דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"ז ישיבה פ"א הישיבה השמונים-ואחת של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, ה' בתשרי התשפ"א (23 בספטמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 4 77. מעבר ג'למה 4 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 4 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 4 74. טכנולוגיית מניעת שימוש לא אחראי בסלולר 9 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 9 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 10 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 12 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 13 78. השר הפסיק הליך שלילת תושבות למחבלים 16 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 16 סגן שר הפנים יואב בן צור: 16 הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון), התשפ"א–2020 17 עינב קאבלה (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): 18 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 20 משה אבוטבול (ש"ס): 21 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 23 היו"ר יריב לוין: 23 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218) (שינוי המונח נכה), התשפ"א–2020 23 יעקב אשר (יהדות התורה): 23 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 26 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 27 יאיר גולן (מרצ): 29 שאילתות דחופות 31 76. עיקול נכסי טרוריסטים 31 איילת שקד (ימינה): 31 סגן שר האוצר יצחק כהן: 34 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 36 79. דריסת קדושת החג על ידי המשטרה 37 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 37 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 38 ינון אזולאי (ש"ס): 41 80. שוטרים חולים בקורונה 43 שרן מרים השכל (הליכוד): 43 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 43 71. שילוב תוכנית למניעת אלימות מינית ולשוויון מגדרי במערך לימודי החובה 50 עינב קאבלה (כחול לבן): 50 שר החינוך יואב גלנט: 50 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 54 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 55 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 57 היו"ר יריב לוין: 57 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 58 היו"ר יריב לוין: 58 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2020 59 חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 59 היו"ר יריב לוין: 62 סגן שר האוצר יצחק כהן: 63 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, ה' בתשרי התשפ"א, 23 בספטמבר 2020. אני פותח את הישיבה. כמנהגנו מדי יום רביעי אנחנו נפתח בשאילתות דחופות, והשאילתה הראשונה – אבל אני רואה שהשר במשרד הביטחון, השר ביטון, איננו כאן, אז צריך לראות איפה הוא. הוא נמצא? יופי. אז אני מזמין את השר במשרד הביטחון, השר מיכאל ביטון, לעלות ולהשיב על שאילתה דחופה מס' 77, בנושא מעבר ג'למה – במקור של חבר הכנסת טיבי, ומאחר שהוא נמצא בבידוד ימלא את מקומו חבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה. << שאילתה >> 77. מעבר ג'למה << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר – כפי שאמרת, כבוד היושב-ראש, השאילתה היא של חברי חבר הכנסת אחמד טיבי, שנמצא בבידוד, ונאחל לו בידוד קל, וגם לכל חברי הכנסת שנדבקו ושבבידוד, וגם למזכירת הכנסת – עוד פעם נאחל לה בידוד קל. חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את שר הביטחון: לפני חודשיים פניתי בבקשה לפתוח את מחסום ג'למה כדי להקל על הסטודנטים שלנו הלומדים בג'נין, באוניברסיטה הערבית בג'נין. נעניתי אז כי אין לימודים ולכן המחסום יישאר סגור. הלימודים התחילו, ואני שב ומבקש לפתוח את המחסום כדי להקל על אלפי הסטודנטים שלומדים שם. ברצוני לשאול: למה עד היום לא נפתח המחסום, למרות הסיבוב הגדול שהסטודנטים נאלצים לעבור בגלל סגירתו עד הגיעם לאוניברסיטה? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, תדע שגם פנתה אליי חברת הכנסת אימאן ח'טיב באותו נושא על מעבר אחר, ופנה אליי גם חבר הכנסת אחמד טיבי. אני אקרא לך את התשובה הרשמית, ואם צריך – נוסיף עליה. כבוד יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת אחמד טיבי, חברי הכנסת במליאה, בימי שגרה משמש מעבר ג'למה, הנמצא בחלק הצפוני של יהודה ושומרון, למעבר של אוכלוסייה ומסחר בין שטחי מדינת ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית. לפני כמה חודשים, לנוכח התפשטות נגיף הקורונה, התקבלה החלטת ממשלה על איסור כניסת תושבי מדינת ישראל לשטחי B ו-A במטרה למנוע את התפשטות נגיף הקורונה על ידי מפגש בין אוכלוסיות שונות. על כן, ננקטו כמה פעולות לשם יישום ואכיפת ההחלטה, ואחת מהן היא מניעת מעבר של תושבים ישראלים במעברים בכל שטחי A ו-B, ובהם מעבר ג'למה לאזור צפון יהודה ושומרון. אנו מבינים את החשיבות והקושי של פתיחת הלימודים האקדמיים באוניברסיטאות ביהודה ושומרון, ולכן צפוי המתפ"ש להוציא בימים הקרובים בדיקה והמלצה לשר הביטחון לבחון באופן חיובי את פתיחת המעבר לכמה שעות, בהתאם להנחיות בעת משבר הקורונה. לאחר שתתקבל לידינו ההמלצה על ידי המינהל האזרחי והמתפ"ש, ידון שר הביטחון עם הגורמים המקצועיים במתווה האפשרי לפתיחת המעבר. חבר הכנסת סעדי, זה גם תלוי במה שיקרה במדינת ישראל – כמה חמור יהיה הסגר פה וכמה החמרה יחליט קבינט הקורונה לקיים בשבועות הקרובים. ככל שאנחנו נחמיר, יש סיכוי שלא נפתח את המעבר. באופן כללי אני אומר לך שהרוח כלפי הבקשה הזאת היא רוח חיובית, ויש רצון טוב לאפשר את זה, גם אם זה לשעות ספורות של מעבר התלמידים. קיבלנו נתונים על 6,000 תלמידים, אבל מה שאני ראיתי זה שכרגע זה בסביבות 500 תלמידים, אז יש גם פער במספרים, אבל זה פחות חשוב. זה מה שאמר לי המינהל האזרחי. וכמו שאמרתי לך, הפנייה הזאת היא של חבר הכנסת טיבי, אבל היום ובעבר פנתה אליי גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב באותה סוגיה. אז בתמצית, מבינים את הבעיה, רוצים לעזור; ככל שיחמיר המצב בישראל זה ישפיע על ההחלטה, ועדיין אנחנו רואים את הבקשה הזאת באור חיובי. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת סעדי, בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד השר, כמובן שאני מברך על הגישה החיובית ועל הכיוון החיובי, באמת, לאפשר לפתוח את מעבר ג'למה. זו בשורה לאלפי סטודנטים – ואני אומר לך, אדוני השר, המספר 500 הוא המספר של אלה שלומדים עכשיו, כי עכשיו עוד לא נפתחה שנת הלימודים. יש כאלה שעושים סמסטר קיץ, או יש כאלה שעושים שם קליני, במיוחד עכשיו, כשעושים במקצועות הפארה-רפואיים, ולכן המספר הוא אולי מאות. אבל המספר הקבוע – לומדים שם בערך 5,000–6,000 סטודנטים, לכן מדובר באלפים. אפרופו כשאתה אומר, כבוד השר, שזה תלוי במצב – כבוד היושב-ראש, הסטודנטים האלה לומדים שם, יש להם מעונות שם והם יכולים ללכת לשם, אז אם באמת יש החמרה ואנחנו לא רוצים להתערבב ולעבור גם מפה וגם משם, לא רוצים שגם ידביקו שם – אני מבין גם את השיקולים של הרשות הפלסטינית, שהיו גם בסגר שהוטל אז, שלא רצתה שיחזרו. אז אפשר, אם באמת יש סגר והולכים להחמיר, אפשר להתיר לסטודנטים האלה ללכת לשם ולשהות במעונות שלהם ולהישאר שם כל עוד המצב באמת חמור. אבל אני בהחלט מברך על הכוונה לפתוח. זה חשוב מאוד, כי מה הם עושים היום, אדוני השר? ובזה אני מסיים – הם נאלצים לעבור דרך מחסום ג'בארה, ליד טייבה, ואז לעשות סיבוב של שעות, במקום שעה, מהגליל למחסום ג'למה. לכן אני מבקש באמת – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> במחסום שם הם עוברים בצורה מסודרת? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הם עוברים רגיל, לכן אני לא מבין את כל – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> במחסום ג'בארה עוברים רגיל, ואז הם הולכים לאוניברסיטה בג'נין. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> קריאות ביניים לחבר שלך באמצע דבריו? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היא יכולה לשאול שאלה נוספת. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אפילו לפי הנימוס הערבי זה לא עובד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה בסדר, היא לא מפריעה. עאידה אף פעם לא מפריעה, זה בסדר. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ברור, ברור. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היא עוזרת, היא עוזרת. זה בסדר. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> היא מרימה לך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מרימה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אז רגע, אתה אומר שכרגע הם עוברים במעבר אחר כחוק – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עוברים במחסום ג'בארה, ליד – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – ועכשיו אתה אומר שטכנית זה מקצר להם את הדרך? זאת הייתה מהות הפנייה? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. לכן אני אומר. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ואתה אומר שניתן לדרוש מהם, נגיד, חודש או חודשיים להישאר שם, אם יש סגר בישראל? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם באמת יש סגר, אפשר להגיד להם: תשמעו, מי שעובר, לא יכול לחזור שבועיים-שלושה, אז הוא ישב במעון שלו שם והוא יוכל ללמוד. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אתה יודע, כל זה, כמובן, תלוי גם ברצון של הרשות הפלסטינית לקבל אותם. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כמובן. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> כי גם שם יש החמרה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה שאנחנו יודעים – שהרשות היום מקבלת אותם בכל האוניברסיטאות, אבל גם בתנאים, ולכן צריך – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אתה פונה בשם חבר הכנסת אחמד טיבי – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני גם פניתי בזמנו. זה נושא של חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – ואימאן ח'טיב, אז תעביר להם שאנחנו בוחנים ברוח טובה את הפתרון לנושא הזה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בהחלט, וכל הסטודנטים שומעים אותך עכשיו. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> טוב. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר במשרד הביטחון מיכאל ביטון. תודה. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה הבאה, שאילתה דחופה מס' 74, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בנושא טכנולוגיה למניעת שימוש לא אחראי בסלולר. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב להשיב לשאילתה. בבקשה. << שאילתה >> 74. טכנולוגיית מניעת שימוש לא אחראי בסלולר << שאילתה >> << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> שימוש בטלפון הסלולרי בנהיגה הוא הגורם המרכזי לקטל בכבישים. ועדת שפר – של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – קבעה בשנת 2018 כי יש לקדם שימוש בטכנולוגיה למניעת שימוש בסלולר, אך החלטה זו טרם התבצעה. רצוני לשאול: כיצד מתכוון משרדך לקדם החלטה זו? << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, גברתי. ברשותך, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אנחנו מסכימים לכל מילה בשאילתה, ודאי לחלק הראשון, ששימוש בטלפון סלולרי הוא גורם מרכזי לתאונות הדרכים. אנחנו יודעים היום שבארצות הברית 10% מהנהגים משתמשים בטלפון סלולרי. אין מחקר מקביל כזה בארץ, אבל מהשוואות אחרות, בארץ השימוש בטלפון הוא יותר מאשר בארצות הברית ובמדינות אירופה, לכן צריך להניח שגם בארץ השימוש הוא שימוש מרבי. כפי שגם אמרת בשאילתה, אם פעם ידענו שהגורמים לתאונות דרכים זה מצב התשתיות בכבישים, המצב המכני של הכבישים, התאורה בכבישים וכבישים דו-מסלוליים בלבד, שגרמו לעקיפות מסוכנות, היום אנחנו יודעים שהגורם הזה – השילוב של הבעיה האנושית והטכנולוגיות החדשות – הוא הגורם מספר 1. על זה אין לנו ויכוח. אנחנו גם יודעים דבר אחד ומסכימים, גברתי חברת הכנסת סלימאן, שהפתרונות הטכנולוגיים הם פתרונות ישימים. אני לא אומר שאנחנו לא עושים היום דברים. עד הפתרונות הטכנולוגיים יש מחקרים שנעשים, והמחקרים חשובים גם בשביל הפתרונות הטכנולוגיים. כשאתה רוצה לפתור טכנולוגית, אתה צריך לדעת מה הסיבות. למשל, אחד המחקרים אומר שהצעירים, כמובן שהיסח הדעת שלהם הרבה יותר גדול, אבל מגיעים למחקר שגם בגילים 50 ו-80, עצם שיחת הטלפון דורשת סוג של ריכוז, ואתה מרוכז ושקוע בשיחה במקום בסביבה, לכן, גם הפתרונות הטכנולוגיים צריכים להיות תואמי מחקר. אבל העיקר זה חינוך והסברה. עכשיו, בנושא הטכנולוגי, היום משתמשים בטכנולוגיה למגוון נושאים של בטיחות בדרכים, ויש היום מערכות מתקדמות של שמירת מרחק, סטייה מנתיב, נסיעה לאחור – בלימה אוטומטית בנסיעה לאחור. אנחנו מפתחים גם למניעת שכחת ילדים ברכב. כל זה בכותרת של היסח הדעת. יש היום גם מערכות מתקדמות שמנסות לזהות עייפות של נהג לפי תגובות פיזיולוגיות, יחד עם מערכת ההתנהגות של הרכב עצמו, ואז מקבלים התראה קולית וגם התראה אחרת, אבל כל זה עדיין לא ישים מיידית. באירופה מדובר על אמצע שנת 2022, ככה שגם היום, גם בנושא הזה של השימוש בטלפון וגם בכלל, מערכות טכנולוגיות שכבר מוטמעות בהרחבה שלהן עדיין אין. זה ייכנס כבר Built-in בתקינה האירופית בשנת 2022. אבל גם היום יש מערכות כאלה ואחרות שאנחנו מכירים אותן, שהמדינה נותנת תמריצים כספיים – כולל ליבואן במס הקנייה שלו וכו' – למי שמתקין כאלה מערכות, אנחנו מעודדים את זה. אבל את מדברת ספציפית על מערכת טכנולוגית שאמורה לנטרל את השימוש בפלאפון מנהג באופן ספציפי ולא מסביבתו, שגם זה חלק מהפיתוח. בשימוש ב-Waze צריך להיות – אתה יכול להרחיב, אבל החשיבה היא שמסרונים וכל הווידיאו שיש בתוך הפלאפון ודברים כאלה, כמו גלישה באינטרנט, יהיו מנוטרלים בסביבת הנהג. עדיין אין תקינה אירופית, באירופה זה לא נכנס. גם אם נרצה להתקדם, אנחנו מחויבים לתקינה האירופית. אנחנו פרסמנו קול קורא, כפי שוועדת שפר הודיעה, אבל עדיין לא נבחנו ולא נעשו מחקרים ישימים בנושא הזה שאפשר כבר להכניס את הטכנולוגיה הזאת לשימוש. לאחרונה המנכ"ל והצוות המקצועי – ובזה את מתפרצת באופן חיובי לדלת פתוחה – מקיימים דיונים איך להקדים את אירופה בעניין הזה ולקדם כמה מערכות שיש היום בשוק – והציגו אותם בפני אותה ועדה מקצועית – כדי ליישם אותן באופן מעשי, עם תמריצים כספיים, שמי שבאמת יתקין אותן יקבל גם תמריץ כספי כדי לבצע את זה. אני אומר שאין לי תאריך יעד מדויק, אבל זה בעבודה אינטנסיבית של משרד התחבורה, בראשותו של מנכ"ל משרד התחבורה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה, כבוד סגן השר. האמת, אני יודעת מה קורה בעולם מבחינת הבדיקה והפיילוטים והמחקרים שהם עושים כדי לברר את הפיתוח של האמצעים הטכנולוגיים. רציתי לדעת יותר מה קורה אצלנו בעניין ומה משרד התחבורה עושה כדי לקדם את הנושא לפי המלצות שהוגשו ב-2018. אני מבינה ששוקלים ובודקים, ורק לאחרונה הייתה הישיבה הזאת. אני אשמח מאוד לדעת מה הלו"ז שמתכננים ואיזה סוג של החלטות התקבלו על ידי הוועדה. השאלה השנייה: יש את הפן של העלאת המודעות וגם המניעה. מה מתוכנן מבחינת המשרד? האם מתוכנן איזשהו קמפיין? באילו שפות, באיזה גודל ומתי זה יצא? כדי באמת לנסות להעלות את המודעות ולעשות איזושהי מניעה בנושא. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה על שתי השאלות הנוספות. ראשית, מבחינת לוח זמנים, אמרתי בדבריי שאני לא יודע לתת לך, אבל אני גם לא אתן לך תשובה מה קרה מ-2018 עד עכשיו בנושא הזה. יכול להיות שלא התקדמו הרבה, אבל המנכ"ל היום, בראשותה של השרה – הם כן ראו לנכון לקדם את הנושא ויש להם ישיבות. אני יודע שהם גם נפגשו עם אלה שמפתחים את הטכנולוגיה המתקדמת בנושא הזה. אני מאוד מקווה. אין ספק שגם לשאילתה שלך יהיה חלק בתמרוץ ובמעקב אחרי היישום של הדברים האלה, ואני כאן נמצא כדי לראות בעוד זמן מסוים כמה התקדמנו בנושא הזה. עכשיו, את אומרת: עד אז, מה עושים? בעניין הזה, בחלק הזה, יש פעילות של הרלב"ד, שפועל בנושא גם בבתי הספר. אנחנו מתמקדים בקמפיינים לצעירים – אף שזה לא רק צעירים – ככל שהתקציבים שלנו מאפשרים. אין ספק שבתקופה הזאת, בתקציבים האלה שיש ובתקופה שאין תקציב, על פי רוב אלה שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות ועם עוד משרדים, וקשה להגיד שאנחנו היום – באופן כללי, לא רק בנושא זה – ממצים את הצורך בכל הדברים הנוספים. התוכניות, הרבה תוכניות כאלה ואחרות – ואת יודעת את זה כחברת ועדת הכספים, כמה שהן נפגעות בגלל שאין לנו את התקציב המתאים, ושיתופי הפעולה נמנעו או הוגבלו או התמעטו. איך שלא יהיה, אנחנו רואים את זה היום כאחת המשימות החשובות של המשרד, ואנחנו רוצים אפילו להקדים מדינות באירופה שיש להן אמצעים הרבה יותר מאיתנו, כדי להגיע לפתרון ישים. אני אומר את זה גם בהמשך – כולל יישום וכולל תמריץ, אנחנו רואים את זה Built-in. רוצים להכניס טכנולוגיה, וכמה שזה חשוב, אנחנו רוצים תמריץ לכך שלאנשים יהיה כדאי ושההתקנה לא תעלה להם, כדי לדרבן אותם להתקין את ההתקנים האלה, שהם מאוד חשובים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן שר התחבורה, אנחנו יודעים שבאופן מבני, מי שנפגעים יותר בתחום התחבורה הם אנשים שאין להם כלי רכב פרטיים. שני דברים: ראשית, ברכב פרטי לא צריכים לחבוש מסכה, וזה טבעי. רכב פרטי מגיע לכל מקום מכל מקום, ואני לא מדבר על תקופת סגר. האנשים שזקוקים לתחבורה הציבורית כבר שבעה חודשים עוברים התעללות בבני אדם בצורה נוראה. קודם כול, זה שהם צריכים לשבת עם מסכות באוטובוס זה מובן, בשביל לא להזיק לזולת, אבל למה מונעים מהם תחבורה ציבורית? כל ימות השנה התחבורה הציבורית בישראל כושלת כמו באחת ממדינות אפריקה הנחשלות. בשבעת החודשים האחרונים זה הפך לרשמי. קודם כול, לא נותנים להעלות יותר מ-30 אנשים. אני מבין שברכבות היה יותר, אני מבין שבמטוסים אין הגבלה כזאת, אבל באוטובוס רק 30. הדבר החמור ביותר ב-30 האלה זה באוטובוסים האחרונים. אנשים נשארים בתחנות, והנהג שמח מאוד לספור את הנוסע ה-31, אם הוא תינוק בן שנתיים, כדי להשאיר את כל המשפחה למטה. יש כאן ממש התעללות בבני אדם שאין להם קול ואין להם מי שיזעק. אתה, כבוד סגן השר, שעוסק כל כך הרבה שנים בעניין הזה, אני מצפה ממך, מבקש ממך, שואל אותך: מה אתם יכולים לעשות? השאלה האחרונה: הכותל המערבי סגור. אלה שעולים על האוטובוס לא מגיעים לכותל המערבי עכשיו, בסגר. ריבונו של עולם, יש זכות לתפילה, נכון? יש מקום לתפילה יותר מאשר הכותל המערבי? למה חוסמים את התחבורה הציבורית לכותל המערבי? ולא רק את התחבורה הציבורית. אתמול גם לאנשים שבאו רגלית לא נתנו אם הם לא גרים בעיר העתיקה. זה עוול שצריך לתקן. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השרה, קודם כול אני רוצה להודות לך על השתתפותך בישיבה הראשונה של ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים. בנוגע לנושא, הרבה מאוד אנשים נפגעים ונהרגים בגלל היסח הדעת, ואחד מהיסחי הדעת המרכזיים זה שימוש בטלפונים סלולריים. יש חברה שכבר התחילה פיילוט עם צה"ל; אני לא אגיד את שמה כאן, אבל אתה מכיר אותה. יש אמצעים טכנולוגיים שיכולים לעזור במניעת היסחי הדעת כמו הטלפונים הסלולריים, למשל מערכת הבקרה האקטיבית שקיימת במכוניות שלנו, אבל במכוניות זולות יותר היא לא קיימת, כי היא יקרה יותר. משרד התחבורה יכול לתת זמנים ולקבל החלטות שיקלו ויאפשרו ואפילו יכריחו את כל הרכבים האלה שיהיו להם אמצעי הבטיחות הטכנולוגיים, כדי שיצילו חיים. נתת כאן תשובות יפות, אבל תשובות שבעצם אומרות: זה יקרה, אבל אני לא יודע מתי. בוא ננסה שזה יקרה עכשיו; בוא לא נגיע למצב שיעבור זמן ותהיה עוד בעיה. תמיד יש משהו שעוצר את הבטיחות בדרכים. מכיוון שאנחנו עוסקים כאן בחיי אדם אני מבקש ממך, בוא ניתן לזה זמנים ובוא נדאג לעמוד בהם. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> בסדר גמור. אני אתחיל, ברשותך, אדוני היושב-ראש, בשאלתו הנוספת של חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר. העמדה שלך בעניין הזה היא עמדה שמקובלת גם עלינו. לא זו אף זו, זו עמדה של משרד התחבורה, שנאבק בנושא התחבורה הציבורית. השרה עומדת בראש גם כחברת הקבינט וגם בדיונים שיש מול משרד הבריאות ומול הגורמים המקצועיים שהם שמנחים איך להשתמש בתקופת הקורונה. אני רק רוצה להגיד לך שלמשל על הרכבת – שהיא כלי תחבורה מאוד שמיש – היו ויכוחים גדולים מאוד, והוא הכלי האחרון שאפשרו להשתמש גם בו בתנאים כאלה ואחרים. הנהלת משרד התחבורה עשתה הכול ובדרישות שהיו כמעט לא מציאותיות ובהשקעות כספיות כדי לאפשר לנסוע. עכשיו אנחנו נמצאים בהנחיה שרואים בה את התחבורה הציבורית באופן כללי כמקום שאנשים נמצאים בו במשך זמן לא מועט, יותר מרבע שעה ויותר מ-20 דקות – לפעמים גם שעתיים ושלוש וארבע – בצורה שקשה לשמור על מרחקים שהם המרחקים שנקבעו, ולכן נקבעים פרמטרים כאלה ואחרים ותקנות והגבלות כאלה ואחרות. אני מתחבר למה שאתה אומר – יש כאן בעיה של אפליה מובנית של מי שיש לו רכב פרטי מול מי שאין לו רכב פרטי. כשאנחנו עושים סגרים או הגבלות כאלה ואחרות, כשהממשלה מחליטה על הגבלות כאלה ואחרות, מראש הם קובעים שמי שיש לו רכב פרטי יוכל להגיע להרבה מקומות ומי שתלוי בתחבורה ציבורית לא יוכל להגיע, מכיוון שאנחנו מגבילים בשעות. היו תקופות שצמצמו גם את הקווים בסופי שבוע. מעבר להגבלות הכלליות, מי שאין לו רכב פרטי מופלה באופן מובנה. גם בימים כתיקונם יש אפליה – אחד נוסע חצי שעה ואחר נוסע שעה וחצי לעבודה. גם זו אפליה – בנוחות, בנגישות. אין ספק שיש אפליה. אבל כשאתה מדבר על הגבלות ומראש אתה מונע את התחבורה הציבורית או מגביל אותה, אתה כבר מפלה את מי שתלוי בזה. גם זה חלק ממאבק ומתהליך שלם שבו אנחנו רוצים להוביל אנשים לא לקנות רכב פרטי, לעזוב את הרכב הפרטי ולהשתמש בתחבורה הציבורית. משקיעים בזה מיליארדים. בתקופה הזאת אנחנו גורמים לאנשים לחזור לרכב הפרטי, וכל ההשקעה לריק. זה – במאמר מוסגר. אבל אנחנו צריכים להבין שכשאתה אומר 30, זה אחרי מאבק, אחרי ההנחיה שיהיו רק 19 נוסעים ושהתחבורה עובדת רק עד 20:00. בכלל, התפיסה הזאת שהתחבורה הציבורית נועדה רק כדי להניע את המשק – יחד עם זה שאנחנו סוגרים את המשק, ההוראות שמשרד התחבורה מקבל והממשלה מקבלת הן לצמצם את התחבורה הציבורית. זאת מעלה וחיסרון. היום הוכח בפועל שהתחבורה הציבורית היא שמניעה את המשק. ככל שאנחנו נותנים תחבורה ציבורית רחבה יותר, מושלמת יותר, מלאה יותר, ככה גם הסגר הוא מועט. אין ספק בעניין הזה. אם אנחנו רוצים לגרום לסגר, התחבורה הציבורית שאנחנו מפעילים מניעה את הכלכלה וגורמת לסגר לא לקבל את האפקט ואת התכלית הרצויה. מעבר לזה, כשאנחנו מרחיבים את זה, אז אתה טוען, בצדק, שזה לא רק לעבודה. יש חיים שוטפים, דברים שמותרים בהגבלות, ואנחנו צריכים לתת את השירות הזה, גם אם הוא מצומצם יותר. בסופו של דבר יש ירידה דרמטית בשימוש בתחבורה ציבורית, שהגיעה בתקופות מסוימות לפחות מ-50%. בתקופה האחרונה זה עלה ל-60%, אולי קצת יותר מ-60%. השימוש מועט יותר. משרד התחבורה עושה את המקסימום, צריך להבין, כדי לתת תשובה בהגבלות שיש. נביא בחשבון – ובזה אני מסיים את החלק הזה – שאם אנחנו מדברים על תפוסה של 50%, אנחנו צריכים להכפיל את מספר האוטובוסים. אין הכפלה של מספר האוטובוסים. אם לדוגמה היום נמצאים בכביש 10,000 אוטובוסים, כדי לתת מענה מלא אתה צריך עוד עשרות אלפים נהגים, ואתה יודע לבד שזה לא קיים. לכן מביאים בחשבון גם את הצמצום בנסיעה בתחבורה הציבורית ומנסים לתת את מקסימום הפתרונות. אנחנו לוקחים חברות פרטיות ומוסיפים נהגים לא מקצועיים, כאלה שאין להם היכולת לתת את המענה. מה שאפשר לעשות, גם בזמנים – כולל מה שאמרת – אנחנו רוצים גם לאוטובוסים האחרונים ועוד. אז במקום לשנות את התקנות אנחנו תגברנו ומתגברים. אני רוצה להגיד לך שיש קווים שמנסיעה אחת בשעה 09:00 לצפון נתנו עשר נסיעות – בסדר גודל כזה, ודאי בתקופת בין הזמנים. אלה סדרי גודל של תגבורים שאי-אפשר להבין אותם: מ-80 נסיעות לצפון ל-240 נסיעות ביום, בהכפלות כאלה היו תגבורים בתקופות מסוימות, כולל עכשיו. השאלה האחרונה שלך, לגבי הכותל – הכותל המערבי לא נסגר על ידי משרד התחבורה. יש הגבלות. אי-אפשר לצאת מהבית יותר מקילומטר. זה אומר שמי שמגיע לכותל, האפשרות היחידה להגיע היא מתוך העיר העתיקה. לכן אתה לא נותן תחבורה ציבורית במקום שאסור לך להוביל אליו אנשים. יחד עם הדבר הזה, לא רק כדי לגרום לכך שתהיה תחבורה ציבורית – אתה גם נותן עומס לכותל, ולכותל לא מכניסים, רק את מי שגר קרוב. לכן התחבורה הציבורית נפסקה – למקום שאתה לא יכול להוביל אליו אנשים. אנשי הרובע, יש להם מה שהם צריכים, כולל תחבורה ציבורית, אבל הם לא צריכים את הקווים שאתה מתכוון אליהם, שמביאים מהעיר לתוך הכותל. לגבי שאלתו של חבר הכנסת בועז טופורובסקי – גם כאן במליאה אני אברך אותך בהצלחה. קיבלת ועדת משנה חשובה מאוד, ועדת משנה לבטיחות בדרכים של ועדת הכלכלה, שיש בה הרבה אפשרויות לעשות. אנחנו נהיה שותפים מלאים בה, ככל שאנחנו רוצים וככל שניתן בדיונים שלך. בתחילת דבריי – אני לא יודע אם היית פה – אמרתי שאנחנו בהחלט מתחברים לפיתוחים טכנולוגיים שקיימים כבר כיום ואנחנו מתמרצים אותם. זה יותר בשמירת מרחק וסטייה מנתיב. אנחנו גם מתמריצים, כמו שאמרתי, ליבואנים שמתקינים את זה ברכבים. יש עוד פיתוחים שאנחנו מנסים להתחבר אליהם ולהקדים אחרים. אין דבר שיש באירופה ואנחנו לא מיישמים אותו ולא לוקחים אותו ליישום מיידי ותמריצים. מעבר לזה, חברת הכנסת סלימאן דיברה על נושא של נטרול הטלפון תוך כדי נהיגה. בעניין הזה אני לא נתתי זמנים, מכיוון שאנחנו לא נמצאים הרבה זמן בקדנציה. משרד התחבורה של היום רואה לנכון לקדם את זה. מתקיימים דיונים מקצועיים, מתקיימות בדיקות של האמצעים הטכנולוגיים האלה. אם אנחנו נמצאים רק באמצעי טכנולוגי אחד – אם יש רק חברה אחת – זה לבד גורם מעצור להחלטה כזאת. צריך שיהיו עוד מתחרים. אנחנו רוצים ליצור גם את זה ולבדוק את הכול. אלה לא דברים שנעשים כלאחר יד. הדברים האלה קשורים לתקינות אירופית, לאחריות גדולה מאוד, אבל החשיבות היא בהתאם. אנחנו נעשה הכול כדי לקדם את זה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מודה לסגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב. סגן השר יברקן מתעכב, ואכן, אנחנו נזכה את המקדימים. סגן השר יואב בן צור, אני מזמין אותך להשיב על שאילתה דחופה מס' 78, של חבר הכנסת אלכס קושניר, בנושא: השר הפסיק הליך שלילת תושבות למחבלים. בבקשה, חבר הכנסת קושניר. << שאילתה >> 78. השר הפסיק הליך שלילת תושבות למחבלים << שאילתה >> << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני סגן השר, ברצוני לשאול את השאלה הבאה: לאחרונה קבע השר שלא תישלל תושבות של רוצחי אלכסנדר לבלוביץ', וזאת חרף התנסחותו ב-2017 כי יפעל בתוקף נגד המרצחים. ברצוני לשאול: מדוע השר חזר בו מהוראתו לשלול את מעמד התושבות של הרוצחים? בשאילתה כתוב "המשפחות", אבל זאת טעות – מדובר ברוצחים עצמם, בשני הרוצחים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אלכס קושניר, שר הפנים ביטל את תושבותם של מחבלים שביצעו והיו מעורבים מרכזיים בפיגועים שנעשו באותה עת, וכן בפעולות טרור נוספות. במסגרת זו ביטל השר את תושבותו של אחד המחבלים שביצע את הפיגוע האמור בשאילתה – המחבל המרכזי והמשמעותי בפיגוע. עוד ביטל השר את תושבותם של המחבל מקו 78 בארמון הנציב, חברי חוליית סילוואן, חברי הפרלמנט הפלסטיני, המחבל מהפיגוע בשכונת מוריה בחיפה בשנת 2003 ועוד. לשני המחבלים הנוספים בפיגוע האמור לא בוטלה התושבות, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה. צריך להבין שכששר הפנים הולך לבטל תושבות הוא מתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה, ובסופו של דבר רק לאחר התייעצות כזאת ובאישורו הוא יכול לבטל תושבות של מחבלים כאלה ואחרים, וזה לא דבר שנתון להחלטתו בלבד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת קושניר, בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, יש לי שאלה שקשורה למשרדך, אבל בנושא אחר. ב-1 באוגוסט 2020 רשות האוכלוסין וההגירה ביטלה את הסמכות של נתיב לאשר אשרות כניסה לילדי דור רביעי. זאת אומרת, המצב הוא שכאשר הורה שהוא בן דור שלישי לפי חוק השבות מקבל אשרת עלייה, הילד שלו לא יכול לקבל אשרת כניסה. לפני שבוע קיימנו דיון על זה בוועדת הקליטה, ושם נאמר לנו שהסמכות היא של שר הפנים, זאת אומרת, זאת ההחלטה הבלעדית שלו להטיל על נתיב את הסמכות לתת את האשרות האלה. המצב בפועל היום הוא שיש עשרות משפחות שמכרו את נכסיהן, לא רשמו את הילדים למסגרות, והן תקועות ולא יכולות לעלות. השאלה היא מתי השר יקבע או יחליט לקבוע להטיל את הסמכות על נתיב או ימצא פתרון אחר. כי המצב היום מונע עלייה ומפריד משפחות. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מבטיח לך, חברי חבר הכנסת אלכס קושניר, שאני אבדוק את הדברים בקרוב מאוד עם השר ואענה לך באופן אישי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר יואב בן צור. << הצח >> הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' כ/848; דברי הכנסת, חוב' כ"ד, ישיבה 71; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, מאחר שסגן השר יברקן טרם הגיע, והוא נמצא בדרך – באותו פקק, כך אני מבין, נמצאת חברת הכנסת איילת שקד, ושר החינוך יואב גלנט בדרך לכאן – אני מציע, חברת הכנסת עינב קאבלה, מאחר שאת נמצאת כאן, שאנחנו נעבור כרגע להצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון), התשפ"א–2020, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תציג את הצעת החוק יושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה חברת הכנסת עינב קאבלה, וברגע שנצליח לייצר כאן את הזיווג גם של השואל וגם של המשיב, כששניהם יהיו כאן, אנחנו נוכל לחזור לשאילתות הדחופות. בבקשה, חברת הכנסת קאבלה. סגן השר כהן, רק לעדכן שחברת הכנסת שקד הודיעה שהיא נמצאת באיזשהו פקק, אז אנחנו ממתינים שהיא תגיע. כך המצב גם לגבי סגן השר יברקן, אז מה שנקרא, מי שיקדים מאלה שמאחרים – אנחנו נוכל לעבור לשאילתה הדחופה בעניינו. בבקשה, חברת הכנסת קאבלה. << דובר >> עינב קאבלה (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון), התשפ"א–2020. מדובר בהצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי חבר הכנסת מלכיאלי וחבר הכנסת אבוטבול. ההצעה באה לחדד את החובה הקיימת על גופים ציבוריים הנותנים שירות לציבור בתחומים שונים ומגוונים להמשיך לאפשר פנייה אליהם באמצעות פקס, נוסף לאמצעי קשר דיגיטלי. החוק המקורי, שנחקק ב-2018 ונכנס לתוקף ב-2019, לא התכוון לגרוע את השימוש שהיה קיים בפקס לפניות שונות לגופים ציבוריים אלא לחייב בנוסף אפשרות לפנות לגוף ציבורי גם באמצעים דיגיטליים, דואר אלקטרוני, אינטרנט או באופן דיגיטלי אחר. החובה שקבע החוק המקורי לאפשר פנייה באמצעי קשר דיגיטלי היא כמובן ראויה, נכונה ורצויה, ובוודאי שיש לקיימה, וחשוב להבהיר כי הצעת החוק המובאת כאן היום אינה גורעת ממנה או מסייגת אותה בשום אופן. כאמור, מאז חוקק החוק ב-2018, נראה שחלק מהגופים הציבוריים החליטו לגרוע את הפקס מדרכי הפנייה אליהם ברגע שעברו לפנייה דיגיטלית. המציעים הציגו בפני הוועדה את הקושי שנוצר לאוכלוסיות מסוימות, כגון במגזר החרדי, לקבל שירותים מגופים ציבוריים במצב שבו לא קיימת אפשרות לפנות בפקס. כך גם קיים קושי בקרב אוכלוסיות נוספות בחברה הישראלית, כגון בקרב החברה הערבית, בני הגיל השלישי ואוכלוסיות מוחלשות נוספות, ולא ניתן להתעלם מכך. לפיכך קבעה הוועדה כי בכל מקום שגוף מאפשר פנייה אליו בדואר אלקטרוני או באמצעי קשר דיגיטלי אחר שאופן השימוש בו זהה לשימוש בדואר אלקטרוני, תתאפשר הפנייה גם בפקס. הרעיון הוא שפניות אשר אופיין אינו דורש הזדהות מיוחדת או פעולה מאובטחת וכדומה – אין מניעה כי תבוצענה גם בפקס, לטובת מי שלא קיימת לו האפשרות לעשות שימוש באמצעי דיגיטלי. אגב, במענה לשאלת הוועדה בדיוניה הובהר כי רוב הפקסים הנשלחים מתקבלים בגופים הציבוריים לתיבת המייל, מה שנקרא fax to mail, כלומר לא בנייר או באופן שמעמיס פיזית על הגוף הציבורי או על הסביבה. חשוב לי להדגיש ולציין כי הדרך היעילה והמתקדמת לפנייה לגופים ציבוריים או לגופים בכלל היא באמצעים דיגיטליים. אין מחלוקת על כך, ולכך צריך להמשיך ולכוון. אבל לא ניתן להתעלם מהמציאות, וצריך להתחשב גם באוכלוסיות שעדיין לא שם מבחינה טכנולוגית בעת הזאת. חשוב לרוץ קדימה עם הקדמה, אבל צריך לזכור לא להשאיר אף אחד מאחור. ברור שגם צריך לשאוף לכך שהטכנולוגיה תשרת את כלל האוכלוסייה. לשם כך צריך לפעול במישורים שונים, הן מבחינת אוריינות דיגיטלית, הן מבחינת תשתיות ראויות ומאפשרות והן מבחינת פתיחות ומוכנות. עלינו להתקדם עם הטכנולוגיה ולאפשר זאת כמה שיותר למי שיכול ורוצה לעשות בה שימוש. התיקון המובא כעת לאישור בא מתוך הכרה במציאות הקיימת, אשר יש לפעול בשים לב אליה במקביל לקדמה, ולא להותיר אוכלוסיות מסוימות שייפגעו מכך, קל וחומר בתקופת הקורונה שבה אנו מצויים. הוועדה נדרשה לשני עניינים נוספים בחוק זה אשר דרשו תיקון: 1. בניסוח מחדש של הסיפא לסעיף 2(א) לחוק, אשר התכוונה במקור למנוע מגופים ציבוריים מלהשתמש בחריג המאפשר להם מטעמים מיוחדים לקבוע דרך פנייה לא דיגיטלית אם במקביל הם מאפשרים פנייה זו באמצעות פקס. הנוסח החדש מבטא בניסוח בהיר יותר את ההוראה, שבאה לוודא כאמור שהגופים לא יתחמקו מיישום החוק. העניין השני הוא סעיף הדיווח לכנסת. סעיף 10 לחוק קובע חובת דיווח אשר לא ניתן היה ליישמה על פי הנוסח המקורי. ההוראה קבעה כי ועדת המדע והטכנולוגיה תקבל דיווח ישיר ונפרד מכל אחד ממאות הגופים הציבוריים שאליהם מתייחס החוק. מצב דברים זה לא אפשר דיווח סדור ומרוכז וקיום דיון בוועדה על מנת להגיע למסקנות על מצב יישומו של החוק. מתוך הכרה בחשיבות פיקוח הכנסת ובצורך באפקטיביות הדיווח, הוועדה מצאה לנכון לתקן סעיף זה ולקבוע כי דיווחי הגופים השונים ירוכזו ויועברו לוועדה באמצעות השרים הממונים, כפי שגם נהוג בחקיקה פעמים רבות. כך לדוגמה הדיווחים של משרדי הממשלה ליחידות הסמך שלהם ירוכזו על ידי שר הדיגיטל הלאומי, הדיווחים של משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והשב"ס ירוכזו על ידי השר לביטחון פנים, וכן הלאה באופן דומה גם לגבי גופים אחרים בהתאם לעניין. הדיווחים יועברו לוועדה על פני תקופה של ארבע שנים, בסוף הרבעון השני, בשנים 2021, 2022 ו-2024. הגופים המדווחים לשרים נדרשים להעביר להם את דיווחיהם עד סוף הרבעון הראשון בשנים האמורות, על מנת שמשרדיהם יוכלו לערוך דוח מרוכז לצורך הדיווח לוועדה. הוועדה הגיעה למסקנה כי תכלית הדיווח לכנסת צריכה להיות קבלת תמונת מצב לגבי יישום הדוח והמעבר של הגופים הציבוריים לעולם הקשר הדיגיטלי. לפיכך, לצורך קבלת התמונה של קיום החוק על ידי הגופים השונים, הוסדר הדיווח הכולל והמקיף לשנים הראשונות שלאחר חקיקת החוק. יש לציין כי גם בתום ארבע השנים, במקרה שהוועדה תמצא שבגופים ציבוריים מסוימים עדיין לא מיושם החוק כראוי, ממילא קיימת לה סמכותה הכללית לדרוש מידע ודיווח על יישומו של החוק, והכול מתוך מטרה כי לטובת האזרחים נוודא כי אכן מיושמת החובה לאפשר פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים. אני מבקשת, לסיום, להודות לחברי הוועדה, וכמובן לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי וחבר הכנסת משה אבוטבול. בנוסף, אני מבקשת להודות לכל מי שהשתתף בדיונים, וכן לנציגות ונציגי משרדי הממשלה שלקחו חלק בדיוני הוועדה ובמאמצים למצוא פתרונות לסוגיות שעלו, וביניהם למשרד הדיגיטל הלאומי, לרשות התקשוב, למשרד המשפטים ולמשרד הפנים. כמובן, אני מודה לצוות הוועדה המסור והמקצועי – למנהלת הוועדה הגב' איילת חכימיאן, לגב' נעמי ברוך ולדובר הוועדה מר יעקב אליאך. כמו כן, תודה גדולה ליועצת המשפטית לוועדה עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות, אך הוגשו לגביה בקשות רשות דיבור. אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. לסיום, אני מאחלת לכל אזרחי ישראל שנה טובה ובריאה וגמר חתימה טובה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ליושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה חברת הכנסת עינב קאבלה. כאמור, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אבל כן הוגשו בקשות רשות דיבור. הראשונה שבהן היא של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בטרם נצביע על ההצעה, אני באתי להודות לכל מי שעזר לי בקידום של הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת נולדה על ידי פנייה של גופים, בעיקר של בעלי מוגבלויות, והיא הורחבה גם לציבור שלא חשוף לאינטרנט כל כך. הקורונה הציפה לנו בעיה מאוד גדולה: הגישה שלהם למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות הייתה לוקה בחסר, ואנשים הפסידו את מה שהיה מגיע להם בגלל שלא הייתה להם יכולת לגשת לאינטרנט ולמייל, והפקס בעצם הוא כלי התקשורת הכמעט-יחיד שעוד נותר אצלם. אני רוצה להודות לשר המשפטים, שתמך בהצעת החוק הזאת יחד עם השר דודי אמסלם. אני רוצה מאוד מאוד להודות ליושבת-ראש הוועדה עינב קאבלה על שעות רבות של דיונים. אני העברתי כבר כמה הצעות חוק – בצורה מקצועית, יעילה, עם הרבה שעות וויכוחים ודיונים, הפסקות באמצע ושוב חידוש דיונים, אבל בסוף יצא מוצר מוגמר, מוסכם. באמת מגיע לך הרבה הרבה שאפו. עשית עבודה מקצועית ויסודית; למנהלת הוועדה איילת, ליועצת המשפטית נירה, שבאמת הייתה מסורה מאוד מאוד להצעת החוק, ואילולא החריצות לא היינו מגיעים להצביע עכשיו. אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת אבוטבול, שהיה שותף מהכתיבה של החוק ועד ההצבעה, עד הסוף, בכל הדיונים – תודה רבה, יישר כוח גדול – ולסגן השר הרב איציק כהן, על עזרתו בהצעת החוק הזאת, ולעוזרי עו"ד עקיבא חופי, שעזר בניסוח ועשה הרבה שעות יחד עם הצוות של הוועדה. אני קורא כמובן לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. אני אסיים בברכת שנה טובה וחתימה טובה, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרים, סגן שר האוצר, בלי ספק זה יום בשורה להרבה הרבה מאוד אנשים שנתקעו מאחור עם כל הנושא של הדיגיטל והפריצה הטכנולוגית המתקדמת. זה דבר מבורך כשלעצמו, אבל כמובן ישנם ציבורים מסוימים שלא בדיוק מתחברים לנושא הזה, חלקם מבחינה אידיאולוגית, אם זה המגזר החרדי, או כאלה שעדיין לא מחוברים לזה, קשישים או ציבור העולים החדשים שהגיעו מכל מיני מקומות. אני חושב שהחוק הזה עושה סוג של צדק ומאפשר להנגיש להם את אותם שירותים שהממשלה, המדינה, נותנת במשרדי הממשלה, ברשויות. זה ייתן להם כתף כדי שיוכלו להעביר גם דרך הפקס את הבקשות שלהם או כל מיני דברים אחרים. אז אני רוצה קודם כול לברך על החוק שיזם ידידי היקר הרב מיכאל מלכיאלי, יושב-ראש הסיעה שלנו, סיעת ש"ס, וכמובן, להודות למנהלת הוועדה איילת, וכמובן ליושבת-ראש הוועדה עינב, שבאמת טרחה מאוד בנושא של החוק הזה, ולהודות גם ליועצת המשפטית נירה ולעו"ד חופי עקיבא, שעשה עבודה נהדרת בנושא הזה. כמובן, אני רוצה כמו תמיד לבוא ולהגיד – כולם רגילים לראות את הח"כים החרדים, אולי, יש איזו תפיסת עולם שהם מתעסקים רק בנושאים של קודש, רק בענייני כוללים וישיבות ותלמודי תורה, אז לחדש לכם שחברי הכנסת בכלל, ושל תנועת ש"ס בפרט, הם ח"כים חברתיים שמעניין אותם כל נושא שקשור לעולם החברתי – לקדם אותו ולעזור לו, ועל כך תפארתנו. זאת בעצם הדרך שבה יושב-ראש התנועה שלנו השר הרב אריה דרעי מבקש מאיתנו – להתמקד בהצעות חוק חברתיות, ובכך להביא עזרה וסיוע לכלל הציבור בארץ ישראל. תודה רבה לכולם. בהצלחה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – איננו; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר – אף הוא איננו. לפיכך, אנחנו יכולים לעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון), התשפ"א–2020. בקריאה השנייה, על פי נוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד סעיפים 1–2 – 6 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1 –2 נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף בעד את סגן השר יצחק כהן, את חבר הכנסת בוסו, את חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת אבוטבול, חבר הכנסת אייכלר, חברת הכנסת קאבלה, חבר הכנסת אשר, חברת הכנסת חיימוביץ' וחבר הכנסת קוז'ינוב. לא שכחתי אף אחד, נכון? ראיתי את כולם – ואת חבר הכנסת הלוי. אם כך, 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה מס' 2 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – אין חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני שוב מוסיף את חבר הכנסת קוז'ינוב, חברת הכנסת חיימוביץ', סגן השר כהן, חבר הכנסת בוסו, חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת אבוטבול, חבר הכנסת אייכלר, חברת הכנסת קאבלה וחבר הכנסת אשר, נכון? חבר הכנסת הלוי, אני מניח, הצביע ממקומו, אם הוא נמצא כאן. אם כך, 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה השלישית, ונכנסה לספר החוקים. ברכות ליוזמים, ברכות לכל העושים במלאכה. בשעה טובה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> אני עובר להודעה. חברות וחברי הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218) (שינוי המונח נכה), התשפ"א–2020, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. << נושא >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218) (שינוי המונח נכה), התשפ"א–2020 << נושא >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/853).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מייד לדיון בהצעת חוק לקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. אני מזכיר שברגע שיגיעו התקועים בפקקים אנחנו נוכל לעבור חזרה לשאילתות הדחופות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, כבוד השרים, גם אתמול עליתי במסגרת תפקידי כיושב-ראש ועדת חוקה. קצת מפריע לי שם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, אנא. לא טוב פעמיים – גם כי מדברים וגם כי מתגודדים. שני הדברים לא רצויים. חבר הכנסת קוז'ינוב, חבר הכנסת קוז'ינוב, אנא. תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה קצת מפריע. אז אמרתי אתמול, אדוני היושב-ראש, כשהעלינו הצעת חוק לגבי הנושא של ההוצאה לפועל, שבימים האלה של בין כסה לעשור, בתחילת שנה חדשה, זה הזמן לעשות דברים טובים. אז בהמשך להצעת החוק המצוינת של חברי חבר הכנסת הרב מלכיאלי, אני מנסה להמשיך את האווירה הזאת, ובתחום המעשים הטובים להביא גם את הצעת החוק החשובה הזאת – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218) (שינוי המונח נכה), שיזמתי יחד עם חברי חבר הכנסת הרב גפני, שאני שמח כמו כולנו שחזר היום לפקוד את משכן הכנסת וימשיך הלאה בפעילותו הרבה למען עם ישראל. מהותו של החוק הוא בעצם שינוי המילה והמונח "נכה", שהפך להיות עם השנים שם לא מחמיא בכלל, בלשון המעטה, ואף שם גנאי, לכן החשיבות הגדולה. למרות שזאת הצעת חוק שהיא בעצם דקלרטיבית, לא תקציבית ולא משהו ארגוני, היא בהחלט דבר חשוב מאוד. הייתי רוצה להקריא לכם כמה מילים שכתב ידיד שלי, ידיד של הרבה אנשים כאן בבניין, ידידי אורן הלמן, שהוא אב לבת מיוחדת. הוא כתב ואני אביא כמה ציטטות: הצעת החוק הזאת היא מהחשובות שאנחנו מכירים. למה? כי היא מתקנת עוול. היא נלחמת באפליה כלפי אנשים עם מוגבלות. כהורים לילדה עם צרכים מיוחדים זה ממלא אותנו תקווה. עכשיו תראו, כותב אורן, השימוש במונח מפריע לנו לא סתם כטרמינולוגיה; זאת מהות. ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות המערביות הנאורות שמשתמשים בה עדיין במונח הסטיגמטי, המתויג הזה. "נכה" מגדיר אדם על פי נכותו בתיוג בצורה שונה, בצורה שלילית וסטיגמטית. אנחנו לא מכירים נכים, אני מכיר אנשים – אנשים טובים, אנשים מושלמים עם מוגבלות או אנשים עם צרכים מיוחדים. מעציב אותנו שיש גורמים שממשיכים להנציח את הסטיגמות באמצעות שימוש במונח הזה. זאת לא סתם מילה שמשתמשים בה. למילים יש כוח – הן משנות מציאות, הן קובעות תפיסת עולם, את היחס שלנו לאנשים עם מוגבלות. המילים והמונחים מקבלים סטיגמות ודעות קדומות. המילים מנמיכות את הציבור החשוב והעוצמתי הזה. המונח "נכה" מציג את אנשים כחלשים, והם לא. אני שמח שנפלה בחלקי ובחלקו של חברי חבר הכנסת הרב גפני הזכות הזאת לעשות את השינוי הזה. היה אתמול דיון בוועדה לאישור לקריאה ראשונה. אני אקריא מדברי ההסבר שנמצאים גם כאן: "הצעת החוק מתקנת אך ורק את המונח הלשוני, ואין בהחלפת המונח כדי לשנות הסדרים מהותיים שנוגעים לאותם אנשים ואת הזכויות שהחוק מקנה להם" – כמובן. "כמו כן, השימוש במונח 'אדם עם מוגבלות' אינו משנה מהותית את ההסדרים השונים שיש בחוק הביטוח הלאומי ובחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – – – והמונח 'אדם עם מוגבלות' בכל אחד מהחוקים האמורים הוא בעל משמעות שונה ומקנה זכויות שונות. השאיפה היא ששינוי המונח 'נכה' בחוק הביטוח הלאומי יוביל גם לשינוי השיח היום-יומי השגור, וכך השיח כלפי אותם אנשים יהיה מכבד יותר ופוגעני פחות". בהכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית סיכמנו שאנחנו נקיים דיון בוועדת הרווחה ונבדוק את ההשלכות של הדברים האלה, שחלילה לא יקרה מצב שאם נתקן את הדקלרציה זה עלול לפגוע במהות, ולכן אנחנו נעבור על זה בצורה הטובה ביותר שיש. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הרווחה והבריאות חבר הכנסת חיים כץ, שכולנו יודעים על הלב הרחב שלו ועל הרגישות הגדולה שלו. כלפי חוץ הוא נראה, מה שנקרא, קשוח למדי, אבל מי שמכיר את הרגישות שלו ואת ההתחברות שלו לדברים כאלה – אני מודה לו על העברת החוק ואני מודה לו גם על הדיונים שיהיו. בעזרת השם נגיע ונוציא תחת ידינו חוק טוב, שישמש גאווה לנו, כי בסופו של דבר כולנו בני אדם. גם אדם שיש לו מוגבלות מסוימת הוא עדיין אדם, ולא רק שהוא עדיין אדם אלא הוא יכול להיות הרבה יותר טוב ולהצליח הרבה יותר בחיים, לא פחות מכל אחד אחר, רק אנחנו צריכים להפנים את זה אצלנו. אני רוצה להודות גם למנכ"ל הביטוח הלאומי מר מאיר שפיגלר, שנרתם לעניין הזה. אגב, כאנקדוטה, אני רוצה לומר לכם ולך, אדוני היושב-ראש, שאמר לי מאיר שפיגלר שעל הדרך הוא רוצה להכניס כבר עוד שינוי בשנייה והשלישית. יש החלפה של עוד מונח בביטוח הלאומי. יש מצב, לא עלינו ולא על אף אחד מאיתנו, שאם חלילה בן זוג או בת זוג של מישהו נפטרו, אז הביטוח הלאומי שולח לו מכתב. לפעמים זה מגיע גם בשבעה או בתוך השלושים, כשאדם נמצא ביגון, והכותרת של המכתב היא "מענק פטירה". "מענק" ו"פטירה" זה לא הולך בדיוק ביחד, זה תרתי דסתרי, לכן, שוב, זאת דקלרציה, אבל אין לי ספק שהרבה אנשים שחוו שכול וקיבלו כזה מכתב אמרו: רגע, מישהו פה לא רגיש. כמובן שאף אחד לא עשה את זה בכוונה, ודרך התיקון הטוב והמיטיב שאנחנו נעשה נתקן גם את המונח הזה. אני מודה לכם. אני מצפה, כמובן, לתמיכת חברי הכנסת. תודה רבה וגמר חתימה טובה לכולם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. אני עובר לרשימת הדוברים. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – לא נמצא; חבר הכנסת אליהו חסיד – לא נמצא; חבר הכנסת אלי אבידר – לא נמצא; חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – לא נמצא; חברת הכנסת אורלי פרומן – לא נמצאת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – לא נמצאת; חברת הכנסת היבה יזבק – לא נמצאת; חברת הכנסת תמר זנדברג – לא נמצאת; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – מוותר; חבר הכנסת עופר כסיף – גם הוא לא נמצא. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. את מבקשת לדבר, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן? אני אאפשר לך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בתנאי שהיא לא מדברת נגד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לא מצנזר אף אחד. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מאוד מברך על החוק של חבר הכנסת הרב יעקב אשר והרב משה גפני. בזמנים שהייתם פונים אלינו הייתי חותם תמיד על החוקים האלה, ואז גם הייתי זוכה לחתום על זה כדי לכבד את האנשים, לא לקרוא להם נכים. יש גם מסר חיובי בעניין הזה של אנשים עם מוגבלויות. למה? כי זה מלמד כל אדם: אל תחשוב שאנשים עם מוגבלויות הם נכים. כל אדם הוא מוגבל. אדם שחושב שאני ואפסי עוד, אדם שחושב שהאני זה מרכז החיים, אדם שהכניס תרבות רעה שהגיעה מארצות המערב שכל העולם לא נברא אלא כדי לשרת את תענוגותיי ואת מאוויי ואת הכסף ואת הכסף ואת הכסף שלי – זה אנטי-תזה ליהדות. מצד שני, גם במזרח, שאמרו שכולם חייבים לקולקטיב, שהכול שייך למדינה וכולם צריכים לתת את המקסימום ולקבל את המינימום, כל השיטות הקומוניסטיות והסוציאליסטיות שרצו לעקור את הרכושנות ואת הרצונות העצמאיים של האדם, גם הן כשלו בגדול, כי את טבע האדם אי-אפשר לשנות. לעומת זאת, לטפח את הרק אני ורק את עצמי, ואל תקרא לי עם או דברים כאלה, גם אלה דברים שאינם על פי תורה. על פי התורה, אדם צריך לבוא – בפרט בימים הנוראים, בראש השנה ויום הכיפורים – לדעת שיש ה' בשמיים שברא אותו, יש ה' שבשמיים שבמונחים מודרניים נקרא לזה: מחזיק אותו בשלט רחוק על כל פעימה ופעימה, על כל נשימה ונשימה – תהלל י-ה. הוא יודע שהוא מוגבל, הוא צריך לאכול, הוא צריך שהקדוש ברוך הוא ימציא לו פרנסה. הוא יכול לעשות עסקים מכאן ועד הודעה חדשה ולהיכשל; הוא יכול לעשות מעט עסקים ולהצליח. איך אמרה אימא יהודייה פעם לבת שלה כשהובילה אותה לחופה? היא אמרה לה: בתי היקרה, אני יכולה לתת לך הכול – נדוניה ורצון, ואהבה ושמחה, וחתונה ושמלת כלה – הכול אני יכולה לתת לך, רק דבר אחד אני לא יכולה לתת לך: קצת מזל. את זה רק הקדוש ברוך הוא יכול לתת לך. שיהיו לך חיים טובים ושיהיה לך מזל, זה רק הקדוש ברוך הוא והתפילה יכולים לתת לך. זה דבר חשוב מאוד, שנותנים לאדם את התחושה: אתה אדם עם מוגבלות. כל אדם יש לו מוגבלות. יש אנשים שמתקשים יותר בגלל מוגבלויות נוספות, לכן אנחנו, החברה, חייבים לסייע להם; לא הכול בשבילי, אלא גם לעזור לשני. והפסוק הכי מתאים לזה: "איש את רעהו יַעְזֹרוּ ולאחיו יאמר חזק". תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת יאיר גולן – איננו. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. חברת הכנסת שקד, מייד אחרי החוק הזה אנחנו נעבור לשאילתה שלך. אנחנו קוראים לסגן השר כהן ונוכל לחזור לשאילתות. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, האמת, יש מעט חוקים, לצערי הרב, בתקופה האחרונה שמחויבת הסכמה באמת מלאה בבית הזה סביבם. אחד מהחוקים האלה הוא החוק הזה. אני חושבת שהחוק הוא לא רק עניין של סמנטיקה, אלא עניין של תרגום להבנה עמוקה יותר על מהות האדם – או האישה – וההבנה שלהיות עם מגבלה מסוימת זה לא אומר שהבן אדם הוא פחות או שצריך לכנות אותו "נכה". אני מכירה הרבה אנשים עם מוגבלויות שהם הרבה יותר חזקים וחכמים ומצליחים מהרבה אנשים שנראים כאילו הם מושלמים ובלי שום בעיה. אבל לצערי הרב, אני חושבת שאנחנו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אי-אפשר לשמוע את חברת הכנסת תומא סלימאן, אנא. בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני חושבת שאנחנו לא מתרגמים את ההבנה הזאת רק דרך שינוי המושג, אלא אמורים לתרגם את זה דרך הבנה שיש גם צרכים מיוחדים. אני הייתי רוצה לראות איך הממשלה מקדמת את תשלום הפעימות שהיו בהסכם עם האנשים עם מוגבלויות ולהעלות את הסכומים שבהם המדינה תומכת ואת הקצבאות שלהם, כדי שיתקדמו יותר ויהיה באפשרותם באמת לעבור את החיים בצורה יותר ברורה. לצערי הרב, אנחנו לא רואים הצעות כאלה, גם בדיונים עכשיו שמתקיימים והתקיימו מהבוקר בוועדת הכספים. אנחנו עכשיו בהפסקה מוועדת הכספים, וכנראה נתכנס אחר כך, כי הממשלה הגישה לנו תוכנית כלכלית שכמעט אי-אפשר להבין ממנה כלום. יש הרגשה שנוח לממשלה להתנהל בלי תקציב מאושר, כי אז אפשר להכניס גם את ההסכמים הקואליציוניים לתוך ה-11 מיליארד, שהיו אמורים להיות כולם מוקדשים לטפל בכישלון הכי גדול של הממשלה הזאת – לטפל בעניין הקורונה ומשבר הקורונה. לצערי הרב, אנחנו עדיין לא יודעים איך ישתמשו ב-6 מיליארד. במיליארד אחד ישתמשו להסכמים קואליציוניים, ובתוך סדר-היום של מה שנשאר מהכסף הזה, כ-4 מיליארד, אנחנו מנסים להבין איך תהיה החלוקה. עדיין לא ברור, כי בעצם בונים על זה שאין תקציב מאושר, אפשר לנייד כסף. כשאומרים להם אבטלה לצעירים בגילים שבין 18 ל-20, לפחות בתקופת משבר הקורונה – אין כסף; כשאומרים מחשב לכל ילד – לפעמים אין כסף; חוג לכל ילד – אין כסף. אבל להסכמים קואליציוניים פוליטיים יש כסף, למעון חליפי לראש הממשלה החליפי יש כסף, ולכל מיני דברים אחרים. אנחנו מנסים להגיד בצורה הכי ברורה: לא רוצים לאשר תקציב – לפחות את הכסף שאושר בכנסת, כדי שהוא יעבור לטיפול בקורונה. אנחנו רוצים להיות בטוחים שהוא אכן מועבר לטיפול בקורונה ובאנשים הנפגעים מהמשבר הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת יאיר גולן – נמצא. בבקשה – אחרון הדוברים, ולאחר מכן נעבור להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. אני אאפשר למי שנמצא כאן להצביע מכאן. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אדבר בטון רגוע, אבל באמת באמת אפשר להתפוצץ מזעם. הטלנו עכשיו הגבלות נוראיות על אזרחי ישראל, ואני שואל את עצמי: למה? מה נעשה בעוד שלושה שבועות, כשייגמרו החגים? מה יהיה אז? נניח שהתחלואה לא תרד – מה עושים? הורסים את המדינה? משתקים את הכול? עברתי הבוקר שוב על רשימת הערים והיישובים בישראל. ברוב גוש דן, בכסייפה, ברהט, בבנימינה, גבעת עדה, קצרין ובעוד הרבה יישובים אחרים אחוז התחלואה הוא מתחת ל-0.3%. למה להשבית שם את החיים? למה להשבית שם את מערכת החינוך? למה להשאיר עשרות אלפי – מאות אלפי הורים בבית כי אין להם מענה לילדים? ישבתי הבוקר בוועדת החינוך. נותנים פתרונות לגיל הרך בלמידה מרחוק. למישהו עם אפס ניסיון חינוכי יש ספק שזה לא עובד? מה, ילד בגן ילמד מרחוק? ילד בכיתה א' או ב' ילמד מרחוק? מה זו השטות הזאת? זה פתרון פיקטיבי. מה הבעיה להכריז מחר בבוקר שבאחריות הרשויות לפחות לספק גני ילדים לעובדי הרשות ולעובדי בתי חולים, כדי שכל הצוות הרפואי יוכל ללכת לעבודה כמו שצריך? מה הבעיה? עשינו את זה. אדוני היושב-ראש, אני עשיתי את זה כאלוף פיקוד העורף במבצע עופרת יצוקה. נתנו פתרונות אמיתיים, בשטח, לצרכים. למה זה לא קורה? אני אסביר למה זה לא קורה. כי כשבעידוד ראש הממשלה, במקום בפתרון המצב עוסקים בבעיות מדומיינות כמו ההפגנות בבלפור – שאין שום הוכחה בעולם שהן תורמות משהו לתחלואה – אז לא מתעסקים בעיקר: לא מתעסקים בהפעלת הרשויות, לא מתעסקים בעידוד היוזמה למטה, לא שואלים את ראשי הרשויות. למשל, יושב פה משה אבוטבול, שהיה ראש רשות: איך אתה פותר את הבעיות אצלך בעיר? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כשהיית – – – איפה אתה? נעלמת. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> מה הבעיה? למה לא עושים את זה? אני תובע מממשלת ישראל להפסיק לעסוק בפוליטיקה זולה ובביטחונו האישי של ראש הממשלה – ביטחונו הפוליטי, כמובן – ולהתחיל לעסוק במתן מענה לאזרחי ישראל, כי המגפה הזאת תישאר איתנו עוד חודשים, אולי שנים, וצריך לעבור לשגרת חירום שמאפשרת את רציפות הייצור, רציפות השירותים החברתיים, רציפות המשק, באופן שמדינת ישראל תמשיך לחיות ולא תקרוס תחת כובד משקלה הפוליטי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218) (שינוי המונח נכה), התשפ"א–2020, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. הצבעה בקריאה הראשונה, בבקשה. אני אוסיף את מי שמקומו למעלה ונמצא כאן באולם. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218) (שינוי המונח נכה), התשפ"א–2020, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מי מבקש להצביע? רק שירים את היד, כדי שאוכל להוסיף. יש לנו ככה: חבר הכנסת אבוטבול, חברת הכנסת חיימוביץ', חברת הכנסת קאבלה, חבר הכנסת אייכלר, חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת בוסו, חבר הכנסת סעדי, חבר הכנסת גולן – אני מוסיף אותך – וחבר הכנסת קוז'ינוב. מישהו נוסף? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה לא פעל אצלכם? בסדר, אין בעיה. חבר הכנסת להב הרצנו, אני מוסיף אותך. חבר הכנסת טופורובסקי, אתה הצבעת? אז אני מניח שמוסיפים את כולם בעד, אלא אם כן מישהו רוצה משהו אחר – רק שיאמר. אם כן, יש לנו בסך הכול 20 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218) (שינוי המונח נכה), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה הראשונה, ותחזור לדיון לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו חוזרים, חברות וחברי הכנסת, לשאילתות הדחופות. אני מזמין את סגן השר יצחק כהן להשיב על שאילתה דחופה מס' 76, של חברת הכנסת איילת שקד, בנושא: עיקול נכסי טרוריסטים. בבקשה, אדוני סגן השר, וחברת הכנסת שקד יכולה לגשת למיקרופון. רק שנייה. רק לפתוח את המיקרופון לחברת הכנסת שקד, ונאפשר לסגן השר. בבקשה. << שאילתה >> 76. עיקול נכסי טרוריסטים << שאילתה >> << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> אני אסביר לחברי הכנסת, שיבינו על מה אני מדברת. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> מילה על הפקקים. זה היה מעניין, מה שאמרת קודם. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> להגיד על הפקקים? << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> מילה, מילה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אני אשמח. אני חוזרת עכשיו משעה וחצי פקק בכביש 1, גם אני וגם חברי הכנסת והשרים האחרים. ראיתי את גלנט חולף על פניי. עומדת שם משטרה, עושה מחסום, עוצרת רכב-רכב, שואלת אותם: לאן אתם נוסעים? לירושלים – וממשיכים לנסוע. אני שואלת את השוטר: מי אמר לך לעמוד פה? הוא אמר לי: מנהל האגף. תבינו מה זה טמטום. עוצרים את המדינה – כל האנשים שבדרך לירושלים – לשעתיים, כשהמגזר הפרטי אמור לעבוד, חצי מהמגזר הציבורי אמור לעבוד. למה לעזאזל לא עושים את זה בערב? בשביל מה לאכוף דבר כזה באמצע היום, כשכולם נוסעים לעבודה? סתם כולם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> מגה-ישראבלוף. לא, זה בסדר. דרך אגב, אני בעד ההחלטה שהמגזר הפרטי יעבוד, אבל אל תחסמו את כביש 1 באמצע היום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת שקד, אני מציע שתעדכני בעניין הזה את סגן השר לביטחון הפנים או את השר לביטחון הפנים. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> גם הוא תקוע בפקק, גם סגן השר לביטחון הפנים תקוע בפקק. אני התקשרתי לשר לביטחון הפנים, הוא לא ענה. עכשיו, אני שואלת את השוטר: מה אתה עושה פה? הוא אומר לי: זה בגלל הקורונה. אני אומרת לו: אבל איך זה מועיל לקורונה? טוב, מסכן השוטר, זאת לא אשמתו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, מי שעומד הוא באמת לא הגורם האחראי. הינה, הגיע סגן השר לביטחון הפנים. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אולי הוא יענה לי על זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אולי כדאי שתחזרי על הדברים, שישמע אותם. חשוב שידע. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> סגן השר, אתה עמדת איתי בפקק בכביש 1? << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אוקיי. תסביר לי למה, למען השם, המשטרה חוסמת את כביש 1 בזמן העבודה, כשכל המגזר הפרטי אמור לעבוד וחלק נכבד מהמגזר הציבורי. אם אתם רוצים לאכוף את הגבלות הקורונה תלכו לעסקים, תיכנסו למקומות עבודה, תראו שכולם יושבים במקום העבודה עם מסכות, או שתעשו מחסומים ב-22:00-21:00, כי ב-22:00 אף אחד לא אמור לנסוע, אבל למה לעכב את כולם כשהולכים לעבודה? << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> לא, אבל מה התכלית של המחסום? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, המסר עבר. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אין תכלית. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אין תכלית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת שקד, אנא, תקריאי את השאילתה כפי שהיא כתובה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> כפי שהיא כתובה? בסדר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, זה התקנון. כן. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אבל אם לא יבינו אז אחר כך אני אסביר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> רשות האכיפה והגבייה פנתה למשרד האוצר, המהווה צד ד' בעניין גביית פיצויים לנפגעי טרור ובני משפחותיהם. משרד האוצר בוחר להתעלם מדרישות העיקול החוקיות של הנכסים הנמצאים בידיו, השייכים לרשות הפלסטינית. נכסים אלה מועברים למחבלים במקום לנפגעים. מדוע אינכם נענים לפניות הרשות לאכיפה וגבייה לעקל את הנכסים? ואל תגידו לי שזה המל"ל, כי זה משרד האוצר. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברת הכנסת איילת שקד, המשרד לא מתעלם. משרד האוצר פועל בתחום זה באופן עקיב ורציף. כך, רק בחודשים האחרונים הועברו כ-35 מיליון שקלים להוצאה לפועל מכספי הרשות הפלסטינית לטובת מי שנפגע מפעילותה לפי פסקי דין שניתנו בעניין. סוגיה ספציפית זו מעלה סוגיות משפטיות משמעותיות הנמצאות בדיונים אצל הגורמים המשפטיים הרלוונטיים במדינה. את היית שם שרה. חשוב לציין כי האמירה שלפיה הנכסים מועברים כמשכורות למחבלים במקום לנפגעים אינה נכונה ומטעה, והמדינה אינה מעבירה סכומי כסף שמוחזקים בידיה לגורמים שלא נקבעו לפי חוק או צו שיפוטי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת שקד, בבקשה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> לא, רגע, סגן השר, תראה, זה הגיע אליי מהרשות לאכיפה וגבייה. היא רוצה לגבות את הכסף, היא רוצה לעקל חלק מכספי המיסים של הרשות הפלסטינית – שאתם מחזיקים – ולתת אותם לנפגעי הטרור, בגלל שהרשות מעבירה משכורות למחבלים. חוקית היא יכולה לעקל את הכסף. האם הבעיה היא בפקידות של משרד האוצר, שלא מאפשרת לעקל את הכסף, או שיש איזושהי בעיה בפקידות של משרד המשפטים או המל"ל? איפה עוצרים את זה? כי הרשות לאכיפה וגבייה, שנמצאת במשרד המשפטים, טוענת שהבעיה היא בפקידות של משרד האוצר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ממש לא. אמרתי לך שרק לאחרונה העברנו 35 מיליון שקלים להוצאה לפועל מכספי הרשות הפלסטינית לטובת מי שנפגע בפעילות לפי פסקי דין שניתנו בעניין. את השאלות – כשרת המשפטים, איילת שקד, תשאלי בצלאח א-דין. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אוקיי, כי הם טוענים שהבעיה במשרד האוצר ואתם טוענים שהבעיה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אגב, הם יכלו לפנות אלינו. הם יקבלו את התשובות המדויקות והטובות, ואפילו נקיים ישיבה משותפת ללבן את הסוגיה, אבל הבעיה לא באוצר. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אז אתה טוען שזה נתקע במשרד המשפטים? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אם זה נתקע, כי אני לא רואה שזה נתקע. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אבל זה נתקע, כי הרשות אומרת שזה נתקע. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא באוצר. ממש לא באוצר. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> טוב, תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, בבקשה. רק רגע, דקה, עד שיפתחו לך את המיקרופון. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן שר האוצר, רק לחדד, היו בעבר כמה פסקי דין שחייבו את הרשות הפלסטינית לשלם פיצויים לקורבנות טרור. איך משרד האוצר פעל במקרה שלהם ביחס לכספי מיסים שהוא מחזיק לטובת הרשות הפלסטינית, כלומר, האם שולמו הפיצויים מאותם כספי מיסים ששמורים אצלכם? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שוב, משרד האוצר פועל על פי חוק ועל פי פסקי דין. אם יש לך מקרה ספציפי, כן – לא דברים כלליים, אמרו ושמעו – מקרה ספציפי שאתה רוצה שנבדוק אותו, אני אשמח לבדוק לך אותו, אבל משרד האוצר עובד רק על פי דין ורק על פי פסקי דין. << דובר_המשך >>אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כשיש פסק דין, אתם יכולים לקזז מהמיסים שנשמרים לטובת נפגעי טרור? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אנחנו פועלים על פי פסקי הדין. הדברים ברורים לחלוטין. אמרתי, רק לאחרונה העברנו 35 מיליון מפה לפה. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל אם יש לך איזה מקרה ספציפי שאתה רוצה שנבדוק, אני אשמח לבדוק אותו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן שר האוצר יצחק כהן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אין הליך כזה. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה דחופה מס' 79, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, בנושא: דריסת קדושת החג על ידי המשטרה. אני מזמין את סגן השר לביטחון הפנים גדי דסטה יברקן לעלות לדוכן להשיב. בבקשה, חבר הכנסת אייכלר. << שאילתה >> 79. דריסת קדושת החג על ידי המשטרה << שאילתה >> << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר לביטחון הפנים, במהלך תפילות ראש השנה הגיע מפקד משטרת חיפה אמיר גולדשטיין בליווי כלי תקשורת לחצר בית הכנסת סערט ויז'ניץ, למרות שמירת הנחיות הסגר במקום. רצוני לשאול: 1. מי נתן הוראה להופעה תקשורתית בחסות המשטרה? 2. מה נעשה כדי למנוע פגיעה בחופש הדת בעתיד? << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אייכלר, במענה על שאלתך, בערב החג, 18 בספטמבר, הגיעו בשעות הערב שוטרי תחנת חיפה לשכונת ויז'ניץ בעיר, עם קבלת דיווח למוקד 100 בדבר התקהלות רבת-משתתפים ברחבה החיצונית הסמוכה לבית הכנסת באופן המנוגד להנחיות משרד הבריאות. עם הגעת השוטרים למקום דרשו השוטרים מגורמי ההנהגה המקומית לפנות את ההתקהלות מהרחבה, ומאות אנשים פוזרו לבתיהם. בשעות אחר הצוהריים למוחרת, במסגרת האכיפה היזומה והממוקדת, הגיעו למקום שוטרי התחנה בפיקודו של מפקד התחנה, כפי שציינת, והוא ביקש מראשי הקהילה לפזר את ההמון. בנסיבות אלו כרזו השוטרים לבאי המקום לשוב לבתיהם ולנהוג בהתאם להנחיות, למען שלום הציבור ובריאותם של כולם. לשאלתך, סיקור האירוע, שהתבצע על ידי גוף שידור עצמאי, היה, לדברי משטרת ישראל, שלא בתיאום עם דוברות המשטרה – בניגוד לטענתך, חבר הכנסת. לדברי המשטרה, הסיקור האמור והעניין התקשורתי באירוע עלה בעקבות פרסום של תושבי חיפה בדבר התגודדות המתפללים שהתקיימה בערב החג סמוך לבית הכנסת, ולא מהמשטרה. יחד עם זאת, כדי להסיר חשד שמא גורמים משטרתיים פונים לתקשורת בלי אישור מאת דוברות המשטרה – ובלי לייחס את העניין למקרה שלפנינו, כמובן – השר לביטחון הפנים, השר אוחנה, הנחה את המשטרה לחדד את הנהלים על מנת לוודא שגורמים משטרתיים לא יתנהלו מול כלי התקשורת שלא באמצעות דוברות המשטרה. אשר לצילומי דוברות המשטרה מן האירוע, השר הנחה את המשטרה להפעיל שיקול דעת ולהפגין רגישות בכל הנוגע לצילום של דוברות המשטרה תוך כדי פעילות מבצעית במהלך קודשי ישראל, במיוחד בנסיבות של תפילה. יודגש שגם לי וגם לשר, ובכלל לעם ישראל, תפילה היא דבר קדוש. יודגש כי הקריאה למתפללים לשוב לביתם לאחר התפילה נועדה למנוע ההתגודדות, למען בריאותם, ואין בכך כדי לפגוע בחופש הדת. תכלית האכיפה המשטרתית במהלך ימי החג ובכלל היא לשמור על שלום הציבור ובריאותו במסגרת המאמץ הלאומי לבלימת התפשטות נגיף הקורונה – שכידוע אינו מבדיל בין קודש לחול – כעניין של פיקוח נפש. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מודה לכבוד סגן השר. שאלה שנייה, בבקשה, ברשות היושבת-ראש. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> קודם כול, אני מברך על הודעת השר והודעתך – בסעיף 3, אם שמעתי נכון – שאתם תקפידו לחדד את ההנחיות שהתקשורת לא תעשה שימוש עם המשטרה והמשטרה לא עם התקשורת בלי הדוברות. כי מה שהיה שם, לפי עדויות שקיבלתי – שבערב למוחרת, כשאף אחד לא היה שם, כולם היו בית הכנסת, הגיעו ניידות משטרה עם כלי תקשורת להצגה, ושם הופיע במסיבת עיתונאים מפקד המשטרה. הם כותבים לי כך: אנו הרגשנו כמו יהודים בזמנים אפלים כשהמשטרה באה לפזר את היהודים מבתי הכנסת. אני לא אצטט את כל המכתב, אבל העברתי את המכתב לכבוד השר. אין לנו שום שאלה שתפקידה של משטרת ישראל הוא למנוע התקהלויות, לעשות את מלאכתה, אבל על זה אנחנו לא מדברים. דובר פה על מצב שבו לא הייתה הפרה. הם אפילו לא נכנסו לבית הכנסת לראות איך שזה מסודר – וזה היה מסודר. הייתה בחצר בחוץ, בכיכר, לעיני כל הצופים מסביב, וכמובן לעיני התקשורת. ויש לי חשש: יש היום תיק 4000, מה שנקרא, שנקרא שוחד תקשורתי. יש מצב שקצינים רוצים לקבל תקשורת, וזה טבעי; תקשורת רוצה לקבל חומר, וזה טבעי. אסור שזה יעשה על ביזיון כבודם של האנשים, ודאי שלא בשכונה חרדית בקדושת החג, לעשות הצגות תקשורתיות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אייכלר, אני בוודאי שותף לדעתך בעניין הזה. גם השר וגם אני ערים לעניין הזה, וגם, כפי שענינו לך, השר הנחה, כדי לוודא שדברים כאלה – זה לא אומר שזה קרה במקרה הזה, אבל בכלל, למען הסר ספק. למשטרת ישראל יש מחלקת דוברות מצוינת, והיא זו שצריכה לנהל אירועים תקשורתיים שהמשטרה מוציאה כהודעות לתקשורת, בוודאי לא גופים פרטיים ותקשורתיים שהיו מעורבים באירוע כזה. דבר נוסף – משהו שמאוד צרם לי במכתב שחבר הכנסת התייחס אליו וציטט ממנו, שזה מזכיר זמנים אפלים שהיהודים נלקחו על ידי משטרים חשוכים שאנחנו לא רוצים להיזכר בהם. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זאת התחושה שלהם, של תושבי שכונת רמת ויז'ניץ. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> הרשה לי לחלוק על הדבר הזה. אני חושב שזו זילות להשתמש בביטויים כאלה במדינת ישראל כנגד – אתה יודע, אנחנו עברנו. אני אומר לך כמישהו שחזר מגלות בגיל שמונה: מדינת ישראל היא כל מה שיש לנו. יש לנו יכולת להביע ביקורת, וצריך גם לבקר את המדינה. בוודאי לא להשתמש בסממנים שאנחנו בזים להם. כמעט כל שנה מתייחסים לעבר האפל – למה שהם ניסו לציין, לרמוז. אני לא רוצה להשתמש בביטויים האלה. אבל עדיין, אני מציע – יש ביקורת, ותאמין לי, טרם כניסתי לחיים הציבוריים בכנסת עמדתי עשרות ואולי אפילו מאות פעמים במחאות נגד משטרת ישראל, נגד המדיניות של המשטרה, של המדינה, כדי לתקן עוולות. אבל אסור לנו ללכת לשוליים ולהביא ביטויים כאלה לבית המחוקקים של עם ישראל, ובטח לא להגיד שמשטרת ישראל מזכירה משטרים אפלים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ואני מצפה, אדוני היושב-ראש, שמפקד המשטרה אמיר גולדשטיין ילך לקהילה שם ויפייס אותם ויגיע אתם להבנה שהוא לא התכוון לבזות אותם – אם הוא לא התכוון, ואני מניח, אם כבודו אומר, שהוא לא התכוון. כי הם חיים שנים רבות בשקט ובשלווה בחיפה. זו לא קהילה שיש לה סכסוך עם המשטרה. אתה ציינת את זה שאתה יודע בדיוק מה המשטרה יכולה לעשות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> בוודאי. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מסכים. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אדרבה, בגלל שערב יום כיפור, אני מוכן יחד איתך ליזום מפגש בין תושבי השכונה לבין מפקדי המשטרה, שהוא יבוא אליהם, ויגיע, בעזרת ה', וביום כיפור נוכל להגיד: ונסלח לכל עדת בית ישראל. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך שהידברות זה הדבר הכי חשוב, ואני משוכנע שגם משטרה תעשה כך וגם מפקד התחנה. אנחנו נוודא, לא רק במקרה הספציפי של השאילתה אלא בכל אזור במדינת ישראל, שכל אזרח שרוצה לבוא לדבר עם המפקד או עם התחנה – אני חושב שהתחנה, לפני שהיא נותנת שיטור, היא צריכה לתת קודם כול שירות. בחלק מהמקרים מגיע השיטור לפני השירות, ואני רוצה שיגיע קודם השירות ואחר כך השיטור. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אדוני סגן השר, יש שאלה נוספת, לחבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות גברתי היושבת-ראש, סגן השר, השר, שאלתי אליך, סגן השר: למחלימי קורונה יש אישור מיוחד שהם מקבלים, תעודה, מקופת חולים. אני, כמחלים קורונה – אתה מקבל אישור מקופת חולים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אנחנו באותו מועדון VIP. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אתה יודע בדיוק. אבל יכול להיות שאותי ואותך, אם יעצור שוטר, נראה לו תעודת חבר הכנסת, והוא ייתן לנו להמשיך הלאה. אבל יש אנשים שעוצרים אותם – והיה לא סיפור אחד כזה ולא שניים שעצרו את אדם והוא אמר להם: אני מחלים קורונה. מופיע להם במחשב שהוא מבודד, שהוא מאומת – קיבל קנס של 5,000 שקל. לא עזרו לו כל תחנוניו. הוא אמר לו: אני כבר יצאתי, אני לא אעשה את השטות הזאת. הוא אמר לו: קח את ה-5,000 שקל, לא כתוב לי. השאלה שלי היא כזאת: כשאדם נכנס לבידוד אז הוא מייד מופיע במחשב של המשטרה, ועוצרים אותו על זה. אבל כשאדם יוצא מבידוד, פתאום המחשבים של המשטרה לא מסונכרנים, ואחר כך צריכים לרוץ לבתי משפט או להתרוצץ על מנת לבטל את הדוח הזה. אני חושב שצריך להיות סנכרון מיידי כשהוא יוצא מבידוד, כמו שזה קורה כשהוא נכנס לבידוד. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני חושב שזו תקלה, אם דבר כזה קורה, ואני מניח שזה קורה, כי אחרת חבר הכנסת לא היה מעלה את הנושא. אני חושב שכל המערכות עכשיו עדיין, אתה יודע, בתהליכים של סנכרון כדי לעבוד אחת עם השנייה. אדם שיצא מקורונה ורופא המשפחה אישר לו שהוא מחלים קורונה – זו תעודת הביטוח שלו לאחר כך, גם בהמשך. אם הוא יקבל דוח וזה לא מופיע במסוף של המשטרה בשל תקלה טכנית כזאת או אחרת, עם זה הוא יגיע לכל נקודה שיצטרך וזה ישחרר אותו מדוח. אני לא חושב שאנחנו רוצים לקחת כסף, חס וחלילה. אני אסביר לך, המטרה באכיפה היא לא לגבות כסף מאזרחי מדינת ישראל, בטח ובטח לא בתקופה הזאת. יחד עם זאת, אני חושב שזה חשוב שלמשרד הבריאות ולמשרד לביטחון פנים יהיה צוות משותף לעניין הזה. אני אקח את זה לתשומת ליבי ואני אעלה את זה גם בשיחות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – יש סנכרון – – – פשוט לעשות את אותו סנכרון. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> כן כן כן, נקודה במקומה. ולכן אני חושב שכל מי שמקבל דוח בעניין הזה לא אמור לפחד, כי הוא לא ישלם את הדוח – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ברור, אבל הסנכרון, כדי שלא יגיע לפרוצדורה הזאת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> – – כי הוא יגיע עם אישור הרופא שהוא שוחרר, ושלום על ישראל. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. השאילתה הבאה – של חברת הכנסת שרן השכל. בבקשה. << שאילתה >> 80. שוטרים חולים בקורונה << שאילתה >> << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. סגן השר גדי יברקן, יש דיון ער לאחרונה בנוגע להפגנות ומספר הנדבקים בהפגנות. היום בבוקר גילינו מעל 6,800 נדבקים מאומתים חדשים. הדיון סביב ההפגנות אינו מגיע עם נתונים שאנחנו מצליחים לקבל מכם, משום שאין יכולת לספור את עשרות אלפי האנשים או אלפי האנשים שמגיעים לשם – חלקם מגיעים בלי טלפונים, חלקם לא מדווחים על כך. אין לנו נתונים, אבל על מה יש לנו נתונים? יש לנו נתונים בנוגע לשוטרים. השאילתה שאני הגשתי מבקשת לבדוק: 1. כמה שוטרים נדבקו בקורונה? 2. כמה נמצאים היום בבידוד? 3. איפה הם נדבקו? המטרה היא באמת לבדוק כמה שוטרים נדבקו בהפגנות האלה, כדי שנוכל לפחות לקבל כמה מהנתונים על תחלואה בתוך המקום הזה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> תודה רבה על השאילתה. בהחלט, הנושא הוא נושא ער, מה שנקרא, סוגיה שהיא מאוד מעניינת. אני חושב שהשאילתה הזאת היא במקומה, ואני אשמח לענות עליה, כמובן. נכון להיום, במשטרת ישראל יש כ-332 שוטרים ושוטרות שאובחנו כחולים מאומתים בנגיף. בידי המשטרה אין מידע בכל הנוגע למקום ההדבקה – אין אפשרות לדעת בוודאות היכן נדבק כל חולה וחולה. יחד עם זאת, 17 שוטרים שחלו בקורונה פעלו גם בהפגנות. נתון זה עדכני ללפני כשבועיים' Uייתכן כי מאז חלו עוד והתווספו שוטרים שהיו בהפגנות. נכון למועד איסוף הנתונים, ביום שלישי, 2,296 שוטרים ושוטרות שהו בבידוד. אני חושב שהקורונה לא מבדילה אם אתה חובש כיפה או אם אתה מכריז על עצמך מפגין או הולך לחוף הים או שאתה גר באיזשהו יישוב. הקורונה היא מאבק של כולנו, של כל אזרח במדינת ישראל, כדי שנוכל להתמודד איתה. אני חושב שמה שקורה בהפגנה, ובכלל בסוגיה הזאת עכשיו, שחלק, קומץ קטן – אני לא חושב שהם מייצגים הרבה אנשים בשמאל, שהם בהחלט רוצים להיאבק על זכותם ורוצים להיאבק בדרכם שלהם על המדינה שהם אוהבים, אבל המדינה שהם טוענים שהם אוהבים, אם היא חשובה לכולנו, אנחנו צריכים – בטח במשבר כזה, שהממשלה מחוקקת חוק בשעת חירום, ואנחנו מבקשים מכל אזרח במדינת ישראל. אני עשיתי את ראש השנה לבד בבית, לבד, לבדי. אין שום סיבה שאנשים, בהפגנתיות כזאת, בכוחניות שהיא אפילו קצת ילדותית, יבואו ויגידו: אנחנו עכשיו מפגינים כי הקורונה, אותנו זה לא מעניין. והשוטרים מסכנים את עצמם בזה שהם מגינים. הינה, עובדה, 17 שוטרים, למרות שאנחנו לא יכולים לדעת אם הם נדבקו שם או לא. יחד עם זאת, על כולנו לגלות אחריות. במאבק הזה כולנו מפקדים, כולנו חיילים, כולנו אחיות, כולנו רופאים, כולנו אזרחים שומרי חוק וממושמעים, עד שהדבר הזה יעבור. אני חושב שטועים אלה שמנסים לרומם את הדמוקרטיה כאילו כל השאר לא דמוקרטים והם דמוקרטים והם הולכים עכשיו להפגין על אפה ועל חמתה של ממשלת ישראל. במי הם פוגעים, בנו? בי? במשפחות שלהם, באותם אנשים שהם הולכים לאכול איתם ארוחת ערב אחר כך. אני חושב שהדבר הזה, בטח בשעת משבר – שעם ישראל יודע להתחבר, לעמוד יחד בכל משבר, בטח במשבר בריאותי עכשיו – כולנו צריכים לעמוד ביחד, וזה לא חשוב כרגע אם אתה הולך להפגין או הולך לבית כנסת להתפלל. אני זוכר – כולנו כאן, כל אחד במסורת אבותיו – חגי תשרי הם גם חגי בקשה למחילה ותפילה לבורא עולם לבריאות איתנה לעם ישראל ולכל העולם כולו, בטח בשעת משבר. אם היום אנחנו מקפידים לסגור בתי כנסת, אז בוודאי אנשים צריכים להבין שהדמוקרטיה חשובה, אבל אנשים, הדת חשובה להם לא פחות מהדמוקרטיה. כולנו דמוקרטים וכולנו אנשי מסורת, וחשובה מעל הכול בריאותנו בתקופה הזאת. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יש לך שאלת המשך? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> שני דברים: הראשון הוא שאם 17 שוטרים נדבקו – אנחנו לא יודעים אם בהפגנה או לא, אבל ככל הנראה, משום שהם היו שם – נשמח לדעת אם היו יותר, אם אפשר לבדוק את כל שאר אלה שאובחנו, אם אחד מהם גם שהה בהפגנות האלה, כדי לקבל מספר מדויק שלהם. זה חמור. שוטרים מסתובבים עם אמצעי מגן, כפפות, מסכות, הם אלה ששומרים על מרחק, ומתוכם 17 נדבקו בקורונה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> זאת אומרת שהדבר הזה כן נמצא בתוך ההפגנות. הבקשה שלי היא לקחת באמת אחריות ולנקוט צעד לתקנות, לחוות דעת מהמשטרה, מהמשרד לביטחון פנים, איך אנחנו בעצם מייצרים סיטואציה של ריחוק חברתי בתוך ההפגנות האלה, מגבילים אותן. במדינות שונות בעולם הגבילו גם אותן. אני רק רוצה להזכיר: בוויקטוריה, מדינה של אוסטרליה – אוסטרליה היא מדינה סופר-דמוקרטית – אף אחד לא בא והתלונן על זה שאוסטרליה הופכת להיות פשיסטית או דיקטטורית או כל דבר כזה גם כאשר היא מנעה הפגנות בוויקטוריה. הבינו שהדבר הזה הוא מקדם הדבקה עיקרי. אנחנו נמצאים כרגע בתקופת חירום של הדבקה מסיבית, ואני מבקשת מהמשרד לביטחון פנים: קחו אחריות, תציגו מתווה אחראי, מצומצם, מבחינתי גם איזושהי משמרת מחאה – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> גברתי חברת הכנסת, את יודעת ששאלה נוספת – מי כמוך יודעת כיושבת-ראש – היא לא אמורה להפוך לנאום. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא נאום. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מה השאלה? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקשת שבעקבות השאלה יביאו תוכנית פעולה, איזשהו סידור מסוים למתווה של הפגנות מצומצמות, כאשר יש איזשהו ריחוק חברתי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> ראשית, אני חושב שצריך להפנות את הבקשה הזאת לאיש הכי חזק במדינת ישראל היום – היועץ המשפטי לממשלה – ואנחנו מגישים ומבקשים, וגם בית המשפט העליון קיבל החלטה שהפגנה היא מעל הכול, כנראה, וזה בסדר. זה לא אומר שאנחנו לא צריכים – מי שחושב שמדינת ישראל הפסיקה להיות דמוקרטית אז הוא משלה את עצמו וחי באשליה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זכות ההפגנה עולה על זכות החיים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אז אני חושב שהנושא הזה הוא פשוט פרדוקס מוחלט וגם ההיגיון לא יכול לקבל אותו – איך בבית כנסת, להתפלל, לא, והפגנה כן. אנחנו צריכים לכבד את החוק, במסגרת החוק, פסיקת בית המשפט, אבל יחד עם זאת גם להיגיון יש מקום. אנחנו כולנו פה מתבקשים – בסוף, הקורונה לא תיעלם אם האזרחים לא ישתפו פעולה. אם כולנו לא נהיה ממושמעים, הדבר הזה לא יכול לעבור. ולכן, גם שוטרי משטרת ישראל, שמקדישים באמת שעות על גבי שעות, לילות כימים, והם עושים את המקסימום האפשרי, גם הם נדבקים בהפגנות האלה, כפי שאנחנו מבינים. אבל השיח המנותק הזה, שבו אנשים הם מעל הכול – הם מעל המשפט, הם מעל הדמוקרטיה; רק הם דמוקרטים, רק הם האליטה, רק הם אוהבי המדינה, ואם הם לא יפגינו, מחר ישראל קורסת. לא. תתעוררו. ישראל לא תקרוס אם תשבו שלושה, ארבעה שבועות, כפי שאמרו. וכן, זה המקום גם לשבח חלק מהמפגינים, שקראו שלא לבוא. אסור לנו – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם אנשי שמאל אמרו שזה לא העת עכשיו. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> שמאל זה לא מילת גנאי, זה לא מילה גסה, זה בסדר גמור – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אני אומרת שחברים שלהם מהשמאל. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> – – הכול בסדר, אבל זו גם הזדמנות לשבח חלק מהמפגינים, שאמרו: אנחנו לא לוקחים חלק בהפגנות האלה. זה רק מראה שבעניין הזה יש גם אנשים, את יודעת, שהם טיפה ממושמעים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גדי, אבל אתמול – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אבל לבוא ולדרוש לא להתפלל בבית כנסת אבל זכות ההפגנה היא מעל הכול? יש אנשים שהקדישו את חייהם ואפילו מתו למען קדושת השבת, למען קדושת החיים, למען החגים. אבות אבותיי עלו בהרי סמיין באתיופיה כי הכריחו אותם להתנצר – לא הסכימו להתנצר ומתו רק בגלל מסורת עם ישראל שלהם. לא היה הדבר הזה? אנחנו עכשיו לא יכולים להפסיק – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני רק מזכירה שבתי כנסת הם מקומות סגורים, צריך לנקוט בהם זהירות – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לא, לא, בסדר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל אתמול פינו הפגנה ליד ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, אז את זה כן אפשר? יש הפגנות כאלה והפגנות כאלה? פשוט המשטרה אתמול פינתה, וראינו סרטונים לתוך הלילה, פינוי של מפגיני ימין – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, אני מציעה שבאמת אנחנו נתמקד בשאילתה. אנחנו לא נהפוך את זה עכשיו – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> קודם כול, לגבי הבדיקה, לגבי ההמשך, השאלה הנוספת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא, את יכולה לבקש. את יכולה להגיש בקשה לשאלה נוספת, אבל לא כקריאות ביניים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לשאלה הנוספת, מי שנדבק בקורונה – אני לא יכול לדעת אף פעם ממי נדבקתי. אולי אפשר לשער, אבל אי-אפשר לדעת. אבל ההפגנות האלה, בתקופה הזאת – בוודאי ובוודאי המינון שלהן צריך לרדת, ובוודאי, אם אפשר, להפסיק אותן עד שהקורונה תחלוף; עד שהסגר הזה ייגמר, לפחות. אני חושב שזאת זכות בשבילנו, וחובה על כל אזרח להיות ממושמע כדי להציל את עצמו. זה לא סוף העולם – העולם לא יקרוס ומדינת ישראל לא תקרוס אם שבועיים לא תהיה הפגנה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. אנחנו נסתפק בדברים האלה, כי פשוט יש פה חברת כנסת שמחכה כבר שעתיים לשאול את השאילתה שלה. אני חושבת שמן הראוי – מאשר להמשיך עם עוד שאילתה ועוד שאילתה. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> – – – גם אני המתנתי לשר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אבל כבר שאלת שתי שאלות. שרן, יש פה מין חוסר הגינות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לי יש את כל הזמן. הייתי שעה וחצי בפקק. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> שר החינוך בדיוק נכנס, ואני מבקשת לעבור לשאילתה הבאה. סגן שר החינוך יואב גלנט ישיב על שאילתה דחופה של חברת הכנסת עינב קאבלה. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << קריאה >> שר החינוך. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מה אמרתי? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> סגן שר החינוך. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אוי ואבוי. סליחה. שר החינוך, בבקשה. בבקשה, חברת הכנסת עינב קאבלה. << שאילתה >> 71. שילוב תוכנית למניעת אלימות מינית ולשוויון מגדרי במערך לימודי החובה << שאילתה >> << דובר >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. כבוד השר, מקרי האלימות המינית שאירעו לאחרונה מהווים תזכורת כואבת למצב המחפיר של אלימות מינית נגד נשים ונערות בישראל, הדורש טיפול מיידי במישור החינוכי. ברצוני לשאול: מדוע משרד החינוך לא קובע במסגרת מערך לימודי החובה תוכנית למניעת אלימות מינית ולשוויון מגדרי? תודה. << דובר >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר >> שלום. בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש, חברת הכנסת עינב קאבַלה. << קריאה >> עינב קאבלה (כחול לבן): << קריאה >> קאבְלה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> פעם ראשונה שאני משיב לך. << קריאה >> עינב קאבלה (כחול לבן): << קריאה >> לכבוד הוא לי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> במהלך השנים נמשיך עם העניין. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, ראשית, אבקש לפתוח ולהדגיש כי אירועי האלימות המינית כלפי נשים ונערות שאליהם נחשפנו בעת האחרונה הם אכן מטלטלים, מחפירים, מעוררי דאגה, ואני חושב שכל אזרח במדינת ישראל צריך להיות ערני, להביע את שאט נפשו ולפעול בהתאם. התייחסתי לנושא הזה זה מכבר ואני שב ומגנה בכל תוקף תופעות פסולות מהסוג הזה. הנחיתי את השירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך לפעול בשנת הלימודים תשפ"א ביתר שאת כדי לחנך למניעת תופעות פסולות מהסוג הזה. כפי שציינתי, מערכת החינוך תפעל בכל הכלים שעומדים לרשותה על מנת שכל נער וכל נערה יבינו לעומק מהם גבולות המותר והאסור ומהי בשלות והתפתחות תקינה, מלאה ובריאה. כחלק מהנחיותיי, יועצמו שיעורי כישורי החיים במערכת וישולבו בהם מערכי שיעור חדשים בנושאי זהות בהתבגרות וחינוך למיניות בריאה. מערכי השיעור החדשים יעסקו בין היתר במניעה והתמודדות עם מצבי סיכון – שיעורים בהתאמה לשלב הגיל של התלמידים; מיניות בריאה ומניעת פגיעה מינית; מהן הטרדה מינית ואלימות מינית; העלאת המודעות והיכרות עם החוק בנושא; הבחנה בין קשר חיובי ורצון חופשי ובין התנהלות מתוך לחץ חברתי, ניצול וכפייה; מודעות למסרים מזיקים ברשתות המדיה; מניעת אלימות מינית ברשתות החברתיות; פנייה למבוגר כאשר נחשפים לפגיעה ומה תפקידם של המתבגרים כשומרי סף. כידוע, תוכנית כישורי חיים היא תוכנית חובה במערכת החינוך, והיא פועלת בכל שכבות הגיל, מהגן ועד כיתה י"ב. בתוכנית ישנו עיסוק נרחב בנושאים כגון חוסן נפשי, גלישה בטוחה ומניעת פגיעה ברשת, מיניות בריאה, מניעת פגיעה מינית ושוויון מגדרי. תכניה של התוכנית מותאמים לשכבות הגיל השונות והמגזרים השונים, והיא נלמדת בהיקף של שעה שבועית אחת. חשוב לציין כי לצד שיעורי כישורי חיים נפעל במהלך השנה הקרובה בכמה צירים נוספים במטרה להעמיק בנושא, ובתוך כך נבחן את האפשרות להרחבת התכנים של התוכנית "מיניות במרחב בטוח" – תוכנית בין-משרדית שפעלה כפיילוט בחמישה יישובים ונבנתה בשיתוף עם הג'וינט, אשלים ושותפים נוספים במשרדי הממשלה. מטרתה היא לקדם מיניות בריאה ולצמצם אלימות מינית בין קטינים וצעירים. נמליץ למנהלים לקיים מליאת חדר מורים אחת לפחות בנושא מיניות בריאה ומניעת פגיעה מינית, בהנחיה ובהובלה של אנשי המקצוע של שפ"י, השירות הפסיכולוגי שלנו. הכשרות חובה בנושא ימשיכו להיות חלק מההכשרה המחייבת לרישיון ייעוץ של כלל היועצים החינוכיים במערכת החינוך. כמו כן, נתחיל בהטמעת מתווה ההכשרה החדש לעובדי הוראה, מתווה ודמני-ענבר, אשר במסגרתו ייכלל פרק חובה בנושא מיניות ושוויון מגדרי. הלומדים הוראה יחויבו לעבור הכשרה ייעודית בנושא. אוסיף ואציין כי היחידה לקידום שוויון בין המינים במערכת החינוך, הפועלת זה 20 שנה במערכת, תמשיך להטמיע שינוי חברתי ותרבותי ולהרחיב את מנעד האפשרויות עבור בנות ובנים במערכת בארבעה ערוצים מרכזיים: הטמעת חשיבה מגדרית בתוכניות הלימודים השונות ובספרי הלימוד; הפעלת תוכניות חינוכיות ממוקדות מגדר לתלמידות ותלמידים בבתי הספר; קידום תלמידות במקצועות המדעיים והטכנולוגיים, STEM; הכשרת הצוותים החינוכיים. נמשיך ונפעל בכל הכלים שברשותנו כדי לחנך באופן ראוי, למנוע פגיעה מינית ולקדם שוויון מגדרי. אני מודה על העלאת הנושא לסדר-היום. אני רואה בו דבר בעל חשיבות שאין למעלה ממנה בחברה נורמלית ובריאה, כפי שאנחנו רוצים לקיים במדינה. כאבא גם לבנים וגם לבנות, אני מבין לחלוטין את חשיבות העניין, ואפעל ככל יכולתי במערכת החינוך על מנת להטמיע אותו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חברת הכנסת קאבלה, יש שאלת המשך? << דובר_המשך >> עינב קאבלה (כחול לבן): << דובר_המשך >> כן, בבקשה. קודם כול תודה, כבוד השר, ואני שמחה לשמוע שזה נושא שחשוב לך. לאור התשובה שלך, אני מבקשת לחדד רק את עניין הכנסת הנושא למערך לימודי החובה, מכיוון שלמיטב ידיעתי נושא כישורי החיים הוא נושא שבסוף כל בית ספר וכל מחנך או מחנכת בוחרים אותו משלל נושאים, ויכולים לבחור לגעת בזה גם פעם בשנה. לעניות דעתי לא די בכך, ואנחנו רואים את המציאות בשטח, ולכן הדגש שלי היה על הכנסת הנושא הזה למערך החובה. ציינת את נושא המגזרים, אז בוודאי חשוב שהחובה הזאת תחול על כלל המגזרים הקיימים במערכת החינוך. חשוב לי לדעת שגם כשזה יוכנס למערך החובה – ולא כל כך שמעתי את זה בתשובתך, לצערי. אני כן אגיד שבוועדת החינוך, כשקיימנו דיון בנושא הזה, שמענו גם את שפ"י וגם את היחידה לשוויון מגדרי והבנו שהם פועלים בנושא, אבל זה הופך להיות משהו שהוא מאוד רשות – ויש בתי ספר שבוחרים לשים לב לזה יותר, ויש בתי ספר שפחות, ובסוף זה צריך להגיע מלמעלה. גם בהתייחס לתקציב הקרוב – כמובן, אם אדוני השר מייחס לזה חשיבות רבה, אני כן אשמח להתייחסות לעניין החובה, כי התשובה כאמור נתנה תחושה שזה משהו שקיים במסגרת כישורי חיים וכל אחד בוחר לעצמו אם לעסוק בכך או לא. אגב, אני רק אומר לגבי הפיילוט שציינת: הובא לידיעתי שהוא יסתיים ב-2020, אז חשוב לי לדעת אם הוא יימשך. כמובן, זו לא תשובה להכול, ונדרשת מדיניות ברורה של משרד החינוך. תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> בסופו של עניין, אנחנו עובדים במשאבים נתונים, ושעת הוראה רוחבית על כל המדינה עלותה כ-1.5–2 מיליארד שקלים, כי 30 שעות עולות לנו בשכר מורים כ-55 מיליארד שקל, או קצת יותר מ-30 שעות, אז צריך להבין את הפרופורציה. ובזה צריך ללמד הכול – ממקצועות החובה, עבור למקצועות הרשות, דרך נושאים חברתיים ואחרים. לכן, אני חושב שהשקלול והפרופורציה שקבעה המערכת הם בסך הכול עומדים היטב. צריך להגיד עוד דבר: בתור תפיסת עולם אני קבעתי שבמערכת החינוך, בניגוד לכל מה שהיה טרם תקופתי, תהיה גמישות ניהולית ופדגוגית למנהלים. יש לנו 5,200 מנהלים בבתי הספר במדינת ישראל וכולם אנשי חינוך מנוסים ומצטיינים, אחרת הם לא היו נהיים מנהלי בתי ספר. כל אחד מהם מאוד רוצה להצליח בתפקידו, ומראש יש לו אחריות. אני מתעקש להעביר להם גם סמכויות וגם משאבים, בניגוד למה שהיה טרם תקופתי, כי אני מאמין בכוחות האלה בשטח, כמי שיניע את הדברים. דברים שקורים במערכת המרכזית של משרד החינוך, עם כל הכבוד לה, וגם בכנסת ישראל ובמקומות אחרים, עם מלא הערכה, עלולים להישאר ברמה של הצהרה כללית ולפעמים גם אמירה שאין מאחוריה תוקף, אם לדבר הזה לא יהיה ביטוי שבא כתוצאה מהבנה העמוקה של המנהלים את החשיבות של הדברים. ולכן, השיטה שאני הנהגתי, ואני אמשיך ואדבק בה, היא של קביעת יעדים ברורים שבהם צריך לעמוד ואפשר לבחון אותם דרך פרמטרים מסוימים, נתינה של משאבים מתאימים וחתירה משותפת שלנו עם מנהלים וכל מי שבדרגי הביניים – מנהלי המחוזות, המפקחים וכן הלאה – אל המטרות החינוכיות שצריך. אני חושב שרוב המנהלים, כאשר הם רואים את האווירה, כאשר הם נחשפים למה שקורה ברשתות החברתיות ולתופעות שלצערי הרב נודעות לנו כתוצאה מכלי תקשורת במקומות שונים – חלקן מהזמן האחרון, אבל בתור אדם קצת יותר מבוגר ממך אני אומר לך שגם בתקופה שאני הייתי נער וגם בוגר הדברים האלה קרו, וחלקם גם נודעו בכל רחבי הארץ, ככה שזו לא תופעה חדשה, אבל אין ספק שהיא יותר בעייתית בעת האחרונה, כתוצאה מהרשתות החברתיות ומהנגישות של כל מידע כמעט לכל אדם, בוודאי תלמידים. אז אני חושב, כשאני מסתכל על זה, שחופש הפעולה שאנחנו נותנים, ביחד עם ההכוונה, ביחד עם האמצעים שאנחנו נותנים, הוא הדבר הנכון לעשות, כך שמנהלי בתי הספר, כל אחד בתחומו, יטמיע וייתן את המשקל המתאים. אבל לאור מה שאת אומרת, אנחנו גם נדגיש – הייתי אומר כדגש מבחינתנו, לא כהנחיה חד-חד-ערכית שפוסלת דברים אחרים ומחייבת רק דברים מסוג מסוים – שבמסגרת לוח הזמנים שמוקצה לעניין הזה, וגם בנסיבות אחרות, אנחנו נפעל בהתאם. אני חושב שהעלאת הנושא על סדר-היום היא חשובה מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, הבוקר קיימתי בוועדה לזכויות הילד דיון על הנושא של אמצעי קצה והקשיים של הלימוד מרחוק. עכשיו אנחנו בסגר, וזה נותן עוד חשיבות לנושא. יצאתי מוטרד מהדיון הזה. מצד אחד המשרד מדבר על כ-150,000 מחשבים, אבל כנראה הצורך בשטח הוא הרבה יותר מזה – אני חושב שמדברים על יותר מ-350,000 תלמידים. אבל מפריע לי מאוד גם שעד היום בכלל לא התחילה החלוקה של המחשבים הללו, וכנראה לא תתחיל עד נובמבר. המצב הזה אומר שזה יותר מדי חודשים שמאות אלפי תלמידים לא מצליחים ללמוד מרחוק, ואני מאוד מודאג מהמצב הזה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> טוב. אני, התפקיד שלי זה לדאוג שאנשים לא ידאגו. אני רוצה להפיג קצת את החששות שלך. אני קיבלתי לידיי את מערכת החינוך לפני ארבעה חודשים. הפערים בכל התחום שנקרא "למידה מרחוק" מחייבים שינוי מרחיק לכת, וכשאני אומר "שינוי מרחיק לכת" – למעשה במשך דור לא היה טיפול בנושא הזה והטיפולים, אם היו, היו פרוביזוריים או נקודתיים או בתקופה מסוימת טיפול ממוקד בתחום מסוים בתוך אזור מסוים. אני עשיתי תוכנית מקיפה, וכשאני אומר "תוכנית" – אני מייד אפרט – זה כולל גם את כיווני הפעולה, גם את היעדים, גם את המשאבים וגם את מי שיישא באחריות לנושא. אני הודעתי באופן פומבי, גם מעל במת הכנסת, גם בממשלה וגם בכלי התקשורת, שהתהליך הזה הוא תהליך שיארך זמן, והוא ישתרע על פני כל שנת הלימודים הקרובה, תשפ"א, ובסופה אנחנו נהיה במצב שונה. תחול פה מהפכה דיגיטלית בתוך השנה הזאת. 50% מהיעדים יושלמו עד סוף חודש ינואר 2021 – אני מקווה שאפילו נקדים ונגיע לסוף השנה הזאת – ו-50% במהלך השנה הבאה, כי הדברים האלה הם דברים ממושכים. אני רוצה להסביר במה מדובר. קודם כול ההשקעה היא בהיקף של 1.25 מיליארד שקל. הכסף הזה מתוקצב; הכנסת הצביעה עליו לפני שבועיים כאשר היא קבעה את ה"קופסה" הספציפית לנושא החינוך בתקופת קורונה. למה הכסף הזה הולך? אנחנו נרכוש 150,000 מחשבים ונחלק אותם בכל רחבי הארץ לפי מדד הטיפוח הבית ספרי, קרי, מי שיש לו פחות – יקבל יותר. בית ספר שנמצא במדד הטיפוח הגבוה ביותר, מקביל בהיפוך לסוציו-אקונומי 1 – היחס יהיה בערך מכשיר לחמישה תלמידים, כלומר, אם יש 1,000 תלמידים בבית ספר הוא יקבל 200 מחשבים. הוא יוכל לעשות בהם שימוש או לתלמידים או למורים – זו אחריות של מנהל בית הספר, וככה זה הולך. בבתי הספר שנמצאים במדד הטיפוח הנמוך ביותר, קרי, בסוציו-אקונומי הגבוה ביותר, יקבלו מחשב לכל 100 תלמידים או משהו דומה, וזה מגיע למספרים סמליים במקומות האלה. בשביל לסבר את האוזן, ערים מרכזיות במדינת ישראל יקבלו אלפי מחשבים. אלפים. עיר כמו ירושלים – מעל 10,000; עיר כמו באר שבע – אלפים; עיר כמו פתח תקווה – אלפים, וכן הלאה. זה יגיע לכל הציבור. יהיו בערך 70,000 טלפונים סלולריים כשרים שיגיעו למגזר החרדי, אבל זה רק אמצעי הקצה. חוץ מזה אנחנו כבר נמצאים במכרזים, ובחלק מהמקומות מתחילה העבודה לשדרוג או להתקנה של רשתות ותשתיות תקשורת, כולל מצלמות, כולל מיקרופונים, כולל ראוטרים וכל אמצעי המדיה הנדרשים ב-3,600 בתי ספר – 1,900 שדרוגים ו-1,600 או 1,700 חדשים. אנחנו עושים הכשרה רוחבית של סגלים בכל בתי הספר על מנת שיהיה מורה שידע להסביר את הדברים, יהיה גם מנהל שידע על מה מדובר ויהיה, נקרא לזה, "נאמן טכנולוגי", שיודע גם איך לעסוק בזה. אנחנו נאפשר לכל בית ספר חבילה באלפי או עשרות אלפי שקלים לרכש של חבילות ידע, כלומר, בניגוד למה שאנשים חושבים, למידה מרחוק זה לא זום. זום זה עוד כלי, אבל הרבה מאוד ממנה זה רכש של מידע, רכש של תוכניות ממקומות אחרים. כך, למשל, אתה רוכש ידע מחברות ישראליות או בין-לאומיות ואתה יכול לקבל את המורה הכי טוב בחיפה, מרצה בבאר שבע או ברהט ולהפך. הדבר הזה עולה כסף. יש בעניין הזה הכשרה וטיפוח של אנשים ספציפיים, כולל תשלום משכורות, ואני יכול להמשיך בעניין. כל התהליך הזה הוא לא תהליך שקורה ביום אחד. התהליך הזה אורך, לשיטתי, במינימום מספר רב של חודשים ובמקסימום זה ייקח את שנת העבודה הזאת. אני מעריך שאנחנו נקדים את לוח הזמנים – אנחנו בעיצומו של העניין הזה – אבל אני מזכיר עוד פעם: נכנסנו לנושא הזה – בניגוד להרבה מאוד נושאים בתחום הטכנולוגי שבהם ישראל היא מדינה מובילה, בתחומי הייטק ואחרים, בתחום הזה בהרבה מאוד מקומות בארץ הייתה הזנחה, ואני רואה את תפקידי כמי שסוגר את הפער הזה בשנה הקרובה. אני מקווה שכשנעמוד פה בעוד שנה, אפילו פחות מזה, אז נוכל לתת תשובות אחרות. אבל חלק ניכר מהמחשבים שאנחנו מדברים עליהם נמצאים עכשיו, בימים אלה – ואני אומר את זה בצורה מוסמכת – בייצור או במשלוח מסין או מיפן או מקוריאה, עכשיו, ממש עכשיו, בשביל להגיע אלינו, וגם אמצעים אחרים. התהליך הזה הוא תהליך רחב, אבל כמו שאמרתי, יש מאחוריו תוכנית, יש מאחוריו משאבים, והדבר הזה יקרה, ובעוד שנה נהיה במצב יותר טוב. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר כנסת ווליד טאהא, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, היושב-ראש. כבוד השר, אני יודע שהעמדה העקרונית שלך הייתה כל הזמן שתלמידי בתי הספר יחזרו ללימודים – אז, לפני 1 בספטמבר – ב-1 בספטמבר. מה שקרה, שהמדינה הכריזה על הסגר והכריזה על השבתת מערכת החינוך למעט החינוך המיוחד. עכשיו, אדוני השר, בחינוך המיוחד עובדות מורות, ובכלל, אימהות עובדות במקומות עבודה שונים, יוצאות לעבודה כרגיל ומשאירות בבית ילדים קטנים שצריכים אף הם ללמוד מרחוק, ולא משנה אם באמצעות הזום או הנייד או בכל דרך אחרת. אני מקבל עשרות פנויות, וכמוני כל החברים שלי, על המצב האבסורדי הזה, שמצד אחד מתירים לאימא לצאת לעבודה ומצד שני משאירים את הילדים בבית ללא מענה – כיצד הם יכולים להסתדר עם הלמידה מרחוק. אני מקווה, כבוד השר, שגם אתה תיטול חלק במציאת פתרון לאימהות האלה, שמצד אחד יוצאות לעבוד ומצד שני משאירות את הילדים שלהן בבית. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אנסה לתת סקירה, כי השאלה לא הייתה שאלה ממוקדת, אבל אני יכול להבין במה דברים אמורים. אני אומר כך: מערכת החינוך היא לא רק העוגן של כל משפחה – שהדבר החשוב ביותר שיש לה זה הילדים שלה, והילדים נמצאים במערכת החינוך – היא לא רק מרכז חייו של הילד מגיל שלוש, ולפעמים מתחת לזה, ועד גיל 18, אלא היא למעשה המנוע הכלכלי של מדינת ישראל. ללא מערכת החינוך למעשה הכלכלה הישראלית משותקת. הכלכלן הראשי של משרד האוצר העריך לפני כשנה שעלות יום השבתה של מערכת החינוך היא כ-300 עד 400 מיליון שקלים ליום. המשמעות היא שכל שבוע שמערכת החינוך איננה פעילה, המשמעות שלו היא כ-2 מיליארד שקלים, ובראייה שנתית – כ-100 מיליארד שקל. אני לא צריך להסביר לאף אחד מה המשמעויות של זה. כמובן שזה לא רק ההכנסה של המדינה אלא זה ההכנסה של המשפחה, שלא יכולה לקיים את עצמה במצב הזה. לכן אני עמדתי לאורך כל הדרך – גם פומבית, גם בישיבות ממשלה וגם בישיבות קבינט – על כך שתהיה התאמה בין פתיחת מערכת החינוך לבין פתיחת המשק לעבודה. עסקתי בזה גם אתמול בישיבת קבינט הקורונה וגם שלשום בישיבת הממשלה. עמדתי לא השתנתה. יחד עם זה, מאחר שרמת התחלואה הגיע לממדים קיצוניים – כתוצאה מבעיות אחרות, שאינן קשורות למערכת החינוך אלא לדברים אחרים, רובן בעיות, הייתי אומר, סביב אירועים המוניים: חפלות, חתונות ודברים נוספים – הגענו לסיטואציה שצריך לעשות צעד דרסטי. לכן התקופה של שלושת השבועות של החגים, מערב ראש השנה ועד לאחר שמחת תורה – שמחת תורה מסתיים במוצאי שבת ויום ראשון שאחריו, אם אינני טועה, הוא 11 באוקטובר והוא תאריך היעד, מבחינתי, של סיום שלושת השבועות. בסוף שלושת השבועות האלה אני חושב שאנחנו נצטרך לראות איך אנחנו מאפשרים לגני הילדים ולבתי הספר היסודיים לעבוד על מנת שהילדים יוכלו להיות במסגרות שההורים יודעים שהן מסגרות בטוחות גם בריאותית, גם חינוכית, ובעת הזאת ההורים יוכלו לעבוד. המשמעות של אי-פתיחה שלהם היא לפחות מיליון מפרנסים, אולי יותר מזה, שלא מסוגלים לצאת לעבודה ומהווים את כוח העבודה המשמעותי ביותר במשק, כי אלה אנשים צעירים, בדרך כלל בין גיל 20 ל-40, שיש להם ילדים צעירים, אחד או יותר, ולפחות אחד מבני הזוג חייב להישאר בבית, כי אי-אפשר לשלוח את הילדים אל הסבא ואל הסבתא, ואין פתרון ממוסד אחר, והעלויות של שמרטפות הן עלויות מאוד יקרות, יותר יקרות לפעמים משכר העבודה אצל חלק מהמשפחות. לכן, לעניין הזה יצטרך להיות פתרון. אני רואה את עצמי כמי שמסתכל על העניין הזה בראייה כוללת – גם חינוך, גם כלכלה וגם, כמובן, בריאות – והשילוב של כל השלושה יחייב אותנו למצוא התאמה להפעלתן של המסגרות החינוכיות בגיל הצעיר במקביל לפתיחת שוק העבודה, אחרת אנחנו לא נרוויח – לא נרוויח בריאותית, כי הילדים האלה נמצאים עם החברים שלהם, ועם החברים שלהם הם נדבקים ויש בעיות אחרות – ולעומת זה אנחנו נהיה מאוד ניזוקים חינוכית וכלכלית. לכן אני פועל בכיוון הזה, ואני מקווה שהממשלה תקבל את דעתי, כמו שהיה במהלך השנה החולפת עד לתקופה הזאת של החגים. ימים יגידו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר החינוך יואב גלנט. עד כאן פרק השאילתות הדחופות. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, אני מבקש להודיע כי הונחו היום על שולחן הכנסת ההסכמים האלה: אשרור הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הפדרטיבית של ברזיל בדבר שירותי אוויר סדירים; אשרור הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של צ'ילה בדבר שירותי אוויר סדירים; אשרור הסכם שירותי אוויר בין ממשלת מדינת ישראל לבין הרפובליקה של רואנדה; אשרור הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין המועצה הפדרלית השווייצרית בדבר שירותי אוויר סדירים; אשרור הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הדומיניקנית בדבר שירותי אוויר סדירים; אשרור הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת איסלנד בדבר שירותי אוויר סדירים. כמו כן, הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת המדע והטכנולוגיה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה ארבל ואריאל קלנר בנושא: עידוד העסקת חרדים בענף ההייטק, המהווה אבן יסוד בכלכלה הישראלית. נוסף על כך הונחו אתמול, ד' בתשרי התשפ"א, 22 בספטמבר 2020, מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת קטי קטרין שטרית ומיקי לוי בנושא: הזיהומים החוזרים ונשנים בנחל אלכסנדר והיערכות לעונת המסיק; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה ארבל, בצלאל סמוטריץ ושלמה קרעי בנושא: התעלמות ממאות אלפי תושבי בני ברק בתכנון המטרו בגוש דן. חברות וחברי הכנסת, מאחר שאנחנו באמת ביום האחרון לפני הפגרה ועוסקים בניקוי שולחן, אנחנו סיימנו את הנושאים שכרגע על סדר-היום, אבל אנחנו נשאיר את המליאה פתוחה לצורך חקיקה נוספת שייתכן שתגיע. לפיכך, אני מכריז כרגע על הפסקה. (הישיבה נפסקה בשעה 13:08 ונתחדשה בשעה 18:52.) << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. ראשית – הודעה. הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' מ/1361; דברי הכנסת, חוב' כ"ו, ישיבה 77; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו נעבור לדיון בהצעת חוק לקריאה השנייה והשלישית. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת אתי עטייה, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת חיים כץ. חברת הכנסת אתי עטייה, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא לפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2020, שהגישה הממשלה. לפני שאציג את פרטי הצעת החוק, ברצוני לציין כי הוועדה עמדה על כך שבהתפרצות זו של הקורונה על מערכת הבריאות למצוא דרכים יעילות וחדשות לטיפול בחולים. לאור דרישתו של יו"ר הוועדה חבר הכנסת חיים כץ, התחייב משרד האוצר להקצות 41 מיליון שקלים לטובת פיילוט בקהילה של שירותי פרמדיקים ובדיקות רפואיות בבית המטופל, כדי להקל את העומסים בחדרי המיון. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תתכנס כבר בשבוע הבא לתחילת הדיונים בקידום המהלך הזה על בסיס התקציב שהאוצר התחייב לו. יושב-ראש הוועדה ביקש ממני להודות לחברי הוועדה באופן מיוחד על עבודתם בקידום הצעת החוק שלפניכם ועל תמיכתכם בהשגת התקציב לקידום של המהלך החשוב הזה, שיאפשר מענה רפואי בקהילה ויתרום לקידום בריאות הציבור. העיקרון שהנחה את הוועדה היה מצד אחד למצוא את הנוסחה לכך שבתי החולים לא יצטרכו לשאת לבדם בעלויות הנובעות מגידול משמעותי במספר חולי הקורונה הנזקקים לטיפול, ומצד שני להבטיח שקופות החולים ישופו, בתנאים מסוימים, מאוצר המדינה על ההוצאות שבהן נשאו לשם כך. לגופה של הצעת החוק, ההצעה מאריכה לשנת 2020 את הסדר ההתחשבנות שחל בשנים 2017–2019 בין קופות החולים לבתי החולים הציבוריים הכלליים והפסיכיאטריים, בשינויים והתאמות הנדרשים לשנה הנוכחית. הסדר ההתחשבנות מרסן גידול בצריכת שירותי הבריאות באמצעות יצירת תקרות צריכה, שמעבר להן משולמים סכומים נמוכים יותר בעד שירותים לבתי החולים. מצד שני הוא מונע תנודתיות ומבטיח ודאות המאפשרת את פעילות בתי החולים באמצעות אבטחת רצפת הכנסה שתובטח לבתי החולים. התפשטות הקורונה בשנת 2020 חייבה התאמות בהסדר, שכן נדרש מאמץ מיוחד לטיפול בחולי הקורונה בבתי החולים, אך במקביל הוטל מאמץ רב של טיפול גם על קופות החולים למתן מענה בקהילה. כמו כן, בבתי החולים בוצעו פחות פעולות רגילות, וכך נגרמה ירידה חדה בהכנסות בתי החולים, אך הוצאותיהם נשארו ברמה הקרובה לקודמת. עיקרי ההתאמות המוצעות בהסדר ההתחשבנות לשנת 2020 הן אלה: ראשית, קופת חולים חייבת לשלם לבית חולים בעד השירותים שבהסדר ההתחשבנות, בצירוף שירותי המיון ובצירוף האשפוז במחלקות של הקורונה, סכום שנע בין 100% ובין 101.5% מהסכום שנדרשה קופת החולים לשלם לבית החולים בעד שירותי הבריאות שצוינו בחוק בשנת 2019. החובה לשלם תשלומים בטווח הזה תחול גם בבתי החולים הפסיכיאטריים וגם בבית החולים באשדוד, אף שהוא מוחרג מיתר מרכיבי הסדרי ההתחשבנות. בצריכה שמעבר לסכום הזה יישאו בתי החולים. ואולם, אם הצריכה של קופת חולים בבית חולים מסוים תגיע ל-103.95% מהצריכה שלה בשנת 2019, תישא קופת החולים בתשלומים בעבור אשפוזי הקורונה שמעבר לשיעור האמור אך תשופה על כך מאוצר המדינה, בתנאי שבשאר בתי החולים היא הגיע לצריכה של 101.5% לפחות, כלומר, ניצלה את המשאבים העומדים לרשותה בכל בתי החולים. שנית, לגבי בתי החולים הכלליים נקבע שיעור קידום נוסף לעדכון תקרות הצריכה בשנת 2020, בהתחשב בעובדה שהסדר ההתחשבנות לשנה זו מאריך את הסדר ההתחשבנות שנקבע לפני כמה שנים, ואינו מהווה הסדר התחשבנות חדש על בסיס נתונים מעודכנים. נוסף על כך, לגבי בתי החולים הכלליים, יקוזז מהתשלומים שעל קופת החולים לשלם בעד אשפוז במחלקת קורונה שיעור מתוך ההפרש שבין הצריכה בפועל של שירותי בריאות מסוימים לבין רצפת הצריכה ברוטו שחלה על קופות החולים באותו בית חולים. זאת ועוד, בהמשך להוראות הקיימות לגבי ביצוע התשלומים לבתי החולים הכלליים נקבעו מועדים קצרים לתשלום בעד השירותים שנצרכו כבר במהלך שנת 2020 לפני תחילתו של החוק והוראות נוספות שיבטיחו העברה מהירה של הכספים לתפעולם של בתי החולים. עוד נקבעו הגבלות על העברת תשלומים לתאגידי הבריאות בבתי החולים שבהם הם פועלים, אך השרים הוסמכו לקבוע כללים שיאפשרו העברת תשלומים כאמור. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד ואין לה הסתייגויות. אני מבקשת מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה. לסיום, ברצוני להודות ליו"ר הוועדה חבר הכנסת חיים כץ על קידום החקיקה, ליועצת המשפטית גב' נעה בן שבת, למנהלת הוועדה גב' ענת כהן שמואל ולכל חברי הוועדה. ברצוני לברך את חברי הכנסת ואת כלל אזרחי ישראל בשנת בריאות ושגשוג ובגמר חתימה טובה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אתי עטייה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות ואף לא הוגשו בקשות רשות דיבור. אם כך, אנחנו יכולים לעבור להצבעה. אני אוסיף את מי שנמצא כאן, בתוך המליאה למטה. הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2020 – הצבעה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–19 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–19 נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אוסיף: בעד – חברת הכנסת עטייה, חבר הכנסת שפע, חבר הכנסת טייב, חבר הכנסת חסיד וחברת הכנסת שיר סגמן. אני מוסיף את חמשת הקולות האלה, ובסך הכול 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק אושר בקריאה השנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2020, נתקבל. << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> אני מוסיף שוב את קולותיהם של חברי הכנסת שיר סגמן, טייב, חסיד, עטייה ושפע, ובסך הכול יש לנו 13 בעד. אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה השלישית, ונכנסה לספר החוקים. חברות וחברי הכנסת, אנחנו חותמים בזאת את המושב הראשון של הכנסת העשרים-ושלוש ויוצאים לפגרה קצרה מאוד – שגם היא פורמלית, עד לתום חג הסוכות – כי הלכה למעשה נראה שלמי שהתגעגע ולמי שלא, אנחנו נשוב וניפגש כאן מחר. אני כבר מודיע שייתכן שנידרש לכינוס פגרה מחר בצוהריים, בשעה 12:00, אם תגיע אלינו חקיקה ממשלתית נוספת שנוגעת לדברים דחופים הקשורים למאבק בקורונה. השנה האחרונה הייתה יוצאת דופן בהתפשטות נגיף הקורונה, הציבה בפנינו אתגרים לא פשוטים ודרשה מאיתנו לנקוט צעדים שטרם הכרנו במדינת ישראל בכלל ובכנסת בפרט. למרות הכול אני גאה לומר שכנסת ישראל הייתה מן הפרלמנטים היחידים בעולם שפעילות החקיקה והפיקוח הפרלמנטרי נמשכו בה באופן מלא וללא עצירה. היה זה מושב מהסוערים שידעה הכנסת, שהצריך קבלת החלטות קשות וסבוכות בנושאים ובתנאים ללא תקדים. באתגר העצום הזה רבים לקחו חלק, ובהצלחה יתרה, ועל כך תודתי. תודה לעובדי הכנסת מכל המחלקות ומכל האגפים, שהתמודדו עם האתגר הגדול בצורה יוצאת דופן. תודה לוועד העובדים של הכנסת על שיתוף פעולה, תוך ויתור על זכויות מוקנות של העובדים, למען הבטחת תפקודה התקין של הכנסת בשעות קשות אלה; למנכ"ל הכנסת סמי בקלש, שחותם מושב ראשון, ולצוות לשכתו; למזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ ולצוות לשכת מזכירות הכנסת; לממלאת מקום היועץ המשפטי עו"ד שגית אפיק ולכל עובדי הלשכה המשפטית; לקצין הכנסת ניצב יוסי גריף ולאנשי משמר הכנסת המסורים, שאף הם נדרשו לפעול תחת תנאים מאתגרים במיוחד; לעובדי הוועדות, לראשי החטיבות, למנהלי המחלקות ובפרט למחלקת המחשוב, שפעלו ללא לאות כדי לאפשר את המשך פעילותן של הוועדות בהשתתפות הציבור בדיונים מרחוק; לסדרנים המלווים אותנו בכל רגע נתון; לאנשי המשק, למחלקת הפרוטוקולים, למחלקת דברי הכנסת, לאנשי ונשות מוזיאון הכנסת ולמחלקת הדפוס. אני רוצה להודות למנהלי ועובדי הסיעות, ליועצים הפרלמנטריים המלווים את חברי הכנסת ופועלים לעיתים תחת עומסים ותנאים לא פשוטים ולכל מי שלקח חלק בפעילותה המבורכת של הכנסת ואפשר לה להביא לידי ביטוי נאמן את כלל אזרחי ישראל, להוביל חקיקה, לפקח על פעילות הממשלה ולקיים את ההליכים הדמוקרטיים הדרושים. תודה לסגני היושב-ראש ולחברי נשיאות הכנסת, לכלל השרות והשרים, לסגני השרים ולחברות ולחברי הכנסת על העבודה המשותפת במושב מורכב וסוער זה. אני מבקש להודות באופן אישי ליועציי, לנשות ולאנשי לשכת יושב-ראש הכנסת, המלווים אותי בכל רגע נתון ובכל שעה, לעיתים תחת עומסים כבדים וריבוי משימות, ועושים זאת בנחישות ובמסירות יוצאת דופן. תודה רבה לכם. אני מאחל לכולכם חופשה קצרה אך נעימה, בטוחה ובריאה. נבקש מכולם להקפיד על הנחיות משרד הבריאות, כדי שנוכל להמשיך בפעילות מלאה ותקינה מייד לאחר חג הסוכות, למען כלל אזרחי ישראל ולמען מדינת ישראל. בבקשה, אדוני סגן השר יצחק כהן, הצהרה לפרוטוקול לפני הנעילה. בבקשה, נאפשר לך. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> אדוני, תודה על ההזדמנות שאפשרת לי. חבריי חברי הכנסת, במסגרת העברת חוק ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים סוכם עם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על הקצאה של 41 מיליון שקלים בעבור פיילוט לחיזוק רפואת הקהילה עד הבית. התקציב יועבר באמצעות מבחן תמיכה שיפרסם משרד הבריאות. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה על ההצהרה ועל ההודעה לסגן השר יצחק כהן. חברות וחברי הכנסת, בכך תם סדר-היום לישיבה זו ולמושב זה. אני מאחל לכולם ולכלל אזרחי ישראל שנה טובה. הישיבה הבאה – שוב, באופן פורמלי, לפרוטוקול – תתקיים ביום ב', כ"ד בתשרי התשפ"א, 12 באוקטובר 2020, כאשר אנחנו חוזרים מהפגרה. כפי שאמרתי קודם, בהחלט יכול להיות שנידרש לכינוסים במהלך הפגרה, לרבות לישיבת כנסת מחר, שאם נידרש לה היא תתקיים בשעה 12:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:06. << סיום >>