דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ב' ישיבה צ' הישיבה התשעים של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, ג' בחשוון התשפ"א (21 באוקטובר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:02 תוכן העניינים<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 8 שאילתות דחופות 8 88. מצוקת האסירים באגף התורני בכלא דקל 8 משה אבוטבול (ש"ס): 8 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 9 יעקב טסלר (יהדות התורה): 13 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 13 87. אלפי עולים לא ראו את משפחותיהם מאז תחילת המשבר 16 מיכל וונש (כחול לבן): 16 סגן שר הפנים יואב בן צור: 17 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 19 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 19 89. הצלת גני החיות בישראל 20 מרב מיכאלי (העבודה): 20 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 20 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 24 90. הליכים כלפי עסקים באזור התעשייה ג'דיידה-מכר 26 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 26 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 27 82. בדיקת MRI 28 קרן ברק (הליכוד): 28 סגן שר הבריאות יואב קיש: 28 שאילתות ותשובות 31 219. ועדת סל התרופות והתקציב 31 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 31 סגן שר הבריאות יואב קיש: 32 240. היערכות להזדקנות האוכלוסייה 33 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 33 סגן שר הבריאות יואב קיש: 34 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 36 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 36 המלצת ועדת הכנסת בדבר בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת 37 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 37 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 38 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 38 הצעת חוק הקמת מאגר מידע דיגיטלי בנושא הכשרות מקצועיות, התש"ף–2020 39 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 40 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 43 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 46 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – מתן עדיפות לשירותים מתוצרת הארץ), התש"ף–2020 48 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 48 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 51 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 57 הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה), התש"ף–2020 58 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 58 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 60 הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2020 65 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 65 הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2020 70 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 70 הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2020 71 תמר זנדברג (מרצ): 71 סגן שר הפנים יואב בן צור: 73 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 80 ניצן הורוביץ (מרצ): 82 הודעה אישית של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' 88 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 88 הצעת חוק הכנסת (תיקון – ייצוג נשים בקרב יושבי-ראש ועדות הכנסת), התש"ף–2020 93 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 94 הצעה לסדר-היום 96 הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת פרשת הצוללות וכלי השיט 96 תמר זנדברג (מרצ): 96 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 100 הצעה לסדר-היום 130 הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת השחיתות בעסקאות רכש ביטחוני 130 משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): 132 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 134 הצעה לסדר-היום 139 הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת העברות ושיבוץ מורות ומורים ערבים במערכת החינוך 139 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 139 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 144 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 – הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א–2020 152 חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 154 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 155 טלי פלוסקוב (הליכוד): 156 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 158 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 161 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 163 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 164 חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 165 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: 169 הצעות לסדר-היום 170 חוסר במרכז שיקום בצפון 170 אופיר כץ (הליכוד): 170 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 173 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 175 יוסף טייב (ש"ס): 177 סגן שר הבריאות יואב קיש: 178 הצעות לסדר-היום 182 מעבר לטיפול בחולי קורונה בקהילה ובבית החולה 182 יעקב טסלר (יהדות התורה): 182 סגן שר הבריאות יואב קיש: 183 הצעות לסדר-היום 186 אירוע הצתה חמור כלפי חנויות בבעלות חרדית בעיר ערד 186 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 186 משה אבוטבול (ש"ס): 187 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 190 הצעות לסדר-היום 196 שלוש שנים לקמפיין MeToo 196 תמר זנדברג (מרצ): 196 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 198 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 199 השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: 199 הצעות לסדר-היום 208 הכרזת הסתדרות המורים על סכסוך עבודה בגני הילדים ובחינוך המיוחד 208 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 208 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 209 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 210 רם שפע (כחול לבן): 211 הצעה לסדר-היום 213 מתן כלים מקצועיים לצוותי ההוראה להתמודדות עם הלחצים והמשברים הנפשיים בצל משבר הקורונה 213 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 213 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 215 הצעה לסדר-היום 219 קשיים ואתגרים של העיתונות הערבית בישראל 219 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 219 שר התקשורת יועז הנדל: 221 הודעה אישית של חבר הכנסת עופר כסיף 242 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 243 הצעה לסדר-היום 249 חובתנו בכל חלון הזדמנויות, עסקה ומחווה לתבוע את השבת הדר גולדין הי"ד ואורון שאול הי"ד 249 משה ארבל (ש"ס): 249 השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: 252 שאילתות ותשובות 253 238. ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית 253 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 253 סגן השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יואב בן צור: 253 180. קידום תקנות לפטור מארנונה לעסקים 254 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 254 סגן שר הפנים יואב בן צור: 255 254. טיפול רגשי במשפחות שכולות 256 מתן כהנא (ימינה): 256 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 256 267. הקצאת תקציבים לתוכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה 259 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 259 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 259 275. החרגת נכי תאונות העבודה מהמענקים ומהצמדה 262 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 262 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 262 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, ג' בחשוון התשפ"א, 21 באוקטובר 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק רשות שדות התעופה (תיקון מס' 12 – הוראת שעה), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לשאילתות דחופות. אני מזמין את סגן השר גדי יברקן לעלות לדוכן להשיב על שאילתה לשר לביטחון הפנים שהגיש חבר הכנסת משה אבוטבול בנושא מצוקת האסירים באגף התורני בכלא דקל. חבר הכנסת אבוטבול, אנא גש למיקרופון כדי להקריא את השאילתה. << שאילתה >> 88. מצוקת האסירים באגף התורני בכלא דקל << שאילתה >> << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, סגן השר לביטחון פנים, גדי היקר, בבית הסוהר דקל ישנו אגף תורני שלא קל להתקבל אליו. תחתיו יש אגף שנקרא "נקיים מסמים", אלא שיש מעבר בין האגפים. אסירי אגף "נקיים מסמים" משתלטים על בית הכנסת ואף על חפצי האסירים שנמצאים באגף התורני. רציתי לשאול, כבוד סגן השר: 1. האם נכון הדבר? 2. מדוע ישנו מעבר בין האגפים שגורם לכל הקושי הזה? תודה רבה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת משה אבוטבול, תודה על השאילתה. בבית הסוהר דקל קיים אגף תורני אשר ממוקם באגף דו-קומתי – קומה ראשונה של האגף היא אגף נקי מסמים; קומה שנייה של האגף היא האגף לשומרי מסורת, אגף תורני לשומרי מצוות. מדובר במבנה אחד בעל כניסה אחת, עמדת זקיף אחת, חצר טיולים משותפת, ובנוסף קיים בית כנסת אחד משותף. לאור האמור, ובשל העובדה כי באגף הנקי מסמים ישנם אסירים יהודים, קיים סדר-יום שבו מותר גם לאסירים יהודים אלו להתפלל ולשהות בבית הכנסת, על פי זכויותיהם. אציין כי חל איסור מוחלט לעבור מקומה לקומה ולהיכנס לתוך שטח החדרים. זאת ועוד, אגפים אלו מתנהלים באופן זה כמה שנים ללא חריג. באוגוסט האחרון, במסגרת פינוי מקומות, עברו כמה אסירים מאגף לשומרי מסורת מעשיהו לאגף שומרי מסורת בבית הסוהר דקל. כבר בעת הגעתם טענו לתנאים שונים הקיימים בבית הסוהר דקל בשל מבנה האגף וביקשו לחזור לבית הסוהר מעשיהו. לדברי שב"ס, לצורך השגת מטרתם זו מעלים האסירים טרוניות שונות ופונים לגורמי חוץ בטענות שונות. כולן נבדקות בכובד ראש, ולא נמצא שחר לטענותיהם. למרות האמור, לנוכח פנייתו של חבר הכנסת הנכבד חודדו ההנחיות בנוגע להתנהלות האגף וסדר-היום הקבוע, לרבות איסור כניסה של אסיר לחדרי אגף שהוא אינו משתייך אליו. על כן, לפי הבקשה שלך, אנחנו חידדנו את הנהלים, וגם שירות בתי הסוהר פועל כך שלא יהיו מקרים כאלה גם במקומות אחרים. אכן, נתנו אוזן קשבת לפנייה חשובה זו, ואנחנו נטפל, לא רק במקרה הזה, כחלק מהדברים שאנחנו עושים כהפקת לקחים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> ראשית, תודה על התשובה, אדוני סגן השר, בתקווה, בעזרת השם, שתמשיכו את מה שאמרת. היה חשוב לי לציין, היות שאני במשך עשרות שנים בכל הנושא הזה של בתי הכלא, וגם אני בעצמי הייתי כעשר שנים מדריך בכלא באר שבע, נתתי שם הרצאות וכו'. את המצב שם העליתי בעבר פה, מעל בימת הכנסת. חשוב לי לשאול, כשאלה נוספת: האם אתה יכול להגיד לנו מה יהיה עם הנושא הזה של המזגנים בתוך בתי הכלא? אלפי יהודים, מכל מיני מגזרים, נמצאים שם בימים של חום אימים וסובלים שם. אם יש פה ארגונים במדינה של צער בעלי חיים, אז אני חושב שצריכים לחשוב גם עליהם. למרות שהם חטאו ועשו כל מיני עבירות. חז"ל אמרו: ישראל, אף על פי שחטא, ישראל הוא – מיזוג בבתי הכלא. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אדוני חבר הכנסת, האסירים נמצאים בכלא לרצות את עונשם. אולי תרצה גם בית מלון חמישה כוכבים, אתה יודע, אמבטיה, ג'קוזי. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> נכון – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך עוד דבר בעניין הזה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> גדי, זה לא נכון. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך דבר בעניין הזה. קודם כול, זה לא עניין של יהודים או לא יהודים, זה כל אסיר שנמצא שם. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> שירות בתי הסוהר לא ייתן העדפה – ליהודים יחס כזה ולמי שאינו יהודי יחס כזה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא ביקשתי את זה, סליחה. לא ביקשתי – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> בתנאים שלהם בהחלט יש מקום לשיפור, ומה שעושים – גם שירות בתי הסוהר עובד על כך, נותן את דעתו, גם בעניין של המיזוג – פרטני, לפי חדרים, לפי הכלא, לפי מפקד הכלא – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לפי טמפרטורה: בימים חמים ביותר – שירימו את השלטר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> בהמשך לפנייה שלך בנושא הזה, אני מתחייב לך לעשות אפילו שיחה בפגישה קרובה, בארבע עיניים או במליאה, לתת לך תשובה מחודדת לעניין. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אשמח מאוד. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> מה שאני יכול להגיד לך זה ששירות בתי הסוהר עושה מעל ומעבר גם בנושא הזה של מטר מרובע – הצפיפות שקיימת שם. אנחנו עכשיו הולכים לתת מענה בעניין הזה כדי שיהיה מקום מרווח, לא רק בנושא של המזגנים. יש הרבה דברים שאנחנו עושים, והשאלה שלך היא כמובן במקומה. אתה יודע, אמרתי את מה שאמרתי בציניות, לא שתיקח אותה ברצינות. יחד עם זאת, כן, אנחנו נטפל בזה, כפי שכשפנית טיפלנו וחידדנו נהלים. אם יש פה אנשי ציבור, חברי כנסת, שרוצים להעלות נקודות לשיפור בתנאי האסיר, אנחנו תמיד שם ואנחנו נעשה את זה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני סגן השר, קודם כול אני רוצה להודות לחבר הכנסת אבוטבול. אני חושב שהוא עוסק בנושא שנשכח מהלב, אבל הוא מאוד מאוד חשוב. אני חושב שהבעיה של התנאים היא בעיה באמת קשה. אגב, היא חמורה במיוחד במה שקשור בתנאי המעצר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ואני חושב שהדבר הזה באמת מחייב. אני יכול לומר לך, בעיניי זה פשוט מאוד: או שנותנים לאנשים תנאים של בני אדם או שאי-אפשר להחזיק אותם. אין פתרון שאומר: אין לנו תנאים לתת, אז נחזיק אתכם בתת-תנאים. אני חושב שזה דבר ששום חברה לא יכולה לקבל. אני ער לקשיים, אני גם ער למאמצים שנעשים, אבל אני בהחלט חושב שהמסר שיוצא מכאן הוא לעודד אתכם לעשות ככל הניתן כדי לטפל בנושא הזה, ובעדיפות גבוהה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ההערה שאמרתי, אם אנשים ייקחו אותה לכיוונים אחרים – זאת בוודאי לא הייתה המטרה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. ברור. אני לא אומר את זה דווקא בהקשר להערה אלא אני אומר את זה לגופו של עניין. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> ברור. קיימתי סיור בבתי הכלא. הייתי גם בכלא אופק, הייתי גם בכלא רמלה, ואני גם נפגש עם ראש אגף האסיר. אנחנו בודקים איך לשפר את התנאים שלהם. אני באופן אישי גם אחראי לזה במשרד, וזה נושא שאני מטפל בו גם בהנחיית השר. אנחנו באמת דואגים לכל הנושא של רווחת האסיר כמה שניתן, כפי שאמרת. האנשים הללו חטאו, טעו, משלמים את חובם לציבור, ובזמן הזה כן צריך לאפשר להם. ביציאה שלהם, הרשות לשיקום האסיר מלווה אותם ואנחנו פועלים ככל שאנחנו יכולים. אני בוודאי ער לזה מבחינה חברתית, מכיר את הסוגיה ומכיר את הסיפור. אשריך, חבר הכנסת אבוטבול, ואשרי חברי הכנסת שדואגים לחצר האחורית של החברה. זו באמת החצר האחורית של החברה, ואני חושב שככל שהחצר האחורית שלנו תהיה נקייה, ככה גם הסלון, הבית, יהיה הרבה יותר יפה, ויהיה נעים לחיות בו. מסכים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בהחלט. שאלה נוספת – לחבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אתמול פורסם סרטון מזעזע שבו נראות שוטרות מרססות בגז מדמיע נערה בחצר ביתה. הנערה מפוחדת, עם עיניים שורפות, מתחננת שיעזבו אותה, אבל ללא רחם. גם זעקות השבר של אימא שלה לא עזרו. אדוני סגן השר, רמת האלימות של המשטרה משתדרגת ועולה מדי יום. זה התחיל בדחיפות ובבעיטות, המשיך בזריקת דליים ופתיחת ראשים, עבר למכות, חבטות בפנים ועכשיו כבר התזת גז מדמיע. ברצוני לשאול: אדוני, מה עוד צריך לקרות? כמה עוד צריכים להיפגע? לאן זה עוד צריך להידרדר? אני אעמוד פה, בעזרת השם, ולא ארפה עד שנקבל תשובות אמיתיות ונראה שינוי בשטח. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד סגן השר, כמו שאמרת, כבוד היושב-ראש, העניין הזה נשכח מהלב, מהעיניים ומהאוזניים. טוב שחבר הכנסת אבוטבול מעלה את זה, אבל הוא מעלה את זה באגף התורני. אני תמיד מעלה את זה באופן כללי על כלל האסירים – גם יהודים וגם ערבים, גם חרדים וגם חילונים. בוועדת הפנים היה סיור לפני כמה חודשים בכלא מגידו, וראינו את התנאים שם. יושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', שאלה בתמימות למה אין מזגנים. ראינו מאווררים בכלא מגידו ובכלא גלבוע – שם, כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, בקיץ, עם דרגות החום והלחות, מאוורר לא עוזר. מדברים על תנאים בסיסיים, ואני חשבתי שאתה מדבר ברצינות על תנאי VIP. איזה תנאי VIP? אתה יודע מהי הצפיפות שיש בבתי הכלא, ומדינת ישראל אפילו לא בנתה בית כלא חדש מזה עשרות שנים. יש בג"ץ על שטח מחיה. עד היום ביקשתם לדחות את זה בעוד כמה שנים. מדברים על תנאים בסיסיים, ואני מקווה ומבקש מכבוד סגן השר שבאמת תקיים מפגש עם חברי הכנסת שבאמת אכפת להם מהנושא. יש שדולה למען תנאי האסיר. ונתחיל לקדם את העניינים האלה, על תנאי אסיר בסיסיים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אוסאמה, כשאני דיברתי, דיברתי על כולם לגבי מזגנים. השאלה הקודמת, על השתלטות, הייתה על האגף התורני. חבל שאתה לא מקשיב לכול. אתה עורך דין. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא באתי מההתחלה אז לא שמעתי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל תקשיב. אלה שני דברים שונים, אז צריך לערבב? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אוסאמה, קודם כול, כפי שאמרתי גם לחבר הכנסת ארבל, הנושא הזה חשוב מאין כמותו, כפי שציינתי קודם. לא בכדי הגדרתי את זה כחצר האחורית של החברה. פה אנחנו צריכים כן להיות עם יד על הדופק, לעזור, לסייע. נפגשתי עם כמה ח"כים שבאו אליי בנושא הזה, כולל חבר הכנסת מהרשימה המשותפת, חבר הכנסת אבו שחאדה. ישבנו ודיברנו על כך. הנושא הזה חשוב מאוד. גם בג"ץ מרחב המחיה – לא דחינו את זה לכמה שנים, כפי שאתה אומר. אנחנו דנים בנושא הזה, ויש דיונים אינטנסיביים במשרד לביטחון פנים כדי לטפל בסוגיה הזאת. אני חושב שזה דבר מאוד חשוב, הרווחה של האסירים. קודם דיברתי בבדיחות הדעת, ואני מקווה שאין פה מישהו באולם שחושב שאמרתי ברצינות את ההתבדחות. אם מישהו לקח את זה לכיוונים אחרים, אני ודאי מצר עליה. עם זאת, אני מזמין אתכם להיפגש איתנו. אם יש לכם רעיונות להציע בנושא הזה, דלתי פתוחה, גם דלתו של השר. בנושא הזה אנחנו רואים עין בעין את זכויות האסירים ורווחתם. לעניין נושא החרדים והאלימות המשטרתית, כפי שציין פה חבר הכנסת, אני אומר לכם שהמשטרה נמצאת בקצה גבול היכולת שלה, בעקבות הקורונה ובעקבות הסגר שהיה וחוק שעת חירום. המשטרה אוכפת את כל הנהלים והחוקים. יש בוודאי מקרים בכל מיני קצוות, והמקרים הללו נבדקים. הנושא של שוטרים שמגישים נגדם תלונה במשטרה על אלימות שוטרים נבדק במח"ש, שנמצאת תחת משרד המשפטים, הפרקליטות. דעתי על מח"ש ידועה, ואני חושב שמח"ש לא תורמת לבניית האמון הציבורי במדינת ישראל, משום שדברים שצריכים להיחקר, לצערי הרב הם לא לשביעות רצונו של הציבור – לא רק רצוני. גם השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה – אנחנו מכירים את זה. מה דעת מח"ש בהתנהלות הזאת? אנחנו ערים לכך שלא תהיה אלימות שוטרים. אני מבטיח לך שאחרי ששעת החירום תעבור, אחרי שהקורונה תעבור – אני באתי עם תוכנית סדורה בנושא אלימות שוטרים. אני אומר לך, יש שוטרים אלימים. אני לא מדבר על אלימות שוטרים בזמן הסגר או בזמן המחאות, אני מדבר על אלימות שוטרים בזמן שגרה בשכונות המוחלשות. הנוער שיושב בשכונות, אין לו מה לעשות אז הוא נמצא שם. יש מגע ויש אינטראקציה. אני מדבר על ימי שגרה. בימים כאלה של מחאות, בוודאי יש גם דברים שחורגים מן הכלל. אני לא אוהב את זה, השר לא אוהב את זה. אנחנו בודקים את זה. נבדוק את זה. גם השר וגם אני נותנים הנחיות למשטרה קודם כול לתת שירות לציבור, ואחר כך שיטור. אני מצפה גם מכם לצאת בקריאה לציבור החרדי, לנהוג באיפוק כשמגיעים שוטרים לבצע את עבודתם. אני אומר כאן במליאה שאין מצב ששוטר שהולך ומרים יד על אזרח כי התחשק לו. שוטרים כאלה, אנחנו נטפל בהם, אבל זה לא נותן עדות אופי על כלל המשטרה, שעושה את עבודתה. תאמין לי, אני אומר לך שאני אולי בין השרים הבודדים בממשלה, בעלי תפקיד כסגן שר, שבחר את תפקידו, איפה להיות. אני בחרתי להיות במשרד לביטחון פנים. אני יודע שאני מקבל הרבה ריקושטים בנושא הזה של אלימות משטרתית. אנחנו נטפל בזה, אנחנו נטפל בזה ביחד; לא אתם ולא אנחנו – אנחנו ביחד, הציבור החרדי, יחד עם המשטרה, שאר הציבורים, וציבור יוצאי אתיופיה, שאני גאה לייצג אותו בממשלה. יש לנו משטרה אחת ויש לנו המון מה לתקן. מי שיגיד לך שמשטרת ישראל חפה מטעויות מטעה, ואני לא אטעה אותך. נראה לי שאני מספיק הגון כדי להגיד שיש אירועים כאלה, ואנחנו נטפל בהם ביחד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר, על התשובות המפורטות. תודה רבה. אני מזמין את סגן שר הפנים יואב בן צור להשיב על שאילתה דחופה מס' 87, של חברת הכנסת מיכל וונש, בנושא: אלפי עולים לא ראו את משפחותיהם מאז תחילת המשבר. חברת הכנסת וונש, אני מזמין אותך למיקרופון להקריא את השאילתה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך אותך, סגן השר בן צור, על האירוע החשוב, המאחד, אני חושב, והיוצא דופן שהנחית היום לזכרו של הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה. בהחלט זיכית את כולנו ואת הבית הזה. << קריאה >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << קריאה >> אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על אירוע מכונן שנתת את ידך בשבילו מהיום להיום. באמת, אתה וכל הצוות – המנכ"ל, קצין הכנסת, מנהלת אגף האירועים ליאת, סגנה אלון, וכל מי שעשו מאמץ גדול – מגיע לכם יישר כוח גדול. זכותו של הרב תעמוד לכולכם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אמן. חברת הכנסת מיכל וונש, בבקשה. << שאילתה >> 87. אלפי עולים לא ראו את משפחותיהם מאז תחילת המשבר << שאילתה >> << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, עולים ותיקים וחדשים, כמו גם כל אזרחי ישראל, מצפים למדיניות ברורה ושקופה בנוגע לאפשרות ביקור יקיריהם, כמו במדינות אחרות בעולם. אני מחזיקה כאן בידי עצומה שחתומים עליה מאות עולים חדשים וותיקים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, אי-אפשר. צריך להקריא את השאילתה בדיוק כפי שהיא, מילה במילה. בשאלה הנוספת תוכלי להתייחס לנקודות נוספות. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני אוסיף. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אז אני אולי רק אחדד את השאלה: כמדינה ששואפת בין היתר להיות קולטת ומעודדת עלייה, כיצד ומתי משרדך מתכוון לקבוע ולפרסם מדיניות בנושא? תודה. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי המזכירה, מכובדי השר, במענה על השאילתה של חברת הכנסת מיכל וונש, אני משיב כך: מדיניות הכניסה לישראל מתפרסמת באופן שוטף באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין. יש ביקורי משפחות רק לאירועים משפחתיים מוגדרים: הלוויות, חתונות, בר-מצווה, ביקורי חיילים בודדים ובנות שירות לאומי. מעבר לכך לא מאושרים ביקורי משפחות. לאחר הדיון, גברתי, אוכל להעביר לך קישור לפרסומים של רשות האוכלוסין בעניין זה, שמצויים באתר האינטרנט של המשרד ומפורסמים בשקיפות רבה. אני מבקש שלא לשכוח באיזה מציאות אנחנו נמצאים. אנחנו לא יכולים לפתוח את מדינת ישראל. במציאות שבה עדיין חלק גדול מתושבי מדינת ישראל מודרים מכל מיני מקומות ואסורה עליהם התקהלות, אנחנו לא יכולים לפתוח את המדינה לביקורים מהסוג הזה. אנחנו מקווים שעוד יגיעו ימים טובים ונוכל לפתוח את הארץ לכלל מי שירצה לבקר בה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת וונש, בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, אני כמובן מכירה היטב את הקישור, כיוון שאני מפנה את מאות העולים שפונים אליי – ואני מחזיקה פה עצומה שעליה חתומים מאות עולים ועולות חדשים למדינת ישראל שלא ראו ולא זכו לראות לא את הוריהם ולא את ילדיהם מתחילת הסיפור המתמשך שאנחנו נמצאים באמת בעיצומו, משבר הקורונה. בטווח הקצר, המדיניות הזאת כמובן ברורה, אבל היות שמשבר הקורונה כאן להישאר – אנחנו לא יודעים אם זה שנה או שנתיים – אנחנו בטח ובטח לא מצפים שאנשים לא יראו את קרוביהם, את אהוביהם, את בני זוגם ובנות זוגם, במשך שנה או שנתיים. לכן אני בכל זאת מתעקשת לבקש, אדוני סגן השר – וזה לא רק מי שחתומים כאן – ובשמם להשמיע את עוד אין ספור המקרים האנושיים של אזרחים ישראלים. מדובר באזרחים ישראלים שלא זוכים כמונו להקלות בסגר ולראות את המשפחה. אני רוצה לומר שיש לכך גם השלכות מאוד מאוד חריפות, כולל נפשיות, שנובעות מכך, אנחנו יכולים רק לדמיין. כיום אני מכירה היטב את הליך מתן האשרות – כל מקרה נבחן לגופו ומתייחס לקהלים רחבים. אני רוצה לומר שבעקבות כך נוצר גם עומס רב בקונסוליות. אנשים שעושים לילות כימים, ואני מכירה גם פה במחויבות שלהם ובעבודתם, בעבודת הקודש, אבל הבעיה דורשת פתרון הוליסטי דרך הנחלת, יצירת, מדיניות הוליסטית מתאימה וארוכת טווח. אני רוצה לומר, מעבר לכך שנדרשים קריטריונים ברורים ומדיניות שקופה, שיש לנו את ההשוואה למדינות אחרות בעולם ומה הן עושות אל מול המשבר המתמשך – מדינות כמו קנדה וארה"ב, שמאפשרות איחוד משפחות ללא העמסה על משרדי החוץ שלהן. למשל, לפי המודל הקנדי אפשר לקבל אשרת כניסה, רק צריך להוכיח קרבה מדרגה ראשונה – וכמובן, כפוף, אני רוצה להדגיש, להוראות משרד הבריאות, בידוד וכו'. הקרבה הזאת כוללת גם בני ובנות זוג, בין אם הם נשואים ובין אם לאו, של אזרחי המדינה. וכמובן, כמו שאמרתי, תוך שמירה על הנחיות הקורונה. ולכן, כן, אני אשאל שוב: אל מול מציאות זו, מתגלגלת ומשתנה ומתארכת, מתי צפויה איזושהי מדיניות הוליסטית שתאפשר איחוד משפחות בתקופה מאתגרת זאת ביתר שאת? תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> גברתי חברת הכנסת, אני רוצה לומר שאנחנו, להזכירך, נמצאים במגפה מאוד קשה, מאוד מסוכנת. בוודאי הגיעו לקבינט הקורונה פניות מהסוג הזה או מהסוג האחר. כדי ליצור איזושהי מדיניות שיכולה – נכון לעתה כל הגורמים שמחליטים במדינת ישראל, קרי משרד הבריאות, קבינט הקורונה, ראש הממשלה, כרגע החליטו על כך שהשמיים יהיו סגורים ואנשים לא יוכלו להגיע. מה יתפתח בשבועות הקרובים, בימים הקרובים – ייתכן, ואנחנו מקווים, מתפללים ומצפים, שתהיה באמת ירידה בתחלואה. וברגע שתהיה ירידה בתחלואה, כמו שעושים בהרבה דברים ובהרבה סגרים שיש עכשיו ובהרבה כללים שעכשיו הם מאוד נוקשים – אז מקילים. כל כמה ימים, כשיש ירידה, יקלו עוד. אני מקווה שגם במציאות הזאת יקלו עוד. מדינת ישראל היא קצת יותר קיצונית ממדינות אחרות ברצון שלה לסגור את הארץ ולמנוע הידבקויות. לכן כרגע זאת המציאות. יכול להיות – אני אעביר את הדברים למי שצריך להעביר, ויכול להיות שבעזרת השם, בשלב מסוים יפתחו את השמיים וייתנו לאנשים להגיע. אני מכיר את זה גם מהפן המשפחתי והרצון של אנשים להגיע. אנחנו נתקלים יום-יום בפניות שמגיעות אלינו ללשכת השר, ללשכתי, פניות של אנשים עם מקרים באמת הומניים, מקרים באמת מיוחדים, ואנחנו משתדלים. הוועדה שיושבת ומחליטה, אם יש לה אפשרות כזאת והיא רואה שזה באמת משהו שהוא קיצוני במציאות הזאת, היא מאשרת מדי פעם, בבודדים, לא בצורה גורפת ולא בצורה פתוחה. כרגע, לעת הזאת, לא נראה לי שיהיה שינוי במדיניות, אבל בואו נקווה ונצפה שבתוך שבועות ספורים כן יהיה שינוי. אני מקווה שאז יבואו כולם על סיפוקם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, ישראלים רבים מגיעים לחצי האי סיני דרך מדינה שלישית. לפני כחודש פורסם שמשרד הפנים בודק את האפשרות לפתוח את מעבר טאבה ולאפשר לישראלים להגיע לשם לבלות את החופשה שלהם, כמובן תוך נקיטת כל אמצעי הזהירות המתחייבים. השאלה שלי: מה התקדם בעניין הזה? האם יש אפשרות לעשות את זה? מה גם שאזרחי המדינה נמצאים, כידוע לך, בסגר כבר חודשים רבים. אפילו מבחינה כלכלית זה יקל על עשרות אלפים שאכן מגיעים בכל שנה לחצי האי סיני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי סגן השר, עמדתי פה לפני כשבועיים וחצי בערך ושאלתי אותך אם בכוונתו של שר הפנים לפתור את הנושא של הגעה של ילדים קטינים, בני דור רביעי, ילדים להורים שמגיעים לפה כעולים חדשים שהם בעצמם בני דור שלישי. אמרת שתחזיר לי תשובה – לא קיבלתי אותה עד עכשיו. אני מקווה שעכשיו יש לך אותה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא, עדיין אין לי את התשובה. אני חוזר לשאלתו של אלכס קושניר – אין לי את התשובה. אני מבטיח לך שבתוך יום-יומיים אני אחזור אליך. אדוני חבר הכנסת אלחרומי, אני רוצה לומר כך: חצי האי סיני זה כמו מדינות אחרות שאליהן יכולים לנסוע או לא לנסוע. כרגע זה לא מוגדר כמדינה ירוקה, ולכן, כיוון שזה לא מוגדר כמדינה ירוקה, אנשים לא יכולים לנסוע לשם. אם אנשים נוסעים לארץ אחרת ומשם מגיעים לסיני – על זה אין לנו שליטה. אין לנו יכולת לעקוב אחרי מישהו שמגיע משם. אבל ברגע שהוא חוזר לארץ, הוא מתחייב בכל הכללים שישנם. ברגע שתהיה פתיחה של הגבולות של מדינת ישראל בכלל, אני מתאר לעצמי שגם חצי האי סיני ייפתח, ואז יוכלו לעבור כמו שעברו בעבר. כרגע זה לא מה שהולך לקרות בימים הקרובים או בשבועות הקרובים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה דחופה מס' 89, של חברת הכנסת מרב מיכאלי, בנושא הצלת גני החיות בישראל. אנחנו רק נמתין שייכנס מכובדנו השר יצחק כהן, שהוא מהמתמידים והמרבים להגיע הנה להשיב. אז אנחנו שמחים להזמין אותך, אדוני השר, בתוארך זה, להשיב על השאילתה הדחופה של חברת הכנסת מרב מיכאלי. בבקשה. המיקרופון, אם אפשר רק לפתוח אותו, בבקשה. << שאילתה >> 89. הצלת גני החיות בישראל << שאילתה >> << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה. אדוני, נאסר על גני החיות לחזור לפעילות למרות היכולת המוכחת שלהם לעמוד בכל תקני התו הסגול. הטיפול בחיות שבגני החיות, מן הסתם, הוא מחויב המציאות גם כשאין מבקרים, אבל בהיעדר מבקרים אין לגנים מקור הכנסה כדי לשלם עבור הטיפול הזה. רצוני לשאול את אדוני: מה אתם מתכוונים לעשות כדי לפצות כלכלית את גני החיות ולדאוג שהם יוכלו להמשיך לפעול? << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, חברת הכנסת מרב מיכאלי. אדוני היושב-ראש, עסקים במדינת ישראל זכאים לרשת ביטחון. גני חיות שהם עסק יכולים לפנות כדי להגיש בקשה למענק. ככל שלא מדובר בעסקים אלא בגופים שנתמכים על ידי גופים אחרים, כגון עיריות, גופים אלה צריכים לתעדף סיוע לגני החיות. לשאלתך, אין מנגנוני סיוע עקיפים לגופים ספציפיים בתוכנית הסיוע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת מיכאלי, בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני, באמת, הרי אתה מבין שזאת תשובה לא מקבלת על הדעת. כמובן ששיש מסגרות שבאמצעותן הם יכולים לקבל סיוע, משתמשים במסגרות האלה. אבל גני חיות, חלקם – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גם במסגרות צריך לתעדף אותן. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הרי גם הרשויות המקומיות עובדות לפי קריטריונים. הרי גם הרשויות המקומיות הן לא מוסדות שיכולים לתת כסף למי שבא להם ולמי שנראה להם. גני החיות הם פעמים רבות מין יצור כלאיים – חברה לתועלת הציבור ש-5% ממנה הם חברה עירונית אבל לא לצורכי רווח וכל מיני דברים כאלה – ואז החברות יוצאות קירחות מכאן, מכאן ומכאן, כי מצד אחד הן לא עסק – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> למה, הן מוגדרות כעסק. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כן. נניח, חברה עירונית ב-5%, אבל עסק שהוא לא לצורכי רווח, לא למטרות רווח. זאת אומרת, יש כל מיני מבנים כאלה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הרווח הוא לא רלוונטי פה. אם זה מוגדר כעסק, הם זכאים לסיוע. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> זה ברור. אני שוב אומרת, ברור שאני לא שואלת – מי שזכאי לסיוע והוא מוגדר בתוך ההגדרות האלה, אין שום בעיה. הבעיה היא עם כאלה שנופלים בין הכיסאות, כמו שאני אומרת. אדוני חייב להודות – וזה בסדר, זה קורה: כשהתקינו את התקנות וקבעו את הקריטריונים לא יכלו לדמיין את כל סוגי הסוגים. זה קורה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ואכן, היו הרבה תיקונים, מרב. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל יש יוצאים מן הכלל. עכשיו, בגני החיות הבעיה היא באמת שיש בעלי חיים שצריך להמשיך, אי-אפשר להוציא אותם לחל"ת, את בעלי החיים, וגם אם אפשר היה, היה צריך כנראה לשלם עליהם. ואני אומרת, באמת, הרי אדוני מקבל מראש את השאילתה, זה לא שאתה שומע אותה עכשיו לראשונה. ברצינות אתה בא ואומר לי: יש מסגרות ושילכו לחפש את החברים שלהם? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, לא, לא. לא זה מה שאמרתי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הרי אילו היו מסגרות רלוונטיות, לא הייתי מטרידה את אדוני בשאלה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא זה מה שאמרתי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אז בוא, בוא – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אמרתי: אם הוא מוגדר כעסק, מגיע לו סיוע. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל זה מובן מאליו. אדוני, לא היה צריך להטריח אותו עד למליאת הכנסת לשאלות דחופות אם זאת הייתה התשובה. הרי זה מובן מאליו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> את יודעת על מקרה ספציפי שנפל בין הכיסאות? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> כן, אני יודעת על כמה מקרים ספציפיים שפנו אליי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אשמח לקבל אותו. אני אשמח לקבל אותם. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ואתה מבטיח למצוא להם פתרון? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בעזרת השם, בלי נדר. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> מעולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יכולת לקצר את הדרך – יכולת להביא כבר את המקרים לפני השאילתה, ואז היינו באים עם פתרונות. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני חשבתי שאדוני יבוא עם התשובות על השאילתות – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, אני יודע קודם כול את ההגדרה, מי זכאי לסיוע. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אין שום צורך בהגדרה. זה מידע פתוח וידוע לציבור. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל אם את מכירה כאלה מקרים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת אלכס קושניר << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מאה אחוז, אתה מוותר. תודה רבה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני סגן השר, אני לא הולך למקד את השאלה שלי בסיוע הכלכלי אלא אולי בניסיון למנוע סיוע כלכלי. קיימנו דיון בוועדת הקורונה סביב הנושא של פתיחת הספארי, גן החיות, גם ברמת גן וגם אחר, ומה שתסכל אותי, אדוני סגן השר, ואני רוצה לשאול אותך, זה שהבנתי שאף אחד לא שוחח עם אנשי גן החיות. אחד המתווים שגן החיות ביקש לעשות הוא לפתוח את הגן רק למכוניות. זאת אומרת, משפחה גרעינית תיסע בתוך רכב, לא תצא החוצה בשום שלב, תחצה את הגן ותוכל לראות את החיות מבעד למכונית באופן שלא מסכן את בריאות האנשים, מאחר שאין התקהלויות מול כלובים אלא משפחה גרעינית בתוך רכב נוסעת בתוך הספארי – וכפי שאנחנו יודעים הוא מאוד רחב היקף בממדים שלו; לידו, צמוד אליו, ספציפית ברמת גן, יש גן לאומי שפתוח, ואני מתאר לעצמי שיש בו התקהלויות. אני רוצה לשאול, במקום לדבר על תוכניות סיוע כלכלי שכן ניתנות או לא ניתנות: כמו שחברת הכנסת מיכאלי אמרה, הגנים הללו, גני החיות, נופלים בין הכיסאות. אתה חבר ממשלה או אתה סגן שר בממשלה: אותם עסקים שהם גדולי ממדים ולא דורשים בכלל התקהלויות, כי אין יציאה מהמכוניות – למה לא ליצור איתם קשר ולאפשר להם לפעול כך שלא יידרש סיוע כלכלי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה שאתה אומר זה דברי טעם, לגבי המכוניות. זה נשמע לי מאוד הגיוני. אתה פנית לשרים בוועדת הקורונה בעניין הזה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ודאי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> פנית? זו נשמעת לי הצעה מאוד הגיונית, כי בתוך המכונית מוגן. לדעתי – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני מבקש שתקדם את זה בתוך הממשלה, כי במקום לדבר על סיוע, בוא נאפשר לאנשים להפעיל את הביזנס שלהם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אעביר את הדברים. אני לא חבר בוועדת שרים לענייני קורונה, אבל אני אעביר לחברים – נשמע מאוד הגיוני. תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה הבאה, שאילתה דחופה מס' 90. אני מזמין את חבר הכנסת אוסאמה סעדי להציג את השאילתה, שעניינה הליכים כלפי עסקים באזור התעשייה ג'דיידה-מכר. בבקשה. << שאילתה >> 90. הליכים כלפי עסקים באזור התעשייה ג'דיידה-מכר << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר – סוף-סוף אומרים השר יצחק כהן, אז מגיעות לך ברכות, מזל טוב. ולא רק שר אחד – שני שרים, אז מגיעות לי שתי תשובות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד השר, בשבוע שעבר נפתחו הליכים נגד בעלי עסקים ומלאכה באזור תעשייה ג'דיידה-מכר וחולקו אזהרות וקנסות כספיים כבדים במאות אלפי שקלים. עסקים אלה קיימים כבר שנים רבות, והם נכללים בתוכנית הוותמ"ל מס' 1105, שאמורה להסדיר את העסקים ואת האזור הזה. ברצוני לשאול: 1. האם ידוע לך על הנושא? 2. למה לא מחכים לאישור התוכנית, שהתעכבה פשוט בגלל נגיף הקורונה? תודה. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה. חברי חבר הכנסת סעדי, אני אמרתי לך כבר שאתה מבוזבז, אתה פשוט מבוזבז. כבוד היושב-ראש, לשאלתו של חבר הכנסת סעדי, הרשות לאכיפה במקרקעין פועלת כנגד עסקים הפועלים על קרקע חקלאית בניגוד לחוק. זה התפקיד שלה, זה המהות שלה וזה מה שהיא צריכה לעשות. בניגוד למה שכבודו אומר – בדרך כלל כבודו אומר דברים מדויקים, אבל בניגוד למה שאמרת, לא חולקו קנסות לאף עסק, ואף הוצע לבעלי עסקים לקבל הארכה של כמה חודשים, אז למה כבודו בא בטרוניה כשהיא לא קיימת? שאילתה נוספת? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת, חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עם כל הכבוד לכבוד השר, חולקו אזהרות וחולקו הזמנות לחקירות ונכתב באזהרות – ויש לי חלק מהאזהרות – שהסכום הצפוי, סכום הקנס, הוא 600,000, 300,000. בהמשך, אתמול אותה רשות אכיפה במקרקעין שבמשרד האוצר הייתה ופעלה גם בכפר מג'ד אל-כרום. אתמול גם התקשר אליי ראש המועצה סלים סליבי ואומר לי אותו דבר, כבוד השר – שמדובר בעסקים שהם בתהליך של הסדרה ומחכים רק לוותמ"לים. היום בבוקר דיברתי עם ראש מועצת ג'דיידה-מכר, חברי סוהיל מלחם, לקראת השאילתה היום, והוא אמר לי שאתמול רשות האכיפה היו אצלו אחרי שפעלו במג'ד אל-כרום והוא הסביר להם, ואכן, נתנו להם אורכה של כמה חודשים. על זה בדיוק אני שואל: למה רשות האכיפה מזדרזת ופועלת ומזמינה לחקירה כאשר היא יודעת שבאזורים האלה יש תוכניות ותמ"ל שמתעכבות בגלל נגיף הקורונה? אנחנו מבקשים, אני מבקש ממך שרשות האכיפה – אתה יודע שאנחנו במגעים ומשא ומתן גם עם משרד המשפטים, גם עם היועץ המשפטי לממשלה, בכל הנושא של אכיפה וחוק קמיניץ, מה שנקרא תיקון 116. העסקים האלה, וממילא אתה עכשיו גם בכובע של שר במשרד האוצר, יש להם קשיים רבים בגלל מצב הקורונה. אל תוסיפו עכשיו חטא על פשע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא מוסיפים חטא ולא מוסיפים פשע. סך הכול, התפקיד של הרשות להתריע, והיא מתריעה, אבל היא לא מחלקת קנסות, היא נותנת הארכות, והיא בגישה מאוד מאוד קואופרטיבית, בגישה שבאה להזהיר ולא באה לפגוע, חלילה, אבל היא צריכה להזהיר, זה התפקיד שלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת אחמד טיבי. אני רואה שהוא איננו. אם כך, תודה רבה, אדוני השר. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה. אני מזמין את סגן שר הבריאות יואב קיש להשיב על שאילתה דחופה מס' 82, של חברת הכנסת קרן ברק, בנושא בדיקת MRI. בבקשה. << שאילתה >> 82. בדיקת MRIשאילתה >> << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> ההמתנה לבדיקות MRI בישראל יכולה להימשך זמן רב, וחולים נאלצים להמתין חודשים ארוכים לבדיקה. הבדיקה גם מסייעת לאבחון מחלות שונות מכל הסוגים וגם מצילה חיים. 1. למה בשנת 2020 עדיין יש חוסר במכונות MRI במדינת ישראל? 2. מה משרד הבריאות עושה כדי לתקן את זה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אני מניח שחברת הכנסת ברק מכירה, אבל גם לציבור: מכשיר ה-MRI הוא אחד המכשירים המופיעים בפקודת בריאות העם (תקנות מכשירים מיוחדים). תקנות אלה מאפשרות רכישה והפעלה של מכשיר לפי שיעור המכשירים לנפש, כפי שמפורט בתקנות. לפני כמה שנים, עוד בתקופת שר הבריאות דאז יעקב ליצמן, הוגדל מספרי מכשירי ה-MRI בתקנות, והתחילה תוכנית שמטרתה תוספת מכשירי MRI. נכון להיום, שיעור מכשירי MRI בתקנות בריאות העם עומד על 1:189,000. פועלים מעל 40 מכשירי MRI ברחבי הארץ, ויש מכשירים נוספים שנמצאים בהליכי רכישה והקמה – יש כעשרה מכשירים שאנחנו בתהליכים של רכישה והקמה שלהם. סך הכול יש פריסת מכשירים ברמה ארצית טובה, המאפשרת נגישות וזמינות לכל תושבי מדינת ישראל; יש גם ניידות שעוברות ביישובי הפריפריה. אפילו בעפולה, שאני חושב שהייתה בה ניידת, עכשיו הותקן קבוע. למעשה משאירים גם את הניידת וגם את הקבוע. בסוף זה מכשיר יקר, אבל יש משמעויות נוספות, וזה כוח האדם המיומן שנדרש כדי לבצע את הבדיקה: פענוח, רנטגנאים, רופאים רדיולוגים ועוד. דווקא החוסר הוא פחות במכשירים אלא יותר בכוח האדם שמוכשר בשביל לטפל בכל העוטף של בדיקות ה-MRI. לפיכך, גם מוסיפים ופועלים להשיג למעלה מ-130 תקנים; לחזק את כוח האדם בקורסים של הכשרה לאומית, על מנת להכשיר צוותים של רופאים רדיולוגים ושל טכנאי רנטגן. אנחנו פועלים שלכל בתי החולים הכלליים בישראל יהיה לפחות מכשיר MRI קבוע אחד, לטובת הרצף התפעולי והאבחוני בחולים. לגבי זמני המתנה, אנחנו עוקבים – לא רק על MRI אבל כמובן גם על MRI – אחר ההתוויות והזמינות לאוכלוסייה, עם תמריצים לקופות החולים שיקצרו את זמני ההמתנה לבדיקות. ממה שבדקנו, קודם כול, כמובן כאשר יש מצב רפואי דחוף מסכן חיים, אז הבדיקה מתבצעת בלוחות זמנים קצרים, וזמני המתנה לבדיקות לא דחופות אכן יכולים להשתנות מסיבות שונות, בהתאם לבעיה הרפואית, השייכות של המבוטח לקופה, בחירה של מיקום – כל זה כמובן במקרים של פעילות לא דחופה – צורך בפעילות רפואית מיוחדת שצריכה ללוות את הבדיקה לפעמים, שזה הרדמה או היבטים רפואיים אחרים. אם יש בעיה בנושא פרטני אז תמיד אפשר לפנות גם לנציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות בשביל לטפל בזה. אנחנו פועלים כל העת לשפר את השימור והזמינות של מכשירי MRI לטובת כל אזרחי ישראל, תוך ראיית צורכי האוכלוסייה ושמירה על הרמה המקצועית של אנשי המקצוע, להוסיף מכשירים, לתת פתרונות גם במקומות מרוחקים ולצמצם את הפערים בזמינות ונגישות של הפריפריה. בנושא זה אני חייב לציין שיש תפיסה, בכלל בכל מה שקשור לבריאות, שצריך להיזהר מעודף מכשור ועודף תהליכים שיכולים לייצר בדיקות מיותרות. אני לא מדבר רק בנושא הכספי אלא בכלל כניסה ל-process ולניתוחים, ומשתדלים לא לחצות את הקו הזה. אני יכול להגיד שבמקרה של ה-MRI אני חושב שאנחנו כן צריכים ללכת להגדלה נוספת. אני ביקשתי גם לבדוק מה הייתה המדיניות במשרד בתקופה שעברה, והעבירו לי. יש לי פה מכתב למשה כחלון – כי הליך הוספת תקנים עובר דרך – – << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, משרד אוצר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – משרד האוצר. זה לפני כשנתיים, שר הבריאות הקודם חתום על המכתב הזה – יעקב ליצמן, אז הוא היה סגן שר הבריאות – לגבי מכשירי MRI. זה קשור קצת למה שאמרנו. משרד הבריאות רוצה להוסיף עוד מכשירים, ביקש להוריד את התקינה מ-1:189,000 ל-1:150,000, שזה להוסיף משמעותית, תוספת נכבדה לבדיקה, בעיקר בגלל שאנחנו רואים שהבדיקה עצמה היא בדיקה בטוחה ואיננה מסוכנת, רק החשש הוא שהיא מובילה לניתוחים בהמשך. אנחנו חושבים שזה עדיין מצדיק את זה ולכן אנחנו ביקשנו את הדבר הזה. לצערי עדיין לא התקבלה תשובה ממשרד האוצר. אני מבין את כל האתגר של הקורונה, גם אנחנו מאוד עוסקים בעניין הזה, אבל בהחלט יכול להיות שנחדש מכתב דומה שיוציא השר הנוכחי יולי אדלשטיין לשר האוצר ישראל כץ. בעיקרון, אני חושב שעניתי על הסטטוס, מה קורה, מה נמצא ומה הכוונה. בבקשה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> קודם כול, אחד החוקים הראשונים שהגשתי היה באמת להוריד את שר האוצר מההחלטות האלה. אולי אפשר לעשות את זה ביחד. אבל אתה דיברת בעניין הורדת התקינה. האם אנחנו פה בכנסת צריכים לעזור להורדת התקינה? אמרת הרבה, אבל בעצם בן אדם סביר, כמוני, כמוך, שיש לו בעיה אורתופדית קשה, לצורך העניין, הוא מתקשר – קובעים לו תור לעוד שלושה חודשים ומעלה. אז אולי הוא לא ימות מזה אבל הוא לא ילך מזה. אתה אומר: זה לא דחוף, כי זה לא ניתוח ראש, אבל זו בעיה חמורה לא פחות, ולסחוב את הבעיה הזאת שלושה וארבעה חודשים בגלל בדיקה – שזו בעצם התוצאה של התקנים שאמרת – נראה לי שזו כן בעיה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אסכם את דבריי, אם לא הייתי ברור. משרד הבריאות – האמת היא שהזכות הזו, קל לי לסנגר עליה, כי זה היה לפני שהייתי במשרד – עשה מהפכה בכל מה שקשור ל-MRI. עכשיו לנושא הנקודתי. אני מאוד בעד להוסיף ולהגדיל עוד יותר. לכן, קודם כול לא נשמע כאילו אמרתי שהמצב הוא בלתי נסבל. לא. יש שינוי מאוד לטובה ואני חושב שעשו מהלכים מאוד משמעותיים. כן היינו רוצים להמשיך את המגמה ולהגדיל. אני אשמח מאוד שהסמכות תהיה בידיים של משרד הבריאות. כרגע זה לא המצב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מבקש ממך להישאר איתנו לתשובה על שתי שאילתות רגילות. אני מזמין את חבר הכנסת עידן רול להציג את שאילתה מס' 219, שכותרתה: ועדת סל התרופות והתקציב. בבקשה. << שאילתה >> 219. ועדת סל התרופות והתקציב << שאילתה >> << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה לסגן שר הבריאות יואב קיש. השאלה הראשונה, ברשותך: בניגוד לשנים קודמות, שבהן ועדת סל התרופות החלה את עבודתה בתחילת הרבעון הרביעי בכל שנה ואף לפני כן, הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2021 מונתה ממש לאחרונה ואין לה תקציב לפעולה. היעדר תקציב לא מאפשר דיונים אפקטיביים של הוועדה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, נא להקריא את השאילתה כפי שהיא. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן, אבל פשוט היא כונסה, אז אני יכול להקריא אותה כלשונה, אבל חל עדכון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אוקיי, אני מבין. אז רק תגיד: אני מבין שמאחר שהוועדה כבר כונסה, אז השאלה היא לא על כינוסה אלא – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אני מתייחס לשאלה השנייה, אדוני היושב-ראש, על התקציב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> התאמתי את זה. אז השאלה היא בעצם השאלה השנייה: מה התקציב הצפוי של סל התרופות? << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה. באמת, כפי שנאמר, אכן ועדת הסל מונתה ומתחילה בעבודתה בימים אלו. אנחנו כמובן נערכים לקיים את עבודת ועדת הסל בדומה לשנים קודמות. לעניין גובה התקציב: כולנו יודעים שאין תקציב לשנה הנוכחית והנושא עדיין בדיונים של האוצר. אני חייב לומר שבשנה שעברה עמדו לרשות הוועדה 500 מיליון ש"ח לתקציב. אנחנו מתכוונים לפעול לכך שהשנה, למרות כל האילוצים התקציביים, סל שירותי הבריאות לא ייפגע ויעמוד לפחות על 500 מיליון ש"ח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת רול, בבקשה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אפשר שאלת המשך לשאלה הזאת? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, כן, כן, שאלת המשך לשאלה זו. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה בעצם הסיבה, אדוני סגן השר, שהדיון הראשון של הוועדה בוטל? נאמר לי שזה מטעמים של חוסר התאמה לתקופת הקורונה וביורוקרטיה, ובעצם הזמן פה הוא מאוד קריטי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> האמת, אני לא יודע. אני אבדוק. אם נאמר לך, אני מניח שזו התשובה, אבל אני מוכן לבדוק. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נאמר לי מגורמים, מעמותות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אם הייתי מקבל את זה כשאלה הייתי בודק, אבל אין לי מושג. אני אפילו לא ידעתי שהייתה מתוכננת להיות ישיבה ובוטלה. אני לוקח את דבריך כביכול כמעידים אכן על המצב. אני מוכן לבדוק זאת. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אעריך זאת מאוד. שאלה שנייה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אנחנו עוברים לשאילתה מס' 240, שכותרתה: היערכות להזדקנות האוכלוסייה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. << שאילתה >> 240. היערכות להזדקנות האוכלוסייה << שאילתה >> << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. ובכן, אדוני סגן השר, בעשור הקרוב מספר בני ה-75 ומעלה יוכפל. הדבר שקול לעלייה של כמיליון איש, שכן אוכלוסייה זו מבקרת פי שלושה יותר במיון וישנם 22% אשפוזים חוזרים. מנגד, מספר המיטות ל-1,000 איש צפוי להמשיך לרדת והצפיפות בחדרי המיון הולכת וגדלה. ברצוני לשאול: 1. כיצד נערך משרדך לגידול הנזכר לעיל? 2. מה המדדים שהגדיר המשרד לטובת הטיפול בעניין? << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה, אני חייב לומר שאת העלייה בתוחלת החיים רואים בין השאר במשרד הבריאות כאחת ההצלחות הגדולות של מערכת הבריאות ושל מדינת ישראל. זה כמובן נושא מאוד מבורך. כמו שאתה מציין, היא אכן מביאה לשינוי דמוגרפי ולהזדקנות אוכלוסייה. כיום חיים בישראל מיליון בני הגיל השלישי, ומספרם צפוי לעלות ולהכפיל את עצמו עד לשנת 2040. הגידול הצפוי במספר הקשישים ובשיעורם באוכלוסייה יביא באמת, כפי שציינת בשאלתך, לעלייה תלולה בביקושים לשירותי בריאות. האומדנים לגידול בהוצאות מכלל ההוצאה על בריאות מצביעים על כך שבשנת 2050 חלקם באשפוז יעמוד על 57%, בהוצאה הכללית על בריאות הוא יעמוד על 44%, ובתרופות – 49%. אני יכול להשוות, זה בסדר גודל של 10% פחות ממה שזה היום, שזה 47%, 36% ו-41% ל-2018, בהתאמה. זאת אומרת, יש פה גידול משמעותי של מעל 20%–30% בנתח היחסי. משרד הבריאות, שדוגל בחשיבה אסטרטגית, השיק את התוכנית הלאומית להיערכות מערכת הבריאות להזדקנות באוכלוסייה, בהובלת אגף הגריאטריה ומינהל תכנון אסטרטגי כלכלי. במסגרת זו היה מיפוי של זירות ההתערבות וגובשה אסטרטגיה, וממנה נגזרו משימות ויעדים שנכנסו לתוכניות העבודה של המשרד. אחד האתגרים מתייחס, אכן, לעלייה בביקושים לשירותי בריאות ובמיוחד לשירותי אשפוז. על מנת לתת מענה לסוגיה זו, המשרד ריכז מאמצים בשני צירים מרכזיים: בקהילה – פה בשני נושאים: 1. חיזוק קופות החולים: פורסמו כתריסר מבחני תמיכה המתמרצים את קופות החולים לעשייה בנושאים הנוגעים לטיפול בקשיש בבית ובקהילה, פעולות שמטרתן לחזק את הטיפול הניתן לקשיש בקהילה וכפועל יוצא מורידות גם את הביקוש לשירותים בבתי החולים ובכללם טיפולי בית, אשפוז בית, שיקום בקהילה, טיפולים פליאטיביים, טיפול בחולים בדמנציה ותמיכה בבני משפחה ועוד. 2. הנושא השני בקהילה: קידום בריאות ורפואה מונעת. תוכניות אלה נועדו למנוע תחלואה כרונית ולפעול לזיהוי מוקדם והתערבות מונעת של מחלות. מדובר בהתערבויות המקדמות את בריאות האוכלוסייה ומורידות את הביקושים בבתי החולים וקופות החולים ככלל. תוכניות קידום בריאות ורפואה מונעת כוללות תוכניות סקר לאיתור מוקדם של מחלות כמו סרטן, לחץ דם, השמנה. במקביל מופעלות תוכניות התערבות לקידום בריאות ומניעת תחלואה. בציר בתי החולים אנו בונים תוכנית מתאר ארצית להיערכות מערכת הבריאות לשינויים הדמוגרפיים באוכלוסייה. התוכנית תכלול יעדים למיטות – הכוונה, כמובן, למיטות אשפוז – לפי קצב גידול האוכלוסייה והזדקנותה. פעולות נוספות שנוקטים במשרד הן הכשרת כוח אדם, תמרוץ רופאים לעבודה בגריאטריה באמצעות הסכם הרופאים, הגדלת היצע רופאים מומחים בגריאטריה והעסקתם בהיקפים גדולים יותר בקהילה ובאשפוז, וזה באמת כדי לתת טיפול ייעודי מתאים ואיכותי יותר לקשישים, שיביא גם, בשאיפה, לתוצאות טובות יותר. התוכנית של משרד הבריאות מקיפה מגוון תחומים, ובהתאמה קיימים מדדים מתחומים שונים שבהם אנו בוחנים את ההתקדמות שלנו להגיע למצוינות ברמת השירות שניתן לקשישים, שעבורם נדרשת מומחיות ייחודית. אנו עוקבים אחרי הגידול בשיעור הרופאים בעלי רישיון מומחה בגריאטריה וברפואה הפליאטיבית וכן אחרי הגידול בשיעור האחיות שעברו קורס על-בסיסי גריאטריה וסוכרת. בנוסף, מסע המטופל של קשיש באשפוז עובר פעמים רבות במחלקות הפנימיות בבתי חולים כלליים, לאחר מכן – במסגרות הגריאטריות והשיקומיות, וכמובן גם בבית המטופל. כל שלב במסע המטופל נבחן בנפרד, ולכן המדדים לכך הם 1. ירידה באחוז האשפוזים החוזרים במחלקות פנימיות; 2. ירידה באחוז המטופלים שממתינים למסגרות המשך בגריאטריה הפעילה ולא מקבלים אותה; 3. ירידה בשיעור הקשישים שסובלים מזיהומים נרכשים בבתי החולים במעבר למסגרות ההמשך. 4. כמו כן, מה אנחנו בוחנים? אנחנו מסתכלים על הגידול בשיעור המיטות ל-1,000 נפש קשיש – גריאטריה, גריאטריה פעילה, וגריאטריה ממושכת – אני כבר מסיים – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, להפך, אני שמח לשמוע תשובה מפורטת. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> 5. במטרה להבטיח את רצף הטיפול, אנו מודדים את הגידול באחוז המבוטחים שקופת חולים יוצרת איתם קשר תוך 72 שעות מיום השחרור מהמחלקות הפנימיות. ובנוסף לאלה, מתוך הבנה כי מקום הטיפול המיטבי לקשישים הוא קודם כול ביתם החם והמוכר אנו בוחנים את הגידול ומנסים לפעול למספר אשפוזי בית לקשישים וכן לירידה באחוז המטפלים העיקריים בחולים סיעודיים שנמצאים במצב דיכאוני, מתוך הבנה כי גם רווחתם של המטפלים בקשישים היא מרכיב קריטי בבריאותם של הקשישים. לסיכום – אמרתי לך, אני מגיע – אכן אוכלוסיית הקשישים בישראל עתידה לגדול משמעותית. זה אתגר למערכת הבריאות ואנו נערכים אליו מתוך הבנה שאנו רואים באוכלוסייה הזאת את דור המייסדים והבונים שאנו, כחברה, חבים להם הרבה מאוד, ונמשיך לפעול לרווחתם במרב המאמצים שלנו. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מודה לסגן השר על התשובה המפורטת, שלשמחתי גם ייתרה את שאלות ההמשך שלי. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. תודה, אדוני סגן השר. אם כך, חברות וחברי הכנסת, תם פרק השאילתות הדחופות ופרק השאילתות הרגילות לשלב זה. הוא ישוב אלינו בסוף סדר-היום. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להמלצת ועדת הכנסת בדבר בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. יש גם הודעות ליושב-ראש ועדת הכנסת, אז תציג קודם את ההודעות ואחר כך את הבחירה של סגן היושב-ראש. יש צורך בהצבעה על ההודעות האלה? << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> על שתי הודעות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אוקיי, אז אני אוסיף את קולך. תוכל להישאר פה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מציע שתתחיל משתי ההודעות שלא מחייבות הצבעה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא מחייבות. כן, בהחלט, בהחלט, כך נעשה, כמצוות היושב-ראש. ועדת הכנסת החליטה כי ההצעה לסדר-היום בנושא: סרטונים ברשת חושפים התעללות של שוטרים ואף קצינים בילדים חרדים, כולל בעלי מוגבלויות, של חבר הכנסת אוריאל בוסו, תידון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. עוד החליטה הוועדה, בהתאם להוראת סעיף 18(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, להקים ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון לתקציב הביטחון. הוועדה המשותפת תהיה בת 12 חברים, שישה חברים מכל ועדה, לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת הכספים יכהנו חברי הכנסת משה גפני, שישמש יושב-ראש הוועדה המשותפת, חברי הכנסת ניר ברקת, רם בן ברק, הילה שי וזאן, ינון אזולאי ואלכס קושניר; מטעם ועדת החוץ והביטחון יכהנו חברי הכנסת צבי האוזר, גדעון סער, אבי דיכטר, משה יעלון, אלעזר שטרן ואיתן גינזבורג. זו ההודעה. << נושא >> המלצת ועדת הכנסת בדבר בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת << נושא >> << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אני אעבור להודעה על סגן יושב-ראש הכנסת. אבקש להציג את המלצת ועדת הכנסת לבחירתו של חבר הכנסת אליהו ברוכי לכהונת סגן ליושב-ראש הכנסת. כידוע, חבר הכנסת ברוכי כיהן בתפקיד זה עד שחדל לכהן בכנסת כאשר חבר הכנסת ליצמן התפטר מהממשלה ושב לכהן כחבר כנסת לפי החוק הנורבגי. כעת, עם חזרתו של חבר הכנסת אליהו ברוכי לכנסת, מוצע לבחור בו מחדש לתפקיד סגן יושב-ראש הכנסת, והכהונה תהיה עד ליום שישי, י"ז בטבת התשפ"א, 1 בינואר 2021. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת ועדת הכנסת – 2 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת לבחור את חבר הכנסת אליהו ברוכי לסגן יושב-ראש הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת אבוטבול, אני מבין – בעד; את קולו של חבר הכנסת יעקב אשר – בעד; את קולה של חברת הכנסת אורנה ברביבאי – בעד; את קולו של חבר הכנסת אחמד טיבי – בעד; את קולו של חבר הכנסת איתן גינזבורג – בעד; ואת קולו של חבר הכנסת אליהו ברוכי. אם כך, יש לנו שמונה קולות בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מברך את חבר הכנסת ברוכי, ששבר את השיא בפעם השנייה: גם נשבע אמונים פעמיים באותה קדנציה ועכשיו גם נבחר פעמיים לסגן יושב-ראש הכנסת באותה קדנציה, וכל זה בפרק זמן של חודשים ספורים, פחות מאצבעות כף יד. אז חבר הכנסת ברוכי, אני מאחל לך ולכולנו שנמשיך לשבור שיאים, אבל אולי שיאים של יציבות ולאו דווקא שיאים אחרים. באמת ברכות לך והרבה הצלחה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ברכות גם ממני. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה, אדוני. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להודיע הודעה נוספת ולבקש את אישורה של הכנסת. הכנסת החליטה בישיבתה מיום כ"ו בתשרי התשפ"א, 14 באוקטובר 2020, להעביר את ההצעה לסדר-היום בנושא החמרת בעיית אי-ביטחון תזונתי בצל הקורונה, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את ההצעה לסדר-היום האמורה מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון בוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה. אבקש את אישורה של הכנסת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. תודה רבה לחבר הכנסת גינזבורג. אני אוסיף את קולך, אתה לא צריך למהר. אני אוסיף את קולך פשוט. הצבעה מס' 2 בעד הצעת ועדת הכנסת – 3 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הנושא: החמרת בעיית אי-ביטחון תזונתי בצל הקורונה מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מי מבקש להצטרף להצבעה? חבר הכנסת שטרן – בעד, אני מבין; חבר הכנסת אבוטבול – בעד. אם כך, אנחנו עם שישה קולות בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהודעת יושב-ראש ועדת הכנסת התקבלה ואושרה. << הצח >> הצעת חוק הקמת מאגר מידע דיגיטלי בנושא הכשרות מקצועיות, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1862/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורנה ברביבאי) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. הראשונה שבהן – הצעת חוק הקמת מאגר מידע דיגיטלי בנושא הכשרות מקצועיות, התש"ף–2020, של חברת הכנסת אורנה ברביבאי, שנמצאת פה. את מוזמנת, בבקשה, להציג את הצעת החוק. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תכף אחרי זה אחליף אותך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, חבר הכנסת ברוכי יחליף אותי לכמה דקות, ואחר כך. הרי יש לך גם זכות להשיב, אם תרצי, בתום ההצעה הזאת. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה. חברים, יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על חוק שמנסה לעשות סדר, קצת סדר, בנושא שוק העבודה ולחבר בדרך כלשהי בין מחפשי העבודה לבין הצרכים של המשק, ובין הצרכים של המשק לבין הצרכים של הציבור עצמו. זה לא סוד, אנחנו נמצאים במצב משברי. בדקתי הבוקר – 944,000 מובטלים; שיעור אבטלה של כ-20%. אם מישהו היה אומר לנו טרום עידן הקורונה שאלה יהיו המספרים, היינו נחרדים, אבל אנחנו מתרגלים למספרים באוזניים, כאילו זה ממש טבעי במדינה מתוקנת שאלה יהיו אחוזי האבטלה. מי שחושב שאחוזי האבטלה והיקף המובטלים – כמעט מיליון איש שיושבים בביתם מובטלים – הם פועל יוצא של הקורונה, אז אני רוצה להגיד שהקורונה זה אירוע, ובהחלט הנגיף הזה נורא ואני מקווה שבהקדם יימצא לו הפתרון, אבל הסיפור הוא לא קורונה, הסיפור הוא האופן שבו מתמודדים עם הקורונה, ואם תכניסו לזה פוליטיקה אז זה האופן הפוליטי שבו מתמודדים עם הקורונה. אז במציאות שיש בה כל כך הרבה מובטלים אני רוצה לומר שאפשר לנהל את הדברים אחרת. אתם יודעים, הייתי בצבא יותר מ-30 שנה. עסקתי בתחומי משאבי אנוש. לא עלה על הדעת שחיילים וחיילות שמתגייסים לצבא, לא יהיה איזשהו תכנון לגביהם. זאת אומרת, מערכת גדולה צריכה להביא בחשבון מהם הצרכים שלה, לבדוק מה הפוטנציאל האנושי שלה – וכולנו מבינים ומכירים בחשיבותו של הפוטנציאל האנושי בחברה הישראלית כמשאב שאין לו תחליף – ואז לנסות למצוא את ההיגיון בין הצורך של המדינה לבין ההתאמה של האנשים, ובסופו של דבר לייצר ולחבר בין שניהם. לצערי אני אומרת שבמדינה זה לא נעשה כלל; אין איזשהו בסיס נתונים; אין הגדרת צרכים. אני מסתכלת על מערכת החינוך, שלאורך שנים מפתחת בוגרים של מערכת חינוך שכאשר הם מגיעים לשוק העבודה הם חסרים את היכולות הבסיסיות המותאמות לצו השעה, למה שצריך עכשיו במשק; מבחינתי היה נדרש לייצר איזה מכניזם, איזה מנגנון – 1. שמתאר את הצרכים ומגדיר אותם, 2. נותן מענה לפרט כשהוא רוצה לבדוק: אני עכשיו אחד ממיליון מובטלים – איך אני בודק מה המדינה צריכה ואיך אני מאפשר לעצמי ולמדינה יכולת לפתח ולהעצים את המשאב האנושי כפי שאנחנו חושבים. אני חושבת שאם נסתכל על החוק הזה כעל איזו הצעה לחבר בין מקומות עבודה לבין אנשים – ואם בתוך זה אדם מחליט אולי שהוא רוצה למשל לשנות קריירה בעת הזו, כי המקצוע שלו כבר לא רלוונטי, כי בעקבות הקורונה השתנו סדרי עולם, שתוכל להיות לו איזושהי אפשרות, איזושהי יכולת להסתכל על מערכת שוק העבודה ולהגיד: אני מתאים לשוק העבודה הזה, אני חוזר לאותו עולם תוכן שהייתי בו לפני שיצאתי לחל"ת, לפני שפוטרתי, ואם לא, מה אני כפרט, כאזרח, יכול לעשות כדי לשפר את הסיכוי שלי למצוא עבודה בקרוב? על זה אני מסתכלת מבחינת זווית הפרט. אבל גם אם אני מסתכלת מבחינת זווית המדינה, למדינה תהיה אפשרות לדעת מי האנשים במעגלי העבודה שמחפשים עבודה, מהם הכישורים שלהם, אילו אמות מדינה הם רוצים להפגיש או לפתח בסטנדרטים של סדרי עדיפויות. למשל, במערך מסוים, במקצוע מסוים, המדינה חושבת שעכשיו צריך יותר אנשים מבעבר – אולי היא רוצה לתעדף, אולי היא רוצה לעודד אותם להגיע. ובכלל, כל ייעול תהליך האיתור והחיבור בין אנשים למקומות עבודה בעת הזאת, של מיליון מובטלים, בעיניי הוא הכרח. אז מה אני בעצם מציעה בהצעת החוק הזאת? אני מציעה להתקין מאגר ידע תחת משרד העבודה, שיאפשר להם גם לגבש תוכנית עבודה על בסיס ידע, ואנחנו רואים איך מנוהלת הקורונה, בכמעט בורות של היעדר נתונים; בחודשים האחרונים של ניהול הקורונה אנחנו כבר רואים יותר נתונים. אגב, בקורונה אנחנו רואים מצב שבו גם כשכבר יש נתונים – בעבר לא היו נתונים, במרץ, לאורך החודשים הראשונים, אז אמרנו: טוב, לא היו נתונים, אז הם לא יודעים איך לקבל החלטות; עכשיו כבר יש נתונים, ומקבלים החלטות פוליטיות ולא החלטות מקצועיות. אז לא על מאגר ידע כזה אני מדברת. אני מדברת על מאגר ידע שבו למשרד הרווחה תהיה היכולת לנטר בכל רגע נתון נתונים אובייקטיבים, לא פוליטיים, נתונים מקצועיים שאומרים שכך נראה שוק העבודה במדינת ישראל, אלה המערכים החסרים, אלו דרישות התפקיד, דרישות המקצוע, והינה ההכשרה הנדרשת. ואז אולי יוכל שר העבודה במדינת ישראל לעודד נתיבי הכשרה, העסקה, מדידה, פיתוח, בהתאם למה שצפוי ושמצופה ממדינה שבוחרת לתת מקום נכון ומספק לאנשים בחברה. אני חושבת שזה יאפשר לקבוע יעדים, יאפשר לסמן את המקצועות הנדרשים לפיתוח, ויאפשר בעיקר לעדכן את תמונת המצב, כי אנחנו למדים יום-יום שמקצועות שהיו מאוד ברורים ונחוצים הופכים להיות היום ממש לא רלוונטיים, ככל שחולף הזמן. ובעיניי היכולת הזו גם לתת מענה עדכני – תהליך קבלת החלטות עדכני מאפשר את הדבר הזה. וכמובן, זה יעודד הכשרות מקצועיות – מיהם הספקים שמאפשרים את ההכשרות המקצועיות, האם ההכשרה אפשרה למי שעבר אותה להשתלב בשוק העבודה, מה הרצון לתמרץ דווקא את המוסד המכשיר הזה, כן או לא. בהתאמה, ייצרו גם אינסנטיב, גם למערכת וגם לפרט, ליצור את החיבור ביניהם. וכמובן שזה ייעשה על פלטפורמה של אתר פתוח ושקוף לציבור, שאליו כל אזרח יוכל להיכנס בכל עת ולראות מהן המגמות, מה הביקוש, מה רמת השכר ומה דרישות ההסמכה הבסיסיות לכל תפקיד. אני חושבת שאם אנחנו נראה את זה באופן שלם, ונבין שאפשר להנגיש את המידע, שהוא יהיה זמין לכל אזרח, אז גם במובן הזה נאפשר לאזרחים לקחת אחריות על פיתוח הקריירה שלהם, פיתוח מסלול העבודה שלהם לאורך השנים, ניוד בין מקצוע למקצוע. אנחנו מבינים שזה כבר הולך ותופס אחיזה – בקרב הצעירים בוודאי יותר מאחרים, כי אצלם העניין הזה של להתנייד ולעבור מסלול חיים, לעבור מסלול עבודה, הוא בהחלט לגיטימי. ככל שהמידע יהיה נגיש גם למערכת, גם למדינה וגם לאזרח אפשר יהיה לעשות חיבור נכון יותר, ואפשר יהיה לייצר הלימה בין צורכי המדינה לבין צורכי האזרחים המובטלים, אלה שלא נמצאים היום במעגל העבודה. בסיס הנתונים האמין הזה יכול יהיה לייצר מענה. כשאני מדברת על מענה, אני מסתכלת עוד פעם – מי נפגעות הכי הרבה מהעדר החוק הזה? אני לא יודעת אם אתם יודעים אבל מקרב המובטלים 60% הן מובטלות. שוב אנחנו רואים שנשים הן אלה שנפגעות יותר. אנחנו מבינים שכל עוד בקורונה מערכת החינוך לא נפתחת אז הן בכלל לא יכולות לצאת לעבודה. וכשמחברים את זה לכך שמעל 60% הן מובטלות וההחלטות שמתקבלות הן לא החלטות ענייניות ומקצועיות, אז אני אומרת: אם היה תהליך שבו אפשר היה לדעת מי עובדת, מי לא עובדת, מה האפשרות שלה להתפתח, באיזה מקצוע היא יכולה אולי לעבור הכשרה, אולי לעבוד מהבית, לעבוד מרחוק – זה גם איזו הצעת חוק שהגשתי בעבר – אפשר היה לטפל בזה. לצערי, כשחברי וחברות כנסת מדברים על אלימות כלכלית ולא רוצים להתייחס לזה כאל איזו עבירה אלא כמעט מאשימים את האישה באלימות הכלכלית כלפיה – לא בטוח שהם מספיק קשובים לזה שנשים בשוק העבודה נדרשות להשקעה, לפיתוח והבנה ולכך שצריך להתייחס אל כל שוק העבודה אחרת. גם הצעירים – אני חושבת שחבר הכנסת יוראי הרצנו העלה בשבוע שעבר, לגבי הסטודנטים – אנחנו רואים את הנזק של הדור הבא; כמה הם מרגישים אבודים בשוק העבודה וכמה אין להם אחיזה ביכולת להתבונן קדימה על העתיד שלהם ולראות באיזה מערך הם יעבדו, מה הם יעשו, מה יהיה השכר שלהם. במובן הזה אני חושבת שהצעת החוק הזאת נותנת מענה. ואני פונה אליכם להסתכל על הצעת החוק הזו. אם אמרתם שהממשלה הזאת הוקמה בשם הרצון לתת מענה לבעיות הקורונה, מה אם לא מיליון מובטלים, כששוק העבודה קרס בעקבות ניהול הקורונה וכשמחפשים את הדרך לצאת ולעבוד לא רק בשם העבודה עצמה אלא גם בשם החוסן האישי שלהם, בוודאי החוסן הלאומי, מחייב שינוי? אני מבקשת מחברי הכנסת להצביע בעד החוק הזה שמפגיש בין אנשים למקומות עבודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת אורנה ברביבאי, תודה רבה. מטעם הממשלה ישיב סגן שר העבודה והרווחה חבר הכנסת משולם נהרי. בבקשה. בבקשה, אדוני סגן השר. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לחייב את האגף הבכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח האדם במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להקים מאגר מידע דיגיטלי בנושא הכשרות מקצועיות המבוסס גם על מידע שיועבר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ויכלול את המגמות הנוכחיות בשוק העבודה, המקצועות הדרושים במשק, הכישורים הנדרשים עבור כל מקצוע, וזאת בשיתוף ארגוני המעסיקים. בהתאם להצעה, האגף יחויב להגיש לשר דוח שנתי על סמך מאגר המידע ולהקים אתר אינטרנט אשר ישקף את הנתונים לציבור. ראשית אומר כי משרד העבודה והרווחה רואה חשיבות עליונה בהנגשת מידע על אודות שוק העבודה לציבור הרחב, וזאת כדי ליצור מערך הכשרות מותאם לצורכי המשק, ובתוך כך להביא להגדלת הפריון. האגף להכשרה מקצועית בפרט וזרוע העבודה בכלל פועלים רבות בנושא זה, כפי שאפרט מייד. יחד עם זאת – לא שומעים כלום, יש פה המולה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברים, אם אפשר, בבקשה. חברי הכנסת, בבקשה. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה, אם אפשר שקט שם. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> יחד עם זאת, אנו סבורים כי הדרך ליישום מטרה זו אינה עוברת בחקיקה, ובפרט כאשר חקיקה זו מתייחסת באופן בלעדי להיבטי הכשרות מקצועיות מבלי להתייחס לכלל גופי ההשכלה וההכשרה, לרבות השכלה גבוהה, כמו לתחומים נוספים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברי הכנסת, חברת הכנסת תמר זנדברג וחברת הכנסת מרב מיכאלי, אם אפשר, בבקשה – תודה. בבקשה, סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כבר בימים אלו עובד המשרד על אתר המאגד מידע רלוונטי אודות צורכי שוק העבודה בחלוקה למקצועות שונים, התפתחות השכר בהם ועוד, בפרויקט המקודם בשיתוף עם ישראל דיגיטלית, ג'וינט ישראל ומשרד האוצר. כמו כן, המשרד מקים מינהלת מעסיקים, בשיתוף המעסיקים, שאחת ממטרותיה המרכזיות היא איסוף צורכי המעסיקים וחיבור להכשרות. אחד מתפקידיה של מינהלת זו הוא להציף את צורכי המשק והמשרות הפנויות כפי שהועברו באופן ישיר מהמעסיקים הרלוונטיים. זאת ועוד, מוקם פורטל מקוון שירכז את שירותי הזרוע למעסיקים ויעקוב אחר צרכים ומגמות שיעלו מצידם. מלבד התהליכים שציינתי ואשר נמצאים בהליכי פיתוח – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר, חברי הכנסת – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> מלבד התהליכים שציינתי, אשר נמצאים בהליכי פיתוח, כבר כיום קיים באגף להכשרה מקצועית מאגר מידע על נתוני התלמידים, הכולל בין היתר אחוזי נשירה, ציונים, זכאות לתעודה וכיוצא בזה. הנתונים נגישים בכלל מסלולי ההכשרה, מתוקצבים ועסקיים, בחתכים של מגדר, גיל, תחום, ענף, מגמה, אוכלוסיית יעד באופן חלקי. לאגף יש מידע על עלות כל הכשרה, אולם מידע זה אינו מנוהל במערכת ממוחשבת ואינו מקושר לנתוני התלמידים במערכת. נוסף לכך, באתר האינטרנט של האגף להכשרה מקצועית – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברי הכנסת, אי-אפשר כך לנהל את הדיון. רק רגע, תעשה עצירה רגע אחד, שנייה. סגן השר גדי יברקן, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> נוסף לכך, באתר האינטרנט של האגף להכשרה מקצועית מועלים באופן תדיר תשקיפים עם מפרט תוכנית הלימודים, דרישות הסף למקצוע וההסמכות הניתנות בסיום ההכשרה. אנו פועלים כיום לבניית תשקיפים מונגשים ומורחבים אשר יכילו גם את מאפייני העיסוקים. לכן, על אף חשיבות הנושא, לתפיסת המשרד חקיקה אינה הפלטפורמה המתאימה לקידום הנגשת מידע. עניינים מסוג זה אינם מוסדרים בחקיקה ראשית אלא בהחלטות ממשלה, בנהלים ובהנחיות פנימיות, בפרט כאשר הצעת חוק זו מתייחסת אך ורק להכשרה המקצועית, ללא התייחסות – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סגן השר, אני מבקש לעצור רגע אחד. אנחנו לא יכולים כרגע להמשיך לנהל את המליאה בצורה הזאת. חברי וחברות הכנסת, אי-אפשר כרגע להמשיך בצורה הזאת את הדיון. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אולי נעשה הפסקת תה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר, בבקשה שקט, כדי שנוכל להמשיך את הדיון במליאה. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – בפרט כאשר הצעת חוק זאת מתייחסת אך ורק להכשרה המקצועית, ללא התייחסות למוסדות מקבילים שאינם מצויים באחריות האגף להכשרה מקצועית. דרך אגב, במערכות כאלה, מערכות למידה כמו במשרד החינוך – אם שמת לב, במשרד החינוך אין הרבה חקיקה. אין חקיקה. אין הרבה חקיקה במשרד החינוך, כי אין חקיקה. גם משתדלים לא לחוקק חוקים במערכת החינוך מפני שמטבע הדברים אלה מערכות שצריכות כל הזמן התאמה, שיפור ושדרוג. אז לא צריך לעשות את זה בחקיקה ולכבול את ידיהם של אלה שאמונים על נתינת ההכשרה והלמידה והכשרת אנשים – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל זה לא קורה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – לא רק במשרד החינוך, גם במשרד העבודה, גם באוניברסיטה, גם במכללות. במקומות האלה המערכת חייבת להיות גמישה. יש לאפשר לה את הגמישות הזאת, גם להתאים תוכניות, כי בסופו של דבר אנחנו כל הזמן מנסים תוכניות כאלה ותוכניות אחרות. הדברים משתנים, כמו בתקופה הזאת שיש צרכים אחרים שצריכים להסיט לתחומים אחרים ולתת הכשרות אחרות. דברים כאלה לא עושים בחקיקה. משכך, אני מבקש להתנגד להצעת החוק המוצעת. אם יתאפשר לי בזמן שנותר, הייתי רוצה לומר כמה משפטים – עליזה, עליזה – טוב, היא לא נותנת לי רשות, אז אנחנו עוברים להצבעה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה. תודה רבה. חברת הכנסת אורנה ברביבאי וחבר הכנסת מיקי לוי – שהוא המציע הבא – נשארים פה. אני מבקש מחברי וחברות הכנסת לעלות כל אחד למקום שלו בבקשה להצבעה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אחרי ההצבעה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> את נשארת פה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אני רוצה להגיב עכשיו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי – תגובה, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. סליחה, זה קפץ – אני מאפס את זה. אנחנו עדיין לא ניגשים להצבעה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע, אני מתייחסת. עליזה, לפני שכולם מצביעים נגד, אני רוצה להסביר על מה "נגד": בעצם מה אמר לי סגן השר? הוא לא אמר לי במילותיו, אני הבנתי, שיש פער, שאנשים, כמיליון מובטלים, יושבים בבתיהם ומבקשים לעבוד בעבודה; לא רק פרנסה, בוודאי שפרנסה, אבל גם כדי לייצר ערך ומשמעות לחייהם. מפלס המתאבדים עולה – ענה לי על זה שר הבריאות לא מזמן. התחושות מאוד קשות בציבור. כחול לבן נכנסה לממשלה גדולה, מנופחת, שתכליתה לטפל בציבור, באזרחים; כדי לתת מענה למצוקות בקורונה, ואני מביאה הצעת חוק שאומרת: תחברו בין מקומות עבודה לאנשים, תייצרו מאגר שקוף, זמין ונגיש לציבור, שתואם את צורכי שוק העבודה. זה טוב למערכת, זה טוב לאזרחים. אבל אתם תצביעו נגד משיקולים פוליטיים, וניהול פוליטי של הקורונה הזאת דבק בממשלה ודבק בכנסת. אם הייתה בכם טיפת הוגנות וטיפת יושרה כלפי האנשים המובטלים – מיליון מובטלים – הייתם מצביעים בעד, לא כי אני באופוזיציה ולא כי אתם רוצים לנגח; כי אתם בעד האזרחים שמגיע להם שהכנסת הזאת והממשלה הזאת תעבוד בעבורם. לצערי, זה לא כך. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. אני אבקש שוב, כל חברי וחברות הכנסת, כל אחד לעלות ולתפוס את מקומו, חוץ משני חברי הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הקמת מאגר מידע דיגיטלי בנושא הכשרות מקצועיות, התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן בעד – 28, 45 נגד. חבר הכנסת מיקי לוי וחברת הכנסת אורנה ברביבאי מצטרפים בעד, אז זה 30 בעד ו-45 נגד. ההצעה נפלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סונדוס לא הספיקה, אני ראיתי בעיניי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סונדוס, אנחנו מוסיפים את הקול שלך לפרוטוקול. תוצאות ההצבעה נשארות כך. סונדוס מצטרפת לפרוטוקול – נגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בעד. תודה רבה. אנחנו עוברים להצעה הבאה. << הצח >> הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – מתן עדיפות לשירותים מתוצרת הארץ), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/979/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיקי לוי) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – מתן עדיפות לשירותים מתוצרת הארץ), התש"ף–2020, של חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה. חבר הכנסת מיקי לוי, קודם כול, אני שמחה לראות שאתה בחיים, ואני מאחלת לך אריכות ימים. אתמול נאמר שהיה יום אזכרה לזכר מיקי לוי. זו ערובה לאריכות ימים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת – איזה רעש. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> עשר דקות, חבר הכנסת לוי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי. חברי כנסת נכבדים – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר להרים את הקול, כי יש רעש? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, אם אפשר לבקש שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – הצעת החוק שאני מביא היום להצבעה במליאת הכנסת מבקשת לקבוע העדפה לתוצרת הארץ בחוק חובת המכרזים לא רק לטובין, כפי שנהוג כיום, אלא גם לשירותים. מעבר לפרויקטים של בניית תשתיות בתחומי תחבורה ותקשורת, כסף רב הולך כיום במסגרת המכרזים הממשלתיים, כמובן גם לשירותי התפעול לתשתיות שנבנו. ענף השירותים הפך להיות חשוב לא פחות, ואין סיבה הגיונית לא להכניס גם אותו להעדפות שאנחנו מבקשים להעניק בחוק חובת המכרזים לתוצרת ישראלית. גברתי היושבת-ראש, אנחנו ניצבים בפני משבר כלכלי, החמור ביותר שידענו מאז קום המדינה: מיליון מובטלים, עסקים שצפויים להיסגר, כ-87,000 מתוכם כבר נסגרו וכ-50,000 צפויים להיסגר עד סוף השנה. ההיסטוריה, החלום שלהם, כל דבר נשבר וכל מה שבנו התפרק – לא כי הם לא טובים, לא כי העסק שלהם לא היה רווחי, לא כי הם בזבזו יותר מדי, אלא רק בגלל דבר אחד: הקורונה. בגלל מחדל הקורונה הממשלתי, שלא סייע להם בזמן, ואם סייע – סייע במעט. על הצמיחה השלילית ועל הגירעון העצום כבר באמת אמרנו הכול. עמדתי על הדוכן הזה לפני כארבעה חודשים והזהרתי מהיעדר תקציב – החל משנת 2018 מדינת ישראל מתנהלת ללא תקציב. הזהרתי ואמרתי: בהיעדר תקציב ובמצב הקיים, כאשר חוב–תוצר גדל לכמעט 74%, ויש אומרים שעד סוף השנה יגיע ל-80%, אדוני שר האוצר, והחוב החיצוני שלנו גדל בעוד כ-130 מיליארד שקל, ומי יודע אם עד סוף השנה יגיע ל-160 מיליארד שקל, אמרו לי: עזוב, אתה רואה שחורות. אמרתי: דירוג האשראי של מדינת ישראל עלול לרדת – דירוג האשראי שנבנה בעמל רב והגיע ל-A+ עלול לרדת במקרה הטוב, אדוני סגן האוצר, ל-A, או ל-BBB. << קריאה >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הלוואי שאתה צודק. קראתי באחד העיתונים הכלכליים שבאתם בדברים עם חברות דירוג האשראי כדי לשכנע אותן שאין צורך להוריד את דירוג האשראי של מדינת ישראל. אבל אתה – לזכותך ייאמר שעשית לי את החפיפה בתפקידך הקודם, כשהחלפתי אותך, והענקת לי את כל הידיעות שהיו באמתחתך ואף המלצות במה לעסוק. שנינו יודעים שהמצב לא טוב, והלוואי שדירוג האשראי לא ייפגע. אני מאוד מקווה שהצלחתם לשכנע את חברות דירוג האשראי לא להוריד את דירוג האשראי של מדינת ישראל; כי הנתונים הפיסקליים אינם טובים, אדוני סגן שר האוצר. אינם טובים. וראוי שהייתם מביאים כבר תקציב. ומה תביאו, תקציב לשבעה ימים? שנת 2020, שנת התקציב, תיגמר – כשבעה ימים. הקופסה הזו, שר האוצר דיבר עליה לא טוב השבוע, על חוק הנדל והאוזר, שהעניקו 100 ימים של חסד לממשלה הזו. אני מאוד מקווה, אדוני סגן שר האוצר – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה ימים עברו? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ושנינו יודעים ששבעה ימים לפני סוף השנה החוק הזה נגמר. הכי פשוט. 31 בדצמבר פחות שבעה ימים. אולי ימצאו איזה תרגיל נוסף, אינני יודע, כי לפי חוק התקציב אפשר למשוך את תקציב המדינה עד ל-31 במרץ, ושמעתי את שר האוצר אומר שהוא עובד על התקציב הזה. אבל אני אומר לך, חבר הכנסת אבידר – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, עם מי הוא עובד? אין לו פקידים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – שבחודשיים וחצי – וגם סגן שר האוצר יודע את זה, אבל הוא יעלה פה ויגיד שאי-אפשר לעשות תקציב בחודשיים וחצי. אז אני אומר לך: מכיוון שהיחידות המקצועיות באוצר עובדות, כן אפשר להכין תקציב בחודשיים וחצי לשנת 2021. אבל מה, התקציב הוא תקציב של שוט פוליטי. מעולם – ושאלתי ותיקים ממני בבית הזה – מעולם לא שימש תקציב מדינה כשוט פוליטי ומעולם לא נפלה ממשלה על תקציב. שומרים את התקציב הזה פשוט כשוט פוליטי כדי לאפשר לממשלה הזו או לראש הממשלה בנימין נתניהו לפזר את הכנסת וללכת לבחירות. אתמול יצא המרצע מן השק. בריאיון שנתן חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר הוא אמר בצורה חד-משמעית: התקציב הוא לא עניין כלכלי, התקציב הוא עניין פוליטי. זה מה שהוא אמר. אתם מחזיקים את כל מדינת ישראל במה-שמו כתרגיל פוליטי. הרי בינינו, אתם תמשכו את הזמן עד 31 במרץ 2021, ואז תפזרו את הכנסת; אלא אם כחול לבן – יהיה להם במה שמו ברזל, והם יתרצו ויבינו שעושים להם תרגיל, ולקראת סוף השנה יצביעו נגד ויפזרו את הכנסת, והממשלה והכנסת ילכו לבחירות. אז זה המצב הקיים. אני חוזר לעניין שלנו. אני מתעסק בשנים האחרונות בנושא רכש גומלין ללא לאות, ופעם אחר פעם אני נדהם מהאטימות הממשלתית ומההסתכלות הצרה דרך החור של הגרוש. כאילו שהשיקול היחידי זה רק ההבדל הקטן בסכום שהמדינה מוציאה על השירות שאותו היא מקבלת מחברה בין-לאומית כזאת או אחרת. מה עם הדאגה לתעסוקה של ישראלים? מה עם פיתוח חברות ישראליות? מה עם הניסיון והידע שנצברו ומפתחים את המשק? לאלו אין משקל כלכלי כלל וכלל. הרי באופן עקיף הבחירה בתוצרת הארץ מחזירה את עצמה בריבית דריבית. חבריי חברי הכנסת, בואו תשמעו קצת נתונים על רכש גומלין ב-2019 על מנת לסבר את האוזן. ב-199 מכרזים היה רכש גומלין. 98 חברות בין-לאומיות ביצעו רכש גומלין. 3 מיליארד דולר מומשו בתעשייה הישראלית. כ-1,000 תעשיות נהנו מרכש גומלין, כ-690 מהן עסקים קטנים ובינוניים. נכנס רכש גומלין בגובה של 1.2 מיליארד שקלים. שתבינו, יש שורה של פרויקטים שעומדים על הפרק, ועלות המכרזים הללו כ-45 מיליארד שקלים. סכום רכש הגומלין הצפוי מהם נע בין 9 ל-15 מיליארד שקלים למשק, ויכול להיות מתורגם ל-15,000 משרות. לצערי החשב הכללי באוצר עושה כל מה שהוא יכול כדי להתחמק ולא לקיים חובת רכש גומלין, מתוך רצון להוזיל בגרוש וחצי עכשיו, עכשיו, מכרז כזה או אחר, במקום לעשות חישוב ארוך טווח. אז אני פונה לחברי הממשלה ולחבריי חברי הכנסת: אתם לא יכולים להצביע נגד החוק הזה. החוק הזה הוא חוק בנפשנו, שיכניס מיליארדי שקלים למשק ויאפשר עשרות אלפי משרות. זה מקדם את הפריון במשק, זה מאפשר למדינת ישראל עצמאות, זה עושה רק טוב למשק הישראלי, ואין שום סיבה להצביע נגד החוק הזה. מדינות רבות כבר דואגות לתעשייה המקומית. ראו מה עושה נשיא ארצות הברית לתעשיות המקומיות – מגן עליהן, ורק פה אנחנו מעלימים עין. זו ההזדמנות, זה המבחן שלכם להצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. ישיב השר במשרד האוצר איציק כהן, בבקשה. שלום, כבודו. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש האלופה – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – חבריי חברי הכנסת, כבוד השר מיקי לוי היקר, לאחרונה היו כל מיני פרסומים שנגעו למיקי לוי. אני רוצה להגיד לכם, כבוד השר – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> זו ערובה לאריכות ימים, לא? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן. אני רוצה להגיד לכם, מאיר כהן, השר אמסלם – אסביר לך מי זה מיקי לוי. מיקי לוי, גברתי, היה מפקד מחוז ירושלים בתקופה הכי קשה של ירושלים. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לי תספר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, לקהל. כשאמרו בתקשורת כל מיני דברים על מיקי לוי, כל כך כאב לי. אני רוצה לומר לכם מי זה מיקי לוי. מיקי לוי היה מפקד מחוז ירושלים. הלוואי עלינו מפקד מחוז ירושלים כמוהו. מה שאנחנו רואים היום ירושלים, במחוז – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אפשר לפרגן בלי להשמיץ אחרים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כשאני רואה איך מפוצצים גולגולות של ילדים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל אני אגיד לך, הלוואי שמפקדי מחוזות יהיו כמו מפקד המחוז מיקי לוי. על כל פנים, בתקופת הפיגועים הכי קשה של המתאבדים – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – היה פיגוע – קשה להיזכר בו – בסבארו. מיקי לוי רץ מלשכתו, הגיע לאירוע, התחיל לנהל אותו, ופתאום חטף התקף לב. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> כמה שילמת לו, מיקי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> חיים, זה רציני, באמת רציני. הוא פתאום חטף התקף לב. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בשידור חי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בשידור חי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> מיקי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מיקי. הוא לא הסכים להתפנות, המשיך לנהל את האירוע, אמר לפרמדיקים ולרופאים: תטפלו בפצועים, אני אחרון המתפנים. את זה עם ישראל יזכור לו – – – << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא אחראי, הוא יכול היה לעצום עיניים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בבקשה? << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> זה לא אחראי, הוא יכול היה לעצום עיניים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הוא מסר נפש למען עם ישראל. להאשים אותו במה שהאשימו אותו לאחרונה זה מאוד מקומם. על כל פנים זה מיקי לוי. מיקי, להרגיע אותך – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> זה אומר שאתה תהיה בעד הצעת החוק שלו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רגע, לאט-לאט. יש נהלים. הוא יודע. לגבי יחס חוב–תוצר, שזה 74% – היינו ב-60%; הלוואי. זה באמת עדיין מצב טוב יחסית לכל העולם המערבי. זה עדיין הוכחה שהמשבר הזה התרחש עלינו כשהיינו מוכנים מבחינה כלכלית. מבחינת כלכלה יציבה, חזקה. אני מקווה שהמגפה הזאת תעבור ונחזור בחזרה לצמיחה, בעזרת השם. על כל פנים, חברות דירוג האשראי נמצאות אצלנו, הן שומעות את הנתונים, שומעות על חוסנו של המשק הישראלי. אם הן לא יעלו את הדירוג אני מקווה שלא יורידו, אבל לדעתי הן לא יורידו. זו תעודת כבוד למשק הישראלי. לגבי ההצעה שלך. אז קודם כול, אתה מכיר טוב מאוד את התקנון הממשלתי. אתה גם היית שם. תקנון עבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת וטרם נקבעה עמדה לגביה על ידי ועדת שרים לענייני חקיקה, תהיה עמדת הממשלה להתנגד אוטומטית. לא בגלל שהיא נכנסת לגופו של עניין אלא בגלל שזה התקנון. אתה מכיר את זה. בהיעדר עמדה כאמור, אין מה לעשות, התקנון מחייב אותנו להתנגד. לגופו של עניין, מטרת התיקון המוצע היא לקבוע שהעדפה של תוצרת הארץ תחול גם על שירותים, וכן לקבוע העדפה ייחודית לאזורי עדיפות לאומית במסגרת העדפת תוצרת הארץ. הגם שמדיניות הממשלה ומשרד האוצר היא לעודד את המגזר העסקי המקומי, הדרך שאתה מציע, כדאי לבדוק אותה, מיקי, זה לא בדיוק הדרך האופטימלית. כיום במסגרת החוק הקיים כבר ניתנת העדפה לתוצרת הארץ במכרזי טובין. נוסף לכך, משרד האוצר מקדם הוראת תכ"מ אשר תסדיר את נושא ההעדפה במכרזים, שכוללים גם טובין וגם שירותים, כפי שאתה מציע. בנוסף הממשלה פועלת במגוון דרכים כדי לעודד את המגזר העסקי המקומי, דרך מענקים שונים בהיקפים משמעותיים מאוד, הלוואות בערבות מדינה, סיוע בארנונה, סיוע ממוקד לעסקים קטנים, הפחתת רגולציה וביורוקרטיה, שיפור הקלות לעשיית עסקים, פחת מואץ, האצת פרויקטי תשתית רחבים בהיקפים גדולים מאוד ועוד אמצעים רבים ומגוונים. סיוע זה עומד על היקף של עשרות מיליארדי שקלים. עשרות מיליארדי שקלים. אתה עוקב. יחד עם זאת, הרחבת העדפה למכרזי שירותים צפויה לפגוע משמעותית ביכולת של הממשלה לבצע מכרזים בשל הסרבול והביורוקרטיה, כך שמכרזים יתעכבו ואף יתייקרו משמעותית. זה לא מה שאתה רוצה; לא לשם אתה מכוון. משך הזמן והגידול בעלות יביאו לפגיעה בשירות שהממשלה מספקת לאזרחיה, וכפי שמחקרים רבים מראים – גם לפגיעה בשוק המקומי ובשוק התעסוקה. להצעה יש מורכבות אף בהיבטים בין-לאומיים, שכן ישראל חברה וחתומה על הסכמים הכוללים איסור אפליה במכרזים של חברות מהמדינות הכלולות בהסכם. בנוסף, המדיניות המקובלת בעולם היא לצמצם את האפליה במכרזים ממשלתיים ולא להרחיב אותה, מסיבות רבות שתיארתי לעיל. עליזה? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> עליזה? ימשיך כבודו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יתר על כן, ההצעה צפויה לייקר את הרכש הממשלתי בסכום המוערך ראשונית בהיקף של מאות מיליוני שקלים, ולא לזה אתה מכוון, מיקי, לא לשם אתה מכוון. לפיכך, בהיעדר פעולה מאזנת בהתאם לסעיף 40א לחוק יסוד התקציב, התשמ"ה–1985, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. אין לי ברירה אלא פשוט לבקש מהחברים להסיר אותה, גם תקנונית וגם מהסיבות שפירטתי לך. אני לא יודע מה החישובים שאתה עשית ומה הבדיקות שאתה עשית לפני שהגשת את הצעת החוק, אבל מה שתיארתי לך הוא בדוק, כולל המספרים, כולל ההכבדה בביורוקרטיה וכולל הפגיעה באמנות בין-לאומיות. כפי שאמרתי לך, תאמין לי, בתקופה הזאת, מיקי, הממשלה עושה המון המון כדי לעזור ולסייע – כבר פירטתי לך – כדי לעודד את המגזר העסקי המקומי, שלשם אתה מכוון, דרך מענקים בהיקפים מאוד משמעותיים; הלוואות בערבות מדינה כבר ציינו, הגדלנו את זה והולכים להגדיל וכמה שיצטרכו יותר נגדיל יותר; סיוע בארנונה; סיוע ממוקד לעסקים קטנים; הפחתת הרגולציה והביורוקרטיה – וזה יכביד את הביורוקרטיה, מיקי, אין מה לעשות. ברגע שאתה מנסה לנהל את השוק הזה, שהוא שוק חופשי, ולכפות עליו כל מיני חוקים ותקנות אתה רק מסבך את העסק, אתה מכביד ברגולציה, אתה תוקע מקלות בגלגלים, ולא לשם אתה מכוון; שיפור והקלות לעשיית העסקים – doing business. זהו? אנחנו יכולים לשחרר את מיקי? מיקי, אתה משוחרר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> סכם את עמדת הממשלה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> על כל פנים, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש מכם לדחות את ההצעה, בצער רב, לא בגלל שהיא טובה – כפי שציינתי יש בה בעיות – אבל בגלל שזה מיקי. אז תדחו אותה. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אתה רוצה להתייחס, מיקי? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן שר האוצר, עליתי לכאן בשביל משפט אחד: הממשלה עושה המון, תאמין לי, רק מה היא לא עושה? היא לא מביאה תקציב למדינת ישראל. היא לא מביאה תקציב למדינת ישראל. מהו תקציב, אדוני סגן שר האוצר? תקציב הוא תוכנית עבודה. בהיעדר תקציב אין למדינת ישראל או לממשלת ישראל, יותר נכון, תוכנית עבודה. הממשלה עושה המון, אמרת. רק את הדבר הבסיסי, חוק תקציב המדינה, היא לא עושה. אפשר להביא בחודשיים וחצי תקציב ל-2021. אתה יודע את זה. אבל אני מאמין שעד 31 במרץ – נדבר אז – לא יוגש תקציב, כי כבר הודיתם: אמר מרכז הקואליציה בבית הזה אתמול שהבעיה של תקציב היא בעיה פוליטית. מיהר שר האוצר ואמר: לא, מה פתאום, היא לא פוליטית, היא מקצועית. היא פוליטית, פוליטית, פוליטית. התקציב משמש כשוט לממשלה הזאת, כאיום פנימי, כי לא מצליחים להגיע להסדר. ראש הממשלה וראש הממשלה הרזרבי אינם מגיעים להסדר. היעדר תקציב זה אומר שאין תוכנית עבודה לממשלת ישראל. זו השורה התחתונה, אין בלתה, וכולם יכולים לטמון את ראשם בחול ולהגיד שלא. אני אומר לכם: זאת פעם ראשונה מאז קום המדינה שהתקציב משמש כשוט פוליטי לצרכים פוליטיים. כך אמר אתמול חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר – לא צריך לנחש, הוא אמר. אין לכם תוכנית ואין לכם דרך, תתביישו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. אנחנו עוברים להצבעה. תיגשו בבקשה למקומות. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חובת המכרזים. הוועדה המוסמכת לדון בהצעה הזאת היא ועדת החוקה, חוק ומשפט. הצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 43 נמנעים – 2 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – מתן עדיפות לשירותים מתוצרת הארץ), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – 20, נגד – 43, נמנעים – שניים. אני מוסיפה את חבר הכנסת מיקי לוי – בעד. 21 בעד. חבר הכנסת אבידר, אתה היית כאן? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני הצבעתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אוקיי, אם כך, 21 בעד, 43 נגד, שני נמנעים – הצעת החוק הוסרה. << הצח >> הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/891/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר כהן) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים הלאה, להצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה), התש"ף–2020. המציע הוא חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, מזכירת הכנסת, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר ועוד שרים שאני רואה כאן, אתם בוודאי מכירים את המונח "הטייס האוטומטי", זה שאנשי האוצר כל כך אוהבים, ואני אסביר, גברתי היושבת-ראש. הקורונה, חברות וחברי הכנסת, לימדה אותנו הרבה דברים – אחד מהם הוא לעצור ולחשוב. לעצור ולהבין שלא כל מה שעל אוטומט הוא נכון. לעיתים נדרשת מאיתנו היכולת לעצור ולבחון אם בכלל כללים שקבענו נכונים לעת הזו. אני לא יודע אם יהיה תקציב, ואני לא יודע אם תהיה ממשלה, אבל אני כן יודע, בביטחון גמור, שגם השנה, השר אמסלם, יעלה תעריף הארנונה; גם השנה יתייקר התעריף הרבה יותר ממה שנכון וממה שראוי. להזכירכם, אדוני השר, בזמן ההסגר, בשעה שהרבה מאוד אזרחים היו ספונים בבתים שלהם וצרכו יותר מים, הם גילו שמחירי המים עלו. נוסחת הטייס האוטומטי בחוק ההסדרים קובעת כי התייקרות תעריף הארנונה תהיה צמודה בחצייה האחד למדד הכללי, ובחצייה השני – למדד השכר הציבורי. ככה, בשקט בשקט, מתחת לרדאר של כולנו, שימו לב לנתון: בשבע שנים הארנונה התייקרה ב-25%, אדוני, על טייס אוטומטי, בלי שהרגשנו. בלי שהרגשנו. זאת אחת מהעליות הגדולות ביותר במשק. אדוני ראש הממשלה, אדוני שר האוצר, אתם אומרים שלא מעלים מיסים. למה בדיוק אתם מתכוונים? כי הארנונה היא מס לכל דבר ועניין. ובעוד חודשיים, בלי שאנחנו נרגיש, כל אחד מאנשי העסקים וכל אחד ממשקי הבית, בשקט בשקט, יקבל עוד תוספת של מאות שקלים, ובמקרים מסוימים של אלפי שקלים – לבתי עסק, גם השנה, בשנת הקורונה, בשנת המשבר הכלכלי, בשנת הקושי הגדול של האזרחים, הארנונה תתייקר לפחות ב-2.58% או ב-3%. נוסף לכך – השר אמסלם, תקשיב – כ-100 רשויות ביקשו ממשרד הפנים להעלות את תעריף הארנונה אף מעבר להתייקרות הזאת. אנחנו לא יכולים לתת את ידנו לעלייה הזאת, דודי, אדוני השר, בוודאי לא בשנה הזאת. 800,000 מובטלים ואזרחים בחל"ת, ואתם מבקשים להעלות את מס הארנונה? מה עם בעלי העסקים? עד סוף השנה 80,000 אנשי עסקים יסגרו את העסקים שלהם. אלה ששורדים בקושי על רגליהם, אנחנו מבקשים מהם: תשלמו עוד מס. בשקט בשקט עוד עלייה, עוד מאות שקלים, עוד אלפי שקלים – למה? כי יש טייס אוטומטי. ככה כתוב. בגלל מה שכתוב בסעיף 7 של חוק ההסדרים. אנשים אוכלים את החסכונות שלהם, מצמצמים את ההוצאות שלהם, שכבות מוחלשות ממשיכות להתלבט בין תרופות לבין אוכל, ומה אנחנו עושים כאן? בשקט בשקט מעלים את הארנונה – למה? כי יש טייס אוטומטי. זאת חובה מוסרית היום להקל על האזרחים. זאת חובה מוסרית להגיד: מה שהיה נכון לתקופה רגילה לא נכון היום. לכן אני מבקש, אדוני השר, אם מישהו, אם שר האוצר, ראש הממשלה, אתה, אדוני, תבוא ותגיד שמחר, ביום שני, זה יעלה בוועדת הקורונה, בוועדת הכספים, לא יודע איפה, ותתקבל החלטה, ואתה יודע מה, שהשנה זה לא יעלה ונדבר בשנה הבאה, לא יקרה דבר וחצי דבר. תזכרו שהמס הזה הוא זה שמשלם את העליות בשכר – חראם, חראם. תושב בעיר מסוימת, שידע שעם הטייס האוטומטי הזה הוא משלם מס נוסף; אחרי שהוא שילם ארנונה ושילם את מיסיו, הוא משלם עוד מס של 3%, בשקט בשקט, כדי לסבסד את עליות השכר. אז אדוני, באמת אני אומר לך, דודי, אני יודע שהכול מושבת בוועדת השרים לחקיקה, אבל באמת – וגם אתה, סגן שר האוצר – תנסו. זה לא חוק קנטרני, זה לא לריב עם מישהו, חלילה. תבוא ותגיד: אני מעלה את זה. נדבר בעוד חודש כאן, על הדוכן. בבקשה. תודה לך, גברתי. העיקר שלא תהיה עלייה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> ישיב השר במשרד האוצר איציק כהן, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, חבר הכנסת מאיר כהן – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני פה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, שוב, אני חייב להזכיר את התקנון – ואתה מכיר אותו: הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת שטרם נקבעה עמדה לגביה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, תהיה עמדת הממשלה להתנגד. זה התקנון כרגע, עד כאן הפורמליסטיקה. הצעת החוק מבקשת להעלות את שיעור העדכון השנתי האוטומטי, הטייס האוטומטי, של תעריף הארנונה, כך שבמקום עדכון בשיעור הסכום המתקבל מחיבור של מחצית שיעור עדכון מדד המחירים ומחצית שיעור עדכון מדד השכר הציבורי, העדכון יהיה בשיעור מדד המחירים בלבד. מאיר, עד כאן נכון? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שיעור העדכון השנתי של תעריף הארנונה נקבע ביחס לתמהיל ההוצאות ברשויות המקומיות, כשמחציתן על שכר וכמחציתן על קניות. כך, שיעור העדכון בעצם מגלם את השינוי הצפוי בהוצאות העירייה, ואי-עדכון מהווה ירידה בהכנסות הריאליות של הרשויות המקומיות ומערער את האיזון התקציבי שלהן. אתה היית ראש רשות, אתה מכיר את זה היטב. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני השר, חבל, תחסוך את – אני הצעתי הצעה שזה יעלה בקבינט וראשי הרשויות – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רגע, רגע, דקה, דקה, אני רוצה לסכם. התייעצתי עם השר המקשר, השר דודי אמסלם, יש לנו איזשהו סיכום בינינו, ואני רוצה להציג לך את הסיכום של דודי ושלי – אם תקבל אותו. משרד האוצר מתנגד לצעדים אשר משמעותם פגיעה בהכנסות הרשויות המקומיות. שינוי שיעור העדכון מ-1.1% למינוס 0.59% משמעו אובדן הכנסות משמעותי לרשויות המקומיות, המוערך בסכום של 236.5 מיליון ש"ח על פי נתוני הגבייה של הלמ"ס לשנת 2018. הכנסת הרשויות המקומיות מארנונה מהווה מקור הכנסה עיקרי לטובת אספקת השירותים לתושבים וניהול העירייה. משום כך, פגיעה שכזאת בתקציבי הרשויות המקומיות, משמעה פגיעה ישירה ברמה ובהיקף השירותים לתושב. פגיעה כאמור בהכנסות הרשויות המקומיות עלולה, כאשר מדובר ברשויות חלשות הנתמכות על ידי המדינה, ליפול בסופו של יום על תקציב המדינה. בנוסף, אישור הצעת החוק שבנדון – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז מה? אז מה? אז שייפול על תקציב המדינה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> דקה, דקה, תן לי לסיים, ואני אגיד לך מה סיכמתי עם דודי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> שומר אותנו במתח. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בנוסף, אישור הצעת החוק שבנדון עלול להוביל ללחצים הולכים וגוברים לחקיקה נוספת המטילה עלויות על הרשויות המקומיות או גורעת את הכנסותיהן. לא ניתן להתייחס להצעה זו בנפרד מהצעות החוק הנוספת, שכן יחדיו מדובר על נטל משמעותי ביותר על הרשויות המקומיות, הפוגע בסופו של יום בשירות הניתן על ידיהן לתושביהן. כבוד השר דוד אמסלם ואני רוצים להציע לך – אני רק מזכיר את תקופת הקורונה, משבר די קשה – אם אתה מוכן בבקשה להסיר את ההצעה הזאת ולבוא – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> תזמן את – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן, בתקופת זמן של – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> חודש. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תבוא בדיון עם הגורמים המוסמכים – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, לא, עזוב אותי מהמוסדות הציוניים והגורמים המוסמכים. איתך, אני מדבר איתך, אתה שר. מה "הגורמים המוסמכים"? אתה שר. תגיד לי שאתה מעלה את זה – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> איציק, מה שאני מציע זה שתיקח חודש, תזמן את מאיר לאוצר ותנסו – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוקיי, אנחנו נזמן אותך לאוצר – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אפשר במסגרת אחד מחוקי הקורונה להכניס את זה ולקדם את זה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בשבוע הבא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תן לנו חודש, תן חודש. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> עד חודש. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עד חודש. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> השאלה – מתי זה עולה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עד חודש. הסתדרנו – הסתדרנו. לא הסתדרנו – נצביע נגדך. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מאיר, אתה רוצה להפוך את זה להצעה לסדר-יום? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא לא לא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תשאיר את זה. הוא מושך את ההצעה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני השר, הפגישה אצלך, עם מרכז השלטון המקומי – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> והרפרנטים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> וגם משרד הפנים, גם משרד הפנים. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> גם משרד הפנים וגם – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – דווקא אלה שנמצאים ברשויות פחות או יותר תומכים בזה, תאמין לי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בוא נשמע אותם. משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי, האוצר, יחד עם המציע. נראה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני חוזרת על הסיכום ביניכם. חבר הכנסת כהן מושך את החוק למול ההבטחה של השר במשרד האוצר שיתקיים מפגש בהקדם, לא יאוחר מחודש, יחד עם נציגות של הרשויות המקומיות ומשרד הפנים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> משרד הפנים והשלטון המקומי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> והשלטון המקומי, אמרתי. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/37/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2020, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי קונין וקבוצת חברי הכנסת. מוצע לבטל את סמכותו של שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. להצעת הזאת יש שתי הצמדות, של יאיר לפיד ותמר זנדברג. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש – מי השר שעונה לי? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נמצא פה השר אמסלם. המשיב לך – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה משיב לי על ביטול חוק המרכולים, דודי? מה שאתה העברת בכנסת הקודמת. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מי משיב? לא רשום כאן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא גם לא פה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> השר יואב בן צור נמצא כאן להשיב? אולי כדאי שהיא לא תתחיל אם הוא איננו. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש פה שר? אוקיי, אוקיי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> רגע, אני אאפס את לוחות הזמנים. עשר דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר המקשר, אדוני שר הספורט והתרבות, חבריי חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דודי, אולי כדאי לך להקשיב, לא? טוב. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הוא הולך לבדוק מי משיב לך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת לכאורה כלל לא קשורה למשבר הקורונה. חוק המרכולים נולד בחטא, ודווקא בשעה של משבר כלכלי, בריאותי וחברתי חמור זה צו שעה לבטל את החוק הדרקוני הזה. זו הצעת חוק שבאה לבטל את הרצון העז של אריה דרעי וחבריו לכפות את עצמם ואת החושך שהם מאמינים בו על כל מדינת ישראל. הצעת החוק באה לתקן את העוול הנוראי של סגירת העסקים בימי שבת, עסקים שפתוחים למעלה מ-20 שנה ומישהו בוקר אחד החליט שהם מפריעים לו לעין. אבל היום הצעת החוק הזאת מתקשרת באופן ישיר למשבר הקורונה במדינת ישראל, ואני אסביר למה. לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שממשלת ישראל מקבלת החלטות הזויות וחסרות היגיון. הממשלה הזאת נכשלה בניהול משבר הקורונה, חד וחלק. הכי קל לשבת למעלה במגדל השן בירושלים ולקבל החלטות בנוגע לאזרח הקטן. זה הכי קל, אבל זה גם הכי שגוי, כי מי שבעצם מכיר בצורה הטובה ביותר את התושב הוא ראש העיר שלו – וזה נכון לגבי כל עיר וכל מועצה. אז תנו לראשי ערים לעבוד. תנו להם תקציב לבנות מערך חקירה אפידמיולוגית. יש לא מעט ערים שעשו את זה בהצלחה הרבה יותר טובה מכם, שרי הממשלה. תנו להם לנהל את מערך ההסברה מול התושבים שלהם – הם מכירים את התושבים הרבה יותר טוב מכם. תראו, לא רק אני חושבת כך, גם נבחרי ציבור מהצד השני של המפה. הינה כמה דוגמאות על קצה המזלג. ראש העיר ראשון לציון, אני מצטטת: הגיע הזמן לומר זאת בקול רם וברור, התחושה היא שהצמרת לא מחוברת לשטח, ועלינו, ראשי הרשויות המקומיות, מוטלת החובה לפעול בהתאם. יאיר רביבו – אני מאמינה שאנשי הליכוד מכירים את השם – רק עד לאחרונה הוא ניהל את מטה הבחירות של ראש הממשלה, הוא אמר: אנחנו לא עוצמים עיניים כבר חמישה חודשים מדאגה לבריאותם ופרנסתם של התושבים. כל השאר זז הצידה. תתאפסו מייד על עצמכם, שרי הממשלה, אחרת נדאג באמת שתזוזו אתם הצידה, כולכם. את זה אמר איש ליכוד מאוד מקורב לראש הממשלה. ראש העיר קריית ביאליק אלי דוקובסקי: אנחנו, ראשי רשויות מקומיות, משמשים, בניהול האחראי שלנו, חומת מגן של הציבור מול חידלון ועליבות של הנהגת המדינה. זה עליכם הכול, שרי הממשלה. ראש העיר מודיעין עילית, יושב-ראש השלטון המקומי חיים ביבס – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מודיעין, לא מודיעין עילית. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מודיעין. – – הגל השני מנוהל בצורה גרועה. אפשר ליצור הפרדה של לפחות 70% מהאוכלוסייה במדינת ישראל, שתביא לירידה משמעותית ותחזיר למסלול של כלכלה לצד הבריאות. אל הרשימה הזאת ניתן להוסיף את ראשי העיר צפת, מגדל העמק, גדרה, בת ים, והרשימה עוד ארוכה. כדאי לחשוב על מה שהם אומרים. לכל המכובדים שציינתי כאן יש שני דברים משותפים: הראשון – כולם כולל כולם הביעו את הביקורת, חלקם ביקורת קשה מאוד, נגד התנהלות הממשלה והעומד בראשה בכל הקשור לניהול משבר הקורונה. כולם סבורים כי יש להם את היכולת ואת הכלים לנהל את המשבר הזה בצורה הרבה יותר טובה מכם, שרי הממשלה, אילו רק היו מאמינים בהם קצת יותר ומאפשרים להם לנהל את העסק שהם מכירים כל כך טוב. והדבר השני המשותף הוא לכולם כולל כולם, והם אנשי מפלגת הליכוד, מפלגת השלטון, אם מישהו שכח, הוא שהם אפילו מאוד, אבל מאוד, מקורבים לראש הממשלה. יש לא מעט ערים שבהן הבינו שאם ימתינו לממשלת ישראל המצב יהיה בכי רע; אז הם פשוט הפשילו שרוולים והקימו, למשל, מערך אפידמיולוגי עצמאי – ערים כמו רמת גן, תל אביב, ירוחם, דאלית אל-כרמל, גבעתיים, והרשימה ארוכה. כשזה קשור לנושא חירום, להצלת חיי אדם, ראשי הערים יכולים לקבל החלטות. הם מספיק טובים בשביל זה. אבל כשזה מגיע להחלטות ניהוליות פשוטות: לפתוח עסקים בשבת, בתחום העיסוק שלהם או לא, אז הם כבר לא מסוגלים. זה גדול עליהם, לתפיסתכם. לא רק ראשי הערים חושבים ככה. אתמול בדיון בוועדת הקורונה אמרה טליה לנקרי, נציגת מל"ל, הגוף המייעץ לראש הממשלה, שכבר לפני חצי שנה הוביל המל"ל עבודת מטה ביחד עם ראשי רשויות מקומיות בנוגע לסמכויות הנדרשות לרשויות מקומיות לניהול המאבק בקורונה. אגב, מי שבולם את כל התוכנית הזאת זה משרד הבריאות. צריך לשאול למה זה קורה. ממה הם מפחדים, שפתאום ראשי רשויות יצליחו יותר טוב ממשרד הבריאות? והיא ממשיכה: כולם אמרו שזה אחראי יותר, שיש להם הבנה גבוהה יותר, שיש להם יכולת לקטוע את שרשרת ההדבקה. לעולם שלטון מרכזי לא יכול לרדת לרזולוציה נמוכה של החלטות כמו שיכול שלטון מקומי לעשות. זה מהמל"ל. רק צריך להגיד לרשויות מקומית: הינה סמכותכם, אחריותכם, צאו לעבודה. ואני ציטטתי אותה עכשיו. ואני רוצה לפנות באופן ישיר לחברי כנסת ליברלים מימינה, שכרגיל ברחו מהכנסת – זה דפוס ההתנהגות הקבוע שלהם. ראיתי שנפתלי בנט סייר לפני שבועיים באשקלון. ראיתי שהוא גם כתב שיש להעביר את הכוח והאחריות לראשי הערים. המסקנה המרכזית שלו היא שהם צריכים להוביל את המערכה, כל אחד בעירו. בנוסף, עוד משהו: מסתבר שלאחרונה בצלאל השתלט על נפתלי, כי לפני שבוע נפתלי היה בעד זכויות להט"ב, ואפילו ציטט את חברי ישראל ביתנו כשאמר: חיה ותן לחיות, ואתמול אותו נפתלי, כנראה סמוטריץ', אמר אחרת: זכויות זה חשוב לקהילת הלהט"בים, אבל מכאן עד לפעול למענם – יש גבול. אז בקיצור: לכו תחפשו. אז קדימה, חברי ימינה, זו ההזדמנות שלכם לעבור מדיבורים למעשים. אם אתם בעד "חיה ותן לחיות", תצביעו בעד – בעד ביטול החוק הנוראי הזה ששולל סמכויות מראשי רשויות. אם אתם בעד חושך וכפייה, אז כנראה תצביעו נגד או שתברחו מההצבעה כהרגלכם. ומי שעדיין לא הבין את הקשר של הצעת החוק הזו למשבר הקורונה, אני אוסיף כמה מילים על עצמאים ועל מעסיקים במדינת ישראל. הם אנשים שהפקרתם בצורה הכי גסה. כשצריך לגבות מהם מיסים ותשלומים אתם יודעים להפעיל את כל מערכת החוק באופן מיידי, אבל כשהם צריכים את עזרתכם – זרקתם אותם לכלבים מהרגע הראשון. ברגע שייגמר הסגר המיותר והמטורלל הזה יש כאן חיים שצריכים לחזור לשגרה. להיות עסק במדינת ישראל זה גם ככה מלחמה על בסיס יום-יומי, במיוחד אם אתה עסק קטן, ובימי משבר הקורונה זה כמעט בלתי אפשרי. חטא על פשע. החלטתם לסגור אותם גם בשבתות ובחגים. למה? למה זה קורה? כדי לכפות את עצמכם ואת אורח החיים החשוך שלכם על כלל אזרחי מדינת ישראל. כי אתם פשוט יכולים; כי אתם שיכורים מכוח; כי שכחתם את האיזונים העדינים שהיו בחברה הישראלית מאז ומתמיד. תנו לראשי הערים את הסמכות. תנו להם להחליט אם לפתוח עסקים בשבת או לא. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> זמן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בואו פשוט נחיה וניתן לחיות במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית ב-2020. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/726/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> להצעה הזאת אנחנו מצמידים את ההצעה של יאיר לפיד, בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יאיר, אתה נצמד אליי? לא הפוך? << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שלום, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, בהמשך היום הזה אמורות היו לעלות שתי הצעות לוועדות חקירה פרלמנטריות: אחת – ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת נושא הצוללות; השנייה – ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת ניגודי עניינים במערכת המשפט. ההסבר של חברינו מכחול לבן לזה שהם יצביעו נגד ועדת החקירה לעניין הצוללות היה שזו עסקה שמיועדת למנוע את הצעת החוק השנייה. הם רוצים להגן על מערכת המשפט, נורא חשוב להם, והם מבינים שאם הם יצביעו בעד ועדת חקירה לצוללות – אז תהיה ועדת חקירה לניגודי עניינים במערכת המשפט. אז יש לי בשורה משמחת לאנשי כחול לבן: ימינה הסירו את ההצעה שלהם לוועדת חקירה לבדיקת ניגודי עניינים במערכת המשפט. היא לא תעלה היום. אין לכם הסבר, אין לכם תירוץ למה להצביע נגד ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא הצוללות. והסיבה לכך שאני יודע שחשוב מאין כמותו לחקור את נושא הצוללות, להקים ועדת חקירה לצוללות, היא שבני גנץ אמר לי את זה. הוא היה רמטכ"ל. וגבי אשכנזי אמר לי את זה. וגם הוא היה רמטכ"ל. כששני האנשים שהיו רמטכ"לים אומרים לי על משהו שזו פרשיית השחיתות הביטחונית החמורה בתולדות המדינה ושאין מנוס אלא לחקור אותה, מפני שאנחנו לא מבינים איך קרה שראש ממשלת ישראל אישר מכירה של צוללות קטלניות למצרים בלי שמשרד הביטחון ידע, שר הביטחון ידע, הרמטכ"ל ידע או צה"ל ידע; כשאנחנו מבינים שכל מערך השיקולים היה נגוע בענייני כספים, וכספים פרטיים, לאנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה, ברור שצריך לחקור. זה מה שהסבירו לי שני האנשים שאמינים עליי מאוד בנושא הביטחוני: שר הביטחון הנוכחי בני גנץ ושר החוץ הנוכחי גבי אשכנזי. אז עכשיו אין, לא צריך יותר להגן על מערכת המשפט. לא צריך לוותר על ועדת חקירה אחת בגלל ועדת חקירה אחרת. אפשר לעשות את הדבר שכנראה נשכח על ידי חברינו: להצביע על פי מצפונם ולהצביע על פי ביטחון ישראל. אם ביטחון מעל הכול, אז ביטחון באמת מעל הכול, כולל מעל השיקול הפוליטי המיידי. אין שום תירוץ. מרגע שימינה הסירו את הצעת החוק שלהם אין שום תירוץ לאנשי כחול לבן להצביע נגד ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא הצוללות. יש להם איזו שעה, לדעתי, עד ההצבעה. הם יכולים להתכנס, לדון, לבוא ולעשות את המעשה הנכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת לפיד. << הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1870/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת תמר זנדברג) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> להצעה הזאת הוצמדה גם הצעת החוק של תמר זנדברג. בבקשה, חברת הכנסת זנדברג. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. הצעת החוק שאנחנו נצביע עליה מייד נוגעת לביטול חוק המרכולים. זה חוק שמבקש לסגור את המרכולים בכל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. הצעת החוק הזאת באה עכשיו במנותק כביכול מסדר-היום, אבל אני עולה לכאן די מזועזעת עדיין מאירועי יום האתמול בוועדת החוקה, מהדברים שנשמעו שם ומהשיח שנמשך עד היום, ואני חוששת שבצירוף המצב הקיים, בהנחה מצערת שלא נבטל היום את חוק המרכולים ובצירוף מה שמתרחש כאן בכנסת ובמדינה בכלל בשבועות, בחודשים, בשנים האחרונות, אנחנו הולכים ומצירים את עצמנו כמעט בהתנדבות. אתמול לוועדת החוקה הגיעו חברי כנסת – אגב, לא ממפלגה כהניסטית שנפסלה מלהתמודד, לא ממפלגת האיחוד הלאומי ולא סמוטריץ' אלא מהליכוד, ממפלגת השלטון – נכנסו ואמרו את הדבר הבא – מילא שדיברו על קדושת מוסד המשפחה, ויש פוליטיקה שמרנית, וכל הדברים האלה, נניח. נכנס חבר כנסת בישראל ואומר: ואם אישה תוציא 10,000 שקל על בגדים ותמנע מבעלה לראות כדורגל? היום התראיינתי על זה באחת מתחנות הרדיו, והמגיש שאל אותי: רגע, חברת הכנסת זנדברג, אין תופעה של נשים בזבזניות? אני חייבת להגיד שאחרי ששמעתי את חבר הכנסת קלנר אתמול, הייתי בטוחה שהיה מדובר באיזה פליטת פה, והוא הולך להיעלם מתחת לרדאר, להכניס את הראש מתחת לאיזה שמיכה לאיזה שבוע, מהבושה שזה מה שיצא לו מהפה, אבל לא. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – מהטלוויזיה – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> בדיוק. הוא הולך לסיבוב הופעות עם הדבר הזה. כלומר, אנחנו בעידן שבאמת אין בושה להגיד את הדברים ש-30 שנה אחורה כבר חשבנו שנפטרנו מהם לחלוטין. וזאת הסיבה, חברות וחברים, שצריך לבטל את חוק המרכולים, כי הדברים האלה קשורים אחד לשני. וזאת הסיבה שצריך לחוקק נגד אלימות כלכלית. וזאת הסיבה שצריך לוודא שאישה וגבר חילוני ודתי נהנים מזכויות ומחופש מלא, מכיוון שעל כנסת ישראל ועל מדינת ישראל, לאט-לאט, הולך ומזדחל – אני בכוונה לא רוצה להגיד עדיין שהוא משתלט – הולך ומזדחל חושך. ואם לא נעמוד מולו ואם לא נאיר אותו, וכן, אם לא נאיר את הפינות החשוכות והפטריארכליות האלה, כמו שאמר אתמול חבר הכנסת סמוטריץ' בגאווה על עצמו – אז כן, אל מול החושך הזה אני גאה להעמיד עמדה ליברלית, ופרוגרסיבית ומתקדמת, וכנראה שהעמדה הזו היא מאוד מאוד נחוצה, וצריך להמשיך לקדם אותה בכל מישור ובכל מקום, כולל אל מול הצעת החוק הזו. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת זנדברג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> ישיב במשולב על האיחוד בין שלוש הצעות החוק חבר הכנסת יואב בן צור, סגן שר הפנים. בבקשה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – אני לא יכול מלמעלה לשלוח במטוס – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן, חבר הכנסת סמוטריץ', מה רצית לומר? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני מבקש הודעה אישית. אני רק לא יכול בכתב, כי אני למעלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני אקבל את בקשתך מהטריבונה ללא מכתב ואאפשר לך הודעה אישית, אבל רק אחרי ההצבעות. בבקשה, סגן השר. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> גברתי היושבת בראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, שקט בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – מזכירת הכנסת, ככלל, חוקי עזר שמחוקקות הרשויות המקומיות אינם נדרשים להסכמה אקטיבית של שר הפנים אלא לשר נתונה הסמכות, לפי סעיף 258(ג) לפקודת העיריות, להורות בתוך 60 ימים על עיכוב פרסומו של חוק עזר ברשומות, כפוף למתן נימוקים מצד השר או מי שהסמיך השר לעניין. בהתאם לסעיף 258(ד) לפקודה רשאי השר אף לפסול את חוק העזר בהתאם לנימוקיו או להחזירו עם הערותיו לדיון מחודש במועצת הרשות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, אי-אפשר לשמוע את סגן השר. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – – בכפוף למתן נימוקים מצד השר או מי שהסמיך השר לעניין, בהתאם לסעיף 258(ד) לפקודה, רשאי השר אף לפסול את חוק העזר בהתאם לנימוקיו או להחזירו עם הערותיו לדיון מחודש במועצת הרשות. בבית הזה נחקק החוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשע"ז–2017. לפני שנחקק תיקון זה, לא נדרשה הסכמתו המפורשת של השר גם בעבור חוקי עזר לעניין פתיחת עסקים בימי המנוחה. התיקון קובע כי חוקי העזר העירוניים בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי המנוחה לא יפורסמו ברשומות אלא לאחר ששר הפנים נתן את הסכמתו לחוק העזר. יתרה מזו, בשל חשיבותה של השבת ושל ימי המנוחה הקבועים בחוק, נקבע בתיקון כי השר לא ייתן את הסכמתו לחוק עזר שכזה אלא אם כן שוכנע השר שמדובר בפתיחתם של עסקים אשר נועדו לספק צרכים שהינם חיוניים לדעתו של השר. הצעת החוק המונחת לפניכם מבקשת לבטל תיקון זה תוך פגיעה במעמדה של השבת ושל ימי המנוחה. בשם כבודה של השבת וההגנה על חשיבותם של ימי המנוחה, אני מבקש שתצביעו נגד הצעת חוק זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוד לא עוברים להצבעה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> רגע. רגע. שנייה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוד לא עוברים להצבעה, יש עדיין זכות דיבור. << יור >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> דקה. דקה. דקה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עדיין עוברים לזכות סיום דיבור, אבל כבודו סיים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא סיימתי. לא סיימתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כבודו, סיימת את דבריך. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא. לא. לא סיימתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מבקשים שזה יהיה שמית. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא אמרתי שסיימתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני לא אוריד את סגן השר מהדוכן, רבותיי, אבל אני אומר לך בהוגנות שסיימת לדבר. עוד לא התחלתי את ההצבעה, ולכן הוא רשאי להמשיך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמית. שמית. שמית. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, ירדנה פה עושה לנו סדר. מאחר שההצבעה עוד לא החלה, ויש לו עוד שש דקות לפי הפרוטוקול, והוא עומד מול הסטנד, הוא יכול להמשיך לדבר עוד שש דקות. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> מוריי ורבותיי, חבריי חברי הכנסת, כשקמה מדינת ישראל קבעו קברניטי המדינה שיום המנוחה הלאומי זה יום השבת. לא לחינם הם קבעו את יום השבת כיום המנוחה הלאומי. הם הבינו שבמדינה יהודית שקמה בארץ ישראל חשוב מאוד להדגיש ולהציף שעיקרה של זכות ישיבתנו ההיסטורית בארץ הזאת אינו נובע אלא ממורשתנו – ממורשת יהודית שקיבלה חזקה על הארץ הזאת. לולא הסמלים הלאומיים האלה לא הייתה לנו זכות ישיבה בארץ הזאת. ולכן הם קבעו – רבותיי, אנחנו לא נכנסים לבתיהם של אנשים, אנחנו לא נכנסים וקובעים לאדם מה לעשות, אבל בנראות הציבורית השבת היא סמל שצריך להיראות – סמל שצריך להיות מודל למדינה יהודית בארץ ישראל. לא ייתכן שכולנו נלחמנו להגיע לפה, לאדמה הזאת, לא לאתיופיה ולא למקומות אחרים שהציעו לנו, חליפיים, אלא דווקא לארץ הזאת שהבטיחו לנו אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, ופה יהודים יושבים פה ומבקשים להפוך את השבת ליום חול, להפוך את השבת ליום תיקונים, ליום רכישות. לא ירחק היום, במידה שהדברים הללו ייפרצו, שאנחנו נמצא את עצמנו הופכים את יום השבת לעוד אחד מימי השבוע. ומי בעצם הולך לעבוד בשבת – המנהל הגדול, המנכ"לים? הם יושבים בבית ומבלים עם המשפחות שלהם. אבל האנשים החלשים, אלה שמקבלים שכר מינימום, אותם מבקשים להעסיק בשבת, ואין להם ברירה. אם הם לא יעבדו – יפוטרו. לכן, רבותיי, אנחנו לא יכולים בשום אופן ופנים להסכים לכך שהשבת תיהפך להיות כאחד מימי השבוע, כי בנפשנו הדבר. אנחנו רוצים לראות את המשפחות כולן מאוחדות, יושבות סביב שולחן השבת, כל אחד בדרכו. אני אומר שוב, אנחנו לא באים לכפות על אף אחד שום דבר אחר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה כן פוגע – – – אתה כן מרחיק. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אבל ציבורית, חייבת להיות נראות יהודית. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה כן מרחיק אנשים מהשבת. זאת בדיוק הבעיה שלכם. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> חייבת להיות. לך, בבקשה, לארצות שונות באירופה – ותראו איך נראים ימי ראשון שם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנשים כן רוצים לכבד את השבת. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> הרבה הרבה יותר טוב מאצלנו, לצערנו הרב. אנחנו רוצים לתת לכולם הזדמנות שווה ליום מנוחה, ויום המנוחה בארץ הזאת זה יום השבת – לפועל, לחנווני, לנהג. באו אליי יושבי-ראש ועדים של תחבורה ציבורית ואפילו ערבים ואמרו: אנחנו לא רוצים לעבוד בשבת. אנחנו רוצים יום חופש. לא רוצים לקבל 200% ולא רוצים לקבל שום דבר אחר. אנחנו רוצים להיות עם המשפחה, לבלות עם המשפחה, כל אחד בדרכי הבילוי שלו. אחינו שהיו בגלויות שונות מסרו את נפשם על קדושת השבת. היו מוכנים – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה ראש עיר יודע פחות טוב ממך? למה ראש רשות יודע מה טוב לו פחות ממך? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> יש מדינה ויש חוק – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל להציל חיי אדם מקורונה הוא מספיק טוב. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> יש שלטון מקומי ויש שלטון ארצי. השלטון הארצי, שזה שר הפנים – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואם מחר יהיה שר פנים ממרצ, מה תעשה? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> זה יהיה שלטון החוק. אם הוא יצליח להעביר דברים, לשנות חוקים – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואז הוא יוכל לפתוח בשבת? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אל תדאגי, זה לא יקרה. זה לא יקרה בקרוב, נו, באמת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אז מה, אם יהיה שר פנים אחר – – – הוא יכתיב איך לעשות? לא, נכון? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אנחנו כרגע נמצאים עם חוק שיחוקק ואנחנו שומרים על החוק. במדינת ישראל יש חוקים שגם אנחנו לא אוהבים, ואנחנו גם אותם שומרים. מה לעשות, אנחנו במדינה שצריכים לשמור את החוקים שלה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם החוק לא טוב, צריך לבטל אותו. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אבל ברור, לא ייתכן שבגלות אחינו היהודים מסרו את נפשם, מסרו את נפשם, היו מוכנים למות למען קדושת השבת, מוכנים למסור נפש. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> כבר יש לנו מדינה, יצאנו כבר מהגלות. כבר יש לך מדינה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים פה במדינה יהודית. מי מסוגל לבוא ולהרים את ידו ולהגיד לא. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ניתן לראש עיר שרוצה לפתוח לעשות ככל העולה על רוחו. מסעדות כבר פתוחות, מקומות בילוי כבר פתוחים. מה אתם רוצים שיהיה, גם נגריות שפתוחות בשבת? מה אתם מבקשים שיהיה? מה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו אמרנו שראש העיר יקבע מה יהיה פתוח, יחד עם – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> עם כל הכבוד לראש העיר, אלה שיקולים אחרים. יש דברים של נראות של מדינה, שהמדינה צריכה לקבוע איך תהיה הנראות הציבורית במדינת ישראל. לא כל ראש עיר יכול לעשות דין לעצמו. אמרנו שרשאי שר הפנים – ושר הפנים לא משתמש בזה לעיתים קרובות – ביכולת שלו לפסול חוקי עזר עירוניים. הוא משתמש בה בשום שכל. בדרך כלל כמעט לא מגיעים לשולחנו של שר הפנים חוקים שהוא פסל. אלה ממש חוקים בודדים. לכן אני קורא לכולם, בלי יוצא מן הכלל, להצביע נגד החוק הזה, כי העת הזאת היא לא עת שבה אנחנו צריכים – בזמן של סגרים גדולים, בזמן של איחודים שצריכים לעשות בעם, זה לא הזמן עכשיו – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> זה לא הזמן – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך, סגן שר הפנים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – להצביע בעד חוק כזה. לכן אני מבקש שכולם יתנגדו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> ברור, תודה רבה. זכות התגובה שמורה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שהעבירה אותה לחבר הכנסת אביגדור ליברמן. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו בישראל ביתנו מאמינים בעיקרון חיה ותן לחיות. לכן אני הראשון שיתנגד לפתיחת מרכולים בשבת בבני ברק. אבל אנחנו לא מסכימים לכפייה דתית. לא יכול להיות שהשלטון המרכזי יסגור חנויות בשבת באשדוד, בראש פינה ובאילת. זה עיקרון של התנועה הלאומית כולה. אני פונה גם לחבריי בליכוד: אתם לא יכולים להפוך למפלגה חצי חרדית. אני פונה לחבריי בימינה ובבית היהודי. אני רוצה להזכיר לכם: ב-1950 הוקמה ליגה נגד כפייה דתית; הראשונים שהצטרפו היו ערי ז'בוטינסקי, הבן של זאב ז'בוטינסקי, והרב צבי יהודה קוק. הרב צבי יהודה קוק תרם גם כסף לליגה נגד הכפייה הדתית. אנחנו מבקשים באמת להתנהל בשכל. לתת לכל אחד אפשרות להתבטא. אנחנו חושבים שחוקי עזר נועדו בדיוק בשביל זה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, לא שומעים. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אגב, אחד התומכים הנלהבים בחוק הזה הוא חבר בכיר בליכוד, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. רק אתמול שמעתי שהוא מציג את מועמדתו ליושב-ראש תנועת הליכוד ושהוא מתמודד בפריימריז. אין שום סיבה שאנחנו לא נלך באותה דרך כמו מייסדי המדינה הזאת. לא יכול להיות שאנחנו פה נקבל תכתיבים בכל הנושאים. אני עוד פעם פונה לסמוטריץ' ולפרץ: לא יכול להיות שאנחנו מבקשים שכל רבני העיר יוכלו לגייר ומי שמונע את זה אלה הסיעות החרדיות. מה, יש רב עיר שהוא לא אורתודוקסי? הרי למה הם לא רוצים? שחס וחלילה רבני צהר לא יקבלו זכות לגייר. כלומר, לרב עירוני יש זכות לקבור, לחתן, לערוך בר-מצווה, בת-מצווה, לאשר כשרות. רק זכות אחת לקחו ממנו – את האפשרות לערוך גיור. ומה קורה עם הכשרות? מה, חרדים מכירים בכשרות של הרבנות הראשית? אם זה לא יהיה בד"צ או בית יוסף, הם ישתמשו בכשרות הזאת? יש פה כפייה דתית שהיא בלתי נסבלת, ומי שמכשיר אותה, בניגוד לכל האידיאולוגיה, לכל העקרונות, לצערי אלה נציגים של הבית היהודי, של ימינה וגם של תנועת הליכוד. אני מציע שתחזרו למקורות. כל חבריי בליכוד, מי שמחפשים מהי עמדתו של ז'בוטינסקי בנושא דת ומדינה, תקראו את הספר של בנו, ערי ז'בוטינסקי, "אבי", ותבינו מה העמדה של התנועה הלאומית בנושא דת ומדינה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ליברמן. חבר הכנסת לפיד, זכות התגובה? מוותר. במקום חברת הכנסת תמר זנדברג אני מבינה שזכות התגובה עברה לניצן הורוביץ. בבקשה, חבר הכנסת הורוביץ. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא מבין למה הנמיכו את הרמקולים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שמענו שום נאום. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> ביקשנו להעלות, אומרים שזה המקסימום. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל לא שומעים טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא המקסימום. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מישהו יכול לבדוק את זה, בבקשה? << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> עכשיו תשמע, תאמין לי, תשמע. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> רגע, רגע. אוה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> עכשיו הגבירו. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נאמר פה שזה המקסימום שגם היה קודם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, זה לא היה המקסימום. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נו. אנחנו לא חושדים בעובדי הכנסת, באמת. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> חס וחלילה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, אני מציעה פשוט להיות בשקט, אם אתם מעוניינים לשמוע את הדובר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גברתי, הקואליציה עסוקה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הקואליציה עסוקה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אי-אפשר להיות בשקט, הקואליציה עסוקה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אוקיי, הבנתי. אנחנו נאפשר לחבר הכנסת הורוביץ לדבר. בבקשה, שלוש דקות. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> החוק הזה, חוק המרכולים, הוא חלק מהעירוב הבלתי-נסבל של דת ופוליטיקה. העירוב הזה הוא שורש הרע בהתנהלות שלנו כמדינה. זאת הסיבה שאין לנו תחבורה ציבורית כל סוף שבוע; זאת הסיבה שמאות אלפי ישראלים לא יכולים להינשא ולהקים משפחה; זאת הסיבה, גם בקורונה, שלממשלה אין יכולת להתמודד עם מה שקורה בחלקים של הציבור החרדי שפשוט מצפצפים על הממשלה; זאת הסיבה שכופים, כולל בערים שתושביהן רוצים את זה, לסגור בשבת חנויות שהן חנויות מזון, חנויות נוחות, למרות שהאזרחים זקוקים להן. זאת הסיבה: העירוב הבלתי-נסבל של דת ופוליטיקה. אני אומר: דת ופוליטיקה, המקום הזה – העובדה היא שמפלגות חרדיות – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, ליכוד. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> מפלגות חרדיות ודתיות, לאורך שנים רבות, כופות על הציבור כולו דברים שפוגעים, ויודעים שהם פוגעים – אין פתרון ולא רוצים לתת פתרון לזוגות שלא יכולים להתחתן; אין פתרון ולא רוצים לתת פתרון לאנשים שלא יכולים לנסוע כל סוף שבוע ושאין להם רישיון ושאין להם כסף למונית. כל הרעיונות האלה, למשל סגירת חנויות, חנויות כמו מרכולים בסופי שבוע – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> סגן השר בן צור. בבקשה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> כל הרעיון הוא, גברתי, שלא מכריחים אף אחד לקנות בשבת. לא מכריחים אף אחד לנסוע באוטובוס בשבת. לא מכריחים אף אחד להתחתן שלא בהתאם לאמונתו. אבל אתן, המפלגות הדתיות, והממשלה, שמושפעת מכן, מונעות ממני לחיות לפי דרכי. מונעים ממאות אלפי ישראלים לחיות לפי דרכם, ואין לזה שום הצדקה. אומרים: מדינה יהודית. מה בין זה לבין דת, ערכים, רוח ואמונה? כלום, אפס, שום דבר. אין בזה שום דבר שקשור בזה, זה הכול עניין של שליטה וכוח, ואנחנו רואים את זה לאורך השנים כולן. מדינה יהודית. אפשר לחשוב שאם ייסע האוטובוס בשבת נוסף לכל המכוניות שנוסעות, אז המדינה פתאום תהיה פחות יהודית. אפשר לחשוב שאנחנו נדחוף איזה מישהו שלא רוצה לקנות בשבת לאיזו חנות כזאת ונכריח אותו לקנות, חס וחלילה. גם עובדים אסור להכריח לעבוד ביום שהוא למשל, יום שבת, ואם הם עובדים, הם מקבלים תוספת שכר; ויש עובדים שהם לא יהודים שדווקא רוצים לעבוד ביום הזה, ולהרבה אנשים זה מתאים. זה עוד איזה מין טיעון שמעצבן, שהופכים את זה למין חוק סוציאלי, שזה כאילו חוק למען העובדים, החוק הזה. לא, הוא חוק נגד החילונים; הוא חוק של כפייה דתית; הוא חוק של שליטה דתית. רוב גדול בציבור, כולל בציבור המסורתי, מתנגד לדברים האלה, כי מבינים שאנחנו מדינה שחיים בה כל מיני סוגים של אנשים. יש בה חרדים – יפה מאוד; דתיים – יפה מאוד. אני מאוד מכבד, מאה אחוז. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> שערה משערותיו של דתי בישראל לא נופלת, שום דבר. לא מתערבים באורח החיים. אבל, מספיק להתערב באורח החיים שלנו ולהכתיב לנו איך לחיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. אנחנו עוברים להצבעה. למרות שהחוקים הוצמדו, אנחנו עוברים לשלוש הצבעות שונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> סליחה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תני לי רגע לענות – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> שבו, בבקשה. אני מחכה לך. שבו, בבקשה, למעט חבר הכנסת סמוטריץ', שאחר כך נאפשר לו הודעה במליאה, ולו אני מרשה להצביע מכאן. חברת הכנסת סונדוס, החוק הבא הוא שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברת הכנסת יוליה תצביע מכאן. כל השאר יהיה שם. רק רגע, נחכה לראות שכולם הגיעו. אנחנו ממתינים שחבר הכנסת הורוביץ, יגיע למקומו. אנחנו עוברים להצעה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה). הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק הזאת היא ועדת הפנים והגנת הסביבה. בעד ונגד. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – 26, נגד – 45, נמנע אחד. אני מוסיפה בעד – חברת הכנסת יוליה; חברת הכנסת סונדוס, איפה היא? יצאה, אז היא לא מצביעה. חבר הכנסת סמוטריץ' – נגד. סך הכול בעד – 27, נגד – 45. הצעת החוק הזאת נדחית. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> 46. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 46, צודק. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת יאיר לפיד – הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה). הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – 32, נגד – 46. אני מוסיפה: בעד – חברת הכנסת יוליה. נגד – חבר הכנסת סמוטריץ'. זה אומר: בעד – 33, נגד – 47. הצעת החוק נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה שלישית – הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי קורונה), התש"ף–2020, הצעתה של חברת הכנסת תמר זנדברג. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – 32, נגד – 45. אני מוסיפה את חברת הכנסת יוליה. אנחנו מדברים על בעד – 33, ואני מוסיפה את חבר הכנסת סמוטריץ', נגד – 46. גם הצעת החוק הזאת הוסרה מסדר-היום. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' << נושא >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הודעה אישית, בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ'. חברים, אי-אפשר לשמוע כלום במליאה, לא משנה כמה יגבירו את הווליום. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, עמדה כאן קודם חברת הכנסת תמר זנדברג, חברתי. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> הליברלית – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> בדיוק. הליברלית, הנאורה – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> המתקדמת. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – והמתקדמת – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> והפרוגרסיבית. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – וקראה לי ולחבריי חשוכים, ומה עוד? המיושנים. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זו בכלל איזו תכונה יוצאת מן הכלל שלכם, תמר, בשמאל: יום הוא לילה. אור הוא חושך. שחור הוא לבן. אז דמוקרטיה זו דיקטטורה משפטית של קומץ פקידים ושופטים לא נבחרים. וציונות ואהבת הארץ זו חלוקת הארץ ומסירת שטחים וגירוש מתיישבים חלוצים וגיבורים. כן. וליברליזם – ועוד, ועוד – התערבות של המדינה בחיי הפרט ברגולציה, בחוקים, בתקנות. וכניסה אל תוך המשפחה עכשיו אתם רוצים. בואי, תמר, נעשה לרגע איזה מאזן של התוצאות של הנאורות הכל-כך מתקדמת ומוארת שלכם. בואו נדבר על העבדות המודרנית שאתם מקדמים, של שבעה ימים בשבוע לעבוד כמו חמור, בלי משפחה, ובלי חברה, ובלי קצת רוח ומנוחה. בואו נדבר על כמעט 30% גירושים – הנאורות המתקדמת. נשים ש"מפארות", במירכאות כפולות ומכופלות, שלטי חוצות בלבוש פרובוקטיבי, ניצול הכי נמוך. את תטיפי לנו מוסר? אתם דואגים לכבוד האישה, למעמד האישה? סעי באיילון, תפתחי עיתון, ותראי את הגועל של החפצת הנשים – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – תתבייש לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – של השימוש בגופן כדי למכור מוצרים. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – כשזה נוח לך. תתבייש לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> תסתכלי כמה מקרי אונס, כמה הטרדות – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> איפה אתה? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – כמה חורבן, כמה גירושים, כמה ילדים שגדלים בלי משפחות, כמה נפלו לסמים, לאלימות ולרצח בחברה המודרנית, הנאורה, הפתוחה והמתקדמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לחשוב שאצלכם זה לא קיים. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אירופה נחרבת מ"הנאורות הליברלית" הזאת, במירכאות כפולות ומכופלות. אין משפחות, ואין ילודה, אז צריך ידיים עובדות, אז צריך הגירה. אז האסלאם. בעוד 20 שנה אין אירופה, יש יבשת מוסלמית. תראו מה קורה בארצות הברית המתפרקת: הנאורים, הליברלים, מפרקים את המדינה, את הדמוקרטיה, את הכלכלה ואת החנויות. הליברליזם שלכם הוא סתימת הפיות הגדולה ביותר שיש. שוב: שחור הוא לבן, אור הוא חושך, יום הוא לילה. אני מודה בכל יום לריבונו של עולם על הזכות להיות דבק בתורתו, בערכיו, במוסרו הנאור, הטוב, הצודק. כן, ריבונו של עולם. ומי שמבין את השפה, "אסתכל באורייתא וברא עלמא". כן, הסתכל בתורה וברא את העולם, והתורה מתאימה, עם ערכיה ותפיסותיה אל המציאות, והיא תביא למציאות טובה בכל קנה מידה, עם אושר, באל"ף, ובריאות ושמחה, ומשפחה וכבוד אמיתי לאישה ולגבר ולילדים, ולסבא וסבתא, עם כיבוד הורים; וי"ו – "לרבות אחיך הגדול". מי אתם שתטיפו לנו מוסר? החברה הרקובה ופושטת הרגל שאתם מנסים לקדם כל הזמן. מודה אני לפניך, ה' אלוקיי ואלוקי אבותיי, ששמת חלקי עם יושבי בית המדרש ולא שמת חלקי עם יושבי קרנות – מוארים, נאורים, ליברלים – שהם משכימים ואנחנו משכימים, אנו רצים והם רצים, אנו עמלים והם עמלים. אנו משכימים לדברי תורה ורצים לעבודת ה'. בעזרת השם, כולנו ביחד נשכים ונעמול ונרוץ לחיים טובים, למדינה טובה, לחברה טובה ובריאה, שמושתתת על ערכים של צדק, של יושר, של מוסר יהודי, אלוקי. אנחנו לא ממציאים את הגלגל עם המורשת המפוארת שלנו של אלפי שנים. שלו נעליכם מעל רגליכם לפני שאתם תוקפים בשצף קצף אלפי שנים של היסטוריה. כן, והשבת – ובזה אני מסיים – זה היה הנושא: כמה אור וטוב היא הביאה לעולם, כמה חירות וחופש, ובריאות, וחברה ורווחה, ועושר אינטלקטואלי וערכים סוציאליים. את זה אתם רוצים לפרק, בשם מה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, לא. אף אחד לא ביקש לפרק את זה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> בשם איזו תרבות שזה מקרוב באה? שוב, של עבדות, של ניצול, של מרדף אחרי הכסף והחומר על חשבון כל מה שטוב ויפה בעולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> לא תצליחו, כי נצח ישראל לא ישקר ולא יימחה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תני לו להשלים. גברתי, תני לו להשלים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, לא. הוא סיים את דבריו. הזמן הוא לכולם. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> חשוב לנו לשמוע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חשוב לנו לשמוע אותו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הזמן הוא לכולם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דברי חוכמה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> די לסתום פיות כל הזמן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוכחתם שאתם נגד נשים. בושה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, חברים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא מדבר מדם ליבו, תני לו, תעלי אותו עוד פעם. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני מבינה שאתה אוסף חומרים לקמפיין, אבל הוא סיים את זמנו. << הצח >> הצעת חוק הכנסת (תיקון – ייצוג נשים בקרב יושבי-ראש ועדות הכנסת), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1388/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הכנסת (תיקון – ייצוג נשים בקרב יושבי-ראש ועדות הכנסת התש"ף–2020, של חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גברתי, חשוב שלא נסתום פיות לאנשים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן, אנחנו משתדלים. עשר דקות, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, אחד הביטויים הקרובים לליבי בשפה הערבית: (אומרת בערבית ומתרגמת:) הקול של האישה הוא מהפכה. ולזה יש שתי פרשנויות: האחת, שהקול של האישה מביא מהפכה, והפרשנות והאחרת היא שזו מהפכה שאנחנו זוכים וקולן של נשים זוכה להישמע ולהשפיע. אבל כאן, בשנת 2020, לעיתים קרובות מדי קולן של נשים מושתק בכוח. היעדרותן של נשים ממוקדי הכוח וקבלת ההחלטות כאן מורגשת בכל התחומים. יש קשר ישיר בינה לבין פערי השכר המגדריים, האפליה החוקית, הממסדית נגדן, תרבות האונס, האלימות, האלימות הגברית והממסדית, שמופעלת נגד נשים מדי יום. בפוליטיקה ייצוגית-פרלמנטרית, מצב שבו נשים עומדות בראש חמש ועדות – רק חמש ועדות מתוך 19 ועדות בכנסת – הוא פגיעה קשה בכוחן של נשים, הוא פגיעה קשה במאבק צודק לשוויון, לצדק חברתי ולצדק מגדרי. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר? אם לא כאן, אז איך אנחנו יכולים לייצג את הנשים, את העמדות של הנשים? איך נוכל להשפיע ולהבטיח לנשים מעמד טוב יותר, בטוח יותר, בכל התחומים? נשים נמצאות בתת-ייצוג עמוק בממשלה, בכנסת, בבתי המשפט, באקדמיה, בשירות המדינה ובמגזר הפרטיים. לכן אני מעלה היום את הצעת החוק הראשונה שלי, תיקון לחוק הכנסת – ייצוג נשים בקרב יושבי-ראש ועדות הכנסת – שמציעה תיקון חקיקתי מלמעלה לאפליה ארוכת שנים ומצטברת במטרה להבטיח שלפחות מחצית מיושבות-ראש ועדות הקבועות של הכנסת תהיינה נשים. גם היום נדרשת חקיקה להבטיח את מקומן של נשים במוקדי קבלת החלטות ולתת ייצוג ראוי והוגן לציבור הנבחרות. הצעת החוק מבטיחה את מקומן של נשים בתפקיד יו"ר ועדה, תפקיד בעל כוח, השפעה, ידע וצוות, שמאפשר יותר השפעה. זאת לא רק סוגיה של ייצוג לשם ייצוג בלבד, אלא של כוח והשפעה, תוך אמונה – ובנוסף האמונה שלי היא שנשים מבואות איתן עומק רב יותר לטיפול בסוגיות השונות והן יכולות להוסיף – רק להוסיף – לכלל האזרחים ולא רק לנשים. אז חסרות לנו נשים מובילות, משנות, משפיעות ושותפות בקבלת החלטות, ושותפות בשיפור המציאות העגומה שכולנו סובלים ממנה. הכישלון המהדהד של הממשלה הזו בהתמודדות עם נגיף הקורונה, וגם כן התמודדות עם שאר המשברים, שרק מעמיקים, שרק מתחזקים, לצערנו: המשבר הכלכלי, החברתי, הנפשי, התרבותי, החינוכי – גם זה נובע מהיעדר ייצוג נשים הולם בוועדות השונות, כישלון בשיתוף נשים בקבלת החלטות. לפני חצי שנה, כשהוקם הצוות הרב-תחומי שאמור היה להוציא אותנו ממשבר הקורונה, לא מצאה הממשלה לנכון לכלול אפילו אישה אחת או ערבייה אחת. בחדר היו רק גברים. גברים יהודים, מומחים בכלכלה, בפיזיקה ובביטחון בלבד. איפה היו מומחיות החינוך, הרווחה, הבריאות, הנפש, כאשר נדרשנו לקבל החלטות על חייהם וגורלם של התושבות והתושבים? ההדרה של נשים מתוך מוקדי הכוח היא גם ההדרה של תחומים וענפים שלמים בחברה ובמשק, זלזול והתעלמות מידע וניסיון קריטיים, שחייבים להיות חלק מההתמודדות עם המגפה וההשלכות שלה עלינו, על כולנו. נשים הן רוב מוחלט מהעובדות במקצועות החינוך, הסיעוד, הבריאות, הרווחה, והן פוגשות את ההשלכות הקשות ביותר של משבר הקורונה ביום-יום. הן חוות אותו, הן מכירות את התחום, הן מכירות את ההשלכות והן יכולות להיות שותפות ואף מובילות לקביעת מדיניות, החלטות ותוכניות לשפר את המצב שלנו בכל מקום. כמה מנותק צריך להיות כדי לחשוב שנשים, שהן הנפגעות העיקריות ממשבר הקורונה, לא שותפות למאבק במשבר, ליציאה מהמשבר; לא ראויות למקום בתהליך קבלת ההחלטות, שלא לומר להוביל אותו. נשים משלמות מחירים כבדים, וזה יכול להיות מחיר החיים שלהן, וראינו שנכון להיום 19 נשים ותינוקת שילמו על זה בחייהן. זה מחיר כבד מאוד, וכולנו אחראים ואחראיות על המחיר הזה. נשים משלמות בחייהן על ניהול כושל של משבר הקורונה הבריאותי, ועל גל האלימות והרצח נגד נשים ועל הפגיעה באלימות כלכלית שמפעילה הממשלה בהיעדר תקצוב ראוי של המסגרות הקיימות המיועדות במיוחד לנשים בסיכון. בעולם, דווקא ההנהגה הנשית היא זו שהראתה תוצאות בהתמודדות עם המשבר. מדינות המונהגות על ידי נשים היו הראשונות שהתמודדו עם הנגיף והציבו סטנדרטים איך לדאוג לבריאות של הציבור וגם לרווחה שלו. בניו זילנד ראש הממשלה ג'סינדה ארדרן זכתה עתה בניצחון אדיר בבחירות אחרי הצלחה אדירה שלה בניהול המשבר. היא הראתה כמה אפקטיבית ועוצמתית יכולה להיות מנהיגות שרואה בני אדם וחושבת על טובתם קודם כול. ישנו פתגם שאומר כי כשיש צדק, לא צריך חוקים. אבל פתגמים לחוד ומציאות לחוד. נשים כאן לא נמצאות היום במוקדי קבלת החלטות, לא קובעת את סדר-היום הציבורי, לא מובילות אותו ולא שותפות בו, למרות שהוא מעצב את חייהן ואף פוגע במצבן בכל התחומים – אנו משלמות עליו בחיינו, כמו שראינו השבוע, כששני גברים רצחו שתי נשים יקרות שאינן איתנו עוד, יהי זכרן ברוך, אך לצערנו, זה לא המצב. הצעת החוק הזאת שלי לשריין מחצית מיושבות-הראש של ועדות הכנסת לנשים תיתן להן, לנו, את הכוח להוביל את התכנון האסטרטגי, החברתי, את חלוקת המשאבים ואת הדיון הציבורי. היא תהיה צעד בכיוון הנכון אל עבר עולם של יותר שוויון וצדק. הצעת חוק זאת מצטרפת לשורה של החלטות ממשלה, 1697, 2043, שאישרו את ההמלצות של הוועדות משנת 2014, שדרשו להבטיח את קידומן ומעמדן של נשים בכלל, ובשירות המדינה בפרט, ולהטמיע חשיבה מגדרית בקבלת החלטות תקציב המדינה. אני מברכת את השרה מירב כהן על קידום החלטת ממשלה מהשבוע, לשריון 50% נשים בשירות המדינה, בדגש על הדרגים הבכירים. הצעת החוק הזאת היא אחת משרשרת הצעות בנושא ייצוג הולם ואפקטיבי לנשים. עכשיו זמן לתרגם מילים, חוקים והצהרות למעשים ולביצועים. המבחן שלנו הוא ביישום ובתוצאה גם בהצבעה על החוק הזה. מכיוון שלממשלה הייתה הצהרה של השרה מירב כהן שתהיה החלטת ממשלה בקרוב – הצהרה והחלטת ממשלה – ויש עוד חוק שהגשתי על ייצוג הולם של נשים, על 50% בחברות פרטיות וגם בדירוגים בכירים בשירות המדינה, אני דוחה את ההצבעה שלי כדי לבחון את המציאות, במבחן אמיתי בפועל, איך הממשלה תחליט על החלטת הממשלה, איך הכנסת הזו תחליט גם על הצעת החוק שלי וגם על החלטת הממשלה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> את צריכה לקבל הסכמה לדחייה מהשר המקשר. האם השר אמסלם מקבל את זה? מקבל. לפיכך, מאחר שמשכת את החוק והממשלה הסכימה, אז אנחנו מושכים בעצם את החוק. את דוחה את ההצבעה למועד אחר. זה הסיכום שלכם, ולכן לא נצביע על זה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> תשובה והצבעה במועד אחר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תשובה והצבעה במועד אחר. בסדר גמור. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת פרשת הצוללות וכלי השיט << הלסי >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת פרשת הצוללות וכלי השיט, מס' 1636, של חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, קודם היה כאן דין ודברים ביני ובין חבר הכנסת סמוטריץ', שגם היה אמור להעלות הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית, כביכול מקבילה או נגדית או קונטרה או מה שזה לא יהיה להצעה הזו. חבר הכנסת סמוטריץ' דחה אותה בניסיון, לדבריו, לגבש רוב או לכל הפחות, מבחינה פוליטית, לנתק בין שתי ההצעות האלה. אני רוצה להגיד שלמרות חילופי הדברים וחילוקי הדעות המאוד מאוד קשים בין סמוטריץ' וביני, אני חושבת שיש משהו בדברים האלה. אני מסכימה איתו. כי באמת את צריך לעזוב מערכת המשפט לנפשה ולהוריד מהגרון את היד שלופתת כאן את מערכת המשפט ושלטון החוק, בפרט כאשר ראש הממשלה נאשם בפלילים ובפלילים חמורים. כתב אישום כבר הוגש ומשפט כבר מתנהל על שוחד. אוי לה לקואליציה שמתעסקת עם מערכת החוק, ללא קשר לעמדות, דווקא בתקופה כזאת. באותה מידה, את פרשת הצוללות צריך לחקור. לחקור. אנחנו עוד לא יודעים מה תהיינה התוצאות, אבל מהעדויות שמצטברות, ועוד מעט אני אגע בחלק מהן, יש חשד לפרשת שחיתות חמורה בקודש הקודשים, מערכת הביטחון הישראלית. זה לא קלף עובר לסוחר; זה לא מטבע פוליטי; זה אירוע בפני עצמו, ואזרחי המדינה, אזרחי ישראל, לא יכולים לישון בלילה בשקט בלי לדעת שהדבר הזה נחקר. אני רוצה את הדברים שלי לייחד, להקדיש או להפנות לבני גנץ. אתם יודעים, חברים וחברות, בעוד כמה חודשים ימלאו שמונה שנים לכהונה שלי בכנסת. כל אחד מאיתנו שבא לפה, לבית הזה, אדוני היושב-ראש, בא לפה עם איזה רעיון, עם איזו שליחות, עם איזה דבר שהוא רוצה לקדם. עם נושא, עם מושג, עם מטרה. לא הכול רק מפוזיציה, אלא באמת בעבודה הפרלמנטרית כאן אנחנו נתקלים בהמון דברים שאנחנו רוצים לעשות – חלקם אנחנו יכולים, חלקם לא יכולים, אבל יש לנו מטרה. לדוגמה, בשבוע שעבר הצבעתי בעד ההצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית של חבר הכנסת פינדרוס כי אני חושבת שבמנותק מפוזיציה, את האלימות המשטרתית צריך לחקור. היא מופנית נגד כל המגזרים, אגב, בפרט מיעוטים. קודם כול ערבים, חרדים, גם שמאלנים ואחרים. את היום הראשון של בני גנץ בפוליטיקה אני זוכרת היטב. אני רוצה לרגע לספר עליו. ביום שבו גנץ כינס קהל – אז עוד אפשר היה להתקהל – ועיתונאים, ועמד לנאום את הנאום הראשון שלו בפוליטיקה אחרי שתיקה ארוכה, אני הייתי באותו ערב בערבה. ספציפית, בקיבוץ יטבתה. עמדתי להגיע לחוג בית – זה היה בעיצומה של מערכת הבחירות – אספה במועדון לחבר של קיבוץ יטבתה. בני גנץ התחיל לדבר. התעכבתי כמה דקות באוטו כדי לשמוע את הנאום ולדעת במה מדובר. בכל זאת, אירוע מאוד מאוד משמעותי באותה מערכת בחירות. זה היה באפריל 2019. שמעתי את בני גנץ מדבר על ההבטחה שלו לתחבורה ציבורית בשבת, על זכויות להט"ב. הוא הבטיח להילחם בשחיתות. הוא אמר שלא יעלה על הדעת שיהיה ראש ממשלה שיוגש נגדו כתב אישום. דרך אגב, כתבי האישום שהוגשו נגד נתניהו הוגשו בנובמבר באותה שנה, כלומר כ-9-8 חודשים לאחר מכן. הוא באמת היה סוחף. הוא שכנע. ייצג את כל מחנה המרכז-שמאל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף. חברי הכנסת, רמת הרעש באולם – חבר הכנסת ווליד טאהא. כן, את יכולה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> תודה. בסיום הנאום, בסיום דבריו, אמרתי לעצמי: ואללה, חלק מהדברים זה מרצ, המצע של מרצ. בסיום הנאום יצאתי מהאוטו ונכנסתי למועדון לחבר בקיבוץ יטבתה. אחד החברים בקיבוץ אמר לי: את יכולה ללכת, את יכולה לחזור לתל אביב. החלטנו כולנו להצביע בשביל בני גנץ. אמרתי לעצמי: ואללה, מה נעשה, הרי התופעה הזאת, שמצביעי השמאל מצביעים לאותו מועמד, לאותו משיח פעם אחרי פעם, מוכרת לנו. באותו ערב חוויתי אותה על בשרי, באמת בלילה חורפי וקר בקיבוץ רחוק אי שם בערבה. נזכרתי בערב הזה השבוע, כשראיתי את בני גנץ אומר את המשפט הבא: אם הממשלה לא תתחיל לתפקד, לא תהיה לי ברירה אלא לבחון את דרכי מחדש, ולחזור לערכים המקוריים שלי. אחד מהם, שראש ממשלה תחת כתב אישום לא יכול לכהן. אני חייבת לומר שהמצב שקורה עכשיו, מעשה הנוכלות שנקרא ממשלת האחדות כביכול, העבודה בעיניים – על כל אזרחי המדינה, אבל ספציפית על כחול לבן ועל בני גנץ, על הרוטציה שלא תהיה – מפני כל הדברים האלה היו מי שהזהירו, ובהם אנחנו, את בני גנץ, את כחול לבן, את מפלגת העבודה. הזהרנו, אבל לא הקשיבו לנו, ואמרו, בשילוב עיתונאים ופעילים ועוד אנשים: טוב, לפחות יעשו משהו מבפנים, לפחות תגיע הרוטציה, לפחות בני גנץ יהיה ראש ממשלה בעוד שנה וחצי, לפחות כל הדברים האלה. אבל עכשיו, כשגנץ עצמו וחברי ממשלתו מבינים וברור להם במאה אחוז שצדקנו, מתי זמן טוב אם לא עכשיו להתחיל ולעשות, במעט הזמן שנשאר לממשלה הזאת – ובאמת הוא יכול להיות מאוד מאוד מועט? מתי הזמן אם לא עכשיו לחזור, כמו שאמר בני גנץ, לערכים המקוריים: למלחמה בשחיתות, לקידום וביצור שלטון החוק. לא כעסקת חבילה, "שלטון החוק תמורת שחיתות" – לא, לעשות את מה שנכון. ומהו דבר נכון לעשות ולתמוך בו, אם לא פתיחה בחקירה בפרשת השחיתות החמורה והמאיימת והמפחידה הזאת. עוד מעט יעלה לכאן הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר בוגי יעלון, שמכיר את הפרשה גם מבפנים, אבל אני עומדת כאן ומדברת באמת כאזרחית המדינה. אני מעולם לא שירתי בתפקידים בכירים בכוחות הביטחון, בשירות הצבאי שלי הייתי מדריכת טיולים, אבל בתור אזרחית המדינה כשאני שומעת שהיועץ המשפטי של משרד הביטחון מעיד שהוא קיבל מייל, והמייל הזה נחשף ופורסם – שהוא אומר שהוא שמע משמרון, שביקש ממנו לקדם את העסקה לבקשת ראש הממשלה, בזמן שהוא לא יודע ואין לו מושג ששמרון באותו זמן גוזר קופון ומקבל כסף מטיסנקרופ; כשדן הראל, שרק השבוע נחשפה עדותו, מעיד בתצהיר לבית המשפט העליון על לחצים, ואני אקריא: "התערבות חריגה ובלתי סבירה של נתניהו", כאשר גם הוא לא יודע ואין לו מושג באותו זמן שבן דודו ועורך דינו של ראש הממשלה בעצם מתפקד כאן כסוכן כפול, במובן הכי פשוט שיש: ביד אחת הוא מייצג את ראש הממשלה וביד השנייה מייצג חברת צוללות, כשכל מערכת הביטחון אומרת שאין צורך בצוללות האלה, ומערכת הביטחון בכלל לא יודעת על הקידום הזה, על הדחיפה הזאת, על ההתערבות הזאת. עכשיו, תגידו לי – ומן הסתם יעלה כאן עוד מעט השר אמסלם ויגיד: זה לא נחקר, נתניהו לא אשם, זה לא פלילי, היועץ המשפטי לממשלה לא חקר, לא פתח, לא סגר. ואללה, יודעים מה? יכול להיות. אבל אם לא נחקור – לנו כאזרחי ישראל, לא רק שמגיע לנו, אלא חובה עלינו לדרוש ירידה לחקר האמת בפרשה הזאת, בגלל הפוטנציאל והחשדות והעדויות החריפים וחמורים כל כך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> רבותיי מאחור. רבותיי. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> חברות וחברים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> להתחיל לסיים. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> כן. אם הפרקליטות לא חוקרת ואם אין ועדת חקירה ממלכתית ואין ועדת בדיקה במשרד הביטחון, אז איפה תהיה חקירה, אם לא כאן בכנסת? כי בפרשייה הזאת יש רק שתי אפשרויות: שנתניהו, כל סביבתו ידעה ונחקרה ומודרה ומה שלא תרצו, או שהוא ידע והוא מושחת עד העצם בפרשייה שהיא באמת החמורה ביותר בתולדות מדינת ישראל, או שהוא לא ידע ואז הוא איזה תמוי, תמים, חושם מסכן שנקלע במקרה לכיסא ראש הממשלה, בזמן שכל סביבתו טובעת בפרשיית שחיתות חמורה. ולכן, ללא כל קשר לפוזיציה פוליטית, לדילים כאלה ואחרים, לממשלה שכן תיפול או לא תיפול, את הפרשייה הזאת צריך וחובה לחקור. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת תמר זנדברג. ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה. אדוני השר, עשר דקות. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> כן, כן, אני יודע. תפעיל עכשיו מחדש. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני אתייחס להצעה הזאת, סתם, חברת הכנסת זנדברג, אתם כל הזמן עוסקים בהעלאת גרה. גם מי שמעלה גרה בסוף גם בולע את העשב. אצלכם זה העלאת גרה לשם העלאת הגרה. הדברים האלה נחקרו כמעט בכל מקום במשטרת ישראל ולכן תראו את התשובה שלי שלדעתי השבתי לכם כמה פעמים. אם לא, אני גם אחבר אותה עם התשובה שאתן לחבר הכנסת בוגי יעלון. תראו, רבותיי, אני רוצה להתייחס למשהו אחר. לפני כשבוע ימים הדלקתי טלוויזיה ואני רואה בחדשות את עמית סגל בערוץ 12 מדווח, ואני מצטט, אדוני היושב-ראש, ושומע את קולו של מר מנדלבליט אומר: מי שתפרו אותי בתיק הזה הם דינה זילבר ושי ניצן. המניאק הזה הוא לא מחליט בתיק שלי. יש לי תיק פתוח. בסוף אני אתפוצץ עליו. יש לי ברישום המשטרתי תיק ממתין לבירור דין. אני רוצה לדעת שזה נסגר מחוסר אשמה – הוא גם רוצה לדעת איך – למה מחזיקים בן אדם בגרון. דרך אגב, את זה אומר ידידכם המלומד ד"ר מנדלבליט, זה שאתם מגינים עליו כל בוקר. חשבתי לעצמי, אדוני היושב-ראש, למה הוא התכוון כשהוא אמר "מניאק". הלכתי לבדוק בספרות, אמרתי, אולי מונח משפטי. אז שאלתי מישהו. הוא שאל אותי: תגיד, הוא התכוון למניאק מהותי או למניאק תפקודי? כפי שבדיוק הוא הצהיר או אמר בנושא של הנבצרות – האם זה מהותי או לא מהותי. לאחר מכן אמרתי שאבחן את זה בכל מה שקשור לעולם התרבות, הקולנוע, כל מה שאתם בעצם חזקים בו ומהללים אותו מבוקר עד לילה, כל האנשים של השמאל, שאת חלקם גם ראיתי מפגינים פה. אני באמת נכנסתי ובדקתי, וקפץ לי הסרט "מאחורי הסורגים". אדוני היושב-ראש לוין, תקשיב, הבמאי אורי ברבש, השחקן ארנון צדוק, אנשים שלכם. מה כותבים שם, מה בעצם אומרים בסרט? רציתי להבין מה עולם התרבות אומר על זה. אז הם אומרים ככה: יש שני סוגים של מניאק, שני סוגים. יש מניאק שהוא יודע שהוא מניאק. כן, הוא יודע שהוא מניאק, ויש מניאק אחר, זה מניאק שיושב, אוכל, מעלה גרה כמו חזיר ורק הם שם למעלה יודעים שהוא המניאק שלהם. דרך אגב, כשהוא התכוון אולי למעלה, הוא הכניס גם את גרסטל. ואז חשבתי והמשכתי ואמרתי לעצמי: יכול להיות שהבחור בכלל התבלבל בין מניאק לסדרה מנאייכ 2. חשבתי שהוא התכוון למנאייכ. ולאחר שחשבתי לעומק, אני אגיד לכם את האמת – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – אולי תחסוך את זה מאיתנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – הגעתי למסקנה שכל התשובות נכונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר. אתה יודע כמה קשה לשמוע את המילה הזאת בערבית? איום ונורא. צריך לשים על המסך של הכנסת סימן של מעל 18. אוקיי, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, מי שמעוניין להצביע, אנא להגיע למושב. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא, אנחנו מצביעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה? אוקיי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה, הצבעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. אוקיי, חברים, אנחנו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, למה הצבעה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תדרשו שמית, נו, מה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מחכה לקואליציה? מה נסגר? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אני מחכה לתמר זנדברג. הגיעה? בבקשה, אתם יכולים להצביע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, הצבעה שמית? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 25 נגד – 23 נמנעים – אין << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא הודעתם לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ביקשת אחרי שהפעלתי את ההצבעה. תבדקו את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. חברי הכנסת, לא. אנחנו צריכים לבדוק. שנייה. חברי הכנסת, חברי הכנסת, הייתה בקשה – אנחנו צריכים להתייעץ ולבדוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש, לא הכרזת הצבעה – לא הצבעתי. אני הייתי פה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הכרזת הצבעה. אנחנו פה ולא הצבענו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. סליחה, סליחה. אנחנו עוברים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא אמר: מצביעים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אני אמסור ליושב-ראש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מבקשים להצביע – – – << קריאה >> היו"ר יריב לוין: << קריאה >> הינה, אפילו אני לא הצבעתי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש כאלה שפה ולא הצליחו להצביע. אנחנו כאן ולא הצלחנו להצביע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> נא לצרף את השמות שלנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש, אנחנו היינו פה ולא אמרו שיש הצבעה – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מבקשים לצרף את השמות שלנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, נא לשבת, קודם כול. נא לשבת. נא לשבת. כולנו היינו כאן. נא לשבת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם יודעים שמצולם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. תראו, מאחר שאני הייתי כאן באולם אני לא צריך ללמוד מכלי שני על מה שקרה פה, כי הייתי פה. הראיה היא שאפילו אני עצמי, הגם שישבתי במקומי, לא הצבעתי. למה לא הצבעתי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. רק רגע אחד. למה לא הצבעתי? לא הצבעתי משתי סיבות. האחת, כי התבקשה הצבעה שמית; והשנייה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> והשנייה, כי ההודעה שלוחצים ומצביעים לא נאמרה בכלל, או אולי נאמרה בקול ענות חלושה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – בוודאי לא נשמעה. לפיכך, לפיכך, חברי הכנסת – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – אנחנו לא עוסקים פה במחטפים ולא בתרגילים. לאור הבקשה שהייתה כאן, והייתה ברורה, ונשמעה מבעוד מועד, לקיים הצבעה שמית, כפי שביקש יושב-ראש הקואליציה, אני מבטל את התוצאות שהיו ומכריז על הצבעה שמית. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה מנצל את הכוח שלך – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו בהצבעה שמית, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, המזכירה, אין צורך להיאבק בצעקות. תצעקו כמה שאתם רוצים ואחר כך אנחנו נמשיך בהצבעה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. אפשר לצאת. רבותיי, מי שלא רוצה להשתתף בהצבעה יכול לצאת. אפשר להמשיך בהצבעה. תודה רבה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – אלי אבידר, אלי אבידר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ירדנה, פשוט תמשיכי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא להוציא את חברי הכנסת שצועקים. נא להוציא אותם מהאולם. תודה. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בושה. בושה. בושה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הבריונות – לא למחוא כפיים, בבקשה – הבריונות הזאת לא עושה רושם על אף אחד. תודה רבה. בבקשה, נא להמשיך בהצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – נגד רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – אינה נוכחת אליהו ברוכי – נגד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו משתתף בהצבעה עמית הלוי – נגד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – אינה נוכחת אסף זמיר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה משתתפת בהצבעה מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – נגד היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – נגד יצחק כהן – נגד מאיר כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – נגד יאיר לפיד – אינו נוכח אוסנת הילה מארק – נגד פטין מולא – נגד מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – נגד משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן, אורלי פרומן? בעד. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא הצבעתי. אמרתי: הצבעה לא חוקית. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> את משתתפת או לא? << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אורלי פרומן – אינה משתתפת בהצבעה תהלה פרידמן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – נגד עינב קאבלה – אינה נוכחת אנדרי קוז'ינוב? << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הצבעה לא חוקית. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אנדרי קוז'ינוב – אינו משתתף בהצבעה אלכס קושניר? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ההצבעה לא חוקית. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלכס קושניר – אינו משתתף בהצבעה יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול? << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ההצבעה לא חוקית. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) עידן רול – אינו משתתף בהצבעה << קריאה >> עידן רול (יש עתיד): << קריאה >> ההצבעה לא חוקית – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואל רזבוזוב – אינו נוכח << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זו ההצבעה הזאת – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יפעת שאשא ביטון – נגד אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מציע לחכות, היושב-ראש הלך – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אלעזר שטרן, בעד או נגד? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היושב-ראש הלך לעשות תחקיר בטח. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלעזר שטרן – אינו משתתף בהצבעה << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> את צריכה לעצור את זה, הוא עשה תחקיר עכשיו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) הילה שי וזאן – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – נגד עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד, איילת שקד, נגד? << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) איילת שקד – אינה משתתפת בהצבעה עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ההצעה שלכם נופלת פה אחד. פה אחד ההצעה – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> יש מישהו באולם שנוכח ולא נקרא שמו? את רוצה לקרוא שוב? אז סליחה, בואי, תקראי שוב. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצבעה לא חוקית. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלי אבידר – אינו משתתף בהצבעה יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ישראל אייכלר – אינו נוכח קארין אלהרר – אינה נוכחת סעיד אלחרומי – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח רם בן ברק? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא משתתף בהצבעות לא חוקיות. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) רם בן ברק – אינו משתתף בהצבעה נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הצבעה לא חוקית. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אורנה ברביבאי – אינה משתתפת בהצבעה יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ? << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> ההצבעה לא חוקית, אני לא משתתף – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ניצן הורוביץ – אינו משתתף בהצבעה << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> לא היה דבר כזה בכנסת, לא היה דבר כזה בכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת תמר זנדברג? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> הצבעה לא חוקית. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) תמר זנדברג – אינה משתתפת בהצבעה << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> רגע, בסוף ההצבעה אנחנו נדבר על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כשתסתיים ההצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אסף זמיר – אינו נוכח מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אחמד טיבי – אינו משתתף בהצבעה היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח? << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ההצבעה אינה חוקית. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> את לא משתתפת. אני שואלת: בעד או נגד? << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) ע'דיר כמאל מריח – אינה משתתפת בהצבעה עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אני שואלת – אל תביך אותי. אני שואלת: בעד או נגד? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מבקש ממך לא לכעוס על מזכירת הכנסת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני כועס עליך. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מבקש ממך להשיב להצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> אתה לא משתתף? טוב. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> להשיב להצבעה. אנא ממך, השב להצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יוראי להב הרצנו – אינו משתתף בהצבעה מיקי לוי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זו הצבעה בושה, ואני לא משתתף בה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מיקי לוי – אינו משתתף בהצבעה << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הצבעה של בושה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בושה וחרפה. אין סמכות להצבעה הזאת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי קונין? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצבעה לא חוקית. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יוליה מלינובסקי קונין – אינה משתתפת בהצבעה << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו שותפים להיסטוריה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זו דוגמה איך הרוב רומס את המיעוט. זוהי דוגמה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אבי ניסנקורן – אינו נוכח << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תתביישו, פשוט תתביישו. בושה וחרפה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) בנימין נתניהו – אינו נוכח << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סונדוס סלאח – אינה נוכחת << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הם לא מנצחים בהצבעות – מי צריך דמוקרטיה? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה פרצופה של הקואליציה. לא משתתף. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב סגלוביץ' – אינו משתתף בהצבעה << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בשביל מה להצביע? אתה גם מכתיב את התוצאה מראש. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – תתקבל, זו לא דמוקרטיה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם לא חייבים להצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצבענו כבר. הצבענו. למה מצביעים עוד פעם? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יבגני סובה – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח תהלה פרידמן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח עינב קאבלה – אינה נוכחת מירי מרים רגב – אינה נוכחת יואל רזבוזוב – אינו נוכח אנטאנס שחאדה – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח הילה שי וזאן – אינה נוכחת עפר שלח – אינו נוכח איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> יש מישהו באולם ששמו לא הוקרא ורוצה להשתתף בהצבעה? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> כן, אני לא משתתפת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, חברת הכנסת מרב מיכאלי לא משתתפת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) מרב מיכאלי – אינה משתתפת בהצבעה << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> טוב, חברים, בזמן שיסכמו את תוצאות ההצבעה אני רוצה להסביר כמה דברים: מה שקרה פה היה דבר נורא פשוט, ועכשיו מן הסתם ילכו ויבדקו את זה במצלמות וגם האמת תצא לאור. ראשית, מי שלא יודע, ישבו בכיסאותיהם יריב לוין, דוד ביטן, אבי דיכטר ואנוכי – ולפי מה שראיתי ההצבעה שלי לא נקלטה – וחיים כץ, וההצבעות לא התבצעו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הם לא הצביעו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה עושה את הבדיקה – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> רק רגע. רק רגע, חברים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה התרוצצת תוך כדי הצבעה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, לא. אתם יודעים מדוע הם לא הצביעו? אתם יודעים למה הם לא הצביעו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה משנה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> משום שאני ביקשתי הצבעה שמית, כיו"ר הקואליציה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל מיקי, אין דבר כזה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בגלל שביקשתי הצבעה שמית, אנשים לא הצביעו, משום שחיכו שיקראו בשמם. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה התהליך שהיה צריך לקרות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל הבקשה לא התקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ברגע שביקשתי הצבעה שמית היו צריכים להיקרא שמות חברי הכנסת והם היו צריכים להצביע. יושב-ראש הישיבה הפעיל את כפתור ההצבעה האלקטרונית, למרות שאני ביקשתי הצבעה שמית ואנשים ישבו בכיסאם ולא הצביעו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה עושה את הבדיקה? על מה אתה מדבר? << קריאה >>קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה לשמוע את הייעוץ המשפטי, זה בניגוד לתקנון. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נוסף לכך – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לך סמכות לבקש הצבעה שמית, יושב-ראש הקואליציה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – עלה לפה יושב-ראש הכנסת וערך את ההצבעה באופן מסודר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> יכולתם להשתתף בהצבעה והיו התוצאות. בחרתם לא להשתתף בהצבעה, ובדרך זו לומר את דברכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זה לגיטימי, אבל עדיין היה רצון פה לקיים הצבעה שמית והיושב-ראש לא אפשר אותה, כנראה בשוגג, וזה בסדר. זה כל הסיפור פה, חברים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, ההצבעה התחילה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אבל אני ביקשתי קודם הצבעה שמית. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה ביקשת אחרי שההצבעה התחילה. זה בניגוד לתקנון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> סליחה, אני ביקשתי הצבעה שמית, ומותר לי כיו"ר הקואליציה לבקש הצבעה שמית בשם הממשלה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נכון, אבל ביקשת אחרי ההצבעה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כך פעלתי, התקנון אפשר לי, ואתם עכשיו מתרעמים על זה שביקשתי הצבעה שמית והופעלה הצבעה אלקטרונית. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נכון. זה לא נכון. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפי התקנון – – – סגן שר יכול לבקש. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוקיי, אני רוצה להקריא את תוצאות ההצבעה – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שהיא לא חוקית. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – 44 התנגדו, אפס נמנעים ואפס תומכים. כמה לא השתתפו? לא יודעים כמה לא השתתפו. אז 44 נגד, זאת התוצאה. לכן אני קובע – – – << קריאה >> יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זו דיקטטורה, צפון קוריאה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> שנייה חברים, אם אפשר, תנו לי להשלים. חבר'ה, לא שומעים. לכן אני קובע, שהצורך בוועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת פרשת הצוללות וכלי השיט לא התקבלה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת השחיתות בעסקאות רכש ביטחוני << הלסי >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת השחיתות בעסקאות רכש ביטחוני – מס' 1642, יעלה ויבוא חבר הכנסת משה בוגי יעלון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כסף, כוח, כבוד. כסף, כוח, כבוד. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כסף, כוח כבוד. כסף, כוח, כבוד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני אוהב אתכם. אני אוהב אתכם. אני אוהב אתכם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תפזר את הכנסת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני אוהב אתכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה צריך הצבעות בכנסת? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בבקשה. חבר הכנסת בוגי יעלון, בבקשה. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לא יכול לקרות ביזיון כזה בתוך הכנסת. איפה האבטחה פה, מה זה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוה, הגעת? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> משמרות הבושה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אם תוכלו לא להפריע לחבר סיעתכם, זה יהיה ממש מבורך. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> לא. הם דווקא ממקהלת "הכול באסה". << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גב' חנה בבלי. << דובר >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כמה פעמים נגיד שפרשת רכש כלי השיט והצוללות היא פרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר מאז קום המדינה? אני חוזר וקובע זאת בעקביות מתוך ידיעה מבוססת. היא רבת-מעורבים, רבת-ממשקים, רבת-מהלכים, רבת-אינטרסים, ובעיקר עתירת עזות מצח וחוצפה פלילית לכאורה של מי ששיכרון הכוח, ההסתאבות והריקבון בסביבתם הקרובה הפכו לנורמה, והעבירו אותם משחיתות בשלוליות מי אפסיים למים עמוקים, לכסף הגדול, תוך העדפת בצע כסף על פני ביטחון המדינה. כל המאמצים שנעשו עד כה בכל דרך חוקית אפשרית לחקור את הפרשה עד תומה נחסמו. כל הכלים, המידע, הנתונים, הבדיקות, החקירות החלקיות, העתירות, נתקלו במערך משומן ומאורגן של חיפוי, של כיסוי, של התגוננות, של בלימת כל אפשרות לבדוק את הפרשה הנוראה הזאת לעומק, לחשוף את האמת. והיום, שיא השיאים: ביטול תוצאות הצבעה, גנבת הצבעה. אם לא היה כלום, אז ממה החשש לבדוק? כאשר כבר הוגשו המלצות לכתבי אישום בכפוף לשימוע כנגד כל סביבתו הקרובה של נתניהו, עכשיו לא מוצאים את הזמן בפרקליטות להשלים את השימועים כדי להתקדם? איך מתקבל על הדעת שהוא לא ידע? ואם לא ידע באמת, אז ממה נובע החשש שלו להיבדק, להיחקר? כמובן שאם הוא לא ידע, זה כישלון ניהולי. ואם הוא ידע, זאת עבירה פלילית. איך קבע היועץ המשפטי לממשלה כבר בשלבים הראשונים, עוד בטרם החליט בכלל על בדיקה – שהפכה כעבור חודשיים לחקירה – שנתניהו לא מעורב? איך קבע היועץ לפני ימים אחדים שאין די ראיות כדי לפתוח בחקירה בנושא אישור נתניהו לממשלת גרמניה למכור צוללות מתקדמות למצרים, ובפרשת המניות? אם לא בדקת, אם לא חקרת. ברור שלא תהיינה ראיות. אומרים עליי שאני אובססיבי לנושא. כן, אני אובססיבי לביטחון ישראל, לניקיון כפיים, לאמת, למדינת ישראל ועתידה, וכל עוד לא תתברר האמת עד תום לא ארפה. כרמטכ"ל, כשר ביטחון, לפני כן כחייל, כמפקד וכאזרח, איני יכול להשלים עם העובדה שהקרובים ביותר לראש הממשלה העדיפו בצע כסף על פני ביטחון המדינה, וודאי שאינני יכול להתעלם, אף אם בנימת הספק, מזה שראש ממשלת ישראל העדיף בצע כסף על פני ביטחון המדינה. כבר התברר והוכח שלא אמר אמת בעניין האישור שנתן מאחורי גבי ומאחורי גבו של הרמטכ"ל ומפקד חיל הים, מאחורי גבו של הקבינט, למכירת הצוללות המתקדמות למצרים. נתניהו, האמת היא גם אופציה. עשרות בכירים במערכת הביטחון שכיהנו בתפקידים הרגישים והבכירים ביותר דורשים לחקור. איש ממערכת הביטחון אפילו לא נחקר כחשוד בפרשה הזאת, אבל באקווריום שבלשכת נתניהו שחו סביבו דגים במים עכורים וכמעט כולם עם המלצות לכתבי אישום בפרשה. וכמובן יש עוד גורמים עברייניים במעגלי השפעה, הקומבינות, הרווחים הכספיים המופלגים שמסביבה. אף פעם לא חשבנו פעמיים, בשום מצב ובשום פעולה מבצעית או אחרת, אם לתחקר או לא. לתחקר באומץ עד הסוף, גם כשהצלחנו וגם כשנכשלנו. למדנו, הפקנו לקחים, יכולות נבנו מזה, התחזקנו מזה, התקדמנו מזה. תחקיר אמת יסודי זה אלף-בית של מקצועיות, אחריות, של מנהיגות, של יושרה, של מינהל תקין. תחקיר זה עוצמה. ממה אתם חוששים? על אחת כמה וכמה כשאתם בטוחים שלא היה כלום. גדי איזנקוט, דן הראל, אודי אדם, עמוס גלעד, אחז בן-ארי, תמיר פרדו, דורות של קצינים ומפקדים בחיל הים ועוד רבים אחרים דורשים לחקור, דורשים מעל כל במה לחקור, להגיע לחקר האמת, וקריאתם כמו נעלמת מאוזניו של מי שצריך באומץ להתעשת ופשוט לחקור, לחקור עד הסוף. גם בני גנץ וגבי אשכנזי דרשו לחקור, אך היום מעדיפים שיקולים פוליטיים. בושה. אכן הם מתביישים ולא נוכחים באולם. אך אין בזה די. בני וגבי, גם אם נכנסתם תחת נתניהו מתוך כוונה טובה בשל הקורונה ומצב החירום, היום כבר צריך להיות ברור לכם שרומיתם ועוד תרומו. ראו מה קורה סביבכם, ראו את העם, את המובטלים, את העצמאים שעסקיהם קורסים, את המתים. אתם כבר אומרים בגלוי שהשיקולים הפוליטיים האישיים של נתניהו גוברים על כל שיקול מקצועי ענייני, ואתם עוד משתפים פעולה. ארבעה מכתבים שלחתי ליועץ המשפטי לממשלה. ארבעה מכתבים שבהם שאלות פתוחות שלא נחקרו, שבאופן תמוה לא נשאלו, למה? למנדלבליט פתרונים. למותר לציין שלא טרח להשיב לי. למה, מה יש לו להסתיר, ממה הוא חושש, ממה הפחידו אותו? או שאין לו תשובות. אלה לא רק שאלות שלי, אלה שאלות של מפקדים ולוחמים, אלה שאלות של אזרחי ישראל, מגיע להם לקבל תשובות ולא מריחות והתחמקויות. אלוף במילואים ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, אני פונה אליך אישית מהבמה הזאת. אנחנו מכירים היטב. בזכות סגולותיך המשפטיות והאישיות מיניתי אותך לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי כשכיהנתי כרמטכ"ל. גם לנוכח השאלות הקשות ששאלתי אותך תוך כדי טיפולך בפרשת הצוללות וכלי השיט, פרשת 3000, מבחינתי פרשת נתניהו וחברת טיסנקרופ, לא תקפתי אותך אישית, וגם היום אני לא עושה את זה, וציפיתי שאתה תוציא את האמת לאור. אתה יודע שאתה, וגם התובעת ליאת בן-ארי, מאובטחים לא בגלל אלה שתובעים את חשיפת האמת. אתם מאובטחים בגלל שליחיו של הנאשם נתניהו, שמטרידים אתכם, מאיימים עליכם, משתמשים בשקרים כדי לעשות לכם דה-לגיטימציה, לכם וגם לבית המשפט. מתוך השאלות הרבות ששאלתי אותך, ואצביע על פערים בחקירה או על סתירה בין עדויות, עובדות ומסקנות, אעלה מעל הבמה הזאת רק כמה. אחת, איך הגעת למסקנה שנתניהו לא מעורב בפרשה עוד לפני גביית עדות ראשונה? מדוע לא זימנת את נתניהו לחקירה באזהרה למרות שבידי החוקרים מסמכים שקושרים את נתניהו אישית להחלטות תמוהות באשר לעסקאות רכש עם טיסנקרופ? איך לא פתחת מייד בחקירת החלטת נתניהו לאשר לממשלת גרמניה למכור צוללות מתקדמות למצרים? נתניהו הודה בזה בשידור חי, וכשנשאל מדוע הסתיר זאת ממני או מהרמטכ"ל תירץ זאת באיזשהו סוד. המראיינת לא הרפתה ושאלה: ומי יודע את הסוד? והוא השיב: מנדלבליט, נגל ועמידרור. שלושתכם הכחשתם זאת. אתה הכחשת זאת והשארת את הנושא פתוח מבלי שייחקר? איך לא פתחת מייד בחקירה ולא זימנת אותו לחקירה באזהרה כאשר נחשף ערוץ המניות? למה חיכית? ועכשיו השבת לעתירת התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ שאין די ראיות לפתוח בחקירה. אם לא חקרת, איך יהיו ראיות? איך הסתפקת בעדות פתוחה של נתניהו ובן דודו מיליקובסקי, שהראשון טען שלא ידע שמניותיו מושקעות בחברה שמספקת חומרי גלם לטיסנקרופ והשני טען שהוא לא ידע שמדינת ישראל רוכשת כלי שיט מטיסנקרופ? זה מעליב לחשוב שאתה מאמין להם. אביחי, יש כאלה שמשוכנעים שאתה מעורב בפרשה בשחיתות. אינני חושב כך. אינני רוצה לחשוב על זה. אני מעריך שמישהו אמר, לחש לך על האוזן, שאם חס וחלילה הפרשה הזו מגיעה למעורבות פלילית של דרג פוליטי, קל וחומר ראש הממשלה נתניהו, גרמניה לא תוכל לספק לנו את הצוללות וספינות המגן. זה נכון. אלה הכללים. זה כתוב בחוזה. אני אומר לך גם היום את שהדגשתי במכתביי, השעיית אספקת כלי השיט היא לטווח מוגבל, עד שנוכיח שניקינו את האורוות. מחיר טאטוא הפרשה מתחת לשטיח, אי-חשיפת האמת ועקירת השחיתות מן השורש הוא גבוה הרבה יותר לביטחון הלאומי שלנו. אובדן אמון האזרחים בהנהגה ובמערכת המשפט זה נזק גדול פי כמה וכמה מעיכוב באספקת כלי השיט לזמן מה. הבסיס למדינת חוק הוא אמון האזרחים בהנהגה, במדינה ובמוסדותיה. בימים אלה אנו עדים לכך שהאמון בהנהגה בשפל נוראי. לא רק המחדל הנוראי בטיפול הממשלתי בקורונה אלא הטיוח בפרשת רכש כלי השיט והצוללות הוא מרכיב משמעותי בכך. לסיכום, לנוכח אי-מיצוי ההליך הפלילי בשלב זה לא יהיה מנוס מוועדת חקירה ממלכתית, אך לנוכח העובדה שהקואליציה מתנגדת אנחנו דורשים היום שוב מהכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת פרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה, כדי שהאמת תצא לאור. חברי הקואליציה, לא יעזור לכם, האמת תצא לאור. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא השר המקשר דודי אמסלם. בבקשה, אדוני. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאענה שוב לדברי הבלע שמטיח כאן כמעט כל שבוע בוגי יעלון, אני קודם כול רוצה לאחל לראש הממשלה מזל טוב ליום הולדתו. אני רוצה לאחל לו בריאות, אושר ושמחה. בעיקר אני רוצה לאחל לו שלווה ושקט; שימשיך להנהיג את עם ישראל עוד שנים רבות. זה לטובת אזרחי מדינת ישראל. אדוני ראש הממשלה, אל תיתן לרעשי הרקע ולכפויי הטובה להשפיע עליך. דרך אגב, רובם, רוב כפויי הטובה שכל היום מקללים אותך ומנאצים אותך הם הנהנים העיקריים מתוצאות כישוריך ופועליך האישיים. אז לכן, אדוני ראש הממשלה, אם יש לי מה לנחם אותך במצב שבו השמאל נוהג כלפיך כך זה שמשה רבנו הוציא את עם ישראל ממצרים, עשה להם ניסים גדולים ומייד לאחר מכן הם כבר התלוננו עליו – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא לא נכנס לארץ. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני, אדוני ראש הממשלה, רוצה לחזק אותך, לאחל לך הרבה מזל טוב וחזק ואמץ. עכשיו לגבי דברי הבלע – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא להפריע לי. אתה, יש לך שיטה קבועה, קבועה. תכבד אותנו, אמרתי לך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מכבד – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש פה איזה מפריע קבוע כל הזמן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חבר הכנסת שחאדה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו לגבי הנושא שהתייחס אליו בוגי יעלון. תראה, בוגי יעלון, אתה אובססיבי, לא לביטחון מדינת ישראל, אתה אובססיבי בשנאתך לראש הממשלה נתניהו. אתה קם עם זה, ישן עם זה, כפי שאמרתי. כשהיית שר הביטחון – והליכוד מינה אותך לשר הביטחון, להזכיר לך. תפקיד בכיר, אתה כפוי טובה. בלעדי זה בכלל היום היית עוד בקיבוץ. ומהרגע שראש הממשלה הזיז אותך בגלל צרכים פוליטיים, אתה בעצם כעסת, לקחת את זה אישית ועד היום זה הסיפור. אתה פשוט מתנהג באובססיה של שנאה – – – בלתי נתפסים. עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו, מר יעלון, וגם לכם, כל אנשי השמאל, גם לך, לפיד: הרי כשאנחנו מטילים ספק, גם בחקירות המשטרה וגם בפרקליטות, אתם טוענים: מדוע ולמה, איך אתם מדברים? ואיפה הממלכתיות? הרי החקירה הזאת נחקרה במשטרה ובפרקליטות, נסרקה במסרקות של ברזל. הרי ברור לכם לחלוטין שאם היה בדל של בדל, הם היו שמחים להזמין את ראש הממשלה. איך אמרתי, גם הכינו לו כבר מספר של תיק – 3000. הכול היה מוכן. כל התפאורה. אבל לא קראו לו אפילו לחקירה באזהרה, בגלל שלא היה להם על מה. אבל היום מה שקורה – בכל ההצעות שלכם אתם בעצם לא מאמינים לא למשטרה ולא לפרקליטות. אני מצפה מכם, דרך אגב, שתבקשו מהפרקליטות ומהמשטרה לחקור את פרשת אום אל-חיראן ואלשיך; לחקור את שי ניצן ואת דנינו בכל מה שקרה בכל הנושא של שיבוש החקירה שם; לחקור את פרשת הרפז-אשכנזי ומנדלבליט; לחקור את רות דוד. אבל את זה כמובן – דרך אגב, אלה דברים שלא נחקרו מעולם, לא שנחקרו ונסגרו; רובם לא נחקרו. את זה בוודאי שלא. אבל האובססיה והשנאה שלכם כלפי ראש הממשלה נתניהו היא פשוט לא נתפסת, ולכן אתם ממשיכים להזין את עם ישראל בשקרים ובשטיפות מוח. דרך אגב, כך עשיתם גם בפרשות הראשונות, ולמה אתם ממשיכים? בגלל שאתם יודעים שגם בתיק 1000, 2000 ו-4000 אין דבר וחצי דבר. הכול שקר. הכול בלופים. אז אתם מנסים וממשיכים. יש לכם צבא שלם. אתם מושקעים פה במיליונים בתרומות שבאות מחוץ לארץ. הרי בסוף זה עולה כסף. אתם הופכים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה הכסף – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לכם צבא, יש לכם משטרה, פתחתם משטרה, פתחתם צבא, נוסעים לגרמניה, לכל העולם. איך אמר המפכ"ל הקודם, הפכנו כל אבן בעולם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הפסדתם בהצעה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה מה שאתם עושים. זאת האובססיה החולנית שלכם. ומה שמטריף אותי הוא שאתם נהנים מכל ההישגים שראש הממשלה מביא – לא אנחנו; לא אנשי עיירות הפיתוח העניים. אתם, אדוני הארץ העשירים, עם היאכטות, המרצדסים, הנסיעות לחו"ל, אתם נהנים מהכול. אוכלים קוויאר כל היום ומתלוננים ומכפישים – את מי? מי שבעצם מייצר לכם את המציאות הזאת, שתוכלו לאכול את זה, וזה מה שמוציא אותי מדעתי, השנאה שלכם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם לא אוהבים קוויאר, זאת הבעיה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה להתייחס למשהו חמור שדיברתי עליו בנושא הקודם. תראו, אני חוזר בחזרה למה ששמענו בערוץ 12. רבותיי, זה לב העניין. יש פה דבר חמור ביותר, שאתם מנסים לטשטש אותו. מר מנדלבליט אומר: בסוף אני אתפוצץ עליו. יש לי ברישום המשטרתי תיק מב"ד, אני רוצה לדעת שזה נסגר מחוסר אשמה, למה מחזיקים בן אדם בגרון? דרך אגב, אני רוצה לומר, בז'רגון הרגיל, אם מישהו היה בא ומניח תיק כזה למנדלבליט – גם, דרך אגב, לא למנדלבליט, לכל סטאז'ר – הוא היה כותב: מישהו מאיים פה, סחיטה באיומים. יש פה סחיטה באיומים. מר מנדלבליט, אתה אמרת את זה בקולך. אני רוצה להזכיר לך, אתה בתחילת הדרך אמרת שוינשטין תופר לך תיקים. אתה, בקולך, יועץ משפטי לממשלה, אתה אמרת עכשיו ששי ניצן בעצם מחזיק אותך בגרון. אני רוצה להגיד לך משהו: וינשטיין עשה איתך חסד גדול – את האמת אתה יודע. דרך אגב, אותו וינשטיין, שראיתי אותו לפני יומיים מצופף שורות איתך ומנסה לעזור לך, כתב לראש הממשלה שאתה לא ראוי, לא ברמה הערכית ולא ברמה המוסרית, להיות מזכיר ממשלה – לא יועץ משפטי לממשלה. מזכיר ממשלה. אבל דרך אגב, זה לא מעניין את השמאל. אני רוצה לשאול אותך: כשאתה מתכוון שהוא החזיק אותך בגרון, האם ב"החזיק" אותך הכוונה לחניקה – חונק אותך – האם הוא חנק אותך בחניקת דם או חניקת אוויר? זה מושגים מהג'ודו בחניקה. האם הכוונה שלך שהוא לוחץ לך על הגרוגרת? אני אגיד לך את האמת, מר מנדלבליט, אני אספר, ואמרתי את זה פה: אתם, אחד חונק את השני. הוא חונק אותך בפרשייה הזאת, בגלל שאתה יודע שאתה לא יכול להיות יועץ משפטי. הוא יודע את כל החומר עליך, אתה אמרת את זה בקולך. הרי לכאורה, אם הוא לא סוחט אותך ולא סוגר את התיק, למה שלא תפנה אליו ותגיד לו: למה אתה לא סוגר לי את התיק? אתה יודע את האמת. אתה מחפה עליו בפרשת דנינו, הרי שם הוא עשה את השיבוש הכי עצום שיכול היה להיות במשטרה. אפילו בבתי ספר לשוטרים וחוקרים לא מלמדים אופציה של שיבוש כזאת, בגלל שזה לא עלה להם על הדעת. בכל מה שקשור בדנינו וצ', שסיפרתי קודם. והמפכ"ל, כמובן, בפרשת אום אל-חיראן ומח"ש, שהוא הבטיח להם שהוא יפרק אותם – והוא קיבל את שלו. במה הוא קיבל את שלו? מינו את קרן בר-מנחם – המריונטה על החוט, שדרך אגב לא עושה כלום חוץ מלסגור את התיקים נגד כל החוקרים ונגד כל המתלוננים במשטרה. דרך אגב, לא מזמן קראתי בעיתון הארץ בכתבה שהיא סגרה תיק על דירות שמכרו לשוטרים. תקשיבו טוב: המדינה הקצתה קרקע לשוטרים, וטוב שעשתה כך, כדי לעודד אותם להישאר במשטרה. ומה שקרה – ניצב במשטרה מכרה את הדירות האלה, שהיו מיועדות בעיקר לשוטרים זוטרים, לשוטרים בכירים. היא ניסתה גם לתת למפכ"ל, אמרה: הוא לא דואג לעצמו – אנחנו נדאג לו. הבנתי מאותה כתבה בעיתון הארץ, שזה עיתון בשבע, זה עיתון של מתנחלים, תזכרו, אנשי ימין, עיתון הארץ, שניצב יצחקי חתם על החוזה ורק אחר כך קרא – כנראה הוא הבין שמדברים. אני מניח שאם הייתה כוונה כזאת לאיזה עובד עירייה זוטר, מזמן יאח"ה היו באירוע. ומי סוגר את זה? בר-מנחם. למה? בגלל שזה התפקיד שלה, בשביל זה מינינו אותה שם. לכן, אני חושב שעל כך צריכה להיות ועדת חקירה. היועץ המשפטי לא יכול להישאר בתפקידו דקה. איך אמרתי, אם יש לך, מר מנדלבליט, קצת בושה עוד בפרצוף, אם נשארה לך קצת בושה, אני מצפה שתלך הביתה, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לשר המקשר דודי אמסלם. ועכשיו, ברשותכם, אני רוצה לעבור להצבעה. אאפשר לכולם לשבת על מנת שנוכל להצביע. ההצבעה מתחילה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – אין בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 42 נמנעים – אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> 42 נגד, אין בעד, אין נמנעים. זה אומר שוועדת החקירה לא אושרה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת העברות ושיבוץ מורות ומורים ערבים במערכת החינוך << הלסי >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו עוברים להצעה נוספת לסדר-היום, בנושא: הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת העברות ושיבוץ מורות ומורים ערבים במערכת החינוך – מס' 1670. יעלה ויבוא המציע, חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. היות שההצעה המדוברת היא הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, אדוני, אני מבקש התחייבות ממך, כיושב-ראש, שאם ההצעה שלי עוברת, אתה לא תעשה הצבעה חוזרת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא. אנחנו נעשה הצבעה חוזרת רק אם תהיה הצבעה לא תקינה, כמו שהייתה קודם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. ראשית, אני רוצה להודות ולברך את ציבור המורות והמורים – אני אומר מורות, כי 80% מהמורים והמורות שאני מדבר עליהם הן מורות – על עשייה מאתגרת, חיובית – בכלל ובמשבר הקורונה בפרט. העשייה מאתגרת וקשה, לעיתים כנגד כל הסיכויים. מורים ומורות הם סוכני השינוי החשוב ביותר בחברה שלנו, ובכל חברה. אני ער לקשיים של מערכת החינוך, של המורות והמורים, התלמידים, המשפחות, בכל מה שקשור ללימודים מרחוק בתקופת משבר הקורונה. אך דווקא בתקופת משבר זאת, היושב-ראש, אני נתקל – וכך כל חבריי ברשימה המשותפת – בסיפורים מסמרי שיער, מקוממים, של מורות ומורים שמתקשים לקבל יחס הוגן וצודק לדרישה שלהם לקבל שיבוץ במערכת החינוך או לקבל העברה מהדרום למשל, לצפון, למקום מגוריהם. השיבוץ במערכת החינוך הוא שיבוץ למשרות בבתי ספר יסודיים, בגני ילדים, בחטיבות הביניים, ולא בחטיבות העליונות, שם הבעלות היא של השלטון המקומי ושל גופים אחרים. תחומי ההוראה וההכשרה המרכזיים שלהם הם חינוך מיוחד, חינוך לגיל הרך וכדומה. אומרים לנו שיש שיטת ניקוד, (מתרגם את דבריו לערבית.) ההבדלים בשיטת הניקוד לשיבוץ להוראה בין המורים הערבים למורים היהודים – אצל יהודים המנהל מראיין את המורה המועמד והוא מחליט. אין משבר בקרב יהודים, לא של שיבוץ ולא של העברות; יש סיבות, נדבר עליהן. מהי שיטת הניקוד? היא מסתמכת על חמישה קריטריונים: (מתרגם את דבריו לערבית.) ותק, דרגת השכלה, הצטיינות, מקום מגורים ומבחן בקיאות בשפה הערבית, עברית ואנגלית. אלה חמשת הקריטריונים. לכל קריטריון יש פירוט של כמה נקודות. המטרה של הניקוד, כפי שמסבירים במשרד החינוך, היא לדרג את המורות והמורים. הכוונה איפה התור שלו – האם הוא ראשון, האם הוא שני, שלישי, או 30. שיטה זאת לא מיטיבה עם המורים. תקשיבו, אי-אפשר אחרי כל כך הרבה שנים, מיקי, היושב-ראש, אי-אפשר אחרי כל כך הרבה שנים, כאשר יש כ-13,000 מורות ומורים מובטלים בחברה הערבית – אתם יודעים, יעני, 13,000 זה לא רק בעיה פדגוגית של מערכת החינוך, זו גם בעיה חברתית, בעיה פסיכולוגית. זה יוצר בעיות משפחתיות, כלכליות. זה נושא כואב בחברה שלנו, ולכן זה אחד הנושאים שאני נצמד אליהם. אני נפגשתי עם עשרות מורות בלשכה שלי בטייבה יותר מאשר פעם אחת. אני שומע שם סיפורים 16 שנים, 17 שנים: לא שובץ אחרי שהוא סיים. יש לו תואר ראשון, יש לה תואר ראשון, כנדרש על פי חוק, על פי ההוראות של משרד החינוך, אדוני. יתרה מזאת, כשאמרתי שהיום אני מציג את הנושא (אומר בערבית ומתרגם:) חלק מהסיפורים שקיבלתי. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: איהאב מעראבה – לא אומַר את כל השמות: אני משרת בדרום 23 שנה, כלומר כמעט זמן פנסיה, וכל פעם שאתה מגיש בקשה לעבור ליישוב שלי אתה צריך לשים מספר מינימלי של שעות כדי שיתמזל מזלך לעבור, ולאחר מכן יש קביעה שרירותית של חמישה יישובים. זה דבר חסר היגיון. פעם אחת אתה במקום הראשון, ופתאום אתה רואה שאתה נמצא במקום השני, השלישי או השישי. והחשוב ביותר, וזאת נקודה שנתקלתי בה,) זאת נקודה שפגשתי – אתה לא יודע מי לפניך, מי אחריך. (אומר בערבית: אתה לא יודע מי לפניך ברשימה, כדי שהשקיפות תהיה ברורה יותר,) שתהיה שקיפות. כל מי שעובד במערכת יודע שיש בעיה בשיטה הזאת. אחרת אי-אפשר להסביר מה המרירות של אדם שנמצא כמעט 20 שנה בלי מינוי ושיבוץ, והשכן שלו רק סיים והשתבץ. אומרים מצוינות – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לסגור את מכללת – – – לחמש שנים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לכן, רבותיי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> סמי, במקום ההצעות האלה צריך לשדרג את החינוך וההשכלה הגבוהה בחברה הערבית ולהקשיב לזעקות של 13,000 מובטלות ומובטלים. אגב, מדברים על הכוונה מקצועית, על הסבה. כל זה עלה. אגב, כמה מהמורים הציעו פרישה מוקדמת. מורים מציעים פרישה מוקדמת ומשרד החינוך מסרב. (חוזר על הדברים בערבית.) אם יש פרישה מוקדמת, אומרות מורות, אולי יהיה דם חדש. ככה המקבץ הזה של 13,000 מורים. עכשיו אני רוצה להגיד את מה שלא תמיד אומרים. (אומר בערבית: יש פרוטקציות,) יש לעיתים – ומורים ומורות מכירים את זה – אתה רואה: זה דילג על זה, זאת דילגה על ההיא, לפעמים עם נתונים דומים, לפעמים הפחות טוב לא משובץ – זה נקרא פרוטקציות, נקרא שיקול לא תקין. זה מקומם, מגביר את הכאב. אגב, למה רק ב-31 באוגוסט ההעברות או המינויים, למה לא עד סוף ספטמבר? ואם כבר עד 31 באוגוסט, למה פתאום צצות שעות (אומר בערבית: פתאום יש שעות לאחר 1 בספטמבר ומתחילים במינויים כאלה ואחרים בבתי הספר.) זה מגביר את המרירות ואת השאלות הנוקבות. (אומר בערבית: ניכוי הנקודות לאלה שהיו מורים לפני 1 באוגוסט, סונדוס, מטעם משרד החינוך. היו להם נקודות על הממלא מקום, נכון, ונמחקו שנות הוותק, שנות השירות, לכל המורים שהקפידו להשיג את השעות האלה כדי להיות מועסקים בצוותי ההוראה. יש אנשים שלא מקבלים מינוי במשרד החינוך. הם מקבלים מינוי בעמותות אחרות והם מלמדים. המשרד לא מכיר בהם. אם כן,) אני שוחחתי אתמול עם השר גלנט, כפי ששוחחנו, כרשימה, עם המנכ"ל הקודם, והסברנו לו. הוא הסביר את שיטת הניקוד על מסכים. במציאות בשטח יש מצוקה, יש הרגשה מרירה. איך זה שאנחנו פונים – לא אנחנו, מורה שיש לה סרטן, שמקבלת טיפול, גרה בצפון, אוסאמה, (אומר בערבית: כמה שנים?) << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הבן שלה, לא היא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הבן שלה מקבל טיפול לסרטן. לא, יש עוד מקרה, שהיא חולה. אני מכיר מקרה שהיא חולה, ויש אישה שהבן שלה חולה, משפרעם. כמה שנים? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 12. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> 12 שנים. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם אוכלוסייה בסיכון עכשיו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: יש מורה שאתמול שאלה אותי: יש לי כך וכך שנים וצריכים למנות אותי ולא מינו אותי. הבן שלי בשנה הרביעית ללימודי רפואה, ובוודאי בני יהפוך לדוקטור ויקבל מינוי, ואני לא מקבלת מינוי.) נראה לכם סביר? צודק? זה אכזרי. יש לתת לאנשים את חופש העיסוק, בחירת המקצוע שהם רוצים. נכון, יש לווסת. יש לווסת. להצפת השוק תמיד יש תוצאות. אבל יש בעיה אקוטית וכרונית. אקוטית – כי אנחנו מקבלים יותר פניות, וכרונית – כי היא מתמשכת על שנים רבות אחורה. והיא לא רק בעיה פדגוגית אלא בעיה חברתית כלכלית קשה מנשוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוהבים אותך, אחמד. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. גם אני אוהב אותך. ולכן אני מעביר כאן וזועק את זעקת המורות והמורים, הילדים שלהם. לא רק מורה שהבן שלה חולה, אלא מורה שכבר 23 שנים (אומר בערבית: מעראבה, עובד ברהט,) לא סביר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה תסיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה הדבר הראשון שאתה עושה במפגש איתי מאז שנכנסת בקדנציה השנייה לכנסת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר גמור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תרשום את זה. היסטורית זה לא טוב בקורות החיים שלך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שלי או שלך? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. מרגי, אתה אישרת לו? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני רמזתי לו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עכשיו לכם, הדתיים, תגלו אמפתיה – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איזה דתיים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם יהדות התורה, גם ש"ס. תגלו אמפתיה לזעקה שלנו. תגלו אמפתיה למצוקה הזאת. אני רוצה שכל סיעות הבית יצביעו יחד עם ההצעה הזאת ויגלו הבנה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לצורך בהקמת ועדה פרלמנטרית (מתרגם את דבריו לערבית) לבדוק את עניין השיבוץ וההעברות או האי-העברות של מורות ומורים ערבים במערכת החינוך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. ישיב סגן שר החינוך הרב מאיר פרוש, בבקשה. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה לברך אותך על היבחרך היום לסגן יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני מאחל לך הצלחה רבה, הרבה שנים וקידוש שם שמיים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אמן. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> ביחס לדבריו ולבקשתו ולהצעתו של חבר הכנסת אחמד טיבי אני אומר כך: אני מתאר לעצמי שחלק מהדברים מוכרים, חלק מהדברים מוסכמים – אולי חלק לא מוסכמים, אבל זה מה שצריך לומר כאן, על כל פנים בשם משרד החינוך אני אומר: נוהל השיבוצים וההעברות במגזר הערבי קיים לאורך עשרות שנים, ונבחן בפסיקת בתי הדין לעבודה וגם על ידי מבקר המדינה, ונמצא ראוי ונכון, מכיוון שהוא נותן מענה למציאות ייחודית ולאפיונים המייחדים את המגזר הערבי, והם: 1. עודף מורים באוכלוסייה הערבית – אני מחכה שהוא ישמע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, סגן השר רוצה להשיב להצעה שלך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי. בבקשה, סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> 1. אפיון אחד הוא עודף מורים. באוכלוסייה הערבית יש ביקוש עצום לעבודת ההוראה לעומת היצע המשרות בשטח, שהוא בהתאם לצרכים. עודף המורים בשנים האחרונות הולך וגדל, לעומת צמצום היצע משרות, בשל מגמת קיטון דמוגרפי באזורים מסוימים ופיחות במספר התלמידים. אם תבקש לקבל פירוט על היקף המועמדים ואחוזי השיבוץ על פני השנים, יש לי נספח מפורט שאני אוכל לתת לך אותו בהמשך; 2. פיזור האוכלוסין – מרבית האוכלוסייה הערבית מרוכזת במחוזות צפון, חיפה ומרכז, ולכן כמעט אין מוביליות של אוכלוסיות אלה מיישוב ליישוב בהתאם להיצע העבודה. שאיפתה של האוכלוסייה – זה לא יהיה סוד בשבילך – היא להתגורר ביישוב שבו מתגוררת המשפחה המורחבת. כל שיבוץ מרוחק מיישוב הקבע הוא מבחינתם של אותם מועמדים זמני, עד שיתאפשר המעבר בחזרה אל אותו היישוב, בניגוד לאוכלוסייה הכללית, שקובעת את מקום מגוריה ללא תלות במקום מגורי המשפחה המורחבת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – היה תהליך הגירה לפני כן לעיר – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> בשל המאפיינים שתוארו רווחה תופעה אשר רבו התלונות בגינה בעבר, טרם החלת הנוהל – קבלת עובדים, העברתם או השלמת משרתם שלא משיקולים מקצועיים אלא משיקולים של לחץ משפחתי, קשרי היכרות וכיוצא באלה. מצב זה הפך בלתי נסבל ככל שעלה הביקוש בעוד היצע המשרות לא גדל במקביל, אלא להפך – הצטמצם. כמובן, בעקבות כך רבו התביעות המשפטיות והתלונות, אשר בחלקן הגדול נמצאו מוצדקות – זה טרם החלת הנוהל. בשל כך נדרש גיבושו של נוהל ייחודי שמפרט קריטריונים, שרובם המוחלט מנבאים ברורים של איכות. לכל קריטריון נקבע ניקוד. מיקומו של כל עובד הוראה שמגיש בקשה לשיבוץ, העברה או השלמת משרה נקבע בהתאם לניקוד אשר הוא צובר, בהתאם לפרמטרים שנקבעו בנוהל, ביחס לכל יישוב שבו הוא חפץ להשתבץ או לעבור אליו. גם ידוע לכם שהוא רשאי לנקוב בבקשתו עד חמישה יישובים, בכל הנוגע לבקשת שיבוץ או העברה בהתאם להכשרתו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להשתתף בפגישה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת אוסנת מארק, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> הבקשות הן מקוונות. המועמד רואה את הניקוד שלו ואף ניתן לו זמן גם לערער עליו, ככל שמצא טעות בניקוד. המיקום נקבע ביחס לכל מוסד חינוך ביישובים שבהם ביקש המועמד להשתבץ ולעבור אליהם. ועדת השיבוצים מורכבת מעובדי המחוז, דהיינו מנהלי כוח אדם בהוראה במחוז, אשר בפניהם מעלים המפקחים את הצרכים לאחר שאלה הועברו על ידי מנהלי מוסדות החינוך. באופן זה מובטח כי כל שיבוץ או העברה או השלמת משרה ייעשו באופן אובייקטיבי ומדיד, שניתן בקלות לעמוד על מידת נכונותו. מרביתם המכריע של הקריטריונים אשר גובשו בנוהל, כמו שאמרתי, מנבאים איכות הוראה. כאמור, נספח 2 מפרט מהם הקריטריונים והניקוד בגינם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> הנוהל המלא מפורסם בפורטל עובדי הוראה. בהתייחס לנקודות האמורות בהצעה: 1. תוכנית המצוינים. אני רוצה להרחיב: תוכנית המצוינים במכללות האקדמיות לחינוך מכונה רג"ב – ראש גדול בהוראה. מטרת החינוך היא לגייס סטודנטים בעלי יכולות גבוהות ללימודי הכשרה להוראה ולהכשירם להיות מורים מובילים ומחנכים מצוינים ומנהיגים חינוכיים. מטרת-העל של התוכנית היא ליצור תוכנית לימודים בעלת צביון ייחודי. כלל המשתתפים בתוכנית יהיו שותפים בחזונה ובדרכי פעולתה, ואף הסטודנטים יהיו שותפים בעיצובה. התוכנית מכוונת להשגת מטרותיה באמצעות טיפוח סקרנות למידה, חשיבה יצירתית ותחושת מסוגלות גבוהה, התנסות במגוון רב של דרכי למידה והוראה, עידוד לפיתוח תפיסות חינוכיות רחבות וחזון חינוכי ערכי חברתי. בשל מסלול ההכשרה הייחודי – אשר מתוקצב על ידי משרד החינוך במטרה להציע, כאמור, למועמדים איכותיים להגיע לתחום ההוראה – ניתן מקדם גבוה יותר למועמדים בוגרי תוכנית זאת ביחס לשאר המועמדים, על מנת לקדם את שילובם במערכת. 2. מבחני הבקיאות – מבחני הבקיאות בשפה הערבית, עברית ואנגלית וכן מבחנים במדעים ובמתמטיקה שהתפרסמו בשנת הלמידה תשפ"א אינם חובה, אלא בחירת המועמדים להוראה לשם שיפור הניקוד. שינוי בשיטת הניקוד למבחני הבקיאות על פי הלימודים לתואר, מטרתו לתת קדימות לבעלי ידע דיפרנציאלי בתחומים אלה. 3. מרכזי הערכה – החל משנת הלימודים תשפ"א התווסף קריטריון מרכזי ההערכה, שאף הוא אינו חובה אלא לבחירת המועמדים. מרכזי ההערכה כוללים תחנות כמו ריאיון אישי, עיסוק בדילמות חינוכיות וסימולציה. מטרתם של מרכזי ההערכה היא הוספת קריטריונים אישיותיים מנבאי איכות בהוראה כדי להבטיח את בחירת המועמדים הראויים ביותר, כגון אחראי, בעל יושרה, אכפתי ורגיש, בעל יכולת ליצור הנעה, סבלני, סובלני וכדומה. 4. אשר לטענת השקיפות, כאמור, הנוהל כולו, לרבות שיטת הניקוד, שקוף ופומבי ומפורסם באתר משרד החינוך. כל מועמד יכול לצפות בנתוניו האישיים, אופן חישוב הניקוד האישי שלו ומיקומו בתור ביחס למועמדים המבקשים האחרים מאותו מקצוע, בכל אחד מהיישובים שבהם ביקש להשתבץ ולעבוד. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מבחינת צנעת הפרט וחוק הגנת הפרטיות מועמדים אינם יכולים לראות נתוני מועמדים אחרים. זה צנעת הפרט שלא פעם אחת, חבר הכנסת טיבי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הערבים – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טיבי, אני מבקש לאפשר – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – החרדים – – – איפה? מה זה, מה זה ההסבר המטומטם הזה? ערבים גרים – – – יהודים, איפה גרים? מה זה – – – הזה? מי כתב לך את התשובה? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> הקול שלך מאוד חד וברור. אני חייב לומר לך – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – שגם כאשר עשו את זה במקומות אחרים – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, לרשותך אפשרות זכות תגובה. בבקשה, לא להתפרץ. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני מבין שלא נוח לך, אבל לא פעם אתה דורש מטעם צנעת הפרט לא לפרט, ולכן אני עונה – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני מבקש. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – מצנעת הפרט וחוק הגנת הפרטיות – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אתה רוצה לעלות לתגובה, יש לך את הזכות. לא להתפרץ. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> כאמור, הנוהל נבחן בערכאות משפטיות בכל רובדיהן במשך שנים ארוכות ונמצא ראוי ותקין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מהסיבות שפורטו לעיל, אין מקום להקים ועדה פרלמנטרית מבחינת הנוהל, וכמובן, אני אומר, נשמח להציג, ולדון ביתר הרחבה בנוהל ובאופן הפעלתו. לכן אני מבקש לדחות את בקשתו של חבר הכנסת המלומד – גם ידיד לפעמים – אחמד טיבי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני טעיתי, המזכירה אמרה שאין לך דקות. תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שאני באופן חריג בגלל הדברים החריגים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי, טעיתי. אני עובר להצבעה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצבעה, תגיד הצבעה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עברתי להצבעה, אמרתי שאני עובר להצבעה. אני אמרתי שאני עובר להצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 32 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הכול בסדר. תוצאות ההצבעה הן 13 בעד, 32 נגד – ההצעה נדחתה. תודה רבה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר, אנחנו מוסיפים את חברת הכנסת מרב מיכאלי לפרוטוקול – בעד. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – איפה יש עתיד, איפה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הינה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק אתה יש עתיד, איפה אתם? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אין עתיד. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רואים – – – ערביות. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 – הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' מ/1367; דברי הכנסת, חוב' א', ישיבה 86; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים לדיון בהצעה הבאה – הצעת חוק הביטוח הלאומי – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פתאום אתם לא פה? איפה יש עתיד? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה הייתם קודם בהצבעה על הצוללות? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> – – (תיקון מס' 218 – הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א. תציג את החוק חברת הכנסת אתי עטייה, בשם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, בבקשה. היא יורדת וכבר מגיעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היית שואל שאלה אחרת, אבל "איפה הייתם בהצבעה על הצוללות" – הגזמת, הגזמת. הגזמת. אנחנו צריכים להיות בהצבעה על הצוללות? תפסיק. מה, אתה משווה את זה לזה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין עתיד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני הצבעתי בעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה שמוזר, שתמיד משתתפים בהצבעות – – – כנראה שאנחנו עושים טעות. מישהו אחר צריך ללמוד שאנחנו עושים טעות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לאחמד אין שום ניסיון. היית צריך – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זה – – – כולכם מעל הדוכן. בבוקר סיכמנו איתכם שאתם מצביעים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני באתי להצביע – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לפעמים אתם – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. בבקשה, חברת הכנסת אתי עטייה. << דובר >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 – הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א–2020. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית, הקובעת כי ישולם מענק חד-פעמי לנכים בעד החודשים ינואר עד דצמבר 2020 חלף המדרגה של העלאת קצבאות הנכים, שהייתה צריכה להתבצע בשנת 2020 בהתאם לתיקון מס' 200 לחוק, מאחר שטרם אושר תקציב מדינה שיאפשר העלאה קבועה לקצבאות הנכים כמתחייב לפי החוק. המענקים החד-פעמיים ישולמו בשתי פעימות – באוקטובר 2020 ובדצמבר 2020, בעד כל חודש בשנת 2020 שבו שולמה אחת מקצבאות הנכות הרלוונטיות. ואולם, מי ששוהה במוסד במימון המדינה לא יהיה זכאי למענק. מבחינת גובה המענק: 1. מקבלי קצבה חודשית מלאה יקבלו מענק של 190 שקלים. מקבלי קצבה חודשית חלקית יקבלו מענק יחסי בהתאם לדרגת אי-כושרם להשתכר. 2. אזרחים ותיקים יקבלו את אותו מענק, בהתאם לשיעור דרגת האי-כושר שלפיה שולמה להם קצבת נכות בתכוף לפני שנעשו זכאים לקצבת אזרח ותיק. 3. מקבלי קצבת שירותים מיוחדים בכל שלוש הרמות יקבלו מענקים בסכומים הנעים בין 100 ל-300 שקלים חדשים. 4. נכים מונשמים יקבלו מענק מוגדל בשיעור של 5,341 שקלים. 5. לעניין מקבלי קצבה בעד ילד נכה – מתוך הבנת החשיבות במתן מענה לכלל אוכלוסיית הילדים הנכים, החליטה הוועדה כי ישולם מענק לכל הילדים הנכים. בנוסח הממשלתי הוצע להעניק מענק בגובה 490 שקלים לחודש רק לילדים נכים שמשולמת בעדם קצבה חודשית בשיעור של 188%, וכן לילדים שמקבלים 8 או 9 נקודות בבדיקת תלות שעורך המוסד, ובכך לא ניתן מענה לקבוצה של למעלה מ-65,000 ילדים שאינם נכללים בקבוצות האמורות. במהלך הדיון בוועדה נעתר משרד האוצר לבקשת הוועדה והגדיל את התקציב המוקצה להצעת החוק בסכום של 67 מיליון שקלים, ובכך אפשר להעניק מענק גם לילדים הנכים שלא נכללו בהצעה המקורית, והם יקבלו סכום שנתי של 1,000 שקלים חדשים עבור שנת 2020, שהם 83 שקלים לחודש. יצוין כי מי שזכאי ליותר מקצבה אחת יקבל את המענק המגיע בעד כל אחת מהקצבאות שלהן הוא זכאי. מלכתחילה הקצתה המדינה 940 מיליון שקלים חדשים עבור המענקים, אך לנוכח דרישת הוועדה בנוגע למענק לילדים הנכים הוגדל הסכום ונקבע כי האוצר ישפה את המוסד לביטוח לאומי בסכום של 1.007 מיליארד שקלים בשל תשלום המענקים. כמו כן, במהלך הדיון בוועדה, נוספה להצעת החוק הוראה הקובעת כי תשלומים שיוענקו מכוח הסכמים לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, בקשר להשפעות הכלכליות הנוגעות לנגיף הקורונה החדש, לא יחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם. הוראה זו תיטיב עם האזרחים בתקופה קשה זו, ואני מברכת עליה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות לרשות דיבור. אני מבקשת מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה. לסיום, אני מודה ליו"ר הוועדה חבר הכנסת חיים כץ על קידום החקיקה – מיותר לציין את רגישותו לאוכלוסיות המוחלשות – ליועצת המשפטית גב' נעה בן שבת, למנהלת של הוועדה גב' ענת כהן שמואל ולכל חברי הוועדה. תודה רבה. בהצלחה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת אתי עטייה. לחוק הוגשו שתי הסתייגויות על ידי כל חברי הרשימה המשותפת, לפי מה שנמסר לנו, בשם כל חברי הסיעה. תנמק את ההסתייגויות חברת הכנסת היבה יזבק. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כמובן, אנחנו ברשימה המשותפת מברכים על המענק שניתן ל-66,000 ילדים בעלי מוגבלויות – מענק של 1,000 שקלים, שהוא מענק חשוב שלא היה ושתוקן וניתן כחלק מהדרישות של ועדת הרווחה בראשותו של חבר הכנסת חיים כץ, ואנחנו כמובן מברכים על מענק זה. אבל בכל זאת, אומנם מענק זה מנסה לפצות קצת את קבוצת הילדים הזו, אבל אנחנו עדיין רואים שבמסגרת החוק ובמסגרת המענק יש קבוצה של ילדים בעלי נכות בשיעור של 50% ו-100% – אנחנו מדברים על כ-90% מכלל הילדים מקבלי קצבאות הנכות – שהם בכל זאת נשארים מופלים. הסכום שהם קיבלו כחלק מהמענק של ה-1,000 שקלים הוא עדיין נמוך משמעותית מהנדרש, כך שלילדים אלה יש דרישה מאוד פשוטה: הם רוצים שהמענקים האלו יחולקו באופן דיפרנציאלי. לא לגזול מאלה שמקבלים קצבת נכות עבור היותם בשיעור נכות של 188%, אלא להפך, שהקצבה והמענק שהם יקבלו יהיו דיפרנציאליים לפי הרמה ולפי שיעור הנכות. לכן, אנחנו ברשימה המשותפת הצבענו בעד המענק הזה ובעד החוק בוועדה, אבל בכל זאת אנחנו רואים חשיבות בהעלאת ההסתייגות שלנו ובהצבעה על הסתייגויות אלה. במיוחד כשאנחנו מדברים על אפליה של קבוצת הילדים שנמצאים בשיעור נכות של 100%. על איזה ילדים מדובר? על ילדים אוטיסטים, ילדים עם שיתוק מוחין ובעיות בגפיים, ילדים הסובלים מאפילפסיה קשה ובעיות וקשיים בדרכי הנשימה, ילדים שנדרשים להשגחה מלאה, ילדים עיוורים, ילדים עם שברים פתולוגיים ועם דלקות כרוניות בעצמות ועוד. כך שמבחינתנו אנחנו כן דורשים שדרגות הניקוד בחוק יתוקנו לא מ-8 עד 9 נקודות, אלא מ-5 עד 9 נקודות. אנחנו דורשים שיהיה מענק דיפרנציאלי לילדים שנמצאים גם בשיעור נכות של 50% ושל 100%, כי מבחינתנו מתן המענק באופן דיפרנציאלי לפחות ייתן צדק לילדים האלה ולמשפחות שלהם בתקופה מאוד קשה זו. זה לא סוד. כולם יודעים שההורים נדרשים לשלם עבור הטיפולים כשהילדים שלהם מקבלים "הון". "הון". הם משלמים הרבה כסף ומוציאים הרבה כסף מהכיס האישי והכיס הפרטי עבור כל הטיפולים הנתמכים לילדים. אומנם זה מענק חשוב, אבל כולנו יודעים שזהו מענק לא מספק, ולכן אנחנו כן רוצים שהמענק יהיה מענק דיפרנציאלי, ושגם הילדים שנמצאים בשיעור נכות של 50% ו-100% יקבלו את המענק הראוי. לכן, בכל זאת מבחינתנו זה מענק חשוב, זה חוק חשוב, חשוב שעבר בוועדת הרווחה, אנחנו כן נצביע בעדו, אנחנו כן מברכים עליו, אבל אנחנו בכל זאת מעלים את ההסתייגויות, כי זוהי הדרישה של ההורים, של המשפחות, ואנחנו כן רוצים שזה ימשיך להיות באג'נדה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. לחוק הוגשו כמה בקשות רשות דיבור. נעבור לרשימה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. יש לנו כאן שרים נכבדים, חבריי חברי הכנסת. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אלי, יש לי משגיח אחד – ירדנה. זה מספיק. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני שאלתי, לא התרסתי. מותר לי לשאול, אני מתנצל. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה, קודם כול, כמובן, לברך על הצעת החוק כי זאת בשורה מאוד חשובה לאזרחים שזקוקים לעזרתנו. אני רוצה להזכיר לכם, אולי לחלק מכם – לשתף אתכם בהצעת חוק שעברה ב-2018. אני זוכרת מה היה כאן באולם. זה באמת היה הישג ענק, ואז דיברנו על השקעה של יותר מ-4 מיליארד שקל לטובת הנכים במדינת ישראל. מה שקרה בוועדה זה משהו שפשוט אי-אפשר לעבור עליו בלי לציין. בעצם יש לנו הצעת חוק ממשלתית שנתנה לנכים את מה שהיה מתוכנן כמנה השנייה של תוספת קצבת נכים, ולמרות שאין לנו תקציב שר האוצר קיבל החלטה לעשות תשלום באופן חד-פעמי. ב-28 באוקטובר האנשים יקבלו את הגדלת הקצבה כפול עשרה חודשים, וב-28 בדצמבר – עבור עוד חודשיים. אני רוצה לציין את המקצועיות של ניהול הדיון של יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת חיים כץ. יש לנו הצעה ממשלתית – אתם יודעים, לא תמיד אנחנו מסכימים עם הממשלה – וזאת הייתה דוגמה לאיך אפשר להשיג דברים נוספים יחד עם משרד האוצר. 67 מיליון שקל השיג יושב-ראש הוועדה במהלך הדיון. והכסף הזה, כמו שציינה חברתי חברת הכנסת אתי עטייה, מיועד לילדים. ועוד משהו, שבעיניי מאוד מאוד חשוב: ב-2018 אנחנו לא הצלחנו לעשות דבר שהיינו חייבים לעשות – להגדיל את קצבת הנכות גם לאזרחים הוותיקים שלנו. ואז, בגלל שבאמת לא הייתה לנו אפשרות להשיג עוד תקציב, נתנו להם רק 50% ממה שהיה מגיע להם כנכים מלאים. מה שהצלחנו לעשות גם עכשיו זה להעביר להם את ה-100% – זאת אומרת, את כל הגדלת הקצבה שנתנו לכלל האזרחים עכשיו אנחנו נותנים גם לאזרחים הוותיקים. ועוד דבר שמאוד שימח אותי הוא שהתוספת הזאת של קצבת הנכות לא תיחשב כהכנסה לצורך חישוב השלמת הכנסה. כי מה שהיה לנו בפעם הקודמת – וזה משהו שלא הצלחנו לתקן אז – זה שהאזרחים הוותיקים הזכאים להשלמת הכנסה קיבלו תוספת נכות, אבל מהסכום הכולל של השלמת ההכנסה ניכו להם את אותו הסכום. כתוצאה מהגדלת קצבת הנכות, האנשים האלה קיבלו אפס. אז עכשיו יש בשורה גם לאנשים האלה. התוספת שהם יקבלו עכשיו זה גם מה שהיו צריכים לקבל כהגדלה, 190 שקל, פלוס עוד 190, כי זה 100%, ההגדלה. האנשים האלה יקבלו עכשיו, ב-28 באוקטובר, 3,800 שקל לחשבונם. אתם מבינים כמה זה חשוב לאנשים האלה? והם לא יפגעו בהשלמת ההכנסה שלהם. זה הדבר שאנחנו צריכים כל הזמן לשמור עליו כשאנחנו מעבירים חקיקה. וכרגע באמת יוצא לנו לעזור לאנשים האלה. לסיום, אני לא יכולה שלא להודות שוב ושוב ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, ולהודות לשר האוצר ישראל כץ על כך שבתקופה כל כך קשה, עם אתגרים כל כך גדולים, אנחנו כן מצליחים למצוא כלים כדי לדאוג לנושאים חברתיים. וכרגע אנחנו מדברים על נכים. זה הזמן להגיד תודה בשם כל הנכים של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נעבור לדובר הבא, חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, חמש דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי שאלה – גם אליך, אדוני היושב-ראש: למה צריך את חוק המרכולים? בשביל מה צריך במדינת ישראל חוק מרכולים? יושב פה סגן השר יעקב ליצמן. האם חוק המרכולים – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא סגן שר. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סגן שר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא, לא, לא, עוד לא. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אה, עוד לא סגן שר? יושב פה חבר הכנסת יעקב ליצמן. אני שואל אותך: האם חוק המרכולים קירב מישהו לדת? אני שואל אותך בשיא הרצינות. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> האם מישהו אחד, בעקבות חוק המרכולים, התקרב ליהדות, חזר בתשובה והפך לצדיק גדול? אני לא שמעתי, אבל אני יודע שהרבה אנשים מתרחקים מהדת בגלל חוק המרכולים. הרבה אנשים, מאז שהחוק הזה חוקק, אומרים: אל תתערבו לנו בחיים. ואני אומר לך, חבר הכנסת ליצמן, וגם לך, אדוני היושב-ראש, שהחוק הזה, בלי שום ספק, הוא חוק שכופה על בן אדם סדר בחיים שלו. אני אתן לכם עוד דוגמה. בשנות החמישים, ונדמה לי אפילו בשנות השישים – ככה אני זוכר מההיסטוריה – היו אוטובוסים בשבת; חברת אגד הפעילה אוטובוסים בשבת למרות הסטטוס קוו שהיה משנת 48'. למישהו זה הפריע? זה לא הפריע. עם ישראל חי בשלום. מי שרצה לשמור שבת שמר שבת; מי שרצה לכבד שבת כיבד את השבת; אבל לא הייתה כפייה. ואם יש מועצה שבה אחוז האנשים הדתיים או אפילו החרדים הוא שולי ולא מפריע לאף אחד שבאזור התעשייה באשדוד החנויות שהיו פתוחות 30 שנה ימשיכו להיות פתוחות, אז למה זה צריך להפריע לשר הפנים? דרך אגב, אותו חוק גם משאיר לשר הפנים הבא, אם הוא יבוא ולא יהיה מטעמכם, לשנות את זה לטובתו. אז מה תגידו אז? אז מה תגיד כשלא תהיו בקואליציה? אני רוצה להגיד לכם שאני מגדל את הילדים שלי בכבוד למסורת. הילדים שלי ידעו מה זה תורה, יודעים מה זה תורה, ואני רוצה שכל ילד בישראל ידע מה זה תורה. אבל אני רוצה שהילדים שלי גם יחיו במדינה חופשית, במדינה שבה אין כפייה. בן אדם בא ואומר: אני מכבד את השבת, אבל אל תגיד לי מה לעשות בשבת, אל תגיד לי מה לאכול ומה לא לאכול. כי בכפייה הזאת אתם מרחיקים אנשים מהדת. אני אתן לכם עוד דוגמה: אנחנו כבר שלושה חודשים זועקים פה עד השמיים שיש במדינת ישראל אנשים שלא יכולים להתחתן. אז נכון שלפני הקורונה לא היו מתייחסים אליך, אדוני חבר הכנסת ליצמן. הם היו קונים כרטיס לפראג ולקפריסין והיו נוסעים לשם. ואל תגיד שהאנשים האלה לא קשורים ליהדות, ואל תגידו שהאנשים האלה חסרי דת. הם לא פחות יהודים מכם. אבל מה לעשות שהיו נישואי תערובת בברית המועצות, ויש כאלה פסולי חיתון. אז מה, אתה כמדינה לא תאפשר להם להתחתן? מה קרה שהיום אתם רוצים שרבני ערים לא יעשו גיור? הרי זה היה כך עד שנת 1994, עד שלא השתלטתם על הרבנות הראשית. אני שומע אנשים, בואו נגיד ככה, שלא רחוקים מהדת ושומרים לא פחות מכם, והם אומרים שזאת הסכנה ליהדות. ההתנהגות הזאת – זאת הסכנה ליהדות, משום שאנחנו עוד לא הגענו למצב שרוב העם היהודי נמצא פה בישראל. הרבה אנשים מסתכלים עלינו בעולם ואומרים: זאת הדרך לאבדון, ככה לא שומרים על המסורת ולא על השבת. תן לאנשים לכבד את השבת בלי שאתה כופה עליהם לכבד את השבת. ואני אומר לך, אני אומר לך בלב מלא, שהרבה אנשים יכבדו את השבת יותר אם אתה לא תכפה עליהם את חוק המרכולים, את האיסור להתחתן ואת וכל הדברים שמביאים לכך. אני רוצה להגיד עוד דבר אחד, אדוני היושב-ראש: כשאנחנו נתחיל את ההידברות האמיתית, לא הידברות כדי לסתום את הוויכוח בתוך הקואליציה, אז באמת תהיה לנו תקווה להמשיך לחיות ביחד במדינה היהודית. אני מדגיש את זה: במדינה של היהודים. כמו שנאמר פה לא פעם אחת לפניי, וגדולי האומה דיברו על כך, אנחנו צריכים באמת לכבד אחד את השני. וכשאתם היום שולטים בקואליציה של נתניהו – זה לא יהיה לנצח. תכבדו אנשים אחרים. תכבדו גם אנשים שרוצים להעביר את השבת כפי שהם רוצים להעביר את השבת. ואני אומר לך, אדוני חבר הכנסת ליצמן: הרבה אנשים יכבדו אותך ואת כל חבריך למפלגה. וזאת בקשתי: חיה ותן לחיות. זה הדבר הכי מינימלי שאנחנו צריכים לשמור. וכך גם נוכל לשמור, ולחיות במדינה, משום שהשתמטות מצה"ל – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – זה לא מלחמה על השבת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לימודי ליבה זה לא מלחמה על השבת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני כבר מסיים, חצי משפט. תכבדו גם את האנשים האחרים ונוכל להמשיך לחיות ביחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבוע שעבר התבשרה האומה שהשר אמיר אוחנה מתכוון למנות מפכ"ל קבוע למשטרת ישראל לאור הכרזתו של שר המשפטים שבכוונתו למנות פרקליט מדינה. משטרת ישראל זקוקה למפכ"ל קבוע. אותנו לא צריך לשכנע. אנחנו רואים את זה כל שבוע במחאה. המשטרה פועלת ברוח השר שלה ומבצעת סיכול ממוקד למחאה. בדוח שהוגש לבג"ץ התברר שבמשך שבוע אחד של סגר נתנה המשטרה 50,000 דוחות למפגינים שהפגינו על פי התקנות, כשבשאר האזורים הייתה אכיפה למראית עין. בעברית קוראים לזה "משטרת אוחנה", ברומנית – סקוריטטה. ב-25 בספטמבר השנה שלחו עורכי הדין שלנו, קלעי-רוזן, מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, והתריעו על זיהום פוליטי של תהליך בחירת המפכ"ל על ידי השר אוחנה ועל כך שהוא נמצא בניגוד עניינים לאור קרבתו לראש הממשלה, שגם הוא נמצא בניגוד עניינים. לא נדרשנו לעתור לבג"ץ. ניתן להעריך שהיועמ"ש או המשנה, עורכת הדין זילבר, הסבירו לשר אוחנה את בעייתיות המינוי. חמישה ימים מאוחר יותר הודיע השר כי החליט להאריך את מינויו הזמני של ממלא מקום המפכ"ל בשישה חודשים נוספים. עד היום לא פרסם השר אוחנה את פרוטוקולי הראיונות עם בכירי המשטרה, שעל פי כל העדויות היו ראיונות פוליטיים ולא מקצועיים. גם לא ברור אם היו שומרי סף איתו בחדר כשדרש מבכירי המשטרה להוכיח נאמנות על ידי דיכוי ההפגנות. אז כעת, לאחר שניסנקורן הודיע שהוא ממנה פרקליט, אז גם אוחנה רוצה. אין כאן גזרה שווה. ניסנקורן אינו מצוי בניגוד עניינים, ואת פרקליט המדינה תאתר ועדת איתור מקצועית. זה בדיוק מה שדרשנו מהיועמ"ש, כי השר אוחנה ובנימין נתניהו נמצאים בניגוד עניינים. חברותיי וחברי הכנסת, כמחוקק אין אני שש לעתור לבג"ץ וגם לא פתחתי מחלקת בג"צים בלשכה, אבל שיהיה ברור: אם השר אוחנה יתעלם מפנייתנו וינסה למנות מפכ"ל, לא נהסס לעתור לבג"ץ. מינוי מפכ"ל קבוע למשטרה – כן; שאוחנה ונתניהו ימנו אותו – לא. אדוני היושב-ראש, נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים. במוצ"ש הקרוב נעלה לירושלים, 300,000 מפגינים בבלפור, עד שיתפטר. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר, תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> – – – בחירות במדינה אחרת? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – – אבל שכחת – – – שכחת את מי שאת מייצגת. << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שכחת את מי את מייצגת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חמש דקות, בבקשה, לרשותך, אדוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אלי אבידר, אתה מפריע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא יכול להיות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. היום התקשר אליי ראש רשות מקומית דרוזית ודיבר איתי. הוא אמר לי: תשמע, אנחנו במצב כל כך קשה שאנחנו לא יודעים מה לעשות. ואני אומר לו: מה קרה, הרי חתמתם על הסכם עם ראש הממשלה. אתם חתמתם על הסכם, ראשי הרשויות, והסכמתם איתו שתוכנית החומש שהממשלה אמורה לאשר תאושר באופן מיידי, לא תרד מהסכום של תוכנית החומש הקודמת. אני לא הייתי נוכח בהסכם שלכם, אני לא ישבתי עם ראש הממשלה, אני לא ישבתי עם שר האוצר, אני לא ישבתי עם אף אחד, מה אתה מתקשר אליי? תתקשר לראש הממשלה, שאתה ישבת איתו והוא הבטיח לך שהוא יאשר תוכנית חומש בסכום שלא ירד מתוכנית החומש הקודמת. ואז הוא אומר לי : תשמע, הייתה החלטה בסוף חודש דצמבר, החלטה 4798 של ממשלת ישראל, להעביר 202 מיליון שקל באופן מיידי לראשי הרשויות הדרוזיות. אז אומרים: יופי, כמה הועבר עד עכשיו? הוא אומר: הועברו 90 מיליון ממשרד הפנים; ממשרד השיכון, שהיה אמור להעביר 10 מיליון, העבירו לנו 5 מיליון לתכנון בקרקע פרטית. ועכשיו הוא אומר לי שנזכר משרד החינוך להוציא קול קורא על 9 מיליון שקל, שאני מאמין שהם ייכנסו רק בסוף שנת 2020, אם ייכנסו לתקציב. לכן אני אומר לאותו ראש רשות ואני אומר לראשי הרשויות: כל ההבטחות של ראש הממשלה הן הבטחות ריקות מתוכן. אתם מסוף השנה בלי תקציב, בלי תוכנית חומש. אפילו עכשיו, מ-11 מיליארד שקל שאישרו, אושרו לרשויות המקומיות הדרוזיות 50 מיליון שקל. אנחנו מדברים על קרוב ל-180,000 תושבים, 14 יישובים. אם נחלק את הכסף הזה למספר התושבים, בקושי יצא לכל תושב 20 שקל במשך כל השנה. 20 שקל. איך אתם יכולים לעשות משהו? איך אתם יכולים לקדם משהו כאשר אתם הולכים וחותמים על הסכם עם ראש הממשלה והוא עצמו לא מכבד אותו, הממשלה לא מכבדת אותו? ואני אומר לכם: לא יכבדו את זה. לא יכבדו את זה, ואתם תעבירו את כל שנת 2020 עם תקציב של פחות מ-100 מיליון שקל. ורק לידיעה כללית, אדוני היושב-ראש, תוכנית החומש של המגזר הדרוזי שהסתיימה בסוף שנת 2019, הייתה על 2.2 מיליארד שקל, והיא נוצלה וקידמה את היישובים בצורה בלתי רגילה – היו צריכים לאשר לרשויות עכשיו. בגלל כל המצב שאנחנו נמצאים בו, שרבים אם יהיה תקציב לשנת 2020 או לא יהיה תקציב לשנת 2020, ונעשה תקציב ל-2021 – אני אומר לך: אנחנו נלך לבחירות בלי תקציב ל-2021. אנחנו נמשיך להסתמך על תקציב של 2018 ולהתנהל לפי התקציב של 2018, כי לא יהיה תקציב. ואם אנחנו ניקח את תוכנית החומש ונחלק אותה לחמש שנים, זה יוצא יותר מ-400 מיליון שקל בכל שנה. אז מה אתם מאשרים להם 50 מיליון שקל עכשיו? מה הם יכולים לעשות עם 50 מיליון שקל? איזה פרויקט הם יכולים לפתח עם 50 מיליון שקל? כלום. כל ההחלטות של הממשלה הזאת לא שוות כלום. ואני פונה כאן לראש הממשלה הרזרבי: אתה קיבלת כל כך הרבה קולות מהמגזר הדרוזי, שאני אומר לך: תתבייש לך, אתה וגבי אשכנזי, וכל אלה שהסתובבו במגזר הדרוזי וביקשו מהם קולות, ואמרו להם: אנחנו נעשה את השינוי. אנחנו נעשה את השינוי, ככה אמרתם. הסתובבתם בכל המקומות, לא השארתם יישוב שלא הייתם בו. תתביישו לכם. במקום שתעשו צעקה בשביל יותר מ-25,000 קולות שהצביעו לכם – את הצעקה שלהם אני לא צריך להגיד כאן, אתם צריכים להגיד, כי אתם הבטחתם שתהיו הקול של העדה הדרוזית. אתם לא הקול של העדה הדרוזית, אתם לא מייצגים את העדה הדרוזית, אסור לכם להיכנס ליישוב דרוזי אחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> "שלטון ממושך הוא סכנה לחירות האומה ולמוסר בניה. שלטון ממושך, אפילו אם הוא מיטיב למישהו הוא רע מעיקרו, אך שלטון ממושך המרע לרוב האומה הוא רע שבעתיים. הוא מוליד שחיתות. הוא אינו יכול שלא ליצור התנשאות שליטים, תלות נשלטים, פחד תלויים. מהותו של שלטון העם, הקרוי בלשון היוונים 'דמוקרטיה', היא בחילופים המוצעים – – – על ידי העם בתוך השלטון הממלכתי. באין חילופים כאלה, באין רצון או באין אפשרות לבצע אותם, קם במקום שלטון העם השלטון על העם, שחירותו הפנימית מודברת, אם לא להלכה הרי למעשה. לפיכך חייב העם, למען עצם חירותו ועתידו, לומר הפעם את דברו נגד המשכו של שלטון ממושך, שאינו יכול שלא להיות מושחת." אלו דבריו של ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין, זיכרונו לברכה, בשנת 1955. מי היה מאמין שדבריו אז, ב-1955, יהיו כל כך רלוונטיים היום בשנת 2020. אתמול שמענו שנרקם דיל סודי בין נתניהו למפלגות החרדיות. כלפי חוץ תהיה רטוריקה נוקשה בנוגע לאכיפת ההנחיות; מאחורי הקלעים יהיה תיאום מלא. כל העם בסגר, הציבור החרדי בסדר. רוזוולט אמר פעם: speak softly and carry a big stick. במקרה של נתניהו זה בדיוק הפוך. הדיבורים חזקים, אבל המקל היחיד שיש לו זה המקל שמכה בצעירים, בחיילים, בסטודנטים, בקשישים, בזוגות הצעירים, בילדים, בעסקים, במובטלים. תגידו לי מה זה אם לא שחיתות פוליטית, מה זה אם לא הפקרת בריאות הציבור בגלל הכניעה של נתניהו למפלגות החרדיות. אי-אפשר להסתיר את זה יותר. הליכוד הפך להיות חלק מהרשימה החרדית המשותפת, ונתניהו הוא מקום רביעי בה אחרי ליצמן, דרעי וגפני. בדרך לאיחוד הזה הם רומסים את החופש, את השפיות, את הסולידריות. והתוצאה של האיחוד הזה תהיה הקמת מדינה טוטליטרית בדמות איראן. ואם אתם לא מאמינים לי, תסתכלו מה היה כאן לפני שעה במליאה. הקואליציה הפסידה בהצבעה. היא לא אהבה את זה, היא ביטלה את ההצבעה והצביעה מחדש. הדבר הזה היה אמור לזעזע את הקירות של הבית הזה, אבל אתם, חבריי בקואליציה, יושבים כאילו לא קרה כלום. לצערי הרב זה כנראה מצביע על כך שאנחנו בדרך להקמת מדינה טוטליטרית. ברוכים הבאים לטהרן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. תסכם חברת הכנסת אתי חוה עטייה – תעלה ותבוא. רק גברתי, לפני שגברתי מתחילה אבקש מחברי הכנסת המעוניינים להצביע, כל אחד ואחת מכם, לשבת במקומותיכם. בבקשה, גברתי. << דובר >> חוה אתי עטייה (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> אני רוצה לברך על קידום החוק החשוב. אני מברכת את היו"ר חבר הכנסת חיים כץ ואת חברי הוועדה על פועלם הרב ועל תרומתם הרבה בקידום החוק. נמשיך ונפעל יחד למען ציבור הנכים שלנו בפרט ולמען האוכלוסיות החלשות בכלל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה למציעה, חברת הכנסת אתי חוה עטייה. אני מתכבד לעבור להצביע על הסתייגויות להצעת החוק. תהיה הצבעה על שתי הסתייגויות, ולאחר מכן – כנוסח הוועדה. חברת הכנסת אתי עטייה, אני אאפשר לך לעלות. נמתין. את מעדיפה להצביע מפה – נאפשר לך מפה, בסדר גמור. אז חברת הכנסת אתי עטייה וסגן השר יואב קיש יוכלו להצביע מכאן. כל השאר, אבקש שישבו במקומותיהם. קבוצת סיעת הרשימה המשותפת – חברי הכנסת איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק ואוסאמה סעדי – הסתייגות מס' 1, לסעיף 1. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 15 נגד – 35 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא משנה, ההצבעה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הן 35 נגד, 15 בעד. אני מבקש להוסיף על ההצבעה האלקטרונית את חברת הכנסת אתי עטייה כמתנגדת ואת סגן השר יואב קיש כמתנגד, לכן 37 מתנגדים, 15 תומכים, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני עובר להצבעה על הסתייגות מס' 2, לסעיף 1. הצבעה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – נעשה עוד הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 15 נגד – 36 נמנעים – אין ההסתייגות (2) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין לנו נוסחים פה, אין לנו מושג מה זה. אפשר אולי הצבעה חוזרת? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן 36 מתנגדים, 15 תומכים. אני מבקש לצרף את סגן שר הבריאות יואב קיש כמתנגד ואת חברת הכנסת אתי חווה עטייה כמתנגדת. 38 מתנגדים, 15 תומכים. אני קובע שהסתייגות מס' 2, לסעיף 1, לא התקבלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אין לנו נוסחים, אז אנחנו לא יודעים על מה אנחנו מצביעים. זה לא בסדר. צריך הצבעה חוזרת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הערתך נרשמה בדברי ימיה של הכנסת, בפרוטוקול. לדורות עולם ידעו שחבר כנסת מיקי לוי הצביע בלי נוסח מודפס לידו. אתה מוזמן לפנות לסדרנים מאחוריך שיגישו לך. כפיר יוכל באמת לעשות את השירות הזה ולתת לך את הנוסחים. ובכן, אני מתכבד לעבור להצבעה על סעיף 1 של הצעת החוק, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 13 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 66 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית הינן 66 תומכים, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני מבקש לצרף את חברת הכנסת אתי חוה עטייה ואת סגן השר יואב קיש כתומכים. תוצאות ההצבעה הינן: 68 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אני עובר כעת להצבעה על הצעת חוק הביטוח – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, אני מרים את היד כדי שתכניס אותי להצבעה. אין לנו גרון כבר. אנחנו נלך לבג"ץ. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – הלאומי (תיקון מס' 218 – הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א–2020. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא בסדר, זה לא עבד. אני מרים יד כדי שתכניס אותי להצבעה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אדוני, אני אעשה את זה בשמחה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין לנו גרון כבר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני אעשה זאת בשמחה רבה. אני מבקש, לפני שאני עובר לקריאה שלישית, לצרף גם את חבר הכנסת מיקי לוי – כתומך או כמתנגד? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כתומך בהצעת החוק. בהתאם, 69 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני כרגע עובר להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק, בבקשה. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 68 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 – הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א–2020, נתקבל. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הכי פשוט שבג"ץ יפתחו פה משרד דיונים במקום ללכת, זה מעייף. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 68 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מצרף את חברת הכנסת אתי חוה עטייה ואת חבר הכנסת יואב קיש כתומכים. תוצאות ההצבעה הינן 70 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 – הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א–2020, עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מתכבד לאפשר לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי לעלות ולברך את מגישת הצעת החוק. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני באמת רוצה לברך על האישור של הכנסת את החוק החשוב הזה; חוק שבתקופה שהיא אולי הכי קשה, הכי לא נורמלית מבחינה חברתית-כלכלית, מספק רשת ביטחון ממש לציבור הנכים במדינת ישראל. יש פה קיום של התחייבות של הממשלה השלושים-וארבע שדווקא בתקופה הזאת הצלחנו לממש אותה. אני באמת רוצה להודות קודם כול לשר האוצר, לשר איציק כהן גם, בוודאי ליו"ר ועדת העבודה והרווחה חיים כץ, וכמובן לחברי הוועדה. אני רואה כאן את חברת הכנסת אתי עטייה. אנחנו לא רק שמצליחים היום לתת מענק מיוחד לציבור הנכים במדינת ישראל כפי שהתחייבנו, אלא שאנחנו עושים זאת כאשר קבוצות הנכים לא מושארות מאחור. גם הילדים יקבלו, גם המבוגרים יקבלו, גם המונשמים יקבלו. אני חושב שיש פה בשורה גדולה מאוד, שעלותה בעצם כמיליארד שקל. זאת הפעימה השנייה שאנחנו הבטחנו וקיימנו עבור ציבור הנכים. עכשיו אנחנו צריכים להתקדם קדימה לעבר הפעימה השלישית. ההסכם הזה, אבל – אליה וקוץ בה, כיוון שההישג הזה רק ממחיש את הצורך שלנו להגיע כמה שיותר מהר להסכמות על התקציב כדי שנוכל לממש גם את הפעימות הבאות וכדי שנוכל לתת לקבוצות נוספות, כמו האוכלוסייה המבוגרת, הקשישים, שגם הם מחכים לבשורה מהסוג הזה. תודה רבה ויישר כוח לכל העוסקים במלאכה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חוסר במרכז שיקום בצפון << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעות לסדר-היום בנושא: חוסר במרכז שיקום בצפון – מס' 1671, 1683, 1691, 1697 ו-1704, של חברי הכנסת אופיר כץ, אלעזר שטרן, סמי אבו שחאדה, יוסף טייב ואופיר סופר. יעלה ויבוא חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אדוני סגן שר הבריאות, חבריי חברי הכנסת, כבר עמדתי פה לא פעם ולא פעמיים והקראתי לכם נתונים מכעיסים על הפערים במתן שירותי הרפואה בין הפריפריה למרכז. והפעם – מיטות שיקום. הממוצע הארצי למיטות שיקום הוא מיטה לכל 10,000 תושבים; בצפון הנתון הוא מיטה לכל 50,000 תושבים. הממוצע הארצי למיטות שיקום לקשישים הוא מיטה לכל 486 קשישים; בצפון הנתון הוא מיטה לכל 3,200 קשישים. מרתיח, כן, אבל הנתונים האלה גם לא מקבלים בולטות. למה? כי זה לא תל אביב, לא ירושלים אלא הצפון. כבר למדנו: כשזה מגיע לפריפריה זה פחות מעניין. אין מרכז שיקום בצפון הארץ. האנשים שנפגעו פגיעות שדורשות שיקום נאלצים לנסוע מאות קילומטרים בשביל לקבל טיפול ראוי, ורבים מהם פשוט מוותרים על הטיפול הרפואי ומתמודדים עם אובדן תפקוד, נכות והנצחת המגבלה. בכתבה שהעלה רובי המרשלג לפני כחודש הוא הביא את סיפורם של אנשי הצפון שנפגעו ואינם יכולים להשתקם בשל מרחק הנסיעה. תושבת שבעלה עבר אירוע מוחי סיפרה: קנינו כל מיני מכשירים יקרים, אין לנו ברירה. אם הייתי במרכז, ששם נותנים את המענה הזה, לא הייתי צריכה לקנות את כל הדברים האלו. חברים, המציאות הזאת לא יכולה להימשך. אבל יש נקודת אור בסיפור: המרכז הרפואי פוריה קיבל רישיון להקים מרכז שיקום, צעד מבורך. הבעיה היא התקצוב. לא ניתן לבית החולים תקצוב מספיק על מנת להקים את המרכז ולהפעילו. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> הוא קיבל גם תקצוב. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מספיק. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אני לא יודע מה זה מספיק. שיגמור מה שאישרו לו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? אם הוא קיבל תקציב שאי-אפשר לבנות – – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אני אישרתי לו את זה ואני התרתי לו את זה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות לשעבר אישר, נתן את הרישיון הזה. וגם נתת את הרישיון כשאני אז פניתי – מרכז לשבץ מוחי, גם בפוריה. אבל עדיין, לפי התכנון שלהם, בשביל שהמרכז הזה יעמוד על הרגליים ויקבל מטופלים חסר להם המון כסף. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא לפי התכנון שלהם, לפי התכנון שאושר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> הייתי בבית החולים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן, גם אני, לפי התכנון שאושר. עדיין חסר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. עשרות מיליונים. וזה בהחלט צעד מבורך. הבעיה, כפי שאמרתי, היא התקצוב. לא ניתן לבית החולים תקצוב מספיק על מנת להקים את המרכז ולהפעילו, אלא ביקשו מהם לגייס תרומות על מנת להשלים את הסכום. ואני תוהה, איך מצפים מבית חולים פריפריאלי לגייס תרומות בשווי של עשרות או מאות מיליוני שקלים? למה בית החולים צריך להילחם על מנת שתושבי הצפון יקבלו טיפול רפואי הולם, שהם זכאים לו? זה המקום שלנו להתערב. אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו על מנת לתקן את העוול הזה. נדרשת פה תוספת תקציבית להקמת המרכז והפעלתו. הקמת מרכז השיקום תסייע לצמצום הפערים במתן שירותי הרפואה בין הפריפריה למרכז ותשפר את איכות חיי התושבים. כמי שחרת את נושא צמצום הפערים על דגלו, אני מתחייב להמשיך ולעסוק בנושא עד אשר הדבר יוסדר. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעביר את הדיון בנושא לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אופיר כץ. חבר הכנסת אלעזר שטרן יעלה ויבוא. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. אדוני, פטור בלא כלום לגבי מה שהיה פה בבוקר – אי-אפשר. אני ישבתי כאן. אני ראיתי את ההצבעה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם אני. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון. אז בוא נדבר על מה שהיה. אני ראיתי מתי בדיוק יושב-ראש הקואליציה ניגש אליו. אני לא בטוח שיש לו סמכות לגשת אליו. אני ראיתי את חברי הקואליציה רצים כמו מטורפים מלמטה, לא יודעים אפילו על מה הם מצביעים. לקח זמן לסגן יושב-ראש הכנסת שניהל את הישיבה עד שהוא הצביע, הוא נתן כאילו לקואליציה עוד הרבה זמן. הוא אמר שחברת הכנסת תמר זנדברג צריכה לעלות למעלה. אנחנו לא יודעים אם יש לו סמכות או אין לו סמכות, או שיש לממשלה סמכות – לפי התקנון נראה לי שזו רק סמכות של שר בממשלה לבקש הצבעה שמית. אין ספק שלא הוגשה בקשה בכתב – אני ראיתי את זה בעיניים שלי. אבל על מה אני מדבר? אין ספק שייתכן שהיה פה אירוע היסטורי של הצבעה שהתנהלה, ויושב-ראש כנסת, שמייצג גם מפלגה, זה לא נוח לו. על מה אני מדבר? אתמול, חברי חבר הכנסת ארבל, אתה הגשת לנשיא המדינה עצומה – איך אפשר לעשות – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אמנה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אמנה. חתמנו עליה הרבה חברי כנסת, תתפלא, אם צריך את זה או לא צריך. אמרנו: איך נתנהג, באיזה ערכים ננהג אחד בשני. מה היה קורה אם יושב-ראש הכנסת היה מכריז על הפסקה – דרך אגב, כמו שהוא הכריז אתמול, כשהיה צריך לעשות הפסקה לפני האירוע של גנדי? מה היה קורה? היינו הולכים, מורידים את גובה הלהבות, הולכים למשרד, מסתכלים בכל הווידיאו שיש פה ומקבלים החלטה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חבל – – – תקדיש אותו – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אל תדאג. אל תדאג. אל תדאג. אני מכיר את יושב-ראש המליאה, את סגן יושב-ראש המליאה – הוא ייתן לי את הדקה הזאת, אל תדאג. אל תדאג. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אני יודע – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> דרך אגב, אופיר, אני חושב שיש דברים שהם יותר חשובים מאשר עוד אחד ועוד אחד שידבר כמעט על אותו דבר. אז הינה, אני נותן לך, במיוחד כיוון שהצגת את הנושא הזה יפה מאוד. וגם, סגן השר – אני לא יודע בדיוק, הרב ליצמן, מה אתה עכשיו, סגן שר או שר? << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> לא זה ולא זה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא משנה. יכול להיות. חבר הכנסת הרב ליצמן צדק במה שהוא אמר. בזמנו אותר הצורך הזה בגליל – ואני אעבור, כפי שהתבקשתי פה, לדבר על בית החולים השיקומי בגליל. תראו, אנחנו תושבי הגליל. אני באתי מהמרכז לגליל. נולדתי בתל אביב, באתי לגליל, ואנחנו רוצים שיבואו עוד הרבה אנשים לגליל. רוצים שיבואו לטבריה, ורוצים שיבואו מצפון לטבריה, ואנחנו יודעים מה המשמעות של בית חולים פוריה לאזור. דרך אגב, היום אומנם גם באיכילוב אפשר לראות מה זה יהודים, ערבים, דרוזים ונוצרים יחד, אבל פוריה זה אחד מבתי החולים עם השילוב הזה, גם של הרופאים וגם של המאושפזים. זה בית חולים מאוד יפה, מאוד חשוב. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> הרעיון הוא אותו דבר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון, בצפון, בתי חולים בצפון. אז אמרתי, גם באיכילוב זה כבר תכף ככה – לכל מי שרוצה להוציא את הערבים לאני לא יודע איפה. אבל אני רוצה להגיד על זה: כשהאנשים שוקלים אם לבוא לגור בגליל או אם לעזוב את הגליל, הם מסתכלים גם על סך כל השירותים. אני חושב שהנושא הזה של שירותי הרפואה – ואני הכנתי את אותם נתונים שהכנת, אני מכיר את זה: זה כמעט פי 20 מבחינת יכולת שיקום, המרכז ביחס לגליל. אז למה שאנשים יבואו? דרך אגב, גם במרכז אנחנו המון פעמים מתבקשים להפעיל קשרים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני רק מעדכן אותך על לוחות הזמנים, אבל אני מאפשר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה. גם במרכז, עם פי 20 מאשר בגליל ביחס לנפש, אנחנו יודעים שזה לא מספיק. על אחת כמה וכמה בגליל. בשורה התחתונה, אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב. נצטרך לעקוב אחריו, לראות מה באמת יוצא. אני מקווה שגם חבר הכנסת ליצמן, שבאמת קידם את העניין בתקופה שלו, יהיה יחד איתנו, עם הכוח שיש לו, כדי שאנחנו, תושבי הגליל, נזכה רק לחצי מהשירותים שבמרכז. אנחנו נשמח אז. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני שאני אתייחס לנושא החשוב הזה, אני רק רוצה לדעת: אם תהיה הצבעה – איזו מהן תיחשב, ההצבעה הראשונה או ההצבעה שעליזה תחליט עליה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שמית. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> האמת שציבור המצביעים במדינת ישראל צריך פחות להכיר את חברי הכנסת, את אלה שהוא מצביע להם, וכל אחד מגיע עם עשרות אלפי מצביעים; כנראה שהוא צריך לדעת מה עליזה מחליטה באותו יום, כי ההצבעה פה של חבר הכנסת פחות חשובה. ברגע שאנחנו מדברים פה על מרכזים שיקומיים בצפון, כמובן שיש הבדל גדול בין המרכז, לצפון, לדרום – בהמון תחומי חיים, אבל גם בשירותי הבריאות יש פערים מאוד גדולים בין הצפון לבין תל אביב. כשאנחנו מדברים על המספרים, יש בני אדם מאחורי המספרים. אנשים נאלצים לצאת מהצפון. במדינה שיש בה תחבורה ציבורית מאוד בעייתית אנשים שצריכים שיקום, אנשים שלא קל להם, צריכים לעבור למרכז כדי לקבל את השירות הבריאותי שהם צריכים, וקשה להם מאוד. זה מנוגד לחוק שאני מייד אדבר עליו. אבל יש גם אנשים, לצערנו, שבגלל הדבר הזה נאלצים לוותר על השיקום שלהם. הם נאלצים לוותר כי הם לא יכולים, לא מסוגלים להגיע. זה עולה להם יותר מדי גם זמן וגם כסף, וגם התחבורה הציבורית מאוד בעייתית. לכן חלקם, לצערנו, גם מוותר על השירות הבריאותי שהמדינה אמורה לספק. זה נושא שכבר דנו בו המון זמן, וגם חבר הכנסת ליצמן בעד בעניין הזה. האנשים יצטרכו להגיע לבג"ץ כדי לשכנע את המדינה שחייבים גם מרכזים שיקומיים בצפון. לצערנו שירות שנראה טריוויאלי חייב את האנשים לבג"ץ, ובסוף, מתחילים להקים משהו בפוריה, ואני אגיד עליו כמה מילים. כמובן שאת השירות הבריאותי, לפי החוק אמורים לתת למטופלים בזמן סביר, מרחק סביר ובאיכות סבירה. אם אנחנו רוצים לכבד את החוק, אי-אפשר להשאיר את השירותים האלה במרכז. צריך לתת את אותו שירות גם לתושבי הצפון, ולסגור יותר פערים. עכשיו, יש גם פתרונות. יש גם פתרונות. התחילו להקים בפוריה – עכשיו כולם יודעים שזה גם לא יספיק; גם מאוד חשוב מה שנאמר פה, שהצוות בבית החולים פוריה הוא צוות מעורב, אבל בשירות בבריאותי – בעיקר כשאנחנו מדברים על שיקום, צריך גם את הרגישות התרבותית. והמכשול פה הוא לא רק מכשול שפתי. יש פה גם ענייני תרבות ויש פה גם דברים שצריכים להסיר חסמים, אם הוא מטופל. וזה מחייב גם את כל הרגישות התרבותית – גם שפה ערבית וגם שירות שינגיש למטופל בשפה הערבית את הזכויות שלו ואת החובות שלו ואת מה שמגיע לו, כדי שגם הוא יוכל לקבל את כל מה שמגיע לו כמטופל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים בזה שיש גם פתרון מצוין, אחרי שבדקנו את העניין. ד"ר פאיד חכים, מנכ"ל בית חולים האנגלי בנצרת – גם אצלם. הם מציעים שהם מוכנים לתת קרקע מבית החולים בשביל להקים עוד מרכז שיקומי, כי מרכז אחד, ידוע לכולם, הוא לא יספיק והוא לא ייתן את כל השירותים שצריך ברגישות התרבותית הנדרשת. אפשר להקים עוד מרכז בנצרת, ובית החולים האנגלי יכול גם לעזור בדבר הזה, ותודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה. חבר הכנסת יוסף טייב יעלה ויבוא, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אדוני סגן השר, ברשותכם, אני רוצה להתחיל בזיכרון למרן הרב עובדיה יוסף. שבע שנים מאז הסתלקותו של מרן. אני חושב שהדבר העיקרי שהוא ביקש מאיתנו, השלוחים שלו, השלוחים של הציבור, המייצגים את הציבור, זה קודם כול לדאוג לחלשים, לדאוג לפריפריה, לדאוג שיהיה שוויון הזדמנויות. אני חושב שזה המקום גם לומר שהסיפור הזה של מרכזי שיקום בצפון, לצערי, לוקה בחסר. אני מקבל המון פניות של עולים, בין השאר עולים מצרפת, שהיו רוצים ללכת לגור בגליל, וחלק מהטענות הן שהם שמעו שהגליל זה מדינת עולם שלישי, שהטיפול בבתי חולים וכל מה שיש מסביב פשוט לא משתווה למה שקורה במרכז, ולכן, הם לוקחים את ההחלטה להגיע לגור בדרום ובמרכז. ואני חושב שכמדינה שמתיימרת להיות מדינה שמקבלת הגירה, אנחנו אמורים לדאוג מעבר לזה. ודאי שאנחנו צריכים לדאוג למי שכבר נמצא, אבל גם לדאוג שמי שרוצה להגיע לגליל ורוצה להשתקע בצפון – ויש המון עולים שרוצים להגיע לשם, והדבר הזה הוא פשוט אחד הדברים שמונע מהם להגיע. יש לי קרוב משפחה שלא מזמן היה צריך לעבור איזשהו טיפול רפואי ונצרך להגיע למרכז ואחרי זה לירושלים, כשהוא גר עשר דקות מטבריה. אין שום סיבה שהדבר הזה יקרה. תושבי הצפון זכאים לשוויון הזדמנויות, לשוויון בטיפול הרפואי, ואני באמת קורא מכאן: בואו נתעשת על עצמנו. אני חושב שכולנו כאן מסכימים שצריך להקים כמה שיותר מהר – וכמו שאמר חבר הכנסת אבו שחאדה קודם, אני לא חושב שמרכז שיקומי אחד יספיק. הצפון הולך ומתפתח. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> בוא נתחיל. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר: כן, בואו קודם כול נתחיל, בואו נצא לדרך. והינה, נמצא פה סגן שר הבריאות. אני מצפה שתפעלו, ואין לי ספק שזה מה שאתם עושים, אבל בואו נעשה את זה כמה שיותר מהר, כדי שתושבי הצפון יוכלו לקבל טיפול רפואי הוגן ושווה למי שנמצא במרכז ובירושלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף טייב. חבר הכנסת אופיר סופר – אינו נוכח. ישיב סגן שר הבריאות יואב קיש:, יעלה ויבוא. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, במדינת ישראל שיעור המיטות לשיקום למספר אוכלוסין הוא אכן נמוך לאורך השנים, במיוחד כשמשווים את זה ל-OECD, והבעיה מחריפה עוד יותר בפריפריה. כיום ישנן מיטות שיקום המשרתות את תושבי הצפון כדלקמן: 35 מיטות בבית חולים בני ציון בחיפה, 40 מיטות בבית חולים גליל מערבי בנהריה, 19 מיטות בעמק בעפולה. על מנת לשפר את המצב הקיים, משרד הבריאות הקצה בתוכנית חלוקת המיטות – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> סליחה, אני חייב. יש איזושהי שגרה במשרד הבריאות שכשמדברים על הצפון המזרחי הם נותנים כל הזמן תשובות על חיפה ונהריה. זה לא עוזר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה מתכוון גם לעמק – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל זה לא עוזר לטבריה, עפולה ובית שאן. זה אותו מרחק כמו לנסוע מעפולה לתל אביב. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> גם על פוריה. ברור, ברור. אבל אתה עוד לא שמעת את התשובה שלי. אני מתייחס לצפון כצפון – ונכון, צריך להפריד: צפון מערבי, צפון מזרחי. בסדר. חלוקת המיטות ב-2017 עד 2021 מבחינת מיטות שיקום באזור הצפון – ונכון, אני מתייחס כרגע לצפון בכללותו, וברור שבפוריה יש צורך, וגם מתקדם, אבל תכף נדבר על זה: 20 מיטות לשיקום הילדים ברמב"ם בחיפה; חמש מיטות לשיקום ילדים בפוריה בטבריה; 16 מיטות שיקום כללי בגליל עליון בנהריה; 16 מיטות שיקום כללי לבית החולים העמק בעפולה; השלמה למחלקה של 36 מיטות; בנוסף על הקצאות מיטות שיקום לאזור הצפון – עכשיו אני נוגע בנושא עצמו – הוחלט על הקמת מרכז שיקומי בבית החולים פוריה, החלטה שקיבלה תוקף בהחלטת ממשלה בינואר 2017, שהוביל אז מי שנמצא איתנו פה כרגע, חבר הכנסת ליצמן, אז סגן שר הבריאות או שר הבריאות ליצמן, וקובעת כי לטובת פיתוח המרכז, שעלותו נאמדה אז ב-150 מיליון שקלים, יוקצה סך של 110 מיליון שקלים על ידי המדינה, ועוד 40 מיליון שקלים יגייס בית החולים ממקורות עצמיים או מתרומות. הקמת מרכז שיקום זה היא החלטה אסטרטגית, החלטה חשובה ממעלה ראשונה של ממשלת ישראל, וזאת במסגרת התוכנית הלאומית לחיזוק הצפון וחיזוק הצפון המזרחי במיוחד. בסדר? בתוכנית הסופית, המרכז יכלול 162 מיטות אשפוז ו-18 מיטות אשפוז יום בחמש מחלקות של שיקום נוירולוגי, שיקום אורתופדי, גריאטרי, שיקום ילדים ושיקום יום. זאת, בנוסף למחלקות שיקום לב וריאות. כל אחת ממחלקות המרכז תכלול ציוד שיקום ייעודי שיהיה מהמתקדמים בעולם, בהתאם לצורכי המטופלים, חדרי אשפוז מרווחים ומרחב טיפולים מגוון המציע למטופל את כל הנדרש בדרך לבניית מערך חיים תפקודי, איכותי, תכליתי ומשמעותי. התחילו לעבוד – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, חבר הכנסת איימן עודה, חבר כנסת אבו שחאדה אולי ישתכנע מתשובת סגן השר, אז תאפשר לו לשמוע. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> העבודה לבניית בית החולים השיקומי בפוריה החלה בינואר השנה, וכיום אנו בעיצומו של בניית השלד. משלימים חומר למכרז לעבודות פנים וגמר, והפרויקט מתקדם ללא עצירות וללא השהיה שלא לצורך. עכשיו לגבי התקציב – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק שחסר להם שם חצי מהתקציב, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לגבי התקציב החסר – אתה רואה, זה כמו שיש לך מצגת, אתה מציג שקפים, ואז מישהו רוצה לשאול שאלה, ואתה אומר: שאלה מצוינת, השקף הבא מגיע. אז הינה, לגבי התקציב החסר, בפועל, בשונה מההערכה שנקבעה בהחלטת הממשלה לגבי היקף עלות הקמת המרכז, העלות הנדרשת הינה גדולה יותר, ואכן יש פער בין התקציב הקיים לבין הצורך בפועל. ההערכה התקציבית לסיום הפרויקט המלא עומדת על בין 220 ל-240 מיליון ש"ח, לעומת ההערכה הראשונית של 150 מיליון ש"ח. לכן, קיים פער תקציבי, שנכון לעכשיו – אני אומר את זה בצורה הכי ברורה – אין לו עדיין מענה. חשוב לציין כי משרד הבריאות תקצב את הפרויקט ממקורותיו ולא ממקורות תוצריים או תוספתיים, ועל חשבון פרויקטים אחרים. 110 מיליון ש"ח מתוך 150 מיליון ש"ח, זו הייתה ההערכה הראשונית, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. בית החולים, ביחד עם משרד הבריאות, גייס תרומות של מעל 50 מיליון ש"ח. אפשר לציין שזה הגיע מעיזבונות של הלנברג, ועוד 20 מיליון ש"ח מתרומות המגיעות מחו"ל שמשרד הבריאות גם סייע בהשגתן. ואני אומר, לסיום: אנחנו מודעים לצורך המהותי במרכז שיקום משמעותי לתושבי הצפון, הצפון המזרחי, אשר ישפר לאין ערוך את זמינות שירותי השיקום שלהם זקוקים המטופלים באזור. בהתאם לכך, כיסוי הפער התקציבי הנדרש להשלמת הבינוי – ואנחנו מדברים על בין 50 ל-70 מיליון שקלים נוספים – נמצא היום בדיונים מול משרד האוצר במסגרת תוכנית העבודה לשנת 2020/21, ומשרד הבריאות יעשה כל שניתן לסיים אותו ללא עיכובים וללא השהיות. אני מאוד שמח על הדיון הזה. הוא מציף בעיה שאנחנו צריכים לפתור אותה, ואני מצטרף לבקשת המציעים שזה יעבור לוועדת הכספים. תודה רבה. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> כמה כסף – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> זה התחום שלך, לא שלי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני כרגע באופוזיציה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מחכה לוועדת הכספים, ושם יחליטו איך מביאים את הכסף. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר הבריאות יואב קיש. אנחנו מתכבדים לעבור להצבעה על הצעה לסדר-היום בנושא: חוסר במרכז שיקום בצפון. מי שמצביע בעד, תומך בהעברת ההצעה לסדר לוועדת הכספים; מי שמצביע נגד, מבקש להסירה מסדר-היום. הצבעה. אחרי הקראת תוצאות ההצבעה האלקטרונית אני אבקש לצרף את המבקשים להצטרף. כמה שניות. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית: שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מתכבד לצרף את חבר הכנסת אלעזר שטרן כתומך, את חבר הכנסת מיקי לוי כתומך, את חבר הכנסת יוסף טייב כתומך, את השרה פנינה תמנו כתומכת, את חבר הכנסת יעקב טסלר כתומך, את סגן השר גדי יברקן כתומך, את חבר הכנסת אופיר כץ כתומך, את חבר הכנסת ווליד טאהא כתומך. על כן, תוצאות ההצבעה הן 14 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום התקבלה ותעבור לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מעבר לטיפול בחולי קורונה בקהילה ובבית החולה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעות הבאות לסדר-היום, בנושא: מעבר לטיפול בחולי קורונה בקהילה ובבית החולה, מס' 1653 ו-1659, של חברי הכנסת ינון אזולאי ויעקב טסלר. חבר הכנסת יעקב טסלר, יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לפני כשבוע חשף מגיש המהדורה המרכזית בקול חי, אבי מימרן, את סיפורו של אביו, שעבר את גיל 80. הוא אובחן כחולה קורונה וטופל בהמלצת יועצים רפואיים במסגרת ביתית, וחייו ניצלו. בכתבה שפורסמה בחדשות 12 פורסם על חולי קורונה המטופלים בבתיהם על ידי עמותות, ומקבלים את כל התמיכה הרפואית כדי להימנע מאשפוז. פעילות העמותה כבר מהווה מודל לחיקוי והערכה. חברים, סיפורים אלה מצטרפים לעוד מאות סיפורים של חולים בקורונה, וביניהם כאלה המוגדרים קשים, שטופלו בבתיהם כדי להימנע מאשפוז בבית חולים, והבריאו לחלוטין. האשפוז במחלקות הקורונה בבתי החולים, לצערי הרב, לפעמים מזיק יותר מאשר מועיל. הצוותים הרפואיים עומדים בחזית המלחמה בקורונה ועושים עבודת קודש. הם ראויים לכל ההערכה, אך המצב המורכב שבו המחלקות עובדות, עם מחסור בכוח אדם וצוותים רפואיים שקורסים תחת העומס, גורם לכך שלפעמים החולים מרגישים שאין מי שמסתכל עליהם. אף אחד לא מתעניין בהם, במיוחד כאשר הם נמצאים בבידוד ללא משפחה וחברה. לפעמים אין מענה לבקשות אלמנטריות, וממתינים זמן רב לבקשות ולטיפול. כתוצאה מכך, המצב הרפואי, לצערנו, מידרדר. הטיפול בבית, כחלופה לטיפול או אשפוז בבית החולים, הינו אחת המהפכות הגדולות בעולם הבריאות בשנים האחרונות, והוכח כיעיל, איכותי ובטוח. מעבר לטיפול בבעיה הרפואית, הטיפול בבית, בסביבה הטבעית והתומכת, מאפשר למטופל לקבל טיפול בסביבת חייו הרגילה, תוך הימנעות מסיבוכים כגון זיהומים, דיכאונות ומצבים נפשיים אחרים, ולשוב לתפקודו הקודם מהר יותר מאשר בטיפול בבית החולים. כדי למנוע את קריסת מערכת הבריאות בחודשי החורף, חלופות האשפוז הביתיות חייבות להיות בראש סדר העדיפויות. רק בדרך זו ניתן יהיה לפנות את בתי החולים, שחלקם בתפוסה מלאה, ולשחרר את הצוותים הרפואיים, שרבים מהם כורעים תחת העומס. באותה מידה שנערכים להרחבת הבדיקות וקטיעת שרשרת ההדבקה על משרד הבריאות להיערך לפרויקט אשפוז וטיפול בבית. על משרד הבריאות לאשר פרוטוקולים רפואיים לטיפול ביתי בחולי קורונה, ולתת תמריץ לבתי החולים וקופות החולים – דרך אגב, אדוני היושב-ראש, כבר היום נותנים את השירות הזה, לטפל בחולים בבית, ואנחנו רואים את התוצאות הטובות – על מנת לשתף פעולה, להתגבר על חסמים ולאפשר את הפעלתם באופן מיידי. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב טסלר. ישיב סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אכן ראינו בתחקיר הטלוויזיה התנהלות רפואית בלתי מבוקרת שמדאיגה ויכולה גם לסכן את שלום המטופלים. ראינו שאלות רבות שכרוכות כנראה בהפרה בוטה של חוקי המדינה – פקודת בריאות העם, פקודת הרופאים ופקודת הרוקחים; שאלות שעולות בהיבט הקליני בכלל: כמה רחבה התופעה ובכמה חולים מדובר? האם הם אובחנו מעבדתית כחולי קורונה? האם דווח בכלל למשרד הבריאות או לא? האם קופות החולים מכירות אותם? מה המיומנות והסמכות החוקית של המטפלים בחולים האלה? כמה בכלל נזקקו לתמיכה נשימתית לפי קריטריונים רפואיים מקובלים? האם אנשים הגיעו משם לאשפוז? מה היה מצבם כאשר הגיעו לאשפוז? האם נפגעו מכך סיכויי החלמתם? האם היו פטירות בבתים בעקבות הדברים האלה? יש שאלות רבות ונוספות גם בנושא ההיבט האפידמיולוגי: האם הצורך בהשגחה צמודה על אותם חולים לא סיכן את שאר בני הבית בהדבקה? האם הייתה קטיעה של שרשראות ההדבקה בעקבות התחלואה שם? יש שאלות רבות, ולאור זה שאין תשובות על השאלות האלה, בוודאי ובוודאי אין כוונה לבנות מהדבר הזה מדיניות לאומית שיש לנהוג כך. אבל, ופה אני אומר אבל, שני דברים חשוב לי לומר: 1. צריך להבין, המודל של טיפול בחולי קורונה בבית זה המודל המרכזי שמדינת ישראל מובילה. כך פועלות הקופות. 98%, אולי אפילו יותר, מכל חולי הקורונה במדינת ישראל נמצאים בבתים, בהשגחה מלאה של קופות החולים. אז זה לא שראינו משהו שאנחנו לא מכירים או איזו המצאה שנולדה לה פתאום. ההפך, רוב חולי הקורונה, בוודאי אלה שמצבם קל, ועל זה אנחנו מדברים, נמצאים בבתיהם תחת השגחה. אבל – ופה חשוב לומר – המחלה עצמה היא מחלה מתעתעת, עם החמרה שלפעמים מתאפיינת במהירות רבה ובלתי צפויה. דווקא קופות החולים, יש להן ניסיון רב מאוד בניטור אותם חולים קלים וזיהוי נקודת הזמן שבה צריך להעביר לאשפוז. הן ראו במצטבר קרוב ל-300,000 חולים. ולכן, אותו מנגנון, אני מניח שאין לו אותו ניסיון, לא היכולות ולא הכלים, ואז המעבר ממצב קל למצב קשה של אלה שאכן זקוקים לתמיכה נשימתית וניטור יכול להתפספס. הניטור וההתערבות המהירה כשהחולה מאושפז בבית הם קטע קריטי ביכולת שלנו לשקם ולהחלים גם אחר כך בטיפול בבית החולים. הגעה מוקדמת לבית החולים ושימוש ביכולות מתקדמות בבתי החולים, שהן בזמינות גבוהה ביחס למה שיש בבית ובקהילה, יכולים למנוע את ההידרדרות, לקצר את משך המחלה וגם לחסוך תמותה. אני חושב שכיום, בוודאי לאור היציאה מהסגר, אין שום סיבה לסכן את הבריאות של החולים ולהפחית מסיכויי החלמתם. אבל למרות כל מה שאמרתי, אמרתי שהמודל של הטיפול בבית קיים, רק השאלה היא איך, מה ומי מפקח. כצעד בונה פני עתיד אנחנו ביקשנו מהצט"מ – צוות טיפול במגפות שלנו – שיבחן ביחד עם נציגי קופות החולים את כל הליך הטיפול בבית, והאם ובאילו תנאים ניתן לטפל בבית בחולי קורונה שמצבם אינו מוגדר קל. זאת אומרת, לראות מה הסף שבו הם חושבים להעביר ולהוציא את המטופל מהמסגרת הביתית. אם נצטרך לעשות התאמות, נעשה אותן, כמובן, במדיניות המשרד – מעבר ממצב קל בקהילה, של קופות החולים, למצב של בינוני-קשה לבתי החולים. אני רוצה לדבר לרגע על נושא האשפוז הביתי כקונספט בכלל. אין ספק שניתן להקל על מערכת האשפוז באמצעות הפעלת חלופות של אשפוז ביתי. עבור אלפי חולים במחלות אחרות שאינן קורונה: זיהומים במערכת הנשימה, במערכת השתן, דלקות עור וכיוצא באלה, מחלות מוכרות יותר – לגביהם יעילות ובטיחות האשפוז והטיפול בבית כחלופת אשפוז בבית חולים הוכחו מחקרית ומקובלים על דעת גורמי המקצוע בארץ ובעולם. מערכת הבריאות הישראלית מרחיבה בהדרגה את מערכי אשפוז הבית, ומשרד הבריאות תומך כספית בפעילות חשובה זו מזה שנים. לא מדובר רק על חלופת אשפוז במחלקות הפנימיות כי אם גם על חלופת אשפוז במחלקות שיקומיות, הוספיס בית וטיפולי בית נוספים. הפעילות מתקיימת בכל קופות החולים בהיקפים משתנים וללא עלות למבוטחים. לקראת החורף הקרב ולנוכח העומס הצפוי והצורך להקל על מערכת האשפוז, הממשלה הקצתה תקציב חריג בגודלו המיועד להרחבת מערכי אשפוז הבית. כל קופות החולים ירחיבו מאוד בחורף הקרוב את יכולתן בתחומי האשפוז והטיפול בחולים בבית – שייהנו מהשירותים האלה – וזה יהיה במספרים גבוהים יותר לעומת שנים קודמות. זה יכול לחסוך צורך באשפוז ואלפי ימי אשפוז במצטבר. זהו אכן מהלך אסטרטגי חשוב, הוא נמצא בליבת העשייה המשרדית וצפוי להיות כך בקורונה ואחרי הקורונה. התחלנו את השיח לגבי אותם חולים של קורונה, ואני אומר שהדבר היחיד שגם פה צריך להוסיף לרמת הסיכון, זה באמת לראות שהטיפול באותו מטופל לא מייצר סף הדבקות נוסף. גם זה כמובן אלמנט מאוד חשוב. לא לריק, מה שנקרא, יש את כל נושא המלונות והמעבר וההוצאה מהקהילה למלונות באותם מקומות שבהם אכן קשה לשמור על מניעת הדבקה, בבתי אב צפופים יותר או כשכל בית האב רוצה לצאת מהקהילה כי כולם נדבקו. לכן, במכלול השיקולים, אני חייב לומר שבוודאי שלא ראינו פה איזה חדשנות בטיפול בית בחולי קורונה, זה קורה, אנחנו חוששים מכך שהתופעה הזאת יכולה בסופו של דבר לפגוע בחולים, כי כל האירוע לא מבוקר, ולמעשה לא יודעים לומר אם זה נסמך על ניסיון וידע כפי שיש בקופות החולים. על זה נוסיף את החשש מתחלואה והידבקות בתוך הקהילה. ברור שכמודל אנחנו מכירים ומשתמשים בו, אבל כאותו אירוע פיראטי, מסוכן, אנחנו כמובן מזהירים מהתופעה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. עמדת המשרד לגבי העברת ההצעה לסדר-היום לוועדה? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני חושב שהתשובה צריכה למצות, אבל אם המשיב מתעקש, אז לא נהיה נגד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, אני מתכבד לעבור להצבעה על ההצעה לסדר-היום בנושא: מעבר טיפול בחולי קורונה בקהילה ובבית החולה. מי שתומך בהצעה לסדר-היום תומך בהעברתה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. מי שמתנגד – מבקש להסירה מסדר-היום. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן שלושה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מתכבד להוסיף את חבר הכנסת משה אבוטבול כתומך, את חבר הכנסת סגן השר גדי יברקן כתומך, את חבר הכנסת יעקב טסלר כתומך, את חבר הכנסת יוסף טייב כתומך ואת חבר הכנסת מיקי לוי כתומך. אשר על כן, שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובע שההצעה לסדר-היום אושרה ותעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אירוע הצתה חמור כלפי חנויות בבעלות חרדית בעיר ערד << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: אירוע הצתה חמור כלפי חנויות בבעלות חרדית בעיר ערד, מס' 1635 ו-1694, של חברי הכנסת יעקב ליצמן ומשה אבוטבול. חבר הכנסת יעקב ליצמן יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. לפני כעשרה ימים הציתו – מישהו או כמה – שורה של חנויות חרדיות בערד, שורה שלמה של חנויות. מעניין מאוד שכלי התקשורת לא מתייחסים לזה בכלל. חוץ מעיתון המודיע, אף אחד לא מתייחס לזה בכלל, כאילו זה מותר. זה לא קרה אצל ערבים, אתיופים, אצל אחרים; חרדים – שם מותר לשרוף. מילה אחת לא ראיתי. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – לא צריך לעשות תחרות בין קבוצות מודרות, קבוצות שסובלות מאפליה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא מבין מה את רוצה להגיד בזה. אני אומר דבר אחד, עובדה: שרפו שורה שלמה של חנויות, נזק של 2 מיליון שקל, ואף אחד לא כותב על זה. אני אגיד לכם יותר מזה, לראש העיר זה לקח חמישה ימים עד שבכלל הוא ביקר במקום. זה לא עניין אותו בכלל. רק בגלל שהיה קמפיין נגדו שהוא לא מבקר אז הוא בא לביקור. כל הסיפור הזה מתחיל מראש עיר שמתסיס נגד החרדים, ראש עיר שבעיר שלו יש הגירה שלילית, אף אחד לא בא לעיר, לא עשה שם כלום. אני הבאתי לשם חדר מיון קדמי, הבאתי לשם דיאליזה, הבאתי לזה שהרחיבו את הכביש שם, כמובן דרך משרד התחבורה והשר ישראל כץ. מה הוא עשה שם? רק שלילי. אנשים לא רוצים לבוא לשם. גם אלה שבאו לשם, שכן רוצים לבוא, הוא גם רודף אותם. ניסו להגיד שכאילו מדובר באדם בודד, אבל מה לעשות שהמשטרה תוך כמה שעות או תוך יום או יומיים, אני לא זוכר כמה, תפסה עוד קבוצה. במקום להעמיד את אלה ששרפו לדין, וצריך להעמיד אותם, צריך להעמיד את ראש העיר לדין על ההתססה שלו. הגשתי הצעת חוק שלפיה צריך לשלם גם על שרפות במזיד, בזדון, ושגם על זה צריך להיות מס רכוש כפי שיש בכל הדברים האחרים. הגשתי את זה אתמול לכנסת. אני חושב שההתססה הזאת של ראש העיר עלולה חס וחלילה להגיע גם לנפשות. בן אדם שמתסיס את כולם – וזה קרה גם בקורונה, שתקפו את החרדים שם. לא יכול להיות שראש עיר יעשה שם כל מה שהוא רוצה. לא יכול להיות שהוא יתסיס את הציבור ולא ישלם על כך. המשטרה חקרה, תפסה, אבל התחילו להגיד: הוא קטין, הוא מסכן, הוא לא שפוי בדעתו. מעניין שגם האחרים שתפסו אחר כך גם לא שפויים בדעתם. אולי ראש העיר לא שפוי בדעתו? במקום לטפל במוקד, בעיקר, במי שעושה את הבעיות האלה – אני לא אומר, גם אותם צריך להעניש, כדי שידעו שאם מישהו עושה חלילה וחס דבר כזה, הוא ישלם על זה. אני חושש במפורש מההתססה של הראש העיר ושזה יגיע לנפשות, לאנשים שגרים במקום. חייבים לבער את זה וזה התפקיד של המשטרה, לא להתעלם ולסגור את התיקים האלה. לכן אני מבקש, ברשות אדוני היושב-ראש, להעביר את זה לוועדה. אני מציע לוועדה לפניות הציבור. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה לחבר הכנסת יעקב ליצמן. חבר הכנסת משה אבוטבול יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך. שלוש דקות לרשות אדוני, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ברשות היושב-ראש, כנסת נכבדה, סגן השר היקר, ערד הייתה עיר שקטה עד לפני – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> היקר. היקר זה גדי יברקן. אתה יקר מאוד. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> בקרוב תהיה גם שר. אנחנו מחכים לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה תמיד יקר. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> בעזרת השם. ערד היא עיר שהייתה שקטה עד לפני כמה שנים, וחיו זה לצד זה אזרחים מכל החוגים. לצערנו שמענו בכאב את ההתפתחות האחרונה, את ההתפתחויות החמורות האחרונות, של הצתת החנויות של הבעלים החרדים שם בערד. אבל חובה לדעת שזו תוצאה ישירה של הסתה ברורה נגד הציבור החרדי שגר שם במקום, בפרט בחצי השנה האחרונה. גם עיתונאים, גם שדרנים, גם פוליטיקאים התירו את דמם של אותו ציבור חרדי בכלל, ובערד אנחנו רואים את התוצאות. יש פתגם שאומר שמי שישן עם כלבים, שלא יתפלא אם הוא קם בבוקר עם קרציות. אין שום סיכוי. במקום שמסיתים נגד חרדים, כמו במקרה הזה של ערד, אז במקום כזה ששורפים שם חנויות, חלילה עוד עלולים להצית שם גם בני אדם. צריך המון המון זהירות בנושא הזה. אני דווקא מכאן קורא לראש העיר שם, מר ניסן בן חמו, לעצור את ההסתה, ולא להיות חלק ממנה. לפעול לקירוב לבבות בין המגזרים ולא להסית, חלילה, נגד המגזר. אני בעצמי הייתי בעבר ראש עיר בעיר מעורבת, ותמיד ידעתי ליצור כל מיני שולחנות עגולים, ליצור כל מיני הידברויות ולא להגיע לרמה כזאת, שהידרדרו שם בעיר ערד להצתה של חנויות של חרדים. זה מאוד מפליא שלקח כמה ימים עד שהוא הגיע לראות את השרפה שם ואת הנזקים. זה כשלעצמו כבר מעיד על התעלמות. אני רוצה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> זה כן נכון, מיקי. לקח כמה ימים. מיקי, אני אומר לך. בדוק ומנוסה. רק לחצו עליו ובסוף הוא הגיע לשם – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ולא קראתי את זה בהמודיע, עשיתי בירור אצל אנשים. אני רוצה לומר שהרבה תלוי גם כן בקודקוד. אם הוא ישכיל להבין, ראש העיר, שהתושבים שם הם לא האויבים של העיר אלא תושבים שווים בין שווים; שמגיעים להם שם בתי ספר, גני ילדים, בתי כנסיות, מקוואות, בתי מדרשות וכל שאר השירותים שנדרשים, אז יהיה באמת גם שקט במקום. למה? יש קשר בין הדברים. מיקי, זה כמו מקל כביסה: לוחצים למעלה, נפתח למטה. דווקא ביום הזה החשוב, שאנחנו בכנסת ציינו הבוקר את פטירתו של מרן, הגאון הרב עובדיה יוסף, שבע שנים לפטירתו, זהו יום שניתן ללמוד מדרכיו, כמה הוא היה מתאמץ לקרב כל יהודי וכל אדם באשר הוא שם. כפי שציין את זה דווקא ראש הממשלה מר בנימין נתניהו בדברי הזיכרון שלו, וגם שאר השרים שהיו בטקס האזכרה. אני קורא לתקשורת, לראש העיר: הרבו והרבו באהבת חינם, ושלא נגיע לזה שעל ראש העיר ייאמר: בניסן נגאלו אבל מניסן עתידין להיגאל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני כמובן מבקש להעביר את זה לוועדה לפניות הציבור של הרב טסלר. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. ישיב סגן השר לביטחון פנים גדי יברקן, יעלה ויבוא. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מענה על שאילתה בנושא: אירוע הצתה חמור נגד חנויות בבעלות חרדית בעיר ערד. משטרת ישראל פועלת בשנים האחרונות לשם הידברות שוטפת בין קהילות שונות בעיר ערד. בכל הנוגע לטענות כנגד גורמים בעיריית ערד, ובכללם ראש העירייה, הרי שמדובר בסוגיה פוליטית אשר אינה נמצאת בסמכותו המקצועית של המשרד לביטחון הפנים או המשטרה, השר או סגן השר. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> גם איפה שיש חשש לפיקוח נפש? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אנחנו לא יכולים להורות לראש העירייה איך לנהוג, משום שזה לא בסמכותנו, אבל אני אגיד אחר כך דעה אישית. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> צריך לטפל בתלונות נגד ראש עירייה שמסית. זה פלילי, זה פיקוח נפש. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אז מגישים תלונה. זו כבר בדיקה משטרתית. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> כולנו יודעים את ההליך, איך מגישים תלונה במשטרה. באשר לאירוע ההצתה, להלן הפרטים כפי שדווחו מאת משטרת ישראל ושירות כבאות והצלה: ביום שישי, 9 באוקטובר 2020, נתקבל דיווח במוקד 100 על אודות שרפה במרכז חנויות הממוקם בשכונת חלמיש בעיר ערד. בעקבות ההודעה על אודות השרפה, שהתקבלה במשל"ט מחוז דרום של כב"ה, הגיעו למקום חמישה צוותי כיבוי אש, אשר פעלו במשך שעות רבות לכיבוי השרפה. בעקבות הדיווח האמור, שוטרים וחוקרי זירת עבירה הגיעו למקום ופתחו בסריקות. בנוסף, בהוראת מפקד מחוז דרום של כבאות והצלה הוקם צוות חקירה לחקירת סיבת פרוץ הדלקה. מסקנת הצוות החוקר הייתה כי מדובר בהצתה, בין היתר בשל העובדה כי החשוד במעשה נצפה במצלמות האבטחה שבמקום. בהמשך לכך נפתחה בתחנת המשטרה חקירה בחשד להצתה, שבמהלכה הובררה זהותו של החשוד במעשה, קטין תושב העיר ערד. ב-11 באוקטובר 2020 נעצר החשוד ונחקר, וביום 19 באוקטובר 2020 הוגש כנגד החשוד כתב אישום על ידי פרקליטות מחוז דרום בגין המעשה. מניעיו לכאורה של החשוד יתבררו בבית המשפט. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יצוין כי לכב"ה אין מידע על אודות התרחשותם של מקרי הצתה נוספים במוקדים חרדיים בגזרת העיר ערד. זו כמובן תשובה פורמלית, כפי שנבדק בנושא הזה. לעניין ראש העירייה, אני חושב, חבר הכנסת ליצמן, אין שום – אני אגיד את זה בלשון עדינה – אין שום סמכות ובטח לא מוסריות לראש עירייה, לא משנה מאיזה עיר – – << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> – – מאיזה קהילה, לעבור על דבר כזה לסדר-היום. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – רשמיות של בן אדם, של ראש עירייה, שמתסיס את העיר. האם זה לא עילה לחקור אותו – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חוקרים רק כשמגישים תלונה במשטרה. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> בסדר, בסדר – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> כל עוד זה לא קורה – יוגש לתחנה ונברר את הנושא. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> אני יכול לנסות להסביר? נושא פתיחה בחקירה או אי-פתיחה בחקירה אינו מצוי בסמכותו של השר או של סגן השר אלא בידי גורמי המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נכון. כפי שציינתי לך את זה בתחילת דבריי. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> לא, אני מסכים עם תלונה. הגיש תלונה – לא אני, תושבי המקום. אבל אני שואל: אחרי התלונה, לא חוקרים אותו. גם אם מגישים – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך, אין דבר כזה, בוודאי כנגד ראש רשות שמגישים נגדו. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> אני אבדוק – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תבדוק את זה. תבוא אלינו, נבדוק את זה. אין דבר כזה שתוגש תלונה בתחנת משטרה כלשהי במדינת ישראל והתחנה לא חוקרת. אין דבר כזה. תבדוק את זה, אנחנו נדבר. אני – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סגן השר, החוק מחייב: עורך דין, ראש עיר, חבר כנסת, שר בוודאי ובוודאי – אישור של היועץ המשפטי לממשלה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נכון, זה מה שאמרנו. לכן זה לא בסמכותנו בכלל לדון בכך. אני מסכים איתך, חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני רק מציע שלא נייתר את הדיון בוועדה לפניות הציבור ולא נקיים את הדיון פה במליאה. אני מודה לך, כבוד סגן השר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יש לי משהו להוסיף. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אדוני, אני רוצה להמשיך, ברשותך, אדוני היושב-ראש. היום אנחנו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << קריאה >> – – – אבל אולי אנחנו לא הגורמים – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אין בעיה. תוגש אלינו בקשה, נבדוק אותה כמו שצריך. אנחנו מיודדים היטב עם כל חברי הכנסת מכל הסיעות, בוודאי עם חברי הקואליציה. אנחנו נטפל בזה. תוגש בקשה, נבדוק אותה בנוסף לכך. אני רוצה להגיד משהו. היום אנחנו מציינים שבע שנים לפטירתו של מרן הרב עובדיה יוסף, זכרו לברכה. הרב עובדיה יוסף, מעבר להיותו גדול בתורה, שר התורה, היה אדם אמיץ. אומץ ליבו של הרב עובדיה יוסף – אחת מההחלטות החשובות בתולדות הציונות הייתה ההחלטה של הרב עובדיה יוסף בנושא של ביתא ישראל, יהודי אתיופיה. כאשר גם הממשלות לדורותיהן, גם רבנים אחרים, יצאו חוצץ נגדו, הרב עובדיה יוסף עמד על רגליו האחוריות ונתן פסיקה היסטורית, שאני רוצה לצטט את חלקה הקטן: "לכן באתי למסקנה שהפלאשים הם צאצאי שבטי ישראל שהדרימו לכוש" והחלטתי כי הם "יהודים שחייבים להצילם מטמיעה ומהתבוללות ולהחיש עלייתם ארצה ולחנכם ברוח תורתנו הקדושה ולשבצם בבניין ארצנו הקדושה, ושבו בנים לגבולם". הרב עובדיה יוסף זכרו לברכה קיבל ב-1973 את ההחלטה הזאת, וההחלטה הזאת בהחלט הייתה היסטורית. נכון שהרב עובדיה יוסף קיבל את המובן מאליו שאנחנו, ביתא ישראל, אנחנו חיינו ככה מעל 2,700 שנה, אבל כשכולם ידעו והעלימו עין, היה זה האמיץ הזה, הרב עובדיה יוסף, שקיבל את ההחלטה וקיבץ את עם ישראל אל ארצו לאחר גלות של אלפי שנים. והלוואי – ואני קורא לכך גם מעל הבמה הזאת – שאנחנו כאזרחי מדינת ישראל, כמנהיגי הציבור, נדע להרבות אהבת חינם. השיח, שלפעמים מגיע לשיח ירוד, במילים מכובסות אני אגיד את זה, אני מקווה מאוד – בסוף אין לנו עם אחר, אין לנו מדינה אחרת. אנחנו כמנהיגי ציבור צריכים לנהוג בסובלנות, בהכלה ובהבנה. בבית הזה נאמרים המון דברים, אבל לבית הזה באים אזרחי מדינת ישראל, יהודים, ערבים, חרדים, אתאיסטים, כל מי שחי במדינה הזאת. עלינו לתת במה, כבוד וסובלנות, כי, בסופו של דבר, אנחנו חיים פה אחד עם השני. אין לנו מדינה אחרת. אני באמת – כולנו מבכים את לכתו של הרב עובדיה יוסף; שנלמד כולנו על אהבת חינם כמוהו, על גדולה בתורה. אבל קודם כול, נפש אצילית יהודית הייתה לו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן השר לביטחון הפנים גדי יברקן. אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה לסדר-היום, בנושא: אירוע הסתה חמורה כלפי חנויות בבעלות חרדית בעיר ערד. לבקשת המציעים, ההצעה תעבור לוועדה לפניות הציבור, אם היא תאושר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אנחנו לא מתנגדים לעניין. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הממשלה לא מתנגדת לעמדה זו. ואני אאפשר גם לאדוני להצביע מכאן, כבוד סגן השר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אין בעיה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לפניות הציבור נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן שניים בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מצרף את חבר הכנסת גדי יברקן, סגן השר, כתומך, את חבר הכנסת משה אבוטבול כתומך, ואת חבר הכנסת מיקי לוי כתומך, ולכן יש לנו חמישה תומכים – וחבר הכנסת יעקב טסלר. שישה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום נתקבלה, ותעבור לוועדה לפניות הציבור של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> שלוש שנים לקמפיין MeToo << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: שלוש שנים לקמפיין MeToo – מס' 1673, 1684, 1703 ו-1716. חברת הכנסת תמר זנדברג תעלה ותבוא. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברים – תודה לעידן רול, שיזם, ותודה שנתת לי לדבר לפניך בגלל לוח זמנים. אני לא יכולה בלי להתחיל באירוע חסר התקדים והיוצא דופן שהיה כאן קודם בכנסת. תבינו משהו: הרבה פעמים אנחנו כאופוזיציה מתרעמים, ולפעמים יש כאן יושבי-ראש שקצת מושכים את התקנון, וזה החיים הפוליטיים, אנחנו מכירים את זה. מקרה שבו הצבעה הוכרזה, הוצבעה, הסתיימה, התוצאה הופיעה על לוח ההצבעות, על לוח התוצאות, ואז כשהתוצאה לא מצאה חן פתאום הדברים פה התחילו להיכנס לאיזשהו סחרור ופתאום מבטלים הצבעה – זה לא היה, וזה דבר חמור מאוד ובעייתי, ואני אומרת כאן בצורה ברורה: האירוע כאן קרה בגלל התוצאה, לא בגלל ההליך. ההצבעה לא בוטלה במהלך, לא התחרטו, עם "שמית" ו"נעצור" – הכול מצבים שראינו. אחרי שרואים את התוצאה, לשנות את המציאות בדיעבד – זה דבר ששומט את הקרקע. כולנו יכולים ללכת הביתה. זה כמו שכאן תיפער עכשיו תהום וכולנו ניפול. מה צריך אותנו? בואו נקבע את התוצאה עם יו"ר הקואליציה ויו"ר הכנסת וביחד, וכולם פה – נגיד מראש, נכתוב על הלוח וזהו. לא צריך אותנו, לא צריך לגייס רוב, לא צריך את עליזה בראשי, לא צריך קואליציה, לא צריך אופוזיציה, לא צריך כלום. וזה יותר חמור – עדיף להפסיד הצבעה, וזה דבר שקורה כן לפעמים, לא הרבה, מאשר לתת יד למצב כזה שבו הכנסת בעצם מאיינת את עצמה מתוכן. אני לא רוצה להשתמש במילים גדולות כמו דמוקרטיה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תמר, אולי תדברי על ההצעה לסדר-היום, שנדע על מה מדובר. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> עכשיו, עכשיו, הינה, בזבזתי בדיוק חצי מהזמן שלי, ועוד עשר שניות אתה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בואו נעשה עוד פעם הצבעה. בואו נעשה שמית הפעם. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> לא, לא. כשיש הצבעה יש הצבעה, זה בדיוק העניין. זו מהות העניין. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אז אני יורד מזה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> עכשיו, אדוני השר ועידן רול, יוזם ההצעה – ותודה לך – אנחנו באמת שלוש שנים מאחת המהפכות המדהימות שנראו בשיח הציבורי, ומה שמדהים בה הוא שהיא מתרחשת בשיח הציבורי. כלומר, זה לא חוק שעבר, זו לא החלטת בית משפט, זו לא הצעה, אלא זה נשים ברחבי העולם שקמו ואמרו: גם אני. אני, ואני, וכל אחת מאיתנו. זה הכוח יוצא הדופן. זו מציאות שהייתה כל כך רווחת, אבל עם זאת כל כך נעלמת, כל כך מושתקת וכל כך מודחקת עד אז. וזו מהפכה שבאמת יצאה – איזה שד שיצא מאיזה בקבוק שאי-אפשר להחזיר אותו אליו, למרות שאני חייבת לומר, גם לנוכח אירועי היומיים האחרונים כאן בכנסת, שזו לא מהפכה בלי איומים ובלי הליכה אחורה ובלי בעיות, ובלי מצבים שבהם עדיין נשים מואשמות במקרים שבהם הן קורבנות: נשים מואשמות בהיותן בזבזניות מצד אחד, ואשמות במה שקרה להן בגלל מה שהן לבשו או התנהגו, או עשו, או כן התלוננו, או לא התלוננו, ואמרו מאוחר, או מוקדם, או מה שלא יהיה. תמיד אישה מוצאת את עצמה אשמה במה שקרה לה. אבל מהפכת MeToo היא תחילת הדרך של אמירה: לא עוד, אנחנו נשים אזרחיות, חופשיות, שוות, עצמאיות וערכנו כבני האדם לא יפחת בגלל שיש מי – ויש כאלה, ויותר מדי, לצערנו – שמרשים לעצמם לעשות את מה שאסור, וזה אסור. אז נמשיך מכאן להיאבק, תודה שוב לעידן רול. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני רק מבקש לשאול את גבירתי: ההצעה לסדר-היום תעבור, לבקשתכם, אם היא תאושר, לוועדה – – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למעמד האישה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> קידום מעמד האישה. בסדר גמור, תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול יעלה ויבוא, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השנה היא 2020 והעולם הוא עדיין מקום מסוכן עבור נשים. בכל העולם נשים וילדות סובלות מהטרדות מיניות ומאוימות בעבודה, בלימודים, בשעות הפנאי וגם בבית. MeToo פשוט שמה את הבעיה על השולחן. אנחנו הגברים לא מכירים את החשש ללכת לבד בחניון, לא מרגישים צורך להתקשר לחברה בטלפון כדי שתלווה אותנו ברחוב בלילה, ולא חוששים לעלות עם גבר במעלית. האיום שחוות נשים הוא אמיתי ויום-יומי. אלה האימהות שלנו, בנות הזוג, הבנות והאחיות שלנו, והן זקוקות לנו שנשנה יחד איתן את כללי המשחק. על מנת שמחאת MeToo תשנה את מציאות החיים של נשים, עלינו הגברים לפעול לצידן. זה מתחיל בהכנסת לימודי חובה לכל מערכת החינוך, וממשיך ממש כאן במשכן. הטרדות מיניות הן לא עניין מפלגתי ולא קשורות לימין ושמאל. על כל סיעות הבית לקדם יחדיו חקיקה למיגור האלימות כלפי נשים ולהתאחד יחד ליצירת חברה שוויונית עבור נשים וגברים. זו חובתנו ליצור חברה שבה הבנים שלנו יכבדו נשים והבנות שלנו ירגישו בטוחות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עידן רול. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, שלוש דקות גם לרשותך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היו"ר, כנסת נכבדה, (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: שלום עליכם ורחמי האל וברכותיו. קמפיין "גם אני" התחיל לפני שנה או שנתיים בחברה הערבית, לא בוואקום אלא בגלל שיש נשים ונערות רבות הסובלות מהטרדה מינית במקומות העבודה ובמקומות הציבוריים. הן שותקות משתי סיבות: סיבה אחת – החשש שלהן למוניטין שלהן ולעצמן; הסיבה השנייה – החשש שלהן מהכוח ומהמרות של המטריד. אני היום רוצה להעביר מסר לכל הנשים הערביות בכל מקום, לנשים בכל היישובים: אל תהססי. זכותך לחיות בביטחון. אל תחששי לדווח על המטריד. המטריד, מקומו בכלא ולא מחוץ לכלא. אם את שותקת ומאפשרת לו, הוא יעשה זאת לעוד אחת ועוד אחת ושוב ושוב. מתפקידנו, כולנו, להיות אמיצות ולומר: די להטרדה מינית של נשים. תהיו בריאים.) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. תשיב השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס. בבקשה, גברתי. << דובר >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, השר, אני אתחיל מקצת נתונים שאולי לא הספיקו לתת פה חברי הכנסת המציעים, כי לפחות המציעה הראשונה, שמעתי שנושאים אחרים מעניינים אותה קצת יותר ולכן לא נותר זמן, מבחינתה לפחות, לגעת בנושאים הכואבים הללו, עד שיש אירוע שבו אנחנו יכולים להעצים ולומר שזאת תופעה בזויה, תופעה שחברה מתוקנת צריכה להוקיע אותה, למנוע אותה ולשקם את הקורבנות – שלעיתים הם אולי לא קורבנות בגוף אבל קורבנות בנפש. מהו הקורבן של ילדה צעירה שנמצאת בסיטואציה שאין לה יכולת אפילו – לא רק להתנגד אלא לספר את הסיפור? והנתונים שאיתם אני אתחיל הם נתונים של דוח ארגון רכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בשנת 2018. למרכזי הסיוע הגיעו כ-51,000 פניות. 89% מהפניות היו של ילדה או אישה. 60% מהנפגעות הן קטינות, 40% מהנפגעות הן בגירות. 11% מהפניות היו על ידי ילד או גבר. מספר הפניות על פרסום תמונות ומידע הוכפל בתוך פחות מארבע שנים, אדוני היושב-ראש. 80% מהפונות והפונים נפגעו עד גיל 12, לפני גיל בת-מצווה. ב-60% מכלל הפניות על תקיפה מינית קבוצתית, הנפגע, נער או נערה, בין גילאי 13 ל-18. ב-48% מהתיקים הנפגע או הנפגעת הם קטינים בני אפס עד 17. ישנה עלייה של 48% לעומת השנה הקודמת, שבה נפתחו 77 תיקים. 182 עררים הוגשו לפרקליטות על סגירת תיקי עבירות מין והטרדה מינית בשנת 2018. אדוני השר לביטחון הפנים, אני רוצה להגיד לך: גם כאן, רק ערר אחד התקבל ונשלח להשלמת חקירה; 95.5% מהעררים נדחו. 83% מהתיקים בנושא פגיעות מיניות נסגרו, וכ-3,227 מהתיקים נסגרו ללא הגשת כתב אישום. ב-30% מהמקרים הפוגע הינו מתחת לגיל 18. אנחנו יודעים שמה שלא מטופל בזמן, לעיתים – אתה יודע מה, יש בזה גם איזשהו עצב כפול כשאתה מבין שאתה לא מטפל כראוי בנפגע ולא מגיש לו את הסיוע. לא מעט מאותם נפגעים, בלי סיוע נפשי, ראוי, זמין וקרוב לאירוע – כפי שניסיתי להעביר גם בהיותי חברת כנסת, בהצעות חוק פרטיות, והצלחתי חצי חקיקה – הופכים, חלקם, להיות פוגעים בעצמם עם בגרותם. לכן יש לנו חובה כפולה ומכופלת לטפל לא רק בפוגעים – בנפגעים, ולמנוע גם את ההשלכות של זה לדור הבא. לפני כמה שנים כתבה עירד מרציאנו פוסט אנונימי בפייסבוק שקרא לנשים להיזהר מאיש עסקים מוכר בסצנת חיי הלילה בתל אביב, אלון קסטיאל, הוא נקרא. היא הפצירה בהן, בכל אותן נשים שנפגעו גם כן, לספר את סיפורן, ואם הן רוצות, להתלונן נגדו גם במשטרה, כפי שהיא עשתה בהמשך. בכתב האישום הסופי נגד קסטיאל נכללו רק ארבע מתלוננות, ובמסגרת הסכם הפשרה, נהפך אישום באונס לניסיון אונס. כשנחתם אותו הסכם בבית המשפט, עירד, שלא נכללה בכתב האישום, עמדה מול בית המשפט עם שלט שעליו כתוב: אלון קסטיאל אנס אותי. עסקת הטיעון נחתמה לכאורה מתוך נכונות למנוע מהמתלוננות את הקושי שבמשפט ממושך אך למעשה היא רק הקלה בעונשו של הפוגע. הניסיון לגונן, לכאורה, על נפגעות עבירה בדרכים נוספות קומם את עירד והביא אותה אליי כדי שאסייע לה ולשכמותה בשינוי חוק העונשין, שאסר פרסום זהותה של נפגעת מינית גם אם ברצונה להיחשף. מצב זה יצר עיוות שלפיו הנפגעת נאלצת להסתיר את פניה, לטשטש את זהותה, לשים פאה ולפעמים גם משקפי שמש גדולים כאלו – אנחנו זוכרים את האירועים האלו. והרבה פעמים זה לא בגלל שהנשים ביקשו להיות מוסתרות, זה לא בגלל שהן רצו להיות אנונימיות; אדרבה, הן רצו לספר את הסיפור בקולן, אבל החוק לא התיר להן את זה. אדוני היושב-ראש, החוק, בטרם תיקנתי אותו כח"כית פרטית, דיבר על כך שמתוך נכונות להגן על הנפגעות הן לא יכלו לספר את סיפורן. אפילו אם היו מספרות בפייסבוק, ברשתות הפרטיות, בכל אותם כלים שאנחנו היום מנהלים איתם את התקשורת בינינו לבין החברים, לפעמים לטוב, לפעמים לרע – הן לא יכלו לספר את הסיפור גם אם לא היו מציינות את שמו של הפוגע, וכלי תקשורת לא יכלו לראיין אותן כי הם היו עוברים על החוק אילו היו מראיינים את הנפגעות בפנים חשופות. האבסורד הזה נתן כוח בידי הפוגע לסתום את הפה של הנפגעות. וחוק שבא להגן עליהן הפך להיות חוק ששם להן פלסטר על הפה, שהשתיק את קולן ועיוות את פרצופן. אז הדרך לסייע לעירד עברה בפוסט בפייסבוק, שבו, כן, אני מודה, ניצלתי את החסינות שיש לי כחברת כנסת כדי לאפשר לה, בשמה ובקולה, עם תמונתה הגלויה – ולדרוש משרת המשפטים לאפשר לנו לשנות את החוק. עירד כתבה: "אנו בפתחו של עידן חדש שבו נשים מוצאות את האומץ והכוחות להפסיק ולשתוק"; "חוק שנועד להגן עליי מופנה נגדי כדי להשתיק ולצנזר אותי, ובכך מעגל ההשתקה והפגיעה נמשך". חוק העונשין בגרסתו הקודמת הפך את כל משתתפות קמפיין MeToo, לעברייניות בפני החוק. תיקון החוק, שאני שמחה מאוד להיות היוזמת שלו, היה אמירה חברתית שכולם יבינו שכללי המשחק השתנו. מהפכת MeToo פרצה לפני שלוש שנים על השטיחים האדומים והנוצצים של הוליווד, כשעוד ועוד כוכבות ונשים מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה שיתפו את הציבור בחוויות המזעזעות שעברו על ידי אלו שבידם הכוח והכסף והשליטה על הגורל של מי שרוצה להיות חלק מהתעשייה. עד אז עוד לא האמנו מה תהיה השפעתה של התנועה הזאת על החברה כולה. לאט-לאט החלו להופיע עוד ועוד וידויים של נשים, גם לא מעולם התקשורת, גם לא מהעולם הנוצץ של הוליווד ושל הסרטים; של נשים שחוות ביום-יום התקפות מיניות, אונס ואלימות שהן עוברות במהלך חייהן, בכל שכבות האוכלוסייה. אדוני היושב-ראש, אתה יודע שיש מחקרים שמראים שאף בחורה בעצם לא חסינה בפני פגיעה מינית, אבל ככל שמעמדן של הנשים נמוך יותר הן מועדות ליותר ויותר תקיפות מיניות. בהיותי יושבת-ראש השדולה של דיור ציבורי חשפנו תופעה מזעזעת של נשים מוחלשות בדיור הציבורי, שנוצלו לרעה על ידי בעלי תפקיד ועל ידי פקידים, שיכלו להחזיק את המפתח לקורת גג בעבור הילדים של אותם נשים. ומה הם עשו עם הכוח הזה? ספסרו בנשים ובכוח שהיה להם, כדי לתת את מה שהמדינה אמורה הייתה לתת. וכשאני שמעתי סיפורים – וביניהם גם סיפור של אימא בעצמה לילדות, שסיפרה שבהיותה קטנה יותר אימא שלה נאנסה על ידי מי שאמור היה לדאוג להם לקורת גג. מתי היא פתחה את הפה? רק כשהוא רצה לעבור לדור הצעיר, לילדתה המתבגרת. מה נראה לכם? הדברים האלה קורים יום-יום, שעה-שעה, מתחת לפני השטח. התפקיד שלנו להוציא את זה לאור, לחטא ולהסביר שחברה נורמלית לא מאפשרת – לא במחשכים ולא במקומות אחרים – לעשות את הדברים האלו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ומענישה את הפושעים האלה בהתאם. האנשים האלה – – – << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> נכון מאוד. להחמיר את האכיפה ואת העונשים. וזה לא ייאמן שהן לא יכלו לספר את הסיפור הפרטי שלהן גם כשהן לא מציינות את שם הפוגע. אז המהפכה הזו שינתה את כללי המשחק. היא שינתה את המציאות. היא יצרה אקלים מרתיע בעקבות החשש מחשיפה פומבית של אלו שפעם הרשו לעצמם הכול. היא הראתה לכל מי שהעדיפו להתכחש, להתעלם או להקטין, שתופעת ההטרדות המיניות והאלימות המינית נגד נשים מתרחשת בכל מקום, בכל זמן ובכל מרחב, ושאין אף אישה, משום מעמד, שחסינה מפניה. עד כמה שהגילוי הזה קשה, היינו חייבות להציף אותו כדי להעלות את המודעות ולסמן באופן ברור את הגבולות שלנו. המהפכה הזו השפיעה גם על הדור הצעיר, על ילדות ונערות שמבינות היום שהן לא לבד. היא הוציאה מהלקסיקון את תרבות הנסיבות המקילות. מי שזוכר, בעבר היה מין: אבל היא אשמה, תראו עם איזה מיני היא הלכה, תראה את הגופייה החושפנית שלה, או: אולי היא לא ידעה שכשהיא עולה אליו לקפה, זה אומר משהו אחר. נושא האשם התורם של הקורבן לא צריך להיות רק נחלת העבר אלא משהו שלא יכול שיעלה על דל שפתיהם של אנשים שעוסקים במלאכה ושל כל אחד בציבור. אבל דרכנו עוד ארוכה ויש לגבות לא רק בחקיקה. צריך להתחיל בשינוי חינוכי, שיתחיל מילדות, על מנת שהמהפכה הזו תהדהד גם לדורות הבאים; שמה שירתיע את אותם פוגעים מלפגוע בנשים, בילדות – גם נערים נפגעים, כמובן – הוא לא רק אלמנט הבושה והחשש מחשיפה, ואולי פגיעה במוניטין או בעסק הכלכלי, אלא ההבנה שאת התנהגויות הללו אנחנו מוקיעים. אז במהלך הקריירה הפוליטית שלי יזמתי שורה של חוקים להגנה על נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, ובהם החוק להפיכת מוקד הסיוע לנפגעות תקיפה מינית כמוקד חירום טלפוני חינמי מכל טלפון. אבל מה יותר חשוב מכך, אדוני היושב-ראש? שהוא לא מזוהה, כי הרבה פעמים נשים שעוברות הטרדה מינית, טרור בתוך המשפחה, פגיעות מיניות, יש גם מי ששולט על החיים שלהן, לוקח את הפלט: עם מי את מדברת, עם מי את מתקשרת? ובמשפחות כאלו, אם חלילה וחס יגיע שהם יתקשרו בפירוט למוקד לנפגעי תקיפה מינית, יש פה כבר סכנת חיים. לכן היה חשוב לי להפוך את זה לטלפון מוסתר. חסוי. כמו כן, חוקקתי את החוק חשיפה מרצון של נפגעות תקיפה מינית, כמו שדיברתי קודם. החלת חוק המוגבלות על עברייני מין. עשיתי את זה ביחד עם מי שהיום יושב-ראש הכנסת, לא מעט חוקים. הרחבנו את הפיקוח על עברייני מין אחרי שהם משתחררים. הוספנו עוד קריטריונים של מה מצריך ליווי ופיקוח גם לאחר השחרור. כמו כן, אירוע דומה שהגיע לידיעתי: סטודנטית שנרשמה לאחד הקורסים באוניברסיטה אצל מרצה עם שם מסוים, שהיא אפילו לא זיהתה אותו. בשיעור חשכו עיניה, אותו המרצה, עם השם החדש, היה בעצם אותו אחד שפגע בה מינית. כדי שלא ידעו – אפילו לא בגוגל – אנשים מסוימים פוגעים מינית משנים את שמם כדי להתחיל עולם חדש, בלי ההיסטוריה; שלא ידעו חלילה במקומות חדשים על ההיסטוריה הבעייתית שלו. גם את זה, תודה לאל, הצלחתי לשנות. עם כניסתי לתפקיד כשרה לחיזוק ולקידום קהילתי היה ברור לי שהמשרד שלי יהיה גורם מוביל בכל הנושא הזה, שכולל בתוכו לא רק תקיפות מיניות אלא גם אלימות והתעללות כנגד נשים. היה לי ברור שאמשיך לפעול כדי שאף אישה, בשום מקום, לא תרגיש שהיא הפקר, שהיא תרגיש מוגנת. ובסופו של דבר, אני מודה, כן, אני פועלת גם כאימא – אימא לשתי בנות שרוצה מרחב בטוח יותר בעבור הבנות שלה; שלא רוצה לדאוג להן אפילו כאשר הן עושות מעשה פשוט כמו לנסוע בתחבורה ציבורית, או ללכת ברחוב בשעות ערב, שלא לדבר על בילוי, אולי בפאב או לראות הופעה. החשש התמידי הזה הפך כמעט לטבע שני ואסור שנתרגל אליו. זה השינוי שאני ארצה להוביל. אז המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי, ובתוכו הרשות לביטחון קהילתי, מפעילים מודל של תו תקן למקום בילוי בטוח. במסגרת המודל מתגייסים בעלי מועדונים ופאבים להיות שותפים במאבק בהטרדות ובפגיעות מיניות במקומות בילוי. הרשות לביטחון קהילתי מעניקה הכשרה לברמנים ולמלצריות, על מנת שיזהו סימנים להטרדות ולפגיעות מיניות. אתם יודעים שמדברים על סם אונס ששמים לנשים במשקה כשהן בבילוי, ולפעמים בלי לדעת הן מוצאות את עצמן ללא הכרה, בסיטואציות שאין להן שליטה בהן, לא על הגוף ולפעמים אפילו לא על הזיכרון, אבל הנפש מרגישה שהתעללו בה. כשאנחנו מגייסים אלינו את בעלי המועדונים, את הברמנים, את הברמניות, יש לנו עוד שוטרים, עוד אנשים שמונעים את האירועים האלו. בנוסף, יחד עם שותפינו במכון חרוב ובמשרד הרווחה אנחנו מגייסים ומכשירים במועצות האזוריות מתנדבים שעוברים הכשרה לזהות ולהגיב למקרים של פגיעות מיניות ופדופיליה בקהילה. בימים אלה מגובשת ברשות תורת עבודה למאבק באלימות ובהטרדות ברחוב. מדובר בנושא שלא טופל בעבר במדינת ישראל, ולצערי הרב הפך לנורמה. התורה תכלול כלים לזיהוי התופעה, קמפיינים והתערבויות נוספות. המודל כולל גם הגדרה של מסלולי הליכה מאורגנים לנשים ובחינת המרחב הציבורי. בשבועות הקרובים אנחנו יוצאים לדרך עם פרויקט רחב בשותפות מפעל הפיס – פרויקט קהילה מזהה, שירחיב באופן משמעותי את תוכנית שומרות הסף, שכבר פועלת באמצעות הרשות לביטחון קהילתי. הדבר הזה ייצור רשת מתנדבות וארגוני מגזר שלישי שיסייעו לנשים במעגל האלימות. הפרויקטים הללו, ובהם נשים מובילות, נשים שנפגשות עם נשים, נשים שנמצאות איתן ברגעים האינטימיים שלהן – לדוגמה בלניות, לדוגמה קוסמטיקאיות, ספריות – אותן נשים שנמצאות לפעמים ברגעים האלו, שבהם לרגע רעשי הרקע נפסקים ויש איזשהו רגע של אינטימיות. צריך להציע לנשים האלה את כל האופציות העומדות בפניהן. לא לכל אחת מתאים המסלול של הליכה למשטרה, הגשת תלונה, עבודה מול בתי המשפט. עם הרצון להגן על הנפגעות שלא תיאלצנה לעמוד מול הפוגעים וכדומה, יש לא מעט אופציות שכל אישה סוברנית להחליט מה נכון לה ובעבורה. הפרויקטים הללו הופכים את הקהילה המקומית למעגל נוסף של מניעה, של איתור וזיהוי, וכך מוסיפים גורמים נוספים שיסייעו במאבק החשוב באלימות נגד נשים. מטרה נוספת של הפרויקט היא גם שינוי הנורמות החברתיות המאפשרות את קיומה. לא נסתפק במענה לאלימות אלא ננסה לשנות מהיסוד את המציאות. חוסנה של הקהילה במקרים אלה יכול לשנות חיים לאותן נשים, שחוששות לפנות לגורמי האכיפה, שמבקשות עצה, תמיכה, כדי להחליט מה הצעד הנכון ביותר בעבורן. לנשים שהמציאות הזאת היא יום-יומית עבורן אין כתובת ממסדית שלא מחייבת התערבות של גורמים רשמיים. לכן, רבות מעדיפות לשתוק. לנשים הללו מתנדבות שערות למצוקתן, שיכולות לשמש להן אוזן קשבת, ולפעמים הצעד הראשון הזה פותח ומגבש איזושהי יכולת פנימית לעשות גם את הצעד הבא, וזה אומר לגשת ולהגיש תלונה. אנחנו מקדמים שיתוף פעולה עם האגף לשוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה – אני מבשרת את זה לכם עכשיו, וזה בעיניי אחד הדברים החשובים, כי ביחד עם נציבות שירות המדינה אנחנו נקים מוקד ייעוץ וסיוע לנשים בשירות המדינה בנושא הטרדות מיניות בעבודה. אני מקווים כי מוקד זה ישמש מודל גם למגזר הפרטי. אני רק אספר לכם שבהיותי יושבת-ראש השדולה לדיור ציבורי, גם הכנסנו את התקנון בחברות המשכנות – תקנון למניעת פגיעה מינית – כדי למנוע ניצול של בעלי כוח מול אלה החלשות בחברה הישראלית. יצרנו מסלולים שבהם תוכלנה אותן נשים להתלונן ולקבל לא רק את הגיבוי ואת העזרה אלא גם להביא לדין את אותם בעלי תפקידים שניצלו את מעמדן. אל המרחב הפיזי הלא-בטוח לנשים ונערות נוסף בשנים האחרונות גם המרחב הווירטואלי. האנונימיות שהרשת מאפשרת, כמו גם היכולת להתחזות למישהו אחר, הופכת את המרחב המקוון לכזה שמעודד ולצערי הרב מעצים את התופעות הקשות כנגד נשים, תופעות שכבר קיימות יותר מדי זמן בחברה שלנו. אז המאבק שלנו מתרחב גם למרחב הזה. המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, 105, מהווה כתובת לילדות ונערות, נערים ומבוגרים יותר, החווים הטרדות מיניות במרחב המקוון. 27% מהפניות למוקד בשנת 2019 עסקו בפגיעות מיניות בקטינים, ואנחנו יודעים שהמספרים האלה רק גדלים בחסות משבר הקורונה. לפיכך, המשרד שלי, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, ירחיב את המענה הניתן לכך הן בהעלאת המודעות הציבורית על ידי הסברה לבני נוער ברשת והן במענה מקצועי לפונים ולפונות. בנוסף, במטה 105 קיבלנו החלטה: להוסיף את הקהילה כמעגל מניעה נוסף במסגרת פרויקט התנדבות מיוחד שיכלול הכשרת מתנדבים מבוגרים שיהוו מין שומרים וירטואליים במרחב המקוון ויסייעו לאתר פגיעות והטרדות מיניות ברשת. כל אחד מאיתנו יכול להיות שומר שכזה. כל הורה שחרד לבת שלו, לחברות שלה, לילדים שלו, יכול לקחת חלק בפרויקט המצוין הזה. אנחנו לוקחים את האנשים, בודקים מי מתאים ומי ראוי, ומעבירים אותם קורסים מה לעשות, איך לעשות ואיך להפוך חלק מהתופעה המדהימה שאנחנו עדים לה עכשיו, של אנשים מתנדבים כדי למנוע תופעות אנטי-חברתיות, ובראש וראשונה פגיעות מיניות. התופעות האלה אינן מבדילות בין דת, גזע ואפילו מין, ולכן כל העשייה של משרדי בתחומים האלה יתקיימו בכל השפות הרלוונטיות לאזרחיות ולאזרחי המדינה. אני יושבת כאן ואני רואה מולי את חברות הכנסת מהחברה הערבית. אני אספר לכם שאנחנו יושבים בשולחנות עגולים כדי למנוע פגיעות בנשים, כדי להעצים נשים, ואני יודעת שלאחרונה יש פה שיח אמיתי על אלימות כלכלית. מי שמתעסק בנושאים הללו יודע שהאלימות הכלכלית הרבה פעמים היא בתוספת לאלימות אחרת, ולעיתים היא עצמה האלימות הקשה ביותר. אתם יודעים כמה נשים בוחרות להישאר עם בעל מתעלל מתוך המחשבה על החיים בחוץ והכלכלה הכבדה שרובצת עליהן, ובעיקר אם השליטה על כל הנכסים המשותפים נמצאת בידי בעל הכוח היא מונעת מאותן נשים לצאת ממעגלים אלימים. אני פגשתי ילדה מדהימה, היא הייתה אז בת 15, 16, בגיל של הבת שלי, שבעיניים בוכיות סיפרה לי שאביה לא רק התעלל באימא שלה פיזית, הוא גם שלט על כל ההכנסות של הבית. האימא יצאה למעון לנשים מוכות, וכשהיא סיימה את השהות שם הם חיפשו מקום לגור ולא היה להם כסף, לא הייתה להם יכולת לקיים עצמאות כלכלית וחיים נורמטיביים. אתה יודע מה קרה, מה הילדה סיפרה לי? בלית ברירה הם חזרו לבית, אחרי שכבר היו במעון לנשים מוכות, אחרי שהיא כבר העזה לפתוח את הפה. בגלל מצוקה כלכלית וכדי לאפשר לבת שלה קורת גג מעל הראש, היא חזרה לבית המתעלל. אתה יודע מה קרה באותו ערב? היא כמעט אושפזה בשל המכות שהיא חטפה מבעלה. והילדה בכתה, ותחשבו על הילדות האלה – זה גם האבא שלהן מצד אחד, ומצד שני הן מבינות שבגלל האי-יכולת הכלכלית אולי נגזר עליהן לראות את האימא שלהן סובלת כדי שלהן יהיה איזשהו עתיד. אז לפני שאנשים באים ומדברים איתנו על 10,000 שקל לקניות או על מה היא רוצה לבזבז את הכסף המשותף – בואו תבינו. אני לא באה להתווכח איתם, אדוני היושב-ראש, אני חושבת שפה זקוקים להסברה. הייתי מבקשת מכל חברי הכנסת, בעיקר אלה שיש להם איזושהי חשיבה גם שהאלימות הכלכלית זה כאילו המשפטיזציה חודרת לאנשים הביתה – לא, לא, זה לא שם. חבר'ה, תפרידו בין הדברים. בואו תשמעו את הנשים, תבינו במה מדובר. תראה, אנחנו בפרשת בראשית, ושם – – – << קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> לא, אני מדברת על השבת שהייתה, ושם כתוב, אולי אני לא מדייקת בדיוק ואתה תתקן אותי, לשם כך אתה כאן, בין היתר – ומשום כך דבק בעל באשתו ועזב את בית אביו ואמו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד." << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> והיו לבשר אחד. תבינו כמה המסורת שלנו רואה את מעמד האישה, מבינה את הקשר שצריך להיות. כי אם הוא פגע בה הוא גם פוגע כביכול בעצמו. זכר ונקבה ברא אותם, והיו לבשר אחד – דבק באשתו והיו לבשר אחד, יעזוב את בית אביו ואימו. תבינו, גם הדת שלנו מקדשת את היחסים – יחסים טובים, נורמטיביים – בין גבר לאישה, אם מכווינים אותם ליחסים טובים. ויש גם במקורות "שדמעתה מצויה" – אומר הדבר שכאשר אישה נמצאת בעצב גדול, למי שגרם לה לכך, לבן זוגה, יש חשבון עם הקדוש ברוך הוא, כי העצב שלה מצוי אצלו, אצל ה', והוא יבוא. אז לכן, גם אם אתם לא מאמינים – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השרה, רק שאשתי לא תצטער שאני מגיע מאוחר הביתה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך, אנחנו מאזנים, כי בעלי לדעתי יצטער שאני מגיעה מאוחר הביתה והוא עם הילדים. אנחנו פה באיזה איזון מסוים. את התופעה הזאת של פגיעות מיניות חייבים להפסיק. אני מברכת על תנועת MeToo אבל לזה צריך המשכיות. אז כמו שעשיתי בחקיקה פרטית, אני שמה את כל-כולי ויהבי ואת כל היכולות והשירותים של המשרד שבראשו אני עומדת כדי לתקן את העיוות החברתי הזה, כדי להסביר גם לדור הבא שזה לא מקובל בשום חברה, ואוי לחברה שמקדשת את הדבר הזה. אנחנו נמשיך ונחוקק, אנחנו נחזק את הקהילה, נחזק את הנשים, ובעזרת השם בשנים הבאות נהיה אנשי בשורה כאשר נביא את הנתונים. אני מתפללת שבעזרת השם נראה פה מציאות אחרת. אז תודה לכם, ואני מבטיחה, בשם כל הממשלה, שנעשה את הכול כדי שהמציאות הזאת תשתנה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני רק מבקש לשאול את גברתי השרה: עמדת הממשלה לאפשר – – – << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> מה רוצים הפונים? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> להעביר את ההצעה לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> בוודאי. כן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מאשרת. ובכן, אנחנו נעבור להצבעה על הצעה לסדר-היום בנושא: שלוש שנים לקמפיין MeToo. מי שמצביע בעד הוא בעד העברתה לוועדה לקידום מעמד האישה, והמתנגדים מבקשים להסירה מסדר-היום. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן – – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> היי, טעיתי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נתקן. שניים בעד, השרה אורלי לוי אבקסיס מבקשת לתקן את הצבעתה מנגד לבעד. אז שלושה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ואני מבקש לצרף את חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין כתומכת, את חבר הכנסת מיקי לוי כתומך, חבר הכנסת עידן רול, חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב וחבר הכנסת משה אבוטבול כתומכים, ולכן תוצאות ההצבעה הן תשעה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. וחברת הכנסת סונדוס סאלח, אז עשרה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. ואני קובע שההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הכרזת הסתדרות המורים על סכסוך עבודה בגני הילדים ובחינוך המיוחד << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעות לסדר-היום בנושא: הכרזת הסתדרות המורים על סכסוך עבודה בגני הילדים ובחינוך המיוחד, מס' 1687, 1690 ו-1696. תעלה חברת הכנסת סונדוס סאלח. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, ביום ראשון שבו כמיליון ילדות וילדים מגיל אפס עד שש שנים למערכת החינוך ובמיוחד לגנים. באותו יום וביום למוחרת התחלנו לשמוע על גנים שנסגרו בעקבות הידבקות אחד מאנשי הצוות, או שהתגלה שאחד הילדים והילדות חיובי לנגיף הקורונה. באותו יום הכריז הארגון על סכסוך עבודה בגנים ובחינוך המיוחד – וזה בצדק. אנחנו בעד חזרה לשגרה, וכולנו רוצים שנחזור, כל התלמידים יחזרו לבתי הספר וכל החיים וכל התחומים יחזרו כרגיל. יחד עם זאת חשובה לנו הבריאות גם של התלמידים, גם של התלמידות, גם של הילדים, הילדות – וצוותי ההוראה לא פחות חשובים לנו. אנחנו אמרנו, סגר צריך להיות עם רשת ביטחון חברתית, כלכלית, בריאותית. גם כן חזרה לשגרה, לא פחות מזה. רוצים לחזור לשגרה, יחד עם זאת צריך להבטיח ביטחון והגנה ומיגון גם לילדים, לילדות וגם לצוותי ההוראה. לא יכול להיות שנסתכל על עובדי ההוראה וצוותי ההוראה רק כמשרתים של החלטות הממשלה וכמקיימים את החלטות הממשלה, ומשרד החינוך ומשרד הבריאות לא יעמוד לצידם כדי להגן עליהם מהתפשטות המגפה עוד פעם. אם אנחנו חוזרים לשגרה בלי ללמוד את המציאות, בלי לתכנן חזרה מתוכננת כך שאנחנו לא נשלם גם כן בבריאות של הילדים שלנו והצוותים שלנו, אנחנו נחזור עוד פעם לסגר שלישי. אנחנו בפתח של סגר שלישי, כי אנחנו רואים שההחלטות של משרד החינוך ושל משרד הבריאות ושל קבינט הקורונה לא מנוהלות כמו שצריך. יש פוליטיזציה שממשיכה לקבוע החלטות, ולא אנשי המקצוע. אני קוראת למשרד החינוך וגם למשרד הבריאות וגם לקבינט הקורונה שיקשיבו לאנשי המקצוע; שיקשיבו למציאות; שיתחברו לאתגרים הנמצאים במציאות ויפתחו בהידברות עם אנשי הסתדרות המורים, וגם עם ארגון המורים – הם חשובים מאוד במהלך הזה. להגן על הבריאות שלהם זה צו השעה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סונדוס סאלח. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב יעלה ויבוא. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כאמור, ידוע כבר שהסתדרות המורים הכריזה על סכסוך עבודה בעקבות הפתיחה של הגנים והחינוך המיוחד בטענה שהממשלה, שמשרד הבריאות, לא מספק מתווה הגנה. לטענת ההסתדרות, המדינה מפקירה את המורים והגננות ולא מספקת להם את ההגנה הנדרשת, ואני לרגע לא מזלזל בבריאות של המורים, הגננות ועובדי ההוראה האחרים. צריך להגן על בריאותם, אבל לנהל מאבק על גבם של הילדים ושל ילדי החינוך המיוחד בפרט, זה דבר בעייתי בעיניי, בלשון המעטה. איומי השביתה צריכים להדליק נורה אדומה גם במשרד הבריאות וגם במשרד החינוך. הילדים הרגע חזרו לשגרה, ושביתה תפגע בה. 15 ערים ורשויות מקומיות התחילו לעבוד בהתאם למתווה של חמישה ימי עבודה בשבוע, ללא קפסולות, אך גם ללא גננות מחליפות, כך שזה מקטין את הסיכון להידבקות גם בגן וגם בין הצוותים. זה גם על דעתה של הסתדרות המורים. אז למה לא להרחיב את המודל הזה? אם הרשויות המקומיות כבר עובדות בסדר ובשכל, למה לא להרחיב את המודל הזה לכל הארץ? לבוא בדברים עם הסתדרות המורים, לשמוע את השטח. לא חייבים לקבל את הכול, אבל חייבים לפחות לדבר על הכול. הקפסולות בגילים הנמוכים לא יעבדו. אי-אפשר לשמור שני מטר. בכיתות הנמוכות הילדים צריכים מגע. ילדי החינוך המיוחד, על אחת כמה וכמה. אגב, החינוך המיוחד, למי שלא יודע, זה בדרך כלל קבוצות קטנות, בין שישה לשמונה ילדים. אז זה סוג של קפסולה. צריך לספק הגנה לצוותי ההוראה? אין בעיה, תספקו. תעשו בדיקות רוחב לכלל אנשי הצוות. לא וולונטריות, חובה. ותביאו קצת תקציב להצטיידות בחומרי חיטוי. בדיקות רוחב. הבנתי שזה גם הקו של פרופ' גמזו. אם נכונה הטענה שמשרד החינוך ומשרד הבריאות לא ממש יודעים לדבר זה עם זה, וגם לא לערב את השטח, ארגוני המורים, אז אנחנו בכנסת צריכים למלא את החלל ולהיות הפלטפורמה לתיווך. הכדור הוא לפתחו של יושב-ראש ועדת החינוך, מר רם שפע. רם, זה ממש אליך. מי שידרדר את המצב לכדי שביתה, במיוחד בחינוך המיוחד, שידע שהוא גורם נזק עצום לילדים. רק מי שרואה את הילדים עם הצרכים המיוחדים מקרוב יכול להבין עד כמה הנזק בגלל היעדרות קצרה מהמסגרת יכול להיות עצום. אני יודע ואני מבין. אישית. לכן יש להסיר את האיום בשביתה תוך הידברות. צריך למצוא פתרון. שאף אחד לא יתבצר בעמדות, מדובר כאן בילדים. ועוד דבר אחד. כרגע החינוך המיוחד עובד עד השעה 14:30. כל שאר המסגרות חזרו לעבוד במתכונת המלאה. אין שום הצדקה מבחינת משרד החינוך לא להחזיר את החינוך המיוחד לעבוד בשעות הסבירות. אגב, כבר יש התארגנות של ההורים להגיש בג"ץ נגד משרד החינוך, אז אני לא מבין למה זה תמיד מגיע בשורה התחתונה לבג"צים ולכיפופי ידיים. למה לא מפעילים מחשבה מראש וכבר פותרים את זה. החינוך המיוחד עבד עד 14:30 בתקופת הסגר. יצאנו מהסגר, אז בואו תרחיבו את המסגרות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. ישיב סגן שר החינוך מאיר פרוש, ולאחר מכן עמדה נוספת מהצד ליושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת רם שפע. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת סונדוס סאלח ואנדרי קוז'ינוב, בהתאם למדיניות הממשלה ועל פי החלטותיה, גני הילדים לגילאי 3–6 חזרו ללימודים ביום ראשון 18 באוקטובר. הדבר מעוגן בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך), התש"ף–2020. מתווה החזרה ללימודים בגני הילדים גובש על פי הנחיותיו של משרד הבריאות, על מנת לשמור על ביטחונם ובריאותם של צוותי החינוך, עובדות ועובדי ההוראה, התלמידות והתלמידים. יצוין כי פעילות החינוך המיוחד הוחרגה מלכתחילה בסעיף 10(ג) במסגרת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך), התש"ף–2020, שהזכרתי לפני דקה, ונכללת גם היא בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך), התש"ף–2020, שגם את זה הזכרתי לפני דקה. פעילות זו מתקיימת במשך כל התקופה, בהתאם למתווים שגובשו על פי הנחיותיו של משרד הבריאות, כדי לשמור על ביטחונם ובריאותם של צוותי החינוך, עובדות ועובדי ההוראה, התלמידים והתלמידות. בשל החשיבות הרבה שהמשרד מייחס לנושא השמירה על הבריאות פרסם המשרד קול קורא לרשויות ולבעלויות, בהיקף תקציבים של כ-265 מיליון שקל, לשם רכישה של אמצעי מיגון והיגיינה. הרשויות נענו לקול קורא זה ומתוקצבות בהתאם. משרד החינוך ממשיך לקיים שיח שוטף עם הסתדרות המורים. המשרד קשוב לסוגיות העולות מהשטח ונחוש למצוא מענים ראויים – אני אומר – לתועלת עובדי ההוראה והתלמידים. תקופת החירום בשל משבר הקורונה מזמנת לכולם אתגרים, חששות, שינויים ומורכבויות ואנו נחושים להצעיד את מערכת החינוך בבטחה ובאחריות, תוך שותפות וכבוד לשותפי מערכת החינוך. אם חברי הכנסת מסתפקים בתשובה הזאת מה טוב. אם לא אז אני גם יכול להסכים שהדבר הזה יעבור לדיון בוועדת החינוך. תודה. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> האם תוכלו – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אנחנו במשרד מודעים לבעיה. אני יכול לומר שגם בלשכה שלי – המשרד מוצף בפניות ובבעיות מהסוג הזה. בוודאי נרצה לתת מענה לכול, ואני מקווה שיחד נוכל למצוא את הפתרונות לדברים האלה. אבל אנחנו מודעים לעניין הזה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר החינוך. המציעים עומדים על עמדתם להעביר לדיון בוועדת החינוך? אני רק שואל. עמדה נוספת מהצד לחבר הכנסת רם שפע. בבקשה, אדוני, דקה. << דובר >> רם שפע (כחול לבן): << דובר >> צריך לומר את האמת: הגענו למצב של הכרזה על סכסוך עבודה בגנים בגלל ששוב קבינט הקורונה קיבל את ההחלטה שלו ברגע האחרון. צריך לומר את האמת: משרד החינוך לא היה מוכן, למרות שהיה ברור שאנחנו מגיעים למצב שככל הנראה אנחנו פותחים ביום ראשון. יפה בן דוד אמרה אצלי בוועדת החינוך – ואנדרי שמע וגם סונדוס שמעה – שלא דיברו איתה ולא יצרו את המתווה. והדבר שהכי מדאיג אותי הוא ששוב אני קורא לשר החינוך להתעורר, כי אנחנו שוב נגיע למצב שכשנרצה להחזיר את א'-ב', או בתקווה את כל היסודי, ואפילו את העל-יסודי, כשנגיע לזה, אז שוב יגידו שלא מוכנים ושוב יהיו סכסוכי עבודה. עכשיו, היום, צריך להתעורר ולהתארגן לשלבים הבאים. מעבר לזה איך יכול להיות שמשרד החינוך ושר החינוך לא זועקים את הזעקה של הילדים וקמים בבוקר ומדברים על זה שהילדים שלנו בבית? ילדי כיתות א'-ב' בבית; שאר הילדים, ילדים שיש להם בגרות, מוטרדים בטירוף שאף אחד לא יודע להגיד מה יהיה איתם. מדברים איתם על פברואר? אנחנו מוכנים לקבל את זה שיש פה שני מיליון ילדים מעבר לכך שיסיימו עם 11 שנות לימוד? אני מתקשה להבין באמת – אני אומר את זה מתוך הקואליציה – איך יכול להיות ששר החינוך לא מסתובב כל היום וזועק את הזעקה של הילדים שהוא אמור לדאוג להם? אחר כך יצליחו להסתדר בקבינט עם משרד הבריאות, למצוא את הפתרונות, אבל קודם כול צריך להסביר שהילדים שנשארים בבית צריכים לחזור לאיזושהי מסגרת – לקשר אישי עם מורה שתסתכל להם בעיניים; מורה שיסתכל עליהם, שיראה אותם; שיפגשו את החברים שלהם. זה הבסיס לכל חברה צודקת. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רם שפע. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה לסדר-היום בנושא: הכרזת הסתדרות המורים על סכסוך עבודה בגני הילדים ובחינוך המיוחד. התומכים מבקשים להעביר אותה לוועדת החינוך, והמתנגדים מבקשים להסירה מסדר-היום. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן שני תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מבקש לצרף את חברת הכנסת סונדוס סאלח ואת חברי הכנסת עופר כסיף, מיקי לוי, אנדרי קוז'ינוב – שישה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום אושרה, ותעבור לדיון בוועדת החינוך של הכנסת. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מתן כלים מקצועיים לצוותי ההוראה להתמודדות עם הלחצים והמשברים הנפשיים בצל משבר הקורונה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעה לסדר-היום בנושא: מתן כלים מקצועיים לצוותי ההוראה להתמודדות עם הלחצים והמשברים הנפשיים בצל משבר הקורונה, של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, מס' 1692. יעלה ויבוא, אדוני. לרשותך, שלוש דקות – אתקן: לרשותך, אדוני, עשר דקות מלאות, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הקורונה הפתיעה את כל העולם, והמדינה שהייתה צריכה לעשות כל מיני הכנות לפני כן לא הייתה מוכנה. כולנו נמצאנו במצב חדש. אני רוצה לדבר היום על אחד החלקים הכי חשובים של החברה שלנו: צוותי ההוראה, שעושים עבודה מדהימה בתקופה האחרונה. גם הם, מה לעשות, מצאו את עצמם בעולם חדש לגמרי שהם לא רגילים אליו. דבר דומה לזה אף פעם לא היה. המערכת לא הייתה מוכנה, ופתאום יש אין-סוף אתגרים שהם צריכים להתמודד איתם. זה מוסיף בצורה דרמטית ללחצים שהם נמצאים בהם, נוסף לתחושה הקשה מאוד של חוסר הוודאות שמלווה אותם כבר כמה חודשים. כל המערכת – התלמידים לא יודעים מה יקרה איתם, כמו שאמר עכשיו יושב-ראש ועדת החינוך: מה יקרה עם התלמידים שאמורים לגשת לבגרויות? מה קורה עם ההליכה לבית הספר? מה קורה עם הלמידה מרחוק? למי יש תשתיות, למי אין תשתיות? מי בכלל לומד, מי לא לומד? אתגרים חדשים רבים. כל החברה מושפעת מזה. ראינו במחקר שפרסמה עמותת ער"ן נתונים קשים מאוד על בריאות הנפש של האוכלוסייה. ראינו שיש גם פניות במידה מאוד גדולה, הרבה יותר גדולה מהממוצע השנתי הרגיל. כ-60% יותר פונים למערכת בריאות הנפש הציבורית, וכמעט 50% יותר – למערכת הפרטית. מי שעובד בבריאות הנפש במגזר הפרטי – יש צריכה גדולה הרבה יותר של תרופות דיכאון ובעיות נפשיות אחרות. יש המון לחץ בחיים של האנשים בכלל. על מה אני רוצה לדבר היום? אני רוצה להתרכז בזכות לעזרה של צוותי ההוראה כולם, לא רק המורים והמורות. הם מצאו את עצמם במצב חדש, לא מוכר, לא ידוע, והם צריכים עזרה. הם צריכים מישהו שייתן להם כלים להתמודד עם כל הלחצים החדשים, עם כל המצב החדש של התלמידים שלהם, עם הלחצים של ההורים של התלמידים שלהם – המערכת כולה. אשתי עובדת כיועצת בבית ספר תיכון ביפו, ויש שם אין-סוף אתגרים, כמו בכל בתי הספר בכל הארץ, אני מניח. הם גם עובדים בשעות מטורפות. בניגוד למה שנדמה, שעכשיו הם עובדים פחות, כולם עובדים עכשיו הרבה יותר, כי זה שהם יושבים בבית נותן תחושה מוזרה שקשה לי להבין אותה, שהם יכולים לעבוד גם בשעה 19:00, 20:00 ו-21:00, ואפשר לפנות אליהם גם ב-22:00 כי הם יושבים בבית, כאילו הם לא בעבודה במהלך היום, וזה לא מספיק. אז הם עובדים הרבה יותר שעות, ויש אתגרים חדשים שלא היו להם כלים להתמודד איתם. מה אני רוצה להציע? אני חושב שיש דרך לעזור. אנחנו בהחלט יכולים לעזור, וזה לא יעזור רק לצוותי ההוראה ולמורים – יש אפשרות לעזור גם לתלמידים וגם להורים. המדינה לא יכולה להמשיך להתעלם מהמצב או להתייחס אליו כאל מצב זמני, כי הוא לא. הנזק הנפשי שנגרם הוא לא פחות קשה מההשלכות הפיזיות של המגפה. אני לא מבין את היחס הזה כאילו הצלקות הנפשיות, המחלות הנפשיות, הקשיים הנפשיים הם פחות חשובים או פחות רלוונטיים מההשלכות הפיזיות של המגפה. אני לא מפריד בין שני הדברים, בריאות זה בריאות, והבריאות של החברה קשורה באופן ברור גם לבריאות הנפשית של התלמידים ושל ההורים ושל כל האנשים בחברה. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – על בריאות הנפש. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בריאות הנפש זה כאילו דבר שלא צריך אותו; זה נראה כאילו מותרות, למרות שהקשר בין שני הדברים, למשל, חברת הכנסת סאלח, הוא הדוק. ברור לגמרי שמי שלא בריא בנפשו, יש לזה גם השלכות פיזיות, ברורות. אבל אני רוצה לחזור להצעה. ההצעה שלי היא הצעה מאוד מאוד פשוטה: אנחנו צריכים לעזור, המערכת – משרד הבריאות ומשרד החינוך – צריכה לעזור לשפ"ח, לשירות הפסיכולוגי-חינוכי, וליועצים וליועצות בבתי הספר ולתת להם תמיכה, לתת להם כלים איך להתמודד עם המצב החדש. איך לעבוד במצבי לחץ, איך לעבוד במצב של חוסר ודאות, איך לעבוד בתנאים שיש בהם לחצים אדירים כל הזמן בגלל השינוי הגדול הזה, וזה לא דבר קשה. אני התייעצתי עם חלק גדול מהאנשים שעובדים בבתי חולים שונים וגם עם אנשים פרטיים שעובדים בבריאות הנפש. יש הרבה כלים, יש הרבה סדנאות, ישנן הרבה השתלמויות. דרך אגב, לצערנו הרב, השוק החופשי כבר עובד לבד, נותן פתרונות לכל מיני בתי ספר לבד, או שיועצות יוזמות באופן פרטני. יועצות של בתי ספר יצירתיות, מנסות לעזור במה שהן יודעות ומפתחות כלים חדשים. זה טוב, זה חשוב, אבל זה נותן פתרון ל-1% מהחברה, 2%, 3%. המערכת צריכה להתעשת ולתת פתרונות, לתת כלים לכל היועצים והיועצות בבתי הספר, לכל מי שעובד בשירות הפסיכולוגי-החינוכי. אלה בתורם יעבירו את זה לצוותי ההוראה, ומשם זה יחלחל גם לתלמידים וגם להורים של התלמידים. יש לנו כ-2.4 מיליון תלמידים במערכת. ככה אפשר להגיע לכל החברה. ככה אפשר להגיע לכל האזרחים במדינה. אלה סוכני השינוי הגדולים שלנו, שיכולים לעזור. צוותי ההוראה הם אנשים מוכשרים, הם יודעים, אבל במצב החדש הזה לא היו להם כלים להתמודד. יש להם הרבה ידע, יש להם הרבה ניסיון, הם יודעים לעבוד עם ילדים, אבל למצב הזה לא היו להם כלים. מה שאני רוצה להציע זה שתוקם ועדה משותפת בין משרד החינוך ומשרד הבריאות, שתציע פתרונות לצוותי ההוראה. אני מציע שהדבר יתרכז בשפ"ח וביועצים וביועצות. ככה זה יהיה הרבה יותר מהר. אלה מספרים הרבה יותר קטנים מאשר לעבוד עם כמעט 180,000 עובדי הוראה. זה מספר ענק. אי-אפשר להגיע לזה בתקופה סבירה. צריך לעשות שני דברים: צריך לדאוג לכל הנזקים שכבר קרו וילוו אותנו בתקופה הקרובה; וצריך גם לדאוג לחזרה הרגילה לבתי הספר, שגם היא תייצר מצבים חדשים ואתגרים חדשים. צריך לתת לאנשים האלה את הכלים. הם יודעים לעשות את העבודה. זה דבר שלא עולה הון תועפות, זה לא יותר מדי מיליארדים למדינה. זה לא יקשה. האתגרים הם לא כלכליים, בסך הכול צריך לראות את האנשים. צריך לראות את הקושי, צריך לראות את הסבל, צריך לראות את כל מה שהם עוברים, לתת להם כלים כדי שהם יוכלו להתמודד, גם הם עצמם, לעזור לצוותי ההוראה שמאוד קשה להם בתקופה הזאת בגלל המצב הזה, ומשם זה יגיע גם לילדים וגם להורים. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה. ישיב סגן שר החינוך. מאיר פרוש יעלה ויבוא. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חבר הכנסת, חבר הכנסת המציע סמי אבו שחאדה, נגיף הקורונה הטיל קשיים רבים על האוכלוסייה כולה, ובכלל זה על הגננות, המורים ומנהלי בתי הספר, שעברו כל אחד בתפקידו טלטלה גדולה בשל הנגיף. לבד מהאיום הבריאותי ודאגה משפחתית, מתמודדים צוותי החינוך גם עם הצורך לעצב מחדש את תפקיד המורה. משרד החינוך רואה בתמיכה בצוותי החינוך משימה בעלת חשיבות עליונה. ברור הוא שצוות בית הספר זקוק לחוסן אישי ומקצועי כדי שיוכל לתת את המענים הנכונים לתלמידים, בין אם שמירה על קשר אישי ושיח אישי וקבוצתי ובמתן מענים המותאמים לתלמידים שאותרו במצוקה. בשל כך, הגדיל משרד החינוך את התמיכה בצוותי החינוך הפועלים בכל רצפי הגיל בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד, כחלק מרכזי בעבודתם של הפסיכולוגים והיועצים החינוכיים. במערכת החינוך פועלים למעלה מ-3,000 פסיכולוגים ויותר מ-6,000 המעניקים תמיכה לעובדי ההוראה במסגרת תפקידם. הפסיכולוגים והיועצים האמורים פועלים במוסדות החינוך בשגרה ומקיימים במסגרת עבודתם מפגשים עם צוותי החינוך לחיזוק החוסן ותחושת המסוגלות. מהלכים אלה מתרחבים בתקופת החירום המתמשכת ומתעצמים נוכח הצרכים העולים מן השטח. היועצים והפסיכולוגים האמורים פועלים בכמה דרכים למתן מענים רגשיים ולמתן תמיכה וליווי לצוותי החינוך, כדי לחזק את חוסנם ואת תחושת המסוגלות שלהם. הם מתעסקים ביצירת סדירות קבועה ומתמשכת במוסדות החינוך לחיזוק החוסן, והדבר מתקיים באמצעות מפגשים פיזיים ובאופן מקוון, בהתאם לאפשרויות; מתן הכשרות לצוותי חינוך לקידום היבטים רגשיים ולחיזוק יכולתם לתת מענים רגשיים ולזהות מצוקות בקרב התלמידים – אל תעשה את זה בבת אחת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> איתן כבל עשה את זה פעם, לא? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> כן, אבל לאט-לאט. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לקח לו זמן. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> הרצאות רבות-משתתפים – לצורך הסברה ומתן כלי התמודדות אישיים ומקצועיים; קיום שיחות קבוצתיות עם כלל חברי הצוות ברמה האישית והמקצועית, לעיבוד ולתרגול של הכלים הניתנים להם; מתן מענה פרטני באמצעות פנייה ליועצת בית הספר או לפסיכולוג מטעם השירות הפסיכולוגי-החינוכי, וגם מתן סיוע רגשי באמצעות קו הסיוע של שפ"י במשרד. כלל הפעולות הננקטות על ידי הפסיכולוגים והיועצים החינוכיים נועדו לסייע לצוותי החינוך להתמקד במקורות הכוח, בחוזקות והמשאבים האישיים שלהם, לפתח גם מודעות להיבטים הרגשיים במצבי משבר, לחזק את היכולת לגמישות ולחוסן, לאפשר הנעה לצמיחה ולהתפתחות מתוך קושי, ליצור נרטיב קבוצתי מלכד ומצמיח, להרחיב את מודעותם של המורים להשפעת מאפייניהם האישיים והתנהגותם על מעשה ההוראה והמפגש עם התלמידים. חוסנם של צוותי החינוך הוא תשתית לחוסנה של מערכת החינוך וחוסנם של התלמידים, כך אנחנו מאמינים. חוסנם הוא התשתית לחוסן החברתי של כולנו. בשל כך, וכפי שתואר, הנושא הוא חלק מרכזי בעבודת הפסיכולוגים והיועצים בשגרה ובאופן מועצם בחירום. אז אם המציע מסתפק בדברי התשובה, זה טוב, ואם – מכיוון שהמציע רוצה לגבש איזשהו צוות של המשרד ועוד גורמים, אפשר להעביר את זה לדיון ולליבון בוועדת החינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עמדת המציע? אדוני ירצה לוועדת החינוך או שהוא מסתפק בתשובה? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אשמח אם תהיה ועדה משולבת של החינוך והבריאות. אם מקובל על סגן השר, אני אשמח. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עמדת סגן השר? << קריאה >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << קריאה >> אני לא אתנגד למציע שהעלה נושא כזה חשוב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. ועדה משותפת? אנחנו נצביע על העברת הדיון לוועדת החינוך, ולאחר מכן, אם תהיה אופציה נוספת מול יושב-ראש ועדת החינוך לדיון בוועדה משותפת, זה יתנהל שם. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה לא מצביעים על ועדה המשותפת? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> על פי התקנון בהצבעה ניתן להעביר לוועדה הקבועה, אז תרצו ועדת חינוך? ועדת עבודה? מה שתחליטו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מקובל עליי, בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ועדת העבודה והרווחה או ועדת החינוך? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חינוך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מאה אחוז. אז אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה לסדר-היום בנושא מתן כלים מקצועיים לצוותי ההוראה להתמודדות עם הלחצים והמשברים הנפשיים בשל משבר הקורונה. התומכים תומכים בהעברת ההצעה לסדר-היום לוועדת החינוך. המתנגדים מבקשים להסירה מסדר-היום. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן חמישה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מבקש לצרף את חברת הכנסת סונדוס סאלח כתומכת, את חבר הכנסת מתן כהנא כתומך, את חבר הכנסת עופר כסיף כתומך, את חבר הכנסת מיקי לוי כתומך ואת חבר הכנסת משה אבוטבול כתומך. אשר על כן, תוצאות ההצבעה הן עשרה תומכים, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום אושרה ותעבור לוועדת החינוך של הכנסת. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> קשיים ואתגרים של העיתונות הערבית בישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ההצעה לסדר-היום הבאה בסדר-היום – נדלג על הצעה לסדר-היום אחת – היא בנושא: קשיים ואתגרים של העיתונות הערבית בישראל, מס' 1709, של חבר הכנסת מנסור עבאס. יעלה ויבוא, אדוני. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, בחרתי לדבר היום על נושא שלמרות החשיבות שלו והשפעתו הרבה על אוכלוסייה רבה של תושבי המדינה ועל עיצוב הזהות והמודעות שלהם, לא זכה לתשומת לב ולטיפול ראוי והולם. בחרתי לדבר על הקשיים ועל המכשולים והאתגרים של העיתונות הערבית בישראל, על מעמדם ותנאי העסקתם, על הקשיים שבהם חיים רוב העיתונאים הערבים, וגם על היחס הלקוי והאפליה שבאים ממוסדות המדינה כלפי העיתונות הערבית בהשוואה לעיתונות העברית. לעיתונאות ולמדיה הערבית בישראל תפקיד חשוב בעיצוב הזהות ובהעלאת המודעות של החברה הערבית בישראל, לגבי הרבה תופעות חברתיות, ובראשן האלימות והפשיעה הגואה והתפרצות מגפת הקורונה ועוד כהנה וכהנה נושאים. העיתונות והמדיה הערבית בישראלים נתקלות היום בבעיות וקשיים רבים הן בגלל התחרות עם המדיה החברתית והעיתונות העברית והעולמית מצד אחד, והן בגלל הירידה בהכנסות שלהן משוק הפרסומות הפרטי ובגלל חלקן הקטן מפרסומי משרדי הממשלה השונים באמצעות לפ"מ. בחציון הראשון של 2020 המדיה הכללית קיבלה 42 מיליון שקל, והמגזר הערבי – 2.7 מיליון שקל. 6% מתקציב המדינה, על אוכלוסייה שמונה כ-20% מתושבי המדינה. הדבר פוגע בכלי התקשורת הערביים ובאיכות העיתונות וזכויות העיתונאים לחיות בכבוד ולעשות את עבודתם נאמנה, וכמובן בתוצר המוגש לאזרחי המדינה הערבים. ממוצע המשכורת לעיתונאי ערבי נעה בין 3,200 שקל ל-9,000 שקל, נמוך מאוד מממוצע השכר במשק. לכן אנחנו רואים שרוב העיתונאים הערבים מחפשים עבודה נוספת כדי לפרנס את משפחותיהם, וזה גורם לעיתונאים המקצועיים לחפש תחום עבודה אחר, ובמקומם נכנסים צעירים בוגרי י"ב, שאין להם הכשרה או תעודה בתקשורת, דבר שפוגע באיכות התוצר, בתוצר ובתכנים שמגיעים לתושב הערבי. כיום, חלק גדול מהעיתונאים הערבים מפחדים לנגוע בסוגיות הקשורות למשפחות הפשע, מחשש לחייהם. עיתונאים רבים קיבלו איומים על חייהם מגורמי פשע בגלל סיקור תקשורתי. העיתונאים לא סומכים על רשויות המדינה ועל המשטרה שתגן עליהן מפני איומים אלה, כמו שאר התושבים הערבים, שסובלים ממגפת הפשיעה שמשתוללת ביישובים הערביים. הרבה עיתונאים מקבלים איומים על חייהם מחמולות ומגורמים עירוניים בגלל סיקור תקשורתי וביקורת על התנהלות הרשות המקומית. האיומים בתחום זה גם קשורים להפסקת פרסום מטעם הרשויות המקומיות בכלי התקשורת המעיזים לבקר את הרשויות. הרבה עיתונאים מקבלים איומים גם על רקע סיקור סוגיות חברתיות רגישות לתרבות ולמנהגים בחברה הערבית, כמו ענייני נשים ואלימות במשפחה, כבוד המשפחה וכו'. במה שקשור למוסדות המדינה והגורמים הרשמיים, יש היעדר ייצוג הולם של עובדים ערבים בתקשורת העברית כמגישי חדשות, ככתבי חדשות או כמגישי תוכניות – דבר שמשפיע על רמת סיקור נמוכה וסטריאוטיפים שליליים על החברה הערבית. בנוסף, יש אפליה מתמשכת בין עיתונאים ערבים ליהודים בכלי התקשורת בשפה העברית מבחינת שכרם או תנאי העסקתם. העיתונאים הערבים מלינים על יחס שונה ומפלה מהמשטרה והדוברות שלה כלפי העיתונאים הערבים. מידע חשוב וענייני וסקופים נותנים רק לעיתונאים יהודים. הודעות יחסי ציבור ושיפור תמונת המשטרה – זה מה שמועבר לעיתונאים הערבים. וכאשר עיתונאי ערבי מבקר את המשטרה ואת העבודה שלה, הוא חוטף גם מהמשטרה וגם מהלחצים שמפעילה המשטרה על הבעלים של העיתונים. את החיפושים המשפילים שנעשים לעיתונאים ערבים בכניסתם לסיקור משלחת רשמית או מסיבת עיתונאים לראש הממשלה, לא רואים אצל עיתונאים יהודים. מה אפשר לעשות, אדוני השר? הרבה דברים. צריך לשפר את מעמדם ותנאי העסקתם של העיתונאים הערבים; לתמוך כספית בעיתונות הערבית מפרסומי לפ"מ ומשרדי הממשלה בלי להתנות תמיכה כזו או אחרת בהתערבות בתכנים; להכריז על מלגות מטעם המדינה ללימודי תקשורת או עיתונאות לבוגרים הערבים; להכריז על השתלמויות מקצועיות לעיתונאים ערבים; להכניס את מקצוע התקשורת ללימודים בבתי הספר הערביים, מהיסודי ועד התיכון; להחמיר בעונשים על עבודת איומים על עיתונאים. בסוף, אני רוצה לברך את העיתונאים הערבים, שלמרות התנאים הקשים והאתגרים השונים, עושים את עבודתם נאמנה למען קידום החברה הערבית, במיוחד בתקופת התפרצות מגפת הקורונה. אדוני היושב-ראש, נשארו לי ארבע דקות. אני אפנה בכמה מילים בערבית לעמיתינו העיתונאים ולכלי התקשרות הערביים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: היום אני מניח על שולחן הכנסת נושא חשוב מאוד. נושא זה – אינני זוכר שהוא הונח על שולחן הכנסת – נוגע למצב המדיה הערבית והעיתונות הערבית ברמת כלי התקשורת המוכרים בחברה הערבית: העיתונים, אתרי האינטרנט ואמצעי המדיה החזותית והקולית, הרדיו והטלוויזיה. נושא זה חשוב מאוד באספקט זה. עלינו לחזק את כלי התקשורת הערבית ולשמור על הזכויות ורמת המחיה וההכנסה של העובדים בשדה זה, אנשי התקשורת והעיתונאים, וכן של העובדים בתחום ההנהלה במוסדות התקשורת. שני הנושאים קשורים זה בזה. כשאנו מחזקים את כלי התקשורת באמצעות הכנסה נוספת ותמיכה נוספת מהגופים הרשמיים ומהממשלה, הרי שבאופן טבעי העובדים בסקטור זה יפיקו תועלת רבה בכל הקשור לרמת הכנסתם ותנאי העסקתם בכלי התקשורת. אנחנו דורשים פה מהממשלה קודם כול להקצות שיעור דומה לשיעור הערבים במדינה. אנחנו 20%, אבל תקציב הפרסומים הרשמיים שאנו מקבלים מהממשלה מגיע ל-6% בלבד: עד אמצע השנה הזאת הוצאו 42 מיליון שקל על המדיה הכללית; 2.7 מיליון שקל בלבד הגיע למדיה במגזר הערבי – שיעור של 6%. זה תחום ראשון – התמיכה הכספית. נוסף על כך הצגנו את הצורך שהגופים הרשמיים יקיימו אינטראקציה עם כלי התקשורת הערבית, אנשי התקשורת והעיתונאים הערבים ביחסים עם המשטרה ובמסיבות העיתונאים שהם מקיימים. זה נושא חשוב מאוד מבחינתנו. ברצוני לנצל הזדמנות זו כדי לברך את כל האחים והאחיות העובדים במגזר התקשורת, העיתונאים והעיתונאיות, ולברך את אמצעי המדיה הערבית. אנחנו פה אומרים להם: אנו עומדים עימכם. אנו שוקדים מאוד על כך שמגזר הפרסום והעיתונות הערבית יקבל את מלוא זכויותיו מהמדינה ומהממשלה ושיזכה לטיפול בהיבט זה. כמובן, אנחנו כחברי כנסת מכבדים את כלי התקשורת הערבית ואנשי התקשורת הערבית והעיתונאים, ואנו מקיימים אינטראקציה עימם ולא ננתק את הקשר עימם אף פעם. ברכותינו להם על התפקיד שהם ממלאים באומץ. הם מותחים ביקורת וחושפים את הדברים לעיני כול, ואנו גם מעריכים את חלקם בתחום המאבק בקורונה. יש להם חלק גדול מאוד בנושא זה ובכל התחומים. ברכות לכל האחיות והאחים במגזר הפרסום. אנו מבטיחים לכם שנמשיך לפעול בתחום זה עד שנשפר את מצב המדיה הערבית. ברכותיי לכם.) תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מנסור עבאס. ישיב שר התקשורת חבר הכנסת יועז הנדל. יעלה ויבוא. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת, חבר הכנסת עבאס, קודם כול, הנאום שלך, החלק בערבית, מזכיר לי שבעיניי להיות יהודי ציוני במדינת ישראל גם מחייב אותנו לדעת את השפה הערבית על בוריה. ואני מקווה שפה אנחנו נשכיל לייצר – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – השפה של העם הפלסטיני. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – – את השפה הערבית. אני מקווה שאנחנו נשכיל ללמד את ילדינו תנ"ך, ערבית וגם את שאר הדברים החשובים. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה חשוב, בצדק, לערבים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה חשוב. זה חשוב ללמד את ילדינו. וזה דווקא חשוב מכיוון שאנחנו מתווכחים באופן קבוע על האידיאולוגיה ומכיוון שאנחנו מדברים על זה שוב ושוב, על הפער הזה בין חברי כנסת – פער העומק בין חברי כנסת שרואים את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, מדינה יהודית ודמוקרטית, ואחרים שרואים בה מדינת כל לאומיה, כמוכם, אני חושב שדווקא הבנת השפה יכולה גם לחדד את הוויכוח ולהפוך אותו לוויכוח עמוק יותר ופורה יותר. מכאן אני רוצה להגיע לתזה שלי כשר תקשורת. אני מאמין בתקשורת חופשית, מגוונת ומאוזנת, מה שאומר שיהיו כל מיני קולות בחברה הישראלית שיישמעו בכלי התקשורת. זה גם אומר שאותה עיתונות צריכה ויכולה לבקר – אם היא תקשורת ערבית – את חברי הרשימה המשותפת, נניח, למה הם פועלים נגד הדו-קיום. זו טענה שאמורה להישמע בתקשורת הערבית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא, לא. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אם אתם רוצים תקשורת חופשית, היא צריכה להעלות את כל הטענות. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא נכון. איפה העובדות? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יהיו טענות גם אחרות – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איפה העובדות? איפה העובדות? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חברים – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איפה עובדות? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני חושב שאם יש תקשורת חופשית, היא שואלת את כל השאלות. איפה העובדות? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הסתה. איפה העובדות? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> למה הסתה? כל ויכוח הוא הסתה? מה, ישר בורחים להסתה? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כל השפה שלך היא גזענית – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל העובדות האלה – – – עופר – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – וכל השפה שלך היא מתלהמת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תגיד, מר כסיף, איך זה יכול להיות שפה גזענית, כשאתה בכלל יהודי ואני מדבר עליך? מה הגזע פה? מה גזע – הרשימה המשותפת? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. זה גזעני, משום שאתה תומך בעליונות יהודית. זה לא אומר שכל יהודי – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> טוב. אני תומך, עופר, עופר, אני תומך בכך – זה ויכוח עמוק. אני תומך בכך שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. נקודה. אני לא מגמגם על זה, ואני אומר לך את זה בקול. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> היא מדינת לאום. וכל מי שמתייפייף איתך ולא אומר לך את זה בפנים, עושה עוול. ואני אומר לך באותה נשימה – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – במיוחד לדו-קיום. "דו-קיום" אומר אנשים שווים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> רק תרשה לי לדבר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כשאתה אומר מדינת לאום ליהודים בלבד זו עליונות יהודית ולא שוויון. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אומר לך, באותה נשימה שבמדינה הזאת יהיה שוויון זכויות מלא – שוויון זכויות פרט מלא לכולם – ולא אכפת אם אתה יהודי, ערבי, מוסלמי, נוצרי; כל עוד אתה לא תקבל את התזה הציונית, שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, אז אני לא רואה בך שותף פוליטי לגיטימי. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה לא קשור לגזע. לא אכפת לי לא הגזע, לא המין שלך ולא הדת שלך. אכפת לי התזה הציונית. אכפת לי עמוד השדרה הציוני. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> את הוויכוח הזה שאתם שומעים כאן, ואני אומר לכם בקול – וזה ויכוח שצריך לנהל אותו – גם כלי התקשורת הערביים אמורים לנהל אותו, כי הם אמורים לשאול אתכם: האם אתם פועלים למען ישראליזציה והשתלבות בחברה הישראלית ושירות לאומי ולשלב את הצעירים ולקרוא להם להתגייס לשירות בבתי חולים, בבתי ספר, במשטרה, במכבי אש, או שאתם פועלים נגד? זאת שאלה לגיטימית לעיתונאי? אם אתם רוצים עיתונות חופשית, מגוונת ומאוזנת, כל השאלות צריכות להישאל. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שהם תומכים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אין. עיתונות לא אמורה לתמוך. בוא, עוד פעם, אני אבהיר לך מה זה תקשורת, ואני מניח שאתה יודע. עיתונות, תקשורת, אמורה לבקר אותנו הפוליטיקאים, ולא להתחנף אלינו. תקשורת ערבית אמורה לבקר אותך, ולא להתחנף אליך, ולשאול את כל השאלות הקשות. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני, במקרה, הופעתי בעיתון על תשתיות התקשורת שאני דואג להן עכשיו למגזר הערבי. אז הצלחתי לקרוא גם. ואני אומר לכם, שלצד הדברים האלה – קודם כול, צריך להבין את זה, זאת הנחת המוצא: תקשורת תפקידה לבקר את הפוליטיקאים ולשאול אותך למה אתה מתנגד לישראליזציה ולשילוב ערביי ישראל. להקשות עליך, לא להקל עליך ולהגיד אמן אחרי מה שאתה אומר. כי לי יש הרבה קושיות על התפקוד של הרשימה המשותפת בתוך כנסת ישראל. בעיניי אתם עושים נזק. מותר לי לחשוב ככה? מותר. מדינה דמוקרטית. לכן בעיניי זו עיתונות. היא צריכה לבקר. אחרי שאמרנו את זה, אני אומר שאני לוקח על עצמי – וחבר הכנסת עבאס אמר כאן דברים חשובים – אני לוקח על עצמי: אנחנו לא מדברים מספיק אל התקשורת הערבית. אני היום עשיתי כינוס לתקשורת החרדית. זה לא האלקטורט שלי – החרדים, הקבוצה החרדית – ולמרות זאת אני מדבר אליהם. הם קבוצה בתוך מדינת ישראל. אם יש לי, כשר בממשלה, חובה לכל אזרחי מדינת ישראל, לא משנה מה דתם ואמונתם – ויש לי חובה כזאת, לפרוש להם תשתיות תקשורת ולדאוג שתהיה להם תקשורת חופשית וכו' וכו' – אז אני צריך לדבר גם עם החברה הערבית. כשאני מתעסק בפריסת תשתיות תקשורת, ויש בעיה בחברה הערבית, כי הם מפחדים מאנטנות – אגב, יש בעיה דומה גם בחברה החרדית. בחלקים בחברה החרדית, וגם בחלקים אחרים – אז אני צריך להסביר לחברה הערבית למה ככל שיש יותר אנטנות, יש פחות קרינה ולעשות את זה – מה לעשות? – בשפה הערבית ודרך התקשורת הערבית. אני חושב שזו משימה של כולנו, כל שרי הממשלה וחברי הכנסת. זה לא סותר כהוא זה את הוויכוח שאנחנו מתווכחים כל פעם, שאני חושב שאתה מזיק לדו-קיום ושהדרך היחידה לקיים דו-קיום במדינת ישראל – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – האוכלוסייה הערבית – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תפריד בין אוכלוסייה הערבית לבינך כנציג פוליטי. אתה כנציג פוליטי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עכשיו, אתה כנציג פוליטי, יהודי או וערבי, בכלל לא משנה – כשאתה פועל בקריצה או במילה או בהמהום מול ארגוני הטרור, רוב האזרחים הישראלים לא יכולים להכיל את זה. אי-אפשר להכיל שפרלמנטר יושב בפרלמנט, לא משנה של איזו מדינה, ובאותה נשימה מקיים שת"פ, קריצה, הכלה של ארגוני טרור. זה לא עובד. זה לא עובד. לכן, הביקורת הזאת צריכה להישמע. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי שתומך בכיבוש לא יכול לצאת נגד טרור. מי שתומך בכיבוש שיחשוב פעמיים. כשבאים כובשים להטיף מוסר שיחשבו פעמיים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר'ה, יש לנו – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש פה קונסנזוס שכובשים. תעשה מה שבא לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הרי הוויכוח – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כשאנחנו יושבים במליאה, תחשוב פעמיים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הרי הוויכוח לא ייגמר. בעיניי, החלקים האלה הם חלקים של מדינת ישראל וארץ ישראל – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הכיבוש הוא טרור. זה מה שטרור. הכיבוש הוא טרור. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ואתה רוצה מדינת כל לאומיה ואני לא רוצה. מה לעשות? זו הציונות. הציונות היא הקמת בית לאומי לעם היהודי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, אתה תחליט. אתה תחליט אם אתה קושר בין ציונות לטרור. את זה אתה תחליט. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד שר התקשורת וכבוד חברי הכנסת – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אומר שהכיבוש הוא הטרור. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – אני אפשרתי קריאות ביניים, אבל אל תהפכו את זה לדיאלוג. תוכלו לשבת אחר כך על כוס קפה בפרסה, בלי המצלמות, ולדבר. אני חושב שזה ערך חשוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני כופר בטענה – – – << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> צודק, אדוני – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ברוכים הבאים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני כופר בטענה שבמדינת ישראל אפשר לקיים כמה לאומים. מצטער, אני כופר בטענה שאנחנו על שטח כבוש. זה שטחי מדינת ישראל, ארץ ישראל, ואני מאמין בזה. אני ציוני. מה לעשות? זו המדינה. הקמנו את המדינה הזאת כמדינת הלאום של העם היהודי, מדינה יהודית ודמוקרטית. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זו מדינה שיש בה שוויון זכויות פרט מלא לילדיי ולילדיך, אותו דבר. זכויות לאום – רק לעם היהודי. כל פעם אני אחזור על זה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זכויות מלא – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זכויות לאום. יש מדינות לאום, אדון עופר. לכן זה הוויכוח. זה לא משנה כהוא זה את החובה שלי כשר תקשורת לדאוג לכך שמה שחבר הכנסת עבאס אמר יתקיים. אם מאיימים על עיתונאים במדינת ישראל – ולא משנה מה דתם, ולא משנה אם הם חושבים, וגם אם הם הצביעו לכם, תופעה שאני מבכה, גם אם הם הצביעו לכם – אני חושב שמחובתי לדאוג – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מחובתי לדאוג להם שלא יתקיפו אותם כשהם מבקרים חמולות או רשויות או כל מעשה עוול שקורה תחת אור השמש. צריך לתת להם הגנה. עיתונאים במדינת ישראל לא ייפגעו ולא יתקיפו אותם, ולא משנה מאיפה הם באים ולאן הם הולכים. זה דבר אחד. אחרי שאמרתי את זה, יש גם טענה נוספת שהזכיר חבר הכנסת עבאס. במדינת ישראל יש חוק שמדבר על שילוב ועל ייצוג הולם, ויש הרבה משרדי ממשלה שלא עומדים בזה עדיין, ואנחנו צריכים לעשות מאמץ גדול כדי לעמוד בזה. בכלי התקשורת – שר התקשורת במדינת ישראל לא מתערב בכלי התקשורת הפרטיים. הוא גם לא קובע השכר של עיתונאים. אני לא יכול עכשיו לפנות לבעל לעיתון ולהגיד לו: כמה אתה משלם למאן דהוא או כמה אתה משלם לעיתונאי הזה? אני חושב שעיתונאים צריכים לקבל שכר הוגן כדי שיעשו את עבודתם נאמנה. זה חלק מהדמוקרטיה. שיבקרו אתכם, שיבקרו אותי, שיבקרו את כל מה שהם רואים מסביב – אחרת, זה יהיה מסובך יותר. אבל בכלי תקשורת ציבוריים, ויש פה רשות שידור, יש חובה של ייצוג מיעוטים בחברה הישראלית. ממה שאני מבין, כיום זה עומד על 10% בתאגיד השידור וזה יכול לעלות לאחוזים יותר גבוהים. זה משמעותי וזה חשוב, לא רק בהיבט הזה שאנחנו רוצים תקשורת מגוונת ושיישמעו כל הקולות, אלא גם בהיבט הזה שזה חלק מהחובה שלנו כמדינה דמוקרטית. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, אתה מכיר מגיש חדשות ערבי אחד בשלושת הערוצים של המדינה? ערבי אחד? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא מכיר, אבל אני אומר – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה חושב שזה רק בגלל שאתה לא מכיר? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אומר לך שוב פעם שאני, כשר תקשורת – אני אגלה לך משהו, בדמוקרטיה שלנו, כשר תקשורת לא רק שאני לא מתערב בתוכן של ערוצי התקשורת, אני גם לא מתערב במי מגיש, ואם הוא אוהב אותי או לא אוהב אותי, ואם הוא יהודי, ערבי, צ'רקסי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בכלל לא קשור. הוא היה יכול להיות ערבי, מאן דהוא, לא אמרתי מה דעתו הפוליטית. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד לך שהיה עד לא מזמן מגיש מדאלית אל-כרמל, מגיש מצוין, הוא בחר לפנות לעסקים ועכשיו אין, אבל אני מניח שבעתיד הקרוב יהיה. אבל שוב, זה מגיע לאותה נקודה. אתה יודע מה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, זה מתוך עשרות אנשים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, כשיום אחד החזון שלי יתממש ולא החזון שלך, וערבים ויהודים יהיו במפלגות פוליטיות ביחד, ויקבלו את מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית עם תפיסה ציונית, וישרתו בצבא או בשירות לאומי, ויהיו להם חובות וזכויות, אז אני מניח שגם כלי התקשורת יהיו משולבים במאה אחוז. אבל עכשיו, מכיוון – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אנחנו היחידים שיש אצלנו שיתוף פעולה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – שאנחנו מדינה דמוקרטית ושוק חופשי, אני לא מתערב. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז החדשות זה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא מתערב לערוצי תקשורת – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו דמגוגיה, מה שאמרת עכשיו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> למה זה דמגוגיה? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מכיוון שאתה שר תקשורת – – – איך ערבי יהיה במפלגה פשיסטית או גזענית – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> עם כל ההתבטאות שלך היא על פשיזם וגזענות, במקום להכיר בציונות – – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> הכי טוב בכל המזרח התיכון זה פה. מה אתם כל הזמן מייללים, אתם השתגעתם? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חבר'ה, מאיפה המיתוס הזה? אני לא מאמין. מאיפה המיתוס הזה? << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יודע מה, אנחנו הפלסטינים, בכל מדינה אחרת בעולם מצבנו יותר טוב. בירדן יותר טוב. בסוריה יותר טוב. בכווית, בערב הסעודית בארצות הברית, באוסטרליה. בכל מקום שהלכנו אליו, מצבנו יותר טוב – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – ברמת החיים, כלכלית, פוליטית, תרבותית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, תוקף הסבלנות הסתיים. אני מבקש בלי קריאות ביניים עד סיום תשובתו של שר התקשורת. תודה. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אי-אפשר על כל טענה להגיד את המילים "פשיזם" ו"גזענות", צריך להתייחס לטענות בצורה עניינית. אתם חייבים לקבל את זה שיש חלקים גדולים בחברה הערבית ובחברה היהודית שרואים בכם קבוצה שמזיקה ולא מועילה לדו-קיום; קבוצה שמזיקה לתהליך הישראליזציה וההשתלבות – כולל בכלי התקשורת. ולמרות זאת אני אומר לך שחובתי כשר תקשורת לוודא שאותם ישראלים ערבים משתלבים, לפחות בשידור הציבורי, כי אמרתי: אני לא מתערב בשידור הפרטי. זה שוק פרטי. חובתי לוודא שהם מקבלים אינפורמציה, וחובתי כשר לוודא שאני מדבר עם החברה הערבית, אגב, ומשכנע אותם, כאידיאולוג, שהדרך של הרשימה המשותפת היא הדרך הלא-נכונה להשתלבות, היא הדרך הלא-נכונה לדו-קיום. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה התפקיד שלך כשר תקשורת? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כשר בממשלה. מה לעשות. אני חושב – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני שומע אנשים – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני חושב שתפקידי לבטא אידיאולוגיה, לבטא את התפיסה הציונית, והתפיסה הציונית – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ראש הממשלה הוא הרבה יותר דמגוג – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זה לא עזר לו. לא עזר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה וחבר הכנסת אנטאנס שחאדה, חבר הכנסת מנסור עבאס רוצה לשמוע תשובות על השאלות שלו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רק אומר לו שזה משחק שהוא יפסיד בו. אני רק אומר לו שזה משחק שהוא יפסיד בו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז תאפשרו לשר להשלים את דבריו, כדי שאנחנו באמת נוכל לקבל תשובות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני שומר לו על האנרגיות. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> טוב מאוד. טוב מאוד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא ייכנס למשחק – הוא יפסיד. מישהו יקשיב לו בחברה הערבית? מה, אנחנו לא מכירים אותו? לא מכירים מי השותף שלו? מה הוא חושב שאנשים – איפה הוא חי? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תראה, זו דרך נורא קלה, לפטור כל טענה במילים "דמגוגיה", "פשיזם", "גזענות". זה הכי קל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. לא. לא. לא, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תאמין לי, עושים את זה חלקים בחברה הישראלית, זה לא עובד. תנסה להתייחס – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם לא יפתיעו אותך כי הם מכירים אותך, לא בגלל דמוקרטיה ופשיזם. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תנסה להתייחס בענייניות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא תקבל קולות כי הם מכירים אותך, כי הם יודעים מה אתה חושב. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תנסה להתייחס בענייניות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם מכירים את האידיאולוגיה שלך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שחאדה, לא מעניין אותי. אני לא עושה את זה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על פחות משוויון הם לא יתפשרו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא עושה את זה בשביל – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא יתפשרו על פחות משוויון. נגמר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תתפלא לשמוע, אני לא עושה את זה בשביל לקבל קולות בחברה הערבית, אלא אני עושה את זה כי אני צריך – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה גם לא תקבל, כי על פחות משוויון הם לא יתפשרו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – לעזור לחברה הערבית. אני רוצה לעזור לחברה הערבית, בניגוד אולי לכמה דברים שאתה עושה. אני רוצה לעזור להם, לפרוס להם תשתיות תקשורת. אני רוצה שיהיה שוויון אמיתי, לא בצעקות, לא בדמגוגיה, לא ברטוריקה. אני מאמין בזה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לעבודה שלך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני תלמידו של ז'בוטינסקי, לא תלמידו – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חבל – – – 72 שנים, אבל בסדר, תעשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – של המופתי, ולכן אני בעד שבן ערב ויהודי ונוצרי יחיו פה ביחד, בשקט ובשלווה, עם שוויון זכויות פרט מלא, ולכן אני, כשר תקשורת, אחראי לזה שתהיה פה תקשורת מגוונת ומאוזנת. ולכן, חבר הכנסת עבאס, אני אחראי לזה שבכלי התקשורת שיש לנו נגיעה להם – לא בכלי תקשורת פרטיים, כי אני לא מתערב שם – יהיה ייצוג הולם לחברה הערבית. ואני מקווה שהייצוג ההולם הזה לא רק יהיה ייצוג הולם בגלל הדת או המין או הגזע אלא יהיה ייצוג הולם בגלל הכישרון והיכולות, והאפשרות שלהם להיות חלק ממדינת ישראל ולא לפעול נגד מדינת ישראל. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד השר, זה מעניין מה שאתה אומר. תענה לי, כבוד השר – – – השפה הערבית. אתה מכיר בצורך שלנו לדבר בשפה הערבית? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מכיר בצורך – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מגיע לנו לחיות לפי התרבות שלנו? לפי העמדות שלנו? תיאטרון ערבי, ספריות ערביות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא יודע איך לספר לך את זה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת שחאדה, לא אתה ולא אני רוצים שהוא יתחיל לדבר על סן רמו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה צביקה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה צביקה, לא הוא. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אותה משפחה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא יודע איך לספר לך, אבל מדינת ישראל, כמו שאמר חבר הכנסת כהנא, זו המדינה היחידה במזרח התיכון שבה אתה יכול לדבר בערבית, לשמוע הצגות בערבית, בעברית, באנגלית, באיזו שפה שאתה רוצה, איך שאתה רוצה, בצורה חופשית. זו המדינה היחידה. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – שאשתך יכולה לנסוע באוטו, לשתות בירה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זו המדינה היחידה שאפשר לעשות את זה בשקט ושלווה, ואף אחד לא יציק לך. ואני גאה בכך שיש לנו דמוקרטיה בריאה ושוויונית עם זכויות פרט לכולם. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני שואל ברצינות. כבוד השר, תקשיב, אני שואל ברצינות. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה אומר שאתה לא רוצה מדינת כל לאומיה, אבל מבחינת זכויות, אין לך מה לתת – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא אתן זכויות לאומיות. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שפה זה זכות – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא אתן זכויות לאומיות. זכויות לאומיות זה להקים מדינת לאום נוספת במדינת ישראל. אני לא אתן את זה. אני אעמוד – יהיה קיר ברזל – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה זכות למיעוטים שאתה מתנגד לה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – לא יהיו פה זכויות לאומיות נוספות, רק זכויות פרט. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הרי אתה יודע שאתה הולך על דמגוגיה. מותר לך במדינת ישראל – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – לא לעופר כסיף, זה הכול. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת לוי מבקש שאסיים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הלך לי הגרון היום. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני שואל ברצינות. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא יהיה פה – תקשיב עוד פעם, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לאיזה זכות אתה מתנגד? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אומר לך, לא יהיה פה – את ועדת המעקב של ערביי ישראל אתה מכיר? את הדרישה שלהם להקים מדינת פלסטין ולצידה מדינה שהיא יהודית-ערבית מכיר? לא תהיה פה, לא יהיה כזה דבר. תהיה פה רק מדינה יהודית. תהיה פה זכות שיבה רק לעם היהודי. יהיה פה צביון יהודי, ולצד זה דמוקרטיה מלאה עם שוויון זכויות פרט לכל אזרחיה, ולא משנה מה אתה מצביע, מה אתה אומר, מאיזה כיוון אתה מגיע. זאת מדינת ישראל, ואני חושב שכשיורדות פה המצלמות, גם לך וגם לי נוח לחיות כאן, ולראיה הוויכוח הזה שמתנהל כאן ביני לביניכם ולא יכול לקרות באף מדינה במזרח התיכון. תזכרו את זה תמיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לכבוד שר התקשורת יועז הנדל. לאחר ההצבעה אני אאפשר הודעה אישית לחבר הכנסת עופר כסיף. אדוני מבקש להעביר את ההצעה לסדר-היום לוועדה – – – << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לוועדת הכלכלה. הצבעה. מי שתומך, תומך בהעברת ההצעה לסדר-היום לוועדת הכלכלה. מי שמתנגד מבקש להסיר מסדר-היום. אני אאפשר להצביע גם מכאן. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן ארבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מבקש לצרף את חבר הכנסת עופר כסיף כתומך ואת חבר הכנסת מיקי לוי כתומך. אם כן, שישה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. חבר הכנסת משה אבוטבול תומך. שבעה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום אושרה, ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה. הצעה לסדר-היום בנושא: חובתנו בכל חלון הזדמנויות, עסקה ומחווה, לתבוע את השבת הדר גולדין הי"ד ואורון שאול הי"ד. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת עופר כסיף << נושא >> << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא אמרת שאני קודם עונה לו? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אמת. תודה שהזכרת לי. אדוני יעלה. יש לך חמש דקות. הודעה אישית, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תסתדר בשתי דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני אסתדר, כן. בלי נדר. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – תודה רבה לך שאתה מאפשר לי הודעה אישית בעקבות הדברים שאמר השר הנדל והזכיר גם אותי ספציפית. אני רוצה להתייחס לכמה דברים שהוא אמר באמת בקצרה ולהראות כמה הדברים שהוא אמר הם פשוט מופרכים. הוא דיבר על דו-קיום. מה זה מבחינתו דו-קיום? דו-קיום מבחינתו זה שהמיעוט הלאומי הערבי הפלסטיני בתוך ישראל ירכין את ראשו, יקבל את הדומיננטיות או את העליונות היהודית במדינה וישתלב ככזה. זה לא דו-קיום וזאת לא השתלבות. למרטין לותר קינג היה פעם ביטוי מאוד מאוד מעניין ומאוד מאוד חשוב, ותסלחו לי אם אני אומר אותו באנגלית כי תרגומו לעברית הוא בעייתי. הוא אמר כך על השחורים בארצות הברית: We do not want to be integrated out of power, we want to be integrated into power . << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> אני לא בטוח שאדוני יכול לדבר באנגלית מהפודיום, אני רק אומר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה כבר היה בכמה שפות. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> ערבית כן, אנגלית לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תרגם עופר, תרגם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני בכל מקרה אנסה לתרגם את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עופר, תרגם לערבית. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. בפעם הבאה. רוח הדברים מאוד פשוטה. ברוח הדברים, גם אם לא מילולית, זה אומר: אנחנו לא רוצים להשתלב – או להיות חלק; המילה "השתלבות" היא בעייתית. אנחנו לא רוצים להיות חלק מהחברה או שיקבלו אותנו כחסרי כוח או כחסרי עוצמה. אנחנו רוצים להשתלב כחלק מהעוצמה. זה ההבדל בין מה שאנחנו ברשימה המשותפת מייצגים – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> 15 חברי כנסת, מה הבעיה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ורק אנחנו ברשימה המשותפת מייצגים. אנחנו ברשימה המשותפת יהודים וערבים, ואני אומר "יהודים וערבים", ברבים, כי יש לנו תומכים וחברים יהודים רבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – יהודי וערבים – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה שהם לא בכנסת זה לא המדד, ויהיו. אבל אנחנו ברשימה המשותפת, כשאנחנו מדברים על השתלבות, אנחנו מדברים על ההשתלבות שאותה כינה מרטין לותר קינג "לתוך העוצמה" ולא כחסרי עוצמה. כל המפלגות האחרות, כולן חוץ מאיתנו, ובטח האדון הנדל, שגם ברח כי אולי לא היה לו נוח לשמוע את דבריי, מדברות על כך שהמיעוט הלאומי הפלסטיני בישראל "ישתלב", במירכאות, לא לתוך העוצמה, כלומר כבעל השפעה, בעל יכולות באמת לקבוע, אלא שהוא ירכין את ראשו, יקבל את העליונות היהודית, שלא שונה בכלום מהעליונות הלבנה בכמה חלקים בארצות הברית ובמקומות אחרים, לצערנו. שירכינו את הראש ויגידו: אנחנו מוכנים לעבור תהליך ישראליזציה. מה זה אומר בכלל? << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> זה אומר שתפסיקו לתמוך בטרור. תפסיקו לתמוך בטרור כל הזמן. זה אומר שתפסיקו לתמוך בטרור. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה אומר להיות מופלה באופן שיטתי. זה אומר לקבל את הנחיתות האזרחית והנחיתות אפילו התושבית. לקבל את הנחיתות ורק על ידי כך להתקבל. לא יקום, לא יהיה. אין באמת דו-קיום בלי שוויון, ואין שוויון. מה מקשקש – – – << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – מבריחים – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה מקשקשים הכהנאים למיניהם וההנדלים? << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> אתם תומכי טרור. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת כהנא, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם תומכי הטרור, ד"ר כסיף – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – אנא תנו לחבר הכנסת עופר כסיף להשלים את דבריו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל אדוני היושב-ראש, מי שתומך בכיבוש הוא זה שתומך בטרור. אתה צריך להתבייש. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת כהנא, בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו נלמד אתכם דמוקרטיה. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> מבריחים טלפונים לבתי כלא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> מבריחים טלפונים לרוצחים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת כהנא. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> תומכים בחיזבאללה, זה מה שאתם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתבייש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת כהנא, סמי אבו שחאדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא רק מבקש שתגיד לו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> די כבר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דו-קיום אמיתי הוא כאשר כולם, בלי קשר לזהותם הלאומית, הדתית, האתנית, העדתית, המגדרית וכן הלאה, כולם נהנים משוויון מלא. בישראל לא רק שאין שוויון מלא – מעולם לא היה שוויון ולא הייתה יומרה לשוויון מהיום הראשון, כשגירשו ילידים ממולדתם, כשגזלו קרקעות וממשיכים להפקיע אותן, כשמפלים בתעסוקה. ועל שוויון לאומי בכלל אין מה לדבר. על איזה שוויון מדברים? אני אגיד לכם עוד משהו: אין אפשרות להפריד בין זכויות אזרח אישיות לבין התודעה של האזרח לזהות שלו, כולל הלאומית, לכן, מי שמדבר על זהות אזרחית – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, חבר הכנסת עופר כסיף, תתחיל לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, הוא מפריע לי כבר חצי דקה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, הינה, קיבלת חמש דקות יפות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שדקה מהן הלכה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גם לקחתי מהזמן של השר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מסיים שני משפטים, אם לא יפריעו לי. הגיע הזמן לשבור את המיתוס השקרי והמופרך הזה. אין שוויון אזרחי בלי שוויון לאומי – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ומי שרוצה שוויון אזרחי צריך להכיר בזה שחייב להיות שוויון לאומי. נקודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עופר כסיף. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חובתנו בכל חלון הזדמנויות, עסקה ומחווה לתבוע את השבת הדר גולדין הי"ד ואורון שאול הי"ד << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעה לסדר-היום בנושא: חובתנו בכל חלון הזדמנויות, עסקה ומחווה, לתבוע את השבת הדר גולדין ואורון שאול – מס' 1695, של חבר הכנסת משה ארבל. עשר דקות. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת. היום, ג' במרחשוון תשפ"א, 21 באוקטובר 2020 למניינם, חלפו 2,285 ימים מאז נפל סמל ראשון אורון שאול, השם ייקום דמו, בן להרצל, זכרו לברכה, וזהבה, שתיבדל לחיים טובים וארוכים, חייל גולני שנפל בקרב בסג'עייה; 2,273 ימים מאז נפל סגן הדר גולדין, זכרו לברכה, בן ללאה חדווה ולפרופ' שמחה, קצין סיירת גבעתי, שנפל בפעולה לאיתור מנהרות טרור שנועדו לרצח וחטיפת אזרחים תושבי עוטף עזה. שני החיילים הגיבורים הללו נפלו במהלך מבצע צוק איתן בעודם מגינים על אזרחי המדינה תושבי הדרום, שהיו נתונים לירי רקטות תדיר ולאיום מעל הקרקע ומתחתיה. בדומה לאמרתו של קאטו הזקן בסנאט ברומא, עלינו המשרתים את הציבור בכנסת ישראל או בממשלת ישראל לזכור תמיד, לצד כל פעילות אחרת שלנו, לצד כל עשייה, ברוכה ככל שתהיה, כי במשימה החשובה כל כך של השבת בנים לגבולם, של השבת לוחמינו שנפלו בקרב לקבורה בישראל, נכשלנו כישלון חרוץ. כישלון זה מלווה את ממשלת ישראל הנוכחית ואת הממשלות הקודמות, את כנסת ישראל הנוכחית ואת כנסות ישראל הקודמות. בכוונה ציינתי בתחילת דבריי כמה ימים חלפו מאז נפילת הלוחמים – מדובר ביותר מ-320 שבועות, 320 שבתות שהם לא עימנו – כדי להמחיש את עוצמת הכישלון של כולנו, של המדינה, שזועק לשמיים. מאז הקמת המדינה הקפדנו על השבת חיילינו משבי האויב והשבת נופלינו מחזקתו והבאתם לקבורת ישראל. מדובר בעקרון יסוד מקודש שאין לגביו ומעולם לא הייתה לגביו מחלוקת בציבור הישראלי. כבר יותר משש שנים שעם ישראל כולו מלווה מרחוק את משפחות גולדין ושאול, בוכה עימן בכל יום זיכרון לחללי מערכות ישראל ומתפלל להשבת בניהן. מאיתנו, המייצגים את הציבור בבית הזה, נדרש יותר. נדרש מאיתנו לשאול את עצמנו אם עשינו את המרב להשבת הבנים, אם הפכנו כל אבן וניצלנו כל הזדמנות בכדי להחזיר את הבנים לקבר ישראל כדי לתת למשפחותיהם קבר להתאבל בו. הדר ואורון הם שני לוחמים מצטיינים: הדר מצטיין הכנה לקורס קצינים וקורס קצינים, ששירת כמפקד צוות בסיירת גבעתי; אורון זכה למצטיין הנשיא ביום העצמאות ה-66 למדינת ישראל. הדר היה מאורס בנופלו, חודש וחצי בלבד לפני חתונתו. שמעתי לא מזמן סיפור מרגש שיכול ללמד את כולנו קצת על אהבת האחר, אהבת הזולת. כשהדר היה בתיכון הייתה תקופה קשה של נפילת טילים בעוטף עזה, בשדרות, ועסקים רבים, בעיקר עסקי מזון, נפלו לקשיים כלכליים חמורים בעקבות אובדן הכנסות. המאפיות לא ידעו מראש אם יהיה מותר להן לפתוח בימי שישי, שזה שיא השבוע העסקי של המאפיות, ואם הייתה מוכרזת מתיחות בימי שישי הן היו נאלצות לזרוק את המאפים והחלות לשבת בהיעדר קונים. הדר, כתיכוניסט, ארגן ביחד עם התיכון שלו יוזמה חשובה, ובמסגרתה הם קנו את החלות מבעלי המאפיות ומכרו אותן במרכז הארץ. איזו אהבת ישראל זו. איזו ערבות הדדית לאזרחים ישראלים שנמצאים בצרה. חשוב לציין ולזכור שסגן הדר גולדין נפל ביום ה' באב התשע"ד, ב-1 באוגוסט 2014, במהלך הפסקת אש הומניטרית שהוכרזה בתחילת אותו יום ביוזמת מזכ"ל האו"ם בכדי להקל על מצוקת התושבים בעזה. הפסקת האש לא כובדה על ידי החמאס, מחבלים תקפו את לוחמי צה"ל והרגו את סגן גולדין, רב-סרן בניה שראל וסמל ראשון ליאל גדעוני, השם ייקום דמם. כאשר אנו שומעים על הסיוע ההומניטרי של האו"ם לעזה, צריך תמיד לזכור שהחמאס חטף את הדר במסגרת הפסקת אש הומניטרית, בניגוד למשפט הבין-לאומי. ומן הראוי – ועלינו להתעקש – שלפני כל סיוע נוסף חמאס יחזיר את הדר ואת אורון. חשוב לי לומר מעל בימה זו שאני יודע כמה חשובה לראש ממשלת ישראל החזרת הנעדרים כולם לחיק ישראל, כמה הנושא הזה בנפשו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמי שלחם במלחמות ישראל ובמבצעים מיוחדים בסיירת, לחם במלחמת יום הכיפורים כמשרת מילואים, ראה רבים מעמיתיו וחייליו נהרגים, וכמובן הוא אח שכול ליוני נתניהו, השם ייקום דמו. אנחנו מודעים לרגישות של ראש הממשלה לעניין החשוב זה, אנחנו יודעים שהוא מצטער ומתבייש כמונו שהמדינה לא הצליחה להחזיר את חייליה הביתה. אבל אנחנו כחברי כנסת ונבחרי ציבור לא נמלא את תפקידנו נאמנה אם לא נעמוד פה ונזכיר, מעל בימה זו ומעל כל בימה שקיימת, את החובה החשובה שטרם קיימנו, וחובה עלינו לזכור זאת בכל שעה ושעה. עלינו גם לזכור את אזרחי ישראל הנעדרים המצויים היום בעזה ושלטון החמאס מסרב להחזירם לחיק משפחותיהם, את אברה מנגיסטו ואת הישאם א-סייד – אזרחים ישראלים שנכנסו לעזה בשנים האחרונות, ולא ידוע מה עלה בגורלם. שלטון החמאס מסרב לתת מידע על מצבם הגופני וכל סימן חיים. כל זה כמובן, בניגוד לאמנות בין-לאומית, בניגוד לחוק הבין-לאומי ולשכל הישר. לפני כמה חודשים הייתי עם צוות לשכתי בסיור במועצה האזורית אשכול. שמחתי להיפגש עם ראש המועצה גדי ירקוני, שעושה עבודה חשובה למען תושביו במציאות שהיא לפעמים לא פחות מבלתי אפשרית. סיירנו כמה מאות מטרים מגדר הביטחון, במרחק ראייה, כמעט נגיעה, מבניינים בעזה. כשהיינו שם לא יכולנו שלא להיזכר ולהצטער על אחינו שלא הצלחנו ולא השכלנו להחזיר למשפחותיהם. בחודשים האחרונים, אדוני היושב-ראש, בצל מגפת הקורונה, מדינת ישראל פעלה להקל על המצב ההומניטרי ברצועת עזה ולהכנסת כספים נוספים ממדינות ערב, ולפי הפרסומים היא עמלה על הסכם רגיעה מול השלטונות העזתים. זו ההזדמנות להזכיר מעל כל בימה, וכן מעל בימה זו של הכנסת, שכל הסכם עם שלטון הטרור ברצועת עזה חייב לכלול את השבת אורון שאול והדר גולדין, השם ייקום דמם, ואת אברה מנגיסטו והישאם א-סייד המוחזקים בעזה. חלק מהאמנה בין השלטון לאזרחים הוא החזרת הנעדרים. גם אנחנו צריכים לעמוד על זה מול ממשלת ישראל. חודש אחר חודש אנו מכניסים כספים לעזה בזמן שהחמאס ממשיך להחזיק בחיילים ובאזרחים ישראלים ולחפור מנהרות לחטיפת אזרחים נוספים – שתודה לאל, נחשפה אחת מהן רק בימים האחרונים. זה מצב לא נורמלי, אסור לתת לו להימשך. אני מכאן מבקש לחזק, בשם חברי כנסת ישראל, את ההורים ובני המשפחה של כל הנעדרים. ליבנו אתכם. כולנו מתפללים לחזרת הבנים כולם לגבולם, כמו שכתוב: "ושבו בנים לגבולם". אבקש לאשר את ההצעה לסדר-היום, ולהעביר אותה להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לצורך המשך מעקב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה ארבל. ישיב, השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה. אדוני השר, לרשותך, עשר דקות. << דובר >> השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: << דובר >> תודה. כפי שתראה, לא אזדקק לכולן. נאה דרשת, חבר הכנסת ארבל. אני מצטרף לדבריך, למרות שהמענה שנתבקשתי להשיב מטעם מתאם השו"ן – השבויים והנעדרים – הוא לקוני וקצר, כפי שאתה, אני מניח, כבר יודע. הוא מוכר לי היטב, הן כחבר בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים ושו"ן, ששם כיהנתי בכנסת העשרים, והן כחבר הקבינט המדיני-ביטחוני כבר קדנציה שנייה. אם כן, אני יכול להעיד שלמרות שהמענה הוא כאמור קצר ולקוני, הוא גם נכון: מדינת ישראל מטפלת באופן רציף, עקבי ובנחישות על מנת להשיב את השבויים והנעדרים הנמצאים – כתוב "הנמצאים בחמאס" – הנמצאים בידי ארגון הטרור חמאס, הדר גולדין, זיכרונו לברכה, אורון שאול, זיכרונו לברכה, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. מערכת הביטחון, מתאם השו"ן וצוותו פועלים ללא לאות, ובמעורבות של ראש הממשלה, של שר הביטחון, של ראש המל"ל, הקבינט המדיני-ביטחוני, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וועדות המשנה שלה וגורמים נוספים, כדי להביא לפתרון סוגית השבויים והנעדרים ולהשיב אותם ארצה, והיא תמשיך לעשות את מיטב המאמצים. אני מציע לקבל את הצעתך, ולהעביר להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חבר הכנסת משה ארבל: חובתנו בכל חלון הזדמנויות, עסקה ומחווה לתבוע את השבת הדר גולדין ואורון שאול. אנחנו מצביעים על העברה לוועדת חוץ וביטחון. בבקשה, ההצבעה מתחילה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל – בעד; חבר הכנסת כהנא – בעד; חבר הכנסת מיקי לוי – בעד. שלושה. אני קובע שההצעה לסדר-היום: חובתנו בכל חלון הזדמנויות, עסקה ומחווה לתבוע את השבת הדר גולדין ואורון שאול עוברת לוועדת החוץ והביטחון. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: שאילתות. אני מזמין את סגן השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל חבר הכנסת בן צור להשיב על שאילתה. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, תכין את עצמך. השאילתה – של חבר הכנסת אנטאנס שחאדה: ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית. בבקשה. << שאילתה >> 238. ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית << שאילתה >> << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד סגן השר, לפי סעיף 15א בחוק שירות המדינה (מינויים), יש חובה לייצוג הולם של בני האוכלוסייה הערבית בכל הדרגות ובכל המקצועות במשרדי הממשלה. לעניין משרדכם, רצוני לשאול: 1. מה אחוז העובדים בני האוכלוסייה הערבית במשרדכם? 2. מהו אחוזם בתפקידים הבכירים במשרד? 3. מה בכוונת המשרד לעשות כדי להבטיח ייצוג הולם לבני החברה הערבית, קרי מילוי החוק? תודה. << דובר >> סגן השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, והיעד הממשלתי שנקבע להעסקת בני האוכלוסייה הערבית, על משרד ממשלתי להעסיק מקרב עובדיו 10% מאוכלוסייה זו. בשנת 2019 המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל היה קרוב לעמידה ביעד הממשלתי, שכן העסיק שבעה עובדים מתוך 7.5 תקני כוח אדם כנדרש מהמשרד בחוק ביחס לתקציב של המשרד. בשנת 2020, בשל עזיבה בלתי צפויה של שני עובדים הנמנים עם אוכלוסייה זו, אחוז ההעסקה פחת, לרבות ייצוג האוכלוסייה הערבית במשרות הנמנות עם הסגל הבכיר, שכן יועמ"ש המשרד, אשר סיים את תפקידו, נמנה עם האוכלוסייה הערבית. כיום עובדים במשרד חמישה עובדים בני החברה הערבית מתוך 75 עובדיו. ברצוננו לציין כי על מנת לעמוד ביעד הממשלה אגף הון אנושי במשרד פועל לביצוע פעולות אקטיביות לאיתור וגיוס מועמדים הנמנים עם אוכלוסייה זו. בנוסף, בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה, בשלב ועדת הבוחנים אנו פועלים תמיד לבחינת העדפה מתקנת, ומתקיים דיון נוסף, אפקטיבי, מובנה ומנומק באשר לקיומם של כישורים דומים בין המועמדים. ככל שהמסקנה המתקבלת בסיום הדיון היא כי קיימים כישורים דומים, אנו פועלים בהתאם לכלל הייצוג ההולם, ובכלל זה בחירת המועמד הזכאי להעדפה מתקנת. ולכן אנחנו מקווים שנשלים את החוסר והפערים בייצוג בתפקידים בתוך המשרד, הייצוג לאוכלוסייה הערבית בקרוב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן השר. שאלה נוספת? לא. מאה אחוז. אנחנו נמשיך בסדר-היום, בשאילתה לשר הפנים, שגם עליה ישיב סגן שר הפנים, של חבר הכנסת מיקי לוי. יעלה ויבוא. << שאילתה >> 180. קידום תקנות לפטור מארנונה לעסקים << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, בהמשך לקידום חקיקת סיוע לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה נקבע כי מי שהמחזור שלו ירד ב-60% בהשוואה לאשתקד יקבל פטור מארנונה בהתאם לשורת קריטריונים ומבחנים שייקבעו בתקנות. עד כה טרם פורסמו התקנות והסיוע מעוכב. ברצוני לשאול: 1. מדוע? 2. מתי יפורסמו? 3. ממתי ייכנסו לתוקף? 4. מה היקף הסיוע? תודה רבה. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, הוא כאן איתנו? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> טוב. לא, רציתי לראות שאתה נמצא. ידידי חבר הכנסת מיקי לוי, במענה לשאלתך אני מבקש לעדכן כי ביום ג', כ"ו באלול התש"ף, 15 בספטמבר 2020, שר הפנים הרב אריה דרעי חתם על תקנות ההנחה בארנונה לעסקים עד לחודש יוני 2021. על פי התקנות, תוענק הנחה בהיקף של 95% מסך החיוב לעסקים שמחזורם עד 200 מיליון שקלים ושנפגעו בהיקף של מעל 60%. כלומר חלה ירידה של 60% ויותר במחזור העסקאות ביחס לאותה תקופה אשתקד. כמו כן, תוענק הנחה של 95% גם לעסקים שמחזורם נע בין 200 מיליון שקלים ל-400 מיליון שקלים, ושנפגעו בהיקף של למעלה מ-80%. בד בבד, ישופו הרשויות המקומיות בסכום כולל של 1.3 מיליארד שקלים בשל אובדן הכנסות בגין הנחות אלה. את המהלך הובלנו בשיתוף פעולה בין משרד הפנים ומשרד האוצר, ושותפות לו רשות המיסים, הסוכנות לעסקים קטנים, וכמובן מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות. מדובר במענקים דו-חודשיים החל מיוני 2020, והזכאות להנחה תיבחן ותינתן על בסיס דו-חודשי. הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה לקחה על עצמה את הטיפול בנושא והיא שתעניק את ההטבה לעסקים. שר הפנים ממשיך להיות קשוב למצוקתם הכלכלית של בעלי העסקים בישראל שנפגעו במשבר הקורונה, ועושה ככל הניתן כדי להקל עליהם. בגל הראשון השר דרעי פעל להענקת פטור לעסקים בארנונה בסך 2.7 מיליארד שקלים והוא ממשיך לעשות כל מה שניתן כדי לסייע לעסקים למנוע את קריסתם. אני מקווה כי הנחה נוספת בתשלום הארנונה לעסקים למשך שנה, עד ליוני 2021, תסייע להם, ולו במעט, לעבור את המשבר הקשה, לצד הבטחת רציפות במתן השירותים החיוניים שניתנים לתושבים על ידי הרשויות המקומיות בשעת חירום זו. אדוני רוצה לשאול שאלה נוספת? תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. שאילתה של חבר הכנסת ניצן הורוביץ – הוא אינו נוכח, אז – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> הוא ביקש תשובה בכתב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הוא ביקש לקבל תשובה בכתב, אז אני סומך על משרד הפנים שיבצעו את עבודתם נאמנה. תודה רבה לסגן שר הפנים וסגן השר לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל. השאילתה הבאה היא של חבר הכנסת מתן כהנא, בנושא: טיפול רגשי ומשפחות שכולות, שעליה ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי, יעלה ויבוא. חבר הכנסת מתן כהנא, תוכל להקריא את השאילתה מן הצד, 254. << שאילתה >> 254. טיפול רגשי במשפחות שכולות << שאילתה >> << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, משרד הרווחה מפעיל מרכזים אשר נותנים מענה למשפחות שכול. שני קריטריונים מתוך שבעה לקבלת שירות מהמרכזים אשר מופיעים באתר הם: קשיי תפקוד ובמשבר זמני או מתמשך וכן נפגעי שכול. רצוני לשאול: 1. מדוע הורים שכולים כתוצאה ממחלה העונים לקריטריונים הנ"ל אינם מקבלים שירות? 2. מה בכוונת משרדך לעשות כדי להפסיק את האפליה? תודה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מטפל במשפחות שכולות על רקע תאונות דרכים, נפגעי עבירות המתה והתאבדות. וזאת מתוקף חוק והחלטות ממשלה שהסדירו את הפעילות בתחום וקבעו משאבים תקציבים לנושא. הסיוע לנפגעי תאונות דרכים פועל מתוקף חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה), 2002. הסיוע לנפגעי עבירות המתה פועל מתוקף החלטת ממשלה מס' 936 מתאריך 22 בנובמבר 2009. הסיוע לנפגעי התאבדות מסתמך על חקיקת ממשלה 1091 מתאריך 22 בדצמבר 2013. כיום השירותים ניתנים לכ-1,000 משפחות חדשות בשנה החוות שכול על רקע תאונות דרכים, רצח והתאבדות, וכוללים מערך של שמונה מרכזי סיוע מרחביים המעניקים שירותים מסוג אבחון, הפניה לטיפול מתאים, מערך קבוצות טיפוליות, התערבויות קהילתיות ומערך טיפולי בתחנות לטיפול זוגי ומשפחתי ברשויות המקומיות. תחנות אלה מעניקות טיפולים פרטניים, זוגיים ומשפחתיים. בנוסף, פיתח המשרד קורסים ייעודיים למתן בשורה מרה וטיפול לבני המשפחות. מדי שנה מתמודדות כ-900 משפחות צעירות שבהן יש ילדים עד גיל 18 עם שכול של אחד הילדים, וכ-2,100 משפחות צעירות חוות שכול של אחד ההורים. לרוב, השכול הוא על רקע רפואי. אין ספק כי מדובר בבני משפחה המתמודדים עם מצב משברי קשה ביותר, עם השלכות קשות על עתידם. בחמש השנים האחרונות נדונה במשרד העבודה והרווחה תוכנית להרחבת השירותים גם לאוכלוסייה זו כמה פעמים. מדובר בהגדלה משמעותית ביותר של האוכלוסייה שלה נדרש טיפול, ואין בידי המשרד את המשאבים הראויים לכך. הרחבה של שירותים לאוכלוסייה זו, המתמודדת עם מצב משברי קשה ביותר, דורשת תוספת תקציב ובניית מערך מתאים שיכול להסתמך על הידע הקיים. יצוין כי לאור משבר הקורונה והתרחבות השכול רקע רפואי הוגשה לאחרונה תוכנית המבקשת להרחיב את המענים הקיימים ולקבלת תוספת תקציב מתאימה. אם אדוני רוצה לשמוע על פירוט תוכנית, אני יכול להמשיך. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> רק להבין. אתה מדבר על זה שבעצם על פי החלטת ממשלה יש רק שלושה נושאים שבהם יש התערבות. << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. שלושה נושאים, כן, שמופיעים גם בחקיקה. אני יכול לפרוס בפניך גם חלק מהתוכניות, אבל זה פחות או יותר מה שאמרתי. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – אם אפשר לקבל את זה בכתב – – – << דובר_המשך >> משולם נהרי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> אני מבקש את זה – אפשר בכתב? שישמעו – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא, אז אני אגיד לך. לא, לא, שישמעו. להלן פירוט התוכנית למניעת הידרדרות במצבן הנפשי של משפחות שכולות על רקע מחלות שונות, או משבר כלכלי. רקע לתוכנית ונתונים: מדי יום נפטרים בישראל כ-120 איש. מדובר על פי רוב במשבר נורמטיבי שלקהילה, למשפחה המורחבת והגרעינית יש כלים להתמודדות איתו. עם זאת, משבר הקורונה גורם לפגיעה עזה במנגנונים אלה. במקרים רבים אנו מוצאים כי בני משפחה לא הצליחו ללוות את יקיריהם בימיהם האחרונים, לעיתים לא מתקיימת הלוויה המאפשרת לכל בני המשפחה ולקהילה להיות נוכחים, וכן גם בימי השבעה. אנשי מקצוע בתחום השכול מעידים על פגיעות רגשיות קשות ביותר במשפחות על רקע הפירוד שנכפה בשל מיעוט מעבר בין מדינות, קשיי ניידות בתחבורה הציבורית ועוד. פגיעות רגשיות אלה יכולות לפגוע ביחידים ובמשפחות ולגרום לשלל סימפטומים בהמשך ובהם אף גירושין והזנחה של יחידים בתוכה. מטרת ההתערבות: תוכנית הסיוע תאפשר למחלקות לשירותים חברתיים לתת מענה רגשי וטיפולי למשפחות הפונות אליהן, במטרה להקל על הסימפטומים הטראומטיים של המשפחות השכולות על רקע מחלות שונות ועל רקע המשבר הכלכלי של הקורונה. פעולות, שיטות וכלים: המחלקות יתוגברו בסעיף אובדן ושכול, המאפשרים טיפול רגשי ותחנות לטיפול זוגי ומשפחתי. מרכזי הסיוע המרחביים יתוגברו בתקציב שיאפשר הפעלת קבוצות תמיכה טיפוליות. הערכות תקציביות: תגבור סעיף טיפולי בתחנות, לטיפול פרטני בעבור 200 איש – 640,000 לארבעה חודשי טיפול; טיפול קבוצתי למשך שנה – 360,000; וסך הכול בעבור 200 מטופלים ומטופלות – כמיליון שקלים בשנה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אדוני ירצה לשאול שאלה נוספת? יסתפק בזה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין אינו נוכח, והוא ביקש להעביר את התשובות בכתב. מצוין. חבר הכנסת מיקי לוי, שאילתה בנושא: הקצאת תקציבים לתוכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה. יעלה ויבוא. << שאילתה >> 267. הקצאת תקציבים לתוכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, אירועי האלימות המינית והאלימות במשפחה, שלהם נחשפנו לאחרונה ביתר שאת, מחייבים הקצאת משאבים מוגברים בבסיס התקציב לתוכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה. אני מבקש לשאול: 1. האם תפעל להקצאת התקציב הנדרש על סך 250 מיליוני שקלים בבסיס תקציב 2021? 2. בכמה תוקצבה התוכנית השנה? 3. כמה מומש מתקציב זה עד כה? אנחנו במצב חירום. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> בשאלות האלה בדקתי את הדברים אישית. אני רוצה לומר לך לגבי השאלה הראשונה. קודם כול, אני לא יודע איך הגעת לסכום של 250 מיליון. לפי איזה תחשיב? איזה מענה זה צריך לתת, ה-250 מיליון? בכל זאת, צריכה להיות איזו תוכנית שהתמחור שלה הוא 250 מיליון – אבל את זה לא הצלחתי לפענח. במשרד אמרתי: אני אשאל את מיקי לוי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> התקציב האחרון שהיה מונח על שולחן הממשלה, זה הכול. משם העתקתי, למרות שאין טייס אוטומטי. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> המשרד רואה חשיבות רבה לפיתוח מענים בתחום האלימות במשפחה. אנו שמנו את הנושא גבוה בסדר העדיפויות מבחינת נושאי הטיפול והדרישות התקציביות, ונפעל לקבלת תוספות תקציביות בהתאם. בסופו של דבר, צריכות להיות תוכניות שנותנות מענה, ובהתאם לתוכניות גם יתומחר הנושא. לשאלה השנייה – התוכנית הלאומית תוקצבה בשנת 2020 ב-50 מיליון. הפער הוא עצום, כך שבגלל זה התפלאתי. זה תוקצב ב-50 מיליון. נוסף לכך, המשרד מתקצב תוכניות נוספות בתחום הטיפול באלימות במשפחה בסכום העולה על 70 מיליון שקלים בשנה. זאת אומרת, זה לא נמצא במקום אחד, זה נמצא בכמה מקומות. יש אלימות במשפחה, אבל עדיין יש תוכניות שקשורות לזה, ונמצאות בתחומים אחרים. כמה מומש מהתקציב? רובו המוחלט של התקציב הוקצה לתוכניות השונות, אבל הניצול התקציבי – אי-אפשר לדעת היום. הוא ייבחן רק בסוף שנת 2020, לאור העובדה שעדיין יש שלושה חודשי ניצול נוספים, ולא כל דיווחי הביצוע הגיעו מהשטח. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבל שלא אמרת לי עד היום כמה, אבל ניחא. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני גם לא אזרוק לך סכום שהוא לא בדוק ולא כלום, במיוחד כשמדובר בהתחייבויות לשטח ואין דיווחים מהשטח. אני אומר לך רק עוד איזושהי הערה – למרות שזאת לא תשובת המשרד, זאת תשובתי: הנושא הזה צריך באמת לקבל ליווי יותר צמוד, במיוחד בימים האלה שהאלימות במשפחה גואה, ויש תקציב. נדמה לי שראיתי אותך על המרקע בדיון בוועדת הכספים ב-2019, בסוף השנה, כשאתה שואל את התקציבן – ובעצם אפילו נוזף – למה לא ניצלו את התקציב של 50 מיליון. אני לא שכחתי את זה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון, אתה צודק. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני לא שכחתי את זה, ולכן אני לא רוצה לזרוק מספרים – אני אומר שהנושא הזה, הגיע הזמן שיקבל את תשומת הלב הראויה. אנחנו זקוקים לכך. אנחנו צריכים, והבעיות רק הולכות וגוברות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני, הרי אתה יודע, אני מסודר. יש מה שלימדו אותי, לשים ת"ת, זה "תיק תזכורת" בלשון צבאית. עד היום אני עובד עם זה. אז אני אכניס את הדבר הזה לת"ת, ובסוף השנה אני אשאל עוד פעם, או בתחילת השנה הבאה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות – אני מניח שאין לך תשובה על שאילתה ישירה ששלחתי כבר ב-16 באוגוסט. אני אתן לך את זה ביד, אני פשוט אומר את זה בקול רם ומנצל את זכותי, כדי לדבר על זה בקול רם ושזה ייכנס לפרוטוקול. בעקבות משבר הקורונה, אוכלוסייה מוחלשת וקטנה של הורים יחידניים נפלו מחוץ לשורה של הקלות והטבות. הורים יחידניים, לדוגמה, לא יכולים ליהנות מהטבות והקלות כלכליות וכו' וכו'. יש להם מצוקה אמיתית, אדוני, הם נפלו בין הכיסאות. אינני מצפה לתשובה עכשיו, כי זאת שאילתה מאוד מאוד רחבה, ומשום מה כנראה במשרדך היא נפלה בין הכיסאות. אני מתכבד להגיש לך אותה באופן רשמי, ואודה לך אם – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לבדוק את הדברים עם אלה שקיבלו את השאלה ועדיין לא השיבו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן, זה מה שאני מבקש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עם זאת, נכון להזכיר גם לממשלה על מועדי תשובות לשאילתות. אם זה מ-16 באוגוסט, ודאי וודאי הייתה צריכה להינתן תשובה. כדאי לבדוק את הסוגיה הזאת אל מול השר ואנשי לשכתו. תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, שאילתה בנושא: החרגת נכי תאונות העבודה מהמענקים ומהצמדה. << שאילתה >> 275. החרגת נכי תאונות העבודה מהמענקים ומהצמדה << שאילתה >> << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני סגן השר, בארץ ישנם כ-50,000 נכים ונכות מתאונות עבודה, אך הם מוחרגים הן מהצמדה לשכר הממוצע במשק, והן בכפל מענק הקורונה. רצוני לשאול: 1. מדוע קיימת החרגה זאת? 2. מדוע לא יוכללו נכי תאונות העבודה תחת "הנכים הכלליים"? תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הכנסת תיקנה שהם אנשים עם מוגבלויות, לא נכים. המינוח. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> נכון, נכון. אבל עדיין זה נקרא כך. יש הצעה, נדמה לי שעוד לא עברה, לגבי שינוי השם. בחקיקה זה עדיין מוזכר כך, קצבת נכות. קצבאות נכות מעבודה נגזרות מהכנסתו של הנכה, ברבעון שקדם לפגיעה בעבודה. הקצבה נועדה לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה, או על הנזק הגופני או הנפשי מהפגיעה. הקצבאות, בדומה לשכר העבודה שממנו נובעת הזכאות לקצבה, מוצמדות לעליית המדד לפי סעיף 110 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995. בשנים האחרונות אומנם השכר הממוצע עולה יותר מהמדד, אולם לאורך שנים לא ניתן לקבוע כי יש עדיפות להצמדה זו או אחרת. מענק קורונה שולם, בין השאר, לכל מי שהיה זכאי לקצבת נכות מעבודה בחודשים מרץ ואפריל 2020. על פי החלטת משרד האוצר, תוספת המענק על סך 450 שקלים שולמה למקבלי קצבאות שיש בהן מבחני הכנסה בלבד. כיוון שקצבת נכות מעבודה אינה מותנית במבחני הכנסה כלשהם לא ניתן היה להכליל את מקבלי הקצבה בתוספת למענק. אני מוסיף ואומר שלשאלה שלך יש היתכנות, אבל צריך שני דברים: דבר אחד זה מקור תקציבי; דבר שני זה חקיקה. כלומר, בשאילתה אנחנו לא נפתור את הבעיה. תגיש הצעת חוק, זו חקיקה. צריך לבדוק את כל הדברים הללו לאורך זמן. אנחנו יודעים שפעם היו מצמידים את הכול למדד ואמרו שהמדד זה הטוב ביותר, היום הכול התהפך וזה שכר. אבל זה לא משנה, בסוף בסוף אי-אפשר לעשות את זה בלי תיקון חקיקה. כמובן שלחקיקה כזאת יש עלות תקציבית לא מבוטלת. צריך לבדוק את זה ולראות. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה, אדוני. כפי שאמרת, באמת הקצבאות מוצמדות למדד, למרות שקצבה לנכים מתאונות עבודה נתפסת כמחליפת שכר ומחושבת על בסיס שלושת חודשי השכר האחרונים, למרות זאת זה צמוד למדד. יש פה עוד כמה בעיות, ואני בהחלט חושב להוביל חקיקה בנושא, אבל לפני זה אני רוצה עוד שאלה, אם תוכל לענות לי. הקצבאות של אותם נפגעי תאונות עבודה שעליהם אנחנו מדברים סופגות את כל הגזרות והקיצוצים שמונחתים על הביטוח הלאומי. זאת אומרת, מצד אחד כל מה שנוגע לקיצוצים וכן הלאה הם כן סופגים, אבל מצד שני הם לא נהנים מקצבאות זקנה למשל, הנחות בתשלומי חשמל, מים ותרופות. זאת אומרת, שיש פה אפליה על אפליה על אפליה. מה שנוצר כתוצאה מכך, מעבר לכך שיש אלפי אנשים – מתוך ה-50,000 יש אלפי אנשים, אני לא אומר שכולם, אבל יש אלפי אנשים שללא הקצבאות האלה באמת לא מסוגלים לחיות – מה שנוצר כתוצאה מזה הוא שבעצם יש סוגים שונים של נכים. יש "נכים" – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת כסיף, זו שאלה, לא נאום. אז תמקד את השאלה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, נכון. זו השאלה. השאלה היא: מה המשרד, ואדוני סגן השר, יכולים ומוכנים לעשות כדי לבטל את האפליה הגסה הזאת ויצירת היררכיה בין נכים? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> קודם כול, אתה יודע שנפגעי עבודה מקבלים שכר כמו כל מקבל שכר. זה השלמת שכר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> זה לא מינימום. זה תלוי בשלושת חודשי העבודה, ממוצע שלושת חודשי העבודה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זה לחיות מהיד לפה בקושי. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אז אתה מביא את הדוגמה הקיצונית של אלה שהמשכורת שלהם נמוכה, ואלה שהמשכורת שלהם יותר גבוהה הם מקבלים משכורת. הם מקבלים שכר. בכל אופן, זה נושא שיש לו צדדים לכאן ויש לו צדדים לכאן. זה דורש בדיקה, זה דורש לראות מה ההשפעה של זה גם מבחינת התקציב. אתה מוזמן להגיש הצעת חוק. בינתיים אנחנו מתמודדים עם הרבה הרבה דברים מאוד מאוד קשים, ויש לנו מחסור גדול בתקציב, ואני לא פוסל שום דבר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן השר. השאילתה של חבר הכנסת יבגני סובה – איננו נוכח; גם הוא יסתפק במענה בכתב, אני מניח. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני לא חושב. מי שביקש – יקבל. מי שלא ביקש – אז השאילתה הלכה. זה הנוהל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה לסגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים על המענה לשאילתות. ובכן, רבותיי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, ביום שני, ח' במרחשוון תשפ"א, 26 באוקטובר 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:34. << סיום >>