דברי הכנסת

דברי הכנסת כז / מושב ראשון / ישיבות פ'–פ"ב / ד'–ו' בתשרי התשפ"א/ 22–24 בספטמבר 2020 / 27 חוברת כ"ז ישיבה פ' הישיבה השמונים של הכנסת העשרים-ושלוש יום שלישי, ד' בתשרי התשפ"א (22 בספטמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 היו"ר יריב לוין: 5 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: 7 1. הכישלון המחפיר של הממשלה בהטלת סגר מבלי שהכינו תוכנית יציאה מתוקצבת ממנו; 7 2. הממשלה מפקירה את החברה הערבית; כוחות המשטרה רצחו 44 מצעיריה מאז שנת 2000; 7 3. כישלון הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה; 7 4. פגיעה קשה בביטחונם של אזרחי ישראל והפקרת תושבי הדרום 7 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 7 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 10 נפתלי בנט (ימינה): 12 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 17 עודד פורר (ישראל ביתנו): 36 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 48 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 49 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 52 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 53 יוסף טייב (ש"ס): 54 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 55 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 56 איילת שקד (ימינה): 57 תמר זנדברג (מרצ): 58 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 59 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 75 היו"ר יריב לוין: 75 הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של שר 75 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 75 הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א–2020 76 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 76 הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 48), התשפ"א–2020 79 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 79 יאיר גולן (מרצ): 80 שלמה קרעי (הליכוד): 81 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 83 הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6) 85 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: 85 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 88 מתן כהנא (ימינה): 90 אוריאל בוסו (ש"ס): 92 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 95 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 101 יאיר גולן (מרצ): 103 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 104 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 108 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 111 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 112 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 113 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 114 משה אבוטבול (ש"ס): 115 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 117 יעקב אשר (יהדות התורה): 119 אריאל קלנר (הליכוד): 120 סגן שר האוצר יצחק כהן: 122 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת. 130 היו"ר יריב לוין: 130 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף–2020 130 סגן שר הפנים יואב בן צור: 131 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 132 עמית הלוי (הליכוד): 132 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 135 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 136 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 139 אופיר סופר (ימינה): 141 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 141 צבי האוזר (דרך ארץ): 142 משה אבוטבול (ש"ס): 144 סגן שר הפנים יואב בן צור: 144 הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2020 147 סגן שר האוצר יצחק כהן: 147 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שלישי, ד' בתשרי התשפ"א, 22 בספטמבר 2020. אני פותח את הישיבה. חברות וחברי הכנסת, מאחר שגם מזכירת הכנסת וגם נאמנת המליאה נמצאות כרגע בבידוד, אני מקדם בברכה את מיה לוי ואת דנה הרש, שתצטרף אליה, שתחלפנה אותן. חלק מתפקידי המזכירה יבוצעו על ידי חברי הנשיאות שינהלו את הישיבה. במסגרת הזאת אני עובר לסעיף הראשון בסדר-היום: הודעה ליושב-ראש הכנסת, שנוסחה כדלקמן: הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2104/23 וכלה בהצעת חוק פ/2140/23: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי מכירת מטבעות דיגיטליים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – היוון קצבה על ידי שאיר הזכאי לפנסיה תקציבית או לקצבה מקופה אחרת), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שינוי חזקת הגיל הרך), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – איסור הפליה במתן שירותי ביטוח), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תאגיד בריאות המפעיל מעון יום שיקומי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק תמיכה בקבוצות כדורגל עקב התפשטות נגיף הקורונה (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הדיינים (תיקון – כשירות הרבנים הראשיים לישראל), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, בצלאל סמוטריץ', איילת שקד, אופיר סופר, חוה אתי עטייה, שרן מרים השכל, דוד ביטן, קטי קטרין שטרית, עוזי דיין, מיכל שיר סגמן, מכלוף מיקי זוהר, ניר ברקת, אוסנת הילה מארק ומשה יעלון; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת סוכן חוץ), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אבי דיכטר, מתן כהנא, צבי האוזר, ינון אזולאי, משה ארבל, שרן מרים השכל, מכלוף מיקי זוהר, טלי פלוסקוב, ניר ברקת, משה יעלון, אלעזר שטרן, איתן גינזבורג, קרן ברק ועוזי דיין; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בגין ירי מנשק חם שלא כדין), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות מיוחדת), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסנת הילה מארק, שלמה קרעי, עמית הלוי, אופיר כץ, מכלוף מיקי זוהר, אבי דיכטר, יעקב מרגי, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אריאל קלנר ויעקב אשר; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות מיוחדת), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – תיעוד מצולם של דיוני בתי המשפט), מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – הגבלת סעד לאישי ציבור), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (שלילת הסכמה כהיתר לחיפוש בחומר מחשב), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אריאל קלנר, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, יצחק פינדרוס ובצלאל סמוטריץ'; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – שינויים בפעילות ועדת הבחירות המרכזית והרכבה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי, אוסנת הילה מארק, אריאל קלנר, מיכאל מלכיאלי, רם בן ברק, חוה אתי עטייה, מאי גולן ובועז טופורובסקי; הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – איסור שימוש בנתוני אשראי שנאספו בתקופת משבר הקורונה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מבנה מחוזק), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, שלמה קרעי, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, מיכל שיר סגמן, יעקב מרגי ואוריאל בוסו; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – מינוי רבני התיישבות, רבנים אזוריים ורבני שכונות), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פסלות שופט בשל כללי ניגוד עניינים), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק פיקוח פרלמנטרי על התקנת תקנות במצב חירום במערכת המשפט (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת קארין אלהרר, יעקב אשר, אלי אבידר ויואב סגלוביץ'; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דיווח שנתי או חצי שנתי לסוגי נכסים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, שרן מרים השכל, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – הוספת מחצית התקציב), מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בעד דמי הבראה והחזרי הוצאות נסיעה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, היבה יזבק, מנסור עבאס, עופר כסיף, אוסאמה סעדי, ג'אבר עסאקלה וסעיד אלחרומי; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון – הוראות שונות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק מענה טלפוני אנושי לאזרח ותיק (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת הילה שי וזאן, יעקב מרגי, טלי פלוסקוב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתה בדמי ביטוח בריאות לתושבי הפריפריה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אופיר כץ, פטין מולא, מיכל שיר סגמן, קטי קטרין שטרית ודוד ביטן; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – לחצן מצוקה לקשיש), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת סונדוס סאלח, אחמד טיבי, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, אנטאנס שחאדה, היבה יזבק, ג'אבר עסאקלה ואיימן עודה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מתוך מניע גזעני בעבודה כתאונת עבודה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אנטאנס שחאדה, היבה יזבק וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – אופן חישוב דמי מחלה לעובד יומי או שעתי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אליהו חסיד, אוסאמה סעדי, משה אבוטבול, עידן רול והילה שי וזאן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק לימודים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אמנויות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת קרן ברק, יעקב מרגי, קטי קטרין שטרית ושלמה קרעי; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק הירושה (תיקון – בטלות צוואה ישנה), התשפ"א–2020, מאת חברות הכנסת קרן ברק ועינב קאבלה; הצעת חוק עסקאות למכירת נשק או ציוד צבאי של מדינה זרה, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק-יסוד: חופש העיסוק (תיקון – החלת חוק-היסוד על אזרחי ישראל ותושבי קבע בלבד), מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק המפלגות (תיקון – הגבלת מימון עצמי של נבחרי ציבור), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת שרן מרים השכל, אוסנת הילה מארק ומיקי לוי. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. הכישלון המחפיר של הממשלה בהטלת סגר מבלי שהכינו תוכנית יציאה מתוקצבת ממנו; << נושא >> << נושא >> 2. הממשלה מפקירה את החברה הערבית; כוחות המשטרה רצחו 44 מצעיריה מאז שנת 2000; << נושא >> << נושא >> 3. כישלון הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה; << נושא >> << נושא >> 4. פגיעה קשה בביטחונם של אזרחי ישראל והפקרת תושבי הדרום << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעות אי-אמון. הראשונה שבהן היא הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון המחפיר של הממשלה בהטלת סגר מבלי שהכינו תוכנית יציאה מתוקצבת ממנו. יציג את ההצעה ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בוקר טוב, שנה טובה. אני רוצה, ברשותכם, שנקדיש את הדקות הקרובות, את הצעת האי-אמון הזאת, כדי לדמיין יחד מה היה קורה אם הכול היה בסדר; מה היה קורה אם היינו נכנסים לקורונה וכל השיקולים היו ענייניים; מה היה קורה אם מתחילת השנה, מינואר, מדינת ישראל פשוט הייתה מתפקדת כמו שהיא צריכה לתפקד, בלי שיקולים פוליטיים, בלי כתבי האישום של ראש הממשלה, בלי שנאה, בלי הסתה. בואו לרגע נדמיין את מדינת ישראל בימי הקורונה כשהיא עניינית, ממוקדת מטרה, עוסקת רק במה שחשוב. בואו נדמיין יחד את הנהגת המדינה מרוכזת בשאלה איך ממשלה מתפקדת מטפלת במחלה, מטפלת בכלכלה, מתייצבת לימינם של תשעה מיליון אזרחים שפוחדים על בריאותם, רוכשת את אמונם, מאפשרת לכולנו לעבור יחד את התקופה הזאת. בעולם האלטרנטיבי הזה בשלב הראשון מוקמת הממשלה על פי החוק הקיים. מפלגות הקואליציה היו מתכנסות, היו מסתכלות על החוק. בחוק כתוב שממשלה בישראל לא צריכה יותר מ-18 שרים. הסיבה לחוק הזה – ואני אמור לדעת, אני חוקקתי אותו, יחד איתך, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן רק נזכיר, אם כבר פנית אליי, שהחוק קבע שכשהקואליציה מעל 70, המגבלה לא חלה. אם אני זוכר נכון, תקן אותי אם אני טועה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון, אבל הסיבה לחוק הייתה, כשחוקקנו אותו יחד, שלא צריך יותר מ-18 שרים. לא צריך שר לענייני מים, לא צריך שרה לקהילות לא קיימות. חוקקנו אותו אחרי שבדקנו טוב מהו המבנה הכי אפקטיבי, הכי חסכני לממשלה, מה המבנה הנכון לממשלה שתחסוך את כספם של אזרחי ישראל – הם הרי עבדו קשה בשביל הכסף הזה – ותיתן להם את השירות הכי יעיל והכי מהיר. כמה משרדים היא צריכה באמת, ולא משיקולים קואליציוניים, לא כדי לשמח את אורלי לוי, לא כי שטייניץ נעלב, לא כי מישהו המציא את ההמצאה המשונה הקרויה "ממשלה פריטטית"; להחליט לפי העניין – כמה משרדים צריך בשביל ממשלה יעילה, מתפקדת, שפועלת לטובת הציבור. והתשובה היא 18 שרים מקסימום. יותר מ-18 שרים זה ביורוקרטיה, זה בזבוז כספים, זה בלגן של סמכויות, זה גוף בלתי ניתן לניהול. בעולם אלטרנטיבי, אחרי שהייתה מוקמת הממשלה הזאת, היא מייד הייתה ממנה מפכ"ל, פרקליט מדינה, ממונה על התקציבים באוצר, מנכ"ל למשרד ראש הממשלה, יועץ משפטי לכנסת, נציב קבילות חיילים וראש רשות להגנת הפרטיות. למה? ככה, כי זה מה שעושה ממשלה – דואגת למנות את האנשים הטובים ביותר לתפקידים הבכירים ביותר במדינה. במדינה נורמלית, בתפקידים כאלה יודעים חודשים מראש מי ימונה, עושים חפיפה מסודרת, הולכים לעבוד. דמיינו שכבר בינואר ממשלת ישראל הייתה מחליטה מיהו הגוף שמרכז את נושא הקורונה. למעשה היא אפילו לא באמת הייתה צריכה להחליט עליו, כי את ההחלטה הזאת היא עשתה כבר לפני הרבה מאוד שנים: כל סמכויות החירום, כל יכולות התגובה בשעת חירום במדינת ישראל נמצאות כבר שנים במקום אחד: במשרד הביטחון. שם יש את פיקוד העורף, שם יש את רח"ל – רשות החירום הלאומית. מאז 2009 בתוך רח"ל יש את מל"ח, משק לשעת חירום, הגוף שמרכז מפעלים ושירותים חיוניים בשעת חירום. למשרד הביטחון יש כמובן את היכולת לגייס 5,000 חיילי מילואים, להביא 20 קצינים ולהקים תוך שלושה שבועות מערך של בדיקות אפידמיולוגיות – אותו מערך שבישראל הנוכחית כבר שבעה חודשים אף אחד לא הצליח להקים. חלק מתפקוד נורמלי של ממשלה נורמלית הוא שכולם מבינים מה הולך. בישראל האלטרנטיבית היה מוקם בשבוע הראשון גוף הסברה, מפני שהמגפה נוגעת לכולם וכולם צריכים לדעת מה קורה. במקום מסיבות עיתונאים אין-סופיות, שבהן ראש הממשלה מספר כמה הוא נפלא לדעתו, היה עולה לשידור כל יום, לחמש דקות מרוכזות, איש מקצוע שקט, מרגיע, שהיה מסביר לציבור מה מותר ומה אסור ולמה מותר ולמה אסור. ככה יוצרים אמון. בניגוד למה שהממשלה הנוכחית חושבת, אזרחי ישראל לא טיפשים, הם אנשים נבונים והם רוצים להיות בריאים. אם מישהו היה מסביר להם בשקט מה קורה, הם היו מקשיבים לו. בממשלה הנוכחית החליטו לסגור ל-30 שנה את הפרוטוקולים של קבינט הקורונה. למה, מה יש לכם להסתיר? בכל העולם התהליכים שקופים לציבור, אין סיבה שהאזרחים לא ידעו איך הגיעו להחלטות. יחד עם ריכוז הסמכויות במקום אחד, יחד עם מרכז הסברה מקצועי, היו מגיעות גם שורה של החלטות פשוטות, יעילות, שכמוהן עשו בכל מקום אחר בעולם: להתרכז באוכלוסיות בסיכון – מבוגרים, אנשים עם מחלות רקע; ללכת לסגרים מקומיים, גמישים, לא לפי ערים, לפי שכונות, בלי לסגור את המשק; לתגבר את הצוותים הרפואיים בסטודנטים לרפואה; לתגבר את המעבדות; לחזק את בתי החולים; ליצור מנגנון ויסות בין בתי החולים. אנחנו מדינה קטנה, אם יש עומס בבית החולים בנהריה, אין סיבה שלא יעבירו חולים לשיבא או לאיכילוב. הלאה, מה הדבר הבא שקורה בישראל הזאת, שאותה אנחנו נאלצים לדמיין? הדבר הבא הוא שמייד אחרי שהממשלה מוקמת היא מעבירה תקציב. למה היא מעבירה תקציב? כי תקציב הוא תוכנית העבודה של משרדי הממשלה. תקציב זו הגדרה של סדרי עדיפויות של המדינה. לוקחים את כל הכסף שיש למדינה ומחליטים איך לחלק אותו – כמה ילך לחינוך של הילדים שלנו, כמה לבתי החולים שלנו, כמה לעסקים הקטנים. כשיש תקציב, המשרדים מתכננים קדימה, עובדים מסודר, צריכים לתת דין וחשבון על ההוצאות וההכנסות שלהם. כשאין תקציב, עובדים מהיום להיום, לוקחים חובות, כל אחד עושה מה שמתחשק לו. תקציב מחייב ניהול תקציבי מסודר. אם היה לנו תקציב, השנה לא היה גירעון של 14%. הנכדים שלנו עוד ימשיכו לשלם את מה שקורה עכשיו. לממשלה הנוכחית אין תקציב, היא מחלקת את המשאבים לפי שיקולים פוליטיים. זה אסור שיקרה. פוליטיקה היא מנהלת הכספים הגרועה בעולם. אני רוצה להבהיר שגם הממשלה המדומיינת, האלטרנטיבית, העניינית, האפקטיבית, הייתה עושה טעויות. זה טבעי, זה בלתי נמנע. מגפה היא סיטואציה משברית, כאוטית, עושים טעויות. אלא שבממשלה שאין לנו, כשמגלים טעות מתקנים אותה. יכול להיות שבחודש הראשון גם הממשלה המדומיינת הייתה הולכת על מתווה החל'ת, רק שאחרי חודש היא הייתה מבינה שזאת טעות. היא הייתה בודקת את הנתונים – יש בעולם דבר כזה נתונים – ורואה שהאבטלה בישראל היא כפולה מאשר באיחוד האירופי. רק ביומיים האחרונים נוספו עשרות אלפי מובטלים. לכולם ברור שהמודל הגרמני, שלפיו מעבירים את הכסף דרך המעסיקים, הוא יותר טוב ויותר יעיל. הדרך הנכונה לתקן טעות היא להגיד בקול רם: טעינו, עכשיו אנחנו מתקנים. אותו הדבר לגבי דמי אבטלה לעצמאים, אותו הדבר לגבי הרחבת חוק קרן מס רכוש, כדי שאפשר יהיה לתת פיצוי מיידי על נזקי המגפה. ממשלה עובדת עושה טעויות, ממשלה נורמלית במדינה נורמלית לא פוחדת להודות בטעויות שלה ולתקן אותן. כל מה שתיארתי עכשיו צריך היה לקרות, כל מה שתיארתי עכשיו לא קרה. כל זה לא יכול לקרות עם הממשלה הזאת, בהרכב הזה. עם ראש הממשלה הזה זה לא יקרה. לקחו מאיתנו את הנורמליות, לקחו מאיתנו את הזכות הבסיסית לחיות במדינה מתפקדת עם ממשלה מתפקדת וראש ממשלה מתפקד. מגיע לנו יותר. זה מה שאנחנו מציעים לאזרחי ישראל. לא ניסים ונפלאות, אין ניסים ונפלאות; פשוט תפקוד הגון, יעיל, שיעזור לכולנו לעבור יחד תקופה קשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לראש האופוזיציה. מכאן אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה, הצעת סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: הממשלה מפקירה את החברה הערבית; כוחות המשטרה רצחו 44 מצעיריה מאז שנת 2000. תציג את ההצעה חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – ואני רואה שהיא איננה פה. גם חבר הכנסת בנט איננו. חבר הכנסת אבו שחאדה, אני מציע, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – הינה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין הגיעה, יופי. חברת הכנסת ח'טיב יאסין, בבקשה, את מוזמנת להציג את הצעת האי-אמון מטעם סיעתך, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> יו"ר נכבד, כנסת נכבדה, קודם כול, אני מקווה שתהיה שנה טובה לכולנו. מאז שנת 2000 נרצחו בידי כוחות הביטחון 59 אזרחים ערבים חפים מפשע. מתוכם 44 נרצחו בידי כוחות המשטרה – או שבעצם לא: בעיני המשטרה, והממשלה יחד איתה, מספיק שהם ערבים אז הם פושעים וכך יהיה דמם הפקר. החברה הערבית סובלת מזה שנים מסחר ושימוש בנשק לא חוקי, אלימות, משוק האפור, סחר בסמים, והפשיעה משתוללת. ולא, זה לא עניין תרבותי, זה לא שהחברה הערבית הפכה למערב הפרוע כי כך הם ערבים; זה רק משום שהרשויות לא עושות את עבודתן כי המשטרה, לא מעניין אותה משלטון החוק שם בכפרים הערביים, כי מי בודק אם הם עושים עבודה טובה או לא? מי ימצה את הדין איתם? האזרחים הערבים סובלים, וכאשר הם יוצאים לרחובות להשמיע את קולותיהם, המשטרה משתיקה אותם באלימות מופרזת, והמראות של שנת 2000 חוזרים. כך, למשל, בהפגנה על הירי במוסטפא יונס השנה המפגינים פוזרו באלימות ואגרסיביות: הם הוכו על ידי שוטרים רכובים על סוסים באלות וספגו סילונים עזים של מי ביוב. יותר מ-90% מהנרצחים בידי המשטרה ב-15 השנים האחרונות הם ערבים, וזו לא הגזמה. אלה הם הנתונים, וייתכן ואנחנו ממעיטים. והמשטרה? במקום שהיא תילחם בפשיעה, היא נלחמת באזרחים חפים מפשע, עם מדיניות של יד קלה על ההדק, כי מי יבדוק אם יגידו שמדובר במחבלים – מקסימום ישבשו חקירה או יזרקו סכין לזירה. בכל מדינה אחרת שמכבדת את שלטון החוק, את ערכי הדמוקרטיה וזכויות מיעוטים, זה לא היה קורה, ואם זה היה קורה, היו ממצים את הדין עם הפושעים. לא היו סוגרים תיקים ולא היו מסתפקים בחקירות למראית עין ללא כל ממצא, ללא הגשת כתבי אישום וללא הענשה. אבל מה לעשות, במדינת ישראל אנחנו מיעוט ילידי של מדינה שאינה מכירה בזכויות מיעוטים או בזכויות קולקטיביות לחברה שלמה, ובמקום זה מגדירה אותה כמגזר ומאשימה אותה בכל הטעויות. כי למה שהממשלה תיקח אחריות כשיש את מי להאשים? אלימות ברחובות הכפרים הערביים – הערבים אלימים. פערים ברשויות המקומיות – הערבים אינם מתנהלים נכון. פערים במערכת החינוך – הערבים אינם משקיעים טוב. הקורונה משתוללת והמדינה מאבדת שליטה – הערבים אינם מצייתים להוראות, או במילים של פרויקטור הקורונה – עושים "פיגוע המוני". מאז שנת 2000 נהרגו ונרצחו יותר מ-1,400 אזרחים כתוצאה מאלימות ופשיעה מאורגנת ביישובים הערביים. מזעזע כמה שהמספר הזה לא מזעזע אף אחד, לא בממשלה ולא ברשויות, כאילו מדובר בחצר האחורית שהפעילה מנגנון להשמדה עצמית, וזה לא עניינה. זה יותר מעשור אנחנו זועקים: תאספו את הנשק המשתולל ביישובים הערביים, ומענה אין. מבצע פה ומבצעון שם. יותר מ-70% מהנשק מגיע מבסיסי הצבא וחלקו מהברחות דרך הגבול. רק אדם נאיבי יאמין שהשב"כ לא יודע מי מבריח ולאן, כי אם היה מדובר בנשק לצרכים ביטחוניים, הוא היה נתפס, מוחרם, בעליו היו נזרקים לכלא וביתם לרוב היה נהרס. מי יכול לטפל בפשיעה, בסוחרי הסמים והנשק? מי יכול למנוע הפצת אקדחים ורימונים מהצבא, אם לא רשויות האכיפה והמשטרה? משטרת ישראל חזקה ויעילה אם היא תרצה בכך; היא הצליחה למגר את הפשיעה בנתניה ובנהריה כי אכפת לה, אבל היא לא מצליחה לעשות זאת בטמרה ובכפר קאסם. סיבה אחת לכך: שם גרים ערבים, ולמי אכפת. זכות בסיסית היא ביטחון ושלמות הגוף, אבל מי יבטיח זאת לאזרחים הערבים במדינת ישראל? המשטרה, שבמקום להילחם בפשיעה נלחמת באזרחים ערבים, או הממשלה, שרואה באותם אזרחים פצצה מתקתקת? נבחרי ציבור אנחנו בבית זה ובאנו לשרת את הציבור, את כלל הציבור, לא רק את אלה שבחרו בנו, אבל הממשלה נכשלה בזה, הממשלה דואגת רק לאינטרסים של עצמה ושל העומדים בראשה. כאשר רצח אבו אלקיעאן היווה פוטנציאל לקמפיין פוליטי, כינו אותו "מחבל"; לאף אחד לא היה אכפת מהאמת, מהצדק, מהעובדה שאדם חף מפשע נרצח, ובזה נתנו גיבוי מלא למשטרה שרצחה. וכאשר זה הפסיק לשרת אותם, חיפשו אחרי הצדק ופתאום הבינו שמדובר בקורבן, או בעצם ב-59 קורבנות. ועל כן, ובשמם של אלה: אחמד ג'בארין, מוחמד ג'בארין, מוסלח אבו ג'ראד, אסיל עאסלה, עלאא נסאר, וליד אבו סאלח, עימאד גנאים, ראמי ג'רה, איאד לואבנה, מוחמד ח'מאיסה, ראמז בושנאק, ויסאם יזבק, עומר עכאווי, אחמד טראבין, מחמוד טראבין, הית'ם אבו סמהדאנה, מנהל דראגמה, בילאל בדראן, סומיה זידאן, מחמוד זחאיקה, באסם אבו סבית, עימאד חמדון, סברי חמדאן, סדקי אדריס, באסם סמודי, מורסי ג'באלי, נאסר אבו אלקיעאן, מחמוד אלסעדי, תאמר סרסור, דינא תורכי, הזאר תורכי, מישל בחות', נאדר חאיק, סמיר דארי, נדים מלחם, מחמוד גנאים, איאד אבו רעיה, ח'אלד אלאטרש, תייסיר כראכי, עימאד ח'ורי, סלמאן אלעתאיקה, סברי ג'רג'אוי, סאמח קרואני, חוסיין אלאטרש, חאזם אבו דבעאת, מחמוד אחמד עבד, ראמי פכורי, ח'יר חמדאן, סמי געאר, סמי אלזיאדני, איאד עבדאללה, סנד חאג'-יחיא, ג'יבריל ג'ארושי, יעקוב אבו אלקיעאן, מוחמד טאהא, מהאדי אל-סעדי, סלאמה חסן אבו כף, מוסטפא יונס, איאד אלחלאק – בשמם ובשם משפחותיהם ולזכרם של אותם קורבנות אני מציעה אי-אמון בממשלה ומציעה את עצמי כראש לממשלה החליפית. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ח'טיב יאסין. אנחנו נעבור מכאן להצעת האי-אמון הבאה, של סיעת ימינה, שכותרתה: כישלון הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה. יציג את ההצעה חבר הכנסת בנט. הוא בדרך? הוא פה. נחכה לו רגע שיבוא. עוד חצי דקה, לא נורא, אנחנו מחכים, הכול בסדר. חבר הכנסת בנט, בבקשה. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני דקה שלחו לי את הפוסט שכרגע העלה ראש הממשלה. הסתכלתי על הפוסט הזה ועל הפוסט הקודם. אני מקריא לכם. ראש ממשלת ישראל אומר את הדברים הבאים: כל מי שזלזל בהגבלות ודילל או ביטל אותן, שלא יבוא אלינו – לממשלה – בטענות על כך שהתחלואה עולה. מנהיג מדינת ישראל אומר: אתם אשמים. אל תאשימו אותנו. מי שעשה ככה הוא אשם והוא אשם. אל תבואו אלינו בטענות שהתחלואה עולה. שמעתם את המשפט הזה? מנהיג מדינה עוסק ב"אל תבואו אלינו בטענות". צ'רצ'יל, 1940: מי שלא נכנס מתחת למקלט, שלא יבוא אליי בטענות שהגרמנים מפציצים; בן-גוריון, 1948: מי שלא מתגייס, שלא יבוא אליי בטענות שאין אוכל בירושלים בגלל המצור. זאת מנהיגות? זאת מנהיגות? פתאום אני מבין. אני קראתי, וחשבתי שאני לא קורא נכון – שלא יבואו אליי בטענות. זה המשפט של מנהיג מדינת ישראל: שלא יבואו אליי בטענות. איזה חוסר הבנה עמוק של המצב. ראש הממשלה, אתה לא הנושא. הנושא זה רבבות ומאות אלפי ישראלים שנמצאים בחרדה קיומית; שלא יודעים מה הם יעשו, מאיפה הם ישלמו; שלא מבינים מה ההוראה מחר בבוקר. אני כבר לא יודע מה ההוראות. אני לא מבין, אף אחד במדינה כבר לא מצליח להבין מה תכל'ס ההוראות, מה מותר ומה אסור, לא מבינים כלום. ובזה אתה עוסק? ואז הלכתי לפוסט הבא. ראש הממשלה כותב בפוסט הבא: כמו אצלנו בישראל, הגל השני של הקורונה מכה בכל העולם. כלומר, הסבטקסט: אנחנו בסדר, זו בעיה עולמית, זו בעיה של כולם. אנחנו בסדר. תקשיבו, זה בלתי נתפס. אנחנו בשיא של המשבר הקשה ביותר שפקד את מדינת ישראל, וראש הממשלה בנימין נתניהו עוסק בלהגיד שכל האחרים אשמים ועוסק בלהגיד "זה בעיה של כולם". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> גם הם אחראים לזה שמאז חודש אפריל לא הוספנו מיטת בית חולים אחת? ה-800 הזה, 800 המיטות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> – – קיבלנו את זה מסיני? נצרב בסיני שיש רק 800 מיטות? מאפריל ועד ספטמבר לא היה אפשר לגייס עוד כוח אדם, להכשיר כוח אדם, להקים שלושה בתי חולים שדה, להגדיל את ה-capacity? היינו ב-800, עברה חצי שנה, נשארנו ב-800. גם בזה יפעת שאשא ביטון אשמה? גם זה קורה בכל העולם? תגידו, אתם השתגעתם? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> זה פשוט לא ייאמן איזה חוסר מנהיגות. ואז הוא שולח את השופרות שלו לכל עבר. זה לא עובד כבר, השופרות לא עובדים יותר. זה לא מעניין, כי לא נתניהו הוא הנושא ולא אנחנו הנושא. הנושא מאוד פשוט: איך למען השם יוצאים מזה, איך יוצאים מזה? וגם עכשיו, מכון ויצמן – אף אחד לא מפעיל, גם עכשיו, במדינת ישראל, את הדבר הכל-כך מורכב שנקרא pooling. pooling זה לקחת עשר דגימות, לערבב ולפענח בפענוח אחד, ואם הוא יוצא שלילי אתה יודע שכל עשרת המטושים שליליים, ואם הוא יוצא חיובי אתה הולך למטושים ובודק אותם פרטנית, כך, בנס, אתה הופך 40,000 פיענוחים ביום ל-400,000 פיענוחים ביום. ואנחנו, באומת הסטרטאפ, לא מצליחים לעשות את זה. תגידו, אתם נורמליים? לא עושים את זה ממרץ ועד עכשיו לא עושים את זה, ועד עכשיו לא הקמתם – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> – – מערך חקירות אפידמיולוגיות. אז ראש הממשלה נתניהו, אף אחד לא בא אליך בטענות. עזוב את הטענות. יהיה מספיק זמן למה שאתה רוצה אחר כך. אנחנו באמצע המלחמה. תפסיק כבר עם הפוסטים הילדותיים האלה של להאשים את כל האחרים. אני לא זוכר אף מנהיג במלחמה אי פעם עוסק בלהאשים אחרים – לא בגין ולא אשכול ולא גולדה. אף אחד מהם. אנחנו במלחמה. אנחנו צריכים בדיוק הפוך – צריך לאחד את העם. אני קורא לראש הממשלה: מה הציבור רוצה עכשיו? מה צריך? הציבור הרי מוכן לצאת למלחמה ולמסור את נפשו למען המדינה. אני הייתי בשדה הקרב; רבים פה היו בשדה הקרב. העם הזה הוא עם מופלא, הוא מוכן. מה הוא צריך? הוא צריך להבין שלמעלה יש היגיון; שמתנהלים בצורה עניינית ולא פוליטית; הוא רוצה לדעת שיש מי שחושב; הוא רוצה אנשים שיבואו ויתארו את המצב לאשורו ולא יעשו מסיבות עיתונאים שבהן עשר דקות זה: כמה אנחנו נפלאים, כמה מכל העולם באים ללמוד מאיתנו, וגם היום כל העולם בא ללמוד מאיתנו. הוא רוצה דוגמה אישית. אני לא מדבר על בגין, שבסוף תקופתו הוא הלך לדירה – לא הייתה אפילו בבעלותו דירה אז ארגנו לו דירה שכורה. אני לא מדבר על זה; הבנתי, זה לא יהיה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> אבל באמת, דבר יסודי, כרגע מה שצריך לעשות זה להתמקד בהוראות שוויוניות שמוחלות על כולם, ואם צריך לאכוף את זה באכזריות, אז לעשות את זה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם הפגנות. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> הדבר השני – להגדיל קיבולת בצורה מהירה. זה לא ייאמן – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> – – שממרץ ועד עכשיו לא. והדבר השלישי – להקים את מערך קטיעת השרשראות. להפסיק להאשים, להחזיר את האמון – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> – – של הציבור הפצוע שלנו. ודבר אחרון אני אגיד – אני רוצה לחדש לכם: כולם מדברים על הקיטוב בעם. אני חלוק עליכם, אני לא חושב שיש קיטוב גדול בעם. אני מסתובב ברחוב, אני לא רואה שנאה גדולה, אני רואה אנשים טובים. אני חושב שיש הנהגה שעושה הכול להסוות את העובדה שהעם די מאוחד, אבל למעלה רוצים להציג את זה אחרת. יש לנו עם מאוחד, אנחנו לא מדינות אחרות. יש דעות שונות והכול, אבל אני לא רואה שנאה כזאת גדולה, בוודאי לא דומה למקומות אחרים או זמנים אחרים או לשנות השמונים, שבהן גדלתי, ואני זוכר. אני חושב שהעם די מאוחד; ב-70% מהדברים 70% מהאנשים מסכימים. ראש הממשלה, מספיק עם הפוסטים של להסביר כמה אנחנו נפלאים, מספיק עם הפוסטים שאומרים: אל תבואו אליי בטענות. מי שבוחר להיות ראש הממשלה, שידע שבדיוק אליו פונים למזור. תודה רבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קורה עם קבינט הקורונה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחבר הכנסת בנט. ישיב בשם הממשלה על שלוש הצעות האי-אמון ששמענו עד עכשיו השר דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי, אם אתה לא עונה לו, אנחנו נענה לו. אל תשאיר אותנו – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם הקלטה? בלי הקלטה אנחנו לא מקבלים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> דודי, הוא ברח. הוא לא יכול לשמוע את התשובות. הוא זה שקרא לאזרחי ישראל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נפתלי ברח. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> לנפתלי בנט יש סגנון – הוא מדבר והולך. הוא כבר התבשם מהסקרים. הוא כבר ראש ממשלה של ממשלה וירטואלית, הוא מאמין בבלוף הזה. הוא אפילו לא יכול לשבת בשביל הנימוס כמה דקות פה, רק לשמוע את מה שיש לנו להשיב לו. אז אני קודם כול אתחיל עם לפיד. לפיד, תראה, אתה שאלת – גם הוא, דרך אגב, ראש ממשלה פוטנציאלי, וירטואלי, מדבר ונעלם. לפיד שאל קודם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוכרח לומר, אדוני השר, שאני באמת לא מצליח להבין את הדבר הזה שאנשים מגישים הצעת אי-אמון, מציגים את ההצעה והולכים. איזה מין דבר זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חושב שזה חוסר כבוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא נשארים לשמוע את התשובה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני, כשאני שואל – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני חושב שזה דבר לא מכובד, לא ראוי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מסכים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא מסתדר עם הסרטון פשוט. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא מפחד מהאמת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא לא, רבותיי, זה באמת באמת לא במקום. ואני שב פונה למי שמציג את הצעות האי-אמון: אתם מזלזלים בהצעה שלכם עצמכם אם אתם לא נשארים פה לשמוע את התשובות. זה פשוט לא מכובד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יכול להיות. כן, יכול להיות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה חשוב. אני – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוכרח לומר שיכול להיות שאין מנוס. אגב, זה דבר שפשוט לא העלינו על דעתנו כשכתבנו את התקנון – שאנשים יציגו הצעת אי-אמון ולא יישארו לשמוע את התשובה. אבל יכול להיות שאין ברירה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חושב שאני לא הייתי מכניס את זה לתקנון כזה או אחר. זה דבר בסיסי בכבוד בין אנשים, אבל יש אנשים כאן שלא מכבדים אף אחד חוץ מאת עצמם. גם הציבור צריך לראות את זה, פשוט – כשהם שואלים, זה לא באמת העניין, הם לא מחפשים והם לא מצפים לקבל תשובה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם ב-40 חתימות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל הסיפור הזה הוא סיפור פוליטי פר אקסלנס – הם באים, מטיפים והולכים. אז מה אמר – לפיד שאל מה היה קורה אם הכול היה בסדר. מבחינתו, דרך אגב, זה האסון הכי גדול אם הכול היה בסדר. הרי יש לי הרבה פעמים תחושה שאתם רוצים כל הזמן שיהיה לא בסדר. הרי אתם לא נרתמים באמת לטיפול בקורונה, אתם נותנים עצות. את כל מה שבעצם הצעת כאן, לפיד – כאילו עכשיו באת מחוץ לארץ, לא היית כאן בכלל בכדור הארץ בחצי השנה האחרונה – הרי יכולת להציע את זה לפני ארבעה חודשים, חמישה חודשים. להפך, כשראש הממשלה עשה את הסגר, אתם הראשונים שהתלוננתם על כך, ועליתם כאן והכפשתם אותו: מדוע הוא פוגע בכלכלה, הוא היסטרי, מה פתאום. אותם אנשים. אבל מה לעשות, הציבור לא זוכר את מה שהם אמרו – זאת הנחת העבודה שלהם – ואז הם חוזרים היום בטיעון אחר. מחר ישתנה הסיפור, עוד פעם ימציאו שקר אחר. אתם חיים על עולם של שקרים, בהנחת עבודה שהציבור בעצם לא זוכר, וגם הציבור – בכלל, המדינה והעולם – נמצאים במצוקה אמיתית. אז אתם, במקום לבוא ולסייע, כמו שקורה בכל אופוזיציה בעולם, אתם חושבים שהקורונה זה עסק של הליכוד, ובדגש על ראש הממשלה; הוא בכלל הביא את הקורונה, רבותיי. ולכן, היות שהמשימה שלכם היא להפיל אותו – לא לסייע למדינת ישראל; משימת האב שלכם היא להפיל את ראש הממשלה נתניהו – לכן הכול כשר. אתם משקרים, אתם משנים את העמדות שלכם חדשות לבקרים, לפי העניין. אם אתמול היינו צריכים לפתוח, אז הייתם שואלים: מדוע פתחתם? ואם לא פתחנו, אז הייתם שואלים: מדוע סגרתם? איך אמרתי, לפיד הוא קריין, הוא היה כתב וקריין, ותמיד הוא פרשן את העבר. הוא הסתכל – איך אמרתי, אם ירד גשם, הוא אמר: יורד גשם היום; ואם לא ירד גשם היום, אז הוא אמר: היום לא ירד גשם. חוכמה בדיעבד זה לא הסיפור, ובאמת, זו לא החוכמה, זו הטיפשות. בוודאי בוודאי זה מצב ציני; מדינת ישראל נמצאת במלחמה באמת לא מוכרת, מלחמה קשה מאוד, שכל העולם מצוי בה. הציבור נמצא בחרדות, בלי קשר לממשלה, יש פה נגיף. ואתם, באופן ציני, לא מעניין אתכם כלום חוץ מפוליטיקה קטנה: איך בעצם עכשיו פוגעים בראש הממשלה נתניהו. זה מה שמעניין אתכם, שום דבר אחר לא מעניין אתכם. הרי לא קרה הרבה. כשהיה הגל הראשון ראש הממשלה הוביל את זה, והוא דעך. ולאחר מכן זה שוב פעם חזר, והווירוס הרים את הראש שוב פעם, ושוב פעם התפשט. דרך אגב, זה מה שקורה גם בכל העולם, גם באירופה זה קורה. ההתנהלות הכי חשובה לטעמי, הבנתי – ואתם מבינים את זה גם לבד – זו ההתנהלות שלנו. הרי בסוף זו לא הממשלה קובעת אם הנגיף יתפשט או לא יתפשט. הממשלה יכולה לנקוט אמצעים כאלה או אחרים, אבל בסוף – כפי שאמרתי לפני חודש, שלושה שבועות – בסוף הוא עובר בין בני אדם, וככל שאנחנו נקפיד על עצמנו יותר סביר להניח שהמצב של המדינה יהיה יותר טוב, וזה בעצם שם המשחק. הרי אנחנו לא מדברים על הסיפור הכלכלי יותר, אנחנו מדברים על הסיפור של הנגיף. אז מה עושים? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה שתוקפים אותנו – – – בוא נדבר עובדות, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. באים ותוקפים את ראש הממשלה על כך שהוא עובד 20 שעות ביממה – הבן אדם כבר מתמוטט עוד מעט מרוב שהוא לא ישן – שבעה ימים בשבוע. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם בשבת? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רוצים שינוח. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> וכל אחד כאן, כשהוא גומר לדבר, אין לו זמן אפילו לשבת. הולך ישר, רץ עכשיו לאכול לו איזו ארוחת בוקר – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מסכן. מסכן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כן, ולעשות פוליטיקה קטנה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חבל, שילך לנוח. חבל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם, במקום לתת עצות, כפי שאמרתי, טובות, שאתם חושבים שהן טובות – אהלן וסהלן, תבואו. אם יש למישהו פה רצפט, אז בבקשה, שיבוא ויספר לנו מה הוא. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חמישה חודשים אנחנו אומרים, ואתה מדבר איתי על שמאל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אנחנו כל הזמן – אני אספר לך משהו, חבר הכנסת סובה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חמישה חודשים מדברים על פתיחת בית חולים שדה. חמישה חודשים אנחנו אומרים – – – פיקוד העורף – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת סובה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ושמאל – – – חמישה חודשים אנחנו מדברים על פיקוד העורף. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך שגם הגל הראשון, כשהוא דעך, זה היה בלי שהקימו את פיקוד העורף. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, דקה. לכן הרעיון הוא מאוד פשוט: בכל הנגיף הזה, מה שקורה הוא שאתה עושה הערכות מצב כמעט יומיות, ויש שעתיות, ואתה מגיב לפי האירוע. אתמול החלטת א', מחר אתה מחליט ב', בעוד שלושה ימים אתה חוזר חזרה לא'. זו ההתנהלות. אתה לא מצליח – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – להקים בית חולים שדה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, וזאת היא החוכמה. זאת החוכמה גם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה רוצה לשמוע משהו פרקטי, נכון? אתה רוצה עצות – נותנים לך עצות. אתה לא רוצה לשמוע עצות. אמרנו לך: פיקוד העורף וצה"ל צריכים לטפל במשבר. חמישה חודשים, כולם בבית – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה חיכית שישה חודשים להפעיל את פיקוד העורף – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לכם: אמרתי שהיות שבעצם, כפי שאמרתי, הרי – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק בנובמבר הם יקימו – – – רק בנובמבר, כי לא העברתם את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלי, שנייה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה שנייה? כל יום נתנו לכם עצה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגידו לליברמן שיפסיק להסית את אזרחי ישראל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. כשנכנסנו – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה לא העברתם לפיקוד העורף, השר אמסלם? תענה על זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלי, אבל שמעתי אותך גם בפעם הראשונה שאמרת. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הינה, אני מחכה לתשובה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> האמת היא שאתה חושב שאולי אני לא מקשיב לך, אבל הקשבתי. הקשבתי לך פעם ראשונה. תראה, בסופו של דבר כשנכנסנו למשבר הקורונה לא ידענו מה זה. אף אחד בעולם לא ידע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה? מה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. וניסינו להתמודד עם זה בכלים הקונבנציונליים – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – של הממשלה. לאט-לאט, כפי שאמרתי, באמת באמת, בגל הראשון או בחודשים הראשונים, הממשלה, או ההחלטות והציבור – ודרך אגב, זאת לא רק הממשלה, זה הציבור בעיקר, אני טוען, ההתנהגות הציבורית – בסופו של דבר העסק דעך. כשזה פרץ שוב אז באו, ובעצם ראש הממשלה קיבל תיקונים ועשינו את מה שצריך לעשות. דרך אגב, יכול להיות שמחר יקרה יותר גרוע, אז נעשה דברים יותר גרועים; מחר יכול להיות שזה ילך וייחלש, אז נלך אחורה. אבל זה כל הרעיון בכל הסיפור הזה של המחלה הארורה הזו, הווירוס הארור הזה – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שר הבריאות של צ'כיה התפטר – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שאנחנו מגיבים. אנחנו מגיבים – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – בגלל ש-500 אנשים חולים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, חבר הכנסת סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה – מישהו פה מוכן לקחת ולהתפטר בגלל מחדלים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לענות. רק שנייה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרי אתם עשיתם מחדלים, עכשיו אתם מחפים על המחדלים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני מציע – תראה מה קרה, אבל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מבין מה שאתה עושה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל מה שקרה הדהים אותי. אבל מה שקרה – אני אגיד לכם משהו. בסוף חשבתי לעצמי שיש פתרון לקורונה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה לא העברתם לפיקוד העורף שישה חודשים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לפני שעה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לפני שעה פגשתי את חבר הכנסת בנט. הוא נתן לי ספר על איך מנצחים את הקורונה. אמרתי לו: תקשיב, נפתלי, יכול להיות שיש לך את הסטרטאפ העולמי הכי טוב בעולם. ואללה, לא ידעתי. אני אקרא אותו, מבטיח לך, אבל איך לא מסרת אותו כבר לנשיא ארצות הברית, לנשיאי העולם? טוס, למה אתה מבזבז את הזמן פה? טוס, תציל את העולם. אתה נתת לנו את הספר, בסדר, תמשיך להפיץ אותו. אתם יודעים – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלי יתרגם אותו לערבית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלי אבידר יתרגם לערבית. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בשמחה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק אני רוצה להזכיר לנפתלי בנט, בכפוף למה שהיה פה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – וחבר הכנסת שלמה קרעי העיר לו: הרי בתחילה, גם כשאנחנו סגרנו הוא הטיף לפתוח, וככה זה עובד. אתה יודע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה לא העברתם לפיקוד העורף, דודי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זאת המשימה של האופוזיציה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שישה חודשים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> על כל מה שאנחנו נעשה הם יסתכלו אם זה הצליח. הם יגידו לא. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. למה לא העברתם לפיקוד העורף? לא כל מה שתעשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם נשנה, הם יגידו: אבל אמרנו. זה בעצם הסיפור שלכם – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עשיתם דברים טובים, הינה, אני אומר את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – והוא חוזר על עצמו. ומה אומר עוד – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה לא העברת לפיקוד העורף? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. ומה עוד אומר נפתלי בנט? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה יעזור פיקוד העורף כשליברמן אומר לא להקשיב להנחיות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא אומר: אנחנו במלחמה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה לא העברתם לפיקוד העורף? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא טוען: אנחנו במלחמה. אני מסכים איתו. אבל במלחמה, דרך אגב, בדרך כלל עד היום עם ישראל התלכד במלחמה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מתחמק, השר אמסלם. אתה מתחמק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. – – ובעצם גיבה את הממשלה. זה מה שקרה פה. עכשיו, מה הוא עושה? הוא לוקח משפט שאתמול אמר ראש הממשלה באיזה הקשר, הוא מנתק אותו מכל ההקשרים. ראש הממשלה, מר בנט, צריך את האישור שלך לכך שהוא בעצם דואג לאזרחי מדינת ישראל? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא יושב-ראש הקבינט האזרחי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי המזל הוא שראש הממשלה נמצא עכשיו בתפקידו. אני סתם מעלה בדעתי איזו מחשבה: לו אתה היית שם, מה היה קורה לנו. לא היית יודע מה לעשות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בלי הפחדות, השר אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> המדינה הייתה מתפרקת לנו. אתה בלי ניסיון, בלי כלום, באמת, עוד נער צעיר. מניין בכלל יש לך את האומץ לדבר על כך? אז ראש הממשלה אמר, יכול להיות שאולי לא בהתנסחות הכי טובה; למה הוא התכוון: כשהממשלה קיבלה החלטות הביאו את זה פה לוועדת הקורונה, ויושבת-ראש ועדת הקורונה החליטה על דעת עצמה, בגלל אותה קונסטלציה שהייתה שהיא מקילה – למה? לא נראה לה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה לא העברתם לפיקוד העורף? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז הוא אמר: רבותיי – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, זה אנחנו או אתם עשיתם הסכם עם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא חשוב. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה לא העברתם לפיקוד העורף? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא חשוב. אתה יודע מה, זה אני, אני הכול. אני אשם בכול. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מדבר על כולנו כאילו זה האופוזיציה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני רוצה לומר – לכן הוא אמר, רבותיי: כשהממשלה בעצם רוצה, מחליטה על הנחיות ובעצם מצמצמת את הפעילות הציבורית והכלכלית במשק זה מתוך אחריות גדולה בגלל שהיא מבינה. ראש הממשלה מתייעץ, הממשלה מתייעצת – כמעט אין מומחה בארץ שלא התייעצו איתו – ובסופו של דבר האחריות של הממשלה זה לשמור על בריאות הציבור קודם כול, ובד בבד גם על הכלכלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל לקחתם סמכויות מהוועדה הזאת. דודי, אתם, הממשלה, לקחתם סמכויות מהוועדה ובאים בטענה לוועדה שאין לה שום סמכויות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אם כל אחד שקם בבוקר חושב שהוא מלך ומותר לו לעשות הכול בגלל שהוא יושב-ראש ועדה – לזה הייתה הכוונה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אתה שומע את עצמך, אדוני השר, אתה שומע? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז מכאן אתה לוקח את זה למצב שכאילו ראש הממשלה אומר: מה אתם באים אלינו? הרי אתה יודע למה הוא התכוון, מר בנט. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה לא העברת לפיקוד העורף? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה – לכן אתה רק, באמת אמרתי שמצד אחד – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא יענה לך כי אין לו תשובה, אלי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה לא העברתם לפיקוד העורף? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אתה אומר: בוא נתמוך, בוא נהיה בשלום. תראה, תרתי דסתרי, אתה כבר מבולבל בעצמך: בוא נחיה בשלום, אנחנו במלחמה. מצד שני, אתה לא גומר את המשפט וכבר אתה תוקף את ראש הממשלה ואת הממשלה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה לא העברתם לפיקוד העורף, השר אמסלם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז תחליט, אני לא יודע איך קוראים לזה. אתה יודע, תחליט איפה אתה, האם אתה בא לעזור לעם ישראל בשעה הקשה הזאת או שאתה בא לתקוף את הממשלה, כפי שהאופוזיציה והשמאל עושים כבר הרבה מאוד חודשים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אלי שמאל? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר משהו – אני צריך גם לסכם בסוף? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נשאיר לסיכום? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> טוב, אז תודה רבה. אני אסכם את סיפור ההפגנות בסוף. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, תודה רבה. אנחנו עוברים מכאן להצעת האי-אמון של סיעת ישראל ביתנו, שכותרתה: פגיעה קשה בביטחונם של אזרחי ישראל והפקרת תושבי הדרום. אני מזמין את חבר הכנסת אלכס קושניר להציג את ההצעה. חבר הכנסת פורר, אתה מציג? בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר אמסלם לא ענה על השאלה למה לא העברתם לפיקוד העורף לפני שישה חודשים. עד שהם יתארגנו זה יהיה נובמבר. איך תברח מהשאלה הזאת, השר אמסלם? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> השר אמסלם, ליברמן קרא להפר את ההנחיות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר אמסלם, למה לא העברת לפיקוד העורף, השר אמסלם? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני אענה לך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא יעזור אם תעשה ככה, אתה לא עונה לי, אתה לא עונה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> עניתי לך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא עונה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אנחנו משתמשים בכלים לפי המצב. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא עונה. אין לכם תשובה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא כמנטרה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם היית עונה לא היינו שואלים אותך פעם שנייה ושלישית. אתה לא עונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דודי. השר – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> עניתי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא ענית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי לא הבנתם אותו. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני יכול להסביר לך את זה שוב פעם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – היושב-ראש שקרא להפר את ההנחיות, אבידר – – – וההסתה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה לא העברתם לפיקוד העורף? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, אם הם יסיימו את הדו-שיח שלהם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני. חבר הכנסת אבידר, אני תהיתי איך מנהלים אצלכם ישיבות סיעה, באמת אתגר גדול. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא פחות שקט. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סליחה, אני לא שמעתי תשובה בכלל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אני מציע, אתה יודע, לפחות לחבר הכנסת פורר נאפשר לדבר בלי הפרעות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק לפני שאני מתחיל, אדוני – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבודו, כבוד היו"ר, לפני שאתה מתחיל, ביקשת שנשב לשמוע תשובה, לא שמענו תשובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אדוני היושב-ראש ביקש לשבת לשמוע את תשובת השר, ולא שמענו את תשובת השר, אז בגלל זה מתעוררות שאלות נוספות. אם שר לא עונה אז מה הטעם לשבת לשמוע את תשובת השר, אם אדוני השר לא עונה? אז כנראה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה בסדר, רק חבל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רק חבל שאנחנו – אני, בהכירי את חבר הכנסת פורר, יש לו בטח גם תשובות לחלק מהשאלות, אז אם ניתן לו לדבר אולי נשמע. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דבר אחד אני יכול לומר לך, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> עשר דקות יש לך? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אה, חבר הכנסת סובה, הוא יקבל גם שתי דקות אם נרצה, תאמין לי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תנוח דעתך, אצלנו ישיבות הסיעה מנוהלות, בניגוד להרבה מאוד דברים שלא מנוהלים כאן. אז בעניין הזה אתה יכול להיות רגוע. אבל אני רוצה לומר לך משהו, אדוני השר אמסלם, וגם לך, אדוני היושב-ראש, שאתם חלק מהקואליציה הזאת בסופו של דבר. הרי אתם עומדים פה ובאים בטענות לכל העולם, אבל אתם ידעתם, אתם ידעתם שיהיה גל שני. זו לא איזו הפתעה, זה לא איזה סוד. אתם גם ידעתם שהוא יהיה חמור יותר מהגל הראשון. כל ההערכות הרפואיות דיברו על כך. אני כאן, אדוני היושב-ראש, מעל במת הכנסת, לפני חמישה חודשים, באפריל, אמרתי לכם: יהיה גל שני, הוא יהיה חמור יותר, תכינו את עצמכם לגל השני. ואפילו אמרתי לכם איזה משימות יש בפניכם. הרי אתה אומר כל הזמן: תגידו לנו. אתם כל הזמן באים בטענות. לא. אמרנו לכם מה צריך לעשות. אמרנו כבר אז. יש לממשלה שתי משימות מרכזיות מייד בתחילת המשבר: הראשונה היא להכין את מערכת הבריאות לגל השני, לדאוג שזו תהיה מערכת שלא תחייב את סגירת המשק כפי שהיא חייבה בגל הראשון, שלא יהיה מצב שתאיימו באי-ספיקה של בתי החולים. אפילו נתנו על זה תקציב, הגדלנו את התקציב של מערכת הבריאות אז. אני כיושב-ראש ועדת הכספים העברתי לכם, לקואליציה, בלי שאתם הייתם בוועדה – הרי אתם החרמתם את ועדת הכספים בתקופה הזאת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לך מושג – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדבר השני – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדבר השני שהייתם צריכים לעשות – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הדבר השני שהייתם צריכים לעשות הוא ליצור תוכנית כלכלית שתייצר ודאות למשק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תמשיכו לקרוא להפר את ההנחיות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שתחזיר עובדים לעבודה, ותעניק את המענק למי שבאמת מחזיר את העובדים לעבודה, ותאפשר למשק לחזור לצמיחה. ידעתם מה צריך לעשות, ידעתם והתעלמתם. ידעתם וחלמתם. אבל חלמתם, כי בזמן שידעתם עסקתם אך ורק בעצמכם. עברתי לראות את רשימת הדיונים של ועדת הכספים בחמישה החודשים האחרונים. מה היו עיקרי הדיונים שלה, במה היא דנה? בתקציב ראש הממשלה החלופי, בתנאי השרים, בפטור ממס לראש הממשלה על הוצאותיו הפרטיות – שאנחנו מימנו עשר שנים אחורה כדי שהוא לא יהיה נכה כלכלית. בזה התמקדתם, בזה עסקתם בחודשים האלה. על זה הקואליציה נלחמה חמישה חודשים. עסקתם בלריב על מערכת המשפט. הייתם עסוקים פעם אחר פעם, שבוע אחרי שבוע בהצעות ההזויות ובשטויות שימינה האכילה אתכם פה כדי להטריל לכם את המערכת עם השטויות שאתם עסוקים בהם, ועדות חקירה על מערכת המשפט ושינוי חוק השבות. ממש כמעט הגשמתם את חלומה של הרשימה המשותפת. הטרלות שלא האמנתי בכלל שלא יבוא ראש ממשלה מהליכוד ויזרוק אותן מכל המדרגות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – האנרכיה – – – אזרחי ישראל – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל לנוכח מה עצמתם את עיניכם? עצמתם את עיניכם – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – נוכח הצונמי המתקרב, שברור לחלוטין – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ברור לחלוטין, ואתם יודעים את זה, שמי שהצליח – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה גורם לאנרכיה במדינת ישראל, אתה גורם לאנרכיה. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ראש הממשלה גורם לאנרכיה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לקרוא לאזרחי ישראל לא להקשיב להנחיות הממשלה – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מה הקשר – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה אנרכיסט, אתה אנרכיסט. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה עבריין מורשע – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מציע – אדוני היושב-ראש, אתה לא עוצר את עוזרו של אלי ישי לשעבר, הנציג של ש"ס בליכוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מציע שהנציג של ש"ס בליכוד – גם בו אתה יכול לנזוף כשהוא מפריע לדיון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עבריין מורשע, זה מה שאתה. אתה אנרכיסט. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה גורם לאזרחי ישראל להפר הנחיות. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יש כבר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מקווה שהנציג של ש"ס בליכוד יהיה לפחות אקטיבי כמו הנציג של כולנו בליכוד. לה, לפחות, יש עמדה בעניין הזה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הנציג של מנדלבליט. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא פשוט כל הזמן מפריע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה גם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נציג של – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם, דודי, אתם עצמתם את עיניכם נוכח הצונמי הזה שמתקרב, כשברור לכם שמי שעוד הצליח איכשהו לשרוד את הגל הראשון יתרסק בגל השני, אם יהיה כזה. ואם אתם חושבים שהנתונים שפורסמו, שלפיהם ביולי ובאוגוסט יש עלייה של 50% בבקשות לפשיטות רגל, הן מצב קשה, אז, אדוני היושב-ראש ואדוני השר, תחכו לנובמבר ודצמבר. עוד לא ראיתם כלום. אתם פשוט לא מבינים לאן אתם דוחפים את הכלכלה הישראלית ולאן אתם דוחפים את המגזר העסקי, שמשלם לכם את כל השטויות שאתם עושים פה. בעלי המסעדות, אולמות האירועים, אתרי התיירות, הברים, מועדוני הספורט והכושר, בריכות השחייה – כולם מסתכלים עליכם. מסתכלים עליך, ראש הממשלה נתניהו, עליך, ראש הממשלה הרזרבי גנץ, על ישראל כץ, על כל אחד ואחד מכם, ופשוט לא מבינים מה אתם עושים שם בממשלה ועל מי אתם חושבים בכלל כשאתם מקבלים את ההחלטות שלכם. אתם חושבים על הציבור ועליהם או שאתם חושבים על האינטרסים הפוליטיים שלכם בתוך הקוניוקטורות שאתם מייצרים בתוך הממשלה? הם מתבוננים בעסק הסגור שלהם, שאתם סגרתם, רואים את השיחה מהבנק שהם צריכים לענות לה, את השיחה מבעל הנכס, מהלקוחות, והם מבינים שאחרי כל השנים שהם היו שם בשבילכם, שילמו לכם את המע"מ כל 15 בחודש, את מס ההכנסה, את הביטוח הלאומי, בשביל הגחמות שלכם, בשביל הרגולציה שלכם, בשביל האגרות שאתם מטילים עליהם – הם מבינים שאתם השארתם אותם לבד למות בסגר; להרוג את העסק שלהם, להרוג את הפרנסה שלהם, ולהשאיר אותם לבד. הם רואים אתכם מסתובבים באולפני הטלוויזיה ומסבירים שמערכת הבריאות לא ערוכה להתמודדות עם היקפי תחלואה כאלה. אז בעבור מה, למען השם, לקחתם תקציב של 14 מיליארד שקל לפני חמישה חודשים – אנחנו אישרנו לכם – למערכת הבריאות ולמשרדי הממשלה שעוסקים בקורונה? מה עשיתם עם הכסף הזה? הם מסתכלים עליכם יחד עם כל הציבור ולא מאמינים איך מדינת ישראל הולכת פייפן ואיך אתם שוברים את החלום הישראלי לחתיכות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אין כמעט תחום בניהול של האירוע הזה שלא נכשלתם בו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה תמשיך – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סיוע כלכלי והצלת המשק – נכשל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קרעי, די. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, חבר הכנסת קרעי, די. חבר הכנסת סובה, בוא ניתן – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סובה, הוא מסתדר מצוין, תאמין לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קרעי, מספיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת קרעי, מספיק, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם יכולים לצעוק כמה שתרצו, אבל אין כמעט תחום שהממשלה הזאת לא נכשלה בו: סיוע כלכלי בהצלת המשק – נכשל; הכנת מערכת הבריאות לגל השני – נכשל; העברת תקציב מדינה – נכשל; היערכות למניעת אלימות במשפחה ורצח נשים בתקופה הזאת – נכשל; הכנת מערכת החינוך ללימודים בתקופת הקורונה – נכשל. בדבר אחד יש לכם ציון מצוין: במסיבות עיתונאים. 16 מסיבות עיתונאים קיים ראש הממשלה מאז פרוץ הקורונה, ערוכות לעילא ולעילא, מסודרות, מתוקתקות, עם תאורה, עם איפור, הכול נראה עשר. וזה ממש מזכיר את הבדיחה – עם כל כך הרבה נכשלים יש לכם עוד חשק לחגוג במסיבות? אבל המסיבה הזאת שלכם היא על חשבוננו. על כן אין מקום לממשלה הזאת להתקיים אפילו לא עוד יום אחד. כי ממשלה רצינית הייתה מיישמת מייד את התוכנית שאנחנו הצגנו פעם אחר פעם אחר פעם: תתגברו את הצוותים הרפואיים, תגדילו את מצבת כוח האדם עם רופאים, עם אחיות, עם אלה שיצאו לפנסיה ועם הסטודנטים בשנה האחרונה שאפשר לדחוף אותם לתוך השוק כדי להגדיל את היכולת. מתוך התקציב שניתן לכם תחזקו את בתי החולים הקיימים, תנו להם עוד תקציבים. הם לא קיבלו את התקציבים. היינו שם, ביקרנו אותם, עובדות המעבדה עדיין לא סיימו את האירוע מול משרד האוצר. תחליטו על בנייה של עוד שלושה בתי חולים – השקעה, אגב, שגם תסייע בהנעת המשק קדימה. לגבי העסקים, כמה עוד אפשר להגיד לכם: תפעילו את מתווה קרן הפיצויים בחוק מס רכוש. הרי בסוף אתם גם תעשו את זה. אתם תעשו את מה שעשיתם ב-2014 בצוק איתן, ואתם תעשו את מה שעשיתם ב-2006 במלחמת לבנון השנייה; ואפילו שעברו 14 שנה – אז לא תגידו: 14 שנה, לך תזכור. הינה, אני מזכיר לכם. תעשו את מה שעשיתם אז, כי יש מי שיזכיר לכם, אדון גנץ ואדון נתניהו; כי יש עסקים שצלחו את מלחמת לבנון השנייה, ויש עסקים שצלחו את צוק איתן ואת המשק המתמוטט ו-14 שנה אחר כך החזירו לכם בריבית דריבית במיסים שהם שילמו. תעברו למודל חל"ת גמיש, תפעילו את צה"ל ואת פיקוד העורף, תעבירו את הניהול של האירוע לפיקוד העורף יחד עם השלטון המקומי, בדיוק בהתאם לפקודות ולנהלים שאתם כתבתם – לא בתקופת הקורונה אלא כשנערכו לתקופות כאלה, כשנערכו למלחמות כאלה. אתם 34 שרים, ואני כבר לא יודע כמה סגני שרים, שמנהלים את האירוע הזה אך ורק דרך הפוזיציה הפוליטית שלכם. תצאו ממנה. אני אומר לכם: לא תעשו את מה שצריך, אני וחבריי ניכנס בכם בכל מקום. אבל אנחנו גם נהיה הראשונים שנעניק לכם גיבוי כשתעשו מה שצריך. הוכחנו את זה לאורך כל החודשים האלה בכנסת, ונמשיך לעשות את זה. אני אומר לכם לסיכום: הציבור הישראלי הרבה יותר חזק מהקוניוקטורות הפוליטיות שלכם. אתם תרסקו רבים, אתם תהרסו עסקים בדרך, אתם תחריבו משפחות ותביאו את המשק למשבר שאנחנו והילדים שלנו והנכדים שלנו עוד נצטרך לשלם. אבל אתם לא תשברו אותנו. מדינת ישראל ועם ישראל חזקים יותר מחוסר היכולת שלכם לנהל ולקבל החלטות. יבוא היום שתהיה פה ממשלה שתוכל לנהל את הברדק הזה שאתם משאירים ולהוציא את המשק הזה מהבוץ, כי עם הציבור הישראלי ועם אזרחי ישראל אפשר יהיה לעלות באמת להתקפה – לנצח גם את הנגיף מצד אחד, אבל גם להציל את הכלכלה הישראלית. רציתי לדבר עוד ארוכות על מה שקורה בדרום ועל ההזנחה שלכם בתקופה הזאת: שבתוך האירוע הזה גם שכחתם את העובדה שאזרחי ישראל גם בשדרות, גם באשקלון, גם בנתיבות וגם באשדוד זכאים לאותה הגנה כמו בתל אביב, בנתניה ובמקומות אחרים. שכחתם את זה כשנתתם להם שוב להיות מופקרים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שוב להיות מופקרים אל מול הגחמות של ארגון הטרור שמחזיק בשבי למעלה ממיליון אזרחים ישראלים שנתונים להחלטה אם להסלים או לא להסלים. בינתיים אתם תמשיכו לשלם לו בכל חודש את הכסף המזומן שהוא סופר כשהוא מחלק למחבלים שלו. תודה, אדוני. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – 48 שעות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. ישיב השר מיכאל ביטון, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 48 שעות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> 48 שעות – – – למה הוא לא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> כלום, כלום – – – מה עשיתם, כלום. 30-20 שנה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה תושב עוטף עזה, אתה לא מתבייש? אתה לא אומר מילה? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה תושב עזה, אתה לא מתבייש? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם נבחרים על ידי – – – אני נבחרתי בצורה דמוקרטית בליכוד, לא משנה מה תגיד. אני נבחרתי באופן דמוקרטי, אתה – – – של ליברמן. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין לך מצב להיבחר עוד פעם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה צריך להבין – – – לא מספיק לפריימריז – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – רק דיבורים, זה מה שיש – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בנובמבר 2018 – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> חיכיתי שתקרא לאזרחי ישראל לשמור על ההנחיות, פורר. אפילו מילה אחת – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הנחיות שלך – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מציע שתמיד ד"ר קרעי הוא זה שיענה ונחסוך כך המון זמן גם לך וגם לנו. חבל על כל הזמן הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני עושה רק מה שהתקנון מאפשר לי, ואת הסמכות הזו עוד אין לי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תנו לו הזדמנות. בחייתכ, תעשה טובה. קשה לו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו נשמע עכשיו את התשובה בשם הממשלה על ידי השר ביטון, בבקשה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת עודד פורר, חברי כנסת נכבדים, בטרם אשיב לדברים, אני קודם כול רוצה לברך את אזרחי מדינת ישראל ואת חברי הכנסת, אף שאני כבר לא חבר כנסת, בשנה טובה, ולשתף אתכם במשהו שכתבתי מייד עם צאת ראש השנה. אנחנו בעיקר מבקשים סליחה בראש השנה על מה שכבר עשינו ומקווים שיסלחו לנו בשמיים, אבל הקדוש ברוך הוא לימד אותנו שעל עבירות שבין בני אדם לא ראש השנה ולא יום הכיפורים מכפר – עד שירצה את חברו. נכון, הרב בוסו, נכון? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל מה זה "ירצה את חברו"? זה לא שהוא ירצה אותו מלשון ריצוי – שייווצר רצון בין כל האנשים להתפייס, לסלוח. אז אברך את כולכם בשנה טובה. הדבר השני שאמרתי זה שעדיף שלא נעשה עבירות עד יום הכיפורים הבא. כאילו, נקטין את הכמות, שלא נצטרך לבקש הרבה סליחה. זה עבודה של כל אחד על המידות שלו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נראה מה תעשו בבחירות הבאות, שבאות עלינו בקרוב, השר ביטון – מי יודע? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אליהו, אהובי וחברי. כן. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר ביטון, אתם צריכים לבקש סליחה מהבוחרים שלכם – – – שברתם להם את הלב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בסוף יש את העניין של להרבות במעשים טובים. בסוף – – – ומעשים טובים שלנו – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> נכון. כן, אתה צודק. זה פרו-אקטיבי – ודאי. זה לא מה לא לעשות. הדבר השני, זה לעשות צדק וצדקה וחסד ומצוות. ודאי, הצדק איתך. עכשיו אני רוצה לברך את – – – << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רגע, חבר'ה. תנו לי, עוד לא התחממנו. זה רק שלב הדברים החיוביים. עוד מעט תתחילו, עוד מעט, לא עכשיו. תנו רק את הבסיס החיובי. הדבר השני זה באמת לברך את ראש הממשלה בשובו מחתימת הסכמים היסטוריים וחשובים למדינה עם נסיכויות, האמירויות ועם בחריין, ולברך את ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון במסעו לארצות הברית לפגישות עם מזכיר ההגנה בסוגיות ביטחון והברית הביטחונית החשובה שלנו עם ארצות הברית. עכשיו, חבר הכנסת פורר באמת הגיש אי-אמון בסוגיות הדרום, אבל עיקר דבריו נסבו על הקורונה וההתמודדות, ואני גם חושב שזה נכון. עיקר העניין – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא, אני מסכים איתך, עיקר העניין של מדינת ישראל, ממשלת ישראל וכנסת ישראל, הוא למצוא את הדרך להילחם בקורונה ביחד כמה שיותר, וגם יש לממשלה מה לתקן בדרכה בקורונה. אבל אני אגיד לכם משהו אחד שאני רוצה שתזכרו, אני גם שמעתי את זה בהערות. שאלתם למה דברים לא הועברו לפיקוד העורף: פיקוד העורף לא חיכה שממשלת ישראל תעביר לו סמכויות. הוא יודע לפעול במצבי חירום בקרב האוכלוסייה האזרחית. בגל הראשון הוא פעל בגבורה עצומה בערים בודדות, והיום הוא נכנס אולי ל-60–70 ערים אדומות עם אלפי מילואימניקים שלנו שגייסנו, עם סדירים, גדודי סדיר של פיקוד העורף, עם יקל"רים – לכל עירייה יש כמה קצינים וחיילים שמחברים את הרשות המקומית אל פיקוד העורף, עם מפקדת הקורונה, ששם אפשר לראות מילואימניקים של פיקוד העורף שלומדים לעשות חקירה ובדיקה של שרשרת ההדבקה ועושים עבודה מדהימה, מאות אנשים. יש עשייה בקורונה ויש בעיות, ואני חושב שכנסת ישראל וממשלת ישראל וכולנו צריכים להתמקד רק בדבר הזה. בפתח הדברים אומר, לגופה של הצעת האי-אמון, כי לא רק שאין פגיעה בביטחון האזרחים בדרום, אלא שמאז כניסתו של שר הביטחון בני גנץ לתפקיד תושבי הדרום יכולים לדעת כי על ביטחונם מופקד מנהיג מנוסה ביטחונית, עם היכרות מעמיקה של גזרה זו, והדברים הוכחו בתקופה הקצרה שבה מכהן שר הביטחון בני גנץ בתפקידו. כמובן שהדבר נעשה בשותפות עם כוחות צה"ל, פיקוד דרום, הרשויות המקומיות, שהן הערובה לחוסן הקהילתי. אחד הדברים שעשה שר הביטחון זה להגיע לעוטף עזה ולשדרות מספר רב של פעמים, עוד לפני ההסלמות, כדי לעמוד על הצרכים. כבר השקענו שם עשרות מיליונים בפתרונות של חוסן קהילתי וביטחוני. במלחמה כנגד הטרור אין קסמים. מה צריך שיהיה? צריך לייצר הרתעה, צריך לייצר שינוי משוואה. בסבב האחרון של הבלונים זה בדיוק מה שעשינו. קבענו משוואה חדשה: דין בלון כדין רקטה. זה העיקרון שהוביל אותנו בפעולה. חמאס הפך את כלי הבלונים לכלי סחטנות ואנחנו קבענו עיקרון: לא רק שהוא לא יקבל דבר בזמן שהוא מפריח בלוני נפץ ובלוני תבערה, אלא על כל בלון נפץ ובלון תבערה תהיה תגובה ויהיו הפצצות, וזה מה שביצענו. בנוסף, קבענו כלל: לא יהיו חיים טובים לתושבי עזה בהנהגת חמאס וג'יהאד כל עוד לא יהיה שקט בעוטף. עם ראשיתו של גל הפרחת הבלונים, ביצענו סנקציות כלכליות, כגון הגבלת מרחב הדיג, איסור כניסה של סוחרים וסגירת מעבר כרם שלום לסחורות. מי שרוצה שקט וחיים טובים בעזה לא יפר את השקט לאזרחי עוטף ישראל, עוטף עזה. בנוסף, במהלך הסיבוב האחרון בוצעו מעל 200 תקיפות, שפגעו בעוצמה רבה בתשתיות חמאס ופגעו פגיעה ישירה בהתעצמותו. בתוך כך הותקפו כמה מטרות תת-קרקעיות, מפעלי נשק ומטרות נוספות. תקיפות אלה יצרו משוואה חדשה מול חמאס: דין הפרחת בלונים כדין התקפה על אזרחי ישראל ופגיעה בריבונותה. הטלת הסנקציות, לצד מימוש המדיניות הנחושה, העבירה מסר ברור לחמאס ולג'יהאד שאם לא יהיה שקט בעוטף עזה, עוטף ישראל, לא יהיה שקט ברצועת עזה. גם במבט רב-שנתי מתחייב בהגינות על ידי מגיש הצעת האי-אמון לראות את הנתונים הבאים: בקיץ 2018 – גל של שרפות ובלוני תבערה, ששרפו 34,000 דונם. בגל הזה נשרפו 5,600 דונם, שליש מהנזקים, גם בשל ההתקפות שלנו, גם בשל סיכול באמצעים מיוחדים וגם בשל שיפור מערך הכבאות – שלו שותפים בראש ובראשונה ביטחון הפנים, כיבוי אש, אבל גם הקרן הקיימת, אנשי הרשות המקומית, הרבש"צים, אמצעים של צה"ל, צוותי כיבוי; כולם, בתיאום מלא, בסנכרון מלא, הקטינו את הנזקים. רוב השרפות השנה היו בשטחי בור לא מעובדים, ללא פגיעה בחקלאות, בניגוד לעבר, שאז נפגעו אלפי דונמים של חקלאות. בסבב האחרון שינינו את המשוואה: דין בלון כדין רקטה; שקט ייענה בשקט, אבל אם תהיה אש מעזה, היא תיענה בעוצמה רבה על ידי צה"ל. בימים אלו אנו פועלים בכל הערוצים גם כדי לתת אופק של תקווה, בלי לוותר על האתגר שלא עמדנו בו – השבת הבנים הלוחמים הדר גולדין ואורון שאול לקבר ישראל והשבתם של אזרחים חפים מפשע שמוחזקים בשבי חמאס על לא עוול בכפם, אברה מנגיסטו והישאם. שר הביטחון, צה"ל וכל כוחות הביטחון מכוונים למשימה הזאת. כמובן, אף אחד לא ממתין לנו בגבולות האחרים. המציאות מתוחה בצפון, בסוריה ובמקומות אחרים, אבל אנחנו נפעל בנחישות למען תושבי הדרום ולמען כל אזרחי ישראל וביטחונם. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לדיון הסיעתי. מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם הדוברת היא חברת הכנסת אורנה ברביבאי. בבקשה, לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, הכאוס באופן ניהול המדינה כבר מגיע לאי-ספיקה. הציבור כבר לא יכול להכיל את ההפקרות של הממשלה הרעה הזאת. מי שקרא לעצמו מר כלכלה מחרב בעצמו את הכלכלה, את שוק העבודה, ובעיקר – פוגע באנשים שכל רצונם הוא להתקיים בכבוד. אז מה יהיה, ביבי, עד מתי תשחק בחיים של כולנו? אחרי שהזנחת את מערכת הבריאות כל כך הרבה שנים – כן, מה לעשות, אתה ראש ממשלה מעל עשור – אתה מרשה לעצמך לפגוע בחובה אלמנטרית ביותר של המדינה כלפי אזרחיה בשעת משבר כל כך גדולה. אתה לא לבד. אתה דואג לתחזק כנופיה שלמה סביבך, שתתווך את השקרים, תזייף הצלחות ותספר סיפורי מעשיות כדי להסתיר את האמת הפשוטה והכואבת על ממשלה שאיבדה את הדרך, ממשלה שאיבדה את הצפון שאולי מעולם לא היה לה. אחד כבר מוכן להיות הנהג של ה-D9 שיהרוס את בית המשפט ואת האחר מעניינים רק כבוד, כסף וכוח. בכל מחול השדים הזה מי רואה את האזרחים? נתניהו, מתי בדיוק הפסקת לספור את האזרחים שבזכותם אתה כאן? את אלה, את אלה שמשעממים אותך, כן, את אלה. הציבור מסתכל למעלה ולא רואה כלום בחושך המוחלט. אין מנהיגות, אין מבוגר אחראי, אין דוגמה אישית. אתם מצפצפים על ההנחיות של עצמכם, ההנחיות שאתם עצמכם נתתם, ומצפים שאחרים יכבדו אותן. מחמירים בענישה, מטילים גזרות, סוגרים את המדינה ועושים דין אחד לעם ודין אחד למורמים מהעם. תתפלאו, אבל הציבור רואה את הכישלון שלכם. כל ילד מבין שבעל הבית השתגע כשהוא שומע את שר הבריאות וסגנו אומרים שהסגר לא צפוי להפחית את התחלואה – ובכל זאת אתם משתקים את עורק החיים. אז מדוע לסגור, רק כי אתם יכולים? את מי ואת מה הסגר הזה משרת? מילא אם היה תהליך קבלת החלטות שיוציא אותנו מהמשבר ויאפשר לנו להתמודד עם הרס הכלכלה, מיליון מובטלים ושיעור אבטלה שרק הולך וגדל. במקום זה אנחנו רואים מדיניות מזגזגת והחלטות לא הגיוניות – לפתוח, לסגור, שוב לפתוח ושוב לסגור, כמו אקורדיון לא מכוון. ועל חשבון מי נעשות הטעויות האלה? כשהשרים מתהדרים עד כמה הם גדולים ונפלאים התור לבתי התמחוי ודורשי העבודה רק הולך ומתארך. אז אולי לשם שינוי, לכבוד השנה החדשה, נתניהו, קח אחריות, תודה בכישלונך ותגאל את אזרחי המדינה מהכישלון המהדהד שלך. לכם, להקת המעודדים, שיודעים בדיוק כמוני את גודל הכישלון ועובדים קשה כדי להסתיר אותו, אני אומרת: לא רחוק היום שבו תצטרכו לתת הסבר על כך שאפשרתם להרוס כאן כל חלקה טובה. ימי התשובה כבר כאן, והם גם עבורכם הזדמנות לעשות חשבון נפש, גם מול הציבור ששלח אתכם לכאן, ולחשב מסלול מחדש. האשראי שניתן לכם נגמר. הגיע הזמן להחליף הנהגה ולתת לאזרחי המדינה את הסיכוי וההזדמנות שמגיעים להם. שנה טובה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורנה ברביבאי. הדובר הבא, מהרשימה המשותפת – חבר הכנסת איימן עודה. לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, יש פרט אחד שטרם נחשף לגבי הקורונה: היא עולה דרך הסדקים הרבים שנפערו בחברה ומציפה אותנו עד שבקרוב ירגישו כולם, אלה שמזלזלים במגפה ואלה שחרדים מהתוצאות האיומות שלה, שנגמר לנו החמצן. בתי החולים יתמלאו עד אפס מקום ורופאים יצטרכו להחליט מי יחיה ומי ימות, מי יזכה לטיפול ומי ייפרד לעד ממשפחתו. אומנם אין לי הכשרה רפואית ומעולם לא חקרתי וירוסים ומגפות, אבל אין לי ספק שבלי שינוי חברתי עמוק לא נוכל להתגבר על המחלה. אני פונה אל האזרחים, ערבים כיהודים, ואומר להם שהשיסוי, השנאה וחוסר הסולידריות הם כולם מקדמי הדבקה. הם מונעים מאיתנו להפנות אצבע מאשימה כלפי הממשלה ומקשים עלינו לקבל אחריות, כי חברות שנגועות בשנאה לא יכולות להתגבר על מגפות. עשורים של אפליה קשה ודיכוי כלפי החברה הערבית הפכו לעשור של הסתה חסרת רסן. יש גם קהילות אחרות שסבלו מגזענות ממוסדת ואפליה באופן אחר: מזרחים, אתיופים, רוסים, חרדים. את כולם הצליחו לשסות אחד נגד השני. אם היום לא נגלה סולידריות חברתית, אם גם מחר נאשים אחד את השני במקום את הממשלה, נמשיך לברוח מהאחריות שלנו לתיקון ונשקע עמוק יותר במשבר העצום הזה. מנהיגים פופוליסטיים לא יכולים לנצח מגפות. זה לא מקרי שהחברים של ראש הממשלה הם בולסנרו וטראמפ ושברזיל, ארצות הברית וישראל כולן טובעות בקורונה; כי פופוליסטים לא יכולים לקבל החלטות קשות אבל נכונות ולהסתכל לציבור בעיניים ולהגיד את האמת – לספר לבעלי העסקים הדואגים וההורים המותשים והקשישים הבודדים שאנחנו חייבים לשלם מחיר כבד היום כדי שמחר לא נשלם מחיר קשה מנשוא. כאשר אנחנו עומדים עם הגב אל הקיר עוד אפשר להפוך את השנאה לסולידריות ואת החשדנות לחמלה. הקורונה תסתיים, ואנחנו נצטרך להחליט באיזו מציאות נחיה כאן אחריה – של ימין לאומני שדוגל בעליונות ומנציח את השנאה, האלימות והאיבה או של דמוקרטיה אמיתית לכולם, שמכירה בזכויות הלאומיות והאזרחיות של כולם. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת איימן עודה. מטעם ש"ס, הדובר הבא – יוסף טייב. בבקשה, לרשותך עד שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, נמצאים אנו בתקופת מגפה קשה שלא ידענו כמותה מאז קום המדינה ואף קודם לכך, מגפת הקורונה. מגפה זו אינה מבדילה בין יהודים לערבים, בין חרדים לחילונים, בין ישראלים צברים לעולים חדשים. לצערי, היא פוגעת בכולם באותו זמן ובאותה צורה, בצורה שווה. למרות המאמצים הגדולים שעושה הממשלה להילחם בנגיף, עם הנחיות קשות, קפסולות, סגרים, עדיין מספר הנדבקים והחולים, לצערי, הולך וגדל. זו העת לחזק את העם, וליבנו עם משפחות החולים והנפטרים. חברים, זה קורה כאן, בארץ ישראל, למרות ההנחיות המפורשות שהוציא משרד הבריאות על כללי הזהירות, שמירת המרחק, עטיית מסכות, מתווה הקפסולות במוסדות הלימודים ועוד. וכאן אני שואל אתכם, משרד הבריאות, שטרחתם לפרט את ההנחיות ברחובות של עיר, במקומונים, בעיתונים המגזריים וכן באתרי הממשלה: מדוע אותם פרסומים והנחיות לא מתורגמים לשפות של אנשים שעלו ארצה לכאן לא מזמן? לא מתורגמים – הם לא מבינים את ההנחיות. מרכז חייהם כרגע כאן, בארץ ישראל, ולא במקום אחר, ואותם אנשים לא יודעים לקרוא עברית היטב, וישנם עולים חדשים ממש, שעדיין לא יודעים את השפה, ואי-תרגום של ההנחיות האלה עלול לעלות להם בחייהם, בחיי משפחתם והסובבים אותם. אין להם את המידע המינימלי שנדרש כדי לדעת מהן ההנחיות על מנת לשמור על בריאותם ועל בריאות הציבור – מתי צריכים להיכנס לבידוד, מתי לצאת ממנו, מתי מתחיל הסגר ומתי הוא מסתיים. אזרח כזה יכול ללכת ברחובות בזמן הסגר, להיתקל בשוטר שרוצה לקנוס אותו, והוא אינו מבין על מה הקנס. אותו דבר לגבי שאר ההנחיות שניתנות עכשיו לגבי החגים, סעודות חג, משפחה גרעינית, תפילות ביום הכיפורים ושאר הכללים וההנחיות שהולכים ומתחזקים מרגע לרגע. חברים, אני מקבל ללשכתי אין-ספור פניות בעניין הזה, המון פניות של עולים חדשים שאינם מודעים לסכנות ולכללי הזהירות מהמגפה הזאת, וכן תלונות על דוחות קורונה שקיבלו בעת הסגר ולא היו מודעים אליו כלל. אני חושב שאנו, כמדינת הגירה מתוקנת שדואגת לכלל אזרחיה ולעולים אליה, ומעודדת עלייה לארץ – אנחנו חייבים לדאוג לכך שכל הפרסומים מהרשויות וממשרדי הממשלה יתורגמו לכמה שפות, ובין השאר לשפה הצרפתית. אני פניתי כמה פעמים, גם דרך שאילתות, וגם חברי הכנסת בעבר עשו כך, ולא נענינו. אני מעריך את פעולות הממשלה ואת הרצון להילחם בנגיף, אז אנא מכם, קחו את זה בחשבון. נכון, על העולים ללמוד את השפה, אבל אל לנו לשכוח שישנם כאלה שעדיין לא הספיקו לעבור את האולפן. בפרט בתקופה הקשה הזאת, אתגרי הלמידה גדולים מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יוסף טייב. נעבור לדובר הבא, מטעם יהדות התורה – חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה, לרשותך עד שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אנחנו נמצאים ביום הרביעי של השנה החדשה, ביום הרביעי של עשרת ימי תשובה, ושנה חדשה היא זמן לעצירה ולחשבון נפש. הצעת האי-אמון שעולה שבוע אחרי שבוע אולי גם היא מעין עצירה וזמן לחשבון נפש. סיימנו את שנת התש"ף, שנה פוליטית מלאה מהמורות, אבל בסופה של השנה ובמחצית השנייה של השנה לימד אותנו נגיף קטן שהוא לא רואה מערכות פוליטיות, הוא לא רואה הנהגות פוליטיות, הוא לא רואה בריתות פוליטיות, הוא לא רואה מערכות שמסתובבות, ובן האנוש – כמה קטן הוא בן האנוש להתמודד מול מערכת שהיא הרבה יותר גדולה ממנו. נגיף קטן. בזמנו, כשטיטוס התרברב שהוא הרס את בית המקדש ושהוא יכול – חירף מערכות ישראל – יתוש קטן לימד אותו את חוסר האונים של האדם. ואנחנו צריכים לעצמנו, בסיומה של שנה ובתוך משבר, כשבעלי עסקים מתמוטטים ואנשים לא יודעים מה עתידם הכלכלי – לא בעלי אולמות ולא בעלי מסעדות, כפי שאמרו קודמיי, לא בעלי עסקים ורשתות חנויות, לא עצמאים ולא שכירים. נמצאים בחוסר האונים הזה. אז באו, הציעו פה: אולי ראש ממשלה אחר יוכל לעשות את זה; אולי תרגיל אחר יכול לעשות את זה. כבר הוכח בכל העולם: אף אחד לא הצליח. גם לא מכון ויצמן והמכון הביולוגי, שהתרברבו לפני חצי שנה שאולי או-טו-טו הם כבר פותרים את הבעיה – אין להם פתרון. ואני מציע לכולנו, בזמן הזה של חשבון הנפש, לחזור בחזרה למקורות. הנביא הושע, שניבא במשך 40 שנה וגם לקראת סוף מלכות ישראל, ואנחנו נקרא את זה השבת, בהפטרה, אמר בדיוק על הדבר הזה: "אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב" – הסוס מייצג את מצרים, ששם, הסוסים המצריים היו הסוסים החזקים – "ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו" – לא נסגוד לרעיון האנושי הזה, שאולי יוכל לפתור את הבעיה. רבותיי, הוכיחו לנו באותות ובמופתים: לא בזה תיפתר הבעיה – "אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם" – הקדוש ברוך הוא שמרחם על יתומים. איך הגיעו פתאום ליתומים? אם תהיה לנו קצת חמלה, קצת אהבה למסכן, לאלה שסובלים, קצת אנחנו ניתן – כי זו המידה האלוקית, "אשר בך ירֻחם יתום" – ונסתכל למעלה, נבין את הקוטן של המוח האנושי, ונשמור, ונדע, כשנסתכל כלפי מעלה, ששום חוכמה אחרת לא תציל אותנו מהמשבר הזה. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. הדובר הבא, של ישראל ביתנו, חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני ראש הממשלה, אתה בטח חושב ששכחנו. אתה בטח חושב שהסגר והחגים והבלגן שיצרת כאן גרמו לנו לשכוח – לשכוח שבזמן שפסעת לך על מדשאות הבית הלבן עם רעייתך ושני בניך, בזמן שהתפארת על השגת שלום תמורת שלום, אנשים במדינה שלך שוב היו תחת מתקפת טילים, ובמקום שלום תמורת שלום הם קיבלו טילים, השפלה ועוד צבע אדום. אדוני, אני באמת רוצה לשאול אותך: אתה לא מתבייש להסתכל בעיניים של תושבי הדרום אחרי שהיועץ שלך לשעבר ישראל בכר סיפר לכולם שהכריח אותך אז, ב-2009, לומר שאתה תמוטט את שלטון החמאס? אתה לא מרגיש שום אי-נוחות, שום ייסורי מצפון? האמת היא שאז, ב-2009, עוד היה לך קצת מצפון. אמרת לו שאתה לא באמת מתכוון לעשות את זה, אבל הוא שכנע אותך, אמר לך שצריך לעשות את זה לטובת הקמפיין, ואתה הסכמת. אתה עמדת מול המצלמות ושיקרת. אמרת שרק בנס הילדים שהראו לך את רסיסי הגראד לא נפגעו, והוספת במבט המשכנע שלך שאתה לא רוצה לסמוך על ניסים יותר ואתה הולך למוטט את שלטון החמאס. אתה עמדת בצומת אשקלון ושיקרת לאותם ילדים שלפני רגע הראו לך את רסיסי הרקטה; שיקרת לכל תושבי הדרום; שיקרת לכל עם ישראל. שם הבנת שלשקר לציבור זה משתלם, או שידעת את זה עוד קודם? אבל אז, ב-2009, לפחות התאמצת לשקר. היום, ב-2020, אתה אפילו לא מתאמץ. אתה פשוט לא סופר אותם. אתה יושב לך שם גבוה על האולימפוס ומתעלם. אני לא יודע איזו השפלה גדולה יותר: זה שהאויב יורה עלינו ואנחנו לא מגיבים, או זה שראש הממשלה שלנו מתעלם מאיתנו לחלוטין. דמיין לך, אדוני ראש הממשלה, מה מרגיש ילד בעוטף עזה שיושב ורועד מפחד כל הלילה. דמיין לך את תחושת חוסר האונים של אבא שלו. דמיין לך את תחושות החרדה של אימא שלו. אתה מסוגל בכלל? אתה בטח זוכר את ההשפלה שחווית אז באשדוד ובאשקלון במהלך כנס הבחירות שלך, כשהחמאס ירה רקטות. אז החלטת שאתה לא מכיל ולא מבליג – נתת הוראה לצה"ל, וצה"ל חיסל את המחבל שנתן את פקודת הירי. באמת כל הכבוד לך, אתה יודע להגן על עצמך. אבל כפי שהזכיר לכולנו ראש עיריית שדרות, חבר מרכז הליכוד אלון דוידי, זה המחבל היחיד שחיסלת. אדוני ראש הממשלה, להיות ראש הממשלה זה לא להגן על עצמך ולא לנקום את השפלתך. בשיעורי האזרחות מלמדים אותנו שהמדינה חייבת לספק ביטחון לאזרחיה. לחיות בביטחון, לחיות ללא פחד וללא השפלה. זה הסעיף המרכזי בחוזה הבלתי-כתוב בין המדינה לאזרח. אתה מפר את החוזה הזה, אדוני ראש הממשלה: אתה משקר; אתה מבטיח הבטחות, מבטיח ובורח; אתה מפקיר את הילדים ומתעלם מהם; אתה לא אמין. אתה פשוט חייב להתפטר, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת אלכס קושניר. והדוברת הבאה, מטעם ימינה – חברת הכנסת איילת שקד. בבקשה, לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה, ויפה שעה אחת קודם. אני רוצה שתבינו את עוצמת הכישלון: הממשלה, לפני איזה חודשיים, משהו כזה, קיבלה החלטה על איסור התקהלויות. ואנחנו, למרות שאנחנו באופוזיציה, גיבינו אותם, אמרנו שזו החלטה נכונה, כי כולנו הבנו שהתקהלויות זה שורש הרע. מה עשתה הממשלה עם איסור ההתקהלויות הזה? כלום. השרים בממשלה רבים אחד עם השני כל היום רק על ההפגנות – כשההפגנות זה באמת חרפה, זו פרימה של הסולידריות החברתית; אנשים רואים את המפגינים ואומרים: להם מותר, גם לי מותר. אם למנהיגי ההפגנות האלה הייתה טיפת אחריות, הם היו חודלים אותן, בטח עד אחרי הסגר, וגם אחר כך היו מפגינים בקבוצות קטנות. אבל את זה רגע נשים בצד, יכול להיות שמהם אנחנו לא מצפים; השרים, במקום באמת לאכוף איסור התקהלויות, כל היום מדברים רק על הפגנות. עכשיו אני אספר לכם סיפור: ראש עיר מהדרום מספר לי לפני שבוע שחבר'ה מהעיר שלו הלכו לחתונה במושב, באחד המושבים בדרום. מתוך 400 אורחים – תשימו לב להפקרות בחתונה, 400 אורחים בחתונה – 100 נדבקו. אתם מבינים מה זה? מה עושים השרים, גם השרים שאחראים על האכיפה? רבים אחד עם השני על ההפגנות במקום לטפל באיסור התקהלויות. ההתקהלויות האלה – חתונות, אירועים – בסוף זה שורש הרע. כשמסתכלים על מדינות אחרות שהצליחו – זה לא תורה מסיני. מה הן עשו? הן הסבירו לתושבים את החשיבות של עטיית מסכות ושל ריחוק חברתי ואסרו התקהלויות. מסעדות, בתי קפה, מכוני כושר – הכול פתוח במדינות שהצליחו להתמודד עם זה, כמו טייוואן, כמו סינגפור, כמו גיאורגיה. אבל קודם כול הן אסרו התקהלויות. בממשלה הזאת, בגלל שהדבר היחיד שהיא מתעסקת בו זה ההפגנות, נתנו לכל החתונות – דרך אגב, בכל המגזרים; במגזר החרדי, החילוני, הדתי – כולם עשו חתונות מופקרות. עשו ישראבלוף, כאילו קפסולות, אבל אז בריקודים כולם ביחד. אתם מבינים מה זה שמחתונה של 400 איש 100 נדבקים? זהו, כל העיר הייתה עכשיו עם קורונה, התפרצות שלא היה אפשר לעצור. אם הממשלה הזאת הייתה לוקחת אחריות ומסבירה כמו שצריך את החשיבות של עטיית המסכות ואוכפת כמו שצריך את איסור ההתקהלויות, לא היינו מגיעים לאן שאנחנו מגיעים. אבל מה שמעניין אותם: כן הפגנות, לא הפגנות. כן הפגנות, לא הפגנות. והינה, אני מהאופוזיציה, אני אומרת: תפסיקו עם ההפגנות המופקרות האלה. זה פורם את הסולידריות. עם זאת, אני דורשת מהממשלה: תאכפו את איסור ההתקהלויות, אל תמוטטו עסקים תמוטטו אנשים ותורידו אנשים לפת לחם, לפשיטת רגל, בגלל שאתם לא מסוגלים לאכוף איסור התקהלויות. זה שורש הרע, האימפוטנציה של הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת איילת שקד. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מר זנדברג. בבקשה. גם לרשותך עד שלוש דקות. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברות וחברים, מדינת ישראל שוב בסגר, שוב הורים צריכים ללכת לעבודה בזמן שהילדים הקטנים שלהם בבית, שוב העסקים הקטנים והמסעדות סגורים, בלי לדעת איך ומתי הפעם, עד מתי יימשך החל"ת, מתי יוכלו לחזור לעבודה, האם ומתי יגיע הפיצוי. אזרחי ישראל הגיעו לקצה גבול היכולת, כולם על הקשקש, כולם על קצה העצבים. והאמת, אפשר להבין אותם – יוצאים לסגר בלי לדעת כמה זמן זה יימשך, עד מתי, ובעיקר איך וכמה, ומה היעדים שאנחנו שמים להורדת התחלואה, וזאת בצד החשש מהידבקות, מלחלות, מלהגיע חס וחלילה לבית חולים למחלקת קורונה, להיות בבית בבידוד. החרדה הזאת – אני לא חושבת שיש בית בישראל שהיא לא מכרסמת בו. הגענו הבוקר לוועדת הקורונה כדי לשאול: הרי אנחנו נכנסים לסגר – ואני רוצה לומר, המחלה היא קשה ומסוכנת, ואנחנו לא רוצים לחלות, רוצים לשמור על הבריאות שלנו, של המשפחות שלנו, של הילדים, של ההורים, אז נעשה מה שצריך – אבל אנחנו גם רוצים לדעת שבזמן הזה יש מי שמטפל כמו שצריך ביום שאחרי. עוד שבועיים, עוד שלושה, נצא מהסגר, ואז מה? אז הגענו הבוקר לוועדת הקורונה, ומשרד הבריאות מציג את כל הנתונים שלו, ואז עולה בשיחה הנציג של משרד האוצר, ושואלים אותו: כמה תוספת מערכת הבריאות תקבל? כמה תקנים יתוגברו? כמה אחיות? כמה מיטות יתווספו? לא רק למחלקות הקורונה, שמצריכות את הצוותים הכי מיומנים, כי נמצאים בה חולים מורכבים וזאת מחלה מורכבת שלא הכול ידוע עליה עדיין, אלא איך ניערך במחלקות הפנימיות, לניתוחים הלא-הדחופים, שגם הם יכולים להקל מאוד על איכות החיים של אנשים, לתחלואת החורף של השפעת במחלקות הפנימיות שגם ככה עמוסות. ואז אומר נציג משרד האוצר את הדבר הבא: הכסף הבא שמור לקטסטרופה, להחמרה משמעותית. לא צריך להגזים, צריך להיות בפרופורציות. אני מצטטת ציטוט מדויק. המשפט הזה היה צריך פה להרעיד את הכיסאות מתחת לישבנים של כמה אנשים. חברות וחברים, מדינת ישראל לא בפרופורציות. המשפחות והילדים שמחוץ לגנים לא בפרופורציות. החולים שמועברים מבתי חולים בצפון ומשערי צדק למרכז לא בפרופורציות. 800 החולים הקשים שצפויים בסוף השבוע הקרוב לא בפרופורציות. אם זה לא הזמן לשבת על המדוכה ושהאורות יהיו דלוקים כל הלילה ולדעת איפה שמים עוד תקנים, איך מחזקים עוד את המערכת ומהי תוכנית הפיצויים האמיתית שהולכים להביא, אז משהו כאן פונדמנטלי, יסודי, לא בסדר. ולכן, אני יודעת שקבינט הקורונה או הממשלה מתכנסת עוד מעט; אם התשובות הולכות להיות – אם משרד האוצר, ראש הממשלה והממשלה חושבים שאנחנו בתסריט של עסקים כרגיל, שאפשר את אותן תשובות: כן, לא, תקצבנו, לא הגיע, זה לבא, זה לשנה הבאה, כל הדברים האלה; זו שעת חירום. ואם הציבור הישראלי לא ידע שמכאן והלאה יש מי שדואג שהדברים – א. יפוצו כמו שצריך, וב. שמערכת הבריאות מקבלת את ההשקעה שהיא צריכה כדי להתמודד עם החורף הקרוב, אז גם סגר שלישי ורביעי לא יעזרו, וגם לא יהיה ציות להנחיות, כי אמון הציבור כבר ככה בקרשים. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. יעלה ויסכם את הדיון השר דוד אמסלם, השר המקשר בין הממשלה לכנסת. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> בהצעות אי-אמון הזמן בלתי מוגבל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הזמן בלתי מוגבל? אין בעיה. בסדר גמור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, כרגיל, איילת שקד עולה, מדברת, מטיחה בממשלה את מה שמטיחה ויוצאת בלי לקבל תשובה. א. אני רוצה לענות לה. באמת, אני מצפה גם ממך וגם מנפתלי בנט לא להתעסק בפוליטיקה קטנה. באמת, כפי שאת אומרת, סיפור ההתקהלויות הוא לב העניין. איך אמרת, במדינות בעולם הסבירו לתושבים על עטיית מסכות, שמירת מרחק ואיסור התקהלויות – וזה בעצם הביא אותם למקום טוב יותר מאשר במדינת ישראל. תראו, אני רוצה להתייחס למשהו שקורה לנו כבר ארבעה חודשים. דרך אגב, את אומרת גם שאנחנו מתעסקים רק בהפגנות. אני רוצה לומר משהו: אתמול או שלשום שמעתי את חבר הכנסת ניצן הורוביץ טוען בטלוויזיה שההפגנות האלה הן ספונטניות. אמרתי לעצמי: הרי מר ניצן הורוביץ, הצחקת את פדרו. הרי אתה עצמך לא חושב לרגע שהאירוע הזה הוא באמת אירוע ספונטני. האוטובוסים מהקיבוצים לא יוצאים באופן ספונטני; מישהו מארגן אותם, גם משלם לנהג. זה לא איזה מתנדב שלוקח לו את האוטובוס ואומר: אני אסע לקיבוץ x ואסע לקיבוץ y ואני ואאסוף שם את החבר'ה. ארוחת השבת, ארוחת החג שנעשתה בבלפור למאות אנשים – ארוחת גורמה; ראיתי אפילו יינות משובחים על השולחן; אני חושב שאיזה סטייק פילה היה שם, נרות, מאות אנשים – אני מבין שזה ספונטני, ירד מהשמיים. הגענו לימות המשיח. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה שלום טופז לוק? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> המזון יורד מהשמיים כמו מן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, היה שם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ספונטני. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שמפניות, שמפניות מיוחדות היו שם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, חוצפה, כשישבו אנשים מבוגרים בבית – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סיגרים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ובעצם עשו את החג לבד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גלידת פיסטוק מיוחדת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לבד, לבד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שפים, שפים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מפריע לי באופן קבוע, קבוע. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני יכול – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי, אתה רוצה לעלות לדבר, תבקש רשות דיבור. אל תפריע כל הזמן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, אבל אתה מפריע כל הזמן, באופן שיטתי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אני מבקשת. חלק מהערות הביניים אנחנו מקבלים, אבל לא להפריע בעקביות כזאת. חברים, השר מנסה להשיב לדיון שלכם. נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מבין, אנשים מבוגרים ישבו בבית לבד, לא יכלו ללכת לילדים שלהם; ישבו וחגגו לבד את ראש השנה. אנשים לא הלכו לבית הכנסת. אצלנו בבית הכנסת באו פחות מ-50% מהאנשים. ואלה יושבים לי בבלפור, עושים ארוחת חג, מאות אנשים – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה עם טופז לוק? מה שלומו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בלי שמירת מרחק, בלי מסכות, כמובן, בלי כלום, והכול בסדר. ובמוצאי החג, כמובן, עולים לפסטיבלים הרגילים, עולים לירושלים. איך אמר נוסבאום? המשטרה ארגנה את השיירה. איך אמרתי? המכת"זיות עוד יעשו להם שאטלים, למה כולם מפחדים מהם. המשטרה מפחדת מהם, כולם מפחדים להתעסק איתם. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עם מי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עם אדוני הארץ. השמאל זה אדוני הארץ, עושים מה שרוצים. מיעוט במדינת ישראל שמנהל לנו את המדינה זה עשרות שנים, ועכשיו זה מגיע לשיא שהם עושים מה שהם רוצים. כולל המשטרה, שמתה מפחד. עוד מעט, אמרתי, הם יביאו להם את החמגשיות, השוטרים, כדי שיאכלו שם. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם פוחדים מהם, אתם, לא המשטרה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר אמסלם, אתה מוכן לגנות את ההתנהגות של חסידי גור? תהיה הוגן. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה שלום טופז לוק? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מזכירים לי. שאלתי את עצמי: מה המטרות של ההפגנות האלה? הרי במדינה דמוקרטית – והשמאל, הוא לא שם; אמרתי לכם, השמאל זה בעצם אנשים שיש להם את תפיסות העולם הכי אנטי-דמוקרטיות שיש. אז שאלתי את עצמי: מדוע הם עושים את ההפגנות האלה? הגעתי למסקנה – הרי בסופו של דבר, כדי להחליף משטר במדינת ישראל באים פעם ב- לקלפי, כשיש בחירות, ומצביעים. אבל הגעתי למסקנה שזאת לא המטרה. המטרה היא לייצר אנרכיה, חוסר שליטה, כאילו להראות לציבור שכל המדינה בבלגן, הכול פה קורס, הכול לא בשליטה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל המדינה בבלגן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מיעוט של אנשים שאפילו לא מהווים רבע מנדט באים לכאן, עושים כאוס בשעת מגפה, סוגרים צמתים, מרביצים לשוטרים. אני ממליץ לכם, דרך אגב, לראות איזה ציוד הם משאירים אחרי ההפגנה. תראו מה קורה למטה על הרצפה. זה מזכיר לי את מה שבזמנו יוחס ללנין: כמה שיותר רע, יותר טוב. כדי להחליף את השלטון אנחנו צריכים כמה שיותר רע, ככה זה יותר טוב לנו. לכן אנחנו מייצרים את כל הכאוס הזה. עכשיו, הרי אני שואל את עצמי איך הגענו לסיפור של ההפגנות האלה – איך הגענו בכלל, מאיפה הן צצו להן ואיך נכנסנו לזה. אז אני אספר לכם. כשהיינו בממשלת המעבר נחתה עלינו הקורונה. כידוע לכם, היינו ממשלת מיעוט, ואז הממשלה השתמשה במה שנקרא "תקנות לשעת חירום". אני שר צעיר בממשלה, יש מה שנקרא ישיבות ממשלה ליליות, ואז אני שומע שהממשלה בעצם רוצה לקבל החלטות במסגרת תקנות שעת חירום ולהגביל את התנועה של האנשים בגלל התפשטות הקורונה. אז אני שומע את היועץ המשפטי מר מנדלבליט אומר שלכנסת, לבית המשפט ולהפגנות זה מותר, זה אפשר. אני שואל אותו: תגיד, אתה שומע את עצמך? מה הקשר בין ההפגנות – הרי ההפגנות – בסופו של דבר לבתי כנסת אסור ללכת, למקווה אסור ללכת, ברית מילה עושים עם עשרה חבר'ה. היה אסור אז. מה הפגנות? אמרתי לו: מאיפה זה בא לך? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> טעות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני הבנתי, דרך אגב, שאם אנחנו לא מאשרים את זה אין תקנות לשעת חירום, אז אישרנו את זה. למה? בגלל שהוא החליט. לאחר מכן, כשקמה הממשלה, בא היועץ המשפטי לממשלה ואמר: רק שנייה, עכשיו יש ממשלה, אי-אפשר לעבוד עם תקנות לשעת חירום, צריך חקיקה. אז חוקקנו את חוק הקורונה, ומה הם מכניסים לחוק הקורונה? את ההפגנות. כשאני שואל בישיבת הממשלה: למה הפגנות? הוא אומר: זה החוק. תבינו, אתה גם ממציא את העניין, גם מכניס אותו לחוק, ובסוף אתה משתמש שזה החוק ואתה לא מספר שאתה הכנסת אותו לחוק. עכשיו בואו תגידו לי אתם, הציבור: מה ההשוואה בין הכנסת, בית המשפט וההפגנות? עכשיו אני אספר לכם מה החומרה של ההפגנות. זה לא ה-5,000 איש שיש שם. דרך אגב, הם פוטנציאל הדבקה לי, לילדיי, לכולנו. לא מדובר בבן אדם שרוצה להזיק לעצמו. אחד שרוצה להזיק לעצמו – שיזיק לעצמו. הוא נוסע בספינה וקודח חור בתא שלו ואומר: זה רק אני, אבל הוא מטביע את כל הספינה. מה שקורה כאן זה שהציבור בבית רואה את ההפגנות כבר שלושה-ארבעה חודשים, לא מעכל את זה, ועכשיו לך תספר לו שהוא לא יכול ללכת לבית הכנסת; לך תספר לו שהוא לא צריך לקפוץ עכשיו להורים שלו; לך תוציא לו עכשיו תקנה כזאת או הנחיה אחרת. הוא חושב – אתה לא תצליח להוציא לו את זה מהראש, בגלל שהוא נמצא באירוע הזה כבר ארבעה חודשים והוא לא מאמין לאף אחד. ולמה? בגלל שמנדלבליט ובית המשפט העליון החליטו ככה, שההפגנות זה הדבר הכי חשוב במדינת ישראל. לא המלחמה בנגיף, חס ושלום – זה ההפגנות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מטריף אתכם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אצלם – מבחינת סולם הערכים שלי החיים קודמים לכול. אני לא יודע מאיפה הם הביאו את ההמצאה הזאת, איזה מוח מעוות הביא את זה לשם. אני רוצה לומר למר מנדלבליט: אפילו בהלכה היהודית, בדיני ממונות, על המזיק להרחיק את עצמו. הרי אם יש לך מחלוקת בין שני שכנים – העץ של האחד נכנס לחצרו של השני ומזיק לו – אז נפסק בהלכה: על המזיק להרחיק את עצמו. זה בדיני ממונות, אני לא מדבר כרגע על דיני נפשות. בדיני נפשות קל וחומר בן בנו של קל וחומר. אני לא אשם בזה שהוא רוצה להפגין ורוצה להדביק את כולנו בגלל שאתה החלטת שההפגנה היא הכי חשובה. החיים שלנו עומדים על בלימה, של כולנו. תראה מה קורה במדינה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכשלתם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה מה שקורה. בסופו של דבר, צריך להבין – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכשלתם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היום הציבור במדינת ישראל, כשאמון הציבור נפגע, זה לא בהחלטה כזאת או אחרת של הממשלה. זה לא שם. הממשלה יכולה להחליט שבכיתה ג' – שהיום עד כיתה ג' לומדים, ומכיתה ד' בבית, או עד כיתה ו', זה לא חשוב. לפעמים טועים – מתקנים. זה לא האירוע. האירוע הוא שאמון הציבור נפגע בגלל שהוא ראה שארבעה חודשים מעודדים אנשים בהמוניהם, ומושקעים מיליוני שקלים, ויש שם מיצגים חבל על הזמן. עוד מעט ייתנו לאנשים שם להדליק משואה בהר הרצל. יוצאים עשרות אלפים, מתחבקים, מתנשקים, קופצים שעות על גבי שעות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נפסיק את ההפגנות – – – אהבת חינם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מדבר על האנרכיה, אני לא מדבר על האנרכיה השלטונית שמנסים לייצר. והם טוענים, דרך אגב – המציאו עוד דבר: שאין מחקרים, שהווירוס לא עובר במרחב הפתוח. שאלתי את עצמי: אם ככה, מדוע אתם לא מאפשרים למגזר הערבי לעשות את החתונות שלהם בחוץ? הרי זה בשטח הפתוח, ומניין הבאתם בכלל את הרעיון הזה? אני מבין שנהייתם מומחים לווירוס, ואתם שאלתם אותו: מר וירוס, האם אתה עובר בשטח הפתוח? אמר: לא, אני לא כל כך אוהב מרחבים פתוחים, אני משתלב רק במרחבים שהם סגורים. אתם גם מאמצים בלופים, שקרים. אתם, כל המטרה שלכם זה בעצם לערער את אמון הציבור ולייצר כאוס במדינת ישראל. אמרתי, הכאוס משרת אתכם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אנחנו נשתוק חודש, אתם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי, הכאוס משרת אתכם, בגלל שבעצם ברגע שיש כאוס, יש ברדק, יש בלגן, והיידה בלגן, מה שנקרא. ואז אתם באים ואומרים לראש הממשלה: תראו איך אתם מנהלים. איך אנחנו? איך אתם יכולים לנהל? בוא, הרי לא נתתם פה עצה אחת נכונה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לא נפסיק את ההפגנות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שום דבר פה לא – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נפסיק את ההפגנות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא אמרתם דבר – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי שלא. בגלל שאמרתי, חבר הכנסת אלי אבידר, אתה – אותו סיפור: אתה מתפרנס מהברדק, אתה מתפרנס מהאנרכיה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נפסיק את ההפגנות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי, אם המדינה – איך אמר קודם לפיד, אם הכול היה טוב, מה היינו עושים? אם באמת הכול היה טוב, מה היית עושה, באמת, מה היית עושה? הרי אתה לא יכול שיהיה טוב. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נפסיק את ההפגנות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מתפרנסים רק מהלא-טוב, לכן אתם מייצרים תחושה, ואתם מנסים כל הזמן לערער את כל היסודות במדינת ישראל, האזרחיים. אתם רוצים שיהיה ברדק, בלגן, שייווצר חוסר שליטה. בגלל זה אתם גם מרביצים, מכים אפילו את אנשי כוחות הביטחון. הם ציירו לכם שם קפסולות – אתם צחקתם על זה, כאילו זה עסק שלהם. בושה וחרפה. אני ציפיתי – לא ציפיתי, אמרתי שתסייעו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נפסיק את ההפגנות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מצפה שתסייעו, אבל אתם ממש בעסק הזה חבלנים. אתם בעצם גורמים לכך בכל ההתקהלויות האלה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נפסיק את ההפגנות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני יודע, אני יודע, חבר הכנסת אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נפסיק את ההפגנות, השר אמסלם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא מדברים על – – – מדברים על ההידבקות. נקודה. למנוע את ההידבקות – – – בכמות גדולה מאוד – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלי אבידר, אני לרגע לא חשבתי, לרגע לא חשבתי שאתה תגיד להפסיק את ההפגנות. אמרתי: אתה, לא מעניין אותך מצבם הבריאותי של אזרחי מדינת ישראל. אתה רוצה את הכאוס. אמרתי: ככל שיהיו אנשים, מבחינתך, תהיה הדבקה יותר גדולה. הרי זה מטבע הדברים, זה מה שיקרה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה כאוס? אתם יצרתם כאוס. ההדבקה היא בגללכם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי, הליכוד מדביק את האנשים, מסכים איתך. ראש הממשלה, לדעתי, יוצא בלילות ומדביק את האנשים. בא ככה, לבתים, דופק בדלת, בלי שהם שמים לב, נכנס בחלונות ומדביק אותם. בוודאי. ואתה בהפגנות, דרך אגב, מרפא אותם. אתה אומר להם: חבר'ה, בואו נתכנס. נעשה שיעור ריפוי משותף. אתם לא מתביישים. תראה איך אתם מתנהגים. לא אכפת לכם בכלל מה שקורה במדינה. דבר אחד מעניין אתכם: אתם רוצים להפיל את ראש הממשלה נתניהו. עם זה אתם קמים בבוקר ועם זה אתם – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא רוצים לשמור על נתניהו, רוצים לשמור על הדמוקרטיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. הדמוקרטיה – יש קלפי. הזכרתי לך, אבל היות שאתם אנשים אנטי-דמוקרטיים – כל חייכם הייתם כאלה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, השמאל במדינת ישראל עד היום מנהל את המדינה, באמצעים בלתי דמוקרטיים, משתלט על המוקדים ועושה מה שהוא רוצה. קובע את סדר-היום, קובע את הכול, משתלט על העולם האקדמי, על העולם התרבותי – הכול, בכל העמדות נמצא השמאל, ולכן בעצם הוא מנהל באופן מעשי את מדינת ישראל הלכה למעשה. אלה האליטות שמנהלות את המדינה מאז קום המדינה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא מנהל כלום. מה אתה מספר לי על אליטות? אתה מדבר איתי – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה רק להזכיר לך, חברת הכנסת תמר זנדברג, שמי שמשיב על הצעת אי-אמון לא מוגבל בזמן. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא בהצעת אי-אמון. תקראי את התקנון של הכנסת. זו לא הצעה לסדר-היום, אז אל תלמדי אותנו את העבודה שלנו פה ותעשי תנועות שצריך להפסיק. אנחנו לא בהפגנה בבלפור. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> עם כל הכבוד, אתה לא תחנך. תירגע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – פיקוד העורף. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, בסופו של עניין, כפי שאמרתי, אין לכם אחריות. במקום לבוא ולסייע לעם ישראל בכלל, לעולם – ואנחנו נמצאים כרגע במדינה שהיא במצוקה – אתם רק מחבלים, רק פוגעים במורל הלאומי, רק מנסים כל הזמן לערער את הביטחון של הציבור בממשלה ובכל דבר על מנת שבעצם – כפי שאמרתי, אתם רוצים לייצר סוג של אווירת כאוס במדינה. הכאוס, דרך אגב, ישרת אתכם; הכאוס זאת המטרה. הכאוס בעצם משרת את האינטרסים שלכם, ועל מה שאתם מסתכלים זה רק על האינטרסים הפוליטיים הצרים שלכם. בסופו של דבר זה מה שמעניין אתכם, רק זה. זאת מבחינתי טרגדיה עצומה. אני לא האמנתי אי פעם שיהיו מפלגות במדינת ישראל שכאשר מדינת ישראל נמצאת במצוקה אמיתית, במלחמה, יבואו וינהגו כפי שאתם נוהגים. אתם שוברים כל סולידריות, אתם שוברים כל כלל ישראלי ויהודי, וזה מדהים אותי כל פעם מחדש. מילא, אל תעזרו, אבל לחבל? כל יום לבוא לכאן, להטיל רפש סתם, להחליט שאתם מומחים בגרוש. מעולם לא דיברתם כמעט עם מומחה אחד, כשכל המומחים, בעצם הממשלה, ראש הממשלה מדבר איתם על בסיס יומי. כמעט אין מומחה בארץ שלא עלה למשרד ראש הממשלה. אתם זורקים פה נתונים שקריים, לא מבוססים, ממציאים דברים, וכל זה, כפי שאמרתי, על מנת לפגוע בראש הממשלה. זה הסיפור. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תבוא במוצאי שבת להפגנות בבלפור, תראה מה זה אהבת חינם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם גם הכנסתם עכשיו את המצב הביטחוני. לא מזמן חבר הכנסת פורר דיבר על הדרום, ועוד חברי כנסת מהסיעה שלכם. אני רק רוצה להזכיר לכם שעד לפני שנתיים, כמדומני, אדוני היושב-ראש, שר הביטחון היה מר ליברמן, הוא היה מהמפלגה שלהם. אני מניח שהרבה שינוי לא היה בדרום באותה תקופה שהוא היה שם. אז לכן אני מציע לא להעמיס גם את זה על הצרות, עדיין, ועל הדכדוך שממילא קיים בגלל הקורונה. אני מאמין, דרך אגב, שבקו שהממשלה מובילה בסופו של דבר אנחנו ננצח את הקורונה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכשלתם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – גם בלעדיכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם נכשלתם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם בלעדיכם, גם עם ההפרעות שלכם. בסופו של דבר מדינת ישראל והעולם ינצחו את הקורונה, בגלל שאין ברירה, אנחנו חייבים לנצח את הקורונה. אתם תמשיכו לצעוק, לקשקש, לשקר – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ננצח את הקורונה כשתלכו הביתה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ואנחנו בסופו של דבר, בסופו של דבר גם ננצח את הקורונה וגם נציל ונביא את המשק הישראלי בסופו של דבר גם לשגשוג כלכלי, תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לשר אמסלם. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת על מנת שאנחנו נוכל לעבור להצבעה. נא לשבת – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – פיקוד העורף, דודי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לשבת. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פיקוד העורף, דודי. למה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לשבת. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק לדבר אתה יודע – – – דודי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לעשות כמו שעושה חבר הכנסת אבידר – לשבת. אני אצרף את קולותיהם של חברת הכנסת השכל וחבר הכנסת יעקב אשר, שמציג את הצעת החוק הבאה, והם יכולים להישאר כאן. אנחנו עוברים להצבעות על הצעות האי-אמון בממשלה. ההצעה הראשונה, הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: הכישלון המחפיר של הממשלה בהטלת סגר מבלי שהכינו תוכנית יציאה מתוקצבת ממנו. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 36 נגד –41 נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מניח שאני מוסיף את קולותיכם נגד, חבר הכנסת אשר וחברת הכנסת השכל, נכון? לא נלחץ? אוקיי. אם כן, בצירוף הקולות של חברי הכנסת השכל ואשר והשר פרץ, שעמדת ההצבעה שלו לא עבדה, בעד – 36, נגד – 44, אין נמנעים. הצעת האי-אמון, לפיכך, נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: הממשלה מפקירה את החברה הערבית; כוחות המשטרה רצחו 44 מצעיריה מאז שנת 2000. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 12 נגד – 56 נמנעים – אין הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 12 בעד, 58 נגד – העמדה עכשיו עובדת. 58 נגד, בצירוף שני הקולות שלכם. אין נמנעים. לפיכך, גם הצעת האי-אמון הזו נדחתה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון השלישית, של סיעת ימינה, שכותרתה: כישלון הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת ימינה להביע אי-אמון בממשלה – 26 נגד – 43 נמנעים – אין הצעת סיעת ימינה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 26 בעד, 45 נגד, אין נמנעים. גם הצעת האי-אמון הזו לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון האחרונה, הצעת סיעת ישראל ביתנו, שכותרתה: פגיעה קשה בביטחונם של אזרחי ישראל והפקרת תושבי הדרום. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 25 נגד – 41 נמנעים – אין הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 25, נגד – 43. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אפשר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נוסיף גם את הקול של חברת הכנסת מאי גולן. אם כך, בעד – 24, נגד – 44, בצירוף קולותיהם של חברי הכנסת גולן, השכל ואשר, אין נמנעים. לפיכך, הצעת האי-אמון נדחתה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, הכנסת דחתה את כל ארבע הצעות האי-אמון בממשלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> אני עובר להודעה כדלקמן: חברי הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6). << נושא >> הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של שר>> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, והוא הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 9(א)(6) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, שעל פיה חברותו בממשלה של שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן נפסקה ביום 15 בספטמבר 2020 בשעה 12:00, וזאת בחלוף 48 שעות מהמועד שבו מסר השר יעקב ליצמן לראש הממשלה את כתב התפטרותו מן הממשלה בהתאם לסעיף 22(א) לחוק-יסוד: הממשלה. הודעה נוספת מטעם הממשלה, בהתאם לסעיף 9(א)(7) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, ועל פיה, משעה שנפסקה חברותו של השר יעקב ליצמן בממשלה החל ראש הממשלה למלא את תפקיד שר הבינוי והשיכון, וזאת בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה. ימסור את ההודעות השר המקשר, השר דוד אמסלם, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת, בהתאם לסעיף 9(א)(6) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, כי חברותו בממשלה של שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן נפסקה ב-15 בספטמבר 2020 בשעה 12:00, וזאת בחלוף 48 שעות מהמועד שבו מסר השר יעקב ליצמן לראש הממשלה את כתב התפטרותו מן הממשלה בהתאם לסעיף 22(א) לחוק-יסוד: הממשלה. כמו כן מבקשת הממשלה להודיע לכנסת, בהתאם לסעיף 9(א)(7) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, כי משעה שנפסקה חברותו של השר יעקב ליצמן בממשלה החל ראש הממשלה למלא את תפקיד שר הבינוי והשיכון, וזאת בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר דוד אמסלם. << הצח >> הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א­–2020 << הצח >> [מס' מ/1348; דברי הכנסת, חוב' כ"ג, ישיבה 68; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א–2020, בקריאה השנייה והשלישית. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חברנו חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בין כסה לעשור זה זמן גם לחשבון נפש אבל גם למעשים טובים, ואני מתכבד היום להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה שלישית הצעת חוק טובה ומיטיבה ומתחשבת, הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א. הצעה זו, אדוני היושב-ראש, היא הצעת חוק ממשלתית, ושיבחתי את הממשלה ואת משרד המשפטים על ההכנה שלה ועל היוזמה שלה. הצעת חוק זו הוגשה בשל התפרצות נגיף הקורונה. התפרצות נגיף הקורונה הובילה את מדינת ישראל לנקוט צעדים מרחיקי לכת כדי לצמצם את התפשטות הנגיף. ההגבלות והסגרים שכולנו מכירים – לא מוקירים, מכירים – הוטלו במטרה להילחם בהתפשטות הנגיף, הובילו לפגיעה של ממש בפעילות הכלכלית במדינה וגרמו לכך שחלק מהציבור שבימים כתיקונם לא היה נתקל בקושי לשלם תשלומים שוטפים או חובות – נתקל במהלך תקופה זו בקושי לעמוד בהתחייבויותיו. בעקבות זאת, אנשים רבים וטובים נקלעו לחובות, והדבר הוביל ליצירת חייבים חדשים ולהגדלת הקושי בהחזרי החוב של חייבים קיימים. מדובר בתוצאה קשה לא רק עבור החייבים עצמם, המתקשים בהחזרת חובותיהם, אלא גם עבור האנשים הזוכים, שהיו צריכים לקבל את הכסף וזקוקים אף הם לכסף שמגיע להם. במטרה לתמרץ תשלום של חובות וחזרה של הצדדים לפעילות כלכלית, וכדי למנוע מאנשים שנקלעו למשבר כאמור להידרדר למשבר כלכלי חמור וארוך ולהיכנס לתיוג הכלכלי שנקרא חדלות פירעון – זה אומר שאדם שחל עליו הדבר הזה הוא בבעיה, והנושים שלו בבעיה עוד יותר גדולה, וגם הזוכה וגם החייב מפסידים מההכרזה המפוקפקת הזאת של חדלות פירעון – בהצעת החוק מוצע לתקן את חוק ההוצאה לפועל ולקבוע בהוראת שעה הסדרים מיוחדים שיחולו בהוצאה לפועל וייתנו מענה לצרכים הייחודיים שנוצרו בתקופה זו. הסדרים אלו כוללים, בין היתר, הארכת מועדים, שנועדה לתת לחייבים מרווח נשימה שיאפשר להם להתאושש כלכלית ולהסדיר את החוב בטרם יינקטו נגדם הליכי גבייה; הסדר תשלומים מיוחד, שנועד להביא לתשלום החוב בתקופה קצרה תוך הפחתת העלויות – הריביות שבחוב – ואי-נקיטת הליכי גבייה נגד החייב; הקפאת ביצוע של צווי הבאה בתקופה הזאת, תפיסת רכבים ותפיסת מיטלטלין; מתן סמכות לרשם ההוצאה לפועל לאחד ביוזמתו את תיקי החייב בהוצאה לפועל. במהלך הדיון בוועדה ערכנו כמו תמיד, אדוני היושב-ראש, תיקונים רבים בחוק. טייבנו והוספנו שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל, לטובת הצדדים, לאשר להגדיל את פריסת החוב לפי המקרה הספציפי המובא בפניו, כך שהכללים בחוק לא יהיו כמיטת סדום. התיקון הזה יהיה גם בימי שגרה. הוספנו גם הקלות בתיקי המשכנתה והפחתת שכר טרחה, ומתן כלים נוספים לחייב להגן על עצמו ולמנוע את מכירת קורת הגג שלו, את דירתו ודירת משפחתו, על ידי כונס נכסים. מוצע לקבוע בחוק גם כמה הוראות קבועות הדרושות לא רק לצורך מתן הוראת השעה אלא גם ביחס לגביית חובות שבשגרה, למשל מתן שיקול דעת לרשם לפרוס חובות לתקופות ארוכות יותר מאלו שקובע החוק, כפי שפירטתי קודם, וכן קביעת תנאים לעיקול מיטלטלין, כך שכניסה לביתו של האדם, שיש בה פגיעה בכבודו, תיעשה רק לאחר מיצוי הליכים אחרים בתיק ורק בתנאים מסוימים. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות. אני רוצה להודות לשר המשפטים מר אבי ניסנקורן, למשרד המשפטים – על הכנת החוק, למשנה ליועץ המשפטי בתחום הכלכלי מאיר לוין, שליווה את החוק ויזם אותו, לעו"ד אלעזר שטרן מהייעוץ המשפטי של הוועדה, למר תומר מוסקוביץ' ולעו"ד ענת הר-אבן מרשות האכיפה והגבייה, שתמכו ועזרו בעניין הזה. אני רוצה גם להודות לנציג לשכת עורכי הדין בדיון, שהיה מאוד מאוד קואופרטיבי ומאוד מאוד השכיל אותנו בהרבה דברים, עו"ד ליאור שפירא. תודה לכולם, ואני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק הטובה הזאת בקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יעקב אשר. להצעת חוק זאת אין הסתייגויות ויש רשימת בקשות דיבור. נעבור לדובר הראשון. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. האם יושב-ראש הוועדה רוצה לבוא, לומר? אם לא, נעבור להצבעה על הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א–2020, קריאה שנייה וקריאה שלישית, בכפוף לפטור מחובת הנחה – שאכן הצעת החוק קיבלה. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–12 – 25 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–12 נתקבלו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> 25 בעד, אפס נגד. להצבעה זו אני מוסיפה את חברת הכנסת מיכל שיר – בעד; חברת הכנסת אוסנת מארק – בעד; חבר הכנסת יעקב אשר – בעד; חבר הכנסת אליהו חסיד – בעד. 29 בעד, אפס נגד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם אני. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> היית פה בזמן ההצבעה? אני לא מוסיפה אלא אם כן היית ליד – מתנצלת. לפרוטוקול אני מוסיפה את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – בעד. לפרוטוקול. אני מכריזה כי הצעת חוק ההוצאה לפועל עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 6 בעד החוק – 28 נגד – אין נמנעים – אין חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נקרא בשמות מי שפה ולא ליד העמדה. מיכל שיר – בעד; חבר הכנסת גדי יברקן – בעד; חבר הכנסת יעקב אשר – בעד; חברת הכנסת אוסנת מארק – בעד; חבר הכנסת אליהו חסיד – בעד. אני מכריזה – 28 בעד, אפס נגד. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית. << הצח >> הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 48), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' כ/851; דברי הכנסת, חוב' כ"ה, ישיבה 76; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 48), התשפ"א–2020, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. יציג את החוק יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 48), התשפ"א–2020. זו הצעת חוק שמוגשת מטעם ועדת הכנסת לאחר שאושרה בוועדה פה אחד. כפי שציינתי בקריאה הראשונה, מדובר בהצעה שמטרתה לאפשר לוועדת הכנסת ולמליאת הכנסת שיקול דעת רחב יותר בעת שהן קובעות מי יכהן כיושב-ראש הוועדה הציבורית לעניין שכר ותשלומים לחברי הכנסת. כפי שידוע לכם, החוק קובע היום כי בוועדה הציבורית יכהנו שלושה נציגי ציבור שתמנה הכנסת לפי הצעת ועדת הכנסת, וכי לפחות אחד מהם יהיה חבר הסגל האקדמי של המועצה להשכלה גבוהה. עוד נקבע כי יושב-ראש הוועדה הציבורית יהיה מקרב חברי הוועדה שהם אנשי אקדמיה. ההצעה שבפניכם מציעה לבטל את החובה הזאת ולאפשר לכנסת לבחור את יושב-ראש הוועדה מבין כל חבריה, מבלי לפגוע בחובה למנות לוועדה איש אקדמיה. זה ראוי ונכון שמי שימונה לתפקיד של יושב-ראש הוועדה יהיה האדם המתאים ביותר לתפקיד, המוכשר ביותר לנהל את הדיונים וגם זה שידע לעמוד בלחצים שמפועלים על ידי יושב-ראש הוועדה לעיתים מתוקף תפקידו, לחצים שיכולים להגיע כמובן גם מחברי כנסת. כמובן שאותו אדם יכול להיות איש סגל אקדמי שחבר בוועדה, אבל החובה לכך שזה יהיה דווקא הוא, דווקא אותו מרצה באוניברסיטה, אינה נדרשת, היא שרירותית לחלוטין. את זה בדקנו ואת זה אנחנו מבקשים לשנות. מצורפות להצעת החוק הזאת הסתייגויות, שאני מבין שהוסרו ושלא זכו לרוב בוועדה, ומרביתן אף לא ענייניות. יש הסתייגות אחת שהגיש חבר הכנסת פינדרוס שנוגעת לעניין ההצעה שמבקשת לבטל לחלוטין את החובה למנות אדם מהאקדמיה לוועדה הציבורית, אבל ועדת הכנסת החליטה שאין מקום לאשר את זה במסגרת הצעת החוק הזאת, וגם אני סברתי כך. בהצעת החוק הזאת אנחנו לא מתכוונים לערוך שינוי בהרכב הוועדה הציבורית ובתפקידה אלא רק לאפשר שמתוך חברי הוועדה עצמה ייבחר האדם המתאים ביותר לשמש כיושב-ראש הוועדה. לכן אני מבקש מהכנסת לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה ועדת הכנסת. תודה רבה. בהזדמנות הזאת אני גם אודה לעו"ד ארבל אסטרחן, היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, שסייעה לי רבות בקידום וניסוח ההצעה. תודה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> להצעת חוק זו הוגשו הסתייגויות והוגשו בקשות דיבור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> הורידו את כל ההסתייגויות? אוקיי. אני אקרא לרשות דיבור. חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת. חבר הכנסת יאיר גולן – אתה יכול מלמעלה. לאחר מכן – חבר הכנסת עידן רול. לרשותך עד חמש דקות, בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, איזו פשלה. איזו פשלה ואיזו פדיחה. וכל זה על מה? ביום ראשון נתפסים שניים מעוזריו של ראש הממשלה, איזה טופז שוק ועופר משהו, כשהם מנסים לביים פייק ניוז, חדשות כוזבות, חדשות שקריות, חדשות מומצאות. המשק בקריסה, המצב הבריאותי – משבר חמור. לשכת ראש הממשלה, יש לשער שבידיעתו, עוסקת בייצור חדשות כוזבות. זה פשוט לא יאומן. לא רק שזה לא יאומן, אם היינו שואלים אם ייתכן דבר כזה במדינת ישראל, היינו אומרים no way, אין דבר כזה. אבל מסתבר שיש, שמה שקונה מקום במקומותינו זה נהלים של משטרים אפלים. ייצור חדשות כוזבות מבית מדרשו, מהמקום שבו פועל ראש ממשלת ישראל, זה מצב שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אולי ראוי לקרוא לעניין הזה טופזגייט, כך חמור העניין הזה: ראש ממשלה שעוסק בייצור חדשות כוזבות, תוך שהוא מעסיק אנשים שמי שמממן אותם זה אנחנו, אזרחי ישראל, עובדי ציבור שעובדים בראשותו של ראש הממשלה וזה תפקידם – מהכספים שלנו. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אני אומר פה בצורה הכי ברורה והכי חד-משמעית: אנחנו נבוא חשבון ביום הבוחר עם ראש הממשלה ועם כל מי שמסייעים לו במעשה הנלוז הזה. ומפה לנושא נוסף, ממש בקצרה. אנחנו, מדינת ישראל, חתמנו ב-15 בספטמבר על הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות ועם בחריין. ב-23 באוגוסט ביקשו חברי הכנסת ניצן הורוביץ ואלעזר שטרן בקשה לדיון מהיר בוועדת החוץ והביטחון ונענו בשלילה. אתמול ביקשתי בקשה לשאילתה דחופה, נעניתי בשלילה. אני שואל דבר פשוט: מתי כנסת ישראל תדע מה תוכן ההסכם שעליו חתמה מדינת ישראל? הייעשה דבר כזה? הייתכן שבמשטר דמוקרטי המדינה חותמת על הסכמים בין-לאומיים מבלי שבית המחוקקים רשאי לבחון, עיניו ישזפו את דף הנייר שעליו כתוב ההסכם? האם זה ייתכן? התשובה היא, למרבה הזוועה: כן, זה ייתכן, זה קורה אצלנו. אני דורש שבנושא הרגיש הזה יהיה דיון בכנסת, שהדברים יובאו לוועדת החוץ והביטחון, שענייני ה-QME – היתרון הטכנולוגי הצבאי של מדינת ישראל – יידונו בפורום המתאים כדי שתהיה בקרה על פעולות הרשות המבצעת, כדי שתהיה בקרה על פעולותיו של ראש הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יאיר גולן. חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח. הדובר הבא – חבר הכנסת שלמה קרעי. בבקשה, לרשותך עד חמש דקות. חבר הכנסת איתן גינזבורג, האם תרצה אחרי זה לסכם את הדיון? אין צורך. בבקשה, חמש דקות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, הצעת החוק הזאת נכונה וחשובה בעיניי. היא נדבך נוסף, איתן, בחיזוק המשילות של נבחרי הציבור. אבל כדי לחבר את ההצעה הזאת למציאות המשברית שבה אנחנו נמצאים הצעתי לתקן דרכה את האבסורד וההפקרות של ההתקהלויות בהפגנות המסכנות את בריאות הציבור, מה שאיתן קרא קודם "הסתייגויות לא ענייניות", סירב בכל תוקף אפילו להעלות אותן להצבעה כאן במליאה והוריד אותן בטענת נושא חדש. לא הצלחתי הפעם, אבל אני מבטיח לכם, אזרחי ישראל, שאמשיך לנסות בכל הזדמנות שתהיה. בכלל, מי שאחראים למחדל הזה אלו חברי כחול לבן, בעיניי, שבטירוף מוחלט שמו את זכות ההפגנה מעל הזכות לחיים. מעליהם נמצא האדון הכל-יכול מנדלבליט, שדרש שלא להכניס את המתווה המומלץ של הנחיות משרד הבריאות לתקנות, ולמעשה הוא מונע בכך כל אפשרות לאכיפה. אני קורא לממשלה להכניס את המגבלות לתקנות שמובאות מחר בפנינו בוועדת החוקה, ואנחנו נדאג לאשר את זה, לאשר את זה באופן גורף לכל המרחב הציבורי, ללא שום החרגה. אם שיעור ההשתתפות בהפגנות, היורד, הוא ביחס הפוך לשיעור ההדבקה שם, אז כנראה שיש שם נדבקים לא מעטים. אבל בלי להיכנס לנתוני ההדבקה בהפגנות, מה נענה וכיצד נוכל לפעול כלפי אזרח שרואה את ההפקרות הזו ואומר לעצמו: כנראה שהכול ישראבלוף, אין מגפה; כשזה חשוב לפוליטיקאים מסוימים אפשר להתיר, ללא שום הגבלה. זו סכנת נפשות. מה נאמר לאזרח כלפי חוסר האחריות של פוליטיקאים כמו בנט ושקד – לא מזמן הוא עמד כאן על הדוכן והתחיל להטיף מוסר לממשלה: אוי ואבוי, איזו ממשלה, איזו תקלה, כשהוא בעצמו, ושקד, בחודש מאי אמרו: אין קורונה, לפתוח את כל המשק, ומייד. ישבו לכתוב ספר זיכרונות. הם מטיפים לנו מוסר? נראה לכם שהציבור ישכח לכם את הנושא הזה? אני אומר לכם, חברים, כבר בנקודת הזמן הזו יש כמה מאות ואולי אלפי חולים שמצבם בלתי הפיך. חלקם ימותו, לצערנו, וחלקם יישארו עם תסמינים והשפעות המחלה לטווח הארוך. לא נוכל להמשיך ולרחוץ בניקיון כפינו אם לא נקום ונעשה מעשה כחברי כנסת, ונדרוש להחיל את הנחיות משרד הבריאות בכל המרחב הציבורי, ללא שום החרגות. נחטא לתפקידנו ולאחריותנו כלפי אזרחי ישראל אם נעמוד מן הצד. חמורה מכול בעיניי היא הקריאה של ליברמן וחבריו לאזרחי ישראל שלא לשמור על הנחיות משרד הבריאות. מדובר בלא פחות מהמרדה והפיכה אנטי-דמוקרטית ממי שאין לו שמץ של מושג מהי דמוקרטיה. אגב דמוקרטיה ואגב הדוברים הקודמים, השופרות של ליברמן שנאמו כאן קודם, יש לי הודעה חשובה לליברמן ולשופריו אחת ולתמיד: אני נציג של הנגב, של הפריפריה, של הזוגות הצעירים, של ש"ס, של ג', של הרב מזוז, של ימינה ושל כל אזרחי ישראל בליכוד. זכות גדולה בשבילי להיות נבחר הציבור שעליו מצביעים אזרחים ממגוון רחב של הקשת הפוליטית ואומרים: הוא מייצג אותנו. להבדיל מכם, חברי ישראל ביתנו, שופרות שלא ראויים לתקיעה בכלל בימים הנוראים, אני נבחרתי בבחירות דמוקרטיות בליכוד. בליכוד יש מגוון רחב של דעות המחנה הלאומי במדינת ישראל. זו אינה מפלגת נישה זניחה המבוססת על דיקטטור אחד, עבריין מורשע ואנרכיסט המנסה לייצר תוהו ובוהו ולהוביל את מדינת ישראל לעברי פי פחת. אזרחי ישראל, תתעלמו ממנו. הנחיות הקורונה נועדו כדי לתת מסגרת וכדי לאפשר אכיפה לפורעי חוק, אבל ההנחיה העיקרית אליכם היא הקו המנחה – לא לצאת מהבית אלא אם כן מדובר בצורך חיוני, וגם אז לעטות מסכה ולהישמר מהתקהלויות. שמרו על עצמכם, "ונשמרתם מאד לנפשתיכם". רק כך נוכל לעבור את המשבר הזה בשלום. יהי רצון שנזכה לשנים רבות, נעימות וטובות. גמר חתימה טובה לכל בית ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת שלמה קרעי. נעבור להצבעה, כל המסתייגים – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> רגע, אני אחרי קרעי. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לא, אתה לא רשום. נמשכו כל ההסתייגויות מטעם הקואליציה. אוקיי, אתה רוצה לעלות לדבר? בסדר. עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, ההצעה שנדונה היא הצעה ראויה ביותר והצעה נכונה ביותר, אבל חבל שעושים חצי עבודה. ההצעה באה לומר שכשקמה ועדה ציבורית – אין מעמדות במדינת ישראל; אין: שופט הוא יותר מרב, אין. אתמול השופטים חשבו שהם קצת יותר מרבנים. הם עוד ילמדו את זה, אם לא בדרך הקצרה – בדרך הארוכה, אבל הם ילמדו את זה; אם לא בדרך קלה – בדרך קשה. אבל אין מעמדות, וחבל, והגשתי את זה כהסתייגות. אוריד את זה במליאה, כי בסופו של דבר נצביע גם על חצי דבר שהוא נכון, אבל אני חושב שהמציאות הזאת, שמחייבים לקחת איש אקדמיה, כאילו מי שעובד באקדמיה הוא משהו מעל – השכר שלו אחרת, הוא מורם מעם, הוא מבין יותר טוב מכולם מה צריך לעשות, הוא מבין יותר מאחרים מה צריך לעשות – אם יש חלוקה בוועדה למעמדות, אז יש עוד מעמדות במדינת ישראל, עוד הרבה הרבה מעמדות. אני מציע לך, אדוני היושב-ראש: התחלת את המלאכה – תמשיך את המלאכה, תבטל את הדבר ההזוי הזה של מעמדות ואנשים נעלים שמבינים יותר מהאזרחים הפשוטים. אין את הדבר הזה. אולי כשתבינו מה מעמדו של רב בישראל תוכלו לדבר על מעמדות. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת יצחק פינדרוס. אנחנו נעבור להצבעה. יש לומר כי כל המסתייגים משכו את ההסתייגויות, ולכן אנחנו לא מצביעים על אף הסתייגות. נעבור להצבעה בקריאה – חבר הכנסת פינדרוס, האם אתה מושך את ההסתייגויות שלך? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כן, כן. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> גם חבר הכנסת משה פינדרוס משך את ההסתייגויות שלו, ולכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. נא להצביע. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 48), התשפ"א–2020. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד סעיף 1 – 37 נגד – 2 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> יש לנו 37 בעד, שניים נגד. חבר הכנסת פינדרוס – בעד; חברת הכנסת שיר – בעד; חבר הכנסת קרעי – בעד; חבר הכנסת אליהו חסיד – בעד; חבר הכנסת יעקב אשר – בעד. אני מכריזה על תוצאות ההצבעה: 42 בעד, שניים נגד. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו מייד נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע בעד או נגד. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 37 נגד – אין נמנעים – אין חוק הכנסת (תיקון מס' 48), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת האוזר – בעד; חבר הכנסת קרעי – בעד; חבר הכנסת חסיד – בעד; חבר הכנסת יעקב אשר – בעד; חברת הכנסת מיכל שיר – בעד; חבר הכנסת פינדרוס – בעד. אני מכריזה על התוצאות: 43 בעד, אין נגד. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6) << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1364).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> נעבור להצעה הבאה על סדר-היום, הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6), קריאה ראשונה. הצעת החוק קיבלה פטור מחובת הנחה, ויציג את הצעת החוק במשולב סגן שר האוצר יצחק כהן. איפה יצחק כהן, סגן השר? איפה יצחק כהן, סגן השר, דנית? במקום סגן שר האוצר יצחק כהן יציג שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איציק, תעביר את הכספים, לא את החוקים. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> זה לא יעזור לכם, אני אוהב את כולכם. ראשית, אני רוצה לברך את חבריי כאן כולם, וחברותיי, בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה. אני מחליף פה את סגן שר האוצר, כפי שנאמר. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף–2020, בקריאה ראשונה. הצעת החוק נועדה להגן בחקיקה ראשית מתן סמכויות עיכוב ומעצר במקרים שונים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לא ההצעה הזאת. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> זה מה שאמרתם. טוב, סליחה על הטעות. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6), הצעת חוק מטעם הממשלה. אנחנו בעצם מבקשים להביא, בהתאם לסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה – הוא קובע שתקציב המדינה ייקבע בחוק, יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות המתוכננות. סעיף 3ב לחוק-היסוד דן במצב שבו לא התקבל חוק התקציב לפני תחילת שנת הכספים, ובהתאם להוראות סעיף (א) שבו, כל עוד לא התקבל חוק התקציב תהיה הממשלה רשאית להוציא כל חודש סכום השווה לחלק ה-12 – להלן: מגבלת ההוצאה החודשית – מהתקציב השנתי הקודם, כמובן בתוספת הצמדה למדד. עוד קובע הסעיף לחוק-היסוד בסעיף (ב) את סעיף הקדימויות בשימוש התקציב ההמשכי. התקציב ייועד קודם כול לקיום כלל ההתחייבויות מכוח החוק, חוזים ואמנות, וביתרה תשתמש הממשלה אך ורק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם, לרבות פעולות שנכללו בשינויים תקציביים שבוצעו בתקציב הקודם. כפי שיודעת הכנסת, העולם – וישראל כחלק ממנו – נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה, הגורם למחלה COVID-19. נכון להיום, אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד המחלה, אין חיסון שבאמצעותו ניתן לצמצם את התפשטותה ואין טיפול יעיל למחלה. לאחר חלוף חג הפסח, ועם הירידה במספר החולים החדשים בישראל, החלה הסרה הדרגתית של ההגבלות ופתיחה מחודשת של עסקים בכפוף לעמידה בתנאי התו הסגול. היקף התחלואה הנמוך יחסית אפשר גם חזרה למוסדות החינוך. ואולם, החל מיום כ"ח בסיוון התש"ף, 20 ביוני, חלה עלייה בהיקף התחלואה, וזאת הפוך מהמגמה העולמית של ירידה בהיקפי התחלואה. נכון ליום כ"ט באלול, חודש ספטמבר, מספר החולים הפעילים בישראל עומד על כ-46,000. מתוך החולים הפעילים, 577 מוגדרים במצב קשה, ומתוכם 153 מונשמים. ביום 13 בספטמבר התקבלה החלטת ממשלה 376, שעניינה תוכנית רב-שלבית לבלימת העלייה בתחלואה וצמצום התפשטות נגיף הקורונה. במסגרת החלטה זו הוחלט על הטלת הגבלות מחמירות על פעילות עסקים, מוסדות חינוך, תחבורה ציבורית, התקהלות ויציאה למרחב הציבורי, וזאת החל מערב ראש השנה ועד לחג הסוכות. בהתאם להחלטה האמורה ומכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה הותקנו תקנות לעיגון ההגבלות האמורות. בעקבות ההחלטה הזו צפויה עלייה במספר דורשי העבודה ובשיעור הבלתי-מועסקים. עקב המשבר הבריאותי והכלכלי החמור נדרשה הממשלה להוציא סכומים ניכרים הן לטובת מניעת התפשטות הנגיף והן לצורך סיוע משמעותי למשק, כדי לאפשר לו לצלוח את המשבר האמור באמצעות סיוע כלכלי לאזרחים ולעסקים. מכיוון שחוק-היסוד הגביל את האפשרות להוציא כספים הן לפי תקרת התקציב ההמשכי והן לפי מגבלת ההוצאה, נחקק ביום 6 באפריל 2020 חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10), ובו נקבע כי בתקופה שמיום קבלת הוראת השעה עד יום ט"ז בטבת התשפ"א או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, יהיה ניתן להגביל את ההוצאה הממשלתית לשם התמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, גם הכלכלי וגם הבריאותי. בהוראת השעה נקבע כי הגדלת ההוצאה הממשלתית כאמור תשמש אך ורק לשם מימון ההתמודדות עם המשבר והצעדים שיש לבצע באופן מיידי ודחוף לשם כך. עוד נקבע בהוראת השעה כי שר האוצר יגיש לאישור הממשלה תוכנית מפורטת לגבי השימושים המתוכננים בסכומים שפורטו בהוראת השעה, בהתאם לרכיבים שפורטו בה. כמו כן נקבע כי הממשלה תניח על שולחן הכנסת את התוכנית המפורטת וכי שינוי בסכומים של מרכיבי התוכנית האמורה בשיעור העולה על 10% מאחד ממרכיבי התוכנית טעון אישור של ועדת הכספים של הכנסת. מכיוון שהתוכנית הוכנה בתנאי אי-ודאות, הן לגבי היקף ההגבלות והן לגבי ההשפעות הכלכליות, ובשל צרכים נוספים שלא היו צפויים בשעתו, עודכנה התוכנית הכלכלית וכן תוקנה הוראת השעה כמה פעמים עד לתיקונה האחרון בחוק-יסוד: משק המדינה, וזאת כדי להתאימה לקצב התפשטות הנגיף ולמגבלות השונות שהוטלו בעקבות התפשטותו. על רקע הגירעון המבני הגבוה ערב המשבר, המשך עליית החוב בשנת 2021 והצורך להיערך לגלי תחלואה נוספים, קיים צורך בשימור מרחב פיסקלי כדי שהממשלה תוכל לספק מענה בריאותי, רשת ביטחון סוציאלית ותמיכה בעסקים שזקוקים לכך ככל שיידרש לצורך ההתמודדות הנוספת עם השלכות המשבר הזה. כמו כן, הגידול המשמעותי בהיקף החוב הממשלתי מביא לגידול משמעותי בהיקף החזרי הריבית הצפויים בשנים 2021 ואילך. עקב ההחלטה שלפיה בתקופה הקרובה יוטלו מגבלות נוספות אשר ישפיעו על פתיחת עסקים, מוצע בהצעת החוק להגדיל את הסכומים הקבועים בהוראת השעה, וזאת כדי לאפשר מתן מענקים לעסקים ולעצמאים שייפגעו בשל ההגבלות. בהצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי, הנלווית להצעת חוק זו, מוצע לעדכן את התוכנית הכלכלית ובין השאר להוריד את רף הזכות למענק הוצאות קבועות ל-25% במקום 40% ולערוך שינוי לגבי מספר מקבלי דמי האבטלה הצפויים. כמו כן יש הצעה לאפשר תשלום מענק מינהלי למעסיקים ששמרו על תעסוקת עובדים במהלך תקופת הסגר. בהתאם, מוצע לתקן את הוראת השעה ולהרחיב את מסגרת ההוצאה לשנת 2020 לצורך מימון שינויים אלה. נראה לי שאני אפסיק את הקריאה פה ואגיד עוד שני משפטים, ברשותכם, שיהיו בעברית ולא במשפטית: הממשלה החליטה אמש על שורה של צעדים שנועדו להתמודד עם הקורונה הכלכלית, לא רק זו הבריאותית, בראשם כמובן המשך תמיכה בעסקים על ידי מתן כל מיני הקלות, גם בארנונה וגם במענקים מיוחדים לשימור עובדים במקומות העבודה – דבר חשוב מאין כמותו בשעה הזאת. נוסף על כך אישרו כל מיני פעולות שנועדו להתמודד, או לסייע למגזר העסקי לעמוד מחדש על הרגליים, וגם לציבור השכירים במדינת ישראל. אני מזכיר לכנסת: רשתות הביטחון שעליהן הוחלט בממשלה לכל מי שנפלט לחל"ת קיימות עד 2021, ועניינה של הצעת החוק הזאת גם להמשיך לספק את המסגרת התקציבית שתאפשר את ההעמדה של כל תקציבי הסיוע הללו. תודה רבה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים: הדובר הראשון, עידן רול – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת. חבר הכנסת ישראל אייכלר, אחריו – חבר הכנסת ווליד טאהא ולאחר מכן – חמד עמאר. לרשותך עד חמש דקות. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> שלום, שנה טובה. כבוד היושבת-ראש, כבוד חברי הכנסת, עם ישראל נמצא עכשיו בעשרת ימי תשובה. כולנו התפללנו בראש השנה, שבו על המדינות ייאמר איזו לחרב ואיזו לשלום, איזו לרעב ואיזו לשובע, והתפללנו שתהיה בריאות לכל עם ישראל ולכל העולם כולו. כל ברואי עולם נפקדים בראש השנה ונחתמים ביום הכיפורים. זה הזמן לתפילה, זה הזמן להתפלל על כל נפש בעולם. << קריאה >>סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אמן ואמן. אבל יש דבר טכני שאני חייב לדבר עליו, שעולה לנו במיליארדים – אני חסר הבנה בעניין הזה – ושמו "סגר מחסומי". ראיתי אתמול את השוטרים המסכנים עומדים בשמש, עושים חסימות, עושים פקקים, והם עצמם יודעים שהם לא יודעים למה ומדוע. הרי למען הצדק, באמת, כל מי שיוצא לעבודה ולרפואה ולכל הדברים, צריך לתת לו לעבור, אז למה מעמידים אותם? אני לא באתי עכשיו לומר את זה, ואני לא איש אופוזיציה. אני אמרתי את זה כבר לפני הסגר הראשון – ילמדונו רבותינו: אני לא למדתי רפואה ולא מתמטיקה, ואני לא יודע שום דבר, רק מה שהקדוש ברוך הוא חנן אותי בדעתי – שאם אתה צריך להציל נפש אחת מישראל, שום דבר לא עומד בפני פיקוח נפש. אבל איזו מין הצלה זאת כשאתה שם מחסום על בני אדם, סוגר אנשים בריאים כי בשכונתו, בעירו או בארצו יש חולים. וגם בתוך החולים ההגדרות לא ברורות – מה ההבדל בין נשא לחולה? הרי הסכנה האמיתית נובעת למי שנהיים חלילה חולים קשים, ואי-אפשר לדעת מי, הכול משמיים; אחד עובר את זה בקלי-קלות, אחד עובר את זה בקושי ואחד נהיה חולה קשה וחלילה בסכנת חיים. אז הולכים והורסים משק שלם, אומרים שזה עולה עשרות מיליארדים. לפי החשבון הפשוט שלי, אם היו מכניסים את המיליארדים האלה לבתי החולים, לא היו באים ואומרים לי שחסרים רופאים; שחסרות מכונות – אמרו לי שכבר יש מספיק. אז מה כל הסיפור הזה של הסגר? מהרגע הראשון אני שואל את זה, מראש הממשלה עד אחרון הפקידים: תסבירו לנו למה אתם סוגרים אנשים. מה זה פה, סין? וגם סין סגרה – כשאני ראיתי את הדחפורים בסין לפני כחצי שנה ויותר חופרים תעלות סביב ווהאן אמרתי: מה יקרה אם בן אדם חולה צריך בית חולים ללא קשר לקורונה? שימות. אמרתי: רק בסין זה יכול להיות. פה בארץ – חס וחלילה. ואכן, באמת בסגרים פה היה כתוב שאם מישהו צריך טיפול רפואי, זה פתוח. אז למעשה מה עשית? הרי כל אחד אומר: בית מרקחת, טיפול רפואי. אין הצדקה, גם בחוק, לסגור אנשים בגלל שזה ימנע התקהלויות. התקהלויות – אני מבין שזה מידבק. אני מבין שעוד דברים מידבקים, אבל למנוע התקהלויות על ידי סגר? אם אתה אוסר התקהלויות ועשית חוקים שבגין היה קורא להם חוקי המנדט, חוקים חמורים מאוד, חוקי חירום, שהוא היה נגד זה – עשית חוקי חירום, טוב, פיקוח נפש, אז בגלל זה אתה עושה הכללה של אלפי ורבבות אנשים שיהיו סגורים כדי למנוע ממישהו להתקהל? הרי אין לזה היגיון, לכל הסגרים האלה וכל הסגירות האלה. אני כבר לא מדבר על הפגיעה בחופש הדת ובחופש המצפון. מדינת ישראל תבטיח את חופש הדת והמצפון והתרבות והלשון – אני מצטט נכון? לא כתוב "דמוקרטיה" במגילת העצמאות, אבל זה כן כתוב, שישמרו על חופש הדת והמצפון והלשון והתרבות. אז מה אתם עושים? וזה לא עוזר, אם זה היה עוזר לא הייתי מתווכח. קחו את המיליארדים האלה ותנו את זה לבתי החולים לבנות עוד ועוד מחלקות קורונה. ויש מספיק רופאים. כל הזמן אמרו לנו שישראל מדינה המפותחת ביותר בענייני רפואה. כל אימא יהודייה רוצה שהבן שלה יהיה דוקטור, רופא. פתאום אומרים לי שאין רופאים. יש רופאים. אז היינו חוסכים את המיליארדים שצריך לתת לאנשים בחל"ת, היינו חוסכים את המיליארדים שצריך לתת למפעלים שקרסו. כל הפירמידה הפוכה. מותר לי להיות התינוק שאומר שהמלך, אין לו מה ללבוש? מה הולך פה? תפסיקו עם הסגרים, תפסיקו עם הדברים האלה, תתחילו לטפל בדברים עצמם: בבתי החולים, ברופאים. תזרימו כמה שצריך, כי הרי גם אלה שאינם חולי קורונה סובלים בבתי החולים בגלל המצב. אז תביאו את כל האחים וכל האחיות וכל המתנדבים – אני התחננתי בפני מנהלי בתי החולים ומשרד הבריאות עד שסוף-סוף הסכימו שמי שכבר החלים, מותר לו להיות מתנדב במחלקות קורונה. עד היום זה עוד לא עובד, חוץ מבהדסה. אנשים שוכבים שם במצבים בלתי אפשריים ולא רואים נפש חיה, מנתקים אותם מהעולם. זה נזק עצום. הם חוזרים, רחמנא ליצלן. שהשם יעזור וישלח רפואה שלמה לכל החולים, ובאמת ייתן שכל ודעת ובינה לכל המנהיגים שידעו מה לעשות, ויותר נכון – מה לא לעשות. תודה רבה. << קריאה >>סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת אליהו חסיד – אינו נוכח. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. לרשותך עד חמש דקות. לאחר מכן – חבר הכנסת אריאל בוסו, ולאחר מכן – חברת הכנסת תמר זנדברג, בסוף. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו נמצאים היום אחרי עוד מופע אימים שבו כחול לבן כפו את עמדתם המשפטית על הממשלה וכמעט ביטלו, או ביטלו שוב, ישיבה חשובה בענייני הקורונה. אני רוצה לפנות לפה למגן הדמוקרטיה אבי ניסנקורן, שלקח על שכמו את משימת ההגנה על הדמוקרטיה: אבי ניסנקורן, אני שומע לאחרונה שנוסף על תפקידך הרם כשר המשפטים קיבלת ג'וב נוסף, הפכת למגן הדמוקרטיה. ברכותיי. אבי, אתה מגן הדמוקרטיה? אתה, שעמדת בראש ההסתדרות, אחד הארגונים המסואבים והמושחתים בישראל, אתה מגן הדמוקרטיה? אתה, שמונית לתפקיד יושב-ראש ההסתדרות באמצעות דיל מפוקפק עם עופר עיני – אתה מגן הדמוקרטיה? אתה, שכיושב-ראש ההסתדרות מנעת כל יוזמה לשקיפות של הנעשה במיליארדי השקלים שההסתדרות גובה בכפייה ממאות אלפי ישראלים – אתה מגן הדמוקרטיה? אתה, שכיושב-ראש ההסתדרות בנית קואליציה שכולה על טהרת הג'ובים שהמצאת וחילקת למקורבים על חשבון העובדים שאת האינטרסים שלהם היית אמור לייצג – אתה מגן הדמוקרטיה? אבי, תרשה לי לגלות לך, אתה לא מגן על דמוקרטיה, אתה מגן על פגמים שפשו במערכת שלטון החוק גם במחיר כאוס וכרסום אמון הציבור במערכות חשובות אלו. במדינה מתוקנת, שר המשפטים מגן באמת על מערכת שלטון החוק, וככזה, הוא יודע שכשצריך חייבים למתוח ביקורת גם על מערכת המשפט ולפעול לתיקונה. תודה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> ואתה מבין שהביקורת שלכם זה טינה? הביקורת שלכם זה טינה. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת מתן כהנא. << דובר_המשך >> מתן כהנא (ימינה): << דובר_המשך >> לא, נהפוך הוא. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> חבר הכנסת אריאל בוסו – אינו נוכח; חברת – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אה, סליחה, אני מתנצלת. לא ראיתי. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אבל בגלל שקראת אריאל, אריאל לא מופיע. אוריאל. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> אוריאל. מתנצלת. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> החכם בוסו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חכם גדול בוסו. << יור >> היו"ר שרן מרים השכל: << יור >> לרשותך עד חמש דקות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא יכול – – – מחלוקת לעם ישראל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מבקש, הוא מפתח תקווה, הוא שלנו, זה בסדר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חכם בוסו, בלי – – – מחלוקת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע מה אומרים? אומרים לא נורא. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> פתח לתקווה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אתה מפתח תקווה לא נורא. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, כמובן, כפי שהזכירו כאן, יצאנו כעת מתפילות ראש השנה. עם ישראל התפלל בתנאים לא תנאים, אין מה לעשות. כיוונו יותר בתפילה "אבינו מלכנו, מנע מגפה מנחלתך". התפללנו על רפואה שלמה. דברים שהיו טריוויאליים בעבר, הבנו עד כמה צריך להתפלל עליהם. ביקשנו מהקדוש ברוך הוא להיכנס לבית הכנסת בסך הכול, ועדיין עם ישראל התפלל תחת מגבלות. ממש בשעות הללו אנחנו רואים המלצות של פרופ' גמזו לקראת יום הכיפורים. פרופ' גמזו, שאלה אחת אני רוצה לשאול אותך: האם דעתך בנושא ההפגנות – עזוב את הנושא המשפטי; בצד הרפואי מילה אחת לא שמענו, אבל כן שמענו, חלילה, אולי להפסיק ולא לתת את האפשרות למכור את ארבעת המינים. אתה מגדיר מפעלים חיוניים, עבודה חיונית. יש לך הבנה מה זה נקרא חיוני בארבעת המינים? לעשרות אלפי משפחות תגיד: אתם רוצים אוכל או ארבעת המינים, והן יגידו לך: ארבעת המינים. אנחנו מכירים את הסיפורים עוד מהשואה. אנשים מסרו נפש על אתרוג שיהיה אתרוג מהודר. לצמצם אולי את האפשרות של חג הסוכות, לא לבנות סוכות – אני הייתי מאריך את חג הסוכות בחודשיים. עכשיו יש יותר טוב מלצאת ולהיות בסוכות במרחב הפתוח בתקופת הקורונה ולא להצטמצם בבתים? אבל עוד מגבלות. יום הכיפורים, שהוא היום המחויב ביותר מבחינתנו לצום, שאנחנו יודעים שלמעלה מ-98% מיהודי ישראל צמים את הצום הזה – אני הייתי חזן בראש השנה והתפללנו מחוץ לבית הכנסת בחום, זה היה קשה. ללא ספק, אנחנו נקפיד וגם כן נעשה כך ביום הכיפורים, חלקם, אבל לסגור את בתי הכנסת ביום הכיפורים ולא לתת אפשרות הכי קטנה? ואתה יודע מתי הייתי מקבל את דעתך? אם היית מביע דעה רפואית מקצועית על ההפגנות, אבל לא. לא להביע שום דעה, ולהגיד: את זה לא ואת זה לא ואת זה לא, ובדברים אחרים אפילו לא להביע דעה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מה אתה רוצה מההפגנות? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> מה? תן לי דעה מקצועית מהצד הרפואי, תגיד לי: אי-אפשר, אפשר, אני אוכל לקבל, אבל לא להגיד לא ולא ולא ולא, ובמשהו אחר דעתו נעלמת. ככה מאבדים את אמון הציבור. לא החלטות ממשלה, אלא אמון הציבור נעלם ואובד בדרך כשאתה רואה את האנשים. ההורים שלי, כמו הרבה אנשים מבוגרים, עשו את ימי ראש השנה לבד בארוחות. ובמוצאי ראש השנה – תמונות של מאות אנשים ששמחים וצוהלים ביחד, ותשכנע אותנו שזה לא מידבק ואין שום בעיה. כאן מאבדים את האמון. וזה בלי לדבר על הצד הכלכלי של אותם אנשים שמביאים את ארבעת המינים, שמתפרנסים חצי שנה מכך ועובדים על זה חצי שנה קודם, וברגע אחד, באבחת יד, בפסקה, להגיד להפסיק ולא לאפשר את מכירת ארבעת המינים. לכן, אני קורא כמובן למי שמביא את ההמלצות לשמוע קודם כול את הדעות. אבל ללא ספק בקבינט נמצא לפחות המבוגר האחראי שעד היום הוכיח את דעתו, השר הרב אריה דרעי, שאם יש משהו בסגר ומשהו שבצד הרפואי הוא קורא לכולם להקפיד על ההנחיות. ואתם יודעים שעד היום הוא התפלל בבית, ואנחנו סומכים עליו שגם בדברים הללו הוא מביע את דעתו המקצועית והנכונה, המקצועית לחלוטין. כי ב"ונשמרתם לנפשותיכם" אנחנו מצווים, לפני כל כותבי ההמלצות, אבל בשום דעת והשכל כל המלצה כזאת צריכה לבוא, בשביל לקבל את אמון הציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הכול בסדר חוץ מההפגנות. היית חייב – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה – איננה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת אוסאמה סעדי, יאיר גולן, אלעזר שטרן, יעקב אשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רשום ברשימה? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> עד שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אנחנו עדיין לא יודעים איך ההרחבה שנעשתה בחוק משק המדינה תצא לפועל – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היו חמש, למה שלוש? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואיך בעצם ישתמשו בכספים – למה שלוש דקות, בעצם? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה, רק עאידה שלוש? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> סליחה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם אישה וגם ערבייה, אז שלוש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא, עכשיו אני עליתי. בדרך כלל בקריאות ראשונות שלוש דקות. אני לא יודע אם יש משהו, הסדר אחר עכשיו. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש הסדר, חמש דקות כולם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> איזה הסדר יש עכשיו? כמה צריך לדבר כל אחד, בבקשה? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חמש, חמש. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> למה חמש? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דיברו עד עכשיו חמש, גולן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. זה מה שאמרה לי המזכירה, שלוש דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל כולם דיברו חמש דקות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז זה לא היה נכון לדבר חמש דקות. עכשיו אני מנהל את המליאה, זה שלוש דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולא בגלל שאני אישה וערבייה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אחרייך אוכל אותה גם כן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא בגלל שאת שום דבר, אני לא אוהב שאומרים את זה כשאני מנהל את המליאה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אבל כשכולם דיברו – חמש דקות – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – פתאום עכשיו שלוש דקות? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> כי היא נתנה לכם חמש דקות. מה שאני – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי, מצוין, ככה בדיוק נראה ניהול המגפה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני עובד לפי תקנון. בתקנון שלוש דקות. תדברו שלוש דקות, אני עוצר. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברים, קיבלנו דוגמה עכשיו איך מנהלים את המגפה הזו ואת המשבר. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא, לא, לא, לא. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ההוראות תמיד לא ברורות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא, סליחה, סליחה, סליחה. לא מנהלים כך, אני עובד לפי תקנון. בתקנון קריאות ראשונות זה שלוש דקות, לא חמש דקות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אולי אני התכוונתי לאלה שנתנו חמש דקות? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא חמש דקות, שלוש דקות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תירגע, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז אני עובד לפי התקנון. אני לא שאלתי אף אחד. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד – זה הכול לא מהזמן שלי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז שלוש דקות, בבקשה, אני מאפס לך את השעון. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תתחילי מהתחלה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יופי, תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה. כל אחד שיכין את עצמו לנאום של שלוש דקות, לא חמש. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> טוב, אז אני שוב מדגישה, כנראה שזה בדיוק מה שעובר על המדינה הזו, ההוראות לא תמיד ברורות. יכול להיות שמישהו טעה שנתן חמש דקות עד עכשיו, ויכול להיות שמישהו טועה כשהוא נותן שלוש דקות, אבל איך אנחנו נדע? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> את תדעי לפי התקנון. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק – שנייה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תדעי לפי תקנון. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אין לך סבלנות היום. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני אין לי סבלנות? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בא לי לדבר איך שבא לי. אני רוצה להגיד ולהשתמש בזה כדוגמה, זכותי לעשות את זה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז שאלתי שאלה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יכול להיות שאף אחד לא שם לב לתקנון לפני שהגעת, יכול להיות שהם טעו במה שנתנו, אבל ככה זה בדיוק ניהול המגפה הזו, שאף אחד לא יודע למה התכוון השני וכל אחד מושך בחוטים לכיוון שלו, וכל אחד אומר לנו בממשלה הזו שהוא צודק. מה שאנחנו יודעים טוב מאוד הוא שעד עכשיו אנחנו לא התאוששנו מהגל הראשון, אנחנו עדיין מנסים לבדוק איך הגל הראשון השפיע כלכלית על האוכלוסייה, וגם חברתית, ועדיין סופרים כמה מובטלים נשארו, והינה הגיע הגל השני, ואנחנו יודעים שנכנסנו לסגר. שלא יישמע, חס וחלילה, שאני קוראת להתמרד בעניין ההוראות מהבחינה הבריאותית. אבל אני אומרת בצורה הכי ברורה: מי שרוצה לסגור את המדינה, שיגיש עם תוכנית הסגר תוכנית חברתית ותוכנית כלכלית ברורה. לפני שסוגרים את כל המדינה ומתחילים לדבר על קריסה של מערכת הבריאות, שיסתכלו שיש גם קריסה חברתית. היום היועץ של ראש הממשלה מדבר על זה שהעניים נפגעו הכי פחות מהמצב הכלכלי הקיים. כנראה אנשים עניים, לא רואים אותם בממשלה הזאת ולא יודעים מה עובר עליהם. אז קודם כול, אולי היועץ לא יודע שמספר העניים במדינה עלה. מאז הגל הראשון עלה מספר העניים, ועדיין תוכנית ברורה איך יחלקו את התמיכה במשפחות העניות, איך סלי המזון יחולקו או איך מה שהוקצה מהתקציב יחולק למשפחות העניות – עדיין דנים על זה ועדיין לא שמו קריטריונים ברורים. כשבועיים לא יכולנו לדעת, כחברי ועדת הכספים, מה קורה מבחינת התוכנית הכלכלית, היינו מושבתים, והממשלה בכל זאת המשיכה להחליט ולהרחיב תקציבים כשעדיין לא יודעים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה שמחויב היום זה תמיכה מיידית ברשויות המקומיות שמתמודדות עם הבעיה, תמיכה בעסקים הקטנים וגם תוכנית חברתית שתעבה את כל השירותים החברתיים להתמודד עם ההשלכות של הסגר השני. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. אני מבהיר לכולם: התקנון מדבר על שלוש דקות, לא חמש דקות. אני עובד לפי התקנון ומאפשר בקריאה ראשונה שלוש דקות. בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, עד שלוש דקות יש לך. אחריו – חבר הכנסת יאיר גולן. אני סוגר את הרשימה. הרשימה סגורה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, אני הייתי רשום. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה רשום. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנראה מרגישים מייד את חסרונה של מזכירת הכנסת, שנכנסה לבידוד, ומאחלים לה החלמה מהירה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> זאת לא החלמה – שתצא מהבידוד. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בידוד קל. אדוני היושב-ראש, כמובן שאנחנו בעד סיוע לעסקים קטנים, בעד סיוע לעסקים בינוניים, בעד זכויות למובטלים – כמעט 100,000 איש הוצאו לחל"ת בסגר השני. אנחנו כמובן בעד ההצעה להוריד את שיעור הירידה בהכנסות מ-40% ל-25%, אדוני השר שמולי. זאת הצעה מבורכת. גם העניין של הוצאות גבוהות על ארנונה זה מבורך, כמובן. לכן יש בהצעה ובתוכנית הזאת דברים חיוביים וכמובן שאנחנו תומכים בזה. אבל, סמי אבו שחאדה, תראה מה כוללת התוכנית המפורטת שאנחנו צריכים לאשר ולהצביע עליה: 20 מיליון שקל להתנחלויות, 296 מיליון שקל למוסדות תורניים, 114 מיליון לתרבות יהודית, 41 מיליון לחטיבה להתיישבות, 57 מיליון לשירותי דת. מה אין בתוכנית? ועד ראשי הרשויות הערביות ביקש 107 מיליון שקל למעל 80 רשויות מקומיות ערביות להתמודדות עם הסגר ועם נגיף הקורונה – אין; ביקשנו – היום היה דיון בוועדה לזכויות הילד, אדוני השר, חוג לכל ילד, ביטלו את זה. למה? צריך להחזיר את התקציב לחוג לכל ילד; הכשרה מקצועית ובטיחות לפועלי בניין – כבוד השר, גם דיברתי איתך היום על זה: אנחנו רואים את העלייה הגדולה בתאונות עבודה, ובמיוחד בענף הבניין – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבו אחמד, כמה יש בסעיף תרבות ערבית? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין. אין. אז ביקשנו 5 מיליון שקל להכשרה מקצועית; ביקשתי, ומחר בוועדת הכספים נבקש – וגם נפגשנו עם שר האוצר, עם השר אלי כהן ועם חבר הכנסת דוד ביטן – תמיכה בספורט, לא רק לליגה מקצוענית, לליגת העל ולליגה הלאומית, אלא ביקשנו שיהיו תמיכה וסבסוד בקבוצות כדורגל מליגה א', ליגה ב' וליגה ג'. רוב הקבוצות הערביות הן בליגות האלה. ביקשנו גם תמיכה בבתי חולים בנצרת – יש שלושה בתי חולים שכורעים תחת נטל המגפה וגם נותנים שירות רפואי מעולה לכמעט חצי מיליון אזרחים באזור הצפון. אין את הדברים האלה בתקציב. אין את הדברים האלה, אדוני סגן שר האוצר. אין את כל הדברים האלה. למה? למה, עם כל הכבוד? צריך לתת, כמובן, למוסדות דתיים, למוסדות תורניים; כמובן שאנחנו נגד כל כספים ומענקים והעברות להתנחלויות ולחטיבה להתיישבות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן, כל עוד אין את הדברים האלה אנחנו נעמוד בוועדת הכספים, אדוני היושב-ראש, ונגיש את כל ההסתייגויות האלה על הסעיפים האלה – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שהחברה הערבית תקבל את מה שמגיע לה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר גולן. אחריו – חבר הכנסת אלעזר שטרן, ואחריו – חבר הכנסת יעקב אשר. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דיפ סטייט, יש בישראל דיפ סטייט. הדיפ סטייט הזה זה לא הניאו-מפא"יניקים – ביטוי חדש שלמדתי אותו רק הבוקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש – – – << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> הדיפ סטייט – לא, זה לא פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון, והדיפ סטייט הזה זה לא חבורה של אלופים שמשום מה, רחמנא ליצלן, כולם שמאלנים. הדיפ סטייט האמיתי במדינת ישראל ככל הנראה מופעל ישירות מבלפור, מופעל ישירות על ידי הליכוד, מופעל ישירות על ידי גורמי ימין, שנחושים לעשות דבר אחד: להוביל את ישראל לעתיד של בערות, נחשלות והרס הדמוקרטיה. כל אחד מטעמיו הוא, אבל כולם לתכלית אחת – תמיכה בשלטונו של אדם נאשם בפלילים, נאשם בפלילים. זה הדיפ סטייט האמיתי. מפגיני בלפור, שהפכו פה לנושא בכנסת, כולם אומרים דבר אחד: אנחנו לא מוכנים להישלט על ידי דיפ סטייט. אנחנו לא מוכנים להישלט על ידי ראש ממשלה מושחת. זה לא דיפ סטייט, זה upper state; זה האנשים הכי טובים בחברה הישראלית, שאומרים: לא עוד. לא על זה חלמנו, לא בשביל זה נלחמנו, לא בשביל זה אנחנו עובדים, לא בשביל זה אנחנו משלמים מיסים. אנחנו רוצים שלטון ישר דרך. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אלעזר שטרן – איננו; חבר הכנסת יעקב אשר – איננו; חבר הכנסת רם בן ברק – איננו; חבר הכנסת עופר כסיף – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום ראשון החולף המחאה בבלפור קפצה מדרגה. הייתי בבלפור וראיתי את אחד המראות היותר-אופטימיים מזה כארבעה חודשים: מאות רבות של מכוניות ובתוכם מוחות ומוחים בטור ארוך ובלתי נגמר בדרך לירושלים ממתינים בסבלנות אין קץ עד ששוטרים בשלושה מחסומים בכביש מס' 1 רק יעיפו מבט ויגידו: בבקשה, לעבור; שעה נסיעה במסלול של 15 קילומטר בכביש מהיר. במהלך ההפגנה ריגשו אותי הורים שביקשו להציג בפניי את הילדים שלהם: ילד מרעננה, ילדה מהקריות, בגיל 12, 14 מקסימום, שרצו להגיע לבלפור עם ההורים שלהם. הבטתי בילדים האלה והבנתי שלמדינה שלנו יש עתיד. השינוי המשמעותי בהפגנה האחרונה היה האופטימיות. מפגינים הסתובבו עם חיוך, בשונה מהפעמים הקודמות, שבהן כל הזמן נשאלתי: אתה מאמין שזה יעזור? איך יגיעו 300,000? אתה חושב שזה יצליח? הפעם לא שאלו שאלות. זה היה השינוי הגדול. אנשים היו בטוחים, היו מחויכים, היו מעודדים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בשונה – – – בפעם הקודמת – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לאחר שבוע שלם של מסע תעמולה אגרסיבי ובלתי פוסק של הפחדות וחרדות, זה לא עזר לנתניהו. זה גם לא עזר לאדלשטיין, שהפר את ההבטחה שלו להתנגד לסגרים. אני מתנצל, לא קראתי את כתבת המגזין על אדלשטיין ואשתו. חשבתי שזה בזבוז זמן, מנהיג הוא כבר לא יהיה. המחאה בראשון בערב הצליחה בזכות אזרחיות ואזרחים מדהימים שלוקחים יוזמה ופשוט עושים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה ליברמן – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא יאומן, לא יאומן – – – אין חיים – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את הגשרים הרימו שתי גברות מדהימות, את שיירת הרכבים האחרונה לבלפור ארגנה גברת אחת מדהימה בשם נטע. בלי משאבים, בלי תשתיות, היא החליטה ופשוט עשתה. היא וחברותיה וחבריה הם המנהיגות והמנהיגים האמיתיים שמתגלים במחאה הזאת. במוצ"ש הקרוב נעלה לבלפור בכוחות גדולים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ישראל ביתנו – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שיירות רכבים מצפון, שיירות רכבים מדרום, שירות רכבים מכל פינה במדינה הזאת. ויש לי הודעה לאמיר אוחנה: זה לא יעזור כמה מחסומים אתה תשים בדרך. אנחנו נגיע ברכב, אנחנו נגיע ברגל, אנחנו נגיע לבלפור. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש קורונה, קורונה, אלי, אלי – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברותיי וחברי הכנסת, נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים למרות השטויות שאת אומרת. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר שטויות, לא אני – אתה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> במוצ"ש הקרוב נגיע לבלפור בכוחות גדולים, כי אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה, אדוני. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איפה – – – במלחמה בנגיף? אלי, איזה חוסר אחריות. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הנגיף היחידי זה הנגיף שנקרא דיקטטורה שהשתלט עליכם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש נגיף, יש נגיף, מה קורה לך? איפה התרומה שלך למיגור של הנגיף? אתה מעודד אנשים להגיע. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, יש לך עכשיו אפשרות לדבר. את לא רוצה לעלות ולדבר עכשיו? חברת הכנסת קטי שטרית, חברת הכנסת קטי שטרית, את מדברת עכשיו. את לא רוצה לעלות? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא יאומן, אני בשוק מחוסר התוכן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז את לא רוצה לעלות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בואי תעלי – שנפריע לך, קדימה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול להפריע, גם כך אתה מפריע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בואי נשמע מה יש לך להגיד – – – בואי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני אגיד לך מה יש לי להגיד, אני אגיד לך מה יש לי להגיד. אתה תשמע. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז תעלי ותגידי למעלה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלי, גם ליברמן יגיע או שרק – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם זה יהיה לבית שמש, הוא יגיע. הוא – – – את בית שמש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה לא – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> במיוחד את רמת בית שמש הוא – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש לך עד שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את הבעיות האמיתיות אנחנו נעלה, לא אתה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מפחד מהנגיף, הוא מפחד מהנגיף. לא, הוא צריך להגיע לשם גם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם לרמת בית שמש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הוא יבוא לשם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני אגיד לך למה אני מזמינה את אלי אבידר. אני מזמינה אותך להיות שותף. אלי אבידר, תקשיב, יש גם דברים במדינה הזו – אני מזמינה אותך להיות שותף לשדולה שלי, שהקמתי אותה בעקבות הנגיף. אתה יודע איך קוראים לשדולה? השדולה למניעת אובדנות. אתה יודע מה קורה במדינה היום? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין מצב שאני מצטרף, אתם עשיתם את הבלגן. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> במדינה היום יש כאוס, אנשים במצב נפשי קשה. שם תתרום, שם תתרום. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגללכם, בגללכם, בגללכם, בגללכם. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אתה מבלבל אותם. אני נותנת תשובות, אתה מבלבל אותם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגללכם. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה אומר להם: תגיעו להפגנה – זה מה שאתה אומר. אתה חושב שההפגנות האלה מפחידות מישהו? לא, הן לא מפחידות אף אחד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז למה אתם פוחדים? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> לא פוחדים, אתה פוחד. אני אגיד לך למה אתה פוחד, כי אתה חסר תוכן. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא פוחד, לא נולד האיש שיפחיד אותי – אני מתנצל. אני פוחד רק מבורא עולם. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה לא מתעסק בדברים המהותיים שיש במדינה. במדינה יש מצב של נגיף, ומהגל הראשון לגל השני יש היום הרבה אנשים שחיים בחוסר ודאות מה הנגיף יכול לעשות להם מבחינה בריאותית. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגללכם. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מה שמטריד אותם זה מה שיקרה להם בריאותית, ושם אני דורשת ממך לתת יד, ולא בשטויות שאתה מטיף מהבוקר עד הערב. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגללכם. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> היום צריך לתת את הדעת על היקף המצוקה הנפשית כתוצאה מהנגיף ועל הבעיה שקיימת, ויפה שעה אחת קודם. אנחנו דואגים לבריאות של בני האדם היום, אבל אנחנו לא נותנים מענה לבריאות הנפש כי אנחנו לא מדברים על זה בקול רם. יש תחושה שאם לא מדברים על זה בקול רם, זה לא קיים. אבל זה קיים. כיום אנחנו רואים שהמספרים הם מבהילים: 170,000 פניות לקו החם של ער"ן, מתוכן 3,700 פניות עם תוכן אובדני, וזו עלייה של 25% בין הגל הראשון לגל השני. התורים לטיפול פסיכולוגי ארוכים מאוד, לפעמים זה שבעה ושמונה חודשים, וחיי האנשים נמצאים בסכנה. אני פונה למשרד הבריאות שיכין כבר תוכנית, כי אנחנו מדברים על המגפה שאחרי המגפה. מגפת הקורונה, בעזרת השם, תחלוף, אולם ישנם הרבה מאוד אנשים עם בעיות בריאות נפשית, וצריך לתת את הדעת על כך. אני פונה לכל אחד ואחד מחבריי בכנסת, יש לנו אחריות כלפי העם. האחריות שלנו היא במה אנחנו אנו יכולים לסייע להם כדי לעבור את הגל הזה כמו שצריך. הגל הזה לא יעבור מאליו אם לא נטפל בנושא הבריאותי של בני האדם, בבריאות הנפש שלהם. לכן, מתוקף תפקידי כיושבת-ראש השדולה למניעת אובדנות אני מבקשת לאשר כמה שיותר מהר ובדחיפות את החוק להקמת רשות למניעת אובדנות, כדי לתכלל בתוך הרשות את כל הגורמים שיטפלו בבריאות הנפש במגפה שאחרי המגפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר אני ביקשתי דיון מהיר בנושא 600 חנויות של אופטומטריסטים. זוהי רק כמובן דוגמה למה שקורה בענפים נוספים. יש ענפים במדינת ישראל שנחשבים כחיוניים, אבל לא כולם הם חנויות מכולת, ולא כולם הם ירקנים, ולא כולם הם בתי מרקחת. יש חנויות – כמו למשל האופטומטריסטים, שזאת דוגמה מצוינת – שהן חנויות רחוב קטנות, ובמקרה שיש סגר אין באמת עוברים ושבים; הם נמצאים אם במקרה ובסגר קיבלת שריטה על העדשה, המשקפיים נשברו וצריך משהו דחוף. אבל לרבים מאוד מהם לא שווה להדליק את האור בחנות, לא שווה. ברגע שהם הדליקו את האור בחנות, ההוצאות שלהם גדולות יותר מההכנסות. עד פה הכול בסדר. תגידו לי: את יודעת מה, אז שלא יפתחו. הם זכאים הרי למענקים, הם זכאים לכל מה ששאר המשק זכאי לו – לא נכון. אותם עסקים, אותן חנויות קטנות שנחשבות כחיוניות – שאר העסקים מקבלים הנחה או פטור מארנונה, אבל הם לא זכאים לכלום. כלומר, גם כאשר הם מחליטים להיות סגורים כי לא שווה להם לפתוח את האור בחנות בשביל עדשה שרוטה פעם בשבוע, הם עדיין ממשיכים לשלם את הארנונה במלואה. תשאלו אותי: מי לא משלם ארנונה? אלו הן הרשתות הגדולות היושבות בתוך הקניונים. כל הרשתות הגדולות כן קיבלו את הפטור. מדיניות כזו של משרד הפנים אומרת דבר מאוד פשוט: אנחנו גומרים את החנויות הקטנות ועובדים עבור הרשתות הגדולות. חברים, יש כאן סכנה אמיתית מעבר ל-600 חנויות אופטיקה שעומדות בפני קריסה טוטלית, מעבר לעוד עסקים חיוניים שלא שווה להם לפתוח את האור כשהם קמים בבוקר. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בתום המשבר הזה במשק ריכוזי. כיושבת-ראש השדולה להגברת התחרות במשק, אני מבטיחה שלפחות אני אעשה הכול כדי שזה לא יקרה. אבל הערנות שלכם, חבריי חברי הכנסת, היא קריטית, שלאותם עסקים קטנים, לאותן חנויות קטנות, לאותם עצמאים, בעלי עסקים קטנים, שקורסים כרגע, כן תהיה תחרות ושכן תהיה להם אפשרות לנשום ולהתחרות גם ברשתות הגדולות, שהן-הן שורדות את הסגר ואת המשבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת ינון אזולאי – איננו; חבר הכנסת איימן עודה – איננו. חבר הכנסת עופר כסיף, היית רשום פעמיים, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, למעלה מ-1,000 ישראלים כבר איבדו את חייהם בגלל המגפה, ורבים לצערנו כנראה עוד ימותו. עשרות אלפים יסבלו ממנה בהמשך חייהם כתוצאה מהתסמינים ומדברים שעוד לא ידועים לנו בחלקם שהם תוצאה של אותם מגפה. מיליונים חיים באי-ודאות כלכלית. מאות אלפים ללא פרנסה ועל סף רעב. בזמן שציבורים שלמים קורסים, סובלים ומתחננים לסיוע, וכולנו מכירים את זה פה מפניות אישיות וממה שמתחולל בוועדות, רק דבר אחד מעניין את חבורת מלחכי הפנכה של הנאשם מבלפור: הצלת עורו של השקרן הפתולוגי, של הגזען רודף הבצע, שרק טובתו-הוא לנגד עיניו. בשבוע שעבר הם לחצו למנוע הפגנות בזמן הסגר. אתמול שמענו כי בישיבת הממשלה הם התעסקו יותר מכול דווקא בהורדת שכר לשופטים. היום אנחנו שומעים שהזמינו נציג ארגון ימין קיצוני שיש לו משום מה איזושהי יומרה להיות אקדמי אבל הוא לא – הזמינו אותו לישיבת ממשלה כדי לתת חוות דעת משפטית נגד ההפגנות, שידוע שאין בהן הדבקה. זה עוד חלק מתרבות השקר שממשלת הנאשם והוא בראשותה כמובן, תרתי משמע, מוביל. ידוע שאין הדבקה באוויר הפתוח. כל האמצעים כשרים בשבילם. מהחד-נס של ז'בוטינסקי הם עברו לחד-כס – פולחן אישיות וסגידה מופרעת למנהיג פופוליסטי שלדידם הוא ורק הוא זכאי וראוי לשלוט. הוא זה העם והעם זה הוא. מדינה אחת, עם אחד, מנהיג אחד. לפני חודשים כבר התרענו כי מאות אלפים רבים שחיים בשכירות לא יעמדו בשכר הדירה וייזרקו לרחוב. אפילו הבאתי הצעת חוק שנועדה לטפל בעניין, אבל הממשלה מחפשת מקור תקציבי. לטייקונים יש מקור תקציבי, להתנחלויות יש. היום אנחנו יודעים שהתחזיות התממשו ואנשים נזרקו לרחוב, ובהם אם חד-הורית שרואיינה, שבתחילה ניצלה בזכות תרומות שהגיעו מהרשת החברתית אך כעת עתידה לא ברור. לפני חודשים אמרנו שאם סוגרים חייבים לפצות. בינתיים נסגרו מאות מסעדות, הבעלים נשארו בחובות והעובדים ללא מקור פרנסה. עשרות קשישים בודדים נתגלו מתים בבתיהם במהלך התקופה האחרונה. האם מישהו חשב לתגבר את מערכי הרווחה בשעה זו שאנו כולאים אותם בבתים? הפקרת הציבור והקרבתו על מזבח הדוצ'ה מבלפור, אלו הסיבות להפגנות ההמוניות, המוצדקות וההכרחיות, והן תימשכנה בכל הכוח, עד שהנוכל מבלפור וחבר עבדיו יעופו מהשלטון. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עד שיהיה כאן שלטון שבאמת ידאג לאזרחים כולם לשוויון אמיתי, לשלום צודק, לצדק חברתי, לדמוקרטיה מלאה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה לך, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת מסעוד עבאס – איננו. חברת הכנסת היבה יזבק. אחריה – חברי הכנסת יוסף ג'בארין, סמי אבו שחאדה, אופיר סופר. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני תוהה כמה פעמים אנחנו צריכים לעלות כאן ולנאום על הכישלון הברור והבוטה של הממשלה בניהול המשבר של הקורונה. כמה פעמים אפשר לדרוש לתקן, לסייע, להגיש? אנחנו כל הזמן מגישים הצעות לגורמים המקצועיים, למשרדי הממשלה השונים. אבל אין, אף אחד לא מקשיב כאן. אנחנו חושבים שאנחנו גם מבקרים, גם מציעים, ושמישהו אולי יקשיב וינסה, ככה, לעשות קצת שינויים. אבל מסתבר שאין, אין עם מי לדבר כאן. כולם שקועים בעצמם, באינטרסים האישיים והפוליטיים שלהם, ומי משלם את המחיר? הציבור. כן, האזרחים. הציבור הרחב. אנשים נדרשים להיכנס לבידוד ותוך כדי כך אין להם גב כלכלי. אני הסתובבתי לפני הסגר במספר לא מבוטל של מועצות ביישובים הערביים ושמעתי את הזעקה שם. אנשים, פועלים, עצמאים ועובדים, נדרשים להיכנס לבידוד; טוב, נכנסים לבידוד, נשמעים להוראות, מצייתים להוראות, ואז מה? אז מה? מידרדרים לעוני, כי אין מישהו שישלם, שיפצה על הפער, על הבעיה הכלכלית שנוצרה כאן. מצד אחד הממשלה והגורמים המקצועיים כל כך מבולבלים. יש בלבול נוראי בהוראות שהם דורשים מהציבור. הם רוצים שהציבור יהיה אחראי על עצמו ועל המגפה אבל הם בעצמם לא מפגינים שום אחריות. אז למה מצפים, למה מצפים? איך המגפה לא תתפשט בממדים לא נתפסים? אנחנו כל יום קמים עם מספרים של 4,000 ו-5,000 נדבקים חדשים, ובו זמנית אנחנו הולכים לסגר, סגר שאין בו שום אופק, אין תוכנית יציאה. אנחנו מקבלים הצעת חוק למשק המדינה שכולה חורים, כולה חורים. אם הממשלה הזאת רוצה באמת לצמצם את הממדים של התפשטות הקורונה, היא קודם כול צריכה לשמוע מה האנשים ומה האזרחים באמת צריכים, ויש כאן חברות מופקרות ובראש ובראשונה החברה הערבית, שמופקרת. גם האזרחים הערבים, גם היישובים עצמם, גם הרשויות המקומיות והמועצות המקומיות בחברה הערבית וביישובים הערביים מופקרים טוטלית, והם לא נוכחים בהצעה הזו, שאנחנו דנים בה עכשיו, תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת יוסף ג'בארין – איננו. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. החוק הזה מחייב 61, זה חוק-יסוד. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, סלאם עליכום. תיקון לחוק משק המדינה, ועוד פעם אנחנו באים לדבר על החוק החשוב הזה בתקופה כל כך קשה ובעת משבר. אתה שואל את עצמך, הרי משק המדינה בנוי, כולם יודעים, על העסקים. המדינה משקיעה המון כסף בחדשנות, ביזמות ובלעודד אנשים לפתוח עסקים, להשקיע ולשים את כל כספם כדי שגם המדינה תצמח ותגדל ויהיו לה יותר מיסים וכו', זה הגיוני וטוב. אני שואל את עצמי כבר כמה חודשים למה המדינה מחליטה להעניש חלק מהיזמים האלה. מדוע האנשים שפתחו לאחרונה עסקים אמורים להיות שקופים במדינה הזו, איך זה שהממשלה לא רואה אותם? במה טעו האנשים שבאו והשקיעו את כל האנרגיות שלהם ואת הכסף שלהם ואת הכוחות שלהם בבניית עסק בסוף 2019 ובתחילת 2020? למה האנשים האלה לא חשובים לאף אחד? דווקא העסקים החדשים האלה, שהם כי הרבה מבחינה כלכלית – מי שחושב על זה קצת – הם אלה שהכי הרבה זקוקים לעזרה, הם אלה שהכי הרבה זקוקים לתמיכה. ואנחנו העלינו את הנושא הזה כמה פעמים, גם מעל במת הכנסת, גם בוועדת הכספים, גם בכל מיני מסגרות, והממשלה עדיין מתעקשת כנראה לסגור את כל העסקים שנפתחו ב-2020. זה לא מספר יותר מדי גדול של עסקים – הרי אחרי הנגיף ירדו בצורה דרמטית היכולת של האנשים והרצון שלהם לפתוח עסקים חדשים. אנחנו מדברים בעיקר על הרבעון הראשון של 2020. נפתח מספר לא מי יודע מה גדול של העסקים יחסית לכל שנה. האנשים האלה צריכים את העזרה של הממשלה יותר מכל בעל עסק אחר. כל העסקים צריכים תמיכה. ללא ספק זו חובתה של הממשלה, שנשענת על הכספים של האנשים האלה, לעזור להם בעת משבר. עם זאת, יש התעקשות להמשיך לא לראות אותם. האנשים האלה נאלצים לסגור בלי להבין – הם בכלל לא נכנסו לשום רשימה לפיצוי, לא נכנסו, לא רואים אותם והם שקופים. מדובר על אלפי משפחות שייהרסו בגלל ההתעלמות הזאת של הממשלה. והממשלה ממשיכה בשלה – ממשיכה להתנהל לפי תיקיו הפליליים של מי שעומד בראשה. הוא יכול להחליט. אנחנו, חברים, כבר התרגלנו לעובדה הזאת שכבר שנתיים – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – יש בחירות במדינה – בזה אני אסיים, אדוני יושב-ראש – יש כבר שנתיים בחירות במדינה. בכל רגע נתון, מתי שהמואשם מבלפור ירצה, הוא יחליט על בחירות רביעיות בפחות משנתיים, ועולם כמנהגו נוהג. תודה לך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר סופר – איננו; חבר הכנסת אריאל קלנר. חבר הכנסת משה אבוטבול, אחריו – חבר הכנסת יבגני סובה, ואחריו – חבר הכנסת יעקב אשר, אחרון הדוברים. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, צר לי שבמסגרת סתימת הפיות של בתי המשפט, ובפרט של בג"ץ, עכשיו הגיע תורו של בג"ץ לחסום ולסתום את פיו של הרב הגאון הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת וחבר מועצת הרבנות, על דברים שאמר במסגרת הפסיקות ההלכתיות שלו, כאלה ואחרות, וציטוטים שהוא מצטט מתוך הפסיקה התורנית הרחבה. האם – נו, זה מפריע לי. עליזה, זה מפריע לי. אני לא אצביע עם מה שמבקשים. טוב, אז אני אחזור מההתחלה. צר לי שבמסגרת סתימת הפיות של בג"ץ הגיע כעת תורו של בג"ץ לחסום ולסתום את פיו של הרב הגאון הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת וחבר מועצת הרבנות, על דברים שהוא אמר במסגרת הפסיקות ההלכתיות שלו, כאלה ואחרות, ומובאים במקרא ובכל מיני ספרים תורניים. האם ההלכה היהודית נאסרת לביטוי במדינה היהודית? האם רב צריך לחשוש לתפקידו אם לא יאמר דברים שלא עולים בקנה אחד עם בג"ץ או לא מוצאים חן בעיני השמאל או בתי המשפט? ואכן, אני הצטרפתי להצעת חוק של ידידי חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר שבעצם אמורה להסדיר את הנושא הזה. אבל עד שהצעת החוק הזאת תוסדר, האם מוצדק הדבר הזה? פעם הדברים היו גם כלפי רבנים אחרים, כמו כלפי הגאון הרב דוד יוסף שליט"א, שדיבר בעבר בעניינים הלכתיים, וגם שם בית המשפט ניסה להתערב בדבריו; פעם גם כנגד הראשון לציון, הגאון הגדול הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף שליט"א, שגם שם מנסים לחסום את הדברים שהם אומרים ומצטטים מתוך ההלכה ומתוך המקורות של ההלכה והפסיקה היהודית. ואני שוב מזכיר ואומר: אנחנו במדינת ישראל, מדינה יהודית. ואולי בעצם אנחנו רואים פה את התממשות החזון של זה שאני נמצא מאחורי תמונתו כאן, מאחור, של חוזה המדינה, שאמר באחד הפרקים שהוא כתב: לכלוא את הרבנים בתוך בתי הכנסת, שלא יוכלו להביע את דבריהם ולבוא לידי ביטוי בדבריהם. כך אמר הרצל, חוזה המדינה, אז אולי כאן בעצם אנחנו מנסים לעשות את מה שהוא אמר: לסתום להם את הפיות. אני קורא לבתי המשפט: אנא, משכו את ידיכם מהפסיקה ההלכתית. אתם לא מבינים בנושא הזה. כמו שאני לא מדבר על כדורגל, כי אני לא מבין בזה, אז גם עליכם, בנושא הזה של הפסיקות, ההלכתיות, למשוך את ידיכם ולתת לרבנים לומר מה שכתוב בתורה הקדושה – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – במדינה היהודית, מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – כדורגל – – – בוא נפתח כדורסל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אז תיתן לו כדורגל ואני אדבר על כדורסל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – כדורגל ותדע על כדורגל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כל אחד ידבר על מה שהוא מבין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכי פשוט – – – הכי מסובך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, שמעתי היום פה מהדוכן הזה הרבה דיבורים על אחריות, על מנהיגות, על איך גדולי האומה וגדולי הפוליטיקה העולמית לקחו אחריות במצבים הכי מסובכים. כשרק נבחרתי, לפני שנה וחצי, אמרתי משפט, ואני חוזר על המשפט – ואני מבקש גם לא להפריע לי: מנהיגות זה יכולת להוביל אנשים במינימום של סמכות. מה המשמעות של זה? כשהאומה מקשיבה לך ומוכנה ללכת איתך אתה לא צריך סגר, אתה לא צריך להפחיד את האומה בקנסות, אתה לא צריך להפחיד אותם בלהכניס את האזרחים לכלא. ככל שאתה מנהיג, ככל שיש לך יותר יכולת מנהיגותית, כך אתה צריך פחות סמכויות. אדוני היושב-ראש, ככה מוגדר המושג מנהיגות. לצערי, מה שאנחנו רואים היום זה רק דיבורים, paroles et paroles. מדברים על אחריות ומנהיגות אבל בפועל – שום דבר. בהיסטוריה של הפרלמנט הבריטי הייתה אישה בשם ננסי אסטור. היא הייתה האישה הראשונה בפרלמנט הבריטי. היא אמרה פעם משפט מדהים: בהזדמנות הראשונה האדם הראשון הפיל את האחריות על האישה. משפט יפה, נכון, משה? יפה. גם הבריטים חזרו למקורות שלנו, מה שנקרא. אז מה שאני רוצה להגיד הוא שאצלנו בחמישה חודשים של המשבר מנסים לחפש את כל האשמים שבעולם, ביניהם גם נשים. מחפשים אשמים. אמרנו: בואו, תעבירו את ניהול המשבר לפיקוד העורף – ליברמן אשם; אמרנו: תעבירו את הפיקוד לרשויות המקומיות – ליברמן אשם; תתחילו לדבר במושגים של סיוע כלכלי – יפעת שאשא ביטון אשמה. כל הזמן הממשלה מחפשת אשמים, מחפשת אשמים ולא פותרת שום בעיה כלכלית. אני גם אגיד לכם – כאיש אופוזיציה, אני רוצה לשאול שאלה; הינה, יושב פה שר, נציג הממשלה, השר שמולי: מה ההבדל בין מכולת שבה מוכרים חלב וביצים ויש מכונת קפה ובעל המכולת מכין קפה, לבין קפה – ואתם, הממשלה, סגרתם את בתי קפה וריסקתם את העסקים הקטנים לחלוטין? לא צריך להסביר לך, אתה מבין את המצוקה, אדוני השר, אבל אתם ריסקתם את הכלכלה. והכי נורא, לא רק שהממשלה הזאת נכשלה – היא נכשלה בשדה הקרב; נכון, אנחנו במלחמה, אתם מבקשים שהציבור ייתן לכם שוב את הסמכות – להוביל מה? קרב נוסף, שאנחנו שוב נסתכן? הרי תחשבו, בהיסטוריה של מדינת ישראל היו לא מעט מלחמות. בזמן המלחמות עשו חילופים – החליפו אלופי פיקודים, החליפו כוחות, החליפו סגני רמטכ"לים; אני לא זוכר שהרמטכ"לים החליפו. לא נתנו צ'אנס, כי הסיכון הזה שאתה נותן למי שנכשל זה הסיכון הכי גדול והכי נורא שיכול להיות. ולסיום, אדוני היושב-ראש, כשאני שומע שנציגי הממשלה מנסים להצדיק את הכשלים שלהם, מחפשים את האשמים, אני פשוט מאוכזב. זאת לא מנהיגות. זאת לא מנהיגות, רבותיי. ואני אגיד לסיום משפט: מישהו, אחד החכמים, אמר הפעם: אל תחפש אשמים בעבר, קח אחריות על העתיד. הממשלה הזאת איבדה את אמון הציבור בגלל שהיא כשלה בניהול המשבר, ואל תנסו עכשיו להצטדק, פשוט תגידו שנכשלתם ותיתנו לציבור להחליט. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר. אחריו – חבר הכנסת אריאל קלנר, אחרון הדוברים. אחרון הדוברים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> זה חוק של 61. כולם צריכים לשבת במקומם. מעכשיו אני מודיע: אני לא מוסיף אף אחד אם הוא לא יושב במקומו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> זה שמית? זה שמית? אדוני, זה שמית? << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> יהיה שמית. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מאיפה הוא יודע? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יהיה שמית? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אם הממשלה רוצה שמית, היא צריכה להודיע לי שהיא רוצה שמית. אם האופוזיציה רוצה שמית, היא צריכה להביא לי 20 חתימות, ואז נעשה שמית. שלוש דקות, אדוני. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, סגן השר, אנחנו שומעים בשעה-שעתיים האחרונות הדלפות, שאני מקווה שהן רק הדלפות ואוויר, על כך שרוצים לשנות דברים שכבר הוחלט עליהם, שנעשו בזהירות, בכל הנוגע להסדרות שהיו לגבי התפילות, לגבי ארבעת המינים, לגבי הדברים הללו. ואני רוצה לומר דבר אחד: זו לא שאלה של עמדות, אנחנו לא מגינים פה על עמדות. צריך להיות רציונליים ולהבין – ואני פונה מכאן לחברי הקבינט שמכונסים כרגע: אם ישברו את ההסכמות ואת ההסדרות שנעשו, אתם תאבדו את האמון ותאבדו את הכול, כי זה לא יחזיק מים. אי-אפשר לחשוב שביום הכיפורים אנשים ישבו יום שלם, מבוקר עד לילה, בחוץ, בצום. עשו הסדרים, עשו מתווים, שעבדו עליהם, מצומצמים, זהירים. מדובר על יום אחד. אני מציע לא ליפול להצעות של אנשים שהכי קל להם זה לא להתמודד, הכי קל להם זה לא לנהל סיכונים, ולבוא ולהגיד: זה לא טוב וזה לא טוב. אותו דבר לגבי נושא ארבעת המינים והדברים האלה. מישהו חולם שאנשים דתיים או חרדים או מסורתיים, לא יהיו להם ארבעת המינים בסוכות, מצווה מדאורייתא? מישהו חולם על זה? אז קבעו הסדרים, קבעו דברים מאוד מאוד ברורים. עמלו על זה הרבה זמן. שבירת המוסכמות הללו ושבירת ההסכמות והמתווים הללו תהיה טעות גדולה מאוד. אני מקווה שהדברים האלה יגיעו לאוזני קבינט הקורונה שמתכנס עכשיו. דבר נוסף שאני רוצה לומר: יש ביקורת על ההחלטות, ותאמינו לי, אני כבר שלושה חודשים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, יום ולילה, טובע בתוך העניין הזה של הקורונה. יש ביקורת, וגם לי יש ביקורת, וגם טייבנו הרבה מאוד דברים ותיקנו הרבה מאוד דברים. אבל אני אומר לכל היועצים ולכל האנשים שהפכו להיות אפידמיולוגים והפכו להיות יועצים ופרופסורים ומסתובבים מאולפן לאולפן ואומרים: לא יהיו 600 חולים קשה, מה פתאום – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – או שבאים ואומרים: אין נתונים או יש נתונים. אני בא ואומר: אנחנו במלחמה. צריך אחריות של כולנו. אסור לנו לרכך את ליבם של האנשים לא לשמור על התקנות. בשום אופן לא. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני פונה, אדוני היושב-ראש, ובזה אני מסיים, לכל ראשי המפלגות: את החשבונות הפוליטיים תעשו אחר כך, את הביקורת תעשו אחר כך. היום כולנו צריכים להתלכד, ללכת בזהירות, לשמור על האכיפה של התקנות בצורה מדוקדקת ולא לשבור את הדברים שכבר בנינו בעמל רב. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה – אחרון הדוברים. אחריו יסכם סגן שר האוצר. עד שלוש דקות, אדוני. בבקשה. הממשלה ביקשה הצבעה שמית, אז תהיה הצבעה שמית. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הסכמים יוצרים שלום או שלום יוצר הסכמים? זה הוויכוח שאולי שיש לנו כאן בעניין של השלום עם האמירויות. מה לא נאמר על היחס המזלזל של מחנה השלום להסכמים ההיסטוריים עם האמירויות? האם זו שנאת נתניהו, האם זה בגלל שההסכם לא כולל מסירת חלקי מולדת וגירוש של יהודים? אני חושב שגם וגם, אבל יש גם נקודה נוספת, והיא הנקודה שמחדדת את ההבדל בין התפיסה הימנית שמרנית לתפיסה השמאלנית פרוגרסיבית. השמאל מטבעו מאמין במהפכות, הוא מאמין שתיקון המציאות יגיע על ידי כפייתה מלמעלה למטה. בעולם המדיני זה מתבטא באמונה שהסכמים יוצרים מציאות. כמה זה רומנטי להפוך אויב לאוהב בטקס במדשאה. כמה זה מרגש להפוך את זה שרק אתמול קרא להשמדתך לידיד אמת. יש רק בעיה אחת עם הרומנטיקה הזאת, היא פשוט לא עובדת. הסכמי אוסלו וכל ההסכמים שבאו אחריהם התבססו על הפרדיגמה הזאת. הניסוי הזה הסתיים בטרגדיה של דם, אש ותימרות עשן. יש גם דרך אחרת: קודם כול נוצרים שיתופי פעולה בין מדינות מתוך אינטרס משותף, לעיתים זה אפילו מתוך התמודדות עם אויב משותף; בהמשך נוצרים יחסי אמון שמרחיבים את שיתופי הפעולה; בסוף, כשהיחסים כבר טובים, זה נגמר בטקס חגיגי במדשאה. זוהי הדרך השמרנית, פחות רומנטית לכאורה, אבל הדרך שעובדת במציאות. שיתוף הפעולה עם מדינות המפרץ תפס תאוצה על רקע האיום המשותף מאיראן, המשיך בשיתופי פעולה חסויים ונגמר בטקס מרשים. בצדק טוענים בשמאל שכבר שנים אין עוינות בינינו לבין איחוד האמירויות או בחריין. אכן כן. יש יחסים חשאיים כבר לא מעט שנים. זה באמת לא מרגש כמו להפוך אויב לאוהב, אבל בניגוד להסכמים של השמאל, יש סיכוי סביר להניח שההסכמים האלה יעבדו. בניגוד להסכמי השלום הקודמים, הם אולי פחות מרגשים, אבל הם יותר אפקטיביים. הם ישפרו את המציאות, גם אם לא ישנו אותה מהיסוד. שלום מתוך עוצמה, קרא לזה ראש הממשלה. העוצמה של ישראל יצרה את האינטרס. האינטרס הביא את שיתוף הפעולה. שיתוף הפעולה הביא את השלום. בדיוק ההפך מדרך ההתרפסות וההתפרקות מהנכסים, שהיא בסיס השקפת השמאל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אם על הניצחון בקלפי אפשר היה למחול לנתניהו, הרי שעל ניצחון הדרך שהפגין נתניהו לא יסלח כנראה השמאל לנתניהו לעולם. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. יסכם את הדיון סגן השר יצחק כהן. בבקשה, אדוני סגן שר האוצר. ההצבעה היא הצבעה שמית, שמחייבת 61. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי שהיה נקרה לכאן היום, לאולם הזה, והיה שומע את הנאומים של חברי הכנסת, היה שואל את עצמו: מה קורה פה? מה קורה פה? מדינת ישראל – כמו כל העולם, ובמיוחד מדינת ישראל – מתמודדת עם אחד המשברים הקשים ביותר שהיו לה. שומעים פה חברי כנסת שתוקפים, והם אפילו לא יודעים את מי הם תוקפים; תוקפים ומגדפים ומשקרים כאילו אין משבר, כאילו עולם כמנהגו נוהג, כאילו שיש להם תרומה כלשהי למאמץ הלאומי לעזור, לפתור. לא, עולים לדוכן הזה ומגדפים בלי הרף. שנאה עצמית, לא ראיתי דבר כזה. מילא אם זאת הייתה תקופה רגילה, שגרתית; לא, אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר שאחריתו מי ישורנו, אנחנו אפילו לא יודעים לקראת מה אנחנו הולכים. הרי הממשלה על כל אגפיה עושה מאמצים אדירים כדי להקל, לפתור, ללמוד, לשפר תוך כדי תנועה, ופה, בבית הזה, עולים אחד אחרי השני ומגדפים ומשקרים ומסיתים ומדיחים. על מה, על מה ולמה? אתם לא נמצאים בתוך המשבר הזה, אתם לא חיים במדינה הזאת? מה קורה? מזיקים עם דברים שכל בר-דעת יודע שהם מזיקים. שאף אחד לא יגיד לי שאלפים שמתגודדים, ולא משנה איפה, לא משנה איפה, לא גורמים לנזק בלתי הפיך. שאף אחד לא יספר לי את זה, זה בלוף, זה שקר. והם עולים ומצדיקים את זה וממשיכים לגדף. על מה ולמה, אתם לא חיים במדינה הזאת, לכם אין שום say, לתת כתף למאמץ הזה? לא היו דברים כאלה בעבר, מעולם לא היו כאלה דברים. תמיד כשמדינת ישראל נכנסה למשבר כולם התאחדו, כולם שילבו ידיים. ומה קורה פה, מה קורה פה? רבותיי, מי שראה את השידורים מהכנסת מהבית, מי שעקב אחרי הדיון היום, אין לי ספק שהוא הזדעזע עד עמקי נשמתו, אין לי ספק. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, הצעת חוק המונחת לפניכם היא התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2020. להזכירכם, ביום 29 ביולי 2020 נכנס לתוקף חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020, אשר נועד לסייע למשק על רקע ההשלכות של נגיף הקורונה והמגפה הנוראית הזאת. חוק זה כולל הקלות לעניין קבלת דמי אבטלה, מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה, הוראות לעניין פיקדון חיילים משוחררים ולעניין הקלות ממס בנוגע לשחרור כספים מקרנות השתלמות ועוד ועוד ועוד תכניות כפי שגיבש אותן שר האוצר מר ישראל כץ. כמו כן, עוגנו בחקיקה מענק התמיכה בעסקים לצורך השתתפות בהוצאות קבועות והמענק הסוציאלי עבור עצמאים ושכירים בעלי שליטה בחברת מעטים, אשר ניתנים כמענקים דו-חודשיים עד לחודש יוני 2021, בכפוף להוצאת צו של שר האוצר החל מחודש נובמבר 2020. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, כבוד היושב-ראש, במועד זה, נוכח הסגר השני וההגבלות המחמירות שנקבעו בנוגע אליו, מבקש שר האוצר מהממשלה להרחיב את מעגל הסיוע והתמיכה. במסגרת זאת, מוצע לדחות את המועד שממנו יחול מנגנון ההפחתה בדמי אבטלה שלפיו יחושבו דמי האבטלה – שלום, אדוני היושב-ראש – בשיעור של 90%, ליום 16 בנובמבר 2020. זאת, בשים לב לפרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום 14 בספטמבר כי שיעור הבלתי-מועסקים בחודש אוגוסט עמד על 9.8%, עובדה אשר הייתה צריכה להביא להקטנת גובה דמי האבטלה. כאמור, שר האוצר החליט שלא מפחיתים. בנוסף, מוצע להקל על עוסקים שנפגעו מהגבלות כאמור ולקבוע הקלות בקבלת מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות. במסגרת זאת מוצע לקבוע שעוסק יהיה זכאי למענק בעד החודשים ספטמבר-אוקטובר 2020 אף אם ההפחתה במחזור עסקאותיו בחודשים אלה היא בהיקף של 25% ולא 40%, כפי שנדרש עד כה. כמו כן, אדוני היושב-ראש, עבור עוסקים שמדווחים על בסיס מזומן מוצע להביא בחשבון את ההקלה כאמור במענק עבור חודשים ספטמבר-אוקטובר, שבו תתבטא הפגיעה שלהם כתוצאה מהגבלות החדשות. אדוני היושב-ראש, לצד זאת, נוכח האי-ודאות שקיימת לגבי התקופה שלאחר תום תקופת הזכאות למענק של ספטמבר-אוקטובר 2020, מוצע להקנות לשר האוצר סמכות להאריך את התקופה למתן ההקלות המוצעות גם לתקופת הזכאות של נובמבר-דצמבר 2020. יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, אתה מפריע. אדוני היושב-ראש. נחכה שהוא יסיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת חיים כץ, השר ישראל כץ, אם אתם יכולים פשוט לשבת שם, יהיה יותר פשוט, כי זה מפריע לסגן השר כהן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אחזור על קצת מהדברים מפני שהם לא נשמעו. לצד זאת, נוכח האי-ודאות שקיימת לגבי התקופה שלאחר תום תקופת הזכאות למענק של ספטמבר-אוקטובר 2020, מוצע להקנות לשר האוצר סמכות להאריך את התקופה למתן ההקלות המוצעות גם לתקופת הזכאות של נובמבר-דצמבר 2020, ובהתאם, לעוסקים שמדווחים על בסיס מזומן – לתקופת הזכאות של ינואר-פברואר 2021. בנוסף, לצורך הקלה על עוסקים בתקופת ההגבלות החדשות, מוצע אדוני היושב-ראש, לקבוע כי יינתן תשלום מקדמה לתקופת הזכאות של ספטמבר-אוקטובר 2020. המקדמה תהיה בשיעור של 50% מסכום המענק שקיבל העוסק בגין החודשים מרץ-אפריל 2020, או חודשים מרץ–יוני, ככל שהוא עוסק שמדווח על בסיס מזומן, או בגין חודשים מאי-יוני 2020, לפי בחירתו של העוסק. מקדמה זו תקוזז לסכום המענק שיינתן בגין חודשים ספטמבר-אוקטובר 2020. כבוד שר החינוך, השר גלנט, אני מציע עוד כיסא אחד. עוד כיסא אחד, אני מציע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ההמלצה של שר סגן השר היא נכונה וכדאי לאמץ אותה. כדאי, גם הנראות חשובה, כדאי. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תודה, אדוני שר החינוך. בנוסף, לצורך ייעול גביית חובות של מענקים ששולמו ביתר מוצע לקבוע הוראת קיזוז לחוב הקיים בגין מענק ששולם ביתר, הן מענק הוצאות קבועות והן מענק סיוע לעצמאים, אל מול יתרות זכות במערכי המס השונים. בנוסף, אדוני היושב-ראש, מוצע לתקן את חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, שבמסגרתו מוצע להגדיל פעם נוספת את מגבלת ההוצאה: לשנת 2020 – בשיעור של 0.39% נוספים, ולשנת 2021 – בשיעור של 1.94% נוספים. זאת, לצורך מימון המוצע בתזכיר זה, לצד מימון צרכים ישירים להתמודדות עם התגברות תחלואת הקורונה ומימוש הגדלת היקף ההלוואות בערבות המדינה, אשר כפופה לאישור ועדת הכספים של הכנסת. לאור הצורך במקור תקציבי למימון התשלומים הנדרשים לפי התיקונים המוצעים מוצע לקבוע, אדוני היושב-ראש, כי התיקונים המוצעים ייכנסו לתוקף רק לאחר תיקון חוק-יסוד: משק המדינה. במסגרת התיקון לחוק-יסוד: משק המדינה מוצע כי עד לאישור חוק התקציב לשנת 2020 בכנסת יוגדל הסכום שהממשלה תהיה רשאית להוציא לטובת ההתמודדות עם משבר הקורונה בסכום של 2.5 מיליארד ש"ח. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לאחל לך, ולעם ישראל, לחברי הכנסת, לממשלה, שנה טובה, גמר חתימה טובה. שהקדוש ברוך הוא יאמר די לצרותינו, יסיר את המגפה מנחלתנו, ויביא שלום לעולם, שלום לארץ. רפואה שלמה לכל החולים. שנה טובה. גמר חתימה טובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אמן, אדוני סגן השר. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6), בקריאה הראשונה. חברות וחברי הכנסת, החוק הוא הצעת החוק לתיקון חוק-יסוד, והיא מחייבת רוב של 61 חברי כנסת בעד בקריאה הראשונה. לבקשת הממשלה, אנחנו נקיים הצבעה שמית. אני אקרא בשמות חברי הכנסת. משה אבוטבול – בעד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – בעד ישראל אייכלר – בעד קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – בעד דוד אמסלם – בעד אופיר אקוניס – בעד משה ארבל – אינו נוכח גבי אשכנזי – בעד יעקב אשר – בעד אוריאל בוסו – בעד דוד ביטן – בעד רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת קרן ברק – בעד ניר ברקת – בעד יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עוזי דיין – בעד אבי דיכטר – בעד צבי האוזר – בעד ניצן הורוביץ – אינו נוכח עמית הלוי – בעד צחי הנגבי – בעד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – בעד מיכל וונש – בעד מכלוף מיקי זוהר – בעד תמר זנדברג – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – בעד אליהו חסיד – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד יעקב טסלר – בעד דסטה גדי יברקן – בעד היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – בעד משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – בעד יצחק כהן – בעד מאיר כהן – אינו נוכח מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח אוסנת הילה מארק – אינה נוכחת פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד יעקב מרגי – אינו נוכח משולם נהרי – בעד אבי ניסנקורן – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – בעד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – בעד טלי פלוסקוב – אינה נוכחת אורלי פרומן – אינה נוכחת תהלה פרידמן – בעד עמיר פרץ – בעד רפי פרץ – בעד אורית פרקש הכהן – בעד עינב קאבלה – בעד אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – בעד אריאל קלנר – בעד שלמה קרעי – בעד מירי מרים רגב – בעד עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – בעד אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – בעד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – בעד הילה שי וזאן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – בעד רם שפע – בעד איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד אני קורא שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח תמר זנדברג – אינה נוכחת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח היבה יזבק – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח אוסנת הילה מארק – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת יעקב מרגי – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח טלי פלוסקוב – אינה נוכחת אורלי פרומן – אינה נוכחת אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח אלכס קושניר – אינו נוכח עידן רול – אינו נוכח יואל רזבוזוב – אינו נוכח אנטאנס שחאדה – אינו נוכח עפר שלח – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת האם נמצא במליאה מישהו מחברי הכנסת שטרם הצביע ומעוניין להצביע? לא? אם כך, תמה ההצבעה. נא לסכם את התוצאות. אם כן, חברות וחברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה, ואני מודה גם לירדנה ואלינור שמסייעות לנו מהבית. בעד – 64, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6) עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת. << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> מכאן אני עובר להודעה. חברי הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת המדע והטכנולוגיה. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2020. << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1364).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף–2020, לקריאה הראשונה. יציג את ההצעה מכובדנו סגן שר הפנים יואב בן צור, בבקשה. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חבריי חברי הכנסת, מכאן אני שולח בריאות איתנה למזכירת הכנסת, שמקומה לא ייפקד – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, היא בריאה, רק בבידוד. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> בידוד, כן. בסדר, אני בטוח שמהבידוד היא עוקבת אחרינו באופן רציף. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בוודאי, וגם מסייעת. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – ולמחליפתה, שעושה עבודה לא רעה בהחלט. חבריי, הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת להסדיר סמכויות עיכוב ומעצר לקציני ביקורת הגבולות של רשות האוכלוסין וההגירה, שכן לעיתים נדרשים בקרי הגבול להפעיל סמכויות עיכוב כלפי העוברים במעברי הגבול במקרים שבהם דרוש הדבר לצורך שמירה על שלום הציבור, ובמקרים שבהם מסרב העובר לציית לדרישת העיכוב נדרשים בקרי הגבול – אף לעצור אותם עד לבואו של שוטר או בעל תפקיד מוסמך אחר. במהלך השנים קיבלו בקרי הגבול סמכויות עיכוב ומעצר באמצעות צווים שהוציא השר לביטחון פנים מתוקף סמכותו, על פי סעיף 39 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים). עתה מבוקש להסדיר סמכויות אלו בחקיקה ראשית, כפי שמפורט בהרחבה בחוק שלפניכם, ואבקשכם להצביע בעדו ולתמוך בו, תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר בן צור. מכאן אני עובר לרשימת הדוברים. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, הוא פה, הוא פה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אה, סליחה, איפה הוא? בבקשה, יעלה ויבוא. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, כמובן שאנחנו מאחלים לכל השרים וחבריי חברי הכנסת, והמזכירה, והעובדת בלשכתה שנדבקו או שהם בבידוד, בריאות שלמה ובידוד קל. כבוד סגן שר הפנים, אנחנו מתנגדים לחוק הזה כי למעשה אני מבין שלפעמים ישנם מצבים שאולי צריך לעכב מישהו במעברים ובביקורת הגבולות, אבל הרי תמיד יש שם שוטרים או משמר הגבול, ולכן זה מתיישב ומתיישר עם המגמה של להפריט סמכויות שיטור. ופה, לא רק שמדובר בסמכות לעכב עד שהמשטרה תגיע אלא שגם בחלק מהסעיפים, כבוד היושב-ראש, אפילו נותנים סמכויות לבקר הגבול לעצור, ואפילו לחקור. אז זה יותר מדי, זה בלתי מידתי, זה פוגע בזכויות בסיסיות, וכמובן שנותן סמכויות שאין לבקרים האלה: גם סמכות לעכב, גם סמכות לעצור, גם סמכות לחקור. זה לא מתיישב עם הסמכויות שמוקנות אך ורק לשוטרים ולמשטרה, שיש לה את הסמכות לעכב ולעצור ולחקור. זה המשך של מדיניות הפרטה, ולזה אנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. מתן כהנא – איננו; מרב מיכאלי – איננה; תמר זנדברג – אף היא לא נמצאת; עופר כסיף – לא נמצא; אימאן ח'טיב יאסין – לא נמצאת; איימן עודה – לא נמצא; אלי אבידר – גם הוא לא כאן; עודד פורר – לא נמצא; יוליה מלינובסקי – לא נמצאת. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, שרנו והתפללנו בראש השנה, אולי יותר מכל שנה אחרת, שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום, ואני מתפלל כאן עם כולכם שנצליח לעבור את תקופת הקורונה הקשה והמוזרה הזו ונשוב בהקדם לשגרה פורייה ומבורכת. אבל בדבר אחד לפחות השנה הזו, שהתחילה השבוע, שונה מקודמתה, יפה ושונה: במדיניות החוץ שלנו, של מדינת ישראל. חברותיי וחבריי, המדשאות אותן מדשאות והחליפות אותן חליפות, אבל הסכם אברהם, שחתם בשבוע שעבר ראש הממשלה נתניהו עם איחוד האמירויות ובחריין, היה שונה ב-180 מעלות מהשיח המדיני שהיה מקובל כאן במשך הרבה שנים. מאיר אריאל שר: "אדם צועק את שחסר לו. לא חסר לו – לא צועק". ישראל מאז היווסדה צועקת: לגיטימציה, מתחננת להכרה בזכות שלה-שלנו להתקיים, מופיעה בזירה הבין-לאומית עם גיבנת כרונית של דה-לגיטימציה. טובי המוחות שלנו עסוקים בתגובה לכל אנטישמי בחליפה. מדיניות חוץ של התנצלות קבועה על תדמית מסולפת של כובשים כוחניים. אימצנו את תעמולת הכזב הפלסטינית, ואנו נתלים שוב ושוב בטרור הפלסטיני כנימוק בלעדי לאחיזה ולשייכות לחבלי אדמתנו ההיסטורית. אנחנו ממעיטים לדבר על ישראל כמדינה יהודית ומציגים את עצמנו כמדינה רב-תרבותית. במקום טרמינולוגיה עמוקה של צדק, מוסר, היסטוריה, אמונה ותרבות, מדיניות החוץ שלנו מגמגמת ומפחדת מהצל של אירופה. כשחמאס, שהאמנה הרשמית שלו תובעת את חיסולנו, יורה טילים על ערינו ואנו משיבים מלחמה – שימו לב לשיח הבין-לאומי, שנחלק למגנים ולתומכים. המגנים מעלילים עלילות שווא על פגיעה מכוונת בחפים מפשע והופכים את קציני צה"ל לפושעי מלחמה. והתומכים? התומכים מצהירים על זכותה של ישראל להגן על עצמה. וכמה אנחנו מתרגשים, כמה מתרגשת המדינה היהודית מתו התקן הלגיטימי שמוענק לה – במשורה, כמובן. באמת תודה, גרמניה. מה היינו עושים בלי אמת המידה המוסרית שאת מציבה לנו בטובך. מדיניות החוץ האפולוגטית הזו נהוגה כאן כבר שנים. אחת התוצאות הרעות שלה הייתה שכל פעם שישראל עשתה שלום הוא היה כרוך תמיד, אדוני היושב-ראש, בתשלום כבד מצידנו. כמו ילד הכאפות של הכיתה, שמתרגש מכל חיוך שמעיפה לעברו מלכת הכיתה ומוכן לתת לה הכול כדי להיות מקובל, כך מסרנו את אדמתנו, ויתרנו על נכסים אסטרטגיים, נתנו חינם מים, אוצרות ארכיאולוגיים, מחוות מכל הסוגים. והשיא היה מסירת לב הארץ, ערש האומה העברית, למי שהיה מגדולי מרצחינו, ערפאת. חימשנו אותו, נתנו לו כבוד מלכים, את ירושלים בירתנו הסכים אהוד ברק לתת לו, והכול בשביל חיוך אחד על המדשאה בוושינגטון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> משפט אחרון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. לא חיוך שלו, של ערפאת; חיוך של האח הגדול מאירופה ומאמריקה, חיוך המאשר את קיומנו. אדוני היושב-ראש, יש הרבה הישגים בהסכם שחתם בשבוע שעבר ראש הממשלה נתניהו, כלכליים, ביטחוניים, מדיניים. אבל ההישג הגדול ביותר הוא השפה המדינית החדשה שלנו. ישראל עמדה יפה ושונה בסוף תש"ף על המדשאה בוושינגטון, עם עוצמתה המדינית והביטחונית, עם יכולותיה הכלכליות והטכנולוגיות, ויותר מכל זה – עם זהותה כמדינה יהודית, ככזאת שיש לה אבות ואימהות שנמצאים עד היום בחברון, ככזאת שממשיכה את המהפכה שייסד אברהם אבינו, מהפכת הצדק והמוסר. וככזאת, דווקא ככזאת, היא פנתה בקומה זקופה לבני אברהם האחרים, ביד מושטת לשיתוף פעולה, להשלמה הדדית, לשלום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת הלוי, זה לא הולך ככה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון, בבקשה. המדשאה היא אותה מדשאה, אבל אנחנו השתנינו בשבוע שעבר, וחשוב לצרוב את השינוי הזה בזיכרון הקולקטיבי ובשיח הדיפלומטי שלנו. הסכם אברהם הוא חלק מאופק מדיני חדש, משפה מדינית חדשה, ממזרח תיכון חדש – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת הלוי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ובעזרת השם, הוא יתרחב בשנה הבאה. שנה טובה לכל בני אברהם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חברי הכנסת, קודם שאפתח, גם אני מצטרף בברכת החלמה מהירה לכל החולים, המבודדים, וברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל העם היושב בציון ובתפוצות. אדוני, לא הייתי עולה לפה אם לא הייתי שומע את חבר הכנסת אבוטבול מדבר על בית המשפט העליון. אני רציתי לברך את בית המשפט העליון. במיוחד, אני מניח, אדוני היושב-ראש, שתצטרף לברכות לשופט השמרן, השופט שטיין, שעזר לרבנים לשמור על מעמדה של הרבנות במדינת ישראל. ואני מקווה שגם רבני הערים יודו לשופט שטיין, או להרכב שהיה אתמול, על זה ששם גבולות לרבנים. ההלכה זה לא מקלט להשתלחות בראשי ממשלות, ברמטכ"לים, באנשים בעלי העדפה מינית שונה, זה לא להיכנס לחדרי המיטות של אף אחד, לא להגיד למי למכור דירות ולמי לא למכור דירות למי שלא שואל אותם. מי ששואל את הרבנים, שילך לשאול רבנים. אבל אין ספק שאמירה כמו למכור דירות לערבים או לא למכור דירות לערבים, יש בה משום השנאה. כניסה לחדרי המיטות של אנשים בעלי נטיות מיניות שונות משלי, יש בה משום חילול השם. בעיניי יש בה גם משום גסות. רבנים לא צריכים להתעסק בזה מעל פודיומים ובטח לא מאחורי תפקיד של רב ותפקיד שבנתה להם המדינה. אני אומר את הדברים האלה כמי שמעמדה של היהדות במדינת ישראל חשוב לו. אני חושב שרבנים צריכים להיות, במיוחד בימים האלה, אנשים שמשדרים אחדות, אומרים מה כן ולא אומרים כל הזמן מה לא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מרצים באוניברסיטה – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> קטי, אני לא שומע אותך. את רוצה, תבואי לפה. אני לא שומע אותך. אני מדבר על רבנים. בעיניי לרבנים יש מעמד מיוחד. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מרצים באוניברסיטה, שלא יהיו חתומים על עצומות נגד המדינה. שזה יהיה שווה, בלי צביעות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוקיי. אני מבקש לחזור לדברים שאמרתי. אני רוצה לקרוא – לא לשופטי ישראל, לרבני ישראל – להתעסק באמת במי כן. להכיל כמה שיותר מתחת למטרייה הזאת שנקראת מדינת ישראל, מדינה יהודית דמוקרטית. אני נגד הפרדת הדת מהמדינה, אבל התנהלויות שמנצלות את התפקידים האלה – בסוף לא יהיו רבני ערים. למה המדינה צריכה לשלם למי שתוקף רמטכ"ל? למה המדינה צריכה לשלם למי שתוקף שירות נשים בצה"ל, כשאנחנו יודעים שאי-אפשר בלי נשים בצה"ל, ואין ביטחון למדינת ישראל בלי שירות נשים בצה"ל? ואני יכול לתת עוד הרבה דוגמאות. לכן אני חוזר למה שפתחתי בו, וגם נגמר הזמן. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לבית המשפט העליון, ששם גבולות. אני מזכיר לך, גם, שבזכות בית המשפט העליון יש טלוויזיה בשבת במדינת ישראל. אני לא רואה אותה, אבל בלי התערבות של בית המשפט העליון אין טלוויזיה בשבת במדינת ישראל. אני חושב שבית המשפט העליון, טוב עשה לנו ששם גבולות גם להתבטאויות של רבנים, כדי שנוכל להפיץ יהדות ולהאירה לכלל הציבור במדינת ישראל. תודה, אדוני, וגמר חתימה טובה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יבגני סובה – איננו. ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני לא אתייחס לחלאות המין האנושי שיכולים לדבר בשם הדמוקרטיה וחופש הביטוי ומחרפים ומגדפים את ראש הממשלה ואת השרים ואת כולם ואת הציבורים שאינם חיים על פי מה שהם רוצים וחושבים, ומברכים בשם הדמוקרטיה על זה שסותמים פיות לרבנות, ששמים להם גבולות שלא יוכלו לדבר. אז אני לא רוצה להתייחס לזה בכלל. אני רוצה להתייחס לנושא עצמו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא אמר חלאות המין האנושי? על מי הוא דיבר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני לא שמעתי, ואני גם לא חושב שנאמר פה איזה משהו שלא היה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז אני מציע לך לחזור, אני מציע לך לחזור לשמוע על מה האנטישמי הזה מדבר. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה שכבוד היושב-ראש ייתן לי את הזמן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה תקבל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זו לא פעם ראשונה. ועדת האתיקה כבר העירה לו. הוא עוכר ישראל. הוא אמר על חברי כנסת "חלאות המין האנושי". חבל שלא שמעת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני כבר אומר: לא הייתי מציע להשתמש בביטוי הזה, וגם לא בביטויים שאתה השתמשת. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא דיברתי על חברי כנסת, דיברתי על כל מי שמחרף ומגדף בשם הדמוקרטיה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, חבר הכנסת אייכלר, אין צורך בכינויים האלה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – ובא בשם הדמוקרטיה לברך על איסור על רבנים להגיד את דעתם. בעיניי מי שעושה את זה, ולא משנה מיהו, הוא חלאת המין האנושי, כי הוא שקרן והוא מזייף את הדמוקרטיה עצמה. אבל אדוני היושב-ראש, לא רציתי לדבר על זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אייכלר, אין צורך בכינויים האלה – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא כיניתי אף חבר כנסת בדבר הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – כמו גם בכינויים של חבר הכנסת שטרן, שלא היו יותר טובים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, הוא, מותר לו. הוא אומר על האנטישמים, הוא, מותר לו לעשות הכול, כי הוא שייך לצד הנכון. אבל אני לא הזכרתי שום חבר כנסת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. בואו נדבר לגוף הנושא ולא לגופו של אדם. בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר לגוף הנושא. אדם נבחן לפי איך שהוא מתנהג בשעת משבר. מדינה נבחנת לפי איך שהיא מתנהגת בשעת משבר. מדינת ישראל אמרה כל השנים שהיא קמה כדי שכל יהודי במצוקה, בכל זמן שהוא, יהיה לו בית. מה שקרה בתקופת הקורונה עוד יילמד במשך שנים. אני מקווה שזה יעבור מהר ועוד יילמד הדבר הזה, איך מדינת ישראל התנהגה ליהדות התפוצות בתקופה הזאת. משרד הפנים, הכניסה לישראל ומשרד החוץ הטילו אמברגו, חסמו בפני יהודי העולם לבוא ולהיכנס בכל התקופה, לאנשים שיש להם פה הורים קשישים, זקנים – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה רוצה לדבר – אני אתן לך לדבר שלוש דקות. מה הבעיה? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – והם מתחננים על פתחי ארץ ישראל. ההורים לא רואים אותם שנים והכול חסום. עשו כמה סעיפים של מקרים הומניים ממש, של מחלות, של לוויות, וגם זה בקושי, וחוץ מזה לא מתירים אפילו לישראלים וישראליות שיש להם משפחות ישראליות שלמות, רק בגלל שהאבא הוא יהודי; הוא לא צריך להגיע לחוק השבות להגיד שיש לו איזה סעיף שהוא זכאי של חוק השבות, הוא יהודי זכאי חוק השבות – לא נותנים להיכנס. אלפים ורבבות רצו לבוא. אפשר לבדוק אותם, חלילה לא להביא קורונה, לבדוק, לתת להם בידוד – לא נותנים להיכנס, ואין עם מי לדבר. יש ועדה משותפת של משרד החוץ ומשרד הפנים כדי להכביד עוד יותר, וזה כבר שבעה חודשים של סבל לאנשים שנמצאים פה לבד. על זה צריך למחות. אני חושב שחוק הכניסה לישראל צריך להיות כך שיהודי יוכל מתי שהוא רוצה להיכנס לארץ ישראל, גם כשיש קורונה. צריך כמובן להבטיח שחלילה אף אחד לא יביא קורונה לפה, ולעשות בדיקות לפני, בדיקות אחרי, כמו שעושים לכולם, אבל לא ייתכן להתנכר בצורה כל כך גסה כפי שמתנכרים היום ליהודים בתפוצות. יש לי הסבר למה זה, אבל אני לא רוצה להגיד את זה פה, שדווקא יהודים מסוימים לא רוצים להכניס לארץ ישראל. אני רוצה לבקש מכאן משר הפנים ומשר החוץ: תפתחו את שערי ארץ ישראל ליהודים שרוצים לבוא, בלי שיכניסו את הקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום ראשון איבדה העדה הדרוזית את אחד ממנהיגיה הגדולים, השייח' אבו מהדי סלמאן נסראלדין – איש צנוע, ישר דרך, חכם, עמל רבות למען קידום העדה הדרוזית, ובמיוחד ביישובו כסרא-סמיע, כשהצליח לאחד אותם בשנים האחרונות. אני אומר לכם, הוא הצליח לאחד אותם להגיע לבחירות בהסכמה יותר מפעם. אנחנו מדברים על יותר מ-15 ראשי רשויות שהיו בכסרא-סמיע שהוא איחד מאחוריו. אני רוצה להשתתף בצער של המשפחה ושל כל העדה הדרוזית. שיהיה זכרו ברוך. רק לפני חודש, אדוני היושב-ראש, בחרנו כאן בכנסת כנציג בוועדה לבחירת קאדים מד'הב, דרוזים, את הבן שלו, מהדי נסראלדין. אני מאמין שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ. שיהיה זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת עמאר, אני מבקש להצטרף לדברים. זכיתי לבקר את השייח' אבו מהדי נסראלדין ממש לפני כשבועיים. לא היה אפשר שלא להתפעל ממה שהאיש הזה מקרין – מהעוצמה, מהתבונה ומאצילות הנפש. אני בוודאי חושב שזו אבדה גדולה מאוד. אני מצטרף לדברים שלך ומשתתף בצער העדה הדרוזית, בצערם של תושבי כסרא-סמיע וכמובן בצער משפחתו ובצערו של בנו, חברנו, נציג הכנסת בוועדה למינוי קאדים מד'הב מהדי נסראלדין. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס בשתי דקות למצב שאנחנו נמצאים בו. שוב אנחנו נכנסים לסגר, הסגר השני, בלי שום תוכנית, בלי בדיקה מעמיקה, בלי עבודה מקצועית. רק לפני זמן קצר, אדוני היושב- ראש, דיברו על שיטת הרמזור – אדום, כתום, צהוב, ירוק – ואנחנו רואים שהממשלה מחליטה משהו ולפני הביצוע, לפני התוצאות, כבר שומעים שראש הממשלה רוצה לשנות את המתווה, הממשלה מתכנסת. אני מאמין בשינוי תוך כדי תנועה, זה חלק מהעבודה ועבודתה של הממשלה, אבל אתה לא יכול לשנות תוך כדי תנועה בגלל לחצים פוליטיים. לכן, מה שבעיניי צריך לעשות זה להעביר את כל הטיפול לגוף אחד שאינו פוליטי, שהוא מקצועי, שיכול להביא לנו את התוצאה הטובה ביותר, והוא צה"ל; שהוא יחליט, לא חברי כנסת שיושבים כאן ובלחצים פוליטיים מחליטים. שמעתי הרבה חברי כנסת מהקואליציה, שרים, שאומרים שאנחנו נמצאים במלחמה; אז תעבירו את ניהול המלחמה הזאת לרמטכ"ל, שינהל את זה ויביא אותנו לדרך המלך, כי היום אנחנו המדינה המובילה בתחלואה בעולם. נקודה שנייה – בשבוע שעבר, אדוני היושב-ראש, היה לנו דיון בוועדה לביקורת המדינה. נציגי האוצר והבריאות אמרו לנו: מאז משבר הקורונה הוספנו 1,000 מיטות. תוך כדי דיון מתברר לנו ש-1,000 המיטות בעצם הוצאו ממחלקות פנימיות – 41 מחלקות פנימיות הפכו למחלקות קורונה, ואלה המיטות הנוספות, לא באמת מיטות נוספות. תודה רבה, אדוני. אני יודע שהארכתי. תודה לך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו. חבר הכנסת אפיר סופר, בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי על הפנייה של ראש הממשלה לרב הראשי בעניין של סגירת בתי הכנסת. האמת היא ששמעתי על זה תוך כדי ריאיון ובירכתי על כך, כי אני חושב שנכון שבמדינת היהודים – ואני מניח שזה היה קורה לא רק במדינת היהודים; בכל מקום, בכל מדינה שהיו רוצים לסגור בתי כנסת, היה ראוי לדבר עם איש הדת, במקרה הזה, עם הרב הראשי. אבל הקושיה, השאלה שמאוד מאוד קשה לי – ושמעתי גם כן את תשובתו של הרב הראשי; תשובתו של הרב הראשי הייתה שמה שיקרה במקומות אחרים – אם אני מדייק; אני לא מדייק בלשון, אבל כך אני מפרש את הדברים – כנראה גם יקרה בבתי הכנסת. ואני חייב לומר שאני חשתי את זה ושמעתי את זה במהלך סוף השבוע, כשפגשתי חברים שכולם לא מבינים מדוע הדרך היחידה למחות באה לידי ביטוי בהפגנות הציניות, הקשות, העמוסות, הדביקות, בבלפור. למה צריך להגיע לבלפור באוטובוס מפוצץ באנשים מזיעים ודביקים, שרים ומחבקים? האם זאת המהות של המחאה? האם אין דרך אחרת לבצע מחאה? האם אי-אפשר לבצע מחאה ברשת, בטוויטר, בצמתים? אי-אפשר לעשות שרשרת אנושית ממקום אחד למקום אחר, או שחייבים את כל האלפים האלה כל מוצאי שבת, להדביק את כולם? לי ברור שהתשובה היא שזאת הנקודה של המחאה – להראות ששמים פס על הכול: שמים פס על הבריאות של עם ישראל; שמים פס על מה שקורה בעם ישראל, במדינה; במדינה; שמים פס על הכול. זה כל הרעיון שעומד מאחורי המחאה, שמקדשת אותה ממשלת כחול לבן בתוך ממשלת האחדות הזו, לא שום דבר אחר. למה אי-אפשר להחליט שיש 20,000 דרכים אחרות לבצע מחאה, ואת הדרך הזאת, שאלפים יתקבצו בבלפור, אי-אפשר, ולעצור כרגע לשבועיים-לשלושה? אנחנו נמצאים בהידרדרות מטורפת, ברור שצריך לעשות עכשיו בלימת חירום, אבל כאילו לאף אחד אין אומץ לקבל את ההחלטה הזאת, ששתי שבתות לא תהיה ההפגנה הזאת. בעיניי זה מאוד תמוה, ובעיני אזרחי ישראל זה מאוד עצוב, ואני חושב שכאן נעוץ חלק נכבד מחוסר היכולת של האנשים לקבל אחריות על מעשיהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. אחריו – חברי הכנסת צבי האוזר ומשה אבוטבול. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, נכון שאנחנו נמצאים במצב של הרבה מאוד אי-ודאות. אנחנו כל פעם נתקלים בנתונים חדשים, הרבה אנשים נכנסים לבידוד, הרבה מאוד אנשים מאבדים את העבודה שלהם, סוגרים את העסקים שלהם, אבל יש כמה דברים שהם ודאיים וברורים. למשל, היה דבר אחד שהוא ודאי וברור, וזה 1 בספטמבר – פתיחת שנת הלימודים. כל מי שיש לו ילדים קטנים בגיל בית ספר יכול להעיד שמערכת החינוך במדינת ישראל לא הייתה מוכנה לזה: לא הייתה מוכנה ללימודים מרחוק; לא הייתה מוכנה לחלוקה לקפסולות של התלמידים. התלמידים מחולקים לקפסולות, אדוני היושב-ראש, ואז בהפסקות הם נפגשים. היה זמן להכשיר צוותי הוראה, היה זמן להכשיר את המתנ"סים ולהפוך אותם לכיתות, אבל הם לא עשו את זה. פשוט 1 בספטמבר הגיע בהפתעה. עכשיו, למה אני מספר את זה? אני מספר את זה כי ב-18 באוקטובר נפתחת שנת הלימודים האקדמית, ושוב פעם מדינת ישראל תוכה בתדהמה ששנת הלימודים האקדמית הגיעה. היום פורסם בתקשורת שיש דיונים בוות"ת ובמועצה להשכלה הגבוהה אם הם ילמדו מרחוק או ילמדו מקרוב; כן יהיה זום, לא יהיה זום; יש אוניברסיטאות שכן יפתחו, לא יפתחו. תבינו, הסטודנטים יושבים בבית ומנסים להבין מה לעשות, מנסים להיערך איכשהו. האם הם צריכים עכשיו לשנות את מקום המגורים, לגור קרוב לאוניברסיטה, כי אחרת הם לא יוכלו ללמוד? האם הם יכולים להישאר בבית וללמוד בזום וכך לחסוך כסף? אבל המדינה, יש לה זמן. אנחנו נכנסים עכשיו לתקופת החגים, ברגע שתקופת החגים תסתיים יתחיל הסמסטר, אבל לאף אחד לא אכפת. מדינת ישראל החליטה שההשכלה הגבוהה ועתיד המדינה לא חשובים לה. היא לא נערכת לא מבחינת הלימודים, לא נערכת מבחינת האוניברסיטאות וגם לא נערכת מבחינת הסיוע. מחר בוועדת הכספים אנחנו נדון על תוספת תקציב המשכי בסך 11 מיליארד שקל. עכשיו, מצאנו שם כסף להרבה מאוד דברים, חשובים יותר וחשובים פחות. מצאנו כסף להמשך קיום לימודי התורה, אבל כסף להמשך קיום ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל לא מצאנו. אז אני מנצל את הבמה הזו כדי לפנות לכל חברי ועדת הכספים – כי לממשלה אני כבר לא פונה, אני יודע שלא כל כך מעניינת אותה ההשכלה הגבוהה: אני מבקש שיחד איתי תדרשו תוספת של לפחות 400 מיליון שקלים לסיוע לסטודנטים. כשליש מהם – שליש – מדווחים על כך שבגלל הקשיים הכלכליים הם לא יוכלו להמשיך וללמוד בשנה הבאה. אלה אנשים שאנחנו מוחקים את עתידם. זה הזמן לשנות את זה, זה הזמן לסייע להם, זה הזמן להכין את מערכת ההשכלה הגבוהה לפתיחת הסמסטר. תתעוררו ותדרשו את זה יחד איתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת צבי האוזר, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ישראל מצויה בסגר, כפי שאנחנו יודעים, ואני רוצה לדבר על היום שאחרי הסגר. אני רוצה לדבר על החוזה החדש שצריך להיחתם בין הממשלה לבין אזרחיה ביום שאחרי הסגר, חוזה חדש שצריך להיות מבוסס על אמון. חבריי חברי הכנסת, אחד המרכיבים שפוגעים באמון הציבור היום הוא ההחלטה לבודד אנשים שבאו במגע עם חולה מאומת למשך 14 יום. הלכה למעשה, הבידוד הוא בפועל כשמונה ימים, ואני קורא לממשלת ישראל לקבל החלטה מושכלת אך אמיצה ולקצר ביומיים את תקופת הבידוד. בפועל זה יקצר ברבע את תקופת הבידוד של כל אזרח שנכנס לבידוד. ואני אגיד לכם, חבריי חברי הכנסת, שעד היום, מ-1 ביולי – כחודשיים וחצי – נכנסו למעלה ממיליון אזרחי ישראל לבידוד – הורו להם להיכנס, אני מקווה שהם אכן נענו להוראות. אנחנו בישראל מחזיקים בשיא העולמי במספר המבודדים ביחס לאוכלוסייה. אין עוד מקום אחר על הפלנטה שבו היקף כה גדול של אוכלוסייה נכנס לבידוד. אחת הסיבות: אנחנו משתמשים באמצעים מיוחדים, באמצעים של איכון השב"כ, ולכן היקף הבידוד הוא כה רחב. דווקא בגלל ההיקף הזה, האיזון בין השיקול הבריאותי, שצריך לשקול אותו, לשיקול הכלכלי והחברתי ובניית אמון מחייב קיצור בידוד, דווקא בגלל שאנחנו במספרים הגבוהים האלה. כי צריך להבין – בהיקף של מספר מבודדים כפי שהיה לנו בשבוע שעבר, העלות החודשית – החיסכון של קיצור ביומיים של תקופת הבידוד מגיע לסדר גודל של כ-300 מיליון בחודש. זה עלות שקרובה ל-3.5 מיליארד עלות שנתית. צר לי להגיד, אבל ישראל מהססת בנושא הזה. ההחלטה, משום מה, מופקדת בצורה בלעדית בידי משרד הבריאות, ששם השיקולים הבריאותיים הם בעצם השיקולים היחידים. משרד הבריאות הוא זה שעושה את הבדיקות, הוא זה שמפעיל לכאורה את שיקול הדעת, ממליץ, והייתי אומר מחליט, ולכן התוצאה ידועה מראש. אדוני היושב-ראש, שווייץ, אוסטריה, צ'כיה, הולנד, קיצרו את הבידוד לעשרה ימים. הם קיצרו בארבעה ימים – אני מציע ביומיים. אני יכול להגיד לך שבצרפת קיצרו, בשביל לבנות אמון, לשבעה ימים, ולפני שעה קלה התבשרנו שגם ספרד קיצרה לעשרה ימים. בשורה התחתונה, אני קורא לראש הממשלה לכנס דיון דחוף – אני שוב חוזר וקורא לראש הממשלה לכנס דיון דחוף עם משרד הבריאות, יחד עם משרד האוצר, ולקבל החלטה נכונה לאסטרטגיה ליציאה מהסגר. האמון של האזרחים שלנו הוא אמון קריטי, וזה צעד מחויב המציאות בשים לב למספר המבודדים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול. אני רואה שרק הקואליציה מדברת. מושכים זמן. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> היות שחבר הכנסת שדיבר קודם, מיש עתיד, הזכיר את שמי, אז אני מנצל את ההזדמנות גם להחזיר לו בצורה הברורה ביותר. אנחנו בעד זה שחופש הביטוי של רבני ישראל יהיה בצורה מכובדת, ויש להם מה לומר והם יכולים לדבר ומותר להם לדבר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא חופש ביטוי, זאת הסתה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אף אחד לא יחסום את הפה שלהם לדבר, גם לא בג"ץ. אם הוא מביא דברים מתוך המקורות, תתמודד עם זה, אדוני. אתה יכול לבוא ולהגיד לא לשמוע, כן לשמוע, אבל זכותו כרב להגיד את כל מה שהוא חושב וכל מה שמופיע בתוך המקראות. לכן המילים הבוטות של מר שטרן, שדיבר בצורה מאוד מביישת, כנראה שזה הסוג והביבים שהוא רגיל לדבר מהמקומות שהוא מגיע. אנחנו לא ניתן לרדת לרמה כזאת נמוכה. רבני ישראל – זה לא משנה אם זה הגאון הגדול הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת וחבר ועדת הרבנות, כמוהו כמו הגאון הרב דוד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה, כמוהו כמו הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א – כל אחד מהם יכול לבוא ולדבר. חופש הביטוי זה לא רק לאנשי הדגלים השחורים או לגבי כל מיני אנשים שיכולים לבוא ולדבר. אנחנו כאן במדינה יהודית, ובמדינה יהודית כל אחד ידבר. ואם חשב מישהו לחסום את הפה, כחזונו של מר הרצל, שהקים את המדינה ואמר לסתום את הפה לרבנים, זה לא יהיה כל זמן שאנחנו במשמרת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו. יסכם את הדיון סגן שר הפנים יואב בן צור, בבקשה. כל מי שרוצה להצביע – אני לא אוסיף אף אחד – שיעלה למקום שלו, ישב, ואני אספור אותו. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, יש פה שר? אין פה שר? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> השרה יושבת כאן. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אה, השרה. סליחה, גברתי, סליחה, אני מתנצל. גברתי השרה, סגן השר, חבריי חברי הכנסת, שמענו את כל מה שדיברו. אני רוצה לומר לחברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אל דאגה, בקרי הגבול כבר היום עושים את עבודתם ומחליפים את השוטרים, זו לא סמכות נוספת ומיוחדת, הם עושים את זה ברגישותם כי רבה. בעבר עשו את העבודה הזאת שוטרים. בקרי הגבול החליפו אותם, רוצים לצמצם הוצאות. הם עובדי רשות האוכלוסין, הם ענייניים והם מדברים שם רק לעניין וחוקרים ובודקים ושואלים ולא עושים דברים נוספים. העניין הוא שעד היום הם נמצאים בצווים; חלק מהצווים נגמרים בדצמבר 2020, וחלק מהצווים ייגמרו בדצמבר 2021. הצעת החוק הזאת עברה בקריאה ראשונה כבר לפני כשלוש שנים, אבל אז הכנסת התפזרה ולא הספיקו לסיים אותה, ועכשיו מחדשים אותה, ואני חושב שמן הראוי שהצעת החוק הזאת תעבור במליאה. רבותיי, אני רוצה לאחל לכולם – אה, אני גם מחר פה, אבל לא משנה – לאחל לכל עם ישראל כולו גמר חתימה טובה, ומבקש מכולם להצביע בעד החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף–2020, חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 33), התש"ף–2020, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 16, נגד – 6, אין נמנעים, הצעת החוק עברה – – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> אני הצבעתי, אבל לא מהמקום שלי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא, אני אמרתי, כל מי שלא ישב במקום שלו – לא אאפשר לו. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> אבל אמרתי – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה כן, הוספתי אותך. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> אני אומר שהצבעתי במקום של חברת הכנסת הילה שי וזאן – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז תודיע לפרוטוקול, בבקשה, שזה יהיה ברור. במקום מי הצבעת? << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> במקום של הילה שי וזאן. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר גם אותי להוסיף? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בסדר, אז הודעה לפרוטוקול, אז לא מוסיפים. 16 בעד, נגד – שישה, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותועבר להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1365).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון), לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן, בבקשה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2020. גברתי, ביום 29 ביולי נכנס לתוקף חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, שנועד לסייע למשק על רקע ההשלכות של נגיף הקורונה. חוק זה כולל הקלות לעניין קבלת דמי אבטלה, מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה, הוראות לעניין פיקדון חיילים משוחררים ולעניין הקלות ממס בנוגע לשחרור כספים מקרנות ההשתלמות. כמו כן, עוגנו בחקיקה מענק התמיכה בעסקים לצורך השתתפות בהוצאות קבועות והמענק הסוציאלי עבור העצמאים ושכירים בעלי שליטה בחברת מעטים, אשר ניתנים כמענק דו-חודשי עד לחודש יוני 2021, בכפוף להוצאת צו של שר האוצר החל מחודש נובמבר 2020. למעשה, הפרטים דומים להצעת החוק הקודמת שהעברנו, חוק הסיוע הכלכלי, חוק-היסוד. אז אני אומר בקצרה שבחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש), בחוק העיקרי, בסעיף 6, בסעיף 18לג לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007, מובא בו – במקום "יחול בשינויים המחויבים" יבוא "יחול", ובמקום "בעל שליטה" יבוא "בעל שליטה, בשינויים המחויבים בשינוי זה". בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מיסים, התש"ם–1980, כאילו היו חוב מס". לצורך מימון המוצע בתזכיר זה, לצד מימון צרכים ישירים להתמודדות עם התגברות תחלואת הקורונה ומימוש הגדלת היקף ההלוואות בערבות המדינה, אשר כפופה לאישור ועדת הכספים של הכנסת – לאור הצורך במקור תקציבי למימון התשלומים הנדרשים לפי התיקונים המוצעים, מוצע לקבוע כי התיקונים המוצעים ייכנסו לתוקף רק לאחר תיקון חוק-יסוד: משק המדינה. במסגרת התיקון לחוק-יסוד: משק המדינה, מוצע כי עד לאישור חוק התקציב לשנת 2020 בכנסת יוגדל הסכום שהממשלה תהיה רשאית להוציא לטובת ההתמודדות עם משבר הקורונה בסכום של 2.5 מיליארד ש"ח. אבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעביר אותה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ושוב, שנה טובה וגמר חתימה טובה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> שנה טובה ומבורכת. יש לנו רשימת דוברים: יצחק פינדרוס – אינו נוכח; תמר זנדברג – אינה נוכחת; אליהו חסיד – אינו נוכח; אורלי פרומן – אינה נוכחת; עופר כסיף – אינו נוכח; אלכס קושניר – אינו נוכח; אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; יאיר גולן – אינו נוכח; עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; אריאל קלנר – אינו נוכח; הילה שי וזאן – אינה נוכחת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי, שקיבלה פטור מחובת הנחה. אנחנו מצביעים על העברת הצעת החוק הזאת לוועדת הכספים. הצבעה, חברים. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נקיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א–2020, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – 14, אין נגד. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותונח בפני ועדת הכספים. סיימנו את סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, 23 בספטמבר 2020, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:12. << סיום >>