דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ד' ישיבה צ"ו הישיבה התשעים-ושש של הכנסת העשרים-ושלוש יום שלישי, ט"ז בחשוון התשפ"א (3 בנובמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 6 נאומים בני דקה 6 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 7 משה אבוטבול (ש"ס): 8 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 8 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 9 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 9 ינון אזולאי (ש"ס): 10 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 11 עמית הלוי (הליכוד): 11 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 12 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 13 מיכל וונש (כחול לבן): 13 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 14 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 15 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 15 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 16 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 16 הצעות לסדר-היום 17 ציון יום החקלאות וההתיישבות 17 היו"ר יריב לוין: 17 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 18 יעקב טסלר (יהדות התורה): 21 אריאל קלנר (הליכוד): 23 יעקב מרגי (ש"ס): 27 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 30 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 32 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 35 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 38 שאילתות דחופות 39 100. שפעת העופות התגלתה בעמק יזרעאל ובשלושה קיבוצים בצפון 39 אוריאל בוסו (ש"ס): 39 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 40 שאילתות ותשובות 41 149. כלבים משוטטים כסכנה לציבור 42 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 42 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 42 210. יחידת הפיקוח על הצומח והחי – פיצו"ח 44 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 44 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 44 224. גידול גמלים כענף חקלאי 46 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 46 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 46 227. שיווק תוצרת החקלאים הבדואים 48 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 48 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 48 340. מכסת חלב למגדלים הבדואים בנגב 49 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 49 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 49 235. ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית 51 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 51 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 51 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 52 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 52 שאילתות ותשובות 52 354. היעדר תשתיות תקשורת בחברה הערבית פוגע בתהליך הלמידה מרחוק 52 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 53 שר התקשורת יועז הנדל: 53 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 70 48. מקדמות מס הכנסה – דחיית תשלומים והשבת החודשים פברואר-מרץ 72 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 72 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 72 253. הכשרות מקצועיות 75 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 75 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 75 94. תשלום ביטוח לאומי בתקופת החל"ת 77 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 77 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 78 106. היערכות משרד האוצר לסיוע לנפגעים תעסוקתית כתוצאה מהגל השני 79 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 79 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 80 145. ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית 83 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 83 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 83 290. סיוע ממשלתי לעסקים בעקבות משבר הקורונה 85 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 85 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 86 164. מעקה הפרדה לאורך כביש 40 89 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 89 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 89 278. הכביש בין בית קמה לעיר רהט מכיוון הקיבוץ שובל 91 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 91 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 91 327. עומס תנועה כבד בכביש 70 92 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 92 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 93 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שלישי, ט"ז בחשוון התשפ"א, 3 בנובמבר 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק יד יצחק בן-צבי (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן לנאומים בני דקה, וראשון הדוברים – חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. חבר הכנסת סעדי, נאומים בני דקה – מהמיקרופון בצד. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה באתי לכאן? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קרה? מה קרה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני חוזר למקום שלי. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה אומר שיש לו משהו חשוב להגיד. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה אומר שאתה לא מרוכז. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, זה אומר אחרי שעות של נסיעה מהבוקר. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני וחלק מהחברים שלי ברשימה המשותפת באים עכשיו מהפגנת סולידריות מול בית חולים קפלן ברחובות, ואני ביקרתי את האסיר שובת הרעב מאהר אל-אח'רס. היום מלאו 100 ימים לשביתת הרעב שלו, ואני אומר לך, כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, המצב שלו הוא מצב חמור מאוד. הוא בכל רגע עלול לאבד את חייו. הוא חי רק על מים, בלי מלח, בלי ויטמינים, בלי שום דבר, כבר 100 ימים, והוא איבד יותר ממחצית משקלו. לצערי, האטימות של שלטונות הכיבוש, שדחו עד עכשיו את כל ההצעות, גם שלנו, לפתרון הסוגיה וסיום שביתתו ושחרורו – הצעות סבירות בהחלט. ולכן, מכאן אני מטיל את מלוא האחריות לחייו ובריאותו ושלומו של מאהר אל-אח'רס על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוא אחראי לשב"כ. ואני קורא מכאן לשחרר אותו היום, לפני מחר, כי מחר יכול להיות מאוחר. (אומר בערבית: החופש למאהר אל-אח'רס). << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנחנו מציינים את יום החקלאות וההתיישבות, אז במסגרת זה אני שמח לספר לחברים היקרים שבסיוריי ברחבי הארץ ביקרתי בארגון לקט ישראל, בראשותו של ג'וזף גיטלר, המייסד. דווקא בימים קשים אלו, כשהקורונה מרחפת באוויר והרבה בתים איבדו את פרנסתם, חשוב לספר שהארגון בקשר עם מאות חקלאים שמפרישים מדי יום טונות של פירות וירקות. הן מגיעים למחסנים של הארגון, שם הם ממוינים ומחולקים למאות עמותות בארץ, והן מחלקות את המוצרים וגם ארוחות מבושלות לכרבע מיליון נזקקים כאן בארץ. ארגון חסד זה, לקט ישראל, מוכיח יותר מכול את הערבות ההדדית בעם היהודי ואת הסימנים הקיימים בנו: ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. אני קורא לכל משרדי הממשלה לחזק את הארגון וליצור עימו שותפויות מבורכות. כאן המקום להודות גם לכל המתנדבים היקרים והעמותות העוסקות יום וליל בחלוקת המוצרים לאותן משפחות נזקקות, הרואות בהם קרש הצלה בגלים הסוערים. ברוכים תהיו, לקט ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בשבוע שעבר התפרסמו ממצאים ראשוניים מדוח מבקר המדינה בקשר להתנהלות המדינה במשבר הקורונה. אני רוצה לדבר על הנתונים המאוד-קשים בכל מה שנוגע ללמידה מרחוק ועל הפערים בין התלמידים היהודים לערבים במדינה, שהם לא דבר חדש – לצערנו הרב, הם לא התחילו בתקופת הקורונה. כ-36% מהתלמידים הערבים, לפי הדוח – אנחנו מעריכים שיש יותר, אבל לפחות לפי הדוח, בממוצע לכ-36% מהתלמידים הערבים אין לא אינטרנט ולא מחשבים, לעומת רק 6% מהתלמידים היהודים, שגם זה מספר לא קטן. כמובן שאני לא מכניס לפה את התלמידים החרדים. לפי הדוח לכ-100,000 תלמידים ערבים גם אין בכלל מחשבים. עכשיו, אנחנו יודעים שהמדינה נמצאת במשבר ויש פה אפליה ארוכת שנים, את כל הסיפור הזה אנחנו מכירים, אבל יש פה בעיה מאוד מאוד מאוד חשובה שמשרד החינוך חייב לתת עליה את הדעת: מה יהיה עם התלמידים שהיו בכיתה י', י"א וי"ב? מה קורה לתלמידים שכבר איבדו שנה ללא יכולת להיבחן לבגרות, והולכת עוד שנה עכשיו לאלה שהיו בי"א והופכים להיות י"ב, שאיבדו כבר את הבחינות שלהם? ועכשיו נכנסים תלמידי י' לכיתה י"א. משרד החינוך חייב לתת פתרון לכל התלמידים האלה, שלפחות לא יאבדו את העתיד שלהם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת מיקי לוי – איננו. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> יו"ר נכבד, כנסת נכבדה, אכן, שעות קשות וגורליות עוברות על אסיר החופש מאהר אל-אח'רס. מבמה זו אני רוצה לפנות לכל אדם שיש לו מצפון ויש בידו החלטה והשפעה להציל את חייו. הגיע הזמן שגם המעצרים המינהליים יופסקו. בידינו, בידי כולנו, בידי האנשים שיושבים בבית הזה, להציל את חיי האדם עכשיו ברגע הזה. אני מבקשת שיעשו את זה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – איננו. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה שומע, יריב? הוא אומר לי: לפחות יש יושב-ראש שאומר את השם שלך נכון. אמרתי לו: אני יודע שהוא אומר את זה נכון. אנחנו היינו ביחד בארצות הברית, ואז חיפשנו את הספרון שאתה עשית, התרגום של ערבית-אנגלית-עברית, אז בטח שתגיד את השם שלי נכון. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שוב אדבר על חוק קמיניץ, שבעיניי הוא החוק הכי גרוע שכנסת ישראל חוקקה. הוא אמור להיות חוק התכנון והבנייה, אבל בעיניי זה חוק צווי ההריסה והקנסות – קנסות שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים. ולא מספיק זה, אתמול קיבלתי שיחת טלפון משני אנשים, אחד בשם נג'יב חלבי, שיש לו מפעל לבטון, והוא הלך לעשות יציקה עם מערבל הבטון שלו, ופתאום מגיעים לשם ואומרים לו: תשמע, אתה יוצק בטון במקום שאין לו היתר בנייה. אומר להם: מאיפה אני יכול לדעת אם יש לו היתר בנייה או אין לו היתר בנייה? זה לא תפקידי לבדוק לכל אחד שאני מגיע אליו אם יש לו היתר או לא. מחרימים לו את האוטו, לוקחים לו אותו ל-21 יום. אותו אוטו – לקח עליו הלוואה והוא מחזיר כל חודש 41,000 שקל, ויש לו נהג שעובד על מערבל הבטון, אז הוא עכשיו ישלם קרוב ל-60,000 שקל בחודש כאשר האוטו שלו מוחרם ל-21 יום. לא מספיק זה, גם על המשאבה, שגם המשאבה שלו בהלוואה, שהוא מחזיר 25,000 שקל לחודש – אותו דבר: 21 יום, יקבל את המשאבה בעוד 21 יום, והוא יצטרך להוציא מהכיס שלו, עם כל המצב הקשה הזה. לכן החוק הזה צריך להימחק מספר החוקים של מדינת ישראל. יש מפלגות כאן שיושבות בממשלה, כחול לבן ומפלגת העבודה, שבפרסום שלהן אמרו שהם יבטלו את חוק קמיניץ. הן לא עושות את זה. הן חייבות לעשות את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – איננו. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, היום יום פטירתו של הגאון הגדול הרב אלעזר מנחם שך, שהיה מגדולי הדור, ראש ישיבת פוניבז', הנהיג את הציבור החרדי לדורותיו. בצוואתו ביקש הרב שך וכתב: "וכן אני מבקש מכל אלה התלמידים היודעים שקיבלו תועלת ממני, הן בתורה והן ביראת השם והן במידות, שיעשו חסד עימדי, וילמדו בעדי לעילוי נשמתי אפילו משנה אחת או מחשבה אחת של מוסר, והיה זה שכרי, כי גם אני מסרתי את נפשי להצלחתכם בלימוד. ואם יהיה בידי לעשות ולהמליץ לטובתכם, אעשה בלי נדר". ולכן אני רוצה להגיד לך רק משנה אחת לעילוי נשמתו: כל מחלוקת שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים, ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים? זוהי מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמיים, זו מחלוקת קרח ועדתו. לאחרונה, לצערנו, בכל נושא הקורונה אנחנו רואים מחלוקות. רק להבהיר שכל המחלוקות, אם נמצאות בינינו, הרי המחלוקות הן לשם שמיים, אבל השנאה שנמצאת בתוכנו זה ודאי שלא לשם שמיים. וכל אחד מאיתנו צריך לעשות צעד אחד, ובטוח שאם כל אחד, ולא משנה מיהו אותו אחד שיעשה – זה יהיה לעילוי נשמתו של הגאון הגדול הרב אלעזר מנחם שך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו. חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. מאז נכנס שר המשפטים אבי ניסנקורן לתפקידו הוא מצהיר מעל כל במה על המחויבות שלו לשמור על שלטון החוק. הוא הגיע כדי להחזיר את הממלכתיות, שלדבריו נעלמה. בשבוע שעבר התקיימה כאן בכנסת הצבעה על הצעת חוק שביקשה להחליף את "אבא" ו"אימא" בטפסים הממשלתיים ל"הורה 1", "הורה 2", אבל השר הממלכתי החליט משום מה שהוא מעל החוק, והצבעה דמוקרטית כאן במליאת הכנסת מחייבת את כולם – אותו לא. בהוראתו, בטפסים של משרד המשפטים אומצה ההצעה שנדחתה: אין אבא ואימא – יש הורה 1 והורה 2. אני לא רוצה להשתמש בביטויים זולים, אבל לא זכור לי ששר בממשלה אמר לכנסת המחוקקת: "שמעתי עלייך". לאן נעלמה הדמוקרטיה הממלכתית? כנראה שיש דמוקרטיה 1 ודמוקרטיה 2. תודה רבה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת הילה שי וזאן – איננה; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חברת הכנסת טלי פלוסקוב – איננה; חבר הכנסת רם שפע – איננו; חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו; חבר הכנסת אופיר סופר – איננו; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – מבטל; חבר הכנסת עוזי דיין – איננו. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הפנייה הזאת היא בעיקר אליך, כיוון שהתברר או נחשף בשבת האחרונה שיש כנסת, שזאת הכנסת הזאת, שאתה יושב בראשה, ברוך השם, ומתאמצים פה אנשים מכל סיעות הבית, ובשלושה חודשים האחרונים אני מכיר מקרוב את המאמץ לחוקק ולדון, וכל סעיף פה מחוקק בדם, יזע ודמעות, אחרי הרבה דיונים. אבל יש גם כנסת כיס, שהיא נמצאת בכיסו של היועץ המשפטי לממשלה; כנסת אחרת, שהיושבת-ראש שלה, מסתבר, זאת הגברת דינה זילבר. אחרי שכאן לפני שנתיים, יותר משנתיים, עמלו חברי הכנסת לחוקק חוק שאומר שמדינת ישראל לא תממן – כלומר שאדם שרצח את בנינו ובנותינו, את אחינו ואחיותינו, יהיה אפשר לשלול את מעמדו באופן שיישללו גם זכויותיו הסוציאליות, לא יקבל ביטוח לאומי, לא יקבל קצבת אבטלה. אני זוכר את המאמצים שלך לגבי חבר הכנסת שטיווח פה טילים בזמנו החופשי על מדינת ישראל. ועמדה הכנסת וחוקקה, ובדיון הזה בכנסת – אפשר לראות את הפרוטוקולים – נאמר, והתעקשו אנשי משרד המשפטים שהיועץ המשפטי ייתן את הסכמתו לאפשרות לשלול תושבות, והחלטת הבית הזה פה הייתה: לא. יצא היועץ המשפטי מהבית הזה, הלך לצלאח א-דין ופתח לו כנסת, ויצר אמות מידה, והחליט. אני לא נכנס לגופו של עניין. אני אישית חושב שרצח בדרגה גבוהה אפשר – להפך, חובה שאדם יהיה בוואקום מעמדי, לא בגלל שאנחנו מוציאים אותו מכלל התרבות האנושית אלא בגלל שהוא הוציא את עצמו. אבל תהיה דעתכם אשר תהיה – חוקקה הכנסת חוק. בא היועץ המשפטי ועושה כבתוך שלו, יוצר אמות מידה, והוא עושה את זה ממשאבי הציבור, מכספי הציבור, מהממשלה. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת, בדיוק כמו שאמר כאן חברי חבר הכנסת ברוכי. צריך להחליט אם יש כנסת אחת או שתי כנסות. אני מבקש מכבודו לפנות בעניין הזה למשרד המשפטים, לא לאפשר את הדואליות הזאת. אנחנו לא יגעים לריק כאן בכנסת. חוקקנו חוק – כל רשויות המדינה צריכות לכבד את החוק ואת מי שאנחנו מייצגים, קרי, את העם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, התמזל מזלך והצלחת לשכנע את יפעת לבוא איתך בברית נישואין. התחתנתם. כפי שאתה יודע, אני לא יכול להתחתן כאן. אני ועוד עשרות אלפי זוגות צעירים, מי בשל השתייכותו לקהילה הגאה או מאחר שהם עלו מברית המועצות או מאתיופיה – פסולי חיתון. אלו שלא יכולים להתחתן ברבנות ואלו שלא רוצים להינשא ברבנות נמצאים עכשיו בתקופת הקורונה במצוקה אמיתית, מאחר שהם לא יכולים לממש את הפתרון היחיד שמדינת ישראל מקנה להם או מקצה להם, שזה לטוס מעבר לים ולהינשא במדינה שנייה ולחזור לישראל ולהירשם. השמיים סגורים. לא בטוח שהמדינות תקבלנה ישראלים, ולכן זוגות רבים בישראל מוצאים את עצמם ללא פתרון. קיימנו השבוע דיון בוועדת הפנים שבו עלתה אפשרות להינשא בשגרירויות זרות ונפסלה על הסף. עלתה עוד אפשרות, שהיא ממחוזות האבסורד: להינשא בלב הים – לקחת ספינה, לעלות זוגות-זוגות, לנסוע ללב הים ולהתחתן מחוץ לגבולות הטריטוריאליים של ישראל. ואני רוצה לשאול אותך ואתכם, חבריי חברי הכנסת: אבות אבותינו – סבא שלי עלה על ספינת מעפילים מאירופה והגיע לישראל בכוחותיו האחרונים כדי להקים פה בית לאומי לעם היהודי, כדי שנכדו, כדי שהנכדים של האבות המייסדים, יצטרכו לקחת ספינה בכיוון ההפוך ולהתחתן לא על אדמת מדינתם? אני חושב שהפתרון, גם בשגרה וגם בחירום, הוא לאפשר נישואים לכל אדם בהתאם לצו מצפונו, עם אהבת ליבו. אבל עכשיו בתקופת הקורונה אנחנו מוכרחים למצוא פתרון מיידי כאן, במדינת ישראל, עבור אלו שפשוט לא יכולים להתחתן או לא רוצים להתחתן ברבנות. זה ממש עלינו. הפתרון פשוט ומיידי, ואני מבקש ליישם אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת תהלה פרידמן – איננה; חבר הכנסת ווליד טאהא – איננו. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב ושוב ושוב אנחנו נמשיך לדבר על החוק שנקרא חוק קמיניץ, תיקון 116. אתמול בדאלית אל-כרמל, שלשום במג'ד אל-כרום, לפני זה בג'דיידה-מכר – כל יום במקום אחר – והיום הרשעות והנבזות הגיעו לשיאן: בשעה ששר המשפטים אבי ניסנקורן סייר יחד עם חברינו מהרשימה המשותפת איימן עודה ואחמד טיבי במשולש הדרומי נכנסו כוחות של האכיפה הארצית והרסו בית בטירה, באותו זמן. אז יד ימין לא שלא יודעת מה עושה יד שמאל, אלא הם יודעים; זה קרה לא במקרה. זה קרה כדי לשולח אלינו מסר: אנחנו לא מוותרים. אני אומר: גם הציבור הנפגע מחוק קמיניץ לא מוותר. מהיום והלאה – ואני קורא לציבור – אנחנו נמשיך את הדיונים מול משרד המשפטים על ביטול חוק קמיניץ, אבל מה שיכול להגן על הבתים מסכנת הריסה זה רק אם מאות ואלפי אנשים יכתרו את הבתים וימנעו מהשוטרים ומהכלים להגיע לבתים האלה ולהרוס אותם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת מיכל וונש, בבקשה. << דובר >> מיכל וונש (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום אנחנו מרכינים ראש אל מול מתקפה עקובה מדם שהתרחשה אתמול בווינה, המתווספת לאכזריות שהתרחשה בניס אך בשבוע שעבר. אירועים ברוטליים אלה מהווים התקפה על הערכים המשותפים למדינות העולם החופשי ועל זכויות האדם. השבוע גם צוינה האינקוויזיציה הספרדית, שאירעה לפני למעלה מ-500 שנים, ושבמהלכה יהודים הוצאו להורג, התנצרו בכפייה, הופלו וגורשו. הקו המקשר בין הזמן והמקום, בין העבר, ההווה והעתיד, הוא ההכרח לזכור ולהזכיר – לזכור את העבר על מנת לזהות בהווה ולמנוע הישנות בעתיד. הסתכלות ההבטחה של "לעולם לא עוד" היא פרוספקטיבית; לא רק – היא מקיימת ומממשת את חובתנו להבטיח שלא ירדפו אף אדם, קהילה או מדינה בגלל זהות, דת או אמונה. שורשי הקיצוניות הדתית אף הם מתעלים מעל לזמן ולמקום ומקשרים בין האירועים הללו. מחד גיסא יש לגנותם ומאידך גיסא – להכיר ולתמוך בזכותם לפולחן ולחינוך של כל המקיימים את המורשת הדתית של אברהם אבינו בשלום ובמתינות. חיבור נוסף המתעלה מעל לזמן ולמקום ומחבר בין האירועים הללו הוא התגובה: הצנעה המתבקשת מיהודים אז והיום, להסתיר את זהותם. לאחר פיגוע הטרור בווינה אתמול התבקשו אנשי הקהילה להסיר את הכיפה מעל ראשם ולסגור את מוסדותיהם. במקום לבקש ממיעוט להסתיר את זהותם בפני הקיצוניות המתבטאת באירועים הללו יש לפעול יחד במאבק משותף נגד כל סוגי השנאה. חיוני לחשוף את המוסר הכפול המאפשר את קיומם ולקטוע את שרשראות ההדבקה המממנות את הטרור ומחזקות את תרבות החסינות כלפי המשטרים המניעים אותו. מי ייתן ונשכיל לזהות ולמצות את ההזדמנויות לפעול יחד נגד הקיצוניות והשנאה בכל צורה שהיא למען עתידנו המשותף. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום עברו 100 ימים של שביתת הרעב של מאהר אל-אח'רס. מאהר אל-אח'רס בא ואומר: אני מוכן למות רק כדי להפריך את הטענה – או שהוא לא יקבל שום מאסר ללא עילה, שום מאסר ללא בית משפט, שום מאסר ללא תביעה. בואו, תתבעו אותי, הוא אומר לרשויות החוק. תגישו כתב אישום נגדי כדי שאוכל להגן על עצמי, שאוכל לטעון את הטענות שיש לי ולהראות את חפותי. אבל ככה להחזיק בן אדם שישה חודשים במעצר מינהלי, ועוד עשרות ומאות כמוהו – הוא בא ומאתגר את המערכת: תבואו ותגישו כתב אישום או תשחררו אותי. למה לחכות עוד 20 או 25 ימים כדי לשחרר אותי? אז מכאן אנחנו מבקשים לבטל את המנהג הזה של מעצר מינהלי, ללא שום כתב אישום ובלי שהאסיר עצמו ידע במה הוא מואשם. המשפחה סובלת, הוא סובל וכל האנשים סובלים. זה מאסר לא דמוקרטי, לא אנושי. אנחנו מבקשים לשחרר את מאהר ולהפסיק עם המנהג הזה של מעצר מנהלי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי כנסת נכבדים, כמו בכל שבוע, גם הפעם אציין את תאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו בשבוע החולף. ביום רביעי 28 באוקטובר, נהרג רוכב אופניים, ילד בן 14, לאחר שרכב פרטי פגע בו ביישוב באקה אל-גרבייה. למוחרת, 29 באוקטובר, נדרס למוות תינוק בן שנתיים לאחר שרכב פגע בו בעת שיצא מחצר ביתו בירושלים. עוד באותו יום נהרג רוכב אופנוע, גבר בן 80, לאחר שנפגע מרכב במפגש רחובות בקריית ביאליק – רוכב האופנוע ה-57 שנהרג מתחילת השנה. בשבת, 31 באוקטובר, נהרגה ספא טאהר כנאג'י בת השנתיים – שוב תינוקת – מפגיעת רכב ביישוב ג'דיידה-מכר שבגליל. ספא היא הפעוטה השנייה שנהרגה בשבוע החולף במגזר הערבי. פשוט קורע את הלב. את היום הזה פתחנו עם תאונה נוראית בבוקר: גבר בן 43 נהרג לאחר שרכבת פגעה ברכבו סמוך לשפיים. בהמשך הבוקר פלסטיני בן 40 נהרג בתאונת דרכים כאשר הרכב שבו נסע נפגע ממשאית סמוך לצומת המשטרה בכביש 60. בשבוע החולף נהרגו שישה בני אדם בכבישים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם השבוע אביא את סיפורה של מתמחה ברפואה. רגעים של סוף תורנות. אני כבר לא מסוגלת לעמוד על הרגליים, לוקחת נשימה עמוקה, שוב נכנסת לחדר לידה עד סוף הלילה. ישיבת בוקר – אלף דיונים, הזמן לא זז, הראש כבד. רוצה לדווח שהיה נורא, שקיבלתי מיליון החלטות מתוך ערפילי עייפות, וכולי תקווה שאף אחד לא ימות או יחלה בגללי, אבל שותקת, לא מעיזה להפר את הסטטוס קוו. 26 שעות תורנות ללא זמן לאכול או לשתות, ודאי שלא לנוח או להרים רגליים. אפילו שעשיתי את זה עשרות פעמים הגוף לא מתרגל; גם המוח לא. נוהגת הביתה, שרה בקול רם כדי לא להירדם על ההגה. מתעוררת אחר הצוהריים כשבתי בת השנה וחצי טופחת על ראשי: אימא, קומי. החדר מסתובב, הילדה בוכה. הגיע הזמן לקום למשמרת שנייה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף טייב – איננו; חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, היום כנסת ישראל מציינת את יום החקלאות וההתיישבות. החקלאות וההתיישבות זה מקום גם של גאווה לאומית אבל גם מקום שבו אנחנו מקיימים את מצוות יישוב ארץ ישראל בהידור שבהידור. אנו נמצאים היום בתחילת השנה השישית, ערב שנת השבע – שנת השמיטה, שבה הקדוש ברוך הוא מבטיח לנו את ציווי ברכתו למי שמשבית את האדמה. הייתי רוצה לעלות ולשבח את פעילות משרד החקלאות בראשות ידידי השר אלון שוסטר, על דאגתו ודאגת המשרד לאותם חקלאים משביתי האדמה בשנת השמיטה מקום המדינה ועד היום. מדינת ישראל הובילה בשנים שעברו, באמצעות השר במשרד האוצר הרב יצחק כהן, תמיכה באותם חקלאים המקיימים את מצוות השבתת הארץ בשביעית. ואין יום יותר גדול מזה כדי לשבח את החקלאים שבחרו מרצונם להשבית את עבודתם בשדה בשנת השבע והצטרפו לקרן ההשתלמות של משרד החקלאות – שקרן ההשתלמות תהווה משענת כלכלית לחקלאים המשביתים בשנת השביעית. במסגרת פעולתי נחשפתי לעשייה של עמותות שונות שעוסקות בהפצת מצוות השמיטה, בפרט לעמותת ברכת הארץ בראשותו של יעקב עידן, אשר לקחה על עצמה את ליווי החקלאים והנגשת התוכנית למי שרק רוצה בכך. אדוני שר החקלאות, אני יודע שאתה משקיע מזמנך שעות רבות למען אותם חקלאים. אני רוצה לשבח אותך ולומר לך שתמשיך ביוזמות הברוכות שלך למען החקלאים, ובפרט אותם חקלאים שמשביתים את עבודתם בשביל אמונתם, ושתהיה עוד עשייה רבה למען חקלאים שומרי שביעית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, 100 ימים עברו מאז הכריז האסיר מאהר אל-אח'רס על שביתת רעב במחאה על המעצר המינהלי – ללא משפט, והוא גם לא נחקר, כבוד היושב-ראש. אני יודע שלמרות הפער האידיאולוגי אתה מתנגד לצעדים דרסטיים, קיצוניים. היום בריאיון עם ניר גונטז', העיתונאי, שמגיע לו שאפו גדול על הריאיון הזה עם מאהר ממיטת חוליו, הוא שואל אותו: אני לא מרגיש בסכנה לידך, ולא בגלל שאתה חלש, אבל אני לא יודע כלום. תגיד, למישהו מאזרחי מדינת ישראל נשקפת סכנה ממך? תראו מה התשובה: לא, לא נשקפת מפניי שום סכנה, לא לאזרחים ישראלים ולא לאף אזרח אחר בעולם. אני רוצה שנחיה בשלום, יהודים וערבים. אני מייחל לדבר הזה. לא רוצה שנרים נשקים ונילחם אחד בשני. יכול להיות שהוא לא יצליח להמשיך את המאבק בעוד כמה ימים וגופו וכוחו יבגדו בו. מישהו אחראי להוצאה להורג האיטית הזאת כנגד מאהר אל-אח'רס. אמרתי בעבר, ואני אומר: (אומר בערבית: תמיד במערכה שבין האסיר לסוהר, בשביתת רעב ידו של האסיר היא על העליונה, תהיה התוצאה אשר תהיה. החופש למאהר אל-אח'רס.) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. חבר הכנסת אלעזר שטרן – איננו. אם כך, חברות וחברי הכנסת, בכך תמו הנאומים בני דקה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ציון יום החקלאות וההתיישבות << הלסי >> << דובר >> היו"ר יריב לוין: << דובר >> מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא – ציון יום החקלאות וההתיישבות, הצעות לסדר-היום מס' 1034, 1728, 1887, 1900, 1903, 1904 ו-1913. חברות וחברי הכנסת, תולדות הקמתה של מדינת ישראל שזורות במאבק הציוני לגאולת אדמות, לעיבודן ולקיום חקלאות מניבה. החקלאות בישראל היא בעלת משמעות עצומה במגוון רחב של היבטים. ראשית, החקלאות הייתה מנוע צמיחה כלכלי מרכזי, עוד אפילו בימים שטרם קום המדינה, ולאורך כל שנות קיום המדינה. גם היום הפיתוחים החקלאיים והיצוא החקלאי מהווים מקור הכנסה חשוב מאוד למשק. שנית, החקלאות אפשרה למדינת ישראל, אשר במשך שנים ארוכות הייתה ענייה במשאבי טבע, להבטיח את יכולתה לספק לתושבי המדינה את צורכיהם הקיומיים. צורך זה עודנו הכרחי גם היום. אל לנו לטעות ולאפשר מצב שבו ישראל תהיה תלויה לחלוטין ביבוא של מוצרי מזון בסיסיים, יבוא העלול להיפסק בעת מלחמה או משבר. שלישית, החקלאות הפכה בסיס להתקדמות טכנולוגית בזכות הפיתוחים הרבים שנעשו בישראל בתחום זה, והיא תורמת תרומה חשובה למעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית מובילה. רביעית, לחקלאות משמעות מדינית עצומה ולא תמיד ידועה. הסיוע באמצעות הפצת הידע החקלאי שנצבר בישראל משמש מנוף מדיני מרכזי ביחסיה של ישראל עם מדינות רבות בעולם ותורם מאוד למעמדה הבין-לאומי של ישראל. חמישית, החקלאות וההתיישבות החקלאית קבעו במידה רבה את גבולותיה של ישראל. היישובים החקלאיים הפרוסים לכל אורך ורוחב המדינה, שרבים מהם נמצאים ממש צמוד לגבולותיה, קבעו למעשה בעצם מיקומם גבולות אלה. הגבולות נקבעו לא רק כתוצאה מהימצאותם של היישובים צמוד אליהם אלא גם מהעובדה שאדמות שמעובדות על ידי היישובים והחקלאים הגרים בהם – אף הם התוו בסופו של דבר את קווי הגבול. חקלאות היא מטבע הדברים גם ענף הנתון לסיכונים רבים: פגעי טבע, שינויים פתאומיים בביקושים, קשיים בשיווק וכדומה. אלו רק דוגמאות לקשיים הלא-פשוטים שעימם מתמודד החקלאי כעניין שבשגרה. לצערי, נוסף על קשיים אלה ישנו קושי ההולך ומעצם, והוא הפשיעה החקלאית, או יותר נכון לומר הפשיעה כנגד החקלאות והחקלאים. שטחי החקלאות וציוד חקלאי נתונים למתקפות חוזרות ונשנות מצד יחידים, לעיתים אף מצד כנופיות מאורגנות, שמבקשים לפגוע בפרנסת החקלאים ובתוצרתם, בהרבה מאוד מקרים על רקע פלילי, ולפעמים – גם את זה צריך לומר – גם על רקע לאומני. נוסף על כך, עם התפשטות נגיף הקורונה אנחנו רואים אפילו עלייה נוספת בפשיעה החקלאית, החמורה ממילא. אני מבקש לקרוא מכאן לכולנו, ובוודאי לכל הגורמים הממונים על הטיפול באכיפת החוק, להפוך את היום החשוב הזה לנקודת מפנה בטיפול בפשיעה החקלאית ולהבטיח כי החקלאים, רכושם והתוצרת שהם מגדלים יהיו מוגנים באופן מלא. אני חושב שזו חובתה של המדינה כלפי כל אזרח, ובוודאי כלפי ציבור שהוא ציבור יצרני וציבור שכפי שאמרתי קודם, מתמודד ממילא עם קשיים ועם אתגרים לא פשוטים. אני מבקש לשלוח מכאן ברכה חמה לכל ציבור החקלאים ואנשי ההתיישבות. הבית הזה עומד לרשותכם על מנת לסייע לכם ולחזק אתכם אל מול האתגרים שאתם נדרשים להתמודד עימם. יישר כוחכם. אני מבקש להזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת רם בן ברק. בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה לך, אדוני יושב-ראש הכנסת. בתור ראש שדולת החקלאות בכנסת אני מודה לך על המילים המאוד-חשובות שנשאת כרגע. "התנועה הציונית קרויה ליצור 'חוכמת ישראל' חדשה, לא 'חוכמת ישראל' העקרה שקמה בגלות וטיפלה באותיות פורחות של ספרות ימי הביניים אלא חוכמת חכמים אשר תדע לאצור כל טיפה של גשם, כל מבוע של הרים, כל שטף הנהרות והפלגים ומעיינות למען הרוות האדמה הצמאה והפרחת השממה ולמען חקלאות משוכללת, אשר תפרנס יישוב רב וגדול" – דבריו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון בנאומו בקונגרס הציוני ה-19, 1935. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, התפתחותה של החקלאות המודרנית בארץ ישראל קשורה באופן הדוק לתנועה הציונית ולהגירה היהודית לארץ ישראל בסוף המאה ה-19. בכל רחבי העולם שלשלו יהודים מטבעות לתוך הקופסאות הכחולות של קרן קיימת לישראל עבור רכישת קרקעות בארץ ישראל שנקנו בידי החלוצים שעלו לארץ. כך גם משפחתי. סבא שלי, אהרון בן ברק, עלה לארץ ישראל ב-1906 בהיותו בן 19. ב-1921 היה ממקימי המושב הראשון בארץ, מושב נהלל. ברגע זה התחברה משפחתי לעבודת האדמה – ארבעה דורות של חקלאים גאים. לאורך השנים לחקלאות בישראל היו שני תפקידים עיקריים, האחד ביטחוני והשני – להבטיח ביטחון תזונתי למדינה שבדרך. ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל החלה את דרכה בקבוצת כינרת בנובמבר 1913, דרך הקמת מושב נהלל בעמק יזרעאל ב-1921, קיבוץ תל עמל, הוא ניר דוד של היום בעמק בית שאן ב-1936, קיבוץ חניתה, שקבע את הגבול הצפוני ב-1937, העליות החדשות לקרקע בשנות החמישים והשישים, היישוב שתולה בצפון, כפר עזה בדרום דרך יישובי חבל התענך. מושבים וקיבוצים, חלקם דתיים וחלקם חילונים, מכל העדות, מכל העליות, הם-הם שקבעו את גבולותיה של מדינת ישראל, הם-הם שסיפקו מזון טרי לתושבי המדינה. עם התפתחותה של המדינה התפתח גם המרחב הכפרי, וחצה את גבולות המושב והקיבוץ ליישובים כפריים חדשים, לתיירות כפרית משגשגת ולתנועה כפרית עוצמתית. חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, החיבור לאדמה, החספוס של עבודת הכפיים והאהבה למדינה הביאו אותי לאן שהגעתי. בראשית שנותיה של מדינת ישראל חקלאי ישראל ייצגו את הפסיפס שהרכיב את החברה הישראלית: ימנים ושמאלנים, מזרחים ואשכנזים, פריפריה ומרכז, דתיים וחילונים – כולם יחד פעלו ופועלים להבטיח את גבולותיה של מדינת ישראל, להבטיח ביטחון תזונתי לאזרחיה בעיתות שגרה ובעיתות חירום. חבריי חברי הכנסת, חקלאות זה לא רק מלפפון, עגבנייה ואפרסמון; חקלאות זה שמירה על המרחב הכפרי, הביטחון התזונתי וחיזוק הפריפריה. אנחנו, דור שלישי ורביעי להתיישבות העובדת, ההתיישבות החלוצית, נמצאים תחת מתקפה חסרת תקדים בשנים האחרונות, ולעיתים אנו מוצגים כאויבי העם, כגוזלי קרקעות וכאחראים ליוקר המחיה הגבוה בארץ, התקפות פופוליסטיות חוזרות ונשנות על כך שצריך לפתוח את השוק לתחרות, ואם רק נאפשר יבוא עגבניות מטורקיה – שאף אחד לא יודע באיזה מים הושקו או באיזה חומרי הדברה טופלו – המחירים ירדו והצרכן ירוויח. אז אדוני שר האוצר, יש לי חדשות בשבילך: הצרכן לא ירוויח, החקלאי לא ירוויח והמדינה תפסיד. חוסר מדיניות ברורה של ממשלת ישראל לגבי החקלאות והחקלאים גורם לכך שבעוד שנים מספר, אם נתמיד במדיניות הזאת, לא תהיה חקלאות בישראל. תעשייה שלמה תחוסל. יום החקלאות יהיה רק יום בשיעורי ההיסטוריה. הפגיעה המתמדת בחקלאות מובלת על ידי גורמים אינטרסנטיים בעלי תפיסת עולם צרה שמסתכלים על החקלאות דרך החור של הגרוש. הם אשר מתכחשים להיסטוריה של המדינה ולאלה שנלחמו ונהרגו בשביל מדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, החקלאות הישראלית היא גאווה בין-לאומית, עוצמה, תחכום וחדשנות. התוצרת הישראלית הייתה מנוף מרכזי ביצוא של המדינה ובקשר שלנו עם מדינות העולם המתפתח. החקלאות הישראלית הייתה ראש גשר לפיתוח יחסים דיפלומטיים ומסחריים עם מדינות עולם. פיתוחים בתחום ההשקיה והמים, זרעים מתקדמים, שיטות גידול של פירות וירקות, השבחת זנים של פרות והגדלת תפוקת חלב, מחקר ופיתוח חקלאי – אגרוטק – נהפכו לסמלה המסחרי של מדינת ישראל. אבל נראה שכבר לא עוד. מה שנהפך לעוצמה בין-לאומית, נובל בישראל. סיבות פוליטיות, שלי אישית לא ברורות, וחוסר בחזון וראייה אסטרטגית, גורמים לפגיעה משמעותית במעמד החקלאים ובחלקם בחברה הישראלית. כראש השדולה למען החקלאים והחקלאות בכנסת אני מתחייב כי כל עוד אני מכהן כחבר כנסת – ובעתיד, אני מקווה, בממשלת ישראל – אני אילחם למען החקלאים, כי המאבק לשמירת הזכויות של החקלאים זה מאבק למען הציונות, זה מאבק למען שגשוגה וצמיחתה של מדינת ישראל. לא ניתן לרוחות האלה להמשיך ולהזיק. אנחנו ניצור חזון לחקלאות הישראלית ונבנה מודלים שיאפשרו את המשך השגשוג לחקלאים ויאפשרו לכל אזרח במדינת ישראל ליהנות מתוצרת חקלאית איכותית, זמינה ובמחיר סביר. חבריי החקלאים, מפלגת יש עתיד-תל"ם מתחייבת לשים את נושא החקלאות בראש סדר העדיפויות של הממשלה הבאה. כנציג החקלאים במפלגה ובכנסת אני אעמוד על כך שנחוקק את חוק החקלאות, נגבש תוכנית רב-שנתית מתוקצבת ומאושרת לחקלאות הישראלית 2040, נפעל לביטול המכסות של עובדים זרים לחקלאות, נפעל לבטל את האגרות המיותרות, אשר מכבידות על החקלאים ובסופו של יום מתגלגלות לצרכנים, ונחייב סימון תוצרת ישראלית בסימון מיוחד על מנת שהצרכנים ידעו איזו תוצרת הם קונים ואת מי הם מממנים. לאחרונה משרד האוצר העלה יוזמה לתמיכה ישירה בחקלאים בתמורה לפתיחת השוק לתחרות. אנחנו בעד תחרות – תחרות היא טובה למדינה, לחקלאות ולצרכנים – אבל לא בכל מחיר. תחרות פראית תחריב את החקלאות ותפגע בכלכלה הישראלית. גם בארצות הברית, ערש הקפיטליזם, החקלאים מקבלים הגנות וסובסידיות בצורת תמורה מובטחת לתוצרת; זה – עוד לפני שדיברנו על היחס שזוכים לו החקלאים במדינות אירופה. רק פה, אצלנו בישראל, שקמה על החקלאות, מוכנים להקריב אותה על מזבח התחרות. את הגלגל הזה לא יהיה ניתן להחזיר אחורה. אסור לתת יד למעשים פזיזים, נמהרים ובעיקר פופוליסטיים. המחיר יהיה יקר מדי. בנוסף, אני מתחייב כי יש עתיד-תל"ם תפעל להעביר את האחריות על רשות מקרקעי ישראל למשרד החקלאות; זה המקום הנכון והטבעי ביותר. אנחנו נמשיך לדאוג שהשטחים יהיו ירוקים, נטועים ויאפשרו לכל עם ישראל לטייל וליהנות מהמרחבים. חבריי החקלאים, אני קורא לראשי כל הארגונים: עזבו בצד את הפוליטיקה, כי נדרשת חזית אחידה מול מדיניות הממשלה. אנו צריכים לשים בצד את המחלוקות ולהבטיח עמידה איתנה בהגנה על החקלאות ועל החקלאים. ימין ושמאל, פריפריה ומרכז, דתיים וחילונים – כולנו צריכים לפעול יחד במטרה אחת: הבטחת עתידה של החקלאות הישראלית כמחולל של צמיחה כלכלית ומחקר ופיתוח וכמנוע ליצוא בין-לאומי. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל האורחים הנכבדים שהגיעו לדיונים בשדולה ובוועדות, להודות לאלו שהשתתפו מרחוק, לראשי הארגונים שעושים יומם וליל למען החקלאות, כל אחד בגזרתו, ליושב-ראש הכנסת ולמנכ"ל הכנסת על שאפשרו לנו לקיים את יום החקלאות בכנסת בצורה מכובדת, ליושב-ראש ועדת הכלכלה, ליושבי-ראש ועדת הכספים, העבודה והרווחה, הפנים ואיכות הסביבה, ובעיקר לחבריי חברי השדולה – חברתי מרב מיכאלי, חברי עוזי דיין וחברי אופיר סופר, שנמצאים איתי בשדולה. לסיום אבקש לצטט את דבריו של א"ד גורדון: "האדמה היא מקור החיים והיצירה והתרבות והעצמאות האמיתית".   מכובדיי, אני מבקש שמהיום הזה נצא בבשורה: להחזיר את האדמה לאדם ואת האדם לאדמה. רק כך נבטיח את עתידנו ל-100 השנים הבאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בן ברק. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר החקלאות, חבריי חברי הכנסת, אנו נמצאים השנה בשנה השישית. בשנה הבאה, שנת השבע, תחול שנת שמיטה. יום החקלאות הוא הזדמנות להוקיר את החקלאים, ובמיוחד את החקלאים שקיבלו על עצמם את מצוות השמיטה – להשבית ולא לעבד את שדותיהם בשנת השמיטה. למרות הקורונה, למרות הקשיים הכלכליים, למרות האי-ודאות, מספר החקלאים שומרי השמיטה כמעט הכפיל את עצמו: מ-250 חקלאים בשנת השמיטה הקודמת, בשמיטה הקרובה כ-400 חקלאים הודיעו כי ישמרו שמיטה. היקף הקרקעות והשדות שיושבתו גדול עוד יותר – מ-76,000 דונם בשמיטה הקודמת ל-180,000 דונם בשנת השמיטה הקרובה. למי שאינו חקלאי קשה להבין את גודל ההקרבה של החקלאים שומרי השמיטה. מדי עונה, שנה אחרי שנה, זורעים בדמעה וקוצרים ברינה, ואז ביום אחד החקלאי עוזב את הכול, משבית ומפקיר את הקרקע לשנה שלמה, ובשנה שלאחר מכן הוא חוזר לשדה וממשיך מאותה נקודה. זו תופעה שאין לה אח ורע בכל העולם כולו ומתקיימת רק בארץ ישראל, ורק מפני הציווי האלוקי בתורה, כפי שנאמר בפסוק: "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמֹר כרמך ואספת את תבואתה. ובשנה השביעִת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמֹר. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצֹר שנת שבתון יהיה לארץ". חברים, בניגוד לשנות השמיטה הקודמות, שבהן הגיעו תקציבי הסיוע לחקלאים רק ברגע האחרון – מה שיצר בעיות רבות עקב האי-ודאות של החקלאים בסגירת חוזים עם ספקים, משווקים, וכדומה – השנה קיים תקציב סיוע בסיסי קבוע לחקלאים, החוסך את האי-ודאות, וכולנו תקווה כי עד לשמיטה יימצא התקציב לעיבוי הסיוע ולכלל הפעילות וההוצאות בשנת השמיטה. מאז השמיטה הקודמת קיימת הקרן לשומרי השמיטה, הפועלת על אותו עיקרון של קרן השתלמות: החקלאים והמדינה מפקידים כסף בקופה לאורך שש השנים, ובשנה השביעית החקלאים יוצאים לשבתון ונהנים ממשכורת בסיסית קבועה, המספיקה אומנם רק לצרכים המינימליים. יחד עם זאת, אני פונה אליך, אדוני שר החקלאות – אני יודע יש לך לב חם לחקלאות ולמסורת ישראל – לזרז את אישור התקציבים המיוחדים לשמיטה כדי שיוכלו להגיע ליעדם בהקדם ומבעוד מועד. כמו כן, אדוני השר, נדרש לפשט את הליכי היבוא בשנת השמיטה באמצעות הקלות ברישיונות ומכסות כדי לסייע לחקלאים ולציבור שומרי השמיטה. אני רוצה להביא דוגמה, ברשותך: חקלאי המגדל לדוגמה 100 טונות סלק בשנה ומשבית את שדהו, צריך לאפשר לו לייבא אותה כמות בשנת השמיטה כדי שלא יאבד את לקוחותיו הקבועים. זה נכון לכל שנת השמיטה, אבל בייחוד בתקופה המורכבת שבה אנחנו נמצאים נדרש לעשות הכול בכל ענף יצרני כדי שלא יקרוס, על אחת כמה וכמה לגבי החקלאים. מהצד הצרכני, שומרי השמיטה שאינם סומכים את ידם על היתר מכירה, מגיע גם להם לצרוך סחורה איכותית בשנת השמיטה, עם אספקה טרייה ואיכותית של פירות וירקות, מוצרי גבינות, ועוד מגידולי חו"ל. השנה, עם כינון הסכמי השלום עם סודאן ומדינות המפרץ, נוצרה אולי עוד הזדמנות לסייע לחקלאים באמצעות יצירת שיתופי פעולה בתחומי החקלאות בין המדינות, כך שבשנת השמיטה החקלאים המושבתים יצאו למדינות המפרץ ואפריקה כדי לפקח ולפתח את החקלאות במדינות אלו. כך גם נתמוך בחקלאים וגם נסייע בהידוק ופיתוח היחסים והקשרים הכלכליים בין המדינות. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, מי ייתן ובזכות שומרי השמיטה והסיוע לשומרי השמיטה תקוים בנו ההבטחה "וצִויתי את ברכתי לכם בשנה השִשית וְעָשָׂת את התבואה לשלֹש השנים". השנה אנו צריכים וזקוקים לברכה הזאת יותר מתמיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טסלר. אני מזמין את חבר הכנסת אריאל קלנר. בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני מתרגש עכשיו. כיהודי מאמין וכנציג המפלגה הלאומית הליברלית אני חייב לומר שארץ ישראל וכל מה שקשור אליה מרגש אותי, ובמיוחד חקלאות והתיישבות. התפיסה היהודית של ארץ ישראל ופירותיה היא תפיסה של קדושה ממש: "כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עֲיָנֹת וּתהֹמֹת יֹצאים בבקעה ובהר. ארץ חִטה ושערה וגפן ותאנה ורִמון, ארץ זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנֻת תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה, ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצֹב נחֹשת. ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטֹבה אשר נתן לך". כשחכמינו מתארים לנו את סוף הגלות ואת סימני הגאולה בעתיד, הם אומרים לנו על סמך הפסוקים בספר יחזקאל, שכשתיתן ארץ ישראל פירות בעין יפה, אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר. ארץ ישראל ופירותיה היו גם מקור של כיסופים לאבותינו בגלות. כמה סיפורים סופרו על ההתרגשות של אבותינו בגלות כשהם זכו להחזיק תפוז אחד קטן עטוף בנייר מארץ ישראל. אם כן, לא פלא שהחקלאות וההתיישבות בארץ ישראל היו היסוד שסביבו נבנתה גם מדינת ישראל ושיבת ציון המתחדשת. יוסף טרומפלדור קבע: "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו". גם היום זה נכון. גם היום החקלאות, במיוחד באזורי הספר, משמרת את ארץ ישראל בידי עם ישראל. בנגב, בגליל, ביהודה ושומרון – למרות כל ההתנכלויות ולעומת כל המצרים – החקלאים שומרים את אדמות המולדת בשביל כולנו. עוד אגע בכך בהמשך, רק אעיר כבר עכשיו שעלינו לסייע לחקלאים ולמגר לחלוטין את מה שמכונה פשיעה חקלאית, פשוט לגדוע את זה. כשאנו באים לעסוק בחקלאות, יש לזכור שלפני שמדובר בענף משק ולפני שדנים בתרומתו הכלכלית, מדובר קודם כול בנשמה, מדובר בהתגשמות החלום הציוני ובהתגשמות הבטחות השם בפי נביאיו. זהו היסוד הלאומי בתפיסתי. אולם על גבי היסודות צריך גם לבנות בניינים. כאן מגיעה תפיסתי הליברלית לידי ביטוי. אמרתי קודם שעל גבי היסודות צריך לבנות בניינים. מה שיותר חשוב בימינו זה אולי לא להפריע להם להיבנות, וגם לא לבנות אותם על חשבונם של בניינים אחרים. מדינת ישראל, במשך שנים, מדיניותה הכלכלית הייתה מדיניות סוציאליסטית, המדיניות של מפא"י. אני חושב שהמדיניות הוכיחה את עצמה כשגויה – אולי נכונה לשעתה, וזה כמובן בלי לגרוע כהוא זה מזכויותיה של מפא"י בבניין הארץ. אבל מדינת ישראל השתחררה מהמדיניות הסוציאליסטית בהדרגה בשנות השמונים. במדינת ישראל קיימות גם היום שאריות רבות של הסוציאליזם. רוב השאריות האלה מרוכזות בתחום הניהול הריכוזי של משק החקלאות בידי המדינה על חשבון האזרחים וגם החקלאים, האזרחים והחקלאים גם יחד. מה שז'בוטינסקי ותלמידיו הבינו כבר לפני 100 שנה בנוגע לנזקי הסוציאליזם מטפטף לאט מדי, במיוחד בתחום החקלאות. מדינת ישראל תומכת בחקלאות, וזה בסדר, אבל היא תומכת ביד רחבה, וכמו שקורה לא מעט פעמים בשיטה הסוציאליסטית, מחיר התמיכה הוא פיתוח תלות, ופיתוח תלות לעיתים גורר דיכוי יוזמה. זה לא חייב להיות ככה. לדוגמה, כשהתמיכה בענף ייצור החלב ובשוק הביצים נעשית באמצעות חסימת יבוא ובאמצעות מכסות, התוצאה היא מחירים גבוהים יותר לצרכן הישראלי, שפוגעים במיוחד בחלשים בחברה, ומחסור שאנו חווים לא פעם. את התמיכה בענף החלב יש להעניק ישירות לעוסקים בתחום על ידי סבסוד ישיר. אפשר להמשיך את התחרות וגם להמשיך לסבסד ולקיים את החקלאות בארץ, ועם כל זאת לתת כמובן יד חופשית לרפתנים להחליט מתי הם חולבים ומתי הם לא חולבים. זה לא תפקיד המדינה או מועצה כלשהי לקבוע לישראלים כמה חלב הם צריכים לשתות, ולבעלי הפרות – כמה חלב הם צריכים לחלוב. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת מרגי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – אני הולך להשיב לך – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, תשיב. בבקשה, יש לך הרבה זמן. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אשמע, בשמחה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למי הוא אומר את זה? הלוא הוא חלק מהממשלה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני עוד רגע אגיע, חבר הכנסת מיקי לוי. התוצאה של הגישה הזאת, עם כל המגוון הרחב של הטריקים בשרוול, היא בסופו של דבר תמיד אחת: אין חלב או חמאה או ביצים על המדפים. מה שצריך זה לשחרר, ואתם תראו גם איך החקלאות שלנו תפרח. את התכנון המרכזי יש להפסיק לטובת החקלאות הישראלית עצמה. אדוני היושב-ראש, על פניו לישראל אין יכולת להתמודד עם מדינות אחרות בעולם – יש מקומות ששם יש כוח עבודה זול יותר; ארץ ישראל גם לא משופעת בהרבה מים או במרחבי מרעה. אבל כל זה – על פניו. העם היהודי כבר הוכיח בכל ההיסטוריה שלו את יכולת ההתמודדות שלו בתנאי התחלה קשים. למעשה, כמעט בשום תחום, מאז ומעולם, לא היו לנו תנאי פתיחה אופטימליים. כמי שעסק תריסר שנים בתחום ההייטק, אני מאמין גדול באגרוטק. השילוב של טכנולוגיות מתקדמות בחקלאות הוא מתבקש. מדינת ישראל מהווה מרכז פיתוח עולמי בתחומי הייטק רבים – מחשוב, רובוטיקה, ביוטכנולוגיה, אלקטרוניקה, ננוטכנולוגיה ועוד. השילוב של ההייטק והטכנולוגיות המתקדמות הביא לפיתוחים חדשניים ויעילים ביותר בתחומי הטיפוח, הטכנולוגיות ההנדסיות, השינוע והטיפול בתוצרת חקלאית לפני ואחרי האסיף והקטיף, כמו גם בשילוב פרקטיקה יצרנית בחבלי ארץ דלים במשאבים כמו מים, קרקע פורייה וכוח אדם. שילוב זה של חקלאות וטכנולוגיות מתקדמות הוא שיצר את תחום הפיתוח המדעי היישומי אגרוטק. להישגי האגרוטק כפי שהם מיושמים בחקלאות במדינת ישראל יש פוטנציאל לשנות את מצב החקלאות לא רק בישראל אלא להביא ברכה גדולה גם למדינות רבות אחרות; לאפשר מיצוי של יכולות החקלאי ושימוש יעיל בגורמי הייצור העומדים לרשותו, תוך שמירה על הסביבה וצמצום – שיווי המשקל האקולוגי. יש כאן פוטנציאל אדיר לעתיד. כמי שדוגל בהשקפה לאומית ליברלית אני ממליץ לנו, המחוקקים, לא להפריע. אסיים בשתי נקודות שבהן מדינת ישראל חייבת להתערב ובכל העוצמה הנדרשת: אסור לנו לקבל חרמות ואפליה של החקלאות החלוצית ביהודה ושומרון. כיושב-ראש השדולה למאבק בדה-לגיטימציה של ישראל, אני קורא מכאן לממשלה לגלות אפס סובלנות כלפי חרם כלשהו כלפי יהודים בארץ ישראל. אסור לנו כמדינה לקבל את המשך המציאות הזאת של הפשיעה החקלאית בנגב, בגליל, ביהודה ובשומרון, משל היינו מערב פרוע. יש להגביר את האכיפה ולהחמיר את הענישה. לפני שהמדינה קובעת לחקלאי כמה ליטר חלב מותר לו לחלוב ביום, עליה לאפשר לו לישון בשקט בלילה, בידיעה שאיש לא יגנוב לו עגלים מהעדר. לפני שהמדינה קובעת ללולנים כמה ביצים התרנגולות צריכות להטיל, עליה להגן עליהם מפני חרמות פוליטיים. ארץ ישראל היא ארץ מדהימה. הפלא של שיבת ציון והשיבה שלנו לאדמה ממש מעביר צמרמורת והתרגשות בכל מי שתודעה יהודית בקרבו. אין שום פלא בעיניי בכך שהיין שלנו זוכה בתחרויות בין-לאומיות ושהפרות הישראליות נותנות הכי הרבה חלב בעולם. אני מאמין שיש עתיד גדול לחקלאות בישראל, שהיא-היא החיבור בין עם ישראל לארץ ישראל. אסיים בברכה שהיהודי היה מברך בבית המקדש בעת הבאת הביכורים; יהי רצון שבמהרה נזכה לברכה שוב: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש". תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת קלנר. יעלה ויבוא חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני לא אפעיל את השעון, אבל תקרא את הנאום שלך מהכתב. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכל יום מיוחד בכנסת יוצאת רשימה מגוונת: אלה שבעד אותו יום, ותמיד משתחל אחד שלא הולך עם אותו יום. אומנם נאמת, ידידי קלנר, נאום ביום החקלאות, אבל כל התפיסה שלך תגדע את כל הענף הזה – אין לו זכות קיום, ואסביר לך. אומר מה שרציתי לומר ואז אתייחס למה שאמרנו כאן. התורה פותחת במצווה הראשונה כשבאים לארץ ישראל: "כי תבֹאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל". מצווה ראשונה כשאדם נכנס לארץ: לנטוע עץ מאכל. משם אנחנו מבינים את כל הקיימות. מכובדי השר, הכנסת ציינה היום את יום החקלאות בכנסת – מסורת רבת-שנים. ועדות הכנסת השונות קיימו דיונים, וכאן המקום להודות ליו"ר השדולה ולחברי הכנסת שחברים בשדולה. הוועדות השונות קיימו דיונים בנושא החקלאות בתחומי אחריותן ועיסוקן, וכך, גם ועדת הכלכלה קיימה דיון עומק בסוגיית סימון תוצרת חקלאית בישראל. החקלאות, מכל מקום, לא יכולה להתמודד עם כוחות השוק. קלנר, זה יכול להיות פרק, אמרה של ז'בוטינסקי באיזה ספר כזה או אחר: אין מציאות, כשאתה מדבר איתי על חקלאות – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע, רגע. אמרת גם שהמדינה תומכת יותר מדי. אני מחפש את התמיכה הזאת בחקלאות – לא מוצא אותה; אתה אומר שהמדינה תומכת יותר מדי בחקלאים. אז חכה רגע. החקלאות בישראל, בתנאים האובייקטיביים שלה, לא יכולה להתמודד עם כוחות השוק. אמרת, ואני מסכים: חקלאות זה ביטחון תזונתי, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במדינת אי כמו מדינת ישראל; חקלאות זו שמירה על הקרקעות, ומי שרוצה הוכחה ירד לנגב הדרומי ולנגב המזרחי; חקלאות זו ציונות – כן, זו לא מילה גסה; חקלאות זה חינוך לערכים, לאהבת הארץ; חקלאות זה שמירה על הגבולות; חקלאות זה קיימות – זה ענייני סביבה, נוף וריאות ירוקות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי כנסת, מכובדי השר, במדינת ישראל הולכים ומתמעטים החקלאים, לכן כל הערכים שמניתי – אני קורא לממשלה, כפי שאמרתי בסיכום הדיון בוועדה, לשים את החקלאות במרכז, להגדיר עד כמה הממשלה מובילה ותומכת בחקלאות, הן בתכנון צרכים בחקלאות, הן בהשקעה, בעידוד השקעות הון, הן בהקצאה של שטחים לעיבוד בחקלאות והן לעודד רכישת תוצרת ישראלית במכרזי הממשלה. ידידי, מכובדי חבר הכנסת קלנר, אין לי ספק שכוונותיך רצויות. בוא, שתבין, רק במשבר הקורונה: אתה סומך על כוחות השוק – תחרות, תפתחו. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תן לי. הממשלה קיבלה החלטה לפתוח רק חנויות של מוצרים חיוניים. אם לא הייתה חזירות – הגדיר את זה אחד הסוחרים "קניבליזם במסחר" – לא היינו מוצאים שחנויות שמוכרות מוצרים חיוניים יתחילו פתאום למכור צעצועים, למכור נעליים ולמכור דברים אחרים. שישאירו קצת לאחרים. אין, כוחות השוק הם אכזריים. החזק יבלע את הקטן ואת החלש. אתה לא תוכל לשמור. תקשיב, אנחנו פה בכנסת מחוקקים חוקים – ואמרתי זאת בוועדה – מתקנים תקנות, לעיתים משיתים עלויות והוצאות על המגזר העסקי, ומייד, ובצדק, באים המעסיקים ואומרים: רגע, מי ישפה אותנו? השלטון המקומי – אנחנו משתדלים, אני, בכל אופן, כשבאה חקיקה או תקנה שמשיתה עלויות על השלטון המקומי, אני מבקש לדעת על שיפוי. אם אין שיפוי – לא מקדם. מישהו פה נקט צעד כזה כלפי החקלאים? פה חוקקו חוקים מכובדים, נאורים, אוניברסליים. אנחנו, מה לעשות, רוצים להיות הכי טובים ומובילים בזכויות האדם ובזכויות העובדים. השתנו עלויות בעשרות אחוזים על החקלאים. מישהו חשב עליהם? מישהו נתן את הדעת? אז בואו, אי-אפשר לומר – הממשלה יושבת מהצד, משקיפה על החקלאות מהצד, וכשתחסר עגבנייה אתה תתקוף את הממשלה, תתקוף את שר החקלאות. אתה אומר: תן להם, אל תתכנן להם. תגיד לי, כשלא יתכננו את משק החלב והבן שלך התינוק ירצה חלב ולא יהיו מוצרי חלב – אתה יודע למה לא יהיו? כי מניפולציה עסקית של יבואנים תקעה לך חמאה – אתה עם החמאה בקושי התמודדת. מניפולציה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע. או צרכים אחרים. אפשר לעשות מניפולציות כלכליות על הכול. חקלאות זה לא עסק כלכלי מבחינת המדינה. המדינה צריכה לקחת את זה כקיימות, כביטחון, ביטחון תזונתי. עתיד – המשק לשעת חירום זה גם נקודה לדיון, כל מחסני החירום של המזון של מדינת ישראל. מישהו נתן את הדעת על זה? פערי התיווך בין מה שעולה לחקלאי, איך שהוא משווק ואיך שקונים את זה ברשתות השיווק – רבותיי, כולנו מסתובבים. יש לנו יכולת כלכלית, אנחנו מסתובבים ברשתות שיווק, ואנחנו בשוויון נפש מקבלים את המחירים של הירקות והפירות. זו שערורייה, מה שקורה עם עליית המחירים של מוצרי הירקות והפירות, שערורייה, ואף אחד לא פוצה פה ומדבר. החקלאים כבויים. אני רוצה לסיים בתופעה חיובית ­– תמיד צריך לסיים בטוב, ואמרתי זאת בוועדה. בזמן הזה שאנחנו מפקירים את החקלאים, בעת הזאת שהפקרנו אותם להתמודד עם כל הקשיים – התחממות כדור הארץ, האקלים, פשיעה חקלאית, עלויות העסקה גבוהות וכל מיני רגולציות כאלה ואחרות והתחרות החזירית של רשתות השיווק – מתפתח דבר חשוב וחיובי וערכי וחינוכי: השומר החדש. אביא לכם סיפור מהמושב שלי, מפגש אקראי של אחד החקלאים עם איש של השומר החדש. הוא רואה אותו עובד, מאובק, ואומר לו – התחילו לדבר, פיתחו שיחה: מה אתה עושה? אומר לו: אני איש פלחה, איש האדמה, עובד, באתי מהשטחים עכשיו. אומר: אתה נראה לי כבוי, בלי חדווה. אמר: בטח שאני כבוי, יש לי 30 דונם שאני הולך עכשיו לחרוש אותם; אפילו לא קוטף אותם, לא שווה לי. אומר לו: למה? אומר לו: תראה, עולה לי ככה. ומאז התפתח רומן, והשומר החדש מדי פעם מביא לו של קבוצה נערים מתנדבים, בסכום סמלי, כמובן, עושים עבודת קודש, עבודה מכובדת, עבודה טובה. אומר לי: יעקב, החיו אותי מחדש, נתנו לי תקווה, נתנו לי אופק. ואני חושב – וסיפרתי חוויה אישית: אני כילד קטן, בבית הספר היסודי – מי שלא יודע, אני החודש חוגג את יום ההולדת השישים, אז תבינו מתי הייתי – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מזל טוב. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. אל תצעק. אתה מפחיד אותי כשאתה צועק. פעם אחרונה שצעקת, מישהו – – אז תארו לכם מתי הייתי בבית הספר היסודי. וכן, יצאנו לקטיף של אפרסקים ושל משמש ושל שזיפים בקיבוצים הסמוכים, במושבים הסמוכים. קיבלנו תמורה לא ליד – לבית הספר. יכולנו לצאת עם זה לטיולים שנתיים, לרכוש כרכים של האנציקלופדיה דאז; היום כבר לא צריכים את זה, אבל אז היינו – וזה win-win-win, של כולם. אסור – זה לא ציניות, זה לא נאיביות. אפשר גם היום להתמודד עם הקשיים, צריך רק לרצות. הממשלה צריכה לתכנן. ואני אומר לך, אני לא אעזוב את זה, ואני לצידך, מכובדי השר. צריך לעשות הכול כדי שהממשלה תחוקק את חוק החקלאות ותגדיר יעדים ותגדיר את תפקידה של הממשלה בהשגת היעדים האלה. תודה רבה. ולא דיברתי על פורום קהלת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מרגי. מזל טוב. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. אתה אמור לייצג עכשיו את החקלאות הערבית. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, סייד א-ראיס – ככה אומרים – כבוד השר, שר החקלאות, חברנו שוסטר, חבריי חברי הכנסת, לכרוך את העניין של החקלאות עם ההתיישבות ולציין שזה יום מיוחד, יום החקלאות וההתיישבות – בשבילנו, המיעוט הערבי הפלסטיני, בני המקום, הילידים, זה מסמל את הטרגדיה של העם הפלסטיני. מצד אחד, כשמדובר על התיישבות, מדובר כמובן על התיישבות יהודית. מישהו דיבר על התיישבות ערבית? מישהו מדבר על בנייה לערבים? רק הורסים. רק הורסים. כאילו באותו יום – איזה צירוף מקרים – באותו יום שאנחנו מדברים על חקלאות, על התיישבות ועל בנייה, באים והורסים – באותו זמן. באותו זמן, באותה שעה, באותו מקום, כשאנחנו צריכים לבקר, חברי הרשימה המשותפת, בעיר טירה, באותו זמן – ואומרים שלא יודעים. ביקור של שר, שר שמגיע לביקור, מתוכנן מלפני חודש על הדקה, ממש על הדקה. תזמון מצוין, שאנחנו נהיה יושבים עם שר המשפטים ועם קמיניץ, וממול הדחפורים הורסים. זאת התמונה שהם רוצים לתת. לכן אנחנו אמרנו שאנחנו מבטלים את הסיור הזה. כאשר מדובר על התיישבות, אני מזכיר לכם את סעיף 7 בחוק הלאום; עכשיו זה על השולחן של בג"ץ. סעיף 7 מדבר על מתן עדיפות להתיישבות יהודית. אדוני השר, כמה יישובים ערביים נבנו מאז 48', מאז קום המדינה? יותר מ-700-600 יישובים נבנו; אף יישוב ערבי אחד. ועכשיו, בימים האלה, כאילו גם בצירוף מקרים, מדברים על הרחבת שטח השיפוט של היישוב חריש. על חשבון מי? על חשבון הכפרים הסמוכים. הרי כל חריש קמה על הקרקעות שהופקעו מהיישובים הערביים הסמוכים. אז לא מספיק מה שלקחו – עכשיו מרחיבים את שטח השיפוט וחוסמים את ההתפתחות העתידית, מה שנשאר מעתודות הקרקע של הכפרים הערביים הסמוכים. ואני לא רוצה לדבר עכשיו בהרחבה אלא בקיצור. כאשר מדובר על התיישבות בשטחים הפלסטיניים הכבושים צריך לקרוא לילד בשמו: אלה התנחלויות לא חוקיות לפי המשפט הבין-לאומי, וצריך לפרק את ההתנחלויות האלה. זאת העמדה שלנו ברשימה המשותפת, ואנחנו לא מסתירים את זה, אז שלא נבלבל. וכאשר מדובר על חקלאות – אמרת לי, כבוד היושב-ראש, לדבר על חקלאות ערבית – מה נשאר מהחקלאות הערבית? אנחנו מדברים על קרקע של האזרחים הערבים שהופקעה בעשרות חוקים שונים ומשונים. מה נשאר לנו מהקרקע הזאת? 97% זה קרקע מדינה; 3% מכל הקרקע זה קרקע פרטית; מתוכם אולי יש לנו 2% – זה מה שנשאר, וגם מה שנשאר קרקע חקלאית, אדוני השר, לא נותנים לנו לפתח את זה. ולכן, אנחנו, האבות שלנו, שהיו חקלאים בדם שלהם – יושבת כאן חברת כנסת שאבא שלה ז"ל נהרג בזמן שהוא עבד בסהל אל-בטוף, בבקעת בית נטופה. עראבה, העיר שלי, שנקראת עראב אל-בטוף, על שם סהל אל-בטוף – בקעת בית נטופה – שהייתה חיה והתפרנסה מחקלאות – מה נשאר? עשרות אלפי דונם. אדוני השר, אתה ביקרת שם – ביקרת שם וראית את הטרגדיה של בקעת סהל אל-בטוף. כמעט רבע מהבקעה מוצף כמעט כל השנה, ואז אי-אפשר. המים זורמים מטבריה, מהכינרת, לנגב, המוביל הארצי הפקיע את הקרקע מהפלחים, הבעלים שלה, אבל אף אחד לא יכול לקחת קוב אחד בשביל להשקות ולעשות חקלאות. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אסור לשתות, אוסאמה – לשתות, לא להשקות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אסור לשתות. אז על מה מדברים? כאשר קמו הגיבורים מבית ג'ן, מזבוד – ואנחנו היינו שם וראינו. על מה כולם יצאו ונלחמו אנשי בית ג'ן, כבוד השר? אתה יודע מה? תלך תבקר בזבוד. קרקע חקלאית; מישהו בנה סככה, מחסן, גידל ירקות וענבים – נכון, ג'אבר? היינו שם – באו כוחות משטרה ורשות הטבע והגנים. אתם רוצים להשאיר את כל הקרקע, רשות הטבע והגנים, רק בשביל היופי. מדברים על חקלאות ליהודים, וגנים, גנים לאומיים ורשות הטבע והגנים – לערבים; רק להסתכל על הקרקע, ולהגיד: ואללה, מה אחלאהא, איזה יופי. איך נפתח חקלאות? לא בעראבה, בסהל אל-בטוף, לא בסהל טמרה – בשום מקום אין חקלאות. אבל זאת מדיניות כדי שאנשים יתייאשו ויגידו: בשביל מה לנו האדמה הזאת? ונמכור את זה בנזיד עדשים, ואז, כשימכרו את זה, אז אפשר ליישב את זה – ליהודים, לא לערבים. ועוד ענף, כבוד השר – אני לא רוצה לפסוח על זה – ענף הדיג. אנחנו גם היינו בביקור איתך ועשינו סיור. איזו מכה כלכלית נחתה על הדייגים המסכנים – בג'יסר, בפוריידיס, בעכו, ביפו. אני שמעתי שעכשיו החלטתם במשרד החקלאות לתת פיצוי לענף הדיג של 2 מיליון שקל לכל הדייגים. אדוני השר, באמת, זה מגוחך. כמה יצא לכל דייג? אני מבין שאתם אוסרים, כדי לתת לדגים להתרבות בחודשים מסוימים, אבל לפחות תיתנו פיצוי הולם. לא מספיק הקורונה, לא מספיק המשבר הכלכלי, עכשיו גם משבר בענף הדיג? לכן, כבוד השר, כאשר אנחנו מציינים את יום החקלאות, אני מקווה שלפחות תתחילו להראות רצינות. ויש תוכנית, ואתה מודע לתוכנית הזאת, של בקעת בית נטופה, של סהל אל-בטוף, ואנחנו כבר קיימנו כמה ישיבות. אם באמת פניכם להתפתחות ופיתוח רציני, אמיתי וכן, אז תשבו עם החקלאים, תשבו עם ראשי המועצות. היינו בפגישה איתך ביוני, ואני מקווה שאנחנו נקדם את החקלאות בכלל ואת החקלאות הערבית בפרט, אבל לזה צריך קודם כול כוונות טובות ואמיתיות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, קודם כול, אני רוצה להודות לחבר הכנסת רם בן ברק, יושב-ראש השדולה, על קיום היום הזה – אני חושב שהוא יום חשוב מאוד – כאן בכנסת ישראל. אנחנו בעונת הזיתים. מסיק הזיתים עכשיו. אני מאחל לכולם שתהיה להם עונה מוצלחת, שיהיה הרבה שמן זית במדינת ישראל, כי איכות שמן הזית הישראלי היא הטובה ביותר בעיניי. אני חושב שאנחנו אחת המדינות המפותחות ביותר בטכנולוגיה חקלאית. כל ראשי המדינה, כל המנהיגים של מדינת ישראל, בכל מקום שאליו הם מגיעים בעולם, מתגאים בטכנולוגיה החקלאית שלנו, ואני אומר לכם, הטכנולוגיה החקלאית שלנו נמצאת בהרבה מדינות בעולם. אבל אצלנו כאן, במקום שנשקיע יותר במו"פ החקלאי כאן במדינת ישראל – אני זוכר שכשהיה חבר הכנסת יאיר שמיר שר החקלאות, ניסינו להשקיע במו"פ בקריית שמונה, במו"פ חקלאי שנמצא שם, ולהשקיע 5 מיליון שקל כדי להביא חוקרים דרוזים שיפתחו את הנושא של החקלאות במגזר הדרוזי. זה לא יצא לפועל. הקצו את הכסף בתוכנית החומש, אבל הוציאו אותו משם. אני לא יודע איך זה היה שהוציאו את הכסף ולא השקיעו במו"פ החקלאי, שנפתח את החקלאות במגזר הדרוזי. אבל מה שחשוב כאן – אני רוצה לדבר קצת על החקלאות, ואני אתחיל ברמת הגולן, בנושא של התפוחים. עכשיו הייתה העונה של התפוחים ברמת הגולן. שנים רבות התפוחים היו מועברים לסוריה ומסוריה היו עוברים למדינות המפרץ. לאותם חקלאים הייתה פרנסה, ופרנסה בכבוד. בשנים האחרונות אין את האפשרות הזאת, לכן אותם חקלאים נתקעים עם הרבה סחורה, הרבה מאוד סחורה. אפילו לא משתלם להם, אדוני היושב-ראש, לעבד את החקלאות שלהם, לעבוד על התפוחים שלהם. התפוח של רמת הגולן ידוע בטעמו הטוב. כל התפוחים שאנחנו מייבאים מכל העולם – ומייבאים הרבה תפוחים – לא מגיעים לרמה של התפוחים של רמת הגולן. אני רוצה לשמוע מהשר אם הוא בדק את העניין, אם יש לו תוכנית לעזור לאותם חקלאים מרמת הגולן, כי דיברו איתי הרבה שם – הם תקועים עם הרבה סחורה, והם לא יודעים איך לשווק אותה ואיפה ישווקו אותה. הנקודה השנייה שאני רוצה לדבר עליה – במדינת ישראל אין דור המשך לחקלאות, אבל אצלנו הדרוזים מתעורר נושא החקלאות מחדש, במיוחד אצל אנשים צעירים שרוצים להקים רפתות, לולים. אני בעצמי הייתי בוועדת הכלכלה ודאגנו – אז לא היו מכסות של ביצים למגזר הדרוזי, אפילו לא יכולת לקבל מכסה של ביצה אחת. הכנסתי את זה בחוק. יש מכסות ללולים עכשיו, יש אפשרות להקים לולים במגזר הדרוזי, אבל דיברו איתי הרבה שיש להם הרבה חסמים בנושא. אני רוצה גם לשמוע מהשר אם הסירו את החסמים להקמת לולים ואם יש כוונה להוסיף מכסות במגזר הדרוזי ולתת להם את האפשרות. מכאן – לנושא הרפתות. להקים רפת ביישוב דרוזי זה משימה בלתי אפשרית. יש לך קרקע חקלאית, יש לך הכול, אבל להקים רפת זה משימה בלתי אפשרית. לא נותנים לך. היום דיברתי עם ראש רשות, כי אמרתי לו שאני רוצה לדבר ביום החקלאות. זה יום חשוב, אני אוהב את היום הזה, תמיד דיברתי ביום הזה. אני רוצה לשמוע ממך על החסמים. הוא הקריא לי כמה דברים ואמר לי אותם: רפתות, לולים, מכסות מים, מבנים חקלאיים, הכול – אין אפשרות. לכן גם בנושא של רפתות – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם קרקע כמעט לא נשארה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קרקע – אני אדבר על הקרקע. אל תדאג, חבר הכנסת ג'אבר, אני זוכר את כל מה שאני צריך לדבר עליו. אני זוכר כמה קרקע הייתה לנו, אבל אני רוצה לגמור עם הרפתות. חבר טוב שלי השתחרר מהצבא בדרגת סגן-אלוף. הוא היה מג"ד בתפקידו האחרון. יצא מהצבא – מה הוא עושה היום? הקים רפת. לקח לו מעל שלוש שנים לקבל את האישורים להקמת רפת, אבל בסופו של דבר הוא הקים רפת, ולהגיד לך – לתפארת. הוא הקים אותה בשפרעם. לתפארת. הרבה צעירים רוצים לעשות את זה היום, אבל יש הרבה חסמים. אני רוצה לשמוע מהשר כאן אם יש אפשרות היום להסיר את החסמים האלה, לאפשר להם להקים את הרפתות, לאפשר להם להתפתח. אנחנו רוצים לעשות חקלאות – נושא החקלאות הוא נושא חשוב לנו כמדינה – ולפתח את החקלאות. ואני חושב ששר החקלאות זה התפקיד החשוב ביותר, כי הוא קשור לכל דבר שאנחנו אוכלים, לקיום שלנו כמדינה. אני רוצה לשמוע גם בנושא של הרפתות ובנושא של מכסות המים. יש קושי רב לקבל מכסות מים. אותם חקלאים שרוצים לפתח משקיעים הרבה כסף, אבל בסופו של דבר, כשרוצים לקבל מכסות מים, נתקלים בקשיים רבים ולא מצליחים לקבל את מכסות המים, ומשלמים לפעמים, כי אם רוצים לעשות חקלאות, משלמים הרבה מאוד כסף על המים, הרבה מאוד כסף. לוקחים מים כאילו זה מים ביתיים כדי לקדם את החקלאות, אבל זה לא משתלם להם, ועוצרים מהר מאוד. לכן גם בנושא הזה אני רוצה לשמוע את השר, אם הוא יכול לתת לנו תשובות בנושא של מכסות המים. בנושא של זבוד – אתם יודעים על מה קמה כל המהומה? על מישהו שרצה להקים מבנה חקלאי קטן, מחסן חקלאי, מחסן חקלאי קטן שרצה להקים. היום יש הוראה שאפילו אם אתה מקבל היתר למחסן חקלאי – לא לחבר אותך לחשמל. יש הוראה. אתה לא יכול לחבר מחסן חקלאי בצפון לחשמל אפילו אם עמוד חשמל עובר ליד המחסן שהקמת. אתה לא יכול להתחבר, כי יש הוראה היום שלא מחברים יותר מחסנים חקלאיים לחשמל. אבל עד שהוא מקבל אישור למחסן חקלאי – זו משימה בלתי אפשרית. זבוד זה מקום כל כך טוב לחקלאות, שעושים בו חקלאות שנים רבות. הפכו אותו מאזור חקלאי – זו קרקע פרטית בטאבו. מעל 15,000 דונם זו קרקע פרטית בטאבו. המדינה החליטה להפוך את זה לשמורה, אבל אותם אנשים רוצים לעשות חקלאות שם, זו הקרקע שלהם. וזה מה שהיה בזבוד, בבית ג'ן. אני רוצה לדבר גם – חבר הכנסת ג'אבר נגע בנושא של הקרקעות. לעדה הדרוזית לפני קום המדינה היו 340,000 דונם שטח חקלאי. 340,000 דונם. היום יש לנו פחות מ-70,000 דונם. רוב הקרקעות הופקעו. הוקמו אזורי תעשייה, הוקמו בסיסי צה"ל, הוקמו דברים. כשהוקמו בסיסי צה"ל, הדרוזים לא קמו, אבל כשהקימו אזור חקלאי, הפכו מבסיס צה"ל לאזור תעשייתי – איפה אני, בעל הקרקע? איפה היישוב שלי שיקבל את הארנונה? גם את זה לא קיבלו. לכן אני אומר לך, היום הזה הוא יום חשוב מאוד. אני רוצה שנפתח את החקלאות שלנו, אני רוצה שיהיה דור המשך בחקלאות, וזו בעיה במדינת ישראל. אני רוצה שכל חקלאי במדינת ישראל יתפרנס בכבוד. אני לא רוצה להביא לו, לאותו חקלאי, יבוא שיתחרה באותו חקלאי, כי אם נעשה חשבון, חשבון קטן, של ההשקעה הכספית של משפחה, בין לעשות את החקלאות הישראלית ובין לייבא את זה, בשנה זה לא מסתכם בהבדל של 1,000 שקל; ההבדל אפילו פחות בהרבה מ-1,000 שקל, מאות שקלים, אבל אנחנו הורסים משפחות גדולות, משפחות שעבדו בחקלאות שנים רבות. אני מקווה שהשר ייתן לנו קצת תשובות בנושא של חקלאות במגזר הדרוזי, ייתן לי תשובה בקשר לרמת הגולן והתפוחים, כי זו העונה. תודה רבה, ושיהיה יום מוצלח לכולם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת חמד עמאר. ישיב שר החקלאות ופיתוח הכפר, השר אלון שוסטר, בבקשה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אנחנו נשנה לשמאל. אני אשלח – – – אני רוצה לקבל תשובה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, תודה לכם. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת, שישב כאן, על הדברים המדויקים שהוא אמר. תודה לשדולת החקלאות והכפר, ולחבר הכנסת בן ברק במיוחד, על היוזמה, ליושבי-ראש הוועדות, בדגש על חבר הכנסת מרגי, שהיה כאן – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני נמצא – – – << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> נמצא לגמרי, בחייכם. יקיר המגזר. תודה על העלאת הנושאים החשובים בוועדותיהם. המורשת התרבותית של עם ישראל ושל כל יושבי הארץ הזאת שזורה בחיבור שבין האדם לאדמה. הקשר בין העם לאדמת ארצו עובר דרך עיבודה ועבודתה. א"ד גורדון, מחלוצי העבודה והעלייה הציונית, אמר: "בעבודה לקינו ובעבודה נירפא". הוא מתכוון לעבודת האדמה כאן, בארץ הזאת. הוא זוכר את נבואת הנחמה של עמוס הנביא – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היום רק תאילנדים עובדים בחקלאות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> לא רק. לא רק. לא רק. – – "ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו פריהם". גם מעגל השנה היהודי קשור בקשרי עבותות עם מעגל השנה החקלאי ומלמד על קשר עמוק ורב-דורות בין עם ישראל העתיק ובין החקלאות. החקלאות של היום, חברים וחברות, היא חקלאות אינטנסיבית, מתקדמת, מדייקת. הסקטור החקלאי הישראלי השכיל לקחת את מיטב הפיתוחים הטכנולוגיים שהדמיון האנושי העמיד – אינטליגנציה מלאכותית, יכולות עיבוד תמונה מתקדמות, הנדסה גנטית, רובוטיקה ועוד – והטמיע אותם במערך גידול המזון. מרחבי העולם נושאים אלינו עיניים – אל הידע, אל המחקר והפיתוח. ידידותינו החדשות מהמפרץ מבקשות להגיע לכאן וללמוד כיצד אנחנו מקיימים חקלאות משגשגת בתנאי מדבר, כיצד מפתחים זני צמחים עמידים לאקלים קיצוני, כיצד מוציאים את מקסימום היבול ממינימום שטח האדמה. כדי להמשיך להיות אור לגויים בכל מה שקשור למערך החקלאות, מדינת ישראל צריכה לכוון לטווח ארוך. אסור לקפוא על השמרים. עלינו להמשיך ולהשקיע בענפי החקלאות שלנו כפי שעשינו שנים ארוכות כדי להבטיח שבבוא העת, בבוא הצורך, ייתנו ענפי החקלאות שלנו את פריים. לא כולם חושבים כמוני וכמונו, ואני מוצא את עצמי חדשות לבקרים נדרש להגן ציבורית על החקלאות הישראלית, על התכנון הרצוי, על מידת התכנון הרצוי בחקלאות הישראלית, על האחריות המדינתית לחקלאות שלנו. מה שפעם היה מובן מאליו – שללא חקלאות לא תתקיים מערכת לאומית מלאה – היום נתון בסימני שאלה של ספקנים ומערערים. ובכן, ללא השקעה משמעותית במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשניות, אדוני היושב-ראש, ללא השקעה בהטמעת הטכנולוגיות הללו בתוך ענפי החקלאות בישראל, אנחנו, כולנו, נישאר מאחור. ללא השקעה משמעותית לא נוכל לקיים מערכת כלכלית פתוחה שבה לצד קיום מכובד של חקלאות מקומית יהיה מקום גם ליבוא הגון של תוצרת חקלאית. חשוב שנזכור: החקלאות איננה רק עוד ענף כלכלי המייצר סחורות. החקלאות הישראלית היא רכיב חיוני בביטחון המזון הלאומי של מדינת ישראל. אמר קודם חבר הכנסת מרגי, יושב-ראש ועדת הכלכלה: החקלאות היא לא רק עסק, היא עניין גדול מעבר לזה. כמה מילים לחברים שהתייחסו. חבר הכנסת טסלר, אנחנו פועלים במרץ, ממש בשעות ובימים אלה, להשלים את ההיערכות לשנת השמיטה. המשימה שלנו היא שלכל אזרח, תושב ישראלי, יהיה את האוכל הבריא, הנגיש, בשנה הבאה, בעוד פחות מ-11 חודשים. צריך להיערך לזה כבר. לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, שאמר דברים חשובים וכואבים, אומר – אתמקד בנושא אחד גדול: עם כניסתי למשרד, אחד הנושאים שביקשתי להקדיש תשומת לב מיוחדת לגביו הוא החקלאות במגזר הערבי, ואני מוסיף: הדרוזי. הנחיתי את גורמי המקצוע במשרדי לקדם תוכנית חומש למגזר שכוללת בין היתר את הסוגיה החשובה והכואבת של בקעת בית נטופה, בטוף. התוכנית נמצאת בשלבי הכנה מתקדמים, ובימים אלה נציג המשרד שאמון על הנושא מקיים פורום של ראשי רשויות ערביות להציג לפניהם את התוכנית ולהתאימה לצרכים באופן המיטבי. לפורום זה יוזמנו אנשי ציבור נוספים, ואני מזמין גם את חברי הכנסת ואנשי ציבור אחרים להשתתף ולהשמיע את דבריהם. חבר הכנסת קלנר אמר כמה דברים בזווית אחרת. אני אחדד: בכל המדינות בעולם – מדינות ה-OECD, שאנחנו רוצים להשתוות אליהן – קיימת מעורבות מדינתית והשקעה משמעותית ותכנון סדור, בוודאי של משק החלב, שדורש השקעות ארוכות טווח, זמן מדף קצר, בוודאי במדינת אי כמו שלנו. לחבר הכנסת מרגי אני אומר שאנחנו מתכוונים להגיש בקרוב, ממש בקרוב – רצינו אפילו היום; לא הצלחנו – חוק, וננסה שזה יהיה חוק-יסוד: החקלאות, להציג ולהצהיר את החשיבות הלאומית מרחיקת הלכת של עבודת האדמה. חבר הכנסת עמאר, אתה העלית כמה דברים. מכיוון שלא קיבלתי מראש, אני אוכל לומר רק לגבי מכסות הלולים, שיש התייחסות לכך בתקנות שנביא לוועדת הכלכלה. יש הנושא של שיווק תפוחים, נושא הרפתות, נושא מכסות המים, שאני אשמח להתעסק בזה, או לתת תשובה, או לבקש את אנשיי גם להיפגש איתך וגם להתייחס. רק דבר אחד אני ארשה לעצמי להעיר: האירוע בבית ג'ן הוא אירוע שבו מצד אחד אנחנו עומדים עם כאב גדול, ואולי אפילו חוסר הבנה, איך מתייחסים כך לחקלאים שמחזיקים בקרקע כל כך הרבה שנים, ומצד שני התנגדות נחרצת ושלילה, לפחות מבחינתי, של אלימות, והייתה שם אלימות קשה באירוע לפני כמה חודשים. התפקיד שלנו, כמובן כמדינה, זה לנסות לשבת ביחד, כל הגורמים הרלוונטיים. אף אחד לא יצא עם כל תאוותו בידו, אבל צריך לעשות חקלאות גם באזורים רגישים, רק החוכמה היא באמת המינון המתאים. אני אנסה לסיים. בפתח המאה ה-21, החקלאות הישראלית מבקשת להמשיך לייצר מזון טעים, בריא ובמחיר הגון, אדוני היושב-ראש, לישראלים ולכל העולם, עם אפשרות לייצא את תוצרתנו גם אל מדינות הים. אנחנו מבקשים לייצר מזון בלי להרוס את הסביבה; אנחנו מבקשים לשפר את רווחת בעלי החיים בבית ובמשק; אנחנו מבקשים לשמור על מרחבים פורחים ופתוחים לשמחת לב כל תושבי מדינת ישראל – אסור שצורכי הבינוי ישחיתו לבלי שוב את עתודת הקרקע החקלאית היקרה מפז; אנחנו מבקשים לקיים התיישבות כפרית איתנה בגבולות הארץ – בצפון, בדרום ובמרכז; יש לה ערך לאומי שאין להתכחש לו; אנחנו מבקשים להמשיך ולפאר את הריה ועמקיה, מישוריה ובקעותיה של הארץ שלנו בשבעת מיניה המסורתיים ובעוד עשרות ממיניה המתחדשים. אני מבקש לקרוא מעל הדוכן המכובד הזה לכל יושבי הבית – מימין, משמאל, מהמרכז, משלל המגזרים – לחזק את החקלאות שלנו, לפעול למענה, לדבר בשבחה ובשבחם של החקלאים, דוברי העברית, דוברי הערבית והאמהרית – פגשתי אותם ­– העושים את עבודתם נאמנה ובמסירות ומייצרים עבור כולנו מזון טרי ובריא בשדות הארץ, בגבולות, בפריפריה ובמרכז הארץ. אין לנו חקלאות אחרת. תודה, ויום שמח לכולנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר אלון שוסטר. אנחנו נשמע עמדה נוספת, של חברת הכנסת אימאן יאסין, ואז נחליט מה אנחנו עושים עם ההצעה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היו"ר, כנסת נכבדה, (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ביום החקלאות ברצוני לברך את כל עובדי האדמה ועובדות האדמה שממשיכים להיאחז באדמה. ברצוני לברך את אלה שזרועותיהם חזקות למרות גילם המבוגר ובימים אלו קוטפים זיתים, ולהזכיר, בפרט בתקופה זו, את השרפות שהתרחשו ואת מטעי הזיתים שנשרפו ועד עכשיו אין פיצוי בגינם. ברצוני להשמיע את קולם ולנסות לומר ולהעביר את המסר של עובדי האדמה של אל-בטוף) – לזעוק את זעקתם. תחזירו את החיים ואת הכבוד (אומרת בערבית: לסהל אל-בטוף, למשפחות ולתושבים בני המקום. תהיו בריאים, ואנחנו פה נשארים ונאחזים בקרקע הזאת, שאין לה תחליף.) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> (אומר בערבית: תהיי בריאה, עובדת האדמה חברת הכנסת אום שחאדה.) תודה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אדוני השר, אתה מציע להעביר את זה לוועדה מיוחדת? מסוימת? איפה חבר הכנסת רם בן ברק, שהציע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היום התקיים פה יום דיונים. << קריאה >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << קריאה >> היום התקיימו דיונים בוועדת הכלכלה כל הזמן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז מסתפקים? אוקיי, ירדנה, מסתפקים בדיון שהיה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עכשיו עוברים ליום מיוחד של שאילתות של סעיד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברים, הסתפקתם בתשובת השר? חבר הכנסת אוסאמה סעדי? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן? אוקיי. תודה לכם. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום. יש לנו יום ארוך של שאילתות. נתחיל עם כבוד השר אלון שוסטר – שאילתות ותשובות לשר החקלאות, בבקשה. תכין את עצמך, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. נתחיל עם חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. שאילתה דחופה מס' 100, של חבר הכנסת אוריאל בוסו, בנושא: שפעת העופות התגלתה בעמק יזרעאל ובשלושה קיבוצים בצפון, בבקשה. << שאילתה >> 100. שפעת העופות התגלתה בעמק יזרעאל ובשלושה קיבוצים בצפון << שאילתה >> << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אני מבקש לחרוג מהפרוטוקול, לברך את השר, לציין את החקלאות ואת ההתיישבות. גם זכתה הכנסת בְשר בָשר מבשרה של ההתיישבות והחקלאות. יישר כוח. שפעת העופות התגלתה בעמק יזרעאל ובעמק בית שאן, בקיבוצים שלוחות ומעיין צבי. הציבור, החרדתי ממילא, צמא לקבל את מלוא האינפורמציה. רצוני לשאול: 1. מה התגלה עד כה? 2. מה זה אומר לגבי הצרכן בערי ישראל? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> תודה רבה על השאלה, חבר הכנסת בוסו. אני חושב שזאת שאלה חשובה, ויפה עשתה נשיאות הכנסת כאשר היא החליטה לזרז את המענה. במהלך שלושת השבועות האחרונים התגלו בישראל עשרה מוקדים של שפעת עופות ברחבי הארץ, בלולים מסחריים ובעופות בר, קרי, עופות נודדים בדרך כלל. נפגעו שבעה משקים מסחריים, ובהם שלושה משקי רבייה של פטמים – מקום שבו מייצרים את האפרוחים – ומשק רבייה של תרנגולי הודו. כל מקרי שפעת העופות שאובחנו, הן בעופות מסחריים והן בעופות בר בישראל בעונה הזאת, משויכים לנגיף מסוג – תרשום – H5N8, ככה קוראים לו; לא COVID-19, H5N8. זן שפעת זה הוא אלים מאוד לעופות, אך חשוב להדגיש כי עד כה לא אובחנה תחלואת אדם בזן זה של נגיף השפעת בארץ או בעולם בכלל. הנגיף ככל הנראה הגיע לארץ מאירופה והופץ על ידי עופות נודדים. מבחינתם השמיים לא סגורים, הם באים. למיטב הערכת גורמי המקצוע במשרדי, ההדבקה אינה מלול ללול, אלא זו תופעה שהטבע מייצר. על מנת לטפל בהתפרצות הנגיף משרד החקלאות מטיל – כאשר הוא מתגלה, מייד עם ההתגלות – הגבלות תנועה של עופות, ביצים ועובדי לול מסביב לאותו מוקד מאובחן של התפרצות, מנחה להגברת בטיחות ביולוגית בענף הלול בכלל ובקרב העובדים ונותני השירות למשקי מוקד ההתפרצות או משקים באזור – תלוי בסיטואציה ובקרבה – ומבצע בדיקות לאיתור הנגיף בלהקות מסחריות ובעופות בר. לשאלה על האפקט – עד כה הלהקות שנפגעו לא יוצרות מחסור בשוק ולא צפויה בעיית היצע, לא מבחינת בשר העוף ולא מבחינת ביצים, וכן לא צפויה פגיעה בזמינות המזון או במחיר. כושר הייצור המקומי עומד במצב של עודף על הביקוש ולא צפויה פגיעה בצרכנים. תודה על השאלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאלה נוספת. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> האמת היא שהשר ענה תשובה רחבה, גם על ההשפעה הכלכלית – כי לא צפויה. ציינת בתשובה שעד כה לא נתגלתה הדבקה של בני אדם. האם יש איזה חשש והמשרד נערך לכך, של הדבקה לבני אדם, חלילה? מה עושים במצב כזה, או שאין בכלל כזאת סכנה? כי אמרתם "עד כה". << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> צריך להיות מדויקים. יש אפשרות תיאורטית של מעבר הנגיף – בסוף הנגיף עובר גם לגופים, יכול לעבור לגוף של אדם. יתרה מזו, החשש הוא מסוג של השתכללות של הנגיף, חיבור שלו לנגיפי שפעת אחרים של בני אדם. זה יכול לקרות; זה לא קרה עד עכשיו. אגיד כך: אם זה יקרה, זו תופעה לא פשוטה, וזה כמובן יהיה בסמכות משרד הבריאות. לכן הטיפול של בני האדם שעוסקים בטיפול בעופות החולים הוא ממוגן – אני חושב שיותר חמור מאשר הצוותים שניגשים לטיפול בקורונה – עם לבוש מלא ועם מערכות נשימתיות. כל הבגדים הם חד-פעמיים. זה לא עובר במהלך הטיפול, וצריך לקוות שזה יעבור כמו שעברו שפעות העופות הקודמות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתות של חבר הכנסת סעיד אלחרומי. שאילתה מס' 149: כלבים משוטטים כסכנה לציבור. בבקשה. << שאילתה >> 149. כלבים משוטטים כסכנה לציבור << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, כבוד השר. ראשית, לפני שאני מתחיל בשאילתה, בעניין יום החקלאות, אני רוצה לציין את עשרות אלפי הדונמים שהמדינה חורשת בכל שנה של יבולים וחקלאות בדואית. הייתי מציע שיהיה שיתוף פעולה לפחות בנושא הזה. במקום לחרוש אותם, אולי נחשוב על רעיון לפתח אותם לטובת תושבי הנגב, בעלי הקרקעות, ולטובת המדינה בכלל. זה רעיון שאני זורק לשר לחשוב עליו. לעניין השאילתה, כבוד השר, ביישובים הבדואיים בנגב משוטטים אלפי כלבים שהפכו למטרד בריאותי, סביבתי וסכנה לשלום הציבור. בתקופה האחרונה הכלבים תוקפים אזרחים, ואף הרגו ילדה ביישוב ביר הדאג'. רצוני לשאול: 1. מה התוכנית של משרדך לטיפול בסוגיה? 2. כיצד פעל משרדך בנושא לאחר שהכלבים תקפו והרגו את הילדה בביר הדאג'? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> תודה רבה, חברי חבר הכנסת סעיד אלחרומי. התשובה שאני נותן כעת הוכנה בהתייעצות עם ד"ר תמיר גושן ­– הוא מנהל השירותים הווטרינריים בפועל – ולאחר בדיקתו המקצועית אני אשיבך כך: בעיית הכלבים המשוטטים, המתפרעים, אינה בעיה ייחודית ליישובים הבדואיים בנגב. האחריות לטיפול בשוטטות בעלי חיים בכלל וכלבים בפרט בתחומי הרשויות היא של הרשויות המקומיות, ומהווה את אחד התפקידים החשובים של הרופאים הווטרינריים הרשותיים במחלקה הווטרינרית ברשות המקומית. השירותים הווטרינריים במשרדי מהווים גוף מנחה, מפקח ומסייע, ובמסגרת זו ניתן אישור לשימוש בחץ רעל על ידי הרופא הווטרינר הרשותי או לסיוע של מפקחי יחידת הפיצו"ח בפעולת ירי בכלבים מתפרעים שלא ניתנים ללכידה. אישורים אלה ניתנים במשורה, לא בקלות, רק לאחר שכל האמצעים האחרים ללכידת הכלבים על ידי הרשות המקומית מוצו ללא הצלחה, ורק במקומות שבהם ניתן לבצע ירי בלי לסכן את הציבור. עוד יצוין כי בשטחים גליליים, שאינם שייכים לאף רשות, מטפלות הלשכות הווטרינריות המחוזיות של השירותים הווטרינריים, כלומר שלנו, בסיוע יחידת הפיצו"ח של המשרד, וזאת באופן ממוקד למניעת התפשטות מחלת הכלבת. בימים אלו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות בונים צוות משותף, יחד עם משרדים וגופים נוספים – משרד הביטחון, רט"ג, משרד הפנים המשרד להגנת הסביבה, קק"ל והשלטון המקומי – למתן פתרון לכלבים משוטטים בשטחים הגליליים. עוד מפעיל המשרד תוכנית לצמצום רבייה של כלבים משוטטים בכל הארץ, ובתוכה גם מחקר שנוגע לנושא הזה. אחד הגורמים המרכזיים לבעיה הוא הסניטציה הלקויה בתחום הרשויות המקומיות הללו, המאפשרת מקורות מזון לכלבים משוטטים. כדי לסייע לרשויות המקומיות גם בתחום הזה רכש משרד החקלאות משאיות המופעלות על ידי רשות הטבע והגנים והן עוברות ואוספות פגרי בעלי חיים מהיישובים הבדואיים בנגב כדי למנוע הפצת מחלות ולשפר את הסניטציה באזור. בנוסף, בימים אלו יוציא המשרד קול קורא למחקר משותף של השירותים הווטרינריים ושל בית הספר לרפואה וטרינרית של האוניברסיטה העברית שיתמקד במקורות הבעיה בנגב ובפתרונות אפשריים, וכן יש מיזם נוסף, משותף לאגף רווחת בעלי חיים בשירותים הווטרינריים, בית החולים הווטרינרי ובית הספר אשל הנשיא, להדרכה וחינוך בנושא רווחת בעלי חיים בכלל וכלבים בפרט, אשר נמצא בשלבי כתיבה סופיים. לאחר המקרה הטרגי בביר הדאג' כינס מנהל השירותים הווטרינריים ישיבה דחופה בהשתתפות מנהל הלשכה הווטרינרית בנגב, הרופא הווטרינר העירוני של מועצה אזורית נווה מדבר, שהיישוב ביר הדאג' נכלל בה, נציג ועד תושבי ביר הדאג', הרופאה הווטרינרית העירונית של המועצה האזורית רמת הנגב ונציג המועצה. ב הודגשה שוב אחריות המועצות האזוריות לטיפול בכלבים המשוטטים ובסניטציה בשטחן ובסביבתן. יצוין כי לאחר הישיבה פנתה המועצה האזורית נווה מדבר באמצעות היועץ המשפטי שלה בטענה שאין לה תקציב לטיפול בבעיה. נוסף על כך הגיש הרופא הווטרינר העירוני שלה בקשה לתקצוב תוכנית לטיפול בכלבים משוטטים ומתפרעים באזור הכוללת הסברה, לכידה וטיפול בכלבים אלו. הבקשה נמצאת בבדיקה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. שאלה נוספת. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה, כבוד השר. מכיוון ששנינו היינו ראשי רשויות ומכירים את פעילות הווטרינרים הרשותיים, בשטחים הגליליים, שהם מבחינתנו גם הכפרים הלא-מוכרים בנגב – ויש 35 כפרים – אני שמעתי את מה שאתה מציע, אבל הייתי שמח – לשאול אם יש שיתוף פעולה עם ראשי הוועדים שם, עם האנשים של הכפרים האלה. אני יכול לתת את כתובת המועצה לכפרים הלא-מוכרים. יש את ראשי הוועדים – אלה אנשים שבהתנדבות אפשר להכשיר אותם ולשתף פעולה איתם בטיפול בסוגיה. הדבר השני שאפשר, אופציה שנייה – לחלק את השטחים הגליליים האלה לאזורים באחריות המועצות האזוריות, כמו שקורה בחינוך וברווחה. למשל מבחינת חינוך ורווחה חלק מהכפרים הלא-מוכרים שייכים לנווה מדבר, חלק שייכים למועצת אל-קסום, אז גם את הטיפול בכלבים המשוטטים בכפרים האלה אפשר לשייך למועצות האזוריות. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר ששתי ההצעות שלך הן הצעות חכמות, מעניינות, ואני אבקש מאנשיי לבחון אותן ברצינות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תודה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, שאילתה מס' 210 – יחידת הפיקוח על הצומח והחי. בבקשה. << שאילתה >> 210. יחידת הפיקוח על הצומח והחי – פיצו"ח << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, היחידה פועלת נמרצות נגד מגדלי הכבשים הבדואים בנגב. היא מחלקת קנסות כבדים המגיעים לעשרות אלפי שקלים, כ-35,000 ש"ח, במקרים מסוימים. ברצוני לשאול: 1. מדוע גובה הקנס עומד על עשרות אלפי שקלים? 2. כמה קנסות חולקו בשנה האחרונה בכלל ולמגדלים הבדואים בפרט? 3. מהי תוכנית משרדך בנושא לנוכח ריבוי התלונות? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> תודה. את התשובה הזאת הכנתי בהתייעצות עם עו"ד אפרת אביאני, שהיא היועצת המשפטית של המשרד, ואני אומר כך: בעניין גובה הקנס, היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות, הפיצו"ח, פועלת בהתאם לסמכויותיה לאכיפת חוקים שבאחריות המשרד ולביצוע החקירות לשם גילוי העבירות ומניעתן. היחידה מבצעת פעולות פיקוח ואכיפה לשמירת בריאות הציבור, החי והצומח ולחיזוק החקלאות בישראל. מטרת פעולות אלו בין היתר היא לשמור על בריאות הציבור, שעלולה להיפגע בעקבות אכילת בשר, ירקות וביצים שלא גודלו תחת פיקוח של משרד הבריאות ולא הובלו לישראל בקירור ובאישור, למניעת הפצת נגעים, וירוסים ומחלות דרך החי והצומח. בין היתר אוכפת היחידה את מה שאנחנו עוסקים בו כרגע – פקודת מחלות בעלי חיים מ-1985. גובה הקנס נקבע בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – מחלות בעלי חיים) מ-2005, שהותקנו על ידי שר המשפטים ואושרו על ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הבית הזה. על פי זה אנחנו עובדים. כמה קנסות חולקו בשנה האחרונה, ולבדואים בפרט? מהשאלה לא ברור אם הכוונה למספר הקנסות שהוטלו על ידי מפקחים מטעם משרד החקלאות בכלל, למספר הקנסות שהוטלו על ידי מפקחי יחידת הפיצו"ח או למספר הקנסות בעבירות ספציפיות לאחזקת צאן. מה שאני יכול לומר זה שעל פי הנתונים שבידינו, מ-1 באוגוסט 2019 ועד סוף אוגוסט השנה, כלומר כ-13 חודשים, הוטלו 554 קנסות על עבירות על פקודת מחלות בעלי חיים בנוסח המחודש מ-1985, בסך הכול בערך 3.5, 3.6 מיליון שקל. גובה הקנס הממוצע – 6,600 שקל. למשרד החקלאות אין פילוח של נתוני הקנסות לפי המגזר שאליו משתייך הנקנס בכל מגזר שהוא. מה אנחנו מבקשים לעשות לנוכח ריבוי תלונות בתחום בעלי חיים? הכוונה היא להמשיך אכיפה, לצד הסברה והדרכה על ידי מחוז נגב של משרד החקלאות. ללא קשר להטלת הקנסות, הלשכה הווטרינרית נגב פועלת כל העת מול מגדלי הצאן מהמגזר הבדואי כדי לוודא ביצוע סימון, בדיקות וחיסונים של עדרי הצאן במועד ולהנחיית המגדלים לגבי עמידה בדרישות הדין השונות. זה בהכרח יקטין את ההתנגשות הכספית. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת סעיד, שאלה נוספת או שאילתה חדשה? << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא, שאלה נוספת. אני עובד לפי הסדר. תודה, אדוני השר. אני חושב שהתשובה הייתה – בחלק ממנה היא כללית. רוב הקנסות הם על כניסה לשטחים שהם שטחי אש, שזה בעצם השטחים שמשמשים לרעייה לרוב הציבור הבדואי בנגב בדרום, מערבית לכביש 40. לפעמים העדר כולו הוא 50 כבשים, עדר של 60-50, והוא מקבל קנס של עשרות אלפים, זאת אומרת זה כמעט המחיר של העדר שלו, וכאן אנחנו מדברים על עדרים שמהם מתפרנסות משפחות קשות יום. לכן, זו השאלה שלי לגבי הנושא הזה. אני איתך בנושא הסימון וכל מה שצריך. צריך לעשות את זה, ואנחנו נחדד את זה גם בתוך הקהילה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. אז שאילתה נוספת לסעיד אלחרומי, מס' 224 – גידול גמלים כענף חקלאי. << שאילתה >> 224. גידול גמלים כענף חקלאי << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> משרד החקלאות מכיר במרבית ענפי גידול בעלי החיים בארץ מלבד ענף גידול הגמלים, למרות שמדובר באלפי גמלים החיים בנגב. הסירוב להכיר בענף חשוב זה גורם נזק רב למגדלים וגוזל את פרנסתם. רצוני לשאול: 1. מדוע ענף זה לא זכה להכרה של משרד החקלאות? 2. מהי התוכנית של משרדך לקידום ההכרה בענף? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> טוב. בתשובה על השאלה הזאת התייעצתי עם יואב מורג, שהוא מנהל מחוז נגב. ענף הגמלים בנגב מונה אלפי בעלי חיים. מרבית הגמלים מוחזקים על ידי מספר רב של מגדלים אשר בבעלותם גמלים בודדים, בין אחד לחמישה. יתר הגמלים מוחזקים על ידי מספר קטן של מגדלים שמחזיקים עשרות גמלים ומתגוררים בעיקר בפזורה. משרד החקלאות ופיתוח הכפר בוחן מבחינה מקצועית את נושא גידול הגמלים כענף חקלאי. הסוגיה מורכבת וכוללת היבטים רבים של ממשקי הגידול, מבני משק, צער בעלי חיים, מרעה, תחשיבים כלכליים ועוד. מחוז הנגב, יחד עם שירותי ההדרכה במשרד והשירותים הווטרינריים, פועלים כיום כדי ללמוד את הענף ומורכבותו על מנת שנוכל לקבל החלטות מושכלות. מסתבר שאחרי 70 שנה – יותר מ-70 שנה – זה עדיין לא קרה. אולי עד כה המשרד ראה את הענף הזה כסוג של תחביב, אבל הגמלים אינם חיות מחמד; צריכים להתייחס אליהם – אנחנו צריכים להתייחס אליהם, כמובן גם הבעלים – באופן רציני. ואנחנו יודעים גם את ההקשרים הבטיחותיים המאוד-קשים. לפעמים האירועים הם לא פשוטים. אני מקווה שנוכל לאחוז בענף הזה כמו שצריך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז הגישה היא חיובית? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אנחנו חייבים להיכנס. אנחנו נכנסים פנימה, וכמובן שיהיה לזה – אתם יודעים, כמו בכל נושא – דבש ועוקץ. ברגע שנכנסים אז כבר יש רגולציה, יש הקפדה וכו', אבל אני חושב שזה יהיה לטובת כולם, בוודאי לטובת הבטיחות של כולנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאלה נוספת, חבר הכנסת אלחרומי. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני השר, בשביל הבדואים גידול גמלים הוא עניין של היסטוריה, של תרבות. זה קשור עמוק ובאופן חזק לתרבותם של הבדואים. נכון, רוב האנשים מגדלים גמל או שניים, ויש כאלה שמגדלים עדר גדול יותר. אתה יכול לתחום את זה בזמן, במספר חודשים? כי הייתה הצעת חוק להכיר בגמלים, והיא נתקעה איכשהו בשנים האחרונות. האם יש אפשרות לתחום את זה בזמן של כמה חודשים? שאנחנו נצא עם משהו, כי עכשיו הכול באוויר. אני אתן לך דוגמה. לתושב רח'מה הגיע פקח ואמר לו: תשמע, תפרק את הגדר הזאת של הגמלים. אמר לו: ומה אני אעשה איתם? אני רוצה לקשור אותם. אמר לו: אם אתה קושר אותו זה התעללות בבעלי חיים, ואם אתה עושה גדר זה בניגוד לחוק. אז איפה הוא ישאיר אותם? זו אחת הסוגיות שאנחנו מתלבטים בהן. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> חברי חבר הכנסת אלחרומי, אני אענה לך כך: מכיוון שאנחנו מתיימרים לקיים ממשלה לשלוש, ארבע שנים אז אני מקווה שבחצי הראשון של הקדנציה אנחנו נסיים את זה. מכיוון שיש צפי להרבה פחות אז אני לא יכול להבטיח, אבל זה סדר הגודל. אני מקווה שבחודשים הקרובים נוכל להתקדם. מגיע לאנשים, מגיע לכם, לקיים את המסורת, ולכלל עם ישראל ולחברים במגזר – לחיות בבטיחות, בבריאות טובה ולא להיות מואשמים בסיכון הזולת. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאילתה מס' 227, של חבר הכנסת סעיד אלחרומי: שיווק תוצרת החקלאים הבדואים. << שאילתה >> 227. שיווק תוצרת החקלאים הבדואים << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, רבים מהאזרחים הבדואים בנגב עוסקים בגידול צאן, כמובן כבשים, לצורך שיווק בשר. השיווק אינו מוסדר, והם משווקים את תוצרתם בשווקים מקומיים ובמחירים נמוכים, דבר הפוגע קשות בפרנסתם. ברצוני לשאול: 1. מדוע לא הוסדר הנושא עד עכשיו? 2. האם למשרדך ישנה תוכנית המסדירה את נושא השיווק בארץ ובחו"ל? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> טוב, השאלה הזו נוגעת למיני-דיון התיאורטי שעסקנו בו קודם על תכנון בחקלאות. שוחחתי על זה עם מנהל השירותים הווטרינריים ועם חברים אחרים במשרד. ככלל, שיווק בשר, ובשר צאן בכלל זה, אינו מתוכנן. הוא מתנהל כשוק חופשי. אני מדבר על השיווק; השאלה הייתה על השיווק. משרד החקלאות עוסק בפיקוח על תנאי הייצור של בשר גולמי, ולא עוסק בוויסות או בקביעת המחיר המתקבל ממכירת הבקר והצאן או בשרם. כמו שאתם יודעים, זה בניגוד לחלק מהענפים, או מיעוט הענפים האחרים בחקלאות. העדרים הישראליים – מכל מגזר, דוברי עברית או ערבית – לא מספקים את כל התצרוכת המקומית, ואין יצוא של בשר מישראל. נהפוך הוא. עקב המחסור בשוק יש יבוא של בקר וצאן מהעולם לישראל. ככל שמגדלי הצאן יבקשו הכוונה וסיוע מקצועי – ואני מבין שעל זה מדובר – אני מבקש מהם לפנות למחוז הנגב שיפעל לסייע בהכוונה מקצועית. יש פה צורך פשוט לחשוב ביחד כיצד משווקים ביחד. אני תמיד בעד התארגנות של חקלאים, גם בהקשר הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאלה נוספת? אוקיי. השאילתה הבאה, מס' 340, של חבר הכנסת סעיד אלחרומי: מכסת חלב למגדלים הבדואים בנגב. << שאילתה >> 340. מכסת חלב למגדלים הבדואים בנגב << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מבטיח שזו השאילתה האחרונה היום לשר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לשר החקלאות. יש לך עוד רשימה של שאילתות. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. למגדלים הבדואים בנגב יש מאות אלפי כבשים ועיזים, וקיים פוטנציאל גדול לייצור חלב. בעת זו אין ביכולתם לשווק את תוצרתם בשל מחסור בתשתיות והיעדר מכסות חלב המחולקות על ידי משרד החקלאות. ברצוני לשאול: 1. האם קיימת תוכנית להקצאת מכסת חלב למגדלים הבדואים? אנחנו צריכים לזכור שיש מאות אלפים. 2. אם לא – מה יעשה משרדך בנדון? << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> תודה. אני התייעצתי עם ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד, והוא אמר כך: ענף ייצור החלב בישראל הוא ענף משקי מתוכנן – בניגוד למה שאמרנו בשאלה הקודמת – המוסדר בחוק תכנון משק החלב. עוד נחזור אליו כאן, במקום הזה, אני מקווה שבחודשים הקרובים מאוד. בהתאם לסעיף 4 לחוק החלב, שר החקלאות ופיתוח הכפר קובע מדי שנה את היקף הייצור הכולל לאותה שנה, וועדת מכסות מחלקת את מכסת החלב ליצרני חלב קיימים בהתאם לתקנות תכנון משק החלב מ-2014. בנוסף, כאשר יש הגדלה של היקף הייצור הכולל השנתי, וזה קורה מעת לעת, קובע שר החקלאות את מדיניות חלוקת תוספת המכסה, ובין היתר את היקף המכסה שתוקצה ליצרנים חדשים ואת הקריטריונים לקביעת החדשים, ככל שהם עומדים בתנאים הקבועים בסעיף כזה וכזה בחוק החלב. כאשר יוחלט על הגדלת היקף הייצור הכולל יוכלו המגדלים הבדואים בנגב העומדים בתנאים הנדרשים מיצרני חלב על פי דין להשתתף בהליך שיתקיים להכרה ביצרנים חדשים. אני אחדד שבכוונתי – ככל שיוחלט על הגדלת הייצור בענפי חלב הצאן – לתעדף אוכלוסייה זו בהקצאת מכסות חדשות, בהינתן שיעמדו בכל התנאים. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאלה נוספת, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד השר, עד עכשיו אין מכסות חלב בכלל למגזר הבדואי, ואני שמח על הכוונה שלך לתעדף אותם בעתיד הקרוב. אחת הסיבות היא גם שאין מחלבות מוסדרות, אין הסדרה של המחלבות האלה. יש, לדוגמה, בוואדי עתיר מחלבה שהכינו שם. נשמח שיהיה פיילוט מסוים, שיצא קול קורא לאנשים שבסביבה, אולי דרך המחלבה הזאת, אולי דרך מחלבות אחרות, אבל לתת אופציה בקרוב לאנשים האלה לשווק את החלב שלהם. << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> אני חושב שזה קשור למה שדיברנו קודם על נושא הבשר. אני חושב שחשוב לדעת איך מתארגנים. אני חושב שמחלבות נוספות בארץ יכולות לקבל את החלב, ואני חושב שזה קשור לעובדה שלצד האורבניזציה שעוברת על החברים הערבים בנגב הצפוני צריך, כמו כל קליטה של קהילה מסורתית – תגיד עולים; במקרה הזה לא עולים אלא קיימים, אבל שעוברים שינוי קהילתי משמעותי – אני חושב שחשוב מאוד למצוא את הדרך לשמר חלקים, גם אם סמליים אבל חלקים חשובים, לאותה עדה או לאותו מגזר. אחד מהדברים הוא באמת, כמו שדיברנו, נושא הגמלים, נושא המקנה. אני מקווה שנצליח להסדיר גם את הנקודה הזאת. אני אשמח להגיע לוואדי עתיר. אני רוצה להגיע לשם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר אלון שוסטר. שאילתה אחרונה, מס' 235, של חבר הכנסת אנטאנס שחאדה: ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית – כמובן במשרד החקלאות הכוונה, כן? << דובר_המשך >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר_המשך >> כן. << שאילתה >> 235. ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית << שאילתה >> << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, לפי סעיף 15א בחוק שירותי המדינה (מינויים), יש חובה לייצוג הולם של בני האוכלוסייה הערבית בכל הדרגות ובכל המקצועות במשרדי הממשלה. רצוני לשאול: 1. מהו אחוז העובדים הערבים במשרד? הכוונה למשרד החקלאות. 2. מהו שיעורם בתפקידים הבכירים במשרד? 3. מה יעשה משרדך על מנת להבטיח ייצוג הולם לבני החברה הערבית? תודה. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> שאלה חשובה. הנתונים שהכנתי יחד עם רחל פנצר, שהיא סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש – שיעור העובדים הערבים במשרד הוא כדלקמן: במשרד הראשי – 10.2%; במינהל המחקר החקלאי – 5.5%; בשירותים הווטרינריים – 8.3%; שיעור העובדים הערבים בתפקידים בכירים במשרד הראשי – 5.6%. על מנת להבטיח ייצוג הולם לבני החברה הערבית, המשרד מייעד משרות בכל הרמות, שמתפרסמות לאוכלוסייה הערבית. זה המקום לציין כי נכון למועד זה פרסם המשרד הראשי מכרז למשרה בכירה – מנהל מחוז המרכז ברמה 42–44 – המיועדת לאוכלוסייה הערבית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשר אלון שוסטר. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיע חבר הכנסת בועז טופורובסקי כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – שינויים בפעילות ועדת הבחירות המרכזית והרכבה), התשפ"א–2020, שמספרה פ/2118/23. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא – שאילתות לשר במשרד האוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה השר יועז הנדל. יש לו אחת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ברוך הבא, השר הנדל. בבקשה, אתה יכול לעלות לדוכן. שאילתה אחת, כן. שאילתה מס' 354, של חבר הכנסת אנטאנס שחאדה: היעדר תשתיות תקשורת בחברה הערבית פוגע בתהליך הלמידה מרחוק. << שאילתה >> 354. היעדר תשתיות תקשורת בחברה הערבית פוגע בתהליך הלמידה מרחוק << שאילתה >> << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, בשל מגפת הקורונה החליט משרד החינוך לפעול במתכונת הלמידה מרחוק, המחייבת חיבור לאינטרנט, כמובן. כידוע, בחברה הערבית סובלים מהיעדר תשתיות תקשורת, דבר הפוגע בתלמידים ובהישגים. רצוני לשאול: 1. מה בכוונת המשרד לעשות כדי לפתור את הבעיה? 2. האם קיימת תוכנית מיוחדת לחברה הערבית שתפתור את הבעיה? תודה רבה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת שחאדה. יש לי תחושה שאנחנו פה מתנהלים בכל פעם עם שאילתות רק עם הרשימה המשותפת, ואנחנו עם אותו דיון, וזה דיון חשוב שאני שמח תמיד לנהל אותו ולהתווכח עליו – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אבל אני אתחיל דווקא לספר שהיום בבוקר, חבר הכנסת שחאדה, יצאתי בדרכי לדרום, לבקר בתל שבע ובכסייפה. פריסת תשתיות מתקדמות, גלים מילימטריים – במילים אחרות, אינטרנט ליישובים שבהם לא היה אינטרנט עד עכשיו – זה מהלך חשוב, כי כפי שאמרנו כבר לא מעט פעמים וכפי שהסברתי לא מעט פעמים, אזרחי מדינת ישראל כולם – יהודים, ערבים, דתיים, חילונים – זכאים לקבל את אותן זכויות וחובות, ואני מקפיד על כך. זכויות פרט יהיו פה לכולם; זכויות לאום, אמרנו – זו תהום פעורה בינינו, ולא נצליח להגיע לזה. לצערי, בדרך לשם, נודע לי שהתשתיות שנפרסו בתל שבע נגנבו בלילה. במעין סאטירה של הגורל, דווקא ביום שבאים לחנוך את התשתיות, אותן תשתיות נגנבו – נזק אדיר לחברה האזרחית שפרסה את התשתיות. הגעתי רק לכסייפה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תרשה לי לסיים. הגעתי רק לכסייפה, ושם ראיתי את התשתיות. יש שם מהירות די גבוהה, ואני אפילו משווה את ביתי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה שיתוף פעולה של משרד הפנים, של הרשויות המקומיות, של משרד הכלכלה ומשרד התקשורת. כולם ביחד חברו כדי שיהיו תשתיות בפזורה הבדואית, מכיוון שצריך; מכיוון שאזרחי מדינת ישראל כולם, ללא קשר לוויכוח בינינו, זכאים לאותן זכויות וחובות. אני אומר את זה אחרי שיש פה הרבה מאוד צקצקנים ומדברים ומפריחי הבטחות גדולות במליאה הזאת, ובסוף בסוף, כשצריך לעשות משהו באמת למען המגזר הערבי, אני חושב שכולנו יודעים איפה זה באמת נעשה ואיפה זה לא נעשה. מכיוון שאני באמת ובתמים מאמין שהדרך לשילוב ערביי מדינת ישראל, לישראליזציה שאני מאמין בה – בניגוד לבדלנות, שהרשימה המשותפת דוגלת בה – אני מאמין שהיא צריכה ויכולה לעבור דרך תשתיות תקשורת. אבל כמו שאמרתי, לצערי, בסוף בסוף, אתה נתקל במציאות שבה אותם תושבים או גורמים פורעי חוק לא נותנים להתקדם ופוגעים – במקרה הזה בתושבי תל שבע. עכשיו, על מי האחריות, קודם כול? אני אומר לך חד וחלק: יש אחריות לרשויות המקומיות לייצר אכיפה מקומית. יש אחריות למשטרה. לא יכול להיות שאין אכיפת חוק וסדר בנגב, שאין משילות. לא יכול להיות, פשוט לא יכול להיות. יש אחריות לבתי המשפט עם ענישה מקילה. ואני אומר לכם, זה לא כי אני צריך עכשיו שיהיה חוק וסדר בתל שבע. אני, בבית שלי, יש לי אינטרנט לא במהירות גבוהה, אבל אני מסתדר, בסדר? אצלנו לפחות בשנים האחרונות לא גנבו ולא שרפו אף תשתית, אבל אני באמת חושב שהילדים בתל שבע והמבוגרים בתל שבע זכאים ללימודים מרחוק ולעבודה מרחוק, וכשאין תשתיות אז זה לא עובד. אני אומר לך שהתשתיות האלה, בסוף, כשאתה בוחן אותן לעומק, הן הכלי הכי טוב היום לצמצם פערים בין המרכז והפריפריה. הן הכלי הכי טוב כדי להצמיח עוד מקומות עבודה. אני אומר לך שבכסייפה ראיתי היום מפעל של סודהסטרים עם 80 עובדות במשמרת, נשים בדואיות. יש פריחה, ויכולה להיות פריחה בכל מגזר אם דואגים לתשתיות תקשורת מתקדמות ולחיבור לסיבים אופטיים או דרך גלים מילימטריים. כל עוד לא תילקח אחריות של נבחרי ציבור, של מנהיגי רשויות מקומיות, של משטרת ישראל, של בתי המשפט לא להקל בפשיעה, לא להקל בפשיעה חקלאית – והיום אנחנו מציינים את יום החקלאות – ולא בפשיעה נגד תשתיות תקשורת, ולא להפוך את הנגב והגליל לאזורים חסרי משילות. עכשיו, זו מכה של שנים, זו לא מכה שהתחילה עכשיו בחודש האחרון. וכולנו שמים את הראש בחול, וכולנו יודעים שזו בעיה, וכולנו מבינים שבלי משילות בנגב ובגליל מי שייפגע יותר מכל דבר אחר, יותר מכל קבוצה אחרת, זה דווקא התושבים שגרים שם. ואני אומר לכם שאני לא מתכוון לוותר בעניין הזה. איפה שייקחו אחריות ראשי מועצות ואזרחים, שם אני אהיה ואני אעשה הכול כדי שיפרסו תשתיות תקשורת. איפה שלא ייקחו אחריות – אני לא מתכוון לכפות על חברות תקשורת להפסיד כסף שוב ושוב, שהם ישימו תשתיות ושישרפו להן אותן. אני אומר, אחרי שנתתי את הביקורת הזאת, אמרתי פה ואני אומר את זה שוב: יש לי ביקורת קשה – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> רק אני אומר לך – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טיבי, אנחנו מסכימים שגנב ייכנס לכלא ושרשויות החוק והמשפט לא יקלו – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא, ביישוב שלו – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> בוודאי. אני לא יודע אם הוא מהיישוב, אני לא מכפיש יישוב שלם על גנבה, אבל – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אותו גנב, מאיפה שהוא הגיע, צריך להיכנס לכלא, ובתי המשפט לא יכולים להקל בעונש שלו. אני אומר את זה כי יש אכיפה מקילה. שייכנס לשנים לכלא. אני אומר את זה לראשי הרשויות, כי צריכה להיות אכיפה פנימית כמו בכל רשות אחרת, ואני אומר את זה למשטרה, לבתי המשפט, לשר הבט"פ, אם תרצה – שיימנה מפכ"ל ויתעסק במשילות בנגב ובגליל. עם כל הכבוד לבלפור, יש פה בעיות יסוד שצריך לטפל בהן. ואני אומר את זה כי זה אינטרס ישראלי מהמעלה הראשונה. אחרי שמבינים שהתשתיות הן חשובות, אז אפשר לרדת לשאלת בתי הספר, מוסדות החינוך, עסקים ומקומות אחרים. ואני אומר לך שבכל מקום, בכל מקום שיש בו בית ספר, יכול להיות וצריך להיות חיבור לסיבים. אני אומר לך את זה חד וחלק. מקום שאין בו – ואמרתי את זה בכמה מפגשים עם ראשי רשויות ערביות – מקום שאין בו, אני רוצה לדעת על זה, לקבל תלונה. וגם אתם – אתם יודעים שיש לכם קו ישיר כדי להעביר לי רשימות של מקומות שאין בהם תשתיות. מקום שאין בו – אני רוצה לטפל בזה. אני אומר לך שאנחנו יודעים לכפות על החברות לפרוס תשתיות לבתי הספר. מכאן אתה מגיע לבעיה נוספת – של מוצרי הקצה. כי כשאתה פורס לבית ספר, זה לא בהכרח אומר שלכל בית יש מוצר קצה, וזה בדיוק מה שעשיתי היום. אתה מבין שבכסייפה עכשיו יש אזורים שלמים, זה מתחמים של 250 מטר עם הטכנולוגיה הזאת, שמייצרים Wi-Fi לבתים במהירות של 60, ו-upload 60, שזו מהירות מאוד גבוהה יחסית לבית שלי; זה לא 1,000 כמו בערים, אבל זו מהירות מספקת. ואני אומר כאן שכדי שזה יקרה וכדי שזה יתקדם – ואנחנו בתהליך, כלל המשרדים הממשלתיים שציינתי – כדי שזה יקרה, צריך פה לטפל בבעיות היסוד. ובעיות היסוד האלה, אתה תתפלא לשמוע, הן כן נוגעות לוויכוח שלנו על כך שאני מתעקש שהמדינה הזאת היא מדינת לאום של העם היהודי עם זכויות פרט שוות לכולם. ולחברה הערבית יש חובה לשים נציגות שרוצה להתערות ורוצה שהצעירים שלה יתגייסו למשטרה לאכוף חוק ויעשו שירות לאומי. כן, אני מתעקש על זה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואני רוצה שבתי המשפט יכפו על כולם, ייאכפו – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה זה משנה? מה זה קשור – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זה קשור, כי אתה לא מבין שאם אין תשתיות ואם חברה מגיעה ליישוב מסוים ושורפים שם אנטנות ופוגעים בתשתיות, אז נורא קשה – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לברוח מאחריות – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – אז אי-אפשר, אי-אפשר לכפות עליהם לייצר עוד. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה בורח מאחריות. אתה בורח מאחריות. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תענה מה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני חושב, חבר הכנסת שחאדה – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בוויכוח – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תסלח לי, אני – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תענה על השאלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני, בניגוד אליך, עומד כאן, ואני לא חושב שיש קול אחד שיצביע לי מכסייפה או מתל שבע או מהיישוב שלך או מכל יישוב אחר; אני עושה את זה כי יש לי חובה כשר בממשלת ישראל לדאוג לכלל אזרחי ישראל. ולא אכפת לי כל היללנות שנמצאת בשמאל המפה הפוליטית, שכל היום מדברים על מה אחרים צריכים לעשות. אני עושה את זה כי זו החובה שלי, זו אחריות שלי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> הבריחה מאחריות היא כל הזמן להתעסק – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מעצים מעשה גנבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> סליחה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מעצים מעשה גנבה ולא עונה על השאלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני לא. חבר הכנסת טיבי, אתה רוצה לטמון – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה מעשה בזוי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה רוצה לטמון את הראש בחול? הרי זה לא מעשה גנבה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה מעשה בזוי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אבל זה לא מעשה גנבה בודד. אני נמצא – אני מתמודד עם מציאות שבה יש הרבה מקומות במגזר הערבי שבהם ראשי רשויות לא – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שהמשטרה תאכוף את החוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מצוין. אז אני אומר לך, יש פה שלושה נושאי אחריות, ואני נושא האחריות שקודם להם, כי אני אחראי לכך שכל אזרח ישראלי יקבל תשתיות. אבל אחרי שאמרתי את זה, ואני לוקח אחריות – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אם זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אומר גם לך, אני אומר גם לך, חבר הכנסת שחאדה – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – שיש לך אחריות כנבחר ציבור לוודא שהצעירים הישראלים, הערבים הישראלים, ולא משנה אם במגזר הבדואי או בכל מגזר אחר, יראו את עצמם כחלק ממדינת ישראל, ויהיה תהליך ישראליזציה ולא תהליך בדלנות, והם יראו את עצמם כחלק מהמדינה היהודית והדמוקרטית, כי זה אנחנו, ולא נגמגם בנושא הזה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> וגם אם אני לא מוכן לשבת איתך ולשתף איתך פעולה פוליטית, יש לי מחויבות לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ויש פה אחריות – לי, לכם, למשטרת ישראל ולרשויות אכיפת החוק ולבתי המשפט. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לך אופציה לשאלה נוספת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אומר לך חד-משמעית, ואני אומר ואני מצפה – כן, אני מצפה מכולנו לשאת פה בבית הזה קול ברור לגבי הבעיות שקיימות, ולא לטמון את הראש בחול. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולהתייחס גם, ברשותך, להתרחשויות המשמעותיות שקורות עכשיו בארצות הברית, לבחירות. הברית האסטרטגית בין מדינת ישראל – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האם קיימת תוכנית – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אענה לך. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אענה לך. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אענה לך. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לספח? לתת לכם ריבונות? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ככל הידוע לי – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ככל הידוע לי יש לנו ריבונות – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש לי זמן היום, אפשר לדבר כמה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני שמח, חבר הכנסת שחאדה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, כי מדינת כל אזרחיה זה קשור לאינטרנט? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חבר'ה, יאללה, יש תוכניות עבודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני שמח שיש לך זמן. חבר הכנסת מיקי לוי נראה לי – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת שחאדה, תהיה לך הזדמנות לשאלה נוספת. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – לחוץ היום, אבל בכל זאת אני אענה לך על כל שאלה שלך. אבל תרשה לי, לפני שאני עונה לך על השאלה הזאת, לנצל את הבמה כדי לדבר על האינטרס המשותף שלנו ושל ארצות הברית. יש בחירות בארצות הברית, והערכים המשותפים שאנחנו הישראלים והאמריקאים חולקים הם ערכים שאי-אפשר לקשור אותם לניצחון של נשיא כזה או אחר. אני מאוד שמח על הסכמי השלום שנחתמו ועל ההתקדמות ועל החשיבה מחוץ לקופסה בנוגע לסכסוך הישראלי–פלסטיני. וגם שם אנחנו חלוקים: אתם נגד הסכמי השלום, אני בעד. אבל אני שמח על כל הסכם שלום ועל כל תהליך חיובי שקרה בארבע השנים האחרונות. אבל אסור לנו להיות שבויים של מפלגה אחת; אסור לנו להיות תומכים של מפלגה אחת או של נשיא אחד. כל נשיא שיעלה בארצות הברית מחר בבוקר יהיה נשיא שותף וידיד של מדינת ישראל, וזה חשוב, אחרת תהיה פגיעה אנושה באינטרס הישראלי. ואני אומר לכם שהבחירות האלה גם נוגעות ליחסי ישראל ויהדות התפוצות – גם שם ספגנו פגיעה משמעותית, ויש לנו חובה לתקן את התקלות שהתרחשו עד עכשיו, להקפיד ולשמור על האינטרסים המשותפים, ללא קשר לאיזו מפלגה, ללא קשר למה יהדות התפוצות בוחרת, ועם קשר גדול מאוד לעתיד של מדינת ישראל וארצות הברית, לחיבור המשותף ולערכים הדמוקרטיים המשותפים. לגבי תוכניות – התוכנית לחברה הערבית היא בדיוק כמו התוכנית לחברה היהודית, תתפלא לשמוע. אצלי אין הבדל בין יהודים לערבים בזכויות הפרט, אין שום דבר שמבדיל ביני לבינך. יש הבדל מהותי, תהום, בנושא מדינת הלאום. אתה לא רוצה את מדינת ישראל, ואני לא אתן לך לבטל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בכל מה שקשור לזכויות הפרט אין שום דבר שמבדיל בינך לבין תושב בארי – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – תושב עפרה, תושב עלי או תושב קריית שמונה. אותו דבר. ובכל מדינת ישראל אנחנו בפיגור של עשור. יש לנו עשור אבוד מבחינת תשתיות, אני אומר את זה בצורה הכי גלויה שאפשר. יש לנו עשור אבוד מבחינת תשתיות בנושא האינטרנט לבתים, ויש לנו עשור אבוד מבחינת תשתית של טלפונים ניידים – אנחנו מקום 99 בעולם – ובשני המוקדים האלה, שהם מוקדים חשובים, אנחנו נמצאים עם מהפכות מאוד גדולות. המהפכה הראשונה היא התחייבות של בזק, אחרי שעבר מתווה הסיבים בממשלה, שהם יפרסו למיליון בתים בשנה הקרובה במדינת ישראל, וזו התחייבות מאוד משמעותית. תחשוב על כמות הבתים, המשפחות – שייפרסו במדינת ישראל; זה במקביל לחברות אחרות שפורסות כבר היום. אינטרנט מהיר, רק כדי להסביר, זה מהירות של 1,000, כמו שאמרתי, בזמן שאני בביתי גולש במהירות של 15. ואינטרנט מהיר כזה מאפשר לכל תושב בכל מקום – בכסייפה או במטולה, שבה חנכתי בשבוע שעבר סיבים אופטיים, בכל מקום – מאפשר לו לעבוד מרחוק עם ה-Silicon Valley או עם הרצליה פיתוח או עם כל מקום אחר, לחסוך תנועה למרכז או לכל חברת הייטק אחרת, לאפשר תעסוקה בתחומים שבהם הוא לא היה יכול עד היום לעסוק מהבית, וזה לא משנה אם הוא גרפיקאי, מתכנת או כל נושא אחר, כל תחום אחר. ובעולם הטלפונים הניידים אנחנו אחרי מכרז של הדור החמישי, יש פריסה של כמה מאות אנטנות כבר עכשיו במדינת ישראל, וגם זה – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה עם התלמידים שצריכים כבר עכשיו זום, אינטרנט? עכשיו, עכשיו. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שחאדה, אני אספר לך משהו על תשתיות תקשורת: אין קסמים. זאת אומרת שזה לא מגיע משמיים – אנטנה, והיא עושה קליטה. אין כזה דבר. יש תהליך. אני מציע, באמת אני אומר – בניגוד לכאוס הפוליטי שסביבנו והשאלות המהותיות על יש בחירות או אין בחירות ולאן זה הולך, אני מציע להקפיד על תהליכי עומק ועל תהליך שאתה מוציא לדרך ומקפיד שהוא יישמר לאורך זמן, כי אחרת תמצא פה כל פעם בעל משרה שמגיע ואומר לך: אני פותר את זה עכשיו, והוא לא יפתור כלום. לכן – עשר שנים אבודות. ומה שאנחנו עושים עכשיו זה תהליך. כאשר יש תהליך של פריסת סיבים במדינת ישראל – ובשנה הקרובה, אני אומר לך, במדינת ישראל תיפרס – זה תהליך מאוד משמעותי. ואני אומר לך שאני לא יודע אם אני כפוליטיקאי אראה את הדיבידנד מזה. זה בכלל לא משנה – הרכבת יצאה מהתחנה, ובמדינת ישראל תהיה פריסה של אינטרנט מהיר. כאשר אני אומר לך שעשינו מכרז, זה דור חמישי, זה אומר שהתדרים כבר חולקו, ושלוש קבוצות תקשורת פורסות היום אנטנות, וזה אומר שמצמצמים את הפער. עדיין יש לנו פערים, אגב, במגזר החרדי ובמגזר הערבי, ואנחנו צריכים לטפל בהם, אבל זה תהליך. ואגב, אנחנו עושים שם עוד פעולות שקשורות למגזר הערבי, ונצא בעוד שבוע וחצי להסברה על אנטנות – למה זה חשוב, למה כשיש אנטנות יש פחות קרינה, ולא להפך. וראשי הרשויות – גם כאן, תתפלא לשמוע, זאת לא רק אחריות שלי אלא גם של ראשי הרשויות, ואתם תצטרכו לגלות אחריות ולהסביר את זה לאזרחים הישראלים הערבים – להסביר להם שצריך אנטנות, אין ברירה, ואי-אפשר שלא יהיו אנטנות. זה לא יעבוד, זה לא קסם – אין קליטה בלי אנטנה. וכשרוצים שהתלמידים ילמדו – והם צריכים ללמוד עם בתי הספר, במיוחד בתקופת קורונה, אבל לא רק בתקופת קורונה – צריך תשתיות יציבות. כל זה חלק ממארג שלם של עבודה רציפה עם תהליכים סדורים, כדי שבסוף בכל בית במדינת ישראל יהיה אינטרנט מהיר ותהיה קליטה. אני אומר כאן, מעל במה זו: יש עדיין פער. אני צריך עדיין להעביר בכנסת – ואני מקווה שכל חברי הכנסת יתמכו בזה – עדיין צריך להעביר בכנסת את מתווה הסיבים, שמייצר קרן ממשלתית שמבוססת על 0.5% מהמחזור של החברות, והקרן הממשלתית הזאת תבצע בעצם מכרזים למקומות שבהם אין כדאיות כלכלית ויש רק כדאיות לאומית, זאת אומרת, מקום, יישוב, שיש בו בתים צמודי קרקע ולא כדאי לפרוס בו כי החברות לא מרוויחות – יהיה מכרז על היישובים האלה. במקביל לזה, תהליך אחרון שאני רוצה לחלוק איתכם זה תהליך שבעצם מאפשר – חתמתי עליו לפני שבועיים וחצי – מאפשר לכל יישוב קטן. ועל פי זה, אגב, בכסייפה נפרסו היום, ויש את אותם תדרים ואת אותו אינטרנט שמגיע ואמור לכסות את כל היישוב; את רוב היישוב. בעצם החתימה הזאת מאפשרת לחברות קטנות לייצר פריסת תשתיות ביישובים קטנים; לא רק חברות גדולות שיש להן אינטרסים ענקיים והולכות בעיקר על מקומות, על בתים, על בניינים רבי-קומות שבהם יש כדאיות כלכלית, אלא גם יישובים קטנים שיכולים לבצע מכרז לעצמם עם חברה y או x, ולקבוע שהן פורסות את זה. ואגב, יש לזה מודלים כלכליים סבירים. אני בוחן את זה, ואני חושב שמהר מאוד אתה תגלה שיישובים שייקחו את האחריות ויעשו את זה – א. הם יקבלו סיוע מלא ממשרד התקשורת, לא משנה איזה יישוב, כמה ולמה; ב. אתה תגלה שזה יכול מאוד לקדם אותם. אני מאמין גדול שהתשתיות האלה יכולות לצמצם פערים – מעבר לשאלה שלך, שהיא נכונה, שבסוף תלמידים צריכים ללמוד מרחוק בתקופת קורונה. אבל לתשתיות האלה יש עוצמה הרבה יותר גדולה מפתרון נקודתי לקורונה. הן מצמצמות פערים, מייצרות מקומות עבודה וצמיחה ותמ"ג, ואני מקווה שעל הנושאים האלה – עם כל הרחש ובחש שיש בדרך כלל במשכן הזה – אני מקווה שעל הנושאים האלה אפשר יהיה לייצר מהלכים מהירים, כי זה בסוף טוב למדינת ישראל. זה טוב למדינת ישראל שאני מאמין בה, המדינה היהודית והדמוקרטית, טוב לכל מי שגר כאן, יהודי, מוסלמי, נוצרי. זה בעיניי הבסיס של הציונות, אם תרצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. שנייה, אדוני השר, יש עוד שאלות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שאלה: למה בכל פעם שאתה נשאל שאלה – – – אתה חוזר למילה "יהודית". מדברים על כבישים ועל תשתיות, זה הכול. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טיבי, אני מאמין באמת ובתמים שמאחורי כל אנטנה וכל כביש מסתתרים ערכים. ככה אני מאמין. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ערכים יהודיים? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ערכים ציוניים. אני פה מייצג את התנועה הציונית. יש לי זכות גדולה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו אנטנה ציונית? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> זו אנטנה ציונית. יש לי זכות גדולה להיות בבית הנבחרים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כבוד השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> – – ולראות איך אני בונה את מדינת ישראל על פי חזון ראשי הציונות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רוב האנטנות סיניות, תוצרת סין. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אומר לך שהחזון שלי – בעיניי, חבר הכנסת טיבי, לשים אנטנות למגזר הערבי, לשלב אותו, בניגוד לתהליך שאתם עושים, בעיניי זה מימוש הציונות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואני חושב שערביי ישראל צריכים להשתלב עם זכויות וחובות, בניגוד לתפיסה שלכם. ולכן אני מאמין שהאנטנות האלה והכבישים האלה ובתי הספר והחינוך הממלכתי והתפיסה הזאת שכולנו שווים בזכויות פרט, אבל זכויות לאום יהיו פה רק לעם היהודי – זה חלק מהתפיסה הציונית שלי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. שאלה נוספת לחבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – בתל שבע. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אתה מבין? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כבוד השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני חושב שבתל שבע – אני חייב להגיד משהו על תל שבע. פגשתי את ראשי היישוב. הם לא רוצים שיגנבו להם את הכבלים, בזה אני מסכים. תאמין לי שהם רוצים אכיפה נוקשה כלפי הגנבים והם רוצים שבתי המשפט ומשטרת ישראל יתייחסו אליהם ברצינות. הם רוצים את זה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: שר התקשורת,) כבוד השר, קודם כול אני ממליץ שהתוכניות שלך יהיו לטווח קצר, כי אני מניח שזו שאלה של כמה חודשים ולא תהיה עוד ממשלה, וספק אם תצליח או יהיה לך זמן לממש את החזון שלך. אבל בינתיים יש בעיה אמיתית. תלמידים – אין להם אינטרנט, ואני מבין שהתשובה שלך: אין מה לעשות. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, זו לא התשובה שלי. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למשרד התקשורת ולממשלה – אין להם תשובה לבעיות של אותם תלמידים. היא מעוניינת במדינה, בשוויון אזרחי, בוויכוח תיאורטי או בוויכוח אידיאולוגי על מדינת כל אזרחיה, מה זה ציונות, מה זה דמוקרטיה, מה זה שוויון, אבל השאלות, בוא נגיד, השוליות, כמו אינטרנט ולימודים ובתי ספר – אין לכם תשובה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שחאדה, אני חושב שאני מדבר בשפה בהירה, וגם אם השיח הוא מורכב השפה היא בהירה. אני לא אמרתי לך שאין פתרון, אמרתי לך שהפתרון הוא לא קסם, ולכן אני אומר לך שהוא מורכב מכמה תחומים. אחד זה תחום מוסדות החינוך, ואני היום יודע לפתור למוסדות חינוך שאין להם חיבור לאינטרנט. אני יודע היום לפתור את זה, לא כי זה התפקיד שלי ואני שר החינוך, אלא כי נכנסתי לזה כי גיליתי שיש פער. לכאורה אני רגולטור, אמור להתעסק רק בעניינים משפטיים וכלכליים ועם העיניים ככה, ואני מרגיש חובה לפתור לכל מוסדות החינוך. וכל ראש רשות שפנה אליי עד היום קיבל מענה. אז אני אומר לך, קודם כול, זה פתרון אחד. שתיים – לגבי מוצרי הקצה. אני לא יודע לשחזר את התוכנית מחשב לכל ילד מלפני עשור. אני לא יודע היום לשחזר את התוכנית הזאת, וגם לא יודע מה מקור המימון שלה. אני כן יודע שאנחנו עושים מאמצים גדולים לרתום את חברות התקשורת ולעזור לאוכלוסיות מוחלשות ולוודא – ויש היום הרבה תוכניות שמסתובבות. אגב, אני אומר לך, ולא תאמין – מפלגת דרך ארץ מתעסקת היום בהתרמת מחשבים למקומות כאלה, כי יש מקומות שאליהם לא מגיעים מחשבים. ואני אומר לך – – – << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני אומר לך שיש פער שקיים במדינת ישראל, והלוואי שהייתי יכול עכשיו להראות לך פה איזה מקור מימון ולהגיד לך: אני מטפל בכל הילדים בכסייפה או בכל הילדים בקטמונים. יש פער שצריך לטפל בו, ואני חושב שאפשר לטפל בו בתהליך. אבל עובדתית, כדי לא למרוח אותך – לא טיפלו בזה בעשר שנים. יש היום הרבה ילדים שאין להם מחשבים, ואחרי המחשבים יש גם, אל תשכח, חיבור לתשתיות, שזה גם עולה כסף. אני חושב שהקורונה חידדה לנו את כל הפערים – היא חידדה את חוסר המשילות בנגב ובגליל, היא חידדה בעיות בחברה החרדית, היא חידדה לנו בעיות במערכת הבריאות הציבורית – – – << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה יש לך נגד חרדים? << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אין לי שום דבר לא נגד הערבים ולא נגד החרדים. אני מבין שאתה רוצה לקחת את זה לשם, אבל אני מתעקש שלא לנהל איתך את השיח הזה. אני אומר לך שוב ושוב: להפך, אני אחראי. אני אחראי גם לחברה החרדית וגם לחברה הערבית. אני אחראי, ואני מרגיש לפעמים יותר אחריות ממך, כנראה. ולכן אני מצפה שבסופו של דבר תהיה לכל צעיר חרדי יכולת ללמוד, כי תתפלא לשמוע, הם לומדים נניח בשמע – לחלקם הגדול אין חיבורים לאינטרנט – והשמע מקריס, יש להם המון המון נפילות של תקשורת; בעיה שאתה לא מכיר במגזר הערבי. בעיה אחרת, במגזר הערבי, זה הכיסוי ובאמת מוצרי הקצה. כל הבעיות האלה נוחתות על שולחננו עכשיו, בזמן הקורונה, והפתרון הוא כן תהליכים ארוכי טווח. אני יכול להגיד לך בשמחה שלמרות הנימוק הפוליטי שהסברת, הכאוס הפוליטי, אני יכול להגיד שהרכבת יצאה מהתחנה. זה יקרה, זאת אומרת, התהליכים האלה כבר קרו. העברנו את מתווה הסיבים בממשלה, בזק כבר הודיעה, החברות האחרות. כבר יש התעוררות של שוק התקשורת. אני לא איכנס למה קורה, כי זה נמצא על שולחני ואני אמור לאשר את זה, אבל חברות תקשורת גדולות נכנסות לעולם הסיבים, והן עשות את זה כי כדאי להן כלכלית, לא כי מישהו פה נחמד וביקש מהן. וזה אומר שיהיו פה המון המון בתים שיפרסו להם סיבים, ומדינת ישראל תצטרך לטפל באותם מקומות, יישובים קטנים – שהם לא פחות באחריותי ממקומות אחרים – וזה יקרה. זה יקרה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, זו הרצאה באוניברסיטה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אני מתגעגע לאוניברסיטה, מיקי, אני נותן הרצאות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עוד שאלה נוספת – של חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כתושב הנגב וכנציג האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, אני מגנה בתוקף מה שהיה בבוקר בתל שבע. אני חושב שזה קומץ קטן של גנבים שגנבו את הציוד הדחוף הדרוש לתלמידים בנגב, ובעיקר בתל שבע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נאבקנו בשביל זה, צעקנו בשביל זה, וכשהגיע הבוקר גנבו אותו. אני חושב שכל הנהגת התושבים בנגב, ובפרט בתל שבע – ראש המועצה הצעיר והנמרץ עומר אבו רקייק והסגן שלו מוסלח אבו עסא וכל הקהילה – מגנים, ואני חושב שהם עושים המון בשביל להיפטר מתופעות כאלה. אבל מצד שני המשטרה חנכה סניף ותחנה בתל שבע, והאחריות לביטחון של התושבים היא על משטרת ישראל ואיננה על נבחרי הציבור. נבחרי הציבור אומרים את מילתם, אומרים את מה שעל ליבם, אבל הקומץ הקטן הזה, גם בנגב בכלל, אסור שישליך על אוכלוסייה גדולה בנגב ואסור להשתמש בו להתעמרות באוכלוסייה מרשויות המדינה השונות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת סעיד. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> תודה, חבר הכנסת סעיד. אני אומר שוב: אני אחראי להם. זה לא משנה, התהליך, אבל האחריות שלי והאחריות שלך היא קיימת. ולצד זה – ואני לא מסיר את האחריות ממשטרת ישראל, ויש אחריות למנות מפכ"ל, ושסוף-סוף יתעסקו בעניינים המהותיים האלה של משילות בנגב ובגליל, וזה לטובת האזרח הישראלי הבדואי או לטובת האזרח הישראלי הערבי או היהודי. זה בכלל לא משנה. ואנחנו צריכים לעשות את זה, אני אומר את זה חד וחלק – בתי המשפט, משטרת ישראל, נבחרי הציבור, ההנהגה המקומית, כולם. יש אחריות, וזה לא ייפתר אם כל אחד יסיר את האחריות ויעביר אותה למישהו אחר. נקודה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. אנחנו עוברים לשאילתות למשרד האוצר. יעלה קודם השר במשרד האוצר יצחק כהן, בבקשה. אנחנו נתחיל עם השאילתה של חבר הכנסת עידן רול, מס' 48: מקדמות מס הכנסה – דחיית תשלומים והשבת החודשים פברואר-מרץ. << שאילתה >> 48. מקדמות מס הכנסה – דחיית תשלומים והשבת החודשים פברואר-מרץ << שאילתה >> << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, ביום 30 במרץ 2020 פרסם משרדך תוכנית להחזרת מקדמות מס בגין פברואר-מרץ בעלות של כ-3 מיליארד שקלים. האמת שכבר דיברנו על זה פה. רצוני לשאול: 1. האם יוחזרו המקדמות ומתי? אם לא – מדוע לא? 2. האם בכוונת המשרד לדחות תשלומי מע"מ ומקדמות ששולמו בחודשים יוני, יולי ואוגוסט? אם לא – מדוע לא? אני אציין שהשאילתה הוגשה ביוני, ולכן גם התאריכים צופי פני עתיד, אבל עכשיו הם כבר ממש בעבר. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי חבר הכנסת עידן רול, בעניין מקדמות מס הכנסה – דחיית תשלומים והשבת החודשים פברואר-מרץ – מועד הדיווח המדובר בשאילתה חלף. בנושא החזר המקדמות – הנושא טופל. היה תיקון חקיקה שאפשר לנישומים, ביחס לחודשים ינואר-פברואר 2020, שהפחיתו את אחוז המקדמה ויצרו יתרת זכות, לקבל החזרי מקדמות ששולמו בחודשים האלה. עידן, הנושא בוצע. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז יש לי שאלת המשך, ברשותך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למיטב ידיעתי, הנושא, יישום החזרת המקדמות, החל רק באוגוסט. אדוני השר, האם ראוי בעיניך שבחודש מרץ מכריזים על מהלך להחזרת מקדמות לעסקים – מהלך שהוא בשבילם חבל הצלה כלכלי, כי הם הגישו מקדמות כשאין להם בכלל צפי להמשך השנה; לא הבנו עד כמה הקורונה תלווה אותנו – האם ראוי בעיניך שבחודש מרץ מכריזים על מהלך להחזרת המקדמות לעסקים ורק בחודש אוגוסט מתחילים ליישם? וגם אוסיף: האם ראוי בעיניך שאני מקבל את התשובה הזאת חמישה חודשים לאחר הגשת השאילתה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לגבי מועד הגשת השאילתה, אני לא יודע. בדרך כלל אין לי פיגור בתשובות על השאילתות. אני לא יודע איפה זה הסתובב. על כל פנים, אתה צריך לדעת שבתקופת הקורונה ברשות המיסים כל הצוותים עבדו לילות כימים כדי לתת את הסיוע, את המענקים, את האישורים ואת החזרי המקדמות. אתה חבר כנסת מאוד מכובד ופרלמנטר מאוד מצטיין. אתה צריך לתת להם מילה טובה ויישר כוח, מכיוון שהאנשים האלה שם לא מבדילים בין יום ללילה. מאז שהתחילה המגפה הם במרתון של עבודה. מיקי לוי מכיר אותם, הוא היה פעם אחראי עליהם. הם אנשים נפלאים. קשה לי לבקר אותם על דבר שבוצע וטופל. לגבי תאריכים – אני לא יודע מתי הגשת את השאילתה. אני קיבלתי היום, ואני מייד עונה לך. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הגשתי אותה ביוני. אני כמובן מעריך מאוד את אנשי האוצר. הם עובדים מאוד קשה, חד-משמעית. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מאוד מאוד. מיקי, תגבה אותם. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין צורך לגבות את אנשי האוצר מולי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> האיחור בשאילתה זה גם אצלי הפעם. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אין דבר כזה. אצלי אין איחור. תשאל את ד"ר אחמד טיבי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עזוב את האיחור – – – הסוגיה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מעבר לסוגית האיחור – וגם דיברנו על זה פה באיזושהי שיחת צד – לדעתי, הדבר האקוטי יותר הוא לא העובדה שזה לקח כמעט חצי שנה ליישום אלא שבטווח הזמן הזה לא היה ברור מה קורה עם הדבר הזה. אני שאלתי שוב ושוב. אני חושב שגם אם העומס כל כך גדול, לפחות צריך ליידע את הציבור ולהגיד: הנושא בטיפול, אתם תקבלו את המקדמות. אני יכול להגיד לך שרואי חשבון רבים שבדקתי איתם לא ידעו אם זה הולך לקרות מאז שזה פורסם. אני חושב שזה חשוב לפחות לתת להם את הוודאות שהכסף יגיע, גם אם הוא יגיע באיחור. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עידן, הכסף כבר הגיע. הוא כבר הגיע. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עכשיו הוא הגיע, אבל חצי שנה הם לא ידעו אם הם יקבלו את הכסף, רק ראו פרסום בעיתון על הדבר הזה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תברך. ידעו, ידעו. כולם ידעו. עבודת ביקורת – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל אני מעריך את התשובה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, מס' 253, של חבר הכנסת עידן רול: הכשרות מקצועיות. << שאילתה >> 253. הכשרות מקצועיות << שאילתה >> << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני השר, ברשותך, בתחילת חודש אפריל אישרה הכנסת תוספת תקציבית שבמסגרתה יועדו מאות מיליוני שקלים עבור הכשרות מקצועיות. עד היום – נכון ל-7 בספטמבר, מועד הגשת השאילתה – אפס שקלים נוצלו לטובת יישום תגבור ההכשרות. ברצוני לשאול: 1. מדוע עד היום לא נעשה שימוש בכסף? 2. מתי צפויים להתחיל בהכשרות מהמימון הנוסף ובמימוש הכסף? 3. כמה מובטלים צפויים לקבל הכשרה מקצועית במסגרת התוכנית? << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, חבר הכנסת עידן רול. נושא עידוד התעסוקה במשק נדון בוועדת המנכ"לים לעידוד תעסוקה והומלץ על תקצוב כלים שונים לעידוד תעסוקה ובהם הכשרות מקצועיות, ובפרט בענף ההייטק, מסלולי תעסוקה, הרחבת לימודים אקדמיים במקצועות נדרשים ועוד ועוד. בהתאם לכך הוקצה כסף לתוכניות בתחומים אלו ויוקצה עוד בעתיד, בעזרת השם. בין השאר הוקצו עשרות מיליוני שקלים לכל אחת מהתוכניות הבאות – אני אפרט: שוברי הכשרה מקצועית בזרוע העבודה, מסלולי הכשרה להייטק ברשות החדשנות, הרחבת מסלולי לימוד במקצועות נדרשים באקדמיה, מסלולי תעסוקה במשרד הכלכלה עבור קליטת עובדים חדשים וליווי, הכוון ותמיכה בדורשי עבודה בשירות התעסוקה. חבר הכנסת עידן, מעבר להקצאות התקציביות נעשים צעדים לשיפור מערך ההכשרות המקצועיות, עדכון המסלולים הקיימים ופיתוח מסלולים חדשים אשר ייתנו מענה מותאם יותר לצורכי המשק. תוכניות אלו ייתנו מענה לעשרות אלפי מובטלים בשנה הנוכחית, ובעזרת השם גם בשנה הבאה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כמה מהכסף שצבוע לזה – לדעתי זה 625 מיליון – כמה מומש עד עכשיו? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עשרות מיליונים. כמה מומש בכל התוכניות האלה? כל תוכנית – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן, בכלל, הכשרות מקצועיות במסגרת הסכום שאישרנו לקורונה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מוכן לבדוק לך, אבל זאת תוכנית תוך כדי תנועה. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין שום בעיה. אבל גם לפי פרסומים, לדעתי – בשער גלובס לפני שלושה שבועות זה היה אפס. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני תוהה מה המספר. זה עיקר השאילתה: כמה כסף מומש? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עשרות מיליונים. אם תרצה תשובה יותר ממוקדת במספרים אני – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אשמח מאוד. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – אני אדאג לשאול. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לחבר הכנסת עידן רול. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, מס' 94, של חבר הכנסת מיקי לוי: תשלום ביטוח לאומי בתקופת החל"ת. << שאילתה >> 94. תשלום ביטוח לאומי בתקופת החל"ת << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני השר, תשלום ביטוח לאומי בתקופת החל"ת. מעסיקים רבים מקבלים בימים אלה דרישות תשלום מהביטוח הלאומי על דמי הביטוח הלאומי של כל העובדים שלהם עבור החודשים שבהם הם היו בחל"ת. מדובר בנטל כספי עצום נוסף. רצוני לשאול: 1. מדוע אם הממשלה הוציאה אותם לחל"ת היא גם לא תשלם או תבטל את דמי הביטוח הלאומי? 2. האם תפעלו לקדם הצעת חוק שתבטל את החובה הזאת לאותה התקופה? 3. אם כן – מתי? 4. אם לא – מדוע? תודה. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חברי היקר חבר הכנסת מיקי לוי, בעניין תשלום ביטוח לאומי בתקופת החל"ת, מעסיק אשר עקב התחלואה וההגבלות נאלץ להוציא את עובדיו לחל"ת מפחית את עלות העסקת העובדים למינימום בזמן שעובדיו מקבלים תשלום דמי אבטלה מהמדינה. חיסכון ניכר זה בעלויות מאפשר למעסיק למזער את הפסדיו בזמן ההגבלות ולחזור לפעילות במהירות כאשר הדבר מתאפשר. על פי חוק הביטוח הלאומי, המעסיק מחויב בתשלום דמי הביטוח הלאומי עבור עובד הנמצא בחל"ת לתקופה שלא תעלה על חודשיים. דמי הביטוח הלאומי המוגדרים במקרה זה עומדים על 348 שקל בחודש, כלומר הסכום המרבי שעל המעסיק לשלם אף אם תקופת החל"ת היא למעלה מחודשיים עומדת על 696 שקלים על כל עובד שנמצא בחל"ת. עלות מינימלית זו מבטיחה כי אכן יש למעסיק רצון בשימור יחסי העסקה עם העובד והוא אינו משתמש בחל"ת כתחליף זול לפיטורי העובד. יודגש כי תשלום זה קטן מחובת הפיצויים ופדיון ימי החופשה שחלה על המעסיק במקרה של פיטורים, כך שהוצאה של עובד לחל"ת לא רק משמרת יחסי עובד–מעביד ושומרת על העובד אלא גם מהווה פתרון טוב יותר עבור המעסיק עם נטל כספי נמוך, מינימלי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאלה נוספת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מכיר היטב את חוק הביטוח הלאומי ואני מכיר את החודשיים האלה. מכיוון שהוא יוצא לפעמים בשני שלבים – אני לא אוהב את זה. כשמדובר בעובד אחד, שניים, אבל כשמדובר ב-20 עובדים? תעשה את המכפלות: על כל חודש זה מעל 12,000 שקלים בשעה שהעסק שלו לא עובד. מהיכן? אני מבקש, ראוי שתבחנו את זה גם במשרד האוצר מול הביטוח הלאומי, כי הפתרון לא ניתן, ניתן הסבר. אבל אני מבקש שאלת המשך, בבקשה. אדוני השר, בוועדת הכספים היום העליתי שלפני כשנה היה שיטפון בנהריה. בתי עסק רבים ניזוקו נזקים אדירים. המדינה נתנה פיצוי לרשות המקומית. בעלי העסקים בנהריה לא היו אשמים שכל הניקוז שהמדינה או הרשות הייתה צריכה לבנות לא היה תקין. כל התשתיות לא היו באשמתם. עד היום, עד היום, למרות שהומצאו דוחות של שמאים, לא קיבלו את זה. האם אפשר לקדם את הנושא הזה? זה הכול. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זו שאילתה נוספת, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הנושא ייבדק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה. השאילתה הבאה – מס' 106, גם היא של חבר הכנסת מיקי לוי: היערכות משרד האוצר לסיוע לנפגעים תעסוקתיים כתוצאה מהגל השני. בבקשה. << שאילתה >> 106. היערכות משרד האוצר לסיוע לנפגעים תעסוקתית כתוצאה מהגל השני << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני השר, היערכות משרדך לסיוע לנפגעים תעסוקתית כתוצאה מהגל השני. מדינת ישראל נמצאת בגל השני, ובקרוב צפויות להסתיים תוכניות הסיוע והמענקים עבור המובטלים או השוהים בחל"ת. אני מבקש לשאול: 1. האם וכיצד משרדך נערך לסייע למובטלים הרבים, כשברור שישנם עוד עצמאים רבים שאינם זכאים ואינם נספרים באחוזים? 2. אילו תוכניות מקודמות בשיתוף משרד הרווחה? 3. מהן תוכניות הסיוע לנפגעים כלכלית מהגל השני? תודה. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, חברי מיקי לוי. אבל אני לא מבין, מה זה מדינה יהודית-דמוקרטית? נתנו ליהודים קודם ולערבים בסוף. אחמד, מה זה? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זה הנדל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה צריך לאזן אותו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא. הסדר היה הפוך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יהודית ודמוקרטית – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, היה דמוקרטית ואחרי זה יהודית. טוב, חברי מיקי לוי היקר, ב-9 ביולי – – אתה איתי? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כל הזמן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה נכון. – – הוצגה תוכנית רשת ביטחון 2021-2020, הכוללת רשת ביטחון סוציאלית לשכירים ולעצמאים. התוכנית אושרה בממשלה ארבעה ימים מאוחר יותר. במסגרת התוכנית הוארכה הזכאות לדמי אבטלה ומענק ההסתגלות לבני 67 ומעלה עד חודש יוני 2021, שופרו תנאי הזכאות לדמי אבטלה, בוטל קיזוז הקצבאות למקבלי קצבה מהביטוח הלאומי נוסף לדמי אבטלה – אתה זוכר את זה – אושר תשלום דמי אבטלה למשתתפים בהכשרה מקצועית ועוד ועוד ועוד. תשבח, תפרגן, תעודד. כמו כן ניתן מענק סוציאלי דו-חודשי, מיקי, לעצמאים שחוו ירידה במחזור של לפחות 40% ביחס לתקופת הבסיס, גם הוא עד ליוני 2021. אדוני היושב-ראש, לנוכח ההחמרה במצב התחלואה והטלת הגבלות נוספות מקודמים כמה צעדים נוספים בשיתוף הביטוח הלאומי, הכוללים מענק למובטלים ששהו באבטלה יותר מארבעה חודשים ומענק למובטלים המוצאים עבודה בשכר נמוך משכרם הקודם. יצוין כי גם מובטלים או עצמאים שלא נזקקו לסיוע סוציאלי בגל הראשון אך נזקקו לכזה עקב הגל השני זכאים לכל הסיוע שהוצג לעיל. משרד האוצר נמצא בקשר הדוק עם משרדי ממשלה וגופים נוספים לשמיעת הצרכים העולים עקב נגיף הקורונה ונותן מענים נוספים בשיתוף המשרדים השונים: בשיתוף משרד הרווחה – תקציבי תמיכות בעמותות העוסקות בהבטחת הביטחון התזונתי, חלוקת סלי המזון, שולשו, נוסף ל-21 מיליון ש"ח שהוקצו לתמיכה בעמותות המחלקות סלי מזון לקראת פסח וראש השנה; למשרד הפנים, לשר הרב אריה דרעי, שר הפנים, הוקצו לפעילות שלו 700 מיליון ש"ח עבור סיוע ברכישת מזון למשפחות נזקקות הזכאיות להנחה משמעותית בארנונה ולאזרחים ותיקים הזכאים להשלמת הכנסה, וזאת באמצעות הרשויות המקומיות. מעבר למענים הסוציאליים שהוצגו לעיל ניתנים גם מענים להחזרת העובדים שנפלטו משוק העבודה חזרה, באמצעות מגוון כלי הכשרה וליווי הניתנים באמצעות משרד העבודה והרווחה, משרד הכלכלה, רשות החדשנות, שירות התעסוקה ועוד ועוד ועוד. מיקי, גם אתה תודה שהממשלה עושה מעל ומעבר בטיפול במשבר הקורונה בנושאים האלה. מגיע לכל העוסקים במלאכה רק יישר כוח. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שאלת המשך, שלא בעניין שלנו. יש לי כאן נייר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> חשבתי שתגיד: מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ואין ואין עדיין? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוה, כל כך הרבה. אז קודם כול אני רוצה לתת לך את הפתק של העסקים בנהריה, שלא תשכח, את המכתב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אשכח? אני אשכח? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. מיקי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני נותן לו. מה? זה במסגרת שאלת המשך. זה יותר טוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא. לא. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תאמין לי, זה יותר טוב מכל מה שהיה. הדבר השני – יש כאן פנייה של משפחה מרובת ילדים שזכתה במחיר למשתכן. בבקשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אי-אפשר ככה, מיקי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מיקי פתח לשכה לפניות הציבור. סחתיין, מיקי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, מס' 145. חבר הכנסת שחאדה, בבקשה: ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית – במשרד האוצר? << שאילתה >> 145. ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית << שאילתה >> << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> עכשיו תור הערבים, כבוד השר. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> עכשיו הדמוקרטית. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לדבר על מדינת הלאום – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לפי סעיף 15א לחוק שירותי המדינה (מנויים) ישנה חובה לייצוג הולם של בני האוכלוסייה הערבית בכל הדרגות ובכל המקצועות במשרדי הממשלה. רצוני לשאול, אדוני השר: 1. מהו אחוז העובדים הערבים במשרדכם ומהו אחוזם בתפקידים הבכירים במשרד? 2. מה בכוונת משרדך לעשות כדי להבטיח ייצוג הולם לבני החברה הערבית? תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שלום, אדוני שר החוץ. ערב טוב. << קריאה >> שר החוץ גבי אשכנזי: << קריאה >> שלום. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שחאדה, במשרד האוצר – אתה לא מקשיב. שאלת – תקשיב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תקשיב, יא חבר הכנסת שחאדה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> התייעצתי התייעצות סיעתית. בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> במשרד האוצר קיימות 48 משרות ייעודיות לעובדים מקרב האוכלוסייה הערבית, המהוות 4.5% מכלל המשרות במשרד. במשרד מכהנים חמישה עובדים מקרב האוכלוסייה הערבית בתפקידים בכירים, ובהם סגן בכיר לממונה על השכר והסכמי עבודה מר שאדי עזאם וחשב משרד הבריאות מר חסן איסמעיל. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מהעיר טייבה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כבוד גדול. חשב המשרד – אגב, חברים טובים שלי, רק שתדע. טוב לציין את זה. חשב משרד הבריאות מר חסן איסמעיל, שמונה לאחרונה, עושה עבודה נהדרת; בכלל עושים עבודה נהדרת. משרד האוצר פועל לאיוש המשרות על פי הוראות התקשי"ר, החלטות הממשלה וכללי ההעדפה המתקנת וממשיך לפעול לשילוב אוכלוסיות מגוונות בכל אגפי המשרד. שאילתה נוספת, יא שייח'? << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – עוד 4.5% – – – אין לך אחוזים כמה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תקשיב, אני ידעתי שתשאל אותי את זה. הבאתי לך את הרשימה. אני אעביר לך את הרשימה איך שהיא. תעבור עליה. דווקא הקלתי עליך – הדגשתי אותם במרקר. תפדל, בוא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אנטאנס, יש דוח שיצא מנציבות שירות המדינה שמפרט בכל יחידת סמך ויחידה מה הייצוג שם, ברמת כל המשרדים והרשויות. כן, אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, מס' 290, של חבר הכנסת אחמד טיבי: סיוע ממשלתי לעסקים בעקבות משבר הקורונה. << שאילתה >> 290. סיוע ממשלתי לעסקים בעקבות משבר הקורונה << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי שני השרים איציק כהן, השר במשרד האוצר ושר השיכון, זו שאלה שנשאלה ונשלחה אליכם לפני זמן רב. לפי דוח הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה שיעור העסקים שקיבלו סיוע ממשלתי בעקבות משבר הקורונה עומד על כ-45%. שאילתה דומה, אגב, הוגשה למשרד הכלכלה ולמשרד לשוויון חברתי. ברצוני לשאול: 1. מהו אחוז העסקים מהחברה הערבית אשר קיבלו סיוע מכלל העסקים שקיבלו סיוע ממשלתי? 2. מהו סוג הסיוע שניתן ובאילו ענפים? << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, ד"ר אחמד טיבי. אני מחכה שתשב, אני רוצה שתקשיב, תכתוב. 1. במסגרת הצעדים הכלכליים שננקטו על ידי ממשלת ישראל בהובלת משרד האוצר על מנת להתמודד עם ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה בוצעו כמה צעדים, כפי שציינתי גם בשאילתות הקודמות, וחלק משמעותי מהם מתמקד באוכלוסיית העסקים. עסקים שנפגעים כתוצאה מנגיף הקורונה זכאים לסיוע עד לחודש יוני 2021. 2. כלי הסיוע המרכזיים לעסקים הם המענק הסוציאלי לעצמאים ומענק השתתפות בהוצאות קבועות, הניתנים באמצעות רשות המיסים, וכן קרן ההלוואות בערבות המדינה המופעלת על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר. 3. לפי בחינת רשות המיסים לפי פילוח מגורי מבקשי הבקשות ואופי היישוב, מתוך סך התביעות במענק הוצאות קבועות, 10.4% מתוך סך התביעות ששולמו הם ביישובים שאינם יהודיים, וכן 28.2% מהתביעות ששולמו הם ביישובים מעורבים. סך הכול אושרו ביישובים אלה כ-75,000 תביעות. אני חוזר: 75,000 תביעות. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אושר ארצי, נכון? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא. עוד פעם. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ביישובים ערביים בלבד – – – מכלל התביעות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> 10.4% שולמו ביישובים שאינם יהודיים, וכן 28.2% תביעות שולמו ביישובים מעורבים. סך הכול אושרו ביישובים אלה כ-75,000 תביעות. 5. לעניין המענק הסוציאלי לעצמאים נבחן שיעור המיצוי בכל אחד מסוגי היישובים – מספר מבקשי המענק מתוך מספר הזכאים. לפי נתוני רשות המיסים, בפעימה הראשונה היקף המימוש מתוך הזכאים ביישובים שאינם יהודיים היה גבוה מהיקף המימוש ביישובים היהודיים וביישובים המעורבים ועמד על 77% לעומת 75%, ובפעימה השנייה הוא עמד על 59% לעומת 55%. בפעימה השלישית הוא היה נמוך במעט ועמד על 61% לעומת 62%. 5. בסיוע הניתן באמצעות הקרן להלוואות בערבות מדינה, מתוך כ-55,000 בקשות שאושרו, כ-65% מהבקשות הן מיישובים יהודיים, 22% – מיישובים מעורבים ו-13% – מיישובים שאינם יהודיים. מבחינת הסכומים, מתוך 19.5 מיליארד שקלים שאושרו, 67% ניתנו ביישובים יהודיים, 23% ניתנו ביישובים מעורבים וכ-10% ניתנו ביישובים שאינם יהודיים. אני ידעתי שאתה חבר כנסת מאוד יסודי, מאוד יסודי – אני מכיר אותך הרבה שנים – אז הכנתי לך גם את החומרים. בבקשה, תפדל. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה רבה. – – – עוד שאלה, אדוני. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא לא, עכשיו, עכשיו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאלה נוספת, אוקיי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני השר, סוכם בישיבת ועדת הכספים על תמיכה של 30 מיליון שקל בעיר נצרת, כדוגמת טבריה ואילת. התקבלה החלטה בממשלה על סיוע לגליל ולצפון, לגבי צפת ואחרים, כולל נצרת. אנחנו רוצים להאיץ את מימוש ההחלטה הזאת, כי נצרת סובלת באופן כלכלי ממשבר הקורונה, עסקים קטנים נפגעו – עיר תיירותית בכל מובן המילה. לכן, אם תוכל לומר – הסיכום הזה שהיה איתי בוועדת הכספים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מי עשה אותו? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי, אתה היית שם בישיבה, גם השר. תוכל לעדכן אותנו, אדוני? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אתעדכן ואעדכן. אבל אני הכנתי לך חומר שאתה רוצה. בבקשה. הוא לא אמר תודה. הוא לא אמר תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. שתי שאילתות לחבר הכנסת אוסאמה סעדי – איננו נוכח. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא מגיע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> קראנו לו. אוקיי. אדוני השר, אתה יכול לחזור למושבך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל מה עם אוסאמה סעדי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא לא נמצא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי לא? תגיד לו שאני שוקל להיפגע. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, סגן השר אורי מקלב, בבקשה. גם חבר הכנסת מלכיאלי לא נמצא, גם חבר הכנסת יצחק פינדרוס וגם חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> חבר הכנסת יצחק פינדרוס הודיע שהוא לא מגיע בעקבות משהו דחוף. הוא הודיע לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא לא מגיע. סעיד – אה, סליחה. אנחנו מתחילים עם שאילתה מס' 164, של חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בנושא: מעקה הפרדה לאורך כביש 40, בבקשה. << שאילתה >> 164. מעקה הפרדה לאורך כביש 40 << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השרה, בין באר שבע לצומת הנגב, לאורך כביש 40, קיים קיר בטון המפריד בין הנתיבים. הוא חוסם את הכניסות ליישובים הבדואיים הנמצאים לאורך הכביש ומעכב גורמי הצלה וביטחון להגיע במהירות במקרים דחופים ולהצלת חיי אדם. רצוני לשאול: מהי תוכנית משרדך לשינוי המצב הקיים? << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה לך, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. צר לי לאכזב אותך שהתוכנית שלנו היא לא לשנות את זה, ואני אגיד לך – לא מסיבות תקציביות אלא מתפיסות מקצועיות. כפי שהינך יודע, ואתה מכיר טוב, ואתה באמת ער לבקשות, ההפרדה הזאת ומניעת הכניסה צפונה נעשית בשביל בטיחות הנוסעים, בגלל תאונות חזיתיות שהיו שם, בפנייה הזאת, כך שלכל האורך, במרחקים סבירים, כפי שנאמר לי, יש אפשרות לפרסס, זה נקרא, יותר מערבה, להגיע חזרה ולהיכנס צפונה, בכל הכניסות שאתה מדבר עליהן. יש לנו תפיסה שכשיש כביש שיש בו קו הפרדה ויש יציאות באמצע, לפנות שמאלה, כשאין מספיק ראות, כשהפניה הזאת לא נעשית באופן בטיחותי, עם רמזור או דברים כאלה, וגם כשזה יכול להפריע לתנועה הזורמת ממזרח למערב, ממערב למזרח – התפיסה של המומחים, של מהנדסי התנועה, שמתחשבים בנתונים שיש – נפח התנועה, תנאי הדרך, תנאי הכביש – היא לא לאפשר את הפנייה שמאלה אלא לאפשר לצאת רק ישר, והפנייה שמאלה נעשית באופן ובמקומות שאפשר לפרסס ואז להגיע בבטחה לכניסות האלה. זו התשובה שיש לי. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, בכביש הזה, באזור הזה, לאו דווקא מדברים על כניסות רכבים. אין שם אפילו לבני אדם. לצערי הרב, רוב התושבים שחיים בשני הצדדים, לפחות בין צומת שרה לצומת אוהלים, עוברים מעל המעקה הזה, ולכן הסכנה היא יותר גרועה. בכביש 40 עצמו, ליד רהט ובמקומות אחרים צפונה, יש מעברים, לפחות לבעלי חיים ובני אדם. אני לא מדבר כאן על עלות תקציבית ועל צמתים ורמזורים. יש צמתים, אבל לבני אדם. המצב הקיים – יש בעלי חיים משוטטים שלפעמים משוטטים בכביש ואין להם מעבר, והתאונה היא בלתי נמנעת. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני לא יודע להתמודד עם מעבר לבעלי חיים, אני מוכן לבדוק את זה. זה לא היה בשאילתה, כך שלא ידעתי לבדוק את זה, אין לי ניסיון. אבל אני כן יכול להגיד לך שחברת נתיבי ישראל השקיעה בכביש 40 ובמקטע שאתה מדבר עליו, 19 קילומטר של חידוש הכביש, להפוך את חלקו לדו-מסלולי, והוספת 16 קילומטר של מפרדה קשיחה בין הנתיבים, ויש גם רמזורים, ויש מחלוף צמתים, מה שנקרא, לרבות הנגשה לפזורה. אלו הנתונים שקיבלתי – שזו השקעה של מאות מיליוני שקלים שנעשתה במקטע הזה. נכון, הם אומרים: אנחנו לא מאפשרים את הכניסה ואנחנו סתמנו – סגרו את היציאות האלה כדי למנוע תאונות חזיתיות. אומרים לי שמאז שעשו את זה נמנעו תאונות חזיתיות שגבו חיי אדם רבים. אני מבין את השיקולים, אני מבין את מה שאתה אומר, זה נכון, מצד אחד, אבל חיי אדם – כשבאים לתת בטיחות הרבה יותר טובה, אז ההפרדה היא לפעמים בלתי נמנעת, אף שהיא מקשה. אבל מה שאתה מדבר עליו, על בעלי חיים, אני לא יודע לענות לך, כפי שאמרתי בתחילת דבריי. אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני סגן השר. השאילתה הבאה – מס' 278, של חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בנושא: הכביש בין בית קמה לעיר רהט מכיוון קיבוץ שובל. << שאילתה >> 278. הכביש בין בית קמה לעיר רהט מכיוון הקיבוץ שובל << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השרה, כביש זה סואן ברכבים במשך כל שעות היום. מדובר בכביש צר, מסוכן וללא שוליים בטיחותיים. כביש זה הפך למוקד לתאונות דרכים רבות. רצוני לשאול: 1. מדוע לא מרחיבים את הכביש? 2. מהי תוכנית משרדך לטיפול בנושא? << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה על שאילתה מס' 278. במקרה הזה יש לי כן בשורה טובה לך, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. אנחנו קוראים לזה פרויקט כביש 264 שבקטע שמצומת בית קמה ועד צומת משמר הנגב, ואני מבין שזה עונה על מה שאתה אומר – זה המספר של הכביש הזה. עכשיו זה נמצא בהליך מכרז, והליך המכרז הזה כולל הוספת נתיב לאורך כל התוואי, ביצוע הפרדה קשיחה – מה שאתה לא אוהב; אולי במקרה הזה כן – והסדרת צמתים. ההשקעה שם היא רבה, בתקווה שאם אנחנו מוסיפים נתיב לכל האורך ואנחנו מטפלים במקומות שיש עומס והצמתים לא מסודרים, זה גורם לעומסי תנועה לאנשים שבאים לצומת, ואת זה אנחנו מתכוננים באמת לסדר ולשפר. אני מקווה שהשאילתה לך – תהיה לה תשובה אמיתית שתמנע את העומסים שיש שם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאלה נוספת. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה, אדוני סגן השרה. זו בשורה לתושבי רהט, שובל, משמר הנגב וכל האזור. כשאמרת נתיב נוסף, אתה מתכוון לשני נתיבים בכל כיוון, אני מבין – זו השאלה. והשנייה – מה הלו"ז? מה הצפי של שדרוג הכביש הזה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה לך. כפי שאמרו לי, כאן שמו דגש: לאורך כל התוואי; הוספת נתיב לאורך כל התוואי. אני מבין שמדברים על לאורך כל הקטע שאתה מדבר, ולא מקטעים כפי שהיום אוהבים לעשות. מדברים על הוספת נתיב לאורך כל התוואי. לגבי הפרויקט, הוא צפוי להיפתח במהלך שנת 2023. אני מניח שאתה מדבר על הכול. ייפתחו וישלבו בקטעים. אנחנו מדברים על עוד סלילה, של עוד תוואי, משני הצדדים – עוד נתיב. זה לוקח פרק זמן ארוך, אבל כפי שאנחנו יודעים – ויש לך גם ניסיון – הדברים האלה משתפרים. היעד הסופי הוא 2023, ככה שהמקטעים יושלמו וייפתחו בהתאמה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני סגן השרה. שאילתה אחרונה, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, מס' 327: עומס תנועה כבד בכביש 70. בבקשה. << שאילתה >> 327. עומס תנועה כבד בכביש 70 << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השרה, שאילתה זו הוגשה ביום 30 בספטמבר. נהגים רבים ומשתמשים בדרך נתקלים באופן יום-יומי בעומסי תנועה כבדים בכביש 70, בעיקר במקטע של צומת שפרעם-אעבלין. בשעות הבוקר העומס הוא לכיוון דרום ובשעות אחר הצוהריים העומס לכיוון צפון. כמובן שכל התושבים של האזור משתמשים בצומת הזה – גם כבוד היושב-ראש, גם אני; גם אתה בטח, סגן השרה, אם אתה נקלע לצומת הזה. ברצוני לשאול: 1. האם משרדך מגבש תוכנית לפתרון בעיה זו? 2. אם כן – מהי ומה הצפי להשלמתה? תודה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אנחנו כבר דאגנו שאולי לא תהיה פה לשמוע את השאילתה – לשאול את השאילתה – אז עשיתי מאמץ אפילו להאריך בשאילתות האחרות ולהגיע לשאילתה, בגלל שכשיש לך תשובה טובה, בשורה משמחת, אתה לא רוצה לנצור את זה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אחרון אחרון חביב, מה שנקרא. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> ודאי. תמיד אתה חביב, גם כשאתה לא אחרון. לא רציתי לנצור את הבשורה, רציתי באמת לבשר לך עליה. מבחינתי זו בשורה. העובדה ששאלת בסוף ספטמבר וכבר אחרי שלושה שבועות אתה מקבל תשובה – זה לא דבר מובן מאליו במסגרת השאילתות. אז כך: ראשית, משרד התחבורה, דרך נתיבי ישראל, מטפל בכמה פרויקטים, בדגש על מה שאמרת, צומת שפרעם – שאצלי זה כתוב כביש 771; כנראה זה החיבור. בכל אופן הוא בכניסה לשפרעם. יהיה מעגל תנועה עם תוספת נתיב למעגל התנועה – שני נתיבים במעגל התנועה, שזה אמור לפתור, לפי דעת המומחים. אבל יותר מזה, משרד התחבורה הולך להשקיע 11 מיליון שקל בביצוע כמה שיפורים לאורך הכביש, שזה במקטע שאתה מדבר עליו, שנמצא במחלף סומך, צומת דשנים, צומת כברי, צופת שפיה, בין טמרה לכבול ובין כבול לטמרה. בנוסף, אנחנו מטפלים במסגרת מוקד סיכון וסל גודש, שזה שני סלים שמשרד התחבורה עובד על תקציבים ועל מכרזים, בצומת אבליים. תחילת הביצוע – אני רוצה לבשר לך שהיא בתוך חודש וחצי. בתוך חודש וחצי זה הולך לביצוע במכרז, שהוא כנראה בסוף התהליך שלו. ואנחנו אמורים לשפר בכמה היבטים: הדבר הראשון – הרחבות אספלט לאורך כל המקטע, תוספות של נתיבים; לא לכל האורך, אבל יהיו נתיבים שיוסיפו לאורך המקטעים שאנחנו מדברים עליהם; כמובן תאורה, צבע, שילוט; הארכות של מחסניות של פניות שמאלה – הפניות שמאלה לפעמים גורמות לפקקים שזולגים לנתיב המרכזי, וההארכות של המחסניות – שיוכלו יותר להיכנס, כמובן כשמדובר על משאיות עם חול, כשיהיה מספר גדול של רכבים, שיוכלו להיכנס שמאלה, ככה שהם לא יחסמו את הכביש; גל ירוק בין הרמזורים ועדכוני רמזור. כל זה נעשה בתוך המקטעים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה לא ביטול רמזורים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא לא, זה גל ירוק. עדכוני רמזורים – הפירוש הוא שזה תהליך של הנדוס ומחשוב של הרמזורים האלה, מכיוון שאם אתה עושה גל ירוק, אתה צריך לשנות ולתכנת מערכת שלמה של רמזורים. אחד הדברים שהתגלו לי זה שתכנות רמזורים, אין הרבה שיודעים לעשות את זה טוב, וזה באמת מומחיות גדולה מאוד לעשות את זה. אנחנו מדברים על שניות – לפעמים הבדל של שתי שניות ושלוש שניות עושים הבדל מאוד גדול בירוק, באדום ובחיבור לשאר הרמזורים ושזה באמת יזרים את התנועה. זה תכנות שלוקח הרבה זמן וגם יקר מאוד, לכן זה ראוי לציון. וזה לא רק הדבר הזה – אנחנו מדברים על גל ירוק, אבל העיקר זה תוספת של נתיבים. אנחנו מדברים על הרחבות האספלט, שירחיבו את המקום, שייתנו לתנועה לזרום. ומה שאמרנו בתחילת הדברים, ששאל אוסאמה סעדי, זה הכניסה לשפרעם, ששם הולכים לעשות מעגל תנועה עם מסלול נוסף במעגל התנועה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאלה נוספת, אוסאמה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> הוא בטח רוצה להגיד תודה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו, כבוד סגן השרה, גם יודעים להגיד תודה, אבל באמת אני חושב שתשובתך – היה כדאי לחכות ממש לשעה הזאת ולהיות אחרון כדי לשמוע תשובה ובשורה. אני חושב שמדובר בבשורה לתושבי שפרעם, אעבלין, כבול, טמרה וכל היישובים באזור שם. אמרת, כבוד סגן השרה, שזה מתחיל להיות מבוצע בתוך חודש – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> בתוך חודש וחצי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מבין שזה מתוקצב וזה במסגרת התקציב של נתיבי ישראל. רק רציתי לדעת מה הצפי לסיום הפרויקט הזה. (אומר בערבית: זו בשורה, כבוד אדוני היושב-ראש – זו בשורה לתושבים שלנו בשפרעם, אעבלין, טמרה וכאבול ולכל מי שמשתמש בדרך הזאת, דרך שפרעם–אעבלין, ואנחנו תמיד סובלים כאשר אנו נוסעים בקטע הזה בכביש.) << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> (אומר בערבית: אתה מדבר ואני שומע.) << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> איווא. אתה גם יודע ערבית, יא סגן השרה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אבל אנחנו לא מבינים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> (אומר בערבית: אינשאללה תפתור את הבעיה באמצעות היכולות האלה ולא תגרום להרעתה.) חברים, תם סדר-היום – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לענות לו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. סליחה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> קודם כול אני רוצה להגיד לך שהתחילה בתוך חודש וחצי. אין לי זמן של סיום. גם את התשובה הזאת קיבלתי תוך כדי דיון. מעבר לזה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אני רוצה להגיד לך ולהגיד גם לחברים אחרים שנשארו עד מאוחר: אני היום נמצא בצד השני, בצד של הממשלה. יש תועלת בשאילתות שאנחנו מפנים למשרדים. בסופו של דבר גם השאילתה שלך מהווה זרז לדברים. בסך הכול יש הרבה תיקים – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת המטרה של השאילתות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שאמת, וכשכבר יש גם תשובה טובה, זה משלים אחד את השני; גם זה שהפקידים קודם כול יודעים שמה שהם מתעסקים בו ומשקיעים בו – אנשים מתעניינים. מעבר לזה הם בסך הכול עובדים, ואנחנו הגוף המפקח עליהם. מעבר לזה, יש הרבה פרויקטים. לפעמים התיקים שנמצאים – אתה מזרז אותם. השאילתות משמשות כזרז, ככלי שטוב לנו, כחברי כנסת. קיבלתי על עצמי שכשאני אחזור, אני אשתמש בזה הרבה יותר ממה שהשתמשתי, כי אני רואה כמה זה חשוב. אני רוצה להגיד לך יותר מזה, אם כבר, בהזדמנות – אני מסיים: לא פעם במסגרת התשובות – אני בכל אופן ככה נוהג – אני לא מקבל את התשובה ומסתפק בזה. אני חוקר ודורש. אני רוצה להגיד לך שחלק מהדבר הזה – שמתי אצבע על מעגל התנועה – קיבלתי לפני שתי דקות על ידי הסדרן, מפני שדרשתי עוד הסבר מהאחראי לעבודה הזאת. יש שם גם חילופים, אז התגלגלתי קצת לעמדת האיש המוסמך להגיד את זה. אני יושב גם בשאילתה הזאת וגם בשאילתות אחרות, ואנחנו שואלים שאלות. אני לא מסתפק בתשובות האלה. אני אומר: אני לא יכול לעמוד פה, על הדוכן, ולהסתפק בתשובה שלפעמים זו מריחה כזאת או תוכניות עתידיות. אני לא יכול לעמוד. אני דורש ככה. לפעמים אני חושב שהתשובה לא נכונה, וככה אנחנו גם מקדמים את הדברים, לפעמים בלי שחבר הכנסת יודע שנעשתה עבודה רבה מסביב. אני רוצה להגיד לך שזה מעסיק מנכ"ל, את לשכת השרה ואחרי זה פקידים. שאילתה – יש לזה דינמיקה חזקה מאוד. זה דברי הסיום. אנחנו סיימנו, אדוני שר הביטחון. << קריאה >> שר הביטחון בנימין גנץ: << קריאה >> ערב טוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ערב טוב. תודה, אדוני סגן השרה, ותודה על השיעור שנתת לי בשימוש בכלי פרלמנטרי. אני עד עכשיו לא האמנתי בשאילתות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני יודע לדבר על משרד התחבורה. אני לא רוצה לאכזב אותך – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אנסה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני לא רוצה לאכזב אותך במשרדים אחרים. אני לוקח אחריות על משרד התחבורה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יפה מאוד. אז אני אנסה. נשקיע קצת זמן בשאילתות. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ז בחשוון התשפ"א, 4 בנובמבר 2020, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:19. << סיום >