דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ג' ישיבה צ"ג הישיבה התשעים-ושלוש של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, י' בחשוון התשפ"א (28 באוקטובר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 5 93. אירועי ירי בנצרת 5 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 5 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 6 שאילתות ותשובות 11 119. התמודדות המשטרה עם אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים 11 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 11 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 11 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 17 שאילתות דחופות 17 91. חתימת שר המשפטים על תקנות חוק החרם 18 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 18 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 18 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 20 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 20 הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הסרת הרב הצבאי הראשי וסגנו מהאספה הבוחרת), התש"ף–2020 21 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 21 הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרחבת האספה הבוחרת), התש"ף–2020 24 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 24 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 27 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 40 הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התש"ף–2020 44 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 44 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 45 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 49 הצעת חוק התאמת טפסים ממשלתיים (פרטי הורים), התש"ף–2020 51 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 52 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 56 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 58 הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), התש"ף–2020 60 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 60 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 63 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 66 הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התש"ף–2020 68 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 68 הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התש"ף–2020 72 תמר זנדברג (מרצ): 72 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 73 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 76 תמר זנדברג (מרצ): 77 הצעה לסדר-היום 81 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת ניגודי העניינים במערכת המשפט 81 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 82 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 91 הודעה אישית של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב 98 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 98 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 104 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 104 הצעה לסדר-היום 105 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת המחסור בתחנות או בנקודות כיבוי אש ביישובים 105 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 105 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 107 הצעות לסדר-היום 111 ייעוץ משפטי מסכן תושבים ביהודה ושומרון 111 אריאל קלנר (הליכוד): 113 אוריאל בוסו (ש"ס): 114 הצעות לסדר-היום 119 דוח מבקר המדינה על סיוע המדינה לניצולי שואה 119 טלי פלוסקוב (הליכוד): 119 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 122 יוסף טייב (ש"ס): 123 השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: 124 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 128 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 129 הצעות לסדר-היום 129 חודש המודעות לסרטן השד 129 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 129 תהלה פרידמן (כחול לבן): 131 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 132 סגן שר הבריאות יואב קיש: 132 הצעות לסדר-היום 139 אכיפה מקוממת כלפי אזרחית שהביעה ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה 139 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 139 משה אבוטבול (ש"ס): 141 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 142 הצעה לסדר-היום 147 תופעות של אלימות בהפגנות – מפגין נגח בראשו של בן ישיבה חרדי 147 ינון אזולאי (ש"ס): 147 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 153 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 156 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 156 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, י' בחשוון התשפ"א, 28 באוקטובר 2020. אני פותח את הישיבה. בפתח – שאילתות דחופות. הראשונה שבהן אמורה להיות שאילתה דחופה מס' 91, של חברת הכנסת קטי שטרית, בנושא: חתימת שר המשפטים על תקנות חוק החרם, אבל אני רואה ששר המשפטים לא נמצא כאן. לצערי, זו לא הפעם הראשונה שאינו מגיע בזמן. מחכים. אין לנו הרבה ברירות, מה אנחנו יכולים לעשות. חברת הכנסת יזבק נמצאת פה, אז מצוין. אם כך, נעבור קודם לשאילתה דחופה מס' 93, של חברת הכנסת היבה יזבק, בנושא: אירועי ירי בנצרת. אני מזמין את סגן השר לביטחון הפנים גדי דסטה יברקן לענות על השאילתה. חברת הכנסת יזבק, את מוזמנת למיקרופון כדי להקריא את השאילתה הדחופה. בבקשה. << שאילתה >> 93. אירועי ירי בנצרת << שאילתה >> << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, סגן השר, בשבועיים האחרונים התרחשו שני אירועי ירי בשכונה מאוד גדולה בנצרת, שקוראים לה שכונת שנלר. כמו כן, הופעל מטען חבלה ונשרף רכב. זה היה אירוע חריג מאוד. כל העיר רעדה פשוט בעקבות הפצצה. ברצוני לשאול: 1. מדוע לא מתגברים את כוחות המשטרה בשכונה ובעיר, בנצרת? 2. האם נתפסו הפושעים היורים? 3. מה יעשה משרדך כדי למנוע את האירועים האלה בעתיד? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת יזבק, מענה על השאלות שלך, 1–3: מתבצעת פעילות אופרטיבית במרחב העמקים ובתחנת נצרת. בהקשר זה יצוין כי לנוכח האירועים תגברה תחנת נצרת את הכוחות הפועלים באזור השכונה ובמוקדי סכסוך נוספים. בנוסף, יצוין כי קיימת במקום באופן שוטף נוכחות גלויה וסמויה של כוחות רלוונטיים כדי למנוע עבירות ולחזק את תחושת הביטחון בקרב הציבור. כלל תיקי החקירה שנפתחו בעקבות האירועים מרוכזים ומטופלים – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא שומעים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא שומעים. צודקת חברת הכנסת יזבק. נא לשמור על השקט מאחור. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אחזור על הסעיף במיוחד בשבילך, חברת הכנסת יזבק. כלל תיקי החקירה שנפתחו בעקבות האירועים מרוכזים ומטופלים באופן יסודי ביחידה ללוחמה בפשיעה של המרחב, יחד עם כוחות התחנה. התיקים מטופלים תוך פיקוח ובקרה של כלל הגורמים המקצועיים והפיקודיים בדרג התחנה והמרחב. התחנה, בשילוב גורמי המרחב, תפעל ככל הנדרש על מנת להביא עבריינים לדין ולהחזיר את השקט והביטחון על כנו. עוד יצוין כי נכון לעת הזאת תיקי החקירה עדיין מתנהלים, ולכן לא ניתן למסור פרטים נוספים על אודותיהם בשלב זה, ובכלל זה להשיב על השאלה אם נתפסו מבצעי האירועים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת לחברת הכנסת יזבק. בבקשה. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבודו, האירוע שהתנהל לאחרונה, שציינתי בשאילתה, הוא האירוע העשירי כחלק משרשרת של אירועים שקשורים לאותו מקרה, שהמשטרה מכירה טוב מאוד. זה היה אירוע צפוי, גם למשטרה. גם האירוע שקדם לו, לפני כשבוע, היה אירוע צפוי למשטרה. אני אגיד לך את זה גם כתושבת העיר וגם כתושבת השכונה: אנחנו לא רואים, למרות התשובה שלך, שיש כוחות משטרה ולא רואים שיש תגבור, גם בעיר וגם בשכונה. אנחנו מדברים על שכונה שמאוכלסת באלפים, שכונה עם בניינים רבי-קומות, שיש בה אלפי ילדים, אלפי תושבים שלא קשורים לאירוע. אני יכולה להגיד באופן ודאי שאנשים חוששים לצאת לרחוב כבר שבועיים-שלושה. אני רוצה לציין, למרות התגובה שלך, שאין כוחות. המשטרה לא תגברה בפועל, בשטח. אני נמצאת שם יום-יום ואני רואה. אני רוצה לשאול שוב: למה בכל זאת המשטרה לא פועלת כראוי כדי שכוחות המשטרה יהיו שם 24 שעות? יש שם גם נקודת משטרה. היא לא מופעלת. למה לא מפעילים שיטור קהילתי במקרים כאלה? אנחנו לא רואים. יש תחושה בתוך נצרת, ובחברה הערבית בכלל – אבל אני מדברת עכשיו על המקרה של נצרת – יש תחושה של הפקרה. אז מה באמת התשובה שלך? עם כל הכבוד, היא לא מספקת. האנשים חוששים לצאת לרחוב, כי כולם יודעים שיהיה עוד מקרה, לצערנו, אז איך מונעים את זה? אם לא מתגברים, אם אין ניידות ברחוב, איך אפשר? איך אפשר למנוע? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני, סגן השר, אני מוכרח לומר שהתיאור הזה הוא באמת תיאור פשוט מזעזע, ואני חושש מאוד שהוא – אומרת פה חברת הכנסת יזבק שהיא יכולה להעיד מידיעה אישית, כי היא פשוט גרה שם ונמצאת שם. אני חושב שזה מחייב משהו שצריך לעשות הרבה יותר משמעותי. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – אני רוצה להגיד, כבודו, שזו זעקה גם של התושבים של העיר. לפני כמה ימים, ביום שבת, יצאו ילדים עם האימהות שלהם לרחובות והפגינו. הם השמיעו את הקול שלהם ואת הפחד שלהם. הילדים יצאו. זו הפעם הראשונה שילדים יוצאים בהמוניהם לרחובות להפגין, כי הם כבר לא מרגישים בטוחים לצאת למשחקייה ולעבור בכביש. זה מצב של פחד והרגשה של אי-ביטחון מתמשך בתוך השכונה. אני אומרת לך, נצרת רעדה מהפצצה שהתפוצצה שם בתוך הרכב הזה, ואם, חלילה, היה עובר שם ילד אחד, אנחנו היינו במצב טרגי. אז אנחנו באמת מבקשים למנוע את האסון שיכול להתחולל. אנחנו באמת מבקשים שיהיה תגבור משטרתי וחקירה מהירה, ולסגור את העניין הזה. זה פשוט מסכן חיים של אלפי אנשים. תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, הנושא הזה, לא רק שהוא מוכר, הוא גם מטופל. אני בהחלט מבין את התחושות של חברת הכנסת יזבק – האובייקטיביות לחלוטין. אני באמת שותף גם למחשבה האישית שלך בעניין הזה. עם זאת, כולנו יודעים מה היה שיתוף הפעולה של התושבים עם המשטרה. בשנים האחרונות זה התחיל לעבוד יפה. משטרת ישראל נמצאת – אני בא להסביר, כי חלק מהדברים שקורים שם תלויים גם בשיתוף פעולה של התחנה המקומית ושל השוטרים עם התושבים. ספציפית למקרה הזה שאת מדברת עליו – הרשי לי, חברת הכנסת – ספציפית למקרה הזה שאת מדברת עליו נפתח כבר אירוע, נפתח תיק, נחקרים המעורבים. הדבר הזה נמצא במהלך מאוד גבוה בתוך המשטרה, בחקירה, השוד. יש שם פעילות ערה, גם סמויה. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – להבטיח לאנשים שם, בנצרת, שלא תקרה עוד תקרית כזאת? שהם יכולים להסתובב חופשי? זו השאלה שלי אליך. אתה יכול לומר שהם יכולים להסתובב חופשי, שלא תהיה עוד תקרית כזאת, כי המשטרה תפעל כראוי? זו השאלה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> בסוף, משטרת ישראל, תכליתה וייעודה זה בדיוק הדבר הזה. היא קמה כדי להבטיח את שלום הציבור, לא משנה אם הוא אזרח ישראלי ערבי, חרדי וזה. אני מסכים איתך שלעולם אי-אפשר לספק את כל התחושה שהציבור מצפה לה, אבל משטרת ישראל תעשה – ואפקח על העניין הזה באופן אישי, ואת יודעת מה? אני אפילו מוכן לעשות ביחד איתך סיור בשכונה. יותר מזה, אני אומר לך: אני מוכן לרדת איתך לשטח ולראות שהתחנה עובדת. אני מחויב באופן אישי לדבר הזה, לעניין הזה, בתוך המשרד לביטחון פנים. גם שר הביטחון – קיימנו כבר כמה פגישות, גם עם המינהלת וגם עם מפקדי התחנות, גם עם מפקדי המרחבים. אנחנו עובדים מסביב לשעון כדי שתושבי נצרת והסביבה ירגישו בטוחים בשכונה שלהם, ובוודאי, משטרת ישראל תפעל ופועלת. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך אפשר – – – כשאתם לא נמצאים? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני קורא לכם מעל הבמה לתאם סיור. אני מוכן לרדת איתכם לשטח. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> העניין הוא שאנחנו יוצאים – תחנת המשטרה מתפקדת 24 שעות. יש מקרה שידוע – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> המשטרה נמצאת שם. יש שם תחנה, והם גם עובדים מסביב לשעון. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אזרחים שאין להם קשר לאירוע הזה – הם חיים בפחד. המשטרה היא שיודעת לטפל במקרים האלה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> המשטרה בהחלט מטפלת בזה. כפי שציינתי, האירועים נבדקים, ונעשה עוד פעולות נדרשות. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז אתה לא מבטיח לאנשים שהם יכולים להסתובב עכשיו – זו השאלה שלי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני לא יכול להבטיח מה יהיה מחר בשכונה. משטרת ישראל תעשה את כל מה שהיא יכולה, באמצעות כל הכלים שיש לה, לפעול בשכונה, והיא פועלת. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה הבעיה להפעיל ניידות? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> המשטרה מפעילה ניידות. היא נמצאת שם. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל זה לא מופעל. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, אם יש דברים שצריך להוסיף – נוסיף. גם השר וגם אני – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פניתי אליכם באופן ישיר, באותו יום, במכתב ישיר לשר, והבהרנו: זה מצב מאוד קשה. זה חזר על עצמו בתוך שבועיים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> המשטרה פועלת בעניין הזה, ואנחנו גם נותנים את ההנחיות, גם באמצעות המינהלת וגם מפקדי המרחבים. אנחנו מטפלים בזה. אני בהחלט יכול להבין את התחושה האובייקטיבית שלך בעניין הזה, ואני בהחלט מוכן להצטרף לדבר הזה כדי לסייע לכל אזרח שנמצא בשכונה הזאת ספציפית, ובנצרת. אני אומר לך את תחושתי הכנה כסגן שר לביטחון פנים, שהנושא הזה, שלום הציבור, הוא דבר שהניע אותי וגם את השר לפעול בנושא הזה. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתפסו את הנשק, תתפסו את הפושעים – זה מה שאנחנו רוצים. זה מה שיחזיר את הביטחון לאנשים. אחרת לא יוכלו להסתובב חופשי – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חברת הכנסת יזבק, עד עכשיו אמרתי את מה שיש על המשטרה. כדי למגר את הפשיעה, כדי למגר את האלימות, בכל חברה – לא רק בחברה הערבית, בכל שכונה במדינת ישראל – יש שני שותפים לטנגו, כפי שנאמר: יש את המשטרה ויש את האזרחים. במקרה הזה – את יודעת שהיו ניסיונות רבים מאוד לאסוף נשקים בחברה הערבית. גם בכלל הייתה קריאה לאסוף, להחזיר נשקים. כמה החזירו? את יודעת היטב שכמעט כלום לא הוחזר. צריך שיתוף פעולה. המשטרה לא צריכה לחכות שהאזרחים יחזירו את הנשק שיש להם – היא תפעל והיא פועלת. לכן, אנחנו נפעל ביחד, נוסף למה שנעשה עד היום. גם במינהלת אפשר לשבת, וגם אצלנו, ואני גם אמרתי לך, אני באופן אישי מוכן לרכז את הנושא הזה בתוך המשרד לביטחון פנים יחד עם השר, בחלק מהסמכויות שלי. אני מזמין אתכם לשיחת עבודה, כפי שכבר עשיתי עם כמה חברי כנסת מהרשימה, ונעשה את זה, בעזרת השם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אדוני סגן השר, אנא תישאר איתנו. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו כדי להציג שאילתה רגילה, שכותרתה: התמודדות המשטרה עם אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים. בבקשה. << שאילתה >> 119. התמודדות המשטרה עם אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים << שאילתה >> << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על ההזדמנות לשאול פה במליאה. אדוני סגן השר, נחשפנו בתקופה האחרונה לכמה מקרים שבהם נפגעו נערים עם צרכים מיוחדים עקב חוסר מיומנות של גורמי האכיפה לזהות את האדם שעומד מולם כאיש עם צרכים מיוחדים ולהתנהל בהתאם. אני רוצה לשאול אותך, אדוני סגן השר: כיצד המשטרה תכשיר שוטרים להתמודדות עם אוכלוסיות של אנשים עם צרכים מיוחדים? תודה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת, ידידי, יוראי להב הרציאנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הרצנו. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> הרצנו. חשבתי שאני היחידי שאומר את זה בלי טעויות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש סרטון שמסביר בדיוק איך אומרים. אני אשלח לך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> ברוך הבא למועדון. ככה מעוותים את השמות של כל האתיופים במדינה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני בחברה טובה, אתה אומר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מחזיר בשם הקהילה. עוד ב-14 ביוני 2020 התקיים דיון בראשות השר לביטחון פנים וביוזמתו, בהשתתפות הנציג של המשרד לביטחון פנים, לרבות המנהל הכללי והמזכירה הביטחונית של השר, קצינת משטרה בדרגת תנ"צ, נציגי משטרת ישראל, לרבות ממלא מקום המפכ"ל, נציגים בכירים ממשרד המשפטים, הבריאות והרווחה והגב' יונית אפרתי, מנהלת תחום בכיר שילוב בקהילה בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. הדיון התקיים בגישה מערכתית, ולא נסב על אירוע זה או אחר. מטרתו הייתה טיוב אופן התמודדות משטרת ישראל בכל אירוע או מפגש שבו מעורב בעל מוגבלות, לצד חיזוק ההיבט המניעתי, בשיתוף פעולה של כלל המשרדים והגופים. לבחינת דרכים להימנע מהצורך במעורבות משטרה מלכתחילה – במהלך הדיון סקרה המשטרה נתונים, נהלים ועדכונים רלוונטיים בהכשרת השוטרות והשוטרים אשר הוכנסו לשימוש וכאלו העתידים להיכנס, מתוך הבנה כי יש להתאים את אופן הטיפול במפגש שבין שוטרות ושוטרים לאנשים בעלי מוגבלויות. במהלך הדיון אמר השר – אני מצטט: מתוך אלפי ואולי עשרות אלפי אינטראקציות בין שוטרים לאזרחים, "רוב מוחלט ומכריע נסתיים באופן חיובי, המגשים את מטרות המשטרה. מטרת הדיון הזה היא לעסוק במיעוט המקרים, ובאופן ספציפי למפגשים שבין שוטר לאדם בעל מוגבלות, כדי לשפר את יכולות הזיהוי והפעולה של משטרת ישראל, ולהעמיק את ההבנה של השוטר בנושא זה". סוף ציטוט. חשוב שחברי הכנסת הנכבדים ידעו כי בעקבות פנייה של כמה ארגונים העוסקים בסיוע לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית הוקם לפני כשנה במשרד המשפטים צוות בין-משרדי אשר בחן את האפשרות להקים צוות משבר מתחום בריאות הנפש אשר יסייע למשטרה בהתמודדות עם האירועים הכוללים אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית. צוות בין-משרדי זה פעל עד פרוץ מגפת הקורונה. לפני כמה חודשים הוקם ביוזמת בית הנשיא צוות בין-משרדי נוסף אשר ביקש לבחון את המעורבות של אנשים עם מוגבלות בהליך הפלילי, ובין היתר את התמודדות גורמי האכיפה עם אירועים הכוללים אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית. משרד המשפטים איחד בין הצוותים לדיונים משותפים, ונציגי המשרד לביטחון הפנים, לרבות נציג משטרת ישראל, השתתפו גם בדיונים אלה במהלך יוני 2020. בהמשך לסיכום בין מנכ"ל המשרד לביטחון פנים למנכ"ל בית הנשיא, בתאריך 13 ביולי 2020 הוחלט כי המשטרה ונציגי המשרד לביטחון הפנים ישתתפו בפגישה המסכמת של הצוות הבין-משרדי שביוזמת בית הנשיא כדי להתייחס לסוגיות המקצועיות שתעלינה בעבודתו. ככל שנקבל הזמנה לפגישה מסכמת כאמור, נציגי המשרד ונציגי המשטרה ישתתפו ויעירו את הערותיהם כמוסכם. לסיכום, המשטרה, כמטרת-על, מחויבת להגן על שלומו וביטחונו של הציבור. כפועל יוצא מכך, כל המאיים באמצעי הרג ולא נענה להוראות השוטרים, יש לצפות שייפגע. עם זאת, על השוטרים לקבל כלים במסגרת הכשרתם כך שיוכלו לזהות, ולהתמודד באופן מיטבי עם בעל מוגבלות כשיידרשו לכך. השר לביטחון הפנים הנחה לקדם את עבודת המטה, בשיתוף משרד המשפטים, ולהקים צוותי משבר משולבים של גורמי טיפול ואכיפה, בהתאם למערכים הפועלים בעולם. בנוסף, הנחינו לקדם את ההכשרה של מערכי המשטרה הרלוונטיים בנושא התמודדות עם בעלי מוגבלות, בשיתוף פעולה של גורם מקצועי במשרד הרווחה והבריאות, ולבחון בהקשר זה מפגש בלתי אמצעי של שוטרים עם בעלי מוגבלות. השר ואני הנחינו לקבל את המלצת המשטרה להוספת לומדה לכלל השוטרים בנושא סימוני זיהוי והקניית כלים לשיח ראשוני עם בעלי מוגבלות, והנחינו כי טרם הפצת הלומדה לשוטרים תתקבל התייחסותם של המשרדים והגופים הרלוונטיים. עוד הנחינו כי באירועים שבהם מדווח שמדובר באדם עם מוגבלות, יש לשלוח במידת האפשר שוטר ותיק או מנוסה. כמו כן, על משטרת ישראל לוודא כי המידע המצוי ברשותה זמין לשוטרים בעת מענה על קריאות שבהן מעורבים אנשים בעלי מוגבלות. יתר על כן, יש לתחקר במידת הצורך, ולהפיק לקחים מאירועים שבהם היו מעורבים בעלי מוגבלויות. השר לביטחון פנים ומשטרת ישראל מחויבים לחיזוק והעמקת שיתוף הפעולה עם משרדי המשפטים, הרווחה והבריאות ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, ברמה המקומית והארצית, לטובת טיוב הטיפול באירועים בשגרה ובחירום. אני אומר לך, לפני השאלה הנוספת שלך, חבר הכנסת יוראי: הנושא כל כך חשוב. גם התשובה המפורטת והארוכה מעידה על כך. גם השר וגם אני מחויבים לו באופן אישי, וכבר פועלים כדי שאנשים עם צרכים מיוחדים, בעלי מוגבלות נפשית, פיזית וכיוצא בזה, לא ייפגעו, ובוודאי שמשטרת ישראל תדע לתקשר איתם במגע ביום-יום, בזמן ששוטרים ואותם אנשים נפגשים ברחוב, או בכל קריאת מצוקה של משפחות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ברשותך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, הלוואי שבמקום להקריא את כל התשובה הזאת היית מסתפק במשפט שאמרת, כי התשובה שהקראת עומדת בסתירה גמורה למה שאמרת. יש בערך ארבע ועדות בין-משרדיות שעובדות – ציטטת מאיזשהו דיון – והסיכום של אחד מהסעיפים היה שאם בן אדם נושא כלי שיכול להתפרש ככלי הריגה והשוטר קורא לו והוא לא נענה לקריאותיו, הוא ייפגע. המאפיינים של אנשים עם צרכים מיוחדים הם שהם לאו דווקא מגיבים כמוך וכמוני, כי יש להם צרכים מיוחדים שמקשים עליהם את היכולת להגיב בצורה – אני לא מצליח להבין למה צריך כל כך הרבה ועדות בין-משרדיות כשהצורך לזהות אנשים עם צרכים מיוחדים ולהתייחס אליהם בצורה מובחנת ברור. למה, לצורך העניין, לא ניתנה תשובה לגבי כמה הכשרות יש לזיהוי אנשים עם צרכים מיוחדים? מה התכיפות שלהן? האם המשרד מגבש איזשהו צמיד זיהוי מוכר שיאפשר לאנשים עם צרכים מיוחדים לענוד אותו ולהיות מזוהים כשאיש אכיפת חוק ניגש אליהם? מה הצעדים הפרקטיים שמבוצעים? הצורך ברור, והשאלה היא מאוד פשוטה. כשאני שומע שיש כל כך הרבה תתי-ועדות בין-משרדיות, אני מבין – אתה יודע, מתחילים לי גירודים בכל הגוף, כי אני מבין שאולי הצורך לא ברור. אז אני אשמח אם תחזור עוד פעם על התשובה לגבי מה מבוצע בשטח: כמה הכשרות יש? מה התכיפות שלהן? האם יש איזשהו אמצעי זיהוי שהמשטרה מתכוונת, או עובדת עליו, שיכובד מול הארגונים של החברה האזרחית שעוסקים באנשים עם צרכים מיוחדים? מה מבוצע מלבד הקמות של גופים סטטוטוריים ולא סטטוטוריים לדיון בסוגיה – שהיא מאוד פשוטה, אגב? תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> קודם כול, כהרגלי בקודש, אני אהיה כן ואותנטי. אני בהחלט מסכים איתך שריבוי תתי-ועדות או ועדות – מרוב ועדות אין עבודה. אבל המשטרה והמשרד לביטחון הפנים לא מחכים שהוועדות יסיימו את ההמלצות שלהן. כבר בשטח יש הכשרות של שוטרים. לא בכדי גם ציינו, ואנחנו גם פועלים כך בשטח, שברגע שמגיע אירוע קריאה או מפגש אקראי, אנחנו שולחים את השוטרים שעברו הכשרות, ובעיקר שוטרים שהם הרבה יותר מנוסים בעניין הזה. אנחנו כן עובדים עם כל מיני אמצעים לזיהוי ולקריאת מצוקה של אנשים עם מוגבלויות, ובוודאי, משטרת ישראל לא מחכה לאף אחד, והם עושים את זה הלכה למעשה בשטח. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זו תשובה טובה. כל הוועדות – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני איתך, חבר הכנסת – אני לא רוצה להגיד את שם משפחתך, כי אני אטעה שוב, ואז, מה אני אגיד? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. תודה על התשובות המפורטות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> רק לעניין השאילתה הקודמת, אדוני היושב-ראש, הנושא הזה הוא נושא לאומי שלא יכול להסתיים בשאילתה אחת של חברת הכנסת יזבק. הוא של כולנו; הוא לא רק של תושבי נצרת, הוא לא רק של חברי הכנסת מהרשימה המשותפת. הנושא של הפשיעה במגזר הערבי והאלימות במגזר הערבי זה נושא שצריך להדיר שינה מעיני כל אזרח במדינת ישראל, ולא רק ממי שגר בשכונה כזאת או אחרת בנצרת עילית. גם השר וגם אני מחויבים לעניין הזה, וכפי שהתחייבתי פה במליאה בפני חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, מייד כשאני יורד מכאן אני כבר מתחיל לפתוח יומנים לסיור וכל מה שאנחנו יכולים. נעשה את זה. וכן, המשטרה – נבדוק שהאירוע הזה ייחקר עד תום, שיחפשו בית-בית. כל מי שהיה שותף לעניין הזה – המשטרה – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מעריך את המילים שלך, אבל בשטח המציאות אומרת שרוב הפשעים והרציחות לא מפוענחים. המשטרה כמעט לא נוכחת. ואתם מחויבים לטפל. אנחנו מחכים חודשים על חודשים על חודשים. שנה כבר עברה באוקטובר, שהתחלנו את הקמפיין – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> קודם כול, התיקים הלא-מפוענחים במגזר הערבי הם רבים והאחוזים עדיין יחסית גבוהים. יחד עם זאת, צריך להסתכל גם על המסלול שהדבר הזה הולך בו. יש שיפור, והרבה תיקים כן מפוענחים, באחוז מאוד גבוה. לדעתי, אנחנו אפילו מגיעים כבר ל-57%, ובעבר היה הרבה פחות. אנחנו כבר מגיעים לזה, ומפוענח. משטרת ישראל, אני יכול להגיד לך – תאמין לי, אני לא אומר רק מה שאני כותב עם הצוות המקצועי של המשרד, אני אומר את מה שאני מאמין בו, ואני אומר לך, הדבר הזה מחייב שינוי, מחייב תפיסה, גם במשטרה, והמשטרה כן שינתה דיסקט וכן עובדת מסביב לשעון, ואתם כן צריכים גם להודות על הדבר הזה וגם לשבח את המשטרה על הדבר הזה. אני מסכים איתך שזה לא הגיע למה שכולנו רוצים, אבל המשטרה פועלת גם בגלוי, גם בסמוי, ואחוז התיקים המפוענחים במשטרה גבוה בהרבה ממה שהיה בעבר. תחנות משטרה שמקימים, נקודות משטרה שמתאימים – תאמין לי – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – העניין הוא שהממשלה – צריכה להתקבל החלטת ממשלה מתוקצבת למיגור הפשיעה. על זה אני מדבר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יש, יש, מתוקצבת. יש החלטת ממשלה מתוקצבת במיליארדי שקלים גם בעניין הזה, וגם תחנות משטרה שנפתחו, ואתה יודע היטב איך חלק מהתושבים מגיבים על פתיחת תחנת משטרה בשכונות הערביות – לא כולם מקבלים את זה – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> גם נדרשת מנהיגות פוליטית אזרחית אמיצה – לעמוד מול הקהילה, מול הציבור, מול המגזר, ולהגיד: חברים, הדבר הזה לא ייפסק אם אנחנו לא נשתף פעולה. גם המנהיגות הרוחנית, גם הפוליטיקאים, גם המנהיגות האזרחית, צריכים לשלב ידיים עם המשטרה. המשטרה לא יכולה לעשות את זה לבד. אבל אנחנו נעשה את זה ביחד. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> – – – בנתניה, אפשר למגר אותה בכל יישוב. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר גדי יברקן. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן לשאילתה דחופה מס' 91. אני מזמין את שר המשפטים אבי ניסנקורן להשיב על שאילתה של חברת הכנסת קטי שטרית, שכותרתה: חתימת שר המשפטים על תקנות חוק החרם. בבקשה. רק נאפשר לשר להגיע לדוכן. בבקשה. << שאילתה >> 91. חתימת שר המשפטים על תקנות חוק החרם << שאילתה >> << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, שר המשפטים, חבריי חברי הכנסת, לפני כשלושה חודשים חתם שר האוצר על התקנות והעבירן אליך לחתימה. התקנות נועדו לשמור על חוסנה של מדינת ישראל ונכתבו בהסכמה פוליטית רחבה. ברצוני לשאול: האם בכוונתך לחתום על התקנות ולהעבירן לאישור ועדת החוקה של הכנסת? אם כן – מתי? אני מדברת על חוק החרם, למי שלא – תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם קובע בסעיף 3 כי שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הגבלת השתתפותו במכרז של מי שפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל או של מי שהתחייב להשתתף בחרם כאמור. עוד קובע החוק בסעיף 4(ב) לעניין מניעת הטבות ממי שפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל או ממי שהתחייב להשתתף בחרם כאמור, כי יפעל שר האוצר בהתאם לתקנות שיתקין לעניין זה בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. כאמור, סמכות התקנת התקנות לפי סעיפים 3 ו-4(ב) לחוק נתונה לשר האוצר בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה. שר האוצר אכן פנה אליי לצורך קבלת הסכמתי להתקנת תקנות לפי הסעיפים האמורים. בשבועות האחרונים מתקיימת במשרדי התדיינות משפטית באשר לנוסח התקנות המוצעות. עם סיום השיח המקצועי והסקת מסקנות בעקבותיו אעביר לשר האוצר בשבועות הקרובים את הסכמתי לפי הדין. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר, עברנו כבר את השלב הזה, כי בפברואר 2019 חתמו שר האוצר דאז משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד, וזה עבר הרבה מאוד דיונים. אני רוצה להזכיר לך, אדוני השר, שאנחנו מדברים על חוק מ-2011, שחוקק על ידי השר זאב אלקין וחברת הכנסת דאז דליה איציק, וזה עבר את כל הדיונים, כך שאם מישהו במשרד המשפטים אומר לך שצריך לדון ולדון – אנחנו הרבה אחרי זה. הרבה אחרי זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> הרי אני לא אחראי לעוולות העבר. אני אמרתי שהטיוטה של התקנות הועברה אליי לפני שלושה חודשים ודנים בזה במשרד, ואמרתי גם שבשבועות הקרובים תועבר הסכמתי, לאחר סיום הדיון. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, אז שבועות – אתה יכול להגיד לי כמה? שבועיים? שלושה? שלושה חודשים? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שבועות זה לא חודשים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, אבל כשאתה סופר אותם, בסופו של דבר, זה הופך לחודש. זה בחישוב רגיל. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, לא. הכוונה היא בתקופה הקרובה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> שלום, אדוני השר, אדוני היושב-ראש. עניין דומה – בכנסת העשרים חוקקה הכנסת הזאת חוק שדורש שקיפות מעמותות שמקבלות מימון זר. אני הזמנתי בחלוף שנתיים מהממ"מ, מרכז המחקר של הכנסת, דוח שיבחן את האכיפה של החוק הזה על ידי רשם העמותות. קיבלתי דוח מאוד כואב, שהשורה התחתונה שלו – שאין בכלל אכיפה; רשם העמותות לא מבקש, לא מקבל, לא בודק את זה. אני מבקש לדעת מה אדוני, כשר משפטים שרשם העמותות – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני ראיתי היום את הפרסום שהוצאת בנושא ואני אבדוק את זה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אם יש פה באמת תהליך לא תקין, שלא בוצע – יתוקן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני שר המשפטים, היות שאני מכיר ומעריך את היושרה שלך, והיות שאתה ואני עמדנו יחד עם כל חברי כחול לבן לפני הציבור הישראלי והבטחנו להם להביא שוויון זכויות, אני מפציר בך בכל לשון של בקשה להצביע היום בעד הצעת החוק שלי שמכירה במשפחות גאות בישראל. כיצד תצביעו היום, אדוני שר המשפטים? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> יוראי, מכיוון שאני משיב על ההצעה שלך בהמשך, אז אני אשיב בצורה נרחבת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תן לנו איזשהו פרומו, אדוני השר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני שר המשפטים. תודה רבה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, כאן תם פרק השאילתות הדחופות. << הצח >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הסרת הרב הצבאי הראשי וסגנו מהאספה הבוחרת), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/360/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלעזר שטרן) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעות חוק לדיון מוקדם, והראשונה שבהן – הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הסרת הרב הצבאי הראשי וסגנו מהאספה הבוחרת), התש"ף–2020, של חבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת שטרן מוזמן לדוכן, בבקשה. איך אומרים, חבר הכנסת שטרן – אתה משיב אותי לימים שהיינו יותר צעירים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הוא מחדש ימיו כקדם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, הוא גם מחדש את ימיי כקדם. אנחנו סביב האספה הבוחרת הזאת – – – << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי השרים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בסדר, אין בעיה. אנחנו נאפשר לחבר הכנסת שטרן לדבר. מקסימום ירוויח עוד שתי דקות, לא יקרה כלום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אני גם לא אנצל את הזמן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין שום בעיה. בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הצעת החוק, אדוני היושב-ראש – אתה הזכרת, בצדק, שהקדשנו הרבה זמן לשינוי הגוף הבוחר של הרבנות. עשינו את זה אז בעיקר מתוך רצון לצרף נשים, ואמרנו איך נסדר את הכול – אני רק אזכיר – כדי שיישאר גם רוב של 50% פלוס עשרה לפחות רבנים, לצורך העניין אפילו רבנים אורתודוקסיים בתוך זה. הגענו אז להסכמות, ובסוף זה לא יצא. אני מקווה שזה עוד יצא. הצעת החוק הזאת הרבה הרבה הרבה יותר פשוטה, ואנשים שואלים אותי איפה ה-catch כאן, כאילו. בוא נגיד מהי הצעת החוק. הצעת החוק אומרת: הגוף הבוחר מורכב היום מ-150 אנשים, ויש שם שני לובשי מדים – הרב הראשי הצבאי וסגנו. אני לא מכיר תהליך שבו לובש מדים מהווה חלק מתהליך פוליטי. דוגרי, אני איש של הציונות הדתית – אולי זה לרעתי, בגלל שרבנים בצבא בדרך כלל מייצגים את הציונות הדתית – אבל גובר פה העניין שאנחנו בסוף מדינה דמוקרטית, ואני לא חושב שבמדינה דמוקרטית רב צריך להיות חשוף לזה. הרי גם בתהליך שהזכרת – היו פה פוליטיקאים שהיו להם דעות שהן מאוד בעד או נגד. עכשיו הם צריכים להתקשר לרב הצבאי הראשי, שבעיניי הוא קודם כל תת-אלוף או אלוף, לא משנה, והסגן שלו אלוף משנה, ולהגיד: תצביע לי זה, תצביע לי זה. אני חושב שצריך לנקות את התהליך הזה; צריך להוציא לובשי מדים מהתהליך הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני חושב, אגב – יש נקודה מעניינת ששווה לבדוק. אני זוכר מהימים שלי בלשכת עורכי הדין – אולי זה השתנה בינתיים – שהפרקליט הצבאי הראשי היה חבר במועצה הארצית של הלשכה, וכפועל יוצא – גם בגוף הבוחר של לא מעט בעלי תפקידים, כולל נציגים בוועדה לבחירת שופטים וכו'. אני לא יודע אם זה עדיין המצב, אין לי מושג, אבל זאת בהחלט שאלה מעניינת. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יכול להיות. יכול להיות. אני בא לזה מתוך עברי כלובש מדים, זאת אומרת בתור מי שגם היום, כשהוא מופיע בצה"ל או בגופי ביטחון אחרים – ואני מופיע יחסית הרבה – נזהר מאוד מאוד מאוד אפילו מרמז של נגיעה פוליטית. הדגשתי את זה כשהייתי מפקד בית הספר לקצינים או קצין חינוך ראשי. אלה מקומות שהרגישות הזאת צועקת מאוד. אני חושב שגם כאן זה מפריע לי. אני לא יודע, אם היה יושב פה הרב השר רפי פרץ והיה מספר את החוויות שלו, איך זה נראה, אם היינו מבינים את זה יותר. אני חושב שצריך לוותר על זה, ואני כבר אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו נגיע בזה להסכמות. אני לא אקח את זה עכשיו, אני מוותר גם על התשובה. אני חושב שהתשובה שהשר יצחק כהן אמר לי שהוא יקריא – אני לא חושב שחשבו עליה. אנשים מנסים להבין למה התכוונתי, מה מסתתר בשאלה הזאת, בגלל שעמדתי בנושאי דת ומדינה והרבנות הראשית ידועה לכול. אני לא באתי עכשיו מהמקום הזה. דיברתי על זה גם עם השר המקשר, ואני מציע שאנחנו ניקח שבוע, שבועיים, שלושה – לא משנה כמה. מעבר למה שדיברנו, תראו, היום היה דיון בוועדת הכנסת על חברי כנסת בגוף שמנהל את יד יצחק בן צבי. אנחנו כולנו, כמובן, בעד להוציא חברי כנסת משם – זאת הייתה הבקשה. אני חושב שגם בעידן הקורונה, כשהכול קורונה, דברים שהם טריוויאליים יכולים לעלות בתוך זה, אבל אני אקח את הזמן עם השר המקשר, שר הדתות ושר הביטחון בסיפור הזה בשביל לנסות להגיע להסכמה. אז אנחנו נקווה שבתוך כמה שבועות נבוא עוד פעם לתשובת הממשלה ולהצבעה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מאה אחוז. אם כן, אני מבין שעל דעת הממשלה יהיו תשובה והצבעה במועד אחר. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרחבת האספה הבוחרת), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1109/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים – אותו נושא, אבל לא אותו עניין בדיוק: הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרחבת האספה הבוחרת), התש"ף–2020, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. בבקשה. אם אפשר לדאוג לכוס מים לחברת הכנסת מלינובסקי – תודה רבה. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> מי השר שעונה לי, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יענה השר יצחק כהן, מהטעם הפשוט ששר הדתות נמצא בבידוד. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אחרי חתונה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, אני מציין רק את העובדות כפי שהן, ולכן יענה השר יצחק כהן, שיש לי יותר מתחושה שיש לו בקיאות בנושא, גם מעבר לעובדה שהוא באופן רשמי נותן את התשובה במקום שר הדתות. נדמה לי שהוא מכיר, ובקי בנושא היטב. בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יופי, תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בשבועות האחרונים אני וחברי סיעתי מעלים כאן הצעות חוק שעל פניהן לא קשורות למשבר הקורונה, אבל המשבר החמור הזה הציף אותן. הצעות החוק באות לתקן עוול שמתמשך הודות לשליטת המפלגות החרדיות על כל שירותי הדת בישראל. משבר הקורונה חשף לנו את השסע והפילוג שיש בעם, אבל משבר זה דווקא גם הזדמנות – הזדמנות לעשות שינוי. אם אנחנו רוצים לאחות את השבר, אנחנו חייבים לעשות שינויים. אחדות באה מכבוד, מהערכה, מקבלה של האחר. החרדים הם לא אויבים, וכך גם החילונים. הבעיה היא שהרבנות הראשית כבר מזמן לא מייצגת את העם. היא מדברת בשפה משלה, וחלק גדול מהעם לא מתחבר אליה. בסקר שנערך לפני ארבע שנים, יותר מ-70% מהציבור הישראלי חשבו שהרבנות הראשית מרחיקה אנשים מהיהדות; מסקר שנערך לפני חצי שנה רק 14% מהציבור היהודי בישראל סבורים שמוסד הרבנות הוא חיוני ומתפקד. רק 14%. הרבנות הראשית לקחה מונופול על היהדות ומכתיבה לרוב, שכלל לא מיוצג שם, את הדעות שלה. איפה הנציגות של הציונות הדתית? היה פה אלוף בצה"ל איפשהו שאוהב לדבר על זה. איפה הנציגות של הציונות הדתית ברבנות הראשית? איפה רבני יהודה ושומרון? איפה רבני יוצאי חבר המדינות? איפה הנשים, אדוני היושב-ראש? אנחנו פה, 50% מהאוכלוסייה. פשוט הקמתם לעצמכם חונטה שמייצגת בעיקר את עצמכם, תוך כדי שאתם מתעלמים מהעם. קחו לדוגמה את היופי של הציונות הדתית – אחד הסקטורים שהכי תורמים ותרמו למדינת ישראל; אנשים שפועלים לחבר ולאחד, כמו מרים פרץ, כמו הרב שלמה ריסקין, כמו הרב דוד סתיו. ואם כבר מדברים על הרב סתיו, אדוני היושב-ראש, האם אתה יודע שכאשר הרב סתיו התמודד לרבנות הראשית, מי שסיכל את המועמדות שלו לבחירות היה סיעת הבית היהודי של בנט ושקד? רק כדי לא להסתכסך עם החרדים ועם הממסד החרדי. עוד כמה הישגים של בנט ושקד במשרד לענייני דת ובמשרד המשפטים בין 2013 ל-2015: בנט מנע במו ידיו מינוי רב ראשי ציוני. בנט כמעט לא הצליח למנות רבני ערים מהציונות הדתית, למעט הרב שטרן בירושלים. בנט לא עשה שינוי במועצות הדתיות – בתקופתו השאיר את העסקנים החרדים הוותיקים במקומותיהם כאחראים למועצות הדתיות; מבקר המדינה כותב על זה בהרחבה בדוח ב-2018. איילת שקד, כיו"ר סיעת הבית יהודי, ב-2013 הטילה וטו על הצעת חוק לתיקון הגוף הבוחר של הרבנות הראשית, מה שהביא לבחירה של הרבנים החרדים. איילת שקד, כשרת המשפטים בבית היהודי בראשות בנט ב-2015 – איפה שר המשפטים? אולי עדיין אפשר לתקן את זה – הסכימה שמערכת בית הדין הרבני תהיה כפופה למשרד הדתות שבידי ש"ס, ולא למשרד המשפטים. רק לפני יומיים דחה השר לשירותי דת – שיהיה בריא ושיעבור את זה בשלום – יעקב אביטן מש"ס, את המלצת נציב התלונות על השופטים לסיים את הכהונה של הרב הראשי יצחק יוסף בעקבות אמירתו נגד מערכת המשפט. איזה פלא, גם אז וגם עכשיו: משרד הדתות, ובתוכו בתי הדין הרבניים, בידיים של ש"ס. וכן, הגעתי לבצלאל סמוטריץ' – חבל שהוא לא פה, הוא היה יכול לענות לי – שהגיש הצעת חוק – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תפרסמי שמי שעזר לרב יצחק יוסף להיבחר היה ליברמן. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שהגיש הצעת חוק שמטרתה שרב צבאי ראשי בישראל יהיה כפוף לא לרמטכ"ל אלא לרבנות הראשית. סמוטריץ' רצה שמי שינהל את הצבא יהיה הרבנות ולא הרמטכ"ל. זה היה בכנסת העשרים. מי שמעוניין יכול להתעדכן. בעבר נבחרו לתפקיד הרבנים הראשיים פוסקי הלכה עם תפיסת עולם ציונית ואחריות ציבורית רחבה – רבנים ראשיים כמו הרב יצחק ניסים, רב ראשי כדוגמת הרב אונטרמן, שלחץ יד לנשים; היה דבר כזה, רחמנא ליצלן, והכול בסדר, העולם לא התהפך. אפילו – אריה דרעי, שלא ישמע – הרב אונטרמן חשב שצריך לבוא בגישה יותר מקילה ליוצאי ברית המועצות, לעולים, ולשים דגש על רוחניות ועל קבלת האחר. אבל מאז, בשנים האחרונות אנחנו עדים למגמת החמרה וניתוק, תוך כדי העדפת שיקולים פוליטיים באופן שפוגע במטרה שלשמה הוקמה הרבנות הראשית. הדוגמה הטובה ביותר לניתוק וריחוק היא ההתבטאות הקשה של רב ראשי בישראל נגד יוצאי ברית המועצות: גויים גמורים, שונאי יהדות ועוד כמה פנינים. ב-2016 אותו רב ראשי, יצחק יוסף, בהתבטאות איומה נוספת – תשמעי, גברתי השרה, את היית בצבא. הוא אמר שמקומך בצבא זה רק לכבס ולבשל – רב ראשי בישראל על שירות נשים בצה"ל. אז מירי רגב הוכיחה שהיא יכולה לעשות משהו אחר. אדוני הרב, לפני כמה ימים מונתה אישה לסגנית מפקד טייסת. מתי אתה, אדוני הרב, הטסת לאחרונה מטוס F-35? אם כן, תעדכן אותנו. גם רבה של צפת, הרב שלמה אליהו, התבטא בחריפות נגד שירותי נשים בצה"ל, ועל כך עמד לדין משמעתי. ככה זה כשנוצר ניתוק עמוק בין הרבנים הראשיים, רבני ערים והעם. הגיע הזמן להחזיר את הרבנות הראשית לישראל, לכל הציבור בישראל. הצעת החוק הזאת מבקשת ליצור מגוון דעות במועצת הרבנות הראשית. מועצת הרבנות הראשית מונה עד 17 חברים – שני הרבנים הראשיים, ארבעה רבנים של הערים הגדולות, רב ראשי צבאי ועוד עשרה רבנים נבחרים. מכל 17 הנציגים במועצה, רק רבה של ירושלים, אריאל שטרן, הוא כמו שאפשר להגדיר נציג הציונות הדתית. לעומת זאת יש הרבה מאוד נציגי ש"ס במועצה, כולל רבה של העיר באר שבע, הרב יהודה דרעי, שבמקרה הוא אח של אריה דרעי, וזו לא הדוגמה היחידה. איך אומרים אצלנו? הכול נשאר במשפחה. מי שרוצה מוזמן לקרוא את דוח מבקר המדינה מ-2018. ההצעה מבקשת להוסיף לאספה הבוחרת נשים, לא עלינו, שמהוות 50% מהאוכלוסייה במדינת ישראל. הצעת החוק מבקשת להוסיף נציגים של הכיפות הסרוגות, נציגי יהודה ושומרון וקיבוצים דתיים, ולא פחות חשוב, בשבוע שבו אנחנו מציינים את יום העלייה – להוסיף נציגים רבנים מחבר המדינות, שמכירים את הקהילות לא פחות טוב מהרבנים הראשיים בישראל. חייבים להפריד את הדת מהפוליטיקה, אבל כשזה קשור לבנט, שקד, גנץ, ניסנקורן, הבטחות זה נכון לשעתו. כשצריך באמת לשנות, כשצריך להראות לציבור הישראלי שיש נבחרי ציבור שאכפת להם מחיי היום-יום של האזרחים, הם פשוט בורחים. אז חברי הכנסת היקרים, אני וחברי סיעתי לא נוותר. אנחנו נמשיך להביא הצעות חוק שיביאו להפרדת הדת מהפוליטיקה ויחזירו את השפיות לעם ישראל. נמשיך להביא הצעות חוק שסוף כל סוף יגרמו לרבנות הראשית להכיל ולקבל יהודי, גם אם הוא לא בדיוק כמוהם. אנחנו נמשיך להילחם עד אשר תתקיים כאן אמרה כל כך פשוטה וחשובה: בואו נחיה וניתן לחיות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מלינובסקי. אני מזמין את השר יצחק כהן להשיב בשם הממשלה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה להקדים ולהודות לאיווט ליברמן, יושב-ראש ישראל ביתנו – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שומעים, סליחה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – שעזר, עזר למנות – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שומעים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא חשוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, להגביר את המיקרופון של הדובר. בבקשה, אם אפשר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אמרתי שאני רוצה להודות לאיווט ליברמן, שסייע ועזר לבחור את הרב יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל. אני לא יודע אם הודו לו, אבל זו ההזדמנות להודות לו. תודה לך, איווט, על הסיוע המסיבי שנתת בבחירתו של הגאון הגדול, הרב יצחק יוסף, להיות הראשון לציון. תודה. לגופם של דברים – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> ליברמן עזר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מאוד. מאוד. מאוד. בזכותו. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – רשימה ארוכה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מאוד. הוא עזר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> דרך אגב, תמיד הוא עזר לחרדים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> נכון – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בסדר גמור. גם להודות אסור? אני רוצה להודות לו, מה קרה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה טוב לחרדים. בסוף אתם תלכו לעבוד, ללמוד, ותשתלבו בחברה. מצוין. אנחנו נעשה את זה בדחיפה, בכוח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> בכוח. זה נקרא – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה זה? מפחיד. לא, לא, מה זה? אוי ואבוי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מצלמים אותו – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> בכוח – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כל העם רואה. מה זה האגרוף הזה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתחילו לשלם מיסים, תתחילו לשרת בצבא, תתחילו להשתתף בכל מה שקורה בחברה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> דבר אחד לא נעשה – לא נבוא לפה, ניקח דרכון ונחזור חזרה לאוקראינה. את זה לא נעשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא נעשה דבר אחד – לא נבוא לפה לקחת דרכון, סל קליטה, הכול, ולחזור חזרה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> את זה לא נעשה. לא נעשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> את זה בטוח לא נעשה, רב משה – לא נבוא לפה לקחת דרכון ולעוף מפה. את זה לא נעשה, אוקיי? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל אל תעשי ככה. זה מפחיד. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מי שלא משרת בצבא – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה מפחיד. מה זה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – אני אשלול ממנו דרכון – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אל תעשי ככה. היא מפחידה אותי. אתה חייב להגן עליי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי שלא משרת בצה"ל, מי שלא משלם מיסים, לא מגיע לו לא דרכון ולא – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני השר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז שייקח דרכון וילך. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> שייקח דרכון וילך, שמישהו אחר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, לא, אלה שבאים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מרגש אותי שחברים מישראל ביתנו דואגים לסידורי הדת ולמועצת הרבנות הראשית. זה מרגש, אל תגיד. על כל פנים, החוק כיום מסדיר בין היתר את אופן בחירתם של הרבנים הראשיים לישראל ושל מועצת הרבנות הראשית באמצעות אספה בוחרת המונה 150 איש אשר הרכבה קבוע בחוק, כפי שקבע מר"ן הרב קוק, זכר צדיק קדוש לברכה, עוד בהקמת הרבנות הראשית. האספה הבוחרת מורכבת מ-80 רבנים, 70 אנשי ציבור, ומיוצג בה מגוון רחב של בעלי תפקידים, גופים שונים, ובכלל זה רבנים מקרב המערכת הרבנית המוסדית על סוגיה השונים, נציגי השלטון המקומי, נציגי השלטון המרכזי, הרשות המחוקקת והמבצעת – השלטון המקומי כבר אמרנו – לרבות ראשי רשויות מהמגזר העירוני ומהמגזר ההתיישבותי, דיינים מקרב בתי הדין הרבניים ועוד. בנוסף מורכבת האספה הבוחרת ממכסת אנשי ציבור המתמנים על ידי השר, בהתייעצות עם הרבנים הראשיים ובאישור הממשלה. מכסה זו מאפשרת להעניק ייצוג ראוי לנשים באספה הבוחרת. הרכב האספה הבוחרת משקף איזון עדין ומורכב בין מגוון האוכלוסיות, עדות, אינטרסים וגופים הנוגעים לעניין ומביא לידי ביטוי את היותה של הרבנות הראשית לישראל המוסד הממלכתי-רבני העליון במדינת ישראל, שנועד לשרת את כלל שדרות הציבור. בנסיבות אלה, אין כל הצדקה לשנות את ההרכב הקבוע בחוק. משכך, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לדחות את הצעת החוק הזאת, שהיא באה כנראה לא לדאוג לרבנות הראשית ולא להרכב מועצת הרבנות הראשית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עליזה – בעיה. על כל פנים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לא יודע אם אני איש בשורה, אבל יש לך עוד שש דקות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> על כל פנים, אני חושב שהצעות חוק שבאות מזוויות כאלה באות לנגח, הן לא באות לשפר. הן באות לפלג, הן באות לתקוף באופן קבוע. מעניין – קבוצה קבועה תוקפת באופן קבוע כל מה שקשור לדת, כל מה שקשור ליהדות, כל מה שקשור לחרדים. רק שומעים את המילה "חרדים" נכנסים לוויברציות. אגב, לבשר לכם – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – שבני ברק עיר ירוקה. זה שהשמצתם והכפשתם והסתם וגרמתם לדמורליזציה – בני ברק, חרדים – בני ברק עיר ירוקה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מצוין. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה מצוין? לא שמעתי אותך מברכת. תברכי על זה. לא שמעתי אותך. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כל הזמן אמרתם: החרדים יתפסו את המיטות בבתי חולים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק תסגור שם מקוואות פיראטיים לחולי קורונה והכול יהיה בסדר. מקוואות פיראטיים לחולי קורונה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – – זה גם לא – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. אסור. על פי חוק, אסור. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה אסור? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אישה חולת קורונה יוצאת למקווה זה קנס 5,000 שקל, ואתם מארגנים את המקוואות הפיראטיים. ואללה, יופי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה את אומרת? לא שמעתי. מה אמרת? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אשלח לך כתבות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תשלחי, תשלחי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אשלח לך, אני לא צוחקת – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> על כל פנים, אדוני היושב-ראש, כל הערים החרדיות בלי יוצא מהכלל ירוקות. אמרו שאולי לא נבדקים. מסתבר שנבדקים יותר מכלל האוכלוסייה. אחוזי האימותים נמוכים מאוד, מתחת לכלל האוכלוסייה. אבל לפני שבוע, עד לפני שבוע, כששמענו שיש ערים ושכונות שהן אדומות, לא הפסיקו, לא בתקשורת ולא בחלקים שונים בבית הזה, לתקוף את החרדים על כך שהם – לא רוצה להגיד את המילים, זה מיותר. עכשיו, פתאום, כשהערים החרדיות נהיו ירוקות – ששש, דממה, אף אחד לא מדבר. מעניין, פתאום הערים החרדיות כבר לא מעניינות אותם? בני ברק כבר לא מעניינת אף אחד? אולי כשהיא ירוקה היא לא מעניינת וכשהיא אדומה היא כן מעניינת? אדוני, אני חושב שהגיע הזמן להוקיע את המסיתים – להוקיע אותם, להוציא אותם מתוך החברה הישראלית. החברה הישראלית היא לא חברה גדולה, היא חברה קטנה, ויהיו כאלה פיצולים וכאלה שנאות וכאלה הסתות – לא יודע לאן זה יגיע. שלום, אדוני השר. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הינה, שר הבריאות פה. אדוני, בני ברק ירוקה. אני מודיע למסיתים: בני ברק ירוקה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא, לא, לא, לא – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ירוקה לגמרי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> תשאל אותו אם יש מקוואות פיראטיים לחולי קורונה – – – << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> תשאל אותו. אני אשאל אותו, שיענה לך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יוליה, קשה לך לשמוע את זה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> קשה, קשה לה, קשה לה. היא שומעת בני ברק ירוקה – זה עושה לה צרבת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, זה לא עושה לי צרבת, אני מאוד מברכת. רק תשאל אותו על מקוואות פיראטיים לחולי קורונה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – תתביישי לך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גם רכסים – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> תשאל אותו – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – גם מודיעין עילית, גם ביתר – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – על מקוואות פיראטיים לחולי קורונה – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – גם השכונות בירושלים – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – אם קיים דבר כזה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – ירוקים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> שיענה לך. שיענה לך אם מותר – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יוליה – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – לצאת מבידוד למקווה. שיענה לך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה בהמשך להסתה שלך. ממשיכה להסית. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו לא הסתה, זה העובדות – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל מה שאתה לא אוהב זה הסתה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה מה שאת עושה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה הסתה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה מה שאת עושה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא הסתה, זה עובדות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רק אל תעשי ככה עם היד, זה מפחיד. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יוליה, יוליה, בני ברק ירוקה, בית שמש ירוקה – הכול ירוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כל החרדים ירוקים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא מדברת – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – – הם לא ציפו שבני ברק תהיה ירוקה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר כהן, נראה לי שיש לך אור ירוק לרדת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ירוק. יוליה, תהיי בריאה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני – מצוין, הכול בסדר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי להשיב. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, הצעת החוק בדיוק דיברה על זה. מזמן הפכנו למדינה אחת לשני עמים. היהדות לא שייכת לזרם כזה או אחר – היהדות שייכת לכולם, וגם לציונות הדתית, שלא מיוצגת עכשיו ברבנות הראשית, בכלל לא. אתם טובים כדי להילחם, כדי ללמד, ושם אתם סוג ב', כי שם זה חונטה של ליצמן ושל דרעי. הם הפכו את זה מנחלת הכלל לנחלה שלהם. תשאלו את שר הבריאות אם יש מקוואות פיראטיים היום בבני ברק לחולות קורונה. כן, יש. משרד הבריאות נדהם לגלות את זה – וזה קנס, אגב, של 5,000 שקל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> והם מארגנים את זה. ותשאלו את מירי רגב והשרה ינקלביץ' אם הן טובות רק כדי לבשל ולכבס, לפי הרב הראשי לישראל, או את השרה גילה גמליאל או שרות אחרות, או את אוסנת מארק, או חברות כנסת – – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את טובה, יותר טובה מזה. את יותר טובה מרק לכבס ולבשל – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם זה מה שאת יכולה, אל תהיי פה בכנסת. תהיי במקומות אחרים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו 50% מהעם הזה. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> רק עוד – – – אחד – אתם יוצאים מפה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואת מצייתת למה שהגברים אומרים לך, ואת לא מיוצגת שם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תפסיקו לעשות – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הנשים יכולות הרבה יותר. מתי הטסת בפעם האחרונה F-35? מתי אתה הטסת F-35? אתה לא מסוגל, חוץ מהקללות. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו חייבים לגוון. אנחנו חייבים לפתוח. זה שייך לכולם. אדוני השר איציק כהן – ואולי שר הבריאות שם יעזור לך, אולי שני גברים יענו על זה: אפשר להיות בחצי היריון? אותו דבר עם אזרחות – או שזה מלא מלא או שלא צריך. אולי תסתדרו ביניכם. אולי פעם אחת תמצאו איזשהו פסוק שמסביר את הנושא הזה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> תתביישי לך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני אגיש הצעת חוק שמי שלא שירת בצבא ומי שהתחמק ומי שלא משלם מיסים – לא לתת לו דרכון. אתם רוצים ככה? יהיה ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, ואיך תקבלי דרכון? איך תקבלי דרכון? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחברת הכנסת מלינובסקי. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. תודה רבה, נא לשבת. חבר הכנסת אבוטבול, נא לשבת, בבקשה. אני אוסיף את קולך. את רוצה שאני אוסיף את קולך מכאן – אין שום בעיה. נא לשבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא לא, אני מוסיף את קולה מכאן, אין שום בעיה. נא לשבת, בבקשה. אדוני יושב-ראש הקואליציה, נא לשבת. אדוני יושב-ראש הקואליציה, נא לשבת, בבקשה. למעלה, נא לשבת, בבקשה. תודה רבה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה הטרומית על הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרחבת האספה הבוחרת), התש"ף–2020. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרחבת האספה הבוחרת), התש"ף–2020, לא תקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 26, בתוספת קולה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, נגד – 46, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת החוק לא התקבלה וירדה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1933/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קארין אלהרר) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התש"ף–2020, של חברת הכנסת קארין אלהרר. בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לצערי, מאז שאני זוכרת את עצמי גדלתי בבית אלים, ממש מגיל שלוש. רק בגיל 20 היה לי האומץ לקום ולברוח מהמציאות הלא-נורמלית שאליה נולדתי. יצאתי מהבית ומעולם לא חזרתי. ניגשתי לביטוח הלאומי, לרווחה, לכל גורם ממשלתי, וביקשתי עזרה. ענו לי שלא יכולים לעזור כי אני מעל גיל 18. לא היה לי איפה לישון. עברתי שנתיים בין בתים של חברים בזמן שחיכיתי ברשימת ההמתנה לדיורית. כשראיתי שאין מענה ועזרה מהמדינה, וכשלאט-לאט הטראומות מעברי משתלטות על התפקוד שלי, קרסתי. הוצאתי נכות על פוסט-טראומה, וכיום אני מתקיימת על הקצבה בלבד. אני יודעת שיום יבוא ויהיו לי כלים לחיות לצד הטראומה, אבל בזמן שאני מנסה להשיג את הזכויות שלי הזמן פשוט עובר, כל החברים שלי מתקדמים, ואני נשארתי בינתיים במקום, נתונה לחסדי המערכת. את הדברים האלה, חברים, כתבה לי השבוע י'. היום היא בת 25, עדיין נאבקת, בכוחות שכבר אין לה, לעמוד על הרגליים ברשות עצמה. בישראל יש אלפי צעירות וצעירים חסרי עורף משפחתי, כאלה שעזבו את הבית מחוסר ברירה – לפעמים בצו בית משפט, לפעמים המדינה פשוט החליטה שצריך להוציא אותם, הבית לא מתאים להם. מרביתם גדלים במסגרות של המדינה – פנימיות, משפחתוני אומנה, בתי אומנה – ובגיל 18 זה נגמר. למשל מ'. הוא יצא בגיל חמש ועבר לגדול בפנימייה, שהייתה לו הבית הראשון. כשהגיע לגיל 18 הגשים חלום – הוא התגייס לקרבי. בזמן הצבא נתנו לו דירה להיות בה. כשהוא השתחרר אמרו לו: זה נגמר, תפנה את הדירה. שלוש שנים הוא שמר עלינו וזה נגמר. השירות הצבאי הקנה לו דירה, וכשהוא השתחרר הוא פשוט נאלץ לעזוב. לא הייתה לו מסגרת, לא היו לו אפשרויות, והוא מצא את עצמו – איך הוא אמר לי – בין שמיים לארץ. אני רוצה לפנות אליכם, חבריי במליאה – אלה שנותרו פה – ולשאול אתכם: כמה פעמים אתם חושבים שעזרתם לילדים שלכם בשלוש השנים האלה? שלוש שנים אחרונות – קחו אחורה, ילדים בכל גיל. כמה פעמים הכנתם להם את האוכל שהם אוהבים לשבת, סתם כדי לפנק אותם? כמה פעמים אמרתם להם שאתם מאמינים בהם, שהם יכולים להגשים כל חלום, שאם הם צריכים עזרה, אתם תמיד תהיו שם בשבילם? דמיינו לכם מי שומר על מ' בזמן הזה, מי מכוון אותו, מי מאמין בו. המציאות לא חייבת להיראות ככה. הצעת החוק שעולה להצבעה בעוד כמה רגעים נועדה לדאוג להם – לדאוג שצעירים וצעירות חסרי עורף משפחתי לא ימצאו את עצמם לבד לגמרי. ההצעה מציעה סל סיוע, כל אחד על פי צרכים שלו – סל שיחליף מצב שבו, כפי שקיים היום, תוכנית יתד היא תלוית תקציב. הינה, עכשיו אנחנו נמצאים במצב שאין תקציב כבר שנתיים. נגמרו הוואוצ'רים להכוונה תעסוקתית, לא תמיד יש כסף להועדות לדירות שלטר; אין את זה, נגמרה המסיבה. נגמר הכסף – נגמרה הזכות. בסיום הדברים של י' היא כתבה לי: אם הייתה עזרה אמיתית מהממשלה, התהליך היה הרבה יותר פשוט. היה לי גב להישען עליו. יכולתי להשתקם מהר יותר, או בכלל לנשום, כי יש מי שידאג לי. היא כתבה לי: הלוואי שהצעת החוק תעבור. בכל פעם שהיא עולה ונופלת אני מתאכזבת מחדש. אז אני רוצה לבקש מכם: זה מסוג הרגעים בפוליטיקה שלא צריך להיות לא ימין ולא שמאל, לא קואליציה ולא אופוזיציה. סתם להסתכל לאזרחים ולאזרחיות בעיניים; סתם לחשוב שדווקא בתקופת הקורונה הם עובדים בעבודות זמניות שאין יותר – סגרו את המסעדות, סגרו את הפאבים, אין להם ממה לחיות, אין להם בית לחזור אליו. הם קרסו. תקראו את הדוח של עמותת עלם – כמה נשארו ברחוב. בואו נדאג שיהיה להם משהו להישען עליו; בואו נדאג שיהיה להם – לא בית, תחליף לבית; בואו נדאג לפחות שיהיה להם פתרון. תדמיינו את הילדים שלכם ברגע ההצבעה ותדמיינו את אותם ילדים של אף אחד, שאין להם לאן לחזור. בואו ניתן להם טיפה ממה שמגיע להם. בואו נצביע בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת קארין אלהרר. יעלה סגן השר משולם נהרי. בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני. נא לסכם. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת קארין, התוכנית הזאת היא תוכנית מצוינת. הסיוע לחסרי עורף משפחתי – זו תוכנית שאני מכיר ושותף לתוכנית הזאת לא מהיום. אנחנו מבצעים את זה – ביצענו ומבצעים – בכפרי הנוער. יש לא מעט כפרי נוער שעושים את זה. למשל ניר העמק בעפולה, יש להם גם מבנה שאחרי שהם משרתים בצבא או כשהם באים לחופשות או בחגים, כשאין להם לאן ללכת, הם נמצאים שם. את התוכנית הזאת שדרגנו, וזה לא רק להחזיק אותם, זה לא רק לתת להם איזשהו בית חם, אלא זה גם לתת להם איזושהי תוכנית העצמה לקראת היציאה לחיים הבוגרים. לפני שהם מסיימים נותנים להם איזושהי תוכנית, סל של תוכניות, כמו רכיבה טיפולית, תוכנית שדאות והישרדות, חינוך לחיי משפחה, הנחיית הורים, חינוך פיננסי, יזמות עסקית, העצמה טכנולוגית, קורסי העשרה מקצועית, חינוך לחיים בריאים. זה דבר שיכול למנוע את הסיפור שסיפרת על אותה אחת שנושאת את הכאב עד היום והיא בת 25, שיש לה את הטראומה הזאת, נושאת את הטראומה הזאת, מפני שזה לא רק להחזיק אותם אלא גם ליצוק תוכן ולהכין אותם לחיים כדי שיוכלו להתמודד. זוהי תוכנית מצוינת, תוכנית שהייתי אומר שהיא מתחייבת, במיוחד בפנימיות הטיפוליות, לשם הילדים באמת, כמו שאת אומרת, הגיעו לא מאהבה אלא בלית ברירה היו צריכים, כי המסגרת שהם נמצאים בה לא מתאימה להם לגידול נכון. הם צריכים איזושהי מסגרת חליפית שתבנה אותם נכון ותיתן להם חום ואהבה, תיתן להם גב, תעטוף אותם ותכין אותם לחיים. אני את התשובה הזאת אומר לך ממני, זה לא מהמשרד. אני מלווה את זה בהרבה תחומים בחינוך ההתיישבותי, הנושא הפנימייתי שהייתי אחראי עליו. הכנסתי את הנושא הזה, ויש לא מעט כפרי נוער שעושים את זה. גם במשרד הרווחה, במוסדות של משרד הרווחה, בהרבה מהמקומות נותנים אפשרות לאלה שמסיימים, לחסרי העורף המשפחתי, להמשיך. המושג הזה כבר קיים היום והולך ומתרחב, כמו בתוכנית יתד, אז הדבר הזה הוא מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אבל הדבר הזה גם מחייב צוות – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – שיבנה את הדברים הללו נכון, שיתמחר את הדברים הללו. זה לא – יש הרבה תוכניות יפות ומצוינות, ואין להן תחליף לבניית הנער או הנערה לחיים, אבל בכל זאת, בסוף בסוף, מה שאנחנו מבקשים זה לתקצב את הדברים הללו. התוכנית היא חשובה, מי נגד תוכנית כזאת? אבל דברים כאלה צריך לתקצב, צריך להטמיע אותם במערכת נכון. איך עושים את זה? כאשר יושב צוות שלם, צוות מקצועי, דן, ואנשי תקציב שיושבים ובודקים את הדברים. לכן אני אומר, קארין, אני מציע שתדחי את ההצבעה. אנחנו במשרד – את התוכנית שאמרתי לך קודם אני כבר הבאתי – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אם אפשר קצת שקט – לא שומעים את הדובר. אם אפשר קצת שקט. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – מתוך הנחה, כדי שנוכל לקדם. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, אם אפשר קצת שקט, כי לא שומעים את הדובר. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני אומר לך שמנכ"ל המשרד לפני שבועיים העלה את הנושא הזה. הנושא הזה כל כך נחוץ, במיוחד בתקופה הזאת של הקורונה, של המצוקות. הוא אמר: בואו נלך על תוכנית רחבה. אומנם ביתד עושים את זה, ויש גם מוסדות שעושים, אבל בואו נמסד את זה ונרחיב את זה – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – ונרכיב את כל המערכת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני כמובן בעד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> יו"ר הקואליציה ביקש למסור לך שאתה יכול לרדת. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אנחנו יכולים לשבת על הדברים הללו ובאמת לבנות אותם נכון, כי יש לזה השלכות לא רק על משרד הרווחה – גם על משרד החינוך, גם על עוד משרדים – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> יו"ר הקואליציה ביקש למסור לדובר שהוא יכול לרדת. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – גם על משרד הרווחה. זה נושא כל כך חשוב, שלא יזיק – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נכון, אין בעיה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – עוד דקה אחת. אה, הסתיים הזמן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הזמן הסתיים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> בכל אופן, אני מציע לך לדחות את ההצבעה. המשרד קשוב, המשרד רוצה את זה יותר מכל אחד, הוא כבר מיישם את זה חלקית והוא ממשיך לתגבר את הדברים הללו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> גם השר בעד הדברים הללו. אם תרצי בכל זאת להצביע אז אין לנו ברירה, עם כל הצער, וזה להתנגד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה, אדוני. תשיב חברת הכנסת קארין אלהרר. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני סגן השר, תראה, כל מה שאני באמת רוצה זה שההצעה הזאת תעבור. אם אתה רציני בדבריך, ואני רוצה לקוות שכן – ראיתי שהשר מסתובב כאן. אני מבקשת לדעת בתוך כמה זמן אתם מתחייבים לעשייה. אם אתה תבוא ותגיד לי: כן, תתקשרי למנכ"ל, אולי נקבע פגישה – זה לא מספק. אם אתה יודע לומר לי מתי הדבר הזה יתחיל לקרום עור וגידים, אני בשמחה אדחה את ההצבעה. אני רוצה לומר לך משהו: בדברים שלך היה ניכר שאתה מאוד מבין את הצורך בחוק הזה, ואתה גם יודע כמה חוסרים יש. העובדה שיש איזה מסגרת המשך אחת לא נותנת מענה לכל הצעירים והצעירות. אני רוצה לתת מענה לכולם. יש לכם אפשרות באמת להיות רציניים ולדבר בנושא הזה – אדרבה ואדרבה, אבל תתחייבו למועדים. << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז מה. << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> אני יכול להתחיל לבדוק, יכול לנסות להניע את המערכת, אבל להתחייב? מי שאומר לך שהוא מתחייב אז הוא טועה. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> גברתי רוצה להמשיך בדבריה? << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> השר נמצא, אולי, השר שמולי? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, הוא לא נוכח במליאה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הוא לא נוכח. מפתיע. טוב, אני מבקשת להצביע. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוקיי, גברתי, אנחנו נעבור להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת או להתכנס לקראת ההצבעה שתכף תקרה. נא לשבת, חברים. אנחנו עומדים להצביע בעניין הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התש"ף–2020, של חברת הכנסת קארין אלהרר. קארין, אפשר להצביע? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן. אני עובר להצבעה. בבקשה, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 40 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> השרה מירי רגב מבקשת להודיע שהצבעתה לא נקלטה והיא מבקשת להצטרף להצבעה. נא לבדוק את מקום ההצבעה שלה. להלן התוצאות: 40 חברי כנסת הצביעו בעד, 45 הצביעו נגד, והשרה מירי רגב מצטרפת להצבעה הזאת. לכן, אני יכול לקבוע שההצעה לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק התאמת טפסים ממשלתיים (פרטי הורים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1731/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו רוצים לעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק התאמת טפסים ממשלתיים (פרטי הורים), התש"ף–2020, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אדוני, נא לעלות. עשר דקות לרשותך. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> יוראי – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, לפני שאנחנו מתחילים את הדיון בהצעת החוק אני רוצה לשאול אותך – אני מבין שהצעת החוק שלי יוצרת בלגן בקואליציה, ואני רוצה לדעת: אם הצעת החוק תעבור ואתם, הקואליציה, תפסידו בהצבעה, האם תדרוש הצבעה חוזרת לפי הנוהל שקבעתם לפני שבועיים? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בפעם האחרונה שישבתי בכיסא הזה וניסיתי לצאת לרגע מתפקידי כמנהל הישיבה והייתי קצת יושב-ראש הקואליציה זה לא נגמר טוב. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, כי אם אתה הולך להכריז על הצבעה נוספת, אנחנו צריכים לדעת ולהיערך. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז לכן אני אומר שמתוקף תפקידי, כמי שמנהל את הישיבה היום, אני לא אשיב בענייני קואליציה ולא אביע את עמדתי האישית. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מאה אחוז. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אתה יכול – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חברים, אני מבקש שקט, אי-אפשר לשמוע את הדובר. נא לשמור על השקט. אני אשמח. תודה. ואם אפשר להגביה אולי את המיקרופון, אולי זה יעזור, ואני אשיב לך את הדקות האבודות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק שאני מביא היום לפניכם לא קשור אליי אישית, לפחות לא כרגע – לצפריר ולי אין עדיין ילדים. להביא ילדים בפונדקאות זה עניין יקר, יקר מאוד – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חברים, נא לשמור על השקט, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ואין לנו את ההון הדרוש להביא ילדים. בינתיים אנחנו חוסכים. אבל אני רוצה לספר לכם על זוג חברים טוב שלי, על מאיר ודורון אליאל-רבינוביץ'. מאיר ודורון כבר ביחד 20 שנה. הם התחתנו בארצות הברית, כי כאן אי-אפשר להתחתן. אהבה גדולה יש שם בין דורון למאיר. צריך להיות עיוור בשביל לפספס את זה. לפני שש שנים הם הביאו לעולם את גור באמצעות הליך פונדקאות בתאילנד. אחרי שנה וחצי באה לעולם נועם, ילדה מתוקה, מתוקה ממש. שני ההליכים קרו בחו"ל, הליכי הפונדקאות, כי פה בארץ ההליך חסום בפני זוגות הומואים. רק בפני זוגות הומואים. אסור לי להציג תמונות מעל הדוכן, אבל חבריי חברי הכנסת, תסמכו עליי, מדובר באחת המשפחות הכי שמחות, הכי מאושרות, הכי מהממות שאני מכיר. הצעת החוק שלי, חבריי חברי הכנסת, לא מבקשת לפתור את המצב הבלתי-נסבל, הבלתי-נסלח והצורם לעין ולאוזן שבו זוגות צעירים לא יכולים להתחתן, לבוא בברית זוגיות, כאן במדינת ישראל, עם אהבת חייהם, שהם לא יכולים להקים כאן משפחה ולהביא ילדים. היא לא מבקשת לברור זכויות או לשנות מציאות חיים כפי שאנחנו מכירים אותה. חברים, חשוב לי להבהיר את זה: אני לא מבקש לבטל מוסדות חשובים בציבוריות הישראלית, בתא המשפחתי, או לייצר דירוג בתוכו. היום, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לתקף את ההכרה הכי בסיסית, את זו שאי-אפשר לסתור – שלגור ונועם יש שני הורים: מאיר ודורון; להכיר במציאות שבישראל יש סוגים שונים של משפחות: אימא ואבא, אבא ואבא, אימא ואימא. דיברתי אתמול עם מאיר, והוא סיפר לי שהם הלכו להוציא לגור דרכון, וגם שם הם נאלצו להתמודד עם טופס ששואל מי האבא ומי האימא. אבל לגור יש שני אבות. לא יעזור בית דין, זאת המציאות. הוא שיתף אותי שהוא מרגיש שהמדינה לא רואה אותו, לא רוצה לראות אותו, שהמדינה יוצאת מגדרה כדי להעליב אותו ואת משפחתו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בוגדת בו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הוא אומר: אני מבין שהפקיד או הפקידה שעומדת מולי עם הטופס לא אשמים, אז אני זורק משפט רק כדי לעמוד על כבודי וכבוד משפחתי, אבל אני לא מצליח להבין למה חברי הבית הזה, חברי הכנסת, מאפשרים למצב הזה להימשך. אני לא קיים? הוא שואל. המשפחה שלי לא קיימת? מאיר שיתף אותי שהוא מבין שאם המצב לא יתוקן, גם גור וגם נועם וגם עוד עשרות אלפי ילדים בישראל יאלצו לעמוד לאורך שנות חייהם הרבות במצבים מביכים שאין להם שום קשר למציאות. כשהם נרשמים לחוג או לבריכה העירונית, לספרייה, כשהם פותחים חשבון בנק או נרשמים לאוניברסיטה ועוד ועוד ועוד – בכל תחנה אותה מבוכה שהם לא קיימים, לא מוכרים, לא מוגדרים. את זה, חברים, צריך לתקן היום – ברוח צה"ל, אם יורשה לי, שכבר ביצע את השינוי הזה בדיוק בשנה שעברה. מאחר שלא ברור לי כיצד יצביעו חברי כחול לבן, אני רוצה להקדיש כמה מילים להם – אבי, אני אשמח שתקשיב ולא תהיה בטלפון, כי זה חשוב וזה מוקדש לך. לפני פחות משנה הגענו לבית הפתוח של הקהילה הגאה בירושלים. זה היה יום גשום, אני זוכר את זה, וישבנו שם בני גנץ, יעל גרמן הנפלאה, איתן גינזבורג ואני. בחדר הקטן הצטופפו כל ראשי ארגוני הקהילה הגאה בישראל, ובני גנץ ישב שם והבטיח להם להביא שוויון. אבל בני גנץ לא הסתפק באמירה החד-משמעית הזאת. הוא גם הקליט ופרסם סרטון שבו אמר, ואני מצטט: "במשך תקופה ארוכה מדי, בכל שנות שלטון נתניהו, לא קודמו זכויות הקהילה הלה"טבית. בכל פעם שעלתה בכנסת הצעה למען הקהילה הגאה, הוא, בנימין נתניהו, במו ידיו, פעל כדי להפיל אותה. גרוע מכך, נתניהו כרת ברית קיצונית עם הקיצוניים, עם מצעידי מצעד הבהמות, עם הומופובים מוצהרים, הכול כדי להשיג חסינות מפני כתב אישום המרחף מעל ראשו. השוויון הוא הדבר האחרון שמעניין אותו". כך בני גנץ. בני, הסתכלת לי בלבן של העיניים והבטחת שתביא שוויון. הסתכלת בלבן של העיניים של אזרחי ישראל והבטחת להם להביא שוויון. אדוני ראש הממשלה החליפי, הבטחת. בני גנץ, איפה אתה? אבי ניסנקורן, אתה שר המשפטים, ואני שמח שאתה מכבד אותנו כאן, בדיון הזה, וגם מתכוון להשיב לי. התיקון הזה יושב בין גדרות משרדך, בתחומים שבהם אתה עוסק, בערכים הכי בסיסיים שבין האזרח למדינתו. ערך השוויון הוא צודק, הוא נכון, ואתה יודע את זה. אני יודע שאתה יודע את זה כי הייתי לצידך ברחובות. זה מה שאמרנו לאנשים שביקשנו את אמונם כדי להגיע לבית הזה ולייצג אותם כאן. אבי ניסנקורן, איפה אתה בעניין הזה? אסף זמיר, אתה הובלת את התיקון הזה בדיוק, של הטפסים האלה בתל אביב. העברת את הטפסים בבתי הספר בעיר מאבא ואימא להורה 1 הורה 2. אתה פורץ דרך בעיריות בישראל. בוא נעשה את זה, את המהלך החשוב הזה, גם ברמה הארצית. איפה אתה עומד בסוגיה? איפה אתה, אסף זמיר? רם שפע, אתה יושב-ראש ועדת החינוך של כנסת ישראל. מה אתה אומר היום לעשרות אלפי ילדים שהמדינה הזאת אומרת להם: אנחנו לא מכירים בכם, במשפחות שלכם, לכם אין מקום? איפה אתה, רם שפע? מיקי חיימוביץ', את הנציגה של הציבור הזה בישראל שסבור ומאמין שכולנו שווים וכולנו זכאים לשוויון זכויות. מכוחם את יושבת בבית הזה. את הנציגה שלהם, את ולא אחרת. איפה את, מיקי חיימוביץ'? ואני יכול להמשיך ולהמשיך עם שמות חברי כחול לבן. הבטחנו להם ביחד, אנחנו צריכים לקיים את ההבטחות שלנו. חבריי חברי הכנסת, היום כנסת ישראל ואנחנו, חברי הכנסת, עומדים למבחן: האם סוף כל סוף נכיר במציאות כפי שהיא ונתקן את הטפסים כך שיכירו במציאות כפי שהיא, או, אדוני שר המשפטים, שנמשיך לטמון את ראשינו בחול – להעליב, לזלזל ולהתעלם מאנשים, פשוט כי הם אנשים? חבריי, תצביעו נכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. יעלה ויסכם את הדיון, ישיב בשם הממשלה, שר המשפטים אבי ניסנקורן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לאחר תשובת שר המשפטים יעלה לשלוש דקות תמימות יו"ר האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תמימות זה לא אני. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> גם לא אני, כנראה. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> חברי כנסת נכבדים, יו"ר הכנסת, יוראי, קודם כול אני מכבד מאוד את הצעת החוק ואת פועלך באופן כללי. אין ספק שיש פה הצעת חוק שבמהות שלה היא הצעת חוק ראויה, הצעה שמבקשת לקבוע כי בכל טופס ממשלתי ואף של גוף פרטי ייעשה שימוש במונחים הורה 1 והורה 2 במקום אב ואם. ציינת פה את חברי הכנסת – אני בהם, ובכחול לבן – שבמהות מאמינים בשוויון ומאמינים בשוויון באופן כללי, כמובן גם לציבור הלהט"בים. לכן אין ספק שההצעה הזאת היא הצעה שבמישור האישי אני רואה את ההיגיון הרב שטמון בה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תצביע בעדה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני כשליח ציבור וכשר משפטים, במהות – אני אומר במהות, כי בסוף יש לי סייג, ואתה מבין שיהיה לי סייג, לכן אני אומר את זה בצורה ברורה – תומכים באופן חד-משמעי בזכותו של כל אדם לכבוד ולשוויון; תומכים בזכותו של כל אזרח בישראל להיות הורה ובחובתן של הרשויות להכיר בכך. במסגרת תפקידי כשר משפטים אני פועל בנושא הזה רבות, וכפי שכבר הבהרתי כאן במליאה אני נחוש לקדם את עיגון עקרון השוויון בחקיקה בכל תחומי החיים, לכל אזרח ישראלי, בוודאי שלחברי קהילת הלהט"בים. אני אעשה כל מאמץ לקדם מהלך כזה בהסכמה רחבה. אני חושב שראוי שכך יהיה. אני אומר עוד פעם: ההצעה מבוססת על תכלית ראויה, ויש לבחון באופן רציני ומעמיק דרכים ליישם אותה. טפסים, בוודאי אלה הממשלתיים, צריכים להיות נוחים וברורים למילוי, ואין שום הצדקה שהם יגרמו תחושת אי-נוחות ואפליה למי שנדרש להגישם. אבל הצעת החוק לא הועברה לדיון בוועדת שרים לחקיקה. לצערי הרב, ועדת השרים לחקיקה כרגע משותקת עקב עמדת הליכוד, שמטיל וטו על דיוני הוועדה, למרות פניות חוזרות ונשנות שלי. אני חושב שהקואליציה צריכה להצביע תוך הסכמה רחבה ולאחר שהדברים אושרו בוועדת שרים לחקיקה – דבר שלא נעשה במקרה הזה. במצב זה וללא הסכמה רחבה בקואליציה אני לא אוכל לתמוך היום בהצעה הזאת. אבל מה שכן אני אעשה, מבדיקות שקיימתי בימים האחרונים – איפה יוראי? נעלם – מבדיקות שקיימתי בימים האחרונים עם הצוותים המשפטיים במשרדי עולה כי כבר כעת יוכל כל שר לבחון את האפשרות לעדכן טפסים המשתייכים למשרדו, כל עוד לא מדובר בטפסים שבמקורם בחקיקה ראשית. אני מדבר גם על משרד המשפטים וגם על משרדים אחרים. שינוי כזה מצריך כמובן בחינה לגופה – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לשמור על השקט, בבקשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – הן של הרשות הרלוונטית והן של הטופס, אבל ככל הנראה בחלק מהטפסים ניתן לבצע את השינוי גם ללא חקיקה כבר כעת. אני מתכוון באמת לפעול ולראות איזה טפסים אפשר לשנות כבר כעת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא רק בטפסים ממשלתיים אלא גם בטפסים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני מתייחס לטפסים ממשלתיים. טפסים ממשלתיים – אני אעשה בדיקה. אני אציע לכל אחד מחברי הממשלה, בוודאי לשרים מטעם כחול לבן, לבצע את הבדיקה במשרדו, ואני מניח ששרי כחול לבן יעשו את הבדיקה כל אחד במשרדו, וטפסים שניתן לשנות ללא חקיקה ראשית ישונו כבר כעת. המאמץ שלנו להשיג שוויון זכויות בישראל הוא יסוד חשוב בהשקפת עולמנו ומהווה חלק מהעשייה היום-יומית שלנו בממשלה וכך יימשך. רק השבוע זכיתי להשתתף בישיבה הראשונה של הצוות הבין-משרדי שהקמתי יחד עם שר הרווחה איציק שמולי לסיוע ומתן מענה לקהילה הטרנסית. הצוות, הראשון מסוגו, יבחן את הקשיים ונקודות המפגש של אוכלוסיית הטרנסים בישראל עם משרדי הממשלה. בצוות חברים גורמי מקצוע בכירים ממשרדי המשפטים, הבריאות, הרווחה והחינוך, וחבריו יציגו פתרונות הוליסטיים ומענה לבעיות היום-יום שחווה קהילה זו בכל תחומי החיים. שר הרווחה ואני גם מנהלים בימים אלה שיח מתקדם מאוד בנוגע לעדכון מדיניות צווי ההורות הפסיקתיים. צווי ההורות מאפשרים לבן זוג מאותו המין להירשם כהורה ילדו הביולוגי של בן זוגו ללא צורך בהליך אימוץ כאשר הקטין נולד למערכת יחסים קיימת. ביוזמתו של חבר הכנסת איתן גינזבורג החלטנו, שר הרווחה ואני, לפעול כדי שהמדיניות בנושא תקל ככל הניתן על ההליך מכיוונם של זוג הורים, וזאת כמובן תוך הצבת טובת הילד בראש סדר העדיפויות. סיעת כחול לבן הייתה גם זו שהביאה הישג תקציבי של 20 מיליון שקל לצורכי הקהילה הגאה. התקציב הזה יורד לשטח ממש בימים אלה, בהובלת השרה לשוויון חברתי מירב כהן, ואחריה גם פעילות נמרצת של חבר הכנסת איתן גינזבורג. מיליוני שקלים מוזרמים למיזמים וארגוני להט"בים ברחבי הארץ. מדובר במהלך היסטורי שאין לו תקדים בפוליטיקה הישראלית. אנחנו נמשיך לעבוד במלוא הכוח לשוויון זכויות בישראל. אני סבור שהגיעה העת לחוקק בספר החוקים של מדינת ישראל את חוק-יסוד: השוויון, המהווה נדבך חשוב בכל חברה דמוקרטית. אני מקווה שכל סיעות הבית יהיו שותפות למהלך זה. אני מקווה גם שנגיע לתקופה שתהיה בה הסכמה רחבה להצעות חוק כגון אלה, ונוכל לקדם אותן גם בתוך הקואליציה. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה לשר. יעלה לשלוש דקות יושב-ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. אם אפשר, נא לשמור על השקט. תודה. בבקשה, אדוני. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש דבר אחד שיותר כואב מלראות אנשים רעים עושים דברים רעים, וזה לראות אנשים טובים עושים דברים רעים. אדוני שר המשפטים, אתה ואני יודעים שהצעת החוק הזאת היא לא בערכים שלי, היא לא בערכים של יוראי – היא בערכים שלך. אתה מאמין שזה הדבר הנכון, ורק עלית הנה לדוכן להגיד: אני יודע מהו הדבר הנכון ואני לא אעשה אותו. יש איזושהי נקודה – אני לא ההורים שלך, אתה תצטרך להחליט לגביה בפני עצמך – יש איזושהי נקודה שבה אדם אמור להגיד לעצמו: אוקיי, אם אני ממשיך לפעול נגד מצפוני, נגד ערכיי, נגד מה שאני חושב שזה נכון, אני כבר לא בן אדם טוב; אני לא הבן אדם שאני חשבתי שאני. אתם מתקרבים לנקודה הזאת קרבה מסוכנת מאוד. הצעת החוק הזאת היא דוגמה מובהקת, מפני שלא ייגרם נזק בשום צורה שהיא לאף אחד, כולל לשלמות הקואליציה הזאת, אם היא תעבור. הסיבה היחידה שהיא לא עוברת היא שזה לא נוח. מבחנו הגדול של כל אדם הוא כאבו של האחר. זה גורם כאב לאנשים שההצעה הזאת לא תעבור. אתם גורמים כאב לאנשים שמבחינתם זו הזהות שלהם. אתה יודע את זה ואתה מסכים לזה ואתה לא נוהג – אני אומר שוב, לא על פי מצפונו של חבר הכנסת הרצנו, לא על פי מצפוני, לא על פי מצפונה של האופוזיציה; אתה פועל בניגוד למצפונך, בניגוד לכל דבר שאמרת לעצמך על עצמך בחייך, ואני עומד פה ושואל אותך למה בשם אלוהים אתה עושה את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש האופוזיציה. עכשיו אנחנו רוצים לעבור להצבעה. אני מבקש לשבת, כולם, להיערך להצבעה. אני ממליץ שתצביע ממקומך, כדי שגם קולך ייספר בתוך מניין המצביעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוקיי, בסדר גמור, אנחנו יכולים לאפשר את זה במסגרת הנסיבות. אני רוצה, ברשותכם, לעדכן שאנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התאמת טפסים ממשלתיים (פרטי הורים), התש"ף–2020, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אני רוצה לעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התאמת טפסים ממשלתיים (פרטי הורים), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 25 בעד, 48 מתנגדים, אין נמנעים. ניתן לקבוע כי הצעת חוק זו לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1540/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו יכולים לעבור להצעת חוק הבאה – הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), התש"ף–2020, של חבר הכנסת עופר כסיף וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת כסיף, נא לעלות לדוכן. עשר דקות לרשותך. לא, לא להתייחס, סליחה, אין הצבעה. לחצתי על הכפתור בטעות. אפשר לחזור למליאה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רוצים שמית, רוצים שמית. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני לא שומע אתכם כל כך טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רוצים שמית, שמית. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אשמח אם יהיה שקט, שאוכל – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אם אפשר לשמור על השקט – נא לשמור על השקט, חברים. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בשנת 2013 מיליציה של ממשלת דרום סודן רכשה רובי גליל ACE. בשנה זו כוחות הביטחון ממשלת דרום סודן, יחד עם המיליציות מטעמה, עצרו, עינו, אנסו ורצחו את בני שבט הנואר במסע טבח אכזרי. טרם ידוע המספר המדויק של בני שבט הנואר שנרצחו, אך על פי דוח האיחוד האפריקני, רק בין 15 ל-18 בדצמבר 2013 נרצחו בין 15,000 ל-20,000 איש בבירה ג'ובה ובסביבתה. בטבח הזה הם השתמשו ברובים ישראליים. ביום 27 באוגוסט 2018 פורסם דוח ראשוני של ועדת חקירה מיוחדת של האו"ם שקבעה כי כוחות הביטחון הבורמזיים ביצעו פשע של השמדת עם כלפי קבוצת המיעוט המוסלמי הקרויה רוהינגיה, ומבצעים פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה במדינות שאן וקצ'ין. חברות וסוחרי נשק ישראליים סיפקו, באישור בכירים בממשלה ובמשרד הביטחון, נשק ואימונים צבאיים לכוחות הביטחון הבורמזיים אף על פי שבורמה נמצאת זה שנים רבות במצב של מלחמת אזרחים באזורי המיעוטים האתניים. זאת, על אף אמברגו נשק אמריקני ואירופי מתחילת שנות התשעים, ואף על פי שהיה ידוע לכול שכוחות הביטחון הבורמזיים והמיליציות הקשורות אליהם מבצעים זה עשרות שנים פשעים נגד האנושות. נשיא הפיליפינים הנוכחי, רודריגו דוטרטה, הוא רוצח המונים ותומך באונס, בירי באיבר המין של נשים ובהפצצת בתי ספר של המיעוטים הילידים. הוא אפילו השווה את עצמו להיטלר. מאז שדוטרטה נכנס לתפקידו כנשיא, ביוני 2016, המשטרה הפיליפינית הוציאה להורג ללא משפט כ-12,000 איש. בדרך כלל מדובר ברעולי פנים המגיעים לשכונות העוני, תופסים גברים ונערים והורגים אותם ביריות. מאז בחירתו של דוטרטה לנשיאות מדינת ישראל מכרה נשק רב לכוחות הביטחון הפיליפיניים. המדינה מסרבת לפרסם את המידע בדבר סוג הנשק שנמכר וכמותו, בטענות מופרכות כי מדובר במידע סודי. חברי הכנסת, ביקשתי מחברי עו"ד איתי מק, הפעיל ללא לאות נגד מכירת נשק למשטרים רצחניים, שיפנה אותי רק לכמה דוגמאות ספציפיות מהשנים האחרונות. מה שהזכרתי זה רק דוגמית זעירה שהביא מהשנים האחרונות בלבד. לבד מאלו שפירטתי לפניכם יש הוכחות לשימוש בנשק ישראלי לפגיעה חמורה בזכויות אדם, בין היתר בברזיל, ברוסיה, בהונג קונג, בווייטנאם ובקמרון. דוח של אמנסטי מ-2019 מציין בין היתר שימוש בתוכנות ריגול ישראליות גם על ידי השלטונות באיחוד האמירויות – כוכב דמוקרטי חדש תחת שמי מזרח תיכון. החוק שאני מציג בפניכם היום אינו מנסה להציב רף מוסרי דמיוני, בלתי ניתן ליישום. כלל לא. הוא מציע לסרטט קווים ברורים, לכונן הסכמה לגבי הגבולות המוסריים שלנו כחברה על שימוש בנשק, קווים שרבים בבית הזה התחייבו להם בעבר – בני גנץ, יהודה גליק, מאיר כהן, מיקי זוהר, דב חנין ועוד. יש גם פעילים נהדרים, מאות שבהם, מחוץ למשכן הכנסת, מימין ומשמאל, שהתגייסו למטרה הנעלה הזאת נגד מכירת נשק שבו מבצעים פשעים איומים נגד אזרחים חפים מפשע. הלוואי שהייתי יכול היה להעביר חוק שיעצור את כל המלחמות בעולם, אך לעת עתה אסתפק בהגדרת כללים וגבולות על מה שנמצא תחת שליטתנו ובאחריותנו הישירה. לא אהפוך את הנאום הזה לעוד נאום על הכיבוש, אבל כן אבסס נקודה עובדתית אחת שאין עליה עוררין: ישראל מפעילה שלטון צבאי על מיליוני אזרחים זה 53 שנה. כדי לתחזק את השלטון הצבאי הזה הופעלו משאבים בלתי שגרתיים בתחומי המודיעין, פיזור ההפגנות, המעצר ואף הלחימה ממש. כל הידע הזה, אשר נצבר מדיכוי אוכלוסייה אזרחית, הפך מכרה זהב של ממש עבור תאגידי נשק. מוצרי דיכוי שפותחו בישראל ובחלקם נוסו על העם הפלסטיני מוצגים בתערוכות בארץ ובעולם, ומוצעים לכל המרבה במחיר כמעט ללא מגבלות כלשהן. ההלכה היהודית ברורה מאוד ביחסה למכירת אמצעי לחימה, כפי שנאמר בגמרא בהלכות עבודה זרה. ובהקשר זה כתב הרמב"ם, ואני מצטט: "אין מוכרין להם דבר שיש בו נזק לרבים כגון דובים ואריות, וכלי זין וכבלים ושלשלאות. ואין משחיזין להם את הזין. וכל שאסור למכרו לעובד כוכבים אסור למכרו לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים. וכן אסור למכור כלי נזק לישראל לסטים" – סוף ציטוט, והתנצלותי על המילים מהמקור. מכירת דברים המזיקים להמוני אדם או אף אמצעים העשויים לסייע בהסבת נזק כזה אסורים על ישראל, לפי הרמב"ם. גם בתורות מוסר מערביות מודרניות אפשר למצוא צידוקים לאיסורים כאלה. לפני כמה חודשים הזכיר פה ידידי חבר הכנסת יצחק פינדרוס את הציווי הקטגורי של הפילוסוף עמנואל קאנט. בחלקו השני של אותו ציווי טען קאנט שעלינו תמיד להתייחס לזולתנו גם כתכלית בפני עצמה ולעולם לא כאמצעי בלבד. מרקס חידד את האמירה הזאת בהבחינו כי בשיטה הקפיטליסטית, הסוגדת לכסף ולרכוש, נידון תמיד האדם לשמש כאמצעי בשירות הרווח של האחר. האדם ורווחתו מוקרבים על מזבח בצע הכסף ורווחי ההון. האין מדובר בדיוק בכך בעניין שלפנינו? האין מוקרבים רווחתם וחייהם עצמם של רבים למען רווח בלתי ישוער של מעטים – אלה שעושים את הונם מסחר באמצעי הרג למיניהם? האין משתמש מיעוט של שרי מלחמה בקורבנות אדם למען רווחה? החוק שעומד בפניכם כיום מציע מנגנון מאוזן ופרגמטי הנתמך היטב גם בימין וגם בשמאל. מאחורי החוק שמוצע כאן היום עומדים עשרות פעילות ופעילים, אפילו מאות, מכל קצוות הקשת הפוליטית, משמאל ומימין, דתיים וחילונים, ערבים ויהודים. זה לא חוק שיעצור את כל המלחמות, לא חוק שיסיים את הכיבוש. לצערי, זה גם לא חוק שיגן לגמרי על זכויות האדם. זה כן חוק שבכוחו למנוע מקרים מחרידים של אלימות בלתי חוקית ובלתי מוסרית נגד חפים מפשע. המנגנון שמוצע בחוק לבחון את חוקיות המכירה הוא מנגנון מקצועי וציבורי הכולל נציגי ממשלה וציבור. בכוחו של המנגנון הזה יהיה לפקח כי הנשק אכן לא מגיע לידיים רצחניות. חברות וחברי הכנסת, אני קורא לכם להצביע היום בקול אחד נגד מכירת נשק ואמצעי לחימה ודיכוי שונים למשטרים רצחניים. אני אומר רק עוד משפט אחד: יש כאלה שחושבים – ואני מסכים איתם – שסחר בנשק בכלל הוא דבר פסול. אני מסכים, אבל בשלב זה לפחות בואו נתמוך באיסור מכירת נשק למשטרים רצחניים. לפחות בואו נעשה את זה. כפי שצמחונים לא היו מתנגדים לחוק שאוסר האבסת אווזים בטיעון שזה לא מגן על תרנגולות, כך אני חושב שאי-אפשר לומר שצריך להתנגד לחוק האוסר סחר בנשק עם משטרים רצחניים בטענה שהסחר ימשיך עם משטרים שאינם רצחניים. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. יעלה להשיב בשם הממשלה השר מיכאל ביטון, שר במשרד הביטחון. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, תרשה לי לנצל חלק מעשר הדקות הללו לענייני דיומא ולקריאה טובה ומוסכמת, לדעתי, על 100% של באי הבית הזה; כמה שאנחנו צריכים לעשות דברים ב-100% הסכמה, אם אפשר. הבוקר הוזמנתי על ידי ליאון ופאולה, אני חושב קוראים להם – אתה מכיר את התוכנית הזאת? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, מכיר. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> והם אמרו לי: תלך לעסק, תפגוש את האנשים, תשמע את המצוקה ותנסה לסייע, להזדהות ולהביא את הקולות לבית הזה. העסק המיוחד שפגשתי היום באמת נכנס לי ללב מיידית. בחור מטבריה בשם ספי סויסה, חייל משוחרר בן 24, נועז ואמיץ, אמר: אני אקים פאב ומסעדה במחנה יהודה. עם החברה שלו, בת זוגו עדן, בת של לוחם ממג"ב, הקימו בעשר אצבעות, בלי הון עצמי, פאב ומסעדה בשם עיישה. אתה יודע מה זה עיישה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> יודע. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> עיישה זה השם של הסבתא שלו מטבריה. בערבית עיישה זה תעייש, הרב פרץ, זה חיים, הא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חיים. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << קריאה >> לפחות שלושתנו מבינים מה אמרת. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אז הסבתא הביאה את המתכונים וספי הביא אותם לירושלים, למחנה יהודה, ומסכן, הכול בימי הקורונה. אבל הבן אדם חזק. הוא פותח את המסעדה. התחייבתי בפניו כמה דברים: ראשית, כל חברי הכנסת והשרים, תלכו לתוכנית הזאת של פאולה וליאון. כל פעם בעסק אחר – נותנים לו חשיפה, וחבר הכנסת או שר גם משתדל ללוות, לעזור, לפתור בעיות – מיצוי זכויות, מה שמגיע לו, כל מה שאפשר. הבטחתי לו שאני מפיץ בפני כל חברי הכנסת, סגן היושב-ראש, את הפרטים של עיישה במחנה יהודה, וכל חברי הכנסת והשרים ועוזריהם יזמינו פלאפל, שקשוקה וחומוס של סבתא עיישה מטבריה. ככה נחזק עסק אחד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מבורך. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> כל המציל עסק אחד בישראל כאילו הציל את כלכלת ישראל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> משפט יפה מאוד. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אז זאת המצווה, ואנחנו גם נלווה אותו בליווי עסקי ונגייס לו פתרונות וכן הלאה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> משפט יפה מאוד. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אלה ענייני דיומא. ועכשיו לענייני הצעת החוק שבפנינו. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הממשלה מתנגדת להצעת החוק של חבר הכנסת כסיף וחברי כנסת נוספים. הצעת החוק הזאת לא נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה, ועל פי תקנון הממשלה נגזרת מכאן התנגדות של הממשלה להצעה זו. יחד עם זאת קיימת עשייה בתחום, ואני רוצה להבהיר כמה הבהרות חשובות. שר הביטחון הבין מיידית את הסוגיה של יצוא הנשק והמורכבות בהיבטים של זכויות אדם בעולם, ולכן כבר באוקטובר האחרון הוא זימן דיון חשוב, בהשתתפות הגופים המרכזיים במשרד הביטחון העוסקים ביצוא נשק ביטחוני, האגף הביטחוני-מדיני, המכונה אבט"ם, האגף ליצוא ביטחוני, שמכונה סיב"ט, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, המלמ"ב, האגף לפיקוח על היצוא ביטחוני – אפ"י, המינהל לחקר פיתוח אמצעי לחימה – מפא"ת, הייעוץ המשפטי וכל הצוותים. מטרת הדיון הייתה העמקה בנושא והקפדה של בדיקה מעמיקה שאכן פעילות היצוא הביטחוני נעשית באופן אחראי, שקול, יעיל, תוך שמירה של רגולציה ובקרה. שר הביטחון עמד על חשיבות קיום מדיניות שמרנית ובררנית באשר לסוגיות של מדינות רגישות שבהן קיים חשש לפגיעה בזכויות אדם ובמקומות המועדים לפורענות. המדיניות שדורש השר היא מדיניות אחראית ושמרנית שמשקללת את ביטחון ישראל ואת החוסן הלאומי, כמו גם שמירה על זכויות אדם בעולם. לגופה של הצעת החוק נוסיף את ההבהרות האלה: בהצעתם מבקשים חברי הכנסת להגביל את שיקול הדעת של משרד הביטחון בדיונים ובקשות לרישיונות שיווק או יצוא ביטחוני באמצעות הקמה של ועדה מוסמכת ייעודית להיבטי זכויות אדם. בכך מבקשים חברי הכנסת להגביל את סמכותו של משרד הביטחון כרשות המוסמכת לעניין זה. מוצע כי הקביעה שמדינה מסוימת תיכלל ברשימת היעדים האסורים תתקבל בוועדה ציבורית שימנה שר החוץ, על דעת כל סיעות הכנסת וכו' – כפי שמפורט בהצעת החוק. משרד הביטחון סבור כי הצעת החוק לא מוסיפה ערך לתהליך קבלת ההחלטות, שכן נציגי משרד החוץ משולבים באופן מהותי בכל הוועדות ועל פי חוק. נציגי משרד החוץ משולבים בוועדות הדיונים על יצוא נשק על פי חקיקה קודמת. סיכומו של דבר, חברי הכנסת מודאגים שהיבט זכויות האדם נזנח בתהליך קבלת ההחלטות, אולם לא כך הדבר. אשר על כן, אני מבקש להסיר את הצעת החוק מסדר-יומה של הכנסת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לשר מיכאל ביטון. יעלה לומר תשובה חבר הכנסת עופר כסיף. הוא בדרכו אל הדוכן, זה סוכם איתו בעל פה בשפת הפנטומימה. לדעתי בתוך שניות ספורות הוא ייכנס לאולם. בינתיים, חברים, כולכם מוזמנים לשבת במקומות ולהיערך לקראת ההצבעה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר – הוא עדיין פה או שהוא יצא? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני לא רואה אותו כרגע. הינה, כן, הוא כאן, מולך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא כאן. אני לא יכול להגיד שאני מופתע מהתשובה המתחמקת של השר, ולמעשה של ממשלת ישראל. אני גם לא יכול להסתיר את הבושה. מכירת נשק או אמצעי לחימה בכלל, בלי קשר למי, היא דבר פסול, היא דבר בלתי מוסרי בעליל; היא דבר שמקריב את האדם, את זכויותיו ואת רווחתו על מזבח וקידוש ההון והרווח. אני מתבייש שיש כאן ממשלה שעל שלל פשעיה – שאני לא אתייחס אליהם עכשיו כי זה לא הנושא – מוסיפה גם את החטא של: בואו נמשיך למכור כדי להרוויח, ושיאנסו אנשים באלפיהם, ושיירצחו אנשים באלפיהם, ושיירו אחד על השני, ילדים, באלפיהם. מה זה משנה? מה זה חשוב? העיקר שמדינת ישראל, המוסרית ביותר בעולם, עם הצבא המוסרי ביותר בעולם, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – כמה קלישאות עלובות כאשר מדובר בנושא שלפנינו בלא פחות מאשר עידוד, מתן לגיטימציה ומתן כלים לרצח עם, לאונס, לשחיטה. אחר כך יעמדו פה ויגידו: אוי ואבוי, עורפים ראשים. אתם מספקים את הנשק ואת האמצעים לעשות את זה בהרבה מקומות. תתביישו. וגם אמרתי קודם – אני פונה פה דווקא לחברי הכנסת החרדים – ציטטתי קודם את הרמב"ם, בהלכות עבודה זרה, שמתייחס לגמרא, שמדברת על איסור של מכירת – מה שאומר הטקסט, סליחה – כלי זין. איך אתם יכולים להצביע נגד ההצעה שלי? תחשבו על הרמב"ם, תחשבו על הגמרא, תחשבו על כל התפיסה המוסרית הזאת שאומרת שאסור למכור את אמצעי ההרג והרצח האלה. אני היום – לא בפעם הראשונה, וחוששני שגם לא בפעם האחרונה – בוש ונכלם, בוש ונכלם מכך שהמדינה שאני חי בה ממשיכה ונותנת לגיטימציה ומשתפת פעולה עם אין-ספור פשעים נגד האנושות ועם פשעי מלחמה ברחבי העולם. אין לכם את הלגיטימציה לומר מילה אחת, מילה אחת, נגד פשעים ונגד טרור, בכל מקום בעולם, כי אתם נותנים לגיטימציה בכך שאתם מאפשרים מכירת אמצעי לחימה לגדולי הפושעים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. אני רוצה להתכנס להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת במקומות. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מיקי, תחכה שאני אגיע למעלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני אחכה שחבר הכנסת עופר כסיף יגיע למקומו כדי שגם הוא יוכל להשתתף בהצבעה. נא לשבת, חברים. אני מבקש להודיע על הצבעה על הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), התש"ף–2020, של חבר הכנסת עופר כסיף וקבוצת חברי הכנסת. מייד כשחבר הכנסת עופר כסיף יגיע למקומו אני אעבור להצבעה. אני עובר להצבעה, חברים, נא לשבת במקומות. הצבעה – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, חברים, אלו תוצאות ההצבעה: 18 בעד, 44 מתנגדים, אפס נמנעים. ניתן לקבוע כי הצעת חוק זו לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1179/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התש"ף–2020, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת, יחד עם הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התש"ף–2020, של חברת הכנסת תמר זנדברג. מדובר בדיון משולב, ולכן תתחיל, ראשית – הצמדה, סליחה. בהצבעה לאחר מכן אנחנו נצביע על שני החוקים אחד אחר השני. תתחיל הדוברת הראשונה, שהיא בדרכה כרגע אל הדוכן, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שיהיו לרשותה עשר דקות, ולאחר מכן תעלה ותבוא חברת הכנסת תמר זנדברג, לשלוש דקות בלבד, שבהן היא תציג את הצעת החוק. לאחר מכן ישיב במשולב סגן שר החינוך מאיר פרוש, ולאחר מכן נעבור להצבעות. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, ב-29 באוקטובר 1956, בזמן השלטון הצבאי, חזרו חקלאים ערבים אזרחי ישראל, משפחות של גברים, נשים וילדים, מהשדות לביתם בכפר קאסם. בשער הכפר עצרו אותם חיילי משמר הגבול, הורידו אותם מהמשאיות והמכוניות, עצרו אותם בשולי הכביש ושם ירו בהם למוות. 49 ערבים פלסטינים בני כפר קאסם נרצחו באותו היום כי הם היו ערבים. בין ההרוגים היו 12 נשים וילדות, עשרה נערים בני 14 עד 17 ושבעה ילדים בני שמונה עד 13. הם נרצחו באכזריות בתואנה שהפרו את העוצר – עוצר שהוקדם ללא ידיעתם משעה 21:00 לשעה 17:00. הטבח המזעזע הזה לא היה מקרה מקומי של ברוטליות רצחנית מצד המפקדים. הוא היה חלק ממהלך אסטרטגי של מדינת ישראל, שהייתה בפתח המלחמה האימפריאליסטית של 1956. לטבח היו שלוש מטרות: ליצור רושם מודיעיני בפני המצרים כי ישראל פותחת במערכה נגד ירדן ולא מצרים; המטרה השנייה הייתה ליצור בהלה בקרב הציבור הערבי בישראל מתוך תקווה שהתושבים יברחו לעבר הירדן; המטרה השלישית הייתה ליצור פחד והכנעה בקרב הציבור הערבי בישראל. הטבח היה צעד של הרתעה כלפי האזרחים הפלסטינים כדי שלא יתקוממו כאשר תפרוץ מלחמה. מייד אחרי הטבח התחילו ניסיונות ההסתרה והצנזורה. המעורבות של בכירים ישראלים הוסתרה. בעקבות זאת השתמשו מנהיגי המפלגה שלי, מאיר וילנר ותופיק טובי, זיכרונם לברכה, בחסינותם הפרלמנטרית כדי לחשוף את הזוועה מעל דוכן הכנסת הזאת. עקב כך נערך משפט, אבל שדמי, הקצין הבכיר ביותר שנשפט על המעשה, טען בראיונות כי למעשה המשפט היה טיוח – טיוח מעורבותם של אנשים בכירים יותר, משה דיין, שהיה הרמטכ"ל, וראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון. מטרת המשפט הייתה להסתיר את האמת ולמנוע את עשיית הצדק. הצעת החוק שאני מציעה – הציע אותה בכנסות קודמות חבר הכנסת מוחמד ברכה – כוללת ארבעה נושאים שאני מבקשת לבסס בחוק, כדי להפוך את הטבח הנורא הזה לשיעור על תהומות הזוועה שאליהן גזענות, עליונות יהודית ושליטה צבאית באזרחים יכולות להוביל. החוק דורש: 1. הכרה מוסרית, פוליטית וחברתית של ממשלת ישראל בטבח בכפר קאסם. לא ראיונות בתקשורת ולא הצהרות בלי כיסוי של פוליטיקאים בודדים; אנחנו דורשים הכרה היסטורית. 2. הכנסה של ציון טבח כפר קאסם למערכת הלימוד – ולא את העובדה שהטבח מופיע כדוגמה בשיעורי אזרחות לפקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליה. לא. היא לא מספיקה. השיעור שלומדים מהטבח האיום הזה לא יכול להיות בתחומי טוהר הנשק וחינוך צעירים להפוך לחיילים. הלקח שלו צריך להיות לקח הומניסטי, שמזהיר מהסכנות שבשנאה ומעודד הכרה בעוולות העבר. לכן ביקשנו לעגן את נושא הטבח בשעת מחנך במערכת החינוך. 3. המדינה תתקצב את העמותה לזכר קורבנות טבח כפר קאסם ותיקח על עצמה אחריות להנצחה ארוכת השנים של הטבח, כך שלא נשכח את הקורבנות. 4. הדרישה הרביעית ואולי החשובה ביותר היא שחרור של כלל המסמכים הארכיוניים הנוגעים לפרשה כך שנדע אחת ולתמיד מי באמת אחראי לפשע הנתעב הזה, גם אם אלה דמויות שנתפסות כגיבורות בנרטיב הישראלי. המשותף לכל הדרישות האלה הוא ההבנה שהכרה בעוולות היא שלב הכרחי בדרך לתיקונן. זו אמת שנכונה לגבי טבח כפר קאסם, אבל היא נכונה גם לגבי כלל ההיסטוריה של תחילת המדינה, של – הקולות – של הנכבה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שקט. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אפשר לשמור על השקט, חברים. אי-אפשר ככה, באמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא מדברת על הטבח בכפר קאסם – – – ביזיון. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לשמור על השקט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על טבח כפר קאסם ויש מישהו ששר במליאה. תתארו לעצמכם אם זה היה הפוך. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מבקש לשמור על השקט. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> צריך להתבייש במה שקרה עכשיו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> סליחה, גברתי. שששש, לא להפריע. כן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> המשותף לכל הדרישות האלה הוא ההבנה שהכרה בעוולות היא שלב הכרחי בדרך לתיקונן. זו אמת שנכונה לגבי טבח כפר קאסם, אבל היא נכונה גם לגבי כלל ההיסטוריה של תחילת המדינה, של הנכבה, של הגירוש ההמוני של מאות אלפי פלסטינים מביתם כדי להקים את מדינת ישראל. ישראל נולדה בחטא, והדרך לפיוס פנימי עם האזרחים הערבים, הדרך לפיוס עם העם הפלסטיני, הדרך האמיתית לפיוס עם כלל העולם הערבי, עוברת דרך הכרה בפשעי העבר. לצערי, אנחנו ממש לא שם. להפך, נראה כי השנאה והגזענות רק מתחזקות, ואיתן שלילת הזכויות הלאומיות, כמו גם שלילת האנושיות, של ערבים פלסטינים. הבית הזה עכשיו גזעני יותר משהוא היה לפני כמה שנים. המסלול הוא שלילי. האזרחים הערבים, צאצאי הקורבנות של טבח כפר קאסם, לא הופכים לאזרחים שווים, אלא הופכים לאזרחים סוג ב' באופן רשמי אחרי חקיקת חוק הלאום. יותר מכך, היום, יותר מאי פעם, רעיונות של טרנספר של המשולש הופכים למיינסטרים בימין הישראלי. למעשה, הם נכנסו לתוך תוכנית המאה של דונלד טראמפ. כך, 66 שנים אחרי טבח כפר קאסם, מדינת ישראל עדיין מדברת על שלילת אזרחותם של תושבי כפר קאסם. אני קוראת לכל באי הבית כאן להצביע עבור החוק הזה, להתחיל בתהליך ההכרה בעוולות העבר וחשיפת האמת. אני מאמינה ששלב זה הוא הכרחי עבור כל עתיד משותף של ערבים ויהודים בארץ הזאת. אני קוראת לכם, חבריי מהקואליציה ומהאופוזיציה, לשנות כיוון ולהתחיל בתהליך השינוי והתיקון. החוק הזה יכול להיות צעד ראשון חשוב. ב-2017, בעת ההצבעה על הצעת החוק, הוצע לנו להמיר אותה להצעה לסדר-יום שתועבר לדיון בוועדת החינוך. לצערי הרב, הסכמנו אז. חיכינו שנה שלמה שהיא תובא לדיון בוועדת החינוך. בסוף היא לא הגיעה, והצטרכנו להעלות שוב את החוק. ואנחנו נמשיך, אני וחבריי, להעלות את הצעת החוק עד שנשיג הכרה בעוול ובטבח שקרה לאנשי כפר קאסם ועד שנתחיל מסלול תיקון למה שקרה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << הצח >> הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/448/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת תמר זנדברג) << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תעלה חברת הכנסת תמר זנדברג. למשך שלוש דקות. איפה חברת הכנסת זנדברג? הינה, היא מגיעה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. לאחר מכן יעלה לסכם סגן שר החינוך. כן, בבקשה, גברתי. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> טוב. חברות וחברים, אני שמחה להצטרף ולהצמיד בשם סיעת מרצ את הצעת החוק הזאת, שהגיש אותה חבר הכנסת לשעבר עיסאווי פריג', שהוא תושב כפר קאסם ושקרובי משפחתו נרצחו בטבח. אני חושבת שאנחנו דווקא – אני אדבר רגע בשם הרוב היהודי – הטבח בכפר קאסם הוא חלק מההיסטוריה של כולנו. הוא טבע את המונח "פקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליה" ושאסור לקיים אותה ברמה המוסרית גם אם מצטווים על כך. הוא האירוע שעליו כתב אלתרמן: אין חברת אנוש שמקרה כזה לא יחרידנה. והפחד שלנו והרתיעה שלנו כחברה מלגעת בדבר הזה נובע אך ורק מסיבה אחת – שזה קרה לערבים, ביישוב ערבי. ואני חושבת שאם אנחנו רוצים להתקדם לעבר החלק השני של ההיסטוריה שלנו מתוך שותפות, מתוך הכרה הדדית בהיסטוריה באמת – לפני כמה שנים, כאן, במסדרונות הכנסת, אחד משרי הממשלה כינה את האירוע הזה "אירוע שנוי במחלוקת". זה כל כך כאב לחבר הכנסת עיסאווי פריג', ובצדק. כי יש דבר אחד שאנחנו לא יכולים להתווכח עליו, וזה אירועים שקרו. די. הם כבר הוכרו, הם כתובים בספרי ההיסטוריה, וחוסר היכולת שלנו להכניס אותם ולהכיל אותם במסגרת האירועים ההיסטוריים המוכרים שנלמדים, כולל לימוד הלקחים מהם, נובע מגזענות של היום, לא מהאירוע של אז, שכבר נהפך בו ומדובר בו. ולכן אני חושבת שבאמת צדק קטן וסמלי יהיה בהכרה ביום הזה כיום זיכרון ממלכתי, בלימוד ההיסטוריה הזאת בבתי הספר; כדי שלא יקרה ששר בממשלת ישראל יקרא לאירוע היסטורי "אירוע שנוי במחלוקת" וכדי שנוכל, ולו במעט, להכיר את ההיסטוריה זה של זה, של שני העמים שחיים כאן במדינה, הגם שאחד כרוב ואחד כמיעוט. אבל זה לא פוטר אותנו מההיסטוריה המשותפת של כולנו – גם אלה שאנחנו אחראים לעוולות שבהם, ואולי דווקא אלה שאנחנו אחראים לעוולות שבהם. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. יעלה להשיב במשולב סגן שר החינוך מאיר פרוש. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעות החוק שבנדון, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחברת הכנסת תמר זנדברג, הן כמו הצעות חוק שהמליאה דנה עליהן קודם. הן לא נדונו בוועדת השרים לענייני חקיקה. לפיכך, בהתאם לסעיף 66(ה) לתקנון הממשלה הזמני, הצעות חוק פרטיות שיובאו לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביהן ועדת השרים עמדה כנדרש, תהיה עמדת הממשלה להתנגד להן. הצעות חוק דומות לאלה עולות מדי שנה בשנים האחרונות על ידי חברי כנסת שונים. אני אביא בפניכם את התייחסות משרד החינוך כפי שהובאה בעבר בפני ועדות השרים לענייני חקיקה והכנסת הנכבדה. התייחסות זאת תקפה גם כעת, לשיטת משרד החינוך. ראשית, קביעת חיוב בדבר תוכניות לימודים לבתי ספר בדרך של חקיקה ראשית מהווה חריגה מהוראות סעיף 4(א) לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, שלפיו שר החינוך הוא בעל הסמכות לאשר את תוכניות הלימודים במערכת החינוך בהתאם להמלצתה של המזכירות הפדגוגית. ככלל, תוכניות לימוד אינן נקבעות בחוק – לא במקרה הזה ולא באף מקרה. זה נושא שנתון לשיקול דעתו של השר, כמובן הדרג המקצועי שמנחה את המערכת מעת לעת ועל פי הצורך, והוא עושה זאת באמצעות הוראות שונות וחוזרי מנכ"ל. הדרך הזאת מאפשרת גמישות ורלוונטיות בתכנים על פי העיתים והצרכים, ומטעם זה נראה כי אין מקום לקבוע בחקיקה הוראות בדבר שעת מחנך או פרקים בתוכנית הלימודים. זה – 1. תקצוב עמותה פרטית על ידי אוצר המדינה מהווה חריגה מהוראת סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, שלפיו יש לתמוך במוסדות ציבור על פי קריטריונים שוויוניים, ידועים ופומביים. לפיכך, נראה כי אין מקום לקבוע בחקיקה הוראה בדבר תקצובה של עמותה ספציפית. יודגש כי משרד החינוך רואה בנושא זה נושא חשוב, ולפיכך הוא נלמד במסגרת לימודי האזרחות לחטיבות העליונות, בפרק העוסק בשלטון החוק ובפקודה בלתי חוקית בעליל, בהרחבה, ולא כמו שנאמר כאן קודם, תחת הכותרת של טוהר הנשק. יהודים וערבים כאחד לומדים על אודות האירוע עם הפנים לעתיד ועוסקים בערכים כגון שוויון, שמירה על זכויות אדם וקדושת החיים. למידת הנושא, אדוני היושב-ראש, מהווה הזדמנות לשוחח על פיוס, ומנגד להציג בפני הדור הצעיר דוגמאות חיוביות שהיו וגם ישנן לבניית בסיס לחיים משותפים – כמובן, כל אחד עם האמונה שלו. אני רוצה לציין עוד דבר; אולי זה הוזכר כאן ברמז, אבל חשוב לי לומר זאת. אני אזכיר את מה ששופט בבית המשפט העליון בנימין הלוי בפסיקתו בבג"ץ אמר. שם הוא אומר: "סימן היכרה של פקודה 'בלתי חוקית בעליל' – מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: 'אסור!' לא אי-חוקיות פורמלית, נסתרת או נסתרת למחצה, לא אי-חוקיות המתגלה רק לעיני חכמי משפט חשובה כאן, אלא: הפרת חוק גלויה ומובהקת, אי-חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה, אופי פלילי ברור של הפקודה או של המעשים שהפקודה מצווה לעשותם, אי-חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב" – אני מצטט מה שכתב השופט בנימין הלוי – "אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת, זוהי מידת אי החוקיות הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו". עד כאן. סוף ציטוט. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, בסוף זה מסתיים בגרוש. כל המילים היפות של השופט הסתכמו בעונש של גרוש. אדוני, זה לא יפה, אחרי כל השנים האלה לבוא ולשמוע את הדברים ככה. לפעמים עדיף לא להגיד כלום. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר משפט נוסף. אני דווקא פונה – לא הייתי אומר שאני פונה לחברי הכנסת מהרשימה המשותפת, כי בכל אופן זו האג'נדה, ואתם מעלים את זה כאן מדי שנה, אבל אני כן פונה לחברת הכנסת זנדברג: הבה ונתבונן במה שקורה במזרח התיכון. יש מדינות ערביות מתונות, שהן כורתות שלום, מנרמלות יחסים עם מדינת ישראל. למה הם עושים את זה? למה הם עושים את זה? כי לא כואב להם הנושא הפלסטיני? כואב גם כואב להם – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא שייך. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> למה אתם חושבים שהם – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מותר לי לומר משהו. למה אתם חושבים שישנן מדינות ערביות, מוסלמיות, שעושות שלום עם ישראל? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> לא מכיוון שלא כואב להן הנושא הפלסטיני, אלא הן מבינות – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, הם רוצים נשק. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – שהפלסטינים מובילים – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הם רוצים נשק ישראלי – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – את העם הערבי לדרך לא דרך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מדברים על טבח, טבח של אזרחים. לפעמים עדיף לא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, טבח של אזרחים. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> לכן אני אומר: מילא הרשימה המשותפת, אבל מה יש למרצ עדיין להגיש את ההצעות האלה? תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. תעלה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן להשיב, למשך שלוש דקות. גם חברת הכנסת זנדברג מעוניינת. מייד אחריה – חברת הכנסת זנדברג לעוד שלוש דקות, ולאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> לצערי הרב, התשובה הזאת ששמענו עכשיו מוכיחה שוב את הטענה העיקרית – שהטבח הזה לא היה רק פקודה בלתי חוקית בעליל, אלא היה אסטרטגיה שעומדת מאחורי האידיאולוגיה שלא רוצה אפילו לעצור לרגע ולחשוב. מה זה קשור, הסכמי העלק-שלום, פייק שלום? מה קשורה האחריות של מדינה ששלחה את הצבא שלה וטבחה באזרחים שלה להכרה בעוול ההיסטורי הזה? מה זה שייך אם מצאתם שני שלטונות ריאקציוניים בעולם הערבי, או שלושה, שמוכנים לנרמל את היחסים? מה שהצעתי מעל הדוכן הזה התייחס לשלום אמיתי בין מדינה לאזרחים שלה, לנורמליזציה של יחסי אזרחות שוויוניים. במקביל, אנחנו מקבלים את אותה תשובה – אותה תשובה שנכתבה ב-2017, 2018, 2016, אותן מילים; יש לי אותן מהפרוטוקול. זה רק מראה את האטימות ואת ההתחפרות מאחורי התוכנית, כנראה. מה שהיה אז – משפט הראווה שנעשה, לטייח את האחריות הפוליטית, המיניסטריאלית, של המדינה לטבח הזה – עדיין נמשך. עדיין ממשיכים לטייח את זה שנעשה טבח באזרחים פשוטים, אנשים שחזרו לבתים שלהם ונורו, כולל נשים בהיריון. זה מביש. מה שקרה עכשיו על הדוכן – והתשובה של הממשלה היא תשובה לא רק מבישה, אלא תשובה שמעידה על כל מה שהזהרתי ממנו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מבקש ממך להסביר לחברנו, גם לסגן השר: כפר קאסם זה יישוב בתוך מדינת ישראל. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה יישוב בתוך מדינת ישראל. מכירים אותו טוב מאוד. אבל כפר קאסם כמשל, כי זה כנראה היחס שאזרחי מדינת ישראל הערבים הפלסטינים יקבלו. התשובה שניתנה בסוף, לצערי הרב, מעידה שהאידיאולוגיה של גזענות, של עליונות, של חוק הלאום, המתבטאת ביחס עוין כלפי אזרחי מדינת ישראל, עדיין מושרשת; רוצים לטייח אותה, אבל אי-אפשר להחביא אותה, כי היא התגלתה במערומיה בתשובת הממשלה עכשיו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, גברתי. שלוש דקות נוספות – לחברת הכנסת תמר זנדברג. בבקשה, גברתי. לאחר מכן נעבור להצבעה; יותר נכון שתי הצבעות, על שני החוקים. בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת, לא תכננתי לעלות שוב. כששמעתי את סגן השר ככה מקריא בנועם – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא שומעים טוב. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא להפריע. נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> לא תכננתי לעלות שוב, וכששמעתי את סגן השר מקריא על פקודה בלתי חוקית בעליל – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אפשר להגביה שוב את המיקרופון? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – אז האמת, אמרתי: ואללה, אולי לא יצביעו על הצעת החוק, אבל לפחות יש מישהו במשרד החינוך שמכיר בדברים, אבל אז, החלק השני שלך, אדוני סגן השר, לצערי הוכיח בדיוק את מה שאמרתי: הסיבה שלא מכירים בטבח בכפר קאסם היא כי מדובר בערבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> עכשיו, אתה בתשובה שלך: ערבים, פלסטינים וסודאן ומזרח – הכול ביחד, הכול סלט אחד גדול. אז בוא, אני מזמינה אותך, כן, אני מזמינה אותך: כפר קאסם זה במדינת ישראל, זה יישוב ישראלי שאזרחים שלו, פלאחים, חקלאים, יצאו לעבד את האדמות שלהם בלי לדעת שיש עוצר וחזרו וירו בהם בטבח. ריבונו של עולם, אפילו על זה אנחנו לא יכולים להסכים? "לא תיתכן חברת אנוש אשר מקרה כזה לא יחרידנה" – תלמדו ותשננו את האמירות האלה. זה לא הופך אותך לפחות יהודי, זה רק הופך אותך לקצת יותר בן אדם. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, חברים. אני רוצה לעבור להצבעה, ולכן אני מבקש מכולם לשבת במקומותיהם. אני מזכיר לכולם שאנחנו עומדים להצביע על הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התש"ף–2020, והצעת חוק דומה – של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ושל חברת הכנסת תמר זנדברג. אנחנו קודם כול מתחילים בהצעת החוק הראשונה, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. כולם יושבים במקומות? חברת הכנסת זנדברג רוצה להספיק למקומה, אז בבקשה, גברתי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> היא התעקשה לשבת ולהצביע ממקומה, חבר הכנסת חיים כץ. מייד נעבור להצבעה. חברים, נא לשבת במקומות. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אני מקווה שהמסך שלה יעבוד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו נדאג גם שהמסך שלה יעבוד. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, אני מבקש לצלם את ההצבעה של הליכוד. בבחירות הבאות ירצו קולות בכפר קאסם. אני מבקש לצלם. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> למיטב זיכרוני, היה אחד בליכוד שהיה אחראי למגזר הערבי בבחירות האחרונות, והוא מתכוון לעשות את זה גם בפעם הבאה, בעזרת השם. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עם ההצלחות שלו שמרתם עליו, אני מבין. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, דווקא גדל מספר המצביעים. בבקשה, גברתי, אני רוצה להעביר להצבעה. הצבעה, בבקשה, חברים. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מבקש להוסיף את קולו נגד. תכף נספור את הקולות. ובכן, הצעת חוק זאת לא התקבלה. 21 בעד, 50 נגד, אפס נמנעים – 51 נגד, עם קולו של חבר הכנסת סמוטריץ', ולכן הצעת חוק זאת לא התקבלה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בושה – – – צבועים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עכשיו אנחנו עוברים להצעת חוק נוספת, של חברת הכנסת זנדברג – אותה הצעת חוק. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתביישו. אתם צבועים – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מי בעד? מי נגד? נא להצביע ונא לא להפריע בזמן ההצבעה. תודה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התש"ף–2020, לא נתקבלה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם מציינים את הפשיסט – – – תתביישו לכם. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חברים, נא לא להפריע בזמן ההצבעה. תודה. ובכן, גם הצעת חוק זו לא התקבלה – 21 היו בעדה, 45 מתנגדים. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שמית, שמית. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני לא שמעתי. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת ניגודי העניינים במערכת המשפט << הלסי >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לאחר שראינו שגם הצעת חוק זו לא התקבלה, אפשר לעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעתו של חבר הכנסת סמוטריץ' להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת ניגודי העניינים במערכת המשפט, הצעה לסדר-היום מס' 1770. יעלה ויבוא חבר הכנסת סמוטריץ' ויישא דברים במשך עשר דקות. בבקשה, אדוני. אחריו יעלה לסכם את הדיון ולהשיב בשם הממשלה שר המשפטים אבי ניסנקורן. בבקשה, אדוני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ב-8 ביולי למניינם – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא להפריע, חברים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ב-8 ביולי למניינם, בשעה 13:54, צייץ יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר: "הליכוד יצביע בעד ועדת החקירה לניגודי העניינים של השופטים". באותו היום, שעה אחר כך, ב-8 ביולי, ב-14:47, חבר הכנסת מיקי זוהר, יושב-ראש הקואליציה ויושב-ראש סיעת הליכוד: "ההחלטה להצביע בעד ועדת החקירה לבדיקת ניגודי העניינים של השופטים נובעת אך ורק מהרצון שלנו לעמוד בציפיות של הבוחרים שלנו. אין לנו רצון ללכת לבחירות. אני מקווה שתימצא הדרך ליישר את ההדורים עם כחול לבן. זהו צו השעה." מה השתנה, אדוני חבר הכנסת זוהר, יושב-ראש הקואליציה וסיעת הליכוד, מאז, מהפעם הראשונה שבה העליתי את ההצעה ועד היום – הפעם השלישית, נדמה לי, שאני מעלה אותה להצבעה? אני אומר לך מה השתנה. הדבר האחרון שהשתנה – בוא נתחיל מלהיות הכי רלוונטי, מה שנקרא, וזה ציוץ ממש מעכשיו, של הכתב המשפטי של גלי צה"ל יובל הראל – תקשיב טוב, חבר הכנסת זוהר: "בלי מכרז והסדר ניגוד עניינים: איך רכשה הנהלת בתי המשפט שירותי ייעוץ פרטיים כדי להתמודד עם פרסומים על שופטים ברשת", והוא בשרשור שלם מדווח איך במשרד המשפטים מדלגים על חוק חובת המכרזים, מדלגים על החובה לייצר הסדרי ניגודי עניינים ועושים מה בראש שלהם. מה עוד השתנה מאז הציוץ הקודם שלך ועד לציוצים של היום שלפיהם הליכוד בורח מהמליאה בהצבעה? עמית סגל וגיא פלג פרסמו הקלטות מזעזעות של שיחות טלפון בין היועץ המשפטי לממשלה לחברו דאז – אולי גם היום – יושב-ראש לשכת עורכי הדין, על מישהו – אני לא רוצה לחזור על הביטוי; לא יפה כאן, בכלל לא יפה – ש"מחזיק אותו בגרון". מה עוד השתנה? עוד ועוד חשיפות ושערוריות על ניגודי עניינים, על סטנדרטים כפולים, על שחיתות במערכת המשפט ואכיפת החוק במדינת ישראל – בתיקי נתניהו, בתיקים אחרים, של אזרחים מן השורה, על עבירות בנייה של ליאת בן-ארי, ואולי עכשיו גם של נשיאת בית המשפט העליון. זה מה שהשתנה מאז ועד היום. אני אומר לך, אולי עוד דבר השתנה מאז ועד היום: שר המשפטים, הלוא הוא ראש הממשלה האמיתי הידוע, אבי ניסנקורן, התניע תהליך למינוי פרקליט מדינה, באופן טבעי בצלמו ובדמותו, מן הסתם איש שמאל קיצוני, אקטיביסט, והוא ימנה, ולא אתה ואני, מיקי, אלא כל אזרחי ישראל, אנחנו נשבע מנחת זרועו של הפרקליט הזה, שימונה עכשיו בממשלת השמאל שהקמתם, בשבע השנים הבאות. זה פחות או יותר מה שהשתנה מאז ועד היום, ולמרות זאת אתם תפילו את ההצעה, תמעלו באמון של המצביעים שלכם, של הבוחרים שלכם, בערכים של הימין – אותם ערכים שנשאתם ברמה בשלוש מערכות הבחירות והתחייבתם לקדם. ואני מתחיל לחשוב לעצמי שהסיבה שבאמת אתם לא רוצים לטפל בתחלואי מערכת המשפט ובשליטתה חסרת המצרים בתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה זה שנוח לכם לא לעבוד, לא לעשות כלום ואז להטיל את האחריות על הפקידים והיועצים המשפטיים. הרי אם הייתם יודעים לעבוד – ותכף נדבר על זה – ולהביא הישגים, הייתם רוצים שלא יפריעו לכם, אבל מאוד נוח לכם לא לקבל החלטות, לקבל החלטות רעות ופופוליסטיות ולזרוק את זה אחר כך על היועצים המשפטיים. מאוד נוח לכם שהכסף שצריך להגיע לבעלי העסקים שקורסים בגלל הקורונה לא יגיע וראש הממשלה יוכל לזרוק את זה על ראש אגף התקציבים הקודם; מאוד נוח לכם שרת תחבורה שתחבל פעם אחר פעם אחר פעם בכל התהליכים המקצועיים החשובים שאמורים להתרחש במשרד הכל-כך קריטי שתחת אחריותה, וכשלא יהיו הישגים, אפשר יהיה לגלגל את זה על פקידים ועל יועצים משפטיים. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – זה שהצבעתם עם אחמד טיבי – איזו בושה, איזו בושה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – – עכשיו אני אגיד לך. מירי, אני שמח שאת כאן, אם תהיי שרת המשפטים. לפני יומיים הייתה לך איזו יציאה אומללה – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – איזו בושה, איזו בושה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – שאת מתנגדת למטרו באזור גוש דן ומטרופולין – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> ואיך אתה אומר – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – אמירה פופוליסטית, מופרכת, חסרת היגיון לחלוטין, שמאחוריה אסטרטגיה אחת בלבד. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> בקדנציה הקודמת הייתה לנו חברת הכנסת סתיו שפיר, שעשתה לעצמה כשיטה לסכסך בין אוכלוסיות. אז זה היה בין המתנחלים לתושבי הפריפריה – לומר לתושבי הפריפריה: בגלל המתנחלים, אתם לא מקבלים תקציבים. את, מירי רגב, עושה עכשיו בדיוק את אותו הדבר – מסכסכת בין אוכלוסיות כדי לגרוף עוד כמה קולות; להחיות את התיאוריה הזאת על ישראל הראשונה וישראל השנייה. מה שאת עושה זה לנסות לסכסך בין תושבי המרכז ותל אביב לבין תושבי הפריפריה – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – לפני ארבעה חודשים – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ואת מדברת גם כאלה שטויות חסרות בסיס. כל מי שהכין את התוכניות של המטרו יודע כמה זה קריטי למדינת ישראל על כל אזרחיה, כמה זה קריטי לכלכלה שלה, כמה זה קריטי לחברה שלה, כמה זה קריטי כדי לפתור את משבר התחבורה האדיר שמדינת ישראל נמצאת בתוכו – משבר שאין דרך לפתור אותו אם לא נקדם את התחבורה הציבורית, הקישורית, ברשת שלמה של פתרונות, החל מאוטובוסים עם רשת של נתיבי העדפה תחבורה ציבורית – ותכף נדבר על איך את מחבלת בזה פעם אחר פעם אחר פעם – עם ניהול חכם של תחבורה ציבורית, עם רשת של רכבות קלות, רכבות כבדות והמטרו. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – שלא עשית כלום – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> כמה זה טוב לחברה של כולנו – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – – שנגיע מהר יותר לעבודה, ושיהיה לנו יותר זמן למשפחה; כמה זה חשוב לכלכלה – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – תפנים – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – – 50 מיליארד שקלים – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – תתבייש לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> היא לא מסוגלת להקשיב, זו אחת הבעיות של השרה רגב. אין לה שום יכולת להקשיב. זה איבר שלא קיים אצלה בכלל. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – במצע של ימינה – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת קרעי, השרה מירי רגב, בבקשה, תנו לו לסיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – – ב-50 מיליארד שקלים שייחסכו למדינה אם אנחנו נגדיל את הפריון כי נפתור את בעיית הפקקים באזור המרכז. כמה נחבר את הפריפריה למרכז אם תהיה רשת תחבורה טובה באזור המרכז, כדי שמי שכבר נסע את השעה וחצי מקריית שמונה, לפחות כשהוא מגיע למרכז לא יעמוד עוד שעתיים בפקקים – דבר מדהים. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> סיפורים – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר את האמת. תראו, אני כמעט חצי שנה, כמעט חצי שנה לא פתחתי את הפה על משרד התחבורה. אמרתי: נכנסה שרה חדשה, אני נותן לה את הקרדיט. מותר לה לקבל החלטות אחרות ממה שאני קיבלתי, זה לגיטימי. אני דמוקרט אמיתי, אבל אני כבר לא יכול יותר, כששרת התחבורה הורסת אבן אחרי אבן אחרי אבן במשרד הקריטי הזה. ואתם יודעים מה? זה לא קרדיט שלי, גברתי היושבת-ראש. את יודעת את זה מצוין. מי שהשאיר לה משרד כל כך טוב, כל כך מקצועי, כל כך אמיתי, עם אנשים כל כך טובים, עם חברות ביצוע כל כך טובות, זה ישראל כץ, חבר מפלגת הליכוד, שבעשר שנים בנה את המשרד הזה. אני רק אתן אנקדוטה קטנה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – תתביישו לכם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> כשאני נכנסתי לתפקידי אמר לי ישראל כץ – ועל זה אני אסיר תודה לו, אסיר תודה לו – אמר לי: תשמע, בצלאל, כנס למשרד עוד ארבעה ימים. תן לי להיות שר עוד ארבעה ימים, בוא נעשה חפיפה. ארבעה ימים שלמים הוא השקיע בלחפוף אותי: הביא את כל הגורמים במשרד, את כל חברות ביצוע, עשה דיוני סטטוס – עשה העברת מקל הכי מסודרת בעולם בארבעה ימים של השקעה. ככה, אגב, מתנהג אדם שאכפת לו מהמשרד. כשהשרה רגב החליפה אותי הצעתי לה – אמרתי לה: תראי, גברתי השרה, אני לא הייתי הרבה זמן במשרד. אני מוכן לחפוף אותך, תקבעי איך. לא רצתה; בוא נשב חצי שעה אחרי הטקס של החילופים. אמרתי לה: בסדר. עצה אחת נתתי לה בחצי השעה הזאת. אמרתי לה: גברתי שרת התחבורה, במשרד התחבורה, שלא כמו במשרד התרבות, את צריכה להימדד בתוצאות. במשרד התרבות אין מדדים. מה ימדדו – כמה הופעות היו? נכנסת, רבת עם השמאלני, קיבלת מחיאות כפיים – היידה. פה את צריכה להביא תוצאות: יש תחבורה, אין תחבורה; יש פקקים, אין פקקים; האוטובוס מגיע, לא מגיע; הרכבת נתקעת, לא נתקעת. אין לך סיכוי להביא הישגים אם לא תעבדי עם אנשי המקצוע, תטפחי אותם, תעצימי אותם, תקשיבי להם, תתווכחי איתם. תקבלי בסוף את ההחלטות – הם יכבדו את זה. מאז אין חלקה טובה שלא נשרפת במשרד הזה. נתחיל מאמיר אסרף, שעזב; תותח-על. אגב, הבן אדם היום עובד חצי ומרוויח פי שניים בשוק הפרטי – אדם מוכשר, מוצלח, מלא אנרגיות, מוטיבציות; קם כל בוקר בתחושת שליחות להפוך את התחבורה הציבורית לטובה יותר. הצעד הראשון, ההחלטה הראשונה שמירי רגב קיבלה במשרד שלה, אדוני שר המשפטים, זה לחבל באחת המהפכות הכי חשובות שהתחלנו לקדם במשרד, וזה להפוך את התחבורה הציבורית לתחבורה חכמה. תחשוב מה זה שבכל רגע נתון אנחנו יודעים כמה אנשים יש על כל אוטובוס, איפה הוא, כמה אנשים מחכים בתחנה, לאן הם רוצים לנסוע – איזו יכולת עצומה למקסם את המשאבים ולתת שירות הרבה יותר טוב. אז ההחלטה הראשונה הייתה לתקוע את האפליקציה, שזה השלב הראשון – אגב, בתירוצים מופרכים, שזה פוגע בפריפריה; מהלך עצום שנועד לקחת 128 תעריפים, להפוך אותם לשישה תעריפים בכל הארץ – כן, עם הנחות בפריפריה לפי מפת אזורי עדיפות לאומית. אז מירי רגב דואגת לפריפריה? אדוני שר המשפטים, אתה איש של שוויון. אתה מוכן להסביר לי למה בירוחם תחבורה ציבורית עירונית עולה 2.20 ובקריית שמונה 4.5 שקלים? זה פחות פריפריה, קריית שמונה מירוחם? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> תתבייש. האפליקציה שנתת להם – – – תתבייש לך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> את הדבר הזה באנו לתקן. את זה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ההחלטה הראשונה שקיבלת הייתה לתקוע את זה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – תתבייש לך – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אז אמיר אסרף עזב, ואת חדר ניהול התחבורה הציבורית תקעת, ואת התחבורה הציבורית החכמה את תוקעת, וכל מה שאת עושה זה להקטין ראש, ועכשיו את הרכבת תהרסי במינויים פוליטיים – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – שום דבר. תמשיך לשקר – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – את נת"ע תהרסי במינויים פוליטיים. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – תפסיק לשקר – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ואת שלושת המנכ"לים – – – איזו החלטה, להאריך את הקו הירוק עד ראשון לציון. יש קו חום של BRT, זול, מהיר, טוב, נותן מענה. כל מה שאת עושה במשרד, מירי, זה פוליטיקה, זה חברי מרכז, זה פריימריז. אגב, את לא נלחמת בי. הציבור צריך לדעת – את נלחמת בישראל כץ, יריבך המר במפלגתך הליכוד. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', נא לסיים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני, על הדבר הזה לא יכול לשתוק. אני ממש מסיים. תראו, משרד התחבורה הוא אחד המשרדים הכי חשובים לאזרחי ישראל. הוא נוגע לחיים של כל אחד ואחת מאיתנו בכל רגע נתון – בעבודה, בכלכלה, בפריון, במשפחה, בחברה, במצב רוח של לעמוד בפקקים. את המשרד הזה אסור לנהל בפוליטיקה קטנה וזולה, וכפי שאמרתי – לחרב את כל המהלכים הטובים שעשו במשרד הזה; ועוד פעם, הם לא נזקפים לזכותי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. מילים אחרונות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> מילה אחרונה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> זאת הסיבה שאתם בליכוד מתנגדים לטפל במערכת המשפט – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> איפה – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ולא לעשות כלום: לחרב את השירות הציבורי בפוליטיקה קטנה, ואז לזרוק את האחריות על הפקידים ועל היועצים המשפטיים. במשרד התחבורה יש אנשים כאלה נהדרים. רק אל תפילי את האחריות לכישלון עליהם – זו הבקשה היחידה שלי. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> בגלל שהוא דיבר אליי אישית, אני מבקשת לעלות להתייחס. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אחרי ההצבעה. כן, בבקשה. ישיב על הצעה הזאת שר המשפטים אבי ניסנקורן. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בצלאל – – – נתן לכם גם את החופש לשנות את עשרת הדיברות? מפלגת הציונות הדתית, עלק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שמענו, קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בטוח ששמעתם. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> איפה בצלאל? אני לא רואה אותו. בצלאל, אני הבנתי שאתה מבקש ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא התחבורה, בנושא המטרו – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> זה רעיון לא רע. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> זה יקרה בשבוע הבא, לדעתי. אין ברירה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני רואה שזה כבר הולך לכיוון הזה, כי את מרב הנאום אתה הקדשת לזה. עכשיו, יש לי רק מסקנה אחת – נגמר לך מה להגיד על מערכת המשפט בישראל, כי אתה מנסה לעשות מהסוף. תראה, אגיד לך מה בעייתי, קודם כול בגישה: אתה מראש סימנת תוצאה – אתה החלטת מראש שהמערכת מושחתת, החלטת מראש שהמערכת לא עובדת, החלטת מראש איך לנתץ את המערכת, ועכשיו אתה אוסף, כמו דייג שזורק חכה ומחכה שמשהו בפיתיון יעלה. אז פתאום יש איזושהי כתבה – אז אתה מדבר על הכתבה; פתאום יש איזשהו מאמר – אתה מדבר על המאמר. הכול בסוף בסוף זה זוטות. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> מה אתה אומר הפרסום בגלי צה"ל עכשיו? ללא מכרז, ללא הסדר ניגוד עניינים במשרד המשפטים. כבר – – – להתייחס לגופו של עניין. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אגיד לך. כשאני רואה שבן אדם באובססיה – וסלח לי, אתה באובססיה – וכשאני רואה בן אדם שדיבורים לא עוזרים איתו – אתן לך דוגמה: אתה באת לפני כמה חודשים ואמרת לי: אבי, תקשיב, למה שהשופטים לא יפרסמו באתר בצורה מסודרת את הנושא של המניעויות שלהם? לא ניגוד העניינים, המניעויות שלהם. אמרתי לך: אתה יודע מה? יש בזה שכל, יש בזה שקיפות. עשו את זה. מה עשית? מינפת את זה להתקיף את השופטים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אתה אומר לא אמת. פרגנתי לזה. זה לא נכון. פרגנתי לזה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אומר את האמת. פרגנת והתקפת. סלח לי, אתה וחברים אחרים בימינה – אובססיה. עכשיו, מילא זה היה אובססיה בלי נזק – ברוך השם, בלי נזק, כי מפילים את זה כל פעם, אבל בסוף בסוף בסוף מה שאתה מוביל אליו זה מצב שאתה רוצה לקחת את מערכת המשפט בישראל, את הפרקליטות בישראל, ולהחליש אותן, וזה לפגוע בדמוקרטיה. כשאתה בא ואומר: אני אחזק את הדמוקרטיה – זה הפוך. זה בעצם לקחת את היסוד השלישי, את הבסיס השלישי של דמוקרטיה בכל מדינה, ובסוף לנתץ אותו. עכשיו, זה לא לנתץ ולבנות, זה לנתץ. על ההריסות האלה לא תיבנה דמוקרטיה, על ההריסות האלה תיבנה דיקטטורה, וזה מה שיכול לקרות. עכשיו, עוד יותר – אתה עושה את זה בתקופה רגישה. אנחנו היום בתקופה רגישה לדמוקרטיה הישראלית. אתה רואה מה קורה עם ההתייחסות של גופים שונים, מראש הממשלה, לשר לביטחון הפנים, לשרת המשפטים לשעבר – ההתייחסות שלהם למערכת המשפט, לפרקליטות. אתה רואה את ההסתה שקיימת בכל מה מקום – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אתה יושב איתו בממשלה. בזכותך הוא ראש ממשלה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל אני לא חייב להסכים איתם. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> בזכותך אדם מסוכן לטענתך הוא ראש ממשלה. אתה גורם לנזק עצום. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני יושב ואני בולם. דרך אגב, לא ראיתי אותך יותר מדי משתתף בהצבעות נגד ראש הממשלה. ראיתי הרבה פעמים שאתה עושה הסכמות בשתיקה ולא נכנס – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני לא נגד ראש הממשלה. אני לא נגד ראש הממשלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אופוזיציה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חושב שיש לך קצת איזו דיכוטומיה. אני חי עם הסיטואציה שנכנסנו פנימה להיאבק בקורונה ולהגן על הדמוקרטיה ולהעביר תקציב – שלא קורה. ונכון, אנחנו בתקופה משברית מאוד לממשלה, וצריכים לקבל החלטה – אי-אפשר להמשיך עם הסיטואציה הזאת – אבל עדיין אני אומר לך, הגנה על הדמוקרטיה בישראל זה אבן יסוד, ואני גם אומר לך: אתה תתחרט. אם מה שאתה רוצה יקרה, עוד כמה שנים תתחרט, אחורה. אני רוצה להגיד לך עוד משהו. הזכרת את הנושא של פרקליט המדינה, ואמרת: פרקליט המדינה יהיה בצלמו ובדמותו של ניסנקורן, ונתת פה ציונים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תופסים אותו בגרון – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יועץ משפטי נקי כפיים. נקי כפיים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> נתת פה ציונים. אני רוצה להגיד לך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – חקירות משטרה, אין. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בניגוד לגישה של שרת המשפטים – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני רק אומרת לחברי הכנסת שיתפסו את מקומותיהם אם הם רוצים לקחת חלק בהצבעה. המציע, אתה יכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חשוב שבצלאל יענה לך – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בניגוד לאיך שאתה רוצה לכוונן ולבנות תבניות, מי צריך להיות שופט עליון בישראל, מי צריך להיות פרקליט מדינה בישראל – תדע, אני לא חושב ככה. אני חושב שצריך מצוינות וצריך עצמאות. אני לא בוחן בציציות שופט או לא בוחן בציציות פרקליט מדינה, אם הוא שמאלן או ימני. אני לא שם. אני בוחן את זה שהוא איש מצוין, שהוא איש עם מצוינות, שהוא איש עם יושרה, שהצדק לנגד עיניו ושבסופו של דבר הוא בא להיות עצמאי בשירות המערכת של הצדק הציבורי. כך יש לבחון את זה. ואגב, גם לא אני מחליט. ברוך השם, יש ועדת איתור. אני רוצה להגיד לך שביום שהגישה שלך תתקבל, והגישה של אחרים, שאומרים: אנחנו נשים מפכ"ל בגלל שהוא ימני, אנחנו נשים פרקליט מדינה בגלל שהוא ימני, אנחנו נשים שופט עליון בגלל שהוא ימני – אז בואו נשים את כל המערכת למען מפלגה מסוימת או למען גישה מסוימת. זה רע מאוד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על מה אתה מדבר? אתה מגן על השחיתות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אתה אפילו לא יודע על מה אתה מדבר, סלח לי, קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על מה אתה מדבר, אדוני שר המשפטים? יועץ משפטי שאומר שהוא נסחט – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שלמה, כמות השטויות שאתה אומר בבת אחת – אי-אפשר לתקן אותך אפילו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה שתגחיך את זה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שבסופו של דבר צריך לכבד את זה שבמדינת ישראל קם בית משפט עליון לתפארת. צריך לכבד את זה שמוסד היועץ המשפטי, ופרקליט המדינה, נמצא 72 שנים במדינת ישראל ומגן על מערכת הדמוקרטיה הישראלית. צריך לכבד את זה שלפעמים יש החלטות שלא אתה אוהב ולא אני אוהב, ואנחנו מכבדים את זה כי זה בית המשפט. הייתה אצלי לפני כשבוע שגרירה, לא אומר מאיפה, שגרירה אירופית. היא אמרה לי: ההתבטאות כנגד מערכת המשפט בישראל זה משהו שלא רואים היום בשום מקום אחר במדינה דמוקרטית. אנחנו מהווים היום דוגמה רעה איך דמוקרטיה לא צריכה להתנהל; אנחנו מהווים היום דוגמה רעה איך במדינת ישראל אנחנו בפועל, במו ידינו, מחלישים את הדמוקרטיה. זה לא צריך לקרות. זה לא אומר שלא צריך לשפר. את מח"ש צריך לשפר, את הנושא של שקיפות צריך לשפר. אגב, מינויים חייבים לעשות. תוקעים מינויים כבר יותר מדי זמן. זה לא רק פרקליט מדינה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איך אתה נותן למנדלבליט – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם במה צריך להתמקד – לא בדברים שדווקא מנסים לייצר מצב של ימין–שמאל במערכת המשפט. צריך להתמקד בשירות לאזרח; צריך להקים בית משפט שלום מינהלי; צריך להקים בתי דין קהילתיים; צריך להעביר את תקנות סדר דין אזרחי, למען האזרחים; צריך להסתכל על זכויות נאשמים במובן של איך מתנהלים אליהם ואיך מכבדים את כבוד האדם כשמביאים אותם למעצר; יש ועדה שדנה במקרים של האשמות שווא או הרשעות שווא, שצריך לראות איך אנחנו דואגים שדברים כאלה, עד כמה שאפשר, לא יישנו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם פרשת משפטים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזו פרשה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים דיגיטציה למען האזרחים, שלכל אזרח תהיה גישה טובה לבית המשפט ולמערכת המשפט. שם צריך להתמקד. לא כל היום לסמן את התוצאה שרוצים: מערכת משפטית ימנית. אסור שזה יקרה במדינת ישראל, ואני אומר לך, דווקא אדם שיש לו ערכים; אנחנו בערכים מתנגשים, אבל ברור שיש לך ערכים. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> רק שיהיה לפרוטוקול – אני לא רוצה מערכת משפט ימנית. כשאני מדבר על ימין–שמאל זה בהיבט של אקטיביזם ושמרנות, רק בהיבט של אקטיביזם ושמרנות. אני רוצה מערכת שמרנית ולא אקטיביסטית. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל בצלאל, שיהיה לפרוטוקול – אני לא רואה אותך, ולא חושב שמישהו במליאה רואה אותך, כאדם שאפשר להוביל אותו או להשתמש בו. סלח לי, מה שאתה עושה בחודשים האחרונים – מובילים אותך ומשתמשים בך. תודה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> יש לי זכות תגובה אחר כך גם כן, הודעה אישית? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא. תודה רבה לשר המשפטים. אני מבקשת מכל חברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם. נעבור להצבעה. גם אדוני שר המשפטים, בבקשה. אנחנו מצביעים כעת על הצעה לסדר-יום בדבר הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת ניגודי העניינים במערכת המשפט, של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. אנחנו מצביעים אם להעביר אותה או לא להעביר אותה לוועדת הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. 55 נגד, שלושה בעד – ארבעה בעד, סליחה. אני מודיעה לפרוטוקול שאני מוסיפה את בצלאל סמוטריץ' להצבעה. ארבעה בעד, 55 נגד. אם כך, ההצעה לא התקבלה. << נושא >> הודעה אישית של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> השרה מירי רגב, ביקשת הודעה אישית. בבקשה, חמש דקות. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> תודה רבה לך, כבוד היושבת-ראש. חבריי השרים, חברי הכנסת, סמוטריץ' ברח. למה ברחת, סמוטריץ'? בוא, בוא תשמע את מה שיש לי להגיד לך. האמת, משעמם לסמוטריץ', באמת משעמם לו, ומה קרה? הוא נפל, הוא לוקה בשכחה. מה הוא עושה – הוא עובד עכשיו בשביל בנט, בשביל איילת שקד. מה הם עושים היום? פוזלים מרכזה. הם הרסו את הציונות הדתית, הם הרסו את הבית היהודי, הקימו את ימינה, הימין החדש, ועכשיו הם פוזלים מרכזה; מפלגת מצב רוח שקורצת מרכזה. לא אוהבת לדבר – – – << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> השרה רגב, שדה תעופה – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני מבקשת שתיתני לי לדבר. אחר כך אתה יכול לבוא ולדבר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> סליחה, סליחה. חבר הכנסת סופר, אתה לא יכול להשתמש במיקרופון. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> פופוליזם. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> מה קורה – אני לא אוהבת לדבר על שרים שהיו לפניי, אבל הוא אילץ אותי לעשות את זה. הוא עשה דברים נוראיים לתחבורה והיה כלי של הפקידים. הפקיר את הפריפריה – – – << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> פופוליזם – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת סופר, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה. אני מבקשת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> סמוטריץ' הפקיר את הפריפריה. השאיר לי אפליקציות תשלום שלא הייתי מוכנה לחתום עליהן כי המחיר ההתחלתי – את מי הוא הפקיר ובמי הוא פגע ואיפה המחיר היה הגבוה ביותר? בפריפריה. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> מזל שוועדת הכלכלה קיבלה את עמדתי. עדיין לא חתמתי על זה, עד שאני לא אקבל את זה. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> בגלל זה את – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> לא רק זה – הוא לקח 700 מיליון שקלים מהסלים של הפריפריה. תשאלו את ז'קי לוי מה קרה לכביש 71. התקציב נעלם. הוא הפקיר את הפריפריה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> לא רק את הפריפריה הוא הפקיר, הוא הפקיר גם את איו"ש. הגעתי למשרד, הייתי צריכה לטפל – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> – – בזה שהוא מנע כסף מזומן לתחבורה הציבורית לפריפריה. סמוטריץ' מנע תשלום מזומן לפריפריה. מי שנלחם והלך עם זה עד לבית הדין היה אני, לא סמוטריץ'. הדבר השני שהוא עשה – הוא לא קיבל החלטה לגבי רכבת לליקית; מי שקיבל את זה זה אני. הוא לא קיבל החלטה לגבי שדה תעופה שלישי; מי שקיבל את זה זה אני. לא רק זה, הגעתי למשרד – השמיים היו סגורים; אני פתחתי את השמיים. אל על הייתה בהתפרקות; מי טיפל באל על אלה אני ושר האוצר. כן, ארקיע לא טסה; מי שטיפל בזה זה אני. ולבסוף, אני רוצה להגיד לך, מר סמוטריץ', הדברן הגדול, שלמדת מבנט רק לדבר. חזקים בדיבורים, חלשים בקלפי וחלשים בעשייה. אני רוצה להגיד לך מה עוד עשית. האויב הכי גדול – תלמד אתה, חבר כנסת צעיר, תלמד אתה – האויב הכי גדול, האויב הכי גדול זה הארכיון. << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> – – – שאלתי אותך שאלה והתחמקת מהשאלה – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> הוא לפני שמונה חודשים – – – << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> חברת כנסת מנוסה, סליחה – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> הוא לפני חמישה חודשים, בריאיון הסיום שלו לגלובס, אמר: אני נותן טיפים לשרת התחבורה – – – << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> גברתי השרה המנוסה, אני שואל אותך את השאלה ואני מבקש שתעני לגופו של עניין. התחמקת מזה גם – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת סופר – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> איזה טיפים – אם אתה לא תיתן לי לדבר – – – << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> התחמקת מזה גם בהצעה לסדר-היום. תעני לגופו של עניין, מדוע את פועלת בניגוד לעמדתם של כל גורמי המקצוע – – – << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> הוא נתן, הוא נתן, הוא – אני לא עובדת אצל פקידים. אתם עובדים אצל פקידים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת סופר, תודה. שמענו, תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני נבחרתי כדי להביא מדיניות. שאלו אותו בריאיון לגלובס: איזה טיפים אתה נותן לשרה הנכנסת? מה הוא אמר? לשקול את המטרו. אבל הוא לוקה בשכחה. אז בוא אני אגיד לך משהו לגבי המטרו. המטרו, עם כל הכבוד – ויש כבוד למטרו – בסופו של יום, מדינת ישראל היא לא בגוש דן. לא יכול להיות שאנחנו שמים 60 מיליארד שקלים על רכבות קלות, כרגע, רכבות קלות של הקו הסגול, הקו הירוק והקו האדום, 600 מיליון שקלים באופנידן של שביל איילון – מראשון, חולון, בת ים, תל אביב, ראש העין, פתח תקווה, בני ברק, רמת גן, תל אביב, הרצליה, רמת השרון, תל אביב – והפריפריה תהיה במצב שיש חסכים וחוסרים תחבורתיים. הגיע הזמן לעשות ולהקים רכבת מזרחית שתהיה מקבילה לקו החוף, מקריית שמונה ועד אילת. איך יכול להיות שעל 60 מיליארד שקלים של רק"לים, על 600 מיליון שקלים בגוש דן, אנחנו לא – נוסיף עוד 80 מיליארד שקלים, כי המטרו עולה 150 מיליארד שקלים, מתוכם חצי זה השבחת הקרקע, אבל מתקציב המדינה זה כ-80 מיליארד שקלים. תגידו, אנחנו השתגענו כמדינה? אנחנו כמדינה וכהנהגה לא מבינים שמדינת ישראל היא מדן ועד אילת וצריך להשקיע גם בפריפריה? לפזר את האוכלוסייה, לפזר את התעסוקה, לשים תקציבים כך שינגישו את האדם שגר בגליל ויוכל לעבוד במרכז, יוכל לעבוד במרכז ולגור בנגב. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> השרה רגב, תם הזמן. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> כמה תקציבים נשים בתוך גוש דן? ולכן אני, כאחראית, אומרת חד וחלק – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מילים אחרונות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> – – אנחנו ממשיכים להפקיד את תוכניות המטרו. כשזה יגיע למימוש, נצטרך לשקול אם אנחנו שמים את הכסף במטרו או דואגים לחבר את מדינת ישראל, וזו שאלה של הנהגה ושל ממשלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני לא אתן שאת כל התקציב התחבורתי – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> – – ישימו בגוש דן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גברתי השרה, זה מאוד חשוב. פריפריה – מאוד חשוב. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> מדינת ישראל היא לא בין גדרה לחדרה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הנקודה ברורה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חשוב גם שהרכבת תלמד לעצור גם בכפרים הערביים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> ולכן אני מציעה לסמוטריץ' להתעשת, להבין שאנחנו משרתים את הנגב, את הגליל – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> השרה רגב, תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> – – את יהודה ושומרון ואת כל אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חשוב גם שהרכבת תלמד לעצור בכפרים ובערים הערביים, גברתי השרה. חשוב. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם ועדת הכנסת, הצעת חוק יד יצחק בן צבי (תיקון מס' 3) (ביטול נציגי הכנסת במועצה), התשפ"א–2020. עוד הונחו מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל וונש, מנסור עבאס ובועז טופורובסקי בנושא: דוח מחלקת המחקר והמידע של הכנסת מצביע על עיכוב ביישום המלצות הרשות לבטיחות בדרכים לכיסאות ומושבי בטיחות. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת המחסור בתחנות או בנקודות כיבוי אש ביישובים << הלסי >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> הנושא הבא על סדר-היום שלנו – הצעה לסדר-היום בדבר הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת המחסור בתחנות או בנקודות כיבוי אש ביישובים, מס' 1792, של חבר הכנסת ווליד טאהא. בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברות וחברים, אני אדבר על נושא שאמור לקבל קונסנזוס מקיר לקיר בין כל החברות והחברים, כי אין פה לא חילוקי דעות אידיאולוגיים ולא לאומיים ולא השקפות עולם – איך ייראה בית המשפט או לא ייראה בית המשפט. אני אדבר על נושא שהוא במהותו קשור גם לחיי אדם, להצלת חיי אדם, והוא אמור לקבל את התמיכה של כל חברות וחברי הכנסת. כן, אני הצעתי להקים ועדת חקירה לבחון, לבדוק, את המחסור החמור בתחנות, נקודות, של כיבוי אש בישובים הערביים. אני אומר את זה לא כי התחשק לי לדבר על זה, אלא, א. כאזרח ערבי שחי את המציאות שמדי פעם, מה לעשות, נתקלים בשרפות שפורצות בבתים, במחסני תעשייה, בשדות קרובים לבתים, בכל מיני סיטואציות, ולא פעם, לא פעם, השרפות האלה גבו חיי אדם. ובקיץ יש את הבעיה של השרפות מהסוג שאנחנו מכירים. גם אז צריך להיות ערוכים – צריכים להיות ערוכים בכל היישובים, במיוחד ביישובים שסמוכים מאוד למקומות שמועדים לשרפות. אני לא רוצה להתחיל למנות יישובים, אבל אכסאל, למשל, סמוכה מאוד ליער שמועד, מה לעשות, לאפשרות של שרפות. על כן, זה לא הגיוני שיישוב כזה, לא תהיה בו תחנה או נקודה של כיבוי אש. וכמובן, אותו דבר, אדוני השר, אותו דבר עם הרבה מאוד ישובים שבהם התושבים מחכים זמן לא סביר להגעת הניידת, הרכב הזה של כיבוי האש. אני בעצמי הייתי עד לשרפה שפרצה בכפר קאסם, ולקח לרכב הכיבוי 40 דקות להגיע. אז 40 דקות זה מעבר לכל קריטריון שמקבל את הנוסחה הזאת. עד עכשיו מתייחסים לנושא הזה כאילו הוא נושא ביטחוני רגיש; כאילו היישוב הערבי צריך תמיד לקבל שירות של כיבוי אש מיישוב יהודי, סמוך או לא סמוך – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, כמו בתי חולים. כנראה עיר ערבית לא יודעת לנהל בית חולים, או לא יודעת להכיל בית חולים – על כן גם את זה אין; אוניברסיטה או דברים מהסוג הזה, שכולנו יודעים שלא עשו, וממניעים שדווקא לא רציתי להיכנס אליהם. אז אני מדבר על נושא שאמור לקבל את הסכמת כל חברי הכנסת. מדוע עד עכשיו לא עושים – או אפילו לא מוסרים את הנתונים המדויקים לסיבות מדוע לא פורסים כמו שצריך תחנות או נקודות של כיבוי אש ביישובים הערביים? למה צריך יישוב ערבי המרוחק מיישוב יהודי למעלה מרבע שעה – למה הוא צריך לקבל שירות כיבוי אש מהיישוב היהודי? רבע שעה, ואם תוסיף על זה בעיות תנועה, פקקי תנועה וכל מיני אילוצים שיכולים להיות על הכביש, תעשה את החישוב ותגיע ליותר מחצי שעה הגעה. איפה נשמע כזה דבר? איפה נשמע כזה דבר? יש כסף לפזר על כל כך הרבה נושאים שלא מעניינים את האזרח, אבל אין כסף להקים תחנות ונקודות כיבוי אש. אלוהים אדירים, איפה השיקול הלאומי בדבר הזה? איפה השיקול האחר, האידיאולוגי, בדבר הזה? איפה כל שיקול שמנוטרל מהסוגיה המקצועית הספציפית הזאת שנוגעת לחיי אדם? כל אחד מאיתנו יכול לעשות עכשיו בדיקה בקלות, עכשיו, מהטלפון שלו, ולראות בכמה מקרים היה אובדן חיי אדם של ילדים, גברים ונשים בגלל הגעה מאוחרת או בעיות בהגעת רכבי הכיבוי. אז סוף-סוף אולי צריך להתייחס לנקודה הזאת לא מהתפיסה – עוד מעט יעלה סגן השר ואולי גם יתחיל להקריא לי שמות של יישובים שדווקא שמו בהם נקודות, ואני מכיר אותם, ואולי גם ידבר על תחנות. לא מכיר תחנות, מכיר נקודות; אולי תחנה, בספק, בכל החברה הערבית. אבל עזוב אותך מהגישה של להקריא יישובים שדווקא שמו בהם נקודות, ובוא נתרכז בסוגיה שהיא יותר חשובה – באמת להתייחס לכל יישוב בהתאם למקום השירות שממנו הוא מקבל את הניידות, ולפי זה להחליט אם היישוב הזה זכאי לנקודה או לתחנה כי אפשרויות ההגעה אליו בעייתיות. השיקול יהיה אך ורק מקצועי, ולא יהיה שיקול לאומי ולא אידיאולוגי, כי בחיי אדם שמתים משרפות לא צריך להיות שום שיקול אחר מלבד השיקול החשוב כל כך הזה. לבדו הוא צריך להספיק. לא ייתכן שיש שרפה ומחכים 40 דקות להגעת רכב כיבוי. מה נשאר? מה אפשר להציל? מה אפשר לעשות במקרה כזה? שום דבר לא ניתן לעשות. על כן אני דורש, סגן השר – אני מתאר לעצמי מה תהיה התגובה שלך, כי זאת לא הפעם הראשונה שאני מעלה את הסוגיה הזאת מעל דוכן הכנסת. בפעם הקודמת ענה לי השר בעצמו, וטרח להקריא את כל היישובים שהוא פתח בהם נקודות או שנפתחו בהם נקודות. את זה אני יודע. אני דורש גישה חדשה, שתאפשר לכל יישוב לקבל שירות כיבוי אש זמין וקרוב אליו, ולא לחכות חצי שעה ויותר – 40 דקות – לרכב כיבוי שאולי נתקע בפקק. אנחנו מכירים את כבישי הארץ, במיוחד בשעות שיש בהן לחצי תנועה. אז צריך לבוא לנושא בגישה אחרת – גישה של חיי אדם, ערך חיי אדם. לא להתייחס לזה כאילו: ואללה, אתה יודע מה? תראה כמה עשינו לכם. אני לא אוהב את הגישה הזאת. כמה עשינו לכם – אני לא אוהב את הגישה הזאת. זאת גישה מגעילה. אתה צריך להגיד איפה עוד לא עשית ולהשלים שם, ולא להגיד: אוי, כמה עשינו לכם. אף אחד לא עושה טובה. אמורים להיות קריטריונים שחלים על כולנו, על כל יישוב במדינה, יהודי כערבי. אין קשר אם היישוב הוא יהודי או היישוב הוא ערבי. יש פה קריטריונים של חיי אדם והקריטריונים צריכים לחול על כולם – איך אומרים? ללא הבדלי גזע, דת ומין. איזה נושא יותר קלאסי, היושבת-ראש – אני גם רואה את השעון – מהנושא הזה, כדי להסכים על החיוניות שלו ולבחון אותו אחת ולתמיד בהיבטים מקצועיים, לגשת אליו כדי לתקן את העוולות שהיו בו? תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. ישיב לך סגן השר לביטחון פנים גדי יברקן. יש לך עשר דקות. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ווליד טאהא, הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: המחסור בתחום נקודות הכיבוי ביישובים הערביים. אפתח ואומר, לפני שאני אקריא את התשובה על פי המשרדים, על פי הגורמים המקצועיים, שאני בהחלט מתחבר לסיפה של הדברים. אני מקווה ומאמין שבנושא זה אין פוליטיזציה ובטח לא עניין של לאום או מגזר כזה או אחר. ראינו, כשהשרפה כילתה את נצרת, היא לא הפרידה בין תושבים ערבים לתושבים יהודים. ההפך, התושבים והשכנים שחיים – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – יצאו לעזור – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שאני אומר – שהמציאות הרבה יותר פשוטה וטובה. אני מאמין שכל הביורוקרטיה תיעלם עם הזמן. אדוני, לעניין הזה, אענה לך שחיזוק המענה לחברה הערבית הוא יעד מרכזי במדיניותנו, במדיניות השר ושלי, השר אוחנה והרשות הארצית לכבאות והצלה. כנגזרת מכך בוצעו בשנים האחרונות פעולות רבות, ובהן – אני מניח שאתם מכיר את כולן, או חלקן: פריסת חמש תחנות כיבוי חדשות ביישובים ערביים: באקה אל-גרבייה, ג'וליס, טירה, צור-באהר וחורה; זאת, לצד שבע תחנות כיבוי שהיו קיימות טרום הקמת הרשות: אום אל-פחם, נצרת, עוספיא, מסעדה, שפרעם, אגוז ורהט; מתוכן, שתי תחנות כיבוי שבנייתן הסתיימה במהלך השנה האחרונה: חורה, צור-באהר, ושתי תחנות נוספות ביישובים מעורבים, שנותנות מענה לאוכלוסייה ערבית נרחבת בשטחן: מעלות תרשיחא, איתרי ירושלים; כולן כבר מאוישות מבצעית. מעבר לכך, לכבאות והצלה יש תוכנית רב-שנתית מוכנה, שכוללת את המשך חיזוק פריסת התחנות בחברה הערבית. חלקים מתוכנית זו מקודמים, ואחרים יקודמו בהתאם לסיכום התקציבי לשנת 2021, או סיכום תקציבי לתוכנית רב-שנתית חדשה. במסגרת זו יש שמונה תחנות נוספות בשלבי תכנון שונים: טייבה – נקודת הזנקה בשלבי בנייה; עראבה – היה תכנון להקמת תחנת כיבוי, ואף נחתם הסכם והושקע כסף רב בתכנון, אך העירייה חזרה בה; תחנת כיבוי בטמרה – הצורך הוכר, מתאים לטיפול מול העירייה; כפר כנא – קיים תכנון להקמת תחנת כיבוי ונקודת הסברה ורישוי עסקים; עילוט – הוקצה שטח ומתוכננת להיבנות נקודת כיבוי; קיים תכנון להקמת תחנות כיבוי נוספות, כמו בית ג'ן, ערערה בנגב, שגב שלום. נדבך נוסף כלל גיוס לוחמי אש מהחברה הערבית. כיום משרתים במערך כ-290 עובדים מהמגזר הלא-יהודי, עובדי מטה ולוחמים. לראשונה פורסם מכרז ייעודי לגיוס לוחמי אש מהחברה הערבית ונקלטו כ-47 לוחמי אש מהחברה הערבית. פורסם מכרז ייעודי לבדואים, ובקורס לוחמי אש שמתקיים בימים אלו יש תשעה חניכים מהחברה הבדואית. מעבר לכך, הקמנו במשרד לביטחון הפנים, בהובלת המינהלת לחברה הערבית במשטרה ובשיתוף עמותת אחריי, את פרויקט צעירים לעתיד בטוח. תכלית הפרויקט היא להעניק לחניכים כישורי שפה וחיזוק מיומנויות, שיאפשרו למי שלא מתגייס לכוחות הביטחון להשתלב בשוק התעסוקה, בדגש על גיוס למשטרה, כב"ה ושב"ס. בימים אלו יש 47 מועמדים למשטרה, חמישה לכב"ה ואחד לשב"ס, וחלקם עתידיים להתגייס למשטרה, לשב"ס ולכב"ה. בינואר 2021 ייפתח המחזור השני של הפרויקט, עם כ-60 חניכים בדואים נוספים. מרכיב נוסף המהווה מכפיל כוח ומאפשר מתן מענה מבצעי ראשוני הוא מערך יחידות המתנדבים של כבאות והצלה. בשנים האחרונות הוקמו 13 יחידות מתנדבים ומתנדבות באום אל-פחם, אבו סנאן, בוקעתא, עראבה, חורה, כסייפה, בסמה, צור באהר ודבורייה לטובת חיזוק המענה הראשוני לכיבוי והצלה, הסברה והגברת המודעות להגנה מאש. חלק מיחידות המתנדבים קיבלו רכב כיבוי למענה ראשוני. בתוכנית הרב-שנתית יש הקצאת כלי רכב ליחידות נוספות. עוד יש לציין כי הוקמה טייסת הכיבוי הלאומית. הטייסת היא איכותית ועוצמתית גם בסטנדרטים מערביים ונותנת מענה טוב בהרבה מבעבר בשטחים פתוחים הסמוכים ליישובים בכל רחבי הארץ. רכיב נוסף וחשוב לא פחות מהמענה המבצעי הוא תחום ההסברה והמודעות לבטיחות והגנה מאש. בשנים האחרונות הנושא חוזק בצורה משמעותית, תוך שיתוף פעולה עם ראשי המועצות והערים, על ידי קיום ימי קהילה, הדרכות ופעילות בתוך בתי הספר, מוסדות החינוך, מוסדות ציבור, מוסדות קשישים ומעונות יום וביצוע קמפיינים ייעודיים לחורף, לרמדאן ואף בפייסבוק בערבית. בשנים 2017–2020 הושקע תקציב של 602,000 שקלים בהסברה לחברה הערבית בנושא בטיחות באש. בהקשר זה יש לציין כי מדינת ישראל היא המדינה עם שיעור ההרוגים ל-1,000 נפש משרפות מהנמוכים בעולם המערבי. חשוב להדגיש כי הפעילות בשנים האחרונות הביאה לירידה משמעותית במספר הנספים משרפות בחברה הערבית – מ-11 הרוגים משרפות בשנת 2017 לארבעה הרוגים בשנת 2019. נכון להיום, במהלך שנת 2020 ישנם שני הרוגים מהחברה הערבית. לסיכום, אומנם ישנם פערים היסטוריים בכל הנוגע למענה לחברה הערבית, ועם זאת החל מהקמת הרשות הארצית לכבאות והצלה במשרד לביטחון הפנים יש תהליך התעצמות שנותן מענה לפערים, בראייה רוחבית ולאומית. בתוך כך, חיזוק השירות והמענה לחברה הערבית הושם כיעד מרכזי במדיניות השר וסגן השר לביטחון הפנים והרשות לכבאות והצלה, ואל מול יעד זה מבוצעות פעולות רבות. קודם כול, כפי שפתחתי בדבריי, אני מניח שהתשובה בחלקה לא חידשה לך, חבר הכנסת טאהא, אבל בחלקה כן, אם נודה ונגיד את האמת. אני חושב שנושא השרפות – ובכלל כבאות והצלה – הוא נושא חריג וייחודי, משום שכשהוא מגיע, הוא מכלה את כולנו, ואנחנו, אזרחי מדינת ישראל, כולנו חיים במקום הזה, ועלינו לעשות, כל אחד בחלקת האלוהים הקטנה שלו, ובוודאי מדינת ישראל ובוודאי שירות הכבאות וההצלה של מדינת ישראל צריכים להמשיך לתת את המענים. כפי שאתה רואה, נעשים מאמצים כבירים על מנת להגדיל את כוח האדם שמשרת בשירות כבאות והצלה מהמגזר הערבי וגם הבדואי. אנחנו משתתפים בכל מה שאנחנו יכולים, גם עם גופים חיצוניים שהם לא גופים ממשלתיים, כמו אחריי ועוד גופים שאנחנו מציינים. הנושא הזה, כפי שגם אתה אמרת, הוא לא עניין של פוליטיקה ואסור שתהיה בו, וככה אנחנו פועלים בנושא הזה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מבקשת שאנשים יתפסו את מקומם. עוד מעט מגיעים להצבעה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> קודם כול, בנושא הזה, כפי שציינתי, הדוגמה הטובה ביותר שיכולנו לראות הייתה לפני כמה שבועות, כששירות כבאות והצלה התמודד עם גל שרפות. אומנם הציבור ידע עליו – כ-250 שרפות במהלך סוף שבוע – אבל זה אירוע שכשאני עשיתי ביקור אצל נציב כבאות והצלה, אצל דדי שמחי, כשהלכתי להגיד מילה טובה ללוחמי האש, כשראיתי אותם נלחמים באש שהתלקחה, מה שנקרא כאש בשדה קוצים בצפון, אמר לי דדי שמחי, נציב שירות כבאות והצלה: אדוני סגן השר, אנחנו מתמודדים עם הדבר הזה כמעט בכל יום. רק זה הגיע לתקשורת, אבל אנחנו עובדים קשה. לוחמי האש – יהודים, דרוזים, בדואים, ערבים, חרדים, גם המתנדבים; יש כ-3,000 מתנדבים בשירות כבאות והצלה – כולנו עושים את המקסימום כדי לשמור על אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לסגן השר. כולם יושבים במקומותיהם? אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה לסדר-היום בדבר הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת המחסור בתחנות ובנקודות כיבוי אש ביישובים. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 21 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 36 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת לא נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תוצאות ההצבעה: 21 בעד, 36 נגד. אני מוסיפה גם את ההצבעה של גדי יברקן – 37 נגד. ההצעה לא התקבלה וירדה מסדר-היום. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> את יכולה להוסיף אותי לפרוטוקול, בבקשה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד? חברת הכנסת מרב מיכאלי, להוסיף לפרוטוקול בעד. 22 בעד, 37 נגד. ההצעה לסדר-היום ירדה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ייעוץ משפטי מסכן תושבים ביהודה ושומרון << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו עוברים להמשך סדר-היום – הצעות לסדר-היום בנושא: ייעוץ משפטי מסכן תושבים ביהודה ושומרון, מס' 1764, 1765 ו-1802. חבר הכנסת אריאל קלנר – אנחנו נחכה לו שירד מלמעלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מבינה. חבר הכנסת אוריאל בוסו נמצא פה? כי אחרת אין לי עוד דוברים להצעה הזאת. אני לא יכולה. חבר הכנסת, תקרא לאריאל בוסו. אנחנו לא יכולים לעצור את סדר-היום. אתם יכולים להגיד לו להיכנס כדי שהוא יהיה הדובר הראשון? כי חבר הכנסת קלנר מבקש שבוסו יהיה הראשון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קרן, אם את רוצה אני יכולה לעלות עם שלי עכשיו, עם ההצעה לסדר-היום שלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה, הוא נכנס. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אני עולה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה כן עולה? חכה שנייה, כי קראנו כבר לבוסו, אז שנייה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אני מוכן לעלות – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אריאל, הכול בסדר, תירגע, הכול טוב. הוא פה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מוכנה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, בסדר. אנחנו לא יודעים אם כל המציעים איתך, אולי הם לא מאורגנים, זה לא כל כך הוגן. אריאל, אתה יכול להיות הדובר הראשון? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בוסו, אני מתכוונת, אוריאל. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> הייתי שלישי – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן. אחד ירד. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אני עולה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב. אוריאל, אתה תהיה הבא, ונתחיל מקלנר. יהיו לך שלוש דקות מרגע שתתחיל. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, היעלה על הדעת שאקטיביזם שיפוטי יפגע גם בחיי אדם? ככה זה נראה מהנחיות המערכת המשפטית בנוגע להתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. על סמך מסמך, דוח המאחזים שחיברה עו"ד טליה ששון לפני כ-16 שנה, החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז למנוע מהם סיוע ממשלתי אזרחי. מדובר על הנחיות שראו אור ב-13 במרץ 2005, ונאמר כי אפשר לספק למאחזים מרכיבי ביטחון בסיסיים כגון שמירה של חיילים ופריסת גדר תיל, אבל הקביעה העקרונית במסמך היא כי לגבי כל מרכיבי הביטחון האחרים – שער חשמלי, תאורה, גנרטור וכיוצא בכך – יש לפעול על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה האוסרת להעביר סיוע כלכלי בכל דרך שהיא למאחזים. חשוב לציין שטליה ששון הפכה לימים חברה ברשימת מרצ לכנסת ויושב-ראש הקרן החדשה לישראל. כמובן שכשהיא כתבה את הדברים היא הייתה נטולת פניות ובלתי תלויה וכל שאר הסופרלטיבים שמקבלים אנשי מערכת המשפט. היא רק אחר כך פתאום גיבשה את תפיסת עולמה ועמדותיה. מקווה שעוקבים פה אחרי הציניות שלי. מכל מקום, מאז ימיה קרו כמה דברים. ראשית, ברור לכול שהמאחזים מיועדים להסדרה ולא להריסה. הממשלות הקימו ועדות שרים, מינו את ועדת אדמונד לוי, את ועדת זנדברג וכן צוות מיוחד במשרד ראש הממשלה, הכול, הכול כדי להסדיר את המאחזים. ב-28 בפברואר 2018 התכנס צוות שרים בראשות ראש הממשלה וקיבל החלטה, שאחר כך הועברה אין-ספור פעמים לבג"ץ, שמדיניות הממשלה בנוגע למאחזים היא מדיניות של "יוסר – יוסדר": מאחז על קרקע פלסטינית פרטית יוסר – מאחז על אדמות מדינה יוסדר. אבל כל הנ"ל לא משנה כהוא זה את עמדת היועצים המשפטיים, שממשיכים לדבוק בהנחיות אנכרוניסטיות וקובעים נורמות שאין להן דבר וחצי דבר עם עמדת הדרג המדיני. מי יודע, ברוח הימים האלה, אולי מישהו מחזיק אותם בגרון – אני כבר לא יודע מה אפשר לחשוב על המערכות האלה – או שאולי הם נטולי פניות, כמו אותה טליה ששון, וגם אותם אנחנו נמצא במרצ ובקרן החדשה בעוד כמה שנים. האם אותם משפטנים יישאו באחריות אם מחר בבוקר יתבצע פיגוע, חלילה? אינני מוכן להתרגל לעובדה שמשפטנים מנהלים את המדינה בניגוד לדמוקרטיה. האם עכשיו הם גם אחראים לביטחון ואף לאבטחה? עד כדי כך הכול שפיט? חשוב להזכיר שביישובים אלה גרים עשרות אלפי תושבים – אני כבר מסיים, גברתי – בני אדם אזרחי ישראל. הם זכאים קודם כול להגנה, אבל גם לתנאים בסיסיים. מקומם ביותר לראות את האפליה. החוסר בתשתיות בסיסיות ביישובי יש"ע זועק לעומת היישובים הבלתי-מוכרים בפזורה בנגב. והחמור מכול: הביטחון – האפשרות הנוראית לאובדן חיי אדם בשל קביעה משפטית ארכאית. את היישובים יש להסדיר באופן מלא, ועד אז, שלא יופקרו בשל אג'נדה משפטית של פקידים בלתי נבחרים, גם אם הם חושבים את עצמם לנטולי פניות. אני דורש תשובה מנומקת. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, יש לך שלוש דקות מרגע שתתחיל. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, עשרות אלפי אזרחים, ביטחונם למעשה מופקר ולא באשמתם. בעבר קראו לזה מאחזים, ועדיין שמם נשאר מאחזים; השתלטות. אנשים תושבי מדינת ישראל לכל דבר, שבחרו לגור – ולא מטעמי נוחות סתם; מציונות, אידיאולוגיה וגם מטעמי אפשרויות; כיום כבר ערים שלמות, לא מאחזים למיניהם – עדיין כבולים בידי היוועצויות משפטיות כאלה ואחרות. כבר בשנת 2011 מדינת ישראל הודיעה לבג"ץ שרוב המאחזים האלה יוסדרו; גם אם הם בהתחלה הוקמו שלא בדרך, מאז הסכמי אוסלו, הם יוסדרו והם נמצאים. ביקרתי לפני כמה שבועות עם השר במשרד הביטחון, השר מיכאל ביטון, וחבר הכנסת משה ארבל, בגבעת יתיר, בשומרון, במקומות שאין להם חשמל לא למוסדות ציבור, לא לגני ילדים, הסדרות בעייתיות. ראינו את השרפה שקרתה לפני שבועיים – משפחה שלמה שכמעט איבדה את כל עולמה. על מה ולמה? שאלות שנשאלות במשרד המשפטים – ביורוקרטיות – נמצא פה למעלה חבר הכנסת הרב יצחק פינדרוס, שהיה ראש עיריית ביתר עילית. זו עיר לכל דבר, שגם היא מוגדרת בהגדרות המשפטיות שלה ביהודה ושומרון, בשטחים. תשאלו אותו מה הביורוקרטיה, מי מדבר על תכנון ובנייה, על אספקת מים, על חשמל, על הביורוקרטיות מול משרדי ממשלה בגלל ההגדרות המשפטיות, ובסוף יש שם עשרות אלפי אזרחי מדינת ישראל שצריכים לקבל את השירות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אוריאל, אוריאל, סליחה. כדאי לספר גם על הסיור בשבוע שעבר של השדולה. ראינו בעיניים את כל הדברים האלה, וחייבים גם את הנושא הזה להעלות. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> גם השדולה למען ארץ ישראל סיירו בשבוע שעבר באזורים הללו בשביל לוודא מקרוב. נמצאים פה גם חברי הכנסת טייב ואבוטבול, שבשבוע שעבר סיירו וראו מקרוב את העוולה המתמשכת, והכול בגלל ביורוקרטיה משפטית. משרד המשפטים, שר המשפטים מר אבי ניסנקורן, קחו את הנושא הזה לידיים – אדרבה ואדרבה, בהסדרה, בתשובה משפטית, אבל בואו נסדיר את זה, ללא קשר להסכמי השלום, לא הסכמי השלום. בסוף אלו דברים שתושבי מדינת ישראל צריכים לקבל בשביל המשך הקיום שלהם. תודה רבה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אפשר לשים קרוונים בגליל – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בוסו. אין לנו משיב על ההצעה הזאת מהממשלה, ולכן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לאן אתם רוצים להעביר? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> ועדת חוקה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לוועדת חוקה? << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> להעביר לדיון בוועדה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להגיד שזה ממש מביש, מביש, שאין מי שמשיב בממשלה על הדבר הזה. שר המשפטים היה צריך להיות פה – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> כנראה שזה לא – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> זה לא פוסל אותנו להעביר את זה לוועדה להמשך הדיון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת ממשלה שלכם, מה אתם רוצים – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מאה אחוז. ההערה נרשמה. ההערה נרשמה, ואנחנו נעבור להצבעה. אתם רוצים שזה יעבור לוועדת חוקה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מי בעד שזה יגיע לוועדת חוקה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מה, יש הצבעה? תגידי – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אמרתי, עוברים להצבעה. מי בעד לוועדת חוקה? הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד – שישה, אין מתנגדים. אני מוסיפה לפרוטוקול גם את חבר הכנסת בוסו, חבר הכנסת יברקן, חבר הכנסת קלנר, חברת הכנסת פלוסקוב. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> לא נורא. תכריזי, תכריזי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מותר? << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> כן כן, תכריזי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חמישה בעד. הצבעתו של חבר הכנסת מיקי זוהר מבוטלת. חמישה בעד, ועליהם אני מוסיפה את חבר הכנסת בוסו, חבר הכנסת קלנר, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חבר הכנסת שטרן, חבר הכנסת טייב, חבר הכנסת יברקן – זה עוד שישה. 11 בעד, אין מתנגדים. << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> 12. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, 11, כי הורדנו את זוהר. היו חמישה. חשבון אני יודעת, לימודי ליבה אני יודעת. 11 בעד, אין מתנגדים. ההצעה עוברת לוועדת החוקה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יום חג לשדולה למען ארץ ישראל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזה חג? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> חג כשנסדיר את זה, אלעזר. תישאר בימין, תישאר בימין. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> באמת במרחשוון חסרים חגים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> דוח מבקר המדינה על סיוע המדינה לניצולי שואה << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעות הבאות לסדר-היום, מס' 1718, 1772 ו-1803, בנושא: דוח מבקר המדינה על סיוע המדינה לניצולי שואה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, יש לך שלוש דקות. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. זה לא רק שלי, יש עוד חברי כנסת שהצטרפו, ואני מאוד שמחה על כך. כמובן, ידידי, קולגה שלי לשדולה למען ניצולי השואה, אלעזר שטרן. אני לא רואה באולם אפילו – רק שר נמצא. אתה משיב או שגם אין תשובה? השרה כהן צריכה להגיע, נכון? בדרך כלל היא מגיעה. טוב. אני בטוחה, חברים, שבבית הזה ישנם הרבה אנשים שנושא ניצולי השואה קרוב לליבם. אנחנו מדברים עליהם, אנחנו דואגים להם, אנחנו יודעים שעדיין לא עשינו מספיק למענם. דוח מבקר המדינה שפורסם לפני שבוע ימים מצייר תמונת מצב עגומה ומדאיגה בנוגע למצב ניצולי השואה בארץ. מדובר במעקב של הדוח על הדוח הקודם, שהתפרסם ב-2017, אך במקום שנראה שמאז פרסום דוח הזה מצבם של ניצולי השואה השתפר, אנחנו מגלים תמונה אחרת – אנחנו מגלים שהמצב אפילו הידרדר בלא מעט מובנים. על פי הדוח, 130,000 ניצולי השואה חיו במדינת ישראל נכון לדצמבר 2019. אגב, מי שחושב שאין, שהם הולכים ונגמרים, עדיין יש בשביל מי להילחם, 136,000. כל אחד מהם קיבל קצבה ממוצעת של 3,996 שקלים בלבד. 51,175 ניצולי שואה שמקבלים תגמול חד-שנתי – אני מדברת על אלה שמקבלים כ-4,000 שקל בשנה – זקוקים למענק השלמת הכנסה כדי להתקיים בכבוד. כבר בדוח הקודם העיר מבקר המדינה שיש לדאוג בתשומת לב לניצולי השואה הזקוקים להשלמת הכנסה. ב-2017 שיעורי ניצולי השואה שקיבלו קצבה חד-שנתית בסך 4,000 שקל, כפי שדיברתי איתכם, והיו זקוקים להשלמת הכנסה היה 67%. תשאלו אותי כמה השנה? 70%. זה אומר שמספר ניצולי השואה שזקוקים להשלמת הכנסה, במקום לרדת הוא עולה. ברור שאנחנו לא יכולים להשלים עם המצב הזה. אני אתן פה ציטוט מהדוח, ציטוט של מבקר המדינה: "הזמן הולך ואוזל. מספר הניצולים החיים הולך ופוחת, ולכן גוברת החשיבות שהגורמים הרלוונטיים יבחנו את הליקויים ויפעלו לתיקונם לצורך טיוב הטיפול בניצולי השואה, נפגעי התנכלויות ונכי המלחמה בנאצים ומיצוי זכויותיהם. דור העדות זכאי לחיות את שארית חייו בכבוד ולקבל את ההכרה שהוא ראוי לה". רבותיי, כל מילה נוספת מיותרת. גברתי השרה, תודה שהגעת, זה חשוב מאוד שאת נמצאת פה. מצד אחד, אני שמחה על הישג מרשים – והשרה נמצאת כאן – על ההסכם עם גרמניה, שבעצם נותנת לאנשים האלה תשלום 1,200 יורו בשנה במהלך השנתיים הקרובות. אני שואלת איפה מדינת ישראל. אני פונה לשר האוצר, למשרד האוצר, ואומרת: יש כיום סוג של עזרה לאנשים האלה מצד גרמניה. בואו גם אנחנו, כמדינה, נכניס את המצ'ינג שלנו וניתן לאנשים האלה את הסכום הזה. זה 4,800 שקל מגרמניה ו-4,800 שקל ממדינת ישראל – תאמינו לי, זו תהיה בשורה בלתי רגילה לאנשים האלה, ואנחנו נהיה גאים בזה. לכן אני מבקשת, גברתי, להעביר את הדיון לוועדת הכספים, בתקווה שנוכל לחזק את האוכלוסייה היקרה, שבאמת זקוקה לכל שקל וראויה לו. לוועדת הכספים, בבקשה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. זה דוח מבקר המדינה, כן? << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, דוח מבקר המדינה שפורסם לפני שבוע. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מבינה, אבל זה בדרך כלל הגיוני שזה לוועדת ביקורת המדינה. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר_המשך >> היות שמדובר שם בכספים – אנחנו לא מדברים כרגע על הדוח, אנחנו מדברים כרגע על עצם העובדה, מצבם של ניצולי השואה. שוב, דוח מ-2017, כרגע זה רק מעקב. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני לא מבינה מה שאתה אומר. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מבקשים את הגדלת התמיכה. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר_המשך >> בדיוק, ולכן אני מבקשת לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אוקיי, הבנתי. מאה אחוז. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה, גברתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש לך שלוש דקות. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> השרה, השר. יספיק. בהמשך לדברים של חברתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב, אנחנו באמת בעניינים האלה כבר שנים, אפשר להגיד, גם בוועדה. אני מתעסק עם זה עוד קודם, את יודעת, גברתי השרה, בקרן לרווחה, ובכלל כל החיים. אני חושב שצריך להתמקד במה אנחנו יכולים לעשות כאן. אז בלי לסתור או להמעיט כהוא זה מהדברים שדיברה עליהם חברתי, אני חושב שיש שני דברים שהם קריטיים. כל שקל זה חשוב, כל ניצול זה חשוב. הדבר הראשון: אני חושב, יש בלבול בהגדרות של ניצולי השואה – כאלה שבאו לפני 1953, אחרי 1953, כאלה BEG וכאלה שמקבלים ממשרד האוצר, ועורכי דין שעושים על זה קופות. טיפלנו גם בזה בעבר. אני חושב שמה שנכון – שממשלת ישראל תיקח אחריות על הכול. אנחנו לא רוצים לראות עורכי דין שמייצגים ניצולי שואה מול ממשלת גרמניה. זה אפילו לא מול ועדת התביעות, זה מול ממשלת גרמניה. עכשיו, יש הבדלים בזכאויות. אז פעם היורו עולה ופעם היורו יורד, ושנים הם קיבלו יותר ועכשיו הם מקבלים פחות. יש הרבה מאוד מעטפות מסביב: אלמנים, אלמנות, דמי מרגוע בשנה – כל מיני דברים. אנחנו חושבים שאחרי כל כך הרבה זמן אפשר שתהיה לניצולי השואה כתובת אחת. עכשיו, יכול להיות שבתוך הכתובת הזאת יהיה גם מיצוי זכויות, אבל צריך שתהיה כתובת אחת ותהיה מדיניות אחת. אני חושב שגם עבר מספיק זמן של הדיפרנציאציה, שגם אלה שיגידו: הם פעם קיבלו יותר, ועכשיו הם מקבלים יותר – זהו זה, כבר אפשר להשוות את זה. אז זה דבר אחד. הדבר השני, אני חושב, זה הנושא של – אנחנו ישבנו יחד באותו יום בלי שידענו שבאותו יום – אני לפחות לא ידעתי – הופץ דוח מבקר המדינה. נדמה לי שאת השתתפת בזום על הנושא של ניצול, או גנבה מניצולי שואה, על עמותה שהבנו שכנראה, לצערנו, היא לא היחידה שגובה כסף, מקבלת כסף מהמדינה ומאחרים לתת לניצולי שואה ולא עשתה את זה, ואנשים – כנראה, על פניו – הרוויחו כסף לכיסם. אנחנו חושבים, אנחנו יודעים, שיש ניצולי שואה שלא מקבלים כלום, ויש כאלה שכמה העמותות מתנפלות עליהם. בגלל שהזמן קצר אני לא רוצה להאריך ולתת דוגמאות של שירותים כאלה. אפילו סלי מזון – יש מי שיקבל שניים או שלושה סלים ויש מי שלא יקבל אף אחד. למה? בגלל שלא הכול מנוהל במקום אחד. עכשיו, עם ישראל – "המתנדבים בעם ברכו השם". תמיד יש מתנדבים, וזה בסדר, אבל יש גם דברים – משרד האוצר מעביר כסף לכל מיני עמותות שעושות אותו דבר, והוא גם לא יודע שסביר שחלק מהאנשים יקבלו מכמה עמותות וחלק לא יקבלו בכלל. בשורה התחתונה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה צריך לסיים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסיים. בשורה התחתונה, אנחנו מעירים על זה שנים – חלה התקדמות, לא מספיקה – שיהיה שולחן אחד או בסיס נתונים אחד ואפשר יהיה באמת לפזר, גם את מה שכבר נותנים, באופן שווה וצודק יותר. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף טייב. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> גברתי השרה – כן, גברתי השרה – חבריי חברי הכנסת, גברתי היושבת-ראש, מתוך כ-130,000 ניצולי שואה שחיים פה היום בארץ – אני מצטרף לדברים של חברתי טלי ושל אלעזר – מתוך 130,000 יש לנו כ-51,000 ניצולי שואה שזכאים למענק שנתי מכוח סעיף 4 לחוק הטבות לניצולי שואה משנת 2007 ומקבלים עזרה או זכאים לקבל עזרה לפי חוק הבטחת הכנסה. לצערי, משרד האוצר והרשות טרם מצאו פתרון כדי לשפר את המצב של אותם ניצולי שואה, ואנחנו רואים שבשנים האחרונות גם עולה המספר והאחוזים של אותם ניצולי שואה שצריכים הבטחת הכנסה. מטבע הדברים, ההיגיון היה אומר שניצולי השואה הולכים ונעלמים; מספר ניצולי השואה שצריכים הבטחת הכנסה גדל. מה הבעיה? בואו, אני חושב שכמדינה יהודית אנחנו צריכים להיות אור לגויים. לא צריך לחכות שגרמניה תדאג ותפצה אותם. כמדינה היהודית היחידה בעולם עלינו לכבד את אותם ניצולי השואה. זוהי הגאווה שלנו, זו לא טובה שאנחנו עושים להם. אנחנו צריכים להתעשת ולדאוג שמשרד האוצר והממשלה הזאת יעשו את הכול כדי לעזור לאותם ניצולי שואה. לא רק שהבעיה לא טופלה מאז דוח מבקר המדינה אלא היא גם החמירה. אני מדבר על הנגשת הדירות, מתן תוספת שעות לסיעוד לנכי המלחמה בנאצים, הגדלת זכויות ניצולים. כל הדבר הזה, מבחינתי הוא חייב להיעשות וכמה שיותר מהר, ולכן אני באמת מצטרף לדברים של חבריי, גם חבר הכנסת שטרן וגם טלי, להעביר את זה לוועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה – אה, סליחה, סליחה, אני כבר רגילה שאין שר משיב. השרה לשוויון חברתי. << דובר >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר >> קודם כול אני רוצה להודות לחבריי מהקואליציה ומהאופוזיציה שהעלו את הנושא הכל-כך חשוב הזה, ואני כבר אשיב על כל הדברים שאנחנו עושים, אבל לפני זה אני אומרת שאני אשמח לשתף פעולה בכל העבודה שאנחנו עושים. אנחנו עושים שולחנות עגולים וחושבים כל הזמן איך להשתפר ואיך לייעל את הביורוקרטיה, כי באמת באמת באמת שבמקרה הזה הזמן פועל לרעתנו, ומדי יום בממוצע – זה נתון מזעזע – 40 ניצולי שואה נפטרים ונפרדים מאיתנו בלי הזכות שלנו לעשות למענם עוד. אז באמת, בדברים האלה אין קואליציה ואין אופוזיציה, ואני אשמח לשתף פעולה וכל רעיון, וכל יוזמה, וכל ביקורת – אנחנו כאן, אני כאן, ואני אשמח מאוד לשתף איתכם פעולה. ניצולי השואה הם יקירנו. הם חיים כאן בינינו כשעל ליבם ונפשם העול הכבד של זיכרונות הזוועות, הגעגוע למי שלא שרד אותן, הכעס, הכאב והאימה שפשוט לא יגלידו. אני רק יכולה לשער כיצד כל אלה מתעצמים בימי המשבר שבו אנו מצויים, עם ההגבלות המוטלות על כולנו. זה מקשה במיוחד על מי שהבדידות היא שער לזיכרונות מתקופות אפלות. מאז שהרשות לניצולי שואה הועברה למשרד שלנו פעלנו בהרבה מאוד מישורים, ואני אפרט: ראשית, אנחנו פועלים לשיפור התנאים של ניצולי השואה שעלו לאחר אוקטובר 1953. זו נקודה שחזרה על עצמה בדברים של כולכם. אני רגע אפשט את הדברים. בעצם יש שתי קבוצות של ניצולי שואה: יש כאלה שבמצבם הם מקבלים מהמדינה הרבה יותר – קצבה חודשית שנעה בין 6,000 ל-11,000 שקלים, תלוי במצב. גם זה מבחינתי לא מספיק, והייתי גם רוצה לתת להם יותר, אבל מצבם הכלכלי עוד יחסית סביר. יש קבוצה אחרת שמקבלת רק אחת לשנה 4,000 שקלים, וזו הקבוצה שבה אנחנו ממקדים את כל המאמצים שלנו, כי שם יש לנו את האוכלוסייה שעלולה להידרדר לעוני, ואין להם תמיד את התנאים להזדקן בכבוד, וחובתנו לשים אותם בראש סדר העדיפויות. << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> היא כבר בעוני. לא יכולה להידרדר – היא כבר בעוני. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר_המשך >> לא, יש כאלה. אני, אגב, לא רוצה להכליל, אבל בוודאי הכסף שמקבלים מהמדינה לא מספיק בשום צורה, 4,000 שקלים זה לא מספיק, ויש גם הטוענים שהקריטריונים לחלוקה בין הקבוצות הם לא הוגנים. בשבועות האחרונים באמת הגענו להישג מאוד משמעותי במסגרת משא ומתן עם ממשלת גרמניה, משא ומתן שאנחנו עובדים עליו הרבה מאוד זמן, שהובל על ידי ועידת התביעות, ושם אנחנו נצליח לתת מענה ל-90,000 ניצולי שואה, שיקבלו מענק של 1,200 יורו בשנת 2021 ובשנת 2022. זה משמעותי, אבל זה כמובן לא מספיק, וזה בדיוק הולך לפלח הזה – לאנשים שמקבלים רק מענק שנתי, אחת לשנה. ושוב, את כל המאמצים שלנו אנחנו נמקד בהם. שנית, אחרי עבודה מאומצת הצלחנו להשיג הכרה בעוד 30 גטאות פתוחים ברומניה ובבולגריה, מה שאומר שגם ניצולי השואה מהגטאות הפתוחים האלה – וזה המקום להודות ליד ושם, ששיתפנו איתם פעולה והם עשו מחקר מדהים, ובזכות המחקר הזה הצלחנו באמת להביא עוד כסף מממשלת גרמניה. אז גם פה, אותם אנשים שהוכרו בגטאות הפתוחים יעברו ממסלול של קצבה אחת לשנה לקצבה חודשית, שזה ממש ממש משמעותי. זה המקום גם להודות למשרד החוץ ולשר החוץ, שנרתם למשימה הזאת, והביקור שלו בגרמניה מאוד מאוד סייע לנו. מעבר לזה פעלנו לעדכון התגמולים החודשיים המשולמים לכל ניצולי השואה, כולל תגמולים מוגדלים לנזקקים מקרב הניצולים, בעלות של 50 מיליוני שקלים לשנה, והעדכון הזה נכנס לתוקף החודש הזה. מעבר לזה, בדיונים על המענקים וכל קופסאות הקורונה ומה שקורה עכשיו אז דאגנו שנכי המלחמה בנאצים וגם אלמנות נזקקות של ניצולי שואה יקבלו את אותם מענקים מוגדלים שניתנו בזמן הקורונה. אם אנחנו כבר נוגעים בקורונה אז חשוב שאנחנו נדבר גם על מצוקת הבדידות שניצולי השואה – כמו כל המבוגרים, אבל ניצולי השואה באמת סובלים ממנה, ואנחנו משקיעים משאבים רבים גם במתן סיוע לניצולי השואה על רקע משבר הקורונה. גם בימים האלה אנחנו מקפידים להגיע לבתים של ניצולי שואה כדי לסייע להם במיצוי הזכויות שלהם בכל רחבי הארץ. נכון להיום הגענו ל-60,000 ביקורי בית, ואנחנו ממשיכים בכך. אנחנו מעניקים לניצולי השואה טיפול נפשי. בדרך כלל זה במפגשים; עכשיו בזמן הקורונה זה מותאם להגבלות וזה מבוצע באופן טלפוני. זה טיפולים גם מהתחום הסוציאלי, גם הרפואי וגם הנפשי. חוץ מזה, במסגרת פרויקט מגן זהב אנחנו ממש מגיעים לכל הניצולים יחד עם – אנחנו מגיעים דרך אגב לכל האזרחים הוותיקים, גם לניצולי השואה, ומעניקים מענה מיידי לצרכים היום-יומיים, אם זה סיוע בהבאת מזון ותרופות, אם זה בליווי רגשי והפגת בדידות, וגם סיוע באוריינות דיגיטלית – אני יודעת שזה נושא שאת העלית, טלי פלוסקוב – כיוון שאנחנו יודעים שמי שיודע להתנהל בצורה מקוונת מהבית עובר את התקופה הזאת בצורה יותר טובה. מעבר לזה אנחנו מסיימים שלב של פיילוט עם קופת חולים מכבי שבמסגרתו אנחנו נותנים שירותים עד לבית לניצולי שואה, ואנחנו עכשיו בעצם עובדים על הרחבת הפיילוט הזה לכל קופות החולים, וגם זה יהיה משמעותי. חשוב לי גם מילה על פרויקט מקסים בשם "עכשיו זה הזמן", שבמסגרתו 5,400 מתנדבים מלווים באופן שוטף – כל אחד מאמץ ניצול שואה ומגיע אליו כל שבוע לאורך שנה ויותר, לפעמים אפילו שנים. כרגע אנחנו גם השגנו תקציבים כדי להרחיב את הפרויקט הזה בצורה משמעותית. חשוב לי לומר שבמסגרת קידום ועיבוי הזכויות המגיעות לניצולים אנחנו שמים דגש מיוחד על הנזקקים מביניהם, על הסיעודיים מביניהם ועל ניצולים שנמצאים במצב דמנטי. אלו גם האוכלוסיות שאנחנו מבקשים להרחיב עבורן את הסיוע במישורים השונים. אנחנו שמים דגש על ניצולים עריריים, חסרי עורף משפחתי וניצולים המרותקים לביתם. במסגרת זו אנחנו פועלים להגדיל ולהרחיב את מערכי התמיכה הקיימים. סך הכול התקציב המשולם על ידי הרשות לניצולי שואה בתשלומים ובהטבות עומד על 5.5 מיליארד שקלים בשנה, ובמסגרתו אנו נותנים מענה מוגבר למעוטי ההכנסה מקרב הניצולים – זה 1.6 מיליארד – וכן מענה ייחודי לניצולים סיעודיים וניצולים הסובלים מדמנציה, שזה 650 מיליון שקלים בשנה. אני מקווה מאוד שבקרוב נגיע לדיוני תקציב, ובדיוני התקציב האלה הדרישה המרכזית שלנו תהיה לשים את הכסף בדיוק בפער בין הקבוצות – צמצום האפליה בין הקבוצה שכן מקבלת מענק חודשי, שהוא בהחלט מכובד, לבין הקבוצה שמקבלת רק 4,000 שקלים בשנה, ומזה אי-אפשר לחיות. זה בראש סדרי העדיפויות שלנו. זו הדרישה הראשונה שאנחנו נדרוש במסגרת דיוני התקציב, שאני מקווה שיבואו – בעזרת השם, אפשר לומר. שוב, אני מזמינה את כל חבריי להצטרף לפעילות שאנחנו עושים. אנחנו גם עושים עכשיו שולחנות עגולים עם כל משרדי הממשלה כדי לעשות בדיוק את מה שאמרת, חברי אלעזר שטרן – לראות איך אנחנו מאגמים משאבים ומייעלים את העבודה. אנחנו גם עושים עבודה עם ארגוני חברה אזרחית על איך אנחנו מייעלים את הביורוקרטיה כדי שהכסף הקיים במערכת יגיע כמה שיותר מהר וכמה שיותר בקלות לאותם ניצולים. לצערי, אנחנו במרוץ נגד הזמן, ולכן אנחנו באמת פועלים בכל הכוח וללא לאות למען ניצולי השואה. אנחנו עושים הרבה, אבל מחובתנו לעשות יותר, וזה אף פעם לא יספיק. אנחנו צריכים להמשיך לעשות ללא הרף, ואני מזמינה אתכם לעשות את זה ביחד. תודה רבה. << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לנצל את ההזדמנות ואני רוצה להציע לך: מול משרד הרווחה פועלת תוכנית לניצולי שואה שנקראת "בתים חמים". כרגע אנשים לא יכולים להיפגש, אז תפנו את הכסף לבתים חמים וירטואליים – תנו לאנשים את הכסף הזה – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר_המשך >> זה לא קורה היום במשרד הרווחה? << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> זה לא קורה. כרגע הכסף – אני לא יודעת, לא משתמשים בו, כי הבתים לא מתכנסים. אז אם תוכלי, עם שר הרווחה, להפוך את זה לבתים חמים וירטואליים, והכסף הזה יופנה לפגישות בזום, ששם אנשים נפגשים, חוגגים יום הולדת, עושים ספורט, שרים ביחד – זה החיים – אנחנו פשוט כך נחזיק אותם בחיים. אם תוכלו לעשות את זה זה יהיה מאוד מבורך. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר_המשך >> אני אפנה אל שר הרווחה ונבדוק את זה. << קריאה >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר_המשך >> תודה לך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. עמדה נוספת מהצד, של חבר הכנסת אלכס קושניר. יש לך דקה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי השרה, אני חייב לומר שבתחילת השבוע מאוד התעצבנתי וכעסתי, כי הגשתי שאילתה ישירה בדיוק על הנושא שדיברתם עליו כאן, אבל אחרי זה מאוד שמחתי, כי הבנתי שטלי, יוסי ושטרן הגישו הצעה לסדר-היום ושהיא התקבלה. נגעת בנושא מאוד מאוד חשוב של האפליה בין ניצולים שעלו לפני 1953 לאלה שעלו אחרי 1953. אני שמעתי את דברייך בקשב רב ואני חושב שהכיוון הוא כיוון נכון. דיברת הרבה מאוד על ההישגים שלכם במשא ומתן עם ממשלת גרמניה, אבל כפי שאמרו כאן חבריי לפניי, אני חושב שהחובה היא קודם כול על מדינת ישראל, לכן אנחנו חייבים לעשות הכול כדי שאותם 70,000 ניצולי שואה שעלו אחרי שנת 1953 יקבלו את הסיוע כבר עכשיו, ואולי אפשר למצוא דרך לא לחכות לתקציב ולעשות את זה כבר היום. אנחנו העלינו את הסוגיה הזאת בוועדת הכספים כמה פעמים, ואני שמח שעכשיו אנחנו נצביע בעד העברה של ההצעה לוועדת הכספים, ושם אני חושב שתהיה לנו הסכמה מקיר לקיר כדי למצוא את המקור התקציבי לדבר הזה. תודה רבה. ובאמת, חיממת את הלב בדברייך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על להעביר את ההצעה לסדר-היום לוועדת הכספים. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד – ארבעה, אין מתנגדים. אני מוסיפה, בעד, את חברת הכנסת ברביבאי, את חבר הכנסת קושניר, את סגן השר יברקן, את חבר הכנסת טייב, חברת הכנסת פלוסקוב, חברת הכנסת תהלה פרידמן – זה עוד שישה. זהו? יואב, אתה רוצה להצביע? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אני לא מצביע. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא מצביע. חבר כנסת סמוטריץ', אתה רוצה להצביע? << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> בעד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז עם חבר הכנסת סמוטריץ' זה עוד שבעה, אז 11 בעד, אין מתנגדים. אנחנו מעבירים את ההצעה – תוסיפי גם את אבוטבול. 12 בעד, אין מתנגדים. ההצעה תעבור לוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חודש המודעות לסרטן השד << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו עוברים להצעות הבאות לסדר-היום, בנושא: חודש המודעות לסרטן השד, מס' 1785, 1794 ו-1806. התלבשתי במיוחד בוורוד לכבוד זה, אז אני מחכה לדיון – גם בוורוד וגם המסכה ורודה. היית צריכה להתכונן. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> על מסכה לא חשבתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בשביל זה אני פה. בדיוק בשביל זה. יש לך שלוש דקות. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה לך, גברתי היושבת-ראש. כשאפרת, בת 42, אימא לשתי בנות, אובחנה כחולת סרטן שד בגיל 40, היא הייתה עסוקה בדיוק בתכנון טיסה משפחתית לתאילנד, אך במקום חופשה היא יצאה למסע שהציל את חייה, בעיקר לאור המודעות וחשיבות הגילוי המוקדם. סרטן השד הוא השכיח ביותר בישראל והגורם מספר אחת לתמותת נשים צעירות. אחת מכל שמונה נשים עלולה לחלות בסרטן השד; למעלה מ-5,000 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל, וכ-1,000 נשים נפטרות. אחד הנתונים המשמעותיים הוא שכרבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50, ורובן לא נמצאו כלל בקבוצת הסיכון. אך בזכות אבחון מוקדם, 92% מהנשים החלימו מסרטן השד. לאורך שנים לא נחקרו בעיות בריאות של נשים, והן לא קיבלו אבחון וטיפול הולם. המחקר הרפואי התעלם מקיומן של מחלות ותופעות נשיות ואף הזניח אותן. כאשר תהליך קבלת ההחלטות ברמה הלאומית לא מבטא את האיזון הנכון בין רפואה המותאמת לנשים לבין גודלן באוכלוסייה – מה לעשות? אנחנו 51% – הנושא מחייב שינוי במדיניות ובהקצאת משאבים ייחודיים לצורכי בריאות האישה. המפגש בין רפואה למגדר יסייע לדייק את המענה עבור נשים וגברים ויספק לכולם זכות שווה לבריאות. חייבים לפעול למען שינוי ההתייחסות למגדר בתחום הרפואה והבריאות ולאמץ גישות חדשות הכוללות את הכשרת הרופאים לזיהוי הסיכונים הייחודיים לכל מטופלת. למי שחוששים מהמשמעויות התקציביות בהתאמת מענה רפואי למגדר או בהורדת גיל הממוגרפיה, אני אומרת כי היקף ההוצאה על הטיפול בכל מחלה – בוודאי גם על סרטן השד – עולה לאין ערוך על מימון מדיניות המאפשרת זיהוי מוקדם ומניעה. כל מניעה היא פחות יקרה מטיפול במחלה. עמותת אחת מתשע – לצערי, היום כבר פחות מתשע – עושה כל מאמץ להוריד את גיל הממוגרפיה מ-50 ל-40 כחלק מסל הבריאות. הן לא לבד. אגודת הכירורגים האמריקאית כבר ממליצה על האפשרות לבצע בדיקת ממוגרפיה שנתית מגיל 40 ובדיקה ראשונית להערכת סיכונים לנשים מגיל 25. לכל אישה יש אחריות לדאוג לבריאותה, להיות מודעת לסיכונים ולקבל החלטות המתאימות לפרופיל הרפואי שלה. אנחנו, בכנסת ובממשלה, הם שצריכים לקדם מחקר מקיף ולאפשר לכל אישה את הזכות והיכולת לבחור מה מתאים לה – באיזה גיל, באיזו דרך, ועל ידי מי להיבדק. הקורונה גורמת לרבים ורבות מאיתנו לדחות את הטיפול הרפואי והמעקב שבשגרה. דחייה כזאת יכולה להשפיע על איכות החיים ולפעמים על החיים עצמם. אני קוראת מכאן לכל אישה להיות מודעת לעובדה שביכולתה להשפיע על בריאותה באמצעות מניעה וגילוי מוקדם של סרטן השד. עלינו להיות מודעות לכך לא רק בחודש המודעות לסרטן השד, שאותו אנחנו מציינים היום, אלא בכל ימות השנה. אנחנו כאן, בכנסת, מחויבים במקביל להמשיך לפעול כדי לדרוש בריאות שווה לכול. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת תהלה פרידמן. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> פתחתי את הפייסבוק יום אחד והייתה שם הודעה, סטטוס, של איריס: אחת מתשע, יאללה, מלחמה. הלב שלי החסיר פעימה. שנתיים של מאבק איתנים, ובסוף היא הפסידה. זה היה סרטן שד גרורתי. היא הייתה בת 38, והייתה לה צוואה אחת: לכו להיבדק. איריס לא האמינה בחיים אחרי המוות, אבל אני, בכל פעם שאני הולכת להיבדק, אני מרימה עיניים לשמיים ואני אומרת לה: נבדקתי, איריס, נבדקתי. גילוי מוקדם מציל חיים. סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בישראל. מדי שנה מאובחנות עם סרטן השד 5,400 חולות חדשות, 1,000 נפטרות. רבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. החודש אנחנו מציינות את חודש המודעות לסרטן השד. בחודש הזה, ויותר מכך בשנה הזאת, שאנחנו כל כך עסוקים בנושאים של בריאות הציבור, חשוב שנעמוד על הצורך במודעות, אבחון וגילוי מוקדם של הסרטן. היתרונות שבגילוי מוקדם ברורים. מדובר בהצלת חיים. זה מאפשר טיפול מתון יותר, תופעות לוואי קלות יותר, החלמה מלאה יותר וחזרה מלאה לחיים איכותיים. מובן מאליו שגם הנזק הכלכלי למשפחה, למדינה ולחברה קטן יותר. מי שנמצאת בקבוצת סיכון מכירה את הנושא היום, ברוך השם, והולכת להיבדק באופן תמידי, אבל יש מגזרים ספציפיים שבהם צריך להשקיע יותר בלהעלות מודעות, להפחית את הבושה ולגרום ליותר נשים להחליט לעשות את זה. לכן חודש המודעות הוא הזדמנות מצוינת למקד את המודעות בחברות שבהן המודעות עדיין לא נוכחת: להשקיע במודעות אצל נשים חרדיות, שהרבה פעמים הצרכים שלהן באים אחרונים – אחרי הילדים, אחרי לדאוג לכולם – אצל נשים ערביות, שלא מספיק הולכות להיבדק. ועוד דבר: כולנו יודעים שרפואה מונעת היא היעילה ביותר. נפגשתי היום עם רופא שהציג לי נתונים מעניינים על ההשפעה של הפסקת עישון, על פעילות גופנית קבועה, על תזונה בריאה ומאוזנת. אני מבטיחה להשתדל יותר בעצמי, וכולנו צריכות לעשות את זה. איריס גולדמן, אני אשתדל ללכת להיבדק. הבטחתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פרידמן. חברת הכנסת סונדוס סאלח. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, בחודש המודעות לסרטן השד חשוב לנו לקבל החלטות, להעלות את המודעות ולקדם חקיקה בנושא. סרטן השד הוא גורם תמותה מספר אחת אצל נשים. בכל שנה למעלה מ-5,400 נשים מאובחנות בסרטן השד. אחת מכל שבע, אפילו לא שמונה ולא שבע וחצי – אחת מכל שבע נשים תאובחן במהלך חייה בסרטן השד. גזענות בשירות הפגיעה בבריאות. כשרבע מהנשים מתחת לגיל 50 בחברה הערבית – שליש מהחולות המאובחנות בסרטן השד הן מתחת לגיל 45. בכל שנה אנחנו מאבדות 1,000 נשים כתוצאה מסרטן השד. סרטן השד כבר לא מחכה לגיל 50, וכנ"ל הממוגרפיה לא צריכה לחכות לגיל 50. אסור לנו לתת לחכות לגיל 50 משיקולים כלכליים ותקציביים, כי אנחנו נשלם על זה באופן הטיפול יותר ביוקר – יקר יותר. אם אנחנו נקדים את הבדיקה ונגלה מוקדם יותר את סרטן השד, אנחנו יכולות ויכולים לטפל בו בפחות תקציבים, וזה ידרוש מאיתנו פחות תקציבים וגם פחות משאבים וגם יחסוך את הסבל מקבוצת הנשים האלה. חברתי תהלה, הנשים הערביות לא הולכות פחות להיבדק. פשוט אין בתי חולים ביישובים הערביים. אין אפילו בית חולים אחד שהקימה הממשלה בחברה הערבית. המרכזים הרפואיים רחוקים כל כך מהיישובים הערביים. משרד הבריאות, כשהוא מוציא מודעה, הוא מוציא אותה בעברית בהתחלה; הוא פונה כאילו שהנשים כולן קוראות וכותבות ומבינות עברית, אבל זה לא נכון. צריך לפנות לכל אוכלוסייה בשפה שלה, בכל השפות המדוברות כאן, ולא רק בשפה העברית. שלא לדבר על הנשים שנמצאות בנגב, ששם אין תשתיות חשמל, אין אינטרנט, אין טלוויזיה, והאתגרים והחסמים רק גדלים שם כתוצאה מהמשבר שאנחנו חיים בו. יש צורך לקדם בדיקה מקדימה לממוגרפיה. אני מזמינה אתכם להצטרף לחוק שאני הגשתי להורדת גיל הממוגרפיה מ-50 ל-40. חשוב לנו להציל את חייהן של נשים. (חוזרת על המשפט בערבית.) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה לסדר-היום סגן שר הבריאות יואב קיש. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יושבת-ראש. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> יושבת-ראש. היושבת בראש, מדי שנה מאובחנות בישראל כ-5,200 נשים עם סרטן השד – רובן, 88%, עם סרטן חודרני, ומיעוטן, 12%, עם גידול בשלב מוקדם מאוד. ברוב המקרים באמת החולות, גילן מעל גיל 50. יש גם הבדל בין המגזרים. כרבע, 22%, בקרב היהודיות, וכשליש, 32%, בקרב הערביות, הן מתחת לגיל 50 בעת האבחנה. כמו שנאמר, יש בדיקה לגילוי מוקדם שמאפשרת את שינוי מהלך המחלה, ממוגרפיה, והוכח במספר גדול של ניסויים קליניים כי ממוגרפיה מקטינה את התמותה מסרטן השד ב-30%, ולכן מדינות רבות אימצו את בדיקת הממוגרפיה כאסטרטגיה לגילוי מוקדם של המחלה. יחד עם זאת – ופה אני חושב הנקודה המרכזית, חברת הכנסת ברביבאי – חשוב לציין כי בדיקה זו היא בעלת יעילות שונה בין נשים בקבוצות גיל שונות. עיקר היעילות שלה הוכחה עבור קבוצת הנשים מגיל 50 עד 74. גם מעל גיל 74 יש לזה השלכות אחרות. בשנת 1995 – אנחנו כבר מדברים על מעל 25 שנים – המשרד השיק, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, תוכנית לאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד שכללה בדיקות ממוגרפיה, כיסוי בסל הבריאות עבור נשים בגיל שדיברנו עליו – 50 עד 74, שלהן יש סיכון ממוצע למחלה – ממוגרפיה אחת לשנתיים; נשים בנות 40 פלוס בסיכון מוגבר למחלה מסיבות של רקע משפחתי או גורם אחר, לדעת הרופא המטפל – עם ממוגרפיה אחת לשנה. התוכנית לא התייחסה לנשים עם רקע גנטי ידוע, שעבורן כבר יש המלצה לבדיקות MRI ומעקב שונה, זאת אומרת, מדובר על האוכלוסייה הרגילה. המדינה היא שמפעילה את התוכנית, באמצעות קופות החולים, והקופות אחראיות לזימון הנשים לבדיקות ולטיפולי המשך, והכרת התוכנית מתבצעת במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. ואכן, כיום מכסה התוכנית את כל הנשים בגילים של 50 עד 74, וההמלצה עבור קבוצות הגיל 40 עד 49 היא ביצוע בדיקה רק אם מדובר בקבוצת סיכון מוגדרת ולא באופן אוניברסלי – ואני חושב שעל זה אולי הדיון שהעלית. המלצה זו, דרך אגב, מבוססת על המידע המדעי הקיים. ברוב מדינות העולם שבהן מערכת בריאות – אנחנו רואים את עצמנו כמערכת בריאות ברמה גבוהה – דומה למדינת ישראל, אלו המלצות שקיימות, והן דומות משיקולים דומים. דרך אגב, עוד נתון לידיעה: שיעור ההיענות לבדיקת הממוגרפיה עמד ב-2018 על 72.5%. ועכשיו אני רוצה לציין כי כל בדיקה רפואית דורשת איזון עדין בין התועלת הצפויה ממנה לבין הנזק הנלווה. במקרה של בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן, שמתבצעות בהיקפים רחבים על האוכלוסייה – שברובה המוחלט היא בריאה – נדרשת רגישות מוגברת לסוגיה. יש תועלת ברורה, כפי שציינת, וזה הפחתת תמותה מסרטן, אבל יש גם נזק בלתי מבוטל, לצערי, שנובע מבדיקות שגויות, התערבויות מיותרות, חשיפה לקרינה מייננת – זה במקרה של ממוגרפיה – של כל האוכלוסייה במספרים גדולים ואבחון יתר. כלי החלטה אמינים מאפשרים לכמת את התועלת הצפויה מהפעלת התוכנית – גילוי מוקדם של סרטן השד בקבוצות גיל שונות, מצד אחד – והנזק הנלווה. ההחלטה שהתקבלה – באמת, אין חולק על כך שבגילים 50 עד 74 התועלת עולה על הנזק, ולכן כך אנחנו פועלים. לגבי קבוצת הגיל 40 עד 49 יש חילוקי דעות מתמשכים בספרות המקצועית, וקיימת עדיין שאלה אם הנזק הכרוך בכך עולה על התועלת. לפני כשנה וחצי הגישה ועדת מומחים שמונתה על ידי ראש שירות הבריאות דאז – את השם שלה אף אחד לא מכיר, כי לא הייתה קורונה – ד"ר רבקה שפר, שהקימה ועדה בנושא, וההמלצה למשרד הבריאות הייתה ברורה: לאפשר לנשים בנות 45–49 שמעוניינות בכך לעבור בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם, לאחר התייעצות עם הרופא המטפל והצגת התועלת והנזק האפשריים בפניהן. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה יושם? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> זה יושם, לדעתי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> להערכתי לא. אם זה היה מיושם זה כבר נותן חלק מהתשובה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> את צודקת. כשקראתי את זה – אני רואה שהנוסח קצת מעורפל. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> להערכתי זה לא יושם, כי יש פה סוג של חצי פתרון. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז אוקיי, אז קודם כול את טוענת שנשים בנות 45–49 שמעוניינות, לא נותנים להן. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אומרת שצריך לפתוח את סל הבריאות ושזה יאפשר לנשים שמעוניינות שזה יהיה על חשבון סל הבריאות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כחברה בקופת חולים אני לא מצליחה לעשות בדיקות. אני מנסה ומנסה ולא מצליחה. לא עשיתי מעולם. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כשקראתי את זה בפעם הראשונה הבנתי שההמלצה הזאת יושמה, אבל אני מקבל את ההערה. אנחנו נבדוק את זה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> גם מול הקופות, כי לדעתי, לכל אחת יש מדיניות. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אין דבר כזה. יש סל שמגדיר שירותי קופות, ואם זה לא בסל או כן בסל זה שחור ולבן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה יכול להיות בסל ואז מקשים עליך – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> יש נושא הסל – אני אמשיך, כי חשוב להגיד את זה, כי הרי זה גם הוגש לוועדת הסל לבקשה להרחבה בתרופות ובטכנולוגיות – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – ושם זה לא התקבל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל זה שוב מוגש. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> נכון. אני רואה שגם את חזק בעניינים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה עמדתכם? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ההצעה להוריד את גיל ביצוע הממוגרפיה ל-40–49 הוגשה לוועדת הסל ב-2020. אותה ועדה גם ראתה את המלצת – את יודעת, יכול להיות שזה באמת עדיין לא התקבל. כשקראתי את זה חשבתי שזה התקבל, אבל כנראה לא, כי ההחלטה על כך היא בוועדת הסל, ואם ועדת הסל לא קיבלה גם את ההמלצה ולא את זה, אז אנחנו באירוע שנדחה. הינה – הורדת הגיל לא התקבלה על ידי ועדת הסל. אנחנו אכן עכשיו בהצעה שמוגשת להרחבת סל 2021. מה שאני מציע, לאור המקום שבו אנחנו נמצאים כרגע – זה ועדת סל חדשה שצריכה להחליט – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שהתכנסה היום לראשונה, נכון? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא יודע אם לראשונה ולא יודע אם היום – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> היום, היום. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – אבל קבענו את האיוש שלה, היא קיבלה את המינוי שלה והיא אמורה לעבוד. היא צריכה להגיש מסקנות עד סוף השנה. זה אירוע קשה בתקופת קורונה, לנהל את העניין הזה, אבל אני חושב שנוודא שההמלצה של הוועדה המקצועית של ד"ר שפר מגיעה לידיה. אני חושב שאם נלקחו השיקולים, אז מן הראוי – בסוף, צריך להבין, אני מניח שבוועדת הסל יהיו גם שיקולי תקציב. אני לא יודע על איזה תקציב מדובר – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה לא הרבה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – עצמה יותר יקרה מהמניעה. אתה יודע את זה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא יודע על איזה תקציב תוספתי מדובר ל-45–49 – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אבל אני אומרת שהמניעה היא בוודאי פחות יקרה מהטיפול במחלה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, הבעיה זה החשש מטיפולי יתר ומקרינה מייננת מיותרת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ברור. האיזון צריך להישמר. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כשאתה לוקח ציבור שברובו הגדול הוא בריא ואתה בודק אותו, אז יש לך דילמה. הצגתי את הדילמה הזאת. אני אומר שוב: הנושא נבחן. אני חושב שמן הראוי היה לקבל את ההמלצה כפי שהיה בוועדה שהוקמה בדיוק לעניין הזה. אני לא יודע את הנושא הכספי, שהוא אירוע מקביל לכל האירוע הזה ונדון בוועדת הסל. כמו שאמרנו, ועדת הסל 2019 דחתה. יש לנו עכשיו ועדה חדשה בסוף שנת 2020, ושם נעלה את זה לבחינה מחודשת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה לך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה על התשובה. לאיזו ועדה את מבקשת? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לוועדת עבודה, רווחה ובריאות? זה בסדר למציעים? אוקיי, אז אנחנו נצביע. נעבור להצבעה על העברת ההצעה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שניים בעד, אין מתנגדים. אני מוסיפה בעד את חברת הכנסת אורנה ברביבאי, חברת הכנסת סונדוס סאלח, סגן השר גדי יברקן, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וחבר הכנסת משה אבוטבול. זה עוד חמישה, אז שבעה בעד, אין מתנגדים. ההצעה עוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אכיפה מקוממת כלפי אזרחית שהביעה ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: אכיפה מקוממת כלפי אזרחית שהביעה ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה, מס' 1752, 1757 ו-1812. יציג – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אדוני סגן השר, אני לא מקנא בך כל כך על שאתה אמור לענות על ההצעה הזאת ולהתפתל פה תכף על הדוכן. << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << קריאה >> אני אפתיע אותך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> הלוואי, הלוואי. אני מאוד אשמח. מסוג ההפתעות המשמחות. יש מעט מאוד דברים יותר מסוכנים בדמוקרטיה משימוש שרירותי בכוח הסמכות והשלטון שמבוצע בידי המדינה עצמה, שאנחנו כאזרחים מעניקים לה את מה שמוגדר בשפה המקצועית "אלימות שלטונית". אנחנו מפקידים בידי מערכות החוק במדינה – המשטרה, הפרקליטות, בתי משפט – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא אלימות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ככה מגדירים את זה. במדעי המדינה ההגדרה היא "אלימות שלטונית". אנחנו מאפשרים למדינה להפעיל כוח. כוח יכול להיות פיזי, כוח יכול להיות שלילת חירות. אנחנו כחברה מפקידים את הכוח הזה בידיהם של אנשים שאמורים, כמובן, לעשות בו שימוש לטובה, שימוש מושכל, שימוש שמקדם את האינטרסים של החברה, אבל שימוש מאוד מאוד מדויק; שימוש שחס וחלילה לא רומס זכויות ולא שימוש שרירותי בכוח הזה. כמה מקרים התפרסמו בימים האחרונים על אנשים שגרים בסמיכות לביתו של היועץ המשפטי לממשלה, סיננו לעברו מילים כאלה ואחרות ומצאו את עצמם נעצרים ומובלים לתחנת משטרה. אגב, אנשים שומרי תורה ומצוות, בעיצומה של השבת – חילול שבת כאילו מדובר באיזה משהו דחוף והכרחי. לקחו אותם לחקירת משטרה לעיני משפחתם וילדיהם. אילה חסון צייצה ממש עכשיו לפני שעות: "לא ייאמן. שירה, השכנה של מנדלבליט שקראה לעברו 'פרשת משפטים, בושה' קיבלה לפני כמה דקות הודעה מהפרקליטות שהתיק שבו נחקרה כחשודה נגנז, לא יוגש נגדה כתב אישום". אדוני סגן השר, התיק הזה היה פתוח שמונה חודשים, דהיינו, היא נעצרה על לא עוול בכפה, בעיצומו של יום השבת, לעיני משפחתה וילדיה, שמונה חודשים התיק הזה הוחזק פתוח כנגדה כשהיא, כמובן, לא יודעת מה יהיה עתידה, כדי שברגע שזה יתפרסם, כמה ימים אחר כך התיק הזה ייסגר. מה שברור – שמדובר בלא-כלום, ולא מדובר במקרה אחד, לא בשניים וכנראה גם לא בשלושה. הדבר היחיד שאני יכול לומר הוא שהחשש הוא – אתה יודע, יש אנשים שהכוח השרירותי הזה מופעל נגדם בתיקים עם פרופיל ציבורי ותקשורתי רחב, אז הם מגיעים לאילה חסון, וצריך לפרגן לה על החשיפות האחרונות שלה בתחום הזה – היא עושה עבודת קודש – או לאחרים, אז אנחנו מודעים. לך תדע אחרי כל מקרה כזה – ומי כמוך מודע לזה אצל העדה האתיופית – כמה מקרים כאלה של הפעלת כוח ושרירות שלא מגיעים אחר כך לאוריה אלקיים או לאילה חסון, כמה אזרחי מדינה נדרסים תחת המערכת הזאת, ואין להם יכולת אמיתית להתגונן. זה באמת באמת הדבר שצריך להפחיד אותנו. זה נוגע גם למשטרה, זה נוגע גם לפרקליטות, זה נוגע לבתי המשפט – כל שרשרת האכיפה. אני לא יכול להגיד דבר בלי מילה אחת פוליטית, כי לפני רגע אתם כולכם ברחתם מהמליאה הזאת כשביקשתי להקים ועדת חקירה שתבחן את ההתנהלות של המערכת הזאת מלמעלה ועד למטה, כדי שמקרים כאלה לא יתרחשו – לא בתיקים עם פרופיל תקשורתי גבוה ולא בתיקים של בוזגלו הפשוט. אתם התעלמתם. יש לי תחושה שכל הגורמים יודעים שהם יכולים לעשות איזה שימוש שהם רוצים בכוח שלהם. כל עוד אתם בשלטון, שום דבר לא יקרה עם זה, וזה בעיקר מתסכל. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, אדוני השר היקר, אדוני סגן השר היקר שנמצא פה, כמו כולם, שמענו על הנושא הזה, שעצרו את אותה אזרחית שדיברה כלפי היועץ המשפטי, וזה נעשה בשבת. אני לא אדבר בנושא הזה של היועץ המשפטי מסיבה אחת: בגלל שהוא גם הוציא הודעה שאין לו קשר לנושא, כך שאין לי מה לדבר לגבי הנושא שלו. גדי, אני כן אדבר לגבי הנושא הזה של המשטרה. אני רוצה רגע להבין דבר אחד: פעילות המשטרה נעשית בצורה כזאת שלקחו אותה, גררו אותה לתוך ניידת. אני שואל שאלה אחת, ואני אומר את זה בצורה הכי כנה: למה דווקא בשבת? אני גם משמש כיושב-ראש השדולה למען השבת, כך שאני מרגיש צורך חיוני ודחוף וחשוב לייצג את כל מי שנותן בי אמון. לא ייתכן שעצרו אותה והכניסו אותה בשבת. במה מדובר פה, במחבלת? במישהי שהיא ממש חמושה? אז היא אמרה כמה מילים כאלה ואחרות. נו, כמה פעמים אנחנו אומרים מילים כאלה ואחרות ולא עוצרים אותנו? דבר נוסף – אני אומר: אין כבר רגישות לשבת? אנחנו נמצאים במדינה יהודית. במדינה היהודית הזאת, לצערנו, אט-אט אנחנו מאבדים את כל הזהות של מה זה עניין של שבת. יד קלה על ההדק. שבת – יאללה, בואו, מה זה משנה? מה, היא הייתה בורחת לחו"ל? אם היו באים אליה במוצאי שבת, עושים לה חקירה במוצאי שבת – היא הרי דתייה, אז היא גם לא הייתה טסה לחו"ל ובורחת מהארץ. אז למה עשו את זה דווקא בשבת? למה? זה לא פיקוח נפש, ואנשים בתקופה האחרונה חושבים, אולי בחסות הקורונה או כל דבר אחר, שאפשר לרמוס ולדרוך על שבת המלכה. כמה דוגמאות. ראינו גם את הנושא הזה – ואני גם מרחיב על זה, ושוב קושר את זה לשבת: גמזו הולך ונפגש לי בכל מיני כפרים ערביים באמצע השבת; מזמין צוותי תקשורת בשבת כדי לעשות מסיבת עיתונאים במוצאי שבת. ראינו ציוצים – שלחתי גם מכתב למנכ"ל משרד החוץ על זה שרואים ציוצים של כל מיני שגרירים – מתי הם עושים את זה? בשבת. מה הם חושבים, שלא ידעו מזה, הציבור הדתי, לא ידעו מזה, הציבור הזה? למה להפקיר את זה? משרד הבריאות הוציא כמה פעמים את כל התוצאות ואת כל המדדים שהיו – מתי הם עושים את זה? בשבת. מה אתה מוציא לנו עכשיו כמה חלו וכמה זה? מה זה ייתן לנו בשבת? אי-אפשר להמתין כמה דקות למוצאי שבת? איבדנו כבר את הכול? שבת הפכה להיות, איך שאומרים, למרמס? אני טוען, וקורא למשטרה: יותר רגישות בנושא הזה. אדוני סגן השר לביטחון פנים, אני מכיר אותך לא מהיום, שאתה מאוד רגיש לנושאים התורניים, לנושאים של שמירת תורה ומצוות. אתה האחרון שתעשה את זה בצורה כזאת. תוציאו הנחיות. אפשרי גם להמתין למוצאי שבת, ואיך אומרים ברוח הצבא, אדוני השר? לכל שבת יש גם מוצאי שבת. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – לא נמצא, אז ישיב סגן השר גדי יברקן. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, חברי הכנסת המציעים – חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', אמרתי לך שאני אפתיע אותך. אני אפילו לא מתכוון להקריא מהדף, אני אגיד לך את זה על אמת. אני חושב שמשטרת ישראל לא צריכה להיות משטרת מחשבות, ובטח לא במעצרים כאלה. משטרת ישראל תנהג על פי מה שהחוק מנחה אותה. האירוע הזה בוודאי ייבדק. אני חושב שחלק מעשרות אלפי השוטרים והשוטרות שבאים במגע עם האזרחים עושים באמת עבודת קודש, באמת. מי כמוך זוכר את ההתנתקות לפני כמה שנים, כשמשפחות ואחים עמדו אחד נגד השני, אבל כל אחד ידע שהוא מבצע את שליחותו – כמובן, להבדיל אלפי הבדלות. בעניין הזה, גם השר וגם אני רוצים להיאבק בעשבים שוטים במשטרה. אם ניתנו פה הוראות שהן בניגוד לחוק, אנחנו נבדוק את זה. חופש הביטוי הוא הלב הפועם של הדמוקרטיה הישראלית מימין ומשמאל. בזכות חופש הביטוי הצלחתי להוביל מחאות גדולות ולהעביר החלטות ממשלה ולהעביר פה חקיקה עוד לפני שנכנסתי לכנסת. חופש הביטוי הוא דבר הכרחי. אנחנו לא יכולים לאמץ אותו רק כשאנחנו נהיה באופוזיציה, אלא חייבים לעמוד על כך שכל אזרח יביע את דעתו ואת כל מה שהוא חושב במסגרת החוק מתי שהוא רוצה ואיפה שהוא רוצה. אם הגברת הנכבדת אמרה את מה שהיא אמרה, זכותה המלאה להגיד לאיש ציבור את מה שהיא אמרה. על דבר כזה לעצור אותה? אנחנו נבדוק את קבלת ההחלטות בעניין הזה. נוסף לכך, כל הזמן אני עומד על כך ואומר שוב ושוב: אם אנחנו רוצים לתקן את המערכת מבפנים, אנחנו חייבים לבקר את המערכת. ביקורת על המערכת הוא חלק מהריפוי של המערכת. אחד הדברים שאני הצעתי זה בנושא של חקירות שוטרים. אם שוטרים טעו בעת ביצוע משימתם, אפשר להגיד שטעו, אז שלחנו אותם, אבל אם שוטר ביודעין עושה עוול, פוגע באזרח, בגלל שיש לו את החוק בידיים, שנתנו לו, אנחנו כן צריכים לבדוק. זה לא מטיל דופי בעשרות אלפי שוטרים ושוטרות שעושים עבודה. בזמנו אני גם ביקשתי שיסגרו את מח"ש, יקימו גוף חדש ויחקרו את הנושא הזה. אני גם הצעתי את מה שאתה דיברת עליו לפני כן, בנושא של הבדיקה של החקירה, שלא יכול להיות מצב שעובד ציבור, גם אם הוא שוטר או עובד מדינה בפרקליטות, ישתמש בסמכות שנתן לו המחוקק לפגוע באזרח. זה הדבר האחרון שאנחנו מצפים לו. גם השר וגם אני לא אוהבים את הדבר הזה. אנחנו נבדוק את זה וניתן תשובה מדויקת. משטרת ישראל היא משטרה שעושה את עבודתה, בטח בתקופה הזאת, וכולכם עדים וכולכם ערים לזה. אני חושב שרוב העבודה שהמשטרה עושה היא כפוית טובה, בחלקה. האזרח לא רואה את זה. האזרח שרואה את השוטר, רואה את מדינת ישראל ואת השם שלו ואת הסמל שנמצא על המדים שלו. הוא מבחינתו נלחם עם המדינה. השוטר במקרה הזה הוא גם המדינה. יחד עם זאת, אנחנו כן צריכים לבדוק את התהליכים. בעניין של השבת, חבר הכנסת, השבת היא הסמל העוצמתי של העם היהודי. אני חושב שזה אחד הדברים שחיברו אותנו כשהיינו בגלות. אנחנו חוגגים עכשיו 72 שנה למדינת ישראל, אבל עם ישראל חוגג מעל 5,000 שנה מאז שהוא קם. לכן, אנחנו נמצאים במדינה שבה נמצאים גם חרדים, גם דתיים, גם חילונים וגם מסורתיים. משטרת ישראל לא מפסיקה לעבוד בשבת בגלל שזאת מדינת יהודים, כי לא כולם צריכים לשמור שבת, לכן, אין קשר לחילול השבת של המשטרה או של השוטרים. זה עניין של שיקול דעת של מפקד בשטח, טעות שהייתה. נבדוק אותה, כפי שאמרתי. האם עובדי ציבור כותבים בשבת? אדוני, אומרים שפיקוח נפש דוחה שבת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא, בציוצים על שלום. השלום לא בורח. שבת שלום. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני לא דוברו של שר החוץ, אבל אני רוצה להגיד לך – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא ביקשתי תשובה. גדי, אל תענה לי, כי לא ביקשתי על זה תשובה. תתמקד בעניין שלך, אל תקלקל. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני לא מקלקל לך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> דיברת יפה, אל תקלקל. תשאיר לי את שר החוץ. הוא עכשיו ביוון – הוא יחזור ונדבר גם איתו. הוא לבד – זאת פאזה אחרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ומשה יודע לדבר איתם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תשאיר לי את זה. אתה, רק תדבר על המשטרה. דיברת נהדר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אז אני משאיר לך גם את הנושא של משרד החוץ. אני לא מדבר בשם של משרד החוץ. שלום זה דבר הכרחי, ומותר לברך עליו, אבל בעניין המשטרה – המשטרה עובדת 24/7 על מנת לשמור על ביטחון אזרחי מדינת ישראל. אירועים קטנים כאלה שהיו, ייבדקו. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> יש כאן בעצם שתי סוגיות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תודה שהפתעתי אותך, חבר הכנסת סמוטריץ'. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> סוגיה אחת זה עצם החקירה, וכמו שאמרת, צריך לבדוק אותה, אבל יש גם סוגיה שנייה, ויכול להיות שהיא תדרוש חידוד נהלים. המשטרה – אתה צודק – עובדת בשבת, אבל היא צריכה להפעיל שיקול דעת מה באמת מצדיק חילול שבת, גם שלה וגם אל מול האזרח. נניח שהמסקנה תהיה שיש מקום לחקור; להערכתי לא, אבל נניח. עדיין, אמר חבר הכנסת אבוטבול, בצדק: אפשר היה לחכות למוצאי שבת, לתת לה זימון לחקירה למוצאי שבת לבוא לתחנת המשטרה. למה צריך בשבת? אם יש איזה מניעת פשע מיידי, אז עכשיו עכשיו דחוף – בשבת. אתה צודק, המשטרה עובדת בשבת – לא ניתן לגנבים להשתולל בשבת – אבל חקירות שהן לא בפיקוח נפש, גם אם צריך לקיים אותן – שוב, פה אנחנו טוענים שכל החקירה מופרכת – – – << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אם אין סכנה לציבור, גדי. אם אין סכנה לציבור – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> יכול היות שצריך לחדד את הנהלים בתוך המשטרה, שהשוטרים ידעו שמה שלא דחוף לא עושים בשבת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך, חבר הכנסת סמוטריץ'. רגישות הייתה צריכה להיות פה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אז אולי כדאי לחדד נהלים באופן כללי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אנחנו מבקשים – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ועדת חוקה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. נעבור להצבעה. אתם מציעים שזה יעבור לוועדת חוקה? בסדר. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אנחנו מצביעים פה, טוב? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אין פה אף אחד, שם לא יביא כלום, רק אנחנו פה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני והשר נצביע. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד – שניים, ואני מוסיפה את חבר הכנסת סמוטריץ', את חבר הכנסת ינון אזולאי, את חבר הכנסת אבוטבול, את חבר הכנסת גדי – גם אתה מצביע? << קריאה >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << קריאה >> כן, ודאי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז זה עוד ארבעה. שישה בעד, אין מתנגדים. ההצעה תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> תופעות של אלימות בהפגנות – מפגין נגח בראשו של בן ישיבה חרדי << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום בנושא: תופעות של אלימות בהפגנות – מפגין נגח בראשו של בן ישיבה חרדי, מס' 1800, של חבר הכנסת ינון אזולאי. יש לך עשר דקות. תרגיש חופשי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נשתדל לקצר לכם את זה. גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, סגן השר – רציתי להגיד חבריי חברי הכנסת, אבל נשאר רק חבר כנסת אחד פה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> למה? אני חברת כנסת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> את היושבת-ראש. אמרתי. את היושבת-ראש, אני קודם כול כיבדתי אותך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז יש אחד, אחד, אחד, אחד: אחד יושב-ראש, אחד שר, אחד סגן שר וחבר כנסת אחד. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אמרתי שר, סגן שר וחבר כנסת – נציג מכל אחד. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה רואה, טוב שלא מינו אותי לכלום. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שופטת אין פה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה רואה, טוב שלא מינו אותי לכלום. מה היית אומר? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> האמת, לפעמים כשאני מסתכל במליאה ואני אומר, תשמע, אנחנו באים להצעות לסדר-היום – אני לא יודע אם זה מיותר או לא מיותר לבוא לדבר פה כשאנחנו רואים את המקום הריק הזה. גם אני חוטא בזה, שלא נמצאים בכל ההצעות לסדר-היום. אבל להגיד את מה שעל ליבנו ואולי מפה זה יעבור הלאה, אנחנו אומרים – כי לכך נשלחנו; לפחות להביע ולשקף את הדעה של העם. במוצאי שבת האחרון, במהלך ההפגנה הידועה בבלפור נגד ראש הממשלה, הוכה צעיר חרדי על ידי מפגין. יש סרטון שרואים בבירור שאדם, מפגין, מדבר עם צעירים חרדים, וכנראה שלא התאים לו בעין ונגח בו, פשוט ככה – השפה הכי פשוטה והכי ברורה, בצורה שהוא התנהג. המשטרה תפסה אחד; שלושה הצליחו לברוח. אבל זה לא התחיל בזה ולא נגמר בזה. ההסתה ברחוב חוגגת. הציבור החרדי משלם על כך את המחיר. מסיתים נגדו. אנחנו רואים את זה בהסתה בערד לפני כעשרה ימים – הותקפו חסידי גור כשהגיעו בסך הכול לסייע בהתנדבות לבעל מינימרקט שהוצת. הם רצו רק לסייע לו בשיקום, בניקיון של המקום. באו אנשים, כנראה צעירים תושבי המקום, וזרקו עליהם בקבוק. לפני זה בכיכר השבת פורסם גם הסיפור הזה וגם סיפור של תושב מקומי שמספר שחלף על ידו מישהו וצעק, פער את פיו בצעקות אליו: למה אתם מתקרבים אליי? אתם לא רואים שאנחנו מתרחקים מכם? עוד מעשה אלימות היה, וכך אנחנו יכולים להמשיך ולשמוע עוד ועוד ועוד מעשי אלימות. יכול להיות שפעם זה מפגין נגד החרדי ופעם זה יכול להיות המשטרה נגד אותו ציבור, שמכה ללא רחם. ולצערי הדבר הידוע הזה עובר למח"ש – המחלקה לחיפוי שוטרים – ומעבר לכך זה נסגר. ראינו את זה אצל ינקי רוזנברג הילד וראינו את זה עוד רבות. גם לפני כחודשיים כל המדינה הזדעזעה לאחר שפורסם סרטון קשה שבו נראים עובדי שופרסל ממוצא ערבי מתעללים, ומכים עובד חרדי בעל צרכים מיוחדים בסניף בגוש עציון. כולם דיברו על זה, כולם גינו, באמת מכל רחבי הקשת. כולנו הזדעזענו כשראינו את זה – עוטפים אותו בניילון – והמשטרה לקחה לחקירה. אתמול הודיעו כי פרקליטות מחוז ירושלים החליטה להגיש כתב אישום נגד אחד העובדים בלבד ולפטור יחד עם זאת את העובדים האחרים שהיו מעורבים במעשים החמורים בלא-כלום. לא פחות חמור מכך היה – ככה גם חברי חבר הכנסת משה ארבל הוציא מכתב אתמול לשופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. הוא כתב שם שלא פחות חמור מכך, שנגד העובד כמאל חמידיאן, תושב בית ג'אלה, הוגש כתב אישום בגין עבירה של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, שזאת בעצם עבירה קלה. הדבר המזעזע שהוא מביא וכותב: ניתן להניח כי לו היה מדובר בעובד שאינו חרדי, ובעיקר אם היה מדובר בעובד ממוצא ערבי או אחר, מקרה זה היה זוכה לתשומת הלב הראויה ולתגובה הולמת מצד הפרקליטות. ואכן, אם אנחנו נזכור, היחס שקיבל הכלב בבת ים, שנלקח במהרה מבית בעליו המתעלל, היה ראוי מהיחס שלו זכה אדם בעל מוגבלות במקרה הזה – בלי להמעיט מחומרת המעשים שנעשו לכלב. לצערי, המשטרה לא מטפלת וגם לא תטפל, ואין לי ציפייה מהמשטרה שתטפל, כי אנחנו חיים במדינה שכנראה המשטרה מסתכלת רק לכיוון אחד, ואם מגישים תלונה למשטרה זה יעבור למח"ש, ושם זה ייקבר, ופה זה נגמר. אבל כואב לי על ההסתה שהולכת במגזר, נגד הציבור החרדי – ונגד כל ציבור אחר – אבל ההסתה של התקשורת, וכשעומדים פה חברי כנסת ומסיתים כנגד, זה דבר שהוא כואב. אבל יחד עם זאת לפעמים אני חושב ואני אומר: בואו נביא פתרון. אולי זה קצת ימעיט מעלינו את העליהום הזה. אתם יודעים, כשאומרים בתקשורת שבעל עסק פתח את החנות בניגוד לנהלים, מה אומרים? תראו, מסכן, כבר אין לו עבודה, מחכה, המשפחה רעבה ללחם, ומזדהים איתו כולם – הוא כבר לא יכול, אני מבין אותו. הוא עובר על נהלים – עזוב, מבין. כשפתחו בתי ספר במרחבים הציבוריים בתל אביב או בכל מיני מקומות אחרים שראינו, אמרו: איזו יוזמה מבורכת. בהרצליה – אתה רואה את התקשורת, כולם: איזה יוזמה מבורכת של מנהל בית הספר, הוא לוקח אותם בקבוצות החוצה. אבל כשהציבור החרדי פותח, אם הוא פותח בחוץ – אפילו לא בודקים אם זה בחוץ: מפיצי מחלות. הציבור החרדי נקרא מפיצי מחלות. בשבילם זהו, זה נגמר פה. אין הבנה, אין כלום. אבל אם רק נבין: הרי מה, השעמום מביא לידי בטלה – סליחה, הבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום מביא לידי עבירה. אם ניקח את הילדים האלה, הילדים שלנו – ראינו רק השבוע תחקיר, נראה לי שזה היה בדה-מרקר ש-20% מהילדים נשרו בקורונה, ואנחנו עדיין לא יודעים מה התוצאות. אם היינו יכולים למדוד כמה צריכת האלכוהול עלתה, אתם תראו שהצריכה של האלכוהול עלתה, וגם, תאמינו לי, הצריכה של הסמים עלתה. הילדים משועממים, הנוער משועמם, אין להם מה לעשות. מה קורה במשפחות? אנחנו יודעים כמה מריבות, כמה דברים, כמה תיקים ייפתחו עוד בבתי הדין אחרי הקורונה הזאת, אם לא תוך כדי כבר נפתחו? עצם השעמום מביא אותם לצאת לרחובות, אז הם יוצאים להפגנה. תאמין לי, לא בטוח שהם יוצאים בשביל להפגין נגד נתניהו; הם יוצאים בשביל להפיג את השעמום שלהם. אביב גפן עשה להם שם איזו הופעה – שם זה היה מותר. הכול מותר. למה? זה באים, זה הפגנה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני יכולה להפריע לך? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני אמרתי בזמנו שאלף-בית, שכשרצית להוציא את הילדים מהרחוב אז פתחנו להם מתנ"סים וחוגים, יצרת להם עניין כדי שלא יעשו עבירות. ופה אנשים, אם היינו פותחים להם את הפילהרמונית, לצורך העניין, אז יכול להיות שהם היו שם ולא נמצאים – את כל התרבות. זה אלף-בית של איך – ככה תרבויות קמות, ופתאום הכול נמחק. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> גברתי, אני אמשיך אותך, ורק נבין שבאמת, במקום שאת אמרת, בעצם אנחנו מוצאים פה משהו הפוך. ההורים רצו להוציא את הילדים מהבית – הוציאו אותם להפגנות. רצו הפוך. פעם רצינו להוציא אותם בשבילו עוד חוג, להעשיר את הידע שלהם. היום סגרו את החוגים, סגרו את הכול – משרד הבריאות לא מאשר. מה קורה? הילדים האלה, אין להם מה לעשות – הולכים, צורכים אלכוהול, צורכים סמים, נושרים מבתי הספר. מי ישלם על זה את המחיר? הולכים להפגנות, אומרים לך: אביב גפן מגיע לשם, זה מותר. זו לא הופעה, זו הפגנה. חבר'ה, הדור הבא כבר לא יהיה כמו הדור הזה. הדור הולך ומידרדר. עזבו, לפעמים אני אומר: עזבו, בואו נסתכל על הגופני שלנו, על המחלות הגופניות. במקום בתי ספר אנחנו עלולים לפתוח מרכזים לבריאות הנפש. תבינו את זה. פונים אליי – היום ואתמול פנו אליי קבוצות כדורגל של ילדים שרוצים לשחק בקפסולה, 20 ילדים. הם אמרו לי: תשמע, זה החיים שלנו. אני מבין אותם. אני, החיים שלי לשבת וללמוד תורה. הוא, החיים שלו – כל אחד עם הדרך שלו, אבל אני מבין אותו, כי הוא רוצה שהילד שלו יתפרק, שהפורקן שלו יהיה במקום הנכון, שלא יהיה במקום של רחוב. הוא אומר: תשמע, תן לילד שלי – שים אותו בקפסולה, שתי קבוצות, אני שם אותם, משחקים. גם ככה הרי הם יורדים למטה ומשחקים. יש דברים לא מובנים, לא מובנים לנו. תבינו, החינוך של הילדים של כולנו – כל אחד פה יושב עם הילדים שלו, לא משנה אם הוא דתי, חרדי, חילוני, ערבי. זה לא משנה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לכולם יש ירידה, לכולם יש נשירה – בציבור הדתי, בציבור החרדי, בציבור החילוני, בציבור הערבי. לכולם יש נשירה. מה אנחנו נגיד בעוד דור – הייתה פה קורונה? כשהדור שלנו ייראה אחרת, מה אנחנו נגיד – הייתה הקורונה? זה יעניין מישהו? הרי אנחנו רואים שלאט-לאט הדור יורד ויורד ויורד. לאן נגיע? לאן נגיע? אני יודע שאתה לא צריך לענות לי על זה ספציפית, אבל אני בא לשתף אתכם בכאב שלי, כי זה הכאב של היושבת-ראש – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – זה הכאב של השר, של סגן השר ושל מזכירת הכנסת ושל הסגנית ושל כולנו. אנחנו כולנו שווים במקום הזה של הכאב, ואני פה בשביל לזעוק על הכאב הזה, שהילדים שלנו עלולים לנשור. לאן נגיע איתם? כואב לי. אני קורא לשר הבריאות מפה: די. תהפכו את בתי הספר, קחו אותם – לא יודע מה, תמצאו, אפשר למצוא פתרונות. תמצאו את הפתרון – בקפסולות של עשרה, של 20, של 30. קחו את הכספים האלה, תשקיעו בילדים האלה – תאמינו לי, הפרנסה תבוא. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. בתכל'ס, בעצם כל התפיסות החינוכיות והתרבותיות שעליהן קמות חברות – פשוט השטחנו אותן ומחקנו אותן וכאילו זה לא קיים תחת הקורונה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> רק שזה לשר הבריאות, והוא לא נמצא פה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הוא לא יכול לענות לך על זה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – – אני לא יודע מה יהיה. יש אדם שבקורונה, בשבוע הראשון של הקורונה, מסכן, איבד את הנשימה ואיבד את החמצן, לקחו אותו והרדימו אותו, ויקום אחרי הקורונה – זה לא לאותו עולם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אנחנו רואים את זה לאט-לאט. הוא יראה את זה בפעם אחת – הוא יעדיף להמשיך להירדם. באמת, אני אומר את זה בכאב. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כולנו כואבים. ישיב סגן השר. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, עכשיו אני יכול להגיד חבריי חברי הכנסת – יש שם שלושה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש לנו אפילו רוב. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לגמרי. חבר הכנסת אזולאי, נאה דרשת. האמת, הקשבתי לדברים. אני משוכנע שכל מי שהאזין, ובטח מי שנמצא באולם, הסכים איתך בעניין של החברה וההתמוטטות – על מערכת החינוך, איך אנחנו נראים, הדאגה שלנו לעתיד. זה באמת מצריך מחשבה. מענה על השאילתה על תופעות של אלימות בהפגנות: מפגין נגח בראשו של בן ישיבה חרדי – כך הכותרת. אני אשמח לענות עליה. משטרת ישראל ממונה על שמירת הסדר הציבורי, ומשכך, במסגרת קיומן של הפגנות, היא נערכת מבצעית בהתאם למאפיינים של כל הפגנה והפגנה. השר לביטחון הפנים וסגן השר הנחו את משטרת ישראל לאכוף את החוק באופן נחוש ושוויוני כלפי כל המפגינים. ההיערכות המבצעית של משטרת ישראל לאכיפת החוק בהפגנות באה לידי ביטוי בעבודת מטה סדורה לקראת אירוע ההפגנה, הכוללת את כלל המערכים המקצועיים הרלוונטיים במחוז הנוגע לדבר. בשלב התכנון ובמסגרת המאמצים לשמירה על הסדר הציבורי, למניעת אלימות ולצמצום הפוטנציאל לפגיעה בנפש וברכוש מבצעת המשטרה את הפעילויות הבאות: א. ניתוח השטח בהתאם למבנה הפיזי של זירת ההפגנה, מספר המפגינים הצפוי, רמת הרגישות הנדרשת וכיוצא בזה; ב. ביצוע פעילות מודיעינית הכוללת איסוף, ניתוח והערכה של נתונים על איומים אפשריים; ג. ביצוע פעילות מניעה ממוקדת כנגד איומים אפשריים כלפי באי ההפגנה והציבור הרחב; ד. קביעת סד"כ להקצאת שוטרים להפעלה באירוע בהתאם למשימות וניתוח השטח, לרבות הפעלת כוחות סמויים בזירת האירוע; ה. תיחום זירת ההפגנה לטובת אבטחת המפגינים והקטנת החיכוך, ככל הניתן, בין משתתפי ההפגנה ובין אלו שמתנגדים לה; ו. קביעת הסדרי התנועה במרחב הכוללים חסימות צירים ומתן מענה בצירים חלופיים; ז. הקצאת כוחות מקצועיים לתיעוד כולל של אירוע ההפגנה; ח. הקצאת כוח חקירתי לטיפול במפירי סדר, מעוכבים, עצורים וכיוצא בזה; ט. הקמת מערכי שליטה ובקרה במתחם ההפגנה; י. שיתוף פעולה מול גורמים חיצוניים כגון רשויות מקומיות וגופי חירום והצלה – מד"א וכב"ה. יודגש כי המשטרה משקיעה משאבים רבים בשמירת הסדר, שלום הציבור וביטחונו, ופועלת למען שמירה על ביטחון הציבור במרחב הציבורי בכלל ובאירועי מחאה בפרט. בכלל זאת פועלת המשטרה בשקידה למיצוי הדין עם אלה שעוברים על החוק. בכל הנוגע לאירוע יצוינו הדברים הבאים: בעקבות סרטון שפורסם באמצעי התקשורת ביום 20 באוקטובר 2020, שבו נראה אדם משוחח עם שני אחרים בעלי חזות חרדית, נוגח לאחד מהם בראש ועוזב את המקום, המשטרה פתחה בחקירת האירוע. נוכח העובדה שהחקירה עודנה מתנהלת, לא ניתן למסור פרטים נוספים על אודותיה בשלב זה. כפי שאף ניתן לראות בסרטון האמור, לא נכחו שוטרים במקום שבו התרחש האירוע. עם זאת, יובהר כי מושקעים מאמצים אינטנסיביים בסיום החקירה בהקדם. השר לביטחון הפנים וסגן השר מצפים מן המשטרה לנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותה כחוק על מנת להגיע לחקר האמת. ידידי חבר הכנסת אזולאי, נוסף למה שאמרנו, אני רוצה שתדע קודם כול שדלתנו פתוחה בנושא הזה, ואני גם מתחקר את האירועים האלה באופן אישי. הנושא הזה שבו אזרחים ירגישו בטוחים הן מול המשטרה והן מול מפגינים האחרים הוא נושא של חופש הפרט וחופש התנועה, וזה משהו שאנחנו כמשטרה צריכים לדאוג שהדבר הזה לא יקרה. אם המשטרה נוכחת בזירת האירוע, אז בוודאי שהמשטרה תתערב ותעצור את אותם אנשים. באירוע הנוכחי אנחנו נמצאים בעיצומה של החקירה, ואני מניח שברגע שהיא תסתיים – הכי מהר שיכול להיות – אנחנו נעדכן. אנחנו בהחלט גם נתנו הוראה למשטרה לקדם את החקירה הזאת ולהפעיל את כל האמצעים על מנת לאתר את מי שהיו מעורבים. אני חושב שזה חלק מהנושא הזה שבו – גם בשאילתה הקודמת שעניתי עליה, שיש המון אזרחים – לצערי הרב, היום הנושא של אלימות משטרתית – ואני אומר את זה כסגן שר לביטחון הפנים, כמי שהגיע מבחוץ – האלימות המשטרתית, היום מדברים עליה בעיקר בגלל ההמחאות האלה, בעיקר בגלל ההפגנות. למה? כי חלק מהמפגינים, רובם המכריע, חלקם הגדול לא באו בחיכוך עם משטרה, אלה שמפגינים בעניין הזה של ראש הממשלה, בעד ונגד. שוב, אני בעד מחאות. אני חסיד של חופש הביטוי, וזכותו של כל אדם במדינת ישראל להפגין וחובתה של ממשלת ישראל, לא משנה מי יעמוד בראשה, לאפשר לאזרח להביע את דעתו ואת זעמו ואת כל מה שהוא חושב. לאזרח הפרטי, לפרט, אין אמצעים ואין את היכולת לזעוק את מה שהוא רוצה חוץ מלצאת ולהפגין, ואת זה צריך לאפשר לו. גם במחאות בבלפור, גם במקומות האלה, צריך לשמור על בריאות המפגינים ועל שלום הציבור. כפי שראינו גם בנושא של הגברת שהלכה, דיברה אל היועץ המשפטי לממשלה – בעיניי דבר כזה לא אמור לקרות, אלא אם כן, את יודעת, קרו דברים חריגים של אלימות ושל תקיפה ממשית והדבר הזה מגיע לפגיעה באיש ציבור או בכל אזרח; אז כן יש אפשרות להתערב. חופש הביטוי לא יכול להיות נחלתו של מגזר או סקטור מסוים במדינת ישראל. חופש הביטוי הוא של כולנו – שמאל, ימין, חרדים, ערבים, אתיופים, פריפריה, מרכז. לכולנו. לכן אני מקווה מאוד שגם במשטרת ישראל – שיש חלקים מאוד קטנים, ואני ביקשתי, ואני אומר את זה שוב ושוב, שצריך לחקור אותם. כשחלק מהציבור מדבר על אלימות שוטרים, הוא לא בהכרח מדבר על אלימות שוטרים במחאות. חלק מהציבור הזה שאני מייצג, שאני מגיע ממנו, מדבר על אלימות שוטרים בשכונה, בספסלים, שמגיעים לשם שוטרים, מרביצים לנערים ופותחים להם תיקים. השר ואני מקיימים המון ישיבות כדי למחוק ולצמצם רישום משטרתי שנפתח לנערים על לא עוול בכפם. אני מדבר על אלימות שוטרים בימי שגרה, וגם בזה אנחנו צריכים לטפל. אני לא אתן שאלימות שוטרים תהיה שגרה, ואנחנו רואים גם ירידה, ואנחנו נבקר את זה. לצערי הרב, כשביקשתי לסגור את מח"ש, להקים גוף חוקר – זה בדיוק כדי למנוע את הדברים הללו. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. לאן? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> פנים. ועדת הפנים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אוקיי. אנחנו מצביעים על העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת הפנים. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שניים בעד, אין מתנגדים. אני מוסיפה לתומכים את סגן השר יברקן, את חבר הכנסת ינון אזולאי, את חבר הכנסת משה אבוטבול, את חבר הכנסת עמית הלוי, ומודיעה שזה שישה בעד ואין מתנגדים. ההצעה תעבור לוועדת הפנים. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הודעה של מזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לממשלת איחוד האמירויות הערביות בדבר פטור הדדי מדרישות אשרה. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תם סדר-היום. להזכירכם, מחר, יום חמישי, י"א בחשוון התשפ"א, 29 באוקטובר 2020, בשעה 13:00, תקיים הכנסת ישיבה מיוחדת לזכרו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, זיכרונו לברכה, במלאת 25 שנים להירצחו. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:03. << סיום >>