דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל' ישיבה פ"ו הישיבה השמונים-ושש של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, כ"ו בתשרי התשפ"א (14 באוקטובר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 8 83. שיקולי המשרד בקביעת מתווה פתיחת השמיים לטיסות 8 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 8 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 8 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 13 תמר זנדברג (מרצ): 14 81. סיכונם של רכזי ההסדרה ברשות להסדרת ההתיישבות הבדואים בנגב 17 אופיר סופר (ימינה): 17 שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: 17 שלמה קרעי (הליכוד): 26 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 27 84. ביצוע ניסויים בחיילי צה"ל 30 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 30 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 31 85. עמותות הסיוע קורסות נוכח הביקוש הגובר לסיוע לנזקקים, גלמודים וחולים 33 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 33 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 34 הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – מוות במרשם רופא), התש"ף–2020 37 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 37 יואב קיש (הליכוד): 42 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 50 הצעת חוק נישואין וגירושין, התש"ף–2020 52 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 54 הצעת חוק הנישואין ופירוקם, התש"ף–2020 56 מרב מיכאלי (העבודה): 56 שר התקשורת יועז הנדל: 57 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 75 מרב מיכאלי (העבודה): 78 הצהרת אמונים של חבר הכנסת 80 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 81 הצעת חוק להתמודדות כלכלית עם משבר נגיף הקורונה החדש (תיקון – חישוב מס מאוחד לשנים 2019–2020), התש"ף–2020 82 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 82 שר התקשורת יועז הנדל: 83 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 89 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – סיוע כלכלי בשעת חירום), התש"ף–2020 91 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 91 השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: 93 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 103 הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – החמרת ענישה בגין התעללות בבעלי חיים), התש"ף–2020 109 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 111 השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: 115 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 121 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתקופת אכשרה לחיילים משוחררים), התש"ף–2020 122 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 123 משולם נהרי (ש"ס): 125 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 127 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 132 הודעה אישית של חבר הכנסת שלמה קרעי 134 שלמה קרעי (הליכוד): 134 חילופי גברי בוועדות הכנסת 135 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 135 הצעה לסדר-היום 136 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת התנהלות משטרת ישראל באכיפת תקנות הקורונה 136 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 136 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 145 הודעה אישית של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' 151 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 152 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 157 הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א–2020 158 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 158 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 160 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 161 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 162 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 167 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 168 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 169 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 172 עמית הלוי (הליכוד): 172 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 174 הצעות לסדר-היום 176 טיפול לקוי של מערכות אכיפת החוק והמשפט בתיקי פגיעה בפעוטות 176 אוריאל בוסו (ש"ס): 177 אופיר כץ (הליכוד): 178 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 180 הצעות לסדר-היום 187 מחדלי המחלקה האונקולוגית של איכילוב 187 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 187 יואב קיש (הליכוד): 188 הצעות לסדר-היום 190 אחרי הסגר נחווה גל שני של חולי סרטן חדשים שנמנעו מלהגיע לבדיקות 190 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 190 יוסף טייב (ש"ס): 191 סגן שר הבריאות יואב קיש: 192 הצעות לסדר-היום 195 הצורך בפתיחה מיידית של העסקים הקטנים ומערכת החינוך 195 עודד פורר (ישראל ביתנו): 195 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 196 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 197 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 198 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 199 סגן שר הבריאות יואב קיש: 200 הצעות לסדר-היום 214 סיוע מיידי בנזקי השרפות ברחבי הארץ 214 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 215 אופיר כץ (הליכוד): 216 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 217 משה ארבל (ש"ס): 218 אופיר סופר (ימינה): 220 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 221 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 224 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 225 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 227 הצעות לסדר-היום 229 ממשלת ישראל גורמת להידרדרות במצבם של צעירים וצעירות בישראל 229 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 229 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 230 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 231 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 232 הצעה לסדר-היום 236 החמרת בעיית האי-ביטחון התזונתי בצל הקורונה 236 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 236 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 238 הצעה לסדר-היום 240 סרטונים ברשת חושפים התעללות של שוטרים ואף קצינים בילדים חרדים, כולל בעלי מוגבלות 240 אוריאל בוסו (ש"ס): 240 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 243 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 246 שאילתות ותשובות 247 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 248 שר התקשורת יועז הנדל: 248 194. נתונים על טיפול בגברים אלימים בשירות בתי הסוהר 257 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 257 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 257 270. היעדר מעקב אחר התפתחות הילד 262 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 262 סגן שר הבריאות יואב קיש: 263 217. טיפול משרד הבריאות במקרי פגיעה מינית של צוות רפואי במטופלות ומטופלים 266 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 266 סגן שר הבריאות יואב קיש: 267 187. זמני המתנה ארוכים לטיפולים 268 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 268 סגן שר הבריאות יואב קיש: 268 232. השמנה ויתר לחץ דם כגורם סיכון בתקופת הקורונה 269 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 269 סגן שר הבריאות יואב קיש: 269 55. הנחה בגין שימוש מרבי במים בעקבות נגיף הקורונה 272 יעקב טסלר (יהדות התורה): 272 שר משאבי המים זאב אלקין: 272 111. הקמת מוסד להשכלה גבוהה בנצרת 275 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 275 השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: 275 173. מחסור בתקציב תנועות הנוער 279 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 279 השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: 279 הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של שר ועל צירוף שרה 283 שרת התפוצות עומר ינקלביץ': 284 יעקב טסלר (יהדות התורה): 284 איתן גינזבורג (כחול לבן): 287 הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של סגן שר, על צירוף שר ועל שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה 290 שרת התפוצות עומר ינקלביץ': 291 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 291 הצהרת האמונים של השר יצחק כהן 297 שר השיכון יצחק כהן: 297 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, כ"ו בתשרי התשפ"א, 14 באוקטובר 2020. אני פותח את הישיבה. בפתח הישיבה שאילתות דחופות, והראשונה שבהן: שאילתה דחופה מס' 83, של חבר הכנסת אלכס קושניר, בנושא: שיקולי המשרד בקביעת מתווה פתיחת השמיים לטיסות. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב להשיב על השאילתה. חבר הכנסת קושניר, אתה מוזמן לגשת למיקרופון. אם אפשר רק להפעיל את המיקרופון של חבר הכנסת קושניר, אנחנו נוכל לשמוע את השאילתה. בבקשה. << שאילתה >> 83. שיקולי המשרד בקביעת מתווה פתיחת השמיים לטיסות << שאילתה >> << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני סגן השר, אנחנו שמענו את ראש שירותי הבריאות של משרד הבריאות, שאמרה שהשיקולים – – – << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> אני מציע שתשאיר את זה לשאילתה – לשאלה הנוספת. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זו השאלה שאני שואל. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא. הפרוטוקול צריך להיות צמוד. אני, אין לי בעיה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא לא לא, חבר הכנסת, הפרוטוקול מחייב. רק רגע. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אקריא, אין בעיה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> צריך להקריא את זה כפי שזה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> הייתי פעם סגן יושב-ראש, אז זה עדיין אצלי בתוך הגנים להקפיד על – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הבנתי. אני יודע שאתה איש ממלכתי ובעד ממלכתיות, אז אני אקריא, אין לי בעיה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אין לי שום בעיה אחרי זה לענות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> על פי משרד הבריאות – שמענו לאחרונה שהשיקול שעומד מאחורי קביעת מתווה פתיחת השמיים הוא שוויוניות, ולא נתוני התחלואה. רצוני לשאול: 1. מה היו שיקוליה של השרה בקביעת המתווה? 2. מהם הצעדים המתוכננים לפתיחת השמיים לכלל אזרחי המדינה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני סגן השרה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה לך, חבר הכנסת קושניר. אדוני היושב-ראש, ברשותך, השרים, חבריי חברי הכנסת, הפרוטוקול מאפשר לי לענות על השאלה השנייה ואחרי זה על הראשונה, ואתחיל בסוף, בשאלה השנייה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני סומך עליך שאתה מכיר את התקנות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כן, בסדר גמור. זה גם מה שנקרא – אומנם אנחנו צווינו ראשון ראשון ואחרון אחרון. במקרה זה אני אתחיל באחרון מכיוון שחלק מהתשובה השנייה שזור והוא חלק מהתשובה על השאלה הראשונה. מה שמתוכנן כיום, וזו העמדה של משרד התחבורה – וחשוב לציין שאת העמדה המקצועית הרפואית משרד הבריאות הוא שמנחה. המשרדים הרלוונטיים – כמו שמשרד החינוך אולי מתווכח ומנסה להציג מתווה אחר ושר האוצר מנסה להציג מתווה אחר על עמדת משרד הבריאות, שהוא מוביל בהחלטות, אחרי שיש עמדה כזאת, העמדה המקצועית המובילה של משרד הבריאות, ועמדות של המשרדים האחרים, מנסים להגיע לאיזו תובנה, לאיזו פשרה או לאיזה מתווה מסוכם. כמו כן, גם בנושא הזה, בנושא המדיניות של יציאה מן הארץ – אם מרכז השאלה שלך הוא אם זה נושא בריאותי או לא – נושא של סולידריות, האמת היא שזה היה צריך להיות שר הבריאות. אבל מכיוון שמשרד התחבורה מוביל תשובה מרכזית לגבי השאלה השנייה שלך אני בשמחה עונה על השאילתה שלך, שהיא חשובה מאוד ונהייתה מאוד מאוד רלוונטית עכשיו, וזה אחד הנושאים המרכזיים שדנים בהם בקבינט הקורונה, וצריך לקבל החלטות כשיש עמדות מנוגדות, אני חייב להגיד לך את זה. משרד הבריאות עדיין, כמו בהרבה דברים, מנסה לצמצם כמה שיותר את מדיניות הפתיחה, כשמשרד התחבורה דורש – זו גם העמדה שלו – שאם ההקלות שקיימות, שיהיו קיימות, לכלל האזרחים בסך הכול במתווה של הקלה בסגר, ביציאה ובהתקהלות – באותה מידה מייד המדיניות לגבי יציאה מהארץ ומדיניות הטיסה צריכה לאפשר, כאחד הדברים הראשונים. אז נתחיל בדבר הטוב, ואני עוד מקווה – היה מדובר כבר שזה יהיה, כפי שידוע, אחרי 14 בחודש, והיה אמור להיות מתווה חדש כבר היום, אבל מכיוון שהממשלה האריכה את זה עד יום ראשון, ביום הזה ולמוחרת המשרד מציג מתווה שיאפשר את השהות בשדה התעופה וכמובן את היציאה מהבית וגם את נושא המטוס, שכפי שאתה אמרת, העמדה היא שהיום, מבחינה בריאותית, יש אפשרות לטוס במטוס, והדבר הזה כשלעצמו הוא לא המסוכן. עכשיו אענה לך על השאלה הראשונה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא מסוכן. לא שמעתי. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> הוא לא מסוכן בשמיים. יש עמדה כזאת, אני ביררתי את זה היום בבוקר. העמדה של משרד הבריאות היא שעצם הטיסה במטוס יכולה להתאפשר מבחינה בריאותית, אבל אתה שואל אותי מה הביא את העמדה של סגירת השמיים וצמצום היציאה. קודם כול, לא הייתה סגירה. כל מי שקנה כרטיס – אני אומר כך: העמדה הייתה סגר כללי. נלך בציר הזמן אחורנית. מדובר על ערב חגים. משרד הבריאות וכולנו מאוד מאוד חששנו מתקופת החגים, כשהנושא החברתי הוא מאוד מאוד דומיננטי. ולכן, גם עם עליית התחלואה חוץ מאשר החגים, כשדיברנו על 8,000 מאומתים ביום ואף יותר מכך – זה הביא את ההחלטה לסגר ועוצר כללי, כשהדגש היה אי-יציאה מהבית אלא רק לדברים מאוד מאוד חריגים ומניעת התקהלות. נושא שדה התעופה נכנס כמו סגירה של כל הדברים – מערכות חינוך, עסקים וגם סגירה של שדה התעופה – מתוך כוונה – העמדה המקצועית שהעמידו היא שזה אחד המחוללים של התכנסות: יציאה מהבית, שהייה בשדה התעופה שיכולה להיות בת כמה שעות, והתקהלות בתוך שדה התעופה בליווי קרובים או לא בליווי קרובים, שיכולה להביא – שלא עומדת באיזון עם ההחלטות הכלליות שיש במשק. אתה שאלת על נושא הסולידריות – תכף אגיע לזה – זו לא הייתה העמדה הרשמית. העמדה הרשמית – כשמישהו מתוך משרד הבריאות טען טענה כזאת, היה מי שטען בתוך משרד הבריאות: זה לא נכון, הסיבות הן בריאותיות – התקהלויות ושהייה ממושכת במקום אחד הרבה זמן. בכל אופן, אני כן רוצה להגיד שזו לא הייתה סגירה הרמטית. כל מי שקנה כרטיס – שרת התחבורה נאבקה על זה, והייתה ועדה קטנה בראשות ראש הממשלה החלופי, שרת התחבורה, שר הבריאות, שר התיירות. שרת התחבורה ושר הבריאות עמדו בראש ועדה שבה קבעו את המתווה, והמתווה היה שמי שקנה כרטיס, ייתנו לו לנסוע. במקרים הומניטריים באמת הייתה יד רחבה או יד מתחשבת מאוד, ונתנו הקלות למי שבכל אופן היה צריך לנסוע מסיבות לימודיות, מסיבות רפואיות ועוד רשימה של דברים שהותר לאפשר גם בזמן סגר השמיים. לכן אנחנו לא קוראים לזה סגר. אני רק רוצה לציין שהמתווה הזה היה על פי חוות דעת או בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה. זו התשובה שלי גם לגבי השאלה הראשונה שלך, כשהסיכום של הדברים – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יכול להיות. יכול להיות שהיה גם שיקול כזה לחלק מהאנשים. אנשים אומרים שסוגרים ושאי-אפשר להטיל על ציבור סגר פוגעני מאוד, סגירת עסקים ואנשים לא יוצאים מהבית, כשמצד שני אנשים יוכלו לצאת לטיולים לחוץ לארץ. בכל אופן, באיזון במערכת הזאת ובשיקולים הבריאותיים, שהם היו השיקולים המרכזיים והם גם העיקריים שהונחו על שולחן הוועדה הזאת ועל שולחן משרד התחבורה, הביאו את המתווה. לכן, אני חושב שהיום אם אנחנו פותחים את השמיים, אנחנו חושבים שעברנו את התקופה הזאת יחסית בשלום. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת קושניר. בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני סגן השרה, השאלה הנוספת שלי קשורה לתחבורה הציבורית, לאוטובוסים, בעיקר. אנחנו שמענו לאחרונה שכל נושא מיגון הנהגים על ידי המחיצות – לא השלימו אותו, השלימו רק 50%, עד כמה שאני שמעתי. השאלה היא מה המשרד עושה בנדון ומה הצפי להשלמת המיגון כדי שנוכל להגן על הנהגים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> שאלה טובה מאוד, ואנחנו גם רואים חשיבות מאוד גדולה במיגון של הנהגים מכמה סיבות, גם ללא הקורונה, אבל ודאי בתקופת הקורונה. אי-אפשר להספיק את הכול. אם הגענו ל-50%, אני נותן מחמאה למשרד או לגופים המקצועיים ששכרנו אותם שיעשו את זה. מדובר על אלפים, אלפים; אם אני לא טועה, 8,000 בפעימה הראשונה. זה לוקח זמן. זה לוקח זמן למגן אוטובוס – זה תהליך שלוקח. אנחנו עושים את זה, אפשר להגיד, במלוא הדגש, במהירות הכי גבוהה, ונותנים לזה חשיבות מאוד גדולה, למגן את האוטובוסים. אנחנו במשא ומתן גם עם ארגוני הנהגים. אנחנו רוצים וחושבים שיש חשיבות למגן כמה שיותר מהר ועושים את המקסימום. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם יעדי זמן, יעדי זמן לביצוע? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יש לנו יעדי זמן לביצוע שבוע-שבוע – כמה אוטובוסים ממוגנים – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הצפי להשלמה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> הצפי הוא שה-50% האלה יהיו בתקופה הקרובה. אנחנו בחודש, חודש וחצי – עד סוף השנה, אנחנו מתכוונים אפילו קודם, למגן את כולם. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה, שאלה נוספת – לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> בוקר טוב לכולם, רציתי לשאול את כבוד סגן השר על ימי הבידוד של החוזרים מחו"ל. יש תוכנית ויש רצון עז לפתוח את השמיים. לפתוח את השמיים צריך גם לאפשר משהו הגיוני, ריאלי, לאנשים שיוכלו לצאת ולחזור. מה הבעיה שאנשים יוכלו לצאת, לנצל, קצת לנשום, לנפוש, לחזור ולעשות שתי בדיקות. בדיקה בחזרה – אם אין משהו אז שיחזרו לעבודה שלהם, לחיים הרגילים שלהם, בכל זאת לא 14 ימים. כאילו, אם צריך לקחת בכל זאת משהו, ימי בידוד, אז ההצעה היא לשבוע, כמו שנהוג במקומות אחרים בעולם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה, שאלה נוספת – לחברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, גם אני רציתי לשאול בנושא התחבורה הציבורית. שמענו, ובצדק, שהשרה הונחתה להחזיר את התחבורה הציבורית לתפוסה מבחינת יציאת האוטובוסים, וזה טוב מאוד, כי בעצם כל המטרה היא לרווח את הנסיעות ולא לצופף אותן. השאלה שלי היא על תגבור התחבורה הציבורית, בעיקר בשעות העומס, באמצעות חברות ההיסעים הפרטיות. יש פה בעצם הזדמנות לשלב ענף במשבר, שנפגע בגלל התעופה, ביחד עם הצורך בתחבורה הציבורית ובתגבור שלה, גם עם הצורך בדילול המכוניות עצמן – בעיקר לנוכח הנתונים שאנחנו רואים על הדבקה, שהיא משמעותית בתחבורה הציבורית, ולנוכח חזרת חלקים יותר גדולים מהמשק ואולי מבתי הספר לפעילות בוודאי יהיה בזה צורך אפילו יותר. האם זה נשקל? האם יש לכם תוכנית? איפה היא עומדת? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אדוני סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני אענה ראשון ראשון ואחרון אחרון. ימי הבידוד – זאת באמת עמדה, עמדה של משרד התחבורה, בניסיון, והיא עומדת מול קיצור ימי הבידוד. אנחנו יודעים שחלק מהסיבות – אם אנחנו רוצים ליצור תיירות ולהחזיר את הענף הזה, ימי הבידוד הם המחסום המרכזי של אנשים לצאת לחוץ לארץ. אנחנו כבר היינו עם הקלות כאלה ואחרות, אבל הגל השני הקפיא את כל הנושא של קיצור ימי הבידוד, מכיוון שרוב המדינות היום הן כבר מדינות שיש בהן תחלואה גבוהה – חזר – ולכן אנחנו נמצאים בדרישה של משרד הבריאות לימי בידוד מלאים לחוזרים מחוץ לארץ. צריך להביא בחשבון שהנושא הזה של ימי בידוד הוא נושא בריאותי שהוא פוגעני גם בארץ. ימי הבידוד שעוברים האזרחים, גם בגלל שהייה או איכון של פלאפון וגם אם הילד חוזר מבית הספר וכל המשפחה נכנסת עכשיו לבידוד – מכיוון שאי-אפשר לבודד רק ילד, ונגמר עם הילד האחד אז גם הילדה שחזרה מהגן צריכה; אנחנו מכירים משפחות, אזרחים, שהיו שבועות, שבועות רבים בימי בידוד, אבל זו דרישה נחרצת של גופי הבריאות, דרישה מרכזית לעצירת המגפה. אנחנו, היה לנו מתווה של קיצור ימי הבידוד. גם עכשיו כנראה המדינה יותר הולכת, משרד הבריאות יותר הולך, על מדיניות של קיצור הבידוד – באופן כללי, לאו דווקא לחוזרים מחוץ לארץ. היה איזה מתווה שדיבר לא רק דווקא על תיירים; מדובר גם בהרבה אנשי עסקים שחשובים למדינה, אנשי ביטחון רבים שנוסעים לחוץ לארץ ונמנעים היום מלנסוע בגלל ימי הבידוד שיחולו עליהם. אני מקבל את זה, ואנחנו באותה דעה יחד איתך שצריכים לעשות הכול כדי לקצר את ימי הבידוד. זה מהדברים המרכזיים שמשרד התחבורה עומד, ומביא בשביל זה גם דעות מקצועיות, כמה שזה מפריע להחזיר את הענף הזה חזרה. עכשיו, לשאלה הבאה, על התחבורה הציבורית, זאת באמת – קודם כול, התחלת במחמאה, והיא נכונה. זה לא היה קל להחזיר את התחבורה הציבורית גם לתדירות שלה – היא הייתה הרבה יותר מצומצמת – וגם לפריסת הקווים הגדולה שלא הייתה. אבל אנחנו עשינו משתי סיבות: אם רוצים להחזיר את המשק וגם רוצים עבודה, לא ידענו – ואני אומר את זה היום – כמה שהתחבורה הציבורית חשובה למשק. היה נראה שמשתמשים – התחבורה הציבורית היא המניע של המשק, ולא ניתן להניע את המשק כשאין תחבורה ציבורית. כל שוחרי התחבורה הציבורית יכולים היום להרגיש הרגשת סיפוק שההכוונה לתחבורה הציבורית, ההשקעה בתחבורה הציבורית היא מאוד מאוד קריטית. ולכן אנחנו עושים כל מאמץ כדי להחזיר את התחבורה הציבורית, וזו מדיניות השרה, עם אמירה מאוד ברורה שהיא אומרת בכל המקומות שהיא צריכה להגיד, והיא משפיעה בהחלטות. לגבי תגבור של הקווים האלה, הרי מטבע הדברים, אם היום אנחנו לוקחים 50% מהנוסעים, הפירוש הוא שיש לנו חצי מהתחבורה הציבורית באוטובוסים ובנהגים. להכפיל את זה זה לא דבר פשוט. לא דבר פשוט. יש אומנם אוטובוסים, אבל העלות מאוד גבוהה. גם הצפי הוא מאוד מאוד לא ברור. לא יודעים היום איפה – אני לוקח מתחבורה ציבורית אחרת – איפה פתאום אתה צריך להגביר נסיעה, ובעוד נסיעה יש מיעוט. היום, לפני הסגר, התחבורה הציבורית נוסעת ב-60%. זה היה כבר השיא ב-60%; ברכבת פחות. זה אומר שכאילו היה איזה איזון בין התחבורה הציבורית שקיימת לבין מה שהאוטובוסים נותנים. אני מסיים מייד. אני רואה אותך אפילו שאני מסתכל על חברת הכנסת זנדברג. אבל בכל זאת – – – << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> אתה מדבר דברי טעם תמיד. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> בסדר גמור, אני מקבל את זה. בכל אופן, בסופו של דבר אין לנו. זה קשה מאוד. מנסים כל הזמן לראות איפה אפשר לתגבר כדי שאנחנו נוכל לעשות. אבל תגברו בתגבורים שלא היו כמותם, מחברות התחבורה הפרטיות. יש לזה גם חסרונות – לאנשים האלה אין את התיקוף; הנהגים לא יודעים; יש אוטובוסים שחלקם בלי חלונות פתוחים. לא הכול חלק וטוב כשאת לוקחת מתחבורה ציבורית שלא רגילה בדברים האלה. אנחנו מקבלים את זה ואנחנו מסכימים לזה – כמה שיותר לתגבר – ואנחנו גם ביקשנו מהציבור ליידע אותנו ולהתלונן איפה שחסר, כדי שלא יהיה מצב שבתחנות ובאוטובוסים עצמם ייסעו צפופים, והחטאנו את כל המטרה שרצינו בה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> שוב הסכמתי לשאלה שלך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השרה אורי מקלב. חברת הכנסת ברביבאי, יש בקשה של השר פרץ להקדים את התשובה על השאילתה של חבר הכנסת סופר לעכשיו. היא מוסכמת גם על שר ביטון. אם זה מוסכם גם עלייך, אז אנחנו נעבור – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור אם כך לשאילתה דחופה מס' 81, של חבר הכנסת אופיר סופר, שכותרתה: סיכונם של רכזי ההסדרה ברשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. ישיב שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, בבקשה. << שאילתה >> 81. סיכונם של רכזי ההסדרה ברשות להסדרת ההתיישבות הבדואים בנגב << שאילתה >> << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רק רגע, נאפשר לשר להגיע לדוכן. בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד שר הכלכלה, בשבוע שעבר התפרסמה ידיעה שברצונך לאסוף את נשקם של רכזי ההסדרה בפזורה הבדואית. רצוני לשאול: 1. איך אתה מתכוון לערוב לביטחונם של רכזי ההסדרה? 2. האם בטרם קבלת ההחלטה התייעצת עם משטרת ישראל, גורמי המודיעין וכו'? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אופיר סופר, אני מודה לך על השאילתה ועל ההזדמנות להסביר ולהדגיש את המדיניות חדשה בהתנהלות מול החברה הבדואית בישראל. לפני כן, ברשות היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לכתבה ששודרה אתמול בערוץ 12 על ידי הכתב אוהד חמו. בכתבה הזאת רואים פלסטינים תמימים שכל רצונם להגיע לעצי הזית שלהם לקיים את המסיק, שהוא חלק מרכזי ביכולת שלהם להתפרנס. אנחנו רואים שם תמונות קשות מאוד של מתנחלים מהמאחז הסמוך מגיעים חמושים באלות, מתנהלים באלימות, מדברים אל הפלסטינים בשפה אלימה, מנסים להפחיד אותם שלא יגיעו לשטחים שלהם. רואים שם ממש התנהלות של המערב הפרוע. אין דין ואין דיין, ועזות המצח של אותם צעירים לא עוצרת באלימות כלפי הפלסטינים, היא גם מתגלגלת להתקפה איומה כלפי הכתב עצמו וכלפי הצלם שהיה איתו, שנרגמים באבנים. האלימות הזאת היא לא מקרית. היא מעשה שמתקיים בצורה מתוכננת ומתוך תחושה של אותם צעירים שהם אדוני הארץ. אני מצפה שכוחות הביטחון ידעו להגן על אותן משפחות, למרות שאני בטוח שאם הכוחות היו מגיעים לשם, הצעירים לא היו חוששים לתקוף גם את חיילי צה"ל, כפי שראינו בעבר. אני מצפה שדווקא אנשי הימין יצאו נגד התופעות האלה, כי התופעות האלה הן נזק תדמיתי בל ישוער למדינת ישראל, והתמונות האלה משחקות לידי כל מי שרוצה לתקוף את מדינת ישראל. הרי בימים אלה אנחנו, מדינת ישראל, עושים הכול בדרך לא דרך כדי לשפר את המצב ההומניטרי ביהודה ושומרון וברצועת עזה, כי אנחנו יודעים שככל שמצבה הכלכלי של האוכלוסייה ישתפר כך תרד רמת האלימות, ולנו יש אינטרס כמובן להוריד את רמת האלימות בשטח. אני כמובן אפנה לשר הביטחון ואבקש ממנו להנחות מדיניות חד-משמעית, כי אנחנו יודעים שבתקופה של המסיק יש פוטנציאל גדול לאירועים מהסוג הזה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא פוטנציאל, יש עובדות שכל יום יש – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס לשאילתה שלך. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – צריך לעשות – – – אני רק מחזק אותו. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> כאשר קיבלתי לידיי את האחריות על הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, אמרתי מראש שאחת המשימות הראשוניות שלנו היא לנסות לחדש את האמון בין מדינת ישראל לבין החברה הבדואית. אני לא חושב שיש פה מישהו שיכול להתפאר בכך שמדיניות קודמת של יד חזקה ובלתי מתפשרת וכל הסיסמאות האלה שיפרה במשהו את המצב. בדיוק להפך: היא יצרה אנטגוניזם, יצרה חוסר יכולת להסדרה. קשה מאוד להגיע להסדרות. זה תהליך הרבה יותר ארוך והרבה יותר מסובך. אבל אני מקווה מאוד שבקרוב מאוד אני אגיע לממשלת ישראל עם תוכנית רחבה, ואני רוצה להודות לפרנסי החברה הבדואית על שיתוף הפעולה איתם, חברי חבר הכנסת סעיד אלחרומי ונוספים. אבל רק לתת דוגמה איך ראשי הערים, ראשי המשפחות, החליטו לקחת את עניין הקורונה כעניין מהותי והם הצליחו – אנחנו מקבלים דיווחים על כך שדווקא בחברה הבדואית רמת התחלואה ירדה מאוד. באשר לנשיאת הנשק, אני רוצה לומר לך, חברי אופיר סופר: זה לא דבר של מה בכך לתת היתר רחב לכל בעל תפקיד לשאת נשק. שימוש בנשק צריך להיות מיומנות. זה לא רק עניין של הגנה עצמית, זה מיומנות, מיומנות מאוד מאוד חשובה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> תכשיר אותם. תכשיר אותם. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> בשביל זה יש משטרה, בשביל זה יש כוחות ביטחון, בשביל זה ישנם הגורמים האחראים, והם אמורים לשאת נשק. ההגדרה של אותם בעלי תפקידים היא רכזי הסדרה. הם אמורים לבוא עם האווירה הנעימה ביותר כשהם מגיעים למשפחות. הם לא אמורים להגיע עם נשק, שכביכול מראש הם מגיעים לשם לקראת איזשהו אירוע אלים. אם אנחנו נדע ונקבל אינפורמציה כלשהי על אירוע אלים שיכול להתהוות, אנחנו נדאג שרכזי ההסדרה האלה יקבלו את כל האבטחה הנדרשת להם כדי שיוכלו לבצע את מלאכתם. אינני מקבל את זה שכל מי שמגיע לחברה הבדואית – מחר כל פקיד בכל משרד יגיד: אני רוצה להגיע לשם עם נשק. עם כל הכבוד, זה לא שטח כבוש, זה לא שטח שפוטנציאל האלימות שם מוכתב מראש. אני ערכתי ביקור לפני כעשרה ימים אצל משפחת אלקיעאן. אני פשוט הייתי באמת מלא כבוד למשפחה הזאת, כי עמדו שם האחים שלו, עמדה שם רעייתו, ואח שלו אומר לי: אנחנו לא מחפשים נקמה. אנחנו לא מחפשים נקמה. להפך, תעזור לנו להפוך את האירוע הזה לאירוע שימנף את היחסים הטובים בין החברה הישראלית לחברה הבדואית. תאר לך שאנחנו היינו מגיעים לשם, לאירוע הזה, כשכל אחד מאיתנו נושא נשק ומשדר את אותה חרדה, שכביכול כל מפגש עם הבדואים הוא מפגש עם פוטנציאל של אלימות. אינני מקבל זאת. במקום שיש אלימות נטפל בה, חד-משמעית. חד-משמעית. אני נגד חשיבה שמכתימה קולקטיבית אוכלוסייה שלמה. אני נגד ענישה קולקטיבית. אתן לך דוגמה קטנה: ראש עיר בחברה הבדואית מתקשר אליי, ומסתבר שהיו בהחלט אירועים אלימים של צעירים בדואים שפגעו במרכז אספקת חשמל ביישוב, וחברת החשמל החליטה: אנחנו לא נלך לתקן את זה. מה, כל יום נתקן והם יפגעו? אני התקשרתי למנכ"ל חברת החשמל ואמרתי לו: תקשיב, תתלונן במשטרה, גם אני אגיש תלונה במשטרה, שיבדקו שם את המצלמות, יאספו עדויות, יבדקו מי שעשו את החבלה הזאת ויטפלו בהם, אבל למה שתושבים תמימים שגרים באותו יישוב גם הם צריכים לשלם את המחיר של אותם אלימים? היעלה על הדעת שמישהו היה עושה את זה ביישוב יהודי, שנניח, בא מישהו אלים ופגע במרכז כוח חשמלי – היעלה על הדעת שהיינו סוגרים את החשמל לכל היישוב? לא. היינו מביאים כוחות משטרה, כוחות מודיעין, מחפשים את אלה שפגעו וחיבלו ומטפלים בהם. כך צריך להיות. אני בהחלט חושב שהעניין הזה של נשיאת נשק הוא רגיש מאוד. אני אומר לך במפורש שהנחיתי את הצוות המשותף שלי לבחון את העניין הזה. אין שום דרישה משום גורם משטרתי שיבוא ויסביר מדוע רכזי ההסדרה צריכים לשאת נשק. לכן החלטתי – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> בדקת את זה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> תסלח לי, אני לא אמור. אני אומר לך מה אני עושה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> גם אדוני בנגב, לא? אדוני גר בנגב ונוסע בכבישי הנגב. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> עם כל הכבוד, אתה תקבל תכף אפשרות לשאול שוב. למה לך? זה מסודר. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אוקיי, כשתסיים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני אומר במפורש: אני, את הבדיקות שלי עשיתי. גם הודעתי שאם יש גורם משטרתי שחושב אחרת, שיפנה את זה אליי בכתב, מסודר, עם הנימוקים לעניין הזה, ואני אבחן זאת. אם יסתבר חלילה שיש פעילות שמסכנת את אותם אנשים, יש שתי אפשרויות: או שאני אבקש שיתירו להם לשאת נשק, או שאני אדאג שכל פעם שרכז הסדרה כזה יוצא הוא יקבל את הליווי ואת האבטחה, כי אני רוצה שכל גורם – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> סליחה, אני רוצה שכל גורם – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אתה סותר את כל מה שאמרת עכשיו. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אם אני אקבל מודיעין – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> שעה עמדת והסברת למה אתה עוצם עיניים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני לא עוצם עיניים, סליחה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> מתאים לכם, דרך אגב, במפלגת העבודה, שהובילה את הסכם אוסלו, מתאים לכם לעצום עיניים ולהגיד: הפלסטינים הם תמימים. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה הקשר בין הבדואים להסכם אוסלו? << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> מתאים לכם לעצום עיניים ולהגיד: אנחנו נוסעים בכבישי הנגב ואין פשע ואין אלימות. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> עכשיו, כשאתה שר, כשאתה מסכן את חייהם של עובדי הרשות להסדרה, שכנראה כבר לא מסתובבים, אתה מסיר את המכסה של המשקפת ואתה פתאום סותר את כל מה שאמרת. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני מודה לך על הרמה שאתה מדבר. הכול בסדר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, אני מכבד אותך כחבר כנסת. אני מספיק שנים כאן. גם אם תגרור אותי לאמירות מהסוג הזה, אני לא אפגע בכבודה של הכנסת, ולכן אני ממשיך להתייחס אליך במעמדך כחבר כנסת, ואומר לך באופן הכי ברור והכי חד-משמעי: אני מתנגד לנשיאת נשק של בעלי תפקידים שהתפקיד שלהם הוא אזרחי נטו. זאת המדיניות שלי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שיישאו משרוקית איתם. תן להם משרוקית. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תן להם – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> סליחה, אם אתם חושבים שרק רכזי ההסדרה מסתובבים שם, אתם טועים. << אחרי_כן >> מה אתם חושבים, שכאשר הפקידות של משרד השיכון מגיעה היא מגיעה עם נשק? לא, לא מגיעה עם נשק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> עכשיו, אם הייתי חושב שזה תורם במשהו ליחסים שאנחנו צריכים כל כך לשקם – הרי אין לכם במה להתפאר. עשר שנים ניהלתם את המערכת הזאת. מה השגתם? לא השגתם דבר. לא הצלחתם להסדיר כלום – – << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> – – רק באתם פעם אחר פעם לספר על הדברים הקשים. החברה הבדואית, שלפני 30 שנה הייתה מהחברות שגייסו את בניהן הטובים ביותר לצה"ל – כל המדיניות הזאת דחקה אותם. אני רוצה לעשות מאמץ להגיע איתם להבנות כדי להסדיר איתם את הנושאים. אני מקווה שאצליח בכך. יכול להיות שלא, יכול להיות שהמשבר הוא כל כך קשה שזה יהיה לא פשוט, אבל אני מקווה מאוד להגיע בקרוב עם תוכנית רחבה לממשלה, שצופה פני עתיד, שתהיה בה גם הסדרה של יישובים. אני גם מתכוון להציע לממשלה להקים עיר אל-שבטית, כדי שיהיה להם אופק, כדי שאנחנו, במקום לחפש רק דרכים של כיפופי ידיים, ננסה לחפש דרך של הבנה והידברות. אין שום קשר לנשיאת נשק, ולא יהיה פקיד אחד, רכז אחד מטעמנו שיגיע לאיזה אזור שחלילה נקבל מידע שיש בו פוטנציאל של סיכון כלשהו שלא יקבל אבטחה מושלמת. לא ניתן לשום בעל תפקיד לבצע את תפקידו תוך כדי סיכון אישי שלו. אבל אין שום צורך לעשות הבחנה בין הפקידים ובעלי תפקידים בכירים ככל שיהיו ברשות ההסדרה לבין בעלי תפקידים אחרים שמגיעים ממשרדים אחרים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – החלטה נגד הנגב. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הסתה נגד הנגב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> כבוד השר, הפריע לי שבכל דבריך כאילו התעלמת מהמציאות שמתרחשת בנגב, כאילו התעלמת מהמציאות שבה בסוף יש כאן מאבק שמקבל גם נרטיב לאומי, ואי-אפשר להתעלם מכך. צר לי שניסית לשזור והובלת – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> – – והיה לי קשה להתעלם גם מהעיוורון – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> – – כלפי מה שמתרחש ביהודה ושומרון ביחס לפלסטינים, לכן גם קישרתי בין הדברים. ולא יכולתי שלא להיזכר בדבריו של ראש הממשלה המנוח – דיברת על מומחיות בנשיאת נשק; רבים מאיתנו נושאים את הנשק, ואיני מקל בכך – בעת הסכמי אוסלו הארורים: אזרחים, לצאת עם נשקים, כי זה כרגע איך שנותר לנו להגיב. לא יכולתי שלא לקשור את אותו עיוורון שהוביל אותנו אז לאותו עיוורון שאולי, חלילה, בממדים אחרים, אתה עלול להוביל אותו כאן. לכן, פעולה כזאת שאתה משנה ממצב קיים מכריחה קודם כול דיון ואחר כך ביצוע. אתה יכול להכריז ולהצהיר. לכן ברצוני לשאול: האם פקחי רשות ההסדרה הפסיקו להסתובב במרחב הפזורה הבדואית? אם כן – הסיבה לכך היא הדאגה לביטחונם האישי? תודה רבה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כמו ה-KKK בארצות הברית – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני בהחלט רוצה לומר שמנכ"ל הרשות יאיר מעיין, שכפי שאתה יודע הוא לא בדיוק מהכוחות של השמאל בישראל – – << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> אני לא מכיר – – – הוא פקיד מדינה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> – – זוכה אצלי להערכה ולגיבוי, כי אני הודעתי לכולם שאני לא מקבל את זה שפוסלים אותו בגלל התדמית שלו בעבר. הוא קיים מדיניות, הוא ביצע מדיניות. המדיניות הייתה של כוח ועוד כוח ועוד כוח ועוד כוח, ולצערי, זה לא השיג שום דבר. להפך, תוכניות אחרי תוכניות אחרי תוכניות – והמצב בשטח לא השתנה. אני אומר לך באופן מפורש: אותו מנכ"ל – שהיום יושב שבעה, ומעל הבמה הזאת אני שולח לו תנחומים, כי לצערנו, בימים אלה אנחנו לא יכולים להגיע פיזית לניחומי אבלים. גם שוחחתי איתו וגם אני שולח לו תנחומים. המנכ"ל מדווח באופן ישיר למנכ"ל שלי ואליי. הדיווח הוא שהרשות ממשיכה לפעול כסדרה. אין שום סמכות לשום בעל תפקיד להחליט כיצד הוא יבצע את עבודתו, לכן אין שום סיבה שאשנה את החלטתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, בכל הכבוד הראוי, אני חושב שהיוזמה שלך היא די נאיבית. היא מתאימה לשיעור תנ"ך בחזון ישעיה על הפסוק "וכִתתו חרבותם לאִתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין מלחמה – – – האזרחים האלה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו עדיין לא שם, זאת לא מלחמה, אבל כתוב – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מלחמה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת טיבי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת טיבי וכסיף, הוא ברשות דיבור. תנו לו לומר את מה שהוא רוצה לומר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> החכמים לימדו אותנו, ואנחנו יודעים את זה היטב: אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו. אנחנו יושבים בנגב – ושנינו, אני ואתה, תושבי הנגב, ואנחנו יודעים מה קורה. צריך לחזק את הריבונות בנגב ולא להפר אותה יותר ממה שקורה. לכן השאלה שלי היא כזאת: מה ההבדל בין רמת האיום של מפקחי רשות הסדרת הבדואים לבין רשויות אחרות – רמ"י, הסיירת הירוקה, ועדות התכנון? הרי כולם, או שהם מאובטחים על ידי יחידת יואב או שמאפשרים להם לשאת נשק, למיטב ידיעתי. למה רק כאן אתה מונע מהם? אתה לא רוצה שיישאו נשק – תאבטח אותם על ידי יחידת יואב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – אני מבין, חבר הכנסת טיבי, שאתה מוותר לחבר הכנסת סעיד אלחרומי, אז, בבקשה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, שאלה נוספת. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, אני חייב לציין כאן לפני מליאת הכנסת שרוח חדשה נושבת בנגב, רוח של בניית מערכת אמון בין האוכלוסייה הבדואית לבין רשויות המדינה, וזה בזכות מה שהבאת איתך, אדוני השר, בחודשים האחרונים. אנחנו רואים את תחילת ההידברות, את תחילת ההליכה המשותפת לפתרונות מוסכמים על כולם – על כולם, אני מציין – גם על רשויות המדינה וגם על האוכלוסייה הבדואית. אם יהיה לנו זמן מספיק בחודשים הקרובים, אני חושב שחבריי כאן מכל סיעות הבית יראו תוצאות חיוביות בנגב. עכשיו אני רק רוצה להסביר לחבריי: תבדילו אלף הבדלים בין פקחים ברשויות שונות של תכנון ובנייה, של סיירת ירוקה, לבין רכזי הסדרה. רכזי הסדרה הם אנשים שאמורים לשבת עם השבטים, לשבת עם ראשי הרשויות. הם לא אמורים להסתובב בין הבתים כמאיימים; הם לא אמורים להסתובב שם ולהוות איום ולהוות מקור להתנגשות עם האוכלוסייה. חשוב מאוד לזכור את זה. אדוני השר, רציתי לשאול בקשר לנושא חשוב מאוד בימים אלה – נקודות השידור שהכרזתם שאתם פורסים בנגב, אתה וכבוד שר הפנים. אשמח ליותר פירוט, כדי שאנשים בכפרים הלא-מוכרים ובשאר היישובים יבינו על מה מדובר, דווקא בימים אלה, כשהלימוד מרחוק הפך להיות בלתי אפשרי. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> תודה לחברי הכנסת. חבר הכנסת קרעי, אני אגיד לך שאני מאוד שמח שבחודשיים-שלושה האחרונים גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הייתה לו מין נאיביות רגעית ועשה הסכם שלום עם האמירויות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> – – הסכם שלום עם בחריין. יכול להיות שאם היינו מדברים לפני ארבעה, חמישה חודשים על מדינות המפרץ היית עולה ואומר: כולכם נאיביים, כולכם לא מבינים כלום. לפעמים לשנות קצת את הגישה שרק כוח הוא הפתרון – זו לא הגישה שמוכיחה את עצמה. היא גם לא מוכיחה את עצמה בנגב. הרי מי הפריע לכל השרים שהיו מטעם הימין לעשות כל מה שהם רוצים? ולא התקדמנו לשום מקום חוץ מזה שהעימות והקונפליקט רק שקעו ושקעו והגיעו למקומות כל כך כל כך קיצוניים. תאמין לי שנקודת הפתיחה שלי קשה מאוד, ותאמין לי שאני מודאג מאוד מזה שבסוף יהיו, חלילה, גורמים שיוכלו לגרום לכך שיסכלו את התוכניות שלנו. לכן אני מנסה לגייס סביבי את כל ראשי היישובים, את כל ראשי המשפחות, כדי שהם יעמדו לצידי כשנקבל החלטות. ולא יהיו החלטות שכולם יהיו מרוצים. תמיד יהיו החלטות שיהיו כאלה שיותר מרוצים וכאלה שפחות מרוצים. אי-אפשר לענות על כל הדרישות שנוצרו שם, כן? אבל אתה אומר נאיביות? אם נאיביות מביאה לפתרון, אני מברך את ראש הממשלה על רגע הנאיביות שהיה לו. אני מאוד מקווה שימשיך בנאיביות הזאת. אני שמח שהנאיביות הזאת – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני שמח שהנאיביות הזאת שמה את הסיפוח בצד ושמה אותו ל-hold, ואנחנו לא עסוקים היום בעימותים שהסיפוח הזה יכול היה ליצור, אלא באמת במשרד שלי שוקדים מבוקר עד ערב להכין את ההסכמים – את ההסכמים הכלכליים, את שיתוף הפעולה, את המשרדים הקדמיים שיהיו מטעמנו באמירויות ומטעם האמירויות אצלנו. אני מקווה שכבר בשבוע הבא ייחתמו חלק מההסכמים. אתה רואה? אני משבח את ראש הממשלה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> יושב-ראש הכנסת יגלה לך שהסיפוח לא ב-hold. ריבונות בוא תבוא – – – בזמננו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> כרגע אני מברך את ראש הממשלה שהוא פתח סוגריים, עשה הסכמי נורמליזציה עם איחוד האמירויות, ואני מקווה עם בחריין. אתה אומר שבקרוב הוא יסגור סוגריים ויחזור לסיפוח? בסדר. אני מקווה שלא. אני מאוד מקווה שפירות השלום יהיו כאלה שאיש לא ירצה להפסיד אותם ולחזור לסיפוח. אני רוצה לברך אותך, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, על בחירתך ליושב-ראש ועדת המשנה בכנסת להסדרת היחסים בין החברה הבדואית לחברה הישראלית. אני כמובן אעמוד לרשותך. ככל שהוועדה תדרוש מאיתנו להביא מידע, להביא תוכניות, אנחנו בהחלט נעמוד לשירותה של הוועדה. אשר לפרויקט של פריסת המשדרים והמקלטים שיסייעו לחברה הבדואית להתמודד עם התקופה הקשה הזאת, כולנו מבינים שאינטרנט ויכולת ללימודים מקוונים זה היום תנאי. אני מחויב לעשות הכול כדי שכל ילד בחברה הבדואית יקבל את ההזדמנות כמו ילד בכל מקום אחר, ולכן האמצעים הטכנולוגיים האלה אמורים לסייע גם לחברה הבדואית להתנהל על פי הכללים שנקבעו, ולכן זה ייתן לה את היכולת – אני חושב שזה ישרת גם את המבוגרים, לא רק את הילדים. המטרה המרכזית היא באמת שמערכות החינוך יוכלו להתקיים, אבל באותה עת, כמובן שכל איש שגר באזור יוכל גם הוא ליהנות ולהשתמש באותה טכנולוגיה חדשה שתיכנס. לסיכום, שר הפנים ואנוכי – ואני מברך את שר הפנים אריה דרעי על ההחלטה – אנחנו מקצים סכום מאוד מכובד של עשרות מיליוני שקלים כדי שהביצוע יהיה מהיר ככל האפשר. אני באופן אישי עוקב אחרי העניין, ואני מקווה שכבר בימים האלה נמצא את הפתרון כדי שההחלטה תהפוך לתוכנית עבודה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אדוני השר, ברשותך, חבר הכנסת סופר רוצה עוד משפט אחד. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אדוני השר, כבוד המשכן הזה חשוב לי וגם כבודו של שר בממשלת ישראל. אני חתמתי השבוע על אמירה שמדברת על שינוי האווירה בכנסת, ואני רציתי להתנצל על צמד מילים שנאמרו כאן ולא התכוונתי. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני מקבל בהערכה ובכבוד רב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, בהחלט ראוי להערכה. תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, מכאן אנחנו עוברים לשאילתה דחופה מס' 84, של חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בנושא: ביצוע ניסויים בחיילי צה"ל. אני מזמין את השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון להשיב על השאילתה. בבקשה. << שאילתה >> 84. ביצוע ניסויים בחיילי צה"ל << שאילתה >> << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השר ביטון, בעקבות פרסום לאחרונה כי בוצעו ניסויים בחיילי צה"ל לגבי נגיף הקורונה, אני מבקשת לשאול: 1. מה הייתה מהות הניסוי? 2. אילו פרטים הועברו לחברות מסחריות? 3. איך זה התאפשר בכלל? מי נושא באחריות למחדל וכיצד הוא טופל? 4. מה נעשה כדי לוודא שניסויים כאלה לא ייערכו שוב בחיילים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת אורנה ברביבאי, חברי כנסת נכבדים, ברשותכם, שתי התייחסויות לדברים שנאמרו פה קודם, ואחרי זה לגופה של השאילתה. ראשית, הרוח הטובה הזאת של שר הכלכלה בתפקידו כמחזיק הסמכות להסדרת ההתיישבות הבדואית היא הרוח הנכונה, והיא ניכרת ונשמעת בנגב. לא יהיו חיים טובים ליהודים בנגב בלי הסדרה ל-100,000 בדואים, בהסכמה כמה שיותר, ובכללם היישוב רח'מה, שהתחלנו בהסדרתו ולפני חודש בנינו שם בית ספר, והכול ערוך ומוכן להסדרת היישוב הזה – לברך אותו ולומר שקורה פה משהו טוב בתחום הזה, ואנחנו חייבים להביא תוצאות מדידות, ממוספרות, של הסדרת ההתיישבות בנגב בהסכמה. עלה פה נושא ההתנהגות כלפי פלסטינים בשלב של מסיק הזיתים, כשהעונה הזאת מתחילה עכשיו ביהודה ושומרון. אתמול קיימתי סיור ביהודה ושומרון עם האלוף כמיל אבו רוקון, מתאם פעולות צה"ל בשטחים, ועם תת-אלוף רסאן עליאן, ראש המינהל האזרחי. אחד הנושאים שעלו בסיור הוא איך נערכים לתקופת מסיק הזיתים. אדוני היושב-ראש, דע לך שזה חשוב מאוד להגיד לך את זה פה ולהגיד את זה בפרהסיה: מדינת ישראל מטילה על מתאם הפעולות בשטחים ועל המינהל האזרחי משימות של שירות ל-3.4 מיליון אזרחים – כ-3 מיליון פלסטינים וכחצי מיליון יהודים – ועושים את זה עם 17 מפקחים על כל התחומים: סביבה, בנייה, מה שאתה רוצה. כשאתה בודק למי שייך המינהל האזרחי, זה כמו חידון, היושב-ראש. למי שייך המינהל האזרחי? מי השר בממשלה שאוחז ביחידה הזאת? התשובה הגיונית? אני לא יודע: משרד האוצר. משרד האוצר – זאת יחידת סמך של משרד האוצר. אנחנו מטילים עליהם משימות גדולות, על צה"ל ועל המינהל האזרחי, ולא מעניקים להם את הכלים להצליח במשימה, לשרת 3.4 מיליון ישראלים ופלסטינים. אנחנו חייבים לבנות את הגוף הזה חזק יותר, טוב יותר ומתפקד יותר. הם לקחו על עצמם להיערך לתקופת מסיק הזיתים, אבל לבד הם לא יכולים – הם צריכים את משרד המשפטים, הם צריכים את המשטרה. המתנחלים רובם שומרי חוק ורובם מוכנים לחיים משותפים עם הפלסטינים. בודדים פורעי חוק ובודדים נראים בסרטונים האלה, ועל כל סרטון כזה יש מאות שמשתפים פעולה ועובדים יחד, אבל עם המעטים האלה אנחנו צריכים לפעול ביד חזקה, ולהעמיד את הכלים לרשויות האכיפה ביהודה ושומרון שלא נראה את הסרטונים שראינו. זה גם עניין יהודי. כתוב: ונברכו בך כל יושבי האדמה. זאת הברכה של אברהם אבינו. כל יושבי האדמה יכולים להיות בברכה, ועץ הזית בכלל זה סמל השלום – יונה עם עלה של זית. אז אנחנו נהפוך את מסיק הזיתים לעוד פורענות? בוודאי שלא. אלה ענייני דיומא. יושב-ראש הכנסת, חברת הכנסת אורנה ברביבאי, מכובדיי חברי הכנסת במליאה, צה"ל וחיל הרפואה מובילים ומקדמים מחקרים רפואיים כחלק מהעשייה המקצועית לשיפור בריאות המשרתים, בשיתוף פעולה עם גופי משרד הביטחון – מפא"ת – ומוסדות אקדמיים ורפואיים רשמיים, והכול בכפוף לנהלים מסודרים וברורים. מחקרים הנערכים בהשתתפות משרתי צה"ל עוברים הליך סדור הכולל אישור של ועדת הלסינקי צבאית שבה נציגי ציבור, נציגי החיילים, יועץ משפטי, רופא צבאי מומחה ועוד. הוועדה בוחנת את הצורך בביצוע המחקר, הסיכונים בו והתועלת שבו לבריאות המשרתים וכשירותו של צה"ל. בהתייחס ספציפית לסעיפים שנשאלו בשאילתה, מטרת המחקר היא פיתוח בדיקות סקר מהירות ומדויקות לאיתור תחלואה בשלביה המוקדמים של הקורונה. מחקר זה הוא בעל חשיבות גדולה הן ברמת הלאומית והן לצה"ל. המחקר מבוצע באמצעות אנליזת דגימת נשימה של חולים. חייבים להבין את זה: בסך הכול מה שמדובר פה זה שחייל נושף לתוך משהו. זה כל הניסוי – פשוט בא ונושף. דגימת נשימה של חולים – דהיינו המחקר אינו פולשני, ובסיועו יהיה ניתן להעריך סימנים של תרכובות נדיפות המייצגות את הביטוי של נגיף הקורונה ואת הפעילות המטבולית של מערכת החיסון, המגיבה לנגיף. זיהוי מהיר ויעיל של נשאי נגיף הקורונה הוא הכרחי לטיפול בחולים ולמניעת התפשטות התחלואה. היכולת לזיהוי ואיתור מוקדם של נשאי הנגיף ושל מוקדי ההדבקה חשובה לשמירה על בריאות החיילים ולשימור יכולתו המבצעית של צה"ל. בראש המחקר הספציפי עמד חוקר צבאי ראשי בדרגת רב-סרן, בשיתוף עם חברה אזרחית ואגף מפא"ת – המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון. המחקר אושר על ידי הוועדה למחקרים רפואיים, הלסינקי, של צה"ל, בהתאם לפקודות הצבא ולנוהלי משרד הבריאות. הפרטים שהועברו לנציגי החברה הם פרטי החיילים העשויים להתאים להשתתפות במחקר. הפרטים כללו שם וטלפון על מנת ליצור קשר ולהציע להשתתף במחקר. חיילים שסירבו לא נכללו במחקר. ב-4 באוקטובר, לאחר שהתגלתה חריגה מפרוטוקול המחקר, נערך תחקיר מקיף בראשות יושב-ראש ועדת הלסינקי הצבאית, סגן קצין רפואה ראשי. במסגרת התחקיר נמצא כי הפנייה לחיילים התבצעה כאשר החוקר הצבאי הראשי נכח בכפר המחלימים אך לא באמצעותו. פנייה שלא על ידי החוקר הצבאי הראשי מהווה חריגה מפרוטוקול המחקר. החוקר הראשי ביקש לסיים את תפקידו במחקר, ולא מונה חוקר ראשי אחר. העברת פרטי החיילים לנציגי החברה האזרחית מהווה תקלה. הפעולות שננקטו במסגרת הפקת הלקחים למניעת הישנות האירוע: א. עצירת המחקר לאלתר; ב. נמסרה הודעה לחברה כי חל איסור להשתמש בנתונים שנאספו עד כה; ג. ניתנה הנחיה עד כה לבדוק את כלל המחקרים הפעילים על פי הנהלים המוגדרים ולחדד בקרב החוקרים הראשיים בצה"ל את מנגנון יצירת הקשר והגיוס למחקרים; ד. הופץ נוהל חדש, המורה על עצירת מחקר מרגע קבלת הודעה על כך שחוקר ראשי מבקש לסיים את תפקידו; ה. הופץ תחקיר סגן קצין רפואה ראשי לידיעת כלל הגורמים העוסקים במחקר בחיל הרפואה. חשוב לציין כי במשך שנים רבות צה"ל וחיל הרפואה מובילים ושותפים ללא לאות בקשת רחבה של מחקרים לטובת קידום המחקר ובריאות המשרתים. צה"ל ימשיך ברוח זו ויקדם מחקרים רפואיים תוך עמידה בתנאים האתיים והבטיחותיים הנדרשים, פקודות הצבא ונוהלי משרד הבריאות. כארגון לומד צה"ל ימשיך לבקר את עצמו, יפיק לקחים ויקיים למידה מאירוע זה ובכלל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לשר ביטון. שאלה נוספת לחברת הכנסת אורנה ברביבאי – אין צורך. אם כך, תודה רבה, אדוני השר. אנחנו עוברים לשאילתה דחופה מס' 85, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, שכותרתה: עמותות הסיוע קורסות נוכח הביקוש הגובר לסיוע לנזקקים, גלמודים וחולים. אני מזמין את סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי לבוא ולהשיב על השאילתה. בבקשה. << שאילתה >> 85. עמותות הסיוע קורסות נוכח הביקוש הגובר לסיוע לנזקקים, גלמודים וחולים << שאילתה >> << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, עמותות הסיוע – כך למדנו מהתקשורת וגם מהשטח – קורסות. מדובר בעמותות צדקה וחסד, וגם ארגוני בריאות – לרוב הן מופעלות על ידי חרדים לציבור כולו – שלא עומדות בביקוש ההולך וגובר. רצוני לשאול: 1. האם משרדך מודע למצב? 2. האם ייבחנו דרכים לסיוע לעמותות החסד וארגוני הבריאות? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השאלות הן שאלות פשוטות, והתשובה עליהן – אם אני לוקח את השאלה הראשונה, האם משרדך מודע לכך – כן, התשובה היא כן. האם ייבחנו דרכים לסייע לעמותות החסד והבריאות? התשובה היא גם כן. זה לא נאום, זה שאלות ותשובות. השאלה הייתה אם זה נכון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני סגן השר נהרי, זה שיא. בבקשה, חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> זאת השאלה, אם כן או לא. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בבחינת מחזיק את המרובה. אדוני סגן השר, קודם כול תודה רבה על דבריך. אני ברשותך רוצה לשאול: אני לאחרונה נחשפתי לפעילות של עמותות שמתעסקות גם בנושא של בריאות – מחוללי חמצן, כמו שיש באיגודי יד שרה או בעזר מציון; יש את עמותות החסד כמו חסדי נעמי, אור הדסה, שלומית, שפונות פעם ועוד פעם למשרד הרווחה ומקבלות סיוע. השאלה היא אם המשרד מתכוון עכשיו להקצות כסף נוסף, בגלל החוסר בתורמים לאותן עמותות. זו השאלה הראשונה. השאלה השנייה – אני קיבלתי פנייה שבחלק ממשרדי הביטוח הלאומי אין קבלת קהל, ודרך הטלפון לוקח המון המון שעות להשיג את האנשים. השאלה היא אם המשרד כן מנסה לשפר את השירות על מנת שננגיש את המידע של הביטוח הלאומי ליותר אנשים בפחות זמן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> עוד מישהו שואל? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא ביקשו. אתה יכול להשיב. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> עכשיו שאלת כבר שאלה אחרת, שאלה שמצריכה סקירה. אז לשאלה שלך, שתי השאלות, אני אומר לך קצת טפח ממה שעושה המשרד בנושא הזה ומה שהוא מתכוון לעשות. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רואה חשיבות רבה בתמיכה בארגוני החברה האזרחית וחיזוקם גם בשגרה וגם בחירום. משרדנו מנטר באופן שוטף את המצב החברתי של תושבי מדינת ישראל ואף מפרסם את הנתונים בצורה שוטפת. חלק גדול מהמענים שמעמיד משרד העבודה והרווחה לתושבים הנזקקים ניתן באמצעות ארגוני החברה האזרחית, שעימם מקיים המשרד שותפות חזקה ורחבה. לצד זאת, המשרד אינו אוסף מידע סדור לגבי עמותות סיוע שאינן מהוות ספק שירותים עבור מערכת הרווחה ושלא פנו לקרן הסיוע המשותפת ממשלה-פילנתרופיה לחיזוק ארגונים חברתיים, ובכלל זה מידע לגבי היקף הביקוש ויכולת העמותות לספק מענה לכל דכפין. משבר הקורונה הביא עימו קשיים רבים למשק כולו ובפרט לעמותות חברתיות. לפיכך, על מנת לסייע לארגונים החברתיים שאינם זכאים לסיוע דרך כלי הסיוע המרכזי שמפעילה הממשלה, הוחלט על יצירת שותפות ייחודית בין ממשלת ישראל לבין קרנות פילנתרופיות מובילות בארץ והוצאתו לפועל של מיזם משותף לחיזוק הארגונים החברתיים באמצעות תמיכות בסך 53 מיליון. הקרנות הן קרנות ידועות – אריסון, גלייזר, דוידסון, יד הנדיב, קלרמן ועוד קרנות, קרנות שעובדים איתן משרדי הממשלה והן תמיד מסייעות. מיזם מתן הסיוע פורסם ב-15 ביולי 2020, ועד כה אושרו תמיכות בגובה 15 מיליון. אני מדגיש שה-15 מיליון זה לאלה שהגישו והיו זכאים, אבל זה לא אומר שזה הרף העליון ושאי-אפשר לתת תוספת תקציב או שאין תקציב נוסף. יש לזה, אבל זה מה שהגישו. הסיוע שניתן באמצעות הקרן הוא בדרך של מענק כספי חד-פעמי שנועד לאפשר לארגונים החברתיים הזכאים לשרוד ולהמשיך את פעילותם. המהלך, שהוא בגדר שותפות מלאה בין הממשלה לפילנתרופיה, הינו ראשון מסוגו, ומתאפשר בתמיכת קרנות פילנתרופיות השואפות לחזק את חוסנה של החברה האזרחית הישראלית עקב המשבר ולקדם את ההתגייסות הממשלתית להבטחת המשך פעילותה. המיזם פועל בשותפות מקצועית עם ג'וינט אלכא. הסיוע באמצעות הקרן, בדומה לסיוע ממשלתי באפיקים אחרים, ניתן לארגונים שהכנסתם נפגעה כתוצאה ממשבר הקורונה. חשוב לציין כי במסגרת הפעולות שנקטו הממשלה בכלל ומשרד העבודה והרווחה בפרט לצורך מתן מענים לאזרחים, ניתן הסיוע לעיתים קרובות באמצעות ארגוני החברה האזרחית אשר הגדילו את היקף פעולתם על בסיס תקצוב ממשלתי. המשרד נפגש עם ארגוני החברה האזרחית ואף ביצע התייעצות ציבורית ביחס למבחן התמיכה בארגונים. במסגרת זו התקיים דיון מעמיק עם נציגי קרנות הפילנתרופיה השותפות לקרן הממשלתית. משרד העבודה והרווחה פועל ללא הפסקה להתאמת המענים ולאספקתם לאוכלוסייה הנזקקת בישראל. רוב המענים ניתנים באמצעות התקשרויות עם ארגוני החברה האזרחית. זה לשאלה שלך. חשוב להדגיש שייעודו של מבחן התמיכה שפורסם הוא לספק מענה נוסף לעמותות, גם לקראת סוף השנה, ולא רק במסגרת סבב התמיכה הראשון. כך יתאפשר גם לעמותות שקיבלו הכנסות אך הכנסתן הכוללת נפגעה ליהנות מתמיכה ממשלתית. לאורך עבודת הוועדה המרכזת את מתן התמיכות רוכזו באופן מסודר לקחים ומסקנות, והם יהיו רלוונטיים ליישום במקרה של פעימת תמיכות שנייה – לרבות בחינה ועדכון של הקריטריונים לתמיכה. אני חייב לומר שגם שמעתי לאחרונה רעיון: מאחר שהעמותות החברתיות בקשיים, ועדיין צריכים אותן, הציבור צריך אותן, ומצד שני הממשלה משקיעה הון עתק במלוניות – ואנחנו יודעים שכל המלוניות מלאות – אז אולי נכון תעשה הממשלה אם תעביר לקרנות הללו תקציב והאנשים יקבלו את הטיפול בבתיהם, אם זה מזון, אם זה קניות, אם זה כל מה שצריך. הן יודעות לעשות את זה יותר טוב מכל אחד, הן מכירות. יש לכל מגזר את הארגונים שמכירים את המגזר – מכירות היטב את המשפחות, את האנשים, את הקהילה, ויודעות לעשות את זה על הצד הטוב ביותר. ככה כולם יצאו נשכרים, גם הארגונים וגם הממשלה, ובא לציון גואל. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר נהרי. אם כן, עד כאן פרק השאילתות הדחופות. << הצח >> הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – מוות במרשם רופא), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/20/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת עפר שלח) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ומכאן אנחנו עוברים להצעות חוק לדיון מוקדם. הראשונה שבהן – במסגרת מנהגו הבעייתי-משהו של חבר הכנסת שלח להביא מדי פעם הצעות מצוינות. הפעם הוא מגדיל לעשות ומבקש להשיב לי גם את נעוריי, כאילו לא חלפו שש שנים מאז הגשנו בפעם הראשונה את ההצעה הזאת ביחד. אז אני מזמין אותו להציג את הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – מוות במרשם רופא), התש"ף–2020; כבר. טוב, אנחנו לפחות עוד כאן. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הזמן עובר כשנהנים, היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז עוד יש תקווה. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שני דברים: 1. הזמן עובר כשנהנים; 2. לפחות נחסך ממך הטקס הקבוע שבו אתה עולה, משבח את הצעת החוק – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ומצביע נגד. אבל – – – << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ומודיע איך להצביע נגדה. בדיוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. אני, אתה יודע, מחויב למשמעת הקואליציונית. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בדיוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה לא חדש. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא לשנינו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. גם זה לא השתנה. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לשנינו לא. חברי הכנסת, כ-50,000 איש ימותו בישראל השנה, על פי הממוצע הרב-שנתי. בחודשים האחרונים, בדרך הטבע, תשומת הלב מוקדשת לאלה שימותו מנגיף הקורונה או בנוכחות נגיף הקורונה – הרי גם על זה יש ויכוח בין המומחים. אבל זה לא רוב האנשים שילכו לעולמם השנה בישראל. כרבע מה-50,000 שעליהם אני מדבר ימותו ממחלת הסרטן, מגורמי מוות אחרים, אבל אני מתעכב על מחלת הסרטן מפני שאופייה של מחלת הסרטן הוא כזה שבחלק גדול של המקרים, בחלק גדול מהמקרים, מה שקורה הוא שהחולה עובר שנים של ייסורים במאבק במחלה, ובסופו של דבר מצטייר הסוף הבלתי-נמנע. בשנת 2005 חוקק בישראל חוק החולה הנוטה למות. החוק הזה קבע שאדם שעל פי השיפוט הרפואי ובהינתן מיטב הטיפול הרפואי צפויים לו לא יותר משישה חודשי חיים יכול להיות מוגדר כחולה נוטה למות. על פי החוק הנוכחי, הוא יכול לבקש ולמלא טופס שמורה לא להאריך את חייו באמצעים מלאכותיים. החוק הזה היה חוק חשוב. הוא חוקק ברגע של חסד במדינה שלנו, שמכל מיני טעמים – אופייה של החברה הישראלית, אופייה של הפוליטיקה הישראלית – בורחת מהדיון הזה על סיום החיים, שהוא דיון שצריך להתקדם – והוא מתקדם בעולם כל הזמן – מהסיבות הידועות לכולנו. תוחלת החיים אורכת, מתארכת. ככל שהיא מתארכת, ככל שהטיפול הרפואי משתפר, הסוגיה מהם חיים שראוי לחיותם, מהם חיים שנמשכים אך ורק מפני שהרפואה יודעת להאריך אותם, אבל בעיני האדם כבר אינם ראויים לחיותם – הסוגיה הפילוסופית הזאת, שהיא מעשית מאוד, כאמור, לעשרות אלפי אנשים במדינת ישראל מדי שנה, הופכת להיות מוחשית יותר ויותר. והדיון הזה חייב להתקדם. הוא לא יכול להיות תקוע במקום שהוא היה בשנת 2005. הפתרונות שאנחנו מספקים במסגרת החוק ומאפשרים לאנשים הנוטים למות, על פי אותה הגדרה – אני מקבל לחלוטין את ההגדרה של חוק החולה הנוטה למות – הפתרונות האלה לא יכולים להישאר במסגרת הצהרה שנקבעה לפני 15 שנה. אנחנו מדברים על יותר ויותר אנשים, אנחנו מדברים על יותר ויותר סוגיות קשות שנמצאות לפתח, והן נוגעות לא רק לחולה. גברתי היושבת-ראש, אני מניח שגם את יודעת שבתחום האפור מסתיימים חיים – אני אנסח את דבריי בזהירות – מסתיימים חיים של חולים כל יום במדינת ישראל לאו דווקא ממחלתם, מפני שרופאים שהם רופאים נפלאים, שטיפלו בחולה במיטב הטיפול האפשרי, רואים את החולה, רואים את מצבו ומבינים שחלק מתפקידם הוא ללוות אותו בדרכו החוצה מן העולם הזה על פי רצונו. אבל הדבר הזה, בהיעדר ביסוס חוקי, מתקיים בתחום האפור, שתמיד יש סכנה שיוביל להסתבכויות ותמיד מותיר דילמה אתית בלתי סבירה בעבור החולה, בעבור משפחתו ובעבור הרופא המטפל. מההיכרות הזאת, מהניסיון הזה, קמה הצעת החוק הזאת. היא הוגשה עוד לפניי, עוד לפני שהגעתי לכנסת, על ידי חבר הכנסת חיים אורון, ואני מהכנסת התשע-עשרה מעלה אותה באופן קבוע. הצעת החוק אומרת את הדבר הזה: במסגרת חוק החולה הנוטה למות, על פי אותן הגדרות של החולה הנוטה למות שיש לו חצי שנה או פחות לחיות, יוכל חולה, בתהליך ארוך, בתהליך יסודי, להגיש את הבקשה פעמיים, לקבל ליווי גם רפואי וגם פסיכולוגי, ובסופו של התהליך הזה יוכל רופא לרשום לחולה הזה, מה שנקרא, סם מרדים במינון ממית, ולא יישא הרופא באחריות פלילית למעשה הזה. החוק איננו – זה לא מייסד מוסדות כמו Dignitas שבהם מסייעים לאדם לסיים את חייו. האדם מסיים את חייו בעצמו, אם כך הוא יבחר. הוא פוטר את הרופא מהאחריות החוקית, הפלילית, לזה שהוא רושם לאדם סם מרדים במינון ממית. החוק הזה נחקק לראשונה – הוא קיים היום בכמה וכמה מדינות. הוא נחקק לראשונה לפני כ-23 שנים במדינת אורגון שבארצות הברית. יש נתונים מרתקים מה קרה מאז. מספר המקרים הוא מאות ספורות. אצלנו, שהאוכלוסייה היא בערך פי שניים מאורגון, זה יהיה סדר גודל, לפי אותם נתונים, של בערך 350, 400 איש בשנה, רובם המכריע חולי סרטן בשלב הסופני של המחלה. מן האנשים שקיבלו מרשמים על פי החוק הזה – זה מרתק – שני שלישים בחרו לממש אותם. שליש בחרו שלא לממש. למה? מפני שהאנשים האלה חשו שבעצם העובדה שהם יכולים לקבל את ההחלטה הושב להם כבודם כבני האדם. החוק הזה נקרא במדינת אורגון Death with Dignity Act, וזה בדיוק מה שהוא עושה. הוא מחזיר לבן אדם בשלב הזה, שבו הוא מאבד את השליטה על חייו באופן הכי קשה שיש, מידה של שליטה, מידה של כבוד. ראו, זה לא פלא, למי שמכיר את טבע האדם, ששליש מהאנשים בוחרים אפילו לא להשתמש בו. מספיקה להם העובדה – שלוות הנפש הקטנה, החסד האנושי הקטן הזה שבעצם העובדה שהם יכולים לקבל את ההחלטה. החוק הזה לא ייסד בישראל לא המתות חסד ולא סיוע להתאבדות, ולא דברים שגם עליהם אנחנו נצטרך לדבר במסגרת הדברים החשובים לבני אדם, שהטיפול החוקי הוא רק חלק מהם, שהם דיון חברתי מאוד עמוק. אבל אני ער לאופייה של החברה הישראלית, אני ער לאופיו של הבית הזה, וכשהחלטתי לקדם חוקים בתחום הזה בחרתי את החוק הזה דווקא, מפני שהוא קטן; הוא לא קטן בחשיבותו, אבל הוא קטן בהיקף המספרי שלו, דווקא מפני שהוא מינורי, מפני שלא רק מה שאנחנו מאפשרים לאנשים שנוטים למות צריך להתקדם, גם מה שאנחנו מדברים עליו צריך להתקדם. החוק הזה כמעט עבר בכנסת התשע-עשרה. הוא עבר בוועדת השרים לחקיקה ברוב של עשרה נגד שניים. הוא היה עובר אלמלא בסופו של דבר התנגדותו של שר אחד תקעה אותו אז בממשלה. אגב, למרות שהייתי אז חבר קואליציה, לא ביקשתי תמיכה קואליציונית. אני מודע לזה שיש פה הצבעה על פי מצפון. ביקשתי חופש הצבעה. אני רוצה לדבר דווקא על השר השני שהתנגד, והוא מוכר לרבים מיושבי הבית הזה גם היום, ידידי אורי אורבך, זיכרונו לברכה. אורי אורבך – הייתה לי שיחה עמוקה איתו על הנושא הזה, מפני שאורי – וזה היה ידוע גם לי – היה אז בשלב שהחוק הזה נגע בו באופן האישי ביותר. כאדם דתי, לא ציפיתי שהוא יחשוב שזה חל עליו. הייתה לנו שיחה קורעת לב, ובסיומה הוא הסכים להתנגד אבל להתנגד בדרך של הגשת התנגדות לוועדת השרים. הוא ידע שהתנגדות בוועדת השרים תביא לזה שהחוק יעבור. מפני שאיש מתקדם ונאור כמוהו, אדם דתי – אדם שבאמונתו, ליטול את חייך במו ידיך זה איסור מהחמורים שיש – הבין שהחברה הישראלית לא יכולה להיות במקום שהיא נמצאת בו. הוא הבין שהבעיה הזאת, שנוגעת לאלפי אנשים מדי שנה, לא יכולה להישאר במקום שהיא נמצאת בו. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> עפר, הוא התנגד. למה אתה אומר – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הוא הסביר קודם. הוא הסביר. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הוא הגיש ערר לוועדת השרים וידע שהערר הזה ייפול בדיון והחוק יעבור. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אבל הוא התנגד. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן, כן, הוא הסביר את זה. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יואב, אני מדבר עברית, תאמין לי. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> אתה יוצר – כאילו הוא תמך בזה. הוא לא תמך בזה. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני לא יודע מאיפה הוצאת את זה, יואב, באמת. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> עפר, הזמן. חבל לך. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הקושי – אפילו לטייסים זה אמור להיות ברור, באמת. הדבר הזה, השיח הזה, חייב להתקיים. הנושא הזה חייב להתקדם. אין כמעט אדם בבית הזה – והחתמתי על החוק הזה, כמו שאמר היושב-ראש בהתחלה, חברי קואליציה וחברי אופוזיציה. בוודאי שאין פה עניין כזה. אין כמעט אדם בבית הזה שלא נגע בבעיה הזאת במו ידיו, שאדם קרוב לו לא סיים את חייב בדרך שבה הוא ביקש את נפשו למות במובן הכי מילולי של העניין, שהוא ומשפחתו לא התמודדו עם הדילמה הזאת. ואני אומר לכם עוד דבר בהקשר הזה: גם למשפחה שנשארת מאחור – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – האפשרות לסיים את חייך בכבוד היא קריטית להתמודדות שלה עם האובדן, להתמודדות שלה עם מה שנשאר מאחור. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה, עפר. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה חוק צודק, זה חוק מתבקש. אני מבקש מכם להצביע בעדו. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – חברות וחברי הכנסת, שרים. חבר הכנסת עפר שלח, אני רק אסביר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן, אנחנו רואים. אתה צודק, אנחנו נתקן את זה. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוקן. תודה לך על תשומת הלב. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> מה? כמה קיבלתי? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא. לא הזמן, הטקסט היה שם – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר את ההערה שלי. אני חושב שמה שרצית להגיד על אורבך, זיכרונו לברכה, זה שהוא היה קשוב לשמוע ולנהל דיון ולהביא את זה גם להכרעת הכנסת, אבל הוא עצמו התנגד. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אני לפחות אומר שהיה אפשר לקבל רושם אחר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, לא. יואב, הוא דייק ואמר שהוא התנגד. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי, אני הבנתי את זה אחרת – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אפילו לטייסים זה אמור להיות ברור. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. אני הבנתי את זה אחרת, וכנראה טייסים מבינים יותר לאט מעיתונאים, בסדר. הכול בסדר. הבנו שנינו את המשמעות. אני רוצה להתייחס רגע להצעת החוק עצמה. הצעת החוק מאפשרת לאדם המוגדר "חולה הנוטה למות" לפי נוסח החוק הקיים שהוא בעל כשרות ומסוגל להביע את רצונו לבקש מרופא מרשם לתרופה מרדימה במינון ממית על מנת לקצר את חייו. אני חושב שזה השינוי המשמעותי בהצעה. יש process: שתי בקשות, תקופת המתנה ותנאים נוספים – החולה צריך לקחת את התרופה בעצמו, אסור לקבל סיוע בכך. באמת, יש הרבה סייגים שבאים לזקק את הנושא, שזה יהיה מהלך מאוד אישי ועצמאי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, הרעש במליאה הוא כזה שלא שומעים את סגן השר, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> יש גם התייחסות לטיפול המקל, הפליאטיבי, וכפי שגם אמרו בדברי ההסבר – וגם חזר על זה חבר הכנסת שלח בדבריו – אותה הצעת חוק הייתה בכנסת השמונה-עשרה, התשע-עשרה, וגם היו הצעות חוק זהות שהונחו בכנסת העשרים, העשרים-ואחת והעשרים-ושתיים – שכידוע לנו לא היו ארוכות מאוד, העשרים-ואחת והלאה. היה איזה אירוע שקיצר את הליך – – – << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הספקנו להניח. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חלק אפילו לא הספיקו להניח. יש בבסיס הצעת חוק זו שינוי מרחיק לכת ומשמעותי – על זה אני חושב שלא נתווכח – גם מהחוק הקיים, החוק שחוקק בשנת 2005 לאחר עבודה יסודית – ואפשר לומר גם עדינה – של ועדה ציבורית, עבודה רחבה ויסודית, מהרחבות שהיו, אולי אפשר לומר, בתולדות החקיקה בישראל. הכנסת אימצה את ההמלצות, המשקפות, לפחות לאותה נקודת זמן, מעין שביל זהב שיש לגביו הסכמה רחבה בחברה הישראלית בין ערך קדושת החיים לבין כיבוד האוטונומיה ורצונו של אדם. יש בחוק הכרעות אתיות ומוסריות שהתקבלו על דעת חלקים נרחבים מהעוסקים בתחום, מהציבור הכללי וכמובן בכנסת. בניגוד להצעת החוק שמונחת כרגע לדיון, החוק הקיים אוסר מפורשות המתה במעשה המכוון להמית, כולל באמצעות טיפול רפואי, ואוסר סיוע להתאבדות מכל סיבה ובכל דרך, בין שנעשו מתוך חסד וחמלה ולבקשת החולה הנוטה למות או אדם אחר ובין שלא. זה אפילו אסור בדין הפלילי. ההצעה הזאת של חבר הכנסת שלח – ואפשר לציין גם את חברת הכנסת אלהרר, למרות שהיא לא נמצאת איתנו – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, הרעש הוא בלתי נסבל. אי-אפשר לשמוע. חברים, הוא לא יכול לדבר, פשוט. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בסדר, תתייעצו בשקט, אלי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן, אני רואה, מהטריבונה. תנו לו לדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מנצל את זכותי, כמי שדובר על הדוכן, להיות בלי מסכה, אבל אני רואה שחלק מהחברים פה בלי מסכה, אז אני רק מרענן לכולם את הצורך לשים מסכות – בשורות שם של היציע למעלה, חברים. תודה. חבר הכנסת שלח וחברת הכנסת אלהרר רוצים לאפשר למעשה מוות במרשם רופא. זה נושא שהיה כמובן גם אז, בהתנהלות מאוד מקיפה, ולמעשה משנה מהיסוד את האיזון שהושג אז בהצעת החוק. בהסתכלות עולמית יש רק מדינות בודדות בעולם הרחב שמרשות זאת, אם בחקיקה ואם בהתעלמות מעבירה על החוק. ניתן לומר שאכן מדובר במדינות בודדות, במקרה זה. משמעות הצעת החוק היא שרופא יהיה מוכן לתת לחולה סופני, בתנאים מסוימים, מרשם לתרופת הרדמה במינון ממית כדי שהחולה יוכל להתאבד בסיוע הרופא ובסיוע מערכת הבריאות. זה לא תואם את הקונסנזוס ואפילו נוגד את הוראות חוק העונשין, שאוסרות במפורש סיוע להתאבדות. חשוב להבהיר שטיפול מקל כלול כבר היום בהגדרה של טיפול רפואי שבחוק זכויות החולה – כמו כל טיפול רפואי, סיעודי ונפשי אחר – ואני לא רואה את הצורך לפרט במפורש את כל הסוגים הקיימים של טיפול רפואי מסוג זה, וזה יכול גם להזיק מבחינת הפרשנות. בסופו של דבר, אם אני מסכם, יש פה תפיסת עולם שונה מהתפיסה שמוצגת בחוק, והיא תפיסה שנדונה אז. אני חושב, כפי שאמרת, שבשביל לקדם אותה ועדת שרים של הממשלה חייבת לקיים דיון מעמיק ולשנות. הבקשה פה היא לשינוי אסטרטגיה דרמטי בגישה הזאת. זה לא קרה בממשלה הזאת. גם אין פה עניין של חופש הצבעה. זאת אומרת, אנחנו עוד לא רואים את – אתה יודע, אם היינו רואים סחף בכל מדינות העולם, שזה הליך, או אם היית רואה בציבור; אני חושב שיש פה דרישה של חלק מסוים באוכלוסייה – שאני לא אומר שהיא לא לגיטימית – שעלתה לדיון גם דאז. אני לא אומר שזה משהו שלא ראוי לבחון אותו, אבל בוודאי אני חושב שההחלטה כזאת צריכה לבוא בקונסנזוס רחב, וכרגע אין לה קונסנזוס רחב. לכן אני אומר שעמדת הממשלה בעניין זה היא להתנגד להצעה הזאת. כתפיסה, אני חושב שהליך כל כך משמעותי, שמדבר בעצם על שינוי סדרי עולם בנושא הזה, צריך לעבור מתוך שיח עם הממשלה. אני מציע ליוזם הצעת החוק, אם הוא רוצה, למשוך או לקיים דיון, ולא לייצר פה אירוע של הצבעה נגד, למרות שזה מה שיקרה, אני מניח. זה בסדר, אפשר גם להביא את זה להצבעה. בסופו של דבר, אני אומר שיש פה עמדה שהיא עמדה שלא הייתה בקונסנזוס אז, לא התקבלה אז. האם חל שינוי בדעת הקהל? האם העולם – האם אנחנו חושבים שזה המצב שצריך להיות בו השינוי הזה? עמדת משרד הבריאות היא שלא. בכל מקרה, להצעה גופא, אני חושב שהיא לא נדונה בוועדת שרים לחקיקה. תקן אותי אם אני טועה. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין ועדת שרים לחקיקה, אז איך היא תידון? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אין. אז בסדר, אז אני אומר שאני מבין את האתגר שאין ועדת שרים, אבל לאור זאת ההמלצה לחברי הכנסת היא כמובן לסרב להצעה הזאת. אני רואה את סימני הידיים, אז אני אמשיך בנושאים אחרים בשתיים וחצי דקות שעוד נותרו לי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מה ששלך שלך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מה ששלי. אתייחס אולי – יש כמה דברים מעניינים. אני לא יודע על מה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תדבר על הקורונה, על הדרך שבה אתה מתמודד איתה כסגן שר הבריאות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לדבר על הקורונה – נדבר על הקורונה. אנחנו בנקודה סופר-קריטית בהתמודדות עם נגיף הקורונה. אני חושב שאנחנו באמת יכולים לברך ולומר תודה לעם ישראל, ששמר, רובו ככולו. באמת, תמיד יש חריגות ומפירים, אבל רוב העם שמר על ההנחיות ושמר על הסגר, והצלחנו באמת, במהלך שבועות בודדים, להוריד את רמת התחלואה בצורה משמעותית. אבל אני חייב לומר, 2,000 נדבקים – זה היעד שאנחנו בדרך אליו – זה לא אומר שזה מאחורינו. זה כפסע מלחזור ולהשתולל. המסר הוא שאנחנו חייבים להמשיך להקפיד על ההנחיות: להימנע מהתקהלויות; להקפיד על המסכות; להיזהר מאותם אירועים ומקומות שבהם יצרנו את ההידבקות המטורפת שהייתה. אם לא היינו מקטינים את זה – אני אומר לכם היום, אם לא היינו נכנסים לסגר, היינו מוצאים את עצמנו באירוע של הידבקות ותחלואה בלתי נשלטת – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה קשור להמתת חסד? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> זה הזמן שלו, חבר הכנסת אבידר. הוא יכול לדבר על מה שהוא רוצה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – גם בבתי החולים, עם אירוע של הרבה יותר נפגעים ומתים, וכנראה גם מגיע לקריסת מערכת הבריאות והטיפול. השאלה והאתגר הגדול הם איך אנחנו היום מאפשרים פתיחה מושכלת וזהירה ביותר של הכלכלה והחברה וממשיכים לשמור על R, על מקדם הדבקה, על מספרים נמוכים עם ירידה. אנחנו לא במצב יציב; 2,000 נדבקים זה לא מצב יציב. האתגר עדיין לפתחנו. אני חושב שהמסר הזה, חשוב שהוא יצא לציבור. אני אגיד יותר מזה: בשביל שנהיה מסוגלים לשחרר את הכלכלה ואת העם – אכן רוב העם הוא במספרים יותר נמוכים – חייבים לעבוד בשיטה דיפרנציאלית. הערים האדומות, שבהן התחלואה גבוהה, חייבות וחייבים עדיין להישאר בסגר גם בשלב של היציאה. יש פה משמעויות כבדות לאותן ערים אדומות, אבל אם אנחנו לא נפעל דיפרנציאלית, המשמעות תהיה פגיעה אנושה בכלכלה, ואת המחיר הזה אנחנו לא יכולים לשלם. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מסיים. אני מסיים, עליזה. עליזה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אתה מסיים גם אם עליזה לא תאשר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כן. אני רק אומר להם, שידעו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, לא, אתה מסיים, ידידי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לכן, אני חייב לומר שהאתגר שעליו אנחנו חייבים להגיע להסכמות כרגע הוא להמשיך להיזהר בכל נושא ההנחיות, לפעול דיפרנציאלית ולשמור על ההנחיות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת שלח, אתה מעוניין להגיב? בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, עוד מעט תהיה הצבעה, אחרי ההתייחסות של שלח. מי שלא יהיה במקום שלו לא יוכל להצביע, לצערי. זאת חקיקה. בבקשה לעלות למקומותיכם אם אתם רוצים להצביע. בבקשה, שלח. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, גברתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> שלוש דקות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש, אי-אפשר שכל פעם – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, לא, לא. אני פועלת תחת הנחיות היושב-ראש בחקיקה. לעלות בבקשה למעלה אם אתה מעוניין להצביע. בבקשה. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ואלה הנימוקים שנתן סגן שר קיש לזה שצריך להתנגד להצעה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הראשון – שהנושא נדון ב-2005 ונמצא שלא צריך לכלול אותו בחוק החולה הנוטה למות. אז עבור 15 שנה מאז. אני רוצה לגלות לסגן השר קיש שבזמן כהונתה של יעל גרמן כשרת הבריאות הייתה ועדה שדנה בתיקונים לחוק החולה הנוטה למות. אני הופעתי בפניה. בוועדה הזאת היו אנשים דתיים, היו אפילו אנשים חרדים. היא שקלה מאוד בחיוב, כאמור. זאת הייתה הסיבה שזה גם עבר אז בוועדת השרים לחקיקה, זאת אומרת, הדבר הזה שב-2005 דנו והחליטו שזה לא צריך להיות בחוק הוא לא רלוונטי לעניין. הטיעון השני היה שהעולם לא נמצא במקום הזה. אז העולם לא נמצא במקום הזה כי העולם הוא הרחק מעבר. העולם המערבי המתקדם, הדמוקרטי, נמצא הרחק מעבר. יש מדינות שכמו שאני אומר יש בהן סיוע להתאבדות, כמו Dignitas בשווייץ, שידועה כאן. יש מדינות שיש חוקים מרחיקי לכת לגבי סיום החיים. אני בכוונה בחרתי משהו שהוא קטן יחסית בהיקף שלו, הוא מידתי, והוא יקדם גם את השיח בחברה הישראלית. אי-אפשר להתעלם מהשיח הזה, כי הוא נוגע לכל כך הרבה אנשים. הדבר האחרון הוא שלא הייתה ועדת שרים לחקיקה. כאן המקום להזכיר לסגן השר קיש – מתי הייתה ועדת שרים לחקיקה הקודמת? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מזמן. << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לדעתי בכנסת העשרים-ואחת או מתישהו. בשום דבר אין ועדת שרים לחקיקה. לא שאני משלה את עצמי שאם הייתה ועדת שרים לחקיקה החוק הזה היה מקבל תמיכה, אבל לפחות היו דנים בו והיו חוסכים מהכנסת את הביזיון של הנימוק שאין ועדת שרים לחקיקה, כשוועדת שרים לחקיקה לא מתקיימת כבר שבועות, כי שני חלקי הממשלה הזאת לא מסוגלים להסכים אחד עם השני על שום דבר. תודה רבה. אני עולה למקום שלי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. אני אמתין שתגיע למקומך. אני רוצה להסביר פה רגע למי שטען שלא נותנים לו להצביע מכאן. כשמדובר בחקיקה ההצבעה היא אך ורק מהמקום. כשמדובר על הצעות לסדר-היום אנחנו מאפשרים גמישות. היחידה שאני אאפשר הצבעה שלה מכאן זאת חברת הכנסת יוליה – כי את מציעה את הצעת החוק הבאה. נמתין רגע שעפר יגיע למקומו. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מצביעה מכאן? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> את היחידה כרגע. כל פעם הבא בתור, להצעת החוק הבאה, יצביע מכאן. תכף תהיה הצבעה. אני מחכה שעפר יגיע למקומו. אני מחכה שעפר, מציע החוק, יגיע למקומו. הוא דווקא מהזריזים. עפר במקומו. הצבעה. מי בעד? מי נגד? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם לבקש למות במדינה הזאת אי-אפשר. לא להתחתן ולא למות. לא להתחתן ולא למות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא להתפרנס, לא להתחתן ולא למות. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – מוות במרשם רופא), התש"ף–202, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – 20, נגד – 44. ההצעה הוסרה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק נישואין וגירושין, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/535/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים הלאה, להצעת חוק נישואין וגירושין, התש"ף–2020, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי תשיב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא תשיב – תציג. להצעה הזאת מוצמדת ההצעה של מרב מיכאלי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מה קרה שם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עם ללא תפילה זה לא עם, תגידו משהו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת מלינובסקי, עשר דקות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אלי, חברת הכנסת מלינובסקי רוצה לדבר. אבידר. חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת – רגע, דקה. משהו פה השתבש לי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נחכה לך. בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, מטרתו של החוק הזה היא לאפשר חופש ובחירה בנישואין, ובאותה נשימה – לא לפגוע בצביונה היהודי של מדינת ישראל. הצעה זו שומרת על מסלולי הנישואין של העדות הדתיות הקיימות, כולל נישואין על ידי הרבנות הראשית, לצד יצירת מסלול נישואין אזרחי למעוניינים בכך. הצעת חוק זו כתבתי בסיוע ארגונים דתיים ורבני הציונות הדתית. הם לא רפורמים, הם לא חילונים, הם בטח לא שונאי דת; הם מייצגים את היהדות היפה, המכילה והמקרבת. אני רוצה, ברשותכם, לפתוח בכמה ציטוטים בהקשר של חוק שיעלה בעוד דקות ספורות להצבעה כאן במליאה: "היום ממילא כל אחד מתחתן לפי ראות עיניו"; החוק הפך ללא רלוונטי מכיוון שאינו מספק תשובה למספר הולך וגדל של ישראלים המחליטים לעקוף אותו ולהינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל או בישראל; "החוק הזה היה חשוב מאוד בשעתו, אבל היום הוא מנוטרל לגמרי ורק יוצר שנאה"; "אני יודע שמדובר בטאבו ושהחוק נתפס כאחד מסמלי המדינה, אך לצערי, זהו סמל שאין לו תוכן"; "אני לא מכיר אף יהודי מאמין שמוכן לחתן את הבת שלו רק לפי תעודת הזהות של החתן". אני חותמת על כל מילה ומילה מהציטוטים שהקראתי עכשיו. אלה לא ציטוטים שלי, לא ציטוטים של יושב-ראש המפלגה שלי ולא של אף חבר כנסת מישראל ביתנו. אלה ציטוטים של אדם חכם, בקיא בהלכה, בתורה ובמצוות. הוא אפילו לא קרוב להיות מצביע של ישראל ביתנו, ככה שהציטוטים האלה הכי אותנטיים שאפשר להביא. מדובר בדבריו של לא פחות מאשר הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב אליהו בקשי-דורון, זכרו לברכה. אלה דברים שנאמרו לפני יותר מ-15 שנים. והיום – היום, כל מילה ומילה כאן מקבלת משקל כפול ומשנה תוקף. היום במדינת ישראל חיים מאות אלפי אזרחים שהם מספיק טובים להילחם במלחמות ישראל; אזרחים שהיו מספיק טובים בשביל למות בקרב עבור ההגנה על ארץ ישראל; אזרחים שהם מספיק טובים כשהם משלמים מיסים; הם גם אזרחים מספיק טובים כשהמדינה קוראת להם בצו 8 והם עוזבים משפחות וילדים ובאים להגן על כולנו. בעיצומו של משבר הקורונה, שכמותו לא ראינו, רבים מהאזרחים האלה הם לא פחות מגיבורים. הם חלק מהצוותים הרפואיים שמטפלים בכולנו, ללא הבדלים של צבע עור, השקפה פוליטית, חילונים, דתיים, ערבים וחרדים. אבל מתי הם לא רצויים? מתי הם אזרחים סוג ז'? הם פתאום לא מספיק טובים כשהם רוצים לממש את האהבה שלהם ולהתחתן – הזכות הבסיסית והטבעית של כל אדם באשר הוא אדם. לנוכח הגבלות הקורונה פנה שלשום הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו בפנייה דחופה לראש הממשלה, פנייה, הייתי אומרת, נרגשת, למצוא פתרון לזוגות המבקשים להקים בית בישראל, ואני מצטטת אותו: אני בטוח כי "כמי שמכירים בחשיבות ובחיוניות של זוגות המבקשים להקים בית נאמן בישראל, תדעו לשלב בין הצורך בתיקון התקנות לבין חובת הזהירות ותשכילו למצוא פתרון לנושא". אז מכאן אני רוצה להודות לרב הראשי דוד לאו: אני מודה לך על שאתה מכיר בחשיבות ובחיוניות של זוגות המבקשים לבנות את בית בישראל, אבל אלה זוגות שעדיין יכולים להתחתן בארץ. יש פה זוגות שאתם שללתם מהם את הזכות הזאת. אם זו לא צביעות, אני לא יודעת מה זו צביעות. אני רק מבקשת להסב את תשומת ליבכם לכך שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית של שנת 2020 כולנו חייבים להכיר בעובדה הפשוטה: יש כאן מאות אלפי אזרחים – ואני לא מדברת לא רק על יוצאי ברית המועצות לשעבר – שלא רוצים להתחתן דרככם. הם לא מאמינים בכם ובחושך שאתם מייצגים. הם פשוט רוצים אלטרנטיבה, דרך אחרת שבה הם יכולים להקים משפחה. בשלוש השנים האחרונות חלה ירידה של 7% במספר הזוגות שמתחתנים דרך הרבנות. הזוגות האלה שלא רוצים או לא יכולים להתחתן ולהתגרש ברבנות – ואין אפשרות אחרת – נאלצים מחוסר ברירה לטוס לחו"ל כדי לעשות זאת. עכשיו, במשבר הקורונה, הבעיה הזאת רק התעצמה, כי הזוגות האלה, אפילו לטוס לחו"ל להתחתן לא יכולים; אפילו את זה שללתם מהם. משנה לשנה מספר הישראלים המתחתנים בחו"ל רק עולה. ב־2018 היו 10,000 זוגות; בשנתיים האחרונות יש כ-1,500 זוגות שמתחתנים פה בארץ בחופה אלטרנטיבית. בישראל חיים כיום כ-400,000 ישראלים שאינם יכולים להתחתן בישראל משום שעל פי הרבנות הם אינם יהודים על פי ההלכה. מתוכם קרוב ל-4,000 כן ניסו להתחתן ברבנות ונשלחו לבירור היהדות. לא השארתם להם ברירה. מה אתם מצפים שהם יעשו? העולם מתקדם וכמוהו החברה הישראלית. מה שהיה נכון לפני שנים רבות כבר לא מתאים לתקופה הנוכחית. החברה המודרנית מגוונת. האם לזוגות חד-מיניים אין זכות להקים משפחה? האם בני זוג שרק בגלל שאחד מהם הוא עולה או הוריו עלו ממדינה אחרת לא יכולים לממש פה בארץ את האהבה שלהם ולהינשא? האם צריך להיות מונופול על מוסד הנישואים כך שבני זוג שלא רוצים או לא יכולים להתחתן ולהתגרש ברבנות הראשית פשוט נשארים חסרי אונים? יש ציבור רחב מאוד שאי-אפשר להתעלם ממנו. הם רוצים לממש את האהבה שלהם לא לפי הממסד האורתודוקסי הרבני ולא לפי בדיקות הדנ"א שבתי הדין הרבניים שולחים אותם לעשות. הם רוצים לממש את האהבה שלהם – תתפלאו לשמוע – לפי מנגינת ליבם. אני פונה עכשיו לחברי הקואליציה המעטים שנמצאים פה: האם תצביעו נגד החוק שדואג לזכויות הבסיסיות עבור חברי סיעתכם? הרי השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שר העבודה והרווחה איציק שמולי, יושב-ראש ועדת הכנסת איתן גינזבורג, לעולם, אבל לעולם, לא יוכלו להתחתן בישראל אם החוק הזה לא יעבור. ולהם יש חיי משפחה, בית, ילדים שהם מגדלים לתפארת מדינת ישראל. פשוט מתעלמים מהם. איך תוכלו להצביע נגד חבריכם, שאתם יושבים איתם בממשלה, בכנסת? אז שם הם מספיק טובים, אבל לאפשר להם את החיים האישיים והאהבה אי-אפשר. אני מבקשת מכל סיעות הבית שמאמינות בערך השוויון הבסיסי לתמוך בהצעת החוק הזאת, כי הדבר המתבקש ביותר במדינה מתוקנת הוא חופש הבחירה והזכות הבסיסית לאהוב. בואו פשוט נחיה וניתן לחיות. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מלינובסקי. << הצח >> הצעת חוק הנישואין ופירוקם, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1259/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הוצמדה להצעת החוק הצעת חוק של חברת הכנסת מרב מיכאלי. יש לך שלוש דקות לנמק. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> חברותיי וחבריי חברי הכנסת, זה נורא פשוט: מדינה שאין בה נישואים אזרחיים היא דמוקרטיה פגומה, פגומה בעומק. במדינת ישראל אין שוויון בנישואים לא רק לבני ובנות אותו מין, לא רק לאלה שהרבנות לא מוכנה להכיר בהם, לא רק לאלה שרוצות ורוצים להתחתן אולי עם בני ובנות דת אחרת, אלא גם בתוך הנישואים ההטרוסקסואליים שמותרים במדינת ישראל אין שוויון – לא אצל היהודיות והיהודים ולא אצל המוסלמיות והמוסלמים. הטקס היהודי, חברות וחברים, אני לא יודעת איך לספר לכם את זה, הוא טקס חד-צדדי: הגבר מקדש את האישה ומודיע לציבור שמרגע זה היא מותרת רק לו ואסורה עליהם. אחר כך, לפי אותו היגיון, אם היא רוצה להתגרש והוא לא רוצה לתת לה גט – איך להגיד? tough, בעיה שלך, חפשי אותו. אצל המוסלמיות יש בעיות אחרות, ברוך השם. אלחמדולילה, לא חסר. הקלות הבלתי-נסבלת שאפשר לגרש שם אישה בלי הזכויות שלה לא נובעת משוויון גדול בין גברים לנשים בתפיסה הדתית. זאת הדת, והדת היא פטריארכלית. ויש בישראל חופש דת חלקי, משום שמי שלא מאמינה או לא מאמין בדת לא יכולה לממש למשל את זכותה להתחתן, אבל הדת איננה יכולה להיות חוק מדינה, חברות וחברים. בדיוק כמו שאין חוק שמחייב לעשות ברית מילה, לא יכול להיות חוק שמחייב להתחתן בנישואים דתיים, לא בדת היהודית ולא בשום דת אחרת. ומדינת ישראל היום מחייבת את כל האזרחיות והאזרחים שלה להינשא בנישואים דתיים, או שיחפשו. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אין במדינת ישראל מסלול לנישואים שאינם דתיים. נקודה. זה מצב שהוא בלתי נסבל במדינה דמוקרטית והוא חייב להשתנות, ולהשתנות עכשיו. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי הציגה פה לפניי הצעת חוק שמאפשרת מסלול לנישואים אזרחיים, ואני אומרת לכם, המסלול היחיד של רישום נישואים במדינת ישראל יכול וחייב להיות רק של נישואים אזרחיים. עם הרישום הזה, שנעשה על ידי המדינה והמדינה בלבד, אפשר ללכת אחר כך לאיזה רב שתרצו – לרב חרדי, לרב של צהר, לרבה רפורמית, לאברי גלעד – מה שנוח לכם, חברות וחברים, אבל הרישום יכול להיעשות אך ורק על ידי המדינה. גבירותי ורבותיי, חברות וחברי הכנסת, זה עניין בסיסי של חירות, של שוויון, של זכויות אדם. הכנסת הזאת חייבת לחוקק נישואים אזרחיים. כל יום שהיא לא עושה את זה היא משאירה את ישראל דמוקרטיה פגומה, פגומה במהותה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכאלי. ישיב במשולב על שתי הצעות החוק השר יועז הנדל. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> כבוד יושב-ראש – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יושבת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יושבת, יו"ר, יושבת-ראש הישיבה. בגלל מרב מיכאלי אני התבלבלתי. אז כבוד יושבת-ראש הישיבה, חברי כנסת יקרים, חברת הכנסת מלינקובסקי, חברת הכנסת מרב מיכאלי, קודם כול אני רוצה לתת – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מלינובסקי. הלוואי עליי, אבל לא. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני התבלבלתי, חיברתי אותה לביבי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מלינובסקי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> הייתי שמחה, עם כל הכסף שם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מקבלת באהבה את שם המשפחה הזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יוליה, אני מתנצל. קודם כול אני רוצה לתת את התשובה הרשמית ואחרי זה את התשובה הפחות-רשמית, ובסוף יש לי גם זמן עד שחברי הכנסת יתכנסו להצבעה. אז קודם כול, תקנון עבודת הממשלה קובע כי בהצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת, בטרם נקבעה עמדה לגביה בוועדת שרים לענייני חקיקה – תהיה עמדת הממשלה להתנגד. בהיעדר עמדה כאמור, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. זו התשובה הרשמית. לגבי התשובה הלא-רשמית – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> פשוט אין ועדת שרים לענייני חקיקה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו. אחרי שדיברנו בצורה רשמית, אני רוצה לומר לך בצורה לא רשמית. אני מאוד מתחבר לדברים שאמרת. אני חושב שיש בהם הרבה שכל והרבה היגיון. שתי המצוות שהישראלים שומרים יותר מכל דבר אחד במדינת ישראל זה יום כיפור וברית מילה – דווקא כי אין חקיקה, ולא כי יש חקיקה. אני חושב שהיהדות מורכבת מהרבה פנים, ויש משהו מאוד יפה ביכולת, ובפולמוס היהודי במדינת ישראל, ובהיסטוריה היהודית, ובוויכוח על איך מקיימים מצוות, ומה מקיימים ולא מקיימים, וזרמים וקבוצות שונות. מה שמטריד אותי – אמרת בצדק: אין ועדת שרים לחקיקה, וזה כישלון גדול שלנו כממשלה, ואני אומר את זה כאן בקול. אבל מטריד אותי שבמשך כל כך הרבה שנים – אני שר ארבעה וחצי חודשים, אולי חמישה חודשים, אני לא זוכר – במשך כל כך הרבה שנים אני התעסקתי בנושא, ואת וחברייך ישבתם בכל הממשלות, ושום דבר לא קרה. מה התעוררתם עכשיו? כל כך הרבה שנים שהיה אפשר להניע מהלכים, ולא בזמן של משבר כלכלי ובריאותי, ולייצר קונסנזוס והסכמות. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנשים מתחתנים גם בזמן משבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יוליה, אני אומר לך, הנחת המוצא היא שאני חושב שצריך להגיע לפתרון בעניין הזה, אבל אני מתפלא ושואל את עצמי: מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות? דווקא בתקופת משבר כלכלי, בריאותי, שהממשלה צריכה להשתפר – ואני מאוד מקווה שתשתפר, ויעבור תקציב לשנת 2021, ונצליח לעבוד יחד, אבל דווקא עכשיו להתעורר – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל משבר זה הזדמנות. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יוליה, איפה הייתם כל כך הרבה שנים? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמו שאתה לא היית. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא הייתי בפוליטיקה, אני מודה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> שירת נאמנה. הכול טוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני יכול רק להתחרט, אבל אני חייב להגיד לך שבמשך תקופה כל כך ארוכה בממשלות יציבות, שהיה לכם כוח עצום בהן, בחרתם במודע לוותר על העיסוק בזה. לא נגעתם בזה, לא עשיתם כלום. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא נגעתם בזה. לא עשיתם כלום. מפלגה שחורתת על דגלה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – זאת לא ההבטחה היחידה שאתם הפרתם לבוחרים שלכם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עודד, עודד, כל כך הרבה שנים, כך הרבה שנים לא עשיתם כלום – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם ההבטחה הזאת, גם הבטחות אחרות. אני יודע בדיוק מה אתה הבטחת בחדר סגור להרבה מאוד אנשים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עודד, כל כך הרבה שנים שהייתם יכולים לעשות, כל כך הרבה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה הדבר הראשון, הראשון, שאתה אמרת שיהיה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ותאמין לי, תאמין לי – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הראשון, אתה אמרת. ואתה עומד פה – אתה שיקרת לבוחרים שלך בבחירות שעשית – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר, חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עודד, עודד – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – ושיקרת לבוחרים שלך גם בעניין הזה. ואיך שלא תסובב את זה, ותנסה להיות נחמד, ולהסתובב עם פרצוף של בייבי פייס, אתה שיקרת לא רק לבוחרים שלך – לכל מי שפה. זה הסיפור. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר, אני עדיין לא הבנתי מה אתם רוצים. אתם רוצים שותפות עם המשותפת או לא? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה הסיפור. זה הסיפור. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתם רוצים דת ומדינה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל השאר, כל השאר זה סיפורים, בנחמדות, בחיוך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתם רוצים לטפל בקורונה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני לא מבינה מה כל כך מרגיז, הוא רק מציין עובדה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בחיוך רימית לא רק את הבוחרים שלך – גם את כל אלה שלא יכולים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יהיה לי קשה מאוד לענות לך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר, בבקשה, זה מפריע לו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מבקש הודעה אישית – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה מפריע לו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מבקש הודעה אישית. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר, מאוד קשה לי לענות ככה, ואני מתקשה להבין מה אתם רוצים. אתם רוצים שותפות עם המשותפת או לא? אתם רוצים להיאבק בדת ומדינה או לא? אתם רוצים להתעסק בקורונה או בנושאים אחרים? אני מתקשה להבין מה אתם רוצים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מבקשת שתיתנו לשר להשיב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר, אתה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> וכשאני אדע, כשאני אבין – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש כאן אזרחים שלא יכולים – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר, אני מבקשת ממך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז עודד – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> די. קדימה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שום פתרון לא נתת להם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מראה כמה אתה מנותק. זה מראה כמה אתה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – אני לא רוצה להמשיך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ולכן, חבר הכנסת פורר – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה גוזל לו מהזמן. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ולכן, חבר הכנסת פורר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מה שקורה בשטח, מהמספרות שסגרת – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה, חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> איפה אלי אבידר? הוא חסר לי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני לא רוצה להמשיך. הוא רוצה לדבר ויש לו עשר דקות לרשותו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מדבר בציניות – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש לשר עשר דקות לרשותו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא יכול – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מה זה קשור. תתבייש לך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> קדימה. כבוד השר, תמשיך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, תתבייש לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא יכול שלא להיות ציני כשאני רואה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם היית מבין את הבעיה לא היית מדבר ככה. תתבייש לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא יכול, אני לא יכול – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת סובה, די. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה חבר הכנסת סובה? מה? הוא מדבר בציניות – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה מפריע לשר לדבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה רוצה לתת לי לענות? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, אני אפריע לו. כן, אני אפריע לו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו מעוניינים לשמוע את תשובתו. אולי אתה לא מעוניין. אנחנו מעוניינים לשמוע את תשובתו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דבר אחד בטוח: הוא משקר. כמו אז, הוא שיקר – גם עכשיו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר, אתה רוצה שאני אוציא אותך? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מדבר כאילו זה, אתה יודע, פריבילגיה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> רגע, אתם תיתנו לענות בדמוקרטיה שלנו? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז דבר, יועז. אל תגיע לדברים שאתה בעצמך לא מאמין בהם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אל תרים את הקול. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מציע להקשיב למה שאני אומר. אני לא יכול שלא להיות ציני כאשר אני רואה הצעת חוק, שאחרי שנים שאתם יושבים במוקדי הכוח לא עשיתם עם זה כלום, ועכשיו נזכרתם. ואני אומר לך שאני חושב שבהידברות ובשיח אנחנו צריכים להגיע לפתרונות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזו הידברות? איזו הידברות – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני בעד, אני בעד ברית הזוגיות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואני חושב שאפשר להגיע – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר, די. חבר הכנסת פורר, אני מבקשת ממך לצאת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חבר הכנסת גפני – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני קוראת אותך לסדר פעם שלישית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר, אני קוראת אותך לסדר פעם שלישית. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על הנושא הזה אני רוצה לדעת אם הקואליציה מסכימה להידברות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כמה שנים אתם בכנסת? כמה שנים אתם בפוליטיקה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו מבינים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הו, הינה אבידר. חיפשתי אותך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> פורר, אני לא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חיפשתי אותך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – האם אתם מסכימים, הממשלה, להידברות? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מוכן להידבר עם כל אחד. חבר הכנסת פורר, אני מוכן להידבר עם כל אחד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שלוש פעמים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שומעים פה. תשימו פה רמקולים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה יכול – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – פעם אחת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> עזבו אותו. שלוש פעמים. אנחנו בסדר. אתם תשאירו אותו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> פורר, אנחנו מסיימים. מסיימים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היא לא קראה – אני לא יוצא. זה לא עובד בצורה כזאת. אתם שמים אותנו פה – לא שומעים אותה. עכשיו את מוציאה אותנו? ירדתם מהפסים לגמרי. מה זה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת פורר, אני קראתי אותך לסדר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה מין דבר זה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה לא שמעת אותי בכלל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שומעים אתכם פה. תדאגו שיהיו פה רמקולים – – – הסדרנים לא שומעים – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש לך נציג בנשיאות. תדאג שזה יעלה, ואנחנו נשים לכולנו רמקולים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שומעים את הקריאות. לא שומעים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מבקשת ממך שתישאר, אבל אתה לא מפריע יותר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא פונה אלינו ואנחנו נשיב לו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא ייתכן שכל פעם שפונים אליכם אתם לא נותנים לשר להשיב כי זה נוגע אליכם. זה לא ייתכן. זו הפעם האחרונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> טוב, חברי הכנסת מישראל ביתנו, אני אשמח לשבת ולדבר איתכם. אני אשמח לשבת ולדבר איתכם מייד לאחר ההצבעה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נמשיך למחות, נמשיך להגיב. לא יעזור. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואני תמיד מציע לנצל – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אשמח לשבת יחד איתך ועם חבר הכנסת גפני, ועם הקואליציה. אתה וחבר הכנסת גפני – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – את הכוח כשהוא קיים ולהעביר החלטות ולעשות מעשים, מאשר להיזכר כשזה כבר לא ישים ולא קיים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה גם עכשיו לא שומע? אני קוראת אותך לסדר פעם – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא מציע לנו לשבת למשא ומתן על החוק. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מבקשת ממך, אני קראתי אותך לסדר פעם שלישית ואתה ממשיך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> סליחה, עולה – מציע לנו לנהל משא ומתן עם הממשלה. אני רוצה להשיב – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> בכל מקרה, מכיוון שאין ועדת שרים לחקיקה, אז בחרתם כרגיל בטיימינג שבו אין השפעה להצעה שלכם. תודה לכם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לחברת הכנסת המציעות יש אפשרות להשיב, אך ורק למציעות. חברת הכנסת מלינובסקי, את רוצה להשיב? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אשמח להשיב. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תודה לכם, ואני מקווה שנצליח להידבר ולקדם את מדינת ישראל ביחד, לא ברגעים שבהם אין לזה שום אפקטיביות, כפי שאתם עושים. תודה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> העיקר שאמרת היום ברשת ב' שאתה ליברל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי תשיב. יש לך עד שלוש דקות. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, הליברל הגדול פה, אתה, מה שנקרא, נוח לשעתו. מתי שזה נוח – זה ליברל; מתי שזה לא נוח – אתה בא בהאשמות. כשאני נלחמתי פה בכנסת כדי לעצור מפלגות חרדיות שרצו פה להעביר חקיקות שהן חקיקות קשות מאוד במסווה, בשקט ובחושך, אתה שירת את האדון, שירת את ביבי, היית נאמן שם. אז אנחנו כל הזמן על זה. << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> אני לא זוכר על מה את מדברת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואגב, אחת הסיבות של הקואליציה הזאת – שנמאס לנו מכם, נמאס לנו מהליכוד, מהשותפים הטבעיים שלכם – מצאתם את השותפים – – – << קריאה >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואת בכחול לבן, את בכחול לבן, גברתי, תזכרי מה הבטחת לבוחרים שלך בזמן הבחירות – מה את הבטחת לבוחרים שלך, מה כל כחול לבן הבטיחו. עזבו את הליכוד – אין לי ציפיות מכם. גם ממך אין לי ציפיות, כי אנחנו יודעים בדיוק מה זה דרך ה"שמרץ" הזאת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם תמשיכו לצעוק ואנחנו נמשיך לעבוד. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי אתם השותפים הטבעיים, אז שם אתם נמצאים. אבל עכשיו, משבר הקורונה זה ההזדמנות. תבינו, אנשים לא יכולים לטוס. 10,000 זוגות בשנה טסים לחו"ל כי אתם לא מכירים בהם. עכשיו סגרתם את השמיים, אי-אפשר לטוס לחו"ל, אז מה הם יעשו? מה אתם מצפים שיקרה? מה, הם לא יתחתנו? הם לא יביאו ילדים? מה יהיה? << קריאה >> שר התקשורת יועז הנדל: << קריאה >> הם יכולים להביא ילדים. אני מרשה, יוליה. יוליה, אין שום בעיה שיביאו ילדים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואתה, כאחד שהיה יזם – הקמת אפילו, לדעתי, מכון בזמנו – צריך להבין, כל משבר זה הזדמנות. משבר הקורונה חשף לנו את מערכת הבריאות שלנו; חשף לנו מאיזה שיקולים הממשלה מקבלת החלטות; חשף לנו שאנשים פשוט חסרי אונים. הם יכולים לשרת אותך בצבא – הם בסדר מבחינתך, נכון? להיות כתף אל כתף, אבל להתחתן – לא. אסור. אני מצפה מהבית היהודי, שאמר שהם ליברלים, או שזה ליברלים לשעתו, גם מכחול לבן, שהם ליברלים, כנראה גם לשעתו, גם מהליכוד – אם מחר הבן שלך או הבת שלך ירצו להתחתן עם מישהו שהוא לא יהודי, מה תעשה? תתלה אותו על עץ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא יקרה. אין סיכוי – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אי-אפשר. רק חו"ל, אדוני השר, גם הילדים שלך. תבינו, החברה הישראלית השתנתה. אז הם יכולים להיות שרים, שמולי ואוחנה, ולהתחתן לא. איזה מין צביעות זו. זה חוסר כבוד בסיסי לאדם. מה שאולי היה נכון כשקמה מדינת ישראל – עברו 70 שנה ויותר. החברה השתנתה, האנשים השתנו. לשמור באדיקות כזאת על משהו שהוא כבר לא רלוונטי זה חוסר שכל או חוסר היגיון. אני מצפה מכל אלו שאמרו שהם ליברלים לתמוך בחוק הזה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, יש לך זמן לעלות למעלה – חברת הכנסת מיכאלי, גם את מעוניינת להשיב? כן. יש לך שלוש דקות, עד שלוש דקות. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לדעתי, מי שמוצמד לא יכול להשיב. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אדוני השר פרץ, האם אדוני מודע לזה שהנישואים הדתיים הנוהגים במדינת ישראל, שהם היחידים האפשריים במדינת ישראל, הם שריד לימים שבהם לנשים לא היה מעמד בפני החוק? הנישואים הדתיים נוצרו בימים שבהן נשים היו רכוש של הגברים, כמו הגמלים, כמו הילדות והילדים, כמו האדמות. גם הנשים היו רכוש של הגברים. חלק – סימנו אותן בתור נשים רשמיות; חלק היו פילגשים, מעמד מס' 2. הנישואים הדתיים הם שריד לימים ההם, ומדינת ישראל מסרבת לעבור לעידן שבו נישואים הם ברית בין שני אנשים שווים, שווים, שלשניהם יש מעמד בפני החוק, לשניהם יש זכות בחירה, לשניהם יש זכות להשתכר, להיות עצמאית או עצמאי כלכלית, לשניהם יש זכויות לילדות ולילדים שלהם באותה מידה. פשוט מסרבת; מכריחה את האזרחיות והאזרחים שלה להינשא לפי טקסים, שמי שמאמין בהם – אדרבה ואדרבה. חופש דת. תנו למי שרוצָה ורוצֶה להינשא לפי הטקסים האלה את הזכות לעשות את זה. אבל למי שלא מוכנה להמשיך להיות קניין, מי שלא מוכנה להמשיך להיות חתומה על מסמך – היא אפילו בעצם לא חתומה עליו. אבא שלה חתום עליו, יחד עם זה שקונה אותה מאבא שלה – תנו לנו את האפשרות להינשא בנישואים אזרחיים. טוב, אני באופן אישי קצת פחות, אבל בסדר. הפגיעה בזכויות אדם, בהיעדר נישואים אזרחיים במדינת ישראל, באה לידי ביטוי אפילו בימים האלה של הקורונה, ככה שאחרי שהכרחתם את מי שלא רוצָה או לא יכולה להתחתן בישראל לנסוע להתחתן בקפריסין, באמסטרדם, בכל מיני מחוזות, ובאדיבות בית המשפט העליון להירשם כאן כנשואות – הרי אפילו זה בלתי אפשרי כרגע. אז אתם תוקעים אזרחיות ואזרחים ישראלים שאו שהרבנות מסרבת לחתן אותם או שהם לא מוכנות ומוכנים לעמוד במעמד הזה, פשוט תוקעים אותם בלי הזכות הכי בסיסית להתחתן. מדינה בלי נישואים אזרחיים היא דמוקרטיה פגומה, פגומה, פגומה. את הפגם הזה חייבות וחייבים פשוט לתקן. רק תצביעו בעד, נורא פשוט. נעשה כאן נישואים אזרחיים כמו במקום מתוקן. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר הנדל, הלכת עכשיו לרשימה המשותפת לוודא שהם מצביעים יחד איתך נגד? בשביל זה הלכת? אחלה ליברל אתה, באמת. שיתוף פעולה מדהים בין דרך ארץ לרשימה המשותפת – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת קושניר, מה זה? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – בין הקואליציה לרשימה המשותפת גם בדברים האלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת קושניר, אתה לא יכול לדבר. מה זה? אני לא מצליחה להבין מה קורה פה היום. חברים, אני לא מצליחה להבין מה קורה פה היום. יש פה סדרי דיון. תכבדו אחד את השני. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אגיד לך מה קורה: יש פה שר שמאשים את האחרים – לעמוד בעמדות שהוא – – – זה מה שקורה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה נושא טעון, זה נושא חשוב, ולכל אחד יש את הדעה שלו, אבל תכבדו אחד את השני, בבקשה. אנחנו עוברים עכשיו להצבעה, בבקשה. יש שתי הצבעות נפרדות, אני מזכירה, על שני חוקים שונים – על החוק של מלינובסקי ועל החוק של מיכאלי – אז אלה שתי הצבעות נפרדות. קודם כול אנחנו מתחילים בהצבעה על הצעת החוק של יוליה מלינובסקי, הצעת חוק נישואין וגירושין. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק נישואין וגירושין, התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> 22 בעד, 44 נגד. אני מודיעה שהצעת החוק לא התקבלה. אנחנו עוברים להצעה השנייה, של חברת הכנסת מיכאלי. נעבור להצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הנישואין ופירוקם, התש"ף–2020, לא נתקבלה. << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, לפני שנעבור להצעת החוק הבאה, אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של אליהו חסיד, שנכנסה לתוקפה היום, יום רביעי, כ"ו בתשרי התשפ"א – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שומעים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אפשר לצעוק פחות, להירגע. תירגע, חבר הכנסת פורר. נגביר את המיקרופון. תירגע כבר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רגוע – – – אני מציע שגם אתה תירגע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק עם הבריונות הזאת. מספיק. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מספיק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תהיה רגוע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא להגביר את המיקרופון. מספיק עם הבריונות. מספיק. מספיק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בלי לחץ, תהיה רגוע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני חוזר על ההודעה לטובת מי שלא שמע. עכשיו שומעים או צריך עוד קצת, חבר הכנסת פורר? שומעים. אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של אליהו חסיד, שנכנסה לתוקפה היום, יום רביעי, כ"ו בתשרי התשפ"א, 14 באוקטובר 2020, בא במקומו חבר הכנסת אליהו ברוכי. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, אני מזמין את אליהו ברוכי לעלות לדוכן, בבקשה. אני יכול לומר, חברות וחברי הכנסת, אתם רואים כאן באמת, מה שנקרא, שיא היסטורי – שתי קדנציות באותה קדנציה, כשאנחנו עוד בקושי כמה חודשים מתחילתה. אבל גם זה קורה בנפלאות הפוליטיקה הישראלית היום. חבר הכנסת אליהו ברוכי, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ואתה תשיב: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> מתחייב אני, בעזרת השם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ברכות מחודשות להמשך עשייה טובה. אני מזמין את סגנית היושב-ראש חברת הכנסת קרן ברק להמשיך לנהל את הישיבה. בבקשה. << הצח >>הצעת חוק להתמודדות כלכלית עם משבר נגיף הקורונה החדש (תיקון – חישוב מס מאוחד לשנים 2019–2020), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1738/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יאיר לפיד) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק להתמודדות כלכלית עם משבר נגיף הקורונה החדש (תיקון – חישוב מס מאוחד לשנים 2019–2020), של חבר הכנסת יאיר לפיד. חבר הכנסת לפיד, יש לך עד עשר דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני לא אצטרך את כולן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תמיד אתה מבטיח וגולש. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לא, אני בדרך כלל לא מנצל את כל הזמן. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מציג כאן היום לא תעבור. אני פשוט לא רוצה שהמליאה תהיה מתוחה ותרגיש בתוכה ספקות קשים, אז אני מודיע מראש שהיא לא תעבור, כי היא מנוגדת למדיניות הממשלה – היא מנוגדת למדיניות הממשלה מפני שזאת הצעת חוק עניינית, כלכלית, שמיועדת להקל ולהיטיב עם העצמאים ועם העסקים הקטנים. לפיכך, היא לא יכולה לעבור, כי הממשלה הזאת, כידוע, לא מעוניינת להיטיב עם העצמאים, עסקים קטנים, להיות עניינית או באופן כללי לעשות משהו למען אזרחי ישראל בתקופת הקורונה. ההצעה אומרת שלנוכח מגפת הקורונה יאוחדו שנות המס 2019 ו-2020 לעסקים עם היקף עסקאות של עד 50 מיליון שקל בשנה. אנחנו עשינו דבר דומה במסגרת החילוץ של מדינת ישראל מהמשבר אחרי צוק איתן. אני רוצה להזכיר: אחרי צוק איתן, ששיתק את המשק הישראלי באופן מוחלט למשך 50 יום, הצלחנו להחזיר את המשק לפעולה. הובלנו אותו לזה שהצמיחה זינקה ל-7.2% – שנראים היום מספרים דמיוניים – וחילצנו את המשק מהמשבר. היות שזה מה שמדינת ישראל זקוקה לו עכשיו, הצעת החוק הזאת אומרת: אם יש לך עסק, והעסק היה עסק רווחי ב-2019 – ולפיכך אלה העסקים שלמדינת ישראל יש אינטרס מובהק שהם יחזרו לתפקד, ימשיכו לתפקד, לא ייסגרו ולא יתמוטטו – יאוחדו שנות המס 2019 ו-2020, ואתה תוכל לספוג את ההפסדים שלך דרך הרווחים של 2019. זה קודם כול תיקון טכני במובן הזה שזה מאפשר לרשויות המס, בלחיצת כפתור אחת, להחזיר לאנשים את הכסף שמגיע להם – לא לחכות, לא לשלוח מיליון טפסים, ולא לחכות שישה חודשים. שום דבר. זה נעשה בהליך טכני פשוט שכבר בוצע בעבר. אז אנשים שיש להם עסק קטן והעסק הקטן הזה מפסיד, למרות שבשנה שעברה הוא הרוויח, יוכלו לקזז הפסדים עם הרווחים של השנה שעברה. שוב, אני לא רוצה שתהיו לחוצים. הצעת החוק הזאת לא תעבור. ממשלת ישראל לא מעוניינת להקל על העסקים הקטנים. העצמאים לא מעניינים אותה. אני רק רוצה להקדים ולומר, למקרה שיבוא הנה השר המשיב ויסביר שהם הולכים לעשות משהו כזה או משהו דומה למען העצמאים והעסקים הקטנים ושלפיכך אין צורך כרגע בהצעת החוק: כולנו עברנו את זה כבר. אני שמתי פה, על דוכן הכנסת, את הצעת החוק של דמי אבטלה לעצמאים; עלתה הממשלה ואמרה: תראו, זה חשוב מאוד שיהיו דמי אבטלה לעצמאים, אנחנו מאוד תומכים בזה, אבל מצד שני, אנחנו לא רוצים לעזור פה לאופוזיציה לעשות רווחים – אני מבין את זה, זה חלק מההליך הפוליטי – ולפיכך הם אמרו: שבוע, שבועיים גג, נבוא ונעשה דמי אבטלה לעצמאים ובאה ישועה לישראל. כמובן שעברו מאז חמישה וחצי חודשים, ולא קרה כלום. מי שמופתע, מוזמן להרים את ידו. מי שחושב שזה מאפיין את כל ההתנהלות האחרת של הממשלה, מוזמן להשאיר את ידו סמוכה על הכפתור הירוק או האדום וללחוץ כפי שיורו לו אדוניו. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת לפיד. ישיב, בשם הממשלה, בשם האוצר, השר יועז הנדל. יש לך עשר דקות. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, חבר הכנסת יאיר לפיד, יושב-ראש האופוזיציה, כהרגלי – יש לי כבר הרגל שני היום – יש לי עשר דקות, אז אני אתחיל בתשובה הרשמית מטעם משרד האוצר ואחרי זה אנסה לדבר על נושאים נוספים. תקנון עבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת וטרם נקבעה עמדה לגביה על ידי ועדת שרים לענייני חקיקה – תהיה עמדת הממשלה להתנגד. בהיעדר עמדה כאמור הממשלה מתנגדת להצעת החוק. עד כאן התשובה הרשמית. לגבי התשובה שעכשיו הזמן מקצה לי, אני רוצה לומר לך שקודם כול אני שמח שיש דיון ענייני על שיפור הכלכלה במדינת ישראל, ואיפה שיש דיון ענייני אז אני, לפחות ברמה האישית, שמח לעורר את המחשבה ולעורר את התהליכים. הממשלה הזאת, אתה צודק, היא לא מושלמת. היא לא התכנסה, מבחינת ועדת שרים לחקיקה, זה זמן, וזה צריך להשתפר, ואנחנו צריכים להעלות הצעות טובות יותר. יש עכשיו דיון אמיתי וכבד מהי אסטרטגיית היציאה ואיך מאזנים בין הצרכים הכלכליים של מדינת ישראל, שבצדק אתה מציין שיש המון פערים – ואנחנו צריכים לפצות, ולדאוג לעסקים קטנים ולעצמאים ולכל כך הרבה מגזרים שנפגעו בתקופת הקורונה. מצד שני, האתגר האפידמיולוגי – אני הייתי שלשום בבית החולים סורוקה וראיתי במחלקת קורונה אדם בגילי, גבר בגילי, עם ארבעה ילדים, כמוני, שוכב מונשם. אני מקווה שהוא עדיין בחיים ונלחם על חייו ואני מקווה שהוא יצא מזה, אבל אתה רואה שם מקרים קשים. הבעיה הכי גדולה היא שאתה רואה את אפסות האדם, את המגבלות שלנו. הדבר היחיד שאני יכול לקחת מהביקורים האלה, אחרי שהייתי ברמב"ם, בבית חולים זיו ובסורוקה, כאמור, הוא שאנחנו חייבים להיאבק, כולנו, אופוזיציה וקואליציה, בהנחיית הציבור ובדוגמה אישית לציבור, איך דואגים לריחוק פיזי, איך דואגים למסכות ואיך דואגים שגם כשמתקהלים – ואני שם רגע בצד את הוויכוח על הפגנות וישיבות וכו' – עושים את זה בחוץ ושומרים על ריחוק ועל קפסולות. זה הדבר היחיד שמונע הגעה לאותו מצב של גבר בגילי שעומד ומפרפר בין חיים למוות. טרגדיה גדולה. אני כל הזמן חושב על משפחתו ועל ילדיו ומנסה לשים אותי במצבם ומבין עד כמה זה קשה ומסובך, ולנו האחריות על כך. הפתרונות הכלכליים שמציע האוצר והפתרונות הכלכליים שמציעים שרים אחרים וחברי קואליציה אחרים כולם נועדו רק לדבר אחד: לעזור לאזרחי מדינת ישראל. בניגוד למה שאמרת, אני לא חושב שאתה באמת סבור שיושב מישהו בממשלת ישראל ולא רוצה לדאוג לאזרחי מדינת ישראל. אני לא חושב שאתה מעלה על דעתך שיש מישהו שרוצה בכוונה להתנכל לאזרחי מדינת ישראל. יש פה ויכוח מהותי על איך עושים את זה, מהי הדרך, מהם האמצעים שאפשר להשתמש בהם כדי להגיע לאותו יעד של חזרה לחיים נורמליים. אגב, חיים נורמליים לא יהיו כנראה, כי אנחנו נצטרך להתמודד עם הקורונה גם ביום שאחרי הסגר הנוכחי, ואנחנו נצליח להתמודד עם זה רק בעזרת אותם אמצעים שדיברתי עליהם קודם. אבל זה תמיד תמיד תמיד מתכנס לתוך הבנה שהאתגר הזה מלווה בקבלת החלטות. יש החלטות שיעוררו ביקורת ויש החלטות שיתקבלו בהבנה או בשמחה. אני משוכנע שכל סכום שיוצא אחרי החלטת ממשלה משמח את המגזר, שהוא רואה אותו, ואני משוכנע שכל החלטה על סגר, על קיצור או על בידוד מתקבלת בפחות הבנה. אבל אין לנו ברירה אחרת אלא לאזן בין שני הצרכים האלה – הצורך הכלכלי והצורך הרפואי. ואין לנו ברירה אלא לצאת מהסגר הזה בצורה דיפרנציאלית, וערים אדומות, לצערי, ייאלצו להישאר תחת תקנות קשוחות יותר עד שהן יצאו מהמציאות המספרית שבה יש שיעורי הדבקה גבוהים. ואין לנו ברירה אלא לדאוג לאכיפת חוק וסדר, ואין לנו ברירה אלא לדאוג לאכיפה שוויונית בכל מגזרי החברה, ולא משנה מי האנשים ולאיזה מגזר הם שייכים. מקום שישמור על החוק כנראה יוכל לצאת מהסגר, או שראש הרשות שם יוכל לקבל החלטות מהירות יותר ובצורה נוחה יותר, כי ההדבקה תהיה נמוכה יותר. מקום שלא יאכפו בו את החוק ואת הסדר ואת התקנות הרפואיות – אז יהיה מסובך יותר ויהיה קשה יותר. לכן, בסופו של דבר, ההתמודדות – האיזונים והבלמים הם אלה שמביאים אותנו עכשיו לייצר מתווה של אסטרטגיית יציאה מתוך המשבר הזה. בשלב הנוכחי אנחנו מתכוונים להשתמש במספרים ולהיעזר אך ורק בנתונים ובקטיעת שרשרת ההדבקה כדי להחליט איזה מקומות יוצאים מהסגר, באיזה מקומות אנחנו מפחיתים את ההנחיות ואיזה מקומות יישארו תחת הנחיות כבדות. בוודאי שמקומות שנסגרים, עצמאים שסובלים, עסקים קטנים – שאני מקווה שייפתחו בקרוב – אם הנתונים האלה יימשכו, כל אלה יקבלו פיצוי, ואני מקווה מלא, על ההפסדים שהיו להם עד עכשיו. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת, אחרי שנגענו בנושא החשוב הזה שהעלית, יושב-ראש האופוזיציה, גם אם הוא נמצא בוויכוח בין האוצר לבינך או בינינו כממשלה לבין חברי האופוזיציה – אני רוצה להעלות דווקא מהלך שמתרחש עכשיו. אני מנצל את ההזדמנות, כשר תקשורת, כדי לדבר עליו קצת בזמן שיש לי – ולפי הצעקות שיש שם אני מבין שעדיין לא התכנסו מספיק אנשים. אתמול אישרתי לחברות קטנות במדינת ישראל לייצר פריסת תשתית אינטרנט מהיר בנקודות יישוב קטנות, קרי, עד 8,000 בתי אב באותו יישוב. זה סיפור מעניין וחשוב, וגם מתקשר לקורונה, כי הוא פותר לשני מגזרים בעיה גדולה: הוא פותר בעיה גדולה למגזר הכפרי ולאלה שגרים בבתים צמודי קרקע והוא פותר בעיה גדולה למגזר הערבי, שעד היום סבל מהיעדר תשתיות ופריסת תשתיות, ולמרבה הצער דווקא מי שפעל שם אלה חברות פיראטיות. הפתרון הזה בעצם מאפשר לחברות קטנות עם ערבות עצמית קטנה והון עצמי קטן יחסית להתחיל לפרוס בכל יישוב אי-שם ברחבי הארץ – מהיישוב שלך, חבר הכנסת ליברמן, תקוע, ועד הצפון, מכפר ברא ועד חולות חלוצה – לייצר פריסה עצמאית במחיר די נמוך, ובעצם להביא אינטרנט מהיר למקומות מרוחקים בפריפריה. למה זה משמעותי? מכיוון שיישובים שבהם יש תשתיות תקשורת מתקדמות – וזה מתקשר גם למהפכת הדור החמישי – במקומות שבהם יש תשתיות תקשורת מתקדמות, יש צמיחה של שוק התעסוקה. ובכלל, אם אנחנו מדברים על הנושא הכלכלי, יושב-ראש האופוזיציה לפיד, אז יש צמיחה בתמ"ג של 1.1%, כפי שאנחנו רואים במדינות אחרות: איפה שיש סיבים אופטיים – במהירות 1,000, לעומת המושב שלי, שאני גולש בו במהירות 15 – אז אפשר גם לעבוד מהבית, ללא קשר לקורונה. זה כמובן צובר תאוצה, ויש בזה מיקוד בתקופת הקורונה. אפשר לעבוד מהבית. מתכנת יכול לשבת בביתו בחולות חלוצה או באום אל-פחם או בכל מקום אחר ולעבוד עם ה-silicon Valley או עם רמת החייל. זה מאפשר גם עבודות, גם צמיחה בשוק התעסוקה, כאמור, ובכלל – פריחה כלכלית עצומה. בימים האלה של קורונה יש חזרה של הרבה מאוד ישראלים שעבדו בתחום ההייטק ברחבי העולם. הם חוזרים למדינה גם בגלל הבעייתיות של הקורונה באזורים שבהם הם נמצאים – וזה לא משנה אם זה silicon Valley או אירופה או בכל מקום אחר – והם מחפשים לעבוד כאן. כדי שהם יעבדו כאן, לא מספיק שיהיה אינטרנט מהיר רק ברמת החייל או רק באזור רחוב המשכית לחברות גדולות. צריך שיהיה להם גם אינטרנט מהיר בבתיהם – בפתח תקווה, בקריית שמונה ובכל מקום אחר. המהפכה הגדולה הזאת מתרחשת עכשיו. היום כבר 30% מבתי האב במדינת ישראל יכולים להתחבר לאינטרנט מהיר, אם הם בוחרים לעשות את זה, ובכל יום נתון פורסים עוד ועוד, גם בתקופת הסגר וגם בתקופת הקורונה. המהפכה הגדולה הזאת בעצם פותחת אותנו לעולמות חדשים. היא קפיצת מדרגה טכנולוגית שכמותה לא ידענו במשך תקופה ארוכה. היינו תקועים. חייבים להגיד את האמת: במשך עשור היינו תקועים במדינת ישראל בתחום התקשורת – תשתיות התקשורת, לא העיתונות והרדיו. בתחום הטלפונים הניידים אנחנו נמצאים במקום 99 בעולם, וזה בגלל שתשתיות התקשורת מיושנות, למרות שהמחירים נמוכים. אנחנו חייבים לצמצם את זה, ולכן מכרז הדור החמישי שיצא לפני כשלושה שבועות בעצם פותח את העולם הזה. זה עולם חדש וחשוב, וכבר היום יש כמה מאות אנטנות של הדור החמישי פרוסות. גם בעולם הסיבים היינו בפיגור של עשור, ומדינות אחרות בעולם, כולל באפריקה, כבר עברו אותנו. גם ברמאללה, ככל הידוע לי, יש כבר סיבים אופטיים. אז אנחנו עכשיו לא רק צריכים להדביק את הפער, וזה פער חשוב, אלא אנחנו צריכים גם להמשיך ולהוביל – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הצבעה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – את מדינת ישראל. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הצבעה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> צריכים להמשיך. זה לא מעניין, מה שאני אומר? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – הצבעה, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני נותן לגברת היושבת-ראש להחליט. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני עוזר לה בסך הכול. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני לא זקוקה לעזרה, חבר הכנסת סגלוביץ', אני מסתדרת מצוין. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חשבתי שזה נורא מעניין, יואב. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם כשאני עוזר לכם אתם לא אוהבים? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. אנחנו מודים לך. תודה. אתה יכול להמשיך – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – עשר דקות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש לך עוד. באמת תם זמנך. רק תסיים את המשפטים ונוכל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז הינה, הינה, אני מסיים את המשפט, חברת הכנסת מלינובסקי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, גם את המשכת מעבר לשלוש דקות שלך. אני יכולה לתת לו גם עוד דקה אם אני רוצה. קדימה, תמשיך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז אני אסיים כאן ואגיד – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> הצבעה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אסיים כאן ואגיד שאשמח לרעיונות טובים, ולא משנה מהיכן הם מגיעים. אני חושב שמדינת ישראל, דווקא בתקופת משבר – אני אצטט את חברת הכנסת, שאמרה זאת בצדק רב: תקופות משבר הן גם הזדמנות לעשות דברים טובים. אני מציע שבמקביל לוויכוח הפוליטי נתקדם, ויש תחומים שאפשר לקדם בהם את מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לשר הנדל. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התמודדות כלכלית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה? רגע, חבר הכנסת לפיד, יש לך שלוש דקות לדבר. אני פשוט חשבתי שהסיעה שלך מבקשת משהו אחר. אז עומדות לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> היות שיש לי שלוש דקות, אני רוצה לסכם את הדיון. אני עליתי הנה ואמרתי שצריך לאחד את שנות המס 2019 ו-2020 כדי להציל עסקים קטנים – לאפשר להם לקזז הפסדים, לעזור להם. היות שהממשלה סירבה לתת דמי אבטלה לעצמאים, אז צריך לתת להם את הכסף בדרך אחרת ולסייע להם כדי שהעסקים האלה לא יתמוטטו. עלה השר הנדל בשם הממשלה, ותשובת הממשלה הייתה – השר הנדל, תתקן אותי אם הציטוט איננו מדויק: בהיעדר עמדה הממשלה תתנגד להצעה. נכון? זה מה שהיה כתוב בדף שאתה הקראת מתוכו על עמדת הממשלה. ממשלת ישראל מבקשת להודיע לציבור שאין לה מחשבה אחת לרפואה על מצבם של העצמאים. אין לה עמדה בנושא. זה לא שהיא בעדם, זה לא שהיא נגדם, זה לא שהיא רוצה לעזור, זה לא שהיא לא רוצה לעזור – אין לה עמדה. היא שלחה אדם נבון, שהוא דוקטור להיסטוריה, לעמוד פה ולטעון בפני הציבור הישראלי שאין לו עמדה בנושא של הצלת עסקים קטנים ואין לא עמדה בשאלה אם אנחנו רוצים או לא רוצים לעזור לעצמאים בשנה הכי קשה בתולדותיהם. ואתם יודעים מה? האמנתי לכל מילה של הממשלה, כי בכל דבר ובכל נושא אכן אין לה שום עמדה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – לעצמאים. פעם אחת לא היית בוועדת הכספים. על מה אתה מדבר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תצביע בעד, אופיר. תצביע בעד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לפיד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תצביע אתה בעד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כולם יושבים במקום. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הרסת כבר את – – – מרציאנו, אתה רוצה להרוס גם אותי? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כולם יושבים במקומם. השר כץ, אתה חוזר למקומך? כולם נמצאים? טוב, נעבור להצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 34 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתקופת אכשרה לחיילים משוחררים), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד החוק הצביעו 28, נגד – אני מוסיפה את חבר הכנסת ברוכי, שהושבע הרגע, אז נגד הצביעו 35. אני מודיעה שהצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – סיוע כלכלי בשעת חירום), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1771/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק זכויות הסטודנט, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. כן, חבר הכנסת הרצנו, יש לך עשר דקות לנמק את הצעת החוק, עד עשר דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו קורסים. בני הדור שלי, הצעירים בישראל, קורסים. אין עבודה, אין קורת גג, ותכף גם אין לימודים. אני עומד לפניכם היום נבוך ומתוסכל, כי אני חלק מדור של ישראלים גאים שאוהבים את מדינת ישראל ומחויבים לשגשוג שלה ולהצלחה שלה. אנחנו לא מבקשים ארוחות חינם. אנחנו עובדים קשה. אנחנו רגילים לקחת אחריות ולמלא את החובות שלנו. ככה אנחנו רגילים. אנחנו עובדים קשה כדי להשיג את המטרות שלנו, את החלומות שלנו, עובדים קשה כדי להגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע בחיים. אבל עכשיו אנחנו במצוקה, במצוקה אמיתית, שעת חירום, ונדמה שאף אחד בממשלה הענקית הזאת לא רואה אותנו, אף אחד לא סופר אותנו. לאף אחד בממשלה לא אכפת מהצעירים בישראל, מהסטודנטים. 47% מאלו שהוצאו לחל"ת בגל הראשון של הקורונה היו צעירים בני 20 עד 34. מעל חצי מהמובטלים בישראל הם צעירים, חצי, והנתון הזה רק ממשיך לעלות ולעלות ולעלות. בשיא המשבר, אחוז האבטלה בקרב צעירים עמד על 40%. היום, חברים, הוא עומד על 32% אבטלה. אני חוזר: אחד מכל שלושה צעירים בישראל מובטל. חצי מאותם צעירים בכלל לא זכאים לדמי אבטלה, ואלו שכן, מתחת לגיל 28 זכאים לדמי אבטלה נמוכים בעשרות אחוזים. צריך להבין, בגלל שלצעירים ולסטודנטים אין יציבות תעסוקתית, אין ניסיון מקצועי ואין לנו רשת ביטחון סוציאלית, אנחנו הקבוצה שנפגעה תעסוקתית הכי קשה בתקופת הקורונה. אחד מכל חמישה סטודנטים נמצא בסכנת נשירה מהלימודים בגלל מצוקה כלכלית, ולמרות זאת יש התעלמות מהצעירים ומהסטודנטים בכל תוכניות הסיוע שהממשלה הזאת הציעה בכל ימות המשבר. עוד ארבעה ימים נפתחת שנת הלימודים באקדמיה, ואין תוכנית סיוע ממשלתית אחת עבור הסטודנטים בישראל. הקורונה היא אותה קורונה גם בחו"ל, המצוקה של הצעירים היא אותה מצוקה גם בחו"ל, אבל ההתנהלות של הממשלה – הבדל של שמיים וארץ. בארצות הברית גיבשו חבילת סיוע של 14 מיליארד דולר עבור מענקים לסטודנטים וצעירים. בגרמניה הממשלה הקימה קרן חירום לסטודנטים. בקנדה נותנים דמי מחיה חודשיים, מרחיבים אפשרויות תעסוקה פדרליות. הם יצרו שם בקנדה 116,000 משרות פדרליות עבור סטודנטים, והם גם מציעים מענק מיוחד בתמורה לשירות לאומי-אזרחי בקהילות סביב המאבק בנגיף. בדנמרק המדינה מאפשרת לסטודנטים לקחת הלוואות בריבית אפס עם דחיית תשלומים, והרשימה נמשכת ונמשכת: בריטניה והונגריה ואוסטרליה והולנד ואירלנד ועוד ועוד ועוד. ובישראל אין תוכנית סיוע ממשלתית אחת עבור הסטודנטים. איפה אתם? איפה אתם? איך אתם לא מפנימים את מה שהבינו בכל העולם – שהסטודנטים הם מנוע הצמיחה הכי גדול שיש למדינה? שהסטודנטים הם העתיד של המשק? שהצעירים הם העתיד של הכלכלה של המדינה שלנו? אתם לא מבינים שעצימת העיניים שלכם הופכת את הדור שלי, את דור הצעירים, לדור אבוד, לדור שיפספס את ההזדמנות הראשונה להיכנס לשוק העבודה? ואנחנו לעולם לא נתאושש מזה. ההתעלמות שלכם, חברי הממשלה, דנה את בני הדור שלי, את הצעירים בישראל, לעוני ואבטלה. אתם דנים אותנו לעוני ואבטלה. אבל אתם לא רק גוזלים מאיתנו את העתיד הכלכלי שלנו, אתם שודדים את החלומות שלנו ורומסים את התקווה – את התקווה שאם נעבוד קשה נוכל להיות כל מה שנרצה, נוכל להגיע לכל מקום שרק נחפוץ. אתם רומסים את התקווה ומוחצים את הסולידריות שיש בינינו. לפני יומיים דיבר ממש פה, מעל דוכן זה, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. הוא אמר, ואני מצטט: הכלכלה שלנו מתאוששת טוב יותר מרוב כלכלות אירופה. כשביבי אומר "כלכלה מתאוששת", אני שומע "מיליון מובטלים", אני שומע "בור תקציבי של 100 מיליארד שקל, 9.1% מהתמ"ג, בלי תקציב מדינה ובלי אופק". תגידו, חברים, מי אמור לשלם את כל החובות האלה שאתם לוקחים על עצמכם? מי? והתשובה העצובה: הסטודנטים והצעירים שאתם מפקירים לגורלם, לגורלנו. אנחנו נשלם את זה, אנחנו וילדינו וילדי ילדינו. כשביבי אומר שמצבנו טוב יותר מרוב מדינות אירופה, אני נזכר בשיחות העצובות שלי עם עשרות סטודנטיות וסטודנטים שמשתפים אותי שהתוכניות שהיו להם לעתיד נמחקו, עלו בלהבות, נמוגו. הסטודנטים בישראל במצב חירום, ואתם לא עושים כלום, פשוט כלום. איפה היוזמה והיצירתיות שכל כך מאפיינים את הישראלים? הכי טוב שהסטרטאפ ניישן יודעת לעשות זה לשלוח אותנו לחל"ת עם תוכנית חל"ת שנכשלה, ששולחת את הצעירים לשבת בבית או בחוף הים באפס מעשה, באבטלה, עד יוני 2021. למה לא מאמצים את המודל הגרמני או את תוכנית ההתמחויות או הלוואות בריבית אפס או הכשרות מקצועיות או סיוע בשכר דירה לסטודנטים עם מקצועות נדרשים? או הקלה בשכר הלימוד או מימון מלא של תואר אקדמי? משהו? תעשו משהו. והאבסורד הגדול, חברות וחברים, הוא שיש שר מיוחד להשכלה גבוהה, שר שכשהוא לא עוסק בענייני מים אמור לייחד את כל עיסוקו ומרצו וכישרונו בסטודנטים בישראל. שר להשכלה גבוהה יש, תוכניות סיוע לסטודנטים אין. השר אלקין, אחד מכל חמישה סטודנטים בישראל בסכנת נשירה מהלימודים. מה אתה מתכוון לעשות בנדון? למה אין תוכנית סיוע כלכלית לסטודנטים? איפה אתה? איפה ממשלת ישראל? אני זועק את זעקת הצעירים והסטודנטים כבר חודשים ארוכים בוועדות הכנסת, פה, במליאת הכנסת. אני מסתובב בשטח, אני נפגש עם נשיאי מוסדות לימוד, מדבר עם סטודנטים, שלחתי לך מכתבים, הצעתי מתווים. למרות שאני מהאופוזיציה, ביקשתי לשים בצד את הפוליטיקה ולהירתם לסייע לך לגבש את מה שדרוש לסטודנטים, יחד עם התאחדות הסטודנטים וארגוני הצעירים בישראל. התנאי היחיד שהצבתי, אדוני השר, הוא שהתוכנית תגובש ותוצע עכשיו ולא בעוד כמה חודשים, תוך כדי קריסה של עשרות אלפי סטודנטים בישראל. הצעתי ואני ממשיך להציע את עזרתי, כי בעיניי לא מדובר פה בעניין פוליטי, מבחינתי מדובר במצב חירום אמיתי. אין פה עניין של ימין, מרכז או שמאל. מדובר בעתיד של הסטודנטים ובעתיד של המדינה שאני כל כך אוהב. נכון להיום, ארבעה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, אין תוכנית סיוע ממשלתית לסטודנטים זולת הצעת החוק שלי שעולה עכשיו. היא מאוד פשוטה, אבל היא דורשת מהמדינה להכיר בסטודנטים כאוכלוסייה מיוחדת עם מאפיינים מיוחדים שמצריכה סיוע כלכלי. היא דורשת מהמדינה להכניס יד לכיס ולסייע לסטודנטים לעבור את המשבר הזה עם הראש מעל המים. היא דורשת מכם לקחת אחריות. הצעת החוק שלי קובעת הקמת קרן ממשלתית שתאפשר למוסדות הלימוד להפחית בשכר הלימוד, תבטל קנסות לסטודנטים שבחרו לעזוב את מעונות הסטודנטים בסגר הראשון והמשיכו לשלם שכר דירה. היא גם קובעת שבכל קמפוס ימונה אחראי קורונה שיגביר את השקיפות ונגישות המידע לסטודנטים ויהווה כתובת בכל מה שקשור בציר שבין סטודנטים וקורונה. חבריי חברי הכנסת, ממשלת ישראל הפקירה את הסטודנטים בישראל. יש בכוחנו לשנות מסלול ולהציע חבילת הצלה, צינור חמצן מיידי עבור עשרות אלפי סטודנטים שצופים בנו ממש ברגעים אלה. אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת: הצביעו היום בעד הסטודנטים. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת הרצנו. ישיב לך השר להשכלה גבוהה זאב אלקין. יש לך עד עשר דקות. << דובר >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברי השר וחבריי חברי הכנסת, אני חייב להגיד שהיה פה נאום מאוד נרגש של יוראי, אבל לא במקרה הוא לא התייחס במילה כמעט לתוכן החוק אלא אולי רק בקושי בשניות האחרונות. זה לא מקרה. אני תכף אשתף אתכם בתוכן החוק וגם בעמדתי בנושא הזה. אין מחלוקת ביני לבינך, יוראי, על כך שסטודנטים הם אכן קבוצה, כמו הקבוצות האחרות בציבור הישראלי שנפגעו משמעותית ממשבר הקורונה, ושדרוש לסייע להם. זאת חובתה של הממשלה. אגב, לא רק שאין בינינו מחלוקת אלא שכשעמדת כאן על הבמה ואמרת שאין ולו צעד ממשלתי אחד מיוחד בתקופת משבר הקורונה, בילפת, כי דווקא כחבר כנסת שעוקב אחרי הנושא הזה, אני יודע שאתה יודע מצוין שרק לפני חודשים ספורים, ביוזמה שלי יחד עם התאחדות הסטודנטים – הלכנו יד ביד – הצלחנו להגיע לסיכום עם משרד האוצר ועם מפעל הפיס על חבילת סיוע מיוחדת של 100 מיליון שקל לציבור הסטודנטים בתקופת הקורונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה נגמר. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> בוודאי שזה נגמר, כי הוא ניתן לסטודנטים. אגב, זה טוב שהוא נגמר. אוי ואבוי אם הוא היה נשאר עדיין בקופת המדינה. אני לא אומר לך שזה מספיק, אני רק אומר שכשאתה עומד כאן על הדוכן הזה ואומר דברים, כדאי לדייק וכדאי להגיד את האמת. מותר לבקר את הממשלה כשהיא לא בסדר אבל כדאי גם להגיד את האמת. זה דבר מינימלי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – על עכשיו. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני תכף אדבר גם על עכשיו. זאת רק דוגמה לצעד אחד שהממשלה הזאת עשתה במהלך השנה הזאת. קודם כול, בואו נראה את הדברים כהווייתם. מה אתה מציע בהצעת החוק? נניח שיקרה פה נס – אני כבר אקדים את המאוחר ואגיד שהיות שוועדת שרים לחקיקה לא התכנסה ולא התקיים דיון בחוק, כמובן העמדה הפורמלית של הממשלה היא נגד. אגב, אני גם אשתף את חברי הכנסת ואת הציבור שהצעתי לך לדחות את ההצבעה, כי אכן יש בחוק מרכיבים שבהחלט ייתכן שנוכל לתמוך בהם בממשלה. לפחות אני אישית חושב שיש בהם היגיון. תכף אתייחס אליהם. אפילו הסכמת בהתחלה, אבל בסופו של דבר אני מבין שכנראה הרצון הפוליטי להתנגח לקראת פתיחת שנת הלימודים גובר על הרצון להעביר את החוק. כרגיל, הסטודנטים הופכים פה לקלף מיקוח בהתגוששות הפוליטית בבניין הזה. חבל שכך. כי אם היית רוצה להעביר חלק מהמרכיבים של הצעת החוק, הדבר האחרון שצריך לעשות הוא להביא את זה להצבעה עכשיו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בוא נעביר את זה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל כאמור, חזרת בך מהסיכום שהיה בינינו ובחרת בכל זאת להצביע, כי היכולת להעביר ביקורת עדיפה על הרצון לעזור. אבל עכשיו לגופו של עניין, לגבי הנושאים שמופיעים בחוק. לו יקרה נס והחוק הזה יאושר היום בקריאה שנייה ושלישית במלואו, כדאי שחברי הכנסת יידעו מה כתוב בו. אני אשתף אתכם. אחרי סעיף ההגדרות מופיע הסעיף המרכזי. מהו הסעיף המרכזי של החוק, שבעיניך יביא הצלה לציבור הסטודנטים? "מוסד יקבע הוראות בדבר התאמות שיינתנו לסטודנטים, עקב הכרזה על שעת חירום, לאחר התייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים של המוסד, ולפי כללים שקבעה המועצה להשכלה גבוהה לאחר התייעצות עם הוועדה לתכנון ולתקצוב, ואולם התאמות לפי סעיף זה" – יש פה החרגה, כנראה, למוסדות שהם מכללות להנדסאים, שהתכוונת אליהם ונמצאים תחת משרד הכלכלה. זה עניין טכני. אבל באופן מהותי, מה אחרי אותן התאמות? מגיעה רשימה: "הכללים, התקנות או ההוראות לפי סעיף קטן (א), לפי העניין, יהיו בין השאר בעניינים אלה: (1) הפחתת שכר לימוד בהתאם להיקף המגבלות המוטלות על הציבור בשעות חירום ובמקרים של מעבר ללמידה מלאה מרחוק; (2) התאמות בחוזה השכירות למגורים במעונות סטודנטים המופעלים על ידי המוסד בהתאם למגבלות המוטלות על הציבור בשעת חירום או במקרים של מעבר ללמידה מלאה מרחוק בין השאר בעניינים אלה: (א) ביטול קנסות או חובת תשלום דמי ביטול, במקרה של עזיבה מוקדמת של הדירה במעונות; (ב) הארכת מועדי סיום חוזה השכירות למגורים; (ג) הפחתת דמי השכירות; (ד) אי-נקיטת אמצעים אזרחיים או משמעתיים כלפי סטודנטים עקב עיכוב בתשלום שכר דירה, או תשלום מסוג אחר הנוגע למגורים במעונות; (ה) השהיית פינוי מהמעונות, במקרה של קיום חובות בשל תשלומי שכר דירה שהצטברו לפני ההכרזה על שעת חירום; (3) קביעת גורם במוסד שירכז את הטיפול בהתאמות שנקבעו לפי סעיף זה". מי שקורא – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הקמת קרן – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני אתייחס גם לזה תכף. אבל מי שקורא את הסעיפים האלה ומתעמק בהם לרגע ושואל את עצמו מה יקרה דקה אחרי שהחוק יאושר, מבין מה יקרה: כל מוסד רשאי להחליט שהוא עושה צעדים לטובת הסטודנטים. אז אני אחדש לך: זה קורה כבר היום. המוסד לא צריך חוק כדי לתת הנחה בשכר לימוד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה מאוד נחמד שהוא יעשה את זה במסגרת ההוראות המיוחדות, אבל אתה לא קובע כאן בחוק. אתה לא מציע, יוראי, לכל המוסדות להוריד שכל לימוד ב-5%, 10%, 30%, 50%. אתה אומר: המוסד יחליט. אז המוסד כבר היום מחליט. יש מוסדות שהורידו שכר לימוד. לא חיכו לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אילו מוסדות? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> יש מוסדות – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אילו? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> יש מוסדות פרטיים שעשו צעדים שונים כלפי הסטודנטים שלהם, ואני משבח אותם על כך: נתנו הלוואות בלי ריבית לטווח ארוך, גייסו תרומות מיוחדות ועזרו לסטודנטים לממן שכר לימוד באופן מיוחד בתקופה הזאת של קורונה. אגב, אני לא מנכס את זה לזכות הממשלה, אני אומר את האמת: המוסדות עשו את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה ההצעה של הממשלה? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> שנייה, יוראי. תכף נדבר על הממשלה. אבל החוק הזה – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חבר הכנסת הרצנו. זאת הקטנה לקרוא לו יוראי. הוא לא קורא לך זאב. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, למה הקטנה? שיקרא לי זאב. אני גאה בשמי. חבר הכנסת לפיד, אני אשמח אם תקרא לי זאב. אני אקבל את זה – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בפרטי כן, בוודאי, תמיד. אנחנו מכירים שנים. מעל הדוכן לא מקובל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תקרא לו ד"ר לפיד. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוה, הינה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> בסדר גמור. אני עם יוראי ביחסים חבריים, אבל אם הוא מעדיף פה, מעל הבמה הזאת, אני עובר לחבר כנסת להב הרצנו. בהחלט מקבל את ההערה, אם רוצים את הפן הפורמלי. ברגע שהצעת החוק הזאת עוברת המוסד יחליט מה שבא לו. זה נכון למוסדות הלא-מתוקצבים וגם למוסדות המתוקצבים. גם היום הם יכולים להחליט מה שבא להם. היו מוסדות – אגב, רובם – שהתנהגו בסדר עם הסטודנטים שלהם כבר בגל הראשון של הסגר ופטרו אותם מהקנסות, נתנו להם גם סיוע מיוחד ואפשרו להם פריסה של תשלומי שכר לימוד. חלק גדול מאוד ממה שמופיע כאן הם כבר עשו; לא חיכו לחוק, יכלו לעשות את זה, כי אין היום שום חוק שאוסר עליהם. לכן כל המנגנון הזה – אם אתה חושב שזה מה שיביא לפתרון לציבור הסטודנטים – כלום. כי אם המוסדות יכלו ורצו – היו עושים. חלקם גם עושים מה שהם יכולים. אבל בסופו של דבר, ברגע שהחוק הזה עובר, שום דבר לא ישתנה בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה חוץ מדבר אחד, שהמוסדות התנגדו לו מאוד – אם אנחנו היינו מביאים את זה כממשלה, אתם הראשונים שהיו עומדים נגדנו בעניין הזה – הסעיף המפורסם של עצמאות המוסדות להשכלה גבוהה. הרי לפי חוק המל"ג, אחד מאבני הבסיס של המערכת האקדמית שלנו היא שהמדינה לא מתערבת בפעילות הניהולית של המוסדות להשכלה גבוהה ומאפשרת להם את העצמאות. הדבר היחיד שהחוק הזה עושה – הוא רק עושה להם אצבע בעין, של ההתערבות בעצמאות שלהם, בלי להביא בפועל אפילו שקל אחד לסטודנטים. רק דבר אחד יקרה – כשאני קורא את החוק, דבר אחד חייב לקרות: מינוי ממונה. זאת אומרת שיהיה מישהו בכל מוסד – אגב, בהרבה מוסדות זה חלק – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, זה לא מחייב לפטור מקנסות, זה מסמיך את המוסד לפטור מקנסות. אני מקווה שקראת את החוק שהצעת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני קראתי אותו מאוד. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה מסמיך את המוסד להחליט אם הוא מעוניין לפטור גם מקנסות. אם הוא מעוניין, הוא פוטר. רוב המוסדות פוטרים היום; הם לא צריכים את החוק, לא צריכים שתסמיך אותם. יש להם היום סעיף מיוחד בחוק המל"ג שנותן להם עצמאות מוחלטת להחליט. אף אחד לא מתערב להם. המדינה לא אוסרת עליהם לעשות את זה. לכן בסופו של דבר התועלת של החוק, לפחות בניסוח הזה – אתה יודע, אפשר להביא חוקים דורסניים, לחייב את המוסדות להוריד שכר לימוד או לעשות צעדים כאלה, אבל החוק במתכונת הזאת לא עוזר לסטודנטים, כי הוא מגלגל את זה חזרה לגורם שגם ככה יש לו את כל השליטה בכל התהליך הזה. עכשיו לגבי הסוגיה של המדינה, וגם אמירה בנושא שכר לימוד. קודם כול, בנושא של שכר לימוד – ואני לא מסתתר מהעמדה שלי, אתה מכיר אותה היטב. אני חושב שהמדינה צריכה לשים יד בכיס ולתת כסף לסיוע לסטודנטים, אבל הדרך האחרונה לעשות את זה היא לתת סיוע בשכר לימוד, כי זה לתת לכולם, שוויוני, קצת. הדרך הנכונה לעשות את זה היא לתת מלגות למי שחסר לו; לתת מלגות למי שיצא לחל"ת ולא מקבל את הסיוע של המדינה כמו רוב החל"תים; לתת מלגה למי שנמצא במצב סוציו-אקונומי נמוך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה לא פרשן. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לא פרשן, חבר הכנסת להב הרצנו, לכן אני עוסק בזה. לכן אני יחד עם התאחדות הסטודנטים, יד ביד – ואתה יודע שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק – אנחנו היום במשא ומתן מול משרד האוצר על עוד חבילת סיוע לסטודנטים. אני לא פרשן, אני לא דיברתי בכנסת, אני לא צריך חוקים ריקים מתוכן שלא מביאים שקל אחד לסטודנטים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> יחד עם ההתאחדות, כי אני לא פרשן. אני בטוח בסיוע של משרד האוצר. אני הולך להביא עוד חבילת סיוע לסטודנטים, חבילת סיוע שתהיה ממוקדת; לא לתת לכולם קצת ואז לסמן וי, איזה צעד יפה עשינו, אלא לתת הרבה למי שצריך, כי אני חושב שזאת הדרך הנכונה. אין סיבה, את הכסף שהמדינה יכולה להשקיע, להשקיע אותו כשכבה דקה. זאת גישה נכונה בכל הסוגיות החברתיות, בוודאי ובוודאי לגבי הסיוע לסטודנטים. ולכן, אין מחלוקת בינינו לגבי הצורך לסייע משמעותית לסטודנטים, ואני בטוח שכמו שהמדינה עשתה בקיץ, היא תשים את היד בכיס. אגב, אני מדבר על תוספת, כי כבר עכשיו, בתקציב של ההשכלה הגבוהה שאושר לשנה הזאת, יש סיוע של חצי מיליארד שקל לטובת מלגות לסטודנטים. כבר עכשיו, בלי התוספת שאני מדבר עליה, התקציב של מערכת ההשכלה הגבוהה גדל בחצי מיליארד שקל בשנה האחרונה. תראה לי עוד דוגמה אחת, של נושא אחר במדינה, שלא רק שלא סבל מקיצוצים בתקופה הזאת – שנה בלי תקציב – אלא להפך, הצלחנו לייצר שם יציבות, להביא תקציבים מיוחדים לטובת הוראה מקוונת, שדרשה מהמוסדות להתארגן. כבר היום יש שורה ארוכה מאוד של צעדים ייחודיים שהממשלה והמדינה עשו בשנה הזאת לטובת הסטודנטים ולטובת מערכת ההשכלה הגבוהה, צעדים שמאפשרים לשנת הלימודים הזאת להיפתח למרות כל הקושי של ההוראה המקוונת. אבל אני מסכים איתך שזה לא מספיק, ואני אשמח מאוד להיאבק יחד שיבואו עוד תקציבים, אבל לסיוע ייעודי למי שצריך, ולא רק כדי לסמן וי. יש בחוק הזה גם מרכיבים שאני חושב שהם נכונים. לצערי, לא כל המוסדות עשו את זה מרצונם, ולכן יש מקום לשקול בהחלט לחייב מוסדות, אבל לא בצורה שאתה הצעת – להשאיר את זה לשיקול דעתם – כי אז לא עשינו כלום. יש מקום לחייב את המוסדות לעשות את הצעדים האלה. כמובן, זאת התערבות בפעילותם, אבל אי-אפשר. צריך להחליט כך או כך. אם אתה רוצה לעזור לסטודנטים, צריך לחייב את המוסדות. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> זה לא רציני. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אם אתה רוצה רק לסמן וי שהבאת חוק שבסוף לא ישנה דבר, אפשר לסמן וי. לכן אני קורא לך יוראי, עדיין – חבר הכנסת להב הרצנו – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – אם אתה רוצה באמת להשפיע, אני קורא לך לדחות את ההצבעה, כמו שסיכמנו קודם – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני חושבת שהוא עונה לעניין. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – ולהשאיר בחוק את הסעיפים שהם באמת מעשיים ויוכלו להביא סיוע לטובת הסטודנטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה לא נאום, זאת לא מריחת זמן. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל אם אתה תעדיף את הפוליטיקה על פני סיוע לסטודנטים, זאת הבחירה שלך, אבל אל תרמה את הסטודנטים ואל תספר להם סיפורי סבתא, שניסית לעזור להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קרן, זה לא יפה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מי שרוצה – השר אלקין ידוע בתשובות ענייניות ומעמיקות. חבל שלא הקשבת, כי הוא נתן תשובות מצוינות. מצוינות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת הרצנו – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אני מרשה לעצמי. אם את יכולה להרשות לעצמך באופן כל כך חריג – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה לא היה באופן חריג, לא נכון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה היה באופן מאוד חריג. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי, זה לא היה באופן חריג. הוא היה באמצע להט הדברים שלו. כל אחד פה יגיד שאני לא הפסקתי אותו באמצע להט הדברים שלו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> באופן מאוד חריג. לא. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת הרצנו רוצה להשיב. יש לך שלוש דקות. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצבעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תניחו לו. קדימה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השר אלקין, אני רק אגיד דבר אחד: אני שמח מאוד שלא ברחת מלהשיב לחברי הכנסת, לציבור, לסטודנטים ולי, כי קודם עדכנתם את סיעת יש עתיד שאף שר בממשלה הענקית שלכם לא מגיע להשיב לסטודנטים. לגבי הדברים שלך, קראת את כל הצעת החוק למעט שורה אחת: הקמת קרן סיוע ממשלתית שתפצה את המוסדות על כל הקלה שהם נותנים בשכר הלימוד, בקנסות, למעונות ובמינוי אחראי קורונה. אני מבקש לעבור להצבעה. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קרן, זה לא עובד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה את רוצה שאני אעשה? מה, אני החשמלאי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא עבד. תעשי הצבעה חוזרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קרן, זה לא עבד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בטח שזה עובד. אני רואה את האור שלכם עובד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה לא עבר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא עבד פה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תהיו רגע בשקט, נעשה הפוגה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 35 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – סיוע כלכלי בשעת חירום), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת הרצנו – ברור; עודד פורר – עבד; מי אומר שלא עבד? אלי אבידר – עבד, הצביע; יוליה, סובה – עבד, הצבעתם; היחיד שאני מוסיפה – יואב, אתה היית צריך להיות למעלה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הייתי פה למטה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז זה לא עובד, מה לעשות? היחיד שאישרתי לו זה הרצנו. ברוכי היחיד שאין לו מכשיר, שנתנו לו אישור גורף היום, והרצנו, שנתתי לו. סגלוביץ', אני מאוד רוצה, אבל כל אחד אצלנו יגיד אותו דבר. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פעם ראשונה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> פעם ראשונה בחוקים, די. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קרן, יש לך פה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הם לא היו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני ראיתי שהם לא היו. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אופיר, אני ראיתי, והם לא היו, אז תפסיק, פשוט תפסיק. הם לא היו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> עצבן אותי. לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד הצביעו 30, יחד עם הרצנו, נגד הצביעו 36, יחד עם ברוכי. אני מודיעה שההצעה נפלה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קרן, סיעת הליכוד, אתם לא יכולים להכשיל מישהי משלכם. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם מכשילים אותה. תתביישו, מה זה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שקרנים, שקרנים, זה מה שאתם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הם לא היו, קטי, די. אני ראיתי אותם, הם נכנסו, הם לא היו בהצבעה. די. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני לא מבינה, אין לי חלוקת קשב. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> פטין, אותך לא ראיתי. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי פה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פטין, אתה לא היית. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא היית פה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל מי שלא יושב במקום שלו אסור לו להצביע. למה צריך לעשות ברדק בנושא הזה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם מכשילים משלכם. אתם לא מתביישים? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תוסיפי אף אחד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגידו לי, מה, אין פה מצלמות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> את הצבעת. מי שהיה – הצביע. מי שלא היה – לא הצביע. הוא לא יכול להגיד שהוא היה, זה הכול. מי שיודע יודע, והוא לא היה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קרן, כל מי שלא ישב במקום שלו – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מי שמעוניין לעשות בירור מול ערוץ הכנסת, זה הזמן, בסדר? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם הוא טוען שהוא היה בהצבעה, אנחנו רוצים להגיש נגדו תלונה. אם הוא אומר, ניקח אותו לוועדת האתיקה. הוא לא מתבייש? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל מי שלא ישב במקום שלו – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קורה פה? מה, אתם השתגעתם? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קרן, זה התפקיד שלכם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה נסגר אתכם? << הצח >> הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – החמרת ענישה בגין התעללות בבעלי חיים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/469/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיקי לוי) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני עוברת להצעת החוק הבאה – הצעת חוק צער בעלי חיים, של חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – הם בטח מקשיבים לכם, אלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון, הם לא היו פה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל להגיד שהוא היה כשהוא לא היה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה, אתם לא מבינים שיש מצלמות? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, הם לא מבינים. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה מעוניין לבוא? כי עוד מעט אנחנו נמשיך לחוק הבא. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גברתי המזכירה, תבדקו את העניין הזה, יש פה מצלמות. הוא אומר משהו שהוא שקר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש לך עד עשר דקות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא משקר, הוא אומר שהוא היה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש לך עד עשר דקות, בכבוד. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> החוק לא נכון. יש לי שתיים, אם אני לא אטעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז אתה עכשיו בהצעת חוק צער בעלי חיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברי הכנסת, בשבוע שעבר מדינה שלמה הזדעזעה כשנחשפה לסרטון שבו נראה בחור צעיר מכה באגרופיו, מצליף ומתעלל ללא הפסקה בכלב חסר ישע שרגליו וידיו קשורות. היללות קורעות הלב של הכלב המסכן הזה הדהדו בכל רחבי הארץ כשזוג אקטיביסטים החליט לעשות מעשה והתפרץ בשידור אונליין לביתו כדי להוציא את הכלב מידיו ולוודא שלא יאונה לו כל רע. כל פשעו של הכלב היה שהוא היה שייך לפרודתו של המתעלל והוא רצה לנקום בה. לאחר האירוע המתעלל נעצר ובתוך 48 שעות הוגש נגדו כתב אישום. הלוואי שיכולתי לומר לכם שמדובר במקרה יוצא דופן. לצערי, רבים מאיתנו נחשפים ברשת החברתית לסיפורים מזוויעים דומים של התעללות בבעלי חיים, לעיתים באופן סדיסטי יוצא דופן. חלק מהם לא משלמים מחיר על פשעם ככלל; אחרים זוכים לעונשים קלים ומגוחכים שלא מייצרים הרתעה שתמנע את הפשעים הבאים. מדובר במציאות בלתי נסבלת המחייבת את התערבותנו כמחוקקים. למרות שבית המשפט נתן עונשים קלים מאלו שהחוק מאפשר, יש לנו היום אפשרות בהצבעה הזאת – בחוק שהגשתי הרבה ימים לפני האירוע האחרון, מתוך מחשבה ודאגה לבעלי חיים – יש לנו היום אפשרות בהצבעה הזאת להחמיר את הענישה ולשלוח מסר כמחוקקים לבתי המשפט: התעללות ביצור חסר ישע היא מעשה חמור, בלתי נסבל, שחברה מתוקנת חייבת לטפל בו במלוא חומרת הדין. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שאני מביא היום להצבעה במליאת הכנסת מבקשת להחמיר את הענישה כלפי מי שמתעלל בבעלי חיים ולהוסיף לעונש המרבי שנה נוספת מעבר לשלוש שניתן לגזור כיום. מדובר בהצעה מידתית שעושה שכל ביחס למצב הקיים ומבקשת לחזק את הנורמה החוקית, לשלוח מסר ברור מצד המחוקק לבית המשפט, וכמובן לייצר הרתעה חברתית של מחיר כבד בצד הפשע. מי מחברי הכנסת שחושב שיש להחמיר יותר – אדרבה. בואו נצביע היום בעד ונקיים אחר כך דיון על זה בוועדה לקראת הקריאה הראשונה. כך או כך, המצב הקיים לא יכול להימשך. האירוע הקשה בבת ים הראה גם את הפנים היפות של ישראל. מעבר ליוזמה ולכעס של רבים שהתגודדו מחוץ לבית המתעלל בבת ים, רבים חשפו את האמפתיה שלהם לבעלי החיים ושיתפו תמונות של הכלבים שלהם ברשתות החברתיות. היה ניתן להרגיש שזה נגע לרבים בבטן ושהם דמיינו את הכלב שלהם בסיטואציה האכזרית והכואבת הזאת. המסר שהציבור שלח לנו ברור ועלה לאורך השבוע האחרון בבירור: חייבים להחמיר את הענישה. הענישה שאני מציב היא מידתית. אני מציע הצעה מידתית של שנה נוספת, שבהחלט אמורה להרתיע. בתוכם נמנו גם שורה של חברי כנסת מהקואליציה, שביקשו להחמיר את הענישה. חלק אף התחייבו לקדם חקיקה. אז הינה, לכל אלה שרק דיברו ולא עשו, זו ההזדמנות שלכם להצביע בעד ולעשות מעשה. לא יכול להיות שחברי כנסת לא יצביעו בעד חוק כל כך צודק רק כי הם חברים בקואליציה. זאת תהיה שערורייה. הרי ועדת שרים לחקיקה לא מתכנסת, ולא הגיוני שהכנסת כרשות מחוקקת תאבד לגמרי את עצמאותה ותבטל את יכולתם של נבחריה לקדם חוקים פרטיים. מה יותר צודק מחוק זה? מה יותר? בטח ובטח כמו ההצעה הזאת, שאין לה עלות תקציבית, שהיא עונה על זעקה צודקת מהציבור ומוסרית ממדרגה ראשונה. אדוני היושב-ראש, אין לי ספק שיש עוד צעדים שצריך לנקוט כדי להגן על בעלי החיים. הצעת החוק הזאת נוגעת לאספקט אחד, ויש עוד רבים אחרים שלא באים בה לידי ביטוי, אבל מסע מורכב מהרבה צעדים. אני מבקש מחברי הכנסת לצעוד צעד אחד קדימה. עזבו את ההוראות הקואליציוניות, תהיו אמיצים – תוספת של שנה לחוק הקיים כנגד מי שמתעלל בבעלי חיים. אלה שיצביעו היום פה וחס וחלילה יצביעו נגד – אצבע בעלי החיים תונף לכיוון שלכם. אני תמה לראות שכמה חברי כנסת שבנפשם העניין הזה של ההגנה על בעלי החיים נעדרים מהמליאה או מהבניין – כי הבושה אוחזת בהם. הם אינם יכולים להישאר במליאה ולהצביע נגד החוק הצודק הזה, מה עוד שהוא בסך הכול בקריאה טרומית. הוא יבוא אחר כך לקריאה ראשונה ושנייה ושלישית בוועדת הפנים, שבה יושבת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', שמתגלה כאחת שבעלי החיים מאוד מאוד חשובים לה. היא נמנעת אפילו מאכילת בשר, ואני מכבד אותה על כך, באמת מצדיע לה. אני לא אומר את זה בציניות. אבל היום, חברת הכנסת חיימוביץ', למרות שניסיתי לחפש אותך – אולי קרה נס ואת בדרך למליאה ותצביעי יחד איתנו בעד החוק הזה, שהוא בקריאה טרומית. חברי הכנסת מהקואליציה, אני פונה אליכם: תהיו עצמאיים. אתם לא עבד נרצע. זהו חוק שאין לו עלות תקציבית, זהו חוק מידתי, זהו חוק שאינו מחייב משמעת קואליציונית. לא, לא, לא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> קודם תדאג שהשופטים יממשו את מה שיש. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מי שיצביע היום נגד החוק הזה – דמם של בעלי החיים שעברו התעללות יזעק אליהם ויפנה אליהם אצבע מאשימה. נראה אתכם מגלים עצמאות, ולו הקטנה ביותר. אנחנו נעשה רשימה של כל אלה שיצביעו נגד החוק הזה ונפיץ את הרשימה הזאת בין אותם איגודים של צער בעלי חיים, בין אותם אנשים בחברה הישראלית שבעלי חיים מאוד מאוד יקרים להם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, מה, אתה מאיים? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אני רק אומר מה הצעדים שיקרו. ממש אין בזה איום. מה שאני אומר זה הרבה פחות ממה שמיקי מכלוף זוהר עשה כלפי היועץ המשפטי לממשלה, תבדוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא גם אמר שיקרו דברים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם זה איום, אני מתחייב, אם תוגש תלונה, להוריד את החסינות שהמחוקק הקנה לי ולבוא ולעמוד בכל צעד משפטי. אני רק אומר היום שאתם תיבחנו, אנשי הקואליציה, במידת העצמאות שלכם, במידת העמידה על האמת האישית שלכם. זהו חוק מידתי. אין בו עלות כספית ולו אחת, של שקל. יש בו רק רחמים. יש בו רק רחמים, גילוי רחמים כלפי בעלי החיים, והחמרת הדין והתוספת של שנה אחת ענישה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אתה – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – כלפי אלה שמתעללים בבעלי חיים. חברת הכנסת, יושבת-ראש ועדת הפנים, אם את נמצאת בבניין הכנסת, אני קורא לך: בואי לאולם המליאה, תצביעי בעד החוק הצודק הזה; תגלי עצמאות לא רק ממרום כיסאך כיושבת-ראש ועדת הפנים של הכנסת, שמצהירה על כך שמגינה על בעלי חיים. זו ההזדמנות שלך, חברת הכנסת חיימוביץ'. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי, כשתקבל את רשות הדיבור תוכל להשתמש בה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבר הכנסת קרעי, אם החוק לא ממומש, אני מוכן לצאת נגד אלה שלא מממשים אותו. אני ראשון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. ישיב, בשם הממשלה, השר הרב רפי פרץ. יעלה ויבוא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תבדוק כמה מתעללים נכנסו לשלוש או לארבע שנים לכלא – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה בתי משפט, זה לא – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בתי משפט – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אם תוסיף לו עוד שנה, יהיה לו רף גבוה יותר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, נראה, תהיה גיבור על מערכת – – – החברים שלך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השר, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קרעי, אני גאה בחברים שלי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש לו עשר דקות לרשותו. בבקשה, כבוד השר. בכבוד. << דובר >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר >> טוב. אני רוצה לענות על הצעת חוק צער בעלי חיים, על התיקון של החמרת הענישה בגין התעללות בבעלי חיים, התש"ף–2020, של חבר הכנסת מיקי לוי, ברשותך, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, ידידי חבר הכנסת מיקי לוי, קודם כול, אני שותף לדאגה הגדולה מההתעללות בבעלי החיים. צער בעלי חיים זו מצווה מהתורה, ואנחנו אמונים על זה. אנחנו אמונים על זה. יש לנו הרבה מאוד מצוות שמטפלות בנושא הזה ומשתדלות שלא לפגוע בבעלי חיים. תהליך השחיטה הישראלי הוא תהליך כזה – תהליך שמוודא במהירות רבה מאוד את העובדה שבעל החיים איננו חי יותר. וברור שלדבר הזה יש מקור גדול. התופעה הזאת היא תופעה חמורה שלחברה שלנו אסור להשלים איתה, ממש ככה. רק השבוע כל המדינה געשה בעקבות מקרה ההתעללות שאירע בבת ים והתפרסם ברשתות החברתיות. למרבה הצער, המקרה הזה מצטרף למקרים רבים אחרים שמדווחים מדי יום. הכוונות מאחורי הצעת החוק העולה כאן הן טובות, אולם אין כל תועלת מעשית לעניין. במובן הזה יש כאן יותר הצהרת חוק, כפי שחבר הכנסת מיקי לוי גם אמר, מאשר חוק שנועד לטפל בבעיה עצמה. הענישה המקסימלית על התעללות בבעלי החיים הוחמרה כבר פעמיים בעשר השנים האחרונות. אני מודה, מכיוון שאכפת לי מהנושא הזה והוא קרוב לליבי – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש ממנהלי הסיעה לאפשר לשר להשלים את דבריו. מנהלי ומנהלות הסיעה, לשמור על השקט, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. מכיוון שהנושא הזה של התעללות בבעלי חיים הוא נושא שקרוב לליבי – אני זוכר כילד איך, בשאט נפש, ראיתי התייחסות פוגעת בחתולי רחוב או בכלבים משוטטים שעשו להם את מה שעשו להם. זה הפריע לי מאוד. דיברתי עם שר החקלאות, ואני רוצה להגיד לכם את הנתונים שקיבלתי מהאינסטנציה הבכירה ביותר בממשלת ישראל, וזה משרד החקלאות ומשר החקלאות עצמו. אז ככה: הענישה המקסימלית על התעללות בבעלי חיים הוחמרה כבר פעמיים בעשר השנים האחרונות. למרות זאת, עונשי המאסר המוטלים על עבירות התעללות בבעלי חיים לא עוברים את החודשים הבודדים, אם בכלל. לכן, בהצעה להחמיר עוד יותר את הענישה אין מענה על הבעיות האמיתיות העומדות בפנינו בבואנו לטפל בתופעה החמורה הזאת. לא בהוספת ענישה אנחנו נתקן את זה אלא בהרחבת האכיפה ובתקציב לעניין הזה. כבר היום תובעי משרד החקלאות עובדים מדי שבוע במטרה להעלות את מתחמי הענישה. תיקי צער בעלי חיים מקבלים במשרד את התעדוף הגבוה ביותר. דרך אגב, אני רוצה לספר לכם שלרב קוק יש ספר – חוברת שנקראת חזון הצמחונות והשלום. כן. בתפיסת העולם היהודית, החזון שלנו, חזון הצמחונות והשלום, הוא חזון עתידי שבהחלט מדבר על צער בעלי חיים, בהחלט מדבר על זה שמפסיקים לאכול בשר, כמו שמיקי עושה היום. אבל יש היררכיה: קודם כול נדאג לצרכים הישירים שלנו, קודם כול נעלה את הרמה מוסרית שלנו, קודם כול נדאג איש לחברו, קודם כול נעשה את הדברים היסודיים שצריך לעשות, ורק אחרי כן נתחיל לדאוג לכל מיני בעלי חיים במובן הקיצוני של העניין. הרב קוק בוודאי מסמן את זה כאופק. אבל אני לא אשכח את מראות הקצינים הנאצים, מפקדי המחנות, שהיו מסתובבים עם חתולה ביד ומלטפים אותה ודואגים לה, ובעיניים שלהם רואים את כל האחים שלנו נשרפים. זה לא נכון לעשות. נכון מאוד שלאט-לאט נגיע למקום המוסרי שבו אנחנו נשמור מאוד על צער בעלי חיים. תיקי צער בעלי חיים מקבלים במשרד החקלאות – בדוק – את התעדוף הגבוה ביותר. כמו כן, לאחרונה יחידת הפיצו"ח, הממונה במשרד החקלאות על תפיסה, ואכיפה של מקרי התעללות בבעלי חיים, קיבלה תוספת תקציבית, בסיועה של יושבת-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', ובכוונת המשרד להמשיך לחזק את פעילות היחידה, המונעת ומסכלת מקרי התעללות כמעט מדי יום ביומו. מה שנדרש כעת הוא מענה שלם יותר לאורך כל תהליך האכיפה, החקירה וההבאה לדין, מענה שיתבטא בהגדלת תקנים של כוח אדם ובתקצוב נוסף לפעולות האכיפה והתביעה. משרד החקלאות כבר קיים עבודת צוות בין-משרדית עם משרד המשפטים. אני בכוונה מרחיב, כי אני רוצה שהכנסת הנכבדה וכבודו חבר הכנסת מיקי לוי – תדעו שעובדים על זה, דואגים לזה, אכפת מזה. זה לא שבאים עכשיו להגיד לך, בהינף יד, להתייחס בביטול, חלילה, לדבריך. עובדים על הדבר הזה. משרד החקלאות כבר קיים עבודת צוות בין-משרדית עם משרד המשפטים, המשטרה והרשויות המקומיות, וגובשו תהליכי עבודה לייעול האכיפה בחלוקת עבודה בין גורמי האכיפה. בנוסף, הוחלט על יצירת מוקד משותף והסמכת רופאים וטרינרים רשותיים כפקחים נוספים מטעם הרשויות המקומיות על מנת לתגבר את כוח האכיפה. דוח עבודת הצוות אושר השבוע על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ותהליכים אלו יושלמו בקרוב. בכוונת משרד החקלאות להמשיך לקיים עבודת מטה יסודית במשרד החקלאות ולבחון דרכים נוספות לייעול האכיפה. נבחן בין היתר את האפשרות להחמרת ענישה בעבירת התעללות, אבל כחלק מתוך סל שלם של מענים למגוון הבעיות בתהליך של הבאת מתעללים לדין צדק. מכל הטעמים שהצגתי עולה שהצעת החוק שמובאת כאן אינה הדרך הנכונה להתמודדות עם תופעת ההתעללות בבעלי חיים, ומכיוון שההצעה הזאת טרם נדונה בממשלה, מובן שאני מבקש לא לתמוך בה. אני מנצל את ההזדמנות מהבמה הזאת לספר לכם – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אחרי שעה שאתה מסביר לנו, אתה מבקש לא לתמוך? שעה. לא הפרענו לך במילה. אחרי שעה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר, קריאת הביניים נרשמה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> אני רוצה לספר לכם קצת על ההתייחסות היהודית לנושא אכילת בשר, למשל, וההתייחסות לשחיטה. כמובן, השחיטה היהודית היא שחיטה שמקפידה ביותר על נושא צער בעלי חיים. אני רוצה לספר לכם, מכיוון שאנחנו בפרשת בראשית, בריאת העולם – אתם יודעים שהציווי האלוקי עד נח היה לא לאכול בשר, לא לאכול בשר בכלל? ויש מה שמוגדר בהלכה כשבע מצוות בני נח, שזו מצווה שמוטלת על כל העולם, והיא נקראת "איבר מן החי". איבר מן החי זה אומר "צער בעלי חיים", זה אומר – אני לא רוצה לתאר מהבמה הזאת מה זה אומר בדיוק. תנסו לדמיין לעצמכם. זה צו, זה צו בין-לאומי, זה צו אנושי, זה צו מוסרי לכל האנושות. לא לאכול איבר מן החי זה אומר שהחיה עדיין חיה, וזה צער בעלי חיים. כל עוד, כל עוד לא הייתה ההגדרה של השחיטה, גם בשלב מתקדם יותר, היה אסור לאכול בשר. והדברים מגיעים עד כדי כך שכשעם ישראל היה במשכן – יש דעות, בין הראשונים שאומרים את הדברים האלה; אדוני חבר הכנסת, היושב-ראש, עוד מעט נעשה חברותא גם יחד – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני אשמח מאוד, ובלבד שזה יעמוד בלוחות הזמנים. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> בסדר. אני לא רואה שעון, אבל – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> השעון – כבר תם. השעון – תם, ולכן אני באמת מודה – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> אני רק רוצה להגיד – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר עוד דבר אחד ברוח הימים האלה: זה יפה שדואגים לצער בעלי חיים, אבל אני, בממשלת ישראל, מסייע לדאוג לאחינו שסובלים מקורונה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> זה הדגש העיקרי שלי. זו החשיבות הגדולה. אני לא מזלזל בכלל בצער בעלי חיים, אבל קודם כול נדאג – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> – – קודם כול נדאג לאחינו, לבעלי העסקים. עושים את זה; יום ולילה דואגים להם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מודה – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מודה לשר. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, תרצה להשיב? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמרת הכול נכון, רק המסקנה לא נכונה. הכול בסדר – היהדות, הכול מאה אחוז, חותם על הכול, אבל איך אתה מגיע למסקנה להצביע נגד? << קריאה >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << קריאה >> אמרתי שהרבה דברים שקורים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא צריך אריסטו בשביל זה, צריך לוגיקה פשוטה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר, אולי תשמע את חבר הכנסת מיקי לוי, תשתכנע. יש לרשותך, אדוני, שלוש דקות. אני רק מבקש לומר גם לפרוטוקול, לבקשתה של חברתנו חברת הכנסת מיקי חיימוביץ': היא נמצאת עם אימה, שלא בקו הבריאות, ולכן היא לא כאן בכנסת. גם מצוות כיבוד אב ואם היא מצווה חשובה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מקבל את ההסבר שלה ומאחל לאימה רפואה שלמה, אבל אני אומר לכם עוד פעם: אדוני השר, אתה השר לענייני ירושלים; שלחו אותך לכאן כשר החקלאות. אדוני השר, שר החקלאות שלח אותך להשיב. טוב שגם שר המשפטים נמצא כאן, כי כשהעברתם את החוק הנורבגי, אחד הדברים שאני הזהרתי מפניו הוא שאלה שיתחלפו עם חברי כנסת חדשים שייכנסו לא יגיעו למליאה הזאת, יזלזלו בחברי הכנסת – וזה מה שקרה, אדוני שר המשפטים. לא רואים את הפרצוף של השר שוסטר, לא רואים את הפנים של אלה שהתחלפו, כי המליאה והכנסת לא מעניינת אותם. וכשאני ביקשתי – מילא החוק הנורבגי, שהתנגדתי לו, אבל בכל מה שהגשתי כהתנגדויות ביקשתי דבר אחד: תחייבו אותם לפחות להשיב בשם משרדם. גם זה לא קרה, כי לא אכפת לכם. אדוני השר, אנחנו דואגים לחולי הקורונה, אנחנו זועקים את זעקתם של העסקים הקטנים והבינוניים, ולא ברור לנו למה הממשלה הרעה הזאת, שמאפשרת התכנסות של עשרה איש, לא מאפשרת לפתוח מסגרייה עם שמונה איש ללא קבלת קהל, ולא נגרייה, ולא משרד אדריכלים ולא משרד עורכי דין. כל יום שהמשק לא עובד – 3 מיליארד שקל בעניין של חוב–תוצר, רק בעניין הזה. אני לא מבין אתכם. אתם הולכים לסגר השלישי? אני לא מבין אתכם. תפסיקו עם העניין הזה. תפתחו את השמיים, תפתחו את התיירות. היום קיבלתי מחקר – התמותה בישראל היא 0.7%, הנמוכה ביותר מבין מדינות אירופה. אתם מביאים נתונים לא נכונים. שלחתי את הנתונים האלה לפרופ' אריאל מאוניברסיטת תל אביב כדי שיבדוק את זה. זה מה שהוא אמר: אני אינני רופא – זה מה שאמר במאמר שפרסם מנהל בית החולים ברזילי. אתם מכניסים לבית סוהר אחד גדול את כל אזרחי מדינת ישראל. אתם נותנים לכלכלה לקרוס. אין מחשבה, אין דרך; נזקים עצומים שהנכדים והנינים שלנו ישלמו אותם. מה הבעיה לפתוח משרד אדריכלים עם שמונה איש שאיננו מקבל קהל? מה הבעיה עם זה? הרי אישרתם קפסולות של עשרה וקפסולות של 20 באוויר הפתוח, אז למה אי-אפשר לתת ל-20 שחקני ספורט ללכת ולהתאמן? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הבעיה היא שיש סגר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תעזוב אותי מהסגר המטומטם הזה, שכלא 9 מיליון איש בבית סוהר אחד כזה גדול. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין לכם מחשבה. אין לכם דרך. הרסתם כל חלקה טובה, ובפרט הרסתם את הכלכלה. 130 מיליארד שקל גירעון, 74% חוב–תוצר, ויגיע ל-80% חוב–תוצר. אסון הבאתם עלינו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת מיקי לוי, תוכל להצביע מכאן, אם תרצה. לא תצטרך לעלות לשם כך. אני עובר להצבעה על הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – החמרת ענישה בגין התעללות בבעלי חיים), התש"ף–2020, של חבר הכנסת מיקי לוי. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 34 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – החמרת ענישה בגין התעללות בבעלי חיים), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה: 34 מתנגדים, 18 תומכים. אני מבקש להוסיף את חבר הכנסת אליהו ברוכי – ברוך הבא – כמתנגד ואת חבר הכנסת מיקי לוי כתומך. אשר על כן, 19 תומכים, 35 מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתקופת אכשרה לחיילים משוחררים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1518/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת החוק הבאה בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתקופת אכשרה לחיילים משוחררים), התש"ף–2020, של חבר הכנסת אלכס קושניר וקבוצת חברי הכנסת. יעלה ויבוא אדוני. חבר הכנסת קושניר. חבר הכנסת קושניר. ברוך הבא. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברות הכנסת היקרות מסיעת הליכוד, אני מבקש. אני מבקש. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קצת איפוק. תעשו את זה בחדר הסיעה. למה פה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, זה אמור להיות פשוט: מי שתורם למדינה מקבל תמורה בחזרה. זה אמור להיות מובן מאליו. מי שנותן שלוש שנים מהחיים שלו או נותנת שנתיים מהחיים שלה זוכה או זוכה ליחס הוגן ממנה. זה אמור להיות קל. המדינה השתמשה בי כחומר גלם אנושי, גייסה אותי לצרכיה, אני שירתי אותה בגאווה, נמנע ממני בזמן הזה לעבוד במקום אחר, אז כשיש משבר, מצופה מהמדינה לעמוד לצידי. אולי זה פשוט, ברור מאליו וקל איפשהו במדינה אחרת, מדינה שמעריכה ומחבקת את הצעירים שלה; אולי זה הגיוני במדינה רציונלית, שמבינה שהצעירים האלה הם העתיד שלה ואסור לדפוק אותם; אולי זה קורה במדינה שהממשלה שלה דואגת לעזור לאזרחים ולא רק לעצמה; אולי זה צפוי במדינה שצופה פני עתיד, אשר מבינה שאם היא תדפוק את הדור הזה, יכול להיות שדור הצעירים הבא כבר לא יבוא לשרת. למה שהוא יבוא? איך הוא יאמין בערך כמו למשל ערבות הדדית אם הממשלה הזאת פשוט רוקנה אותו מתוכן? למה שהוא יבוא אם הוא רואה מגזר שלם שפשוט עושה דין לעצמו ולא מתגייס, פשוט כי יש לו חברי כנסת שמאפשרים לו את זה כאן בכנסת, שמחזיקים את ראש הממשלה במקום הרגיש ביותר – בכיסא שלו – ובמקביל מנטרלים את המקום הרגיש האחר, שאחראי לאומץ ולהחלטיות? רק אתמול שמענו ש-1,222 חרדים התגייסו בשנה הקודמת; סליחה, בשנה הזאת. זו ירידה של יותר מ-55% מהשנה הקודמת. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בגלל אנשים כמוך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקש שתדמיינו לכם משפחה. בעצם, אתם יודעים מה? אל תדמיינו, אני בטוח שלכל אחד יש משפחה כזאת שהוא מכיר, שגדל בה ילד שמתחנך על ערכים של הוריו שמספרים לו על חשיבות השירות בצה"ל והתרומה לביטחון המדינה. הוא רואה את אחותו משרתת בגאווה אי שם בגבול הצפון או בעזה או בגבול מצרים, עושה משמרות לילה אין-סופיות בתצפית, משתחררת, ואז מגיע משבר הקורונה. האבא סוגר את העסק, האימא יוצאת לחל"ת, האח הקטן לא מסתדר עם לימודי הזום הלא-ברורים. היא מנסה לעזור למשפחה. היא רוצה לצאת לעבודה, אבל אין – אין כי מישהו החליט שיש כאן סגר כללי, סגר שכולו עונש קולקטיבי כי מישהו לא אגר מספיק אומץ כדי לסגור רק מקומות שיש בהם תחלואה גבוהה. יש כאן עונש קולקטיבי וסגר כללי רק כי למישהו מפריע שהאנשים זועקים את צעקתם ליד הבית שלו. זה מפריע לו כי הוא לא יכול לשמוע ולראות את הסרטונים המצחיקים שהבן שלו בן ה-30 מראה לו על הספה במוצאי שבת. אז אותו ילד אומר לעצמו: את מי אני צריך לשרת? הוא מתבייש מעצם המחשבה, אז הוא בא לאחותו ושואל אותה, וגם היא – אין לה תשובה. היא חסרת אונים. המדינה שלה הפקירה אותה ואת משפחתה. אפילו דמי אבטלה, דבר כל כך פשוט ומובן מאליו, לא מגיעים לה, אחרי שנתנה שנתיים מהחיים שלה למדינה – אותה מדינה שדרך אגב עוד מעט תקרא לה לשירות מילואים פעיל. היא עבדה קשה שנתיים, לא ישנה, לא יצא הביתה, לא ראתה את משפחתה, את החבר שלה, שגם הוא לוחם בצה"ל – השבתות פשוט אף פעם לא הסתדרו להם במהלך השירות. היא עבדה קשה ברצון, בגאווה, מתוך תחושת שליחות שירתה את המדינה, אבל המדינה מתקמצנת לה על דמי אבטלה. המדינה מספרת בגאווה שהיא מאפשרת לה למשוך קצת יותר מהפיקדון שלה קצת יותר מוקדם. איזו נדיבות. המדינה עוזרת לחיילים בכסף של החיילים, כסף שנועד לבנות את העתיד שלהם. ישראבלוף בהתגלמותו. מה מבקשים החיילים האלה, קצבה לכל החיים? כסף למותרות? לא. הם מבקשים את מה שמגיע להם בזכות – הם מבקשים דמי אבטלה; לא כי הם לא רוצים לעבוד – כי אין להם עבודה. אין להם עבודה כי אותו מישהו סגר להם את המשק לחלוטין. חברים, חבריי חברי הכנסת, כל הניסיונות שלי לשכנע במסגרת ועדת הכספים לא צלחו, אז באתי לכאן, למליאת הכנסת. אני פונה לכל חברי הבית הזה: עזבו אתכם קואליציה–אופוזיציה. באמת, הצעת החוק שלי באה לתקן עוול. היא פשוט מבקשת לתת דמי אבטלה לחיילים משוחררים בזמן משבר הקורונה. אז בואו נעשה צדק עבור הדור הזה, ואולי גם עבור הדור שיבוא אחריו. תצביעו בעד ותוכלו להסתכל במראה בגאווה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. יעלה ויבוא וישיב סגן שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משולם נהרי. בבקשה, אדוני. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני סגן השר, רק אל תתחיל מבראשית. << דובר >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר >> אני לא רוצה להתחיל מסוף פרשת בראשית, כי אני אגיד לך אותה בסוף, באמת. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ידעתי שזה יבוא. תאמין לי, כל פעם שאתה עולה אני מקבל דבר תורה. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> מקבל חיזוקים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת משולם, יש לך את המזל שתמיד משה ארבל הוא יושב-ראש הישיבה שלך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה מעלה את הרייטינג, אני מבין. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת קושניר, אנחנו בעד החיילים, אנחנו לא נגד. אנחנו אוהבים אותם והם בראש מעיינינו, וגם אנחנו שירתנו בצבא; אוהבים אותם ונאהב אותם ונמשיך לאהוב אותם. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל? << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל – עזוב את דעתך על ממשלה הזאת וראש הממשלה הזה, הכלוא בצורה כזאת או אחרת, לפי דבריך. בוא נניח לכל הדברים האלה בצד ונתייחס לצד המקצועי כפי שהמשרד רואה את זה. תקופת האכשרה הנדרשת בחוק הביטוח הלאומי לצורך קבלת דמי אבטלה היא עבודה של 12 חודשים שבעדם שולמו דמי ביטוח בתוך 18 חודשים בתכוף למועד הקובע – מועד ההתייצבות בלשכת שירות התעסוקה. סעיף 161(א)(2) לחוק קובע כי בתקופת האכשרה לחייל משוחרר ייכללו עד שישה חודשי שירות, כך שעל מנת להיות זכאי לדמי אבטלה חייל משוחרר צריך לעבוד לפחות שישה חודשים נוספים – לא חייב חודשים מלאים אבל שישה חודשים – בשנה הראשונה אחרי שחרורו כדי להיות זכאי לדמי אבטלה. הצעת החוק מבקשת לכלול 12 חודשי שירות סדיר במקום השישה הקיימים כיום כתקופת האכשרה כך שחיילים משוחררים יהיו זכאים לדמי אבטלה מייד עם שחרורם מצה"ל. עד שנת 2006 חיילים משוחררים היו פטורים מתקופת אכשרה, קרי, מייד עם שחרורם היו החיילים זכאים לדמי אבטלה. במסגרת חוק ההסדרים של שנת הכספים 2006 (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו–2006, תוקן סעיף 161 לחוק כדי לעודד את השתלבותם של חיילים משוחררים בשוק העבודה, ונקבע שימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון ייכללו בתקופת ההכשרה של מובטל במספר ימים – 180 יום. כלומר, זה היה קיים; זה לא דבר שהוא חדש – זה דבר שהיה קיים ודבר שהיה טוב, אבל שינו אותו מסיבה אחת: כדי לעודד חיילים להשתלב בשוק העבודה. אני לא מתייחס לימים האלה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – המשבר – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. המשבר, אנחנו לא מתכוונים לקבע אותו ואנחנו לא מתכוונים שהמשבר הזה ילווה אותנו עוד ימים ארוכים. אנחנו מתפללים ומקווים שתשועת השם כהרף עין. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אפשר לקבל את החוק? הוועדה המסדרת – – – << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> תכף. אל תבשר באמצע הדברים. בסוף, אם אני לא אהיה איש בשורה אז תהיה אתה איש הבשורה. בהמשך תוקן החוק ומניין הימים שונה לשישה חודשי שירות, קרי, לצורך צבירת תקופת אכשרה לזכאות נדרשו לחייל המשוחרר עוד שישה חודשי עבודה בשנה הראשונה לשחרורו – לא כמו כולם, שצריכים להמתין 12 חודשים, זאת אומרת זה באמצע, בין ההצעה שאתה מציע לבין שאר האנשים. חשוב לציין כי חיילים משוחררים שלאחר שחרורם לא השתלבו בשוק העבודה כעובדים או שלא הספיקו לצבור תקופת אכשרה מספקת לאבטלה עשויים להיות זכאים בתנאים הקבועים בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, לקצבת הבטחת הכנסה. נושא זה – יש איזה מתן שכרה בצידה; אי-אפשר להגיד שלא מפצים אותם. נושא זה עלה בדיונים בעת התיקונים האחרונים בנושא אבטלה עקב מגפת הקורונה, ובימים אלו – ופה אני רוצה שתקשיב היטב היטב, זו הודעה של המשרד – בימים אלו משרד הביטחון מוביל תיקון חקיקה בשיתוף עם משרדנו, הממונה על המוסד לביטוח הלאומי, תיקון אשר יביא פתרון לעשרות אלפי חיילים משוחררים, אשר מהווים את אחת מקבוצות הצעירים שנקלעו למשבר בעל כורחם, עם קושי רב להשתלב בשוק התעסוקה. אם הנושא הזה באמת חשוב לך ואתה רוצה לקדם אותו, בוא נמתין. יושבים על הנושא הזה. אנחנו מביאים את זה בחשבון דווקא בגלל התקופה שאתה מצביע עליה ומדבר עליה. אני חושב שכולנו רוצים בסופו של דבר לעזור ולייעל. משרד הביטחון מקיים דיונים על זה והוא מתכוון להכניס תיקון. עכשיו, על פי בקשתו של אלי אבידר, קודם כול אני רוצה להעיר – היה קודם דיון. מיקי פה, מיקי לוי? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני בשבילו. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אתה בשבילו. היה קודם דיון על הנושא של צער בעלי חיים. נדמה לי שבתשל"א נשלחה שאלה לרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה; בשבוע הבא יום פקודת שנתו. שלחו לו שאלה בנושא של פיטום אווזים. כידוע, כבד האווז הוא מעדן. בצרפת מגישים אותו במסעדות חשובות ויש לו ביקוש רב; גם בהונגריה, בהרבה מקומות. פה בישראל היה מפעל לפיטום אווזים והיו מפטמים אותם ומכניסים קנה קשיח לתוך הצוואר בכוח ומלעיטים אותם כדי שהכבד יהיה גדול ועסיסי. כמובן שזה מצער אותם, זה מכאיב להם, אז באה שאלה מצרפת לגבי הכשרות: האם מותר להשתמש בכבד של אווזים מפוטמים? התשובה של הרב עובדיה יוסף זו תשובה מאוד מעניינת וארוכה. הוא אומר: הדבר הזה הוא צער בעלי חיים. צער בעלי חיים זה דאורייתא, זה לא דרבנן. צער בעלי החיים זה דאורייתא ואסור לעשות את זה. הוא אומר להימנע מלקנות ולא לתת יד לאלה שמרוויחים על חשבון צער בעלי חיים. הנושא הזה עלה בוועדת החינוך של הכנסת שהייתי חבר בה, ובזמנו גם יוסי שריד, זיכרונו לברכה, היה חבר בוועדה הזאת, והיה דיון של המגדלים. בסופו של דבר הוועדה הייתה צריכה לאשר את התקנות – האם הם יכולים להמשיך ולגדל או לא. אמרנו: אנחנו לא מאשרים. מה שעמד בפני הוועדה – אדוני היושב-ראש, תקשיב – מה שעמד שם בפני הוועדה בסוף, בדיון הזה – כי ההם הפעילו לחצים, ואלה הפעילו לחצים – היה פסק הדין של הרב עובדיה יוסף. אמר יוסי שריד: אם הרב עובדיה יוסף אומר, מי אני שאגיד לא? והצביע בעד, ומנענו. זהו, הסתיים. באותה תקופה הפסיקו לפטם אווזים במדינת ישראל. אבל בא לנו דבר נוסף – פיטום עגלים, שזה ייסורים נוראיים, הנושא של פיטום העגלים, וגם זה דבר שנדרשנו לדיון בו ועשינו את הכול כדי למנוע. יש גם עופות שמכניסים אותם לתוך כלובים והם לא יכולים לזוז כדי שהעצמות שלהם יהיו רכות. גם אלה דברים שהם נגד התורה. היא נגד צער בעלי חיים. צער בעלי חיים – דאורייתא. לכן, הנושא הזה באמת קרוב אלינו, וחבל שמיקי לוי לא נמצא. ולסיום, בראשית – חבר הכנסת קושניר, בראשית. אנחנו מתחילים סדרה חדשה של התורה, של פרשות התורה, מתחילים את הכול מחדש. יש דבר מאוד מעניין בסוף הפרשה. כתוב: "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבֹת לבו רק רע כל היום. ויִּנחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו. ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נִחמתי כי עשיתִם". הקב"ה ראה שהאדם שהוא יצר – יצר לב האדם – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – רק רע. רע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> זה הזמן להפסיק – באמצע דברי תורה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש זמן לעבודה ויש זמן לתורה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, אבל כמה יוצא לך לשמוע את דברי התורה? אם כבר יש הזדמנות, אז – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך אתה יודע כמה יוצא לה לשמוע דברי תורה? איך אתה יודע? איך אתה מסיק – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני שואל אותך שאלה: אמת אתה אוהב? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> משתדל. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> מה זה משתדל? או שאתה אוהב או שאתה לא אוהב אמת. מה, אתה חי בעולם – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אוהב, כן. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אוהב אמת. התורה היא תורת אמת. זו תורת חיים, זה דרך חיים. היא יכולה לעזור לך, היא יכולה להאיר את דרכך, היא יכולה להוביל אותך בדרך בטוחה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול שאלה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תחנך אותנו – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש לי מספיק זמן? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> תנצל את זה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, יש לך שלוש דקות כרגע. תודה רבה לסגן השר על דבריו המאירים, הברורים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> מאחר שאמרתי שמשרד הביטחון מתכוון לקדם את הנושא הזה, אז אם בכל זאת המציע רוצה להצביע, אנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה לסגן השר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. חבר הכנסת אלכס קושניר, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הכול בסדר, חיילים – לא אצלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – את כבר צרודה – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תחנך אותנו – – – התורה היא לא רק שלך, היא של כולם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תתביישי לך, שונאת ישראל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, הקריאות האלה הן קריאות לא ראויות לפי תקנון הכנסת. לקרוא לחברת כנסת "שונאת ישראל" – לא מקובל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – כשמעלים שם של מישהו חרדי ישר קופצים במפלגה הזאת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת קושניר, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבר'ה, יש כאן סתירה לוגית שאני לא מצליח להסביר, ולמדתי לוגיקה באוניברסיטה. יושב כאן שליח של אלי ישי בתוך רשימת הליכוד, קורא לחברת כנסת "שונאת ישראל", כאשר הוא ברגע זה, עכשיו, הולך להצביע על החוק נגד דמי אבטלה לחיילי צה"ל. מישהו יכול להסביר לי את ההיגיון הזה? לא יודע. לא מבין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו לעניין הצעת החוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה יכול להשתיק אותו? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת קרעי, הערת הביניים נשמעה. לפי התקנון, תגיש בכתב בקשה להודעה אישית. בלי זה לא נאשר לך. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יוליה, אני מציע גם לך לבקש בקשה להודעה אישית, אחרי מה שהוא אמר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כאשר ראש הממשלה סוגר את המשק בגלל שמפריע לו שמפגינים נגדו, או שאין לו מספיק אומץ כדי לטפל באזורי התחלואה, אז אי-אפשר לצאת לעבודה. אין עבודה. אתה לא מבין? אתה מנותק. לגבי דבריו של סגן השר, אני מאוד שמח שסוף-סוף זה טפטף, ושר הביטחון – או השר במשרד הביטחון – ושר הרווחה רוצים לקדם את הנושא הזה. אבל מה שאני מציע: חבר'ה, בואו נצביע בעד ההצעה שלי. אחר כך נגיע לוועדות. מבחינתי תתנו את ההצבעה בעד באישור ועדת השרים לחקיקה, אבל אין שום קשר בין מה שהממשלה רוצה לקדם להצבעה על החוק הזה. זה ברור לכולם – מצביעים בקריאה טרומית, ואחר כך יש עוד שלוש קריאות, ואחר כך יש ועדות, אז אפשר להכניס את כל הדברים שאתם רוצים. אז השאלה היא אם אתם מתנגדים כי זו הצעת חוק של האופוזיציה, או שאתם מתנגדים בגלל עקרונות. בשני המקרים אתם מצביעים נגד חיילי צה"ל. לכן אני, אדוני היושב-ראש, מבקש להצביע על החוק הזה, וקורא לכל החברים שאכפת להם מחיילי צה"ל, אכפת להם מהערכים שהמדינה הזאת מושתתת עליהם, להצביע בעד. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קושניר יכול להצביע מכאן. אני מבקש לעבור להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתקופת אכשרה לחיילים משוחררים), התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 28 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן 28 מתנגדים, 17 תומכים. אני מבקש להוסיף כתומך את חבר הכנסת אלכס קושניר, וכמתנגד – את חבר הכנסת שלמה קרעי. אשר על כן, תוצאות ההצבעה הן 18 תומכים, 29 מתנגדים, אין נמנעים, והצעת החוק לא התקבלה. ובכן, להוסיף גם את חבר הכנסת אליהו ברוכי ואת השר הרב רפי פרץ כמתנגדים. אשר על כן, תוצאות ההצבעה הן – התווספו שני המתנגדים הללו. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת שלמה קרעי << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לאחר ההצבעה אני מאפשר, על פי תקנון הכנסת, לחבר הכנסת שלמה קרעי לעלות למסור הודעה אישית. חמש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> זה שהזכירו אותו בקריאת ביניים זה לא שייך. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני כל פעם עומד כאן מזועזע מהשנאה, משאט הנפש. החבר'ה האלה ברחו כמו שפנים מהמליאה כי הם לא יכולים לשמוע את מה שיש לומר להם. החבורה של ליברמן ושבעת הגמדים, כשהם שומעים את המילה "חרדי", מריחים ריח של חרדי – לא יודע איך הוא עומד כאן לידך, אדוני היושב-ראש, ומדבר. גם אתה חרדי, או שאולי אתה חרדי מזן אחר? כשהם שומעים שרוצים לתת קצבה, גם למעלה מהילד השלישי, וירוויחו מזה משפחות חרדיות ומשפחות ערביות, כואב להם הלב. הם לא מסוגלים. השנאה מעוורת את עיניהם. השנאה מקלקלת את השורה. אני חושב שכששומעים דבר כזה כאן, אדוני היושב-ראש, זה הרבה הרבה יותר גרוע מלקרוא לעבר אחד כזה, או לעבר אחת כזאת שכל כך כואב לה שחרדי יקבל משהו. שחרדי יקבל משהו, בשוויון לכל אזרחי המדינה – כואב להם הלב. זה הרבה יותר גרוע לעמוד כאן ולומר את הדברים האלה. אז אני רוצה לומר לקושניר, וכבר אמרתי את זה אחת ולתמיד, אמרתי את זה גם קודם – אגיד את זה שוב לבוס העבריין המורשע שלו, שהורשע באלימות כלפי ילד בן 13, הורשע, והם מעיזים להגיש כאן הצעת חוק שלא תאפשר להתמודד לנשיאות המדינה או למה שזה לא יהיה למי שיש כנגדו כתב אישום. הבוס שלכם עבריין מורשע. תגישו נגדו, שלא יכול להתמודד ולא יכול להיות חבר כנסת בכלל. אז אני כאן הנציג של הרב מזוז, אני הנציג של המזרחים, של ש"ס, של ג, של העולים, של כל מי שרוצה אותי כנציג, וכולם פונים אליי בפניות ציבור. ואני אבחר ואמשיך להיבחר על אפכם ועל חמתכם, באופן דמוקרטי, בתנועת הליכוד, שהיא תנועת הבית שלי, היא עמוד השדרה השלטוני של המחנה הלאומי במדינת ישראל, ואתם, חבורת שבעת הגמדים, תמשיכו ללקק לאדון שלכם ליברמן ותמשיכו לשסות בקמפיין השנאה שלכם את כל אזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה לחבר הכנסת שלמה קרעי. << נושא >> חילופי גברי בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בקשה למסירת הודעה על ידי יושב-ראש ועדת הכנסת. יעלה ויבוא אדוני חבר הכנסת איתן גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבד להודיע על חילופי אישים בוועדת החוקה, חוק ומשפט: מטעם סיעת הליכוד, במקום חבר הכנסת גדעון סער יכהן חבר הכנסת עמית הלוי. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת התנהלות משטרת ישראל באכיפת תקנות הקורונה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת התנהלות משטרת ישראל באכיפת תקנות הקורונה, מס' 1610, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס. יעלה ויבוא אדוני. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, בפתח דבריי חשוב לי להדגיש ששוטרי משטרת ישראל, שאני מעריך את העבודה שלהם – אתם עוברים תקופה קשה, מרובת לחצים; אתם לוחמים שעומדים בחזית, ושלחו אתכם לחזית לשמירת הבריאות של עם ישראל. אני וחבריי מעריכים את העבודה שלכם. אנחנו יודעים מול מה אתם מתמודדים, ערים לדילמות, לסיטואציות שבהן אתם מוצאים את עצמכם. אינני יודע כיצד הייתי נוהג במקומכם לו הייתי בזירה שאליה אני מגיע עם רצון טוב, בכוונה לשמור על בריאות הציבור, ובתגובה אני נתקל בקריאות נאצה. אם אני הייתי מצליח להתאפק ולא לדחוף ילד – לא בטוח. הטענות שלי וחבריי הן לא עליכם אלא על המפקדים שלכם. קריאת "אחריי" הפכה לאתוס ישראלי, אבל כשבוחנים מקרוב את המתרחש במשטרת ישראל – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגן השר פרוש, אני מבקש שלא תחליף אותי בעבודתי. הכול בסדר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שם הקריאה היא "לפניי". יושבים קצינים, רוקמים חלומות כיצד להתקדם במעלה הדרגות, כיצד להתקדם, לא לעשות טעויות. אותם מפקדים החליטו שלא לפעול לנוכח גל הפרות ההנחיות הרחב. בריאות הציבור לא עמדה בראש מעייניהם; העיקר – לא לטעות. ואז מגיעה התקשורת ותוהה לנוכח השתיקה, מצלמת כמה תמונות יפות של איזה סוכה פה, אירוע שם, ומגיעים – והפתרון, כרגיל, לצערי, זה לטפל תקשורתית, נקודתית; לא לעקור את הבעיה מהשורש, לא להתמודד מולה אלא לעשות איזה שואו יפה שבו ייפתחו החדשות. אם תוקפים אותנו על הנעשה בשכונות חרדיות באין מפריע, חשב הקצין לעצמו, אשלח פלוגת שוטרים לתוך הרחובות העמוסים בימי חג, מעט מעצרים, והתמונה התקשורתית תציג אותנו חזרה באור חיובי, והכותרת בסדר. אם חלילה ראו אותנו יום אחד מרביצים לאיזה מפגין בבלפור, אז בשביל לאזן את התמונה, מחר נרביץ לאיזה ילד או אישה או איזו גברת שעוברת ברחוב, וזה יאזן את התמונה. יראו את השוטרים רצים. וכך שטפו שוטרים את רחובות הערים החרדיות בימי חג. לא מטפלים בבעיה, לא עוקרים אותה מהשורש. כיכר השבת – עוברי אורח תמימים נעצרים, העיקר לא להראות שלא עושים. כך בבני ברק, בביתר עילית, במודיעין עילית, בכל מיני מקומות. כולנו ראינו את הפרסומים. השוטר בקצה לא אשם; מי שהכניס אותו לסיטואציה בהחלט כן. תפקידי המשטרה הם לשרת, להגן – לשרת את האזרח, להגן עליו מפני אחרים, מפניו – אבל בסיטואציה של הקורונה ראינו ברחובות הערים שהחרדים הופכים להיות – ההתייחסות לתושבים כאל אויבים ולא כאזרחים. בני ברק בנויה בצפיפות, אבל היא איננה רצועת עזה. אבל התמונות האלה, רבותיי, לא היו רק בערים החרדיות. ראינו מה קורה בהפגנות; ראינו מה קורה בערים ערביות. לדוגמה, מדיניות המשטרה כפי שנראה מהצד היא לטפל במה שקל ולא במה שקשה, להיות חזק מול חלשים ולהתעלם מהחזקים. קחו את מה שקורה למשל במגזר הערבי. חבריי מהרשימה המשותפת מתחננים שיטפלו בתופעת הנשק הבלתי-חוקי. עצר הנשק הבלתי-חוקי? יכול להיות שמישהו יעלה פה ויאמר שזה עצר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה יודע מה נעשה? אתה יודע מה נעשה שם? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש לך חדשות בשבילכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין לך מושג. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> הזעם מצטבר. זה הופך לנושא תקשורתי – המשטרה פושטת יחד עם מצלמות הטלוויזיה על כמה בתים, ושלום עליי נפשי. כבר אמרתי פה מעל הדוכן הזה, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת: אני גר שם, אני שומע את היריות אישית. יכולים לספר כל סיפור שרוצים; אני שומע את היריות, אני שומע את החזיזים, אני רואה את האנשים נופלים. המשטרה נמצאת בכוחות מתוגברים – מרחב דוד הוא מרחב מתוגבר. היית פעם מפקד מחוז ירושלים, ואתה יודע שהוא מרחב מתוגבר. כולם רואים את היריות, כולם שומעים אותן; לא קורה כלום. רק לפני כחודש נרצחה – אין לי מילה אחרת – ברמלה המורה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שריפה אבו מועמר. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – שריפה אבו מועמר מירי תועה ברמלה. יש קצין שתלה את תמונתה על קיר משרדו והמשימה שנטל על עצמו זה לעצור את היורים הפושעים? בלי לבדוק, תרשו לי לנחש שהתשובה היא לא. איך אני יודע? כי הירי התועה ברמלה ולוד נמשך; כי הירי התועה בשכונות ירושלים נמשך. אם היה אכפת למישהו, זה היה קורה. פעם אחר פעם אנחנו נחשפים לדיווחים מהמילואימניקים על המתרחש בשטחי האש בדרום – גנבות נשק, הברחות סמים. מערב פרוע. מה נעשה עד כה? אתמול ראינו כיצד כנופיית עבריינים פושטת על אתר בנייה במרכז הארץ כי הקבלן סירב לעמוד בדרישות הפרוטקשן – לא בדרום, לא בצפון, לא רחוק מהעין; כאן, במרכז הארץ. מישהו בשדרת הפיקוד של המשטרה הזדעזע מזה? לא. אבל במקרי החיכוך המתוקשרים – שם יודעים קציני המשטרה לפעול, אבל לפעול עקום. אנחנו אשמים. למעלה משנה אין מפכ"ל קבוע למשטרה בגלל מלחמות פנים-קואליציוניות. במקום לרפא את עם ישראל – הקמתם ממשלה יפהפייה – לרפא את השסעים, להתמודד, אנחנו עסוקים בזריקת בוץ ובלחבוט, והכול בגלל פוליטיקה קטנה. אנא מכם, תשבו יחד, תדברו, תפעלו. אתם עוד יכולים לשנות את המצב. אתם עוד יכולים למנות מפכ"ל קבוע למשטרה. ובהמלצה אישית – אתם בסוף ממנים אותו; אני לא שר בממשלה שגם מאשר את זה: תיקחו מישהו מהחברה האזרחית. אל תחפשו מישהו ממרתפי השב"כ. תיקחו מישהו שירפא את הדבר הזה. כי אנחנו מתמודדים עם קורונה – בסוף ימצאו לה חיסון באיזשהו מקום בעולם, בעזרת השם, ימצאו לה חיסון; הקדוש ברוך הוא יעזור שימצאו לה חיסון. את השסע שגורמות התמונות האלה, את השנאה ואת האיבה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי גורם לשסע? מי? ראש הממשלה ריסק את החברה הישראלית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פינדרוס, המשטרה גורמת לשסע? תתביישו לכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, הערת הביניים נרשמה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> את השסע שנגרם מאותן תמונות של המרדפים אחרי ילד, את השסע שנגרם מהמרדפים אחרי אישה ואת השסע שנגרם – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הם לא רוצים להיות שם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – מאותו בחור שחוזר מהקפות – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם הטלתם עליהם את זה. אתם הבאתם את האסון הזה עלינו. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – וחוטף מכות, חוטף מכות – מיקי, זה שהצלחת בתקופתך למנוע הרבה הפגנות בירושלים זה בסדר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מציע לך, חברי, מציע לך, חברי, להסיר את זה, להסיר את זה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי, חבר הכנסת מיקי לוי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – להסיר את זה מסדר-היום. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא מינו אותך בסוף למפכ"ל, לצערי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה יביא לשסע גדול, אני אומר לך. להסיר את זה מסדר-היום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבריי ואני בפרט, חבריי ואני בפרט מפנים את דבריי לשר. אדוני השר, זו לא ביקורת עליך, זו ביקורת על התנהלות, וזה צריך להיות אינטרס שלך, אדוני השר, שהביקורת הזאת תיבדק ותישמע ותטופל על ידי גורם מחוץ למשטרה; לא על ידי גורם פנימי – על ידי גורם מבחוץ, כי צריך לרפא את הדבר הזה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> כמו הוועדה שהוא הקים – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אנחנו רוצים משטרה חזקה. חז"ל אמרו לנו, חז"ל אמרו לנו – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר עושה בדיוק ההפך, בדיוק ההפך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> סיימת את הסרטונים? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> סמוטריץ', סיימת את הסרטונים? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תוציא עוד איזה סרטון עליי, על גפני. עזוב, תן לי לסיים לדבר. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> ארבל, ארבל, ארבל, כשהשר אוחנה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מאפשר לך כמה דקות להוציא עוד סרטון ולאפשר לי לסיים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> שנייה, שנייה. כשהשר אוחנה היה שר המשפטים הוא העביר בממשלה – הייתי חבר בה – הקמת ועדת חקירה שתבדוק את התנהלות מח"ש, ובצדק. אמר: אני בא לתקן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', הערת הביניים נרשמה בפרוטוקול. תודה רבה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> למה עכשיו, למה עכשיו, כשר המשטרה – – – << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> חבריי, חבריי, אני בטוח שאם הייתי מציע ועדת חקירה לבדוק את הפרקליטות כולם היו בעד, זה בסדר. חבריי, אנחנו רוצים משטרה חזקה. אנחנו גדלנו על אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו. אנחנו צריכים משטרה חזקה, צריכים משטרה טובה. זה האינטרס של כולנו. זה לא אינטרס, להחליש את המשטרה. אבל שיפעלו בחוכמה, שיפעלו בחיבור, שיפעלו מתוך גישה של שירות ולא מתוך גישה של כותרות, לא מגישה של בסוף – הקידום. זה הדבר. אני קורא מכאן – אני אומר לך – גם לצד השני, אבל זה תפקידה של המשטרה, אבל אני אומר – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא טוען שאין דברים שהם לא בסדר – אני אומר את זה ואני גם אומר את זה לחבריי – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> נו, אז מה הבעיה להקים ועדת חקירה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – אבל להפוך אותם לשק אגרוף עם הצעה כזאת – אתה משיג את ההפך – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – ואני קורא לך להסיר את זה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כשהילדים שלי ושל עוד חברים פה הם שק האגרוף, אז אנחנו נהפוך לשק אגרוף, מיקי. עם כל הכבוד, אני מכבד את המערכת שהיית בה, ואני חושב שצריך לשפר אותה. אני חושב שצריך לשפר אותה. ואני אומר לכם, רבותיי – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> צריך לבקר אותה, אבל לא זו הדרך. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אנחנו, בשביל לעצור את המגפה הזאת – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתה מוכן להיות מפכ"ל, מיקי לוי? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – אנחנו קוראים לכולם, לכולם – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתה מוכן להיות מפכ"ל? << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – להישמע להוראות הרופאים, להישמע להוראות הנצרכות, להישמע להוראות שיצאו מכל גדולי ישראל. להישמע להוראות, אבל רבותיי, המשטרה צריכה לסייע בדבר הזה ולא להפוך להיות חלק מהכותרות של השסע. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מאוד מקווה שכל החברים בבית הזה שמנסים לשכנע אותנו שהם בעד טובת הציבור החרדי, הערבי, המתנחלים, הימין, המפגינים – כולם – שיצביעו בעד הקמת ועדת חקירה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יצחק פינדרוס. ישיב השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה. יעלה ויבוא. גם לרשותך, אדוני, עשר דקות, בבקשה. << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> תודה לך, אדוני. חבריי השרים, חברי הכנסת, חבר הכנסת פינדרוס, שמעתי אותך בקשב רב. אמרת דברי טעם. ברשותך, אני אחלוק עליך. אני לא חושב שבכל מקום שבו אנחנו מזהים תופעה פסולה – ואני מייד אדבר גם על התופעות הפסולות שהזכרת – יש מקום להקים ועדת חקירה פרלמנטרית. יש גם פתרונות אחרים. אני רוצה, ברשותך, להכניס אותך לראש של מה שעובר על שוטר במשטרת ישראל בימים האלה. אם לא די להם, לשוטרים, לשוטרות ולשוטרים – – – << קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >> ברשותך, אני אשאל שאלה כדי שתתייחס: איזו הערכת מצב קיבלתם במשטרה – – – על כך שצריכים לבוא ביום אחד במסות לביתר, לירושלים, לבני ברק? מה הסיבה שבאתם במסות – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פרוש, תן לי להתחיל לפחות ואולי באמצע תיכנס, אבל תן לי לפחות להתחיל. אם לא היה די לשוטרות ושוטרי משטרת ישראל במה שהם חוטפים ברחוב, בזמן שאנשי המשטרה, חבר הכנסת פינדרוס, נופלים מהרגליים כבר שבועות ארוכים – ואני רוצה להגיד לך, אף שוטר לא התגייס למשטרת ישראל בשביל לאכוף קורונה. אף שוטר לא התגייס למשטרת ישראל בשביל לאכוף קורונה. שוטרים התגייסו כדי להילחם בפשיעה וכדי להילחם בטרור. לשם כך התגייסו למשטרה. אבל מה נעשה שנפל עלינו האסון הזה – על העולם, לא על המדינה; על העולם – והכוח הכי יעיל, אפקטיבי וזמין שיכול לאכוף את התקנות שהממשלה והכנסת מחוקקות זה המשטרה. ותאמין לי, השוטרים לא אוהבים את העבודה הזאת. אתה יכול להבין. אני לא הייתי אוהב את העבודה הזאת. אבל אם לא די להם במה שהם חוטפים ברחוב בזמן שהם נופלים מהרגליים ובזמן שהם מסכנים את עצמם ואת בני משפחותיהם – כי כששוטר חוזר מכזה אירוע שבו היה צריך לפזר התקהלות, הוא נתון לסכנה, סכנת הידבקות, והוא מסכן את בני ביתו. הם באים במגע עם חולים מאומתים. הם באים במגע עם חולים מאומתים, רושמים להם דוחות. הם באים במגע עם חבי בידוד – בהפגנות, במחאות, בתפילות, בחתונות, בכל ההתקהלויות למיניהן. ואם לא היה די להם בזה ובזה שהם שומעים ברחוב קריאות כמו – אני מתקשה להגיד את המילה הזאת מעל דוכן מליאת הכנסת, אבל הם שומעים את זה – נאצים. הם שומעים את הביטויים האלה: נאצים, רוצחים במדים וכיוצא באלה קללות, נאצות, גידופים – אז עכשיו הם נאלצים לחטוף גם בכנסת, חבר הכנסת הנכבד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר, אני מבין שאתה אחראי לטמפרטורה באולם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רואה שמתחמם, אז אני בא. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> זה הגיע, לצערי, לשיא השבוע. שמענו השתלחויות קשות מאוד, קשות מאוד מעל הדוכן הזה באנשי המשטרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מהליכוד. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> לא. שמענו שהם קלגסים שיוצאים לעשות פוגרום – מילים שקשה מאוד היה לשמוע. במקום לפנות לציבור, לקרוא לציבור ולבקש ממנו להישמר על נפשותיו ולהישמע לכללים מצילי החיים, אחד מחברי הכנסת העדיף להתיישר עם הטון של מיעוט קטן וקיצוני ואמר את המילים הללו שאמרתי כרגע. השוטרות והשוטרים פועלים כדי להציל חיים. תקופת הקורונה היא תקופה קשה וכואבת – כואבת במקומות רבים בעולם ובמקומות רבים בארץ. השוטרות והשוטרים, האמונים בתקופה הזאת לא רק על שלומו וביטחונו של הציבור אלא גם על בריאותו, חווים קושי כפול: גם כאזרחים, כמו כל אזרחי במדינת ישראל, וגם כמי שאמורים לאכוף את חוקי הקורונה כלפי האזרחים – משימה מאוד לא פופולרית, בהתחשב בכך שרבים בציבור, לצערי הרב – לא רוב הציבור אבל רבים בציבור – עדיין לא הפנימו את גודל האיום: לא רק מוות, שזה, כמובן, האיום העיקרי. רבים מהמחלימים – אנחנו רואים עדויות – נושאים איתם מומים, בעיות נוירולוגיות, בעיות זיכרון, אובדן חוש הטעם והריח, בעיות פוריות – ראינו גם מחקרים על דברים כאלה. איום ונורא. אלה המחלימים, לא מדבר על המתים. ומתוך עשרות אלפי מפגשים יום-יום בין שוטר לבין אזרח, עשרות אלפי מפגשים שעוברים בשלום וברוגע, כשהשוטר עושה את עבודתו, עם או בלי דוח, מה מגיע לתקשורת, ולצערי מה מגיע גם למליאה כאן? אותם אירועים שבהם שוטרים הפעילו כוח. שוטרים אכן מפעילים כוח בעת הצורך. למשל, כשלאחר הוראת פיזור והכרזה על התקהלות לא חוקית הציבור ממשיך להפר את החוק ואיננו מתפזר, המשטרה מפעילה כוח. מה ציפיתם, שהממשלה והכנסת יחוקקו חוקים והמשטרה לא תאכוף אותם? ואם היא מנסה לאכוף אותם בנועם – והיא עושה זאת; יש מאות התקהלויות שנמנעו מראש כי המשטרה פעלה כדי למנוע אותן, אם זה חתונות, אם זה תפילות, אם זה התקהלויות אחרות; פעלה מראש והצליחה למנוע אותן. אבל מה נעשה באותם המקרים שהציבור לא מקשיב למשטרה, שהציבור לא מתפזר? אז המשטרה לא תאכוף? צדיק ורע לו, רשע וטוב לו? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לך פילוח לפי גילאים, לפי אזורים? אתה יכול לתת לנו תמונה? << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אתה יכול לבקש. תכניס את זה בשאילתה – אני אגיד לך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת סובה, יש אמצעי של שאילתה לשר. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> אני שואל אותך, אני שואל אתכם: כששוטר מבקש מאדם להזדהות, חבר הכנסת פינדרוס, כששוטר מבקש מאדם להזדהות – ובעת הזאת יש לדרישה להזדהות משקל רב, כי השוטר צריך לוודא אם האדם אמור להיות בבידוד; אולי הוא חולה מאומת. זה נכון בכל מקום – זה נכון במודיעין ובביתר עילית, זה נכון בחוף הים בתל אביב וזה נכון בג'יסר א-זרקא. בכל מקום. כששוטר דורש מאדם להזדהות והוא מסרב להזדהות, מסרב להתלוות אליו לצורך זיהוי, מה המשטרה תעשה, תוותר לו? אז המשטרה מפעילה כוח. זה מצער, השוטרים לא רוצים לעשות את זה, אבל הם חייבים לעשות את זה. ואדוני הנכבד, יש בשולי הדברים פרומיל, במפגשים שנערכים בין שוטר לאזרח, גם של הפעלת כוח לא סביר. יש, אני מסכים איתך, וזה מצער מאוד, וזה לא בהתאם לפקודות וערכי המשטרה. המקרים הללו מטופלים. המקרים הללו מטופלים משמעתית על ידי המפקדים, ובמקרים המתאימים אפילו נפתחת נגדם חקירה פלילית. לא נפתח כאן את הביקורת שיש לי על מח"ש. יש לי ביקורת על מח"ש. אכן, כמו שאמר חבר הכנסת סמוטריץ', הקמתי ועדת בדיקה ממשלתית למח"ש. אבל המקרים נבדקים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פינדרוס, תבטל. לא נעים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נעים לממשלה. אני יכול להצביע איתם. לא נעים. הממשלה מבקשת. << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> ועדיין, חבר הכנסת פינדרוס, המקרים הללו הם יוצאי הדופן, הם יוצאי הדופן הנדירים. הם לא אופייניים. מהו האופייני? שוטרות ושוטרים שפועלים תוך חירוף נפש כדי לאכוף את החוק והסדר שנקבעו כאן עלי ידי הממשלה, על ידי הכנסת – לא על ידי השוטרים; הם לא קובעים את הכללים – וזאת כדי לנצח במאבק, במלחמה – אני מרשה לעצמי לומר – העולמית, הקשה, שגבתה עד כה למעלה ממיליון קורבנות בנפש בעולם כולו, ובישראל – למעלה מ-2,000 קורבנות בנפש ומי יודע עוד כמה פצועים, מומים שייוותרו עם המחלימים עוד שנים רבות. ואני רוצה מכאן, אדוני, בשמי – ואני שמח שבכך פתחת, כי אני חושב שאני אומר זאת גם בשמך ובשם רבים רבים נוספים, בשם רוב אזרחי ישראל – לומר לשוטרות ולשוטרים בעת הזאת תודה. ואני רוצה, אדוני, להציע לך בכבוד רב, בשיא הכבוד, להסיר את ההצעה הזאת לוועדת חקירה פרלמנטרית נגד המשטרה, ותחת זאת לנהוג כפי שאני נוהג מיום שאני בתפקיד גם ביחס לאוכלוסייה החרדית: בהידברות – כי אנחנו מצליחים. חבר הכנסת פינדרוס, אתה יודע זאת. אני דיברתי עם השרים, עם חברי הכנסת, עם ראשי רשויות, עם מובילי דעת קהל מהחברה החרדית, והצלחנו. היה גל שבאתם בטענה, והצלחנו. מיניתי את ניצב בדימוס אריק יקואל, הניצב הראשון במדינת ישראל שהוא חרדי, להיות יועצי לענייני חרדים, ואני חייב להגיד לך שהוא משקיע בזה לילות כימים בחריצות, בחוכמה, בשכל רב. אני מציע לנהוג כך, ולא בוועדות חקירה פרלמנטריות שיחבטו עוד ועוד ועוד במשטרת ישראל. לכן אני מציע להצביע נגד או לקבל את הצעתי להסיר את הבקשה. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פינדרוס, תסיר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, התקנון לא מאפשר לי לאפשר לך להשיב. אני מתנצל. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אז אני עולה להצביע. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתה יכול להצביע מפה, אם אתה רוצה. לשיקולך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פינדרוס, תסיר, תגלה אבירות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אשר על כן, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לעבור להצבעה על ההצעה לסדר-היום בדבר הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת התנהלות משטרת ישראל באכיפת תקנות הקורונה, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס. הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני אאפשר. אני אאפשר להוסיף את מי שהיה באולם וירצה להצביע. דקה אחת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פינדרוס, לא נעים. קואליציה בכל זאת. היית מסיר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 32 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן 32 נגד, שבעה בעד ואין נמנעים. אני מבקש להוסיף את חבר הכנסת אלכס קושניר כמתנגד, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' כתומך, חבר הכנסת יצחק פינדרוס כתומך, חבר הכנסת יעקב טסלר כתומך, חבר הכנסת איתן גינזבורג כמתנגד ואת חברת הכנסת אתי חוה עטייה – כמתנגדת? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> נגד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם אני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ציינתי. ואת סגן השר משולם נהרי כמתנגד, ואת חבר הכנסת אליהו ברוכי כתומך. היית במליאה בזמן ההצבעה? באולם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כתומך. אז גם חבר הכנסת יעקב אשר כתומך. אשר על כן, תוצאות ההצבעה – ציינתי את בצלאל סמוטריץ'. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שנייה אחת, רק רגע. תוצאות ההצבעה הן 12 בעד ו-36 מתנגדים. אשר על כן, ההצעה לסדר-היום לא התקבלה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מאפשר לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' הודעה אישית בהתאם לתקנון הכנסת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חמש דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לך למשותפת – – – עכשיו – – – המשותפת – – – << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אתה בטח תרצה לשמוע את בצלאל סמוטריץ'. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אדוני השר הנכבד, השר אוחנה, אתה יודע את הערכתי ואהבתי אליך. לא נעים לי. אתה יודע, אתה עושה את תפקידך, אבל אני רק רוצה לעשות לך אלגוריה: לו היה שר המשפטים ידידנו עומד כאן עכשיו על הבמה וטוען בדיוק את אותן הטענות, כשאתה עמדת, כדי להסביר מדוע אסור להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת העיוותים, השחיתויות, שיש בפרקליטות המדינה – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> רגע, רגע, רגע. אתה כנראה תלמיד מצוין שלו. חכה, תן לי רגע, שנייה. אני הקשבתי לך בקשב רב ולא הפרעתי. << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> אני רק רוצה להגיד – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אבל אל תשיב לי על מה הדיון הוא לא. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אבל אולי כדאי שאדוני יתייחס גם להודעה האישית. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני אתייחס עוד רגע. עוד רגע. << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> אני רק רוצה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> בוא נתחיל רגע על מה הדיון הוא לא. << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> אפשר – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> – – – אז – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זה היושב-ראש. פעם הייתי סגן יושב-ראש, בקדנציה הקודמת. בואו נתחיל, הדיון – על מה הוא לא. הוא לא על החובה לציית להנחיות הממשלה בקורונה. נקודה. מסכימים, לא מסכימים, סברות, לא סברות, אין על זה ויכוח. חרדים, חילונים, דתיים, ערבים, יהודים – אין על זה ויכוח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> על מה הדיון הוא לא? הוא גם לא על זה שיש המון המון שוטרים טובים, מצוינים, אידיאליסטים וחדורי מוטיבציה – ויש לי אחות כזאת – שמשרתים נאמנה, שנופלים מהרגליים, שעושים עבודת קודש, שמצילים חיים. על זה הדיון הוא לא. הדיון הוא על השאלה אם יש גם תופעות לוואי קשות, חמורות, שיטתיות, לא ספורדיות, שחייבים לטפל בהן מן השורש, שהמערכת לא יודעת לטפל בהן לבד, כי זה יותר מדי שנים, ולכן הכנסת היא מקום מצוין ודמוקרטי לבדוק את זה. למה ביקשת שלא יהיה? עמדת פה בסוג של דמגוגיה ואמרת: כי יש כאלה שקוראים להם "נאצים" – נורא ואיום. אין ספק, אמיר, נורא ואיום. אתה יודע כמה כאלה צועקים לפרקליטות המדינה ולפרקליטים קללות שמקומן לא יכירן? אז מה, בגלל זה לא נחקור? אמרת שיש עשרות אלפי פעולות ומפגשים עם אזרחים ושהשוטרים עושים עבודה נאמנה, ויש גם תקלות. יש עשרות אלפי פעולות שהפרקליטים עושים בהליכים אזרחיים ופליליים – עבודת קודש. יש אלפי פרקליטים בפרקליטות המדינה, אין לי מושג – זוטרים. אז מה? בגלל זה לא נבדוק את הריקבון בראש המערכת? בגלל זה לא נבדוק את תופעות הלוואי השליליות? תאמין לי, שר המשפטים, תלמד את הנאום של השר לביטחון הפנים – אתה יכול להשתמש בו. אז אני אומר לך, ידידי השר, ותכף אני אומר גם לחבריי – תישאר כאן שנייה אחת, חבר הכנסת פינדרוס, כי אמרת שאני עושה סרטונים. שמע, סרטונים – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – אני לפחות לא הוצאתי סרטון בפעם הקודמת כמו שיושב-ראש המפלגה שלך הוציא, שזו הפסקת פרסומות, שהמכות – ואני רוצה לומר בצורה חד-משמעית: משטרה צריכה לאכוף את החוק, ולמשטרה מותר להפעיל כוח סביר כשהיא אוכפת את החוק. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אין אדם הגון אחד במדינת ישראל שכשישים על מסך מפוצל את הסרטונים של ההתנהלות של המשטרה מול הפרות חוק בהפגנות השמאל בתל אביב או בבלפור ואת הסרטונים של התנהלות המשטרה מול הפרות חוק בציבור החרדי – זה "לא קרב זה אל זה כל הלילה". ואל מול הציבור החרדי, אדוני השר, יש אלימות שאי-אפשר לקבל אותה במדינה דמוקרטית. אגב, נכון, זה מרגיז, קוראים להם "נאצים", וזה נורא ואיום וזה מעצבן אותם וזו סיטואציה בלתי-אפשרית. לא זורקים ילד על קורקינט על עמוד ברזל; לא זורקים דלי על ילד; לא נותנים ברכיות לפרצוף ואגרופים וזורקים ילד, בחור עם קשיים, על קיר עם הראש. לא עושים את זה במדינה דמוקרטית. זה קורה כי הם חרדים – לא כי הם עוברים על החוק, כי גם החילונים עוברים על החוק. אגב, זה כמו שזה קרה למתנחלים, שפיצצו לנו את הצורה כשחסמנו כבישים לפני הגירוש מגוש קטיף – מה שלא עושים לאף מגזר אחר במדינת ישראל. אי-אפשר להתעלם מן הדבר הזה. את זה צריך לחקור. הכנסת היא המקום הדמוקרטי. כמו שהיא צריכה לחקור את השחיתויות בפרקליטות אצל שר המשפטים, היא צריכה לבדוק את הכשלים ואת הליקויים החמורים האלה שיש במשטרת ישראל. אני אומר לך, חברי פינדרוס, ואתה יודע את הערכתי גם אליך, תפסידו את המשחקים האלה בנדמה לי: אתה מעלה את ההצעה והליכוד מפיל אותה. אני הייתי בקואליציה. אם חבר הכנסת יגיד: אין ועדת כספים, סגורה, עד שמוקמת ועדת חקירה – ואני יודע שאתה הסכמת להתפשר. אתה הסכמת להקים ועדת משנה בוועדת הפנים. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני בעד. ידידי היקר, ידידי היקר – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – לבדוק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ידידי היקר, ידידי היקר, אם חבר הכנסת גפני יגיד: עד שלא קמה ועדה – חקירה פרלמנטרית או אחרת – אין ועדת כספים, תאמין לי שתקום. אל תצא ידי חובה, "יוצא זיין", נכון? יידיש אנחנו יודעים א-ביסעלע. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אתה יודע שזה לא נכון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> "יוצא זיין". ישבת כאן על הדוכן – – – ההצעה. יש לך אחריות לשלומו ולחייו של הציבור שלך. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה יודע שזה לא נכון – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> יש לך אחריות לזה. תודה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתה יודע שזה לא נכון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. לפי תקנון הכנסת, הממשלה יכולה להתערב בדיון לשיקול דעתה. אני לא יכול לסרב לשר, אבל אני אשמח מאוד אם זה יהיה בקצרה כדי שנוכל להתקדם בסדר-היום. << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> חבר הכנסת סמוטריץ', קודם כול, נתחיל מזה שפניות אליי כשר לביטחון הפנים מגיעות ממגוון אוכלוסיות, והיום, כמו שאתה רואה, יש מי שמאשימים את המשטרה שהיא "משטרת אוחנה" כי היא אוכפת כלפי המפגינים בכוח – מביאים סוסים, עוצרים. כמובן שאין שחר לטענה הזאת, כי המשטרה אוכפת את החוק בצורה שוויונית כלפי כל האוכלוסיות. אכן, אני חושב שמה שאתה אומר – נגעת בנקודה שיש בה משהו, ולכן מיניתי, אני, בחמשת החודשים שאני בתפקיד, יועץ לענייני חרדים שמכיר היטב גם את העולם החרדי וגם את עולם המשטרה. אני אומר לך שאנחנו פועלים יחד ואנחנו מצליחים להביא לתוצאות. הציבור רואה את זה. אני לא חושב שוועדת חקירה פרלמנטרית היא פתרון לכל תחלואי החברה ולכל דבר שקורה. אני חושב שאנחנו הולכים לפתור זאת טוב יותר באופן שבו אנחנו עובדים: בהידברות עם החברה, בקשר עם מנהיגות מקומית, עם מנהיגות פרלמנטרית. אנחנו עושים את זה כל הזמן. אם תעמוד איתי בקשר למקרים הללו ותתעדכן ותתעניין, אני חושב שתראה שעושים את הדברים גם בלי לסגור את ועדת הכספים. אני רוצה להזכיר לך, כמו שאתה הזכרת כאן, שעד לא מזמן היית חבר בקואליציה. הטענה שלך בוודאי – לא אתמול – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר_המשך >> לא אתמול המשטרה התחילה לפעול כלפי החרדים כמו שאתה אומר, נכון? זה עניין ארוך שנים. למה לא פעלת כשהיית בקואליציה? אולי כי סברת שיש דרכים טובות יותר לטפל בבעיה. אני חושב שיש דרכים טובות יותר. כך אני פועל כשר וכך אני אמשיך לפעול. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. אני בהחלט, באופן אישי, יכול להעיד שאת שיחות הווטסאפ שלי עם כבוד שר הבט"פ באמצע הלילה – הוא עדיין לא התייאש ומשיב לי. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1367).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מתכבד לעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א–2020, לקריאה ראשונה. היא קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים אבי ניסנקורן, בשם שר האוצר. יעלה ויבוא. שר המשפטים אבי ניסנקורן, עם ישראל מחכה למוצא פיך בכיליון עיניים. תודה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), בשם שר האוצר. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמח מאוד להציג את הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת באה לתת מענק לנכים לשנת 2020 בהתבסס על המתווה שאושר כבר לפני כמה שנים, ובעצם היא תגלם בתוכה את הפעימה השלישית שהנכים היו צריכים לקבל – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אם יורשה לי: אנשים עם מוגבלות. הכנסת תיקנה את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אנשים עם מוגבלות. יש לי ילד כזה. נכון. – – היו צריכים לקבל עוד בתחילת 2020. לכן, אנחנו נותנים פה איזושהי תשובה לציבור הזה לעת הזאת של 2020. יש פה סכום של כמיליארד שקל שמחולק למאות אלפי נכים שיקבלו אותו, וייתן להם קצת מזור נוסף. אבל אני רוצה להגיד גם מה חסר, כי הצעת החוק הזאת בעצם מדברת על מענק ולא מדברת על פעימה שהיא בבסיס, וזאת מהסיבה שאין תקציב. זה החולי שעובר עלינו בתקופה הזאת, שאין תקציב. כשאין תקציב אתה לא יכול להכניס את הדבר הזה לבסיס, וזה אומר שבינואר 2021 אנחנו חוזרים בעצם למצב שהיינו בו לפני זה, ולכן בין היתר בגלל זה צריך תקציב. לנכים כבר מגיעה בשנה הבאה הפעימה הרביעית, ואנחנו במצב שצריכות להיות גם פעימה שלישית וגם פעימה רביעית בבסיס התקציב בשנה הבאה, אם לא יהיה תקציב השנה. אז זה, וצריך להביא בחשבון שהצעת החוק – שההסכם הבסיסי בא ואומר גם שאחרי הפעימות, הגמלה צמודה לשכר הממוצע במשק בשביל שהיא לא תישחק עוד פעם לעומת עליית השכר של השכירים, ואנחנו בעצם נהיה פה בסיטואציה של delay – אני מקווה שלא נהיה פה ב-delay בתשלום לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות. זו דוגמה פשוטה שקל להבין אותה למה חייבים תקציב במדינת ישראל, ולמה בהיעדר תקציב זה לא מרפה, כי אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות לא צריכים כל הזמן להיות באיזשהו חשש ובמאבק מתמיד. הם כל הזמן צריכים לרדוף אחרי ההסכם שכבר הושג לפני כמה שנים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה על דעת שר האוצר? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצורך בתקציב. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> על דעת שר האוצר. אני לא חושב שיכול להיות שר בישראל, בטח לא שר אוצר, שיכול להגיד שלא צריך תקציב במדינת ישראל. אני לא חושב שיש פה אחד מחברי הכנסת, ה-120, כולל ראש הממשלה, שיכול להגיד שלא צריך תקציב במדינת ישראל. ההצעה הזאת חשובה לי במישור האישי, כי היא בעצם מתבססת על הסכם שנחתם אצלי במשרד בהסתדרות לפני כמה שנים שגילם תוספת לבסיס של 4 מיליארד ו-241 מיליון שקלים לטובת שיפור גמלאות האנשים עם מוגבלות. בעקבות זה החלק הראשון של הקצבה – ביחד עם השר כחלון – שולם ונכנס לבסיס ב-2018, היו שם שתי הפעמים הראשונות. לצערי אנחנו כרגע רודפים אחרי הפעימה השלישית וכרגע נותנים את זה בצורת מענק, אבל יש פה תחילת סגירת מעגל של הסכם שאני הייתי חלק בו, שנסגר אצלי במשרד בערב שהיו בו נציגים של תנועות שונות של אנשים עם מוגבלות, נציגים של משרד ראש הממשלה, נציגים של משרד האוצר, חבר הכנסת דוד ביטן, שהיה שותף מרכזי לנושא הזה, והשר כחלון, שכמובן היה שותף מרכזי לנושא הזה. אז באמת, כן ירבו הצעות חוק כאלה, ואנחנו מקווים שבאמת נצליח לקדם את זה. זאת גם הזדמנות לומר כמה מילים על ועדת השרים לחקיקה, כי חברי כנסת פה במשכן, בין שזה מהקואליציה ובין שזה מהאופוזיציה, מגישים הצעת חוק ולצערי כבר כמה שבועות, בגלל התנגדות של הליכוד, ועדת שרים לחקיקה לא מתכנסת. זה מייצר מצב של שיתוק של הכנסת. ביום ראשון הקרוב אני אכנס את הוועדה. אני אכבד את הווטו של הליכוד, אבל אני מצפה שהוא יבוא ובאופן ענייני יגיד במה הוא תומך ומה הוא לא תומך. אין סיבה שהצעות חוק שהן לא במחלוקת – כי מה שבמחלוקת זה לגיטימי להטיל וטו, וכל צד רשאי בממשלה הפריטטית להטיל וטו, אבל דברים שהם לא במחלוקת, ובייחוד, בייחוד בייחוד חוקים חברתיים, שבאים לקדם את החברה בישראל ובאים למצוא בעיות ולפתור בעיות, צריך לקדם אותם וצריך להעביר אותם – צריך להעביר אותם בשלוש קריאות בשביל מדינת ישראל, בשביל העבודה הפרלמנטרית של הבית הזה, בשביל הדמוקרטיה הישראלית. אז נקווה באמת שיהיה שינוי דיסקט בנושא הזה ונצליח לקדם חוקים, מכל הגושים ומכל חברי הכנסת, בשביל לעשות טוב לעם ישראל. אז תודה, ועוד פעם, אני מברך על הצעת החוק הזאת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. בהחלט בשורה משמחת וחשובה מאוד על כינוס ועדת השרים. זה יחזיר את כבודה של הכנסת וימנע את שיתוק העבודה הפרלמנטרית. אני מתכבד לעבור לרשימת הדוברים. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן תעלה ותבוא, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, תודה רבה. אני מברכת, ולא האמנתי שנגיע ליום הזה שאני אברך את שר האוצר – וכמובן גם את שר המשפטים – על הצעה מסוימת, אבל ההצעה הזאת, חיכינו לה. אני חושבת שהגיע הזמן באמת לתקן קצת מהעוול שנעשה לאנשים עם מוגבלויות בעניין הקצבאות. אני מאוד מאוד מקווה לתקן גם את העוול שנעשה לכנסת הזאת, שדנה בנושא הזה, החליטה מה שהחליטה, היה הסכם, ולצערנו הרב הממשלה לא מילאה אותו עד עכשיו כמו שצריך. אני חושבת שאפילו הפעימה הזאת לא מתקנת את העוול רב-השנים ולא את המצב שקיימים בו אנשים עם מוגבלויות עם מצוקות כלכליות. ההסכם הזה נתן את המעט מרוב מה שהיה צריך לתת ומהזכויות האמיתיות שמגיעות לאנשים עם מוגבלויות. אני רק רוצה לברך גם את שר המשפטים. שר המשפטים אבי ניסנקורן, אני מברכת אותך על ההצהרה עכשיו שאתה מכנס את ישיבת את ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון. אני חושבת שמה שקורה בתקופה האחרונה – שיש חבלה אמיתית בעבודה שלנו כנציגי ציבור, כאנשים שבאו לעבוד ולשרת את הציבור – חייב להסתיים עכשיו. אני מאוד מקווה שבאמת לא נתעורר ביום ראשון או שני לשמוע שאיכשהו הגעתם לאיזשהו סיכום שלא מקיימים את הישיבה. אנחנו מחכים. יש לנו הצעות חוק מאוד טובות, ומקווים שאכן יתקיים הדיון. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – יעלה ויבוא. אחריו – חבר הכנסת טיבי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כמובן שאני אצביע בעד הצעת חוק הביטוח הלאומי. זו הצעה מבורכת. מגיע להם בזכות ולא בחסד. מכאן אני רוצה – וחבר הכנסת מרגי, חבל שהוא איננו נוכח כאן. הייתי בדרכי מוועדת הכלכלה אל אולם המליאה. חבר הכנסת מרגי – ואף יש לנו את זה בכתובים – הצהיר בדיון לפני כמה ימים שהוא לא ייתן את ידו לדחייה נוספת בנושא החזרת הכסף של הכרטיסים ומכירת כרטיסים. על סמך הדבר הזה סוכני הנסיעות המשיכו למכור כרטיסים. האי-ודאות הזאת – כן מוכרים, לא מוכרים – הביאה לכך ששוק שלם מבולבל ולא יודע לאן פניו מועדות. 250,000 משפחות, טייסים, נותני שירותי קרקע, רשות שדות התעופה, מאבטחים, סוכני נסיעות – כל עולם התיירות, כאשר במרכזו, לב-ליבו של עולם התיירות, בתי המלון, כל אלה סופגים את נחת זרועו של השלטון המבולבל הזה. אנה אנו הולכים? הבטחתם, לא קיימתם. אתם יודעים מה אומרים עלינו בחברות התעופה הזרות, שחלקן לא רק איימו אלא אף הפסיקו את הטיסות שלהן לארץ? הם אומרים דבר פשוט אחד: מדינת ישראל איבדה את הדרך. היא יותר גרועה, אדוני – ואתה בא משם – ממדינות קומוניסטיות. לפחות במדינות קומוניסטיות יש סדר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש צפון קוריאה – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בצפון קוריאה לפחות יש סדר, מילה זו מילה, תוכנית זו תוכנית. פה אבדה הדרך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו גואנטנמו, מיקי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יכול להיות. סוכני הנסיעות מכרו כרטיסים, והינה, שוב אין להם אופק, אין להם כיוון. צריכים לגייס עוד פעם את כל כוח האדם שלהם כדי להחזיר את הכסף לאלה שרכשו את הכרטיסים. אזרחים שאיבדו את האמון בממשלה הזאת, בתי מלון סגורים, אנשים שאיבדו את מקור פרנסתם, 130 מיליארד שקל גירעון, 73.4% גירעון תוצר, 9% ירידה בתוצר, כנראה, ואין אופק. אתם לא נותנים לנו תקווה, לעזאזל. תדברו אל האזרחים שלכם שאתם כולאים אותם זה שבועיים וחצי בבית סוהר גדול, והיום הולכים להצביע על הארכת התקנות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת אחמד טיבי – יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גם לי? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שלוש דקות, טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אין ספק שכישלון רודף כישלון בטיפול של ממשלת ישראל במשבר הקורונה: תחלואה שהרקיעה שחקים עד כדי כיבוש מקום ראשון בתחלואה למיליון איש, מיליון מובטלים, קריסת אלפי עסקים קטנים, ביורוקרטיה בהעברת מענקים, ביורוקרטיה קטלנית, סירובים גדולים וההחלטה האחרונה על הסגר המוחלט, בניגוד לדעת המומחים, שגרם לקריסה עוד יותר גדולה. בוועדת החוקה חברים שאלו, תהו: מקום עבודה של עשרה אנשים שלא מקבל קהל, למה לסגור? חברי אוסאמה סעדי הציע חמישה איש, וחזרתי על ההצעה הזאת. אנחנו חוזרים על ההצעה הזאת. למה לא לאפשר לנגרייה, כבוד היושב-ראש, שלא מקבלת קהל? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> יפתחו אותם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל מתי? אנשים קורסים בקואליציה שלך. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עכשיו נכנסנו לפעולה. יפתחו אותם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אה, עכשיו נכנסתם לפעולה, כן. רק תודיע לראש הממשלה שאתה נכנסת לפעולה. משרד אדריכלים, הנדסה, הנדסאים, עורכי דין, מסגרייה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עורכי דין – זה כדאי שיעבדו? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – יש החלטות שאין להן רציונל בהשוואה למה שאנחנו רואים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה רואה. יש עוד מקרה – תקשיב, חבר הכנסת מרגי – מקרה שאני מכיר מהשכונה שלי, מבית חנינא. יש מסעדה מעולה, קסטלטה קוראים לה. היא על הכביש לפני הצומת של דחיית אל-באריד, שכונת הדואר. היא על הכביש. היא לא בתחום המוניציפלי המוצהר של מה שקרוי עיריית ירושלים רבתי, היא שייכת ומשלמת מס הכנסה לאזורי הרשות הפלסטינית, אבל כופים עליה את הסגר שלא קיים ברמאללה או בשכונות הנוספות שתחת הרשות. היא לא יכולה לפתוח. האחרים שמשלמים באזורי הרשות פותחים. אם הם פותחים, מגיעה המשטרה, משטרת ישראל. נו, מה, זה מגוחך או לא מגוחך? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מעקול? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> טעון הסבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן אני אומר לך, יש דברים שהם אבסורדיים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מניח שהוא לא חותר להחלת ריבונות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה יודע שאני לא מכיר בגבולות, ואמרתי: מה שמכונה ירושלים רבתי, ואפילו אי-אפשר להחיל ריבונות על המאכלים של קסטלטה, כי הם מאכלים טובים. מילא כבשתם את האדמה, אוקיי? יוחזר בסוף. אבל גם כבשתם את הפלאפל, את הזעתר. ובכלל, מה המאכלים שלכם? מה המאכלים הישראליים ההיסטוריים? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הזעתר זה ממרוקו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, אולי. קרמבו? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חצ'פורי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הישראלים, אמרתי, לא המרוקאים. המטבח המרוקאי הוא חבל על הזמן. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הם הביאו לנו את הקרפלך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> פתיתים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם גפילטע פיש? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גפילטע פיש זה לא ישראלי. במקור זה מזרח אירופי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זה לא אוכל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אה, זה לא אוכל. לא מוגדר כאוכל. קרמבו, פתיתים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מרק עוף לא מתאים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. לכן, די להתעלל בעסקים הקטנים – בקיצור, לא רק בקסטלטה אלא במסגרייה, במשרד אדריכלים, בכל העסקים הקטנים שקורסים. הממשלה הזאת עסוקה בלסכל סיכול ממוקד את היועץ המשפטי לממשלה. זה הדבר החמור. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה הוא עשה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא יודע. אתה חבר בקואליציה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה הוא אמר? מה הוא אמר? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מרגי, אתה יודע שאנחנו אחרי שלוש דקות, ושלוש דקות טיבי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אין לי אינטרנט – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חשוב להסביר. מישהו התקשר והודיע לי שאמרתי קרמבו ופתיתים, ושכחתי עוד מאכל ישראלי טיפוסי: במבה. זה כל מה שיש לכם. את השאר גונבים. די לגנבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת אלי אבידר יעלה ויבוא – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא – יעלה ויבוא. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אבל אני מקזז את זה מהרשימה המשותפת. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני דווקא רוצה מפה לברך את החברה הערבית על שני נושאים שהיא הוכיחה אחריות ראויה לציון בשניהם: הראשון – הירידה הדרסטית בנתוני התחלואה של הקורונה בכל החברה הערבית. על זה מגיע באמת הרבה מאוד תודות לאוכלוסייה, שנענית לנהלים ופועלת בהתאם, ומכאן גם מורידה תחלואה. הנושא השני שבגינו אני רוצה לברך את החברה הערבית הוא הסיוע המיידי, אדוני היושב-ראש, שהחברה הערבית מיהרה להעניק לנפגעי השרפות בצפון, בנוף הגליל, בעוד יישובים אחרים שם בצפון. החברה הערבית הייתה הראשונה להגיע למקומות שנפגעו מהשרפות, והם היו ראשונים להגיש סיוע ממשי – מזון – לאלה שנאלצו לעזוב את הבתים שלהם. אני הייתי יחד עם החברים שלי מנסור ואיימן אצל ראש העיר נוף הגליל, ואתה היית צריך לראות את זה. אתה, אבי ניסנקורן, היית צריך לראות את האוכלוסייה, שכל יום סובלת מקנסות שממשיכים לחלק להם מאגף האכיפה של משרד האוצר. רק אתמול הם חילקו כאלה בצפון. באזור המרכז זה לא מפסיק אף פעם. היית צריך לראות אותם – אלה שרודפים אותם יום-יום, אחרי הפרנסה שלהם, ומחפשים להוציא את השוכרים מהמחסנים שלהם, ומבקשים להרוס את הבתים שלהם היו הראשונים להגיש עזרה של ממש, סיוע של מזון לנפגעי השרפות. על כך מגיעה תודה ענקית לחברה הערבית, שיודעת לגלות אחריות ולעמוד בצמתים הנכונים ובזמנים הנכונים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. אני מודיע רק שאני סוגר כעת את רשימת הדוברים. אני אאפשר לחבר הכנסת חמד עמאר. יעלה ויבוא. לאחר מכן נמשיך ברשימת הדוברים. פשוט הוא לא נכח כשהקראתי את שמו. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני גם מחליף אותך אחר כך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בכבוד רב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני רוצה לנצל את ההזדמנות לברך את חברי תת-אלוף רסאן עליאן לרגל קבלת דרגת אלוף. רסאן הוא בן היישוב שלי. אני מכיר אותו שנים רבות. מאז שאנחנו ילדים אנחנו מכירים אחד את השני. הוא בן אדם מיוחד, צנוע, איש מקצועי ביותר. הוא מילא שורה של תפקידים חשובים בצה"ל, מתפקיד מג"ד בגולני למח"ט גולני ועוד תפקידים בצה"ל. התפקיד האחרון שלו הוא ראש המינהל האזרחי, וממנו הוא הועלה לדרגת אלוף וימונה למתאם הפעולות בשטחים. אני חושב שזה תפקיד מאוד חשוב. רסאן, אני אומר לך, אתה מקבל את הדרגה בזכות. אתה איש מיוחד. אני רוצה לאחל לך הצלחה, ואני מאמין שתצליח בתפקיד שלך, כי אני מכיר אותך ואני מכיר את היכולות שלך. אני אומר לך, הרבה צעירים בישראל, דרוזים ולא דרוזים, מסתכלים עליך, ואתה מהווה להם דוגמה אישית טובה ביותר. בהזדמנות הזאת אני רוצה גם, אדוני היושב-ראש – יושב-ראש המפלגה חבר הכנסת אביגדור ליברמן הקים צוות מקצועי שייתן לנו פתרונות, דרכי יציאה ודרכי התמודדות עם נגיף הקורונה. אני לא אדבר על כל ההמלצות, אבל אני אתמקד בשתי המלצות חשובות שהצוות הזה הביא. אני חושב שהממשלה חייבת לאמץ אותן. אחת ההמלצות היא הרמזור ההפוך: במקום שנתחיל להגיד: אנחנו מכניסים את היישוב הזה לסגר ואת כל השאר מוציאים – לא. כולם בסגר עכשיו, ויישוב ששיעור הנדבקים בו יורד ל-5% יכול לצאת מהסגר. ככה אתה לא מדבר על יישובים מסוימים ומדבר על אוכלוסייה מסוימת. אתה מעביר את האתגר לראש הרשות, ליישוב, לתושבים. אתה מדרבן אותם ללכת ולקיים את ההוראות. הדבר השני, שהוא חשוב מאוד ועולה מיליונים למשק – 14 יום בידוד. נפגשת במקרה, עברת ליד מישהו חולה – אתה נכנס ל-14 ימי בידוד. הרי כל המומחים – וצרפת אימצה את זה מזמן: שבעה ימים אחרי בדיקת קורונה. שיעשה אחרי חמישה ימים בדיקת קורונה, ואם היא יוצאת שלילית, צריך להוציא אותו מהבידוד אחרי שבעה ימים. אני חושב שהממשלה – ושר המשפטים יושב כאן, ואני מאמין שהוא שמע אותי – שתי ההמלצות האלה חשובות, והממשלה צריכה לאשר אותן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת יבגני סובה – יעלה ויבוא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני אנצל את ההזדמנות ששר המשפטים מר אבי ניסנקורן נמצא באולם. אבי, אני מקווה שאתה שומע אותי. לפני שבועיים פניתי אליך במכתב באשר לפתרון לזוגות שאינם יכולים להתחתן בישראל. אני מקווה שהאנשים שלך העבירו לך את המכתב הזה. הסוגיה הזאת עלתה לא פעם בבית הזה, ולפני כשעתיים הקואליציה, לצערי הרב, הפילה חוק. אבי, אתה שר המשפטים. אתה אחד האנשים החזקים במדינת ישראל. אתה היית יושב-ראש ההסתדרות. נבחרת, קיבלת כמה מאות אלפי קולות. זה תלוי בך. אתה כשר המשפטים יכול לעשות תקנה ולבוא להציג את זה. זה יהיה הפתרון לזוגות. 9,000 זוגות לא יכולים להתחתן בישראל. הקורונה שינתה את חיינו. הכנסת החליטה על כמה חוקים שבחיים לא חשבנו שנגיע לחוקים האלה. ממתי חברי הכנסת מצביעים על כך שלוקחים מהם את הסמכויות לפקח? הרי הממשלה היום מקבלת החלטה וההחלטה הזאת נכנסת לתוקף מייד. הכנסת למעשה לא רלוונטית. מישהו מחברי הכנסת הוותיקים במשכן הזה יכלו לחשוב על הדבר הזה, שנגיע לסיטואציה הזאת? הרי תפקידה של הכנסת זה לפקח על הממשלה. אני קורא לך שוב, שר המשפטים: תשקול את הפתרון הזה. זה בידיים שלך ובאפשרותך לעשות את זה. אל תיכנס לוויכוחים על ההלכה ועל סטטוס קוו. זה לא קשור לסטטוס קוו. אם יש במדינה אזרח שלא יכול לטוס לחו"ל להתחתן, אתה כשר המשפטים יכול לתת לו פתרון. תן את זה זמנית, לחצי שנה, תן את זה לשנה. תגדיר את היעד הזה. תגיד: אני לא נכנס לוויכוח סביב ההלכה ולא נכנס לוויכוח עם העולם הדתי, אבל אתה צריך לתת פתרון. אתה לא יכול להגיד לזוג: תישארו עוד שנה, החיים נמשכים, כרגע צריך לטפל בקורונה. לא, צריך להמשיך בחיים עם הקורונה. היום בבוקר בדיון בוועדת החוקה אמרתי משפט אחד בתגובה לדבריו של יושב-ראש הוועדה יעקב אשר, שאמר: מה זה ראשי התיבות סב"א? אתה יודע, אדוני היושב-ראש? סמכות בלי אחריות. סבא יכול לקחת נכד, להחזיק אותו, לעשות לו פוצי מוצי ולהחזיר לאימא או לאבא בלי אחריות, בניגוד לסבתא. לסבתא יש אחריות. אני ציטטתי משפט של אלברט איינשטיין, שאמר: אם אתה לא מסוגל להסביר לסבתא מה שאתה רוצה להסביר, סימן שאתה לא מבין את הנושא. כרגע, לצערי הרב – אני אומר את זה מתוך כאב עמוק – ממשלת ישראל לא מצליחה להסביר לסבתא, לסבא, לזוג צעיר, לכל אחד, מה ממשלת ישראל רוצה מהאזרחים באשר להגבלות, באשר לדרך היציאה מהמשבר, באשר לכל דבר. הרי לא סתם אלברט איינשטיין היה אחד מהגאונים בהיסטוריה של האנושות, ולא סתם אנחנו מצטטים את המשפטים שלו. אני קורא לממשלה ולכל אחד שיושב בממשלה: תנסו להסביר את ההיגיון של הדברים ותנסו להבין. אתם בכלל מסוגלים להסביר את ההיגיון מאחורי ההחלטות שלכם בממשלה? אין היגיון. לכן הציבור, לא רק שהוא זועק וזועם – הציבור גם לא מציית להחלטות של הממשלה. אנחנו כבר שומעים על היוזמה של ראשי הערים, והיא יוזמה מבורכת, לא לתת קנסות לעסקים שפותחים. אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל כבר שמענו את זה. הרי זה לא ייתכן שבן אדם שבסך הכול מה שהוא רצה זה למכור את הסנדוויץ' שלו ואת הקפה בבית הקפה השכונתי הקטן שלו, אומרים לו: לא, אתה לא יכול לפתוח, אבל לידו יש מכולת שמוכרת חלב, ביצים – וגם קפה – והמכולת הזאת פתוחה. הבן אדם הזה אומר: אתם הרסתם לי את החיים, אתם סגרתם לי את היכולת לפרנס את משפחתי. מה אתם נותנים לי עכשיו 3,000 שקל? תנו לי אפשרות למכור את הקפה שלי כל בוקר לכל התושבים בשכונה שלי. אני גם מנסה לזעוק ואני מנסה להבין: מה ההבדל בין תחנת דלק לשטיפת מכוניות? למה אתם סוגרים ניקוי פנימי ומשאירים תחנת דלק? למה אתם לא מרשים לעורך דין להגיע למשרד מעבר ל-100 מטרים ולהמשיך לעסוק בתיקים? מה, המשפטים נעצרו? מה, התיקים בבתי משפט נעצרו? הרי אנשים יושבים ולא מבינים, פשוט לא מבינים את ההיגיון. עשרה אנשים מותר להתקהל, אבל עסק – חייט, מישהי שתופרת. אדוני השר, אני קיבלתי מלא פניות של אנשים שקיבלו קנסות בשעה 05:30 על זה שהם יצאו עם הכלב, הורידו מסיכה מתחת לאף וקיבלו קנס. זה פשוט לא הגיוני. יש אנשים מבוגרים שמקבלים קצבת זקנה 2,000 שקל. קנס של 500 שקל זה רבע מהקצבה שלהם. זה פשוט לא הגיוני. המטרה של המשטרה – ואני גם שוחחתי על זה עם השר לביטחון פנים, ואמרתי להם: תשקלו. הוא הפנה אותי למשרד הבריאות והוא אמר: תפנה למשרד הבריאות, תבקש ממשרד הבריאות שייתן המלצות להוריד את רף הענישה הזה. חבר'ה, אנחנו השתגענו – השתגענו במובן הזה שהרבה אנשים נאלצים בסתר להרוויח את הגרושים בשביל להתקיים; ספרים, קוסמטיקאיות, אנשים שאומרים: תנו לנו לנשום, תנו לנו לעבוד, אנחנו רוצים לפרנס את המשפחות. אנחנו רוצים במסגרת הכללים, עם התו הסגול, עם התו האדום, עם התו הצהוב – תקראו לזה כל הרמזורים שבעולם, אבל תנו לנו לנשום. והאנשים האלה, לא רק שהם איבדו תקווה, גם יהיה קשה להחזיר להם תקווה בסוף השנה, כשמס הכנסה יזעק שאין כסף בקופה בגלל שהאנשים האלה לא משלמים מיסים. אדוני השר, אני באמת פונה ללב שלך: אל תתבייש. אל תתבייש. אנחנו ניתן לך את כל הגיבוי, למרות שיש לנו הרבה ביקורת כלפי כחול לבן. תזעק את הזעקה הזאת. אתם עדיין לא איבדתם את הסיכוי האחרון לפחות להיזכר בהבטחות שנתתם לפני הבחירות. ואם אתה צריך את הגיבוי שלנו, של האופוזיציה, תקבל את הגיבוי, אבל תזעק את הזעקה הזאת, אחרת כל השיח זה סביב היועץ המשפטי לממשלה וסביב הוועדה וסביב כל הדברים שלא קשורים לקורונה. אדוני היושב-ראש, אני מסיים במשפט אחד. אני חוזר למשפט שאמר אלברט איינשטיין: אם אתה לא מסוגל להסביר, אז כנראה אתה לא מבין את הנושא. תזעקו את הזעקה של הרבה אנשים שרוצים לחיות ולנשום במדינה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת מאיר כהן – איננו. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. אחריו – חבר הכנסת עמית הלוי. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת קארין אלהרר. שלוש דקות, אדוני. אני מבקש להקפיד על הזמנים. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אשתדל מאוד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היום פרסם שר האוצר בשורה לעצמאים, שהעצמאים יוכלו למשוך שליש מהכסף בפטור ממס. זה רכיב אבטלה מסוים שיש להם בהפרשות פנסיוניות בהתאם לחוק מ-2017, וזה מוצג כבשורה לעצמאים בתקופות קשות. במסגרת הדיון על הסיוע לנכים, אני רק רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם. החוק הזה, שמאפשר לעצמאים למשוך שליש מההפרשות שלהם, אותו שליש של הכספים, כרכיב אבטלה, קיים מ-2017, רק מה? שמ-2017 לא הותקנו תקנות. התקנות האלה הועלו ב-2019, עבדו עליהן בכל המשרדים, ועכשיו זה מובא כבשורה לעצמאים. זאת לא בשורה לעצמאים, זאת עבודת יח"צ; זאת הודאה שלא עבדו על הדבר הזה, ועכשיו, כשמנסים להציג את זה כאילו פותרים את הבעיה, לפחות באופן זמני, כדי שאנשים יוכלו לנשום, זאת הודאה בכך שמשרד האוצר לא חשב על זה מלכתחילה, לא קידם את זה שלוש שנים, ורק עכשיו אומרים – כי הרי הנושא של העצמאים חשוב. זה רק מוכיח כמה הנושא הזה של העצמאים חשוב. זה רק מוכיח ששלוש שנים אף אחד לא נגע בזה ורק לאחרונה זה עלה. זה מוצג שוב כבשורה מטורפת. אז זו לא בשורה מטורפת. זה עניין של עבודה בשגרה. ככה הכנסת הייתה אמורה לעבוד. התקנות היו אמורות להיות מותקנות בזמן. ועכשיו אני אגיד עוד משהו: העצמאים עדיין לא יוכלו למשוך את הכסף הזה, את השליש פטור ממס. למה הם לא יוכלו למשוך את הכסף הזה? כי התקנות עוד לא הובאו לוועדת העבודה והרווחה. וזה היה אמור להתבצע עוד לפני שנים. אז בואו, להציג את זה כבשורה? זאת לא בשורה, זאת עבודת יח"צ. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, עד שלוש דקות. אל תדאג, עוד לא הפעלתי את השעון. רק כשתתחיל לדבר אפעיל את השעון. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שר המשפטים אבי ניסנקורן, חברותיי וחבריי לכנסת, כל אזרח ישראלי שצפה אתמול בחדשות לא נרדם בלילה. אנחנו שמענו כולנו את היועץ המשפטי לממשלה, את התובע הכללי שלנו, של ישראל, מספר בקולו לכולנו שמישהו מחזיק אותו בגרון; שמישהו יחד עם מישהי תפרו לו תיק; שזה לא רק הוא והיא, שזה לא שי ודינה – שזו השיטה. השיטה. ואיפה השיטה הזאת נהוגה? במערכת אכיפת החוק, אדוני היושב-ראש, בפסגת מערכת אכיפת החוק. אנחנו שמענו מכלי ראשון מהן הנורמות שנוהגות במערכת שאמורה לאכוף מוסר וצדק בישראל. עכשיו תראו, אזרחי ישראל, אנחנו שמענו את הדברים האלה לאורך כל השנים מכל מיני אנשים. שמענו את שמעון שבס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אומר: אני שמעתי באוזניים שלי את בן יאיר, שהיה היועץ המשפטי, הולך לתקוע את הפשיסט. הפשיסט זה יעקב נאמן, שאמר גם הוא שהוא לא מטיל ספק, שהוא לא חושב שמישהו מטיל ספק בכך שהפרקליטות מגישה לא אחת כתבי אישום – אני מצטט – "לצורך השגת מטרות פוליטיות תוך ניצול לרעה של כוחה". שמענו את זה מיו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר דרור חוטר ישי, שמענו את זה מפרופ' אמנון רובינשטיין, שדיבר על החקירה של בנימין נתניהו בפרשת עמדי ואמר שהפרקליטות המליצה להגיש כתב אישום על עבירה שהייתה פרי דמיונה היצירתי, פרי דמיונה היצירתי; שמה שנשאר מזה, אמר פרופ' רובינשטיין, זה רק נזק בין-לאומי בכך שראש ממשלה נחקר בעבירות של מרמה. שמענו את זה מהנשיא ריבלין, שאמר שכנופיית שלטון החוק העלילה עליו, ואמר, בדומה ליועץ המשפטי, שהוא מוחזק בחקירה תחת אזהרה למרות שאין חקירה. שמענו גם מהרבה אזרחים מן השורה – משוקי משעול, מרפי רותם. אבל אתמול קרה משהו אחר, מכיוון שאתמול שמענו את זה מבפנים. אתמול שמענו עדות מבפנים, ולא סתם מבפנים – מראש המערכת. אדוני היושב-ראש, חברותי וחבריי לכנסת, זה בכלל לא משנה מה שי ניצן חשב. זה בכלל לא משנה מה דינה זילבר התכוונה. משנה שאביחי הגיע יום-יום לעבודה והוא הרגיש שמחזיקים לו בגרון, ולכן כל ההחלטות שלו הן נגועות, כל ההחלטות שלו היו מתוך התחושה שלו, גם אם היא סובייקטיבית, שהוא מאוים, שהוא נסחט. לכן, אדוני היושב-ראש, יש כיום שתי אפשרויות בלבד – אני אומר את זה כאזרח, כישראלי, כחבר כנסת, כנבחר ציבור: הראשונה – שיתכבד היועץ המשפטי לממשלה ד"ר מנדלבליט ויודיע שהוא הולך הביתה לעשות חשבון נפש. הוא יכול להתפטר, הוא יכול לקרוא לזה נבצרות מהותית – הוא מכיר את המושג – פשוט ללכת הביתה. אני קורא לחברותיי ולחבריי לכנסת ולחברותיי ולחבריי השרים פשוט להודיע שהם לא ישתתפו בישיבות ולא ישתפו פעולה עם חוות דעת של מי שאיבד את אמון הציבור – אמון הציבור בו ובהחלטותיו. אבל יש אפשרות שנייה, ובזאת אני מסיים. יש אפשרות שנייה, אדוני היושב-ראש. אני פניתי היום בעניין הזה למבקר המדינה מתניהו אנגלמן שיעניק לאביחי מנדלבליט הגנה של חושף שחיתויות כדי שהוא יעמוד ביושר מול הציבור – לא בשיחה אישית עם חבר שלו – מול אלו שנתנו בו את אמונם, מול אלו שהוא אמור להיות משרתם, משרת ציבור, ויאמר לכולם את מה שהוא יודע על השיטה ויחשוף את השיטות. אנחנו נגן עליך, ד"ר מנדלבליט, כיוון שהמדינה הזאת יקרה לנו והמדינה הזאת אמורה להיות אור לגויים, מופת מוסרי, ואנחנו נדאג שהיא תהיה. אנחנו ננקה את האורוות האלה בצלאח א-דין ונחזור לדמוקרטיה תקינה ומתוקנת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. אחרי זה נעבור לסיכום הדיון. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי וחברותיי, אני חייבת להודות שמאוד מאוד התלבטתי אם לעלות לדבר כאן במליאה, כי לכאורה כל מה שנותר לנו לעשות הוא לברך, כי נותנים קצבאות לאנשים עם מוגבלויות. אבל אז נזכרתי בכל המהלך, כל התהליך שהתחיל אי אז בשנת 2016, כשהצעת החוק של חבר הכנסת אילן גילאון ושלי עברה. המטרה הייתה לתת קצבאות בגובה שכר מינימום לאנשים עם מוגבלות. אחרי שהיא עברה ואחרי שהשטח יצא לרחובות, אז הייתה הסכמה של כל סיעות הבית – הסכמה שבסופו של דבר נחתמה בבית ההסתדרות, אצלך, אדוני שר המשפטים. הייתה הסכמה מאוד מאוד ברורה, וגם ממנה חתכו. החוק שנחקק בשנת 2018 היה חוק שהורידו ממנו חלק ניכר מהתקציב שהיה בהסכמה. גם אז אנשים מחלו על כבודם, אמרו: בסדר, העיקר שייתנו, כי אתם יודעים איך זה – פשרות. מי עושה פשרות? אנשים שנמצאים בקצה, אנשים שבדרך כלל הם לא בכותרות. אז הייתה פשרה והייתה עוד אחת, ואז קרה אירוע משמח: נחקק החוק, אדוני שר הכלכלה. היה יום שמח במליאה – נחקק החוק להעלאת הקצבאות. ואמרנו מראש, אל תיתנו זה בפעימות בלי תאריך. כשאין תאריך, אתה יודע מה אין? אין כסף. והוקמה הממשלה הזאת. חלקנו שמחנו, חלקנו הרבה פחות, אבל אמרנו: הם ידאגו, הם ידאגו למינימום, הם ידאגו ליישם את חוקי מדינת ישראל. ואז הגיע הדבר הזה, מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות. כי אין תקציב. כשאין תקציב לא דואגים לאלה שצריך לתת להם. מהו תקציב המדינה אם לא תוכנית ההפעלה, כדי שנוכל לתת לכל האוכלוסיות? לא לכאלה שצועקות, לא לכאלה שיש להם לוביסטים – לכאלה שמגיע להם. אז אני מצירה על הדרך, מצירה על המעט שנותר, ואני מקווה מאוד שיום יבוא ואנשים עם מוגבלויות לא יהיו הפשרה, לא יהיו המעט שבמעט ולא יהיו הנדבה שממשלת ישראל נותנת להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. אם השר ירצה לסכם – השר אבי ניסנקורן, רוצה לסכם את הדיון או נלך להצבעה? אני תומך בהצעת החוק ואני חושב שכולם תומכים. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אשמח להצטרף מפה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני אצרף אתכם. בואו נצביע. תשבו במקום שלכם, חבר'ה, נצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעת חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה) (מענק חד-פעמי להגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א–2020, נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד, אחרי שאני מוסיף את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חברת הכנסת אימאן ח'טיב, חברת הכנסת סונדוס, חבר הכנסת גינזבורג, סובה, אנדרי – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סונדוס לחצה בטעות על אימאן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברת הכנסת סונדוס לחצה בטעות במקום מישהו אחר – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> במקום אימאן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> היא לחצה במקום אימאן, לפרוטוקול. אז לא להוסיף אותה, כי היא כבר נספרה. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה? תוסיף אותי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אה, הוספתי אותה. אז נוסיף אותה. וגם השר פרץ. יש עוד מישהו? חבר הכנסת מנסור. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סונדוס. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> את סונדוס הוספתי, וחבר הכנסת קיש. 22 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה, ותועבר להמשך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> טיפול לקוי של מערכות אכיפת החוק והמשפט בתיקי פגיעה בפעוטות << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו נעבור לנושא הבא – הצעות לסדר-היום בנושא: טיפול לקוי של מערכות אכיפת החוק והמשפט בתיקי פגיעה בפעוטות, מס' 1402, 1419 ו-1437. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה. חבר הכנסת אופיר כץ לא נמצא; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – חבר הכנסת אלחרומי גם לא נוכח. חבר הכנסת בוסו. בבקשה, עד שלוש דקות. בבקשה, שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, בחודשים האחרונים לצערנו נחשפנו למקרה אחר מקרה של התעללות, מקרים חמורים של התעללות בפעוטות ובתינוקות, בגנים, במעונות פרטיים, אפילו מפוקחים. לא כאן המקום להכביר מילים על הצער, על עוגמת הנפש, על הטיפולים שהילדים האלה צריכים לעבור, הטיפולים שההורים צריכים לעבור, אבל יש לקונה נוספות, מכובדי השר, ולשם כך אנחנו באים לדבר. אני יודע שנפגשו איתך ההורים מרמלה. דיברתי עם ערן, אבא של התאומים שעברו התעללות בגן בחולון. אמרתי לו: מה קורה? מה עם הילדים? יש לך עדכון? תראה את ההודעה שהוא כתב לי היום, אצלי בטלפון: אני מתייאש ממערכת המשפט. לא הגישו כתב אישום – טוב, זה בסדר, כשזה בחודשים אי-אפשר עדיין להגיש; הן חופשיות – הוא מדבר על המטפלות – הן חופשיות, יש עדיין צו איסור פרסום על שמות המתעללות, הן יכולות לעבוד בטיפול בילדים ואף אחד לא ידע. אנחנו מבינים שיש כאן בעיה, ומערכת המשפט צריכה להבין שזה לא מקרה רגיל. אם אנחנו לא נחשוף מי המתעללות ולא נדע לעצור את זה מייד – אנחנו יודעים שגם בסיפור בראש העין המטפלת שוחררה למעצר בית, ויש עוד כאלה מקרים. אבל הוא אומר לי שלמטפלות האלה עדיין יש צו איסור פרסום מי בכלל התעלל, והן יכולות לטפל הלאה בילדים, ואנחנו לא נדע ולא יהיה לנו מושג מה הנזק הבא. שאלתי אותו: מישהו במערכת המשפט מעדכן אותך מה קורה? איך הולך? אתה צריך לדעת. אולי אתה חלק מההליך – הילדים שלך נפגעו. הוא אומר לי: אין לי צד, אין לי עם מי לדבר. ואני לא מדבר – הוא מספר לי על הכספים שהוא הוציא רק בחודשיים האחרונים, עשרות אלפי שקלים. אשתו נכנסה לבעיות פסיכולוגיות. הילדים, שהוא לפני כן זיהה בעיות והוא לא הבין שהם עוברים התעללות – ילדים קטנים, תאומים. זה איש הייטק מכובד, אבל הוא פשוט נשבר. כל החיים שלו השתנו. וזה מקרה אחד, והייתי שם. אנחנו מכירים את המקרה בפתח תקווה, ששם כבר נגזר על רצח. היה בראש העין, ברמלה, מקרה אחר מקרה – פתאום איזו מגפה מסוימת. אבל ישנה האטה, אולי נורמטיבית, של מערכת המשפט במקרה הזה, שהיא לא נכונה. אני חושב שמערכת המשפט ואתה, אדוני השר, צריכים לקיים דיון אמיתי, מעמיק, בנושא הזה – איך אנחנו עוצרים את המגפה הזאת, איך עוצרים את ההתעללות הבאה, איך נותנים להורים קשר קבוע, צמוד, לוודא מה קורה עם הבעיה שיש לילדים הללו ואיך אנחנו מוודאים שהמטפלות הללו כן ייחשפו לציבור ולא תהיה להן שום אפשרות להמשיך לתת איזה טיפול במקום אחר בלי שאף אחד ידע, ושלא יהיה פיקוח, בשביל שנמנע את האסון הבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה לך. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר המשפטים, כנסת נכבדה, תופעת ההתעללות בפעוטות היא באמת תופעה מזעזעת שהולכת ומתרחבת מיום ליום, במיוחד בחודשים האחרונים. אנחנו ראינו עוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה, וזה פשוט עושה רושם שזה לא נגמר. במהלך החודשים האלה פגשתי הורים רבים, משפחות, שפגעו להם ביקר מכול. את השבר והכאב שהיה להם בעיניים אני באמת לא אוכל לשכוח. שמעתי סיפורים, מקרים שנגררים לאורך שנים, עונשים מגוחכים שמקבלות המתעללות על הפשע הנוראי הזה, ורתחתי. ההורים הם באמת חסרי אונים. ומה הם מבקשים? הם מבקשים רק צדק – צדק על מה שעשו ליקר להם מכול – ולמעשה הם נאלצים להתמודד עם היחס הקלוקל של מערכות אכיפת החוק והמשפט, לצערי, דווקא בתיקים מסוג זה. הם עוברים סחבת נוראית. הם מודרים כמעט לגמרי מהתהליכים, לא מקבלים תשובות, נתקלים בגרירת רגליים ובמשיכת זמן. בואו נעבור על כמה דוגמאות במקרים שכן פורסמו. גן מתוק בגבעתיים – כתב האישום הוגש באוקטובר 2018, לפני שנתיים. ארבע נשות צוות הגן הואשמו, חלקן, במכות, בדחיפות, בצביטות, בבעיטות, באי-דיווח. במשך כמעט שנתיים, עד ספטמבר 2020, נמשכו – ונדחו – הדיונים המקדמיים בתיק. לא החל שלב ההוכחות במשפט, כל פעם בתירוץ אחר כלפי ההורים המסכנים. כל ההליך התעכב, ועד עכשיו לא ניתן גזר דין. כוכבית היצקלמז מירושלים נחשדה במעל עשרה מקרי אלימות בפעוטות – מקרים שכוללים טלטול קשה של פעוטות שגרמו לפינוי לטיפול נמרץ, תינוקת שיצאה מהגן עם שבר ברגל ואלימות וחבלה כלפי פעוטות אחרים. לאורך השנים התיקים נסגרו מחוסר ראיות. לאחרונה, בעקבות מקרה נוסף, התיקים נפתחו מחדש. באוגוסט 2019, לפני מעל שנה, המשטרה המליצה להגיש כתב אישום, אך כתב האישום טרם הוגש. ב-2016 נחקרה סימונה רז בחשד לטלטול ולחץ על פעוט שאושפז בחשד לשטף דם במוח וסכנה לחייו. בזמן שהמתינה לכתב האישום, היא החלה לטפל בקשישה חסרת ישע. המשטרה ביקשה לאסור את הדבר, אבל השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את בקשתם. כתב האישום הוגש כבר באפריל 2017, אבל לא פורסם גזר דין עד היום – שלוש וחצי שנים. ישנם עוד דוגמאות נוספות למקרים רבים שנגררים ומתעכבים, גם המקרה המזעזע של כרמל מעודה ולירז נתן. הדיונים נדחים ונדחים, וההורים במצוקה. הם חסרי אונים. לאורך ההליכים, שלעיתים נמשכים שנים רבות, אלו שנחשדות ומואשמות באלימות קשה כלפי הקטנטנים האלה מסתובבות חופשי. זו אחריותנו לשים סוף לנושא הזה, לעשות צדק עם נפגעי העבירה, לייעל את המערכת ולמנוע את המקרה הבא. ההרתעה לא נגמרת רק כאן. חובתנו לקדם החמרת ענישה. הצעת החוק שלי שקובעת שכל מתעללת בפעוט תשב בכלא צריכה לעבור. אדוני שר המשפטים, אני כמובן לא מבקש ולא מצפה ממך לענות לי פה על כל מקרה לגופו; את זה אני אשמח לקבל בהמשך. אני כבר מסיים. נדרשים פה באמת – דבר נוסף, שר המשפטים, זה שאני אומר שאין להם עם מי לדבר. גם כשהם מנסים אין להם באמת אוזן קשבת. אולי צריך איזה מערך חדש, אולי של סטודנטים, כן לתת להם את המידע, וכן יוכלו לשתף ולעדכן לאורך כל הדרך, כי הם מרגישים באמת שהם מחוץ לתמונה, שלא מעדכנים אותם, ושכאילו – אני אתן לך דוגמה שאמר לי היום יוסי כברה, אב של ילדה מהגן של כרמל מעודה. כך הוא אמר לי – אתה יודע שאני בקשר איתם: שנה וחצי אנחנו עוברים עינוי דין מהקשים ביותר. הזלזול של מערכת המשפט לאורך כל הדרך בנו, הקורבנות, נתנה את החותמת שאין על מי לסמוך. איבדתי את האמון במערכת המשפט לגמרי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> וזה הדבר שאסור שיקרה לנו. שוב, אולי להקים איזשהו מערך שילווה אותם וייתן להם תשובות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. ישיב שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן, בבקשה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, סליחה. אני רק מבקש להעביר את זה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אעבור לחלק שהעליתם בדבריכם לפני כמה דקות, אני רוצה רגע להתייחס לנושא בכללותו. הפתרון הוא לא רק פתרון של הרתעה ודין פלילי. בסופו של דבר אנחנו יודעים שפתרונות של ענישה קשה לאו דווקא פותרים את הבעיה. לפעמים הם גם לא מצמצמים את הבעיה. צריך קודם כול לקחת את הבעיה ולפתור אותה בליבה שלה ולהתמקד בזה. עכשיו, ברור שהפתרון הסופי, זאת אומרת הפתרון הנכון, בסופו של דבר, הוא חוק חינוך חינם, כי ברגע שהמערכת הזאת היא בעצם מחוץ לחוק חינוך חינם – והמקרים תמיד הם מקרים של אפס עד שלוש – אז אנחנו בשוק פרטי – שוק פרטי שיש בו בעיית פיקוח; שוק פרטי מבוזר מאוד. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש פחות מקרים של אפס עד שלוש. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז באילו מקרים? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שלוש עד שש. הם לא מדווחים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בסדר. שלוש עד שש, אז יש את האופציה של – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הם לא מדווחים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> יש גם את האופציה של חינוך חובה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – לא כולם מסוגלים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה? אבל יש את האופציה של חינוך חובה. איפה שיש חינוך חובה הם בעצם המקרים – בסופו של דבר, יימצא פתרון. איפה שיש חינוך שהוא לא חינוך חובה, אנחנו נתקלים בבעיות אלה שקיימות. לדעתי, בסוף הכול צריך להיות תחת משרד החינוך, להעביר את זה תחת משרד החינוך. וממשלות ישראל לדורותיהן – דרך אגב, אני לא בא בטענות דווקא לממשלה הנוכחית או לממשלה הקודמת. הממשלה הנוכחית – אני חלק ממנה. הבעיה התקציבית של חינוך חובה תמיד נדחקת הצידה בצד בעיות אחרות שהן לכאורה יותר דחופות. אנחנו יודעים, והיה דוח של בנק ישראל, שחינוך חובה מגיל שלושה חודשים בסופו של דבר ישפר את הפריון בצורה משמעותית, ישפר את היכולת של אותם ילדים להתמודד בהצלחה בחיים כבוגרים, וגם, על הדרך, יעזור בפתרון כל בעיית האלימות. כי ברגע שאלה אנשים שעוברים הכשרה ומפוקחים במשרד החינוך, או שהם עובדי משרד החינוך או עובדי עיריות, אז התמונה היא אחרת. אז לדעתי, קודם כול, כל מי שהנושא של ילדים בגיל הרך חשוב לו, כולל הנושא הזה של האלימות כלפי חסרי ישע, צריך כל הזמן להגיד: חינוך חובה, חינוך חובה מגיל אפס – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> להיאבק על זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – ולעמוד על הזה ולהיאבק על זה ולנסות להגיע לתוצאה הזאת. נכון שזה משהו עתיר תקציב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה, כבר אני אדבר על חוק הפיקוח. כן. אבל יש הבדל עדיין בחינוך – – << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> אני בעד – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – חינוך ממלכתי. יש הבדל גדול אם החינוך הוא חובה – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – ואני לא רואה מקרים כאלה בדרך כלל. מאוד מאוד נדיר שיש מקרים כאלה בחינוך שהוא חינוך מטעם מדינת ישראל. ולכן זה הדבר הראשון, הבסיסי, שצריכים לשאוף אליו. נכון שזה כמה מיליארדי שקלים, להוריד את השנתון משלוש שנים לשנתיים וכו' ולהרחיב את האמצעים של החינוך החובה, אבל זה דבר שההשקעה הכספית בו היא מאוד מאוד חשובה, והתוצאות החברתיות מאוד מאוד חשובות. דרך אגב, זה יעזור גם לשוויון. עכשיו, הדבר השני הוא הנושא של הפיקוח. חוק הפיקוח סוף-סוף נכנס לתוקף. צריכים לדאוג שהוא באמת ייושם, שהפקחים יהיו בכל מקום, שהמצלמות יהיו ושתהיה ענישה על מי שלא שם את המצלמות. זה עוד כלי מאוד מאוד חשוב בהרתעה. אנחנו צריכים לראות שחוק הפיקוח ממומש ממש בצורה מלאה. יש בחוק הפיקוח את האפשרות של המשטרה לראות את המצלמות. אנחנו רוצים להרחיב את זה בתיקון חקיקה ולאפשר גם לפקחים לראות את המצלמות, ואז לאפשר גם להורים לפנות לפקחים ולהקל על האפשרות של יישום הפיקוח. זו הצעת חוק שהגשנו לוועדת השרים לחקיקה. הדבר הנוסף זה מה שציינת, אופיר – החמרת ענישה. אני בעד החמרת ענישה. יש דעות לכאן ולכאן במשרד המשפטים. יש דעות שאמפירית זה לא מייצר את התוצאה של צמצום התופעה, אבל אני בעד החמרת ענישה, אני חושב שזה דבר נכון. אני בעד החמרת ענישה פעמיים, גם איפה שהיום יש ענישה כבדה יחסית, בענישה המקסימלית – לעשות ענישת מינימום של מאסר. אנחנו חלוקים פה על ביטול האפשרות לעבודות שירות. זה לא קיים בספר החוקים. יש מתודה של עשיית חוקים, וצריך לכבד את המתודה של עשיית חוקים בדין הפלילי. אני כן בעד עונש מאסר מינימום, ואני בעד החמרת הענישה במקומות שהענישה לא מספיק חמורה. שם אנחנו בעד כפל ענישה מהמצב שקיים היום, וגם פה יש הצעת חוק שיושבת בוועדת השרים לחקיקה בשביל להעביר אותה. מה שכן, אנחנו צריכים פה בסופו של דבר להגיע להסכמה בבית הזה ולעשות את זה בצורה הנכונה. אני בא ואומר עוד פעם: אני לא יכול – ולא נכון – להמציא את ספר החוקים הפלילי ואת הדין הפלילי מחדש ולהתעלם מכל הוועדות שישבו על המדוכה שנים אחורה ויצרו את המתודה. בצד החמרת ענישה צריך לכבד את הדין הפלילי ואיך שהוא מתנהל. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מדברים על – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני נותן את הרקע, כי דיברתם בניואנס קצת שונה. לכן אמרתי שאנחנו גם הצענו לעשות עבירת עונש מינימום בעבירות הכבדות יותר וגם בתקיפה לפי סעיף 379. זה נחשב "תקיפה" – אלו תקיפות חמורות – תקיפה שהעונש בצידה הוא יותר קטן, להכפיל את העונש לארבע שנים במקום שנתיים היום, ואז אתה הופך את זה לעבירת פשע. אני מקווה שהליכוד יסיר את ההתנגדות שלו להביא חוקים שלא קשורים רק לקורונה, ולא רק חוקים ממשלתיים שקשורים לקורונה, לוועדת השרים לחקיקה, ונוכל לקדם את החוק הזה. ציינתי את חוק המצלמות והעברת סמכויות גם למפקחי מעונות. עכשיו לגבי הנושא של הטיפול המשפטי, התמשכות הטיפול המשפטי והמעטפת שנותנים לנפגעים. קודם כול, צריך להבין שבשנים האחרונות המערכת המשפטית – גם המשטרה, דרך אגב, וגם הפרקליטות – מגישים הרבה יותר כתבי אישום מאשר בעבר. משנת 2017 הוגשו 536 כתבי אישום שקשורים להתעללות נגד פעוטות חסרי ישע, בערך כ-150 כתבי אישום בשנה, והמגמה היא להקפיד – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> זה גם תקיפות סתם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> גם תקיפות סתם. תקיפות סתם הן תקיפות שאמרנו שאנחנו רוצים להעביר אותן משנתיים לארבע שנים. במערכת המשפט, בפרקליטות, מקפידים להגיש כתבי אישום על העבירות האלה, ולכן המספרים הם מספרים יחסית גבוהים. לגבי מדיניות הענישה, אני חושב שמדיניות הענישה היום היא מדיניות ענישה מחמירה. אמרתי לך, אופיר, שאני אבדוק גם אם יש נוהל מסודר בנושא הזה בפרקליטות. בית המשפט העליון קבע שצריך לנקוט ענישה מחמירה. יש פה דוגמה של פסק דין, אבל יש פה אמירה חד-משמעית של בית המשפט העליון שצריך לעשות ענישה מחמירה, ולכן אני מקווה שזה ישתרשר למטה וזה יאופיין בבתי המשפט האחרים. אני מתייחס לפסק דין כחלון נ' מדינת ישראל, ודברים מאוד מאוד ברורים של אדמונד לוי, שבא ואומר שצריך להקפיד על ענישה מחמירה. הדוגמאות שאתה נתת, אני לא יכול לתת עליהן תשובה בצורה מסודרת. העברת לי לפני כמה שבועות שתי דוגמאות שכן בדקתי. בדוגמה אחת, כשאתה פנית לא הוגש כתב אישום, ואחרי הפנייה שלך באמת הוגש כתב אישום. בדוגמה שנייה התיק לא עבר להוכחות אחרי הגשת כתב האישום ובאוקטובר נקבע התיק להוכחות, אז הוא כבר הועבר לפסים של הוכחות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> המקרה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני מדבר על שתי דוגמאות שנתת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – פרק הזמן הוא מעל שלוש שנים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני בא ואומר, אני לא יכול כרגע להתייחס לכל מקרה, כי אני לא יודע עכשיו לנתח כל מקרה. אנחנו בקצב ש-150 כתבי אישום בנושא הזה בשנה בסופו של דבר מתבררים. בתי המשפט בישראל – זה לא סוד – עובדים בעומס כבד מאוד. זה לא סוד. יש לנו רק בתיקים אזרחיים כמעט מיליון הליכים בשנה כשיש 800 שופטים בישראל, גם בהליכים אזרחיים וגם בהליכים פליליים. תוסיף את ההליכים הפליליים למיליון הליכים אזרחיים אז אתה מבין את העומס שהמערכת נמצאת בה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> למה המערכת – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה עניין של תקינה. המערכת היום פועלת כל הזמן לייעל. קח את הנושא של תיקים אזרחיים לרגע – מספר התיקים האזרחיים שמתחילים ומסתיימים בכל שנה – מספר התיקים שמתחילים לסיים בכל שנה כבר גדול ממספר התיקים שמתחילים, זאת אומרת, המערכת מצליחה להתייעל. המגמה היא גם בנושא הפלילי, תחת החובה לעשות צדק ולברר את התיק הפלילי עד תומו – כי בסופו של דבר זה דיני נפשות – לנסות עד כמה שאפשר לייעל את התיקים. אני מקווה שזה מה שיקרה. בכל מקרה אני אשב עם הפרקליטות לראות, א. את ההנחיות שיש לגבי מדיניות הטיפול; ב. עד כמה שאפשר שהתיקים יטופלו ביעילות, אני אומר, תחת החובה של עשיית צדק. בנושא סיוע או מעטפת סיוע למשפחות מטעם בתי המשפט והפרקליטות, אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מה אתה מציע, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אתן את התשובות בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> דיון בוועדה או דיון במליאה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חושב שצריך דיון במליאה. דיון בוועדה צריך להיות בחוק, ואנחנו צריכים להגיש חוק. זאת דעתי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> איזה ועדה אתם רוצים? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אתם רוצים ועדת חוקה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> ועדת החוקה, חוק ומשפט. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> רצו ועדת העבודה והרווחה, אבל אתם יכולים לדרוש. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מי רצה? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> המזכירות של הכנסת. אתם רוצים ועדת החוקה, אז נצביע להעביר את הנושא לוועדת החוקה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מי שבעד להעביר את זה לוועדת החוקה, שיצביע בעד. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> שבעה בעד, אין נמנעים ואין מתנגדים. הנושא יעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מחדלי המחלקה האונקולוגית של איכילוב << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: מחדלי המחלקה האונקולוגית של איכילוב, מס' 1540, 1550, 1581 ו-1597. חברת הכנסת קרן ברק; חבר הכנסת מתן כהנא. חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת אחמד טיבי נוכח? בריצה, חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני רופא. אני בדרך כלל לא מותח ביקורת על בתי חולים, לא אץ-רץ לעשות את זה, אבל לפעמים, כשאתה נתקל במקרים שמחייבים אמירה, שהם מקרים עצובים, למשל של אפרת אשר ז"ל, אתה לפעמים שואל שאלות. בית החולים איכילוב הוא בית חולים מצוין, מעולה, על כל המחלקות שבו. אני נעזר בהם לעיתים רבות במחלקות השונות לחולים רבים שפונים אלינו. אבל ההצעה הזאת התבקשה כי קיבלתי פנייה, כדי לאפשר למשרד הבריאות. סגן שר הבריאות יואב קיש נמצא כאן כדי להציג מנקודת מבטו של שר הבריאות את המקרה הזה – האם הוא נבדק? האם יש הסקת מסקנות? היא נפטרה לאחר 20 ימי הקרנות. אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לפרטים, אבל אני חוזר ואומר שאין בתהייה ובהעלאת השאלה כדי לפגוע כהוא זה ברמה המקצועית המעולה של בית החולים איכילוב על מנכ"לו, סמנכ"ליו, רופאיו, רופאותיו, אחיות, אחים, צוות רפואי. מנהלת מחלקת עיניים שם היא בת המחזור שלי, יואב – ענת. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> נראה כאילו עבדת שם בגינקולוגיה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. פרופ' פואד עאזם, מנהל מחלקת IVF, הוא חבר, אנחנו מטייבה, יחד. אני מכיר את כולם. לכן, דווקא בשל העובדה שמדובר בבית חולים מעולה נשאלת השאלה הזאת, ולא ארחיב על זה יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. סגן שר הבריאות יואב קיש, בבקשה. אין עוד מציע. יש לך עוד שתי הצעות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מקשיב לו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה היחידי. אם לא היית נוכח הנושא הזה היה יורד מסדר-היום. כל הכבוד לך. << דובר >> יואב קיש (הליכוד): << דובר >> חבר כנסת אחמד טיבי, אני פעם ראשונה נתקלתי בשם – עכשיו אמרת אותו, אפרת אשר – כי קודם כתבתם אפרת, והיה קצת קשה להתייחס למקרה הספציפי. אני אקריא לך את התשובה של משרד הבריאות. משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בטיפול רפואי איכותי לכלל המטופלים, ואף הגדיר את ראיית המטופל במרכז כיעד חשוב של מערכת הבריאות. כך, גם ציבור הרופאים ושאר המטפלים במערכת הבריאות רואים את טובת המטופל לנגד עיניהם, דבר שמקבל משנה תוקף היום, בעומס הרב שיש על מערכת הבריאות ועל הצוותים הרפואיים. הם נושאים בנטל במסירות רבה ונותנים מענה רפואי לכלל החולים, תוך התגייסות ראויה לציון של בתי החולים על מחלקותיהם השונות, במסירות אין-קץ. המחלקות האונקולוגיות בבתי החולים ממשיכות גם בימים אלה, למרות העומס המושת על בתי החולים, לתת טיפול חיוני לכלל החולים האונקולוגיים, וכך גם במחלקה האונקולוגית בבית חולים איכילוב. הפנייה נוגעת לאיכות הטיפול במחלקה האונקולוגית באיכילוב המוזכרת בהצעה לסדר-היום לא כללה אף פרט המאפשר מצידנו לתת התייחסות עניינית וספציפית למקרה. ככל שאכן אתם מעוניינים – אני אומר לכל הפונים ולך, חבר הכנסת טיבי; נתת את השם המלא, שלא היה לפני כן – יש פרטים נוספים על מנת לעשות בירור ענייני ומקצועי. הדרך הנכונה לכך – אני מציע שזה יופנה לנציבות הקבילות למקצועות הרפואה. זה ייעודה ותפקידה. הדבר ייבדק ביסודיות ובמקצועיות ככל שיידרש. אם אכן תשובת הנציבות תהיה לא ראויה בעיניכם, אזי אני חושב שיהיה נכון להביא את זה לתשומת לב משרד הבריאות ואולי לדיון נוסף בכנסת. לפיכך, אנו מבקשים להוריד את הנושא מסדר-היום של הכנסת ולהפנות את הפנייה הספציפית למשרד הבריאות, לאותה נציבות. לסיום, אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות מעל במת הכנסת לכל הצוותים, כפי שעשה גם חבר הכנסת טיבי – להודות לכל הצוותים הרפואיים במערכת הבריאות על עבודתם המסורה והנפלאה בטיפול בכל החולים, חולי הקורונה לצד שאר החולים, אשר הצורך לטפל בהם לא קטן, ולחזק את ידיהם בימים אלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. השר הציע להוריד את זה מסדר-היום. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מקבל את הצעתו של סגן השר. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז אנחנו לא מצביעים על הנושא. אנחנו עוברים לנושא הבא. אנחנו צריכים להצביע על הסרה. מי שבעד הסרה, שיצביע בעד. גם אחמד רוצה הסרה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – אין בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 1 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת לא נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת טייב, עאידה, את להסיר – אז שלושה בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. הנושא הוסר מסדר-יומה של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אחרי הסגר נחווה גל שני של חולי סרטן חדשים שנמנעו מלהגיע לבדיקות<< הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: אחרי הסגר נחווה גל שני של חולי סרטן חדשים שנמנעו מלהגיע לבדיקות, מס' 1552, 1554 ו-1603. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – ראשונת הדוברים. בבקשה, עד שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. בתקופה האחרונה היו הרבה הצהרות של מנהלי מחלקות אונקולוגיות וגם רופאים שעוסקים בנושא שהגדירו את זה חשש רציני – כל הנושא של גל של חולי סרטן שיתגלה לאחר הסגר הזה או לאחר שיעבור המשבר או לפחות תרד חומרת משבר הקורונה. זה לא מבוסס רק על רגשות וזה לא רק תחושת בטן של הרופאים, אלא בגל הראשון של הקורונה הייתה ירידה של 20% של חולי סרטן ואנשים שהיו צריכים לקבל טיפולים או לעבור בדיקות – הייתה ירידה בהיענות שלהם בהגעה לבדיקות וקיום הבדיקות. כולנו יודעים שבמחלות הסרטן למיניהן גילוי מוקדם יכול להציל חיים. גילוי מוקדם יכול לאפשר טיפול רציני ומציל לחולי סרטן. תאמינו לי, אני יודעת מה זה לגלות את המחלה מאוחר מדי; אני מכירה את זה מהניסיון האישי, מהניסיון בתוך המשפחה שלי. אני לא הייתי רוצה לשמוע שנשים, דווקא בחודש הזה, חודש אוקטובר, שהוא החודש שכל העולם קורא לנשים לצאת ולהיבדק בעניין סרטן שד, שבחודש הזה דווקא, בגלל הסגר, בגלל הפחד להתנייד בתחבורה ציבורית או להגיע לבתי חולים להיבדק, אנחנו נפספס, הרבה נשים יפספסו את הבדיקה הזאת. במקום שאנחנו – כל העיניים מסתכלות על הנושא של הטיפול בקורונה ואף אחד לא מתרכז בלקרוא לנשים לצאת עכשיו, בחודש הזה, לעשות את הבדיקות, ואף אחד לא שואל מה קורה במחלקות ובמכוני הבדיקות – האם הציבור מגיע לבדיקות שלו או לא. אני חושבת שחייבים לדון בבעיה הזאת. חייבים לפתח מכניזם מסוים או צעדים של בקרה ושל ניסיון של הורדת המסוכנות הזאת שכל הבדיקות יידחו. אני יודעת שבהרבה בתי חולים, בגלל הגל השני, הפסיקו הרבה. למשל בתי חולים בנצרת הצטרכו הרבה פעמים לדחות את כל הבדיקות שקיימות בגלל הלחץ בעניין הקורונה. אז אני חושבת שחייבים לשבת, לדון, לשמוע מה המשרד עשה כדי למנוע מצב כזה, שחס וחלילה לא נגלה שיצאנו ממשבר הקורונה ונכנסנו למשבר מחלות סרטן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת הילה שי וזאן – איננה. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אדוני סגן השר, עם פרוץ מגפת הקורונה אנחנו – יותר נכון הבינו חולי הסרטן בישראל כי הם צריכים להסתגל, לצערי, למציאות חדשה, כואבת, מציאות של אי-מתן מענה, טיפולים שהם צריכים לקבלם בזמן כדי להציל את החיים שלהם. אף כשמדובר בסדרת טיפולים שנקבעה בפרוטוקול טיפול רפואי שאמור להציל חיים, אותם טיפולים נדחים או לצערי גם מופסקים בשל החשש, אולי חשש נכון, לסבך אותם, את אותם חולים, בסיבוך נוסף כשייחשפו למחלת הקורונה. במהלך הסגר הקודם ההמלצה הייתה לדחות טיפולים שאינם דחופים ולצמצם ככל האפשר את ההגעה של אותם חולים לבתי חולים. אני מבין שאולי הכוונה טובה – כדי לשמור על חולי הסרטן, מפני שמטבע הדברים בתי חולים, מצטברים בהם זיהומים כאלה ואחרים ונמצאים בהם הרבה חולים כלליים, וכיום גם הרבה חולי קורונה. במחשבה על לשמור על בריאות חולי הסרטן ביקשו מהם בתי החולים להשתדל שלא להגיע לטיפולים בבתי החולים כדי שלא ייחשפו לקורונה. אני רוצה להציג בפניכם חוות דעת רפואית של פרופ' עידו וולף מהמרכז האונקולוגי בבית החולים איכילוב: ההשפעה של נגיף הקורונה הורגשה בכל תחומי הטיפול בסרטן, מבדיקות סקר ואבחון ועד לטיפול בחולים. במהלך הסגר האחרון ההמלצה הייתה לדחות טיפולים שאינם דחופים ולצמצם ככל האפשר הגעה לבית החולים, אך כעת אני באמת שואל מה יהיה, מאחר שאנחנו נמצאים כבר בסגר שני, ואנחנו רואים שהמחלה הזאת הולכת ללוות אותנו כנראה זמן רב. אני מצטרף לדברים של חברתי חברת הכנסת – מה המשרד מתווה לבתי החולים ומה יהיו באמת ההנחיות של הטיפול. לכן, אני מבקש מהמשרד לצאת בהנחיה גורפת לבתי החולים. לדעתי – אומנם זו לא חוות דעת מקצועית ורפואית, אבל מטבע הדברים אני חושב שאולי ראוי לבחון את זה שכן נקבל את חולי הסרטן לטיפולים סדירים, כמובן, עם כל הזהירות והשמירה הנדרשות בעת הזאת, בפרט כלפי אותה אוכלוסייה. אליכם, החולים היקרים, אנחנו כולנו תפילה עליכם שהשוכן במרומים ישלח רפואה שלמה לכם ולכל חולי ישראל. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן בכלל, ובמיוחד בימים אלו. אני רוצה לחדד ולומר שמה שקורה היום שונה לחלוטין מהגל הראשון. חשוב לי לומר את זה. מערכת הבריאות והרפואה פועלת בסגר זה ללא הגבלות חוקיות על פעילותה, וזאת מתוך הבנה של חשיבות קיום שירותי בריאות, בדיקות ומכונים גם בתקופה עמוסה זו. ברצוני לציין כי אכן קיים צורך בצמצום פעילות אלקטיבית – זה קרה מהיציאה לסגר – שאיננה דחופה בבתי חולים, וזאת בהתאם ליכולות בבתי החולים השונים ולמספר מאושפזי הקורונה, אך בדיקות הסקר נמשכות, וכמובן, כל פעילות דחופה אחרת. חשוב להדגיש כי כלל מערכת הבריאות מחויבת לשמירה על כללי התו הסגול. בגל זה של התפשטות הנגיף הציבור אכן מבין שהקפדה על עטיית מסכות ושמירת מרחק, כמו גם שמירה על הנחיות בדבר מספר המלווים בבדיקות, מגינות מפני הדבקות בקורונה, וכן צמצום ההתקהלויות. אנו רואים כי הביקורים במכונים ובמרפאות לא הצטמצמו, זאת אומרת, אנחנו רואים שאכן יש ביקוש וצורך באותם ביקורים, אבל אני מאמין שלמרות זאת מן הסתם יש אנשים שחוששים ונמנעים מלבוא גם לבדיקות שהן הכרחיות. לכן, אני מצטרף ליוזמים של ההצעה ומבקש לנצל במה זו על מנת לקרוא לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל: מערכת הבריאות בטוחה לחלוטין. חולי הקורונה מטופלים במתחמים מוגדרים ומוגנים, כולל מתחם נפרד לחשודים במלר"ד. לסיום, כל אזרח שצריך לפנות לקבלת שירות רפואי או לבדיקה, בין שזו בדיקת סקר שהופנה אליה ובין שזו בדיקה אחרת או מחלה חריפה שנדרש בגינה לפנות לבית חולים, למלר"ד, יכול לעשות זאת ללא חשש, אבל כמובן – להקפיד על התו הסגול, על המסכות ועל הריחוק כאמצעי זהירות בסיסיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מה אתה מציע, אדוני השר? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני חושב שמה שהיה נכון לגל הראשון לא נכון עכשיו, במיוחד לנוכח הירידה בתחלואה. בתי החולים מנהלים את האירוע עם העומס המקומי, ובשום מקום לא נאמר: תעצרו את הכול, הגענו – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אנחנו הסתמכנו על הודעות של רופאים, ראשי מחלקות, אונקולוגים, שהזהירו – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אם לא היינו הולכים לסגר משמעותי והיינו באירוע של התפרצות, עלייה במספר החולים והחולים הקשים של הקורונה בבתי החולים – זה לא קרה. גם בשלב הכי קשה הרפואה עדיין הייתה, והטיפולים – אומנם הורידו טיפולים אלקטיביים בחלק מבתי החולים, באופן טבעי. אני יכול להגיד לך דבר אחד: אותם מנהלי בתי חולים נלחמו איתנו שהם רוצים להשאיר כמה שיותר טיפולים אלקטיביים, ואנחנו היינו צריכים להעביר הנחיות: חברים, קודם כול תפתחו את מחלקות הקורונה, בשביל שתהיה יכולת טיפול בחולי קורונה. השארנו שיקול דעת על טיפול אלקטיבי ואחרים. ולכן אני לא חושב שהאירוע דומה לגל הראשון. אני חושב שגם הציבור מתנהג אחרת ומבין יותר שחשיבות הרפואה – גם בדיקות הסקר וגם הרפואה השוטפת, ובוודאי רפואת החירום – הכרחית. אבל אם המשיבים רוצים ללכת לוועדה לא אתנגד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לפי שיקול דעת המשיבים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מה אתם מציעים? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם היינו מקבלים עכשיו שיש פה – נגיד שיודעים ש-20% בגל הראשון לא ביצעו את הבדיקות; אם סגן השר היה בא ואומר לנו: יש לי דיווח מכל המערכת הרפואית שאין ירידה בבדיקות, הכול מתבצע, מבחינת סטטיסטיקה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מודה שלא הבאתי נתונים. אם רוצים לקיים, אני לא אתנגד. אין שום בעיה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בסדר גמור. אז נצביע על העברה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – שניים, להוסיף את טייב, להוסיף לפרוטוקול. חברת הכנסת עאידה תומא הצביעה במקום איימן, אז אחד, שניים ועוד שניים, טייב וסונדוס ואורנה, אז חמישה בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. הורדתי את עאידה, כי היא כבר הצביעה – חמישה. עובר לוועדת העבודה והרווחה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בפתיחה מיידית של העסקים הקטנים ומערכת החינוך << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: הצורך בפתיחה מיידית של העסקים הקטנים ומערכת החינוך, מס' 1557, 1562, 1568, 1587 ו-1596, של חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> שלום. אהלן, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת קיש, אדוני סגן השר, אני חייב לומר שיש לי הרבה ביקורת על הממשלה בלא מעט נושאים, אבל אני חושב שתקנות החירום וההתנהלות שבה אתם מתנהלים כרגע כלפי האזרחים – כבר ציטטתי את השיר הזה בעבר, אבל השורה הזאת בדיוק מתמצתת, שכתב נתן אלתרמן בשנת 1946: התקנות האלה, אותן כל איש ישר מוכרח לשבור, אחרת אי-אפשר. כשאתה מסתובב ברחוב, כשאתה פוגש את בעלי העסקים, כשאתה פוגש את האזרחים, אתה מבין שאתם יצרתם פה מנגנון של תקנות שהציבור אינו יכול לעמוד בהן. מה המשמעות של תקנות שהציבור אינו יכול לעמוד בהן? המשמעות היא שכשאתה לא מצליח לראות היגיון באף אחת מההחלטות, בסוף אתה מאבד את הציבור. אתם אומרים שאיבדתם את הציבור. אתם אומרים פעם אחר פעם: אין שיתוף פעולה מהציבור. אולי תיקחו פעם אחת אחריות ולא תטילו אותה ותזרקו אותה כל פעם על מישהו אחר ותגידו: רגע, למה הציבור לא מאמין לנו? כי תיקח את בעלי העסקים הקטנים ותבין שאין להם דרך לחיות אם הם לא יעברו על התקנות. אתה יודע טוב מאוד – ויודעים פה כל חברי הכנסת – כמה בעלי עסקים הביאו חלק מהפעילות שלהם מהחנות לבית, בפעילות שלא מדווחת. ואני לא מאשים אותם, כי אם הם לא יעשו את הפעילות הזאת לא יהיה להם מה לתת לילדים שלהם לאכול. זאת המשמעות. וכשאתה כותב בתקנות שאפשר לעשות התקהלות של עד עשרה אנשים במקום סגור, אבל אתה לא יכול לעשות את זה בעסק – לא תצליח לשכנע אותי שיש פה עניין בריאותי. אין פה שום עניין בריאותי, כי אם במקום סגור עשרה אנשים יכולים להתכנס, אם זה לא עסק, המשמעות היא שלמישהו אחד מותר ולמישהו אחר אסור. ואני אומר לך – היום פתחתי את הבוקר שלי בסיבוב במספרות שהפגינו על העובדה שהן סגורות. אשאל אותך: אתם מפרסמים שאם אני לובש מסכה ואם בעל העסק לובש מסכה, זה 95% הגנה, נכון? אז אם אני נכנס לעסק, הוא עם מסכה ואני עם מסכה, ורק בן אדם אחד בעסק, לא תהיה הגנה? אגיד לך יותר מזה. תראה איזה יום יפה היום. הסתובבתי במספרות ברחוב ברחובות, ברחוב אחד העם, ברחוב יעקב. כולם עם ציליות בחוץ. אם הוא היה מוציא את הכיסא ומספר בחוץ, היית נותן לו את הפתרון להמשיך להפעיל את העסק שלו. אתה יודע טוב מאוד מה המשמעות של הדבקה באוויר הפתוח ומה המשמעות של הדבקה כשיש שני צדדים עם מסכה. ואשאל אותך עוד שאלה – ותבדוק את הנתונים האלה לפני שאתה עולה להשיב: כמה נדבקו במספרות מאז שפתחתם את המספרות? בכל המספרות שעברתי בהן היום שאלתי אותם: היו פה הדבקות? הם היו פתוחים. אפס. לא קצת, לא אחת, לא שתיים; אפס הדבקות. הקפידו על המסכות, הקפידו על המרחק, הקפידו על מספר האנשים שנכנסים לעסק. תנו את האפשרות לעבוד, ותנו עונשים למי שעובר על זה. והדבר השני, אדוני – ובזה אסיים – באותה נשימה תסתכלו על הנתונים של פתיחת מערכת החינוך. אתם אומרים שיש מעט הדבקות ברוב מערכת החינוך, ובוודאי בגיל הרך. למה לחכות עם פתיחת מערכת החינוך לפחות עד כיתות ג'? הנתונים שפרסם משרד החינוך – יודע בדיוק באילו מערכות חינוך, באילו רשויות ואיפה היו הדבקות, וזה לא היה בכל הארץ, וזה לא היה בכל הרשויות המקומיות. תקבלו את ההחלטה לפי נתונים – וכן, מה לעשות, יהיו בתי ספר שיהיו סגורים ויהיו בתי ספר שיהיו פתוחים, אם הם ירוקים, ויהיו גני ילדים שיהיו סגורים ויהיו כאלה שיהיו פתוחים, ויהיו ערים שתהיינה סגורות ויהיו ערים שתהיינה פתוחות. אבל להמשיך להחזיק את הילדים בבית, לא לאפשר להורים לצאת לעבודה, לא לאפשר לעסקים הקטנים לעבוד ולא להראות להם שום קצה של פתרון – המשמעות של זה, אדוני, שאתם הפסדתם את המערכה, כי את הקורונה לא תנצחו בניצחון. אתם צריכים ללמד את הציבור לחיות לצד הקורונה ולאפשר לו חיים, ואת זה אפשר לעשות רק בהחלטות אמיצות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני לא יודעת לכמה מחברות וחברי הכנסת כאן יש ילדים קטנים בבית שמשתייכים לגיל הרך, לכמה מהם יש תינוקות – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נכדים. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לכמה מהם יש נכדים וכמה מהם יודעים מה זה להשאיר ילדים קטנים, בני שנתיים, שלוש שנים, בכיתה א' או בכיתה ג' בבית ולצאת כעובד, כעובדים חיוניים. אני לא יודעת כמה עוד אפשר להיות מנותקים מהמציאות הזאת ולהמשיך לסגור את מערכת החינוך, במיוחד בגיל הרך. יושבים שם אנשים שלא רק מנותקים מהמציאות – גם מנותקים מהמקצועיות, ולא מפעילים את השיקול המקצועי, שזה השיקול שצריך להפעיל אותו בעת משבר. כל הנתונים מראים שבגיל הרך יש פחות תחלואה, שיעור נמוך של הידבקות וגם של תחלואה. זה לבד יכול להיות גורם מכריע לכך שצריך לפתוח באופן מיידי את בתי הספר, במיוחד היסודיים. אבל מישהו מחליט כאן לעשות פוליטיזציה במשבר הקורונה ולהמשיך לסגור את כל המדינה. ואנחנו התרענו והזהרנו מזה. אי-פתיחת המסגרות תגרום לירידה בהעסקת נשים. היא תגרום לבעיות נפשיות גם בתוך הבית. היא סיר לחץ אחד רותח בכל המדינה, בכל היישובים, ונשלם על זה מחיר כבד, כבד מאוד. אמרנו בהתחלה: מי שרוצה לסגור את האנשים בבתים צריך לספק רשת ביטחונית, כלכלית, חברתית, חינוכית. אנחנו, אין לנו את הפינוק הזה מבחינת הדירוג ביחס למדינות ה-OECD מבחינת הלימודים וההישגים והצטיינות יתר שאנחנו יכולים לשבת עכשיו בבתים. אין לנו את האינטרנט ולא רשת חשמל שתומכת ומאפשרת למידה מרחוק כמו שצריך. שני שלישים מהתלמידים והתלמידות בחברה הערבית, אין להם אמצעי קצה או שיש להם בעיה בחיבור לאינטרנט או לחשמל, אז הם לא לומדים כמו שצריך. אנחנו לא בלמידה מרחוק – אנחנו רחוקים מלמידה, וחייבים באופן מיידי לפתוח את בתי הספר לגיל הרך. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לפתוח את דבריי במשהו לא כל כך סטנדרטי. עומד פה ראש הממשלה לפני יומיים, בפתיחת המושב, ומוכר לאזרחי מדינת ישראל לוקשים, אומר כמה הוא גאה שבחודשיים הייתה גביית המיסים יותר מחודשיים דאשתקד. רק שכח להגיד שגביית המיסים, למיטב זיכרוני, היא מינוס 9% מהשנה הקודמת, אשתקד. ולא נעים לי להגיד, אבל ברוב חוצפתו הוא מוכר לוקשים לאזרחי מדינת ישראל ואומר כמה הוא גאה על כך שחברת שברון נכנסת לעסקים בתמר בשנה זו, רק מה הוא שכח להגיד? תמסרו לו את מה שאני אומר, כי הוא חושב שיש לו עסק עם כאלה שלא בודקים. שברון נכנסה השנה לשותפות בתמר ב-47%. חברת חשמל חתמה ב-2012 על חוזה ארוך טווח לקבלת חשמל במחיר מופקע. מה לעשות? כאשר מחירי הגז יורדים כלפי מטה בעולם, חברת החשמל הצליחה לחתום על חוזה עם שאר החברות בתמר שיחסוך 50 מיליון דולר בשנה. 50 מיליון דולר בשנה. ואלה העובדות מ-2012, וכל זה נחתם בעקבות ירידת מחירי הגז לאספקת גז במחיר נמוך יחסית. כמובן שזה היה מוריד את התעריף של החשמל לאזרחי מדינת ישראל. שברון, כמו שאמרתי, מחזיקה ב-47%. ראש הממשלה גאה על כך שהיא נכנסה. בעוד חברת החשמל חתמה עם שאר השותפויות, בעקבות ירידת מחירי הגז בעולם – וזה גז שלנו, אבל כרגע אני לא מביא את זה לדיון – שברון אינה מסכימה להוריד את העלות ודורשת מחברת החשמל את המחיר המלא שנחתם ב-2012, 50 מיליון דולר. מה אכפת לך, אדוני ראש הממשלה, על אזרחי מדינת ישראל, שתשלום החשמל יעלה לאזרחי מדינת ישראל יותר? בושה. בזה אתה מתגאה, אדוני ראש הממשלה – בכניסה של שברון, שדורשת מחיר מופקע על הגז שטמון בחופי מדינת ישראל? את השקר הזה אתה מוכר לאזרחי מדינת ישראל? שברון אינה מסכימה להוריד את המחיר בהתאם למה שהגיעה חברת החשמל, ודורשת מחיר מלא. זה בושה וחרפה. לפחות תחזור בך. לפחות תפעל לכך שחברת שברון – לא הספיק לי הזמן. אני אגמור רק עם שברון, למרות שיש לי ככה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תגמור, תגמור. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למרות ששברון הייתה יכולה להוריד, לו רק הייתה מסכימה – רק השנה היא נכנסה לשותפות. רק השנה. אתה מתגאה בחברה ששודדת את אזרחי מדינת ישראל בגז ששייך לאזרחי מדינת ישראל? זו הדוגמה שאתה הבאת – שאתה גאה בכניסתה של שברון לשוק הישראלי? בושה וחרפה. תתבייש לך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת מיכל שיר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני חושבת שכבר נאמר כמעט הכול על חוסר ההיגיון בהגבלות בסגר השני. הדבר שמצער אותי בעיקר – שנראה שיש אפס הפקת לקחים מהסגר הראשון. אתמול סיירתי בשווקים. הייתי בשוק פתח תקווה, בשוק הכרמל, בשוק התקווה, בפתח תקווה – כבר אמרתי – בשוק רמלה. השווקים שוממים. עכשיו תשאלו כמה אחוזי הדבקה יש בשווקים. התשובה היא בין 0 ל-1, בכולם, בלי אף יוצא מן הכלל. אבל שימו לב: הסופרים פתוחים; הירקנים השכונתיים פתוחים. כשאתה בא לשלם בתוך סופרמרקט אתה עומד בפקק תנועה עצום, עצום, של אנשים, ושם, אגב, סטטיסטית, יש אחוזי הדבקה מטורפים. אז מה קורה? הסופר הסגור פתוח; השוק הפתוח סגור. מה אמרו לבעלי הבאסטות? אתם לא תפתחו את הבאסטות, ששם כדי לשלם אתה עומד רחוק ואין לך סיכוי להידבק. לא לא לא לא לא. אתם רוצים לפתוח? מי שהוא בר-מזל מספיק ויש לו חנות – בוא תיכנס פנימה, לתוך החנות, תכניס את הקורונה פנימה, כדי שאם לא נדבקת בחוץ, אז בוא תיכנס פנימה ותידבק. בעלי הבאסטות קיבלו היום הודעה שהם הולכים להיפתח רק ב-15 בנובמבר. זאת מכת מוות לעסקים האלה. מדובר על אלפים – כל שוק זה משהו כמו 500 באסטיונרים, 500 סוחרים. כל שוק. תחשבו, זה רק המעגל הראשון. איפה העובדים שלהם? איפה הספקים? איפה הספקים מסביב? איפה ההיגיון? אם נציגי הפקידות של משרד האוצר ומשרד הבריאות היו מואילים בטובם לעשות שני דברים: קודם כול, עבודה קשה דורשת עבודה פרטנית. זה אומר שאתה צריך לבוא, לפתוח, אולי לרדת גם לשטח, להסתכל לאנשים האלה בעיניים ולהגיד להם שיש לך סיכוי להידבק באיזשהו אופן, כי אני מבטיחה לכם שאם היה נציג אחד של משרד הבריאות או האוצר שהיה מגיע לשוק ומסתכל עליהם, הוא היה אומר להם: אתם יכולים להיפתח לא ב-15 לנובמבר – מחר בבוקר. אבל זה דורש עבודה, זה דורש רצון, זה דורש חשיבה, זה דורש יצירתיות. עוד סגר אחד כזה ואבדנו. השווקים חייבים להיפתח. עסקים שאין להם שום סיכוי להדביק חייבים להיפתח. זה פיקוח נפש לא פחות מאשר היכולת להידבק בקורונה במקום פתוח, או אם אין לך קהל בכלל. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אחרון הדוברים. אחריו ישיב סגן השר. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, סגן השר, חברי הכנסת, אנחנו כנראה לא מבינים איפה אנחנו נמצאים. אני מצטער שאני הצעיר, החדש יחסית בכנסת, צריך לבוא לעדכן איפה אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים בגל קורונה לא של חודש, לא של חודשיים, לא של שלושה ולא של ארבעה, ובסיטואציה כזאת, למי שלא יודע, אתה צריך להתרגל לאיזושהי שגרה מינימלית. בשגרה מינימלית, במצב שיש חיידק – אני גם לא מדען – אתה לוקח את הדברים הכי פחות מידבקים והכי משמעותיים ואותם אתה מקדם ופותח. עכשיו ראה זה פלא: הכול הפוך. הכול הפוך. לסגור אנשים זה כן, לטפל בדברים אחרים זה כן, אבל דברים פשוטים, פשוטים – יודעים שההדבקה עד כיתה ג'-ד': לא מידבק. למה לחכות עוד שבועיים? יודעים שעסקים קטנים שעובדים בהם שניים, שלושה, ארבעה אנשים בטח פחות מידבקים מהסופרים הגדולים, ואני מסכים למה שמיכל אמרה. יודעים שאם אדם יעשה את הקניות שלו בבאסטה בשוק זה עדיף מאשר שיעשה בתוך חנות. ואני הייתי בהלם. אתמול הייתי בסיור בשוק מחנה יהודה. לא מאפשרים להם לצאת מעבר לדלת עם השולחן; הוראת משטרה, לא הוראת עירייה. מבקשים מהעירייה להפעיל רישוי עסקים, לא להוציא את השולחן טיפה החוצה, בשביל שאנשים בכוונה ייכנסו עמוק פנימה, כמו שמיכל תיארה את זה. אתה אומר לעצמך: בסדר, הבנתי בגל הראשון, בחודש הראשון, בחודשיים הראשונים, זמן התארגנות, אבל למה, למה אנשים לא יכולים להתפרנס, למה אנשים לא יכולים לקנות ולמה אנשים לא יכולים לעשות את זה בצורה בריאה? הרי להחזיק בבית את הילדים האלה עד גיל עשר – אין בזה שום טעם, אין בזה שום תועלת, חוץ מלעצור אנשים מללכת לעבודה. אני מאוד מאוד מקווה – אני סקפטי – שהדברים שנשמעו כאן יישמעו לאוזניים קשובות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. ישיב סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני תמיד אוהב להתייחס לדברים שנאמרו פה, ואני הולך להתייחס באמת למה ששמעתי מחברי הכנסת. אני אתחיל עם חברת הכנסת מהליכוד מיכל שיר. אפס הפקת לקחים. מיכל, את יודעת, חברת הכנסת שיר, מה הלקח החשוב הראשון מהשחרור מהיציאה מהגל הראשון? הלקח הראשון הוא פתיחה מדורגת ונשלטת. לבוא ולדרוש עכשיו, כמו ששמעתי מכל הח"כים פה: תפתחו פה, תפתחו שם, תפתחו – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – לא, לא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – מקהלת "הכול פתוח". אתם עושים טעות קשה. אתם בעצמכם תובילו אותנו לסגירה הבאה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. אתה טועה ומטעה. זה לא נכון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דיברנו על עסקים קטנים, דיברנו על ילדים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה, דרך אגב, לא דיברת על זה. לגבי לקחים – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת עודד פורר, תקשיב רגע. אני הקשבתי לך, תקשיב. אני אענה לך בצורה הכי ברורה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם זה מה שאתה אומר זה בגלל שלא הקשבת, בגלל שלא הקשבת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני הקשבתי לו, אני רוצה שיקשיב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה עונה במנותק לחלוטין. אתה מדבר שטויות. שטויות אתה מדבר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני עונה לכם, לכולכם, וזה לא רק לכם – זה לכל מי שבא עכשיו, אומר לכולם: אנחנו לא נצא מהסגר הזה כמו הסגר הקודם. אנחנו נצא כשנגיע לנתונים, לא לפי תאריכים. אנחנו נקפיד, אנחנו נשמור. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה נתונים? תגיד עכשיו איזה נתונים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, שאלת שאלה. שאלת שאלה – הוא ישיב. תודה רבה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד איזה נתונים. תן לנו עכשיו. תגיד עכשיו איזה נתונים – – – אל תאיים לגבי נתונים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> הנתונים הם אלה: אנחנו לא נפתח את השלב הראשון – תכף נדבר על השלב הראשון – לפני שנרד מ-2,000 נדבקים, 5% מאומתים, ונהיה עם מקדם הדבקה R0.8. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ברשויות שזה ככה? ברשויות שזה מתחת ל-5%? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אענה לך אם תהיה רגע בשקט. אני מבין שקל לך לצעוק, אבל אי-אפשר לנהל ככה שיחה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בינתיים אתה זה שהתחלת – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני הקשבתי לך, לדבריך, ואני עונה לך, ואתה לא מסוגל לשמוע מילה, כי אתה רק צועק. זאת לא גישה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה עלית והתחלת לצעוק – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אני עליתי ואמרתי את הדבר שהכי מרגיז, ואני שומע את זה מכולם: למה לא פותחים? אז למה לא פותחים? אני אגיד לך למה לא פותחים: כי אם לא היינו עושים סגר אז היינו עכשיו בהתפרצות בלתי נשלטת, עם הרבה יותר הרוגים ועם מצב שאנחנו היינו בקריסה במערכת הבריאות ובבתי החולים. אז תגיד תודה לא לי – תגיד תודה לעם ישראל, שהבין את זה יותר טוב מכל הפופוליזם שהיה בחוץ וברחוב. הבין. נכון, היו הפרות, אבל רוב העם הבין את זה, נכנס מתחת לאלונקה. ועכשיו, בפתיחה הזאת, בהזיה על זה שרוצים לפתוח את הכול אתם מייצרים סיטואציה שכל המחיר הכבד שעם ישראל שילם ירד לאבדון. פשוט הזוי. הזוי. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> למה הכול או כלום? איפה הראש? למה הכול או כלום? הירקן מעבר לכביש פתוח; הסופרמרקט פתוח. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד לכם מה יהיה בשלב הראשון. אני מאוד מקווה שהנתונים – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תסביר למה עשרה אנשים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אסביר גם את זה, אבל אתה תיתן לי לדבר, אתה לא תפריע לי כל רגע, ואני מבטיח לך שכשאני אסיים אתה גם תשמע תשובה; אולי לא תאהב אותה, אבל תשמע תשובה לזה. אני אומר לך דבר כזה: השלב הראשון יהיה כשנגיע ליעדים האלה. לא תאריך; זה יכול להיות ביום ראשון, יכול להיות שמחר זה יקרה, יכול להיות בשבוע הבא, בעוד עשרה ימים. אנחנו לא נאשר, גם ב-2,000. תבינו דבר אחד: 2,000 נדבקים במדינת ישראל זה צעד מהידרדרות מטורפת. אי-אפשר לתת פתיחה רחבה. אז מה עשינו? אמרנו: השלב הראשון יהיה ההכרח שבהכרח. ומה זה ההכרח שבהכרח? מינימום סיכון, נכון. עבודה ללא קהל. זה מה שיקרה בשלב הראשון – מקומות פתוחים, ים ופארקים ייפתחו; מגבלת ה-1,000 מטר תבוטל. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> מה ההבדל בין שוק – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> שוק מסוכן, ואני אסביר לך את זה עוד פעם. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> שוק לא מסוכן. הירקן מולו, באותה מדרכה, פתוח. הירקן באותה מדרכה פתוח. הסופרמרקט פתוח. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מיכל, תודה רבה. סגן השר מנסה להשיב. סגן השר מנסה להשיב. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> על הקופה 20 אנשים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> את יודעת מה, אין לי מה להתווכח איתך. אם את חושבת שהסיכון האפידמיולוגי בשוק שבו יש התקהלות – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> מתי היה נציג שווקים? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מיכל, את יותר גרועה – לא נעים להגיד, אבל חבר הכנסת פורר לפחות נותן לי לדבר. אני אומר לך עוד פעם: התקהלות בשווקים, הייתה וקורית, היא הרבה יותר מסוכנת ברמת ההידבקות מאשר עבודה ללא קהל. נקודה. זה מאוד ברור. אז אנחנו מתחילים – אני אומר לך, מה יכולנו לעשות? יכולנו להגיד: בואו נתחיל לא ב-2,000 – ב-500, נחכה עוד שבועיים בסגר, כאילו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה סופר כן ושוק לא? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אענה לך. יכולנו להתחיל ב-500, ואז אפשר היה לקחת ביס יותר גדול, לצורך העניין. אנחנו מתחילים ב-2,000, תבינו. ואני חושב שזה מסר שחשוב שיצא גם לאזרחים: אנחנו מתחילים בנקודה מאוד מאוד מסוכנת. הצעד הראשון קדימה חייב להיות קטן, הכי קטן שאפשר. עבודה ללא קהל זה באמת הדבר הראשון כלכלית שנכון לפתוח, וברמה הכי נמוכה, ברמה האפידמיולוגית שאפשר לפתוח. לזה יש הצמדה. חבר הכנסת פינדרוס, אתה דיברת. מערכת החינוך – אמרת דברים שאני אומר לך, הם לא נכונים, ואני אגיד לך למה אני מתכוון. אמרת: בוודאות אנחנו יודעים שהילדים לא מידבקים. זה לא נכון, ואני אסביר גם למה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פחות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> גם פחות לא. מה קורה במערכת החינוך? את מערכת החינוך חילקנו לשלושה שלבים, וכשאתה מסתכל כדי להבין מה קורה בהידבקות של ילדים. אנחנו רואים את התופעות הבאות: ראשית, הדבר המשמעותי שצריך להבין הוא שככל שהילד יותר צעיר, התופעה היא שההידבקות שלו היא א-סימפטומטית. זאת אומרת, אנחנו רואים בקרב הצעירים הרבה יותר א-סימפטומטיים מאשר אצל המבוגרים, והסיטואציה הזאת מביאה לכך שהרבה מאוד תחלואה חבויה, סמויה, לא נבדקת בקרב הילדים והצעירים בגילים הקטנים. איך אני יודע את זה? כי גם בסקר הסרולוגי שעשינו, כשבדקנו את האוכלוסייה, ראינו שילדים מאפס עד שלוש – אתה אומר שזה הגיל שאמורה להיות בו הכי פחות הידבקות – 5%, בדיוק כמו האוכלוסייה. אין הבדל. גם בגיל של שלוש עד שש – 5%. מה קורה? ילדים נדבקים בדיוק כמו כל אחד – אתה יודע מה? גם זה צריך להיבדק, אבל אני אומר לך תיאוריה שאי-אפשר כרגע לפסול אותה – נדבקים כמו כל אחד, ובסיטואציה שאתה לא בודק אותם, כי הם א-סימפטומטיים. השלב הבא – שהם מדביקים את ההורים שלהם. עוד דבר – יכול להיות שאולי הם גם פחות מידבקים, אבל מה קורה? ילד, האינטראקציה האישית שלו עם ההורה – החיבוק, הנשיקה, הליטופים – היא הרבה יותר מאשר שני אנשים שבאים לעבודה עם מסכות, אז אפילו אם הם היו באופן עקרוני פחות מידבקים, המגע הקרוב איתם מביא לידי ביטול את כל האפקט הזה. ולכן יש לך סיטואציה – אני אומר לך, חבר הכנסת פינדרוס, שבגלל הצימוד הזה, כדי שיוכלו לצאת לעבודה, אנחנו הולכים לגיל אפס עד שש ולא מוסיפים לא א' ולא ב'. אני אומר לכל מי שרוצה להוסיף שזה יהיה בשלב הבא, אבל לא כשאנחנו ב-2,000, לא כשזה המהלך הראשון, כשאנחנו חייבים להיזהר. אתה רוצה להיכשל בפתיחה? אני אוסיף שווקים, אני אוסיף עד כיתה ד', אני אוסיף דברים אחרים, ואנחנו ניכשל בצעד הראשון של היציאה מהסגר. יש פה מהלך אחראי, מהלך מבוקר, שמסתכל גם על הנושא הכלכלי. אין ספק, נושא העבודה ללא קהל – בזה אני מצטרף לכל הדוברים – הוא הכי חשוב כלכלית, הוא עם הכי פחות סיכון אפידמיולוגי. הבעיה שלנו היא שמצטרף לזה החינוך בגיל הרך, אפס עד שש. הסברתי הרגע את המורכבות והחשש הגדול שלנו. הבעיה הנוספת – שאנחנו הולכים לצעד הזה ברמת תחלואה של 2,000 נדבקים. למדינת ישראל זה מספר מאוד מאוד גבוה. ועכשיו לך, חבר הכנסת עודד פורר. אני חייב לענות לך, ואני חושב שזאת תשובה גם להרבה מאוד דברים אחרים: אם למשל שואלים על צימרים או הופעות בחוץ – יש תו סגול, למה? מסוכן, לא מסוכן? בסוף, אין ספק שאם אתה פועל במדויק לפי התו הסגול במאה אחוזים אתה מקטין משמעותית את הסיכון של ההידבקות, אבל מה קורה? אנחנו, בתוך עמנו אנחנו חיים. קח גם את הספרים שדיברת עליהם. יש מחקרים שמראים שאם הספר נמצא עם מסכה, המסופר עם מסכה ומספרים, אז אחוז ההדבקה מאוד נמוך. פעם אחת אחד מהם הוריד את המסכה – אנחנו במספרים אחרים לגמרי, בוודאי כששניהם בלי מסכה. ולכן, מה הנקודה? ברגע שאתה פותח תחום ואנחנו מדברים על מקדם ההדבקה, כשאתה נכנס למקרו, מה לעשות? יהיו ספרים שפחות יקפידו על מסכה. אז הלוואי שכולם יקפידו, אבל ברמת הסיכון הכולל – אנחנו מסתכלים על המקרו – זה מייצר הדבקות. אותו דבר גם בעבודה. אתה יודע מה? קח את העבודה ללא קהל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> רגע, אני אשמע אותך אחרי הדוגמה הזאת. גם בעבודה ללא קהל – קח עסק קטן, עסק קטן, חמישה עובדים, משרד עורכי דין קטן עם חמישה עובדים. למה לא? שיבואו לעבוד, יקפידו והכול. עכשיו, ברוב המקרים כך יהיה, אבל מה לעשות? לפעמים, בהפסקת צוהריים הם יושבים ואוכלים ביחד צוהריים. זה אירוע שמייצר הדבקות. עוד פעם, יכול להיות שבמאסה הגדולה מקפידים, שומרים והכול בסדר, אבל כשאתה באירוע שאתה פותח ואתה רוצה להוביל מהלך שישמור את ה-R על 0.8 אתה משקלל סיכונים. לקחת סיכון על מאסה גדולה, על תחומים גדולים, זה אירוע מאוד מורכב, לכן אנחנו עושים עקב בצד אגודל ונזהרים מאוד גם בפתיחה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יואב, אלף-בית בסיכונים זה להסתכל על הנתונים ולהגיד איפה היו הפרות ואיפה לא היו הפרות. הנתונים לגבי המספרות מאוד מאוד ברורים. עכשיו אני אגיד לך מה קורה, וזו האמת: אתה מעדיף שהוא יעבוד בעסק מסודר, כי בעסק המסודר הוא ישמור; אם הוא לא ישמור – הוא יחטוף. מה שקורה היום – אני מודיע לך שקוסמטיקאיות וספרים – – – הדברים האלה קורים. מה, אתה חושב שזה לא קורה? זה קורה מתחת לשולחן. הם עושים את זה בבית – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז עכשיו אני רוצה לדבר על נושא – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – ובשחור. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> עכשיו אני אדבר על – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו תקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> עכשיו אני אדבר על ההפרות ועל הדיפרנציאליות. קודם כול, לגבי ההפרות, אני יכול להגיד לך שגם בסגר, לאורך תקופת הסגר, היו הפרות. מה, אנחנו עיוורים? השאלה הגדולה היא קודם כול מה קורה למאסה הגדולה הזאת – זו שאלה אחת. השאלה השנייה היא אם ההפרות האלה הן איזה אירוע ספורדי, נקודתי, או מאורגן. אני יכול לומר לך – אתגר מאוד גדול – אנחנו ראינו מקרים של ניסיונות לימוד במגזר החרדי בניגוד להוראות עכשיו, בסגר, ואלה הפרות נקודתיות, וטופלו עם שוטר שהלך ונתן דוח גם למי שניהל את אותו בית תורה, או מה שזה היה שם. לכן, כל עוד זה לא במאסה – ואני פה חוזר על מה שאמרתי בתחילת דבריי: ההצלחה הגדולה בירידת המספרים מהסגר היא בזכות עם ישראל, שרובו ככולו נכנס מתחת לאלונקה והבין את החומרה של המצב. אנחנו, אסור לנו ביציאה מהסגר הזה לזרוק את זה לפח. אנחנו חייבים ללכת עקב בצד אגודל ולשמור. לכן, כל אותן קריאות של אנשי עסקים: אין לנו ברירה, אנחנו פותחים את הרשת והחנויות יהיו פתוחות – אני אומר לכם, זו תקלה חמורה. הם לא מבינים את המקום שאנחנו נמצאים בו. אפשר לבוא בהרבה טענות למשרד האוצר על התמיכות; אני לא נכנס לזה כרגע. יכול להיות ששם צריך לעשות עוד המון עבודה. בסדר גמור. ברמה הבריאותית, אם אנחנו לא נעצור את ההתנהלות הזאת, ובטח אנחנו כמובילי דעה, אז אנחנו נמצא את עצמנו מידרדרים למקום רע מאוד. הנושא האחרון שחשוב לי לומר כחלק מהמסקנות שלנו זה שהשלבים, כפי שאמרתי, הם אלה שקובעים, לא תאריך, ואני מאוד מקווה שלא נראה עלייה במספרים, חס וחלילה. האתגר הגדול שלנו – חבר הכנסת פורר, גם את זה אתה שאלת, ואני עונה לך עכשיו – זה להיות מסוגלים לנהל את זה דיפרנציאלית. זה אומר: בערים האדומות כבר עכשיו יישארו בעוצר, יישארו בסגר ולא יצאו לשוק, ולפתוח את השער, אבל לאט, כמו שאמרתי. אי-אפשר הכול. גם בירוקות אי-אפשר הכול. השלב הבא זה שמי שנשאר אדום – צריך לעזור לו. אני אסביר לך. חודש הסגר הזה לא הזיז אותן עוד למטה במספרים. הן צריכות עוד שבועיים כדי למנוע את ההדבקות, וצריך לעזור להן ולדאוג שפיקוד העורף שם ונותן גם אוכל. אף אחד לא מפר, בלית ברירה. נכון, זה הדבר, האתגר הגדול. אותו דבר לגבי מערכת החינוך – אסור שהיא תיפתח במקומות האדומים, עם כל הכאב והצער של הגיל הרך והכול. אנחנו חייבים לעבוד דיפרנציאלית, כי אחרת המכה הכלכלית תהיה אנושה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע. למה סופר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אבל בשווקים. למה סופר כן ושוק לא? אני אגיד לך יותר מזה: זה גם יוריד את הצפיפות בסופר. הרי בסוף אנשים יבואו לקנות ירקות, רק מה? אתה דוחף – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מקום סגור יותר מסוכן. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – זה גם – – – הקטן – – – בקטן – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> סגן השר, השווקים – – – מאוד. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – אני לא מבין. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ברור לכולם ששווקים, מקום פתוח, אם אין בו התקהלות זה מקום בטוח יחסית. איפה הבעיה שלנו? אני יכול לדבר איתך על שוק מחנה יהודה ועל מקומות אחרים שלצערי, עם כל האמירות הגדולות של ההקפדה והתו הסגול, נוצרות התקהלויות רבות. לא ניתן, אני אומר לך. זו המציאות. זו – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> זה גם בטוח – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> זו המציאות. ההתקהלויות האלה – זה החשש – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא מבין אותך. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. זה לא נכון. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – ולכן בשלב הראשון, מכיוון שסופרים – אתה יודע מה? אנשים צריכים – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אם הייתי רואה חלופה שהייתי יכול לנהל את כל הסופרים בחוץ, לצורך העניין, אז אולי אתה צודק. זה לא אפשרי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה נקרא "שוק". << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, זה לא נקרא "שוק" – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סופר בחוץ זה שוק. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – כי בשוק אין קוטג' ובשוק אין כל מיני דברים, ובשר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אבל הם בחוץ. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> הירקן פתוח – – – פתוח. הירקן – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מקבל את העמדה שמקום פתוח – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> איך – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מקבל את העמדה – ובזאת אני אסיים – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> תפתחו – – – ותראו – – – פתוח. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מקום פתוח, באופן עקרוני אנחנו רוצים לקדם אותו, והוא יותר בטוח בשרשרת, אבל לא כשמדובר בהתקהלויות רבות של מאות ועשרות אלפים, מאות ואלפי אנשים שפשוט מסכנים. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. זה לא נכון. זה לא נכון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> חברים, אני מסיים בזה שאני אומר לכולם: בואו נלך ביחד, נתגייס להורדת התחלואה, נעצור את השטף – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – וכשנגיע למספרים הנמוכים – נצליח. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. מה אתה מציע, ועדה או – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ועדת הכספים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לוועדת הכספים. כל המציעים רוצים את ועדת הכספים? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אם עודד אומר, כולנו עם עודד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז ועדת הכספים. אנחנו נצביע להעביר לוועדת הכספים. חברי הכנסת, נא להצביע. מי בעד? הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> רגע, איפה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מה קורה? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> גם אלכס קושניר בעד. עכשיו אני אוסיף אתכם. נוסיף את חברת הכנסת הילה, חבר הכנסת אופיר, חבר הכנסת טייב, חברת הכנסת היבה יזבק, חברי הכנסת אוסאמה סעדי, עודד, אלכס, פינדרוס ומיקי לוי, חברת הכנסת אורלי פרומן, חברת הכנסת ברביבאי – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הוספתי אותך. – – גדי, סגן השר גדי, חבר הכנסת משולם נהרי וחבר הכנסת פורר – 13, ויש אחד – 14 בעד, אין נמנעים ואין מתנגדים. הנושא יעבור לוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> סיוע מיידי בנזקי השרפות ברחבי הארץ << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום הבאות: סיוע מיידי בנזקי השרפות ברחבי הארץ – מס' 1560, 1563, 1574, 1573, 1575, 1594 ו-1611. חברת הכנסת אורנה ברביבאי. מי ישיב כאן? מי עונה? על השרפות. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני יכולה לענות גם לעצמי, חילי. << קריאה >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << קריאה >> אני אענה לך. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה תענה. כבוד היושב-ראש, רק כדי לסיים את הדיון הקודם, אני רוצה להגיד לסגן שר הבריאות שאם הוא היה באמת הולך לשוק, כפי שאני עושה באופן קבוע, הוא היה מבין שהשוק הוא מקום יותר בטוח מהרשתות, משום שהוא פתוח ומשום שאנשים מבינים את האחריות שמוטלת עליהם. בזה שסגרתם את השווקים, סגרתם עורק חיים מאוד משמעותי דווקא לאנשים שהכי זקוקים והכי נדרשים. אז התשובות המלומדות שהוא נתן כאן נראו לי ממש לא פוגעות; להפך – פוגעות במי שכל כך זקוק לזה. אני רוצה לדבר על אסון השרפה בסוף השבוע ולהגיד לכם שכשאני מסתכלת על מי שמאבד קורת גג – שזה דבר נורא. תחשבו: לאבד קורת גג בתקופת קורונה. זה דבר נורא ואיום. בשבת נסעתי לראות את הדברים כמו שהם. סדר גודל של 5,000 איש פונו מבתיהם, כ-20 בתים נשרפו קשה ו-10 בתים נשרפו כליל והמשפחות לא יכולות לחזור לשם. לכן פניתי כבר במוצאי שבת לראש הממשלה ולשר האוצר וביקשתי שינסו לסייע ולעשות כל מאמץ. לשמחתי, ראיתי הבטחה או אמירה של ראש הממשלה שהוא מתכוון – שהוא הנחה להשקיע סדר גודל של 30 מיליון שקלים. אני מאוד מקווה שההבטחה הזאת תמומש. מהניסיון, ההבטחות של ראש הממשלה לא ממומשות, לפחות חלקן. אני מסתכלת על אלימות נגד נשים, אני מסתכלת על זה שהוא הבטיח דמי אבטלה לעצמאים והצביע נגד ועוד כהנה וכהנה, והרשימה ארוכה. אני מאוד מקווה שהפעם ההבטחה הזאת תמומש. אני רוצה להגיד גם שההבטחה הזאת מתייחסת למי שיש לו ביטוח, ודווקא אנשים שסובלים ולא מסוגלים ואין להם לאן לחזור, בטח בעידן קורונה כל כך קשה, צריכים עזרה וצריכים סיוע. אני חושבת שצריך להגדיר את האזור "מוכה אסון" או בכל דרך חוקית אחרת כדי לייצר פתרונות לאנשים האלה. אני ראיתי שם בנצרת – צריך להגיד בנוף הגליל – מנהיגות יוצאת דופן, זאת אומרת, בתוך התנאים המאוד-מאוד מאתגרים של קורונה ושל המלונות שהיו סגורים ופתחו אותם במיוחד ושל אנשים שזקוקים לטיפול, גם רפואי, ושהמצב הכלכלי שלהם כל כך קשה, יש שם מנהיגות מקומיות יוצאת מן הכלל. יש שם מנהיגות מקומית יוצאת מן הכלל, וזה חיזק אצלי את ההבנה, שאני מדברת כבר מתחילת הקורונה על זה שצריך להוריד את החסמים שמנוהלים מהרמה הלאומית לרמה המוניציפלית, לרמת הערים, כך שראשי הערים, שמכירים את האנשים, מכירים ויודעים באיזו קומה גר הקשיש ומי צריך יותר עזרה מהאחר, מסוגלים לתת. צריך להוריד את המשאבים כלפי מטה, לבזר סמכויות ולתת לראשי הרשויות, שיודעים יותר טוב מאחרים, לנהל, גם בשגרה ובוודאי בעת משבר כל כך גדול כלפי האזרחים שלהם. אני מקווה שההבטחות ימומשו. אני אמליץ להעביר את זה, יחד עם חבר הכנסת אופיר כץ, לוועדת הכספים, כדי שזה יידון שם וייתנו מענה מוקדם ככל הניתן. ושוב, גם מכאן אני מחזקת את הנהלת רשות נוף הגליל, שעושה עבודה יוצאת דופן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, בימים האחרונים השתוללו כמה שרפות ברחבי הארץ, ובהן שרפה גדולה מאוד בנוף הגליל. כ-6,000 אנשים פונו מבתיהם ועשרות משפחות לא יכולות לחזור לביתם שנשרף. ביום ראשון, מייד על הבוקר, הגעתי לנוף הגליל וסיירתי במוקדי השרפות יחד עם ראש העיר רונן פלוט, בבתים שניזוקו. ראיתי את הכאב בעיניים של האנשים, את הדילמה שלהם – מה אתה צריך לקחת בשניות האחרונות לפני שאתה עוזב את הבית ואתה יודע שהוא הולך להישרף. ברגע אחד ביתם ורכושם נשרפו כלא היו. ראיתי את ההרס הרב שנגרם לשטחים ולרכוש הציבורי בעיר. פשוט אירוע נורא. הנחמה הייתה כשראינו את הדאגה והמסירות העצומה לתושבים: מערך מתנדבים שפעל על מנת לחלק מזון לתושבים, עובדי העירייה וחיילי וקציני פיקוד העורף שדאגו לעזרה ההומניטרית, וכמובן מילה טובה לראש העיר רונן פלוט, שלא עצם עין שלושה ימים, ליווה את המפונים באופן אישי, אחד-אחד, דאג להם ללינה בבתי מלון – שזה לא אירוע קל, כי בתי המלון סגורים בגלל הקורונה – דאג להם לאוכל ולכל מחסור. היחס האישי, החם והמהיר מראש העיר לכל תושב שהייתה לו איזושהי בעיה בכל תחום – ראיתי את זה בעיניי – זה פשוט מדהים וחימם את הלב. פגשתי גם את לוחמי האש המצוינים שלנו, שעושים עבודת קודש מסביב לשעון, ועל כך אני רוצה להגיד להם תודה. תודה לכם על שהצלתם חיים ומנעתם גדול אסון גדול הרבה יותר. הגשתי את ההצעה הזאת עוד בטרם הודעתו של ראש הממשלה שהנחה להביא החלטת ממשלה לסיוע ולשיקום העיר בהשקעה של עד 30 מיליון שקלים. זאת הזדמנות דווקא להגיד תודה על ההיענות המהירה מצד ראש הממשלה. יחד עם זאת, ישנם אנשים רבים שביתם נשרף ואינם בעלי ביטוח, אם זה ביטוח מבנה או תכולה – יש כמה סוגים – ויש סכנה שהם ימצאו עצמם חסרי כול. אנחנו מוכרחים למצוא להם פתרון. דבר נוסף שדי הדהים אותי: כמעט 30 בתים נשרפו עד היסוד, זיכרונות וחיים שלמים נמחקו, ומשום מה המקרה לא זכה לבולטות כזאת גבוהה; רחוק בהחלט מהבולטות שאירוע כזה היה מקבל אם היה מתרחש במרכז הארץ. זו חובתנו לפעול צמוד לראש העיר ולוודא שהוא אכן מקבל את הכסף והסיוע לתושבים בהקדם האפשרי. לתושבים האלה מגיע לחזור בזריזות לשגרת חייהם. עד שלא יוכח אחרת, על הממשלה להגדיר אירוע זה כאסון טבע, ומוטלת עלינו האחריות לדאוג שאף תושב לא יישאר בלי קורת גג, עם ביטוח או בלי ביטוח. עלינו ללוות את העיר לאורך כל תהליך שיקומה. אני מקווה שבמהרה האירוע זה יהיה כבר מאחורינו, ונוף הגליל תחזור לפרוח ולשגשג. אבקש ביחד עם חברת הכנסת אורנה ברביבאי להעביר את הדיון לוועדת הכספים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת היבה יזבק. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בשבוע שעבר, נוסף לסגר, נוסף למשבר הקורונה המתמשך, עוד משבר טבע חולל אסון רב. ביום שישי פונו אלפי תושבים מבתיהם בעקבות שרפות שפרצו ביותר מעשרה מוקדים ברחבי הארץ. בין היישובים האלה גם נוף הגליל ליד נצרת, אכסאל, עין מאהל, פוריידיס, ערערה ואזורים נוספים בוואדי עארה וכפר קרע. ישנם אזרחים רבים במדינה שלא יוכלו לשוב יותר לבתיהם, וזו גזרה קשה. בנוף הגליל פונו כ-5,000 איש מבתיהם, ומתוכם כ-1,000 למרכזים עירוניים, בעוד השאר התפנו באופן עצמאי. אומנם הרוב הגדול כבר חזרו לבתיהם, אבל ישנם מאות בתים שנפגעו בנוף הגליל מהשרפה, ולעשרות מהם נגרם נזק משמעותי. חלקם כלל לא במצב שמאפשר להם לחזור לגור בהם. 13 בתים המאכלסים כ-25 משפחות ערביות נשרפו ברמה שאינה מאפשרת את חזרת המשפחות. כמו כן, ביישובים אכסאל ועין מאהל נגרמו נזקים משמעותיים לשטחים חקלאיים ולמטעי זיתים. נזקים אלה צפויים להוביל להפסדים קשים בעונת המסיק הנוכחית, והנזקים האלה הם רק נזקים לרכוש; אנחנו עוד בכלל לא מדברים על כל האנשים שנפגעו משאיפת עשן ועל חולי הקורונה והמבודדים שהיו חייבים לצאת מבתיהם באופן מיידי ולא שבו אליהם עד כה. בתקופה כה קריטית, שבה מתרחשים משבר בריאותי ומשבר כלכלי כל כך חמורים, הדבר האחרון שאנשים יכולים להתמודד איתו זה העוול שנובע מאסון זה. בתקופה כל כך קשה אין לאנשים את הרזרבות הכלכליות לעמוד בעלויות של שיקום חייהם לאחר שרפה. אנחנו העלינו את הנושא הזה כאן היום כי עד כה לא שמענו תוכנית ברורה, מפורטת, מיידית, וכיצד היא מתוכננת לסייע לאותם אזרחים שבתיהם, הרכוש שלהם והפרנסה שלהם ניזוקו. אני דורשת מהממשלה לקחת אחריות מלאה על האסון ולא להטיל אותה על האזרחים. הממשלה חייבת לפעול מיידית לסייע לנפגעי השרפות. היא חייבת להרגיע אותם שיש תוכנית ושלא הולכים לשמוט את הקרקע מתחת לרגליהם. אני דורשת מהממשלה להכריז על השרפות כאסון טבע, לדאוג לנפגעים לפתרונות דיור חלופיים, לפצות אותם על הנזק שנגרם ושעוד עתיד להיגרם להם ולהסיר את המכשולים הביורוקרטיים העומדים בדרכם. זה הזמן לפעול, ומייד. על כן, אני גם דורשת להעביר את ההצעה לוועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה ארבל. אחריו – חבר הכנסת אופיר סופר. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, הייתי השבוע בסיור יחד עם חברי חבר הכנסת אופיר כץ וחבר הכנסת אופיר סופר בנוף הגליל לאחר השרפה. ראינו בתים, ראינו זיכרונות של אנשים, ראינו כאב, וכמובן, גם את חבר הכנסת אלכס קושניר, שהגיע ובא לסייע. כמי שהיה יועץ פרלמנטרי בכנסת בזמן כהונתו של המנכ"ל דאז רונן פלוט – לחוות שרפה זאת חוויה רעה מאוד, אבל אם כבר לחוות שרפה, לפחות שיהיה ראש עיר כמו רונן פלוט. הלב שלו נמצא במקום הנכון; הוא בא עם כל הכוחות לסייע. הסגן שלו אלכס גדלקין, שהוא מהטובים של ישראל ביתנו – יש גם טובים בישראל ביתנו – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> כולם טובים בישראל ביתנו. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ועושים עבודת קודש. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני שמח שיש לך חשיבה דיפרנציאלית. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר – גם חבר הכנסת אוסאמה סעדי, כדאי שתשמע: בביקור בנוף הגליל ראיתי תופעה מחממת לב. אנשי היישובים שמסביב, חלקם גם חברי התנועה האסלאמית – שתהום פעורה בינינו ויש בינינו הרבה מאוד חילוקי דעות על הרבה מאוד נושאים – כשהיה משבר הומניטרי אמיתי, עמדו והביאו 700 מנות אוכל למשפחות שחרב עליהם הבית, בלי שום הבדלי מוצא וגזע. הלכתי ונברתי, והמנות בכשרות בד"ץ ירושלים. היה חשוב להם שהכשרות תהיה מהודרת, כדי לסייע לכולם. ברגעי משבר אנחנו מאוחדים. זה מצטרף לסיפור שהיה רק השבוע ביישוב עינב, שחלק מהבית הזה יקראו לו התנחלות. הגיע קבלן מטייבה בשם רמי יחיא, שהתבקש לתת הצעת מחיר לרחבה לבית הכנסת – כי עוברים להתפלל בחוץ, כי לא ניתן להתפלל בפנים בעקבות הקורונה. הוא עמד, בדק את המקום והודיע להם שהוא תורם את כל העבודה והחומרים. הוא אמר להם: כולנו בני אדם. כל מי שעושה עבודה למקום קדוש – הקדוש ברוך הוא משלם. אנחנו צריכים לקחת רגעי חסד כאלה, רגעי אחדות, לקחת אותם ולנצור אותם ולשמור אותם, כי בסוף הערובה שלנו לחיות כאן טוב זה לחיות כאן באחדות, לקדם טוב משותף. אנחנו יכולים לעשות את זה. למרות כל המחלוקות, למרות כל הוויכוחים, בסוף, אם נשים במרכז את טובתם של אזרחי ישראל ללא הבדל, נוכל להביא לאותו שינוי מיוחל. אני מברך אתכם, חבר הכנסת אופיר סופר, חברת הכנסת ברביבאי, כל היוזמים של ההצעה לסדר-היום. הדיון הזה הוא חשוב. ההצעה לסדר-היום הזאת היא קריטית כדי שנביא את הממשלה לבצע את העבודה הזאת ואת החלטת הממשלה במהירות האפשרית להביא סיוע לאותם תושבים. לא נוכל להחזיר להם את הזיכרונות ואת הסנטימנטים. בית זה בית – נכנסתי לבית שנשרף והלב כואב – אבל בסוף נוכל לתת להם את הכלים הגשמיים והחומריים כדי לחזור חזרה ולבנות את הזיכרונות מחדש. אני קורא לחבריי להצטרף ולאשר את העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת הכספים. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אופיר סופר. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, גם אני כמו חברים רבים ביקרתי בנוף הגליל בתחילת השבוע. ראינו את ממדי השרפה המזעזעים. אני רוצה להדגיש נקודה חשובה בפתח דבריי: השריפה הזאת החלה בשטח פתוח, ליחכה את העיר ונכנסה פנימה לתוך העיר. זאת לא שרפה שהתחילה בהצתה מקומית. המשמעות של הדבר היא שמדינת ישראל צריכה לקחת אחריות על העניין הזה, ואי-אפשר להטיל על האנשים שגרים שם להתמודד לבד עם הבעיה, כיוון שמדובר פה בהחלט על אסון טבע ולא על התמודדות אישית מקומית של כל אדם ואדם. מכיוון שכך, החלטת הממשלה – שאני מקווה שתיושם ותטופל לאורך זמן, ולכן הדיון שיזם חברי חבר הכנסת כץ יחד עם חברים נוספים הוא חשוב, כדי לעקוב ולראות שההחלטה אכן יוצאת לביצוע וממומשת. דבר נוסף, עברתי מבית לבית והיינו ביער צ'רצ'יל. כשעברתי ליד אחד הבתים ראיתי זוג שיושב ליד בית שרוף. עצרתי, נכנסתי פנימה וראיתי את ממדי האסון והשבר. כשיצאתי שאלתי שאלה שאני שואל לא מעט אנשים בתקופה האחרונה: במה אתם עובדים? האישה סיפרה לי שהיא פוטרה בימים האחרונים. האירוע הזה הוא משבר בתוך משבר שמתלבש על משבר הקורונה. אנחנו יודעים שהעיר נוף הגליל מתמודדת גם עם אוכלוסייה מבוגרת ועם אתגרים רבים, ואנחנו צריכים לחזק אותה. אני חושב שזה לא פלא – כולם הזכירו פה את המנהיגות המקומית. ולא רק זה – אני אומר שיכולתה של המנהיגות המקומית הייתה אכן בניהול האירוע ביום שישי, בערבו של חג, עם מאות מבודדים ועם לא מעט חולי קורונה, עם בתי מלון סגורים ובהיעדר מזון. אבל אנחנו גם יכולים לראות פה את האנרגיה שחברי הכנסת הביאו מהביקור. כולם חשו את אותה אנרגיה. שמעתי את חברת הכנסת ברביבאי על העצמתה של המנהיגות המקומית, של הרשות המקומית, כדוגמה למה שמחולל ראש העיר רונן פלוט בנוף הגליל. אני חושב שזאת דוגמה, ועם זה צריך ללכת. צריך ללכת גם למשבר הקורונה שאנחנו מנהלים היום. אנחנו רואים שהיכן שהמנהיגות המקומית לקחה וניתנו לה הכלים והיא הועצמה – שם גם הצלחנו בהתמודדות עם משבר הקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, דובר פה רבות, בצדק, על ראש העיר רונן פלוט, על הסגן אלכס גדלקין – עד כמה הם היו יעילים, חשובים וחיוניים בכל המשבר הזה, להבדיל מממשלת ישראל, שיש לי הרבה ביקורת על ההתנהלות שלה. אילו רונן פלוט, אלכס גדלקין וראשי רשויות אחרים היו מנהלים את משבר הקורונה – ולא כמו שאנחנו רואים שעושים בממשלה – אז סביר להניח שהתוצאות היו אחרות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> מנכ"ל משרד הפנים – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני בטוחה שרונן פלוט, אלכס גדלקין ואנשים אחרים בנוף הגליל לא קיבלו החלטות כדי לא לעצבן מישהו או מתוך הפחד ממישהו אחר. נכון, השר טרופר? מה שאתה אמרת בראיונות ברשת ב' – אתה הודעת שממשלת ישראל מקבלת החלטות מתוך פחד, חשש ממפלגות כאלה ואחרות, ולא החלטות ענייניות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הצעה לסדר-היום – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק ממחישה עד כמה חשוב להעביר סמכויות ולסמוך – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת יכול לדבר על כל נושא שהוא רוצה כשהוא עולה לדבר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עד כמה חשוב לראות אנשים שנמצאים במקומם, יודעים את השטח, יודעים לנהל את הדברים ולא מתעסקים בקקות ובעניינים הפנים-מפלגתיים שלהם; כי אחרת בנוף הגליל עד עכשיו הייתה משתוללת שרפה, כי הם היו מתקוטטים מי נגד מי. חבריי דיברו פה על המצב. רק שנבין איפה אנחנו נמצאים. ממשלת ישראל קיבלה ב-2012 החלטה לעשות שם שביל חץ כזה בין הבתים – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חיץ – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חיץ. אתה יודע מה? חץ, חיץ – שיעשו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> היה חיץ של יותר משלושה מטרים, ועדיין, בגלל הרוח החזקה – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, אבל זה עדיין לא נעשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אני רק אומר. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ב-2012 ממשלת ישראל קיבלה כזאת החלטה. עלות ההחלטה הייתה – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אני דיברתי עם אנשי שטח, בוא, מה אתה חושב? אני אומנם לא הייתי שם אבל הרמתי טלפונים, התייעצתי, בדקתי מה קורה. אז קורה שאם היו מיישמים את החלטת הממשלה מ-2012 בעלות של 3-2 מיליון שקלים אז יכול להיות שהיה פחות נזק. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יש שם אזור חיץ. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז כנראה זה לא בדיוק שם. יכול להיות שיש עוד אזור שצריך לעשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כולנו מכירים החלטות ממשלה. היום ממשלה מחליטה ככה ואחר כך זה הפוך, כי זה נכון לשעתו, אז אנחנו מכירים את הסיפורים האלה. ברור שצריך סיוע לעירייה, אין ספק, אבל לא פחות חשוב לסייע לאנשים, כי יש שם אנשים מבוגרים שהבית שלהם לא היה מבוטח, כי אף אחד לא חשב על זה, והם נשארו ממש בלי כלום. כפי שידוע לי יש כרגע 50 משפחות כאלה ועוד 25 בתים שהוכרזו כמבנה מסוכן, ואין מענה, אז צריך לטפל בזה בדחיפות, בלי לגרור רגליים. הממשלה צריכה לתת לזה מענה בלי שיקולים פוליטיים – לפחות בזה תתעלמו משיקולים פוליטיים – לעזור גם לעירייה וגם למשפחות, ומה שלא פחות חשוב – שזה יבוא לוועדה. כרגע אנשים יושבים בבתי מלון. הפתרון זה ל-14 יום. מה הלאה? אין להם לאן לחזור. אנחנו חייבים למצוא פתרון מיידי, כדי לתת מענה לאותם אנשים. אני רוצה לציין ששמעתי מכל האנשים שהאירוע הזה איחד אנשים. לא הסתכלו שם אם אתה שמאל, ימין, דתי, חילוני, ערבי; כולם עזרו, כולם התגייסו. ואתה יודע? יכול להיות שמכל דבר רע בסוף יוצא משהו יותר טוב, אם אפשר להגיד את זה על אירוע כל כך טראומטי. וכמובן להכריז מה זאת השרפה הזאת – השרפה זה אסון טבע? זה אירוע לאומני? מה זה? כי מזה נובעים הפיצויים ומה שהמדינה תהיה חייבת לסייע. תודה רבה, וכמובן, כפי שביקשו חבריי חברי הכנסת, ועדת הכספים זה המקום הראוי. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר – איננו. ישיב שר התרבות והספורט חילי טרופר. בבקשה, אדוני. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> השר טרופר, אוסאמה סעדי לא יהיה מאמן הנבחרת. << דובר >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר >> שלום לכולם. כבוד יושב-ראש הישיבה, חברי כנסת נכבדים, אני אקרא את התשובה של שר האוצר ישראל כץ ואחר כך אני אוסיף כמה מילים. הסיוע לרשויות יינתן על פי נתוני רשות הכבאות. בימים אלה מגבשים משרד האוצר יחד עם משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים החלטת ממשלה, והיא צפויה לעלות להצבעה עוד לפני תום השבוע. בהחלטת הממשלה יינתן מענה על הנזקים שנגרמו לנוף הגליל עקב השרפה, כמו גם סיוע לתושבים שפונו מבתיהם. כאן אני אוסיף – בחלק מהדברים שנאמרו – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> איפה שלא חייבים לריב – יוליה, אני יודע שאת מנסה לא לדלג על שום הזדמנות לריב – אבל איפה שלא חייבים לריב, אפשר לחסוך מריבה, ולכן סביב השרפה – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלתי מישיבת ממשלה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אני אתן לך – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מניסיון, אתם לא כל כך מתאמצים. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> קודם כול לא צריך בכלל ישיבת ממשלה כדי לקבל החלטת ממשלה. למשל אתמול לא הייתה ישיבת ממשלה וקיבלנו החלטות ממשלה. יש הצבעה. משרד התרבות והספורט, למשל, כבר היום הודיע שהוא יעביר גם מתקני ספורט וגם מאות אלפי שקלים לפעילויות תרבות בנוף הגליל, לרונן פלוט, אז את זה חלקנו. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> יש דרכים לעשות תרבות. אני יודע שאת מציעה לא להעביר להם כלום. אנחנו נעביר להם, ולשמחתי, רונן שמח מאוד ואמר שיש לו מה לעשות במתקני הכושר שאנחנו נעביר בשכונה שתשוקם ולפעילויות תרבות שהם יעשו שם. אם יעשו את זה דרך משאיות או מקוון או שיחכו לימים יותר בהירים, זו כבר שאלה שלו. אני מאוד מקווה – וראיתי לפי הדברים שנאמרו פה שחברי כנסת מסיעות שונות הלכו לשם ועוזרים שם. אני מאוד מקווה שזה יהיה מודל טוב לא רק לבעיה סביב שרפה בנוף הגליל, שהיא כואבת; השרפה לא רואה – כמו הקורונה – מי גר שם ומה דעותיו. שנמצא דרכים לשתף פעולה, ושלא נדע אסונות כאלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. עמדה נוספת – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, קודם כול אני מנצל את ההזדמנות ששר הספורט נמצא כאן כדי להודות לו על כל המאמצים שהוא עושה למען הספורט. אנחנו מברכים על ההחלטה להחזיר את האימונים ואת הליגה המקצוענית בליגת-העל, אבל היינו מצפים שגם את הליגה הלאומית. אני לא רואה שום הבדל. תודה גם על כל מה שאתה עושה בספורט בחברה הערבית. היינו בפגישה בשבוע שעבר, אחרי שהשגנו תקציב לליגות הנמוכות. היום הייתה פגישת המשך. אנחנו מקווים, ומברכים על שיתוף הפעולה. כבוד היושב-ראש, אני מברך את כל החברים שהגישו את ההצעה הדחופה הזאת. חברתנו היבה יזבק במיוחד, בשם הרשימה המשותפת, הגישה את ההצעה. אנחנו היינו במקום, גם אתה היית, כבוד היושב-ראש, ועוד חברים. ביקרנו בנוף הגליל. ביקרנו בחלק מהבתים שניזוקו באופן קשה. אופיר, הלב באמת נקרע למראות הזוועה שהיו שם. כמובן, תודה לאל שלא היו פגיעות בנפש. על זה קודם כול תודה לצוותי ההצלה והכבאות, שאף אחד מהם – הזכרת? אז לא שמתי לב. כמובן שאנחנו מודים לכל הצוותים שהצילו חיים. אבל מגיע גם לכל ראשי העיריות והמועצות וגם למאות מתנדבים שעמלו במשך שעות, במשך כל היום ולילה שלם, כיבו בעצמם והשתתפו במאמצי הכיבוי, במיוחד בכפר אכסאל. מאות אנשים יחד עזרו לצוותי הצלה והכבאות ומנעו את התפשטות האש לכיוון הבתים. גם בעין מאהל ביקרנו וגם בדבורייה, וגם בחלקים אחרים במדינה היו שרפות, למשל במשולש, בכפר קרע, בערערה-עארה, אום אל-קוטוף וברטעה. אני רוצה להדגיש את העניין הזה שלא מספיקה החלטת ממשלה. אני נותן לכם דוגמה. כבוד היושב-ראש, לאחר שעמלנו קשה, השגנו וקיבלנו החלטת ממשלה על 30 מיליון שקל לעיר נצרת – אתה זוכר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עד היום זה לא יצא לפועל, אופיר. למה? כי יש בעיות משפטיות. זה במשרד המשפטים – מבחנים, שוויון וכל הדברים האלה. גם שמענו על החלטת ממשלה על 30 מיליון שקל לנוף הגליל. למה רק נוף הגליל? יש עוד יישובים שנפגעו. חברתנו היבה יזבק גם ציינה את העניין הזה של מאות דונמים של זיתים, במיוחד עכשיו, ממש ימים לפני עונת מסיק הזיתים. גם הם נפגעו. צריך לפצות מיידית. בזה אני מסיים – היינו בבית של – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה נאום, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב הגיעה, לכן אתה מרשה לי. היינו בבית של וג'די חאמד. הוא אומר: אני עכשיו צריך לשכור בית לארבעה חודשים. צריך לתת כסף מיידי, פיצוי מיידי, לאלתר, לכל מי שנפגע מאסון הטבע הזה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. עוד עמדה? בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שלוש הערות: האחת – לראות את העבודה של הרשות בשטח – של רונן פלוט, של אלכס גדלקין וכל הצוות שם וכל כוחות ההצלה – היה מדהים, כי האנשים שם באמת הצילו חיים, ולא רק הצילו חיים – אחר כך גם עזרו להמשיך בחיים, כולל הספקת אוכל וכל הציוד הנדרש. זו הערה ראשונה. הערה שנייה – אני מזכיר לכולם, כבוד השר חילי, ואני חושב שכדאי שתשמע את זה – אני מחזיר אותך לינואר. בינואר היה אסון בנהריה. אז כולם התייצבו, כל השרים, כאן על בימת הכנסת ובתקשורת ואמרו שהם יעשו הכול כדי שהעיר נהריה תקבל פיצוי. עברו תשעה חודשים – לא התקבל כלום. אז אני מאוד מבקש שהפעם בנושא של נוף הגליל הדבר הזה לא יקרה. הדבר השלישי – באותה החלטת ממשלה שאתם עושים חשוב מאוד שלא תשכחו את האנשים שנפגעו, הבתים שלהם נשרפו ולא היה עליהם ביטוח. אני אומר לך, תסתכל על מה שהיה בינואר בנושא של נהריה, ותמנע מהדבר הזה לקרות עכשיו לגבי נוף הגליל; ואם בדרך תוכלו לטפל גם בנהריה, שעוד לא קיבלה מענה, מה טוב. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלכס קושניר. חברים, כמה חברי כנסת שיבחו את תפקודו של ראש העיר ואת סגנו אלכס. עם שניהם נפגשתי. היינו ראשונים להיות שם בנוף הגליל. לפי בקשתו, בשעות הראשונות התחלנו להזרים סלי מזון – התנועה האסלאמית, רשימת רע"מ ועמותה שלה – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא אמר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – וסלי המזון היו כשרים למהדרין, כדי שכל האוכלוסייה על גווניה, על עדותיה, תזכה לסלי המזון האלה. מצד שני הזכרתם גם את הסגן, ואני ראיתי אותו, נפגשתי איתו, דיברנו, אבל יש עוד סגן, שני, קוראים לו ד"ר שוכרי עואודה, וגם הוא היה איתם, וביחד עשו את כל העבודה הנפלאה שם. ולכן אני מרשה לעצמי, מהבמה של נשיאות הכנסת, כן לקרוא לממשלה לתת יד לנוף הגליל ולאזור כולו, גם כדי שהאזרחים יחזרו לבתים שלהם והעיר תשתקם וגם כדי שההר עצמו, הנפלא, היפה הזה, יזכה לשיקום. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מעבירים את זה לוועדת – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הכספים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הכספים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – הכספים. מי שנמצא פה – אנחנו ניתן הזדמנות להצביע פה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי – בעד; חברת הכנסת אורלי פרומן – בעד; חבר הכנסת חמד עמאר, חברת הכנסת יוליה – בעד; חבר הכנסת משה – בעד; חבר הכנסת אופיר סופר – בעד; חברת הכנסת אימאן ח'טיב – בעד; חבר הכנסת יוסף טייב – בעד; חברת הכנסת היבה יזבק, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת אלכס וחבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> גם אני, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גם חבר הכנסת אופיר. ברוב קולות, ההחלטה היא להעביר את זה לוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ממשלת ישראל גורמת להידרדרות במצבם של צעירים וצעירות בישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעות לסדר-היום בנושא: ממשלת ישראל גורמת להידרדרות במצבם של צעירים וצעירות בישראל, מס' 1555, 1566 ו-1595. מתחילים עם חבר הכנסת אלכס קושניר. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו לא רואים אותם. אנחנו נזכרים בהם רק כשיש כותרת עצובה, ואז אנחנו תופסים את הראש: איך פספסנו, איך לא שמנו לב. הם רחוקים מן העין הציבורית; רחוקים מן העין, רחוקים מהלב. אנחנו קוראים להם "נוער בסיכון", "נוער שוליים". בפועל אנחנו מגבירים את הסיכון שלהם להישאר בשוליים של החברה הישראלית. יותר מזה, אנחנו בעצם דוחפים אותם לשוליים. משבר הקורונה שם לנו מראה מול הפנים. הוא חושף את כל החוליים של החברה הישראלית, פותח את כל הפצעים שלה. את חלקם נוכל לאחות, את חלקם לא. בחלקם נוכל לטפל אחר כך, אבל בנערים ובנערות שנמצאים ונמצאות ברחוב חייבים לטפל עכשיו, חייבים לטפל מייד. לפי דוח של עמותת עלם רק בחודשים יולי ואוגוסט 2020 – שימו לב, חודשיים – 596 בני נוער קיבלו סיוע הומניטרי חירומי מהעמותה. 590 נערים ונערות נמצאים בסיכון גבוה ו-496 הם חסרי עורף משפחתי. בעמותה מזהים עלייה במקרי פגיעה עצמית בקרב בני הנוער – פי 1.5 לעומת השנה שעברה ופי 1.5 לעומת הרבעון הקודם. מספר הנערים שמדווחים על תחושת בדידות עלתה פי שניים, ומספר הנערים שמדווחים על תחושת חרדה – פי שלושה. כל ילד עשירי לא חזר לספסל הלימודים במהלך השנה הנוכחית. יש עלייה של יותר מ-85% במעורבות בפשיעה ובחיכוך עם משטרת ישראל לעומת הרבעון הקודם. חברים, חשוב שתבינו: זה חודשיים; לא שנה אלא חודשיים. ויותר מזה, זה נתונים של יולי-אוגוסט, עוד לפני הסגר הנוכחי. אני מאוד חושש שהתוצאות של הדוח של עמותת עלם על התקופה הזאת תהיינה הרבה יותר קשות. עמותת עלם ועמותות נוספות מצילות את הנערים האלה ומרימות לנו דגל אדום, מדליקות נורת אזהרה. הם עושים עבודת קודש, אבל איפה אנחנו? איפה המדינה הגדולה והחזקה, שאמורה לתת יד וכתף בעת מצוקה לאלה שגם ככה קשה להם? אגב, אין לי ספק שכולם רוצים לעזור ולסייע. אין לי ספק שיש כאן קונסנזוס בכנסת שהנושא חשוב ובהול, ללא קשר לקואליציה ואופוזיציה. אז אני מציע שנעבור מדיבורים למעשים. אני מבקש לקיים דיון בהול על הנושא הזה עם כלל הגורמים המעורבים בוועדת החינוך של הכנסת, כמה שיותר מהר. חברים, תצטרפו אלינו, כדי שנוכל להציל את הילדים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלכס קושניר. חבר הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אנחנו נברך אותה על בחירתה היום לראשת ועדת המשנה לתחבורה ציבורית בחברה הערבית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היו"ר, קודם כול באמת תודות על הברכה. אני מקווה שכולנו ביחד נצליח להביא גם במקום הזה למציאות יותר טובה, במציאות העגומה שאנחנו חיים בתוכה מזה עשרות השנים. השנה הזאת באה ואנחנו אפילו לא מצליחים לראות את הצל; רק חושך בכל פינה, בכל מקום, בכל תחום. היום אנחנו מעלים את הסוגיה של בני הנוער והנערות במצוקה, וכאילו שלאורך הדרך המצב של בני הנוער בישראל היה בסדר. הנתונים של עמותת עלם רק מראים – ואם נסתכל על הדוחות האחרונים שלפני, נדע שאנחנו במגמה של עלייה. אין ספק שהקורונה עשתה עבודה רצינית במקום הזה. אנחנו עוד נראה את התוצאות, ואני מקווה שלא. הממשלה מייצרת במו ידיה דור אבוד של צעירים וצעירות. הצעירים נושרים מבתי הספר, ואין מי שישאל. בני הנוער שהיו במסגרות של נוער בסיכון, שהגיעו למסגרות שלהם אחרי הצוהריים – הם עבדו בשעות היום, כדי לתת קצת יד למשפחות קשות היום. כמובן שהם היו הראשונים שאיבדו את מקומות העבודה. החלל והריק שיצרה המציאות הזאת בנפשם של אותם בני נוער ונערות הוביל אותם למציאות של דיכאון ושל בעיות נפשיות ושל הידרדרות לסמים ואלכוהול, וגם לאחוז לא מבוטל ולמקרים לא מבוטלים של התאבדויות. אני במו עיניי ראיתי נערה שוכבת בבית החולים אחרי שניסתה לשים קץ לחיים שלה וקפצה מקומה שמינית. היא נשארה בחיים; השאלה איך היא תמשיך את החיים. בעיניי היא הייתה ההתגלמות של המצב של אותם נערים ונערות. אפילו שזה מאוחר, צריך להושיט יד לאותם בני נוער ולהציל את מה שאפשר להציל. בעיקרון צריך לשים גם משאבים כלכליים וכספיים, אבל יחד עם זה לשים משאבים של מענה רגשי, אחרת אנחנו כולנו נסבול. בני הנוער האלה הם העתיד הקרוב שלנו, וחובתנו לעשות את כל מה שצריך כדי להציל אותם. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, "הדור האבוד" הוא כינוי לדור הצעירים של מלחמת העולם הראשונה, דור שהיה קורבן לנזקי המלחמה והאשים את הממשל ואת ההנהגה כי הוליכו אותו שולל. מאז חודש מרץ האחרון גם בישראל מתהווה דור אבוד – ישראלים צעירים שאינם יודעים מה צופן להם העתיד, שמרגישים שהוליכו אותם שולל. חלקם סיימו זה עתה את שירותם הצבאי; חלקם סיימו את הטיול הגדול והתחילו ללמוד, או חשבו להתחיל ללמוד; חלקם כבר זוגות צעירים ומשפחות צעירות. לכולם מכנה משותף אחד: אי-ודאות תעסוקתית וכלכלית. גם קרן התמיכה שהתיימרה לתת מענה הייתה רק טיפה בים בעבורם. קחו לדוגמה את הסטודנטים. כ-38% מהם הצהירו שיש להם קושי כלכלי והם מתקשים לסיים את החודש במאזן חיובי. 45% מהם פוטרו או הוצאו לחל"ת. כ-50% מהם נותרו ללא פרנסה. רבותיי, בני הדור האבוד אבודים. הם לא יודעים אם תהיה להם עבודה עד סוף החודש. הם אבודים כי אינם מסוגלים לתכנן את עתידם, את השנה הקרובה. האם תהיה להם קורת גג? השכלה? הם אבודים כי האופק, העתיד שלהם, מתחיל להיצבע בצבעי ייאוש. הם אבודים, והם יודעים שהממשלה נטשה אותם ולא נתנה מענה ראוי למצוקותיהם. הם אבודים גם מבחינות אחרות. רבים מהם מדווחים על דיכאון, על תחושת בידוד וניכור. את הנזק שנגרם להם ייקח עוד שנים רבות לתקן. חלק מהצעירים עוד יוצאים למחאה ברחובות, אבל חלקם האחר כבר מתכננים פשוט לעזוב את הארץ. הם אינם מוכנים לקבל את התעלמות הממשלה וההנהגה מהם, ובצדק. כשהעתיד לוט בערפל, הציונות מאבדת מהערך שלה. הצעירים של היום לא היו אמורים להיות עניי העתיד. הם נולדו בארץ זבת חלב ודבש, חונכו למימוש שאיפות, למציאת מקומם בעולם ולמתן ביטוי לכישרונותיהם. אבל מישהו שכח אותם. מישהו איבד את הדרך איתם. וכעת הם אבודים. ממשלת ישראל, אני קוראת לך להתעשת – לבנות תוכנית תמיכה לדור שאיבדת; להחליף ייאוש בתקווה ובאמון. במילים אחרות, למען עתיד טוב יותר, ממשלת ישראל צריכה להתחלף, ויפה שעה אחת קודם. אני מצטרפת לחבריי להעביר את הדיון לוועדת החינוך. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לוועדת החינוך. תודה, חברת הכנסת אורלי פרומן. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת קושניר, הזכרת את עמותת עלם ומה המדינה או המשרד עושים בשביל הנערים האלה, אז דווקא זו הפתיחה שלי. קראתי את הדוח של עמותת עלם על החמרה במצב הנוער והצעירים בסיכון בצל משבר הקורונה, כמו גם את הנתונים שהוצגו בהצעה לסדר-היום – כ-1,662 – לגבי בני נוער וצעירים המלווים על ידם, ואני מודה על הדיון בנושא חשוב זה במליאה. עמותת עלם היא אחת מתוך עמותות וגופים רבים המפעילים בעבור משרדנו שירותים לילדים, לנוער ולצעירים בסיכון בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה. עמותת עלם בלבד מפעילה בעבור המשרד שירותים בהיקף כולל של 25 עד 30 מיליון שקל בשנה, ואני אומר לך שזה לא הכול, מפני שגם במגזר החרדי, שיש שם תקציב מיוחד לנוער חרדי בסיכון, גם שם – וזה תקציב שאני מוביל אותו כבר שנים – עמותת עלם פועלת ומקבלת חלק מהתקציב הזה לצורך הפעולות במגזר החרדי. זה לא כולל את ה-25 או ה-30 מיליון, כלומר, משרד הרווחה מסתייע הרבה בעמותת עלם, ואני לא שמעתי שהוא מקצץ או שהוא מצמצם. ההפך, אנחנו מוכנים, רק שיפעלו הגופים בקרב בני הנוער, ואנחנו מודעים למצב שקיים היום. כאמור, משרד הרווחה מפעיל באופן שוטף תוכניות לטיפול בילדים, בנוער ובצעירים בסיכון, ונוסף להן שתי תוכניות לאומיות מרכזיות: 1. התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, תוכנית 360; 2. התוכנית לטיפול בצעירים בסיכון יתד. תוכנית 360, אורלי – אז אנחנו התקדמנו לפחות עד סוף השנה, התקציב נמצא והפעילות חזרה במלואה, ואנחנו גם דואגים שב-2021 לא רק שלא יקצצו בתקציב אלא נוסיף לתקציב. כמובן, כולנו מחכים בכיליון עיניים – מתי יהיה תקציב, ואם זה לפי ההבטחות שהיו בימים האחרונים, אז אנחנו יודעים שבעוד חודשיים נשב על המדוכה, אבל המטרה שלנו היא לא רק לבסס את התקציב שלהם אלא להגדיל את התקציב, כי אנחנו מודעים למצב שקורה היום ולמצב בקרב בני הנוער. במסגרת תוכנית 360 טופלו בשנה האחרונה, שנת תש"ף, מ-1 בספטמבר 2019 עד 31 באוגוסט 2020 – ב-1,641 מסגרות, ב-185 רשויות – 55,884 ילדים ובני נוער בסיכון מגיל לידה עד גיל 18. מתוכם טופלו, ב-452 מסגרות, 12,701 בני נוער בגילי 12 עד 18, שהם 23%. אכן, משבר הקורונה ומדיניות ההסגר והריחוק החברתי הגבירו את המצוקה והסיכון של הילדים והנוער. החרדות לבריאות, הלחצים הכלכליים שייצר המשבר, ההסתגרות בבתים, הפעילות החלקית של מסגרות, כולל בתי ספר וגנים, יצרו מצב של החרפה במצבי סיכון של ילדים ובני נוער ושל הצטרפות ילדים ובני נוער חדשים למעגל הסיכון. מצבי הסיכון החדשים נמצאים בכל תחומי החיים – חברתיים, רגשיים, שייכות למשפחה, אלימות והתנהגויות סיכון – אך בלטו במיוחד בהיבט הלימודי. ההוראה מרחוק הגבירה הפערים ואת הבעיות בתחום זה. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נערך מיידית לתקופת המשבר, הן על ידי מתן ידע, מידע וכלים לאנשי המקצוע לאיתור הילדים בסיכון ומצבי הסיכון, הן להיערכות לאספקת המענים – ובאופן מותאם למגבלות הנחיות הבריאות, הסגרים והנחיות התו הסגול – והן על ידי מתן כלים לתכנון שיטתי בין-משרדי להמשך הפעלת המסגרות לקראת הסגר השני. כמו כן פעלה התוכנית, יחד עם המשרדים שותפים, לדחיפה ולחידוש הפעלת המענים, לאחר שבשלב הראשון רובם נסגרו או פעלו במתכונת מצומצמת. במעורבות ישירה של השר, שלי ושל המנכ"ל מול משרד האוצר דאגנו להחזיר את הכספים ולמנוע סגירת מענים לילדים בסיכון, מתוך הבנה כי המחיר החברתי והכלכלי לטווח ארוך גדול לאין שיעור, וכי התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון חיונית תמיד, אך עשייתה חיונית שבעתיים בימים קשים אלה, של מגפת הקורונה והשלכותיה הקשות על האוכלוסיות בסיכון. אני שמח שהצלחנו להחזיר את התקציב שיאפשר את המשך פעילות תוכנית 360 לכל המסגרות עד סוף השנה. אנו כמובן פועלים לכך שבעתיד התקציב לא ייפגע ואף יוגדל, לנוכח ההחרפה במצבי סיכון בשל מגפת הקורונה, בתקציב 2021. זה 360. במסגרת התוכנית הלאומית יתד – אני מקווה שכולם מכירים את התוכנית הזאת; תוכנית חשובה מאוד – שמטפלת בצעירים, בצעירות ובצעירים בסיכון בגילי 18 עד 25 ופועלת ב-200 רשויות מקומיות, סופקו מענים לצרכים קיומיים ורגשיים של צעירים, שרבים מהם מצאו את עצמם במצוקה כלכלית קשה, מתמודדים עם אתגרים של בדידות וקושי רגשי ועוד. במסגרת ההיערכות למשבר הקורונה חולקו עד כה כ-8,000 תווי קנייה למזון וצרכים בסיסיים לצעירים וצעירות; ניתנו מעל 2,000 מלגות סיוע ללימודים בשיתוף עם קרנות פילנתרופיות בהיקף של יותר מ-10 מיליון ש"ח; גובש מערך ייחודי לסייע לצעירים בהתמודדות עם חובות לנוכח משבר הקורונה; נפתח מוקד טלפוני לסיוע ותמיכה בצעירים וגובשו פתרונות ייחודיים לסיוע בהלנת צעירים ולמתן סיוע בשכר דירה – הקצאה של כ-3 מיליון ש"ח. במסגרת שיתוף פעולה בין התוכנית יתד לצבא, ניתנים מענים ייחודיים לנוכח משבר הקורונה ברמת הפרט ומשפחתו של החייל, כגון רכישת ציוד למתגייסים, סיוע כלכלי לחיילים ומשפחותיהם, סיוע לחיילים בודדים ותוכניות לעריקים, נוסף להמשך הפעולה הרצופה והמלאה בכל התקופה מאז פרוץ משבר הקורונה – כולל בתקופות הסגר – של מסגרות לילדים, נוער וצעירים בסיכון, בדגש על קורות הגג והשלטרים, שבכולם יש זמינות והיערכות לקליטה מיידית בחירום, כמו גם בשגרת עבודה. כמו כן, בימים אלה אנו עמלים על הרחבה משמעותית של היקף הפעילות שאנו מפעילים לזיהוי ולאיתור בני נוער וצעירים בתקופת משבר זו. התוכנית תאפשר להגיע אליהם במקומות שבהם הם משוטטים, ליצור עימם קשרים ולעודד אותם לפנות לסיוע ארוך טווח אצל העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות. אני מעריך שתוכנית זו תצא אל הפועל כבר בשבועות הקרובים, מייד עם קבלת התקציב הייעודי לנושא. לסיכום, אני מבין את החששות שעולים לנוכח הדוח שהועבר, שמתייחס לכ-2% מבני הנוער והצעירים שמטופלים על ידי משרדנו. כלל גורמי המקצוע במשרד ואנשי התוכניות הלאומיות עמלים כל הזמן על התאמת המענים הקיימים לרוח התקופה ועל המשך סיוע לבני הנוער והצעירים הזקוקים לעזרתנו. שוב, כמו שאמרתי בהתחלה לגבי עמותת עלם, הם בני בית אצלנו, ואנחנו מסייעים ככל האפשר. ההפך, אנחנו מעוניינים להרחיב את הפעילות. אתמול ישבנו כמה שעות, גם בנושא הזה של הטיפול בקהילה, ויש לזה תקציבים. הבאנו תקציבים חדשים, ולא נגעתי בזה. את זה עדיין לא הזכרתי, אבל אתמול היה דיון על בניית איזשהו מרכז לצעירים שיטפל גם במגזר החרדי – לא פסחנו עליהם – תוכנית שהיא מתכללת, ששם הוא יכול למצוא ליווי, מעטפת שלמה של טיפול. הוא יכול לבוא, הוא יכול לדעת שיש לו כתובת בכל רגע, בכל עת, בכל זמן, 24 שעות, 24/7, יוכל לקבל את הטיפול. אנחנו נעזרים, כמובן. אנחנו צריכים אנשי שטח לנושא הזה. אנחנו ערוכים ומוכנים. אנחנו צריכים אנשי שטח, ואנשי שטח, אחד מהם – זה לא הגוף היחיד שפועל – אבל יש את הרשויות המקומיות ויש את עמותת עלם, שהיא ארצית, ופועלת בכל המקומות. כמו שאת יודעת, אורלי, זה תחום שאני מלווה אותו שנים, ואני אמשיך ללוות אותו, ולא נפקיר אותו. כל מה שאפשר לעשות אנחנו נעשה. אני לא בטוח שבדברים הללו זו רק בעיה של תקציב. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ממש לא רק תקציב, אבל יש פה בעיה גם של תקציב. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> פה צריך צוותים; פה צריך אנשי מקצוע; פה צריך אנשים עם נשמה; פה צריך אנשים שיראו את העבודה הזאת כשליחות. ואנחנו קוראים לאנשים – אנחנו קוראים לאנשים שיבואו, ישתלבו. לא תמיד השכר מפתה ולא תמיד אנשים מסכימים. זו לא עבודה פשוטה. זו עבודה של שליחות; זו עבודה שאנשים צריכים להאמין בה ופשוט לתרום את עצמם לנושא הזה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני סגן השר. אנחנו מעבירים לוועדת החינוך או לוועדת העבודה והרווחה? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חינוך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו מצביעים, חברים. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת מיקי לוי, אורלי פרומן, אלכס קושניר, אימאן ח'טיב, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חברי הכנסת, מי מצביע? חבר הכנסת מלכיאלי, אוריאל בוסו, יברקן. מי עוד? גם יוסף? עוד תשעה. עשרה חברי כנסת בעד העברה לוועדת החינוך. ההצעה התקבלה, ותועבר לוועדת החינוך. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> החמרת בעיית האי-ביטחון התזונתי בצל הקורונה << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום, בנושא: החמרת בעיית האי-ביטחון התזונתי בצל הקורונה, מס' 1615, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה. הצעה רגילה – עשר דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אי-ביטחון תזונתי. כבר ב-2018 הדוח של הביטוח הלאומי הראה שאחד מכל חמישה אזרחים במדינה חי באי-ביטחון תזונתי. 25% מהילדים שלנו חי באי-ביטחון תזונתי, ולא שזה בהפתעה – 52% מהילדים הערבים שחיים מתחת לקו העוני בטח חיים גם באי-ביטחון תזונתי. וחשוב מאוד להבהיר: אי-ביטחון תזונתי זה לא אומר שיש רק לחם או דברים בסיסיים. ביטחון תזונתי זה אומר שתהיה לכל בן אדם, לכל בן אדם באשר הוא, היכולת לאכול אוכל בריא ומזין, שיעזור לו להיות בריא בגופו, ולילדים – שתהיה להם האפשרות והזכות להתפתח בצורה בריאה. כולנו יודעים שיש קשר הדוק מאוד בין היכולת לצרוך אוכל בריא לבין האפשרות לחיים נורמטיביים. הסוגיה הזאת – – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לבריאות נפשית. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בטח. תכף נגיע גם לבריאות נפשית. לא יכול להיות שב-2020 עדיין אנחנו מדברים על אחוזים כאלה גדולים וגבוהים, ובטח ובטח עם משבר הקורונה. המספרים – עוד יגיעו לידיים שלנו המחקרים ונראה את העלייה הנוראית הזאת. אני שואלת ומפנה אצבע לגורמים הרשמיים לממשלה, למשרדי הממשלה, איפה הם בסוגיה הזאת. בסולם מאסלו, קודם כול זה לא להיות רעב, זה אוכל. זה – קודם כול. בן אדם רעב לא יכול לחשוב אחרת; הוא יכול לחשוב, אבל בצורה מאוד שלילית. בן אדם רעב יעשה הכול כדי לקבל אוכל, ולא משנה באיזו דרך. אין ספק שיש קשר ישיר לכל ההידרדרות למקומות ולתופעות השליליות. אז איך, איך לא שמים לב למקום הזה? מערכת החינוך הושבתה. בעיניי היא הושבתה בחלק הזה באופן ספציפי. מאות אלפי תלמידים מהפלח הזה, שהם צריכים ורעבים וזקוקים למנה חמה, קיבלו אותה במהלך יום הלימודים הארוך. דאגנו – במקומות מסוימים, לא בכל המקומות – שתהיה למידה דרך הזום. השאלה – לא ידענו שלא תהיה אפשרות למנות חמות דרך הזום? ידענו את זה ולא עשינו שום דבר עם זה. איפה האחריות של משרד החינוך במקום הזה? שתדעו לכם, ישנם ילדים, עשרות אלפי ילדים, שהמנה החמה הזאת שקיבלו בתוך בית הספר הייתה המנה היחידה – לא העיקרית; היחידה שהם זכו לה. אני ראיתי מקרים מקרוב, כשהייתי מנהלת מתנ"ס, של ילדים שקיבלו מנה חמה והסתירו חלק מהמנה כדי לקחת לאחים בבית. זאת המציאות שאנחנו חיים בתוכה. זאת המציאות שאומרת דורשני, דורשני, דורשני, וצריך לתת לה מענה. עוד סוגיה שאני חושבת שהיא מאוד מאוד פשוטה והיא בידיים של הממשלה ושל הרשויות הרלוונטיות: יוקר המחיה. תגידו לי, מי יכול להיכנס לסופר בימים האלה ולקנות מצרכים בסיסיים, פירות וירקות? אנחנו לא מדברים עוד על בשר, ולא על גבינות קוטג' ולא יודעת מה; פירות וירקות. הממוצע, הכי זול זה בין 10 ל-12 שקל, שלא לדבר על 33 ו-35 שקלים לקילו. מה התפקיד של הרשויות במקום הזה? הגיע הזמן שהממשלה תיקח את האחריות ותשים פיקוח ותיתן סבסוד למצרכים בסיסיים, כדי שיתאפשרו חיים בריאים ונורמטיביים. אני חייבת לספר שמחלות כרוניות רווחות באוכלוסייה, במיוחד באוכלוסייה הערבית, וכולן קשורות לאי-ביטחון התזונתי. הילדים סובלים מהשמנת יתר – למה, כי בא להם לאכול? לא, כי כשאתה לא אוכל מזין אתה מחפש דברים אחרים שהם זמינים, שזה פחמימות, לא משהו אחר. גם המחלות של סכרת קשורות בקשר ישיר לצורת אוכל זו. אז מה אנחנו עושים עם הדברים האלה? לצערי הרב, הרשויות שאחראיות לדבר הזה כשלו במקום הזה. פה אני חייבת לציין את עשייתן המבורכת של העמותות. כאן במיוחד אני רוצה לציין את עבודתה המבורכת של עמותת אל-איראסי 48. כבוד היו"ר, לא רק בנצרת הם נרתמו במיידי. לא שלוש שעות אחרי קרות המקרה התאספה ועדת אל-איראסי והתחילה לתכנן את הסיוע. בגל הראשון חולקו 25,000 סלי מזון ברחבי הארץ, ולא רק בחברה הערבית. נכון שהעמותות עושות את העבודה, אבל הן לא יכולות לעשות את כל העבודה, ואפילו לא את מחצית העבודה, לכן הצורך והדרישה שהמשרדים הרלוונטיים, ובראשם משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך ומשרד הפנים, יעשו את העבודה הנדרשת וייתנו ויושיטו יד במיידי כדי להציל את אותם ילדים ומשפחות מהמקום שבהם הם נמצאים ושוהים ותקועים בו כעת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת אימאן, אומנם הזכרת את משרד החינוך, ואני מסכים לכל מה שאת אומרת בקשר להזנה וכמה זה חשוב. זה נכון לא רק לימים האלה. גם בימים ההם – אני נזכר עד כמה שלחלק גדול מהאוכלוסייה, בעצם לאוכלוסיית העולים, כמה שזה היה קריטי, כמה שזה היה חשוב, וסבלו מזה הרבה. אני חושב שכן צריכים לדאוג לילדים. אבל התשובה שלי תהיה קשורה למשרד העבודה והרווחה, בכל הקשור למשרד העבודה והרווחה. משרד החינוך יכול להשיב לבד. משבר הקורונה העצים את החשיבות של המערכות החברתיות וארגוני החברה האזרחית. ארגונים אלו פועלים בשגרה ובחירום לתת קשת רחבה של סיוע למגוון רחב של אוכלוסיות. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רואה חשיבות רבה בחיזוק ארגוני החברה האזרחית גם בשגרה וגם בחירום. משבר הקורונה הביא עמו קשיים רבים למשק בכלל ולארגוני החברה האזרחית בפרט. ההכנסה של ארגונים רבים נפגעה בשעה שהציבור נזקק להם יותר. משרדנו אמון על מתן שירותים לאוכלוסיות רווחה, ובמסגרת זו דואג לאספקת ארוחות ברוב המוחלט של השירותים שהוא מספק. בשנת 2016 הורחבו השירותים הללו והוכנס מרכיב של ארוחות חמות למסגרות יום ומרכזי תעסוקה למוגבלים, וכן נפתחו מסגרות יום לקשישים, והארוחה היוותה מרכיב מרכזי בשירות. בשגרה אנו פועלים במתן תמיכות לעמותות מזון המחלקות למשפחות נזקקות כדלהלן: תמיכה בעמותות המחלקות סלי מזון וכרטיסי מזון שני חגים בשנה בהיקף של כ-18 מיליון שקלים בשנה; מיזם לביטחון תזונתי עבור 11,000 משפחות הנמצאות בקצה רצף העוני ב-46 יישובים – המשפחות מקבלות חבילת סיוע חודשית בסך 500 לחודש, כולל השתתפות בשתי הדרכות בשנה בנושא כלכלה נבונה, נכונה, בהיקף כולל של כ-25 מיליון שקלים בשנה, כאשר הספק מעמיד סכום דומה ממקורותיו; תמיכה משולבת בעמותות גג המספקות מעטפת לעמותות המחלקות מזון ותמיכה בעמותות המחלקות סלי מזון במהלך השנה בהיקף של כ-6 מיליון שקלים בשנה. כמו כן, ניצולי שואה נזקקים נתמכים במנות חמות וסלי מזון בהיקף של כ-5.5 מיליון שקלים בשנה. בשנה האחרונה, לנוכח משבר הקורונה המתמשך, בהנחיית השר, התניע המשרד כמה פרויקטים בנושא הביטחון התזונתי עבור אוכלוסיות המשרד. המשרד יזם וביצע בגל הראשון פרויקט רחב היקף של חלוקת ארוחות חמות לאזרחים ותיקים ברחבי הארץ, לאנשים עם מוגבלויות, וכן סלי מזון לאוכלוסייה המוסלמית בתום חודש הרמדאן, בהיקף כולל של כ-250 מיליון שקלים. התמיכה בעמותות הגג ובעמותות המחלקות סלי מזון הורחבה להיקף של כ-18 מיליון שקלים השנה, לעומת 6 מיליון בשגרה, כלומר פי שלושה. במסגרת סלים גמישים שהוקצו למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות לטובת סיוע לאוכלוסיות רווחה והתמודדות עם משבר הקורונה ישנה אפשרות לרכישת סלי מזון בהתאם לצורך ולהחלטת גורמי הרווחה המטפלים. המשרד ממשיך לפעול ולהרחיב את המענים הניתנים עבור האוכלוסיות השונות על רקע המשבר המתמשך על מנת להבטיח ביטחון תזונתי לכלל אזרחי מדינת ישראל באשר הם. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני, סגן השר. חברת הכנסת, את מציעה להעביר את זה לאן? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. נצביע. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי – בעד; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – בעד; חבר הכנסת יבגני – בעד; חברת הכנסת אימאן – בעד; חברת הכנסת סונדוס סלאח – בעד; חבר הכנסת יברקן – בעד; חבר הכנסת טסלר – בעד; חבר הכנסת יוסף טייב – בעד; חבר הכנסת מלכיאלי – בעד; חבר הכנסת אוריאל בוסו – בעד; חבר הכנסת משולם, סגן השר – בעד. 11 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. ההצעה לסדר-היום בנושא: החמרת בעיית האי-ביטחון התזונתי בצל הקורונה, מועברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> סרטונים ברשת חושפים התעללות של שוטרים ואף קצינים בילדים חרדים, כולל בעלי מוגבלות << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נעבור להצעת לסדר-היום בנושא: סרטונים ברשת חושפים התעללות של שוטרים ואף קצינים בילדים חרדים, כולל בעלי מוגבלות, מס' 1602, של חבר הכנסת אוריאל בוסו. בבקשה. עשר דקות, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, סגן השר, חבריי חברי הכנסת, כבר ביום ראשון שעבר הגשתי הצעה דחופה לסדר-היום, לאחר שנחשפנו במהלך ימי החג – קצת לפני, תוך כדי – לסרטונים מאוד קשים שרצו ברשתות וגרמו באמת לזעזוע, זעזוע אמיתי, של ילדים מוכים, פצועים. אני אחזור ואומר את מה שאמרתי בוועדת הפנים. יושבת-ראש ועדת הפנים כינסה דיון מהיר, מיוחד, עם יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, ועדה משותפת, על ההפגנות, אבל לצערי, לא על ההפגנות במגזר החרדי ולא על הפגיעה בילדים אלא על ההפגנות שקרו אולי נגד אנשי שמאל, ותפקידה של ועדת הפנים לבדוק את כל ההשלכות וההתנהגויות שאינן הולמות אנשי ציבור. בגל הקודם היה תת-אלוף אחד שנפצע – היו שרים בכירים, פוליטיקאים, שגינו ישר: אוי ואבוי, רואים אותו עם דם, מה עושים? אבל כשדם של ילדים נשפך אף אחד לא דיבר. ואני אחזור ואומר: להגיד לשוטר נאצי – צריך לגנות, לא יהיה; לזרוק על שוטרים כיסאות – לא יהיה. אבל לראות ילדים מוטחים על הארץ בגלל איבוד עשתונות של שוטר זה דבר שלא יכול להתקבל על הדעת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> הפגנה במהותה היא פריקת תסכול וזעם. זו ההתבטאות שלהם. אתה חייב להגיע להפגנה כשוטר מאופק ומוכן לכל תרחיש. אבל אם אתה מאבד את העשתונות מול ילדים ומטיח אותם על הקרקע זה דבר שלא יכול להתקבל על הדעת. ולא אחת ולא שתיים – ראינו שמפקד תחנה, סגן ניצב או ניצב משנה, הטיח בעל מוגבלות, שהוא לא ידע; גם הטיח אותו לקרקע וגם סטר לו אחר כך. הבנתי שהוא נחקר במח"ש. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה יצא במח"ש? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> זה נחקר רק בשבוע שעבר. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> ואני מאמין שאנשים מסתכלים ותולים בנו עיניהם. אתה, חבר הכנסת מיקי לוי, שהיית מפקד מחוז ירושלים בתקופות קשות, אתה אפילו אושפזת בזמן הפגנות קשות, כי לקחת קשה את המראות שהיו, ולקחת אחריות נכונה, וידעתם לנווט את זה. אבל היום, מה עושים? עיניהם של אנשים, ציבור שולחינו – רוצים לדעת מה תכל'ס – ועדה כזאת, ועדה אחרת, איך מטפלים בנושא הזה מהשורש. ואני הצעתי, וקיימתי שיחה עם ניצב בדימוס אריק יקואל, שמונה לתאם. אני מוכרח לומר שלפני כמה ימים קצת דיברתי גם בתקשורת ואמרתי שלא שמענו את קולו בגל הזה, אבל הוא לכאורה אמור לייצג את המגזר החרדי. מתברר שהוא כן עושה, בדרכים אחרות, אבל גם הוא מסכים איתי בדבר אחד: אין לו כלים. אין לו משהו שהוא יכול באמת לעשות. אני ראיתי שלחברה הערבית הוקמה מינהלת החברה הערבית בראשות ניצב ג'מאל חכרוש, שהבנתי שהוא עושה עבודה מצוינת, וזה נותן אץ אותותיו. אז ברור שאנחנו לא מדברים על אותה מינהלת באותו סדר גודל, לא תקציבית ולא בפעולות, כי האופרציות אחרות, אבל חייבת לקום מינהלת החברה החרדית, חייבת לקום איזו מינהלת תיאום, שתעבוד לא עכשיו, לטפל רק במה שקרה בהפגנות, אוקיי? כי לטפל במה שקרה עכשיו זה כמו לבנות בית חולים מתחת לגשר. אנחנו רוצים לתקן את הגשר, לטפל מהותית. תקימו מינהלת במשרד לביטחון פנים בראשות ניצב או ניצב בדימוס שתפעל כל השנה, עם תקציבים מוסדרים, עם הסברה נכונה, כדי שלא נגיע לתמונות הללו. רק כך, ובטוח שרק כך, נוכל להגיע. אנחנו מגלים אחריות בכל הנושאים של הקורונה, ואתם יודעים את זה. העברתי לשר חילי טרופר קודם שנשיא מועצת חכמי התורה ומרן הראשון לציון, שניהם הוציאו מכתב לציבור: לא להגיע להשתטח על קברו של מרן הרב עובדיה יוסף בשבוע הבא, כשתחול האזכרה שלו בבית העלמין, בשל האחריות. הזהירות מאיתנו – היא נמצאת, היא קיימת. גם בממשלה אתם יודעים שהשר, הרב אריה דרעי, מגלה אחריות ולא טומן את הראש שלו מתחת לקרקע, גם במה שקשור לציבור שלו. ועדיין, אנחנו צריכים לגלות אחריות אמיתית כנבחרי ציבור. והמשטרה, שרוצה לקבל את אמון הציבור, היא לא יכולה לכסות את ידה עם סרטונים כאלה. זה לא משנה מה לגבי האחרים. הילדים הפצועים, הילדים, סרטון אחר סרטון ילדים נסרטים, נופלים, מוטחים. אתם יודעים שאחד הסרטונים המזעזעים ביותר – עבר שוטר, ראה ילד על קורקינט, זרק אותו על הקרקע, הוא נפגע בעמוד ונפל. זה ילד יתום שאיבד את אבא שלו בפיגוע. בטוח שאותו שוטר לא ידע, ואחר כך הוא התנצל, אולי – אבל מה חשבת באותו רגע שעשית את זה? ואחר כך אתה רואה סרטון של כמה יסמ"ניקים שעוברים, ראו בחורים: מה אתה עושה? טק, הפיל אותו, הפיל לו את הכובע – על מה? זה איבוד עשתונות שגורם לאיבוד אמון במשטרה. גם המבוגרים שנמצאים בצד ורואים את ההתנהגות הזאת מתנהגים בצורה אלימה, בשביל לכסות על הילדים האלה, בשביל להראות למשטרה: אם אתם לא אחראים, אנחנו לא אחראים שבעתיים. לכן, אני חושב שכן, שתקום מינהלת לחברה החרדית, מינהלת שנתקצב אותה להסברה. תומכים בזה גם גורמים בכירים במשטרה, גם בדימוס וגם מכהנים. רק כך נוכל לטפל בבעיות הללו באופן שורשי, כדי שלא נראה את התמונות האלה שוב. אני מציע, הצעתי, לפחות, לאחר מחשבה והתייעצות – אולי באמת ועדת הפנים, שאמונה על המשרד לביטחון פנים. להעביר את זה לדיון בוועדת הפנים, ואולי שם יוחלט על הקמת ועדת משנה שתעבוד גם על המקרים הללו וגם על ההמשך, בשוטף, אבל שתהיה ועדה אמיתית, עם שיניים, כדי שגם במשטרה ידעו שמישהו כאן אכפת לו מהציבור, ומקרים כאלה לא יישנו, ומי שעושה כזה מקרה – ישלם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. ישיב סגן השר לביטחון הפנים גדי יברקן. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אקדים ואומר דעה אישית – שהנושא הזה הוא נושא חשוב לי באופן אישי, ואני יכול להגיד לכם שאני לא ישן בלילה. אנחנו עובדים על זה, על כמה דברים. לשאילתה שעלתה כאן – השר אוחנה, המשרד לביטחון פנים, אנוכי ומשטרת ישראל משקיעים משאבים רבים בכוח אדם ובאמצעים במסגרת המאמץ הלאומי לצמצום התחלואה, בצד שאר משימותיהם הדחופות, אשר לא פחתו בתקופה זו. בחזית האכיפה של החוק והתקנות ניצבים השוטרים והשוטרות, העושים לילות כימים למען התכלית של הצלת חיים. השר ואנוכי מצפים מן המשטרה לאכוף את החוק תוך שהיא פועלת מטעמים מקצועיים ומבצעיים גרידא במטרה להוריד את שיעור התחלואה, וזאת תוך התחשבות בפרמטרים רבים, הכוללים שיקולים בריאותיים, מוקדי סיכון, שיקולים מבצעיים וכו'. אכן, למרבה הצער, לעיתים פעילות האכיפה מצריכה שימוש בכוח, ויש לעשות זאת בהתאם לחוק ולנוהלי המשטרה. לצערנו, להצעה לסדר-היום לא צורפו סרטונים או פרטים מדויקים של זמן ומקום. יחד עם זאת יש לומר כי מדיניות השר היא שכל טענה לשימוש פסול בכוח תיבדק ותטופל במלוא הרצינות על ידי הגורמים המוסמכים במשטרת ישראל, והראיה לכך – שמח"ש אכן נכנס לתמונה. בשעת הצורך קיים ערוץ הפנייה אל המחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים, הגם שביקורתו של השר על אודותיה בהיבטים אחרים ידועה. לסיום, יצוין כי בהמשך להצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אוריאל בוסו, השר לביטחון הפנים הנחה את משטרת ישראל לחדד את הנהלים באשר לרגישות הנדרשת כאשר מדובר באכיפה באירוע שבו מעורבים ילדים. על נושא החשיבות והמאמצים של השר בכל הנוגע לרגישות הנדרשת כלפי בעלי מוגבלויות כבר דובר לא אחת מעל במת הכנסת. ממש לאחרונה הייתה גם שאילתה שעסקה בנושא וענינו עליה. אשר על כן מתבקשת הכנסת להסיר הצעה זו לסדר-היום מסדר-יומה. אומר רק שהשוטרים והשוטרות שאנחנו רואים בכל מקום – גם במחאות, גם בבלפור, גם בגשרים, בכיכרות ברחבי הארץ, וגם בשאילתה שנגעה בציבור במגזר החרדי – כולם יעידו על כך שהשוטרים עושים באמת לילות כימים על מנת לשמור על הסדר הציבורי ועל בריאות הציבור תוך כדי שהם מסכנים את עצמם מול הנגיף, ולא מן הנמנע שהשוטרים נפגשים באירועים האלה עם אנשים שהם חולים ואפילו מגיעים למחאות, ולא רק למחאות – גם ליישובים. אני ודאי חושב, אדוני חבר הכנסת, שאם הנושא הזה יידון בוועדה לשלום הילד, אני חושב שזה יכול להיות טוב, יותר מאשר להסיר אותה. אתה תחליט לאן להפנות אותה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא ביקש ועדת הפנים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הילדים זה סימפטום שצף, אבל זה לא רק הילדים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אין שום בעיה. הכנסת תחליט, המליאה. אהיה כן איתכם, כמו תמיד. אני יודע – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> סגן השר, אנחנו יודעים שלשם כך אתה באת – גם כי החברה שלך סבלה וסובלת מהתנהגויות כאלה, ולכן אנחנו יודעים שאתה רגיש לזה ואתה מזדהה עם זה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, החברה שלי זה עם ישראל וארץ ישראל. אין לי קהילה נפרדת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> המגזר שלך. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> את זה גם אנחנו רוצים להרגיש. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני יודע לאן אתה מוביל, ואני בא ואומר שאכן יש אלימות משטרתית, ואכן יש בעיות במשטרה, ואני אומר לך שאחרי הקורונה גם לזה נידרש, ואנחנו נצטרך לעשות שיעורי בית ובדק בית. אני רואה איך המשטרה עובדת בימים האלה – באמת עד קצה גבול היכולת. המשטרה משקיעה. אני לא חושב שהמשטרה הייתה עסוקה בזמן, וכמעט מסביב לשעון, חוץ מההתנתקות; דבר כזה לא היה. לכן, גם לשוטרים שמגיעים למקומות הללו, למפגש – ואנחנו גם רואים איזו אלימות הם סופגים, וצריך לגנות את זה. לצערי הרב, לא ראיתי הרבה מהציבור החרדי, כולל חברי הכנסת, שיוצאים ומגנים את האלימות נגד השוטרים במקומות האלה – אבנים שנזרקות, דברים שראינו בסרטים. זה לא מצדיק שום דבר, אף שוטר לא יכול להרים את ידו, והדבר הזה, בהחלט צריך לבדוק אותו. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> מסכים, אני לא מתכחש, ויותר מזה – באתי כדי לטפל בבעיה הזאת, ואנחנו שותפים, ונעשה את זה. אני לא מטאטא את הדברים מתחת לשטיח. יש לנו המשטרה – אנחנו נטפל בזה. אבל בימים אלה של הקורונה מה שהמשטרה עושה למען אזרחי מדינת ישראל, בחלקו אפילו כמעט כפוי טובה. המשטרה – משאירים את הילדים בבית ומגיעים ערב-ערב ועושים עבודה. אני מצפה מההנהגה החרדית – גם מחברי הכנסת, גם הרבנים – כן לצאת ולתקוף את האלימות שהם חוטפים, וזה לא אומר שאנחנו לא צריכים לבדוק את הדברים האלה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, סגן השר גדי יברקן. דעה נוספת – לחבר הכנסת פינדרוס. בבקשה. דקה, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מכיוון שהיו אין-ספור דיונים בוועדת הפנים, וראינו שהדיונים כולם סביב ההפגנות בבלפור, הייתי מבקש – וגם שם ניסינו להכניס כל מיני תלונות, ויש להם כל מיני כללים – הייתי מבקש להעביר את זה לוועדה לפניות הציבור, בשביל שיוכלו לרדת מקרה-מקרה, ולא בכותרות. הייתי מציע להעביר את זה לוועדה לפניות הציבור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אוריאל? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בעל ההצעה, מי שהגיש את ההצעה יבקש. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> ועדת הפנים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ועדת החינוך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה קרה, חברים? ועדת החינוך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עדיף לעשות את זה בוועדת הכנסת. חבר הכנסת בוסו, ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אז נעביר לוועדת הכנסת וועדת הכנסת תחליט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז נצביע, חברים. בכל מקרה אנחנו צריכים להצביע. הצבעה. אנחנו מעבירים את זה לוועדת הכנסת ושם היא תכריע. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי – בעד; חבר הכנסת יוסף טייב – בעד; חברי הכנסת סונדוס סאלח, אוסאמה סעדי, טסלר; חבר הכנסת פינדרוס – בעד; חבר הכנסת משולם נהרי – בעד; חבר הכנסת אוריאל – בעד; חבר הכנסת מלכיאלי – בעד. אוקיי, עשרה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. ההצעה לסדר-היום בנושא: סרטונים ברשת חושפים התעללות של שוטרים ואף קצינים בילדים חרדים, כולל בעלי מוגבלות, עוברת לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. נשמעו בקשות לחינוך, לשלום הילד, לוועדת לתלונות הציבור ולפנים ואיכות הסביבה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברים, אנחנו עוברים לשלב הבא בסדר-היום – שאילתות. שאילתה ותשובה לשר התקשורת. חברת הכנסת מיכל שיר והשר יועז הנדל, שר התקשורת. << שאילתה >> 268. חיבור מאחזים לתשתיות תקשורת << שאילתה >> << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, הגבלות הקורונה – סגר, בידוד – מחייבות לימודים ועבודה באמצעות האינטרנט. יישובים ומאחזים רבים שהוקמו בסיוע ממשלות ישראל ביהודה ושומרון ובקעת הירדן נעדרי תשתית אינטרנט מספקת. רצוני לשאול: 1. האם במשרדך קיימת תוכנית לחיבור תשתית תקשורת למאחזים? 2. מהם לוחות הזמנים המוצעים? תודה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי חברת הכנסת, חברי כנסת יקרים, קודם כול, אני מתייחס למדינת ישראל ככלל מדינת ישראל. יישובים ביהודה ושומרון, יישובים בגליל, מגזר יהודי, מגזר ערבי – לכולם מתפקידי לספק תשתיות. מדינת ישראל נמצאת מאחור בתחום התשתיות הנייחות. אנחנו בעשור של פיגור, והמטרה היא קודם כול להשלים את הפער הזה, להדביק אותו ולהעביר את ישראל לקדמת הבמה. בתחום התשתיות הניידות, הרפורמה של כחלון – רפורמה מאוד חשובה, שקיצצה המון בעלות של כל אזרח בישראל, אבל גם גרמה לחברות שלא להשקיע בשנים האחרונות, עד שהידרדרנו למקום 99 בעולם. אני יכול לבשר לך שבחודשים האחרונים קרו שתי מהפכות גדולות: האחת – מתווה הסיבים עבר בממשלה וכבר הודיעה חברת בזק שהיא תפרוס מדן ועד אילת. זה – האינטרנט המהיר. הדבר השני זה שלפני שלושה שבועות חילקתי תדרים של דור 5, והחברות כבר פורסות אתרים ברחבי הארץ. אנחנו נמצאים היום עם כמה מאות, אבל כבר יש דור 5 במדינת ישראל, וזה ילך ויגבר. כדי שדור 5 יעבור צריך הרבה מאוד אנטנות. אגב, אני אומר את זה כאן ואני לא יודע אם מישהו מאזין בבית וצופה, אבל גם למי שנמצא כאן במליאה: ככל שיש יותר אנטנות יש פחות קרינה ולא להפך, אז כבר אני מנסה להרגיע את הדבר. אתמול – במקרה השאילתה נחתה ככה בזמן טוב – אתמול אישרתי לחברות קטנות לפרוס תשתיות אינטרנט, מה שאומר ששני מגזרים הולכים ליהנות מזה מאוד, וזה החל מהיום: חברות קטנות יוכלו לבקש רישיונות עם ערבות עצמית קטנה ועם הון עצמי קטן, וזה מאפשר גם למגזר הכפרי וגם למגזר הערבי ליהנות משירותים מתקדמים. החברות האלה – במגזר הערבי יש כ-30 חברות שעבדו בצורה פיראטית, וגם במגזר היהודי יש כמה – זה מאפשר להן קודם כול לעבוד תחת התקנה והסדרה, ומעתה ואילך לפרוס בכל מקום שבו יש ביקוש. אם יש יישוב, ולא משנה אם הוא היאחזות או יישוב חדש או יישוב ותיק או יישוב ישן או כפר בגליל או מושב – רוב הקיבוצים, אגב, עשו את זה בעצמם, ופשוט העתקנו את המודל הזה; שני שלישים מהקיבוצים במדינת ישראל – הם יוכלו בעצם לייצר מכרז עם חברה פרטית שתבקש רישיון מאיתנו ואנחנו ניתן להם רישיון ולפרוס את זה. עכשיו אני רוצה לקחת אותך כאן דווקא – את שאלת על ההיאחזויות ועל היישובים ביהודה ושומרון ובבקעה, שאגב, נמצאים גם במתווה הסיבים בעדיפות עליונה; לא כל היישובים אלא הבקעה ואזורי הגבולות. במתווה הסיבים כל יישובי הגבולות, 25,000 בתי אב, ייהנו בשנתיים הראשונות מהקרן הממשלתית שמוקמת, וזה המקום לקרוא לשר האוצר לקדם את התהליך הזה. העברנו את זה בממשלה, וזה הזמן לקדם חקיקה, ללא קשר לאתגרים הפוליטיים שנמצאים לפנינו. אבל אני רוצה לגעת דווקא במגזר הערבי, ובהמשך לשיחה שהייתה לי היום עם אדוני היושב-ראש, אני רוצה לקחת אתכם לוויכוח המהותי – לנצל את הבמה הזאת שיש לי בעולם הזה, במרחב הזה, של שילוב ערביי ישראל. קודם כול אני חושב שתשתיות תקשורת מתקדמות הן כלי מדהים לקדם אזרחים באשר הם, ללא קשר לדת, גזע ומין. אני חושב שאם נדע לפרוס תשתיות תקשורת מתקדמות בנגב, בגליל, בפריפריה, ביישובים קטנים, באזורים נחשלים, אנחנו נצליח לקדם את אותן קבוצות אוכלוסייה שזקוקות לדחיפה, אוכלוסיות מוחלשות. אני יודע שהיום כולם נמצאים בקורונה, והם מבינים עד כמה תשתיות התקשורת הן חשובות, עד כמה זה משמעותי ללמוד מרחוק, לעבוד מרחוק, לקבל שירותי רפואה מרחוק, אבל בימים שהם לא קורונה זה עוד יותר חשוב, כי תשתיות תקשורת מתקדמות הם מנוע צמיחה אדיר. כשיש תשתיות תקשורת מתקדמות, במחקר השוואתי, אנחנו מוצאים שיש צמיחה של 3% בשוק התעסוקה ו-1% בתמ"ג, וזה עשרות מיליארדים רווח למדינת ישראל, וזה מאוד משמעותי. בעיניי, תשתיות תקשורת מתקדמות הן חלק מהחזון שלי לשילוב ערביי ישראל במדינת ישראל, ואני מוצא דווקא את המהלכים האלה ואת החשיבות שהמשרד שלי שם כדי לשלב את ערביי ישראל בוויכוח שמתקיים בתוך הבית הזה. אני שומע בימים האחרונים, או אולי בחודשים האחרונים, כאלה שאומרים: מה הבעיה? למה לא הצבעה אחת בלבד עם הרשימה המשותפת? איזה גזענות. ואני שואל את עצמי: איזו צביעות. מה זאת אומרת הצבעה אחת בלבד עם הרשימה המשותפת? אם אתה מקבל אותם ואתה מקבל שותפות פוליטית איתם, אז מה זה הריחוק הזה? מה זה האמירה הזאת כאילו אתה מוכן לגעת בהם להצבעה אחת בלבד ותו לא? והרי כולנו יודעים שיש פה הרבה מאוד הצבעות שכולנו מצביעים ביחד, הרשימה המשותפת ומפלגות אחרות. אם אתה מקבל אותם, אז מה זה האמירה הזאת, אני – רק להצבעה אחת? תצביע איתם תמיד, תגיד שהם שותפים לגיטימיים. ואם אתה, כמוני, יודע שהם מצביעים פה בכנסת הרבה מאוד פעמים, אבל אתה לא מוכן לייצר שותפות פוליטית על רקע ויכוח אידיאולוגי, אז גם זה צריך להיאמר בקול, ולא למרוח את זה. אני חושב שהשמאל הישראלי משדר מסר כפול: מצד אחד רק להצבעה אחת בלבד אני מוכן, במקום להגיד שותפות, מצד שני לא מוכן לשותפות מלאה. ואני אומר: אני מוכן לשותפות מלאה עם אזרחי ישראל הערבים. אני רוצה לשלב אותם, אני בעד זכויות פרט מלאות ברוח ז'בוטינסקי, אבל אני גם אומר שיש לי ויכוח אידיאולוגי עמוק עם הרשימה המשותפת – לא על זכויות הפרט שלהם. זכויות הפרט שלהם הן בדיוק כמו שלי. ילדיי וילדיך, אדוני היושב-ראש, הם בדיוק אותו דבר. אבל יש לי ויכוח מהותי איתם על מהי מדינת ישראל, ומדינת ישראל היא מדינת הלאום רק של העם היהודי, רק של העם היהודי ולא של אף עם אחר. וזה הוויכוח האידיאולוגי. ולכן אני לא יכול לייצר שותפות עם הרשימה המשותפת, ולכן מחר בבוקר יהיו כאלה ברשימה המשותפת, אולי הרוב, שיצביעו נגד הסכם שלום שבעיניי הוא טוב לאינטרס הציוני הלאומי של מדינת ישראל, ואני אצביע בעד – בעד הסכם שלום. עולם הפוך. ולכן אני חושב שהדיון בינינו הוא לא על איך מקדמים זכויות פרט, כי נדמה לי שרוב חברי הבית הזה יסכימו שמגיע לכולנו זכויות – וחובות, אגב – לערביי ישראל וליהודי ישראל, לדתיים, לחילונים, לחרדים. ולכן אני בעד שילוב של ערביי ישראל עם זכויות וחובות, ושירות לאומי, ולא להתייחס למגזר הערבי כאל איזה בן חורג, כמו שאני לא רוצה שיתייחסו כך למגזר החרדי. אבל לכן אני אומר בקול, מאותה סיבה בדיוק, שבמדינת ישראל יהיו זכויות לאום רק לעם היהודי; מדינת הלאום של העם היהודי, עם שוויון זכויות מלא לכל מי שגר כאן – יהודי, ערבי, חילוני, דתי, חרדי. והוויכוח הזה הוא ויכוח אידיאולוגי עמוק. לכן חברי הרשימה המשותפת לא יוכלו להיות שותפים פוליטיים שלי, ולכן אני מוצא צביעות רבה באמירה שאנחנו מוכנים לקבל אותם רק להצבעה אחת. אנחנו מצביעים פה הרבה מאוד הצבעות, וזו שאלה של דיון אידיאולוגי, ואני מציע לכולם פה לפתח עמוד שדרה אידיאולוגי ולהגיד מי הם ולא נגד מי הם ולמה הם מוכנים להחליק רק להצבעה אחת לרשימה המשותפת. דווקא מתוך דיון עמוק, דווקא מתוך עמידה על העקרונות של מדינת לאום יהודית ודמוקרטית, דווקא משם נצליח לייצר שילוב, השתלבות ודו-קיום ונצליח לתמוך בכוחות המתונים שקוראים להשתלבות ערביי ישראל. דווקא מתוך ויתור ועצימת עיניים על החולי הרע, על הקשיים, על חוסר המשילות, על האמירות האנטי-ישראליות, האנטי-ציוניות, על אלה שמשתפים פעולה או תומכים במילה או בקריצה באויבי ישראל – דווקא מתוך הנקודה הזאת נצליח בסופו של דבר לקדם את מדינת ישראל לטובת כל אזרחיה, יהודים וערבים. ולכן חברי הרשימה המשותפת לא יכולים להיות שותפים שלי; לא להצבעה אחת – זה קשקוש, זו המצאה, זו צביעות – אלא הם לא יכולים להיות שותפים שלי להליכה פוליטית לממשלה צרה או רחבה. ולכן אני מקווה ומתפלל – גם לי יש חלום, לא כמו מרטין לותר קינג, אבל יש לי חלום. יש לי חלום שיחיו פה כולם, אזרחים יהודים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, נוצרים, וכולנו ביחד נקבל את קיומה של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית ודמוקרטית, עם זכויות פרט שוות אבל זכויות לאום רק לעם היהודי, כי אין לנו מדינה אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר יועז הנדל. אמרת דברים – כן, יש לה שאלת המשך. הלוואי שהיה מותר לי להתווכח איתך, השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אנחנו נקיים ויכוח, אדוני היושב-ראש, בשמחה רבה. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני רוצה להגיד לך שאני יכולה לחתום על כל מילה שאמרת. דיברת מאוד לעניין, מאוד יפה. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה יפה – – – << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק מבקשת תשובה קצת יותר בהירה לגבי המאחזים עצמם. יש עדיין מאחזים שנאבקים כדי לקבל חשמל ומים. אתה דיברת על 25,000 בתי אב. האם יש רשימה והאם ייכללו יישובים נוספים? זה – 1. יש בעיית אינטרנט קשה מאוד ביהודה ושומרון ובקעת הירדן. כל מי שמסייר שם – ברוך השם, אני נמצאת שם לא מעט. קשה מאוד למצוא שם איזושהי קליטה. רשימה של יישובים – האם יש משהו שאני יכולה לראות אותו על מנת לקדם? דבר שני – מהם לוחות הזמנים שבהם מדובר? הילדים שלומדים שם בזום, שנאלצים כמו שאר ילדי ישראל ללמוד בזום – באמת העניין הזה נתקע, ולוחות הזמנים פה הם קריטיים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תודה רבה, חברת הכנסת שיר. אני אענה בצורה קצת יותר מפורטת, אולי. קודם כול, יש מסלול אחד, שזה מסלול של מתווה הסיבים. מתווה הסיבים עבר בממשלה, ולכן חברת בזק, שהיא החברה שמחזיקה הכי הרבה סיבים, כבר הודיעה שהיא פורסת סיבים מדן ועד אילת. יש לה כבר פריסה של 60%, ויש חברות אחרות. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> יש גם בשומרון? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יש גם בשומרון, יש גם ביהודה ושומרון. אכן, יש בעיה שבמשך הרבה מאוד שנים התייחסו למאחזים וליישובים אחרים ביהודה ושומרון בתוך איזה ואקום, איזה ריק כזה. הדרג המדיני, קרי אני הקודם, למרות ימניותו הרבה, במירכאות או שלא במירכאות, בחר שלא להתעסק עם אותם יישובים ולא לספק להם שירותים – חשמל, מים וגם שירותי אינטרנט – בגלל ההגדרה של אזור לא מוגדר בתוך הוואקום הזה. המסלול שאני מדבר עליו, מבנה הסיבים, צריך לעבור תהליך חקיקה, ואני אמרתי, אני מאוד מקווה ששר האוצר ממפלגתך יקדם את זה, כי אחרת אנחנו תקועים על חוק הסדרים ועל ויכוח פוליטי, ובעיניי זה חבל מאוד. ברגע שהחקיקה תעבור, יהיו 25,000 בתי אב שנמצאים באזור הגבולות. אם המאחז נמצא בבקעת הירדן, זה אכן גבולות; אם לא, דינו כדין כל יישוב במדינת ישראל, זאת אומרת, הוא יהיה בשלב הבא. את צודקת שיש עכשיו איזה פלפול משפטי לגבי המאחזים, ולכן מגיע המסלול השני שעליו דיברתי, שעוזר למרחב הכפרי, למגזר הערבי ולכל יישוב קטן, בעצם. התהליך הזה, שבעצם התחיל היום, נותן לכל חברה קטנה, עם ערבות עצמית קטנה, לפרוס תשתיות תקשורת בכל יישוב שיש בו ביקוש. יבואו 100 מבנים, ולא משנה מי הם ומה הם, יגידו לחברה הפרטית – אני לא רוצה להמליץ כאן, כי אני שר התקשורת, אני הרגולטור – יבואו לאותה החברה. אמרתי, במגזר הערבי יש 30 חברות; אולי המאחזים יפנו למגזר הערבי כשהם יקבלו רישיונות ויעשו את זה דרכם, או לחברות אחרות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כאן מותר לעשות שותפויות? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני בעד לעשות שותפויות עסקיות כמה שיותר. אני בעד לשלב את ערביי ישראל בכל מקום. אני נגד לייצר שותפות פוליטית עם הפער הגדול בינינו. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ולא בממשלה – – – נגד שותפות בממשלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה נגד שותפות ברמה פוליטית, אבל לגיטימי מבחינתך שיהיה שר ערבי מהרשימה המשותפת? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לגיטימי לחלוטין. אני חולם שיהיה שר ערבי. אני אפילו מאוד אוהב את החזון של ז'בוטינסקי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לגיטימי שעל הדוכן הזה יהיה יושב-ראש כנסת ערבי? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יותר מלגיטימי. יום אחד החזון של ז'בוטינסקי על ראש ממשלה יהודי וסגן ראש ממשלה ערבי יתממש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> או ההפך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> או להפך, ואותו סגן ראש ממשלה ערבי יהיה כזה ששירת בצבא והגן על מדינתו ועומד כשהדגל מורם ושר התקווה והוא לא מרגיש פחיתות כבוד, כי גם ערבים מוסלמים ויהודים במקומות אחרים שרים את ההמנון גם כשהם לא מסתדרים עם כל המילים שלו – בהולנד, בבריטניה או בשווייץ, כשמצדיעים לדגל עם צלב. ויום אחד זה יקרה. כן, הלוואי, הלוואי שיהיה פה שילוב מלא. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אבל אני חייב להגיד לכם, אדוני, ביושר, שהרשימה המשותפת מניעה לכיוון ההפוך – לתהליך של בדלנות ולא לתהליך של השתלבות. יום אחד תהיה פה רשימה ערבית-יהודית אמיתית שתפעל למען שילוב ערביי ישראל. אני חולם על זה ומקווה שזה יהיה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> לא הרשימה המשותפת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אבל זאת הערת ביניים. לגבי תשובה לשאלתך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אם היינו מובילים לבדלנות, לא היינו יושבים על הדוכן הזה, לא היינו נמצאים באולם הזה. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה ממשיך להסית נגד הרשימה המשותפת, אבל יבוא היום – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני חייב להגיד לך שכשיושב-ראש הרשימה, שאני מכיר אותו – – << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמו שבגדת בציבור שלך, לא מצפים ממך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – מייצר ריאיון עם חמאס באותו זום, וכאשר אני שומע על ביקורים של אנשי הג'יהאד האסלאמי, וכאשר מחר מודיעים אנשים מהרשימה המשותפת שהם נגד הסכם שלום עם האמירויות – מי נגד שלום? איפה נשמע כדבר הזה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא. אף אחד לא נגד שלום. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה רחוק משלום. תעשה שלום עם העם הפלסטיני. תעשה שלום עם האזרחים הערבים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא יודע. סלאם זה סלאם תמיד. שלום זה שלום. שלום זה שלום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אנחנו נסתפק – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הפעילות נגד האינטרסים הישראליים בכל פעם שזה עומד למבחן – בכל פעם שזה עומד למבחן, איכשהו הרשימה המשותפת בוחרת את הצד הלא-נכון, וצר לי שחברים בבית הזה, ציונים, בוחרים להכיל את זה במקום לעמוד כאן על הדוכן ולומר את האמת. זה עמוד השדרה הציוני. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה האחרון שמעמיד אותנו למבחן. הבוחרים שלך יעמידו אותך למבחן בעוד כמה חודשים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מאחל לך ולנו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יועז הנדל, אנחנו חייבים להתקדם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני רק אומר משפט אחד. אני מאחל לך ולנו ולך, אדוני היושב-ראש, שיום אחד אכן תהיה פה רשימה ערבית-יהודית שתקבל את מדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי, מדינה דמוקרטית שבה יש שוויון זכויות מלא לכל אחד, והרשימה הזאת לא תפעל נגד הערכים של מדינת ישראל אלא תפעל בעדם, ויש לנו דוגמה נהדרת של העדה הדרוזית. יש לנו דוגמה נהדרת. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כשיהיו ערכים אנושיים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה אפשרי. זה קיים וזה אפשרי וזה יקרה יום אחד, למרות המאמצים שלכם שזה לא יקרה. ואני אומר כאן למיכל, אחרי שאמרתי את זה: המסלול השני הוא בעצם יצירת מסלול פרטי של חברות פרטיות על פי ביקוש. כל יישוב שיפנה לחברה והחברה תקבל רישיון, יוכל לפרוס לעצמו סיבים אופטיים. זה כבר לא מדבר על אינטרנט איטי; סיבים אופטיים עד הבית. זה בסוף שאלה של ביקוש והיצע, ואגב, בלי להסגיר, המחירים לא גבוהים. תודה רבה. תודה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, השר יועז הנדל. אנחנו נמשיך להתווכח. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לגמרי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מזמין את – מי אמור לעלות? גדי אמור לעלות לשאילתה? השאילתה של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – נתונים על טיפול לגברים אלימים בשירות בתי הסוהר. סגן השר לביטחון פנים גדי יברקן ישיב. << שאילתה >> 194. נתונים על טיפול בגברים אלימים בשירות בתי הסוהר << שאילתה >> << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אגיד בשתי מילים לגבי בקשת הנתונים. למעשה, יש פה איזשהו פרדוקס, ודרך הנתונים ננסה אולי לעשות איזשהו שינוי. הרבה מאוד מגיעים לבית המשפט בסופו של דבר ונידונים לתקופות מאסר, ותקופות המאסר הן קצרות. בשל העובדה שהן תקופות קצרות, ברוב המקרים הם לא מקבלים טיפול מניעתי לגברים באלימות במשפחה. היום אין פתרון, אפילו חוקי, לגרום טיפול או לחייב טיפול לגברים אלימים, וגם אין אפשרות, כחלק מתהליכי הענישה, לחייב בדין, בזמן גזר הדין, את המשך הטיפול בקהילה. אל מול הדבר הזה יש הרבה מאוד אמירות: אי-אפשר ואי-אפשר לחייב וכו'. יש לי על זה כל מיני רעיונות, וגם העליתי אותם בוועדה למעמד האישה, אבל לנתונים יש משמעות, ולכן פניתי. בסופו של דבר אנחנו נמצאים פה במעגל שוטה. זה נמצא על סדר-היום, כבר מטפלים בזה כמו שמטפלים, ואז בסוף מכניסים את הגברים – הם נכנסים לבית הכלא, הם יוצאים כועסים יותר, לא מטופלים יותר וחוזרים הביתה. מעגל שוטה, והנתונים מספרים את הסיפור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת, אנחנו חייבים להיות צמודים לשאילתה עצמה. אם תוכל לקרוא את מה שהסברת. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> השאילתה פשוטה: כמה גברים קיבלו טיפול שם? אבל ככה זאת רק שאלה סטטיסטית – על מנת שיבינו מדוע הייתה השאלה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת סגלוביץ' ענה. אני יכול לרדת. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין לי את הנתון. אני גם רוצה לשמוע איך דרך העניין הזה לקדם את הסיפור. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא מומחה מס' 1 בכנסת למשטרה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> כן, אני מסכים. אני מקווה שיש גם טוען לכתר – את מיקי לוי – אבל בוודאי, כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מיקי לוי לפניו, לא? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נכון, מיקי לפניו. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת סגלוביץ', שירות בתי הסוהר, כידוע לך, ערוך עם מגוון של תוכניות בתחום אלימות במשפחה על הרצף הטיפולי של האסיר. שילוב האסיר נקבע על פי אבחון צרכים אשר נעשה עימו, צרכיו ויכולת האסיר להפיק תועלת מהטיפול בהתאם לחוות דעת של אנשי המקצוע, וכן לפי תקופת המאסר, לצד נכונותו של האסיר ומוכנותו הנפשית לטיפול. לחלק מן האסירים המוגדרים אסירי אלימות במשפחה נדרשים טיפול והתערבות בתחומים נוספים, כגון התמכרות, טיפול נפשי, השגחה וייצוב מצבם. לפיכך, חלקם ישולבו בתהליכים ייעודיים נוספים המותאמים לצורכיהם. נתוני אלימות במשפחה לשנת 2019: מתוך 684 אסירים, 61% שולבו בטיפול ייעודי במחלקות טיפוליות, בקבוצות טיפוליות אגפיות ובטיפול פרטני; 23% שולבו במסגרות תיקוניות – תעסוקה, חינוך וכאלה שנמצאים בתהליך העלאת מוטיבציה לטיפול; 8% מהם ­– אסירי השגחה ובעלי רקע פסיכיאטרי אשר שולבו בטיפול אחזקתי; 8% נוספים – אסירים בעלי יתרת מאסר קצרה, פחות מחצי שנה, או סרבני טיפול כאלה – עבור אוכלוסייה זו ניתן סיוע במיצוי זכויות והעברת המקל לקהילה. נתוני אלימות למשפחה נכון ליוני 2020: מתוך 795 אסירים, 59% שולבו בטיפול ייעודי במחלקות הטיפוליות ובקבוצות טיפוליות אגפיות; 20% שולבו במסגרת תיקוניות – תעסוקה, חינוך וכאלה שנמצאים בתהליך העלאת מוטיבציה לטיפול; 8% – אסירי השגחה ובעלי רקע פסיכיאטרי – ואני מדבר על נתונים לשנת 2020 – אשר שולבו בטיפול אחזקתי; 13% מהם – אסירים בעלי יתרת מאסר קצרה, פחות מחצי שנה, או סרבני טיפול. עבור אוכלוסייה זו ניתן סיוע במיצוי זכויות כגון העברת המקל לקהילה. בממוצע קיימת נשירה של כ-10% מתהליכים טיפוליים. מן הראוי לציין כי במחצית השנייה של שנת 2020 פותח והורחב המענה הטיפולי עבור אוכלוסיית האסירים בעלי יתרת מאסר של פחות מחצי שנה. כמו כן, ב-31 באוגוסט 2020 נערך דיון סטטוס בראשות השר שבו משטרת ישראל ושב"ס הציגו את פעילותם בתחומי האכיפה והשיקום. השר הדגיש בדיון – ומבקש להדגיש בפני הכנסת הנכבדה – כי בכוונתו להמשיך ולעקוב אחר הנושא בהתמדה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, מהמקום שאני בא אותי לימדו: לא שואלים שאלה אם לא יודעים את התשובה עליה. לפני ששאלתי את השאילתה הזאת היה דיון בוועדת – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לא חשבתי אחרת, אדוני חבר הכנסת סגלוביץ'. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, המטרה של – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לכן אמרתי: אני סיימתי, כי כבר ענית את התשובה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> המטרה של כולנו היא בסך הכול – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – לקדם את הנושא, לא – לפחות בדיון שהיה בוועדה למעמד האישה, והיו שם גם נציגים של שירות בתי הסוהר, העליתי כמה רעיונות לפרקליטות, לשירות בתי הסוהר וגם למשטרת ישראל. הנתונים שהוצגו שם שונים בתכלית, בשל אלף ואחת סיבות שהיו בדיון הזה. בקשתי אליך עכשיו, לא כשאילתה – ואני אנצל את סבלנות היושב-ראש – בקשתי אליך היא שתיקח את השאלה שאני שאלתי פה, כולל הרעיונות וכולל דברים נוספים שעלו. אני חושב שאפשר לעשות אחרת ויותר. אני חושב שאם לדוגמה מקבלים החלטה שעושים אפילו שינוי חקיקה שבעקבותיו אפשר לחייב אסיר טרם גזר הדין לקבל טיפול בקהילה, המוטיבציה לעשות את זה תהיה שונה; הפרקליטות, אם היא תעשה משהו בנושא הסדרי הטיעון ולא יהיה הסדר טיעון עם מי שלא מוכן לקבל טיפול – לדוגמה, לא יחשיבו לו את תקופת המעצר עד תום ההליכים כחלק מהעונש. זאת אומרת, יש פה דרכים יצירתיות כאלה ואחרות, והן עלו גם בדיון. אבל הנתונים שונים בתכלית. רוב האנשים שנמצאים בשירות בתי הסוהר לא מקבלים טיפול בגלל קוצר זמן השהייה שלהם, כי רוב המאסרים הם מאסרים קצרים. תורידו מזה את השליש, תורידו את המאסר עד תום ההליכים, ובסוף זה נגמר במשהו שהוא לא טיפול, הוא פסאודו-טיפול – לא באשמת המערכות, חס וחלילה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לכן, מה שאני חושב, ובקשתי אליך, בעקבות השאילתה – אתה עושה על זה דיון מסוג אחר. הדיון צריך להתחיל במה אנחנו צריכים לעשות אחרת. תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סגלוביץ', אני בהחלט מסכים איתך, גם עם הניתוח וגם עם הרעיונות היצירתיים. ברור לך ולי וגם לחברי הכנסת שהנושא הזה מצריך שינוי חקיקה. אין מחשבה יצירתית אחרת זולת הדבר הזה, משום שרוב השפוטים שמגיעים לשם – אתה בעצמך ציינת – חלקם הגדול, אתה לא יכול להכריח, וגם מפאת קוצר הזמן שבו הם יושבים שם, התהליך שהם עוברים בתוך השב"ס הוא בזמן קצוב. מבחינת המסגרת, לקלוט אותם – אין את היכולת. כן צריך לחשוב, אולי – אני בהחלט אקח את הרעיון שלך, ובשמחה רבה גם אזמן אותך לפגישה אישית, ונוכל לעבוד על זה. אם יש רעיונות יצירתיים, אנחנו, בטח בביטחיון פנים ובטח בשב"ס, נעשה הכול. אני גם יושב על זה בתוך המשרד. גם בתוך שירות בתי הסוהר – וגם לאחר השחרור, דרך אגב, כי זה שהם יושבים בכלא וחוזרים לקהילה, מי אמר שהם לא יחזרו על אותה עברה שוב? אז צריך גם לאחר שהם משתחררים להפעיל, במסגרת העברת המקל, טיפול בקהילה, וצריך לחשוב על נושא החקיקה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, גילוי נאות: מטרת השאילתה היא שאדוני ייקח את הנושא הזה, וקחו אותו מעבר לשאילתה, כי אפשר. אני אומר את זה גם מתוך ניסיון וגם בגלל שאפשר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אתה מתפרץ לדלת פתוחה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אתה רוצה להשלים במשפט? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לסגן השר גדי יברקן. השאילתה הבאה היא לשר הבריאות. ישיב סגן השר קיש. בבקשה. חבר הכנסת מיקי לוי, השאילתה שלך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שתי שאילתות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, שתי שאילתות. אנחנו עוברים אחת אחרי השנייה. שתיהן למשרד הבריאות. << שאילתה >> 270. היעדר מעקב אחר התפתחות הילד << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני. למעשה, מפאת הזמן שחלף, על אחת השאילתות אבד כלח – זו אותה השאלה לגבי פארקי מים, שהיו סגורים בעוד הבריכות ובתי המלון היו פתוחים. לאחר מכן הצלחנו לפתוח את פארקי המים, וגם זה אחר כך נסגר. אני חושב שאנחנו נמתין בסבלנות. אין היגיון וטעם להעלות את זה כרגע. אני מעריך שסגן השר בא להשיב, אבל זה באיחור, בגלל התקופה המטורפת והימים המתחלפים כל פעם מחדש. אבל השאילתה השנייה כן נכונה לעת הזאת, בוודאי ובוודאי: בשל מגפת הקורונה הפסיקו בטיפת חלב לבצע מעקב אחר התפתחות הילד ומבצעים רק חיסונים. אני מבקש לשאול: 1. מדוע? מהי ההצדקה לכך? 2. עד מתי תקפה מדיניות זו? 3. מי קיבל את החלטה הזאת, והאם הנזק ממנה לא גובר על החשש מהידבקות בקורונה? 4. מהן ההשלכות הבריאותיות האפשריות של ההחלטה הזאת, והאם המשרד שאתה משתייך אליו כסגן שר יפעל לשנות או לשפר? כי זה מצב לא בריא. תודה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אכן, השאילתה הראשונה – יש לי פה תשובה, אבל מכיוון שוויתר עליה המציע – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא ויתר, כן. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – אנחנו לא נתייחס אליה. אני אתייחס לנושא השאילתה השנייה, לגבי המעקב בטיפת חלב אחר התפתחות הילד. עקב מגפת הקורונה עלה הצורך בשינויים בכל מסגרות הטיפול הרפואי, ובכלל זה השירות המונע בטיפות החלב, על מנת להפחית את התפשטות המחלה המדבקת בהתאם למידע שהתקבל מהעולם. בהתאם לכך יצאו כמה הנחיות לגבי הטיפול הניתן בטיפות החלב. ברורה לכולם החשיבות במעקב אחר ההתפתחות של ילדים, ואני מתאר לך עכשיו, לאורך כל התקופה, את ההתייחסויות לנושא כדלקמן: בהנחיה הראשונה שיצאה מראש שירותי בריאות הציבור דאז פרופ' סיגל סדצקי ב-15 במרץ 2020 – לא הייתי אז בתפקידי – הנחיות למתן שירות בתחנות טיפת חלב ובריאות התלמיד בעת התמודדות עם נגיף הקורונה – הודגש ביצוע חיסונים וקבלת יילודים עד גיל חודש. על פי מתווה זה לא בוצעו אז בדיקות סקר של גדילה והתפתחות בגילים המאוחרים יותר אלא לילדים בסיכון, כולל ילדים שלהורים שלהם היו חששות לגבי התפתחותם. לאור החשיבות של המשך המעקב לתינוקות בחודשים הראשונים של החיים, ובהמשך למצב התחלואה בארץ, היה מתווה מעודכן ב-26 באפריל, כחודש או חודש וחצי לאחר מכן, של הנחיות למתן שירות בתחנות טיפת חלב ובריאות התלמיד בעת התמודדות עם נגיף הקורונה, ועדכון 2, שבו הורחבה הפעילות עד גיל חודשיים, כולל הבדיקה הגופנית של הילד בגיל חודשיים על ידי רופא. מתווה זה כלל בדיקות התפתחות וירטואליות, שיחת טלפון או וידיאו עם רופאים גם לגילים 9 ו-18 חודשים, ואם יש חשש להתפתחות הילד הוא הוזמן לפגישה פרונטלית בטיפת חלב. על מנת לעודד הורים לפנות במקרים שיש להם חשש להתפתחות ילדם, הוכנו דפי נחיתה באתר משרד הבריאות המתארים להורים את ההתפתחות הצפויה בכל גיל. לינק לאתר נשלח לכל המטופלים המקבלים שירות בטיפות חלב של משרד הבריאות ושל העיריות ירושלים ותל אביב, המשתמשות באותה מערכת מחשוב. מידע גם הועבר לשאר הקופות ולשימושן. ההורים הודרכו לפנות לטיפת חלב או למוקד של אחיות טיפת חלב אם יש להם שאלות וחששות לגבי מצב ההתפתחות של ילדם. בשעת הצורך נקבעו תורים פרונטליים לבדיקת הילד בטיפת חלב. ב-11 במאי 2020 פורסם המתווה השלישי – ההנחיות למתן שירות בתחנות טיפת חלב או בריאות התלמיד בעת התמודדות עם נגיף קורונה, עדכון מס' 3, ועל פיו מתקיימת בדיקת התפתחות בכל הביקורים בטיפת חלב שבהם ניתן חיסון. כל הביקורים – על פי תוכנית השגרה, למעט ביקורים בגיל תשעה חודשים ומעל גיל שנתיים וחצי. בו בזמן הוכן גם דף נחיתה עם שאלון, כפי שתיארתי קודם, למילוי של הורים לילדים בגיל שלוש עד שש שנים. ההורים הונחו לפנות לטיפת חלב או למוקד בכל מקרה של חשש להתפתחות הילד. השאלון הזה יהפוך גם לאפליקציה. בימים אלה אנו נערכים להרחבה נוספת של השירות בשבועות הקרובים, בדגש על מתן שירות בהתאם להנחיות הכלליות של משרד הבריאות למניעת התפשטות המחלה. אני תיארתי פה אבולוציה שהתחילה מסגירה מאוד משמעותית, עם מהלך של פתיחה מסוים שעדיין בשלבי הבשלה, בד בבד עם התפתחות מגפת הקורונה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אתה יכול. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, שאלת ההמשך לא בעניין הזה. אני פשוט מנצל את זכותי. שמעתי את התשובה שלך לגבי צימרים. לרוב צימרים הם אותו ענף יחידי שאותן משפחות מוצאות בו את פרנסתן. אמרת שאם תאפשרו את זה, אז לכאורה המשפחה הגרעינית שתיסע – סתם לדוגמה – מהמרכז לצימר בצפון יכולה להעביר את נגיף הקורונה לאותו מקום. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> או לאסוף אותו שם ולחזור איתו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> או לאסוף אותו שם. צר לי, אני אינני מסכים איתך. אפשר לבוא ולהגיד שאותה משפחה שהולכת לסופר יכולה לעשות את אותו דבר. אני חושב שמן הראוי לתת לאנשים להתאוורר ולהגדיר את אותה משפחה כקפסולה שנכנסת לאוטו, נוסעת לצימר, אינה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – זזה ממנו, כקפסולה, וחוזרת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> טוב, אז קודם כול אתה מתייחס לדברים שאמרתי – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זאת שאילתה שלישית, חבר הכנסת לוי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, לא, זה בסדר. אני – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שאלות המשך, מותר לי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> שאלת המשך, ותן לי ברשותך לענות, כי חשוב לי, ואני גם לא רוצה שישתמע כאילו חס וחלילה אני לא עונה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מספיק זמן כאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> במקום השאילתה הראשונה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אומר כך: ראשית, זה עלה בדיון בשדולת התיירות – פעילות מבורכת – ופשוט תיארתי את ההבדל בין בתי מלון לצימרים. הסיכון בצימר הוא באופן מובהק יותר נמוך מבבתי מלון, כמו שאמרת, בגלל הקפסולה הזאת. איפה כן הסיכון? כשאתה רוצה לבנות על מדיניות רמזור, שערים ירוקות הן ירוקות ואדומות – אדומות, ולייצר דיפרנציאליות, האירוע הזה של הצימר פוגע בדיפרנציאליות. זו הייתה הכוונה שלי. עכשיו, קשה לי לתאר מצב – כנראה גם יכול לקרות שהולכים ונשארים באותו צימר ולא משתמשים בבריכה ולא אוכלים, בסדר. אבל אני אומר – בסופו של דבר, אני חייב לומר לך, אנחנו מדברים על שלושה שלבים של פתיחה: השלב הראשון – אתם מכירים אותו – שאמור לקרות, בשאיפה, בתחילת השבוע הקרוב, אם נצליח להוריד את התחלואה; בסוף זה באמת יעדי תחלואה. השלב השני, הדבר הכי משמעותי בו זה כיתות א'–ד', ובשלב השלישי לאחר מכן כבר מדברים על מסחר וצימרים. זאת אומרת, בפירוש ההבנה היא שהצימר, כמו שאתה מתאר, ברמת סיכון יותר נמוכה, בגלל שזו המשפחה הגרעינית ושבאמת אפשר לצמצם את זה למספר מאוד מסוים של משתתפים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא רק תלונות, גם ברכות. תרשה לי לברך אתכם על המאמצים שהשקעתם ועל הבנת הצורך של פתיחת נתב"ג ושמיים פתוחים. יישר כוח ותודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, תודה. אדוני סגן השר, עוד שתי שאילתות. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << שאילתה >> 217. טיפול משרד הבריאות במקרי פגיעה מינית של צוות רפואי במטופלות ומטופלים << שאילתה >> << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כנסת נכבדה, בתקשורת נחשף כי רופאים שהורשעו בעבירות מין או שבאמצע הליך בירור לגבי תלונות על פגיעה מינית מצידם במטופלים ומטופלות ממשיכים לטפל. לא קיים נוהל המסדיר טיפול ממשרדך במקרים אלו. ברצוני לשאול: 1. מתי יפורסם נוהל המסדיר את טיפול משרדך במקרים אלו? 2. במהלך השנים 2015–2020, בכמה מקרי פגיעה מינית של רופאים דן משרדך? 3. כמה רישיונות נשללו על רקע זה מרופאים ואנשי מקצועות בריאות שמשרדך מנפיק להם רישיונות? 4. כמה פניות על רקע זה הגיעו למשרדך? תודה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה. נוהל מניעת פגיעה או הטרדה מינית של מטופלים ומטפלים במהלך טיפול רפואי במערכת הבריאות נמצא בישורת האחרונה, לפני סבב הערות וחתימה. הנוהל, בשילוב הצעת חקיקה של נציבות קבילות הציבור, ייתן מענה לגבי העברת מידע בין מסגרות הבריאות השונות. לגבי רופאים בלבד, קיימת אפשרות בחוק להתליה או הגבלה מיידית של הרישיון לשישה חודשים במסגרת הליך משמעתי מיוחד, אפילו טרם סיום בירור הפנייה. הליך זה מוסדר בסעיף 44א לפקודת הרופאים, כאשר קיים יסוד סביר לחשד שרופא גרם ברשלנות חמורה למותו של מי שהיה בטיפולו או לפגיעה חמורה בו, או הוגש נגד רופא מורשה כתב אישום על עבירה שיש עימה, בנסיבות העניין, משום קלון. משרד הבריאות דן במקרים של פגיעה מינית של צוותים רפואיים במטופלות או במטופלים לאחר שאלו הגיעו כפניות לקול הבריאות, לפניות הציבור או לנציב הקבילות. להלן מספר התלונות, לשאלתך: בשנת 2015 – 12 תלונות; 2016 – שמונה תלונות; 2017 – עשר תלונות; 2018 – 34 תלונות; 2019 – 24 תלונות; ב-2020 – שבע תלונות. ההליכים שנפתחו נגד אנשי מקצוע רפואיים בעניין פגיעה מינית במטופלות: ב-2015 – רופא אחד, רופא שיניים אחד, פסיכולוג אחד, סיעוד – אחד; ב-2016 – שני רופאים; ב-2017 – שלושה רופאים; 2018 – ארבעה רופאים, פסיכולוג אחד, סיעוד – שניים, פיזיותרפיסט אחד; 2019 – שבעה רופאים, רופא שיניים אחד; ב-2020 – שני רופאים, פסיכולוג ופיזיותרפיסט אחד. התליות והגבלות ברישיונות של אנשי מקצוע רפואיים בעניין פגיעה מינית – אני חושב שזו שאלה אחת לפני האחרונה שלך; לא, על זה עניתי כבר בסעיף הקודם. הנושא של התליות והגבלות ברישיונות של אנשי מקצוע הרפואיים בעניין פגיעה מינית במטופלות: ב-2015 – רופא אחד, סיעוד אחד; 2016 – שלושה רופאים; 2017 – חמישה רופאים; 2018 – שני רופאים, פיזיותרפיסט אחד; 2019 – שמונה רופאים; ב-2020: שלושה רופאים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאילתה שנייה: זמני המתנה ארוכים לטיפולים. בבקשה. << שאילתה >> 187. זמני המתנה ארוכים לטיפולים << שאילתה >> << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדוח מבקר המדינה 2020 עולה כי זמני ההמתנה לבדיקה ממיינת ולהמשך טיפול פסיכיאטרי ופסיכותרפי עלולים להיות ארוכים ביותר עד כדי המתנה של 12–16 חודשים, דבר העלול לפגוע במטופלים ובמטופלות, להחמיר את מצבם הנפשי ולהפחית את השפעת הטיפול. רצוני לשאול: 1. האם ידוע למשרדך על נתונים אלה? 2. אם כן – מה התוכנית לקצר את זמני ההמתנה? תודה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> ראשית אבקש להשיב כי הרפורמה בבריאות הנפש יצאה לדרך לפני כחמש שנים, ומאז פתחו קופות החולים עשרות מרפאות ומאות נקודות שירות, מה שהיה מהלך מאוד חיובי. הוא גם העלה את שיעור המטופלים במערכת בריאות הנפש הציבורית בכ-15%, לכדי כ-300,000 מטופלים בשנה. כמו כן, נגישות השירותים התרחבה משמעותית מבחינה גיאוגרפית, עם הפחתה בסטיגמה כלפי הטיפול הנפשי, על ידי כך שהטיפולים האלה שולבו על ידי שירותי בריאות הנפש לצד שירותי הרפואה כללית. עם זאת, הרפורמה הינה תהליך מתמשך, והמערכת עדיין רחוקה מלהגיע להיקפי הפעילות הנדרשים, הן מבחינת סך מקבלי השירות והן מבחינת זמן ההמתנה הארוך מאוד לטיפול פסיכותרפי. זמן ההמתנה, כמו שצוין, עומד במקרים רבים על חודשים רבים, כפי שגם עלה במדגמים שערך המשרד, וכן מבדיקות שערך מבקר המדינה בנושא. הפתרון לקיצור זמני ההמתנה הוא בין היתר שעל קופות החולים להרחיב את כוח האדם שלהן בתחום הפסיכותרפיה ולתת מענה לציבור בזמני המתנה הולמים. לצורך השגת פתרון זה, אשר נמצא במוקד סדר-היום של המשרד בתחום בריאות הנפש, המשרד בוחן כיום כלים רגולטוריים שונים בנושא, ובהם קביעת זמן המתנה מקסימלי להמתנה לטיפול נפשי אשר בהתאם אליו ייגזר היקף כוח האדם הנדרש לקופות, לרבות גיוס אנשי מקצוע בתחום הפסיכותרפיה מהמגזר הפרטי אל המגזר הציבורי. כפי שנאמר, אכן, הנושא עדיין בטיפול. עשינו צעד משמעותי מאוד ברפורמה, אבל היא עוד לא מושלמת, ואנחנו בוחנים את הכלים בשביל לקצר את תקופות ההמתנה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, סגן השר. חברת הכנסת אורלי פרומן – השמנה ויתר לחץ דם כגורם סיכון בתקופת הקורונה. בבקשה. << שאילתה >> 232. השמנה ויתר לחץ דם כגורם סיכון בתקופת הקורונה << שאילתה >> << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, שני גורמי הסיכון העיקריים של חולי קורונה הם השמנה ויתר לחץ דם. החולים בקורונה בעלי משקל עודף ויתר לחץ דם אושפזו עם מצוקה נשימתית חריפה ואלח דם והגיעו עד קריסת מערכות. רצוני לשאול: כיצד בכוונת משרד הבריאות לפעול על מנת להגן על אוכלוסיות סיכון אלו, מאחר שמחלות רקע אלו נפוצות מאוד באוכלוסייה בישראל? תודה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה רבה לחברת הכנסת אורלי פרומן, והיא אכן צודקת. יתר לחץ דם והשמנת יתר הם בעיות רפואיות נפוצות ביותר בקהילה, ובפריסה רחבה של גילים. בהתאם לכך, משרד הבריאות רואה במניעת תחלואה מקורונה בקבוצות אלה חלק מהתוכנית הארצית להתמודדות עם הקורונה. אין ספק שמדובר בקבוצות סיכון. הדרך למניעת תחלואה וסיכון של קבוצות אלה היא הקטנת התחלואה הכללית, קודם כול, ובנוסף, חשוב שאותם אנשים שיודעים שהם סובלים מיתר לחץ דם והשמנת יתר יקפידו יותר מאחרים על יישום ההנחיות לציבור הכללי בקשר לעטיית מסכות, היגיינה ומניעת התקהלויות, שמירת ריחוק פיזי, ולהימנע גם מהתקהלויות, כפי שאמרתי. אני חייב לומר לך שעצירת תחלואת הקורונה בקרב אוכלוסיות הסיכון היא נושא שמשרד הבריאות שם כמרכיב מרכזי במלחמה בקורונה. אפשר להוסיף לאותן אוכלוסיות גם כמובן את אוכלוסיית הגיל השלישי. אנחנו חייבים לשמור מיקוד – אני קורא לזה על המבצר – לשמור על המבצר שלנו מכל אירוע, כי אין ספק שתחלואת קורונה בגילים הצעירים – דרך אגב, גם שם יש דיון מלא ועדיין אין הוכחות לכאן או לכאן, האם החלמה משמעותה החלמה מהירה, אם אין נזקים עקיפים. יש פה הרבה שאלות נוספות, אבל ללא ספק התחלואה הקשה היא באותן אוכלוסיות סיכון שעליהן את מדברת. גם בתקופת הקורונה המשרד ממליץ לכל האוכלוסייה, כמובן, להקפיד על תזונה נכונה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי במידת הצורך, בהתייעצות עם גורם רפואי. אני יכול לומר שהנושא של הפעילות הגופנית זה אפילו לקח שלקחנו מהסגר הראשון לסגר השני. ראינו שדיברנו על 1,000 מטר ועל האפשרות לצאת ולעשות ספורט ללא הגבלה כחלק מאוד משמעותי בטיפול הנכון. אני חושב שגם ראינו – כל מי שקצת הסתובב ראה – – << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – שהרבה יותר אנשים מסתובבים בחוץ ובשטח. פעולות ממוקדות רבות מבוצעות בחודשים האחרונים על ידי משרד הבריאות בתחום מניעת השמנה ויתר לחץ דם. בפעולות אלה ניתן למנות: 1. עבודה על המשך רצף טיפולי ועבודה מרחוק של דיאטנים, אנשי מקצוע החיוניים לטיפול בהשמנה ולמניעתה; 2. פעולה רחבה בתחום הביטחון התזונתי הלאומי. ביטחון תזונתי הוא היכולת להשיג מזון בריא לכול. נגישות של מזון בריא מונעת השמנה ומחלות רבות הכרוכות בה; 3. עבודה משותפת עם משרד הכלכלה ליצירת תחרות במחירי המזון הבריא; 4. עבודה משותפת עם משרד החקלאות לקידום רכישת תוצרת חקלאית מקומית בריאה של פירות וירקות; 5. עדכון סל מוצרי המזון הנושאים את התו הירוק – מוצרים המומלצים לצריכה במסגרת ההמלצות לתזונה בריאה; 6. פעולות לקראת פרסום של קשת המזון החדשה כחלק ממערך ההסברה לציבור לאוכל בריא. אני אסיים ואומר שהנושא של יתר לחץ דם והשמנת יתר, אכן, גם ללא קשר לקורונה – מחלות רקע ולוואי שאנחנו צריכים לפעול לחינוך האוכלוסייה להימנע ולשמור על אורחות חיים נכונים ככל האפשר כדי להקטין את התופעות האלה, בוודאי ובוודאי לנוכח הקורונה. נתתי דוגמה לכמה אספקטים שאנחנו נוגעים בהם במשרד בשביל לתת מענה ולטפל, וללא קשר לזה – הקפדה יתרה על הכללים באותן אוכלוסיות בסיכון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאלה נוספת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אחרונה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה על התשובה המפורטת, אדוני סגן השר. יש לי שאלה חשובה. אני מקווה שתדע את התשובה עכשיו. אם לא, אני אשמח שתענה לי. זה נוגע לחיסון שפעת לילדים בכיתות א'–ד'. לאחרונה משרד הבריאות – כמו בכל שנה, אגב – רכש כמיליון חיסונים, שזה חיסון תרסיס, לתלמידי כיתות א'–ד'. באופן נורמלי, כשהמערכת פתוחה, מחסנים את הילדים בבתי הספר. איך אתם מתכוונים עכשיו לחסן את הילדים לפני בוא החורף? זה נראה לי מאוד חשוב ומשמעותי, למרות שהמערכת סגורה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אדבר כללית. נושא חיסוני השפעת הוא תחום מאוד משמעותי שאנחנו נוגעים בו. אנחנו מגדילים את מספר החיסונים. אני חושב שכבר הגענו לכ-4 מיליון חיסונים שיחסנו את כל אזרחי ישראל ואוכלוסיות הסיכון, כמובן, ובהן הילדים, כמו שאת אומרת. מי שעוסק בזה באופן ישיר זה מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי. אני מודה שאני לא מכיר את המידע הספציפי לגבי הילדים ודרכי החיסון. לגבי האוכלוסייה הבוגרת יותר, אוכלוסיית הסיכון, אני יודע לומר שאכן התחילו כבר לחסן בקופות, ויש מהלך לחיסון. לגבי הילדים, לא נתקלתי במידע הזה או בשאלה הזאת. אני אבדוק ואתן לך תשובה בהמשך. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, סגן השר יואב קיש. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה: הנחה בגין שימוש מרבי במים בעקבות נגיף הקורונה, שהגיש חבר הכנסת יעקב טסלר לשר למשאבי המים. בבקשה, אדוני השר זאב אלקין, השר למשאבי המים. << קריאה >> שר משאבי המים זאב אלקין: << קריאה >> תודה רבה. << שאילתה >> 55. הנחה בגין שימוש מרבי במים בעקבות נגיף הקורונה << שאילתה >> << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בתקופת נגיף הקורונה ובעקבות הנחיות משרד הבריאות נאלצו אזרחי ישראל לשהות בבתיהם ללא יכולת לצאת. אי לכך גבר השימוש במים, במיוחד במשפחות ברוכת ילדים, והעלות החודשית עלתה בצורה משמעותית. רצוני לשאול: 1. האם משרדך מודע לתופעה זו? 2. האם ניתן לאשר הוזלה חד-פעמית בחשבונות החריגים? תודה. << דובר >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה לחבר הכנסת טסלר. קודם כול, אכן, שאלתך הייתה שאלה נבואית. צריך לעשות איתך צדק ולהגיד שהיא נשאלה עוד בחודש יוני – דווקא חודש שכולנו היינו בתחושה שהכול כבר מסתדר ואולי עיקר משבר הקורונה מאחורינו, תחושה שהייתה מתעתעת ולא הצדיקה את עצמה. אכן, ברגע שהתברר, כבר במהלך חודש אוגוסט, שאנחנו הולכים לתהליך של הגדלת תחלואה, וכבר כשהתברר לי שפתיחת מערכת החינוך – עוד כשהיינו יותר אופטימיים – תהיה חלקית בלבד, ונאמר שהתלמידים מכיתות ה' ומעלה ילמדו רוב הזמן מהבית; גם מספר האנשים שיצאו לחל"ת, גם החלטת המדינה שבסקטור הממשלתי כ-50% יעבדו מהבית – כל זה ביחד הביא אותי לתובנה שהתופעה שעליה דיברת היא לא תופעה חד-פעמית שעברה עלינו כמה שבועות בחודש מרץ-אפריל, אלא תופעה שהולכת לחזור על עצמה בסתיו הזה ובחורף בצורה משמעותית. לכן, עוד לפני שידעתי שנגיע לסגר מלא, כבר במהלך חודש אוגוסט יצאתי ביוזמה שאמרה את הדבר הבא: קודם כול בדקנו עד כמה הייתה חריגה לעומת מה שבדרך כלל. גם בחיים הרגילים יש משפחות ובתי אב שחורגים, אבל בדרך כלל כ-70% מהמשפחות במדינת ישראל לא חורגות מהכמות המוכרת. התברר לנו, כשלקחנו את החודשים מרץ-אפריל כמדד למה המשמעות של השינוי של ישיבה מרובה בבית, התברר לנו שאכן יש חריגה משמעותית – כמות לא קטנה של משפחות חרגה מעבר לכמות המוכרת בסדר גודל של כ-10%-15%. אבל ברגע שהם חרגו ב-10%-15% מהכמות המוכרת, חשבון המים שלהם קפץ הרבה פעמים ב-30%, כי אתה משלם פי שניים בתעריף הגבוה, לכן זה בהחלט היה מורגש באותה תקופה בחשבונות מים שאנשים קיבלו. כתוצאה מזה באתי ביוזמה למועצת רשות המים. הסמכות היא לא אצלי, כמו שאתה מן הסתם יודע, אלא אצל חברי מועצת רשות המים, אבל יצאתי ביוזמה, כשר שאחראי לתחום משאבי המים, להגדיל באופן זמני את הכמות המוכרת מחודש ספטמבר עד סוף השנה הזאת, וכמובן עם אופציה של הארכה סבירה, במידה שנראה שהתופעה הזאת של שהות מוגברת בבית לא תהיה מאחורינו גם בתחילת שנת 2021. היוזמה הזאת בהתחלה נתקלה בלא מעט התנגדויות, כולל בתוך רשות המים עצמה, כמו כל שינוי שהוא. צריך גם להבין שמשק המים במדינת ישראל הוא בסופו של דבר משק סגור, ולכן ברגע שאתה נותן סוג של הנחה במקום אחד – הגדלה של כמות מוכרת היא סוג של הנחה – מייד תעלה שאלה מאיפה יכוסה הפער. המשמעות של זה בדרך כלל היא עלייה של התעריף הגבוה. לפי הערכה של רשות המים, אם אלה שתי תופעות אחד על אחד, למעשה המחיר הוא עלייה בסדר גודל של כ-3% בתעריף הגבוה. קודם כול, אני אקדים ואומר שאומנם אני לא חסיד להעלות את התעריף הגבוה, כי הוא חל על עסקים, הוא חל על מוסדות ציבור – מחר תבוא אלינו ותשאל למה העלו את חשבון המים בבית הכנסת – אבל עדיין אני חושב שמשפחות שאצלן החשבון קפץ ב-30% מול עלייה ב-3% – אני חושב שברור מה יותר נכון כאן. במקביל אני מנסה בשלב הזה עוד למנוע, אם המהלך הזה יתממש, את העלייה של התעריף הגבוה, כי יש כמה תופעות שלפי דעתנו יכולות לאזן את משק המים ולא ידרשו את העלייה של התעריף הגבוה, או לפחות לא בכל העלות של ההטבה שאנחנו מדברים עליה – השווי שלה הוא סדר גודל של כ-50 מיליון שקל, אם מדובר על ארבעה חודשים. יש על זה ויכוח במועצת רשות המים, קודם כול על עצם קבלת ההצעה שלי. אני בינתיים עברתי את השלב הראשון – בחודש ספטמבר מועצת רשות המים קיבלה את המלצתי ויצאה לשימוע ציבורי בתחום הזה. השימוע הסתיים, והדיון המסכם והסופי במועצת רשות המים יתקיים בשבוע הבא, ביום חמישי הבא, 22 בחודש אוקטובר. אני באופן חריג קיבלתי החלטה לקחת חלק בשני הדיונים האלה. השתתפתי בדיון הראשון, ואני מתכוון להשתתף בדיון השני, ואנסה לשכנע את חברי מועצת רשות המים לאשר סופית את המלצתי ולהגדיל את הכמות המוכרת מ-3.5 קוב לנפש ל-4. זה בדיוק מכסה את העלייה הממוצעת שאנחנו ראינו. גם אנסה לשכנע אותם בשלב הזה לא להעלות עדיין את התעריף הגבוה אלא לדחות את הדיון בסוגיה הזאת עד לחודש ינואר, התאריך הרגיל שבו מועצת רשות המים מקיימת דיונים, ועד אז נראה כבר את כל התופעות במשק המים ונדע להעריך אם באמת יש צורך להעלות את התעריף הגבוה או לא. כנגד זה עומדת העמדה של משרד האוצר, שבהתחלה התנגד בכלל למהלך שאני מציע, ואחר כך אמר: גם אם כן, בשביל הפן החינוכי, חייבים להעלות מיידית את התעריף הגבוה. אני מאוד מקווה שבסוף עמדתי תנצח על שני היבטיה: גם אישור של ההגדלה של הכמות המוכרת ל-4 קוב לנפש, מה שימנע חשבונות מנופחים של מים של אזרחי מדינת ישראל סביב החודשים האלה, וגם דחייה של ההכרעה לגבי הצד המאזן, כי יכול להיות שלא יהיה בו צורך אמיתי. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. אני מברך אותך על היוזמה החשובה. אין ספק שעמידתך על הדבר הזה – כמו שאתה ציינת, שלקחת חלק והשתתפת בדיונים – אנחנו רואים את החשיבות בדבר הזה. כל דבר טוב הולך קשה, וכפי שאנחנו מכירים אותך, כשאתה מתחיל בהליך אתה בדרך כלל מצליח, ואני מברך אותך על כך. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> במקרה הזה הסמכויות הן לא בידיי. אם הסמכויות היו בידיי, היה יותר פשוט. הסמכויות הן בידי רשות המים. אם תשנו את זה, זה יהיה יותר קל. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני השר, ראית לנכון לבוא ולהוזיל, לתת באמת, כמו שאתה ציינת, למשפחות ברוכות ילדים ולאלה שבאמת חרגו בזמן הזה. כולנו תקווה ותפילה שאחרי סוף השנה לא תצטרך שוב לכנס את המועצה ולשבת לדון איך אנחנו ממשיכים הלאה בתנאים האלה, שאנחנו נהיה כבר אחרי הנגיף. שוב, אני מחזק את ידך. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה. אני נשאר פה, רק משנה כובע. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> עכשיו אתה כשר בכובע השני שלך, השר להשכלה גבוהה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << שאילתה >> 111. הקמת מוסד להשכלה גבוהה בנצרת << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, לפני שאני אשאל, כמובן שאני מצטרף לחברי טסלר על השאילתה שלו בעניין המים. דנו בזה בוועדת הכלכלה, שמענו אותך, ואנחנו מחזקים את ידיך. חשוב מאוד לאשר את ההעלאה ל-4 מטר מעוקב למשפחה. << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> לנפש, 4 קוב לנפש. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לנפש. אז זה חשוב גם למשפחות ברוכות ילדים, וגם חשוב מאוד שזה לא רק מספטמבר. אז דיברנו בוועדת הכלכלה, שלפחות זה יהיה רטרואקטיבית מאז תחילת המגפה. לענייננו, אני הגשתי שאילתה בעניין הקמת מוסד להשכלה גבוהה בעיר נצרת. העיר נצרת הינה העיר הערבית הגדולה ביותר. נצרת בת אלפיים שנים, ואין בה מוסד אחד להשכלה גבוהה. אין שום סיבה שסטודנטים ערבים יצטרכו לעזוב את עריהם על מנת לרכוש השכלה גבוהה. ברצוני לשאול: 1. מהי עמדת משרדך בנושא? 2. מדוע לא תוקם אוניברסיטה בעיר נצרת? תודה. << דובר >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. קודם כול, כדי לענות על שאלתך, צריך להבין את ההקשר הרחב בשני היבטים: ההיבט הראשון זה המבנה של ההשכלה הגבוהה היום במדינת ישראל. אנחנו כבר היום ברמה מסוימת נמצאים בעודף במספר המוסדות, מה שמשפיע על היציבות שלהם. המוסדות אצלנו הם רבים ולא תמיד יציבים, בגלל הגודל, ולכן המדיניות של המל"ג והוות"ת כבר הרבה שנים היא לנסות להימנע מהקמה של מוסדות חדשים, אלא להפך – אפילו לעודד מוסדות קיימים להתחבר ולייצר מוסד יותר גדול, מה שיגרום ליותר יציבות וגם יותר יעילות במערכת ההשכלה הגבוהה. המוסדות הקטנים בסוף לא מחזיקים מעמד וקורסים, וראינו כמה קריסות כאלה בשנים האחרונות, וגם היום יש כמה מוסדות שמצבם – הם לא על סף קריסה, אבל מצבם הוא מדאיג מבחינתי כשר שמופקד על המערכת. לכן המדיניות של המערכת היא לא לעודד הקמה של מוסדות חדשים ולא ללכת לפי עיקרון שבכל עיר, גדולה ככל שתהיה, תהיה אוניברסיטה או אפילו מכללה, אלא למצוא פתרונות במסגרת של המוסדות הקיימים והרחבתם. יש הרבה מאוד ערים במדינת ישראל שהן אפילו יותר גדולות לצורך העניין מנצרת ואין בהן מוסד להשכלה גבוהה, זאת אומרת, אין עיקרון שבכל עיר צריך להיות מוסד להשכלה גבוהה. זה דבר אחד. הדבר השני קשור לתמונת ההשתלבות של מגזר המיעוטים ודוברי הערבית בהשכלה הגבוהה, וכאן אני חייב להגיד שגם השנה – אנחנו בדיוק נמצאים בפתיחתה של שנה אקדמית חדשה – חייבים לציין שהמצב הוא יותר טוב אפילו ממה שתכננו. אני יכול לשתף אותך בנתונים של השנה שהסתיימה. עוד מוקדם לקבוע נתונים סופיים על השנה שמתחילה – יש כמה שבועות שייתכנו שינויים – אבל בשנה שהסתיימה, למשל, שיעור הסטודנטים הערבים בתלמידים לתואר ראשון במדינת ישראל היה 19%, כמעט כמשקלם באוכלוסייה, ואגב, ב-2% יותר מהיעד שהמדינה שמה לעצמה: היעד היה 17% לתוכנית הזאת, תוכנית רב-שנתית, והגענו ל-19%. אותו דבר לגבי תלמידי התואר השני: היעד היה 12%, והגענו ל-15% מכלל התלמידים לתואר השני מתוך המגזר הערבי. גם בתואר שלישי, היעד של 7% – הצלחנו לחצות אותו ולהגיע ל-7.3%. זאת אומרת, חייבים להגיד שבאופן כללי ההשתלבות של המגזר הערבי במערכת ההשכלה הגבוהה, בזכות מאמצים מאוד אינטנסיביים שנעשו בעשור האחרון, ובמיוחד בחומש האחרון, היא בהחלט משביעת רצון, אפילו יותר ממה שהיה מתוכנן, וזאת בעיניי תופעה מאוד מאוד מבורכת. אין כמעט מוסד להשכלה גבוהה במדינת ישראל שאתה לא מרגיש את זה באופן חי, פיזי, כשאתה נמצא שם. אגב, זה לא אומר שזה נכון על כל החלקים של המגזר הערבי. יש עדיין בעיה בייצוג של המגזר הבדואי בנגב. גם פה יש שינויים, אבל לא מספיק. יש בעיה גדולה מאוד בייצוג של ערביי מזרח ירושלים במוסדות להשכלה גבוהה. גם זה נושא שבו יש שינויים בשנים האחרונות, אבל גם לא מספיק. אבל בגדול, לכאורה, אנחנו מדברים על השתלבות מוצלחת בתוך המוסדות הקיימים. לכאורה, אם אני לוקח את שני הדברים שציינתי, אז התשובה שלי על שאלתך הייתה צריכה להיות: אין צורך. הסטודנטים מהמגזר הערבי משתלבים היטב במערכת ההשכלה הגבוהה הקיימת במקומות השונים, ומצד שני המדיניות היא לא לעודד הקמת מוסדות חדשים. יחד עם זה, בכל זאת היה דיון מאוד רציני בזמנו במל"ג וות"ת אם יש צורך במוסד מיוחד שיהיה מופנה לקהל של המגזר הערבי, מוסד להשכלה גבוהה, ואם יש צורך להקים מוסד כזה. המל"ג אפילו יצאה ב-2014 בקול קורא בנושא הזה, הוקצה לזה תקציב, בניסיון להוביל להקמת מכללה להשכלה גבוהה שתהיה מיועדת למגזר הערבי. עוד לפני שדנים בשאלה איפה זה יקום, התנאי היה שזה צריך להתבסס על מוסד קיים, זאת אומרת שצריך לבוא מוסד קיים ולהציע לפתוח למעשה סוג של שלוחה כזאת או מוסד-בת או משהו בסגנון הזה. הוגשו כמה הצעות לקול קורא הזה, הייתה ועדה מאוד מאוד רצינית שבחנה אותן, מכללת סח'נין כמעט זכתה, צריך להגיד את זה, היא הייתה מאוד קרובה לזכייה, אבל בסופו של דבר גם ההצעה שלה נפסלה, ושום גורם לא נמצא עומד בדרישות הסף של הקול קורא הזה, ולכן הקול קורא הזה לא התקיים. כמובן, כל זה קרה הרבה לפני הגעתי לתפקיד. עם כניסתי לתפקיד, וגם לאור דיון מיוחד שהתקיים במועצה להשכלה גבוהה בנושא הזה, קיבלנו החלטה בכל זאת לשקול את זה מחדש – לא לקבור את הרעיון הזה, אלא לחזור לדון בו מחדש, למרות הכישלון של הקול הקורא. הדיון המערכתי המלא על הנושא הזה טרם התקיים, כי אני מכהן בתפקיד רק כמה חודשים, ואני ביקשתי בינתיים לנתח לעומק מה הייתה הסיבה של הכישלון של הקול הקורא ומה נכון לעשות כדי לא לחזור על הטעויות הקודמות, וגם לבדוק את עצם הנחיצות של המהלך הזה, לאור הצדקה של השילוב של התלמידים מהמגזר הערבי. לכן, האם זה יכול לקרות? יכול להיות. האם זאת תהיה דווקא נצרת? אני לא יודע, זה תלוי לא בנו, כי אנחנו לא באים לעיר מסוימת ואומרים: כאן תהיה מכללה או כאן תהיה אוניברסיטה. זה תלוי במוסדות קיימים שירצו לגשת לקול הקורא הזה ויציעו דווקא את נצרת כמיקום. לכן, אם נגיע מחדש לקול קורא הזה, זה כבר תלוי בשיח בין ראש העיר לבין המוסדות שיחליטו לגשת לקול הקורא. ועוד הערה אחרונה בעניין הזה, על תוכנית נוספת שמתחילה להיות מקודמת בימים האלה, שגם היא יכולה לתת מענה חלקי לצורך שעליו דיברת, וזאת תוכנית להקמת אוניברסיטת הגליל. הרי בזמנו הממשלה החליטה על הקמה של אוניברסיטה בגליל. בפועל זה נתקע, בגלל הרבה סיבות; זה לא הזמן והמקום כרגע לנתח אותן, אבל אנחנו מנסים להחיות את היוזמה הזאת מחדש, או כמשהו על בסיס המכללות הקיימות באזור הגליל או אפילו רעיון של שינוי דרמטי של אוניברסיטת חיפה והרחבתה לכלל אזור הגליל, מה שגם יאפשר לה לצאת לתחום של הרבה מקצועות שהיא חסומה בחיפה בגלל הטכניון. אני עוד לא יודע על איזה מודל נלך, אבל בהחלט, אם התוכנית הזאת תתקדם – ואני מקווה שהיא תתקדם; אני חושב שהגליל ראוי לאוניברסיטה וזכאי לאוניברסיטה – גם זה כמובן ייתן מענה נוסף בין השאר לסטודנטים מהמגזר הערבי המתגוררים בנצרת ובצפון בכלל. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שאלת המשך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שאלת המשך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד השר, תודה על התשובה המפורטת, כהרגלך. אנחנו הגשנו את השאילתה הזאת ביולי, וכנראה שבדיוק הזכרת שזה מגיע בתזמון מצוין, פתיחתה של שנה אקדמית. אז זו הזדמנות לאחל – אני חושב שבשם כולנו – הצלחה למאות אלפי סטודנטים שמתחילים את השנה האקדמית. אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, שאכן אנחנו כמעט מגיעים לכך שהסטודנטים – השיעור שלהם הוא כמו השיעור של כלל האוכלוסייה הערבית בכלל האוכלוסייה, בערך 20%. אבל אני אומר לך עוד נתון, ואני מניח שאתה כשר להשכלה הגבוהה מכיר אותו: יש עוד יותר מ-15,000 סטודנטים לפחות שלומדים מחוץ לישראל – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> זאת בדיוק הסיבה שאני כן ביקשתי לשקול עוד פעם את הרעיון שעליו שאלת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן אני אומר: יש ביקוש. זה לא ש-20% מהסטודנטים לומדים ואז הכול בסדר ואין ביקוש. לא. יש ביקוש רב. לומדים במדינות בחו"ל, לומדים בתוך שטחי הרשות הפלסטינית, באוניברסיטאות שם, ממש עם ציונים גבוהים מאוד; אפילו מי שלומדים רפואה בא-נג'אח ובאבו דיס עוברים בציונים גבוהים עם רמה אקדמית מצוינת. לכן אני חושב שכאשר אנחנו באים ומציעים אוניברסיטה בעיר נצרת, שהיא עיר ערבית – אמרת שאתה שוקל את העניין הזה של אוניברסיטה בגליל, ואני חושב שאם אנחנו מדברים על אוניברסיטה בגליל, המקום הטבעי ביותר והראוי ביותר והמתאים ביותר זה העיר נצרת, ולכן אני מברך על דבריך בסוף התשובה, שאתם נערכים ועורכים דיונים בנושא הזה. אני הייתי בנצרת, הייתי אצל ראש עיריית נצרת עלי סלאם, שהוא פועל ושוקד על העניין הזה, ואני חושב שהשאיפה של כל האוכלוסייה הערבית היא לראות באמת אוניברסיטה בנצרת. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << שאילתה >> 173. מחסור בתקציב תנועות הנוער << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, כתוצאה מהיעדר תקציב מדינה מאושר הופחתו השנה תקציבי תנועות הנוער ב-25 מיליוני שקלים; 2.5 מיליוני השקלים שהועברו לא קשורים לתוספת המדוברת. כדי לאפשר המשך פעילות תנועות הנוער, אבקשך – ועליך לאשר – הסטה חד-פעמית עד אישור תקציב המדינה ממשרדך. שאילתות דומות הוגשו לשרי החינוך והאוצר. אני מבקש לשאול: 1. האם תאשר הסטת התקציב הייעודי ממשרדך, אם יש כזו אפשרות? 2. אם כן – מתי? 3. אם לא – מדוע? אני מבין את המצוקה התקציבית שמצויים בה כל משרדי הממשלה – הייתי שם – בגלל ה-1 חלקי 12 והיעדר תקציב מדינה. כל דבר הוא חשוב, אבל הנושא הזה הוא חשוב מאוד בעיניי. תודה. << דובר >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. אכן, גם אני, כמוך, עד לפני חודש, עד לפני כמה שבועות, הייתי מאוד מוטרד בנושא הזה, לגבי התקציב של החינוך הבלתי-פורמלי במדינת ישראל בכלל, ובראשו תנועות נוער, ארגוני נוער וגם תקנות שמלוות את תנועות הנוער, כמו תקנת הש"שים או התקנה של גרעינים מחנכים, מעין קומונות של תנועות נוער שמוקמות על ידי הבוגרים. כי בהחלט, לצערי – וזה, אגב, בעיניי נושא שראוי לתיקון, ולצערי הוא כבר הרבה שנים לא מתוקן, במשמרת של כולנו, כולל כשאתה היית במשרד האוצר – חלק גדול מאוד מהחינוך הבלתי-פורמלי במדינת ישראל מתוקצב בתקציבים חד-פעמיים ולא בבסיס התקציב. אגב, מסיבות טובות: רואים שהבסיס לא מספיק ורוצים להביא עוד כסף. אבל כשמביאים עוד כסף – המפלגות וכסף קואליציוני והחלטות של שרי חינוך והסיוע של שרי האוצר – הוא תמיד חד-פעמי והוא לא נכנס לבסיס התקציב, ואז לאט-לאט, דווקא מסיבות טובות של רצון לעזור, מתפתחת תופעה מדאיגה שחלק גדול מאוד מהפעילות – שכבר כולם התרגלו אליה והיא קורית כל שנה, היא לא חד-פעמית – לא נמצא בסיס התקציב, ואז, כשמגיעים לשנה מהסוג שהיינו בה – ואנחנו עדיין בה, כן? שנה שבה שלא אושר תקציב המדינה באופן מלא ועוד יש אי-יציבות פוליטית, פתאום כל הגופים האלה מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה. וזה אכן היה המצב שירשתי. אני קיבלתי ממשרד החינוך ירושה, ואין לי מילה אחת רעה להגיד על שר החינוך – הוא היה מאוד הוגן בתהליך הזה, וכל מה שהיה לו הוא העביר אליי. אבל לצורך השוואה, אם התקציב של תנועות הנוער היה בשנת 2019, בסוף, אחרי כל התוספות והחלטות הממשלה והכול, 119 מיליון שקל, התקציב שעבר אלינו היה סביב 80 מיליון שקל, זאת אומרת, פער של 40 מיליון שקל רק על תנועות הנוער. לארגוני נוער, אם התקציב היה קצת יותר מ-50 מיליון שקל, עבר אלינו 35 – עוד מחסור, של 15 מיליון שקל. אותו דבר בגרעינים מחנכים – מחסור של 10 מיליון שקל, ועוד ועוד. אני יכול להביא לך רשימה ארוכה. אני ירשתי משק – כל המשרד שלי להשכלה גבוהה ומשלימה – עם פער של מינוס 300 מיליון שקל. היית סגן שר האוצר, אתה יודע מה זה בשביל שר – אני לא ראש מפלגה – לסגור כזה פער במשא ומתן עם אגף התקציבים. זה לא פשוט, ולכן הייתי מאוד מאוד מודאג. וזה גם לא סיפור של הסטות – אני לא משרד החינוך, אין לי מאיפה לקחת. אני יכול ממינוס אחד להסיט למינוס שני, ולכן זה לא היה פתרון. לשמחתי הרבה, בעקבות ההחלטה שאתם קיבלתם כאן בכנסת להקצות 11 מיליארד שקל לחיזוק התקציב ההמשכי מצד אחד, ובוועדת הכספים, ובעקבות התגייסות של הרבה מאוד גורמים שצריכים להזכיר אותם כאן, שהסכימו לתת פה כסף קואליציוני – גם מפלגת כחול לבן שמה כסף קואליציוני לתקנות של החינוך הבלתי-פורמלי, כולל לתנועות נוער, בהיקף משמעותי, גם יהדות התורה, כמה שאולי לא תתפלא, שמה כסף קואליציוני לתקנת האחות של ארגוני נוער, וגם הנכונות של משרד האוצר ללכת לקראתי ולהביא לנו תוספת חד-פעמית למשרדנו – אנחנו סיימנו את התהליך הזה, טפו-טפו-טפו, בתוצאה טובה. אני יכול להגיד לך היום שהתקציב של תנועות הנוער, למשל, עומד במיליון שקל אפילו יותר מהשנה שעברה. זאת אומרת שלא רק סגרנו 40 מיליון – הבאנו 41 מיליון בכל המאמצים ביחד. התקציב של ארגוני נוער גדל ב-7 מיליון שקל; התקציב של התקנה של שנת שירות גדל ב-6 מיליון שקל לעומת השנה שעברה. אלה עשרות מיליוני שקלים תוספת בכל אחת מהתקנות האלה. גם התקציב של הגרעינים המחנכים גדל בכמה מיליוני שקלים. זאת אומרת שבסופו של דבר, במאמץ משותף, מהגורן ומהיקב, נכונות של אגף תקציבים, נכונות אישית של שר האוצר שהתגייס, גם בתמיכת ראש הממשלה, נכונות של כחול לבן ובני גנץ אישית שהתגייס למטרה הזאת – צריכים לתת לו קרדיט על העניין הזה – נכונות של המפלגות החרדיות שהתגייסו, כולם כאן נתנו כתף, ואנחנו היום מגיעים לשנה התקציבית הזאת, המסתיימת, שנת 2020, בהחלט עם תמונה תקציבית טובה. היה עיכוב מסוים בתוך משרד החינוך בהפעלה של התקציב הזה של כמה שבועות, כי כנראה שעוד לא כל פקידי המשרד התרגלו לזה שאנחנו משרד עצמאי, אבל גם את זה פתרנו, בסיוע של השר גלנט, שהתערב פה אישית ושחרר אותנו מהמגבלות הביורוקרטיות, והשבוע יצא לדרך קול קורא רלוונטי שיביא את הסיוע הזה לתנועות הנוער, לארגוני הנוער ולתקנות נוספות. לכן, אני בהחלט ישן בלילה הרבה יותר רגוע בשבועות האחרונים מאשר במשך כל החודשים האלה. שאלת את שאלתך בהחלט בצדק. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שאלה נוספת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני עולה לכאן מכיוון שאסור למחוא כפיים במליאה, אז אני מוחא לך כפיים בצורה וירטואלית ואומר תודה. אז זה באמת – גם השאלה המקיפה וגם הכספים שדאגת להזרים, וכיסוי הבור הזה מאוד מאוד חשוב בעיניי לחינוך הלא-פורמלי. אני אומר לך תודה רבה, ולכל העוסקים במלאכה. אני אנצל את זכותי, ואני מניח שאולי לא תהיה לך תשובה: שנת הלימודים האקדמית תיפתח בקרוב, כמובן באופן מקוון, בזום. ישנם סטודנטים עם לקויות למידה שמתקשים ללמוד בצורה הזאת. אין לי תשובה לעניין הזה. אני מניח שאולי יש אנשים או גורמים במשרדך שמומחים בשטח ואולי יוכלו לתת איזושהי עין מקצועית, מה ניתן לעשות עוד טיפה עבור אותם סטודנטים עם ליקויי למידה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני באמת לא בטוח שיכול לתת לך תשובה מקיפה כהרגלי, כי לא התכוננתי לשאלה הזאת. אני רק יכול לציין בקצרה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה יכול, אם תתאמץ. הידע הכללי שלך – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – שאלה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, אבל יש לך פה מישהו, אתה יודע, הכי רציני שיש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עזבי אותי מאיפה הוא. זה לא מעניין אותי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הכי רציני. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא הכי רציני. אני מעריך אותו לאורך כל השנים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבל על הזמן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם הוא אומר לי: אני לוקח את זה לבחון את זה, זה בשבילי מספיק. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> עולם ומלואו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני אשמח, כמובן, לבחון יותר לעומק את שאלתך. אני רק אגיד ואומר שבאופן כללי, בגלל בעיות מהסוג הזה – ויש עוד ציבורים שמתקשים בלמידה מקוונת מכל מיני סיבות: סיבות חברתיות – קח את הבדואים בנגב, הנשים הבדואיות בנגב – אין להן אינטרנט; יש מוסדות להשכלה גבוהה – למשל מכללת ספיר חילקה סטיקים לחיבור לסטודנטיות כדי שהן יוכלו ללמוד בצורה מקוונת. יש הרבה ציבורים וקבוצות שיש להם קשיים בהוראה המקוונת, לכן המוסדות, כמובן בברכתנו וגם בעזרתנו התקציבית, נערכים לתת להם מקסימום סיוע, ובמקביל השאיפה שלנו, כל עוד ההגבלות יאפשרו, היא לחזור ללמידה היברידית. אני לא מאמין שנחזור ללמידה מלאה בקמפוס, אבל המערכות כן הכשירו את עצמן ליכולת שאותו שיעור יילמד באופן פיזי ובמקביל ישודר למי שלא יכול להיות בכיתה בגלל ההגבלות המספריות, ואז, כמובן, אני מניח שהעדיפות בנוכחות בכיתה תינתן קודם כול לאותן הקבוצות ולאותם מגזרים שמתקשים במיוחד בהוראה מרחוק, והם הראשונים שצריכים לקבל את הגישה לחינוך פרונטלי. האם נדע לפתור את כל הבעיות בהקשר הזה? אני כבר מבטיח לך שלא. זו שנה מאוד מורכבת, ויהיו בה בעיות, אבל נעשה את המקסימום לפתור את המקסימום. תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, השר אלקין. תשובות ממצות. << נושא >> הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של שר ועל צירוף שרה << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להודעות הממשלה. הודעות הממשלה – השרה עומר ינקלביץ'. ואנחנו עכשיו – שלוש הודעות, ונצביע עליהן מייד אחרי זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דיון והצבעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> דיון ואז הצבעה. << דובר >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר >> מכובדיי, היושבת-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להודיע לכנסת, בהתאם לסעיף 9(א)(6) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, כי חברותו בממשלה של שר התיירות אסף זמיר נפסקה ביום 6 באוקטובר 2020 בשעה 16:30, וזאת בחלוף 48 שעות מהמועד שבו מסר השר אסף זמיר את כתב התפטרותו מן הממשלה בהתאם לסעיף 22(א) לחוק-יסוד: הממשלה. כמו כן, אני מתכבדת להודיע לכנסת, בהתאם לסעיף 9(א)(7) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, כי משעה שנפסקה חברותו של השר אסף זמיר בממשלה, החל ראש הממשלה החלופי למלא את תפקיד שר התיירות, וזאת בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, נוכח זיקתו של השר זמיר. נוסף על כך אני מתכבדת להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים כך שהשרה אורית פרקש הכהן תשמש בתפקיד שרת התיירות נוסף על תפקידה כשרה לנושאים אסטרטגיים. בהתאם לסעיף האמור בחוק-היסוד, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה הנ"ל. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. נעבוד לדיון. ראשונת הדוברים, תמר זנדברג – אינה נוכחת; חמד עמאר – אינו נוכח; אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; מתן כהנא – אינו נוכח; אחמד טיבי – אינו נוכח; יאיר גולן – אינו נוכח; אלכס קושניר – אינו נוכח; יצחק פינדרוס – אינו נוכח. יעקב טסלר, יש לך שלוש דקות, עד שלוש דקות. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני מאחל הרבה הצלחה לשרה אורית פרקש ולידידי הרב יצחק כהן, שבדקות הקרובות גם יתמנה. המשך עשייה ברוכה למען עם ישראל. חבריי חברי הכנסת, מוקדם יותר שמעתי בקשב רב את תשובתו של השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה על עצתו של ידידי חבר הכנסת יצחק פינדרוס להקים ועדת חקירה פרלמנטרית על התנהלות המשטרה בתקופת הקורונה. השר אוחנה אמר בדבריו שאכן ישנן תופעות מועטות של שוטרים המפעילים כוח בלתי מידתי נגד הציבור, ובמקרים אלו המשטרה ומח"ש בודקים את התנהלות השוטרים ומזמנים לבירור את האחראים. אם אכן כך, חבל שהשר אוחנה לא הביא דוגמה אחת שבה העמידו לדין שוטר, כי לי יש כמה דוגמאות הפוכות. כולנו זוכרים את הסיפור של הנער המיוחד יענקי רוזנברג, שהוכה נמרצות על ידי שוטרים, או את מקרה זריקת הרימון על ידי השוטרים לילדה זיסי מרגליות, או מקרה האברך שחזר בחג הפסח מביקור אצל אביו החולה והשוטרים בעטו ודחפו אותו לרצפה ללא סיבה, או אותו אברך ברוממה שהוכה בראשו במכשיר קשר ונפתח לו הראש רק כי העיר לשוטר מדוע אינו חובש מסכה. בכל המקרים האלה הוגשה תלונה, נפתחה חקירה, ומה קרה לבסוף? קל לנחש: התיק נסגר. איני רוצה חס ושלום להכפיש את המשטרה כולה, אבל הקומץ הזה והיעדר הטיפול של מח"ש בשוטרים סוררים מכתימים את המשטרה כולה, ולכן לא פלא שהציבור איבד את אמונו במשטרה. חבריי חברי הכנסת, כיושב-ראש הוועדה לפניות הציבור קיבלתי מאות פניות מאזרחים שנפגעו מהתנהלות המשטרה בתקופה האחרונה. רבותיי, לפני שעה קלה, כשאני יושב כאן במליאה, אני מקבל ורואה תיעודים מזעזעים מחתונה שמתקיימת כרגע בירושלים – יותר נכון החתונה כבר לא מתקיימת, לצערי – במרחב פתוח. האמת היא, אני לא יודע בדיוק מה קרה שם, מה היה שם, אבל דבר אחד אני ראיתי, ואסור שיקרה: מוציאים אנשים עם דם, נותנים מכות. מה קרה? להיכן הגענו? אני לא מצטט עכשיו מה שהיה, אבל ברשותכם, אני רוצה כן לצטט כמה דוגמאות שהגיעו אליי לוועדה: לאחר שראיתי ילד נופל על הכביש כתוצאה מדחיפות השוטרים ניסיתי לעזור לו לקום, ואז הגיע שוטר והתחיל להדוף אותנו באלימות, תוך כדי שאני מנסה להסביר לו שבסך הכול עזרתי לילד לקום. זה לא עזר לו, וכן הלאה. מקרים אלו מצטרפים לסרטון של השוטר שזרק דלי על ילד ועוד אין-ספור סרטונים ותמונות מזעזעות של אלימות קשה כנגד נשים, ילדים ומבוגרים. לתת למשטרה לחקור את עצמה אינו אפקטיבי. רק גוף חיצוני שיחקור את התנהלות המשטרה יוכל להגיע לחקר האמת ולנכש את העשבים השוטים מתוך המשטרה. יותר מאשר זו דרישה שלנו, זה אמור להיות אינטרס ראשון במעלה של המשטרה, והתנגדותה אומרת דורשני, חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מח"ש. אני רוצה להבהיר לך: מח"ש זה לא משטרה. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> גם וגם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נכון. אין שם אנשי משטרה, זה פרקליטות המדינה. אני מעמיד אותך על טעותך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת טסלר, תם זמנך. אנחנו רוצים לסיים. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מסיים. חבריי חברי הכנסת, איך תסתכלו בעיניים של הציבור שבחרו בכם לאחר שקיבלו מכות ואגרופים והתנהגו כלפיהם באלימות רבה על ידי שוטרים? מה תענו להם? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת טסלר, אנא, סיים. << דובר_המשך >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אומנם ההצעה לוועדת חקירה ירדה, אך אני וחבריי לא נוותר ונמשיך במאבק עד שיענקי רוזנברג, זיסי מרגליות וכל אחד מבנינו ובנותינו ידעו שהמשטרה היא השומרת עליהם ולא להפך. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת טסלר. חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת יולי מלינובסקי קונין – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי, אתה מעוניין לדבר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם רוצים שאני אדבר? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. אחרי האחווה עם השר אלקין אנחנו חושבים שזה יקלקל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני נענה לבקשתכם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – מוותר; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חבר הכנסת איתן גינזבורג. יש לך עד שלוש דקות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בפתח הדברים – אנחנו באירוע משמח עבור אלה שמתמנים, אבל לפני כן אני רוצה להצטער על הפסקת כהונתו של חברי חבר הכנסת אסף זמיר כשר התיירות. אני מכיר את אסף הרבה מאוד זמן, ואני יודע כמה תוכניות היו לו בתחום התיירות, כמה תשוקה הייתה לו להצלחת המשימה שנטל על עצמו בתקופה הכל-כך מורכבת הזאת, בתקופה הקשה שבה נמצאת המדינה, ובעיקר תחום התיירות, כמה ניסיונות הוא ניסה כדי לראות איך אפשר לפתח את התיירות דווקא עכשיו, כשתיירות הפנים היא הדגש. אני כמובן מבין את הקושי ואת המורכבות שבהן הוא היה מצוי בתקופה האחרונה, בעיקר לנוכח האירועים האחרונים, ומאוד מאוד מכבד את החלטתו ומוקיר את המהלך שהוא עשה, עם כל הקושי שבדבר. לא פשוט לוותר על תפקיד שכזה, אבל אסף הוא איש של אמת ובחר לא לעשות עם נפשו שקר, והוא חזר להיות חבר כנסת. אני שמח שהוא נשאר חבר כנסת בכחול לבן, מחויב לדרך ומבין את צו שעה. בהזדמנות הזאת אני גם מבקש בעיקר לברך את חברתי חברת הכנסת – לשעבר, יש להגיד, כי היא התפטרה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל היא לא פה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – את השרה אורית פרקש הכהן, השרה לעניינים אסטרטגיים, שלקחה על עצמה את המשימה, את התפקיד, לעמוד בראשות משרד התיירות ולכהן כשרת התיירות. והינה הגיע שר התיירות לשעבר, שאפשר כבר לומר שהוא שר התיירות המיתולוגי. אני לא זוכר מישהו שכיהן כל כך הרבה שנים בתור שר תיירות, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – שיריב הוא שר התיירות. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני אספר לך, כשאסף זמיר נכנס לתפקיד שר התיירות, כשהוא החליף את יריב לוין, אז שר התיירות היוצא יריב לוין סיפר כמה מיליוני תיירים הגיעו למדינת ישראל ואיזה פרוספריטי היה פה במדינה, עם כל כך הרבה תיירים וכלכלה זורמת וצמיחה. כשהוא נכנס לתפקידו הוא אמר: אני לא יודע על מה אתה מדבר, אדוני השר. אדוני כבוד יושב-ראש הכנסת, אני מגיע ויש לי אפס תיירים. אבל זו אנקדוטה. באמת בתקופה של יריב לוין הייתה פה צמיחה ופריחה בתחום התיירות, וצריך לברך אותו על כך, ומשרד התיירות ניצב היום בפני אתגרים רבים, ואולי גם הזדמנויות רבות. אבל אני רוצה בעיקר לברך את השרה פרקש הכהן, שלקחה על עצמה את המשימה לעמוד בראש המשרד הזה בתקופה הכל-כך מורכבת הזאת, גם פוליטית, גם כלכלית, גם בריאותית, עם כל הסגרים ועם כל ההגבלות. לא פשוט היום להניע את כל סוגיית התיירות בישראל, אבל אני יודע שיש כאן בבית הזה לא מעט שהתיירות חשובה להם. ראיתי פה את קרן ברק, שעומדת יחד עם חברת הכנסת שטרית בראש שדולת התיירות, ואני יודע על עוד כמה חברי כנסת שחשובה להם התיירות בכל רחבי המדינה, ואני בטוח שביחד הם יוכלו להוביל את תחום התיירות, על אף האתגרים הקשים האלה, להצלחות באתגרים האלה, להצלחות בהזדמנויות שעומדות בפניהם, ואני רוצה לברך אותם על כך. אני לא אעלה שוב יותר מאוחר, אז אני רוצה לברך גם את השר איציק כהן על מינויו לשר במשרד האוצר ולשר הבינוי והשיכון. אני מאחל לך, ידידי, הרבה מאוד הצלחה. אני יודע כמה יוזמות יש לך וכמה ניסיון יש לך, ואני בטוח שאזרחי מדינת ישראל יזכו בכל הידע והניסיון שאתה מביא איתך לתפקידים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, חברות וחברי הכנסת. אם כך, השרה ינקלביץ', את מבקשת לסכם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כך – אין בעיה. אין בעיה, הכול בסדר, לא להיבהל. אם כך, אנחנו יכולים לעבור להצבעה על הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטה לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים, כך שהשרה אורית פרקש הכהן תשמש שרת התיירות נוסף על תפקידה כשרה לנושאים אסטרטגיים. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 21 בעד הודעת הממשלה – 5 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אוסיף את הקולות. אני מוסיף ככה: את קולה של חברת הכנסת קטי שטרית – אני מבין שבעד. אם מישהו רוצה אחרת, יגיד לי; את קולם של חבר הכנסת אופיר כץ, חבר הכנסת עמית הלוי, חבר הכנסת יוסף טייב, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, סגן השר יברקן, חבר הכנסת טסלר, חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נמנע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן – סליחה, חבר הכנסת בוסו, לא הרמת יד קודם, אני לא התבלבלתי. אין בעיה, זה בסדר. אז חבר הכנסת בוסו – אני מוסיף גם אותו. אם כך, יש לנו 13 בעד, אין מתנגדים ונמנע אחד. לפיכך אני קובע שהודעת הממשלה התקבלה, ומברך את השרה אורית פרקש הכהן ומאחל לה הצלחה בתפקיד חשוב ובאמת מורכב בימים הלא-פשוטים האלה. << נושא >> הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של סגן שר, על צירוף שר ועל שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 9(א)(8) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, שלפיה כהונתו של סגן השר במשרד האוצר יצחק כהן נפסקה ביום 14 באוקטובר 2020 בשעה 12:00, וזאת בהתאם לסעיף 26(1) לחוק-יסוד: הממשלה, בתום 48 שעות מהמועד שבו מסר סגן השר את כתב התפטרותו לשר האוצר. הודעה נוספת של הממשלה – בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה ועל פי הצעת ראש הממשלה, בדבר החלטתה לצרף את חבר הכנסת יצחק כהן כשר נוסף לממשלה. על כך תתקיים הצבעה. נוסף על כך – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים כך שהשר יצחק כהן ישמש שר הבינוי והשיכון, וזאת במקום ראש הממשלה, שמילא תפקיד זה בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה. גם על כך נצביע. נוסף על כך – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 43ד(ז) לחוק-יסוד: הממשלה, ובהסכמת ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, בדבר ההחלטה למנות את השר יצחק כהן לשר נוסף במשרד האוצר, נוסף על תפקידו כשר הבינוי והשיכון. השר יצחק כהן יהיה אחראי, בכפוף לשר האוצר, לתחומים המפורטים להלן, כפי שיהיו בהודעה, מתוך תחומי פעילות משרד האוצר, והם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ורשות ניירות ערך. גם על כך נצביע. אני מזמין את השרה עומר ינקלביץ' למסור את ההודעה בשם הממשלה, בבקשה. << דובר >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר >> מכובדי, אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 9(א)(8) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבדת להודיע לכנסת כי כהונתו של סגן השר במשרד האוצר יצחק כהן נפסקה ביום 14 באוקטובר 2020 בשעה 12:00, וזאת בהתאם לסעיף 26(1) לחוק-יסוד: הממשלה, בתום 48 שעות מהמועד שבו מסר סגן השר את כתב התפטרותו לשר האוצר. כמו כן, אני מתכבדת להודיע כי בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה ועל פי הצעת ראש הממשלה, החליטה הממשלה לצרף את חבר הכנסת יצחק כהן כשר נוסף לממשלה. נוסף על כך החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים כך שהשר יצחק כהן ישמש שר הבינוי והשיכון, וזאת במקום ראש הממשלה, שמילא תפקיד זה בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה. עוד החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 43ד(ז) לחוק-יסוד: הממשלה ובהסכמת ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, למנות את השר יצחק כהן לשר נוסף במשרד האוצר, נוסף על תפקידו כשר הבינוי והשיכון. השר יצחק כהן יהיה אחראי, בכפוף לשר האוצר, לתחומים המפורטים להלן מתוך תחומי פעילות משרד האוצר: רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ורשות ניירות ערך. זיקתו של השר יצחק כהן הינה לראש הממשלה. על ההחלטות הנ"ל מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשרה עומר ינקלביץ'. אנחנו עוברים לדיון משולב בכל ארבע ההודעות. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – איננה; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חברת הכנסת תמר זנדברג – איננה; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חבר הכנסת מיקי לוי – איננו; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חבר הכנסת מתן כהנא – איננו; חבר הכנסת שלמה קרעי – איננו; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו; חבר הכנסת מאיר כהן – איננו; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חבר הכנסת עמית הלוי – איננו; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – איננה; חברת הכנסת סונדוס סאלח – איננה; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אף הוא איננו. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, קודם כול ברכות לידידי הרב יצחק כהן על התפקידים החדשים. שהקדוש ברוך הוא ייתן לך סייעתא דשמיא להמשיך. כמו שעד היום עזרת לעם ישראל והיית אוזן קשבת לכולם, שתהיה לך סייעתא דשמיא להמשיך במעשיך הכבירים. אדוני היושב-ראש, בשעות האחרונות, בשעה האחרונה, מופצים כמה סרטונים – אי-אפשר לראות את זה. שוטרים נכנסים לבית בגבעת זאב, מפרקים אנשים במכות; חתן וכלה יוצאים עם דם מהחדר; גוררים שם האנשים כמו מחבלים. רבותיי, נכנסו 15–20 – לא יודע כמה, יש שם מעט מאוד אנשים; אולי ברחו, לא הייתי שם – נכנסים שוטרים, סוחבים אותם כמו עבריינים, כמו סוחרי סמים. ריבונו של עולם, משטרת ישראל, מה קרה לכם? האם אתם חושבים לבנות אמון של ציבור עם כאלה מראות? האם אתם חושבים שאפשר לגרור חתן עם דם על הפרצוף שלו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא נכון. כבר, שנייה. האם אתם חושבים, משטרת ישראל, שאפשר לנסות לבנות אמון של ציבור עם מראות של גרירת ילדים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – המון זוגות דחו את החתונות. די עם זה – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> רבותיי, לקחתם חתן וכלה ביום היפה שלהם. תסגרו את המקום, תיתנו קנסות אם התנהגו לא בסדר. אי-אפשר לקבל כאלה מראות של דם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל יש הרבה זוגות שזה היה היום היפה שלהם והם דחו את זה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה היום היפה שלהם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל הם דחו את זה. המשפחה שלי דחתה חתונה. אל תעשו חתונות. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא לא לא, אתם טועים, סליחה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם נבחרי ציבור. תגידו לציבור לא לעשות את זה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני נבחר ציבור, חבר ועדת חוקה. מותר לעשות היום חתונות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן נכון. אתם לא יודעים. חבר'ה, תבדקו את עצמכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – עם המשפחה הגרעינית. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון. תסתכל בסרטונים – יש – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> סליחה, אני אמרתי – רבותיי, קודם כול, חתונה מותר לעשות על פי החוק היום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מלכיאלי, ראיתי עכשיו בטלוויזיה – זה היה מלא. זה היה מלא. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> קטי, ריבונו של עולם – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> די, תהיו אחראיים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – להוציא חתן וכלה עם דם זה דבר שלא בונה אמון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אחיין שלי ביטל. אחיין שלי ביטל. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני קורא לשר אמיר אוחנה, ואני סומך עליו: תקרא עכשיו למפקד של המשטרה שם. תצפה ביחד איתו בסרטונים; לא למח"ש. תדיח את מי שצריך להדיח. את הקורונה אנחנו ננצח רק באמון במשטרה. הסרטונים האלה גורמים שיצפצפו על החלטות הממשלה. אנחנו לא יכולים לבוא לציבור ולהגיד להם: תשמעו למשטרה – שמתנהגת כמו פראי אדם. אנחנו היום עשינו כאן הכול בשביל להגיע להבנות עם המשטרה. הסרטונים האלה גורמים לאנשים להביע בוז במשטרה, ואנחנו לא רוצים שזה יקרה. אני קורא לאמיר אוחנה: תתעשת. תקרא למפקד, תצפה ביחד איתו ותדיח את מי שצריך להדיח. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, כפי שאמרתי קודם, ההודעה הראשונה שהקראתי בתחילת הדיון אינה מצריכה הצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, רבותיי, אנחנו רוצים לעבור להצבעה. אנחנו רוצים לעבור להצבעה. אנא. יש לנו שלוש הצבעות. ההצבעה הראשונה היא על הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה ועל פי הצעת ראש הממשלה בדבר החלטתה לצרף את חבר הכנסת יצחק כהן כשר נוסף בממשלה. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד הודעת הממשלה – 6 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על צירוף שר לממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אוסיף את קולותיהם – אני אומר שוב, אני מוסיף בעד, אלא אם מישהו יאמר לי אחרת, את קולותיהם של חברי הכנסת קטי שטרית, אוריאל בוסו, מיכאל מלכיאלי, אופיר כץ, יעקב טסלר ויוסף טייב. נדמה לי שזה הכול, נכון? זאת אומרת שיש לנו בסך הכול 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהודעת הממשלה התקבלה. אנחנו עוברים להודעה השלישית, הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים כך שהשר יצחק כהן ישמש שר הבינוי והשיכון, וזאת במקום ראש הממשלה, שמילא תפקיד זה בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד הודעת הממשלה – 6 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בין השרים נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> קודם כול רושמים לפרוטוקול שחבר הכנסת עמית הלוי הצביע בטעות במקומו של אבי דיכטר, אבל זה לא ישנה את תוצאות ההצבעה. חברת הכנסת קטי שטרית, אני מוסיף אותך בעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עמית, לא צריך, כי אתה כבר נמנית בהצבעה. כך גם את חבר הכנסת אופיר כץ – בעד; חבר הכנסת אוריאל בוסו – בעד; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – בעד; חבר הכנסת יעקב טסלר – בעד; חבר הכנסת יוסף טייב – בעד. אם כך, יש לנו שוב 12 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, גם הודעה זו של הממשלה התקבלה. אנחנו עוברים להודעת הממשלה הרביעית והאחרונה, בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, ובהסכמת ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, בדבר החלטתה למנות את השר יצחק כהן לשר נוסף במשרד האוצר, נוסף על תפקידו כשר הבינוי והשיכון. השר יצחק כהן יהיה אחראי, בכפוף לשר האוצר, לתחומים המפורטים להלן מתוך תחומי פעילות משרד האוצר: רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ורשות ניירות ערך. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד הודעת הממשלה – 6 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על מינוי שר נוסף במשרד האוצר נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, שוב, אני מוסיף את חברת הכנסת קטי שטרית, חבר הכנסת עמית הלוי, חבר הכנסת אופיר כץ, חבר הכנסת אוריאל בוסו, חבר הכנסת מלכיאלי – גם כן בעד, חבר הכנסת טסלר – בעד, וחבר הכנסת טייב – בעד, וכך יש לנו עוד שבעה קולות. אם כך, אנחנו 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שגם הודעה זו התקבלה. << נושא >> הצהרת האמונים של השר יצחק כהן << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין בכבוד, בברכה ובשמחה גדולה את חברנו השר יצחק כהן להצהיר אמונים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת להודות לחברנו יעקב ליצמן על שירות ארוך ומופלא, גם כשר הבריאות וגם כשר הבינוי והשיכון. אני חושב שאזרחי ישראל חייבים לך הרבה מאוד. אדוני השר, בבקשה, אתה מוזמן לקרוא את הצהרת האמונים. << דובר >> שר השיכון יצחק כהן: << דובר >> בסייעתא דשמיא, אני יצחק כהן, בן הרב חיים ומרת מנטינה הכהן, זיכרונה לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר בממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בשעה טובה והצלחה גדולה. << דובר_המשך >> שר השיכון יצחק כהן: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. בשם השם נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אמן. תודה רבה לשר יצחק כהן. אפשר בוודאי לברך אותו, אם כי מרחוק. בהצלחה. << דובר_המשך >> שר השיכון יצחק כהן: << דובר_המשך >> אמן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום חמישי, כ"ז בתשרי התשפ"א, 15 באוקטובר 2020. בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:52. << סיום >>