דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ' ישיבה רס"ט הישיבה המאתיים-ושישים-ותשע של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י"ב באדר התשפ"ה (12 במרץ 2025) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות ותשובות 8 2964. עלייה חדה בהרוגים מתאונות הדרכים 9 מיקי לוי (יש עתיד): 9 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 10 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 16 אלי דלל (הליכוד): 17 1421. הסדרת הצומת של שפרעם מכיוון כביש 781 20 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 20 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 21 1837. נוסעי כביש חוצה צפון לא מקבלים את דרישות התשלום 23 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 23 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 24 2377. קריסת שוק התעופה 29 שלי טל מירון (יש עתיד): 29 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 30 2963. באופן חסר תקדים ובניגוד מוחלט לסטטוס קוו מהמאה ה-18, עיריית ירושלים מבקשת מהכנסייה הארמנית תשלום מס בסך עשרות מיליוני שקלים 33 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 33 שר הפנים משה ארבל: 33 רון כץ (יש עתיד): 36 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 36 2357. הכרזה על המועצה המקומית חורה כעירייה 38 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 39 שר הפנים משה ארבל: 39 2736. איחוד משפחות 40 עמית הלוי (הליכוד): 41 שר הפנים משה ארבל: 41 2785. התקדמות תכנון פיתוח והקמת כביש 4431 43 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 43 שר הפנים משה ארבל: 43 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – חובת ביקור שופט בבתי סוהר), התשפ"ג–2022 46 ינון אזולאי (ש"ס): 46 שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: 49 מרב מיכאלי (העבודה): 50 ינון אזולאי (ש"ס): 51 הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023 53 הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023 53 שרון ניר (ישראל ביתנו): 54 הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023 55 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 55 שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: 56 שלי טל מירון (יש עתיד): 60 הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024 60 פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 60 הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024 65 עידן רול: 65 הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024 66 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 67 שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: 68 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הסדרת הפעלת מכת"זית ותיעוד חזותי של ההפעלה), התשפ"ד–2024 71 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 71 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ג–2022 73 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 73 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש באמצעים לפיזור הפגנות), התשפ"ג–2023 75 נעמה לזימי (העבודה): 75 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש באמצעים לפיזור הפגנות), התשפ"ד–2023 78 מירב בן ארי (יש עתיד): 78 שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: 81 הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – שווי רכישה), התשפ"ה–2024 85 אוהד טל (הציונות הדתית): 85 הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – שווי רכישה), התשפ"ה–2025 88 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 88 שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: 90 הודעה אישית של חבר הכנסת נאור שירי 94 נאור שירי (יש עתיד): 94 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023 99 יעקב אשר (יהדות התורה): 100 הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023 104 דן אילוז (הליכוד): 104 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 105 הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025 108 ארז מלול (ש"ס): 109 הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025 112 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 112 הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025 113 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 113 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 114 הצעת חוק להנחלת מורשתו של הרבי מלובביץ' ושל שושלת תנועת חב"ד, התשפ"ה–2025 117 עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): 117 אופיר כץ (הליכוד): 121 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 123 יאיר לפיד (יש עתיד): 125 איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): 130 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט), התשפ"ג–2023 131 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 132 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 134 אלעזר שטרן (יש עתיד): 138 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 139 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום), התשפ"ה–2024 140 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 141 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 145 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי) 147 עודד פורר (ישראל ביתנו): 148 השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 155 עודד פורר (ישראל ביתנו): 159 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 160 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 160 הצעת חוק השתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד במעון יום למשרתי מילואים, התשפ"ה–2024 161 אפרת רייטן מרום (העבודה): 161 השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: 165 אפרת רייטן מרום (העבודה): 178 הודעה אישית של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון 182 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 182 הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון – תחולה למפרע), התשפ"ד–2024 183 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 184 הצעה לסדר-היום 186 חשיפת דפוס ההונאה והגשת תלושי שכר מזויפים לצורך קבלת הטבת סבסוד מעונות יום 186 שרון ניר (ישראל ביתנו): 186 שר העבודה יואב בן צור: 189 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 192 הצעה לסדר-היום 196 כהונת שר ביטחון לאומי ברבע משרה בזמן גל טרור גואה 196 מירב כהן (יש עתיד): 196 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 198 הצעה לסדר-היום 200 חלוקת הכספים הקואליציוניים בתקציב 2025 והשלכותיה 200 אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): 201 שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: 204 הצעות לסדר-היום 208 התאמת פעילות המרב"ד: הפרדת סמכויות לשיפור השירות והיעילות 208 יונתן מישרקי (ש"ס): 208 רון כץ (יש עתיד): 210 משה רוט (יהדות התורה): 212 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 213 הצעות לסדר-היום 218 המחיר הכלכלי של מגפת ההשמנה בישראל והשפעתה על ילדים ובני נוער 218 סימון דוידסון (יש עתיד): 218 ינון אזולאי (ש"ס): 219 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 223 ינון אזולאי (ש"ס): 231 הצעות לסדר-היום 232 חשד להגשת נתונים דמוגרפיים מסולפים על ידי רשויות מקומיות למינהל התכנון 232 אריאל קלנר (הליכוד): 233 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 234 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 236 הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2025 242 יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 242 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 245 אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 249 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 253 נאור שירי (יש עתיד): 265 משה טור פז (יש עתיד): 271 מירב בן ארי (יש עתיד): 273 יסמין פרידמן (יש עתיד): 277 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 280 אוהד טל (הציונות הדתית): 299 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 302 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 302 הודעה אישית של חבר הכנסת יצחק קרויזר 303 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 303 הודעת ועדת הכנסת 306 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 307 << נושא >> שאילתות ותשובות<< נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ב באדר תשפ"ה, 12 במרץ 2025. זהו היום ה-523 למלחמה, שעודנה נמשכת, וזהו גם מנין הימים ש-59 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו ממעל, עודם נמצאים בשבי. כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> אני לא שר תורן, אבל אני מאוד אוהב את הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום – שאילתות דחופות ורגילות. יש לנו שר? אפשר לשאול מה עם השר? איפה? לא, לא, שר במליאה. הו, שלום השר, ברוך הבא. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת מיקי לוי לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בנושא: עלייה חדה בהרוגים מתאונות דרכים. אני מתכבד להזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב אל הדוכן. אני אעדכן את חברי הכנסת שבעקבות פנייה שפנינו אל הממשלה על חריגה – שלום לשר אלי כהן – במספרי השאילתות הרגילות שלא נענו, חריגה משמעותית מאוד – מאות שאילתות שלא נענו בזמן לפי התקנון – הודעתי לממשלה שככל שהמצב הזה יימשך אנחנו נצמיד שאילתות רגילות לשאילתות דחופות, וזה מה שקורה פה היום. לכן אתם רואים לנגד עיניכם מספר גדול של שאילתות. אני מקווה שהממשלה תיקח זאת לתשומת ליבה – שיש תקנון ושצריך לעמוד בו, ושהשאילתות ייענו בזמן, וכך נוכל להימנע מהמצב הזה בהמשך. << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> מבחינתנו אין מניעה. לפעמים זה עיכובים של פקידות, לפעמים חוסר תיאום. אבל אנחנו די הופתענו שיש לנו כל כך הרבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אגב, זו פנייה חוזרת, כי לפני כמה חודשים שלחנו מכתב, ואז בזמנו כן קיבלנו איזה גל של מענה על שאילתות ממשרדי הממשלה השונים. אבל המצב חזר לסורו, אז אנחנו נאלצים לנקוט את הצעד הזה. << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> אני תומך. אני רק רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, זה לא עונש בשבילי לבוא ולענות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו שמחים שאתה איתנו, סגן השרה מקלב. << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> מבחינתי זה לא עונש, אני לא עושה את זה בכוונה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו מעריכים את זה, כמובן. << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> אני שמח לענות לחברי הכנסת הפעילים, שהפעילות שלהם משתקפת על ידי שאילתות. אני חושב שזה כלי חשוב מאוד לעבודת חברי הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אכן כן, ואני מכיר היטב את הערכה שלך לעבודת הכנסת ולחברי הכנסת ומוקיר זאת. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << שאילתה >> 2964. עלייה חדה בהרוגים מתאונות הדרכים << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. עלייה חדה בהרוגים מתאונות הדרכים. בחודשים הראשונים לשנה זו, 2025, יש עלייה של כ-30% במספר ההרוגים מתאונות הדרכים – שמזמן הפכו להיות מכת מדינה. מעבר לאובדן חיי אדם, מדובר בעלויות מטורפות של 16 מיליארד שקלים שאבדו למשק. השנה הגענו, אדוני סגן השרה, ל-439 הרוגים. על פי הקצב הזה, בשנת 2025 – ראו, אנחנו מתחילת השנה ואני מזהיר: אנחנו נעבור את 500 ההרוגים בשנת 2025. רצוני לשאול: כממונה על הנושא, אילו פעולות עושה משרדך כדי להוריד את תאונות הדרכים? איך אתם מטפלים? אני מקווה שאין תשובה גנרית שהרלב"ד מטפל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, סגן השר. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. ראשית, אני מקווה מאוד שמספר ההרוגים לא יהיה כמו שמנית. תמיד יש תקווה שמספר ההרוגים יפחת, אבל הנתונים לא מעודדים, באמת. כבר השנה אנחנו נמצאים ב-85 הרוגים. זה מספר גבוה, כואב מאוד. כל הרוג זה משפחה, זה נפש, משמעויות קשות, משפחות שכולות, ואנחנו לא מדברים על הפצועים. אדוני היושב-ראש, אני לא מלין על כך שאני כמעט בכל שבוע נדרש לענות על הנושא של תאונות הדרכים. זה באמת נכון, זה דבר שצריך להציק לנו ולהיות בראש סדר העדיפויות, בראש סדר יומנו, בראש סדר-היום, וזה תפקידנו לעשות את זה, ואני חושב שזה חשוב מאוד וטוב. אני מודה לחברי הכנסת ששבוע אחר שבוע מעלים את זה, או בהצעה לסדר-היום, או בדיון מהיר, או בשאילתה דחופה, ואתה, אדוני היושב-ראש, מאשר זאת. ברשותך, חבר הכנסת מיקי לוי, אני רוצה להשלים קריאת ביניים שלך משבוע שעבר, כשדיברת גם על 14 מיליארד שקל של העלות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 16. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> 16 מיליארד. זה הערכות כאלה, זה הכול הערכות. כשאתה אומר מניעה – וזה נכון. התפיסה של מניעה, של דברים שאתה מונע אותם, אדוני, אתה משקיע 10%. זה נכון בהרבה נושאים – זה נכון בנושא של מניעת פשיעה, זה נכון בנושאי רווחה. אנחנו משקיעים הון עתק בדברים שקורים כשאתה יכול להשקיע את זה במניעה. אתה רואה את זה בחינוך – מניעת נשירה ועוד דברים כאלה שאתה עושה במניעה. אתה גם מוזיל ואתה גם מונע תופעות שאתה לא רוצה להתמודד איתן, שלא נכון להתמודד איתן ושלא טוב להתמודד איתן. הדבר אולי הכי בולט הוא בתחום הבריאות – מניעה בבריאות מונעת הוצאות גדולות מאוד. התפיסה היא אולי תפיסה אוצרית, אני לא יודע מאיפה זה מגיע. אני מניח שגם מי שמחליט לא להשקיע במניעה, או פחות להשקיע במניעה, או לצמצם את ההשקעה, הם אולי אנשי אמונה שמאמינים בניסים, אבל במציאות אנחנו צריכים לחיות את ההווה, וזה לא קורה ככה. אני חושב שהנושא של המניעה צריך לקבל היבט אחר לגמרי. יש בהחלט כאלה שחושבים –או שבטוחים – שההשקעה המיידית היא הנכונה, ולכן, דבר ראשון, בכותרת: אין ספק שהתופעה ומכת המדינה צריכה היבט אחר וטיפול אחר. לכן הממשלה החליטה על הקמת צוות שרים, ועדת שרים, לתאונות הדרכים, שבראשה עומד ראש הממשלה, בגלל חשיבות הנושא. הכינוס הראשון מתוכנן בעוד עשרה ימים בדיוק, ב-23 לחודש הזה. אנחנו מאוד מקווים, אני מאוד מקווה – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הבנתי, ב-23 תתכנס הוועדה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> ב-23 תתכנס ועדת שרים, שאין לי ספק שיש ציפייה ממנה. ההכנות לוועדה הזאת – גם אנחנו מכינים את עצמנו, ואני מניח שכל משרד שאמור להשתתף בכינוס הזה מכין את עצמו. הוא יצטרך למסור דוח. התפיסה צריכה להיות אחרת. אני אומר משהו שלא נכתב לי, ברשותך. הרלב"ד, הרשות למניעת תאונות הדרכים ולטיפול בתאונות הדרכים, הוקמה מכיוון שהנושא הזה קיים. מתי מקימים רשות? כשצריך לקחת משהו ולתכלל. זאת תופעה שכמה משרדים צריכים לטפל בה. יש את משרדי האכיפה, כמובן, השפיטה, והנושא של תשתיות הוא במשרד התחבורה, ויש חינוך ותרבות. יש שלוש זרועות שאפשר להגיד שהן מרכזיות בנושא. עכשיו, ודאי שהמשקל עד היום בניתוח תאונות הדרכים היה הרבה על תשתיות. מגוון רחב של תשתיות, מוקדי סיכונים, כבישים אדומים, היו במוקד; גם הכסף הגדול של המלחמה בתאונות הדרכים ובמה צריך לשפר. לכן, גם במשרד התחבורה – הרלב"ד היא רשות עצמאית, אבל היא יושבת צמוד למשרד התחבורה, ושם היה עיקר הטיפול והמשקולות היו לשם. אני חושב שבחלק הזה של תשתיות – לא בגלל שצריכים להאמין לי, כולנו נוסעים בכבישים – אין היום כבישים אדומים. מעבר לזה שאמנה עוד בהרבה מקומות – כמה עשרות ומאות מיליארדים, בהצטברות של כמה שנים – משקיעים בתשתיות. ברשותכם, עוד אמנה אותם. בגדול, גם בניתוח תאונות הדרכים שקורות עכשיו והעלייה בתאונות הדרכים, המשקולת היא במקומות אחרים. אתה כממ"ז ירושלים לשעבר ודאי יודע על נושא האכיפה. האכיפה נחלשה מאוד, בלשון המעטה, מאז המלחמה. עשינו ישיבה על ועדת השרים, וההקדמה לכך הייתה ישיבות ששרת התחבורה יזמה עם שר המשפטים ועם השר לביטחון לאומי. ישב שם מפקד מתנ"א, והוא מודה ואומר: יש לנו משימות רבות, אנחנו לא יכולים להגיע לזה. הוא גם צודק. הוא אומר: ההפגנות וכל הצרות שיש, וכל מה שדורשים מהם, כל נושא החטופים וכל מבצע שקורה במלחמה, כל אירוע שקורה וכל פיגוע שקורה, כמובן שזה לוקח מהם, ושם המשקל. עכשיו, צריך להבין שאנחנו צריכים לשנות את המשקולות ואת התפיסה היום במלחמה בתאונות הדרכים. תרבות הנהיגה היום לא טובה, אז כשאין אכיפה – אלה שני דברים שהם חמורים מאוד. אתה שאלת מה אנחנו עושים – ואני חושב שזה חשוב – מגוון דברים, ואני אנסה לתמצת אותם, לא להשקיע ולהרחיב על כל פעולה שאני קיבלתי פה מהגורמים המקצועיים. אין ספק שאנחנו רואים את הרשויות המקומיות כיעד וכשותפים חשובים מאוד במלחמה בתאונות דרכים. מספר ההרוגים – אני חושב שהוא שווה בבין-עירוני ובעירוני, זאת אומרת, יש עלייה גם בנושא של תאונות דרכים בתחום העירוני, ולא רק בתחום הבין-עירוני. אז אנחנו משקיעים גם בתשתיות, גם במוקדי סיכון, וודאי מה שאמרתי, בכבישים אדומים ובפיתוח תחבורה עירונית ובין-עירונית טובה. אנחנו רואים את התחבורה הציבורית כגורם שממתן ומוריד את תאונות הדרכים, אף שלצערנו כולנו נחשפנו לאירוע הקשה של מר יוסף אביטן, ששכל את בנו – מפקד מתנ"א דרום, אם אני לא טועה; שמעתי אותו אתמול מדבר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נכון. סגן ניצב יוסי אביטן. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> באמת אחד שכל היום עוסק בזה, והצורה שבה הוא נחשף לזה היא באמת מחרידה וקשה. והוא אומר: שלחתי את הבן שלי בן ה-17 בתחבורה ציבורית מתוך מחשבה שהתחבורה הציבורית היא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הכי בטוחה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כן, היא מונעת. הוא לא נסע עם חברים במכוניות, שאולי שם זה מוקדי סיכון. כאן חשוב להגיד, אדוני היושב-ראש, שזה דבר שהוא מאוד מאוד מאוד כואב. לפני הנתון שאני קיבלתי, 80% מתאונות הדרכים הן בעקבות עבירות תנועה שנעשו. זה לא בגלל כביש אדום, ערפל ועוד סיבות חיצוניות. אני לא אומר שכל מי שנהרג עשה את העבירה. הפוך, יכול להיות שהוא נהרג בעקבות עבירת תנועה שנעשתה, אני לא מאשים פה. זה נעשה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברור, ברור. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> ולכן אנחנו צריכים לשנות תפיסה, ודאי את כובד המשקל ואת הפעילות, ואת זה אני מקווה מאוד לעשות בוועדת שרים. אני אמנה, ברשותכם, כמה דברים שאני חושב שהם דברים מרכזיים: הגברת הסברה וחינוך והעלאת מודעות. אנחנו מתכננים – השרה מתכננת לעשות כנס הסברה גדול. היא יודעת לעשות את העבודה הזאת בצורה מצוינת – משהו שלא היה, מחוץ לקופסה, קמפיינים ועוד דברים שקשורים לתחום ההסברה. אנחנו עובדים על פרויקט עיר בטוחה. מדובר על 13 ערים שהן יהיו בפעולה משותפת איתנו כדי להגביר שם את הבטיחות. אנחנו מדברים על פרויקט אשכול כדוגמה. מאות מיליוני שקלים הושקעו בשדרוג ובשיפור תשתיות באשכול המפרץ. הפרויקט עתיד להסתיים בקרוב, וזה דבר שבאמת גורם לשיפור ניכר מאוד בתאונות הדרכים. כביש 310, שהוזנח לא מעט שנים – בהנחיית השרה, חברת נתיבי ישראל סיימה תכנון ועתידה לצאת לביצוע בטווח הקרוב. כביש 90 – מי שנסע בכביש 90; נסעתי עכשיו בכביש 90 לאילת – בחלק שיותר קרוב לאילת הושקעו 700 מיליון שקלים לשדרוג מקטעים מסוכנים, כולל הוספת מפרדות בטיחות ותאורה לאורך הכביש. מי שנסע שם רואה את זה בעליל. כביש 6 דרום, להבים–שוקת – הרחבת נתיבים, הוספת מעקות בטיחות, 800 מיליון שקל; כביש 40, באר שבע–מצפה רמון – 500 מיליון שקל לשדרוג הכביש, כולל הרחבת תאורה; כביש 75, נצרת–יקנעם – 450 מיליון לשדרוג הציר, הוספת מפרדות ועוד דברים כאלה; כביש 65, ואדי עארה – נסעתי שם, גם ראיתי את זה – השקעה של 600 מיליון שקלים לשיפור מקטעים בעייתיים. אני מקצר. כביש 4, אזור המרכז והדרום – 400 מיליון שקלים; כביש 444, טייבה – הושקעו 300 מיליון שקלים בשיפור תשתיות, כולל נתיבי אופניים ושביל להולכי רגל; כביש 77, טבריה, צומת גולני – 350 מיליון שקל; כביש הערבה ­– טיפול במוקדים מסוכנים; מחלף להבים – 150; כבישים חקלאיים בצפון ובדרום – 200 מיליון שקלים יועדו לשדרוג דרכים המשמשות בעיקר תושבים באזורים חקלאיים. גם חשוב. תוכנית עיר בטוחה – 300 מיליון שקלים לשיפור התשתיות ברשויות המקומיות, אדוני היושב-ראש, כולל תמרור ומצלמות והקמת שבילי אופניים בערים מרכזיות. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יש הערה לשר הפנים – – – << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> שמעתי פעם ששר התחבורה הקודם קרא לכביש של טייבה "כביש טיבי". << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> מה הוא – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כביש טיבי. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יש עוד כמה דברים שקורים בכנסת. פיצוי בתעופה זה פיצוי של טיבי. אני אומר לכם כמשרד התחבורה, יש הרבה דברים שבאמת נרשמים על שמו. אנחנו מקדמים את השירות. אתה תודה בכך שאתה מקבל שירות ישיר, גם בלי שאילתות, והדברים מתבצעים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> דרכך כן, זה שירות יעיל. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני אמשיך להשתדל. זאת מחמאה מחייבת. ממש עוד שלושה דברים. אנחנו מדברים על כבישים חכמים. אנחנו עושים פיילוט להקמת כבישים עם מערכות ניטור חכמות לאיתור סכנות בזמן אמת בעלות של 100 מיליון שקלים. אני לא יודע, עם השיטפונות שהיו עכשיו בדרום, אם הפיילוט באמת הצליח. היו התראות על ידי חיישנים. לא היו צריכים סגירה – כשאנשים כבר נכנסים – עוד לפני שזה קרה, לפני שהמשטרה הייתה בשטח, כבר נחסם הכביש ליד ים המלח כשהיה עכשיו חשש לשיטפונות. זה גם כבישים חכמים במקומות מרכזיים, לא רק בגלל שיטפונות אלא בגלל סכנות בזמן אמת, עם מכשולים ועוד דברים כאלה. עוד מילה אחת על חינוך והסברה ייחודית, ממוקדת, בחברה הערבית. תאונות הדרכים – מספר ההרוגים בחברה הערבית הוא יותר מהאחוז שלהם באוכלוסייה. דרך אגב, אנחנו סופרים את החברה הערבית לאו דווקא כשזה קורה באזורים ערביים. לכן, כל הנתונים האלה הם נתונים שלא יכולים להגיד שהם חד-ערכיים ואבסולוטיים. ערבי שנהרג בירושלים, אז גם סופרים אותו – לא יודע למה הספירה הזאת, אבל זה מה שנעשה. אז 50 מיליון שקל כדי לצמצם את העלייה בתאונות הדרכים – בסופו של דבר, גשרים, הולכי רגל. אדוני חבר הכנסת מיקי לוי, נגעתי, ולא בכול. השתדלתי לענות על השאלה שלך מה עושים כדי למנוע את תאונות הדרכים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלת המשך לחבר הכנסת לוי, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני סגן השרה, קודם כול תודה רבה. אכן, נעשו דברים חשובים מאוד בנושא התשתיות, וכסגן שר האוצר לשעבר אני יודע מה מגבלות התקציב. הלוואי שהיה יותר, אבל אפשר לעשות הרבה יותר. האמת היא שלא אתה היית צריך להיות כאן ולהשיב אלא השרה, כדי שתיקח אחריות. אתה אדם נחמד, ואני מעריך אותך מאוד, אבל השרה הייתה צריכה להיות פה, על זה אין ויכוח בכלל. אפשר לעשות יותר, ותרשו לי, יש מדינות באירופה שיש בהן משרד, משרד שמטפל. אם הייתם – אני רוצה לצמצם משרדים – אם היו שמים עוד סגן שרה במשרד התחבורה רק לנושא הזה, העלות של אותו סגן עם הכמה עובדים שלו הייתה פחותה מ-16 מיליארד שקל נזק ישיר, ואני לא סופר לך את הנזקים החברתיים המטורפים של אובדן חיי אדם או של פצועים. מספר הפצועים עלה, והטיפולים בבתי חולים עולים המון כסף. ולכן אני אומר, התשובה שלך היא תשובה טובה, אבל גנרית. צריך לעשות יותר – יותר טכנולוגיה. אני עוקב אחרי זה. אני מאוד מקווה שוועדת השרים אכן תתכנס במרץ, כפי שאמרת, ב-23, אם אינני טועה, כי ההחלטה הייתה כבר לפני ארבעה חודשים. צריך לעשות יותר. הנזקים הם מטורפים. שימו סגן שר, תשקיעו בטכנולוגיה, מצלמות מהירות ועוד כדי להגביל את התופעה הזו, ויפה שעה אחת קודם. אין צורך בתשובה, כי רק נתתי לך הצעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. ברשות סגן השר, ניקח שתי שאלות נוספות. חבר הכנסת חמד עמאר וחבר הכנסת אלי דלל, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השרה, אני מכיר את העשייה שלך גם בנושא של מאבק בתאונות הדרכים – היינו שותפים בכנסות קודמות בנושא הזה – אבל אני אגיד לך, אתן לך דוגמה. אני מגיע מהצפון. כשאתה מגיע, מהצפון ועד ירושלים אתה לא רואה ניידת אחת בכל הכבישים. זה אומר דורשני, מעבר לזה שאתה צריך לעמוד בפקק. אני אתן לך דוגמה. רק ביום ראשון – ביום שני, סליחה – לקח לי ארבע שעות וחצי להגיע לכנסת מהצפון. זה רק אומר לך מה המצב שלנו בכבישים. אבל הנושא שאני רוצה לשאול אותך עליו – ואני יודע שאתה מכיר את הנושא, כי קיבלתם פניות בנושא, וגם אני קיבלתי, ואני חושב שגם חלק מחברי הכנסת קיבלו – הוא היתר להובלת חומרים מסוכנים. אתה יודע, נהגים להובלת חומרים מסוכנים צריכים לחדש רישיון כל שנתיים, והם עושים את הקורס שהם צריכים לעשות אחרי שנתיים. אבל לחדש להם את ההיתר לוקח שישה חודשים; לא בגלל בדיקה ביטחונית, כמו שהם אומרים, כי אותם אנשים צריכים כל חמש שנים לעבור בדיקה ביטחונית – בגלל שבאגף הזה יש עובד אחד, והעובד האחד הזה לא מספיק להוציא את ההיתרים לאנשים. 309 נהגים מחכים להיתרים, שישה חודשים ללא פרנסה, ללא עבודה, ויש מחסור. אני רוצה לשמוע מה משרד התחבורה עושה בנושא. עובד אחד לא יכול להספיק להוציא את כל ההיתרים, וגם לא עונה לטלפונים לאף אחד. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת אלי דלל, בבקשה. סגן השרה ישיב במרוכז. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד סגן השרה אורי מקלב, תאונות הדרכים הן מכת מדינה, ואני חושב שאנחנו לא מספיק עושים. הגורם האנושי הוא הבעיה הגדולה ביותר. אני עד להרבה מאוד תשתיות, ותשתיות טובות, אין ספק – יותר גשרים, יותר כבישים עם הפרדה. הדברים האלה נעשים, אני לא אומר שלא, ומשקיעים הרבה מאוד כסף, אבל ההשקעה הטובה ביותר שצריכה להיות, ושם אנחנו לא נוגעים, זה הנושא של החינוך, ואני אומר את זה מתוך ניסיון. בנתניה היו לנו בשנה מסוימת קרוב לתשעה הרוגים, ומה גילינו? שחלק גדול מההרוגים הם אנשים מבוגרים. הלכנו למקומות כמו דיור מוגן, ושם נתנו הרצאות, ומסתבר ששנה ושנתיים אחרי זה קיבלנו הרוג אחד, לצערנו ולשמחתנו, אבל ראינו בדיוק, התמקדנו. אותו דבר עם הצעירים והילדים הקטנים. חינוך בבתי ספר, מכיתה א' עד כיתה ד' – לעשות את זה עם משרד החינוך, להכין תוכנית, כמו שאנחנו מכירים. לא לקטוף פרחי בר, הנושא של חגורה – אותו דבר, ללמד את הילדים הקטנים מגיל צעיר שההורים יעצרו בעצור, שייסעו במהירות מוגבלת. כל הדברים האלה לא נעשים, לדעתי. צריך להכין תוכנית חינוכית יחד עם משרד החינוך, יחד עם המשרד לביטחון לאומי, ולהיכנס לתוך בתי הספר ולעשות שם תוכנית חינוכית. נושא החינוך לוקח זמן. זה יכול לקחת שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, אבל יהיו תוצאות לטווח ארוך, וזה לדעתי הדבר הנכון לעשות במקרים האלה. דיברת גם על אשכול של 13 ערים. יש בארץ 250 רשויות וקרוב ל-80 ערים, אז זה מעט, אבל צריך לעשות כמובן תוכנית רחבה ולהתחיל ליישם אותה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. בבקשה, סגן השרה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני אתחיל, ברשותך, אדוני היו"ר, ראשון ראשון ואחרון או שני הבא אחריו. חבר הכנסת חמד עמאר, זה המקום להודות לך על כל הפעילות הגדולה שלך בנושא תאונות הדרכים. אני עוד זוכר ששבוע אחרי שבוע היית עולה לפה ובנאום בן דקה, היית אומר את מספר ההרוגים, ובכלל היית מעלה את זה על סדר-היום. אני מבין שגם עמדת כיושב-ראש ועדת משנה לתאונות הדרכים. יותר מדי פקקים, זה נכון. הפקקים גם הם משהו שנהפך למכת מדינה, ויש לזה קשר לתאונות דרכים. אין לי ספק שנהג שיוצא מותש, שחוזר בערב, שלוקח בחשבון שהוא צריך להגיע בתוך שעה הביתה ובסוף זה לוקח לו שלוש שעות – זה קשה. אני מדבר עם נתיבי ישראל ואני אומר: תיקחו בחשבון, אל תעשו לא פעמיים, לא שלוש פעמים. רק להגיע הבוקר לפה – מי שהגיע ראה, מכל המקומות, ולא רק בבוקר – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי שפה, הגיע. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> מי שפה, הגיע, זה ברור, אבל לקח לו הרבה זמן להגיע. היום זה לא רק בבקרים, זה גם בערבים. ראש עיריית ירושלים קיבל מחמאה מאוד גדולה, גם משר האוצר וגם ממשרד התחבורה וגם ממשרד ראש הממשלה, שהוא איש אמיץ שהוא פתח את כך ירושלים בבת אחת, והוא עושה פעולות דרסטיות ודרמטיות. הוא בחר בדרך שנקראת מהיר אבל קשה יותר. לא יודע, אני לא הצטרפתי למחמאות. אני, כתושב ירושלים שמקבל הרבה את הביקורת בירושלים – היום, כמה שעות של עבודה אנחנו מפסידים בגלל עומס של פקקים. אז עושים מאמצים, אני לא אומר שלא. עכשיו לקראת ימי הפורים אנחנו חוששים מאוד מאיך שתיראה התחבורה, ואנחנו בעלי ניסיון משנים עברו, כשיש לך צירוף של רמדאן וצירוף גם של הרכבת הקלה שאולי לא תעבוד ולא עובדת במיטבה עכשיו בעקבות ההרצה ובעקבות הרחבת הכביש והגדלת הכביש. אנחנו ערים לכך שזה יוצא גם בתקופת הרמדאן, גם בתקופה של עבודות מסיביות. ניקח רק את כביש בגין – איך עוברים כאלה דברים, ואחרי זה לא פלא שמחכים ארבע וחצי שעות ושעות רבות בפקקים. מצד שני, זה גם אומר שעושים עבודות, אז אני צריך לראות את זה בצורה מאוזנת. כן, זה דבר שאני מנסה ולא מצליח. עושים עבודות, וכמו שראיתי אתמול כשחזרתי מאוחר, אתה סוגר שני נתיבים מתוך שלושה בשביל תיקון של משהו, אתה גם לא עושה את זה בצורה מתונה – תפעיל את הסגירה בצורה שמכוניות יכולות להשתלב משלושה מסלולים למסלול אחד, או משני מסלולים למסלול אחד, בצורה מדורגת, ולא שאתה מגיע לנקודת השיא, מתווכח, וזה לוקח פי שלושה זמן בגלל שאין – ניסיתי לעשות את זה כשהייתי בגיחון פה בירושלים, כשעשו הרבה עבודות, ולקחנו מומחה ועמדנו ופיקחנו. צריך מפקח מיוחד לראות שהסגירות נעשות רק בצורה מחויבת המציאות, רק בזמן שמחויב ורק בצורה מקצועית וטובה, ולא שסוגרים, ומי שעובד שם, לא מעניין אותו, כולל המשטרה, מה שנעשה קילומטרים רבים מאחור. ואתה אומר, על מה? למה היה כל כך הרבה פקק? אולי היה אפשר לעשות את זה אחרת. הרחבנו בנושא הזה. אין ספק שיש הרבה דברים ומה לשפר. אני לא אומר שגמרנו את העבודה, אבל מה שהעלית בנושא הנהגים, זה דבר שהוא לא הגיוני. עומדות משאיות שלא יכולות להוביל חומרים. נפגשתי עם מנהלים של החברות האלה, ואתה מעלה דבר שהוא הביורוקרטיה. הכוח נמצא אצל פקידוּת, אצל אנשים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> במקרה הזה זה לא פקידוּת, זה פקיד. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כן. וזה פשוט אבסורד שאנשים לא יכולים – ועל מה אנחנו מדברים? חידוש, לא אנשים שקרה איתם משהו. לא צריכים לעבור. לפעמים זה קשור למרב"ד, שזה סיפור בפני עצמו, מי שיודע, וזה תיק בפני עצמו. אני בכל אופן רושם לעצמי עוד פעם, ובלי נדר, בעזרת השם, אני אטפל בזה כשאני אחזור למשרד, אבדוק את זה עוד פעם, ויכול להיות שבעקבות הדברים האלה אולי נסנכרן את זה. חבר הכנסת דלל, נגעת באמת בנקודות. אני לא יודע אם היית בתחילת בדבריי, כשאמרתי שאחת מהזרועות החשובות שיש במלחמה בתאונות הדרכים זה הנושא של תרבות, תרבות נהיגה, הגורם האנושי. איך מטפלים בתרבות? חינוך מגיל צעיר. יש צמצום בתקציבים. צריך להודות על האמת, יש צמצום. זה לא מה שהיה, אין את מה שהיה. עשינו פעילות, ועשו פעילות גם משרד החינוך, וביחד, משרד התחבורה בחלק שלו. בני נוער זה לא כמו בתקופה שלי, שלבודדים בגיל 18 היה רישיון. היום בבתי ספר זה חלק מתוכנית הלימודים, חלק מההיכרות, בוודאי התיאוריה ודברים אחרים. היום אתה כבר בגיל שאתה יכול לחנך אותם, זה בגיל שהם נמצאים אצלך, שאתה יכול לעשות איתם משהו כולל, וזה היה מאוד לתועלת, וגם להסביר על תאונות הדרכים, והיום זה צומצם, וזה חבל. אבל כשאתה מדבר על הגורם האנושי – הטיפול בגורם האנושי זה חינוך והסברה, אבל גם אכיפה. הגורם האנושי הוא חלק מהדבר. הוא לא מפנים, או שאדם מטבעו לא שומר ונוסע, אבל כשיש לך גורם אכיפה, העונש צריך להיות בצידו, ואז זה מרתיע וזה נותן את השילוב של זה. אבל כשזה לא נעשה, אנחנו רואים. אני אומר את זה בכנות, אני לא רוצה להיות שיפוטי. תאונות הדרכים הקשות שיש – עקיפה בפס לבן, עקיפות מסוכנות – אין ספק שאתה יכול לעשות תשתיות, ולא יעזור שום דבר. אלה דברים שעבירת תנועה גרמה בעליל. זה הנתון שאני קיבלתי מהרלב"ד – 80% מתאונות הדרכים. זה too much, זה לא יכול להיות. גם המשטרה טוענת שחסר לה כוח אדם בנושא של אכיפה. יש לה משימות רבות, ואין לה את האפשרות לעשות את זה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ראיתי שאושר תקציב למשרד לביטחון לאומי שעולה על כל התקציבים הקודמים. נקווה שגם בנושא הזה תהיה בשורה. אני מודה, ומתכבד להזמין את סגן השרה להישאר לשאילתה הבאה. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת אחמד טיבי לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בנושא: הסדרת הצומת של שפרעם מכיוון כביש 781. בבקשה, חבר הכנסת טיבי. << שאילתה >> 1421. הסדרת הצומת של שפרעם מכיוון כביש 781 << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, א. אני מברך על היוזמה של היושב-ראש להביא את השאילתות שלא נענו. אתה יודע, כתוב כאן שהמועד אחרון למתן תשובה – 22 במאי 2024. לא יודע מה השרים עושים. << קריאה >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << קריאה >> אני נמצא פה. אין שום שאילתה שיושבת על שולחני. אין דבר כזה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אקדים ואומר, סגן השר, שזו שאילתה שכבר שאלתי אותה בכנסת הקודמת, בממשלה הקודמת, והבטיחו לטפל ולא טופל. הצומת של שפרעם מכיוון כביש 781 הוא צומת מסוכן, בעיקר ליוצאים מהעיר. על כן, קיים צורך בהסדרת הצומת באמצעות כיכר או רמזור. ברצוני לשאול: 1. האם ידוע למשרדכם, משרד התחבורה, על הצומת? 2. מדוע לא יותקן רמזור או תוקם כיכר בצומת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> אני מקווה שהפעם התשובה היא אחרת ובאמת היא תהיה לשביעות רצון, תשביע את רצונך, חבר הכנסת אחמד טיבי. כהקדמה, מדובר בצומת ובאזור אשר השתנה עם השנים לאור ההתפתחויות של תוספות מבני מגורים ותעשייה, ובהתאמה –הגידול בכמויות הרכבים המשתמשים בו. זו הכותרת, כפי שאתה אמרת, ציינת את זה. צומת האצטדיון, כביש 781, הוכר כמוקד סיכון על ידי הוועדה הבין-משרדית בראשות משרד התחבורה. בנוסף, הפרויקט מקודם במסגרת תוכנית אשכול המפרץ של רלב"ד – קודם ציינתי את מה שעושים שם, כמה שהשקיעו. עכשיו, לא רמזור אלא מעגל תנועה, במקום מתוכנן מעגל תנועה. בפרויקט תוקצב – – – << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מעגל תנועה זה כיכר. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> מעגל תנועה, כיכר. אתה אמרת או זה או זה. הפרויקט תוקצב בהתחייבות מוקדי סיכון. יש סעיף שנקרא מוקדי סיכון, ויש לזה תקציב מיוחד, והוא תוקצב גם בתקציב, אז כבר בשורה. כרגע הפרויקט נמשך בתכנון מפורט, והצפי לסיום התכנון המפורט – עד סוף הרבעון הבא. התכנון המפורט – זה הצפי – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עד סוף הרבעון הבא. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> מבקשים גם לציין כי צוות נתיבי ישראל וצוות הפרויקט בקשר רציף עם עיריית שפרעם לקידום הפקעות שנדרשות בפרויקט. זה דורש ההפקעות. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> נתיבי ישראל – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כן, נתיבי ישראל, צוות מנתיבי ישראל. צוות הפרויקט בקשר רציף עם עיריית שפרעם בגלל ההפקעות שנדרשות בפרויקט. אז ככה, חצי בשורה. ודאי שאני לא יכול להגיד לך מתי הצפי לסיום, אבל זה כבר מאושר, מתוקצב, באמצע הליכי תכנון, וצפי די קרוב להשלמה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יפה. חבר הכנסת טיבי מסתפק או שמעוניין בשאלת המשך? חבר הכנסת טיבי? << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> רוצה שאלת המשך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> המשך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה על הבשורה. אני מחכה ליישום. אתמול דיברתי עם נאהד חאזם, שהוא ראש העיר. הוא אמר שהבטיחו לו להוציא את זה אל הפועל, מה עוד שהוועדה הבין-משרדית הגדירה את זה כמוקד סיכון, ועדיין זה טרם יושם. ולכן, אמרת שזה נתיבי ישראל – אני אפנה גם לנתיבי ישראל, אבל אני מבקש שאדוני וגם צוות הנהלת המשרד יקדמו את היישום של הצומת המסוכן הזה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני זמין, אני זמין לך בנושא של הצומת המסוכן הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מצוין. תודה רבה. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה אף היא, של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בנושא: נוסעי כביש 6 חוצה צפון לא מקבלים את דרישות התשלום. בבקשה. << שאילתה >> 1837. נוסעי כביש חוצה צפון לא מקבלים את דרישות התשלום << שאילתה >> << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השרה, הרבה מנוסעי כביש חוצה צפון לא מקבלים את דרישות התשלום בזמן. הם מקבלים אותן באיחור ומגיעים להליכי גבייה והוצאה לפועל. ברצוני לשאול: 1. האם המשרד מודע לתופעה הזו? 2. מהי תוכנית המשרד לטיפול בתופעה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה. אני חושב שהשאילתה מצוינת, שהיא שאילתה נכונה. אני מקבל במשרד שלי פניות מאנשים שמגיעים רק לתביעות. הדרך שהיום מגיעים לאנשים היא דרך טבעית, על ידי משלוח בדואר, וכשמגיע משלוח בדואר, הכתובת היא לא מעודכנת. מאיפה לוקחים את זה? שואבים את זה ממשרד התחבורה – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת. חברי הכנסת. חמד עמאר. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> – – ממשרד הרישוי, ככה שבאמת זה נכון. אני באמת אקריא לך. אני חושב שאנחנו לקראת שינוי בעניין הזה, אבל ברשותך, בשביל הפרוטוקול, אני אקריא את התשובה. בתשובה נכונה, כפי שלימדו אותנו בבית הספר, צריך לחזור על השאלה ואז לכתוב את התשובה, אז אני באמת אעשה מעין זה. הקטע המרכזי של כביש 6, שורק–עין תות, מופעל על ידי הזכיין חברת דרך ארץ, ואילו הקטע הצפוני, יוקנעם–סומך, מופעל על ידי הזכיין חברת 6 חוצה צפון – בעצם שתי חברות שמפעילות. אז אדם לא יכול להיות מנוי – אדם יכול להחליט שהוא רוצה להיות מנוי רק בחברה אחת. זה ודאי גורם לעוד יותר ויותר אנשים שהם נוסעים מזדמנים. כל מה שאתה מעלה, צריך להגיד, אלה בעצם נוסעים מזדמנים. נוסעים שהם מנויים לא מקבלים קנסות, הם מקבלים חיוב בבנק, הנושא מסודר, אבל זה קורה לנוסעים מזדמנים, או מי שהוא עם רכב מזדמן, דברים כאלה קורים. יש בעיה כשיש שתי חברות שמפעילות קטע שמבחינתנו הנוסעים זה קטע אחד, לא שני קטעים. בכל אופן, משתמשי הכביש רשאים להירשם ללא תשלום כמנויים ולקבל דרישת תשלום לכל כתובת שיבקשו, לרבות בדואר ובמייל. בהתאם לחוק ולתקנות, פרטיהם של משתמשי כביש מזדמנים שאינם רשומים כמנויים – איך משיגים אותם? לוקחים את המספר, לזכיין הרלוונטי יש אישור בחוק לקבל אותם באמצעות שאילתה למאגר הנתונים של משרד הרישוי. עכשיו, הזכיין שולח ומקבל את הכתובת, זה מה שהוא עושה. הוא שולח באמצעות הדואר הודעת תשלום, כפי שאמרתי לך, לפי הכתובת שרשומה במאגר כלי הרכב. זה גם קורה יותר, ככל שאלה נוסעים מזדמנים. ככה זה אותם אנשים שהרכב – הוא לא אומר שזו הכתובת שלו, מטבע הדברים. ואין מקום להרחיב כאן. אז מה שאתה העלית בשאלתך – אתה צודק. כששולחים בדואר – יש משוואה, והתוצאה היא ודאי הרבה אנשים שמקבלים את זה בשלב מאוחר עם דוחות ועם תשלום מוגדל. משרד התחבורה – וכאן אני אולי מגיע לבשורה; לא אולי, אני מקווה שזה יתבצע, אבל בכוונה ודאי זו בשורה – משרד התחבורה בשיתוף משרד האוצר וחברת חוצה ישראל שוקדים בימים אלו על מתן אפשרות ללקוחות מזדמנים לקבל חשבונית נסיעה באמצעות דיוור אלקטרוני. דהיינו, עד היום לא היה להם את זה. עכשיו, איך עושים את זה? לא תמיד במאגר הרכב יש את הדואר האלקטרוני. הם צודקים שאין להם את זה. כל המגע, כל המידע שיש לך לגבי הנושא הוא על ידי לוחית הרישוי שלו, וזה מביא אותך לחפש את זה במאגר של משרד הרישוי, ורק אלה הנתונים שיש שם, אין יותר מהנתונים האלה. עכשיו, למה שיהיה שם דואר? לא. זה פרויקט שצריך – איך אנחנו מביאים לשלוח לו הודעה, אבל ההודעה לא מגיעה אליו. למצוא – זה הפרויקט שהם רוצים לעשות, איך בכל אופן הוא יוכל לקבל את זה בצורה מקוונת, ואז זה יימנע. אנחנו מוצאים אנשים שרצו לשלם, אבל לא רוצים לשלם קנסות. הודעת התשלום כוללת בין השאר מידע על אפשרות – כשהיא כבר הגיעה אליך, אם אתה מקבל את זה בגלל שלא עשית את הפעולות, אז זו כבר בעיה של מי שקיבל את הקנס או מי שקיבל את חיוב התשלום. יש ועדת ערר ויש מידע איפה זה מופיע, אתר האינטרנט, חברת חוצה ישראל. מי שרוצה לדעת איך מגישים ערר, איך מתקיים תשלום אחרי שהוא קיבל את ההודעה – אני חושב שיש את הנגישות המתבקשת, הנגישות המתחייבת. בנוסף, בכל עת קיימת אפשרות לבירור בדבר קיומו של חוב למי מהזכיינים באמצעות אתרי האינטרנט וכן באמצעות מוקדי השירות שלהם. אם אדם חושב שהוא נסע והוא לא קיבל תשלום, הוא אומר: אני מבין שאין נסיעות חינם, אז אני חייב את זה, ואם אני לא אשלם, עובר חודש ולא קיבלתי, אז יש לו את האפשרות הקלה. הדבר האחרון: יש עוד אפשרות לתשלום, התשלום הוא גם בצורה קלה מאוד. באתר הזכיין הוא יכול לשלם את זה, הוא לא צריך ללכת לבנק לשלם את זה. הוא יכול לשלם בכל חנויות הנוחות של רשת ילו בתחנות התדלוק של פז, במוקד הטלפוני של הזכיין, וכן דרך חברות פנגו וסלופארק ביצירת מנוי אצלן. ככה ערעור, מידע ותשלום זה בדרך שאני חושב שהיא דרך טובה. קבלת הדוח, קבלת התשלום, היא עד עכשיו לקויה. אני מקווה שהיא תשתפר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע. יש שאלת המשך? בבקשה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לפני שאלת ההמשך יש לי רעיון לגבי הנושא הזה. יש אופציה שברגע שהנוסע עולה על הכביש הוא יכול לשלוח סמ"ס לכתובת של חוצה ישראל ואז הם שולחים לו בחזרה. בעצם, זה כמו שיש בפנגו היום – אתה יכול להתקשר בטלפון ואז הם אומרים לך איפה לחנות. אז אותו דבר אפשר לעשות. זה שימוש בטכנולוגיה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אתה רואה, אני לא ידעתי. לא ידעתי את זה. הם לא ציינו לי את זה, ככה שיכול להיות שצריך – – – << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה רעיון, זה רעיון שאולי כדאי לחשוב עליו. יש לי שאלה. אנחנו בעצם עדים – כאן דובר על פקקים בכבישי אגרה, כביש 6. הרבה אנשים יוצאים, מתכננים להגיע בזמן, ומתעכבים שעות לפעמים, אבל הם עדיין משלמים את התעריף המלא. אז אני אומר בהצעה שלי אולי לשנות את התעריף: יש כביש פקוק, אז התעריף יהיה תעריף מוקטן, מופחת, ובכביש פתוח נשלם את התעריף הרגיל. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אתה צודק במאה אחוז. הכביש המהיר, או המסלול המהיר שיש בכביש 1, זה אומר לך שהחשיבה קיימת. אתה צודק במאה אחוז. הייתה גם הצעת חוק של חבר כנסת לאחרונה שנדונה בוועדת שרים לחקיקה שהשתתפתי בה; אני חושב שחבר הכנסת אחמד טיבי הגיש הצעת חוק ועוד. על מה אני משלם היום? למה אני משלם היום עשרות שקלים לעבור בכביש 6 כשהוא לא היה כביש מהיר, הוא היה כביש שכל-כולו, נסעת בו ארבע וחצי שעות? אז תמיד אומרים שאם כבישים אחרים – הוא יותר מהיר מכביש אחר, עובדה שה-Waze שולח אותך לשם כמסלול הכי קצר. זאת לא תשובה. משרד האוצר לא נותן לקדם את זה בעקבות הסכמים וחוזים שיש עם החברות האלה. אני חושב שאלה חברות של כשל. אף אחד לא חקר כאן במדינת ישראל את כל החוזים האלה שעשינו ועשו באוצר אנשים שהיום לא נמצאים כאן בתפקידים שלהם – לבוא אחרי כמה שנים ולהגיד: צדקתם. הרכבת הקלה כאן בירושלים, אני חושב שהחוזים לא לטובתנו, וכמה מהפרמטרים – זה לא משנה עכשיו, לא נרחיב – וגם כביש 6. ולא זו אף זו, נגמר עכשיו הזיכיון, והחליטו להאריך להם באותה מתכונת. זה דבר שאני באמת מנוע ונשגב מבינתי להבין את זה, לא יכול להבין את זה. אני חשוב שבהחלט, חברי הכנסת, יש לכם כאן מקום לבוא ולשאול ולהגיד את זה בוועדות. אני לא – זה אירוע אוצרי שאני חושב שהוא לא נכון, ממש לא נכון בעליל. אדוני היושב-ראש, כפי שיש היום, זה לא נותן – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> את השירות שהוא אמור לתת. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני אגיד אחרת. הרווח שלו הוא רווח של כמעט מיליארד שקל, או מאות מיליוני שקלים, שנתיבי ישראל – אני מספר לכם כאן סוד – באו לאוצר ואמרו: אנחנו ניתן את התמלוגים שלכם, אתם מקבלים מהם – אולי 400 מיליון שקל תמלוגים האוצר מקבל – ואנחנו נשפר. העלות שלנו תהיה, נוכל להוסיף לכם עוד כמעט מיליארד או 0.75 מיליארד על דברים בעקבות ההכנסות שיש לכם. לא, זה נכנס לנתיבי ישראל. יש כאן נושא שזכותה של כנסת ישראל לברר ולדרוש את התשובות. יש כאן יושב-ראש חזק, ואם לא נותנים תשובות בוועדות, הוא עומד על כך. צריך לבוא ולשאול את השאלות: מדוע לא נעשה הסכם עם נתיבי ישראל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלה: מכיוון שחלק גדול מהתנועה היום מווסתת באמצעות תוכנות הניווט למיניהן, Waze וכו', האם במקרה הזה של כביש 6, כשהוא סתום, היא מנווטת אותם למקומות אחרים, או שבכל מקרה הם יגיעו לשם ויעמדו בפקק ארבע שעות? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> התוכנית לא קשורה לכביש 6. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אתם בקשר עם החברות הללו, עם Waze וכו'? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> בטח, יש קשר, משטרת ישראל מכוונת כשיש עומס בכביש – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זאת אומרת שזה עדיין הכי מהיר לנסוע דרך כביש 6? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כן. זאת התשובה שלהם – אתה מקבל, אתה משלם על משהו. אבל אני לא חושב שזאת התשובה. בוודאי שהם מכבדים, אבל בכביש 6 אין הרבה איפה לצאת. כדי לחזור לכביש 2 או לכביש 4, אלה דברים שקשה – יש מקטעים, ועד שאתה מגיע, זה משתחרר. הקטע הראשון, כביכול מחלף – אתה יכול להיות כבר אחרי הפקק. לפעמים הוא נותן – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> – – באזור כביש 65, החיבור לעפולה, שם אתה רואה הרבה פעמים שה-Waze שולח אותך החוצה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שולח אותך החוצה, מאה אחוז. השאילתה הרגילה האחרונה, לסגן שרת התחבורה, כמובן, היא של חברת הכנסת שלי טל מירון, בנושא: קריסת – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אולי כדאי שסגן השרה ייסע שם בכל יום ראשון או שני – – – << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, הוא כמובן לא מתייחס למצב. את שומעת. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני חושב שאתם צודקים במאה אחוז. גם אני נוסע בכביש הזה. לא רק זה, אתה נכנס לכביש, אתה רואה שאתה תגיע, וזה קורה באמצע הנסיעה שלך – אתה כבר לא יכול, אתה נמצא בתוך התהליך הזה, ומאחר לפגישות, מאחר לאירועים. אין לך שליטה על הזמן. זה נכון, הנושא של הפקקים, אפילו בתוך ירושלים. לפעמים אני אוהב לשאול את השאלה הזו: אימא לשני ילדים שיש לה תור לרופא מקצועי שהיא חיכתה לו חמישה חודשים. היא גרה בשכונת רמות, והתור הוא בגילה, או שהתור במרכז העיר. היא רוצה לדעת כמה זמן היא צריכה לצאת קודם כדי לנסוע בתחבורה ציבורית. היא יוצאת מהעבודה, קבעו לה ב-17:00, היא צריכה לצאת מהעבודה, היא לא יודעת איך היא תגיע ממקום העבודה לאזור מוסדות החינוך או למסגרות החינוך, ומשם היא צריכה לקחת אותם ולנסוע. זה באמת קשה לתכנן את הזמן. אני לא מתכחש לזה, כולנו באותה סירה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז, אבל חברת הכנסת שלי טל מירון כבר עומדת, ואנחנו מתנצלים על ההארכה. השאילתה היא בנושא: קריסת שוק התעופה. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אני מתנצל. << שאילתה >> 2377. קריסת שוק התעופה << שאילתה >> << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הקשבתי בקשב רב, הכול בסדר. תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השרה, מרבית חברות התעופה הזרות פסקו מלטוס ארצה ודורשות פיצויים וסעדים מהמדינה במטרה לשוב. במקביל, החברות הישראליות, שחלקן נתמכות מתקציב המדינה, מציעות טיסות בתעריפי עתק. כך, אזרחי ישראל נותרים תקועים בארץ ובחו"ל. רצוני לשאול: 1. כיצד פועל משרדך במטרה להשיב את חברות התעופה הזרות? 2. כיצד פועל משרדך להגבלת תעריפי הטיסות של החברות הישראליות? רק לציין שזאת שאילתה מ-6 בנובמבר 2024. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> כתוב לי בעיקרון 10 בדצמבר 2024. לפעמים יש איזה יתרון שזה קצת מתעכב, כי המצב קצת השתנה; לא בכוונה, אבל זה יכול להיות שזה גם יתרון. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> עברו ארבעה חודשים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא, זה לא צריך להיות, צריך לענות בזמן. אני חושב שזה נכון. צריך לקבל תשובה. לפעמים זה הופך לדבר לא רלוונטי, לטוב ולמוטב. לפני שאענה לך את התשובות שנתנו לי הגורמים המקצועיים – וגם מה שביררתי עכשיו – בממשלה עבר, נדמה לי שזה עבר בשבוע שעבר, באשר לחלק השני של השאלה שלך, על תעריפי עתק, ושאין תחרות, ולכן גם החברות הישראליות שטסות גבו מחירים גבוהים מאוד. טיסה, במיוחד לארצות הברית, שזה היה – – – << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> ברמה שערורייתית. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> כן. מה שכן, עכשיו עשו הסכמים עם חברות אחרות כדי שיפצו אותן אם הן יצטרכו לשלם קנסות ופיצויים לנוסעים, שלא היה להן כדאי לנסוע. אז הגיעו איתן לאיזה הסדר, אני חושב, שבחלק הזה תהיה תחרות בין החברות. אבל זה לחלק, בהסבר שלך לשאילתה ולא בשאילתה עצמה. התשובה היא שחברות התעופה הזרות לא דורשות פיצויים; הן גם לא יקבלו. הן לא דרשו פיצויים וסעדים מהמדינה במטרה לשוב. הן פשוט לא הגיעו, הן לא רצו להגיע. היו חששות של אנשי צוות בזמן המלחמה, אנשי הצוות לא היו מוכנים. אני חושב שהיו גם דברים שבהשקפת עולם, אבל נשאיר את זה. זה דבר שאנחנו לא יכולים – אנחנו יודעים שיש חברות שאנשים בהן לא רצו להזדהות ולא רצו להגיע למדינת ישראל. דבר שני, האי-ודאות והשינויים התכופים שמביאה איתה המלחמה גורמים לקשיים תפעוליים משמעותיים. זאת אומרת, זה גרם – גם בגלל חששות ואולי סיבות אחרות, אבל גם בגלל שזה זמן מלחמה, היה חוסר יציבות. המטוס היה צריך לחזור, היו עיכובים, הן לא רצו לעשות את זה. רשות שדות התעופה האווירית, רת"א, פעלה לאורך כל התקופה במישורים הבאים – מענה על השאלה שלך: 1. קשר רציף מול חברות התעופה וגורמים מטעמן למצוא איך לבצע פעולות הסברה מול אנשי הצוות, מול הטייסים, מול כולם, על ביטחון הטיסה, על כך שאנשי הצוות – הייתה כאן מתקפת טילים במשך תקופה ארוכה, מסלולים השתנו, מטוסים חששו להגיע, אנחנו יודעים, זה היה פרויקט. אחת ההתמודדויות – תמיד אומרים שיש שבע חזיתות. הייתה עוד חזית, חזית פנימית. החזית הזאת הייתה חזית לא פשוטה, וזה נס, אפשר להגיד, שעברנו אותה, באופן יחסי, כשלא היינו במצור במדינת ישראל. מצאו פתרונות, אף שהיה בכוונת מכוון להימנע מאזורים האלה, ויש חוקים בין-לאומיים. אני לא רוצה להגיד לכם, אבל אם נופל אפילו רסיס במרחק מסוים משדה התעופה, שדה התעופה נסגר לתקופה. יש חוקים בין-לאומיים בדברים האלה שהכבידו מאוד על קיום טיסות רציפות. ברשותך, שני נתונים קצרים: כפועל יוצא, הירידה במספר הטיסות ב-11 החודשים עד כה של 2024 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2023 עמדה על כ-30% בלבד – כ-94,000 טיסות בין-לאומיות לעומת 140,000 טיסות בין-לאומיות. אני מקווה שלקחו את הזמן. היינו במלחמה גם ב-2023, אבל כנראה מדברים על ללא מלחמה, כך אני מקווה. בכל אופן, יש ירידה, אבל לא ירידה דרמטית, ירידה של 30%. אני מקריא לך מה שכתוב פה, ואני חושב שאני מזדהה עם הדברים. דבר זה מהווה לדעתנו הישג לא מבוטל למדינה הנמצאת במלחמה ארוכה, מרובת חזיתות, חסרת תקדים בהיקפה לכל אורך התקופה, והאוויר היה יעד, האוויר היה יעד, הוא היה חזית. החלק האווירי היה יעד של טילים כל הזמן מכמה מדינות. נעיר עוד כי עם הכרזת הפסקת האש בצפון, וכתלות במצב הביטחוני, חברות תעופה רבות חזרו – וזאת הבשורה – חברות התעופה הזרות הודיעו שהן צופות, חלק אומרות בתחילת רבעון או סוף הרבעון, אבל כבר הרבה חברות תעופה. אני חושב שהדבר הזה השתפר. מילה אחרונה – בסופו של דבר לרת"א, לרשות התעופה, אין סמכות חוקית להגביל תעריפי טיסות של חברות זרות וגם ישראליות. לא היינו יכולים להתערב במחיר. היו יוזמות של משרד הכלכלה, היו כמה יוזמות, היו שיחות, היו טענות כאלה, היו דיונים, אני חושב שגם בכנסת היו דיונים על המחירים הגבוהים. אני מקווה שלא נצטרך להגיע לחסדים של החברות, אלא אנחנו ניצור מצב של תחרות והורדת מחירים בגלל כוח השוק שיגיד את דברו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מסתפקת או שיש שאלת המשך? בבקשה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא בכזאת קלות. מה שרציתי להגיד זה ככה: אני חברה בוועדת הכלכלה, ישבתי בדיונים בוועדת הכלכלה בנושא הזה. הגיעו גם נציגי חברות התעופה הזרות, הגיעו הנציגים של אל על וישראייר וגם החברות הישראליות, ושמעתי גם את הטיעונים שלהם. זה לא היה רק הנושא הביטחוני; ברור שלעניין הביטחוני יש משקל מאוד גדול בעניין הזה, אבל מה שאני רוצה להגיד, בסוף, אחת היוזמות שקמו פה כדי לפתור את הבעיה הייתה יוזמה של אנשי הייטק, שחכרו בעצמם מטוסים והפכו את זה – ופה אני מצפה ממשרד התחבורה להוביל את המהלכים האלה. זאת אומרת, זה שלא רוצים לחזור לטוס לפה, אני יכולה להבין את זה, אבל התפקיד שלכם כמשרד זה לנסות לגשר על הפער הזה ולמצוא – לא אמרתי רק בנושא המחיר, אלא גם למצוא פתרונות הולמים, ובסוף החברה האזרחית עשתה את זה במקומכם. שאלת ההמשך שלי – אני רק רוצה לציין: הגשתי את השאילתה הזאת בתחילת נובמבר, כמו שאמרתי, ועברו מעל ארבעה חודשים. תסכים איתי – שמע, אני מאוד מכבדת את הכנסת, ואני מתרשמת שגם אתה מכבד את עבודת הכנסת. לחכות מעל ארבעה חודשים לתגובה על כזאת שאילתה, זה לא מכבד את מעמד הכנסת, בתור התחלה. ואם אני מסתכלת רגע על נתונים שפורסמו ב-3 במרץ ב-ynet בנושא שאילתות של משרדי ממשלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא שיאן האיחורים בשאילתות: נכון ל-3 במרץ – 47 שאילתות שהיו באיחור. אז אני לא יודעת מה יושב על שולחנך או לא, אבל בעיניי זה לא מכבד את הכנסת להיות שיאני המאחרים בשאילתות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> קודם כול, אני חושב שאת צודקת. היושב-ראש פתח את הישיבה בדבר הזה. הוא נוקט אמצעים כדי למנוע את זה. אני שותף. אנחנו באמת לוקחים לתשומת ליבנו את הדבר הזה. אני חושב שזה מה שצריך לעשות. הכנסת צריכה לקבל תשובות רלוונטיות ומיידיות. אני חושב שכל המשרדים – משרד התחבורה באמת הוא גם שיאן השאילתות ששואלים. אני לא חושב שהוא מקום ראשון, אבל לא משנה. גם היה בירור אחד מול המזכירות, שאנחנו כנראה – שאילתות על עבודות בשטח. אנשים היו במילואים, לא הכול התנהל כפי שזה. ואנחנו בהחלט צריכים להשתפר, תמיד צריך להשתפר. אני אומר זה גם בנושא של הטיפול בחברות התעופה. אני לא נמצא בפוזיציה שאני חושב שהכול בסדר, כל מה שנעשה. יש, יש, אנחנו מלאי עבודה. תאמיני לי, גברתי חברת הכנסת, שחלק גדול זה בגלל – איך לשפר את עשיית המשרדים עצמם, איך לשפר את הביורוקרטיה, איך לייעל אותה. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו מודים שלא הכול יעיל. עושים את זה, כמו בכל מקום, כל אחד, בכל עסק שיש. כל הזמן צריך לשפר, כל הזמן צריך להתגבר על בעיות כאלה, על מוסכמות. יש עוד שינויים וקשיים כאלה ואחרים. זה לא פוטר, אבל צריך לעשות את זה. אין דבר כזה שאני חושב שהכול מושלם. אנחנו לוקחים לתשומת ליבנו הכול כדי לשפר, כדי לעשות יותר טוב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מודה מאוד לסגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים גם על הדברים האחרונים וגם על המענים המפורטים, כהרגלו וכדרכו, על השאילתות של חברי הכנסת. אני עובר לשאילתה הבאה, שאילתה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לשר הפנים, בנושא: באופן חסר תקדים ובניגוד מוחלט לסטטוס קוו מהמאה ה-18, עיריית ירושלים מבקשת מהכנסייה הארמנית תשלום מס בסך עשרות מיליוני שקלים. אני מתכבד להזמין את שר הפנים חבר הכנסת משה ארבל אל הדוכן. בבקשה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << שאילתה >> 2963. באופן חסר תקדים ובניגוד מוחלט לסטטוס קוו מהמאה ה-18, עיריית ירושלים מבקשת מהכנסייה הארמנית תשלום מס בסך עשרות מיליוני שקלים << שאילתה >> << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, עיריית ירושלים דרשה מהפטריארכיה הארמנית תשלום ארנונה בגובה עשרות מיליוני שקלים גם על נכסים שאינם בבעלותה. העירייה אף פנתה להוצאה לפועל למימוש נכסי הכנסייה. ברצוני לשאול: 1. האם השר מודע לדרישה, וכיצד יפעל בנושא? 2. מדוע הופר הסטטוס קוו? 3. על מה מסתמכת דרישת העירייה? << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת תומא סלימאן, אני קודם כול רוצה, בראשית דבריי, לציין את העבודה המאומצת שנעשית במשרד הפנים לעמוד בתקנון הכנסת לגבי המענים על שאילתות. מבדיקה שערכתי הבוקר יש לנו תשע שאילתות שעבר המועד והן טרם קיבלו מענה. בעיניי, זה תשע יותר מדי. אני הנחיתי גם את צוות הלשכה לעשות הכול כדי שעד מחר כל אלה שחלף מועדן יקבלו מענה. אני רואה בכלי השאילתות כלי משמעותי, חשוב, כלי פרלמנטרי לדייק אותנו, לפקח על עבודת הממשלה. אנחנו חייבים לעמוד בלוחות הזמנים ולכבד את הכנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יישר כוח, השר. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> תודה רבה. במענה על השאילתה של חברת הכנסת תומא סלימאן, "באופן חסר תקדים" – זה הציטוט של השאילתה. אני עכשיו עובר למענה. אני מודה על השאלה. משרד הפנים, כידוע, על פי החוק, אינו נכנס בנעליהן של הרשויות המקומיות בתחומים הנתונים לסמכותן החוקית, ובאופן כללי לא נשאל ולא נדרש לשאלה אם לחייב בארנונה נכס פלוני או לא. בכל זאת, מכיוון שהנושא קרוב לליבי, גם בשל העובדה ששר הפנים ממונה על העדות הלא-יהודיות במדינת ישראל, והיחסים שלי באופן אישי עם ראשי הכנסייה, לרבות הקרדינל פיצבאלה, ולרבות הפטריארך תיאופילוס ויתר ראשי הכנסייה, הם יחסי עבודה טובים, משרד הפנים פועל בשיתוף פעולה מלא יחד עם ראש האגף של העדות הנוצריות, סיזאר – פועלים רבות לטובת שיח בין-דתי ושיתופי פעולה – אז אני אבקש להרחיב במענה על השאלה. חופש הדת הוא בנפשנו. אנחנו כמדיניות עומדים עליו לגבי בני כל הדתות – יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים – בין היתר באמצעות האגף לעדות דתיות במשרד הפנים. אני נמצא, כאמור, בקשר ישיר עם בכירי הכנסיות. אני אשיב לך כפי שהשבתי לקרדינל. מקומות הפולחן, על פי חוק, על פי פקודה שקיימת, לא משלמים ארנונה. זה החוק, זה הסטטוס קוו, ואין בכוונת אף גורם לשנות את זה. אני אעמוד ואמנע זאת, לא חשוב באיזו דת מדובר. אבל במקום שבו הכנסייה מפעילה בית עסקי, בין שזו כנסייה ובין שזו גם עמותה יהודית, דתית או מוסלמית שמפעילה מסעדה או בית מלון – והדוגמאות האלה הן דוגמאות אמיתיות – אין הצדקה חוקית, וגם לא הצדקה דתית, לפטור את השטחים העסקיים מתשלום ארנונה. לדעתי זה גם לא הוגן לפטור מסעדה מארנונה רק משום שהבעלות היא בעלות של מוסד דתי, כשבהמשך הרחוב מסעדה אחרת כן משלמת ארנונה. יש לכך השלכות על התחרות החופשית, על הזכות של בעלי העסקים. לדעת משרד הפנים, הפעילות הזו גם לא מוגנת מהבחינה החוקית, שכן לא מדובר בפעילות פולחן. באופן ספציפי באשר לכנסייה הארמנית, מבירור שערך המשרד, לכנסייה הארמנית ישנם נכסים עסקיים בתחום עיריית ירושלים. למרות פניות חוזרות ונשנות, הודעות והתראות על עיקולים זה כמה שנים מטעם עיריית ירושלים, הכנסייה איננה מסדירה את תשלומי הארנונה על נכסים אלו. לאחר כל אלה, החליטה עיריית ירושלים לעקל נכס אחד ולממשו. הכנסייה הארמנית בתגובה עתרה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי על צעד זה, וטרם התקיים דיון בבית המשפט בסוגיה. מאחר שמדובר בנושא שתלוי ועומד לדיון משפטי, מטבע הדברים לא ניתן ולא נכון להתערב בו בשלב הזה. העירייה פעלה בעצמאותה החוקית בסוגיה, נקטה אמצעי אכיפה תוך הפעלת שיקול דעת נגד נישום שלא שילם את חובו. במקרה הזה, מדובר בכנסייה. עד כאן המצב העובדתי. אני מקווה מאוד שבסופו של התהליך יגיעו הצדדים להסכמות במסגרת ההליך המשפטי כדי לחסוך ערעור, הוצאות משפט ושנים של סכסוכים, ובעיקר – כדי לחסוך עוגמת נפש וצער למעורבים. רצוי תמיד שיגיעו להסכמות. גם אם צד אחד לא הקפיד לעמוד בחובותיו, ישנם פתרונות לדבר. לשם כך צריך ששני הצדדים יגיעו עם הרצון והנכונות להתפשר. אני באופן אישי, בשלב הזה שהסוגיה הזו מונחת ועומדת בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, לא רואה לנכון להצדיק מעורבות של משרד הפנים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. האם יש שאלת המשך? בבקשה. לאחר מכן – שאלות נוספות לחברי הכנסת רון כץ ואליהו ברוכי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה רבה, כבוד השר, על התשובה המנומקת. אני כמובן לא הייתי מבקשת שיפטרו את הכנסייה מארנונה על בתי עסק שהיא מנהלת או שהיא משכירה. הבעיה היא שעיריית ירושלים – ואני פונה אליך כשר ממונה גם על הפעילות של העיריות: יש להן את הסמכות, אבל אין להן סמכות לעבור על החוק. יש חוק התיישנות. קודם כול, החוב שהם מבקשים אותו הוא מ-1994, ואנחנו היום ב-2025. מה עם חוק ההתיישנות? הם דורשים תשלומים על נכסים שהיו מושכרים, והארנונה הייתה צריכה להיות משולמת על ידי השוכר. פתאום נזכרו לבקש. עיריית ירושלים שוכרת נכסים מאותה כנסייה, ולצערי הרב לא משלמת את השכירות שלה, והחוב נערם, כמעט 12 מיליון שקל. אני חושבת שגם בגלל שמדובר בכנסייה ובקהילה שקיימת בירושלים עם רגישות, והכנסייה הלכה לבית משפט כדי להפסיק את תהליך ההוצאה לפועל, שהיה עלול לגרום לה להפסיד נכסים – אני כן חושבת שמן הראוי להתערב, לנסות לפחות לארגן איזושהי ישיבה. האם תהיה מוכן, כבודך, כן להגיד לעירייה שהיא תפעל בשכל, ולא לעבור על החוק של ההתיישנות, וכן ליישב את העניין? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אז תודה רבה לחברת הכנסת תומא סלימאן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רק שנייה. ברשותך, השר, ניקח את השאלות הנוספות, והשר ישיב במרוכז. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אה, שאלה נוספת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, קודם כול אני חושב שהגישה שלך היא גישה נכונה. בית תפילה או כל מקום אחר שלא משתמש בייעוד המקורי שלו צריך לשלם ארנונה כמו כל גוף אחר במדינת ישראל. אני רוצה לשאול אותך דווקא על הארנונה. בשנה האחרונה, לאור אילוצי מלחמה, משרד הפנים אישר עליית ארנונה משמעותית. האם יש איזושהי ראייה עתידית לתמרץ עיריות שדווקא מתייעלות ורוצות להוריד את הארנונה לגבי 2026-2025? האם יש כוונה כזאת במשרד הפנים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת ברוכי, בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד השר, שלום. לאחרונה נפתח קניון גדול במרכז הארץ תוך חילול שבת קודש. ראש העיר שם הודיע שהוא לא מתכוון לאכוף חוק עזר עירוני שתקף. רציתי לשאול מה בדעת המשרד לעשות במצב כזה. במאמר מוסגר, הנושא קרוב לליבך – הוצאת ספר בנושא של שבת כמדומני, נכון? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אמת. תודה רבה. אשיב ראשון ראשון, אחרון אחרון. לגבי שאלתה של חברת הכנסת תומא סלימאן, אני חושב שדווקא בגלל העובדה שיש טענות לתביעה ולתביעה שכנגד וטענות שעניינן ביאור משפטי והחל הליך משפטי, יש שופטים בירושלים, ונכון שהתהליך יסתיים ויוכרע בבית המשפט. לגבי הפחתת ארנונה ל-2026-2025, שאלתו של חבר הכנסת רון כץ, אני רוצה לומר בצורה ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים: לגבי שנת 2025, הטייס האוטומטי, מה שנקרא, אפשר העלאת ארנונה ב-5.29%. אי-אפשר לחתום – לא משרד הפנים חותם – על ידי איגודים מקצועיים וההסתדרות על הסכמי שכר לעובדים ולחשוב שבסופו של דבר השכר הזה יגיע מהשמיים. ההסכם הזה – לסייעות, שזה מבורך, למטפלות, שזה מבורך – שנחתם על ידי ההסתדרות ומרכז השלטון המקומי, צריך להיות משולם בסוף בדרך כלשהי, ולכן הגענו עד הלום. כמובן שרשות מקומית שתראה התייעלות ויכולת, באמת, לצמצם ולהדק הוצאות ותבוא עם הצעה לשנת 2026 במהלך החודשים אפריל-מאי – אנחנו נפרסם את הקווים המנחים – ותבקש, בלי לפגוע בשירותים המוניציפליים, להפחית ארנונה כדי לבוא לקראת התושבים, אנחנו נברך על זה, נעודד את זה. אבל כמובן, לא נצפה שרשויות מקומיות יקרסו כלכלית בגלל הדבר הזה. יש מחיר לזה שאנחנו רוצים שסייעות תקבלנה משכורת הוגנת, שעובדים יקבלו שכר הוגן. וכן, זה עולה כסף. כמובן, אם תהיינה רשויות שבאמת תראינה יכולת כלכלית, איתנות פיננסית ותרצינה לבוא לקראת התושבים בתהליך הזה, אנחנו נאפשר את הדבר הזה, בכפוף לעמידה בכלל היעדים הכלכליים. לגבי שאלתו של חבר הכנסת ברוכי, אני רוצה לומר בצורה ברורה: מדינת ישראל היא מדינה שבה מתקיים שלטון חוק. עוד הרבה לפני סוגיות שבהן אנחנו מדברים על חופש הדת וחופש מדת וסוגיות של ליברליזם ומלחמות היהודים, הייתי מצפה שבמדינה שבה שלטון החוק עומד בגרונם של כלל הגורמים, לרבות גורמי האכיפה, תהיה אמירה ברורה של מי שעומדת בראש מערכת האכיפה במדינת ישראל, היועצת המשפטית לממשלה, כנגד רשויות שקוראות תיגר על לשון החוק, כנגד ראש רשות שבא ואומר: אני מתכוון לצפצף על הוראות חוק העזר העירוני הקיים בעיר – כפי פסיקת בג"ץ בבג"ץ ברמר – אני מתכוון לקיים ישראבלוף, לא לאכוף. לגופו של עניין, אני בא בדברים עם כמה ראשי רשויות בנושא הזה. אני מצפה שחוקי העזר יכובדו, לרבות, כן, גם אם זה נוגע למסחר בשבת. בסופו של דבר, הרציונל שעומד מאחורי הדברים האלה נועד גם לאפשר תחרות הוגנת; נועד לאפשר גם יום מנוחה לעובד בלי שירגיש שהוא עבד והוא לא התקבל למקום עבודה רק בגלל שהוא בוחר לאכול ארוחת שישי עם משפחתו. הדבר הזה לא מתקבל על הדעת. אני מבין שבנוסף ישנה אכיפה בנושא העסקת שב"חים באותו מקום. אני מקווה ומייחל ומצפה שרשויות האכיפה תבצענה את עבודתן. אני בטוח שיחד עם העלאת מודעות ציבורית לנושא זה, נוכל למצוא פתרונות. אני גם שמח מאוד ורוצה להזכיר ולשבח את רשת זארה – כן, אני עושה פה פרסומת עסקית – שהחליטה לסגור בשבת מתוך אמירה עסקית. בתוך הקניון, כלל החנויות שלה סגורות בשבת מתוך הבנה שכן, העובדים שלה זכאים ליום מנוחה, העובדים שלה הם לא עבדים, הם לא מכונות, ובהחלט הדבר הזה ראוי להערכה גדולה. כן, זה גם לעמוד בהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. המחוקק החיל את החוק על כלל האזרחים, ואנחנו צריכים לדעת לכבד, קודם כול, גם אם יש לנו מחלוקות בענייני דת ומדינה, את הוראות החוק והדין הקיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אנחנו מקדמים בברכה את תלמידי חטיבת הביניים מכפר ירכא שנמצאים איתנו כאן. ברוכים הבאים לכנסת. ביניהם גם אמין עבד, בנו של חברנו חבר הכנסת עפיף עבד. שיהיה לכם ביקור מוצלח ופורה. אנחנו שמחים לראות אתכם כאן. השאילה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שנמצא איתנו, לשר הפנים, בנושא הכרזה על המועצה המקומית חורה כעירייה. לפני שתתחיל, חבר הכנסת אלהואשלה, אני רק מציין בסיפוק שעוד משרדים הלכו בדרכו של השר והודיעו לנו שבתוך ימים ספורים יעבירו את כל המענים על השאילתות. << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> מבורך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ואני מקווה שבכך יבוא הנושא על פתרונו. חבר הכנסת אלהואשלה, בבקשה. << שאילתה >> 2357. הכרזה על המועצה המקומית חורה כעירייה << שאילתה >> << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, זו שאילתה שנייה בעניין של חורה. בשאילתה מס' 1680 שהגשתי בעבר למשרדך בעניין ההכרזה על היישוב חורה כעיר, נעניתי על ידך כי "לאחרונה הוריתי ללשכה המשפטית ולגורמי המקצוע לקדם את ההלכים למינוי ועדה גיאוגרפית לדון בבקשת המועצה לשינוי מעמד כעיר". ברצוני לשאול: 1. היום ובחלוף חודשיים ממועד קבלת המענה על השאילתה, האם הוקמה ועדה גיאוגרפית? 2. אם כן – מהי החלטת הוועדה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. בבקשה, השר. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> תודה רבה. מכובדי חבר הכנסת אלהואשלה – גם אני מקדם בברכה את תלמידי בית הספר בירכא ואת בנו של חבר הכנסת עפיף עבד – המועצה המקומית חורה הגישה בקשה לשינוי מעמדה המוניציפלי ממועצה מקומית לעירייה, בין היתר לאור מספר תושביה, אשר מונה כיום, לפי נתוני מרשם האוכלוסין, מעל 22,000 תושבים, צפי הפיתוח של הרשות והיותה מוקד אזורי ליישובי הסביבה. לאחר בחינת הבקשה על ידי הגורמים המקצועיים והמשפטיים אני שמח לבשר שמנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ חתם בימים האחרונים על כתב מינוי לוועדה הגיאוגרפית אשר תגיש את המלצותיה בעניין בפניי. הוועדה הגיאוגרפית שתבחן את הנושא תתייחס בהמלצתה לכלל הנושאים הרלוונטיים לבדיקה, ובהם התייחסות בחקיקה ובהנחיות בנוגע לתזמון ולתנאים הנדרשים לשינוי מעמד מוניציפלי; מגמות דמוגרפיות ופיתוח; התנהלות כלכלית של הרשות לאורך השנים; המצב הכלכלי של הרשות כיום והצפוי בעתיד והשלכות שינוי המעמד על הרשות. זאת, בדומה לאופן שבו נבחנות בקשותיהן של מועצות מקומיות אחרות המבקשות לשנות את מעמדן המוניציפלי לעירייה וכפי שנעשה למשל לגבי גני תקווה וכפר קרע. לאחר עיון בהמלצות הוועדה הגיאוגרפית בתסקיר שיוגש על ידה, כנדרש על פי חוק, יוחלט בנוגע לשינוי מעמדה המוניציפלי של המועצה. בהחלט ישנה התקדמות מאז אותה שאילתה קודמת. בימים האחרונים, כאמור, ניתן מנדט לוועדה לבחינת הנושא. אני מודה לך, כמובן, על המעקב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש שאלת המשך? בבקשה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה לכבוד השר ותודה גם למשרד הפנים. אני חושב שזאת בשורה טובה לחורה. אני רוצה לשאול מהו לוח הזמנים, בערך, עד שזה יתקבל באופן סופי. תודה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אני צריך לבדוק את לוח הזמנים בהתאם לעומסים שמוטלים על הוועדה הגיאוגרפית דרום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זו שאילתה רגילה, אין שאלות נוספות. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אבל אנחנו מקווים שזה יהיה בפרק זמן סביר ומיידי. כמובן שזה גם תלוי בשיתוף הפעולה מצד המועצה המקומית ובמתן מענה מהיר לכלל התשובות. ככל שהמועצה תגיב מהר, הוועדה תדון בהקדם ונוכל לקבל החלטה מושכלת. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת עמית הלוי לשר הפנים בנושא איחוד משפחות. נזכיר לחברי הכנסת שבשאילתה רגילה אין שאלות נוספות, רק שאלת המשך לשואל עצמו. בבקשה. << שאילתה >> 2736. איחוד משפחות << שאילתה >> << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר. למעשה, זו שאילתה בכתב שעברה לבעל פה. חוק איחוד משפחות מאפשר לשר או למפקד האזור מתן תושבות זמנית לפלסטינים, לאישה מעל גיל 25 ולגבר מעל גיל 35 במקרה של איחוד משפחות, וכמובן, אישורים נוספים על פי החוק. רצוני לשאול: 1. כמה אישורי שהייה, אישורי מת"ק ורישיונות ישיבה ניתנו לפלסטינים מאז חקיקת החוק ב-2003? 2. כמה אזרחויות ישראליות לפי סעיף 9 או רישיונות ישיבה ניתנו מאז לפלסטינים שקיבלו אישורים זמניים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. בבקשה, השר. << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת עמית הלוי, מאז שחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003, נכנס לתוקפו, ניתנו כ-8,000 אישורי מת"ק לתושבי האזור. באשר לאיחודי משפחות, מדובר ב-5,000 תושבי אזור שקיבלו רישיון א5. הוראת השעה של חוק האזרחות והכניסה לישראל עברה בבג"ץ על חודו של קול פעמיים, לגבי שתי עתירות שונות. העתירות הללו מוגשות חדשות לבקרים, ולצערי דורשות התמודדות עיקשת והתמדה מצד הרשות המבצעת, מצד רשות האוכלוסין וכלל העוסקים במלאכה. לטעמי, יש לפעול בתבונה ובשום שכל כדי לוודא שאנחנו לא מאבדים את החוק הזה, שהוא כל כך חשוב מבחינה ביטחונית. לפי כל חוות הדעת של גופי הביטחון השונים, אין לאפשר איחודי משפחות בכל תנאי לגבי תושבי יהודה ושומרון. היום, אחרי 7 באוקטובר, ההכרה וההבנה הזו ברורות עוד יותר. לא ניתן להתעלם ממה שקרה, וגם הייעוץ המשפטי ובתי המשפט אינם יכולים להתעלם ממה שהתרחש ב-7 באוקטובר. המציאות חייבת להיכנס לאולם המשפט, להשפיע על הקריטריונים המשפטיים ולאפשר היענות מלאה לצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל. אני עומד על כך שגם מחלקת בג"צים תעמיד את הדברים על דיוקם במענה על העתירות הללו. המציאות השתנתה ב-7 באוקטובר, והמשפט והחוק חייבים להשתנות בהתאם. הנתונים בדבר מעורבותם של דור ב' לאיחודי משפחות בפעילות חבלנית עוינת הם נתונים עובדתיים שהוצגו גם בפני בית המשפט, ואם חפצי חיים אנחנו, אנחנו חייבים לפעול בתבונה, וכמובן לקבל גם את הגיבוי המשפטי הנדרש לשם כך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש שאלת המשך? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא הבנתי, אדוני השר – ה-13,000 שאמרת זה איחוד משפחות, בני זוג, אבל יש בחוק עדיין ילדים, רפואי. יש גם אזרחות בסעיף 9. כלומר, אם ה-13,000 האלה – 8,000 ועוד 5,000 של א5 – מכסים את כלל האישורים שניתנו מאז 2003, כי יש עוד הרבה מרכיבים בחוק שאדוני או קודמו או קודמו-קודמו יכול לתת. האם אתה יודע כמה מתוכם הם פעילי טרור? כי לנו הוצגו באופן כללי. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אשר לסוגיית מעורבותם בטרור, עליך לפנות לגורמי הביטחון, והם אמורים לדעת ולאפיין את המספרים. אנחנו השבנו במענה על השאילתה שהוגשה. לא צוין בשאילתה סעיף 9. ככל שתבקש פרטים נוספים, כמובן בשאילתת המשך שאתה מגיש עכשיו, אנחנו נברר. אני לא רוצה לומר לכנסת נתון שאיננו מדויק. בהמשך ניתן נתונים מדויקים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת אליהו ברוכי לשר הפנים בנושא: התקדמות תכנון ופיתוח והקמת כביש 4431. חבר הכנסת ברוכי, אתה איתנו? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אתה מוותר על השאילתה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה מוותר על השאילתה או – – – << שאילתה >> 2785. התקדמות תכנון פיתוח והקמת כביש 4431 << שאילתה >> << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד השר, שלום. תודה. בעצם זו שאלת המשך לשאילתה ישנה שכבר שאלתי בעבר. העיר מודיעין עילית ידועה בכניסה אחת לעיר של – – – << קריאה >> שר הפנים משה ארבל: << קריאה >> לא, על פי התקנון כבודו אמור להקריא את נוסח השאילתה שמופיע בפניו – 2785. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בדיוק, טוב. נקריא מילה במילה. בהמשך למענה המשרד מתאריך 22 במאי 2024 – נראה לי קשוח – מספר המענה היה: 0600-1092-2024-0000677 – על שאילתה מס' 1277 בנושא תוכניות פיתוח כביש 4431. רצוני לשאול: 1. מה מתקדם לגבי תוכנית הפיתוח של כביש 4431 ובאיזה שלב תכנוני התוכנית עומדת? 2. כיצד פועל המשרד כדי לקדם ולזרז את התוכנית? << דובר >> שר הפנים משה ארבל: << דובר >> מכובדי חבר הכנסת ברוכי, כפי שציינת בשאלתך, זוהי שאלת המשך לשאילתה מס' 1277 בנושא. אפתח ברקע לדברים שכבר פורטו בפניך בשאילתה הקודמת, ולאחר מכן אתייחס לשאלה. תוכנית לדרך מקומית ראשית מס' 4431, לקטע של כפר רות – כביש 443, מקודמת על ידי רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה קטע מתוואי של דרך מקומית חדשה המתוכננת בין מודיעין עילית לכביש 443 על מנת ליצור גישה נוספת לעיר מודיעין עילית, ומהווה השלמה לתוכנית המקודמת בתחום מחוז יו"ש. התוכנית מצויה בתהליכים זה כמה שנים בשל סיבות שמקורן ביוזם התוכנית ולא בגורמי התכנון. באוגוסט 2022, רשות מקרקעי ישראל הגישה לוועדה המחוזית מרכז תוכנית חדשה לדרך, כאמור, לבדיקת תנאי סף, אולם התוכנית לא עמדה בתנאי הסף להגשת תוכנית. לשכת התכנון המחוזית חזרה לרשות מקרקעי ישראל במהלך יולי 2023 לבדיקת הכוונה לקידום התוכנית כדי שיהיה ניתן לקדמה, אולם נענתה שיש קשיים בקידום, ולמעשה אין כוונה כרגע לקדמה. במרץ 2024, כלומר לאחר שנה וחצי ממועד הגשת התוכנית, התקבלה בלשכת התכנון מחוז מרכז בקשה מטעם רשות מקרקעי ישראל לחדש את שלב הטיפול בעמידה בתנאי הסף וקליטת התוכנית בוועדה המחוזית. בתוך תשעה ימים בלבד מפניית רשות מקרקעי ישראל, ב-19 במרץ 2024, השיבו גורמי התכנון במכתב עם פירוט ההשלמות הנדרשות, אשר בוצעו לבסוף רק בפברואר 2025. אז התוכנית עמדה סוף-סוף בתנאי סף ונקלטה. על כן, בהתאם לדחיפותה, הוחלט לשבץ את התוכנית לדיון באחד מדיוני מליאת הוועדה המחוזית הקרובים ולא יאוחר מסוף חודש אפריל. זה אשר לסטטוס הנוכחי של התוכנית וכיצד הגענו עד הלום. אשר לשלבים הבאים והדרך לקדם את התוכנית – כאמור, התוכנית תובא לדיון להפקדה במליאת הוועדה המחוזית. לאחר מכן, המשך ההליך הסטטוטורי כולל תיקון התוכנית בהתאם להחלטת ההפקדה; הפקדת התוכנית; דיון בהתנגדויות; קבלת החלטה למתן תוקף; תיקון המסמכים לתוקף; אישור התוכנית לתוקף. משך הזמן על פי החוק הוא 18 חודשים מיום קליטת התוכנית. אני מקווה שבאמצעות שיתוף פעולה מצד מגישי התוכנית, קרי רשות מקרקעי ישראל, יהיה ניתן לקצר ולכל הפחות לעמוד בזמן זה. כפי שעולה מהדברים, גורמי התכנון פעלו ופועלים בזריזות, ופנו מיוזמתם לרשות מקרקעי ישראל, מגישת התוכנית, כדי לנסות לזרז את התוכנית, לצערי, בהצלחה חלקית. אם היו זוכים לשיתוף פעולה, אני מאמין שכבר היינו חונכים את הכביש, ואני עדיין אופטימי שזה יקרה בקרוב, לרווחתם של כלל התושבים. המציאות היום באזור הזה היא מציאות שמסכנת חיים – עיר של למעלה מ-70,000 תושבים עם כביש צר מאוד. כאשר יש יולדת במקרה הטוב, או חלילה חולה מסוכן אחר – אנחנו מסכנים חיי אדם בהתנהלות הזאת. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> רק שאלת המשך. בעצם אתה מחזיק שני כובעים, כבוד השר, גם את התכנון וגם את הפיקוח על הרשויות. אני שואל בכובעך כמפקח על הרשויות: העיר הזאת כבר בת קרוב ל-90,000 תושבים. המציאות היא בלתי נסבלת. מה אתה, כשר הפנים, עושה כדי לדאוג שמגישת התוכנית, רשות מקרקעי ישראל, לא תזניח? ציינת שבאמת עכשיו לכאורה הם עובדים בצורה יעילה וזריזה, אבל אתה בעצמך הזכרת שהייתה שם איזו שנה וחצי באמצע שככה התמסמסו להם בלי כוונה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> נכון. אז אני אשיב: ביחס לאחריות משרד הפנים על רשות מקרקעי ישראל – בשונה מהרשויות המקומיות, הרי שהאחריות מוטלת על שר הבינוי והשיכון, שהוא יושב-ראש מועצת רשות מקרקעי ישראל. משרד הפנים, יש לו נציג בתוך מועצת רשות מקרקעי ישראל. אני חושב שבשיתוף פעולה יחד עם שר הבינוי והשיכון, שמשמש כיושב-ראש מועצת רמ"י, וההבנה של הדחיפות אשר לחיי אדם בסוגיה הזאת, בכוחות משותפים נוכל להבקיע. בסופו של דבר, אין למשרד הפנים סמכות להורות למועצת רמ"י, או לרמ"י בכלל, כיצד לפעול. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – מה מונע, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> אתם, הכנסת, מחוקקים. אני חושב שבהחלט צריך לדון על סוגיית רמ"י כקרטל או כמונופול. יש מקום לדיון על ההשפעות של יוקר המחיה. אבל שוב, אני כרגע מסתכל על זה בזווית הראייה שלי, בחלקת האלוקים הקטנה שלי. הסמכות על רמ"י מוגבלת. היא בסוף מגישה את התוכנית ובעלת הקרקע. אני חושב שבאמצעות שיח עם יושב-ראש מועצת רמ"י, שר הבינוי והשיכון, עם ההבנה שמדובר כאן באמת בחיי אדם, ובכוחות משותפים, נוכל להבקיע ולהביא רווחה גדולה לתושבי מודיעין עילית. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הפנים משה ארבל: << דובר_המשך >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – חובת ביקור שופט בבתי סוהר), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/612/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ינון אזולאי) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – חובת ביקור שופט בבתי סוהר), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת ינון אזולאי. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, כבוד השר, זו הצעת חוק מאוד חשובה, ואתה במיוחד – רון, תגיד לי, אפשר להגיש תלונה לוועדת האתיקה? רון כץ, אפשר להגיש תלונה לוועדת האתיקה שיושב-ראש ועדת האתיקה מפריע לי? כיושב-ראש לשעבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני חושב שלא יקבעו לך דיון גם אם תגיש תלונה. אני אנסה לקבל אותה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הבנתי. טוב. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – חובת ביקור שופט בבתי סוהר), התשפ"ג–2022. חברים, צופים יקרים, אני רוצה להגיד לכם קודם כול שהצעת החוק הזאת לא קשורה לרפורמה המשפטית, בסדר? היא טובה ונכונה והכול בסדר. יש פה הצעת חוק שיכולה להיות מקובלת על כולם, ואני מאמין שהיא גם מקובלת על כולם. היא מבקשת לעשות איזשהו צדק, להכניס לפרופורציות, לתת קצת, קצת הרגשה טובה לאותם אסירים שיושבים בבתי הכלא. הצעת החוק הזו בעבר הוגשה על ידי מור אבי, זיכרונו לברכה, שהיה פה כ-22 שנה, ולכן אני חושב ומתרגש לעמוד פה ולהגיש את הצעת החוק הזו. מהותה, מטרתה של הצעת החוק, אומרת דבר כזה: שופט או רשם או דיין שיש לו סמכות לשלוח אדם לכלא בגין עבירה שעשה, אנחנו נדרוש ממנו בחוק שיעשה ביקור בבית הכלא בשנה הראשונה לכהונתו – יכול להיות שאחר כך הוא יצטרך עוד פעם – וגם נסביר למה צריך את זה. כאשר אדם שולח מישהו לכלא, איזה אזרח לכלא, הוא לא תמיד יודע מה הוא עובר, הוא לא תמיד יודע מה קורה עם אותו אדם שהולך לכלא, ולפעמים הוא עושה את זה נטו משפטי: כן, לא, שחור, לבן – נגמר הסיפור. אין לו את המקום של הרגש, לא תמיד המקום של הרגש נמצא, וצריך להיות גם במקום הזה, המקום של החמלה והרגש. אני ממשיך את דרכו של מור אבי, זיכרונו לברכה, שהיה מבקר בבתי כלא, ותמיד היה אומר: כשמתקשר אסיר שזקוק למשהו – להוציא אותי מכל ישיבה, כי לאסיר שנמצא שם עכשיו אין את הזמן בכל רגע להתקשר ולהתלונן. אם הוא מרצה את העונש שלו, צריך לדאוג לזכויות שלו. הוא היה מייד מתפנה בשבילו, מבקר אסירים ובודק את תנאי כליאתם. כיושב-ראש ועדת הפנים לא פעם הוא נלחם גם בשביל זכויות שמגיעות להם. נכון, הוא עבר עבירה, הוא משלם את עונשו, הוא יושב על מה שהוא עשה, אבל צריך לזכור: האסיר הזה בסופו של דבר צריך לחזור לחברה. יש לו בחוץ משפחה שמחכה, יש לו ילדים קטנים. אם אנחנו רוצים לעשות תיקון, זה להסתכל על אותה משפחה ועל אותו אזרח, כי בסופו של דבר אנו רוצים שהוא לא יחזור שוב לפשע אחרי שהוא יצא, אלא יחזור למקום טוב ויוכל לבנות את עצמו מחדש. אני אבקש משופט: רק תבוא ותעשה פה דבר פשוט. תבוא לסיור. זה לא איזה סיבוב בבית כלא. זה לא סתם סיבוב, עשיתי סיבוב והלכתי – תבוא ותעמיק. יכול להיות שהוא גם ייפגש עם אסירים, ישמע, יראה את תנאי כליאתם. לשופטים יש כוח לא מבוטל, אולי זה הכוח הכי גדול היום, אפילו יותר מהכנסת. אבל אני רואה את השופטים – אני רוצה שהם יגיעו לשם וישמעו, יראו את זה מקרוב. כשרואים מקרוב – אינה דומה ראייה לשמיעה. הם מרגישים, הם חשים את האדם, הם חשים את אותו אסיר שעשה עבירה. תפקידנו לדאוג לאותם אלה. גם מהשופטים הנכבדים, ומהדיינים, שגם להם יש סמכות – אני מצפה מהם שזה יהיה חלק מכרטיס הכניסה שלהם למערכת המשפט, למערכת בתי הדין שיכולים לשלוח אדם לכלא; שיבואו וקודם כול ירגישו את הצער של השני, יבינו אם משהו עובר, ורק לאחר מכן, כשהם יבואו לשפוט וישבו על כיסאם בבית המשפט, יסתכלו ויגידו: רק רגע, אני זוכר איך הם היו נראים, איך הייתי מסתכל על אותו אסיר, את הפנייה של אותו אחד. חוץ מזה, יש בידם סמכות גם לעשות, לבקר ולראות – אולי אפשר גם לשנות. לכן הצעת החוק הזאת חשובה. אם אדם יודע – הוא תמיד יזכור את המקום הזה שהוא ביקר בו – – – << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רוט, רוט, בוא תחליף אותי דקה. אני חייב להסדיר נשימה. תן לי חמש דקות רגע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר, אם אני מסתכל, אני רוצה שהשופט הזה יזכור את אותו אזרח קטן. לכן חשובה לי תמיכתכם בחוק חשוב זה. אספר לכם סיפור על מנת שנבין עד כמה יש חשיבות לכך שאדם צריך לזכור מאיפה הוא בא. מסופר על מלך שהיה לו שר אוצר יהודי בארצות הגולה, והיה מאמין לו. השר הזה לא היה צריך כלום; היה לו עושר, היה לו כבוד, היה נאמן. אם אני לא טועה זה היה דון יצחק אברבנאל. לאדם הזה היו קנאים גדולים בשרי הממשלה. הם אמרו למלך כל היום: השר הזה גונב ממך, תראה את כל העושר שיש לו. יום אחד העלילו עליו ואמרו לו: תראה, איך אתה יודע שהוא גונב באמת? יש לו חדר אחד בבית שהוא לא נותן לאף אחד לפתוח אותו ולהיכנס. כבוד המלך, גם אם אתה תבקש להיכנס, לא יעזור כלום, לא תצליח להיכנס. הוא נמצא פה, והוא לא ייתן לך להיכנס. הם באו יום-יום, מנסים לשגע את המלך, והמלך אמר: טוב, אני עושה את הניסיון הזה. המלך הגיע לבית של אותו שר, ביקש לבוא לביקור. כמובן ששר האוצר התרגש, עשה לכבודו סעודה. המלך מבקש מהשר היהודי דבר אחד: בוא נעשה סיור בבית. עושים סיור בבית, והוא אומר לו: אני רוצה להיכנס לחדר הזה. הוא אומר לו: החדר הזה נעול, אני מבקש ממך לא להיכנס אליו. הוא אומר לו: אני רוצה להיכנס אליו, ובפקודה אני פוקד עליך לפתוח את החדר הזה. לא עזרו תחנוניו של האיש, והמלך החליט שהוא נכנס. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה. חברי הכנסת, אפשר בבקשה יותר שקט? תודה רבה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הדלת נפתחה והמלך לא מבין מה קורה. חדר ריק ובמרכזו יש תרמיל, מקל, בגדים מרופטים וספר תהילים. שואל אותו המלך: תגיד לי את פשר הדבר הזה. הוא מנסה אולי להפוך: אולי יש פה איזה משהו, איזו אונקיית זהב, אולי יש פה איזה אוצר שאני לא מכיר. השר אומר למלך: אדוני המלך, אני רוצה להגיד לך רק דבר אחד. בכל יום אני נכנס למקום הזה פעם אחת ביום וקורא את פרקי התהילים שלי על מנת לזכור מאין באתי, שתמיד אני אזכור את האדם הקטן, את האדם הנזקק הזה, שלעולם לא אשכח. זה תפקידי וזה ייעודי. כשאני מבקש מהשופטים להגיע לבתי הכלא, אני מבקש מהם שיזכרו, רגע אחד לפני שהם שולחים את האדם לכלא: תראו מה זה בית כלא, תראו מה זה המקום שהם נמצאים בו. אנחנו רוצים לעזור ולסייע להם. ואני אומר לכם יותר מזה. אם שופט ירצה בסופו של דבר להישאר שם סוף שבוע – אני לא יודע אם יסכימו לו, אבל אם הוא ירצה להישאר סוף שבוע, יכול להיות שייתנו לו, כדי להרגיש גם מה זה סוף שבוע. כמובן אני אומר את הדברים האלה במילתא דבדיחותא. אני רוצה להגיד לכם, חבריי חברי הכנסת, זה הזמן שלכם להיות שותפים לשינוי גדול מאוד, שינוי גדול מאוד במערכת המשפט, שינוי אמיתי, שכולנו מסכימים עליו. אשמח מאוד לראות את כולכם מצביעים בעד. רגע לפני שאסיים, אני רוצה להגיד לכולנו: יש את חג הפורים שקרב ובא אלינו. כבר מחר בלילה נקרא את המגילה, וביום ראשון גם ירושלים יחגגו. אז אני מאחל קודם כול לכולם פורים שמח. ביחד בחג הפורים הזה יש לי בקשה קטנה לכולם. כיפורים הוא כחג הפורים. המעלה של חג הפורים היא היום שתפילותינו מתקבלות ברצון. לפעמים זה מתוך שכרות, מתוך שמחה, שאין לנו על מה, אבל שמחים. אז אנחנו נתפלל ל"ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם", בעזרת השם, וידנו תגבר, ובעזרת השם גם נזכה לראות את החטופים כולם חוזרים הביתה במהרה וחוגגים איתנו, ואותם אלה שהם גופות, חללים, אבל זה חטוף, זה חטוף, וגם לו מגיע להגיע לקבורת ישראל. נתפלל כולנו שבעזרת השם נחגוג איתם, עם החטופים ביחד, בקרוב קרוב, ולחג הגאולה הם כבר יגיעו בני חורין. בשורות טובות. תודה רבה. אשמח לתמיכה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. תודה רבה. אני מזמין את שר האנרגיה והתשתיות מר אלי כהן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – חובת ביקור שופט בבתי סוהר), של חבר הכנסת ינון אזולאי, מבקשת להטיל חובה על גורמי שיפוט המוסמכים להורות על מאסר או מעצר, לבקר בבית סוהר אחת לארבעה חודשים ולדווח על כך. על פי דברי ההסבר, מטרת ההצעה היא להבטיח כי השופטים יכירו את תנאי הכליאה במתקני הכליאה ויהיו מודעים למשמעות החלטתם בעניין מאסר או מעצר של אדם, שכן נטען כי מרבית השופטים לא מנצלים את זכותם הסטטוטורית לבקר בבתי הכלא. חבר הכנסת ינון אזולאי, אני חושב שההצעה שלך היא הצעה שיש בה הרבה טעם ונכון שתיושם. בהחלט, אלה שגוזרים את דינם של אחרים, צריך שיראו מקרוב את המשמעות, את ההשלכות. לכן יש כאן התייחסות מפורטת, אבל יש תמיכה של ועדת שרים בכפוף לתנאים הבאים: המשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי הביטחון הלאומי והמשפטים – בסוגריים: הנהלת בתי המשפט; יוארכו באופן משמעותי פרקי הזמן של הביקורים; תיבחן החלה של האמור בהצעת החוק גם על גורמים נוספים שעיסוקם בתחום הטלת עונשי מאסר, כגון מחוקקים, פרקליטים ותובעים משטרתיים; ייבחן חיוב ביקורים גם בבתי מעצר. בכפוף לתנאים הללו, ועדת השרים מאשרת את התמיכה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני רוצה להתנגד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> את רוצה להתנגד? בבקשה, גברתי. למען הסדר הטוב, אבקש שתצייני שאת מתנגדת. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני מתנגדת מאוד לחוק. כן, ובכן חברותיי וחבריי חברי הכנסת, תראו, אין חולקת על החשיבות בטיפול באסירות ובאסירים בבתי הכלא, בשיקום שלהם, בכך שנעשה הכול כדי שהאנשים ישלמו את חובם לחברה, אבל בעיקר יצאו אזרחיות ואזרחים תורמים ולא ימשיכו לפשוע. אבל הצעת החוק הזאת לא תעשה שום דבר מהדברים האלה. כלום, אפס. אני לא יודעת איך לספר לך את זה, חבר הכנסת ינון אזולאי, השופטות והשופטים יודעים מצוין מה המצב בבתי הכלא. אתה יודע איך אני יודעת את זה? כי בית המשפט העליון, שאתם מנסים לדרוס אותו, קבע כבר כמה וכמה פעמים שהמדינה חייבת להגדיל את שטח המחיה לאסיר, משום שעוד ועוד ועוד דוחות מראים שתנאי המחיה בבתי הכלא בישראל הם לא אנושיים. אגב, תנאי המחיה לאסירות בכלא היחידי שיש לנשים הם עוד יותר תת-אנושיים. זה דבר שידוע לממשלות נתניהו שנים על גבי שנים. יש פסקי דין שמחייבים אותם לשנות את זה, אבל מה עושה הממשלה של נתניהו כל פעם מחדש? דוחה את המועד שעד אליו היא חייבת להסדיר את זה וממשיכה לקיים תנאים שהולכים ומידרדרים. בעקבות מלחמת חרבות ברזל התווספו עוד אלפי אסירים לבתי הכלא, והמצב נעשה גרוע בהרבה. אז לבוא עכשיו ולהגיד בהצעת חוק ששופטות ושופטים יצטרכו ללכת לראות את בתי הכלא – הם יודעים מה המצב, הם פסקו לפי מה המצב. כל הצעת החוק הזאת היא עוד התנגחות בשופטות ובשופטים, עוד דרך להגיד: אנחנו בעלי הבית שלהם, אנחנו נגיד להם מה לעשות. ונגיד את זה לא בהידברות עם הנהלת בתי המשפט, עם נשיא בית המשפט העליון. לא. נבוא אליהם בחוק, עלק לכופף להם את הידיים. על מי אתם עובדים? על מי אתם עובדים? אתה רוצה שנדבר קצת על תנאי כליאה? אתה רוצה לחשוב קצת על החטופות והחטופים בעזה? אולי תדבר עם חמאס שמישהו ילך לבקר את החטופים והחטופים שלנו, אולי זה יפיל לכם איזה אסימון בראש. בקיצור, אדוני, חבר הכנסת ינון אזולאי, אני דווקא מאוד מעריכה אותך ואת פועלך הפרלמנטרי באופן רגיל. הדבר הזה הוא בושה וחרפה. תחזירו את החטופות והחטופים לפני שאתם באים לדרוך על הראש של השופטות והשופטים בעוד דרך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מבקש להגיב. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת מיכאלי, הצעת החוק של ינון תעודד את רוב השופטים לבקר בבתי הסוהר – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בואי ניתן למשיב להשיב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני לא בא לשכנע את חברת הכנסת מרב מיכאלי. בדרך כלל אני לא משכנע שיצביעו בעד הצעת חוק שלי. אני חושב שאני מביא הצעת חוק טובה. מי שמשוכנע – משוכנע, מי שלא משוכנע – שלא ישתכנע, ולכן אני לא בא לשכנע. אני רק בא להגיד לך דבר אחד: אני לא יודע כמה פעמים – באמת, אף פעם לא בדקתי כמה פעמים ביקרת בבתי הכלא, ואני מאמין שאם עלית לפה, ביקרת. אני נוהג לבקר בבתי הכלא. מאז שנכנסתי לכנסת אני מבקר. אמרתי שאני אמשיך את דרכו של אבי. גם עכשיו אני אומר לך, אני לא בא לענות לך על החטופים שנמצאים במנהרות החמאס. אמרתי, אמרתי את זה גם פה, אמרתי את זה כל פעם, שהתפקיד שלנו הוא להביא אותם כמה שיותר מהר, עד החטוף האחרון, וגם חלל הוא חטוף וצריך להביא אותו. אמרתי את זה בלי שום ספק. להגיד שהחוק הוא בושה או לא בושה – תגידי מה שאת רוצה. המציאות היא דבר אחד – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> תסדרו את תנאי הכליאה – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רק אגיד לך, גם תסתכלי על מור אבי וגם תסתכלי עליי, שגם אני נלחם למען האסירים וגם המשפחות שלהם, כדי שיהיו להם את הזכויות. למשל, קחי ילד קטן – יש משפחה עם עשרה ילדים, הם לא יכולים לבקר את האבא שלהם כמו אחד עם שני ילדים. אני אומר לך, אני שותף לכל אחד שנמצא בבית הזה ורוצה להילחם על האסירים ותנאי מחייתם, על התנאים שלהם בכלל, על הטלפונים שנמצאים שם – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אתה בוועדת הכספים – – – תיתנו כסף כדי לבנות בתי כלא נורמליים – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני אגלה לך משהו שאף אחד לא יודע. גם בתקציב הקודם וגם בתקציב הזה יש כסף לבינוי, שגם נמצא באמצע בנייה. הייתי גם אצל הנציב, ויש כסף גם לשיפוצים וגם לבניית בתי כלא כדי להרחיב את תנאי המחיה שלהם. ואת יודעת מה? אני אגיד לך יותר מזה, עדיף לנו להשקיע בחינוך כמה שיותר כדי שלא יגיעו לפשע, להשקיע בחינוך, בילדים האלה, כדי שלא יגיעו לרמה הזאת שיצטרכו בסוף להגיע לבתי הכלא. ואם חלילה הם הגיעו לבתי הכלא, הגיע הזמן שניתן להם את מה שמגיע להם ולחשוב על זה שהם צריכים לחזור. אני אומר לך, קחי את זה ונילחם ביחד על מנת שקודם כול יהיה חינוך טוב בעם ישראל. אם יהיה חינוך טוב, תאמיני לי שאם נשקיע יותר בחינוך, נראה פחות פשיעה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. נא לתפוס את מקומכם. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – חובת ביקור שופט בבתי סוהר), התשפ"ג–2022. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – חובת ביקור שופט בבתי סוהר), התשפ"ג–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 12 בעד, מתנגד אחד. אני קובע כי הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – חובת ביקור שופט בבתי סוהר), התשפ"ג–2022, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [מס' פ/1986/25; דברי הכנסת, חוב' י"ז, ישיבה 260.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3329/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת רון כץ וקבוצת חברי הכנסת. הצעת החוק נומקה ביום 19 בפברואר 2025. להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק: הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת, והצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. אני מזמין את חברת הכנסת שרון ניר להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, המציאות הביטחונית ביהודה ושומרון וביישובי קו התפר מחייבת אותנו לפעול כאן ועכשיו. אני רואה חשיבות ייחודית בהשבת ההרתעה על כנה וביצירת משוואה ברורה שמבהירה לאויב שטרור על צורותיו השונות צריך לזכות בטיפול נוקב ובלתי מאפשר שיעוגן בחקיקה. לצערי, העונש על יידוי אבנים ובקת"בים לא משקף את חומרת המעשה. העונש כיום לא יוצר הרתעה ולא מונע מפעילי טרור לחזור ולבצע את העבירה. הצעת החוק שאני מביאה כאן לפניכם היום מבקשת לקבוע עונש מינימום על זריקת אבנים ועל זריקת בקת"בים, ובכך לקבוע ענישה ראויה לטרוריסטים המבקשים לפגוע בכוחות הביטחון ובאזרחי מדינת ישראל. תופעת יידוי האבנים וזריקת בקבוקי תבערה במרחב יהודה ושומרון הפכו ממטרד טקטי לאתגר אסטרטגי המערער את תחושת הביטחון של האוכלוסייה האזרחית. רק לפני שבוע תושבת השומרון הותקפה בפיגוע על ידי יידוי אבנים בעוקף חווארה. בנס לא היו נפגעים, אך האירוע הזה היה יכול להסתיים אחרת. אתמול נזרקו אבנים לעבר רכבים סמוך לצומת תפוח, ואנחנו עדים להישנות התופעה הזאת כעת, כשיהודה ושומרון מבעבעת. ראש מועצת יהודה ושומרון יוסי דגן קרא לשינוי מוחלט של המשוואה הביטחונית, ואמר: יש להתייחס לפיגועים האלה כאל פיגועי ירי. אבנים הן דבר שיכול להרוג. ראינו את זה בעבר, במיוחד לאחר 7 באוקטובר. רבותיי, הנרמול וההכלה מעודדים טרור. אם לא תהיה תגובה נחרצת על טרור, על פיגועים של יידוי אבנים, המצבים האלה של יידוי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה עלולים להסתיים במוות. בחלק מהתיקים שנפתחו בשנים האחרונות עולה תמונה של ענישה מקילה ביחס לעונשים הקבועים בחוק, המתבטאים בעונשי מאסר קצרצרים הכוללים ימים ספורים בלבד או חודשים. ממוצע העונשים על זריקת בקבוקי תבערה ויידוי אבנים בשנים האחרונות עומד על שמונה חודשי מאסר בלבד לעומת העונש המקסימלי הקבוע בחוק, שעומד על עשר עד 25 שנים בכפוף לנסיבות. רבותיי, זהו לעג לרש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לעג לרש? זה מעודד טרור. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עונש מזערי זה אינו מרתיע, ואף מנרמל את התופעה. משפט אחרון: הצעת החוק שלי קובעת עונש מינימום של שנתיים עד חמש שנות מאסר לפחות. הצעת החוק הזאת באה לשים סוף לענישה המקילה ולייצר הרתעה ממשית. ללא ענישה – אין הרתעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3568/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת שטרית, את רוצה שלוש דקות להציע את החוק? בבקשה. חיפשנו אותך בהול. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, פשוט הייתי בחוץ וקראו לי מהר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך שאת החוק הזה ראיתי וקיבלתי לראשונה מארגון מדהים, שעושה המון ציונות במדינת ישראל, ארגון שפועל למען שמה הטוב של מדינת ישראל, נגד מסיתי הטרור וכו', ארגון אם תרצו, שכולנו צריכים להצדיע לו על העשייה המדהימה שלו, שסייע מאוד בקידום החוק. אתם עושים עבודה נהדרת, ארגון אם תרצו, והיא גם חשובה מאין כמותה עבור עם ישראל וארץ ישראל. בעת הזו אנחנו עדים לעלייה משמעותית במספר פיגועי יידוי האבנים ביהודה ושומרון. מדובר בפיגועים מושתקים, משתיקים אותם – זו רק אבן. אבן הורגת, למי שלא מבין ומי שלא יודע. לכן, הם גם לא זוכים לכיסוי תקשורתי. לצערי, הענישה שניתנת לאותם מפגעים רחוקה מלהיות מספקת. רף הענישה המגוחך כיום מנרמל את זריקת האבנים, או אפילו מעודד לזרוק אבנים. אני כאן כדי להבהיר למי שטרם השכיל להכיר בכך שאבן הורגת: אבן הורגת. זריקת אבנים היא פיגוע טרור לכל דבר ועניין, ולי יש את הזכות יחד עם חבריי להוביל שינוי דרך החוק הזה, קודם כול עבור כבודן של משפחות שכולות שאיבדו את היקר להן מכול עקב השנאה הרצחנית של האויב. אני אזכיר את אדל ביטון, בסך הכול בת ארבע, שנפגעה אנושות לפני שנתיים מזריקת אבנים סמוך לאריאל כשהיא הייתה יחד עם אימה בדרך הביתה; את אלכסנדר לבלוביץ', שנרצח לאחר שמחבלים ארורים יידו אבנים על רכבו בירושלים; את יגאל יהושע, שעבר לינץ' מזעזע בלוד, ונרצח לאחר שנזרקו אבנים לעבר רכבו. כל אלה דוגמאות בודדות שממחישות את הסכנה שביידוי אבנים, את החובה שעומדת לנו, נבחרי הציבור, לנקוט אפס סובלנות כלפי הטרור הרצחני. אל מול הטרור התשובה היחידה היא כוח ומשילות. כצעד ראשון במעלה, החוק ישים סוף לענישה המגוחכת הזו הנהוגה כיום וישיב את ההרתעה. החוק הזה, מטרתו אחת: להרתיע את כל מי שחושב לזרוק אבנים ולפגוע ולרצוח באנשינו. שבית המשפט ישפוט אותם וישלח אותם לשנים במעצר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקשת, לא ניתן להמשיך במדיניות של ההבלגה, של הענישה שלא מובילה להרתעה, ולכן חייבים למנוע את הפיגוע הבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר האנרגיה והתשתיות, מר אלי כהן, להציג את עמדת הממשלה ביחס לשלוש הצעות החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, חבר הכנסת רביבו, אני רוצה לאחל לך החלמה מהירה. התרגשתי עכשיו מאוד לשמוע על האופן שבו ניהלת את הוועדה ביד רמה, ואני חושב שהנושא שאתה פועל בו, הקמת רשות לאומית לעובדים זרים, הוא חשוב, הוא חיוני, יש לו תרומה לכלכלה, לצביון של המדינה, ובהחלט מחמם את הלב לשמוע את ההערכה הרבה שזכית לה במסגרת ניהול הוועדה. אני יכול להעיד באופן אישי שכיהנתי כשר החוץ בחלק מהתקופה שאתה ניהלת את הוועדה, וראיתי מקרוב את תרומתך. לעצם הנושא של הצעת החוק שעוסקת בקביעת עונש מינימום לעבירת יידוי אבנים, של חברי הכנסת רון כץ וחברת הכנסת קטי שטרית, שמבקשת לקבוע עונש מזערי של חמישית – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גם חברת הכנסת שרון ניר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> גם חברת הכנסת שרון ניר. – – העונש המרבי שנקבע בעבירת חבלה בנסיבה מחמירה, לפי סעיף 329 לחוק העונשין. לאחר שיח עם המציעים הוצע כי חלף קביעת עונש המינימום על עבירות יידוי אבנים, מוצע לתקן את חוק בתי המשפט כך שעבירה לפי סעיף זה שהיא גם מעשה טרור לפי חוק המאבק – וכולנו יודעים ומכירים, היו מקרים שאנשים נהרגו כתוצאה מיידוי אבן, זו הסיבה – היא תימנה ברשימת העניינים שבהם ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד. ייחוס מעשה טרור לפי חוק המאבק בטרור מביא להכפלת העונש המקסימלי שניתן להטיל בגין העבירה עד לגובה של 25 שנות מאסר. עם זאת, הוא מביא לכך שהתיקון יידון בפני מוטב של שלושה שופטים, בשל העומס הרב בבתי המשפט בכלל, ובתיקים הנידונים בפני שלושה שופטים בפרט. מדובר בחסם משמעותי לייחוס מעשה טרור בעבירה של יידוי אבנים לפי סעיף 332א, והתיקון המוצע לחוק בתי המשפט יכול לתת מענה גם לחסם זה. לכן הממשלה מציעה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בכפוף לכך שייערך תיקון לחוק בתי המשפט בנוסח זה: בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בחלק א' לתוספת הראשונה, בפרט 14, במקום סעיפים 329 ו-448 יבוא: סעיפים 329, 332א ו-448, והחקיקה תקודם בהסכמת משרד המשפטים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, כבוד השר. אם כן, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעות. תחילה נצביע על הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת רון כץ וקבוצת חברי הכנסת. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 16 בעד, חמישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת רון כץ וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. לפרוטוקול, חבר הכנסת אחמד טיבי מתנגד, חבר הכנסת עופר כסיף מתנגד. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה? << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בעד, לפרוטוקול בלבד. זה בוודאי לא משנה את תוצאות ההצבעה, שכמו שאמרנו, היו 16 בעד וחמישה מתנגדים. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת. ההצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – 8 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. ההצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – 8 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 18 בעד, שמונה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. לפרוטוקול, חברת הכנסת סגמן בעד וחבר הכנסת מתן כהנא בעד. נעבור לנושא הבא. לפרוטוקול, וזה לא משנה את תוצאות ההצבעה – ladies first, חברת הכנסת שלי טל מירון? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בעד. חבר הכנסת סימון דוידסון? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק – בעד; חברת הכנסת דבי ביטון – בעד. << הצח >> הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4520/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת פנינה תמנו) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו. אני מזמין את חברת הכנסת תמנו להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חברי הכנסת, חברות הכנסת, השרים שנמצאים כאן, האמת, אני מתרגשת, כי אני חושבת שהנושא שאנחנו עוסקים בו צריך להיות נושא חודר ללבבות. רבותיי, אנחנו הרבה פעמים עוסקים בדברים כל כך חשובים, אבל מה יותר חשוב מהילדים שלנו, ילדי ישראל? אין דבר שהוא יותר חשוב. תופעות החרמות בבתי הספר – שלום, חבר הכנסת דלל, יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד היוצא – אין דבר יותר חשוב מלשמור על שלומם הפיזי והנפשי של ילדי ישראל. אני אומרת לכם, כשמתפרסם סיפור כמו של הילדה בת ה-13 מעכו – זה ממש מפריע שיש פה רעש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן. חברי הכנסת, אני מבקש שקט. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יושב-ראש ועדת חינוך, אתה יכול לעשות סדר? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני אטפל בזה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אתחיל מהתחלה. אני מאוד מתרגשת, ואני אסביר למה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברים, הנושא רגיש, רגיש מאוד אפילו. אנא לכבד, אני מבקש. חברת הכנסת מלינובסקי, אני מבקש, נא לכבד. תודה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תגידו, אתם לא מתעניינים לשמוע מה קורה עם ילדי ישראל? ילדה קופצת למותה, לפני כחודש ימים, מקומה שישית. באה לאימא שלה באמצע הלילה, מעירה אותה, מתלבשת לבן, אומרת לה: אימא, השם ישמור עלייך, מלאכים ישמרו עלייך, וקופצת למותה, כי אין לה חברים, כי היא מוחרמת בבית הספר. ילד מקבל דום לב אחרי שלא מוכנים להכניס אותו למעגל ריקודים – ילד בן 13 – ומת, כשבחייו הקצרים הוא רק עבר סבל של חרמות, של בדידות איומה. עוד ילדה מוצאת את מותה, ועוד ועוד, עשרות ילדים, ולאורך השנים מאות ילדים, מקפחים את חייהם כי אנחנו לא מספיק קשובים. החובה שלנו היא לעשות הכול, הכול, למען שלומם של ילדי ישראל. השבוע, לפני יומיים, ב-01:00, היועצת שלי שולחת לי סרטון שמפרסם דניאל עמרם על ילד שחווה בריונות וחרמות. הוא עומד בצד כששלושה ילדים, ארבעה ילדים, מקיפים אותו, והוא נאלץ להגיש להם את הלחי הראשונה והם נותנים לו סטירה, ואת הלחי השנייה והם נותנים לו סטירה, ובעיטות ומכות. ואותו ילד, מסתבר, עובר חרם הרבה מאוד זמן. לאן אנחנו שולחים את הילדים שלנו, לזירת קרב? אנחנו מפקירים אותם? מה נסגר איתנו? העיקר לעסוק בדברים חשובים. כל אחד פה חושב שהוא עוסק בדבר הכי חשוב. מה יותר חשוב מילדי ישראל? אין משהו יותר חשוב. כישלון של עשרות שנים. חבר הכנסת יוסי טייב, זה כישלון של עשרות שנים שאין שום תוכנית לאומית למיגור חרמות. אין אחראי אחד בבית הספר שאמון על נושא החרמות. ואתם יודעים מה קורה? ופה גם מילה טובה לשר החינוך: הוא החליט ללכת יד ביד איתי ועם חברת הכנסת קטי שטרית בעניין זה, וחבר הכנסת עידן רול – שגם לך יש חוק למניעת חרמות. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> גם לי. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> וגם לחברת הכנסת דבי ביטון. הוא החליט להקים קו, קו חם לילדים מוחרמים. הבעיה היא שהקו הזה, ניסו אותו, והם מפנים אותם בחזרה לבית הספר, אז לא עשינו שום דבר. אז הוא החליט לפתוח בבדיקה מדוע הקו לא עובד. ואני יודעת שהשר תומך בחוק, אני רוצה להודות לו על התמיכה בחוק, אבל הגיע הזמן לעשות הכול. לא יכול להיות שילדים מוחרמים לא יקבלו טיפול פסיכולוגי; לא יכול להיות שילדים וילדות מוחרמים יחוו בדידות נוראה; לא יכול להיות שאנחנו נפקיר אותם לנפשם ונאמר להם: אין מה לעשות, אנחנו המבוגרים עוסקים בדברים שברומו של עולם, אבל אתם תתמודדו בזירת קרב אגרוף, הדרה. ואתם יודעים מה? דמיינו את הילד והילדה שלכם. מה אתם הייתם עושים אם הוא היה חוזר הביתה – ולמי מכם שיש לו ילד מבוגר או ילדה מבוגרת – מה אתם הייתם עושים כשהם ילדים קטנים והיו חוזרים ואומרים לכם: אין לי חברים, אני בא לבית הספר וחוטף מכות, מגדפים אותי? מה אתם הייתם עושים? זה שובר לב להורים, זה שובר לב לאימהות ולאבות, אבל אני מצטערת לומר, שיברון לב של הורים זה לא תוכנית עבודה. הם שלחו אותנו לכאן לבצע את תפקידנו, ואנחנו צריכים להגן בחירוף נפש על הילדים האלה. וזה אומר להקצות תקציבים לייצר להם מעגל של תמיכה; זה לבדוק את בתי הספר ואת המורים, כי התשובה של מערכת החינוך, גורמי המקצוע, במקרה של הילדה שקפצה למותה בעכו, הייתה תשובה מבזה. הם ניצלו את זה שזו אימא חד-הורית, והם אמרו שזה לא קשור אליהם, שהאימא מתמודדת נפש, שהילדה הייתה מתמודדת נפש. ואני למדתי מושג חדש מאיריס חיים הגיבורה. היא אמרה לי: אל תקראי להם מתמודדי נפש, פנינה, הם גיבורי נפש. אבל מה זה קשור? אימא גיבורת נפש היא פחות אימא? מותר להפעיל עליה מכונה משומנת של דוברות? מותר להגיד להורים כאלה, אם הילד ישב בבית כי המערכת נכשלה, או ילדה ישבה בבית ולמדה בחינוך ביתי – מותר לבוא ולומר: זה לא קשור אלינו? ומה עם העבר? מה עם רצף הכישלונות והכשלים? אנחנו, התפקיד שלנו לדאוג שאנחנו נותנים את מלוא הסיוע, מלוא הכלים. תראו, פעם היו אחיות, טייב, פעם היו אחיות, ואז ילד שחווה סימפטומים – כשהוא בא יותר מדי ואומר: כואבת לי הבטן, כואב לי הראש, האחות הייתה מזהה שלפעמים זה פסיכוסומטי. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בעיה נפשית. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדיוק. בעיה רגשית. היא הייתה יכולה לעצור את זה מבעוד מועד. אבל היום, כשאין את זה, ואין פסיכולוגים בכל מקום – – – << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> צריך להחזיר את האחיות. החוק בא ואומר שצריך שיהיה ממונה נגד חרמות בבתי ספר. אתם יודעים מה? זה גם יגדיל את התוכניות נגד חרמות. זה חינוך, הכול חינוך. הסרטון שראיתי השבוע על הילד המסכן הזה שחוטף מכות ומגיש את הלחי השנייה כי אם לא, פשוט יהרגו אותו – הוא פשוט אומר: אבל אמרנו רק סטירה אחת, למה שתיים? בעיטה אחת. באותו רגע התכווצתי. אני מדמיינת את הילד שלי, את הילדים שלנו – זה מה שהם חווים, זה לא איזו תופעה שולית. זה כל כך שכיח, שכיח שזה בושה. שכיח, שזה מה שאנחנו – בעצם, אם אנחנו מאפשרים לזה לקרות, אנחנו במו ידינו מאפשרים דור עתיד בריוני יותר. אנחנו לא יכולים להרשות את זה. אני גם רוצה להגיד לכם שמי שמטפל היום הכי הרבה הוא הארגונים החברתיים. לכן, אני רוצה גם להודות. קודם כול, אני רוצה להודות לישראל בולטון – באמת, להשתתף בצערו, שבא לכנסת, הולך לכל מקום, זועק את זעקת בנו – זה היה מוות כל כך מיותר – ופועל למען הילדים האלה והמאבק בחרמות. אני רוצה להודות ללידר כהן, ליובל, לאופק, ל"מצמיחים" – תודה לכם, תודה לכם שאתם עושים את העבודה שלנו. אני רוצה להודות לשר החינוך ולומר לך, אדוני שר החינוך: אנחנו נלך איתך יד ביד, קואליציה כאופוזיציה. אנחנו מוכנים לעשות את עבודת הקודש יחד איתך. זאת החובה שלנו, להגן על הילדים שלנו, לעשות הכול לפחות מהגזרה שלנו כדי שלא יהיה עוד מוות מיותר. צריך רק לשמוע את האימהות. תרימו טלפון, תרימו טלפון ותראו מה זה שברון לב ממוות כל כך מיותר. כן, דבי. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> – – – שעבר חרמות והתייצב פה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולאורן, אורן המקסים, שהוא כבר כוכב היום. אבל אנחנו צריכים לייצר – אורן, תודה גם לך. אבל אנחנו לא יכולים להשאיר את העבודה לילדים אקטיביסטים. אנחנו צריכים לעשות את העבודה. אני אומרת לכם שהמציאות הזאת, שאנחנו חושבים שהם יגדלו ויתבגרו, ובתי הספר והיועצת – לא. כשיש תוכנית לאומית עם יעדים ברורים ומדדים ועם מעקב, ואנשים שהם dedicated ומסורים לעניין, במיוחד בנושא הצלת נפשות של ילדים – אני חושבת שזאת משימה קדושה, משימה עליונה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מכאן אני רוצה לשלוח חיבוק לכל ילד וילדה שחווים חרם. אני רוצה לומר להם שלא ירגישו בדידות, ושיש למי לפנות – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה, אני מסיימת. – – וממש לא להיות במקומות החשוכים בלבד. יש לכם כתובת, תתקשרו גם אלינו, אם צריך. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4737/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת עידן רול) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק: הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי הספר, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עידן רול, והצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. אני מזמין את חבר הכנסת עידן רול להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עידן רול: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אני לא יודע אם יש פה שר. איפה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יש, יש. << דובר_המשך >> עידן רול: << דובר_המשך >> כנסת נכבדה, גם אני עברתי חרם כשהייתי צעיר ביסודי; למזלי, הרבה פחות קשה ואכזרי מחרמות אחרים שנתקלנו בהם בשנים האחרונות. אבל חרם זה משהו שזוכרים, זוכרים גם כשכבר יש לך ילדים, ברוך השם, גם כשאתה כבר אדם מבוגר בן 40 אתה זוכר את זה. החרם שעשו עליי היה חרם מאוד מאורגן, אבל בסגנון low tech, של ניינטייז – אני כבר אגיד למה אני מתייחס לזה. זה היה חרם מאורגן במובן הזה שיום אחד הגיע ילד מהכיתה שלי – אני חושב שזה היה בכיתה ג' – לקח דף, עט, והתחיל להחתים ילדים בכיתה שהם מחרימים אותי, חרם עצומה כזה. זה לא החזיק הרבה זמן, אבל אני חושב שאני תמיד אזכור איך בתור ילד אתה רגע אחד לא מבין מה קרה, ואיך פתאום התהפכו עליך, ואיך פתאום אנשים עוברים – אתה רואה רחש בכיתה של אנשים סביבך שבעצם צריכים להחליט אם הם מחרימים אותך או לא. אם ניקח את זה לימינו אנו, היום הכול הרבה יותר משוכלל, הרבה יותר כואב, הרבה יותר אכזרי, ומלווה את הילדים הביתה בכל שעות היום; לא מלווה אותם רק במובן שהם זוכרים מה היה בבית הספר – זה מלווה אותם באינסטגרם, זה מלווה אותם בקבוצות ווטסאפ, זה מלווה אותם באלף ואחת צורות שונות שהמדיה החברתית מאפשרת למי שרוצה לפגוע בילד, להדיר אותו, להעליב אותו או לצחוק עליו על משהו שהופך אותו לשונה. פה בכנסת יש לא מעט הורים, ועדיין כשלנו למגר את התופעה של בריונות וחרמות כלפי ילדים. אני לוקח גם על עצמי את הכישלון הזה. זה לא גזרת גורל. חרמות הם לא גזרת גורל, בריונות היא לא גזרת גורל. אולי יש משהו בדינמיקה חברתית ובטבע האדם שתמיד ינסה את המערכת, אבל אפשר לטפל בזה טוב יותר, אפשר לחנך בצורה טובה יותר כדי למנוע את זה, ואפשר לכל הפחות להפוך את התופעה הזאת לשולית יותר ובלי אבדות בנפש. אנחנו כאן בכנסת, אלה שהורים ואלה שלא, צריכים לזכור שבין שלל הנושאים החשובים שמעסיקים את החדשות ואותנו, יש נושאים שהם החשובים ביותר, וזה הדור הצעיר, שאין לו פה קול ואין לו תמיד יכולות להשפיע ולשמור על עצמו. זה התפקיד שלנו. כמו שאמרתי, חרמות הם לא גזרת גורל. זה משהו שאפשר לעשות, והגיע הזמן שנעשה. הצעת החוק הזאת טובה, אבל היא לא מכילה את כלל הפתרון. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עידן רול: << דובר_המשך >> יש לי הצעה נוספת, ואני אשלב את הרכיבים שלה – ישבתי עליהם עם הארגונים. ישבתי על ההצעה הנוספת שלי עם הארגונים ועם פעילים בתחום שפועלים מזה שנים בתקווה להפוך אותה בוועדה להצעה רחבה שתיתן מענה אמיתי לבעיה כואבת וקשה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4738/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אביחי בוארון) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת אביחי בוארון להציג את הצעת החוק. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דבר ראשון, אני רוצה לברך את חברת הכנסת פנינה תמנו ואת חבר הכנסת עידן רול על ההצעה החשובה הזאת, ולדייק, ברשותכם. את ההצעה הזאת הגשתי כבר לפני שנה וחצי בערך ביחד עם חברתי חברת הכנסת קטי שטרית, בנושא: חרמות בבית הספר. כמו שאמר עידן רול, כמי שחווה את הדבר הקשה הזה, זה דבר שהולך איתך כל החיים, וצריך לטפל בתופעה הזאת. זאת תופעה שמקפדת חיים, וטיפול בה מציל חיים. אחרי שאמרתי את זה, צריך לספר מה קרה, חברתי חברת הכנסת, זה חשוב. בעקבות הגשת הצעת החוק הזאת על ידי ועל ידי חברת הכנסת קטי שטרית, שר החינוך יזם הקמת מוקד שנקרא "הקול לכולם" – לכל התלמידים, ולא רק לכל התלמידים, גם לכל ההורים, גם לכל המורים, גם לצוותי בתי הספר. את המוקד הזה חנכנו קטי שטרית, חבר הכנסת יוסי טייב, יושב-ראש הוועדה, ואנוכי במעמד מאוד מיוחד ומרגש עם כל ראשי משרד החינוך. המוקד הזה נפתח, פעיל, ועושה עבודה טובה. אני רוצה לחזק את שר החינוך ואת אנשי משרדו על הדבר הזה, באמת דבר מבורך, שמציל חיים. כתוצאה מההקמה של המוקד גם הקפאנו בוועדה את החוק הזה. אבל למה אנחנו כאן עכשיו? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – זו תוכנית לאומית? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני אחדד, חברתי פנינה. נכון, יש מוקד, המוקד הוא חשוב, הוא עושה עבודה טובה. יותר מזה – יצא קמפיין בטלוויזיה, ברשתות החברתיות, קמפיין מאוד מושקע של משרד החינוך, שמזמין את הציבור לפנות למוקד. באמת, שאפו לאנשי משרד החינוך ולשר, אבל – – – << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, ניסית פעם להתקשר? שמעת מי עונה שם? << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> רק שנייה. מה שצריך לחדד הוא אלמנט שלמיטב ידיעתי לא קיים, ואותו צריך לחזק. כמו שיש ממונה בכל מקום עבודה להטרדות מיניות או לדברים אחרים, כך צריך שיהיה בכל בית ספר איש צוות שממונה – לא צריך תקנים נוספים, לא צריך כספים נוספים; צריך הכשרה לאיש צוות שיהיה בתוך בית הספר ולא יחכה פסיבית לשיחות נכנסות, אלא מה שקרוי בעגה שלנו, ייצר שיחות יוצאות, ייצר תנועה אל התלמידים, יהיה עם הפנים קדימה אל מקרים שיכול ומתרחשים מתחת לפני השטח ולא מדווחים ולא מטופלים, והם אלה שבהם חלילה קורות התקלות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לחזק את חבריי על ההצעה החשובה הזאת, ובעזרת השם נעשה ונציל את ילדי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אמן. אני מזמין את שר התשתיות מר אלי כהן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק שמעידה שיש דברים בתוך החברה הישראלית שאין לגביהם מחלוקת, ולכן זאת הצעה שבהחלט צריכה להיתמך גם על ידי הקואליציה, גם על ידי האופוזיציה. אני רוצה בהחלט לברך את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, חבר הכנסת עידן רול, חבר הכנסת אביחי בוארון ואחרים שהעלו את הנושא החשוב הזה על סדר-היום הציבורי, כי לצערנו, ראינו מקרים קשים מאוד ומקרים כואבים מאוד. התייחסות שר החינוך, השר קיש, ומשרד החינוך, שבהחלט רואים בצמצום ומניעת התופעה משימה מרכזית של שר החינוך – כאמור, בינואר 2025 הם השיקו את מוקד "קול לכולם", שהתחיל לפעול, שמספרו *6312. יש חוזר מנכ"ל שהופץ לכלל הגורמים הרלוונטיים, שמדבר גם על התמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון. הנחיות החוזר מדברות על תפקידו של מחנך הכיתה וקידום תהליכים חברתיים למניעת דחייה וחרם חברתי, ובליווי היועץ החינוכי או הפסיכולוג המלווה את בית הספר, לטפל באותם אירועים חריגים. כמו כן, מציינים במשרד החינוך שיש מוקד 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, שמטפל בכל הנוגע לפגיעה ברשתות החברתיות. זאת ועוד, אירועי חרם המתרחשים בין תלמידים בבתי הספר מחייבים מענה חינוכי-טיפולי של הצוות החינוכי ואנשי המקצוע. שר החינוך מספר שהוא נפגש עם גורמים רלוונטיים הנוגעים בדבר. הצעת החוק הזאת נדונה בוועדת השרים בישיבתה ביום 23 בפברואר. בהצעת החוק עלו כמה אפשרויות שייבדקו עם המציעים ויקודמו בחקיקה ממשלתית. לכן, החלטת ועדת השרים לתמוך בהצעה בכפוף לכך שהיא תמתין לחקיקה ממשלתית. מכיוון שמציינים המציעים שזה מקובל עליהם, אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. בבקשה, חברי הכנסת, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט, נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 39 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עידן רול. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 35 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024 – – – << קריאה >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני קובע כי הצעת החוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עידן רול, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. לפרוטוקול – חבר הכנסת טרופר הצביע בטעות מהעמדה של אביגדור ליברמן ולא מעמדתו. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת החוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 26 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק למניעת חרם חברתי בבתי ספר, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביחי בוארון, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הסדרת הפעלת מכת"זית ותיעוד חזותי של ההפעלה), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4723/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הסדרת הפעלת מכת"זית ותיעוד חזותי של ההפעלה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אליהו ברוכי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת ברוכי להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכת"זית, כך לפי המילון, היא מכונית התזה, כלומר כלי רכב לפיזור הפגנות המצויד בתותח מים המתיז סילוני מים חזקים. זהו רכב כבד, שממוגן בפני יידוי אבנים ובקבוקי תבערה, ונועד לפזר הפגנות והתפרעויות באמצעות התזת סילוני מים חזקים על המפגינים, דבר שמאלץ אותם לסגת אחורה. יש לי משפט מאוד מאוד מגזרי על הכלי הזה, משפט שהתבשל אצלי אחרי מעקב ארוך ומקרוב: זה לא אמצעי לפיזור הפגנות, זה אמצעי לפיזור חרדים. כן, זה ברור, זה לא רק כלפי חרדים, אבל בטרם הגשתי את ההצעה, צללתי לנתונים. צללתי למים של המכת"זית, ותסלחו לי – לא רק למים, גם למי הבואש שהיא מתיזה לפעמים. בצער, בכאב ובעיקר בתסכול עמוק – כשמדובר במפגינים חרדים, היד קלה על ההדק, וכן, לא רק על ההדק, אלא גם על החומר. המכת"זית מתיזה מי בואש שמשאירים ריח רע באזור למשך שעות וימים. נכון, זה אולי נשמע מתבכיין, זה אולי נשמע מעט מגזרי, אבל ההפך הוא הנכון – כל מי שמכיר קצת את הציבור החרדי יודע שהמפגינים אשר כלפיהם היד קלה על ההדק, לא נמנים עם המצביעים של המפלגה שבה אני חבר; לא רק לא מצביעים למפלגה שלנו, אלא מתנגדים לדרכה. לא אחת אותן הפגנות שעליהן אני מדבר מכוונות נגדי ונגד חבריי. ועדיין, מכת"זית היא כלי שצריך להיות כלי לפיזור הפגנות ולא כלי לפיזור חרדים. כאן בבית היה בעבר ניסיון לעגן בחקיקה את תפקידה של המכת"זית. הצעות חוק דומות לנוסח ההצעה שאותה הגשתי הונחו על שולחן הכנסת על ידי חברי הכנסת משה גפני, אחמד טיבי, נעמה לזימי ומירב בן ארי. אבקש להציג בקצרה את עיקרי ההצעה. מעולם לא הוטלה על מי מאיתנו מטלה לפזר הפגנות. זה לא משחק ילדים, וזאת לא מטלה כיפית. הזכות של האזרח להפגין נושאת בחובה את הנכונות שלו לשלם מחיר על פיזור ההפגנה. גולת הכותרת של ההצעה היא לא התערבות בעבודת המשטרה, אבל כן שקיפות. מוצע לקבוע בחוק שכל הפעלת מכת"זית תבוצע רק לאחר אישור חצי-שנתי של הוועדה לביטחון לאומי בכנסת. האישור המדובר יינתן לאחר שמשטרת ישראל תציג בפני הכנסת את הנתונים על כלל הפעלות המכת"זיות, תוך פירוט מדויק של אופן ונחיצות ההפעלה במשך ששת החודשים האחרונים. בנוסף, בכל הפעלה של מכת"זית תופעל באופן אוטומטי מצלמת וידיאו שתתעד את פעולת ההתזה. התיעוד יישמר במשטרה למשך תקופה. זאת לא דרישה מופרזת. רק לשם המחשה, מעון ילדים מחויב על פי חוק להפעיל מצלמה המתעדת כל צעד ושעל במעון כדי לשלול אלימות מצד המטפלות, חס וחלילה, ובמקרה של תלונה יש למשטרה גישה בלעדית לארכיון הצילום. את אותו דבר אנחנו מבקשים בהצעת החוק מהמשטרה. נאה דורש, נאה מקיים. כמו כן, אדם שטוען שהוא ניזוק מהפעלת המכת"זית יוכל לדרוש מהמשטרה את צילום הווידיאו, כך שבמקרה שבו המשטרה לא פעלה כדין יהיה ניתן להגיש תלונה למח"ש, וכן תביעת נזיקין לבית המשפט. כפי שאמרתי, התיקונים האלה בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה לא נועדו להצר את צעדי המשטרה; הם כן נועדו להגביר את אמון הציבור ברשויות האכיפה. לאחר אישור הצעת החוק, בפעם הבאה שיעמוד כאן על הבמה חבר כנסת חרדי ויטען שמכת"זית היא אמצעי לפיזור חרדים, חובת ההוכחה תהיה עליו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/333/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אחמד טיבי) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, לרשותך עד שלוש דקות. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי. להצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה הוצמדו שלוש הצעות חוק: הצעת חוק לפקודת המשטרה של חבר הכנסת אחמד טיבי – שלוש דקות – וגם הצעת חוק של חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מירב, יש לך הצעה כזאת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו הצעה שלי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה יעזור למה שביקשתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לי הצעה. בזכותי אתם עכשיו מעבירים את ההצעה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ממש תודה. ממש תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טוב שאת לא טראמפ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין הרבה דברים שאני לוקחת עליהם קרדיט. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, הצלחנו להעביר את הצעת החוק הזאת בטרומית בכנסת הקודמת. היא הגיעה להכנה בוועדה לקריאה ראשונה, אבל זה לא נמשך. השימוש במכת"זית הוא פוגעני – גם הבואש והריח הנורא והחריף, וגם הפגיעה הפיזית עצמה. הדבר הנורא ביותר, שחלקכם בטח ראה, זה כשמתיזים את המכת"זית לעבר מרפסות ולתוך בתים, פוגעים באנשים שלווים בתוך הבית, פוגעים בבית עצמו; ריח נורא, חריף, פוגעני, שיכול לפגוע בבריאות אם מדובר בילדים. השימוש של המשטרה לעיתים חרג מההוראות של המשטרה עצמה. זו הסיבה שהצעת החוק שלי, ולאחר מכן גם של חברת הכנסת נעמה לזימי וכמובן של חברת הכנסת מירב בן ארי, באה להסדיר את השימוש. אנחנו מבקשים תיעוד חזותי, כלומר מצלמה, ואם מישהו נפגע ורוצה להתלונן, שיוכל לבקש את התיעוד, את הסרטון, את הווידיאו, של השימוש במכת"זית נגדו או נגד אחרים כדי לפנות למח"ש וכדי לעתור נגד השימוש החריג והפוגעני. דרך אגב, נדמה לי שהצעת החוק הזאת קיבלה את ההשראה מהצעת החוק שלי בעזרת מכון זולת על מצלמה לכל שוטר ושיחייבו את השוטרים למסור את הצילומים בכל מקרה שבו אדם נפגע דורש זאת. הצעה זו לא תפתור למשל בעיה של מפגש בין שוטרים למפגינים. אלה מפגשים שלעיתים הופכים להיות אלימים. זו הסיבה שצריך לתמוך גם בהצעת החוק שלי, כאמור ביוזמת מכון זולת, לגבי מצלמות גוף לשוטרים. אגב, שוטרים רבים, למרות ההוראה, מכבים את מצלמת הגוף כאשר הם רואים שיש משהו בעייתי. כאשר יש חוק, זה ייאלץ אותם ללכת לפי ההוראות, לפי החוק – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> – – לא לכבות מצלמות, ובעיקר כאן, המצלמה מחויבת המציאות במקרה של בואש ושימוש במכת"זית. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש באמצעים לפיזור הפגנות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3862/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כאמור, הוצמדו חוקים. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי. שלוש דקות לרשותך להציג את הצעת החוק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, ההצעה הזו היא הצעה אומנם פשוטה, שבאה להסדיר, אבל הצעה חשובה מאוד. שנים לפני שהגעתי לכנסת הייתי פעילה בכל מה שקשור להגנה על החברה האזרחית ועל הציבור מפני דיכוי משטרתי, אלימות משטרתית. אוכלוסיות מאוד מגוונות סובלות מהמציאות הזו, ובהם יוצאי החברה האתיופית, חרדים, מזרחים, ערבים ואוכלוסיות שונות. אנחנו יודעים את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שקופים, בקיצור. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ובכלל, הן מקוטלגות לא פעם מנסיבות אחרות. כמובן שהנסיבות היום התרחבו גם לסוגיות שקשורות באלמנטים פוליטיים של חופש הדמוקרטיה והמחאה, אבל בסופו של דבר, כבר שנים לפני, המציאות הזאת הייתה קיימת. כשדיברתי אתמול עם ברוכי על ההצעה, שנינו דיברנו על המקרה המאוד-מוכר של זוג חרדים שעמדו על המדרכה – אתה מכיר את הסיפור – ומכת"זית העיפה אותם. הם גם זכו בתביעה אזרחית לאחר מכן. זה סיפור שחשוב לדבר עליו. אבל אני רוצה לספר – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא סיפור חדש. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא חדש, נכון, אבל הוא סיפור – – << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> זה לא חריג. זה כלל לא חריג. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> – – אבל זה מקרה מתועד שהפך להיות מאוד מאוד מוכר בגלל – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא אומר שזה לא חריג. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא צודק שזה לא חריג, אבל המקרה המתועד הזה, שרואים את הזוג המבוגר עומד במדרכה וסתם חוטף חבלה כזאת – הם גם זכו בתביעה, כמו שאמרתי. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> זה חריג. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כשהתחילה ההפיכה, בתוך ההפגנות, חוויתי את המכת"זית בעצמי. אני חטפתי שמונה פעמים מכת"זית. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> לא עם בואש. לא עם בואש. לא עם בואש. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון, לא עם בואש, למרות שגם בירושלים – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וגם בפרדס חנה-כרכור יש בואש. << קריאה >> משה רוט (יהדות התורה): << קריאה >> את צריכה ללבוש מטפחת כדי לזכות לזה. אם תלבשי מטפחת תקבלי בואש. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. לא, אבל אתה נכנס פה לדלת פתוחה. חצי מהלשכה שלי חטפה בואש, ובליל גלנט 2 אני ראיתי את משפחות החטופים חוטפות בואש באיילון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתי 3? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני חייבת להזכיר את המקרה של השימוש בכינון ישיר. זאת אומרת, הרי בסוף יש מדרג איך מפעילים מכת"זית, איך מותר, כמה מטרים ולאן מותר לכוון, וזו סוגיה חשובה. כשפגעו באל"מ אודי אורי בעין וכמעט נתלשה לו העין מהמקום והוא עבר ניתוח קשה, זה כי כיוונו לראשו בטווח קצר. אני חושבת שכולנו צריכים להסכים פה – ואנחנו אכן מסכימים פה, קואליציה ואופוזיציה – על החשיבות שבהסדרת הנהלים והזכות של הנפגע לקבל אליו את כל התוכן. אני רוצה גם להזכיר חבר, שרגא טיחובר, אדם חסון מאוד, שעמד גם הוא על מדרכה, והמכת"זית שפגעה בו בכזאת עוצמה העיפה אותו לאוויר. הוא הראה לי את התמונה. זאת המשמעות של הפעלה שלא על פי מדרג נהלים, שמסכנת את שלום הציבור, וזה כל ציבור, צריך לומר. לכן הדבר הזה חשוב, מה שקורה כאן. כל ציבור זכאי להגנה וליכולת שלו גם לתבוע את זכותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תודה רבה למובילי ההצעה, מירב. תודה גם על העבודה. אני מעריכה את זה. תודה, ברוכי. תודה לכולם. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש באמצעים לפיזור הפגנות), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4040/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי להציג את הצעת החוק. אחרונת המציגים. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. האמת היא שמזה כשנה, לפחות נראה לי, אני לא מעבירה חוקים כאן. לחוק הזה ממש ביקשתי להיצמד, ועשיתי עבודה מול הייעוץ המשפטי כדי שחבריי לאופוזיציה, גם נעמה לזימי וגם אחמד טיבי, יוכלו להיצמד. אמרתי לברוכי – ברוכי, אתה שומע –החוק הזה במקור הוא של אורי מקלב ושל ינון אזולאי. חשוב לי שתשמע. כשאני הייתי יו"ר הוועדה לביטחון הפנים לא היה אצלי שמאל, ימין – היה לי ישר. וכשראיתי את הפגיעה של הבואש במאה שערים, ששלושה ימים היא צריכה לזרוק את הכביסה לפח, וכשראיתי את הבואש פוגע בזוג החרדי הזה, שסתם הלך ברחוב וקיבל את זה, זה באמת צרב בבשרי, וכינסתי דיון מיוחד על הבואש, וכינסתי דיון על הפגיעה בחרדים – חיים מזרחי, שהלך וחטף מכות מאלימות משטרתית. ולמה אני מציינת את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חיים מזרחי, בחור צעיר, חרדי – עד היום אנחנו בקשר – חטף מכות, בלי קשר למכת"זית. וכשמקלב וינון באו אליי בממשלה שלנו, העברנו, והעברתי את זה לקריאה ראשונה. למה אני אומרת את זה? כי כשאני הייתי יו"ר הוועדה לא היה אצלי את הקשקוש הזה של שמאלנים או ימנים. חטפו מכות משוטרים – היה דיון; קיבלו בואש למאה שערים – היה דיון. אז למה כשמפגינים שמאלנים חוטפים בואש, למה לאף אחד לא אכפת? בגלל שהם מפגינים נגד הממשלה? למה אף אחד לא יכול להיות פשוט ישר, וכששוטר מפוצץ בחורה עם שוט ונותן לה עם השוט של הסוס על הגב, למה אף אחד לא בא ואומר: לא, היא לא צריכה להיפגע משוט של סוס? וכשהמכת"זית הופעלה עם בואש – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ומה עם יוצאי אתיופיה, שכל הזמן – – – << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, כן. וכשהמכת"זית הופעלה עם בואש בפרדס חנה-כרכור על אנשים מבוגרים, בני 60, 70 – מי מפעיל מכת"זית עם סילון בכינון ישיר? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ונפגעו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה הכול נהפך פה לאופוזיציה וקואליציה? למה אי-אפשר להגיד שאלימות משטרתית זה רע? זה רע. היום הוא מרביץ לשמאלנים, מחר הוא ירביץ לימנים. למה אני עשיתי דיון על הפגנה על אהוביה סנדק? זוכר? הייתה שם בעיה אמיתית עם המשטרה. אני עשיתי דיון. בחיים לא יהיה כאן דיון, אלא אם כן זה יהיה חתימה של שליש. למה? אלימות משטרתית היא אסון לכולנו. מכת"זית עם בואש חייבת להיעלם מהעולם, כי פעם זה חרדים, אדוני, ופעם זה אנשים מבוגרים בפרדס חנה. למה אישה בת 70 צריכה לחטוף בואש? למה? ברוכי, אני אומרת לך, אנחנו, האופוזיציה, נסייע בכל מה שצריך, לא בגלל שעכשיו הבאנו את זה – כי הייתי לצידכם עוד לפני שלוש שנים, לצד אורי מקלב, לצד ינון. תן לי, אני מסיימת, אלה דברי טעם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הזכרת את ינון, קיבלת עוד 30 שניות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור. אני אגיד לך למה, כי הייתי שם עוד לפני שהייתי באופוזיציה. ינון, נכון? הייתי לצידכם כשפגעו. פעם אחת תהיו לצד אנשים תמימים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מזרחי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא אמרה, היא אמרה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הזכרתי אותך ואת מקלב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, את מזרחי הוא אמר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, ברור. מזרחי – אתה יודע שכל חג הוא עוד כותב לי "חג שמח". אני מאוד אוהבת אותו. פעם אחת תתעלו ותהיו כולם ביחד למען אזרחי ישראל שנפגעים באלימות. אתה יודע מה כחלון פעם אמר לי? אנחנו צריכים להיות עיוורי צבעים באלימות. ככה אנחנו צריכים לנהוג. אני מצפה מכולכם לתמוך, כי היום זה אנחנו, מחר זה מישהו אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר האנרגיה אלי כהן להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה קורה? מה עם הסכם הגז? בסוף לקרדה חטפנו, לא ידעת מזה. איך הוא עושה? נורמליזציה. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אני יכול לומר לך, שירי היקר – – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה עוד תרחיב את הסכם הגז, ואתה תהיה במעמד החתימה, ואתה תצטרך להזמין אותי. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתה יודע, חבר הכנסת שירי היקר, היום רציתי להגיע באמת באווירה חגיגית, אנחנו לפני פורים – אגב, אחד הדברים שאני באמת שמח זה שעד עכשיו אני משיב על הצעות חוק, ואני חייב לומר לך שלפני שאתה הגעת – אני כבר עשר שנים כאן – אז באמת הכנסת ידעה יותר לגבש דברים יחד, ואני שמח לפחות לראות שיש לא מעט הצעות חוק שמקובלות על הקואליציה ועל האופוזיציה, וגם זאת אחת מהן, וזה בהחלט חוצה גבולות. אבל מכיוון ששאלת על לבנון, חבר הכנסת שירי, אז אנחנו לעולם לא נשכח שעל המים הריבוניים ויתרתם בהחלטה שערורייתית. אדוני היושב-ראש, לעצם הנושא של תיקון לחוק פקודת המשטרה (הסדרת הפעלת מכת"זית ותיעוד חזותי של ההפעלה), שהגישו חברי הכנסת ברוכי, גפני, אשר, פינדרוס, מירב בן ארי, מציינים מלשכת השר לביטחון לאומי שזה זמן הם מנהלים שיח מול המציעים במטרה להגיע למתווה מוסכם לגבי סעיפי החוק בדרך שתיתן מענה טוב ויעיל. הוסכם בין הח"כים המציעים למשרד לביטחון לאומי כי הצעת החוק תעבור בטרומית, והמציעים יתאימו את הצעת החוק לדרישות של לשכת השר לבל"מ. לכן, קידום הצעת החוק יהיה בהסכמת השר. זו כאמור החלטת ועדת השרים לחקיקה מיום 9 במרץ 2025: בהתאם לסעיף 66 בתקנון עבודת הממשלה, לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (הסדרת הפעלת מכת"זית ותיעוד חזותי של ההפעלה), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת ברוכי ואחרים, בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו, כפי שצוין, בהסכמת המשרדים לביטחון לאומי והמשפטים, ובתוכם הרשות להגנת הפרטיות. מקובל, חבר הכנסת ברוכי? שיהיה בהצלחה. לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. תודה רבה. טוב, חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים כעת להצבעות. תחילה נצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הסדרת הפעלת מכת"זית ותיעוד חזותי של ההפעלה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אליהו ברוכי וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הסדרת הפעלת מכת"זית ותיעוד חזותי של ההפעלה), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 29 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הסדרת הפעלת מכת"זית ותיעוד חזותי של ההפעלה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אליהו ברוכי וקבוצת חברי הכנסת, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני ביקשתי – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לפרוטוקול – הם מצביעים בעד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה בסדר, יש שם עוד שלושה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם חבר הכנסת פינדרוס. זה לא משנה את ההצבעה. לפרוטוקול בלבד, שלושתם בעד. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אחמד טיבי. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ג–2022, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 30 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי גם הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אחמד טיבי, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש באמצעים לפיזור הפגנות), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת נעמה לזימי ואחמד טיבי – הוא יכול להיות בשתי הצעות? הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים –אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש באמצעים לפיזור הפגנות), התשפ"ג–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אחמד, יש עוד אחד. אל תתעסק עם מירב. להלן תוצאות ההצבעה: 29 בעד, אין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש באמצעים לפיזור הפגנות), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת נעמה לזימי ואחמד טיבי, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. נעמה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש באמצעים לפיזור הפגנות), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מירב בן ארי. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – אין נמנעים –אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש באמצעים לפיזור הפגנות), התשפ"ג–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 32 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי גם הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש באמצעים לפיזור הפגנות), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת מירב בן ארי, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – שווי רכישה), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5223/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אוהד טל) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – שווי רכישה), התשפ"ה–2024, של ידידי חבר הכנסת אוהד טל. להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק מיסוי מקרקעין של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מזמין את חבר הכנסת אוהד טל להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> ידידי הטוב, מה זה ידידי? ידידי הטוב, אני מבקש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ועוד יותר טוב. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> עוד יותר טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מביא בפניכם היום הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), שנועדה לתקן עוול שנגרם במשך שנים לזוגות צעירים מחוסרי דיור. כיום רבים מהם נאלצים לשלם מס רכישה גבוה שלא בצדק בשל אופן סיווג העסקה במקרקעין. כדי להבין את ההשלכות של החוק הזה, אני רוצה לספר לכם על דני ונועה, זוג צעיר מהצפון. שניהם עובדים קשה וחוסכים כל שקל כדי לרכוש את הדירה הראשונה שלהם. הם מצאו פרויקט מגורים שמתאים בדיוק להם – דירה, עדיין בבנייה, במסגרת הקצאת קרקע של המדינה. הם שמחו לגלות שהמחיר תואם בדיוק את התקציב שלהם, אבל כשהגיעו לשלב החוזים, גילו לתדהמתם שהם מחויבים לשלם מס רכישה גבוה פי שניים מזוג אחר שרוכש דירה בפרויקט רגיל. למה? כי במקרה שלהם הקרקע נותרה בבעלות המדינה, והם מקבלים רק זכות במקרקעין במקום דירות מגורים לפי ההגדרה החוקית. כך, למעשה הם לא זכאים להטבת מס שמגיעה לרוכשי דירה ראשונה, מה שמקשה עליהם כלכלית ובעצם מסכן את היכולת שלהם לרכוש את הדירה. האם נכון והגיוני ששני זוגות צעירים שקונים דירה בפרויקט מגורים ישלמו מיסוי שונה רק בגלל איזו הגדרה משפטית שונה של העסקה? הצעת החוק שאני מביא היום מבקשת לשים סוף לאבסורד הזה. היא קובעת כי במקרים שבהם נרכשת בפועל דירת מגורים, גם אם הקרקע מוקצית ישירות לרוכשים, העסקה תסווג כרכישת דירת מגורים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת מירב, זה מפריע. זה לא מכובד. הוא נואם ואתם מתחת, הוא שומע את זה. זה לא מכובד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מגייסים לו רוב. זה על החוק שלו. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> מצוין, אם זה ככה אז תמשיכי. מעולה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אצלך גם – – – << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> המורה, היא דיברה בנושא של השיעור. היא דיברה בנושא של השיעור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה לא מכובד? אתה יודע מה לא מכובד? שמזכירים את השם שלי ולא נותנים לי לעלות. זה לא מכובד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא על החוק הזה, זה על החוק – – – הדיון זה על החוק של – – – << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אם את עושה את זה עם גלעד קריב, אז אני חושד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מכובד, וזה גם נוגד את התקנון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עצם ההזכרה לבד, זה לא – אנחנו נדון בזה. עזוב, נדון בזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה עליך. הדיון על החוק שלך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה הזכרה לבד? מה, אתה נהיית שופט בבית הדין הרבני, פרשנות? הזכיר שלוש פעמים, קראתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צריך לשנות, זה שיקול דעת. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הצעת החוק שאני מביא היום מבקשת לשים סוף לאבסורד הזה. היא קובעת שבמקרים שבהם נרכשת בפועל דירת מגורים, גם אם הקרקע מוקצית ישירות לרוכשים, העסקה תסווג כרכישת דירת מגורים ותזכה את הרוכשים בהטבות המס המקובלות לרוכשי דירה יחידה. זהו תיקון הכרחי, שיסייע לזוגות הצעירים ויאפשר להם לרכוש קורת גג בתנאים הוגנים. אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, לתמוך בתיקון החוק ולפעול יחד לתיקון העוול הזה. דני ונועה ואלפי זוגות צעירים נוספים מחכים להחלטתנו. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לידידי הטוב חבר הכנסת אוהד טל. << הצח >> הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – שווי רכישה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5417/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלון שוסטר) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר להציג את הצעת החוק. לרשותך עד שלוש דקות. גם הוא ידידי הטוב. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, ידידיי הטובים כולם, חבר הכנסת אוהד טל, שלא בכל נושא אני – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איפה "אדוני היושב-ראש"? מה זה, יש נוהל. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. אמרתי: חברי היושב-ראש. לא בכל דבר אנחנו מסכימים. יש נושאים רחבים וחשובים, שאכן כן – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מירב, מירב, מירב, אתם יכולים לעשות את הדיונים האלה שם, לא פה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לי זה לא מפריע. ליושב-ראש זה מפריע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לי זה מפריע. אני דואג לכבודך. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לסייע, יחד עם אוהד טל, יחד עם חברים אחרים רבים, לאותם צעירים שמתקשים כל כך לבצע את הרכישה הראשונה, והיחידה, אולי, שתהיה להם בחיים, לצלוח את המהלך הזה. אתם יודעים איך סרבולי ההגדרות המשפטולוגיות לפעמים יוצרים עיוותים בלתי סבירים. וכך יוצא, כפי שתיאר אוהד, איזה מין מצב שבו משלמים כפל מיסוי כאשר בפועל מקבלים את אותו מוצר. המשימה שלנו, אדוני היושב-ראש, היא לסייע לזוגות צעירים – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דבר מבורך. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> – – או לחסרי דיור לצלוח את המשוכה הזו ולהוכיח שאפשר וטוב לחיות כאן בארץ הזו, כאשר נחזיר את כל החטופים, נגרש את החמאס ונבנה את ארצנו לתפארה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי השר? איפה השר? זה לא בסדר. אפשר לוותר על זה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי השר המשיב? עליזה. עליזה, תעלי להשיב. << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> יש לי עוד כמה דקות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין פה שר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 38 – הינה, יש שם שר. אני לוכדת שם שר. זה אייכלר בכלל, התבלבלתי, הוא נורא דומה. 38 שרים, אחד לא יכול לבוא להשיב? << קריאה >> אוהד טל (הציונות הדתית): << קריאה >> רוצים למנות אותי ככה, מהר, בשביל לסגור עניין? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי נמנה שר שמקשר בין הכנסת לממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל 38 – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד השר אלי כהן מתכבד לבוא ולהציג את עמדת הממשלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היישר מחתימת ההסכם עם לבנון – חיזבאללה, סליחה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תעשה לי טובה, אל תענה לו. אחרי זה הוא רוצה הודעה אישית. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> למה, נענה לו, לפחות יש עניין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ברכות, ברכות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> קודם כול, אני רואה שהנושא של לבנון, חבר הכנסת שירי, ככה מטריד אותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ברכות. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אנחנו, ברוך השם, הצלחנו מאז 7 באוקטובר להפוך את הקערה על פיה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הצלחתם, הצלחתם. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> ברוך השם, בזכות הפעולות שלנו נסראללה לא נמצא איתנו, וגם המחליף של נסראללה לא נמצא איתנו. מדינת ישראל הייתה המדינה היחידה שתקפה באיראן בעשרות השנים האחרונות, וכתוצאה משתי הפעולות הללו גם אסד לא נמצא איתנו. ואני רוצה להבטיח לך דבר אחד: אנחנו היחידים שמסוגלים לעשות שלום, ואנחנו נעשה שלום בלי לוותר על מילימטר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טוב שלא אמרת "שלום בטוח". << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אתם אמרתם, בהסכם עם לבנון אומר יאיר לפיד: זה יחזק את הביטחון של מדינת ישראל. גם נתתם שטחים ביטחוניים וגם הרעתם את המצב הביטחוני של מדינת ישראל. אנחנו נביא שלום – – << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בטוח. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> – – ולא נוותר על מילימטר. אדוני היושב-ראש, בהמשך להצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – שווי רכישה), של חבר הכנסת אוהד טל ושל חבר הכנסת שוסטר, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק, בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד האוצר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. נעבור להצבעה על הצעת חוק מיסוי מקרקעין, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אוהד טל. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – שווי רכישה), התשפ"ה–2024, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 16 בעד, אחד מתנגד, ארבעה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), של חבר הכנסת אוהד טל, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מיסוי מקרקעין, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – שווי הרכישה), התשפ"ה–2025, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 16 בעד, אחד מתנגד, שלושה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – שווי הרכישה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> תוסיף את קארין. קארין לא הספיקה להגיע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מצרף את חברת הכנסת קארין. בעד? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בעד. זה לא משנה את התוצאה; לצורך הפרוטוקול בלבד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לאיזה ועדה אמרת? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ועדת כספים. כן, אמרתי. לדיון בוועדת כספים. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת נאור שירי << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי להודעה אישית. חמש דקות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בעקבות פנייתו של שר האנרגיה אלי כהן על תלונות לגבי סיעת יש עתיד על מסירת – – איך אמרת, שטח ריבוני? << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> 12 המייל הראשונים נחשבים לשטח ריבוני של מדינת ישראל – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – 12 המייל הראשונים הימיים, שטח ריבוני. תראה – – – << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> – – שאתם הראשונים בהיסטוריה שוויתרתם עליו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראה, אדוני השר, באמת, אני תוהה אם יש גבול ביכולת שלך לעלות לפה ולייצר איזה נרטיב ומציאות שונה, ואני רוצה להסביר. << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> זה לא נרטיב, זו עובדה. גם ויתרתם וגם הבאתם עלינו – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> 1. אתה חבר בממשלה שחתמה הסכם עם חיזבאללה, ואתה חבר כמדומני בקבינט המדיני-ביטחוני. אתה אפילו לא יודע להגיד לי מה יש בהסכם. << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> אני יודע להגיד לך הכול. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בתור אחד שחבר בקבינט המדיני-ביטחוני – – << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> חיסלנו את נסראללה, את המחליף של נסראללה, ועוד היד נטויה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא מצא לנכון ראש ממשלת ישראל להודיע לך או למסור לך על איזה הסכם הוא חתם עם חיזבאללה. זה – פעם אחת. אבל אתה יודע, אתה תפקיד שולי, מה שנקרא, בממלכת בנימין נתניהו. הדבר השני שאתם עושים, ואני אזכיר לך, אדוני, כי החלת הריבונות של חיזבאללה בחוות שבעא – – << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> מה קורה איתכם בסקרים? למה אתם נעלמים? למה אתם נעלמים בסקרים, שירי – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – לא התחילה מהיום, היא התחילה מאוהל שלא ידעתם לפרק עוד לפני שנה וחצי, והמשיכה, אדוני השר – – << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> אגב, שתדע, תדע שבהוד השרון כבר מדברים על זה שאתה חוזר לעיר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – בחדירה של מחבל עד לצומת מגידו והטמנה של – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השר, חבל על הגרון שלך. אתה עושה עבודת קודש. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? מה, מה לא לכבוד שלו? הוא יכול לענות. אל תדאג לו לכבוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לגרון אמרתי, לא לכבוד. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עד לצומת מגידו הם הגיעו וטמנו מטען כלימגור. עכשיו, היכולת שלך לעלות לפה ועוד להטיף לנו מוסר על איזה הסכמים אנחנו עושים במים כלכליים – אתה כל הזמן חוזר על השטח הריבוני, ומטעה את כולם. אתם חותמים עכשיו הסכם עם חיזבאללה. אתם עכשיו מייצרים נורמליזציה – זה השם המגניב שלכם לכל הסרטים והטקסים שאתם עושים. << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> אנחנו נביא שלום בלי לוותר על מילימטר – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בטוח שעוד אתה, ברוטציה שלכם והפינג-פונג שאתה עושה עם משרד החוץ, אתה עוד תפתח שגרירות בביירות, ואז תגיד: עושים שלום ונורמליזציה – – << קריאה >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << קריאה >> בלי לוותר על מילימטר – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ואנחנו עושים את זה ממקום של כוח. והמהלכים הגדולים שאתם עשיתם ב-7 באוקטובר שינו את פני המזרח התיכון, רק שכחת איזה פרט כזה, איזה עשר שעות ב-7 באוקטובר שבהן הטבח הגדול ביותר שנעשה בעם היהודי מאז קום המדינה, שהיה בזמן שאתה היית בקבינט המדיני-ביטחוני – את זה אתה שוכח, את המזל שהיה לנו. ונטו מזל, למה לא היה לכם מושג בכלל מה קורה בצפון – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יכול – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, אתה מציג את החוק הבא? אתה עונה על החוק הבא? אז יש לך עשר דקות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, הוא לא יכול. תגובה על תגובה על תגובה על תגובה, לא נגמור. אדוני, הוא לא יכול. הוא לא יכול – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק את הזמן תעצור לי. אין לי בעיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תדאג. תמשיך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> על המזל שהיה לנו בצפון, שלא עשו לנו בדיוק את אותו דבר כמו בדרום, על זה בכלל לא היה לכם מושג, ואתה עוד מדבר על סוריה. מה לכם ולסוריה? אתם לא ידעתם מזה עד שזה קרה, ולא רק אתם לא ידעתם מזה. אתם משנים את פני המזרח התיכון? אתם כל היום עסוקים בלהשפיל ולבזות את חיל האוויר, ואז עולה לפה המועמד, הטייס F-35, שהפציץ את אני לא יודע מי, את נסראללה, ומתפאר בהישגים, בעוד חברת הכנסת מהמפלגה שלו כל היום שואלת איפה היו הטייסים ויוצאת על מתן כהנא בוועדת חוקה – לא עליתם לאוויר. כשהם מפציצים זה בסדר, אבל כשאתם כושלים, אז זה מישהו אחר תמיד. תקשיב, אדוני השר, ואני מקווה מאוד שאתה תשמע, תבין ותסכית: אתם אלו שחותמים עכשיו הסכם עם חיזבאללה, לא מישהו אחר, לא עם ממשלת לבנון, לא עם האמריקאים, לא כל ההודעות באנגלית ב-user האנונימי של ראש ממשלת ישראל בשפה האנגלית. עושים ועדה עם הצרפתים, האמריקאים, ואתם מחזירים חבלי ארץ שלמים. אני רוצה לגלות לך עוד סוד, אדוני אלי כהן, כי אתה כנראה עסוק מאוד במשק האנרגיה, וראינו איך הורדת את השלטר על עזה, כשתכלס הורדת על איזה מתקן אחד, הפסקת לו את החשמל. אתה, אדוני, חלק מממשלת 7 באוקטובר לעד. לא משנה כמה אתה תנסה להפוך את זה, לקשקש על מים ריבוניים, מים כלכליים, הסכם גז כזה או אחר. אתה תמיד תהיה, כמו כל הקואליציה הזו, תמיד תהיה חלק מממשלת 7 באוקטובר. ואני רוצה לומר לך עוד משהו: הסכם הגז שנחתם, אתה תרחיב אותו והממשלה שלך תרחיב אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד שלוש שניות לפני, ועוד אמרת שתוסיף לי. אין, אני מת על ההגינות. מת, מת על ההגינות פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, תיקח עוד עשר, נו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו, למה? אז למה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תתחשב. נו, יאללה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני מקווה מאוד שבפעם הבאה שתעלה, קודם כול תבקש מאיתנו סליחה, מחילה, ואולי נשקול לסלוח לך על הרפש, שאתה כל פעם משפיל פה ומשקר לעם ישראל. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3603/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יעקב אשר) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת, ידידי הטוב, הרב יעקב אשר. להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק הרשויות המקומיות של חבר הכנסת דן אילוז. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר – – << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל זה לא נכון. – – להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. דרך אגב, מזל טוב על בר-המצווה של הנכד. תזכו לרוב נחת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אמן, אמן, אמן. בשמחות אצלכם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, זה יום היסטורי. הנושא הזה עלה וירד וירד ועלה – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הייתי בחלק מהדיונים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – הרבה מאוד כנסות, עוד כשלא היית בבניין, וגם כשאתה נכנסת לבניין. הנושא הזה הוא נושא שאני יכול לדבר עליו מפרספקטיבה של אחד שהיה ראש עיר – כי היום ראשי ערים, לא כולם מוחאים לנו כפיים על הדבר הזה, אבל גם כשאני הייתי ראש עיר אמרתי שאני חושב שחברי מועצה, כולל חברי מועצה מהאופוזיציה, צריכים לקבל את ההכרה והשתתפות מסוימת. הרי אף אחד לא הולך להיות עשיר ממה שיצא מהצעת החוק הזאת. לא מדובר במשכורות שכר בכירים או דברים מהסוג הזה. מדובר כאן על השתתפות בהוצאות, השתתפות בישיבות, דברים מהסוג הזה, שעוד נדון בהם. ואגב, כבר מראש אני אומר, לפני שאני מודה לידידי שר הפנים על העניין הזה, אני גם אומר שאני יודע שהמשרד פועל בעניין וגם הגיש הצעת חוק ממשלתית או תזכיר חוק ממשלתי, ואנחנו נעשה את זה ביחד וצמוד. בהצעת החוק שלי גם ציינתי שהתקנות על איך וכמה וכו' ייקבעו על ידי שר הפנים, וניתן לו אפשרות בהמשך לעשות את זה. ואני רוצה לומר לך, מכובדי היושב-ראש, שמבחינתי, אני רואה בזה דבר – היום חבר מועצה לא זכאי לשום תגמול. הוא נבחר הציבור היחיד שלא זכאי לכלום, אלא אם כן הוא נהיה סגן ראש עיר, וזהו. הוא לא זכאי לשום דבר גם אם הוא בא ומקדיש את כוחו, מרצו ואונו למען תושבי העיר שלו. אני לא חושב שחברי מועצה הם שונים מדירקטורים ממשלתיים בחברות ממשלתיות. דירקטורים, העבודה שלהם הרבה יותר קלה מאשר של חבר מועצה, כי דירקטור מגיע לישיבה, יש לו אחריות, אבל יש עוד דבר: חבר מועצה פוגש את האזרחים; חבר מועצה נותן דין וחשבון לתושבים שלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש לו גם חבות אישית. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מעבר לחבות אישית כזאת או אחרת שקיימת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון, נאור? יש לחבר מועצה חבות אישית? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני לא חושב. אני חושב שרק לראש העיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין לו חבות אישית? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק לראש עיר ולמנכ"ל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ראש עיר ומנכ"ל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, כן? אז טעיתי, סליחה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל יש לו חבות לציבור, שהיא הרבה יותר חזקה, והוא פוגש את האנשים גם בימים שהוא לא עושה קבלת קהל. אתה יודע, אני אספר לך, ידידי נאור – לא קשור לחיז-בא-ללה. יפה עשית את זה. יפה כזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למדתי ממך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, כן. אתה למדת מהטובים ביותר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למרות שזה לא נכון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני אספר לך. כשאני הייתי ראש עיר הייתה אצלי קבוצה גדולה של אנשי תקשורת שבאו לדבר, לשמוע, לראות, איך, מה, מו. ואז אני אומר להם: אתם יודעים, אני כמעט מראשי העיר היחידים שעובדים גם בשבת. כולם הסתכלו עליי, אמרו לי: מה זה? הגענו לבני ברק. אמרתי: כל החברים שלי, ראשי העיר – של רמת גן היה אז צבי בר, ואחרים – בסוף שבוע נוסעים לדרום או לצפון או מעבר לזה. אני בסופ"ש מגיע לבית הכנסת, פוגש את כל התושבים שלי, שואלים אותי. אתה יודע, הרי בשבת לא מדברים על דברים של חול, אבל אתה יודע, ברמיזות: מה קורה עם זה, מה קורה עם זה. חבר מועצה הוא נגיש לציבור הרבה יותר מדירקטוריון בחברה, אז למה חבר דירקטוריון צריך לקבל גמול השתתפות בישיבות וחבר מועצה לא? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מאז נאור הפסיק ללכת לבית כנסת בשבת. היו מטרידים אותו. היית חבר מועצה, לא? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יכול להיות שאם נאור היה מקבל אז תגמול, היינו חוסכים והוא לא היה מגיע לפה. אבל טוב שעשינו את זה רק עכשיו, שאתה גם פה וגם תתמוך בזה, למרות שאתה באופוזיציה. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> רעיון מבורך שחברי מועצה יקבלו שכר, כי הם באמת כל היום, סביב השעון. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על זה אנחנו מדברים, גברתי. דבר נוסף – המצב היום שחבר מועצה הוא משהו תלוש, התנדבותי כזה, מרחיק אנשים טובים. למה? לא בגלל הכמה שקלים הנוספים, אלא זה נותן הכרה בכך שאנחנו מבינים שאתה תורם ואנחנו משתתפים בדבר הזה. אנחנו צריכים אנשים טובים במועצות. זה נותן מעמד לחברי המועצה. אני לא מצליח להבין את ההתנגדות של השלטון המקומי. בסדר, שיפוי, לא שיפוי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עד עכשיו האמנתי לך. אתה לא מצליח להבין? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא מצליח להבין את ההתנגדות הזאת וכן שיפוי או לא שיפוי. אני לא יודע, נדון בכל הדברים הללו, אבל אני לא רואה שום מועצה שתתמוטט כלכלית מהדבר הזה. מהדבר הזה היא לא תתמוטט כלכלית, שום מועצה. אז נכון, אנחנו עומדים לצד ראשי רשויות בהרבה מאוד דברים. יש הרבה מאוד חקיקה שאנחנו מנסים לטייב אותה. יש אצלי על השולחן דברים מחוק ההסדרים שפוצלו ושאני מתעקש מול המשרדים הרלוונטיים שבאמת יהיה לרשויות יותר עצמאות ויותר דברים. אבל ראש עיר שהוא חזק לא צריך מפחד מחברי מועצה שיקבלו גמול השתתפות וירגישו קצת יותר חזקים. אני חושב שההצעה הזאת היא הצעה חשובה. היא מפנה גדול ברשויות המקומיות. היא חלק מהרבה מאוד דברים טובים שאנחנו עושים, וגם הצעות חוק שאנחנו העברנו אך לא מכבר. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני מצפה לשבת עם משרד הפנים ולמזג את זה עם הצעת החוק הממשלתית, ונקבע את התקנות, ונשים כמובן גבול לכל דבר, כי למשל אחת ההצעות הייתה שעל כל ישיבה יהיה כך וכך, אז מחר יגידו שיתחילו לבקש ישיבות שלא מן המניין בשביל להעלות. אז ברור שאנחנו לא שם. אנחנו צריכים למצוא משהו נכון, מכבד, ממותן, שבאמת לא יפיל כלכלית את הרשויות. אף אחד לא רוצה להפיל כלכלית את הרשויות, ודאי לא אני, ואנחנו בעניין הזה נמשיך ונפעל לצורך הדבר הזה. לסיום, אדוני היושב-ראש, תמיכה בהצעת החוק הזו היא תמיכה בשלטון המקומי ולא הפוך. זו תמיכה בתושבים ובחיזוק איכות הניהול העירוני. חברי המועצה לא צריכים להיות מתנדבים לגמרי. הם צריכים לבוא עם רוח התנדבותית, אבל הם צריכים בהחלט להיות מתוגמלים על הדבר הזה. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש מכל חברי הבית, אופוזיציה וקואליציה כאחד, להצביע בעד הצעת החוק הטובה הזאת. אני מודה לשר הפנים על שיתוף הפעולה, ובעזרת השם, נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3789/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דן אילוז) << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כאמור, להצעת החוק הוצמדה הוצמדה הצעת חוק הרשויות המקומיות, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דן אילוז. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> הייתה לך עוד הזדמנות ולא עשית את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך. אני מזמין את חבר הכנסת דן אילוז, ידידי – בוא נסתפק בידידי – להציג את הצעת החוק. לרשותך עד שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, ידידי הקרוב, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי מועצה ברשויות המקומיות הם עמוד השדרה של השלטון המקומי. הם נמצאים בקו הראשון מול האזרחים, נותנים לילות כימים בהתנדבות מלאה, תמיד לשירות התושב. הם הכתובת הראשונה בכל בעיה. הם נבחרי הציבור שהכי קרובים לאזרח, לצרכים שלו ולמצוקות היום-יומיות שלו. למרות זאת, כיום הם אינם מתוגמלים, בזמן שסגני ראשי ערים כן מקבלים שכר. זה יוצר עיוות שפוגע בתפקוד התקין של המערכות ומציב מחסום בפני אנשים איכותיים שרוצים לכהן כחברי מועצה, במיוחד אלו שנמצאים בגילי עבודה וצריכים להתפרנס. אני מדבר מהניסיון שלי. שירתי כחבר מועצת העיר בירושלים בהתנדבות. עשיתי זאת מתוך שליחות, כמו רבים אחרים, אבל אני יודע כמה זה קשה, אני יודע כמה שעות זה דורש, כמה אחריות זה מטיל וכמה אנשים מצוינים פשוט לא יכולים להרשות לעצמם לכהן כחברי מועצה בגלל חוסר בתגמול בסיסי. אם אנחנו רוצים למשוך את האנשים הטובים ביותר, אנחנו חייבים לוודא שהתפקיד הזה לא הופך למותרות שרק מעטים יכולים להרשות לעצמם. לכן הצעת החוק הזאת חשובה כל כך. היא תאפשר לאנשים טובים ואיכותיים לכהן כחברי מועצה בלי שזה יבוא על חשבון פרנסתם, והיא תבטיח שהשלטון המקומי יתפקד בצורה טובה יותר ובאופן נקי וענייני. אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת יעקב אשר על הצעת החוק שהוא מוביל במקביל וביחד. יש בינינו הבדל מהותי אחד: בעוד שהוא מציע שהתקציב לתגמול חברי המועצה יגיע מהרשות המקומית, אני מציע שהוא יגיע מתקציב המדינה. מדוע? כי לא נכון להטיל חובות על הרשויות בלי לספק להן את הכלים לעמוד בהן. התקציב של הרשויות המקומיות נשלט כמעט לחלוטין על ידי הממשלה; אין להן עצמאות תקציבית אמיתית. אם אנחנו דורשים מהן לממן את התגמול, אנחנו למעשה מטילים עליהן גזרה תקציבית שעלולה לבוא על חשבון שירותים חיוניים לתושבים. אני איש שוק חופשי, ואני תמיד נזהר מאוד לפני שאני מציע חוקים עם עלות תקציבית. אני כמעט תמיד נגד הוצאות מיותרות מהקופה הציבורית. אבל אם יש הוצאה שהיא מוצדקת, זו ההוצאה הזאת. כי חיזוק השלטון המקומי הוא חיזוק השירות לאזרח; כי אם אנחנו רוצים את האנשים הכי טובים בתפקידי חברי מועצה, האנשים שנמצאים הכי קרוב לאזרח, אנחנו חייבים לתת להם תנאים שמאפשרים להם לעשות את זה. ועדת הפנים תכריע בין הגישות, אבל דבר אחד ברור: חברי המועצה הם הלב הפועם של הרשויות המקומיות, והגיע הזמן לתת להם את ההערכה והתמיכה שהם ראויים לה. תודה רבה, ותודה גם כמובן לשר הפנים, שתומך בהצעה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר מאיר פרוש להציג את עמדת הממשלה על הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה לומר שאני מסכים בהחלט עם ידידי ורעי יושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת הרב יעקב אשר. בעיניי, אם החוק הזה מתקדם ועובר, זה בהחלט יום היסטורי. שנינו – אני אומר שנינו, זה אני בתקופתי כשהייתי למעלה מ-13 שנים בעיריית ירושלים, מתוך זה שבע שנים כחבר מועצה ואחר כך סגן, והרב יעקב אשר היה בבני ברק, שם הוא שימש כראש עיר – בוודאי אנחנו מכירים את העבודה הזו ויודעים שהדבר הזה חשוב וזה עוזר, עוזר גם לעירייה ועוזר לאזרחים, העובדה הזו שהם מתוגמלים. אני חייב לומר שאני באופן אישי, כמו שכל אחד מאיתנו קשוב והוא איש פוליטי וקשור למפלגה, ובתוך המפלגה יש קבוצה כזאת וכזאת – אני יושב-ראש של קבוצה שקוראים לה "שלומי אמונים", ויש בה יותר מ-30 חברי עירייה ברשויות המקומיות. כאחד שמכיר את הנושא, אני יודע להעיד שחברי מועצה הם אנשים שכל-כולם מסורים לציבור. זה לא תפקיד שאפשר לעשות עליו וי, מכיוון שכל יום וכל רגע וכל שעה אתה חייב להיות בתוך התפקיד הזה. המצב שבו אנשים שמשרתים באופן הכי ישיר את הציבור לא מקבלים שכר הוא פשוט עוול. אני שמח שהיום הולכים לעשות תיקון, צעד משמעותי לתקן את העוול הזה. לא מדובר כאן בחוק לטובת חברי המועצה, כי בעצם מדובר בו על טובת הציבור, והציבור, כצרכן של שירותי חברי המועצה, הוא זכאי לקבל את השירות הטוב ביותר, ונכון שנציג הציבור ייהנה מכך, ולכן ראוי לתמוך בהצעה הזו. אלה היו דברים שאני לעצמי הכנתי ורשמתי, ועכשיו אני אענה גם בשם שר הפנים. הצעת החוק ששר הפנים מבקש שנקריא את התשובה שלו – התשובה מתייחסת להצעה של חבר כנסת הרב יעקב אשר, ואני רואה שעכשיו גם חבר הכנסת אילוז הצטרף. הצעת החוק הזו מבקשת לעגן את זכותו של חבר מועצה לקבל גמול בעבור השתתפותו בישיבת המועצה וועדותיה, וכך גם לקבל החזר של ההוצאות שהוציא לצורך מילוי תפקידו. במצב היום, כידוע, אומר שר הפנים, יש פער עצום בין בעלי התפקידים בעירייה. ראש העיר וסגניו בשכר זוכים בשכר ראוי, ומנגד חברי המועצה באופוזיציה לא זכאים לשכר כלל. זה לא רק חברי מועצה באופוזיציה, גם חברי מועצה בקואליציה יש שלא מקבלים שכר. הפער הזה בשכר פוגע קשות בדמוקרטיה המקומית. כמו שאמרתי, לא רק שלאופוזיציה אין חלק בשלטון המקומי, יש תפקידים מסוימים שחברי מועצה עושים, ועל כך צריך גם לסייע להם בכספי ציבור ולנהוג בתבונה ובאחריות. מתן גמול והחזר הוצאות יעודד את חברי המועצה להשקיע זמן ומאמץ במילוי תפקידם הציבורי, יחזק את מעמדם כנבחרי ציבור ואת תפקודה התקין של הרשות ויסייע בתחום טוהר המידות. כפי שבכנסת לא יעלה על הדעת שחבר כנסת ייפגע בשכרו בשל החלטתו שלא להצטרף – לאו דווקא לקואליציה, כמו שהשר טוען, אבל אם הוא לא מצטרף לקואליציה, הוא ייפגע – כך גם בשלטון המקומי. לכן משרד הפנים הפיץ להערות הציבור תזכיר חוק במגמה זו בהתאם לחובתו החוקית. כידוע, הצעות חוק ממשלתיות, בניגוד לפרטיות, מחויבות בפרסום התזכיר להערות הציבור. התזכיר סיים את שלב הערות הציבור ועבר השבוע גם בוועדת השרים לענייני חקיקה, והוא יובא להצבעה לקריאה ראשונה, כפי שהשר כותב, כבר בשבוע הבא ובשבוע שאחריו. אני מודה לחברי יושב-ראש ועדת הפנים של הכנסת, שמקדם במקביל את ההצעה הפרטית. אני מקריא, כאמור, מתוך דבריו של שר הפנים. ועדת שרים לענייני חקיקה תמכה בהצעת החוק בכפוף לתיאום והסכמה עם משרד הפנים, תיאום עם משרד האוצר ומיזוג עם ההצעה הממשלתית, שתעבור, כאמור, בקרוב. לכן מציע השר – וכמובן אני אצטרף ושמח על כך – אנחנו מציעים לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אם כן, נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יעקב אשר. חברי הכנסת. נא לתפוס את מקומותיכם. ההצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 15 בעד, מתנגד אחד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יעקב אשר, אושרה בקריאה טרומית והיא תעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. לפרוטוקול אני מוסיף: חבר הכנסת ואליד אלהואשלה אמר שהוא רוצה להצביע בעד. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בעד, כן. גם את חבר הכנסת מישל בוסקילה בעד – לפרוטוקול. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דן אילוז. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – 1 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 17 בעד, מתנגד אחד. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, של חבר כנסת דן אילוז, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5322/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ארז מלול) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025, של חבר כנסת ארז מלול. להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק: הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, והצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025, של חבר כנסת ואליד אלהואשלה. אני מזמין את חבר הכנסת ארז מלול להציג את הצעת החוק. בבקשה, חבר הכנסת מלול, המליאה ממתינה. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השר, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, אני עומד כאן היום להציג בפניכם הצעת חוק מהפכנית, הצעת חוק שתחולל מהפכה, מהפכה אמיתית בחייהם של עשרות ומאות אלפי אנשים. בואו נגדיר – הצעת החוק, הכותרת: הדלקן האוניברסלי לרכב חשמלי. תדעו לכם, המהפכה הירוקה כבר כאן. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אנחנו בהלם. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> למה להיות בהלם? הינה, אתה רואה, אנחנו דואגים לירוק, שיהיה ירוק במדינה. לא רק הירוקים דואגים לירוק. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אנחנו בהלם. אתה ומהפכה לא הולכים ביחד. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מנערי המהפכה. חבר הכנסת אחמד טיבי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – 8,000 נקודות טעינה. אין נקודות טעינה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> נגיע לזה. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> שמרנים ומהפכות לא הולך ביחד. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מנערי המהפכה, נערי המהפכה שעשה יושב-ראש התנועה אריה דרעי. החוקים האלה הם תוצאה של המהפכה החברתית שהוא עשה. אנחנו התולדות, אנחנו הפירות. תדעו לכם, בשנה האחרונה נרשמה עלייה של כמעט 50% ברכישה של רכבים חשמליים. בכל מקום אתה רואה רכבים חשמליים. הצפי ב-2030 – 600,000 רכבים חשמליים ייסעו פה במדינה. זה טוב לאיכות הסביבה, זה טוב לפריפריה, כי זה מוזיל להם את העלויות, זה טוב לכל המשק בכלל. אתה מקרב את הפריפריה למרכז על ידי רכב חשמלי. אבל מה הבעיה? אממה, המעבר לרכב חשמלי מציב בפני הישראלי אתגר משמעותי: לכל מפעיל, לכל עמדת טעינה, יש את האפליקציה שלהם. בכל מקום יש עמדת טעינה של חברה אחרת, ואתה חייב להתקין למעלה מ-20 אפליקציות בכל פעם כדי להטעין. יתרה מזאת, אתה לא יודע מה הכי קרוב. אתה מחובר לאפליקציה אחת, למשל, חברה, ואתה לא יודע שקילומטר לפני יש עמדת טעינה אחרת. יותר מזה, אתה לא יודע מה המחירים, כי אתה מחובר לטעינה. אתה לא יודע, אולי יש חברה אחרת עם טעינה ,אחרת יותר זולה. היום – חבר הכנסת מיקי לוי, אתה צודק בהערה שלך, עשיתי דיון בוועדת הכלכלה בנושא הזה – היום יש 2,000 עמדות טעינה בערך – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> זו כבר התקדמות. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> זו התקדמות, אבל זה לא מתאים לגידול שוק הרכב החשמלי, לא מתאים ביחס לאירופה. הבנתי שיש תוכנית חומש במשרד האנרגיה כדי לתגבר את עמדות הטעינה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בגלל זה לא קונים הרבה. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> אז הצעת החוק הזאת תשים סוף למצב האבסורדי הזה, והיא תחייב את כל המפעילים של כל עמדות הטעינה להיות ביישומון אחד, באפליקציה אחת. אתה מתקין אפליקציה אחת, וחברה שרוצה שתטעין אצלה חייבת להתחבר לאפליקציה הזאת, ואז יש לך את כל החברות באפליקציה, יש לך השוואת מחירים, יש לך את המרחק, ויש לך את השירות לנהג הישראלי שרוצה לנהוג ברכב חשמלי. הצעת החוק שלי היא לא המצאה שלי ולא המצאה של ידידיי המציעים, היא מבוססת על רגולציה שקיימת באיחוד האירופי. שם החליטו כי כל עמדות הטעינה יהיו חייבות לאפשר תשלום אוניברסלי. הניסיון באירופה מלמד שכאשר פותחים את השוק – וזה דבר שלא הזכרתי – תהיה גם תחרות. ברגע שלאדם פתוח – חבר הכנסת מיקי לוי, אתה שומע? ברגע שפתוחות כל האפליקציות וכולן יהיו חייבות להיות באפליקציה, הן יעשו תחרות, כי הכול פתוח בפני הנהג, אז יעשו תחרות. הבנתי שיש פערי מחירים גדולים בין טעינה לטעינה, וזה מאות ואלפי שקלים לחודש ולשנה לנהגים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי. << דובר_המשך >> ארז מלול (ש"ס): << דובר_המשך >> החוק הזה הוא דוגמה לחקיקה צרכנית מהמעלה הראשונה, חקיקה שמטרתה להקל על האזרח, לעודד תחרות ולהוזיל עלויות. זוהי חקיקה שתסיר חסם משמעותי למעבר לרכב חשמלי, ובכך תקדם את ישראל לעבר עתיד נקי יותר וירוק יותר. אני כמובן קורא לכולכם לתמוך בהצעת חוק זו. אני בטוח שתתמכו בהצעת חוק זו. זו לא שאלה של קואליציה, אופוזיציה, זו שאלה של טובת הציבור, טובת הצרכן וטובת הסביבה. על פי לוח הזמנים שנקבע בהצעת החוק, התקנות הנדרשות להפעלת המערכת האחודה יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסום החוק. אנו מקווים שהחוק יעבור את כל הליכי החקיקה עד סוף השנה כך שבראשית 2026 כבר נוכל להטעין עם אפליקציה אחת בכל עמדה בארץ. זוהי בשורה אמיתית לציבור בעלי הרכב החשמלי ולכל מי ששוקל לעבור לרכב חשמלי בעתיד ולאיכות הסביבה במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5377/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבר שנתיים אני נוסעת ברכב חשמלי – יש בכנסת פיילוט לחברי כנסת עם עמדות טעינה חשמליות. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> הייתי בפיילוט. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, זה בדיוק העניין, ארז. למה העליתי את הצעת החוק? אני בפיילוט הזה כבר שנתיים, ומבחינתי, זה חלק מתפיסת העולם שלי – תפיסת העולם הסביבתית שלי על משבר האקלים, על ההתחממות הגלובלית. ארז, אחד האתגרים, כשאני נוסעת ברכב החשמלי של הכנסת, הוא טעינה כשנוסעים למרחקים גדולים, כי אם לא, אז יש בבית, וירושלים – טעינה במרחקים ארוכים, ולא רק טעינה, אלא צריך שזאת תהיה טעינה מהירה. ואז, כשאני נוסעת רחוק, בטח בשנה האחרונה, אם אני נוסעת לקריית שמונה או למטולה או רחוק לדרום, אני מוצאת קושי בזמינות של עמדות טעינה, בעיקר בפריפריה. בפריפריה יש מיעוט של עמדות טעינה. מה קורה בפועל? ארז ציין את זה – לכל חברה יש עמדת טעינה משל עצמה. בטלפון הנייד שלי יש איזה עשר אפליקציות, וכל פעם אני צריכה לחפש במפה איפה יש, מסתובבת, מסתובבת, עד שאני מוצאת עמדת טעינה. יש לי את Yellow ודור אלון ו-On וגרינספוט – אין-סוף אפליקציות, ואני מתחילה להתברבר ולחפש תוך כדי, למצוא מקום לטעון. מה שקורה, שבעצם יש מונופול של החברות הגדולות, ובגלל שאי-אפשר אצלן בתחנה, הן מונעות מחברות קטנות ושחקנים חדשים להיכנס לשוק. רבע מהרכבים החדשים בשנת 2024 היו חשמליים. זה מספר מטורף. יש עלייה הדרגתית לאורך השנים. לפני שנה היו 18%, לפני שנתיים – 10%. כיום רבע מהרכבים הם חשמליים. היה סקר: 97% מבעלי הרכבים החשמליים מסכימים שיש מחסור בעמדות טעינה ציבוריות, בין השאר בגלל המונופול הזה. יש הערכה שהיום יש כ-200,000 רכבים חשמליים במדינת ישראל. אז נהגים אומרים, נהגים מדווחים שכשהם באים לעמדת הטעינה – אם היא מהירה או איטית, זה לא משנה – ב-60% מהמקרים העמדה תפוסה או שהיא לא תקינה. 65% מציבור הנהגים מסכימים שיש מחסור בעמדות טעינה. הצעת החוק הזאת באה לבנות מנגנון ממש דומה לדלקן, שכל רכב יוכל לטעון בכל עמדה, ושהסליקה תהיה אחודה. החוק הזה לא רק שיגביר את התחרות ויאפשר כניסה של חברות קטנות ושחקנים חדשים לשוק, אלא גם יוריד את המחירים, וכמובן, יעודד רכישת רכבים חשמליים. לפיכך, אני בעד הצעת החוק. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5452/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מצטרף למציעים בקריאה לנסות לעזור ולסייע לאחד את כל המפעילים של הרכבים החשמליים על מנת לאחד את כולם במנגנון אחד שיכול, א. להוריד את המחירים; ב. כל התחנות יהיו חשופות לנהגים, במקום שכל אחד יתדלק או יטעין דרך המפעיל שלו. לכן אני חושב שזו הצעה טובה לכל הנהגים שיש ברשותם רכבים חשמליים. הגיע הזמן להתחשב בהם, לאחד את המסלולים, שמפעיל אחד, יישומון אחד, אפליקציה אחת תהיה לכל האנשים שברשותם רכבים חשמליים. אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה להתייחס גם לנושא שקשור למשרד התחבורה. שנתיים אנחנו פונים למשרד התחבורה וגם למנכ"ל משה ולשרה על מנת לבדוק את המחדל בכניסה ליישוב לקיה. יש ביישוב לקיה כניסה ראשית. סמוך אליה עובר כביש 6, אבל מפקירים את היישוב ואת הכניסה שלו. מאז שנת 2020, בכניסה ליישוב, במיוחד בכיכר שאמורה לקום שם, נהרגו ארבעה אנשים תושבי המקום. למרות השאילתות ולמרות המכתבים למשרד התחבורה על מנת לבוא ולתקצב את הכניסה של היישוב ולעמוד לצד ראש המועצה, הם עד עכשיו לא מצליחים ולא מוכנים לעזור ולסייע. לכן, מכאן אני קורא גם לשרת התחבורה מירי רגב וגם למנכ"ל נתיבי ישראל להתעשת, לקבל החלטה למען היישוב לקיה, להתחיל לטפל בכניסה של היישוב ולהקים שם כיכר. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר. מי השר שעונה? השר לירושלים? השר לירושלים, הרב מאיר פרוש, בבקשה. אני מזמין אותך להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפנינו עוסקת בסליקה הדדית בעמדות טעינה. ההצעה שואפת להביא למצב שבו ניתן יהיה לשלם באמצעות אפליקציה אחת בכל עמדות הטעינה. במצב הנוכחי הנהג נדרש לשלם באמצעות אפליקציה ייעודית של חברת הטעינה, שכן במרבית עמדות הטעינה אין אפשרות לשלם באמצעות כרטיסי אשראי. ההצעה מציעה כי שר האנרגיה – שלא נמצא עכשיו כאן, ואני מתכבד להקריא את מה שהוא ביקש לומר כאן – יתקין תקנות שיטילו חובה על כל ספקי הטעינה לאפשר סליקה הדדית באמצעות אפליקציות אחרות. חשוב להדגיש כי המשרד נמצא בעבודת מטה בעניין הזה יחד עם רשות החשמל, וביצע גם סקירה השוואתית בין-לאומית מקיפה עוד קודם להנחת הצעת החוק בעניין. חשוב עוד להדגיש כי סוגיית התשלום היא לא הסוגיה המהותית היחידה הנדרשת לאסדרה בעולם הזה, וכי כל נושא דיווח המידע נדרש לאסדרה גם הוא. הצעת החוק הפרטית תמתין להצעת החוק הממשלתית בעניין. בעניין ההצעה, סוכם כי זו תתמזג יחד איתה, וכי הצעה הזו לא תקודם ללא תיאום ואישור של השר במשרד. עד כאן דבריו של שר האנרגיה. אני מנצל את ההזדמנות הזו כדי לומר מילה טובה על הצעת חוק – אני אומנם לא הייתי חלק בהצגת הנושא ובתשובה לדבר – אני רוצה לברך על החוק שעבר כאן קודם, שהוביל חבר הכנסת הרב אליהו ברוכי, בעניין הבואש. ללא ספק, החוק חשוב ביותר, וישים סוף למצוקה של אזרחים רבים, בעיקר תושבים חפים מפשע שנפגעו מכך. אני חושב גם, נניח, אם מישהו מעכב תנועה – עדיין לא צריך לעשות זה עם בואש. כמו שלפני 20 שנה פיזרו הפגנות בלי בואש, רק עם מים – אני לא חושב שבואש היא הדרך. על כל פנים, כן היה שווה לציין, מתוך כאב – כמו שנאמר פה קודם, מתוך 86 פעמים שהשתמשה המשטרה בשנת 2024 בבואש – שימו לב, מפקד מחוז ירושלים לשעבר, מר מיקי לוי, שים לב, המשטרה הודתה קודם: 86 פעמים היא השתמשה בבואש ב-2024, וב-84 מהן היא השתמשה בירושלים. אז אני חייב לומר שאני בעד ירושלים, אבל לא בעד בואש בירושלים. אני חושב שירושלים צריכה להוביל בדברים אחרים, טובים. אז אני אומר לך שוב יישר כוח, הרב ברוכי, על הצעת החוק החשובה שהצלחת להעביר קודם. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הגישו מתנגדים. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עוד מישהו מתנגד? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, רון כץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, רון לא מתנגד, ממש לא. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא מתנגד. אוקיי. אם כן, חברי הכנסת, נעבור להצבעות. תחילה נצביע על הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ארז מלול. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 16 בעד. חברים, עוד רגע, עוד רגע. עוד רגע, חברת הכנסת מירב בן ארי. תני לי רק לקרוא. אני קובע כי הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ארז מלול, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 17 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 15 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025, של חבר כנסת ואליד אלהואשלה, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק להנחלת מורשתו של הרבי מלובביץ' ושל שושלת תנועת חב"ד, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5560/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להנחלת מורשתו של הרבי מלובביץ' ושל שושלת תנועת חב"ד, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עמיחי אליהו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת עמיחי אליהו להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת עמיחי אליהו, שבע דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – יש פה שר? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השר נמצא? השר לירושלים נמצא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי זה שם? פרוש, לא? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> השר לירושלים נמצא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, הינה, הוא כאן. ראית? אני קלטתי אותך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, הנאצים, יימח שמם, רדפו את העם היהודי במטרה לרדוף כל יהודי, בלי שום הבדל דת, מין או גזע. מולם, מול החושך שהם הביאו לעולם, מול השנאה לכל יהודי באשר הוא, עמד הרבי מלובביץ' והוביל תנועה שמחויבת לכל יהודי באשר הוא. אין חייל שיוצא לטיול שחרור בעולם שלא פגש את שלוחיו הרבים של הרבי. אין בקשה, קטנה וגדולה, שהם לא מנסים לסייע בה. כשהמטיילים הרבים מגיעים לתאילנד, מי שפותחים להם את הלב בליל הסדר אלו שלוחיו של הרבי. הם שדואגים להיות גם האבא, גם האימא, האח, החבר, ולפעמים, כמו שכולנו מכירים במקרה אסון, גם מחליפים את הנציגויות של מדינת ישראל בעולם. להיכן מגיעים כל הישראלים באזורי אסון אם לא לשלוחיו של המנהיג הענק הזה? את כל הלב לכל אחד – זו הסיסמה, זו הדרך וזו השליחות. הרבי הצהיר זאת מייד עם קבלת הנשיאות. שלחו לי לפני כמה דקות כמה ציטוטים של אנשים שמתנגדים לחוק. יקיריי, מדינת ישראל, על פי צו הנשיאות של בן-גוריון, דואגת לספר את המורשת לדורות הבאים. עם שאין לו עבר, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל, אמר יגאל אלון. מדינת ישראל עושה זאת בעוטף עזה, בחבל התקומה, במגרש המכוניות השרופות שכולכם מכירים מהאסון שהיה לנו לפני שנה וחצי. היא עושה זאת בעזרת תאגידים ממשלתיים במרכזי מורשת שמעון פרס, בן-גוריון, זלמן שז"ר, בן צבי, מנחם בגין, איינשטיין ועוד ועוד, ואף לאחרונה לזכרם ולמורשתם של הרב דרוקמן ושל הרב עובדיה יוסף, זיכרונם לברכה. היש למישהו ספק שמורשת הרבי מלובביץ' ראויה להיות כתובה על לוח המורשת של עמנו? אנחנו נדרשים לחקוק באבן ובלבבות של הדורות הבאים את שמם ואת מורשתם של ענקי הרוח שהאיצו את ההיסטוריה קדימה והניחו לפנינו את לפיד האמונה, השליחות והתקווה. מימי החורבן ועד התקומה, מגלות ועד גאולה, עמנו ידע את ייסורי ההיסטוריה ואת תקוותה. בכל דור ודור קמו לנו מנהיגים אשר ליבם לא פעם נשבר על מצוקות אחיהם, אך במקום להתייאש, הם קמו והנהיגו; במקום להיכנע הם הדליקו את האור. אומות לא נשפטות רק על כוחן הצבאי או עוצמתן הכלכלית, אלא על הרוח שבהן, על היכולת שלהן לחבר את שורשי הגבורה והמורשת לפרי שיצמח מחר. אני ניצב בפניכם היום להציג חוק שמטרתו להבטיח את הנחלת מורשתו של אחד המנהיגים היהודים הגדולים, הרב מנחם מנדל, הרבי מלובביץ'. מורשתו של הרבי היא אבן דרך בחיי העם היהודי, והחוק המוצע נועד להבטיח שהמורשת שהשאיר הרבי תמשיך להאיר את דרכנו. תפקידנו להדליק עוד נרות, עוד אור. החוק הוא לא רק חוק היסטורי, הוא צו מורשתי לכל אחד מאיתנו. סבא, זיכרונו לברכה, הרב מרדכי אליהו, היה מיודד מאוד עם הרבי מלובביץ'. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הראשון לציון, תגיד. יש כאלה שלא מכירים. << דובר_המשך >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הראשון לציון הרב מרדכי אליהו היה מיודד מאוד עם הרבי מלובביץ'. בהדלקת נרות שעשתה תנועות חב"ד בכותל, אמר סבא אז: מי שהדליק כל כך הרבה אור בלבבות של העם היהודי, כשיגיע משיח צדקנו, המשיח יגיד לו: אתה הדלקת את התקווה, את האמונה בעם היהודי – אתה תדליק את המנורה. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שסייעו לי: קודם כול, לחברי עוצמה יהודית, ובראשם לחבר הכנסת איתמר בן גביר, שסימן את היעד בהסכמים הקואליציוניים, ליושב-ראש הקואליציה היקר אופיר כץ, שבאמת נתן את הנשמה ואת הלב בסיפור הזה, לשר המורשת שהחליף אותי, לחיים כץ, ששותף תמיד לכל דבר טוב, ולשאר השרים וחברי הכנסת – חתמו הרבה מאוד, לא הספקנו להכניס את כולם – ולצוות החדש שלי בכנסת. חבריי חברי הכנסת, שרים, אנשים יקרים, כל מי ששותף, זה החוק הראשון שלי. החוק המוצע הוא הדרך שלנו – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> החוק הפרטי הראשון. << דובר_המשך >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> החוק הפרטי הראשון שלי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ממשלתי היו כמה. << דובר_המשך >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> ממשלתי היו, כן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז תגיד הפרטי. << דובר_המשך >> עמיחי אליהו (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> החוק הפרטי, לא הייתי חבר כנסת. – – להבטיח שהאור ימשיך להאיר דרכנו. אני קורא לכם לתמוך, אני קורא לכם אפילו בהתרגשות לתמוך בחוק הזה, למען עתיד עמנו ולמען המשכיות הערכים הנצחיים שהרבי ייצג. לרבי היו הרבה שליחים, ואני בטוח שגם אתם וגם אני ממשיכים את דרכו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת החוק. שלוש דקות לרשותך. רגע, עמיחי, אם אתה חוזר להיות שר, הלך, אין החלת – – – << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש הרבה, יש עוד הרבה חותמים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן? יש? רציתי לדעת. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, ראש האופוזיציה, כנסת נכבדה, היום אנחנו מתכנסים כאן לא רק כדי לדבר על היסטוריה, אלא כדי להוקיר מפעל חיים, דרך חיים, דרך של חסד, של אהבת ישראל, של שליחות אין-סופית. תנועת חב"ד, שהחלה את דרכה לפני יותר מ-200 שנה, היא מהפכה רוחנית; היא סמל לאחדות העם היהודי ולמסירות שאין לה קץ. מי שהביא את המהפכה הזו לשיאה, מי שהפך אותה לכוח אדיר שמשפיע על מיליוני יהודים בכל רחבי העולם, הוא הרבי מלובביץ' – איש שחייו הוקדשו כל-כולם לעם ישראל, ללא תנאים, ללא גבולות, ללא הפסקה. הרבי לא ראה ביהדות רק מסורת; הוא ראה בה משימה. הוא האמין שעל כל יהודי להיות שליח נושא אור, להפיץ חום, לדאוג לזולת. הוא שלח את חסידיו לכל קצוות תבל כדי לוודא שלעולם לא יהיה יהודי שירגיש לבד, שלא יהיה יהודי שחסר לו בית, מניין, סידור, שבת, תפילין או אפילו ארוחה חמה. אני לא חושב שיש מישהו – רבים הרגישו את זה, כשהיה איזה חג או הדלקת נרות, שפתאום שכחו – עבודה, עניינים, לא הספיקו – ובא שליח חב"ד ונכנס, דופק לך בדלת, או להניח תפילין, או בחו"ל. לכל אחד יש איזושהי חוויה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כל מי שהיה בחו"ל נתקל בהם. אין מי שהיה בחו"ל – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> בזכות השלוחים האלה קיימנו את המצוות של העם היהודי. לי זה קרה כמה פעמים. כך היום, בזכות הרבי וחזונו, פועלים בעולם יותר מ-6,500 בתי חב"ד ב-110 מדינות, בערים הגדולות ובכפרים הנידחים, בקמפוסים ובקצות תבל, בסיביר, במדבריות אפריקה, ברחובות ניו יורק ובשכונות קשות יום בדרום אמריקה. בכל מקום שבו יש יהודי, יש שליח של חב"ד שממתין לו בדלת פתוחה ולב רחב. כשהסטודנט היהודי בגולה לשבת – בית חב"ד מחבק אותו; כשהמטייל הישראלי נתקע בלי ארוחת שבת בהודו או בדרום אמריקה – בית חב"ד מספק לו שולחן ערוך באהבה; כשהמשפחה היהודית במזרח אירופה צריכה גן יהודי – חב"ד שם עבורם; כשהקהילה יהודית חווה אנטישמיות ונמצאת תחת איום – חב"ד היא הראשונה לספק עזרה ולתמוך. המסירות הזו, האהבה הזו, המחויבות האין-סופית, היא צוואתו של הרבי, והיא נמשכת כבר עשרות שנים, בהשפעה שאין לה אח ורע. הרבי עצמו מעולם לא דרש דבר לעצמו. הוא לא יצא למסעות, לא חיפש יוקרה, לא דיבר על פוליטיקה; כל-כולו היה מסור לעם היהודי. אלפי אנשים מכל העולם הגיעו אליו לשיחות, לקבל עצה וברכה, והנהגתו הייתה חוצת מגזרים: חרדים, חילונים, ספרדים, אשכנזים, ימנים, שמאלנים – כולם עמדו אצלו בתור. הוא האמין שכל יהודי הוא יהלום, שכל נשמה יהודית היא אור, ושאין נשמה שלא ניתן להעיר מחדש. מורשת חב"ד היא ההוכחה שכאשר יש אמונה, מסירות וחזון, אפשר לשנות את העולם. והיא גם מחייבת אותנו כאן בבית הזה: כשאנחנו יושבים בכנסת ישראל, נבחרי הציבור של מדינת העם היהודי, מחובתנו לשאת עיניים אל הרבי ולשאוב השראה, לפעול באהבת ישראל, באחדות, להבטיח שלעולם לא יהיה יהודי שישכח מי הוא, שלא יהיה יהודי שירגיש לבד. היום יותר מתמיד אנחנו מחויבים להמשיך את דרכו, להפיץ אור, לחזק את הזהות היהודית ולהוקיר את השליחים, את החסידים, את כל אותם מסורים שפועלים בכל העולם כדי לשמר את הלהבה היהודית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר_המשך >> אני שמח לקדם את הצעת החוק החשובה הזו. ולסיום, אני רוצה להגיד תודה לחברי עמיחי אליהו על היוזמה. אמרת הצעת חוק ראשונה – אין דבר גדול יותר מלהתחיל ולפתוח בהצעת חוק ראשונה עם חב"ד והרבי מלובביץ'. יישר כוח. אני מודה לך על היוזמה, וכמובן שאני ויתר חברי הכנסת שהצטרפו ליוזמה הברוכה, החשובה, נקדם את החוק עד הסוף. ליושב-ראש מפלגתך איתמר בן גביר, שעוד בהסכמים אז, עוד כשהיינו עדיין – משהו שהוא הדגיש ואמר שהוא רוצה להעביר את זה. אני שמח ששמת את זה על סדר-היום. ולשרים – השר חיים כץ, השר יריב לוין, תודה לכולם. אני מבקש להצביע בעד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. אני מזמין את השר מאיר פרוש להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. עד שתגיע – אם היו שואלים את הרבי אם הוא רוצה חוק להנחיל את זה, הוא היה אומר: לא, בתי חב"ד – זה מנחיל אותי. לא צריך חוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> – – – שמונה שנים למורשתו של השר נבון, הנשיא, לא מצליחים להעביר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בתי חב"ד זה משהו אדיר, שבחיים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> למה שר המורשת לא משיב? << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא שמתי לב מי שאל, אבל אני עניתי קודם גם במקום שר האנרגיה. השר התורן עונה את התשובות של השרים שצריכים לענות באותו רגע. אז מי שחושב שלא צריך את הצעת החוק הזו, אני חייב לומר לך, אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתה טועה. כרגע היושב-ראש הוא משה רוט, אבל לפניו היה כאן – היושב-ראש אמר שלא צריך, בגלל שיש את בתי חב"ד. אולי הצעת החוק הזאת תעזור לכך שבתי חב"ד יקבלו איזשהו תשלום עבור זה. אני יכול לספר לכם שאני הייתי במשלחת של הסוכנות היהודית שבה היו מישה ארנס ויוסי פריצקי – שניהם היו פה בכנסת, אחד כשר הביטחון, כשר ללא תיק, ופריצקי היה במפלגת שינוי – יחד עם אהרון אברמוביץ', שהיה מנכ"ל הסוכנות, וביקרנו בליטא, ביקרנו בעוד כמה מדינות באזור ההוא; לטביה. באיזשהו שלב אומר לי אחד משני הח"כים שהזכרתי קודם – אם אני אזכיר את שמו אז אולי הוא ייפגע: איפה אנחנו ואיפה אתם. למה? כי ב"אתם" הכוונה לבתי חב"ד שהיו בליטא, בלטביה, שפעלו, בלי עין הרע, עם כל כך הרבה ילדים, ודווקא הדברים שהסוכנות הציגה היו די חלשים. אז הוא אומר לי: איפה אנחנו ואיפה אתם. אז אם תהיה הצעת החוק הזו, ותתקבל בהמשך, ותהיה אולי גם אפשרות לעזור לבתי חב"ד – שדרך אגב, צריך להגיד עוד משהו: האדמו"ר מלובביץ', באופן עקרוני, לא תמך באף מפלגה. פעם אחת, בתשמ"ט – אני לא זוכר מתי זה היה, 1989 או 1988 – אז הוא תמך פעם אחת. אבל למה הוא לא תמך במפלגות? מכיוון שהוא אמר שמפלגה זה מלשון של פילוג. אני חושב שכל יהודי שווה וכולם צריכים להיות ביחד – לכן הוא לא רצה לתמוך באף מפלגה. אז גם אם עוזרים לחב"ד, זה לא נקרא שאתה מהקואליציה או מהאופוזיציה. הוא בסך הכול עשה דברים טובים, וחשוב מאוד להמשיך בדרך שלו. אז אני אקריא לכם את מה שהשר כץ, כשר המורשת, ביקש לומר בפני חברי הכנסת. מקריא כדבריו: היום אנחנו עומדים לפני רגע חשוב ומרגש בהיסטוריה של מדינת ישראל ובזיכרון ההיסטורי של העם היהודי. אנחנו מציינים את ההמלצה להקים בית מורשת לעולם לדמותו של הרבי מלובביץ', אחד מהמנהיגים הדגולים ביותר של עמנו. הרבי מלובביץ' היה לא רק מנהיג רוחני דגול, אלא גם דמות ציבורית בעלת השפעה רבה, שלא פחדה לעמוד מול אתגרים גדולים ולפעול למען רוח העם היהודי בכל מקום שבו נמצא. חזונו היה עולמי וכוללני: הוא לא הסתפק בכך שיהודים יתעסקו רק בצרכים האישיים שלהם, אלא חתר לכך, מתוך הערבות ההדדית, שכל יהודי יהיה חלק במורשתו ובתודעתו ובשליחותו. בזכות חזונו הרחב ראה הרבי את ערך השפעתו של כל אחת ואחד מהעם היהודי. הוא לא ראה את העולם דרך פילטר של גבולות או מחיצות, אלא הוציא את התורה החוצה בצורה שיכולה לגעת בכל אחד. מתוך כך הוא יצר קשרים עם יהודים מכל רחבי תבל ועזר להם לחיות את ערכי היהדות במציאות שבה הם נמצאים, עם אתגרי המקום והשעה. הקמת בית המורשת מהווה תמצית הכרה והתמסרות לדמותו, לערכים שהוא עמד עליהם ולחזון שהוא הטמיע בכל אחד מאיתנו. הבית הזה לא יהיה רק מקום לתצוגה, אלא יקבל תפקיד מרכזי בהוראת והפצת המורשת החסידית והחינוך היהודי העמוק שהרבי הנחיל. אני מאמין – כותב השר כץ, חיים כץ – כי מקום זה יהווה אבן שואבת לכל מי שמעוניין להכיר את עקרונותיו, את הדרך שבה חי ופעל, את גבורתו הרוחנית ואת עשייתו הבלתי-נלאית למען עם ישראל. זהו מקום שבו תמשיך לבעור אש של נתינה, אהבת ישראל, חינוך ושמירה על המורשת היהודית. הצעד הזה של הקמת בית המורשת אינו רק עוסק בהנצחת דמותו של הרבי מלובביץ', אלא גם משדר את החשיבות הרבה בהבנת משמעותה של המורשת היהודית והצורך להחיות אותה ולחיות אותה במלוא כוחה. המורשת היהודית שלנו לא מתחילה ולא מסתיימת בתנ"ך בלבד; היא נמשכת דרך הדורות הבאים ומובילה אותנו לעתיד טוב יותר. אני רוצה להודות לשר היוצא חבר הכנסת עמיחי אליהו, שאני מברך אותו שיוכל גם לחזור בהקדם לתפקיד הקודם, אבל עצם הדבר שהוא מקדם את החוק החשוב הזה – אני מברך אותו ומאוד מודה לו על כך. אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, לתמוך בחוק, החוק של הרבי ומסירותו רבת השנים, שלכל יהודי תהיה יהדות בבית, ואנחנו נקים לו יחד בית. אני רוצה להוסיף ולומר – מיותר לציין שאני באופן אישי מתחבר מאוד להצעת החוק הזאת, רק צר לי שאני נורבגי ואני לא אוכל להצביע בעדה. אבל לאורך השנים הולך ומתחדד עד כמה הרבי ראה למרחוק. ללא ספק, אם היו שומעים לו יותר, כנראה שהיינו היום במצב אחר בארץ ישראל. חשוב שהדור הבא של העם היהודי יכיר את מורשתו וידע איזו דמות עוצמתית הוא היה בהנהגת העם היהודי. אני קורא לכל חברי הכנסת לשים פוליטיקה בצד ולהצביע בעד החוק הזה. כמו שהוא אמר: אני לא בעד שום מפלגה – כל היהודים שווים. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. יש מתנגד. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אנחנו לא נצביע נגד הצעת החוק הזאת, אבל יש בה בעיה. אנחנו לא נצביע נגדה מתוך הכבוד העצום שאני רוחש, אנחנו רוחשים, לרב ולמורשתו. הוא היה דמות מרתקת בעם היהודי. אגב, הוא למד לא באוניברסיטה אחת אלא בשלוש אוניברסיטאות: הוא התחיל בסנט-פטרסבורג, אחר כך למד בברלין, והוציא בסוף תואר של מהנדס חשמל בפריז, באוניברסיטה שמסונפת לסורבון. הלוואי על כולנו כל כך הרבה לימודי ליבה, לכל ילדי ותלמידי ארץ ישראל. אני לא רוצה לגנוב קרדיט למציעי החוק, אבל זה לא מדויק לומר שזו הצעת החוק הראשונה שמכניסה את חב"ד ומורשתה לספר החוקים. תיאלצו לבדוק את זה, אני עשיתי את זה קודם. אני בחקיקה הפכתי את שליחי חב"ד בעולם לשירות אזרחי. זה חלק מהשירות הלאומי. זו חקיקה שאני העברתי, שלהיות שליח חב"ד יהיה שירות לאומי במדינת ישראל. מאז ועד היום – – – << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> כמו שהיית בלבנון חייל, נכון? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בכלל לא היית חייל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, אין צורך. זה על חשבון הזמן המועט שיש. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איך זה קשור לחיילים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – למה לא גייסו אותך – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, חברים. חברים, בואו. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה כשאני מדבר בעד הרב ובעד שלוחיו, ואני אומר שוב, הכנסנו את זה לחוק שזה ייחשב כשירות לאומי, כי זה שירות לעם ישראל כולו. העובדה שילדים בכל העולם, ילדים ישראלים, יכולים להיכנס לבית חב"ד ולעשות חג או לעשות קבלת שבת, זה דבר חיובי וחשוב. אני גם באופן אישי כמובן בקשר טוב מאוד עם בית הכנסת של חב"ד אצלי בשכונה. אני והרב ליפש, שזה הרב השכונתי שלנו, עשינו תפילה ביחד לזכרו של ילד מהשכונה שנהרג במלחמה בעזה, וכולנו התרגשנו מאוד. הדבר היחיד והבעיה שלנו – אמרתי שיש גם בעיה, ודווקא באופן מעניין הזכירו אותה פה סגן השר פרוש ואפילו אופיר כץ קודם. הרבי היה מאוד נחרץ נגד הרעיון שחב"ד תהיה חלק מאיזושהי פעילות פוליטית. ואכן, סגן השר פרוש, אתה גנבת לי את המשפט שתכננתי להשתמש בו. הוא אמר שמפלגה זה מלשון פילוג – – << קריאה >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << קריאה >> אני אמרתי בתור שר, לא בתור סגן שר. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שמפלגה זה מלשון פילוג – סליחה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל יאיר, אתה זוכר את הסיסמה "נתניהו טוב ליהודים"? זה החב"דניקים. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. זו הבעיה. הבעיה היא שבשנים האחרונות, אחרי שהרבי נפטר, חב"ד שקע יותר ויותר בפעילות פוליטית: עושים לעוצמה יהודית טקסים לפני הבחירות בכפר חב"ד; עובדים בכל מקום בשביל באמת לעזור לנתניהו להיות ראש ממשלה. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> נאמר – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> איתמר, די. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבעיה היא שאפשר להיות או תנועה של כלל ישראל או תנועה פוליטית, קטי. אי-אפשר להיות תנועה של כלל ישראל – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל יש הרבה כאלה, יאיר. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני האדם האחרון שיגיד שאסור לאנשים לעשות פעילות פוליטית. קטי, מותר לעשות פעילות פוליטית. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל תבחר, או שאתה עושה פעילות פוליטית או שאתה תנועה לכלל ישראל. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל אם הם עושים פעילות פוליטית ודואגים לכל יהודי בחו"ל, מה זה משנה? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אומר את זה לכם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אני שואל. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה הליכוד בעד שהם יעשו פעילות פוליטית לטובתו אני הבנתי. אני אומר לכם, אנשי חב"ד, לא יצליח לכם להיות כל השנה תנועה של כלל ישראל, ואז אם יש בחירות – להיות פעילים פוליטיים. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל יש עוד המון תנועות כאלה – בונות אלטרנטיבה, אחים לנשק. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם תיאלצו בסוף לבחור אם אתם תנועה פוליטית או תנועה לכלל ישראל. אני אומר שוב, מכבודו של הרבי, לא נתנגד לחוק. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> שנייה. אני יוזם, אני רוצה לעלות, היושב-ראש. אני יוזם, אני רוצה לעלות. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא הזכיר את השם שלך. אתה לא יכול לדבר, עם כל הכבוד. הוא לא הזכיר את השם שלך. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה לא רשום אצלי כיוזם. עמיחי אליהו רשום אצלי. << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא. גם אני יוזם. אני יכול. גם אני יוזם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אתה מהיוזמים? << קריאה >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << קריאה >> כן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> הוא לא יכול לדבר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא יכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יוזם, הוא יוזם. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה. חברים, חברים. סליחה, שקט. בבקשה. << דובר >> איתמר בן גביר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, זה פשוט מדהים, הבורות של יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, שפשוט – עזבו, בן אדם קורא לשר פרוש סגן שר, בן אדם מספר על כל מיני חוויות שלו משל היה בלבנון, כמו שסיפר לנו סיפורים, אבל הבורות בעשייה הכל-כך חשובה של תנועת חב"ד – חב"ד זה פוליטיקה? יאיר לפיד, חב"ד זה לכל אחד, זה עם כל הלב; חב"ד זה להניח תפילין לכל אדם; חב"ד זה לבוא ולעשות מבצעים. אני זוכר את עצמי בבית חב"ד במבשרת ציון. הלכנו לאסוף אוכל לנזקקים בשוק מחנה יהודה. יאיר לפיד, לא שאלנו שם בבית חב"ד במבשרת ציון מי מצביע עוצמה, מי מצביע מרצ, מי מצביע ליכוד, מי מצביע מפלגת העבודה. לכולם, לכולם אספנו, לכל מי שהיה צריך. חב"ד זה תפילות; חב"ד זה קירוב לבבות; חב"ד זה אהבת ישראל. יאיר לפיד, כשאתה מדבר על חב"ד כתנועה פוליטית, הייתי מציע לך: לך לחב"ד, לך לאנשי חב"ד, לך לבתי חב"ד, תשוחח עם שליחי חב"ד. אולי היית מבין שחב"ד זה תנועה של כלל ישראל, לכל אחד, אהבת ישראל עצומה. יישר כוח ענק לחבר הכנסת עמיחי אליהו ולכל מי שהשתתף והצטרף, כמובן ליושב-ראש הקואליציה, לקואליציה כולה, על החוק הכל-כך חשוב, הנצרך, הנדרש וההיסטורי הזה, שאולי נותן קצת הכרה והוקרה לחב"ד, לדרכו של הרבי ולמסירות הנפש ואהבת ישראל הכל-כך גדולה וחשובה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, עוברים להצבעה על הצעת חוק להנחלת מורשתו של הרבי מלובביץ' ושל שושלת תנועת חב"ד, התשפ"ה–2025. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להנחלת מורשתו של הרבי מלובביץ' ושל שושלת תנועת חב"ד, התשפ"ה–2025, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 23 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק להנחלת מורשתו של הרבי מלובביץ' ושל שושלת תנועת חב"ד, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3702/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. אני מזמין את חבר הכנסת מלביצקי להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, במדינת ישראל קיים אחוז הרשעה בפלילים גבוה מאוד יחסית לעולם המערבי ובכלל. המשמעות היא שאם הוגש נגדך כתב אישום, יש סיכוי של למעלה מ-90% שאתה תורשע בסופו של דבר באיזושהי עבירה פלילית. הרשעה פלילית תהיה לך כנראה אם הוגש נגדך כתב אישום, לא בהכרח באותה עבירה שהגישו, אבל הרשעה פלילית כנראה שתהיה. הדבר הזה נובע בין היתר מהעובדה שחלק נכבד מהשופטים במדינת ישראל מגיעים מהפרקליטות. עכשיו, כמובן שאין שום דבר רע בפרקליטות, יש שם הרבה עובדי ציבור מסורים, רק שהפרקליטות עובדת עם הלך מחשבה של תובע. האינטרס שלהם הוא לתבוע ולהרשיע. מי שמקודם בפרקליטות מקודם על בסיס הרשעות, על בסיס מספר הרשעות, על בסיס אחוזי הרשעה בתיקים. כך מתקדמים בפרקליטות. דהיינו, מבחינתם של רוב הפרקליטים האדם הוא לא חף מפשע או זכאי עד שהוכחה אשמתו, אלא אשם עד שהוכחה חפותו. אדם שעובר בהלך המחשבה הזה במשך הרבה מאוד שנים, כאשר הוא ממונה ומגיע ישירות לכס השפיטה, כך הוא ממשיך לחשוב – לא כי הוא אדם רע, לא כי הוא לא רוצה לעשות צדק, אלא כך הוא הוסלל לחשוב במשך הרבה מאוד שנים כאשר הוא עבד כתובע, ועבר ישירות לכס השיפוט. הדבר הזה הוא בעייתי. הוא בעייתי לא רק מבחינת יחסי העבודה, שהרבה פעמים קורים כאשר אותו פרקליט יושב בדין ובעצם שופט אנשים שעד לא מזמן היו חברי עבודה שלו, הוא עומד ושופט אנשים שהוא מכיר באופן אישי, ששימשו כתובעים איתו ביחד וכן הלאה וכן הלאה. זכור לנו המקרה של אחת השופטות שאני לא אזכיר את שמה פה – אם אני זוכר נכון, זה היה במשפט אולמרט – שסגרה דיל עם התובע בחדר סגור על הארכת מעצר. זה היה – אתם זוכרים? "תיראה מופתע. תיראה מופתע". סגרו מה הולכת להיות ההחלטה בדיון עוד לפני שהדיון התקיים, כמובן בלי שהסנגור נכח באותו אירוע. זו אחת הבעיות שהסמיכות הזו יוצרת. לכן הצעת החוק הזאת שאנחנו יזמנו באה בעצם ואומרת את הדבר הבא: אם אתה מעוניין להיות שופט, ועבדת בפרקליטות במשך שנים ארוכות, אתה צריך לעשות אחד משניים: או שתצא לתקופת צינון או שתדאג לעבוד כסנגור במשך תקופה של שנה וחצי במהלך ההכשרה שלך. זאת אומרת, כיהנת כ-15 שנה כתובע, כ-15–17 שנה כעורך דין – שיהיו שם שנה וחצי שבהן כיהנת כסנגור. ההצעה הזו נועדה בעצם ליצור לנו שופטים מאוזנים יותר, מגוונים יותר, שיראו את התמונה הכוללת ולא יעלו על כס השיפוט כתובע שקיבל עכשיו כוח של שופט. שוב, זה לא יוצא מנקודת הנחה שהשופטים הם אנשים רעים או – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנייה, שנייה. אפשר לקבל שקט בבקשה במליאה? סליחה, שומעים אתכם. כל אלה שמדברים בטלפון, שומעים אתכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא אנחנו. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> לא אמרתי אתם, אמרתי אלה שמדברים. אני מבקש שקט. בבקשה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. זה לא יוצא מנקודת הנחה שבפרקליטות יש אנשים רעים או לא ראויים לקידום, זה פשוט בא מתוך הכרה של טבע האדם. כשבן אדם רגיל לחשוב כתובע, הוא ימשיך לחשוב כתובע גם כשהוא עולה על כס השיפוט. את הקשר הזה אנחנו רוצים לנתק, למען כולם. ראיתי כבר כותרות: "חוקי ההפיכה"; "המלחמה במערכת המשפט והפרקליטות"; מישהו גם כתב – אני חושב שזה היה בדה-מרקר – שהחוק הזה מיועד לפגוע בתובעת במשפט נתניהו, כי היא מעוניינת להתמנות לשופטת. לא. אין בזה שום דבר. החוק הזה נועד לייצר לכולנו שופטים טובים הרבה יותר. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אבל כמה זמן של צינון? כמה זמן? << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> הצינון בהצעת החוק שלי הוא שלוש שנים. נאמר לי שהצעת ועדת שרים רוצה להעמיד את זה על שנה או שנה וחצי. אלה ההתניות. זו בעצם התקופה של הצינון, וכאמור, אם אותו פרקליט עוסק כסנגור במהלך הזמן הזה אז לא נדרש צינון, זאת אומרת, אם הוא לקח והיה שנה או שנה וחצי סנגור, אז לא יצטרכו את הצינון. שוב, המטרה היא לייצר הלך מחשבה אחר. ואם כבר אנחנו מדברים על הלך מחשבה אחר ועל הבעיה שהדבר הזה יוצר, אז היום התפרסם – אתה שומע, חבר הכנסת קלנר? במשפט נתניהו, שנתניהו בעדות שלו, תוך כדי שהוא מדבר וטוען לחפותו, התרגש מאוד ודיבר בקול רם, אז השופטת של בית המשפט המחוזי אמרה לו: תנמיך את הקול. עכשיו, מה קורה? יושב בן אדם על במה במשך הרבה מאוד זמן, קוראים לו "אדוני", קוראים לה "גברתי", והיא קצת מתבלבלת. היא קצת מתבלבלת, כי היא שוכחת שמי שנמצא שם זה ראש ממשלת ישראל, והיא שוכחת שכאשר היא נוהגת בו בחוסר כבוד, כפי שאותה שופטת נוהגת בו פעם אחר פעם אחר פעם, היא לא נוהגת בחוסר כבוד באיש, היא לא נוהגת בחוסר כבוד במנהיג הפוליטי שאולי הוא לא על דעתה; היא, כרשות שופטת של מדינת ישראל, נוהגת בחוסר כבוד בראש ממשלת ישראל. הדבר הזה הוא חמור – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> איך היא לא משתחווה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והדבר הזה הוא רק סיבה נוספת לצורך העז בשינויים במערכת המשפט, בשינויים מהותיים במערכת המשפט, במאזן הכוחות שבין הרשויות, בכך שהשופטים יעשו את תפקידם וישפטו משפט צדק ויפרשו את הדין, ולא יחוקקו, ינסו לחוקק או לעקוף חוקים באמצעות החלטות שיפוטיות. לכן אני מבקש מכולם לתמוך בחוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר – מי השר המשיב? אני מזמין את השר לירושלים הרב מאיר פרוש להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט), התשפ"ג–2023 – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש. חברי הכנסת. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> – – של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, מבקשת לקבוע תקופת צינון שתחול על כל מי שכיהן כפרקליט בפרקליטות המדינה או כתובע בכל רשות ציבורית אחרת, למשל תובע משטרתי, עירוני ועוד, כך שלמשך שלוש שנים ממועד סיום התפקיד הוא לא יוכל להתמנות לשופט בבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי. לפי הנטען בדברי ההסבר, זה מכיוון שנוכח שיעורי ההרשעה הגבוהים בישראל, קיים חשש שלמועמדים לשפיטה שמגיעים מהתביעה קיימת הטיה לטובת גורמי האכיפה. אני, אם אני הייתי חבר הכנסת מלביצקי, לא הייתי משתמש בנימוק הזה של שיעורי ההרשעה הגבוהים, כי אני לא יודע אם הבדיקה נעשתה בכל תיק ותיק בנפרד לדעת מה הסיבה שצריך להרשיע או לא. לקחת כמדגם ולומר שנוכח שיעורי ההרשעה הגבוהים בישראל, יש חשש שמועמדים לשפיטה שמגיעים מהתביעה יש להם הטיה, זה להוציא שם רע על קבוצת עובדים, וכל אחד הוא בחזקת זכאי. לעומת זאת, אני לא חושב שיש אסון, בלשון המעטה, או שזה יהיה טרגי אם נאמר שלא יזיק אם בן אדם שבא מתפקיד כזה, ללא כל קשר – כדי שלא יאמרו, כדי שלא יהיה מישהו שחושד, כדי שלא יהיה מישהו שמתהלך עם איזושהי תחושה שכנראה מי שצריך להגן עליו או מי שצריך להכריע עבורו או מי שצריך לשפוט עבורו, ייתכן שיש לו נגיעה כלשהי, שהוא הולך עם כיוון מסוים, בלי לדעת ובלי לקחת את המדד כמה אחוזים בשנים האחרונות או בתקופה האחרונה הרשיעו, וזה בא לאחר שהם נשפטו אצל כאלה שבאו בעבר מהתביעה. לכן אני יכול לצדד בחוק הזה, ואני מצדד, אבל בלי הסיבה הזו. חבר הכנסת מלביצקי טוען שלנוכח שיעורי ההרשעה הגבוהים בישראל קיים חשש שלמועמדים לשפיטה שמגיעים מהתביעה יש הטיה לטובת גורמי האכיפה. בדברי ההסבר נאמר ששיעור ההרשעה בישראל הוא גבוה מאוד ועמד בשנת 2020 על כ-89%, ונאמר בדברי ההסבר שיש חשש כי לשופטים שמגיעים ישירות מהפרקליטות יש הטיה לטובת התביעה בשל הניסיון המקדים שלהם במסגרת עבודתם בשירות המדינה. הוא מסביר הלאה: מפאת כוחם הרב של שופטים ורשמים, שביכולתם לחרוץ גורלות של בני אדם, בפרט כשמדובר בהליכים פליליים, יש הצדקה לקבוע תקופת צינון כאמור. שוב, אני רוצה לומר לחבר הכנסת מלביצקי שאני חולק על הגישה הזו. לשיטתו, לכאורה גם נניח שוטר, שבמסגרת מילוי תפקידו יכול להשתמש בכוח סביר כדי למנוע פעולה מסוימת שהולכת להתבצע או שמתבצעת – נו, אז עכשיו אנחנו נמנע מכל שוטר שמכהן במשטרת ישראל או במשמר הגבול ויש לו כוח וסמכות לעשות פעולה עם כוח סביר כדי למנוע מאדם – גם עליו תאמר, חבר הכנסת מלביצקי, שאפשר למנוע ממנו להתקדם בתפקיד? לכן אני חושב שזה לא נכון. מנגד, אני כן חושב שזה מוצדק. אנחנו רואים שגם כשרוצים למנות רמטכ"ל, שהוא בוודאי עתיר זכויות, שאין ספק לגבי יכולותיו, אין ספק לגבי תרומתו, אין ספק בכל מה שהוא נתן מחייו, משנות חייו, מכוחו, את הכול הכול הוא נתן למען הזולת, כדי לפקד על אוגדות וחטיבות ובסוף על כל הצבא כולו, בכל אופן יש לו תקופת צינון. ולמה צריכים לפגוע ברמטכ"ל, שתהיה לו תקופת צינון? אי-אפשר לתת לו, אם יש לו ג'וב טוב, שהוא יכול לקבל את זה מייד אחרי שהוא מתפטר – למה הוא צריך להיות בתקופת צינון? ההיגיון אומר שלא נורא אם אתה היית בתפקיד כלשהו, מכובד, שאתה מייד צריך לקבל תפקיד ציבורי אחר. אפשר לחכות בלי לומר שכנראה, כתוצאה מהאחוזים הגבוהים, יש הטיה כדי לפגוע באזרח. לכן אני סבור שמה שחבר הכנסת מלביצקי כותב בדברי ההסבר, ששיעור ההרשעה בישראל הוא גבוה מאוד ועמד בשנת 2020 על כ-89% – נאמר בדברי ההסבר שיש חשש כי לשופטים המגיעים משורות הפרקליטות יש הטיה לטובת התביעה בשל הניסיון המקדים שלהם במסגרת העבודה בשירות המדינה, בגלל שיש להם כוח רב של שופטים ורשמים והם יכולים לחרוץ גורלות של בני אדם, בפרט כשמדובר בהליכים פליליים – לא הייתי משתמש בנימוקים האלה. אני הרבה יותר מוכן לקבל שכל אדם שהוא משרת ציבור והוא חי על משכורת מסודרת, סדורה, ללא חשש אם יפטרו אותו או לא יפטרו אותו, הוא נמצא ואף אחד לא יכול לפטר – אחד כזה, לא חייבים למהר ולמנות אותו לתפקידים ציבוריים חדשים. לעומת זאת, המציע חושב שתקופת צינון זו תאפשר התנתקות מנקודת המבט שאפיינה את התפקיד הקודם של מי שהתמנה לשופט. אני יכול לחשוב על עוד דוגמאות מהסוג הזה, למשל אם מישהו משמש בתפקיד מוערך, תפקיד חשוב באגף התקציבים של משרד האוצר, והוא מחזיק הרבה משרדי ממשלה ביד שלו, ומנכ"לי אותם משרדים נמצאים בדיאלוג מתמיד איתו, עם אותו רפרנט או רפרנטית – אולי מתוך כך שהם בעצם מנהלים את משרדי הממשלה בפועל, אולי צריכים להטיל עליהם איזושהי תקופת צינון, מכיוון שבתקופה שהם היו בתפקיד שלהם הם השתמשו בכוח שלהם, ואנחנו יודעים שהם משתמשים בכוח שלהם. אני לא בא להגיד לטובה או חלילה לרעה, לא אומר שום דבר, אבל הם השתמשו בכוח שלהם. אני לא יודע אם זו הסיבה שהם לכאורה היו כאלה, שהם נדבקו למהלך מסוים של חיים וזה מה שבעצם יכול להביא אותם למצב שהם יהיו כאלה שהם יטו את הדין שלא כדין. לעומת זאת, המציע חושב שתקופת צינון זו מאפשרת התנתקות מנקודת המבט שאפיינה את התפקיד הקודם של מי שמתמנה לשופט, ותאפשר לשופט לכהן באופן מקצועי ואובייקטיבי יותר, ללא הטיה אינטואיטיבית לטובת המדינה בהליך. לאחר דיון בוועדת השרים בנושא הזה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לרדת. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני לא יורד כל כך מהר, יש לי עוד מה להגיד, דברים חשובים. לאחר דיון בוועדת השרים בנושא, החליטה הוועדה כי הצעת החוק ראויה, ואני אמרתי כמה כיוונים למה היא ראויה. לא צריך להסכים לכול בדברי ההסבר, וגם ועדת שרים אמרה שיש לדייק בה כמה דברים. לכן הוועדה אישרה את ההצעה בקריאה הטרומית בכפוף לתנאים הבאים: א. בהמשך הליך החקיקה יקודם רק בהסכמת משרד המשפטים – ואני מקווה שחבר הכנסת מלביצקי שומע את מה שאני אומר, אלו הן התניות; ב. הצעת החוק תחול רק על בעלי תפקידים בכירים בפרקליטות, קרי, פרקליט המדינה ופרקליטי מחוזות; ג. ייבחנו קיצור תקופת הצינון ומתן פטור למי ששימש פרק זמן מסוים כסנגור. אני רוצה לומר משפט מסכם, ודווקא עכשיו, כשחבר הכנסת לפיד נמצא פה. המומחיות שלך, חבר הכנסת לפיד, היא להפריח בלון גם אם כולו שקר ולומר: ככה לובביץ' נוהגים. אני אמרתי בדבריי שהאדמו"ר מלובביץ' באופן מתמיד נזהר מלומר עבור איזו מפלגה צריכים להצביע, נזהר תמיד, לא רצה לומר. חד-פעמי בימי חייו, בתשמ"ט, 1988 למניינם, הוא אמר להצביע אז לאגודת ישראל. חד-פעמי. אתה באת ואמרת פה שלאחר הסתלקותו של האדמו"ר מלובביץ', חב"ד נהפכה להיות פוליטית – מצביעה לעוצמה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> תן לי רק לומר משפט. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> משפט. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני חושב שזאת בושה לבוא ולומר ולהפריח דבר שקר, כאשר בשקר מדובר על שנים שהאדמו"ר מלובביץ' בכלל לא היה, וזה לא היה קורה. הוא אמר רק פעם אחת בחיים שלו, אז למה לבוא ולומר את זה? ואם אתה מסתכל על התוצאות בכפר חב"ד, יש לעוצמה, יש לג', יש לכל מיני מפלגות; לא בגלל שהאדמו"ר אמר – האדמו"ר לא התערב בפוליטיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> יש שני מתנגדים. מי המתנגד הראשון? חבר הכנסת שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. שרים, חברי הכנסת, אני חושב שעל מתק השפתיים של חבר הכנסת מלביצקי בהסברים ההגיוניים לא צריך להרחיב. אני לא יכול לעשות את זה יותר טוב משעשה את זה השר פרוש כאן, שהסביר כמה מילות ההסבר של החוק הזה הן לא הגיוניות. אני רק אדגיש: אחוזי הרשעה גבוהים הם אולי דווקא חיזוק לפרקליטות טובה. אבל חבר הכנסת מלביצקי, דבר אחד השר פרוש לא אמר פה – שהוא מכיר את האג'נדה שלך על כל מערכת המשפט. אבל האמת היא שגם אתה עשית את זה כאן כשחיברת את הצעת החוק למשפט נתניהו ולפרקליטה, איך מוודאים שהיא לא תהיה שופטת. גם ועדת השרים, שאמרה לך: תחשוב, תחזיר את זה, נקצר את שלוש השנים, אמרה שהיא מבינה את התרגיל של הצעת החוק הזאת, שבה אתה ניסית להפיל את כולנו. אחרי שאמרתי את זה, הרי אתם גם תשנו את הוועדה – תנסו – לבחירת שופטים, אז תן להם קרדיט שהם לא צריכים שלוש שנים צינון, הם ידעו לסנן מי ומה ולמה. אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה להגיד שאת הזמן שאתם מקדישים פה – ישבתי אתמול בלילה בוועדת הכספים. חבר הכנסת גפני לא היה, הוא היה בחתונה של סורוצקין. הבוקר ראינו למה אתם מעבירים כספים – אתם, חברי הכנסת של הליכוד ושל הבית היהודי: לערימה של בחורי ישיבות, אין לי מילה אחרת, ערימה, שיודעים לשיר "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים", שמעתם? "ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים". לזה כל אחד ואחד מכם משלם כסף, מטפח, פוגע במילואימניקים, במשפחות השכולות, ברבנים של הציונות הדתית, באלמנות, ביתומים; כסף – גילה גמליאל, את שומעת? במקום לתת למשפחות השכולות, נותנים למי ששר: "בלשכותיהם אין אנו מתייצבים". למה? כדי שלא יקלו בנטל, כדי שלא יבואו חס וחלילה לסכן את נפשם, שרק אתם ואנחנו נסכן את נפשנו כדי שהם יוכלו לרקוד מדושנים, מדושני עונג ומזון. "בשלטון הכופרים אנחנו לא מאמינים ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים". במה הם כן מאמינים? בכסף שלנו, בדם שלנו. השר סופר יודע את האמת, אבל הוא פוחד להגיד אותה. הוא והמפלגה שלו מצביעים למי שמטפח את ההשתמטות. את הכסף הם חולבים מאיתנו – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – ובשירות הם משאירים אותנו כולנו יחד לבד. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מלביצקי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפחות אל תשלמו את זה. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, אתה רוצה להשיב? חבר הכנסת מלביצקי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. השרים, חבריי חברי הכנסת, זה שאנחנו נעצום את העיניים – המציאות לא תשתנה מזה שנעצום את העיניים, אלא צריך להסתכל על הדברים כהווייתם. אותה שופטת שישבה וסגרה את הדיל על הארכת מעצר בחדר שלה במעמד צד אחד, באה מהתביעה המשטרתית. את התובע שהיא הכירה וסגרה איתו היא הכירה מעבודתה שם. הדברים האלה קורים. ההיכרות הזאת של אנשים שמשרתים ביחד כתובעים, כפרקליטים, במשך שנים רבות, ואחר כך פתאום אחד שופט והחברים שלו באים להופיע בפניו, היא בעיה שכל מי שצדק לנגד עיניו ומי שבאמת לא רוצה שירשיעו פה אנשים חפים מפשע – זה צריך להטריד אותו. בן אדם שרגיל לחשוב כתובע, בן אדם שמקודם אך ורק על בסיס כמות הרשעות ואחוזי הרשעה, לא ישנה את דעתו ואת אופיו פתאום כשהוא יתיישב על כס השיפוט, אלא אם כן יקרה משהו שיגרום לו לשנות את זה – או צינון או עבודה כסנגור. זה מה שעומד בבסיס החוק. לך, אלעזר שטרן, יש לי רק דבר אחד להגיד: קח כבר ולך לרופא נגד השנאה הזאת שיש לך לאחים היהודים שלך. אתה שונא ברמה חולנית. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט), התשפ"ג–2023. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. ההצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – 40 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 54 בעד, 40 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכנסת לקבוע את הוועדה המתאימה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום), התשפ"ה–2024<< הצח >> [הצעת חוק פ/5191/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שמחה רוטמן) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. בבקשה, חבר הכנסת רוטמן. יש לו עשר דקות. בבקשה, חבר הכנסת רוטמן, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני צריך לפתוח בהתנצלות, בהתנצלות על כך שהצעת החוק הזאת מגיעה כאן למליאה רק היום, רק עכשיו, רק כעת. ראשיתה של הצעת החוק הזו בשתי ישיבות פיקוח שהתנהלו בוועדת החוקה לפני כמעט שנתיים. למען האמת תכננתי – אני מודה – תכננתי לקדם את החוק הזה כבר מייד אחרי, אבל כולנו יודעים שהרבה תוכניות השתנו, כמובן בשל המלחמה, והחוק הזה, לצערי, בעומס החקיקה שעמד בפני הוועדה והחקיקה הפרטית שלי, ירד קצת מקום, אבל על כך אני מתנצל, כי אני חושב שזה אחד החוקים החשובים שיצא, בעזרת השם, לכנסת הזאת לחוקק. ואת הדבר הזה, חבר הכנסת מאיר כהן, אני אומר לא רק בגלל שהצעת החוק הזאת ככתבה וכלשונה הוצעה על ידי יאיר לפיד; לא רק בגלל זה החוק הזה הוא כל כך חשוב. לכן אני מאוד אתפלא אם תהיה פה משמעת אופוזיציונית להצביע נגד החוק זה, אבל אני כבר רגיל. אני לא יודע, אני מקווה שלא; מקווה מאוד, זאת תקוותי, זו תפילתי, שאנחנו נדע להתאחד על החוק הזה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא נתנגד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר. גם זה משהו. אבל הסיבה שהחוק הזה כל כך חשוב נעוצה באותן שתי ישיבות שקיימה ועדת החוקה בראשותי. ומעשה שהיה כך היה: בזמן הממשלה הקודמת-קודמת-קודמת-קודמת, כאשר שרת המשפטים הייתה אילת שקד – אז גם מפלגת יש עתיד אבל גם מפלגות אחרות היו באופוזיציה – הוצעה הצעת החוק הזו, אדוני היושב-ראש. התקיים דיון בוועדת החוקה, ודובר על כך שצריך לצמצם את משך זמן החקירה, את עינוי הדין הכל-כך גדול. התייצבו בוועדת החוקה נציגי המשטרה ונציגי היועץ המשפטי לממשלה – אז זו לא הייתה יועצת, זה היה יועץ – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> אני מבקש, חברי הכנסת, נא לכבד. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – התייצבו בדיוני ועדת החוקה – אני אז לא הייתי היושב-ראש, היה אז יושב ראש אחר, כמובן – ואמרו: חברים, התפרצתם לדלת פתוחה. מה זאת אומרת לדלת פתוחה? התפרצתם לדלת פרוצה. לא רק שצריך לצמצם את משך זמן החקירה, אנחנו מסכימים שיצמצמו את משך זמן החקירה, ואנחנו נקבע הנחיה בפרקליטות ונקבע פקודת מטה ארצי למשטרה שאומרות כמה זמן חוקרים עבירה מכל סוג, והינה, ההנחיות לפניכם. ולא רק זה שכך נעשה – – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> "וגר זאב עם כבש". << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ממש. ולא רק זה שכך נעשה, אנחנו מבקשים ממכם שתקבעו בחוק הסמכה מפורשת לקבוע את אותן הנחיות וחובת דיווח, שאנחנו נדווח כל שנה כמה חקירות נמשכות יותר זמן מההנחיה; בכמה מקרים היועץ המשפטי לממשלה אישר הארכה. באמת "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ". האמת, אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? נראה לי שאין זמן מתאים יותר מאשר ערב פורים – – << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> "ונהפוך הוא". << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> – – לספר על הדבר הזה. ממש "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים". משילות שכזאת, הרמוניה שכזאת – רשות מחוקקת, רשות מבצעת, משטרת ישראל, ועדת חוקה – ממש כל הכוכבים הסתדרו בשורה אחת. מה לעשות שאחרי שהחוק הזה עובר, בהסכמה רחבה, קואליציה, אופוזיציה, כולם יכולים לברך על המוגמר – משנים את החוק; אומרים: זו לא תהיה הגבלה שקבועה בחוק, זה רק הסמכה ודיווח. מגיע הדיווח הראשון – בסדר; מגיע הדיווח השני – כבר אי-אפשר לעשות דיווח עוקב. למה אי-אפשר לעשות דיווח עוקב? כי בין מה שהוצג לוועדה לבין מה שהשתנתה ההנחיה בשנת 2020, כבר אי-אפשר להגיש דיווח. עכשיו תגיד, השתנתה ההנחיה – בסדר, עבירה מסוג חטא, עוון, שינו את הגורם המאשר, כל מיני דברים קטנים. לא, אדוני היושב-ראש, במה שהוצג לוועדת החוקה, ההגבלה על משך זמן החקירה במשטרה פלוס הזמן שהפרקליטות מבשלת את התיק לכתב אישום, כל פרק הזמן הזה הוגבל לשנתיים וחצי. זה הרבה זמן, אבל אתה יודע, משטרה צריכה לחקור, צריכה לחזור, אבל זה לפחות משהו, זה שנתיים וחצי, זה יכול לקרות. בן אדם לא בא, מזמנים אותו לחקירה, מתאמים מועד – שנתיים וחצי, בסדר. פרק הזמן הזה תפח בהנחיה בגרסתה המעודכנת משנתיים וחצי – לכמה? << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> שנתיים ושלושת רבעי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לחמש? לא, מה פתאום. לשבע? מה פתאום. ל-11 וחצי שנים. זאת אומרת, משנתיים וחצי זמן מקסימום, ניתן להגיע ל-11 וחצי שנים של הארכות. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> בישראל, לא בהודו. בישראל. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> פה, בישראל, שבן אדם יושב על הגריל 11 וחצי שנים עד שיצא רך מכל הצדדים, מסתובב, מסתובב, מסתובב, מסתובב, לוודא שאפשר לדקור עם מזלג שהוא רך. עכשיו, הדבר הזה הוא שערורייה שאין כדוגמתה. אני שמח שגלעד פה, כי גם הוא היה לדעתי באותה ישיבה, והוא הזדעזע כמוני. השינוי הזה של ההנחיה קרה שנייה אחרי שהחוק של יאיר לפיד עבר, שנייה אחרי שהחוק עבר בהסכמה, שאמרו לו – הראו את ההסמכה ליועצת, הציגו לוועדה מה ההנחיה, הגדילו, תיקנו את ההנחיה. עכשיו, איך הם עשו את זה? הם הוסיפו המון המון שלבים באמצע, זאת אומרת, הארכה ראשונה יכול לתת סגן פרקליט מחוז, הארכה שנייה יכול לתת פרקליט מחוז, אחר כך משנה לפרקליט מחוז, כל מיני דרגות – מגיע עד 11 וחצי שנים. ואז הם מגישים דיווח: בכמה מקרים היועצת נאלצה להאריך מעבר למועד? כמעט כלום. הם באו אליי לוועדה עם דיווח ואמרו לי: תראה, זה בכלל לא מגיע אף פעם ליועצת. בטח שלא, הם הוסיפו הרבה שלבים בדרך ל-11 וחצי שנים. הדבר הזה היה שערורייה, ואני אומר שוב: אני באמת מתנצל בפני הכנסת שאני מביא את הצעת החוק הזאת רק עכשיו, כי אני תכננתי שהצעת החוק הזאת תהיה הראשונה שתונח מטעמי באוקטובר 2023, כשנחזור מהפגרה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ב-7 באוקטובר. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חזרנו באוקטובר, אבל חזרנו אחרי המלחמה, ולכן לא יכולתי להניח אותה, כי היו דברים יותר דחופים. בתכנון שלי היה להניח אותה באוקטובר 2023, ואני ממש מתנצל שהצעת החוק החשובה הזאת מגיעה רק עכשיו, אבל מוטב מאוחר. ואני אומר שעיקר פרק הזמן שם – וכבר באתי בדברים גם עם נציגי המשטרה וגם עם הנציגים האחרים – עיקר פרק הזמן שם – אפשר להביא המון המון פתרונות כדי לוודא שבן אדם לא מסתובב עם הטייטל הזה של נחקר וחשוד במשך שנים רבות. קבלו החלטה לכאן או לכאן. אני חושב שצדק מהיר הוא לא רק אינטרס של החשוד. כמובן שהוא אינטרס של נפגע העבירה, שרוצה לדעת מה קורה לכאן או לכאן; כמובן שהוא אינטרס שלנו כמדינה. כולם מרוויחים. אין שום אדם שמרוויח מהסחבת הארוכה הזאת. זה נזק אדיר. אני חושב שבנושא הזה אנחנו צריכים כבית לא להפוך את הנושא הזה לקואליציה–אופוזיציה. אנחנו צריכים להתגייס לדבר הזה כאיש אחד בלב אחד ולשתף פעולה, כי הדבר הזה נוגע לכולם. הוא לא נוגע רק לחקירות פוליטיות; הוא לא נוגע רק לחקירות בתחום טוהר מידות; הוא לא נוגע רק לחקירות פליליות. הוא נוגע לכל הסטטוס הזה שתיקים יושבים ומחכים כל כך הרבה זמן. ולכן, אני מאוד מקווה שנעביר את החוק הזה בהסכמה מלאה. זה כמובן נתון לבחירתם של יושבי הבית הזה. אני רוצה לנצל את 30 השניות האחרונות להסביר שמעבר לאותם 11 וחצי שנים, שההנחיה תפחה ותפחה ותפחה, 11 וחצי שנים, אדוני היושב-ראש, זה לא זמן ברוטו, זה זמן נטו, דהיינו, יש המון תקופות שבכלל לא נספרות, זאת אומרת אם הבן אדם בחו"ל וכל מיני דברים, זה בכלל לא נספר. זאת אומרת, פרק זמן של 11 וחצי הוא לא זמן המקסימום. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> גם שנתיים זה לא נורמלי. << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> גם שנתיים זה יותר מדי. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מאוד מאוד מקווה – ואני שמח על כך שלהבנתי, יש תמיכה בממשלה לדבר הזה. אני קורא לכל חברי הכנסת להתגייס להעברת החוק החשוב הזה כמה שיותר מהר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר לירושלים, הרב מאיר פרוש, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, כמובן. בבקשה, כבוד השר, עשר דקות. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. כל מי שראה את הכותרת לא נזדעק, ראה בזה דבר מאוד מאוד סביר, ולכאורה לא צריכה להיות בעיה, ואני מקווה שאכן כך יהיה. מה שמוסבר בדפים שמונחים פה בפני חברי הכנסת הוא שחבר הכנסת שמחה רוטמן מבקש לבצע כך: הצעת החוק קובעת הגבלה של משך זמן החקירה המשטרתית והגבלת הזמן להשלמת חקירה על ידי התביעה. לטענתו, צריך לקבוע שכל חקירה תוגבל למשך זמן מוגדר, כמובן, בהתאם לחומרת העבירה, פרט למקרים מיוחדים. בנוסף, נדרשת הגשת כתב אישום בתוך פרק זמן קצר לאחר סיום החקירה. אם לא יוגש במועד, בית משפט לא יוכל לדון בו. ומה מסביר חבר הכנסת רוטמן? הגשת החוק מבקשת לבטל את סעיף 57א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, הקובע כי משך הליכי החקירה וההעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, ובהגדרות היועץ המשפטי לממשלה. במקום זאת מבקש חבר הכנסת רוטמן לקבוע בסעיף 59 לחוק פירוט מפורט של משך החקירה המשטרתית שיתאפשר בהתאם לחומרת העבירה. כך, בעבירות מסוג חטא – בהגדרה של חטא, כן? עד שישה חודשים; בעבירות שמוגדרות בחוק כעוון, החקירה תהיה עד שנה; בעבירות של מאסר שלוש עד עשר שנים, תתאפשר חקירה עד שנתיים; בעבירות שדינן חמור ממאסר של עשר שנים, לא יוגבל משך החקירה. על אף האמור, הצעת החוק מאפשרת להאריך את משך הזמן האמור באישור היועץ המשפטי לממשלה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. למה הוא מבקש שיירשמו? אני לא יודע במי הוא חושד. על כל פנים, הוא אומר: אבל גם אם נאפשר להאריך את משך זמן החקירה, אז צריך שיירשם באופן ברור מהם הטעמים שבגינם נתנו הארכה. חבר הכנסת רוטמן מציע גם שבית משפט לא יקבל ראיה שהושגה בחקירה שנערכה בניגוד להוראות הנזכרות לעיל אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. אני לא יודע מה עובר על חבר הכנסת רוטמן, ואני לא יכול לומר שאני מיודע בסוגיה כמוהו, אבל אם הוא מציע, כאדם רציני, יושב-ראש ועדת חוקה מציע את הדברים האלה, כנראה יש דברים שבגינם הוא סבור שיש צורך חוקי לעשות אותם, ולא, אז יש פה דברים שלא מתקבלים על הדעת. נוסף על כך – אני קורא גם בדברי ההסבר – הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיף 61 לחוק, שעוסק בהשלמות חקירה, כך שמשך הזמן להשלמת חקירה ייקבע לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. דהיינו, אם בעבירות של חטא נתנו עד שישה חודשים ותהיה הסכמה להארכה, אז לתשעה חודשים; בעבירות מסוג עוון, שהן עד שנה, ההארכה תהיה לשנה ושלושה חודשים; בעבירות של מאסר בין שלוש עד עשר שנים, עד שנתיים, תהיה לשנתיים ושלושה חודשים, אבל לא יותר מזה. דבר נוסף – כמו שאמרתי, הצעת החוק מבקשת לתקן את סעיף 61 לחוק, שעוסק בהשלמות חקירה, כך שמשך הזמן להשלמת חקירה ייקבע לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, אבל פרקליט המחוז יכול להאריך את התקופה הזאת. תיקון נוסף שמבקש חבר הכנסת רוטמן הוא לסעיף 62 לחוק, שעוסק בהעמדה לדין וסגירת תיק. מציע חבר הכנסת רוטמן להוסיף את סעיף 62(ג), שבו ייאמר: אדם שיש להעמידו לדין, יגיש נגדו תובע כתב אישום לבית המשפט, וכן להוסיף את 62(ד), הקוצב את המועדים להגשת כתב אישום בהתאם לגוף התובע. כך, בתיקים של התביעה המשטרתית, הוא מציע עד תשעה חודשים מיום סיום החקירה; בתיקי פרקליטות – עד שנה מסיום החקירה; בעבירות המנויות בתוספת התשיעית, פשע חמור, עבירות הכוללות גביית עדות או מסמכים מגורמים בחו"ל – עד שנה וחצי מסיום החקירה. בהמשך לכך, מוצע לקבוע כי בית המשפט לא ידון בכתב אישום שהוגש בניגוד להוראות הנ"ל. אני מבין שיש חברי כנסת שקלטו מהר מאוד מה הצעת החוק הזאת אומרת, וייתכן שביניהם יש כאלה שגם מסכימים לכך, אבל אני לא מרגיש שהצלחתי לשכנע את כל חברי האופוזיציה. אני מנסה שוב לבקש ולומר שיש בזה היגיון, כי אנחנו קוראים ושומעים, בלי להתייחס לפרטים של נאשמים או מאשימים – אנחנו מרגישים שיש מושג של עינוי דין. עינוי דין הוא עינוי דין. הכוונה היא שאתה מאשים אדם במשהו, והוא מתהלך עם ההאשמה הזאת כמה שנים, והדבר הזה לא מתברר. אם זה לא מתברר מכיוון שהוא מביא גימ"לים לבית משפט, הוא מביא כל מיני תשובות למה הוא לא יכול להתייצב, זאת בעיה שלו, אבל אם משך החקירה נובע כתוצאה מכך שגורמי האכיפה הם אלה שבגללם החקירה נמשכת, כנראה שיש צורך בחקיקה מפורטת שתאמר: רבותיי, עד כאן. לא יכול להיות מצב שחוקרים ומענים את האדם בגין חשד שיש עליו. ועדת השרים שדנה בדבר הזה החליטה לפני כמה ימים, ב-9 במרץ – ועדת השרים החליטה בהתאם לסעיף 66 לתקנון עבודת הממשלה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת שמחה רוטמן, בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה הצעת החוק תקודם בהסכמת שר המשפטים, שר האוצר, השר לביטחון לאומי והשרה להגנת הסביבה. ככל שתונח על שולחן ועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה הראשונה בכנס הבא של הכנסת הצעת חוק ממשלתית בנושא, הצעת החוק האמורה תמוזג איתה. אני חוזר שוב: ההצעה שלו היא מאוד מפורטת. ההצעה שלו היא גם ברורה מאוד. אני חוזר על זה ואומר: בחטא זה עד שישה חודשים; בעבירות עוון – שנה; עבירות של מאסר שלוש שנים עד עשר שנים – שנתיים. גם החקירה, כשמסתיימת הגשת כתב האישום, תוקצב בזמן. תודה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מבקש להצביע בעד הצעת החוק הזאת, בהתניה שהזכרתי, שבמקרה שתהיה הצעת חוק ממשלתית, היא תמוזג. תודה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה. נעבור להצבעה על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 49 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום), התשפ"ה–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> 49 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי) << הצח >> [הצעת חוק פ/5395/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי), של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת פורר להציג את הצעת החוק. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שר הביטחון, אני חושב שאין אחד שעיניו בראשו בימים אלה שלא מבין שצה"ל זקוק לעוד לוחמים. צה"ל זקוק לעוד לוחמים לא כאיזו אמירה מן הפה אל החוץ. צה"ל זקוק לעוד לוחמים כדי להגן על מדינת ישראל; צה"ל זקוק לעוד לוחמים כי חיילי הסדיר ומילואים כורעים תחת הנטל; צה"ל זקוק לעוד לוחמים, אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, כי 200 ו-300 ימי מילואים לחיילי מילואים זה לא דבר סביר – לקחת חייל מילואים, לנתק אותו מביתו ל-200 ו-300 ימים, הפגיעה בעסק שלו, הפגיעה במשפחה שלו, הפגיעה בעבודה שלו. כשאנחנו נמצאים במצב הזה, ברור לחלוטין שצה"ל זקוק לעוד חיילים. אנחנו נמצאים אחרי 522 ימים של מלחמה, הארוכה ביותר מאז נוסדה מדינת ישראל. במלחמה הזאת, חברי הכנסת, איבדנו אלפי לוחמים שיצאו מכשירות, הרוגים ופצועים, אלפים שחסרים מאלה שכבר היו בתוך הסד"כ. נוסף עליהם אנחנו זקוקים לעוד לוחמים שיאיישו את האוגדות הנוספות שנדרשות כדי להגן על הגבול המזרחי, כדי להגן על גבול הצפון, כדי להשלים את המשימה בעזה. משימות צבא ההגנה לישראל רק גדלו, ובשנה הבאה רק יגדלו. אבל אני אגיד לכם מה חסר לצה"ל כנראה יותר מלוחמים. אתם יודעים מה חסר לו? חסרים לו לוביסטים. לצה"ל אין לובי. אני רואה שכשיש לוביסטים, חברי הכנסת בקואליציה מתחילים להתרוצץ בשביל לאשר כל מיני הטבות לאלה או לאלה או לאלה. כנראה שלחיילי צה"ל אין לוביסטים, כי אם בזמן מלחמה, בזמן שצה"ל זקוק לעוד 15,000 חיילים, בזמן הזה, הקואליציה הזאת, הממשלה הזאת, ראש הממשלה, שר הביטחון, עסוקים בקידום חוק השתמטות, אז ברור לחלוטין שמה שצה"ל צריך זה לוביסטים. אתם ירדתם מהפסים לחלוטין ביכולת שלכם לנהל את המלחמה הזאת. מעבר לצורך האמיתי, להגן על מדינת ישראל, יש פה עוד סוגיה שהיא אחת מהסוגיות החשובות בעוצמה של מדינת ישראל. העוצמה של מדינת ישראל זה לא רק כמה טנקים וכמה מטוסים יש לנו; העוצמה של מדינת ישראל זה לא רק הכלכלה החזקה שלנו. העוצמה של מדינת ישראל זו הסולידריות שלנו, זו היכולת שלנו להבין שכולנו נלחמים אחד למען השני, היכולת שלנו להבין שאנחנו נכנסים לטנק, חילוני ודתי, חרדי, מזרחי, אשכנזי, ערבי, יהודי, מוסלמי, נוצרי, זה בכלל לא משנה, אזרחי ישראל נלחמים כדי להגן על מדינת ישראל. זאת הסולידריות. גם בזכות זה וגם בזכות ההתגייסות הזאת של גיוס מילואים מטורף של 130% מילואים כשהתחילה המלחמה, הגענו להישגים הצבאים שהגענו, אבל אתם גם יודעים מה המספרים היום, אחרי 522 יום של מלחמה, כשחיילי המילואים רואים את עצמם כורעים תחת הנטל ואתכם עסוקים בלפטור את המקורבים משירות צבאי ולהפוך חוק גיוס לחוק השתמטות. אז אנחנו רואים את אחוזי הגיוס יורדים ואת הסולידריות הזאת יורדת. ולכן אני אומר לכם, זה כבר לא שאלה של ערכים והערך החשוב של שוויון בנטל, זאת שאלה של ביטחון מדינת ישראל. מה אתם אומרים למשפחות שבאותה המשפחה יש הרוגים ופצועים? מה אתם אומרים לאימהות שלא ישנות בלילה, לילה אחרי לילה, שהן לא יודעות מה מחכה להן מהדפיקה בדלת? לא מהחשש שיגייסו את הילדים אלא מהחשש שהילדים המגויסים לא יחזרו – מזה האימהות חוששות, לא ממה שחושש גולדקנופ, שחס וחלילה מלשכת הגיוס ידפקו על הדלת. ואז, פתאום, כשמגיעה הצעת החוק הזאת, אני שומע את ההודעה לעיתונות שמוציאים שר הביטחון ושר האוצר. הם פתאום נזכרו בהטבות למילואימניקים – הודעה ארוכה, גיליון ארוך של הודעה. חבר הכנסת כהן, כשאני רואה הודעה כל כך ארוכה, אני יודע שככל שההודעה ארוכה יותר ורחבה יותר, ככה הסיוע לחיילי המילואים צר ומצומצם יותר. ערב רב של מילים, ערב רב של אמירות, ואפס תקציב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מתאים לך, כזאת הצעת חוק פופוליסטית. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשרוצים לתת, נותנים כסף, לא שולחים הודעות לעיתונות. כשאנחנו רצינו להוסיף כסף למילואימניקים, נתנו 900 מיליון שקל, השר ליברמן כשר האוצר, 50% תוספת דמי קיום, ואתם עצרתם את העלייה בדמי הקיום לחיילים. תוכנית ממדים ללימודים אושרה בממשלה שלנו, ואתם, ברוב חוצפתכם – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ברוב חוצפתכם – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ברוב חוצפתכם מגיעים בתקופת מלחמה ומסובבים את הכנסת הזאת מלמעלה עד למטה בשביל לקדם – איזה חוק? חוק של השתמטות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – שמענו את זה. מנסים אם זה 50% – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חוק של השתמטות. אני שומע את הטענות לגבי החוק וחוקיותו. מאוד פשוט, חברת הכנסת שטרית, חבר הכנסת כץ: לא צריך לשלוח שוטרים, לא צריך לשלוח שוטרים לאף אחד מהיישובים בארץ. מאוד פשוט. אדוני היקר, אם אתה החלטת שאתה לא מתייצב בבקו"ם ואתה לא הולך לשירות צבאי, תתכבד, בבקשה, תוותר על כל ההטבות, וגם לא תוכל להצביע. ואז אני שומע את אבירי זכויות האדם מהקואליציה אומרים לי: זה לא חוקתי. איך אתה שולל את זכות ההצבעה? חס וחלילה. זה אימ-אימא של החוקתי. אני מסתכל על דמוקרטיות קצת יותר קטנות ממדינת ישראל. בבריטניה – דמוקרטיה – אסירים לא יכולים להצביע, לא אנשים שבורחים מההגנה על המדינה שלהם; לא אנשים שבזמן שהמדינה מותקפת ואזרחיה נשחטים, מתחבאים מתחת לשולחנות ובורחים כדי שחס וחלילה לא יגייסו אותם. אסירים לא יכולים להצביע. גם בארצות הברית במרבית המדינות נשללת זכות ההצבעה מאסירים. במדינות מסוימות זכות ההצבעה נשללת לצמיתות. אסיר שהשתחרר, סיים את תקופת התנאי שלו – בפלורידה, באייווה, באריזונה – לא יכול להצביע. לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2008 נשללה זכות ההצבעה מ-5.3 מיליון אמריקאים בגלל שהם ישבו בבתי הסוהר. אז הינה, אני אומר לכם, אני לא שולח את המשתמטים לבתי הסוהר. אני מוותר לכם על בתי הסוהר, אבל עם הוויתור על בתי הסוהר, אתם גם לא תוכלו להצביע לכנסת, ואתם גם לא תוכלו לקבל מעונות יום, ולא תהיה הנחה בארנונה, ולא תהיה הנחה בחשמל, ולא יהיו דמי קיום לישיבה. ואז, מה שנראה – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ומה עם הערבים? הם לא יוכלו להצביע. תרצה לקחת להם את זכות ההצבעה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תכף אני אענה לך, חברת הכנסת גוטליב. אם תהיי בשקט 20 שניות, תשמעי גם את התשובה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל אזרח הוא אזרח – – – מאיראן? זכות הצבעה – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 20 שניות תהיי בשקט. 20 שניות, חברת הכנסת גוטליב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה. תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, כשאת בשידור, את לא בקליטה, אז תהיי בשקט 20 שניות, תוכלי להיות בקליטה ולהבין שהדבר הבסיסי הוא – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לאפשר לו להשלים את דבריו. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – באמת. לקחת זכות הצבעה? לקחת זכות הצבעה? איך לוקחים זכות הצבעה? זה הדבר – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אפשר הערת ביניים, אבל לא שיחה, לא ריאיון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה נושא פופוליסטי. זה – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, זה מאוד מאוד פשוט: ישרתו – יקבלו; לא ישרתו – לא יקבלו. וזה לא מעניין אותי אם הוא יהודי או ערבי, אם הוא חרדי או חילוני, דתי או לא דתי. זה בכלל לא משנה. כל אזרח ישראלי בגיל 18 מתייצב בבקו"ם. הצבא יחליט: מי שמתאים לשירות צבאי ילך לשירות צבאי; מי שלא – יש משטרת ישראל, יש מגן דוד אדום, יש כיבוי אש, יש מספיק משימות לאומיות. כשהם ידעו שתישלל מהם זכות ההצבעה אם הם לא ישרתו, אני מבטיח לכם – גם לך, חברת הכנסת גוטליב – שאחרי שהחוק הזה יעבור, לא תצטרכי אף שוטר לשלוח לשום מקום. הם כולם לא ילכו שמאל-ימין לבקו"ם, הם ירוצו לבקו"ם כדי להתגייס, כדי שחס וחלילה לא ישללו להם את ההטבות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. אני מזמין את השר מאיר פרוש להשיב בשם הממשלה. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם מבינים שגם אתם לא תצביעו? זה אנטי-דמוקרטי. מה יש להשיב – – – זכות הצבעה ממישהו, מה יש להשיב? מה יש להשיב – – – זה זוועה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לשלול לאזרח הצבעה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין מה לסכם, זה אלף-בית. אנחנו לא שוללים זכות הצבעה. נקודה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה שר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא בדרך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מכל השרים בממשלה, יש לכם כל כך הרבה שרים, דווקא בחרתם את השר פרוש להשיב על חוק הגיוס? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו לא בוחרים, הוא עשה לנו טובה ובא להשיב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מכל השרים, כל כך הרבה שרים. שרים ושרות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם את זה אתה רוצה לשלול ממנו? ממש דמוקרטי, אלוהים ישמור. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בינתיים יש לו זכות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יותר גרוע מאיראן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רבותיי חברי הכנסת, תודה רבה. נא לשמור על השקט במליאה. אני ממש לא מעוניין להוציא אנשים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, תודה. חברת הכנסת גוטליב, תודה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת עודד, תודה רבה. חבר הכנסת רוט, תודה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא יעזור לכם. לא יעזור לכם. לא יעזור לכם. אתם תשרתו בצבא, לא יעזור לכם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. אדוני השר, בבקשה. תודה. אמרת את דבריך, היו לך פה עשר דקות. תודה. בבקשה, לרשותך עשר דקות, אדוני השר. << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי), של חבר הכנסת עודד פורר ואחרים, מבקשת לשלול את הזכות לבחור בבחירות הכלליות לכנסת. אני חייב לומר שכאשר שמעתי שעודד פורר, שנמצא ברשימה של ליברמן, רוצה להגיש הצעה של התניית הצבעה, אני חשבתי שנמצא פה מנהל הבחירות של לפני 15 שנה, כאשר מדינת ישראל כוסתה במודעות ענק: לשלול את זכות ההצבעה מערבים. ליברמן בשעתו סבר שהוא יוכל לקבל מנדטים – נדמה לי שאז הוא באמת קיבל 15 מנדטים – כאשר הוא יציע ששוללים זכות הצבעה של ערבים. אז הוא יקבל מנדטים. זאת אומרת, אם אני צריך למדוד מה מול מה, אז אני יכול להבין שכנראה ליברמן קורא סקרים שאומרים לו: אם אתה תשלול זכות הצבעה של כאלה שלא משרתים בצבא – הכוונה לחרדים במקרה שלנו היום, ולא לערבים – תקבל מנדטים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – יש חרדים שמשרתים. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני בכלל חייב לומר לך, אדוני היושב-ראש, אני ממש מרוגש וכואב לי הלב על חבר הכנסת פורר. הצרחות שלו עד כדי כך, שהוא נהיה צרוד. כנראה שליברמן אמר: אתה ברשימה שלי לא תהיה בפעם הבאה, כי אתה לא עובד מספיק. אחרת, מה אתה עומד פה וצורח? בשביל מה אתה נהיית צרוד? על מה? על מה אתה נהיית צרוד? על מה? הרי ליברמן כבר הסכים להפסיק לדבר על ערבים. אתה משרת את האדון ליברמן? בשביל מה אתה נהיית צרוד? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פעם אחת תחשוב על זה – – – פעם אחת. הרי אתה מזלזל, אתה מזלזל בשירות צבאי. זה ככה בשבילך שירות צבאי. ככה בשבילך שירות צבאי. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> למה נהיית צרוד? על מה? הוא לא יכניס אותך לרשימה? תגיד, אולי זה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני חבר של אבא שלך, זיכרונו לברכה. מה זה תתבייש לך? מה תתבייש לך? למה אתה נהיה צרוד בנושא כזה? ליברמן אמר שלא תהיה ברשימה? למה אתה בוכה פה? למה אתה בוכה פה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – גם הילדים שלי היו בצבא. הילדים שלי שירתו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אתה לא אומר שום דבר ברצינות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הילדים שלי שירתו בצבא – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> תפסיק להפריע, תפסיק להפריע, ואל תצרח. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> במה אתה יותר טוב ממני? במה אתה יותר טוב ממני? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר. חבר הכנסת עודד, תודה. אדוני השר ישיב לעניין. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אל תהיה צרוד, מערכת הבחירות עוד לא התחילה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> במה אתה יותר טוב ממני? << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אל תהיה צרוד, די, מספיק. אפילו ליברמן לא אומר לך – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר ישיב לגופו של נושא, בבקשה. תודה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> די, מספיק. הוא לא אומר לך לומר את זה. אבל ליברמן שכח שדווקא הוא הפך להיות שר אוצר בממשלה של – הלכו עם מנסור עבאס. רק בגלל הערבים. הערבים האלה, שלא הולכים להצביע, הם אלה שהקימו לו קואליציה, והוא היה שר האוצר בגלל הערבים. זאת אומרת שלערבים שלא מצביעים יש זכויות רבות. הם נתנו לליברמן את קופת המדינה, והוא שלט על כל הכסף שיש למדינה – בזכות מי? בזכות הערבים. אז אם לערבים יש זכויות והם יכולים לעשות את ליברמן לשר אוצר במדינת ישראל, למה לחרדים לא יהיו זכויות פה? דרך אגב, אני רוצה לומר, אני לא דווקא חרדי, אני במקרה עולה חדש. עליתי מרוסיה הלבנה. אז אומנם לפני שבעה דורות, אבל בתור עולה מגיע לי להיות פה ולהצביע. אבל מה מבקש עודד פורר מאיתנו? הוא רוצה לגרום לכך שאדם שלא שירת בצבא כאשר הסיבה היא לא מסיבות רפואיות, הוא מבקש לשלול ממנו את זכות ההצבעה. כאילו מה, אנחנו שכחנו שאם מישהו בתוך שטח מדינת ישראל הופך להיות מחבל, אז מה, אשתו לא תצביע? הוא, כשהוא יושב בבית הסוהר, הוא לא מצביע? אותו פושע שרוצח או גונב או עושה דברים אסורים, אנחנו לא נותנים לו להצביע? בגלל שליברמן יודע שהם מצביעים משלו? אני לא מבין את הדבר הזה. איך זה עובד? אחד שרוצח, אחד שפושע, גונב, הוא יכול לקבל זכות הצבעה? למה? כי הוא לא מצביע לחרדים, שתהיה לו זכות הצבעה. אבל החרדים, להם אסור להצביע פה. חברים, אבל אני כן זוכר את ליברמן משתף פעולה עם החרדים, כאשר הוא ידע שהוא לא יכול – אני חייב לספר לציבור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תסיים. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני זוכר שליברמן אמר לי: תשמע, יש לי בונקר בירושלים כך וכך, תצביע איתי בשביל משה ליאון – משה ליאון היה שלו. יש לי בונקר, 40,000 רוסים זה שלי. עכשיו, מפה אני צריך את החרדים. אז ליברמן, למה רצית את החרדים? שמה, שיעזרו לאיש שלך להיות ראש עיר? מתי שאתה רוצה זה קורה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קרה משהו ב-7 באוקטובר, ורק אתם לא מבינים את זה. זו הבעיה שלכם. מנותקים. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אז מי שרוצח יכול להצביע; מי שהוא פושע – כן; מי שהוא מחבל יכול; מי שהוא חבר של ליברמן יכול. רק החרדים לא? תשכח מזה, פורר. שלום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה – אה, אתה רוצה להשיב. חבר הכנסת רוצה להגיב על תגובת הממשלה. בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> 30 ואני לא יודע כמה שרים יש בממשלה הזאת – בחרתם דווקא לשלוח שר משתמט שיענה על חוק ההשתמטות, ואף שר, אף שר משרי הממשלה, לא מצא לנכון לעלות כאן ולגנות את האירוע הלילה בישיבת עטרת שלמה, ישיבה שהיא במיינסטרים של הזרם החרדי ליטאי. ישיבה במיינסטרים. אנחנו שומעים אותם אומרים: בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים. השלטון זה אתם – בכם הם לא מאמינים, במדינה הם לא מאמינים, והלשכות זה לשכות הגיוס. אבל תראו איזה פלא, אלה שלא מאמינים בשלטון הכופרים ולא מתייצבים בלשכות, בשנת 2023 קיבלו ממדינת ישראל 26 מיליון ו-256,812 שקלים. ה-26 מיליון ו-256,812 שקלים זה מספיק טוב בשביל להאמין בשלטון הכופרים? זה מספיק טוב בשביל להאמין בשלטון הכופרים? אז אולי אם יגרעו את ה-26 מיליון ויקבעו שלא מצביעים, יסכימו להתייצב בלשכות שהם לא מתייצבים. אני אומר לכם, חברים, זאת לא שאלה של צדק, זאת אפילו לא שאלה של שוויון זכויות – הייתה שאלה כזאת לפני 7 באוקטובר; זאת שאלה של ביטחון ישראל. אנחנו זקוקים לכל חייל וחיילת. מי יבוא לשמור על הגבול המזרחי מההברחות שאיראן מנסה להבריח ליהודה ושומרון? מי יאבטח את היישובים ביהודה ושומרון? מי ישמור על הגבול הצפוני – על מטולה, על קריית שמונה? מי ישמור על עוטף עזה? מי יסיים את העבודה שאתם לא הצלחתם אחרי 522 יום לסיים ולמגר את שלטון החמאס? עם איזה חיילים תעשו את זה? עם איזה כוחות תעשו את זה, כשאתם פוטרים כל כך הרבה ככה כלאחר יד? אני אומר לכם עוד פעם, החוק הזה, אין צודק ממנו. אין צודק ממנו ואין נכון ממנו ואין פשוט ממנו. מי שלא רוצה להתגייס, זאת בחירה שלו. אנחנו ניתן לו את כל האופציות: מי שמתאים לשירות הצבאי – שירות צבאי; מי שלא – יעשה שירות לאומי ושירות אזרחי, אין שום בעיה. אבל מי שמחליט להדיר את עצמו ממדינת ישראל, שידע שהוא גם לא יכול להצביע לכנסת, שתקבע מי הממשלה שתשלח אותו להילחם ואיפה הוא יילחם. החוק הזה פשוט מאוד, ברור מאוד. יש לו דוגמאות אחרות בדמוקרטיות אחרות, שנשללת זכות הצבעה ממי שיושב בבתי הסוהר. אז כמו שאמרתי לכם, אני מוותר לכם על בתי הכלא, לא נשלח את מי שמשתמט לבית הכלא – נשלול לו את זכות ההצבעה ונשלול לו את כל ההטבות הכלכליות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי). אנא תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק– 59 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי), התשפ"ה–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 16 בעד, 59 נגד. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – התניית הצבעה בשירות צבאי או לאומי), לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ה–2025, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, אברהם בצלאל, אלון שוסטר, ווליד טאהא, יוסף עטאונה ומשה סולומון בנושא: הסכנות הבריאותיות לתושבי אזור שדרות ושער הנגב בעקבות זיהום מי התהום בנחל שקמה; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת שרון ניר, מישל בוסקילה, יוראי להב הרצנו ומשה פסל בנושא: הסדרת חניית נכים לנכי צה"ל – מנגנון אוטומטי למתן פתרון מיידי לפצועים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק השתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד במעון יום למשרתי מילואים, התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5110/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אפרת רייטן) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק השתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד במעון יום למשרתי מילואים, התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום להציג את הצעת החוק. בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה, צריך להתחיל עם הדבר החשוב ביותר שהמדינה צריכה לעסוק בו עכשיו, והדבר החשוב ביותר זה הצלת החטופים. זה הנושא החשוב ביותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה, זה מפריע. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> זה הנושא החשוב ביותר, להציל את כל 59 החטופים. להביא את החללים לקבורה בישראל זה הדבר החשוב. צריך לזכור ולפתוח כל נאום בדבר הזה. עכשיו, אם אנחנו לוקחים את גישתכם, קואליציה נכבדה, שבאה ומשווקת שרק כוח יביא את החטופים – הרי כולנו יודעים שזו סיסמה ריקה ומסוכנת, אבל השאלה היא רק, באיזה כוח? איזה כוח אדם בדיוק הוא זה שהולך להביא את החטופים, כשבעצם חוק הגיוס תקוע? יותר נכון, חוק הפטור תקוע, ובעצם אתם לא מגייסים – לא מגייסים את המגזרים השונים שיבואו ויעזרו לאחיהם במלחמה. אז כן, אנחנו בצומת דרכים. מדינת ישראל צריכה להכריע. מדינת ישראל צריכה לחשוב: האם עכשיו היא מקדמת את ערכי השוויון של חובות וזכויות? האם אנחנו מדינה שתומכת במי שעושה למענה מעל ומעבר, מדינה שדואגת לעתידה באחריות, כזאת שמבינה את החשיבות לא רק בשירות בצבא אלא גם את השילוב בשוק התעסוקה, או האם אנחנו נמשיך להיות מדינת הטיטניק, מדינה שממשיכה לשוט לעבר הקרחון? מדינה הטיטניק שאזרחיה המשוטים רוקדים עיוורים על הסיפון העליון של ספינת הפאר, ולא ערים לפעמוני האזהרה המצלצלים בחוזקה מפני ההתנגשות הצפויה, הבלתי-נמנעת, בקרחון שנמצא ממש לפנינו. הצורך בשילוב כלל המגזרים בחברה בשוק התעסוקה היה לפני 7 באוקטובר, וברור שהוא גם עכשיו. הצורך האקוטי הוא להבטיח שהחברה לא תקרוס מפאת המגזרים השלמים שלא עובדים ונהנים מההטבות על פי חוק ועל פי הסכמים קואליציוניים שהמדינה מעודדת להשתמטות ובטלה. עכשיו אחרי המלחמה, עם המדיניות המופקרת של הממשלה להאריך את המלחמה כבר 16 חודשים בלי אסטרטגיית סיום ובלי תוכנית סיום, תוך הימנעות מחקיקת חוק גיוס שווה לכולם, שיש בו חובה מוסרית וערכית וצורך ביטחוני אמיתי, בשעה שאתם מוציאים צווי גיוס ל-400,000, 400,000 צווי גיוס, וכשפנינו לקראת עוד שנה של מלחמה, ברור לחלוטין שהמדיניות הממשלתית הזאת לא יכולה להימשך. חברים, אני לא יודעת, אתם עיוורים גם כלפי המשפחות שלכם. אתם כל הזמן מתגאים בזה שיש לכם ילדים משרתים, אחים משרתים, אתם משרתים, בעלים משרתים. אתם עיוורים גם לצרכים שלכם כמה אטימות אתם מגלים פה, באמת שיא עולם. ובשעה זו שכל הנטל נופל על אנשי המילואים והמשפחות שלהם, אתם מפנים את העומס גם על חיילי הסדיר. לחיילי הסדיר מקצרים את ההכשרות, שולחים אותם לקרב בלי שהם עושים הכשרות כמו שצריך, מאריכים – או לפחות רוצים להאריך – את תקופת השירות. עכשיו יצאה הודעה של הרמטכ"ל על ביטול יציאות. איזו מלחמה אתם מקיימים מול העם, מול המשרתים, מול הילדים שלנו? דורשים מלחמת נצח, עד אין-סוף, מבקשים מכל העם להמשיך ולהקריב מעצמו, מהבריאות שלו, מהקריירה, מהפרנסה, מהמשפחה. מה יש לכם? עכשיו, לא רק שאין ודאות לגבי ההמשך, ולא רק שחיילי המילואים והמשרתים כבר לא מאמינים במטרות המלחמה, אלא ברור לחלוטין שכשיש בקואליציה סיעות שדורשות מלחמת נצח, ואפילו, כמו ששמענו במו אוזנינו, מוכנים להקריב חלק מהחטופים בשביל מלחמת הנצח הזו – מה אתם עוד דורשים מהחיילים שלנו? להמשיך ולשרת את המטרות ההזויות שלכם? אז קצת נתונים: במשך שנה וחצי שירתו אנשי המילואים בממוצע 200 יום. 200 יום שירתו אנשי המילואים. מתוכם כ-100,000 אנשי מילואים הם בעלי משפחות, ויש שם כרבע מיליון ילדים. אז המדינה הזאת, לא זו בלבד שמקשה על החיים, לא זו בלבד ששולחת את המילואימניקים ואת החיילים למלחמת הנצח, היא גם לא עוזרת להם בדברים הקטנים. תסתדרו, אנחנו רואים שאתם גיבורים. אנחנו גאים בכם, אתם גיבורים. אז עכשיו, מה אנחנו מבקשים? כמו שאתם ביקשתם לאחינו החרדים – סבסוד מעונות היום, מה שהיה כל כך הרבה שנים דבר ברור, דבר נורמלי אצלכם, לסבסד את מעונות היום למי שלומד תורה. ביקשנו שוויון, ביקשנו שעבור אחינו ובנינו המשרתים, משרתי המילואים, מי שמשרת למעלה מ-30 יום – שהמדינה תתכבד ותסבסד עבורו את מעונות היום. אז אומנם לאחרונה הוציא שר העבודה איזה תיקון מסוים, שלכאורה סייע ל-9,000 אנשי מילואים – אני מזכירה לכם, יש 100,000, כן – 9,000 אנשי מילואים ששירתו מעל ל-60 ימים, אבל התיקון הזה הוא כל כך מינורי, וגם יש בתוכו כזה עיוות, שהוא לא עוזר. הוא עוזר לכל כך מעט אנשים. אז אתם כבר עושים משהו, ויוצא לכם עקום. קודם כול, הוא לא כולל את מי ששירת ב-2023 אלא רק 2024. שנית, הוא מתייחס רק למי ששירת מעל 60 ימים, ומי ששירת 58 ימים – מבחינתכם הוא בחוץ, הוא פסול, לא יקבל כסף. בנוסף, החישוב הזה להעלאת הדרגה על בסיס גמלת המילואים פוגע דווקא במשפחות המילואים הצעירות, שהכי צריכות תמיכה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה תוקן. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> עוד לא, עוד לא. אני עברתי על מה שהשר פרסם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר אומר לך – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אני אומרת לך, תכף תשמע. רביעית, החישוב של ההכנסה על בסיס הכנסות המילואים למעשה מייצר עיוות, כמו שאמרו לנו נשות המילואימניקים, ששלחו מכתב מפורט מאוד לשר וכתבו: כל מה שקורה כאן זה שנהיה כאן עיוות שלוקח בחזרה את כל מה שניתן למי שמחזיקים את משקל ההגנה על כתפיהם עבור כל המדינה. נותנים את הדרגה, ואז לוקחים אותה בדרך אחרת. חלם. נוסף לזה, גם אין מענה למי שהופסקה עבודתו. אז תגידו לי אתם, במילים אתם חזקים, במעשים קצת פחות. מה שוות המילים מרטיטות הלב של שר האוצר סמוטריץ', שאמר: אתם לפני כולם? אתם עוזבים הכול, את המשפחה והפרנסה, שמים את עצמכם בסוף, ואותנו, את המדינה, במרכז. אנחנו – אמר השר סמוטריץ' – אנחנו שמים אתכם בראש סולם העדיפויות שלנו. מה זה הדיבורים האלה? דיבורי סרק, דיבורים שאין בהם דבר וחצי דבר. לא עשיתם בשביל לתקן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עכשיו הוא עונה – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא מספיק. תראה את המשפחות שקורסות. מה, הן משקרות? מה, אני באה לייצג את עצמי? אני מייצגת משפחות רבות מאוד שפונות אלינו. אתם יודעים, הן לא בוכות סתם. זה שניתנו כמה כספים – עובדה שזה לא עזר. עובדה שמשפחות צריכות למכור את הדירה, עובדה שמשפחות צריכות לוותר על הרבה מאוד דברים, על חוגים ועל פרנסה, ועל עזרה, ועל השכלה עבור הילדים שלהן. הן צריכות לשלם, הן צריכות להחליט אם לשלם שכר דירה או לקנות דברים אחרים. ברור לכולם שיש פה מחירים למלחמה הזאת. זה שעושים כמה דברים זה לא מספיק. עובדה. אני לא המצאתי את זה, זה מפניות ציבור רבות של נשות מילואימניקים שפונות אלינו. זה לא עוזר, זה לא עוזר מספיק. אתם לא יכולים להמשיך להפקיר – לא את החיים עכשיו, ולא של אזרחי המדינה, ובעיקר לא את העתיד של הילדים. זה לא הגיוני. זה ציר מחשבה עקום ובלתי מוסרי ובלתי ראוי – בלתי ראוי לעם שאף אחד לא הכריח אותו, הוא קם לבד, בלי הנהגה, בלי מדינה; הוא קם לבד בלי שהייתה לו הנהגה, שזאת, כשהיא כבר התעוררה מההלם, היא נוהגת בדיוק כמו שהיא נהגה ב-6 באוקטובר. ההצעה הזאת שלפניכם היא מענה מלא למי שמשרת, לפחות עד שיחוקק חוק גיוס לכולם ושירד הנטל מכל המשרתים. אז אני דורשת מכם, תהיו כנים עם עצמכם. יש כאן חברי כנסת מהקואליציה שהגישו בדיוק את אותו חוק כמו שאני הגשתי בכנסת הזאת. אל תהיו צבועים לעצמכם, תהיו אמיצים ותצביעו בעד על הדבר הנכון. זאת האחריות שלכם עכשיו כדי לכפר על חוסר היכולת שלכם, על המצב המזעזע שמדינת ישראל הגיעה אליו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר מיכאל מלכיאלי להציג את עמדת הממשלה. בבקשה. חברת הכנסת רייטן, אני רק אגיד לך שהדברים שנעשו הם מאוד מאוד מאוד רציניים ומשמעותיים. 9 מיליארד, אבל זה תמיד לא מספיק, כי יש עוד ועוד אתגרים בשעת מלחמה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> עובדה, עובדה שיש פה זעקה שהיא יותר חזקה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את צודקת, גם אלינו מגיעות פניות, אבל זה לא מבטל את מה שהממשלה עשתה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> הזעקה של הציבור היא אמיתית. כדאי להסתכל ולהקשיב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר >> אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת אפרת, המציעה, אני קודם כול אפתח שאני מסכים לדברייך, קודם כול לתחילת דברייך, שצריך לפתוח בכל נאום ולהזכיר את החטופים שלא נמצאים כאן, וצריכים להרבות בתפילה שיחזרו הביתה כולם, החיים ומי שלא בחיים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אז תביאו אותם. אני מציעה לך הצעה, השר: שימו אולטימטום לממשלה. כמו על חוק הגיוס והתקציב – אותו הדבר על החזרת 59 החטופים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> את שמעת שהצבתי אולטימטום? << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> שימו אולטימטום. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> את שמעת אותי? אני לא הצבתי אולטימטום. אנחנו לא מציבים אולטימטומים. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> אני צריכה – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו פועלים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> בסוף צריך לפעול וצריך לעשות. לכן, אני קורא לכולם, אחרי מה שאמרת כאן – ימי הפורים עכשיו, וכולם בבתי הכנסת מתאספים וקוראים מגילה ביחד ואומרים דברי תורה – לפתוח כל דבר ולהזכיר את החטופים ולהתפלל עליהם. עכשיו אני עונה כאן בשם השר הרלוונטי. אני אקריא את תשובתו, ואחרי זה נראה לאן אנחנו מתקדמים. אני יודע ומבין שזה בהחלט – להגיש הצעות חוק שונות שמיטיבות עם חיילי מילואים. הקשב לצורכיהם של חיילי המילואים גבוה. הרצון שלנו, של כולנו, לעשות למענם וכמה שיותר קיים, ואני בהחלט חושב שהמדינה כולה חייבת להם חוב בלתי ניתן לתיאור ולשיעור. יחד עם זאת, גם כשרוצים להיטיב עם חיילי המילואים צריך לעשות זאת בשום שכל ובאיזונים הנדרשים, כך שניתן יהיה לשמור על תכליתה של ההטבה. הצעת החוק הנוכחית לוקה בשורה ארוכה של כשלים, חלקם פרוצדורליים וחלקם מהותיים, ולכן אני מתנגד להצעת החוק. מבחני התמיכה נקבעים – הינה הוא הגיע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שלחו אותך להתנגד. כל פעם תופסים אותך כקורבן. כל פעם כקורבן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ואני רוצה לעבור מעניין לעניין ושלא באותו עניין. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> איך מפילים אותך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> 100 שרים יש פה, 100. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> ואני רוצה לשאול אותך, חבר הכנסת מאיר כהן, האם אתה יודע – ואתה אדם שבקיא במסורת ישראל – איפה יש במסורת אזכור למשחקים, אתה יודע, משחקי ילדים, משחקי חברה? אתה מכיר דבר כזה? שני מקומות. שיר, נו, איפה יש דבר כזה? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> איפה יש אזכור במסורת ישראל, בחז"ל, לצעצועים לילדים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תגיד לה: "וירם קרן לעמו". << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> מה? צעצועים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> צעצועים? צעצוע? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> כן, איפה מוזכר? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איפה? איפה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> קודם כול בפורים, מה יש? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מסכת מגילה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ילד שעשועים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רעשן, נכון? בחנוכה מה יש? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> סביבון. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> סביבון. אחמד, איזה משחק משחקים בפורים? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יש לי שאלה. יש לי שאלה אליך, כבוד השר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רעשן – פורים, וסביבון. מה המכנה המשותף לשניהם? שניהם מסתובבים. אבל מה ההבדל ביניהם? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כבוד השר, שר הדתות, די לשחק, לא יהיו יותר משחקים. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע. אם רוצים לסובב את הסביבון, מאיפה צריך להפעיל כוח? מלמעלה. הרעשן מאיפה? מלמטה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איפה יש במסורת – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> רגע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי. אתה שואל אותי על מסורת? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני באמצע לדבר, רגע, מה אתה מפריע לי. מה ההבדל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תן לו שנייה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איפה יש – – – במסורת ישראל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא באמצע וורט. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> באמצע וורט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> באמצע וורט. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מיסטר שטרן, דרכך. אז יפה. מה ההבדל ביניהם? הנס של פורים, כולו היה למטה. אחשוורוש כעס, והמן, מרדכי – הכול היה ניסים בעולם הזה, לכן הפעלת הכוח ברעשן נמצאת למטה. חנוכה, הנס היה כולו נס רוחני – מעטים ניצחו את הרבים – ולכן שם הסביבון הוא למעלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> וורט יפה. אנחנו ממשיכים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו אפשר לדבר על מסורת ישראל – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. אני מכיר את המסורת – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> איפה יש – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני מכיר את המסורת. אתה יודע איפה יש? אני אענה לך אם אתה מקשיב. אלעזר, שאלת שאלה, תן לי לענות לך. אפשר לענות לך? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, שאלת שאלה בשביל האוויר, או רוצה לשמוע? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה נותן תשובה מלאה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> מה זה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה נותן "לא תעמוד על דם רעך"? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? למה לא? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה מדבר או רוצה להקשיב? אתה מדבר או רוצה להקשיב? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא. אני אגיד לך את האמת? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שאלת שאלה – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אגיד לך את האמת? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – ואמרה – לא, לא אמת – שאלת שאלה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, אז אני לא רוצה להקשיב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אז אל תקשיב. אז שלום. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> ליהדות שלך אני לא רוצה להקשיב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> היהדות שלי שמורה 3,300 שנה במסורת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שאלת שאלה, אני יודע לענות תשובה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מקלקל את היהדות שלך. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אם אתה לא מסוגל, אז תמשיך לעניינים שלך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אל תגיד לי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני כן אגיד לך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> הלאה. תכליתם של מבחני התמיכה – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> השר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> נו? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתמול – הם לא רוצים לשמוע. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני שומע. בשונה מאחרים אני בהאזנה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתמול בוועדת הכספים, לאחר שתוקצבו הצהרונים והפעוטונים, הוסיפו עוד 50 מיליון שקל. אז תגיד לי, אתה מגן על זה. חוק הכי צודק שבעולם, כן – אתם מתנגדים, אבל אתם מעבירים מאחורי הגב עוד 50 מיליון שקל. למה? למה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> היות שאתה יושב ליד שר האוצר לשעבר – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אז זהו. למה? למה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> – – ואני מניח שהוא יענה לך תשובה אמיתית בשיחה ביניכם, אני משוכנע שהוא יענה לך תשובה אמיתית על הכספים האלה, למה הם לא היו נמצאים במקומות אחרים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> די, תפסיק. אני לא סתם אמרתי לך – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא פה. הוא יענה לך בשיחה ביניכם, מבטיח לך. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא סתם אמרתי לך למה אתה עולה להגיב. אתה צריך להרכין את הראש. רד, תגיד להם: אני לא מגיב על זה. למה להגיב? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אני עליתי, הקראתי דברי תורה פה, ואני עונה תשובות. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אתם, כל הצבועים, אתם לא שומעים? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> טוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מאיר כהן, אנחנו לא מנהלים דיון כאן בתוך המליאה. השר נמצא כאן. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> לא, זה לא דיון. זה שיח פורה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא אומר לך שהוא מדבר איתו, הוא – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> זה שיח פורה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין בעיה, אבל הוא שואל עכשיו את המליאה כולה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה, הוא רוצה לדבר איתו, הוא השר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> שיח פורה. הוא מעשיר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מסכים איתך, אני רק הסברתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> טוב. ברור לכולנו שקביעת דרגה אחידה לכל – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא הבנתי למה להתנגד לזה, רק בשביל שאני אבין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> אתה רואה, אני לפחות ישר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ישר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << דובר_המשך >> טוב. אני אקריא את השורה האחרונה: לכן, אבקש להתנגד לחוק, וכו'. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. המציעה רוצה להגיב. בבקשה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> לא אמרת כלום, מלכיאלי. מה אמרת? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא אמר ככה, אפרת. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> מה אמרת? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> שאלתי אותו למה להתנגד, הוא עשה ככה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בדיוק, אני לא הצלחתי להבין. השר, איפה השר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> חבל שאתה יוצא, השר מלכיאלי. אני הקשבתי בקשב רב, אני לא הבנתי מה אמרת. באמת לא הבנתי. הקשבתי, הקשבתי. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> את פטפטת עם אחרים שם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא הבנתי מה הייתה התשובה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> מי שמפטפט באמצע, לא יבין. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> למה להתנגד? אני באמת שואלת. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> מי שמפטפט לא יבין. צריך להקשיב בשביל להבין. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> שאלתי למה להתנגד, ניסיתי להסתכל, עשית לי ככה, זאת אומרת גם לך אין תשובה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> אתם פטפטתם שם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> איפה חבר הכנסת בוארון? << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> צריך להקשיב. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> חבר הכנסת בוארון, יש לו את אותה הצעת חוק, והוא שייך לקואליציה. למה להתנגד? למה להתנגד? הינה הזמן שלך עכשיו. אפילו עוצמה יהודית מגיעה לכאן, כי הם יודעים שהם צריכים להצביע בעד. זה חוק טוב, זה חוק שעוזר למשפחות של אנשי המילואים. למה להצביע נגד? אני לא מצליחה להבין אתכם. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא הקשבת. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> מה מוביל אתכם בדיוק? הקשבתי לכל מילה. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> לא, לא. אתם מפטפטים שם. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יודע מה, יותר מזה, יותר מזה – אני יודעת בדיוק למה יש פה בעיה. רק בגלל סמוטריץ', שר האוצר; הוא זה שלא מסכים. אגב, שר העבודה – הוא דווקא רוצה. דיברתי איתו כבר לפני כמה שבועות, והוא אמר לי: את צודקת, באמת צריך לעזור לאנשי המילואים. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> אז הש"סניק רוצה את זה – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> תקשיב, אני אומרת לך – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – אתה, חבל שלא עמדת כאן והיית אומר: אני בעד ואני אעזור לך. אתה אפילו לא דוחה את זה – בואי ניתן לך שבוע-שבועיים, נמצא פתרון. לא. אתם מפילים. בוא נוריד את הכאב ראש הזה רגע מהראש, בוא נוריד את זה מסדר-היום. אתם עושים לנו כאב ראש עם כל המציאות הזאת, עם כל הבעיות האלה. תנו לנו להמשיך לעשות פה חקיקה – – << קריאה >> השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> – – אנטי-דמוקרטית ונגד מדינת ישראל. מה זה כל הבעיות האלה של האזרחים – קשה לנו, לאזרחים, להתמודד עם צווי הגיוס, קשה לנו לשלם במכולת, קשה לנו לשלם שכר דירה, קשה לנו. זה רעש עבורכם, מטרד שמפריע לכם בחקיקה. עם כמה אנשים דיברתי מאחורי המליאה בשבועות האחרונים, וכמה מכם אמרו לי: את צודקת, ואם לא הייתה לנו משמעת קואליציונית, היינו תומכים בחוק הזה – גם בסיעות החרדיות, גם בסיעות האחרות. אבל אתם פחדנים. אז איך יהיה פה שינוי אם אתם מפחדים? כדי שיהיה שינוי, אתם צריכים לצאת מעורכם, אתם צריכים לבוא ולהיות אמיצים, אתם צריכים לבוא ולתקן. במקום זה – עד יעבור זעם. ניתן לאפרת לדבר, ניתן פה לאופוזיציה קצת לצעוק, ואנחנו נמשיך. נמשיך – לא בא לי להגיד, אבל אלה מילים שלכם – נמשיך לעבוד ולעזור למנהיג העליון. זו כל מהותכם פה, חוץ מאלה שבינתיים כבר לא. אז חברים, אם זה היה חשאי, אין לי ספק שהחוק הזה היה עובר. מי שיש לו אומץ – בוארון, אני מסתכלת עליך – נראה אותך מצביע נגד. נראה אותך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. אני רק אומר לך שאותו שר אוצר הקצה 9 מיליארד לטובת משרתי המילואים. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק השתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון יום למשרתי מילואים, התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק השתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון יום למשרתי מילואים, התשפ"ה–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 39 בעד, 51 נגד. אני קובע כי הצעת חוק השתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון יום למשרתי מילואים, התשפ"ה–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. לפני שאנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, חברת הכנסת פרקש הכהן ביקשה למסור לפרוטוקול כי היא הצביעה בעד הצעת חוק-יסוד: הכנסת, אך ביקשה להימנע. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת אביחי בוארון להודעה אישית קצרה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ביותר. חברת הכנסת רייטן נמצאת איתנו? לא נמצאת איתנו, אז אני אגיד כך, ואולי יעברו אליה הדברים. החוק הזה הוא חוק שהגשתי לפני כמה חודשים, ובאמת מדובר בחוק שצריך לעשות. זה חוק טוב, זה חוק שעוזר לאנשי המילואים שילדיהם במעונות. צריך לסבסד להם את המעונות, לעזור להם בצורה כזאת או אחרת. יחד עם זה, יש שיקולים קואליציוניים, יש שיקולים לא קואליציוניים – יש שיקולים של תקציב לאומי, יש שיקולי רוחב, ובמסגרת שיקולי הרוחב עדיין לא נפל הפור, לצערי. עדיין לא נפל הפור על הסוגיה הזאת. אני מקווה ומתפלל, אני מקווה – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – דברים יותר חשובים – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> צריך – בוא, אנחנו נהיה אמיתיים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> תגיד את האמת. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת רם בן ברק, אנחנו נהיה אמיתיים. במערכת יש הרבה צדדים. החיים הם מורכבים – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> – – – ביושר – – – << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומה לעשות, כשלוחצים על נקודה מסוימת, רוצים לקדם אותה, עדיין יש מי ששוקל את שיקולי הרוחב, ובעזרת השם, גם את זה נקדם ביחד בבוא הזמן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון – תחולה למפרע), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4591/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון – תחולה למפרע), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת צביקה פוגל ואופיר כץ. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, בשנה שעברה, בדיוק בתאריך הזה, ב-12 במרץ 2024, אני יחד איתכם – הצבענו בקריאה ראשונה על הצעת החוק ההיסטורית שתאפשר קבורה ממלכתית ללוחמי האש שנפלו עקב מילוי תפקידם, בדומה ליתר כוחות הביטחון – לחיילים לשוטרים, לסוהרים, לארגוני הביון והמודיעין של ישראל. אומנם החוק שעבר היה ביוזמתי, אבל מי שבאמת חתומה עליו, וחשוב גם לומר את האמת הזו לפעמים, היא האישה הגיבורה שני מרציאנו, ששלחה את בעלה ליום עבודה רגיל שנגמר באסון ההוא, הנורא, שבו שני לוחמי אש גיבורים מאוד, אמיצים מאוד, ניסו להציל את סאמד אלעראמין, זיכרונו לברכה, ושילמו על כך בחייהם. לוחם האש עדנאן אסעד נפטר באותו היום, ודקל יהודה מרציאנו נפטר כעבור יומיים, כשהוא מותיר אחריו את שני היקרה ואת שלושת ילדיהם. שני הלביאה החליטה שבעלה הוא לא רק גיבור שנפל בהגנה על המולדת, אלא הוא יהפוך להיות גיבור שיתקן עוול היסטורי. אדוני היושב-ראש, שני אמרה לנו: לא יכול להיות שאני כשוטרת אזכה לקבורה ממלכתית, ובסופו של דבר, איאלץ לבחור אם להיקבר קבורה ממלכתית בחלקה צבאית או ליד בעלי בחלקה רגילה. הוא לוחם לא פחות ממני, כך היא אמרה. מילותיה חדרו לליבי ולא רק לליבי – לליבותיהם של רבים אחרים, ובוודאי לשותפי להצעת החוק הזאת חבר הכנסת אופיר כץ, והובילו אותנו יחד איתה לעשות מהלך היסטורי של הכנסת הנופלים של כבאות והצלה לתוך הפנתיאון של מדינת ישראל – קבורה והנצחה צבאית וממלכתית. לאורך כל הדיונים, שני דיברה מדם ליבה וזעקה שייעשה צדק לדקל. אף אחד לא עצר אותה ולא אמר לה: שני היקרה, את נלחמת על חוק שלא יחול על בעלך הגיבור. ההפך, כולם, גם אלו שהתנגדו למהלך, הבהירו כי מדובר בתיקון שיאפשר לבעלה להיכנס לאותו הפנתיאון בדיוק כפי שראוי. והינה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שנה אחרי, אני נאלץ לעמוד פה במליאת הכנסת, יחד עם חברי אופיר כץ, ולבקש מכם, חברי הכנסת, לעמוד בהבטחה שהבטחנו לשני היקרה, ולבעלה דקל, זיכרונו לברכה, להיקבר ולהיות מונצח כלוחם. אני עומד פה אחרי שבמשך כמעט שנה קיימתי אין-ספור דיונים, פגשתי לא מעט אנשים, וניסיתי לעשות הכול כדי להביא פתרון למצב הנורא שנקלענו אליו כולנו, אך ללא הועיל. חשוב להפנים, הצעת החוק מדברת על החלת ההסדר מרגע הקמת הרשות הארצית לכבאות והצלה, כלומר משנת 2013. מדובר על תשעה חללים – ארבעה לפני 7 באוקטובר ועוד חמישה אחרי 7 באוקטובר. משרד הביטחון התנגד נחרצות להכללת לוחמי האש בחוק, התנגד, לצערי הרב, לתיקון, והציע לבסוף פשרה – להחיל את החוק מיום 7 באוקטובר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז הוא לא יכול חודשיים אחורה? אי-אפשר להזיז את זה? << דובר_המשך >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אני משוכנע שהדבר הנכון לעשות, טלי, הוא להחיל את החוק מרגע הקמת הרשות. ההצעה הזאת מאפשרת הכללת חמישה לוחמי אש בזכות להיקבר בקבורה ממלכתית. אנחנו, אופיר כץ ואני, יוזמי הצעת החוק, סבורים כי לדקל ועדנאן ולעוד שניים מלוחמי האש הזכות למנוחת עולמים כגיבורים בהיכל התהילה הראוי להם לצד כל לובשי המדים. חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אני רגיל לעמוד פה ולבקש את תמיכתכם בחוקים מהפכניים, שחלקם גם קשים לעיכול לחלק מהיושבים פה, אך לא הפעם. הפעם אני עומד כאן ומבקש את תמיכתכם בהצעה החשובה הזאת, וביחד נשוב ונעשה היסטוריה אחת קטנה. אדוני היושב-ראש, אני אקבל את הצעתו של חברי, שהוא שותפי להצעה, ואנחנו נדחה את זה בשבוע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אופיר, לפני תשובת שר? לתת תשובת שר? ואז תהיה רק הצבעה בפעם הבאה. אתה יכול שהשר ישיב, ואז תהיה רק הצבעה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אתה מבקש לדחות את ההצבעה בשבוע. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תשובה והצבעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אופיר, לא צריך תשובת שר. זה סתם מבזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו לא מצביעים. אנחנו דוחים את התשובה וההצבעה לשבוע הבא. תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חשיפת דפוס ההונאה והגשת תלושי שכר מזויפים לצורך קבלת הטבת סבסוד מעונות יום << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות רגילות ודחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה תהיה הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: חשיפת דפוס ההונאה והגשת תלושי שכר מזויפים לצורך קבלת הטבת סבסוד מעונות יום. את ההצעה הגישה חברת הכנסת שרון ניר. השר התורן הוא השר מאיר פרוש. אנחנו נבדוק. הוא אמור להגיע? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה השר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר יגיע. בינתיים יש שר תורן. העסק התקדם טיפה יותר מהר. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני דחיתי את זה בשבוע כדי שהוא יענה לי. זה היה לבקשתו, אז לחכות? אוקיי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מציע שכן תתחילי, והוא ישיב לך. עד אז הוא יבוא. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ההצעה שאני מעלה היום עוסקת בפרשה חמורה, הממחישה את הצורך הדחוף לשים סוף לניצול ציני של כספי משלם המיסים – הונאת סבסוד מעונות היום, שבה לאורך שנים הוגשו תלושי שכר מזויפים על מנת לזכות בהנחה משמעותית במעונות יום מסובסדים על ידי המדינה. ההונאה הזו מעידה על דפוס רווח של רמייה והונאה על חשבון הציבור היצרני והעובד. בתאריך 24 בפברואר נחשף בכלכליסט כי לאורך שנים הוגשו תלושי שכר מזויפים על מנת לזכות בהנחה משמעותית במעונות יום המסובסדים על ידי המדינה. על פי הפרסום, התקציב השנתי למימון הנחות במעונות יום עומד כיום על 1.2 מיליארד, מתוכם 55% מופנים לציבור החרדי, קרי 678 מיליון שקלים. בשנת 2024 72% מהבקשות שהוגשו, אושרו, ורק 28% נדחו; בשנת 2025, עם המעבר לשיטה של אימות של נתוני הכנסה ישירות מול המוסד לביטוח לאומי, נדחו 55% מסך הבקשות שהוגשו, שהן 450 מיליון מכספי משלם המיסים. הדבר הזה קודם כול מעיד על כשל בבחינת הבקשות בעבר ועל ניצול לרעה של כספי משלם המיסים. אני רוצה להגיד קודם כול שלא ייתכן שבמשך שנים מאות מיליונים הופנו מהקופה הציבורית להנחות על בסיס מסמכים כוזבים שהוגשו לא כדין. כאן בכנסת ישראל יכולים להיות ויכוחים על סדרי עדיפויות, על השקפות עולם, אבל יש דבר אחד שלא יכול להיות שנוי במחלוקת: פריון בעבודה חייב להיות קריטריון לצורך מתן זכאות למעונות עבור ילדי עובדים. לא יכול להיות שמי שעובד קשה לפרנסתו, שמשרת את המדינה במדים, שיצא מהמשרד או מהמפעל כדי להתייצב לשירות מילואים, לא יקבל הנחות במעונות יום, בזמן שמי שמגיש תלושים כוזבים, יזכה מהכסף של כולנו. רק תראו את האבסורד: חיילי המילואים שלנו, אנשים שעזבו את הכול כדי להגן על המדינה – את המשפחה, את העבודה, את העסק – לא זכאים להנחות במעונות יום. עלתה לכאן קודם חברת הכנסת רייטן וכבר הניחה הצעת חוק שמדברת על איך לזכות את איש המילואים במעונות יום, מתוך הבנה שאת אנשי המילואים אנחנו צריכים לתגמל, אז עכשיו כשהם מזומנים כבר לסבב החמישי ועושים מעל 300 ו-400 ימים, מדינת ישראל לא חושבת שמן הראוי להתקבץ כאן כולנו ולזכות אותם, את אלו שמגינים עלינו, בהנחה לסבסוד מעונות יום. הרי ברור שמי שצריך להיות בראש סדר העדיפויות הוא משרתי המילואים. אז לא רק שאנחנו לא מחוקקים כאן הצעת חוק שאומרת: בואו נכניס את התבחין של שוק התעסוקה, של משך ההעסקה, כקריטריון – אנחנו מוצאים שיש פרצות בתוך כל המנגנון, שבסוף לא מזכה באמת את מי שעובד לצורך קבלת מעונות יום. אני רוצה להבהיר בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: אף אחד מאיתנו לא נגד הציבור החרדי. אנחנו בעד ציבור המשרתים בצה"ל. אני בעד ציבור שתורם, שעובד, שמשרת במילואים. כולנו רוצים לראות את כולם – גם את הציבור החרדי לומד, משתלב בשוק התעסוקה ומשתלב בצבא, וכתוצאה מכך מקבל גם הטבות. שלום, אדוני השר. לפיכך, שר העבודה, אבקש לוודא כי הקריטריון לקבלת סבסוד עובר הצלבה קודם כול עם נתוני ביטוח לאומי ומס הכנסה, על מנת שלא נגיע למצב שיהיו לנו מסמכים פיקטיביים שבסוף, בשורת התוצאה, מניבים שאנשים מקבלים מאות מיליונים על חשבון הציבור בלי שהם באמת זכאים. בנוסף, אדוני – וזו הזדמנות שאתה כאן – אני מבקשת לבחון כיצד אתה מתעדף את הציבור העובד והמשרת. אדוני השר, ציבור המשרתים במילואים חייב לקבל תיעדוף בסבסוד למעונות יום, המילואימניקים, אלה שבאמת נקראו לדגל גם ב-7 באוקטובר. כשאנחנו מסתכלים עשור קדימה, אדוני השר, אנחנו מבינים: אלה אנשים שיצטרכו לתרום. הם לא יכולים להיות טרודים בענייני דיומא. הם צריכים לדעת שכשהם מתגייסים למעננו, אנחנו נותנים לילדים שלהם את מה שצריך, בטח מעונות יום, שניתנים מטעם משרד העבודה. הם צריכים להיות הראשונים לקבל סבסוד במעונות יום, ולא האחרונים. ולא פחות חשוב, אדוני, היות ונחשפה פה פרשה שמתארת לכאורה עבירה על הדין, משהו פלילי, אז אני מבקשת שכל מי שהגיש מסמכים מזויפים ייתן את הדין, כי ברור לחלוטין שמדובר פה בעבירה פלילית שלא ניתן לעבור עליה לסדר-היום. הגיע הזמן קודם כול לתקן את העוול עם אנשי המילואים. דבר שני, המדינה צריכה להגיד בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים שאנחנו בצד של מי שתורם, מתגייס למילואים, מי שעובד, ומי שמשרת את המדינה. לא יכול להיות שיינתנו הטבות למי שמגיש טפסים כוזבים ולא יכול להיות שיינתן סבסוד למי שלא זכאי. זו קופה ציבורית, וכדאי שאנחנו נשלוט בה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. על ההצעה ישיב שר העבודה, השר יואב בן צור. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, היום אחשוף מעל דוכן הכנסת את ההשמצות חסרות השחר נגד המגזר החרדי בנושא הסבסוד במעונות יום. במענה על ההצעה לסדר-היום שהגישה חברת הכנסת שרון ניר, המבוססת על תחקיר שפורסם בעיתון הכלכלי הגדול, על הזיופים בהגשת המסמכים והצהרת ההכנסה בקבלת הסבסוד במעונות יום, אציג בפניכם היום עובדות מול שקרים. "כ-50,000 בקשות מתוך 82,000 בקשות שהוגשו לסבסוד במעונות יום נדחו במשרד העבודה לשנת הלימודים הנוכחית", זעקו הכותרות בצבע אדום יום אחר יום בעיתון כלכלי שהתריע כי הורים רבים הגישו מסמכים לא תקינים על גובה הכנסתם בהגשת הבקשה בשנה שעברה, ואף פורסמו האשמות חסרות שחר ובסיס על רקע גזעני נגד הורים מהמגזר החרדי. מכובדיי, תמו הימים שיפגעו, ישמיצו ויבזו את המגזר החרדי בתקשורת, וקולנו לא יישמע מנגד. אני, יואב בן צור, שר בממשלת ישראל השלושים-ושבע, נבחרתי בהליך דמוקרטי לשרת את כלל אזרחי ישראל ללא הבדלי דת, גזע, ומין, אבל היום אני בוחר לעמוד כאן כיואב בן צור החרדי, ולהצהיר בראש מורם מעל דוכן הכנסת: אני גאה על עצם היותי חרדי. אני גאה במגזר שלי, גאה בחסד העצום שהם עושים בהתנדבות מלאה לכל אדם באשר הוא. אני גאה במאות ארגוני חסד האזרחים שלנו, גדודים של רבבות אזרחים בעלי ערכים מוסריים מעוררי השראה. אני גאה בדרך הקשה, הנחושה והבלתי-מתפשרת שעשינו במדינת ישראל להגיע לתפקידים בכירים בשלטונות, בתעסוקה ובכל מוקדי הכוח. המגזר החרדי הוא חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. הבית הזה, מדינת ישראל, הוא הבית של כולנו – חרדים, דתיים וחילונים. כולנו יהודים, כולנו ישראלים. צר לי, חברת הכנסת שרון ניר, שהגשת שאילתה שהתבססה על תחקיר המבוסס על פייק ניוז מובהק, בזמן שכבר העיתונאי החרדי המוכשר אברהם פריינד חשף באתר החרדי בחדרי חרדים את נתוני האמת כפי שהם נמצאים במערכות המחשוב במשרד העבודה. חבל מאוד שהעיתונאי המוערך – באמת מוערך; קיבל תשובות כששאל אותנו – בחר לא לפנות אלינו לתגובה ולקבל את נתוני האמת, והסתמך על הדלפות שקריות של גורמים בעלי עניין כדי להשמיץ את הציבור החרדי. מצער שגם בשנת 2025 עדיין יש חברי כנסת הבוחרים להשמיץ את המגזר החרדי בלי להתייחס לעובדות גם בשאילתות שהם שמגישים. לא צריך להיות מלומד גדול כדי לראות את האג'נדה של שנאת חרדים מובהקת זועקת בין השורות. מכובדיי, נעבור לעובדות. נתוני האמת על הגשת הבקשות לסבסוד במעונות יום במשרד העבודה לשנת הלימודים הנוכחית תשפ"ה עד לתאריך 26 בפברואר, כיומיים לאחר פרסום הכתבה, מוכיחים שחור על גבי לבן את האמת הפשוטה: עקב הסנכרון עם נתוני אמת מהביטוח הלאומי שבוצעו השנה לבקשת החשב הכללי באוצר, כ-2,000 הורים בלבד, הורים לילדים ממשיכים, נמצא שמצבם התעסוקתי השתנה באופן חריג מהשנה שעברה. בניגוד לנטען בכתבה הלא-מאומתת שפורסמה כי נדחו כ-50,000 בקשות עד לאותו יום, במשרד העבודה נדחו 7,000 בקשות בלבד, ביחס ל-13,500 בקשות בשנה שעברה. מנתוני האמת, עד לתאריך 26 בפברואר, במשרד העבודה הוגשו 104,806 בקשות לסבסוד מעונות היום והמשפחתונים; 93,501 תיקים טופלו עד כה, מתוכם 50,090 קיבלו דרגה קבועה לכל שנת הלימודים הנוכחית על בסיס נתוני אמת מהביטוח הלאומי; 36,258 תיקים נמצאים בהליכי השלמת מסמכים, וכרגע נמצאים בדרגה זמנית – דרגה 12. בנוסף, 7,000 הורים, נמצא כי אינם זכאים לסבסוד, כפי שצוין לעיל, עקב הכנסה גבוהה מעל הממוצע לנפש. הנתון שפורסם בעיתון הכלכלי כי 50,000 מהבקשות לסבסוד נדחו, אינו נכון. הבקשות לא נדחו, אלא נדרש להשלים מסמכים, כבכל שנה. משרד העבודה ביצע השוואה בין גובה הסבסוד שניתן למשק בית בשנה שעברה לגובה הסבסוד שניתן לאותו משק בית השנה, קרי, ילדים ממשיכים. ההשוואה נערכה לאחר שנקבעו דרגות זכאות לכמחצית מהבקשות שהוגשו לסבסוד השנה. מההשוואה עולה כי מתוך כ-40,000 משקי בית שנקבעה להם דרגת זכאות השנה ובשנה שעברה, כ-12% מההורים, גובה הסבסוד שהם מקבלים עלה, ולכ-27% מההורים גובה הסבסוד ירד, והיתר נותרו ללא שינוי דרגה מהשנה שעברה. חשוב להדגיש: אותם 9,000 הורים שדרגתם הורעה, רובם המכריע של אותם הורים – גובה הסבסוד ירד בעבורם בסכום קטן מאוד. מדובר בשינוי מינורי של בין דרגה אחת לשלוש בלבד – זה בטווח הסטייה הנורמלי של שיפור בשכר, ואין לכך כל קשר לתרמית, חלילה. מנתוני האמת עולה כי בניגוד גמור לכתבה, שנערכה על ידי נתוני פייק והצהירה על עשרות אלפי זיופים במעונות היום, רק 5% מתוך ההורים לילדים ממשיכים, השתנתה הכנסתם באופן משמעותי, והסיבות לכך: או דיווחו בעבר נתוני הכנסה שאינם תקינים, או שבשנה הנוכחית חל שינוי משמעותי במצבם התעסוקתי. במשרד העבודה אין לנו פילוח לפי מגזרים, אין לנו פילוח לפי קהלים, והנתון של 5%, שלכאורה חלקם הגישו בעבר מסמכים שאינם תקינים, הוא כללי ולא מחולק מגזרית. ההאשמות השקריות שהוטחו נגד המגזר החרדי הן פייק ניוז מובהק. אין שום נתון המוכיח שהורים מהמגזר החרדי הגישו בעבר מסמכים לא תקינים. לסיום דבריי, בימים אלו משרד העבודה טיפל בעוד עשרות אלפי בקשות לסבסוד במעונות היום, וממשיך ביתר שאת לטפל מול ההורים שצריכים להשלים מסמכים נוספים לקבלת דרגה. לגבי חיילי המילואים, הייתה החלטה במשרד האוצר יחד עם משרד העבודה להורדת דרגה לכל חיילי המילואים, בלי שום בדיקה, לא משנה מה הכנסתו. הורדת דרגה, משמעותה בערך סוג של 250 שקל. הוגשה הצעת חוק, הבנתי שלפניי הוגשה הצעת חוק, אני לא יודע אם היא עלתה או לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא עלתה. עכשיו? << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, היא לא עברה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היא לא עברה, נדחתה. הקואליציה הצביעה נגד. חבל. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא משנה, היא לא עברה. היום הייתה לנו ועדת מילואים בממשלה, ועדת שרים לענייני מילואים. הנושא הועלה שם, אנחנו בודקים את זה. זה אירוע תקציבי מאוד גדול, מאוד גדול, של מאות מיליוני שקלים. נכון שלעוטף נתנו את הדרגה הכי נמוכה שיכולה להיות, בעוטף – כולם קיבלו דרגה 3 – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נמוכה זה סבסוד גבוה? ככל שהדרגה נמוכה. << דובר_המשך >> שר העבודה יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן, כן. ככל שהדרגה נמוכה, הסבסוד גבוה יותר, נכון. נתנו – אני חושב, שוב, ועדת המילואים – אני כשלעצמי אמליץ שכן לתת לחיילי המילואים – שוב, מגבול מסוים, ממספר מסוים של ימי מילואים באותה שנה, נמליץ שכן לתת. מה תהיה התוצאה אני לא יודע להגיד לכם, אבל זו דעתי. בגדול אני רוצה לחזור לנושא ההצעה לסדר-היום. לא היה ולא נברא ואפילו לא כמשל, אפילו לא כמשל, שהיו זיופים, וכל הכתבה הזאת היא כתבה משמיצה ופוגענית, ואני לא יודע מי העז בכלל לעשות את זה בלי לקבל את התגובה שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. המציעה רוצה להגיב? להצביע? להסתפק? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יכולה להגיב? להגיד משהו? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, סליחה, סליחה, את יכולה להסתפק. ח"כ אחר יכול להגיב. יש שלוש אפשרויות: או שאת מסתפקת בתשובת השר, או להצביע – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד בקצרה – אדוני השר, אתה איתי? רגע, אחכה שהשר בן צור יהיה איתי. קודם כול, חשוב מאוד שאתה משמיע נתונים, וחשוב מאוד שתחשוף דברים. אני רק אומר, לפי דברי הפתיחה שלך – אני רוצה להגיד לך שבניגוד לחברי הכנסת, אנחנו מייצגים את האנשים שהצביעו לנו. אתה שר, אתה אמור לייצג את כלל אזרחי ישראל. לכן, אני קצת הופתעתי מהדברים שלך. אתה התייחסת לכל מיני טענות שהן לגיטימיות – – – << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> ההצעה לסדר-היום הייתה לגבי הציבור החרדי. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אז אני אסביר לך. אני מסביר לך ברוח טובה שהרגשתי שאתה בתור שר שאמור לייצג את כלל האזרחים, עדיין איכשהו מדבר רק על המגזר, ואני חושב שזאת טעות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, הוא פתח בכך. הוא פתח בכך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שר צריך לייצג את כלל אזרחי ישראל גם אם יש טענות – ויש טענות – ויכוח לגיטימי בציבור הישראלי לגבי הנטל, לגבי תשלומי המיסים וגם לגבי הנחות. אני חושב שגם אנחנו בממשלה הקודמת, שהובלנו את הקו הזה, לא הובלנו את זה חלילה מתוך שנאה או מתוך ניסיון לתקוע, אלא מתוך מדיניות: מי שמשרת – מקבל יותר, מי שנושא בנטל – מקבל יותר, ומי שרוצה – בבקשה, מוזמן לשאת בנטל, מוזמן לשרת יותר, ומוזמן גם לעמוד מתחת לאלונקה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפט אחד: אני רק חושב ששר צריך להתחיל מהדברים הכלליים, ואחר כך להתייחס למגזר. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> אני חייב לענות לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אדוני השר, לא ניתן להשיב, אנחנו צריכים רק לקבל החלטה. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> אני רוצה להשיב לו, זה לא יכול להיות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יכול להשיב לי בפרסה. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> אני חייב לענות לו. אני חייב לענות לו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא ניתן. זו הייתה תגובה, זה הכול. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> אני רוצה לענות לו בקצרה. איך אתם עובדים כשאתם לא נותנים לי להגיב? אני לא מבין את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא, אדוני השר, זה הסדר. התגובה היא על הדברים שאמרת, על הדברים שהשר אמר כבר כאן, וכרגע על פי התקנון, אנחנו צריכים – או שהיא מסתפקת בתשובתך, המציעה – – – << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> אפשר מהצד אולי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אדוני השר, אתה שר. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רק רוצה להגיד לו משהו. אני אגיד משהו אחד – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לפני שאת אומרת, אני רוצה להבין מה את מחליטה: האם את מסתפקת בתשובת השר, או לכלול בסדר-היום במליאה, או להעביר את זה לאיזושהי ועדה מתאימה? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, השר נתן פה הדגשים נכונים וגם שפך אור. רק חשוב לי להגיד שהצלבת הנתונים – – –מבחינת הכנסה, כיווצה בסוף את הזכאים, לכן צריך – – – באמת – – – << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> זה לא נכון. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל זה מה שאתה אמרת. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> זה לא נכון. לא שמעת את הנתונים שלי? זה פחות מהשנה שעברה. זה פחות מהשנה שעברה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רגע, אני הקשבתי לך, לכל מה שאמרת. אמרת: בשנה שעברה דחיתי 3,000, והשנה דחיתי 7,000. אז אם אתה אומר את זה, אנחנו מבינים שזה מכווץ. אני הקשבתי. << קריאה >> שר העבודה יואב בן צור: << קריאה >> לא. דחיתי בגלל הכנסות גבוהות של אנשים – – – << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין בעיה. לא התייחסתי לציבור החרדי, למען הסדר הטוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טוב, חברים, תודה רבה. המציעה מסתפקת בתשובת השר. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> כהונת שר ביטחון לאומי ברבע משרה בזמן גל טרור גואה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום, בנושא: כהונת שר ביטחון לאומי ברבע משרה בזמן גל טרור גואה. את ההצעה הגישה חברת הכנסת מירב כהן. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. כנסת נכבדה, אני מבקשת להציף כאן נושא שצריך להטריד את כולם, להדיר שינה מעיניהם של כל נבחרי הציבור במדינת ישראל. מצב הביטחון האישי במדינה הוא בכי רע. לא מזמן איבדנו נערה בת 17, יהלי גור, שעמדה בתחנת אוטובוס ונרצחה בפיגוע. היה לנו פיגוע בחיפה, היו לנו פיגועים שבנס לא התרחשו בחולון, בבת ים. מספר הפיגועים הכפיל את עצמו ביחס לשנה שעברה, וגם בשנה שעברה, שנת 2023, המספר כמעט הכפיל את עצמו ביחס לשנת 2022. המגמה מאוד מאוד מדאיגה. אם נספור את אירועי יידוי האבנים וזריקת בקבוקי התבערה, בשנה שעברה היו 6,820 אירועים כאלה. לא על כולם שומעים בחדשות. בשנת 2024 נרצחו 46 אנשים בפיגועים ו-337 נפגעו. כל זה רק בפיגועים. בשנת 2025, רק בינואר היו מעל ל-500 אירועים של יידוי אבנים וזריקות של בקבוקי תבערה. השטח רותח, רותח ברמה הביטחונית. הלאה. פשיעה בחברה הערבית – 51 נרצחים בשנה הנוכחית, שזו כבר עלייה של 40% מול התקופה המקבילה אשתקד. גם המספרים של השנה שעברה היו קפיצה של פי שניים ממה שהיה בממשלה שלנו. גם פה באמת אנשים נרצחים ברחובות. הלאה. תאונות דרכים – בשנה שעברה נהרגו 436 אנשים בתאונות דרכים, וזו השנה הקטלנית ביותר בדרכים מאז שנת 2007. רק בחודשים ינואר-פברואר השנה נהרגו 65 אנשים בתאונות דרכים, שזו עלייה של 16% מהשנה שעברה. אם נמשיך בקצב הזה, אנחנו נמשיך לשבור שיאים שליליים גם של קטל בכבישים. מצב הביטחון האישי הוא רע בכל פרמטר. אנחנו בשפל, בשפל. בזמן הזה, יש לנו שר במילוי מקום במשרד לביטחון לאומי. וואו, איזה שם מנופח, אבל אין שם שר שמשרת את אזרחי מדינת ישראל. יש שם שר שמחזיק במקביל עוד שלושה משרדים, עם התיירות, מורשת, נגב וגליל, והמשרד לביטחון לאומי כאילו על הדרך, כאילו אנשים לא חוששים לחייהם פה במדינת ישראל. אני חייבת לספר לכם, אתמול אני הייתי בוועדת הכנסת בדיון מביך ומביש על חוק החסינות שמקדמת חברת הכנסת גוטליב. כבר היום יש חסינות לחברי כנסת על מה שהם כותבים ועל מה שהם עושים, גם אחרי שהם מסיימים כאן את תפקידם, אממה, זה צריך להיות קשור למילוי תפקידם. היא רוצה שנהיה מורמים מן העם ונהיה חסינים כליל. בכל מקרה, באמת היה שם דיון נוראי. מהומת אלוהים פרצה שם, צרחות, דרמות. באמת הצעה מטורללת לגמרי, שכרגיל, לוקחת את כל תשומת הלב. משם מיהרתי לדיון בוועדה לביטחון לאומי, ושמעתי – זה היה דיון חסוי, אז אני לא אשתף בכל מה ששמעתי שם, אבל באמת שמעתי אנשים מהמשטרה, מהשב"כ, מהצבא, מוטרדים, לא ישנים בלילות, כי יש מטענים שמוברחים ויש רחפנים שלא מצליחים להשתלט עליהם, וחסרה להם חקיקה וחסרים להם תקציבים. אבל תשומת הלב של ממשלת ישראל מושקעת בשטויות של גוטליב בוועדת הכנסת בכן חסינות לא חסינות לחברי הכנסת. מה קורה איתכם? מה נסגר? יש איומים ביטחוניים, המדינה בוערת, יש לנו אויבים מכל עבר, ואנחנו מתעסקים בחסינות חברי הכנסת. יצאתי מהדיון הזה, אמרתי לאנשי המקצוע: תקשיבו, אני אתקשה לישון בלילה. אני לא יודעת איך אתם ישנים בלילה כשאתם יודעים שזו המציאות. בעצם לא הפקנו שום לקח. ממשיכים להתעסק בהטרלות מטופשות שלוקחות את כל תשומת הלב – על ההרכב הוועדה לבחירת שופטים, נציב קבילות השופטים, חסינות לחברי כנסת – שטויות, בזמן שיש פה דאגה אמיתית לחיים של אנשים. אנשים לא בטוחים בביתם במדינת ישראל. אפילו אין לנו שר במשרה מלאה שיטפל בביטחון האישי, המינימום שבן אדם מבקש כשהוא חי במדינה שהוא משלם לה מיסים, שהוא משרת בצבא שלה. מה מציעים לנו בממשלה הזו? תעשו רישיון נשק. בעצם אומרים לנו ככה, רשמי, תכלס: אנחנו לא יכולים לספק לכם ביטחון. לכו תעשו רישיון נשק ותגנו על עצמכם. יש לכם רק את עצמכם לסמוך עליו, אתם לא יכולים לסמוך על המדינה שתספק להם את הביטחון הזה. זו בושה, אבל האמת היא שכשכך מתנהלת הממשלה. גם אני מרגישה חוסר ביטחון. אולי כדאי שגם אני אוציא רישיון נשק. אני צריכה להגן על הילדים שלי בגופי, זה מה שנשאר באמת. אנשים, תשמרו על הילדים שלכם, כי אף אחד לא מנהל את האירוע הזה. אף אחד. מתעסקים בשטויות מבוקר עד ערב, כאילו לא קרה פה האסון הכי גדול שיכולנו להעלות על הדעת. לא הפקנו כלום, שום לקח. אם כך אנחנו מתנהלים, לא למדנו שום לקח. זה יקרה לנו שוב אם נמשיך להתנהל בצורה כל כך לא אחראית. הלוואי, אני מתחננת, תנצלו את ההזדמנות שהשר לכישלון לאומי איתמר בן גביר פינה את המשרד, תשקמו את המשטרה, תחזירו לנו את תחושת הביטחון ברחוב. במקום זה, אני קוראת בעיתונות שאולי השר הכושל הזה, שהביא אותנו לשפל המדרגה, שהביא לשפיכות דמים במדינת ישראל, הוא אומנם לא שם, אבל אנשיו שם. אני קוראת שחנמאל מתערב במינוי קצינים. אני רק מזכירה: זה בן אדם שהיה יעד של המחלקה היהודית בשב"כ; בן אדם שנמצא בחקירות סביב הסיפור עם מועלם, שהעביר לו מידע על חשודים בטרור יהודי, וכנראה ככה הוא גם התקדם; בן אדם שכינה את משטרת ישראל ברשתות בעבר "המשטרה האנטישמית בעולם". ככה הוא קורא למשטרה שלנו, אז לאן מצפים שזה ילך? חבל שבדיון הזה אין אנשים ואין שרים ואין מישהו שבאמת אכפת לו, כי אלה חיים של בני אדם, ואנחנו מופקרים על מלא. שוב, בושה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. על ההצעה תשיב השרה עידית סילמן. בבקשה, גברתי השרה. בבקשה, גברתי השרה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אז התשובה על ההצעה רגילה לסדר-היום מלשכתו של השר – מהשר נמסר שבסופו של דבר הם עושים שם עבודה, והתוצאות של העבודה שלהם מדברות בעד עצמן. << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> אין ספק שהתוצאות מדברות בעד עצמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. המציעה, מה תרצי מכאן, להסתפק בתשובת השרה או השר? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> איזו פדיחה. אני חושבת שהתשובה הזו מבזה את כנסת ישראל. שיא של פיגועים, של רציחות בחברה הערבית, של תאונות דרכים, וזו התשובה? זה מה אתם שעונים לי? בושה. בושה לחברי הכנסת. כך אנחנו מטפלים? בושה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. אני מבין שאת לא מרוצה מזה. מה תרצי לעשות מכאן? יש לך שלוש אפשרויות: או להצביע – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את רוצה להעביר לוועדה? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את רוצה להעביר לוועדה? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה המקסימום שאני יכולה לעשות. זה מה שאני אעשה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לאיזו ועדה? << קריאה >> מירב כהן (יש עתיד): << קריאה >> לוועדה לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו מצביעים שנושא ההצעה יידון בוועדה לביטחון לאומי. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שלושה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי נושא ההצעה ימשיך ויידון בוועדה לביטחון לאומי. תודה רבה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חלוקת הכספים הקואליציוניים בתקציב 2025 והשלכותיה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ההצעה הבאה גם היא הצעה רגילה לסדר-היום, בנושא: חלוקת הכספים הקואליציוניים בתקציב 2025 והשלכותיה. את ההצעה הגישה חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. אורית, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה, אין שר מגיב למירב כהן? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> למה אין? הגיב. אתה לא היית כאן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הגיבה שהיא לא השרה, ותפנה לשר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. היא הגיבה שתשובת השר היא שהדברים נעשים. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום אני מבקשת להביא בפניכם נושא כבד משקל, נושא שנוגע בליבת הדיון הציבורי על תקציב המדינה, על סדרי העדיפויות הלאומיים שלנו, על מה שנקרא ערבות הדדית בימים של מלחמה ועל הדרך שבה ממשלת ישראל מנהלת את משאביה. אני מדברת על חלוקת הכספים הקואליציוניים בתקציבי המדינה של הממשלה הזאת, ובפרט בשנת 2025. יש הרבה נקודות שבהן אפשר לתקוף, לצערי, את מדיניות התקציב של הממשלה הזו בשנות המלחמה. בתקציב הנוכחי אין מנועי צמיחה; העול הציבורי בו רק גדל, והוא נופל כולו על הישראלי שעובד ומשרת וגם נופל תחת גזרות ועול המיסים; הגירעון הולך ומטפס, בניגוד להבטחות שר האוצר שלנו; אמון המשקיעים קורס, ורואים את זה בהורדות דירוג חוזרות ונשנות. אבל היום התכנסתי לדבר כאן על הרעה החולה ביותר של התקציב – הכספים הקואליציוניים. קודם כול, בואו נעשה סדר בהיסטוריה של ההיקפים שבהם אנחנו מדברים: בשנת 2018-2017, גובה הכספים הקואליציוניים של הממשלות היה 680 מיליון שקלים לשנה בלבד; בשנת 2019 היה גובה הכספים הקואליציוניים 3.1 מיליארד שקלים; בשנת 2020 זה קרס ל-942 מיליון שקלים; בשנת 2022-2021 גובה הכספים הקואליציוניים היה 700 מיליון שקלים לשנה, כמעט הנמוך ביותר. והינה, מאז שנת 2023 הממשלה הזו מתחילה להפריד ולנפח את מה שנקרא כספים קואליציוניים: בשנת 2023 הכספים הקואליציוניים עמדו על 5.3 מיליארד שקלים; בשנת 2024 עוד עלה – מה שנקרא, עוד יותר טוב – 7.2 מיליארד שקלים; בהחלטה ממאי 2023 הגדילו את שנת 2023 ל-5.67 מיליון שקלים – כמעט 6 מיליון שקלים, ול-7.9 מיליארד שקלים – כמעט 8 מיליארד שקלים לשנת 2024. בעקבות המלחמה עדכנו כלפי מטה במעט – שנת 2024 הסתיימה עם 5.6 מיליארד שקלים. חברים, ימים של מלחמה. אלו סכומי שיא בסקירה הכרונולוגית שאני מראה לכם. בשנת 2025 עוד 5 מיליארד שקלים – בסך הכול 10.6 מיליארד שקלים בשנתיים האחרונות, וביחד עם שנת 2023 – 15 מיליארד שקלים. בואו נפלח את הכספים הקואליציוניים בשנת התקציב הזו, 2025. מה אנחנו רואים, אדוני היושב-ראש? יותר מ-65% מהכספים הקואליציוניים הם סקטוריאליים, הם מגזריים. הם לא מיטיבים עם כלל הציבור. להפך – טעימה קטנה מתקציב 2025; הבוקר, ב-06:00, הגשנו והצבענו על הסתייגויות כנגדו: חרדים – 1.8 מיליארד שקלים אושרו; יהודה ושומרון, משרדה של סטרוק, שבאמת כבר הכסף יוצא לה מהאוזניים – 550 מיליון שקלים, תוספות, כן? זה כספים קואליציוניים נוסף להגדלות התקציב הבסיסיות מדי שנה ושנה. בסך הכול 5 מיליארד שקלים, עם עוד 1.8. מה אנחנו מגלים בימים האחרונים, אדוני היושב-ראש? שיש עוד 800 מיליון שקלים מתוך ה-5 מיליארד שקלים האלה שפשוט מחכים לאישור הייעוץ המשפטי וצפויים להגיע אלינו, לוועדת הכספים, בדפי החלפה. והם יגיעו – עוד פעם, הפלא ופלא, תחזיקו את הנשימה – למשרד החינוך, עם עוד כספים, כנראה, או למשרדים המיותרים בסעיף ראש הממשלה, אבל הרוב יגיע לחינוך החרדי ולמגזר החרדי. אלה הנקודות. אנחנו רואים התנפחות מטורפת. דבר שני, אנחנו רואים שיא בשיוכים המגזריים של הכספים האלה. מה המשמעות של הדבר הזה? אנחנו רואים כאן תופעה: 1. הכספים הקואליציוניים הולכים ומתנפחים בשיעורים שלהם; 2. הם לא מבטאים שום צורך לאומי. להפך, הם כלי פוליטי לשימור יציבות הקואליציה בימים של מלחמה. 1.3 מיליארד שקלים לתקציב הישיבות והאברכים, 600 מיליון שקלים נוספים לבסיס התקציב לטובת אופק חדש – באמת, אדוני היושב-ראש, אלו סכומים בלתי נתפסים בימים של מלחמה. עכשיו, בואו נסתכל מה יכולנו לעשות בכסף הזה בימים של מלחמה, איזה שימוש חלופי יכולנו לעשות בסכומי העתק האלה, שבשלוש השנים האחרונות כבר הצטברו ל-15 מיליארד שקלים: העלינו את דמי הבריאות, העלינו את דמי הביטוח הלאומי, הקפאנו לציבור העובד והמשרת את השכר לשלוש השנים הבאות, הקפאנו את נקודות הזיכוי לילדי ישראל – הילדים של הזוגות העובדים והמשרתים – הכול עולה, הקפאנו את השכר הממוצע במשק, הטלנו מס על רווחים לא מחולקים לחברות פרטיות, חוק מס הרווחים הכלואים. בואו נראה מה יכולנו לעשות בכספים האלה, נכון? יכולנו למנוע את כל מס הרווחים הלא-מחולקים על השוק הפרטי; יכולנו לעצור את הקפאת השכר הממוצע, המדד ושכר המינימום ושכר נושאי המשרה ואת הקפאת עדכון הגמלאות לגיל השלישי; יכולנו לבטל את הקפאת נקודות הזיכוי של מס ההכנסה לשנה הקודמת; יכולנו לוותר על התייקרות של מס הבריאות והביטוח הלאומי; יכולנו לוותר על הקפאת מענקי העבודה, ואני יכולה להמשיך ולקחת אפילו חלקים מזה. אני רוצה להיות בן אדם רציני ולהגיד שברור שבסוף איזשהן גזרות היו מוטלות על הציבור, אבל לא ייתכן שבצד הזה זה הולך ומתנפח, ובצד השני כל הנטל כולו הולך למגזר הישראלי העובד ומשרת. עכשיו אספר לכם סיפור, שבכלל לא תאמינו לסיפור הזה. מסתבר שבתקציב שאישרה הממשלה לפני כמה ימים יש גם סכום בצד, של 700 מיליון שקלים, שהוא בכלל מוקפא על ידי צו של בג"ץ: 500 מיליון שקלים קצבאות לאברכים, שאי-אפשר לשלם לחייבי הגיוס כל עוד אין חוק גיוס, ועוד 200 מיליון שקלים לסבסוד מעונות לאברכים חייבי גיוס, שכרגע, לפי צו בג"ץ, כל עוד אין חוק, אי-אפשר לשלם. למה שהממשלה תשים בצד גם את הסכום הזה אם היא בעצם לא מתכוונת לשנות את סוגיית השוויון בנטל? היא שמה את זה בצד כדי לשחרר עוד מעט ושמה שהיה הוא שיהיה, שבאמת חוק הגיוס לא יהיה בעל משמעות אמיתית. אני פונה לשר האוצר בדרישה לספק הסברים מפורטים לכנסת ולציבור לגבי ההיגיון מאחורי חלוקת הכספים הקואליציוניים בשיעור כל כך גדול ובצורה כל כך לא שוויונית, באופן שמקפח את הציבור הישראלי שתורם ונושא בנטל בימים של מלחמה. יש לבחון מחדש את סדרי העדיפויות. אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, ולשאול: מה קרה למילים הגדולות ולהבטחות הגדולות של שר האוצר בחשבון הנפש שהוא עשה אחרי המלחמה? שר האוצר, שבוע אחרי 7 באוקטובר, עמד בפני הציבור ואמר לו – ואני מצטטת אותו: נכשלנו, אנחנו נשנה את סדרי העדיפויות. לא זו אף זו, שר האוצר הכריז לציבור ואמר – ואני מצטטת – באותם ימים שאחרי 7 באוקטובר: כבר בשבוע שעבר הוריתי על עצירת כל התקציבים והפנייתם רק לצורכי הלחימה. אנחנו נבדוק את כל העיסוק בכספים הקואליציוניים וניקח אחריות על מה שהיה, על מה שיהיה, ואנחנו נממש את החוזה הלא-כתוב בין המדינה לאזרחיה, חוזה שכעת מוכתם, מוכתם בדם. אלה דיווחים ממרץ, שדובר בהם והובטח בעצם – סליחה, הדברים האלה באו לידי ביטוי גם בהחלטת ממשלה 2824 על צמצום מרבי של כספים קואליציוניים. לצערי, הדברים האלה, כפי שאנחנו רואים, נשכחו לצורך השרידות של הממשלה הזו. הזמן עשה את שלו. אנחנו נמצאים בוועדת הכספים בימים הקרובים, ואתה נמצא שם, חבר הכנסת סולומון, ואני יודעת שמעבר למשמעת הקואליציונית, בהרבה מאוד מהדברים שאני אומרת אתה מזדהה איתי. אנחנו היינו רוצים לראות קצת יותר ערבות הדדית, לא רק במילים, לא רק בשוויון בנטל, גם בגזרות הכלכליות. כי באמת שהזוגות הצעירים במדינת ישראל כבר לא עומדים בנטל – ביוקר המחיה, בריביות הגבוהות, בכל הגזרות שהוטלו עליהם. רק המע"מ שעלה גרר עוד גל של השתוללות מחירים, ואין דין ואין דיין. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה רבה. על ההצעה ישיב השר דיכטר. מתחלפים כל הזמן, אז לא הבנתי מי משיב. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מגישת ההצעה חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, סיווג כספים ככספים קואליציוניים איננו מהווה כל הגדרה לחשיבות הכסף וליעילותו הכלכלית. תנועות הנוער, כפרי סטודנטים, ארגוני בריאות והצלה ועוד נתמכים באמצעות תקציבים אלו, כמו גם גרעיני משימה ומכינות קדם-צבאיות. כל אלה עושים פעולה ציונית מבורכת. אין בר-דעת החושב שנכון בשעה זו לגדוע את פעילותם החשובה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> כמה כל זה מהכספים הקואליציוניים? << דובר_המשך >> שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר: << דובר_המשך >> ממשלת ישראל קיבלה אך לאחרונה החלטה הנוגעת לסיווג כספים אלו, ובכוונתה ליישם את ההחלטה הזו עם אישור תקציב המדינה, בעזרת השם, בסוף החודש הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת אורית, יש לך שלוש אפשרויות: או להסתפק בתשובת השר, או להעביר לדיון במליאה או לוועדה. לא, את לא מדברת, רק יכולה להגיד, מה את רוצה שנעשה? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רוצה להשיב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. חבר כנסת אחר שירצה לנמק מהצד יכול בדקה, אבל את צריכה להחליט אחת משלוש האפשרויות: להסתפק בתשובת השר – – – << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רוצה להשיב. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה אחר יכול לנמק? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה הכללים, זה הנהלים, זה לא חדש. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז אני לא יכולה להתייחס שוב? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. אבל תחליטי מה משלושת הדברים. להסתפק בתשובת השר? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז חברת הכנסת תמנו – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת פנינה. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רק מהצד? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מהצד, כן. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – חבר הכנסת סלומון – – – להעביר לוועדה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לוועדה, אז תכף נצביע. בבקשה, לרשותך דקה להשיב ולהגיב על תשובת השר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חייבת לומר, אדוני השר, התשובה שלך לא הייתה ברורה לחלוטין. אני חושבת שהדברים של חברת הכנסת פרקש היו כל כך ברורים. היא הציגה את כל המתרחש בוועדת הכספים וגם את החלוקה הבלתי-הגיונית שלכם כממשלה בתקציבים בעת הזאת. אנחנו לא הצלחנו להבין את התשובה שלך. אתה הרי היית איש קרבי. אנא, תואיל בטובך לעלות ולהסביר עוד פעם את התשובה, כי מדובר פה בהרבה מאוד כספים שאמורים לשרת את האזרחים בישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, בנושא הזה תדונו בוועדה – – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה? הוא יכול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא יכול לעלות. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> – – – הוא יכול – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, תנו לי לנהל את זה. שמעתי אותך. שמעתי. עכשיו, המציעה ביקשה להמשיך את הדיון בנושא הזה במליאה או בוועדה? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> במליאה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> במליאה. אוקיי, אז אנחנו נצביע על כך, על הכללת – – << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל למה – – – אין אפשרות לעלות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. על הכללת הנושא המדובר בסדר-היום של המליאה – הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 8 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שמונה בעד, ארבעה נגד. אני קובע כי הנושא המדובר יידון בסדר-היום של המליאה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> התאמת פעילות המרב"ד: הפרדת סמכויות לשיפור השירות והיעילות << הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים להצעה הבאה שעל סדר-היום, בנושא: התאמת פעילות המרב"ד: הפרדת סמכויות לשיפור השירות והיעילות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יונתן מישרקי, רון כץ, יאסר חוג'יראת, משה רוט ואחמד טיבי. ראשון המנמקים, חבר הכנסת יונתן מישרקי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השרים, הנושא שאני רוצה לדבר עליו היום הוא נושא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – המרב"ד. המצב כיום הוא שהמרב"ד אחראי בפועל לבדיקות רפואיות לנהגים מקבוצות שונות: נהגים שעברו עבירות תנועה חמורות ורישיונם נשלל; קבוצה נוספת היא מבקשי רישיון נהיגה לרכב ציבורי; קבוצה נוספת היא אנשים עם מוגבלות הנדרשים לעבור הערכה רפואית כדי לקבוע את מידת כשירותם לנהיגה. זה יכול להיות אנשים בעלי מגבלות או אנשים שעברו תאונה, לצערנו הרב. אני רוצה לדבר על נתונים, וזה נושא מאוד מאוד חשוב, ואני מודה כאן גם לחברים שהצטרפו להצעה הזאת. אדוני היושב-ראש, חשוב לי שתקשיב. יש לנו היום כמעט 25,000 בקשות למרב"ד בשנה, והן כוללות קבוצות אוכלוסייה שונות, חלקן בקשות לבדיקות לוועדות רפואיות, וחלקן נושאים שקשורים לרישוי. למשל, נהג משאית או נהג על רכב כבד חייב לעבור את מרב"ד כדי לקבל רישיון. עכשיו, המצב כיום הוא שיש כרגע "גיבנת" של 17,000 בקשות לא מטופלות. מהן אותן בקשות, אם אני מאפיין אותן? רון, רון, רון כץ, מהן אותן בקשות שכרגע ממתינות ב"גיבנת" במרב"ד? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מהן? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה נכים, אנשים חולים שצריכים להתנייד בנהיגה ידנית, למשל. הם לא יכולים להזיז את הרגליים, צריכים להתנייד עם נהיגה מיוחדת. 17,000 בקשות ממתינות בין שמונה חודשים לשנה. יש אנשים שלא יכולים להתנייד – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> למה זה קורה? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> למה זה קורה? יש כמה בעיות, אבל הבעיה המרכזית שעליה אני רוצה לדבר, ובגלל זה הגשתי את זה כהצעה דחופה לסדר-היום – מה שקורה זה שאנחנו ביקשנו – המדינה כבר הבינה שצריך להפריד בין הבקשות שקשורות לרישוי לבין הבקשות שקשורות לעולם הרפואה. משרד התחבורה, שמתעסק ברישוי כלי רכב, נהיגה וכו', מתעסק בעולמות של רישוי, ומשרד הבריאות מתעסק בנושא שקשור לעולמות הרפואה. אותו דבר נכי צה"ל – יש פתרונות; משרד הביטחון יודע לייצר פתרונות בתוך בתי החולים, במחלקות השיקום, לתת להם את הרישיונות. הנושא ממתין להחלטה של השרים. כולם מכירים. משרד התחבורה אומר: אני מוכן; אגף השיקום אומר: אני מוכן; משרד הבריאות אומר: אני מוכן. אממה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז אין סנכרון ביניהם? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> צריכים להתכנס השרים, להודיע על ההחלטה, לתקן את התקנות שנמצאות היום במשרד התחבורה ולבוא ולומר: אני מושך אליי את כל החלק הרשמי ומשאיר במשרד הבריאות את החלק של ועדות הבריאות, הוועדות הרפואיות, ולתת לעם ישראל ולאותם בעלי מוגבלויות את הדבר הכי בסיסי בעולם – שיוכלו להתנייד, לקנות את הלחם והחלב שלהם והתרופות שלהם. אני אומר לכם, אני מתוסכל מזה. אני כינסתי את הוועדה בשבוע שעבר על זה ואני מתכוון לא להוריד את זה מסדר-היום. אני דורש משרת התחבורה ומשר הבריאות להתכנס ביניהם לעניין, להוציא החלטה, לתקן את התקנות ולאשר אותן. תודה לכל מי שהצטרפו אליי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. נושא חשוב מאוד. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. אז אין סנכרון ביניהם או שזה אחריות? << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> לקחת אחריות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אמר את זה נכון יושב-ראש ועדת הבריאות של הכנסת, שהרלב"ד, במקום להתעסק בדברים הבריאותיים, הנכונים והחשובים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מרב"ד, לא רלב"ד. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה. – – מתעסק היום בלוגיסטיקות ומתעסק היום בבקשות שונות ומשונות שאין שום קשר בינן לבין בריאות. במקום שהמרב"ד יתעסק אך ורק בנושאים שלשמם הוא הוקם, היום רוב הזמן שלו הוא מתעסק בדברים שלא קשורים בכלל. ולכן אנחנו מפה קוראים להפריד בין הדברים, להפריד בין הדברים – בין הנושאים הרפואיים, שוודאי צריכים להיות בתוך משרד הבריאות, לבין הנושאים הביורוקרטיים, שיכולים להיות בקלות במשרד התחבורה, למשל. אין שום סיבה שזה יישאר במשרד הבריאות. משרד הבריאות גם ככה קורס. אחרי 7 באוקטובר, אנחנו מדברים על משרד שמטפל עכשיו באלפי פצועים חדשים שהוא לא הכיר, בשיקומם, בדברים שהוא מעולם לא היה צריך להתעסק בהם, ובסוף, החבר'ה האלה עסוקים בלהעביר בקשות ביורוקרטיות מצד לצד של אנשים שרוצים לקבל רישיון נהיגה. אין בזה שום היגיון. עכשיו, אני לא יודע אם שרת התחבורה בארץ. אני מאוד מקווה שכן. היא תשמע את הדבר הזה, תבין את גודל השעה ותיקח את זה על עצמה. עכשיו, בזמן הקצר שנותר לי, אני רוצה להודות למליאה. היום עבר בקריאה טרומית החוק שמחמיר על מי שזורק אבנים במדינת ישראל. כי צריכים להבין סוף-סוף – לקח חצי שנה עד ששכנעו את כולם – צריכים להבין שאבן הורגת. אבן זה טרור לכל דבר, ורק השבוע זרקו אבן כלפי רכב שהייתה בו ילדה קטנה, דבר שסיכן את החיים שלה, את החיים של המשפחה שלה, וזה קורה כל יום בשגרה במדינת ישראל, כי אין הרתעה. אין הרתעה במדינת ישראל, וכל אחד עושה מה שהוא רוצה פה. היום זה נגמר. היום אנחנו אומרים לטרור את הדבר הכי פשוט שיש: זרקת אבן? נתייחס אליך כמו אל טרוריסט, כמו אל טרוריסט, שיקבל עונש משמעותי ועונש חמור. לא יהיה את הדבר הזה שאנשים פה זורקים אבנים כאילו שום דבר לא קרה. מאיר כהן לא נמצא פה. חבל. הוא היה יכול לספר לכם את הסיפור. לפני כמה שנים הוא נסע יחד עם רעייתו נעמה. באזור חברון נזרקה אבן על שמשת האוטובוס שהם ישבו בה. מהאבן הזאת נעמה נפצעה ונזקקה ל-12 תפרים בפנים. בנס היא יצאה משם חיה. מהסיפור הזה אנחנו עובדים על החוק הזה, שיחמיר ענישה בצורה אמיתית ומשמעותית עם מיידי האבנים במדינת ישראל, ואנחנו נצליח לעשות את זה. בזמן הקצר שנשאר לי אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הבריאות יוני מישרקי, שביחד אנחנו מקבלים ומקדמים דברים חשובים וטובים בתחום הבריאות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> יוני, יישר כוח על הספר. גם אני רוצה העתק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, דבר ראשון, תודה רבה ויישר כוח גדול לחבר הכנסת יונתן מישרקי שהעלה את הנושא, הציף את הנושא ומקדם את הנושא. שירבו כמותך בישראל. אני רוצה להגיד לך, יונתן, אני לא רוצה להגזים, אבל אתה באמת כוח שראוי להערצה, בגלל איך שאתה דואג לאזרח הקטן ודואג באמת בכל הלב ובכל הנשמה. אשריך, ואשרינו שיש לנו אותך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גם מנהל הסיעה שלו שמע זאת. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> יושב-ראש הסיעה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יושב-ראש הסיעה. << דובר_המשך >> משה רוט (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אף אחד לא חולק על מה שאמרתי. בזה יש לנו תמימות דעים. אנחנו מדברים על המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. כשמו כן הוא, מכון רפואי. דא עקא, שהמכון הזה מתעסק בעצם ברישוי. מבחינת יעילות ממשלתית, יעילות השירות לאזרח, אנחנו פוגעים ביעילות ברגע שאנחנו מטילים על רשות אחת דברים שהם לא יכולים ולא מיועדים לטפל בהם. הגיע הזמן שנעשה את הדבר הנכון – להפריד בין הרשויות האלה: רשות נפרדת לנושא של הרישיונות הטכניים והאדמיניסטרטיביים – לדוגמה, השינוי בסוג הרישיון. מה הקשר של שינוי בסוג הרישיון למכון הזה, למכון שקשור לבטיחות רפואית? לעזור לאנשים עם הניידות – בזה אנחנו נעזור לאזרח, ובזה אנחנו נעשה את הדבר הנכון. לכן אנחנו צריכים להעביר את זה לוועדה. אני מבין שיש הסכמה בין משרדי הממשלה לטפל בזה, אבל הם צריכים את הדחיפה שלנו. בשביל זה אנחנו פה. לסיום, אנחנו לקראת פורים. אני רוצה לאחל פורים שמח לכל עם ישראל. החג של מתנות איש לרעהו זה גם החג שצריך לעורר את האחדות והשלום בינינו, את הכבוד איש לרעהו והכבוד ללומדי התורה. "ליהודים הייתה אורה", אומרת הגמרא. אומרים חז"ל: אורה זו תורה. לחזק את הדבר הזה, לחזק את לומדי התורה בחג הזה. שנזכה יחד להינצל מכל צרה, ואיחוי כל הלבבות השבורים והחזרת כל החטופים, כל החיילים, הביתה לשלום ולשלווה, שנזכה במהרה בימינו, אמן. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. אם כן, על ההצעה תשיב השרה עידית סילמן. בבקשה, גברתי השרה. בבקשה, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. אפילו אין לך הגבלת זמן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עידית, גם בזה את מבינה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אני? במה, בתחבורה? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, במשרד הבריאות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> במשרד הבריאות כן, אבל יש כאן באמת הפרדת סמכויות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל זו תשובה של מי? של איזה שר? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> של שר הבריאות. אז קודם כול, הוא מודה לחבר הכנסת על העלאת הסוגיה החשובה על סדר-יומה של הכנסת. הוא מציין שעל פי חוק הסמכות לקביעת כשירות לנהיגה מצויה בידי רשות הרישוי במשרד התחבורה. רופאי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מונו לשמש רופא מוסמך לצורך כך. זה כמה שנים היקף וסוגי הפניות המגיעות למרב"ד נמצאים בעלייה מתמדת. חלקן הגדול אינו בליבת הפעילות של משרד הבריאות. סוגיות כאלה ואחרות הובילו ליצירה של עיכובים משמעותיים במענים שהמרב"ד נותן לציבור, ובשל כך נפגע השירות הניתן, כמו שציינת. הנהלת המשרד הציבה את פעילות המכון ושיפור השירות הניתן לאזרח במוקד, והנושא נמצא בעדיפות גבוהה כרגע. לצד שינויים ארגוניים ותהליכים שהובילה הנהלת המשרד, נעשו שינויים והתאמות רגולטוריות שהמטרה שלהם היא הורדת סף העומס העודף על המכון ומיקוד פעילותו בתחומי הליבה, שבהם קיים למשרד הבריאות יתרון יחסי כגוף מינהלי השוקל שיקולי בריאות. על מנת לפתור שורה של בעיות הנובעות מהעומס החריג במרב"ד, מקיים משרד הבריאות שיח ארוך מול משרד התחבורה, שכאמור הסמכות לתת רישיונות נהיגה נתונה לו. המשא ומתן בין המשרדים על קליטת חלקים מפעילות המרב"ד במשרד התחבורה וניהולם על ידי משרד התחבורה הבשיל לכדי הסכם שלפיו משרד התחבורה יבצע את בחינת הכשירויות לנהיגה בתחומים שאינם בליבת פעילותו הרפואית – – << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> מתי התקנות מגיעות? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> את זה אתה תצטרך לשאול שר מסיעתך. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> לא, זה משרד התחבורה. אלה תקנות של תחבורה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> רגע, שנייה, תן לסיים, תן לסיים רגע. – – למשל רישיונות נהיגה מקצועיים, רכב ציבורי ורכב כבד, פסילות רישיון מינהליות ועוד. במסגרת ההסכמות אמורה ההעברה להתבצע באופן מדורג. גם שרת התחבורה מייחסת לנושא – הוא מציין – חשיבות רבה. בסוף חודש ינואר השנה פרסם משרד התחבורה טיוטת תקנות שיאפשרו למשרד התחבורה להתקשר עם ספקים שיבצעו עבורו את בדיקת הכשירויות. תקנות אלה נמצאות בישורת האחרונה להתקנתן, וכולי תקווה כי הן ייכנסו לתוקף בחודש הקרוב. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> במחילה, כבוד השרה, כבר חודש וחצי אומרים לנו שזה כבר בישורת האחרונה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז מה אתה רוצה? אני עונה פה בשם שר הבריאות והסיכומים שלו עם שרת התחבורה. אם אתה רוצה משהו שקשור להגנת הסביבה, בשמחה. לסיום, משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בשיפור הניתן לאזרח, ופועל למען דיוק עבודת המרב"ד והתמקדות במשימות ובנושאים הנוגעים לפעילות מערכת הבריאות וצורכי המטופלים. יונתן מישרקי, עוד לא הביאו לך את התקנות? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אני אומר לך את האמת, אני ציפיתי ששרת התחבורה תבוא לכאן ותגיד לנו שהיא מאשרת, הרי התקנות אצלה בתחבורה. לא הוא. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אוקיי. התקנות בתחבורה, אתה אומר. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אם זה היה שר הבריאות – – – אבל שרת התחבורה הייתה צריכה לתקן את התקנות הללו ולחתום עליהן. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת חבר הכנסת יונתן מישרקי, אנא שגר מטעם הוועדה שלך קריאה דחופה לשרה כדי לבקש לשגר את התקנות. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> שלחתי ואני משגר. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> שלחת? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כרגע הם ביקשו להעביר את זה לדיון בוועדת הבריאות, ושם יוכלו בהחלט – – – << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא ועדת הפנים, ועדת הבריאות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ועדת הבריאות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרתי בריאות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אמרת פנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אמרתי בריאות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אה, שמעתי פנים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> תדע לך, אין על ועדת הבריאות. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> יש לך נגיעה לסיפור הזה או שלא? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אין לי עניין בדבר של ועדת הבריאות. אני פשוט גאה שיש ועדת בריאות סטטוטורית כזאת, עצמאית, בכנסת ישראל. אשרינו שזכינו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ושהוא עומד בראשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> נכון. ואשרינו שעכשיו חבר הכנסת יונתן מישרקי עומד בראשה. אגב, הוא עושה עבודה מעולה, אז יישר כוח. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אל תגזימי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לא מגזימה. המעטתי בשבחו כדי שהוא לא יסמיק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אמרת מקצת שבחו. תודה רבה. אם כן, המציעים מבקשים להעביר את זה לדיון בוועדת הבריאות. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שבעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי נושא ההצעה ימשיך ויידון בוועדת הבריאות. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> המחיר הכלכלי של מגפת ההשמנה בישראל והשפעתה על ילדים ובני נוער<< הלסי >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ההצעה הבאה גם היא הצעה דחופה על סדר-היום, בנושא: המחיר הכלכלי של מגפת ההשמנה בישראל והשפעתה על ילדים ובני נוער. את ההצעה הגישו חברי הכנסת סימון דוידסון וינון אזולאי. ראשון המנמקים יהיה חבר הכנסת סימון דוידסון. בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, זו עוד דוגמה הכי בולטת לזה שאנחנו מדינה בפלסטר. מדינה שיודעת, ממשלה, כנסת, זה לא משנה אם זו כנסת כזאת או כנסת אחרת או ממשלה כזאת או אחרת – אנחנו לא יודעים לעשות תוכנית לטווח ארוך, לא יודעים לטפל בבעיה שהיא בסוף בעיה כל כך משמעותית, גם כלכלית וגם בריאותית, במדינת ישראל. בשבוע שעבר פורסם מחקר של פרופ' גבי בן נון במסגרת היום הבין-לאומי למודעות להשמנה. אני אתן לכם נתונים שאתם פשוט לא תאמינו שזה אמיתי במדינת ישראל. הנטל הכלכלי של ההשמנה במדינת ישראל מגיע ל-51 מיליארד שקלים בשנה, שמהווים 2.9% מהתוצר הגולמי של מדינת ישראל. אנחנו אלופי עולם, מספר אחת בעולם, בקטועי גפיים עקב מחלת הסוכרת; מקום שלישי ב-OECD בהשמנה של ילדים. לפני חודש ימים בערך היה דיון אצל יונתן מישרקי בוועדת הבריאות יחד עם ועדת החינוך. קיבלנו שם נתונים – אומנם המספרים היו יותר נמוכים, אבל עדיין מאוד מאוד דרמטיים. צריך להבין שאם אנחנו רוצים באמת לטפל בדבר הזה שנקרא "השמנה" במדינת ישראל, במיוחד בילדים ונוער, צריך לעשות תוכנית ארוכת טווח. התוכנית הזאת נוגעת להרבה מאוד משרדים. זה לא רק משרד הבריאות; זה נוגע למשרד החינוך, ולמשרד הספורט, ולמשרד הביטחון, שנוגע אחרי זה באותם חיילים שמתגייסים – ובחודש הראשון כל כך הרבה פצועים שהולכים לטיפולים במקום להמשיך להיות לוחמים בצבא. הנושא הזה הוא דרמטי במדינת ישראל, אם אנחנו רוצים באמת אחת ולתמיד לטפל בנושא הזה ולהגיד שבעוד עשר שנים המצב יהיה יותר טוב. תבינו, על פי נתונים ומחקר שהיה בארצות הברית, כל דולר שנשקיע בנושא הזה, נחסוך בעוד עשור כמעט שבעה דולרים. כמעט שבעה. תבינו, זה פי שבעה ממה שנשקיע עכשיו. אני אומר לך, יונתן, בסוף זה יגיע לוועדת הבריאות, אבל בסוף צריכה להיות פה הצעת חוק, ואני אגיד לך איזו: צריכה לקום רשות סטטוטורית לנושא הזה של טיפול בהשמנה במדינת ישראל, בעיקר בקרב ילדים ונוער, שתרכז את כל המשרדים, המנכ"לים, שידעו לעבוד מהר, שידעו לטפל ולתכלל את האירוע הזה ושידעו אחת ולתמיד לטפל בזה, כדי שבעתיד נדע שהדבר הזה מאחורינו. אם לא נעשה תוכנית ארוכת טווח, לא יצא שום דבר מזה. ראית גם בדיון אצלך: מעלים נתונים, כולם מזדעזעים, כולם יוצאים מזועזעים מהדיון, אבל בסוף בסוף בסוף אין החלטות. לא עושים שום דבר. משרד הבריאות לבד לא יכול לטפל בזה, לכן צריכה לקום רשות סטטוטורית שתטפל בדבר הזה לטווח ארוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – תודה רבה לך, חברי סימון דוידסון. האמת, כשמסתכלים, בוודאי אומרים שבדבר כזה היו צריכים לעלות לפה שני בחורים חטובים שמדברים על השמנת יתר וכו'. בסופו של דבר אתה ואני בחרנו את הנושא הזה. אבל דווקא מהמקום שאנחנו נמצאים בו ועובדים עליו כל הזמן – להוריד מהמשקל שלנו בגלל הבריאות ולהפסיק לאכול שטויות ודברים כאלה – אני חושב שזה המקום הנכון שאנחנו יכולים לבוא – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הכול בעיני המתבונן. בעיניי אתם חטובים ורציניים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רציניים כן. חטובים? בוא – אנחנו אולי חטובים לבגדינו, אבל לא. הכול טוב. אני אגיד לך, דוידסון, אני חושב שהנושא שהעלית – אמרת את הנתונים, אני לא אחזור על הנתונים האלה, כי הנתונים קשים ומזעזעים, ולאן אנחנו יכולים להגיע. לצורך העניין אמרת להקים רשות או תוכנית לאומית, אבל לשפוך בה כסף. אין מה לעשות, זה בריאות. בסך הכול, אם תשקיע בבריאות, זה יחסוך לנו. תשקיע בחינוך – זה יחסוך לנו בפשיעה. אלה כללים שידועים לנו. אם ניסע רגע לחוץ לארץ, מה קורה שם? יש מדינות שאם אתה מגיע למדפים, אין לך את המסטיק הזה שאתה לוקח ואת השוקולד ואת החטיף הזה. אין. אסור לשים את זה ליד הקופות. פה אתה מגיע לקופה ואז הילד אומר: אימא, אני רוצה את זה; אבא, אני רוצה את זה. או שאתה שולח אותו ואז המוכר אומר לו: נשארו לך שני שקלים, תיקח; כמו כשהיינו ילדים, שהיו נשארות עשר אגורות והמוכר היה שואל: אתה רוצה מסטיק עגול או מסטיק – לא זוכר איזה. ככה זה החינוך שנותנים. צריך לחנך לבריאות. לפעמים באים אליך לוועדת כספים ואז אומרים: אנחנו מביאים עכשיו מס ירוק. טוב, מה קרה? למה צריך מס ירוק? ואז הם מספרים לך על הבריאות ועל הבריאות ועל הבריאות ועל איכות הסביבה. אוקיי, זה מה שרשות המיסים פתאום דואגת לו. בסדר. אז כמה השקעתם בהסברה בבריאות? מתוך זה נכנסו 600 מיליון. כמה כסף אתה שם עבור הסברה בבריאות? כמה? תנחש. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מיליון. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אפס. מיליון – אתה ענק. אפס. זו בדיוק הבעיה, שתמיד באים ואומרים לך שעושים רפורמה, רוצים לעשות משהו, ואז מה קורה? הכסף פתאום הולך לרשות המיסים, הוא לא הולך באמת לטפל בבעיה. לכן אני אומר שמדינת ישראל ב-OECD היא מספר אחת בכריתות רגליים בגלל סוכרת. מחלות לב הן מהמחלות השכיחות ביותר מזה. בני נוער יושבים לך שעות שלמות מול מסכים. עברו קורונה, עוברים את המלחמה, היו בבית – מה קרה? יושבים מול מסכים, כל הזמן אוכלים. זה חינוך. לא טוב לחנך את הילדים שלנו לדברים כאלה. אנחנו צריכים לחנך אותם לבריאות, לדבר שהוא טוב. יוני מישרקי, יושב-ראש ועדת הבריאות, אני חושב שאתה נמצא באחד התפקידים המרכזיים גם בחינוך הבריאותי שלנו במדינת ישראל. קח את הפרויקט הזה לידיים שלך. אני יודע שעשית כמה דיונים, וגם אתה הזדעזעת. חשוב לקחת את זה, והמטרה שלנו היא לעשות או רשות או תוכנית לאומית, אבל עם כסף, לדאוג לזה. אני חושב שכולנו ביחד נעשה את הכול על מנת שנצליח בתוכנית הזאת. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לפני שאתה יורד – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא יורד, אל תדאג. נראה לך שאני יורד כל כך מהר? שתהיה בריא. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה עם המס על משקאות ממותקים – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כולם מכירים את הדעה שלי על המס על משקאות ממותקים. אמרתי, בבית שלי בכל השבוע לא נכנסת שתייה מתוקה, ואני משתדל שגם בשבת. עברתי כמה שיותר – אולי מים בטעם. אני אישית רק מים וסודה ונס קפה. מה נעשה, אנחנו נמצאים פה לילות, חייבים את הקפאין הזה, זה מה שאני. גם אני אומר שזה לא טוב. אגב, זה לאו דווקא שתייה מתוקה. כל המתוקים, כל הדברים האלה, הם בעייתיים – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא מדבר גם על חינוך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – וצריך להפחית מאיתנו. רגע לפני שאני יורד, אני רוצה להגיד עוד דבר. אתם יודעים, משלוח מנות איש לרעהו – אנחנו מסתכלים סביבנו, וגם עכשיו, בפורים, צריך גם לחנך את ילדינו, כשאנחנו הולכים, אולי יש לנו איזה שכן שלא כולם מאירים לו פנים – ניתן לו איזה משלוח מנות, נאיר לו פנים, ניתן לו איזה חיוך. אולי ניתן מתנות לאביונים, עוד איזה מצווה על הדרך, עוד איזה חסד, מעשה חסד. אתה יודע, לא צריך להיות יהודי דתי בשביל לעשות את זה, כי כולנו רוצים חסד. כולנו אנשים של חסד, אנשים שרוצים לעזור אחד לשני, כל אחד מהאמונה שלו. אני מסתכל פה בכנסת – אתה רואה את ההירתמות של העובדים בכנסת למען העובד השני. אתה רואה את המזון שאוספים כל יום ושולחים לחיילים בודדים, למשפחות. אני חושב שזו דוגמה. יש פה עובדי שפיר, למשל, אנשים שעושים, ואתה יודע, לפעמים הם שקופים בשבילנו. אלה האנשים שנמצאים אצלנו בחדר, שמתקנים לנו כל דבר, עושים לנו כל דבר. העובדים האלה, שהם לא עובדי הכנסת, צריך להגיד להם גם תודה רבה. הפעם זו ההזדמנות להקדיש להם ולהגיד לעובדי שפיר: תודה רבה לכם על כל מה שאתם עושים, כמובן ביחד עם כל עובדי הכנסת. שיהיה לכולנו פורים שמח ונזכה ב"נהפוך הוא", "אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", ונזכה שוב לראות את כל החטופים חוזרים הביתה, מי שבריא יחזור לשיקום ואם הוא חלל – הוא גם חטוף וצריך להביא אותו לקבורת ישראל, בעזרת השם, כמה שיותר קרוב. זה תפקידנו, וצריך לעשות את זה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אמן ואמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני רוצה להצטרף לדבריו של חבר הכנסת ינון. עוד רגע אני יורד, אז אני אגיד חג פורים שמח לכל בית ישראל. זה חג של שמחה, חג שיצאנו מצרה לגאולה שלמה. אנחנו נמצאים במציאות של מלחמה, וכולנו מתפללים מצד אחד לעשות ולפעול ומצד שני כן לצפות לישועה, ואני מקווה שגם בבית הזה. כתוב על מרדכי ש"היה רצוי לרוב אחיו". אין מאה אחוז, אבל כל אחד בטח משתדל להיות רצוי לרוב אחיו, ובאמת ניתן מתנות לאביונים ומשלוח מנות איש לרעהו – לא הרע שאתה אוהב ומכיר, אלא דווקא מי שאתה פחות מכיר. מכאן אני רוצה לברך את חברי סגן יושב-ראש הכנסת דוידסון, שמייד אחרי ההצבעה יחליף אותי כאן. אני מברך אותך שתהיה לך ברכה בתפקידך החדש והחשוב הזה, שיש בו הרבה ממלכתיות, הרבה אחריות. ברכה והצלחה בכל מעשיך. אם כן, אנחנו עוברים עכשיו לתשובת השרה להגנת הסביבה, השרה עידית סילמן. בבקשה. בבקשה, גברתי השרה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> קודם כול, תודה רבה. ברכות לחבר הכנסת – – – << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רגע, לפני שאת מתחילה, ברכות והצלחה, ואני אתן לו לעשות את ההצבעה על ההצעה שלו. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז ברכות לחבר הכנסת סימון דוידסון, סגן יושב-ראש הכנסת עכשיו. עם המענה של שר הבריאות על הצעה דחופה לסדר-היום בנושא השמנה, ביקשת ממני לציין – אבל אתה כאן, אתה יכול לציין את זה גם בעצמך – שבכ-60% מבתי הספר אין בכלל אולמות ספורט. עכשיו, שנינו באים מתחום הספורט, ואנחנו יודעים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> למה אתה אומר שלא צריך? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> רק זה? זה הפתרון היחיד להשמנה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לא, לא, רגע. זה מה שהוא אמר לי להוסיף. שנינו יודעים שאורח חיים בריא, גם באופן של חינוך, בסדר? והטמעתו מגיל צעיר בתוך מערכת החינוך – אגב, אני חושבת שבכלל. אני גם הייתי בעולמות האלה, והייתי גם מורה לספורט, ואני חייבת להגיד, אני יכולה להגיד לכם שבכללי יש לשיעורים האלה ערך מוסף, בטח בתקופות כאלה שהן תקופות של מתח ותקופות מאוד מאוד קשות, ולדעתי היה צריך לשים שיעור אחד כזה ביום, גם באמת כדי לעודד את התלמידים לבוא באינטראקציה של אחד עם השני, גם כדי לעודד אותם לאורח חיים בריא. אנחנו יודעים שספורט ופעילות גופנית בכלל מעלים רמות סרוטונין. סרוטונין הוא משהו שמעלה SSRI, נוגדי דיכאון וחרדה. חוץ מלקחת את זה בכדורים, אז באמת ספורט מעלה את זה באופן טבעי. אני חושבת שזו בריאות הגוף ובריאות הנפש. לא סתם נאמר נפש בריאה בגוף בריא. זו משימה, וזו בכלל, אני חושבת, גם אינטראקציה עם מורה בצורה קצת אחרת, וסימון יודע את זה. למורים לספורט בכלל יש כאן אופציה לנתב הרבה מהילדים גם לספורט תחרותי, גם לספורט הישגי. זה מסייע רבות גם בתחומים של הפרעות קשב וריכוז וכדומה. זה מבורך בלי קשר. עכשיו לגבי המענה. אז יש לשר הבריאות מענה ארוך. משרד הבריאות שותף לדאגה מעליית שיעורי ההשמנה בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים, ומודה על העלאת הנושא הזה, שהמשרד עסוק בו באופן נרחב, לסדר-היום הציבורי. שיעורי ההשמנה בישראל עולים בהתמדה עם הזמן, והם גבוהים יותר באוכלוסייה החרדית והערבית, וכן באוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. השמנה ותזונה לקויה מהוות גורמי סיכון משמעותיים להשמנה ולתחלואה נלווית להשמנה, כולל סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, כבד שומני ועששת. ישראל מובילה בשיעורי היארעות סוכרת מסוג 2 בקרב ילדים ונזקיה בקרב מבוגרים. העלויות הכוללות המיוחסות להשמנה, לרבות פגיעה בפריון עבודה – הפסדים מימי מחלה ואובדן כושר עבודה – פגיעה מתמשכת בבריאות הפרט ותפקודו, עומדות, כמו שציינת, על 51.1 מיליארד שקלים בשנה. רק אומר לכם שגם במערכת הבריאות יש את העולמות – יונתן מישרקי, זה חשוב בשבילך, כי זה רעיון לדיון בוועדה. אני התעסקתי בזה בעולמות של הטרום-סוכרתיים והסוכרתיים. יש אחוזים גדולים של טרום-סוכרתיים שאנחנו יכולים פשוט להציל אותם כדי שהם לא יהפכו לסוכרתיים מדי שנה. הטיפול בסוכרת – התחלואה שם, כשהם מגיעים כבר לשלב הזה, קטיעות הגפיים, שהן בשיעורים מאוד גבוהים בישראל, בצורה מאוד מאוד משמעותית – משפיע על אורח החיים. לא רק זה, זה נטל כלכלי כבד גם על המשפחות, גם על הפריון בעבודה וגם על מערכת הבריאות עצמה. לכן אני חושבת שכדאי שתקיים דיון איך לוקחים את הטרום-סוכרת, רק טרום-סוכרת, בתוך קופות החולים, איך זה קופץ לך בתוך המחשבים והמערכות ואיך מונעים מהם להגיע למצב של להיות סוכרתיים. מספיק שנחסוך 50% מהטרום-סוכרתיים מדי שנה ונגיע למציאות טובה. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> כבוד השרה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מישרקי, סליחה. אפשר לברך את סימון? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> בטח, ודאי. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> בירכנו אותו. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> בירכנו אותו. ברכות לסימון. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> מה זה התרגשות, אתה לא מבין. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, מאיר. תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ממאיר זה חשוב. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> כבוד השרה, אני אגיד לך מה, עשינו דיון בבריאות יחד עם חינוך. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מברוק. וואי, כמה שהיא צודקת, הטרום-סוכרתיים זה 120. ב-122, אגב, אתה מתחיל לקבל תרופות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> זה חשוב מאוד מאוד מאוד. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> רגע, רגע, שנייה, כבוד השרה. הוא לוקח לי – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, סליחה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אין על מאיר. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> אי-אפשר להתחרות עם מאיר. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אי-אפשר להתווכח עם מאיר. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> גם אם אני ארצה אני לא אוכל. יש בו משהו. בכל מקרה, העניין הוא שעשינו ישיבה יחד עם חינוך כי הבנו שבגיל צעיר אתה מגבש תפיסות עולם. בסוף יש לך הרגלים. ילד שיושב מול מסך ומנשנש כל הזמן ממתקים, הוא גדל שמן, תרצי או לא תרצי. יש פה אלמנט של חינוך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> כן, אבל ילד לא מנשנש סתם. צריך שיהיה לו את זה בבית כדי שהוא ינשנש, צריך שזה יהיה לו זמין. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> ברור, ברור. ינון הזכיר רגולציה. בסוף, המדינה צריכה להשקיע כבר בגיל צעיר. יש תוכנית שנקראת אפשריבריא וכו'. המדינה שמה שם גרושים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> נכון. נכון. << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> גרושים, ממש גרושים, ואין חינוך אמיתי לבריאות. שם צריך לפרק את העניין הזה, ואם יש אפשרות, אדוני המזכיר – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> תראה, אין שיעורים בבית ספר. כמה שיעורים בבית ספר, במערכת החינוך, לתלמידים, מוקדשים לנושא הזה של תזונה בריאה? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> מאה אחוז. אם אפשר חינוך לבריאות, אני אשמח. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אתה יודע שכל פעם שנשים בסוף מגיעות ככה בשלב כלשהו, נערות, לקוסמטיקאית, היא שואלת אותן דבר ראשון: תגידי, את שותה מספיק מים? כי זה אחד מהדברים שמשפיעים על הגוף, בטח על עור הפנים ועל אורח החיים שלנו בכלל. אלה דברים שאם מטמיעים אותם באמת ברמת הסברים בסיסיים בתוך השיעורים, בתוך מערכת החינוך, חינוך לאורח חיים מקיים ובריא, זה סופר-משמעותי. גם ילדים יכולים להיות בסוף אחראיים לעצמם. הם סוכני שינוי היום של החברה, אבל זה לא מספיק. צריך שגם קופות החולים ייקחו את כל השכבה הזו של טרום-סוכרתיים ויבדקו אם ניתן לעשות תוכנית התערבות מיוחדת ואיזו תוכנית התערבות, כי ההשקעה בטרום-סוכרתיים, כדי שהם לא ייכנסו – אגב, רבים מהטרום-סוכרתיים הופכים להיות סוכרתיים בבוא היום, ולכן יש השפעה מכרעת על גילוי מוקדם גם בעולמות האלה, וזו התמודדות גדולה בכל העולם. מגמות ההשמנה והתחלואה קשורות באי-ביטחון תזונתי, בחוסר נגישות כלכלית לרכישת מזון בריא ולשינויים בצריכת מזון באוכלוסייה הישראלית. אגב, היום מזון בריא – פירות, ירקות – הוא דבר שעולה הרבה מאוד כסף, ויש לזה השפעה באמת מחוללת באוכלוסיות שידן אינה משגת. אני חושבת שהעבודה של לקט ישראל, הצלת מזון בתחום הזה, היא משמעותית; אשל וארגונים נוספים. העדפה של מזון אולטרה-מעובד והפחתה של צריכת מזון גולמי ובבישול ביתי – שינויים בהרגלי האכילה נובעים בעיקר משינויים במערכת ובסביבת המזון, כגון עליית מחירי המזון הבריא, חשיפה לפרסום מזון לא בריא – כמה פרסומות יש לנו בטלוויזיה ובכלל בכל העולמות שמגיעות לבני הנוער, לילדים שלנו, אם זה באינסטגרם, אם זה במדיה החברתית, ברשתות בכלל, של אותו מזון פחות בריא, ואפילו בלי הערת אגב – ובנוכחות גבוהה של מזון לא בריא במרחב המוסדי והציבורי: מכונות משקה ממותק, מכונות ממתקים ועוד. ארגוני הבריאות בעולם ממליצים על שורת מהלכים רגולטוריים לאומיים שיסייעו למדינות להתמודד עם מגפת ההשמנה, וביניהם מהלכים כמו איסור פרסום מזון ושתייה מזיקים לילדים, איסור מכירת מזון ושתייה מזיקים במסגרות חינוכיות ופנאי, פורמליות ובלתי פורמליות, סימון מזון מזיק בחזית האריזה והוזלת מזון בריא, לצד עבודה עם הפרט על ידי חינוך, הסברה וקמפיינים חינוכיים לאוכלוסייה. בכמה בתי ספר ראיתם שיש קולרים ומכונות שתייה – גם במרחב הציבורי, אגב – של מים? מכונות מים זמינות לציבור, ברזייה. משרד הבריאות שם לעצמו כיעד להפחית את שיעורי התחלואה שמקורם בתזונה לא בריאה, כגון השמנה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן ועוד. כחלק מאותו מאמץ לצמצום שיעורי ההשמנה, המשרד מדגיש כי יש צורך בשינוי מערכת המזון על ידי יצירת סביבה תומכת בריאותית לצד שינוי התנהגות הפרט. שינוי זה נועד לאפשר לכלל האוכלוסייה גישה למזון בריא יותר, להפחית את שיעורי ההשמנה ולמנוע את הסיבוכים לטווח הארוך. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בשביל זה היה מס על משקאות ממותקים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> דיברתי על זה בדיוק, על המשקאות הממותקים. דיברתי על זה שגם יש מכונות של שתייה מתוקה. אגב, אורית, אני הייתי בעד להשאיר את המיסוי גם על החד-פעמי וגם על השתייה המתוקה. אני חושבת שזה מאוד משמעותי. זה גם באמת מפחית במידת הצורך. נושא התזונה הוא במיקוד, ותוכנית העבודה של המשרד מתמקדת במדיניות ורגולציה לשינוי סביבת המזון, חינוך, הסברה והקניית מיומנויות לתזונה בריאה, פעילות גופנית והגדלת זמינות השירותים הרפואיים והתזונתיים. המשרד גם מתקצב ומתמקד בקידום המהלכים הבאים: קידום מדיניות לשינוי סביבת המזון והנגשת מזון בריא. משרד הבריאות קידם בשנים האחרונות נהלים ורגולציות לשיפור סביבת המזון כולל סימון בחזית האריזה, תקנות לפיקוח תזונתי בצהרונים ונהלים לתזונה בריאה במעונות. המשרד בוחן כעת מהלכי מדיניות נוספים לצמצום ההשמנה, כגון קידום נהלים וקביעת סטנדרטים מחייבים לרכש מזון בריא על ידי משרדי הממשלה במכרזים של הזנה שהמשרדים מפעילים, הוצאה של מכונות לממכר שתייה מתוקה מבתי החולים ומוסדות חינוך – בוחן, אוקיי? קידום רגולציה תומכת בהפחתת מזון מזיק כגון מניעת פרסום מזון מזיק ורגולציה לסידור מרכולים באופן התומך בבחירה תזונתית בריאה. אני טוענת שאם המשרד בוחן את המהלכים האלה, כדאי שהוא גם כבר יישם אותם. זו בחינה שגם כשאני הייתי יושבת-ראש ועדת הבריאות בחנו אותה. יש שני מהלכים דרמטיים שניתן לעשות: קודם כול, יש מוצרי מזון שהם עדיין בפיקוח מחירים. אם תסתכלו, אתם תראו שם את גבינת השמנת עם האחוזים הגבוהים, אתם תראו שם גם את השמנת, אתם תראו שם כל מיני מוצרים שלא מעודדים תזונה בריאה. אני מציעה שאם מדינת ישראל החליטה לקחת על עצמה – אנחנו לא נמצאים בימי הצנע. כשעשו פיקוח מוצרים באמת בצורה כזאת או אחרת כדי לאפשר לכולם הנגשה, וגם אם רוצים להנגיש היום, אז בואו נעשה game changer – ניקח את מה שמפוקח היום שהוא משמין ולא בריא ונחליף אותו ביוגורטים בריאים, בדברים אחרים שהם באמת באחוזי שומן פחותים. דבר נוסף – היום פיקוח המחירים נמצא על הלחם הלבן. אין שום סיבה לא להחליף ולעשות game changer. אני הצעתי את זה בעבר, עבדתי על זה עם שרת הכלכלה הקודמת – אפשר לעשות game changer אדיר ולהכניס לפיקוח מחירים את הלחם המלא. את הלחם הלבן הבסיסי הזה, שנמצא תחת פיקוח מחירים, צורכים בצה"ל, צורכים בכל מעונות היום, צורכים בכל בתי החולים – בדיוק אותן אוכלוסיות שצריך להגן עליהן ולשמור עליהן וטוב אם הן יצרכו את הלחם המלא. ולכן, אם מדינת ישראל רוצה באמת לחנך לבריאות – לייצר game changer, להפוך את המשוואה ולהכניס לפיקוח מחירים מוצרים שהם בריאים. אז זה משרד הבריאות, ובכלל, ועדת הבריאות, אני מקווה שהיא תקדם את זה. חינוך והסברה והטמעת תוכניות התערבות בשטח – התוכנית הלאומית אפשריבריא ובריאות באשכולות לקידום תוכניות ברשויות המקומיות, הכוללות תוכניות להעלאת אוריינות תזונתית ושיפור הרגלי האכילה באוכלוסייה, בדגש על הגיל הרך וילדים במסגרות החינוך, על ידי תזונאיות ברשויות המקומיות והאשכולות האזוריים. משרד הבריאות מקדם תוכנית יחד עם ג'וינט אשלים בנושא תזונה והתפתחות מבראשית. בתוכנית גם מתקיימות הדרכות לצוותי חינוך, הורים ואנשי מקצוע להכוונה בתזונה בריאה ויחסי אכילה בגיל הרך. אגב, אתם זוכרים שבעבר הייתה לנו אחות בבית הספר. היום אין לנו אחות בבית הספר, והפריטו את השירות הזה, והאחיות בעיקר מגיעות מטעם חברה מסוימת כדי לתת את אותם חיסונים. דווקא היום, כאשר באמת יש התמודדות הרבה יותר גדולה במערכת החינוך עם נושא של כדורים מסוימים שילדים לוקחים, נושאים של קשב וריכוז, הפרעות אכילה – נגיד את האמת – ועוד שלל רב של דברים שצריך לטפל בהם בסוף, אני חושבת שדווקא היום היה נכון להחזיר את האחיות, או תזונאיות, או מלוות קהילה בריאה, איך שתקראו לזה – תקן מסוים, או רבע תקן, חצי תקן, משהו כזה שיהיה בתוך מסגרות החינוך. בסוף ילדים בריאים זה נוער בריא, זה מבוגרים בריאים. אז זה לעניין הזה. הגדלת זמינות השירותים – המשך תקצוב קופות החולים במבחן תמיכה למניעה וטיפול בהשמנה זו השנה השלישית; הנגשת טיפול והדרכה תזונתית בתחנות טיפת חלב למניעת השמנה בינקות. האמת שלגבי זה יש לי קצת השגות על משרד הבריאות. אני חושבת שכל תחנות טיפת החלב האלה צריכות להיכנס לתוך קופות החולים. אין סיבה ששירותי טיפת חלב יינתנו היום בקהילה. אגב, גם אין סנכרון בין שירותי טיפות החלב והמערכות שלהם למערכות של קופות החולים. אם איבדתם היום פנקס חיסונים או אם היינו מאבדים פנקס חיסונים, זה חתיכת אירוע, צריך להגיד – צריך למצוא אותו, לראות, לעשות סנכרון עם קופת החולים. 40%, אם אני לא טועה, מהשירותים של טיפות החלב, כן ניתנים היום בקופות החולים, ויש קופות חולים שהכניסו את טיפות החלב אליהם. אני מציעה, את טיפות החלב בקהילה להפוך ל"טיפות זהב" – לקבל שם את הגיל השלישי, שיבוא ויקבל שם טיפול מותאם, ראוי. שלא יתפוס את התורים מוקדם בבוקר, לא בקטע של לתפוס את התורים; הוא צריך מענה הרבה יותר זמין, נגיש, אפילו ארוך יותר, וזה תמיד טיפול הוליסטי יותר. זה לא רק רופא, זה גם טיפול משלב לגיל השלישי, ולאפשר את קופות החולים בזמינות הגדולה בעיקר בשעות הבוקר להורים שמגיעים מהר מהר עם הילד וצריכים לעבור איתו הלאה. אנחנו ניתן שירות הרבה יותר טוב וזמין, גם לגיל הזהב, שצריכים את המקום לשבת יחד עם האנשים שהם בני גילם, מקבלים את הטיפול המותאם בקהילה. ואת טיפות החלב – להכניס לקופות החולים, כדי שיהיה רצף טיפולי מגיל אפס ועד בכלל, כדי שלא יקרה שיש איזו רופאה התפתחותית בטיפת חלב שראתה משהו, ובמקרה האימא לא העבירה את זה לרופא שבקופה, ואז הילד – המצב שלו נופל בין הכיסאות. אז רצף טיפולי זה דבר חשוב, להכניס את טיפות החלב לקופות החולים, לייצר "טיפות זהב" לגיל השלישי בקהילה. זה ממני אליכם, משרד הבריאות, יונתן משריקי, שיוכלו לעשות את זה. כיום משרד הבריאות תומך בפיתוח והטמעת יישומים מתקדמים במסגרת מבחני תמיכה בקופות החולים לטיפול בהשמנה. לסיכום, הם אומרים: משרד הבריאות מחויב לנושא, ויבחן גיבוש והובלה של תוכנית למניעת השמנה אשר תכלול מרכיבים כגון רגולציות בתחום סביבת המזון ותעשיית המזון; פיתוח סביבות תומכות תזונה בריאה ותשתיות פעילות גופנית; תוכניות עם מתן דגש על הגיל הרך; תמיכה בהנקה; עבודה עם משפחות באי-ביטחון תזונתי ומתן תזונה בריאה והדרכה במעונות יום, דגש על מזון בריא ויחסי האכלה תקינים – אז להכניס את המזון הבריא כדי שזה יהיה; הרחבת השירותים התזונתיים בהתפתחות הילד, מסגרות חינוך מיוחד וגני תקשורת, בריאות התלמיד, קופות חולים ועוד; הטמעת תזונה בריאה במערכת החינוך הפורמלית, החל מהגיל הרך, והלא-פורמלית; חינוך לבריאות מותאמת לאוכלוסיות השונות. בנוסף, המשרד ממשיך את שיתוף הפעולה עם אגף התקציבים במשרד הכלכלה לצורך בחינת האסטרטגיות להוזלת מזון בריא ותמיכה בהצלת פירות וירקות על מנת להגדיל את הנגישות לכלל האוכלוסייה. אני חייבת להגיד שאנחנו במשרד להגנת הסביבה מקיימים פעילות להצלת מזון ביחד עם לקט ישראל כדי לאפשר את התוצרים החקלאיים שאולי לא נראים טוב. יש כאלה שלא אוהבים לראות עגבנייה שהיא לא מושלמת ולא יפה, ואז באמת לוקחים אותה לכיוון של הצלת מזון, לתת את זה לאוכלוסיות שבאמת זקוקות. אני חייבת להגיד שקראתי את כל התשובה שניתנת פה. הגיע זמן למעשים, הגיע זמן ליישומים, באמת לדאוג לאוכלוסייה שלנו. על מערכת הבריאות מוטל בסוף נטל כלכלי כבד מאוד, גם בנושא של זמינות שירותים וגם בנושא של נגישות וטיפול, שעולה הרבה יותר מאשר מניעה. בהצלחה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חד-משמעית. תודה רבה, גברתי השרה. ביקש להגיב מהצד חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה ינון, יש לך דקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך. אני מבקש רק לומר קודם כול, גברתי השרה, תודה רבה על התשובה המפורטת. אנחנו מכירים את כל התוכניות. הכול בגדר תוכניות; היינו מקווים לראות את זה אחרת. אבל ההערה שלי בנושא היא משהו אחר. בכל נושא ההצעות לסדר-היום, לצערי – אמרתי את זה לפני שבועיים ואני אגיד את זה עוד פעם, או לפני שלושה שבועות: אנחנו רוצים לראות בהצעות לסדר-היום את השרים של אותם משרדים שיבואו ויגיבו לנו פה. אני מבקש להעביר את זה ליושב-ראש הכנסת. השר בוסו, באמת, הוא חבר מפלגה, וזה שר שמגיע ועונה בפרוטרוט, אבל היו פה עוד כמה הצעות לסדר-היום. חשוב, תמיד חשוב שיהיה אותו שר, שהוא יענה על ההצעה לסדר-היום. זה מכבד את הכנסת, מכבד את המשרד ומכבד אותנו כחברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. בהחלט דברים מאוד חשובים. אנחנו פה בקונסנזוס מלא שהאירוע הזה הוא דרמטי, וצריכים לחבר את כל המשרדים. אנחנו נעבור להצבעה להעביר את הדיון – ינון, אנחנו נעביר את הדיון לוועדת הבריאות, נכון? לבקשת המציעים. אני מפעיל הצבעה. הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ארבעה בעד, אפס נגד, אפס נמנעים. אנחנו מעבירים את הדיון לוועדת הבריאות. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> חשד להגשת נתונים דמוגרפיים מסולפים על ידי רשויות מקומיות למינהל התכנון << הלסי >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נעבור להצעות דחופות לסדר-היום בנושא: חשד להגשת נתונים דמוגרפיים מסולפים על ידי רשויות מקומיות למינהל התכנון. את ההצעות הגישו חברי הכנסת אריאל קלנר, יצחק קרויזר, אוהד טל, עודד פורר וטטיאנה מזרסקי. ראשון המנמקים – חבר הכנסת אריאל קלנר. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כן, גברתי. << קריאה >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נורא מרגש לראות אותך על הדוכן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. אני מודה לך. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברכותיי. המון הצלחה בתפקידך. בטוח שתצליח. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, 105 שנים לנפילת תל חי, והגליל בסכנה. חבל הארץ הצפוני שלנו עלול להיראות כמו חבל דונבאס, אותו חבל ארץ באוקראינה שרובו אוכלס ברוסים והיה העילה לפתיחת מלחמת רוסיה–אוקראינה. במלחמת הקוממיות – 1948 – הגליל שוחרר בכוח הזרוע, בדיוק כמו שיהודה, שומרון ועזה שוחררו 19 שנים לאחר מכן. האוכלוסייה הערבית-מוסלמית לחמה נגדנו בשנת 1948 בגליל. אחר כך התקיים שם שלטון צבאי. הדבר הסתיים בהמשך הדרך, והתושבים היום הם אזרחים שווי זכויות לחלוטין בישראל, וזה בסדר גמור, אבל שלא נשכח את נקודת ההתחלה. ולמה ההקדמה הזאת חשובה, אדוני היושב-ראש? כדי שלא נספר לעצמנו סיפורים כמו שסיפרנו לעצמנו שרווחה כלכלית מונעת טרור. עניינה של ההצעה הדחופה הזו לסדר-היום הוא מאבק על הגיאוגרפיה שנעשה באמצעות הדמוגרפיה. על פי מחקר של תנועת ארצנו שפורסם בערוץ 14, באמצעות נתונים דמוגרפיים מסולפים והונאת רשויות התכנון, משתלטות רשויות ערביות על שטחים עצומים בגליל. שתי דוגמאות מזעזעות: בכפר כנא גרים היום 24,000 תושבים, ועל פי הלמ"ס בשנת 2065 יגורו שם 44,000 תושבים, אבל ועדת התכנון אישרה להם יחידות דיור על סמך צפי של 117,000 תושבים כבר עכשיו. והם משתלטים על שטח, כי אצלם לא בונים לגובה; זה רק היאהוד בונים לגובה. בדיר אל-אסד היום – עוד דוגמה – 13,000 תושבים. על פי הלמ"ס יגורו שם ב-2065 24,000 תושבים, אבל בוועדת התכנון המחוזית עומדים לאשר יחידות דיור על סמך צפי של 61,000 תושבים – פי שלושה ממה שהלמ"ס צופה. כך ב-14 רשויות נוספות. מדובר כאן בסיכון של ממש למפעל הציוני בגליל, וזה לא רק איום דמוגרפי. יש כאן גם סיכון ביטחוני שאסור לטאטא בשם הפוליטיקלי קורקט. חבריי, לא נורבגים ביצעו את אירועי שומר חומות, שלא נשכח את זה. אם אנחנו לא רוצים שהגליל יהפוך לחבל דונבאס הישראלי, חייבים להתעורר ולפעול. פניתי כבר לשר הפנים, ואני פונה אליו מכאן שוב: עצור לאלתר כל ביצוע של התוכניות הכוללניות עד לבדיקה מחדש של כל אישורי התוכניות ברשויות הערביות, עקב חשד להשתלטות על שטח באמצעות הצגת נתונים דמוגרפיים מסולפים למינהל התכנון. בנוסף, פניתי למבקר המדינה שייכנס מייד בעובי הקורה. אני קורא לכם, חבריי, להצביע בעד. לך כנוס את כל היהודים, אמרה אסתר. הגיע הזמן להכניס גם את הכנסת לתוך האירוע. אני מודה לחבריי שהצטרפו להצעה. חייבים להציל את הגליל. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קלנר. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. אחריו – אוהד טל. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. נברך אותך בהצלחה רבה בתפקיד. בעזרת השם, מהכיסא המכובד שאתה יושב עליו תבשר לעם ישראל רק בשורות טובות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. מעריך מאוד. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, הגליל נמצא תחת מתקפה – לא של טנקים, לא של טילים; מתקפה ביורוקרטית, אבל מסוכנת לא פחות. בזמן שיישובים יהודיים נלחמים על כל היתר בנייה, על כל דונם קרקע, במקומות אחרים הקרקעות מחולקות בהיקפים חסרי תקדים, במספרים שאין להם קשר למציאות הדמוגרפית. זה לא חשש, זאת עובדה; זאת מציאות שמתרחשת כאן ממש מול העיניים שלנו. עמדתי בשטח, בתפר שבין מושב לפידות לדיר אל-אסד, וצפיתי במו עיניי בהשתלטות האדירה שמתבצעת. שוחחתי עם תושבים, פגשתי אנשים שכבר הולכים לאבד כל תקווה. הם שואלים שאלה פשוטה: למה אצלנו, ביישובים היהודיים, נלחמים על כל היתר ודורשים מאיתנו עשרות מסמכים, מקשים על ההתפתחות הטבעית של דור ההמשך, וביישובים אחרים מחלקים קרקעות בלי חשבון? השיטה פשוטה: רשויות מסוימות מנפחות את הנתונים הדמוגרפיים שלהן כדי להגיש תוכניות מתאר שחורגות מכל היגיון. לא הכפלה של האוכלוסייה, לא פי שניים; יש תוכניות ליישובים מסוימים בגליל שמבקשות פי שלושה ופי ארבעה מהגידול הריאלי. נתוני הלמ"ס אומרים דבר אחד, והבקשות שמוגשות למינהל התכנון מספרות סיפור אחר לגמרי. זה לא קורה באוויר, זה קורה כאן בשטח עכשיו, מול העיניים שלנו. ירדתי לשטח הצמוד לדיר אל-אסד, שם הוגשה תוכנית להרחבת גבולות היישוב תוך שימוש בשיטה המוכרת – הרחבת השטח בתואנה של צורך דמוגרפי, כשבפועל מדובר במהלך רחב של השתלטות על קרקעות המדינה. והינה המספרים: התוכנית כוללת הזזת רפתות ובניית מתחמי תעסוקה חדשים, אבל לא בשטח היישוב עצמו אלא באזורים הסמוכים למושב לפידות, על חשבון שטחים של מועצה אזורית מעלה יוסף. ומה זה אומר? זה אומר שבמקום לייעל את הבנייה בתוך היישוב עצמו, פשוט מספחים קרקע נוספת. דוחקים החוצה את ההתיישבות היהודית, ומייצרים מציאות חדשה, ללא שום תכנון ביטחוני, ללא שום מחשבה ארוכת טווח, ובלי לשאול את התושבים היהודים שחיים במרחב שם כבר במשך הרבה מאוד שנים. לא מדובר במאבק חדש. כבר בשנה האחרונה אני שמח לבשר שהצלחנו – הצלחתי גם אני לעצור את אישור התוכנית המסוכנת להרחבת סח'נין שאושרה בממשלה הקודמת, ממשלת בנט-לפיד-עבאס. זאת הייתה תוכנית שהייתה מביאה להכפלת שטח העיר על חשבון קרקעות יהודיות, להעברת שטחים מהמועצה האזורית משגב ולהפיכת המרחב הכפרי היהודי למובלעת בין שטחים מתרחבים של ערים ערביות. במקום לחזק את ההתיישבות היהודית, המדינה כמעט נותנת יד לתהליך ההפוך. למזלנו, הצלחנו לבלום אותו, אבל זה לא מספיק. האם נוכל לעצור כל תוכנית? לעבור עליהן אחת-אחת? האם נוכל לרדוף אחרי כל טריק וכל שטיק? כל בקשה מופרכת? כל ניסיון נוסף להנדס את הדמוגרפיה דרך ועדות התכנון? מה שאנחנו רואים הוא לא טעות, זה לא חוסר תשומת לב, אלא תהליך רחב היקף שמשפיע על עתיד ההתיישבות בגליל. אני קורא לקיים דיון דחוף בכנסת על המצב הזה. לא ייתכן שנמשיך להעמיד פנים שהכול בסדר. לא ייתכן שפקידי מינהל התכנון ימשיכו לאשר תוכניות שמבוססות על נתונים כוזבים. לא ייתכן שההתיישבות היהודית בגליל תמשיך להיאבק לבדה מול מערכת שלמה שמעדיפה לעצום עיניים. הגליל לא למכירה. אנחנו כאן כדי לשמור עליו. אני רוצה להודות לחבר הכנסת קֶלנר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> קַלנר, קַלנר. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> קַלנר. אני מתבלבל עם בן הדוד שלו, ראש המועצה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> גם הוא קַלנר. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> גם הוא קלנר, אבל קוראים לו קֶלנר. אתם צריכים לנקד את זה. אני רוצה להודות לו על שהוא מעלה את הנושא הזה בכנסת בכל פעם מחדש, לארגון ארצנו, שנאבק בשטח, ולערוץ 14 על עבודת התחקיר החשובה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> תודה רבה לחבר הכנסת קרויזר. חבר הכנסת אוהד טל – איננו נמצא; חבר הכנסת עודד פורר – איננו נמצא; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – איננה. לכן, תשיב על ההצעה השרה סילמן, בשם חבר הכנסת השר משה ארבל. בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> טוב, אז אני משיבה בשם השר, מענה על הצעה דחופה לסדר-היום. חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, מייד נפרט את הנתונים והעובדות הן ביחס ליישובים הערביים בגליל והן ביחס ליישובים היהודיים, אך ראשית, חשוב להגיד שהטענה כאילו יישובים יהודיים מופלים לרעה על ידי מוסדות התכנון איננה נכונה, אין לה על מה להתבסס, ואני לא חושב – הוא מציין – שיש בה כדי לקדם את עניינם של היישובים היהודיים בצפון. גורמי התכנון עושים כל שבידם, באמצעים החוקיים שניתנו להם ובהתאם להחלטות ממשלת ישראל – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אמרו את זה? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אמרו את זה. אמרו – – – << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יושב-ראש הוועדה בדיוק נכנס. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני אתן את המענה, ואני חושבת שאחר כך כדאי וראוי שתעבירו את זה לדיון בוועדה. אריאל, חבר הכנסת קֶלנר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> קַלנר. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> קַלנר, סליחה. קַלנר, קֶלנר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אבא שלך חינך אותי. זה אבא שלך חינך אותי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> כל הכבוד. אני חושבת שכדאי שתעבירו את זה בסיום לוועדה לדיון, ואני חושבת שכדאי שחבר הכנסת יושב-ראש הוועדה יעקב אשר יזמן את שר הפנים לדיון הזה, כדי שאולי הוא יוכל להשיב על זה ביחד עם מינהל התכנון בדיון קצת יותר מעמיק. זאת באמת טענה שמועלית הרבה, וגם הנציגים שלי שנמצאים במשרד להגנת הסביבה באותן ועדות תכנון, אנחנו מקבלים על ידיכם – גם קיבלתי על ידך באופן אישי וגם על ידי חברי כנסת אחרים – טענות כאלה ואחרות בנוגע להרבה החלטות שהובאו במוסדות התכנון ובמינהל התכנון – ועדות מקומיות, ועדות מחוזיות. ולכן, אני חושבת שבאמת – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> נכון. אנחנו במשרד תמיד מהווים אוזן קשובה, וגם אני משתדלת מאוד בתור שרה. לכן, אם יש משהו שאני אוכל לסייע בידיכם, אז בשמחה. כעת לפרטים עצמם. ראשית, באשר ליישובים הערביים, הממשלה החליטה בכמה החלטות ממשלה – 922 משנת 2016 והחלטת ממשלה 550 מ-2021 – לתקצב הכנת תוכניות מתאר כוללניות ליישובים בחברה הערבית ותכנון מפורט למתחמים שונים ביישובים אלו. לא מדובר בטובה שעושה המדינה לאזרחיה בכך שהיא נותנת להם שירותים. מנגד, גם לא מדובר בפגיעה ביישובים היהודיים. ההחלטות התקבלו מתוך הבנה שזהו אינטרס לאומי שהבנייה ביישובים ערביים תיעשה בצורה מתוכננת. בהיעדר תכנון, הבנייה עדיין תיעשה, אנשים עדיין יתחתנו ויביאו ילדים שיצטרכו לגור בבתים, ובהיעדר תכנון, הפגיעה בסביבה וההשתלטות על שטחים פתוחים תהיה רחבה יותר. אגב, יש הרבה פגיעה בסביבה, הרבה השתלטות על שטחים פתוחים, ואני מקווה מאוד שהנושא הזה ייפתר. ביישובים ערביים, באופן מסורתי, צפיפות המגורים שנקבעה – אגב, לא בכל מקום, אבל יש מקומות – צפיפות המגורים שנקבעה בתכנון הייתה נמוכה מאוד. בדרך כלל הצפיפות עמדה על שש–שמונה יחידות דיור לדונם, ובפועל, לאחר התכנון המפורט, המימוש עמד על 15% עד 25% מקיבולת יחידות הדיור, כלומר צפיפות מגורים בפועל של שתי יחידות דיור לדונם ופחות מכך. הטענה שעמדה אז התבססה על האופי המיוחד והשונה של המגזר הכפרי הערבי. עם כניסתי לתפקיד, מייד הבהרתי שזה לא מקובל עליי, ואין בכוונתי לחתום או לקדם תוכניות שמאשרות צפיפות בנייה נמוכה. ישראל היא מדינה קטנה, השטחים הפתוחים שלה מועטים מאוד – אני יכולה לחתום על זה. אני לא מזלזל במסורות ובמנהגים שהיו נהוגים משך מאות שנים, אבל מנהגים שאפשר לאמץ כשבמדינה מיליון תושבים או שני מיליון תושבים, צריכים להשתנות כשבמדינה עשרה מיליון תושבים עם קצב גידול מהיר, שיוביל, לפי הערכות שונות, לפחות ל-15 מיליון תושבים עד 2050, כלומר בתוך דור אחד. אפשר לצרף לדבר הזה את עצם העניין שמדינת ישראל מתמודדת כל הזמן בעולמות המתנגשים שבין שטח פתוח לפיתוח. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> את רואה בעיניים שלך במשרד את כמות הפסולת שיש בשטחים – – – << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני רואה את זה במשרד שלי, כמויות הפסולת בשטחים הפתוחים, ולא רק זה – בקשות שונות לפרוס גם פאנלים סולריים היום על השטחים הפתוחים של מדינת ישראל. לדעתנו צריך לעשות את זה דו-שימושי, כי הדבר היחיד שמתפתח, ומאוד מאוד מהר, זה השטח המבונה, ולכן על השטח המבונה, גם משרד הפנים, אני אשמח שהוא יקדם. קודם כול אני מברכת את משרד האנרגיה על התוכנית של 100,000 גגות סולריים. אני רוצה לומר גם למשרד הפנים ושר הפנים שכדאי מאוד לקדם תקנות שכל בנייה חדשה תחויב בפאנלים סולריים על גגות הבתים, וכן לסיים ולהוריד את זה מתוך השטחים הפתוחים ולהעביר את זה לשטחים מבונים בדו-שימוש, ששם גם יש אפשרות אמיתית של רשת הולכה קרובה, של רשת החשמל, ולייצר גם אגירה. הוא מציין: עמדתי על העמדת צפיפויות גבוהות יותר גם באוכלוסייה הכללית, אבל בעיקר באוכלוסייה הערבית, והצפיפות היא משמעותית נמוכה יותר. ציפוף ישפר לא רק את מצב האוכלוסייה הכללית אלא גם את מצב הרשות המקומית הערבית ואת השירותים שניתנים לאוכלוסייה עצמה. אשר לנושא הבנייה הלא-חוקית, מדובר בבעיה אמיתית. הרשות לאכיפה במקרקעין אחראית לנושא זה ולא גורמי התכנון. עד לשנה שעברה הרשות הייתה במשרד האוצר; בשנה האחרונה היא במשרד לביטחון לאומי. אין בידי הפרטים בדבר האכיפה, אבל ברור לי שהמדינה חייבת לבוא עם מקל ולא רק עם גזרים, והמקל הזה הוא הרשות לאכיפה במקרקעין. היא חייבת להיות חזקה, היא חייבת להיות אפקטיבית, ומשרד הפנים תומך בפעילותה במאת האחוזים. דוגמה להתאמת מדיניות הציפוף היא התוכנית הכוללנית לדיר אל-אסד, אשר הותאמה במהלך התכנון לצפיפויות הנדרשות בתמ"א 35/4, וכעת קובעת צפיפות מינימלית של עשר יחידות דירה לדונם במתחם הפיתוח החדש, ולאורך ציר הכניסה הראשי הצפיפות נקבעה ל-10–16 יחידות דיור לדונם. אני לא חושבת שזו המנוחה והנחלה, אבל זו התקדמות עצומה לעומת הנהוג עד היום. עוד יצוין כי הוועדה המחוזית צפון, על מנת לעודד ציפוף ומימוש של מלוא הפוטנציאל בקרקעות פרטיות במגרשי המגורים בלי לפגוע בשטחים נוספים, דורשת הכללת הוראה בתוכניות המפורטות המחייבת בעת הוצאת היתר בנייה הצגה של האפשרות למימוש מלא של כל יחידות הדיור במגרש, וזאת כתנאי להיתר בנייה, ובקרקעות מדינה נדרש המימוש לטובת תעודת גמר. אשר ליישובים היהודיים, מחוז צפון במינהל התכנון עוסק רבות בקידום תוכניות בכלל היישובים, במטרה להרחיב ולחזק את היישובים הקיימים ולמשוך אוכלוסייה. להלן כמה דוגמאות ליישובים עירוניים שבהם מקודמות תוכניות המוסיפות יחידות דיור בהיקף משמעותי: צפת – תוספת של כ-4,200 יחידות דיור; חצור הגלילית – 820; טבריה – תוספת של 4,300; ראש פינה – תוספת של כ-700; קריית שמונה – תוספת של כ-7,000 יחידות דיור; כרמיאל – תוכניות להתחדשות עירונית בתוספת של 6,500 יחידות דיור, תוכניות בשטח חדש לבינוי בהיקף של כ-9,000 יחידות דיור – כרמיאל הולכת להתרחב ובגדול – ועוד אלפי יחידות דיור בעכו ובנהריה. אשר ליישובים הכפריים, במסגרת העבודה על מסמך העבודה לתכנון יישובים כפריים במחוז צפון שנערך בשנים 2018–2019, נבדקו נתוני המימוש ביישובים הכפריים – קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים – אל מול מלאי יחידות הדיור המאושרות בכלל המחוז. נמצא כי ביישובים הכפריים במחוז צפון מומשו כ-60,000 יחידות דיור מתוך מלאי של כ-100,000 יחידות דיור מאושרות. לאור זאת, נדרש לשווק ולפתח גם את יחידות הדיור המאושרות זה מכבר ביישובים. למרות האמור קודמו תוכניות להוספת יחידות דיור ליישובים כפריים רבים, כגון שרונה ולביא, וביישובי הגבול ירדנה ובית יוסף, כרם בן זמרה, רמות נפתלי, גרנות הגליל, יערה, אבן מנחם, שתולה, נטועה, לימן, בצת ובן עמי, מנרה, שדה נחמיה, שמיר, חולתה, מנחמיה, תל קציר ובית זרע. אמן שכולם יחזרו בשלום לביתם בצפון ותהיה לנו הרחבה של יישובים שם בשקט ובשלווה. נוסף על כך אישרו מוסדות התכנון בשנים האחרונות הקמה של יישוב חדש בגליל התחתון, שיבולת, יישוב בעל מאפיינים ייחודיים אשר התכנון המתארי ואישורו בממשלה הושלמו, ובימים אלה מושלם התכנון המפורט להקמת היישוב. אני חייבת להגיד שקשה לנו לראות – אי-אפשר להגיד שבמדינת ישראל אנחנו רואים הקמה של הרבה יישובים חדשים. אגב, אני יודעת שעמדת גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה זה להרחיב יישובים קיימים ולא להקים יישובים חדשים. אני חושבת שבאזורים מסוימים יש לנו יתרון ביצירת רצפים התיישבותיים, וכל הדברים האלה צריכים להילקח בחשבון בוועדות התכנון. לבסוף יצוין כי משרד הבינוי והשיכון החל בהכנת תוכנית אסטרטגית להרחבת כלל יישובי המועצה האזורית משגב. עבודת התכנון החלה בשיתוף מינהל התכנון מחוז צפון, ותלווה בוועדת היגוי שתכלול משרדי ממשלה רלוונטיים. בסיכום הדברים, נושא התכנון הוא נושא מהותי לחיים במדינה שגדלה בקצב גידול של כ-2% בשנה, ובעיקר במדינה קטנה כמו שלנו. המדיניות היא לחזק גם את המרחב הכפרי וגם את העירוני, גם את היישובים הערביים וגם את היהודיים. זו הדירקטיבה וזה המעשה. אני מחזק את ידי גורמי התכנון ובאותה נשימה קורא לכם, חבר הכנסת, לקיים פיקוח אחרי התכנון, לקיים בקרה. הכנסת היא הרשות המבקרת והמפקחת, ואסור לשכוח זאת. אני מזמין את הפיקוח הזה, יש לו תפקיד חשוב, ואני מודה לכם על העלאת הסוגיה היום. זה משר הפנים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, גברתי השרה. חבר הכנסת קלנר, לאן אתה רוצה להעביר את זה? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> נגב-גליל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לדיון בוועדת נגב-גליל? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא פנים? << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שיותר משוחרר שם. ועדת הפנים עמוסה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אני בעד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אנחנו מעלים להצבעה את העברת הדיון לוועדת נגב-גליל. הצבעה. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תוצאות ההצבעה: שלושה בעד, אחד נגד. הדיון יעבור לוועדת נגב-גליל. << הצח >> הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' כ/1079, פ/3551/25 ופ/4787/25; דברי הכנסת, חוב' ז', ישיבה 228; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את הצעת החוק. אדוני, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, קודם כול ברכות על תפקידך החדש והחשוב. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אני בטוח שתתרום כבוד והדר גם למקום הזה, גם באופי שלך וגם ביושרה שלך, שהיא לא מצרך הכי קיים פה בבניין הזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אז הרבה הצלחה. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2025. מקור ההצעה הוא בכמה הצעות חוק פרטיות שמוזגו ושהוגשו על ידי מספר רב של חברי כנסת, ואציין את שמות היוזמים הראשונים בכל אחת מהן: אוהד טל, מיכל וולדיגר, זאב אלקין, עודד פורר, שרן השכל, דן אילוז ואביחי בוארון. הצעת החוק נועדה לתת מענה, בין היתר, לאיום הפשיעה החקלאית שעימו מתמודדים הרועים בשנים האחרונות. מעשי גנבות והצתות מכוונות פוגעים בביטחון הרועים ובכדאיות הכלכלית של ניהול העדר. על מנת למנוע את הנזק לעדר נדרשים הרועים להיות סמוך אליו בכל שעות היממה ולמעשה להתגורר בתוך שטח המרעה. תכלית נוספת של ההצעה היא למנוע פלישות והשתלטות שלא כדין על שטחי המרעה על ידי גורמים לא מורשים. אנחנו יודעים כמה הדבר הזה קיים וכמה הסכנות האלה קיימות וכמה באותם מקומות שיש מרעה שהיה מוסדר בשנים האחרונות, הרבה מאוד שנים, אבל מוסדר בצורה לא טובה – וזה בדיוק מה שעשינו בוועדה, להסדיר את זה בצורה נכונה, אבל בסוף כשמירה על שטח פתוח, שטחי מרעה מסוג כזה, אני חושב שזה אינטרס של המדינה. מי שמכיר, בהקמת המדינה חלק גדול מהשיטות היו השיטות הללו. הצעת החוק נועדה לקבוע את האופן שבו יוסדר הליך ההקמה של מוקד המרעה, הכולל את בית המגורים לרועה ולבני משפחתו ואת המבנים החקלאיים באזורים שבהם נדרשת השמירה הצמודה של הרועה על העדר. ההצעה מתייחסת לשטחי מרעה שמוקצים על ידי רשות מקרקעי ישראל מתוך מקרקעי ישראל שבניהולה. ההליך מורכב משלושה שלבים עיקריים: שלב ההכרזה – שר החקלאות יכריז על אזור שבו נדרשת שמירה צמודה על העדר משיקולים של ביטחון, שמירה על הסדר הציבורי ושיקולים נוספים. ההכרזה תינתן לאחר ששר החקלאות יקבל המלצה מהצוות המייעץ, המורכב מנציגי ממשלה, נציגי הגוף הציבורי המנהל את השטח והשלטון המקומי – שאת זה הוספנו בוועדה – ולאחר שיקבל את סקירת מתכנן המחוז. שלב התכנון – את התהליך התכנוני יקדם גוף ציבורי שבשטחו עתיד להיות מוקם מוקד המרעה. במסגרת ההליך התכנוני ייקבע המיקום המדויק של מוקד המרעה, בהתחשב בשיקולים תכנוניים וסביבתיים. במסגרת הצעת החוק מוצע הליך תכנון ייחודי שיתקיים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ובמסגרתו נקבעו הסדרים המתייחסים בין היתר להוראות המיוחדות שיש לכלול בתוכנית המוקד וליחסה של תוכנית זו לתוכניות אחרות החלות בשטח, ובכלל זה תוכניות המתאר הארציות והמחוזיות. כמובן שאם יש תוכנית תקפה בצורה כזאת או אחרת באזור הזה או סמוך לו, זה דבר שבוודאי ימנע טעויות שלא לעשות שם את המרעה, וזה חלק מההכנות. השלב האחרון, הנוסף, הוא השלב הקנייני – לאחר אישור התוכנית למוקד המרעה יוסדרו ההיבטים הקנייניים. רשות מקרקעי ישראל תקנה לגוף הציבורי את השטח, והוא יקים את המבנים הנדרשים למוקד המרעה. המבנים יהיה באחריות הגוף הציבורי, ולרועה לא תהיה זכות קניינית בשטח, למעט זכות השימוש במבנים כפי שייקבע בהסכם שייחתם בין הגוף הציבורי לבין הרועה. הצעת החוק כוללת גם הוראות מעבר לגבי המבנים הקיימים בשטחי מרעה עוד לפני כניסת החוק לתוקף. מוצע לאפשר במקרים המתאימים שבהם נוכח השר שיש צורך בשמירה צמודה באזור מסוים שעליו הוא מכריז כאזור שמירה צמודה וכבר קיימים מבנים בשטח שנמצא באותו אזור, לקדם את ההליך התכנוני וההליך הקנייני ביחס לאותם מבנים, בהתאמות הנדרשות, כך שאם המבנים הקיימים יצלחו את ההליך התכנוני והקנייני המוצע, ניתן יהיה להותירם ולא להרוס אותם לחינם ולבנות במקומם מוקד מרעה חדש כדי לענות על הצורך בשמירה צמודה לפי הכרזת השר. הוועדה בראשותי קיימה כמה דיונים להכנת החוק לקריאה הראשונה ולקריאה השנייה והשלישית, ובמהלכם הוכנסו תיקונים רבים לנוסח המקורי של הצעת החוק, שיוצרים – לטעמי, לפחות – הסדר מאוזן יותר, תוך התחשבות בשיקולים רלוונטיים ובאינטרסים הציבוריים. קודם כול, אני רוצה לומר שחלק גדול מההערות היו הערות של חברי הוועדה. נמצאת כאן גם חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. לא כל ההערות התקבלו, ולכן כנראה בגלל זה היא גם תצביע נגד. אבל אנחנו משתמשים בהערות הטובות, שלהשקפתי, להשקפת עולמי ולהשקפת עולמם של המציעים, שאבנו מזה הרבה מאוד תיקונים. תיקנו. אני אומר דבר אחד לסיום. לקחנו דבר שהיה במדינת ישראל, נעשה, רק שהוא נעשה באופן לא מוסדר. אז יש כאלה שחושבים שלא צריך את זה, יש כאלה שחושבים שכן צריך – זה לא משנה. הסדרנו את זה בצורה כזאת גם בחלק הקנייני, שאדם לא יכול להפוך להיות שם דייר מוגן או מישהו שאי-אפשר להוציא אותו; הפכנו את זה בצורה כזאת שהמבנים עצמם הם של המדינה ולא שלו, והכול בשנים מוקצבות מראש וברורות מראש. הסדרנו את התהליך, עשינו אותו נכון, טייבנו אותו נכון. על עצם העניין עצמו, אני חושב ששמירה על קרקע במקומות הללו היא ערך חשוב מאוד, ערך עליון, והוא מונע הרבה מאוד בעיות. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני מאחל לכולנו חג פורים שמח ושנה שמחה כמו בפורים, בעזרת השם, כל השנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אמן. תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד, המחנה הממלכתי וחד"ש-תע"ל. תעלה ותבוא חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. לרשותך 15 דקות. אני בטוח שהדברים שלך יהיו דברים מקצועיים לחלוטין. 15 דקות, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ובהצלחה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שלפנינו מהווה תקדים מסוכן, ופוגעת פגיעה חמורה בשלטון החוק, במינהל התקין ובזכויות היסוד של האזרחים. זה חשוב לי לומר – פגיעה חמורה בשלטון החוק, פגיעה במינהל תקין ופגיעה בזכויות יסוד של אזרחים. מטרתה לאפשר מגורי רועים ובני משפחותיהם בשטחי מרעה כאמצעי למניעת פשיעה חקלאית וגנבת עדרים, כמו שאמר חבר הכנסת אשר, אבל למעשה מדובר בין השאר בכוונה לא ראויה להכשיר בדיעבד עבירות בנייה בקרקע ציבורית, ובכך להקנות חסינות לפולשים מפני אכיפה ופיקוח. האבסורד הוא שאין הוכחה לכך שמגורי הרועה ומשפחתו יצליחו לבלום את הפשיעה החקלאית, מה גם שמחקרים מצביעים שרעייה אפקטיבית מבוססת על נדידה ולא על יצירת מתחמים קבועים הפוגעים בסביבה. לנוכח זאת לא ברור, ובוודאי תמוה, על סמך אילו נתונים מבוססת הצעת החוק ומהם השיקולים העומדים מאחוריה; כפי שאני רומזת, השיקולים הם לא שיקולי רעייה או שמירה. השיקול העיקרי וכל מהות החוק הוא אתנן פוליטי למפלגות הימין הקיצוני במסגרת ההסכמים הקואליציוניים עם הציונות הדתית כדי להבטיח את שרידות הקואליציה. זו הסיבה של החוק הזה. אני מצטטת מתוך סעיף 149 להסכם הקואליציוני של הציונות הדתית עם ראש הממשלה נתניהו – נתניהו חתם על הסכם קואליציוני עם הציונות הדתית – סעיף 149: הממשלה תפעל לקידום חוק הסדרת מגורי מגדלים בשטחי מרעה בנוסח שיוסכם על הציונות הדתית. זה כל העניין. במקום שהמדינה תפעל להגברת המשילות ולחיזוק כוחות האכיפה, היא מקדמת מהלך מסוכן; במקום לאכוף, היא מוותרת; במקום להגן על קרקעות המדינה, היא מעניקה פרס לעבריינות; במקום לחזק את שלטון החוק, היא יוצרת מסלול עוקף חוק. ואיך זה מתבצע? פשוט מעלים הצעת חוק שמעניקה לשר החקלאות וביטחון המזון סמכות כמעט בלתי מוגבלת להכריז על אזורים מוגנים כמיועדים לשמירה צמודה. אזורים מוגנים הם יערות קק"ל, גנים לאומיים, שטחים חקלאיים. באזור שיוכרז כאזור שמירה צמודה ניתן יהיה להקים מוקדי רעייה, להכשיר מבני מגורים לרועים ולבנות מבני עזר, וכל זאת בהליך תכנוני לא ראוי, ללא בחינה ביטחונית או סביבתית וללא התייחסות להשלכות ארוכות הטווח. מתגבשת מציאות שבה כוח משמעותי מרוכז בידי גורם אחד ללא איזונים ובלמים מספקים. כאשר סמכויות כה רחבות ניתנות ללא פיקוח מסודר וללא מנגנוני איזון הולמים, הדבר עלול לעמוד בסתירה לעקרונות משפטיים מחייבים הנוגעים למבנה המשטר ולחלוקת הסמכויות במדינה. הצעת החוק מאפשרת התיישבות של רועים ובני משפחה ללא מסגרת תכנונית מסודרת או מוסדרת, וחמור מכול, היא מתעלמת מהמציאות – שמשפחה עם ילדים תגור באזור מבודד, ללא תשתיות ראויות, ללא שירותים מוניציפליים בסיסיים, והם יהיו חסרים ביותר, חיבור חסר לתשתיות של חשמל ומים, ללא מערכת ביוב, ללא דרכי גישה או שירותי חירום. הרועים ובני משפחותיהם ייאלצו להתמודד עם תנאי מחיה בלתי אפשריים ללא רשת ביטחון בסיסית וללא מענה בעת מצוקה או חירום. בנוסף, בדברי ההסבר להצעת החוק לקראת הדיון המקדים נכתב כי מגורים כאמור לא יוגדרו כמגורים מוניציפליים לעניין הזכויות הניתנות לתושב דוגמת פינוי אשפה, הסעות ילדים לבית הספר ועוד. כלומר, מנסחי ההצעה היו מודעים היטב לכך שהחוק קובע מסגרת התיישבות חדשה שאינה כוללת שירותים בסיסיים ואינה מקנה לתושביה תנאים מינימליים לקיום סביר. כיצד מועצה אזורית תצליח לתת שירותים מוניציפליים? והרי בצו המועצות האזוריות נקבע כי כל יישוב יתנהל על ידי ועד מקומי שמקבל סמכויות להתנהלות מוניציפלית בתחומו. כמו כן, הצעת החוק מנוגדת למדיניות התכנון והבנייה ולהוראות תמ"א 1 – מנוגדת להוראת תמ"א 1, שינוי מס' 6. בשינוי מס' 6 מתאפשרת הקמת מוקד שמירה באזור מרעה, ובכך הצעת החוק מפירה את מדיניות השמירה על שטחים פתוחים ומוגנים. בהצעת החוק הזו ניתן להקים ביתן שומר כולל לינה בלילה. הצעת החוק הדרקונית מחייבת את ועדות התכנון להתכופף בפניה – אין בכלל שיקול דעת – תוך הקמת תשתיות קבע בשטחים מוגנים ורגישים ובניגוד לעקרונות תכנוניים המחייבים שמירה על שטחים פתוחים. הצעת החוק אינה מתיישבת עם דיני התכנון, עוקפת אותם במכוון, ואף מחריפה את החריגה כשהיא מכשירה לא רק מגורים לרועים עצמם אלא גם לבני משפחותיהם. יתרה מכך, הצעת החוק מתעלמת מזכויות ילדים. החוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד, 2002, מחייב את הכנסת לבחון את השפעת הצעות חוק על זכויות ילדים כדי להגן על טובתם, וזאת ברוח אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שאושררה על ידי ישראל ב-1991. אם החוק הזה יעבור, ילדי הרועים עלולים לגדול בבידוד קהילתי, הרחק מחברת ילדים, ללא הסעות תלמידים למערכות חינוך, ללא זמינות של חוגים, ללא שירותי רווחה. לא רק הם – גם אם יהיו תושבים מבוגרים, ההצעה אינה נותנת דעתה לחיים קהילתיים מינימליים. הצעת החוק היא הרסנית, בלתי חוקתית ובלתי מידתית. מדובר בתקדים מסוכן שבו המדינה מעניקה הכשר לבנייה לא חוקית, הרשויות המוסמכות מודרות מהליך קבלת ההחלטות, והפגיעה בשלטון החוק הופכת בחוק הזה למדיניות רשמית. התנגדות להצעת החוק אינה פוליטית אלא הכרחית לעתיד המדינה. אני קוראת כמובן לכל אדם שחשובה לו טובת המדינה להתנגד להצעת החוק הזו בכל דרך אפשרית. אני גם מאוד מאוד מקווה שהארגונים הירוקים וגופי הסביבה ייגשו לבג"ץ ויפסלו את החוק הרע הזה, כי הוא פשוט סכנה אמיתית למרחב התכנון, לכל מדיניות התכנון של מדינת ישראל. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> סגן היו"ר, בהצלחה שיהיה לך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בזמן שנותר לי אני רוצה לספר על ההסתייגויות שהסתייגתי בוועדת הפנים בדיונים שיושב-ראש הוועדה ציין. הוא אמר שחלק מההערות שלי התקבלו, אבל אני רוצה לומר לכם שאף אחת מההערות המהותיות שלי לא התקבלו, מתוך הבנה שזה היה בהסכם הקואליציוני. לא משנה מה נגיד ולא משנה מה נאמר, הסכם קואליציוני גובר על הכול, ולעזאזל שלטון החוק, לעזאזל חוק התכנון והבנייה, לעזאזל זכויות הילדים, לעזאזל שירותים מוניציפליים, העיקר שנעמוד בשרידות הקואליציה עם הסכם קואליציוני. אני הצעתי לוועדה, מאחר שמדובר בחוק מאוד מאוד דרקוני: בואו נחוקק את החוק הזה כהוראת שעה לכמה שנים – נראה שזה עובד טוב, נראה שזה מתקדם, נראה שזה אכן אפקטיבי במניעה של פשיעה חקלאית באיזה בית מבודד בהרים, ששם איזו משפחה של רועים באמת תפתור את סוגיית הפשיעה החקלאית. ביקשתי, אמרתי: בואו נעשה את זה כהוראת שעה. כמובן שנדחיתי על הסף, ומדובר כאן על חוק שייכנס לתוקף לאחר שיהיה רשום ברשומות. אני גם הצעתי שלא יאפשרו בניית בית מגורים למשפחה בשטחים מוגנים, בשטחים הכי רגישים מבחינה אקולוגית, מבחינה סביבתית, שטביעת הרגל של משפחה שגרה שם, עם זיהום האור ועם הרמיסה של השטחים, עם הרגישות לניקוז, לנחלים, לעצים, לפריחה. כל הדברים האלה יכולים להינזק, ואני הצעתי שזה לא יחול על שטחים מוגנים כפי שיגדיר החוק. גם פה נעניתי בשלילה. בתיקון שיש לתמ"א 1 מדובר בצורה מפורשת על גודל העדר, וגם מדובר בצורה מפורשת שאפשר להקים ביתן לשומר. זה תיקון שחוקק בממשלת השינוי, שבאמת מטרתו הייתה להציב שומר, שיוכל גם לישון במרחב, כדי למנוע פשיעה חקלאית. החוק הזה באמת, בלי שום דעה מנומקת, ובטח בניגוד לעמדת בעלי העניין במשרד החקלאות, מדריכי הצאן והבקר, משנה שבמקום שזה יהיה ל-6,000 ראש – מוריד את זה ל-4,000 ראש, כדי לאפשר אפשרות לעוד רועים שיש להם היתר רעייה להשתלט על שטחי מדינה רגישים מאוד. אז גם פה הבקשה שלי לחזור למספר שהיה בהצבעה הטרומית ולמספרים שנמצאים בתיקון 6 בתמ"א 1 נענתה בשלילה, והחוק הזה מדבר על 4,000 ראשי בקר ולא 6,000, כמו שנמצא בתיקון 6, וגם כמו שמשרד החקלאות סבר מלכתחילה. החוק הזה אומר שברגע שיש רועה, השר יכול לחדש לו את היתר הרעייה שוב ושוב ושוב ושוב לנצח-נצחים. אני אמרתי: רגע, בואו ניתן לשש שנים, כמו שמציע החוק, ואחר כך לעוד שלוש שנים, ושיפנו את השטח. אם יחשבו שזה מוקד שמירה, יצאו למכרז, יציעו לרועה אחר. לא. החוק הזה מאפשר לאותה משפחה לגור במקום לנצח-נצחים, עם ארכה אחרי ארכה אחרי ארכה. שוב, ההערה הזאת שלי לא נענתה. אחד הדברים הכי דרמטיים בחוק הזה – שהוא מתעלם לחלוטין מעמדת הרשות המקומית ומעמדת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. אני אמרתי: חברים, אם אתם מדברים על היתרים, אני מציעה, מאחר שזה באזורים מאוד מאוד רגישים, מאחר שזה רומס את כל מדיניות התכנון לשמירה על שטחים פתוחים, בואו נעביר את ההיתרים לרמה של ועדה מחוזית. היא ועדה מוסמכת, מושכלת, רואה את הכול בראייה אזורית רחבה, כולל עם נציגות לארגונים ירוקים שיש בוועדה. גם פה ההערה הזו שלי, כדי להבטיח איזושהי מידת זהירות, איזשהם בלמים ואיזונים, גם היא נענתה בשלילה. אני גם ביקשתי שלוועדה המקומית יהיה שיקול הדעת. לא צריך לכפות על ועדה מקומית או על מועצה אזורית מגורים של משפחה באזור שהיא לא מסוגלת לתת להם שירותים מוניציפליים. גם פה החוק קובע באופן דרקוני שהוועדה המקומית חייבת לתת היתר, וזה לא נתון לשיקול דעתה. כמובן שגם זה נשלל לאלתר. אני ביקשתי לחדד את הסייג שאם יש אפשרות למגורי הרועים בצמידות דופן לאזור שכבר מופר, לאזור מגורים או ליישוב קיים, שזה יהיה מפורש בחוק שאכן נבחנה האפשרות של צמידות הדופן. גם פה כמובן נעניתי בשלילה, וברצות השר והצוות שלו אפשר להקים את בית המגורים איפה שרק יחפוץ. יש שאלה מהותית שעלתה במהלך הדיונים: מקימים בית מגורים למשפחה וילדים, ועכשיו אומרים לרשות המקומית: תדאגי לילדים, תדאגי למשפחה, תקצי להם שירותים, תשלחי להם הסעות לבית ספר, תביאי להם חוגים, שירותי רווחה, פינוי אשפה – כל השירותים המוניציפליים שרשות מקומית מחויבת להם, ובמועצות אזוריות חלקם נעשים גם על ידי הוועדים המקומיים. אז כאן נאמר: מועצה אזורית יקרה, הואילי בטובך לתת את כל השירותים המוניציפליים. אני ביקשתי שאם זאת הצעת החוק, שיהיה שיפוי לרשויות המקומיות, שיהיה שיפוי למועצות האזוריות, כי לא יעלה על הדעת שהחלטה כל כך פוליטית תשית הוצאות כבדות מאוד על הרשות המקומית, על המועצה האזורית. גם זה כמובן נענה בסירוב מוחלט. שוב, ביקשתי שיצוין מפורשות בחוק שבשום מקרה ובשום מציאות הרשות המקומית לא תידרש להוציא כספים נוספים מתקציבה מהקופה הציבורית. צריך להבין שבדרך כלל ברשויות מקומיות הארנונה שמשלם התושב היא בערך עשירית, אם לא פחות, מההוצאות שהרשות נדרשת להוציא על התושבים, בטח בבית מגורים כל כך מרוחק. גם פה לא ניתן מענה בחוק לכך שהרשות המקומית לא תידרש להוצאות מיוחדות ונוספות. ביקשתי שהחוק הזה יהיה כהוראת שעה, אבל הצעתי לפרקי זמן מסוימים – לשנה, לשנתיים, לשלוש, לחמש, לשש – שום הצעה שלי לא התקבלה. לפיכך, אני רוצה אולי לסכם את דבריי: מדובר בהצעת חוק דרקונית, שרומסת את כל מדיניות התכנון של מדינת ישראל, מתעלמת מתמ"א 1, מתעלמת מהוועדות המקומיות, מתעלמת מסל השירותים שרשות מקומית צריכה לתת למשפחה, פוגעת בזכויות יסוד של ילדים שיגורו בבידוד חברתי באזור מרוחק, ובפועל אני גם לא חושבת שהיא תסייע משהו במניעת פשיעה חקלאית. נכון היה להיצמד לתיקון שיש בתמ"א 1, שמאפשר הקמת ביתן שומר, מאפשר את מגורי השומר בלילה כדי לשמור על העדרים. זה נכון, במקום לסכן ילדים ומשפחה באזורים מבודדים ברחבי הארץ. אז אני מאוד מקווה שיוגש בג"ץ על החוק הזה, החוק הרע הזה, ושהחוק הזה ייפסל – אם לא כאן, על ידי בג"ץ. בכל מקרה, אני קוראת לכל הנוכחים להצביע נגד החוק הרע הזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר. לרשותך 15 דקות, אדוני. אחריו יעלה ויבוא גלעד קריב. בבקשה, אדוני. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שלום, אדוני. אני מברך אותך ומאחל לך הצלחה בתפקיד הממלכתי, החשוב. שיהיה כבוד יריבך הפוליטי שווה בעיניך לחברך ושותפך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חבריי וחברותיי, אני רוצה לשאול אתכם מה המשותף לדעתכם לביזה התקציבית שמתרחשת בימים – בשבועות אלו, אותה ביזה שמעבירה נכסי ציבור לאנשי שלומנו, יחד עם בהלה מהמחירים שיש לשלם עבור השבת האחיות והאחים שלנו מעזה – מה המשותף לכל זאת עם חוקי ההפיכה המשטרית שממשיכים להתקדם, ולא בהסכמה רחבה, כפי שהיה ראוי? ואיך כל זה קשור לשחרור מגזרים מכובדים רבים ממצוות או זכות השירות ההוגן, השוויוני במדינת ישראל? ואיך כל זה מתחבר להצעת החוק שאנחנו מדברים בה כרגע? המשותף הוא שבמקום ישראל לפני הכול – שרידות הממשלה לפני הכול. אדוני היושב-ראש, לפני תחושת ההוגנות, לפני הכרעה מוסרית ראויה, לפני שמירה על עקרונות מינהל ראויים, הממשלה באמצעות הקואליציה פועלת בכל הערוצים שמניתי: היא בוזזת את תקציבנו, היא לא משיבה את חטופינו, היא מקדמת שינוי חוקתי משמעותי שלא בהסכמה, היא משחררת מגזרים במקום לגייס אותם לטובת הכלל, והיא מציעה חוקים לא טובים מספיק בהקשר המינהלי. ממשלה וראש ממשלה שלא רוצים, לא מסוגלים אלא לעסוק בשרידותם. אני רוצה להודות לחברתי מטי הרכבי על הפירוט, על העבודה. אגב, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הפנים חברי יעקב אשר, שעשה כמיטב יכולתו במגבלות הקואליציוניות כדי לרכך את הקוצים שיש בחוק. אני מקבל את כל ההערות של מטי. אני אחדד את הנקודות שבעיקר מעסיקות אותי. אולי המרכזית והמהותית ביותר היא העובדה שלצורך – אני יכול להבין את החשיבות שלו בוודאי בהיבט הרומנטי, לגור, לעשות פורטוגל או מערב פרוע בנגב ובגליל, מערב פרוע בהקשר החביב, זה בסדר גמור, אבל זה ודאי לא יכול לתת גיבוי לכיפוף עקרונות ראויים של תכנון; בדיוק כפי שאני לא יכול לקבל את העקרונות של אלימות תכנונית בנוסח הוותמ"לים למיניהם, שרואים את יכולתם כחזות הכול. אני חושב שאם רוצים לאשר בנייה כזאת או אחרת, ואם מגיעים למסקנה שמשפחה אכן צריכה לגור במקום כזה או אחר, נתכבד כולנו ונעשה את זה בדרך הראויה. ומטי הבהירה כיצד עושים את זה בדרך הראויה. יש עוד שתי נקודות שכדאי לשים על השולחן. המועצות האזוריות או הרשויות המקומיות – הרי לא סביר שהיינו צריכים להגיע לוועדה לשכנע, לקבל את הסכמת היושב-ראש ולהואיל לתת לנציג המועצות האזוריות כמרכז ארצי לאומי להיות שותפים – אחד מכמה? מתשעה מטי? בוועדה המייעצת, לעשות טובה ולהכניס גם נציג של המרחב הכפרי. לא התאפשר ולא עלה בדעת היוזמים, והוועדה לא קיבלה את ההסתייגות הלגיטימית הזו, הכל-כך טבעית, שנציג המועצה האזורית או הרשות המקומית שבתחומה מבקשים לקיים הליך תכנוני מאוד בעייתי – לכל הפחות יהיה שותף שם אחד מתשע. לא. נציג אחד כללי. הנושא השני הוא העיקרון של השיפוי. המדינה באה ופועלת בניגוד לעמדת הרשות המקומית, בניגוד לעמדת רשויות התכנון, והיא אומרת: אנחנו לא נשפה, לא נהיה אחראים להוצאות שוטפות של תשתיות, מים, ביוב, פינוי אשפה, הסעות תלמידים, משפחות עם ילדים. אנחנו לא נשפה את הרשויות המקומיות. זה עניינם. אנחנו נדאג שתהיה דרך, כן, שיהיה קו מים – את זה החוק מאפשר – הם או המחזיקים בקרקע. לכל הפחות, כפי שציינה קודמתי, לחוקק את דבר החקיקה הזה כהוראת שעה, לבחון כעבור שנה, שנתיים אם אנחנו בכלל בכיוון. אני רוצה לומר לכם שהרצף, ההכפפה הזו של ערכים, של עקרונות, של יעדים לאומיים, לשרידותה של הממשלה, הוא לעיתים משחית, ולעיתים הוא מעורר התקוממות כזו שרק 17 החודשים הקשים מנשוא, שמעייפים את כולנו, שמעציבים את כולנו, מאפשרים כנראה – על פי מה שאני מנתח – מאפשרים לממשלה להמשיך ולהוביל מהלכים חסרי אחריות כאלה. לטעמי, ראש הממשלה לא היה צריך להיבהל מחבריו לממשלה, לקואליציה. תפקידו היה לעשות את מה שבפועל עושה נשיא ארצות הברית ושלוחיו. הוא היה צריך לישון בקטר, להתנחל במסדרונות בקהיר, לגור בבית הלבן, ולדאוג לכך שאנחנו נשלם – אני אומר את זה בצורה ברורה – נשלם את מה שכבר לפני עשרה חודשים ידענו שיהיה המחיר של החזרת החטופים: שחרור אסירים מרושעים, פינוי כמעט כל עזה והפסקת אש ארוכה. זה המתווה, את זה ידענו. את זה היה צריך לקדם כבר לפני שנה, לכל הפחות לפני עשרה חודשים, כאשר בסוף מאי קבינט ניהול המלחמה קיבל את הצעתו הזו של ראש הממשלה. ראש הממשלה לא הסכים לסגת מדרך התחמונים ואי-אמירת האמת, לא הציג את העקרונות הללו, שהוא מסכם אותם לקבינטים למיניהם, ובפועל הוא הולך בדרך שנוגדת את האינטרס הלאומי העמוק שלנו להביא מעט – מעט רווחה, מעט התחלה של ריפוי הפצעים הלאומיים על ידי השבתם של כולם, כולם, גוויות ואנשים חיים. וכולנו יודעים, כולנו – אלו שבעד לקיים את המתווה ואלו שנגדו – שאי-קיום המתווה בהקדם פירושו חריצת גזר דין מוות על אנשים קונקרטיים. המחירים ידועים. אדם בעל מוסר – כפי שאני מבין אותו; אני מודע לכך שמותר לחשוב אחרת – היה עושה את הדברים האלה כעת, ואם לא כעת, בשעות הקרובות. ראש ממשלה וממשלה שמבקשים, או שהיו מבקשים, להביא ריפוי, איחוי הפצע הלאומי, היו מפסיקים באחת את העברת החוקים שמהווים שינוי מהותי בלא הסכמה. שינוי מהותי חוקתי עושים בהסכמה רחבה, תוך הידברות, או לא עושים בכלל, ומי שמעביר חוקים על אפה וחמתה של מחצית מהאומה – המחיר יהיה כפול: 1. הזעם, החרון, התסכול; 2. ביטולו של החוק הזה. הבית הזה יודע לחוקק, והוא יודע לחוקק חוקים מבטלי חקיקה רעה, והבית הזה צריך לחוקק חוקי שירות הוגנים. הפער האמיתי בין הקבוצה האחת לקבוצה השנייה הוא לא גדול מאוד. כולם מבינים שמי שלא לומד בישיבה הולך לשירות, והשאלה היא רק מה עם השאר. ההבדל העצום הוא אם העיקרון הוא "כולם משרתים" או העיקרון הוא "כולם לומדים"; אם העיקרון הוא "כולם משרתים ויחידי סגולה משוחררים" או אם העיקרון הוא שכולם משוחררים, ורק מי שלא לומד – אנחנו מרשים בחסדנו לגייס אותו. הצירוף, החיבור של עוצמת הלחימה, התמשכות הקרבות, העומס שהולך וגדל על כתפי גברים ונשים מקבוצה או מקבוצות מסוימות ושחרור קבוצות אחרות, הוא מעשה בלתי ראוי, בלתי מוסרי, מנוגד לחזון של מי שמדבר על נצח ישראל. נצח ישראל זקוק לעשייה אחידה, לערכים אחידים. וכמובן שכדי להימנע מהתחושה של חוסר הוגנות בהיבט התקציבי, בהיבט הכספי, אני משוכנע שצריך לעצור את המהלכים הקיצוניים, שעברו מזמן את הקווים האדומים בכל מה שקשור בכספים הקואליציוניים. ככל שיהיו לי כמה שניות אני אומר שבמסגרת הדיונים באישור תקציב המדינה, הממשלה אישרה חלוקה שאני פשוט לא יכול לקבל אותה. כל בר-דעת מבין שיש היגיון מסוים שמי שמגיע לשלטון יקצה תקציבים מסוימים למטרות שהן ראויות בעיניו, אבל מיליארדי שקלים לסקטורים שאינם משרתים, אינם עובדים ושותפים כפי שצריך להיות שותפים במעמסה הלאומית האזרחית, הקהילתית והצבאית, והחסרת אותם סכומים מאותם שנושאים בנטל – זה בלתי אפשרי. מניתוח שאני מכיר, 80% מהכספים הקואליציוניים, 80% – קודם שמעתי תשובה של השר דיכטר בשאלה בעניין הקואליציה. הוא ענה על פרקים מסוימים. כולם יכולים להגיד "מכינות קדם-צבאיות". בסדר, ב-20% אנחנו יכולים. בלתי אפשרי ש-80% מ-5 מיליארד ילכו לתחומים האחרים, המגזריים, ולא לציבור הכללי. זה 3.7 מיליארד שהולכים לצרכים המגזריים, בתוך זה כ-59% מיועדים לציבור החרדי ועוד כ-21% לציבור ציוני דתי, מכוון לציבורים הללו, לא לציבור הכללי שנושא בנטל. למעשה, רק לחלק קטן מהכספים המגזריים, אדוני היושב-ראש, עשויה להיות תרומה גם עבור שאר הציבור. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מודה לך מאוד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חמש דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כמה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חמש דקות מלאות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא אצטרך חמש דקות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתה צריך פחות? עד חמש דקות. תשתמש בכמה שאתה רוצה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת סימון דוידסון, קודם כול זה תענוג גדול לראות אותך על הדוכן הזה. אני מאחל לך הצלחה רבה כסגן יושב-ראש הכנסת. אני חושב שאתה תביא – ואתה מביא – כבוד גדול לכל 120 החברים כסגן יושב-ראש הכנסת. אז ברכות וגאווה גדולה שאתה משלנו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה רבה, יוראי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית סילמן, מה שלומך? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – – מה קורה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> טעון שיפור. ראיתי שהשבוע התארחת – – – << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני רק אגיד, אני חושב שאני אציע ליושב-ראש הכנסת שתהיה חובה שהשרים ישבו פה בשולחן הזה. אני חושב שזה מכבד את חברי הכנסת. אני יודע שזה לא חובה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> האמת שנורא קר שם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אבל כחבר כנסת ואחד שגם נמצא פה עכשיו, אני חושב שזה מכובד. אני אחזיר לך את הזמן. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> מכובד שראש הקואליציה יבוא לעבודה – האופוזיציה, סליחה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לך? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אלמוג. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> התקשרת כבר לטראמפ? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> די, אלמוג. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם טראמפ? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני מתחיל לך מהתחלה. בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מהתחלה? טוב. אני מבין, השרה סילמן, שביקרת השבוע בוועידה של מכון הנפט. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> בוועידה של מכון הנפט? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אני טועה? איפה היית? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> בוועידה לאנרגיה וסביבה. לדעתי ככה הם קוראים לה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, זה מכון הנפט לשעבר. זה האיגוד שמייצג את חברות האנרגיה ואת חברות הנפט. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> תקשיב, הזמינו אותי לייצג את חברות האנרגיה, בהחלט. הזמינו אותי להתארח בוועידה, והאמת שהיה לי חשוב – אני אתקדם אליך, בסדר? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא שומע. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> ברשותך, אני מתקדמת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> סבבה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> זה לא מכובד לדבר מכאן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אוה, יפה מאוד. כך צריך לנהוג שר – לשבת פה בשולחן עם חברי הכנסת. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אם יוראי מדבר איתי, זה כבוד – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – ד"ר מיכאל בן ארי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני באמת שואל, מה היה לך לחפש במכון הנפט? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אז אני – – – בסדר? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> קודם כול, אין ספק – – – גם על חברות האנרגיה, אתה יודע – על בז"ן, קצא"א – אתה מכיר את האירוע שיש לנו עם קצא"א ובכלל. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> ובהחלט, הזמינו אותי לשאת דברי ברכה. האמת שאני פחות – כשיש אפשרות לעשות אחד על אחד, כשזה שאלות ותשובות, אז אני מעדיפה, כי שאלות ותשובות זה אינטראקציה שהיא חיובית בעיניי, ובאמת הוא שאל אותי שם גם על הנושא של קצא"א, שאנחנו מתמודדים איתו בימים אלה, גם על הרבה נושאים אחרים שהם חשובים – חוק האקלים, לדוגמה, נושאים שנוגעים לענייני משרדי, וזה חשוב לי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז זהו, בדיוק על זה אני רוצה לשאול אותך, כי אני הבנתי שבאת לוועידה של מכון הנפט ובישרת להם שחוק האקלים שאת יזמת וקידמת, זה שאמור לפקח עליהם – על חברות הנפט, על קצא"א, על בז"ן – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> רגע – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> – – שחוק האקלים לא הולך להתקדם במשמרת שלך כי הוא לא מספיק טוב. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא. אני אמרתי שאם רוצים לרדד חוק, יש חוק – ואתה יודע, עד שבועיים לפני ההגשה שלו בוועדה – ואתה היית בכל הדיונים של הוועדה – אני חושבת שהגיעו לחוק שהיה די טוב. בשבועיים האחרונים ככה גירזנו אותו קצת. עכשיו הוא אמור לעלות לוועדת שרים לפני המעבר שלו לקריאה השנייה והשלישית פה במליאת הכנסת. בחוק הזה יש שני חלקים: יש את האדפטציה, יש את – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל גברתי, הזמן שלי מוגבל, ולכן אני – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, אני עצרתי את הזמן. אני אתן לשרה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> תעצור את הזמן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אם זה חשוב לה ניתן לשרה, אבל עצרתי את הזמן. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אני חושבת שכשבא האוצר ואומר: עכשיו אני בוועדת שרים הולך כרגע לרדד את החוק הזה, כי אני מעלה אותו לוועדת שרים ומבקש לעשות בו שינויים – הרי חוק שהעברנו לכנסת, הכנסת דנה בו כל כך הרבה ועשתה בו מקצה שינויים – אני הבאתי אותו עם 30% יעדים, הורדתם ל-27% – בסדר. הכנסתם גם הרבה שינויים מבורכים. אני אומרת, צריך לתת לכנסת, היא סוברנית לקבל החלטות. עצם העובדה שרוצים להביא את זה לוועדת שרים, אבל בוועדת השרים מבקשים לעשות בו שינויים מאוד מהותיים – ואני אגיד לך מה החשש שלי. החשש שלי הוא שהאוצר יבוא, יעשה שינויים, הרבה שרים שבאמת לא היו בתוך כל הדיונים האלה – – – << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גברתי, אני עצרתי את הזמן. עידית, רק שתדעי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אמשיך? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מה אתם רוצים? הוא שאל אותי שאלה, אני רוצה לומר מה נעשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הוא עצר את הזמן. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא הבנתי. עד שחבר כנסת שואל שאלה והשר נמצא פה כדי להשיב. אני רוצה שלא יעשו שינויים מהותיים בחוק, שירדדו את החוק לכדי זה שהוא יהפוך להיות לא רלוונטי. עכשיו, רגע, אני אגיד לך מה הם רוצים לעשות? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> הם רוצים להפוך, להוריד את היעדים מלהיות מעוגנים בחוק ולהפוך את זה לשאיפה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הייתי שם. הייתי שם. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> עכשיו, שאיפה זה לא חוק, זו בעצם איזושהי אמירה. אז אני אומרת – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> גברתי השרה, הנפט חשוב להם, הם רוצים – – – לשרוף – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא, לא. זה לא זה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברתי השרה, רק תאפשרי לי להשיב לך, כי אני הקשבתי לך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אז אני חושבת שזו שאלה אם נכון בכלל להעביר חוק שאין בו כלום, או נכון שצריך לקיים על זה דיון. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומר, תראי – את הגעת למכון הנפט, לוועידה שבה נמצאות חברות הנפט בז"ן וקצא"א, והודעת להם שהחוק שהגשת ויזמת לא מספיק טוב. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא, הוא חוק מעולה. אגב, לא נכון, המשרד שלנו הגיש חוק – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא לא מספיק טוב, והחוק שאמור לפקח עליהם לא התקדם במשמרת שלך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה לא צודק. אתה לא צודק. יוראי, אתה לא צודק. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו, אני שואל אותך, השרה סילמן – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> החוק שהגשנו היה חוק טוב, עם יעדים הרבה יותר גבוהים, ואתם עשיתם עבודה בוועדה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גברתי השרה, תמשיכו את הדיון אחר כך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אני לא מוכנה שהאוצר ירדד את זה בוועדת שרים לענייני חקיקה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומר, השרה עידית סילמן, אם כל כך חשוב לך חוק האקלים, איפה היית בעשרות ומאות השעות שניהלנו דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה? אם אני זוכר נכון, לא היית בדיון אחד. אם זה היה כל כך חשוב לך, איפה היית כשהאוצר ישב בוועדות האלה ונציגיו ריסקו וריסקו את חוק האקלים של מדינת ישראל? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> רוצה תשובה? רוצה תשובה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה היית כשחברי השדולה הסביבתית מטי, נעמה, אלון ואני, היינו שם ונלחמנו יחד עם פעילי הסביבה, והמשרד שלך התפשר? איפה היית? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> קודם כול, אני לא יודעת איזו שדולה סביבתית – – – נעמה לזימי – – – עם שרפת המדורות באיילון – – – צמיגים – בוא. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> די, נו, אנחנו מנהלים שיח. אל תלכי לפוליטיקה זולה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> עכשיו, בוא אני אענה לך. אני אענה לך – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני באמת שואל אותך: אם החוק כל כך חשוב לך, איפה היית? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> רוצה תשובה, יוראי? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל רגע. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לא, אתה לא רוצה תשובה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה תשובה. אבל גברתי, זה חוק שאת קידמת, שאת הנחת, הלכת לחברות הנפט ועדכנת אותן שהחוק שאמור לפקח עליהם לא יתקדם במשמרת שלך. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה לא צודק. אתה לא צודק. אני אמרתי שהחוק הזה יתקדם במתכונת שלו, כמו שהוגש וכמו שהכנסת חוקקה אותו והביאה אותו בוועדה. בנוסף, כדי להביא חוק אקלים, היו לנו אין-ספור דיונים – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה היית? איפה היית? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> – – גם עם חברי השדולה, גם במליאה, גם בתוך הוועדה – והייתי בדיוני ועדה, זה לא שלא הייתי בכלל. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איפה היית? איפה היית? לא היית בדיון אחד במסגרת חוק האקלים. אני ישבתי שם יום אחרי יום אחרי יום יחד עם יושב-ראש הוועדה יעקב אשר, יחד עם הפעילים הסביבתיים, יחד עם אנשי המשרד שלך, ולא היית. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> יש נציגים – ממש לא, ממש לא. ויש נציגים, יש נציגים של המשרד שלנו, ושר לא צריך להגיע לכל דיוני הוועדה. זה בדיוק התפקיד שלכם. לי היה תפקיד גדול מאוד – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז חברי הכנסת אשמים שהמשרד להגנת הסביבה לא מסוגל לקדם חוק אקלים – – – << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> לי היה תפקיד גדול מאוד, להביא את החוק הזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, רגע, חבר הכנסת הרצנו. גברתי השרה, בבקשה תני ליוראי להשלים את דבריו. יש לו פחות מדקה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> הוא שאל שאלה – – – << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אחרי זה תרצי – יש לך את האפשרות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אין בעיה. אז אתה יודע מה, תזמין אותי בסוף, אני אענה לו על הכול. אני מקשיבה, ואני אענה לו על הכול בסוף. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> עידית, את אמרת שם: עדיף בלי חוק אקלים מאשר חוק ריק מתוכן. אני אומר: עדיף בלי שרה להגנת הסביבה מאשר שרה בלי תוכן. סילמן, אני מוכרח לומר את זה בעצב, אבל זה כישלון מקצועי, ציבורי ואישי שלך. אם את לא מסוגלת לקדם חוק אקלים במדינת ישראל, אם את אורחת כבוד בוועידות הנפט למיניהן, אם את מייצגת את האינטרסים של המזהמים ולא של הגנת הסביבה, תתפטרי, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לחבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אמרת שאני יכולה לענות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בסוף את יכולה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> יאללה, מעולה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, לרשותך עשר דקות. זה יספיק לך? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אף פעם לא שם – – – << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אתה דיברת עכשיו 22 שעות ברציפות בוועדת הכספים. עשר דקות, חבר הכנסת שירי, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בהצלחה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ברכות. הצלחתך – הצלחתנו, הזמנים שלך – זמננו. הארכת הזמנים שלך מקובלת מאוד. תודה רבה. ראשית אני רוצה לפתוח במילים טובות לחבר הכנסת משה סולומון, חבר ועדת הכספים אבל גם שכן למסדרון, שהעניק לי משלוח מנות מעשה ידי בתו. כל הכבוד לו. הלוואי שיהיו יותר משה סולומון – – – << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> אבל החזרת לו? הבאת לו? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. הינה, אני מודה. הכול בסדר, יש לנו זמן, יושב-ראש שבא לפרגן. הכול טוב. לא, לא החזרתי, זה היה בהפתעה, אבל אני עדיין מודה לו, גם על המילים החמות. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הוא מחזיר בהסתייגויות בוועדת הכספים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יחזיר לו בפסח. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם על המילים הטובות, גם על הכוונה ועל העוגיות – תודה רבה. הלוואי שיהיה הרבה יותר משה סולומון, מחברו בקומה אפס בוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. אלי, הכול בסדר? מה שלומך? << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אני מאחל הצלחה לחבר הנתנייתי שלי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אלי, אתמול היה לילה קשה בוועדת הכספים. כל הכבוד לך שהחזקת. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אני הולך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לדעתי, עשית אתמול שישה, שבעה קילומטר רק בסיבובים. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אני רוצה לפתוח באירוע שבעיניי, בממשלה, אני לא יודע, בעולם מתוקן, במדינה מתוקנת, היה מייצר הרבה יותר נפח תקשורתי, לא רק בגוון פוליטי אחד או צד אחד במפה הפוליטית, וזה המשפט שהיום דיברו עליו הרבה, על החתונה שהייתה אתמול, ואתמול בוועדת הכספים אפילו קצת התבדחנו עליה. לא היינו ערים לאירוע שקורה שם, גם מחוסר היכרות של הנפשות הפועלות, וגם כי בסוף אתה מנמק הרבה הסתייגויות. אבל אני אחזור על המשפט: "בשלטון הכופרים אין אנחנו מאמינים, בלשכותיהם אין אנחנו מתייצבים". עכשיו, אני לא נכנס למינוח התרבותי, לפלחים, לזרמים, לכל ה-obvious, כי האמת, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, ואללה, יש לי אפס ציפיות. אין לי, אין לי ציפיות, אני מודה. אחרי יחסית הרבה מאוד זמן גם פה בכנסת, אבל הרבה מעבר, אני לא באמת מצפה שנשמע את גולדקנופ או גפני או ברוכי או פינדרוס, רחמנא ליצלן, שיבוא ויגיד, ואללה, תשמעו, אתם יודעים מה, גם אם אתם מאמינים בזה, יש איזה – אני לא אגיד כבוד הדדי – לא לשים לנו הכול בפנים. בוא נגיד, גם כשמשתינים עלינו – לעשות את זה בחברות, לא לבוא אלינו ועל הפנים שלנו גם לתת לנו סטירה. קצת פחות זחיחות – יותר "ואהבת לרעך כמוך". תמיד יש איזו התנשאות מסוימת כשאתה מדבר עם מישהו מהעולם הזה, שהוא עולם התורה, והפערים בידע שלנו בעולם הזה, אז אתה מרגיש כאילו עכשיו עושים לך שיעור, ואתה בשיעור חינוך, מלמדים אותך הלכות, ואיך אומרים, דרך ארץ. ואני מקבל את זה. אבל המופע – וחבר הכנסת פוגל, אני ראיתי את הסרטון הזה 30, 40 פעם, אני לא מגזים. אני נכנסתי לזום ואני רציתי לראות את האנשים. קודם כול אלפי אנשים, שאפו גדול למארגנים. אולי חבר הכנסת פרוש, זה שרוצה לארגן ב-30 מיליון שקל עוד הילולה במירון, אולי הוא ארגן להם את האירוע אתמול. אבל אירוע מכובד – רוקדים, זחוחים, צועקים, ויש הופעה, ובאמת כל הכבוד. אבל האכזבה האמיתית שלי, ולצערי באמת מכולכם – מהליכוד, מהגזל של השם "הציונות הדתית" – אף אחד – כלום, אתם לא אומרים כלום. מה, זה כאילו לא מפריע לכם? תמיד אני צריך לבוא וכדי לדבר אל הלב שלכם אני צריך לפנות ולהגיד: הציונות הדתית איבדה נופלים בחלק גדול מיחסה בחברה – למה תמיד אני צריך להתנצל אליכם על זה? למה אתם לא אומרים כלום? למה זה לא מפריע לכם? ואם זה מפריע לכם, למה אתם ממשיכים לעשות את זה? אתם משת"פים שלהם. אנחנו פראיירים. עכשיו, אני פראייר, כבר שנים אני פראייר, אבל אתם מה? אתם ציונות דתית, נראה לכם הגיוני שירקדו עלינו ככה? שיקבלו עוד 26 מיליון שקלים מאיתנו? הא, חבר הכנסת קרויזר, מה, זה הגיוני? מה, לא היית במילואים? על הפנים שלנו רוקדים ככה ולוקחים את הכספים שלנו. מי אתם בכלל? איפה אתם פיתחתם את השטנץ הזה, לרקוד עלינו ככה? לקחת את הכספים שלנו – סבבה; לרקוד – סבבה. לא להגיע, לא להשתתף איתנו, לא שירות לאומי, לא מד"א, כל קונסטלציה שיצרנו – כלום. הכול זרקו, קרויזר. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרויזר, זרקו הכול. תודה רבה. אתה רוצה להגיב – אחרי זה תגיב. תגיב אחרי זה. עוצמה יהודית, המצביעים שלך היום מתביישים בכם. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – אני עונה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתביישים בכם. בוא אני אגלה לך סוד. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – קדימה – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא אני אגלה לך סוד. בוא אני אגלה לך סוד. אתם, 42 שנים הליכוד שולט. אל תגיד לי ניסינו שמניסינו. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגלה לך סוד: בקבוצת הווטסאפ של החבר'ה שלי – – – << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – הגיוס. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדון קרויזר, בקבוצת הווטסאפ של החבר'ה שלי, שני חברים הצביעו לכם. אני אומר לך, השתיקה שלכם – ואני יכול להראות לך את ההודעות – השתיקה שלכם בנושא הגיוס – אתם גמרתם את הקריירה. על זה אנשים יגידו תודה רבה. אתם תעשו – – – << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – שגייס – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם תעשו את השותפות שלכם – – – << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – בלי הרבה רעש – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם תעשו את השותפות שלכם. אדוני, אם אתה רוצה לעלות לדבר, תדבר. תשחרר אותי, גם ככה אני אחרי 20 שעות עם פינדרוס. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> 22. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי פה – עם פתק מהרופא באתי היום. אז באמת אני אומר, אפס ציפיות. אתם תאבדו את המצביעים שלכם. כפיות הטובה, רשעות הלב, ערלות הלב – מה יגיד עליכם בורא עולם? כל פעם אתם: בעולם הבא. בוא'נה, אם אתם הולכים לבורא עולם היום, הוא נותן לכם נבוט לתוך הפנים על הצורה שאתם מרשים שהלוחמים שלנו והאחים שלנו ישבו פה ויעשו את העבודה בשבילם. באמת, אין מספיק בושה בעולם. מרעל אחד לרעל שני – עלתה פה אתמול גד"א, הידועה בכינויה גלית דיסטל אטבריאן, עם נאום שהוא כולו האק ובזעט, לא יודע, צעקה על כולם: גזענות, מזרחים, רשת ג', רשת ב', התחילה לעשות כאילו בוועדה של מצעד גלגל"צ, ספרה לנו איזה שירים. עכשיו, אני עברתי ככה – קודם כול, כולה תרעלה מאל"ף עד בי"ת, תרעלה כאילו על מלא. היא עולה לדוכן לנפץ פה את העולם ולקרוע את החברה; שם את זה בצד. אבל מילא היה לה איזה קייס. היא באה עכשיו, חבר הכנסת פוגל – אני נותן לך טיפ, שים לב: גם אתה, צפה פגיעה, אתה פוגל. לפי גלית דיסטל אטבריאן, אני ממליץ לכל מי שלא בא מהחלק המזרחי של כדור הארץ: שים קסדה, למה גלית דיסטל באה עם הבולדוזר. היא מקריאה לנו על נועה קירל, כמה היא הושמעה. תגיד, מה זה הדבר הזה? עכשיו, שים לב: כאן ג' גם ענו לה, התאגיד הציבורי. כאילו היא עכשיו, האג'נדה שלה זה התאגיד, מקלנר לקרעי לדיסטל – כל אחד תופס. במצעד הרשמי של כאן, השיר הראשון זה של תמר ריילי. אתה מכיר אותה? << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי לך, שים קסדה. "בחיבק", זה השיר שלה. אושר כהן מס' 2; אודיה – 3; אליצור בן צור – 4; ששון איפרם שאולוב, מכיר? עוד יותר טוב, עוד יותר טוב, עוד יותר טוב – הוא מסכן, רק 5, אבל מה, הוא כבר חמישה חודשים במצעד. עומר אדם, עידן עמדי, עומר אדם, נסרין קדרי ואודיה, כל-כולם מזרחים. עכשיו, מואיז הקטן, שהוא ילד ענק, הוא גם הלך ובדק את אקו"ם, מי הכי מושמע. חמשת המושמעים ביותר: לצערי הגדול, מס' 1 זה אייל גולן, אבל כל אחד והבחירה התרבותית שלו, סבבה; מס' 2 – אריק איינשטיין; מס' 3 – שלמה ארצי; רק 4 – שרית חדד. לי אישית חסרה גם זהבה בן, אבל כל אחד עושה את הבחירות שלו. בעשור האחרון: אייל גולן במקום ראשון, משה פרץ במקום שני, במקום שלישי – דודו אהרון, שלמה ארצי ושרית חדד. תגידי, מה? מאיפה היא באה? מאיפה היא באה? באמת, כאילו, כמה רעל את רוצה לשים לנו על הראש? כאילו לא חסרות לנו מספיק סיבות לריב, להתכסח. עכשיו, אתה בא אומר: יאללה, בסדר, כל אחד בא עם האג'נדה שלו. היא הגמל הגדול ביותר בהיסטוריה. היא יושבת בממשלה, במפלגה שאף פעם לא היה בה יו"ר מזרחי: בגין, שמיר, נתניהו, שרון. עכשיו, שים לב לכמות, רחמנא ליצלן – משפט אחרון, אדוני היושב-ראש, משפט אחרון – כמות השרים שהם לא מזרחים, השם ישמור: נתניהו, כץ, ברקת, גלנט, לוין, אקוניס, דרמר, דיכטר, סמוטריץ', גולדקנופ. מה זה? תגידי, מה נהיה? באיזו שנה אני חי, ב-1952? מה את רוצה מאיתנו? תשחררי אותנו כבר מהרעל. אני מזרחי פי ארבעים ממך, ואת מביישת אותנו, למרות שאת לא פה, ואני כאילו מסתכל עלייך – את מביישת את המאבק. תשחררו אותנו כבר מהרעל שלכם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לחבר – – – << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תודה, סליחה. שיהיה לך בהצלחה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. אנחנו נעבור לחבר הכנסת משה טור פז, המכונה קינלי, שהייתה לי הזכות להחליף אותו בתפקיד סגן יושב-ראש הכנסת. לרשותך חמש דקות, אדוני. נאור, ראית כמה הוא היה צריך להעלות את הבמה? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה ששלו שלו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – ברכות לך, חבר הכנסת סימון דוידסון. אני רוצה לדבר איתך היום, איתכם, חבריי חברי הכנסת – קרויזר, אם תישאר, תאמין לי, לא תתחרט; אולי כן – אני רוצה לדבר על שתיקה, שתיקת הכבשים – זה סרט – או אולי על שתיקה יהודית. יש מפלגה בבית הזה, אדוני היושב-ראש, מפלגה של השאנטי-באנטי. היא לא בקואליציה, היא לא באופוזיציה, היא לא בעד, היא לא נגד. היא כלום. מפלגה של חיים טובים. במפלגה של השתיקה היהודית יש עוצמה מנומנמת. אנחנו מנומנמים: יש ועדת כספים? לא צריך לבוא, הרי אנחנו לא בעד או נגד; יש ועדת חוץ וביטחון? אין לנו מה לעשות שם; זה חוק גיוס שלנו אנחנו? אה, אנחנו נגד? לא, אנחנו גם לא נגד. אני מעריך, פוגל, ככה בלי לעשות סקר, ששליש מהמצביעים של עוצמה יהודית באים מהציונות הדתית, לפחות. אני מעריך ש-90% מהמצביעים שלכם, אולי טיפה פחות, שירתו בצבא – לא כמוך, אבל שירתו בצבא. אז תסביר לי, איך יכול להיות שמה שמאפיין את המפלגה שלך, קרויזר, זה שיר של אריק איינשטיין: יושב על הגדר, רגל פה רגל שם? זה מה שאתם עושים. אתם לא עושים פה כלום – יושבים על הגדר, רגל פה רגל שם. יושב פה תת-אלוף במילואים בצה"ל, צביקה פוגל. הוא יהיה בעד התקציב? הוא יהיה נגד התקציב? הוא בעד חוק ההשתמטות? הוא נגד חוק ההשתמטות? אף אחד לא יודע. עומד פה לוחם במיל' מפואר, יצחק קרויזר, התעקש לשרת במלחמה הזו. הוא ימשיך את ההשתמטות של החרדים? הוא לא ימשיך? הוא יצביע בעד הישיבות, לתת להן 1.7 מיליארד? הוא לא יצביע? אף אחד לא יודע. אתה יודע מה, אותו דבר עמיחי אליהו, גם שירת בצנחנים, והחרדים על הראש שלו ידאגו שאבא שלו לא ייבחר, לא לרב זה ולא לרב ההוא, ויעשו דיל על הראש שלו עם סמוטריץ', אבל הוא עוצמה יהודית. אפילו אלמוג כהן, אפילו אלמוג כהן, שפרש מהמפלגה שלכם – יצאת להילחם ב-7 באוקטובר, גבר-גבר אמיתי – מצדיע לך – למי אתה מצביע? אנחנו לא יודעים. אתה באופוזיציה? אתה בקואליציה? כספים? חוץ וביטחון? כלום. חברים יקרים, מפלגת השאנטי-באנטי, אני מציע, זה השם החדש של עוצמה היהודית. הרי אתם לא מתחייבים לכלום, אתם לא אומרים כלום. אתם בעיניי בוגדים במצביעים שלכם. אבל אני אגיד לכם משהו, פוגל, אני אגיד לך משהו, קרויזר: מרדכי היהודי אמר לאסתר את המילים הבאות: "אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים. כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוַח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". אז אני רוצה לומר לכם, פוגל, קרויזר, האלה ששייכים למפלגה שפעם קראו לה עוצמה יהודית: על תדמו שאם אתם תחרישו בעת הזו במלחמה כשיש כאלה שמשתמטים ויש כאלה שנושאים בנטל, המצביעים שלכם לא יזכרו לכם את זה. אתם תתעוררו על החיים שלכם, כי יורקים עליכם, ואתה יודע מה, קרויזר? אתה אומר שזה גשם. מצפצפים עליכם, ואתה יודע מה, קרויזר? אתם חושבים שנרדמתם באיזה פקק של מירי רגב. נרדמתם בייצוג של האזרחים של ישראל, של המצביעים שלכם, ואתם לא עושים כלום בעניין. אתם יודעים מה? אם כבר הזכרתי את אריק איינשטיין, נביא פה עוד אחד שגלית דיסטל לא אוהבת: השתיקה שלך רועמת, אמר שלמה ארצי, איזה יום עצוב. איזה יום עצוב זה כשאתה שותק אל מול המצביעים שלך. אז קרויזר, בן גביר, אליהו, פוגל, סון הר מלך וכהן, תרדו מהגדר, תתנגדו להשתמטות שהממשלה שהייתם בה פעם הולכת לחזק אותה במיליארדים ולהצביע בעדה. אל תצביעו בעד תקציב הישיבות, אחרת תשנו את השם למפלגת שתיקה יהודית. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טור פז. תעלה ותבוא חברת הכנסת מירב בן ארי. לרשותך עשר דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מעט מדי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ברכות על המינוי. אתה ראוי, ואני מברכת אותך, חברי הטוב, חברי הנתנייתי. ברכות, אנחנו גאים תמיד לראות אותך כאן, והיום במיוחד. בהצלחה. זה מה שנקרא המשמרת הראשונה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מקווה שיהיה לך כמה שפחות. לא משהו אישי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לרשותך עשר דקות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר על האירוע שהיה היום בוועדה לביקורת המדינה. היום ניהלתי את הוועדה במקום חברי חבר הכנסת מיקי לוי, יו"ר הוועדה, וקיימנו דיון מעניין לגבי הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל. דוח המבקר היה בכלל ב-2017, הוא בכלל היה בתקופה שגלעד ארדן היה השר לביטחון פנים. גם אז, ב-2017, המסקנה הייתה שראוי שהשר לביטחון פנים לא יהיה מעורב במינויים של מפקדים במשטרה, כדי שהמשטרה לא תהפוך לפוליטית ולא תהיה צבועה פוליטית, אלא שתהיה ממלכתית. דוח מ-2017 בכלל – שומע, פוגל? אבל למרות זאת, אף אחד מנציגי המשטרה לא הגיע לדיון. עכשיו, אני שואלת, למה אתם מפחדים? ממה אתם מפחדים? הרי האינטרס של כולנו – ימין, שמאל – שהמשטרה לא תהיה פוליטית, כי היום יש שר כזה ומחר יש שר אחר; היום יש שר מזוהה עם הימין הקיצוני, מחר יהיה שר שמזוהה, לא עלינו, עם השמאל. מה יקרה? ולמרות זאת, אף נציג של המשטרה לא הגיע לדיון, כי רוחו של השר לא שורה – רוחו של השר משתקת. לכן, אף נציג לא הגיע, לא השתתף. הגיע יועץ של השר – בחור מאוד נחמד, אגב, באמת, לא בציניות – קוראים לו פלג, אבל הוא היועץ של שר התיירות בכלל. ואני, כששאלתי אותו: התכוננת לדיון? הכנת, עברת על המסקנות של דוח המבקר? מ-2017, בכלל לא קשור לבן גביר. מ-2017. הוא אמר: לא. הגעתי, אבל לא שולט בחומר. שוב, הוא בחור טוב, אין לי שום דבר אליו, מי שהיה צריך לשבת שם הוא מנציגי המשטרה. ראש אמ"ש, היא הייתה צריכה לשבת – אגב, זו אישה – אבל לא נתנו לה להגיע לדיון, לא נתנו לה. כי בסוף יש שר שקוראים לו חיים כץ, שקיבל עוד שלושה תיקים נוסף לשר התיירות, ובמדינה שמספר הנרצחים בה עולה כל יום גם בחברה היהודית, גם בחברה הערבית, של אירועי טרור בתוך המדינה, כמו האירוע בפרדס חנה כרכור לא מזמן, תאונות דרכים, אנשים מתים כל יום – אבל אין שר לביטחון לאומי מתפקד. הבנתי שהוא שומע סקירות, הוא לא מגיע למשרד, ובדיון הכי חשוב על המינויים, כשהסירחון של המינויים עולה לשמיים, זאת אומרת – אגב, גם השר לביטחון לאומי לשעבר לא מכחיש. הוא אומר במפורש ש-138 מינויים הוא בעצמו קידם, והוא מקדם רק את אלה שברוחו, בצלמו ובדמותו. זאת אומרת השר לשעבר, שכל הכוורת שלו עדיין בתוך המשרד, רוחו שורה, משתקת את המשטר, וקצינים מתקדמים – אך ורק מי שמיישר קו. הדבר הכי חמור – כפי שגם פורסם היום על ידי ג'וש בריינר, וצריך לתת לו את הקרדיט – שתכלס השר והמנכ"ל הוא חנמאל דורפמן. אתה יודע מי זה חנמאל? הוא החתן מחתונת השנאה, זה שלפני שלוש שנים כתב בטוויטר, ואני מצטטת: זו המשטרה האנטישמית בעולם. הוא כתב את זה; הוא כמובן מחק את זה. אבל הוא השר והמנכ"ל, בצורה כזאת שהוא מקיים סיורים – חנמאל, הבדוקאי של השב"כ לשעבר, חנמאל, שנחקר במח"ש, שהטלפון שלו עדיין במח"ש, כלומר אדם שנמצא תחת חקירות, הוא זה שמנהל את המשטרה היום. כשאין שר ואין מנכ"ל, יש חנמאל, וחנמאל הוא המנהל בפועל של המשטרה. הוא יושב בדיונים ביטחוניים מסווגים, תבינו את האירוע. זה בכלל לא קשור לימין ושמאל. האם אדם שהיה בדוקאי של השב"כ, האם אדם שבכלל לא בחרנו בו – עזבו הכול. מי בחר בך בכלל? אתה איש מקצוע כביכול – לא משנה שאין לו שום קשר למקצוע של המשטרה; להפך, הוא מכיר את חדרי החקירות מהצד השני, של הנחקר, לא של החוקר – הוא זה שמנהל את המשטרה היום. תבינו כמה זה מעוות. תבינו כמה זה לא קשור לימין ושמאל, זה קשור לאם אנחנו אנשים ישרים או לא. ואדם ישר לא יכול להיות – 1. שלא ממנים שר לביטחון לאומי – שגם כשיר, לא עבריין לשעבר; לא יכול להיות ראש המטה של אדם שהוא כבר לא שר. אגב, גם צריך להגיד, אני לא יודעת אם הספקת לראות את מה שטראמפ אמר היום. הרי מה אמר בן גביר? אני אחזור להיות שר בממשלה אם יתחיל הטרנספר. אבל ראית מה הנשיא טראמפ אמר היום? אף אחד לא יעזוב את עזה בניגוד לרצונו. אז הסיפור עם הטרנספר לא עובד. זה אומר שאם אני מחברת את הנקודות, הוא כנראה לא יחזור. זה אומר שבפועל היום יש שר במשטרה שאף אחד לא בחר בו בצורה דמוקרטית, שהוא בדוקאי של השב"כ לשעבר, שהוא כרגע בחקירה על הסיפור עם נצ"מ אבישי מועלם, מפקד מחוז ש"י, שהפלאפון האישי שלו עדיין בחקירה במח"ש – הוא זה שמנהל את המשטרה, כי השר הממונה, שהוא שר התיירות, בכלל לא בעניין של ביטחון פנים. זה לא מעניין אותו. והמצב הזה, זה לא החתול ששומר על השמנת, זה – איך לתאר את זה? זה מפלצת שאחראית למשטרה. איך יכול להיות? איך הגענו למצב הזה? היום בוועדה לביקורת המדינה – זה פשוט לא ייאמן – לא מגיעים שוטרים כי השר לשעבר, עם חנמאל שלו, בפועל לא נותן למשטרה לעבוד. הדבר הזה הוא מטורף. זה מטורף בעיניי שהאירוע הזה מתנהל, שאדם שחשוד בפלילים, אדם שהוא בדוקאי לשעבר של השב"כ, שהכי חמור, שהוא לא נבחר בצורה דמוקרטית, הוא השר שאמון על ביטחון הפנים. האירוע הזה מזעזע אותי, ואני מקווה שכל אדם ישר במדינה מבין את עומק הזעזוע שלי באירוע הזה. עכשיו אני רוצה להגיד לסיום משהו אחר לחלוטין. אני לא יודעת אם עומר ונקרט ישמע את הנאום שלי יום אחד, ואני גם לא יודעת כמה ראו אתמול את הריאיון איתו, אבל אני מציעה לכל אזרח במדינה לשבת ולראות את הריאיון של עומר ונקרט. עומר הוא גיבור. עומר היה במיגונית ברעים. ראית את הריאיון? אני ממליצה לך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> איך ראיתי? הייתי בוועדת הכספים כל הלילה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אז אני ממליצה לך. ידעתי, אני יודעת שהיית בוועדת הכספים. גם ייאמר לזכותך שהיית עד 05:00 בוועדת הכספים ונלחמת נגד תקציב הביזה. כשהמיגונית ברעים נשרפה, בין מספר האנשים והנשים שאיבדנו שם, עומר ונקרט יצא מהמיגונית אל הנוח'בות. יצא פיזית. הינה, אני אספר לך, דילג לצערנו על הגופות ויצא, כי הוא אמר: אני לא מוכן למות בשרפה. עומר הגיבור הזה, באמת, תבין, הוא יצא אל המחבלים, הוא יצא החוצה מהמיגונית. הוא לא התקדם אליהם; הוא אמר: שהם ייקחו אותי. לקחו אותו, כמובן, ולכל אורך הדרך הוא דאג גם שיצלמו אותו, זאת אומרת, יש את המצלמה ברעים, הוא ידע, אז הוא הסתכל עליה. כשהעלו אותו אל רכב הטנדר, הוא הסתכל כל הזמן עם הראש למעלה, כדי שאימא שלו תדע, ואבא שלו – ששניהם אלופים, אגב, שניהם אלופים, נלחמו עליו ללא הרף – שיראו שהוא נלקח לעזה בחיים. היה לו חשוב שההורים שלו יבינו שהוא לא מת. הגיבור הזה, שהיה במשך כמעט 200 יום לבד, לבד במנהרה – אתה יודע, כל יום הוא דיבר לעצמו שעתיים בקול רם כדי לא לאבד את הרוח. תחשוב מה זה 200 יום במנהרה לבד, מדבר לעצמך רק כדי לא לאבד צלם אנוש. לאחר כ-200 יום הביאו אליו עוד שלושה חטופים. שניים מהם, גיא ואביתר דוד, נשארו בשבי, והוא יצא. אתה שומע מהגיבור הזה שכל מה שהוא מתעסק בו עכשיו זה איך להביא את החברים שלו. הוא שוכב בבית על המיטה, הוא אוכל, וכל מה שהוא חושב – איך להציל את החברים שלו שנותרו בשבי מאחור. עומר, אני לא יודעת אם יום אחד תשמע את הנאום שלי – אני רוצה להגיד לך שאתה גיבור. אני רוצה להגיד לך שאנחנו מחבקים אותך, שאנחנו אוהבים אותך. אני רוצה להגיד לך שלראות אותך בכתבה – אגב, זה ריאיון של אלמוג בוקר. צריך גם להגיד שאלמוג ניהל את הריאיון בצורה מרגשת, מדהימה – – – << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא אתה, אלמוג בוקר. אני ממליצה לך, אני לא יודעת אם ראית. ראית בכלל את הריאיון עם עומר? אני ממליצה לך לראות. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> ראיתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יופי, אני שמחה. כי זה מראה לך את ניצחון הרוח, את ניצחון הרוח של בחור צעיר, באמת, שנלחם, שגם כשזרקו עליו פיתות וזרקו עליו גבינה עם פטריות, לא נתן להם לרגע להשפיל – ביום ההולדת שלו הוא חטף מכות רצח, שתבין, קיבל מכות עם לום על הגוף שלו. למרות זאת הוא לא השפיל מבט והוא לא נתן להם, למרצחים עלובי נפש האלה, באמת להילחם בו. אני רוצה להגיד לך, עומר, שאתה גיבור ישראל, ושאנחנו אוהבים אותך ומחבקים אותך, ומחבקים גם את ההורים שלך, שנלחמו עליך ללא הרף. תודה רבה שחזרת אלינו. יש עוד 59; חללים לקבורה והחיים לשיקום. אנחנו קוראים להחזיר את כולם הביתה עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת בן ארי. תעלה ותבוא לשלוש דקות יסמין פרידמן. בבקשה, יסמין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה – – – << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מה שיש לי מול העיניים זה מה שאני מקריא. תודה רבה, אדוני. תודה רבה. ברוך הבא למליאה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. ברכות חמות על התפקיד. שיהיה בהצלחה. אין לי ספק שאתה ראוי לשבת בכיסא הזה. אני אפילו מתרגשת לראות אותך יושב בכיסא הזה. עברנו כל כך הרבה שנים, ופתאום לראות אותך יושב פה זה מחמם לי את הלב וגורם לי גאווה גדולה, שתדע. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, יסמין. תודה רבה רבה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רגישה היום. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר שנייה על מה שקרה בחודשים האחרונים, בחודשיים וחצי האחרונים, בקרן העושר, הקרן לאזרחי מדינת ישראל, שהיום הגיעה כמעט לסיומה הסאגה המטורללת הזאת שבה – אלמוג, תשמע – הנגב הופקר שנית. ניהלתי שם מאבק של חודשיים וחצי על כספים שעל פי החוק מגיעים לנגב. כך מופיע בחוק: "עידוד תעסוקה לנגב", מהסיבה הפשוטה ש-30% מכספי הקרן הזאת מגיעים ממשאבי הטבע בנגב, מהפוספטים – 189 מיליון מהפוספטים, מים המלח, משדה בריר. לא סתם המחוקק קבע את זה כבר לפני עשר שנים, שהכספים ילכו לשם, כי עוד 20, 30 שנה משאבי הטבע האלה ייגמרו. אנחנו יודעים, אני ואתה יודעים, כמה אנשים מהנגב עובדים בתעשיות האלה. לכן המחוקק קבע כשהכסף חייב להגיע – אחת ממטרות הקרן היא להגיע לדבר הזה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ארז, חבר הכנסת ארז מלול, אני מבקש לשמור על שקט. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> משה גפני קבע. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> גפני. גפני קבע, אגב. אחרי 23 דיונים בוועדה, בסופו של יום הגיע האוצר, לקח את הכסף למטרות שעוד לפני שהתחילו הדיונים כבר ידענו שהן הובטחו. וזה האבסורד, כי בזבזנו שעות על גבי שעות, הבאנו מכל הארץ אנשים שהציגו את הפרויקטים שלהם, הלכנו לחפש פרויקטים חשובים בעצמנו, של ההשקעה באנרגיות מתחדשות, של תעסוקה, פרויקטים חברתיים – בסוף הגיע האוצר, וכמו שהוא אמר לנו בהתחלה, זרק לנגב איזה פירור, שניים, זרק לאנרגיות מתחדשות פירור, שניים, ובזה נגמר הסיפור, ולא עזר לנו כלום. הגיעה היועצת המשפטית של הכנסת אתמול לוועדה ואמרה בפה מלא: מה שאתם עושים הוא עבירה על החוק. זה לא חוקי. זה לא מה שהתכוון המחוקק, שהיה גפני. גפני חוקק את החוק הזה ב-2014. היא הקריאה מהפרוטוקולים, ולא עזר כלום. אנשי האוצר ישבו שם זחוחים, אדישים, לא עניין אותם שום דבר. לא עניין את חברי הכנסת שקיבלו, לדעתי, מעל ל-600 סמ"סים כל אחד מאנשי הנגב. לא עזר כלום. הם הגיעו – הם בחיים שלהם לא השתתפו בדיון אחד, אחד, הגיעו היום לוועדה והצביעו בעד העברת הכספים הזאת. אנחנו הצלחנו לפסול את ההצבעה היום, היא לא הייתה חוקית, אבל אנחנו נתכנס מחר. אנחנו נמשיך את המאבק שלנו, למרות שאנחנו יודעים את התוצאה. אבל זה לא אומר שלא נמשיך לנסות. ולוותר – יש פה אמירה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, יסמין. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – אני מצטרף למאבק. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור שהוא חלק מהמאבק. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – החלוצים – – – << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אלמוג, תודה. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור שהוא חלק מהמאבק. אין פה שום ספק בכלל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יסמין, תודה. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – לשמש דוגמה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אלמוג, תודה רבה לך. << קריאה >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אלמוג, תודה שאתה מחנך אותנו. תודה רבה לאלמוג כהן. תסכם את הדיון השרה סילמן. יש לך עד כניסת השבת, כולל. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> כניסת השבת? קריאת המגילה, התכוונת. קריאת מגילה זה must. << קריאה >> ארז מלול (ש"ס): << קריאה >> פורים. היושב-ראש, פורים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> עד פורים. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> האמת היא שנורא התלבטתי על מה לסכם. אם כבר דיברו כאן על ימי הפורים, אז אין לנו פה עד כניסת השבת; יש לנו עד קריאת המגילה גג. מה לעשות, קריאת המגילה, ערב חג הפורים, ונהפוך הוא – אותם יומיים שהפכו לנו לששון ולשמחה לאורך הדורות. קצת קשה לחשוב על זה, אתה יודע, להתחבר תמיד בימים שהם ימים מאתגרים יותר, ימים קשים. אבל כן אני רוצה להגיד לכם שבשנתיים האחרונות אנחנו התחלנו ממש משהו חדש – קריאת מגילה בגנים הלאומיים של רשות הטבע והגנים. השנה זה יתקיים גם בבית אלפא, גם בבית שערים, אפילו על פסגת המצדה. אז אפשר להיכנס לאתר של רשות הטבע והגנים ולהגיע לקריאות המגילה בכל הגנים הלאומיים. יש לכם שם גם פעילויות למשפחות ולילדים, באמת להתחבר לערכים, לשורשים. עשינו את זה, וזה מאוד יפה ומרגש. אם כבר אנחנו מדברים על חג הפורים, אז במקום לסכם ככה, אתה יודע, בנושא אחר, אז בואו קצת נדבר על אותה מגילת אסתר. באמת לחג הפורים יש בסוף מעמד נצחי, צריך לומר, בתורת ישראל. הרמב"ם, זכר צדיק לברכה, אמר שכל ספרי הנביאים והכתובים עתידים להיבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, ושואלים: מה יש באותה מגילת אסתר. אגב, שימו לב, גם מגילת אסתר, שאנחנו קוראים אותה בחג הפורים, גם מגילת רות, שאנחנו קוראים אותה בחג השבועות – נשים עוצמתיות, מובילות, מנהיגות. מרות יצאה מלכות. צריך לומר שמלכות ישראל היום היא כנסת ישראל. כן, גם למקום הגדול הזה יש מעמד מאוד מכובד בישראל. אומרים שבאמת "ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". באמת, מה מיוחד במגילת אסתר, שכל המועדים עתידים להיבטל? דווקא המועד הזה של יום הכיפורים יישאר לדורות. מה יש במגילת אסתר? אני חושבת שאחד הדברים – וקראתי את זה – הרב גורן כותב שבמגילה יש ארבעה ערכי נצח של העם היהודי, הנצחיות והערכיות של העם היהודי, ארבעה קווי יסוד נצחיים בהשקפת עולמה של היהדות כולה שבאים לידי ביטוי במגילה. האמת היא שזו ככה הזדמנות קצת לדבר על זה. אז כל התכונות העילאיות האלה של העם היהודי, של עם ישראל, שבאות לידי ביטוי, כמו בימים ההם, גם בזמן הזה – כי הם נכונים במידה של נצח. אז אחד הוא הדבר הראשון שהוא באמת שלילה מוחלטת של הגלות. אין מה לעשות, אנחנו יודעים שלעם ישראל יש את ארץ ישראל, יש את תורת ישראל. המקום של העם היהודי הוא כאן בארצו. יש לנו מחויבות לרשת את הארץ, להוריש אותה. זו הברית שלנו, להיות פה. יש כאן אמירה מאוד מיוחדת, וזה נכון לאורך כל הדורות, שתמיד כשעם ישראל היה בגלות, הייתה נשקפת לו סכנה. לכן המחויבות שלנו לרשת את הארץ וליישב אותה היא לא סתם. דבר נוסף הוא דרכי ההשגחה העליונה של הקדוש ברוך הוא, הרבה פעמים גם בהסתר פנים – אנחנו לא תמיד רואים ניסים שהם ניסים גלויים, כמו קריעת ים סוף, כמו ההורדה של המן. לפעמים יש את היום-יום, את אותם ניסים שהם חבויים, מה שאומרים בהסתר פנים, וגם פה במגילה – לא סתם מגילת אסתר, כן? אומרים מלשון הסתר פנים. יש את הנס שהוא אותו נס חבוי שבסוף בא לידי ביטוי, שלא תמיד יודעים לראות אותו במופע ניסים. הדבר הנוסף הוא באמת כל המושג של עמלק, המלחמה שלנו בעמלק לאורך כל הדורות – פעם עמלק, בפעם אחרת בצורה של המן, פעם אחת בצורה של עם, דאעש, חמאס. העמלק הזה יכול לבוא או כפרטים או ככלל. וכן, יש כאן חובה. קראנו רק בשבת האחרונה, בפרשת זכור, את המצווה, את המחויבות שלנו, את אותו זיכרון, למחות את זכר עמלק. אגב, במגילה גם רואים את זה, שבאמת אומרים שמרדכי לא יכרע ולא ישתחווה – הנושא הזה שאנחנו לא מתקפלים בפני האויבים שלנו. ובאמת הנושא של העמלק זו אותה חובה שלנו למחוק את הרוע בעולם. והדבר האחרון שמדברים עליו גם במדינה, עוד איזשהו קו בנצחיות – משפט אחרון – של עם הנצח שלנו כבר משם, של טוהר המידות והנשק, גם בזמן מלחמה: שלוש פעמים מוזכר במגילה הפסוק של "ובביזה לא שלחו את ידם", וזה נכון כמו בימים ההם גם בזמן הזה. אז קווי הנצח האלה של עם ישראל, של העם היהודי, מתגלים במגילה ובאים לידי ביטוי לאורך כל הדורות. שנזכה, בעזרת השם, שיהיו בשורות טובות. שנזכה להשיב את החטופים והחטופות שלנו הביתה כמה שיותר מהר ולראות אותם כאן איתנו ולהביא, בעזרת השם, לניצחון מוחלט. שיהיה חג פורים מועיל בשמחת עולם לימי עולם. אמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן, אמן. תודה לשרה. בבקשה לשבת, חברי הכנסת. חברת הכנסת מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, בוא נתחיל הסתייגויות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה. תחילה נצביע על ההסתייגויות של קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן ואלון שוסטר; קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה. חברת הכנסת מירב, את איתנו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, הסתייגות מס' 4, לא סעיף. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הסתייגות 4, לסעיף 1, נכון? נעבור להסתייגות מס' 4 – הצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 11 בעד, 25 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 4 הוסרה. חברת הכנסת מירב – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 9. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 9. הצבעה. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 9 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 11 בעד – זה מפריע לי, חברים. זה מפריע לי. 25 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 9 הוסרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 13. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כל ההסתייגויות שחברת הכנסת מירב בן ארי מדלגת עליהן מוסרות מהחוק. עכשיו סעיף 1. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סעיף 1 כנוסח הוועדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עוברים להצבעה על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 31 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 26 נגד – 11 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 26 בעד, 11 מתנגדים. אני קובע כי סעיף 1 אושר. נעבור להסתייגות מס' – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 13. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 13. הצבעה. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 24 נמנעים – אין הסתייגות 13 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, 24 מתנגדים. אני קובע שהסתייגות מס' 13 הוסרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 15. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 15. הצבעה. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 15 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 12 בעד, 25 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 15 הוסרה. הסתייגות מס' – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 17. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 17. הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 17 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, 25 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 17 הוסרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 24. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 24. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 23 נמנעים – אין הסתייגות 24 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, 23 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 24 הוסרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 27. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, בואו נצביע על סעיף 2. נעבור להצבעה על סעיף 2 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 36 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 25 נגד – 12 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 25 בעד, 12 נגד. אני קובע שסעיף 2, כנוסח הוועדה, אושר. הסתייגות מס' – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 27. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 27. הצבעה. הצבעה מס' 37 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 27 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, 25 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 27 הוסרה. כן, חברת הכנסת מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 35. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, סעיף 3. אני מעלה את סעיף 3 וסעיף 4 להצבעה כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 38 בעד סעיפים 3–4, כהצעת הוועדה – 25 נגד – 12 נמנעים – אין סעיפים 3–4, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 25 בעד, 12 מתנגדים. אני קובע כי אושרו סעיפים 3 ו-4 כנוסח הוועדה. כן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 36. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 36. 35 או 36? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 36. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> היא חזרה בה. נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 36. הצבעה. הצבעה מס' 39 בעד הסתייגות – 12 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 36 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, 25 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 36 הוסרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 43. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נראה. סעיף 5 וסעיף 6. נעבור להצבעה על סעיפים 5 ו-6 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 40 בעד סעיפים 5–6, כהצעת הוועדה – 24 נגד – 12 נמנעים – אין סעיפים 5–6, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאת ההצבעה: 24 בעד, 12 נגד. אני קובע כי סעיפים 5 ו-6, כנוסח הוועדה, אושרו. איזו הסתייגות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 43. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> 43. נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 43. הצבעה. הצבעה מס' 41 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 24 נמנעים – אין הסתייגות 43 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, 24 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 43 הוסרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 48. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על סעיפים 7 ו-8 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 42 בעד סעיפים 7–8, כהצעת הוועדה – 25 נגד – 12 נמנעים – אין סעיפים 7–8, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 25 בעד, 12 נגד. אני קובע כי סעיפים 7 ו-8, כנוסח הוועדה, אושרו. חברת הכנסת מירב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 48. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 48. הצבעה. הצבעה מס' 43 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 48 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, 25 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 48 הוסרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 54. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 54. הצבעה. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 54 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, 25 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 54 הוסרה. נעבור להצבעה על סעיף 9 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 45 בעד סעיף 9, כהצעת הוועדה – 25 נגד – 12 נמנעים – אין סעיף 9, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 25 בעד, 12 נגד. אני קובע כי סעיף 9, כנוסח הוועדה, אושר. נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 58. אמרת 58? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו עשית את סעיף 9 כנוסח הוועדה? כן, 58. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 58. הצבעה מס' 46 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 58 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, 25 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 58 הוסרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 66. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 66. הצבעה מס' 47 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 66 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, 25 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 66 הוסרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 73. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על סעיפים 10–13 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 48 בעד סעיפים 10–13, כהצעת הוועדה – 25 נגד – 12 נמנעים – אין סעיפים 10–13, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 25 בעד, 12 מתנגדים. אני קובע כי סעיפים 10–13, כנוסח הוועדה, אושרו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 73. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 73. הצבעה מס' 49 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 73 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, 25 נגד. אני קובע כי הסתייגות 73 הוסרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 74. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – לא, אנחנו פשוט רוצים להגיד לכם שנפתרה החידה, מצאנו איפה חליוה ראש אמ"ן – הוא נותן ייעוץ בחברת IWI. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי, זה מפריע לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טלי, באמת, זה מפריע לי. טלי, די. נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 74. הצבעה מס' 50 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 74 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, 25 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 74 הוסרה. אולי תגידי לה שהיא שושנה בין החוחים והיא תירגע, כמו שאמרת לשלום דנינו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 93. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על סעיפים 14–21 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 51 בעד סעיפים 14–21, כהצעת הוועדה – 25 נגד – 12 נמנעים – אין סעיפים 14–21, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 25 בעד, 12 נגד. אני קובע שסעיפים 14–21, כנוסח הוועדה, אושרו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הסתייגות 93. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז בואו נעשה הצבעה על 93. תרגיע אותה, אופיר. טלי, תתחשבי בי, זה מבלבל אותי. תתחשבי בי, לא בה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מבלבלת את כולם. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> די, די, רוצים לסיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 93. הצבעה מס' 52 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 93 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, 25 נגד. אני קובע כי הסתייגות מס' 93 הוסרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 96. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להצבעה על סעיף 22 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 53 בעד סעיף 22, כהצעת הוועדה – 25 נגד – 12 נמנעים – אין סעיף 22, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 25 בעד, 12 נגד. אני קובע כי סעיף 22, כנוסח הוועדה, אושר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 96. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נעבור להסתייגות מס' 96. הצבעה. הצבעה מס' 54 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 25 נמנעים – אין הסתייגות 96 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 12 בעד, 25 נגד. אני קובע כי הסתייגות 96 הוסרה. חברים, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 55 בעד החוק – 25 נגד – 12 נמנעים – אין חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: 25 בעד, 12 נגד. אני קובע כי הצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. אני מזמין את יוזם הצעת החוק, ידידי הטוב חבר הכנסת אוהד טל, להציג את הברכות ולסכם. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – – – << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עכשיו חופשי, תגידי מה שאת רוצה. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברים יקרים, הערב – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> תשקול מילים. תשקול מילים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בושה וחרפה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תפסיקי, תתגברי. אנחנו שומעים אותך כל הזמן, כבר אי-אפשר לסבול את זה, אבל אנחנו מתאפקים. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משנכנס אדר מרבין בשמחה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מירב, אני פה עד שתצא לך הנשמה, אז תתגברי. אתה יכול להזכיר את חליוה? יכול להזכיר את חליוה? יכול? << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אני אזכיר. טוב. ערב טוב. הערב הזה עשינו כאן עכשיו צדק. עשינו צדק עם בעלי החוות בנגב ובגליל, אנשים שהם מלח הארץ, שמלמדים את כולנו מה זאת ציונות גרסת 2025. אני רוצה לספר לכם בקצרה על אחד מהם, עוזי טוויטו, חקלאי ובעל חווה ליד מושב יבניאל בלב הגליל. טוויטו הוא איש אדמה ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. כאשר טוויטו שמע שיש סכנת פלישה בלתי חוקית של גורמים עוינים לשטח בגליל, הוא נרתם למשימה: הוא הקים חווה, גידל איילים אדומים מזן נדיר, מתוך שליחות גדולה לשמור ולהציל את הקרקע. טוויטו אובחן כפוסט-טראומטי לפני הרבה מאוד שנים, ומאז 7 באוקטובר הוא מעסיק אצלו בחווה חבר'ה פוסט-טראומטיים וניצולים מהנובה כחלק מתהליך השיקום שלהם. חשוב שתבינו, טוויטו, כמו הרבה מאוד בעלי חוות, מתמודד עם קשיים ואתגרים עצומים – מזג האוויר, ניסיונות לפגוע בעדר שלו, הצתות מכוונות ואפילו ניסיונות לפגוע בו אישית. אבל לצערי הרב, האתגר הכי גדול שיש לבעלי החוות יותר מכל האתגרים הללו זה דווקא הממשק עם מערכות המדינה. במקום שאנחנו נוריד את הכובע בפני בעלי החוות הללו, במקום שאנחנו נעלה אותם על נס כחלוצי הדור, המדינה הפעילה עליהם מנגנוני ביורוקרטיה איומים ונוראיים, ומבצעת נגדם אכיפה כאילו מדובר באחרוני העבריינים. הרי הרבה יותר קל, הרבה יותר קל לרדוף אותם שמגינים על הקרקע מאשר את העבריינים האמיתיים שמאיימים עליהם. הצעת החוק הזו שעלתה כאן היום ונכנסה לספר החוקים בעצם חוקקה למענם ולכבודם של אנשים כמו טוויטו, אנשי ארץ ישראל היפה והטובה, חלוצים ששומרים על הארץ שלנו, שומרים על שטחים עצומים למען הדורות הבאים. הם עושים זאת במסירות נפש אדירה בלי לבקש שום דבר בתמורה. עד היום אנחנו כמדינה לא ידענו לתת להם את הגיבוי הראוי והמספק, והחוק הזה בא לתקן את העוול הזה. אני חייב לומר, אני שמח לראות שסך הכול הצעת החוק הזו זכתה להסכמה לאומית רחבה – אגב, לא רק עכשיו, גם בכנסות קודמות. למעשה הצעת החוק הזו התחילה בכנסת העשרים על ידי יושב-ראש המפלגה שלי, שהיה אז חבר כנסת, בצלאל סמוטריץ', יחד עם איתן כבל. גם בכנסת הקודמת השרים דאז זאב אלקין, איילת שקד ועודד פורר עזרו לקדם את הצעת החוק הזו ולהעביר אותה בקריאה טרומית. אני חושב שההסכמה הרחבה גם כאן בכנסת הזאת מעידה גם על ההסכמה בציבור, על התמיכה הגדולה של הציבור בחלוצים האלה הגדולים שלנו ובאותם חוואים. אני רוצה להודות ממש ליושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת יעקב אשר. אני אומר לכם, באמת, בלעדיו החוק הזה לא היה מגיע לקו הסיום. הוא היה חוק קשה ומורכב שיצר הרבה מאוד מערכות של איזונים. בלי העבודה הקשה מאוד שיושב-ראש הוועדה עשה, אדוני היושב-ראש, החוק הזה לא היה מגיע לקו הסיום, ואני מודה לו מעומק הלב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם חברי ועדת הפנים. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> חברי ועדת הפנים, אבל בעיקר בעיקר יושב-ראש הוועדה יעקב אשר. אני רוצה להודות גם לשרה אורית סטרוק, שבאמת במסירות אדירה, אדירה, פעלה, היא וכל הצוות שלה. אני רוצה לציין פה גם את שמואל וגם את דניאל, שעבדו תוך כדי שירות מילואים, בטלפונים אין-סופיים, מאחורי הקלעים ולפני הקלעים ובאין-סוף, באמת באין-סוף עבודה קשה שנעשתה. השרה סטרוק, אני מודה לך ולצוות שלך על כל מה שעשיתם כדי לגרום לדבר הזה לקרות. אני אגיד ככה, אני חושב שמה שמפריע לראש האופוזיציה יאיר לפיד – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר הכנסת אוהד, קיבלת כבר תוספת זמן, מעבר לתוספת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, מה קורה? תחתור לסיום. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> ממש משפט אחרון. מה שמפריע אולי ליאיר לפיד בשרה אורית סטרוק זה לא המראה שלה – זו אולי המראה שהיא מציבה בפניו של מה זו חריצות ועבודה קשה למען הציבור וקצת פחות ציוצים בטוויטר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. במיוחד אחרי 7 באוקטובר אנחנו מבינים יותר מתמיד שישנה מלחמה על הארץ הזאת, מלחמה על עתיד המפעל הציוני. החוואים הם שליחים של כולנו. הם לא יושבים כאן ביציע עכשיו, מכיוון שהם כמעט לא יוצאים מהחווה. הם משעבדים את עצמם לשמירה על אדמת ארץ ישראל. הם מוסרים נפשם למען הארץ, ולמעשה, למען כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוהד טל. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר להודעה אישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עד שחבר הכנסת קרויזר יגיע לדוכן, אני מכבד – הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש), התשפ"ה– 2025, שהחזירה ועדת הבריאות. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת יצחק קרויזר << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חמש דקות לרשותך, חבר הכנסת קרויזר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, מאז קום המדינה מהווה המרעה כלי חיוני לשמירה על הקרקע ולשמירה על השטחים הפתוחים. מעבר לכך, המרעה מספק יתרונות סביבתיים וכלכליים משמעותיים, תומך בענף החקלאות ושומר על אורח החיים הייחודי של הרועים בישראל. אלא שלצד החשיבות הרבה של המרעה עומדים הרועים בפני אתגרים קשים המאיימים על יכולותיהם להמשיך ולהתפרנס בכבוד. אחד האיומים המרכזיים הוא נגע הטרור החקלאי, אשר הפך לתופעה מדאיגה בשנים האחרונות. הרועים מוצאים עצמם נאלצים להתמודד עם גנבות עדרים, פגיעה ברכושם וניסיונות מתמשכים לערער את ביטחונם האישי. על מנת להגן על עדריהם ולשמור על פרנסתם, רבים מהרועים חייבים להיות נוכחים באופן קבוע בשטחי המרעה, הרחק מיישובי קבע. אך בעוד המציאות מחייבת זאת, דיני התכנון והבנייה אינם נותנים להם מענה הולם. כיום במרבית שטחי המרעה הרועים אינם רשאים להקים מבני מגורים. הם נאלצים לשהות בתנאים בלתי אפשריים, ללא מחסה וללא תנאים בסיסיים למחיה. כתוצאה מכך יש מי שנאלץ להקים מבנה ללא היתר, מה שמוביל להליכים משפטיים ולסנקציות חמורות. מציאות זו, חברים, היא אבסורדית. במקום שהמדינה תעמוד לצידם, תגן עליהם ותאפשר להם להתקיים בכבוד, היא רק הקשתה עליהם עוד יותר. לא ייתכן שחקלאים המשמשים כחומה האנושית של מדינת ישראל באזורים הפתוחים ימצאו עצמם חשופים להליכים פליליים רק בשל ניסיונם לשמור על עדריהם ועל פרנסתם בהגנה שלהם על אדמת ארץ ישראל. לכן הצעת החוק הזו – שזו ההזדמנות להודות לכם, לשרה סטרוק, לחבר הכנסת אוהד טל, ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יעקב אשר ולכל מי שעמל באופן מקצועי. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> גם השר דיכטר. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> גם השר דיכטר, שר החקלאות, וגם סגנו, שנמצא פה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גם יעקב אשר. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אמרתי את יעקב אשר – כל מי שעמל על הצעת החוק הזו. זאת הצעת חוק שמהווה בשורה של ממש. הצעת החוק הזאת תאפשר מתן היתרים להקמת מבני מגורים לרועים ולמשפחתם הגרעינית תוך פיקוח ותכנון מוסדר על ידי משרד החקלאות ורשות המרעה. חבריי הבוקרים והרועים, אתם חוד החנית של החקלאות במדינת ישראל. אתם אלה ששומרים על השטחים הפתוחים, על הקרקע ועל הגבולות. חובתנו בכנסת לדאוג לכם, לתת לכם מענה הולם ולוודא שתוכלו להמשיך בעבודתכם החשובה ללא כל חשש. כפי שאמרתי, אני מודה באמת ליושב-ראש הוועדה יעקב אשר, ועדת הפנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לחברי ועדת הפנים. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> לחברי ועדת הפנים, גם אלה שהתנגדו ודייקו את ההצעה עוד יותר ועוד יותר. אני חוזר ואומר גם לך, השרה סטרוק. אני חושב שגם הייתה הצעה שהשר סמוטריץ' הוביל גם בגלגול – או שזו הצעת חוק שלך? לא רוצה לסכסך ביניכם. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> זה התחיל מבצלאל בכנסת העשרים – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זכרתי משהו. << קריאה >> השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> – – איתי ועם כל הקואליציה דאז שהייתה איתנו, והמשיך עכשיו, וסוף-סוף סיימנו. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אז ברוך השם. וחבר הכנסת אוהד טל, שהוביל את זה בתוך הוועדה, הח"כ שנבחר מהסיעה שלכם להמשיך להוביל את הצעת החוק. זו בשורה אדירה של ממש ברמת הגולן. הבוקרים הם החומה הבצורה שלנו, ואנחנו יכולים להמשיך לחיות ביישובים, במושבים, בשקט, כשאנחנו יודעים שהם לילה-לילה נמצאים בשטח ומספקים לאזרחי מדינת ישראל בשר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אולי יגייסו את החרדים להיות בוקרים, ונפתור את חוק הגיוס. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בעזרת השם. רעיון נהדר. אמרתי לך כשהיית פה שאם הסיעות הציוניות – ואתה אולי תוביל את זה – יתאגדו בנושא של הגיוס והחיבור גם של אחינו החרדים לשירות משמעותי, זה יהיה מצוין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אם אני אוביל את זה, זה לא – – – << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> מכאן אני גם רוצה למסור לדיצה אור היקרה, אימא של אבינתן אור, שקיבלה עכשיו, לפי הפרסומים בחדשות, אות חיים מבנה – אני רוצה לחזק אותה על מה שהיא עברה השבוע, על דברי הבלע הנוראים שנאמרו כלפיה. היא נאבקת כמו לביאה כדי להחזיר את הבן שלה, מתוך עוצמה, מתוך עוצמה יהודית, מתוך עוצמה ישראלית, בגאווה גדולה, עם אמירה ברורה של השמדת אויבינו, כדי שהבן שלה בעזרת השם יחזור בריא ושלם בקרוב ויהיה החטוף האחרון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> זו ההזדמנות לאחל לכלל עם ישראל פורים שמח ובשורות טובות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב, את רואה מה זה אופוזיציה עניינית? יש חוקים שהם תומכים בהם, יש שמתנגדים. תלמדי מהם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> – – – אופוזיציה – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זו אופוזיציה עניינית. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, הם מתנגדים. בהרבה חוקים הם התנגדו. ינון, איך הוא דואג לאופיר. כמה חבר הכנסת אזולאי דואג לאופיר, הוא נשאר פה לראות שהכול בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> עם מי הוא יותר מסתדר, עם גפני או עם אופיר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עם שניהם. אני מסתדר עם כולם. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> עם גפני זה יחסי מרות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה קשה באמת, קשה. נאור, שאלת שאלה, תן לי כמה ימים – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, נתתי לו תשובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה התשובה? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> עם גפני זה יחסי מרות. בטח, הוא הבוס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מרות של מי? מרות של ינון עליו, לא של גפני עליו. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא, ממש לא. הוא הבוס. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גפני הוא הבוס. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גפני מתייחס אליו כשווה בין שווים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לא אמרתי איך גפני מתייחס אליו – איך ינון מתייחס אליו. טוב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בחוק הרווחים הכלואים הוא היחיד – – – הוא וולדי היחידים – – – בחוק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר? << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> את במתח? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש אנשים פה שיש להם חיים. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> את יכולה ללכת. אין הצבעה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין הצבעה. מישהו – – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? תדבר. << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני אדבר. אין, אלימים באופוזיציה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2024, פ/5227/25, של חבר הכנסת מושיקו פסל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לאחל פורים שמח לכל עם ישראל. שימו לב, השנה כל הערים יקראו באותו תאריך. בדרך כלל זה מתחלק – ירושלים; השנה זה סימן שהאחדות תנצח, ובעזרת השם נראה בקרוב את חטופינו בבית – – << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שהחטופים יחזרו, אמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> – – ובעזרת השם חיילינו יחזרו בריאים ושלמים, ובא לציון גואל. פורים שמח. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני י"ז באדר התשפ"ה, 17 במרץ 2025, בשעה 16:00. עם ישראל חי. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:33. << סיום >>