוצים, המערכת של ההשכלה הגבוהה לא נפגעת. יותר מכך, התקציב של ההשכלה הגבוהה לשנה הקרובה, לשנת הלימודים הקרובה, כפי שגם הוצג בוועדת החינוך היום, אושר לפני כמה שבועות בישיבה של הוועדה לתכנון ותקצוב. אגב, זאת ועדה שלפי החוק אין לי שום השפעה עליה, אסור לי, כביכול, אפילו להתקרב לשם, בגלל העצמאות של המערכת להשכלה גבוהה בחלוקת הכסף. אני רק צריך להביא לשם את סך התקציב ואחר כך המערכת כבר דואגת לחלק אותו במסגרת הכללים של ות"ת. סך התקציב של מערכת ההשכלה הגבוהה בשנת הלימודים הקרובה יהיה 12.35 מיליארד שקל. אתם יודעים כמה הוא היה בשנת הלימודים הקודמת? 11.8. זאת אומרת שבשנה הזאת, כשכל משרדי הממשלה נאנקים, הם בחוסר תקצוב בהשוואה לשנה הקודמת, ורק חלקם קיבלו חלק מהיכולת להתקרב לשנה הקודמת בזכות 11 מיליארד שקל, שהחלטתם עליהם, המערכת של ההשכלה הגבוהה קיבלה תוספת של יותר מחצי מיליארד שקל בשנת הלימודים הקרובה. זה קודם כול. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך זה בא לידי ביטוי – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תכף אתייחס, חבר הכנסת אבידר, גם לאיפה זה בא לידי ביטוי וכו'. אבל קודם כול נתונים. זאת אומרת שהממשלה הקצתה לנושא של ההשכלה הגבוהה כבר מראש חצי מיליארד שקל יותר. עכשיו, ההחלטות על החלוקה של הכסף הזה הן כאמור לא החלטות שלי, במסגרת ההפרדה הקדושה, ואני לא איכנס כאן לדיון הזה, בין הדרג הפוליטי לבין נוסחת חלוקת הכסף. אבל אני יכול לעדכן אתכם. אלה לא החלטות שאני קיבלתי, אבל אלה ההחלטות שוות"ת, הוועדה לתכנון ולתקצוב, קיבלה, ולפי ההחלטות האלה, קודם כול, מחצית מהכסף הזה הלך לסיוע ישיר למוסדות להשכלה גבוהה, שאגב, במסגרת העצמאות של המערכת להשכלה הגבוהה הם רשאים לעשות עם הכסף הזה כמיטב הבנתם. מה הם עושים איתו? חלק מהדברים שאני מכיר: למשל, המוסדות השנה, כדי לאפשר לסטודנטים את היכולת של למידה מקוונת מהבית, וכדי שסטודנט שהוא בבידוד או סטודנט שהוא בקבוצת סיכון ולא רוצה לבוא – או כולנו יודעים שייתכן שחלק מההוראה פרונטלית לא תוכל להתקיים – למעשה היום, ועל זה היה לנו דיון ארוך בוועדת החינוך, הצלחנו להגיע למצב שפחות או יותר שום קורס לא יהיה בלי שיש אפשרות ללמוד אותו בצורה מקוונת. גם אם הוא מתקיים פרונטלית, המוסדות דואגים לסטודנטים שלא יכולים לבוא או לא רוצים לבוא או לאנשים שבכלל לא רוצים לשכור דירה במקום שהם לומדים בו לאור שנה כזאת אלא רוצים להישאר בבית. הם יוכלו ללמוד את הקורס בצורה מקוונת. מה זה אומר מבחינת המוסד, כדי שתבינו את האופרציה? זה אומר להביא ציוד לכל חדרי ההוראה שיש, שמאפשר שידור ישיר של הקורס שאותו מלמדים ברגע הזה; זה אומר להביא אנשים טכניים שתומכים בכל המערכת הזאת 24 כפול 5 – כל חמשת ימי ההוראה במשך כל השעות; להכשיר את כל המרצים ללמד את זה בצורה מקוונת, וכן הלאה, וכן הלאה, וכן הלאה. אגב, מלבד התוספת הכללית למוסדות, ות"ת העבירה תקציב מיוחד לשנה הזאת, שנת קורונה: 70 מיליון שקל למוסדות לצורך חיזוק הוראה דיגיטלית, בין השאר כדי להבטיח את התהליך הזה. ישנם תקציבים להגדלת מספר הסטודנטים בהייטק, כדי לסייע לתוכניות הייטק, שיש כרגע אינטרס של המדינה להגדיל את כמות הסטודנטים בהן. לזה הוקצבו עוד 40 מיליון שקל תוספתיים מהכסף הזה שדיברתי עליו. 150 מיליון שקל הולכים לקידום לימודי הנדסה אזרחית, עוד תחום שחסר במדינה ויש צורך להגדיל את כמות הסטודנטים שם, וכו' וכו'. זה לגבי הגידול התקציב. עכשיו לגבי הסוגיה של הסטודנטים. אין ספק, ודיברנו על כך הרבה בוועדת החינוך היום, שהסטודנטים נפגעו יותר אולי מכל ציבור אחר בתקופת הקורונה. בזה אני לא חולק על אף משלושת הדוברים כאן. זאת גם הייתה הסיבה שכשנכנסתי לתפקיד עוד בקיץ, לא חיכיתי לתחילת שנת הלימודים כשראיתי שזה המצב, ופעלתי כדי להגדיל משמעותית את המלגות לסטודנטים. בדרך כלל, בתקציב של המערכת להשכלה הגבוהה יש סדר גודל של סביב 400 מיליון שקל שמוקצים למלגות סטודנטים בתוכניות השונות: חלק דרך תוכנית קרן הסיוע, לפי מצב סוציו-אקונומי; חלק דרך תוכניות פר"ח; חלק דרך תוכניות ייעודיות לחלשים או למגזרים מסוימים שיש רצון לתגבר את המעורבות שלהם בהשכלה הגבוהה. סך הסכום הוא סדר גודל של כ-400 מיליון שקל שהולך מתוך תקציב ההשכלה הגבוהה לטובת מלגות לסטודנטים. אני סברתי שבשנה כזאת צריכים להגדיל משמעותית את הסכום הזה. הגענו להסכמות – סיפרתי על זה בדיון בוועדת החינוך – עם משרד האוצר ועם מפעל הפיס על תוספת של 100 מיליון שקל. זאת אומרת שההגדלה ב-25% של תקציב מלגות לסטודנטים היא בהחלט אירוע משמעותי. עשינו את המאבק הזה יחד עם התאחדות הסטודנטים, יד ביד. בכלל אני מנסה לעבוד יחד עם ההתאחדות על כל הנושאים שרלוונטיים לציבור הסטודנטים. המלגות האלה חולקו. מחציתם חולקו דרך מפעל הפיס, כי זה בא מתקציבי מפעל הפיס – מעבר למלגות הרגילות שהם נותנים, הם עשו פה מצ'ינג עם המדינה – ומחציתם דרך קרן סיוע. כתוצאה מזה, כמה עשרות אלפי סטודנטים קיבלו מלגות, ולולא ההחלטה הזאת הם לא היו מקבלים מלגות במשך השנה הזאת. כל זה מעבר לאותו תקציב של המערכת להשכלה גבוהה שציינתי קודם. זאת אומרת שמעבר לגידול של חצי מיליארד, היו פה עוד 100 מיליון שקל שהבאנו באופן מיידי. זה לקח לי בערך חודש וחצי מאז שנכנסתי לתפקיד. אני גם לא חושב שזה יספיק, ודיברתי על זה היום בוועדה. אני חושב שאם המצב הכלכלי יישאר כמות שהוא, לאור מצב התחלואה, אנחנו נצטרך, יחד עם ההתאחדות, לפעול בכל הכוח כדי לנסות להביא עוד בשנה הזאת עוד חבילת סיוע להגדלת כמות המלגות לסטודנטים, שבאמת נמצאים השנה במצב יותר קשה. ואני בטוח שנקבל פה, בבית הזה, תמיכה מקיר לקיר לנושא הזה. דבר נוסף, וכאן אני דווקא צריך את הסיוע שלכם: האתגר הכי גדול שיש לסטודנטים הוא דווקא בתחום של תוכניות הסיוע השונות שמדברים עליהן כרגע בתקופת הקורונה, גם עידוד חזרה לעבודה מחל"ת וגם תוכניות סיוע אחרות. לצערי לא תמיד אנחנו מצליחים להגיע להסכמות עם משרד האוצר על הנוסחה המדויקת, כי סטודנט הוא ברייה מאוד ייחודית. למשל, הוא לא עובד משרה מלאה; הוא הרבה פעמים עובד פחות מחצי משרה. ולכן, כשקובעים כל מיני סכומים כרף מינימלי לסיוע או כרף מינימלי לעידוד חזרה לעבודה, לא תמיד סטודנטים נכנסים. בחבילות הסיוע שעברו בממשלה בתקופת הקיץ, יחד עם ההתאחדות ניהלנו מאבק משותף והצלחנו לשנות לא מעט את החקיקה שהייתה. אם בהתחלה, לפי ההערכה של ההתאחדות, דובר על כך שרק כ-30% מהסטודנטים ייהנו ממנה, בסוף הצלחנו להגיע לסדר גודל 70%–80% בנוסחאות הסופיות שעברו כאן. לא כל בקשותינו התקבלו. אבל מי שבסוף מחוקק את כל החוקים של הסיוע, זה אתם, חברי הכנסת, זה כולנו כאן ביחד. ולכן כאן בהחלט יש אתגר. אני אשמח לכל סיוע, קודם כול של ועדת הכספים, שבדרך כלל דרכה עוברת החקיקה הזאת, כדי שכל תוכנית סיוע שיוצאת מידיה של הממשלה תהיה בה השתקפות גם של המצב המיוחד של ציבור הסטודנטים ועד כמה התוכניות האלה מתאימות להם באופן מלא. וכאן אנחנו בהחלט נהיה – גם כאן אני בטוח שנהיה שותפים בפתרון הבעיה הזאת. אז בסיכומו של דבר, המדינה השנה כבר השקיעה יותר מחצי מיליארד שקל, 600 מיליון שקל יותר ממה שבשנה שעברה, בתחום הזה של השכלה גבוהה וסיוע לסטודנטים. אין כמעט אף תחום במדינה שזכה לתוספת הזאת בשנה המורכבת הזאת, שנת קורונה. ואני לא מצטער על זה לרגע. אני חושב שזה תחום קריטי וחשוב, ומגיע לו להיות בראש סדר העדיפויות. ההשקעה הנוספת הזאת לא פותרת את כל הבעיות, לא של הסטודנטים ולא של המוסדות, שגם הם איבדו הרבה כספי תרומות השנה ונמצאים במצב בעייתי. לגבי הסוגיה של שכר לימוד, ובזה אני אסיים, אמרתי את זה גם בוועדה, אני אומר את זה גם כאן: אני לא מתייפייף ולא מסתתר. אני חושב שהרעיון של הורדה של שכר לימוד הוא רעיון לא נכון, ואסביר למה. סך הכול העלויות מבחינת המוסדות בשנה כזאת הן יותר גדולות מבשנה רגילה, הן לא יותר קטנות. ולכן צמצום שכר הלימוד בסופו של דבר יפגע במוסדות, שחלקם אולי יגיעו לרמה של קריסה ולא יוכלו להעניק את – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – רק לסטודנטים. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אוה, אני בדיוק שם, חבר הכנסת קושניר. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני חושב שהפתרון הוא לא הורדת שכר לימוד, שבפועל תהיה שוויוניות לכולם, אלא הגדלה של כמות המלגות בתוכניות השונות כדי לעזור לסטודנטים שבאמת מתקשים כלכלית בסכומים יותר גדולים. הרבה יותר משמעותי מלהוריד 100 שקל או 200 שקל משכר לימוד זה להביא מלגה של 4,000 שקל או 5,000 שקל לסטודנט שבאמת זקוק לכך. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו מסכימים כמעט על הכול. רק אני קורא לזה מענק. עזוב רגע מלגות. בוא נילחם על זה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> זו אותו דבר. מה זה משנה מענק או מלגה? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה אותו דבר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז לא משנה אם הוא לומד בגוף מתוקצב או בגוף לא מתוקצב? << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, זה לא משנה. קרן סיוע, חבר הכנסת קושניר, היא כלל-ארצית. מקבלים שם מלגות כולם, כולל תלמידים מהמוסדות הלא-מתוקצבים. אין פה אפליה של המוסדות הלא-מתוקצבים. ולכן, בעיניי זה אחד מהאפיקים הנכונים, הגדלת כמות המלגות, כי מחלקים מלגות לפי מצב סוציו-אקונומי של הסטודנט. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בואו נלך לוועדת הכספים. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> ולכן אמרתי כבר, הבאנו לשם תוספת משמעותית שאפשרה לעוד 10,000 סטודנטים לקבל סיוע, ואני מתכוון להיאבק בהמשך גם על כך. אתה יודע שבדרך כלל כשקיבלת ממשרד האוצר 100 מיליון שקל, אתה לא יכול שתי דקות אחרי זה להגיד: תביאו לי עוד 100 מיליון. צריך להמתין חודשיים לפחות. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז אנחנו נגיד, אתה רק תתמוך. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני בוודאי אתמוך. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אומר לכם מה יהיה היתרון של לבוא עוד חודש או חודשיים – אז תתחיל שנת הלימודים ותהיה לנו גם תמונה אמיתית של כמה סטודנטים – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> נכון. נכון מאוד. גם של המצב הכלכלי. אני מסכים איתך לחלוטין, חברת הכנסת פרומן. ועוד דבר אחד, הביע כאן חבר הכנסת קושניר דאגה לכך שהרבה סטודנטים ינשרו מהלימודים. הנתונים שהצגנו היום בוועדת החינוך – ואני מקווה שככה זה יישאר – מצביעים על תופעה הפוכה, שגם הפתיעה אותנו, למרות שלא כל כך הפתיעה. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הממ"מ עושה עבודה לבקשתי, כי יש הבדל בין התוספת בגלל שהם לא נסעו לטיול הגדול – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה כנראה מה שקרה. אני מסכים איתך. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – לבין מי שלמד ולא עלה שנה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לפי הנתונים, לפחות מבחינת התוצאות האקדמיות של הסמסטר הקודם, ראינו שאין פגיעה בעקבות הסמסטר של הקורונה. כלכלית – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – עוד לפני הקורונה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, לא, לא. לפי הנתונים של הקיץ. כלכלית – אנחנו נראה את זה רק שתסתיים ההרשמה, בערך שבועיים אחרי תחילת שנת הלימודים. אבל ההרשמה לשנה א' גדלה בצורה מטורפת. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ברור, כי אף אחד לא נוסע לחו"ל. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> בדיוק. לכן מבחינה זאת דווקא יש גידול משמעותי. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חשוב לבדוק את אלה שממשיכים. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> נכון. נכון לעכשיו, נשירה אקדמית – אין, מבחינת תוצאות המבחנים, מעבר לאחוזים הרגילים. האם יש נשירה כלכלית, כי אנשים לא ישלמו שכר לימוד? אני מאוד מקווה שזה לא בממדים גדולים, אבל זה יכול לקרות. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הממ"מ עושה, לבקשתי, עבודה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אגב, המוסדות היום פועלים כדי לארגן קרנות מלגות מטעם עצמם כדי לסייע לסטודנטים במצבים כאלה, כולל המוסדות הלא-מתוקצבים על ידי המדינה. מעמידים קרנות מיוחדות לצורך זה, שלא יהיו סטודנטים שיעזבו את הלימודים בגלל העניין הזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אומנם כבר קיימנו דיון בוועדת החינוך, אבל אם אתם רוצים עוד דיון בעוד כמה שבועות – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו רוצים לעשות את זה בוועדת הכספים, כדי להחליט על הכסף. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני גם אשמח לבוא תמיד. ועדת הכספים זה מקום שטוב לבוא אליו, לפעמים יוצאים משם עם כסף. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם היא תתכנס מתישהו. בינתיים היא כבר שבועיים לא מתכנסת. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין. אנחנו נעבור להצבעה על העברת ההצעה לסדר-היום בנושא: אפליית ציבור הסטודנטים בתוספת לתקציב ההמשכי. מי שמצביע בעד – הוא בעד העברת ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדת – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הכספים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – הכספים, ומי שמצביע נגד – הוא נגד. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מייד אחרי תוצאות ההצבעה האלקטרונית אני אצרף את המבקשים להצטרף. ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן ארבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מבקש להוסיף את חברת הכנסת אורלי פרומן, את יוליה מלינובסקי, אלכס קושניר, אוסאמה סעדי ויצחק פינדרוס כתומכים. אשר על כן, תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן בנושא: ביטול בדיקות מעבדה למוצרי צריכה מיובאים. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת אורלי פרומן בנושא: מאגרי הגננות המחליפות שאינן מוכשרות לתפקיד ומוצבות באופן אקראי בגנים השונים בארץ. מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אוריאל בוסו, איתן גינזבורג, יצחק פינדרוס, אורלי פרומן ועאידה תומא סלימאן בנושא: חשש לקריסת מעונות היום. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פיצוי לעובדים מערים אדומות ולעובדים הנאלצים להיכנס לבידוד << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעה הבאה – הצעה לסדר-היום בנושא: פיצוי לעובדים מערים אדומות ולעובדים הנאלצים להיכנס לבידוד, מס' 1516, 1464 ו-1486. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, תעלה ותבוא. שלוש דקות לרשותך, גברתי. בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא רואה פה נציג של משרד האוצר. << קריאה >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << קריאה >> אני משיבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את משיבה? חבל. לא חבל שאת משיבה, אבל הייתי מצפה לתשובה יותר מפורשת ומפורטת, כי הנושא הזה הוא סופר חשוב, במיוחד עכשיו, ולאור העובדה שאנחנו לכאורה שוב פעם פוגעים בזכויות העובדים, והעסק הזה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הממשלה לקחה את זה ברצינות והביאה שרה במקום סגן שר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בלי לזלזל. בישראל מפרוץ המלחמה, מגפת הקורונה, יותר ממיליון איש ישבו בבידוד בצורה כזו או אחרת. רק בשבוע שעבר 160,000 אזרחי ישראל קיבלו הודעה להיכנס לבידוד. לפי חישוב של התאחדות התעשיינים, מאז החל המשבר בנושא הקורונה עלות ימי הבידוד למעסיקים היה כ-2.6 מיליארד שקל, כתוצאה מימי מחלה שהמעסיקים שילמו לאנשים עבור ימי בידוד; וזה בלי להביא בחשבון את ההוצאות של העצמאים, כי בעצם שם אף אחד לא טרח לפצות אנשים על ימי בידוד. אתמול בוועדת הקורונה נציגת משרד הבריאות ד"ר שרון אלרעי אמרה שניתן לקצר ימי בידוד מ-14 ל-10. אם עד עכשיו שמענו מנציגי משרד הבריאות שזה בעצם שיקול בריאותי לחלוטין, מקצועי, ופשוט עד הדקה ה-99 של היום ה-14 חייבים להיות בבידוד, אתמול התברר שזה לא בדיוק. עוד פעם לא בדיוק. כל הזמן משרד הבריאות משנה נתונים ונותן מספרים שונים ומשונים. אז כן ניתן לקצר ימי בידוד. אני לא צריכה להסביר שכל יום בידוד, גם מבחינה נפשית לאזרחים וגם מבחינה כספית למדינה, שווה הרבה מאוד כסף, וזה כרוך בהחלטה ניהולית של משרד הבריאות. אז ניתן לקצר, בכפוף לשתי בדיקות קורונה שליליות. זו החלטה ניהולית לחלוטין. אם יש לנו היום משאבים ל-50,000 בדיקות ביום, כדי לעשות פה פניקה והיסטריה, שכולנו פה נמות ושיהיו גופות על השולחן – אז ההחלטה הייתה יכולה להתקבל אחרת, לקצר ימי בידוד. ורק היום התבשרתי – עכשיו ראיתי בחדשות שמשרד הבריאות קיבל החלטה לקצר ימי בידוד למשלחת המדינית לוושינגטון מ-14 לחמישה, אז אין כבר קורונה? הכול בסדר? איפה ואיפה. אזרח פשוט – 14 יום, ומשלחת מדינית לוושינגטון – חמישה. חברים, תבינו את זה. וזה אמון הציבור – אם לכולם 14, גם להם, גם למאיר בן שבת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, עוד ממש דקה. יש מדינות שונות בעולם שלקחו על עצמן את עלויות הבידודים, שמעבירות כסף למעסיקים עבור בידודים, שגם קיצרו ימי בידוד – בצרפת שבעה ימי בידוד – ושום דבר לא קרה, והן לא פחות חכמות מאיתנו. ומשפט אחרון. בג"ץ קיבל החלטה שמ-1 באוקטובר המעסיקים לא צריכים לשאת יותר בעלויות הבידוד. המדינה חייבת למצוא לזה פתרון, כי מ-1 באוקטובר המעסיקים לא ישלמו יותר ימי בידוד, והנטל הזה ייפול על האזרחים. עד עכשיו המדינה לא הביאה שום פתרון ושום נוסחה. ועדיין מכניסים אנשים לבידוד בכמויות – ואף אחד לא חושב מי יישא בהוצאות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקשת להעביר את הנושא הזה, ההצעה לסדר-היום, לוועדת העבודה והרווחה, ולבקש מיו"ר הוועדה לעשות על זה דיון דחוף, כי הנושא הזה על סדר-יומנו לא רק בחגים, אנחנו חייבים למצוא תשובות למי ישלם על טירוף המוחות הזה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יצוין רק שביום פסיקת בג"ץ הגשתי הצעת חוק בנושא הזה, הצעת חוק פרטית, אבל לצערי הרב, אני אומר את זה גם כחלק מחברי הקואליציה, אי-התכנסות ועדת השרים לחקיקה היא בושה וחרפה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נכון. גם אני הגשתי הצעת חוק שמדברת על הקמת קרן מיוחדת לימי בידוד, גם לשכירים גם לעצמאים. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני. גם כן, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרות, חבריי חברי הכנסת, מתוך רשימה של 40 היישובים שהוטל עליהם סגר לילי, מהשעה 19:00 עד 05:00 בשבוע שעבר, ישנם – גברתי השרה – 28 יישובים ערביים; מתוך תשע שכונות בירושלים שהוכרז עליהן סגר יש שש שכונות ערביות. ברור לכולם שיש פה פגיעה קשה באוכלוסייה הערבית. ממילא היישובים הערביים והמועצות הערביות סובלים ממחסור חמור בתקציב; התושבים הערבים סובלים מעוני, מאבטלה, ונמצאים במצב סוציו-אקונומי נמוך ביחס לשאר תושבי המדינה. ההחלטה שהתקבלה היא החלטה גורפת, פוגענית, בלתי מידתית, והיא פוגעת באופן ישיר בכחצי מיליון אזרחים ערבים תושבי היישובים האלה, וגם בעוד מאות אלפי אזרחים יהודים בשאר היישובים, בעיקר – גם מהמגזר החרדי. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר להגביר? לא שומעים – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השרה אורית פרקש, אנחנו שומעים את כל השיחה. אורית, אנחנו שומעים את כל השיחה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה משודר בערוץ הכנסת – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו רוצים לשמוע – – – אוסאמה מפריע לנו. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נשאלת השאלה, גברתי השרה, מי ייתן פיצוי לשכבות החלשות ולעובדים שבאמת נאלצים לשבת בבתים. ב-27 ביולי, אדוני היושב-ראש – והזכירה את זה חברתי יוליה לפני זה – בית המשפט העליון ביטל את היכולת של משרד הבריאות להוציא תעודות מחלה גורפות לעובדים השוהים בבידוד בעקבות נגיף הקורונה. המשמעות של הביטול היא שהמעסיקים לא יישאו בנטל הכלכלי של ימי הבידוד. למעשה, היום, החל ב-1 באוקטובר, המשמעות היא שהמעסיקים לא משלמים את ימי הבידוד האלה, ואי-אפשר לצבור את זה ולנכות את זה מימי המחלה או אפילו מימי החופשה. למעשה, הנטל עובר – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לחלשים ביותר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לחלשים, שזה העובד. מה אשם העובד שאומרים לו: תיכנס לבידוד? ובכלל, אתמול שמענו נתונים, פינדרוס ואלי, ש-25% מההודעות על הבידוד בכלל לא נכונות ומוטעות, אז יכול להיות שנכניס עובד לבידוד והוא לא היה צריך להיות בבידוד; אין לו הכנסה, אין לו משכורת, ועכשיו אף אחד לא יפצה אותו. אם החלטת בית המשפט תיכנס לתוקף ב-1 באוקטובר, זה עדיין לא מאוחר להציל את אוכלוסיות השכירים והעובדים ולתקן את העניין הזה. אני רק מזכיר, אדוני היושב-ראש, שלפי סקירה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שפרסם ה-OECD, כמעט בכל המדינות היום המדינה משתתפת ואפילו משלמת. למשל בפינלנד המדינה משלמת בעצמה את מלוא המשכורת של העובד שנמצא בבידוד. גם קנדה וניו זילנד משתתפות באחוז ניכר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תביא דוגמאות מנורבגיה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. אדוני היושב-ראש, כשקיבלנו וראינו ושמענו את החלטת בג"ץ, גם אני הגשתי הצעת חוק דומה, זהה להצעת החוק שהגשת, ואולי עוד חברי כנסת, מכל סיעות הבית. אני כמובן מצטרף לבקשה להעביר את זה לדיון בוועדת העבודה והרווחה, אבל אני אומר שאנחנו כחברי כנסת, ואני פונה לשרה שתשיב: חשוב מאוד שתהיה – באמת בושה וחרפה שוועדת שרים לענייני חקיקה לא מתכנסת, אבל חשוב מאוד שנקדם את החקיקה הזאת ושבאמת ימי הבידוד יהיו על חשבון המדינה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת יצחק פינדרוס יעלה ויבוא. גם לרשותך, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לפני שאני אתחיל, אני שמח שחבר הכנסת האוזר נכנס. העלית בעיה: ועדת שרים לענייני חקיקה לא מתכנסת. שרת התפוצות באה להשיב במקום שר האוצר. אני חושב שהמתחיל במצווה אומרים לו גמור. אפשר לפתור את הבעיה הפוליטית של מדינת ישראל – לעשות הצרחה בין שר המשפטים לשר האוצר, ואז לפתור את כל הבעיות הפוליטיות של מדינת ישראל. יהיה פה שר אוצר שיענה על השאלות, יהיה שר משפטים שלא יעשה לנו צרות במשרד המשפטים ובא לציון גואל. אני חושב שזה יכול לפתור לנו את כל הבעיות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פשרת פיוס. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> צביקה, תרים את הכפפה, ואז לא תהיה בעיה עם ועדת שרים לענייני חקיקה. אנחנו נמצאים בפרשיות של ניצבים-וילך, בסיכומו של משה רבנו, איך שהוא לקח את היהודים במדבר. משה רבנו, שהיה ראשון המנהיגים של העם היהודי, לקח את העם במדבר ולקח אחריות: לקח אחריות להביא להם לחם, להביא להם מן, להביא להם מים, להביא להם שליו; ניהל את המערכת באחריות. הביא להם את התורה, שזה המרכז. יכול היה להגיד: הבאתי לכם את התורה – הלכתי הביתה, נגמר העניין. ממשלת ישראל מתמודדת עם נגיף קורונה אבל מתעלמת מהמשמעויות של ההחלטות שלהם. אוסאמה, אני אומר לך שזה לא 25% – יש הרבה יותר מ-25% טעויות בבידוד, הרבה יותר מ-25%. 25% הצליחו להגיע בטלפון לבטל את הבידוד שלהם. לדעתי זה הרבה יותר. אין לי את המספרים, כי קשה לדעת מספרים במצב שמשרד הבריאות לא ענה על טלפונים, אבל כן, מכניסים עשרות אלפי אנשים לבידוד. מכניסים ערים שלמות לסגר לילי, סגר יומי, סגר חצי. הורים לא יכולים ללכת לעבודה כי לילדים שלהם אין בתי ספר או גני ילדים או מעונות ילדים, ואף אחד לא לוקח אחריות על המשמעות. רבותיי, מישהו צריך להתעורר ולקחת אחריות על ההחלטות: קודם כול על הבידוד; 2. על הסגר; 3. על המשמעויות שאם סוגרים מוסדות חינוך לילדים, אין דרך להורים בסופו של דבר ללכת לעבודה. הדבר הזה של ימי בידוד שהפכו להיות ימי מחלה זה מס. אני שמח שזה נעצר ב-1 באוקטובר, אבל גם עד 1 באוקטובר זה מס, כי כל אדם מביא בחשבון כמה ימי מחלה ממוצעים יש לו בעסק ועל בסיס זה הוא בונה את התחזית העסקית שלו. אם אתה הפלת עליו בשנה מסוימת ימי מחלה פי שניים או פי שלושה מהממוצע השנתי, התחזית – הינה, נכנס סגן שר האוצר. יש דרך להביא גם את השר שלך, אדוני סגן שר האוצר? << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש דרך להביא גם את השר שלך שיבוא לענות על השאלות האלה? << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> פינדרוס, אני לא טוב לך? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא יודע, אני אשמח. אם התשובה שזה בדיון, אנחנו בצרות. הצעתי לעשות הצרחה בין שר המשפטים לשר האוצר; יפתור הרבה בעיות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רבותיי, צריך לקחת אחריות. אני מבקש להעביר את זה דחוף, לפני 1 באוקטובר, גם את ימי הבידוד לוועדת העבודה והרווחה, אבל לא רק את הנושא הזה של ימי בידוד – גם את הנושא שמונעים מאנשים ללכת לעבודה. אימא לא יכולה ללכת לעבודה כי הבן שלה בבית, ואין אף חוק שיפצה אותה. אני אבקש להעביר את זה לדיון שם ושמשרד האוצר יחזור עם תשובות איך הוא מתכונן להתמודד עם הדבר הזה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס. תשיב שרת התפוצות עומר ינקלביץ', ולאחר מכן תהיה עמדה נוספת מהצד לחבר הכנסת צבי האוזר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה יהיה מהצד? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עמדה נוספת. לאחר תשובת השרה, לפני ההצבעה תהיה עמדה נוספת. אולי תשתכנעי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בדרך כלל מצליח לה, את אומרת. בבקשה, גברתי השרה. << דובר >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני משיבה פה בשם משרד האוצר. התשובה היא כזאת: במסגרת התוכנית הכלכלית הרוחבית שהממשלה גיבשה נפרסה רשת ביטחון לשכירים, לעצמאים ולעסקים. במסגרת רשת הביטחון ניתנו כמה הטבות וזכאות לחל"ת ולדמי אבטלה. במקרה של שכירים ניתנו בין היתר המענים האלה: קיצור תקופת החל"ת, המזכה בדמי אבטלה ל-14 ימים; קיצור תקופת האכשרה; מענק הסתגלות לבני 67 פלוס; הארכה אוטומטית של דמי האבטלה. במקרה של העצמאים והעסקים ניתנו מענק סיוע סוציאלי לעצמאים ולבעלי שליטה שחוו ירידה במחזורים ומענק הוצאות קבועות לעסקים עם מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקלים. רשת הביטחון נותנת מענה גם למקרים המוזכרים בשאילתה, ולשם כך היא נועדה. לעניין ימי המחלה. הנושא נדון על ידי גורמי הממשלה הרלוונטיים, והם יוצגו בפני מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת בהקדם, לאחר סיום עבודת המטה הנדרשת. עד כאן תשובת משרד האוצר. אני גם מבקשת, בנימה אישית – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> בושה וחרפה התשובה הזאת. היא לא קשורה – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> רק תרשי לי לסיים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, אנחנו מודעים לכך שבג"ץ נתן 14 ימים מהיום לבטל את סוגיית התשלומים. אנחנו מודעים ללוחות הזמנים, מודעים לעובדה שיש פגרה. יחד עם זאת, אם הכנסת תצביע לאשר את הצעתך, יתקיים דיון בוועדה, ונפקח – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> ובנימה אישית, בעניין המלחמה והמאבק במגפה אני רוצה בבקשה לומר כמה מילים. ברשותך, אדוני היושב-ראש, ברשותכם, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, מכיוון שאנחנו מתעסקים בתקופה הזאת בניסיונות לעצור את המגפה, והצלחנו כבר להפנים, רובנו, שמגפה היא דבר מסוכן לכולנו, שיש לה תוצאות הרסניות, אני מבקשת לנצל את ההזדמנות ולדבר על מגפה נוספת – מגפה שלה, משום מה, אנחנו לא מקדישים מספיק תשומת לב, לא מתעסקים בה, והיא מסוכנת לא פחות, ויש לה תוצאות הרסניות לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. המגפה הזאת שאני רוצה לדבר עליה גם היא מופצת באמצעות הפה מאחד לשני, גם היא ויראלית, ויש לה השפעות חברתיות ופסיכולוגיות קשות. היא הורסת חיים של אנשים, היא מדרדרת לתוצאות נוראיות, ואצלה אין הנחות, אין הנחות בין מבוגרים לצעירים, היא פוגעת בכולם. המגפה הזאת מוכרת כבר שנים רבות, היא אפילו מופיעה במקורות, ועדיין, לצערנו, לא רק שלא הצלחנו למגר אותה אלא שלאחרונה, בעקבות מערכות הבחירות והקיטוב החברתי, היא התגברה והיא יצאה לחלוטין מכלל שליטה. אדוני היושב-ראש, אני מדברת על לשון הרע – לשון הרע שלא מדבר אליי, אלינו, אמור לא לדבר אלינו. החיידק המילולי הזה, החיידק המילולי הנורא הזה, הוא לא פחות נורא מחיידק הקורונה: השנאה, הקיטוב, פריצת כל הסכרים, הטוקבקים המרושעים ושפיכת הדם האישית. מה שקורה בפוליטיקה זה מראה חברתית שמדגימה, לצערנו, מה קורה בציבור. כיהודים אנחנו מאמינים שמגפה בסדר גודל שכזה, מגפה בסדר גודל כמו של הקורונה, לא מגיעה סתם. בוודאי בימים אלה, לפני ראש השנה, בימים של חשבון נפש, אנחנו נדרשים לחשב מה רוצים מאיתנו. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, אני מבקש לא להפריע לשרה לדבר. << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> אנחנו נדרשים לחשוב מה רוצים מאיתנו. אני לא יודעת, לא נכנסת לחשבונות שמיים, אבל אני כן רוצה להניח פה איזושהי הצעה. אולי זה לא סתם שאנחנו נדרשים לשים מסכות על הפה. אולי לא סתם. אולי יש פה איזשהו מסר. אולי אנחנו צריכים להיזהר לא רק מחיידקים – לא רק מהחיידקים הפיזיים שאנחנו מפיצים מהפה, אלא גם, ואולי בעיקר, מהחיידקים המילוליים. בדרך כלל, כשעם ישראל נמצא במשבר, הוא יודע להתאחד. תראו איך בזמן מלחמה אנחנו שוכחים מהמחלוקות וההבדלים והופכים למשפחה אחת. אני לא יודעת למה, אבל דווקא במשבר הנוכחי, נראה שהקורונה מביאה איתה רוח אחרת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה את לא יודעת? את כן יודעת למה – כי איך שמתנהלים ומנוהלים – – – << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> נראה שהקורונה מביאה עימה רוח אחרת. כמה ארס, כמה ארס נשפך פה בחודשים האחרונים על אנשים, על ציבורים שלמים. איזה שיח בוטה מופץ בתקשורת, ברשתות החברתיות. איך? איך הפכנו מבני אדם לחיות טרף? אתמול, רק אתמול, חתמנו על הסכמי שלום היסטוריים. אבל אף שלום מבחוץ לא יפתור לנו את הבעיות אם לא נעשה שלום בתוכנו, אם לא נפסיק להרעיל את עצמנו בפינו, בפה שלנו. נשארו לנו ימים ספורים עד לכניסתה של השנה החדשה. זה הזמן לעצור הכול ואולי לקבל על עצמנו להפסיק להפיץ את מגפת הרכילות, לקטוע את שרשרת ההדבקות המילוליות. אדוני היושב-ראש, חברותיי וחברי חברי הכנסת, אולי כדאי שכולנו ננסה לומר: לשון הרע – לא מדבר אליי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. אני מניח שעמדת הממשלה היא לא להתנגד להעברת ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדת העבודה והרווחה. הנחתי נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אשר על כן אני עובר להצבעה. לפני ההצבעה אני מאפשר עמדה מהצד במשך דקה לחבר הכנסת צבי האוזר, ולאחר מכן – לחבר הכנסת עודד פורר המבודד ממרומי המליאה. בבקשה, נא לעמוד בזמנים. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי, ישראל מבודדת. אולי אתמול הסירו סופית את הבידוד המדיני אבל לא מטפלים בבידוד הפנימי. אנחנו מדברים על אחד המחדלים הגדולים בנושא הקורונה. צריך לקצר את הבידוד לפחות ביומיים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה שמעת אותי עכשיו – – – משרד הבריאות אומר שאפשר עד עשרה ימים. אפשר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, יש לו רק דקה, לך היו שלוש, אז תאפשרי לו להשלים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> יכול להיות שהוא לא יודע, אז כדאי לדעת – – – אפשר לעשות את זה – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אני יודע. חברת הכנסת מלינובסקי, אני מטפל בזה כבר למעלה מחודשיים. אני דורש ממשרד הבריאות ומממשלת ישראל לקצר את הבידוד ביומיים. עכשיו אני אגיד לך כך: שווייץ, אוסטריה, צ'כיה, הולנד, צרפת – כל אלה מדינות שקיצרו את תקופת הבידוד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> גם בישראל – לשבים מוושינגטון. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> משרד הבריאות מתעלם מהנתונים האלה – הייתי אומר, מתעלם כשהוא עומד מול הוועדה, מתעלם כשהוא עומד מול הממשלה, ומספרים סיפור אחר. צריך להבין – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אני מסכם. – – בישראל יש למעלה ממיליון מבודדים – 1 ביולי. אנחנו המדינה עם אחוז המבודדים הגדול בעולם. ולכן ינחת ראש הממשלה היום ויטפל בבידוד; אחרי שטיפל בבידוד החיצוני, בבידוד המדיני, יטפל בבידוד הפנימי. אי-אפשר לצאת מהסגר בלי לקצר את תקופת הבידוד לפחות ביומיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אם היית מקשיב. אתמול היה דיון – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי. חבר הכנסת פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, זה מאוד מאוד מוזר לדבר מפה, אבל אני ביקשתי להגיד, אחרי ששמעתי את נאום התוכחה של השרה ינקלביץ' – אני רואה שהיא לא נשארה במליאה לסכם את הדיון בנושא הזה. אז נאום התוכחה על אהבת חינם הוא תמיד יפה ותמיד טוב, וכולנו מתייצבים לצד הנושא הזה, בהחלט, אבל מה לעשות, נאמר, כמדומני, בתלמוד פעמיים: טלי קורה מבין עינייך. אתם מדברים ומדברים ומדברים, אבל בסוף בסוף בסוף מדינת ישראל נמצאת במשבר הכי גדול שידעה ברמה הכלכלית, ואתם, חברי הממשלה, עושים הכול חוץ מלנהל אותו. את יכולה לדבר עם כולם על צניעות ועל דרך ארץ ועל איך מתנהלים בתקופה של משבר כזאת, אבל את חברה בממשלה הרחבה ביותר שהייתה אי פעם במדינת ישראל, הבזבזנית ביותר, ועד כדי כך היא רחבה ובזבזנית שבמשבר הכי גדול, כשצריך 11 מיליארד שקל לאשר לתקציב המדינה, לא מכנסים את ועדת הכספים. למה? כי עם כל השרים שלכם ועם כל סגני השרים שלכם ועם כל חלוקת התפקידים שלכם, דבר אחד אתם לא מסוגלים לעשות, פעם אחת: לדאוג לאזרחי ישראל ולא לעצמכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פורר. אני עובר להצבעה על ההצעה לסדר-היום בנושא: פיצוי לעובדים מערים אדומות ולעובדים הנאלצים להיכנס לבידוד. מי שמצביע בעד תומך בהבאתה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. מי שמצביע נגד מבקש להסירה מסדר-היום. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן כדלקמן: ארבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מבקש להוסיף כתומכים את חברת הכנסת זנדברג, חברת הכנסת מלינובסקי, חבר הכנסת אלי אבידר, חבר הכנסת יוסי טייב, חבר הכנסת פינדרוס, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת צבי האוזר. חבר הכנסת פורר, הצבעת ממקומך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ולכן תוצאות ההצבעה הן 11 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ההגבלות המתוכננות על המשק מחייבות הרחבת הסיוע לעסקים << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: ההגבלות המתוכננות על המשק מחייבות הרחבת הסיוע לעסקים, מס' 1475, 1478, 1483, 1484, 1499 ו-1505, של חברי הכנסת עודד פורר, אנוכי, תמר זנדברג, הילה שי וזאן ומיכל שיר סגמן. חבר הכנסת עודד פורר, לרשותך שלוש דקות. בבקשה, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. בהמשך לדברים שנאמרו קודם, המשבר הכלכלי הגדול – את הסיסמאות ואת הכותרות כולנו כבר מכירים. אבל באמת, כשהחליטה הממשלה – אני לא אתייחס לדרך שבה החליטה הממשלה ולאיך נראה הסגר המגוחך הזה, שברור לחלוטין שאף אחד לא יקיים אותו. כמו שאי-אפשר לדרוש מאנשים לעשות בידוד אחרי שכשמשלחת חוזרת מוושינגטון היא נדרשת ל-14 יום בידוד ופה הם נותנים להם רק חמישה ימי בידוד. אז ברור לחלוטין ששום דבר לא יקרה, ושום דבר ממה שהממשלה הזאת אומרת לא יכול להתבצע. בה בעת, כשמחליטים על זה שהלימודים יהיו עד יום שישי, ופתאום, מהיום להיום, מחליטים אחרת, ברור לחלוטין שאמון הציבור נפגע. אבל בתוך האירוע הזה נמצא בסוף המגזר הפרטי, שמשלם את המשכורות של כל המגזר הציבורי כולו, ושילם אותן לאורך כל השנים. הוא נפגע פעם אחר פעם. עדיין לא הספיק לקבל את הפיצויים שמגיעים לו מהסגר הקודם, וכבר מגיע הסגר הזה, שכל-כולו בגלל אוזלת ידה של הממשלה. ולכן, הממשלה חייבת לשנות כיוון ולשנות מסלול באיך מפצים את העסקים. אמרתי את זה מתחילת המשבר, עוד כיושב-ראש ועדת הכספים. אני אומר את זה בכל פעם שאני עולה לדוכן, ואני אגיד את זה בכל פעם שאני אעלה לדוכן, עד שיעשו את זה. יש מתווה פיצויים בחוק מס רכוש, קרן פיצויים עם מנגנון נכון, עם נוסחה נכונה, שנותנת את הפיצוי הראוי לעסקים. זה הפיצוי שהייתם צריכים לתת מתחילת הדרך. לא עשיתם את זה עד עכשיו? לא מאוחר לתקן. אנחנו נמצאים בדיוק – מה שנקרא – בחודש אלול, ועוד מעט אנחנו נכנסים לימים הנוראים. הינה הזדמנות לממשלה לתקן. תתקנו. תשנו את הנוסחה, תלכו לפי מתווה פיצוי שנקבע בחוק מס רכוש. זה עבד טוב בצוק איתן, זה עבד טוב במלחמת לבנון השנייה – זה יעבוד טוב גם במלחמת הקורונה. אין ספק. במקביל, תזרימו את המקדמות בהתאם למתווה הזה. 50% מהמקדמות להזרים. הדבר השלישי, שהוא אולי הדרמטי ביותר – תעצרו את אירוע החל"ת, שכל-כולו גלולת רעל למשק הישראלי. העובדה ששולחים את העובדים לפטנט הזה של חל"ת, לא במסגרת שקושרת אותם לעסק, מובילה לזה שלעובד אין שום אינסנטיב שיחזיר אותו לעבודה. ובסוף, גם לעסק לא יהיה את הקשר לעובד כדי לשמור אותו בתוך העבודה. לכן המנגנון הוא פשוט. העובדים האלה שיצאו לחל"ת הם לא מובטלים, הם לא צריכים ללכת לביטוח הלאומי. מזרימים את המענק הזה לעסק, ואומרים לעסק: אתה יכול להעסיק אותו מהבית ב-10% תפוקה, ב-20% תפוקה. תמשיך לשלם לו את המשכורת – תעסיק אותו. גם העסק ימשיך לייצר בתקופה הזאת, גם העובד ימשיך להיות קשור לעסק ולא יוכל לברוח מזה. תאמינו לי, ברגע שהעסק יוכל להחזיר אותו למשרה מלאה, הוא גם יחזור ולא צריך לא את המענקים ולא כל הזמן ללכת סחור-סחור. במקום זה לתת באופן ישיר את המענקים לעסקים ולהכריח אותם להמשיך להעסיק את העובדים. ככה המשק יוכל לעבוד ולא נייצר לעצמנו פה בועה של אבטלה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פורר. חברת הכנסת תמר זנדברג תעלה ותבוא. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברים, מדינת ישראל נכנסת לשנה העברית החדשה ולסגר מבולבלת, כאוטית ובקטסטרופה גדולה מתמיד. הגענו למצב שיש תופעה שמאוד מאוד מדאיגה, של ניסיון כמעט נואש להמעיט בנתוני התחלואה ולנסות להסביר שהכול בסדר – זה לא כל כך נורא ולא צריך, ובתי החולים לא קורסים ואנשים לא נפטרים ולא חולים. כל כך למה? כי אנשים רועדים מפחד ולא רוצים להיכנס לסגר. למה הם רועדים מפחד ולא רוצים להיכנס לסגר, בגלל שהם רוצים לחלות בקורונה? לא. בגלל שהם פוחדים על הפרנסה שלהם ושל המשפחה שלהם; הם פוחדים על העסק שלהם; הם פוחדים על ההורים שלהם; הם פוחדים על הילדים שלהם. ולכן אנחנו רואים את הכאוס הנורא שמתרחש פה בימים האחרונים סביב מתווה הסגר, שבסופו של דבר, אם הוא לא יעזור, הוא לא יעזור בגלל ההחרגות ממנו. ולמה יש החרגות ממנו? כי שר התיירות נלחם על המלונאות, כי הוא לא רוצה שהמלונאים יקרסו. ושר הכלכלה נלחם על העסקים הקטנים, כי הוא לא רוצה שהם יקרסו. ושר הרווחה נלחם על הפעוטונים, כי ההורים יצטרכו לעבוד והילדים בבית. כל הדבר הזה הוא לא בגלל המחלה – הוא בגלל המחלה הכרונית של אי-טיפול בכלכלה. וזה, חברות וחברים, מה שאנחנו צריכים לעשות. במקום להילחם אחד בשני על החרגות, ולנסות, כל אחד מאיתנו, לסכן את הציבור שלו יותר בלצאת החוצה ולהידבק בקורונה, בואו נתאחד כולנו יחד סביב מתווה פיצוי, רשת ביטחון נדיבה ובטוחה. שאדם יוכל לדעת שהוא סוגר את העסק שלו, והוא בטוח בזמן הזה. הוא לא יקרוס. החובות לא ירדפו אחריו עשרות שנים קדימה. הוא לא יאבד את העתיד שהוא רוצה לתת לילדים שלו. זה אפשרי. אגב, זה נעשה בכל העולם. יש לנו כאן לקח, ואנחנו צריכים לצאת מהפרדיגמה שמלווה אותנו כל כך הרבה שנים, שאומרת: אין כסף. בכל מדינות העולם בתקופת משבר יש כסף. בשביל זה יש ממשלה. ממשלה זה לא בנק, שרק מה שיש במרתפים מוציאים; ממשלה זה גוף שיודע לייצר פתרונות. בשבוע שעבר ה-OECD הוציא מסמך מדהים שאומר שצריך לשנות את הפרדיגמה הכלכלית. תקופת המשבר הוכיחה לנו שצריך להתמקד ברווחת האדם ולא במדד הצמיחה. הצמיחה היא מדד שגוי; רווחה היא המדד הנכון. תקופת המשבר הוכיחה לנו שממשלות יודעות להשקיע כסף ולשים כסף בשירותי הבריאות, בחוק דמי אבטלה לעצמאים, במתווה המודל הגרמני בהעסקה, בסבסוד השכר שהוזכר כאן. למה לשלוח מאות אלפי אנשים הביתה שלא יודעים אם הם ירימו טלפון למקום העבודה ביום שאחרי הסגר ומישהו בכלל יענה להם שם? בזה אנחנו צריכים לטפל. אבל מכיוון שזה לא קיים, אנחנו שולחים אחד את השני להילחם במי יידבק יותר בקורונה כי הוא צריך לבחור בין מחלה לבין פרנסה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> ולכן, חברות וחברים, את השנה החדשה בואו נתחיל, עוד לא מאוחר. אגב, מתווה הסגר יגיע מחר לוועדת החוקה, כאן לכנסת, לפי החוק. והתפקיד שלנו, חברות וחברי הכנסת, זה לא להילחם שלא יהיה סגר, אלא שאם יהיה סגר, הוא יהיה מלווה בחבילת פיצוי נדיבה שתרגיע את האזרחים שלנו ותשלח אותם לשמור על הבריאות שלהם ברוגע ובשקט נפשי לקראת השנה החדשה. שנה טובה לכולן ולכולם. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. ישיב סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. חבר הכנסת יצחק כהן, סגן שר האוצר, יעלה ויבוא. עם ישראל מצפה בכיליון עיניים לתשובתך ולמוצא פיך. עד שאדוני ישיב, אני כמציע ההצעה, בכובעי השני, רק אומר ששמעתי, לצערי הרב, לא בעל עסק אחד שנמנע מללכת להיבדק בגלל שהוא חשש שיסגרו לו את העסק. תופעה כזאת היא תופעה קשה מאוד. אסור לנו להגיע למצב שבעל עסק חושש להיבדק, בגלל שהוא חושש לעסק שלו. נשמח לשמוע את עמדת משרד האוצר. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית כול, אדוני, אתה מודע, ויודע, לגבי תוכנית הסיוע הכלכלית של משרד האוצר והממשלה לטיפול במשבר הקורונה, אשר נותנת יציבות וודאות לפרטים ולעסקים עד יוני 2021 – היא ערוכה ומוכנה על מנת לתת את הסיוע הנדרש. הרשת פרוסה, אני מוכן לעשות התאמות. במסגרת התוכניות האלה, החל מ-10 בספטמבר ועד 24 בספטמבר נפתחו וצפויים להיפתח לעסקים מספר רב של תוכניות מענקי סיוע, שיזרימו מיליארדי שקלים במהירות, ללא עיכוב. אני אתחיל לפרט. ב-10 בספטמבר – מענק סיוע סוציאלי לעצמאים עבור החודשים יולי-אוגוסט. ב-10 בספטמבר – מענק הוצאות לעסק קטן, שמחזורו מ-0 עד 300,000 שקלים לשנה, עבור החודשים יולי-אוגוסט. כמו כן, ב-10 בספטמבר – מענק עידוד תעסוקה. ב-14 בספטמבר – מענק הוצאות קבועות לעסקים עד מחזור של 400 מיליון שקלים, עבור החודשים יולי-אוגוסט. ב-16 בספטמבר – הרחבת מענק הוצאות לעסק קטן, מ-0 עד 300,000 שקלים, עבור החודשים מאי-יוני, ולעסקים שירדו בין 25% ל-40%, כפוף לחקיקה. ב-16 בספטמבר, אדוני היושב-ראש – מקדמה בגין תוספת למענק עבודה 2020; מס הכנסה שלילי. לעניין זה יוזכר כי התוכנית הכלכלית הקיימת נבנתה לפי תרחיש ייחוס של סגירה-פתיחה. בניית הזכאות מראש לפי שיעור ירידת המחזור מהווה "מייצב אוטומטי", שמגדיל את ההוצאה הציבורית, וכך גם לגבי הארכת הזכאות לדמי אבטלה. עם זאת, אדוני היושב-ראש, לאור העובדה שסגר ברמה הארצית הינו חריג לתוכנית ומייצר עצירת ביקושים, משרד האוצר, ממש ברגעים אלה, עובד על תוכנית להעמקה ומיקוד של המענה הכלכלי לעסקים וכן צמצום הפגיעה בשוק העבודה והגברת יכולת ההתאוששות. התוכנית הזאת תאושר על ידי הגורמים המוסמכים לכך, ולאחר מכן תוצג לציבור ולכם, וזאת בטרם טרם תחילת הסגר. עד כאן, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עמדת המשרד – מתנגדים? מסכימים להעברת הדיון בנושא לוועדת הכספים של הכנסת? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא מתנגדים. אוקיי. אז אנחנו נעבור להצבעה על הצעה לסדר-היום בנושא: ההגבלות המתוכננות על המשק מחייבות הרחבת הסיוע לעסקים. מי שבעד – בעד העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת הכספים, ומי שנגד – מבקש להסירה מסדר-היום. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית הינן: בעד – שלושה, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מבקש לצרף את סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן כתומך ואת חברת הכנסת תמר זנדברג, חבר הכנסת אלי אבידר, חבר הכנסת יוסי טייב וחברת הכנסת חוה אתי עטייה. לכן, בצירופם זה: בעד – שמונה, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה לסדר-היום אושרה, ותעבור לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היערכות מחלקות הרווחה בתקופת הסגר << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: היערכות מחלקות הרווחה בתקופת הסגר, מס' 1470, 1480, 1491, 1503 ו-1515, של חברי הכנסת חוה אתי עטייה, תהלה פרידמן, אימאן ח'טיב יאסין, מיכאל מלכיאלי וע'דיר כמאל מריח. חברת הכנסת חוה אתי עטייה תעלה ותבוא. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההגבלות והסגר בתקופת חגי תשרי מחייבים את משרד הרווחה להיערך ולהיות מוכן להעניק שירותים נחוצים ונדרשים לחסרי הישע, לילדים ולנוער בסיכון ולילדים ולנוער עם מוגבלויות בצל משבר הקורונה. אתמקד בתחום חשוב בשירותי הרווחה: מדור חקירות ילדים וחקירות מיוחדות. חברי כנסת יקרים, בסוף 2018 חיו בישראל 2,960,000 ילדים. הם מהווים 33% מאוכלוסיית המדינה. שימו לב: על פי מחקרים, אחד מכל חמישה ילדים בישראל נפגע מהתעללות והזנחה. מנתוני המועצה הלאומית לשלום הילד, בשנת 2018 הופנו כ-50,000 דיווחים חדשים על קטינים. לפי ההערכות, על כל מקרה מדווח של חשד להתעללות יש עוד הרבה מקרים שאינם מדווחים. סיבות הדיווח השכיחות ביותר היו הזנחה, התעללות פיזית והתעללות מינית. מהנתונים עולה עוד כי מרבית הפגיעות בקטינים, מעל 70%, בוצעו בידי מבוגר אחראי במשפחה. לאחרונה התקבלה בלשכתי פנייה על התעללות בקטין בן שלוש. הדיווח הועבר כמובן במהירות למשרד הרווחה, אך לא נותרתי שקטה. שאלתי את עצמי: האם המערכת מוכנה ומותאמת כיום לספק את השירות למרות ההגבלות? מה קורה במצב כזה, כשילדים אינם מגיעים באופן סדיר לבית הספר או אינם מגיעים כלל בגלל הסגר? אי-אפשר לומר שלא היה מספיק זמן להיערך ולתכנן נוהל חקירות שיותאם לתקופה הזאת. חקירות ילדים הן דבר מורכב. חלקן נעשות במסגרת החינוך, מתוך ראייה של טובת הילד וזכויותיו, גם ללא ידיעת הוריו, במקרים שבהם ההורים או בני משפחה אחרים חשודים בפגיעה או במקרים שבהם למשל הילד שימש עד למעשה פשע. כך למשל לפי לשון החוק: ילדים המעורבים בעבירות מין והם עשויים להיות נפגעים, עדים או חשודים; ילדים שפגע בהם האחראי להם, בחבלה של ממש, בהתעללות או בהזנחה; ילדים שהם עדים לעבירות רצח, לניסיון רצח או להריגה; ילדים שהם עדים לעבירות אלימות חמורות שבוצעו כלפי בן משפחה או על ידי בן משפחה. אדוני סגן השר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים חייב להיות מוכן לתרחישים כאלה ולתרחישים דומים ולתת פתרון מיטבי, וכמובן לעשות למען טובת הילד. אני דורשת ממשרד הרווחה והגורמים המקצועיים לקיים דיון בנושא ולתכנן התאמת חקירות מותאמות בזמן הסגר, כדי ששירותי הרווחה יוכלו לפעול. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו זועקים את מצוקת הילדים שנמצאים בסיכון ממשי, ואי-אפשר לעבור על כך לסדר-היום. בתקופה הזאת של ההגבלות והסגר יש להבטיח כי מערכות ההגנה על ילדים יפעלו באופן מיטבי כדי למנוע את האסון הבא, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה ושנה טובה לכולנו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה. חברת הכנסת תהלה פרידמן תעלה ותבוא. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברות הכנסת, סגן השר, אנו נמצאים כאן היום ערב ראש השנה, בסיומה של שנה שלא ידענו כמותה. ההתמודדות עם נגיף הקורונה מטלטלת את עולמנו. נודה על האמת, אנחנו די חסרי אונים – מנסים להאט את ההתפשטות של המגפה עד שהמדע ימצא פתרונות תרופתיים וחיסונים למחלה. אז יש את החזית הבריאותית, אבל הקורונה היא לא רק אירוע בריאותי והקורונה היא לא רק אירוע כלכלי – הקורונה היא, במידה רבה מאוד, אירוע רווחתי, אנושי, אזרחי. אני מדברת על שלוש סוגיות עיקריות שעומדות לפתחנו בתחום הרווחה: אלימות במשפחה, נזקקים ובריאות הנפש. מחלקת הרווחה ברשויות המקומיות, העובדות הסוציאליות ומוקדי הסיוע השונים הם קו החזית. הם הנותנים עזרה ראשונה וליווי במקרים הקשים כל כך שהקורונה יוצרת או מעצימה. בימים האחרונים, כשאני מסתכלת החוצה, אני רואה איך, שוב, כמו תמיד אבל אולי הפעם ביתר שאת, החלשים נהיים חלשים יותר, נפגעים יותר, נפגעים ראשונים. יש לנו קורלציה עצובה וחד-משמעית בין המפה הסוציו-אקונומית של ישראל לבין הצבעים השונים של הערים. הערים החלשות הן גם הערים האדומות. זה לא קורה מעצמו. כשגרים יותר אנשים, צפוף יותר, דחוק יותר – נדבקים יותר. המפה הזאת נכונה אבל היא חלקית. גם החזקים לכאורה חווים משבר קשה. היה לי חבר, שכן, איש חסד, אבא למופת – היה ואיננו עוד. לאחר הסגר הראשון ליבו לא עמד לו. כמותו יש רבים. מערכת הבריאות מטפלת בקורונה. מערכת הרווחה היא חוד החנית בטיפול האזרחי בכל השאר. היא צריכה להיות. שלושה נושאים עיקריים התעצמו בחצי שנת המגפה שעברנו עד כה: האלימות במשפחה – אי-ודאות, פיטורים, קשיי פרנסה ושאר אתגרי הקורונה מובילים להתפרצות ולעלייה חדה של עבירות בתוך המשפחה. על פי נתוני המשטרה בחודש מרץ האחרון מספר עבירות המין במשפחה שנחקרו עלה ב-41% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה – ואלה עברות שנחקרו; אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד כאלה שהתרחשו אך לא הייתה תלונה ולא הייתה חקירה. בשלושת השבועות הראשונים של חודש יוני נרשמה עלייה של 68% במספר התיקים החדשים שנפתחו במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מחלקות הרווחה מדווחות גם על לא מעט מטופלי עבר אשר על רקע הקורונה חוזרים להיות קליינטים של המחלקות. העניים הופכים לעניים יותר, ולכן זקוקים לשירותי הרווחה בימי קורונה אלו אף יותר מבשנים עברו, ועם קרוב למיליון מובטלים לא צריך להרחיב. ולבסוף, גורמי הרווחה הם, פעמים רבות, התחנה הראשונה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – של הסעד הנפשי. מוקדי הרווחה השונים מדווחים על עלייה חדה בפניות. מוקד הסיוע של ער"ן גייס לאחרונה למעלה מ-1,000 מתנדבים חדשים כדי לעמוד בשטף הפניות. במהלך 2019 התקבלו בער"ן 200,000 פניות, ובחצי שנת הקורונה התקבלו בער"ן יותר ממה שהתקבלו בשנה שלפני כן. חרדה, דיכאונות, פניות של בני נוער ועלייה חדה במספר הפניות לגבי אובדנות – אני משוחחת עם עובדים סוציאליים ומתנדבים בעמותות השונות, כולם מספרים על אותו דבר, עלייה בפניות. אנשים שאף פעם לא היו חלק מעולם הרווחה, נוספו. אנחנו נמצאים ערב סגר נוסף. אני מבקשת להרים דגל ולומר: לא רק כלכלה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – לא רק בריאות. הערים האדומות חייבות לקבל חומת מגן של רווחה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תהלה פרידמן. לפני שתעלה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, אני מוציא את דיוני המליאה להפסקה, עד שיגיע לכאן שר תורן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בממשלה של 32 שרים מן הראוי שיהיה שר תורן במליאה. אנחנו יוצאים להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:01 ונתחדשה בשעה 15:06.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מתכבד לחדש את ישיבת המליאה. נחזור להצעה לסדר-היום בנושא: היערכות מחלקות הרווחה בתקופת הסגר, מס' 1470, 1480, 1491, 1503 ו-1515 – ולציין שוב לפרוטוקול שממשלת ישראל, על 32 שריה, צריכה להקפיד הקפדה יתרה על כבודה של הכנסת, וכשיש שר תורן, הוא חייב להיות נוכח במליאה לאורך כל הדיון, ולא – הדיון לא יימשך. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין להציג את ההצעה לסדר-היום. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא במקרה, מן הסתם, הבקשה הזאת גם הועלתה על ידי רוב של נשים, כי אני חושבת שאנחנו באמת לוקחות אחריות על הכול, גם לדברים שלא בידיים שלנו – ושלא ייפגעו הגברים. ההתארגנות של לשכות הרווחה: בגל הראשון אנחנו דיברנו על זה כל הזמן, שכמו שיש חדר חירום רפואי צריך שיהיה חדר חירום חברתי – כי זה לא פחות. ראינו את העלייה באלימות, בפגיעות, בהתאבדות. הרבה דברים קרו בגל הראשון, ועדיין ממשיכים לקרות. או-טו-טו אנחנו נכנסים לסגר, והשאלה הראשונה: כמה למדנו והפקנו לקחים, והתארגנו בהתאם. הבנתי שהדבר הראשון, לפחות מהצד של החרגת העובדים הסוציאליים – הפעם כל העובדים הסוציאליים יעבדו. אבל מה? יש לנו בעיה נוספת, שיש חלק די רציני מהעובדים והעובדות הסוציאליים שנמצאים בבידוד, ומצד שני, גם יש עובדים סוציאליים שהם מובטלים. השאלה אם הייתה התארגנות כדי למלא את החלל הזה או לא. הדבר השני – אהיה פרקטית, אלך ממש על הדברים המעשיים: בגל הראשון, רוב העיסוק, אם לא כולו, היה בחלוקת סלי מזון. נכון, יש צורך, אבל שכחנו ולא פינינו זמן לטיפול הרגשי ולליווי למצוקה של אותם אנשים, נשים וילדים. צריך לשים דגש על הדבר הזה. וצריך לתת מענה למשפחות ואנשים שיש להם גם מחסור במזון. ממה שהבנתי, סלי מזון בעיקר מופנים לגיל הזהב ולמשפחות שהן משפחות נזקקות, מה שהופנה זה משאבים מאוד מאוד דלים, וגם הם גם בשיתוף – לא כולם ממשרד הרווחה, הם בשיתוף עם קרן הידידות. אז איפה האחריות של המדינה במקום הזה? דיברנו במערך הראשון – הגל כאילו הפתיע את כולנו. אבל אנחנו בתוך זה כבר חודשים. דיברנו על מערך מתנדבים ומתנדבות שיעשו את העבודה: שיבקרו בתוך הבתים של האנשים הבודדים; שיספקו שירותים שהם יכולים לספק, אבל זה לא נעשה. דיברנו על לחצני מצוקה, בעיקר לשתי אוכלוסיות – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – האוכלוסייה של המבוגרים והאוכלוסייה שנמצאת במעגל האלימות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ברשותך, רק דקה או שתיים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> דקה או שתיים אין. משפט. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. גיליתי שלחצן מצוקה, א. צריכה להיות לו תשתית של בזק; ב. זקנים – צריך שיקבלו שעות סיעוד. מי שלא מקבל, לא יקבל שום דבר אחר. ממשיכים לרצוח נשים, ולאותן נשים לא תהיה נגישות. אין קווים חמים, גם אין נגישות לקווים ואין הנגשה לקווים האלה. אני לא רוצה, מפאת הזמן, לעבור על כל הדברים, אבל אני מוסרת את כל הדברים ואני אומרת ששוב המדינה והאחראים בכל המשרדים של הממשלה לא הכינו ולא עשו את העבודה שצריך לעשות אותה. בלשכת הרווחה לא אשמים, כי בסופו של דבר הם אלה שמבצעים את העבודה ולא הם שקובעים את המדיניות ומקצים את המשאבים, כדי שהעבודה והצרכים יקבלו את המענה שלהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואני מבקשת להעביר את הדיון הזה במהירות לוועדת הרווחה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח תעלה ותבוא. שלוש דקות לרשותך, גברתי. אני מבקש לעמוד בלוחות הזמנים. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום ראשון האחרון, בשעת ערב, יצאתי להתאוורר עם משפחתי, ונדהמתי מתחושת האפוקליפסה שאחזה בי. ראיתי שלטים רבים של למכירה או להשכרה. ראיתי בתי עסק סגורים ואלה שפתוחים – שוממים. לאן שלא הסתכלתי ראיתי בעיני נטישה. נטישה הלכה למעשה. אזרחי המדינה כולם, בעלי עסקים, יזמים, קשישים, ילדים, נותני שירות ומי לא – כולם ננטשו. ננטשו על ידי ממשלה הזויה, בזבזנית, מנותקת וחסרת אחריות. לפני כמה ימים – יש לי ילד בן עשר וחצי, מאוד חכם. הוא שאל אותי מתי חוג הכדורגל שרשמנו אותו אליו, ואמרתי לו שביום רביעי. ואז אמרתי לו: רגע, תום, יש סגר. כנראה שיהיה מפגש ראשון ואז סגר. בתום הסגר נחזור לכדורגל. היו לו דמעות בעיניים, ילד בן עשר וחצי. ואז הוא אמר לי: אבל את בשלב בחיים שאת למדת, ידעת במה לעסוק, במה לעבוד. אני בשלב בחיים שעוד לא בניתי את עצמי, איך אני אחיה כל החיים שלי תחת הקורונה? היו לו דמעות בעיניים, בן עשר וחצי. תפסתי אותו חצי שעה לשיחה רק כדי להסביר לו שהקורונה תחלוף בעוד כמה חודשים, שאנחנו נגדל והעתיד טוב וורוד ומואר ונכון. נדהמתי עד כמה חשוב להסביר; כמה חשובה הרווחה; כמה חשוב ללוות הן את הילדים והן את הקשישים ואת האוכלוסיות המוחלשות דווקא בעת הזו, דווקא בעת משבר, כשיש אי-ודאות, כשאף אחד לא יודע מה העתיד שלו, הבריאותי והכלכלי. תחשבו כמה האוכלוסיות המוחלשות פגיעות. הרי בכל משבר, מי נפגע ראשון? האוכלוסיות המוחלשות. אז לבוא למצב שבו רשויות הרווחה לא מועצמות ולא מחוזקות ונכשלות בלהתמודד במשבר הזה, ולנטוש אותן, כי עכשיו הרופאים בחזית המאבק – זה אינו נכון. זה הזמן להודות לכל רשויות הרווחה, שעושות עבודת קודש בחזית המאבק יחד עם הרופאים. דיברתי אתמול עם חוסאם ח'ליפה, הוא ראש הרווחה אצלנו בדאלית אל-כרמל. הלשכות שלו מוצפות בפניות חדשות. הוא מדבר על עלייה של פי שניים באלימות במשפחה, הגואה ועולה; על טיפול בקשישים. בכלל, מרכז הקשיש אצלנו נסגר כי היה שם חולה קורונה מאומת. כלומר, בכל פרמטר שתשווה, בכל תחום שתשווה ברווחה, המצב קטסטרופלי. אני שואלת אותך, ממשלה יקרה ובזבזנית, איך לא השכלת להבין שרשויות הרווחה זה דבר אקוטי ובסיסי; זה מצרך must, שאנחנו חייבים לצרוך אותו כחברה, למען חברה בריאה – נפשית גם כן. אז אני פונה לכל אדם ואדם בממשלה. אני נדהמתי לפני כמה רגעים לראות שהדיון בכלל הופסק כי לא היה שר מהממשלה הרוויה הזו בשרים. אני אומרת: רשויות הרווחה חייבות להיות מועצמות ומחוזקות דווקא בעת הזו של המשבר. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת כמאל מריח. ישיב על ההצעה לסדר-היום הזו סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי. יעלה ויבוא. אני מבין שאדוני לא עוזר בבית לקראת החג, אבל בסדר. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאז גל הקורונה הראשון, שבמהלכו חל סגר כללי על המשק, מתברר כי משבר הקורונה הוא משבר חברתי לא פחות משהוא משבר בריאותי. בשל הפגיעה בציבורים נרחבים, גם כאלו אשר בשגרה אינם מוכרים לרווחה, עובדי המחלקות לשירותים חברתיים, שהיו קו ראשון של הגשת סיוע לאוכלוסייה, נאלצו להתמודד עם אתגרים משמעותיים מסוג חדש: מאמצים יזומים לאיתור, יצירת קשר ומתן סיוע לנזקקים, ובפרט לחסרי עורף ותמיכה משפחתית, וגידול משמעותי של פניית לקוחות חדשים למחלקות. לצד כל זאת, נדרשו המחלקות לשירותים חברתיים להמשיך את תפקודן השוטף תחת המגבלות על הפעילות המשקית ויציאת עובדים לחל"ת, ונוכח סגירתם המלאה או החלקית של מרבית השירותים בקהילה. משרד הרווחה יישם במהלך הגל הראשון ואחריו כמה פעולות שייעודן שמירה על תפקוד רציף של מערכות הרווחה, תוך התאמתן לנסיבות החדשות ומתן מענה ללקוחות החדשים. ואכן, בגל הראשון משרד הרווחה היה בחזית, ואני חושב שהשירות שהוא נתן הוא שירות שמעורר כבוד. הייתה כוונה להגביל, במסגרת התקנות לשעת חירום, ולצמצם ב-30% גם את העובדים במשרד הרווחה. בזמנו פניתי למשרד הפנים וביקשתי להחריג ברשויות המקומיות את מחלקות הרווחה ולא לאפשר צמצום בעובדים, אלא מלא, שיהיו 100% של עובדים, ללא קיצוץ. ואכן, בסופו של דבר ראינו כמה שזה היה חשוב וכמה שהם עבדו קשה. מגיע להם באמת יישר כוח, לעובדי הרווחה. אנחנו זוכרים שגם לא מזמן דיברנו על העובדים הסוציאליים, שהתמודדו קשות מול הבעיות והאתגרים שהיו בשטח, וזה לא היה פשוט. באמת, משרד הרווחה היה בחזית. אני לא יודע מה היה יכול להיות אם משרד הרווחה באמת לא היה עובד במתכונת מלאה ברשויות המקומיות. במה שקשור לגל השני, אני רוצה רק להביא בפניכם כמה דברים שהם מעשיים. אלה דברים שהולכים לקרות עכשיו, בסגר הזה – קשורים לסגר, כי גם עכשיו יש כוונה לצמצם במספר העובדים ברשויות המקומיות. לצערנו, אנחנו יודעים שברגע שמצמצמים ברשויות ומאפשרים לראשי הרשויות לצמצם, אז הם מחליטים איפה לצמצם בשיעור גבוה ואיפה פחות. הם דואגים, יש להם סדרי עדיפויות. אבל אנחנו רוצים למנוע את זה, את סדרי העדיפויות, ולחייב שבכל מחלקות הרווחה לא יהיה שום צמצום ושיעבדו במתכונת מלאה. ההיערכות לסגר: במסגרת המשך ההיערכות לבאות, לרבות החלת מגבלות על פעילות בתקופת חגי תשרי, מיישם המשרד בימים אלו את הצעדים האלה: 1. הרחבת המיזם המשותף עם הקרן לידידות, אשר נועד לסייע לאוכלוסייה נזקקת המוכרת למחלקה לשירותים חברתיים – שהמשבר הנוכחי העמיק את מצוקתה – ולבגירים המתקשים לכלכל את עצמם או משפחתם. מדובר בסיוע של עד 4,000 ש"ח למשפחה ו-2,000 ש"ח ליחיד הגר בגפו, בצורת מזון ומצרכים בסיסיים, צרכים רפואיים, דיור, מוצרי חשמל בסיסיים, ריהוט בסיסי, ביגוד והנעלה, וצרכים נוספים על פי החלטת מנהל המחלקה לשירותים חברתיים. 2. מיפוי צורכי האזרחים הוותיקים ומתן סל מענים גמיש. בהמשך להחלטת ממשלה מס' 326 מיום 16 באוגוסט 2020, גובשה תוכנית הפעולה "מגן זהב". ואגב, לתוכנית הזו נוספה תוספת תקציבית משמעותית של 90 מיליון, שעברה עכשיו. במסגרת התוכנית יבצע המשרד מיפוי צרכים מקיף לאזרחים הוותיקים הכלולים באוכלוסיית היעד – המוכרים למחלקה לשירותים חברתיים, מקבלי השלמת הכנסה, מקבלי גמלת סיעוד, מקבלי קצבת אזרח ותיק לנכה. המידע שייאסף יועבר בכל יום למחלקה לשירותים חברתיים, לקופות החולים ולביטוח הלאומי. סל מענים יינתן על ידי הרשות, על פי הצורך – כאשר מגבלת הסיוע הכוללת למשק בית תהיה 4,000 ש"ח, וליחיד החי בגפו 3,000 ש"ח – בצורת מזון ומצרכים בסיסיים, טיפולי שיניים וצרכים רפואיים אחרים, דיור, מוצרי חשמל בסיסיים, ריהוט בסיסי, ביגוד והנעלה, צרכים להפגת בדידות – תזכרו את זה – וצרכים אחרים על פי החלטת מנהל המחלקה לשירותים חברתיים. 3. החרגת עובדי מערכת הרווחה מהגבלות על עבודה, ככל שיהיו, כפי שהזכרתי, יפעל המשרד לשם החרגת כלל עובדי הרווחה מן ההגבלה. 4. המשך התמיכה והסיוע למסגרות החוץ-ביתיות לשם המשך תפקודן הרציף והתקין. ובימים אלה – השבוע, בתחילת השבוע – יצא חוזר מנכ"ל לכל המסגרות החוץ-ביתיות, שמסדיר את כל ההפעלה שלהן בתקופה הזו. רבותיי, היו בעיות בגל הראשון, בסגר הראשון. היו בעיות קשות. היו מוסדות שלא היה אפשר לשלוח מהם הביתה, אי-אפשר לשלוח אותם לאף מקום, והיה צריך להחזיק אותם ולתפעל אותם. היו מקרים של חולים מאומתים, וזה סיכן את כולם שם uהיה צריך להביא צוותים ולקחת מקומות ששם יוכלו לשים אותם בבידוד. זה לא היה פשוט. היו אנשי צוות שחלו גם הם, והיה צריך לחפש אנשים. זה לא היה פשוט. הייתה התמודדות קשה מאוד, והמשרד הצליח לפחות להקים כמה מסגרות חלופיות, שם יהיו כל החולים המאומתים. אז המשך התמיכה והסיוע למסגרות החוץ-ביתיות לשם המשך תפקודן הרציף והתקין, העמדת מסגרות חליפיות לטיפול במחויבי בידוד וחולים עם תסמינים קלים, פעולה להקמת צוותי התערבות מחוזיים לסיוע למסגרות במשבר, בשל התפרצות או עזיבת צוות – מה שהזכרתי עכשיו. 5. המשך הפעלת המסגרות בקהילה ככל שניתן, תוך המשך הסיוע והשיפוי הכלכלי. אנחנו היינו במשא ובמתן עם האוצר לגבי תקציבים. יש היענות להגדלת התקציבים. אנחנו עובדים על התוכניות. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תחל שנה וברכותיה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אמן ואמן. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> ושנתבשר בשורות טובות ונצא מהמצב הקשה הזה, מאפלה לאורה. אמן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני רק מחדד, ברשותך, סגן השר, עמדת הממשלה להתנגד או שאין מניעה להעביר את ההצעה לסדר-היום לדיון? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מעדיף תמיד להעביר את זה להלכה למעשה ולא לקיים דיונים. לא מספיק ששואלים ודורשים, צריך לקנות חיטים ולחלק לעניים. ככה כתוב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אמת. מי ייתן. אני עובר להצבעה על הצעה לסדר-היום בנושא היערכות מחלקות הרווחה בתקופת הסגר. מי שבעד – בעד העברתה לדיון בוועדת העבודה והרווחה, ומי שנגד מבקש להסירה מסדר-היום. הצבעה. מייד אחרי תוצאות ההצבעה האלקטרונית אני אצרף את המעוניינים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> לאן? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן אחד בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ואני מצרף את חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, חבר הכנסת אלי אבידר, חברת הכנסת קרן ברק, חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, חברת הכנסת אתי עטייה וחברת הכנסת תהלה פרידמן – כולכם כתומכים ותומכות בהצעה. אשר על כן, שבעה תומכים בסך הכול, וההצעה תועבר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן בנושא: עיוות של מדיניות הפטור מארנונה פוגעת בחנויות האופטיקה הנמנות על העסקים הקטנים והזעירים. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פעילויות ספורט חיוניות וקריטיות לבריאות הציבור כמו קופות החולים, ולכן חשוב לשמור עליהן פתוחות גם בימי הסגר << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: פעילויות ספורט חיוניות וקריטיות לבריאות הציבור כמו קופות החולים, ולכן חשוב לשמור עליהן פתוחות גם בימי הסגר, מס' 1497 ו-1512, של חברת הכנסת קרן ברק וחבר הכנסת אלי אבידר. חברת הכנסת קרן ברק תעלה ותבוא. לרשותך, גברתי, שלוש דקות. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבר מתחילת משבר הקורונה שנפל עלינו נקטנו צעדים רבים כדי להוריד את התחלואה. הגישה שלנו הייתה: העיקר להימנע מאסון שיעצור את התפשטות התחלואה. אבל יחד עם זאת, יש כמה שיעורים שלמדנו מאז הסגר הראשון, בנוגע לכל ההגבלות שהטלנו, שצריך להפנים וליישם בסגר הקרוב. אנחנו לא יכולים לחזור בדיוק על אותן טעויות שנקטנו. עכשיו, כשאנחנו חכמים יותר ומבינים יותר את אופי הנגיף, כדאי שנחכים גם בפעילות מולו. בפעם הקודמת סגרנו מוסדות שלא רק שאינם מהווים סיכון להדבקה אלא גם תורמים תרומה משמעותית לחוסן ולבריאות הציבור – גם פיזית וגם נפשית. דווקא בתקופה שבה יש לחץ וחוסר וודאות, הצורך בפעילות המחזקת את הגוף והנפש גבוה במיוחד. ענף הספורט לדוגמה הוא "פיקוד העורף" של בריאות הציבור. מיליון וחצי ישראלים מגיעים כשלוש פעמים בשבוע לחדרי הכושר, לבריכות, לחדרי הסטודיו, במטרה אחת: לשמור על הבריאות. הספורט חיוני לבריאות לא פחות מהרבה ענפים אחרים שכבר מוגדרים כחיוניים – בטח – שקשורים ישירות לבריאות. יש מוסדות מיוחדים, כמו הסטודיו לפילאטיס המיוחד של השחיינית והאלופה הפארה-אולימפית, נכת צה"ל, קרן לייבוביץ', שפיתחה טיפול מיוחד בשיטת הפילאטיס, שבזכותה מצליחים המתאמנים לעמוד על הרגליים וללכת. ממש מתוך כיסאות הגלגלים הם מתחילים ללכת. ביקרתי בסטודיו שלה כחלק מסיור שקיימתי עם השדולה שבראשה אני עומדת, עם חברי חבר הכנסת עודד פורר, השדולה למען עסקים קטנים ובינוניים, וראיתי במו עיניי כמה הפעילות הזאת חיונית. ראיינו את המתאמנים והבנו שהסגר הקודם גרם להם לחזור לכיסאות הגלגלים. עוד סגר כזה יחזיר אותם שוב לכיסאות הגלגלים במקום שימשיכו בפעילות הגופנית הנדרשת הזאת. זה בדיוק כמו שבן אדם מגיע לבית חולים ומקבל טיפול רפואי ומחובר לאינפוזיה, וברגע שמפסיקים לו אותה הוא חוזר להיות חולה. אותו דבר: ברגע שאנחנו מפסיקים את הטיפולים האלה, אותם אנשים חוזרים דה פקטו לאותם כיסאות גלגלים, ולכן אנחנו צריכים לשמור על הרצף הטיפולי הזה, הספורטיבי הזה, כדי שהם יוכלו להמשיך לפעול. המצב הנפשי לא פחות חשוב מהפיזי, וגם כאן יש את כל המקצועות: המטפלים ביצירה, אומנויות, המטפלים באמצעות אומנויות – פעם זה נקרא מטפלים ביצירה והבעה – שהם מטפלים בדיוק כמו הפסיכולוגים פשוט בשיטות אחרות: דרך מוזיקה, דרך ריקוד, דרך ביבליו, שזה דרך טקסטים ספרותיים – כל האנשים האלה, הטיפולים האלה, שמטפלים בקשישים ובילדים ומוכרים על ידי משרד הבריאות, גם שם צריכים את הרצף הטיפולי. בדיוק כמו שהחריגו את הפסיכולוגים, צריך להחריג גם את הטיפולים האלה, שהילדים והקשישים – זה בעיקר ילדים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שמקבלים את הטיפול הנפשי הזה דרך המטפלים שלהם, ימשיכו באותו רצף טיפולי – בוודאי בתקופות של חרדות שול חוסר ודאות, שבהן המצב הרגשי והנפשי הרבה יותר מתעצם ונהיה יותר גרוע. מדוע בקופות החולים הטיפולים הפסיכולוגיים וטיפולי רפואה משלימה, כמו היפנוזה, דיקור סיני, תמציות באך, מוחרגים מהגבלות הסגר, אבל שחייה, פילאטיס רפואי והטיפולים הרגשיים, שדיברתי עליהם היום, על ידי מטפלים באומנויות, לא מוחרגים? נתנו סגר, צריך לעשות fine tuning והתאמות לסגר הנוכחי לעומת הסגר הקודם, שבו נבהלנו. זה הזמן, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >>   תודה רבה. אני רוצה רק להבהיר – גברתי מבקשת להעביר לוועדת החוקה או לוועדת הקורונה? << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >>   לא, לוועדת העבודה והרווחה. עבודה, רווחה ובריאות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >>   בסדר, מאה אחוז. תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך אדוני. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >>   תודה רבה, אדוני. אני רוצה להצטרף לדבריה של חברת הכנסת קרן ברק, אך יחד עם זה, אדוני היושב-ראש, אני נאלץ, מתוך חובה אישית, לתקן בלבול בקרב חברים בסיעת הליכוד. הם קראו לאחרונה הודעות של אחד ממארגני המחאה ושל יושב-ראש התנועה העממית לפריימריז פתוחים, והם יכלו לחשוב שהמחאה בבלפור מתפרקת. מתנצלים על הבלבול, המחאה בבלפור תימשך. זהו כוחה של מחאה לא מאורגנת. היא גדולה יותר מסך כל ארגוניה. מחאה מאורגנת עם הנהגה, מסרים ותוכנית עבודה היא מחאה שאפשר לטרפד. זה גורם לי עונג לשמוע דיווחים עיתונאיים מבלפור שחוזרים על המשפט: אין למחאה הזאת מנהיגים. זה נכון, וזה הכוח שלה. ניסו לעצור מנהיגי מחאה. עשו דה-לגיטימציה לראשי ארגונים וכינו אותם אנרכיסטים פורעי חוק. עצרו וחקרו אחד על צריכת קנאביס, עיכבו שני על שהגן על עצמו בפני בריוני צעצוע, ואת השלישי מרחיקים מבלפור כל שני וחמישי של כל שבוע. זה לא יעזור. המנהיגות של המחאה היא המוחים והמוחות, ואי-אפשר לעצור את כולם. כל יום שעובר מצרף למחאה אזרחיות ואזרחים יקרים שמבינים שנתניהו הרס להם את העתיד. נתניהו יודע את זה. זה מטריף אותו, והוא מטריף את השרים וחברי הכנסת, שנאלצים לצאת בהצהרות שיביישו אותם עוד שנים רבות. ביום ראשון הקרוב בערב התקשורת תגיע לבלפור. היא תגיע לבדוק אם מחאת בלפור התפרקה. נעשה להם הפתעה. כל אזור בלפור מכוסה במפגינים שומרי ריחוק חברתי על פי חוק, ונושאים דגלי ישראל. דגל ישראל אינו שייך לנתניהו. דגל ישראל שייך גם למחאה וגם לכולנו. זה בידיים שלנו לסיים את הסיוט הזה. אם 300,000 מפגינים יגיעו לבלפור הם יגרמו לנתניהו להתפטר בשיא. בשיא האבטלה במדינת ישראל, בשיא הנזק שהוא גרם לרשויות החוק, בשיא השחיתות שהוא הנחיל, בשיא הכישלון האישי שלו בטיפול בקורונה, בשיא הפגיעה בחירויות האזרח והדמוקרטיה. אדוני היושב-ראש, ביום ראשון הקרוב ב-20:30 נגיע לבלפור ונציין את תחילתה של השנה החדשה. זה בידיים שלנו. נגרום לשנה החדשה, בעזרת השם, להיות טובה יותר מזאת שחלפה. נגיע לבלפור ונזכור שנתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים עד שיתפטר. תודה רבה, אדוני, ושנה טובה לך ולכל עם ישראל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שנה טובה, וכתיבה וחתימה טובה. אני מבין שההקשר של זה לפעילויות ספורט הוא אקראי. בסדר גמור. זו פרשנות המאזינים. ישיב בשם שר הבריאות סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. יעלה ויבוא. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותך, אני רוצה לברך את ראש הממשלה בנימין נתניהו על ההישג המדהים בכריתת הסכמי שלום עם מדינות שאומנם לא היו איתנו במלחמה אבל הן היו איתנו בסוג של עוינות, מהליגה הערבית, איחוד האמירויות ובחריין. לפי מה שהבנתי יש שם עוד מדינות בדרך. יישר כוח, אדוני ראש הממשלה. לך בכוחך זה והושעת את עם ישראל. אתה עושה עבודה יוצאת מן הכלל, ותביא את השלום, תביא את השלום, בעזרת השם. עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל, ונאמר אמן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> נתייחס גם להצעה שקרן העלתה בנושא פעילות ספורט. בשונה מהסגר הקודם, תותר פעילות ספורט יחידני גם מעבר ל-500 מטר – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גם מעבר ל-500 מטר ליחיד, אני עונה במקום שר הבריאות. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא, כי היה מותר גם אז, זו לא תשובה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני עונה לך בשמו של שר הבריאות, שנמצא לצערי בבידוד. הוא רצה מאוד לבוא אבל גם הסגן שלו בבידוד, וביקשו ממני. אני ביקשתי גם מהשרה ינקלביץ' אבל לא התאפשר. לא נורא. על כל פנים, תותר פעילות ספורט יחידני גם מעבר ל-500 מטר, ליחיד או לזוג מאותה משפחה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהסיכון הרב להדבקה הקיים במתקני הספורט השונים, לרבות חדרי כושר ובריכות, שלהבנת גורמי המקצוע במשרד הבריאות הפעלתם בחודשים האחרונים תרמה למצב התחלואה הנוכחי, שבגינו נדרשים לסגר, ואת זאת לא נוכל לאפשר. יצוין כי חדרי כושר לאנשים בעלי צרכים פיזיים מיוחדים נחשבים כטיפול רפואי ולכן הוחרגו. הסגר המתוכנן לא היה בשום שלב הפתרון המועדף עלינו, אך במצב התחלואה הנוכחי הוא הפתרון היחיד שיאפשר את הורדת מקדם ההדבקה וההשתלטות על המגפה, בעזרת השם. כמו כן, ובין היתר מתוך הבנה שהמוני ישראלים ישהו בסגר ביתי, מצאנו לנכון, לאחר דיונים עם משרדי הממשלה האחרים, לאפשר פעילויות כאלה ואחרות. על כל פנים, אף אחד לא בחר בסגר הזה, אף אחד לא רצה את הסגר הזה. הגענו למצב שלא הייתה אפשרות ולא הייתה ברירה. זו הסיבה שהגענו לאן שהגענו, ואני מקווה שהתשובה שלי סיפקה אותך, גב' קרן ברק. באיזו ועדה את רוצה את זה? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> העבודה והרווחה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני הייתי מציע לקורונה. יש שם יותר אקשן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> העבודה, הרווחה והבריאות. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> טוב, בסדר. אני לא אתנגד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר האוצר. אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה לסדר-היום. מי שבעד הוא בעד העברתה לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ומי שמתנגד – מבקש להסירה מסדר-היום. הצבעה. אני אצרף את הנוכחים מייד לאחר ההצבעה האלקטרונית. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שניים בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מבקש לצרף את חבר הכנסת אלי אבידר כתומך, ואת חברת הכנסת קרן ברק. השרה ינקלביץ' הצביעה. ובכן, ארבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה לסדר-היום אושרה ועוברת לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן בנושא: ביקורת על מערכות הרווחה בקשר שבין הורים לילדיהם. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, בשנה הבאה, ביום שלישי, ד' בתשרי תשפ"א, 22 בספטמבר 2020, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:38. << סיום >>