דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ד' ישיבה צ"ו הישיבה התשעים-ושבע של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, י"ז בחשוון התשפ"א (4 בנובמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 7 שאילתות דחופות 7 98. הכשרות מקצועיות במקצועות הפארה-רפואיים 7 חוה אתי עטייה (הליכוד): 7 סגן שר הבריאות יואב קיש: 8 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 10 96. פירוט נוסחת הבגרויות 11 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 11 שר החינוך יואב גלנט: 11 משה אבוטבול (ש"ס): 18 מרב מיכאלי (העבודה): 18 99. סירוב בית קברות לקבל נפטרים המשתייכים לציבור הדתי-לאומי 21 תהלה פרידמן (כחול לבן): 21 השר לשירותי דת יעקב אביטן: 21 92. מכירת מאות פריטים נדירים מאוספי המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים 23 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 23 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 23 מרב מיכאלי (העבודה): 27 משה אבוטבול (ש"ס): 29 94. סיוע לעולם התרבות 31 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 31 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 32 97. תיק היועץ המשפטי לממשלה פתוח 36 שלמה קרעי (הליכוד): 36 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 37 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 43 234. ייצוג לאנשים עם מוגבלויות 44 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 44 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 45 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 49 שלמה קרעי (הליכוד): 49 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 52 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 52 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לסטודנטים מתשלום דמי ביטוח לאומי), התש"ף–2020 52 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 53 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התש"ף–2020 55 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 56 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 57 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 61 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 62 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התש"ף–2020 65 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 66 שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: 67 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – פטור מתשלום עבור קורס חוזר בשל שירות מילואים), התש"ף–2020 69 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 70 שר החינוך יואב גלנט: 72 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 75 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2020 76 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 77 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2020 78 עודד פורר (ישראל ביתנו): 78 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 80 עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): 85 עודד פורר (ישראל ביתנו): 86 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ביטול הפטור ממס לתשלומים ושירותים הניתנים לראש הממשלה), התש"ף–2020 88 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 88 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 94 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 95 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 101 הודעה אישית של חבר הכנסת מתן כהנא 108 מתן כהנא (ימינה): 108 הודעה אישית של חבר הכנסת מיקי לוי 109 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 109 הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התש"ף–2020 110 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 111 השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: 120 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 121 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 122 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 122 הצעות לסדר-היום 122 הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת מצב הסטודנט במשבר הקורונה 122 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 123 השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: 126 הצעות לסדר-היום 131 הצורך בסיוע לסטודנטים בתקופת הקורונה – הפחתה בשכר הלימוד וסיוע פרטני בקורסים 131 שלמה קרעי (הליכוד): 131 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 132 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 133 השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: 134 הצעות לסדר-היום 142 כוונת משרד המדע והטכנולוגיה לסגור את פרויקט להב"ה, לפטר מאות עובדים ולפגוע בפריפריה החברתית 142 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 142 יעקב אשר (יהדות התורה): 144 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 145 אופיר כץ (הליכוד): 146 שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: 147 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 158 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 158 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 159 הצעות לסדר-היום 161 פגיעה במסגרות האשראי של האוכלוסייה המבוגרת, בעלי ההכנסות הנמוכות ומשקי הבית שמצבם הורע בקורונה 161 חוה אתי עטייה (הליכוד): 161 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 162 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 163 הצעות לסדר-היום 165 מספר הנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בספטמבר גדול כמעט פי שניים ממספר הגברים 165 תהלה פרידמן (כחול לבן): 165 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 166 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 168 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 169 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 174 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 174 הצעות לסדר-היום 175 היבואנים מקפיצים מחירים על מכוניות חשמליות ובכך מעכבים את המעבר לאנרגיה נקיה 175 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 175 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 177 הצעות לסדר-היום 179 הפסקות חשמל בישראל 179 ינון אזולאי (ש"ס): 181 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 182 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 183 הצעה לסדר-היום 195 פירות הבאושים של האנטישמיות וההתבוללות: שפל של אלף שנים במספר היהודים באירופה 195 יוסף טייב (ש"ס): 195 שרת התפוצות עומר ינקלביץ': 197 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 201 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 201 שאילתות ותשובות 201 139. סיוע לעתודאים בחל"ת 202 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 202 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 202 140. עיכוב בהליך הנגשת מערת המכפלה 206 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 206 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 207 < נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, י"ז בחשוון התשפ"א, 4 בנובמבר 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת. תודה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת היבה יזבק ומיכל שיר סגמן בנושא: יצירת מתווה לפתיחת השווקים בזמן משבר הקורונה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתות הדחופות. הראשונה שבהן היא שאילתה דחופה מס' 98, של חברת הכנסת אתי עטייה, שכותרתה: הכשרות מקצועיות במקצועות הפארה-רפואיים. אני מזמין את סגן שר הבריאות יואב קיש לעלות ולהשיב, ואת חברת הכנסת עטייה – לגשת למיקרופון. ברגע שסגן השר יגיע לדוכן תוכלי להקריא את השאילתה, ואז נשמע את התשובה. << שאילתה >> 98. הכשרות מקצועיות במקצועות הפארה-רפואיים << שאילתה >> << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מנתוני שירות התעסוקה שהתפרסמו בשבוע האחרון עולה כי רשומים 971,338 דורשי עבודה, מתוכם 618,939 מוגדרים כעובדים בחל''ת, שכלל לא בטוח שיוכלו לחזור לעבודתם. הכשרת עובדים בתחומים הפארה-רפואיים יכולה לעזור למלא את העובדים החסרים במערכת הבריאות. כיו"ר ועדת המשנה לעידוד תעסוקה ולהכשרות מקצועיות, אני שואלת, אדוני סגן השר חבר הכנסת יואב קיש, באילו מקצועות פארה-רפואיים יש חוסר בכוח אדם ומה ההערכה של כמות העובדים החסרים בכל תפקיד, כמו למשל טכנאי רנטגן ולבורנטים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת אתי עטייה, שהיא גם באמת יושבת-ראש ועדת המשנה של הכשרת כוח אדם בנושא הבריאות, הנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב. אני יכול לומר במילה כללית שאני מברך על כך שוועדת המשנה הוקמה. יש אתגר מאוד גדול במערכת הבריאות בנושא כוח אדם. זה לא רק במסלולים הפארה-רפואיים, זה גם בכל מה שקשור לרופאים, אחים, אחיות, וברור לכולם שהנושא רק הולך ומחריף. המגבלה המרכזית היא הנושא של המל"ג, יחד עם ההכשרות בבתי החולים לאחר מכן. זה הליך מאוד ארוך, של שנים, שלא מאפשר לימודי רפואה בכמות מספקת למדינת ישראל. אני חושב שכ-30% ואולי אפילו 50% מהרופאים שאחרי זה נכנסים למערכת הבריאות הם רופאים שלמדו בחוץ-לארץ ולא בארץ. בעיניי זה משהו סופר-חשוב שצריך להיכנס אליו ולתקן אותו, ואני פותח את זה כפתיח, מחזק אותך על העשייה ועל העבודה ומברך אותך ומבקש גם שתעסקי בנושא הזה. עכשיו אני עונה עניינית לנושא המקצועות הפארה-רפואיים. מקצועות פארה-רפואיים כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה וכדומה, אלה מקצועות שדורשים לימודים אקדמיים. מדובר בלימודי תואר, שנדרשת להם גם תקופת הכשרה ארוכה יחסית, ואפשרויות ההסבה המקצועית מוגבלות מאוד. הבעיה המרכזית, דרך אגב, אינה המחסור בהכשרות אלא מחסור בתקנים ופערי שכר שקיימים בין אותם בעלי מקצוע העובדים בשירות הציבורי לאותם בעלי מקצוע, עמיתים שלהם, העובדים במגזר הפרטי. זאת סוגיה שעולה בדיוני הסכמי שכר בתחום, עם הממונה על השכר במשרד האוצר. לכן אני אומר שגם זה נושא שבו אני מציע לחברת הכנסת עטייה לעסוק בו. לעניין חוסר באנשי מקצוע, אני רוצה לציין את העבודה שהמשרד עושה בשנה האחרונה – דרך אגב, בהובלת משרד ראש הממשלה – בהשתתפות נציגים ממשרד הבריאות, משרד החינוך, הרווחה, שמטרתה לאבחן ולאתר את היקף החוסרים במקצועות הבריאות הבאים: קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק, ולייצר פתרונות מותאמים להגדלת היצע כוח אדם בתחומים שיימצא בהם חסר. כמו שאמרתי, מדובר במקצועות אקדמיים, שכל תוכניות ההכשרה עבורם הינן באחריות המועצה להשכלה גבוהה. עם זאת, משרד הבריאות מוביל תוכניות ייעודיות להסבה בתחומים שבהם יש צורך וניתן לבצע הסבות. למשל, במקצוע הרוקחות, שבו ניכר חוסר של אנשי מקצוע, הופעלה תוכנית הסבה של אקדמאים. היא התחילה בשנת הלימודים הנוכחית ואורכה כשנתיים וחצי – חמישה סמסטרים כולל סמסטר קיץ. זה מיועד לבוגרי תואר ראשון מאחד המוסדות האקדמיים בארץ בתחומים כימיה, ביולוגיה, מדעי הרפואה, הנדסה כימית, מזון, פארמה וביו-רפואה, מדעי התזונה, חקלאות ועוד. זה סוג הלימודים. אלה שסיימו את לימודי התואר הראשון עד שבע שנים לפני תחילת לימודי ההסבה מגיעים ועוברים את לימודי ההסבה. שיתוף הפעולה כלל את האוניברסיטה העברית, שירות התעסוקה, קופות החולים ורשתות הפארם, שנותנות מלגות ללומדים בתוכנית. באוניברסיטה העברית אומרים שללא השת"פ האמור היא אפילו לא הייתה יכולה להגיע למינימום של 30 מתחילים בלימוד המסלול, שזה מה שמצדיק את קיומה של התוכנית. תוכנית מצליחה ומשמעותית להסבת אקדמאים מתבצעת גם בתחום הסיעוד בישראל. שיעור האחיות הינו נמוך בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD – 6.2 ל-1,000 נפש, לעומת תשע ב-OECD בממוצע. בהתאם לכך, אנו מובילים כמה שנים תוכניות להסבה של אקדמאים לקבלת רישיון לאח או אחות מוסמכים לעסוק בסיעוד. התוכנית מתקיימת בחוגי הסיעוד באוניברסיטאות ובמכללות, וכן בכל בתי הספר לסיעוד בארץ. במסגרת זו נפתחות כ-40 תוכניות להסבת אקדמאים מדי שנה, וכ-2,000 סטודנטים לומדים בתוכניות אלה. יצוין כי אירוע הקורונה הוביל השנה לעלייה בביקוש גם בשל הגידול בחשיפה של מקצוע זה וחשיבותו ולאור עבודתם המסורה של האחים והאחיות עם חולי הקורונה. הפונים למקצועות הסיעוד הם ממגוון תארים: משפטים, ראיית חשבון, כלכלה, מינהל עסקים, הנדסה ועוד. אנו כמובן מברכים ומעודדים הסבות אלה של כל העוסקים בסיעוד, כאשר מובטח כי כל המסיימים ייקלטו במערכת הבריאות, באשפוז ובקהילה. אני חייב עוד פעם לציין: אני אומר שכל תחום ההכשרות זה תחום שבפירוש אנו רואים אותו בחשיבות עליונה. כן, אפשר לנצל גם את התקופה הזו, וכל הצעה שתבוא מהוועדה כמובן תתקבל בדלת פתוחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת אתי עטייה – מוותרת. שאלה נוספת לחבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני סגן השר, אתה מודע לזה שיש אלפי בוגרי מקצועות הרפואה וסיעוד גם מהאוניברסיטאות ברשות הפלסטינית, מירדן, גם מאירופה, שהם לקראת בחינה. אפשר לגייס אותם, עם המצוקה שנמצאת בה מערכת הבריאות היום, ולא נעשו מספיק מאמצים כדי לגייס אותם ולהכניסם למערכת, במיוחד בתקופת משבר קורונה וגם לקראת החורף שאנחנו נכנסים אליו. המצוקה של בתי החולים היום ושל מערכת הבריאות בכלל מצדיקה הסתכלות על הבוגרים האלה והכנסתם למערכת עד שיסיימו את הבחינה הממשלתית. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ראשית, אני רוצה להתייחס רגע למצב. אנחנו רואים ירידה משמעותית בכמות האשפוזים במערכת הבריאות בזכות המהלך של צמצום התחלואה הדרמטי בעקבות הכניסה לסגר. ההחלטה להיכנס לסגר הייתה סופר-קשה. היא הוכיחה מנהיגות, הובלה וראיית הנולד. אני רוצה לשבח את שר הבריאות יולי אדלשטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו, שפעלו ועשו ברגע הכי קשה. אני זוכר את הלחצים שעלו מהבית הזה: איך מדינת ישראל – איזה כישלון, איזה השמצות זולות שהיו אז. מול כל ההשמצות האלה, מי שהוביל, ראה נכוחה את מצב התחלואה והבין את המהלכים הנדרשים, הציל את מדינת ישראל מקטסטרופה. אני חושב שעל זה אנחנו צריכים לברך. לצערי, במדינות אירופה פשוט המנהיגות לא השכילה לעצור את זה מספיק מוקדם, והם משלמים בימים אלה – לצערי אני אומר זאת, עם כל הכאב – כולל משלחת ישראלית שיוצאת לצ'כיה בימים אלה בשביל לעזור ולחזק, עם כל הקושי, כמו שאתה אומר, של ויתור על רופאים במדינת ישראל כיום. אז אני חושב שלפחות בעניין הזה אנחנו יכולים באמת להתברך שהירידה בתחלואה הביאה לכך שהעומס ירד מכל המערכת. אבל הקרב לא הסתיים. זה ברור לכולם שעד שלא יהיו חיסונים, הקרב הזה ימשיך, ולכן כל תגבור למערכת הרפואה הוא הכרחי ונדרש. אני רוצה להפריד בין אותם בוגרים שנמצאים והלכו ללמוד רפואה בבתי ספר שאינם מוכרים על ידי מדינת ישראל, ויש רבים כאלה – אני שם את זה רגע בצד ואני רוצה להתייחס להליכי קיצור של בוגרים או סטודנטים שלומדים בישראל ומחוץ לישראל. אלה שלומדים בישראל, אנחנו אכן נעזרנו בהם בתקופת הלחץ הקשה, ובאמת היו מהלכים שהם גויסו כבר בשלבים סופיים של הלימודים בשביל לעזור למערכת. וזה היה בשיא הלחץ. אנחנו לא שם היום, והם חזרו לשגרה. אני יכול לומר לך שאם חס וחלילה ישראל תגיע עוד פעם לאירוע קיצון ונצטרך, אז בהחלט מה שאתה מעלה זה נקודה שאפשר ונכון לשקול אותה. נכון לעכשיו אין צורך בדבר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה דחופה מס' 96, של חבר הכנסת מאיר כהן, בנושא: פירוט נוסחת הבגרויות. אני מזמין את שר החינוך יואב גלנט לעלות ולהשיב, בבקשה. << שאילתה >> 96. פירוט נוסחת הבגרויות << שאילתה >> << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, אם אדוני יושב-ראש הכנסת ירשה לי, אני מבקש לחרוג במשפט אחד. אני רוצה לברך את משרד החינוך ואת העומד בראשו, כי שמעתי שקנו את כל 150,000 המחשבים שהיו אמורים לפרוס רק בסוף השנה שעברה. אני חושב שזה מבצע ראוי, ואחרי שיש התנגחויות מהמשרד, זה הזמן להגיד שאנחנו לא האמנו. כל הכבוד לך וכל הכבוד למשרד. אני שומע את זה מראשי הערים. ילדים התחילו לקבל מחשבים. זה פשוט מדהים. כל הכבוד. על פי בכירי המשרד, אדוני השר, הורדת ציוני הבגרויות שהתקיימו תחת משבר הקורונה היא תוצאה של שימוש בנוסחה שיצר המשרד בשיתוף גורמים נוספים. ואולם, המשרד מסרב לחשוף את פרטי הנוסחה אפילו בפני ועדת החינוך. רצוני לשאול: מהי אותה נוסחה? << דובר >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת מאיר כהן, חבריי לכנסת, ראשית, הרשה לי לעדכן במה שפתחת. אני נכנסתי לתפקידי בתחילת חודש מאי, ואחד הדברים הראשונים שעשיתי זה לבחון כיצד אנחנו נערכים לשנה שעלולה להיערך בצל הקורונה. ובתוך הבחינות האלה, מבלי להרבות במילים, הגעתי למסקנה שבדור האחרון לא הייתה שום פעולה רצינית, משמעותית ותשתיתית בנושא הלמידה מרחוק. כתוצאה מכך הבאתי בפני הממשלה, דרך קבינט הקורונה – כתוצאה מכך הבאתי בפני קבינט הקורונה החלטה שמתקצבת ב-1.25 מיליארד שקלים את כל נושא הלמידה מרחוק. בתחום הזה יש חמישה סעיפים. הנושא הראשון, תקשוב של 4,000 בתי ספר – מצלמות, ראוטרים, רמקולים, טלוויזיות, מגברים, פס רחב וכדומה. בחלק מבתי הספר זה חדש, בערך 2,500, ובחלק זה שדרוג. הדבר השני, בכל בית ספר יהיה אחראי קורונה, שבנוסף על תפקידו יקבל שכר כמורה, והוא ירכז את הנושא גם עבור המורים, גם עבור התלמידים; מעל כל עשרה בתי ספר יש אחראי אזורי רק לתחום הזה. כל זה מתוקצב. הדבר הבא זה היכולת לרכוש דרך בית הספר, בסכומים ניכרים של עשרות רבות או מאות אלפי שקלים, תוכן. הוא יכול לרכוש את התוכן הזה באוניברסיטה בחיפה, הוא יכול לרכוש אותו באוניברסיטת הרווארד, מה שהוא מחליט, והוא יכול לקחת את זה מכל מקור שהוא מאושר על ידי משרד החינוך. כל הדברים האלה בביצוע. וכמובן, נקודת הקושי העיקרית בנושא היא שלפי החישובים חסרים לפחות 150,000 מחשבים במדינת ישראל, לפי תחשיב שנעשה טרם תקופתי. אני הנחיתי לרכוש 150,000 מחשבים בסכום של כחצי מיליארד שקל. התהליך הזה תוכנן כך שעד סוף חודש ינואר אנחנו נגיע ל-50% מהכמות. יצאנו לרכש דרך הרכש הממשלתי. התהליך החל, ואז התברר לנו שאנחנו נכנסים לסגר כללי, על כל משמעויותיו. אנחנו עבדנו יום ולילה, והתוצאה היא שאנחנו נשלים את המהלך הזה כולו עד סוף דצמבר. עד סוף דצמבר זה אנחנו נחלק 140,000 מחשבים, ו-10,000 אנחנו נשאיר למקרים ותגובות, לראייה אם יש מקום שבו עשינו איזושהי טעות ואנחנו צריכים לפצות אותו. אני רוצה לתת לך דוגמאות: בפיילוט שעשינו לפני שלושה שבועות חילקנו כ-500 מחשבים בנוף הגליל, וראינו שזה עובד דרך הספקים בצורה מסודרת; לפני שבוע חילקנו 700 מחשבים בצפת, 500 בשלומי, 300 בגליל המערבי; במהלך השבוע הזה חילקנו 900 מחשבים בדימונה, 2,000 מחשבים בפזורה הבדואית, מהמרחב של תל שבע ועד ערערה וכל הסביבה הזאת של מרכז הפזורה הבדואית בנגב. אתמול הייתי בסדרה של ערים – התחלנו בעראבה, שם חילקנו מאות מחשבים, כ-1,000 מחשבים; היינו לאחר מכן בשפרעם עם מאות מחשבים; אחרי כן במשהד, עם כ-300 מחשבים; במגדל העמק, אם אינני טועה, כ-500 מחשבים, 600 מחשבים, למען האמת; בבית שאן – 600; בטבריה – 900. בשבוע הבא אנחנו מגיעים למספרים אחרים. בשביל להבין איך זה עובד, אנחנו נותנים יותר למי שיש לו פחות, באופן עקרוני. כלומר, שתי ערים שגודלן שווה, לצורך העניין דימונה, או – אני אגיד אחרת: שתי ערים שהגודל שלהם הוא לא שווה, נגיד ניקח את דימונה ואת עראבה – שתיהן קיבלו כ-900 מחשבים. עראבה היא חצי בגודל מדימונה, אבל היא קיבלה פי שניים מחשבים. מדוע? כי מדד הטיפוח הבית-ספרי בעראבה הוא כזה שמחייב לתת להם יותר. הייתי שם אתמול, יחד עם חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שהוא בן המקום וגם למד בבית ספר שבו היינו, והתלמידים האלה מקבלים הזדמנות. זה נכון לכל רוחב מערכת. קח עיר כמו ירושלים, שהיא גם עיר גדולה. בעיר ירושלים, למי שלא יודע, מרוכזת אוכלוסייה של כ-10% מתלמידי ישראל, בערך 250,000 תלמידים מתוך 2.5 מיליון; יש לנו 700 בתי ספר בירושלים. אנחנו בירושלים נחלק למעלה מ-15,000 מחשבים בשבוע שאחרי השבוע הבא, בכל העיר, כולל במזרח ירושלים, לצורך העניין, מרמת רחל וס'ור באהר בדרום ועד תלפיות ונווה יעקב בצפון, וכל הגבולות האחרים. במעלה אדומים – כמעט 1,000 מחשבים. אני נותן לכם דוגמאות ממה שעושים. הסיפור המרכזי בעניין הזה זה 1. אנחנו סוגרים פערים; 2. אנחנו מאפשרים למידה מרחוק; 3. הכי חשוב בעיניי – אנחנו נותנים סמכות למנהלים. כלומר, הציעו לי ועדות עם משרד החינוך, ועדות עם משרד הרווחה, חלוקה דרך ראשי ערים, ועדות שאני אכפה אותן על בתי הספר. אמרתי: רבותיי, כל הדברים האלה מבוטלים. רק אחד יקבע למי נותנים את המחשבים – מנהל בית הספר. הוא ורק הוא. למה? כי הוא יודע מה קורה בבית הספר, הוא קשוב לתלמידים, הוא קשוב להורים, הוא מקבל את זה. אין פוליטיקה בתוך העניין. קיבלת 100 מחשבים, תחליט אתה מי מ-700 התלמידים שלך מקבל – יכול לקבל לחודש, יכול לחודשיים, יכול להיות שיש מורה שאין לו מחשב, גם הוא יקבל אותו. אז בסך הכול, אני יודע שיש הנאה בתקשורת לספר על כמה אנחנו לא עושים, וגם יש על זה תהליכים מלווים של הרבה מאוד גורמים, אבל כשבעוד חודשיים – פחות, חודש וחצי – כל המחשבים האלה יחולקו בכל הארץ, אני מקווה שגם יקום מישהו ויגיד: בוצע, ובוצע תוך חצי שנה מהרגע שהבטחנו. תשאלו את עצמכם מתי זה קרה במדינת ישראל פעם נוספת. אז אני מודה לך על הברכות, חברי חבר הכנסת מאיר כהן. אני עובר לדברי התשובה. קודם כול, אני משיב על דברים שקרו טרם זמני. כלומר, אני נכנסתי לתפקידי בחודש מאי, כל האירועים האלה סוכמו והוחלטו במהלך חודש אפריל. אם יש צורך, בתוך התשובה הכתובה יש גם את האסמכתאות של הפניות ושל ההנחיות כפי שהן מופיעות. אפשר להעביר אותן לאחר מכן לחבר הכנסת מאיר כהן ולציבור כולו. אני רוצה להסביר: עם התפשטות נגיף הקורונה, וטרם כניסתי לתפקיד שר החינוך, קבע משרד החינוך מתווה היבחנות בבחינות הבגרות והבחינות הפנימיות של מועד קיץ תש"ף. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, שם מאחורה, מכובדיי מאחור. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> כמו שאמרתי, המתווה הזה, למרות שהוא נקבע טרם זמני, ולמרות שאני יכול להעביר את מתן התשובה לסגן השר, היה לי חשוב לבוא לכאן באופן אישי ולהסביר את תשובתי לציבור. מי שסיכם את המתווה דאז, במהלך חודש אפריל, היה המנכ"ל יחד עם ועד ראשי האוניברסיטאות, ור"ה, בתמיכה של גורמי המקצוע העיקריים בתוך משרד החינוך. במתווה נקבע כי חלק ממקצועות ההיבחנות יישארו במתכונת היבחנות חיצונית, מה שנקרא בגרות, וחלק יעברו להערכה בית ספרית. במתווה הוגדר שציונים שיוערכו בהערכה בית ספרית יבוקרו, לצורך שמירה על מהימנותם. זה כנראה נובע מתהליכים ארוכי שנים שבהם לא כל הדברים פעלו כשורה כאשר ניתנה הסמכות לבתי הספר – לא לכולם, לחלק מהם, במקומות מסוימים – וזה מה שנקבע אז. נבנתה נוסחת בקרה לשקלול דיפרנציאלי בתקופת הקורונה. הנוסחה הזאת נקראת שק"ד קורונה – שקלול דיפרנציאלי קורונה. הודעה בדבר הליך הבקרה שיופעל על ההערכה הבית ספרית נמסרה לבתי הספר מבעוד מועד באיגרת שפרסם המשרד כבר בחודש אפריל – כאמור, לפני כניסתי לתפקיד. מי שחתומים עליה זה מנכ"ל המשרד הקודם והשר הקודם, ולמעשה היא מהווה את האסמכתא עבור האוניברסיטאות שהם יהיו מוכנים לקבל את התוקף של הבחינות האלה. כלומר, עשו את התהליך, הסבירו לאוניברסיטאות מה קורה, האוניברסיטאות התנו את קיומן של בחינות חיצוניות בכך שתהיה חתימה על התהליך, והתהליך הזה בא לרסן שגיאות חריגות, שתכף אני אסביר אותן. זה הסיפור. הפרסום הוא לצורך העמידה בהסכם שנעשה עם האוניברסיטאות. בתי הספר הונחו באשר לחישוב הציונים הפנימיים לאור נוסחת השקלול. במקביל לתהליך הזה ניתנה שורה של התאמות גם בדברים האחרים. בעת האחרונה, כאשר המשרד עיבד את הציונים הפנימיים והחיצוניים של בגרות קיץ תש"ף, עלה כי בשניהם – לאחר כל התהליכים – חלה עלייה מעבר לממוצע הרב-שנתי. בהחלטה מושכלת שלנו קבענו כי לא יופעלו מנגנוני שקלול על ציוני הבגרות החיצוניים, ההיבחנות החיצונית, על מנת שלא לפגוע בתלמידים, אף שהציונים היו גבוהים מהממוצע הרב-שנתי והייתה דרישה לביצוע התערבות מצד גורמי מקצוע במשרד החינוך, שעשו את זה טרם תקופתנו, המנכ"ל לא אישר וקבע כי השקיפות וההוגנות מחייבים לשמור על הציונים כפי שהוענקו, כדי לקיים את החוזה הבלתי-כתוב בין תלמיד למערכת החינוך. אני אסביר עוד הפעם לגבי הבחינה החיצונית בהרחבה. למעשה, הציונים השנתיים, בדרך כלל במדינת ישראל, בממוצע, מבין אלה שניגשים לבגרות, הם באזור ה-69, 70, עם תזוזות של חצאי אחוזים. השנה הייתה קפיצה בכמה אחוזים כלפי מעלה. באו אלינו המומחים, בעיקר אל המנכ"ל, ואמרו לו: תוריד. אמר המנכ"ל: כאשר תלמיד ניגש לבחינה וזה מה שנתנו לו – לא משנה באיזה דרך – ובחנו אותו והוא קיבל ציון יותר גבוה, אני לא אוריד אותו, כי זה יכול לגרום לירידה בזה שאדם לא יקבל תעודת בגרות. למשל אם הוא נכשל במקצוע חובה, כמו לשון, ולא מקבל ציון 55, אז הוא לא עבר. וכן הלאה. אז כל מה שקשור לבחינה החיצונית, לא הייתה נגיעה. את התוצאות עצמן, סופית, נראה במהלך הקיץ הקרוב, כי הדברים האלה עוד לא פורסמו. באשר לציונים בהערכה הבית-ספרית, פעל המשרד לפי המתווה שיצא לדרך וסוכם מבעוד מועד עם ועד ראשי האוניברסיטאות, כדי להבטיח שהמוסדות להשכלה גבוהה יכירו בתעודות הבגרות של התלמידים הנבחנים במועד זה כשוות ערך לתעודות הבגרות בשנים עברו, כי זה היה התנאי להענקת הסמכות לבתי הספר. ההחלטה נועדה לתת מעמד שווה לציונים החיצוניים ולהערכות הבית ספריות ברחבי הארץ, לשמור על מעמד תעודות הבגרות מבלי לציין איזה מקצוע הוערך בהערכה בית ספרית, וכן לשמור על שוויון והוגנות בין הנבחנים של אותו מחזור ביחס למחזורים אחרים. לפי נוסחת הבקרה שהופעלה נקבעו שתי רמות, הרמה הבית ספרית והרמה הפרטנית, וכאמור זה סוכם במהלך חודש אפריל. ברמה הבית ספרית: הממוצע הרב-שנתי של בתי הספר בשלוש השנים האחרונות, ההיבחנות החיצונית בשאלון, אל מול הציונים הבית ספריים שדווחו רק בקיץ תש"ף; כאשר בבתי ספר מסוימים נמצא פער חריג של לפחות סטיית תקן אחת בשאלון ביחס לממוצע הרב-שנתי, בוצע על העניין הזה תהליך מרסן. כלומר, אם אתה רואה בית ספר שלאורך כל השנים מקבל ציון 60, 60, 60, וקופץ ל-80, הדבר הזה הוא דבר חריג, שלא מאפשר לך לחרוג. זה היה הסיכום עם האוניברסיטאות, מחשש לתהליכים של הטיות וזיופים. ברמה הפרטנית נקבע פרופיל של ההישגים של כל התלמידים בבית הספר על ידי בדיקת ציוניהם בשנים הקודמות וציוניהם בבחינות החיצוניות; כאשר נמצאו ציונים המשקפים פער סטטיסטי חריג ביחס לפרופיל ההישגים של התלמיד הופעל עליהם שק"ד קורונה – זה כאשר מדובר על תלמיד שכל השנים קיבל ציון 70 ופתאום קפץ לציון 100 או 90, שתי סטיות תקן. על העניין הזה, רק לציון הפנימי, הפעילו את השק"ד – כמו שאמרתי, על בסיס ההחלטה והסיכום עם ועד ראשי האוניברסיטאות. בסופו של עניין, אחרי שהופעל המנגנון הזה, מנגנון שק"ד קורונה, הוא הוביל גם לעלייה בציון הבית-ספרי הממוצע, אחרי כל השקלולים, ולעיתים הביא גם לעלייה של הציון הבית-ספרי הכולל. בסך הכול יש לנו תהליך שבו ממוצע הציונים עלה גם בציונים החיצוניים, גם בציונים הפנימיים, וזה כמובן היה אמור להיות ההפך, קרי הסטייה הייתה כלפי מעלה. זה נועד, כנראה, על ידי מי שתכנן את זה במקור, לאפשר לתלמידים רף יותר נמוך בציונים האלה. בכל מקרה, ככל שבית הספר סבור שלא היה מקום להפעיל לגבי ציוני תלמידיו איזשהו שק"ד, שקלול דיפרנציאלי, הוא רשאי להגיש ערעור מנומק, והמשרד יבחן כל דבר באופן ענייני. לסיכום, אני חושב, לא נגענו בבחינות החיצוניות ושיקפנו תהליך הוגן מול התלמידים. יתרה מזאת, היה גם צמצום של החומר בבחינות האלה; ודבר שני, בבחינות הפנימיות שעליהן, לפי דרישה ולפי סיכום עם האוניברסיטאות, הופעל מנגנון שקלול, גם כן בסופו של עניין הגענו לתוצאה שהיא גבוהה מהממוצע הרב-שנתי באופן משמעותי. אלה הדברים, אם יש שאלות אשמח לענות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, תודה רבה על התשובה המנומקת שלך, ובכל זאת הנוסחה מאוד מאוד לא ברורה. אני רק רוצה לציין בפניך עיקרון אחד שחייב להנחות את כולנו, והוא לשים את התלמידים במרכז. אני רוצה להבהיר לשומעים שהעצב הגדול הוא שבעצם משרד החינוך, עם המומחים שלו – ואני בא משם, 20 שנה, והתעסקתי בנוסחאות שאדוני מציין – בפעם הראשונה מטיל דופי באותם מורים ובאותם תלמידים. אני מכיר את נוסחת שק"ד. אדוני, היא לא הופעלה כמו שאתה ציינת – ואני חייב לציין שזה טרם זמנך – אלא הלכו וקיצצו לתלמידים, לא לבית ספר ולא לקבוצות. למשל: יוסי ישב עם המורה שלו, והמורה אמר לו: בבחינה שלך קיבלת 80, להלן הציון שלך. יוסי מקבל את גיליון הציונים, ובגיליון הציונים הוא רואה שנתנו לו 70. זה העוול הגדול. הדבר שצריכים להקפיד עליו זה שאם צריך – לנזוף במורה או במנהל, אבל לא בתלמידים. התלמיד עושה את בחינתו, מקבל את ציונו, ואף אחד לא רשאי לגעת בדבר הקדוש הזה, מבחינת התלמיד; קיבלתי ציון, היה לי שיח עם המורה שלי – אסור לאף אחד לגעת בו. הדבר השני, אדוני, אני שואל אותך, האם באמת משרד החינוך מתכוון להמשיך לרקוד על פי חלילן של האוניברסיטאות? זה לא הוגן. גם למשרד החינוך יש אינטגריטי וגם במשרד החינוך יש מומחים. אתה יודע, להכשיר תלמיד בי"ב שיצא לחפש לו עבודה זה לעיתים חשוב לא פחות מאשר להקשיב לאנשים מהאוניברסיטאות לגבי איך התלמיד הזה צריך להיראות. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> לא הייתה שאלה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הנוסחה לא הייתה ברורה, והשאלה הייתה: האם ימשיכו לגעת בציונים של התלמידים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> התשובה היא שבמבחן הראשון שבו הייתה לי אפשרות להשפיע, קרי לא הייתי כבול להסכמי עבר - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ענית לי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> - - למרות שהגיעו אליי דרישות "ליישר", במירכאות, את הציונים כלפי מטה, גם אני סברתי, ובעיקר המנכ"ל, שאמון על העניין הזה, שתהליך של בחינה, שמשקף חוזה בין המערכת לבין התלמיד, לא יכול להיות מופר כלפי מטה, וכתוצאה מזה הציונים השנה יהיו גבוהים בבחינות החיצוניות באופן חריג כלפי מעלה מכל מה שהיה בעבר, כתוצאה מכל מיני סיבות. אבל בשום פנים ואופן לא הייתי מוכן לשנות את זה לאחור. זה המבחן הראשון שאני עמדתי בו, ואני מניח שהוא עונה לשאלתך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לגמרי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת משה אבוטבול. בבקשה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> שלי, לא? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם שלך, אבל הוא ביקש קודם. אנחנו לא מקפחים אף אחד. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא חששתי, אדוני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני השר, ראשית יישר כוח על כל הפעילות של המשרד, דברים טובים שאתם עושים. אדוני ציין את הנושא הזה של הטאבלטים, המחשבים וכל ההישגים היפים של המשרד. אני יודע שקיימת בעיה מאוד קשה עם המגזר החרדי, שהרי כל הנושא – הם לא יכולים דרך המחשבים. אז יצאה בזמנו הוראה לרכוש כ-70,000 טלפונים לאותם תלמידים, לאותם בתי ספר, ולצערי הנושא הזה נתקע. רציתי לדעת, אדוני השר, איפה נמצא הנושא הזה; ואם יש קשיים בנושא המכרז, האם אדוני פועל לקידומו בכל דרך אחרת, כי אנחנו לא רוצים שבסופו של דבר למידה מרחוק תהפוך לרחוק מלמידה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני רק אזמין את חברת הכנסת מיכאלי, גם לה שאלה נוספת, ואז, אדוני השר, תוכל לענות על שתי השאלות. בבקשה, מהמיקרופון. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני. למעשה על שלוש שאלות, כי יש לי שתיים. בהמשך לדיון על הבגרויות, קיבלתי פניות מבוגרות ובוגרים של בגרויות, שמעבר למה תהיה הנוסחה בציונים הם לא קיבלו אותם כך שיוכלו להירשם לאוניברסיטה בזמן. זאת אומרת, הם תקועים בין האי-יכולת לקבל – פשוט לקבל את הציון כדי לדעת מהו – לבין זה שהם ידעו אם הם עומדים או עומדות, או לא, בקריטריונים להרשמה לאוניברסיטה לחוגים הרלוונטיים. שאלה שנייה: אדוני, עכשיו, כשחזרו חלק מתלמידות והתלמידים ללמוד, יש מקרים של תלמידות ותלמידים שאו הם עצמם בקבוצת סיכון או שיש בבית מישהו או מישהי בקבוצת סיכון וההורים רוצים להימנע בשל כך מלשלוח ילדה או ילד לבית הספר. אבל יש בתי ספר ורשויות שאומרים: חוק חינוך חובה – אין דבר כזה לא לשלוח את הילדה לבית הספר. משרד החינוך, למרות דיון שהיה בוועדת החינוך, לא נתן על כך עדיין תשובה חד-משמעית. נשמח לתשובה כזו מאדוני. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני מודה לכם על השאלות. לשאלתו של חבר הכנסת אבוטבול אומר כך: אנחנו יצאנו ברכש בו-זמני ל-150,000 מחשבים ו-70,000 – זה התחיל ב-64,000 והגדלתי את זה ל-70,000 – טלפונים סלולריים כשרים עבור המגזר החרדי. כאשר עלה נושא הטלפונים, התברר שתוך כדי ההליך הוגש בג"ץ על ידי אחת מחברות הסלולר בטענה שהיא מקופחת ביחס לחברה אחרת, והדבר הזה הביא אל בית המשפט. אנחנו נערכים גם לשינוי של המכרז בצורה שונה וגם ממתינים להכרעת בית המשפט – מה שיבוא קודם. אנחנו את הטלפונים האלה נרכוש, הכסף קיים, ובכוונתנו להעביר אותם. אני רוצה לציין בפניך שבאופן חריג הייתה פנייה של בתי ספר חרדיים רבים, מאות, מתוך כ-1,000 מוסדות חרדים, להתקנה של אלמנטים שקשורים לתקשוב בית הספר, ואנחנו עושים את זה בשמחה; הכנסנו את זה לתוך הקול הקורא, וזה בשלבי ביצוע כמו בשאר המקומות. התהליכים האלה, שנעשים פרטנית על ידי קבלנים, הם קצת יותר איטיים, אבל אני משוכנע שגם את זה וגם את זה אנחנו נשלים. מי שירצה בעתיד, אני מקווה שאנחנו נדע לתת לו את השירות הזה. אני יודע שבית שמש יקרה לליבך; אנחנו בשבוע שאחרי השבוע הבא, לדעתי, נחלק כמעט 1,000 מחשבים בבית שמש לבדה – רק שתקבל את המושגים – וכשיהיו טלפונים סלולריים, ניתן למי שביקש טלפונים סלולריים. לא חסמנו אף אחד. אגב, עשינו התאמה לכל הרבדים של האוכלוסייה, למשל, למגזר הערבי. אני פונה לחברי הכנסת, חבריי למשכן הזה: מתוך 150,000 מחשבים, בערך 50,000 הולכים למגזר הערבי, למרות שהגודל שלו באוכלוסייה הוא לא שליש אלא 20%, חמישית. זה נובע מהמצב. נתתי לכם מושגים ומספרים. על כל מחשב כזה התעקשתי באופן אישי, ודאגתי לכך שיהיה עליו כיתוב לא רק בעברית ובאנגלית אלא שהאותיות יהיו גם בערבית. כל המחשבים האלה הגיעו עם כיתוב לערבית ישירות מסין וקוריאה, והם מחולקים ברחבי הארץ למגזר הערבי על מנת להקל על התלמידים. כך אנחנו עושים גם כלפי המגזר החרדי. אין פה שום סוג של אפליה. פשוט - - - << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תרשה לי להודות לך בשם רבבות תלמידים שישמחו לראות את המיזם יוצא לדרך. תודה רבה לך, אדוני. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> תודה. באשר לשאלות ששאלה חברת הכנסת מיכאלי. לשאלה הראשונה – הייתי אומר שאם יש מישהו שלא קיבל את ציוני הבגרות עד כה זה חריג שבחריג. העיכוב נבע כתוצאה מהדיון העמוק שניהל המנכ"ל, שלא הסכים בשום פנים ואופן להוריד ציוני בגרות, למרות הדרישה. כמו שהסברתי קודם, זה ארך זמן מסוים, כי היה מי שבמשרד היה מחויב לרעיונות קודמים, וכתוצאה מזה כבר התחיל להפעיל נוסחאות שקלול ודברים דומים. המנכ"ל עשה על כל העניין הזה reset, אנחנו הוצאנו על זה הודעה, ולמעשה התלמידים יראו את בחינות הבגרות. בשביל לסבר את האוזן, אני רוצה להסביר מה זה אומר. נניח שיש מקצוע שהוא מקצוע קובע לבחינות הבגרות, שבלעדיו אי-אפשר לקבל תעודת בגרות – אחד מהם זה, נגיד, לשון, שפה עברית. אם כתוצאה מההקלה שהייתה עברו עוד 5% מתלמידי ישראל את הבחינה הזאת, אתה מקבל עוד 3% או 4% בוגרים בתעודת הבגרות, כי הם עברו את המבחן ובמקום לקבל 54 הם קיבלו 56. המשמעות של להסיג אחורה את הציונים הייתה שאני גוזל מ-3,000 תלמידים את ציון הבגרות. אני לזה לא הייתי מוכן, והמנכ"ל חשב כמוני – ובהקשר הזה הוא קבע את הדבר הזה כ-overruling על רצון של צוות מקצועי ליישר את זה להישגי העבר. התהליך הזה הגיע למה שהוא הגיע. זו התשובה לשאלה הראשונה. אשר לשאלה השנייה - - - << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> בכוכבית, אדוני, אם כבר יש לך, מסתבר, תשובה לזה, אז חבל שלא חזרת למכתב ששלחנו לך בעניין הזה עם הפניות שהתקבלו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> מאחר שאני מקבל בכל חודש רק 600 מכתבים מחברי כנסת בעניין מערכת החינוך, יכול להיות שנשמט מעינינו המכתב הזה, ואנחנו נשתדל לתת לו מענה בהקדם אם התשובה שלי איננה מספקת. אשר לנושא של המחלה, הסיטואציה הזאת היא סיטואציה ידועה, שבה ההורים נמצאים באיזושהי רמה של סיכון ואין פתרון לילד. אנחנו מחפשים מתווה לעניין הזה. אני הנחיתי את זה כבר לפני שבועיים, ואני מקווה שיימצא מתווה, שיכול להיות בלמידה פרטנית כזאת או אחרת. זה תהליך לא פשוט ולפעמים מוגבל, והמשרד עוסק במתן מענה לעניין הזה. אנחנו מוצאים זמן גם לסוגיות הקטנות ביותר בתוך סופה שהיא סופה מאוד גדולה, שמטלטלת, כמו את כל המדינה, את ילדי ישראל ואת מערכת החינוך. אני יכול לספר בהזדמנות הזאת, לפני שאני יורד מהבמה, שאנחנו התעקשנו לפתוח את כיתות א' עד ד'. המתכונת שנקבעה הייתה מתכונת זמנית. אני מקווה שבתוך זמן קצר – שבוע, עשרה ימים – אנחנו נחזיר את כיתות ה'-ו' ואולי גם גילאים נוספים, מבחינתי צריך להחזיר גילאים נוספים, אל מערכת החינוך בלמידה בחצאי קבוצות. והתהליך הזה יקרה אחרי שנסדיר את העניין הזה בקשר ללימודי א'-ב', כי כיתות א'-ב' תופסות את המקום של כיתות ה'-ו' מעצם זה שהן מחולקות. ברגע שנחזיר אותן לכיתות מלאות, נמצא פתרון כזה או אחר לנושא הצהרונים, ואז כיתות ה'-ו' יהיו הבאות בתור. זה יקרה, אני מקווה, ב-15 בחודש או מייד לאחר מכן. מבחינתי משרד החינוך ערוך להחזיר את כל תלמידי ישראל ללמידה תחת המגבלות שקובע משרד הבריאות ומומחי הבריאות ממליצים לקבינט, אבל אנחנו ערוכים בחצאי כיתות החל מכיתות ג'-ד', שכבר לומדים, והלאה. כולם ילמדו בחצאי כיתות. לא יהיו שם יותר מ-20 תלמידים בכיתה, ואני מניח שהפתרון הזה, ביחד עם מה שאנחנו עושים בתחום התקשוב, ייתן מענה לאוכלוסיות נרחבות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר החינוך. אני מזמין את השר לשירותי דת יעקב אביטן להשיב על שאילתה דחופה מס' 99, של חברת הכנסת תהלה פרידמן, בנושא: סירוב בית קברות לקבל נפטרים המשתייכים לציבור הדתי-לאומי. בבקשה. << שאילתה >> 99. סירוב בית קברות לקבל נפטרים המשתייכים לציבור הדתי-לאומי << שאילתה >> << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> קודם כול, תודה לשר, שמגיע יומיים ברצף לכנסת. לאחרונה פורסם שבבית הקברות של ויז'ניץ בבני ברק לא מוכנים לקבור אדם חובש כיפה סרוגה מהציונות הדתית שרכש חלקת קבר. עוד התברר כי המקום פועל ללא רישיון קבורה. רצוני לשאול: כיצד מתכוון לפעול המשרד לתיקון האפליה כלפי ציונים דתיים, ולהסדרת הרישיון? << דובר >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר >> תודה רבה, כבוד יושב-ראש הכנסת. חברי הכנסת, ראשית אקדים ואומר שאת השאילתה הזאת כבר לפני 15 באוקטובר רצה להעלות חבר הכנסת משה ארבל. פניתי אליו שיעביר לי את זה בכתב כדי שלא אצטרך להגיע לכאן יום אחרי יום. אז השאילתה הזאת כבר מונחת בכתב אצלי מ-15 באוקטובר, והינה את כאן, אז אני עונה. ככלל, המשרד פועל לשינוי חקיקה והגדלת הענישה. כיום, על פי תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), התשכ"ז–1966, מי שעוסק בקבורה ללא רישיון כנדרש – דינו שלושה חודשי מאסר. בהצעת חוק שירותי הקבורה (קבורה יהודית), התשע"ה–2015, המקודמת על ידי המשרד – המשרד היום עובד על חקיקה ארוכה בנושא חוק הקבורה היהודית בכלל; אנחנו עובדים על החוק שיסדיר את כל העניינים, את כל הבעיות שיש – הענישה שם תגדל לשנת מאסר ויוטלו עיצומים כספיים. בנושא הספציפי הזה, המקרה ייבדק. ועדיין, עם זאת, תקנוני חברות הקדישא, שגם מחזיקות ברישיון, כמו כל תקנון של עמותה, נבחנים ומאושרים על ידי רשם העמותות במשרד המשפטים ולא על ידי המשרד לשירותי דת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת פרידמן, בבקשה. << דובר_המשך >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> בהקשר הזה, כמה בתי עלמין פועלים ללא רישיון קבורה, שבהם אני מבינה שאתם מתכוונים לטפל באמצעות החוק – או האם אתם מתכוונים לטפל בהם? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> לא ציפיתי לשאלתך זו, תקבלי את הכול בכתב. כמו שקיבלת אתמול את כל הנתונים בנושא המקוואות בכתב, חוברת מסודרת. אנחנו מסודרים, הכול שקוף במשרד, תקבלי את הכול לידייך. צריך לזכור שבשבת הבאה זה פרשת הקבורה. כשאברהם אבינו בא לקבור את שרה לא היה ביטוח לאומי, והוא שילם 400 שקל כסף עובר לסוחר – דבר שלא צריך להיות בכלל. צריך באמת לפתור את הדברים בצורה הכי ראויה, הכי מכובדת, ועל כך המשרד פועל בשקידה, בפרט בימים הללו. אני רוצה להודות כאן לכל אנשי חברה קדישא שפועלים במסירות עם כל נפטרי הקורונה בכל הארץ, ושכרם הוא שחוק ורדוד ולא נאה ולא יאה למלאכה הכבירה שהם עושים בכל שעות היממה – גם הלוויות בשעה 2:00, לפנות בוקר. ובאמת צריך להכיר על כך טובה – ואת זה נעשה, בעזרת השם. << דובר_המשך >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר לשירותי דת. אני מזמין את שר התרבות והספורט חילי טרופר לענות על שאילתה דחופה מס' 92, של חבר הכנסת מנסור עבאס, בנושא: מכירת מאות פריטים נדירים מאוספי המוזיאון לאומנות האסלאם בירושלים. בבקשה. << שאילתה >> 92. מכירת מאות פריטים נדירים מאוספי המוזיאון לאומנות האסלאם בירושלים << שאילתה >> << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר חילי טרופר, קודם כול אני מודה לך על המאמץ שעשית בשבוע שעבר, ובסופו של דבר התקבלה החלטה לדחות את תהליך המכירה בלונדון – וכמובן, אנחנו מצפים להמשך טיפול בנושא הזה. פורסם שהמוזיאון נקלע לקשיים כלכליים ושבכוונתו למכור כ-200 פריטים נדירים מאוספיו. אחד מהפריטים, ספר הקוראן מהמאה העשירית, מאוד חשוב מבחינתנו. רצוני לשאול את השר: מדוע משרדך אינו תומך במוזיאון ומתערב למניעת מכירת נכס תרבותי ופגיעה ברגשות ציבור רחב? יש תשובה ראשונית, ואני בהמשך, בשאלה הנוספת, אוסיף עוד דבר. תודה, אדוני. << דובר >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר >> כבוד היושב-ראש; תודה, חבר הכנסת עבאס, בשאלתך כבר נתת קצת תשובות, אז אני אתקן אותך. אנחנו תומכים במוזיאון, אנחנו מעורבים במניעת המכירה, ואני אתן תשובה מסודרת. קודם כול, משרד התרבות והספורט תומך במוזיאון לאומנות האסלאם מדי שנה, וגם בשנת 2020, בלמעלה ממיליון שקלים כל שנה. לכן, הטענה כאילו אנחנו לא תומכים, אין לה שום ביסוס. במסגרת בחינת בקשות התמיכה, שכל שנה הם צריכים להגיש אל מול הכסף שאנחנו מעבירים, אנחנו נחשפים, כמשרד, לדוחות הכספיים של הגופים מגישי הבקשות. לפי הנתונים שבידינו, למוזיאון האסלאם אין קשיים כספיים. הוא אף פעם לא הציג את זה. לא התקבלה שום פנייה מהם כאילו הם צריכים עזרה. אגב, יש הרבה מוסדות שפונים, ואנחנו משתדלים מאוד לעזור להם. מכירת המוצגים שתוכננה על ידי מוזיאון האסלאם היא אירוע שיש לו משמעויות מרחיקות לכת, ולכן משרד התרבות פעל בזמן אמת על מנת לעצור את המכירה. לאור הדרישה של משרד התרבות, ובהמשך לדיונים שהתקיימו אצל היועץ המשפטי לממשלה, הצלחנו לעת עתה למנוע את המכירה, ואנחנו מקווים שלא רק נצליח לדחות את זה אלא גם לעצור אותה לגמרי. כרגע, גם אתמול, היו פגישות משא ומתן עם המוזיאון בניסיון למנוע את המכירה, בטח בהיקפים שהם מנסים לייצר. במסגרת כל הדיונים אנחנו חוזרים ומדגישים, בפני המוזיאון ובכלל, שאוצרות המוזיאון, אסור להם – כמו שאמרת אתה – להיות מטבע עובר לסוחר, ואנחנו נעמוד, כמשרד התרבות והספורט, על העניין הזה גם מבחינה ציבורית ואתית וגם מבחינה חוקית, ככל שהדבר יתאפשר. בימים אלה אנחנו מקיימים הליך בירור עם המוזיאון, בליווי פרקליטות מחוז ירושלים, ואני תקווה גדולה שבסוף נצליח למנוע את המכירה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני השר, אם מותר לי לומר לפני השאלה הנוספת. אם כך המצב, אז יכול להיות שצריך לעשות שינוי מהיר בחקיקה ולקבוע – נראה לי בלתי סביר שאפשר למכור אוצרות כאלה, שהם בסוף נכס ציבורי - - << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> חד-משמעית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> - - כי מישהו במוזיאון החליט שהפריט הזה פחות נראה לו משמעותי. אני חושב שתהליך כזה חייב לעבור אישור. צריך גם להבין שמרגע שזה נמכר, זה גם עלול לצאת מהארץ בכלל, ואז - - - << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> או שזכות קנייה ראשונה תהיה לממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. זו אבדה ללא - - - << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אני - - - << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הפריטים כבר יצאו מגבולות המדינה. הם נמצאים - - - << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> הפריטים יצאו מהארץ, יש 270 - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אוי ואבוי, זה פשוט איום ונורא. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> קודם כול, זה איום ונורא, וזו פעם ראשונה שאנחנו מתייצבים בצורה כזו מול - - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נדמה לי ששם גם הייתה פעם גנבה גדולה, נכון? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> הייתה גנבה גדולה - - << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כך שזה גם מתווסף. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> - - ואחרי 20 שנה מצאו את השעונים. החזירו אותם, וחלק גדול מהם – 35 שעונים – עכשיו מועמדים למכירה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה פשוט לא להאמין. זה פשוט לא להאמין. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> לכן, גם ברמה האישית שלי היה חשוב לי להתייצב מול זה ברמה הציבורית-ערכית ולנסות לרתום את הצד המשפטי. ככל הנראה – ואני זהיר – גם על פי התקנות שיש היום הם לא פעלו כנדרש, ומתוקף זה אנחנו מונעים מהם. אני מקבל את ההערה שלך, ובאמת, בין שאר הדברים, כהפקת לקחים, אנחנו שוקלים לעשות איזשהו תיקון משפטי שלא רק יחייב את האישור שלהם אלא באמת ייתן למדינה יותר כלים לווסת דבר כזה. רצית לשאול שאלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת עבאס. בבקשה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מתקן את עצמי בקשר לתמיכה. כן, יש תמיכה, פשוט התכוונתי לתמיכה נוספת, כדי לחסוך את המכירה הזאת וכן לפתור בעיה כלכלית, שעכשיו פעם ראשונה – אני, כמובן, הייתי בקשר עם מנכ"ל המוזיאון, והוא דיבר על בעיות תקציביות וכו' - - - << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> הוא לא הציג שום דוח שמאמת את זה, הוא לא הביא שום דבר כזה. להפך, אני פוגש מוסדות גירעוניים בתקופה הזו, ובדוחות שהם מציגים לנו – אם הם מציגים דוחות לא ישרים, זו שאלה אחרת, אבל כדי לקבל ממני תמיכה של למעלה ממיליון שקל כל שנה, כולל השנה, הוא צריך להציג דוחות. בדוחות אין גירעון. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מצטרף לדרישתו של יו"ר הכנסת. כן, צריך לעשות חקיקה למנוע הוצאת האוצרות התרבותיים האלו. ומצד שני, אני חושב שגם צריך ליזום קמפיין מיוחד כדי שאנשים – במיוחד אצלנו בחברה הערבית לא כולם מודעים למוזיאון החשוב הזה. אני הייתי בו פעם ראשונה כאשר הייתי סטודנט באוניברסיטה העברית, לפני 25 שנים. זה מוזיאון מדהים, וחשוב לצאת בקמפיין, שתהיה מודעות לכך שיש מוזיאון כזה, במיוחד בחברה הערבית. אני חושב שתהיה נהירה למוזיאון הזה – וזה ייתן תמיכה לצדדים התקציביים של המוזיאון. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> זו לא הייתה השאלה, אני מצטרף. חבל לי שהמוזיאון קיבל דרך הסיפור הזה את התהודה שלו. באמת מוזיאון מקסים. גדלתי שני רחובות ליד. אני מכיר את זה, עוד כילד ביקרתי שם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נו, אז אנחנו שנינו – אולי נפגשנו שם פעם. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> איפה גדלת? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ברחוב הל"ה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אז אני במחלקי המים, בהמשך הרחוב. אז מכיר ומעריך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני השר, שתי שאלות נוספות. תחילה לחברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. קודם כול אני רוצה, ברשותכם, לחדד. האוסף שפריטים רבים ממנו הוצאו באופן שערורייתי למכירה הוא ממש האוסף שמסביבו הוקם המוזיאון. זה ממש לב המוזיאון. זה דבר אחד. עניין שני הוא לגבי ההשקעה של המדינה. בגנבה הגדולה שהייתה המדינה השקיעה הון עתק ומאמצים מודיעיניים אדירים כדי להשיב את החפצים האלה. זאת אומרת, זו לא רק תמיכה כלכלית מן המניין, שטוב שישנה, כמובן, אלא באמת המדינה פה מושקעת ספציפית גם בחפצים האלה, ובאמת לא יכול להיות שככה הם יוכלו להימכר. אז אני רוצה רק להוסיף שאלה לעניין התיקון החקיקתי הנדרש: אני חושבת שמה שנדרש פה באמת זה סמכויות למינהל התרבות, שהוא זה שבעיקרון אמור להשגיח על ההתנהלות של המוזיאונים. אני חושבת שצריך לחדד ולתת לו סמכויות הרבה יותר חד-משמעיות לעניין מה אפשר או אי-אפשר למכור, באיזה תנאים, למי וכו'. אז אנא ממך, אני חושבת שקידום התיקון הזה בחוק הוא מתבקש בהקדם. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> חברת הכנסת מיכאלי, אני אגיד. לגבי הנקודה הראשונה אני, כמובן, מסכים. חלק גדול מהמוצגים הם אכן מוצגים שמוגדרים, על פי חוות הדעת המקצועיות שאנחנו הבאנו, כליבת המוזיאון. זה לא רק דברים – היה מי שתיאר אותם כמשהו במחסנים שהוא לא חשוב. נתנו לדוגמה את השעונים, שזה הסיפור הגדול של המוזיאון הזה, ואלה לא הדברים היחידים. לגבי התיקון, קיבלנו על עצמנו לבחון עכשיו את התיקון. זה לא שאין היום שום כלים. הם היו צריכים להציג לנו מסמכים, שטרם הוצגו, ואני מקווה שעוד יוצגו. אבל אני מקבל – יש פה חור מסוכן, ואם נוכל להפיק ממנו את הלקח הזה, אשרינו. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> שכחתי משהו, אדוני. ברשותך, ממש חצי מילה. אדוני, ברשותך, אני חושבת שלאור – אני אגיד את זה בזהירות – מה שנראה על פניו כניגודי עניינים ונסיבות מאוד תמוהות שבהן התקבלה ההחלטה על המכירה הזאת, אני חושבת שמן הראוי שהמשרד יקים איזשהו סוג של ועדת בדיקה, לבדוק את ההתנהלות ואת השתלשלות העניינים שהביאה למצב הזה מלכתחילה, ולראות אם יכול להיות שנדרשים אפילו צעדים נוספים. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אז אני מבין על מה את מדברת. אני רוצה להיות זהיר במילים כי הדברים הם בבדיקה ויש מעורבות של פרקליטות המחוז בעניין הזה. אכן יש שאלות – אני אהיה זהיר במילים שלי כי אני לא רוצה להכשיל בדיקות. הרבה תמיהות עולות מההליך הזה, הרבה חורים שחורים. כל האפיקים נבחנים, גם האפיק שאמרת או רמזת עליו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת משה אבוטבול. בבקשה. ולאחר מכן, השר, אני מבקש שתישאר איתנו גם לשאילתה הדחופה הבאה. בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני השר, מחר אמור להיפתח הפסטיבל התשיעי לסרטים בערבה, שיימשך עשרה ימים, ובהם יש גם כן שתי שבתות. בניגוד לסטטוס קוו ולהוראת תכ"ם, שאוסרים מימון ממשלתי ומתן חסות לאירועים מחללי שבת, נותן משרדך חסות שכזו. אתמול קיבלתי העתק ממכתב בנושא, ששלחה אליך התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית. אבקש לשאול את אדוני השר: מה תעשה למניעת תמיכה ממשלתית בחילולי השבת? תודה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> לא הכרתי את השאלה הזו. אותו מכתב שאתה מדבר עליו לא הגיע אליי, ולכן אני לא יודע להתייחס לזה ספציפית. אני יודע שיש פסטיבל סרטים בערבה – לדעתי זה לא השבוע, לדעתי זה בשבוע הבא. משרד התרבות והספורט תומך בפסטיבלים. לדעתי, חלק ניכר ממנו לא מתקיים בשבת; אני מגיע לשם, למשל, ביום חמישי בערב. אז אני לא יודע על איזו תמיכה בדיוק מדובר, ולכן לא אתייחס בצורה כזו. אפשר להעביר פנייה מסודרת ונענה בצורה מסודרת. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אולי תענו למי שפנה, כי שלחו לי עותק. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אם אתה אומר שאתמול שלחו מכתב, יכול להיות שהוא טרם הגיע אליי. אתה יודע, זו ערמה גדולה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אשמח - - - << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אבל יכול להיות שזה עוד אחד מהמכתבים שקודם שולחים לתקשורת ולחברי כנסת ואז לשר. אז - - - << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אני חושב שזה הגיע במקביל. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> גם במקביל, אני לא אוהב את השיטה הזאת. אפשר לשמוע - - - << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לחבר כנסת זה לא אמור להיות. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אה, לחבר כנסת כן. לחבר כנסת, בשמחה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יושב-ראש השדולה למען השבת, אז כיתבו אותי. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אמרתי, לפעמים הדברים האלה יוצאים לתקשורת, ואז שם פעם ראשונה אני פוגש את זה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני יושב-ראש השדולה למען השבת, והם כיתבו אותי משכך. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אין בעיה, יכולים לכתב אותך. אני חושב שמי שרוצה תשובה רצינית – כי הסוגיה הזו היא סוגיה רצינית - - - << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אין לי בעיה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אי-אפשר שאני אפגוש את הדבר הזה פעם ראשונה פה. זה כל מה שאני אומר. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא תקשורת. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> בשמחה נענה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כך, אנחנו עוברים לשאילתה דחופה מס' 94, של חברת הכנסת אורלי פרומן, בנושא סיוע לעולם התרבות. בבקשה. << שאילתה >> 94. סיוע לעולם התרבות << שאילתה >> << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, זה כשמונה חודשים, כפי שאתה יודע, מושבתים מעבודה כ-200,000 עובדי תעשיית התרבות בישראל. מדובר במשפחות שנותרו ללא פרנסה, וגם ציבור גדול משווע לנשמה היתרה הזו. ברצוני לשאול: 1. מהו הסיוע הכספי לעובדי תעשיית התרבות שניתן עד כה, ומה מתוכנן בהמשך? 2. מהו מתווה החזרה המתוכנן לפתיחת עולם התרבות? תודה. << דובר >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברת הכנסת, בשמחה אני אענה. קודם כול, המצוקה היא אמיתית וכל מה שתיארת לגמרי נכון. הכאב הוא גדול, אבל גם המחויבות שלנו לפעולות משמעותיות היא בהתאם. התקופה היא מאוד מאוד קשה. אני חושב שענף התרבות הוא אחד הענפים שנפגע הכי קשה מהקורונה. כל עולם התרבות, או חלק גדול ממנו, נשען על התקהלות, שזה הדבר שמסוכן בימים האלה. לשמחתי, בתוך המציאות הקשה והכאוטית הזו אנחנו מצליחים להוביל כמה צעדים. אתייחס קודם כול לשאלה שלך על הסיוע הכספי ואחר כך לסוגיית מתווה הפתיחה. הפעולה העיקרית היא אותם 200 מיליון שקלים תוספתיים, מעבר לתקציב הקבוע של משרד התרבות, שהגיעו בסיכום ביני לבין שר האוצר, וזו הזדמנות נוספת להגיד לו תודה. 200 מיליון השקלים האלה אמורים לעבור לכל הגופים הנתמכים של המסגרות ולמנוע את סגירתם. חשוב לציין שבתוך זה, אחד התנאים להעברת הסיוע זה החזרה של מינימום 70% מהעובדים הקבועים. זאת אומרת, זו דרך שתסייע גם להם, ובעיקר תדאג שביום שאחרי הקורונה, מוסדות התרבות בישראל עדיין יעמדו על הרגליים, וכולנו נוכל ליהנות מהם. 200 מיליון השקלים מתחילים לעבור בימים הקרובים. הדוחות, כבר כולם התקבלו, ו-489 – הרבה יותר גבוה ממה שחשבנו – 489 מוסדות תרבות הגישו בקשות לסיוע. בנוסף, יש מבחן תמיכה כולל של 33 מיליון שקלים, דרך הרשויות המקומיות, כדי להזרים חמצן, כדי שהם יזמינו פעולות תרבות. הארכנו עכשיו עד פסח את מימוש הכספים, מכיוון שבתקופה שהייתה להם, עד סוכות, נכנס סגר שני ולא כולם הצליחו לממש את זה. לכן, חשוב להם שיהיו להם עוד הזדמנויות לממש את זה. עשינו ואנו עושים עדיין עוד שורה ארוכה של יוזמות משותפות שנועדו לתת פרנסה לעובדים, וכמו שאמרת, לאפשר לישראלים להרוויח משהו לנשמה. אפשר למנות ביניהן את הפעילות המשותפת עם רשות הטבע והגנים, שבמסגרתה מאות ואלפי יוצרים, בעיקר אומני רחוב וליצנים, יתפזרו בין הפארקים השונים של רשות הטבע והגנים, לרווחת הציבור. בפרויקט שאנחנו עושים עכשיו עם המשרד לשוויון חברתי, אומנים, בעיקר ותיקים, מציגים ומופיעים בפני קהל של קשישים בבתי אבות, ועוד כהנה וכהנה. אנחנו נפתח בקרוב פעילות גם במחלקות קורונה לצוותים רפואיים, ועוד. חילקנו למעלה מ-6 מיליון שקלים לאומנים במצוקה, זה פי כמה וכמה מכל שנה רגילה. אנחנו כנראה נגדיל את התמלוגים לסופרים, שעכשיו יוצאים – הבאנו תקציב מהאפוטרופוס הכללי לפעולות. השבוע יצאנו עם קול קורא למיזם שנקרא "משדרים תרבות". ההבנה היא שבחורף הקרוב יהיה קשה, לפחות בצורה שהכרנו, לייצר מופעי תרבות – אז תרבות מקוונת. ערוצי שידור יוכלו לגשת לקול הקורא הזה, ואנחנו נעביר מדי חודש 2 מיליון שקלים. בשלב הראשון התחייבנו לחודשיים, 4 מיליון שקלים; אם זה יהיה רלוונטי, נאריך את זה, כמובן. שוב, הם יצטרכו הפקות תרבות חדשות, לפרנס אומנים – כמובן, זה לא בחינם. כמו שאמרת, שכולנו נוכל ליהנות מתרבות גם בחורף הקשה שצפוי לנו. נכנסנו גם להרבה מאוד – את מכירה את זה כי היית שם, אז מי כמוך מכיר את מנגנוני התמיכה. לראשונה הכרנו בפעילות מקוונת כפעילות שזכאית לתמיכות, וגם בהוצאות הכרנו עד 90%, בעוד שבשנה רגילה אנחנו מכירים רק ב-75%. ביטלנו שנת הארכה – אני לא נכנס לכל הפרטים – נתנו אפשרות להארכה דו-שנתית ועוד ועוד. העברנו 16 מיליון שקלים חדשים לטובת הפקות קולנוע, וכבר יצאו לדרך לא מעט הפקות קולנוע חדשות. אני למשל הייתי בהפקה של סרט חדש של אבי נשר בדרום. ביום שאני הייתי שם היו שם למעלה מ-150 עובדים; לא רק השחקנים – תפאורנים, נגרים, נהגים, קייטרינג ועוד ועוד. 16 מיליון השקלים האלה אמורים לאפשר ללמעלה מ-10,000 עובדים להתפרנס שוב מהפקות קולנוע חדשות. פסטיבלים כמו "הרמת מסך" ו"חג המוזיקה" הוצאנו לדרך ואנו מקיימים אותם במתכונת מיוחדת, על אף הקורונה, כדי לתת מענים לאומני מחול ומוזיקה וכו'. ועוד ועוד ועוד. אנחנו מבינים שאסור לנו לרגע להוריד את הרגל מהדוושה. יש פה, כמו שתיארת, עשרות אלפי עובדים שהפרנסה שלהם והדבר שהכי טובים בו, והדבר שהם אוהבים לעשות, ניטלו מהם, ולכן אנחנו מייצרים מקסימום פעולות, ככל יכולתנו. לגבי מתווה החזרה – לשמחתי, זה התחיל. כבר בפעימה הזו, שעכשיו יצאה לדרך, ביום ראשון האחרון, המועצה לשימור אתרים ורשות העתיקות נפתחו. מדובר על 200 אתרי מורשת ותרבות שכבר פתוחים. זה אפשר לנו להחזיר חזרות וכו'. אנחנו מבינים שחייבים לפתוח את עולם התרבות גם אם זה יהיה בצורה אחרת ממה שהכרנו עד עכשיו; זה לא אפס או מאה. בתחילת הקורונה, לצערי, חלק גדול ממסדרונות הממשלה תפסו את התרבות כסל אחד; כולם דמיינו איזשהו אולם מלא עד אפס מקום, ואמרו: את זה אי-אפשר. אבל את ואני ואחרים יודעים שעולם התרבות הוא עולם הרבה יותר עשיר ומגוון, וצריך לשבור את הפרדיגמה הזו. עשינו את זה במהלכים ארוכים ועיקשים. לשמחתי היום הצלחנו לפרק את הדבר הזה כך שמתווה הפתיחה, לאורך כל הדרך – בכל שלב שייפתח עוד משהו במשק הישראלי, ייפתח גם משהו בתרבות. בעיניי זו גם אמירה ערכית חשובה, שהתרבות לא נשארת מאחור; זו גם אמירה כלכלית חשובה – כמו שאמרת, שהאנשים האלה יקבלו פרנסה; וגם בריאותית. אני לגמרי מרגיש אחריות שאני יכול לעמוד מאחורי הדבר הזה. תיארתי מה נכנס בפעימה השנייה. אנחנו לקראת סיכום, ואני מקווה שאכן הוא יקרה, עם משרד הבריאות, שכבר בפעימה הקרובה, הפעימה השלישית, אם הקניונים ייפתחו גם המוזיאונים והספריות הציבוריות ייפתחו. אני מאוד מקווה שבפעימה הרביעית, יחד עם המסעדות ובתי הקפה, תיפתח האפשרות למופעי תרבות קטנים. וכמובן בהמשך, על פי המתווה שכבר עבד במשך כמה שבועות, ועבד בהצלחה – לצערי, הוא נסגר שוב עם הסגר השני – נוכל לפתוח גם את האולמות ואת המרחבים היותר גדולים בתפוסה של עד 75%, במגבלות מספריות, בכל מיני כללים שאני לא נכנס אליהם עד עכשיו. בכל מקרה – ועם זה אני מסיים – אנחנו כמובן מחויבים, ונעשה הכול, כבר עושים הכול, כדי להחזיר מקסימום מעולם התרבות חזרה. זה חשוב גם לפרנסה של האומנים, זה חשוב לנו כחברה, לנשמה שלנו. תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אדוני השר - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. רק רגע, שאלת המשך לחברת – רק רגע, שנייה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מהשאלה הקודמת, לעדכן - - - וזה מתחיל מחר, לא בעוד כמה ימים, והם לא פנו בכלל לתקשורת, הם פנו רק אליך. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אין בעיה. מחר זה יום חמישי. מאה אחוז, וזה עובד עשרה ימים. אז יש גם ימי חול, ואולי גם שבת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בינתיים יש איזו שבת שאמורה להיכנס מוחרתיים. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> נכון. ואני תומך – אנחנו תומכים - - - << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אז אם תוכל להתייחס לפני זה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אמרתי לך, ככלל, אנחנו שמחים, וזה תפקידנו, לתמוך בפסטיבלים, חלקם אולי גם בשבת. ואמרתי: נבדוק ספציפית את העניין הזה. אני לא רוצה להגיד משהו בשליפה. יש אנשים שצורכים תרבות גם בשבת; יש פסטיבל של עשרה ימים, לשמחתי רובו בימי חול. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> יש גם הוראת תכ"ם – כדאי לקרוא אותה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> מאה אחוז. כן. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני השר. אני מאוד מקווה שמהר מאוד נוכל לחזור לפחות למתווה של 14 ביוני – אותם ימים שדיברת עליהם, השבועות הבודדים שבהם גם האולמות נפתחו על פי המתכונת המיוחדת. אני רוצה לשאול עוד שאלה, ויכול להיות שאין לך כרגע את התשובה, אז אני אשמח אם תברר. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> אני אוכל להעביר לך. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בין הספורט והתרבות, שהם גם וגם, נמצא עולם ריקודי העם. זה גם ספורט וזו גם תרבות. יש לנו 500 מרקידים ברחבי הארץ, והם לא נמצאים בשום מקום שהוא במתווה החזרה. אתה יודע, היום אפשר לרקוד בחוץ, 20, כפי שמותר, במרחקים המותרים, או עשרה בפנים. זה פשוט להחזיר עוד פעילות שהיא כל כך חשובה לנשמה, ובוודאי ל-500 האנשים שזו פרנסתם. אז אני אשמח אם תוכל לענות לי גם על השאלה הזו, ומתי הם מתוכננים לחזור לפעילות. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> קודם כול, אין לי עדיין תשובה מתי מתוכננים לחזור לפעילות, אבל הם בתוך המתווים. שוב, אנחנו במשא ומתן עם משרד הבריאות, ונדאג גם להם. חשוב לי להגיד שלראשונה כתבנו תקנה חדשה שמשרד התרבות והספורט לראשונה יתמוך באופן ממוסד – יש תקנת ריקודי עם, ונוכל לדאוג להם לא רק בימי קורונה. אני מסכים איתך שזה חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. השאילתה הבאה, חבר הכנסת שלמה קרעי אינו נוכח? סליחה. השר אבי ניסנקורן, בבקשה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << שאילתה >> 97. תיק היועץ המשפטי לממשלה פתוח << שאילתה >> << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, בשבועות האחרונים הוכח כי תיקו הפלילי של היועץ המשפטי לממשלה נשאר פתוח במכוון כמנוף לסחיטתו וכקולר לצווארו של היועץ המשפטי לממשלה, על פי עדותו – בקולו שמענו את זה. רצוני לשאול: 1. האם אינך חושב שעל היועץ המשפטי לממשלה לצאת לנבצרות מהותית ולבחון מחדש את כל ההחלטות שקיבל בתקופת כהונתו בעקבות כך? 2. האם פרקליט המדינה הצפוי להיבחר יעסוק בקבלת החלטה הנוגעת לסגירת התיק? << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת קרעי, לא ברור על מה מבוססת הטענה כי השבוע הוכח שהתיק בעניינו של היועץ המשפטי לממשלה נותר פתוח במכוון במטרה לסחוט אותו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> על ההקלטה ששמענו. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> קיבלו על זה הבהרה – גם היועץ המשפטי התייחס לזה וגם הפרקליט לשעבר התייחס לזה, ניצן. בהחלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות של כבוד השופט דוד רוזן, מתאריך1 ביולי 2020, נקבע: "בקשתו של ד"ר מנדלבליט לסגור את תיק החקירה הפתוח בעניינו נותרה פתוחה בשל החשש לניגוד עניינים, שלהשקפתי אמור היה לסגת מול בקשת אדם לניקוי שמו, כאשר אליבא דפרקליטות נכון היה לסגור התיק בהיעדר אשמה לאור פסיקת בג"ץ". בהחלטה נוספת, מיום 19 באוגוסט 2020, קבע השופט רוזן כי "הותרת תיק החקירה נגד ד"ר מנדלבליט בפרשת הרפז פתוח ברישומי המשטרה הינה כשל הרובץ על כתפי פרקליטות המדינה, ואין לזקוף אותו, ולו בשמץ, לחובתו של ד"ר מנדלבליט". כלומר, לפי השופט רוזן, מבחינה מהותית בפרקליטות המדינה הוחלט כי עילת הסגירה היא חוסר אשמה, והעיכוב בביצוע החלטה זו, הנובע מחשש מפני ניגוד עניינים ולא משום שיקול אחר, איננו צריך לפגוע כהוא זה ביועץ המשפטי לממשלה. מעבר לעובדה כי בפועל נקבע, כאמור, על ידי הפרקליטות כי עילת הסגירה היא חוסר אשמה, פסק הדין של בג"ץ בקשר למינוי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה מלמד שהסיווג הטכני של עילת הסגירה חסר משמעות לגבי הכהונה של מנדלבליט. בית המשפט בחן, לגופם של דברים, את התנהלות מנדלבליט בפרשת הרפז וקבע כי לא נפל בהתנהגות כל פגם ערכי שמונע את המינוי. חשוב להזכיר כי השופט סולברג ציין שגם הוא נוהג "לישון על זה לילה", כפי שהעיד מנדלבליט על התנהלותו, והשופט עמית הטיל ספק בעצם הצורך לפתוח בחקירה פלילית באותו מקרה. אני מודה לך, חבר הכנסת קרעי, כי פעם נוספת זימנת לי את האפשרות – אחת מני הפעמים הרבות שאתה עושה את זה - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> - - להבהיר מעל במה מכובדת זו כי יש לי אמון מלא ביועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, כי בעבודתי היום-יומית עימו אני מגלה פעם אחר פעם אדם ישר דרך, שמשרת את הציבור באופן מצוין ומהמעלה הראשונה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> באופן ספציפי, חבר הכנסת קרעי, לא הגיע הזמן קצת לעבור לעוד נושאים חוץ מהנושא הזה? זאת אומרת, אין נושאים אחרים? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, אתה מתעלם מהתחושה הסובייקטיבית - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אין נושאים אחרים? למשל, למה שלא תפנה – זה דבר שנראה לי לא פחות חשוב – לחברך לסיעה דודי אמסלם ותגיד לו למה הוא מסרב שוועדת שרים לחקיקה תתכנס? למה הוא מפעיל את הווטו שניתן לו בהחלטת הממשלה לא לכנס את ועדת השרים לחקיקה, לא להעלות נושאים לסדר-היום? למה נושאים חברתיים לא עולים לסדר-היום? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אל תנצל את הבמה, אדוני שר המשפטים, כי אנחנו יודעים שגם אתה, שלך יש חלק לא מבוטל - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> למה שום דבר שקשור לנושאים חברתיים? אני מתפלא עליך, אתה, שרואה את עצמך כאדם חברתי, למה אתה מסכים למחדל המטורף הזה? למה אתה לא פונה לראש הממשלה ושואל אותו איך כנסת ישראל משותקת בגלל שלא מעלים נושאים וחקיקה שוטפת בכנסת ישראל? כולל הצעות חוק שלך. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני פניתי וביקשתי לבטל את ועדת השרים לחקיקה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז זה – בוודאי. יש לך פתרון מאוד פשוט. אתה רוצה להרוס הכול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה לא להרוס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך? בבקשה, חבר הכנסת קרעי. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ראשית, אדוני שר המשפטים, בג"ץ לא קבע שיש לסגור את התיק מחוסר אשמה אלא הוא כתב: אני מבין שהתיק נסגר מחוסר אשמה – מפני שהסתירו ממנו את המידע. אולי פעם אחת, אדוני שר המשפטים, תיכנס לגוף, לעומקו של העניין ותראה מה באמת קורה שם ותבין שלא ייתכן דבר כזה. באותו פרסום, אדוני השר, מנדלבליט אמר בהקלטה כי מי "שתפרו אותו" – זו אמירה סובייקטיבית; אומרים שאין כלום אבל הוא אומר: אני מרגיש שתפסו אותי בגרון – הוא אומר שתפרו אותו דינה זילבר ושי ניצן. האם בוצעו, או יבוצעו, בירור או חקירה מול דינה זילבר, שעדיין מכהנת, או מול שי ניצן, אדוני? האם אתה מודע לכך שאמון הציבור במערכת אכיפת החוק ירד באופן דרמטי בעקבות אותה כנופיית שלטון החוק, שמתנהלת בשיטה כזו של סחיטה ואיומים ותפירת וקבירת תיקים ממניעים אישיים? האם אינך חושב שיש לבחון מחדש – אני חוזר עוד פעם – את כל ההחלטות שקיבל מנדלבליט בתקופת כהונתו, כשהתחושה הסובייקטיבית שלו היא שתופסים אותו בגרון? מה אתה מתכוון באמת לעשות בנושא לטובת הציבור ולהשבת אמון הציבור? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני חושב שאוסף מילות הרפש שעכשיו אתה הטחת במערכת המשפטית בישראל – ואתה מדבר על אמון הציבור - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני ציטטתי מהנשיא ריבלין. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא ציטטת, אתה אמרת דברים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ציטטתי את הנשיא ריבלין. הוא קרא להם "כנופיית שלטון החוק". << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוקיי. הנשיא ריבלין? אז בוא, אל תצטט את הנשיא ריבלין. אני שומע את הנשיא ריבלין מתבטא חזור ואמור בנושא החשיבות של כיבוד המערכת המשפטית והדמוקרטיה. אתה מצטט אותו לפני 20 שנה? תצטט אותו מה שהוא אומר עכשיו, בשנה האחרונה, ולא במה שהיה לפני 20 שנה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? כי הכול מתברר - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> עכשיו, אני רוצה להגיד לך – מה, אתה עושה רשומון אחורה? תצטט גם את בנימין נתניהו מה הוא אמר לפני עשר שנים על מערכת המשפט. אם אתה מצטט, תצטט את מורך ורבך, מה הוא אמר על מערכת המשפט לפני עשר שנים. אתה רוצה שאני אעזור לך לצטט? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל למה לא לצטט את ריבלין? זה הכול מפוזיציה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אעזור לך לצטט? בנימין נתניהו בא ואמר שאסור לפגוע במערכת המשפט; שכל ההשמצות האלה – הוא יעמוד כחומה בצורה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אתם פוגעים במערכת המשפט, אדוני השר, כשאתם לא בודקים. כשאתם לא בודקים את השחיתות אתם פוגעים במערכת. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז באמת, תקשיב רגע. אוסף הקונספירציות העלוב – אתה ודומיך משקיעים שעות על שעות, במקום לעבוד למען הציבור, לייצר סיטואציות של קונספירציות מצוצות מהאצבע ולייצר מצב שאתם בעצם הורסים את מערכת המשפט ואת האמון בה. אז יכול להיות שאם היה שר משפטים אחר הוא היה עונה לך אחרת. אני אומר לך: לא יהיה. מערכת המשפט היא חזקה בישראל, היא בסיס היסוד לדמוקרטיה. מי שיפגע בה פוגע בדמוקרטיה. ואני אומר לך - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל הוא רוצה שלא תהיה דמוקרטיה << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה מה שאני אומר לך עכשיו – כמי שחשובה לו הדמוקרטיה בישראל - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה דמוקרטיה ואני רוצה שקיפות. אני רוצה ביקורת, שקיפות לציבור. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה הזכרתי את הכנסת - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כשמתפרסמים ברשתות - - - המושחתות, אדוני השר, חייבת שתהיה בדיקה. אי-אפשר להתעלם מזה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אגיד לך למה הזכרתי את הכנסת, אני אגיד לך למה הזכרתי את הכנסת. כי יש בישראל שלוש רשויות שעושות את האיזונים, פלוס העיתונות, שגם אותה תוקפים השכם והערב. ואני אגיד לך למה הזכרתי את הכנסת: כי ממשלת ישראל, ולצערי זה מה שקורה היום – חלקים מממשלת ישראל, בטח לא אני, משמיצים כל היום את המערכת המשפטית ומנסים לנתץ אותה ולהרוס אותה, ובצד השני עמיתי בוועדת שרים לחקיקה מסרב לכנס אותה, שזו פגיעה חמורה בכנסת, זה ניתוץ הכנסת, זו פגיעה חמורה בדמוקרטיה. ואתה יושב פה ומדבר איתי על קונספירציות? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - - אני שלחתי מכתב לדלג עליכם. אתה עוצר את ועדת - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תסתכל על העובדות. תסתכל על העובדות. דרך אגב, אני רוצה להגיד לך עוד משהו, שלא יהיה ספק: תיקים פליליים מתבררים רק בבית המשפט ולא בדרך אחרת. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כשיש פרשיות כאלה חמורות, אדוני השר, צריך שתהיה שקיפות לציבור עם ועדה בלתי תלויה. לא ביקשתי שאני אעמוד בראש הוועדה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - תעזוב, הדמוקרטיה לא מתאימה לך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תישאר פה, אדוני השר. אני רוצה לעבור לשאילתה הבאה, שאילתה דחופה. שאלה נוספת? בבקשה. שאלה נוספת של יוסף ג'בארין, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - אתה רוצה - - - אתה רוצה לפגוע. תעזוב, הדמוקרטיה לא מתאימה לך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. תודה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, אם מדברים על אמון הציבור, עכשיו, אחרי המחטף של היועץ המשפטי בעניין מינוי הבכירים, אני אשמח לשמוע מה קורה בעניין הזה, מה הלו"ז לפחות במשרדך למינוי פרקליט המדינה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן. אז לגבי מינוי פרקליט מדינה, האפשרות להגיש מועמדויות זה עד 8 בחודש הזה, זאת אומרת עד יום ראשון. אחרי הגשת המועמדויות ועדת האיתור – יש עוד חמישה ימים שאפשר להשלים בעצם את התיק או את החומרים של המועמדים על ידי המועמדים עצמם, ואז ועדת האיתור תתכנס ותדון במועמדים שהגישו מועמדות, ובסופו של דבר תגיש המלצה. היא תעבוד בצורה יעילה, אבל בצורה שתביא למיצוי התהליך הזה בצורה הכי נכונה שאפשר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, תשובה לסעיף ב' לשאילתה. הפרקליט החדש - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חושב שעניתי בהרחבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה רבה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אנחנו עוברים לשאילתה דחופה שלך בנושא ייצוג אנשים עם מוגבלויות, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אין לך תשובה, אדוני השר, בעניין הזה? האם הפרקליט החדש - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << שאילתה >> 234. ייצוג לאנשים עם מוגבלויות << שאילתה >> << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> שאילתה בנושא ייצוג לאנשים עם מוגבלויות: בשנת 2014, לפני כשש שנים, נחתם צו ההרחבה, אשר קבע כי מינואר 2017, כל מעסיק במגזר הציבורי המעסיק 100 עובדים ומעלה חייב להגיע לייצוג של 5% בקרב עובדיו לאנשים עם מוגבלויות. השאלה שלי: 1. מהו שיעור ההעסקה של אנשים עם מוגבלויות במגזר הציבורי כיום? אנחנו שלוש שנים אחרי 2017. 2. מה השר עושה כדי להגדיל שיעור העסקתם במגזר הציבורי ובחברות הממשלתיות של אנשים עם מוגבלויות? דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה על השאלה. בעצם יש שני דברי חיקוק שמתייחסים להעסקת אנשים עם מוגבלות, ואני חייב לציין שבתפקידי הקודם הייתי מעורב בשניהם. האחד זה באמת צו הרחבה שמחייב, במגזר הפרטי, להעסיק אנשים עם מוגבלות אם מועסקים מעל 100 אנשים. זה צו הרחבה שאני חתמתי עליו בשעתו עם ראש לשכת התיאום לשעבר. דרך אגב, זה צו ההרחבה הראשון שעליו חתמתי כשנכנסתי לתפקידי כיו"ר ההסתדרות. זה קיים במגזר הפרטי, ושם אנחנו בסיטואציה שאין לנו את הכלי לקבל מידע מדויק, דרך ביטוח לאומי, כמה בפועל מעסיקים אנשים עם מוגבלות באותן חברות, ואנחנו יכולים לדעת את זה בעצם רק ממחקרים וסטטיסטיקה. יש כרגע הצעת חוק של חברת הכנסת עינב קאבלה, שבעצם עברה טרומית ונמצאת בוועדת העבודה והרווחה. אני מקווה שהיא תתקדם שם. היא מונחת שם כבר די הרבה זמן, ובעצם אומרת שצריך לתת את הכלי לעשות את הבקרה הזאת, שנדע באמת כמה אנשים מועסקים. לגבי המגזר הציבורי - - - << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שם יש 5%? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, שם 3%. לגבי המגזר הציבורי: במגזר הציבורי החובה היא ל-5% מכוח החוק שיזמו בשעתו – גם אני, כמובן לא כחבר כנסת, אבל דחפתי אותו – חבר הכנסת קיש ושר העבודה והרווחה דהיום. החוק עבר בוועדת העבודה והרווחה בכנסת הקודמת. שם באמת החובה היא ל-5% ויש אפשרות לבקרה, כי אנחנו מקבלים את האינפורמציה מהביטוח הלאומי. לכן אנחנו יודעים כמה מועסקים. אנחנו רואים שם שונות בין מעסיקים שונים במגזר הציבורי ובין משרדים שונים בתוך הממשלה. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שפועלת במשרדי, באמת מפרסמת את הדוח הזה אחת לשנה. יש לנו סמכות לפעול מול גופים ציבוריים שאינם ממשלתיים, כגון רשויות מקומיות. אנחנו פועלים במטרה להגדיל את השיעור של המועסקים באותם הגופים. אין לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד סמכות אכיפה בתוך משרדי הממשלה, הסמכות הזו נתונה לנציב שירות המדינה ולא למשרדי, אבל אני חושב, מראייה ומבדיקה שגם עשיתי בשעתו, שההעסקה בשירות המדינה היא לא מספקת. במשרד המשפטים, אחד מהדברים הראשונים שעשיתי כשנכנסתי לתפקידי – שני דברים: 1. ביקשתי גם מהמנכ"לית וגם מסמנכ"לית כוח האדם לשאוף ולהגדיל את הייצוג של אנשים עם מוגבלות בתוך משרד המשפטים. אותו דבר ביקשתי גם מהנהלת בתי המשפט, ואותו דבר ביקשתי בעצם מהוצאה לפועל. 2. האנשים עם מוגבלות שמועסקים בתוך המשרד כנותני שירות – דרך, אם אני לא טועה, אקי"ם – ביקשתי לקלוט את חלקם להעסקה ישירה. קלטתי כבר עובדת אחת וכרגע אנחנו במתווה של קליטה של שישה עובדים נוספים. אבל צריך פה פעילות. אני אגיד לך שני דברים שכרגע אני מתכוון לעשות: הדבר הראשון, אני אבקש פגישה עם מי שיש לו את הסמכות בתוך משרדי הממשלה, שזה נציב שירות המדינה, ואני אנסה לפעול בכוחי כדי לזרז את הקליטה בתוך שירות המדינה ולעשות את זה בצורה הרבה יותר מסודרת. אני אומר, חלק במשרד עומדים בתנאי של ה-5% וחלק לא. הדבר השני, אני יוזם כרגע תיקון חקיקה, וכנראה התזכיר יופץ בתחילת השבוע הבא. תיקון החקיקה עוסק בכשלים שראינו באפשרות לעודד העסקת אנשים עם מוגבלות, בתנאי העסקת אנשים עם מוגבלות, ובדברים אחרים שקשורים לאנשים עם מוגבלות. התזכיר הזה יופץ כנראה בימים הקרובים. אחרי הפצת התזכיר אשמח אם תעיין בו. אני חושב שהוא עונה על הרבה מאוד דברים שקשורים לכשלים שקשורים לטיפול בהעסקת אנשים עם מוגבלות. אחר כך, אחרי שתעיין בו, גם תחזור אליי ואם יהיו לך עוד עצות בנושא הזה אשמח לשמוע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך, בבקשה, חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני, כמובן, בהחלט אשמח לעיין ולהעיר אם אפשר, אבל גם לא – אבל יש נתונים - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כי אני אתן לך דוגמה, אתן לך דוגמה לדבר שכרגע אני מקווה לתקן: החובה להעסיק אנשים מוגבלות לא קיימת בחברות ממשלתיות. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תזכיר החוק יקים את החובה גם בחברות ממשלתיות. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל צו ההרחבה כן חל על החברות הממשלתיות, אני מניח. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זאת שאלה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל מה הנתונים, תוכל לשתף אותנו? 1. שירות המדינה; 2. המגזר הציבורי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני אומר, מכיוון שיש פה שונות גדולה מאוד ממשרד למשרד ומעירייה לעירייה ומגוף לגוף אז הנתונים שאני אגיד לך יהיו נתונים מטעים. למשל, חברת חשמל, למרות שאין לה חובה פורמלית, מעסיקה אנשים עם מוגבלות כמסורת. אתה מכיר את אחד מהסמנכ"לים שם, שיש לו גם ילדה - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אורן הלמן. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אורן הלמן, הוא פעיל בנושא הזה, אז הוא גם פעיל בתוך חברת החשמל, ויש שם מסורת של העסקת אנשים עם מוגבלות. אני בשעתו עשיתי פרויקט להעסקת אנשים עם מוגבלות ברכבת ישראל. יש לך משרדים שמצטיינים ויש משרדים שלא מצטיינים. דרך אגב, זה מופיע בדוח של הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אתה יכול לראות שם כל משרד. זה יטעה אם אני אומר לך ממוצע כולל, כי זה כי יש שונות מאוד גדולה בין משרד למשרד. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל כנראה שלא הגיעו ל-5%. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא הגיעו ל-5%. אני אומר לך: בממוצע ברור שלא הגיעו ל-5%. יש משרדים שכן ויש משרדים שרחוקים מזה. דרך אגב, יש מדרג שאנחנו יצרנו עד 2%, בין 2.5%–3.5%, ו-3.5%–5%, איזשהו מדרג שיהיה זרקור מול עיני המעסיק, שידע שאם הוא פחות מ-2% הוא ממש מתרשל והוא חייב לעלות למדרג השני, וכמובן בסופו של דבר השאיפה היא להגיע למדרג של ה-5%. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל אני אזום פגישה עם נציבות שירות המדינה כי אני חושב - - << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חשוב. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> - - שזה באמת נושא מאוד מאוד חשוב. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בהחלט. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני השר, אנחנו יודעים שהמצוקה של אנשים בעלי מוגבלויות בחברה הערבית היא קצת יותר קשה בעניין התעסוקה. לכן אני שואל אם השלטון המקומי, הרשויות המקומיות, מחויבים? עד כמה הם מחויבים להעסיק אנשים עם מוגבלות? האם יש לך נתונים על הדבר הזה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז א. הם מחויבים על פי חוק, והם צריכים לעמוד בחובה הזאת. ברמה של ביקורת וברמה של מידע אנחנו מגיעים אליהם, ויודעים מה המידע, וגם פונים אליהם במטרה שהם יפעלו ליישום של זה. הכוח לאכוף את זה דה פקטו, של נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, הוא מוגבל, בגלל הכוחות שניתנו להם בעצם בחקיקה הקיימת. אמרתי עוד פעם, בתחילת שבוע הבא אני הולך להפיץ תזכיר חוק שישפר את המעמד ואת היכולת של נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות למלא את תפקידה. ועוד פעם אני אומר: אחרי שתראו את התזכיר, הוא גם מופץ להערות הציבור, אשמח לקבל את ההערות שלכם, ואם יש עוד תיקונים אשמח לשמוע, כי אני חושב שצריך לעשות פה שיפור ולתת שיניים נוספות לנציבות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, באמת אני מכבד אותך, אני מחכה לתשובה לשאילתה הזאת כבר ארבעה שבועות – שיאשרו אותה בכלל. סעיף ב' לשאילתה היה מאוד פשוט: האם פרקליט המדינה הצפוי להיבחר עומד לעסוק בסגירת תיקו של מנדלבליט? אם התשובה היא כן, האם זה ראוי בעיניך שזה שיושב בראש ועדת האיתור לבחור את פרקליט המדינה מצפה בעצם מאותו פרקליט לסגור את התיק שלו עצמו? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז מה שאמרתי לך, שאני מבין גם מהתשובה של נציב הביקורת על הפרקליטות, שהנושא הזה דה פקטו בא ואומר - - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אבל תגיד מה דעתך. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> דה פקטו בא ואומר – ואני יכול לחזור על הציטוט, וזאת התשובה. זאת התשובה שלי, אני לא נכנס עכשיו לנבכי אנשים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> במילים שאנחנו נבין. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז במילים שנבין אלו המילים שאמרתי לך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> שמה? לא. לא הבנתי את התשובה, אדוני השר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חושב שקיבלת תשובה מלאה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו סיימנו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> התשובה היא כן או לא, מה התשובה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חושב שקיבלת תשובה מלאה. אני גם חושב שאתה צריך קצת לעבור הלאה, לדון בעוד נושאים בכנסת ישראל - - << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר, אמון הציבור - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> - - אבל זכותך, אתה יכול להגיש את אותם נושאים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אבל אדוני היושב-ראש, לא קיבלנו תשובה לשאלה, שאלה פשוטה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חושב שקראתי ונתתי את תשובה מלאה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה קראת? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תם פרק השאילתות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו נעבור לחקיקה. לפני זה יש לנו הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה, ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"א–2020. תודה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לסטודנטים מתשלום דמי ביטוח לאומי), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/758/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, אנחנו נעבור להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לסטודנטים מתשלום דמי ביטוח לאומי), התש"ף–2020. תנמק את החוק חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, האמת היא, גילוי נאות, שאוכלוסיית הסטודנטים והסטודנטיות היא אחת מהקבוצות המאוד-קרובה לליבי. אני הייתי סטודנטית במשך הרבה זמן והרבה שנים, מהתואר הראשון עד התואר השלישי, ואחר כך חברת סגל, אז אני מכירה מקרוב מה זה להיות סטודנט ועם אילו קשיים הסטודנטים נדרשים להתעמת ולהיאבק באופן יום-יומי במוסדות האקדמיים במדינה. ומי כמונו – אנחנו, חברי הכנסת, שרובנו גם היינו סטודנטים ובילינו שנים לא מבוטלות בתוך האוניברסיטה, יודעים מקרוב עד כמה נכון ונחוץ ודרוש לסייע לסטודנטים ולסטודנטיות, במיוחד בעת משברית זו. אז יש לי זכות גדולה לעמוד כאן ולדבר בשמם של הסטודנטים על הזכויות שהם בעצמם כבר שנים רבות דורשים ודורשות. והאמת, אם היינו במדינת רווחה מתוקנת אני אפילו לא הייתי צריכה להעלות הצעת חוק כזו. אנחנו יודעים שהרבה מדינות פוטרות את הסטודנטים משכר הלימוד ולא רק מתשלומים לביטוח לאומי. כן, אני מדברת על מדינות באירופה. לפי ה-OECD כמעט בשליש מהמדינות שנמצאות כחלק מה-OECD לא נגבה שכר לימוד מסטודנטים לתואר ראשון במוסדות הציבוריים. אנחנו עדיין מעלים הצעות חוק כדי לפטור את הסטודנטים מתשלומי הביטוח הלאומי וצריכים לשכנע ולגייס ולנמק למה זה חשוב. אנחנו בסך הכול מדברים על פטור מתשלום דמי הביטוח הלאומי, כך שהסכום המינימלי שהסטודנטים חייבים בו זה 128 שקלים לחודש, כלומר 1,536 שקלים לשנה. אומנם זה סכום שנראה ונשמע מאוד מאוד קטן, אבל מבחינת הסטודנטים זה סכום מאוד גדול, שמתלווה לעוד הרבה הוצאות שהסטודנטים נדרשים לשלם ולהוציא. אנחנו ראינו מהסקר האחרון – סקר הסטודנט שערכה התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, ובו השתתפו כ-10,000 סטודנטים וסטודנטיות – כי 51% מהסטודנטים איבדו את מקום עבודתם בשיא משבר הקורונה. כמחצית מהסטודנטים. אנחנו מדברים על כ-4% מהסטודנטים אשר פוטרו ו-37% מהסטודנטים שהוצאו לחל"ת כבר בחודש מרץ. בסך הכול, 75% מהסטודנטים הצהירו כי נפגעו תעסוקתית בעקבות משבר הקורונה. גם מי שנשארו בעבודתם ספגו ירידה בשכר. השכר החודשי הממוצע של הסטודנטים העובדים השנה עמד על 3,895 שקלים, והוא ירד ב-748 שקלים בהשוואה לשנת 2019. בעקבות כך ראינו כי כ-13% מהסטודנטים עזבו את דירתם, כי לא יכלו לעמוד בתשלומים. ואם לא די בכך, אנחנו רואים, לפי הסקר, כי ההלוואה הממוצעת שהסטודנט לקח בשנה זו – תקשיבו טוב – עמדה על 27,000 שקלים. יש עלייה ב-5,924 שקלים, זאת אומרת, כ-27% יותר לעומת השנה שעברה. בכל מה שקשור להלוואות אנחנו גם יודעים שהרבה סטודנטים לא יכולים לקבל הלוואות, גם אם הם ערבים לבנקים, או שלא מאפשרים להם בבנקים לקבל הלוואות – מכל מיני סיבות. אגב, הפער הזה בין הסטודנטים הערבים לסטודנטים היהודים מורגש מאוד גם בתוצאות הסקר. עולה כי רבע מציבור הסטודנטים שוקלים לפרוש מהלימודים בעקבות המשבר, אבל הנתון הזה קופץ משמעותית בקרב הסטודנטים מהחברה הערבית, כך שאנחנו רואים ש-52% מהסטודנטים השיבו כי הם שוקלים לפרוש בעקבות המשבר, כמחצית מהסטודנטים הערבים. אנחנו מדברים על חברה שגם לפני משבר הקורונה היא חברה שנמצאת מתחת לקו העוני. אנחנו רואים שהמצב חמור והולך ומחמיר בכל מה שקשור לאבטלת הסטודנטים גם בעקבות משבר הקורונה. אנחנו מדברים על מספר המובטלים הצעירים עד גיל 27, אשר הגיע בעת משבר הקורונה לכ-200,000. 200,000, שהרבה מהם גם משתייכים לאוכלוסיית הסטודנטים. למרות הנתונים המזעזעים האלה אנחנו עדיין לא רואים שהממשלה מסייעת מספיק ותומכת בסטודנטים, לא לפני המשבר וגם לא במהלכו. פניתי ופנו גם חברים נוספים מהרשימה המשותפת, שוב ושוב, לשר להשכלה גבוהה. ביקשנו שימצאו דרך להקל, בין אם באמצעות הפחתת שכר הלימוד או הורדת תשלומים נלווים, בין אם באמצעות פטור מתשלומים על מעונות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש צורך במתן קצת אוויר לנשום לאוכלוסיית הסטודנטים. ומה קיבלנו בתגובה? אנחנו שומעים שוב ושוב על תוכניות סיוע לסטודנטים לקבלת הלוואות, לפריסת תשלומים, אבל אנחנו לא רואים שום הקלה בפועל. שום הקלה בפועל. אין משהו מוחשי, אין משהו מורגש, אין רשת ביטחון אמיתית לאותם סטודנטים, הם מופקרים טוטלית. לעומת זאת, במסמך של הממ"מ המשווה בין הסיוע שניתן לסטודנטים בתקופת הקורונה ברחבי העולם נמצא כי בכמה מהמדינות שנסקרו ניתן סיוע כספי ישיר לסטודנטים שנקלעו למצוקה כלכלית, באמצעות מענק או באמצעות קצבה. אנחנו מדברים על ארצות הברית, אנחנו מדברים על קנדה, ואפילו באוסטרליה, שבה הסטודנטים הזכאים לקצבת הבטחת הכנסה, ניתנה להם זכאות אוטומטית לתוספת כספית, בדומה לקבוצות אוכלוסייה אחרות שהוגדרו כזכאיות. אני דורשת כאן, באמצעות הצעת החוק הזו, שאם גם ככה הממשלה מחליטה לא להקצות מענקים וסיוע כספי ישיר לציבור שכל כך זקוק לתמיכה, לפחות לתת פטור. מענקים אין, אז לפחות פטור, לפחות זה. אנחנו מדברים על זכות ואנחנו גם מדברים על סכומים מאוד מאוד קטנים. אנחנו מדברים על עניין מאוד ספציפי, מאוד קונקרטי, עניין מאוד מאוד מאוד קטן, אבל יש לו משמעות וחשיבות וערך מאוד גדולים בקרב קהל סטודנטים רחב. אני יודעת שיעלה לפה נציג הממשלה ויגיד שהממשלה תומכת בסטודנטים ויש לה תוכניות, אפילו תוכניות מציונות ומעולות, ויש לה מתווה לסטודנטים, ובגלל שאין ועדת שרים לחקיקה אז העמדה הרשמית של הממשלה היא אולי להתנגד ואז ייתנו גם שורה ארוכה של מחמאות לעד כמה הממשלה עבדה קשה בשביל הסטודנטים. אבל לא, אנחנו כאן כדי שציבור הסטודנטים גם ידעו מי פועל כאן באמת לטובתם ומי מפקיר אותם באופן עקבי, באופן מתמשך. אני מאוד מקווה שתפתיעו אותנו, אני מאוד מקווה שתהיה הפתעה היום וכן תצביעו בעד החוק, כי אנחנו בסך הכול מדברים על חוק שלא לא עולה הרבה לקופת המדינה והוא טוב וחשוב לכלל הסטודנטים. על כן, אני קוראת ומבקשת מכלל חברי הכנסת להצביע בעד הצעת חוק זו. תודה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1521/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק נוספת – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התש"ף–2020. ינמק את החוק חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני מצמיד את הצעת החוק שלי להצעת החוק של חברתי המלומדת ד"ר היבה יזבק. ההצעה אכן ראויה, חשובה, הוגנת, צודקת לחלוטין. בהצעה שלי אני מוסיף: למה יש הבדל בין תשלומי דמי ביטוח לאומי לסטודנטים מחו"ל, שלומדים בחו"ל, לבין סטודנטים שלומדים בארץ? סטודנטים שלומדים בחו"ל משלמים 57 שקלים מדי חודש, לעומת סטודנטים שלומדים בארץ המשלמים 19 שקלים. למה? דווקא סטודנטים שלומדים בחו"ל משלמים יותר מאשר סטודנטים שלומדים בארץ; הם עולים יותר כסף להורים שלהם או בכלל. לכן, אני בוודאי תומך בהצעה של חברתי היבה יזבק, שלא ישלמו כלל וכלל, ואם כבר, שזה יהיה שוויוני בין הסטודנטים בארץ לבין הסטודנטים שלומדים בחו"ל. כבוד השר אמסלם, אתה יודע שיש צעיר פלסטיני בשם מאהר אל-אח'רס, שנמצא בכלא במעצר מינהלי ללא משפט, והוא שובת רעב כבר 100 ימים ועוד יום אחד – היום. אתה מהליכוד, ואני רוצה להשתמש במונח שאני נזהר מלהשתמש בו, אבל יכול להיות שמעצם העובדה שיו"ר התנועה שלך, מנחם בגין, כבר השתמש בו מעל דוכן זה – אז אני גם ארשה לעצמי להשתמש בו. אחרי שחברי המחתרת החרדית נעצרו במעצר מינהלי בשנת 1951, מנחם בגין דיבר על המעצר המינהלי, והשתמש במילים האלה: "החוק שהשתמשת בו הוא חוק נאצי, חוק רודני, בלתי מוסרי, וחוק בלתי מוסרי הוא גם בלתי חוקי". על כן, המעצר שלכם הוא בלתי חוקי. זה מה שאמר המנהיג שלך מנחם בגין. יש פה מעצר מינהלי נגד פלסטיני, מאהר אל-אח'רס, מאהר אל-אח'רס. אני רוצה להזהיר את כולכם, שבמידה שמאהר אל-אח'רס ייפגע, זה עלול לגרום לשפיכת דמים בין שני העמים. אני לא רוצה שפיכות דמים בין שני העמים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני קורא לשחרר את מאהר אל-אח'רס לאלתר. לאלתר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. על שתי ההצעות ישיב סגן השר משולם נהרי, בבקשה. סגן השר משולם נהרי, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לפטור סטודנט הלומד במוסד לימודים להשכלה גבוהה בארץ או בחו"ל מתשלום דמי ביטוח לאומי במשך לימודיו, ולא יותר מחמש שנים. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי רשומים כיום כ-62,700 סטודנטים שאינם עובדים, ולומדים במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה בישראל. חברת הכנסת היבה יזבק, כדאי לשמוע את הנתונים, כי בדקתי את הנתונים וחזרתי ובדקתי. לא רציתי להיכשל בנתונים. רציתי שהנתונים יהיו מדויקים לפניי, ובדקתי אותם אישית. אם כן, אנחנו מדברים על 62,700 סטודנטים שאינם עובדים, ולומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. אשר לסטודנטים הלומדים מחוץ לישראל, על פי אומדן המוסד מדובר בכ-10,000 סטודנטים נוספים. ראוי להדגיש כי המחוקק כבר הכיר בחשיבותה של ההשכלה הגבוהה והעניק לאוכלוסיית הסטודנטים הקלה בתשלום דמי הביטוח ביחס לאוכלוסיות אחרות שאינן עובדות. סטודנט כיום משלם דמי ביטוח בשיעור מזערי, 24 שקלים, הנמוך – שליש מהשיעור המזערי למי שאינו עובד, שהוא 73 שקלים. מבוטח תושב ישראל שוהה בחו"ל, בין אם הוא סטודנט או לא, משלם דמי ביטוח לאומי בסך 201 שקלים לרבעון בלבד, כלומר 73 כפול שלושה חודשים. כל רבעון הוא משלם. הצעת החוק מעוררת קשיים אופרטיביים: ראשית, למוסד לביטוח לאומי אין את הכלים לבחון אם מוסדות ההשכלה בחו"ל עומדים בקריטריונים הקבועים בתקנות ואשר על פיהם נקבע אם יוכר מוסד כמוסד להשכלה גבוהה על ידי המוסד. שנית, כיום מוטלת חובה על מוסדות להשכלה גבוהה בישראל להעביר למוסד את הנתונים על אודות הסטודנטים הלומדים אצלו בכל שנת לימודים. הצעת החוק למעשה מבקשת מהמוסד לפנות למוסדות השונים בחו"ל לקבלת הנתונים. דרישה זו תקשה עד מאוד על יכולת המוסד לקבוע את שיעור דמי הביטוח, ותדרוש משאבים ניכרים. כמו כן - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מרגי, חבר סיעה שלך, אתה מפריע לו. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כמו כן, ההצעה אינה מתייחסת לסוגי אוכלוסיות שונות שאינן עובדות, כגון חיילים משוחררים אשר אינם עובדים, אשר נדרשים לשלם דמי ביטוח כמי שאינם עובדים. זאת ועוד, עלות ההצעה – את הזכרת שאלה סכומים לא משמעותיים אם יפטרו את הסטודנטים מתשלום דמי הביטוח, אז אלה הנתונים המדויקים: עלות ההצעה, אם יינתן פטור מוחלט מתשלום דמי ביטוח לסטודנטים הלומדים בישראל בלבד, היא כ-18 מיליון שקלים לשנה, בעוד העלות המשוערת לגבי סטודנטים הלומדים מחוץ לישראל הינה כ-9 מיליון שקלים בשנה – סך הכול כ-27 מיליון ש"ח. יתרה מכך, מלשון ההצעה לא ברור אם כוונת המציעה לפטור את אוכלוסיית הסטודנטים גם מתשלום דמי בריאות בסך 104 שקלים. לא הזכרת את הנושא הזה. הרי הוא משלם גם דמי ביטוח וגם דמי בריאות. אז אם יפטרו אותם גם מדמי ביטוח בריאות של 104 שקלים לחודש, אזי העלות הנוספת היא למעלה מ-90 מיליון שקלים בשנה. בסך הכול, ביטוח הבריאות פלוס דמי הביטוח הוא כ-120 מיליון שקלים. לכן, מוצע להתנגד להצעה. עכשיו, אני רוצה להוסיף על הנושא של הסטודנטים. את הזכרת את הסטודנטים הערבים, שהם מקופחים או לא מקבלים כמו כולם. אני רוצה לומר לך שבתחתית בתחתית זה הסטודנטים החרדים. הסטודנטים החרדים, מי מזכיר את זה בכלל? עוול נעשה להם. ואני רוצה להביא לך דוגמאות. אני ישבתי שתי קדנציות בממשלות ישראל, ואחד הדברים הלוהטים שדיברו שם, זה ריגש את כולם, זה איך עוזרים למגזר החרדי שילכו וילמדו באוניברסיטאות, שילמדו מקצוע ושיגדילו את מעגל התעסוקה. איך עושים? בזמנו פרופ' טרכטנברג הוציא ספר שלם על החרדים – פתרונות, תקציביים מכאן עד להודעה חדשה: ממשלת ישראל עכשיו תשפוך שקים של תקציבים לטובת המגזר החרדי. אני אומר לך שזה עלבון. לא היה דבר כזה. אני מכיר סטודנטים היום, חרדים, שפנו אליי. הם לומדים והלימודים שלהם יקרים. ובאותה אוניברסיטה – ניקח את אוניברסיטת חיפה, ששם יש הרבה סטודנטים ערבים – שם מקבלים מלגה מיוחדת, מלגת לימודים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברי הכנסת, אפשר בבקשה שקט? בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> שם מקבלים מלגה מיוחדת, במיוחד בנושאים המחקריים. החרדים – אף אחד לא יודע להשיב למה הם לא מקבלים, למה הם שונים מהסטודנטים הערבים. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> צריכים לקבל, וצריך להילחם על דבר כזה וצריך לעשות הכול. אז עדיין הסטודנטים הערבים לא הכי מקופחים, יש כאלה שעדיין מקבלים פחות. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - - << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו נגד קיפוח כלשהו, לא רוצים קיפוח. יש אפשרות לעזור גם לאלה וגם לאלה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אז אני רוצה להציע לך הצעה מעשית. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> הצעה מעשית, וזו הדרך שלדעתי היא הטובה ביותר, היא לדאוג שהאוניברסיטאות – הרי אנחנו מדברים פה על 24 שקלים; שהאוניברסיטאות יתכבדו ויוזילו את שכר הלימוד, או שהמעונות יאפשרו לסטודנטים – להקל עליהם במיוחד בתקופה הזו. אני לא שמעתי לרגע שחסר כסף לאוניברסיטאות. יש להן גם תקציבים גדולים מהמדינה, שפע של תקציבים, ויש פילנתרופיה שנותנת דווקא לדברים הללו. אז יתכבדו האוניברסיטאות ויוזילו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין נציג אחד לסטודנטים. אחד. מה המדינה מבקשת - - - << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> הממשלה מתקצבת את ההשכלה הגבוהה. אז האוניברסיטאות, שיקלו על הסטודנטים בשכר הלימוד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם לאוניברסיטאות היו הוצאות גדולות, של המעבר למסכים, של זום. צריך לתת לסטודנטים סיוע. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> יכולים לקבל סיוע יותר גדול, ברגע שאתה פוטר אותו ועושה לו הנחה בשכר לימוד זה יותר טוב מאשר הפטור הזה שאתה נותן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אחלה. אני אומר, אתה לא רוצה את זה, תביא משהו אחר, אבל אתם לא יכולים רק לפסול הצעות של סיוע לסטודנט מבלי להביא חלופות. אתם רק אומרים מה לא; תגידו מה כן. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני לא שומע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגידו מה אתם רוצים, אתם לא יכולים רק להגיד מה לא. אילו הצעות יש לכם למען הסטודנטים? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> טוב, רבותיי, צריך לעזור לסטודנטים, ולכל הסטודנטים, ובמיוחד לסטודנטים החרדים. להתחיל משם ולהמשיך הלאה, כי הם אלה שמקופחים. כבר שנים שלא נותנים, רק דיברו ורק כתבו. יש מחקרים, יש תוכניות, תוכנית 2030 – שום דבר. צריך לתת קודם כול, אם יש אפשרות, לסטודנטים החרדים. רבותיי, אני מציע להתנגד להצעה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סגן השר, תודה רבה. חברת הכנסת היבה יזבק, את רוצה להגיב? בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. תמיד אומרים: יש אמונה שמגשימה את עצמה, ועכשיו יש ציפייה שגם מגשימה את עצמה. אז כפי שציפינו, אין שום הפתעה, הכול הולך לפי הציפיות מהממשלה, בהפקרת הסטודנטים, בהשארתם מאחור. כבודו, אנחנו באמת לא מתחרים על מי מקופח יותר. אני מתנגדת לכל צורה של קיפוח, גם נגד ערבים, נגד חרדים, נגד כל אוכלוסייה, נגד כל שכבה ונגד כל חברה. זה לא בבית ספרנו, כמו שאומרים. המאבק שלנו הוא למען צדק לכולם. לכן כשהעליתי את הצעת החוק, אני מתייחסת לכ-320,000 סטודנטים שמייצגים את כלל החברה וכוללים את כלל האוכלוסיות בחברה. אנחנו מתייחסים בכל זאת – גם אם זה עולה לקופת המדינה, עדיין אנחנו מדברים על סכומים מאוד קטנים ומזעריים ביחס להוצאות המיותרות שהממשלה מוציאה על דברים מיותרים, גם בתקופת הקורונה. לסטודנטים, דווקא בתקופה הזו, מגיעה תמיכה ומגיע להם סיוע ומגיע להם להרגיש קצת גב כלכלי. אנחנו התרענו על הנתונים. 25% מהסטודנטים חושבים לעזוב את הלימודים. אומנם 50% מהם מהחברה הערבית, אבל אלה מספרים. אי-אפשר להבין את ההתעלמות הטוטלית והמתמשכת של הממשלה מאוכלוסיית הסטודנטים, שקורסת ומתמוטטת. למה הם צריכים לשלם בעבור כל זה גם כשהם לומדים בינתיים אונליין? אין שום סיוע כלכלי לסטודנטים, אין שום מתווה, אין תוכניות אמיתיות. אנחנו מכירים את זה מהשטח; אנחנו מקבלים עשרות פניות באופן יום-יומי מהסטודנטים. יש להם זעקה מתמשכת, ואתם פשוט מחליטים להמשיך לא להקשיב. אני בכל זאת פונה לכולם לתמוך בהצעת חוק חשובה זו, גם שלי וגם של חברי איימן עודה. אנחנו רוצים שינוי במצב הסטודנטים. בכל זאת רוצים להאמין שיש חברים בכנסת הזו שאכפת להם מהסטודנטים. זה יותר נעלה מהשיקולים הפוליטיים. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעות. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סליחה, בבקשה. רק רגע אחד, חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> סגן השר, משולם נהרי, הציבור שלך יודע את העמדה שלך? האנשים העניים, עיירות הפיתוח, פשוטי העם? פעם הייתם תנועה חברתית; גם מבחינה פוליטית עברתם ימינה, גם מבחינה חברתית כלכלית עברתם ימינה? יש אנשים קשי יום שמבקשים שהסטודנטים לא ישלמו דמי ביטוח לאומי, ואתה אומר: לא, שישלמו. שהסטודנטים ישלמו, זה אתה? אני פה מבקש שוויון בין סטודנטים שלומדים בחו"ל לבין סטודנטים שלומדים בארץ, ואתה נגד השוויון הזה? העמדה שלך אנטי-חברתית ונגד הציבור שלך עצמך. אני רוצה לספר לך על הציבור שלנו עצמנו. לפני כחודש אני עשיתי קיזוז. למה? כי הייתי חולה קורונה מאומת. אסור לי לצאת מהבית. אז הדבר הטבעי והאחראי הוא לבקש משר, מחבר קואליציה, שלא יגיע. כך עשיתי. הציבור שלנו תקף אותנו, אכל אותנו. האמת, לא בצדק. אבל מה הציבור שלך יעשה לך, אתה? למה אתה מתנגד לכך שהסטודנטים לא ישלמו דמי ביטוח לאומי? למה אתה מתנגד? הרי אתה מייצג ציבור עני כמו הציבור שלנו. << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> זה דמגוגיה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בתוך המציאות הקשה הזאת צומח דור אבוד - - << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> זו דמגוגיה. תתייחס לעניין. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> - - שמנסה לחיות חיים במציאות כלכלית בלתי אפשרית. << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> זו דמגוגיה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הבטחנו לצעירים שלנו שאם הם ירכשו השכלה, הם יוכלו להצליח כנגד כל הסיכויים. << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> תדאג גם לחרדים. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היום חמישית מהסטודנטים הערבים, ואני בטוח שגם חרדים - - << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> חרדים, חרדים. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> - - כבר נשרו מהלימודים או עלולים לעשות את זה בשנה הקרובה. גם בעלי העסקים קורסים. אין-ספור אנשים קטנים נאלצו לסגור את מפעל חייהם. כיום שליש מהמובטלים הם מתחת לגיל 35. צעירים וצעירות מוכשרים מחפשים עתיד ונתקלים במבוי סתום. הם ננטשו על ידי הממשלה, שאדישה למצוקה שלהם – שאתם חלק אינטגרלי ממנה. לא חשבתי שאתה תעלה לפה ותתנגד להצעה חברתית כזאת. לא חשבתי. חשבתי שתבקש משר אחר, אולי תברח מהאולם, אולי לא תצביע, אבל תעלה עד פה נגד הצעה כל כך חברתית כזו? אתה יודע מה, אני כל כך גאה בציבור שלנו שתקף אותנו; למרות שזה היה לא בצדק, לפחות הוא אחראי, ערני, תוקף אותנו, תולה בנו תקווה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, נא לסיים. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כנראה הציבור שלך מתחיל להתייאש מכם. מתחיל להתייאש מכם. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעות. אנחנו מצביעים הצבעה נפרדת על כל חוק, בנפרד. הצבעה ראשונה היא על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לסטודנטים מתשלום דמי הביטוח הלאומי), התש"ף–2020. אנחנו נוסיף רק את רם בן ברק, שהוא המציע הבא. כולם לשבת במקומות. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לסטודנטים מתשלום דמי הביטוח הלאומי), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> רם בן ברק, להוסיף אותך? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בעד. תוצאות ההצבעה: 28 בעד, נוסיף את רם בן ברק זה 29 בעד; נגד – 44. החוק לא עבר. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התש"ף–2020. נעבור להצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה: 28 בעד. נוסיף את רם בן ברק – 29 בעד; נגד – 44. הצעת החוק לא עברה. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1144/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התש"ף–2020. ינמק את החוק חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. עשר דקות לרשותך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול ציינו בכנסת את יום החקלאות. היה יום גדוש בפעילות: ישיבה חגיגית של שדולת החקלאות בהשתתפות שר החקלאות ידידי אלון שוסטר, שזאת גם ההזדמנות להודות לו ולמנכ"ל משרדו מר נחום איצקוביץ' על השתתפותם; קיימנו דיונים בוועדת הכלכלה על מתן העדפה במכרזים ממשלתיים וציבוריים לתוצרת חקלאית; קיימנו ישיבות בוועדת הכספים בנוגע לתוכניות למתן תמיכות ישירות לחקלאים; קיימנו ישיבה בוועדת העבודה והרווחה בנוגע לביטול מכסות של עובדים זרים לחקלאות; התקיימה ישיבת מליאה מיוחדת ועוד פעילויות רבות וחשובות. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שאני מעלה היום להצבעה, יחד עם חברתי חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח וחברי חבר הכנסת בועז טופורובסקי, היא המשך טבעי לחיזוק וביצור החקלאים בישראל ובאה להיטיב עם הצרכנים. התיקון להצעת החוק הוא כל כך פשוט ומתבקש עד שנראה כי לא ברור למה לא בוצע עד היום. לא רק שהוא הגיוני וצודק, אלא הוא גם נדרש. מסקר שנערך לאחרונה על ידי התאחדות האיכרים וארגון השומר החדש עולה כי 81% מהישראלים מעדיפים תוצרת כחול-לבן. אבל איך ידעו להבדיל בין עגבנייה מטורקיה לבין עגבנייה ישראלית, אם היא לא תהיה מסומנת? עוד עולה מהסקר כי למעלה מ-90% מהצרכנים לא יודעים להבדיל, ובצדק, בין תוצרת ישראלית לבין תוצרת מיובאת. בנוסף, שבעה מתוך עשרה ישראלים היו מעוניינים לדעת את ארץ המקור של התוצרת שאותה הם רוכשים. חבריי חברי הכנסת, תעיפו מבט על התווית של החולצה שלכם, תסתכלו על התווית של החליפה שלכם או על הנעליים שאתם נועלים – כל דבר מחויב בציון ארץ הייצור. תבדקו ברישיון הרכב, תראו שאומרים איפה הוא יוצר – האם האופל יוצרה בטורקיה או האופל יוצרה בגרמניה. כי הצרכנים, זכותם לדעת. בפעם הבאה שאתם בסופר תעיפו מבט על קופסאות השימורים שאתם קונים, ותראו שבכל המקרים מצוינת ארץ המקור או הייצור של המוצר שאותו אתם קונים. אז למה מה שאתם מכניסים לפה שלכם – הפירות, הירקות, דגים, עופות ובשר – לא תדעו איפה הוא יוצר, מי גידל אותו, באילו מים הושקה ובאילו תנאים טופל? ובכלל את מי אתם מממנים, חקלאי גאה בערבה או חקלאי טורקי תומך ארדואן? חבריי חברי הכנסת, החקיקה כיום מחייבת את היבואן, היצרן או המשווק במסירת המידע החיוני הזה לציבור הצרכנים בנוגע לארץ המקור של התוצרת, אבל לא מתייחסת למוצרי המזון הנמכרים בתפזורת או במשקל. מקום הגידול, תנאי הגידול, הידע והקדמה בתחום החקלאות, רמת הפיקוח והבקרה, תנאי ההעסקה ועוד, משפיעים לא רק על איכות וטיב התוצרת החקלאית אלא גם על החלטת הצרכן איזה אוכל לרכוש. זוהי זכות בסיסית, וכמחוקקים אנחנו מחויבים לדרוש שתסופק לצרכנים. בעידן של שקיפות וצרכנות נבונה יש לתת לצרכן את הכלים ואת הידע הנדרש. מדינות נאורות שאליהן אנחנו רוצים להידמות ולשאוף, כגון ארצות הברית, קנדה ומדינות האיחוד האירופי, מחייבות סימון של ארץ המקור של מוצרים מיובאים ומוצרים שאינם מיובאים. הגיעה העת שגם ישראל תפעל בצורה דומה. גם בהיבטים של עידוד תחרות, סימון תוצרת חקלאית יעודד ספקים להתחרות על האטרקטיביות של התוצרת, מחירה ואיכותה, ובכך לקיים מסחר הוגן ותחרות בתנאי שקיפות מיטביים לצרכן. אדוני היושב-ראש, שמעתי אתמול בדיון שנערך בנושא בוועדת הכלכלה את נציג משרד האוצר טוען, ולא בצדק, כי הם יתמכו בהצעה אם רק היא תהיה וולונטרית ולא מחייבת, כיוון שתהיה כרוכה בהוצאה שתתגלגל על הצרכן. אז תרשה לי להסביר את מה שפקידי האוצר לא מכירים מהשטח, ובהזדמנות זאת אני קורא להם לצאת קצת יותר מהמשרד ולפגוש חקלאים אמיתיים ולשמוע על מצוקותיהם ועל האתגרים שהם מתמודדים איתם יום-יום: אין שום עלות נוספת ביישום התיקון שלי. ממילא סמוך לכל מוצר יש שלט המציין את המחיר לקילו או ליחידה של המוצר, וכל מה שאני מבקש לעשות הוא כי באותו שלט יצוין אם המוצר ישראלי – גדל בארץ או לא. זה הכול. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שלי אינה פוליטית, היא לא נוגעת לימין ושמאל. היא באה לשרת את כלל אזרחי ישראל ולחזק את החקלאים הישראליים ולתמוך בתעשייה ובכלכלה כחול-לבן. קשה לי להאמין שמי שנמצא כאן באולם יצביע נגד, כיוון שזאת תהיה הצבעה ישירה נגד הצרכנים והחקלאים בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. ישיב שר הכלכלה עמיר פרץ, בבקשה. עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברים, חבר הכנסת רם בן ברק, חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, חבר הכנסת בועז טופורובסקי, עכשיו הודיע לי יושב-ראש הקואליציה מיקי זוהר שגם הוא הניח הצעת חוק דומה. אני חושב שמה שאתה מניח לפתחנו הוא דבר נכון מאוד. אני חושב שהגיע הזמן, במסגרת הפעילות הצרכנית של אזרחי ישראל, שהמודעות להעדפת תוצרת הארץ לא תבוא לידי ביטוי בהצהרות בלבד אלא תבוא לידי ביטוי גם בכך שבפני הצרכנים תעמוד השאלה אם הם ירכשו תוצרת הארץ או יעדיפו תוצרת אחרת. תוצרת כחול-לבן היא מסר רציני, אמיתי, שכל אחד מאיתנו יודע שכשהוא רוכש דבר מה הוא מסייע למעגלים נוספים של הגנה על חקלאים – אבל זה לא רק חקלאים, זה כל הפעילות של המערכת מסביב. ולכן אני חושב שההצעה שלך היא הצעה נכונה מאוד. אני בהחלט חושב שצריך לעשות מאמץ לקדם אותה ככל האפשר. אני רוצה לומר לך שהדבר היחיד שצריך לשקול – כי ההצעה שלך מדברת על כך שכל מוצר חקלאי שגידלו אותו בארץ, פיתחו אותו בארץ, אתה רוצה שכשהוא יהיה על המדפים יסמנו שהמוצר הזה מתוצרת ישראל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> וגם מאיפה התוצרים האחרים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> בדיוק, אבל כדי שלא נמצא את עצמנו במצב שכביכול אנחנו יוצרים מין העדפה – כשעושים את זה לגבי תוצרת ישראל במקום אחר בעולם אנחנו מתנגדים; כשמסמנים את התוצרת הישראלית, לעיתים כדי להחרים אותה, אנחנו מתנגדים לתהליך כזה. לכן, ההצעה שתצטרך להיות מוגשת בסופו של דבר היא שיסמנו את כל המוצרים – כל אחד, מאיפה הוא הגיע. אם הוא מגיע מטורקיה, שידעו שהוא מטורקיה; אם הוא הגיע מיוון, שידעו שזה מיוון, ואם הוא הגיע מאירופה, שידעו שהוא מאירופה, וגם ידעו מה יוצר בארץ. לכן אני פונה אליך. פניתי אליך גם אתמול, ואני פונה אליך גם עכשיו: מכיוון שהצעת החוק שלך מאוד חשובה, אין שום טעם לגייס את הקואליציה להצביע נגד ובכך לדחות את זה לעוד שישה חודשים. אני פונה אליך להסכים לדחות את ההצבעה למועד אחר. גם במועד האחר תוכל לקבל את ההזדמנות להשיב להצעה שאני מציע, ואנחנו נעשה מאמץ להביא הצעת חוק ממשלתית משותפת יחד איתך ויחד עם חברי הכנסת המציעים. ואם אתה מסכים, אני אודה לך מאוד, ונודיע את זה לפרוטוקול. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, אני מסכים, ובתנאי שנקבע עכשיו את לוח הזמנים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> בוא נגיד שבתוך שלושה חודשים אנחנו נביא את זה. אני מקווה שבתוך חודש, אבל אני לא רוצה להיות במצב שלא עמדנו בהתחייבות כלפי המליאה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בין חודש לשלושה יש חודשיים – נקבע חודשיים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> לא, לא, אנחנו רוצים את החוק הזה – זה נכון לתקופת הקורונה, היה נכון לעשות את זה בתוך שבוע ימים. תאמין לי, באמת יש פה מוטיבציה של כל הגורמים. דיברתי אתמול עם שר החקלאות, דיברתי עם הגורמים השונים, יש באמת נכונות. אני כבר מספיק ותיק במליאה הזאת לדעת אם דבר מה הוא דבר שכדאי לעשות אותו ביום מדויק, או שיבואו לפה ויצביעו נגד כי לא הספיקו – לא. אני מתחייב לך שכבר בימים הקרובים נקים צוות משותף כדי להתחיל לעבוד על הצעת החוק, שתהיה הצעת חוק מקובלת גם על הממשלה וגם על חברי הכנסת. זאת הצעת חוק שראוי שנביא אותה יחד ושתהיה לה תמיכה מקיר לקיר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז ההצבעה נדחית למועד אחר בהסכמה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> תודה לכם, בתוך שלושה חודשים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בתוך שלושה חודשים, בעזרת השם, תגיע הצעת חוק ממשלתית בעניין. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – פטור מתשלום עבור קורס חוזר בשל שירות מילואים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1275/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – פטור מתשלום עבור קורס חוזר בשל שירות מילואים), התש"ף–2020. ינמק את החוק אלכס קושניר, בבקשה. אלכס קושניר, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חברים, המרוץ נגד הזמן התחיל אבל התוצאה ידועה מראש – בג"ץ דחה את הבקשה השמינית של המדינה לדחיית חוק הגיוס, ואם הכנסת לא תחוקק חוק גיוס חדש, אז החל מפברואר 2021 כל אזרחי ישראל בני ה-18 יהיו חייבים בגיוס לצה"ל. אז דרעי, ליצמן וגפני, ראשי הממשלה בפועל, יקראו לחבריהם לרשימה החרדית המשותפת נתניהו וגנץ, וידרשו מהם לשים את הכול בצד: את הקורונה, את העסקים הקטנים, את מתווי היציאה למיניהם, את התקציב, את הביטחון, ולהתחיל להתעסק רק בדבר אחד – איך בונים מסלול השתמטות משירות צבאי לבחורי הישיבות. הרי מבחינתם אין שום סיבה שאזרחי האוטונומיה החרדית, בעלי הדם הכחול, ישרתו את המדינה ויסכנו את עצמם. הרי יש אחרים שיעשו את העבודה. יש הורים שלא ישנים בלילות בידיעה שהילד או הילדה שלהם עכשיו מסכנים את חייהם במחסום בחברון, במארב בגבול לבנון, בסיור גדר ברצועת עזה. אני יודע שיש קולות שטוענים שצה"ל לא צריך את בחורי הישיבות, אבל אני חושב שאת הבחירה אם לגייס לשירות צבאי או לא צריך להשאיר בידי צה"ל. ומי שלא יתגייס לשירות צבאי חייב יהיה להתגייס לשירות אזרחי – לשרת, למשל, בבתי חולים, במד"א, בכיבוי אש, בקופות חולים, בבתי הספר, בפעילות בקהילה. זה נראה לכם מופרך? זה נראה לכם נטול היגיון? אני טוען שכל אזרח ישראלי שמגיע לגיל 18 חייב לשרת את המדינה. זהו הערך הבסיסי ביותר – ערבות הדדית, שותפות גורל, שוויון בזכויות תמורת שוויון בחובות. ההפקרות של הגיוס לצה"ל היא תוצאה ישירה של השתלטות של שרי האוטונומיה החרדית, חברי הרשימה החרדית המשותפת, על מוקדי הכוח בכנסת ובממשלה. היא תוצאה ישירה של התקפלות של נתניהו, וגם, למרבה הפלא, של רב-אלוף במילואים, רמטכ"ל לשעבר, שר הביטחון, ראש הממשלה הרזרבי בדימוס, אדון בני גנץ. אז כפי שאמרתי, עכשיו יתחיל המרוץ נגד הזמן. יהיו דיונים קדחתניים, איומים ומשברים קואליציוניים, לחצים של מועצת גדולי התורה, אבל התוצאה, כפי שאמרתי, ידועה מראש. עד פברואר מועצת גדולי התורה תכתיב למועצת גדולי השררה את החוק, כך שבעלי הדרכון של האוטונומיה החרדית יהיו פטורים מגיוס. אז לפני שמתחיל הקרנבל, לפני שתשומת הלב של מקבלי ההחלטות תישאב לחלוטין לטובת מציאת מסלול הבריחה מגיוס עבור בחורי הישיבות, אני מציע שבכל זאת נעשה משהו קטן עבור הפראיירים שממשיכים לשאת בנטל, לשרת בצבא ולעשות מילואים: הפראיירים שממשיכים לשרת את המדינה ולהתגייס למילואים גם תוך לימודים אקדמיים; הסטודנטים, שעבורם למדינה אין כסף, והיא מסרבת לסייע להם בשנת הלימודים הזו, שנת הקורונה. אני שומע על משא ומתן בין הממשלה להתאחדות הסטודנטים הארצית, משא ומתן שנמשך חודשים. אגב, יש לי ניחוש: הפתרון להמשך ההשתמטות של אזרחי האוטונומיה החרדית יימצא הרבה לפני שייגמר המשא ומתן עם הסטודנטים – סדר עדיפויות לתפארת האוטונומיה. אז רגע לפני שמתחיל הקרנבל והמרוץ המטורף להצלת בחורי הישיבות משירות בצבא ההגנה לישראל, אני מציע חוק פשוט וצודק. אני מציע שסטודנט שעשה שירות מילואים פעיל במהלך הסמסטר ונכשל במבחן יקבל פטור מתשלום על קורס חוזר. החוק הזה לא יעלה הרבה כסף, כי לצערי מעטים הם שעושים שירות מילואים פעיל, ולשמחתי הם מוכשרים וחזקים ויודעים להתמודד עם הקשיים. אבל בכל זאת, זה לא תמיד הולך. אז בואו פשוט נעזור להם לפחות במשהו קטן – משהו, כדי שהם ירגישו שהמדינה מוקירה את תרומתם. ודבר אחרון, אדוני היושב-ראש, אני חייב גילוי נאות: הצעת החוק הזו כבר הונחה על שולחן הכנסת אי-שם בכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת כנסת חרוצה אז, והיום שרה בכירה בממשלת השופרות של נתניהו, הגב' מירי רגב. לכן, חבריי היקרים ממפלגת הליכוד, אין לכם שום סיבה להצביע נגד. וגם חבריי מכחול לבן, אל תפחדו, זה לא ירגיז את החרדים. ראש המפלגה שלכם בכל זאת ייתן להם את חוק הגיוס. אז בואו פשוט נעשה צדק – קטן, חלקי, אבל חשוב והוגן. תצביעו בעד החוק הזה וניתן לסטודנטים המילואימניקים את המינימום שמגיע להם – פטור מתשלום על קורס חוזר אם הם נכשלים במבחן בשל שירות מילואים פעיל. תודה רבה. תצביעו בעד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. ישיב השר יואב גלנט בשם השר להשכלה גבוהה ומשלימה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר >> עשר דקות? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> עד עשר דקות. תעצרי אותי בתשע דקות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני נמצא כאן כנציגו של השר להשכלה גבוהה מר זאב אלקין ואני מקריא את תשובתו. הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – פטור מתשלום עבור קורס חוזר בשל שירות מילואים) – מענה. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> יואב, לא שומעים אותך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אתה שומע, חבר הכנסת ליברמן? << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> משתדל להקשיב. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני אשתדל לענות. שוב, אני אומר שאני נמצא כאן בשמו של השר זאב אלקין, השר להשכלה גבוהה, שביקש ממני לענות בעניין הצעת החוק. הוא כידוע נמצא בבידוד, היום האחרון. הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – פטור מתשלום עבור קורס חוזר בשל שירות מילואים) – מענה. מכיוון שוועדת השרים לחקיקה טרם דנה בהצעת החוק וטרם גיבשה את עמדתה, עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק אם המציעים מתעקשים להביא את החוק להצבעה לפני קביעת העמדה של ועדת השרים. לגופו של עניין, נושא הפטור מתשלום על קורס חוזר בשל שירות מילואים מוסדר לא בחקיקה ראשית אלא בכללים שקובעת המועצה להשכלה גבוהה מכוח החוק. סעיפים 4(ב) ו-6 בכללים עוסקים בהיעדרות מקורסים בשל שירות מילואים, והם קובעים כך: "4(ב) מוסד יאפשר לסטודנט ששירת שירות מילואים של 10 ימים לפחות במצטבר במהלך סמסטר לעניין קורס סמסטריאלי או 20 ימים לפחות במצטבר במהלך שנת הלימודים לעניין קורס שנתי, ונעדר בשל כך משיעורים בקורס, לדחות את הקורס ולחזור עליו בלא תשלום נוסף בתנאי שעדיין לא נבחן; זכות כאמור בסעיף קטן זה תינתן גם לסטודנט הורה שבן או בת זוגו שירתו במילואים, בשל היעדרות, כאמור בסעיף קטן (א2), בתקופות האמורות בסעיף קטן זה". "6. מוסד יאפשר לסטודנט שנעדר בשל שירות מילואים מקורס מעבדה, סמינריון, סיור, סדנה או הכשרה מעשית, להשלים את שהחסיר או יפטור אותו מהשתתפותו, או יאפשר את השתתפותו בהם במועד מאוחר יותר בלא תשלום נוסף, בהתייחס בין השאר, למהות הקורס ובתיאום עם המרצה הנוגע בדבר; המוסד יאפשר השלמה, פטור או השתתפות במועד מאוחר כאמור בסעיף זה גם לסטודנט הורה שנעדר בעת שירות מילואים של בן או בת זוגו כאמור בסעיף 4(א2); המוסד יפעל לקביעת נהלים בעניין זה ולפרסומם". אומנם בסעיפים אלה שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה איננו נקלע למקרה שאליו מתייחסים יוזמי החוק, המדבר על פטור מתשלום על קורס חוזר רגיל שסטודנט כן החליט להיבחן בו ונכשל, והוא אכן סבור כי יש היגיון בהצעה של יוזמי החוק לפטור גם במקרה כזה את הסטודנט מתשלום על קורס חוזר; זאת, כמובן, במקרים שמדובר בהם בהיעדרות יחסית ממושכת, כפי שקובעים הכללים, ולא בשל היעדרות של יום אחד, כפי שיכול להשתמע מהצעת החוק. לכן בכוונת השר להשכלה גבוהה ומשלימה ליזום תיקון של כללי המל"ג כך שייתנו מענה גם במקרה זה בהליך המקובל, והוא מודה ליוזמי הצעת החוק על כך שהפנו את תשומת ליבו ללקונה זו. כאמור, זו הדרך הנכונה מבחינה משפטית לפתור את הבעיה, ולא דרך חקיקה ראשית, שאיננה נכנסת לפרטים מסוג זה. על כן, אנו מציעים ליוזמי הצעת החוק להפוך אותה להצעה לסדר-היום או לדחות את ההצבעה כדי לאפשר למל"ג לתקן את הכללים בדרך המקובלת. אם המציעים עדיין יתעקשו על הצבעה על הצעת החוק, כאמור, עמדת הממשלה תהיה להתנגד. עליזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוד דקה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> טוב, אז עכשיו, בזמן שנותר לי, אני אפרט בפני חברי הכנסת את מה שפירטתי בפני אולם כמעט ריק בשעות הבוקר, והוא הנושא של חלוקת המחשבים ברחבי הארץ - - - << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> עוד אחד הגיע. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> רגע, חכה. הנושא של חלוקת המחשבים והטלפונים הכשרים. רבותיי, לפני חצי שנה, קצת פחות, חמישה חודשים, התברר לי שלמעשה לאורך שנים משרד החינוך לא נערך ללמידה מרחוק. הדבר הזה קשור להרבה מאוד תחומים, אבל בשביל לקצר ולאפשר לשמוע את הדברים אני אגיד מה עשינו. הבאנו מיליארד ורבע שקלים, ובסכום הזה אנחנו משדרגים 4,000 בתי ספר בכל רחבי הארץ ומתקינים בהם תשתיות של תקשוב – מחשבים, ראוטרים, טלוויזיות, רמקולים – והחלה חלוקה של 150,000 מחשבים בכל רחבי הארץ. למען ההבנה, אנחנו חילקנו אתמול 1,100 מחשבים בעראבה, 900 מחשבים בטבריה, 600 מחשבים בבית שאן, ואני יכול להמשיך. השבוע מחולקים 20,000 מחשבים. אז אני מצפה מכל מי שתקף את ממשלת ישראל ואת משרד החינוך, שיבוא וגם יוקיר את מה שנעשה בעת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. בהזדמנות זו, חברי וחברות הכנסת, נא לתפוס את המקומות. ההצבעה רק מהמקום, כל אחד ממקומו. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני שר החינוך, אדוני שר החינוך, אדוני שר החינוך, אני רוצה שתקשיב לי שנייה, בבקשה, ברשותך. אתה היית אלוף בצה"ל, ולכן אני לא צריך לספר לך עד כמה מערך המילואים הוא קריטי וחשוב לביטחון המדינה. אבל אני רוצה לספר לך איזשהו מקרה שהעליתי כאן ופניתי לשר הביטחון ולשר במשרד הביטחון, שמצביע על עד כמה הממשלה בעצם מזניחה את המילואימניקים. יש גדוד אחד ששירת בתפר בשנים 2019–2020. לפני שגייסו אותם הבטיחו להם שהם יקבלו את המענק המוגדל, אבל אחרי שהם סיימו את השירות אמרו להם: לא, זה מענק שמפוצל לשניים – 2019 זה משהו אחד, 2020 זה משהו אחר. זאת אומרת, הם לא קיבלו מענק מוגדל. הם הלכו למילואים, ולמרות שצה"ל הבטיח לשלם להם את המענק המוגדל הם לא קיבלו את הכסף. וזה, אתה יודע, מגמה. ועכשיו אני שומע אתכם, חברי הממשלה, מדברים על כך שבגלל שלא התכנסה ועדת השרים לחקיקה אתם מצביעים נגד. אני לא זוכר מתי התכנסה ועדת השרים לחקיקה, וזה אומר שאתם פשוט לא מבצעים את עבודתכם. אם אתם כממשלה לא מצליחים להתכנס כדי לדון ביוזמות החקיקה, זה אומר שאנחנו כחברי הכנסת צריכים לעשות את העבודה ולהעביר את החוקים ההגיוניים והצודקים שהמדינה שלנו צריכה. אני רוצה לפנות לחברי הליכוד שלא היו פה כשהצגתי את החוק: חברים, חברי מפלגת הליכוד, החוק שעכשיו אני מניח כאן להצבעה הונח בכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת מפלגה שלכם, הגב' מירי רגב – שלא נמצאת כאן, דרך אגב. אני פונה אליכם ומבקש מכם לגלות הזדהות עם חברת המפלגה שלכם ולהצביע בעד החוק, כי החוק הזה בא להיטיב עם חבר'ה שמשרתים בצבא, עושים מילואים ובמקביל גם לומדים באוניברסיטה, שגם ככה נדפקים. אז בואו, תשימו רגע את השיקולים הקואליציוניים בצד. גם ככה הממשלה לא תתכנס ולא תהיה לכם הזדמנות לדון – פטין, מה רצית לומר? אתה מסכים איתי? << קריאה >> סגן השר פטין מולא: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה. אז אני אומר לכם שלא תהיה לכם הזדמנות בכלל לדון בחוק הזה בוועדת השרים, כי הרי היא לא תתכנס, אז בואו, תצביעו בעד. זו בכל מקרה קריאה טרומית, ואחר כך זה יגיע לוועדות, ולממשלה יהיה זמן לדון בחוק הזה, ואולי אז נוכל לקדם לפחות משהו קטן בשביל המילואימניקים. אז תצביעו בעד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. נא לשבת במקום. אנחנו נצביע על הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – פטור מתשלום עבור קורס חוזר בשל שירות מילואים), התש"ף­­–2020. רק חבר הכנסת אלכס קושניר וחבר הכנסת עפר שלח – שניכם תוכלו להצביע מהאולם למטה. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – פטור מתשלום עבור קורס חוזר בשל שירות מילואים), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 26 בעד, ואנחנו מוסיפים את אלכס קושניר ועפר שלח. בעד זה 28, נגד – 44, אין נמנעים. הצעת החוק לא עברה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2020<< הצח >> [הצעת חוק פ/98/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2020. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת עפר שלח, בבקשה. להצעה הזאת מוצמדת הצעת חוק נוספת, של חבר הכנסת עודד פורר. מייד אחר כך. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני. הצעת החוק הזאת נוגעת בעוול המתמשך, שקיים לאורך שנים רבות, כלפי ציבור העצמאים בישראל, ובצורך לתקן את העוול הזה בלי קשר לעובדה שבמשבר האחרון, משבר הקורונה, ציבור העצמאים הוא הציבור הנפגע ביותר, המוכה ביותר והמפוצה רע ביותר מכל הציבורים הכלכליים בישראל. הימים שאנחנו נמצאים בהם כמובן רק מדגישים את החומרה. דמי אבטלה לעצמאים אין, מה שהיה מונע את הצורך בכל מנגנון הפיצויים – הבעייתי מאוד, המאוחר, שלא עזר להרבה מאוד עסקים ועצמאים, כולל אלה שקרסו – שמנסים להפעיל מאז ראשית ימי הקורונה. אתמול היה דיון בוועדה לביקורת המדינה בראשותי עם רשות המיסים, וראינו איזה אחוז קטן מסך הסכומים שהוקצו לציבור העצמאים אכן יצא לפועל. לו היו דמי אבטלה לעצמאים ולו הייתם מאשרים את החוק הזה, לא היה צריך בכלל את כל מנגנון הפיצוי הזה, הם היו מקבלים דמי אבטלה כמו שמקבלים השכירים במשק, ובא לציון גואל. מילא הדבר הזה; בצידו ממשיכים להתקיים כל העוולות ההיסטוריות שפוגעות בציבור העצמאים בישראל: בדמי לידה, בדמי מחלה ובכל זכות סוציאלית אחרת שהושגה לאורך השנים על ידי העבודה המאורגנת – ואני לגמרי בעד זה – עבור ציבור השכירים בישראל, שרשת ההגנה הסוציאלית שלו היא רשת הגנה טובה מאוד, ואיננה לציבור העצמאים. לדברים האלה יש מניעים היסטוריים. הייתה הסתכלות פה בראשית ימי המדינה על עצמאים כאילו זה איזה ציבור קפיטליסטי של בעלי הון שנהנה ממילא מיכולות שאין לאדם העובד, לאדם השכיר. הדבר הזה לא היה נכון אף פעם ובטח איננו נכון עכשיו. ציבור העצמאים במדינת ישראל, ציבור בעלי העסקים הקטנים, שהוא המנוע של הכלכלה בישראל, הוא ציבור של אנשים שקמים בבוקר ונלחמים על פת לחמם מדי יום. הוא ציבור שחי בתוך אי-ודאות כלכלית, שעובד קשה, וכשמגיעה שעת צרה – ואנחנו בשעת צרה כמעט חסרת תקדים – הוא גם הראשון שנפגע. הנתונים של העסקים שנסגרים – סכנה של סגירת בין 80,000 ל-100,000 עסקים בישראל עד סוף השנה הזאת – אתם מכירים אותם. כל מי שמכיר ועוקב יודע שהציבור הזה משווע לעזרה, פשוטו כמשמעו. אז בואו נתחיל מתיקון עוול היסטורי שהוא עוול מאוד פשוט, חבריי חברי הכנסת, ונוגע לחוק דמי פגיעה. אני אמחיש אותו בסיפור מאוד פשוט: לעצמאי יש עובד אחד בעסק שלו, שהוא שכיר שלו. הוא והשכיר מטפסים על סולם כדי להוריד משהו מהמדף העליון, מהמלאי שלהם, ולא עלינו, שניהם נופלים מהסולם ושוברים רגל; אני לא יודע, חבר הכנסת קרעי, אם אתה יודע את זה, אבל השכיר יפוצה מהיום הראשון על שכרו שאבד, ואילו העצמאי, שהוא בעל הבית שלו, יפוצה מהיום ה-13. למה? מפני שיש פה עוול היסטורי שאף אחד לא טרח לתקן. יש פה עוול היסטורי שהוא כאמור חלק מסדרה של עוולות, ממאגר שלם של חוסר שוויון כלפי העצמאים, שאין פשוט מלתקן אותו. אלה לא סכומי כסף גדולים, בטח לא ביחס למה שמתרחש היום ומה שפוגע בעצמאים בישראל. זה לעשות הרבה מאוד צדק במחיר סביר. ואחריו צריכים לבוא דמי מחלה ודמי לידה ודמי אבל, כשנמצאים באבל, וכמובן, גולת הכותרת – דמי אבטלה לעצמאים, שזה סיפור הרבה יותר גדול, אבל היום אנחנו רואים את המחיר שאנחנו משלמים על זה שהוא לא חוקק כבר מזמן. אז בואו נתחיל בעוול הקטן, בעוול הברור, במה שמונח לנגד עינינו, ונצביע בעד החוק הזה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2020<< הצח >> [הצעת חוק פ/1852/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> להצעת החוק ישנה הצמדה של הצעת חוק נוספת, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2020. ינמק את החוק חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני חייב לומר שאין צורך להסביר שוב את מה שהסביר כאן היטב קודמי לגבי החוק הנוכחי. אבל החוק הנוכחי הוא רק אחד מתוך שורה של חוקים שאתם חייבים להעביר בהקדם האפשרי כדי לשנות את המאזן במדינת ישראל, כדי שיהיה משתלם לפתוח עסק במדינת ישראל, כדי שיהיה משתלם לקום בבוקר, ליזום, ליצור, להמציא, לחדש, ולא ירגישו אותו עצמאי או אותה עצמאית שהם הפרה החולבת שממנה אתם חולבים לטובת תקציב המדינה כדי לשרת את כל הקומבינות שאתם עושים פעם אחר פעם. אתם לא הגשתם חוק הסדרים לכנסת, אתם לא הבאתם את החוקים שבאמצעותם אפשר לעשות רפורמות בתקופה הזאת, אז הינה, יש לכם הזדמנות. אתם יכולים להתחיל מהחוק הזה. אז הגישו אותו חברי כנסת מהאופוזיציה, מה קרה? ואני אומר לכם, יש עוד שורה ארוכה של חוקים שאנחנו נגיש שנוגעים לשינוי המעמד של העצמאית והעצמאי במשק שאתם יכולים לתמוך בהם. האוצר, שר האוצר, ראש הממשלה לא עושים את העבודה שלהם, לא מביאים את החקיקה הזאת; אנחנו מביאים – תתמכו, תהיו חברי כנסת שלוקחים אחריות על מה שקורה כאן. אתם השארתם את המגזר העסקי מאחור במשבר הזה ואתם ממשיכים לשלוח אותו מתחת לגלגלי האוטובוס, או הרכבת, או כל כלי רכב שתרצו, פשוט דורסים אותם אחד אחרי השני. ימי המחלה ודמי הפגיעה הם אולי דוגמה בזעיר אנפין. יש לכם אפשרות לתמוך בחוק הזה ובעוד חוקים רבים. אתם יכולים לתמוך בחוק דמי אבטלה לעצמאים, אתם יכולים לתמוך בחוקים של שינוי תקנות הפחת ועוד שורה ארוכה, אבל אתם לא עושים את זה. ולמה אתם לא עושים את זה? כי פשוט לא אכפת לכם. פשוט לא מעניין אתכם מה קורה לציבור. פשוט לא מעניין אתכם מה קורה למאות אלפי בעלי העסקים הקטנים, ופשוט לא מעניין אתכם מה קורה למיליון האזרחים שלא יודעים אם מחר בבוקר תהיה להם עבודה ותהיה להם פרנסה. וזה לא מעניין אתכם בצורה כזאת שרואים את זה באיך שאתם מתנהגים עכשיו. כי ביציאה מהסגר השני, אחרי שאנחנו שבעה חודשים בתוך המשבר, הייתם אמורים להיות עם תוכנית איך מתמודדים עם הקורונה ואיך משאירים את המשק פתוח; לא שתגידו לנו שאי-אפשר לעשות קפסולות בבתי הספר כי אין לכם מספיק כסף, חסרים לכם 6 מיליארד שקלים כי זרקתם אותם למענקים למי שלא צריך. אפשר לחיות לצד הקורונה, עם הקורונה, כשמשאירים את המשק פתוח, אבל בשביל זה צריך תוכנית, צריך כיוון וצריך הבנה. כרגע אתם מתנהלים בשליפה, בניגוד להיגיון ובניגוד לשכל הישר. די להסתכל בבעלי העסקים הקטנים – בזה אני אסיים, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> די להסתכל בבעלי העסקים הקטנים, בבעלי החנויות, שמסתכלים בעיניים כלות ורואים את הרשתות הגדולות פותחות את הסופרים שלהן - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - ומוכרות שם את הסחורה שנמכרת גם בחנות הקטנה, אבל החנות הקטנה לא יכולה להיפתח – למה? כי לא אכפת לכם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז יש לכם הזדמנות להוכיח אחרת – לתמוך בחקיקה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. ישיב במשולב על שתי הצעות החוק סגן השר משולם נהרי, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך. סגן השר, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה–1995, נפגע עבודה זכאי לתשלום דמי פגיעה בעד תקופה שאינה עולה על 13 שבועות. לעניין עובד שכיר, החוק קובע כי דמי הפגיעה ישולמו לו על ידי המוסד בגין 12 ימי הפגיעה הראשונים והמעביד ישפה את המוסד בגין תשלום זה. ואולם, לעניין עובד עצמאי החוק קובע כי לא ישולמו דמי פגיעה בגין 12 הימים הראשונים שלאחר הפגיעה. הצעת החוק מבקשת להשוות את מעמדם של עובדים עצמאים לעובדים השכירים בהקשר זה ולקבוע כי גם עובד עצמאי יהא זכאי לתשלום דמי פגיעה בגין 12 הימים הראשונים, בהתאם לכללי הזכאות הקבועים לעניין עובד שכיר. יש לציין שעד לשנת 1977 היו זכאים עובדים שכירים ועצמאים לדמי פגיעה אף בגין 12 הימים הראשונים, ומעסיקו של עובד שכיר לא היה מחויב בשיפוי המוסד בגין דמי הפגיעה ששולמו בגין תקופה זו. בשנת 1977 נקבע כעי המוסד לא יישא עוד בעלות תשלום דמי הפגיעה בגין 12 הימים הראשונים. לעניין עובד שכיר נקבע כי מעסיקו של העובד ישפה את המוסד בגין תשלום דמי הפגיעה בתקופה זו, ובמקביל, לעניין עובד עצמאי נקבע כי אין הוא זכאי לדמי הפגיעה בגין תקופה זו כלל. הצעת החוק יוצרת הבחנה בין עובדים שכירים לעצמאים שקשה להסבירה, שכן לעניין עובדים שכירים ימשיכו המעסיקים לשאת בעלות תשלום דמי הפגיעה בגין 12 הימים הראשונים ולעניין עובדים עצמאים תישא המדינה בעלות זו. יתרה מזאת, בהתאם לנתוני מינהל המחקר של המוסד לביטוח לאומי, עלות התיקון המוצע לעניין עצמאיים בלבד נאמדת ב-20 מיליון שקלים. ככל שההצעה תוחל אף על עובדים שכירים, הרי שעלותה הכוללת תהיה 100 מיליון שקלים. הממשלה כמובן מתנגדת להצעת החוק, אבל אני מציע לך לדחות – את מפסיקה אותי באמצע המשפטים. << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נגמרה לו התשובה, עליזה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש לי עוד הרבה מה לומר, אבל אני מציע לדחות את ההצבעה, כיוון שאני לא חושב שצריכים - - - << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כי לא התכנסה ועדת שרים. משולם, תגיד את זה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא, לא. אתה רואה שאני לא אומר את זה. אני אומר שהממשלה התנגדה. לא אמרתי ועדת שרים. הממשלה מתנגדת, זאת עמדת הממשלה. אבל אני אומר שאסור להפלות. לא יכול להיות שלעצמאי המדינה תממן את 12 הימים. אני לא אומר שלא לממן, אבל אני אומר שזה לא נכון שהמדינה תממן את 12 הימים לעצמאי, ואילו שכיר, המעסיק שלו יממן את 12 - - - << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - שהוא העצמאי הזה. לא יכול להיות שנדפוק את העצמאי פעמיים אם אנחנו יכולים לדפוק אותו שלוש. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, אבל המעסיק, אתה לא יכול להטיל עליו את 12 הימים, הוא משפה את המוסד לביטוח לאומי, כאשר העצמאי, אתה מבקש שהמוסד לביטוח לאומי יממן את זה. אם היית – עזוב, אל תספור, בוא תקשיב למה שאני אומר. אם היית מביא הצעה להשוות את שניהם, ניחא, אבל אני לא חושב שזה נכון לעשות את זה כך. בכל מצב, אני מציע לדחות את ההצבעה ולבדוק את הנושא הזה שוב עם הגורמים המקצועיים והכול. אני מבין מהנהון ראשך - - << קריאה >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> התשובה היא שלילית. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> - - שהתשובה היא שלילית. אם כן, אני עובר לנושא הבא שאני רוצה לדבר עליו, והוא נושא חשוב מאין כמותו. קודם כול, חבל שאיימן עודה לא נמצא פה – איימן נמצא. קודם כול אני רוצה להתחיל מהסוף ולהגיד לך שאני לא נגד הסטודנטים. אני לא יודע איך הבנת את זה. אני לא נגד הסטודנטים. הראיה – דיברתי פה על הסטודנטים החרדים, שלא מדובר ב-24 שקלים אלא מדובר פה במלגה לשכר לימוד, כ-14,000–15,000. בפירוש יש הוראה מהמל"ג לתת לסטודנטים הערבים אבל לחרדים לא לתת. אני פניתי אליהם ולא אישרו את הדברים הללו. זה לא אומר שאני נגד הסטודנטים, אבל אני בעד שייתנו לכולם בצורה שוויונית ולא יפלו בין אחד לשני. אתה טוען שהציבור שלך כועס עליך לפעמים. אני אומר, אם תעזוב את הדמגוגיה הזולה, שאתה, זה חברתי, ואתה כבר קופץ לחברתי, והמפלגה שלך – אנחנו, תאמין לי, דואגים לא רק לנו, גם לכם. ואף אחד לא יחשוד בנו - - - << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה חבר בממשלה האנטי-חברתית הראשונה מאז - - - << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אף אחד, בכל ממשלה מממשלות ישראל – ואני ותיק יותר ממך, איימן, אני כבר 21 שנה פה. כל קדנציה אני יודע שאנחנו – אני מדבר על ש"ס – ובמיוחד כשהיושב-ראש הוא אריה דרעי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני אומר, במיוחד כשהשר אריה דרעי נמצא בראש משרד הפנים, אנחנו דאגנו למגזר הערבי יותר, ולמצוקות, כמו שאנחנו דואגים למגזר שלנו. אנחנו לא מפלים בין אחד לשני. איימן, איימן, במקום סיסמאות כדאי באמת להשקיע בעשייה, זה יותר משכנע. אבל הסיסמאות – אתה תגיד כך, אני אבוא ואומר כך, אתה תעלה ותגיד כך, ואני אעלה – הרי יש לי הרבה הצעות, וכל פעם אני הפתיחה שלי תהיה בסם אללה, איימן עודה, זה לא נכון. הציבור רוצה לראות עשייה. הציבור לא רוצה לראות דמגוגיה זולה, דיבורים באוויר. אנחנו הולכים בדרכו של אברהם אבינו. אברהם אבינו, ביום השלישי למילתו, בזמן שיש לו כאבי תופת – הוא בכל זאת לא אדם צעיר, הוא אדם מבוגר, אדם בן 99 שנה, ומל את עצמו, זה ייסורים קשים – הוא עומד כחום היום בפתח האוהל להכניס אורחים. איימן, הכנסת האורחים של אברהם אבינו הייתה לשם דבר. ואתה יודע את מי הוא הכניס בסוף, מי הזדמן לו? המלאכים היו בדמות ערבים – ככה כתוב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא להפריע לי. הם היו בדמות ערבים, והוא רץ עם הייסורים שלו לקבל אותם, כדי לתת להם לשונות בחרדל, כדי לפנק אותם, אנשים שבאו מהדרך, מהמדבר, קיבל אותם בסבר פנים יפות. אנחנו הולכים בדרכו של אברהם אבינו. אברהם אבינו, איש החסד, הכנסת אורחים – זו הדרך שמנחה אותנו וזו גם הדרך שהורה לנו מורנו ורבנו עטרת ראשנו מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה. לדאוג לזולת. אתה לא יכול לבוא ולהגיד: אתם לא חברתיים. אנחנו חברתיים, היינו ונישאר. זו כל מהותנו, זה הבסיס שלנו, זה הדגל שלנו, ואנחנו כל הזמן עושים את זה. רק לפני שנה-שנתיים אני סיירתי במגזר הערבי, שמעתי את התודות ואת ההערכה ואת הכול – לְמה? לא לדיבורים. הם לא שמעו דיבורים. לא נאמנו להם מפה, גם לא בשפה הערבית, אבל עשינו, היינו ערים למצוקות, דאגנו לכול. כשאני העברתי את מה שנקרא "חוק נהרי", לא עשיתי אותו לחרדים, עשיתי אותו לכולם. גם המוסלמים, גם הנוצרים, גם הדרוזים, כולם נהנו ממנו, כי זו תפיסת עולמנו. תפיסת עולמנו זה לדאוג לכולם. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> סליחה, אדוני היושב-ראש, הזמן נגמר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אם יש מפלגה שהיא חברתית - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> - - זו מפלגת ש"ס. תודה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ביקשתי לפני רגע. ביקשתי לסיים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> סיימתי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת עפר שלח, בבקשה, זכות תגובה. רק אני מבקש מחברי וחברות הכנסת: כל אחד יתפוס את מקומו, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> סגן השר נהרי, מאוד נהניתי מהחצי השני של תגובתך, עם הסיפור הנפלא על אברהם והלשונות בחרדל. דא עקא שהחצי הראשון אפילו לא היה טקסט שמתחבר אחד עם השני, כי ההנמקה שכתבו לך היא הנמקה שהחוק הזה יוצר אי-שוויון בזה שהעובד השכיר, המעסיק שלו יפצה את המדינה או ישפה את המדינה, את הביטוח הלאומי, על דמי הפגיעה שמשולמים לעובד, ואצל עצמאי זה לא יהיה ככה. זאת אומרת, לא בסדר בעיני המדינה שלא זו בלבד שהמעסיק, שהוא אותו עצמאי, יצטרך לשלם את ה-12 יום שמקבל העובד שלו – זה יוצר אי-שוויון מפני שהוא ישלם פעמיים: פעם אחת כשהוא ישלם עבור העובד שלו ופעם שנייה כשהוא לא יקבל. זה יוצר אי-שוויון לביטוח הלאומי, לא למעסיק, לא לעצמאי. את העצמאי זה דופק פעמיים, סליחה על הביטוי. אז אתם באים לפה, אל מול הציבור הזה, שחבר הכנסת פורר ואני תיארנו לכם – כי כנראה זה לא כך מעניין אתכם – את מצוקתו איומה, ואתם אומרים: לא, לא, אנחנו עומדים על זכותנו שהאנשים האלה ישלמו פעמיים, פעם בשביל העובד שלהם ופעם בשביל מה שהם לא מקבלים. זאת ההנמקה שכתבו לך אנשי משרדך למה להתנגד להצעת החוק הזאת. << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> למה אתה לא מוכן - - - << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ואתה עוד אומר: אם יוחל על שכירים. מה פתאום יוחל על שכירים? << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> למה אתה לא מוכן - - - << דובר_המשך >> עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כל העלות, אתה אומר – ותאמין לי, כשמתווכחים עם אגף התקציבים מגיעים הרבה פעמים למספרים אחרים – כל העלות של הצעת החוק הזאת היא 20 מיליון שקל. ב-20 מיליון שקל אתם יכולים לעשות קצת צדק לציבור הזה, שנפגע הכי קשה במשבר הנוכחי. אפילו ב-20 מיליון שקל עיניכם צרה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, זכות תגובה, שלוש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני סגן השר, חברי הכנסת, זאת לא הפעם הראשונה שאתם עולים לכאן, שרי הממשלה, סגני השרים, ומסבירים לנו למה אתם לא תומכים באף הצעת חוק שנוגעת למגזר העסקי, שנוגעת לעצמאים, שנוגעת לשכבה הכי נמוכה במשק, שאוכלת את כל המרורים שאתם מאכילים אותה פעם אחר פעם. ואני חייב לומר, בפרפרזה על מה שאמר השר אמסלם לא מזמן: יש רשע שלא יודע שמה שהוא עושה זה רשע, מישהו שלא יודע שהפעולה שהוא עושה היא רעה לזולת, אבל יש אחד שיודע שמה שהוא עושה זה רשע, שיודע שמה שהוא עושה זה פשע ושיודע שההתנהלות שלו מול העצמאיות, העצמאים וכל המגזר העסקי היא רשעות לשמה, ועדיין הוא עושה את זה. אז מה הרשעות הזאת לכם? מה עניינכם בסיפור הזה? עד כמה אתם יכולים להיות עסוקים במינויים שלכם ובמשרדים שלכם ובקשקושים שלכם? פעם אחת לבוא ולתקן את העוול אל מול העצמאיות, אל מול העצמאים, אם זה בדמי מחלה, אם זה בדמי פגיעה ואם זה בדמי אבטלה, ולא חסרות הדוגמאות. פעם אחר פעם אתם עולים לפה ומספרים סיפור ומגלגלים עיניים כאילו אתם לא יודעים. אבל אתם יודעים – אתם יודעים שאתם לא בסדר, אתם יודעים שאתם פוגעים בציבור, ועדיין אתם תניפו את ידכם היום כדי למחוק את הצעת החוק הזאת, שיכולה לתקן את העוול שכל כך דורש תיקון דווקא בימים האלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה תתקיים על כל חוק בנפרד. כולם במקומות שלהם חוץ מעודד פורר, עפר שלח ומיקי לוי, המציעים של ההצעות, הנוכחית והבאה. ההצבעה הראשונה היא על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2020. בבקשה להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה, אם כן, הן 36 בעד. בתוספת שלושת חברי הכנסת עפר שלח, עודד פורר ומיקי לוי זה 39 בעד, נגד – 41, ונמנעים – אין. הצעת החוק לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק של עודד פורר, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2020. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 41 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה: 34 בעד. אני מוסיף את חבר הכנסת עופר שלח, חבר הכנסת עודד פורר וחבר הכנסת מיקי לוי – זה 37 בעד, נגד – 41, אין נמנעים. הצעת החוק נדחתה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ביטול הפטור ממס לתשלומים ושירותים הניתנים לראש הממשלה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/623/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיקי לוי) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים עכשיו לדיון על הצעת החוק הבאה – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ביטול הפטור ממס לתשלומים ושירותים הניתנים לראש הממשלה), התש"ף–2020. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הסתכלתי בתקנון. התקנון לא מאפשר כרגע את ההודעה האישית. ינמק חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. חבר הכנסת מלכיאלי, אולי אפשר לצאת החוצה? חבר הכנסת מלכיאלי, אולי אפשר החוצה, בבקשה? חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי כנסת נכבדים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר, בבקשה, שקט ברחבי המליאה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל נמצאת במשבר הכלכלי הגדול ביותר שידעה המדינה מאז ומעולם. במקום לטפל במיליון מובטלים, ב-80,000 עסקים שקרסו, בענפים שלמים במשק שנחרבו, במקום להגיש תקציב מדינה, ראש הממשלה עסוק בדבר אחד: בסידור הטבות מס לעצמו. קשה מאוד להבין את הניתוק שראש הממשלה מצוי בו – ניתוק מאזרחי המדינה וממצבה הכלכלי - - - << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> רק דיבורים. רק דיבורים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתם לא עוזרים לנו בכלום. כהנא, חבר הכנסת כהנא, אתם לא עוזרים לנו להפיל את הממשלה. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> רק דיבורים - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כולכם דיבורים, חבר הכנסת כהנא. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת כהנא, בבקשה. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> פעלתם - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כהנא, אתם לא עוזרים לנו בכלום – לא להפיל את הממשלה, אתם בורחים. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אחרת איך אפשר להסביר את הפנייה ההזויה הזאת להטבות מס בזמן שאזרחים במדינה לא יודעים איך ישלמו במכולת; בזמן שאנשים מאבדים את כל עולמם וסוגרים את העסק שחלמו עליו וטיפחו; בזמן שאין תקציב מדינה כבר שנתיים במדינה הזאת; בזמן שהגירעון שלנו מטפס הרחק מעבר ל-150 מיליארד שקלים – 74% חוב­–תוצר. ניתוק זו התשובה. ראש הממשלה פשוט מנותק. חבריי חברי הכנסת, בסיטואציה אחרת אולי לא היה צריך בכלל את הצעת החוק, כיוון שראש ממשלה לא היה מעז לדרוש הטבות מס מהמדינה על הוצאות במעונו הפרטי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - ראש ממשלה - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בטח שלא בזמן משבר כלכלי כל כך קשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה עוד ראש ממשלה שילם על התחזוקה של הבית הפרטי שלו? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אלא שלראש הממשלה הזה כבר מזמן אבדה הבושה. אין לו בעיה להישאר בתפקידו עם שלושה כתבי אישום בתיק אחד, ואין לו בעיה לבוא בדרישות חצופות להטבות מס ולהכניס את ידו לקופה הציבורית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שהוא לא בא בדרישה - - - הדרישות הן הפוכות, מיקי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הדרישה הייתה להחזר מס על ביתו הפרטי בקיסריה משנת 2009, על כל הוצאות אחזקת הבית הפרטי: על ההובלות, על ציוד הגן, על המים - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, הוא ראש הממשלה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> - - במאות אלפי שקלים, בנוסף למאות אלפי שקלים שהוא כבר קיבל על החזר שכר החל משנת 2019, היעדר תשלום המס על משכורתו. מאות אלפי שקלים, ועכשיו היעדר מס על הוצאות הבית הפרטי בקיסריה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, מה כואב לך? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ולכן יש צורך בחוק. אין לו ערכים ואין לו מוסר ואין לו יושרה, כשלאזרחים אין במקרר - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> איזה ראש ממשלה ישר, איזה ראש ממשלה כן שילם? תגיד לי, תן דוגמה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לכן יש צורך בחוק שיבצע הפרדה ברורה, שים לב - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רשות המיסים אמרה שאף אחד לא שילם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> - - בין מעונו הפרטי של ראש הממשלה לבין מעונו הרשמי. הגיע הזמן לעשות גבול ברור בין קיסריה לבלפור. מדינת ישראל מממנת מעון רשמי לראש הממשלה לצורך מילוי תפקידו – זה צודק וראוי. ובמסגרת המעון הזה אני חושב שצריך לתת לראש הממשלה הכול, לנוחיותו ולנוחיות משפחתו, ולספק את כל צרכיו. ראש ממשלת ישראל צריך מקום נוח ומכובד לעבוד ולחיות בו. אין על כך עוררין. גם אין עוררין על כך שראש הממשלה לא צריך לממן ממשכורתו את הוצאות הרכב המשוריין המיוחד שהמדינה מעמידה לרשותו. הסכמנו בוועדת הכספים – וגם הצבעתי בעד – שהוא לא ישלם את העלות של הרכב שהמדינה מעמידה לו, וזה בסדר. יחד עם זאת, מדינת ישראל לא צריכה לממן, בהטבות מס או בכל דרך אחרת, הוצאות ושירותים שקשורים למעונו הפרטי. לא מים בבריכה בקיסריה – זה לא קשור למעונו הפרטי, ואם הציבור משלם על זה, אני מזמין את כל תושבי אור עקיבא לבוא ולהשתכשך במי הבריכה – לא החלפת ריצוף, לא רהיטי גן ולא מיזוג מרכזי. יש מעון רשמי ויש מעון פרטי, וחייבים למתוח קו ברור ביניהם. יתכבד ראש הממשלה ויוציא את הכסף מכיסו למעונו הפרטי בקיסריה. ראש הממשלה טוען שהוא עובד גם מקיסריה ולא מפסיק להיות ראש ממשלה. זה נכון, אבל איפה עובר הגבול? אם נלך עם הטיעון הזה של ראש הממשלה, למה שלא נממן לו גם שיפוץ נרחב בעלות מיליוני שקלים בבית שישביח את הנכס? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה עם ראשי ממשלה קודמים - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> וזה יבוא. יחליפו את מערכת המיזוג שעולה 80,000, 100,000; יחליפו את המטבח; יחליפו ריצוף בגלל שמרצפת אחת נשברה – אין גבול. והרי הכול לא שקוף. כשאנחנו מבקשים דיווח – סודי, כאילו זה סודות מדינה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> זה שקר, מיקי. הכול שקוף. א << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו צריכים לקבוע כלל ברור שלא יאפשר את שוד הקופה הציבורית. מימון רשמי באופן מלא, אהלן וסהלן, הכול, אפילו גלידה פיסטוק ב-10,000 שקל. מימון הוצאות של מעון פרטי – בשום פנים ואופן לא. אדוני היושב-ראש, לפני חצי שנה, כשכבר היינו בעיצומו של משבר כלכלי, הגיעה הבקשה המנותקת והחצופה הזאת של ראש הממשלה לוועדת הכספים להטבות מס בשווי של כמיליון שקל. במשך יום שלם התעסקה ועדת הכספים באדם אחד שאיבד את הבושה וחושב מזמן שהמדינה זה הוא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מי שאיבדו את הבושה זה אתם - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גבות הורמו על עזות המצח, עזות מצח של איש אחד. שוד הקופה הציבורית. איש לא האמין שבכך מתעסקת ועדת הכספים במשך יום שלם. במקום לעסוק בפתרונות תעסוקה למיליון מובטלים, במתווה של פיצויים לעסקים קורסים, בחקיקת תקציב מדינה ובתוכנית כלכלית ארוכת טווח ליציאה מהמשבר, במקום לעסוק בציבור, התווכחנו על הטבות המס שראש הממשלה דרש לעצמו. הסערה הציבורית הורידה את הנושא הזה מסדר-היום, וגרמה לראש הממשלה לגנוז את הדרישה שלו. לא האמנתי שבעיצומו של המשבר, כשאנחנו עדיין מלקקים את הפצעים מהסגר השני, ראש הממשלה יחזור על הדרישה האטומה וישים פס על הציבור. החזרות מס על הבית בקיסריה החל מ-2009. על כל ההוצאות, כשהמדינה שילמה כבר על חלק מהדברים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מאמין לעצמך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תבדוק ברשות המיסים. אתה יודע. תבדוק ברשות המיסים. רק השבוע הייתה דרישה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רשות המיסים אמרה שאף ראש ממשלה לא שילם מעולם הוצאות מס. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם מישהו היה צריך דוגמה נוספת לניתוק של האיש הזה ולצורך בסיום תפקידו, הוא קיבל זאת שוב. מכם, חברי הליכוד, אני כבר לא מצפה לשום דבר, אבל מדוע חבריי בכחול לבן נותנים לחרפה הזו יד? האיש הזה גם כך לא סופר אתכם. חברי הכנסת מכחול לבן, אתם נעדרים שוב מהאולם. גם הפעם לא תצביעו? הרי לא סופרים אתכם. לפחות תבואו ותציבו איזשהו standing. שום וכלום ושום דבר. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> - - - מה ההשלכה של ההצעה שלך על המעון החלופי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> האיש הזה לא סופר את כחול לבן, מתנהל בדורסנות. אז המינימום שהייתי מצפה מכם, כי אתם שומעים אותי בחדרים: תבואו לכאן, תשתחררו מהכלבים ומהכבלים המדומיינים שאוחזים בכם, ופשוט לעשות את הדבר הנכון, להצביע בעד הצעת החוק הכל-כך מתבקשת, צודקת, מוסרית, שתגן על הקופה הציבורית. אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד החוק הזה, ולמנוע את שוד הקופה הציבורית לאור יום. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אתה חבר ועדת הכספים. תן לנו נתונים על ראשי ממשלה אחרים ששילמו. תן לנו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם. יעלה ויבוא. עשר דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת מיקי לוי, אתה יודע, כבר אמרו חז"ל: חצי מהאמת גרוע מהשקר. אתה עשית עכשיו תעמולה שקרית זולה ונמוכה, כהרגלך בקודש, בדיוק כמו שהמפלגה שלכם עושה. בואו נעבור לפרטים. ראש הממשלה במדינת ישראל עובד 24/7. אין עובד מדינה כזה. דרך אגב, עשיתי חשבון: הוא מרוויח בנטו, בערך, כ-35 ש"ח לשעה. יש מלצרים, בכל מסעדה, שמרוויחים יותר. אני לא מדבר על כמה מרוויח המפכ"ל, מנדלבליט, שופטים. אני לא מדבר על זה – החבר'ה שלכם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הם גם משלמים - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, תן לי. דקה. תן לי. אלעזר, תן לי. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה כאלוף הרווחת יותר מראש הממשלה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לדעתי, הפנסיה שלך כמעט מגיעה למשכורתו של ראש הממשלה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני - - - 35 ש"ח לשעה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, איך הסתדר לך 35 שקל לשעה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי, אני אסביר. אתה שילמת על האוכל שאכלת בבסיס? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> על האוכל שלי, על הילדים שלי - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. הבנתי, אתה כנראה שילמת עבור אוכל שאכלת בבסיס כאלוף. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן, אני שילמתי - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - גם הילדים שלי - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל בוא נעבור לעניין. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, אני מבקש לאפשר - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> קודם כול, בואו נעבור על העובדות, בואו נעבור לרמה הנמוכה שאתם יורדים אליה. בואו נבין על מה מדובר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - כפול 70 שנה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. תודה. חבר הכנסת קרעי, תאפשר לשר להשיב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בואו נבין על מה מדובר. הרי אתם אומרים שראש הממשלה נהנתן. 35 ש"ח לשעה בנטו. אתה מרוויח, כפנסיונר, קצת יותר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רחמים - - - << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, בואו נעבור לסיפור. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - לא, לא כדאי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לענות לחבר הכנסת מיקי – זה מפריע לי. תראה לאן אתה יורד, איזה רעיוניות בזויים והזויים יש לך. ראש הממשלה הרי עובד גם מביתו בקיסריה. הוא לא מתקלח בשני מקומות. הוא לא אוכל בשני מקומות. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לנגב את הדמעות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו יש את החוק. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לנגב את הדמעות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> החוק במדינת ישראל קיים מאז קום המדינה. כל ראשי הממשלה היו כך. דרך אגב, גם נשיא המדינה הוא כך. זה לא מפריע לכם, הכול בסדר, אבל ראש הממשלה נתניהו – הרי אנחנו צריכים לשווק אותו כאיזה נהנתן, לא מוסרי. אתם לא מתביישים, 35 שקל לשעה? הרי הבן האדם הזה נותן הרצאה אחת ומרוויח יותר מחצי מיליון דולר, אם הוא רוצה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - הרצאות - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אתם, לא מעניין אתכם. אתם משקרים לציבור. עכשיו, על מה הייתה לכאורה הטבת המס, שאתה יודע שהיא שקרית? ראש הממשלה לא ביקש הטבות מס. לא מזמן באו אליו ואמרו לו: אתה חייב מיליון שקל. הוא אמר: על מה? אמרו לו: על הרכב. אמרו לו על – אמר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, אבל יש עוד ראשי ממשלה. רק שנייה, אל תעשה לי ככה. התיקון היה מ-2018. הדרישה הייתה מ-2009. יש פה מסע שקרי, שאתם מובילים בו את הציבור ברגע הכי נמוך של הציבור, כשכולם בקורונה, כואב להם והם נמצאים במצב רוח. אתכם זה לא מעניין; אם אנחנו יכולים לזרוק עוד אבן, עוד שקר, עוד לפוצץ. להעליב אותו עוד. למה לא? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - קורונה. למה - - - קורונה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, לא להפריע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי ראש הממשלה שלנו במדינת ישראל – אנחנו חייבים להעליב אותו. למה לא? למה לא לרמוס את כבודו? אתם מנהלים פה מסע שקרי כבר למעלה משנה, ואתה בראשם. אני ישבתי בוועדת הכספים. אתה השקרן הכי גדול בנושא הזה. את האמת אתה יודע. לכן, אני אומר לך: בושה וחרפה גם על הצעת החוק שלך וגם על הדברים שאמרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מגן על הארכי-שקרן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה, השר אמסלם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, בנוסף לזמן שלי, מכיוון שהשר קרא לי "שקרן" – לא אני שקרן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז אם אתה תרצה להגיש בקשה להודעה אישית, אתה מוזמן להגיש - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ודאי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> - - את זה, בהתאם לתקנון, בכנסת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. מגיע לי. מגיע לי. לא צריך להגיש כלום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אדוני יקשיב. את שלוש הדקות שיש לך כדי להשיב נתת לחבר הכנסת לפיד, שיעלה ויבוא, ובמידה שתרצה הודעה אישית לאחר מכן, ספציפית על זה – בהתאם לתקנון, תגיש בכתב. הבקשה תיבחן בלב פתוח ובנפש חפצה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני מבקש לא להפריע לחבר הכנסת לפיד. אדוני, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא קורה הרבה שמציגים הצעת חוק קודם כול מתוך תחושה של מבוכה עמוקה. זה מביך את הבניין הזה. אנחנו עומדים פה ומציעים הצעות חוק מפני שאדם, שמרוויח יותר מ-53,000 שקל בחודש – ושהוא מיליונר עוד לפני זה – פעם אחרי פעם בא לכנסת ישראל בשביל לקושש עוד כמה שקלים מכספו של הציבור. צריך איזושהי קהות חושים גמורה. הוא גם הלך באמצע הסגר הראשון, לוועדת הכספים לקבל מיליון שקל הטבות מס, ובסגר השני הוא רוצה את ההוצאות על ביתו הפרטי. לאנשים אין מה לאכול. אני לא הייתי בא הנה בשביל הכסף. לא הייתי עולה הנה, לדוכן, בגלל הכסף, אלא בגלל מודל המנהיגות. זו מנהיגות? עסק אחרי עסק מתמוטט, אדם אחרי אדם מאבד את פרנסתו. מנהיגות נמדדת בדוגמה אישית. אנחנו עומדים פה מפני שאנחנו עושים את זה. כל חברי הכנסת שלנו, מ-2015, תורמים את כל תוספות השכר השערורייתיות שכנסת ישראל נותנת לעצמה. למה? כי יש אזרחים שם בחוץ, וקשה להם. היום קשה להם יותר מאי פעם. בזמן הזה נתניהו כל הזמן עסוק רק בשאלה איך הוא יוציא עוד כמה שקלים מקופת המדינה ויכניס אותם לכיס שלו. אין בעיה, יש מקום בכיס שלו. כזכור, אין שם ארנק, אין שם כרטיס אשראי. הכיס ריק, יש מקום לכול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מבוכה איומה לאזרחי ישראל ולבית הזה שאנחנו בכלל צריכים לדון בזה. ראש ממשלה נורמלי במדינה נורמלית היה אומר: חס וחלילה שעכשיו מישהו יתעסק בכסף הפרטי שלי כשלאנשים אין מה לאכול. שיתבייש לו; שיסתכל בעיניים של המובטלים, של האנשים שאיבדו את פרנסתם בכהונתו, במשמרת שלו, תוך כדי זה שהוא נכשל לגמרי בטיפול בכלכלה ובמחלה, ויגיד להם: נכון, אתם צודקים. אני איש מאוד עשיר, אני אשלם את החשבונות של עצמי. העניים לא צריכים לשלם את החשבונות שלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. לבקשת הממשלה ולבקשת 20 חברי כנסת, מזכירת הכנסת תתבקש לקיים הצבעה שמית. בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – נגד רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – בעד יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – אינו נוכח עמית הלוי – נגד צחי הנגבי – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – נגד מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – בעד אסף זמיר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – אינו נוכח היבה יזבק – בעד עומר ינקלביץ' – נגד משה יעלון – בעד אלי כהן – נגד יצחק כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – נגד מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו כוח יעקב ליצמן – נגד יאיר לפיד – בעד אוסנת הילה מארק – נגד פטין מולא – נגד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – נגד משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – בעד תהלה פרידמן – נגד עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – נגד עינב קאבלה – אינה נוכחת אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – אינו נוכח אריאל קלנר – נגד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד הילה שי וזאן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד עפר שלח – בעד איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מזכירת הכנסת תקרא בשמותיהם של חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – נגד סעיד אלחרומי – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – נגד ניצן הורוביץ – בעד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת אסף זמיר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת דסטה גדי יברקן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח עינב קאבלה – אינה נוכחת אלכס קושניר – בעד יואב קיש – אינו נוכח מירי מרים רגב – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש מי מחברי הכנסת שנוכח במליאה וטרם הצביע? מזכירת הכנסת תקרא בשמות. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אביגדור ליברמן – בעד עודד פורר – בעד יאיר גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד אוסאמה סעדי – בעד << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תמה ההצבעה. מזכירת הכנסת, בבקשה, נכריז את תוצאותיה. ובכן, תוצאות ההצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ביטול הפטור ממס לתשלומים ושירותים הניתנים לראש הממשלה), התש"ף–2020, של חבר הכנסת מיקי לוי: 50 מתנגדים, 41 תומכים. אשר על כן, אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת מתן כהנא << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לפני שנמשיך בסדר-היום אני מבקש לאפשר הודעה אישית לחבר הכנסת מתן כהנא, ולאחר מכן – לחבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> בוא נעשה הפוך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לפי סדר המבקשים. אתה מוזמן. תודה. חמש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמפקד טייסת 16F- לשעבר אני יודע עד כמה חשובות לחיל האוויר הטייסות והנווטות שלנו. הבקשה למנוע התאמות לנשים בצה"ל תפגע בנשים ותפגע בצה"ל. הדרישה של ארבע הצעירות הנפלאות שעתרו לבג"ץ כדי להתקבל ליחידות השדה המסתערות של צה"ל בלי – ואני מצטט – שום הנחות בשל מגדרן עלולה להתברר כשגיאה קשה. מזל, מזל שחיל האוויר לא הקשיב להן; מזל שחיל האוויר הבין שכדי לחשל את אופיין של הלוחמות מספיק שהן ילכו חצי מהמשא ויסחבו חצי מהמשקל. אם הדרישה הלכאורה-מתקדמת לוותר על התאמות בשל מגדר הייתה מתקבלת בחיל האוויר, היינו מאבדים את מרבית הטייסות והנווטות המעולות שלנו, שחלקן כבר הגיעו לתפקידי פיקוד בכירים בחיל האוויר. בשם השוויון דורשות העותרות דרישה שתפגע גם בנשים וגם בצה"ל. אסור לנו לוותר על הלוחמות המעולות האלו בחיל האוויר. לצה"ל יש תפקיד אחד – ניצחון על האויב ושמירה על ביטחון ישראל. עלינו להיזהר מלהפוך את צה"ל לזירה לקידום אג'נדות. כשמתעלמים מהמציאות וחושבים שאין הבדל בין גברים לנשים זה פוגע בכולנו, גם בנשים. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מתן כהנא. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת מיקי לוי << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, לרשותך גם כן חמש דקות. כמדומני, התקנון מבקש שכאשר עולים להודעה אישית, יש לציין את הנושא שעליו הולכים לדבר, ולא לדבר באופן כללי אלא רק בנושא שלשמו אושרה ההודעה האישית. לתשומת ליבך, חבר הכנסת כהנא. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת השר אמסלם, אני לא ארד לרמה שלך ואכנה אותך שקרן. זה פשוט לא יפה, כי אתה שר בממשלת ישראל. אבל תבדוק את הנתונים של רשות המיסים, תבדוק את הנתונים שהונחו על שולחנה של ועדת הכספים. אני מציע לך לעשות את זה. רשות המיסים ביקשה לדעת מה ההוצאות על הבית בקיסריה שבמסגרת תפקידו של ראש הממשלה. היא נענתה במילה אחת: הכול. הכול, אני שואל, הכול? מה למים בבריכה – זה במסגרת תפקידו? נשמע כזה לא ענייני, אבל אלה הדברים. מה להחלפת המזגנים, מה לגינון והאחזקה, מה לשבר והשיפוצים, כל אלה במסגרת תפקידו? בקשה לפטור ממס על כל ההוצאות מ-2009 – הכול במסגרת תפקידו? ותחשוב על זה. אני רוצה להגיד לכם משהו, ובדקתי את זה: אף ראש ממשלה לא קיבל מימון על ביתו הפרטי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> שקר וכזב - - - מיקי. רשות המיסים - - - שכן - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אף ראש ממשלה לא קיבל מימון על אחזקה. הוא קיבל את האוכל, אם לא היה במעון הרשמי, קיבל את השירות של המבשלת אם לא היה במעון הרשמי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אתה לא שקרן, אבל אתה משקר כאן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא החליפו לו ריהוט, לא תיקנו ולא החליפו דבר. עכשיו אני יכול להגיד לכם עוד משהו: אם המדינה משלמת על הבית בקיסריה, אני יכול להגיד לכם מעדויות שאספתי: מפקדי צה"ל, שב"כ, מוסד, שרים שהוזמנו לפגישה עם ראש הממשלה כאשר היה בקיסריה: מעולם, מעולם לא קיימו את הפגישה בביתו. המדינה שכרה חדר אירוח במלון דן קיסריה ושילמה עליו. ושילמה עליו. אני מבין שאין כאן לא נאה דורש ולא נאה מקיים, ואיני מצפה לדבר וחצי דבר מבחינת יושרה, מוסר וערכים מראש הממשלה בנימין נתניהו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, כדאי שתבדוק - - - << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. << הצח >> הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1201/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעת החוק הבאה בסדר-היום: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התש"ף–2020, של חבר הכנסת יוסף ג'בארין וקבוצת חברי הכנסת. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יוסף ג'בארין. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר אמסלם, שמופקד על הנושא, הצעת החוק שלי באה לקדם את העיקרון הבסיסי של שוויון, של הוגנות ושל שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה – נושא מאוד בוער, בטח בתקופה האחרונה של משבר הקורונה, אבל הוא בוער מאז ומתמיד עבור העובדים והאקדמאים הערבים. עקרון השוויון הוא עיקרון שאנחנו דורשים גם בהקצאת תקציבים, פיתוח הרשויות המקומיות הערביות, הרחבת תחומי השיפוט של היישובים הערביים, הקמת אזורי תעשייה, תקציבים לחינוך, תקציבים לרווחה. ועקרון השוויון נכון גם לנושא שאני מעלה היום, הנושא של ייצוג הולם, ייצוג ראוי לעובדים ולאזרחים הערבים ולאקדמאים הערבים בחברות הממשלתיות. חברים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לכם שדווקא בתחום הזה, בתחום של הייצוג של האוכלוסייה הערבית בקרב העובדים של החברות הממשלתיות, המצב הוא עגום במיוחד. ואני מסתמך כאן על נתונים של רשות החברות הממשלתיות, נתונים רשמיים. לפי הנתונים הללו, עד לאחרונה שיעור המועסקים הערבים בקרב החברות הממשלתיות עומד על 2.4%. שוב, 2.4% מסך כל המועסקים בחברות הממשלתיות הם עובדים ערבים. אנחנו מדברים כאן על כ-1,200 עובדים מתוך כ-53,000 עובדים בסך הכול. אני רוצה להגיד לכם שקיימת הוראה של ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בקרב דירקטורים של החברות הממשלתיות, אבל גם שם, למרות שקיימת הוראה בחוק, המצב עדיין רחוק מלבטא את הייצוג ההולם. כך למשל, ב-50 חברות ממשלתיות אין אפילו דירקטור אחד מהחברה הערבית. אפילו אחד בכ-50 חברות; זאת, למרות החלטת ממשלה עוד מ-2013 שקבעה שצריך למנות לפחות דירקטור בכל חברה. << קריאה >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << קריאה >> יש אפילו יושב-ראש אחד ערבי. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הנתון הזה הוא נתון של רשות החברות הממשלתיות. אני אשמח לדעת אם זה השתנה. << קריאה >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << קריאה >> תבדוק בכביש 6 מי היושב-ראש. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מהרשימה שאני קיבלתי יש כ-50 חברות ממשלתיות שאין בהן חבר ערבי בדירקטורים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ד"ר יוסף, גם אם יש שניים, גם אם יש חמישה, זה היוצא מהכלל שמעיד על הכלל. אז יש שלושה, מה זה? << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השיעור הכללי של הדירקטורים בתוך החברות הממשלתיות מהחברה הערבית הוא בסביבות 11%, שזה עדיין רחוק מ-20%, השיעור הכללי של האוכלוסייה הערבית. אבל כשרואים את תת-הייצוג הקיצוני – תת-הייצוג הקיצוני – בקרב העובדים, רואים את הפער: 2.4%, לעומת השיעור הכללי של האוכלוסייה הערבית, שהוא פי שמונה, 20%. לכן רק מלראות את המספרים הללו אפשר לראות עד כמה המצב עגום. אני אומר לכם שזה נכון ל-2018, שזה הדוח האחרון של רשות החברות הממשלתיות. אני אתן לכם דוגמה. קחו למשל את נתיבי ישראל. מה שיעור העובדים הערבים שם? 1%. כאילו שלנתיבי ישראל אין פרויקטים בתוך החברה הערבית. חברת החשמל, תראו את המספרים: מתוך 12,500 עובדים רק כ-150 עובדים ערבים, שזה בסביבות 1%. וזה נתון היסטורי, כל הזמן, והנתון הזה לא עולה. גם רכבת ישראל – 2.4%. חברת מקורות, 27 עובדים ערבים בלבד, שזה גם בסביבות 1%. נמל אשדוד – כמעט אין עובדים ערבים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פי ואחד. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אחד או שניים. בנמל חיפה, העיר המעורבת, שתושביה יהודים וערבים, גם – כ-20 עובדים, שזה בסביבות 1.5%. דואר ישראל, 4.5%, שזה 260 מתוך יותר מ-6,000 עובדים. מה שחשוב להדגיש בהקשר הזה זה שהחוק העניק חובה לייצוג הולם גם לנשים, גם לאוכלוסייה האתיופית, וגם לבעלי מוגבלויות. אגב, לפי תיקון שהיה לא מזמן, נכתב שם "החברה הדרוזית", והשאירו בחוץ את הרוב של האוכלוסייה הערבית. אז החברה הערבית הדרוזית נכללת, אבל הרוב של האוכלוסייה הערבית לא נכלל בחוק. והשאלה היא למה: אותה הוראת חוק שקיימת בשירות המדינה, וקיימת בקרב דירקטורים של חברות ממשלתיות – מדוע לא מחילים אותה גם בקרב העובדים? וכאן הנקודה המאוד-חשובה בעניין הזה, שכל 1% שמעלה את הייצוג של האזרחים הערבים, כל 1% יכול להיות מאות של משרות חדשות. מאות. ולכן, כשאני מדבר על ייצוג הולם של האזרחים הערבים – ואגב, הצעת החוק בשלב הזה לוקחת את אותו ניסוח שקיים בחקיקה לגבי שירות המדינה ולגבי הדירקטורים, ולא נוקבת בשיעור מסוים. אני כמובן הייתי רוצה שזה יהיה לפחות 20%, אבל בשלב הזה אני שומר על אחידות הניסוח ולא כתוב שיעור ספציפי. אבל אם השיעור של האזרחים הערבים העובדים יגיע ל-20%, שזה השיעור הכללי של האוכלוסייה הערבית, זה אלפי משרות חדשות. אלפי משרות לעובדים, אלפי משרות לפועלים, לאקדמאים הערבים, שמשוועים למקומות תעסוקה דווקא בימים הללו. אני חושב שחשוב גם לראות שהקושי קיים גם בתחומים האחרים. זאת אומרת, גם בתוך המגזר הציבורי וגם בתוך שירות המדינה, גם שם יש בעיה. אם ניקח לדוגמה את שירות המדינה, קיימת שם הוראת חוק שקובעת את העיקרון של ייצוג הולם, אבל אם לא מחשיבים את מערכת הבריאות – ששם השיעור יחסית משקף את השיעור הכללי של האוכלוסייה הערבית – אנחנו מדברים על שיעור ייצוג של 8%. זה כמובן עדיין הרבה יותר טוב מ-2.4% שבקרב העובדים של החברות הממשלתיות אבל זה עדיין רחוק גם מ-20%, שזה השיעור הכללי של האוכלוסייה הערבית. לכן העובדה שקיים תת-ייצוג גם בתחום שירות המדינה וגם בחברות הממשלתיות רק מראה את המצב הקשה כאן ברמת התעסוקה של האקדמאים הערבים, שלא לדבר גם על הסקטור הפרטי.כבוד השר, בדקתי נתונים לגבי תחום ההייטק ותעשיית ההייטק. מה שיעור האזרחים הערבים שמועסקים בהייטק? 2%. ולכן גם שם נדרשת התערבות של המחוקק כדי לתקן את המצב ולפתוח את האפשרות להגביר את הייצוג – גם בסקטור הפרטי, גם בשרות המדינה. לענייננו, ובזה אני מסיים, בקרב העובדים של החברות הממשלתיות אי-אפשר לקבל מצב שבו העובדים הערבים מהווים רק 2.4%. זה בלתי מתקבל על הדעת, זו הפרה בוטה של עקרון השוויון, ואני מקווה שלשר יהיו בשורות טובות בעניין הזה, לא רק לנו אלא גם לעשרות אלפי אקדמאים ועובדים ערבים שמחכים למקומות עבודה ראויים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. ישיב שר הדיגיטל הלאומי חבר הכנסת דוד אמסלם, יעלה ויבוא. עשר דקות לרשות אדוני. << דובר >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני אענה להצעת החוק של חבר הכנסת ג'בארין אני רוצה להתייחס לדברים של חבר הכנסת לפיד, וגם למיקי לוי. שים לב, מיקי לוי ביקש הודעה אישית בגלל שדיברתי עליו. בסופו של דבר הוא נאם נאום על החוק שהוא הגיש. זו בעצם השיטה שלהם. יש עתיד בהובלת לפיד זו חבורה של אנשים שהם בעצם מהווים תעשייה שלמה של שקר והסחת דעת. הרי מה אמר לפיד, עכשיו? אנחנו תורמים את תוספת השכר. בואו אני אספר לכם מה קרה. באזור 2016 התקיים דיון בוועדת הכנסת ודוד ביטן אז הציע שאנחנו נוותר על תוספת השכר. ודרך אגב, באותה נקודת זמן, באותה שנה, ויתרו על תוספת השכר כמעט איזה 60–70 ח"כים. עשו הודעה בעיתון, כתבו מי הם. דרך אגב, כל חברי יש עתיד. למה? הם קיבלו הנחיה ממר לפיד. עברנו שנה, והפלא ופלא, נעלמו כולם. נשאר אחד, רק מיקי לוי. שאלנו איפה האנשים, אמרו: אנחנו תורמים לבד, אנחנו נותנים מתן בסתר. אבל אמרנו – הרי הוויתור על התוספת הוא עיקרון. אתה רוצה לתרום אחר כך לבית הכנסת, ליד שרה, לאגודה למלחמה בסרטן, אהלן וסהלן, אני מניח שכולנו עושים את זה, כדבר שבשגרה, לעמותות שמתעסקות בחסדים. מה זה קשור לתוספת השכר? עכשיו, ממה נפשך, אם חשבתם שתוספת השכר הזאת היא מוצדקת, אז הייתם צריכים לא לוותר עליה. אז מדוע בשנה הראשונה כן ויתרתם ובשנה השנייה כולכם מחקתם? בגלל שחשבתם והבנתם שיש כתבה בעיתון. אתם תעשייה של יחסי ציבור. מה שמעניין אתכם זה מה כותבים בעיתון. אז לאחר שאתם ויתרתם כולכם באמת הייתה כתבה בעיתון שכולכם ויתרתם, ושנה לאחר מכן שכחתם. חשבתם שהעיתונים לא יעשו follow up, והורדתם. ביקשתם, כתבתם לכנסת שאתם לא רוצים יותר. וזאת האמת שהייתה, דרך אגב. זאת היא האמת לאמיתה. ואני מציין, לדעתי רק חבר הכנסת מיקי לוי המשיך עד היום. אז זה קודם כול. אני רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם בהיבט של חבר הכנסת לפיד. אני רוצה להזכיר ולהגיד למיקי לוי עוד דבר. תראה, כפי שאמרתי קודם, ראש הממשלה בישראל, עשיתי חשבון, מרוויח בערך כ-35 שקל לשעה בנטו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בדקנו את זה. אף אחד לא מאמין. << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מפריע לי. באופן קבוע. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, אף אחד לא מאמין. << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראה, אתה לא מכבד את הכנסת. אתה מפריע לי באופן קבוע. אתה רוצה, אחרי זה תעלה, ותגיד מה שאתה רוצה. אני מעולם לא הפרעתי. ראש הממשלה מרוויח במדינת ישראל כ-35 שקל לשעה בנטו במקרה הטוב. במקרה הטוב. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, ראש הממשלה, בחוק בעצם מגיעים לו מזון, מעון ראש הממשלה – זה החוק. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> נשבר הלב, נשבר הלב. << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. אני יודע שנשבר לכם הלב. אני יודע, אני יודע. במה שאפשר להכפיש את ראש הממשלה הכול מצוין. דרך אגב, לא שמעתי אתכם מדברים כך כשהיה פרס, כשהיה רבין, כשהיו ראשי ממשלה אחרים, כשהיה שרון, כשהיה אהוד ברק. מה פתאום? קטנוני. אתם משקרים גם פה. ראש הממשלה, נניח שעכשיו נמצא בקיסריה ומתקלח. הרי הוא לא מתקלח גם בבלפור – משאיר בבלפור את הברזים פתוחים ונוסע לקיסריה. הוא אוכל – כמה הוא יכול לאכול, רבותיי? איך אמרתי, הוא לא מוציא בסוף מזנון בחוץ ומוכר. מה שהוא יכול לאכול – הוא אוכל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראו לאיזו רמה הגעתם, מה ראש הממשלה אוכל. תראו את הבושה וחרפה. מה ראש הממשלה אוכל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני, דרך אגב, מעולם לא שם חשבון למי שנכנס אצלי. החברים של הילדים אצלי בבית נכנסים ואוכלים מה שהם רוצים. אהלן וסהלן, לבריאות. מעולם לא בדקתי ולא רוצה לבדוק. תאכלו ארבעה סטייקים, חמישה, שיהיה לכם אלף לבריאות. אבל תראה באיזה קטנוניות אתם הולכים. עכשיו, בוא אני אספר לך, מר מיקי לוי. אתה, בבית שלך, כמו כל חבר כנסת – יש לך כבלים. למה לא תוותר על הכבלים? אתה מקבל עיתון. למה לא תוותר על העיתון? הרי אתה מקבל הוצאות טלפון בבית שלך, בבית, ואשתך גם מדברת. למה לא תוותר? כולכם, דרך אגב, מקבלים את זה, כולכם. מה פתאום. ראש הממשלה, הבית שלו בקיסריה, הגנן שבא לכסח את הדשא – אתם לא מתביישים? זו הרמה שאתם יורדים אליה מול ראש ממשלה? << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אתה לא מתבייש. << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, אתה לא מתבייש? זו הרמה שלכם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה ממש לא מתבייש - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מבינים לאיזו רמה נחותה הגעתם? עכשיו אני חוזר ואומר: אתם משקרים ומסיחים את הדעת של הציבור. ראש הממשלה ביקש הטבת מס במיליון שקל? הרי מה קרה באמת? באה רשות המיסים לפני כשנה וחצי. אמרו לראש הממשלה: תקשיב, אתה חייב מיליון שקל. הוא אמר, על מה? כן, הוא אמר: על מה אני חייב? אמרו לו: תשמע, שמונה שנים או עשר, מ-2009, אנחנו חייבים למסות אותך על אותם מים, על הרכב שלך, על האוכל שאכלת. רבותיי, הרי ראש הממשלה בתקופה הזאת לדעתי לא הרוויח מיליון שקל. אבל זה השקרים שלכם. אתם: בקורונה אתה מבקש? הוא לא ביקש כלום. רשות המיסים בקורונה באה לבקש ממנו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, מה יש לו ומה אין לו לפני זה לא עניינכם. אתם מתפוצצים. מה אכפת לכם? ראש הממשלה צריך להביא כסף מהבית כדי להיות ראש ממשלה, זה מה שאתם מצפים? זו החוצפה שלכם? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> - - - תוספת שכר. << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה אתם מקבלים שכר? אתם לא עובדים הרי 5% ממנו, כולכם, למה אתם מקבלים שכר? תוותרו על השכר שלכם. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? אני שואל. בושה וחרפה. זאת הרמה שבה אתם מתייחסים. אני מניח שבכל מדינות העולם ככה מדברים לראש הממשלה שלהם. אני קראתי שאפילו בצרפת - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא בכל העולם ראש הממשלה מקבל שוחד - - - א << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> - - אשת הנשיא קנתה רק צלחות באיזה חצי מיליון אירו. יש איזה ראש ממשלה – תגידי, אבו מאזן, שואלים אותו: מה אתה אוכל? אני שואל אותך. את מי? את מלך ירדן שואלים: מה אתה אוכל? את נשיא ארצות הברית: מה אתה אוכל? חוצפה. רק פה ככל שמבזים את ראש ממשלת ישראל הרי זה משובח. כי אנחנו גדולים, תראו איזה יופי, דמוקרטיה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מתבייש ובז לכל הדיון הזה פה. עכשיו אני רוצה להתייחס למה שאמרת, חבר הכנסת יוסף ג'בארין. תראה, אני מתחבר לכל מה שאמרת. דרך אגב, אתה נתת פה כמה נתונים לא נכונים. יש חברי דירקטוריון שהם מהחברה הערבית, בפועל. אני חושב שלא מספיק, אבל יש. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. יש. יש 50 חברות - - - << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני בא לדייק. אתה אמרת שאין אחד. אמרתי – אחד יש. גם אחד יושב-ראש יש. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא, לא. אני ספרתי 50 חברות - - - << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> דודי, ממתי אתה צריך לדייק - - - אף פעם לא מדייק. מה השינוי הזה? << דובר_המשך >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. מר גולן. אל תיתן לי להתייחס אליך ברצינות, באמת. תשמע, יש מספר חברי דירקטוריון לא מספיק, לא מספיק, אני מסכים איתך. דרך אגב, אני הולך להקים ועדה שתשנה את כל הקריטריונים. אני חושב שגם בחברות וגם במדינה צריך להיות בעצם איזון ושותפות של כל אוכלוסיית מדינת ישראל. אני אומר לך, ואני אמרתי לך את זה גם קודם, לבד. אני, בניגוד להרבה מהשמאל, אני באמת מאמין בקטע האזרחי. כל האזרחים שווים וכולם צריכים להיות שותפים, ולא משנה אם הם ערבים, חרדים, דתיים, יהודים, זה לא חשוב לי. אתה יודע את האמת. דרך אגב, אני לא עשיתי את זה. אם זה היה בתקופתי עכשיו, זה מה שהייתי עושה, בשונה מהאנשים פה, שאתם מצביעים איתם. הם מאמינים שאתם צריכים להיות למטה אבל אני בעד מגוון, מגוון, ואני גם פועל לזה. ואני חושב שאתה צודק שזה צריך להיות בכל נושא ונושא במדינת ישראל – גם בתעסוקה, בוודאי בסקטור הציבורי. הסקטור הפרטי, אני לא חושב שצריך להיכנס אליו, הוא מתנהל. אני מניח שבסקטור הפרטי הערבי אין הרבה יהודים. אני בטוח שתלך לשם, תיכנס לנצרת, תראה – מעסיקים את האוכלוסייה המקומית, זה בסדר. אבל אני רוצה להגיד לך משהו. הגיוון, צריך להיות גיוון בכל מקום. וגיוון – דרך אגב, גם של עולים חדשים, עולים מחבר העמים, עולים מאתיופיה, עולים מכל מקום. כפי שאמרתי, אוכלוסייה ערבית, דרוזית, צ'רקסית, כל אזרח במדינת ישראל באשר הוא אזרח. תפיסת העולם שלי, ואני מאמין בה באמונה שלמה: אזרח הוא אזרח וכולם שווים. אין שום סיבה שבעולם שזה לא יהיה ככה. ולכן אני מאמין – וגם אפעל מבחינתי במה שאני יודע. דרך אגב, הייתי מבקש אפילו שגם בבית המשפט העליון, הראשונים שבעצם מבקשים מה שנקרא שוויוניות – שגם אצלם יהיה קצת מגוון. מגוון, אתה יודע, מגוון. שיהיו קצת - - << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << דובר >> - - כמה ספרדים, בפרופורציות, שיהיה גם שם מגוון, לא רק להטיף לאחרים. גם אנחנו פה רוצים מגוון בכל מקום ואני מסכים, ובעזרת השם, אנחנו בעצם גם נפעל לכך שנוכל לשחרר את – שנתחיל לדון על החוקים בכנסת, תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בדירקטורים, אדוני היושב-ראש. גם בדירקטורים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר הדיגיטל הלאומי חבר הכנסת דוד אמסלם. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אתה תרצה להשיב? << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה בעד החוק? << קריאה >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << קריאה >> אני, באופן עקרוני, בוודאי. אבל כרגע, אמרתי, אני מציע לך כרגע לא להצביע. כשיפתח הדיון, כשנתחיל להפעיל את הוועדה אז אנחנו נדון בזה. אין שאלה כזאת. אני מציע שתבקש הצבעה במועד אחר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת יוסף ג'בארין, לרשותך שלוש דקות להשיב. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> השר אמסלם, שהוא אחראי גם על רשות החברות הממשלתיות – מיקי – רק שנחדד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני שמעתי שהשר אמסלם אומר שכעיקרון המגמה הזו של שילוב עובדים ערבים בקרב עובדי החברות הממשלתיות היא מגמה שהממשלה רוצה לקדם. << קריאה >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << קריאה >> ברור, זה אינטרס ישראלי. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היות שעכשיו ועדת השרים לא ישבה ולא יושבת אז לא היה ניתן לקדם זאת, והוא מציע בעצם לתת לוועדת השרים את האפשרות לקיים דיון בהצעת החוק, מתוך תקווה שהוועדה תשקול בחיוב את קידום ההצעה. אז בעקבות דבריו אנחנו מסכימים שההצבעה תהיה במועד אחר. << קריאה >> השר לסייבר ודיגיטל לאומי דוד אמסלם: << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אם כן, הצבעה במועד אחר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו ממשיכים בסדר-היום, הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר של חברי הכנסת שלמה קרעי, אופיר סופר, ע'דיר כמאל מריח וחמד עמאר בנושא: ישראל בסגר, רוב האנשים בבית, ומהירות גלישת האינטרנט נמוכה מאוד ורחוקה ממה שמובטח ללקוחות שעליו הם משלמים. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת מצב הסטודנט במשבר הקורונה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעה לסדר-היום בדבר הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת מצב הסטודנט במשבר הקורונה, הצעה מס' 1902, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי. יעלה ויבוא. אדוני, 10 דקות לרשותך. אנחנו נמתין, אם כן, לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת, אני מגיש בשם הרשימה המשותפת הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית בעניין מצב הסטודנטים בתקופת משבר הקורונה. אני חושב, השר אמסלם, שאין אחד באולם הזה שלא חושב שבאמת צריך ועדת חקירה לעניין מצב הסטודנטים והאקדמיה במדינה. היום דיברו איתי אפילו מהאגף פה ומהאגף פה ומכל האוכלוסיות על הצורך הדחוף באמת לחקור ולעזור, ולסייע לשכבה הזאת, שהיא דור העתיד של כולנו. אני מדבר גם מתוקף תפקידי בעבר. הייתי יושב-ראש התאחדות הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות בישראל בתחילת שנות השמונים, ואני יודע איזה בעיות חווה הסטודנט בתוך ישראל ומחוץ לישראל. ויושבים כאן חבריי, שגם היו איתי באוניברסיטאות: אחמד טיבי, איימן, אנטאנס, ג'אבר, שהיה יו"ר הוועד, ועאידה. וכולנו חווינו על בשרנו – גם סונדוס; היא עדיין, רק בגלל הכהונה שלה בכנסת היא הפסיקה את לימודיה לתואר שני ותואר שלישי בטכניון. גם ווליד, גם סמי, גם היבא. כולנו בוגרים של האוניברסיטאות ולכן אנחנו מדברים מתוך כאב, מתוך ידע, מתוך חוויה וניסיון אישי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבו אחמד, בתקופה שלך היו צריכים גם לשלם לתלמידים הערבים בעבור שכפ"צים בגלל הבריונות של הימין והימין הקיצוני, שחלקו יושב בכנסת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חלקם היום נמצאים - - - << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שחלקם יושבים בכנסת. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חלקם היום נמצאים במשרדי מפתח, נכון. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הבריונים האלה, כן, עכשיו מנהלים מדינה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. אנחנו גם מגישים את זה לקראת - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הינה, תומכי הטרור מתעוררים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו מגישים את הוועדה הזו - - - << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תומכי הטרור מתעוררים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשמע, תשמע. הינה דוגמה, הינה דוגמה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו מגישים את הדרישה לוועדת חקירה במקביל לפתיחת שנת הלימודים האקדמית, שנפתחה לפני כשבועיים, ובשנת הלימודים 2020–2021 התחילו ללמוד 320,000 סטודנטים, מתוכם כ-60,000 סטודנטים ערבים, המהווים 20% מכלל הסטודנטים. לא פלא שגם הרשימה המשותפת הגישה הצעת חוק – חברנו ד"ר יוסף ג'בארין הגיש בשם הרשימה – לשכר לימוד בחינם במקביל לפתיחת שנת הלימודים האקדמית. וגם לא צירוף מקרים שהיום חבריי – חברתי היבא יזבק וחברי איימן עודה – הגישו הצעת חוק שגם קשורה ונוגעת לסטודנטים: ביטול דמי הביטוח הלאומי לסטודנטים, ולחלופין דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנטים. ואני וחברי אחמד טיבי הגשנו בכנסת העשרים הצעת חוק לדמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנטים, שעברה בקריאה טרומית בהסכמת הממשלה, כי ראו שיש צדק בדרישה הזו. למה לחייב סטודנטים שלומדים בחו"ל בתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות כאשר הם לא מקבלים שירותי בריאות ולא ביטוח לאומי במשך שנות שהותם באוניברסיטאות בחו"ל? עכשיו, עם כל המצב הזה של שכר לימוד גבוה, של שכירות במעונות גם בסכומים גבוהים, של קושי במציאת עבודות ועבודות מזדמנות, באה מגפת הקורונה והכפילה את הייסורים ואת הבעיות החריפות ממילא של הסטודנט ושל הסטודנט הערבי בפרט. ראינו שהנפגעים הראשונים של נגיף הקורונה הם הסטודנטים בכלל והסטודנט הערבי בפרט. הראשונים שנפגעו והוצאו לחל"ת הם הסטודנטים, כי הם עובדים בעבודות מזדמנות. אבל באה הממשלה, כבוד השר להשכלה גבוהה, וקבעה קריטריון ומבחן של גיל, ואמרה שגילי 18–20 לא זכאים לדמי אבטלה ולא זכאים לשום קצבה ולשום מענקים, גם אם הם עצמאים, גם אם הם מובטלים. התנגדנו ואמרנו, למה להכניס שיקול זר – מבחן גיל? סטודנט שלומד ועבד בעבודה מזדמנת והמעסיק הוציא אותו לחל"ת, למה הוא לא זכאי לדמי אבטלה? גם בהשוואה למדינות OECD ולמדינות בעולם יש קשיים רבים מבחינת שכר לימוד, ויש הבחנה ואפליה בשכר הלימוד, שבישראל נחשב מהגבוהים. בדנמרק ובשאר המדינות הסקנדינביות הלימודים הם בחינם, ובעוד מדינות. יש מחקר של הממ"מ, ועל סמך המחקר הזה הוגשה הצעת החוק בשם הרשימה המשותפת, כאמור, לשכר לימוד חינם. שמענו על הרבה תוכניות, על הרבה הצעות, כיצד לעזור, לסייע לסטודנטים, אבל לפני שבועיים-שלושה הייתה הצעת חוק שהממשלה הפילה, של יש עתיד. ואז, אדוני כבוד השר להשכלה גבוהה, חבר הכנסת אלקין, אמרת שאתם מגבשים ביחד עם התאחדות הסטודנטים תוכנית ומתווה לסיוע לסטודנטים. הכיצד הסטודנטים, כשבמשך חודשים האוניברסיטאות היו סגורות, המשיכו לשלם שכר לימוד? הכיצד עכשיו, כשאי-אפשר ללמוד לימודים פרונטליים אלא הם בזום, בלימוד מרחוק, שכר הלימוד ממשיך להיות אותו הדבר? המעונות – הסטודנטים בבתים שלהם, ומבקשים מהם להמשיך לשלם, ואם לא הם מאבדים את הזכות שלהם למעונות. הסטודנטים עדיין לא מקבלים לא סיוע, לא תמיכות, לא מלגות, לא מענקים, לא הפחתה בשכר לימוד. לכן הדרישה שלנו, בשם הרשימה המשותפת, היא להקים ועדת חקירה שתדון בכל הסוגיות שהעליתי ובסוגיות נוספות, ובין היתר בדיקה מעמיקה לחסמים שהסטודנטים הערבים נתקלים בהם, לרבות המבחן הפסיכומטרי; תשתיות האינטרנט בפריפריה וביישובים הערביים ושיפורם למען שיפור איכות הלימודים מרחוק בתקופה הזו; הפחתה משמעותית של שכר הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות; הפחתה משמעותית בשכר המעונות, ולחלופין סבסוד בשכר דירה; הוזלה בדמי חשמל, מים וארנונה לסטודנטים; מלגות לסטודנטים, וכאמור, פטור – או לחלופין ביטוח לאומי מופחת. כבוד השר להשכלה גבוהה, החוק הראשון בקדנציה הזו שחוקקה הממשלה הזו היה החוק הנורווגי. אימצתם את החוק הנורווגי. הלוואי הלוואי, שתאמצו את המודל הנורווגי גם בשכר הלימוד וגם בסיוע לסטודנטים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. ישיב השר להשכלה גבוהה ומשלימה חבר הכנסת זאב אלקין. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אני דווקא מצטער מאוד. אין הרבה נושאים שבהם אנחנו יכולים להצליח לשתף פעולה; יש תהום אידיאולוגית בינינו בהרבה מאוד נושאים, זה דבר ידוע, יודעים את זה גם הבוחרים שלנו. דווקא נושא קידום ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל וסיוע לציבור הסטודנטים הוא לא נושא פוליטי בעיניי; זה דווקא הנושא שבו קואליציה ואופוזיציה יכולות לשתף פעולה, כי הסטודנטים מייצגים את כלל הקשת של הציבור הישראלי, את כל המגזרים וכל העדות, את כל הקבוצות ואת כל ההשקפות הפוליטיות האפשריות. זה – מצד אחד, ומצד שני הם העתיד שלנו, של כולנו, של המדינה הזאת. אומנם מצאנו גז, אבל המשאב הכי יקר של מדינת ישראל, שמחזיק אותה מעל פני הים כבר כל כך הרבה שנים ועושה לה שם בעולם הזה, הוא המשאב האנושי – וזה ציבור הסטודנטים. לכן, אין ספק, כמו שכל מערכת ההשכלה הגבוהה שלנו זקוקה לסיוע, גם ציבור הסטודנטים, בטח בתקופה הזאת, זקוק לסיוע. אני אציין רק כמה עובדות. קודם כול עובדה אחת: זה לא סוד שהשנה, בגלל המשבר שבו אנחנו נמצאים, הרבה מתחומי החיים שלנו סבלו מקיצוץ תקציבי. אין לנו תקציב מדינה מאושר לשנה הזאת, והחלום של כל תחום במדינה – חוץ מבריאות, ששם כמובן השקענו הרבה יותר, החלום של כל תחום אחר, כל משרד ממשלתי אחר, היה להישאר בהיקף כמו השנה שעברה. אחד מהתחומים המעטים שבהם היה גידול, וגידול משמעותי של התקציב, זה דווקא ההשכלה הגבוהה. התקציב של מערכת ההשכלה הגבוהה גדל בחצי מיליארד שקל לשנה בהשוואה לשנה שעברה ועבר רף של 12 מיליארד שקל. ואני חושב שזו באמת תעודת כבוד לממשלה, שקיימה את ההסכם הרב-שנתי עם מערכת ההשכלה הגבוהה; זה היתרון של התקצובים בשיטת החומש, שנותנים יציבות למערכת הזאת. וגם בשנה משוגעת כמו השנה הזו – שנה בלי תקציב, שנה של קורונה, כל בלגן אפשרי שיכול להיות – עדיין המערכת הזאת, לא רק שלא הצטמצמה אלא קיבלה תוספת תקציב ניכר. נקודה נוספת לגבי ציבור הסטודנטים עצמו. קודם כול, חשוב לדעת שגם בשנה כתיקונה, הנושא של סיוע לסטודנטים תופס מקום משמעותי בתוך התקציב של ההשכלה הגבוהה. מתוך אותם 12 מיליארד שקל כחצי מיליארד שקל מופנים ישירות לסיוע לסטודנטים כל שנה. אני כבר לא מדבר על סבסוד שכר לימוד, שכפי שאתם יודעים, במוסדות המתוקצבים, בפועל, שני-שליש משכר הלימוד משולם על ידי המדינה: מה שסטודנט משלם זה בערך שליש מהעלות, והמדינה מעבירה לכל מוסד עוד פי שניים מזה בעבור כל סטודנט. אגב, כל זה כמובן בתוספת לעוד משאבים שמביאות הקרנות הפרטיות והמוסדות והגופים השונים, של עוד כחצי מיליארד שקל. זאת אומרת, שבשנה כתיקונה, כמיליארד שקל במצטבר מושקע ישירות בסיוע לסטודנטים, עוד פעם, מבלי להחשיב את המימון של שכר הלימוד במוסדות המתוקצבים, שזה כמובן יגדיל את הסכום הזה בהרבה מאוד. השנה אין ספק שסטודנטים זקוקים לסיוע הייחודי. אתה הבאת פה את הסיבות, אין לנו מחלוקת. אני אומר כמוך בכל דיון שיש: הסטודנט הוא הראשון שמאבד את מקום עבודתו כי הוא בדרך כלל עובד בענפים במשק שהם הראשונים שנסגרים, האחרונים שנפתחים. הם, הסטודנטים, בדרך כלל בעבודות זמניות, לכן הם הראשונים שיוצאים לחל"ת או מפוטרים. חלקם גם עובדים במשרות חלקיות ולכן לא תמיד מקבלים את הסיוע שהמדינה נותנת, או מקבלים אותו באופן מופחת. לכן אין ספק שסטודנטים הם אחת הקבוצות שנפגעו משמעותית ממשבר הקורונה. לכן, מהרגע הראשון שאני נכנסתי לתפקיד אמרתי ששר להשכלה גבוהה הוא לא רק שר של המוסדות, למרות שהם חשובים והם ספינת הדגל של ההשכלה הגבוהה שלנו ושל המחקר; שר להשכלה גבוהה הוא במידה רבה, אם לא בראש וראשונה, שר של הסטודנטים. היה ברור לי שהנושא הכלכלי הוא אחד מהנושאים הבוערים במהלך השנה הזאת. לכן כבר בקיץ הבאנו בשיתוף פעולה עם התאחדות הסטודנטים, במשא ומתן מול משרד האוצר ומפעל הפיס, שגם התגייס ומגיע לו מילה טובה על כך, סיוע תוספתי מעבר למה שקורה בכל שנה של 100 מיליון שקל לטובת ציבור הסטודנטים. אנחנו לא נעצור בנקודה הזאת כי ברור שנפתחה שנת לימודים חדשה. הסיוע שהבאנו בקיץ אפשר לסטודנטים לעבור את המבחנים בקיץ, לוותר אולי קצת על עבודות ולהתרכז במבחנים. אגב, התמונה שאנחנו מקבלים מכל המוסדות היא שאין פגיעה בתוצאות של הסטודנטים במהלך השנה הזאת בסמסטר הקודם. הסטודנטים עמדו בהצלחה במבחנים, ובין השאר, חלק מהסיבה לכך הוא גם הסיוע שהצלחנו להביא. אנחנו עכשיו נמצאים במהלך מאוד מאוד אינטנסיבי, שוב, יחד עם התאחדות הסטודנטים. כלל הברזל שלי הוא שאני עובד יד ביד עם הסטודנטים, בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא, כדי להביא עוד חבילת סיוע משמעותית. אנחנו מדברים על חבילת סיוע של מאות מיליוני שקלים – חדש, תוספתי, מעבר למה שהמדינה משקיעה היום. יש לנו שיח אינטנסיבי. כמובן שבאופן טבעי הסטודנטים רוצים כמה שיותר ומשרד האוצר רוצה כמה שפחות. תפקידי לנסות לכנס את המשא ומתן הזה, יחד עם יושב-ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, שגם הוא, לפי בקשת ראש הממשלה התגייס להביא, בהסכם עם הסטודנטים, סיוע משמעותי לציבור הסטודנטים, מעבר לתקציבים השוטפים שאותם משקיעה המדינה בכל שנה. אני מאוד מקווה – אמרתי גם לאנשי ההתאחדות, והיום הייתה לי שיחה ארוכה עם יושב-ראש ההתאחדות – שנצליח להביא את זה כמה שיותר מהר, כי הסטודנטים לא רק צריכים את הסיוע, הם צריכים אותו כמה שיותר מהר והם צריכים את הוודאות במצב של חוסר הוודאות התקציבי שיש. על זה אנחנו עובדים ברמה היום-יומית. נמשיך לעבוד, ואני מקווה שנצליח להגיע לסיכום כמה שיותר מהר. לכן הדבר האחרון שיוכל לעזור לסטודנטים זו ועדת חקירה פרלמנטרית. אתם מכירים את הבית הזה היטב. לא משם תבוא ישועה מציבור הסטודנטים. ועדת חקירה הוא כלי, המאפשר לקיים דיונים - - << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> - - - ולא צריך ועדת חקירה - - - אל תפחד מהם. מה, זה בית משפט עליון? אני לא מבין. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, קודם כול כבר מזמן כשאתה מפלח את ציבור הסטודנטים במדינת ישראל, זה לא מועדון סגור. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> - - - לא הסטודנטים - - - במועצה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תכף אני אענה לך גם על המועצה. גם שם יש שינויים, אבל היום המערכת של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל היא לא מועדון סגור. יותר משליש הסטודנטים במדינת ישראל באים מהפריפריה, ואנחנו גאים על כך. דיבר כאן חבר הכנסת סעדי לפניי ואמר ש-20% מכלל הסטודנטים הם סטודנטים מהמגזר הערבי. אלה לא היו המספרים לפני עשור ואפילו לא לפני חמש שנים. זו מהפכה שקרתה במערכת ההשכלה הגבוהה, שהייצוג של המגזר הערבי הוא כמו כלל הייצוג שלו בחברה הישראלית. הוא גם תוצאה של השקעה לא מעטה, גם של תקציבים ותשומת לב של המערכת, כדי לשנות את תת-הייצוג שהיה במשך שנים רבות. אגב, הציבור שעוד לא הצלחנו איתו הוא הציבור החרדי. הוא, לצערי, עדיין לא משולב מספיק במערכת ההשכלה הגבוהה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אנחנו עובדים גם על זה, כדי לנסות להתיר את החסימות. זה אחד מהיעדים החשובים במערכת לשנים הקרובות, לעשות גם בתחום הזה מהפכה. בשורה התחתונה, חבר הכנסת סעדי, יש לנו ועדת חינוך בכנסת והיא מאוד מאוד פעילה. היא זאת שמפקחת, בין השאר, על התחום של השכלה גבוהה, והיא יכולה לקיים דיונים – ואגב, היא מקיימת דיונים. אני מוזמן לוועדה הזאת כמעט על בסיס של פעם בשבוע, פעם בשבועיים, על נושאים של ההשכלה הגבוהה. לכן, אני לא חושב שמה שדרוש זה ועדה נוספת, שתתעסק בנושא של הסטודנטים ותריב עם ועדת החינוך מי יטפל בנושא הסטודנטיאלי. מה שדרוש הם מעשים. ולכן, ההצעה שלי אליך, חבר הכנסת סעדי, היא להפוך את ההצעה הזאת להצעה לסדר-היום רגילה, להביא אותה לוועדת החינוך, ובאמצעות ועדת החינוך להמשיך לפקח עלינו. אני תמיד, כמו שאתה יודע, מתייצב ושמח לבוא לכנסת ולדווח ולשתף אתכם בפעילות, כולל גם על המשא ומתן הזה שמתבצע בעצם הימים האלה. לכן, אני מציע לך להפוך את זה להצעה לסדר-היום רגילה. במידה שלא, כמובן שאני קורא לכנסת להתנגד, כי מזה לא תצמח הישועה של הסטודנטים. הסטודנטים צריכים מעשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> המציע עומד על ההצבעה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אוסאמה סעדי בנושא: הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת מצב הסטודנט במשבר הקורונה. אני אאפשר לכם להצביע מפה. חבר הכנסת טיבי, הבהרה: מי שבעד הוא בעד, ומי שנגד הוא נגד. אחרי תוצאות ההצבעה האלקטרונית אני אצרף את חברי הכנסת שנמצאים כאן, במליאה. אני אעדכן את זה בפרוטוקול. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 14 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 24 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן 24 מתנגדים ו-14 תומכים. ובכן, אני מבקש לצרף את השר רפי פרץ כמתנגד, את חבר הכנסת אלעזר שטרן כתומך, את חבר הכנסת שלמה קרעי כמתנגד, את חבר הכנסת אוסאמה סעדי כתומך, את חברת הכנסת היבה יזבק כתומכת, את חבר הכנסת סעיד אלחרומי כתומך. תוצאות ההצבעה: 18 תומכים ו-27 מתנגדים. אשר על כן, ההצעה לסדר-היום לא התקבלה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני לא למדתי ליבה. אתה רוצה להכשיל אותי עכשיו על פערים? << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בסיוע לסטודנטים בתקופת הקורונה – הפחתה בשכר הלימוד וסיוע פרטני בקורסים << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום של חברי הכנסת שלמה קרעי, אורלי פרומן ואלכס קושניר, בנושא: הצורך בסיוע לסטודנטים בתקופת הקורונה – הפחתה בשכר הלימוד וסיוע פרטני בקורסים, מס' 1781, 1796 ו-1809. חבר הכנסת שלמה קרעי יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, כולנו היינו סטודנטים פעם, וחלק מאיתנו ממשיכים להיות סטודנטים בפקולטה של החיים. אנחנו משרתים בפקולטה של החיים, לומדים דברים, ולמדנו גם בעבר כסטודנטים. רובנו, רוב הסטודנטים שאני מכיר, חבריי וכאלה שלימדתי, תמיד היו צריכים לעבוד במקביל ללימודים שלהם באוניברסיטה, כדי לממן – לא כולם קיבלו ירושה ולא כולם בנים להורים עשירים. לממן את עצמך תוך כדי הלימודים זה בדרך כלל חלק אינטגרלי מהלימודים. שנת הלימודים האקדמית תשפ"א נפתחת בימים אלה בצילו של משבר הקורונה, שמהווה אתגר גדול לסטודנטים, גם בהסתגלות לסביבת הלימוד החדשה, המקוונת – יש הרבה סטודנטים שלא מצליחים להתמודד עם זה באופן אופטימלי כמו בסביבת הלימוד הרגילה, ואנחנו מקבלים פניות כאלה מסטודנטים. לא זו אף זו, גם שכר הלימוד נותר כפי שהוא. שכר הלימוד הוא כפי שהוא, ועבודות סטודנטים נפוצות שהיו טרום הקורונה היום כבר אינן, סטודנטים רבים מתקשים לממן את עצמם והנשירה הגבוהה צפויה להיות ממש בתקופה הקרובה, כשסטודנטים יראו שהם לא מסוגלים. אסור לנו לאפשר למצב הזה לקרות. אסור שתיווצר כאן שנה אבודה לכל אלה שעל אף התנאים הקשים רוצים ומנסים להשלים את התואר שלהם בהצלחה. יתרה מכך, ההשלכות והעלויות שצפויות בעתיד מאחוז נשירה גבוה בעת הזו, גבוהות עשרות מונים מעלויות הטיפול והסיוע שנדרשות כדי להחזיק את אותם סטודנטים בהמשך הלימודים שלהם. שמעתי קודם את מכובדי השר אלקין, שכבר נתן חלק מהמתווה, אז אני אגיד מה ביקשנו בהצעה לסדר-היום: ביקשנו שתינתן חבילת סיוע משמעותית יותר לסטודנטים, ואני שמח לשמוע שהדבר הזה בהתהוות והולך לקרות. הדבר הנוסף שדיברנו עליו הוא מתווה למפגשים בקמפוסים השונים בקבוצות קטנות, לשיעורים ולתגבורים, ובפרט לסטודנטים שמתקשים במתווה החדש של סביבת הלימוד המקוונת. אדוני השר, אני מודה לך על מה שאתה מביא לנו כאן היום, מה שכבר שמענו, חלק, ונשמע תכף. "אין מזרזין אלא למזורזין" – ועצם הבקשה שלך לדחות את השאילתה הזו בשבוע מוכיחה לנו שהדברים שתאמר כאן הם אחרי עיון ובירור מעמיקים ואחרי עבודה יסודית ולא דברים כלאחר יד. ואני שמח על כך, ומברך גם על המתווה של הסיוע, שתכף נשמע ממך עליו, וגם על המתווה של האפשרות לחזור ללמידה בקמפוסים השונים על פי הנחיות משרד הבריאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. חברת הכנסת אורלי פרומן – בבקשה, גברתי. שלוש דקות לרשותך. עד שגברתי תעלה אני רק אתקן את תוצאות ההצבעה של ההצעה לסדר-היום להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת מצב הסטודנטים במשבר הקורונה, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי. תוצאות ההצבעה המדויקות, כפי שעדכנה מזכירת הכנסת, הינן: 26 מתנגדים, 18 תומכים, אין שינוי – וכמובן, ההצעה לא התקבלה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית פורסם כי ישנה עלייה במספר הסטודנטים שנרשמו ללימודים. על פניו זהו נתון חיובי ואופטימי. הרי זה מה שאנחנו רוצים. מדינת ישראל אומה משכילה; אומה שמצמיחה דורות של אנשים בעלי יכולות בלתי רגילות. קיימות דוגמאות רבות לכך שהמדינה יכולה להתגאות בצעירים המוכשרים, שכושר ההמצאה ויכולת פתרון הבעיות שלהם נודעים בעולם כולו. אך הדברים עלולים להתהפך במהרה. לפי סקר שעשתה התאחדות הסטודנטים התגלה שאחד מכל שני סטודנטים חושש מאוד לעתיד התעסוקתי שלו ומעריך שבעקבות משבר הקורונה יהיה לו קשה מאוד להשתלב בשוק העבודה – חצי מהסטודנטים במדינת ישראל. לאורך כל התקופה האחרונה יצאו סטודנטים רבים להפגין על אוזלת ידה של המדינה. הם מוחים על ההתעלמות מהם, והקושי שלהם הוא כפול: לא רק שיוקר המחיה גבוה מאוד, הרי שרובם אינם עובדים. כ-51% מהם מדווחים שהם מובטלים. חלקם חזרו אל ההורים והם אינם מוצאים עבודה, נאנקים תחת הנטל, נשענים על ההורים, או פשוט, כפי שאמר לי אחד מהם לאחרונה, מתגלגלים, את יודעת, מסתדרים איכשהו. המדינה היא שבוחרת במודע לעודד צעירים רבים לתואר אקדמי, וטוב שכך, אך היא לא מסייעת להם די להתמודד עם כל הקשיים במהלך הדרך. אם בימי שגרה אנו עדים לכך שמספר המלגות אינו עונה על הביקוש והוצאות המחיה גבוהות, הרי שמגפת הקורונה הותירה רבים מן הסטודנטים בסכנה של הפסקת לימודים וללא מענה מספק מהמדינה. אוכלוסיית הסטודנטים שלנו היא העתיד של מדינת ישראל. אם לא נשכיל להשקיע בעתיד שלנו היום, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים מלאי חרטה שלא פעלנו בזמן. המצב כיום הוא שבמקום להשקיע בעתיד אנו נוטלים מהסטודנטים את העתיד על מנת להשלים את פערי ההווה, ובמקום לבצע השקעה חכמה אנחנו בעיקר מותירים אותם לשקוע בחובות. אני מודה מראש, אדוני השר, על 100 מיליון השקלים שכבר הועברו לטובת מלגות לסטודנטים, אבל אנחנו יודעים שזאת טיפה בים. אני קוראת לממשלה להקצות לפחות כמיליארד שקלים, על ידי מלגות ומענקים, שיסייעו לסטודנטים המתקשים והצריכים את העזרה הזו. ממשלת ישראל - - << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> - - צריכה להתעשת מייד – לבנות תוכנית תמיכה לדור שהיא איבדה, ולהחליף ייאוש בתקווה ואמון. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אורלי פרומן. חבר הכנסת אלכס קושניר יעלה ויבוא. שלוש דקות, גם כן, לרשותך. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, קודם כול ברוך שובך מהבידוד. אני מקווה, ואני רואה, שאתה מרגיש טוב, אז הכול בסדר. אני שמעתי את דבריך בהצעה לסדר-היום הקודמת, ובאמת אני שמח לשמוע שיש התקדמות בנושא ושאתם מנהלים משא ומתן. אני שמח לשמוע שמהעמדה המקורית שהייתה לכם, שאין בעיה, עכשיו אתם לפחות מכירים בכך שיש בעיה, ואני מאוד מאוד מברך על כך שיש התקדמות. יש רק כמה דברים שחשוב לי להזכיר ולומר כדי שלא נשאיר סטודנטים מחוץ לתמונת הסיוע. קודם כול אני רוצה רגע לחזור אחורה למרץ השנה, 15 במרץ 2020, הסגר הראשון. הרבה מאוד סטודנטים, כמו כל עם ישראל, הוצאו לחל"ת ולאבטלה. הבעיה היא שאנחנו פגענו להם קשה מאוד בהכנסות, כי רובם לא זכאים לדמי אבטלה וקשה להם היום למצוא עבודה. אז מצד אחד אנחנו פגענו להם בהכנסה, ומצד שני אנחנו לא מסייעים להם בהוצאות – לא מנסים לעזור להם, להקטין. ויש עוד נקודה שחשוב לומר, על המוסדות הלא-מתוקצבים, אותם הסטודנטים שלומדים במוסדות הלא-מתוקצבים. נכון שיש איזושהי סטיגמה שמדובר באוכלוסיות חזקות אבל לא כך הדבר, וגם שם יש אנשים שמאוד מאוד זקוקים לסיוע. כמובן שהפתרון הטוב ביותר, לפחות לפי ראות עיניהם של הרבה מאוד סטודנטים, זה פשוט לתת הנחה בשכר הלימוד, פלאט, אבל משמעותית, של 25%–30%. מצד שני, אני מבין שזה לא הכיוון, ולכן מעבר לאותו סיוע שאתם בסוף כן תיתנו – אני מאוד מקווה שאתם תיתנו סיוע דיפרנציאלי לסטודנטים – חשוב מאוד שאולי תיקחו בחשבון עוד כמה נקודות. דבר אחד זה כל הנושא של ויתור על תשלום על קורסים חוזרים לסטודנטים שלא עברו בסמסטר ב' או בסמסטר קיץ. אני חושב שאפשר בהחלט לייחס את רוב הכישלונות האלה לשינוי סביבת הלמידה, למשבר הקורונה. דבר נוסף שחשוב לקחת בחשבון הוא שבגלל שהסטודנטים נאלצו לקצץ בהוצאות שלהם, הרבה מאוד מהם חזרו הביתה ובעצם לא מתגוררים בדירות השכורות שלהם בקרבת הקמפוסים, ולכן כדאי אולי לחשוב על לתת להם פטור מתשלום על תחבורה ציבורית בתשפ"א. אני לא חושב שזה סכום מאוד מאוד גדול אבל זה בהחלט יעזור לכל סטודנט וסטודנט, כי מדובר הרבה פעמים במאות שקלים בחודש. כך שמצד אחד אני מברך על כך שבאמת מתקיים משא ומתן, ואני יודע שיש משא ומתן. אני רק מבקש שהמשא ומתן הזה יתקדם כמה שיותר מהר, כי אנחנו כבר חודש שלם בשנת הלימודים הזו. אל תשכחו את המוסדות הבלתי-מתוקצבים, ותנסו לחשוב על דברים נוספים, כמו ויתור על מרכיבי שכר הלימוד הלא-נחוצים, ויתור על תשלום על קורסים חוזרים, וכמובן, ביטול תשלום על תחבורה ציבורית לסטודנטים. אני חושב שזה יהיה מבורך ונכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. ישיב השר להשכלה גבוהה ומשלימה חבר הכנסת זאב אלקין, יעלה ויבוא. << דובר >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול מודה ליוזמי ההצעה על נכונותם לדחות אותה בשבוע. כאמור, כפי שציין בצדק חבר הכנסת קושניר, הייתי בבידוד והיה לי חשוב שתשמעו ממני מכלי ראשון את מצב העניינים, ולא להסתתר מאחורי גבו של שר תורן שיקריא לכם איזושהי תשובה פורמלית קצרה. אני חושב שכך הרבה יותר נכון לדון בהצעות לסדר-היום, כשרוצים להתייחס אליהן ברצינות. אני כבר עדכנתי בדיון הקודם לגבי המשא ומתן האינטנסיבי שמתקיים. אני אולי ארחיב לגבי כמה נקודות, לאן הוא הולך, בהזדמנות הזאת, בעקבות הנושאים השונים שהעליתם בדבריכם. קודם כול, למרות שכבר שמעתם את זה ממני, כדאי שוב לחדד. אני אסביר, חבר הכנסת קושניר, למה המשא ומתן הזה לא הולך לכיוון של הורדת פלאט אחידה ב-20%, 25% או 30% של שכר לימוד. סך הכול, מהבחינה שאנחנו עשינו, לפחות לגבי המוסדות המתוקצבים – במוסדות לא מתוקצבים הורדה כזאת בכל מקרה לא תעזור להם, כי המדינה היא לא רגולטור של שכר הלימוד שם; זה חלק מסוג של חוזה שיש איתם שאנחנו לא מתקצבים אותם ולא עוזרים להם, ומצד שני לא עושים עליהם רגולציה תקציבית על שכר לימוד. אם אני מדבר על מוסדות מתוקצבים שאנחנו רגולטור שלהם, מכל הבדיקות שעשינו השנה, המוסדות האלה היו במינוס ולא בפלוס. אומנם יש להם הוצאות שהם חסכו – יש פחות הוצאות של מים, חשמל, וחלק מהוצאות התחזוקה; אבל מצד שני יש לא מעט הוצאות נוספות – תכף אני אסביר אותן, וזה משמעותי לא פחות – ויש מכה די משמעותית באובדן התרומות. לכן, בסופו של דבר, המוסדות האלה נמצאים במצב תקציבי לא פשוט. איזה הוצאות נוספות יש? למשל אתה דיברת על כך שחלקו הגדול של ציבור הסטודנטים החליט השנה לא ללכת למעונות או לא לשכור דירות, ולומד מהבית. חלק ממה שאפשר לסטודנט לקבל החלטה כזאת זה הידיעה שהוא יוכל להמשיך ללמוד בזום גם אם סטודנטים יוכלו לחזור לקמפוס. ואני חושב שטוב שסטודנטים יחזרו לקמפוס כמה שיותר מהר, כמובן, בהתאם לנסיבות הבריאותיות, כי לא דומה הוראה בזום להוראה הפרונטלית. עכשיו אנחנו אפילו עובדים עם משרד הבריאות, ואני מקווה שזה יסתדר ממש היום – אתמול בלילה והיום עבדנו על זה שלפחות בשלב ראשון, כמו שאפשרו לתלמידי בית ספר ללמוד בחוץ, גם הסטודנטים יקבלו את האפשרות הזאת ללמוד בחוץ – מהלך שיאפשר לפחות חזרה מסוימת של חלק מהם ללימודים הפרונטליים. אבל מוסדות נקטו פה מהלך של מדיניות כוללת, שאנחנו תמכנו בה מאוד, לדאוג לכך שברגע שהקמפוסים ייפתחו סטודנט עדיין יוכל להמשיך ללמוד בזום. זאת אומרת, היום רוב חדרי ההוראה מצוידים בציוד שמאפשר לשדר את השיעור, ואז הסטודנט יקבל החלטה אם הוא בא לשיעור או אם הוא לומד מרחוק כי הוא כבר לא שוכר דירה והוא מעדיף להמשיך ללמוד מרחוק; או אולי תהיה תחלופה – פעם חלק מהסטודנטים יבואו לשיעור וחלק ילמדו בזום ואחר כך הפוך. הכלי הזה מאוד עוזר לסטודנטים מבחינת היציבות וההבנה של התמונה הקיימת אבל אתם יכולים לנחש שהוא עלה למוסדות לא מעט כסף – להצטייד בכל המערכות האלה, לבנות יחידות תמיכה טכניות. וברגע שהקמפוסים ייפתחו, למעשה יהיה לזה ביקוש גדול מאוד וצורך גדול מאוד. מאוד חיזקנו את המוסדות ללכת לכיוון הזה, וגם תקצבנו את זה. חלק מאותה תוספת של חצי מיליארד שקל שעליה דיברתי לטובת תקציב השכלה גבוהה הלך למטרה הזאת, כדי לאפשר לסטודנטים את הגיוון בין הוראה אינטראקטיבית בשנה כזאת לבין הוראה פרונטלית ברגע שהיא תתאפשר. אבל, כמובן, מה שתקצבנו לכמות של סטודנטים, מוסדות וחדרים שיש זה כמובן לא מספיק, וגם המוסדות נאלצו להשקיע לא מעט משאבים. זה לבדו כבר היה יותר ממה שהם חסכו, שלא לדבר על משבר התרומות. המשמעות של זה היא שאם מורידים שכר לימוד, מישהו צריך לכסות את זה. הרי אנחנו לא רוצים להקריס את המוסדות להשכלה גבוהה - - << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> - - והמישהו הזה זה המדינה. ואז אני אומר, ואני עומד מאחורי זה, שאם מדינה יודעת להעביר סכום, לא משנה מהו – 100 מיליון שקל, 200 מיליון שקל, 300 מיליון שקל, מיליארד שקל, לא משנה, כל סכום שתנקטו – עדיף שהיא תביא אותו במקום שכבה דקה לכל הסטודנטים. הרי גם אם מדינה תדע להביא סכום שהוא מאוד משמעותי למלגות, למשל 320 מיליון שקל, שזה סכום מאוד גדול, ותחלק את זה במספר הסטודנטים, שזה 1,000 שקל לכל סטודנט לשנה – 1,000 שקל לסטודנט שמתקשה לא יעשו את השינוי. לכן, אני מאמין שצריך להשקיע את הכסף בסטודנטים שבאמת חסר להם במלגות יותר גבוהות מ-1,000 או 2,000 שקל, שיכולות להיות נניח 20% משכר לימוד – 2,000 שקל בשנה. זה לא יעשה הבדל גדול לסטודנט; צריך להביא את הכסף הזה במנות גדולות יותר לסטודנטים שבאמת חסר להם. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם לסטודנטים במוסדות הלא-מתוקצבים? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> גם למוסדות הלא-מתוקצבים. הפוך – זאת הדרך היחידה, חבר הכנסת קושניר, לעזור לסטודנטים במוסדות הלא-מתוקצבים. כי אני לא יודע לתקצב מוסד, ואני לא יודע להורות לו להוריד שכר לימוד. אבל אני התעקשתי תמיד – אגב, גם בקיץ – ואני מתעקש גם במשא ומתן הזה, שרוב המסלולים של הסיוע יהיו מסלולים שפתוחים גם לסטודנטים מהמוסדות הלא-מתוקצבים, כי אני חושב שמצבם הוא אולי הכי קשה. אתה צודק לחלוטין – חלקם הגדול הם מסוציו-אקונומי נמוך, בניגוד למה שמקובל לחשוב. אגב, יש שם יותר סוציו-אקונומי נמוך מבאוניברסיטאות. בכלל, כל השיטה הזאת של המימון שלנו של השכלה גבוהה היא מאוד בעייתית, כי דווקא העשיר מקבל מהמדינה סיוע גדול יותר מהעני. בגלל שהוא עשיר הוא בא עם נתוני פתיחה גבוהים יותר לתהליך הקבלה: גם פסיכומטרי, גם בגרות הרבה יותר מגוונת, ואז הוא לומד במוסד מתוקצב, והמדינה משלמת לו שני-שליש שכר לימוד. והחלש יותר נאלץ הרבה פעמים ללכת ללמוד ב-30,000–40,000 שקל כי הוא לא התקבל למקצוע שמביא פרנסה בסיום הלימודים. ואז הוא צריך לבחור: או ללכת למוסד מתוקצב וללמוד מקצוע שקשה יותר למצוא בו פרנסה, או ללכת ולהתאבד ולעבוד מאוד קשה ולקחת הלוואות וללמוד במוסד לא מתוקצב מקצוע שכן מביא פרנסה מהר, אבל להשקיע סכום גדול בשכר לימוד. לכן, אלה הם הראשונים שצריכים לעזור להם. אני בהחלט מתעקש לכל אורך המשא ומתן הזה להביא גם להם מענה. עוד נקודה אחת לגבי המשא ומתן הזה, בגדול. אני לא יכול להיכנס לפרטים. כמובן, משא ומתן שמתקיים בחדרים סגורים דינו להיות בחדרים סגורים, וכפי שאמרתי, אנחנו מנהלים אותו יחד עם ההתאחדות, אבל אני יודע לתאר לכם נתיבים שעליהם מדברים. מדברים לא רק על תקציב משמעותי לסיוע במלגות – מדברים על תקציב משמעותי לסיוע בחזרה של סטודנטים לתעסוקה. אני חושב שבסוף מקור הבעיה של הסטודנטים זה לא שהעלו פתאום שכר לימוד – לא העלו שכר לימוד. מקור הבעיה שלהם הוא שהם או הוריהם נפלטו ממערכת תעסוקתית. לכן, חלק מהפתרון זה לא רק לתת אקמול של כמה אלפי שקלים לסטודנט אלא לעזור לו לחזור כמה שיותר מהר למקום העבודה כדי שהוא יוכל להחזיק את עצמו. לכן, מרכיב מאוד חשוב בחבילה הזאת שאנחנו מדברים עליה הוא מרכיב תעסוקתי. ועוד מרכיב אחד, שבעיניי הוא מרכיב של צדק, למרות שזה גורם למתח מול המוסדות – אני דיברתי על כך שמוסדות לא יצאו בפלוס, יצאו במינוס. אבל יש מרכיב אחד שבעיניי מן הדין להקטין אותו, מרכיב האבטחה. בהסכם שהיה עם הסטודנטים, כשבזמנו היה הסכם על כל הסיפור של שכר הלימוד, באופן מפורש התשלום של האבטחה נומק בצורכי אבטחה ואפילו הייתה עבודת מטה שבדקה אותו. לא היה תשלום חלופי מכלל ההוצאות של המוסד. לכן, אין מה לעשות – בגלל שהוא ייחודי לנושא האבטחה, אם לא מנצלים את כל הכסף לנושא האבטחה, גם אם יש למוסדות הוצאות אחרות, הרבה יותר גדולות, בסעיף אחר, אי-אפשר להעביר פה כסף מסעיף לסעיף. לכן, דעתנו היא שבתשלום הזה נכון שתהיה ירידה מסוימת בהיקף. אנחנו עושים עכשיו איזושהי עבודת מטה כדי לבדוק כמה באמת המוסדות חוסכים על תשלום אבטחה כדי להביא גם את זה לשולחן. אז אלה הם שלושת האפיקים המשמעותיים: המלגות, התעסוקה ותשלומים נלווים של אבטחה. לגבי מה שציינת על התשלום לקורסים חוזרים, יש מוסדות שעשו את זה. לפי חוק המל"ג, החלטות מהסוג הזה הן לא החלטות של רגולטור, הן החלטות של המוסד עצמו. יש מוסדות שעשו את זה. בסופו של דבר זה תלוי במשא ומתן בין האגודה במוסד מסוים לאותו מוסד. יש מוסדות שהעדיפו במקום זה להגדיל את הסיוע במלגות לסטודנטים. בסך הכול, כפי שאמרתי, אין אינדיקציה לכך שהתוצאות של המבחנים בקיץ יותר גרועות מבשנה רגילה. אני מניח שהיה קשה יותר לסטודנטים, אבל בסוף, במבחן התוצאות האקדמיות, המערכת הזאת, ביחד, הצליחה לעמוד במבחן לא פשוט של הוראה מרחוק והביאה לתוצאות אקדמיות תואמות, פחות או יותר. להפך – יש מקומות ומוסדות שטענו שהציונים דווקא השתפרו פלאים, ויש להם חשש מהסיבות לכך, אבל זו כבר סוגיה אחרת. אבל אין ירידה כוללת בציונים ואין נפילה. אני, אגב, דיברתי על זה עם המוסדות בקיץ ואמרתי שאם נראה נפילה משמעותית צריכים לעשות איזשהו מהלך כולל לגבי קורסים חוזרים. אבל אין אינדיקציה לזה. לכן, במקומות שהאגודה הגיעה להסכמות עם המוסד שלא גובים, או גובים פחות, עושים את זה; יש מקומות שהאגודות העדיפו להגיע להסכמות אחרות בנושאים אחרים. בסופו של דבר, אני חושב שצריך להשאיר פה הרבה מאוד עצמאות למוסדות ולאגודות הסטודנטים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בנושא של תחבורה ציבורית יש - - - << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> פה, לצערי, זה לא בידיי – זה בידי שרת התחבורה. יותר נכון להפנות את זה אליה. כי, כמובן, גם כאן, כמו כל דבר, זה לא שאלה של מתן הנחה – מישהו יצטרך לשלם על זה. זה יחזור לאותה נקודה: בסוף מישהו יצטרך לפצות את מערכת התחבורה הציבורית, אחרת היא תקרוס, אם לא יהיו לה ההכנסות שהיא בונה עליהן. ולכן, זה מהלך שמשרד התחבורה יכול לעשות, אם הוא יחליט להגדיל את הסיוע שהוא נותן למערכות שונות של התחבורה הציבורית, שיאפשר לסטודנטים לנוע - - - << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> או שזה יהיה בתמיכתך, וזה יהיה הרבה יותר קל. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> בוודאי שזה יהיה בתמיכתי, אבל אני בדרך כלל, חבר הכנסת קושניר, מנסה להיות רציני ולא לנדב בקלות, מה שנקרא, כסף של משרדים אחרים שאין לי אחריות עליהם. חברת הכנסת פרומן הייתה מנכ"לית משרד, והיא יודעת שזה נורא קל להגיד שמישהו אחר ישלם. אני מנסה לקחת אחריות ולהוביל משא ומתן ולהביא כסף חדש מהאוצר איפה שאני יכול. כמובן, אני תומך, ואשמח מאוד אם שרת התחבורה תנקוט את המהלך הזה; אבל אין לי מספיק ידע מקצועי והבנת התמונה של מה היכולות התקציביות שיש למשרד התחבורה ומה המשמעות של הצעד הזה, ולכן עדיף שתשאלו אותה על הסוגיה הזאת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> בחזרה לקמפוסים. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תכף. בדיוק בזה אני רוצה לסיים. אני כרגע רואה מול עיניי שתי משימות גדולות מבחינתי: 1. לסיים כמה שיותר מהר את המשא ומתן עם ההתאחדות ולהביא לגיבוש סופי של החבילה הזאת ולאישור סופי שלה כדי שהיא תתחיל לפעול ותתחיל להיות מיושמת. זאת רגל אחת. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לוח זמנים משוער? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> כמו כל משא ומתן. את מכירה את זה היטב, שוב, מניסיונך בשירות הממשלתי. בסוף הוא דורש גם מהצד השני, כי אני לא רוצה להביא חבילה, להחליט עליה ולהגיד לסטודנטים: קחו ועופו לנו מהעיניים. הפוך – אני מוביל את כל המשא ומתן הזה יחד עם ההתאחדות, וזה לוקח זמן, כי הם רוצים לבדוק עוד אפיקים. הם, כמובן, מתעקשים לפעמים על מספרים יותר גדולים ממה שהמדינה יכולה לתת. כמו כל משא ומתן, יש לו דינמיקה. אבל לי מאוד חשוב שבסוף זה יהיה בהסכמה, כולל דרך הביצוע, לא רק סך הסכום; כי בסוף מי שמייצגים את ציבור הסטודנטים מבינים הכי טוב את הרגישויות ואת הצרכים, ולכן אני הולך איתם בקצב שהם מצליחים ללכת. הם גוף דמוקרטי, שמקיים דיונים – יש נציגות של האגודות השונות. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז הכיוון הוא בדיוק כיוון שאנחנו העלינו ושאתה העלית – מלגות לסטודנטים - - - << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> הכיוון הוא לסיים את זה כמה שיותר מהר – גם הם רוצים כמה שיותר מהר. יותר מזה, אנחנו נקטנו הליך לקיצור זמנים, מאוד משמעותי, של עבודה של קרן הסיוע, שהוא הכלי המרכזי לסיוע לסטודנטים מסוציו-אקונומי נמוך. קיצצנו שם לוחות זמנים בערך פי שלושה ממה שהיה בשנה רגילה בכל מיני תהליכים. כבר התחילה ההגשה לשם, ובסוף חבילת הסיוע לא עוצרת הגשה: כל סטודנט שרוצה יכול להגיש לקרן הסיוע, ואז לפי כמות הכסף כך תהיה כמות הסטודנטים שיקבלו. אנחנו קיצרנו את לוחות הזמנים בצורה דרמטית, דרך הנהלת קרן הסיוע, כדי לתת מענה מהיר. משימה אחת שלי היא כמה שיותר מהר לסיים את המשא ומתן הזה ולתרגם אותו לחיי מעשה, לסיוע בפועל לסטודנטים. המשימה השנייה – חבר הכנסת קרעי ציין בצדק – זה לעזור לסטודנטים לחזור לקמפוסים; כמובן, עם כל הזהירות וכל המגבלות, כמה שיותר נכון ומהר. למשל, לימודים בחוץ: אם תלמידים יכולים ללמוד בחוץ, גם סטודנטים יכולים ללמוד בחוץ, באוויר הפתוח. בסך הכול בקמפוסים יש מעט מאוד הדבקות בכל התקופות האלה שהיו. למשל על מעבדות יש לי ויכוח קשה עם משרד הבריאות, אבל יש תחומים שבהם אם לא נחזיר את הסטודנטים – וזאת כמות לא גדולה של הסטודנטים – הקורסים פשוט ייפלו. יש דברים שאי-אפשר ללמד במקוון. אי-אפשר ללמד לימודים קליניים או סימולציה רפואית דרך הזום ואי-אפשר ללמד מעבדות דרך הזום. אז אני ביקשתי ממשרד הבריאות לתת לזה קדימות, ולא לחכות לכל ההשכלה הגבוהה אלא לפתוח בצורה חכמה, שלב אחרי שלב, ויש לנו ויכוח על הסוגיה הספציפית הזאת של המעבדות והלימודים הקליניים. יכול להיות, למשל, שלסטודנטים שקשה להם ללמוד מהבית במקוון, מסיבות שונות, שאין להם גישה לאינטרנט, במיוחד במגזר המיעוטים, שכבר דובר עליו כאן, יש לאפשר ללמוד מהקמפוס. הרי יש מחשבים רבים בקמפוס, ואני לא רואה שום סכנה להדבקה, אם במקום להיכנס לכיתות קבוצה קטנה של סטודנטים תוכל לבוא לקמפוס ולהשתמש במחשבי הקמפוס לצורך הלמידה המקוונת. בדברים מהסוג הזה אנחנו בהידברות עם משרד הבריאות. יש דברים שכנראה כבר קיבלנו; יש דברים שבהם אנחנו עוד בוויכוח מתי בדיוק זה צריך לבוא. אבל זאת המשימה השנייה הגדולה שאני מציב בפני במערכת הזאת. בסופו של דבר, אין לי שום בעיה לאשר את ההצעה לסדר-היום, להעביר אותה להמשך דיון, אם תרצו, בוועדת החינוך, ולהתייצב בפניכם כמו שאני תמיד עושה עוד כמה שבועות ולדווח איפה אנחנו עומדים. אני תמיד מכבד את הפיקוח הפרלמנטרי וחושב שיש לו תפקיד חשוב ושלשיח הזה יש תפקיד חשוב. ובאמת, בענייני סטודנטים אין קואליציות, אין אופוזיציות – זה חוצה מגזרים וחוצה מחנות פוליטיים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נשמח להעביר לוועדת החינוך. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לכבוד השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין. אם כן, אני מתכבד לעבור להצבעה על הצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בסיוע לסטודנטים בתקופת הקורונה – הפחתה בשכר הלימוד ובסיוע פרטני בקורסים. חברי כנסת שיבקשו להצביע מכאן, אני אאפשר את זה מייד לאחר תוצאות ההצבעה האלקטרונית. אני עובר להצבעה, להעביר לוועדת החינוך. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן חמישה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מבקש להוסיף את חבר הכנסת אופיר כץ כתומך, את חבר הכנסת שלמה קרעי כתומך, את חברת הכנסת אורלי פרומן כתומכת, את חבר הכנסת מיקי לוי כתומך, את חבר הכנסת אלכס קושניר כתומך. אשר על כן, תוצאות ההצבעה הינן עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום אושרה ותעבור לדיון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> כוונת משרד המדע והטכנולוגיה לסגור את פרויקט להב"ה, לפטר מאות עובדים ולפגוע בפריפריה החברתית << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הנושא הבא בסדר-היום – הצעה לסדר-היום בנושא: כוונת משרד המדע והטכנולוגיה לסגור את פרויקט להב"ה, לפטר מאות עובדים ולפגוע בפריפריה החברתית – הצעות מס' 822, 1828, 1898 ו-1905, של חברי הכנסת מיקי לוי, יעקב אשר, אופיר כץ ומנסור עבאס. חבר הכנסת מיקי לוי יעלה ויבוא. לרשותך, אדוני, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מכיר, ופועל לשמור על פרויקט להב"ה כבר שמונה שנים לפחות. זהו פרויקט מדהים, חשוב, שיש לו משמעות גדולה במתן כלים בסיסיים לאוכלוסיות מוחלשות להשתלב בשוק התעסוקה. גם כסגן שר האוצר פיניתי מקום לפרויקט הזה, וגם תוספת כסף כדי לתמוך בו. לצערי, מדיניות השר הנוכחי ממשיכה. פרויקט להב"ה הינו פרויקט חברתי מן המעלה הראשונה, שפועל מאז 2002 בפריפריה החברתית בכ-27 ערים, ובהן צפת, טבריה, דימונה, באר שבע, בערים נוספות עם רוב של אזרחים חרדים כמו בני ברק, ירושלים ומודיעין עילית, וכמו כן במגזר הערבי, בין היתר בערים סח'נין, נצרת, באקה ועוד. מדובר בפרויקט שנותן לכלל הציבור – ילדים, מבוגרים, חרדים, ערבים, גמלאים ועוד – נגישות לקורסים בשימוש בסיסי במערכות מחשוב כמו וורד, הכרת המחשב, אקסל, פאוור-פוינט ועוד, וסדנאות שונות ומגוונות. בתחילת משבר הקורונה, כלל המרכזים נתנו שירות מקוון לציבור שהתקשה בזום; נתנו עזרה בהגשת הטפסים לביטוח לאומי, שירותי תעסוקה, הדרכת צוותי הוראה, סדנאות זום ועוד. וכמו כן, בשעות היום המרכז נותן את הנגישות לבתי הספר לילדים מהחינוך המיוחד – וכמו שהבנתם, זוהי עבודת קודש, זוהי שליחות. השבוע הובא לידיעתי כי משרד המדע והטכנולוגיה הודיע למרכזים השונים על הפסקת הפרויקט בסוף שנת 2020 ופיטורי 120 עובדים בתקופת אבטלה שוברת שיאים. הממשלה מפטרת – כן, כאשר הכשרה תעסוקתית היא נדבך חשוב להנעת המשק. ולמה, אתם שואלים? תשמעו סיפור ישראבלוף, בחסות המשרד. כאשר המדינה השיקה את הפרויקט הזה הוא היה סוג של מבחן, לראות עד כמה יצליח – והוא ללא ספק הצליח. ועל כן, התחילו זאת במרכז, כאשר החברה שזכתה העסיקה עובדים בכל אותם מרכזים. השנים חלפו והעובדים רצו ביטחון תעסוקתי. הם הגיעו לוועדת הכספים; הם צברו ניסיון וידע, ודרשו וביקשו להפוך אותם לעובדי מדינה על סמך ניסיונם. הם עתרו לבית הדין לעבודה בבקשה שהמדינה תקלוט אותם כעובדי קבע. המדינה מיהרה להוציא מכרז חדש כדי שהעובדים יפוטרו ויועסקו על ידי מעסיק אחר. המדינה מתנהגת כמו גנבים בלילה. זה לא כל כך צלח. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תן לי חצי דקה, זה נורא חשוב. בית המשפט אף פסק לטובתם לאחר שהמדינה בוששה להעמיד עמדה מנגד. אגב, השר אקוניס היה בעד העובדים ובעד הפרויקט, ובחשב הכללי, אני מודה, חשבו אחרת. אבל לא הייתה לכך תמיכה בממשלה ובכנסת. חלפו עוד שנתיים. בינתיים משרדי האוצר והמדע החלו לייבש את הפרויקט כדי להציג לכנסת שהוא לא מיטבי, שאין לו הרבה קורסים ביחס לעבר. ואיך יהיו, אם המדינה קיצצה במכוון בתקציב, צמצמה בתקנים ובאנשי ההוראה כדי לייצר נתונים רעים על פיחות בפעילות המיזם כדי להביא לסגירתו? באמצעות קול קורא אמרה המדינה כי תממן 90%, עבור אותם פרויקטים, לשנתיים הראשונות, ו-80% עבור שלוש שנים, ו-70% עבור ארבע שנים, וההמשך ידוע. מה שיקרה זה שעיריות חזקות ייתנו לזה גב, ועיריות פחות חזקות יסגרו את הפרויקט הזה. יושב כאן ראש העיר בני ברק לשעבר, חבר הכנסת אשר, שפעל - - << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, עברה מעל חצי דקה, אני מבקש לסכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> - - רבות לדבר הזה. חברים, אדוני השר, אני מתחנן, חברי הכנסת מתחננים: אל תסגרו את הפרויקט הזה. זה פרויקט חשוב במקומות של אוכלוסייה מוחלשת. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יעקב אשר. יעלה ויבוא. שלוש דקות, גם כן, לרשותך. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, מאחר שאני יודע – אני לא רוצה לתת לזה פרשנות פוליטית אבל אתה אחד מהשרים הפרקטיים, מה שנקרא, שבא מעולם המעשה ולוקח גם את התפקיד שלו היום כעולם המעשה; אז אני יכול להגיד לך, כאחד שגם בא מעולם המעשה, כראש עיריית בני ברק, שאחד הדברים שזכיתי לעשות בעיר בני ברק בתקופתי זה להקים את פרויקט להב"ה, שמשרד האוצר אז קידם. ולא רק להקים אותו אלא גם להתאים אותו לצורכי הציבור החרדי, בהתאמות הנדרשות לגבי כל מה שקשור למחשוב וכו', בתור דבר שיסייע להרבה מאוד אנשים שמשתמשים בו, ואמורים להשתמש בו, גם לצורכיהם העסקיים וגם לצורכיהם – היום הרי גם בשביל ביטוח לאומי וגם לדברים אחרים אתה צריך ידע בסיסי. הפרויקט הזה הצליח בצורה יוצאת דופן. הלכו אז לקראתי בהגדרות ובהגנות כדי שלא יהיו בעיות כאלה ואחרות – ואגב, אחר כך רשויות אחרות גם כן קיבלו את זה. לכן אני רוצה לומר לך דבר אחד: זה אחד הדברים החשובים. אני זוכר ביקורים שלי שם – נשים מבוגרות שאמרו תודה שהן יכולות להשתמש בכלי הזה, שמחבר אותן לכמה דברים שנצרכים להן לחיי היום-יום; או צעירים שהכירו את המחשב – שוב, לצרכים הנכונים ובצורה הנכונה; צורה כמו שהעיר בני ברק יודעת לקבל אותה. וכמובן שהתרומה הכי גדולה של פרויקט להב"ה זה בפריפריות, גם החברתיות וגם הגיאוגרפיות – שם זה התרומה הגדולה, אין לי ספק – בערים הערביות. הפרויקט הזה הוא פרויקט חשוב. אני מבין שהולכים על איזושהי רפורמה, אבל אני מכיר רפורמות. אני, לצערי, מכיר שכשהאוצר תומך באיזה רפורמה בדרך כלל היא אמורה לחסוך לו כסף. ואם אני מבין נכון, מיקי, מה שמדובר כאן בעצם זה על הפחתה של ההשתתפות הממשלתית, שבעצם הייתה לאשכולות הנמוכים, לאותן רשויות שהן באשכולות נמוכים. אם יפחיתו את זה באמת ב-2021, 2022 וכו', יקברו את הפרויקט הזה בשקט. לא במכה אחת, נכון, יקברו את זה בשקט. ומה שיקרה – כמו שאמר ידידי מיקי – זה דבר אחד: רשויות מקומיות יצטרכו לתת מצ'ינג לדבר כזה. הם לא יכולים לתת את המצ'ינג לדבר כזה. וכשראש עיר יצטרך לחשוב: האם הוא נותן מצ'ינג להסעות או לדברים אחרים בחינוך מיוחד, שהוא חייב, או שם אותו בפרויקט להב"ה – פרויקט להב"ה ייגמר באותם מקומות, דווקא במקומות שצריך את זה. ולכן אני פונה אליך, כפרקטיקן, כאדם שמבין מה התרומה הגדולה של הפרויקט הזה, ובתור אחד שזכה להקים את זה בבני ברק, אני מבקש את התערבותך. האוצר מביאים לפעמים דברים יפים, אבל בדרך כלל זה דברים בשביל לחסוך כסף. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כאן זה לא חיסכון של כסף, זה יעלה למדינה הרבה יותר בהמשך הדרך. לכן, אני מבקש את התערבותך, ואם צריך, גם דיון בוועדה, דיון דחוף, ושתגיע לשם גם עם פתרונות. אני מודה לך מאוד. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת מנסור עבאס יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה לך שנשארת כדי שאוכל להציג את הנושא. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, שבעה סניפים של התוכנית הזאת, של הפרויקט הזה, נמצאים בחברה הערבית, ו-27 בכל המדינה. אני חושב שהעברת התוכנית הזאת למועצות המקומיות משמעותה גזר דין מוות לתוכנית הזאת. היו עוד הרבה תוכניות שהן חשובות, שנוגעות לנושא של חיים ומוות ולא רק לנושא של מדע, למידה וכו', למשל, עיר ללא אלימות, שהמועצות המקומיות לא הצליחו להחזיק ולא לנהל – גם בגלל המצ'ינג, אבל גם בגלל צורת ההתנהלות שיש בחלק מהמועצות המקומיות, שלא מצליחות להרים את הפרויקטים האלה ולשמור על השירות שהאזרחים או התושבים באותם יישובים מקבלים. אני גם מעז להעלות עוד סוגיה שקשורה לנושא הזה. וכמו שהזכרתי את התוכנית הקודמת של עיר ללא אלימות, אני בטוח שחלק מהמועצות המקומיות ישתמשו בזה גם ככלי פוליטי. ומי שנמצאים שם עכשיו והוכיחו את עצמם ונתנו את השירות בצורה מיטבית, ימצאו את עצמם מחוץ למעגל העבודה והתוכנית הזאת. לכן, מבחינתנו העברת התוכנית למועצות המקומיות זה גזר דין מוות, ואנחנו בטוחים שהתוכניות האלה, החשובות – הבן שלי, אני זוכר, למד בתוכנית הזאת לפני כמה שנים. בכפר שלי, הכפר מר'אר, התוכנית הזאת נמצאת. אנחנו בטוחים שהתוכנית הזאת תיעצר או תיפסק. ולכן קריאתנו היא כן להמשיך להפעיל את התוכנית, במסגרת משרדך, ואפילו להרחיב את התוכנית הזאת כדי שעוד ועוד תלמידים יזכו לשירות הזה, ויזכו ללמוד ולקבל את ההזדמנות להשתלב במדע המודרני ואחר כך להשתלב בשוק העבודה, בתחום שכולנו היום מצפים שהחברה הערבית כן תיכנס אליו, התחום של המדע ותעשיית ההייטק וכו'. ולכן אנחנו מבקשים מהממשלה, מכבוד השר, כן להמשיך להפעיל את התוכנית ולהרחיב אותה באופן כללי, ולהרחיב אותה בחברה הערבית, ולהמשיך לנהל את זה במסגרת המשרד ולא במסגרת המועצות המקומיות. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מנסור עבאס. חבר הכנסת אופיר כץ יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשות אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, כאיש הפריפריה, ראיתי לאורך חיי את הפערים הרבים שיש בין יישובי הפריפריה, גיאוגרפיים וחברתיים, לבין היישובים החזקים – בבריאות, בחינוך ובחברה. חלק מהפערים האלו התחייבתי לתקן בתור נבחר ציבור. לדוגמה, רק אתמול התקיימו שני דיונים שיזמתי: חוסר במרכז שיקום בצפון, וחלוקה לא שוויונית של מכשיר PET-CT בצפון. במקביל נחשפתי לפרויקטים חשובים מאין כמותם שפועלים למען מטרה זו, כמו פרויקט להב"ה. להב"ה הוא פרויקט שפועל לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית. המדריכים מלווים את המבקרים ומסייעים להם להיכנס לעולם המחשבים והאינטרנט, להשתמש בשירותי קניות, שירותי ממשל, לשלוח מיילים ולהכיר יישומים משרדיים בסיסיים, כמו וורד, אקסל ועוד. בתקופת הקורונה המדריכים במרכזים נתנו שירות לאלו שהתקשו בהפעלת הזום, וסייעו בשליחת טפסים מקוונים לרשויות המס, ביטוח לאומי. הפרויקט, כידוע, פועל כמעט 20 שנה ונותן שירות כמעט ב-30 ערים ברחבי הארץ, ובהן מגדל העמק, צפת, בית שאן, באקה, אלעד, דימונה, קריית מלאכי, רהט וקריית גת ועוד. כפי שניתן לראות, הפרויקט מעניק סיוע לכלל הציבור – בין אם אלו חרדים או ערבים, צעירים או קשישים. זה פרויקט חשוב והכרחי. לא כולם קיבלו את הידע הזה ולא לכולם יש גישה אליו. סיפור מרגש שהגיע אליי הוא על אדם שאיבד את עבודתו, ונכנס לדיכאון עמוק בגלל שלא ידע איך למצוא עבודה חדשה, לא ידע איך למלא קורות חיים, איך מחפשים משרה באינטרנט. הוא הגיע למרכז של להב"ה בעירו, ושם סייעו לו בכל ההליך. עובדי המרכז העניקו לו ליווי צמוד ביצירת קורות חיים וחיפוש עבודה, ולימדו אותו את היסודות הבסיסיים של השימוש בטכנולוגיה. בזכות הסיוע הוא הצליח למצוא עבודה ולפרנס את משפחתו בכבוד. היום בתו מתנדבת באותו המרכז. אסור להפסיק את הפרויקט. מעבר לפגיעה הקשה בפרנסתם של העובדים תהיה פגיעה בלתי הפיכה באוכלוסייה שזקוקה למרכזים האלו, במיוחד בתקופת ריחוק חברתי, כשרוב התקשורת בינינו מתבססת על אמצעים דיגיטליים. לפי מה שהבנתי, הפרויקט יעבור להיות באחריותן של הרשויות המקומיות למשך שלוש שנים, אבל הדבר יוביל הזה לכך שהרשויות המקומיות החלשות לא יוכלו להחזיק את הפרויקט ולעמוד בעלויותיו, ובעוד שלוש שנים, אם לא לפני, הוא פשוט ייפסק. שוחחתי עם ראש עיריית בית שאן ז'קי לוי, שהתוכנית פועלת בעירו, והוא באמת הסביר לי לעומק עד כמה הפרויקט הזה חשוב, כמה האזרחים משתמשים בו וכמה צריך שהוא ימשיך. אני פונה אליך, אדוני השר, כשהיית חבר כנסת לתקופה קצרה עקבתי אחרי הפעילות שלך וראיתי גם שהגשת הצעות חוק למען הפריפריה. בגלל זה נדהמתי שדווקא במשמרת שלך – אתה, שנחשב לאיש שבאמת אכפת לו הנושא של הפריפריה ולחזק את הפריפריה – דווקא במשמרת שלך פרויקט חשוב כזה בפריפריה עומד להיסגר. אני קורא לך, מבקש ממך לעשות הכול כדי שהפרויקט הזה לא ייסגר, ויימשך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. ישיב שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי. בבקשה. << דובר >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית אודה לכם על כך שאתם מעלים נושא משמעותי וחשוב כמו התמיכה בפריפריה, ואני אקדים בסיכום של עשר שניות את מה שאני אגיד לכם בחמש הדקות הקרובות. היישובים השונים שבהם פועלת תוכנית להב"ה הולכים לקבל בשנים הקרובות תמיכה יותר משמעותית ממשרד המדע והטכנולוגיה, ואני מקווה שגם ממשרדים אחרים, אבל בטח מהמשרד שאני עומד בראשו. התוכנית שנכנסנו לתוכה, בגלל האילוצים שאני אסביר, גם מתחזקת את פרויקט להב"ה במקומות שבהם ירצו להמשיך לתחזק אותו וגם מחליפה שקל בשקל. כל תקציב שהעברנו ליישובים השונים שבמסגרת התוכנית ישולם ויוכנס לתוכנית חלופיות שאנחנו מקווים שיהיו יעילות יותר, טובות יותר ומתאימות יותר לאוכלוסייה שצורכת אותן. ועכשיו לעובדות. כמו שאמר חבר הכנסת, ידידי מיקי לוי, החל משנת 2002 משרד האוצר, בעקבות החלטת ממשלה, הקים תשתית של ממשל זמין. המטרה הייתה לצמצם את הפער בין אזורי הפריפריה למרכז, והיה מדובר שם על הקמת מרכזי מחשוב קהילתיים לתמיכה באוכלוסיות. ככל שעברו השנים התוכנית, שאכן התחילה, חבר הכנסת אשר, כתוכנית אטרקטיבית ומרשימה, הלכה ואיבדה כנראה משהו באטרקטיביות שלה וגם משהו ביכולות שלה לשרת את הציבור שאליו היא כיוונה. המספרים שעומדים לנגד עיניי הם רבים, ומלמדים על הירידה באטרקטיביות של התוכנית כלפי האוכלוסייה שאותה היא נועדה לשרת. שתי דוגמאות: בשנת 2015 עברו דרך הפרויקט – הפרויקט נתן שירות, מרכזי להב"ה, ל-69,000 איש. בשנת 2020, חמש שנים לאחר מכן – לקצת יותר מ-22,000 איש. ירידה של 70% בפעילות. לדבריך, חבר הכנסת לוי, אומנם הייתה ירידה בכמות המדריכים – ירידה של בערך 30% במספר המדריכים; ירידה של 70% בהיקף הפעילות – לא כי התוכנית שירתה או הציעה פחות קורסים, אנשים פשוט פחות ופחות באים לתוכנית. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> 30 מדריכים כפול 25 מודרכים – זה פחות או יותר אקוויוולנטי. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> לא. אני מדבר על מספר האנשים. הייתה ירידה של 70% במספר האנשים שבאו לתוכנית. הייתה ירידה של כ-30% במדריכים. אבל אני אתן לך דוגמה, חבר הכנסת, לשלוש ערים, ותתפלא, לאחת קוראים בני ברק. בטבריה, בשנת 2014, השתתפו בתוכניות להב"ה 3,341 משתתפים. בשנת 2018, ארבע שנים לאחר מכן – 288 משתתפים. אותו מרכז, אותו מספר של מדריכים, דרך אגב. בטבריה חלה ירידה של 91% בכמות המשתתפים. בבני ברק, אדוני, בשנת 2014 – 3,094 משתתפים; ב-2018 – 336 משתתפים, ירידה של 89%. באופקים, שנת 2014 – 2,200 משתתפים; בשנת 2019 – 375 משתתפים. ירידה של 86%. אני חלילה לא רוצה להעביר ביקורת על אף אחד, ובטח לא על ראשי ערים, ובטח שלא על המדריכים ועל המדריכות של התוכנית. התוכנית פחות מתאימה – היא פחות אפקטיבית ופחות מנוהלת כמו שצריך על ידי המשרד שאני עומד בראשו, כמו שאמר לנו גם מבקר המדינה, כמו שיצא מדוחות שונים שיצאו, שטיפלו בתוכנית הזאת בשנים האחרונות, טרם כניסתי לתפקיד. התוכנית מופעלת בשיטת הפעלה שלא מקובלת היום בשירותים ממשלתיים. להב"ה מופעלת באופן ישיר על ידי הממשלה – זה כמעט לא קורה באף תוכנית אחרת שהממשלה מממנת. הדבר הזה פוגע ברמת השירות שראשי הערים והמועצות מקבלים מאיתנו, משרד המדע והטכנולוגיה. ולמרות זאת המשכנו לממן את התוכנית ולשלם את שכר המדריכים בצורה שהלכה והוכיחה את עצמה כפחות ופחות יעילה. דרך אגב, הממשלה קנתה את הריהוט, את המחשבים, את הרישיונות לתוכנה, את התמיכה הטכנית – כל הדברים שהממשלה לא עושה בהרבה מאוד פרויקטים אחרים. בביקורת של מבקר המדינה בשנת 2014 נמצאו ממצאים חמורים ביותר לגבי הניהול של תוכנית להב"ה, ובעקבות זאת – תחת המשמרת שלך, אדוני חבר הכנסת מיקי לוי, או של שר האוצר אז יאיר לפיד, החלטתם להעביר את התוכנית ממשרד האוצר למשרד המדע והטכנולוגיה. הביקורת שהתבצעה שלוש שנים לאחר מכן דיברה על כך שהפערים, גם כשבנסיבות דומות עשויים להיות אפשריים, מעוררים חוסר שביעות רצון וגם התמרמרות, פוגעים במוטיבציה של העובדים ויוצרים קושי בניהול המרכזים וביכולתם לפעול באופן מיטבי. משרד מבקר המדינה העיר שהליקויים האלה לא באו על פתרונם ושיש ליקויים הקיימים בפרויקט במשך שנים, שכבר הוער עליהם בדוח קודם ובדוח של שנת 2018; במילים אחרות, חוסר ניהול נכון של הממשלה של תוכנית שנועדה לעשות את הדברים הטובים שדיברתם עליהם – ואני מסכים איתכם על כל אחד ואחד מהיתרונות התיאורטיים שדיברתם עליהם לגבי התוכנית הזאת. בגלל הליקויים האלה משרד האוצר, דרך אגב, הוציא איסור להשתמש במכרז המקורי מלפני כעשר שנים, שטיפל בהבאת מדריכים והבאת ציוד לתוכניות להב"ה. התגלו ליקויים חמורים בנושא ניהול כוח אדם, רמת הפעילות, אופן ניהול המערכת וכן הלאה וכן הלאה. הנושא הזה הועבר לטיפול משרד המדע והטכנולוגיה, ואז החלו להגיע התביעות המשפטיות כנגד הממשלה בגלל שיטת ההפעלה הזאת. בשנת 2016, לפני ארבע שנים, אסר מינהל הרכש תחת החשב הכללי במשרד האוצר – המשרד שאני עומד בראשו – להמשיך להשתמש במכרז המקורי כדי להשתמש הן בציוד והן בשכירת נותני השירותים השונים, והעסק הזה ממשיך הלאה. אני אחסוך מכם את כל הביקורות של החשב הכללי, של משרד מבקר המדינה ואחרים. ככלל, גורמי המקצוע בממשלה – חבר הכנסת לוי – כבר כמה שנים בדעה שאי-אפשר להמשיך להפעיל את המערכת באופן הנוכחי הזה. יתרה מזאת, ישראל דיגיטלית – גוף שנכנס לעבודה לפני כחמש שנים, אם אני לא טועה, והוגדר כשחקן שמוביל בתחום האוריינות הדיגיטלית – הם קיבלו לכך תקציבים והחלו להפעיל קורסים במקביל, כך שיש פה כפל תפקידים ואי-שימוש נכון או יעיל במשאבים הציבוריים. ישראל דיגיטלית התבקשה להפעיל את פרויקט להב"ה ברשויות השונות. היא הבהירה למשרד המדע והטכנולוגיה ששיטת ההפעלה הזאת, שכאמור לא נהוגה בממשלת ישראל כמעט באף פרויקט אחר, איננה נכונה. איננו רוצים להיכנס להפעלה זו. היא אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות שנהוגה כיום. הכשרת אוריינות דיגיטלית מבוצעת בשיטה טובה יותר על ידי ישראל דיגיטלית, בשיטות שונות שבהן היא פועלת. היא גם סירבה – אנחנו הצענו לישראל דיגיטלית לקחת את כל הפרויקט הזה תחת חסותה, בגלל חוסר היעילות, בגלל הירידה הדרסטית של 80% עד 90% מהמשתתפים; הם החליטו שהם לא רוצים את זה. מה עשינו כדי לפתור את הבעיה הזו, חבר הכנסת אשר? אנחנו נותנים חשיבות מאוד משמעותית לעניין הזה. הקדשנו הרבה חשיבה, במיוחד כי מדובר בפריפריה חברתית או גיאוגרפית של מדינת ישראל; במיוחד כי מדובר באוכלוסייה שראוי ומגיע שנטפל בה בזהירות הראויה ובכבוד הנכון ומתוך אמונה שאנחנו צריכים לעשות כמה שיותר למען התושבים האלו. אז קודם כול, הגענו להסכמה עם משרד האוצר שתקציב שהוא שווה ערך לעלות ההפעלה של להב"ה יועבר במלואו - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> איזה תקציב, כמה? << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אני מגיע לזה. קודם כול, תקציב זהה לתקציב שהורדנו עכשיו מועבר לרשות משרד המדע והטכנולוגיה כדי להחזיר אותו לתוכניות שאנחנו כן מאמינים בהן, לכל אחת מאותן רשויות אבל בפרויקטים שאנחנו יודעים שעובדים היטב – מאיצי מדע, מדענים צעירים, חוקרות – כל מיני תקציבים שאנחנו מפעילים ואכן קיבלנו עליהם משוב מצוין, כולל בפגישה עם חברי כנסת מהרשימה המשותפת, שהביאו נציגי רשויות אלינו למשרד. שמענו על דברים שאכן עובדים כמו שצריך. ההתחייבות שלנו היא אחד לאחד לכל אחד מראשי הרשויות, שלא יאבד את התקציב – תכף אני אגע בזה – להחליף את התקציב הזה בתקציב אחר. בנוסף לזה, אנחנו נשקיע 55 מיליון שקלים – לשאלתך, אדוני – בשלוש השנים הקרובות בתמיכה ברשויות שימשיכו להחזיק את תשתיות להב"ה אצלן. אנחנו מעבירים להן קודם כול, בחינם, את כל הציוד, שזה ריהוט, מחשבים, תוכנות, רישיונות – כל מה שצריך בהפעלה פיזית, כולל מבנים שנמצאים אצלם. הכול עובר לרשותם, ללא תשלום כלשהו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה קורה אחרי שלוש שנים? << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אחרי שלוש שנים הם יחליטו אם הם רוצים להפעיל. אנחנו נממן בשלוש השנים האלה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מי מבטיח להם שאחרי שלוש שנים זה ימשיך? << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> תראה, תכף אני אדבר איתך על מספרים, כי גם המספרים פה היו מוטים. אבל רשות מקומית שחושבת שזה חשוב לה מקבלת בשנה הבאה 90% מהתקציב הזה, ושנה אחרי זה – 60%; שנה אחרי זה – 50%. התקציב הולך ויורד. אם זה חשוב, וזה ראוי, וזה נכון, הם ימצאו את הדרך לממן את זה, או על ידי משרדים ממשלתיים אחרים או על ידי תרומות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה חושב שאלה רשויות שיכולות עכשיו - - - << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כץ ואשר, אם זה לא חשוב - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע כמה דברים חשובים הם רוצים והם לא יכולים? << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אם זה לא חשוב, הם יקבלו מאיתנו תקציב זהה לפרויקטים שאנחנו יודעים לנהל ביעילות. לא פרויקטים שכמות המשתתפים בהם ירדה ב-80%–90%, אלא דברים שכמות המשתתפים בהם עולה כל הזמן עם השנים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אף אחד לא מפריע לטייב ולשנות את התוכנית. תקרא לה – לא להב"ה, תקרא לה "אש להבה", מה שאתה רוצה. תשאלו אותם, תפיקו לקחים. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> זה מה שאנחנו עושים. אנחנו רק מכניסים את הכסף הזה לפרויקטים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בעוד שלוש שנים, רשויות – אתה לא יודע מה זה התלבטות של ראש עיר, אם לתת כסף מהסעות לחינוך מיוחד - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> תנו לי לענות. בואו תהיו עם ההיגיון לפני שחמתכם בוערת בכם. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא בוערת, לא בוערת. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> ראש העיר צפת, למשל, שאצלו רץ הפרויקט הזה, אחרי שהבנו על מה מדובר, הוא אפילו הודה לי, בסופו של דבר. קחו ראש עיר שמשרת 20,000–30,000 תושבים, ובעיר רץ הפרויקט הזה, והפרויקט הזה בשנה האחרונה שירת 500 איש לצרכים שונים. אני נותן לו כסף לשרת לא 500 איש אלא 3,000 איש, כי הוא יכול לשרת אותם, והוא שירת אותם קודם. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בעיה קטנה אחת: מה יהיה בעוד שלוש שנים? << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> לא, הכסף שלי יימשך לכמה שנים שהמשרד הזה קיים, בתוכניות אחרות. הפרויקט הזה שנקרא להב"ה, בתצורה הנוכחית שלו, שירדה ב-90% באטרקטיביות שלה, ילך וירד, כי אכן אין לו ביקוש. אני כן והמשרד שאני עומד בראשו כן מממן בגאווה רבה פרויקטים בפריפריה. בערך 25% מתקציב המשרד ימשיך להיות מוקדש לפרויקטים האלה. שום שקל לא ירד. ראש עיר שעד היום קיבל מאיתנו, או שצריך לקבל מאיתנו בשלוש השנים הקרובות נניח מיליון שקלים, יקבל את אותם מיליון שקלים ועוד מיליון שקלים, כי אנחנו עושים מצ'ינג אחד לאחד. כל שקל שהוא אמור לקבל מלהב"ה הוא יקבל, וחוץ מזה הוא מקבל תקציב נוסף. משמע, בשורה התחתונה, ראש העיר מרוויח, לא מפסיד. התושבים מרוויחים, כי יש להם גם את להב"ה, ואם ראש העיר יחליט שהוא לא רוצה להמשיך כי אין לו משאבים או כי זה לא מספיק אטרקטיבי – בסדר, יש לו את אותה כמות של כספים עבור פרויקטים אחרים, שאני כן מאמין בהם, המשרד יודע לתפעל אותם, ומבקר המדינה לא חושב שאנחנו מבזבזים כספי ציבור, ומשרד האוצר מוכן לממן. אז יש פה חפיפה של שלוש שנים. אם אתם שואלים אותי, אני מעריך שאכן להב"ה תמשיך במקומות מסוימים ובמקומות אחרים לא. אני אגיד על זה כמה מילים. אנחנו פנינו ל-28 הרשויות האלה שעליהן מדובר. בערך חצי מהן כבר אמרו שהן אכן מעוניינות להמשיך לפחות בשנה הבאה, ולכן אנחנו נמשיך בתוכן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כמה מהן ערים ערביות? << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אין לי את הנתונים. מי שאל? אני מניח שחלקן ערביות וחלקן לא, אבל אנחנו נדבר עם כולן. המטרה שלנו היא לדבר עם כולן. לכן, הבעיה מצטמצמת, חברי הכנסת הנכבדים, לא לשירות שאנחנו כמשרד נותנים לרשות המקומית – כי כמו שאמרתי, הם זוכים לכפל תקציב מאיתנו לשלוש השנים הקרובות, להב"ה כפול שניים. כל דבר שהם היו מקבלים בשנה הבאה, הם מקבלים כפול שניים. לאחר מכן אנחנו ממשיכים לתקצב את התוכניות שאנחנו יודעים לתקצב: תוכניות חלל, מדענים צעירים, מדעניות, חוקרות וכן הלאה. הכול ממשיך שם, וחס וחלילה לא יורד ולו בשקל אחד. יש להם תוספת כסף. מה שכן, יש פה פגיעה בעובדים – ועלה עליה חבר הכנסת לוי, ואני מכבד את זה. לא 120 עובדים, חבר הכנסת לוי, אלא 89 עובדים, זה מספר העובדים בתוכניות להב"ה למיניהן בכל רחבי מדינת ישראל היום. 12 מתוכם קיבלו עבודה כעובדי מדינה. הגדלנו את התקנים, עשינו משא ומתן עם האוצר, כך שמתוך 89 עובדים, 12 הולכים לעבוד במשרד המדע והטכנולוגיה. הם מקבלים הצעות עבודה. דרך אגב, ההסתדרות התערבה ולא הסכימה לתת להם לשאת ולתת איתנו לבד. במקום לשאת ולתת איתנו ישירות, כל עובד עם מה שמתאים לו, ההסתדרות התעקשה, וקיבלנו איזה צו. אז מישהו מההסתדרות יחליט מה העובדים האלה עושים במקום שהעובדים בעצמם יקבלו את הדבר המתאים להם. אני מקווה שההסתדרות תאפשר לנו להציע לעובדים הצעות שתואמות את הכישורים שלהם ואת מה שהם רוצים לעשות. 38 עובדים אחרים הגיעו להסדר עם המדינה – קיבלו פיצויים מוגדלים וחתמו על הסדר פרישה והיעדר תביעות. נשארנו עם 39 אנשים נוספים. כל אחד מהם עולם ומלואו. אני, חלילה, לא מפקפק לא בכאב ולא בצער. 39 עובדים שפוטרו נמצאים עכשיו במשא ומתן כדי להגיע להסכם פרישה. אני מזכיר, מתוך 38 הרשויות הללו שהודענו להן על ביטול הפרויקט וביטול התמיכה שלנו, חלקן כבר הודיעו שהן רוצות את הכסף. כלומר, הם הולכים להעסיק בחזרה את אותם אנשים שאנחנו פיטרנו. הערכה שלי: מתוך 39 עובדים, סדר גודל של 50% ימצאו עבודה בשבועות הקרובים בחזרה באותו מקום, באותם פרויקטים שהם אוהבים, באותם מרכזים, באותם סוגים של הדרכות, ברשויות שיחליטו שהן רוצות את זה. לגבי הרשויות שיחליטו שלא – אני אכן מציין פה בכאב שעוד לא מצאנו פתרון. אני מעריך שסדר גודל של כ-20 עובדים יפוטרו ויאבדו את עבודתם כתוצאה מהשינוי הזה. אני חוזר, אם כך, לשורה התחתונה. אנחנו, לרשויות המקומיות – וצדקתם כשדיברתם על הפריפריה; הפריפריה בליבי, וזו אחת הסיבות לכך שאני עומד כאן, במקום הזה, בדוכן הזה. הפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל לא מפסידה שקל. להפך, בשלוש השנים הקרובות היא מרוויחה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל אחרי זה הכסף לא יגיע. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> לא, אתה לא עושה את המתמטיקה. חבר הכנסת כץ, אני חוזר שוב. אני משקיע בהם - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ראש העיר יגיד לך כן, זה הקדנציה שלו, אבל אחרי זה הכסף שלו לא יגיע. אתה לא יכול להכתיב לו להמשיך עם זה. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אני חוזר בשבילך על המתמטיקה, כי אני חושב שיש פה בעיה של הבנה. אם אתה ראש עיר, חבר הכנסת כץ, וקיבלת ממני השנה שקל, בשנה הבאה אתה מקבל 200 שקל. שנה אחרי זה אתה תקבל 150 שקלים, ושנה אחרי זה תקבל 100 שקלים. את אותם 100 שקלים אתה ממשיך לקבל עד רבות הימים. אני מקווה שהמשרד הזה ימשיך וימשיך עוד ועוד. בתוכנית להב"ה, אכן, אתה לאט-לאט תקבל פחות, אבל אני משקיע בך בפרויקטים יותר יעילים, שמשרתים את האוכלוסייה, שעושים טוב יותר. וככל שאני מדבר עם ראשי ערים, אני שומע מהם שוב ושוב את הכרת התודה – הם מקבלים ממני עוד כסף לפרויקטים נכונים. לא היו פרויקטים שאיבדו 90% מהמשתתפים שלהם בשנים האחרונות כי הם לא מעניינים את האוכלוסייה, עם כל הכבוד לדוגמאות שנתתם פה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני השר, אדוני השר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר, אבל אולי המשרד - - - << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אדוני השר, יש בנושא החלטת בית משפט, בג"ץ, להכיר בעובדים כעובדי מדינה. זה שיקול בהחלטה שלכם, להביא את זה לניהול הרשויות המקומיות? << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אני לא מכיר את השיקול הזה במערכת השיקולים שלנו. מה שנכנס אצלנו כשיקולים זה מה ראשי הרשויות יכולים לתת לתושבים שלהם, שעומד במבחן המציאות, שמבקר המדינה לא חושב שהוא בזבוז כסף ושהחשב הכללי מוכן לממן. ההחלטה של המדינה, אנחנו מכבדים אותה ולוקחים את העובדים האלה לעבוד במשרד המדע והטכנולוגיה. זה לא קשור. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני השר, אני את המתמטיקה הבנתי. בעצם העירייה לא ניזוקה מזה. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> ההפך. הרוויחה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> רגע, רגע, רגע. את זה הבנתי. לגבי העובדים – ליבי, ליבי, לא משם אני מדבר דווקא, ואני שמח שמצאו פתרון לרובם. השאלה היא אחת. כשאתה אומר שייתנו לפרויקטים אחרים, כמו מדענים צעירים או דברים מהסוג הזה, זה בסדר גמור. השאלה היא: אם התקציב הזה, שיועד עבור דבר מסוים שנקרא לו להב"ה – תשנה אותו, הרעיון שלו הוא לקרב את העניין הדיגיטלי לשכבות שצריכות את זה ולא מגיעות לזה – האם אתם תנחו, או תגרמו לכך שהרשויות יעשו את זה בצורה יותר טובה ובצורה אחרת, אבל שזה ילך לאותן אוכלוסיות? כי מדענים צעירים זה משהו אחר, זה הולך לאוכלוסייה אחרת. השאלה היא אם לא נאבד את זה. כסף הם לא יאבדו, אבל את המטרה הזאת אולי נאבד. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> אז המטרה הזו אכן היא מטרה חשובה מאוד, וציינתי פה דוגמאות של אנשים שלא יודעים להשתמש בזום או בוורד או באקסל, וחשוב מאוד שהם ילמדו. יש גוף במדינת ישראל שאחראי לזה, קוראים לו ישראל דיגיטלית. הם מתוקצבים הרבה יותר טוב ממשרד המדע והטכנולוגיה. ומשיחות שאנחנו ערכנו כשהם לא הסכימו לקבל את להב"ה תחת הנהלתם, הם אמרו שאלה הקורסים שהם נותנים ממילא בצורה הרבה יותר יעילה, הרבה יותר נכונה, לפי כל מיני פרמטרים. במקום שתהיה ירידה של 90% במשתתפים, יש בעצם עלייה משנה לשנה, יותר ויותר. יכול להיות, דרך אגב, שה-90% שירדו אצלנו עברו לקורסים של ישראל דיגיטלית. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> צריך לבדוק את זה. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> צריך לבדוק את זה, ואני בהחלט מסכים איתכם. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - - העסקת אותם עובדים ברשויות המקומיות, שלא יהיה שיקול פוליטי של ראש העיר או משהו אחר – להבטיח או להתנות את התקציבים בהמשך העסקת של אותם עובדים שעובדים עכשיו בלהב"ה. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> ככל שידוע לנו, וניסינו לבדוק את זה, אין לנו הסמכות החוקית להכריח ראש מועצה או ראש עיר לקחת עובדים, גם אם אנחנו מעבירים לו תקציבים, כיוון ששיטת הניהול הופכת להיות באחריות ראש העיר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - הוא מעביר את זה לרשות. הוא לא יכול עכשיו - - - << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> הרשות היא זאת שהופכת להיות מעסיקה - - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> העובדים האלה, לא יימצא להם פתרון. << דובר_המשך >> שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי: << דובר_המשך >> כן, אז שוב, אנחנו מעריכים שלפחות חצי מהעובדים – שוב, אני מזכיר את המספרים: אנחנו מדברים על סדר גודל של כ-20 איש שאנחנו צריכים לחשוב אם אנחנו יכולים לעזור להם בדרך כזו או אחרת. כל השאר, או שקיבלו פיצויים מוגדלים, או שעברו לעבוד אצלנו, או שיעבדו במועצות. ואלה שלא – אכן, זה כאב גדול, ואנחנו צריך לחשוב איך לעזור להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. עמדה נוספת – חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> התוכנית הזאת, להב"ה, היא חשובה מאוד להכשרה טכנולוגית, דיגיטלית, בעיקר בפריפריה, וגם בחברה הערבית נהנים ממנה. סגירתה – אי-תקצובה יגרום: א. לפיטורי מאות – אם לא יותר מכך – ולפגיעה במי שנהנה מהתוכנית הזאת, שזה גם הגיל הרך וגם הגיל השלישי. ולכן, אני רוצה להודות לשר על דבריו, על תשובתו המפורטת, ועל העבודה המצוינת שהוא עושה במשרד המדע, ואני מחזק את אלה שעושים בהכשרה הדיגיטלית-טכנולוגית בתחום הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – עמדה נוספת. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני חושב שמצוין שעשיתם הערכה, ושעל בסיס הערכה מקצועית יש לכם תוכנית לשינוי המצב. אבל אני רוצה לדבר על התזמון. כל שינוי הוא זעזוע במערכת, ואנחנו נמצאים היום בתקופה שהאוכלוסייה הבוגרת צריכה את ההכשרה ואת הליווי הדיגיטלי. היום אין מוסד ממשלתי או מוסד אחר שלא מבקש שההתכתבות או ההידברות איתו יהיו דרך הרשת. ולכן האוכלוסייה הבוגרת – ובמיוחד אני מדבר על האוכלוסייה הערבית, שגם צריכים למלא את הטפסים האלה בשפה שהיא לא שפת האם שלהם וגם להתמצא בטכנולוגיה. לכן, אני הייתי מציע – אולי התוכנית, בגדול, לעתיד היא נכונה, אבל צריך לשקול אם זה נכון לעשות את הזעזוע הזה עכשיו, בתקופת הקורונה, בתקופת המשבר; ולאפשר לאנשים באמת לקבל את הסיוע והעזרה במילוי הטפסים השונים מול משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, חברי הכנסת, אני הייתי רוצה לבקש מכבוד השר לנסות למצוא פתרון לאותם עובדים, אותם מועסקים, כי הם צעירים, ואף אחד לא חולק על הצורך בחברה הערבית לתת את השירות הזה או את ההדרכה הזאת או המרכזים הללו. אם אין ברירה, וצריך להעביר את זה רק לרשויות מקומיות – לנסות, להשתדל, באמצעות שיח עם הרשויות המקומיות, באמצעות תמריצים מסוימים, לשמור על אותם מועסקים, אותם עובדים, כי יש להם את הניסיון, יש להם את הידע, והם עבדו כבר בתוכנית לפחות עשר שנים. שימשיכו באותה עבודה. ולהתאים את התוכניות המוצעות – כל חברה והתוכניות המותאמות שלה. בחברה החרדית – תוכניות מותאמות; בחברה הערבית – לפי הצרכים של החברה הערבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. חברי הכנסת המציעים, מה אתם מציעים, לאן להעביר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - אדוני השר, באמת כפי שחבר הכנסת טיבי ציין, התשובה של השר הייתה מאוד מאוד מפורטת ומקיפה. ולמרות זאת, אנחנו דואגים, ואנחנו נשמח שתשלח את מנכ"ל משרדך – אנחנו נדאג שיהיה דיון, על דעת חבריי, אם יסכימו, בוועדת הכספים. אנחנו נשמח אם תשלח את מנכ"ל משרדך לדיון הזה לכשיתקיים. אנחנו אולי נזמין את נציג להב"ה, כדי שיהיו לנו איזונים. אני מאוד מודה לך שאתה עם זרקור לעניין, אבל אנחנו רוצים להיות רגועים. אז אנחנו מבקשים לוועדת הכספים, אם זה על דעתם של חבריי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם מסכימים, חברים? אני גם מסכים. אז אנחנו מצביעים על העברת ההצעה לסדר-היום בנושא: כוונת משרד המדע והטכנולוגיה לסגור את פרויקט להב"ה, לפטר מאות עובדים ולפגוע בפריפריה החברתית. נא להצביע. אנחנו, כמובן, נאפשר הצבעה שמית בנוסף לאלקטרונית. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – בעד; חבר הכנסת קושניר – בעד; חברת הכנסת פורמן – בעד; חברת הכנסת אימאן ח'טיב – בעד; חבר הכנסת יעקב אשר – בעד; חברת הכנסת אתי עטייה – בעד; חברת הכנסת תהלה – בעד; חבר הכנסת כץ – בעד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם אני, בבקשה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יצחק כהן – בעד; חבר הכנסת מיקי לוי – בעד. 12 ועוד 2 אז 14. אוקיי, סך הכול 12 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני מוסיף את עצמי גם. לא, אני לחצתי. אני חושב שאחמד טיבי ואנטאנס שחאדה הצביעו אלקטרונית, אז 13 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שהצעה לסדר-היום: כוונת משרד המדע והטכנולוגיה לסגור את פרויקט להב"ה, לפטר מאות עובדים ולפגוע בפריפריה החברתית, עוברת לוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פגיעה במסגרות האשראי של האוכלוסייה המבוגרת, בעלי ההכנסות הנמוכות ומשקי הבית שמצבם הורע בקורונה << הלסי >> << יור >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעות לסדר-היום בנושא: פגיעה במסגרות האשראי של האוכלוסייה המבוגרת, בעלי ההכנסות הנמוכות ומשקי הבית שמצבם הורע בקורונה, הצעות מס' 1841 ו-1860. תציג את הנושא חברת הכנסת חוה אתי עטייה. בבקשה, גברתי. שלוש דקות. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, כידוע, התפשטות נגיף הקורונה השפיעה על מצבם הכלכלי של משקי בית רבים. המצב הכלכלי שלהם הורע והכנסתם נפגעה משמעותית. בכל עת, אך בעיקר בעיתות משבר, עלינו לדאוג לאוכלוסייה המבוגרת ולבעלי ההכנסות הנמוכות. בימים שהעולם כולו נמצא במהלך התפשטות המגפה, בימים אלה של חוסר ודאות, חובתנו המוסרית היא להפחית, ככל האפשר, את דאגתם הכלכלית של האוכלוסיות המוחלשות, ולדאוג להן, ככל האפשר, גם מבחינה נפשית. מטרת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות היא לייצר סביבת אשראי תחרותית יותר על ידי הוספת שחקנים עצמאיים וחדשים, שיוכלו להתחרות במערכת הבנקאית הקיימת ולחולל תחרות בשוק השירותים הבנקאיים והפיננסיים בישראל. בשל כך החוק מחייב את הבנקים הגדולים לצמצם, מינואר 2021, את סך המסגרות בכרטיסי האשראי של לקוחותיהם ב-50% ביחס לסך מסגרות האשראי. בטיוטת הצו שמשרד האוצר פרסם לאחרונה הוצע להרחיב ל-55% מסך מסגרות האשראי ושלא תופחת מסגרת אשראי לסכום שהוא מתחת ל-7,500 שקלים – מבורך, אבל זה אינו מספיק. צמצום מסגרות האשראי צפוי לפגוע קשות באוכלוסיות שונות, ובעיקר באוכלוסיות החלשות. לפי ההערכות, הבנקים יהיו רשאים לצמצם את מסגרת האשראי בסכום כולל של 13 מיליארד שקלים עד סוף ינואר 2021. שימו לב, הרוב המוחלט של הלקוחות ימצא את עצמו עם מסגרות אשראי מופחתות, שלא יוכלו לספק כראוי את צורכיהם לפי רמת החיים שהם מורגלים לחיות בה. רבותיי, בישראל כחצי מיליון משקי בית שמוגדרים מתחת לקו העוני. ההוצאה החודשית של משפחה נתמכת סיוע עומדת על 6,933 שקלים, והיא, כידוע, גבוהה ב-30% משכר המינימום – שכר שנקבע כרף מינימלי לקיצוץ האשראי. איך אפשר לצפות ממשפחה או מבעלי עסקים קטנים להסתדר עם מסגרת אשראי בגובה שכר מינימום, הן בתקופת הקורונה והן בתקופה רגילה? הסכנה הטמונה בצעד מהסוג הזה היא שהמרוויחים הם החזקים ביותר, בעוד החלשים נפגעים עוד יותר. חברות האשראי ינהלו את אופן הסיכון הרצוי מבחינתן תוך התעלמות מוחלטת מצורכי הלקוחות, ויבחרו את החזקים כדי להקטין את רמת הסיכון הכלכלי, בעוד החלשים יהיו חלשים עוד יותר. הלכה למעשה הם ייוותרו ללא חברה שתבחר להעניק להם מסגרת אשראי. אין כל היגיון להפוך חזקים לחזקים יותר וחלשים לחלשים יותר. אני מתחייבת לעקוב מקרוב אחר הנושא, לבטל את הקיצוץ הדרסטי והמיותר הזה ולהעניק רשת ביטחון סוציאלי רחבה יותר לבעלי ההכנסות הנמוכות. התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים בישראל אינה צריכה לבוא על חשבון האוכלוסיות המוחלשות. עלינו לדאוג לחוסן הכלכלי שלהן. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת חוה אתי עטייה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבנקים וחברות האשראי מעולם לא הצטיינו ביחס רחמני כלפי האזרחים, ובטח לא כלפי האזרחים שהם לא חזקים כלכלית. אני מבין שהחשיבה על הכיוון של הגברת התחרות בתחום האשראי התחילה לפני כמה שנים. ולא שהיום אנחנו במקום אחר; אנחנו בשיאו של משבר כלכלי בגלל הקורונה. לכן אני חושב שלא נלקחה בחשבון הפגיעה שקרתה למאות אלפי אזרחים – או מיליונים – בגלל הקורונה. אנשים לא יכולים לגמור חודש גם בלי שיקצצו להם את האשראי. ברגע שמקצצים את האשראי עכשיו, אנשים ייפגעו, בעיקר האוכלוסיות המוחלשות. אני מציע לשר האוצר, לסגן שר האוצר וכמובן לחבר הכנסת מרגי בוועדת הכלכלה לעצור כרגע את התהליך הזה. לעצור את התהליך אולי לשנה, ולקחת את החודשים האלה לחשיבה מחודשת ולהתאמה למצב החדש שכולנו סובלים ממנו בעקבות משבר הקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. ישיב חבר הכנסת, השר במשרד האוצר יצחק כהן. הפתיע אותך חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. הוא קצר וקולע. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעות דחופות בעניין הפגיעה במסגרות כרטיסי האשראי של האוכלוסייה המבוגרת בעלי ההכנסות הנמוכות ומשקי הבית שמצבם הורע עקב מגפת הקורונה. כבוד היושב-ראש, בעקבות המלצת ועדת שטרום חוקק חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל – חוק שטרום, כפי שציטטה אותו חברת הכנסת אתי. אחד הצעדים המשמעותיים לקידום תחרות הוא ההחלטה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מבנק הפועלים ובנק לאומי. מקס הופרדה מבנק לאומי בשנה שעברה, וישראכרט הופרדה מבנק הפועלים השנה. ההפרדה נועדה להגביר את התחרות בשוק האשראי למשקי בית ועסקים קטנים באמצעות הכנסת שחקנים חדשים למשק, שיוכלו לאתגר את המערכת הבנקאית. חלק משמעותי מיכולתן של חברות כרטיסי האשראי המופרדות להתחרות בבנקים הוא באמצעות גיוס לקוחות מקרב לקוחות כרטיסי האשראי של הבנקים. לכן נקבע בחוק שעל בנק הפועלים ובנק לאומי להוריד את סך מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי של הלקוחות שלהם לשיעור של 50% מסך מסגרות האשראי של 2015. כך יתפנה לחברות כרטיסי האשראי נתח שוק משמעותי, שיאפשר לחברות להגביר את התחרות בשוק הבנקאות בישראל ולהגשים את תכלית הרפורמה. כמו כן, אדוני היושב-ראש, על מנת שלא לפגוע בשכבות החלשות, לצורך חישוב סך המסגרות לא יובאו בחשבון מסגרות מתחת ל-5,000 שקלים, ולבנקים אסור להפחית מסגרות מתחת ל-5,000 שקלים עקב דרישת החוק. במסגרת טיוטת הצו של שר האוצר, אשר הופצה להערות הציבור, מוצע לייצר מתווה הפחתה מוגבל יותר לשנה הקרובה, שאחריו תחול הוראת החוק המקורית להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל. מטרת השינוי היא לאזן בין שתי תכליות חשובות: קידום התחרות בשוק הבנקאות בישראל ושמירה על הלקוחות שנפגעו מבחינה תעסוקתית מהתפרצות נגיף הקורונה. כאמור, אדוני היושב-ראש, טיוטת הצו הופצה להערות הציבור ואנו מחכים להתייחסות הציבור – גם של חברי הכנסת. לאחר סיום תקופת ההפצה להערות הציבור וקבלת התייחסות הציבור, טיוטת הצו תבוא לפתחה של ועדת הכלכלה של הכנסת. אני כבר ישבתי עם יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת יעקב מרגי, ואנחנו נמשיך לשבת. נחכה להערות שלכם. אישור הנוסח הסופי של הצו טעון את אישור הוועדה, כך שעוד נכונו לנו דיונים בעניין הזה, וניפגש בוועדה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ועדת הכלכלה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתם מסכימים, חברת הכנסת, חבר הכנסת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על העברת ההצעה לסדר-היום: פגיעה במסגרות האשראי של האוכלוסייה המבוגרת, בעלי ההכנסות הנמוכות ומשקי הבית שמצבם הורע בקורונה לוועדת הכלכלה. נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אנחנו נוסיף. נתחיל: חברת הכנסת אורלי פרומן, חבר הכנסת מיקי זוהר – בעד; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – בעד; חבר הכנסת מיקי לוי – בעד; חברת הכנסת אימאן ח'טיב – בעד; חברת הכנסת תהלה – בעד; חברת הכנסת אתי עטייה – בעד; חבר הכנסת השר יצחק כהן – בעד. יפה. שמונה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. אוקיי. ההצעה לסדר-היום בנושא: פגיעה במסגרות האשראי של האוכלוסייה המבוגרת, בעלי ההכנסות הנמוכות ומשקי הבית שמצבם הורע בקורונה עוברת להמשך דיון בוועדת הכלכלה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מספר הנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בספטמבר גדול כמעט פי שניים ממספר הגברים << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום. הצעות לסדר-היום בנושא: מספר הנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בספטמבר גדול כמעט פי שניים ממספר הגברים, מס' 1840, 1843 ו-1884. תציג את ההצעה חברת הכנסת תהלה פרידמן. בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> הקורונה היא מצב חירום, בריאותית, כלכלית אבל גם מגדרית, ולא רק בגלל אלימות במשפחה או התמודדויות הוריות ומשפחתיות אלא גם כלכלית ותעסוקתית. בחודש ספטמבר לבדו 128,500 נשים הפכו למובטלות, לעומת 75,800 גברים – פי שניים נשים הפכו למובטלות בספטמבר מאשר גברים. עכשיו אנחנו גם שומעות שמשרד האוצר מבקש להעלות את גיל הפרישה לפנסיה לנשים בחמש שנים. זאת אומרת, אותן נשים שהפכו להיות מובטלות יהיו להן עוד חמש שנים שבהן הן לא זכאיות לפנסיה. אני מוכנה ושמחה להתווכח באופן כללי על השאלה הזו של העלאת גיל הפרישה לנשים, אבל באמצע משבר כזה? השתגעתם? על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר הנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בספטמבר, כמו שאמרנו, גדול פי שניים ממספר הגברים. באופן כללי, שיעור הנשים המובטלות עומד על 60% ומשהו, לעומת הגברים שעומדים על 30% ומשהו. זאת אומרת, שני-שליש מהמובטלים הם מובטלות. עוד נתון קשה: בקשות לפטר נשים בהיריון. בשנה רגילה מוגשות כ-1,000, והשנה הוגשו כ-15,000 – פי 15 בקשות לפטר נשים בהיריון, בשמירת היריון או בחופשת לידה. כמה אחוזים מתוך ה-15,000 התקבלו? 90%. הנתונים המדאיגים האלה מראים שאנחנו עומדים לגמור את הקורונה עם שוק עבודה עוד יותר מפלה ועוד יותר בעייתי כלפי נשים – והוא היה מספיק מפלה ובעייתי גם קודם. זה דבר שמחייב את הממשלה לתגובה, להיערכות, לתוכניות דחופות. אנחנו צריכים הכשרות מקצועיות, אנחנו צריכים התאמת שבוע העבודה; אנחנו צריכים לקיחת אחריות על הנושא הזה, להחזיר נשים למעגל העבודה. אנחנו צריכים נשים עובדות; אנחנו צריכים נשים מתפרנסות; אנחנו צריכים נשים שלא מודרות משוק העבודה. אנחנו בטח לא צריכים, במצב כזה, נשים שיש להן עוד חמש שנים לחכות לפנסיה. במצב חירום כמו במצב חירום, אל תתקעו לנשים סכין בגב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת תהלה פרידמן. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנראה שמשבר הקורונה הכלכלי, שילווה אותנו תקופה ארוכה, מחזיר אותנו – מבחינת תעסוקת נשים בכלל ותעסוקת נשים ערביות בפרט – עשורים אחורה. מה שאנחנו רואים זה רגרסיה מאוד מדאיגה בתעסוקת נשים, ומשבר חריף בתעסוקה ובהכנסות של נשים. משבר הקורונה הוא משבר כלכלי באופן כללי, על כלל האוכלוסייה, והוא גרם לעלייה מדאיגה ביותר ברמות האבטלה, אבל במיוחד בקרב נשים ובמיוחד בקרב נשים ערביות. מספר הנשים שפוטרו בחודש ספטמבר, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היה גדול כמעט פי שניים ממספר הגברים. שיעור הנשים בקרב המובטלים החדשים הגיע לשיא של כמעט 63% לעומת 37% בקרב גברים. לפי הנתונים, יש כ-130,000 נשים שהפכו למובטלות בחודש ספטמבר האחרון. בחודש אחד 130,000 מובטלות, לעומת 76,000 גברים. על פי פילוח נוסף, מתוך כלל המובטלים מתחילת משבר הקורונה הנשים מהוות 55%, ושיעור הצעירים במובטלים הוא 46%. בשירות התעסוקה אומרים כי אחת הסיבות לכך היא הפסקת פעילות מערכת החינוך וכן ענף השירותים, שבו מועסקות יותר נשים. כי הרי אנחנו אומנם בשנת 2020 אבל עדיין יש ענפים מסוימים שהנשים מועסקות בהם העסקת יתר – ענפים שהם feminized בתעסוקה, וזה מאפיין בולט ומדאיג בשוק העבודה בישראל – ובמיוחד שירותי חינוך, בריאות, עבודה סוציאלית, שירותים ומכירות. באזורי מכירות שנפתחו לאחרונה ביישובים ערביים מעסיקים צעירות ערביות בתנאים לא הוגנים, ברוב המקרים. יש עוד חסמים שמונעים את חזרתן של הנשים לעבודה במשבר הזה. משום שבמקרים רבים נשים מרוויחות פחות מהגברים, חלקן נדרשות להישאר בבית ולשמור על ילדיהן, כשאין מסגרות חינוך, בעוד הגברים נדרשים לשמור על מקומות עבודתם. זה חסם משמעותי שלא ירד מסדר-היום, וחייבים למצוא לו פתרון, כי החשש הוא שמצב זה יימשך גם אחרי סיום תקופת הקורונה. אם כבר מדברים על פערים, ברור כי הנשים הערביות, ונשים אחרות המשתייכות לאוכלוסיות מוחלשות, יסבלו מהמצב אף יותר. מכיוון שרבות מהנשים הערביות משתכרות שכר מינימום או מועסקות במשרה חלקית דמי האבטלה שהן מקבלות יהיו נמוכים ויכניסו אותן ואת משפחותיהן למעגל העוני באופן מיידי. מבדיקה של לשכות התעסוקה ביישובים הערביים עולה כי שיעור הנשים המובטלות או שהוצאו לחל"ת ונרשמו בלשכה מתחילת המשבר מגיע ל-40% ל-50% מכלל הנרשמים ביישובים הערביים. חשוב גם להזכיר שנשים בנות 18–20, כמו שאר הצעירים, בכלל אינן זכאיות לדמי אבטלה או חל"ת – דבר שפוגע משמעותית ביכולת שלהן לתרום את חלקן לכלכלת משפחותיהן. הוא גם הורס את הסיכוי שלהן לתכנן המשך לימודים או הכשרה מקצועית שתבטיח להן השתלבות בתעסוקה. אז מה הממשלה מציעה לעשות? בינתיים כלום. אנחנו דורשים מתווה ברור לסיוע להחזרת אותן נשים לתעסוקה בדחיפות, ובמיוחד אותן נשים צעירות. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. ישיב השר במשרד האוצר חבר הכנסת - - - << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, סליחה. אז חברת הכנסת אורלי פרומן. רצינו לדלג. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מזכירת הכנסת, השבוע פורסם נתון מדאיג: 62.7% מהמובטלים החדשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בעת משבר הקורונה הן נשים. כדי לסבר קצת את האוזן, מדובר ב-519,643 נשים מובטלות כיום בישראל. השם המכובס הוא "דורשות עבודה", והן מהוות 55% מכלל המובטלים במדינה. אך האי-שוויון בין גברים לנשים לא התחיל עם מגפת הקורונה, הוא מלווה אותנו שנים רבות, לצערנו. אני רוצה להקריא לכם קטע קצר מסיפורה של אתי, שעובדת בקופת חולים גדולה בארץ, וכך היא אומרת: ראיתי את החוזה והרגשתי אכזבה, מפח נפש, הרגשתי שאני פחות שווה. זו תחושה נוראית. אני לא אשכח את היום הזה עד יום מותי, הוא הרוויח יותר ממני רק בגלל שהוא גבר. איפה נשמע כזה דבר. מעבר לזה שעשינו את אותה עבודה, עבדתי בתחום יותר שנים ממנו והוכחתי את עצמי. זה לא הגיע לי. כעסתי מאוד, עבדתי שם בידיעה שאם הייתי גבר הייתי מרוויחה יותר. לצערי זו רק עדות אחת מני רבות אשר מציגה את אחת החולשות של החברה הישראלית. עובדה שפחות מחמיאה לחברה שלנו, ומתחדדת בעת הזו, היא החשיבות המיוחסת כאן לתרומתן של נשים למשק הישראלי ולהיותן למעלה ממחצית מהכוח המניע את השוק כולו; את החברה כולה. כאישה, נבחרת ציבור, כחלק מכנסת ישראל, אני רואה חובה להתריע. אנחנו חייבים לעצור את העמקת הפערים בין נשים לגברים גם בתחום התעסוקה. עלינו לעשות את כל המאמצים הנדרשים הן בכנסת והן מחוצה לה במגזרי העבודה השונים למען כל אותן הנשים במדינת ישראל שלא עובדות היום. הנשים חייבות לחזור למעגל העבודה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורלי פרומן. ישיב השר במשרד האוצר חבר הכנסת יצחק כהן, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעות דחופות בנושא מספר הנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בספטמבר גדול כמעט פי שניים ממספר הגברים. לאור התגברות התחלואה, הממשלה החליטה על הטלת מגבלות מחמירות במהלך חודש ספטמבר. בין המגבלות שהוטלו נסגרו כלל מערכת החינוך, המסחר, המסעדות ועוד. כתוצאה מכך, עסקים רבים לא יכלו לפעול והוציאו את עובדיהם לחל"ת, נשים וגברים כאחד. פילוח של העובדים שנפלטו משוק העבודה מראה כי אכן יותר נשים – אתן צודקות – יותר נשים הוצאו לחל"ת מאשר גברים. אולם, כפי שעולה מנתוני העבר, זוהי תופעה זמנית לטווח קצר, שמתפוגגת כאשר המשק ייפתח, בעזרת השם. במהלך הסגר הראשון גם הוצאו יותר נשים לחל"ת מאשר גברים, אולם כבר בחודש יוני המצב התהפך ומספר הנשים בחל"ת היה נמוך ממספר הגברים. כפי שכתבתם בהצעות, הסיבה המרכזית לתופעה היא ששיעור הנשים בעסקים שנסגרו בזמן המגבלות החמורות היה גבוה יותר משיעור הגברים, אולם לאור ההתפתחות בסגר הקודם אנו רואים כי הסרת המגבלות תביא לתיקון המצב ולחזרת הנשים והגברים לשוק העבודה, ואין צורך בפעולות נוספות. אני מאוד מקווה שהקבינט כבר יקבל החלטות להחזיר אותם לעבודה. כבר כיום, מנתוני הביטוח הלאומי על החזרה של מובטלים לשוק העבודה מאז תחילת הסגר הנוכחי עולה שמספר הנשים שחזרו לשוק העבודה כמעט כפול ממספר הגברים שחזרו לשוק העבודה, כ-50,000 נשים לעומת 30,000 גברים. מעבר לכך, ישנם שני מענקים שהם בעיצומו של תהליך האישור ויתמכו בעובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת לתקופה ממושכת. הראשון הוא מענק בגובה מ-2,000 עד 2,500 שקלים, והשני הינו מענק למובטלת המוצאת עבודה בשכר הנמוך משכרה הקודם, אשר יגדיל את הכנסתה ביחס לדמי האבטלה ויתמרץ חזרה לעבודה גם במשרה חלקית. אדוני היושב-ראש, אנו מקווים כי מצב התחלואה ימשיך להשתפר ולרדת, בעזרת השם, מגמת פתיחת המשק תימשך ויותר עובדים ועובדות יוכלו לחזור חזרה למשק, לשוק העבודה, ופער זה ייעלם, כבעבר. אתן רוצות להמשיך לדון בזה בוועדה? איזה ועדה? << קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >> - - - גיל פרישה - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> את בעד או נגד גיל פרישה? << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דיון בוועדת כספים. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדת כספים, כן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> את נגד גיל פרישה? << קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >> אני נגד להעלות אותו, מאוד. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נגד להעלות אותו? שאלת את הנשים? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן, יש חלק מהנשים שלא רוצות. << קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >> נשים - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה לטובת הנשים. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >> לא. בסדר, אבל באמצע המשבר עכשיו אתה לוקח מובטלות ונותן להן עוד חמש שנים עד שהן יהיו זכאיות לפנסיה? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה? משום שיש מקצועות - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> טוב, את זה אפשר לסדר - - - ינון אזולאי, את זה אפשר לסדר. << קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >> אתה יודע, זה החזקות נגד החלשות. באמת, לנשים שעובדות בעבודות פיזיות וכאלה, זה רע מאוד. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - - << קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >> לא משנה, בטח לא באמצע משבר קורונה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה זה גיל 67 היום? זה עליית הנוער היום, 67. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - - תשאל את המורות - - - << קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >> תקשיב. נשים בנות 50, שהסיכוי שלהן למצוא עבודה אפסי - - - << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> - - - 57, תשאל את המורות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> איך? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשאל את המורות - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, יש מקצועות שוחקים, גם לגברים. יש מקצועות שוחקים, וצריכים לקבל תשובה ופתרון אחר, אבל - - - << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נדון בזה עכשיו. << קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >> הינה, אבל נכון זה דיון לוועדת כספים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כספים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני חושב שרוב הנשים בעד להעלות את גיל הפרישה. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו מבקשות לוועדת כספים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. אז אתה מסכים להעביר לוועדת הכספים? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז אני מבקש להיענות לבקשתן של המציעות ושל המציע, ולהעביר את זה לוועדת הכספים של הכנסת להמשך הדיון. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מעולה. תודה, אדוני השר. אנחנו מצביעים. נצביע על הצעה לסדר-היום בנושא: מספר הנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בספטמבר גדול כמעט פי שניים ממספר הגברים. אנחנו מצביעים על העברה לוועדת הכספים. נא להצביע, וניקח אחר כך הצבעה שמית. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת אורלי פרומן – בעד; חבר הכנסת מיקי לוי – בעד; חבר הכנסת אלכס קושניר – בעד; חברת הכנסת אימאן ח'טיב – בעד; חבר הכנסת יצחק כהן, אדוני השר – בעד; חברת הכנסת תהלה פרידמן – בעד; חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד. עוד שבעה, אז תשעה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום: מספר הנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בספטמבר גדול כמעט פי-שניים ממספר הגברים, עוברת לוועדת הכספים. אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום בנושא: היבואנים מקפיצים מחירים על מכוניות חשמליות ובכך מעכבים את המעבר לאנרגיה נקייה, מס' 1871 ו-1879. יציג את ההצעה חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עד שהוא עולה, הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה רבה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יבגני סובה, ניצן הורוביץ, שרן מרים השכל, יוראי להב הרצנו ומרב מיכאלי בנושא מתווה החתונות המתגבש בתקופת הקורונה תוך התעלמות מאלפי זוגות שאינם יכולים להתחתן; בהצעתו של חבר הכנסת עופר כסיף בנושא: צה"ל ומערכת הביטחון ביצעו ניסויים בכ-1,000 בעלי חיים בשנים האחרונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, גברתי. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היבואנים מקפיצים מחירים על מכוניות חשמליות ובכך מעכבים את המעבר לאנרגיה נקייה << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת אלכס קושניר, שלוש דקות. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, קודם כול אני רואה שאתה עונה פה על כל השאילתות. אתה מתפרס על כל כך הרבה תחומים, אני באמת מוריד את הכובע. עכשיו לעניין עצמו, הנושא של הרכבים החשמליים. אני חושב שלאף אחד פה אין ספק שככל שיותר רכבים חשמליים ייכנסו לישראל וינועו בכבישי ישראל, כך כנראה שרמת זיהום האוויר תרד פה, ואנחנו נוכל לשמור על איכות הסביבה. אבל יש כמה בעיות, יש כמה חסמים שקיימים, שהמדינה פשוט, מצד אחד, על הנייר, כתבה שהיא רוצה לתמרץ את הכניסה של הרכבים החשמליים, אבל מצד שני לא עושה הרבה. אני אתן כמה דוגמאות, אחת היא מאוד מאוד משמעותית, ונקראת כמובן מיסוי. עכשיו, על הנייר זה נשמע טוב שמיסוי הרכבים החשמליים הוא 10%, אבל אז, כשאתה מתחיל לקרוא את האותיות הקטנות, אתה מבין שבתוך ה-10% האלה פתאום אתה מוצא עוד 7.5%. על מה? מסתבר שרוב הרכב החשמלי זו הסוללה, והסוללה בדרך כלל מיוצרת במזרח הרחוק. אז בגלל שהיא מיוצרת במזרח הרחוק, גם אם אתה קונה רכב אירופי אתה משלם עוד 7.5% מס, ככה שלא באמת יש הנחה משמעותית. המדינה עשתה חצי צעד. בעקבות הלחץ של יבואני הרכב, המדינה החליטה שבכל מה שקשור לאוטובוסים היא מוותרת על המיסוי הנוסף, וכך באמת מספר האוטובוסים החשמליים גדל – לא גדל מספיק, אבל עדיין גדל. עכשיו, מבחינת הרכבים עצמם – מתחילת השנה נמכרו רק 1,500 רכבים חשמליים, שזה פחות מ-1% מכלל הרכבים שנרכשו בישראל. יש תוכנית של המדינה, והתוכנית הזאת אומרת שבשנת 2030 לא יימכרו בישראל רכבים שהם לא רכבים חשמליים – לא רכבים ירוקים. כדי שהתוכנית הזו תצא לפועל ותצליח, כל שנה כמות הרכבים החשמליים שנמכרים צריכה להיות בסביבות 3.5% מסך כל הרכבים. זה אומר שאנחנו נמצאים בפיגור מאוד מאוד גדול. אז אמרנו, התמריץ הראשון שהמדינה צריכה לתת הוא להוריד את המיסוי הנוסף הזה על הסוללות ולהשאיר אותו באמת 10%. יש עוד כמה בעיות שחשוב לחשוב עליהן: קודם כול, עמדות הטעינה. עזבו שאין מספיק, אבל גם כשיש, הן נמצאות בחניות ציבוריות והרבה פעמים נהגים אחרים, שלא מכירים את הצורך ואת הנחיצות של עמדת הטעינה, פשוט חונים במקום הזה, ואז נוצר מצב שאנשים בעלי רכב חשמלי לא יכולים לתדלק. אז יש פה חשיבות מאוד מאוד גדולה בהעלאת המודעות בנושא הזה, ואולי סוף-סוף הסדרת תקנות ברורות. בעיה נוספת שקיימת היא הבתים המשותפים. להתקין עמדות טעינה בבתים המשותפים מסתבר כדבר מאוד מאוד מסובך. המדינה פשוט נמנעת מלהיכנס אליו. ועוד דבר שאני ארצה לומר זה שכדאי אולי לחשוב, אדוני השר, על תמריצים שהמדינה יכולה לתת לאותם בעלי רכבים חשמליים. אני יכול לתת כמה דוגמאות: למשל, פטור מאגרות על כביש מהיר; למשל, אולי לתמרץ את הרשויות לוותר על תשלום על חניה; או דמי ביטוח. ואני בטוח שיש עוד הרבה מאוד דברים. אם אנחנו חושבים, ואנחנו רואים את עצמנו כמדינה מפותחת ומתקדמת וכל הזמן פוזלים למערב לראות מה קורה שם, אז אדוני השר, ואני לא יודע עד כמה אתה מכיר את הנושא לעומק – תאמין לי שאנחנו כבר נמצאים בפיגור של עשור לפחות. לכן אני חושב שעכשיו הגיע הזמן לעשות את המעשה: גם לטפל בנושא של המיסוי וגם לטפל באותם התמריצים ואותם החסמים שקיימים, כדי שבאמת נוכל לאפשר אוויר נקי יותר וטוב יותר לילדים שלנו. זה באמת בידיים שלנו. יש מודלים מצוינים שעובדים באירופה, שם הם מאוד מאוד מתקדמים. אין שום סיבה שלא נאמץ אותם ולא נעשה את זה. אגב, באותה תוכנית ממשלתית שנכתבה, כתוב שהתועלת למשק –ברגע שתסתיים התוכנית ב-2030, אם היא תתבצע כמו שצריך – תהיה 3.5 מיליארד שקלים בשנה. אני חושב שזה סכום מספיק גדול ומספיק משמעותי כדי שאנחנו נשקיע היום במודל הזה, נתמרץ את הנהגים לקנות את הרכבים החשמליים ולא נעמוד בפער המטורף הזה שקיים היום. רק אני אתן לך דוגמה לסיום. רכב חדש בקטגוריית מיני בנזין עולה בסביבות 70,000–80,000 שקלים; אותו רכב חשמלי עולה 120,000 שקל. זאת אומרת, המחסומים והחסמים שאנחנו שמים בפני הנהגים, גם בדמות המחיר וגם בדמות היעדר תשתיות, הם פשוט בלתי אפשריים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכן אני מבקש להעביר את הדיון הזה לוועדת הכספים, היות שהדבר העיקרי כאן זה המס, ואני חושב שמשם גם נוכל להתקדם ולפתור את כל הסוגיות הנוספות של חסמים שקיימים בתשתיות ובמודעות הציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אלכס קושניר. ישיב השר במשרד האוצר יצחק כהן, חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, בפעם השלישית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> חברי אלכס קושניר, אין ספק שהנושא שהעלית – עודד, סוף-סוף יש איזו הסכמה בינינו, למה אתה מפריע לו? אין ספק שהנושא הזה הוא בעל חשיבות עליונה. אין ספק. אבל רשות המיסים לא מתערבת בקביעת המחירים של כלי הרכב אלא קובעת את רמת המיסוי בלבד. קביעת המחיר – אתה יודע, אתה גם כלכלן – זה שיקולי היבואן, בהתחשב במצב שוק המכוניות, רמת הביקוש, היצע, ביקוש, תחרות וכו'. אבל כמו שציינת בהצעה, רמת המיסוי על כלי רכב חשמלי כיום עומדת על 10%, עד לתקרה של 75,000 שקל, מה שמייצג כבר הטבה משמעותית. אבל אני חושב שאתה צודק, צריך להעביר את זה לוועדת הכספים ולדון בכל המרכיבים של ההצעה, כי לטעמי זו הצעה מצוינת. נמשיך לדון שם, בוועדה. תציג את המודלים שלך, רשות המיסים תציג את המודלים שלה, ונעשה רק טוב לתושבי מדינת ישראל. אז אני מבקש ממך להעביר את זה לוועדת הכספים. אתה מסכים? תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. תודה, אדוני השר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> סוף-סוף אנחנו מסכימים על משהו. אני מקווה רק שלא תתנה את המס בזה שהרכב לא ייסע בשבת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> דיר באלכ, אל תתחילו. אתה התחלת. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה היה בבדיחות הדעת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. אנחנו מצביעים על ההצעה לסדר-היום: היבואנים מקפיצים מחירים על מכוניות חשמליות ובכך מעכבים את המעבר לאנרגיה נקייה, העברה לוועדת הכספים. נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אלכס קושניר – בעד; חבר הכנסת עודד פורר – בעד; חברת הכנסת אימאן ח'טיב – בעד; חבר הכנסת יצחק כהן – בעד; חבר הכנסת מיקי לוי – בעד; חבר הכנסת יוסף טייב – בעד; חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד. תשעה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום: היבואנים מקפיצים מחירים על מכוניות חשמליות ובכך מעכבים את המעבר לאנרגיה נקייה עוברת להמשך דיון בוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הפסקות חשמל בישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נעבור להצעה הבא לסדר-היום בנושא: הפסקות חשמל בישראל, מס' 1856, 1868 ו-1896. השר נמצא פה? הוא צריך להגיע? ינון, תרצה להציג? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אין לי בעיה, השאלה אם הוא ידע על מה לענות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז נמתין לשר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, אימאן, את – אוקיי, אז חברת הכנסת אימאן ח'טיב - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני עולה להציג. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, כן? אוקיי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה קרה, הוא עוד לא הגיע? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> מאחר. הוא בבניין, אבל – הינה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, קראת לי? באתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> קראתי לך. הופתעתי שאתה לא התייצבת במקומך כמו חברת החשמל. כמו החשמל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב בראש הישיבה, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, באר שבע, ירושלים, בני ברק, תל אביב, אור יהודה, קריית שמונה, חולון, אשדוד, ראשון לציון, אשקלון, פתח תקווה, הוד השרון, שוהם, אור עקיבא, פרדס חנה, נתניה, רעננה, חיפה, רחובות, אורנית, ביתר עילית וטלז סטון. המכנה משותף בין כל אלה הוא שבשבוע שעבר, ב-30 באוקטובר כבה בהם החשמל, ונשארו בעלטה אנשים, נשים וטף, זקנים, מבוגרים. כל אלה נשארו בחושך. יכול להיות שאם זה היה קורה ביום רגיל היינו אומרים: טוב. תגובתו של אורן הלמן, סמנכ"ל בחברת החשמל – רק מעט מהתגובה: הפסקות החשמל בלילה לא קשורות למתקפת סייבר, נקודה. בגלל לחות נוצר קצר בקו. בתוך 40 דקות הכול חזר לשגרה. אז אני רוצה לספר לכם, אדוני השר, מה קרה ב-40 דקות. פגש אותי אדם ואמר לי שאבא שלו גר בעיר ביתר. אבא שלו בשנות השבעים לחייו, אדם עם מוגבלות, וחלה בקורונה. הוא היה מחובר למחולל חמצן, עשה טיפול רפואי בבית ולאט-לאט הוא השתקם. הוא סיים את הקורונה באותו שבוע, כבר יכול היה לצאת, אבל כמובן, בגלל שהוא היה עדיין עם בעיות נשימה, הוא לא יצא מהבית ונשאר עם מחולל החמצן, על פי הוראת הרופאים. כאשר הייתה הפסקת חשמל בעצם מבחינתו כבה לו החמצן. אדם זה הגיע למצב של סיכון מאוד גבוה. החמצן ירד לו מתחת ל-60%, ומי שיודע וקצת מבין יודע שחמצן מתחת ל-60% הוא מצב מאוד מסוכן. נתנו לו בלון חמצן רגיל, ועוד אחד. ב-40 הדקות האלה מה שקרה איתו, הכול אצלו חזר לשגרה – אבל לשגרת קורונה. הוא חזר בחזרה לאותו מצב שהיה בקורונה. המצב שלו שוב החמיר, והוא נלחם על חייו. אני בטוח שהוא לא המקרה היחיד ולא הסיפור היחיד שזה קרה לו. ברור לי שיש עוד הרבה אנשים שמחוברים לחמצן, יש עוד ילדים, תינוקות ואנשים מבוגרים שמחוברים לחמצן ביתי ולא בבתי החולים. ועל כך אני שואל: כאשר אומר לנו אורן הלמן שהכול חזר לשגרה, הרי בשבוע הזה – שהוא רק תחילת החורף – ספגנו עוד הפסקות חשמל. אמש הגעתי הביתה בסביבות השעה 21:00. אני נכנס לרחוב, וכל הרחוב בעלטה. חשוך. יש אנשים, שוב, שמחוברים לחמצן. אני עולה הביתה – במשך שעה וחצי לפחות לא היה חשמל אתמול בעיר אשדוד, בחלק נכבד מהשכונות ומהרחובות בעיר אשדוד. ואני שואל: אם זו החזרה לשגרה, מה אנחנו נעשה בימי החורף הקשים יותר, כשרק מהטפטופים האלה אנחנו רואים את הפסקות החשמל, את סכנת החיים שמכניסים אליה את האנשים? קלמן ליבסקינד אמר דבר, שלצערי יכול להיות שאני יכול להסכים איתו. הוא אמר: אם היה מחובר החשמל שלו לתרקומיא, ודאי שהחשמל היה יותר סדיר. לצערי, בימים אלו כשאנחנו רואים את הדבר הזה, אני אומר שאולי זה באמת נכון. אבל אני לא רוצה להיות מחובר לתרקומיא, אני רוצה להישאר במדינת ישראל; להיות מחובר לעם ישראל ולחברת החשמל של ארץ ישראל. נשמח שהשר יענה לנו תשובה על כך, ואני בטוח שיעשה זאת על הצד הטוב ביותר, שנוכל להמשיך לחיות באור, למען כולנו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היו"ר, כנסת נכבדה, סח'נין, אל-נאצרה, עראבה, יפת אל-נסרה, מר'אר, נחף, מג'ד אל-כרום, כפר קאסם, באקה אל-גרבייה – אפשר לספור עד להודעה חדשה את כל היישובים הערביים. זה לא רק בתקופת הקורונה. ידידי ינון היטיב לתאר בדוגמה שהוא נתן, של האיש, את המצוקה היום-יומית שאנשים חיים בתוכה – ולא רק בקורונה – ביישובים הערביים. בתקופות הקיץ החמות – אתה מדבר על 40 דקות? היו הפסקות של תשע שעות, ו-12 שעות ביישובים הערביים. כשמתקשרים לחברת החשמל, עד שהם עונים, הם נותנים טווח מסוים שהם יטפלו בדברים, וכמובן שאנחנו לא נקבל תשובה אפילו בטווח הזה. אני חושבת שהבעיה – זו לא סוגיה, זו בעיה אמיתית שצריך לתת לה פתרון, במיוחד בתקופה הזאת, גם בתקופה הזאת של השנה, וגם בתקופה של משבר הקורונה. בתקופת החורף ההזדקקות והצורך בחשמל סדיר הם עוד יותר גדולים – לכל השכבות של החולים והאנשים המבוגרים והמחוברים למכשירים מתווספים גם ילדים קטנים ועוד אנשים, שהם לא ברמת סיכון גבוהה אבל מפאת החורף והקרירות זה גם הופך למוקד סכנה, שמסוכן לחיים שלהם. בתקופה הזאת, בתקופת משבר הקורונה, כשכל הלמידה הפכה ללמידה מרחוק, החשמל והאינטרנט, כיוון שהם קשורים אחד לשני, הפכו למצרך בסיסי. תתארו לעצמכם יישובים שיש בהם כמעט בכל שבוע יום או יומיים לפחות הפסקות חשמל ארוכות ויש סטודנטים בתקופת מבחנים. לא נדבר על התלמידים, כאילו שאנחנו מזלזלים בתלמידים ביסודי או בחט"ב או בתיכונים. נביא בחשבון שבינואר יש מבחני רישוי להרבה מקצועות – רפואה ועוד אחרים, פארה-רפואיים; תתארו לעצמכם הפסקות חשמל שנמשכות שעות ממושכות, איך זה משפיע על החיים של האנשים. בלי להצטרך לכל הדברים. אני חושבת שזכותנו כאזרחים שמשלמים – ביוקר אנחנו משלמים, לא מחירים נמוכים, אנחנו משלמים הרבה על חשמל. כולנו יודעים על המונופול של חברת החשמל. אנחנו מודעים ויודעים שיש עומסים. השאלה היא למה לא נעשית תוכנית כמו שצריך כדי להתגבר על העומסים? מדובר על תוכנית של התחדשות אנרגיה והתחדשות סולרית. מה עושים לגבי זה? איך אנחנו מנגישים את התוכנית הזאת? איך אנחנו מעודדים יזמים לגשת לתוכנית הזאת ולקחת בה חלק, לייצר חשמל, ולהוריד ולהפחית עומסים? אני חושבת שהגיע הזמן למתן תוכנית ברורה בנושא הזה, ולתת שירות נאות לאזרח עבור התשלום שהוא משלם. לא נדבה ולא טובה מאף אחד. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. ישיב שר האנרגיה יובל שטייניץ. בבקשה. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת ינון אזולאי, חברת הכנסת ח'טיב. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סליחה שאני חייבת לצאת. חייבת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> דווקא הכנתי לך תשובה כזאת יפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אקבל את זה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן, ברור. ברור. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אקבל את התשובה. אני ממש מתנצלת. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> ברור. בסדר גמור, תרגישי משוחררת וחופשייה. אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה לגעת באירוע שעליו דיבר חבר הכנסת אזולאי, אחר כך בנושא של רמת השירות ורמת הפסקות החשמל בישראל בכלל; ואז אולי אני גם אגע בדברים שאמרה חברת הכנסת ח'טיב, למרות שהיא לא תוכל להקשיב לתשובה. קודם כול, לגבי האירוע. כפי שפרסמה חברת החשמל באמצעי התקשורת מייד עם התחלת התקלה, בתאריך 30 באוקטובר, בערך ב-01:00 – ב-00:55 ליתר דיוק – בשל אירוע ברשת החשמל שנוצר עקב ערפילים כבדים מאוד, לחות מאוד גבוהה פתאום על קווי החשמל, שמלאים עדיין באבק מהקיץ, נפסקה הפעילות בתחנת הכוח באר טוביה. תחנת הכוח באר טוביה היא תחנת כוח שנמצאת בהרצה. היא עדיין לא בהפעלה מלאה; היא תחנת כוח חדשה שנמצאת עכשיו בהרצה, וכנראה שכשאתה נמצא בהרצה לקראת פעילות סדירה אתה פגיע יותר. בעקבות הפסקת הפעילות של תחנת הכוח בבאר טוביה, כעבור זמן קצר נפסקה גם הפעולה בתחנת הכוח הפרטית דליה, ובתחנת הכוח בגזר, באירועים שעל פניו נראים לא תלויים זה בזה. זו לפחות תשובת חברת חשמל. זה בבדיקה. אני רוצה להשתכנע שזה מקרי. שלושה אירועים שהם בלי תלות – זה נראה לי קצת מוזר, אבל זה בבדיקה. מונה צוות מומחים לבדוק את זה ונקבל תשובות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אפשר להגיד שגם אתמול קרה אותו הדבר בעיר אשדוד - - - << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> רגע, שנייה, שנייה. אני אענה גם לדבר הזה בכלל. אבל אני רוצה לציין את הדבר הבא, וזו אולי תהיה תשובה יותר כללית: אין בעולם מערכת חשמל שאין בה לעיתים הפסקות חשמל. זה קורה בישראל, זה קורה בארצות הברית, זה קורה בבריטניה, זה קורה בגרמניה, זה קורה בצרפת, זה קורה בפולין, זה קורה באיטליה. אין. כמובן, השאלה האמיתית שצריך לשאול היא לא למה יש הפסקות חשמל – כי יהיו. יש ויהיו גם הפסקות חשמל בעתיד – אלא מה התדירות שלהן, ולא פחות חשוב – מה מהירות התגובה והתיקון של התקלות. עכשיו, בואו לא נשכח – דרך אגב, אין לנו כרגע בעיה של רזרבת חשמל, לכן מה שאמרה חברת הכנסת חט'יב על העומסים, זה בכלל לא קיים בישראל. לפני שבע שנים או שמונה שנים באמת היינו על הקשקש. היום, ברוך השם, יצרנו רזרבה שמתקרבת ל-20%. אז כללית יש לנו חשמל. יחד עם זאת מצבנו לא פשוט, כי למשל, אם יש פתאום בעיות בתחנות הכוח בהולנד, אז הולנד מחוברת ישירות לרשת החשמל של צרפת וגרמניה ומקבלת גיבוי מתחנות הכוח בהן. אם יש בעיות בתחנות הכוח בישראל, אנחנו לא מקבלים גיבוי מלבנון או מעזה או מהרשות הפלסטינית, גם לא מירדן או מצרים. גם מדינות השלום לא מסוגלות לתת לנו גיבוי, כי מערכת החשמל שלהם בעצמה לא יותר מדי גדולה וגם לא יותר מדי עמידה. אז לנו אין גיבוי ודאי משום מדינה מערבית אחרת. לכן אנחנו צריכים יותר רזרבה ויותר להקפיד. עכשיו אני רוצה לספר לך, ינון. כל הפסקת חשמל היא מעצבנת וקשה, השאלה באיזו מהירות מתקנים. ואני רוצה להגיד לך שחברת החשמל הישראלית היא בין הטובות בעולם מבחינת הטיפול בתקלות. אפילו הגישה שונה. אני אתן לך דוגמה. נניח שיהיו הפסקות חשמל; יש חורף עכשיו, יהיו סערות ויהיו הפסקות חשמל, אני אומר מראש. השאלה אם יצליחו לתקן אותן תוך שעה, תוך שעתיים, תוך חצי יום לעיתים – אם נגיד תהיה הפסקת חשמל קשה או סערה קשה – או תוך שבוע. אני זוכר שהייתי חבר כנסת צעיר, לפני 15–20 שנה, באחד הביקורים שלי בוושינגטון הפסיק החשמל. הייתה סופה, היה חורף, שלג, רוח, הפסיק החשמל. חולפות שעתיים, שלוש, ארבע, חמש שעות – החשמל לא חוזר. אני שואל מה קורה, זו עיר הבירה של ארצות הברית, וושינגטון, לא מתקנים את החשמל? אתה יודע מה הסבירו לי, חבר הכנסת אזולאי? זה נשמע כמעט בלתי ייאמן לאוזניים ישראליות: לא יוצאים לתקן את התקלה עד שהגשם או השלג מפסיקים, עד שהסופה מפסיקה, כי לתקן את התקלה כשיש רוח או גשם או שלג עלול לסכן את הצוותים המקצועיים של חברת החשמל של וושינגטון. לכן הנורמה היא שמחכים. הייתה סופה של חמישה או שישה ימים, אחרי חמישה או שישה ימים נגמרה הסופה, השמש זרחה פתאום – יצאו לתקן את התקלה. בינתיים לא היה חשמל בעיר הבירה של ארצות הברית, בוושינגטון, שעם הפרברים זה שלושה-ארבעה מיליון תושבים, הם היו בלי חשמל. בארץ המצב הרבה יותר טוב. חברת החשמל הישראלית יוצאת לתקן תקלות לא רק כשיש גשם או שלג. גם אם יש סופה ורוח הצוותים של חברת חשמל מגיעים לתקן כל תקלה. לכן, באמת כשיש תקלות של הרשת – לא בתחנות כוח, במקרה הזה התקלה של הרשת הובילה להפסקת פעולה של תחנות כוח; כשיש תקלה שהיא תקלה של הרשת, שזה רוב התקלות – חוט נקרע, כן? או משהו כזה, עמוד חשמל נופל, עץ נפל על כבלים של חשמל – אצלנו, בסערה הכי גרועה, גם אם יש רוח אימים ואם יורד גשם זלעפות, הצוותים של חברת חשמל יוצאים בגשם לטפס על עמודים, לאתר כבלים קרועים, לתקן את התקלות. לכן אצלנו הזמן הממוצע לתיקון התקלות ולהחזרת החשמל הוא הרבה יותר קצר מאשר ברחבי ארצות הברית, למשל, המעצמה הגדולה והמתוקנת בעולם. אז נכון שכל תקלה היא קשה, ואנשים סובלים וזה גם קצת מפחיד. תמיד כדאי להשתפר. המגמה של השירות והשקיפות בחברת החשמל היא מגמה של שיפור. חלק גדול מהרפורמה – הרי אחרי 40 שנה ניסו לעשות רפורמה בחברת חשמל, אני חושב שאיזה 15 שרי אנרגיה ניסו ולא הצליחו; אני הצלחתי לעשות סוף-סוף רפורמה, לפני שנתיים ב-2018. מה בעצם אומרת הרפורמה שלנו? היא אומרת ככה: רוב ייצור החשמל – דרך אגב, החל כבר מהשנה הבאה, כבר מ-2021 – רוב ייצור החשמל בכלל יהיה בתחנות כוח פרטיות, לא על ידי חברת חשמל. חברת חשמל לא תתחרה, ותייצר פחות ופחות חשמל. אבל חברת חשמל תתמקד ברשת החשמל, ברשת ההולכה – קווי מתח עליון, קווי מתח גבוה ורשת החלוקה והשירות לאזרח. ולכן, למרות שכבר היום אנחנו במצב לא רע, בטח ביחס לטיפול בתקלות ביחס לארצות הברית, המגמה היא אפילו לשפר את זה עוד יותר. אבל אני רוצה לומר: כמובן שתמיד צריך להשתפר – אבל צריך לראות גם את חצי הכוס המלאה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רק שאלה לגבי באר טוביה – זה מקום חדש. אין מערכת גיבוי, שברגע שהיא נופלת אוטומטית היא מגבה אותה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא, אז יש נפילות ויש נפילות. אני כולה שר ודוקטור לפילוסופיה, אני לא מהנדס חשמל, אז אני גם לא מבין בטכנולוגיה של הטיפול בהפרעות בתחנות הכוח עד הסוף, אני מוכרח לומר. אבל ממה שאני הבנתי בתקלה הזו באמת התחנה הזו הייתה בהרצה, יכול להיות שמערכת הגיבוי שלה גם היא בהרצה, עדיין לא פעלה עד הסוף. היא הייתה בהרצה, היא הפסיקה לעבוד ובאותו זמן הייתה גם הפסקה ברמה כזו או אחרת בשתי תחנות כוח אחרות. זה בבדיקה. זה לא אירוע סייבר, בניגוד למה שהופץ ברשת. קל מאוד להפיץ שמועות ברשת – זה לא אירוע סייבר. זה נבדק גם על ידי מומחי הסייבר של חברת חשמל, שיש לה הגנת סייבר משלה, אבל זה נבדק גם על ידי מערך הסייבר הארצי. זה לא אירוע סייבר. יצאה גם הודעה רשמית של מערך הסייבר הארצי, שהוא בדק את זה וזה לא אירוע סייבר. אבל אנחנו עדיין נבדוק מה בדיוק היה שם. על כל פנים, כשיש תקלות כאלה לפעמים אתה גם צריך להפחית את העומס, אחרת כל הרשת קורסת, וזה מה שהיה פה. היית צריך לנתק את הזרם זמנית. ברוב המקומות זה חזר אחרי רבע שעה, 10–15 דקות, בחלק מהמקומות זה חזר אחרי חצי שעה. אתה יודע, אני רוצה לספר לך אנקדוטה, אפרופו הפסקות חשמל. אני יודע שזה לא נעים. לפני שנתיים פלוס-מינוס, יום שישי בביתי, אנחנו מתכוננים לארוחת ערב חגיגית, הנרות על השולחן, אשתי מכינה את ארוחת השבת, כן? ואיך שאנחנו רוצים לשבת אל שולחן השבת – בום, הפסקת חשמל. אנחנו מסתכלים מהחלונות, אנחנו רואים שלשכנים יש, זה כנראה אצלנו. מהר מאוד בדקנו את הפקקים, הסתבר שזה הנתיך של חברת חשמל. צלצלתי 103, לקח לי איזה עשר דקות, שמונה דקות, עד שענו לי. דיווחתי על התקלה. לא הזדהיתי, רק כתובת, הכול. ירד גשם, היה גשם. אמרו לי – תוך שלוש שעות יגיעו אליך לתקן את התקלה, עד שלוש שעות. אמרתי – מה נעשה בינתיים? אמרו – יש לכם נרות שבת? בסדר, היה רומנטי מאוד. אכלנו את ארוחת השבת לאור הנרות. אחרי פחות משלוש שעות, אחרי קצת פחות משעתיים, מודיעים לי שהגיעו מחברת חשמל אבל הפקקים הם בחוץ, בגינה האחורית שם, צריך ללכת מסביב לבית בכלל, מחוץ לחצר, וביקשו ממני לבוא ולפתוח שם פתח ולעזור. אני מגיע לשם, יש שם טכנאי של חברת חשמל בגובה 2.10 מטרים, לא הבנתי למה הוא בחברת חשמל ולא שחקן כדורסל. הכול גשם, והוא אומר לי: תשמע, אני בדרך כלל מגיע עם שותף אבל השותף שלי חלה – או הייתה לו בעיה – אתה מוכן לעזור לי? טוב. אז הוא נותן לי את הפנס שלו – גם התקלקל לו הפנס קסדה – שאני אאיר לו בשעה שהוא מטפל, ואז הוא אומר לי: תביא לי את המברג הזה, תביא לי את המפתח הזה. עשר דקות, יורד גשם, אני איתו בגינה החשוכה והוא מטפל בפקקים. ואז, באחד הרגעים שהוא אומר לי: קח את זה, תביא לי את זה, הוא אומר לי: אתה נראה לי קצת מוכר, אתה משהו בטלוויזיה, לא? אמרתי: לא, סתם, אולי אני דומה למישהו. והוא אומר לי: רגע, אתה לא שר האנרגיה? אמרתי לו: כן, נכון. אתה לא שטייניץ, אתה לא שר האנרגיה, הוא אומר, ואני הפכתי אותך פה לשוליה שלי, אתה פה 20 דקות מאיר לי עם הפנס, מגיש לי דברים, למה לא אמרת מראש? אמרתי לו: תשמע, רציתי לראות את השירות כמו שכל אזרח מקבל, זו הזדמנות בשבילי כשר אנרגיה גם לראות איך חברת החשמל פועלת. אז הוא תיקן אבל אני עזרתי, והחשמל חזר הביתה אחרי כשעתיים. זה לא פשוט, ברור שאנחנו רוצים שיהיו פחות הפסקות חשמל. דרך אגב, החזון שלי, אבל הוא תלוי בהתפתחות טכנולוגית, הוא שבעתיד – דרך אגב, מה עושים היום בבתים בארצות הברית, גם בבתי מלון? יש גנרטור למלון וגם לחלק מהבתים יש גנרטורים. אתה לא יכול אולי בבתים משותפים אבל בבתים פרטיים בפרברים יש גנרטורים, מאחר שיש להם הפסקות חשמל של שבוע, לפעמים, ולא מתקנים שם תוך כדי סופה; לא מתקנים, לא כמו אצלנו. אז שם כבר חלק גדול, מי שיכול להרשות לעצמו, קנה גנרטור והוא מפעיל את החשמל קצת ככה, במינימום, עד שיתקנו. החזון שלי, אבל זה בבדיקה לעתיד, זה שברגע שכל טכנולוגיית אגירת החשמל והבטריות תשתכלל, אז נוכל גם לאפשר את ההתאמות הטכנולוגיות, שכל בית וכל משפחה שתרצה בזה יוכלו. להערכתי זו התפתחות שתיקח – בארבע-חמש השנים הקרובות – אבל כל בית יוכל לקנות בטרייה קטנה, לשים בבוידעם, ואז, במקרים של הפסקת חשמל הוא יוכל לספק לעצמו חשמל ליום-יומיים, בטח לכמה שעות טובות; תלוי, כמובן, צריך לצמצם את הצריכה. דרך אגב, זה גם יכול להיות הפתרון למה שנקרא חשמל של שבת, לדבר הזה, שבעיניי הוא קצת אבסורדי, של אנשים שלא רוצים להשתמש בחשמל של חברת החשמל שמא יש עובדים יהודים שעובדים בתחנות הכוח שמפיקות להם את החשמל. אז זה יוכל להיות גם פתרון טוב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - רק שיש בעיה אם זה גנרטור - - - << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן, כן, זה הרבה פחות טוב, וזה מרעיש ומזהם. מה, יותר טוב שבמקום שיהיו תחנות כוח שקטות שלא מרעילות את הסביבה ולא מזהמות אז בכל שכונה יהיה גנרטור שיעשה גם רעש בשבת? זה בעיניי חילול שבת הרבה יותר גדול. כן, לפעמים יש אבסורדים. כדי לא לחלל שבת אומרים: בואו נשים פה גנרטור ושירעיש כל השבת ויהרוס את מנוחת השבת לכולם, אבל – העיקר. זה יכול להיות דווקא פתרון אלגנטי, שקט, בהשקעה, ואז באמת יהיה פתרון גם לאותו בן אדם שתלוי בחשמל, ויש מקרים כאלה, כי בדיוק יש לו איזה צורך חיוני רפואי או בריאותי או אחר או שהוא מפחד לשבת בלילה. על כל פנים, לגבי החורף הקרב, אכן אנחנו חוששים מהפסקות חשמל. אנחנו מקווים שיהיה חורף גשום וסוער, לא בצורת, חורף גשום וסוער. כמה שמערכת החשמל לא תהיה טובה עם גיבויים, יהיו הפסקות חשמל. אנחנו צריכים להשתדל לצמצם את זה. חברת החשמל מכינה עכשיו – היא הכינה בחודשיים האחרונים: גזמה עצים, קראה לציבור לסלק מפגעים, בדקה. היא מוסיפה בחורף תחנות משנה לחזק את המערכת וכו'. וכמובן, הצוותים של חברת חשמל, בניגוד להרבה מדינות אחרות, גם כשמסביב יהום הסער, כמו שאמרו בשיר הפלמ"ח, הם יוצאים לתקן תקלות. ואני מניח שעכשיו עם הרפורמה באמת הרשת וגם השירות יהיו במקדם של התפתחות. חברת הכנסת ח'טיב, שהלכה, הזכירה עוד שני נושאים ואני אגע בהם רק בקצרה, בכל זאת, כדי לכבד אותה, למרות שהיא לא פה. אחד זה המונופול של חברת חשמל. כבר נגעתי בזה. חברת החשמל היא כבר לא מונופול בייצור של החשמל, היא נשארת מונופול רק בתחום צר של רשת החשמל, מהסיבה הפשוטה: אתה יכול להקים הרבה תחנות כוח במדינת ישראל, יש לך היום כבר 20 וכמה תחנות כוח והמון המון מתקנים סולריים – מתקנים מהשמש – שכל אחד יכול להיות בבעלות אחרת ולספק את החשמל למערכת החשמל; אבל אתה לא יכול להקים 20 רשתות חשמל, שבכל רחוב יהיו 20 כבלים, או 10, וכל אחד שייך לאחר. לכן זה מה שאנחנו קוראים לו "מונופול טבעי", אין מקום לתחרות בהולכת החשמל, כי אחרת אתה צריך להקים מערכות כפולות ומשולשות ומרובעות ולפרוס כבלים בכל המדינה, הנזק עולה על התועלת. לכן מה שעשיתי, פירקתי את המונופול של חברת חשמל בייצור החשמל, זו הסיסמה המפורסמת של היד על השלטר. אין יותר יד על השלטר כי אין גוף אחד שמייצר כבר את רוב החשמל, שאם הוא מפסיק את השלטר, מוריד את השלטר או אפילו מפסיק לתחזק את התחנות, אז תוך כמה ימים המדינה בעלטה. זה כבר לא יהיה. וחברת חשמל תתמקד ברשת החשמל ובשירות לאזרח, באספקת החשמל שאחרים מייצרים לאזרחים. הדבר השני שהיא הזכירה הוא חשמל סולרי. אז כאן היה קצת סלט, אין קשר בין כמות החשמל והשאלה ממה מפיקים את החשמל. אבל אני רוצה לומר שהעברתי בממשלה לפני עשרה ימים החלטה מהפכנית, ואני רוצה לתאר בכל זאת את התהליך. עד לפני חמש או שש שנים רוב החשמל בישראל יוצר בפחם ובדיזל וסולר או מזוט. זה רע מאוד, כי הפחם ששורפים אותו בתחנות הכוח, וגם הדיזל או המזוט, מזהמים את האוויר שכולנו נושמים. למשל, אם תיקחו את שנת 2012, לפני שמונה שנים, לא היה גז טבעי באותה שנה, וכל החשמל שלנו יוצר בפחם בתחנות הכוח בחדרה ובאשקלון, ובסולר ומזוט ב-20 תחנות כוח בערך שפרוסות ברחבי הארץ. המשמעות: אלפי טונות של תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית שלא עולות לשכבות הגבוהות של האטמוספירה, שנשארות באוויר שאנחנו נושמים – זיהום אוויר רע לבריאות שלנו של ילדינו. זה מה שהיה עד לפני חמש-שש שנים. היום כמעט לא שורפים סולר ומזוט בכלל. פחם ירד מ-62% ב-2012 ל-24% השנה. עד שנת 2025, וודאי, לפי החלטה שהבאתי, עד שנת 3030, יהיה בישראל חשמל שמבוסס רק על גז טבעי, 70%; 30%, קרוב ל-30% – אנרגיית השמש. דרך אגב, כבר היום, ינון, הורדנו את זיהום האוויר מתחנות הכוח, מ-20–25 תחנות הכוח ברחבי ישראל – בכל תולדות המדינה הוא עלה משנה לשנה; עד 2015, תמיד הייתה עלייה. מ-2015 עד היום, תוך חמש שנים, הורדנו כבר יותר מחצי. הורדנו 60% מזיהום האוויר ממשק החשמל, מתחנות הכוח. ועד סוף 2025 אנחנו נוריד 95% מזיהום האוויר בזכות המעבר לגז טבעי ואנרגית השמש. אני רוצה להדגיש, אני בכוונה אומר "אנרגיית השמש" ולא "מתחדשות", ברבים, כי בישראל אין מתחדשות. אין לנו סכרים על נהרות כמו בשווייץ או נורבגיה או כמו סכר הובר בארצות הברית, ואפילו לא כמו סכר אסואן במצרים. אין לנו הידרואלקטריקה. הידרואלקטריקה, היתרון של חשמל הידרואלקטרי הוא שגם עכשיו בלילה הוא מספק חשמל, וגם בחורף, אם יש שבוע עם עננים, יש חשמל. סכר הנילוס או סכר הובר, או כל מאות הסכרים בשווייץ, בגרמניה, באיטליה, באוסטריה, בנורבגיה, מספקים חשמל; הסכר פועל, התחנה ההידרואלקטרית, ביום, בלילה, בקיץ וגם בחורף. גם אין לנו כמעט רוח. יש לנו טיפה רוח. המקום המתאים היחיד שממש יש בו רוח מתאימה ויעילה זה ברמת הגולן; אולי טיפה בנגב, אבל זה זניח. אין לנו רוח. אין לנו "מתחדשות", יש לנו אנרגיית השמש, שמש יש לנו הרבה. כשאני נכנסתי לתפקידי ב-2005 היינו עם פחות מ-2% באנרגיית השמש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> 2015. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> 2015, סליחה, לפני חמש שנים. היינו עם פחות מ-2%. אחד המקומות האחרונים ב-OECD. בתוך חמש שנים גדלנו פי יותר מארבעה והגענו, לפי ארגון האנרגיה העולמית – הם פרסמו דוח לפני שלושה חודשים – למקום שני בעולם. היום אנחנו מקום שני בעולם באנרגיית השמש לייצור חשמל, עם 8.7%. בתחילת 2021 – רצינו השנה, אבל זה נדחה בגלל הקורונה – אנחנו נגיע ליעד שקבענו של 10%. יתרה מכך, מקום שני זה יפה מאוד – לא מספיק טוב, אני חושב שאנחנו צריכים לשאוף למקום הראשון. לכן שיניתי את היעד. היעד הקודם היה להגיע ב-2030 ל-17% חשמל מהשמש, זאת אומרת, להוסיף עוד 7% על ה-10% שכבר בהתקנה, שיתחילו לפעול במחצית הראשונה של 2021. אמרתי, במקום להוסיף 7%, נוסיף 20%, נקבע יעד של 30%. זאת אומרת, נוסיף פי שלושה: במקום להתקין עוד 7%, נתקין עוד 20% של חשמל מהשמש. זה יוביל אותנו, לפי התחזיות העולמיות, למקום ראשון בעולם בחשמל מהשמש בערך ב-2027, תוך שבע שנים מהיום. היום הגענו למקום שני. שוב, אנחנו לא יודעים; יכול להיות שמדינות אחרות פתאום יציגו יעדים אחרים, אבל לפי הדוח של IRENA, הארגון הבין-לאומי לאנרגיות מתחדשות, עם יעד של 30%, שאנחנו נתחיל להתקרב אליו כבר ב-2027, אנחנו נגיע כנראה למקום הראשון בעולם באנרגיית השמש. זה מבצע אדיר, זה דורש השקעות אדירות, זה דורש שטחים עצומים, זה דורש מתקנים אדירים לאגירת חשמל, כי השמש נותנת חשמל רק שש שעות ביממה בממוצע, בין 10:00 ל-16:00. זה שיש אור ב-07:00, מזה הפאנלים הסולריים כמעט לא נותנים חשמל, גם לא ב-18:00. למה זה ממוצע רק של שש שעות? כי בחורף לפעמים יש שבועות שלמים של עננים, שאין חשמל מהשמש. אז איך אתה מקבל יותר מהשמש? אתה חייב לאגור. התוכנית היא שבצוהריים בעוד עשר שנים, ואפילו שבע שנים מהיום, כבר נפיק את כל החשמל מהשמש. כשהשמש זורחת 100% מהחשמל יהיה מהשמש, וכדי למתוח את זה, כדי שזה ייתן לנו יותר, אנחנו נקים מתקני אגירה, שיאגרו חלק מהחשמל בצוהריים – נפיק אפילו בצוהריים 120% או 130% מתצרוכת החשמל שלנו: 100% זה כמובן הצריכה ואת ה-30% הנוספים נאגור. אפשר לאגור בצורה יעילה לשלוש שעות, ונאגור אותם כדי שב-16:00, או ב-17:00, אם זה יום שמשי מאוד, כשהשמש מפסיקה לייצר חשמל, נוכל למתוח את זה עד 19:00, עד 19:30, ועדיין ליהנות מחשמל מהשמש. עדיין, בכל מקרה, מאחר שהאנרגיה המתחדשת היחידה שלנו היא אנרגיה סולרית מהשמש – אין לנו רוח כמו בגרמניה, עם השטחים האדירים שלה ועם הרוח, או כמו דנמרק, עם הרוח בים הצפוני; אין לנו נהרות וקרחונים ומפלים שוצפים כמו ברחבי אירופה או צפון אמריקה; יש לנו שמש, ומהשמש הזאת אנחנו נפיק את המיטב. אבל אנחנו זוכרים כל הזמן שאנחנו חייבים, וזאת בעצם השאילתה של ינון אזולאי, לשמור על ביטחון אנרגטי. לא יהיה מצב שבגלל שאנחנו עושים המון מהשמש, פתאום יהיה שבוע עם עננים, ונגיד: אוקיי, עכשיו אין לנו חשמל לכולם, לא נורא, ישבו שבוע בלי חשמל. לכן אנחנו נגבה את זה בכמויות גדולות של אגירת חשמל, וגם, אחת התוכניות שאני בודק עכשיו היא לחבר אותנו בקו חשמל תת-ימי, דרך הים התיכון, לאירופה, דרך קפריסין ויוון, כדי שבמקרים שפתאום יש לנו מחסור נהיה כמו מדינה אירופית – נוכל לקבל חלק מהגיבוי על ידי חשמל מאירופה. נגיד שיהיה לנו שבוע של עננים בלי שמש בכלל, אז יהיה לנו קצת מחסור. ובמקרים שיש לנו פתאום שבוע קיצי עם המון שמש, נוכל להפיק יותר חשמל ולמכור חשמל לאירופה, להחזיר להם את מה שלווינו מהם או קנינו מהם בחורף. זאת מערכת מאוד מסובכת, אנחנו עובדים עליה, אבל הוכחנו בחמש השנים האחרונות –כבר היום אנחנו מקום ראשון בעולם, שימו לב, במהירות הפסקת השימוש בפחם ודלקים מזהמים, וכתוצאה מכך, גם בהפחתת זיהום האוויר ממערכת האנרגיה, ממערכת החשמל. זה מה שהיה בחמש השנים האחרונות. אם נמשיך להתנהל בצורה כזאת בעשור הקרוב, גם יש סיכוי שנצליח לעמוד ביעד להגיע למקום הראשון בעולם בחשמל מהשמש ולייצר 30% חשמל מהשמש, שזה אומר – השמש זורחת 100%, אבל אפילו יותר מ-100% מהשמש. אז ינון, נתתי תשובה קצת מפורטת, אנחנו במקום לא רע מבחינת הטיפול בהפסקות חשמל, אבל אני מבטיח שנעשה הכול כדי להשתפר בעתיד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה לציין שאמרת דבר נכון, עובדי חברת החשמל עובדים במסירות ולא משנה להם מתי – לילה, יום, חורף, קיץ. לא ציינתי, אבל מגיע להם על זה באמת יישר כוח כי הם עושים עבודה טובה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> ינון, ראיתי את זה במו עיניי, כי אותו אחד שבא לעזור לי – אני, זה טבעי שעמדתי בגשם שוטף בחוץ, כי זה הבית שלי והמשפחה שלי, אבל הוא עמד איתי שם בגשם הסוחף, ביום שישי בלילה, עד שהוא הצליח לתקן את התקלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא בטח גם סיפר שהיה לו עובד טוב. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן, אחר כך באתי לאיזה טקס בחברת החשמל וסיפרתי את הסיפור הזה, והוא היה שם בקהל, אז הביאו אותו. הוא אמר, היית עוזר מצוין, אם לא היית שר או חבר כנסת, יכולת להתקבל כשוליה בחברת החשמל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יש לו עכשיו תפקיד רזרבי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שאלת המשך, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אל תשאל על גז, כי יש לו ספר על גז, אנחנו נישאר עד הבוקר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, דברים מקצועיים בתחום של השר. לפני כשנתיים אתה – וגם השר שלך – דיברתם על תוכניות הטענה למכוניות חשמליות במדינת ישראל. באמת ראיתי רחוק, לאופק, ואמרתי שגם מבחינת האוויר הצח במדינה וגם דלק – שאין לנו – נוכל להשתמש במכוניות. איפה זה עומד, האם יש לך תשובה? אם לא, זה תמיד מסקרן אותי כשאני רואה בעיתונות הכלכלית איזה כתבה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> קודם כול, אתה צודק, זה נושא חשוב. לפני שנתיים פרסמתי חזון לגבי 2030, שבו גם הצעתי שהתחבורה תהפוך לחשמלית או לתחבורה שמונעת – זה לא חייב להיות חשמלי, זה יכול להיות גם מונע בגז טבעי דחוס או במנועים מימניים, מנועים שמבוססים על מימן. כדי להשיג את זה – בניגוד לתחנות הכוח, ששם הכול בידיי ואני כבר עושה את הרפורמה: מבטל את הפחם, מבטל את הנפט, את הסולר, המזוט, ומעביר את הכול לגז טבעי ואנרגיות מתחדשות, כאן זה בעצם תלוי בהמון משרדי ממשלה. בקצרה אני אגיד לך מה אנחנו עושים. קודם כול, השגנו תקציב ואנחנו פורסים עכשיו 2,700 תחנות טעינה לרכבים חשמליים בכל הארץ, כדי שמי שמחליט לקנות מכונית חשמלית ידע שהוא יכול להסתובב ברחבי הארץ ולטעון. חלק גדול מהן זה תחנות מהירות מאוד, שאתה יכול לטעון - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש כבר זוכה במכרז? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> יש הרבה זוכים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מיקי, היום יום רביעי - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה חשוב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה מאוד חשוב. תגיש שאילתה לשר, תפגוש אותו ותדברו על זה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן, כן, אני כבר מסיים, תן לי לענות מסודר, עד הבוקר נסיים. << קריאה >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << קריאה >> יש לנו זום, פגישות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן, כן, אני מסיים. על כל פנים, היה פה קודם דיון, לא יכולתי להיות, גם על הצורך בעידוד מטעם האוצר, בהנחות ממיסים, כדי לעודד קנייה של רכבים חשמליים. זה חשוב מאוד. דרך אגב, הכי חשוב זה משאיות ואוטובוסים, כי הם המזהמים העיקריים. אנחנו עושים מאמץ. יש לנו פיילוטים, גם של משאיות אשפה בגז טבעי, שמונעות בגז טבעי, שזה לא מזהם בכלל, וגם של משאיות ואוטובוסים גם בגז טבעי וגם בחשמל. אני מקווה שנוכל לקדם את זה. אני בקשר עם האוצר, אני בקשר עם משרד התחבורה, זה נושא לא פשוט, אפשר לקדם אותו. אני מאמין בחזון שבעוד 10–15 שנים, אם לא כל המכוניות בישראל אז רובן יהיו חשמליות או מימניות, ורוב המשאיות יהיו או חשמליות או מונעות בגז טבעי, או דחוס – LNG או CNG, לא חשוב, יש צורות שונות של דחיסת גז טבעי. אנחנו בהחלט על זה. את החלק שלנו, לאפשר את האנרגיה לצורך המהלך הזה של פריסת עמדות הטענה, אנחנו בהחלט כבר מקדמים במרץ. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אדוני היקר, הזכרת, רמזת, שכפילוסוף אני עלול להשאיר אתכם פה עד הבוקר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גם כשדיברת, על קרב הגז לא הפסקת להיות פילוסוף. אני ממליץ לכולם לקרוא את הספר הזה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא נהנה מעל הדוכן. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני יכול להגיד, לזכותו של היושב-ראש, שהוא קרא גם את ספרי הפילוסופיה שלי וגם את הספר שלי "הקרב על הגז", נכון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אז יש לנו יושב-ראש עם מגמת אוריינות. נסתפק בזה, אני מבין את הרמזים. מיקי, עניתי לך תשובה קצרה כי אני מפחד ממך, אבל אני עוד יותר מפחד מעומר ינקלביץ' ומהיושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, לאן אתה מבקש להעביר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מסתפק בתשובת השר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אנחנו לא צריכים להצביע, חבר הכנסת מסתפק בתשובת השר. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פירות הבאושים של האנטישמיות וההתבוללות: שפל של אלף שנים במספר היהודים באירופה << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: פירות הבאושים של האנטישמיות וההתבוללות: שפל של אלף שנים במספר היהודים באירופה, מס' 1891. יציג את ההצעה חבר הכנסת יוסף טייב. עשר דקות לרשותך. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> נעשה את זה קצר ולעניין – קולע. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, זה זמן רב שאני עוקב בדאגה אחרי מצבם של יהודי אירופה, שנמצאים ביבשת אירופה. לאחרונה קראתי תחקיר עומק שנערך על ידי המכון למדיניות יהודית בלונדון. תוצאות המחקר, לומר לכם את האמת, ממש מדאיגות אותי, והייתי רוצה לשתף אתכם בחלק מהמחקר והתוצאות שלו וההמלצות שלו. אני חושב שאולי יחד נצליח לנסות לעצור את המצב הזה, שהולך ומחמיר משנה לשנה, והמצב היום כואב ביותר. המחקר הוא של יהודי בריטי שחקר את מספר המתבוללים היהודים באירופה בהווה ובעבר, והמסקנה הברורה שעלתה מהתחקיר היא שמספרם של יהודי היבשת כיום הוא הנמוך ביותר מאז תקופת הביניים, מה שאומר שמצב ההתבוללות בין העמים הוא קשה מאוד, ואני אציג בפניכם את הנתון המספרי שקיבלתי: כיום, בכל היבשת ישנם רק 1.3 מיליון יהודים או בני אדם שמגדירים את עצמם יהודים. לצערי מדובר במספר נמוך כל כך שהתוצאות שלו מקבילות למספר שהעריך בזמנו החוקר היהודי בנימין מטודלה בשנת 1170 לספירה. למעשה, המחקר הזה מלמד אותנו נתון מדאיג מאוד, נתון שמוכיח לנו שאירופה איבדה מאז שנת 1970 כ-60% מהאוכלוסייה היהודית שהתגוררה בה, שהרי אז המספר עמד על 3.2 מיליון. ונכון, ישנם הסברים שונים לכך שמספרם ירד: מתוך המספר הזה עזבו את היבשת לאחר נפילת מסך הברזל כ-1.5 מיליון יהודים, ומעבר להגירה זו ישנה גם בריחה גדולה של יהודים ממדינות מערביות, צרפת למשל. אני אתן לכם דוגמה מצרפת. בשנת 1970 חיו בצרפת כ-530,000 יהודים, וכיום יש בה כ-449,000 יהודים. חלק מהירידה במספר היהודים זה בגלל כאלה שברוך השם היגרו לישראל, וחלקם גם למיאמי ולמקומות אחרים. זה בגלל שהם חוו מקרים אנטישמיים, מקרים של שנאה כלפיהם וכלפי הקהילות היהודיות בצרפת. דעו לכם שזה קורה בכל העולם. יהודים נרדפים על עצם היותם יהודים, על עצם היותם בני אברהם, יצחק ויעקב, על עצם זה שהם חיים חיים יהודיים, ומתחילים להסתיר את זהותם היהודית. אם תשאלו אותי, אני חושב שההגירה זו לא הסיבה היחידה לירידה הדרסטית. אני חושב שיש גם תופעה נוספת, התבוללות, וזה לדעתי בגלל גל האנטישמיות המשתולל כנגד היהודים, אם זה שנאת יהודים והכאתם ואף מקרי אנטישמיות ופיגועים קשים שעלו בחיי אדם. אבל הסיבה השנייה להתבוללות, ובה אני רוצה להתמקד, גברתי השרה, אני חושב שהיא חוסר ההשקעה של מדינת ישראל בקהילות בתפוצות, חוסר החיבור בין המנהיגים של הקהילות היהודיות בתפוצות לבין הציבור. ממילא, כשאין מורה דרך וכשהמצב כזה, אז מטבע הדברים בחיי היהודים בתפוצות התוצאה המתבקשת היא של חיים בערבוביה, יהודים וגויים שמקימים משפחות, חתונות מעורבות ועוד. ולכן, אני מציע שמדינת ישראל תחליט פעם אחת ולתמיד להכניס בתוך התקציב שלה השקעה מול הקהילות היהודיות בחו"ל בכל דרך אפשרית. אני חושב שהקהילות היהודיות בחו"ל במשך שנים הן אלה שתמכו במדינה. הגיע היום המצב להחזיר להן קמעה, להחזיר להן קצת על מה שהם עשו במשך שנים. אני שומע על תוכניות רבות, אם זה במשרד החינוך, אם זה במשרד התפוצות ודרך הסוכנות היהודית, אבל לצערי אני רואה שגם במספר השלוחים וגם במספר האנשים שנשלחים לשם למוסדות החינוך בכל מיני תוכניות – אין צורך להתחיל למנות אותן; אני בשנים 2005–2008 יצאתי לשליחות מטעם אותן תוכניות ואני יכול לומר לכם, כאחד שחי את זה, שהגעתי לקהילה וראיתי עד כמה הקהילה מנותקת, הקהילה צמאה, הקהילה רוצה את החיבור הזה עם מדינת ישראל ותורת ישראל והערכים הישראליים והישראליות. ולצערי אני שומע בתקופה האחרונה שבמקום להוסיף תקנים אנחנו מורידים תקנים. אנחנו משקיעים פחות ממה שהיינו משקיעים בשנים שעברו. לכן, הייתי מציע ומצפה שנעלה את הדיון הזה בוועדת העלייה והקליטה, כדי לראות איך אנחנו מוסיפים את ההשקעה הרבה הזאת, אולי גם דרך משרד התפוצות ומשרדים אחרים, הסוכנות היהודית, כדי לחבר את אותן קהילות יהודיות למדינת ישראל וליהדות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יוסף טייב. תשיב השרה עומר ינקלביץ'. בבקשה. << דובר >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת יוסי טייב העלה נקודה מאוד חשובה. אני אתמקד קודם כול בשאילתה עצמה ואחר כך גם אגיד לך כמה מילים על השיח שבחרת להרחיב. אני מתמקדת באנטישמיות – בשנים האחרונות האנטישמיות באירופה ובעולם מרימה ראש. אין דיון לגבי הדבר הזה, ואלה נתונים קשים שאנחנו רואים. היא מאיימת על הקיום הפיזי ועל הקיום הרוחני של הקהילות היהודיות בעולם. היא מגיעה מכל הקשת הפוליטית, דרך אגב: מהצד הימני הקיצוני, מהשמאלני הקיצוני, מהאסלאם הרדיקלי; אידיאולוגיות שבבסיסן הן יכולות להיות הפוכות אבל הן מכוונות מטרה. כולן מכוונות מטרה, והן מצליחות להתחבר תחת אותו להט ותחת אותה אג'נדה, שהיא פשוטה – השנאה ליהודים, עד כמה שזה עצוב. לשנאה הבלתי-רציונלית הזאת אין מקום בעולם שלנו. תפקידנו להילחם בה, לא משנה מהיכן היא מגיעה. בשאלתך, חבר הכנסת טייב, אתה קישרת בשיח בין האנטישמיות לבין ההתבוללות. וזה נכון, יש באמת קשר ישיר, ואנחנו רואים את זה מהנקודות. יש קשר ישיר בין העלייה באנטישמיות להיחלשות הזהות היהודית. כיום ישנן מדינות רבות באירופה שבהן יהודים חוששים לחשוף את הזהות שלהם. הם נמנעים מלהסתובב ברבים עם סממנים יהודיים, מפחדים ללכת לבית הכנסת ולחנויות הכשרות וחושבים לפעמים לפני שהם שולחים את הילדים שלהם לבתי הספר היהודיים. זו מציאות אכזרית, מציאות קשה, אין אפס. הם חוששים מכל סממן יהודי, והם חוששים – איך הזהות היהודית שלהם לא תיחלש, בגלל שבסופו של דבר כשהם מסתובבים ברחובות ומייצגים את הסממן היהודי שלהם, הם עלולים באמת להיחשף לאנטישמיות. לצורך ההמחשה אני רוצה לשתף אותך בדוגמה מהחודש האחרון. במהלך חג הסוכות הותקף צעיר יהודי בגרמניה מחוץ לבית הכנסת, ומה היה החשש הכי גדול שלו – דיברתי עם ראשי הקהילה – לא התקיפה וגם לא הפגיעה. החשש הכי גדול שלו היה מכך שהזהות שלו תתגלה בתקשורת וכולם ידעו שהוא יהודי. זה היה החשש המהותי שלו. האם זה הגיוני שבשנת 2020 יהודי יחשוש להתגלות כיהודי? מחובתנו, כמדינת העם היהודי, לוודא שהמציאות הזאת לא תישנה. אנו במשרד התפוצות פועלים בכמה מישורים, חלקם גלויים וחלקם סמויים, כדי להגביר את המודעות וכדי להילחם בתופעה הזאת. את הפעילות הגלויה אפשר לחלק לשלושה אפיקים: הראשון הוא מרכז ניטור וירטואלי – אני מתמקדת כרגע באנטישמיות ובמלחמה באנטישמיות – מה שנקרא community resilience, מרכז ניטור וירטואלי, שבעזרתו אנחנו מגבשים תמונת מצב על המגמות בתחום האנטישמיות דרך הרשת. את המידע אנחנו יודעים לשתף עם הגורמים הרלוונטיים בשטח. השני זה בניית החוסן הקהילתי של הקהילות היהודיות עצמן. אנו פועלים על מנת לשתף אותן בידע שיש למדינת ישראל – אני מתמקדת, כמו שאני אומרת, עדין בלוחמה באנטישמיות. אנחנו פועלים כדי לשתף אותן בידע שיש למדינת ישראל כי לתת להן את הכלים ואת היכולות להתמודד ברמה הקהילתית, אני מדגישה, עם ההתגברות המסוכנת של התופעה הזאת. במסגרת האפיק השלישי אנחנו עובדים מול גורמי הביטחון במדינות, כדי שהם יכירו ויבינו את מורכבות הבעיה וידעו להבטיח את שלום הקהילות היהודיות שלהם. צריך לזכור: כדי שהפעילות שלנו תהיה אפקטיבית, לרוב היא חייבת להיעשות מתחת לרדאר, ולכן אני לא מרחיבה בשיח. מדובר בחיים של אנשים, והנושאים הללו באופן טבעי רגישים מאוד. אני לא חושבת שאני רוצה להרחיב בזה. מעבר לכך, הפעילות שלנו בנושא נעשית כמובן בשיתוף פעולה עם הקהילות עצמן, חובה לומר. אנחנו מדברים איתן על בסיס יום-יומי, שומעים מהן על האתגרים שהן עוברות, על הצרכים, על הפערים שלהם. על בסיס השיח הזה אנחנו מגבשים דרכי פעולה אפקטיביות כדי להתמודד עם האיומים השונים. בנוסף חשוב לזכור ולהזכיר שאומנם כמדינת העם היהודי יש לנו מחויבות לעם היהודי, אך הבטחת שלומן של הקהילות היא האחריות הישירה של המדינות שבהן הן חיות. אנחנו עובדים בשיתוף מלא גם עם אותן המדינות, כדי להבטיח שהחיים היהודיים ימשיכו להיות בטוחים ומלאים, אך זו אחריות של המדינות שבהן הן חיות. אנחנו רואים בזמן האחרון עוד ועוד מדינות שמאמצות את הגדרת האנטישמיות הבין-לאומית של IHRA. זה מבורך, אבל זה לא מספיק. עלינו, כממשלת ישראל, ועליי, כשרת התפוצות, כמובן, לפעול בכל דרך אפשרית בכדי לרתום עוד ועוד מדינות למאבק בתופעה הבזויה הזאת. האנטישמיות היא תופעה כלל-עולמית, ועל כן המאבק בה צריך להיות כלל-עולמי. רק אם נדע בסוף לשלב ידיים עם מדינות כל העולם נצליח לעקור את האנטישמיות מהשורש. אני רוצה להרחיב ולומר לך בנוגע לנושא של הזהות היהודית, שעליה דיברת לא מעט. אנחנו פועלים רבות כדי לחזק את הזהות היהודית בקרב יהודי התפוצות. זו אחת מהמשימות המאוד-חשובות שלנו, וחובה לומר שאנחנו פועלים בפרמטרים שונים. אבל אתן דגש על זה שהנושא של חינוך פורמלי, הנושא של קהילות קטנות, מטופל אצלנו. יש לנו ממש ארגון שלם סביב הדבר הזה. אנחנו בונים פרויקט – כמדומני שאפילו סיפרתי לך עליו – של מרכז חינוך עולמי, כדי שלכל מורה ולכל תלמיד בתפוצות יהיה תוכן שקשור לזהות יהודית. יש לא מעט פרויקטים, והמיקוד שלנו הוא בדיוק בנושא הזה: חיזוק הזהות היהודית, חיבור החברה הישראלית עם התפוצות. כל המערך שלנו הוא מתוך נקודת מבט של 15 מיליון יהודים ולא של שבעה פה ושמונה וחצי שם. כמובן שהנושא של חינוך בסיפור הזה הוא חשוב מאוד. אנחנו עושים תוכניות מסיביות לכך, ותמיד אפשר לגדול, בשיתוף עם משרד החינוך ובשיתוף, כמו שאמרת, עם משרדים שונים. כן, לתת דגש לחיזוק הזהות היהודית מתוך, אתה יודע, מבט אל המסורת שלנו וצפיית עתיד. בסוף דור העתיד שלנו זה המנהיגים שלנו, והחיבור לזהות היהודית הוא מאוד מאוד משמעותי וחשוב לכולם. אני חייבת לומר שגם יש לא מעט פרויקטים שמתבססים בחינוך בלתי פורמלי, כמו תנועת התנדבות בפרויקט שלנו שנקרא Shalom Core, באמת כדי לרתום את הנוער – אתה יודע, גם את הצעירים, לא רק את בני הנוער, בכלל את הקהל שמנותק מהזהות היהודית שלו – בדרך חדשנית, בדרך מאתגרת, בדרך כזו שתגרום לו לרצות להתחבר למסורת, בכל דרך שלא תהיה. תודה רבה, אני מקווה שעניתי לך עד כמה שיכולתי. תודה רבה. עוברים להצבעה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השרה עומר ינקלביץ'. את מסכימה להעביר את זה להמשך דיון או שאת מסתפקת? << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> קליטה. << דובר_המשך >> שרת התפוצות עומר ינקלביץ': << דובר_המשך >> קליטה. הוא רוצה להעביר לקליטה, למה לא. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אנחנו מצביעים על העברת ההצעה לסדר-היום, פירות הבאושים של האנטישמיות וההתבוללות: שפל של אלף שנים במספר היהודים באירופה לוועדת העלייה והקליטה. אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העלייה והקליטה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי בעד? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת ביטן, בעד, או שאתה לא חבר כנסת? << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> קודם כול, אני ביטון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ביטון, סליחה. אני אחמד טיבי. חבר הכנסת יוסף טייב. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית? אז שלושה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום פירות הבאושים של האנטישמיות וההתבוללות: שפל של אלף שנים במספר היהודים באירופה עוברת להמשך דיון בוועדת העלייה והקליטה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה, אדוני הנכבד. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, גברתי. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, שאילתות ותשובות לשר הביטחון. ישיב, כמובן, השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון. ואל תיעלב כמונו. בבקשה. אז אנחנו מתחילים עם השאילתה הראשונה. אתה יכול לעלות לדוכן בבקשה? חבר הכנסת מיקי לוי, אתה מתכונן. השאילתה הראשונה של חבר הכנסת מיקי לוי, מס' 139, סיוע לעתודאים בחל"ת. << שאילתה >> 139. סיוע לעתודאים בחל"ת << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, סיוע לעתודאים בחל"ת. עתודאים שהוצאו לחל"ת לא זכאים לדמי אבטלה, שכר או סיוע כספי כלשהו, בניגוד לסטודנטים או חיילים. ברצוני לשאול: 1. מדוע? 2. האם תפעל לשנות זאת? 3. אם כן – מתי? 4. אם לא – מדוע? לטעמי הם ראויים לסיוע. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת ידידי מיקי לוי, חברי הכנסת הנוכחים, וטוב שאתם פה - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי עתודאית. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> את היית עתודאית. אז הינה, עכשיו תשמעי. אתם יודעים שחבר הכנסת מיקי לוי הוא לוחם חברתי וכלכלי אמיתי - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כך אני - - - << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> - - ואתם יודעים שבשבוע הוא מעלה 30 דברים שלא עובדים במדינה. אבל בנושא הזה שהעלית, חבר הכנסת לוי, אתה צריך שתהיה לך נחת רוח. סוף הסיפור של השאילתה זה שפתרנו את הבעיה היום. אבל אני רוצה לתת קרדיט למי שפתר עד הסוף, וגם להקריא לך בכל זאת את התשובה הרשמית המקורית. כדי שהם יהיו זכאים לדמי אבטלה, העתודאים – שהם בבת-עינינו והם משרתים; באמת, הם ההון האנושי של צה"ל והמדינה – הם צריכים שיהיה להם מעמד מסוים בחוק מול ביטוח לאומי. המכתב הזה על מעמדם בחוק מול ביטוח לאומי יצא בלחץ שלנו – של המשרד שלי, מצה"ל לביטוח הלאומי – ב-2 בנובמבר. לפני כמה זמן זה? אני לא יודע, מה התאריך היום? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ארבעה. לפני יומיים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לפני יומיים. ואז הכינו אותי להשיב לך לשאילתה. בסוף השאילתה אומרת: אנחנו את שלנו עשינו, העברנו את המכתב לביטוח לאומי. אני אמרתי לאנשים שלי: זה לא מספיק, אני רוצה לחזור לחבר הכנסת לוי עד הסוף. בבוקר התקשרתי למנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר – שזאת הזדמנות בעיניי, אני מקווה שתסכים איתי, להוריד בפניו את הכובע על פועלו בתקופת הקורונה עם כל כל אנשיו. העובדה שהוא הצליח לתת למיליון מובטלים דמי אבטלה; לתת מענקים מיוחדים ערב חג תוך יומיים; להגמיש קריטריונים; לעשות דיגיטציה; לקבל את כל הבקשות בלי להטריח אנשים לבוא, ועל כל זאת הוא מטפל במקרים פרטניים, ועונה לכל חבר כנסת ולכל אדם – זה רוח המפקד ואנשיו. אז אמרתי לו: מאיר, אני בא לחבר הכנסת לוי, אני צריך לתת לו תשובה היום. אני את החלק שלי עשיתי, אתה צודק, רק לפני יומיים. הבאתי לך מכתב שיש להם מעמד, שהם יכולים להיות כאלה שלא בצבא, וזכאים. הוא אומר לי: תן לי לבדוק. אחרי כמה זמן הוא אומר: תגיד למיקי לוי שממחר הם זכאים לדמי אבטלה. ולא זו בלבד, אנחנו נעשה את כל המסלול שיקל עליהם, בלי ביורוקרטיה, לקבל את כל הזכויות שלהם. אז כל עתודאי שעבד – הינה, פנית וטופל. עכשיו אני אקריא לך עוד כמה מילים רק בשביל הפרוטוקול. בסדר? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בבקשה. תודה רבה לך. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> סוגיית זכאותם של עתודאים לדמי אבטלה בעת דחיית שירותם הסדיר מצויה בימים אלה בבחינת הגורמים המקצועיים בצה"ל אל מול גורמי המוסד לביטוח לאומי. במהלך לימודיהם זכאים עתודאים למענק מטעם צה"ל למימון שכר לימוד ולמענקים נוספים. ביחס לעתודאים המשתייכים למסלולים ייחודיים – למשל מסלול עתידים, שאליו משתייכים עתודאים מאזור הפריפריה החברתית והגיאוגרפית – אף זכאים למענקים נוספים. מענקים אלה הוענקו או מוענקים גם בתקופת הקורונה. בחודשים האחרונים נערך שיח בין המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון וצה"ל בדבר זכאותם של עתודאים שלא היו זכאים עד כה לדמי אבטלה בתקופת דחיית שירותם, בעקבות כמה פניות שהועברו למוסד לביטוח לאומי בנושא. כעת, מה שסיפרתי לך. זה כבר התקדם בימים האלה. ובעצם בשבילי סוף הסיפור הוא – אם אנחנו צריכים להגיד תודה למישהו זה לעובדי הביטוח הלאומי בישראל. בשנת הקורונה הזאת הם היו עוגן ועם נכונות ועבודה 24/7 לשנות את כל המערכות שלהם; כולל שינויי חקיקה שעשינו פה; כולל מענקים מיוחדים בערב חג הפסח ובערב חגים אחרים. כל זה בוצע, כולל מקרים פרטניים, כולל ליווי אישי. וזה רוח המפקד של מנכ"ל הביטוח הלאומי שפיגלר. אז תודה לך, חבר הכנסת לוי, שלקחת אוכלוסייה חשובה ואמרת את כאבה. יש מצבים מיוחדים שהתשובה היא חיובית, ויש טיפול ופתרון. אז, תודה לשניכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> במילה אחת: נהדר. תודה רבה לך, אדוני השר. תודה רבה למנכ"ל הביטוח הלאומי ולצוותים שעושים עבודת קודש ושליחות. אבל למרות התשובה החיובית – שאלת המשך, כי אני, יש לי עוד בעיות. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אתה מאתגר אותנו לעתיד לבוא. אני אומר, אולי היום, מיקי, זהו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני השר, לתשומת ליבך: עבודה מועדפת במקצועות מסוימים, שהוגדרו כנדרשים במשך שישה חודשים, מתוך שנתיים שלאחר השירות הסדיר במתכונת של משרה מלאה – אני כבר אתן לך את זה ביד – העבודה הזאת מזכה במענק חד-פעמי. נוכח משבר הקורונה והגבלת הפעילות המשק נסגר והחיילים שהשתחררו לא יכולים לבצע את העבודה המועדפת. הכסף שלהם – שהוא כסף חשוב של החיילים, בנינו – הולך לטמיון. כדי למנוע פגיעה במשוחררים אני מבקש ממך לקדם בחודש הקרוב הוראת שעה ולהאריך בשנה אחת בלבד, באופן חד-פעמי, את תקופת הזכאות לקבל מענק בגין עבודה מועדפת. במקום שנתיים, שתיתנו לנו צ'אנס להיות שלוש שנים בעבודה מועדפת כדי לקבל את המענק. אני מביא לך את זה כדי שלא תשכח. תודה רבה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> הוא לא צריך מיקרופון, חבר הכנסת לוי. יש לו פטור ממיקרופון בכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה לא צריך להגיש בקשות לנשיאות הכנסת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גם הוראת הביטוח הלאומי - - - << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בכל שאילתה הוא עושה, נוסף לה, עוד שאילתה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> זה חוקי, הדבר הזה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא חוקי. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל הרוח טובה, אז היום אנחנו - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, מתחת לזה יש - - - << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לך במשפט: הבקשה הגיונית ולגיטימית. אני מבקש שאנשיך ישלחו את זה רשמית אלינו ונעבוד על זה. אני אומר לך שאנחנו בהצעת מחליטים בממשלה להרחיב את מגוון המקצועות שייחשבו עבודה מועדפת. למשל, בגלל הקפסולות צריך המון סייעות, המון אנשי חינוך - - << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, תודה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> - - ויש כמה משימות כאלה. אז נכנסת לדלת פתוחה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה בסדר-היום, מס' 140. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית: עיכוב בהליך הנגשת מערת המכפלה. בבקשה. << שאילתה >> 140. עיכוב בהליך הנגשת מערת המכפלה << שאילתה >> << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראו, אני כבר לא יודעת, אדוני השר, מי יתייאש קודם. אני, בסופו של דבר, בטוח לא אתייאש. גם אם זה ייקח כל תקופת היותי חברת כנסת אני אמשיך ואדרוש את הדבר המינימלי ביותר עבור נכים שרוצים להגיע להתפלל ולממש את זכותם האלמנטרית לפולחן דת. מערת המכפלה, כידוע, היא המקום השני בקדושתו לעם היהודי – וגם למוסלמים. משרד המשפטים אישר את הפקעת השטח; שר הביטחון חתם על צו ההפקעה. השבוע פקעו 60 יום – אתה יודע, אני שלחתי את השאילתה הזאת מזמן, אז קח בחשבון – שבהם ניתן להגיש התנגדויות להפקעת מערת המכפלה. חרף זאת, המינהל האזרחי טרם התכנס לאשר את הנגשת המערה. רצוני לשאול, אדוני השר: בישיבה האחרונה בוועדת חוץ וביטחון הסתכל לי בעיניים ואמר לי ראש המינהל: אני אחראי על זה, אני אעשה את זה – מדוע המינהל האזרחי אינו מתכנס? מתי בכוונת המינהל האזרחי לאשר את ההנגשה? תודה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> כבוד היושב-ראש וחברתי חברת הכנסת קטי שטרית, את עוסקת בנושא אמיתי. אני כחבר כנסת מן השורה חתמתי על העצומה להנגשת מערת המכפלה, ואני גא שמי שחתם על היתר הבנייה הוא שר הביטחון בני גנץ. כי נגישות של אדם עם צרכים מיוחדים – כל אדם ובכל מקום, וכל שכן במקום כמו מערת המכפלה. אחרי שאני אקריא לך את התשובה הרשמית, אם תרצי גם שאלת המשך אני אסקור עוד דברים שאוכל במסגרת מה שניתן לספר. אבל אני חושב שהתשובה שלי בסך הכול תראה לך שהעסק מתקדם – עם המורכבות שלא תמיד היא בנו. שר הביטחון קיים כמה דיונים בנושא הנגשת מערת המכפלה בהשתתפות כל גורמי משרד הביטחון, ובהם מתאם הפעולות בשטחים והמינהל האזרחי, העוסקים בקידום הנגשת מערת המכפלה. במסגרת הדיונים שקיים הנחה שר הביטחון באופן חד-משמעי לקדם את הנגשת מערת המכפלה ולהשלים את כל הנדרש בהיבט התכנוני והמשפטי. כל זאת, כדי להנפיק את היתרי הבנייה הנדרשים במהירות האפשרית. בבסיס ההחלטה עומד, כמובן, הצורך ההומניטרי, ותכליתה של ההחלטה היא מתן אפשרות לאנשים בעלי מוגבלויות לממש את זכותם לפולחן דתי באתר מערת המכפלה, שהוא אולי מקודשי הקודשים של עם ישראל, אולי ערש תרבותנו, דתנו ואמונתנו. חשוב להדגיש כי הפרויקט תוכנן על ידי גורמים מקצועיים, תוך מתן משקל רב לשימור אופיו הייחודי של האתר והגנה על חשיבותו הארכיטקטונית והארכיאולוגית. במסגרת תכנון הפרויקט ניתן משקל רב לחשיבות הדתית והתרבותית של המקום. ביום 29 בספטמבר פורסמה החלטת ועדת המשנה לתכנון ורישוי במינהל האזרחי, שבמסגרתה אושר היתר בנייה לפרויקט הנגשת מערת המכפלה, לאחר בחינת הצורך הציבורי שביסוד הבקשה ולאחר שהוועדה נדרשה בקפידה לכלל החלופות התכנוניות אשר הוצגו בפניה. ב-5 באוקטובר 2020 – וזה החלק שמתחיל לעכב – הגיש ארגון "עמק שווה" ערר על החלטת הוועדה, וב-28 באוקטובר הגישה עיריית חברון ערר נוסף. עררים אלה יידונו בפני ועדת המשנה להתנגדויות במינהל האזרחי, אשר צפויה להתכנס ביום שלישי הבא, 10 בנובמבר. אז ללמדך ששר הביטחון מהר מאוד – אנחנו חמישה חודשים בתפקיד: למד את הנושא, הוציא היתר בנייה, הנחה את המינהל לרוץ קדימה מתוך הבנת החשיבות. ואנחנו מסוגלים לבנות – כולל שזה מובל בביצוע אגף הבינוי של משרד הביטחון. אבל כמו בכל תהליך בינוי, מרגע שאתה מוציא היתר בנייה יש זכות לציבור להגשת ערעור על ההיתר, וב-10 בנובמבר יהיה דיון על הערעורים שהוגשו. אם הם יסתיימו, יצא ביצוע מהיר. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תראה, אדוני השר, הרי בתוך עמנו אנחנו חיים. אנחנו יודעים בדיוק מי מגישים את הערר. מצד אחד, ארגונים אנרכיסטיים, שזה לא משנה מה תעשה, תמיד הם יגישו ותמיד הם יפריעו. מצד שני, עיריית חברון, שפוגעת באזרחים שלה, כי אני קיבלתי ללשכה שלי פניות מאזרחים מוסלמים נכים שלא היו מסוגלים גם את שבע המדרגות לעלות. בצד המוסלמי יש שבע מדרגות – זה גם קשה להם. גם שם צריך להרים אותם. והם ביקשו והם התחננו שגם הם רוצים להגיע להתפלל. ואני ראיתי את התכנון המפורט. התכנון המפורט נותן מענה גם לצד היהודי של המערה וגם לצד המוסלמי של המערה. לכן, כל מה שעושה ראש עיריית חברון, שאנחנו יודעים בדיוק מה ההיסטוריה שלו, זה רק להפריע. זה לא משנה. הוא רק רוצה להפריע, הוא לא רוצה לקדם שום דבר. לא משנה שזה יהיה גם על חשבון התושבים שלו. מה שאני מבקשת ממך, אדוני השר, המינהל האזרחי – ואני אומרת דבר חמור מאוד – מאוד מתעצל, עושה דברים בעצלתיים, לכל דבר יש לו זמן, ולכן הדברים האלה מתפוגגים, ככה, לאט-לאט. ואני לא ארפה, אז חבל. אני לא אתייאש. המינהל האזרחי מקווה, מתפלל, שאולי קטי שטרית תתייאש – היא לא תתייאש. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל זה לא המקרה, זה לא המקרה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> נתנו להם 60 יום. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חברת הכנסת שטרית, אני רוצה להגיד לך שאני עמדתי פה על הדוכן וסקרתי את מצבו של המינהל האזרחי – גוף שנועד לשרת כמה עשרות אלפי מתנחלים לפני עשרות שנים. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> מתיישבים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> מתיישבים – מה רע בלהתנחל? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא - - - << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> מה, נחלת אבותינו, לא הבנתי. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> חזרו לנחלת אבותינו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מתיישבים בנחלת אבותינו. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני לא חושב שזה ביטוי שלילי, "מתנחלים", אבל "מתיישבים" זה גם טוב. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל אז המינהל האזרחי נדרש לשרת כמה עשרות אלפי מתיישבים, והיום הוא צריך לשרת כמעט חצי מיליון מתיישבים, ואין לו כלים, ואין לו אנשים, ואין לו ממש תשתית פיננסית. ואני עובד על זה גם עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואחרים – להתאים את המינהל לעידן המודרני. את יכולה לדבר באמת על נושאים מסוימים, שאני לא בקי בהם, ואני יכול להבין שהיו עיכובים. את יודעת, הנגשת מערת המכפלה זה דבר שמטופל עשרות שנים, נכון? << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, אבל די. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רגע, רגע, שנייה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> הגיע הזמן, די. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> יקירתי, אנחנו מספיק מיודדים. הנושא הזה לא טופל עשרות שנים, באמת, ופתאום בא שר ואומר: אני מכריע את זה, ואני מוציא היתר בנייה. וגם המינהל האזרחי וגם מינהלת התיאום בשטחים הבינו את רוח המפקד ופעלו מהר, ויש תכנון היתר בנייה ויש תכנון לביצוע – ואם הערעורים האלה ייגמרו בנובמבר, אנחנו נצא לביצוע. במקרה הספציפי הזה הם טיפלו. אפילו הבוקר אני - - - << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני בדרך כלל מחמיאה לשרי הליכוד, כי אתה יודע, הם ממפלגתי, אבל אני רוצה להגיד לך, ואני אומרת את זה גם כדי שיירשם בפרוטוקול, מאז שנכנסת לתפקיד הזה יש תשובות שמקבלים ממשרד הביטחון. עד לרגע זה, עד רגע המינוי שלך, לא קיבלתי אף פעם תשובות. במשך שנה וחצי שאני חברת כנסת לא קיבלתי תשובות כפי שקיבלתי ממך בצורה כל כך יסודית, מקצועית ויעילה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בטוחה שכשתיקח את הדבר הזה, תסיים אותו עד הסוף. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אז רק להשלים לך, היום דיברתי – את יודעת, אני לא אוהב לעלות לדוכן בלי להיות בקי בכל התמונה. אז דיברתי עם ראש המינהל האזרחי, ואת גם ציינת את זה. המינהל פנה לעיריית חברון ופנה לכולם - - << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> למוסלמים, כל המשרדים - - - << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> - - ואמר: אני אעשה גם בצד שלכם הנגשה, ואני אתכנן ואני אוביל ואני איתכם - - - << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני אתכנן, ואני אוביל, ואני איתכם – והם לא שיתפו פעולה. ולכן שר הביטחון וגם אני אמרנו: אם אין שיתוף פעולה, אנחנו לא נעצור דבר הומניטרי, אז אני מקווה לבשר לך בקרוב שהפרויקט יצא לביצוע. תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יופי, תודה רבה לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. חברים, חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ב בחשוון התשפ"א, 9 בנובמבר 2020, בשעה 16:00, אחר הצוהריים. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:34. << סיום >>