דברי הכנסת

דברי הכנסת ה / מושב שני / ישיבות צ"ח–ק' / כ"א–כ"ג בחשוון התשפ"א / 9–11 בנובמבר 2020 / 5 חוברת ה' ישיבה צ"ח הישיבה התשעים-ושמונה של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, כ"ב בחשוון התשפ"א (9 בנובמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 הצעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: 7 1. מציאות של ממשלה בתוך ממשלה משתקת את המדינה; 7 2. כישלון הממשלה בטיפול בבעיות הדיור והתכנון בחברה הערבית; 7 3. מחדל הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה 7 משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): 7 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 10 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 29 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 35 נפתלי בנט (ימינה): 46 שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: 48 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 49 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 53 אוריאל בוסו (ש"ס): 54 יעקב טסלר (יהדות התורה): 55 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 56 אופיר סופר (ימינה): 57 ניצן הורוביץ (מרצ): 58 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 59 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 69 הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020 70 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 70 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 72 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 76 עודד פורר (ישראל ביתנו): 77 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 83 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 84 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 85 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 86 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 88 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 88 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 89 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 90 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 91 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 92 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 93 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 94 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 95 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 96 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 98 שרת התיירות אורית פרקש הכהן: 99 יאיר גולן (מרצ): 102 שלמה קרעי (הליכוד): 102 שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: 111 מרב מיכאלי (העבודה): 116 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 118 הצעת חוק יד יצחק בן-צבי (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020 123 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 123 הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020 129 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 129 שרת התיירות אורית פרקש הכהן: 135 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 137 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 137 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"ב בחשוון התשפ"א, 9 בנובמבר 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/2306/23 וכלה בהצעת חוק פ/2346/23: הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חובת גילוי של מסחר בניירות ערך לחבר בוועדת הכספים או הכלכלה של הכנסת), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת יאיר גולן; הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – ביטול ההיטל על עובד זר העוסק בסיעוד בבית חולים גריאטרי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר קאסם, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף, יוסף ג'בארין ואיימן עודה; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מעבר לרכבים ידידותיים לסביבה בגופים ציבוריים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מיקי חיימוביץ' ומשה גפני; הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – אספקת ארוחות לתלמידים בזמן הגבלת פעילות של מוסד חינוך) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת יוסף ג'בארין; הצעת חוק תוכנית למניעת אלימות מינית וקידום מיניות בריאה, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, מאיר כהן ואורלי פרומן; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – תשלום פיצויים ומקדמות לנפגעי התפרצות נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת עודד פורר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (חישוב שווי שימוש ברכב לשומרי שבת וחג), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת אליהו ברוכי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת הפרשת מעסיק לפיקדון עבור עובד זר שהוא מסתנן), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל לחייל בודד), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין וחמד עמאר; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור ניצול בעלי חיים למטרות הימורים), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – פטור מתשלומי חובה עבור התקנת תשתיות ציבוריות), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – זכאות לבדיקת ממוגרפיה מגיל 40 לגילוי מוקדם של סרטן השד), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת סונדוס סאלח, אחמד טיבי, אוסאמה סעדי, איימן עודה, אנטאנס שחאדה, עופר כסיף, ווליד טאהא, עאידה תומא סלימאן, ע'דיר כמאל מריח, מרב מיכאלי והיבה יזבק; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – תחולה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת תהלה פרידמן, עודד פורר, מיקי חיימוביץ', קרן ברק, מיכל וונש, תמר זנדברג, הילה שי וזאן, מרב מיכאלי, ע'דיר כמאל מריח ויוליה מלינובסקי קונין; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגבלת משך זמן הטיפול בתביעה בשל הפרעה בתר-חבלתית), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אופיר סופר ועוזי דיין; הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (פטור מתשלום דמי נסיעה לעגלת ילדים), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לעידוד הסעות שיתופיות (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מרווח שיעורי הריבית), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רישום רכב), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, יאיר לפיד, יואב סגלוביץ', ע'דיר כמאל מריח, עפר שלח, מרב מיכאלי ויעקב מרגי; הצעת חוק להפחתת השימוש ברכב פרטי ולעידוד שימוש בתחבורה הציבורית, התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – סיוע כלכלי בשעת חירום), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת הילה שי וזאן, קטי קטרין שטרית, ינון אזולאי, מאי גולן, טלי פלוסקוב, צבי האוזר, פטין מולא, אוריאל בוסו, אופיר כץ, יוליה מלינובסקי קונין, יפעת שאשא ביטון, מיכל וונש, עינב קאבלה, אריאל קלנר, אוסנת הילה מארק ויצחק פינדרוס; הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – תמונה בדבר נזקי העישון), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מיכל וונש, עמית הלוי, עינב קאבלה, אוריאל בוסו, עוזי דיין, קטי קטרין שטרית, אלעזר שטרן, תמר זנדברג, עאידה תומא סלימאן, אימאן ח'טיב יאסין, היבה יזבק, תהלה פרידמן, מיקי חיימוביץ', יוסף טייב ואנדרי קוז'ינוב; הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון – סימון ביצים), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת עוזי דיין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום עבור נסיעה בתחבורה ציבורית בכרטיס אשראי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, משה ארבל, אוריאל בוסו ויוסף טייב; הצעת חוק חישוב דרגת הזכאות של מורה להשתתפות המדינה בדמי ההחזקה לילד במעונות יום ובמשפחתונים, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, ינון אזולאי, משה ארבל, יעקב מרגי, יעקב טסלר, יצחק פינדרוס, שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, קטי קטרין שטרית, יוסף טייב, מיכאל מלכיאלי ואוריאל בוסו; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הוראות לעניין פריסת רשת מתקדמת), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת צבי האוזר, יעקב מרגי, איתן גינזבורג, משה ארבל, עודד פורר, יצחק פינדרוס וניצן הורוביץ; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע ברצח הורה נוסף של הקטין או של הקטין), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – מספר השופטים בבית המשפט העליון), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – ביטול האיסור על שימוש בכלי טיס ובכלי שיט), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושלוש, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת איילת שקד, נפתלי בנט, בצלאל סמוטריץ', אופיר סופר ומתן כהנא; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושלוש, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, סעיד אלחרומי ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרחבת האספה הבוחרת), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי קונין, עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק-יסוד: משאל עם (תיקון – החלת ריבונות), מאת חבר הכנסת יאיר גולן; הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון – שחרור אסיר הנושא מאסר בשל עבירת אלימות חמורה הנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הקפאת שכר חברי הכנסת (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד ומיקי לוי; הצעת חוק לסיוע משלים בעקבות התפשטות נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני, ינון אזולאי, שלמה קרעי, מיקי לוי, אופיר כץ, קטי קטרין שטרית, בועז טופורובסקי והילה שי וזאן; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם), מאת חברי הכנסת עמית הלוי, מכלוף מיקי זוהר, אריאל קלנר, אליהו חסיד, קטי קטרין שטרית ושלמה קרעי; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – תיעוד חזותי או קולי בקלפיות), תשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – תיעוד חזותי או קולי בקלפיות), תשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אריאל קלנר, קטי קטרין שטרית ומאי גולן; הצעת חוק-יסוד: ההגירה לישראל, מאת חברי הכנסת מאי גולן, יעקב מרגי, אוסנת הילה מארק, טלי פלוסקוב, פטין מולא, שלמה קרעי, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, אריאל קלנר, עמית הלוי, קטי קטרין שטרית, יצחק פינדרוס, משה ארבל, מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, מיכל שיר סגמן, אוריאל בוסו ודוד ביטן. מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת קארין אלהרר ומיכל שיר סגמן בנושא: חזרה לפעילות תקינה של עמותת אותות, המסייעת לבני נוער וצעירים מאוכלוסיות קצה ומצויה בסכסוך עבודה; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת שרן מרים השכל, יצחק פינדרוס ואוריאל בוסו בנושא: שימוש במכשור רפואי (תאי לחץ). מסקנות הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיקי לוי ואימאן ח'טיב יאסין בנושא: הצורך לגבש מדיניות לרכש חיסונים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וימינה להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> 1. מציאות של ממשלה בתוך ממשלה משתקת את המדינה; << נושא >> << נושא >> 2. כישלון הממשלה בטיפול בבעיות הדיור והתכנון בחברה הערבית; << נושא >> << נושא >> 3. מחדל הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן להצעות אי-אמון בממשלה. הראשונה שבהן היא הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: מציאות של ממשלה בתוך ממשלה משתקת את המדינה. אני מזמין את חבר הכנסת משה יעלון להציג את הצעת האי-אמון, בבקשה. << דובר >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בין אפריל 2019 למרץ 2020 עברה מדינת ישראל שלוש מערכות בחירות מיותרות בעלות של כ-10 מיליארד שקלים, בניסיון של בנימין נתניהו להגיע לקואליציה של 61 מנדטים כדי לחוקק את החוק הצרפתי ופסקת ההתגברות שיאפשרו לו להימלט מספסל הנאשמים נוכח הסתבכויותיו הפליליות. בשלוש מערכות הבחירות נתניהו נכשל מלהגיע לקואליציה של 61. בשתי מערכות הבחירות האחרונות, כשהמגרש הפוליטי חולק בין תומכי נתניהו המוכנים למלט אותו מספסל הנאשמים לבין אלה המתנגדים לו, רוב אזרחי ישראל הצביעו נגדו. אז, לאחר מערכת הבחירות השלישית, קרה משהו שעוד יידרש להסביר אותו: כאשר המנדט להרכבת הקואליציה בידי כחול לבן, בני גנץ וגבי אשכנזי החליטו להיכנס תחת נתניהו לממשלת "אחדות", במירכאות, ממשלת חירום לטיפול במשבר הקורונה, ממשלה שהחלה לכהן ב-17 במאי, לפני כחצי שנה, ואת התוצאה אנחנו רואים לנגד עינינו – חצי שנה נוראה של משבר שמדינת ישראל לא ידעה כמותו. נגיף הקורונה מאתגר את מדינת ישראל ואת שאר העולם, אך למדינת ישראל יש כמה יתרונות כאשר מדובר באתגר מסוג שכזה: 1. אנחנו ערוכים לחירום טוב יותר מרוב מדינות העולם. אני כשר הביטחון הבאתי לאישור הקבינט את תרחיש הייחוס שצריך להיערך אליו – מצב חירום במלחמה, ברעידת אדמה, בצונאמי או במגפה. לשם כך הוקמה רשות החירום הלאומית, רח"ל. פיקוד העורף נבנה והתאמן למצבים אלה בשיתוף משרדי הממשלה, עם רשויות ההצלה והרשויות המקומיות, אך המערכת שהוכנה למצב זה לא מופעלת כמו שצריך עד היום. ראש רח"ל, תפקיד שלא אויש גם בידי שר הביטחון הקודם נפתלי בנט, אויש רק בימים האחרונים; מפקדת אלון של פיקוד העורף הופעלה רק ב-1 בספטמבר. הרשויות המקומיות הופעלו באיחור רב. 2. מדינת ישראל היא מדינת אי. גבולותיה סגורים ומפוקחים והכניסות אליה מן האוויר, הים והיבשה מפוקחות. לכן, כאשר משווים את נתוני התחלואה אצלנו ובמדינות אחרות, צריך להשוות אותנו למדינות אי אחרות, כמו קפריסין – 35 נפטרים מהנגיף; ניו זילנד – 25 נפטרים; סינגפור – 28; טאיוואן – שבעה. ואצלנו – אתמול עברנו את מספר ההרוגים במלחמת יום הכיפורים, שהיה 2,656. היום הגענו ל-2,674 נפטרים, והיום עדיין לא הסתיים. בנרמול למיליון איש: קפריסין – 28 למיליון, סינגפור – 14, ניו זילנד – שישה, טאיוואן – 0.29, וישראל – 290 נפטרים למיליון איש. היתרון השלישי שלנו הוא שמערכת הרפואה במדינתנו היא מהמתקדמות בעולם. כן, המערכת הורעבה בשנים האחרונות – מחסור במיטות, מכשור, רופאים, אחיות – ובכל זאת, סגל רפואי מעולה שהתגייס למלחמה בנגיף תוך הפגנת מקצועיות והקרבה באופן שמביא להישגים לנוכח הסביבה הפוליטית הקשה. רמת הרפואה מביאה גם להגעת חולים ממדינות האזור לטיפול אצלנו. זו עוד הזדמנות להביע הערכה רבה לסגל הרפואי שלנו. אך איך אומרים בכירי מערכת הרפואה? אילו ניהול המשבר היה מבוסס על קבלת החלטות מקצועית ולא פוליטית, היינו אחת מהמדינות המובילות לחיוב בעולם. כן, הגענו ל-2,674 נפטרים, וזה לא הסוף. כל זה בגלל שיקולים פוליטיים. בגלל שיקולים פוליטיים לא הופעלו משרד הביטחון, רח"ל ופיקוד העורף בזמן; בגלל שיקולים פוליטיים לא נאכף הסגר כפי שצריך במגזרים מסוימים; בגלל שיקולים פוליטיים הותרה כניסתם לארץ של אלפים שכבר נדבקו מהנגיף ללא בדיקה; בגלל שיקולים פוליטיים לא הופעלה שיטת הרמזור בזמן, כהמלצת הממונה על הקורונה פרופ' רוני גמזו. כן, אנשים מתו ומתים בגלל שיקולים פוליטיים, ובעיקר בגלל דאגת נתניהו לעצמו ולהישרדותו הפוליטית. והממשלה שקמה, גם אם בני גנץ וגבי אשכנזי חשבו בתמימות על כניסה מתחת לאלונקה בגלל משבר הקורונה, הייתה לממשלה מנופחת, משותקת ומנותקת, שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגר. במקום להיות בין המדינות המובילות לחיוב, אנחנו בין המדינות המובילות ברמת התחלואה לשלילה. אנחנו במקום גרוע ברמת התמותה; אנחנו במקום ראשון לשלילה ברמת האבטלה שנגרמה כתוצאה מהנגיף. כל זה בגלל מחדלי הממשלה, ובעיקר בגלל מי שעומד בראשה, שדואג לעצמו ומקריב אינטרסים של מדינת ישראל כדי לשרוד פוליטית ולהימלט מספסל הנאשמים. אז איך אתם, בני גנץ, גבי אשכנזי ואנשי כחול לבן, איך אתם, עמיר פרץ ואיציק שמולי – איך אתם נותנים לו גיבוי? המדינה משותקת, עדיין לא אישרתם את תקציב המדינה לשנה זו, למרות שנתניהו התחייב בפניכם לתקציב דו-שנתי בתוך 100 יום מהקמת הממשלה. אתם האמנתם לו? כמה תפקידים לא מאוישים דווקא בשעת משבר זו? מפקח כללי למשטרה, פרקליט המדינה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה; צמרת משרד האוצר התפטרה, צמרת משרד הבריאות מתפטרת. האם תמשיכו להיות שותפים לממשלה שמי שעומד בראשה מעדיף את הכאוס כדי להימלט מספסל הנאשמים? מי שפוגע באופן אנוש בשירות הציבורי ומשחית אותו, מחפש ומקדם יס-מנים ומוביל לאסון? הפסיקו לספר לציבור ולעצמכם שהברירה הייתה ממשלת אחדות או בחירות. יכולתם למנוע בחירות רביעיות על ידי חקיקת החוקים המובנים מאליהם – שנאשם עם כתבי אישום לא יכול להתמודד על ראשות הממשלה ושכהונת ראש ממשלה תוגבל לשמונה שנים או שלוש תקופות כהונה, המוקדם שבהם. עדיין לא מאוחר לחוקק את החוקים האלה. אל תספרו לציבור ולעצמכם שאתם מצילים את המצב מבפנים ואל תחזרו על האמירה: מה היה קורה אילו לא היינו שם? אתם יודעים שאילו לא הצטרפתם לממשלה הרעה הזאת, היא לא הייתה קמה, ונתניהו לא היה עומד בראשה. איך אתם נותנים גיבוי לממשלה שמפקירה כמעט מיליון מובטלים, עשרות אלפי בעלי עסקים קורסים, גמלאים ושורדי שואה נאבקים על קיומם וצעירים אינם רואים תוחלת כלכלית בעתיד הנראה לעין? איך אתם נותנים גיבוי לממשלה כששותפיכם מתנהגים ככנופיית פשע? לא מקיימים הסכמים; מתעלמים מהחוק, כמו ניגוד עניינים; תוקפים את גורמי אכיפת החוק, כמו היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטה האחראית על תיקי הנאשם נתניהו, שנדרשים לאבטחה אישית ברמה הגבוהה ביותר. איך אתם נותנים גיבוי למי שפוגע במתכוון במערכת המשפטי? איך אתם נותנים גיבוי לממשלה שראשה מסית נגד כל מי שמתנגד או מבקר אותו, עד כדי שפיכות דמים? עד היום – רק פצועים. רצח של מפגין או מתנגד לנתניהו זה איום ממשי ומיידי, וזו רק שאלה של זמן. ואתם עדיין שם? איך אתם עוברים לסדר-היום על זה שהסתיר מכם את התנאים להסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות? אתם כבר מבינים שהוא הסכים למכירת אמצעי לחימה שעד היום התנגדנו למכירתם, כמו F-35, כלי טיס בלתי מאוישים חמושים, אמצעי מודיעין מתקדמים. הוא הסתיר זאת מכם, לדבריו, כי חשש שתדליפו לאיראנים, ואתם בולעים זאת? הוא אישר לממשל האמריקני למכור את האמצעים האלה בלי להיוועץ במומחים שתחת אחריותך, שר הביטחון בני גנץ, ואתה עובר לסדר-היום? מה קורה לכם? כמה מחירים מדינת ישראל תשלם בשל כניעתכם למי שלקח את המדינה כבת ערובה, לנוכח היותו בניגוד עניינים חריף עם מדינת ישראל, שמאשימה אותו בשוחד, מרמה והפרת אמונים? איך אתם מגבים את מי שבכוונה מערב אמת בשקר? אתם אמורים להבין את מחיר תרבות השקר בכל התחומים. אפשר כבר היום להביא לשינוי על ידי החלפת נתניהו והקמת ממשלה חליפית מייד בראשות יושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד, ממשלה שאפשר לדון על תקופת כהונתה טרם בחירות, ממשלה שתטפל במשבר בבריאות, בכלכלה, ממשלה שתשרת את האזרחים ולא את עצמה, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מודה לחבר הכנסת משה יעלון. ישיב בשם הממשלה השר המקשר דוד אמסלם, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. לפחות לפי מה שרשום אצלי, השר יצחק כהן עונה על ההצעה השנייה והשר אדלשטיין – על ההצעה השלישית. הצעה רביעית אין. להבנתי, אתה עונה רק על הצעה אחת, כך אני לפחות מבין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני מסכם? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, ומסכם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני מתייחס לנושא אחר לגמרי, אני אענה בקצרה לחבר הכנסת בוגי יעלון. תראו, זה חוזר על עצמו – דרך אגב, כל שבוע. אנחנו עולים לכאן, שומעים את הצעות האי-אמון שלכם, שפחות או יותר זה גזור-הדבק. אני יודע גם מה תגיד שבוע הבא – אותו דבר. תדבר איתנו על מיליון מובטלים; תספר שאנחנו אחראים לקורונה. עוד מעט, אם היית יכול להגיד באמת – ושיאמינו לך – שראש הממשלה גם המציא את הקורונה והביא אותה לכאן, גם את זה היית אומר, בגלל שהבעיה שלך עם ראש הממשלה היא בעיה אישית. אני הסברתי: כשהיית בליכוד, היית שר הביטחון בליכוד, הכול היה בסדר. דרך אגב, אני רוצה לספר לך, זה היה לא מזמן, ומערכת הבריאות לא קרסה ביום ורבע. גם כשהיית שר הביטחון, גם כאשר לפיד היה שר האוצר, זה לא היה לפני איזה 30 שנה. מערכת בריאות, בכלל, זה לא דבר של כמה שנים לבנות אותו או להרוס אותו. אז לכן אתם, כהרגלכם בקודש, באים, מכפישים, במיוחד בתקופת הקורונה. דרך אגב, סוגיית הקורונה היא סוגיה עולמית – אתה רואה מה קורה בכל העולם – אבל אותך זה בכלל לא מעניין. הסיפור של הקורונה בעולם זה הסיפור של בתי החולים – שם צוואר הבקבוק נמצא ממילא, אחרת היינו ממשיכים להתנהל רגיל. אז אמרתי, כשבאירופה היה יותר טוב, אז פה עלה לפיד ומנה את המדינות. אמר: תראו מה קורה בספרד, תראו מה קורה בבריטניה, תראו מה קורה בצרפת. אני אשמיע לך את זה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אשמיע לך. אמרתי פינלנד, ניו זילנד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, לא, לא. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני יודע מה אמרתי. דודי, אל תדחוף לי מילים לפה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך מה אני שמעתי. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני יודע מה אמרתי, אני יודע איזה מדינות אמרתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר, לא חשוב. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. לא נהוג לשקר מעל הדוכן אם לא חייבים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא משקר. אני לא משקר אף פעם. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כרגע שיקרת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יכול להיות שטעיתי, אבל אני זוכר את מה שאתה אמרת. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> טעית. אני מקבל, טעית. קיבלתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה אמרת מרקל. לך תלמד מה עושה מרקל. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בחל"ת, במתווה החל"ת. לא אמרתי ספרד ולא אמרתי איטליה. אז טעית – תגיד: טעיתי. טעית? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי. אני אומר דבר מאוד פשוט: מה שקורה בכלל, כשהסיפור באירופה התחיל להתמתן וכאן עלה – האשמתם את ראש הממשלה. איך אמרת לו? אמרת שמנהיגי העולם מתקשרים אליך – זה אותם מנהיגים, דרך אגב, שאמרתי, של אותן מדינות – ומבקשים ממך עצה. היום אף אחד לא מתקשר אליך. אבל עובדה, מה לעשות – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כרגע, אנחנו פאזה אחת לפני, אנחנו יורדים למטה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא התקשרו קודם ולא התקשרו עכשיו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. אתה, אני מניח, יושב כל היום במשרד ראש הממשלה ומאזין לקווים – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אני מכיר אותו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שואל מי מתקשר ומי לא, יודע הכול. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שם אחד תן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני יודע משיחה – ראיתי בטלוויזיה שהוא מדבר עם אנשים, אבל אותך זה לא מעניין, בגלל שאצלך אין קשר. איך אמרתי? אתה לא נותן לעובדות לבלבל אותך אף פעם. כשאתה מחליט משהו, זה לא משנה מה קורה במציאות. אז לכן אני אומר, מה שקורה, אתם, אם המצב הכלכלי משתפר בגלל שפתחנו, אז אתם אומרים: תראו מה קורה עם התחלואה. אתה לא מתבייש? תראה, ככה אתה מטפל בקורונה? וכשאנחנו סוגרים כדי לטפל במצב הבריאותי, אז מטבע הדברים יש מצב כלכלי יותר קשה, ואז אתם עולים לכאן ואומרים: מיליון מובטלים – בדיוק כמו שאומר חבר הכנסת בוגי יעלון. הרי זה המטוטלת. דרך אגב, אני מבין שיש לך פטנט יותר טוב. אתה גאון האומה, אתה יודע הכול. דרך אגב, אני מציע לך גם לצאת לסיור בעולם. ספר להם מה התובנות שלך, מהחוכמה היתרה שלך בקורונה. אתם יודעים שאתם משקרים. אתם יודעים שיש כאן ניסוי וטעייה. << קריאה >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אל תדבר בשמנו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם יודעים שהקורונה זו לא שאלה פוליטית. אתם יודעים שהעולם נמצא במצוקה וגם מדינת ישראל בפנים. ואם אתם יכולים לסייע, אף אחד אף פעם לא ידחה את הסיוע שלכם. זו שאלה עולמית ובוודאי גם לאומית, אבל אתם הפכתם אותה מתחילת הדרך לשאלה פוליטית, וזה מה שמדהים אותי – החוצפה ועזות המצח שלכם. מדינת ישראל מאז ומעולם, כשהיו רגעים קשים, כשהיו מלחמות, כשהיו תקופות קשות, גם האופוזיציה הייתה מספיק אחראית לבוא ולסייע לממשלה, גם אם במילים, גם אם בהעלאת המורל הלאומי, אבל אצלכם אין דבר כזה. יש לכם רק דבר אחד: אתם קמים בבוקר, רואים את ראש הממשלה נתניהו – מבחינתכם הכול כשר כדי להפיל אותו. ולכן אתם באים לכאן כל שבוע, לפעמים פעמיים בשבוע, ומנסים לפגוע במורל הלאומי איפה שאתם יכולים; יורדים לרמה הכי שפלה והכי נמוכה, מדברים לאותו אחד שיושב בבית, מסכן, ובאמת אין לו פרנסה, ואתה, כן, אתה, הסטודנט, ואתה ואתה. דרך אגב, לזרוק את מכל הדלק זה לא הבעיה, וזה מה שאתם עושים פה כל שבוע. תשאלו את עצמכם, שורה אחרונה: איך זה תורם לעם ישראל? לדעתי בכלום. רק הרס, רק לסכסך את החברה בינה לבין עצמה. תועלת הלכה למעשה מול הקורונה – אין לכם כלום, אין לכם שום עצה, אין שום דבר. הכול פוליטיקה קטנה. אבל אני רוצה להתייחס למה שאתה אמרת, מר לפיד. היות שאתה אמרת שאני שיקרתי, אז אני אגיד לך שאתה שיקרת. בשבוע שעבר עלית לכאן ואתה אמרת – דרך אגב, דיברת ויצאת – אתה אמרת שהחבר'ה של יש עתיד, כולם, תרמו את תוספות השכר – הבזויות, דרך אגב, הבזויות – שהכנסת נתנה להם. אז אני כאן באתי להתייחס לעובדות. אתה פשוט לא היית, אז אמרתי, ואני אחזור על זה כדי שתדע: בשנת 2015 היה סיפור והיה דיון בוועדת הכנסת, דוד ביטן היה יושב-ראש הוועדה, ושם בעצם הוחלט באמת להצמיד את שכר הח"כים לאינדקס הכללי, כמו שזה קורה בכל המשק. קמו השופטים ואמרו: אנחנו לא מסכימים, אז דוד ביטן בצדק אמר: אם אתם לא מסכימים, אז גם אנחנו לא מסכימים. אנחנו רוצים להביא אחידות לכולם. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה, הם נבחרי ציבור? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. לא קשור. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה נבחר ציבור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא קשור. זה לא קשור לעניין. זאת החלטה שצריך לקבל. להפך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> למה, חבר הכנסת בן ברק? כי כל שלוש רשויות השלטון צריכות להיות שוות, אותו דבר, גם בהיבט הזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון. אני חשבתי שלא כל השלוש – אני חשבתי שכל אזרחי מדינת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם בהיבט הזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר לך גם מאיפה זה בא. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, בלי קריאות ביניים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה צריך להבין מאיפה זה בא בכלל. הרי בסופו של דבר פעם האינדקס היה יותר גבוה מהשכר הממוצע במשק, אז לכן – אבל זה לא חשוב, כל מדינת ישראל צריכים להיות על אותו בסיס, אין שאלה כזאת בכלל. ומדוע שופטים לא? מה קרה? אז אמר ביטן: אנחנו לא מסכימים, ואנחנו ויתרנו על השכר, החלטנו לוותר על השכר באותה נקודת זמן. ויתרו אז על השכר כ-50, 60 ח"כים. אני מספר לכם. כל חברי יש עתיד ויתרו על השכר, כולם. היושב-ראש נתן הנחיה – כולם. הרי אצלכם, אתה יודע איך זה עובד: יש הנחיה – יש ביצוע. פורסמה מודעה בעיתון אחרי יומיים-שלושה עם התמונות, כולם היו מבסוטים. עברה התקופה – בשושו, בשושו, כתבו לכנסת: חבר'ה, אנחנו לא רוצים לוותר על התוספת. הרי זה דבר שאתה צריך ליזום. עברה שנה – לא יוזמים. ולאחר שנה – מה הסתבר? כל חברי יש עתיד להוציא את מיקי לוי פתאום מקבלים את התוספת. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> וכולם תרמו את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו בא לפיד, מה טוען? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נכון. לא הורדנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> "תרמנו את זה". עכשיו אני רוצה לספר לו – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש, מתועד. רוצה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רוצה? אתה תקריא את רשימת התרומות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. תן לי לדבר. תן לי שנייה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש לי שאלה: אתה תקריא את רשימת התרומות שלי אם אני אתן לך אותה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר דבר מאוד פשוט: תורם במדינת ישראל – הרי הדיון בוועדת הכנסת לא היה על התרומות. איש-איש תורם. אני אספר לכם – מבחינה הלכתית, דרך אגב, בן אדם אמור לתרום מעשר, שזה אחד מעשר, עשירית, לפחות. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תורם. תורם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה תורם גדול, אני יודע, אבל זאת לא השאלה שנשאלה. נשאלה – האם התוספת הזאת – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה? יורד לנו מהשכר, אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יורד לנו מהשכר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> השאלה שנשאלה – את לא היית בכנסת. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אה, משנה שעברה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוכרח לומר שאני לא מצליח להבין. מה, זו תחרות מי מוריד למי מהשכר יותר? אני חושב – הינה, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה – שחברי כנסת ונבחרי ציבור צריכים לקבל שכר ראוי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל זה לא הדיון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> והעת הזאת, שבה כל המשק נמצא במצוקה, היא בטח עת שאנחנו חייבים, ולכן אני גם תומך במהלך המאוד-חשוב למנוע העלאה של השכר בינואר. אני חושב שהדבר הזה הוא בלתי סביר ובלתי הגיוני בנסיבות הזמן האלה. יחד עם זאת, אני אומר בצורה ברורה: אני חושב שכל נושאי המשרה בכל שלוש רשויות השלטון צריכים להרוויח שכר זהה, כל אחד על פי דרגתו ומעמדו בתוך אותה רשות, משום ששלוש רשויות השלטון הן שוות. והמצב הזה – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, הן לא. יש נבחרי ציבור ויש עובדי ציבור. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, הן שוות. והמצב הזה שבו יש פערים בין רשויות השלטון – אגב, פערים עצומים – הוא מצב בלתי סביר לחלוטין בעיניי ואותו צריך לתקן. אפשר לקבוע את השכר יותר נמוך, יותר גבוה – כל קביעה היא בסדר, אבל זה צריך להיות אחיד ושווה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, האם אתה עוזר לנאום? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אני מביע את דעתי. אני לא בטוח שהיא זהה לדעתו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד, אני אומר דבר מאוד פשוט. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מביע את דעתי. אני דווקא חושב שהיא לא זהה לדעתו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הדיון כרגע – אני מסכים עם היושב-ראש, אבל זה לא הדיון. מה הפריע לי כאן במה שאמרת? אתה באת ואמרת: אנחנו תורמים. אני אומר: יש הרבה אנשים שתורמים; דרך אגב, גם לא חברי כנסת. אנשים תורמים – מקבלים את משכורתם ומחליטים לתרום 50%, 30%, 5% או כלום. זאת לא שאלה בכלל. הדיון היה על אותה תוספת, אז ממה נפשך, חבר הכנסת לפיד? אם הייתם אנשים הגונים ומחליטים שהתוספת הזאת מגיעה לכם ואתם תורמים, לא הייתם מבקשים להוריד אותה בשנה הראשונה. הייתם אומרים: רבותיי, אנחנו תורמים את כולה, אנחנו אוהבים לתרום – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רגע, אתה תגיד לי – – – לתרום לקופת האוצר או לכנפיים של קרמבו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי, תן לי. יפה, שנייה. אז אם התרומה שלך הייתה לקופת האוצר, אז ממילא גם בשנה הראשונה לא היית צריך לוותר. אבל היות שבעצם אתם לא ויתרתם לקופת האוצר, וסוגיית התרומות היא לא הייתה השאלה, זה רק מראה את גנבת הדעת שלכם. אתם ידעתם שזה מחר יתפרסם בעיתון, ולכן, כשזה התפרסם בעיתון, ישר, אתה בראש, נתת להם הנחיה: חבר'ה, מחר אנחנו מחויבים להיות בעיתון, אנחנו המפלגה הכי נקייה פה, מה קרה לכם? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אגיד לך משהו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מייד אחרי זה אתם לקחתם חזרה את התוספת. מדוע? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, אתה יודע למה אנחנו המפלגה הכי נקייה פה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שאתה חי בעולם של בלוף. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה יודע למה אנחנו המפלגה הכי נקייה פה? כי אין תחרות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי לך, הכול בלוף. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין תחרות, השר אמסלם. אין תחרות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. אתה מבין? יש בלוף. אתה חי בעולם של בלוף, בעולם של תקשורת – מה שלא מפורסם, לא מעניין אותך. דרך אגב, אמרתי, אם זה – הרי ממה נפשך? אני לא הצלחתי להבין את ההיגיון במה שאתה אמרת. ומה עשית? אני לא הייתי טוען את הטענה, חבר הכנסת לפיד. אלא מאי? אתה ביוזמתך עלית לפה לפני שבוע, אתה, ומדבר על השקר של עצמך. התפלאתי. אני אומר לעצמי: עזוב, מילא אני, לא הייתי מספר עליו, בסדר? לא מעלה את זה. אתה העלית, כאילו אתם איזה צדיקים גדולים. אתה אפילו שכחת ששיקרתם. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> צדיקים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ממש. גמורים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנת. אתה יודע, מה שקורה לך זה שאתה מאמין לשקרים של עצמך. אתה גם שוכח את נקודת המוצא – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לפחות אין לי שלושה כתבי אישום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ואתה ממשיך לשקר. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לפחות אין לי שלושה כתבי אישום. לפחות אין לי שלושה כתבי אישום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם על כתבי האישום – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לפחות אין לי שלושה כתבי אישום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי, לגבי כתבי האישום – אנחנו נתייחס לזה. אני אומר לך, אם מבקר המדינה היה נכנס ובודק את סוגיית מימון המפלגות שלך ואת כל ההתנהלות שלך – שלך, כן – אני אומר לך שלדעתי היית בבעיה לא פשוטה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני שמח שיש לך דעות שלא מבוססות על כלום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, אני רואה אותך נוסע בעולם, אני רואה אותך הולך לבתי מלון, אני רואה אותך עושה, מה שנקרא – לוקח תסריטאים איתך, וצלמים – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה יודע מה הבעיה? אתה יודע מה הבעיה עם עבריינים? שהם חושבים שכולם עבריינים כמוהם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני משוכנע שאתה לא שילמת את זה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הבעיה של עבריינים היא שהם חושבים שכולם עבריינים כמוהם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני משוכנע שלא שילמת את זה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הבעיה של עבריינים היא שהם חושבים שכולם עבריינים כמוהם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה. בסדר, אז בסדר. אני בטוח שלא – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לפחות אין לי שלושה כתבי אישום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שלא שילמת את זה. לקחת את זה כאילו מהמימון לבוחר, מהקשר לבוחר, הבנת? עכשיו, הקשר לבוחר, דרך אגב, לא מאפשר לך את זה. אני, כשאני נסעתי עם גלנט לאתיופיה כדי לפגוש את העולים, זה לא היה במסגרת תפקידי. אני שילמתי על הכרטיס. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נאתגר אותך. תבדוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שילמתי על המלון. אני בטוח שאתה לא שילמת. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ברור ששילמתי, בחייך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> על מה? לקחת את כל החבורה, את כל הצלמים האלה, את כל הקהל שם, לקחת אותו לחוץ לארץ כדי לעשות סרטון ולהסריט לנו פה על חשבונך? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה אתה מדבר? יאללה, באמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אתה יודע את האמת. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הבעיה עם עבריינים היא שהם חושבים שכולם עבריינים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי טיילת בכל העולם, הרי טיילת בכל העולם על חשבון מדינת ישראל. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הבעיה עם עבריינים היא שהם חושבים שכולם עבריינים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה, על חשבון מימון המפלגות. אני אומר לך שאם היו בודקים אותך 3% ממה שבודקים את ראש הממשלה, המצב שלך לא היה פשוט. לא היית מדבר ככה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אלף שנה תבדקו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שמעתי. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אלף שנה תבדקו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שמענו אותך. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אלף שנה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אותך לא יבדקו, אל תדאג. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אלף שנה תבדקו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד מעט אני אגיד לך – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם אותו לא יבדקו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אלף שנה תבדקו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אל תדאג. אל תדאג. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לך לחבר שלך עם כתבי האישום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מסודרים. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לך לחבר שלך עם כתבי האישום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מסודרים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש לכם, כל החבר'ה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – מושחתים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – יש לכם הכול, אתם מסודרים. עוד מעט אני אספר לך מה לא בודקים גם אצלכם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, הנחת היסוד שלך אומרת שכולכם מושחתים. השאלה – מתי תופסים אתכם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסיכום אני אספר לך, גם אתה, בן ברק, לגבי הממד החמישי. אני אשאל אותך בכלל איך אתה קשור לאירוע. תודה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בבקשה, תשאל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לשר אמסלם. אנחנו עוברים מכאן להצעת האי-אמון הבאה, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול בבעיות הדיור והתכנון בחברה הערבית. יציג את ההצעה חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> צריך להתחיל להאמין לשטויות שאתם מפיצים. זאת הבעיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אשאל פה עוד מעט שאלה. תענה לי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם מפיצים שקרים – גם אנחנו נתחיל להאמין לשקרים שלכם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי הבוס שלך אמר שהוא מוותר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אנחנו מוותרים, אמסלם, מה קרה לך? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם לא ויתרתם. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אומרת לך שאני עם השכר מהשנה שעברה, מיקי מהשנה שעברה, אז על מתי אתה מדבר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אורנה, חברת הכנסת ברביבאי, את יודעת, אני כל הזמן מתאפק שלא להזכיר עוד מרכיב אחד שנוגע לסוגיית השכר, ואני לא רוצה לעשות את זה. באמת, את יודעת, השיח הזה מקומם אותי, אני מודה, תמיד, כי את יודעת, מאוד מאוד קל לוותר – ואני לא רוצה להמשיך את המשפט, כי אתם מבינים למה אני מתכוון. גם את וגם חבר הכנסת בן ברק וגם חבר הכנסת לוי וגם חבר הכנסת יעלון מבינים מצוין למה אני מתכוון. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו ממש צריכים להתנצל ששירתנו את המדינה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, לא, חס וחלילה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> להתנצל בפניך על עשרות שנות שירות בביטחון המדינה. אני מתנצלת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חס וחלילה. לא, לא, לא, חברת הכנסת ברביבאי, ההפך, ואני חושב שאתם ראויים. זאת בדיוק הטענה שלי – שהתחרות הזאת היא לא לכבוד הבניין ולא לכבוד העניין, והיא גם לא הוגנת, במובן הזה, ולכן יותר טוב לא לקיים אותה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אני מציג אי-אמון זה בשם הרשימה המשותפת: כישלון הממשלה בטיפול בבעיות הדיור והתכנון בחברה הערבית. הרבה השתנה מאז פרוץ מגפת הקורונה. למעלה ממיליון איש איבדו את מקום עבודתם, סגר ראשון, סגר שני, עסקים קרסו, תעשיות נחרבו, אך היחידה הארצית לתכנון ובנייה – היחידה להריסות – המשיכה לפעול במרץ רב. לצד ההריסה היא גם פיזרה ביישובים הערביים לאחרונה צווי הריסה, התראות וקנסות מינהליים במאות אלפי שקלים, קנסות בסיטונות – דווקא בתקופה הזאת. והם יודעים שאין לאזרחים הערבים מאיפה לשלם את הסכומים האסטרונומיים האלה. 50,000 בתים של אזרחים ערבים מאוימים בהריסה כתוצאה מהמדיניות של הממשלה. כבר נאמר כמעט הכול בעניין הזה מכל חברי הרשימה המשותפת. זה הנושא השני בחומרתו אחרי נושא הפשיעה, שהיום, אדוני היושב-ראש, דנו בו בוועדה, יש קשר, אגב, בין שני הדברים. ככל שיש מצוקה של דיור, הריסות, עוני – האלימות גוברת. זה יחס ישיר. אני תוהה מה המסר שהמדינה רוצה להעביר לאזרחים הערבים כשהיא גוזלת קרקע במטרה מוצהרת – אדוני השר שאמור לענות ולהפסיק להפריע – במטרה מוצהרת לקטוע רצף טריטוריאלי, כמו שנחשף לפני כמה שנים בעניין החלטת ראש הממשלה שמיר בשנות התשעים. היא מחוקקת חוקים כמו חוק קמיניץ, שהוא חבל על צווארם של האזרחים הערבים ואפילו על נבחרי הציבור. המסקנה אינה משתמעת לשתי פנים: אתם פשוט לא מכירים בנו, לא מכירים בצרכים שלנו, בדאגות שלנו; מנציחים את ההווה ולא רוצים לשפר את העתיד. מדינת ישראל אינה מכירה באזרחים הערבים-הפלסטינים הילידים, או במקרה הטוב מכירה בהם הכרה עוינת – זה הביטוי, הכרה עוינת – ובזכויותיהם, ורואה בילידים אויב שיש למגרו, כמו שכתבה ועדת אור. וכמו המפגש היום-יומי בין אזרח לשוטר, אתם יודעים איך זה מסתיים. סוג ההכרה העוינת הזאת מאפיין משטרים פטרנליסטיים, אדנותיים, כשברקע אין שיח אמיתי, אין נכונות של המדינה להתנצל בפני תושביה על העוולות ההיסטוריות, על העלבון, על ההשפלה העמוקה שגרמה לאזרחים הילידים, ואין דיון על צדק מעבר לתיקון העוול ופיוס. השיח הוא אדנותי, של: תקבלו תוכנית איקס ותגידו תודה. הציבור הערבי הוא ציבור נחוש. יש לו כבוד עצמי, כבוד לאומי. לעולם הוא לא יסכים לוותר על כבודו בשביל פירורים, לזחול על הגחון כדי לקבל את מה שמגיע לאזרח היהודי. נהפוך הוא, ישראל הריבונית השתמשה במשך שנים רבות במדיניות המקל, והובילה לתהליכים של פירוק החברה הערבית במשך שנים, מאז 48': השתלטות על אדמות, תכנון אידיאולוגי, אנטי-ערבי, ציוני, כפי שמופיע במזכרים ובמסמכים שונים. אין שיתוף של הילידים, של האזרחים הערבים, בתהליכי התכנון של היישובים שלהם, לא בהווה ולא לטווח ארוך, לא תכנון עתידי. כאן התכנון לחברה הערבית הונחת והתנהל מלמעלה בגישה מודרניסטית רציונלית אשר מעמיקה את השוליות של החברה הערבית. (אומר בערבית: שוליות, מעמיקה את השוליות.) חוקים כמו חוק הלאום, קמיניץ וחוקים אחרים והלאומיות האתנית כמשתנה מרכזי במדיניות הקרקעות בישראל מולידים היעדר בזכויות המרחביות של האזרחים הערבים, כפי שכתבו בתיה רודד וארז צפדיה במאמרם. אנחנו מהווים כ-20% מתושבי המדינה ויושבים על 2.5% משטח המדינה – 20% על 2.5%. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שגדלה מ-150,000 שנשארו לאחר 48' עד פי עשרה לפחות כיום. היה, (אומר בערבית: ברכוש שלנו,) היו לנו יותר, כמעט 90% קרקעות פרטיות; כיום זה כמעט 3%. השאר הופקע, המדינה השתלטה עליו. איך המדינה התייחסה למה שקראו האיום הדמוגרפי הזה? תת-תכנון והיעדר תוכניות מתאר. ולכן אנחנו זועקים. מה אנחנו אומרים? תתכננו. הציבור הערבי לא רוצה לבנות בנייה לא חוקית. הוא רוצה בית חוקי. הוא רוצה לתכנן את המרווח שלו, את המרווח העירוני, כפי שהשכן היהודי שלו חי. ועדות תכנון ללא ייצוג הולם של ערבים; חוקים שמעמיקים את האפליה בתכנון ובנייה; מדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, הקימה 700 יישובים ליהודים ואפס יישובים לערבים, כאילו אין גידול טבעי ואין צרכים עתידיים. חייבים עיר ערבית מודרנית, יישובים ערביים חדשים, לא רק כפתרון בעיה של שיכון, אלא זו קרינה תרבותית, מודרנה. למה מותר להקים את מודיעין ולא מותר להקים יישובים עירוניים חדשים לציבור הערבי? למה אי-אפשר להקים אוניברסיטה ביישוב ערבי? למה אי-אפשר להקים בית חולים ממשלתי ממלכתי ביישובים הערביים? הצוות הרפואי קיים, הכישרונות קיימים; גם יהודים יכולים לעסוק, גם מרצים יהודים יכולים לעסוק באוניברסיטה שקיימת ביישוב ערבי. בישראל ישנם 940 יישובים – תשמע – נטולי ערבים, שמהווים 80% משטח המדינה למגורים, משמע, האזרחים הערבים מנועים מהאפשרות לגור ב-80%, כמו שכתב בדוח פרופ' יוסף ג'בארין במאמרו. בגליל יש 5 מיליון דונם, 80% מהם של היישובים. מנת חלקם של היישובים הערביים היא 8% – 8% לערבים מ-5 מיליון דונם, והערבים מהווים 60% מהאוכלוסייה בגליל. בגליל 60% – 8% בלבד של דונמים. אתם קולטים? 60% תושבים על 8% קרקע ו-92% ליישובים היהודיים בגליל. בנגב, סעיד – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> וזה הולך ופוחת לאורך הזמן – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בנגב זאת הייתה תוכנית של שנים. בנגב, הערבים-הבדואים יושבים על פחות מ-3% מהקרקע – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ורודפים אותם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואנחנו מדברים על 35% מתושבי הנגב – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ורודפים אותם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וכל הזמן הורסים, הורסים בנגב. כל יום הורסים. רק היום נפגשתי עם חברי סעיד עם אנשים שבאים לדבר – על מה? על הריסות, הצורך להיאבק יחד. אנחנו רוצים לבנות, לתכנן, להתרחב, מרחב נורמלי, עתידני. ואז מגיעה חריש, שבונים אותה בוואדי עארה, ופתאום רוצים להרחיב אותה פעם שנייה. כרגע יש דיונים במשרד הפנים. הרשימה המשותפת פנתה לשר דרעי בכתב וקיבלה תשובה לא מספקת. רוצים להרחיב את חריש עוד פעם, למרות שהיא לא ענתה על הצרכים השיכוניים, לא הגיעו מספיק תושבים יהודים. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היא ריקה. היא ריקה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היא ריקה. הקימו אותה כדי להשיג רצף טריטוריאלי. איך אמר נתניהו אז? חריש חייבת להפוך לעיר עם בשורה ציונית גדולה המכוונת גם לאויבי ישראל. חריש, בוואדי עארה. מי זה אויבי ישראל? אנחנו יודעים של מי האדמות, ממי הן הופקעו. ואז התושבים בוואדי עארה רואים שמרחיבים את חריש ולא את היישובים האחרים – לא את כפר קרע, אום אל-פחם, עארה, ערערה, אום אל-כתף, ברטעה, בקעה. למה באזור הזה לא מרחיבים את היישובים האלה, חלקם יישובים עירוניים? ואז יש מצוקה. אני, במקום זוג צעיר שמתקשה להישאר ביישוב בגלל מצוקת קרקע, הייתי עובר לחריש, כן, או לכרמיאל, כמו שעברו עשרות אלפים לנוף הגליל. זכותם לעבור, להציף את היישובים האלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אני מוסיף לך עוד דקה. אתה כבר הרבה הרבה מעבר לזמן – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. אני מעריך את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – אני נותן לך עוד דקה בכל זאת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תן לו. תן לו. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על חשבון הממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל עוד דקה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חבר הכנסת טיבי, שיעברו לחריש, מה רע בזה? מה רע בזה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חלק עברו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שיעברו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר, אם יש בעיה, ביישוב לא מצליחים, למי שרוצה – שיעבור לכרמיאל, שיעבור לחריש, שיעבור ליישובים האלה שהוקמו. פשוט יש איכות חיים טובה יותר, כי זה יישוב מודרני יותר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם הממשלה לא בונה ביישובים הערביים – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא בונה. בדיוק. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – שיעברו ליישובים היהודיים. לא מבין מה הבעיה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה הפתרון, ולכן אתה רואה שיש תנועה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – טוב לכולם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בשבועות האחרונים – בזה אני מסיים – יש תהליך של דיאלוג פורה וחיובי עם שר המשפטים אבי ניסנקורן לגבי חוק קמיניץ. הרשימה המשותפת קיימה כמה פגישות, בעיקר חברי אוסאמה סעדי, גם עם ניסנקורן וגם עם קמיניץ. יש כוונות טובות של השר ניסנקורן בכיוון של הקפאה. אנחנו ביקשנו הקפאה של חמש שנים; הם מדברים על פחות. ההקפאה מטרתה הקפאת הריסות וקנסות. אני מקווה שבקרוב תהיה הבשורה הזאת, כי זה נושא מאוד מאוד מדאיג. זה עצם החיים. בלי קורת גג, מה נשאר לאזרח שפוגעים באפשרות שלו לחיות על קרקע שלו, הורסים לו את קורת הגג ופוגעים בכבודו? על כן, אנחנו מגישים את הצעת האי-אמון. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר יצחק כהן – שנדירים המקרים שכל הגורמים מתכנסים באדם אחד – הוא גם שר השיכון שאחראי לנושא הדיור, הוא גם שר במשרד האוצר, ששם מחלקת האכיפה, הוא גם שייך ומייצג בגאווה את סיעתו של שר הפנים, שאחראי לתכנון – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הכול, הכול. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הכול באיש אחד, אז – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל יכול. הכול כלול. בוא נשמע את התשובה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז נדמה לי שהגענו לגורם שיכול לתת את התשובה הכי מקיפה שאפשר להעלות על הדעת. השר כהן, בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עכשיו מוטל על כתפיו לתת תשובה מאוד מנומקת, מאוד רצינית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא עוד אף פעם לא התקשה בזה. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> אני רק אומר, איזה בני מזל אתם, דוקטור, שאתם בצד הישראלי ולא בצד השני. אני מסתכל על באקה אל-גרבייה, מסתכל על באקה אל-שרקייה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – איזה הבדלים, יא וולי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, הפלסטינים בכל מקום אחר מחוץ לישראל עשו יותר טוב בכל הרמות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אומר – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשכח מהמיתוס הזה. בעיית הדיור – מצבם יותר טוב; רמת ההשכלה – מצבם יותר טוב; כלכלה – מצבם יותר טוב בירדן, בגדה. בכל מקום שלא אתם שלטתם מצבנו יותר טוב. מה דעתך, אדוני? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> סמי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה התחלת לא טוב. זאת התחלה פטרנליסטית, שלא מתאימה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> איזה בני מזל אתם. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – ואוכלוסייה שסבלה מקיפוח כל החיים על ידי אדוני, ולכן תמחק את מה שאמרת מהפרוטוקול. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה אמרתי? אמרתי שאתם בני מזל. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כי מעבר לקו הירוק יש משטר של כיבוש שמדכא אנשים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא. לפני, עוד לפני. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה ההבדל. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לפני 67'. על כל פנים, אדוני – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לפני 48' אני ביפו, אדוני השר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, אני מיפו. המצב – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תן לו. תכבד אותו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – שבו נולד סבא שלי ב-1926 יותר טוב מהמצב שלי בכל רמות החיים – כלכלית, תרבותית, פוליטית. יפו לפני 48' הייתה יותר טובה בכול. אני יכול לספור לך: מספר בתי קולנוע, מספר בתי חולים, מספר בתי ספר. איפה אתם חיים? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שמע, גם המצב של הפועל תל אביב לפני 48' היה יותר טוב. מה אני יכול לעשות? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא נכון. לא נכון, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מה אני יכול לעשות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא נכון, אין מה להשוות – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בטח. תבדוק, תבדוק. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – בין תקציב הפועל תל אביב היום ללפני 48'. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תראה כמה אליפויות לקחנו לפני קום המדינה, תסתכל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עזוב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל עם כל מה שאמרתי, יש עוד הרבה מה לשפר. יש עוד הרבה מה לשפר, וזה מה שאנחנו עושים. סמי, בשנתיים האחרונות אישרה ממשלת ישראל תוכניות כמעט בכל היישובים הערביים. לפי נתונים של מינהל התכנון, ד"ר טיבי – הוא לא שומע; אמרת דברים יפים, תשמע. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לפי נתונים של מינהל התכנון, ל-60% מהיישובים הערביים יש תכנון עדכני מאושר, ועוד 30% בהכנה, לעומת 25% במגזר היהודי. 25% במגזר היהודי, ואצלכם כמעט 90%. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תפסיק עם ההשוואות – – – השוואות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, תשווה גם את הצרכים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הוא השווה. אני נותן נתונים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשווה גם את הצרכים, אדוני השר. גם את הצרכים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ל-60% מהיישובים הערביים יש תכנון עדכני מאושר ועוד 30% בהכנה. אני לא אעשה השוואות, לא אגיד לעומת 25% – לא אגיד, בסדר? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז למה אתם מפעילים את הקנסות ואת כל האמצעים נגד ה-30% שהם בתכנון? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> יש תכנון. יש תכנון. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם לא יכולים לחכות? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל יש תכנון – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> – – כמעט לכל היישובים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה אומר בשלבי תכנון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרת 30%. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> 60% מאושר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 30% בשלבי תכנון? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוקיי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז למה אתם פועלים שם? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז אני אסביר לך. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אה, בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בשנתיים האחרונות אישרה הממשלה למעלה מ-100,000 יחידות דיור במגזר הערבי והדרוזי באמצעות הוותמ"ל ובאמצעות תכנון כוללני ומפורט. משרד המשפטים הכין דוח מפורט למיפוי ופתרונות לחסמים תכנוניים וקנייניים, שנעשה בשילוב עם אנשי מקצוע ונציגי ציבור מהמגזר הלא-יהודי. עכשיו לשאלתך – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בחברה הערבית, לא במגזר הלא-יהודי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בחברה הערבית. במגזר, כן, הערבי והדרוזי. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, יש הבדל בין לא יהודים לבין חברה ערבית. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אמרתי. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרת לא יהודי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> במגזר הערבי והדרוזי, באמצעות הוותמ"ל. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הדרוזים גם הם ערבים – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נכון, בסדר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא בהכרח נכון. זה ויכוח גדול. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> האכיפה בתחום התכנון והבנייה נעשית על פי חוק ועל פי החלטות בתי משפט ובהתאם למדיניות אכיפה מקילה כלפי המגזר הערבי. ללא הכלים האלה לא ניתן יהיה לקדם תכנון ופיתוח ביישובים הערביים. מה שמעכב את התכנון והפיתוח כיום זה עבירות הבנייה שמסכלות תכנון ופיתוח. יצוין כי מדיניות האכיפה כיום מתמקדת מחוץ לתחומי הפיתוח של היישובים, ונועדה בין היתר לאפשר פיתוח עירוני ביישובים ושמירה על שמורות הטבע והשטחים הפתוחים, וכן ככלי לקידום תשתיות לאומיות הנדרשות ליישום תוכניות הפיתוח של הממשלה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, האם יש תוכניות מתאר כדי שאנשים יוכלו לבנות בהיתר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, התשובה היא לא. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ב-60% מהיישובים כבר מאושר ועוד 30% בשלבי תכנון מתקדמים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מאיזו שנה מאושר? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מאושר, מאושר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ממתי? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תבדקי. תלוי באיזה יישוב. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא לא, אני יודעת. מה שמאושר מאוד ישן, פג תוקף. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, לפעמים לוקח 17 שנים להכריז על יישוב – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא יודע מי כתב, מה כתב. אין כזה דבר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הטעו אותך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, לא הטעו אותי. אני בדקתי את זה. לא הטעו אותי. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> כבוד השר, אפשר לעזור במשהו? עשיתי על זה הרבה דיונים בוועדת הפנים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ודאי. יותר מזה, השר דודי אמסלם עשה על זה עבודת דוקטורט. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מינהל התכנון הקצה 80 מיליון שקל רק לתוכניות מתאר. אתם יודעים את זה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דודי אמסלם, לא שומעים אותך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הוא יבוא לעלות ולהסביר על המשך, תוכניות ההמשך. בבקשה, אדוני השר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא עכשיו. זה יכול להיות בשלב הסיכומים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> על כל פנים, רבותיי, נעשים המון תיקונים, נעשה המון תכנון, המון אישור. זה תלוי גם באכיפה. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> קודם כול לתכנן לפי הצרכים של היישובים, אחר כך להפעיל את הענישה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שעושים. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא מפעילים את הענישה לפני התכנון. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה צודק. זה בדיוק מה שעשו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר יצחק כהן. אנחנו עוברים מכאן להצעת האי-אמון השלישית, הצעתה של סיעת ימינה, שכותרתה: מחדל הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה. אני מזמין את חבר הכנסת נפתלי בנט, בבקשה. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איך יכול להיות שזו הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל שאנחנו באירוע חירום לאומי והעם לא מאוחד? אתם יודעים, בהקמת המדינה ימין ושמאל התאחדו כדי להילחם בבריטים ולהקים את המדינה; בששת הימים מנחם בגין מהימין נכנס לממשלה, כי הוא הבין שאנחנו צריכים ביחד לפעול נגד איום קיומי; ב-1984, אני זוכר כילד – הייתי בן 12 ­– אני זוכר, הייתה אינפלציה נוראה של 400% שקרעה את המדינה, ואני זוכר כמה שמחתי, כילד, לראות בחדשות שהם התאחדו שם למעלה, הפסיקו לריב. והם באמת התאחדו, הפסיקו לריב, ניצחו את האינפלציה, הוציאו אותנו בשלב הראשון מעומק לבנון. כל כך שמחתי על האחדות. אז אני רוצה לספר לכם סיפור. עכשיו הנאום הראשון שלי מאז שיצאתי מבית החולים. היה לי ניתוח די משמעותי בעמוד השדרה, אז הייתי מאושפז ימים ארוכים – פעם ראשונה בחיים, אגב. מי שמכיר אותי יודע שאני חופר עם אנשים. אני שואל כל אחות: מאיפה את? זאת מוסלמית, זאת דתייה, זאת חילונית. יוצא לך שיחות נפש כאלה לתוך הלילה. היו שני רופאים מסוימים, מנהל המחלקה ד"ר לוינקופף והמנתח אלון פרידלנדר, שהם כל כך מרשימים, כי הם באמת הטובים ביותר בישראל. אבל מה הרשים אותי? הענווה שלהם. הם לאט-לאט – הקשיבו, הם לא היו יהירים. בקיצור, באחת משיחות הנפש אי שם ב-22:00, שניהם נכנסים לחדר, וככה התגלגלנו לפוליטיקה, לחיים פה. רק רקע: לוינקופף, לפני זה הוא היה למשל הרופא של סיירת מטכ"ל – איש עם זכויות, מה שנקרא. באיזשהו שלב הוא אומר לי: תדע לך, אני מרגיש שמלמעלה אומרים לי: אתה לא רצוי. אתה שמאלן, אתה סטייק, אתה חמוץ – אתה לא רצוי. אבל אני רוצה לחיות באדמה הזאת, ואני מבין שהימין ניצח, מבין את זה. אני מבין שיש רוב בימין. אני איש מרכז-שמאל, אבל אל תיתנו לי את ההרגשה שאני לא רצוי, כי אני אוהב את הארץ הזאת. זה ממש הטביע בי חותם מאוד מאוד גדול. גם השותפים שלי להקמת החברה שלי, סאיוטה, שלושתם – אחד מהם היה רב-סרן במוסד, שנייה – קצינה בשב"כ, שלישי – בסיירת מטכ"ל; לא קוטלי קנים. כל אחד הלך, הקים חברה של איזה מיליארד דולר, ואני הכבשה השחורה, פה, בכנסת. שלושתם, אתרע מזלם והם אנשי מרכז-שמאל. אותו דבר הם אומרים: ניצחתם, אבל למה לרמוס אותנו? אנחנו אוהבים את המדינה, אנחנו רוצים שהילדים והנכדים שלנו יחיו פה. ואני חושב שזה לב העניין. המודל הנוכחי, שאומר: אנחנו נעשה לכם דה-לגיטימציה, אתם עוכרי ישראל, אתם שמאלנים, אתם מתהפכים, אתם רעים ורעים ורעים, ולהשניא, ויום אחד ללכת על הראש של החרדים ובצורה מתוחכמת לגרום לחרדים לריב עם החילונים, ויום אחר הערבים אשמים, ושכולם ישנאו את כולם – ככה אי-אפשר לנצח במערכה, כי אם כולם שונאים את כולם וכל אחד מסתכל ורק רוצה לריב עם השני, לעולם לא ננצח את הקורונה. צריך אמון, צריך ביחד. אבל אני אגיד לכם מה הבשורה הטובה. הבשורה הטובה היא שזה שקר. כלומר, למרות שההנהגה, ולפעמים גם התקשורת, מלבה, האמת שרוב העם מאוחד, אבל רוצים להסתיר את זה. כשאתה מסתובב ברחוב, רוב האנשים לא מונעים משנאה; אתה לא הולך וכל היום רואה אנשים שונאים. רוב האנשים הם decent, הם טובים, אוהבים את המדינה, רוצים פה לבנות את המשפחה שלהם בכבוד, לייצר פרנסה בכבוד. וההנהגה היום פשוט מתיזה רעל, מתיזה רעל. הרגשתי את זה בשבוע שעבר. הייתה לי פגישה, שומו שמיים, עם שר הביטחון בני גנץ – אגב, בעניין דאגה ל-200 חיילים בודדים ששוחררו. יצאתי מהפגישה פה בכנסת, צילמו אותי – בסדר – פה-פה-פה, בנט הולך, פוגש את השמאל, הוא שמאלן, הוא בוגד. זה לא יעבוד. בני גנץ הוא לא בוגד, בני גנץ היה רמטכ"ל. יש לי מחלוקות איתו. הוא אוהב ישראל לא פחות ממני, וכל השמאל הציוני אוהב את מדינת ישראל לא בסנטימטר פחות ממני. לוינקופף אוהב את מדינת ישראל. כשהוא היה במבצעים אני לא יודע איפה, בסוריה או בעיראק – הוא אוהב את מדינת ישראל לא פחות מכל איש ימין. כולנו אוהבים את המדינה, וגם אנחנו, הימין, רוצים שלום לא פחות מהשמאל. גם אנחנו בימין לא רוצים שימותו אנשים במלחמות שווא. אז אני יוצא משם, ופתאום מתקפת צייצנים של תרעלה: בנט הוא חתרן, הוא פגש את בני גנץ. אז אני מודיע: זה לא יעבוד. יכול להיות שאנחנו הולכים לבחירות, ובבחירות האלה אני רואה לאן מפלגה מסוימת מכוונת, עם היקפי רעל ושנאה, וזה לא יגרום לי – אני לא איכנע, ואני אפגוש את השמאל הציוני ואת חבריי, ואנחנו נציג מודל אחר. זה מודל של ימין. אני ימני, יש לי עמדות ברורות לגבי ארץ ישראל, עמדות ברורות לגבי מערכת המשפט; צריך תיקונים, שאגב, לא נעשו כבר 30 שנה, אבל בהנהגה שלנו כולם ירגישו חלק. כולם. גם איש שמאל ירגיש חלק, כי יהיה דיאלוג ונדבר ונכבד. אף אחד, לא ערבי ולא יהודי ולא חרדי – אף אחד לא ירגיש שהוא לא שווה. זה לא קשה, כי אני באמת מרגיש ככה. ככה היה בסיירת מטכ"ל, במגלן ובהייטק. תמיד הייתי עם כולם. אני חושב שירשתי מאבא שלי, זכרו לברכה – אבא שלי, שעלה מאמריקה, הייתה לו תכונה אחת: לא היה לו גרם שנאה בגוף. לא הייתה שנאה. לא הייתה לו שנאה לאף אחד. יהיה מודל חדש של ימין שמאמין בדברים, מקדם את הדברים האלה בכבוד, בלי דה-לגיטימציה, בלי לכנות חצי מהעם "עוכרי ישראל", ומיישם, אבל מתוך כבוד. בעזרת השם ובקרוב אנחנו נביא את המודל החלופי הזה, מודל של אחדות, ורק באחדות, בעזרת השם, ננצח את הקורונה ונשקם את ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחבר הכנסת בנט. ישיב בשם הממשלה שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין, בבקשה. << דובר >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, קודמי בתפקיד יושב-ראש הכנסת במקרים כאלה, כששאלו אותו: אז מה השאילתה או מה השאלה, הוא היה אומר: האומנם? אז בעקבות הצעת האי-אמון – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר, אתה לא מורגל לדבר מהפודיום. לא שומעים אותך. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אני אמרתי שבמקרים כאלה קודמי בתפקיד יושב-ראש הכנסת היה מסכם ואומר: האומנם? האומנם? אז נפתלי, מה אתה רוצה שאני אגיד בתשובה על הצעת האי-אמון? מה אתה רוצה שאני אגיד? אני מסכים, אני במשך חודשים ארוכים מנסה לשכנע את הבית הזה, נפתלי, שנגיף הקורונה – אנחנו יודעים עליו מעט מאוד. אמרתי את זה לא פעם בתשובות על אי-אמון. אבל דבר אחד אני יכול להבטיח לך, בלי להיות רופא או פרופסור לאפידמיולוגיה: לנגיף אין דעות פוליטיות. לכן אני מציע שכולנו נילחם בנגיף הקורונה בלי כל קשר לאופוזיציה וקואליציה, ימין, שמאל, דתיים וחילונים. לצערי הרב, גם אם אני קצת חושב שנפתלי הגזים ברומנטיות שלו עד כמה כולנו תמיד היינו מאוחדים – למיטב זיכרוני למשל המחתרות היו מוסרים אחד את השני לבריטים בלי למצמץ, ולא כולם בדיוק היו מאוחדים לקראת 48' – עדיין, אני חושב שמאוד יעזור לנו אם במאבק בנגיף אנחנו לא רק נסתכל איך אצל האחרים משהו לא בסדר, ולא ישלחו לי תמונות, בעלי הקניונים – מה קורה בשווקים, בעלי השווקים – מה קורה בבתי כנסת, מתפללים מבתי כנסת – מה קורה בחתונות, באים לחתונות – מה קורה במסיבות, אלא כל אחד יעשה מאמץ פשוט מאוד להסתכל במראה ולהחליט מה הוא עושה כדי לא להפיץ את המחלה: מסכה, מרחק, היגיינה, שמירה על ההנחיות – לא הנחיות של משרד הבריאות; שמירה על הבריאות, זה פשוט מאוד, ואז בעזרת השם נעשה ונצליח. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון. אנחנו נתחיל עם יושב-ראש יש עתיד-תל"ם חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר אמסלם, יש לי שאלה אליך, ברשותך: למה אתה מדבר ככה? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> למה מה? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למה אתה מדבר ככה? למה אתה עולה פה שבוע אחרי שבוע, קורא לאנשים מניאק וחזיר ושקרן. למה, את מה זה משרת? למה זה טוב? איך זה משפר את חיינו? באיזה אופן זה תורם לשיח הישראלי? למה אתה מדבר ככה? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אתה רוצה שאני אענה לך עכשיו או אחרי זה? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא יודע. תענה לעצמך. אתה לא צריך לענות לי, אתה לא חייב לי דין וחשבון על כלום. תענה לעצמך. אתה יודע מה? זו אפילו לא פוליטיקה טובה. אתה מסתכל אפילו על מה שקרה באמריקה השבוע – הסגנון הזה מפסיד בבחירות. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> איזה סגנון? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם אתה אומר לי "איזה סגנון" אז אתה לא שומע את עצמך. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני אמרתי שאתה משקר, זהו. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> השר אמסלם, אני אומר לך ברצינות, זה סתם. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> תענה, תענה לעובדה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה סתם. באמת אני לא מבין למה אתה מדבר ככה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מדבר איך? אתה רוצה שאני אדבר כמוך? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למה אתה עולה שבוע אחרי שבוע לדוכן הזה ואומר דברים איומים, מכפישים? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> מה אתה אומר? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למה זה טוב? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> ואתה מה? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני לא אריב איתך. לא עליתי הנה לריב איתך. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אתה שומע איך אתה מדבר אל ראש הממשלה? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסב את תשומת ליבך. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אל תסב. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסב את תשומת ליבך לעובדה שאתה עולה – אתה אדם מבוגר, אתה שר בממשלת ישראל. תעשה מה שאתה מבין. אני רק אומר לך, זה לא משרת אותך, זה לא משרת את המפלגה שלך, זה לא משרת את החיים הישראליים. זה סתם, זה עצוב, וחבל, ואני חושב שכדאי לך לחשוב עוד פעם אם באמת בא לך להיות במקום הזה, להיות הדמות הזאת, להיות האיש שמייצג את השפה הזו פה מעל הדוכן בכנסת ישראל. אני אומר לך את זה לא כי אני לא מכבד אותך אלא דווקא כי אני כן מכבד אותך. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אתה מייחס לעצמך – איזה דובר שפה גבוהה? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אני לא מייחס לעצמי שום דבר, אני סתם לא מבין למה אתה עולה שבוע אחרי שבוע ומדבר ככה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אתה מייחס לעצמך – איזה אליטיסט, שלי אתה מטיף מוסר? בוא תשמע מה אתה אומר. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הבנתי. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> כל שבוע, דרך אגב. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה מוזמן להמשיך, אם זה מה שאתה חושב, השר אמסלם. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> תודה רבה. על זה היה אומר הגשש: תודה רבה. איפה לשכת הסעד? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה לא צריך ממני אישור לכלום, אתה איש מבוגר. אני רק באמת לא מצליח להבין למה אתה ממשיך לעשות את זה שבוע אחרי שבוע פה מעל הדוכן, ואיך זה משרת את החברה הישראלית. אתה שר בממשלה. תודה רבה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בגלל ששבוע אחר שבוע אתה מטיף כאן ארס ורעל, ואני עונה לך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יאיר לפיד. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> זה מה שהיה לך להגיד לי? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בשם הרשימה המשותפת – חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> חשבתי שתענה על העובדות. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – דו-פרצופיות. נראה אותו מדבר לחברים שלו באותה שפה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. דיבר חברי אחמד טיבי בהצעת האי-אמון ופרס בצורה מסודרת את סוגיית אכיפת הבנייה בחברה הערבית, את מצוקת הדיור של הצעירים הערבים, ואני חושב שהוא הרחיב והיטיב לתאר את המצוקה. אדוני היושב-ראש, מי כמוך יודע שנושא הריסות הבתים בחברה הערבית ובכפרים, גם בכפרים הדרוזיים, גם בחברה הבדואית בדרום, בחברה הערבית-בדואית בדרום, הוא היום הנושא הראשון במעלה שמציק לחברה הערבית והוא הסוגיה העיקרית שממנה סובלת החברה הערבית. מה גם שהלחץ הזה, המחסור בקרקעות לבנייה, המחסור בקרקע להתפתחות היישובים, הוא גם המקור העיקרי לאלימות בחברה הערבית, אדוני השר. זה בעיקר המקור לאלימות ולרציחות, ויש כאן דוגמאות מכאן ועד להודעה חדשה. לפחות בנגב אני מכיר חמישה מקרי רצח שהסיבה העיקרית להם זה סכסוכי קרקעות. ולמה סכסוכי קרקעות? כי המדינה בעצם לא מפשירה קרקעות, והמדינה חונקת את היישובים הערביים – תוכניות מתאר לא מאושרות, לוקח עשרות שנים לאשר תוכניות מתאר, בכפרים הערביים המדינה לא בונה, אין חברות בנייה שיבנו וישווקו לחברה הערבית. בעצם כל החברה הערבית מבוססת על בנייה עצמית, ולכן הכול תקוע שם. במילים פשוטות, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, צריך אחת ולתמיד לטפל בחוק קמיניץ, לבטל את החוק הזה. זה הביא רק רע למדינה בכלל ולחברה הערבית בפרט, וגם לאוכלוסיות אחרות במדינה. הדבר השני – לעצור את הריסות הבתים, במיוחד בנגב, כשבערך 2,000 מבנים נהרסים בשנה, אם לא יותר מזה, מסיבות שאין להן כל אחיזה במציאות. הדבר השלישי – צריך לאשר את תוכניות המתאר, ובאופן מהיר; לאפשר ליישובים האלה לנשום, לאפשר עתיד טוב יותר לצעירים הערבים בכפרים וביישובים הערביים. רק ככה אפשר להתגבר על הסוגיה, רק ככה אפשר להסתכל על עתיד טוב יותר. וזה לא נעשה, אדוני היושב-ראש. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. אוריאל בוסו. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, למעשה חודשים ארוכים הציבור החרדי והאוכלוסייה החרדית עברו דה-לגיטימציה בכל מה שקשור לקורונה – ערים אדומות, מפירים הנחיות. בתקופה האחרונה, בשבועיים האחרונים, ראינו איך כולן נהפכו לערים ירוקות, אבל בד בבד הן גם נהפכו לערים שקופות. אף אחד לא מדבר עליהן. אני שומע פרשנים: ירדו בבדיקות. אף אחד לא מסוגל להגיד שמקפידים על ההנחיות. גם מי שאמר לפתוח מוסדות ציבור, אמר: לשמור על ההנחיות. אם נשים לב, למעשה אין ציבור שמשלם מחיר יותר מהציבור החרדי, בגלל אופי החיים שלו. כשסגרת לבן אדם את בית הכנסת, לא סגרת לבן אדם מכון כושר; סגרת לו את ההווי הרוחני שלו. אדם ש-80 שנה לא התפלל לבד וסגרת לו – פגעת בו נפשית. וקיימו את זה ועשו את זה. מקיימים את ההנחיות. קשה להגיד – פשוט ציבור ממושמע שמקבל את ההנחיות, למרות מה שאמרו, שאחרי שיפתחו את מוסדות הציבור, בטח שתקפוץ התחלואה. הינה, לשמחתנו, להפתעתנו, אולי באיזו דרך נס שכדאי לאמץ אותה, למרות האמירות שהפרו הנחיות, הערים ממשיכות להיות ירוקות וכל התירוצים נעלמים. לצערנו, כאן, בבית הזה, יש חברים – גם מי שכתב ספר, כתב פרק אחד איך עושים סגר, כי הוא היה בממשלה, ובפרק השני – למה לא צריך לעשות סגר; פעם אחת יש ציוץ שלסגור חנויות זה אסון, ואחרי שהממשלה מחליטה לפתוח חנויות גם זה אסון. אבל כנראה שיש פרק אחד שנשכח בספר הזה: איך למנוע את ההסתה. ואני חוזר פה פעם אחר פעם: הקורונה תחלוף, אבל הפצעים שיישארו בחברה – תמיד נאמרים פה משפטים, וגם קודם נאמר פה משפט על ידי מי שכתב את הספר, שרק ביחד ובאחדות ננצח את הקורונה, אבל מצד שני, בכלי התקשורת, אולי בשביל עד כמה קולות – דואג להסית. אגב, יש מי שמחפשים לקחת קולות גם בחוקים שהם נגד האני-מאמין שלהם ונמנעים בהצבעות על חוקים שהם האלף-בית של היהדות. הם נמנעים, אולי יש עוד כמה קולות שיתמכו בהם בבחירות. בסוף, להיות בממשלה זה לא בנק של מנדטים בלי דרך ובלי אידיאולוגיה. מי שהולך בלי דרך ובלי אידיאולוגיה גם גומר בסוף מתחת לאחוז החסימה, ואותו אחד יודע, ואין חכם כבעל ניסיון. כשיושבים בקבינט הממשלה מקבלים החלטות כבדות משקל. למשל כשביקשו לפתוח את החנויות, לאותה אימא שיש לה חמישה, שישה ילדים בגילי בית ספר וגן ואין לה בגדים – כשאומרים לפתוח זה להסתכל על הדברים הללו. לכו, אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, תפסיקו את ההסתה. אל תחפשו כל הזמן פרקים להשתמש בהם בשביל לגרוף עוד שניים-שלושה קולות, אלא בשביל שנחיה כעם מאוחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשתף אתכם במשפחות שאני מכיר, משפחות שאיבדו את יקיריהן, משפחות שאיבדו את הילדים, הורים שאיבדו ילדים צעירים בני 15, הורים שאיבדו אפילו כמה ילדים, ילדים שנבלו מול עיניהם הכואבות של ההורים. חברים, לא היו להם תסמינים, הם גם לא אושפזו בבית החולים, אבל הם כבר לא איתנו – נפשות של ילדים ונערים רכים שהיו איתנו עד הקורונה והם כבר לא פה. הגוף שלהם אומנם עדיין בחיים, אבל הנשמה כבר כבתה. הם בריאים פיזית, אבל נפשית הם מתים. אדוני היושב-ראש, יושבים אבא ואימא ובוכים ורואים בעיניים דומעות את הילד החינני, החברתי, הכישרוני, הפרח שגידלו, שלא הפסיד אף מסגרת, שהשקיע מרצו בלימודים, הולך וכבה, הולך וקמל; מסתובב בחוסר מעשה ובבטלה, מידרדר והולך ונבעט או בועט בכל המסגרות. הילדים הללו הם קורבנות הקורונה, אבל הם לא נספרים. הם לא רשומים באף סטטיסטיקה, ומדובר לצערי באלפים רבים – ילדים נורמטיביים, שהיו במסגרות בבתי הספר ללא שום רקע בעייתי, ורק השהות הארוכה בבית דרדרה אותם לרחוב. לצערי, למסגרות הם כבר לא יחזרו לעולם. כל ילד הוא עולם ומלואו. זה יכול להיות הילד שלי, הילד שלך, הילד של כל אחד מאיתנו, אבל אין שום תוכנית לטיפול בכל החללים הללו. נלחמים פה בכל האמצעים כדי למגר את הקורונה, לנצח את המגפה ולמנוע חללים בגוף, אבל מה יהיה עם הנפש? מי ידאג לנוער שנשר מהמסגרות? מי ידאג לנפשם הפצועה? מי יעודד אותם? מי יחזיר אותם לתלם? מי ינחם את ההורים שבורי הלב? מיליארדים מושקעים במרוץ אחרי חיסון לקורונה, אבל חיסון מפני הידרדרות הילדים שלנו אין בינתיים. אם היו צריכים לפתוח מחלקות בבתי חולים לאותם נערים, המחלקות היו עמוסות והמקום היה צר מהכיל. זו מחלה מידבקת בדיוק כמו הקורונה ואף יותר. היא מתפשטת בכל המגזרים ללא הבדל. אני אומר את זה בכאב רב. אני רואה מקרוב מה קורה. אין לי ספק שגם החברים רואים מה שקורה בשטח. אסור לנו לשכוח: הילדים הם דור העתיד שלנו, ובדיוק כפי שמשקיעים משאבים בלהציל את הגוף במסגרת המלחמה בנגיף כך יש להשקיע משאבים בלהציל את הנפשות. חבריי חברי הכנסת, בנפשנו הדבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. יושב-ראש ישראל ביתנו חבר הכנסת אביגדור ליברמן. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מיהם הראשונים הנפגעים מכל סיפורי הקורונה? דיבר לפניי חבר הכנסת טסלר – הילדים, הצעירים. כשאני מסתכל על מספר הצעירים שאיבדו מקומות עבודה זה פשוט מדהים – כמעט מחצית מהדור הצעיר, דור העתיד שלנו, יצא נפגע. ראינו סקר של התאחדות הסטודנטים, כמה סטודנטים איבדו מקום עבודה. כל אותם צעירים שעבדו בעבודות מזדמנות, אותם צעירים הם ראשונים להיכנס למאגר האבטלה, אותם צעירים הם ראשונים לעוף מהעבודה, כי הם האחרונים שנכנסו. לזה תוסיפו את האטימות של הממשלה. היום קיבלתי מכתב מבחורה צעירה שפתחה עסק, ונדהמתי לגלות שפיצוי לא מגיע לאותם עוסקים שבשנת 2019 עוד לא היו בני 20. כלומר הם פתחו עסק והצליחו להתגלגל עד שהממשלה החליטה לסגור את אותם עסקים, אבל להם ממש לא מגיע שום פיצוי בהתאם לאותן החלטות ממשלה. אני רוצה רק להקריא מכתב שקיבלתי היום מאחת הצעירות האלה. כך היא כותבת: שמי הגר בוטנויזר, אני בת 20 ממודיעין ואני בעלת עסק קטן בתחום היופי. אני רשומה במס הכנסה כעוסק פטור. אני מוציאה קבלות על כל לקוח ולקוחה שדורך או דורכת בעסק שלי, מגישה דוחות שנתיים והצהרות הון ועושה הכול לפי הספר. מתחילת משבר הקורונה איני מקבלת אף מענק שהוצע על ידי הממשלה בטענה כי אני צעירה מדי לקבלת מענק. על העסק שלי עבדתי קשה מאוד בשנתיים האחרונות והגעתי לסכומי הכנסה יפים, שמטרתם הסופית הייתה לחסוך ללימודים לתואר ראשון שחלמתי עליו. העסק שלי הפסיק והחזיר את פעילותו לפי הנחיות משרד הבריאות ההולכות ומשתנות, כלומר, במצטבר בשנת 2020 עבדתי בערך חמישה חודשים. בחודש אוקטובר 2020 התחלתי ללמוד באוניברסיטה לתואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בין-לאומיים, בעזרה כספית של הוריי. את כל ההכנסות שלי מהעסק תכננתי לחסוך כדי לבנות לי עתיד עם בסיס כלכלי יציב, אך כרגע החסכונות שלי הולכים ונגמרים מכיוון שאין לי שום הכנסה. אני ועוד הרבה צעירות וצעירים שוקעים לאט לעתיד כלכלי בלתי יציב שהופך את החלומות והשאיפות שלנו לפנטזיות שלא יוכלו להתגשם. אני פונה אליך מכיוון שאני אובדת עצות ומקווה שאולי תוכל לעזור לי ולעוד אלפים לעורר את בעיית העסקים הקטנים המנוהלים על ידי צעירות וצעירים, מכיוון שנראה שאין לנו קול בממשלה הזאת. אדוני היושב-ראש, אני באמת פונה פה לכל הנוכחים. אם יש מישהו שחייבים לדאוג להם זה אותם צעירים וצעירות שאנחנו כל כך רוצים לתת להם תמריצים לעבוד, להקים עסקים, להתפרנס בכבוד ולבנות את העתיד שלהם פה במדינת ישראל ולא לחפש כל מיני חלומות אי שם מחוץ לגבולות המדינה. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. חבר הכנסת אופיר סופר מימינה. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אני לא מאמין שאני צריך לעמוד מעל בימת הכנסת בכנסת ישראל ולהסביר מדוע המדינה צריכה תקציב, מדוע מדינת ישראל צריכה תקציב עכשיו, כשאנחנו נמצאים בשיאו של אחד המשברים הכי גדולים, אולי המשבר הגדול בתולדותיה. עכשיו, לפני שבוע אמר יושב-ראש כחול לבן, שר הביטחון בני גנץ, שאי-העברת תקציב זה פיגוע כלכלי. אני אומר לך, השר יזהר שי, אי-העברת תקציב זה לא רק פיגוע כלכלי. אי-העברת תקציב זה פיגוע בריאותי; אי-העברת תקציב זה פיגוע ביטחוני; אי-העברת תקציב זה פיגוע חינוכי; אי-העברת תקציב זה פיגוע חברתי; אי-העברת תקציב זה פיגוע מדינתי. בדבריו הוא גם הוסיף ואמר שהוא יפעל להקמת ועדת חקירה, שדרושה ועדת חקירה בעניין. אז אנחנו, ביום רביעי הקרוב חברי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' יעלה הצעה לוועדת חקירה מדוע אין תקציב למדינת ישראל, ואני מצפה שחברי הכנסת של כחול לבן יתמכו בעניין הזה. אני רוצה לומר עוד דבר. אני הגשתי השבוע הצעת חוק לקיצור תקופת הבחירות מ-90 יום ל-45 ימים. שוחחתי על כך גם עם יושב-ראש הקואליציה, שניסה לעשות את זה בעבר, חבר הכנסת מיקי זוהר. התשובה שנאמרה לי: אי-אפשר. אני לא אומר שזה אי-אפשר, אני אומר שזה הכרחי. זה הכרחי, כי כל שבוע בניהול המשבר הזה הוא קריטי. כל החלטה כאן, בין היא פוליטית ובין שהיא לא פוליטית, היא תיצבע כהחלטה פוליטית. אני לא מדבר על השנאה ועל השיסוי ועל כל מה שילך כאן. איך ייראה קרנבל של שלושה חודשים, קרנבל בחירות? הקרנבל שאנחנו נמצאים בו עכשיו, שהוא קרנבל עצוב מאוד, זה כלום לעומת הקרנבל שאנחנו נהיה בו שלושה חודשי בחירות. עכשיו אפשר לפתוח מכרזים. עכשיו, להתחיל עכשיו את ההתקשרויות עם מוסדות החינוך, עם מבני הציבור, שגם ככה הם פנויים, ולהתחיל עכשיו לצמצם את כל המערכת. אני יודע שכשיש כסף אפשר לעשות הכול, אז אפשר לקחת את הכסף ממימון המפלגות ולהשקיע אותו בקיצור זמן הבחירות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, יושב-ראש מרצ, בבקשה, אחרון הדוברים. אחריו יסכם השר דוד אמסלם, השר המקשר. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה להביע כאן שמחה ולברך את הנשיא הנבחר של ארצות הברית ג'ו ביידן ואת סגניתו קמלה האריס ואת המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית על הישג בלתי רגיל. אם סופרים – וכשיספרו את כל הקולות גם במדינות קליפורניה וניו יורק ביידן יגיע ליתרון של כמעט שישה מיליון קולות על פני טראמפ וגם יתרון גדול באלקטורים. אגב, זה יתרון הרבה יותר גדול מזה שהיה כשניצח טראמפ לפני ארבע שנים את הילרי קלינטון. ברגע הזה, כשאנחנו עומדים בפני ממשל חדש בארצות הברית, דרושה התנהלות אחרת מול המפלגה הדמוקרטית ומול הקהילה היהודית, שכמעט 80% מתוכה הצביעו למועמד הדמוקרטי ביידן. אני שמח על ניצחון ביידן, כי ביידן מחזיר לארצות הברית ובעצם לכל העולם מושכלות יסוד שנדרסו בתקופת טראמפ: יושר, אמינות, ממלכתיות, חופש עיתונות, חופש מחאה, חופש דת. את התוצאות של ההתכחשות של טראמפ למגפת הקורונה אנחנו רואים עם כבר יותר מרבע מיליון מתים בארצות הברית. עכשיו בתקופה הזאת מתים בארצות הברית יותר מ-1,000 איש ביום מקורונה, וכמעט 130,000 איש כל יום נדבקים בקורונה. טראמפ היה זה שבהצהרות הבחירות שלו, כשהוא ראה מישהו עם מסכה הוא נזף וצעק עליו למה הוא שם מסכה בעצרות הבחירות. הוא התכחש לקורונה והתכחש למדע בכלל והתכחש לקריסת האקלים. כל הערכים שאנחנו מצפים להם משלטון תקין – הגינות, שיקול דעת, פיכחון – כל הדברים האלה שובשו בצורה ניכרת בתקופת טראמפ. צריך כאן להגיד עוד דבר אחד חשוב, והוא נוגע באופן ישיר לאחינו היהודים בארצות הברית. בתקופה האחרונה, בארבע השנים האחרונות, היה גידול עצום בתקריות הגזעניות והאנטישמיות בארצות הברית. גידול עצום. יהודים רבים בארצות הברית חשו פחד, ממש פחד קיומי, וזאת הייתה אחת הסיבות להתגייסות המסיבית שלהם למען ביידן. ובעניין הזה ישראל עשתה דבר חמור. נתניהו, בניגוד למדיניות הישראלית מאז קום המדינה, שתמיד דאגה לתמיכה של שתי המפלגות – נתניהו שם את כל הביצים בסל הרפובליקני ויצר קרע קשה עם המפלגה הדמוקרטית. ואמרנו את זה לכל אורך הדרך – המפלגה הדמוקרטית זה חצי אמריקה. המפלגה הדמוקרטית זה רוב יהדות ארצות הברית. לא נכון לעשות שבר כזה עם המפלגה הדמוקרטית, ולא רק בגלל שהמפלגה הדמוקרטית עשויה לחזור לשלטון, כמו שקרה עכשיו, ואז אנחנו ניפגע, אלא בגלל שזו טעות יסודית לשים את ישראל בצד מפלגתי בארצות הברית. אבל נתניהו וטראמפ עשו את שלהם, גרמו לשבר הזה עם המפלגה הדמוקרטית ועם הקהילה היהודית בארצות הברית, ועכשיו אני חושש שנתניהו ייאלץ לאכול את הדייסה שבישל. למי שאומר או חושש מזה שביידן יהיה רע לישראל – אין לזה שחר ואין לזה בסיס. היחסים עם ארצות הברית הם יחסים עמוקים וחשובים, והנשיא החדש הוא בטח האחרון שאפשר לחשוד בו בעניין הזה. יכול להיות שלנתניהו יהיה רע יותר עם הנשיא החדש, יכול להיות. בטוח שנתניהו לא יוכל להשתמש בבית הלבן לצרכיו הפוליטיים כפי שעשה בתקופת טראמפ. אבל ביידן יהיה טוב לישראל, ועכשיו אנחנו צריכים להושיט יד לממשל החדש, לברך אותו, להושיט יד לקהילה היהודית בארצות הברית ולברך אותה על ההישג שלה והתרומה שלה לניצחון ביידן. ואני מקווה שכשיתפנה ביידן לענייני חוץ, הוא יחדש את תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. הוא כבר הצהיר על מחויבותו לפתרון שתי המדינות, שהוא הפתרון היחיד לבעיה, לסכסוך, ואני שמח שהממשל החדש בארצות הברית מחויב, ומחזיק בעמדה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. יסכם את הדיון השר המקשר חבר הכנסת דוד אמסלם, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני אתייחס לאיזושהי סוגיה אחרת, אני רוצה רק להתייחס למה שאמר פה לפיד. לפיד עולה קודם ומדבר איתי באופן מתנשא, פטרנליסטי, ומתחיל לספר לי איך אני אמור לדבר. זה בדיוק הסגנון שלכם. אתם חושבים שבאמת אתם אדוני הארץ. אני, אסור לי לדבר בסגנון שלי. כמובן, לפיד, אתה גדלת בצפון תל אביב. זאת השפה היחידה כנראה שצריך לדבר במדינת ישראל – רק מה שאתה אומר. דרך אגב, זה אופייני לך, אופייני למפלגה שלך. אז אני רוצה לומר לך, אתם כל שבוע, כמעט פעמיים בשבוע, כולכם עולים לכאן, והדבר היחיד שאתם עושים – זורעים שנאה, רעל וארס מול ראש הממשלה והליכוד. זה מה שאתם עושים מבוקר עד לילה. שום דבר אחר בכנסת אתם לא עושים. אתה לא באת לפה, לא הגשת שום הצעת חוק כמעט, אתה לא משתתף כמעט בשום דיון; הדבר היחיד שאני שומע אותך ואת בוגי יעלון ושאר החברים שלכם, אם כבר יש לכם, מה שנקרא, כמה שניות לדבר ברמקול, זה רק לזרוק רעל, ארס ושנאה על ראש הממשלה, הליכוד ועל המחנה הימני. זה מה שאתם עושים. אז אתה בא להטיף לי מוסר? לי? למה אני עונה לכם בקצת? משתדל במעט הזמן שיש לי. אתם עולים עשרות אנשים כל יום. אבל זו הצביעות. זה עומק הצביעות והפטרנליזם שלכם. אתם מאמינים בבלוף שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פטרנליזם, מילה חדשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מאמינים שרק לכם מותר להנהיג כאן, לדבר כאן. דוד אמסלם – אסור לו בכלל לדבר פה. רק לפיד, בן ברק. זה שלכם. מי אנחנו? תראה כמה זה טבוע בכם, שאתה אומר לי: למה אתה מדבר כך? תשמע איך אתה מדבר. תשמע איך בן ברק מדבר. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך בן ברק מדבר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד מעד אני אסביר לך איך בן ברק מדבר. אני שומע אותך גם ברדיו, גם פה, גם בגזענות שאתה מציג, אתה, אז אתם באים ללמד אותי – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה שמעת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – מה להגיד כאן? אני צריך לבקש ממך אישור, מר לפיד? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חבר הכנסת – – – השר אמסלם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה אומר לי: למה לך? זה לא עוזר למפלגה שלך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, איפה שמעת גזענות, תגיד לי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני צריך, אני צריך – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לבקש ממך עצות מה עוזר למפלגה שלי? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה שמעת גזענות? תן לי דוגמה אחת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה עשית את ההבחנה בין השחורים ללבנים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שמעתי אותך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה לא שמעת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז מה אמרת? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה לא שמעת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא אמרת את זה? טוב, אז אני אוציא לך את התמליל בשבוע הבא, אני אקריא בדיוק מה שאמרת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תקריא את מה שאמרתי. לא אמרתי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר. אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לעבור לסוגיה אחרת. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רוצה לעלות להגיב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר, אחרי זה תעלה, תענה מה שאתה רוצה, זה בסדר. תראה, אני רוצה לדבר על מה שקרה עם מיקי זוהר בשבוע שעבר. מר אביחי מנדלבליט, אני רוצה לומר לך שאני אפילו כבר לא מצליח להכיל את קצב האירועים שאתה מייצר. אני בשוק. איך אומר איוב? אמרתי לך: עוד זה הולך וזה בא. אני לא מאמין למה שקורה פה. כל שבוע אתה מייצר לנו אירוע יותר חמור מחברו. אז אני עליתי לכאן וסיפרתי – דרך אגב, זה תפקידי. אמרתי לך: בניגוד אליך, זה התפקיד שלי. אני, במת הכנסת היא מקום עבודתי, ואני מספר לך שמספר המעצרים שאנשים נעצרו בגלל מה שסובב את מנדלבליט הוא פשוט עצום. אני לא מאמין. מינימום אנחנו נמצאים בצפון קוריאה ואתה הנשיא. הרי הייתה סוגיה של בחורה שנעצרה בשבת. על העובדות אין מחלוקת, גם עם חברך ארבל באותו הרחוב, שהוא טוען שהוא שכן שלך וכואב לו עליך. לא כואב לו על האנשים האחרים שבעצם גורמים להם לחילול השבת, לאזרחים התמימים שהולכים ברחוב. אז הייתה אישה שאמרה לך "פרשת משפטים, בושה". היא מצאה את עצמה בסופו של תהליך, בשבת, בחקירת משטרה בתחנת המשטרה שהובלה אליה בשבת. מה אמרת? זה לא קשור אליי, זה לא אני. היה עוד מישהו בשם ירון רז, לפחות קראתי באתר מידה, שהעיר לאחד המאבטחים שרץ עם אשתך, ככה הוא כותב – אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל ככה כתוב באתר – וגם הוא מצא את עצמו בתחנת המשטרה. היה עוד אחד שקראתי שטייל עם ילדיו ביום שבת ואמר לך: אם אתה אומר שהפרקליטות תופרים תיקים לך, אז למה כשזה לראש הממשלה, פתאום – אומר את זה – זה לא מסתדר לך? גם אותו בחור קראו לו לתחנת המשטרה בשבת, וכמובן שזה לא אתה. מדוע שזה יהיה אתה? הרי אתה לא קשור לאירוע בכלל. לא שמעת, לא ראית, אתה לא יודע על מה מדובר בכלל. אתה הכי זוטר בזירה. אתה הבן אדם הכי זוטר. המאבטח זה הבן אדם הכי בכיר, ואתה האיש הזוטר שלא מבין כמעט דבר וחצי דבר, כנראה, לשיטתך, גם בכל עולם המשפט. הרי אתה שמעת במו אוזניך, אני מניח, מה אמרו. אתה שמעת גם אם נעברה עבירה או לא. דרך אגב, אם אותה ההקלטה מגיעה אליך, אתה אמור לקבל החלטה בתיק; נניח שזה לא אתה, מישהו מטעמך: האם נעברה כאן עבירה או לא? אבל כמובן, אתה הפוך מדנידין: אתה, רואים אותך ואתה לא נראה – סליחה, פשוט אתה לא שומע; לא רואה, לא שומע. רואים אותך ואתה לא רואה אף אחד. אני רוצה לומר לך, מה שקרה עם חבר הכנסת מיקי זוהר זה חציית קווים שאני ציפיתי שכל הבית הזה יעלה וידבר על זה, רק על זה. חבר כנסת, יושב-ראש הקואליציה, בא ונתן ריאיון באחד מכלי התקשורת – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הליכוד, מסכן. בתוך הליכוד – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע יפה מאוד, מר מנדלבליט – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – המסכן הזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אף אחד לא איים עליך ולא מאיים עליך. אתה גם יודע שמקסימום חבר הכנסת זוהר אמר דבר – אתה יודע מה? גם אם הוא לא דייק בפרטים, מה זה קשור לכך שקראו לו לתחנת המשטרה? אתה אומר גם: זה לא אני, זו נורית ליטמן. אתה בכלל לא קיים, מר מנדבלבליט, אתה לא מחליט על כלום. רק כשחוקקנו את חוק המצלמות בממשלה, אתה אמרת: זה לא אני. שאלתי אותך איך יכול להיות שאנחנו צריכים חוק למצלמות – אמרת: זה לא אני, זה מלצר. כשעשינו דיון בממשלה לגבי הפגנות פה, אמרת: מה פתאום הממשלה תחליט? זה השוטר יחליט, השוטר יחליט מי מפגין. ועכשיו אתה בכלל טוען: כל המאבטחים, כל המעצרים של האנשים במדינת ישראל באזור פתח תקווה, זה בכלל לא אתה, זה המאבטח, המאבטחים למיניהם. ועכשיו הגענו לחבר הכנסת מיקי זוהר, וזה לא אתה בכלל. זו נורית ליטמן, זה לא אתה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד מעט כולנו ניעצר, דרך אגב, וזה לא אתה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עבדו עליו בליכוד, מסכן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין שאתה אומר – דרך אגב, הדבר היחיד שאני יודע שזה לא אתה בתיקי ראש הממשלה – באת – ואני יודע; אני חושב, סבור, לא יודע, סבור, שלוחצים אותך באמת. למה? בגלל שאני אקריא לך, מר מנדלבליט, ואני אשתדל לעשות את זה כל שבוע. בשיחה שלך עם אפי נוה אתה אמרת, ואני מצטט – מנדלבליט: מי שתפרו אותי בתיק זה זה דינה זילבר – דרך אגב, עד עכשיו היא המשנה שלך, דינה זילבר תפרה אותך בתיק – ושי ניצן. זה לא אני אומר, זה אתה אומר. אתה קודם כול אמרת גם שווינשטיין, אבל נניח וינשטיין בדיעבד. אתה יועץ משפטי, יש לך פרקליט מדינה, יש בחורה שקוראים לה דינה זילבר, שהיא המשנה של היועץ המשפטי גם היום, ואתה אומר שהם תפרו לך תיק. אחרי זה אתה אומר: אני אתפוצץ עליהם, ובסוף אתה אומר: הם מחזיקים בן אדם בגרון. דרך אגב, אני רוצה לומר לך, מר מנדלבליט, אם דבר כזה לא נחקר, אם זו לא סחיטה באיומים, איך הגעת למיקי זוהר? איך הגעת למיקי זוהר? אני רוצה להבין. כשאתם שואלים למה אני מדבר פה – תבינו טוב מה אני רואה כאזרח. אתם חושבים שכל האזרחים בחוץ הם מטומטמים? אני עשיתי דיון על מסמך יצחקי, אחד המסמכים הכי חמורים במדינת ישראל. ניצב במשטרה אוסף חומרים על ח"כים ושרים – שום דבר, עובר ככה. הרי בסופו של דבר גם הסיפור שאתם שמעתם – רצו למנות, הממשלה, מפכ"ל משטרה בשם גל הירש. לא מצא חן בעיני מר יצחקי. הוא מתקשר לגיא ניר ואומר לו: חפש שם איזה משהו. אתם שומעים את זה באוזן – שום דבר. הכול, שלטון החוק. מערכת, חבל על הזמן. ועכשיו אני מספר לכם, אמרתי לכם על הקשר הגורדי שקיים בין מר מנדלבליט, שי ניצן ואלשיך. כל אחד קיבל את חלקו. אלשיך הרי, גם בפרשת אום אל-חיראן – לא אני אמרתי, מח"ש, שהוא פעל שם לשבש את החקירה. גם עם ריטמן הוא אמר להם: אני מפרק אתכם. זה ציטוט של מח"ש, לא שלי; בכירים במח"ש. שי ניצן עשה שיבוש חקירה ברמות הכי גבוהות בסיפור של דנינו וצ'. את הפרטים כבר סיפרתי לכם. ומנדלבליט בהקלטות שלו – אתה כבר מכירים, אתם מכירים את הכול. דרך אגב, אתם גם יודעים שהרמטכ"ל דאז העניק למנדלבליט דרגה באמצע הכהונה – דבר שהיה חסר תקדים בצה"ל, לא היה דבר כזה. באמצע הכהונה העניק לו דרגה. לכן הוא הרגיש קונסיליירי שלו, הוא צריך לייצג אותו במשטרה בפרשת הרפז. כל זה בסדר. הרי הוא ביקש מבית המשפט לא לחשוף את הקלטות, לא אני. תארו לכם שהיו קלטות נגד ראש הממשלה וראש הממשלה לא היה רוצה לחשוף אותן – מה הייתם עושים כל יום? עולים לכאן ומה מבקשים? אבל אתם, לא מעניינים אתכם שום דבר. מה שמעניין אתכם, דרך אגב, זה רק תיקי ראש הממשלה ההזויים האלה. אתם, לא מעניין אתכם דבר וחצי דבר. הרי פורסם גם על ליאת בן-ארי, באחת הפעמים, שהיא בעצם סחטה באיומים את עו"ד נג'רי בתפקיד כשהיא רצתה להתמודד מולה. אתם ראיתם עכשיו, בעבירת הבנייה, הפרקליטות שלחה מכתב – לפחות מה שקראתי בעיתונים – לחברי מועצת ראש העין, שמא, דיר באלכום. אבל את מיקי זוהר קוראים לחקירה של חבר כנסת. למה? התבטא ברדיו. גם אם נניח שזה לא היה הכי מוצלח, מישהו בכלל האמין, כולל מנדלבליט עצמו וכל החבורה הזאת, שבכלל באמת מיקי זוהר מאיים עליו? אבל מה זה חשוב? אם אפשר להפחיד את כל חברי הכנסת – מותר. דרך אגב, חופש הדיבור במדינת ישראל הוא נגד כולם. את ראש הממשלה מגדפים, מנאצים ומשקרים לגביו, ודרך אגב, לגבי הרבה מהשרים פה, על בסיס יומי – זה בסדר, אבל מנדלבליט והפרקליטות – חס ושלום. להגיד להם, להעיר להם איזושהי הערה, חופש הדיבור – חס ושלום. חבר הכנסת. אני רואה בזה באמת עליית מדרגה וחציית קו אדום שהוא צריך לזעזע לא רק את הליכוד – זה לא הסיפור של הליכוד, זה הסיפור של הכנסת ולאן בעצם המדרון שאנחנו מידרדרים אליו בהמשך הדרך. לא יעלה על הדעת שחבר כנסת נחקר על איזשהו ריאיון שהוא אומר ברדיו או בטלוויזיה, גם אם הוא לא דייק בו, כשכל אחד יודע את האמת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה בסדר. הזמן שלי לא מוגבל בעסק הזה, מה לעשות? את כנראה תיאלצי לשמוע אותי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה לעשות – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> השר אמסלם, אתה מבין רוסית? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד לא. בהמשך נלמד. אז לכן, כשמנדלבליט אומר – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> רגע. תשאל את השר אלקין מה פירוש המילה רזגבורה. הכול רזגבורה. הכול דיבורים. אתם הרי מתחזקים את שלטון המשפטנים הזה. אתם מצביעים נגד ועדות החקירה שלי לעניין. אתם רק מדברים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לנו להשיב. לכן אני אומר – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד לו: paroles et paroles – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, מה שקורה – כמעט חצי מהרחוב של מנדלבליט כבר נעצר, חלקם גם בשבת. אולי הגזמתי, אבל בשביל המטפורה אני רוצה להסביר על מה מדובר. חבר הכנסת מיקי זוהר מוזמן למשטרה לחקירה. על מה? על מה שהוא אמר, למרות שהוא יודע שעומדת לו גם חסינות מהותית, למרות שהם מכירים את החוק, אבל כפי שאמרתי, מר מנדלבליט לא שומע, לא רואה; מזכיר לי את השוטר אזולאי – לא רואה, לא שומע כלום, רק מה שהוא רוצה. לכן אני רואה את זה, בכלל – אני חושב, אני לא מאמין שהיה אי פעם יועץ משפטי במדינה שפגע בעצמו בשלטון החוק ובאמון הציבור כמו אביחי מנדלבליט. לכן, מה שאמר לך מיקי זוהר – ואני מצטרף אליו: אני חושב שתעשה נכון, תושיע את עם ישראל, לך הביתה. אני חושב שהנזק שגרמת עד כה, דורות כנראה יצטרכו – יהיה קשה לתקן אותו. אני מציע באמת, לך הביתה, תתפטר ותניח לנו מכל ההתנהלות הבזויה שאתה מתנהג בה בהרבה מקרים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, נא לשבת, בבקשה, כדי שאנחנו נוכל לעבור להצבעות. נא לשבת. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת. נא לשבת, בבקשה. תודה רבה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות על שלוש הצעות אי-אמון בממשלה. ההצעה הראשונה – של סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: מציאות של ממשלה בתוך ממשלה משתקת את המדינה. הצבעה על הצעת האי-אמון. הצבעה מס' 1 בעד הצעת יש עתיד-תל"ם להצביע אי-אמון בממשלה – 38 נגד – 52 נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 38 בעד, 52 נגד, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהכנסת דחתה את הצעת האי-אמון. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון של הרשימה המשותפת, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול בבעיות הדיור והתכנון בחברה הערבית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 32 נגד – 53 נמנעים – אין הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 32 בעד, 53 נגד, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהכנסת דחתה גם את הצעת האי-אמון הזו. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת ימינה, שכותרתה: מחדל הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת ימינה להביע אי-אמון בממשלה – 29 נגד – 53 נמנעים – 2 הצעת סיעת ימינה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 29, נגד – 53, שני נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת האי-אמון נדחתה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, הכנסת דחתה את כל הצעות האי-אמון בממשלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר_המשך >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר_המשך >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מטעם ועדת הכנסת. לוח תיקונים להצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020, וכן לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020. מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אופיר כץ וסעיד אלחרומי בנושא: פריסה לא שוויונית של מכשירי PET CT (מכשיר המשמש לאבחון גידולים סרטניים ולשימושים רפואיים נוספים) על ידי קופת חולים כללית. כמו כן, אבקש להודיעכם כי חבר הכנסת יעקב מרגי הודיע כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"א–2020, שמספרה פ/2135/23. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' מ/1370, פ/224/23; דברי הכנסת, חוב' ג', ישיבה 92; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, שהכינה את ההצעה לקריאה השנייה והשלישית, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א, שהיא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית ושל הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת איתן גינזבורג, מיקי זוהר, מיקי חיימוביץ', משה ארבל, מתן כהנא, אלי אבידר, מאיר כהן וניצן הורוביץ. בהצעת החוק מבוקש להסמיך את הממשלה להכריז על העיר אילת, אזור עין בוקק וחמי זוהר ומלונות ים המלח, או על אזור אחר בישראל שיעמוד בקריטריונים שנקבעו בחוק, כעל אזור תיירות מיוחד. הצעת החוק מאפשרת ליצור איים תיירותיים באזורים שכלכלתם מבוססת במידה ניכרת על תיירות וחווים פגיעה כלכלית וחברתית חמורה בתקופה הזאת, ושהם מבודדים מבחינה גיאוגרפית כך שניתן לערוך בקרה על הנכנסים לאזור ולשמר בהם רמת תחלואה נמוכה. באיים התיירותיים שהוכרזו על ידי הממשלה תתאפשר פתיחה של בתי המלון וקיום פעילויות תיירותיות אחרות, וזאת בטרם פתיחתם של מקומות כאלה ברחבי הארץ. כניסה לאזור תיירות מיוחד תחייב הצגת תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מ-72 השעות האחרונות או, אדוני היושב-ראש, הצגת אישור החלמה מקורונה – זה היה בהצעת החוק הממשלתית. על מנת להקל את שגרת יומם של תושבי האזור והיישובים הסמוכים נקבע כי הם יהיו זכאים לערוך בדיקות מיידיות בנקודות כניסה לאזור ללא עלות. בעקבות הדיונים בוועדת החוקה נוספו למתווה כמה איזונים חשובים: כדי לשמור על עקרון השוויון דרשה הוועדה כי ייקבעו בחוק במפורש קריטריונים המצדיקים את ההכרזה וההטבות שבצידה, וכן שכל אזור שיקיים אותם, את אותם קריטריונים, יוכל להיות – אם הממשלה תחליט – מוכרז כאזור תיירות מיוחד, נוסף על העיר אילת ואזור עין בוקק, חמי זוהר, שנכללו בהצעת החוק הממשלתית. לדרישת הוועדה נקבע בהצעת החוק כי על מנת לאפשר את קיום הפעילות התיירותית באזור ולסייע לכלכלתו, הממשלה מחויבת לבחון את האפשרות לפתוח גם עסקים ופעילויות – לא רק את בתי המלון, לא רק חדר; לפתוח גם עסקים ופעילויות באזור שאינם חלק מהמתקנים בבתי מלון, כגון מסעדות, חנויות ואטרקציות תיירותיות. מובן שפתיחת העסקים ופעילות זו תיעשה בהתחשב בנתוני התחלואה ובצורך למנוע התפשטות של נגיף הקורונה ועל פי החלטות הממשלה. אבל היה ברור דבר אחד – שאי-אפשר לבסס אזור תיירות אם אין מסביבו עוד עסקים. וכפי שאמר גם ראש העיר אילת, שליווה אותנו בכל הימים הללו: אם לא תהיה פתיחת עסקים נוספים במקביל לבתי המלון, אין לו מה לחזור לעיר. ציטוט. על מנת להגן על זכויות תושבי האזור והיישובים הסמוכים שנכנסים ויוצאים מן האזור כחלק משגרת חייהם או בשל עבודתם באזור ואינם בוחרים לעשות זאת למטרת נופש, הוועדה הוסיפה להצעה חובה לממשלה לפטור מביצוע בדיקות קורונה בכניסה לאזור ילדים מתחת לגיל מסוים ואנשים עם מוגבלויות מסוימות כפי שתקבע. כמו כן, נקבע בהצעת החוק כי אם קיים קושי ומחסור בקיום בדיקות מיידיות בכניסה לאזור לא יעכבו את התושבים או העובדים, והם יוכלו להיכנס לאזור לאחר שיעשו להם בדיקת קורונה רגילה. בהמשך לאפשרות שנקבעה בהצעת החוק לפטור אדם שיש לו אישור מחלים מקורונה מביצוע בדיקת קורונה בכניסה לאזור, ביקשה הוועדה לבקש מהממשלה לבחון שימוש בכלי זה באופן שיצמצם את הפגיעה בזכויות גם בבואה להחליט ולקבוע הגבלות אינדיבידואליות בתקנות ובתחומים נוספים או בהכרזות על אזור מוגבל. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת סגלוביץ', עשר דקות. מה, הוא רוצה עשר דקות במקום חמש? בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כולם מכירים את השיר "הי, דרומה לאילת" של חיים חפר, אבל אני לא בטוח שבאמת מתכוונים לכך כששרים את השיר הזה. החוק שהוגש – מדובר בחוק ממשלתי שהוגש ובא להפוך את אילת לאי ירוק, שיאפשר לתושבי העיר הזאת תעסוקה, מסחר, פריחה. אני הייתי אתמול באילת בביקור מתוכנן. בעיר אילת נכון לשבוע האחרון יש 80% אבטלה; בעיר אילת יש מאות עסקים שנסגרו בפעם הראשונה בסגר הראשון ומאות שנסגרים וייסגרו בסגר השני. לעיר אילת, אמורים להגיע מאות אלפי תיירים להחיות את העיר הזאת, ולכן באה הממשלה ובנתה מודל, מודל מצוין, מודל שהופך מקום כמו אילת, שגישה אליה היא רק משני מקומות – מכביש 90 או מכביש 12 – עם ביקורת בכניסה, שהתיירים כולם לא יכולים סתם להגיע, הם צריכים לבוא עם בדיקת קורונה, הם נבדקים במחסום. המשמעות של הדבר הזה, של העובדה הזאת, היא שכל אילת נקייה מקורונה. כמובן שאפשר גם לחלות – גם בן אדם שמגיע יכול להדביק – אבל העיר נקייה מקורונה. בשביל לסבר את האוזן, בשביל לא להטעות ולא לבלבל פה אף אחד, נכון לאתמול היו עשרה חולי קורונה בעיר, שבה מעל 60,000 תושבים. העיר הזאת נקייה מקורונה, אבל היא נקייה מעוד משהו: היא נקייה מתעסוקה ונקייה מחמלה. היא נקייה מהחמלה של הממשלה הזאת, ואני אגיד לכם מדוע. ביום רביעי שעבר החוק – ונעשה מאמץ גדול, יושב-ראש ועדת החוקה – החוק אושר בוועדת החוקה. ביום רביעי בצוהריים הוא היה אמור לעלות כאן למליאה, אבל במדינה הזאת, בממשלה הזאת, שמבינה רק כוח, קרה דבר נורא. קרה דבר נורא, ואני אגיד מה הדבר הנורא שקרה: ועדת החוקה עשתה שינוי בחוק. כמה נורא. היא עשתה שינוי, ואני אגיד לכם מה הוא, ויושב-ראש הוועדה יעקב אשר אמר אותו: יהיו קריטריונים שיאפשרו בעתיד, אם תרצה בכך ואם תחשוב שנכון וראוי להכניס ערים נוספות – רק אם הממשלה תרצה, לא ועדת החוקה, לא ועדה של הכנסת. באה הממשלה ומה אמרה? בשום פנים ואופן לא. אם החוק הזה יהיה כמות שהוא, אנחנו לא מוכנים לו. אמרנו לממשלה: איך יכול להיות? הרי זה חוק שאתם שולטים בו. אתם רוצים להיטיב עם תושבי אילת. מה קרה? השתגעתם? אני אגיד לכם: כן, הם השתגעו לגמרי. ואז קרה המקרה – שהוא לא כל כך נפוץ; הוא קיים, הוא אפשרי – שהממשלה ושר הבריאות הגישו הסתייגות לחוק, וההסתייגות תעלה כאן היום במליאה. היא באה ואומרת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלוש הסתייגויות. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שלוש הסתייגויות. מצוין. שלוש הסתייגויות לחוק. אבל זה נדיר. היא באה ואומרת שהיא לא מוכנה לקבל את הסמכות והאחריות להחליט בעצמה, אם וכאשר היא תחליט. טירוף מערכות כזה אני לא ראיתי. מצד אחד, מסרסים או מנסים לסרס בחוק הקורונה הגדול את פעילות הכנסת. הכנסת עושה את הדבר המיטבי שהיא יכולה לעשות, וזה לחשוב ולהציע ולכתוב מתי שצריך, ואז אומר שר הבריאות – לא שר הבריאות, אומרת הממשלה: מויחל טויבס, לא תודה, אנחנו לא רוצים. אל תגידו לנו למשול, אנחנו לא באמת רוצים משילות ורוצים לשלוט, אנחנו רוצים בעיקר בעיקר בעיקר להשתמש בכוח – זה מה שאנחנו רוצים לעשות. דבר נוסף יש בעיר אילת – והחוק הזה הוא חוק לעיר אילת, הוא לא חוק למקום אחר. הוא חוק לעיר אילת ולמלונות ים המלח. הוא בא ואומר דבר נוסף: ייפתחו אך ורק, אך ורק המלונות, ולא כל הפעילויות במלונות – רק חדר האוכל, הבריכה, והסכימו גם בתי כנסת. לשמחתי, את זה קיבלו, על זה אין הסתייגות. אלה שלושת הדברים היחידים שאנשים יעשו במלון באילת. ואמרנו להם: איך יכול להיות שבחדר האוכל במלון אנשים יאכלו, ובמסעדה שנמצאת ליד, בעסק שנמצא ליד, לא יוכלו להיכנס? אמרתי בהתחלה שאין לב ואין חמלה? אין לב, אין חמלה וגם אין שכל. מדוע אין שכל? כי התהליך כולו מבוסס על העובדה שכל התושבים, כל מי שנכנס – הוא נבדק. אין תקדים לדבר הזה. זה הרעיון המסדר של האירוע הזה. אז מה הממשלה אמרה? לא. אז אני אגיד לכם מה יש עוד בחוק. יש כמה הסתייגויות של הרבה מאוד אנשים מכל סיעות הבית – בעצם תיקון, לא מכל סיעות הבית, מסיעות האופוזיציה, שחברי הקואליציה, כשהצגנו את ההשגות, עשו בראשם עם הראש את התנועה שאומרת "כן", וקיבלו הנחיה להצביע לא. זה מה שהיה. ההסתייגויות הן מאוד פשוטות: לפתוח את העיר אילת באותו מתווה שהוחלט שהוא מתווה בטוח, הוא מתווה חכם, הוא מתווה נכון. אחוז קטן מהמועסקים בעיר אילת, כ-30%, קשורים למלונות באופן ישיר, ושאר ה-70% מועסקים בקשר לפריפריה שקשורה לתיירות: בעלי עסקים, עסקים קטנים ועסקים גדולים. זאת המשמעות של העיר אילת, ומי שחושב שבעיר אילת פתיחת המלונות, די בה, הוא לא מבין מה הוא אומר. הוא כן עושה דבר אחד: הוא עושה הבחנה פסולה בין עסקים שונים. זה מה שעושה החוק הזה. הוא חוק מפלה והוא חוק רע, הוא חוק בלי נשמה ובלי שכל. אבל אפשר לתקן את זה היום, חבריי חברי הכנסת. מה שצריך לעשות זה מה שחובתנו לעשות: בעיקרון, לראות משהו, להקשיב לדבר, להבין את הנימוקים ולהצביע לפי מה שאתם חושבים. אני פונה לחבריי בכחול לבן, אני פונה לאיתן גינזבורג, שהגיש הצעת חוק פרטית, הגיש הצעת חוק פרטית, ואני ראיתי את כולכם יושבים שם, את כל חברי ועדת חוקה, יושבים בפנים ואומרים: כן, זה נכון לעשות. אבל מה שכופה אתכם לא לעשות את הדבר הנכון הוא לא משמעת קואליציונית אמיתית, כי זה לא נושא פוליטי, חברים, זה נושא של כוח ושליטה. וכל פעם שאנחנו מגיעים לנושאים ענייניים, מקצועיים ומסודרים – ואני פונה גם לאדוני שר הבריאות: האמן לי, אני הייתי בוועדה הזאת, וכל הדיונים – שאני העליתי לפחות, וגם חבריי – היו אך ורק מקצועיים. לא דיברתי מילה אחת פוליטית בהקשרים האלה. אני מכיר את המקום, ואני חושב שאם היית אולי בדיון, אולי אולי אפילו הייתי אולי מצליח לשכנע. אולי. אבל אני אומר לך היום, למרות הוויכוח שיש, אני אומר לך שכל החברים בוועדה היו מאוחדים בדבר אחד: אנחנו רוצים את החוק הזה. אנחנו רוצים את החוק הזה מתוקן כפי שכנסת ישראל צריכה; לקחת חומר שהיא מקבלת מהממשלה, שעושים בה את השכל – ואתה יודע, אדוני, אתה ישבת בראש השולחן הזה, אתה ניהלת את הכנסת, ואתה יודע שהדיון בוועדות הוא דיון ענייני ומקצועי. נשים רגע בצד את הוויכוחים הפוליטיים, ולא היה שום נימוק ענייני אפידמיולוגי שבא ואמר מדוע אפשר לפתוח את המסעדה במלון כן ואת המסעדה שנמצאת לידה לא; מדוע את הבריכה במלון כן ואת הבריכה שנמצאת ליד לא. אם הם עומדים כולם, כמובן – כאשר הרשות מתארגנת, מתכננת – הרי זו הצעה שהתחילה, וזו האמת, היא התחילה מכיוון המצוקה הגדולה של העיר אילת. הם באו לפה לשדולה של אילת לפני משהו כמו חודשיים ימים; אולי אני טועה. בסופו דבר, לשמחתי, זה התגבש לידי הצעת חוק ממשלתית. ואני פונה אליך, אדוני השר: תסיר את ההתנגדות שלך. תסיר את ההתנגדות להסתייגויות שלנו, כי הן באמת לא הסתייגויות פוליטיות, הן הסתייגות שכל תכליתן לאפשר לעיר אילת לחיות ולנשום. 80% מהעסקים סגורים. אתה עובר ורואה – הלב נכמר. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> חבר הכנסת סגלוביץ', אתה יודע מה? אני מבטיח לך, אם אתה תסביר לי על ההסתייגות הראשונה, לא אומר לך על כל – על ההסתייגות הראשונה, איך היא עוזרת לעיר אילת, אני מסיר את כל ההסתייגויות. ההסתייגות הראשונה אומרת: אחרי עין בוקק וחמי זוהר יבוא אזור העיר טבריה. אם תצליח להסביר לי איך זה עוזר לאילת, אני מסיר את כל ההסתייגויות. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – לא הסתייגות שלנו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – נסביר לך. אני אשמח להסביר לך – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני שר הבריאות – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מלונות – – – תחלואה – – – << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> – – – תסביר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני, אני מבקש מהיושב-ראש, אם תיתן לי את הזמן, כי זה על חשבון עשר הדקות, אבל – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא, לא. יש לך עשר דקות. תגמור אותן. יש דוברים. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> נגמר הזמן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש לך עוד דקה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא נגמר הזמן. אבל אני אענה לך באותה מטבע, אדוני השר. אדוני השר, אני אענה לך באותה מטבע. האם יעלה על הדעת ששר בממשלה, או ממשלה במליאתה, מתנגדת לקבל סמכות מוועדת החוקה, חוק ומשפט? אני את זה עוד לא שמעתי. עוד לא נכתב בתולדות כנסת ישראל שבאה הכנסת ואומרת: אדוני השר, קח סמכות, והוא אומר: עזבו אותי, מויחל טויבס, אני לא רוצה סמכות, יש לי הרבה עבודה. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תענה לי על ההסתייגות הזאת, אדוני השר. ואני אגיד לך דבר אחד: היום אתה, אתה – ואני אומר לך על ההסתייגויות שלנו, ותסתכל עליהן היטב, מעבר להסתייגות הראשונה. תסתכל גם על היתר, על פתיחת העסקים באילת. אי-אפשר להסתכל רק על ההסתייגות שנוחה לאדוני. תסתכל על ההסתייגות של פתיחת העסקים באילת ותגיד לי מדוע אתה מצביע נגדה כשמבחינה אפידמיולוגית אף אחד לא יודע לתת הסבר לעניין הזה. שאלנו ולא קיבלנו הסבר. ולכן אני אומר, בואו נמיר את המילה הכוחנית "ככה" ונראה איך לקדם את החוק הזה, לפתוח את כל העסקים באילת לטובת העיר ותושביה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת איימן עודה, חמש דקות. חמש דקות, אדוני, בבקשה. נא לא לחרוג בזמנים. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, היום התקיימה ישיבה חשובה בנושא המאבק באלימות ובפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. מפכ"ל המשטרה מצא את האשם, והוא התרבות הערבית. ניסיתי לשכנע אותו אחרת. אמרתי לו שלפני 20 שנה, 30 שנה, 40 שנה, 50 שנה, 60 שנה, נהרגו מדי שנה משהו כמו שלושה עד ארבעה אזרחים ערבים, לא יותר. קרה משהו ב-20 השנים האחרונות. ניסיתי לעשות השוואה בין הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל לבין הפלסטינים בגדה המערבית. בגדה המערבית חיים שלושה מיליון פלסטינים ונהרגו בשנה האחרונה 26 אזרחים. בתוך מדינת ישראל לא שלושה מיליון – מיליון וחצי, ונהרגו 95 אזרחים. אז האם הבעיה היא בעיה של תרבות או שיש סיפור אחר בתוך מדינת ישראל? ניסיתי לשכנע אותו שבכל עם, גם בהיסטוריה, גם בהווה, בתרבות יש כמה מרכיבים. בין היתר בהיסטוריה של העמים יש גם מרכיבים של אלימות ויש גם מרכיבים של סובלנות, ומי שמשפיע בעיקר זה הממסד הקיים. המפכ"ל לא הסכים לחזור בו. ואני שואל: אם משנת 48' עד עכשיו כל אזרח ערבי שהרג או רצח אזרח יהודי נתפס, בשיעור של 100%, ללא יוצא מן הכלל, אז למה כשערבי הורג או רוצח ערבי אז הפענוח לא עולה על 30%? למה כשהנרצח הוא ערבי אז רוצים שיתוף פעולה אבל כשהנרצח הוא יהודי על ידי ערבי לא מבקשים שיתוף פעולה, לא מבקשים תחנות משטרה, לא מבקשים גיוס ערבים? אני חושב שכל בר-דעת יכול להפנים עמוק עמוק: כשערבי נרצח זה חצר אחורית. מה זאת אומרת גזענות? אני רוצה לתת לכם דוגמה – מימוש למילה גזענות. כשהנרצח ערבי אף אחד לא שואל; זה לא נכנס לסטטיסטיקה; שקופים לגמרי. מה זאת אומרת? השר לביטחון פנים, כשהוא מקבל טלפון שיש רצח, הוא שואל איפה, מי נרצח. כשהוא שומע שהנרצח הוא ערבי הוא מבין טוב מאוד שאף אחד לא ישאל אותו, אף אחד לא יגיד לו: מה זה, בכהונה שלך מספר ההרוגים במדינה עלה מ-80 הרוגים ל-160, ל-200 הרוגים, אז אתה שר נכשל. אבל אם ההרוגים הם ערבים הם שקופים, אף אחד לא שואל אותו. אפילו לא יודעים. זהו המימוש של המילה גזענות. מי שעמד שם זה השקרן הגדול מכולם, בנימין נתניהו. הוא מופתע, גם מהמספרים. הוא ראש ממשלה זה 11 שנים. הגיע לישיבה שהזמין אליה חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי לפני שמונה שנים. עמדה מולו אישה מאום אל-פחם, אמר לה שהלב שלו נשבר, מסכן. אמר לה: אני אפתור את הבעיה האישית שלך, אני אפתור את הבעיות שלכם – לפני שמונה שנים, ועכשיו עוד הפעם הלב שלו נשבר והוא רוצה לטפל. ראש הממשלה, הבעיה היא לא אצלך, הבעיה היא איתך, אתה. אתה האשם, אתה אחראי. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, עשר דקות, בבקשה. חבר הכנסת עודד. בבקשה, אדוני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, תראו, אני חייב לומר משהו לממשלה, גם לשר הבריאות, גם לשרת התיירות. בסך הכול בחוק הזה באתם לעשות מעשה חיובי – באתם לבוא ולאפשר לאזורי תיירות להיפתח – אבל בכישרון בלתי מוסבר, שאני חייב לומר שהממשלה, אם יש משהו שהיא מצטיינת בו זה בזה, אחרי שמילאתם את החלב בתוך הדלי, נתתם לו כזאת בעיטה והעפתם את הדלי יחד עם כל החלב, וכל החוק הזה לא שווה שום דבר. הרי ממה נפשך, מה הפתיחה הזאת של בתי מלון בלי המסעדות? למה מסעדה בבית המלון יכולה לפעול והמסעדה הקטנה ליד לא יכולה לפעול בדיוק בתנאים הרלוונטיים? למה העסקים הקטנים – – – << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> מאיפה הבאת את זה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי העסקים הקטנים, אותם הוצאתם. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> תפסיק, תפסיק להמציא. יש גבול. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את העסקים הקטנים הוצאתם מהחוק. העסקים הקטנים והרוכלים נמצאים מחוץ לחוק, הוצאתם אותם. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> מי אמר לך? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רציתם רק את בתי המלון. הרגע ניהלת על זה ויכוח עם חבר הכנסת סגלוביץ'. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זאת ההסתייגות שלך, אדוני. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – – ויכוח. הרי אתה רוצה בהסתייגות שלך למחוק את זה, בדיוק כמו שאתה רוצה למחוק את ההסתייגות שלנו. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> למחוק את רשימת המכולת. מה זה קשור? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> למחוק את רשימת המכולת שאתם מכניסים לחקיקה ראשית. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איזו רשימת מכולת מכניסים לחקיקה ראשית? << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> רשימת המכולת שאתם – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא יודע מה רשימת המכולת. יש הסתייגויות שאתה יכול לקבל ויש הסתייגויות שאתה לא יכול לקבל. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> אין מישהו שמתכוון לפתוח רק בתי מלון. תפסיקו להטעות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> אתם מנסים לגמור את אילת, זה מה שאתם מנסים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הפוך, הפוך. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> אין איש אחד שמתכוון לפתוח רק בתי מלון. תפסיקו לשקר לציבור. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בדיוק הפוך. זאת ההסתייגות של חבר הכנסת סגלוביץ'. עליה הוא דיבר. עליה הוא דיבר. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> לא צריך אותה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה לא צריך אותה? זה הסיפור. עכשיו אני אגיד את הדבר השני – ופה אני חולק עליך, אדוני השר. היכולת שלכם להכריז רק על אילת ועין בוקק, כאילו טבריה היא לא עיר תיירות, כאילו רצועת החוף בטבריה היא לא רצועת חוף שאפשר לתחום אותה ולנהל אותה כאזור תיירות, עם כל המשמעויות האלה – גם ברמת התחלואה, כשעלתה התחלואה בטבריה, איפה היא עלתה? בשכונות, למעלה, במקרה שכונות מאוד מאוד צפופות, מאוכלסות באוכלוסייה חרדית. שם הייתה תחלואה גבוהה, לא ברצועת החוף, לא בבתי המלון עצמם, ששם מקפידים הקפדה יתרה ויקפידו גם אם ייכנסו לחוק. ופה ליבי עם הסיעות החרדיות. אני ממש לא מצליח להבין את העניין הזה. איך אתם, שנלחמתם גם בתוך הוועדה כדי שהעיר טבריה תהיה חלק מהעניין, תסכימו לזה שהיא תצא החוצה? איך אתם תסכימו לזה שהיכולת של הממשלה להכריז על טבריה כמו על אילת ועין בוקק לא תהיה קיימת? והכול – למה? כי הגעתם לאיזושהי הסכמה עם הממשלה על חוק הקנסות ובזה מכרתם את זה? כדי שלא יהיו קנסות על מוסדות החינוך? אני לא מצליח להבין את זה. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דיון אחר לגמרי, אבל הורדתם את זה מסדר-היום. תאמיני לי, אני מכיר את הבניין הזה מצוין. במקרה הצעת החוק של הקנסות לא עולה לסדר-היום, ופה כן, כי מגיעים לאיזושהי הסכמה אחרי שיש דיון בלשכת היושב-ראש. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אין קשר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אין קשר? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אין קשר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אין קשר? אז הדיון הוא אותו דיון על אותו דבר עם אותה עסקה. אבל אין שום קשר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אין קשר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל מה שלא היה בוועדת הכספים לא עלה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם משהו בעניין אחר, מעניין לעניין באותו עניין, ופה אני רוצה לדבר על איך שהממשלה מתמודדת עם המשבר הכלכלי אל מול העסקים הקטנים. יושב פה יושב-ראש ועדת הכספים, רואה את הנתונים יותר טוב ממני היום. תאמינו לי – ואין לי ספק שגם אתה תגיד – כשאני מסתכל על מתווה הסיוע של הממשלה – חברים, אתם לא בכיוון. אתם פשוט לא בכיוון. אתם פשוט לא מבינים לאן אתם גוררים את המגזר העסקי צעד אחרי צעד. מה שאתם עושים אל מול המגזר העסקי הוא לא רק מתווה הפיצויים, שלא מאפשר להם לשרוד. אתם עושים הרבה מעבר לזה – אתם סוגרים להם את האור של התקווה, את אותו אור בקצה המנהרה, שבעל העסק אומר: בסדר, המצב קשה עכשיו, יש קורונה, צריך לסגור, צריך להצטמצם, אני יכול להכניס פחות אנשים לעסק שלי. יש לו איזשהו אור בקצה המנהרה. הוא אומר: בעוד חודשיים-שלושה יהיה יותר. אני אשרוד את התקופה הזאת שנה והעסק שלי יחזור לעבוד. אתם הפכתם את האור הזה בקצה המנהרה לאור של הרכבת שבאה לדרוס את בעל העסק. זאת המשמעות, כי אם יכולים לתת מענקים לעסקים על ההוצאות שלהם ואחר כך רשות המיסים, בשיא המשבר – לבוא לאותם עסקים ולהגיד להם: תחזירו את המענק בחזרה, זאת הרכבת שדורסת את העסק. זה לכבות את האור בקצה המנהרה. ויש שלושה דברים שאותם אתם צריכים לעשות: לטפל במתווה החל"ת החולה הזה, שמכריח את העסקים להוציא את העובדים לחל"ת ולא מאפשר להם להחזיר אותם אפילו לא ב-30% משרה; אתם חייבים לייצר ודאות לעסקים; אתם חייבים לייצר מענקים בשיטה אחרת. הפתרון הוא – ואת הפתרון הזה יודעים גם שרים שיושבים בממשלה – ויסכים איתי על זה גם חבר כנסת ניר ברקת, הפתרון הוא המודל האמריקאי. הפתרון הוא שנוסף למענק הוצאות שנתתם להם כדי לשרוד את ההוצאות, לתת להם עוד הלוואה – הלוואה, לא מענק, אבל הלוואה שהופכת למענק אם העסק מתחייב להפעיל את עצמו במשך שנה לפחות ולהחזיר 60% מהעובדים לעבודה. הוא יקבל את זה ובעוד שנה זה יהפוך לו למענק. הרי כל מי שיושב בוועדת הכספים ועוקב אחר הנתונים יודע שה-6 מיליארד שקל שהקצינו לטובת החזרת עובדים פשוט לא מנוצלים, כי כל התוכנית של המענקים לא שווה שום דבר. קחו את ה-6 מיליארד שקלים האלה, תפנו אותם לטובת הלוואות שיהפכו למענקים כשהעסק מחזיק את עצמו, ותיתנו תקווה. תיתנו גם אור בקצה המנהרה לבעל העסק, תאפשרו ליותר עובדים לחזור לעבודה ותייצרו תמריץ לעסקים להמשיך ולהתנהל במדינת ישראל. והדבר האחרון הוא לייצר מתווה של חזרה לפעילות לצד הקורונה, מתווה שאומר: יש קורונה, יש הדבקה. תחזרו לפעילות – זה המתווה – תתכננו את עצמכם חודשים קדימה. אפשר לעשות את זה. ואפשר לעשות את זה, גברתי השרה, לא רק באילת ובעין בוקק – אפשר לעשות את זה גם בתל אביב ובנתניה ובטבריה ובנהריה ובכל מקום ומקום. תייצרו את המתווה הנכון, תעבדו בשיתוף עם הרשויות המקומיות ותוכלו להחזיר יותר עסקים לעבודה. אבל בדרך שאתם הולכים כרגע אתם מכבים את האור, ואתם לא רק מכבים את האור של התקווה – אתם מכבים את האור לעסקים. אז תדליקו אותו בצעדים פשוטים, ותאמינו לי, תקבלו תמיכה גם מהאופוזיציה. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה לך. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – לא נמצא. רשימת הדוברים, תני לי רשימת דוברים, בבקשה. אבקש לקבל רשימה מהסיעות. חברת הכנסת קארין אלהרר, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. תודה, אדוני היושב-ראש. אני מקווה שהשר אדלשטיין באולם. אדוני השר וגברתי שרת התיירות, תראו, המצב של העיר אילת היה בכי רע עוד הרבה לפני הקורונה. אני רוצה להזכיר לכם: בסבב הבחירות השני, באוגוסט 2019, כבר אז ראש הממשלה הבטיח שייתן מענקים. אתם זוכרים? סגרו להם את שדה התעופה – הוא הבטיח מלא כסף. אם תשאלו את ראש העיר, הוא יספר שהכסף טרם הגיע. עכשיו על המחסור הזה, על הקושי הזה, על הבעיות שכבר היו, נוספה לנו הקורונה והחמירה את המצב פי כמה. אילת היא עיר מבודדת, וכמעט הייתי אומרת מיותמת מאב ואם. בכל דבר שהיינו מעלים על דעתנו – בבריאות, בחינוך, ברווחה – הם מקבלים תמיד בסוף. בדיון שהיה בוועדת חוקה נתנו לאילת הזדמנות. בהצעת החוק הממשלתית וההצעה הפרטית אומרים את הדבר הכל-כך מובן מאליו: בואו ניקח את החיסרון ונהפוך אותו ליתרון. בואו נהפוך את זה לאי של תיירות, נאפשר לעסקים לעבוד, לבתי המלון לפעול, ולאנשים – למצוא עיר תיירותית שאפשר להיות בה בלי צורך לטוס ליוון ולקפריסין ולכל מיני מקומות שהשליטה בהם היא פחות טובה. אז מה עשו? אמרו: כן, נעשה בדיקות קורונה לכולם; כן, לא יהיה בן אדם שיגיע לעיר אילת ולא נדע באמת מה מצבו הבריאותי. אבל הו הו, רגע, עד כאן. מה, גם נפתח? מה, יהיו מסעדות? מה, יהיו אטרקציות? עכשיו אני שואלת אתכם: איזה תייר יגיע רק לישון בבית המלון ולשחות בבריכה, כשהחורף כבר כאן? תראו לי את התייר הזה. לשלם אלפי שקלים – על מה? לא פותחים את העיר. אז אני אומרת לכם, זה עוול, עוול לתושבים. הייתם צריכים לשמוע את ראש העיר, שבאמת מדם ליבו מספר איך עוד דקה כל התושבים שם הופכים להיות תושבי רווחה. בואו נעצור את הדבר הזה. הגבלתם בחוק את התנועה, הגבלתם בחוק שלא ייכנסו בלי בדיקות. בואו נפתח את זה. עכשיו תראו, צחוק הגורל הוא שמי שהצביע בעד הצעת החוק היו חברי האופוזיציה, ודווקא הקואליציה, שתפקידה למשול ולדאוג – הם התאדו מהחדר. כשהם היו צריכים להעיר הערות, אוסנת מארק ושלמה קרעי, כולם היו בעד, כולם אמרו את הדברים הנכונים. בהצבעות כולם נעלמו. אני מציעה לכולם, קואליציה ואופוזיציה: אילת היא במדינת ישראל. אילת היא של כולם בבית הזה. תצביעו בעד. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. אורנה ברביבאי, בבקשה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בשעות האחרונות יש רחש-בחש – אני מציעה לך להתחיל את השעון שלי – בבית הזה סביב השאלה אם בכלל נכון לאשר את החוק שיעלה. כאילו אנחנו באיזה – לא כאילו; אנחנו בועה מנותקת מציבור גדול מאוד של אנשים שיושבים בבית ושואלים את עצמם: האם הפוליטיקאים ירדו מהפסים? אתמול ביקרתי בעיר אילת. הסתכלתי לאנשים בעיניים וראיתי את הכאב. סדר גודל של מעל 80% מובטלים בעיר אילת. מישהו מבין מה זה עיר עם 80% אבטלה? עיר מרוחקת גיאוגרפית, לא פשוט גם ככה – נוספה הקורונה. והם מסתכלים עלינו ואומרים: תעשו, בבקשה, פוליטיקאים, מצב שבו אנחנו רק דבר אחד רוצים: לצאת לעבוד, להתפרנס ולפרנס את ילדינו בכבוד. אז מתקבלות החלטות מוזרות, כמו למשל לחשוב על לפתוח בתי מלון שיבואו תיירים אבל לא לפתוח את מה שהעיר יכולה להציע לתיירים, למשל כפר צלילה. ביקרתי אתמול בכפר צלילה, ואומרת לי מי שמפעילה אותו: את יודעת, באו לפה פקחים ורצו לרשום לצוללנים קנס על זה שהם לא הולכים עם מסכה. אמרתי: איך ילכו עם מסכה, הצוללנים? באמת, בעל הבית השתגע, ירדנו מהפסים. הציבור אומר לנו, לפוליטיקאים, לא משנה מאיזו סיעה, לא משנה מה התפלגות ההצבעה בעיר הזאת: תעזרו לנו. אני פונה אליכם, חבריי מכל סיעות הבית: בואו נתגבר על ענייני פוליטיקה קטנה ונעזור לתושבי אילת רק בדבר אחד – להתקיים ולהתפרנס בכבוד. מגיע להם. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי זוהר, חבר הכנסת מיקי זוהר – איננו; חבר הכנסת מיקי לוי, סליחה, חבר הכנסת מיקי לוי – איננו; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – גם הוא איננו; חבר הכנסת רם בן ברק, חבר הכנסת רם בן ברק – איננו; חבר הכנסת יוראי להב – גם הוא איננו. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה, עד שלוש דקות, אדוני. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום היינו בישיבה מיוחדת של הוועדה המיוחדת למיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית. שמענו את ראש הממשלה, את השרים, את מפקדי המשטרה, ותתפלאו, לא הופתענו. אנחנו מתריעים כבר חודש, מאז שראינו את התוכנית הממשלתית, שהתוכנית הזאת לא תשיג כלום, כי היא אינה מיועדת להשיג כלום. התוכנית הזאת היא בסך הכול מס שפתיים, ואין בה חידוש רציני למיגור הפשיעה בחברה הערבית. הבעייתי מכול זה נקודת המוצא, המנטליות, נקודת ההנחה של אלה שכתבו את התוכנית ושקדו על התוכנית, שמאשימים עוד פעם את החברה הערבית או גורמים בתרבות בחברה הערבית שמייצרים את הפשיעה והאלימות. אנחנו לא מקבלים את זה בשום פנים ואופן. אנחנו אומרים כל הזמן: רוצים תוכנית ממשלתית, אבל תוכנית ממשלתית שבאמת תפתור את בעיית הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אני אתייחס במיוחד, באופן ספציפי, להיבט הכלכלי. אנחנו מבקשים כל הזמן: אי-אפשר לפתור את בעיית הפשיעה והאלימות בלי תוכנית לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. ראו זה פלא, התוכנית לא באה על זה בכלל. היא אומרת שיש צורך בפיתוח כלכלי, ואכן מכירה בפערים, באבטלה, בעוני, בפערים בהשתתפות בכוח העבודה, בהכנסות, אבל לא מציעה כלום. זו הממשלה, תוכנית ממשלתית שאינה אומרת לי כלום. אני רוצה לתת כמה עצות לכותבי התוכנית: קודם כול, פיתוח כלכלי, חבריי חברי הכנסת, מחייב, צעד ראשון, מוכר בכל העולם – כדי לחולל פיתוח כלכלי צריך להפסיק קודם כול את האפליה והגזענות. אי-אפשר לטעון שיש שוק חופשי אבל יש גזענות, אין מעבר חופשי של כוח אדם, אין מעבר חופשי של הון, אין מעבר חופשי של ידע שעובר לאוכלוסייה הערבית. איך הכלכלה תתפתח בלי ידע, טכנולוגיה והון? עוד דוגמה: אבטלה של צעירים. היום הופתעו מקבלי ההחלטות שיש ירידה בהשתתפות בכוח העבודה בקרב צעירים ערבים, כי ההון האנושי אינו מאפשר להם להשתלב בכוח העבודה, כי העבודות המוצעות אינן מספקות או אינן פותרות את המצוקה הכלכלית. צריך לזה שינוי בתמהיל כל מערכת החינוך. הם יכולים, דרך אגב, להתחיל לתת עכשיו דמי חל"ת ואבטלה לאותם צעירים שמובטלים בגלל הקורונה, מגיל 18 עד 20, והממשלה מסרבת לתת להם דמי חל"ת ואבטלה בגלל שהם ערבים, ואמרו את זה בוועדות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היבט שלישי – אדוני היושב-ראש, ברשותך, זה מאוד חשוב – היבט הבנייה ללא היתר. יש 50,000 בתים ללא רישיון. אלה בתים שנבנו בלי משכנתה, בלי הלוואה בנקאית, בלי כלום. הם נבנים מהלוואות רגילות עם ריבית גבוהה, נבנים בהתחייבויות, בצ'קים דחויים ובשוק אפור, לפעמים, של אותם אזרחים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כאילו שזה לא מספיק, בא חוק קמיניץ ונותן להם קנסות של 200,000, 300,000 שקלים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו רוצים תוכנית אמיתית לפטור אותנו ממצוקת האלימות והפשיעה, אבל תוכנית תקינה ואמיתית. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. אני מבקש מכולם לדייק. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. איפסתי את השעון. שלוש דקות, בבקשה. נא לדייק. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בשבת האחרונה הלך לעולמו אחד המאורות הגדולים של העם היהודי בדורנו, הרב הלורד יעקב צבי יונתן זקס. מדובר באבדה גדולה לא רק לעם היהודי אלא לעולם כולו, וראוי הוא וראויה כנסת ישראל שנישא כאן כמה מילים לזכרו במשכן הכנסת של מדינת היהודים, מדינת ישראל. הרב זקס, שכיהן כרבה הראשי של בריטניה במשך 22 שנים, היה הרבה יותר מאשר רב. הוא נחשב לאחד האינטלקטואלים המובילים בעולם. נוסף לספרים הרבים שכתב, לתאריו האקדמיים כפרופסור לפילוסופיה, למשפטים, לאתיקה ולתנ"ך, במשך עשרות שנים הוא שימש, במידה רבה מאוד, כשר החוץ הבכיר והטוב ביותר שהיה לעם היהודי. הוא נחשב למרצה מבוקש בעולם על אף חזותו היהודית מאוד, ובזכות הגותו המעוררת השראה ראו בו ראשי ממשלות בריטניה אחד היועצים הקרובים שלהם בדיאלוג הדתי בממלכה. הוא זכה במעמד המכובד של מושב קבע בבית הלורדים הבריטי ועמד בחזית ההגנה על מדינת ישראל ועל השתמרותו של העם היהודי בעולם כולו אל מול סכנת ההתבוללות. במפגש עם רבנים ישראלים שנערך לפני כמה שנים אמר על עצמו כי הוא יהודי, ציוני ובריטי. העובדה שאינו עולה ארצה, כך אמר, לא הופכת אותו לפחות ציוני. זכור ביותר מאבקו בשנים האחרונות באנטישמיות הגואה במפלגת הלייבור הבריטית, מאבק שנעשה בממלכתיות ביד אחת ובעמידה תקיפה לזכותה של היהדות ביד השנייה, מאבק שממש לאחרונה נשא פרי, לשמחתנו. אחד המסרים האחרונים שלו היה מענה על השאלה מדוע צדיק ורע לו. הוא השיב על כך: אלוקים לא רוצה שנבין למה דברים רעים קורים לאנשים טובים, כי אם היינו מבינים, היינו מוכרחים לקבל זאת כעובדה, וריבונו של עולם לא רוצה שנקבל זאת. הוא לא רוצה שנבין למה דברים רעים קורים לאנשים טובים כדי שנילחם נגד הרוע והאי-צדק שיש בעולם – זה למה אין באמת תשובה על השאלה הזאת. הרב זקס נלחם נגד הרוע שפשט בעולם המערבי ובעולם האסלאמי כשהוא מעמיד על נס את המורשת היהודית שמושתתת על תורת ישראל. נותר לנו כאן במדינת היהודים ובעולם כולו לדאוג שמורשתו של הרב זקס תישמר אף היא. נשלח מכאן, מכנסת ישראל, תנחומים לבני משפחתו של הרב, לקהילה היהודית בבריטניה ולעם היהודי כולו, שאיבד ללא כל ספק את אחד מהבכירים של דובריו ומייצגיו, מקדשי שם שמיים. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> היום התקיימה ישיבה – שבה גם אתה נכחת – ישיבה שבה השתתף ראש הממשלה בזום, לגבי אלימות בחברה הערבית. השתתפו גם השר לביטחון פנים, יושב-ראש הכנסת, ממלא מקום המפכ"ל, חברי הכנסת. הגישה שבה דיברו, לדעתי, היא גישה של לצאת ידי חובה, ומאוד לא נחה דעתי, באנדרסטייטמנט, מהביטוי "תרבות ערבים", "תרבות ערבית", בהקשר של האלימות. זו הייתה אמירה לא מוצלחת של ממלא מקום המפכ"ל, וחבל שיש במשטרה מי שחושב שהבעיה היא תרבות ערבית. כי אותו עם, מעבר לקו הירוק, יש לו יותר נשק, אבל יש שם פחות פשיעה ויותר פענוח של פשיעה, שני האלמנטים, בתוך אותו עם, כי המשטרה שם לא רואה בעם שלה אויב. פה, המשטרה רואה באזרחים הערבים אויבים, כמו שכתוב בדוח אור. הדבר הזה: נתנו לכם, נתנו לכם – הוא דיבר על 20 מיליארד. אין דבר כזה, זה לא אמיתי. אם המספר הזה נכון, הוא שכח להגיד כמה העביר ליהודים, ל-80% מהאוכלוסייה: מאות מאות מיליארדים, כך שזה פיצ'פקעס, גרושים. מה שמגיע לי ולכם, ווליד, היבה, אנטאנס, מגיע לנו בזכות ולא בחסד. כאשר אנחנו דורשים אותו, אנחנו דורשים זכות. לא עושים לנו טובה אם סוללים כבישים, או אם יש ביטוח רפואי, או אם מטפלים באלימות ובפשיעה; זאת חובת הממשלה, כי לנו אין משטרה פרטית. למדינה יש משטרה ולמדינה יש מונופול גם על אכיפה וגם על האלימות – רק למדינה, לכן היא מסוגלת לטפל ולמגר את ארגוני הפשע, היא ולא חברי הכנסת ולא ראשי הרשויות ולא האזרח הפשוט שחסר לו ביטחון אישי. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> צודק. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת רם בן ברק. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה – כאשר תשומת הלב או המיקוד הוא פתיחת העיר אילת, המלונות בעיר אילת ובים המלח – חשובה מאין כמוה. אני מצר על כך שזה לא קרה בשבוע שעבר מכל מיני טעמים פוליטיים שאני לא יודע להסביר אותם. איך יכול להיות שהעברנו את זה בוועדת חוקה ביום רביעי, כולם היו תמימי דעים שצריך וניתן להתכנס ביום רביעי במליאה ולהעביר את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית – התרעתי גם בוועדה והתרוצצתי גם בין משרדו של היושב-ראש לבין מליאת הכנסת וביקשתי לא לסגור את המליאה. היה צריך ביום רביעי להעביר את החוק הזה. חברי הכנסת בוועדת חוקה עשו מאמצים להעביר את החוק הזה. מנהלי בתי המלון הזעיקו את כל הצוותים, קיבלו הזמנות לסוף שבוע, הזמינו אוכל, התארגנו לפתיחת בתי המלון, וראה זה פלא: הבית הזה לא התחשב בהם. אני קורא לו סוף השבוע האבוד שירד לטמיון. כאילו אין אנשים עובדים בעיר אילת, כאילו לא היה צריך לפתוח את בתי המלון, כשכבר התקבלה ההחלטה לפתוח. בשביל מה היה צריך לדחות את זה ליום שני זה? מדוע אי-אפשר לנהוג בשום שכל, בשכל ישר? לעמוד בהתחייבויות ולפתוח כבר את בתי המלון, כפי שסוכם, בסוף השבוע שעבר? כן, זה היה אפשרי. הפתרונות שנמצאו הם פתרונות מצוינים. נכון, הם לא מושלמים לעת הזאת, מה לעשות. גם חבריי מאיגוד בתי המלון וגם חבריי מאילת – ואני יושב-ראש השדולה למען העיר אילת – חלקם לחצו לפתוח בתי מלון בעוד מקומות בארץ. אני רוצה לפתוח את בתי המלון בכל הארץ, כמו שלקחתי ושיגעתי את המערכת לפתוח את הצימרים, אבל האם זה היה חכם לבוא ולהגיד או הכול או לא כלום? לא. לכן עמדתי הייתה לאורך כל הדרך, למרות הלחצים: בואו נבודד את העיר אילת כקפסולה, כעיר ירוקה, ואת מלונות ים המלח כקפסולה, כשטח ירוק, עם בדיקות מחייבות, כדי לשמור על האזור ירוק, ונפתח את בתי המלון בעיר אילת ובים המלח. נכון, זה לא נוח, אבל אין ברירה. כשהעיר נסמכת על 85% מתושביה במקומות העבודה בבתי המלון, זה צורך ומחויבות שלנו כשליחי ציבור וחברי כנסת. בהצלחה לעיר אילת ולבתי המלון בים המלח. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בהצלחה, ותודה למי שעבד על הנושא. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. חבר הכנסת רם בן ברק. אחריו – חבר הכנסת יוראי להב. אדוני, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שרת התיירות, מעולם מדינת ישראל לא הייתה במשבר כל כך עמוק. המשבר הבריאותי שאנחנו נמצאים בו הוא שגרם למשבר הכלכלי החמור בתולדותינו, והוא מחייב אותנו בחשיבה יצירתית ושונה, חשיבה כזאת שיודעת להתאים את עצמה לכלכלה החדשה – כלכלה תחת שגרת קורונה. זו חשיבה שמאפשרת לנו לפתוח איפה שאפשר ולסגור מהר איפה שצריך. זו מציאות שונה שמחייבת הקפדה יתרה במקומות מסוימים ושחרור איפה שאפשר; לא לרוץ אחרי מתרחצים בים, אבל לא לאפשר כניסה לאזור סגור ללא מסכה. זה לפתוח את העיר אילת כולה תחת בדיקות של כל מי שנכנס וכל מי ששוהה בה, להציל את התיירות, להציל את העסקים. עיר עם 80% אבטלה לא תתקיים לאורך זמן אם לא נהיה יצירתיים. את המודל הזה צריך להעתיק לכל מקום בארץ, בכל מקום שזה אפשרי, בתנאים שאנחנו נקבע. אסור לנו להיכנס לקיבעון מחשבתי. אנחנו נמצאים במלחמה. אנחנו צריכים לתת תשובות נכונות למצבים משתנים. בצורה כזאת אנחנו גם נזכה לאמון הציבור, גם נשפר את הכלכלה וגם נוכל להתנהל לאורך זמן עם המחלה. בהצעת החוק הזאת אנחנו אומרים כן לאילת, וכן לבחון מקומות מסוימים שנחליט עליהם, אם הם עומדים בפרמטרים שקבענו לאילת. עם ההסתייגות הזאת אני ממליץ מאוד לתמוך בחוק. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יוראי להב, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מנסור עבאס. אם לא יהיה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. עכשיו אני לא שם בסוף, מי שלא נמצא, אני לא מאפשר לו לעלות עוד פעם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תקדם אותנו ותשים אותם אחר כך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא. מי שלא נמצא לא יעלה יותר. זהו. כשאני מנהל – לא יעלה. אם מי שיחליף אותי ירצה להעלות אותם בחזרה, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי שרת התיירות, חבריי חברי הכנסת, השרה פרקש הכהן, אני מברך אתכם על המהלך החשוב שאתם מובילים לעיר אילת. זו עיר נהדרת, יפהפייה, ממש יהלום בכתר של ישראל, מקום שאני מתגעגע לשוב אליו, לנפוש בו, ליהנות מהחופים המרהיבים של העיר הזאת ומאנשיה מסבירי הפנים. אני שמח שאתם עושים את המהלך הזה, כי זו עיר מהממת, אבל לא רק כי זו עיר מהממת, אלא כמו שחבריי ציינו, 85% מכלכלת העיר מבוססת על תיירות. העיר נמצאת בקריסה, ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא. אני גם מברך, גברתי השרה, על שינוי המדיניות שלכם בהקשר של ההתמודדות עם הקורונה. הקורונה, כפי שאנחנו יודעים, לא הולכת להיעלם מחיינו, לצערנו, בתקופה הקרובה. אנחנו צריכים לאמץ מדיניות שמכירה בעובדה המצערת הזאת. אנחנו צריכים ללמוד לחיות לצד הקורונה, ולכן, ההחלטה שלכם, גברתי השרה, להכריז על אילת בתור אי, בתור קפסולה, בתור אזור ירוק בוהק, שכל אדם שנכנס אליו דרוש בבדיקה, היא נכונה. אבל אני תוהה למה אתם עוצרים שם. כשתייר מגיע לנפוש, הוא מצפה לחבילת תיירות כוללת. הוא לא רוצה להסתגר בבית המלון, בחדר שלו, אז אני תוהה למה אתם לא פותחים את כל הקומפלקס של התיירות של אילת – את המסעדות, את בתי הקפה, את האטרקציות התיירותיות הנהדרות שיש בעיר. הרי אחוזי האבטלה לא מדברים רק על צוותי בתי המלון, שטוב שיחזרו. למה לעצור שם? אני פשוט לא מצליח להבין את ההיגיון. למה מותר לשחות בבריכת בית המלון אבל אסור לצלול עם מדריך? למה מותר לאכול בחדר האוכל אבל אסור ללכת לאכול בבית קפה או במסעדה טובה – ויש לא מעט כאלה בעיר אילת? למה, תחת כללי התו הסגול, במרחק פיזי ותוך שמירה על מסכות, אי-אפשר לפתוח את מופעי התרבות? אם אילת, גברתי השרה, היא עיר קפסולה מבודדת שבודקים שכל מי שנמצא בה בריא, אינו נושא את הנגיף עימו, מדוע לא לפתוח את כל האטרקציות התיירותיות? למה לא לאפשר לכולם לחזור לעבודה ולהפריח את העיר הזאת, שכרגע קורסת? אני שוב מברך על ההחלטה הנכונה שלכם, אבל אני מבקש, מפציר: קבלו את ההסתייגויות שחבריי ואני הצענו, הנחנו על שולחן הכנסת. תאפשרו לעיר הזאת לשוב ולחיות, לשוב ולייצר, לשוב ולחגוג, לשוב ולחיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אחריה – חבר הכנסת ווליד טאהא. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אין מה להוסיף הרבה על המצב הכלכלי הקשה שעומדים בפניו כל מי שעוסקים בתיירות, כל מי שמועסק בתחום התיירות, כל מי שיש לו עסק בתחום התיירות. זה לא רק באילת וזה לא רק בעין בוקק אלא גם בנצרת ובעכו, בעיר שלי, וגם בנהריה ובכל מיני מקומות אחרים. השאלה המהותית היא – לאילת מצאנו פתרון. את אילת אפשר לסגור, את אילת אפשר לתחום, באילת אפשר שאנשים ייבדקו בכניסה ואפשר להיות בטוחים שהם יכולים להשתמש במתקנים של התיירות, אבל מצד שני – וזה טוב, אני חושבת שהגיע הזמן לתת פתרונות לכל מי שבתחום הזה ובתחומים אחרים – השאלה המהותית היא מה עם השאר. הם צריכים לחכות עד שתתפוגג הקורונה ועד שלא תהיה קורונה? וכמו שהבטיח היום ראש הממשלה בישיבה של הוועדה המיוחדת למאבק בפשיעה – הוא מצא זמן גם לספר לנו שעוד יהיה חיסון לקורונה. אני לתומי חשבתי שהוא אומר שכשיהיה חיסון לקורונה, גם הפשיעה תיגמר, אבל זה לא. אנשים שהתמוטטו בתקופה הזאת, כי הממשלה יושבת ומחכה שיהיה החיסון ותיגמר בעיית הקורונה, לא יכולים לחכות לחיסון – הם בינתיים צריכים להכניס אוכל הביתה. בעלי בתי המלון בנצרת, בעלי חנויות המזכרות והמסעדות, וכל התיירות שקיימת בעכו, כולל האנשים שמפעילים את כלי השיט וכו', הם לא יכולים לחכות. הממשלה, למה מחכה? האם אפשר להציע פתרונות ברוח של לחיות ולהתמודד עם הקורונה? לא להתמודד עם הקורונה ולמות, כלכלית וגם בריאותית. האם אפשר לקבוע נהלים שמאפשרים לאנשים כן להפעיל, תוך כדי שמירה על כללים, בדיוק כמו שאנחנו המשכנו לעבוד בכנסת, כי היינו צריכים להגיע לפה? לא שהצלחנו להניע הרבה דברים, אבל המשכנו לעבוד, והכנסת התאימה את עצמה למצב שבו חיים עם מצב קורונה ומנסים להגיש. אי-אפשר לדבר על מצב שבו רוב הצעירים עובדים במתן שירותים, ובמיוחד צעירים וצעירות ערביות – מתן שירותים בענפי התיירות – ולסגור את הענף הזה. אני מאוד מקווה שהשרה אכן תמצא את הדרך כן להחזיר את החיים לענף הזה, וגם להחזיר אותו לעכו, לנצרת ולכל מקום אחר, כי תבינו, ברגע שפותחים רק את אילת – ואני לא נגד שיפתחו את אילת ואת עין בוקק – כל התיירות תזרום לשם. כולם יזרמו לאילת, וזה יגרום לעוד מוות קליני לענף התיירות במקומות אחרים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת היבה יזבק. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לנצל את שלוש הדקות שלי להתייחס לשני נושאים. הראשון – החלטת הממשלה שהתקבלה לפני כמה ימים לגבי תוכנית 922, שהיא, אגב, החלטה מבורכת. אני רוצה להעיר שההחלטה איננה כוללת את האזרחים הערבים שגרים בערים מעורבות, והתוכנית, ההחלטה, גם איננה כוללת את היישובים הערביים ואת האזרחים הערבים שגרים במועצות האזוריות. על כן, כל האוכלוסייה הערבית הזאת שגרה בערים מעורבות או גרה במועצות אזוריות, לכאורה נמצאת מחוץ לטווח התמיכה שמאפשרת התוכנית. על כן יש מקום לשקול תוכנית שתתמוך גם באוכלוסייה הערבית שגרה במועצות האזוריות, בערים המעורבות, כי מצב האוכלוסיות שם, מצב האוכלוסייה הערבית, איננו שונה כלל ועיקר ממצבה של כלל האוכלוסייה הערבית במדינה. הנושא השני – היום בצוהריים התקיים דיון חשוב מאוד בוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית, בהובלת חבר הכנסת ידידי מנסור עבאס, דיון מעניין ביותר לגבי התוכנית שהציעה הממשלה למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אני רוצה לומר שאף אחד לא ביקש מאיתנו וגם לא מצפה מאיתנו – והראשון שביניהם הוא ד"ר מנסור עבאס; הוא לא מבקש מאף אחד מאיתנו לתמוך בכל סעיף מתוך התוכנית או לתמוך, ולהזדהות עם כל התבטאות של אלה שהשתתפו בדיון, אבל כולנו ללא יוצא מן הכלל מסכימים שמשהו צריך להיעשות כדי להפסיק את שטף הדם בחברה הערבית ואת השיגעון של הפשע שמשתולל, שעד כה גבה – בשנה הזאת, והשנה עוד לא הסתיימה, אנחנו מתקרבים מאוד לכ-90 קורבנות. תוכנית צריכה להיות. להילחם בפשיעה חייבים. זה שהממשלה הגישה תוכנית זה לא אומר שהתוכנית היא שלי או של כל אחד אחר מחברי הכנסת הערבים, ועל כן הביקורת לגבי סעיפים בתוכנית היא ביקורת לגיטימית, אבל אוי לנו אם אנחנו נתייחס באופן כללי לסוגיה של מלחמה בפשיעה – כי כולנו צריכים לתמוך בתוכנית שתביא לסיומו של השיגעון, ההרג שמשתולל בחברה הערבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת היבה יזבק, אחריה – חבר הכנסת עופר כסיף, ואם לא יהיה – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, בכל מדינה מתוקנת קבלת הזכות לביטחון אישי, ביטחון חברתי, היא האחריות הבלעדית של המדינה, של הממשלה – של המשרד לביטחון הפנים, למשל – אך הופתענו היום שוב ושוב, אגב, לשמוע מראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא אינו יכול להיאבק בתופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית אלא אם מה? המנהיגים, ובמיוחד הרשימה המשותפת והנהגת החברה הערבית, ישתפו פעולה איתו ויסייעו לו. ממשלה מסכנה. אין, מסכנים. לא יכולים לטפל בפשיעה ואלימות אם המשותפת לא באה עכשיו ונרתמת איתם יד ביד. באמת? הבנו שראש הממשלה מגיע היום לוועדה למיגור אלימות ופשיעה בחברה הערבית, שאגב, הוקמה בגלל המאבק העיקש שהובילו החברה הערבית והרשימה המשותפת והוועד להנהגת החברה הערבית. אנחנו הבנו שהוא בא כדי לעשות קצת רייטינג, קצת להתייפייף, במיוחד אחרי הכישלון המחפיר בעניין הקורונה. אבל לא עד כדי כך. לכל דבר יש גבול. גם באינטליגנציה שלנו אסור לזלזל לפעמים, וכן, אנחנו יודעים טוב מאוד, טוב מאוד, על מי מוטלת האחריות לאסוף את הנשק. אנחנו כן דורשים שתהיה תוכנית ממשלתית, אבל לא תוכנית ממשלתית עם שתי מילות הקסם הנרדפות המתמשכות: גיוס שוטרים ערבים ופתיחת תחנות משטרה. מה זה יסייע אם פותחים עוד תחנות משטרה, אם אנחנו רואים שדווקא בערים וביישובים שנפתחו בהם תחנות משטרה אחוזי הפשיעה עלו? ויש לכם דוגמאות מאום אל-פחם, מבאקה אל-גרבייה, מיפו ומעוד ועוד יישובים. מה יעזור גיוס עוד שוטרים ערבים? הרי גייסתם בחמש השנים האחרונות 700 שוטרים ערבים וזה לא עזר. זה לא עזר. הכלים האלה שאתם מנסים לשווק ככלים של קסם, לא רק שהם לא עוזרים – הם מקבעים את הבעיה. הם מקבעים את התופעה. הם מקבעים את הבעייתיות. למה? כי כאן יש מדיניות שמנהלת מצב שמקבע את האלימות והפשיעה. כולנו כאן בטוחים שאם הממשלה הייתה מעוניינת – הייתה עכשיו מכריזה ומחליטה החלטת ממשלה לאיסוף הנשק מהחברה הערבית. כל עוד החלטה זו לא נעשית, מבחינתנו כל תוכנית שאתם מביאים היא קשקוש והיא פגיעה נוספת בחברה הערבית. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה לך. הדובר הבא – חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתחיל מסיפור אישי. לפני הרבה מאוד שנים, כשהייתי צעיר, עם יותר שיער ופחות בטן, גרתי באילת תקופה והייתי עושה שם תיאטרון בובות. תקופה די ארוכה. יש לי הרבה סנטימנטים לעיר הזאת, עד היום, למרות שעברו הרבה מאוד שנים מאז, ואני מצר על כך שהעיר אילת נמצאת במשבר מתמשך, עוד לפני הקורונה. אני רוצה להזכיר לכולם שאטרקציות מאוד מרכזיות באילת נסגרו בחמש או שש השנים האחרונות, כמו IMAX, כמו עיר המלכים. העיר נמצאת בסכנה אמיתית של הפיכתה לעיר רפאים, בעיקר עכשיו, בעידן הקורונה, וזה נובע מאוזלת יד והזנחה. המדינה צריכה לקחת על עצמה את האחריות ולדאוג לעיר אילת ולתושביה. הרוב המוחלט של תושבי אילת מתפרנסים מתיירות. הם בעצם מופקרים. אנחנו יודעים שלמעלה מ-80%, כמדומני, נמצאים היום באבטלה, או בקשיי פרנסה, זה – בוודאי. חובת המדינה לדאוג לתושבים, ואני מצפה שכך באמת תעשה הממשלה. להציל את העיר אילת ואת אנשיה – יש אפשרות לעשות את זה. החוק שעומד לפנינו אינו חוק טוב, לפחות משתי סיבות: אחת – שהוא מתייחס רק לאילת ולעין בוקק. החוק צריך להתייחס לתיירות בכלל, כפי שאמרו קודם. התיירות בעידן הקורונה נמצאת במשבר מאוד חמור. עובדים רבים מאבדים את פרנסתם. זה לא נכון רק לאילת ולעין בוקק, אם כי באילת באמת יש בעיה ייחודית, לכן החוק הוא לא מספיק טוב בכך. דבר שני, שגם הוא הוזכר – החוק אינו מספיק טוב כי הוא מאפשר או לפחות מדבר על פתיחת מלונות באילת, אבל מתעלם לחלוטין משאר האטרקציות או המקומות שמתאימים או ראויים ושמהם מתפרנסים אלפי אנשים בתיירות, כמו מסעדות, כמו בארים וכן הלאה, לכן החוק לא מספק. עדיין, צריך להיות בעדו, משום שהמעט הזה טוב מכלום. לכן אני מציע פה וקורא לחבריי לעשות הכול כדי להצביע בעד הצלתה של העיר אילת, בעד הפתיחה, גם של עין בוקק, אבל – אני מסכם בכך – גם לפתוח את כל המקומות, במסגרת התו הסגול והזהירות הנדרשת; לפתוח את כל המקומות באילת ועין בוקק ולפתוח את כל מקומות התיירות במסגרת המגבלות והדרישות הבריאותיות לא רק באילת ובעין בוקק. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. הדובר הבא – חבר הכנסת אלי אבידר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מוחה על זה שזה היה התור שלי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני מתנצלת. לא אני גיליתי את הסוגיה הזאת, אבל יש פה ברשימה אנשים שבסוף לא נמצאים בהסתייגויות, לכן התור שלך הוא הבא. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. רק אבהיר שיבגני סובה – אתה הבא בתור. יש לך שלוש דקות לתכנן. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, במוצ"ש האחרון אמריקה בחרה בג'ו ביידן להיות נשיא. נאחל לו הצלחה. אלה חדשות רעות לנתניהו, שחירב כל גשר אפשרי לדמוקרטים בשנים האחרונות. לפני עידן נתניהו ידענו לשמר יחסים קרובים עם שתי המפלגות, אך בעידן נתניהו האינטרס של מדינת ישראל אינו חופף את האינטרס של נתניהו, וזוהי מהות הבעיה. ג'ו ביידן הוא ידיד ישראל שנים רבות. נכון, הוא אינו משתייך לכת המעריצים של סמוטריץ' ובנט, אבל הוא עדיין ידיד. נתניהו, בכישרונו המפוקפק, עומד להחמיר את המצב ולהפוך אותו לאויב. עברנו שמונה שנים של גיהינום עם הנשיא אובמה. נתניהו לא ייחס חשיבות לאנשי המקצוע בשגרירות בוושינגטון. הוא הרי יודע הכול, הוא מבין את אמריקה – כל כך מבין, שזלזל באובמה, כי היה בטוח שלא ייבחר. בביקורו הראשון של נתניהו בוושינגטון בתקופת אובמה הוא היה יהיר, ארוגנטי, והיה בטוח שהוא בא ללמד את הנשיא הצעיר פרק בהיסטוריה אל מול המצלמות. אובמה השפיל אותו עד עפר. הוא נתן לנתניהו לעלות על המטוס בחזרה לישראל ופרסם שהוא מקדם יוזמת שלום במזרח התיכון ושמנהיגי מדינות ערב כבר עודכנו בנושא. את נתניהו הוא לא טרח לעדכן – השפלה ברמות הגבוהות ביותר. נתניהו הרברבן קיבל ציון אפס: אפס ביחסי אנוש, אפס בצניעות, אפס בחוכמה ואפס בתבונה מדינית. ביידן הוא לא אובמה. הוא ידיד אמיתי של ישראל עשרות שנים מתוך אמונה ולא אינטרס. נתניהו בן 71 שנים, והוא לא הולך להשתנות. הוא ימשיך להיכשל ולהכשיל את כולנו תוך שינסה להנדס תודעה ויספר שהוא מצליח. אין מנוס. זה ילך ויחמיר. אסור לחכות יותר. חייבים להגדיל את המחאה. מיליון וחצי ישראלים שותפים למחאה באופן פעיל בארבעת החודשים האחרונים, וחייבים להתאחד כדי להביא לשינוי. גברתי היושבת-ראש, נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים. נדליק את מבערי המחאה, 300,000 מפגינים במוצ"ש הקרוב בבלפור, עד שיתפטר. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חבריי, היום בבוקר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הגיע לנתב"ג יחד עם שרת התחבורה מירי רגב, והם חנכו מעבדה לבדיקות קורונה הכי מהירות שיכולות להיות. יום לפני זה הייתה הודעה של לשכת ראש הממשלה שמדובר על טקס חגיגי. יושבים פה שרי הממשלה, אומנם מכחול לבן, אבל יהיה גם לכם כיף לשמוע. אמרתי: מה חגיגי בזה? מה חגיגי בזה? תסבירו לי. אנחנו תשעה חודשים אחרי שמשבר הקורונה פרץ, כמעט שנה מאז שנודע לנו על דבר הקורונה – כי בסין זה התחיל בסוף נובמבר, או-טו-טו נחגוג שנה; "נחגוג" במירכאות. אנחנו בצורה חגיגית חונכים מעבדת קורונה כשבסין התחילו לעשות את זה בפברואר, בארצות הברית התחילו לעשות את זה באפריל, בטורקיה – בטורקיה, לא מהמדינות הכי מפותחות בעולם – עושים את זה מיוני, ברוסיה עושים את זה מיוני. ברוב מדינות העולם בדיקת קורונה בשדה תעופה היא בין חצי שעה לשלוש שעות מקסימום; אצלנו – 14 שעות בבדיקה תמורת 45 שקלים, ואם אתה רוצה בדיקה מהירה, תוך ארבע שעות, זה יעלה לך כמעט 130 שקל. אני התביישתי כששמעתי שהממשלה, שראש הממשלה מתגאה בטקס חגיגי במעבדה הזאת. אני בעד מעבדה, אבל חברים, תשעה חודשים אחרי שהקורונה פרצה פה לתודעה של הציבור? תהיו קצת צנועים, יא ריבונו של עולם. בזמן הזה, גברתי היושבת-ראש, אלפי בעלי עסקים מסתכלים על הנעשה בשדה התעופה בן-גוריון ואומרים: אולי תשימו גם אצלנו מעבדה מהירה ותכניסו לנו אנשים לעסקים שלנו? סיפור קצר שאני רוצה לספר על עסק, בית קפה שקוראים לו בלה צ'או, במרכז ראשון, שנפתח לפני כמה חודשים ונסגר. מה הם רוצים שם בסך הכול? לעשות הופעות חיות. זה מקום גדול יחסית, אפשר להכניס שם 20 אנשים, בשקט אפשר להכניס. כמו אלפי בתי קפה, סגרו את בית הקפה הזה. אבל על מה לא חשבו? לא חשבו איך לעזור. למרות שבית הקפה הזה סגור כמעט שמונה חודשים מחייבים אותם לשלם ארנונה – 8,500 שקל רק ארנונה. עכשיו, אם אתם מחליטים לעשות – אם אתם, הממשלה, מחליטים לעזור, אז לפחות תקפיאו את הארנונה הזאת, תנו להם הוצאות קבועות, משהו. לא. שום דבר. ואז אני שואל – הרבה פעמים שואלים אותי: מה אתה רוצה? שואלים אותי: מה אתה רוצה? אני רוצה שני דברים, גברתי היושבת-ראש: אני רוצה שהממשלה תתפקד, והדבר השני – אני רוצה שהממשלה תיתן לנשום, לבעלי עסקים, לאזרחים, לכל מי שרוצה להמשיך לחיות; לא לחשוב על התאבדות בגלל המשבר הכלכלי – ותאמינו לי, יש לי גם פניות של אנשים כאלה, שכותבים שהם הגיעו אל סף התאבדות. זה נורא ואיום לקרוא פניות כאלה, זה פשוט נורא ואיום. אני כבר לא מדבר על הקנסות, אני כבר לא מדבר על זה שאנשים מפחדים משוטרים, לשאול שאלה, כי הם חושבים שייתנו להם דוחות. יש לי בקשה לממשלה, ויש פה כמה שרים שיושבים – זה דבר נדיר, דרך אגב, לראות באולם כמה שרים. הינה, ארבעה שרים של ממשלת ישראל – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל יש לי בקשה אחת צנועה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תיתנו לנו לנשום. זה הכול. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני לא אדבר על אילת עכשיו, אני אדבר על דבר אחר, ואני רוצה שתשמע ותזדעזע כמו שאני הזדעזעתי בבוקר לשמוע את הכתבה של כרמלה מנשה. יש יותר מדי דרוזים בשירות בתי הסוהר, צריך לעצור את הגיוס שלהם – זה מה שאומרים בשירות בתי הסוהר, זו הכתבה. ואיך עושים את זה? זו אפליה, קודם כול. זו אפליה, זו אפליה לשמה. אותם צעירים שהשתחררו מהצבא, מילאו הרבה תפקידים בצבא, רוצים להמשיך בחיים הביטחוניים ולתרום לביטחון המדינה ומחליטים להתגייס לשירות בתי הסוהר – באים ועוצרים אותם. ואיך עושים את זה? שמים מקום מגורים. מקום המגורים קובע אם אתה מתגייס לשירות בתי הסוהר או לא מתגייס לשירות בתי הסוהר. אם אתה גר בבית ג'ן או במר'אר אתה לא יכול להתגייס, כי מקום המגורים שלך לא מתאים לשירות בתי הסוהר. זה אחד התנאים לגיוס. בשאלון שממלאים שמים לאום. ככה, לאום. לא עדה – לאום: לאום יהודי, לאום מוסלמי, לאום נוצרי ואחר. ואחר – ככה בטופס של שירות בתי הסוהר. אחר זה דרוזי, וזה אומר שלא מגייסים את הדרוזי. זה אחד הדברים שעושים היום בשירות בתי הסוהר. עושים את זה במשטרה, עשו את זה במשטרה. היום אומרים: אנחנו רוצים לגייס יותר בני מיעוטים למשטרה, אבל לא דרוזים. אתה לא יכול להתקבל כדרוזי למשטרה דרך היחידה שהקימו לגיוס בני מיעוטים, כי אתה דרוזי, אתה צריך ללכת להתמודד עם היהודים. ואין לנו בעיה להתמודד – התמודדנו כל הזמן והתגייסנו. אבל שם, בגלל שאתה דרוזי, לא מגייסים אותך. עצרו בעצם את הגיוס גם למשטרה, עצרו את הגיוס לשירות בתי הסוהר. ואני אומר לך, אני כאן נלחם בשביל העדה הדרוזית. אני לא אאפשר את האפליה הזאת. הגשתי שאילתה, השאילתה התקבלה, ואני מודה ליושב-ראש על שקיבלו את השאילתה שלי. ביום רביעי אני רוצה לקבל תשובות ברורות מהשר לביטחון פנים. האפליה הזאת, צריך להוריד אותה מסדר-יומה של הכנסת. אנחנו מדינה דמוקרטית. לא יכול להיות שהלאום – הדת שלך תקבע אם אתה מתגייס או לא מתגייס. אני רוצה שמי שמתאים – יתגייס. אם הוא לא מתאים, אל תגייס אותו, אבל אם הוא מתאים, בגלל שהוא דרוזי אנחנו לא מגייסים אותו? זאת יריקה בפנים לכל העדה הדרוזית. לא מספיק לנו חוק קמיניץ? לא מספיק לנו חוק הלאום? כמו שאמרתי תמיד על חוק הלאום, לא מספיק לנו. גם הגיעו למצב – למנוע מאותם צעירים להתגייס. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. אפשר גם להגיש דיון מהיר לוועדת הפנים והגנת הסביבה שתדון בזה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבקש ממך דיון בנושא הזה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. רק שנייה, יאיר, אני מתנצלת. השרה ביקשה לדבר עכשיו, זאת זכותה. שרת התיירות, בבקשה, חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. << דובר >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הקדמתי לעלות כי אני יושבת כאן ומאזינה להסתייגויות רבות של הרבה חברי כנסת, חבריי, לחוק הזה שנקרא "חוק איים ירוקים", שרוצה לתת חמצן בתקופה לא פשוטה גם לאילת, גם לאזור ים המלח. כולם מדברים נורא יפה. מעולם מדינת ישראל לא הייתה בכזה משבר – נכון; אנחנו דואגים לעיר אילת – נכון; אנחנו מברכים על ההצעה, על היוזמה של הממשלה הזאת לחשוב מחוץ לקופסה; בימים שהתחלואה עולה, בכל זאת לתת איזשהו מענה לענף התיירות הגווע, שלפי התוכנית הבריאותית אמור להיפתח בשלבים הרבה הרבה יותר מאוחרים. כולם מצירים על זה שהחוק הנוכחי שאנחנו רוצים לקדם לא עבר כבר בשבוע שעבר. כולם מתגעגעים לנפוש באזורי התיירות היפים באילת ובים המלח. ואז באים ומתחילים לומר: מדוע לא העברתם את זה כבר קודם? מדוע אתם לא פועלים בשום שכל? למרות שזה מודל נורא מעניין וחשוב. אז אני רוצה לפנות אליכם ולהגיד לכם עכשיו משהו, כשרה בממשלה שהגיעה לפה ביושר כבר בתחילת התהליך הזה, וישבה בוועדת החוקה, ואמרה את האמת כפי שהיא. המצב לא מושלם; המצב התחלואתי הוא לא מצב רגיל. כממשלה נדרשנו כאן לפשרות. כשרת תיירות ישבתי בשיחות עמוקות עם שר הבריאות. ישבתי בקבינט הקורונה ואני מבינה את השיקולים שעומדים מאחורי הריסון של החוק הזה. כולם היו בניי. הייתי שמחה שענף התיירות ייפתח כולו, שכולו יחזור לחיים – בטבריה, במטולה, בירושלים, בנהריה. פספסתי איזו עיר? בנצרת, באזור הרחב של ים המלח. כולנו היינו רוצים שהדבר הזה יקרה. אבל אני רוצה לבקש מכם היום, חבריי חברי הכנסת, לשים את הפוליטיקה בצד. אם אנחנו נשב כאן על כל הסתייגות והסתייגות, שתגרום לגורמים במשרד הבריאות לסגת מההצעה הזאת, מהיוזמה הזאת ומהדבר הזה – צריך להגיד את האמת: כן, זה ניסוי. עוד הרבה לפנינו. צריך עוד לאשר את הצעת החוק היום. לא סיימנו את העבודה. אנחנו נצטרך להתייעץ לפי החוק הזה שאנחנו מאשרים היום עם ראשי הרשויות הרלוונטיים – ראש האזור של ים המלח ניר ונגר, ראש עיריית אילת. הממשלה תצטרך לאשר את ההכרזה על איים ירוקים ועל אמות מידה של תחלואה שמאפשרות הפיכת אזור מיוחד של תיירות לאזור ירוק. אנחנו נצטרך לפרט את הבדיקות ולסכם את הדברים הללו. כל הדברים הללו יצטרכו לעבור סבב מקצועי של כל המשרדים. מעבר להכרזה, נצטרך לדון אילו הקלות אנחנו מאשרים, אילו הגבלות אנחנו מאשרים. ראשי המועצות עובדים לילות כימים, ברגע זה כשאנחנו מדברים, מול משרד הבריאות, מול מערך הבדיקות, מול המשרד לביטחון פנים, מול מערך רח"ל, מול משרד התיירות, מול משרד הבריאות. אנחנו צריכים להתחיל את הדבר הזה כמה שיותר מהר. התהליך הזה יתחיל רק אחרי שהחוק הזה יאושר היום. אני מבקשת, שמעתי את ההערות. לחלקן, כמו שאתם יודעים, אני הסכמתי במקור. אבל ההערות הללו הן בבחינת הטפל שגובר על העיקר. האם הממשלה תכריז בחוק הזה במיידי על פתיחה כוללת של העיר אילת? המטרה של החוק הזה מובהקת – לתת חמצן מינימלי לענף התיירות, לעיר אילת, שיש בה, לדברי ראש העיר עצמו, 80% אבטלה; לאזור ים המלח יחד עם העיר אילת, שמבטא מעל 50% ממספר לינות הפנים בתיירות של מדינת ישראל בימים רגילים. אני ישבתי בדיונים ארוכים בקבינט הקורונה. אני רואה איך מדברים גורמי הבריאות. לו הדבר הזה היה תלוי בהם, שלא תתבלבלו, החוק הזה לא היה מוצע, מוכן ומוגש מטעם הממשלה. במובן הזה התגייס שר הבריאות ובעצם קיבל את העמדה הזאת, שאי-אפשר להפקיר את הענף הזה כל כך הרבה זמן. בואו ניתן חמצן לעיר אילת. בואו נחשוב מחוץ לקופסה, בואו נעשה משהו. אבל תנאי אחד היה לו, ואת התנאי הזה כממשלה אנחנו מכבדים, ואני מבקשת שגם אתם תכבדו, חברי הכנסת: אנחנו הולכים אל הלא-נודע. אנחנו עושים איזשהו תהליך. גם אם אנשים נכנסים לאזורים הללו עם בדיקות, מי כמוכם יודע שהבדיקות לא תמיד קונקלוסיביות, ואנחנו לא יודעים איך הדברים יתפתחו. החוק הזה מאוזן. החוק הזה, יש בו איזונים ראויים, וגם אם לא כל תו וסיג ושיח וכל פסיק שכתוב בו נמצא, אני חושבת שהוא נותן מענה ראוי ואחראי לענף המלונאות, שלהזכירכם, נמצא בשלב הרביעי, כשבין כל שלב ושלב יש שבועיים, וגם מקדמים וקריטריונים רפואיים ובריאותיים שכבר היום אנחנו לא עומדים בהם. אז אני שואלת אתכם: מה אנחנו צריכים להיות, חכמים או צודקים או האנשים האלה שייתנו את הבשורה הזאת מכאן היום לים המלח ולעיר אילת, ושנתחיל סוף-סוף לעבוד ולא רק לדבר? אז אני לא חושבת שצריך לעשות כאן מאבק כוחות ולא תחרות של קרדיטים, וגם אם דקה אחרי שהחוק הזה יעבור יתחיל דיון מסודר אם פותחים את כל אילת, או מעבר לבתי המלון שנתנו לעבודה בתוך הערים יתחיל דיון מסודר ואחראי מה קורה עם יתר האטרקציות והפעילויות בעיר אילת. אני יודעת שזה קשה, אני יודעת שזה לא מושלם, אבל אני חושבת שזה מה שצריך להעביר כדי שבתקופה כזאת, שהיא לא רגילה, עם תחלואה עולה, כשאנחנו מדברים על טיפול דיפרנציאלי – אז בואו. ענף התיירות מקבל כאן זריקת חמצן בצורה של חבילה יצירתית, בגיבוי של שר הבריאות. אני מציעה לא לקלקל את זה, לא לעסוק בפרטים, לא להוציא את התסכול במקום הלא-נכון. אני מבינה גם הערות שנוגעות לביקורת על ניהול המשבר הזה מבחינת האיזון בין הכלכלה לבריאות, ותאמינו לי, אני בממשלה משמיעה את אותו הקול. אם אנחנו יודעים איפה יש תחלואה, למה אנחנו לא פותחים וסוגרים רק את המקומות הללו? אם אנחנו פותחים חנויות רחוב, למה אנחנו לא פותחים גם את המתחמים הללו? אני מבינה את כל הביקורת הזאת, אבל בסוף יש כאן חוק ספציפי שעומד לפניכם. יש כאן עיר שלמה, עם 80% אבטלה, לפי דברי ראש העיר, שעומד בראשה, עם 30% מהאנשים בעיר הזאת שיש שם שני בני זוג מובטלים. אנחנו יכולים בהינף יד, בהצבעה שלכם היום, להעביר את החוק הזה, גם אם זה לא כולל עוד הרבה מאוד ערים אחרות במיידי. אז ים המלח ואילת – כשאני מסתכלת על המספרים, בסוף זה 56% מהלינות בחדרי המלון בשנה שעברה. זה לא מספר זניח, חברים. זאת כלכלה, זאת התנעה, זה חמצן, זה המנגנון עצמו שדורש טיפול משמעותי להתנעה, להפעלה, לאופרציה שלו. אז בואו נלך צעד-צעד. אם הדבר הזה יהיה הצלחה מסחררת, תאמינו לי, הממשלה לא תהיה הגוף האחרון שיבוא ויגיד: בואו נרחיב את זה. המנגנון הוא מרוסן דווקא כדי לעשות אותו בשום שכל, צעד-צעד, כדי לבדוק שזה עובד, כדי לבדוק שאנחנו לא עושים נזק ובאים חלילה לפגוע בציבור, ומחר בבוקר הנתונים כל כך יקפצו, שאנשי מגזרים אחרים ישלמו על זה את המחיר בסגירות אחרות. אז אני פה באמת משמיעה קול, פונה לחברים שלי: בואו נשים את הפוליטיקה בצד. אני חושבת שהחוק הזה הוא דוגמה לאיך הממשלה עבדה מקיר לקיר, בלי שיקולים פוליטיים, בלי שיוכים פוליטיים, ואני אשמח מאוד שכולכם תתמכו בחוק הזה לטובת כלכלת ישראל, ענף המלונאות וגם העיר אילת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, כבוד השרה. חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בואו נחשוב על אילת כמיקרו-קוסמוס של מדינת ישראל; עיר קטנה במדינה קטנה, עם נמל תעופה אחד – מדינה עם נמל תעופה בין-לאומי אחד; עיר עם נמל אחד ימי – טוב, בישראל יש עוד שניים; בסך הכול עיר מבודדת, וגם מדינת ישראל די מבודדת. אילת היא כמו מודל לישראל, וישראל יכולה, צריכה, חייבת, להיות מודל לכל העולם. מה היינו עושים בעיר המודל הזאת? היינו עורכים בה ים של בדיקות; היינו קובעים תכולה מקסימלית לכל מלון, לכל חנות, לכל מוסד, ספציפית לו, מה הבעיה? לפי המטראז'; היינו עורכים בעיר הזאת לא רק ים של בדיקות אלא גם מחלקים לכל אזרח – לא דוחות; מסכות כאלה ברחוב, ואולי גם בקבוקון קטן של אלכוג'ל; היינו קובעים כמה מגיעים בכל אוטובוס ובכל מטוס; היינו מעודדים תפקוד של אנשים; היינו מקיימים מקסימום פעילות בשטחים פתוחים, מה הבעיה? זו אילת, יש שם שמש נצחית; היינו מסבירים ומסבירים ומסבירים ופונים אל השכל הישר של כל אזרח ואזרח עד שיבין. אבל לצערי הרב, בממשלה הזאת יש פחות מדי שכל ישר ויותר מדי פוליטיקה וקומבינות ובזבוז כספים נורא ומשכון בלתי מתקבל על הדעת של עתיד ילדינו. כל הפוליטיקה הזאת וכל השלומיאליות הזאת עולות המון המון כסף שלא אנחנו נשלם – הילדים שלנו ישלמו, הנכדים שלנו ישלמו. אם אנחנו רוצים להפסיק את התופעות השליליות האלה, אנחנו צריכים לקבוע דבר אחד החל ממחר בבוקר: שגרת חירום יציבה. שגרת חירום יציבה – זה מה שמדינת ישראל צריכה, זה מה שהעיר אילת צריכה, זה מה שכל אזרח צריך, ואז כל אחד יוכל להירתם ולרתום, לרתום אחרים ולתפקד בצורה שמאפשרת לנו, תחת איום הקורונה, לחיות גם שנה ושנתיים קדימה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, גברתי, טוב שאת כאן איתנו. אני רוצה לספר לאזרחי ישראל על הדמוקרטיה שאתם בכחול לבן מתיימרים לשמור עליה, כביכול, ושאת, גברתי היושבת-ראש, דואגת בשם הדמוקרטיה הזאת אפילו להתקהלויות שמסכנות חיי אדם. היום הגענו לוועדת הכנסת כדי לדון בטענת נושא חדש של ישראל ביתנו על הסתייגות שהגשתי לעצירת הקומבינה בחסות התיקון של ליברמן לחוק הדרכונים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה חוק, זה לא קומבינה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ישבנו שעה ארוכה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תכבד את החוק. זה חוק במדינת ישראל, זה לא קומבינה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חוק שהוא קומבינה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תכבד את חוקי מדינת ישראל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חוק שהוא קומבינה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא קומבינה. אל תקרא לחוק במדינה "קומבינה". << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חוק שהוא קומבינה – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תקרא לחוק במדינת ישראל "קומבינה". << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על חשבון אזרחי ישראל. אנשים מגיעים ליום אחד לישראל – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה חוק שהתקבל בכנסת ישראל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – מקבלים סל הטבות ודרכון ישראלי וחוזרים בחזרה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> כשאתה קורא לזה "קומבינה" – תתבייש לך. תתבייש לך. תתבייש לך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא נשארים פה יום אחד בארץ. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תכבד את החוקים של המדינה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם אתם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש חוקים במדינת ישראל, ואל תקרא לחוק "קומבינה". << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> חוק שהוא קומבינה, זה כל מה שאתם רוצים לעשות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא קומבינה, זה חוק שהתקבל בכנסת ישראל. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> 30 שנה בכנסת ישראל – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך, אתה – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – רפורמה אחת, משהו אחד לטובת אזרחי ישראל לא עשיתם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. תתבייש לך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רק קומבינות על חשבון כולנו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש, מה שאתה אומר. אני אמשיך להגיד "תתבייש". חוק במדינת ישראל שהתקבל בכנסת ישראל – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת סובה, חבר הכנסת סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – צריך לכבד אותו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אצא מהאולם, כי אני לא רוצה לשמוע את השטויות שלו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כדאי שתצא, ואולי תעצור את הקומבינה הזאת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא רוצה לשמוע את השטויות שלך – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כדאי שתצא. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – כי אתה מדבר שטויות ולא מכבד את הבית הזה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא מכבד את הבית הזה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תצא. אל תשמע את האמת – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תלמד לכבד את הבית – יכבדו אותך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על כל הקומבינות שאתם עושים על כל אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תלמד לכבד את הבית – יכבדו אותך. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בסדר. חבר הכנסת סובה, תודה רבה. בבקשה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי, ישבנו שעה ארוכה, כמעט שעה וחצי בוועדה בהמתנה לדיון שהיה על סדר-היום, יצא אתמול. כשהגיע לסעיף הנדון הבין היושב-ראש גינזבורג שאין לו רוב, שיש רוב בוועדה לטובתנו ונגד הנושא החדש, והחליט – אביר הדמוקרטיה – החליט שפתאום הדמוקרטיה לא מתאימה לו. בשמך, גברתי היושבת-ראש, הוא עצר את הדיון בטענה שאת רוצה מאוד להגיע לדיון הזה אבל את לא יכולה להגיע. את חדר ליד, יושבים 15 חברי כנסת, ממתינים לדיון הזה, אבל גברתי לא טורחת לבוא. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יש גם קומה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, קומה, נכון. גם מעלית יש. זו הדמוקרטיה, גברתי. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה משתלב עם המאבק שלכם באזרחי ישראל, שפשוט עומדים נדהמים לנוכח השחיתות שקצה הקרחון שלה מתגלה בתקשורת; שלטון חסר מעצורים של בכירי כנופיית שלטון החוק. אבל אתם, פתאום חופש הביטוי לא מעניין אתכם. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אולי די כבר? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> סתימת פיות לנבחרי ציבור – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אולי די כבר? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, לא מעניין אותך. אומרת "פרשת משפטים, בושה" – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אולי די? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – אוזקים אותה כמעט לעיני ילדיה ביום שבת. מה עם חופש הביטוי, חברת הכנסת אלהרר? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נמאס? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> רדיפה אחרי אזרחים, סתימת פיות לנבחרי ציבור. אמר משהו לא מוצלח, התנצל, הסביר את עצמו, אבל לא – חקירה חמש שעות. תיזהרו לכם, נבחרי הציבור, אני כאן, מנדלבליט, אני שולט בכם. אני אדאג שאתם תסתמו את הפה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם, תתביישו לכם. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> ועכשיו ראיתי עוד סיפור. מישהו כתב לו: תתאבד ותוכיח את חפותך בבית משפט. ההקלדה האוטומטית, במקום "תתכבד" כתבה לו "תתאבד". הגישו כתב אישום. בן אדם בן 70 אומר: כתבתי תתכבד, זה שינה לי לבד. איפה חופש הביטוי? איפה הדמוקרטיה? זה לא מעניין. שום דבר. איפה מנדלבליט הולך להגיש? על מה הוא הגיש על מיקי זוהר? הוא לא אמר לו על תביעת דיבה, הוא לא אמר: הוא הוציא את דיבתי. הוא אמר שיש קלטות של שחיתות, תובע אותו על הסתה באיומים. על ראש הגנב בוער הכובע. אם אין כלום, אם אין שחיתות, אם אין שום דבר, תתבע דיבה. מה אתה הולך לתבוע על הסתה באיומים? עמד כאן שר המשפטים בשבוע שעבר. אמרתי לו: האם זה ראוי שבראש ועדת האיתור של פרקליט המדינה החדש, שיכול לסגור את תיקו של מנדלבליט, יעמוד מנדלבליט בעצמו? האם אתה יכול לענות לנו תשובה אם פרקליט המדינה יתעסק עם תיקו של מנדלבליט, יסגור את התיק? הוא עמד כאן דקה שלמה על הדוכן הזה ולא הצליח לענות תשובה ברורה, עד שהוא אמר: קיבלת תשובה, וירד. לא אמר לנו תשובה מאוד ברורה אם כן או לא, והתשובה ידועה לכולם. אתם אי קטן של דיקטטורה בתוך הדמוקרטיה הישראלית, ממלכה של אליטות שלא סופרת את הציבור בישראל. אותו דבר לגבי שכר חברי הכנסת – מלחמות קרדיט. היושב-ראש גנץ מוציא פוסט: קיצוץ בשכר חברי הכנסת – הצעת חוק של גינזבורג. מיקי לוי, מתי הצענו את זה? לפני ארבעה חודשים, הצעת חוק שתביא לקיצוץ בשכר כל הבכירים במגזר הציבורי, תשקף היטב את המובטלים בתוך השכר הממוצע במשק. אבל לא – עדיף לעשות טלאי על גבי טלאי ולהשאיר בכירים מהמגזר הציבורי מחוץ לתמונה – יועצים משפטיים, מקבלי פנסיות תקציביות – הכול כדי להשאיר את אותה קליקה, את אותה אליטה, מחוץ לתמונה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> חבר הכנסת קרעי, תם זמנך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא נוותר, ונדאג שהצעת החוק הזאת שלי בנושא שכר הבכירים – בכירי המגזר הציבורי – שחתומים עליה מכל סיעות הבית, תעלה כאן בסופו של דבר והיא זו שתאושר, ולא כל הקומבינות האלה שאתם מנסים לעשות על חשבון אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת אוסנת מארק – היא לא? אוקיי. אם כך, בבקשה, שר הבריאות חבר הכנסת אדלשטיין, בבקשה. 15 דקות. << דובר >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, יש לי 15 דקות. אחלק את זה, ברשותך, גברתי, לשני חלקים: האחד – אני צריך להציג את ההסתייגויות. יש לנו – לממשלה, לי כשר הבריאות – שלוש הסתייגויות לנוסח המוצע; לאחר מכן, אם ייוותר לי זמן, אני רוצה לומר כמה מילים חמות לדוברים שדיברו כאן לפניי, תומכי אילת ומגיני אילת למיניהם. אבקש להציג הסתייגויות להצעת החוק שבנדון בנוסח שאישרה ועדת חוקה, חוק ומשפט, כדלקמן: הצעת החוק שבנדון כפי שהונחה על שולחן הכנסת על ידי הממשלה ביקשה לאזן בין הצורך הכלכלי והמצוקה הכלכלית של תושבי העיר אילת ואזור עין בוקק-חמי זוהר, הנסמכים על התיירות כמקור פרנסתם, ובין הצורך הבריאותי למניעת התפשטות נגיף הקורונה וההגבלות הנדרשות לשם כך. ההסתייגויות נוגעות לנושאים שתוקנו על ידי הוועדה בהצעת החוק אשר חורגים מנושא הצעת החוק הממשלתית ומשנים מהותית את ההסדרים והאיזונים כפי שנקבעו בהצעת החוק הממשלתית: 1. הסתייגות לנושא קביעת אזורים נוספים מלבד אזור אילת וים המלח כאזורים שהממשלה רשאית להכריז עליהם כאזור תיירות מיוחד. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> סליחה. אפשר בבקשה בשקט? תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> תודה, גברתי. הסיבה לכך שנבחרו האזורים אילת וים המלח לעניין הצעת החוק היא ייחודיותם הגיאוגרפית כאיי תיירות, האפשרות לנטר באופן יעיל את הכניסה לאזורים אלה והיותם מרוחקים ומנותקים מיישובים נוספים, מאפיינים המאפשרים לשמור על האזור כאזור סטרילי בעל נתוני תחלואה נמוכים מיוחדים ולמנוע הדבקה. מאפיינים אלה, לרבות היכולת לנתק לחלוטין בין האזור התיירותי לאזורים נוספים, מאפיינים את אילת ואזור ים המלח. כמו כן, לעיר אילת מאפיין ייחודי נוסף, כלכלי, על פני ערים אחרות. מרבית התושבים בעיר מועסקים במישרין או בעקיפין בענפי התיירות, ועל כן פתיחת התיירות באזור זה מסייעת לאזור כולו מפני קריסה כלכלית. יודגש כי ההסדר לעניין אזור תיירותי מיוחד כולל סיכונים בריאותיים. בדיקה שלילית בודדת אינה מבטיחה באופן מלא כי מי שנבדק אינו חולה. בנוסף, ישנן אוכלוסיות שלהן תיקבע תדירות שונה או פטור מבדיקה בכניסה לעיר. בהתאם, ונוכח איזונים אלה בין הסיכון הבריאותי לאינטרס הכלכלי והעובדה שמדובר בפיילוט ייחודי מסוגו, נבקש כי ההסדר שייקבע בהצעת החוק יחול על אילת וים המלח, בהתאם למתווה המוצע בהצעת החוק הממשלתית. ההסתייגות המוצעת – ואני קורא: בפסקה (2) לסעיף 1, בהגדרה "אזור תיירות מיוחד" המוצעת, במקום "אילת, אזור עין בוקק-חמי זוהר או אזור אחר בישראל, והכול", יבוא "אילת או אזור עין בוקק-חמי זוהר". יתוקן סעיף 3 להצעת החוק: בסעיף 12א(א) המוצע, ברישה, במקום "אזור עין בוקק-חמי זוהר או אזור אחר בישראל שהוא רשות מקומית, ובמועצה אזורית – גם יישוב או אזור מובחן שיש בו ריכוז משמעותי של פעילות תיירותית" יבוא "או על אזור עין בוקק-חמי זוהר", ופסקאות (4) עד (7) יימחקו. 2. הסתייגות לנושא חובת קביעת סייגים להגבלות לפי סעיפים 6, 7 ו-13 לחוק, לעניין מי שניתן לו אישור החלמה, ובלבד שהדבר מוצדק בנסיבות העניין ואין בו כדי לפגוע בתכלית החוק. מדובר בנושא חדש שחורג באופן משמעותי מהצעת החוק ולא נוגע כלל להכרזה על אזור תיירותי מיוחד. מדובר בנושא מורכב הדורש בחינה והתייעצות – ודאי התייעצות עם גורמי רפואה שונים – בחינת המצב הקיים בעולם והשלכות רוחב נוספות, בשים לב גם לידע המדעי המוגבל הקיים ביחס למחלה ולמחלימים ממנה. כמו כן, יש לנושא מורכבות יישומית ואכיפתית. יצוין כי כיום, בהתאם לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות נוספות) (הוראת שעה), התש"ף–2020, אישור ההחלמה מקנה לאדם מחלים שנחשף לחולה או חזר ממדינה אדומה פטור מבידוד. כמו כן, במסגרת הצעת החוק שבנדון ניתן להציג אישור החלמה במקום אישור על ביצוע בדיקה שלילית לצורך כניסה לאזור התיירותי המיוחד. ככל שגורמי המקצוע במשרד הבריאות יסברו כי קיימים הקשרים נוספים שבהם ניתן להכיר באישור החלמה, ייקבעו לכך הסדרים מתאימים בחקיקה או בצו בריאות העם. קביעת החלמה ומשמעויותיה הן נושאים מקצועיים המשתנים מעת לעת ונמצאים בבדיקה ובחינה מתמדת, בישראל וגם בעולם. במשרד הבריאות פועל צוות מקצועי אשר בוחן את משמעויות ההחלמה, בראשות המשנה למנכ"ל, אך בשלב זה הגורמים המקצועיים ממליצים שלא להרחיב את הסייגים המאושרים למחלימים עד לסיום עבודת הצוות. אם כן, אדוני היושב-ראש, ההסתייגות המוצעת: סעיף 3 וסעיף 4 להצעת החוק יימחקו. 3. הסתייגות לסעיף 3 להצעת החוק לעניין תיקון 12ה המוצע, בנוגע לחובת הממשלה לקבוע בתקנות הקלות להגבלות בעניינים המפורטים, כולל פתיחת עסקים וקיום אירועים, באזור התיירות המיוחד – יובהר כי כבר היום, וכן בהתאם לנוסח ההצעה הממשלתית, לממשלה יש סמכות לפי החוק לקבוע הגבלות שונות או הקלות בחלק מסוים במדינה, ועל כן התיקון אינו נדרש על מנת לאפשר קביעה של תקנות בנוגע לפתיחת עסקים באזור התיירותי המיוחד. התיקון האמור יכבול את שיקול הדעת של הממשלה, ואף עלול לפגוע בנכונות של הממשלה להכריז על אזור תיירותי מיוחד נוכח הצורך לקבוע הקלות בכל מקרה של הכרזה, בהתאם למבחן הקבוע בסעיף זה. ההסתייגות המוצעת, אם כן: בסעיף 12ה המוצע, במקום האמור בו יבוא: "אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכות הממשלה לפי סעיף 4 להתקין בתקנות כאמור בסעיפים 6–12 הוראות ייחודיות לאזור תיירות מיוחד, ובכלל זה הוראות מקילות מההוראות לפי סימן זה". עד כאן, אדוני היושב-ראש, כפי שהבטחתי, הצגת ההסתייגויות, לתשומת הלב של חברי הכנסת ולפרוטוקול. ועכשיו, ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר כמה משפטים, גם לפרוטוקול אבל גם מכל הלב. לפני כמה שבועות התקשר אליי ראש עיריית אילת. הוא נמצא כאן איתנו; בטח בנסיבות אחרות היה יושב ביציע, אבל בגלל אותה קורונה, אדוני היושב-ראש, יושב ודאי במזנון או במקום אחר וצופה בנו. הוא אמר לי שאילת קורסת. אני מאוד אשמח אם קצת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, מצד שמאל, נא לשמור על השקט, בבקשה. אדוני יושב-ראש הקואליציה, אנא, לשמור על השקט. תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אמר לי ראש עיריית אילת: העיר שלי קורסת. 80% אבטלה. לא תהיה אילת כפי שאתה הכרת וכפי שאתה אוהב אותה. אמרתי לו: נו, אז מה אתה רוצה ממני? הוא אמר: אולי אפשר, מכיוון שאנחנו עם כניסה אחת לעיר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אי-אפשר לשמוע את הדובר. נא לשמור על השקט. מצד שמאל מאחור, נא להפסיק את הדיבורים. תודה. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> הוא אמר לי: אולי אפשר לנסות לעשות בשביל אילת משהו? אנחנו עם כניסה אחת, אולי גם עוד מעט יהיו בדיקות מהירות. אפשר להגיע למצב שאילת תהיה סוג של אי ירוק. בהתחלה זה נראה לי קצת חזון רחוק, אבל הבנתי את המצוקה ואמרתי: אתה יודע, מאיר, אנחנו נעשה דיונים במשרד הבריאות ונראה מה אפשר לעשות, ובאותה נשימה הוספתי, אדוני היושב-ראש – ואפשר לבדוק את זה איתו: אבל אתה שולח אותי למשימת התאבדות. הוא אמר לי: למה? אמרתי לו: איך אתה לא מבין? ברגע שאני אגיד שנעשה משהו בשביל אילת, יקפצו עוד לפחות עשרה ראשי רשויות ויגידו: מה איתי? גם לי יש בתי מלון. אמר לי ראש עיריית אילת: לא, דיברתי עם השלטון המקומי, כולם מבינים את המצוקה של העיר שלי, זה משהו אחר לגמרי. לפני שהספקתי לומר "מאיר אבולעפיה", כבר קיבלתי טלפונים לפחות מחמישה ראשי רשויות: איך יכול להיות שלא אני? אבל זה מילא. הסברתי להם; חלק כעסו, חלק קיבלו. הסברתי להם שאילת – והסתבר שאפשר להוסיף גם את אזור עין בוקק, ים המלח, בלי לגרוע שום דבר מן המצב הבריאותי. בסדר. היה לנו דיון עם שרת התיירות. גם שרת התיירות רצתה בהתחלה דברים נוספים. הסברתי לשרה אורית פרקש הכהן שהמצב לא מאפשר דברים נוספים, והיא קיבלה את זה. ומסתבר – איך אמרו באותה פרסומת? – מסתבר שאפשר גם אחרת, אדוני היושב-ראש. אפשר לקבל את הטיעונים של משרד הבריאות ולומר קבל עם ועדה: אני מקבלת, אני לא דוחפת. אני שרת התיירות, אני צריכה עוד, אבל מקבלת את הטיעונים. לא כך, אדוני היושב-ראש, בכנסת. עלו כאן דוברים אחד אחרי השני והסבירו עד כמה הם רוצים לעזור לאילת. אתה יודע, אדוני, איך הם רוצים לעזור לאילת? למשל להוסיף סעיף על טבריה. עזרה לאילת – משהו. באילת ממש משתוקקים לעזרה הזאת, מחכים לה, מצפים לה. חייבים גם להכניס לתוך החוק שהממשלה תכריז על אזורים נוספים. למה לא? הרי הלכו ושיקרו אותם אנשים לראשי רשויות: אל תדאג, אנחנו נעזור גם לך, אין שום בעיה. ואילת – נו, בסדר, אילת תחכה. אותו דבר עם תעודת מחלים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני, אני מבקש להפסיק את הדיבורים. אי-אפשר ככה. חבר הכנסת זוהר, חבר הכנסת זוהר, אי-אפשר. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אותו דבר, אדוני היושב-ראש, עם תעודת מחלים. אנחנו שקלנו שבכניסה לאילת ניתן יהיה לאפשר מציאות שבה אדם יבוא עם בדיקת PCR, או ברגע שתהיה לנו הטכנולוגיה המתאימה, אנחנו נערכים לזה, גם יוכל לעשות בדיקה במקום, או יבוא עם אישור מקופת חולים שהוא החלים מקורונה. שקלנו, הכנסנו את זה לנוסח החוק. הוסיפו כאן דברים, מין בשאינו במינו, נושא חדש לכל דבר ועניין, אבל אילת תחכה, למה לא? העיקר להעביר עוד איזשהו נושא על גב החוק של אילת וים המלח. ודבר אחרון, אדוני היושב-ראש – אני חשבתי שכבר אחרי 25 שנים בבית הזה, אני כבר לא מתרגש ולא מתרגז מן הדיבורים האלה מעל הדוכן, אבל תשפוט אתה; אתה גם משפטן, לא רק יושב-ראש הכנסת. באה הממשלה וכותבת בסעיף 12ה – אתה מתמצא לפי הצבעים, זה לא החוק שיצא מן הוועדה, זה מה שאנחנו הבאנו לוועדה: אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכות הממשלה לפי סעיף 4 להתקין בתקנות כאמור בסעיפים 6–12 הוראות ייחודיות לאזור תיירות לאזור תיירות מיוחד, ובכלל זה הוראות מקילות מההוראות לפי סימן זה. מה זה אומר בעברית פשוטה? בא ראש העיר ואמר לי: שר הבריאות, אם ייפתחו רק בתי מלון לא הצלת את אילת. להפך, אולי. מה ירגישו בעלי אטרקציות, בעלי מסעדות, בעלי עסקים, אם בבתי מלון יש חיים אבל אף אחד לא יוצא משם? זה עוד יותר להחמיר עם אילת. אמרתי לו: קיבלתי, ובכוונתנו, ודאי בהתאם לחוות דעת של הרופאים מבריאות הציבור, לפתוח כל מה שאפשר. תו סגול – פותחים. לכן באנו עם הסעיף הזה. מה אני שומע כאן כל היום? הממשלה מתכוונת לפתוח רק בתי מלון, ולכן אנחנו באים עם הסתייגות – הוועדה. כן, מה ההסתייגות, אדוני היושב-ראש? רשימת מכולת של כל מה שאנחנו חייבים לפתוח באילת, כולל מתקני ספורט, כולל התקהלויות. מה הקשר? אני שואל – אין תשובה. ולכן, חברי הכנסת, ההחלטה היא בידיים של כולנו. אנחנו בעוד שעה קלה יכולים לצאת מכאן עם בשורה שאנחנו מצילים – כמה זה, שרת התיירות? את אמרת 60% מתפוסת בתי המלון באילת וים המלח? << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> 56%. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> 56%. עוד שעה קלה אפשר לצאת מכאן עם בשורה, או אפשר לקחת את אילת כבת ערובה לצרכים אחרים לגמרי, שלא שייכים לשום דבר, ולהתעקש כאן במליאה על נוסח שונה מן הנוסח הממשלתי. אני מציע, חברי הכנסת, שאנחנו נתמוך בהסתייגויות הממשלתיות. חבל שזה נעשה בצורה כזאת, אבל זה לא תקדים, זה קרה מאות רבות של פעמים במליאת הכנסת. נחזור לנוסח הממשלתי המוצע – הוא נותן מענה לכל הצרכים של אילת וים המלח. ואני מקווה שאנחנו נצא מכאן עם בשורה ענקית לתושבי אילת, לעובדי בתי המלון באזור ים המלח, וגם לאזרחי ישראל, שיוכלו החל מעוד כמה ימים לקחת את המשפחה, לנסוע לנפוש וטיפה טיפה להרגיש שאנחנו באמת בשגרת קורונה. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר הבריאות. הוגשה בקשת רשות דיבור על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי, ואנחנו כמובן נאפשר לה חמש דקות. בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, נא לשבת. נא לשבת. הסדרנים, אני מבקש לפזר שם את כל ההתקהלות הזאת מאחור, שהיא גם מסוכנת מבחינה בריאותית. נא לשבת. אדוני חבר הכנסת יעקב אשר, נא לשבת. אני אוסיף לך את הזמן, כמובן. נא לשבת. בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה יודע, אתה נמנה עם אלה שסבורות וסבורים שבית המשפט העליון מתערב יתר על המידה בהחלטות של הבית הזה או בהחלטות הממשלה. ואני מבקשת לשאול אותך: מה אמורות לעשות בחורות בנות 18 שמבקשות בסך הכול, לפי מה שמאפשר להן החוק הישראלי שעבר כאן בשנת 2000, מבקשות להיבחן – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סליחה. רבותיי, אני מבקש מהסדרנים לדאוג שכל אחד מאחור ישב ולא יעמוד, בנפרד, או שאנשים יצאו החוצה. אי-אפשר לנהל כך את הדברים. אני מבקש, מי שלא צריך להיות כאן, שיצא – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> או שישתוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – ומי שצריך להיות כאן שישב. אני מבקש לשבת. לשבת. בבקשה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני שואלת, אדוני, מה אמורות לעשות ארבע בנות בנות 18 שמבקשות לקבל בצבא ההגנה לישראל, שאליו הן מתגייסות גיוס חובה, מבקשות את הזכות הבסיסית להיבחן ליחידות שהן מעוניינות להתנדב אליהן, אבל צבא ההגנה לישראל, בניגוד לחוק, אומר להן: מצטער, בנות, אין כניסה כאן למבחנים לנשים? למה? כי אתן נשים. בשנת 2020 במדינת ישראל, שבה יש גיוס חובה זהה לבנות ולבנים, הן מגיעות לצבא, והצבא אומר: בנים – בבקשה, ברוכים הבאים; בנות – הינה לכן כמה תפקידים של בנות, תסתדרו, בבקשה. האבסורד, אדוני היושב-ראש, גדול במיוחד בעתירה שמונחת עכשיו לפתחו של בית המשפט העליון, כשיש חיילת – למעשה אני לא בטוחה אם היא לא קצינה כבר אפילו – שבזכות החלטה של בית המשפט העליון לפני 25 שנה לאפשר לנשים להיבחן לקורס טיס, ומאז יש לנו כבר 60 טייסות – היא התקבלה לקורס טיס, אפילו הצטיינה בכמה שלבים. אחרי שנה היא נפלה יחד עם עוד 17 בחורים. כל הבחורים האלה יכולים ללכת להיבחן לסיירת מטכ"ל וליחידות המובחרות האחרות, למעשה מחכים להם שם בזרועות פתוחות, ורק היא לא רשאית להתקבל למבחנים האלה; למבחנים, אני מדגישה. אנחנו לא מבקשות מכסה של נשים, אני לא מבקשת מכסה של חיילות, לא ביחידות הקרביות ולא באף יחידה אחרת. אני מבקשת מצבא ההגנה לישראל לקיים את החוק ואת הדוח של ועדה שהוא עצמו הקים בראשות אלוף במיל', ראש אכ"א בדימוס, יוד'קה שגב, שאמר: הגיע הזמן שצה"ל יבחר את האדם הנכון לתפקיד הנכון, ימיין את כוח האדם שלו לפי כישורים ויכולות ולא לפי מין ומגדר, לא לפי ביולוגיה של רבייה. חברות וחברים, צה"ל פוגע במבצעיות שלו, פוגע בעקרון צבא העם, פוגע בשוויון, פוגע במוטיבציה של הבנות האלה, שבסך הכול מבקשות לשרת את השירות האיכותי ביותר, ופוגע בדמוקרטיה של כולנו. צר לי שבית המשפט העליון צריך להתערב בזה במקום שצה"ל יעשה את הדבר הנכון ובמקום שהממשלה, שאחראית לצבא ההגנה לישראל, פשוט תגיד לו מה הוא צריך לעשות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכאלי. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, לסכם את הדיון. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים, אני רוצה קודם כול לומר למי שאולי כבר שכח את עבודת הכנסת: כשמגיע החוק – כשהחוק הוא טוב, כוונותיו טובות – מגיע לוועדה, והוא מגיע לוועדה כשהוא בנוי, אבל תמיד – למי ששכח את עבודת הכנסת – תמיד יש מקום לחוכמת השולחן ולתפקידים שלנו כחברי ועדה ולי כיושב-ראש ועדה. ואני רוצה לומר לכם, מסביב לשולחן, מקיר לקיר, התגבשה הסכמה למתווה הזה, שהוא מתווה לא פשוט, הוא מורכב, אבל הוא בהחלט עם מטרה ראויה, הוא בהחלט דבר שצריך לעשות אותו. ושוב אנחנו נכנסים בעצם לשם המשחק, שכל הקורונה, שאנחנו מכירים אותה כבר כל כך הרבה זמן, זה ניהול סיכונים. ניהול סיכונים זה בדיוק תפקידה, אדוני השר – ניהול סיכונים זה התפקיד של החלטות הקבינט, ההחלטות שלך. אמרתי בוועדה ואני אומר את זה גם כאן: אני לא מקנא בלחצים ובדברים שעוברים ומגיעים אליך. ההגנה מהלחצים הללו כביכול, זה לא יכול להיות בונקר. גם בבונקר בודקים דברים, כי לפעמים בתוך הבונקר סוגרים דברים שהם כן צריכים להיות, ויש להם חשיבות גדולה. אנחנו בוועדה טיפלנו בחוק הזה והלכנו יד ביד עם משרדי הבריאות, המשפטים, התיירות, אבל כמו בכל ועדה וכמו בכל חוק, הוועדה נותנת לא פעם ולא פעמיים, בחוכמת השולחן, את התיקונים המתבקשים, שצריך. הדבר הראשון שהוועדה תיקנה זה היה קודם כול שהחוק הזה הוא לא חוק פרסונלי. לא היה בוועדה נציג אחד של שום משרד שאמר שבדקו את כל האפשרויות – ואני לא נוקט דעה אם צריך עוד ערים או לא, אני רק אומר דבר אחד; ולא אני אומר את זה, כל חברי הוועדה סביב השולחן אמרו את זה: בוודאי שאנחנו לא צריכים להביא חוק שהוא פרסונלי, שמגיע רק על שם עיר מסוימת. אנחנו השארנו את השמות של אילת ושל עין בוקק, אבל ביקשנו להוסיף פסקה אחת: שהממשלה, על פי אותם פרמטרים, תבחן ותבדוק אם יש עוד ערים שיכולות להיכלל בזה או לא, זה הדבר היחיד, וזה יהיה לשיקולה של הממשלה ולהחלטתה של הממשלה. כך ראוי לעשות, ואינני מבין על מה ההתנגדות הזאת וההסתייגות הזאת מדבר שנמצא בידיה של הממשלה ובידיו של הקבינט ושלא לקחנו את זה מידיהם. הדבר השני, לפני למעלה מחודש וחצי ביקשה הוועדה, כחלק מהכלים שמשרד הבריאות משתמש בהם בהגבלות – כחלק מהכלים – להתחשב, להחליט במה להתחשב באותם אנשים שהבריאו ויש להם תעודת מחלים, או יותר נכון אישור מחלים. משרד הבריאות הודיע לנו עוד לפני סוכות שמייד לאחר החגים יוצג לנו מתווה. מאז, אדוני היושב-ראש, חלו עוד למעלה מ-100,000 איש. יש היום בישראל 310,000 מבריאים ועוד עשרות אלפים סרולוגיים, שלא ביקשנו שהם יקבלו פטור מכל דבר – ביקשנו בהצעת החוק שהממשלה תכניס את זה לארגז הכלים שלה כפי שהכניסה את זה פה, בצורה ראויה, בכניסה לעיר אילת. איזו בעיה יש בעניין הזה חוץ מעקשנות גרידא, שאין מאחוריה שום דבר, לא מקצועי ולא אפידמיולוגי? אבל זה תפקידנו, ואת זה אנחנו נעשה ואנחנו עושים. הדבר השלישי, ישב בוועדה ראש עיריית אילת ואמר: רבותיי, אני לא יודע לחזור לעיר שלי אם לא תהיה ביחד עם פתיחת המלונות איזושהי גמישות גם בנושא שהוא סביב תיירות. הרי אף אחד לא מגיע לתיירות רק להיות בחדר ולישון בחדר. הייתה דרישה, ואגב, היא הייתה לא רק מחברי הוועדה – גם חלק ממשרדי הממשלה תמכו בזה. באנו ואמרנו דבר אחד: אנחנו רוצים להכניס את זה לשיקול של הממשלה, שבו זמנית עם ההחלה של החוק יהיה גם חלק מהמסחר, יהיו חלק מהאטרקציות, כי אחרת 60% מתושבי אילת ישבו ויראו איך 40% מתפרנסים והם לא. את הדברים האלה ביקשנו. אנחנו כמובן תומכים בהצעת החוק, אבל תרשו לי לומר בצער שאני, כיושב-ראש ועדה, ששלושה ימים ולילות, וכבר במשך ארבעה וחצי חודשים מעביר פה חוק אחרי חוק, תקנה אחרי תקנה, חושב שבאותם תיקונים שהחליטה הוועדה ותמכה בהם אין מקום לדבר הזה שנקרא הסתייגויות. אין מקום להסתייגויות של משרד הבריאות, ועלינו לדחות אותן. אבל אני, מבחינתי, עשיתי ועשינו את מה שצריך לעשות. שכל אחד יבחר לעצמו את מה שהוא יעשה וייקח על עצמו גם את האחריות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת, נא לשבת. חבר הכנסת כהנא, חבר הכנסת כהנא, לשבת, נא לשבת. נא לשבת, חבר הכנסת אבוטבול. חבר הכנסת אבוטבול, נא לשבת, לשבת. אנחנו נמתין שיגיע חבר הכנסת יעקב אשר למקומו ואז אנחנו נוכל להתחיל בהצבעה. הינה, הוא הגיע. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3) התשפ"א–2020. להצעת החוק שאנחנו מצביעים עליה נלווים גם לוחות תיקונים, הן לחוק והן לוח תיקונים להסתייגויות. יש לנו הסתייגויות על פי קבוצות. אני אמנה את שמות חברי הקבוצות. בניגוד למה שכתוב בחומר המודפס שבפניכם, אין הסתייגויות של קבוצת הרשימה המשותפת. יש הסתייגויות של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכוללת את חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב, עידן רול ויוראי להב הרצנו; יש הסתייגויות של קבוצת סיעת ישראל ביתנו, שכוללת את חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; יש הסתייגויות של קבוצת סיעת ימינה, שכוללת את חברי הכנסת נפתלי בנט, איילת שקד, בצלאל סמוטריץ', מתן כהנא ואופיר סופר; גם של קבוצת סיעת מרצ, שכוללת את חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ויאיר גולן, וכן הסתייגויות של שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין. אנחנו מכאן – רבותיי, נא לשבת. אדוני שר הבריאות, אנא תפוס את המקום. רבותיי, יש כאן הצבעה מורכבת מכרגיל. אנא תהיו קשובים ועם תשומת לב כדי שכולם יבינו על מה מצביעים. חבר הכנסת עמאר, נא לשבת. תודה רבה. רבותיי, אנחנו עוברים תחילה להסתייגות לסעיף 1, הסתייגות מס' 1, של קבוצת ישראל ביתנו – הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההסתייגות – 24 נגד – 54 נמנעים – 2 ההסתייגות של קבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 24, נגד – 54, שני נמנעים, לפיכך ההסתייגות לא התקבלה. חבר הכנסת טיבי, אנא, אי-אפשר לנהל כך את העניין. אנחנו עוברים עכשיו להסתייגות מס' 2, שהיא הסתייגות של שר הבריאות. אני מבקש להפנות את תשומת ליבכם שאם ההסתייגות – רבותיי, נא לשמוע, לא תדעו על מה אתם מצביעים. אני מבקש להפנות את תשומת ליבכם לכך שאם ההסתייגות הזאת תתקבל, פירושו של דבר שיש תיקון לא רק לסעיף 1 אלא גם לסעיף 3. אם כן, אנחנו מצביעים על הסתייגות מס' 2, של שר הבריאות. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 46 נגד – 49 נמנעים – אין ההסתייגות של שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 46, נגד – 49, אין נמנעים, לפיכך ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו מכאן – אדוני שר הבריאות, אתה רוצה לומר משהו? בבקשה. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, לפי סעיף 95 לתקנון אני מבקש בשם הממשלה להודיע כי אנחנו חוזרים בנו מהצעת החוק. תודה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 80% אבטלה. אתה לא מתבייש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתביישו. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בושה, בושה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 80% אבטלה, ואתם – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם משביתים עיר שלמה, עיר שלמה. 80% אבטלה. בושה, בושה על הראש של הממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – עיר שמצביעה ליכוד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה עם האילתים? מה עם המובטלים? מה איתם? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין לכם כוח ואין גם שכל. לא היה פה שכל, הכול בגלל כוח – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הכול פוליטיקה. הכול פוליטיקה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – תתביישו לכם, תתביישו כולכם. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – הצבעה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה זה, מה עם האילתים? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – תתביישו לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת, מאחר שהצעת החוק הזאת מוזגה, מורכבת ממיזוג עם הצעות חוק פרטיות, אז אנחנו רוצים לברר את השלב שאליו הגיעו הצעות החוק הפרטיות טרם המיזוג, כדי שאנחנו נדע מה המצב. << הצח >> הצעת חוק יד יצחק בן-צבי (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' כ/854; דברי הכנסת, חוב' ד', ישיבה 95; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק יד יצחק בן-צבי (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020, לקריאה השנייה והשלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דבר ראשון, אני רוצה להצטער על מה שקרה פה עכשיו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> על המילים "או אזור אחר" – על זה ביטלתם את החוק? על המילים "או אזור אחר"? "או אזור אחר" – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אנחנו התכוונו היום להביא בשורה לעיר אילת ולצערי, בגלל קוניונקטורות פוליטיות ומשחקי אגו – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תתביישו לכם. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> תפסיק לעשות לנו מחטפים בוועדת הכנסת – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – הצעת החוק הזאת הוסרה מסדר-היום. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה אגו בקואליציה, לא שום דבר אחר; אגו בקואליציה מופקרת – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אבל אנחנו לא נירתע ואנחנו נמשיך ונקדם את הצעת החוק החשובה הזאת, מכיוון שיש כאן עשרות אלפי תושבי ישראל – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם לא תקדמו כלום, אתם לא יודעים לעבוד. תתביישו לכם. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – שמחכים בכיליון עיניים שהחוק הזה יעבור ושייתן להם מזור, שיעזור להם, שייתן להם כלכלה, שייתן להם תקווה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם לא רואים כלום, אתם רואים רק את הכיסא שלכם. ביזיון כזה לא היה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לצערי הרב – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, חבר הכנסת גינזבורג. נא לשבת. חבר הכנסת יוראי הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת סגלוביץ', אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני קורא אותך לסדר, חבר הכנסת סגלוביץ', פעם שנייה. חבר הכנסת להב הרצנו, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. תודה רבה. חברת הכנסת מלינובסקי, את יכולה לשבת, יכולה לצאת, אבל לא יכולה לצעוק ולעמוד כאן. תודה רבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, למה להם אתה לא צועק? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם להם אני אומר, האמן לי. האמן לי. שב, קודם כול שב. קודם כול שב. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אשב. למה להם אתה לא צועק? פעם אחת תן אזהרה. פעם אחת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שב, שב. הכול בסדר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שב, שב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שב, הכול בסדר. תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, נא לשבת. חברת הכנסת מארק, נא לשבת. חברת הכנסת עטייה, נא לשבת. חבר הכנסת קרעי, נא לשבת. תודה רבה. אני לא צריך עזרה. נא לשבת. סגן השר מולא, נא לשבת. חברת הכנסת אתי עטייה, בבקשה, לשבת. חברת הכנסת אוסנת מארק, אם את רוצה את יכולה לצאת, אם לא – לשבת. חבר הכנסת יעקב מרגי. חבר הכנסת מרגי. חברת הכנסת מאי גולן, נא לשבת. נא לשבת. חברת הכנסת מאי גולן, נא לשבת. נא לשבת. תודה רבה. נא לשבת. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה לא נותן אזהרות? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> למה? כי הם עומדים ומדברים ביניהם, הם לא עומדים וצורחים פה ומנופפים בידיים. זה ההבדל. אני מציע שתיקח את הווידיאו אחרי הישיבה, ואם לא השתכנעת שיש הבדל, תבוא אליי. תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת גינזבורג. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש. צר לי מאוד שהממשלה בחרה למשוך את הצעת החוק. צר לי מאוד שבגלל תרגילים פוליטיים – ולא חשוב כרגע מאיזה צד זה מגיע – נמנעה מתושבי אילת ומרבים מתושבי ישראל הזדמנות ליצור פה משהו אחר. חשבתי שהדבר הזה הוא מעל פוליטיקה. חשבתי שהדבר הזה מספיק חשוב כדי שכל קצוות הבית יתעלו לגודל השעה ויביאו קצת תקווה לעיר אילת, קצת תקווה לתושבים, קצת תקווה לכלכלה, קצת תקווה לתיירות, שתהיה פה קצת תקווה מתוך הבית הזה. לצערי, כנראה שהפוליטיקה גוברת לפעמים, ואני יכול רק להצטער על כך. אנחנו נעמוד על כך ונמשיך להילחם על כך שלפחות הצעת החוק הפרטית תחזור לוועדת חוקה, חוק ומשפט כדי להתקדם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, ההצעה חזרה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. היא כבר חזרה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תחזור ואנחנו נקדם אותה שם, בוועדת החוקה, חוק ומשפט, כדי – – – << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> מחר בבוקר. מחר בבוקר. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. מחר בבוקר, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, כדי שנוכל לקדם את הצעת החוק הזאת. נראה לי מספיק חשוב כדי שהדבר הזה יתקדם בלי פוליטיקה מיותרת. ונעבור לחוק שלשמו התכנסנו, אדוני היושב-ראש, קצת נרגיע את הרוחות. אנחנו דנים בחוק יד בן-צבי (תיקון מס' 3), ואני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק יד בן-צבי מטעם ועדת הכנסת. יד בן-צבי, יד יצחק בן-צבי, הוא תאגיד סטטוטורי שעוסק במחקר היסטורי, אבל בשונה מיתר התאגידים שהוקמו בחוק, מועצת המוסד הזה מורכבת בין השאר משלושה חברי כנסת – מכהנים בה שלושה חברי כנסת שאותם בוחרת ועדת החינוך, התרבות והספורט. הנציגות הזאת נוגדת למעשה את הפרדת הרשויות, שהרי הכנסת היא שמפקחת על התאגידים הסטטוטוריים, היא שדנה בדוחות שמבקר המדינה מגיש לגביהם, ולגבי יד בן-צבי אפילו נקבע שהתקנון של המוסד הזה ייקבע לאחר התייעצות עם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. כמובן, זה מצב לא בריא ולא ראוי שמצד אחד הכנסת כגוף תשלח נציגים למוסד ושם יכהנו במועצה המנהלת של אותו מוסד, על כל המשמעויות והאחריות שיש לאותם נציגים, ומהצד השני יבואו יפקחו על פעילות המוסד, על כל המשמעויות; שלא לדבר על אירועים שבהם יכולים להיווצר – כשהמוסד, חלילה, יקלע לקשיים כספיים – ואז מה זה אומר לגבי אותם נציגים באספה הכללית, במועצה הזאת, איזו אחריות יש להם, כי יש להם הרי חסינות. ומסיבה זו יושב-ראש ועדת החינוך פנה לוועדת הכנסת עוד בטרם נבחרו נציגים של הכנסת לאספה, למועצה, כדי לבחון אם יש מקום לבטל את ההסדר הקבוע בחוק בעניין נציגות חברי הכנסת במועצה. בדיון שקיימה ועדת הכנסת בנושא כל חברי הוועדה סברו כי אין מקום לכך שחברי הכנסת יכהנו במועצה של תאגיד סטטוטורי וכי יש לתקן את החוק בעניין הזה. גם מנכ"ל יד יצחק בן-צבי ונציגי משרד התרבות ומשרד המשפטים הביעו תמיכה בהצעת החוק. יודגש שוועדת הכנסת בחנה את הסיבות שהביאו את הכנסת בשנת 1969 לקבוע הוראה חריגה שכזאת, ומצאנו כי למרות שחברי הכנסת עמדו על הקשיים בכך שנציגי הכנסת מכהנים במועצה של תאגיד סטטוטורי וחשבו שיש להקפיד על הפרדת רשויות גם אז, משעלה הרעיון לכלול את חברי הכנסת במועצה, הם העדיפו לא להתנגד לכך משום הכבוד שרחשו לכנסת. ההצעה אושרה פה אחד בוועדה, בדיונים וגם בקריאה ראשונה. לא הוגשו לה הסתייגויות. בהזדמנות הזאת אני רוצה, אדוני היושב-ראש, כמי שיזם לראשונה את התיקון להצעת החוק הזאת אי שם לפני כמה שנים – היא עברה בקריאה ראשונה אך בשל פיזור הכנסת לא הצליחה להגיע לקו הגמר – אני מקווה שהיום נצליח להוביל את זה, ואתה פה, ממקום מושבך כיושב-ראש הכנסת, תזכה להצביע בעד החוק שיזמת אז, כך שאני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות וגם לא הוגשו בקשות רשות דיבור. לפיכך, אנחנו יכולים לעבור מייד להצבעה על הצעת חוק יד יצחק בן-צבי (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020, בקריאה השנייה, כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיף 1 – 21 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק יד יצחק בן-צבי (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 17 נגד – אין נמנעים – אין חוק יד יצחק בן-צבי (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק יד יצחק בן-צבי (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. אני מברך את יוזם ההצעה, יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת גינזבורג. << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ואנחנו מכאן עוברים להודעה של יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת יעקב אשר, שביקש להתייחס להצבעה שהייתה בעניין חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020. אני מאפשר לך להבהיר את הדברים מנקודת מבטך, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי יושב-ראש ועדת הכנסת איתן גינזבורג, שגם הבאת את הצעת החוק הפרטית שלך – שמבחינתי אני מוכן כבר מחר להתחיל להריץ אותה, אין שום בעיה. אני רק רוצה לומר דבר אחד: לא יכול להיות שמי ששימש כיושב-ראש כנסת מוערך כל כך הרבה שנים – ואפילו נערץ, על ידי – ישכח שגם לנו יש עבודה בוועדה, ישכח שגם לנו יש את חוכמת השולחן ואת האחריות הציבורית לא פחות מכל אחד אחר. אנחנו לא הכנסנו בהצעת החוק הזאת שום דבר שמגביל את הממשלה. ביקשנו ממנה, והתווינו והבנינו את זה בתוך החוק, את שיקול הדעת שלה. איתן, ידידי, לא היו פה שיקולים פוליטיים של שני צדדים; היו פה שיקולי כבוד, וגם לא של השר עצמו אלא של אנשים שמייעצים ומסתובבים סביבו. לא הייתה שום סיבה בעולם ולא תהיה שום סיבה בעולם לעצור את זה. הובלנו את החקיקה הזאת ארבעה ימים, יום ולילה, והוצאנו משהו מלוטש ונכון. אני אומר עוד פעם: חבל, חבל שזה מה שעשה השר. ואני אומר עוד פעם, גם לשרת התיירות וגם לאיתן גינזבורג: הוועדה שלי יום ולילה מוכנה לעבוד, עד שבת, עד שבת, ולהעביר את הקריאה הראשונה ולהעביר את השנייה והשלישית. החוק כבר מוכן, הוא מלוטש. אגב, התיקונים שהיו בו הם חלק מהצעת החוק שבעצם עמלו עליה כמה ח"כים אבל בראשם איתן בעצמו. לא יכולה להיות כוחנות כזאת. לא יכול להיות שהכול או לא כלום. אנחנו ירדנו מדברים, התפשרנו על דברים. ככה לא מנהלים משבר. ככה לא מנהלים דברים על עיר שלמה, כי אם מישהו מהם חושב שאנחנו היינו מוכנים שבעיר אילת תתפתח מלחמת אזרחים של אלה שעובדים במלונות וחוזרים לעבודה ואלה שעובדים במסחר או בדברים אחרים, באטרקציות, ולא יחזרו לעבודה – ראש העיר אמר: אני לא יכול לחזור לעיר אם אתם לא מתקנים את זה. תיקנו את זה ותיקנו עוד כמה דברים. בשביל זה מושכים חוק? אבל אני אומר שאנחנו חלק – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה הפתרון? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> – – אנחנו חלק מהממשלה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת לוי, מתי כבר תלמד שבכנסת יושבים ולא עומדים? תשב. יש לך שאלה – אין בעיה, תשאל בישיבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אני לא יכול. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מיקי, שב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה יכול מצוין. שומעים אותך יופי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שומעים אותך יופי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מיקי, שב, ואני מבקש ממך – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל סליחה, אדוני היושב-ראש – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז שב כבר, באמת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – קודם כול, זה מפריע. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מבקש – מצוין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שומעים אותך מצוין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז איך אני יכול לצעוק? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מיקי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה יכול, שומעים מצוין. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מיקי, אני יכול לבקש בקשה אישית? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תראה, שומעים יופי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אל תעזור לי דקה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני שואל מה הפתרון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רגע. אמרתי את הפתרון. ואני גם קורא לשר – ואנחנו נשארים ידידים, ואין פה שום משבר קואליציוני. יש פה שיתוף פעולה של ועדה שעובדת כאן. אדוני היושב-ראש, אני הייתי על הדוכן הזה עם למעלה מ-25 או 26 חוקים ותקנות בארבעה-חמישה חודשים של הקדנציה הזאת. עבדנו שם בשביל הציבור, בשביל הממשלה, בשביל משרד הבריאות. התווכחנו בינינו, רבנו, באחריות גדולה. לא עשיתי מה שיושבי-ראש אחרים עשו, שהוציאו כל מיני דברים מתוך החוק והשאירו את זה ככה באוויר ובנו קריירה מזה, שמונה מנדטים. לא. באתי עם תיקונים על דעת כל חברי הוועדה מכל סיעות הבית. באמצע צעקו לי אנשים: למה אתה מוותר פה. אמרתי שאני מוותר גם על זה וגם על זה. אבל הבסיס – למה לא להשאיר שיקול דעת לממשלה לבדוק, אולי יש עוד ערים שיכולות להיות בזה? ואולי לא? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואולי לא? אל תעזור לי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא עוזר לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> נכון שאתה לא עוזר לי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא עוזר לך. בושה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל אתם רוצים שאנחנו נבוא ונצביע רק על שתי ערים, כשלא היה נציג אחד מהממשלה שאמר שבדק אולי עיר אחרת? אולי טבריה, שנמצאת גם במצב קשה, ואולי היא לא יכולה להיות, כי היא לא עומדת בקריטריונים? אז אם היינו קובעים את טבריה ומכניסים את זה בתוכו ותקפצו כולם, אני מבין את השר שמושך. אבל מה כתבנו? שהחוק הזה הוא עבור אילת, עין בוקק, והממשלה תהיה רשאית לבחון עוד, באותם פרמטרים: כניסה אחת לעיר, תיירות שהיא יותר – הינה, מהנהנת שרת התיירות בראשה – תיירות שהיא חלק הארי של העיר ועוד פרמטרים כאלה ואחרים. למה לא? אז מה אומרים לי בלשכתו של השר? אתה גורם שיהיו עלינו לחצים. מה זה לחצים? אתם מנהלים משבר, מנהלים מגפה. ודאי שתהיו בלחצים. אני לא מקנא בך, אבל בחרת את התפקיד, אז שהלחצים יהיו עלינו? שיגידו לנו: למה אתם לא נותנים אפשרות להוכיח, אולי מגיע לנו, או לא? אז על זה מושכים חוק? סליחה שהתרגזתי. אנחנו נמשיך לעשות את עבודת הקודש שלנו. עשינו עבודת קודש עד היום. שום דבר שהוצאנו תחת הוועדה לא יתברר ככישלון. דווקא החלטות פזיזות של משרד הבריאות בתקופות מסוימות – אני לא רוצה להזכיר – הן עשו את הגל השני, לא ההחלטות של ועדת החוקה, חוק ומשפט שיושבת פה. אני חושב ששברנו שיא בכנסת בארבעה חודשים. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרגלת אותם שהוועדה היא חותמת גומי – אל תתלונן עכשיו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ביקשה גם שרת התיירות אורית פרקש הכהן לומר כמה דברים. בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תתלונן עכשיו. הרגלת אותם שאנחנו חותמת גומי. ישבנו בדיונים 28 שעות, ואחרי זה – חותמת גומי. עכשיו אתה מתלונן? << דובר >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר >> אני חייבת להגיד שזה רגע מאוד מאוד מאכזב. הרבה מאוד עבודה של שעות על גבי שעות, גם מצד הממשלה, הושקעה בהצעת החוק הזאת. עשינו עבודה מאוד מאוד קשה ומורכבת. אני מבינה אותך, יושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת אשר, אבל בכנות, עשינו את השיחה הזאת ודיברנו על הדברים האלה הרבה מאוד פעמים. המצב הוא כזה שבעיניי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אשר, השרה מדברת אליך ואתה עם הגב לבמה. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> באמת, באמת. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> לא סתם עליתי לבמה הזאת לפני ההצבעה וביקשתי מחברי הכנסת לגלות פרגמטיות, כי הצעת החוק הזאת כשלעצמה, בתקופה כזאת, עם המצב התחלואתי, עם העלייה בתחלואה, עם העובדה שכל יום שעובר והחוק הזה לא עובר הוא יום שלא חוזר – לא חוזר לתושבי אילת, לא חוזר לאנשים שמחזיקים מלונות בים המלח ובאילת, לא חוזר לאנשים שנפגעים מהיעדר הפתיחה של הדבר הזה – לא חוזר ומתעכב, הוא פשוט יום מיותר. כשאנחנו מסתכלים על הבדלי ההסתייגויות ועל הפערים שיש פה – אני פונה אליך, יו"ר ועדת החוקה – אני חושבת שהדברים האלה ניתנים לגישור. אני מציעה ומבקשת, ואני מחויבת לזה: אנחנו נשב ואנחנו נתקן את הפערים האלה. הצעת החוק הזאת תחזור למליאה כמה שיותר מהר, כי אין לנו את הפריבילגיה הזאת להתבצר כל אחד בעמדתו. אמרתי לך, ואני חוזרת על זה בשיא הכנות: גם אני יכולתי להתבצר בעמדותיי; הרי גם כשרת תיירות חשבתי שאפשר לנסח דברים יותר פתוחים, פחות מוגדרים, להשאיר לממשלה שיקול דעת יותר רחב, אבל קיבלתי את הפשרה עם השיקולים הבריאותיים, קיבלתי את הדאגה של שר הבריאות שהדבר הזה יהפוך לרשימה בלתי נגמרת של ערים שתדרושנה להיפתח כבר בשלב הזה במקום בעוד שני שלבים, כמו שהמתווה הבריאותי מחייב. אז אני קוראת לך וקוראת לכל חברי הכנסת: אני חושבת שמה שצריך לעשות עכשיו זה פשוט לשבת ביחד, לסדר את הדברים, וכן להחזיר את הדבר הזה. התקנון קובע שאם הממשלה חוזרת בה מהמשיכה, הדבר הזה יכול לחזור למליאה הזאת כהרף עין, וזאת המחויבות שלנו. זו המחויבות שלנו לעשות את זה, ויפה שעה אחת קודם. אני פה מחויבת לעניין הזה, ואני מבקשת, חבר הכנסת אשר, שכך ייעשה. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> מחר בבוקר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני – – – << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אני מחויבת לזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אשר, אני מוכרח לומר שאני חותם על כל מילה של שרת התיירות. נדמה לי שהיא דיברה – – – << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> נכון. ואני מבקשת שנקשיב לשר תיירות מצוין לשעבר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נדמה לי שהיא דיברה מדם ליבה ואמרה דברים נכונים ומדויקים ותיארה את תמונת המצב. אסור היה להגיע למצב הזה, וצריך לעשות מאמץ רב כדי לשים בצד את כל העניין, לדאוג לתת פתרון מיידי לבעיה הזאת כל יום. האמן לי, אלה סכומים שכל עסק יכול להתמוטט מהם, כל שכן עסקים שכל כך הרבה זמן כבר נמצאים במצב שבתי המלון נמצאים בו. אני מקווה שתצליחו למצוא את המכנה המשותף ואת עמק השווה כדי שאפשר יהיה לסיים את החקיקה כמה שיותר מהר. אני יכול לומר שאני, מבחינתי, ברגע שהדברים יהיו מוכנים, בין לקריאה ראשונה ובין לקריאה שנייה ושלישית, אשים אותם מייד על סדר-היום ואעשה כל מאמץ שהדברים יקרו כאן באופן מיידי. אני מניח שגם יושב-ראש ועדת הכנסת יתגייס למאמץ הזה, אם יידרשו פטור מחובת הנחה וכו'. נעשה כל מאמץ כדי שהדבר הזה באמת יסתיים, ואני מקווה שגם יסתיים בהסכמה ובהבנה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת ממלכת בחריין בדבר פטור מדרישות אשרה למחזיקים בדרכונים דיפלומטיים, מיוחדים או דרכוני שירות; הסכם לקידום השקעות והגנה הדדית עליהן בין ממשלת ישראל לבין ממשלת איחוד האמירויות הערביות. מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת תהלה פרידמן, יוליה מלינובסקי קונין ומתן כהנא בנושא: אסדרת מערך המקוואות במדינת ישראל; בעקבות דיון בהצעתו של חבר הכנסת אריאל בוסו בנושא: סרטונים ברשת חושפים התעללות של שוטרים ואף קצינים בילדים חרדים, כולל בעלי מוגבלות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. אפשר לומר שאם הגענו לימים שבהם ההודעות הראשונות שהקראת ככה עוברות כדבר כמעט מובן מאליו, אז אנחנו באמת הגענו לזמנים אחרים וטובים יותר, בהיבט הזה בוודאי. אם כן, חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ג בחשוון התשפ"א, 10 בנובמבר 2020, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:41. << סיום >>