דברי הכנסת

דברי הכנסת א / מושב שני / ישיבות פ"ד–פ"ז / כ"ד–כ"ז בתשרי התשפ"א / 12–15 באוקטובר 2020 / 1 חוברת א' ישיבה פ"ד הישיבה השמונים-וארבע של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, כ"ד בתשרי התשפ"א (12 באוקטובר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:01 תוכן העניינים דברי יושב-ראש הכנסת בפתיחת המושב השני 4 היו"ר יריב לוין: 4 דברי נשיא המדינה בפתיחת המושב השני 6 נשיא המדינה ראובן ריבלין: 6 הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב 9 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 9 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 19 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 22 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 22 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו וימינה ומרצ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 25 1. כישלון ממשלת ישראל בטיפול בקורונה ואיבוד השליטה של ראש הממשלה על המשבר; 25 2. כישלונה של הממשלה בתחום הכלכלי, החברתי, האזרחי והמדיני; 25 3. כישלון הממשלה באיסוף נשק חם בלתי מורשה המפוזר במרחב הציבורי, במיוחד בחברה הערבית, ומשמש אמצעי לפשע; 25 4. מחדל הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה 25 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 25 ניצן הורוביץ (מרצ): 33 השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: 36 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 43 השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: 47 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 57 שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: 60 משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): 69 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 71 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 72 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 74 עודד פורר (ישראל ביתנו): 78 נפתלי בנט (ימינה): 81 יאיר גולן (מרצ): 83 השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: 84 חילופי גברי בוועדות הכנסת 99 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 99 << נושא >> דברי יושב-ראש הכנסת בפתיחת המושב השני << נושא >> << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אבקש את חברי הכנסת לכבד את כניסת נשיא המדינה. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה.) << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> נא לשבת. << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"ד בתשרי התשפ"א, 12 באוקטובר 2020. אני מתכבד לפתוח את הישיבה ואת המושב השני של הכנסת העשרים-ושלוש. כבוד נשיא המדינה מר ראובן ריבלין, אדוני ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון כבוד השופטת אסתר חיות, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, שרות ושרי הממשלה, מנכ"ל הכנסת מר סמי בקלש, מזכירת הכנסת גב' ירדנה מלר-הורוביץ, אזרחיות ואזרחי ישראל, חברות וחברי הכנסת, מכובדיי כולם, אנו פותחים היום את המושב השני של הכנסת העשרים-ושלוש. אנו מתכנסים כאן כאשר זה כמה שבועות אזרחי ישראל נמצאים תחת סגר והגבלות עקב התפשטות נגיף הקורונה. הנגיף מכה בעולם כולו ובעוצמה אדירה; הוא מביא עימו אסונות כבדים – למשפחות רבות שאיבדו את יקיריהן, לרבים שחלו וסובלים מהשפעות המחלה, לעצמאים ולעובדים אשר מקור פרנסתם חרב או נפגע באופן קשה. זהו משבר אדיר ממדים, אשר מדינת ישראל, כמו מדינות העולם כולו, נדרשת להתמודד עימו בתנאים של אי-ודאות וקושי הולך וגובר. אדוני הנשיא, זו ישיבת הפתיחה האחרונה של מושב הכנסת המתקיימת בתקופת כהונתך, כמדומני, ואין היא דומה לאף אחת מקודמותיה: הישיבה מתקיימת כמעט ללא מוזמנים; אולם המליאה מפוצל בין רצפת המליאה לבין היציע; מורגשת היעדרותם של חברי כנסת המחלימים ממחלת הקורונה, ואנו שולחים להם, לכל עובדי הכנסת ולכלל אזרחי ישראל שנדבקו בנגיף ברכת החלמה מלאה. האופן יוצא הדופן שבו נערכת ישיבה זו הוא ביטוי לאתגר העצום הכרוך בפעילות הכנסת בזמן מגפה. 120 חברי הכנסת מגיעים מכל קצווי הארץ, נפגשים תדיר עם מספר רב של אנשים, וביחד עם עובדי הבניין נמצאים כאן במשך ימים ולילות ארוכים בחדרים סגורים. החשש מהתפשטות רחבה של המגפה ומשיתוק עבודת הכנסת הוא יום-יומי וממשי. עד כה עמדה הכנסת באתגר זה בהצלחה בלתי מבוטלת: בתוך כארבעה חודשים חוקקה הכנסת 66 חוקים בקריאה השלישית, וחברי הכנסת דנו בכל אחד מהם במקצועיות וללא לאות, עם הקפדה על דיון ראוי ומעמיק; הכנסת קיימה 52 ישיבות מליאה ולא פחות מ-888 ישיבות של ועדותיה. כל הדיונים משודרים בשקיפות מלאה, ומערכות הכנסת הותאמו כדי לאפשר לציבור להשתתף בדיוני הוועדות גם מהבית. אני מבקש להודות לחברות ולחברי הכנסת, להנהלת הכנסת, למזכירות הכנסת ולכלל עובדי הבניין על התגייסותכם למאמץ הכרחי זה. חברות וחברי הכנסת, המושב הקרוב הבא עלינו לטובה לא יהיה מושב רגיל. אנו נידרש במהלכו לעמוד איתן על כבודה ומעמדה של הכנסת. אנו עתידים לקיים במהלכו דיונים חשובים ואף היסטוריים, ובראשם הדיון על אשרור הסכם השלום עם איחוד האמירויות הערביות. אדוני ראש הממשלה, זהו הישג היסטורי של מדיניותך העקבית, שביסודה חתירה לשלום מתוך עוצמה ומתוך עמידה על זכויותינו בארצנו. הסכם חשוב זה יתרום לא רק ליציבות ולביטחון באזורנו, אלא גם יהווה מנוע צמיחה חשוב לכלכלה הישראלית. אנו נקיים בכנסת דיון אישי בהסכם זה כדי לאפשר לכל אחת ואחד מ-120 חברי הכנסת לומר את דברו ברגעים היסטוריים אלה. חברות וחברי הכנסת, ימים של משבר היו תמיד הימים שבהם אזרחי ישראל הרשימו את העולם כולו בלכידות, ביכולת להתעלות מעל מחלוקות ולפעול ביחד. עלינו לנהוג בדרך זו ביתר שאת גם כאשר אנו נדרשים לבלום את הנגיף המתפשט ולאחר מכן להתגבר עליו. ערבות הדדית והקפדה על ההנחיות הבריאותיות הן צו השעה. רבים מאוד מאזרחי ישראל מבינים את גודל השעה ומתגייסים, חרף הקשיים, למאבק בנגיף. כך עושה גם הכנסת. אנו מקיימים פיקוח פרלמנטרי ודיאלוג עם הממשלה, אך בד בבד, מרגע שהתקבלו ההחלטות זו חובתנו ואחריותנו לשמש דוגמה לקיום ההנחיות, בין שאנחנו חלק מן הקואליציה ובין שחלק מן האופוזיציה. הציבור הישראלי צופה בנו, חובתנו להיות קשובים לזעקה העולה ממנו. המושב הקודם היה מהסוערים שידעה הכנסת. היו במהלכו יותר מדי מקרים שבהם חברי כנסת בחרו בדרך של שיח אלים, קריאות להפרת החוק והתנהגות שגלשה לבריונות של ממש. איני מוכן לקבל זאת. אזרחי ישראל אינם מוכנים לקבל זאת. הדיון החופשי והפתוח בכנסת הוא מנשמת אפה של הדמוקרטיה. אני אמשיך להקפיד על כך שכל חבר כנסת יוכל להשמיע את עמדתו ללא מורא. באותה מידה, חירות הביטוי אינה החירות להכפיש ולעודד אנרכיה. אפשר לבקר, אפילו בחריפות – אבל לגופו של עניין, לא לגופו של אדם, בין שהוא אזרח מן השורה ובין שהוא ראש הממשלה. הגיעה העת לשיח אחר, שיח מאחד ולא מקטב, שיח תרבותי ולא מתלהם. הגיעה העת שנשמש דוגמה לאופן המכבד שבו כל ביקורת, חריפה ככל שתהיה, צריכה להישמע. זוהי חובה אישית של כל אחת ואחד מאיתנו. אני קורא לכלל חברי הכנסת לעמוד בה. חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לאחל לכולנו מושב פורה והמשך עשייה ברוכה. דברי נשיא המדינה בפתיחת המושב השני << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מתכבד להזמין את נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין לשאת דברים. << דובר >> נשיא המדינה ראובן ריבלין: << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יריב לוין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש הממשלה החליפי בני גנץ, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, אזרחי ישראל, שרי ישראל, חברות וחברי הכנסת, מגפת הקורונה וחלליה הביאו אותי להרהר בנספים, במלאך המוות השקוף העושה מלאכתו הנוראה בחדרי מיון מבודדים, בלי שבני משפחתם יכולים להיפרד מהם במגע אחרון, להחזיק בידם, ללטף את פניהם. ליקרים הללו, כמעט 2,000 חללים, אני בוחר להקדיש תפילה: יזכור ה' ויזכור עם ישראל את נשמות אזרחי ישראל שהלכו השנה לעולמם בשל נגיף הקורונה. נזכור את אותם חלוצים ומייסדים, ניצולי שואה, עולים וותיקים, לוחמים ויוצרים, תלמידי חכמים, יהודים וערבים, נשים וגברים, קשישים וצעירים, כולם אהובות ואהובים, לכולם שמות ופנים. יסלח לנו על חטא שחטאנו ברפיון ידיים, על שלא עשינו מספיק ולא הצלחנו להצילם ובשל כך חיים אבדו. אבינו מלכנו, מנע מגפה מנחלתך, ותנהיגנו לימים טובים, אמן כן יהי רצון. מכובדיי כולם, עם פרוץ משבר הקורונה נדמה היה שאנחנו צועדים בנתיב הנכון. אני בעצמי ראיתי את הצוותים הרפואיים, את המתנדבות והמתנדבים במד"א, בקופות החולים, ביוזמות האזרחיות; את הדואגים למבודדים ולגלמודים, את העמלים על אספקת מחשבים לתלמידים שאין ידם משגת, מצפון ועד דרום, בכל חלקי הארץ. התרגשתי והתפעלתי מהאופן שבו עמדנו זה לצד זה, יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים, שילבנו ידיים במאבק בנגיף. העם בישראל הבין את גודל השעה, התגייס ושילם מחיר אישי, כלכלי, דתי, נפשי ותרבותי כבד, רק כדי שנעבור את התקופה הקשה הזו. ואולם, לצערי, ככל שהמשבר העמיק, העמיקו המחלוקות והשסע בינינו. לא שיערתי בנפשי באילו עוצמות יפקוד אותנו הקרע הזה. בדצמבר 1944, בעיצומו של הסזון, אמר מנחם בגין: "האוויר מלא אבק שרפה, נואמים ומנהיגים אינם חדלים לדבר על מלחמה פנימית. אחד מהם אמר כי היא כבר פרצה". כך אמר בגין. בגין קרא אז לאנשי האצ"ל שלא להיאבק בחזרה באנשי ההגנה, משום שהם אינם אויבים. "לא נלך למלחמת אחים בשום תנאי ולמרות כל הפרובוקציות", כך אמר בגין. עבורכם זוהי אולי היסטוריה; עבורי זו ביוגרפיה. אחותי אתי, זכרה לברכה, הוסגרה לבריטים בעיצומה של תקופת הסזון. המסגיר היה לא אחר מקרוב משפחה שלנו – כן, בן למשפחת ריבלין. כאשר הוקמה מדינת ישראל הייתי בן תשע וחצי. ראיתי אותה ברגעים הנשגבים ביותר שלה והקשים ביותר שלה. חוויתי כילד את המצור על ירושלים; ליבי דימם עם היוודע גורלה של האלטלנה, והפגנתי מול בית הנשיא עם בואו של השגריר הגרמני הראשון; לחמתי בחטיבה הירושלמית במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים; הייתי יושב-ראש הכנסת כאשר כאן צבי הנדל מימין וג'ומס אורון משמאל בכו אחד על צוואר רעהו עם קבלת תוצאות ההצבעה על ההתנתקות. התגברנו על משברים קשים וכואבים. האיום הקיומי של מחדל מלחמת יום הכיפורים, תקופת הסכם אוסלו, רצח רבין, האוטובוסים שהתפוצצו ברחובות והתחושות הקשות שעדיין מלוות את מפונות ומפוני גוש קטיף וצפון השומרון – לכל אלה יכולנו. העם בישראל הוכיח פעם אחר פעם את יכולותיו לצאת מהקשיים ומהקשים שבמשברים. מעולם, מעולם לא התייאשנו, תמיד התקווה הייתה בתוכנו. היא שסייעה לנו לצאת משוחות הקרב. המשבר הנוכחי הוא מהקשים שחווינו, מכיוון שבשונה ממשברים אחרים הוא גוזל מאיתנו את חירויות היסוד שלנו, הוא מעמיד בסימן שאלה ומערער את יסודות חיינו כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו מבינים את הצורך להיאבק במחלה אך מתקשים להשלים עם אובדן החירויות האישיות, עם הפגיעה הבלתי-נתפסת בחופש הפולחן, בחופש ההתקהלות והמחאה, בחופש התנועה ובחופש העיסוק. הקמנו מדינה יהודית כדי שבה נוכל, היהודים, לצעוד לבית כנסת תמיד, ללא מורא וללא חשש, והינה אנו עצמנו סוגרים בתי כנסיות; הקמנו מדינה דמוקרטית כדי שנוכל תמיד לתת ביטוי לעמדותינו וגם להיות עם דעתן וקשה עורף, והינה אנחנו במו ידינו מגבילים את ההפגנות וההתקהלויות. המאבק בנגיף הקורונה הוא מבלבל, אחר, שונה מכל מה שהכרנו. במלחמת יום הכיפורים הייתה חזית והיה עורף, ואילו היום העורף הוא חזית. אי-אפשר לברוח מהנגיף, גם לא במקומות המאובטחים ביותר, ואנחנו מתקשים להבין כיצד אנחנו, בהתנהגות היום-יומית שלנו, יכולים להוות פצצות מתקתקות, סכנה להורינו, לסבינו, לסובבים אותנו. חברים, אני חש את האוויר מלא באבק שרפה. אני מרגיש את הזעם המציף את הרחובות. ואולם לא יעלה על הדעת כי ערב-ערב מפגינים מכים מפגינים, שוטרים מכים מפגינים, מפגינים זורקים אבנים על שוטרים. השבטיות הישראלית פורצת מבין הסדקים, ואצבעות מאשימות מופנות ממגזר למגזר, משבט לשבט. חדלו. אנא, חדלו. זו לא הדרך. יש לתת מקום לכאב. אין זעקה שאינה ראויה להישמע. רק מתוך הכרה והקשבה האחד לשני נוכל להתמודד עם המשבר הפוקד אותנו. יש בישראל ים של אהבה, התגייסות למען הכלל, עשייה ציבורית, הון אנושי מופלא, יחידים וקהילות, עם ערכים ושאיפות ללא סוף. הקשיבו, הקשיבו להם, הכירו אותם. אל תילחמו אחד בשני. מכובדיי מנהיגי ישראל, דומה כי איבדנו את המצפן אשר ליווה אותנו מאז קום המדינה ועד היום, מצפן העקרונות וערכי היסוד שאנחנו מחויבים לקיימם. עלינו להביט קדימה – קדימה לטווח הקצר וקדימה לטווח הארוך. המגפה כאן איתנו כדי להישאר, ואיננו יכולים להתמודד איתה כשידינו קשורות מאחור. כבר יותר משנתיים המשטרה מתנהלת כאשר בראשה עומד ממלא מקום. הוא, ממלא המקום, מקצועי, יסודי, ללא ספק השוטר מספר אחת, אך המשטרה מנהלת ברגעים אלו ממש את אחת המערכות המורכבות בתולדותיה. מנו מפכ"ל עכשיו. כבר שנתיים מתנהלת מדינת ישראל ללא תקציב. מערכת החינוך אינה מצליחה לגבש כיוון ברור להתמודדות עם אתגר הלמידה מרחוק, למרות שאני יודע על כל המאמצים שנעשים על ידי משרד החינוך, ותלמידים רבים נותרים מאחור. הפער הדיגיטלי – גם מלפני הקורונה – מתרחב, ואנחנו עלולים לאבד את דור העתיד. אל תיתנו למערכות הרווחה לקרוס מול נוער בסיכון חסר מסגרת, מול האלימות הברוטלית נגד נשים, מול קשישים גלמודים, מול העוני הגדל. טפלו בהם כבר היום. היום. דאגו להם עכשיו. עכשיו. עסקים קורסים, שיעור האבטלה גבוה, הגירעון גדל והמערכת הרפואית כורעת תחת נטל התחלואה. העבירו תקציב עכשיו, ואפשרו למשק הישראלי את היציבות הבסיסית שהוא כל כך זקוק לה. פגשתי את ראשי הרשויות שלנו, מנהיגים בעירם, שאורם זוהר והם משרים ביטחון ואמון, אמון בקהילה סביבם. תנו להם כוח, תנו להם סמכויות ואחריות לטפל במחלה בגבולם. תנו להם אמון ותנו בהם אמון. אל תהססו. תאמינו לי, יש על מי לסמוך, ואתם יודעים זאת. התמקדו במערכה האחת והיחידה שבה אנו חייבים לנצח. זו המשימה שלכם, זו ואין בלתה. הקימו עכשיו את המנגנונים שיאפשרו את החגים לצד המגפה. עשו הכול, הכול, הכול, כדי להשיב לנו את חירויות היסוד השייכות לנו. חשבו כבר עכשיו כיצד נזכה לחבוק שוב את נכדינו, כיצד לא נשאיר בני משפחה מבוגרים לבדידות איומה, כיצד נאפשר הגעה של משפחות שכולות אל קברי יקיריהן ביום הזיכרון ואיך נחוג את יום העצמאות תשפ"א הבא עלינו לטובה. כאומה עלינו לשוב אל המצפן שלנו. עלינו להביט קדימה ולהתחיל תהליך של תיקון ארוך, עמוק ותשתיתי. כפי שלמדנו בצה"ל, כשמתברברים בניווט, עלינו לחזור לנקודת ההתחלה. פשוט. זהו תהליך שאיננו מוגבל תחת מצב חירום, תהליך שדורש הכרעות קשות. זהו הזמן למנהיגות קשובה שרק האמת והעובדות נר הן לרגליה. מנהיגות אמיצה, אחראית, ערכית, העובדת למען האזרחים כולם. מנהיגות שמבינה שחיבור ושותפות בין האוכלוסיות השונות במדינה הם הערובה להצלחה במשימה הלאומית שלנו כיום. מנהיגי ישראל, אני מאמין בעם שלי. אני מאמין בעם הזה. אני מאמין ביכולת שלנו לנצח. האמינו בו גם אתם, והיו ברוכים ובריאים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מודה לנשיא המדינה. << נושא >> הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את כבוד ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו למסור את הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב. בבקשה. << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> מכובדי נשיא המדינה ראובן ריבלין, יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יריב לוין, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, יושב-ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, השרים וחברי הכנסת, מכובדיי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתפטר. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> צעדי הסגר שאנחנו נוקטים נגד הגל השני של הקורונה מצילים חיים. הנתונים בימים האחרונים מצביעים על מגמת ירידה ברורה בתחלואה: תוך שבועיים שיעור החולים המאומתים מכלל הנבדקים ירד מ-15% לכ-7%. זה מעודד, זה נותן תקווה, אבל מוקדם מדי לברך על המוגמר. אנחנו עדיין צריכים לבדוק את הנתונים של השבוע הזה, השבוע שאחרי החגים, אבל אין ספק שאנחנו בדרך הנכונה – דרך של אחריות, זהירות; דרך של הקפדה על לבישת מסכות ושמירת מרחק; דרך שנמשיך בה. חברי הכנסת, אתם יודעים שלא היה קל להעביר את ההחלטה על הסגר. היו כאלה שחשבו שלא צריך סגר, שאפשר להמשיך אפילו עם אלפי נדבקים ביום, בלי סגר. אני האמנתי שאם לא נטיל סגר תהיה עלייה גורפת, גיאומטרית, בתחלואה, וזה בדיוק מה שהתחיל לקרות. היום רוב הציבור רואה שההחלטה שהובלתי יחד עם חברים להטיל סגר – ההחלטה הזאת הייתה נכונה. בלעדיה היינו צועדים ישר לתוך התהום. חרף הביקורת, חרף התקשורת המגויסת – מגויסת ומגייסת – חרף הלחצים מתוך הממשלה ומחוץ לממשלה, אני עומד על כך שנשמור על הבריאות של אזרחי ישראל ושנפתח את המשק רק בצורה בטוחה, זהירה והדרגתית. נפתח עסקים קטנים שאינם מקבלים קהל, נפתח את מסגרת החינוך הרך – או יותר נכון, המסגרות של החינוך לגיל הרך – ונפתח בהדרגה גם תחומים נוספים, ונעשה זאת על פי נתוני התחלואה. אם ננהג בחופזה, אם ניכנע לכל לחץ של כל מגזר, מהר מאוד נגיע לסגר נוסף. אני קורא לכל מנהיגי הציבור, משמאל ומימין, לפעול יחד בערבות הדדית. נוריד את מפלס ההתלהמות ואת מפלס האלימות, שאינה מקובלת בשום מצב, ויחד נוריד את מפלס התחלואה ואת מפלס התמותה. אני קורא לראשי הערים האדומות: אני רוצה יחד איתכם להחזיר את הערים שלכם למעמד של ערים ירוקות, ולכן חשוב, מאוד חשוב, שתאכפו את ההנחיות בקרב התושבים שלכם. כולם חשובים לי: יהודים, ערבים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים. כולם. אני מבקש לומר מילה לראשי הציבור החרדי: עולם התורה יקר לליבי, אתם יודעים את זה. אני לא עושה הצגה שב-20 השנים האחרונות אני קורא את פרשת השבוע עם בני כל שבת, ואמרתי שעד גיל 13 אני לימדתי אותו ואחר כך זה התהפך. עולם התורה יקר לליבי – בהזדמנות זו אני גם מבקש לאחל בריאות איתנה לרב קנייבסקי – אבל אני מבקש להדגיש, דווקא מהסיבה הזאת: התורה שלנו היא תורת חיים, היא מקדשת את החיים, ולכן אמרו לקהילות שלכם: שמרו על הכללים, שמרו על החיים. חברי הכנסת, בעוד אצלנו התחלואה במגמת ירידה, באירופה התחלואה במגמת עלייה. ארגון הבריאות העולמי ציין ביום חמישי שעבר ששיעור התחלואה היומי בעולם הגיע לשיא של כל הזמנים, כלומר לשיא מתחילת המגפה. במדינות רבות הגל השני מכה בעוצמה רבה יותר מאשר הגל הראשון. גם אצלנו. אבל נקטנו פעולה, ולכן סביר מאוד שכשאנחנו נצא מהסגר הרבה מדינות ייכנסו לסגר. אגב, זה בדיוק מה שקרה בגל הראשון: היינו בין הראשונים לסגור את הגבולות והטלנו סגר, ואחרים הלכו בעקבותינו. זה הצליח מאוד. זה הצליח מאוד כי היינו מאוחדים, גם בממשלה וגם בציבור. כדי לצאת מהסגר חיפשנו, כמו שכל המדינות מחפשות, את האיזון הנכון בין הבריאות לכלכלה. היו הרבה שקראו לפתיחה מוקדמת של הסגר, ללא כל הגבלות, ללא שום סייגים. במבט לאחור אני יכול להגיד שפתחנו את אולמות האירועים ואת כלל מערכת החינוך, כלל מערכת החינוך, מוקדם מדי, אבל מהר מאוד הבנו שצריך להשאיר חלק מהמגבלות. את ההמשך אתם מכירים. בניגוד לגל הראשון, שבו היינו מאוחדים, לצערי הפעם לא היה לנו רוב בכנסת להמשיך מדיניות אחראית. אני אומר ביושר, ללא כחל ושרק: הפופוליזם ניצח ואזרחי ישראל הפסידו. אנחנו הפקנו את הלקחים מהיציאה מהסגר הראשון, ואני מקווה שגם אחרים בבית הזה הפיקו אותם. אם ננהג כעת נכון, מצבנו ביציאה מהסגר השני יהיה טוב יותר משל מדינות רבות בעולם. הסגר איננו עונש – הוא הצלת חיים. הוא שומר על הבריאות, ובלי בריאות אין כלכלה. ועם זאת, אני יודע שהסגר הוא לא דבר קל. הוא מקשה על האזרחים, על העסקים, על ההורים, על הילדים, על הקשישים. אנחנו איתכם כל הזמן, אזרחי ישראל, ואנחנו נמשיך לעזור לכם עם עוד תוכניות, עוד מענקים, עוד הלוואות. אני קשוב לסיפורים קורעי הלב של מבוגרים ושל צעירים שנדבקו בנגיף ושל כ-2,000 משפחות שאיבדו את יקיריהן. אני שמעתי את הסיפור המזעזע של משפחת שמקה ממושב אחיסמך. אב המשפחה אליהו ושני בניו, רחמים ואבי, נפטרו מקורונה בתוך שלושה שבועות. אב ושני בניו. אם המשפחה שרונה, אלמנתו של אבי, סיפרה: חשבנו שזו רק שפעת קלה. לא האמנו שזה יגיע לכך. זה תפס אותם לגמרי בריאים. שמרו על היקרים שלכם, אל תבקרו אותם. זו מחלה נוראית. אני מבקש מכם, אזרחי ישראל: תקשיבו, תקשיבו לשרונה. שמרו על היקרים שלכם. שמרו על הכללים. ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, תוכנית הפעולה שלנו במאבק בקורונה מורכבת משלושה שלבים: השלב הראשון – סגר; השלב השני – שגרת קורונה מקילה; השלב השלישי – חיסונים. בשלב הראשון, שלב הסגר, נשיג רמת תחלואה נמוכה שמאפשרת יכולת קיטוע. פיקוד העורף בנה יכולת קיטוע כזאת, אבל היא טובה למספרים קטנים, לא למספרים גדולים. גם בשלב הראשון אנחנו נפתח את הכלכלה בצורה אחראית, במתווה שנחליט עליו מחר בקבינט הקורונה. שנית, בשלב הקורונה, או יותר נכון בשגרת הקורונה, תהיינה עדיין הגבלות, אבל נוכל להסיר חלק ניכר מהן באמצעות בדיקות מהירות שאנחנו מפתחים. אני רוצה להדגיש בפניכם: אנחנו בין המובילים בעולם בפיתוח וביישום של בדיקות בזק שנותנות תוצאות תוך דקות. אנחנו עובדים גם על פיתוח בדיקות שייתנו תוצאות תוך פחות מדקות, תוך שניות. זו כמובן מהפכה, אם זה יקרה זה ישנה את הכול. ואנחנו משקיעים בזה – אני ושר הבריאות וסגן שר הבריאות וכל המערכת משקיעים בזה השקעה עצומה. התחלנו להפעיל את זה כבר בבתי האבות ובבתי החולים. כמובן שפיתוח כזה יעזור לנו לשמור על הקשישים, יאפשר לימודים, יפתח את עולם התעופה, התיירות, התרבות ועוד הרבה תחומים אחרים. ושלישית, השלב האחרון הוא שלב החיסונים. אנחנו מפתחים חיסון משלנו במכון הביולוגי, אבל זה ייקח זמן, ולכן אנחנו גם נערכים לקבל חיסונים ממדינות אחרות שצפויות לפתח חיסונים בחודשים הקרובים. אלה שלוש-ארבע חברות מובילות בעולם שהגיעו כבר לשלב השלישי, די בהצלחה, אני חייב להגיד. יש תור ארוך מאוד לקבל את החיסונים הללו, ארוך מאוד. התור נקבע בעיקר לפי גודל המדינה, או יותר נכון גודל האוכלוסייה, וכיוון שאנחנו מדינה קטנה אנחנו לא בדיוק בקדמת התור. אני מפעיל את כל הקשרים שלי שטיפחתי לאורך השנים עם מנהיגים בעולם כדי להביא לכם, אזרחי ישראל, את החיסונים הללו מוקדם ככל הניתן. אני חושב שיהיו לנו חדשות טובות, מהר יותר ממה שרבים חושבים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בעוד חודש – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני חייב להגיד לכם – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – אם היינו מדברים לפני כמה חודשים – ודיברנו – אני לא הייתי יכול להגיד לכם באותה אופטימיות שיהיה חיסון. כי בלי חיסון, הקורונה תישאר איתנו במתכונתה הנוכחית שנים ארוכות. אבל היום אני הרבה יותר אופטימי. אני חושב שהחיסונים מצילי החיים ומונעי המחלה הם בהישג יד. חשוב שהם יגיעו אלינו מוקדם ככל האפשר, ואני וחבריי פועלים לכך. אני מאמין שנצליח במאבק בקורונה כפי שהצלחנו בעשור האחרון בכל כך הרבה תחומים. היה לי הכבוד להוביל את הממשלות של ישראל: בנינו כלכלה חופשית; העצמנו את צה"ל; הבאנו לפריחה ביחסי חוץ; בלמנו את המסתננים; הפכנו את ישראל למעצמת גז, טכנולוגיה וסייבר; סללנו כבישים; פרסנו מסילות; בלמנו את איראן והבאנו הסכמי שלום היסטוריים עם איחוד האמירויות ובחריין – שלום תמורת שלום, כלכלה תמורת כלכלה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק. חבר הכנסת אבו שחאדה, לא הקשבת לדברים שנאמרו כאן קודם, אז תשב בשקט ותאפשר לדוברים לומר את מה שהם רוצים לומר. אתה לא ערכאת צנזורה על אף אחד. תודה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השרה רגב, תודה רבה, אני לא צריך עזרה. השרה רגב, תודה. חבר הכנסת אבו שחאדה, תודה רבה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם סמי לא יהיה מאמן הנבחרת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבו שחאדה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, השרה רגב. השרה רגב. תודה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> עם כל הקשיים, והם ממש לא פשוטים, הכלכלה שלנו מתאוששת טוב יותר מרוב כלכלות אירופה. הינה נתון אחד שאני בטוח שלא שמעתם עליו. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לטייקונים – – – לא של הציבור. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> תקבולי המיסים שלנו בחודשים אוגוסט-ספטמבר של השנה, בשיא קורונה, גבוהים יותר מאשר בחודשים המקבילים אשתקד. זה הישג אדיר, וזו תוצאה ישירה של ההתעקשות שלנו, של המדיניות שלנו, של שיעורי מס נמוכים שנותנים לנו תקבולי מס גדולים יותר. וזה נותן לנו את המשאבים להמשיך לעזור לכם, אזרחי ישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הצעירים קורסים – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> והיה פה עוד אירוע. היה פה עוד אירוע מהפכני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> איש אינו אומר שאין כאן קשיים, אדוני. איש אינו אומר שאין קושי עצום לעסקים ובכלכלה, אבל אנחנו מטפלים בזה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> והסיבה שאנחנו יכולים לטפל בזה היא שבנינו כלכלה איתנה, ואנחנו מטפלים ברשת הביטחון ובצרכים האחרים בצורה שפועלת לפי המדדים הבין-לאומיים. ועכשיו, אדוני, היה פה עוד אירוע, עוד אירוע מהפכני חיובי, שכמעט עבר בשתיקה, בדממה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> שברון, אחת מחברות האנרגיה הגדולות ביותר בעולם – אומרים שהיא הכי גדולה היום – נכנסה לישראל, והיא תעזור לנו להוציא את הגז הטבעי מהמים. גם זה יעזור להכניס עשרות מיליארדים לקופת המדינה – לעסקים, לבריאות, לרווחה, לחינוך. אני לא יודע אם אתם יודעים את זה, 72 שנים אנחנו מחכים שחברת אנרגיה עולמית תיכנס לישראל, והיום הזה הגיע. ואחת הסיבות העיקריות ששברון באה אלינו היא הדבר השלישי העצום שקרה בימים אלה למדינת ישראל ולכלכלת ישראל: הסכמי השלום ההיסטוריים עם איחוד האמירויות ועם בחריין. ראינו כולנו היום את אוניית הסחר הראשונה שהגיעה מדובאי. היא נכנסה לנמל חיפה. אני אמרתי: אני זוכר שהספינה הערבית שנכנסה לנמל חיפה הייתה אברהים אל-אוול. אתם לא זוכרים את זה, הצעירים שבכם, אבל זו הייתה אוניית מלחמה שתפסנו ממצרים. והינה היום באה ספינת מכולות מדובאי עם סחורה – סחורה שהיא, אגב, מאוד זולה ומאוד תועיל לאזרחי ישראל – וזו ההתחלה של דבר אדיר, של סחורות, של השקעות, כמובן של תיירות, כי פתחנו גם את המרחב האווירי – סעודיה וירדן פתוחות לגמרי – למטוסים ישראליים, מטוסים אל ישראל, מישראל. כל זה, כל הפיתוח הזה, גם הוא יכניס מיליארדים לכלכלת המדינה. רבים באופוזיציה, כמה מידידיי כאן, אמרו לנו במשך שנים: תעלו מיסים, אל תוציאו את הגז מהמים ותנו לפלסטינים חצי מירושלים, כי אחרת פשוט לא תשיגו שלום עם שום מדינה ערבית. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא שלום. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> והסבירו לנו ברוב חשיבות – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זה שלום? << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – ובאין-ספור כתבות ופרשנויות – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה שלום – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – נכשלתם בכלכלה, נכשלתם באנרגיה, נכשלתם בשלום. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שחאדה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אז יש לי חדשות: כשאבק התעמולה האין-סופית ישקע, כפי שקורה כל פעם אחרי ויכוח כזה – על הגדר, על הגז, על הכול – יתברר שדווקא בזמנים הקשים הללו קיבלנו את ההחלטות הנכונות, הן בכלכלה, הן באנרגיה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> – – הן בשלום והן בקורונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה עם הצעירים שקורסים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל מה עם התקציב? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה עם הצעירים? שידבר על מה שקורה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, הוא ידבר על מה שהוא – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – רוצה, לא על מה שאתה תכתיב לו. כך, נדמה לי, בנויה דמוקרטיה. בשיעור הראשון בבית ספר לומדים את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – לא פחות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> אני מתכוון להמשיך בדרך אחראית וזהירה זו, ואני מקווה שבהסכמה רחבה, רחבה יותר ממה שהייתה כאן בשבועות ובחודשים האחרונים; דרך של אחריות ודרך של תוצאות, כדי להביא אותנו לפסגות חדשות – פסגות גם בכלכלה, גם במדיניות, גם במדינאות וגם בציונות. אישרנו הבוקר בממשלה שני דברים חשובים ביותר: את המשך העלאתם של 2,000 בני הקהילה האתיופית במסגרת השבת כולם ארצה – ואני חייב להגיד שהעלייה לא נפסקה לרגע, לא רק מאתיופיה, גם מארצות הרווחה, והיא לא נפסקה כי הם מאמינים במדינת ישראל, הם מבינים שאנחנו נתגבר על הקורונה. הם באים הנה מתוך אמונה לא רק שזו מולדתם, אלא גם שזה עתידם. ואנחנו לא מפסיקים, לא קוטעים את העלייה לרגע, ואני חושב שזה אומר הרבה על הערכים הציוניים שלנו וגם על הערכים האנושיים, כי חלק מהעולים הללו, למשל אלה שבאתיופיה, נמצאים בסכנה, ואנחנו מחויבים להעלות אותם. הדבר השני שהבאנו היום לממשלה, והיא אישרה אותו, הוא הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל לאיחוד האמירויות. ביום חמישי אביא את ההסכם הזה לאישור הכנסת. זה שלום אמיתי, שלום מתוך עוצמה, שלום בין העמים. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שלום, שלום תמורת זה שאתה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. מספיק כבר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר_המשך >> חברי הכנסת, לא מזמן, ביום הכיפורים, קראנו את סיפורו של יונה הנביא, שנקלע לסערה עצומה בלב ים. הוא אפילו היה שלושה ימים בבידוד במעי הדג, אבל למרות הכול הוא ביצע את שליחותו. זהו מסר גם עבורנו: ברגעי הסערה נמשיך בשליחותנו. אני בטוח שגם את סערת הקורונה נעבור בהצלחה. אם נשמור על אחדות בתוכנו, לא רק שנתגבר על הסערה – בעזרת השם נצא ממנה מחוזקים אף יותר. תודה רבה לכם. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה עם התקציב? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לראש הממשלה בנימין נתניהו, ואני מזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש חבר הכנסת יריב לוין, כנסת נכבדה, כבוד הנשיא ריבלין, אדוני ראש הממשלה חבר הכנסת נתניהו, גברתי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, לחברה הישראלית יש את הזכות שאין לאף אדם שנדבק בקורונה: אנחנו יכולים להחליט אם אנחנו רוצים להיות בריאים או רוצים להיות חולים, אבל אנחנו בוחרים להיות חולים. למה? למה אנחנו עושים את זה לעצמנו? הקורונה לא תלויה בנו; כל היתר כן. אנחנו יכולים להחליט אם בזמן הזה, ברגע הזה בחיינו, אנחנו מלאים בשנאה וכעס וזדון ורעל או שאנחנו מוצאים בעצמנו את הכוח לתת אמון, את הכוח להילחם יחד. יש בתוכנו מגפה – מגפה בריאותית, מגפה כלכלית. האם אנחנו ניכנע לה או שנמצא בתוכנו את הכוח שיאפשר לנו להיות טובים אחד לשני, לעזור אחד לשני, את הכוח להיות בריאים? אימא שלי, בת 86, הולכת לגשר בשבתות, לבד. אף אחד לא מפעיל אותה. היא לא באה לשם להגיד שהיא שונאת מישהו – אין לה זמן לשנוא ואין לה כוח לשנוא. מי שחושב שבגיל 86 היא עומדת שם עם דגל ישראל כדי לשנוא אותו הוא פרנואיד. היא עומדת שם כי אוהבת את מדינת ישראל, והיא באה לשם כי היא יודעת שאפשר לנהל את זה אחרת. היא רוצה ממשלה שעובדת, שקמה בבוקר ורוצה לתקן, ולבנות, ולעזור לכולנו להתמודד עם המשבר. היא רוצה לתת אמון במדינה הזו. היא רוצה לדעת שהיא משאירה אחריה משהו טוב, משהו מלא אהבה ומלא שכל. הבן שלי היה בחודש שעבר בן 25. הוא והחברים שלו בגדוד הם הדור האבוד, הם הדור האבוד של הישראלים. מפטרים אותם מהעבודה, הם חוזרים לגור אצל ההורים, הם סובלים מחרדה, הם סובלים מדיכאון. 31% מהצעירים מובטלים; 24.7% מהצעירים לא מצליחים לשלם חשבונות; 26% מהצעירים סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, אין להם מה לאכול. אבל יותר מכל דבר אחר, הם סובלים מזה שהם לא מבינים מה קורה פה. הם לא מבינים מה אנחנו רוצים מחייהם, לאן העסק הזה הולך, מה יהיה פה, איך יהיה פה טוב. איך יכול להיות פה טוב אם אנחנו אפילו לא מצליחים להתאחד מול מגפה, מול מחלה? איך יהיה פה טוב אם אין מישהו שקם בבוקר ועובד בזה? אדוני הנשיא, הזכרת בנאום שלך את השבטיות הישראלית, שזה מהדהד את נאום השבטים המפורסם שלך. אתה יודע למה האנשים חוזרים לשבטים? כי אין מדינה. אנשים מרגישים נטושים וחשופים, אז הם מחפשים מישהו שיחבק אותם. הם מרגישים שאין ממשלה, אין אף אחד שאפשר להאמין לו, לאף אחד לא אכפת. אז אם אין מדינה – לפחות יש שבט, לפחות בשבט אוהבים אותם. הבעיה לא מתחילה מלמטה, היא מתחילה מלמעלה, בממשלה. זו לא באמת ממשלה. זו לא קבוצה של אנשים שקמה בבוקר ואומרת: אני הולכת לנהל את העסק. אנחנו לא יודעים למה זה קרה, אין לנו מושג למה אתם לא יודעים לעבוד ביחד; זה גם לא חשוב. בזבזנו יותר מדי חודשים ויותר מדי מתים. אתם כבר לא תלמדו לעבוד ביחד, ואנחנו לא יכולים להמשיך לחכות. הממשלה הזאת נכשלה, אבל היא עושה עוד משהו יותר גרוע: הממשלה הזאת משתמשת בשנאה ובכעס כדי להסיח את הדעת מהכישלון שלה. זה הפתרון שלה. כדי להסיר מעצמם את האחריות הם מחפשים את מי להאשים. ככה איבדתם את אמון הציבור. הישראלים הם העם הכי אינטליגנטי בעולם. הם רואים שאתם רבים במקום לעבוד, הם רואים שלא אכפת לכם מאנשים אמיתיים עם בעיות אמיתיות. ואזרחי ישראל אומרים לממשלתם רק דבר אחד, נוגע ללב: אנחנו רוצים להיות בריאים. רוצים להיות בריאים. אנחנו לא רוצים שסבא וסבתא שלנו ימותו מקורונה, אנחנו לא רוצים שהעסק שלנו ימות. אנחנו רוצים לחיות בחברה בריאה. הסממן הראשון של חברה בריאה הוא שאתה יודע לעבוד ולדבר גם עם אנשים שלא מסכימים איתך: חרדים, ערבים, יהודים, ימנים, שמאל, מרכז – כולם. בחברה בריאה, הממשלה הבריאה הייתה אומרת: יש בינינו חילוקי דעות – הם יחכו עד אחרי המחלה. אם יש משהו או מישהו שמפריע לטיפול במחלה, שיזוז הצידה. אזרחי ישראל מסתכלים על המריבות בממשלה הזאת והם לא מבינים מה הולך. אנשים חולים, אנשים מתים. למה אתם לא מסוגלים לעבוד ביחד, להעביר תקציב? כל עסק חמישי במדינת ישראל ייסגר עד סוף השנה. למה אתם לא עושים משהו? איך אתם מעיזים להמשיך להיות תקועים במריבות הרעילות שלכם? איך ראש הממשלה מעז להמשיך לעסוק במשפט שלו? למה אתם ממשיכים עם מסיבות העיתונאים הריקות האלה? הינה ההצעה שלנו: להבריא. להבריא את המדינה, להבריא את הפוליטיקה, להבריא את המערכת. בממשלה הזו זה כבר לא יקרה. אם אנחנו רוצים להבריא, זה צריך להיות המושב האחרון של הממשלה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אבקש את חברי הכנסת לכבד את יציאת כבוד נשיא המדינה בקימה. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאת נשיא המדינה מאולם המליאה.) << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> נא לשבת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, נא להקשיב להודעת מזכירת הכנסת. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/2414/23 וכלה בהצעת חוק פ/2177/23: הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הטרדת קטין), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קיזוז הפסד כנגד הכנסה חייבת), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת אוסנת הילה מארק; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול בעד ימי בידוד – נגיף קורונה החדש), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, עידן רול, אורנה ברביבאי, יוראי להב הרצנו, אורלי פרומן ומאיר כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בהוצאות הקמה של פעילות עסקית), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת אוסנת הילה מארק; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות שנאה, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת איתן גינזבורג, מיכל שיר סגמן וקרן ברק; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – ביטוח פנסיוני לחייל משוחרר), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אלי אבידר, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי קונין, אלכס קושניר וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול תקופת הזכאות הראשונה), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת אוסנת הילה מארק; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתשלום עבור הטיפול הרפואי הניתן בחדרי מיון), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אופיר כץ, טלי פלוסקוב, מיכל שיר סגמן, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, אוסנת הילה מארק, מאי גולן, ינון אזולאי ושרן מרים השכל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מיכל וונש, דוד ביטן, יוסף טייב, מיקי חיימוביץ', אריאל קלנר, טלי פלוסקוב, הילה שי וזאן, יפעת שאשא ביטון, צבי האוזר, שלמה קרעי, יואב סגלוביץ', יוראי להב הרצנו, תהלה פרידמן, בצלאל סמוטריץ' ויעקב אשר; הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – ביטול רישיונות ציד), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מיקי חיימוביץ', קטי קטרין שטרית, רם שפע, טלי פלוסקוב, יעקב מרגי, יעקב טסלר, עופר כסיף, הילה שי וזאן, רם בן ברק, יצחק פינדרוס, ניצן הורוביץ, מיקי לוי, תמר זנדברג, מאי גולן, תהלה פרידמן, קרן ברק, שרן מרים השכל, סונדוס סאלח ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (קבלת עובדים לעבודה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, משה ארבל, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – זכות הגישה לערכאות), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש, התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חלוקת הכנסות ממתחם הגורם למפגעים סביבתיים בין רשויות מקומיות), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק קביעת מועדי בחינות (אי-קיום בחינות במועדים מסוימים) (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – השעיית עובד שירות), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – חשד להפרת טוהר הבחינות), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק הספורט (תיקון – הסדרת מקצוע מאמן ספורט), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק הקמת המוסד העליון לשפת הסימנים, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת טלי פלוסקוב, מיקי לוי, מאיר כהן, אורלי פרומן, יעקב מרגי, בועז טופורובסקי, אוסאמה סעדי, מיכאל מלכיאלי, אריאל קלנר, עופר כסיף, יוראי להב הרצנו, אנדרי קוז'ינוב, משה אבוטבול, סונדוס סאלח וניר ברקת; הצעת חוק הקמת המועצה הלאומית לשפת הסימנים, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – כהונת רבני עיר), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אריאל קלנר, הילה שי וזאן ומתן כהנא; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – פרסום מיני מבזה או משפיל כלפי בעל תפקיד ציבורי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר ואלכס קושניר; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חיפוש בחומר מחשב וסמכות יושב-ראש הכנסת), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק זכות לשכר ביום הבחירות (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ניר ברקת, קטי קטרין שטרית, עוזי דיין, מיכל שיר סגמן, שלמה קרעי, אופיר כץ, אופיר סופר, יצחק פינדרוס, יוראי להב הרצנו ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – הוצאות מומחים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, סונדוס סאלח, עופר כסיף, אנטאנס שחאדה, עאידה תומא סלימאן, מנסור עבאס, יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, אוסאמה סעדי, אחמד טיבי, סעיד אלחרומי, ווליד טאהא ותמר זנדברג; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שימוש בתסקיר קורבן עבירה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, סונדוס סאלח, עופר כסיף, אנטאנס שחאדה, עאידה תומא סלימאן, יוסף ג'בארין, ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, אוסאמה סעדי, אחמד טיבי, מנסור עבאס, סעיד אלחרומי, ווליד טאהא, תמר זנדברג ומרב מיכאלי; הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון – פטור מתשלומים על נכס המשמש כמקום עבודה בשל נגיף הקורונה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי ותמר זנדברג; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – גביית תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק העונשין (תיקון – שינוי הגדרת הגזענות), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון – ביצוע חקירה תוך 48 שעות), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם לנשים במקום העבודה), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת יוסף ג'בארין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות), מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי קונין, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר ואלכס קושניר; הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אלי אבידר, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – ביטול חזקת הגיל הרך), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת מתן כהנא; הצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת (תיקון – ברית זוגיות למנועי חיתון בישראל), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי קונין, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יוליה מלינובסקי קונין, יבגני סובה, אלי אבידר ואלכס קושניר; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – סמכויות שיפוט ותקנות סדרי דין באישור ועדה), מאת חברי הכנסת עמית הלוי, גדעון סער ואוסאמה סעדי. הסכמי אברהם לשלום: חוזה שלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, סמי אבו שחאדה, ישראל אייכלר, מיכל שיר סגמן ותהילה פרידמן בנושא: סכנת סגירה המרחפת על תוכנית "רעים" בפריפריה לנוער ובוגרים על הספקטרום; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מאיר כהן, יעקב מרגי ומאי גולן בנושא: סקירה על ביצוע דוח ועדת ביטון להעצמת מורשת יהדות המזרח וספרד במערכת החינוך; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מאיר כהן וטלי פלוסקוב בנושא: קריסת הקונסרבטוריונים ומרכזי המוזיקה בישראל. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, גברתי מזכירת הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו וימינה ומרצ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >>1. כישלון ממשלת ישראל בטיפול בקורונה ואיבוד השליטה של ראש הממשלה על המשבר; << נושא >> << נושא >>2. כישלונה של הממשלה בתחום הכלכלי, החברתי, האזרחי והמדיני; << נושא >> << נושא >> 3. כישלון הממשלה באיסוף נשק חם בלתי מורשה המפוזר במרחב הציבורי, במיוחד בחברה הערבית, ומשמש אמצעי לפשע; << נושא >> << נושא >> 4. מחדל הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום: הצעות האי-אמון. אנחנו מתחילים עם הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד-תל"ם. ינמק את ההצעה חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> עשר דקות, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לרשותך עשר דקות, כן. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מאה אחוז. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. באתי לכאן אחר הצוהריים גם מפני שאני חרד לישראל. "העם חזק, המדינה נפלאה, אבל בארץ נושבת רוח רעה. המאבק בין שמאל לימין קורע אותנו. ההתגוששות בין דתיים לחילונים מפצלת אותנו. המתח בין יהודים ללא יהודים מאיים עלינו. הערבות ההדדית מתפוררת, הפוליטיקה מכוערת והזירה הציבורית מורעלת. בעיניים כלות אני מביט כיום על מנהיגות שעסוקה בעצמה", לא בכם האזרחים ולא בנו, שאר החברים. "האמינו לי, אני גאה במדינה שלנו ולעולם לא אתבייש בה, אבל לאחרונה יותר ויותר אנשים מימין ומשמאל, וגם אני בהם, חשים מבוכה עמוקה לנוכח האופן שבו ההנהגה שלנו מתנהלת – – – כמוכם בדיוק אני מרגיש שהגיעה העת למנהיגות מחברת, מאחדת ומלכדת; מנהיגות שתנהג אחרת ותנהיג אחרת; מנהיגות שלא תעמיד את עצמה לפני טובת המדינה, לא תחליש אותנו מבפנים. השלטון הנוכחי מעודד הסתה, פלגנות ושיסוי. את ערכי היסוד של הממלכתיות הישראלית הוא המיר בגינונים של בית מלוכה צרפתי. במקום לשרת את העם, השלטון מתנשא על העם והעם משעמם אותו. הוא לא רואה את האדם העובד ואת האישה העובדת, הוא לא רואה את המשפחות הנאנקות מיוקר המחיה ואת הצעירים שלא יכולים לקנות דירה. היה כבר מלך שאמר 'המדינה היא אני'. אבל לא, לא אצלנו. אף מנהיג ישראלי אינו מלך. המדינה היא לא אני, המדינה היא דווקא אתם, המדינה היא דווקא אנחנו – – – בממשלה הממלכתית שלנו לא יהיו התקפות פרועות נגד הרמטכ"ל, המפכ"ל והיועץ המשפטי לממשלה. לא תהיה הסתה נגד מוסדות המשפט, התרבות והתקשורת. לא נלבה שנאה נגד חצי עם מימין או חצי עם משמאל", לא יהודים ולא ערבים. חבל שהוא לא כאן, אבל את המילים הללו לא אני כתבתי – בני גנץ כתב אותן, ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון. אלו מילים שהוא נשא בנאום הפתיחה שלו בפוליטיקה לפני קצת פחות משנתיים. אבל מאז איבדו הוא וחבריו לסיעה את הדרך ונכנסו תחת האלונקה, כי אין דבר חשוב יותר מאחדות ברגעי משבר בריאותי, כלכלי וחברתי. האמת, אני מסכים. בני, גבי, אסף זמיר, ניסנקורן, פרץ, שמולי – כולם אנשים טובים. גם השר יזהר שי, שאני רואה אותו כאן – כולם אנשים טובים שאני מעריך, הלכנו ביחד, נלחמנו בשביל לשנות את השלטון. אבל אמרנו לכם, כחול לבן, אמרנו לכם: אי-אפשר. אי-אפשר להוביל, לקבוע, לשנות סדרי עדיפויות בממשלה תחת נתניהו. ככה הוא. הסברנו לכם: בגלל צורת הניהול והלגיטימציה שנתניהו מקבל מכם המצב הכלכלי והבריאותי במדינת ישראל כל כך גרוע; האמון של האזרחים בנו, נבחריהם, כל כך גרוע. מחליטים על סגר, עוצרים את המשק לפי שיקול פוליטי ולא שיקול בריאותי, מונעים הפגנות מתוך תחושת בטן ופחד ולא מתוך שמירה על בריאות אזרחי המדינה. לא לחינם מאז תחילת הסגר הנוכחי, הסגר החדש, זה שעד היום לא הסבירו לנו למה בכלל צריך אותו, יש יותר מ-100,000 דורשי עבודה חדשים, יותר מ-900,000 מובטלים. בעלי העסקים קורסים, עצמאים ללא מענה, ומתווה חל"ת שרק מבטיח אבטלה במקום תעסוקה. אפילו מבחינת הסיוע הממשלתי, שנתניהו כל כך מתגאה בו, אנחנו במקום גרוע בהשוואה בין-לאומית: מדינת ישראל מסייעת 30% פחות מגרמניה ו-50% פחות מיפן ביחס לתמ"ג. לא פחות מכך, התפטרות בכירי האוצר והבריאות ברגעי משבר מסמלת יותר מכול את קריסת המערכות ואת העובדה שאין מנהיגות. הם לא היו מתפטרים אם הם היו חושבים שבאמת יש להם השפעה. הם לא היו מתפטרים אם הם היו חושבים שההתפטרות שלהם אולי תציל את מדינת ישראל. אבל אני רוצה להגיד משהו לזכות אנשי כחול לבן והעבודה: הם למדו די מהר. לאחרונה הם יוצאים בהתבטאויות המאפיינות תחושת תסכול, התבטאויות שאזרחי ישראל יכולים להזדהות איתן. "נתניהו מפלג את העם", אמר בני גנץ ב-26 באוגוסט; "אני לא יודע אם תהיה רוטציה", אמר גבי אשכנזי ב-3 באוקטובר; "המדינה על סף התפרקות מוחלטת", חייבים להחליף את נתניהו, אמר אסף זמיר באותו יום יחד עם גבי; "ככל שנתניהו ינסה לדכא את המוחים כך זה יתגבר", אמר רם שפע, שוב באותו היום, 3 באוקטובר; "הממשלה גורמת לי כאב בטן כמעט על בסיס יומי", אמר השר איציק שמולי ב-29 בספטמבר. והיום, כמעט כמו בכל יום שני, תהיה לכם – אותם חברי כחול לבן והעבודה, שכואבת לכם הבטן, שקשה לכם, שאתם כבר מבינים שעם נתניהו לא נציל את המדינה – תהיה לכם אפשרות לשנות ולהחזיר את מה שהבטחתם לבוחרים, להחזיק את ההגה ללא רגל על הברקס, לנווט את העגלה השקועה בבוץ הכלכלי והבריאותי. שוב האחריות הלאומית נופלת על כתפכם היום, עוד מעט, בהצבעה. אותה כתף שסוחבת את האלונקה יכולה עכשיו להציל את הפצוע. דווקא היום, כשאנחנו מגישים הצעת אי-אמון קונסטרוקטיבית, שבה אנחנו לא רק מפילים את הממשלה אלא גם מציעים חלופה טובה יותר, ניתן לשנות ולהקים ממשלה שתעבוד עבור האזרחים ולא עבור עצמה. להצבעה הזאת אנחנו צריכים רק 61 חברים, 61, וזה יכול לקרות, ושלא יגידו לכם שום דבר אחר. אם ננצח היום יקרו שני דברים חשובים: 1. נתניהו יעזוב את בלפור; 2. כבר היום בערב תתכנס הישיבה הראשונה של הממשלה החדשה. אז כחול לבן והעבודה, בנט וליברמן, שבשבועות האחרונים מעבירים ביקורת על נתניהו, על צורת הניהול, על המנהיגות וסדרי העדיפויות הצרים, הפוליטיים, האינטרסנטיים – אם אתם באמת חשים ככה, זה הרגע שבו אתם חייבים לפעול ולהוכיח כי הפה שלכם והלב שלכם שווים. אל תגידו לנו שאין רוב – יש רוב. אל תגידו שאין דרך להרכיב ממשלה – יש דרך להרכיב ממשלה. יש דרך להוציא את נתניהו מבלפור היום. אל תגידו שהרשימה המשותפת לא יכולה להצביע עם ימינה, כי הינה כמה עובדות: בהצבעת האי-אמון ב-22 בספטמבר בנט הצביע יחד עם עודה; בהצבעת האי-אמון ב-17 באוגוסט ליברמן הצביע עם טיבי. גם היום כולם יכולים להצביע, אם באמת רוצים להחליף את השלטון ולהבריא את המדינה. אז אל תשקרו, אל תמשיכו להגיד שזה לא ריאלי, שהמספרים לא עובדים. הם עובדים. הסיבה היחידה שאתם לא תצביעו היום בעד האי-אמון היא רק אם אתם מעדיפים להמשיך במצב הקיים עם הממשלה הנוכחית והממשל הכושל. אולי זה נוח לכם פוליטית. אם תזיזו את השיקולים הפוליטיים שלכם הצידה, את האגו הצידה, היום בערב תהיה ממשלה אחרת, טובה יותר. אתם תהיו חלק ממנה. כך נוכל לטפל באמת בקורונה. את זה לא רק אני אומר, את זה לא רק אנחנו אומרים. 120,000 איש חתמו על העצומה לקראת ההצבעה היום ואמרו: בואו נצביע אי-אמון בממשלה, בואו נצביע אמון בממשלה חדשה. השאלה היחידה – וחשוב מאוד שאזרחי ישראל ידעו את האמת – שתהיה היום בהצעת האי-אמון הנוכחית היא מי יצביע בעד נתניהו ומי יצביע בעד החלפתו. שום שאלה אחרת. ככה, זה כל כך פשוט. בלחיצת כפתור היום של כל חברי הכנסת כאן – כחול לבן, העבודה, בנט וליברמן – אפשר להחליף את הממשלה בלי בחירות כבר היום. אין ספק, הליכה לבחירות ברגעי משבר היא חמורה מאוד למשק, לאמון הציבור, לכל המערכת הפוליטית. אבל לא חייבים ללכת לבחירות, כי באותה לחיצת כפתור אחת אפשר להרים כאן ממשלה קטנה ויעילה, כזו המורכבת מיש עתיד-תל"ם, ימינה, ישראל ביתנו, כחול לבן והעבודה, שבה ראש הממשלה הוא יאיר לפיד – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> זאת לא הצעת האי-אמון. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – שר הביטחון הוא בני גנץ, שר החוץ הוא גבי אשכנזי, שר המשפטים הוא אבי ניסנקורן, שר הקורונה הוא בנט – – << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> זו לא ההצעה שהגשתם. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – וגם הליכוד יהיו חברים בה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת בועז, תתחיל לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ישראל ביתנו גם יהיו שם. נבחרי הציבור יבריאו את הממשלה, יבריאו את הממשלה. << קריאה >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << קריאה >> בועז, זו לא ההצעה שהגשתם. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כבר באותה ישיבה שתקום היום – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בועז, בועז – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בועז, וניצן הורוביץ. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, דקה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בממשלה שתקום כבר היום גם ניצן הורוביץ יהיה חבר. ושוב אני מזכיר, גם חברי הליכוד שמרגישים לא בנוח עם השלטון של נתניהו, גם הם יוכלו להיות חברים. ממשלה אמיתית, שמבריאה את הציבור. והיום בישיבה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למה, כבר עברו עשר דקות? באמת? וואו, בחיים שלי לא עברו לי כל כך מהר עשר דקות. באמת? אז תן לי רק משפט סיום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סיים, בבקשה, סיים. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> רציתי לספר על חמשת הצעדים שנעשה היום בממשלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל בקצרה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין לי זמן להסביר את חמשת הצעדים, אבל אני אגיד שהיום אנחנו יכולים – בני, גבי, פרץ, שמולי, בנט, ליברמן – כולנו היום יכולים ויודעים: הצבעתם בעד – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תודה לך. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – קמה ממשלה חדשה, בריאה, בלי בחירות; הצבעתם נגד – נתתם לגיטימציה להמשך השלטון של נתניהו ולהרס הכלכלה והחברה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תהיו אמיצים. בואו נבריא את הממשלה, בואו נבריא את המדינה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת טופורובסקי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעקבות הנאום שלך המשותפת לא תצביע בעד ההצעה שלכם. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ההצעה הבאה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא הזכיר את המשותפת. הזכיר את כולם. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הזכרתי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הזכרתי, בטח שהזכרתי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ככה מארגנים שותפות? מה, שוכחים אותנו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, חבר הכנסת אחמד טיבי – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז תן לי שנייה להגיד – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו, 15 מנדטים, לא מעניינים? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אחמד טיבי, אני מתנצל, אני מתנצל. אני רוצה להגיד לך משהו, אני חושב – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי, אתה חזרת ללא רשות. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני חושב שההסתה נגד 20% מהאזרחים הישראלים היא איומה ונוראית – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בועז. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – ואין ספק שאתם צריכים להיות חלק מההנהגה במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת בועז, חבר הכנסת, לא, זה לא מקובל. זה לא מקובל, אתה חזרת ללא רשות והתחלת לדבר. ההצעה הבאה: כישלונה של הממשלה בתחום הכלכלי, החברתי, האזרחי והמדיני, מטעם סיעת מרצ. יעלה לנמק את ההצעה חבר הכנסת ניצן הורוביץ. עשר דקות. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חייב לומר לך ששמעתי כאן קודם את ראש הממשלה – לא יודע, חשבתי שאני באיזו מציאות מקבילה, אולי אני נמצא במקום אחר, אולי הוא נמצא במקום אחר: הכול בסדר, התחלואה יורדת, החיסון בדרך. הוא, עם הקשרים, יקמבן אותנו לקבל חיסון מהר. אנחנו בהתאוששות כלכלית. הכול נהדר, הכול פשוט נפלא. אמירויות ובחריין ודובאי ומטוסים וגז. כל דבר שהוא אמר – אבל כל דבר שהוא אמר – היה שקר. כל דבר. אפילו הייתה לו את החוצפה לדבר על הגז, כשהחברה שרכשה את הגז מאיימת על מדינת ישראל להפסיק את הגז בגלל שהגיעו למחיר נמוך יותר עם חברת החשמל. אפילו את זה הוא אמר. אנחנו, חברים וחברות, אמרנו כאן ביום השבעת הממשלה: ישראל לא יכולה לתפקד תחת ראש ממשלה עם כתב אישום. אמרנו וצדקנו. שוחד, מרמה, הפרת אמונים – אלו עבירות של פשע. ראש הממשלה של מדינת ישראל נאשם בעבירות פשע. והיום אנחנו אומרים: ממשלה בראשות נאשם נכשלה באופן טוטלי במאבק במחלה ובמאבק במשבר הכלכלי. הסגר שאנחנו נמצאים בו עכשיו הוא בעיקרו, בבסיסו, סגר פוליטי. מה הכוונה? אם ראש הממשלה היה מקבל את המלצות המומחים שהוא עצמו מינה ומטפל כבר בקיץ, או בחודש ספטמבר אפילו, בריכוזי התחלואה ביישובים האדומים, ביישובים החרדיים, לא היינו צריכים להגיע עכשיו לסגר על כל המשק. לא היינו צריכים. אני חבר בוועדת החוקה. בימים האחרונים אנחנו מנסים להבין למה עסקים קטנים שלא מקבלים קהל חייבים להיות סגורים. אנחנו מצליחים לחלץ את התשובה מנציגי משרד הבריאות ומשרד המשפטים. אתם יודעים מה התשובה? כי רק בדרך הזאת לא יהיו הפגנות בבלפור. זאת האמת. זאת האמת. רק בסגירה מוחלטת, מה שנקרא מצב חירום מיוחד, לא יהיו הפגנות בבלפור. שידעו בעלי העסקים, שידעו האזרחים, שידעו העובדים שהם יושבים בבית, שהם בחורבן כלכלי, בגלל שראש הממשלה לא רוצה הפגנות ליד הבית שלו. את המחיר הכלכלי, הנפשי והבריאותי הזה אנחנו נשלם עוד שנים ארוכות. כן, הקורונה היא מחלה קשה, פוגענית. היה צריך, ואפשר, וצריך, ויהיה צריך, לטפל בה בצורה אחרת לגמרי. הטיפול הנכון הוא טיפול דיפרנציאלי, כמו שאמרנו מההתחלה – דיפרנציאלי מבחינה אזורית ודיפרנציאלי מבחינת עיסוק: פעילות באזורים ובפעילויות שאין בהם בעיה ושההדבקה בהם מאוד נמוכה אפשר לפתוח, אפשר לתת לעסקים קטנים לפעול, אפשר לתת למשק לעבוד; באזורים שבהם התחלואה גבוהה, בפעילויות שבהן למשל יושבים בחללים סגורים בלי מסכות, כמו שנעשה בכל מיני ישיבות – שם צריך להקפיד. תגידו, זה כל כך מסובך להבין? מה, זה כל כך לא מובן? איפה שיש בעיה צריך לטפל; איפה שאין בעיה לא צריך לטפל. לא צריך לחנוק. אבל הטיפול של הממשלה הוא בדיוק ההפך מזה. מדוע? כי ראש הממשלה הזה הוא לא מנהיג, הוא פח, הוא פח. הוא הגיע לדיל עם החרדים. אגב, זה גם מעבר לדיל – הוא פשוט גם לא מסוגל. גם חברי הכנסת החרדים כאן לא מסוגלים, לא מסוגלים להגיד לציבור שלהם. הם מפחדים, הם כמו עלה נידף ברוח. זו עליבות, זו לא מנהיגות. ישראל עכשיו ההפך ממה שראש הממשלה אמר – היא מהמובילות בעולם באחוזי הדבקה. הכלכלה מתרסקת. שום מדינה מתקדמת לא נכנסה לסגר במתכונת שישראל נכנסה אליה. ראש הממשלה פה אמר פשוט שטויות, שלא נדבר על החיסון, שהוא מדבר עליו כאילו הוא מעבר לפינה. וגם הנתון שמחלקים את החיסונים לפי גודל האוכלוסייה של המדינה, זה גם דבר שהוא מוטל בספק גדול, כמו שאר הדברים שראש הממשלה הזה אומר. הציבור הישראלי משלם על מלחמת ההישרדות של נתניהו על הכיסא בפרנסה ובדם. כשנתניהו מעניק לחרדים מה שנקרא חסינות עדר, מאפשר להם מין הדבקה חופשית כזאת – כן, ראיתי שהמשטרה במהלך החג רשמה דוח אחד, דוח אחד, במגזר החרדי; אחד לעומת אלפים שרשמה בהפגנות. המשטרה הולכת לים, מתעסקת עם אנשים שיוצאים מהמים, כל מיני מחזות מביכים, אבל כשבאים למשטרה ואומרים לה: יש כאן התכנסות, מאות אנשים בחלל סגור רוקדים, שרים בשמחה עם זמרים, עם נגנים, הם לא הולכים. יש להם דיל עם אותן חסידויות. ומה זה שאומרים חסידויות קיצוניות? מישהו כמו האדמ"ור מבעלז – זה מנהיג חשוב, חסידות מאוד גדולה; יש לחסידות בעלז אפילו נציג בכנסת, חבר הכנסת אייכלר – אומר: לא צריך דווקא להישמע לרשויות, אנחנו – יש לנו את הדרך שלנו. דיל נהדר. שיפסיקו גם לקחת כסף, שיוותרו על הפטור מגיוס, שיוותרו על האברכים ועל כל מה שהם שמקבלים, שיוותרו על השליטה ברבנות. אין בעיה. רוצים להתנתק? תתנתקו. אגב, מסתבר שאותו אדמו"ר מבעלז, ונאחל לו חיים ארוכים, חלה בקורונה. אלא מה, בניגוד לאזרח רגיל, הוא לא שוכב בבית חולים. הוא קיבל את הטיפול המלא אצלו בבית. הדסה והצוות שם ארגנו לו טיפול נמרץ אצלו בבית. חוסר האחריות הזה של מנהיגים – להגיד לציבור: אל תישמעו להוראות הבריאות? מה מצפים, שיבוא חסיד כזה חולה לבית החולים והרופא יגיד לו: אני לא מקבל אותך כי אתה מראש המרית ואמרת: אין קורונה, הכול בסדר והרעבע ישמור עלינו – זה מה שאנחנו רוצים? איזו בושה וחרפה. ראש הממשלה והשרים בממשלה נותנים לזה גיבוי. מערכת החינוך הכללית – מי יודע מתי היא תיפתח. מערכת החינוך החרדית נפתחת, נפתחת. אפשר להגיד: הם יורקים על הממשלה. הם קודם כול פוגעים בעצמם. אנשים חולים ומתים, אנחנו עוברים את ה-2,000 מתים. ככה מתנהג ראש ממשלה שעושה פשע כלפי העם שלו, פשע כלפי העם שלו. אמרו "משפחת פשע" על ההתנהלות של כל הדבר הזה, של ראש הממשלה וסביבו, אבל אני חושב שזה הרבה יותר חד ועמוק מזה – זה פשע ברמה הכי עמוקה ומוסרית שיש. הוא חוטא לתפקידו. בזמנים כאלה אתה מצפה ממנהיג שייתן דוגמה, שישקיע את עצמו בעניין, שיילחם, שיביא דברים הגיוניים. זו באמת תקופה קשה, זה משבר חסר תקדים, ואנחנו קיבלנו את בנימין נתניהו. אנחנו קיבלנו את בנימין נתניהו, אבל נתניהו, וצריך להגיד את זה, הוא לא לבד. יש לו שותפים. יש לו שותפים. גם שותפיו לממשלה מכחול לבן חתומים על הכישלון הזה, ולא תצליחו להגיד: אבל זה הוא, לא אנחנו, כי איך אומרים? אמרנו לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תתחיל לסיים, בבקשה. בעצם תסיים, כי יש שניות. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אני מסיים. מי שממשיך לתת גיבוי לנוכל כזה, לאדם חסר מצפון, לבן אדם שהוא לא מנהיג, שמוליך אותנו בכחש, בן אדם שאי-אפשר להבחין בין אמת לשקר שיוצאים לו מהפה – מי שנותן גיבוי לאיש כזה שותף למעשיו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> ולסיכום, אדוני היושב-ראש, משפט אחד. יש מבחן, יש הצבעות. בסוף צריך לראות מי מצביע עם נתניהו ומי מצביע נגד נתניהו, כולל בהצבעה היום. ואני אומר, בניגוד לקודמי, שאני רואה בכל – בכל – נציג של מגזר שותף לגיטימי. כן, אדוני היושב-ראש, גם הערבים בעיניי הם שותפים לגיטימיים. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם בעינינו אתה צודק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יופי, סיום, חבר הכנסת ניצן הורוביץ. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אני אגיד משהו. אתה יודע מה, אדוני, גם לא רק כשותפים מבחוץ. אני חושב שהגיע הזמן, אחרי 72 שנות עצמאות, שהערבים יהיו חלק אינטגרלי מהשלטון הישראלי. זה רק יעשה טוב לערבים, ליהודים ולחברה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ניצן הורוביץ. כל הכבוד לך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אתה צודק, ותיקנתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יעלה וישיב במשולב על שתי הצעות האי-אמון השר אופיר אקוניס, בבקשה. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת הורוביץ, חבר הכנסת טופורובסקי, "לפני שבוע נודע לי שאני חיובי לקורונה. ברוך השם, אין ולא היו לי כל תסמינים. כמה תובנות: אחת, תודה לאל" – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפני שבוע, ואתה – – – אתה לא צריך להיות בבידוד? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> "תודה לאל, ולממשלה, על הסגר. הייתי סקפטי לגביו, אבל בזכות זה ששמרנו עליו באדיקות לא פגשתי את הוריי או את חמיי, או אף אחד אחר, למעשה, מלפני ראש השנה, וכך לא סיכנתי אותם". ובהמשך: "ככל הנראה נדבקתי באולפן טלוויזיה. מסתבר שאותם האולפנים שבהם יושבים בליצר וברבש – – –". אדוני היושב-ראש, זהו ציטוט מדויק מתוך ציוץ של אורי זכי, נדמה לי שהוא חברה לחיים של חברת הכנסת תמר זנדברג מסיעת מרצ; אדם שעבד שנים ארוכות בבית הזה, נדמה לי גם עם יושב-ראש מרצ בעבר השר לשעבר יוסי ביילין, והוא אומר במפורש – לא השתמש במילה "פח", לא השתמש במילה "נוכל", לא השתמש בלשון גסה – מצייץ, מודה לממשלה על הסגר. הינה, חבר הכנסת הורוביץ, קח לך שיעור מאדם ממפלגתך, מתומכיך, אדם שוודאי רוצה בקיומה של מרצ. אני אומר "רוצה בקיומה של מרצ", אדוני היושב-ראש, משום שלאור הידרדרותה של המפלגה הזאת בסקרים כך גם יורד מפלס העברית הטובה, כך גם יורדים לשפת ביבים. בכנסת הזאת, לפני שעה, ביקשו נשיא המדינה, ראש הממשלה וראש האופוזיציה – ואני שמחתי על כך, אגב; סוף-סוף התקיים פה שיח בלי צעקות ובלי צווחות מצד כולם – לשמור על שיח ציבורי מכבד ומכובד, לשמור על דו-שיח בין כל חלקי העם. והינה עולה יושב-ראש מרצ, אשר לפי כל סקרי דעת הקהל לא תהיה עוד קיימת בכנסת העשרים-וארבע, ומוריד את השיח כאן פחות או יותר לרמה של מספר המנדטים שמרצ עלולה או עשויה לקבל בבחירות הבאות – קרוב לאפס. זוהי בושה ענקית, אדוני היושב-ראש, ליושב-ראש המפלגה הזאת, שמייסדיה שולמית אלוני ויוסי שריד היו מנביאי העברית הטובה, גם אם לעיתים היו להם, כמו לכולנו, גם להם כמו לכולנו – גם לי לעיתים מתפלקת מילה לא ראויה או אמירה או משפט שאולי לא הייתי חוזר עליו. אבל הסגנון הזה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, השיח הזה, הרמה הזאת – מסתכלים עלינו, כולם מסתכלים. אולי לא עכשיו. אולי לא כולם רואים עכשיו ערוץ 99 בשידור הישיר, אבל כל מה שקורה בבית הזה יוצא החוצה. וכאשר השפה היא נמוכה, כאשר הצווחות גוברות על הדיבור, כאשר ישנם ריבים איומים – באמת, אני ראיתי את הדיון, נדמה לי בוועדת החוקה, ביום שישי בצוהריים, כן. איזו שפה. זה היה ערב ראש השנה, נדמה לי, או בין ראש השנה ליום הכיפורים – איזה ביזיון, איזו שפה, איזו רמה. ואחר כך מבקשים מהציבור שישמור על קור רוח ושינהג באחריות. אגב, היום אני שמעתי את יושב-ראש ישראל ביתנו חבר הכנסת אביגדור ליברמן בתחילת ישיבת סיעתו, מפלגתו, ובה הוא אומר – הוא בעצם מעודד את אותם בעלי עסקים אשר פתחו את העסקים בתקופת הסגר להמשיך בדבר. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אתה אולי יודע, יודעים כאן חברי הבית, בוודאי חברי הממשלה שנמצאים, שלי יש השגות על מדיניות הסגרים לא מהיום – מהסגרים הראשונים, בוודאי בגל השני. ועדיין, אני אומר את דבריי בממשלה, אני אומר את דבריי בתקשורת, אני מנסה לשכנע. לא, לא שכנעתי – קיבלתי את הכרעת הרוב. אני נושא באחריות המשותפת לכל חברי הממשלה ובסופו של דבר גם לחברי הקואליציה. למה? כי זה שלטון תקין. למה? כי זוהי דמוקרטיה. אתה אומר את דעתך; היא לא מתקבלת ברוב קולות – אתה נושא באחריות משותפת, לא בורח ממנה ולא מתחמק ממנה בכל מיני סיפורי מעשיות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה עם הצעירים? המדיניות של החל"ת הורגת אותנו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אשיב לך. אני חושב שהעסקים צריכים להיפתח בזהירות ובאחריות. אנחנו צריכים ללמוד את הלקחים של הגל הראשון. כפי שראש הממשלה אמר – זו לא אמירה פרוזאית – פתחנו אולי מוקדם מדי ובצורה מהירה מדי. אבל בוודאי – שר הבריאות, נדמה לי, ישיב אחריי על אחת מהצעות האי-אמון. אני חושב שהסולם הזה שהוצג – עדיין לא הוצג לממשלה, הוצג עד לרגע זה רק בתקשורת – הוא ארוך מדי. כלומר, הזמן הזה שבו אנחנו נידרש – אם נתוני התחלואה אכן ילכו וימשיכו לרדת, אני בטוח שאנחנו נקצר את טווח הזמנים לפתיחה של ענפים נוספים. גם אני רואה את החנויות, לא רק יושב-ראש האופוזיציה, מנהיג מפלגתך, רואה את החנויות בתל אביב, או בירושלים, או בחיפה או במקומות אחרים. את רובן אני רואה דרך התקשורת, כי אני לא מרבה לצאת ולהסתובב, אבל כן, זה כואב. יש דור אבוד לא רק של בעלי העסקים שקרובים לגילך, חבר הכנסת הרצנו. יש גם את ילדיי, שהם בכיתה י' – י"א כבר – ובכיתה ט', ומפסידים את מרבית ימי הנעורים שלהם. אין כמו ללכת לבית ספר. אני יודע שתמיד רוצים להבריז מבית ספר, תמיד רוצים כמה שפחות ללכת לבית ספר, אבל בסוף אנחנו אוהבים את בית הספר, גם בשביל החברים וגם בשביל הלימודים הפרונטליים ולא לימודי הזום. אבל אנחנו צריכים לעשות את הכול, באמת, אמרתי, בזהירות ובאחריות, ואני אחזור על הביטוי הזה: צריך לעשות בזהירות ובאחריות. אמירה מקוממת כמו של חבר הכנסת ליברמן, שהיה שר בכיר בממשלה, שר ביטחון, שר חוץ, שר לעניינים אסטרטגיים, נדמה לי, שר תשתיות לתקופה מסוימת, אינני זוכר, בכל מקרה הוא איננו יכול לומר את הדבר הזה. כאשר מתקבלת החלטה מתקבלת החלטה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אתה יכול לומר על החברים החרדים שלך בקואליציה? אין לך מה לומר על זה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אומר לך בדיוק מה שאני אומר לחבר הכנסת ליברמן ומה שאני אומר לחבר הכנסת ליצמן ומה שאני אומר לשרים בממשלתי: אין דבר כזה להפר את הסגר ולעשות שבת לעצמך. אני אומר לך, בשביל זה נדרשת פעולת אכיפה, בשביל זה נדרשות פעולות אכיפה. אבל בואו נעשה סדר בדברים – באמת לא התכוונתי להיכנס, אבל שאלת ואני אשיב לך. לא התכוונתי להיכנס. אני אומר לכם כאן בצורה הכי ברורה שיכולה להיות: העצירה הזמנית של ההפגנות לא הייתה – איזה קשקושים, השם ישמור, באמת, דברים נוראיים. אני עומד כאן, תלמידו של מנחם בגין, שיודע שאמר למפכ"ל בשנת 1982: אל תזיז את המפגינים ליד בית ראש הממשלה, אבל תבקש מהם לשמור על השקט, כי רעייתי לא חשה כל כך בטוב. זו אמירה מאוד מפורסמת של ראש הממשלה בגין. אנחנו לא מבקשים מאיש לא להפגין. אני חושב שההפגנה היא זכות יסוד בדמוקרטיה הישראלית. אבל זכות היסוד בדמוקרטיה הישראלית – כאשר ישנו מצב חירום, ובמקרה הזה מצב חירום בריאותי ולא ביטחוני, הייתה נדרשת הפוגה של שבועיים-שלושה, לא כדי לעצור את ההפגנה כהפגנה אלא כדי לעצור את ההתקהלות. בעניין ששאלת, אותו דבר – אני חוגג מדי שנה את שמחת תורה בהקפות, מזמינים אותי למקומות רבים. לא חגגתי, לא הקפתי ולא חגגנו את שמחת תורה. בכל שנה בחג הסוכות – אדוני היושב-ראש, זה פחות חל עליך, אבל אם אתה מוזמן ודאי אתה מגיע לסוכות ברחבי הארץ. הייתי באפס סוכות השנה ברחבי הארץ, ובכל שנה אנחנו בדרך כלל בשניים-שלושה אירועים בערב אחד בחג הסוכות. לא היינו. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז מה אתם אומרים על השותפים שלכם? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אותו דבר. זה חל על כל השותפים. זה חל על ערביי ישראל, זה חל על החרדים, זה חל על החילונים וזה חל גם על המפגינים. עכשיו, חבר הכנסת קושניר, כיוון שרבים מהם מפגינים מתחת לחלון דירתי בשבועיים האחרונים בגלל ההגבלה על 100 מטרים – סליחה, 1,000 מטר, 100 מטרים זה מהסגר הקודם – אני אומר לך: זו זכותם היסודית להפגין, אבל זכותם היסודית לשמור על בריאות. לא, לא, אני מתקן, זכותם היסודית להפגין, וחובתם לשמור על ילדיהם הקטנים. הם מביאים אותם, הם יורדים עם הילדים הקטנים לכר הדשא מול הבית שלי ומפגינים שם. שישמרו על שני מטר, על מסכות, אנחנו רוצים ירידה בתחלואה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא מדבר על המפגינים, דיברתי על החרדים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> שמעתי מה אמרת. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חוקים בעצמם והקימו מדינה בתוך מדינה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ידידי חבר הכנסת קושניר, אני הייתי מציע – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפילו נמנעים מלבקר אותם. אתם לא מבקרים אותם. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, לא, השבתי לך בצורה הכי ברורה שיכולה להיות. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עושים נגד זה, אדוני? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> זה חל על כולם. צריך להגביר את האכיפה ולא לגרום לדבר הזה לקרות. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה "צריך"? אתם הממשלה, אתם עושים את זה. אתם אמורים לעשות את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה אין סיוע לסטודנטים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> יש. לא התבקשתי להשיב בשם משרד האוצר, אומנם, אבל אני אשיב לך. 100 מיליארד שקלים, אלה פחות או יותר הסכומים, זה לא היה – נגמר. קודם כול מכינים עכשיו עוד תוכנית סיוע למי שייתקל בקשיים. הסטודנטים, זה חל עליהם גם כעובדים במשק, כיוצאים לחופשות ללא תשלום. האם אתה מתכוון לתוכנית ספציפית לסטודנטים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בשבוע הבא מתחילה שנת הלימודים. 20% מהסטודנטים הודיעו שהם חייבים לפרוש כי יש להם מצוקה כלכלית. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני מודה לך על ההערה. זאת הערה חשובה, שנצטרך לשקול אותה. המצוקה הכלכלית של הסטודנטים, כמו המצוקה הכלכלית של המוכרים בדוכני הפלאפל, או של בעלי חנויות הבגדים, או של המלונאים, או של אנשי תיירות, או של בעלי הצימרים, או של כל המשק, שלצערי היה חייב לבלום את עצמו כתוצאה מהדבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש תוכניות סיוע? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> יש תוכניות סיוע, ואתה, אני לא יודע איך הצבעת, חבר הכנסת הרצנו – בעד? אני מאוד שמח. אני מקווה שתצביע גם ביום חמישי בעד הסכם השלום עם האמירויות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הסטודנטים קורסים, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ידידי, הכול בסדר. ידידי, הכול בסדר. אני שומע את כל מה שאתה אומר, ואני גם מבין את מה שאתה אומר. אני גם מבין לליבם של הסטודנטים, של בעלי העסקים ושל כל הסקטורים שנקבתי וגם של אחרים שלא נקבתי בשמות שלהם. יש את תוכניות הסיוע. רוב הכסף, אדוני היושב-ראש, של תוכניות הסיוע, לא כולו, חבר הכנסת טופורובסקי, לא כולו – חבר הכנסת הרצנו, סליחה. תכף אני אגיע לטופורובסקי, אני כבר בשלב הבא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, לא, כי אני חייב לך תשובה, כי אני חייב לך תשובה. הכסף הזה מגיע ברובו, חבר הכנסת הרצנו, ואם יש צורך בתיקונים ובהשלמות, כך ייעשה. אגב, אתה מוזמן להציע לחברי הממשלה את הצעותיך. אני בוודאי אקשיב לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ביום רביעי יש הצעת חוק שעולה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, לא בהצעת חוק, שהיא כמובן לצורך, בוא נאמר, הפוסט בפייסבוק או הציוץ בטוויטר, אלא הצעות אמיתיות שנדון עליהן ונשקול אותן בכובד ראש. אם הן טובות, אני בטוח שגם נאמץ אותן. עכשיו לחבר הכנסת טופורובסקי, ובזה אסיים, אדוני היושב-ראש. הוא הציג את ההצעה של – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חשבתי שהגבת לשניהם יחד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, לא. ברעיון הגבתי לשניהם ביחד, אבל אני חייב להיות יותר ספציפי, חבר הכנסת טופורובסקי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב, אין לך הגבלת זמן. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני מחיל על עצמי הגבלות זמן. ובכן, חבר הכנסת טופורובסקי, שמעתי את נאומך בקשב רב וגם את חלוקת התיקים בממשלה שאתם מציעים. אני רק רוצה להסב את תשומת ליבך, אדוני, שעכשיו הסתיימו חגי תשרי ולא פורים, ולכן אני קורא לכם להפסיק את רעיונות העוועים האלה. חבר הכנסת טיבי בעצמו אמר לך כאן במליאה – אני ראיתי והקשבתי לו – שאת הרעיונות המשעשעים שלך תשאיר לחג הפורים ולא לחגי תשרי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך הממשלה מתנהלת כשאין תקציב למדינה כבר מ-2018? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעות האי-אמון. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר אופיר אקוניס. אנחנו עוברים להצעה הבאה, הצעת הרשימה המשותפת: כישלון הממשלה באיסוף נשק חם בלתי מורשה המפוזר במרחב הציבורי ובמיוחד בחברה הערבית ומשמש אמצעי לפשע. תנמק את ההצעה בשם הרשימה המשותפת חברת הכנסת סונדוס סאלח. מסגרת הזמן – עשר דקות, חברת הכנסת. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, היום, בפתיחת המושב, אני נאלצת לצערי להרוס את אשליית החגיגה הדמוקרטית הישראלית בהבעת אי-אמון בממשלה. זה לא שהיה לי אמון לפני זה, אבל אני בכל זאת מחדשת את האמון עם הציבור ששלח אותי לכאן, עם הציבור שמאמין ברשימה המשותפת, ומחדשת את האי-אמון בממשלה הזאת, בעת ובמצבים אלו במיוחד. אני מניחה שראש הממשלה, מכבד ומכובד, נשאר והקשיב לנאום, נכון, חברי חבר הכנסת סמי אבו שחאדה? אני מניחה שהוא מקשיב לאנשים גם כשהם לא מסכימים איתו. אני מניחה הרבה דברים. אני מניחה שאנשים עדיין – אני חוזרת, לא היה לי אמון בממשלה הזאת, אבל יש לי משפט לאנשים שעדיין יש להם אמון בממשלה הזאת: הממשלה יורקת עליכם ואתם אומרים שזה גשם. תתעוררו. היום אני מאשימה מכאן את הממשלה הזאת בהפצת נשק בחברה הערבית, בכישלון באיסוף הנשק הקיים ובפגיעה בביטחון האישי ובחייהם של אנשים, עשרות אלפי אנשים לאורך השנים, שבחברה הערבית אולצו לחיות תחת איומים ואלימות. כיום מאות אלפי כלי נשק פזורים במרחב האזרחי. יותר מ-400,000 מהם לא מורשים. רובם המוחלט ממקורות חוקיים, כמו משטרה וצבא. בחמש השנים האחרונות, מ-2015 ועד היום, הוצאו למעלה מ-113,000 רישיונות נשק חדשים, בזמן שמספר המפקחים נשאר זהה – שישה מפקחים בלבד על מאות אלפי רישיונות נשק. מתחילת שנת 2020, 76 גברים ונשים מהחברה הערבית נרצחו, רובם בנשק חם. רק בחודש האחרון נרצחו 12 אנשים, אותו נושא שעליו הגיש חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי הצעה לדיון דחוף. 18 גברים רצחו 17 נשים ותינוקת. נוכחות נשק חם במרחב האזרחי מסכנת את החיים שלנו ופוגעת בביטחון האישי שלנו. מחקרים הראו כי זמינותם של כלי נשק מעלה את הסיכוי לרצח, מעלה את הסיכוי לפשיעה באותו בית, מעלה את הסיכון – אישה שנמצא בביתה נשק, יש לה סיכוי גדול פי שלושה עד חמישה להירצח בהשוואה לאישה שאין בביתה כלי נשק. הפגיעה בביטחון האישי שנפוצה ועולה עם הקורונה והפגיעה הכלכלית והחברתית דורשות טיפול דחוף ומיידי של הרשויות באיסוף הנשק, בשיפור הפיקוח והמעקב ובצמצום תפוצת הנשק במרחב. באחד הפרקים של העונה השנייה של "סליחה על השאלה" מביאה הבמאית אבתיסאם מראענה ראיונות עם משפחות קורבנות האלימות והפשיעה, האנשים שנשארו עם האובדן הגדול: ילד שהיה ואיננו, אח גדול שתמיד יישאר בן 16 או בן 17, בעל ושני בנים, נשים שהעידו ושיתפו שאיבדו חלק מהנשמה שלהן עם הבן אדם שנרצח. בכנות ובאומץ יושבות המשפחות השכולות ומשתפות בכאב על האובדן, על הילד שהיה ואיננו, על החלומות והתוכניות שהיו לו ונגוזו ככה, ברגע, וגם בשאלות ובכעס למה זה קרה. באומץ הן משתפות בפחד לחיות עם זה שהרוצח מסתובב חופשי, חי את חייו באין מפריע, וגם ברגע שזה קרה – מי מהם שהיה שם לראות את זה, כמו אבא של דניאל, שמילותיו האחרונות היו: אבא, ביי. אשתו של אחמד סיפרה איך התעוררה לילה אחד מחבטה בדלת, ראתה מישהו נכנס ככה באמצע הלילה הביתה, לבוש חרמונית, ניגש לאחמד ויורה בו. היה מלא דם. ככה, בבית, בסלון. אח שלה נשאר עם מחמוד. כשעוד היה בחיים, הוא אמר לו: תשמור על אימא, אני חושב שאני עומד למות – ומת. אחותו של בשאר סיפרה ששמעה שמשהו קרה באינטרנט – הידיעות שם רצות מהר יותר – לפני שהספיקו להודיע להם רשמית. בלילה נשארה אצל ההורים שלה, נכנסה לחדר של בשאר, ושוב ושוב, כמה פעמים, הסתכלה על המיטה, שהייתה ריקה, והיא קיוותה למצוא אותו ישן במיטה. ככה התחילה לעכל את מה שקרה. על הצורך לעכל, לחיות עם העצב והכאב, להרכיב מחדש את המשפחה שפורקה; על האח הגדול שלא רוצה שיראו שהוא בוכה, שעד היום לא חזר לעבוד; על החיסול של משפחה שלמה והצורך לעשות את הבלתי-אפשרי בשביל הילדים שנשארו, בתקווה שהשמחה תיכנס לחיים, על השאלה אם יוכלו לסלוח לרוצח יש הסכמה שאין סליחה ואין מחילה עד שהנעשה והנלקח יחזור, וכמובן, זה בלתי אפשרי – אני מזמינה אתכם לקחת 20 דקות ולשבת לצפות בפרק השלם. לי לקח פעמיים – פרק קשה לצפייה ולעיכול, אבל מאוד חשוב לגעת ולהבין את מה שהמשפחות האלה חוות יום-יום. זאת מחויבות שלנו וזאת האחריות שלנו. כאן נשאלת השאלה, מדוע הממשלה בראשות נתניהו לא אוספת את הנשק ביישובים בחברה הערבית. למה הממשלה הזאת אדישה למעשי הרצח הרבים כל כך בחברה הערבית? למה בזמן שיישובים רבים הופכים לאזורי מלחמה, שאין ביטחון אישי ברחובות ובבתים, השרים, חברי הממשלה והקואליציה ורובם המוחלט של חברות וחברי הכנסת, חברי הבית הזה, ישנים בשקט בלילה כאילו שהנושא לא נוגע אליהם ולא באחריותם, לא באחריותכם? ההיגיון הבריא אומר שאם הפשע, האלימות ומעשי הרצח בחברה הערבית היו מפריעים לראש הממשלה, לממשלה הזאת ולעומד בראשה, היא הייתה עושה משהו בנדון, בשבועות האחרונים ראינו שכשמשהו מפריע לראש הממשלה, כמו ההפגנות וחוסר האמון של הציבור בשיטה ובשליטה שלו, הוא יודע להפעיל את כל האמצעים, להכשיר את הלא-כשרים ולהמציא כלים שלא היו כדי לשטח עקומות, כשזה לא משעמם אותו. ואם יש עקומה שצריך לשטח במיידי, היא ימי הממשלה הזאת. גבירותיי ורבותיי, חברות וחברי הכנסת, בשלב הזה בכהונה הפוליטית של נתניהו, שיש לקוות ולפעול שיהיה השלב האחרון בהחלט, כבר אין שום ספק מה מניע אותו: בשם החופש האישי שלו והמשך השליטה הוא מחזק את השליטה על כולנו ומוכר אותנו, את משאבי הטבע ואת העתיד שלנו ושל הילדות והילדים שלנו בזול, ממש בזול. בתמורה הוא מבטיח לנו, בזלזול רב, מיליונים, עשרות מיליונים, אולי מאות מיליונים; הוא לא בטוח בתג המחיר שלנו והחיים שלנו. האמת העצובה היא שלממשלה מסתדר פוליטית שיש נשק חם, אלימות ומשפחות פשע חמושות בחברה הערבית, כי החיים שלנו בשבילם הפקר. כך גם חייו של מאהר אל-אח'רס, שעצור מינהלית מסוף יולי ושובת רעב 77 ימים. בדיון בעתירה לשחרורו היום בבג"ץ ניכר שהשופטים לא מוטרדים מהסכנה לבריאותו או לחייו בשלב זה. הממשלה לא עושה דבר כדי לאסוף נשק חם בחברה הערבית מאותה סיבה שהיא לא מאפשרת בנייה של יישוב ערבי חדש; שהיא גוזלת את כל קרקעות העתודה לצעירות וצעירים ערבים ביישובים הקיימים; משמרת הפרדה במערכות החינוך, בתקשורת, בתרבות, וחשדנות ועוינות בין הרוב היהודי למיעוט הערבי-פלסטיני. הממשלה במשטר הדמוקרטי ליהודים בנויה לשמור את הכוח והמשאבים בידי קבוצה מסוימת, השולטת על חשבון קבוצה אחרת, מוחלשת. ההפרדה, כמו הכיבוש והדיכוי הצבאי, יסתיימו יום אחד, כי מציאות המבוססת על שנאה, הפרדה, גזענות והסתה היא לא בת-קיימא, לא בריאה ולא שפויה. הבאר המורעלת הזו כבר יבשה. אין לכם כבר שום דבר לתת. כבר ראינו טוב מאוד מי אתם ומה אתם ומה מעניין אתכם ולמה אתם שואפים. כולנו ראינו, לא רק הציבור הערבי. אני פותחת היום את המושב הזה בהבעת אי-אמון בממשלה הזאת – אמון שלא היה קודם ואין לי אותו. שלא כמו אלו שבימים אלה נשבר להם האמון שהיה, אנחנו מהיום הראשון לא זכינו לאמון הבסיסי הזה בין משטר ומדינה לאזרחים שלה. מהיום הראשון זכינו לעוינות וגזענות ממוסדת וממסדית, להזנחה במקרה הטוב ולגזל, גזענות, ממשל צבאי, רדיפות פוליטיות, דיכוי ואלימות משטרתית וממסדית במקרה הרע. אני מסיימת. בשם הציבור הערבי שבחר בי ובשם כל הישראלים שעוקבים בדאגה וחרדה אחר ההתנהלות המופקרת והמפקירה של הממשלה הזאת והעומד בראשה, אני אומרת לכם היום: שחררו אותנו. נכשלתם. אתם מזיקים ופוגעים בחיים שלנו בכל התחומים. כל רגע שלכם בשלטון הוא נזק לכל אדם במרחב הזה, נזק לבריאות הפיזית והנפשית שלנו, לביטחון האישי, לפרנסה, לחינוך, לתרבות, לכלכלה, לזכות לחיות פה בכבוד, לחופש התנועה, לזכות למחאה, לזכות להזדקן פה בכבוד. אין בכם אמון. אתם כישלון פוליטי, מוסרי ואנושי. לכו. אין לנו אמון בכם. הציבור מאבד אמון בכם. לכו. תשאירו לנו לשקם את ההריסות והנזק, ויש הרבה מה לתקן. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת סונדוס סאלח. ישיב השר אופיר אקוניס, בשם השר לביטחון הפנים. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, גברתי חברת הכנסת סאלח – כן, ביטאתי נכון. יפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> יכול להיות שהיא הכי צעירה, אבל הזיכרון הוא פחות מוצלח, אני אומר לך גם מדוע – משום שהדברים שלך בסיום דברייך עומדים בניגוד מוחלט למציאות. הדבר הראשון הוא שדווקא התחלואה במגזר הערבי, על פי כל הנתונים של המל"ל, של משרד הבריאות, אדוני היושב-ראש, ירדה בצורה מאוד משכנעת בשבועיים-שלושה האחרונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא בגלל הסגר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ידידיי, חבר הכנסת כסיף, זה לא בגלל הסגר, זה לא בגלל מד"א, זה לא בגלל הרופאים, זה לא בגלל – – – << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אענה לך על זה. אני אענה לך על זה, גברתי. תאמיני לי שאני אענה לך. והדבר השני, אבל על זה נעמיד אתכם במבחן אולי אחר כך, יותר מאוחר, גם הערב, בסיכום – גם לקראת סיכום הערב הזה, ובוודאי ביום חמישי, נעמיד את הרשימה המשותפת למבחן באופן הצבעתכם על חוזה השלום בין ישראל לבין האמירויות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו לא מקבלים ציונים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> נראה, חבר הכנסת שחאדה. נמתין ונראה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא מקבלים ממך ציונים, זה בטוח. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ידידי, נמתין ונראה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא. אני כבר אומר לך, אדוני, אנחנו לא מקבלים ממך ציונים, לא בחמישי ולא בשישי ולא בראשון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני לא ביקשתי לחלק לך ציונים. אמרתי שנמתין ונראה איך אתה מצביע. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה בדיוק מה שאמרת. אני פשוט אומר לך את זה מעכשיו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> נמתין ונראה איך אתה מצביע. מאוד מעניין. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני גם אסביר לך. אני עושה את זה טוב וחזק, ואני גם אסביר לך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אומר לך. אני אחזור בעברית, מפני שאינני יודע ערבית טוב. פעם ידעתי, אבל זה הלך ונמוג ככל שהתקדמתי לחטיבת הביניים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה למדת, בחייאת דינכ, "האת אל-הווייה" למדת? מה למדת? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא. לא. למדנו – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יותר מ"האת אל-הווייה"? האת אל-הווייה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אם תהיה בשקט, אני אענה לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, נא לאפשר לשר לדבר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> היה "ג'ארכ קריבכ", לתלמידי כיתות ד' עד ו', וזה שודר בטלוויזיה הלימודית. למדתי, ולא רע, אני חייב להגיד לך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> "בטאטא? לא, בידיש בטאטא" – זה מה שלמדת ב"ג'ארכ קריבכ". << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> דווקא, אני חייב להגיד לך, דווקא לא קללות. וגם לא ואללה וסבבה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> "עינדכ בטאטא", הוא היה אומר, מכרם חורי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> מכרם חורי היה כוכב הסדרה, נכון. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נכון. "לא, בידיש. מא בידי בטאטא", ככה זה היה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת הרמה, אדוני השר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני עדיין מצפה לראות את אופן הצבעתך ביום חמישי, זה מעניין אותי. אדוני, אני עונה בשם המשרד לביטחון פנים והשר לביטחון פנים. עכשיו לעניין הצעת האי-אמון: בשנים האחרונות הוקצו משאבים ארגוניים משמעותיים וחסרי תקדים למאבק בפשיעה בחברה הערבית ולהרחבת שירותי המשטרה. בשנים אלה הקימה משטרת ישראל יחידות ייעודיות ללחימה בפשיעה המאורגנת והחמורה, לרבות בחברה הערבית, ובאופן שוטף סיכלה ומסכלת אירועים פליליים רבים. כידוע לכם, בוודאי, הטיפול מצריך פעולות מודיעין וחקירות מורכבות. לעיתים התוצאה במלואה היא רק בטווח הארוך. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא. אני, לפני שאני מקריא את תשובת המשרד לביטחון פנים, גם קראתי אותה. יש כאן כמה דוגמאות להצלחות, שאני אתן לך אותן בהמשך. ובכל מקרה, כידוע לך, נדרש גם זמן, ובהחלט צריכה גם להיות, אדוני היושב-ראש, מעורבות של גורמים נוספים, ובהם מערכות החינוך, הרווחה, גם המשפט וגם ההנהגה המקומית וגם ההנהגה הארצית. משטרת ישראל הציבה את משימת העמקת שירותי המשטרה לחברה הערבית כמשימה מרכזית בתוכנית העבודה. באפריל 2016 – אגב, זה בממשלה הקודמת – התקבלה החלטה 1402 בנושא שיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי וחיזוק הביטחון בירושלים, שמטרתה לחזק ולהעצים את שירותי המשטרה בחברה הערבית. בעקבותיה הכינה המשטרה תוכנית חומש לשנים 2016–2020. מטרות התוכנית הן לחזק את המשילות ביישובי החברה הערבית, להנגיש שירותי משטרה לחברה הערבית, להגביר את ההרתעה, לחזק את הביטחון האישי ולהביא לעלייה באמון הציבור במשטרה. התוכנית אושרה בשלהי שנת 2016. כפי שאת בוודאי יודעת, במסגרתה הוקמו תחנות משטרה, חוזקו נקודות משטרה, גויסו שוטרים נוספים – ובהם, אדוני היושב-ראש, שוטרים מוסלמים – חוזקו מערכים מקצועיים, הותוו תוכניות חברתיות משטרתיות, כדוגמת מגמת משטרה בבית הספר. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ישנה עלייה במספר השוטרים וגם עלייה במספר הנרצחים – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אומר לך – קודם כול, אני מצטער על כל נרצח ונרצחת, בכל מגזר, בכל דת, בכל מקום בארץ ובעולם. יש להצטער על זה, אין שום שאלה. עכשיו, אני אומר לכם, את שאלת על גיוס השוטרים? ובכן, החל משנת 2016 גויסו כ-500 שוטרים מוסלמים, מתוכם 50 נשים. נבנו עשר תחנות משטרה – יש כאן את כל הרשימה, אני אתן את חלקה: כפר כנא, ג'יסר א-זרקא, באקה אל-גרבייה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני רואה – – – בין המספר של עליית השוטרים והמספר של עליית הנרצחים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – מג'ד אל-כרום, טמרה, מנדא, טירה וכפר קאסם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קורלציה חיובית. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, יותר שוטרים – יותר נרצחים. מה קורה? צריך לבדוק את זה, זה לא טוב. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה אתה אומר על זה? אולי זה גורם מעודד? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, יש לך מספרים, כמה מאות נרצחים מ-2016 עד היום? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, זאת שאלה. ולכן אני שואל אותך אם הצעתך, חברת הכנסת, היא להוריד מחדש את נקודות המשטרה ולהפחית את מספר השוטרים ולא לגייס את השוטרים והשוטרות המוסלמים גם כן. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> מעניין מאוד, אני לא חושב שזאת השיטה הנכונה, וגם המשטרה וגם הממשלה לא. בכל מקרה, והינה אני משיב לך, בכל המקומות שבהם נפתחו תחנות משטרה ניתן לראות את התוצרים – את העלייה במספרי החשיפות, כתבי האישום, גם את העלייה במדדי אמון הציבור הרלוונטי. ויש כאן דוגמאות רבות למכביר על פתיחת תיקים על עבירות אמל"ח. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אז אני מסביר לך, אני אומר לך. ישנם, על פי נתוני המשטרה – אני לא השר לביטחון פנים, אבל אני עונה בשמו, בשם המשטרה גם כן – נפתחו ב-2017 263 תיקים על עבירות אמל"ח, ב-2018 – 293 תיקים וב-2019 – 454. ניתן לראות עלייה גם בתפיסות הנשק הבלתי-חוקי. אגב, מבצע לאיסוף נשק בלתי חוקי, שתוכנן – – – << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היה נשק חוקי במשטרה – – – זה היה חוקי באיזשהו שלב. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> הנשק הזה, שכבר נפתחו בגינו תיקים, וגם מבצע איסוף נשק בלתי חוקי שתוכנן ותוקצב לתקופה הזאת, נדחה – לצערי, אני אומר – בשל מגפת הקורונה, ואני מקווה מאוד שהמשטרה תבצע אותו בהקדם האפשרי. אני אומר לכם גם שהלחימה בהחזקה, בסחר ובשימוש באמצעי לחימה בלתי חוקיים עומדת בראש סדר העדיפויות של המשטרה, ובמסגרתה פועלות כלל יחידות המשטרה לתפיסת אמל"ח. מספר פריטי האמל"ח, חברות וחברי הכנסת, הנתפס מדי שנה במגזר הערבי מגיע למאות רבות. אגב, זה שנים ארוכות שלא נעשה שום טיפול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שום דבר. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> בהמשך לאמור, יצוין כי המשטרה עורכת מבצעים יזומים לאיסוף אמל"ח, ובהם מתבקשים האזרחים למסור מרצונם את האמל"ח המצוי ברשותם. כך, בין 17 בנובמבר ל-5 בדצמבר 2019 התקיים מבצע החזרת כלי ירייה, המבצע האחרון בפריסה ארצית בנקודות החזרה אזרחיות ובתחנות המשטרה השונות. הייתי רוצה לראות הצלחה יותר גדולה של המבצעים הללו והחזרה מסיבית יותר של האמל"ח שנמסר. מלבד האמור, המשטרה פועלת במישורים נוספים כדי למגר את אירועי האלימות והרצח בחברה הערבית. בעקבות ריבוי אירועי אלימות חמורה וירי, החל מחודש אוקטובר 2019 הפעילה המשטרה מפקדות משימתיות ייעודיות לפעילות בחברה הערבית במחוזות צפון, חוף ומרכז. המפקדות המשימתיות פעלו באופן ממוקד ונחוש לאורך זמן נגד הפשיעה החמורה, מוקדי האלימות והחזקת הנשק ביישובים. וכך – ניקח את דוגמאות טירה, רמלה ולוד במשך ארבעה חודשים – התוצרים הם: 351 מעצרים – אני מקווה שאת רושמת את כל הנתונים; 382 חיפושים, 30 רובים, 28 אקדחים, שמונה רימונים, שישה מטעני חבלה, וזה רק ממחוז אחד. מהמשרד לביטחון פנים והשר מבקשים למסור לכנסת שתיקי רצח הם בראש סדר העדיפויות, ושישנה, אדוני היושב-ראש, עלייה של 14% בפיענוח בחברה הערבית בשנים 2019-2018. לסיכום, מדיניות המשרד לביטחון הפנים לשנים 2021-2020היא לחזק את אכיפת החוק, האמון והשירות לחברה הערבית, ובכלל זה שיפור השירות והעמקת האכיפה והנוכחות של גופי המשרד לביטחון פנים. אגב, אני לא יודע מאיפה התזה הזאת שלך, היא מאוד מוזרה. אם תוכלי להראות לי מחקר בעניין הזה. אם תוציאי – – – << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, לא. את הצעת – הצעת להוציא את כוחות השיטור מהיישובים הערביים, וככה האלימות ומעשי הרצח היו יורדים. אני לא מכיר דברים כאלה בעולם. בעולם לא שמעתי על דברים כאלה, אבל נשמח לקרוא, אם יש לך איזו מסקנה חדשה בעניין הזה – להעביר אותה. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הפוך, זה לא נכון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> טוב, אנחנו חלוקים. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה שיש יותר שוטרים, יש יותר רצח – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אנחנו חלוקים, אנחנו חלוקים בעניין זה. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בוא נבחן את האופציה השנייה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אנחנו ממשיכים. טוב, זה סיכון גדול מדי. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> זה סיכון גדול מדי. אני לא הייתי מציע לך לחזור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מציע לך לקצר בנושא הזה. אתה איש יקר, ואני מציע לך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> יש לי הצעה אופרטיבית – מייד, אני רק אסיים לסקור את סיכומה של המשטרה: שיפור יכולות האיסוף המודיעיני באמצעים אנושיים וטכנולוגיים; הגדלת היקף העדים המוגנים ברשות להגנת עדים; מאבק בתופעות החזקת אמל"ח בלתי חוקי והמשך מבצעי איסוף נשק; טיפול בתופעה של סחיטת דמי חסות ואלימות במשפחה; הרחבת שילוב משרתים ומתנדבים בגופי ביטחון הפנים מקרב החברה הערבית. הצעתי האופרטיבית, אדוני היושב-ראש, היא לקיים דיון יסודי ביותר בעניין הזה בוועדת הפנים של הכנסת, וכמובן להסיר מסדר-יומה של הכנסת את הצעת האי-אמון בנושא הזה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. אנחנו מקיימים דיון מעמיק בוועדה המיוחדת לפשיעה ואלימות בנושא הזה. אתה איש יקר, ואני רוצה להציע לך, אל תסכים פעם שנייה לייצג את הממשלה או את המשרד לביטחון פנים בנושא הזה. המבחן הוא מבחן התוצאה. כל המספרים שהצגת נכונים, אבל הבעיה יותר גדולה מהמספרים האלה. הם לא מייצגים שום דבר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני חוזר על הצעתי לקיים את הדיון הזה בוועדה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. אנחנו עוברים להצעה הבאה להבעת אי-אמון, הצעת ישראל ביתנו וימינה: מחדל הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה, עשר דקות. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, גברתי מזכירת הכנסת – תל חי, תראו, אני רוצה לציין מההתחלה, כשאנחנו מדברים על משבר הקורונה, זה קודם כול משבר כפול – משבר בניהול המאבק בנגיף הקורונה ומשבר אמון. הציבור הפסיק להאמין בממשלה, הציבור הפסיק להאמין בקבינט הקורונה. ואני לא רוצה ללכת רחוק. אני אצטט את נשיא המדינה, שדיבר כאן במליאת הכנסת רק לפני שעה, שעה וחצי. מה אמר הנשיא? ריבונו של עולם, תמנו סוף-סוף מפכ"ל למשטרה, תביאו תקציב. איך אפשר לנהל מאבק כלשהו? איך אפשר לנהל את כלכלת המדינה כשאין תקציב? אדוני השר, אני יכול להגיד לך שאין מדינה אחת בעולם שעדיין אין לה תקציב מאושר לשנת 2020. אני אומר לך יותר מזה, תעבור על רשימת מדינות ה-OECD, כמעט כולן כבר אישרו תקציב ל-2021, אבל במדינת ישראל אין תקציב ל-2020. אנחנו מדברים על משבר הניהול. קודם כול, בכירי האוצר הצביעו אי-אמון בממשלה הזאת. תסתכל, רק עכשיו התפטרה קרן טרנר, מנכ"לית משרד האוצר. היא לא מהשמאל, היא מינוי של הממשלה הזאת, של השר הזה. גם כשנשיא המדינה מדבר על חוסר הניהול הזה, על היעדר תקציב, על היעדר מפכ"ל, על הדברים האחרים, צריך לזכור – אתה, אדוני השר, בטח יודע – נשיא המדינה הוא האיש הכי ממלכתי, הוא נולד בליכוד, הוא בית"רי מלידה. אז להאשים כל הזמן: שמאל, ימין, תקשורת – זה לא יעבוד. זה פשוט לא יעבוד. אבל כשאני מסתכל על כל ההתפטרויות ממשרד האוצר, כולל החשב הכללי, כולל ראש אגף התקציבים, וכמו שהזכרתי כבר, מנכ"לית האוצר, מדובר קודם כול בכישלון ניהולי. כשאני מסתכל גם כמה תוכניות כבר הובאו מאז פרוץ אותו משבר הקורונה – כמה תוכניות כבר שמענו? הביאו כבר שמונה תוכניות שונות. תוכנית אחת עוד לא הסתיימה, כבר מביאים תוכנית נוספת. אבל מה? ראש הממשלה הרביץ 21 הופעות בטלוויזיה. בכל פעם יש לו נאום לאומה – 21 הופעות בטלוויזיה, ואני כבר לא מדבר על כל ההודעות האחרות. שמונה תוכניות, 21 הופעות, ומה התוצאה? אנחנו הגענו באמת לשיא בלתי נתפס. יחס חוב–תוצר – 85%; גירעון משוער, כנראה – 13%. מדובר על כישלון בניהול. אני מדבר כרגע גם על נושא ההחלטות האבסורדיות. הרי למה הציבור לא מאמין בהחלטות הממשלה? כשמתקבלת החלטה אבסורדית – מצד אחד סוגרים בתי מלון במדינת ישראל, אבל מה, תיירים יכולים להציף את יוון, קפריסין ובולגריה. אני שמעתי כמה אנשים שעכשיו חזרו מיוון. דיברתי עם מישהו שחזר רק לפני יומיים מרודוס – הוא אומר: תקשיב, רודוס תחת כיבוש ישראלי, הרגשתי כמו באילת, כולם מדברים רק עברית. אז מה, אנחנו צריכים לסבסד את כלכלת יוון, בולגריה וקפריסין למרות המשבר הכלכלי כאן? דיברתי עם המשנה למנכ"ל שלך, פרופ' גרוטו. אני אומר: תסביר לי למה אסור לשחק טניס, שני אנשים על מגרש ממוצע 700 מטר, באוויר פתוח, אבל באוטובוס בין-עירוני, חלל סגור, 30 איש, יכולים לנסוע במשך שעתיים וחצי – זה פחות או יותר נסיעה מירושלים לחיפה – דברים שלא מתקבלים על הדעת. מצד אחד אפשר ללכת לקנות אוכל בסופר, מסתובבים שם עשרות אנשים, אבל להגיע למסעדה לקחת take away אסור. לכן, חוסר האמון של הציבור זאת הבעיה הכי חריפה, בעיה מספר אחת. אני יכול להגיד לך שאנחנו פה כמה ח"כים, יוליה מלינובסקי, עודד פורר, סיירנו במשל"ט הלאומי ושאלנו את כולם – גם את הפרויקטור הלאומי פרופ' גמזו, גם אנשים שיושבים – מה מבחינתכם הבעיה מספר אחת. כולם ללא יוצא מן הכלל אמרו דבר אחד: חוסר אמון של הציבור. וכשמאשימים את האחרים, כולל קודם כול אותי: אתם קוראים לא לציית להחלטות ממשלה, לא לציית להחלטות של הכנסת – אין שום סיבה, כי הראשון שמפר את ההחלטות הוא ראש הממשלה, וסביבתו הקרובה. כשראש הממשלה חוזר מוושינגטון ודבר ראשון רץ להתחכך עם כל התומכים שהסיעו אותם לשדה התעופה והוא גוזר על עצמו רק חמישה ימי בידוד – כולם שבועיים והוא רק חמישה ימי בידוד – אין שום סיבה שמישהו יאמין לו, כמו שאין שום סיבה – כששני יועצים של ראש הממשלה מפירים גם חמישה ימי בידוד, אין שום סיבה שמישהו יאמין בזה. אז לכן, כשאנחנו כולנו מסתכלים על כל מה שקורה – ואני הזכרתי רק כמה מאותן החלטות אבסורדיות, למשל מקוואות פתוחים אבל חוף הים סגור – אף אחד לא יקבל את זה., אף אחד לא יאמין שהחלטות מתקבלות על בסיס ענייני ומקצועי. כשאני שומע שכל הזמן מדברים על השוליים, על הקצוות בחברה החרדית, שהם מפירים והם משתוללים, השדרה המרכזית – אתה יודע, כשהרבי מוויז'ניץ עושה טיש, זה לא שוליים; כשהאדמו"ר מבעלז קורא להמשיך אורח חיים תורני ולפתוח את כל תלמודי התורה וכל הישיבות, ואף אחד – לא מהקואליציה, לא מהאופוזיציה – לא מצייץ, אז אף אחד לא יאמין שאותם עסקים קטנים שעומדים בתקן של התו הסגול, שאין שם אף פעם יותר מעשרה אנשים, שבכלל לא עוסקים בקבלת קהל, הם לא מבינים ולא יאמינו שהם צריכים להיות סגורים. אז אדוני השר, קודם כול הבעיה היא בממשלה. הממשלה הזאת בכלל לא מתכנסת. כל הביורוקרטיה שהצהרתם, 35 שרים – לא יודע – 14 סגנים, איך אפשר לתפקד? ועדת השרים לחקיקה לא התכנסה כבר, לא יודע, חודשים רבים. אתם מדברים על זה שהציבור כן מאמין, לא מציית, יש כאלה שקוראים או ממרידים את הציבור – איזה שטויות אתם מדברים. שום דבר לא מתפקד – הממשלה לא מתפקדת, הכנסת לא מתפקדת. אני כבר לא מדבר על כל ההאשמות וכל הקטטות בין שני מרכיבים של כחול לבן והליכוד, אבל אני רואה שגם שר התיירות מתפטר, אני רואה שחבר הכנסת גדעון סער מתפטר מוועדת החוקה, אז כששום דבר לא מתפקד אין היגיון, אין רציונל, אין עבודה מקצועית. על מה אפשר לדבר? אני כבר הזכרתי, אדוני השר, עכשיו אתה תיכנס לאתר האינטרנט תוך כדי הדיון שלנו, תסתכל כמה מובטלים במדינת ישראל, תסתכל באתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תסתכל באתר של הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה – תראה נתונים שונים. עד היום אין לנו מסד נתונים אחיד. אי-אפשר להבין. שמעתי פה את ראש הממשלה מתפאר שיש ירידה. אני לא יודע כמה בדיקות נעשו בימים האחרונים, איפה נעשו בדיקות, אם בכל המגזרים, אם בכל האזורים נעשו בדיקות. כשנגיע עוד פעם חזרה ל-50,000, 60,000 בדיקות ביום, כשהבדיקות האלה באמת יקיפו את כל הציבור – גם המגזר החרדי, גם גוש דן, גם מגזר המיעוטים – אז אנחנו נדע באמת מה המצב האמיתי. כרגע אני מתייחס לזה לחלוטין כמצג שווא, לא כנתונים אמיתיים אלא אך ורק כמצג שווא. לכן, אדוני השר, אני חושב שהממשלה הזאת באמת, קודם כול, היא כישלון ניהולי, היא כישלון פוליטי, היא כישלון כלכלי בכל מובן שהוא. אנחנו רואים גם את ההתכנסות אתמול – חלק מהשרים נכנסים, חלק פתאום לא יכולים להיכנס לאותה התייעצות. שמעתי שאפילו שר המשפטים הגיע ולא נתנו לו להיכנס לאותה התייעצות. אני מסתכל – שר השיכון מתפטר, מחזירים אותו כסגן שר השיכון. זה הכול באמת רכבת הרים, נדנדה אחת גדולה. אין ניהול, אין אמון הציבור – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – לכן אין לכם שום סיכוי להצליח במאבק בקורונה, אין לכם שום סיכוי להצליח בשיקום הכלכלי, ותסיקו מסקנות כמה שיותר מוקדם. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. ישיב על הצעת האי-אמון שר הבריאות חבר הכנסת יולי אדלשטיין. << דובר >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> מישהו שכח משקפיים כאן. שיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> תאמינו לי, אני כבר שמעתי כל כך הרבה פעמים בחיים הפוליטיים שלי שלא יצביעו לי בגלל דבר זה או אחר, שאני כבר לא מתרגש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ליברמן, קודם כול אני מאוד שמח שיש לי מנהג, כשאני עונה על הצעת אי-אמון, לבוא ולשמוע את הדובר, כי אני חייב לומר שאני קיבלתי את הצעת האי-אמון, והיא כל-כולה על חוסר היכולת שלנו לעשות בדיקות. חתומים כאן חברי הכנסת איילת שקד ועודד פורר. לא יודע אם במקרה או לא במקרה, על המכתב הזה אין תאריך, ואז אמרתי: אה, זה מסביר את זה, כנראה הצעת האי-אמון הזאת הוגשה בשבוע הראשון או השני שלי במשרד, לפני ארבעה חודשים, ואז באמת לא הייתה יכולת לעשות בדיקות. אבל אני שמעתי את הדברים שלך והבנתי מה הייתה הכוונה, אז דווקא בנושא הזה אני רוצה להרגיע מאוד ולומר שאכן, כשנכנסתי לתפקיד – אתם מכירים את זה – היה בעיניי מצב שהוא לא מתקבל על הדעת: כ-4,000-3,000 בדיקות ליום. נולדה מזה גם אגדה, שבאותם ימים אחרי הגל הראשון לא היו חולים במדינה. נהדר, 20 חולים. התשובה הטובה ביותר שאנחנו – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מקווה שקודמך לא שומע אותך עכשיו. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> לא, לא. עוד פעם, הדברים האלה ידועים. כולם שומעים, אני אומר אותם דברים גם כאן, גם בתקשורת, גם במשרד, אני לא מדבר בשתי לשונות. אני אומר, הייתה אגדה שאין חולים. במקרה הטוב אנחנו יכולים לומר שאנחנו לא יודעים כמה חולים היו. אני משער שבאמת לא היו מספרים אסטרונומיים, כנראה היה מספר מוגבל, אבל אי-אפשר לדעת, וכבר אף פעם לא נדע. אנחנו כרגע עם יכולת – שאני בעצמי עוד מתקשה להאמין – של קרוב ל-70,000 בדיקות ליום. אנחנו תוך כמה שבועות נהיה עם יכולת של עד 100,000 בדיקות ליום. הדברים האלה לא אומרים שאנחנו חייבים לבצע בכל יום את כל הבדיקות האלה. << קריאה >>אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, אבל – – – שהיו רק 5,000 בדיקות בשבוע האחרון, שפתאום יש ירידה. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אתמול היו – אתה צודק, חבר הכנסת אלי אבידר. אם אנחנו בשיח רציני, אז יש דבר אחד שאנחנו לא מצליחים באמת להתגבר עליו, ויכול להיות שגם לא נצליח, כי זה לא לעניין שאנחנו נבוא עם שני שוטרים וניקח מישהו לבדיקה, זה שיתוף פעולה של הציבור. אז בסופי השבוע מספר הבדיקות תמיד יורד, קרי מספר התשובות שמתקבלות ביום ראשון ואפילו ביום שני הוא בדרך כלל נמוך יותר. למשל היום קיבלנו – זאת אומרת אתמול קיבלנו – כ-20,000 תשובות. זה כשליש מן הפוטנציאל שלנו. ואנחנו מנסים לעצב את המספרים האלה גם באמצעות בדיקות סקר ב"מגן אבות ואימהות", כי אחת המטרות הרציניות ביותר היא להגן על האוכלוסייה הבוגרת, ואנחנו בודקים שם את הצוותים, כמעט – באמת, כמעט את כל הצוותים, כל הזמן. ואנחנו גם מנסים, בסוף השבוע למשל, כשאנחנו יודעים שבמגזר היהודי תהיה ירידה, לעשות יותר בדיקות, יותר מה שנקרא "היבדק וסע", דרייב-אין, במגזר הערבי, ביישובים הדרוזיים. עדיין, כפי שאמרתי, יש התנודות האלה, אבל צריך לומר שהיו לנו כבר ימים עם קרוב ל-70,000 תשובות שאנחנו קיבלנו. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> היום 14,900. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> היום קיבלנו 20,000 תשובות. אילו הייתי לוקח את הפלאפון הייתי אומר 20,200 או משהו כזה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפי אתר משרד הבריאות. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> מתוכן – חברים, ותכף אני אתייחס לעוד אמירה שהייתה כאן – 20,000 ומשהו. רק פשוט הייתי רוצה לציין שזה לא רק עניין – חבר הכנסת ליברמן דיבר על כך שמוסדות שונים נותנים נתונים שונים, אין מסד נתונים אחיד, אז ככה: אצלנו יש מסד נתונים מאוד ברור ואחיד. לצערי, אנשים זורקים לאוויר כל מיני אמירות, כמו שגם ראינו ושמענו עכשיו, ולא מבדילים בין סוגי בדיקות שונים, מבלבלים את הציבור, מבלבלים את הציבור באחוזים. אחוזים ממה? מכלל הבדיקות, כולל בדיקות סקר ב"מגן אבות ואימהות", או מבדיקות שנעשו לגילוי הנגיף? אלה נתונים שונים. כל מה שנדרש, לפני שצועקים או לפני שמפרסמים באתר זה או אחר, להסתכל על הטבלה – היא שקופה, אצלי הכול בשקיפות מלאה – להסתכל על הטבלה ולראות: כמה בדיקות – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> 14,900 מאתמול. אדוני השר, זה לפי הנתונים של המשרד שלך, זה מה שפורסם. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אוי. אני פשוט לא רוצה ללכת, כמו שאמרתי, עד למקום שלי, לקחת את הפלאפון. אבל אני – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> כן, אם הסדרן יביא לי, אני אגיד לך בדיוק. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למען הוויכוח – חייב. יש פה ויכוח עקרוני. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> כן, ויכוח מאוד עקרוני על אנשים שלצערי הרב לא מדייקים בנתונים. תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, כי הרבה פעמים גם אתם משתמשים בנתונים ועושים מניפולציה. זה לא שאנחנו פה המניפולטורים. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אז ככה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם הקואליציה משתמשת בנתון ואומרת: אנחנו הטובים בעולם ואנחנו הטובים בתבל. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אנחנו לא הכי הטובים בעולם, אבל המספרים הם כדלקמן, מהערכת המצב של הבוקר – הינה, זה הנתון: בדיקות – סך הכול 20,974; מתוך זה ל"מגן אבות ואימהות", כמו בדיקות סקר – 2,316; לגילוי הנגיף ללא סקרים – 18,658; האחוז, אם אנחנו לוקחים את כלל הבדיקות – 7.7%, שזה פחות מעניין אותי, כי כמו שאמרתי, "מגן אבות ואימהות" זה בדיקה שגרתית; האחוז מקרב אלה שנעשו לגילוי הנגיף – 8.5%. נתון. וזה מביא אותי לנושא הרציני באמת: האחוז הזה יכול קצת לשמח, כי אנחנו לא מזמן היינו ב-16%, 17%. זה מעיד על ירידה. אבל תמיד צריך לזכור שני דברים, ולא צריך בשביל זה להיות מומחה, לא למתמטיקה ולא לרפואה: אם אנחנו תוך שבועיים רואים ירידה כזאת באחוזים, זה אומר שאם אנחנו עכשיו נחזור על טעויות העבר ונצא מן הסגר בצורה לא זהירה – ולפי הקולות שאני שומע: תפתחו את זה וצריך לפתוח את זה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חוץ מעניין הזהירות, הדיפרנציאליות שאותה לא עשיתם, אתם מתכננים לעשות? << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> ודאי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרי ברור לחלוטין שהאחוזים הגבוהים לא היו בכל המדינה – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> ודאי, אני תכף אתייחס לזה. תכף אתייחס לזה. אבל עדיין אני אומר – קודם כול השאלה מאוד במקום, ואני אתייחס אליה, ואפילו קצת ארחיב על מה שאמר חבר הכנסת ליברמן. אם חפצי חיים אנחנו ואם אנחנו לא רוצים להגיע תוך פרק זמן קצר לסגר שלישי, כדאי לכולנו להבין שהצעדים של היציאה ומניעת הסגר השלישי הם תהליך ארוך, רציני, עם מדרגות של שבועיים בין שלב לשלב. כל הניסיונות לדחוס את הכול ביחד וכל הניסיונות להסביר שאנחנו טעינו בכל דבר מבחינה אפידמיולוגית, ואיך זה פתוח וזה סגור – אלה הדברים, אבל בדיוק אלה הדברים, שהביאו אותנו למצב של היום. ואתם יודעים מה? אני אגיד לכם משהו, חבריי חברי הכנסת. אני יודע שאתם מקפידים להיות בוועדות. גם אני איזה יום-יומיים נמצא בבית הזה. כשהממשלה מביאה חוק תכנון ובנייה, נגיד, איזה תיקון, אז יש תמיד נגיד לובי של קבלנים שבאים ולוחצים בכיוון אחד, ולובי של ירוקים שבאים ולוחצים בכיוון אחר, והצרכנים שמבקשים משהו שלישי, ויש חברי כנסת שהולכים עם אלה ועם אלה ועם אלה, אדוני היושב-ראש – זאת דרכה של הכנסת. פעם אחת בארבעה חודשים וחצי אני לא שמעתי חבר כנסת שאמר: איך אתם פותחים משהו? איפה ההיגיון הבריאותי? צריך לסגור, צריך להגביל, אתם ממהרים מדי. פעם אחת זה לא קרה. רק צעקות שצריך לפתוח ולפתוח ולפתוח, והדיבורים על המצב הקשה שאנחנו כולנו הגענו אליו. ובריאות הציבור – בריאות הציבור לא חשובה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> החוכמה היא לא לסגור, החוכמה היא לפתוח. באותה מידה אל תיסע במכונית כי יש שם תאונות דרכים. אתה יודע, הדרך הכי טובה להימנע מתאונות דרכים היא לא לנסוע. אותו דבר. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> משפט חכם ביותר, משפט חכם ביותר בהחלט, אבל לא עוזר בשום דבר ולא עונה על השאלה שלי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני גם אשמח לדעת איפה אתם עושים את הבדיקות האלו, כי יש לי הרגשה, ולא הצלחתי לקבל תשובות, שיש שם משחק מאוד מלוכלך עם הפיזור הגיאוגרפי של הבדיקות. האם אדוני השר יודע לענות מה מדיניות הבדיקות חוץ מבדיקות סרולוגיות? << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> כן. אני מציע שבאותו אתר שבו אנחנו מפרסמים את הסיבה האמיתית לקורונה – שזה ביל גייטס שרצה להרוויח עוד יותר כסף, הביא את הנגיף לישראל, והגיעה מזוודה של כמה מיליוני או מיליארדי דולרים, והפיץ פה את הנגיף – באותו אתר אנחנו גם נפרסם את כל הנתונים על הקונספירציה של משרד הבריאות לעשות את הבדיקות באזורים מסוימים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא היה ביל גייטס, זה היה מארק צוקרברג. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> חברים, בואו, אני רוצה לסיים, כי יש לנו עוד דיונים ארוכים, אבל לפעמים גם אין לי כוח לאמירות האלה, אני גם בן אדם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה אמרת שאף אחד לא אמר "תסגרו". אתה יודע, יש תשובה לזה: משום שסגרתם את כל הכלכלה, כסף לא הגיע לחשבון. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אוה, אוה, תודה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנשים נשארו שלושה חודשים בלי כסף כשכל העולם שילמו כסף, ואז לחצו על הממשלה לפתוח. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אני מודה לך, חבר הכנסת סובה, ורוצה גם להשיב על הדברים שאמר חבר הכנסת ליברמן בהצעת האי-אמון שלו. קודם כול, אני לא יודע לגבי התפטרויות של בכירים אלו או אחרים. יש לי מספיק זמן – או בעצם להפך. אין לי מספיק זמן לנהל אפילו את המשרד שאני עומד בראשו, אני לא מנהל משרדים של שרים אחרים. אבל דבר אחד אני יודע: אלה בדיוק אותם בכירים מהוללים שבאו לישיבת הקבינט, ובלי למצמץ אמרו שסגר של שבועיים בחגים עולה למשק הישראלי 35 מיליארד שקל. אומנם אחרי כמה ימים זה כבר הפך ל-8 מיליארד שקל, אבל אני לא יודע אם אני צריך לשבת שבעה על התפטרות של איזשהו בכיר, כפי שאמרתי לפרוטוקול בישיבת הקבינט, שאומר ששבועיים, שבתוכם יום כיפור ושבעה ימי סוכות, עולים למשק הישראלי 35 מיליארד שקל. אז בוא, אני מציע שפה יהיו פרופורציות. אבל חבר הכנסת סובה אמר דבר מאוד מאוד נכון, ואני אמרתי את זה בפומבי, ואני חוזר ואומר: אני לא מנהל משרדים של אנשים אחרים, אבל אני לא מוכן ולא אקבל מציאות שבה בעלי עסקים קטנים למשל, חדרי כושר לצורך העניין, אומרים: למה סגרת? אני אומר: מסיבות רפואיות, אפידמיולוגיות. זה לא עונש, פשוט חייבים להילחם במחלה. והם אומרים: אבל מה איתנו? מה לאכול? ואני אומר להם: מה זאת אומרת? אתם תקבלו פיצוי מהמדינה. ואז מסתבר שבמהלך חודשים הם מקבלים פיצוי של 3,800 שקל. זאת לא מציאות שאנחנו נוכל להשלים איתה, וזאת מציאות שאני הולך להילחם נגדה, כי אני אומר שכפי שאני עושה צעדים על מנת להגן על האזרחים במדינה הזו מבחינה בריאותית, אני מצפה שעמיתיי יעשו צעדים על מנת שלאותם אנשים באמת יהיה מה לאכול. ככה זה צריך לתפקד. ככה אני רואה את זה כשר בריאות. דבר אחרון – ואני אסיים, אדוני היושב-ראש; סליחה שקצת הארכתי – רציתי להתייחס לכמה שאלות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אתה סוגר משהו, תשאיר משהו פתוח – – – שטיפת מכוניות עם חיטוי אתה סוגר – – – אתה סוגר – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> חברים, אני מבין שכולם פרופסורים, אני מבין שכולם פרופסורים לאפידמיולוגיה. יש פה אפילו חבר או חברת כנסת שידעו להכניס כף לפרצוף של מומחה ולומר: מה אתה מבין בכלל? או: מה את מבינה בכלל? אני מבין שכולם פרופסורים לאפידמיולוגיה כאן, אבל אני רוצה לומר לכם שהרשימה הזאת לא נעשתה על ידי ולא על ידי סגן השר קיש, שנמצא כאן, אלא על ידי מיטב המומחים שלרשותנו. אם יש לך יותר טובים איפשהו בחוץ לארץ – תביא, אני אתייעץ גם איתם. דבר אחרון, חבר הכנסת סובה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> – – התשובה על השאלה שלך היא חד-משמעית. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ראינו את זה במסגרת הוועדות. ועדה החוקה דנה בכל פסיק – – – היה צריך להחליט שם, ואתה יודע מה? אין היגיון. למה הציבור לא מאמין? אין היגיון – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת סובה, אנחנו מרשים לך – – – בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> כל הרשימה, כפי שאמרתי, נעשתה על פי עצת מיטב המומחים. אפילו לא עצה – אלא הם כתבו אותה, כן? היא נעשתה על ידי מיטב המומחים בתחום – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – רמזור – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> תסלח לי, אבל עם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגלל זה אתם לא חושפים את הפרוטוקולים, שנראה את זה עוד 30 שנה? אתה לא מוכן לחשוף את זה לציבור. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> עם הקלוץ-קאשעס האלה: אתה יודע למה זה ככה ולמה זה ככה – אתה רוצה באמת שאני אסביר למה מקווה פתוח ולמה חוף הים סגור? נו, באמת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אבל אני אומר לך, חבר הכנסת סובה, שאלת שאלה מאוד חשובה. אנחנו לא נוכל לצאת מן הסגר הזה בלי להשאיר ערים אדומות בסגר. לא, סליחה, על זה חבר הכנסת פורר שאל. אני מתנצל, חבר הכנסת פורר שאל. אנחנו נצטרך, לצערי הרב, להחזיק את היישובים האלה בסגר כל עוד לא תרד שם התחלואה. ואני גם אלחש לך באוזן שהתחלואה שם לא תרד כל עוד אנשים ירשו לעצמם – חבר הכנסת ליברמן, לדברים שאתה אמרת – כל עוד אנשים ירשו לעצמם לעשות אירועים המוניים ללא מסכות, בצפיפות ובריקודים ובחיבוקים ובמה שאתה רוצה, אז התחלואה שם לא תרד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כשעושים את זה בעיר אדומה, עיר ירוקה לא צריכה לשלם מחיר. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> ואני אומר לך בצורה חד-משמעית: המקומות האלה יהיו בסגר, לא במובן של סגר פנימי – גם ללא אפשרות לצאת מן המקומות האלה לערים ירוקות – כל עוד התחלואה שם לא תרד. ולא צריך להיות פרופסור לרפואה על מנת להבין, כפי שאמרתי, שכל עוד יהיו אירועים המוניים, התחלואה לא תרד ביישובים האלה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – כמו שעכשיו אתה מדבר, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אז לכן אני מציע, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת: תמיד אפשר להציע אי-אמון על כל נושא נגד הממשלה, אבל אני מציע שבנושא הזה של המאבק בקורונה אנחנו נזכור את המשפט שאני אומר בכל תשובה שלי לאי-אמון: לקורונה אין עמדות פוליטיות, וכדאי להיאבק בנגיף ביחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין. אנחנו, חברים, עוברים לשלב הבא בדיון, ונתחיל עם חבר הכנסת משה יעלון. נקדיש לכל חבר כנסת ארבע דקות. בבקשה. << דובר >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כן, אנחנו במשבר, במשבר חריף, משבר שמזכיר לדור שלי את מלחמת יום הכיפורים, ולא בכדי. מה ששווה בין שני המשברים הללו זה משבר אמון חריף בהנהגה. ואנחנו אז – אני כאיש מילואים צעיר – התגייסנו לנוכח מחדלי טרום-המלחמה של ההנהגה המדינית והצבאית. היינו מאוחדים כולנו כדי לנצח ולהחזיר את המדינה ולהשיב את האמון לנוכח האיום שחווינו באותה תקופה. ההבדל בין המשבר אז למשבר היום, שבו אנחנו נמצאים, משבר של שבעה חודשים – זה משבר אמון חריף בהנהגה, אבל ככל שעובר הזמן המשבר הזה הולך ומחריף, המשבר הזה הולך ומחריף. והאחריות למחדל נמצאת במקום אחד – בהנהגה. בצורה יותר ברורה: ראש הממשלה נתניהו, שמגיע למשבר הזה כשהוא מסובך בפלילים, וכל מי שעיניו בראשו מבין שהוא משעבד גם את המאבק בקורונה להימלטותו מספסל הנאשמים. אחד הדברים החשובים בשעת משבר הוא להגיד אמת – להגיד אמת לעם, להגיד אמת כדי להתמודד נכון עם המשבר. שמענו היום את ראש הממשלה עומד כאן, על הבמה הזו, וממשיך לא להגיד אמת. כן, אנחנו לא מצטיינים; תמותה שמגיעה ל-2,000 מתים, מקום חמישי בעולם – אנחנו לא בין הראשונים בעולם, אנחנו מקום חמישי, לשלילה; תחלואה – חולים למיליון איש – מקום שני בעולם; אבטלה – כמעט מיליון מובטלים, 87,000 עסקים קורסים. איך אמר וולטר, הפילוסוף? פוליטיקה זה המקצוע שבו פוליטיקאים חסרי עקרונות בונים על אנשים, מצביעים, חסרי זיכרון. והפעם האנשים זוכרים. תראו אותם ברחובות. הם לא אנרכיסטים, אי-אפשר להגדיר אותם כבוגדים, ודאי לא מפיצי מחלות – לא את לרמן בן ה-99 ביוקנעם, ולא את תת-אלוף יצחק ארד בן ה-94, שיורד עם אנשי הדיור המוגן כדי להפגין על המדרכה, ולא את לאה סטולר, ניצולת שואה שעולה ברכב לירושלים, כשאפשר, כי לבד ככה היא לא תעלה, זה סיכון, ובעיניים דומעות אומרת: אני נוסעת כדי לנסות להציל את מה שיש כאן, וודאי לא הצעירים שיוצאים להפגין כי הם מבינים שהעתיד שלהם כרגע לוט בערפל. עשור אבוד. הם חשים את זה כל יום באי-יכולתם לסגור את החודש, בהישענותם על ההורים, והם יוצאים באופן אותנטי, לא מפלגתי, למחאה פוליטית, כן, כנגד המחדל הנורא שאנחנו חווים לנגד עינינו. ולכן, במציאות הזו אני קורא לחבריי – לבני גנץ, לנפתלי בנט, לגדעון סער, לאבי דיכטר, לניר ברקת ולכל אחד אחר שהמדינה יקרה לו: הזיזו הצידה שיקולים אישיים, עזבו את האגו. אנחנו היום יכולים להביא לפתרון המשבר, להביא תקווה לעם על ידי הזזת איש אחד שלקח את המדינה כבת ערובה ובעצם מביא לנזק הגדול הזה. אנחנו 48 באופוזיציה יחד עם ימינה; עוד 14 של כחול לבן, עוד שניים של העבודה שבקואליציה זה 64. ואנחנו צריכים רק 61 ידיים היום ללחוץ על הירוק, כאן, בלוח – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם עושים עוד פעם את אותה טעות. זה לא – – – << דובר_המשך >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – כדי שנביא לשינוי, שנביא לשינוי ונביא תקווה לעם ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה האתגר של כולנו היום. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – 15. תספור. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז יוצא 64. אין מתמטיקה אחרת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת משה יעלון. בשם הרשימה המשותפת – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. ארבע דקות, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> ערב טוב. היושב בראש, כנסת נכבדה, אני כבר לא יודעת מה עוד אפשר להגיד בסיטואציה, בכאוס הזה שאנחנו נמצאים בתוכו. הפשיעה והאלימות שוררות ברחובות, ולא רק – הן כבר בתוך הבתים. לא מזמן היינו עדים לשתי נשים שנרצחו בתוך הבית, ומה? בשוגג. ואחר כך אנחנו מגיעים לכאן ומעלים את זה שוב ושוב, ואת אותה תשובה אנחנו מקבלים שוב ושוב – שיש תוכניות ושנעשה. האמת, חבריי, זה מזכיר לי (אומרת בערבית: את ע'ואר א-טושה והמחזה "האחוזה", עם המוח'תאר החדש ו"נַעֲשֶׂה", בלשון עתיד). מתי, מתי נפסיק עם האמירות ש"אנחנו מתכננים תוכניות" ו"אנחנו רוצים לעשות", וניתפס – בשבילם זה עובדות, הם מדברים על זה כעובדה מוגמרת, שהפתרון לפשיעה ולאלימות הוא מרכזי משטרה בתוך היישובים הערביים. ואנחנו יודעים – ויש כאלה שמתכוונים לא לדעת, וגם לא רוצים לדעת – על הקורלציה החיובית בין הימצאות תחנות משטרה בתוך היישובים הערביים לבין מה שקורה, העלייה בפשיעה בתוך החברה הערבית. אז חבר'ה, אני מסתכלת מסביב ומנסה להבין באיזה צד, באיזו פינה נמצא נקודת אור כזאת, שנגיד: הממשלה הזאת הצליחה לעשות בה משהו טוב. בואו נסתכל מסביב: בבריאות אנחנו על הפנים, מובילים בעולם, ברוך השם, אבל מלמטה, לא במשהו חיובי; בכלכלה – יש לנו מיליון מובטלות ומובטלים, שני מיליון אנשים רעבים; בחינוך – איפה אנחנו נמצאים? המצב קשה מנשוא. ואף אחד לא רואה את הכתובת על הקיר, אף אחד לא מוכן לקחת אחריות ולהגיד: כשלנו פה, עד לכאן, בואו ניקח יוזמה ונתחיל לעבוד. ואני תוהה ושואלת: האם באמת יש אפשרות לעבודה בסיטואציה כזאת? אני חושבת שהגענו עד לקו האחרון, וצריך התחלות חדשות, וזה הזמן להתחלות חדשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. ארבע דקות, מיכאל. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בימים טרופים, שבר כלכלי, ולא צריך לדבר על זה הרבה. אין אדם מאיתנו – אין אדם ששומע אותי עכשיו ולא מכיר סביבו אנשים שהמצב הכלכלי שלהם היום הוא לא כמו שהיה לפני כמה חודשים. אין אדם שלא מכיר משפחה שלא יודעת איך לגמור את החודש. אנחנו מוצפים בפניות של אנשים שב-1 בחודש אמורה לרדת להם המשכנתה ולא יודעים איך לשלם את זה. אנחנו מוצפים בפניות של עשרות ומאות אנשים שאין להם כסף להאכיל את הילדים שלהם. רבותיי, אנחנו ננצח את המגפה הזאת, ננצח את הקורונה, רק אם נדע לשלב ידיים אחד עם השני, לא נשסה את האחד בשני. איך יכול להיות, ריבונו של עולם, שעצמאים או שכירים או בעלי חנויות שמחליטים להפר את הסגר, להפר את ההנחיות, אומרים: אני הולך למרוד – ואני לא דן אותם עכשיו – מקבלים כזאת אמפתיה מהתקשורת, כזה חיבוק – ואני לא רוצה לדבר על זה, מי צודק, מי לא צודק – אבל כשאיזה מוסד חרדי קטן באיזו עיר נידחת מחליט להפר את הסגר – ואני לא מסכים איתו – איך, איזה עליהום תקשורתי. אם רב אחד אמר איזשהו משפט, זה פותח ערוצים. לא שמעתי שדבריו של הרב שלום כהן, נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס, אדם שאומר: 60 שנה אני עושה שמחת תורה בישיבה, איפה שאבא שלי ואיפה שסבא שלי התפללו. לא ראיתי שזה פותח מהדורות. לא ראיתי שדבריו של הראשון לציון, של הרב יצחק יוסף – או כל גדולי ישראל – לא ראיתי שזה פותח מהדורות. אבל אם אחד בקצה או איזה אדמו"ר או מישהו שלא הבינו אותו או לא הבינו מה הוא אמר או מה התכוון, אמר משהו – כולם בעליהום. ואם אנשים קוראים למרד, אז מגלים אמפתיה, אומרים: אולי הם צודקים. יש כאן איפה ואיפה, רבותיי. אנחנו עם האיפה ואיפה לא ננצח את הקורונה הזאת. וגם למשטרת ישראל אני פונה: דין אחד לכולם. לא יכול להיות שבמקום אחד יאכפו את הסגר, בעיר אחת יעלו שוטרים במסירות על האוטובוסים, יבדקו אחד-אחד, ובעיר אחרת לא קרה כלום. לפני כמה שבתות הייתי ברמת גן, הייתי בפארק הלאומי: עשרות, אולי מאות אנשים – אחד לא היה עם מסכה. ראית שם שוטרים? אדוני היושב-ראש, אני לא ראיתי. באזורים החרדיים – ואני לא מצדיק – אם יש אדם שהוא בלי מסכה, קופצים עליו מהמשטרה. צריך להיות עיוור בשביל לא לראות את הנתונים. יש כ-17,000 בתי כנסת בארץ, רובם המוחלט סגורים על סוגר ובריח. אנשים ביום כיפור התפללו בבית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בוא נדבר על הנתונים של מערכת החינוך. איפה היו נדבקים במערכת החינוך? האם ידוע לך? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אפשר לדבר על הכול. אני אענה לך. תבוא לבקר בריכוזים החרדיים, עודד, בצורה אובייקטיבית. אתה תגלה תלמודי תורה סגורים, והכול על פי ההנחיות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מעל – – – מהנדבקים היו במערכת החינוך החרדית, 18% מהאוכלוסייה. אלה הנתונים, זה משרד החינוך אומר, לא אני. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> שאלת שאלה, אני אענה לך. ברוך השם, תודה לקדוש ברוך הוא, אבא חרדי – יש לו לפעמים 10 ו-12 ילדים. אם היית מפנה את הילד הראשון כשהוא זעק: תוציאו אותי מהבית, לא היית מגלה 12 חולים אחר כך. וילד אחד הדביק את השכן – זה 24 ילדים שחולים. אם היו מפנים אותם בזמן, כמו שהם מתחננים שיפנו אותם, ולא משחקים איתם עם טפסים – זה הסיפור של המספרים. אני מציע לך, עודד, ביושר, תלך לראות את כל הריכוזים החרדיים: בתי הכנסת סגורים, אנשים מתפללים, אנשים מבוגרים – ביום כיפור, בשמחת תורה – בחוץ, בשמש, בלי מזגן, בלי יכולת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כשיש מוסד שיש בו הדבקה, וזה לא משנה חרדי או חילוני – שיסגרו את המוסד הזה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אסור שיהיה כאן שיסוי של אחד בשני. אנחנו את הקורונה הזאת ננצח אם נדע לחבק אחד את השני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא לגלות אמפתיה למרד של ציבור אחד ולבזות ציבור שני. אני קורא, אדוני היושב-ראש, ברשותך: אנחנו בכנסת ישראל צריכים לעשות הכול ביחד לנצח את המאבק הזה. די לשנאה. כי את הקורונה אנחנו ננצח, את השנאה – לא בטוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. יעלה ויבוא חבר הכנסת ישראל אייכלר. לרשותך ארבע דקות. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הגמרא במסכת שבת מספרת על אלישע בעל כנפיים. מי זה אלישע בעל כנפיים? בתקופת גזרות אדריאנוס גזרו שמי שמניח תפילין יוצא להורג. למרות הגזרות המשיך אלישע להניח תפילין ואף לצאת עימן לשוק. באחד הימים ראה אותו חייל רומי, זה היה נקרא קסדור, ורדף אחריו. כשתפס אותו שאל החייל את אלישע: מה יש לך ביד? אלישע ענה: כנפי יונה. החייל ציווה עליו לפתוח את הידיים, ואכן נעשה נס, ובידיו של אלישע היו כנפי יונה במקום תפילין. מאז הוא נקרא אלישע בעל כנפיים, על שם הנס, כי עם ישראל משול ליונה. מדינת ישראל, לצערנו הרב, הולכת ומתרחקת יותר ויותר מהגדרתה כמדינה יהודית. ככל שחולפות השנים, הזיקה היהודית רופפת עד כדי שכחת שבת במגזר השלטוני, איבה לתורה, ולפעמים תיעוב לשומרי קודשי ישראל. במקומה נוצרת מהות חדשה, מדינת המערב הפרוע, שבראש מעייניה אלימות, בליינות, כיף, לעשות חיים. בגלל העיקרון הזה הקפידה הממשלה להשאיר את כל הכבישים ואת כל מקומות הבילוי פתוחים בכל תקופת הקיץ, למרות שהייתה כבר עלייה בתחלואה. חגיגות הקיץ היו קדושות יותר מחגי תשרי, הקיץ היה תמצית החיים. השמש, החופים, טיסות לחו"ל, מלונות עמוסים, ברים, מועדונים, מסעדות – 24 שעות של בילוי רצוף עד שיכרון חושים – את כל אלה הקפידה המדינה להשאיר פתוחים גם אם מדובר בפיקוח נפש, והייתה עלייה בתחלואה עד שכבר התחילו לדבר על קריסת מערכת הבריאות. אם מישהו חשב להעלות על דל שפתיו אפשרות לקיים סגר בתקופת החופש, כולם אמרו: לא פוגעים בחופש, לא פוגעים בחופש הדת של הבליינות. ובכל זאת, הקורונה לא המתינה, היא הכתה באלפים. הגענו ל-9,000 נדבקים ביום. מתישהו צריך לעשות סגר, כי המגפה היא ההוכחה המוחצת שהכול בידי שמיים, אף אחד לא יודע את דרכו של הנגיף – מי יחיה ומי ימות, מי יחלה קשות ומי יעבור זאת בקלות. הם ישבו וחשבו מה עושים. מצאו פתרון נהדר: נעשה את הסגר בתקופת תשרי. הרי אנחנו כבר לא מדינה יהודית שיודעת מה זה ראש השנה. יש מיליוני יהודים שיודעים, אבל המדינה, המשטר, מה לנו ולראש השנה? מה לנו ולכיפור? מה לנו ולתקיעת שופר, ארבעת המינים, הקפות, ספר תורה? את כל זה אפשר לסגור, זה עניינם של הדוסים. את הדת שלנו חגגנו כבר בקיץ, בים; עכשיו שיסגרו את הכול, למי אכפת? אבל שני מיליון מתפללים ויותר שכאבו את סגירת בתי הכנסת – לא עניין אף אחד בהגמוניה. אבל היהודים נשארו נאמנים לה' אלוקי ישראל ולמצוותיו, והלכו לבית הכנסת לשמיעת שופר כדת וכדין, לנענע לולב ואתרוג, לשיר את ההלל בשמחה ובדבקות. הם הקשיבו לרבנים ולגדולי התורה שבכל קהילה וקהילה, שיודעים לשמור את מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". אותם יהודים, תלמידיו של אלישע בעל כנפיים, קיבלו החלטה ברורה להמשיך את החיים היהודיים גם בזמן הגזרה שגזרו בימים הנוראים שאסור ללכת להתפלל. אותם יהודים לא קיבלו על עצמם את הדת החדשה שהפכה את היהדות לפולקלור עממי בלתי מחייב. הם עשו הפרדה מוחלטת: מה שנצרך לבריאות והיגיינה והרחקה – נכון, אבל לא סוגרים בתי כנסת ולא משביתים את הלב של החיים היהודיים. אנחנו גאים על היותנו יהודים שיודעים להעביר לדורות הבאים את המסורת היהודית בעוז למרות כל הגזרות והניסיונות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסיים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מי שצריך להתבייש הם שליחי השלטון והממשלה, שיצאו במהלך פוגרום אכזרי בשם חוקי החירום מימי הבריטים, והיכו ילדים קטנים, השתוללו בחמת זעם וגרמו להתקהלות ולהפצת הנגיף הרבה יותר מכל התקהלות אחרת. לא כל השוטרים רצו את זה, אדוני היושב-ראש. היו אנשי משטרה שליבם נכמר וסירבו להיות קלגסים ולהוציא יהודים מבתי כנסת. אבל זאת הייתה הגזרה, ומצפוני היהודי לא יוכל לאפשר לתת את אמוני בממשלה כזאת. הינה לכם תמונות מדממות שיירשמו לדיראון עולם בהיסטוריה של עם ישראל: יהודים מוכים ומדממים על תפילה בבית כנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אסור, אדוני. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה רואה? ילדים קטנים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אסור, אדוני. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הדם של הילדים האלה, הדם של הילדים האלה יהיה כתם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אדוני – – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – על השלטון – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – על השלטון האכזרי, שמרביץ לילדים שבסך הכול רוצים להתפלל – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת – – << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – תפילה בבית הכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – ישראל אייכלר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא הבנתי, אתה מצביע בעד האי-אמון? אתה בעד האי-אמון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. ארבע דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לצערי בחודשים האחרונים הלכה והשתרשה בציבור תחושת בלבול, לא רק מהנחיות הממשלה ולא רק תחושה עכשיו שאנחנו מבולבלים ולא מבינים בכלל מה רוצים מאיתנו, ולא רק תחושה של אובדן אמון, אלא השתרשה בציבור הישראלי תחושה של אובדן תקווה. מי שמסתובב ומדבר עם בעלי העסקים, עם העצמאיות, עם העצמאים, עם המובטלים שיצאו לחל"ת – האנשים האלה מרגישים שאין להם אור בקצה המנהרה. האנשים האלה מרגישים שממשלת ישראל פשוט כיבתה את האור על מה שקורה כאן. ואני אומר לכם היום, אני אומר לכם, אני מציע שהשר אקוניס וחבר הכנסת פטין מולא, אם יש לכם דיון חשוב, תקיימו אותו, אבל כדאי שתבינו מה עובר על הציבור הישראלי היום. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> אנחנו מבינים היטב. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא בטוח שאתם מבינים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מבינים טוב מאוד. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי הציבור הישראלי היום נמצא בתחושה שאתם באתם וכיביתם את האור על מדינת ישראל, לא פחות. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון, ממש לא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואת הדבר הזה, אני אומר לכם – אני אומר את זה גם לממשלה, אני אומר את זה גם לחברי הכנסת – אפשר לפתור. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש אור, אפשר למצוא את האור הזה – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> האור – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ויש תקווה, ואני אומר מכאן גם לציבור הישראלי: יש תקווה. אפשר לצאת מהמשבר הזה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> יצאנו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר לכם שאוזלת היד של הממשלה הזאת היא לא איזו גזרת גורל שנכפתה עלינו. חוסר היכולת והתבהלה שאחזה בראש הממשלה ובחברו הרזרבי היא לא מכה שניחתה עלינו משמיים ועכשיו אין לנו ברירה אלא לחיות איתה. זה נמצא בידיים שלנו. אפשר לשנות, אפשר לייצר כאן פתרונות שייתנו תקווה לאזרחים, שיובילו ליציאה מהמשבר הזה. אפשר לעשות את זה פשוט עם ניהול אחר, פשוט עם מישהו שמסוגל לקבל את ההחלטות הקשות שאתם מפחדים לקבל, החלטות מאוד מאוד פשוטות. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הינה, אני אתן לכם דוגמה לשלוש החלטות שאפשר לקבל היום. הן יועילו לבריאות הציבור והן יועילו לכלכלה הישראלית. תתחילו מזה שתקצרו את ימי הבידוד לשבעה ימים. זה נכון לפי כל הפרמטרים הרפואיים, עשו את זה במקומות אחרים בעולם. ולא רק תקצרו לשבעה ימים, אלא גם תקבעו שהמדינה היא שתישא בעלויות של אותם שבעה ימים, כי הכי קל לשלוח את כולם ל-14 ימי בידוד ולהגיד למעסיקים: תשלמו. אל תסתפקו רק בזה. תחליטו שפותחים מחדש את מערכת החינוך, קודם כול בגיל הרך, קודם כול בערים ירוקות. תפסיקו לספר לנו על התחלואה בכל המדינה. תיקחו מקום שיש בו 5% תחלואה ותפתחו את גני ילדים ובתי הספר. אין בעיה בלסגור ערים אדומות, וזה ברור שכשיש התפרצות בבית ספר מסוים צריך לסגור אותו, אבל מהפחד שלכם לסגור איפה שצריך לסגור, הלכתם וסגרתם את כל המדינה. אם אתם יודעים שכשיש כביש אדום אז שמים שם יותר ניידות משטרה, אז שמים שם יותר אכיפה, אז שמים שם גדר הפרדה – לא עושים את זה בכל הכבישים ברחבי הארץ. אז אתם יודעים שיש בית ספר אדום, אתם יודעים שיש עיר אדומה – תעשו את זה שם. והדבר השלישי, רבותיי – אותו דבר גם לגבי העסקים ברשויות המקומיות: תפתחו את העסקים הקטנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אין שום סיבה להגיד שאפשר התקהלות של עשרה אנשים אבל לא יכולים לפתוח עסק עם עשרה עובדים. ולא יכול להיות שבעיר ירוקה יסגרו את העסקים. ואני אומר לכם, שלושת הצעדים האלה – ואתם תחזירו את האור בעיניים של האנשים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אתם תחזירו את התקווה למדינת ישראל ותבהירו לאנשים שאפשר לצאת מהמשבר הזה, כי כרגע מה שאתם מייצרים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – זה רק חושך וחושך, ואני אומר לכם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אפשר להראות את האור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עודד פורר. יעלה ויבוא חבר הכנסת נפתלי בנט. ארבע דקות. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה מרבה לומר בשבועות האחרונים בהתפארות: היינו הראשונים להיכנס לסגר שני וכולם יבואו בעקבותינו. אני מצטט: "מתקשרים אלינו מכל העולם". אדוני ראש הממשלה, אתה יודע למה יש כזה אובדן אמון של הציבור בממשלה? בגלל שאתה לא אומר אמת. אתה לא אומר אמת. סגר הוא לא תמונת ניצחון, סגר הוא תוצאה של כישלון. כישלון נורא. כישלון בחודשים מאי ויוני, כשזעקתי פעם אחר פעם: תכינו את המערכת; והוצאתי תוכנית: תכינו את המערכת; ואמרתי: תגייסו את החוקרים האפידמיולוגיים ותגדילו בדיקות ותרדו למכון ויצמן – – << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אתה אמרת לפתוח את השוק. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> – – ולא הכנתם את המערכת, והגענו לסגר שני. סגר הוא לא הישג. סגר הוא קו ההגנה האחרון אחרי שנכשלת. סגר הוא אנטיתזה לרוח הישראלית. ראש הממשלה, היה לך את העם הכי יצירתי, הכי חכם, הכי יזם. את העם של אנטבה ו-Waze, עם כלביא יקום. ומה זה סגר? מכבים את העם הזה. במקום לרתום את תנועות הנוער, מכבים אותן; במקום לרתום את סיירת מטכ"ל, דחקו אותם החוצה; במקום לרתום את ההייטק – אני דיברתי עם מנכ"ל BATM, חברה ישראלית שמוכרת בכל העולם ערכות PCR. רק בישראל ממרץ הוא מתחנן אצל ראש הממשלה, אצל שרי הבריאות, וזורקים אותו. דיברתי עכשיו עם מיטל, בעלת מתפרת שמלות מדרום תל אביב, אם חד-הורית. היא סגרה את העסק. היא העסיקה שלוש נשים. היא הרימה ידיים, נגמר לה. עכשיו היא בחובות של מאות אלפי שקלים – היא עוברת מחיי יזמות לחיי תלות, מגאווה על עסק משגשג לבושה. זה לא בשמיים. מי שאומר שכולם מגיעים לסגר משקר. רק מדינות שמתנהלות רע מגיעות לסגר. אסטוניה התנהלה טוב – לא הגיעה לסגר שני; טאיוואן, עם 20 מיליון איש, דמוקרטיה – לא הגיעה לסגר שני; קפריסין לא הגיעה לסגר שני. מה זה, אנחנו, מדינת ישראל, פחות טובים מכל המדינות האלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם, ראש הממשלה, שלא במקרה אתה לא יושב פה, אני מבין, יש עוד סיבה שהעם איבד את האמון בך: כי אתה לא מאמין בעם. כי אתה לא מאמין בעם. מי שמאמין בעם לא משתמש בסגר ומתגאה. משפט אחרון. מה מדאיג אותי במיוחד? כשאתה מתגאה בסגר ואחר כך אתה גם בונה על חיסון כחלק מהתוכנית – הלוואי שיהיה חיסון, אבל עם ישראל, מדינת ישראל, לא יכול לבנות על מה שאנחנו מקווים. כל הציונות הייתה הסתכלות על המציאות בעיניים. יוזמה היא מהות הציונות. יוזמה, אמת. ולכן התוכנית לא יכולה להתהדר בסגרים, לא יכולה להסתמך על חיסונים שהלוואי שיהיו. אנחנו צריכים תוכנית, ויש תוכנית, לנצח את הקורונה בלי סגרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת נפתלי בנט. חבר הכנסת יאיר גולן. ארבע דקות, יאיר. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הם מפחדים, הם מ-פ-ח-דים. מי מפחד? שרי ממשלת ישראל, שאני רואה נציג שלהם כאן, מפחדים. ממי הם מפחדים? הם מפחדים מהחרדים. למה הם מפחדים מהם? שאלה טובה. אני מכיר את חברי הכנסת החרדים. לא צריך לפחד מהם. הם אנשים טובים שישמחו לשתף פעולה ולשאת בעול ההתמודדות המשותפת עם הקורונה. הם אנשים טובים – דברו איתם. אתם לא מדברים איתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין חרדים – אין ממשלה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> חבר הכנסת יעקב אשר הוא לא איש מפחיד, חבר הכנסת איציק כהן הוא לא איש מפחיד, חבר הכנסת ישראל אייכלר הוא לא אימת השכונה וחבר הכנסת יעקב מרגי לא מתנהג כראש ארגון פשע. הם אנשים טובים. דברו איתם. דברו איתם על ההיגיון הרב בשיטת הרמזור, על החיוניות בדיפרנציאליות בין הרשויות. דברו איתם על איך עוזרים טוב יותר לערים אדומות, על איך מונעים זליגה של נשאים מערים אדומות לערים אחרות. דברו איתם על איך המדינה משקיעה בערים עם הרבה חולים כדי לצמצם את התחלואה. דברו איתם על הגברת ההסברה, על שיקום האמון במוסדות המדינה ובחוקיה. דברו איתם על תרומה ועזרה בין הרשויות. דברו איתם על תמיכה בלמידה מרחוק. דברו איתם על בידוד חולים, על שכנוע הרבנים, על משמעת אישית ועל היגיינה אישית. דברו איתם. שרי ישראל, הפחד שלכם נראה רע מאוד, רע מאוד בעיני הציבור. זה מביך. לא ראוי למנהיגים לפחד מהעם שלהם עצמם. איך תובילו את העם אם אתם כל כך מבוהלים מהחרדים? אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבל שאין חיסון נגד פחדנות. חיסון כזה יכול באבחה אחת לשפר את תפקוד הממשלה ולהביא מזור להמוני אזרחי ישראל ההולכים ומבינים שהממשלה שלהם – כן, הממשלה שלהם – הרבה יותר מפחידה מהקורונה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> תודה, חבר הכנסת יאיר גולן. יסכם את הדיון השר אופיר אקוניס. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, שמעתי בקשב רב את רוב הדוברים ואת רוב הדברים, ואני מבקש, אדוני, להתייחס לכמה מן הדברים. חבר הכנסת פורר, לא ידעתי שמישהו מינה אותך לתפקיד דובר הציבור. חבר הכנסת פורר אומר: לציבור הישראלי יש תחושה שבאתם וכיביתם את האור. אני לא יודע מאיפה התחושות של חבר הכנסת פורר, אני לא יודע באיזה אגף פסיכולוגי או פסיכיאטרי של הציבור. הוא בוודאי לא קיבל מנדט לדבר בשם כל הציבור. חבר הכנסת פורר קיבל מנדט מסוים לדבר בשם שמונת המנדטים של ישראל ביתנו, אשר העדיפו פעם אחר פעם, פעם אחר פעם, למעול ברצון של רוב הציבור שהצביע עבורם, חבר הכנסת ליברמן, ואתה יודע את זה – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה ממשיך עם הספין שלך – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – ואתה יודע את זה; גם חבר הכנסת סובה יודע את זה – ולא להצטרף לממשלה של המחנה הלאומי – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תפסיק עם הספינים האלה. רוב הציבור – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – לא במרץ, לא בספטמבר ולא בחודש מרץ. ולכן הדיבור הזה, אדוני היושב-ראש, בשם הציבור – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> עם דף המסרים שלך – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – הדיבור הזה מצער מאוד וגם שקרי. מה שבטוח הוא, חבר הכנסת סובה, חבר הכנסת ליברמן – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בציבור שלנו חושב שאנחנו שלוש פעמים – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> מה שבטוח הוא – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לא ניכנס לממשלה צרה שאתם עושים. זה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אומר לך, חבר הכנסת סובה, במה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אין לממשלה שלכם שום קשר – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אומר לך במה בטוח הציבור לא רוצה. מה שבטוח הוא שהציבור איננו רוצה במנהיגים אשר קוראים לו להפר את ההוראות, לשבח אותם על הפרת הוראות. יכול להיות שהתנגדת להן. זה לגיטימי. היה דיון כאן, אדוני היושב-ראש, דיון כאן, במליאה הזאת, בוועדת החוקה, בוועדת הקורונה, גם לי היו השגות, והשגתי אותן בישיבת הממשלה, חבר הכנסת סובה. מרגע שמתקבלת החלטה ברוב דמוקרטי – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> היועצים של ראש הממשלה לא ממלאים. אל תגיד שאנחנו לא – – – היועצים של ראש הממשלה הם הראשונים שעושים את זה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ברגע שמתקבלת החלטה ברוב דמוקרטי, יש למלא אותה – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שרים של הממשלה מפירים את ההנחיות האלה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – ולא לקרוא לציבור – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שרים שיושבים איתך בשולחן הממשלה מפירים את ההנחיות, ואתה אחר כך קורא לנו שאנחנו אומרים לא לציבור. תסתכל על הממשלה שלך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – ולא לקרוא לציבור להפר את ההוראות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרמטכ"ל, ראש השב"כ, השרים בתוך הממשלה שלך – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אולי – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ואתה מדבר על המפלגה שלנו? תתבייש לך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אולי תירגע, חבר הכנסת סובה? פשוט תירגע. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת סובה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני רוצה, כיוון שקיבלתי, חבר הכנסת לפיד, תגובות רבות על כך שחוששים לבריאותי, כיוון שאני – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לבריאותי? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, לא, חוששים לבריאותי שלי, לא לבריאותך שלך. תכף נדבר גם עליך, ברשותך, אבל קודם עליי. אני התחלתי את תשובתי על הצעת האי-אמון – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לדבר עליך קודם נשמע לי הסדר הטבעי של הדברים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> זה בסדר. אני לא יודע, יש כאן איזה כמה משפטים באנגלית, אבל נחסוך אותם מהציבור. "לפני שבוע נודע לי שאני חיובי לקורונה" – כך התחלתי את התשובה להצעת האי-אמון – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> התחלה לא מוצלחת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> דווקא התחלה מאוד מוצלחת. נכון שהיא גרמה לחשש גדול, גם מקרב האנשים שיושבים באולם הזה, כי אחרת הייתי אמור להיות בבידוד מוחלט ובהחלמה מהקורונה, אבל זה היה ציטוט מדויק של אורי זכי, שהוא בן זוגה של חברת הכנסת זנדברג. הוא משבח את הממשלה, חבר הכנסת לפיד – משבח את הממשלה על הסגר ועל המדיניות שלה, שהצילה אותו, את הוריו, את חמיו, את משפחתו, ולא סיכנה אותו ואת בני משפחתו. אני אמרתי את הדברים הללו כיוון שאת הצעת האי-אמון של סיעת מרצ נימק חבר הכנסת הורוביץ, שלא היה באולם לשמוע את התשובה, שזה דבר לא פרלמנטרי. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אני מתנצל. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אתה הפסדת. בכל מקרה, גם הוא חשש לבריאותי, וברוך השם בריאותי טובה, ואני מקווה מאוד שגם בריאותו של אורי זכי טובה, וגם בריאותם, אדוני היושב-ראש, של כל החולים עכשיו, המחלימים, העושים את דרכם להחלמה, בעזרת השם, מהקורונה. אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת הורוביץ, שהייתי שמח – באמת, אני לא אומר את זה מן השפה ולחוץ, וזה גם לא מתאים לך, זה לא מתאים לסגנונך, אתה גם גדלת בגלי צה"ל ואחר כך בעיתונים רבים. לא יפה, לא פרלמנטרי, לא מנומס, לא נכון לקרוא לראש ממשלה פח. אני אומר לך, תאמין לי – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> זאת הייתה מחמאה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, אז אתה חוזר על הדברים. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – זה היה עדין. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אז אני מאוד מצטער. ואחר כך שלא יבואו בטענות על סגנונם של שרים ושרות בליכוד ועל דרך ההתבטאות שלהם. כיוון שאני לא מתבטא בדרך הזאת, מעולם לא העזתי להגיד את הדברים – אגב, גם לא על קולגות מהאופוזיציה, לא על ראשי ממשלה אחרים. אני לא אומר שלא רציתי שיעזבו את התפקיד שלהם – מר אולמרט, מר ברק, יצחק רבין זכרו לברכה, אחרים, שלא הייתי חלק מהתומכים בממשלותיהם – לא העליתי על דעתי, חבר הכנסת הורוביץ, להשתמש בסגנון הזה. הסגנון הזה מדרדר את השיח הציבורי הישראלי, המדורדר בלאו הכי. ואתה יודע שאנחנו לא רק במדרון מסוכן, אנחנו כבר על הסף של התהום, ואתם רואים את הדברים בכלי התקשורת, בציוצים, באירועים ברחובות. זה דבר שאני באמת אומר לך – באמת הייתי מציע לך למצוא את ההזדמנות הראשונה לחזור בך מהדברים הללו. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> על זה נאמר: טול קורה מבין עיניך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ועדיין אני אומר לך: לא ראוי, לא פרלמנטרי, לא מנומס, לא נכון. ואני גם יכול לתת לך עצה קטנה, באמת: ממפלגה שמחזיקה ברוב השנים האחרונות במאות אלפי מצביעים וגם במיליוני מצביעים בבחירות האחרונות, זה בערך – אני יודע כמה זה? כמה אתם קיבלתם? חמישה מנדטים? ארבעה מנדטים? אגב, בפתק שעל שמו היה רשום "אמת", כן? על זה כולכם ביחד קיבלתם שישה מושבים. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> שבעה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> שבעה, סליחה. חבר הכנסת פרץ, לא אגזול את המנדט השביעי. זה כמו הטור השביעי. בכל מקרה, ממפלגה שקיבלה 36 מנדטים, 34 ו-33 וכדומה וכדומה, הדברים האלה, אתה יודע היטב, לא משכנעים את הציבור, לא מקרבים את הציבור. אולי בבייס שלך, של מרצ. אולי. ואתה יודע מה? אני לא בטוח. אני לא משוכנע שהם היו רוצים את יושב-ראש מרצ בשפה הזאת. לא בטוח. לא בטוח. עכשיו חבר הכנסת טופורובסקי. גם הוא הציג הצעת אי-אמון, של סיעת יש עתיד. אני חייב להגיד לך, עשית את זה בחן, אני חייב להודות. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שפה יפה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> כן, בהחלט, שפה יפה ומשעשעת. אבל בעיקר חוש ההומור של חבר הכנסת טופורובסקי היום הגיע לשיאו, אדוני היושב-ראש. אני אסביר לך. זה קורע, אני אומר לך. עמדת כאן – אולי תדביק קצת את חבר הכנסת יעלון בחוש ההומור שלך. רצינותו היא עמוקה, יסודית. חבר הכנסת יעלון, זה דווקא לך, כי אומנם חבר הכנסת טופורובסקי עשה את זה בחן, אבל התוכן מדאיג מאוד. הוא חילק פה תפקידים, אדוני היושב-ראש, בממשלה עתידית – גם אתה, נדמה לי, התייחסת לכך בדבריך – שעלולה הייתה לקום בבית הזה הערב אם חלילה הייתם מגייסים 61 קולות כדי להחליף ממשלה שזכתה לאמון הכנסת רק במחצית מאי, הערב הזה. אבל מה אתם מנסים לעשות? מה אתם מנסים לעשות? אני אומר לך. אדוני היושב-ראש, גם מעמדך, באותה נשימה, בסכנה, משום שהתוכנית של יש עתיד, שחשף – אולי שלא ברצונו – חבר הכנסת טופורובסקי, הייתה לעשות דבר שאתם, כולל חבר הכנסת יעלון, בעשרות אירועים פומביים ערב הבחירות במרץ – אדוני, אתה, חבר הכנסת יעלון, אני מדבר עליך, אני יכול להביא לך ציטוטים – הם אולי במוחי אבל לא בכתובים כרגע – שבהם אתה מתחייב ואתה אומר שזה ספין שקרי של נתניהו והליכוד שאתם תקימו ממשלה בעזרת הגוש החוסם של הסיעה הערבית המשותפת. אמרת את זה, נדמה לי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עכשיו אתה מסית? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> מה? מה? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה הולך להסתה? מה הקשר בין זה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> מה קשור להסתה? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגיד לי מה התפקידים שחילקתי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אומר לך. אתם תכננתם בימים האחרונים, בשיחות עם חברי כחול לבן, לצערי, את הממשלה הזאת – וזה דבר שלא הוכחש על ידי גורמים בכחול לבן, אני חייב להגיד לך, חלקם בהגינותם, חלקם בתמימותם. אבל אני רוצה לשאול את חבר הכנסת לפיד, יושב-ראש האופוזיציה: חבר הכנסת לפיד – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא עסוק. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> הוא לא עסוק בכלל. אני מצטט – אדוני היושב-ראש, ברשותך – אני מצטט: "שמעתי את הדיבורים על גוש חוסם, אני רוצה להוריד את הדבר הזה מן השולחן. לא נעשה גוש חוסם עם חנין זועביז, זה לא דבר שהולך לקרות". את הדבר הזה – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> די להסית. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> סליחה, חבר הכנסת טופורובסקי, אני מדבר עם ראש האופוזיציה. ראש האופוזיציה אמר את הדברים, מילה – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה בורח מהתקציב – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני לא רוצה לדבר על התקציב, אני רוצה לשאול את חבר הכנסת לפיד אם הוא חוזר בו מן הדברים – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דבר על התקציב, דבר על העצמאים, דבר על – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ידידי, אני לא אמרתי לך על מה לדבר; אל תאמר לי על מה לדבר. חבר הכנסת לפיד, האם אתה חוזר בך מן הדברים החשובים שאמרת בשנת 2013? חבר הכנסת לפיד לא עונה, זאת אומרת שאו שהוא חוזר בו מן הדברים ולא רוצה לומר, או, שזה יותר מדאיג, שהוא לא חוזר בו מן הדברים, ומתכנן – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – דבר על הכלכלה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ידידי, על הדוכן הזה לא אומרים לדובר מה לומר, לא אומרים לדובר מה לומר. ולכן אני אומר לך, אני שואל, גם אותך – שלום לך, מה שלומך? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בסדר גמור. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> זה הכי חשוב. אני שואל גם את חברת הכנסת אלהרר ואת חבר הכנסת יעלון ואת חבר הכנסת מאיר כהן אם הם חוזרים בהם מאמירתו – לא, יאיר, אל תגיד לו מתחת למסכה "אל תענה". תענו. אני רוצה לדעת אם אתם תומכים בדבריו של חבר הכנסת לפיד; האם הוא עומד מאחורי דבריו, כפי שהבאתי לידי ביטוי בציטוט המדויק – חברת הכנסת אלהרר – בציטוט המדויק שאמר, נדמה לי, בשנת 2013? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – הם אזרחי ישראל והם שווים בפני החוק – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ידידי, לא אמרתי אחרת, אגב. לא אמרתי מעולם דבר אחר. זו גם לא השקפת עולמי. אני רק שואל אם מבחינת היתכנות פוליטית – ואני שואל גם את חבר הכנסת יעלון. הוא היה באולפן חדשות 12 ואמר: זה ספין שקרי של הליכוד, שאנחנו ניתמך על ידי הסיעה הערבית המשותפת. ובכן, מישהו כאן איננו דובר אמת או מטשטש אותה או שינה את עמדתו. אנחנו רוצים לדעת, והציבור רוצה לדעת, אדוני היושב-ראש, האם אתם עומדים מאחורי דבריכם או אינכם עומדים? כלומר, האם סיעת יש עתיד תלך למהלך של הקמת ממשלה עם ה"זועביז" או לא תלך? זה נכון, אדוני היושב-ראש, שחברת הכנסת חנין זועבי איננה נמצאת עוד בבית הזה, אבל אמירתו של ראש האופוזיציה, המיועד אז לשר האוצר – אז כך זה היה – אמר את הדברים. אני בכל מקרה, ובזאת נסיים, אני לא שמחתי – אני לא יודע אם להשתמש בביטוי "שמחתי" או "לא שמחתי" – הקשבתי בקשב רב הבוקר, חבר הכנסת לפיד, כדאי שתדע את זה, לריאיון שנתן חבר הכנסת אחמד טיבי לתחנת גלי צה"ל. אגב, זה בסדר להתראיין בגלי צה"ל, אני מבין, חבר הכנסת טיבי? לגלי צה"ל זה בסדר להתראיין, אבל להשמיץ את צה"ל זה גם בסדר – מאוד מעניין, מאוד מעניין, מאוד מעניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – שהוא לא צה"ל? השארתם משהו אזרחי לעבוד איתו – – – תשאירו משהו אזרחי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> בתחנת השידור של צבא ההגנה לישראל, המכונה בקיצור גל"צ, אומר חבר הכנסת טיבי – אולי הוא לא יודע את זה, חבר הכנסת לפיד, אז אני עוזר לך, חבר הכנסת טיבי, להעביר את המסר אשר אתה מסרת היום בתוכניתו של רזי ברקאי בתחנת השידור של צבא ההגנה לישראל – אותו צבא שאתה מרבה להשמיץ ומרבה להסית נגדו בכל הזדמנות, אבל להתראיין בגלי צה"ל, הממומנת על ידי תקציב משרד הביטחון, זה דבר טוב – מעניין מאוד, מאוד מעניין. זו צביעות שאין כדוגמתה. ולכן, אדוני היושב-ראש, כדאי למסור לחבר הכנסת לפיד ולכל אדם בבית הזה שהתוכנית המגוחכת, התוכנית, הייתי אומר, השקרית, כי היא עומדת בניגוד מוחלט לכל אמת, של סיעת יש עתיד וחברים בכירים בה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אמרת שלא תהיה שותף, שאתה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, לא. אתה – תבדוק את הנאום שלי מהתחלה עד הסוף. לא הייתה בו מילה אחת של הסתה, לא נגדכם ולא נגד חבר הכנסת טיבי ולא נגד חבר הכנסת יעלון. זו שיטה בולשביקית ידועה: כל דבר שאיננו מוצא חן, אומרים "הסתה". מוכר, מוכר לנו היטב. אני אומר, חבר הכנסת טיבי – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אומר לך, אולי לא שמעת. – – הוריד מסדר-היום – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> או ששכחת – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא שכחתי כלום. – – הוריד מסדר-היום את הרעיון הזה, חבר הכנסת כהן, של ממשלה הנתמכת על ידי 61, ועוד זעם באולם מליאת הכנסת אחר הצוהריים על חבר הכנסת טופורובסקי, שהקריא את רשימת הממשלה העתידית הנתמכת על ידי הסיעה הערבית המשותפת ללא אף חבר כנסת או חבר ממשלה מטעם הסיעה המשותפת. חבר הכנסת כסיף, הדברים נראו – סליחה? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הרשימה המשותפת – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> הרשימה המשותפת, אמרתי. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> סליחה. ובכן, הרשימה המשותפת. לכן, הייתי מציע, אדוני היושב-ראש, להצביע אמון – נדמה לי, צריך כך, נכון? להצביע בעד הודעת ראש הממשלה ולהסיר את הצעות האי-אמון. האם אני צודק? אני רוצה לקרוא – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מצביעים קודם על הודעת ראש הממשלה ואחר כך על ארבע הצעות האי-אמון אחת אחרי השנייה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> כך אני אעשה. אני קורא לחברות ולחברי הכנסת להצביע בעד הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה ונגד הצעות האי-אמון ולהסיר אותן מסדר-יומה של הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אופיר אקוניס. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת, בבקשה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת כדי שנוכל להתחיל בהצבעות. חבר הכנסת, נא לשבת. חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת ארבל, חברי הכנסת אזולאי וארבל, אנא, לשבת כדי שנוכל להתחיל בהצבעות. חברות וחברי הכנסת, לפנינו חמש הצבעות. ההצבעה הראשונה היא הצבעה על הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב. מי שבעד הודעת ראש הממשלה מצביע בעד. מי שמתנגד להודעת ראש הממשלה מצביע נגד. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הודעת ראש הממשלה – 53 נגד – 40 נמנעים – אין הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 53 בעד, 40 נגד, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהודעת ראש הממשלה התקבלה על ידי הכנסת. אני עובר מכאן להצבעה על ארבע הצעות אי-אמון בממשלה, בהצבעה נפרדת על כל אחת מהן. מי שתומך באי-אמון מצביע בעד; מי שמתנגד לאי-אמון מצביע נגד. ההצעה הראשונה – הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון ממשלת ישראל בטיפול בקורונה ואיבוד השליטה של ראש הממשלה על המשבר. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 30 נגד – 53 נמנעים – 1 הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 30, נגד – 53, נמנע אחד. לפיכך, הכנסת דחתה את הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד-תל"ם. מכאן אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת מרצ, שכותרתה: כישלונה של הממשלה בתחום הכלכלי, החברתי, האזרחי והמדיני. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי-אמון בממשלה – 39 נגד – 53 נמנעים – אין הצעת סיעת מרצ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 39, נגד – 53, אין נמנעים. הכנסת דחתה את הצעת האי-אמון של סיעת מרצ. אני עובר להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: כישלון הממשלה באיסוף נשק חם בלתי מורשה המפוזר במרחב הציבורי, במיוחד בחברה הערבית, ומשמש אמצעי לפשע. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 30 נגד – 56 נמנעים – אין הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 30 בעד, 56 נגד, אין נמנעים. לפיכך, הצעת האי-אמון נדחתה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון האחרונה, ההצעה של סיעת ישראל ביתנו וסיעת ימינה, שכותרתה: מחדל הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה – 30 נגד – 56 נמנעים – 2 הצעת סיעות ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 30 בעד, 56 נגד, שני נמנעים. לפיכך, הצעת האי-אמון של סיעות ישראל ביתנו וימינה נדחתה, ומכאן שהכנסת דחתה את כל הצעות האי-אמון בממשלה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת עידן רול מודיע לפרוטוקול שהוא הצביע בטעות נגד הצעת האי-אמון האחרונה במקום להצביע בעדה. זה כמובן יירשם בפרוטוקול, אבל לא משנה את תוצאות ההצבעה. << נושא >> חילופי גברי בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. ההודעה מחייבת הצבעה? הודעה שאינה מחייבת הצבעה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע על חילופי אישים בוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה, מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם: במקום חבר הכנסת מיקי לוי יכהן חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ה בתשרי התשפ"א, 13 באוקטובר 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:20. << סיום >>