דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ה' ישיבה ק' הישיבה המאה של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, כ"ד בחשוון התשפ"א (11 בנובמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים תוכן העניינים שאילתות דחופות 8 101. עיכוב העברת תקציב סיוע לפנימיות 8 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 8 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 8 102. התפרצות קורונה בכלא גלבוע 13 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 13 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 13 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 18 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 19 104. הכוונה שלא לגייס יותר את בני העדה הדרוזית לשב"ס 22 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 22 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 22 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 27 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 28 שאילתות ותשובות 31 169. ניסיון הרצח הכפול ביישוב א-זרנוק 31 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 31 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 31 222. יחידת יואב המשטרתית 33 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 33 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 34 שאילתות דחופות 37 106. הסתרת חשדות 37 עמית הלוי (הליכוד): 37 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 38 אליהו ברוכי (יהדות התורה): 42 שאילתות ותשובות 44 32. תקיפתם של תושבי עיסאוויה עלי ואיה מחיסן 44 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 44 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 45 109. הקמת בית משפט בעיר טייבה 47 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 47 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 47 110. הקמת בית דין שרעי בעיר רהט 49 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 49 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 49 שאילתות דחופות 50 103. בתוך עשרה ימים חולל בית העלמין היהודי בקישינב שבמולדובה שלוש פעמים 51 משה ארבל (ש"ס): 51 שר החוץ גבי אשכנזי: 51 יוסף טייב (ש"ס): 54 משה אבוטבול (ש"ס): 55 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון), התש"ף–2020 56 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 56 סגן שר הפנים יואב בן צור: 59 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 64 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התש"ף–2020 65 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 65 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התש"ף–2020 68 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 68 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת אזרח ותיק), התש"ף–2020 71 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 71 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 72 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 75 הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום חסר דת), התש"ף–2020 75 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 75 סגן שר הפנים יואב בן צור: 78 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 85 הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראות מיוחדות לעניין יישובי מיעוטים) (הוראת שעה), התש"ף–2020 87 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 87 סגן שר הפנים יואב בן צור: 90 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 107 הצעת חוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה), התשפ"א–2020 114 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 114 הצעת חוק הקפאת שכר חברי הכנסת (הוראת שעה), התשפ"א–2020 116 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 116 עודד פורר (ישראל ביתנו): 117 תמר זנדברג (מרצ): 119 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 120 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 121 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 127 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 129 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 131 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 135 יעקב מרגי (ש"ס): 137 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 140 שלמה קרעי (הליכוד): 144 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 147 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 151 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 153 מרב מיכאלי (העבודה): 156 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 157 הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6), התשפ"א–2020 162 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): 163 שרן מרים השכל (הליכוד): 167 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 172 הצעה לסדר-היום 174 בצל הסגר השני נרשמה עלייה תלולה בפניות לשירותי הרווחה ולעמותות סיוע 174 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 174 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 176 הצעות לסדר-היום 187 הרעה במצבם הנפשי והחברתי של רבים מתלמידי ישראל עקב משבר הקורונה המתמשך, ומנגד קיים מחסור בפסיכולוגים במערכת החינוך 187 תהלה פרידמן (כחול לבן): 188 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 189 הצעות לסדר-היום 191 יצירת מתווה חילוץ לווים בשוק האפור והגברת מודעות למניעת לקיחת ההלוואות 191 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 191 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 193 משה אבוטבול (ש"ס): 194 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 196 הצעות לסדר-היום 199 סעיף 218 לחוק התכנון והבנייה, המאפשר חלוקת צווי איסור מינהליים על כלי רכב או ציוד מכני הנדסי 199 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 199 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 201 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 202 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 203 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 206 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 207 הצעות לסדר-היום 209 הסבת עובדים והכשרתם לאיוש של 100,000 משרות קיימות במשק 209 ניר ברקת (הליכוד): 210 ינון אזולאי (ש"ס): 211 עודד פורר (ישראל ביתנו): 212 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 213 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 216 הצעה לסדר-היום 221 המשך מדיניות הריסת הבתים וצווי הפינוי לכפרים שלמים בנגב מהווים חסם למציאת פתרונות מוסכמים 221 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 221 שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: 224 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 226 הצעה לסדר-היום 229 הרחבת חוק הפיקדון – הפניית עורף לסיכום שהושג בשעתו בוועדת הכלכלה ופגיעה נוספת במשפחות החלשות 229 משה אבוטבול (ש"ס): 229 שאילתות ותשובות 231 150. פינוי פסולת מהיישובים הבדואיים הבלתי-מוכרים בנגב 233 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 233 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 234 206. עונת הציד 236 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 236 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 236 207. מפעלים ראויים 237 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 237 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 237 279. פינוי פסולת משטח גלילי דרומית לשגב שלום בנגב 238 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 238 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 238 248. שיקום שונית האלמוגים באילת 240 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 240 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 240 273. קו מתח גבוה בסמוך לבתים במגדל-העמק ותחלואה חריגה 242 עמית הלוי (הליכוד): 242 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 243 277. תקציב סביבתי לרשויות המקומיות, ניצול וחזרה לקופה הציבורית 244 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 244 השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: 245 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 247 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 247 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 247 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 248 הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020 248 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 248 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 252 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 254 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 259 שרת התיירות אורית פרקש הכהן: 262 שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: 270 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 274 יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 291 איתן גינזבורג (כחול לבן): 292 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, כ"ד בחשוון התשפ"א, 11 בנובמבר 2020. אני פותח את הישיבה. אנחנו פותחים בשאילתות דחופות, והראשונה שבהן היא שאילתה מס' 101, של חבר הכנסת יעקב ליצמן, בנושא: עיכוב העברת תקציב סיוע לפנימיות. אני מזמין את סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי להשיב על השאילתה. חבר הכנסת ליצמן, אתה יכול לגשת למיקרופון, על מנת להקריא את השאילתה ברגע שסגן השר יגיע לדוכן. בבקשה. << שאילתה >> 101. עיכוב העברת תקציב סיוע לפנימיות << שאילתה >> << דובר >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. בשיחתנו – זה עם שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים – הודעת לי על העברת תקציב סיוע לפנימיות למוסדות. בבדיקה שעשיתי מול המוסדות התברר כי חלק מהמוסדות לא קיבלו בכלל תקציב ואחרים קיבלו תקציב חלקי. ברצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – כיצד יתקן משרדך את העניין? 3. מה יעשה משרדך כדי למנוע שיבושים אלו בעתיד? << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בוקר טוב לכולם. מאחר שאני מכיר את הנושא לפני ולפנים, אני אתן לך סקירה מדויקת לגבי התקנה, התקציבים וכל השתלשלות העניינים. קודם כול, מדובר בתקנת תמיכה ולא בתקצוב. אני לא יודע למה זה נשאר כך כבר למעלה מ-20 שנה, שזאת תקנת תמיכה ולא תקצוב. הרי זה ילדים בפנימיות, וילדים בפנימיות הם ילדים נזקקים, ילדים במצוקה, לכאורה דינם כדין כל הפנימיות. אם הפנימיות האחרות זה תקצוב, גם פה צריך להיות תקצוב, ואם כבר תמיכה, אז תמיכה צריכה להיות בבסיס. למה זה צריך להיות הסכם קואליציוני? ואם הסכם קואליציוני, צריך לדאוג גם שיהיה בבסיס. והשנה, ב-2020, בתקנה היה אפס. לא היה תקציב, וזה גם תקציב המשכי, ככה שלא היה אפשר לחלק כסף. המשרד עשה מאמצים רבים וממקורותיו הביא 12 מיליון כדי לתת מקדמות. אני גם לחצתי בנושא הזה כדי שלפחות יקבלו מקדמות, אבל גם לא היה כסף בתקנה, אז המשרד עשה את כל המאמצים והביא את הכסף הזה. התוספת שבאה – הרי מי כמוך יודע אתם מלווים את זה כבר הרבה שנים ומביאים תוספת משמעותית – אם הבסיס היה 23 מיליון ב-2019, נוספו על זה כ-50 מיליון, והשנה זה תקציב המשכי, ובתקציב המשכי אתה לא יכול לתת – או כמו 2019 או מה שכתוב לך, הנמוך מביניהם, ובנמוך מביניהם לדעתי אין שום דבר, אז לקחו את הסכום של השנה שעברה, 63 מיליון, ואת זה מחלקים. אבל כל זה הגיע מאוד מאוחר. רק בספטמבר הגיע הכסף. יש לך 210 בקשות שצריך לבדוק, וזו גם הבעיה של תקנת תמיכה. בתקצוב יש לך את מסמכי היסוד, הם קיימים, אתה נותן עדכון של תלמידים וככה אתה ממשיך. פה אתה צריך להתחיל את כל התהליך מחדש, עם ועדת תמיכות, עם בקשות, עם מסמכים, עם נספחים, עם כל האישורים שצריך, וצריך לעבור ולבדוק אותם. היינו גם בתקופת החגים. עכשיו הוועדה סיימה את עבודתה, והיא מתחילה להזרים כספים למוסדות. בנסיבות האלה שהכסף הגיע מאוחר, בספטמבר, והבקשות היו צריכות להיבדק אחרי החגים, אני חושב שזה היה שיא של מהירות של האגף, של המחלקה, כדי לשחרר את הכסף. הכסף ישוחרר, אני מקווה, בתוך שבוע ימים. עושים את כל המאמצים, הפרוטוקול מוכן. מה שעושים עכשיו זה מזרימים את כל הנתונים למרכב"ה; זה מה שנקרא "מעשה מרכבה". באוצר אי-אפשר היום. זה לא כמו כשאני הייתי יושב-ראש ועדת התמיכות; עוד לא השתמשנו במרכב"ה, יכולתי כבר לשחרר. היום אתה צריך במרכב"ה. דבר ראשון זה להזין את הנתונים של ועדת התמיכות, ואחרי זה כל המסמכים וכל מה שצריך ורק אחר כך לשחרר. זו תשובתי. אני חושב שזה מקיף את הכול. מדובר פה במקדמות ששולמו ביולי-אוגוסט לכ-171 מוסדות, ומדובר ב-11,620 תלמידים תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת ליצמן, בבקשה. << דובר_המשך >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. סגן השר, ברשותך, אני רוצה להעלות כמה תמיהות על מה שענית ועל מה שלא ענית. א. דוחות הנוכחות של תש"ף במשרד הרווחה נעלמו ולא משלמים. כאילו אומרים: כולם להגיש מחדש; תמיכות לשנת 2020 בוועדת התמיכות נדונו רק באוקטובר, אף שהחשב הכללי אישר לשלם מקדמות גם לפני כן, בלי זה, ולא שולם חוץ מ-83 במאי, במאי, ששילמו את זה. גם זה לא בסדר. המשרד מתכנן לא לשלם עבור החודשים מרץ-אפריל השנה. למה? ב. בתקופה האחרונה לא יצאו שום הנחיות של המשרד: חל"ת? לא חל"ת? איך לעבוד? הרי אי-אפשר לוותר, משרד החינוך לא נותן לוותר לעובדים. מה המדיניות של המשרד? אם כן, האם תשלמו את כל השנה בלי בעיות? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לשאלה הראשונה – אמרתי לך בתחילת דבריי שהיו רק 12 מיליון שהמשרד דאג להביא. תחלק את זה במספר התלמידים, וזו המקדמה שקיבלו, אלה שהיו זכאים. אנחנו לא מדברים על מוסדות חדשים, אנחנו מדברים על מוסדות שהיו קיימים. וגם את זה ביקשתי – שמוסדות שקיבלו בשנה שעברה יוכלו לקבל מקדמה; עונים לתנאי הסף ולא מעבר לזה. החדשים – אתה צריך לבדוק אם יש להם זכאות או אין זכאות, ולכן המקדמה היא נמוכה. לגבי הנתונים שאתה אומר שנעלמו – נכון, יש פה בעיה של המערכת. מטפלים בזה והכול ייבדק. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אנחנו בסוף שנה, כל העסק הזה בסוף שנה. אתה יודע מתי הגיע הכסף? רוב הכסף מגיע בסוף השנה, ומבקשים מהמשרד לעשות ניסים ונפלאות. אני אומר לך – – – << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> הרי את הבדיקות יכלו לעשות כל השנה – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> סליחה, רגע. << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> הבדיקות יכלו להיעשות כל השנה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא. זה לא נכון. << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> למה לא? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אתה רוצה שאני אלמד אותך מה זה נוהל תכ"ם? על מה אתה עושה בדיקות? על זה שאין לך כסף? << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> קודם כול תעשה בדיקה אם התיק תקין או המסמכים תקינים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא. לא. רגע. זה לא הולך ככה. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> יש כללים. יש כללים. תעשה לי טובה, יש כללים. אתה מדבר עם יושב-ראש ועדת תמיכות ותיק – עבדתי במשרד החינוך והייתי שותף לנוהל התכ"ם. זה לא הולך כך. אם אין לך כסף, אתה לא יכול לכנס אפילו ועדה. על מה? אסור לך. זו התחייבות שלטונית. אתה הולך להתחייב כשאין לך כסף בתקנה? קודם כול שיהיה לך כסף בתקנה, אחר כך אתה יכול לעשות את כל התהליכים. פה הבעיה. אני אומר שהבעיה היא הרבה יותר חמורה. זה לא המשרד וזו לא המדינה; זה למה בהסכמים הקואליציוניים לא עומדים על כך. יושב פה היושב-ראש, שניהל את המשא ומתן הקואליציוני מהגדולים ביותר, והיו הרבה הזדמנויות. עוד כשעבדתי במשרד החינוך המצב היה אותו דבר. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> למה אתה מאשים את היושב-ראש? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא, אני לא מאשים, אבל הוא אומר, בעצם: למה לא ביקשתם ממני? עכשיו, לגבי החודשיים האלה – אני לא שוכח את כל השאלות – לגבי החודשיים, אני ראיתי את זה. האם צריך לבדוק אם לשלם חודשיים על התקופה הזאת שהם לא היו במוסדות? אז אני רוצה להגיד לך, אני הצעתי ואמרתי להם: הרי זה לא ייתכן. כן היה, לא היה, מאחר שאלו תמיכות – במקרה הזה זה טוב. מאחר שזה תמיכות וזה מתחלק פר-תלמיד, אז מה שלא תקבל בחודשיים, תקבל את זה בעשרה חודשים. זאת אומרת, את הכסף של החודשיים האלה תקבל בעשרה חודשים והערך יעלה, אז קיבלת את הכול. זה מה שהצעתי להם, כמי שמכיר את הנושא, ושוועדת התמיכות תתייחס לזה. אם לא, אני אגיד לך שזה לא צלח. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> איך יכול להיות שמשרד החינוך אומר x ומשרד הרווחה לא מכיר – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> מה למשל? << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> לשלם. הוא אומר חל"ת, הוא אומר לא לפטר את העובדים, ומשרד הרווחה לא מכיר בהם. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כשיש לך אפס בתקנה, אתה משווה את זה לאיזשהו בסיס שקיים? ברגע שיש לך בסיס קיים, לא משנה מהו הסכום – אתה כבר נכנס לפעולה. ברגע שהמשרד מצא, ממקורותיו, 12 מיליון, דקה אחת לא נחו. תכף כבר התחילו לעבוד על כל הבקשות. אבל זה אפס. אפס אתה לא יכול. אם היה שם כבר אז את הסכום של 12 מיליון, באותו זמן שזה נמצא, מאז שגם החשב היה נותן את האישור, אז היה, אבל החשב לא יכול לתת אישור על אפס. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השר נהרי. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה הבאה, שאילתה דחופה מס' 102, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בנושא: התפרצות קורונה בכלא גלבוע. אני מזמין את סגן השר לביטחון פנים דסטה גדי יברקן להשיב. בבקשה. רק לפתוח את המיקרופון בבקשה לחברת הכנסת תומא סלימאן. << שאילתה >> 102. התפרצות קורונה בכלא גלבוע << שאילתה >> << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> סגן השר, פורסם לאחרונה על התפרצות של נגיף הקורונה בכלא גלבוע. ברצוני לשאול: 1. כמה אסירים נדבקו מאז ההתפרצות? 2. כיצד טופלו? מה מצבם היום? 3. מה הם הצעדים שננקטו כדי למנוע עוד התפרצות? << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת – סלימאן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> עאידה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> עאידה. אני רגיל שמעוותים את שמי, אני חייב להחזיר בחזרה, אתם צריכים להבין אותי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה לא חייב. אפשר, אבל לא חייב. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> כן, לא חייב, נכון. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, במענה על שאילתה 102, המחוז הצפוני, כמו שב"ס בכלל, עושה ככל הניתן להגן על חייהם ולשמור על בריאות אנשי הסגל והכלואים הנמצאים במשמורתו. מחוז צפון נערך מבעוד מועד בשל הסכנה להתפשטות הנגיף בתוך המתקנים. גורמי הפיקוד והמקצוע במחוז הצפוני נמצאים בקשר רציף עם משרד הבריאות, מעבדות וגורמי קהילה ומשרדי ממשלה ופועלים בהתאם להנחיות, ולא אחת אף מחמירים מעבר להנחיות. במחוז צפון אחוזי התחלואה נמוכים פי שבעה מבכלל האוכלוסייה בקהילה במדינת ישראל הודות לפעולות שננקטו עד כה: עבודת הסגל מבוצעת בקפסולות, במשמרות ארוכות מהרגיל; כלל המפגשים עם גורמי חוץ מתבצעים מאחורי מחיצה ובמיגון מלא; דיונים משפטיים ומקצועיים מתבצעים באמצעות VC ככל הניתן; כלל המרחבים הציבוריים ואגפי הכליאה עוברים חיטוי כל יום, ומקומות רגישים – כמה פעמים ביום; מוצרי היגיינה ומסכות מחולקים באופן שוטף לכלל האוכלוסייה והסגל; צוותי הרפואה עובדים 24/7 ובודקים את כל האסירים אחת ליממה; הוקמו אגפי סינון לקליטת עצורים, מאסרים נדחים ומתבצעות בדיקות קורונה טרם הכנסת האסירים לאגפים הרגילים; מתבצעות פעולות הסברה שוטפות לאסירים ולסגל; מתבצעות פעולות אכיפה בכל הנוגע לעטיית מסכה ושמירת מרחק; אין התקהלויות מעבר למותר; בכל מקרה של איתור חולה מאומת, הוא מבודד מיידית ומבוצע חקר אפידמיולוגי לשם קטיעת שרשרת ההדבקה; הוקמו אגפים מיוחדים למבודדי קורונה ולחולים במחוז; הוקמו שלשה מתחמי דרייב-אין לבדיקות קורונה לסגל שב"ס, נוסף לבדיקות שמתבצעות בקהילה. אחד מהם נמצא במחוז צפון, במתחם בית סוהר צלמון וחרמון. ב-2 בנובמבר 2020 נערך מבצע דיגום לכלל האסירים והסגל בבית סוהר גלבוע בעקבות הופעת תסמינים אצל כמה אסירים מאגף 3. במסגרת הדיגום בוצעו למעלה מ-1,000 בדיקות בבית הסוהר גלבוע ובבית הסוהר שאטה הסמוך אליו. אותרו כ-87 אסירים ביטחוניים מאומתים, אסיר אחד פלילי וארבעה אנשי סגל. בו ביום הופרדו החולים והועברו לאגף חולים ייעודי שהותאם לכך. התבצע תחקיר אפידמיולוגי, כל האסירים והסגל שהיו במגע עם המאומתים הועברו לאגף בידוד שיועד למבודדי קורונה, והסגל נשלח לביתו למשך 14 יום. בכל המתקנים הסוהרים עובדים בקפסולות, והאסירים מחולקים אף הם לקפסולות אגפיות, כדי להקל על החקירות האפידמיולוגיות ולמנוע הידבקות נרחבת. כל האסירים והסגל שהיו ללא תסמינים במצב בריאותי טוב מאוד, נמצאים בהשגחה צמודה של צוות רפואי 24/7 ונבדקים בכל יום, כולל לקיחת מדדים. נעשתה הסברה מקיפה לאסירים ותוגברה חלוקת אמצעי היגיינה, כולל מסכות. הסוהרים עברו לעבוד במיגון מלא, וכל המרחבים בבתי הסוהר עוברים חיטוי כמה פעמים ביום. מפקד המחוז הפיץ דף הנחיות ומסרי הסברה לאסירים והסגל. מפקד המחוז הכריז על בית הסוהר גלבוע כאדום, הווי אומר, לא נקלטו אסירים חדשים ולא מועברים אסירים מגלבוע עד להחלמה מלאה של כלל האסירים וסיום ימי בידוד. כמו כן, ב-9 בנובמבר 2020 התבצעו שני מבצעי דיגומים נוספים לכלל האסירים. נכון לרגע זה עדיין אין תשובות. ככל שיאותרו אסירים או סגל שדגימתם חיובית, הם יופרדו ויועברו לאגפים המיועדים לכך. מחוז צפון ממשיך בביצוע כל הפעולות הנדרשות כדי למנוע את התפשטות הנגיף בתוך מתקני הכליאה, מתוך אחריות לבריאות הכלואים והסגל ולחייהם. עד כאן המענה על השאילתה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם הבנתי נכון, סגן השר אמר שיש 87 שנתגלו, פלוס אחד פלילי וארבעה אנשי צוות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אכן כן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> וכולם בלי תסמינים? זה מקרה מאוד נדיר. איך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים? נוסף לכך, לפני יומיים פורסם שהתגלו עוד שישה חולי קורונה בגלבוע עצמו – זה דבר אחד. כמה זה נכון? האם בגל השני, הבדיקות שנעשו נעשו בגלל איתור של עוד שישה חולים? איך יכול להיות שכל אלה שנתגלה אצלם וירוס הקורונה, אין להם תסמינים? אם אכן יש תסמינים – מה עושים? כבוד סגן השר אמר שנעשית בדיקה יומית. הכוונה לבדיקת רופא רגילה של תסמינים או בדיקת קורונה רגילה? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> קודם כול, לעניין מישהו שיש לו את הנגיף והוא ללא תסמינים – אני יכול להיות עד לכך שגם לי היה את הנגיף ולא היה לי שום תסמין והייתי בבית – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כולם בלי תסמינים? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> כן, הייתי ממש בלי תסמינים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם המצב הוא ככה, זה לא בעיה – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נתתי לך דוגמה אישית, שהייתי ככה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני סגן השר, אם ככה המצב, צריך לשלוח את מכון ויצמן ללמוד מה קרה שם. זה מעניין. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> את הנגיף לא מעניין אם אתה אסיר ביטחוני או ראש ממשלה או נשיא מדינה. כל אחד וסוגי הדם שלו. לשמחתנו אחד הלא-גזענים היחידים בעולם זה הטבע – ואלוהים; הוא לא מפריד. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סגן השר, אני מבינה ואני יודעת שיש אנשים שלא מפתחים תסמינים, אבל מתוך 100 אף אחד לא פיתח שום תסמין? זה נשמע לי מוזר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יש בדיקות. בסופו של דבר הנתונים שאני נתתי הם נתונים רשמיים, מוסמכים, כאלה שנבדקו על ידי רופא, רופאים. את יודעת, אי-אפשר להטיל בהם דופי בכל בדיקה שהם עושים. אלה התוצאות. אם יש אנשים שהתגלו עוד לפני שעניתי, במהלך התקופה שקיבלתי את השאלה שעליה אני משיב לך – אם כן, אנחנו נבדוק וניתן לך את התשובות. אבל כעיקרון, אלה הנתונים כרגע בנושא הזה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ומה עם הבדיקה היומית? למה הכוונה ב"בדיקה יומית"? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> מה הכוונה בבדיקה ייעודית? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בדיקה יומית. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> קודם כול, בשירות בתי הסוהר, כמו בכל גופי משטרת ישראל, בבט"פ, ועל אחת כמה וכמה בשב"ס, אנחנו עושים בדיקות יומיות על מנת לבדוק שהאנשים לא נדבקו היום או אתמול. מוודאים את זה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה עושים? עושים בדיקת קורונה יום-יום? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יש בדיקות יומיות. כל אגף ואגף מקבל החלטה, כל מפקד כלא, שיש להם בדיקות יומיות. כן, הם עושים את זה, כפי שציינתי לך. אנחנו מאוד מקפידים. רק שתדעו שבגל הראשון שב"ס היה עם הכי פחות הדבקות של קורונה בעולם – בעולם, לא רק פה. בעולם. ההתנהלות של שב"ס בנושא הזה היא למופת וניתן אפילו ללמוד ממנה. אני ממליץ גם לפרויקטור הנכנס לקחת דוגמה מהשב"ס איך נאבקים בקורונה. את הקורונה לא מעניין אם אתה אסיר, סוהר, ראש ממשלה. הם עובדים עם העובדות האלה, עם הוכחות. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ואפילו אם יש קורונה, אין תסמינים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת אבו שחאדה, רשימת השואלים לשאילתה הזאת כבר מלאה, אבל אם אתה רוצה אני יכול להוסיף אותך כשואל נוסף לשאילתה הבאה, שמופנית גם היא לסגן השר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני איתכם היום, אל תלכו הביתה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, בהמשך לשאלה החשובה של חברתי עאידה, הנושא הזה של עשרות אסירים, שאגף שלם נסגר בכלא גלבוע, מעורר הרבה דאגה אצל המשפחות של האסירים וכל מי שעוסק בענייני אסירים. פונים אלינו, ולכן חשוב מאוד שניתן להם תשובות חשובות. אני רוצה להגיד שלא דומה הטיפול – לא רק בקורונה, אלא בכלל – לכל הטיפול הרפואי, במיוחד מה שנקרא בית חולים של שב"ס, שזה המר"ש ברמלה. רק אתמול נפטר עוד אסיר, כמאל אבו ווער, ממחלת סרטן. אני ביקרתי אישית במר"ש. אני חושב שצריך, ואני מבקש מכם וגם משב"ס לערוך דיון מקיף בכל הנושא הזה של מתן טיפול רפואי, בין שזה עכשיו בקורונה ובין שזה בכלל המחלות של אסירים, ולראות איך אפשר שם להשקיע במר"ש כדי שיהיה בית חולים, או להעביר את החולים האלה לבתי חולים ציבוריים, ממשלתיים, על מנת שיקבלו טיפול רפואי נאות וראוי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר יברקן, בשלושת הימים האחרונים עוכבו על ידי משטרת ישראל 20 מפגינות ומפגינים מחוץ לביתו של ראש הממשלה החליפי בני גנץ בראש העין. הייתי שם ביום ראשון האחרון ופגשתי, עשרות מטרים מהמחסום המשטרתי שהוקם בפתח רחובו של בני גנץ, שני מפגינים. אחת בת 71, סגן-אלוף במיל' שולה קליין, ואלוף משנה במיל' יובל סלע. שניהם עמדו שם בשקט עם דגלי ישראל. זה טיבה של ההפגנה בראש העין – היא שקטה, היא על ידי בודדים. לפתע הגיחה ניידת משטרה. השוטרים היו מאוד אדיבים, הם עושים את תפקידם בנחישות וברגישות, אבל אני לא מצליח להבין מה המדיניות – מדוע משטרת ישראל מגיעה להפגנה בודדת, של כמה אנשים בודדים, שעומדים שם עם דגל ישראל בשקט, אפילו בלי להרעיש, בלי מגאפונים, בלי זמבורות, בשקט. עומדים בקרן רחוב, לא מפריעים למעבר הולכי רגל – מדוע לוקחים אותם, מעכבים אותם, מכניסים אותם לניידות ומשחררים אותם אחרי חמש-שש שעות בלי להביא אותם בפני שופט? למה הפרקטיקה הזאת נוהגת? מה מטרתה? לפי איזה הוראות חוק הסמכות הזאת נובעת? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אתה יודע להגיד לי אם ההפגנה הזאת הייתה חוקית? הם הוציאו לזה אישור? אני רוצה לדעת, פשוט. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני לא יודע שצריך אישור לשני אנשים שעומדים בקרן רחוב עם דגלי ישראל. הם פשוט עומדים שם עם דגל ישראל. באמת, עמדתי שם. זה היה אחד מהאירועים הכי עצובים שאני חוויתי כאזרח במדינת ישראל. הם עמדו שם, באמת, אנשים מבוגרים, בקרן רחוב, לא הפריעו לאיש. עמדו שם עם דגל. שוב, אני מאוד מעריך את עבודת שוטרי משטרת ישראל – הם נהגו באמת ברגישות – אבל כששאלתי אותם למה הם מעכבים את אותם מפגינים בודדים, הם אמרו: כי אלה ההנחיות שקיבלנו. אז אני שואל אותך כאן, אדוני סגן השר: מדוע ניתנות ההנחיות האלה לפנות מפגינים בודדים, עשרות מטרים, בלי שום הפרעה לציבור, בלי שום הפרעה לסדר הציבורי? זו המשמעות של דמוקרטיה: אזרחים יכולים לצאת עם דגל ולעמוד כי כך הם מרגישים, כי כך צו מצפונם מחייב אותם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת ידידי יורם להב הרצנו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יוראי. << יור << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אמרתי את זה נכון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יוראי, יוראי. << יור << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יוראי, אמרתי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כל הדרכים מובילות לרומא או לראש העין. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> כל הדרכים מובילות לירושלים. זה הכי חשוב. תשמע, ידידי, חברי, קודם כול, משטרת ישראל – אנחנו לא נותנים הנחיה למשטרת ישראל איך לפעול במחאות. המפקדים בשטח, התחנות בשטח, לפי סוגי האירוע, הם אלה שמטפלים. יחד עם זאת, משטרת ישראל פועלת בעניין הזה מסביב לשעון, בכל נקודה, בכל יום, ובוודאי לאישיות מאובטחת כמו ראש הממשלה החליפי. אבל אם יש איזשהו אירוע חריג כפי שאתה מתאר אותו, אני אבדוק ואני אשיב לך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הבעיה היא שזה קורה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מאה אחוז. הוא יבדוק את – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אתה יודע, משטרת ישראל עובדת מסביב לשעון. אם זה אירוע חריג בעיניך, אני אשב איתך, אני אבדוק את זה ואתן לך תשובה מסודרת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רק לגבי השאלה של חבר הכנסת סעדי. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סעדי, קודם כול, גורמי הרפואה בשב"ס עושים את מלאכתם מסביב לשעון, בוודאי בימי קורונה. אני אכן מסכים למה שאמרת, שצריך לבדוק את זה בלי קשר לימי קורונה, אלא לבדוק את הטיפול גם בימי שגרה. המערך הרפואי בשב"ס, גם בית החולים שלהם ברמלה, כל מה שאנחנו עושים הוא יחסית – בין השנים מן המתקדמות שיש. גם הטיפול – האסירים יכולים להעיד על כך. בוודאי שאם יש אירוע חריג בעיניך שהוא לא זכה לתשומת לב ואתה מכיר את האירוע הזה, אני מוכן לבדוק את זה באופן אישי ולהביא לך תשובה מהימנה. תסמוך עליי שכשאני אומר משהו, אני משתדל לעמוד במה שאני מבטיח. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנא הישאר איתנו, אדוני סגן השר, לשאילתה דחופה מס' 104, של חבר הכנסת חמד עמאר, בנושא: הכוונה שלא לגייס יותר את בני העדה הדרוזית לשב"ס. בבקשה. << שאילתה >> 104. הכוונה שלא לגייס יותר את בני העדה הדרוזית לשב"ס << שאילתה >> << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש וכבוד סגן השר, פורסם ברשת ב' שבמכרזים חדשים של השב"ס נוספו שתי שאלות חדשות הנוגעות למקום המגורים והלאום של המועמדים. בנוסף, בשאלת הלאום צוינו רק האפשרויות: יהודי, מוסלמי, נוצרי ואחר. ברצוני לשאול: 1. האם ישנה כוונה למנוע את גיוס בני העדה הדרוזית? 2. אם כן – מדוע? 3. כיצד יפעל משרדך לביטול ההנחיה הזאת? << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, במענה על שאילתה 104, שירות בתי הסוהר, כחלק מכוחות הביטחון, מגייס לשירותיו את כלל בני העדות והדתות אשר עומדים בקריטריונים לגיוס. בשירות בתי הסוהר ככלל משרתים למעלה מ-15% בני העדה הדרוזית, ובתחום הביטחון בפרט כ-20% מהמשרתים הם מבני העדה הדרוזית. נושא הלאום שצוין באתר האינטרנט היה קיים היסטורית בלבד, כחלק מפרטי הגשת המועמדות, ואין לו רלוונטיות כקריטריון לגיוס. לאחר שהוסבה תשומת ליבנו לפרט זה הנושא טופל ואינו מופיע יותר כנתון שעל המועמד למלא. הגיוס הממוקד לשירות הארגון מתבצע בהלימה עם תכנון שנתי ורב-שנתי ובמטרה לעמוד בדרישות המבצעיות של הארגון, הנגזרות גם מאזור מגורי סוהרי הביטחון, הנדרשים לזמינות ביחידת שירותם, בהלימה עם הפריסה הארצית של מתקני הכליאה. אציין כי אין מניעה לגייס מועמד שמעתיק את מגוריו לאזור רלוונטי בארץ בהתאם לדרישות המבצעיות של הארגון ושעומד בשאר הקריטריונים. לשירות בתי הסוהר אין כל כוונה לעצור גיוס של בני העדה הדרוזית או בני כל עדה אחרת אלא לגייס סוהרי ביטחון בהלימה לצורכי הארגון. אשמח להוסיף לך משהו באופן אישי על העניין הזה, ובפרט לעדה הדרוזית, אחינו; אני לא אוהב להשתמש ב"אחינו לדם", אלא "אחינו לחיים". שותפות הגורל שלנו פה היא מימי קדם, ובוודאי ובוודאי שאני, כששמעתי את הפרסומים האלה באינטרנט ושמעתי חלק מהראיונות, אמרתי: אני לא מאמין, אני רוצה לעשות את הבדיקה. אני אומר לך, אנחנו נבטיח שוויון מלא וייצוג הולם לעדה הדרוזית ולכל מי שיתגייס על פי הקריטריונים של השב"ס ומשרד הביטחון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת עמאר. בבקשה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מאז פרסום הכתבה קיבלתי מבול של שיחות של צעירים דרוזים שמונעים מהם להתגייס. התשובה שלך – אני אגיד לך, במקומך הייתי מתבייש לענות תשובה כזאת. הרי אתה יודע שמקום מגורים לא מפריע, כי העבודה של שירות בתי הסוהר היא עבודה במשמרות של כמה ימים ולא עבודת יום, שבה צריך להזעיק אותו במצב של כוננות. אני קראתי את התגובה שלהם וצחקתי. אתה יודע ואני יודע שתמיד, בכל מתקן ביטחוני, יש את כיתת הכוננות שנמצאת. אנחנו באים מהמערכות האלה. לכן, מקום מגורים – צריך להוריד אותו באופן מיידי; להוריד אותו ושיותר לא יהיה. 70 שנה לא היה. רק בשנתיים האחרונות זה היה. אם זה כך, את ממלא מקום הנציב צריך לשלוח הביתה, כי הוא גר בצפון, והוא צריך להיות בכוננות מס' 1 ולא 2. אני אומר לך שהמגמה הזאת במשרד לביטחון הפנים קיימת. גם במשטרה – אם דרוזי רוצה ללכת להתגייס במינהלת שהקים המשרד לביטחון הפנים לבני מיעוטים, אומרים לו באופן מיידי: אתה לא יכול להתגייס דרכנו, לך מכאן. רק שואלים אותו – דרוזי. אתן לך דוגמה: קצין בשירות פעיל עכשיו, מ"פ בשריון – אדוני היושב-ראש, זה בן אדם מוכשר או לא? – שהשתתף בצוק איתן ובכמה מבצעים, הוא איש מוכשר; ניסה להתגייס ושלח קורות חיים והתקשר לוודא למה לא עונים לו פעמיים. מה ענו לו? קורות החיים שלך לא מתאימים. מתאים להיות מ"פ בשריון ולא מתאים להיות סוהר בשירות בתי הסוהר. אם זו לא מגמה, מה המגמה? אני אומר לך עוד – אני עשיתי עבודת בית לפני שהגעתי – תבדוק בשנתיים האחרונות כמה דרוזים יצאו לקורס קצינים. תבדוק בשירות בתי הסוהר ובמשטרה. תבדוק כמה דרוזים התקדמו כקצינים בשירות בתי הסוהר ובמשטרה – אני מדבר על השנתיים האחרונות. יש מגמה, ואם זו לא מגמה – אתה תגיד לי מה המגמה בשירות בתי הסוהר, וגם במשטרת ישראל. לכן אני אומר לך: אתם צריכים לתת הנחיה כמשרד באופן מיידי לבטל את מקום המגורים ולבטל את הלאום, ואם אמרת שכבר ביטלו – אני מאוד שמח. מקום מגורים לא צריך להוות בעיה. אם מפקד של כלא בדרום יכול לגור בצפון ואם ממלא מקום הנציב יכול לגור בצפון ולהיות בכוננות לכל מקום, אז מקום מגורים לא יכול להפריע. אם אותו מ"פ שמשרת עכשיו בגבול עזה יכול להיות מ"פ שם ויכולים להקפיץ אותו מתי שהם רוצים, אז זו לא סיבה לבוא ולהגיד לי: מקום מגורים וכוננות. הרי אנחנו באים מהמערכות האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת, ידידי, תשמע, אתה מתאר פה תמונה כאילו שום דבר לא עובד, כאילו בשב"ס ובבט"פ אין דרוזים, אין קצינים בכירים – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש. אמרו את זה. אמרו: יש יותר מדי. אתה אמרת שיש 15%. אמרו: יש יותר מדי – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> הקשבתי לך בקשב רב. אתה מצייר תמונה שרחוקה מן האמת. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא אאפשר את זה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תמונה שרחוקה מן האמת. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אומר לך, אני לא אאפשר את זה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מציע לך – ואתה יודע היטב – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דרוזי לא יהיה מופלה במדינה הזאת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> ידידי, אתה – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דרוזי לא יהיה מופלה במדינה הזאת. דרוזי שווה לכל אחד ואחד במדינה הזאת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> – – אומר דברים שאינם נכונים. אתה אומר דברים שאינם נכונים, ואתה לא יכול לבוא לכאן ולהסית. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה נכון מאוד. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לא נכון. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מוכן לשבת איתך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מוכן לשבת איתך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת עמאר, תן לו – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני אתן לך קורות חיים של הבחור הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת עמאר, תן לו. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אתה אומר דברים לא נכונים – – – לגמרי. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני אתן לך את קורות החיים. אומרים לו: לא מתאים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אתה אומר דברים לא נכונים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רגע, רגע, אדוני סגן השר. חבר הכנסת עמאר, הוא שמע אותך. אמרת דברים לא פשוטים – הוא רוצה עכשיו להשיב. אי-אפשר לשמוע כך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אז תן לי להשיב לך. אני הקשבתי לך בקשב רב. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אני אקשיב לך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> גם באופן אישי אני מאוד מכבד את עבודתך הפרלמנטרית בבית הזה, גם ברמה האישית אני מאוד מכבד אותך, אבל במקרה הספציפי הזה אתה מביא נתונים שאני לא בטוח שהם קיימים. אני לא יודע מאיפה הבאת אותם. הדבר הזה, מה שאתה אומר כרגע הוא שכאילו דרוזים לא מתגייסים לשירות הביטחון וכאילו אין קצינים דרוזים. אני אומר לך את הנתונים. אני מסכים, בלי קשר לדבר הזה, הנושא הזה צריך להיות נושא שמי שמשרת בצבא – אם הוא טוב לצה"ל הוא חייב להיות טוב גם לשירות בכוחות הביטחון האזרחיים. תאמין לי, אני מגיע מציבור שעובר את האפליה הזאת יום-יום, ועלינו לשתף פעולה, אבל אנחנו צריכים לשתף פעולה עם האמת, עם היושרה; לא להוסיף עליה עוד דברים עם סימן קריאה כשצריך להיות סימן שאלה. אתה רוצה שנעבוד? בוא נשב ונטפל בה. אתה לא יכול לבוא ולזרוק נתונים שאינם קיימים – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> – – ואתה רוצה להכפיש על הדרך את השב"ס ואת המשרד לביטחון הפנים. תאמין לי, אתמול אני קיימתי, במינהלת בקריית אתא – ישבתי עם חכרוש וישבתי עם כמה מראשי הערים. אנחנו מקיימים דיונים כדי לטפל בנושא הזה. אני לא אסכים לדבר הזה שאתה מנסה לעשות והוא לא נכון. אתה יודע טוב מאוד שדרוזים – וזה לא עניין אישי שלי; אני אלך ויבוא מישהו אחר – מדינת ישראל מחבקת את לוחמיה ואת כלל אזרחיה, ובוודאי את העדה הדרוזית. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח. בבקשה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ביום שני פרסמה כרמלה מנשה שבשב"ס רוצים לצמצם את מספר הסוהרים הדרוזים. אני פונה אליך, גדי יברקן – אתה סגן שר לביטחון פנים, בן העדה האתיופית: האם תרגיש בנוח שיגידו שיש יותר מדי אתיופים בשירות השב"ס? כיצד אתה מרגיש עם העובדה שיהיה לגיטימי במדינת ישראל, בשנת 2020, שישאלו במקומות עבודה ובחסות המדינה מה הלאום שלך, מה העדה שלך ומה מקום המגורים שלך? אבקש לדעת כיצד תנהג בנדון בתור מי שמצופה ממנו לתקן את האפליה הזאת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה. בבקשה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה. ביקשת. אתה רוצה לוותר לחבר הכנסת עסאקלה? אפשר, אין לי בעיה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מוותר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, צר לי לאכזב חלק מחבריי שהאמינו לשקר הגדול שאם הדרוזים משרתים בצבא הם חסינים בפני אפליה. אני אומר, בכל מקום, בכל תחומי החיים במדינת ישראל, גם הדרוזים מופלים, כמו שאר הערבים, וזה כנראה כואב יותר כאשר הם נדרשים לשירות חובה ובאותו זמן אותה מערכת מפלה אותם. השאלה היא אם המשרד לביטחון פנים, משרד הביטחון, משרדי הממשלה כולם, באמת מתייחסים לכל הערבים, ובתוכם גם הדרוזים, כאזרחים שווים וכקבוצה שצריכה להיות מיוצגת באופן הולם בכל תחומי החיים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לעניין של גברתי, חברת הכנסת, חברתי, הקראתי את התשובה, אני מניח שהקשבת לה, אבל אני רוצה להגיד ברמה האישית. קודם כול, כששמעתי את הידיעה זה הפריע לי מאוד. לא רק שזה הפריע לי, בהתחלה אפילו הזדעזעתי, איך הם בכלל בגוף כזה אומרים דבר כזה – ובדקנו, ואני גם בדקתי אם הייתה אמירה כזאת. אני יכול להגיד לך שבכלל לא מסמכותו של עובד מדינה לבוא ולהגיד: בעניין הזה יש פה יותר מדי דרוזים, חרדים, מרוקאים, תימנים, אתיופים. בוודאי אין לאף אחד סמכות להגיד דבר כזה, ומבדיקה – זה לא נאמר על ידי גורם רשמי בכלל. התקשורת – תפקידה לכתוב, להגיד מה שהיא רוצה. בחלק מהמקרים, גם לתאריך שהם כותבים – אני בקושי מאמין לתקשורת. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. נאמר – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נאמר. בעניין הזה אני אומר לך: לא גורם רשמי של שב"ס. אף אחד לא אומר את הדבר הזה. לעניין האישי, אני חושב שזה יהיה בושה למדינת ישראל, עד היום – ואני אומר לכם את זה כסגן שר, גם כאזרח שדואג למדינה הזאת ואכפת לו, כבחור ציוני ופטריוטי – לא מאמין שהנושא של הלאום אמור להוות כותרת, וצריך להוריד אותו בכלל מהשאלון; לא רק בנושא שב"ס – בכלל בכל משרדי הממשלה. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה אומר ששתי הסוגיות הורדו מהשאלונים, גם הלאום וגם – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> לא. אני אומר לך את דעתי – שאלת אותי ברמה האישית. קודם הפנית אליי שאלה אישית: מה אתה מרגיש? אני עונה לך כגדי מה אני מרגיש ומה דעתי, אני לא אומר לך כרגע מה ירד מבחינת המדינה. יצטרכו לשבת על זה, ואני מניח, אמרתי, שמה שירד זה הנושא של המוצא, הלאום, בסוגיה הזאת. יחד עם זאת, לא צריך להיתמם. אנחנו גופי ביטחון. בוודאי לא קשור לעדה הדרוזית. אנחנו גם צריכים לבדוק מי האנשים שמתאימים. חברינו, חיילי, אזרחי, מדינת ישראל, שהגנו על מדינת ישראל, וקצינים ולוחמים בכל מקום שהשתתפו ומשתתפים בביטחונה של מדינת ישראל – הם צריכים להיות שווה בשווה כמו כל חבריהם. בנושא הזה, אני איתכם בעניין הזה – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה תדאג באופן אישי שאלה שני סעיפים שיבוטלו? << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> יותר מזה. עכשיו, ברגע שאני ארד מכאן, את ואני יושבים ואנחנו מטפלים בזה ביחד, יחד עם ידידי חבר הכנסת. אנחנו נטפל בנושא הזה. חבר הכנסת, ידידי, כמו שאתה ציינת, בכלל לא קושרים מין בשאינו מינו. העדה הדרוזית היא עדה נפלאה שתורמת. הלוואי, הלוואי, הלוואי, שהרבה אוכלוסיות יהודיות היו תורמות את תרומתן כפי שהעדה הדרוזית תורמת לעם ולמדינה. אין צורך כרגע גם לערב אותם בנושאים, לצרכים פוליטיים פנים-ערביים, ולהגיד שהעדה הדרוזית מופלית. זה לא המקום – ובדיוק לזה כיוונתי, ידידי חבר הכנסת, כשאמרתי שאין צורך לצייר תמונה שאינה באמת, משום שיש אנשים שמנסים להשתמש בזה לצורך משהו אחר. בעניין הזה, ידידי חבר הכנסת, אנחנו עושים על מנת לשלב את ערביי ישראל גם בתוכנית שראש הממשלה קיבל עליה החלטה שבתוך שבועיים צריך להגיש תוכנית חומש גדולה מאוד שתהיה מתוקצבת. והעניין של להשוות בין ערביי ישראל לדרוזים – לדעתי, גם אתה מאמין שהוא לא נכון. אנחנו נצפה – והלוואי שהמינהלת תעבוד ויהיו שם תקציבים, תחנות ייפתחו בערים ובכפרים ערביים, שיהיה שיתוף פעולה, על מנת שאזרחי ישראל הערבים יהיו חלק אמיתי; לא רק שיגורו איתנו באותה מדינה אלא שיבינו שאין להם מדינה אחרת. יש מדינת ישראל שווה לכולם. כמו שאתה יודע, אנחנו עושים את המקסימום האפשרי – אם אתם בבית הזה תיתנו לנו יד ושיתוף פעולה, כמו שעושים ראשי הרשויות הערבים, שאני נפגשתי איתם אתמול במינהלת. לצערי הרב, מה שקורה בשטח – פה, אצל חלק, לא כולם; חלק מחברי הכנסת מהרשימה המשותפת – הוא הפוך מוחלט. כאילו אחרי הבחירות – חלקם, אני לא אומר כולם, אני לא מכליל; אני גם לא רוצה לקחת את זה לשיח פוליטי בכלל, ידידי. אלה נושאים חברתיים. בואו נעבוד. יש פה הזדמנות לשתף פעולה. נעזור לכל אזרחי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא הישאר איתנו כדי להשיב על שתי שאילתות רגילות. הראשונה שבהן – שאילתה מס' 169, של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שכותרתה: ניסיון הרצח הכפול ביישוב א-זרנוק. בבקשה, חבר הכנסת אבו שחאדה, אנא תקריא את השאילתה. << שאילתה >> 169. ניסיון הרצח הכפול ביישוב א-זרנוק << שאילתה >> << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, חברי הכנסת, ביום 19 ביוני 2020 היה ניסיון לרצח של מנהל בית ספר בכפר זרנוק שבנגב וגם של קרוב משפחתו. המנהל הזה עבר כמה התנקשויות בחייו. המשטרה מודעת לעניין. הם התחילו בחקירה. השאלה שלי: באיזה שלב נמצאת החקירה בנושא חמור זה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אבו שחאדה, מענה על שאילתה 169, ניסיון הרצח הכפול ביישוב א-זרנוק. האירוע המתואר בשאילתה מצוי בשלבי חקירה מתקדמים. היות שהחקירה עודנה מתנהלת, נבצר ממשטרת ישראל למסור פרטים נוספים על אודותיה בשלב זה. חבר הכנסת אבו שחאדה הנכבד מוזמן לפנות למשרדנו בהמשך ונשמח לעדכן בהתפתחויות, ככל שתהיינה, בכפוף להשלמת חקירה. לעת הזאת, זה מה שיש לי. מכירים את האירוע; האירוע בבדיקה, בטיפול, ומטבע הדברים, כפי שציינתי, מאחר שאיננו רוצים לפרסם דברים שנמצאים בהליך חקירה, אז אנחנו נעדכן בהמשך. אם תרצה להתעדכן בפרטים שכן נוכל למסור לך בעניין הזה אז אתה בוודאי מוזמן לשוחח עימי או עם משרדנו. בהחלט. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, ברור לך שלא ענית לי. פשוט, בעניין הזה, מה שקורה, שבחברה הערבית, לצערנו, יש פשע ואין עונש, יש חטא ואין עונש, וזה לא המקרה הראשון, ולא המקרה השני, ולא המקרה ה-20, ולא המקרה ה-100. יכולת הפענוח של המשטרה, ברגע שהקורבנות הם ערבים, יורדת בצורה דרמטית. אותה משטרה, אדוני, אותה משטרה, סגן השר – אם היה קורבן יהודי, הייתה מגיעה לתוצאות יותר טובות, גם אם זה בנגב וגם אם זה בגליל. אני פשוט רוצה שהדבר הזה גם לא ייסגר, כי מה שקורה פה זה פשיעה ללא הרתעה; זה דבר שנותן אור ירוק להמשך הפשיעה. תודה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אתה יודע, אני הסכמתי איתך בנושא הזה ובנושאים הללו כבר כמה פעמים. גם במליאה דיברנו על כך. אין להשוות את הטיפול הזה שאתה אומר – אם זה היה באירוע בין יהודים, המשטרה הייתה מטפלת אחרת. המשטרה מטפלת בכל אירוע בלי להבדיל ולעשות אפליה, כי זה תפקידה. היא תגיע לכל נקודה שיתאפשר לה. בחלק מהמקרים – אני לא רוצה לפתוח ולהיכנס לזה – יש עניין, אתה יודע, פנים-חברתי במגזר הערבי, שדברים נפתרים גם בתוך האוכלוסייה; גם בתוך הסכסוך נכנסים דברים. המשטרה – כל זה לא מעניין אותה. היא פותרת. היא עושה את מה שהיא יכולה. גם משקיעים בכך תקציבים, ודיברנו על כך גם בוועדה למיגור האלימות בחברה הערבית. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מנהל בית הספר עבר כמה התנקשויות בחייו. בן דודו נמצא בטיפול נמרץ. אדוני, אני לא יכול להבין את התשובה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> הנושא הזה ספציפית, כמו הרבה נושאים – גם זה נמצא בבדיקה. אני אומר לך את זה לא מן השפה ולחוץ אלא באמת. שנינו – אתה מכיר את זה יותר ממני; אני מכיר את זה. אתה יודע, מרגע שנכנסתי לתפקיד גם אני התחלתי ללמוד אותו וגם השר הנחה באופן אישי. הוצאנו כמה הנחיות, וגם פגישות בתוך הבט"פ, וגם נפגשו איתנו, גם יושב-ראש הוועדה למיגור האלימות בחברה הערבית. ישבנו על כך, ואנחנו מקצים כל מה שאנחנו יכולים. אני אשמח מאוד שתהיו שותפים שלנו – אתה יודע, שלא נשאיר את זה. ואתם יודעים טוב מאוד שאנחנו פנויים, גם השר וגם אני וגם המינהלת, ועוד כספים, אם אנחנו צריכים לתת. וגם אם אנחנו צריכים להקים עכשיו – תחנות משטרה נפתחות, דברים שלא היו בשנים שעברו, ואתם יודעים את זה. לא כולם מסכימים, אבל אנחנו בהחלט בכיוון טוב של שיפור. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה מס' 222, של חבר הכנסת סעיד אלחרומי, שנושאה: יחידת יואב המשטרתית. בבקשה. << שאילתה >> 222. יחידת יואב המשטרתית << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, שוטרי יחידת יואב תקפו את ראש מועצת אל-קסום בתחילת ספטמבר – לרבות עדויות נוספות על תוקפנות ברוטלית כנגד התושבים הבדואים בנגב במקומות נוספים. רצוני לשאול: 1. מה תפקידה העיקרי של היחידה? 2. כמה שוטרים יש ביחידה? 3. האם תקצובה הוא במסגרת תוכנית 2397? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מענה על שאילתה 222, של חבר הכנסת סעיד אלחרומי: יחידת יואב המשטרתית. ראשית, מן הראוי לציין כי בניגוד לנטען במבוא לשאילתה באשר לאירוע המוזכר בו, לדברי משטרת ישראל לא היה במהלך האירוע שימוש בכוח מצד שוטרי היחידה. מענה לשאילתה: ייעוד היחידה הוא סיוע לכל הגופים הממשלתיים הפועלים להסדרה ולאכיפת החוק בתחום עבירות בנייה, פלישות למקרקעי ציבור ושימוש במקרקעי ציבור ללא היתר כדין, וכן לביצוע פעולות אכיפה ממוקדות. במקרים של סיוע לביצוע צו הריסה או פינוי, היחידה מופקדת על אבטחת מגיש הבקשה ונציגיו, על מניעת הפרעה לביצוע ההריסה או הפינוי, על שמירת הנפש והרכוש במקומות שבהם ניתן הסיוע ועל טיפול באירועים פליליים העשויים להתפתח בנסיבות אלה. במענה על השאלה השנייה, ביחידה משרתים 210 שוטרים, נכון ל-4 בנובמבר 2020. במענה על השאלה השלישית, היחידה לא תוקצבה במסגרת תוכנית 2397. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת אלחרומי, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מרגיש שאני רצוי פה היום, אני מדבר איתך שעות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מאוד רצוי, כן, כן. אבל אתה יודע, גם ההנאה הזאת עומדת להיגמר. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> סגן השר, יש לך משמרת ארוכה היום. יחידת יואב, בעצם, מעבר לתפקיד שפירטת, אדוני סגן השר, היא יוזמת הגעה לשבטים ולמאהלים, ולפני שהצו נכנס לתוקף, או לפני שיש פסיקה, מזמינים את האנשים, פותחים להם תיקים פליליים ומאלצים אותם או לפרק או להרוס את המבנה; זה לאו דווקא רק סיוע ואבטחה של הכוח או של הגופים שמבצעים את ההריסה. לכן, אני שאלתי לגבי התפקיד. מה שבפועל נעשה הוא מעבר לתפקיד שציינת בתשובה שלך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> קודם כול, כל תפקידה של היחידה כפי שהוגדר בחוק, וגם בפועל, היא סיוע למי שמזמין את הבקשה ועל פי החוק. אם יש דרישה, אם אתה מכיר אירועים ספציפיים שהגיעו ללא היתר, ללא בקשה, בלי שקראו להם, אז גם את האירועים הללו אנחנו נבדוק. בשמחה אני אשתף איתך פעולה. תנחה אותי, תראה לי נקודה מסוימת, אירוע מסוים שהיחידה הגיעה – אנחנו נטפל ביחד. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בשמחה רבה. אנחנו מדברים על אוכלוסייה חלשה. כאשר מגיע צו מינהלי, לא נותנים את הזמן לאדם או לאישה הזאת, החלשה, לפנות לערכאות משפטיות ולמצות את ההליך. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נכון, אבל הצו המינהלי לא קשור ליחידה. היחידה עוזרת למי שמעביר את הצו המינהלי – לסייע לו, להגן עליו, לוודא שההריסה או הפינוי יתקיים כסדרו. אם יש אירועים חריגים שאתה מכיר – – << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בשמחה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> – – אני לא מכיר כזה. אם אתה מכיר, אני לא חולק עליך, נשב ונדבר עליו. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בשמחה. אני אעביר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מילת סיום. אני חזרתי משליחות מדינית בשם ראש הממשלה באתיופיה. באחד המפגשים שעשיתי, ישבתי עם יושב-ראש הפרלמנט האתיופי, שוחחנו, אמרתי לו: תשמע, אנחנו צריכים להקים אגודת ידידות אתיופיה-ישראל לחיזוק הקשרים. הוא אומר לי, יושב-ראש הפרלמנט: אדוני סגן השר, אנחנו לא צריכים להקים אגודת ידידות, כל הפרלמנט הזה של אתיופיה הוא ידיד אמת של ישראל. ולכן סיכמנו – אני בהזדמנות גם מודיע לך שהוא רוצה לבוא לבקר אותך, משלחת רשמית שתגיע. אנחנו גם נעשה איזשהו שיח בהובלתך, ויש לך דרישת שלום ממנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בשמחה, הוא מוזמן בכל עת, ואני גם יכול לומר שיש לנו גם כמובן אגודת ידידות כאן בכנסת עם אתיופיה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> כן, כן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בהחלט אני אשמח עוד היום לטפל ולוודא שהביקור הזה אכן יקרה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> מצוין. כמובן, גברתי המזכירה, גם את מוזמנת למשלחת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ואני מזמין עכשיו את שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן להשיב על שאילתה דחופה מס' 106, של חבר הכנסת עמית הלוי, שכותרתה: הסתרת חשדות. בבקשה. << שאילתה >> 106. הסתרת חשדות << שאילתה >> << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני שר המשפטים ניסנקורן, אנחנו מדברים על פרשייה שהתחילה ב-2012, ובה מי שניצח על החקירה קלט מידע מבהיל לגבי השר בן אליעזר. מה שחשוב לי בשאילתה הזאת – איך לקח הרבה מאוד שנים לפרקליטות המדינה להקים צוות בדיקה בראשות עו"ד רז נזרי? למרות בקשה שכבר נמצאת פה שלוש וחצי שנים – על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין – עד היום לא פרסמתם מה היה שם. האם הצוות סיים את הפעולה שלו? מה הממצאים? אין דבר יותר חשוב לציבור מאשר שאור השמש ייכנס גם לרחוב צלאח א-דין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת הלוי, צריך להקריא את השאילתה כמו שהיא כתובה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> וללא תוספות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> האם הצוות סיים את פעולתו? בסדר גמור, תודה. האם הצוות סיים את פעולתו? מדוע הממצאים לא נמסרו עד היום לציבור או לחברי הכנסת? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, כמה שנים לפני שהשר לשעבר פואד בן אליעזר ז"ל היה מועמד לנשיאות, הוקם צוות לבדיקת החשדות נגדו. מסקנות הצוות שהוקם באמת טרם פורסמו. חבר הכנסת עמית הלוי שואל אם הצוות סיים את פעולתו ומדוע הממצאים אינם נמסרים לציבור או לחברי הכנסת. השאילתה של חבר הכנסת עמית הלוי מתבססת על פנייתו של משה אלעד למשנה ליועץ המשפטי לממשלה. משה אלעד, אשר שימש בעבר כקצין ביחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל, פנה בשנת 2017 וטען לכשל של גורמי חקירה ומודיעין במשטרה. לפי הנטען בפנייה, בשנת 2012, כשנתיים לפני פתיחת החקירה נגד בנימין פואד בן אליעזר, זיכרונו לברכה, הגיע למשטרה מידע בנוגע לבן אליעזר. אלעד, שהיה מופקד על הטיפול בעניין, טען כי בכירים במשטרה התעלמו מהמידע האמור ולא פעלו למיצוי הבירור של הדברים. לדבריו, התנהלות זו הביאה לעיכוב מיותר ובלתי סביר בפתיחת החקירה נגד בן אליעזר, והיא נפתחה בשנת 2014, דהיינו, הוא טוען לסחבת של שנתיים. חשוב להבהיר כי מדובר בפנייה הנוגעת לעניין אשר נחקר במסגרת חקירה פלילית, ולכן רוב המידע אינו מצוי בידיעתי, שכן זהו מידע שלפי הדין אסור להעבירו או לפרסמו. בעקבות פנייתו של אלעד נערכה בדיקה מקיפה ויסודית של העניין. בדיקה זו העלתה כי לא נמצא כשל משמעותי בטיפול המשטרה במידע שהגיע אליה בשנת 2012. למעשה, הבדיקה העלתה כי נעשו בזמנו בדיקות לבחינת המידע מול גופים ורשויות אחרות, ובסופן נקבע על ידי גורמי המשטרה כי נכון לאותה נקודת זמן, לא נמצאה תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בחקירה פלילית. כאמור, לימים, בשנת 2014, התקבלה החלטה אחרת, ונפתחה כאמור חקירה פלילית נגד בנימין בן אליעזר, זיכרונו לברכה. בחודש מאי של שנת 2019 עודכן אלעד כי פנייתו מצויה בבדיקה מול כלל הגורמים הנוגעים בדבר, אולם מאחר שהפנייה נוגעת לחקירה פלילית, לא ניתן יהיה להעביר לו את ממצאי הבדיקה. מכל מקום, אני מסכים שעיכוב המענה למשה אלעד הוא בהחלט ארוך מדי, וצריך לסכם ולתת תשובות בנושאים האלה בפרקי זמן הרבה יותר קצרים. בהתאם לכך פניתי לגורם הרלוונטי וביקשתי כי תינתן תשובה לפונה בתוך שבוע מהיום. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת לוי, בבקשה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> השר ניסנקורן, הדיון הוא לא על הנושא הפלילי של פואד – למרות שגם זה מעורר תהייה, כיוון שעל אותם 1.5 מיליון שקל הוגש כתב אישום, אז אני לא יודע מה השתנה ב-1.5 מיליון מ-2012 ועד 2014. התהייה היא: האם היה צוות ברשות רז נזרי? אם רז נזרי בדק מה קרה לראש יאח"ה, ולאדון יצחקי – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> שנייה, רק דקה אחת. – – שאל אותם את השאלות האלה, ומיכל רוזין פנתה פה לפני שלוש וחצי שנים, אני חושב שאנחנו, כחברי כנסת, מותר לנו – עזוב את משה אלעד – לקבל תשובות מה בדיוק היה שם, למה מ-2012 עד 2014 החליטו החלטה מודעת שעל אותם 1.5 מיליון שקלים – לא לפתוח בחקירה. זה דבר שכשאנחנו דורשים שקיפות ורוצים שאור השמש יחטא את הכול, הכי חשוב זה מערכת אכיפת החוק. אנחנו פוגעים באמון הציבור אם אנחנו לא יודעים. אם חברת כנסת לפני שלוש וחצי שנים אומרת: מה היה שם, והיא לא מקבלת תשובה, התשובה צריכה להינתן לנו, לא רק לאזרח משה אלעד. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז מה שאני אומר לך, שהייתה בדיקה. התשובה היא כן, הייתה בדיקה. הבדיקה העלתה שלא היה כשל בפעילות המשטרה – כשל חקירתי – ושלאותה עת, לאותה עת של 2012 – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו לא מדברים על כשל חקירתי. רק שנייה. אנחנו מדברים על למה לא הוגשו כתבי אישום, לא על החקירה עצמה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל זאת התשובה, נו. אבל זאת התשובה – שבאותה עת – אני קראתי את זה לפני רגע – שבאותה עת לא נמצאו – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> העברת 1.5 מיליון שקל – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> טוב, אתה עכשיו שואל אותי – תשמע, אני לא החוקר. יש חוקרים במשטרה, והם מסיקים מסקנות – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל יש לך שכל ישר, אבי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה לא עניין של שכל ישר, זה עניין של חקירות, זה עניין של כיבוד עבודת המשטרה. באותה עת, ב-2012, לא נמצאו ראיות לפתיחת חקירה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> חברי כנסת יוכלו לקבל את הדוח של נזרי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת הלוי, אי-אפשר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני שואל אם חברי הכנסת יוכלו לקבל את הדוח של נזרי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אבל זה לא דיבייט. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל אני נותן לך תשובה מסודרת. התשובה המסודרת היא שבנושא החקירה יש נושאים שעל פי דין אי-אפשר להפיץ. בשאלה אם נעשתה בדיקה – נעשתה בדיקה. בשאלה אם מצאו כשל בין 2012 ל-2014, שבאותה עת התקבלה החלטה אחרת – ב-2012, נכון לאותה עת, לא מצאו מספיק ראיות בשביל לפתוח בחקירה ולהעמיד לדין. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> את הדוח של נזרי אנחנו נוכל לקבל בכנסת? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה. שנייה. הדבר השתנה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נוכל לקבל בכנסת? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה. שנייה. הדבר השתנה. דברים שאפשר להגיש – אפשר להגיש. ואני אברר. מה שאפשר להגיש יוגש. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לגבי הפונה באופן ספציפי, אני מסכים שפנייה מ-2017 לא צריכה להימשך עד 2020. לכן – בעקבות השאילתה, דרך אגב, כי לא הייתי מודע לזה – אני ביקשתי שתהיה אליו תשובה מסודרת בתוך שבוע. זה מה שיקרה. בתוך שבוע הפונה יקבל תשובה מסודרת. הדברים שאפשר יהיה להציף, במגבלות הדין, יוצפו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אדוני השר, לאורך כל הדרך אתה נוקט עמדה של שמירה בצורה מאוד מאוד חזקה על שלטון החוק, עבודת המשטרה, בטענה שכל – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> עבודת המשטרה זה לא אצלי – – – << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה מגן עליהם מאוד מאוד חזק – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא. אני לא השר לביטחון הפנים. << דובר_המשך >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – בטענה שכל נגיעה או בדיקה תערער את אושיות הדמוקרטיה והנלווה. לפני כשבועיים – פחות אפילו – הייתה פה הצעת חוק לשינוי הגדרות בטפסים ממשלתיים, והכנסת, שהיא אחת מאושיות הדמוקרטיה פה, דחתה את הצעת החוק. במשרד שלך נקטו – בהוראה שלך, לפי מה שהתפרסם – הלכה למעשה ושינו את הגדרות הטפסים האלה. אני שואל איך זה מסתדר עם האג'נדה שלך ובעצם מה אתה אומר לנו בכנסת: שם עליכם? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תראה, יש דברים שהם בסמכות שר כסמכות מדיניות ויש דברים שהכנסת חייבת לחוקק וזה עניין של חיקוק או של תקנות שחייבות לעבור אישור הכנסת. בנושא הספציפי הזה, של הגדרה בטפסים, של הורה 1, הורה 2, או הגדרה של אב או אם, חלק מהדברים שם מחויבים בתיקון חוק או בהתקנת תקנות ומחייבים אישור הכנסת, וחלק מהדברים שם הם עניין של מדיניות. לכן, בדברים שהם עניין של מדיניות, אני כשר המשפטים מפעיל את המדיניות שאני רואה לנכון בתוקף תפקידי כשר המשפטים. ברור שדברים שמחויבים אישור כנסת אני לא מקדם ללא אישורה של הכנסת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בלי פיתוח רגישות – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> יש רגישות להכול. אז תשמע, אני רוצה להגיד לך על זה משהו. אבל זה עניין, כמו שאתה אומר, של השקפת עולם, והכול לגיטימי. אני חושב שיש בישראל עיקרון – שאין עליו מחלוקת, דרך אגב – שהוא עיקרון של שוויון. על זה אין מחלוקת. יש מחלוקת איפה שמים אותו, איפה כותבים אותו, אבל אני חושב שגם חברי היושב-ראש – אני לא חושב שיש שאלה על עקרון השוויון במישור האישי. אני לא מדבר על המישור הלאומי, כמובן, אלא על המישור האישי. זו מדינה יהודית ודמוקרטית; זו המדינה של הלאום היהודי, אבל זו גם מדינה דמוקרטית. וחלק מהנגזרת של זה, בעיניי, זאת לתת לאנשים – כל עוד זה לא פוגע באוכלוסיות האחרות ולא מתנגש עם אוכלוסיות אחרות – את האפשרות שלהם לחיות את החיים שלהם לפי הבנתם, באופן שוויוני. אני לא חושב שמתן זכות ליברלית לאוכלוסיית הלהט"בים בישראל בנושאים שנוגעים אליהם אישית ונוגעים לחייהם באופן אישי פוגע באדם חרדי. אני לא חושב שזה פוגע באדם חרדי. אנחנו פה לא בוויכוח על תחבורה בשבת או על משהו שנוגע לאושיות הדת, איך שאני תופס את זה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> זה גם לא פוגע באדם חרדי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בסדר, אבל יש קדושת השבת. יש על זה מחלוקת. זה נושא שבציבוריות הישראלית ובהוויה הישראלית זה בהחלט נושא במחלוקת. אני חושב שלתת אפשרות לאוכלוסיית הלהט"בים לעשות פונדקאות בישראל, כמו שיש לאוכלוסייה אחרת, או שהטפסים יהיו מותאמים אליהם ומונגשים להוויית חייהם – אני לא חושב שצריכה לקום פה התנגדות; אתה יודע מה, או לנושא של המרה, שאני לא רואה למה חייבים לכפות המרה בישראל ולמה אי-אפשר למנוע המרה בישראל על ידי פסיכולוגים. לא דיברנו על המרה על ידי – או תפיסת עולם של אדם חרדי או רב וכו'. זו תפיסת עולמי. תפיסת עולמי – בתוך המשרד, אני פועל להגשים אותה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים מכאן לצרור שאילתות של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, והראשונה שבהן היא שאילתה מס' 32, שכותרתה: תקיפתם של תושבי אל-עיסאוויה, עלי ואיה מחיסן. ככה הוגים את זה? מחיסן. בבקשה. << שאילתה >> 32. תקיפתם של תושבי עיסאוויה עלי ואיה מחיסן << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, ב-13 במאי 2020 פורסם סרטון המתעד את תקיפתם של אנשי משמר הגבול את תושבי עיסאוויה עלי ואיה מחיסן, דבר שהביא למעצרם ואף לפציעתם בחלקי גופם עקב התקיפה בזמן המעצר. ברצוני לשאול: 1. האם ידוע לך על המקרה? 2. אם כן – האם המקרה נחקר? 3. אם כן – מהן תוצאות החקירה? << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> במאי 2020 פורסם סרטון אשר לפי הנטען מתעד אנשי משמר הגבול תוקפים שניים מתושבי עיסאוויה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עיסאוויה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי שואל אם המקרה נחקר ומהן תוצאות החקירה. מבדיקה שערכתי מול המחלקה לחקירות שוטרים עולה כי המקרה מוכר למחלקה וכי הטענות בדבר התקיפה הובאו לידיעת המחלקה על ידי משטרת ישראל. לא הייתה פנייה של האנשים שטוענים לפגיעה. על מנת לברר את הטענות פנתה המחלקה מיוזמתה לתושבי עיסאוויה שתועדו בסרטון ויידעה אותם בדבר זכותם להגיש תלונה. לאחר הגשת התלונה – שבאמת הוגשה בעקבות זה – זומנו המתלוננים למסירת עדות במשרדי המחלקה לחקירות שוטרים, אך לצערי וכפי שנמסר לי מהמחלקה לחקירות שוטרים, המתלוננים לא הגיעו לפגישה שתואמה להם. מתוך החשיבות שאני רואה בהשלמת החקירה ובמיצוי ההליכים העומדים לזכות המתלוננים, פניתי למחלקה לחקירות שוטרים. ביקשתי שיפנו שוב למתלוננים ויתאמו להם עוד מועד לפגישה על מנת לוודא את מימוש הזכויות המלא של המתלוננים, אבל כמובן, צריך שיתוף פעולה שלהם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שאלה נוספת יש – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. תודה, כבוד השר. באמת צריך שיתוף פעולה, אבל הבעיה שלנו כציבור ערבי וכאזרחים ערבים בתוך המדינה, וגם תושבי ירושלים המזרחית, שהאמון עם מח"ש, וגם לנוכח החקירה האחרונה שנפתחה והסתיימה בעניין הרצח של איאד אלחלאק, שידוע לך המקרה, וגם ההמלצות של מח"ש – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה. בעניין הזה הייתה החלטה של מח"ש, בכפוף לשימוע, על העמדה לדין. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> העמדה לדין בעבירה הכי קלה שיש – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, היא לא העבירה הכי קלה, היא עבירה שיש גם עונש כבד בצידה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, אבל כשאנחנו מדברים גם על העניין הזה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, אבל אני אומר, הייתה – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר לך, כבוד השר, באמת העניין הוא לבנות את – אין את האמון, לא רק שלנו, גם של – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, אני לא רוצה להיכנס לוויכוח, אבל מח"ש, בנושא הטרגי, באמת נעשתה בדיקה והתקבלה החלטה על העמדה לדין, עם כתב אישום חמור – זה לא כתב אישום קל – אבל כפוף לשימוע, כמובן, כפוף לשימוע. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר, בנסיבות המקרה, שאנחנו חושבים שהיה רצח ברור במקרה של איאד אלחלאק. אבל לענייננו, אני אפנה לשני המתלוננים, למשפחה שפנתה אלינו, ואני אבקש מהם שבאמת יפנו אליכם שוב. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> גם מח"ש תפנה אליהם שוב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שאילתה נוספת, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << שאילתה >> 109. הקמת בית משפט בעיר טייבה << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, בשנת 2016 הכריזה שרת המשפטים דאז חברת הכנסת איילת שקד, בביקור רשמי שהיה בעיר טייבה, על הקמת בית משפט בעיר טייבה, אך ההכרזה טרם יושמה. ברצוני לשאול: 1. איפה עומד הנושא כרגע? 2. מתי הצפי להשלמת העניין הזה של הקמת בית משפט בטייבה? << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה על השאלה. אכן, שרת המשפטים הכריזה על הקמת בית משפט בעיר טייבה וההכרזה טרם יושמה. להלן התשובה: נכון להיום, לצערי, אין בית משפט בערכאות שלום או מחוזי באף אחת מן הרשויות הערביות במדינת ישראל. אני מאמין שיש לתקן עניין זה. בית משפט הוא ללא ספק סמל שלטון חשוב, הוא סמל של הדמוקרטיה, הוא סמל של שלטון החוק ושל עקרון הפרדת הרשויות. אומנם יש מחלוקת בתוך משרד המשפטים, בהנהלת בתי המשפט, בעניין הצורך בהקמת בית משפט חדש שהוא לא אזורי, אבל העמדה שלי בתור שר המשפטים בהקשר הזה היא שהערך המוסף בהקמת בית משפט ברשות ערבית – הוא צעד חשוב שיביא לחיזוק החברה הערבית ולקידום השוויון בכלל חלקי החברה הישראלית. צעד זה יתרום לעשיית צדק באמצעות הנגשת מערכת המשפט לחברה הישראלית כולה. זה צעד שהוא סמל. בכוונתי לקדם את הפרויקט הזה ולהוציא אותו אל הפועל תוך הקמת בית המשפט בעיר טייבה או ברשות ערבית אחרת – אני לא רוצה להגיד עד שזה יוכרע באופן סופי, אבל זה יצטרך להיות מוכרע בתקופה הקרובה. אני יודע שבטייבה כבר – והייתי שם – ייעדו קרקע וכבר ערוכים לנושא הזה. פרויקט חשוב זה, כמו פרויקטים חשובים נוספים שאינם מתקדמים בשל היעדר תקציב מדינה, הם סיבה נוספת לצורך החיוני בהעברת תקציב מדינה לשנת 2021 במהירות האפשרית. אני כבר דיברתי בנושא הזה עם אגף התקציבים במשרד האוצר, מתוך הבנה ובתקווה שיהיה תקציב בשנת 2021. זה אחד מהנושאים שיתוקצבו לשנת 2021 באופן שנוכל להתחיל ליישם את זה בצורה אמיתית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה, שאילתה נוספת? שאלת המשך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, תודה. כבוד השר, ציינת, ובצדק, שזה מצב של כתם על המערכת המשפטית שאין אפילו בית משפט אחד לרפואה באף יישוב ערבי. היה בית משפט שלום בנסרה, בנצרת, ועכשיו העבירו אותו, עם בניית הקומפלקס של בתי המשפט בנוף הגליל, כשמה כיום. אני וחבריי – יושב כאן גם תושב טייבה, חבר הכנסת אחמד טיבי – עבדנו על העניין הזה ב-2006, והדבר הגיע לביקור רשמי והכרזה רשמית. אחרי זה, במשך כמעט שנה וחצי, היו פגישות – כמובן, בשיתוף פעולה עם העירייה ועם ראש העירייה, עו"ד שועאע מסארווה. נפגשנו עם הנהלת בתי המשפט, והוצגו תוכניות, בהתחלה לבית המשפט לתעבורה ולבית המשפט לעניינים מקומיים, עם שלושה אולמות. העירייה כבר הקצתה קרקע וקיבלה היתרי תכנון, ולכן חשוב מאוד למצוא את המקור התקציבי ולקדם וליישם את הפרויקט. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אמרתי, אני תומך בהקמת בית משפט. לצערי, זה לא תוקצב עד היום. יש לי הבנה עם אגף התקציבים שזה יתוקצב בהמשך. אני מקווה שיהיה באמת תקציב שיאפשר את זה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – שאילתה נוספת, שאילתה מס' 110: הקמת בית דין שרעי בעיר רהט. בבקשה. << שאילתה >> 110. הקמת בית דין שרעי בעיר רהט << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, בשנת 2017, בעת סיור ביישובים בפזורה הבדואית שערכה שרת המשפטים דאז חברת הכנסת איילת שקד עם שר החקלאות דאז חבר הכנסת אורי אריאל, אמרה שרת המשפטים שהיא תשקול קידום הקמת בית דין שרעי בעיר רהט. ברצוני לשאול: 1. האם הנושא עדיין עומד על הפרק? 2. אם כן – מה הצפי להוצאתו לפועל? << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה על השאלה. לפי המצב היום, בית המשפט השרעי בבאר שבע הוא שנותן מענה שיפוטי לתושבי העיר רהט ולסביבה. יש ברהט כ-70,000 תושבים. לאחר בחינת האופציות על ידי צוות משרד המשפטים, ובהמשך להמלצת מנכ"לית המשרד, אני הכרעתי שייפתח סניף של בית הדין השרעי ברהט, וזה בעצם עבר לשלבי ביצוע. עכשיו זה בשלבי ביצוע. יהיה ברהט סניף של בית הדין השרעי – יהיה סניף בבאר שבע – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שלוחה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שלוחה, סליחה. תהיה שלוחה, וזה עבר עכשיו לשלבי ביצוע. מבחינתי זה בשלבי ביצוע – ההחלטה נתקבלה. גם מקור תקציבי – אני אדאג למקור התקציבי. אז עכשיו זה בביצוע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוסאמי, אוסאמה, האם יש שאילתת המשך? בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היום מעוותים את השמות, חבל על הזמן, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, אני אומר לך שהעיר רהט – ויושב כאן חברנו סעיד אלחרומי, שמייצג את האזור שם. אנחנו מבקרים בה באופן תדיר. מדובר בעיר השנייה בגודלה מבין היישובים הערביים – יותר מ-70,000, עם הפזורה מסביב זה יותר מ-100,000 – ולכן כל הזמן ביקשו הקמת בית משפט או בית דין שרעי. בשנים 2015, 2016 ו-2017 באמת עמלנו – ואני מברך אותך, עכשיו אתה גם יושב-ראש הוועדה לבחירת קאדים שרעיים, בהיותך שר המשפטים – אנחנו מינינו שמונה קאדים שרעיים. אני אבקש שתכנס את הוועדה, ואנחנו ניכנס לגופו של עניין – אולי גם הרחבה והוספה של שופטים. אני מברך אותך על הבשורה של הקמת בית דין שרעי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שלוחה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו הקמנו בית דין שרעי בסח'נין לפני שנתיים, וזה באמת עובד ומתפקד ומשרת את כל האוכלוסייה. חשוב מאוד שברהט יהיה בית דין. אם עכשיו, בשלב הראשון, תהיה שלוחה של בית הדין השרעי – כל האנשים ברהט לא צריכים ללכת לבית הדין השרעי בבאר שבע. אפשר לקדם את זה. זאת בשורה טובה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> נכון, נכון. אנחנו רוצים להנגיש את השירותים של בית הדין לרהט, ולכן תיפתח שלוחה שם. אני מודה על הפנייה, היא עזרה בהבאת הנושא לידי ביצוע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתה דחופה מס' 103, של חבר הכנסת משה ארבל. ישיב שר החוץ גבי אשכנזי, בבקשה. הנושא הוא חילול בית העלמין בקישינב שלוש פעמים בתוך עשרה ימים. שר החוץ, בבקשה. << שאילתה >> 103. בתוך עשרה ימים חולל בית העלמין היהודי בקישינב שבמולדובה שלוש פעמים << שאילתה >> << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, כבוד השר – אני אחרוג, ברשותך, אדוני היושב-ראש, מהתקנון ואני רק אבקש להודות לשר על שבא לכאן למליאה כדי להשיב על השאילתה החשובה הזאת למרות סדר-יום עמוס מאוד. לא מובן מאליו. ובכן, בתוך עשרה ימים חולל בית העלמין היהודי בקישינב שבמולדובה שלוש פעמים. הקהילה היהודית המקומית, ובמולדובה כולה, חוששת מהתפרצות האנטישמיות. רצוני לשאול: 1. מה ידוע לנציגות הישראלית במולדובה על האירועים האמורים? 2. האם קיימת עלייה באנטישמיות במולדובה? << דובר >> שר החוץ גבי אשכנזי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הנושא מאוד חשוב, ולצערי הוא לא קורה לנו רק במולדובה. הנושא של חילול בית העלמין היהודי בקישינב מוכר למשרד החוץ. כפי שציין חבר הכנסת, זה לא המקרה הראשון. להבנתנו, בית הקברות עובר מדי פעם תקיפות, וזאת בעיקר משום שהוא ממוקם במרכז העיר וסביבו אזורי מגורים צפופים. בבית הקברות היהודי אין אבטחה, אין אמצעי תצפית, המקום של הגדר נמוך וניתן לחדור אליו ללא מאמץ מיוחד. לצערי, המצב הזה מזמין גורמים עבריינים שמשחיתים את המצבות – כפי שאתה יודע, 41 בפעם האחרונה. עם היוודע דבר התקיפה, פעלנו באופן נחרץ. שגריר ישראל במולדובה פנה בכתב למשרד החוץ המולדבי בדרישה להבטיח שכל הרשויות הרלוונטיות של מולדובה ינקטו את כל האמצעים על מנת לתקן ולשפץ את כל הנזקים שנגרמו לבית הקברות, להתקין אמצעי מיגון ולעצור את האחראים למעשה. בנוסף, שוחח השגריר עם היועץ למדיניות חוץ של נשיא מולדובה והדגיש בפניו את החומרה שבה אנחנו רואים את המעשה. בעקבות זה – תוצאות, אני רוצה לדווח לחבר הכנסת על דברים שקרו – ראשית, ראש הממשלה גינה באופן פומבי, מייד אחרי המעשה, את המעשה בישיבת הממשלה של מולדובה, וזה פורסם. הממשלה המולדובית העבירה לפרלמנט המולדובי הצעת חוק המחמירה את העונשים למבצעי פשע שנאה מהסוג הזה. זו בקשה ישנה שלנו, ואני שמח שהם נענו. משרד החוץ המולדובי פרסם הודעה המגנה בתוקף את המעשה. מה שיותר חשוב – משרד החינוך והתרבות המולדובי נענה סוף-סוף לצורך להקצות סכום להתקנת אמצעי מיגון במקום. ככל שאנחנו מבינים, זה גם תצפית וגם הגבהת הגדר. אנחנו כמובן נעקוב אחרי זה. משטרת מולדובה פתחה בחקירה פלילית בניסיון לאתר את מבצעי הפשע. אנחנו, באמצעות השגריר ובכלל, נמצאים בקשר יום-יומי עם ראשי הקהילות היהודיות, עם ראש הקהילה היהודית, ובקשר עם הרשויות לוודא שבאמת כל האמצעים האלה ננקטים. לשאלה השנייה שלך – האם קיימת עלייה באנטישמיות במולדובה – מהבדיקות שלנו, מהדיווח שלנו, פרט למה שאתה ציינת, שלוש הפעמים האלה, 28, 21 והמקרה האחרון, לא נרשמה עלייה באנטישמיות, ככל שהדברים ידועים לנו, כולל משיח עם הקהילה היהודית. אם יש בידיך פרטים אחרים, אנא העבר לנו. זה הממצא שלנו, מעבר לשיח עם הגורמים הרשמיים, כשמדברים עם הרב במקום. הקהילה היהודית במדינה מונה, כידוע לך, 10,000 איש, ואני חייב לציין שעל פי עדותם יש להם יחסים טובים מאוד עם השלטונות, ואני מניח שאתה יודע את זה. הם מעודדים חיים יהודיים במדינה. למרבה הצער, זה לא תמיד מונע מכל מיני אנשים, שיכורים ואחרים, קיצוניים, מעת לעת, למצוא מטרות יהודיות – ולשמחתי לא בנפש אלא ברכוש, בבית הקברות – ולפגוע בהן. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה. אני רוצה להגיד לך שבאופן יותר רחב, לא רק בעניין של מולדובה, במחלקה מיוחדת במשרד החוץ – למרות שמשרד התפוצות עזב אותנו – אנחנו עוסקים בעניין הזה של פגיעה והגנה מפני פשעי שנאה של קהילות יהודיות בכל רחבי העולם. רק לאחרונה, שלשום, שוחחתי עם שר החוץ של אוסטריה על רקע הפיגוע, שלשמחתנו לא היה פיגוע כנגדנו אלא קרוב מאוד לבית הכנסת, ושמחתי לראות שהם מייד הגנו ושמו אמצעים ודברים אחרים. אנחנו עוקבים אחרי זה כל יום, בכל מקום, שעה-שעה. יש לנו מחלקה מיוחדת שעוסקת בזה. זה נושא קבוע לשגרירים שלנו. אנחנו בקשר קבוע עם הקהילות ועם המשרדים ולפעמים עם ערים מועדות לפורענות ברחבי העולם. כל השליחים פועלים במאבק הזה נגד האנטישמיות. אני רואה בזה יעד מרכזי של המשרד, למרות שמשרד התפוצות – איתם אנחנו מתואמים, הוא לא אצלנו. רק היום, לשם דוגמה, מוביל המשרד, היום ממש, דיון מאוד בכיר עם האיחוד האירופי, עם הרשות למאבק באנטישמיות בראשות רותי כהן-דאר, שאתה מכיר, אני חושב, בנושא האנטישמיות בכלל ובמרחב הדיגיטלי; יש גם אנטישמיות במרחב הדיגיטלי והתבטאויות כאלה ואחרות. בסך הכול אני רואה בזה מאמץ שלנו, מחויבות שלנו, ואנחנו נמשיך ונפעל כמיטב היכולת שלנו לוודא שאנחנו מקטינים ומצמצמים את התופעה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ארבל, לרשותך שאלה נוספת. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מבקש, כבוד השר, להודות על התשובה המפורטת והמקיפה. יחד עם זאת, ממשלת ישראל קיבלה החלטה – הממשלה הקודמת קיבלה החלטה להקים ועדה בין-משרדית לבחינת נושא מעמדם של בתי העלמין היהודיים בתפוצות. הוועדה הוקמה, והייתה אמורה להגיש את המלצותיה לממשלה. היו חברים בה גם נציגי משרד החוץ. שאלתי: האם יש לוחות זמנים לקבלת ההמלצות, ליישומן, בנושא כל כך חשוב? << דובר_המשך >> שר החוץ גבי אשכנזי: << דובר_המשך >> ככל שאני יודע אין עדיין לוחות זמנים, אבל אני אבחן את זה שוב ואעביר לך תשובה יותר מפורטת. למיטב ידיעתי, עדיין אין לוחות זמנים. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. לרשותך שאלה נוספת. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני השר, מעניין לעניין באותו עניין. אני באמת מודה לך על הזמן שאתה מקדיש. כידוע לכבודו, מאז שנת 2019 האנטישמיות בעולם, ובצרפת בפרט, עלתה מעל 27%. מקרים אנטישמיים שהיו, ב-2018 – 541, וכיום – מעל 690 מקרים אנטישמיים. מה שמדאיג אותי זה שהיום בבוקר, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, קיבלתי נתון מדאיג מיושב-ראש ההסתדרות הציונית מר יעקב חגואל, שמדווח ש-80% מהמקרים האנטישמיים אינם מדווחים. זאת אומרת שאנחנו נמצאים הרבה הרבה מעל אותם מספרים שאני מונה כרגע לפניך. לצערי, צרפת היום אינה בטוחה, ודאי לצרפתים, ובפרט ליהודי צרפת. ברצוני לשאול, ברשותך, מה המשרד עשה בעבר ואם קיים היום מתווה, לנוכח העלייה החדה באנטישמיות מול הקהילות היהודיות בכלל והיהודים שמסתובבים במקומות הציבוריים בפרט. זה מביא בסופו של דבר לזה שיהודים אינם מדווחים על התופעה וגם מסתירים את יהדותם, ובסופו של דבר זה מביא גם להתבוללות והכחדה ולנישואי תערובת. << דובר_המשך >> שר החוץ גבי אשכנזי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. כפי שאתה יודע, הגם שממשרד החוץ הוציאו את המאבק בתחום הזה, אנחנו רואים את עצמנו מחויבים. אני מציע שגם המשרד הרלוונטי שהוקם לצורך העניין הזה – זה תחום אחריותו, הוא יענה, אבל כמו שאמרתי לך קודם, רואים בזה נושא מרכזי. אנחנו עוסקים בזה החל מרמת ההגדרה. אינני יודע אם מכובדי מכיר את המאבק שאנחנו מנהלים בנושא אימוץ ההגדרה של האנטישמיות על ידי מדינות מרכזיות, במיוחד באירופה, ששם התופעה עולה; לא רק שם – גם בצפון אמריקה, ובמיוחד בארצות הברית. אנחנו מנהלים על זה מאבק, החל מהנושא של ההגדרות, דרך פעילות בכל זירה בין-לאומית, על מנת להוקיע את התופעה. יש דברים שאנחנו יכולים לעשות, יש דברים שאיננו יכולים לעשות, אבל לפחות לייצר תשתית חוקית שבה מדינות, פרלמנטים, רשויות אכיפת החוק ואחרים יוכלו לפעול מהרגע שזה מתגלה. מעבר לזה, אנחנו מעודדים יהודים בכל מקום – אם זה על בסיס של מדינה, אם זה על בסיס של קהילה – לפנות לקונסוליה, לשגרירות, לפנות אלינו ישירות לחדר המצב, אם צריך, כמו שלפעמים ישראלים עושים כשהם רואים כתובת – יש גם תופעות כאלה של מטיילים – ואנחנו מייד מטפלים בזה. זה לא נושא שאנחנו חושבים שהוא לא חשוב. אנחנו רואים את עצמנו, משרד החוץ, כאחראים לא רק לישראלים בחוץ אלא גם לקהילות היהודיות בחוץ – לתת להן באמת את היכולת לחיות באופן יהודי, לממש את זכותם בלי שיהיו יעד לתקיפות, השחתת רכוש או התנהגות אנטישמית. אנחנו נמשיך בזה בכל דרך, למרות שזה מאמץ שמפוזר היום בין כמה וכמה משרדים. אבל אני רוצה שתדע, אני לא מהסס להעלות את זה, לא בשיחותיי עם שרי החוץ, לא במפגשים שיש לנו עם ממשלות, כמו שהיה לנו עם ממשלת רומניה. לאחרונה היה כאן ראש הממשלה אורבן ושר החוץ שלו – גם שם יש לנו פה ושם תופעות כאלה. במובן הזה, אנחנו לא מניחים לדבר הזה – להעלות כנושא במערכת היחסים הבילטרלית שלנו עם איזושהי מדינה על פני כדור הארץ. מבחינתי זה נושא מאוד חשוב. אני מסכים איתך שהמגמה בעלייה, אבל גם אנחנו הרבה יותר אפקטיביים בהתמודדות הזאת. לשמחתי, אין עלייה בפגיעה בנפש, יש עלייה בהתבטאויות. ציינתי קודם את המרחב הדיגיטלי. יש קצת עלייה בפגיעה ברכוש, בעיקר במוסדות ציבוריים, לא במובן הפרטי, ואנחנו נחושים להמשיך במאבק. << דובר_המשך >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני שר החוץ, רציתי לשאול, ברשותך – פניתי אליך לפני כמה שבועות וגם למנכ"ל המשרד אצלך ולא נעניתי. השאלה כזאת: במהלך השבתות האחרונות הופיעו כמה ציוצי טוויטר בחשבונות שונים של משרד החוץ בשפות שונות וכן ראיונות בשבת של שגרירי המדינה ברדיו ובטלוויזיה. כידוע, בהתאם לסטטוס קוו ולכללי התקשי"ר, מדינת ישראל הרשמית מגיבה רק בצאת שבת, למעט מקרים של פיקוח נפש שאינו סובל דיחוי. מדוע חורג משרד החוץ מכללי הפרוטוקול? << דובר_המשך >> שר החוץ גבי אשכנזי: << דובר_המשך >> אני יכול לומר לחבר הכנסת המכובד שלפחות אני מקפיד על זה ומחכה למוצאי השבת. אבדוק את זה, ואני לא רואה סיבה שאנחנו לא – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> כבודו בא מהצבא – רוח המפקד. << דובר_המשך >> שר החוץ גבי אשכנזי: << דובר_המשך >> אני מציע שבכל המשרדים רוח המפקד תהיה כמו אצלי, בלי לתת ציונים. אני אבחן את הדברים ואני לא רואה סיבה לא לחזור לפרוטוקול. תודה רבה לך על ההערה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו סיימנו. זהו. יש רק שני שואלים. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1009/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור לסעיף הבא – חקיקה. אנחנו נאפשר הצבעות רק מהמקומות, ורק למציע ולבא אחריו פה מהאולם. אנחנו עוברים להצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון), התש"ף–2020, של חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אם אנחנו עוסקים בייצוג הולם, אז אני אתחיל בברכות על מינויו של חסן טואפרה, במקרה גם מהיישוב שלי, ממע'אר, לראש הרשות לפיתוח כלכלי לחברה הערבית. אני מאחל לו הצלחה ואני אומר לו מברוק, חסן בן נג'אח. עם השנים מתברר כי לא די באיסור אפליה כדי להשיג שוויון מהותי בין קבוצות שונות בחברה. התברר כי פערים חברתיים והנצחת הכפפתם של חברים בקבוצות מיעוט נוצָרים, בין היתר, בשל הדרתם המתמשכת ממוקדי כוח בכלל ומגופים שלטוניים בפרט. חברים בקבוצות מוחלשות שסובלות מאפליה ודיכוי אינם משתתפים באופן מספק בתהליך הפוליטי הרגיל, וכתוצאה מכך כוחם הפוליטי קטן אפילו מחלקם המספרי בחברה. מתן ייצוג הולם לקבוצות אלה במוסדות השלטון, במיוחד בגופים מקבלי החלטות, יפצה ולו במעט על חסך דמוקרטי זה. החשיבות במתן ייצוג הולם נעוצה, אם כך, בשתי סיבות עיקריות: הראשונה היא, כאמור, התקווה שנוכחותם של חברי קבוצות מופלות בגופי שלטון תשפיע על הפעלת הכוח השלטוני, וכתוצאה מכך יהיה השלטון מחויב באופן משמעותי ואפקטיבי יותר לשוויון המהותי, כלומר מתן ייצוג הולם בקרב מקבלי ההחלטות יוביל לחלוקת משאבים חברתיים באופן שוויוני והוגן יותר. הסיבה השנייה היא כי מתן ייצוג הולם יסייע במימוש זכויותיו של המיעוט ליטול חלק בתהליך קבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות הציבורית והחברתית במדינה. לעניין זה חשיבות סמלית רבה בצד היבטים מעשיים. במוסדות התכנון השונים קיים חוסר ולעיתים אף תת-ייצוג של אזרחים ערבים. הצעת חוק זו באה לתקן את האפליה ארוכת השנים בתחום זה. בבסיס דוקטרינת הייצוג ההולם עומדת השאיפה להביא לייצוג הולם של המיעוט במוסדות השונים של המדינה, ובעיקר בגופים מקבלי ההחלטות. החשיבות במתן ייצוג הולם נעוצה במימוש זכותו של המיעוט לשוויון בהליך קבלת ההחלטות. רק ייצוג כזה בכוחו להביא לשוויון ושלמיעוט יהיה סיכוי אמיתי וממשי לקבל את חלקו במשאביה של החברה והמדינה, ובכלל זה בתפקידים בשירות המדינה. משאב אחרון זה חשוב במיוחד, שכן התפקידים בשירות המדינה נושאים עימם אפשרויות להשפיע בעניינים רבים, ובהם חלוקת משאבים כספיים. הוראות חוק שונות מעגנות כיום את זכותם של אזרחי המדינה לשוויון ולייצוג הולם בשירות המדינה ובגופים ציבוריים ספציפיים. חוק שירות המדינה כולל הוראה כללית המבטיחה ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בקרב העובדים בשירות המדינה. בצד זה, בצד הוראה זו, נקבעו הוראות מיוחדות להבטחת ייצוג הולם בגופים ספציפיים; כך לדוגמה קובע סעיף 18א1 לחוק החברות הממשלתיות. בנוסף, מכוח סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות חלות הוראות סעיף 18א1 לעיל על מינויים שנעשו מכוח חוק בגופים נוספים שהוקמו בחקיקה. נוסף על מוסדות תכנון אלה מוטלת החובה מכוח סעיף 60א1 לעיל על גופים אחרים, ובהם המועצה המייעצת המוקמת מכוח הוראות החוק לעידוד השקעות הון, שהרכבה כולל נציגים של משרדים ממשלתיים המתמנים על ידי השרים, וכן נציגי הציבור המתמנים על ידי הממשלה. אף שהאמירה הגלומה בחוקים אלה ברורה היא, בפועל ייצוג הערבים בישראל במוסדות התכנון אינו משתפר שנים רבות. משום כך יש צורך להביא לתיקון המציאות הקיימת בדרך של הוראת חוק ממוקדת, בדומה לחוקים או להצעה המובאת לעיל. מטרתה של הצעת חוק זו היא לתת ביטוי קונקרטי לדוקטרינת הייצוג ההולם גם במוסדות התכנון השונים בישראל, לרבות בהרכב הוועדות המחוזיות. מוסדות התכנון הם גופים ציבוריים בעלי עוצמה וחשיבות ייחודיים בכל הקשור לתכנון ובנייה ולהקצאת משאבי קרקע יקרי ערך. המיעוט הערבי הופלה לאורך השנים ועודנו מופלה בתחומי הקרקעות, התכנון והדיור – וכמובן, בשנים האחרונות נוסף לזה חוק קמיניץ – ובתחומים אחרים הנמצאים בתחום אחריותן של הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה. ברור שייצוג הולם של האוכלוסייה הערבית בוועדות אלה יש בו כדי להצביע הן על מתן קול לאוכלוסייה הערבית באופן ההולם את ייצוגה באוכלוסייה והן על סלילת דרך, תרתי משמע, לשוויון אמיתי של אזרחי המדינה הערבים. שיעור הייצוג ייקבע בין היתר על סמך ההנחה כי בהיעדר אפליה, האוכלוסייה הערבית הייתה זוכה לייצוג בשיעורה היחסי באוכלוסייה בגופים ובמוסדות השונים של המדינה. על כן מוצע לקבוע חובת ייצוג הולם בכל מוסדות התכנון שתחול רק לגבי חברים במוסדות שהם נציגי שרים או מתמנים על ידיהם. למעשה, יש סמכות לשרים למנות נציגים שלהם, ושנים רבות – בשנים האחרונות הדבר לא נעשה כיאות ולא הוצעו נציגים ערבים לכל מיני ועדות. על כן יחויבו השרים הממנים להעדיף מינוי נציג ערבי במוסדות התכנון ככל שהדבר ניתן. שר הפנים הוא שיפקח על כך. כדי לתת לכם תמונה מה קורה היום, במועצה הארצית לתכנון ובנייה, גוף בעל חשיבות רבה בקביעת מדיניות התכנון הארצית של מדינת ישראל, יש רק שני חברים ערבים מתוך 36, שניהם נציגים של רשויות מקומיות. נוסף עליהם יש כמה ממלאי מקום מקרב החברה הערבית. בוועדות המשנה השייכות למועצה הארצית לתכנון ובנייה יש בסך הכול 45 חברים, ובהם רק שני חברים ערבים. אין יועץ מקצועי ערבי אחד. לוועדת העררים יש יושבי-ראש ומעולם לא היה יושב-ראש ערבי. בוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים, ותמ"ל, יש 18 חברים, אין ערבים ואין יועץ מקצועי ערבי אחד. בוועדה לשמירה על הסביבה החופית יש חבר ערבי אחד מתוך 14, נציג של שר הפנים, ואין יועץ מקצועי ערבי. בוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים יש 12 חברים, אין ערבים ואין ייעוץ מקצועי של איש מקצוע ערבי. בוועדה לתשתיות לאומיות יש 18 חברים, אין ערבים ואין יועץ מקצועי ערבי. בשש הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה אין יועץ מקצועי ערבי אחד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבו עמר, יש ייצוג הולם, אבל הולם את המדיניות של הממשלה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק. עד כה המדיניות באמת הייתה של תת-ייצוג של האוכלוסייה הערבית בכל ועדות ומוסדות התכנון השונים. מוצע כאן שהשרים יהיו מחויבים למנות בין נציגיהם נציגים ערבים. אני מקווה שחברי הכנסת יצביעו בעד ההצעה הזאת. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, תודה רבה. סגן שר הפנים יואב בן צור ישיב, בבקשה. בבקשה. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, גברתי המזכירה, חבריי חברי הכנסת, מטרתה של הצעת החוק המונחת לפניכם היא לקבוע חובת ייצוג הולם למיעוט הערבי בכל מוסדות התכנון, למעט בוועדות המקומיות, שתחול על חברים שהם נציגי שרים או כאלה שמתמנים על ידם. כמו כן מוצע כי עד להשגת ייצוג הולם יחויבו השרים הממנים להעדיף מינוי נציג ערבי במוסדות התכנון. אני מבקש מכם, חבריי חברי הכנסת, להתנגד להצעה, מאחר שקביעת כלל קשיח כזה של ייצוג על פי מפתח מגזרי כפי שמוצע בהצעת החוק לא מתאים למינוי חברי מוסד תכנון, מכמה סיבות: ראשית, סמכות המינויים של חברי מוסדות תכנון לא נתונה בידי גורם אחד אלא היא מפוזרת בין שרים וגופים שונים, ומדובר בבחירה מקצועית מובהקת. מוסד תכנון הוא גוף מקצועי, וכל אדם שמתמנה בו לחבר צריך להיות בעל כשירות מקצועית וערכית, מעורה – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> תמתין בבקשה עד סוף הדברים שלי. אם יהיה לך מה לומר, להוסיף או לשאול אני אענה לך בשמחה. חכה בבקשה עד סוף דבריי. תאמין לי שאנחנו מכירים את זה גם מהפן השני, בסדר? אז תן לי עכשיו לומר מה שיש לומר, ואחר כך אולי ננהל דיאלוג. מוסד תכנון הוא גוף מקצועי, וכל אדם שמתמנה בו לחבר צריך להיות בעל כשירות מקצועית וערכית, מעורה ובקי בנושאי התכנון והבנייה וכפוף לקיום בדיקה מעמיקה ומוקפדת בהיבט של חשש לניגוד עניינים. הבחירה נעשית הן על פי בקיאות ומקצועיות בתחומי התכנון והן על פי דרגת התפקיד במשרד. בהקשר הזה אני מבקש להדגיש כי תפקידו של נציג המשרד במוסד התכנון הוא לייצג את אינטרס המשרד ביחס לשאלות התכנוניות הנדונות, ולכן ממונים לכהונה בכירי המשרד לפי דרגת מקצועיותם ולא בהתאם למפתח מגזרי, אך כמובן, גם עם תשומת לב למבחן הזה. שנית, לגבי חלק מהמינויים השר נדרש להתייעץ עם גורמים נוספים או לקבל המלצה מגוף ספציפי, וכמובן, השר צריך לבחור מבין אלה שהומלצו בפניו, ויכולת התמרון שלו מוגבלת ומצומצמת למספר מועט של מועמדים שהומלצו. שלישית, כפי שאף צוין בדברי ההסבר להצעת החוק, על המועצה הארצית ועל הוועדה לתשתיות לאומיות חל ממילא חוק החברות הממשלתיות, ומכוחו חלה חובת הייצוג ההולם על מינוי חברים למועצה הארצית, והמינויים כפופים לבדיקת הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות. רביעית, אני מבקש לציין כי עם חברי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה נמנים כמה חברים וממלאי מקום מן המגזר הערבי, לרבות מקרב נציגי השלטון המקומי וממלאי מקומם, אשר מונו לאחרונה על ידי שר הפנים לחברים במועצה. במוסדות התכנון הארציים הנוספים ובוועדות המחוזיות מתבצע מינוי חברי מוסדות התכנון על פי הוראות החוק בהתחשב בחובת הייצוג ההולם שהשרים כפופים לה מכוח הדין המינהלי ועקרונות השוויון והצדק החלים על כל פעולה של שר. לכן, כמו שאמרתי, אני מבקש מחבריי להתנגד להצעת החוק. כן, בבקשה. מה רצית? אני עוד לא סיימתי. אתה רוצה לומר משהו עכשיו? כי אם לא אני ממשיך. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אגיד בסוף. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אתה תגיד בסוף. רבותיי, אני רוצה לומר, שתדע, שיש אנשים טובים במגזר הערבי שאני פוגש בהם יום-יום במסגרת האחריות שלי לשלטון המקומי, לרשויות הערביות והדרוזיות. אנחנו חושבים שהאנשים האלה מוכשרים ואנחנו ממנים אותם כמיטב יכולתנו. צריכים להבין כמה דברים: לא הכול בידי שר הפנים, וכשאנחנו רואים במציאות שצריכים למנות מישהו מהמשרד, נותנים עדיפות למיעוטים. אני רוצה לומר וחייב לומר שהמגזר הערבי מיוצג הרבה יותר מאשר המגזר החרדי. לכן, זו צרה שאנחנו אולי שותפים וחברים בה, אבל אני חושב ואני אומר שגם במגזר החרדי, ובוודאי גם במגזר הערבי, יש אנשים מוכשרים שראויים להתמנות. אני אומר, לא תמיד הכול תלוי במשרד הפנים. נכון לעכשיו עושים את המקסימום הנדרש על פי החוק ואולי מעבר לכך. אני אומר לך שבאמת – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – את המספרים האלה. אפס מ-18, אפס מ-17, אחד מ-14, אפס מ-12. אדוני, איפה אנחנו חיים? אם רק מה שתלוי במשרד הפנים היה נעשה, לא היינו מקבלים את המספרים האלה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אדוני, גם שר הפנים ומשרד הפנים, כשהוא צריך למנות, יש לו מחויבויות שונות לכל מיני מגזרים ולכל מיני מוסדות תכנון כאלה ואחרים. אתם מבקשים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש אפס מ-18. לא תת-ייצוג, לא אחד בטעות – אפס. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אף אחד זה לא תת-ייצוג; אף אחד זה לא בטעות. אנחנו ממנים את האנשים הטובים ביותר ובוחרים את האנשים הטובים ביותר. רק אתמול היה אצלי – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> במקרה כולם לא ערבים? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> דקה, סליחה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> במקרה כולם לא ערבים? זה יכול להיות. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> היה אצלי אתמול ראש מועצת זמר, שהתמנה לחבר בוועדת התכנון והבנייה הארצית, ואני חושב שהוא איש מוכשר וראוי למלא את תפקידו. יש כמה וכמה ממלאי מקום של ראשי רשויות. משרד הפנים ושר הפנים עושים כמיטב יכולתם כדי למנות כמה שיותר. לכן, לקבוע דבר כזה עכשיו בסוג של חקיקה שלא נוכל לעמוד בה – יש דברים שאתה יכול לעמוד בהם; יש דברים שאתה לא יכול לעמוד בהם. סוג החקיקה שאי-אפשר לעמוד בה – זאת בעיה, ולכן אני חושב – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני סגן השר, אתה אומר משהו – בסדר. בוא נשים זמן: נגיד לשלוש שנים, לחמש שנים, בעשור הקרוב. אי-אפשר. אי-אפשר ככה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אנחנו לא מפסיקים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תגיד שהמשרד מתחייב לייצוג הולם תוך שלוש שנים – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> המשרד לא מתחייב לכלום, המשרד עושה את זה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – תוך חמש שנים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – המשרד עושה את זה יותר מהמחויבות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני, אתה ראית? המספרים מדברים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> המשרד רוצה, ועושה את המקסימום כדי למנות כמה שיותר אנשים מוכשרים לטובת הדבר. צריך להבין שאי-אפשר למנות כל אחד. צריכה להיות כשירות מיוחדת והתאמה מיוחדת כדי להתמנות לאותן ועדות. אתה לא יכול לשים – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו ביקשנו הנחות? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא ביקשתם הנחות, ולכן אני אומר שכרגע – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא ביקשנו הנחות. יש אנשים מוכשרים, יש מרצים בטכניון – כל מה שצריך יש, אבל במקום שלהם אין. זה לא תת-ייצוג, זה אפס ייצוג, אדוני. זה אפס. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> במציאות הזאת שבה אנחנו נמצאים – זה לא אפס, ואתה יודע מה משקלו של חבר ועדת תכנון ובנייה ארצית, אתה יודע בדיוק מה משקלו באותה ועדה. גם אם הוא אחד מ-36, אני חושב שעדיין יש לו משקל רב. בנוסף אני רוצה לומר לכם שאנחנו פועלים ברשויות הערביות לתוכניות מתאר, ואני אדבר על זה מאוחר יותר בהצעת החוק הנוספת – מה אנחנו נותנים לטובת הרשויות הערביות, מה מינהל התכנון מתכנן, כמה מאות אלפי יחידות דיור שכבר יש להן, יכולים להוציא להן היתרי בנייה. אנחנו עם הפנים לטובת הציבור הערבי. לא לחינם שר הפנים מינה אותי, כסגנו, לטפל ספציפית ברשויות הערביות גם בנושא של תכנון ובנייה וגם בנושא הכולל. הוא מרגיש וחושב שיש חשיבות בלטפל ברשויות הללו ולתת להן את המרב כדי שיוכלו לנהל את המערכות שלהן בצורה נכונה וטובה, לקדם את תושביהן ולמצוא את החומר האיכותי שנמצא בתוך היישובים כדי להכניס אותו לטובת העשייה המקומית ברשויות המקומיות. אני אשמח, אני אשמח מאוד – עליזה? עליזה? עליזה? זהו? אני אשמח מאוד שבעזרת השם נצליח להביא את המקסימום לטובת הרשויות הללו ולטובת האנשים הטובים שיש בקרבכם. אני מבקש, בעזרת השם, שעכשיו בשלב הזה כולם יצביעו נגד החוק, ואנחנו נמצא את הדרך לשפר ולקדם אנשים נוספים שיתמנו לוועדות הללו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. תודה לסגן שר הפנים, יואב בן צור. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, בבקשה. אם אתה רוצה, אתה יכול לעלות גם לפה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני סגן השר, חבריי חברי הכנסת, ההצעה הזאת היא לא הצעה נוקשה, היא הצעה מאוד רכה. היא מאפשרת לשרים השונים בממשלה לתקן את העוול ההיסטורי של אפס ייצוג, של תת-ייצוג של חברים ערבים בכל מוסדות התכנון. על כן, אם יש כוונה טובה אצל הממשלה באמת לתת ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון, החוק הזה צריך להתקבל, ואז בידי השרים יש את האפשרות למנות מבין הנציגים שלהם בוועדות האלה אנשי מקצוע ערבים. אני לא מציע לך להכניס לשם מורי נהיגה. אני אומר לך שיש דוקטורים, פרופסורים, בנושאי תכנון, שיכולים להיות שם והם עולים בהרבה על חלק גדול מהאנשים שמייצגים בוועדות האלה. אני מקווה שתצביעו בעד. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו רוצים לעבור להצבעה. כל חברי וחברות הכנסת, כל אחד יתפוס את מקומו. הצבעה מהאולם פה תתאפשר רק לחבר הכנסת ג'אבר עסאקלה ולחבר הכנסת סמי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה, הצבעה על חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון), התש"ף–2020, בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 39 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון), התש"ף–2002, לא נתקבלה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> המכשיר שלי לא עובד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני אוסיף את חבר הכנסת מיקי זוהר וחבר הכנסת יעקב ליצמן, שהמכשירים שלהם לא עובדים. אה, עובד אצל ליצמן? רק חבר הכנסת מיקי זוהר ואצל יושב-ראש הכנסת, בבקשה. אנחנו עוברים לתוצאות. התוצאות הן 29 בעד, 39 נגד ואני מוסיף את יושב-ראש הכנסת יריב לוין וחבר הכנסת מיקי זוהר, שזה אומר 41 נגד. הם היו באולם והמחשב לא עבד. אין נמנעים. ההצעה לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1513/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעה הבאה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התש"ף–2020. ינמק את ההצעה חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. אני רק מציין שלהצעה הוצמדו עוד שתי הצעות חוק. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לפני שאני אתייחס לחוק של השוואת – עם הרעש הזה יהיה לי קשה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר, בבקשה, חברי וחברות הכנסת, שקט באולם, כדי שנוכל להמשיך את דיוני המליאה. בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לפני שאני אתייחס לחוק שאני רוצה להציג אני רוצה להגיד רק כמה מילים על החוק שהציג לפניי ידידי ג'אבר עסאקלה בעניין הייצוג ההולם לחברה הערבית בוועדות התכנון והבנייה. אכן יש ייצוג הולם, אבל זה ייצוג שהולם את מדיניות הממשלה כלפי החברה הערבית בכלל, שזה או שאין בכלל ייצוג או תת-ייצוג בכל הוועדות שהוזכרו. החוק הבא זה חוק שכבר נדון בכנסת כמה פעמים, זה לא נושא חדש – מה שאומר שזה נושא מאוד חשוב. ב-2018 – אני אדבר על זה אחר כך – הייתה גם התקדמות מאוד טובה בעניין הזה. אנחנו מדברים על האנשים המבוגרים בחברה שלנו, שהם כמעט 12% מכלל האוכלוסייה, קצת מעל – אדוני היושב-ראש, אני בקושי שומע את עצמי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברי וחברות הכנסת, אי-אפשר ככה לנהל את דיוני המליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כשאנחנו מדברים על האוכלוסייה המבוגרת במדינת ישראל אנחנו מדברים כמעט על 12% מהאוכלוסייה, קצת מעל מיליון איש, שחלק גדול מהם חי מקצבת הזקנה, שהיא בממוצע 50 שקלים ליום. זאת ההכנסה העיקרית שלהם. עכשיו המספרים: אנחנו רואים שכמעט 25% מהאוכלוסייה הזאת הם בכלל מתחת לקו העוני, ולכולנו ברור שקו העוני במדינת ישראל הוא גם נמוך והוא בעייתי. זה לא אומר שהרוב הגדול הוא הרבה מעבר לקו העוני – אחוז גדול מהאוכלוסייה המבוגרת בישראל קרוב מאוד לקו העוני, שגם הוא, כמו שאמרתי, יחסית בעייתי, וניסו להתייחס אליו כמה פעמים בעבר. לא הצלחנו לעשות הגדרות יותר טובות לקו העוני, מה שגורם לכך שחלק גדול מהאוכלוסייה המבוגרת במדינת ישראל, או שהוא חי על קו העוני או שהוא מתחת לקו העוני. מה זה אומר מספרית? מספרית זה אומר שהצרכים הבסיסיים של אנשים קודם כול מההכנסה המאוד-פשוטה שלהם חייבים – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, בבקשה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> האוכלוסייה המבוגרת במדינת ישראל, עם ה-50 שקלים ליום, אמורה גם לשלם מיסים למדינה וכל מיני תשלומים. גם אם יש לה הנחה בארנונה, היא גם חייבת בארנונה וחשמל ומים והוצאות שוטפות. נוסף לזה מה-50 שקלים ליום הם צריכים גם לאכול. לצערנו הרב, עם הגיל הם גם צריכים לקנות תרופות, ויש להם הוצאות שוטפות של כל בן אדם, מה שאומר שברור לכולנו שבהכנסה הנוכחית לא רק שהם לא יכולים לסיים את החודש, הם לא יכולים לסיים את השבוע הראשון של החודש – מה שמביא אותם לחיות בתנאים מאוד קשים, בעוני מחפיר. זה דבר שלא מכבד אף אחד מכל החברה, לא את הצעירים ולא את המבוגרים. חברה הופכת לחברה הרבה יותר מוסרית והרבה יותר אנושית ברגע שהיא דואגת לאנשים המוחלשים שבה. ברור לנו שזה חוק שהוא לא חדש, הוא הוצע כמה פעמים. עכשיו גם החברים שלי איימן ועאידה ימשיכו בתיאור המצב והנתונים. יש לנו גם פתרון לדבר הזה, לבעיה הזאת של אנשים מבוגרים שחיים בעוני במדינת ישראל. יש פתרון: צריך להחזיר את הנושא הזה לדיון – בכנסת, בחברה, בכל מקום – צריך להחזיר ולראות את המרכיבים של הבעיה הזאת כדי להתחיל להתקדם. אנחנו חייבים לפתוח לדיון את גיל הפרישה. מהלימודים שלי בתוכנית לייעוץ קריירה באוניברסיטת תל אביב – אנחנו יודעים שיש בעיה עולמית בכל מה שנוגע לגיל הפרישה ושתוחלת החיים עלתה. זה לא דבר שאפשר להמשיך להתעלם ממנו. דרך אגב, גם אם לא תהיה החלטה גורפת, חלק גדול מהאוכלוסייה יוכל לעבוד גם אחרי 67 ואחרי 62 ו-65. הם יוכלו להמשיך לעבוד. חלקם יוכלו להמשיך לעבוד ולחלקם יש הרבה מה לתרום לחברה. צריך להתייחס לזה. צריך למצוא פתרונות מתאימים, בהתאם לאוכלוסייה. נוסף לזה, לא כל האוכלוסייה הזאת היא ענייה, כך שאם אנחנו מתחילים להתמודד עם השאלה הזאת לא נצטרך למצוא פתרון ל-1.08 מיליון איש בבת אחת. אפשר לחלק את הפתרון הזה לחלקים. אפשר להתחיל מהחלקים שצריכים יותר עזרה – באוכלוסייה שעליה אנחנו מדברים – ולאט-לאט להציע פתרון רוחבי לכל האוכלוסייה המבוגרת בישראל. למזלנו, גם שר העבודה והרווחה הנוכחי במדינה ראה חשיבות מאוד גדולה בנושא הזה. ב-2018 החוק עמד על חודו של קול. הוא התקדם מאוד טוב בנושא. הוא בן אדם שאמר שהנושא הזה מאוד קרוב לליבו, מאוד חשוב לו. הוא אמר המון דברים טובים לכיוון הנושא. עכשיו הוא נמצא בעמדת השר. אנחנו חושבים שאפשר לקדם את הנושא הזה, גם בגלל שעכשיו הוא חשוב בקואליציה וגם בגלל שהוא חשוב לכל הבית – גם לחברים שלי באופוזיציה. מכאן אפשר לחשוב על פתרונות. אנחנו נשמח מאוד אם תהיה הצבעה היום בעד החוק של השוואת השכר של האנשים המבוגרים בישראל לשכר המינימום, אבל גם אם זה לא הכיוון של הממשלה – כי לא הספקנו לדבר עם השר ולשמוע את דעתו – אני רוצה להציע פשרה. אנחנו נוכל גם לשקול – אם השר יוכל לשקול שתוקם ועדה מקצועית שתעבוד ממש בקרוב, ובתוך שלושה חודשים תציג דרך העבודה שלה במשרד העבודה והרווחה איזשהו פתרון, איזשהו אפיק להעלאת השכר, דמי הזקנה לאנשים מבוגרים, לפי קבוצות, לפי גיל, לפי כל קריטריון אובייקטיבי שהם יראו לנכון. אם הם יציגו לנו תוכנית שיכולה להתמודד עם השאלה הזאת אנחנו נוכל לשקול גם את זה. ברגע שגם ההפשרה לא מקובלת, אנחנו נשמח להצביע על החוק. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1246/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הבאה, שהוצמדה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום) התש"ף–2020, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> שלוש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> טוב. כבוד היושב-ראש, כמובן, אני מגישה את הצעת החוק הזאת בשמי ובשם חבריי ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עופר כסיף ויוסף ג'בארין. אני חושבת שחברנו סמי אבו שחאדה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, כבר הסביר את המצב, אבל אני חייבת לספר שמייד לאחר שנבחרתי בפעם הראשונה, ב-2015, היו הרבה אנשים שבאו לברך אותי, כולל אנשים שהם אזרחים ותיקים – כמו שסיכמנו בכנסת הקודמת להגיד – והדבר הראשון שהעלו: עאידה, את הולכת לעבוד על הנושא של קצבת הזקנה שלנו? זה מחפיר שהמדינה חושבת שמישהו בכלל, שמישהו בכלל, חברים – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שמישהו יכול לחיות מסכום כזה. דווקא עכשיו – האמת, זה קצת מעוות שאנשים כמונו, שמקבלים שכר נאה על העבודה שלנו, עכשיו צריכים להצביע נגד האפשרות להעלות את קצבת האנשים שחיים בהרבה מקרים מתחת לקו העוני. רק להגיד לכם ש-40% מהזקנים במדינת ישראל כבר הצהירו שהם מוותרים על מיזוג אוויר, ורק ה-20% אמרו שהם יכולים לכסות את ההוצאות החודשיות שלהם. 7% חוסכים במזון. אם מסתכלים על האוכלוסייה הערבית – גם כאן יש הצטברות של עוני. בכלל באוכלוסייה המצב הוא יותר קשה. אנשים מתקשים לשלם בעבור התרופות שלהם וחייבים לבחור בין תרופות לבין מזון. האם זו תמונת המצב והערכים שאנחנו רוצים להנחיל לציבור – שכאשר אנשים פורשים מהעבודה, כאשר הם צריכים להתחיל ליהנות מחיים נוחים, הם הופכים נטל וחיים מתחת לקו העוני? אני אף פעם לא הבנתי למה קצבאות כמו קצבאות לאזרחים ותיקים צריכות להיות שוות לזה שיש לו מיליונים בבנק ולזה שאין לו כלום על הנשמה. אני לא הבנתי למה מיליארדר צריך לקבל אותו סכום כסף כמו פועל שעבד כל החיים שלו – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ועכשיו אין לו הכנסה. אני פונה לסגן השר ואני מבקשת באמת: אפשר ללחוץ על הכפתור. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> סגן השר, אפשר לבקש מכולם עכשיו להפיל את ההצעה הזאת – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואפשר להתעשת ולהחליט שאתם הולכים ללמוד את הנושא – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ולהקים ועדה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת אזרח ותיק), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1553/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הצעת חוק נוספת שהוצמדה היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת אזרח ותיק), התש"ף–2020. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי וחברות הכנסת, אני רוצה לברך את החברים שלנו ברשימה המשותפת – חברי סמי אבו שחאדה, על זה שנהיית יו"ר הוועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות, וגם חברי עופר כסיף, שנהיית גם אתה היום יו"ר הוועדה לקידום ההשכלה הגבוהה. חשוב לי להגיד שאתה, חברי עופר כסיף, מגיע מהתחום הזה, מרצה באוניברסיטה. יש לך את הידע כולו, ובעיקר יש לך את העמדה הערכית, גם הפוליטית וגם החברתית. יישר כוח, חבריי. חברי סמי אבו שחאדה, אני לא אשכח את היום שבו דיברנו ביחד על אנשים עם מוגבלות, ואז שאלתי אותך: החבר סמי, אתה מוכן שאני אדבר בשמך מול הציבור ולהגיד להם שיש בעיה בעיניים של חברנו סמי אבו שחאדה, והנושא הזה הוא הכי קרוב לליבו, והוא, בכנסת, מבטיח לכם לקדם את הזכויות של האנשים בעלי המוגבלות? אתה אמרת לי: תגיד את זה בכל מקום. ועכשיו, הינה, אתה נבחרת לעמוד בראש הוועדה הזאת, ואין אחד כמוך, שבאת ממקום שאתה מרגיש את הסוגיה הזאת, וגם עם התפיסה החברתית הכי נכונה. מאוד מאמינים בך, ואתה תצליח, וכולנו, חברי הרשימה המשותפת, נהיה איתך. חברים, אתמול אני נפגשתי עם בני גנץ, ראש הממשלה החליפי, ודיברנו על שני נושאים: מבחינתי, ביטול חוק קמיניץ, וגם על חיבור בתים לחשמל, בתים שאין להם טופס 4. אני חייב לומר שהמאבק למען ביטול חוק קמיניץ נמשך כמה שנים, אבל לאחרונה חברנו אוסאמה סעדי ישב כמה פעמים עם שר המשפטים אבי ניסנקורן. אני בטח גם איתו, ואתמול ישבנו עם בני גנץ באותו נושא. אני מקווה שתוך ימים ספורים, אם לא בדיוק מה שאנחנו רוצים – ביטול – לפחות הקפאה לתקופה מסוימת זה דבר בכיוון הנכון בהחלט. לגבי חיבור בתים שאין להם טופס 4 לחשמל, קיבלתי הבטחה לבדוק את הנושא לעומק ושתוך ימים ספורים נקבל תשובה. אני מקווה שהיא תהיה חיובית, בכיוון הנכון. המשותפת תישאר נאמנה לציבור שלה, ומקווה שתהיה לנו בשורה בימים הקרובים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. על שלוש הצעות החוק ישיב במשולב סגן שר העבודה משולם נהרי, בבקשה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, אנחנו חייבים לעלות למעלה להצבעות? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> המציעים יכולים להישאר פה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת המציעים – איימן, לשם שינוי – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למרות שאתה ש"ס – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני חושב שזאת הצעה טובה מאוד. צריכים לשפר את מצבם של הקשישים, של האזרחים הוותיקים. הצגתם את הדברים, אמרתם מה הבעיות, אבל זו הצעה מורכבת, הצעה שיש לה עלויות אדירות, אבל אפשר גם להתקדם; "מעט מעט אגרשנו מפניך" – להתקדם עם הנושא הזה ולקיים דיון. כתוב לכם בהצעת החוק, כתבתם, ששר העבודה והרווחה איציק שמולי בכנסת העשרים – הזכרת את זה, שחאדה – נלחם על הנושא הזה וזה קרוב לליבו. אחד הדברים שאנחנו עושים היום במשרד זה מגן זהב לקשישים, ונלחמים על עוד תוספות תקציביות כדי לשפר. לאחרונה הוא מינה משנה למנכ"ל שיטפל בנושא הזה בכל הכוח, ככה שהנושא הזה קרוב לליבו. את הנושא הזה הוא יכול לקדם. בסוף בסוף כולנו צריכים להתכנס לתקציב. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הייתה פה הצעה כזאת שנפלה על חודו של קול. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> ברור לי. אני גם מכיר את האג'נדה שלו בנושא הזה. על הנושאים החברתיים האלה הוא נלחם. לכן, מה שאני מציע, כדי שבכל זאת הנושא הזה לא ייקטע עכשיו אלא שיהיה אפשר לקיים דיון בנושא הזה ולהתקדם עוד צעד ועוד צעד – עשינו הרבה למען האזרחים הוותיקים – להפוך את זה להצעה לסדר-היום, להביא את זה לפני ועדת הרווחה. אני אדבר עם השר. אני לוקח על עצמי לדבר עם השר ולומר לו שצריכים לשבת, לקיים דיון ולראות, במסגרת האפשרויות, איך לקדם את הנושא הזה וכמה. מקבלים? << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מקובל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מבחינתנו מקובל, אדוני סגן השר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו נעבור רגע אחד לעשות סדר. תשובת סגן השר זה להפוך את הצעות החוק להצעות לסדר-היום. אנחנו עוברים אחד-אחד. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, מסכים? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מסכים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מסכים. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עם דיון בוועדת העבודה והרווחה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן כן כן, אנחנו נצביע על זה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> זה יעבור לוועדת העבודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תגיד לנהרי שאני מסכים, אבל רק הפעם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סגן השר שמע. אנחנו עוברים להצבעה על שלוש הצעות לסדר-היום. אנחנו עוברים להצבעה להעביר את כל ההצעות לסדר-היום לדיון בוועדת העבודה הרווחה. ההצבעה היא הצבעה אחת על כל שלוש ההצעות לסדר-היום, שהן באותו נושא. הצבעה, בבקשה. אנחנו מצביעים באלקטרוני, בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התש"ף–2020, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התש"ף–2020, והצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת אזרח ותיק), התש"ף–2020, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש לנו 17 בעד, אפס נגד ואפס נמנעים. אני מוסיף את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. מדובר בשלוש הצעות חוק שהפכו להיות הצעות לסדר-היום, ולכן הצבענו הצבעה אחת – להעביר אותן לדיון בוועדת העבודה והרווחה כהצעות לסדר-היום. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> למה הייתה הצבעה אחת? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כי זה שלוש הצעות לסדר-היום שדומות האחת לשנייה. << הצח >> הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום חסר דת), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/601/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום חסר דת), התש"ף–2020. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מעלה היום הצעת חוק שלרבים אולי היא לא ברורה והיא לא נחוצה, כי הם פשוט לא מבינים ולא חיים את זה. אני אנסה לשכנע עכשיו את החברים לתמוך בהצעת החוק הזאת ולהסביר למה זה חשוב. הצעת החוק הזאת נולדה מסיפור אישי של אזרח, ליאוניד ויינשטיין, שגילה לתדהמתו שהוא רשום במרשם האוכלוסין כרוסי ונוצרי. הוא עלה לארץ בגיל ארבע וחצי, אבא שלו היה אסיר ציון, מקבל קצבת אסיר ציון במדינת ישראל, והוא רשום כרוסי ונוצרי. מילא היה רשום "חסר דת", אבל רוסי ונוצרי. רובנו לא ראינו מעולם את המרשם שלנו, המרשם המורחב, רובנו לא יודעים מה כתוב שם בכלל, אבל ליאוניד נחשף לזה, והוא היה פשוט בהלם. הוא לא דרך פעם אחת בחייו בכנסייה, והוא עזב את רוסיה בגיל ארבע וחצי, כשהוא בכלל לא קשור לא לעם הרוסי, לא ללאום הרוסי. הוא שירת פה בצבא כרופא צבאי, עשה שירות מלא, למד באוניברסיטאות, והוא גילה שהוא רוסי נוצרי. כמה שזה מצחיק. הוא לא ויתר. הרבה אנשים במצב כזה היו מוותרים – נו, רשום – אבל בשבילו זה היה חשוב. הוא ידע שהוא לא יכול להיות רשום כיהודי, בגלל שאימו לא יהודייה, אבל המרחק בין חסר דת לבין רוסי ונוצרי הוא ענק. אגב, יש לי דוגמה נוספת, של גברת שנולדה באתיופיה בגלל שההורים שלה עבדו שם, והיא גילתה שהיא רשומה בשורת הלאום כאתיופית. לשנות את זה זה כמעט בלתי אפשרי, כי אתה צריך ללכת לבית משפט ולהוציא פסק דין הצהרתי, שעולה המון כסף. סתם ככה ישב שם מישהו במשרד הפנים ורשם, בלי לתת על זה את הדעת. הינה, הגיע סגן שר הפנים. הוא בטח יספר לי שבמשרד הפנים הכול גן עדן וכמה זה מצוין. אז לא. אז אותו ליאוניד ויינשטיין לא ויתר, וגם אני לא ויתרתי איתו ביחד. אנחנו חייבנו את משרד הפנים ללכת לארכיון, להוציא את התיק, כי הם טענו שהוא בגיל ארבע וחצי הצהיר שהוא רוסי ונוצרי – להוציא את תיק הרישום שלו ולראות מה כתוב שם. אז לא כתוב שום דבר. לכבוד הפנייה שלנו והמעמד שלנו, בסוף הרישום שלו שונה לחסר דת וחסר לאום; אגב, גם לאימא שלו וגם לאח שלו. השאלה הנשאלת: כמה אנשים במדינת ישראל היום מסתובבים עם הרישום הזה כשהם לא יודעים, הם פשוט לא מודעים לדבר הזה שהם רשומים כנוצרים, רוסים, אוקראינים – ולא ברור מה – בגלל סיבות כאלה ואחרות במשרד הפנים? אני רק רוצה לתת הגדרה מהמילון מה זה לאום – ועד כמה זה אבסורדי: לאום הוא קבוצה אתנית. קבוצה המשתייכת ללאום מסוים מקיימת יסודות משותפים המייחדים אותה כקבוצה אותנטית והם אינם פרי בחירה, כמו שפה, תרבות, מוצא והיסטוריה. ללאום יש גם מאפיינים שהם פרי בחירה, כמו אידיאולוגיה וערכים משותפים. האם אזרחי ישראל המוגדרים רוסים הם אנשי העם הרוסי בגלל שמישהו פעם רשם אותם ככה וכיום מסרב לשנות את הרישום הזה ושולח אזרחים לבתי משפט להוציא פסקי דין הצהרתיים בעלות של עשרות אלפי שקלים? קראתי לא מזמן מאמר מרתק של הרב אבישי מזרחי. זה מאמר מעניין, ואני רוצה לשתף אתכם בכמה נקודות משם. הוא מכנה 400,000 דוברי רוסית בארץ שרשומים כרגע כחסרי דת וחסרי לאום "יהודי גורל". יש יהודים שנולדו יהודים בגלל אם יהודייה, ויש יהודים – ואני מגדירה אותם יהודים – שקשרו את גורלם לעם ישראל ואבא שלהם יהודי. זה קורה. חבר הכנסת ליצמן, אני יודעת שאתה נגד, אבל זה קורה. זאת אומרת, אם אנחנו לא מכירים בכך שיש ג'ירפה, זה לא אומר שהיא לא קיימת. היא קיימת, אנחנו פשוט לא מכירים. זה קורה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אנחנו קוראים לפיל ג'ירפה זה לא אומר שהוא ג'ירפה. << קריאה >> יעקב ליצמן (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. אנחנו חיים פה בהכחשה. אנחנו לא רוצים להבין שזה קיים. אז יש לנו היום 400,000 אנשים, אזרחי ישראל, שלפי כל הגדרה קשרו את גורלם לעם ישראל ומדינת ישראל – משרתים, משלמים, תורמים, עוזרים, מרפאים – אבל הם כאילו לא שייכים. אבל נוסף לזה פיתחתם פה קבוצה שלמה – זה מדהים: רוסים נוצרים או אוקראינים נוצרים או משהו, שאנשים אפילו לא מודים שזה רשום אצלם ככה, כי ככה זה קרה בשנות התשעים. האנשים האלה, שהם לא יהודים על פי ההלכה, הם מרגישים גאווה, הם מרגישים גב זקוף, הם אומרים שהם יהודים. הם לא שומרים הלכה. אולי בשבילכם הם סוג ב', אבל הם אזרחים לכל דבר ועניין, וכן, הם יהודי גורל. אני רוצה לחדש לכם משהו: בברית המועצות לשעבר, כשהאבא היה יהודי, הילד סבל פי עשרה מאשר כשהאימא הייתה יהודייה, כי יחד עם אבא יהודי אותו ילד קיבל שם משפחה יהודי, וכולם הבינו מי הוא. השם של האב – כי ברוסיה ובאוקראינה מדברים עם אנשים בשם פרטי ובשם של האב – לא היה אפשר להסתיר את זה. האנשים האלה, הילדים האלה, נולדו בידיעה שהם יהודים. הנשים שלהם קשרו את הגורל שלהן עם הגורל של הבעל ושילמו על זה מחירים. כשהם עלו ארצה הם הפכו להיות חסרי דת, חסרי לאום, במקרה הטוב; במקרה הרע – רוסים נוצרים. אגב, פעם שאלתי את חבר הכנסת סמוטריץ' אם מדינת ישראל היא מדינה של אותם אנשים שהאבא שלהם יהודי והאימא לא. הוא אמר: לא. זאת אומרת, זה לא שייך, לפי התפיסה של חבר הכנסת סמוטריץ', זאת אומרת, להרוג במלחמות זה בסדר, אבל המדינה לא שייכת. אתם יכולים לנסות להתעלם מהם, אבל הם כאן, ואי-אפשר לעצום עיניים ולהגיד: אנחנו לא רואים אז זה לא קיים. הם כאן, ואי-אפשר להתעלם מזה. במשך עשרות שנים ניסו למחוק – אה, אני מדברת כל כך הרבה זמן? לא שמתי לב. יש כל כך הרבה מה לדבר על זה. אנשים ניסו להסתיר את זהותם. אנשים שמרו אולי קצת – אני זוכרת בילדותי גפילטע פיש בראש השנה ומצות בפסח. אני זוכרת שסבתא שלי יום אחד בשנה לא אישרה לנו לכבות אור. מה זה היה? לא יודעת, כנראה זה היה יום כיפור. זה הדבר המינימלי שהיא יכלה לשמור בנסיבות העניין. הסבא שלי, קצין מבריק, לא היה יכול לעלות בדרגות בגלל שהוא היה יהודי. אם רבינוביץ' נפגש עם אברמוביץ' ברחוב – הם ידעו שהם שני יהודים, שני היידים, שתמיד ידעו לדבר בשפה משותפת, והם לא שאלו אחד את השני: מי האבא שלך או מי האימא שלך. הם ידעו שהם יהודים. אנחנו הגענו למצב אבסורדי שפיתחנו פה לאום נוסף – רוסים נוצרים, אוקראינים – ולא מאפשרים לאזרחי ישראל לגשת ולשנות את זה אלא שולחים אותם לערכאות משפטיות. זה לא צודק. זה לא שוויוני. זה פוגעני. חייבים לשנות את זה ולתת לאזרחים להחליט על עצמם, ולא שאיזשהו פקיד במשרד הפנים יעשה מה שבא לו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. על הצעת החוק ישיב סגן שר הפנים יואב בן צור. בבקשה. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, הצעתה של חברת הכנסת מלינובסקי מבקשת לאפשר לתושבי המדינה המבקשים לתקן את הרישום לגביהם בפרטי הדת והלאום שבמרשם האוכלוסין להירשם כבני דתה של אימם וכבני הלאום שלה או כחסרי דת וכחסרי לאום על בסיס הצהרה בלבד, ובמקום שמדובר בקטין, השינוי ייעשה לבקשת הוריו.  לפי סעיפים 19ג ו-19ד לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965, שינוי בפרט רישום של תושב או תיקונו ייעשו לבקשת התושב בצירוף תעודה ציבורית המעידה על השינוי שחל או שהרישום לא היה נכון. לפי הוראת סעיף 29 לפקודת הראיות, תעודה ציבורית יכולה להיות בין היתר פסק דין הצהרתי של בית המשפט המוסמך. בכל הנוגע למי שהוריו הם בני דתות שונות, הפרקטיקה היא שברישום הראשון במרשם האוכלוסין הוא או הוריו, כשמדובר בקטין, יכולים לבחור אם להירשם כבן דת האם, כבן דת האב או כחסר דת, אך לאחר שנרשם, כדי לשנות את הרישום הוא נדרש להציג תעודה ציבורית המעידה על השינוי שחל או שהרישום לא היה נכון.  לכן, לנוכח העובדה שמדובר בהצעה המנוגדת לרציונל של חוק המרשם, ונוכח הרגישות הציבורית והחשיבות הרבה ברישום מדויק ונכון של פרטי הדת והלאום, אני מבקש שתדחו את הצעתה של חברת הכנסת מלינובסקי ותצביעו נגדה. אי-אפשר לשנות עובדות, לשנות מציאויות. אף אחד לא קבע שהאזרחים האלה הם לא אזרחי מדינת ישראל. אי-אפשר לרשום מישהו כיהודי כשהוא לא כזה, וזה לפי חוק מרשם האוכלוסין. אף אחד לא קבע – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אז תרשמו. מי שלא רשם – אתה רוצה עכשיו לשנות? את זה לא משנים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אם אתה רוצה לשנות, לפי החוק תפנה לבית המשפט – שבית המשפט ייתן פסק דין הצהרתי, ואז הוא יירשם. זה החוק. עכשיו, אתם רוצים לשנות את החוק, אז זה עוד עניין. אתם רוצים לשנות, אבל כרגע זה לא ישתנה. אי-אפשר על פי הצהרה, שלאחר שכתבת מה שאתה, אתה עכשיו רוצה לשנות. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> מי שהצהיר כשהוא בא לארץ – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני סגן השר, בגיל ארבע וחצי. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לא, סליחה, ארבע וחצי, אז ההורים שלו אמרו מה לרשום. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, בסוף התגלתה הטעות אצלכם, וכמה טעויות התגלו אצלכם. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ההורים שלו. זה לא טעות. אף אחד לא רשם על דעת עצמו. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> בטח שכן. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אף פקיד. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלכס יכול לספר לך על המקרה הזה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אף פקיד לא רושם על דעת עצמו שום רישום, שום דבר אחר, ולכן אין היגיון, אין היגיון – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם חיים במציאות משלכם. אתם לא מכירים במציאות האמיתית. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אין היגיון, אין היגיון – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם חיים במציאות משלכם. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אין – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יצרתם לכם מציאות – בועה, שם אתם נמצאים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שום דבר אחר בשבילכם לא קיים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אנחנו נמצאים במציאות של החוק הקיים. אנחנו נמצאים במציאות של החוק הקיים. לבן אדם, לילד או להורה – הוא אזרח מדינת ישראל, יש לו את כל הזכויות, יש לו את כל החובות, אנחנו מעריכים. האמירה הזאת שהוא טוב למות במלחמה – אז אני רוצה להזכיר שבצבא הגנה לישראל יש יהודים ודרוזים ובדואים וערבים. כולם נמצאים שם, משרתים יחד, וכולם מוסרים את נפשם. אין קשר בין זה לבין הרישום – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם כולם יכולים – – – חוץ מקבוצה אחת שלא יכולה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אין קשר בין זה לבין הרישום שנמצא במה שהצהירו כשהגיעו, ולכן אין מקום – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל הסברתי לך, נתתי לך דוגמאות: אמרו שהוא אמר בגיל ארבע וחצי שהוא רוסי ונוצרי. נאלצנו ללכת לארכיון ולבדוק שאין דבר כזה, אין זכר לדברים כאלה, ובסוף שינו לו את הרישום, כי אתם טעיתם, כי אתם טעיתם. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני לא חושד, אני לא חושד בפקידי רישום האוכלוסין, ואני רוצה פה להגן עליהם. כל פעם תוקפים אותם חזור והתקף. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא תוקפים אותם, תוקפים אתכם. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני אומר, הפקידים של רשות האוכלוסין מתנהלים ומתנהגים לפי החוק הקיים. זה סתם להטיל דופי, זה סתם להטיל דופי באנשים. הם לא אנשים שעכשיו התמנו מטעם – מטעם איזה מפלגה או מטעם איזה תנועה. הם אנשים שעושים את מלאכתם נאמנה, והם מתנהלים ומתנהגים לפי החוק הקיים, לכן אין כאן מקום לתקוף אותם. הם עושים את זה במקצועיות שלהם ולפי הכללים הנהוגים. לכן, אני חושב שאין מקום להצעה הזאת. אני רוצה לנצל את הדקות שנותרו לי כדי לדבר קצת על הנושא של הציבור החרדי וההתקפות עליו. רבותיי, מישהו סימן את הציבור החרדי כדי להטיל עליו האשמה בנושא של הקורונה. אני רוצה לומר לכם שעכשיו התפרסמה ידיעה שאחד הבכירים בבית המשפט העליון עשה חתונה רבת-משתתפים, וכשהגישו תלונה, נציב קבילות השופטים קבע שהוא מסיר את התלונה מכיוון שהוא לא ידע שאסור לעשות חתונה כזאת. תארו לעצמכם כמה אנשים יכולים לבוא ולומר – שלא עשו חתונה רבת-משתתפים כמו שהיו, אלא חתונות מאוד מצומצמות, אדוני שר החינוך, חתונות מאוד מצומצמות, וקיבלו קנסות ושילמו אותם. פה קבעו שאם מישהו לא יודע – חשבתי שיש כלל שאומר: אי-ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש, אבל כנראה שזה נכון רק לקבוצות מסוימות באוכלוסייה. יש קבוצות שכנראה לדידן הדברים הללו לא תופסים. לא תופסים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה זה התפרסם? איפה זה התפרסם? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> התפרסם. לא יודע איפה התפרסם. התפרסם בתקשורת. לפני כמה דקות התפרסם בתקשורת, וחבל שזה כך. אני רוצה לציין את המשמעת והזהירות שנוקטים בציבור החרדי בקשר לכל – – – << קריאה >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << קריאה >> מה, מה התפרסם? מה התפרסם? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> התפרסם שהיה יהודי בכיר בבית המשפט העליון שעשה חתונה רבת-משתתפים, הגישו תלונה לנציב קבילות השופטים על זה, והוא קבע שכיוון שהוא טען שהוא לא ידע שאסור, אז הוא פטור מהקנס, אז הוא לא ייקנס. << קריאה >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << קריאה >> פה בארץ? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> פה בארץ, כן. << קריאה >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << קריאה >> מי השופט? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מעדיף – תסתכלו בתקשורת. אני לא אוהב להגיד בפומבי את השמות של האנשים. אבל זה מציאות, זה מציאות שהייתה. ואני חושב – בואו ותראו, והתוצאות מדברות בעד עצמן: כל הערים החרדיות ירוקות. הציבור החרדי – התחלואה שם נמוכה מאוד. נמוכה מאוד. שומרים על הכללים על אף הקושי. אף שיש היתר להתפלל בבתי הכנסת במניין אנשים, רוב-רובם של המניינים נמצאים בחוץ, באוהלים, חשופים לקור, לרוח; גם המניינים שמתפללים בהנץ החמה – במניין שאני מתפלל בו בבוקר, בבית כנסת חניכי הישיבות, לא נכנסו לבית הכנסת, מתפללים בחוץ, בהנץ החמה, כשיש 13 ו-14 מעלות, מוסרים נפש, ולא נכנסים לבית הכנסת להתפלל אלא סמוך לו, ברחבה פתוחה. ואני אומר, אי לכך, צריכים כולם לראות ולהסתכל ולהבין שלא בשלנו הרעה הגדולה הזאת. תלמדו להבין שהציבור שלנו זה ציבור ממושמע, שמקיים את הכלל "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", למד ולומד להתנהל תוך כדי. לכן – עליזה? ולכן – אה, דקה עוד יש לי, בסדר. לכן אני חושב שהגיע הזמן להפסיק את העליהום הזה שעושים גם בתקשורת וגם בדברם של אנשים בכירים במערכת, שמנסים להשתלח חזור ושוב, שוב להשתלח בציבור הכל-כך טוב והממושמע שלנו. אני רוצה לאחל לכולם שבעזרת השם אנחנו נצליח לעבור את המגפה הנוראה הזאת, נצליח לעבור אותה בשלום, נצליח לעבור בבריאות, ושכל החולים יתרפאו ממחלתם וישובו לחיים טובים ולשלום. אני רוצה גם לציין שהשנה זו הפעם הראשונה שבפרשת חיי שרה, בחברון לא יהיו אנשים, בגלל שמירת הכללים, לא יפקדו את קברי האבות בשבת הכי חשובה, שבה אנחנו מתזכרים את פטירתה של שרה אימנו. על זה היה דווה ליבנו, ואנחנו נקווה שכולם ממקומותיהם-הם יתפללו שתעמוד לנו זכות אבותינו הקדושים – תעמוד לנו זכות אבותינו הקדושים, שנוכל להתפלל לבורא עולם בזכותם שיסיר מעלינו רק את הרעה הזאת. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> למה אין שעון? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה מושך זמן? אני רוצה לענות לך. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> מה? מה את רוצה? את רוצה לענות לי? טוב, תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לסגן שר הפנים יואב בן צור. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני סגן השר, הקשבתי לכל מילה שלך. חבל שאתה הגעת מאוחר ולא שמעת אותי מההתחלה. סיפרתי על מקרה אישי שהגיע לשולחני, על בן אדם שהיה רשום כנוצרי רוסי ובסוף התברר שטעיתם, אבל היינו צריכים להפוך עולמות כדי להוכיח את זה. זה החוק – כי קרו טעויות. אתה יודע, לא הכול מאה אחוז. זה בסדר, לא בסדר, אבל צריך לתקן. לשלוח אזרחים לבתי משפט בעלות של עשרות אלפי שקלים זה חסר טעם. אתה יודע, אפילו הייתי אומרת – אל תיקח את זה אישית, אבל כל ההתנהלות שלנו כלפי אזרחי ישראל שהם לא יהודים על פי ההלכה, נקיים, טהורים, זה דלות שכל, זה מוגבלות שכלית, זה מוגבלות של אינטליגנציה בסיסית. הסברתי את זה קודם: החיים הם יותר מורכבים מההלכה ומה שהיה בגלות. תפסיקו להרגיש שאתם בגלות. אתם לא נרדפים, ואתם לא מסכנים, והכול בסדר, ויש כבר מדינה 70 שנה. תתבגרו, תבינו את זה. יש הבדל בין להיות בגלות ולשמור על קהילות קטנות לבין להיות מדינה גדולה, חזקה ובגאווה. תרגישו את הגאווה הזאת. תפסיקו להרגיש כמו ז'יד מסכן כזה, שכולם רודפים אחריו והוא צריך לשמור על עצמו, ייד כזה. המדינה של אותם יהודי גורל לפי אבא היא בדיוק כמו שלכם. תפסיקו להפריד. ואם אי-אפשר לרשום על פי ההלכה – זה מובן לי, וזה לא מה שאני מבקשת – אז לפחות אל תפתחו לי פה לאום חדש: רוסים נוצרים. זה מה שאנחנו מבקשים בהצעת החוק הזאת. אל תתעללו בבני אדם. תארו לעצמכם לגלות את זה אחרי 30 שנה בארץ, שהוא עלה בגיל ארבע וחצי ומישהו רשם אותו ככה. אי-אפשר להיות במאה ה-21 כאשר חצי מהעם במאה ה-21 וחצי מהעם נשאר במאה ה-19. מדינה לא יכולה להתקדם ככה, לא יכולה לחיות ככה. אם אנחנו רוצים להתקדם – ואתה יודע, יש מילה כזאת "אבולוציה". אין מה לעשות, זה גורר אותנו אחורה, ואנחנו רוצים להתקדם ולהרגיש את הגאווה שלנו, את העם שלנו, את האחדות שלנו. משפט המפתח שנותן לי באופן אישי מצפון וחיים – וחבל שאצל חלק מחברי הכנסת זה לא כך – זה משפט מאוד פשוט וברור: תחיו ותיתנו לחיות. אתם לא יכולים להכתיב לאחר את העקרונות שלכם. תבינו, אנשים הם שונים – יש כאלה ויש אחרים. אז אתם פוסלים זכויות בסיסיות מאזרחי ישראל כמו נישואים, כמו אימוץ, כמו פתיחת עסקים, כמו המון דברים אחרים. תרצו או לא תרצו, אתם יכולים לעמוד על הרגליים האחוריות, אבל זה יקרה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מתישהו זה יקרה. אתם יודעים למה? כי כבר היום יש 400,000 חסרי דת שמתישהו יצטרכו להתחתן וגם למות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו רוצים לעבור להצבעה. יוליה, את יכולה להצביע מפה. חברי וחברות הכנסת, כולם להצביע מהמקום. בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה, על הצעת חוק מרשם אוכלוסין (תיקון – רישום חסר דת), התש"ף–2020. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מרשם אוכלוסין (תיקון – רישום חסר דת), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אלעזר, המחשב שלך לא עובד. אריק קלנר – גם לא עובד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוסיף אותי נגד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז יש לנו שלושה שהמחשב שלהם לא עובד. תוצאות ההצבעה הן 24 בעד, 43 נגד. אנחנו מוסיפים את אלעזר שטרן – בעד, המחשב שלו לא תקין. אז זה 25 בעד. משה אבוטבול ואריאל קלנר, שהמחשבים שלהם לא עובדים, נגד. לכן זה 45 נגד. יוליה מלינובסקי, המציעה, בעד, לכן זה 26 בעד. הצעת החוק לא התקבלה, נדחתה. << הצח >> הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראות מיוחדות לעניין יישובי מיעוטים) (הוראת שעה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/57/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראות מיוחדות לעניין יישובי מיעוטים) (הוראת שעה), התש"ף–2020. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני סגן היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חשבתי לא מעט על איך בכלל מתחילים לדבר על תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר, בבקשה, שקט במליאה. בבקשה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – הלוא הוא חוק קמיניץ; איך נכון להעביר את המסר על היות החוק הזה חוטא לכל המטרות שלשמו הוא נועד. ארצה להתחיל מבראשית. באפריל 2017 קיבלה הכנסת את תיקון 161 לחוק התכנון והבנייה, אשר הסמיך חלק מהוועדות של התכנון ואת יחידת האכיפה הארצית להטיל קנסות מינהליים בשל עבירות בנייה. מי שהובילה את המהלך הייתה שרת המשפטים דאז איילת שקד, והמהלך שיזמה זכה לתמיכה רחבה בקואליציה, כי הרי מי שנתפס באותה עת כמגזר שצפוי לספוג את עיקר הפגיעה בעקבות התקנות היה המגזר הערבי. אדוני היושב-ראש, אני מתנצלת, אני לא יכולה להמשיך כך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוצרים רגע את הדיון. אם אפשר, בבקשה, שקט במליאה. אי-אפשר ככה להמשיך. בבקשה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אמתין שיהיה כאן שקט. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> השעון עצר. נמתין רגע בסבלנות. אם אפשר, בבקשה. הרב טסלר. חבר הכנסת טסלר, בבקשה. אנחנו ממתינים לשקט, בבקשה. סגן שר הפנים יואב בן צור, בבקשה, אנחנו רוצים להמשיך. בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עד לתיקון חוק קמיניץ, 97% מצווי ההריסה לעברייני בנייה הוצאו בחברה הערבית. האם רק שם יש עבירות בנייה? לא, רק שמהבנייה הלא-חוקית היהודית – ממנה העלימו עין. מאז נכנסו התקנות לתוקף מדווחים ביישובים ובכפרים על ביקורים תכופים של יחידת האכיפה הארצית במושבים. בריאיון מצולם שקיימה לפני שנה עם בצלאל סמוטריץ' אמרה שקד בעניין הזה: "רצינו לברך ויצאנו מקללים. המטרה של תקנה 116 הייתה לאכוף בנייה בלתי חוקית במגזר הלא-יהודי, ולצערנו משתמשים בתקנה זו בצורה לא מידתית במגזר החקלאי ומטילים קנסות בגובה של מאות אלפי שקלים אשר גורמים עוול לחקלאים". סוף ציטוט. אני סמוכה ובטוחה שלחקלאים ולמושבים יש את סיבותיהם שלהם לבקש לשנות את חוק קמיניץ, וכאזרחית השייכת למיעוט במדינה הזאת עצוב לי שהחוק הזה נדון לרוב רק בגלל הפגיעה שלו במגזר היהודי. יחד עם זאת, אני חשה תחושת הקלה. הרי בלי הפגיעה בחקלאים או במושבים לא היה החוק הזה עולה בכלל לדיון בוועדות השונות או היה בעל פוטנציאל לשינוי, כי הרי במי הוא פוגע – בערבים? בדרוזים? בבדואים? בואו נודה על האמת – הם לא חשובים לממשלה הזאת, ואם ניתנת התחושה שהם כן חשובים, אז זה רק משיקולי שימור הכס. נדמה לי כי נוח למחוקקי הבית הזה להתעלם משורש הבעיה. נוח לקנוס, נוח להרוס, נוח להטיל אימה, במקום לחשוב מחוץ לקופסה ולהפעיל פתרונות שדורשים עבודה. החוק הזה והאופן שבו הוא מנוסח מסירים את האחריות מהאחראית האמיתית למצוקה – מהמדינה. כדי להבין את גודל המצוקה שמביאה את הציבור שלנו לכדי עבירות בנייה, הרשו לי לספר לכם מעט על תרבות ההתיישבות בעדה שלי, בעדה הדרוזית. בעדה הדרוזית ילדים הנולדים ביישוב בונים את ביתם ומקימים את משפחותיהם באותו יישוב. כמעט שלא קיימת תנודת אוכלוסין אפילו בין יישוב דרוזי אחד למשנהו. כמו כן, 20% מהתושבים מחזיקים בכ-80% מהקרקעות בשל העברת הקרקעות בירושה. לצד שני נתונים אלה, שוק הנדל"ן בכפרים כמעט שלא קיים. ישנן מעט מאוד עסקאות סחר-מכר על הקרקעות, בעיקר בשל האופן שבו אנחנו תופסים את הקרקע – כאלמנט של זהות, של שורשיות, של שייכות. ברבות השנים גדלה האוכלוסייה פי עשרה, אך מספר היישובים שעומדים לרשותנו, לרשות העדה הדרוזית, נותר זהה, ולא נבנה אף יישוב דרוזי נוסף, חדש, מקום המדינה. גרירת הרגליים של גופי התכנון במשך שנים רבות הובילה לכך שלא קודמו ולא אושרו תוכניות מתאר ליישובים, לא הורחבו שטחי בנייה ולא היה ליווי מקצועי בתחומים של תכנון, של רישוי, של אכיפה. כך הגענו למצב של מצוקת דיור חריפה, שבמסגרתה עודדה המדינה הלכה למעשה זוגות צעירים שרצו בסך הכול לבנות את ביתם על אדמתם שבבעלותם, לבנות בית כחוק – לבנות פתאום ללא היתר ולהפוך לעבריינים; שהרי אם אין תוכנית מעודכנת ליישוב שקובעת מה מותר ומה אסור, אם אין מחלקות רישוי שמתפקדות טוב במועצות שמצליחות להוציא היתרים ביעילות, אם אין מחלקת אכיפה מסודרת ופועלת – אין לאותם צעירים דרך לקבל היתר וגם אין להם סיבה לעשות כך. במצב הזה, היתרי בנייה יכלו לקחת שנים על גבי שנים, אם בכלל היו מקבלים אותם בסוף, לא בגלל כשירות בנייה או הקרקע אלא בגלל שכל המערכת פשוט לא עבדה. ומה עשתה הממשלה כדי לשקם את הקיים? החליטה שהיא מחוקקת חוק שמעניש את התושב בקצה על ההתנהלות שלה. אחרי שיחות אין קץ שקיימתי עם ראשי מועצות, ועדות מרחביות, ועדות מחוזיות, מהנדסים, מתכננים, אנשי מקצוע ממינהל התכנון ומי לא, אני יכולה להגיד בפה מלא היום שעומדים לרשותנו כל כך הרבה פתרונות שלא רק ייטיבו את מצב הבנייה וההסדרה שבשטח אלא גם את המצב הסוציו-אקונומי של התושבים, גם את איכות החיים שלהם, את התנהלותם במרחב הציבורי שלהם ואת השירותים שהם אמורים לקבל. פשוט אפשר אחרת. הנפגעים הראשונים מהאנרכיה שיצרה המדינה במשך שנים ארוכות הם אנחנו. הרי אין תושב אחד בכפרים שלא מעונין בהסדרה, שלא מעונין בכבישים ראויים, במדרכות נגישות, גינות ציבוריות או מבני ציבור, אך חוק קמיניץ לא מסייע לנו להשיג את כל אלו אלא הוא בסך הכול בא ומעניש אותנו על זה שמלכתחילה נזנחנו בצורה נפשעת זו. רבים מאיתנו אפילו נושאים טייטל חדש של עבריין; אנשים טובים, אנשים ראויים, אזרחים שומרים חוק, בן לילה הפכו לעבריינים. לפיכך, הצעת החוק המובאת בפניכם מבקשת להקפיא את האכיפה לחמש שנים או עד להסדרה של תוכנית כוללנית – המוקדם מביניהם. במתווה המובא בפניכם כאן היום תמכה מפלגת כחול לבן ובראשה בני גנץ. בוועדה שהתכנסה לדון בנושא בדצמבר האחרון אמר שר המשפטים הנוכחי אבי ניסנקורן – ודייק בכל מילה – ואני מצטטת: "יש פה בעיה מורכבת – מצד אחד אכיפה, מצד שני הסדרה. התחושה שאנו מקבלים מהשטח, שהמטוטלת הולכת לאכיפה ולא להסדרה. שני הדברים צריכים להתקיים במקביל. כרגע התחושה היא שהאיזון הופר. אני מציע שנלך למתווה שאנחנו מייצרים את האיזון" – ונקפיא את החוק. "לבוא ולומר שהכול בסדר זה לא מקובל", סוף ציטוט. אתה מאוד צודק, שר המשפטים אבי ניסנקורן. בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן נכתב, ואני מצטטת: "תוקם ועדה פריטטית לבחינת חוק קמיניץ". איפה הוועדה הזאת? מאז, דממת אלחוט. חברים, יש כאן הזדמנות אמיתית לחולל שינוי. למעשה, יש הסכמה רחבה בכל הקשת הפוליטית בדבר הבעייתיות של חוק קמיניץ והצורך המהותי והמיידי בהקפאתו. אני קוראת לכם: בבואכם להצביע על הצעת החוק הזאת חשבו פחות על פוליטיקה ויותר על הסיפורים ועל האנשים שעומדים מאחורי הקנסות, שהתעוררו בוקר אחד וגילו שהם עבריינים. חשבו על סכומי העתק שנדרשים לשלם אזרחים שומרי חוק, שאם אין הם מסוגלים לשלם אותם, הם נדרשים לרצות עונש מאסר בפועל. חשבו על הפגיעה האנושה בזכות לקניין, בזכות לקורת גג ובזכות לכבוד. לא מגיע לאזרחים האלה לשלם על כשלי המדינה. אנחנו 120 חברי כנסת, 120 נבחרים, שנבחרנו כדי להנהיג את הבית הזה ואת העם שלנו ולקבל את ההחלטות הנכונות בזמן הנכון. אני קוראת לכם, חברי הכנסת מכל סיעות הבית, בייחוד לכם, שותפיי לשעבר ממפלגת כחול לבן, שהתחייבתם לתקן את החוק, וגם למפלגת העבודה, שמילאה השלטים את הכפרים הערביים והדרוזיים: "ביטול חוק הלאום", "הקפאת חוק קמיניץ" – וכמובן אני קוראת למפלגת השלטון, לליכוד: חברים, יש לנו כאן הזדמנות אמיתית. יש כאן זכות ויש כאן חובה לעצור את המחדל הזה, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, תודה רבה. ישיב סגן שר הפנים יואב בן צור, בבקשה. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי פרק י' לחוק התכנון והבנייה, העוסק בפיקוח, אכיפה ועונשין למי שהפר את הוראות החוק, לא יחול על יישובי מיעוטים עד לסיום אישורן של תוכניות מתאר כוללניות שבאמצעותן יוסדר התכנון או עד לתום – – היושב-ראש, קשה לדבר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מרגי. חבר סיעה שלך. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> איתן גינזבורג. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – עד לסיום אישורן של תוכניות מתאר כוללניות שבאמצעותן יוסדר התכנון או עד לתום תקופת חמש שנים מיום פרסום החוק, המוקדם מביניהם. אני מבקש מחבריי להתנגד להצעת החוק הזאת. ההצעה הזאת חותרת תחת אושיות חוק התכנון והבנייה, שעקרונותיו המרכזים הם שלא ניתן לבנות אלא על פי תוכנית והיתר בנייה שניתן מכוחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם לא – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם לא מתפקדים – לא מאשרים תוכניות ולא – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מציע לאדוני להמתין לסוף דבריי, ותגיד לי אם אנחנו עושים או מתכננים או לא, בסדר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חיים את זה יום-יום בשטח. חיים את זה יום-יום, כבוד השר. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לכן, לצערי, ההצעה הזאת לא ראויה לדיון, בגלל שהמשמעות שלה – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם זה לא ראוי – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – היא עיקור של סמכות האכיפה נגד כל בנייה בלתי חוקית, ולמעשה, היא מאפשרת ביצוע של בנייה ללא תכנון או היתר וביטול של כל אפשרות לביצוע פעולות אכיפה, כמו מתן צו מינהלי או שיפוטי, וכל עונש אחר כמו קנס שניתן כנגד בנייה בלתי חוקית. הצעה זו משמעותה אנרכיה מוחלטת בבנייה. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ממש לא. ממש לא. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני רוצה להוסיף – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> בבקשה, אז תמתיני. תמתיני, גברתי. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה מלמד אותי שהתמונה בשטח טובה. כולנו חיים, כולנו רואים – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> תמתיני, גברתי. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – איזו הסדרה ואיזה תכנון יש. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> חכם שומע עד סוף הדברים. תמתיני, גברתי, לסוף הדברים. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הבעיה היא שאנחנו חכמים מדי – אנחנו כבר מבינים מה יבוא. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> תמתיני, תמתיני עד לסוף הדברים, בבקשה, ותשמעי את התשובה. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בהתחלה שלך איבדת אותי. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> חבל שאני מאבד אותך, אבל אני מציע שבכל זאת תקשיבי. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חבל מאוד שאתה מאבד אותי. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני רוצה להוסיף ולומר שהבנייה הבלתי-חוקית שתבוא בעקבות היעדר האכיפה תסכל את התכנון המתהווה ותוריד לטמיון משאבים ותקציבים גדולים שהמדינה השקיעה לטובת התכנון ביישובי המיעוטים, ובסופו של יום, תפגע דווקא בתושבים שהצעת החוק הזאת כביכול באה לסייע להם, שכן רק תכנון יחד עם פעולות אכיפה בשטח יביאו לקידום יעיל של תכנון ביישובים אלה. אני מבקש לציין ולהדגיש כי מינהל התכנון פועל במרץ רב לקידום תוכניות ליישובי מיעוטים, ואני מפרט. נכון להיום – – – << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני סגן השר, יישובים ערביים. למה "יישובי מיעוטים"? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> יישובים ערביים. << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יישובים ערביים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אתה צודק, אדוני. יישובים ערביים ודרוזיים, אוקיי? << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אין בעיה. קיבלתי את התיקון. אני מתנצל. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> העיקר – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> גם לנו קוראים מיעוט. החרדים – גם קוראים להם מיעוט. << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ערבים ודרוזים זה אותו דבר. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אותו דבר? << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – תמונת מצב – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ערבים ודרוזים זה אותו דבר? לא הבנתי. << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אותו דבר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אתה לא מחליט. זו החלטה שלהם. << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> של מי? של מי? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> של הדרוזים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> הדרוזים לא חושבים שהם ערבים, והערבים לא חושבים שהם דרוזים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – כולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אסלי. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> דרוזי זה ערבי אסלי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנא ממך, תענה לי על הצעת החוק בלי להיכנס עכשיו ולהיגרר לדיונים אחרים. תענה לי איך אתם מספקים מענה לתכנון ובנייה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> תמתיני, גברתי, אני עכשיו מתחיל. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני ממתינה. איבדת אותי בהתחלה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> בבקשה. אני מבקש לציין ולהדגיש כי מינהל התכנון פועל במרץ רב לקידום תוכניות ליישובים ערביים ודרוזיים – או רק ערבים, סליחה. ערביים זה כולל דרוזיים? << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת לא תמונת המצב בשטח. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ערבים זה גם דרוזים? << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ערבי, דרוזי, בדואי, זה אותו דבר. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אותו דבר. ערבים – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם קוראים לזה המגזר הלא-יהודי, כולנו סובלים מזה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – דרוזים, בדואים. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כולנו סובלים מזה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> טוב. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם הורסים לכולם. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מפרט. אני מפרט. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לכולם אתם הורסים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מפרט. נכון להיום, ל-124 יישובים מתוך 134 יישובים של החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית קיימות תוכניות מתאר עדכניות בשלבי תכנון שונים. ל-80 יישובים יש תוכנית מתאר עדכנית מאושרת, שזה 60% – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לחלקם אין כוללנית אפילו. אין כוללנית לחלקם אפילו. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ל-33 יישובים נוספים יש תוכניות בהליכי אישור במוסדות התכנון. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בהליכים מסורבלים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ל-11 יישובים נוספים – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כמה מהם – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ל-11 יישובים – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לכמה מהם – – – בנייה? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> (אומר בערבית: התאזר בסבלנות, בן אדם, התאזר בסבלנות.) << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא – – – זכר זה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ל-11 יישובים נוספים יש תוכניות מתאר בהכנה, חלקן לקראת הגשה למוסדות התכנון, ולעשרה יישובים אין בימים אלה תוכנית מתאר עדכנית בתוקף או בהליכים. נוסף לזה, בעשור האחרון אושרו בחברה הערבית כ-220,000 יחידות דיור בתוכניות מפורטות שמכוחן ניתן להוציא היתר בנייה. רבותיי, בשבוע שעבר עשינו ישיבה ארוכה בזום עם כל ראשי הרשויות הדרוזיות, עם מנכ"לית ועדת תכנון ובנייה ארצית, ודיברנו על תוכניות המתאר של כל יישוב ויישוב במפורט. אני קיבלתי על עצמי, כממונה על הרשויות הללו, גם בנושא של תכנון ובנייה, לסייר בתוך שבועיים-שלושה בכל היישובים הדרוזיים, להיפגש עם ראשי הרשויות באותו מקום, עם אנשי – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנא מכם – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> שנייה אחת, תני לגמור. סליחה, אל תקפצי סתם. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שנייה. אבל אנא מכם, אל תבואו לסייר ואל תגיעו לכפרים שלנו. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> את לא תגידי לי מה לעשות – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תספקו פתרונות. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – עם כל הכבוד וההערכה שאני רוחש לך – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל תספקו פתרונות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת ע'דיר, בבקשה, תני לסגן השר לענות. יש לך שלוש דקות אחר כך להגיב. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני גם אענה לו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> מחר – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, סגן השר ישיב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אנחנו מחר נסייר ביישובים דאלית אל-כרמל-עוספיא, נבדוק את הבעיות שישנן, ננסה לעזור בבעיות שראשי המועצות העלו – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני סגן השר, האם אתה יודע – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת כנסת ע'דיר, בבקשה. יש לך תגובה – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> הרצון הוא – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> הרצון הוא – לא, לא, אל תפסיקי אותי עכשיו. זה לא מנומס וזה לא נכון. תשמעי אותי עד הסוף, ובסוף יש לך גם זמן להשיב, עם כל הכבוד. רק רגע, חכי עד הסוף. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה יודע שבעוספיא ב-1978 – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים להביא – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פטין – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים להביא להסדרה את כל היישובים, ליישר קו עם כל הבתים שהוקמו – – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עכשיו תצביע בעד החוק. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> רגע. סליחה, סליחה. אנחנו רוצים להביא להסדרה, אבל זו תהיה הסדרה כוללת – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עכשיו – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – של כל המקומות שנבנו שלא כחוק – להגיע ככל הניתן להסדרה – – << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש לך הזדמנות עכשיו – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – ולאחר מכן, כשנגיע להסדרה וניישר קו, מי שיבנה אחר כך, אחת דתו יהיה – להרוס. אבל אנחנו קודם כול מקווים למצוא פתרון לזה. שר הפנים שוקד על התוכנית הזאת ומבקש ורוצה להביא את התוכנית הזאת לידי יישום. אני מקווה שכך יהיה, וכך גם דיברתי עם חבריי הערבים ועם חבריי הדרוזים. אני מקווה שנצליח בסיורים. הגמרא אומרת: טוב תא חזי מתא שמע – טוב מה שאתה רואה יותר מאשר מה שאתה שומע. אנחנו נלך ונראה במקום את הבעיות, נראה במקום את המצוקות, נראה איפה אפשר – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם נמצאים במשרד הפנים קרוב ל-30 שנה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אז הגענו עכשיו אחרי 30 שנה. הגענו אחרי 30 שנה כדי לתקן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא ראיתי – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ננסה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו רוצים לראות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> תנו לנו צ'אנס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו יושבים עם ראשי רשויות – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> רבותיי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – קודם כול מתכננים, אחרי כן – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> חברי הכנסת, אתם יודעים איך אמר לוי אשכול, איך אמר ראש הממשלה לוי אשכול לבן-גוריון כשהוא התמנה להיות ראש ממשלה? אני קורא לבן-גוריון: תן לי קרדיט, תן לי אשראי. אני קורא לכם עכשיו: תנו לנו אשראי בניסיון שלנו לפתור את הבעיות. אנחנו מבטיחים להתאמץ ומקווים שנצליח, אבל ברור שאנחנו מבטיחים להתאמץ. אם קיבלתי על עצמי שאני אבקר ב-13 או ב-14 יישובים דרוזיים בתוך שבועיים-שלושה, ואני מקווה שזה יצא לפועל, אז אנחנו מקווים שנצליח לפתור את הבעיות – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> – – כשנגיע עם אנשי מינהל התכנון והבנייה הארציים והמחוזיים והמקומיים. לכן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – קיבלנו קנס – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> לכן, בשלב הזה אני מבקש מכם, מכולם, להתנגד להצעה ולתת לנו לפעול בדרכים וביכולות שלנו כדי לפתור את הבעיות האמיתיות שישנן בנושא תכנון ובנייה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סגן שר הפנים, תודה רבה. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, יש לך שלוש דקות זכות להגיב, אפשרות. בבקשה. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אפשר לתת לך – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת, אם את רוצה תגובה, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> איפה אתה, סגן השר? ואני רואה שגם ראש הממשלה מכבד אותנו בנוכחותו. אני מאמינה שיש כאן הזדמנות אמיתית להקפיא את חוק קמיניץ. אני מקשיבה למה שאתה אומר לי: נסייר, נחשוב, נשקול, נבדוק. חברים, אני לא מבינה, אתם חיים בספרה אחרת? בגלקסיה אחרת? אתם דוברים שפה אחרת? החוק הזה חי, נושם, בועט ופוגע בכל כך הרבה אנשים מ-2017. עוד לא סיירתם? עוד לא בדקתם? 20 מיליון ש"ח – זה גובה הקנסות. 77%, 15 מיליון שקלים קנסות במגזר הערבי, ואתה אומר לי עכשיו שאתה מסייר? עכשיו אתה מואיל בטובך והולך לכפרים? בוקר טוב, באמת. בוקר טוב, באמת. הפטרונז' הזה מדהים אותי. אתה רוצה להראות לי איך זה מתנהל בשטח? לפני שבוע, התמונה של מסוק חג 20 מטר מעל ראשם של אזרחים שומרי חוק בעוספיא, כאילו זה קרטל סמים, כאילו זו משפחת פשע במקסיקו. תתביישו לכם. ככה נראה חוק קמיניץ בשטח. סעיף 218 של חוק קמיניץ, מה בא ואומר? גם ספקים, ספקים – ספק בטון, מהנדס, כל אדם – הופך להיות שותף לעבירה. מה, באמת? אתם מתנערים מאחריות ואומרים לאזרחים: אתם תשמרו אחד על השני? שנים הזנחתם, לא טיפלתם, לא פיקחתם, לא הרחבתם, לא הסדרתם, ואתה אומר לי – ואני צריכה להגיד לך תודה: נסייר? אני אומר לך משהו: אל תסיירו ואל תבואו. אנחנו לא רוצים לראות אתכם מוכרים לנו לוקשים. אנחנו חכמים מדי, פיקחים מדי. מליל הבחירות באים למכור לי לוקשים: אני אבטיח – איך אמר בני: אמירות נכונות לשעתן. אל תבואו ואל תעשו דילים עם עסקנים מאחורי הקלעים, לא במקום קדוש ולא על ארוחות. כאן, בפרלמנט הישראלי, משנים את ההצבעה, באף מקום אחר. אל תבטיחו הבטחות סתם. יש לך כאן, עכשיו, הזדמנות אמיתית. אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, אתה עומד שבעה מטרים ממני. יש לך הזדמנות היום להקפיא את חוק קמיניץ, לעזור למאות אלפי אנשים שנפגעים מהחוק הזה, מההתיישבות החקלאית, היהודית, הערבית, הדרוזית. 20 מיליון שקל קנסות חולקו. למה? על מה? על זה שאנשים רוצים לבנות את ביתם על אדמתם? אנחנו לא הולכים ליהודה ושומרון; אנחנו לא גוזלים אדמות לא שלנו. אלה אדמות שלנו, אלה בתים שלנו, אלה זכויות שלנו. עוד מעט ארבע שנים לחוק הזה – אתה אומר לי: נסייר? ואללה, הכול: נסייר, נשקול, נחשוב. לא לא לא, עכשיו יש לך הזדמנות להצביע בעד ולהקפיא את החוק הזה. דצמבר 2019, ועדת הכספים, קונסנזוס רחב של כל סיעות הבית. כולם הסכימו שזה חוק בעייתי, שחייבים להקפיא אותו. בבקשה, תקפיאו אותו. אני לא אומרת אנרכיה. בזמן הזה לא נשב רגל על רגל. נעצים אגפי תכנון, נסדיר, נפתח יזמות נדל"נית. נעבוד קשה ביחד. כולנו רוצים הסדרה. אנחנו הראשונים שרוצים הסדרה, תהיה בטוח. אף אזרח לא רוצה להיות מחוץ לחוק, מחוץ לקו הכחול, עבריין. אני מזמינה אותך להצביע עכשיו על החוק, לתמוך עכשיו בחוק הזה, אתה וכל הממשלה הזאת. העיקר שאתם ממלאים שלטים יפים לקראת הבחירות והבטחות סרק. תתביישו לכם. תצביעו בעד החוק הזה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. הוגשו 20 חתימות לקיום הצבעה שמית על החוק. מזכירת הכנסת תקיים את ההצבעה השמית. הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראות מיוחדות לעניין יישובי מיעוטים) (הוראת שעה), התש"ף–2020 – מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – בעד זאב אלקין – אינו נוכח דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד גבי אשכנזי – נגד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – נגד רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד קרן ברק – נגד ניר ברקת – אינו נוכח יוסף ג'בארין – בעד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – נגד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – בעד עמית הלוי – נגד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – בעד אסף זמיר – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת מיקי חיימוביץ' – נגד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – נגד היבה יזבק – בעד עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – בעד אלי כהן – נגד יצחק כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – נגד יאיר לפיד – בעד אוסנת הילה מארק – נגד פטין מולא – בעד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – נגד << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת, חבר – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – אינו נוכח << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מולא, בבקשה. חבר הכנסת מולא, בבקשה. חבר הכנסת פטין מולא, חבר הכנסת. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – בעד << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת – – – << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – אינו נוכח יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – אינה נוכחת אורלי פרומן – אינה נוכחת תהלה פרידמן – נגד עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – נגד עינב קאבלה – נגד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – נגד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו בעיצומה של הצבעה, אני מבקש לשמור על השקט, בבקשה. גם חבר הכנסת אלי אבידר, לשמור על השקט. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד הילה שי וזאן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד עפר שלח – בעד איציק שמולי – נגד רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מזכירת הכנסת, בבקשה, תזכיר את שמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – נגד אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח טלי פלוסקוב – אינה נוכחת אורלי פרומן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגן השר פטין מולא, אנחנו בעיצומה של הצבעה. פטין מולא, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) שלמה קרעי – נגד יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת יובל שטייניץ – אינו נוכח קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש מי מבין חברי הכנסת שנמצא באולם וטרם הצביע ורוצה להצביע? תמה ההצבעה. ובכן תוצאות ההצבעה הן כדלקמן: 56 נגד, 37 בעד. על כן אני קובע שהצעת חוק התכנון והבנייה (הוראות מיוחדות לעניין יישובי מיעוטים) (הוראת שעה), התש"ף–2020, של חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, לא התקבלה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה התוצאה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הזכרתי. אני אחזור שוב: 56 נגד, 37 בעד. הצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/855).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מטעם ועדת הכנסת. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג. סגן השר פטין מולא, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. בבקשה, חבר הכנסת איתן גינזבורג. אבקש לציין כי להצעת חוק זו מוצמדת הצעת חוק נוספת, של חברי הכנסת יאיר לפיד ומיקי לוי, תחת הכותרת: הצעת חוק הקפאת שכר חברי הכנסת (הוראת שעה), 2020, והיא תוצג לאחר מכן. בבקשה, אדוני. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת, סגן השר מאיר פרוש, אני מבקש לשמור על השקט. תודה רבה. אני מניח שהמהומה היא לא על שכר חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לפני הכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק מטעם ועדת הכנסת לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021. כפי שכולכם יודעים, בשנים רגילות חברי הכנסת אינם משפיעים על עדכון שכרם, והוא משתנה באופן אוטומטי מדי ינואר לפי השינוי בשכר הממוצע במשק. השנה, בשל משבר הקורונה, צפויה עלייה חריגה בשכר הממוצע במשק, חריגה מאוד אפילו, ונדמה לי שזה די ברור לכל יושבי הבית הזה שזה לא יהיה נכון שחברי הכנסת – וגם חברי הכנסת לשעבר, ששכרם צמוד לשכר חברי הכנסת – ייהנו מהעלייה, שנובעת ממשבר כלכלי שהוביל למספר רב של מחוסרי עבודה ושל כאלה שיצאו לחופשה כפויה ללא תשלום, מה שהעלה באופן מעוות את השכר הממוצע במשק. לכן החליטה ועדת הכנסת להציע ששכר חברי הכנסת יוקפא ולא יעודכן בשנת 2021 כפי שקורה כל שנה. חשוב לומר כאן ועכשיו שיש עוד נושאי משרה במדינת ישראל שצפויים ליהנות מהעלייה החדה שמתוכננת בינואר בשל עליית השכר הממוצע במשק – נושאי משרה כמו נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרי הממשלה, סגני שרים, שופטים – בערכאות השונות, כמובן – דיינים, קאדים, קאדים מד'הב, ראשי רשויות מקומיות, שצמודים לשכר השרים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה חוק פח. פח אשפה, החוק הזה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> לגבי נושאי המשרה, מי שמוסמך לקבל החלטה על הקפאת שכרם של אותם נושאי משרה הוא ועדת הכספים של הכנסת, ללא כל צורך בחקיקה. הכוונה היא שאחרי הקריאה הראשונה שנצביע פה היום על הצעת החוק הזאת, שעוסקת בשכר חברי הכנסת בלבד, ועדת הכספים של הכנסת תתכנס ותחליט על הקפאה דומה לשאר נושאי המשרה כך שכל אלה, כל נושאי המשרה שהכנסת קובעת את שכרם, לא ייהנו בינואר הקרוב מעלייה בשכר או בעדכון השכר. בהמשך לטענות הרבות שעלו לגבי זה שהחוק שמונח כאן לפניכם קובע הקפאה רק בשכר חברי הכנסת ולא לשאר הבכירים שהזכרתי קודם, צריך לציין שוועדת הכנסת לא מוסמכת לקבל החלטות בענייני שכר בלי שקדמה לכך המלצה של הוועדה הציבורית. הוועדה הציבורית האחרונה סיימה את כהונתה, סיימה את תפקידה, ולצערנו טרם מונתה ועדה חדשה – אנחנו עמלים על כך בימים אלה – ולכן אנחנו צריכים לקבוע את התיקון בחקיקה ראשית. ההצעה שאנחנו מעלים היום לשמחתי הרבה אושרה פה אחד, בתמיכת כל נציגי הקואליציה והאופוזיציה, כי כולנו מבינים שזה לא ראוי וזה לא סביר שהשכר של חברי הכנסת יעלה, בטח לא בזמן שכזה. לכן, אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה ולהחזירה לוועדת הכנסת לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן גינזבורג. << הצח >> הצעת חוק הקפאת שכר חברי הכנסת (הוראת שעה), התשפ"א–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/2341/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת החוק המוצמדת – אותה יציג חבר הכנסת יאיר לפיד. אני מודיע שבדיון המשולב, רשימת הדוברים שתהיה לאחר מכן נעולה. בזה הרגע נעלתי את רשימת הדוברים. בבקשה, חבר הכנסת לפיד, שלוש דקות לרשות אדוני. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רק שיהיה ברור מה אנחנו עושים פה – מה שאנחנו עושים פה זה אנחנו מקום עבודה, ובמקום העבודה הזה מדי פעם מתכנסים העובדים להחליט מה יהיה השכר שלהם. עד כדי כך זה אבסורדי. מ-2015 אנחנו עומדים פה על הדוכן ואומרים שחברי הכנסת לא יכולים לקבוע לעצמם את השכר, ובוודאי שבעיצומו של משבר לאומי רחב, כשעסקים נסגרים מסביבנו ללא הרף, חברי הכנסת לא יכולים לקבוע לעצמם את השכר. צריך להוציא את זה מידיהם של הח"כים ולתת לוועדה ציבורית לקבוע את שכר חברי הכנסת – לא המלצות, לא עמלים עד שזה יכונס. שום דבר. אנשים מתפרקים בחוץ, וחברי הכנסת שוב ושוב מעלים לעצמם את השכר. אז אתם יודעים מה? אני מ-2015 פשוט תורם את כל התוספות המטורפות האלה, ומאוד שמחים אלו"ט, אקי"ם, כנפיים של קרמבו ונשים בסיכון, שמקבלים את הכסף הזה, אבל זה לא צריך להיות כך. אנחנו לא יכולים להמשיך לקבוע לעצמנו את השכר. תחשבו איך זה נראה היום למישהו בחוץ שיושב בחל"ת כבר חצי שנה, מישהו שסגר את החנות שלו, מישהו שהחיים שלו מתפרקים סביבו, מורה שלא הלכה לבית ספר. הרי בכל מקום עבודה שבו נותנים לאנשים לקבוע לעצמם את השכר, בסוף זה יהפוך להיות מושחת ומקולקל, וזה אכן מושחת ומקולקל, וצריך להוציא מידם של חברי הכנסת את שכרם ולהפסיק את התיאטרון המגוחך הזה שבו כל פעם אנחנו עומדים פה ורבים במליאה מה יהיה השכר של עצמנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. אני מתכבד לעבור לדיון המשולב, על פי סדר רשימת הדוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת עודד פורר. יעלה ויבוא. לרשותך, אדוני, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת גינזבורג, חבר הכנסת גינזבורג, אני חייב לומר לכם – גם לשרים, גם לחברי הכנסת וגם לחבר הכנסת גינזבורג, שמציע את ההצעה הזאת – איתן, אני רוצה שתקשיב – די נשבר לי מהבדיחה שאתם מנהלים פה על חשבון הציבור, ודי נשבר לי מהפופוליזם שחלק מחברי הכנסת נוהגים כאן פעם אחרי פעם סביב הסוגיה הזאת, בצורה הכי זולה שאפשר, כשכולכם יודעים מצוין שהדרך להקפאת השכר לא צריכה לעבור גם בשלוש קריאות. אתם אפילו לא צריכים לגשת פיזית ללשכת חשב הכנסת. אתם צריכים לכתוב מכתב, כמו שכתבו כל חברי סיעת ישראל ביתנו עוד בדצמבר שנה שעברה לחשב הכנסת, ולהודיע לו: אדוני החשב, אנא, אל תעדכן את שכרנו, וזה מה שקורה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה מה שקורה. ואתם במקום זה באים ומספרים פה סיפורים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> מכיוון שאתם תקבלו את השכר הזה – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תפסיקו לקשקש ותפסיקו לספר סיפורים לציבור. פעם אחר פעם מוציאים לי הודעה, כחול לבן, שאתם תתרמו את שכרכם. חברים, אם אתם רוצים שהשכר שלכם יוקפא – תקפיאו אותו. תפסיקו לספר סיפורים. תפסיקו לעמוד פה ולרמות – לא פחות מזה – בתקופה הכי קשה. הינה, אני הולך היום לתמוך בחוק הזה, אבל הוא מיותר. אתה לא צריך שלוש קריאות ולא להשחית את זמנה של הכנסת על העניין הזה. אתה צריך ללכת לחתום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ועוד לא נדבר על החוק ששר האוצר רוצה לקדם ובגללכם הוא לא עולה בממשלה. תעבירו אותו כבר. תפסיקו לקשקש ותתחילו לעשות. הקשקושים האלה – וסליחה, גם חלק מהחברים שלי באופוזיציה יודעים לקשקש על זה נהדר, אבל כשצריך ללכת לחתום אצל החשב, פתאום הם נעלמים. תפסיקו לקשקש. תחתמו, תוותרו על התוספת שלכם, תתקדמו הלאה, ואולי תקדמו גם את החוק שמשרד האוצר רוצה לקדם על קיצוץ של 10% בשכר הבכירים; זה התיקון שצריך לעשות היום, כשכל המשק סובל, בשנה הזאת בוודאי. אתם לא יכולים להמשיך בחגיגות שלכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. חברת הכנסת תמר זנדברג תעלה ותבוא. גם לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל שעתיים נפתלי בנט מוציא הודעה שהוא מקפיא את שכרו – – – << קריאה >> קריאות << קריאה >> – – – << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> חברות וחברים, האמת היא שאני חייבת לומר שאני קצת מתביישת לעמוד פה עכשיו ולדבר בנושא הזה. באמת התלבטתי אם לרדת, אבל החלטתי בכל זאת להנעים את זמנך, אדוני סגן השר. אני אגיד למה אני מתביישת – אני מתביישת פעמיים: אני מתביישת פעם אחת, וזו בושה קבועה שלי כל שנה, מהשנה הראשונה שנבחרתי לכנסת, מזה שאנחנו צריכים שנה אחר שנה להתעסק עם השכר של עצמנו. די, מספיק. אם באמת רוצים לחוקק פה חוק – הצעת החוק של חברת הכנסת לשעבר יעל גרמן, שההמלצה של הוועדה הציבורית תתקבל באופן אוטומטי. עזבו אותנו. לא רוצים להתעסק עם השכר שלנו, לא רוצים לקבוע אותו, לא רוצים להעלות אותו, לא רוצים להוריד אותו, לא רוצים שום דבר. לא רוצים אותו. אנחנו רוצים לשרת את הציבור. תגידו לנו מה הוועדה הציבורית החליטה, ייכנס לבנק ושלום על ישראל. זה פעם אחת – זו בושה קבועה. בושה שנייה היא בושה אקטואלית למשבר הקורונה. חברות וחברים, אנחנו במשבר – כבר לדעתי על המשבר הבריאותי מאפיל המשבר הכלכלי, עם מאות אלפי מובטלים, קרוב למיליון, שנלחמים על הפירורים של הפירורים של הפיצויים. רק היום בוועדת העבודה והרווחה אישרו עוד איזה מענק של 2,000 שקלים, ובאמת חולבים פה לא יודעת מאיפה, מהעצם היבשה של תקציב המדינה, את הפיצויים ואת המענקים המסכנים, ואחרי זה מתפלאים למה אנשים רוצים לפתוח את העסקים שלהם ולמה יש מרד ולמה רוצים לפתוח חנויות. אנשים לא רוצים להידבק בקורונה; אנשים רוצים להתפרנס, רוצים לחיות, רוצים להביא באמת לחם הביתה. בכל העולם, חברות וחברים, בחודש הראשון של משבר הקורונה, במרץ 2020, ממשלות קיצצו בשכר של עצמן באופן סמלי, ורק אנחנו נגררים פה עם הדבר הזה כבר שמונה חודשים, עם ההצעה של קרעי או ההצעה של גינזבורג או ההצעה של כץ או כן יקרה או לא יקרה, לח"כים, לשרים, לבכירים. תגידו, השתגענו? זה מה שיש לעשות? באמת. ולכן, אנחנו כמובן נצביע בעד ההצעה הזאת. אנחנו רוצים להעביר אותה כמה שיותר מהר. מחזקים גם את ועדת הכספים שתעשה את אותו דבר. באמת שההימשכות והגרירה של הדבר הזה היא כבר מביישת יותר מאשר הדבר עצמו. אבל באמת, לטווח הארוך, אני מציעה, אחת ולתמיד, לפחות את שכר הח"כים – וגם השרים – להוציא מהידיים של הבית הזה, ויפה שעה אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. חבר הכנסת מאיר כהן יעלה ויבוא, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר – יש גם סגן שר פה, לא? אני רוצה להגיד משהו. הוויכוח הזה הוא באמת לא לכבודנו. עולים כאן חברי כנסת ולכל אחד יש מה להגיד על השכר. צריך לקצץ את השכר. נקודה. איך נעשה את זה? כל המרבה הרי זה משובח. אני באמת מקווה שגם ההצעה בדבר שכר הבכירים בימים האלה תבוא לשולחן הכנסת ואנחנו כולנו כאיש אחד נצביע לטובת הקיצוצים האלה, כי צריך לעשות את זה. אבל אני, אדוני השר – דווקא אתה היית שר החינוך – אני רוצה כל הזמן לעלות לכאן ולהאיר בפרוז'קטור את מי שעכשיו, קצת, אנחנו לא שומעים אותם, כי אין להם פה והם לא יוצאים להפגנות. ושוב, אלה תלמידי י"א-י"ב, חבר הכנסת שטרן. יש בגרויות, והחבר'ה האלה עדיין לא היו בבית הספר. אנחנו כולנו מדברים על אנשי עסקים, וזה נכון, ועל המובטלים, וזה נכון, אבל יחד עם זה, כבוד יושב-ראש הכנסת, היושב בראש הכנסת עכשיו, משה ארבל, יש 150,000-140,000 תלמידים, ובוודאי חלקם גם תלמידי ישיבות, שמושבתים מלמידה, שיש להם בחינות בגרות ואף אחד לא מדבר עליהם; מדברים בוועדת החינוך, אבל לא מבינים את גודל העניין – לא מבינים שהחבר'ה האלה ייגשו לבחינות בגרות כשהם לא מוכנים לבחינות הבגרות לא מבינים שהחבר'ה האלה בעוד שלוש-ארבע שנים באוניברסיטאות יצביעו עליהם, לצערי הגדול, ויגידו: אה, זה המחזור של הקורונה, אז נצטרך להגביר את המיונים לאוניברסיטה. לכן אני קורא לשר החינוך ואני קורא לשר הבריאות ולקבינט הקורונה: בואו, כשאתם יושבים היום, הראשונים שתחשבו עליהם זה על הילדים שלנו ועל המשבר הגדול שבו הם נמצאים; לא רק משבר של חומר במתמטיקה – המשבר החברתי הגדול. החבר'ה האלה מתגעגעים ומשתוקקים לשיח החברתי שכל כך חסר להם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת אריאל קלנר יעלה ויבוא – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נוכח. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נוכח ונוכח. יעלה ויבוא אדוני. ברוך הבא. אני מניח שיש לך כמה דברים לומר לי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אין שרים, אבל לא נורא. יש רק 34 – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש – יש את השר המקשר בין הכנסת לממשלה ושר הדיגיטל הלאומי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא נורא. משה, מה שהיה לי להגיד לך אמרתי לך – אנחנו גדולים – אבל תשמע מה אני רוצה להגיד לך. תראה, עד עכשיו חשבנו – והשר המקשר שותף לדאגה הזאת – שה-monster הזה של 34, 36 שרים, רק הבניין הזה לא יכול להכיל אותו; תראה, אין שולחן. כמה יש מסביב לשולחן הממשלה? עוד לא היה פה בבניין הזה, עוד אין ארכיטקטים שהצליחו להבין איך אפשר לעשות שולחן לממשלה מנופחת, בזבזנית. הרי אנחנו התכנסנו לדבר פה על כסף, ובעצם מה שאני רוצה לומר זה שמי שרואה אותנו עכשיו חושב: יש 120 חברי כנסת ואז 120 אנשים מוותרים על השכר. זה לא נכון. אתה יודע, זה לא נכון. השר אמסלם, לדוגמה – לא באופן אישי, כמובן – ואיתו 33 שרים נוספים, הם לא קשורים לעניין הזה. הם לא. רק שר האוצר אמר לפני כמה שבועות או חודשים שהשרים ייוותרו. איך לבנות ראש ממשלה חליפי? אפשר לשבת מהבוקר עד הלילה ולמצוא, אבל איך לקצץ בשכר – לזה אנחנו צריכים שבועות וחודשים, עוד הרבה יותר זמן מאשר לתכנן שולחן כזה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני, גם כשר, מוותר על השכר. אני מתחילת הדרך, כבר חמש שנים – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תוספת שכר – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יכול להיות – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – טכנית זה אפשרי. טכנית, אתה פונה לחשב – בממשלה, זה לא לחשב הכנסת. אבל אני מוותר – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוקיי. יכול להיות. יכול להיות. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> יש גם שרים שמוותרים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני בטוח, אני בטוח שיש שרים שמוותרים. אני רק אומר שמבחינה – אני לא צריך להגיד לך מה גם אנחנו עושים, בסדר? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> תורמים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון. בגלל שיוליה רוצה לתת השכר שיחלקו לכספים הקואליציוניים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני, כיוון שאני יודע מה עושים עם השכר אם אני מוותר, אז מה שהיה עד עכשיו, שלא כולם, אז אני תורם את זה למה שאני רוצה. לפיד נתן פה דוגמאות. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אז למה אתם תומכים בהצעת החוק? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סליחה? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אז למה אתם תומכים בהצעת החוק? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בגלל שלא כולם עושים את זה. כדי שכולם יעשו את זה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> תמשיכו לתרום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כדי שכולם. אנחנו נמשיך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו נמשיך – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני מבין שבלי התוספת הזאת לא הייתם תורמים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אנחנו תורמים מ-2015, אני רוצה שתדע את זה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> כשהיית בצבא – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו, את התוספות, מ-2015 תורמים. אני אראה לך אחר כך כמה תרמתי גם אתמול, לטובת כל השנה הבאה, מעבר להכול. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> כשהיית בצה"ל לא תרמת? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ברור. ברור. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אז איך זה קשור לתוספת? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני רק אומר – הבנת מה אני אומר. אבל אתה לא יכול – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אתה הבנת מה אני אומר. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון, אבל אתה לא יכול להכחיש את זה. הרי יכולנו כולנו לעשות את אותו דבר – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> עשיתם את זה בשנה הראשונה, שנייה – – – אז למה בשנה הראשונה כן תרמתם למדינה, מה שנקרא? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כל הזמן – אתה שואל אותי עכשיו? כיוון שעכשיו – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> שנת 2015. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בגלל שעכשיו רוצים לתת לנו עוד. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא. למה ב-2015 ויתרתם וב-2016 החזרתם? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לא החזרנו. אנחנו ממשיכים לתרום. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא. ב-2015 לא תרמתם. אני אומר לך, בשנה הראשונה אתם ויתרתם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני לא זוכר. תסלח לי שאני לא בודק שהתאריכים בדיוק, אבל אני רוצה שתדע שאנחנו כן תורמים. כל הזמן. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני מניח שכולם פה – – – גם – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לא, עזוב. מה שרציתי – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> כל בן אדם תורם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה רק מחזק את מה שאני אומר. אתה רק מחזק את מה שאני אומר. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אין קשר בין – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למה אחרי שעושים – לא. אז אני אחזור על הכול מההתחלה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עוד שלוש דקות? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא. לא צריך שלוש דקות, למרות שהרבה ויתרו. אני אגיד את זה עוד פעם, כדי שיהיה ברור. הפרוצדורה שעכשיו בוועדת הכנסת, שאני חלק ממנה – החלנו על עצמנו – תעצור ילד ברחוב יגיד: יש 120 חברי כנסת שוויתרו, שזה חל עליהם. מה שאני עומד פה לומר, שזה חל על פחות מ-90, בגלל שיש למעלה מ-30 שהם שרים, ועליהם זה לא חל. עליהם זה לא חל, לא מה שהוא הסביר. מה שאני אומר זה שממשלה וקואליציה שיכלה למנות ראש ממשלה חליפי ולהגדיל את הממשלה ל-36 שרים, אם הייתה רוצה את זה, כבר מזמן הייתה מחילה את הקיצוץ הזה גם על עצמה. בזה אמרתי: אותו אתגר שהשולחן – כנראה לא רק השולחן, לא יכיל כזה מספר גדול של שרים, כנראה שגם הקיצוץ לא יכול להכיל אותם. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. אני מאפשר לפנים משורת הדין לחברי הכנסת עופר כסיף ויוראי להב לדבר. חבר הכנסת עופר כסיף. אני מודיע שמכאן ואילך, שחברי הכנסת שנמצאים בלשכותיהם ועובדים יראו את רשימת הדוברים. אני לא אאפשר לחברי כנסת נוספים לעלות ולדבר אם הם לא יהיו במליאה בזמן שאקרא בשמותיהם. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יושבת ומחכה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז אני אפשרתי לפנים משורת הדין לשני חברי הכנסת הללו, ואני לא אאפשר הלאה. חבר הכנסת עופר כסיף, שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אם הייתה פה פעם בושה בבית הזה, אז כנראה שזאת עוד דוגמה לכך שהבושה אבדה. חברי כנסת שונים מתהלכים פה בחזה נפוח, מתהדרים בנוצות של גאוותנות זחוחה. אחד מודיע שהוא מולטי-מיליונר ולכן יקבל שכר של שקל לשנה; אחר מודיע שהוא תורם כמה אחוזים מהשכר שלו; עוד אחד מוותר על תוספת שכר ושולח תמונה לתקשורת, כמובן. כולם נהיו פה פתאום נדבנים ופילנתרופים, עשירים שמתפארים ומתגאים במימונם, מתנשאים מעל הציבור ושולחים מסר שמה ששולט פה זה הכסף. אוליגרכיה במקום דמוקרטיה. חברי הכנסת, טוב לבלום את העלאת השכר הזאת – אני לא חושב שיש מישהו שחולק על זה – אבל בסך הכול מדובר בחיסכון של 6 מיליון שקל בשנה, זה הכול. אין פה שום דבר ממשי לתועלת הציבור, שום משנה סדורה, קל וחומר תוכנית אסטרטגית להצלת המוני אזרחי ישראל מקריסה. העיסוק בנושא הזה וההתפארות בצעד השולי כל כך הזה הם פופוליזם זול שמחירו יקר, פופוליזם שנועד להסתיר את מחדלי הממשלה הכושלת הזאת. מה אנחנו חוגגים פה – 6 מיליון שקלים, כאשר בזמן המשבר הכלכלי הקשה ביותר בתולדות המדינה יועברו או-טו-טו 281 מיליון שקל ככספים קואליציוניים. בכתבה של צבי זרחיה בכלכליסט מפורטים הסכומים שאישרה ועדת הכספים בתמיכת הקואליציה: לתרבות יהודית יועברו 114 מיליון שקל; למינהל החינוך הדתי – 82 מיליון שקל; לגרעין חינוך לאומי – 16 מיליון שקל. ומה לגבי כל הכספים שהוקצו למטרות חשובות אך לא הועברו או שהועברו בחלקן הקטן בלבד? למשל, 800 מיליון שקל לעידוד תעסוקה; 275 מיליון שקל להכשרות מקצועיות; 700 מיליון לתלושי מזון לאוכלוסיות מוחלשות. ומה עם כספי הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים שאינם מצליחים לקבל הלוואות בערבות מדינה? רוצים באמת להציל את השכירים ואת המובטלים, את העצמאים ואת בעלי העסקים הקטנים, הקשישים והצעירים, המורים והסטודנטים? הכניסו יד עמוק לכיסה של המדינה והוציאו תוכנית מערכתית לטובת הציבור כולו. לא פופוליזם יפתור את הבעיות שבפניהן עומד רובו של הציבור אלא מדיניות, אסטרטגיה. במקום אסטרטגיה בחרה הממשלה הזאת שוב – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בפופוליזם זול, שמעמיד פנים כאילו הולכים לטובת הציבור וכאילו נותנים פה מה שהציבור באמת ראוי וזקוק לו. לא זה המצב. אני מסכם, ברשותך, במשפט אחד: נצביע בעד, כי עדיף מעט מאשר כלום, אבל זאת לא תוכנית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עופר כסיף. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בבניין הזה אנחנו לא אנשים פרטיים; אנחנו נבחרי ציבור, אנחנו שליחי ציבור. אנשים שבחרו בנו נושאים את עיניהם לכאן, לכנסת ישראל, כדי לשאוב השראה – אני רוצה לקוות – כדי לקחת דוגמה אישית, לראות מה מנהיגי העם, מנהלי המדינה, עושים. דוגמה אישית. ואני רוצה לשאול אתכם, חברי הכנסת – אותך, השרה מירי רגב – מה אזרחי ישראל מבינים כשהם מביטים לכאן, לכנסת ישראל? אותם מיליון מובטלים, מרביתם צעירים, שאין להם עבודה, שרבים מהם נאלצו לנטוש את הדירות השכורות שלהם ולחזור לבית של ההורים שלהם, עשרות אלפים מהם נאלצים לנשור מהלימודים בגלל מצוקה כלכלית – מה אותם מיליון מובטלים צריכים להרגיש כשהם מביטים לכאן, להיכל הדמוקרטיה הישראלית, לבית נבחרי הציבור? איפה הדוגמה האישית בכך שבזמן שיש מיליון מובטלים במדינת ישראל חברי הכנסת זוכים לתוספת של 7,000 שקל? שמעתי את השר דודי אמסלם אומר: תתרמו, מה הבעיה? אז אנחנו תורמים ונמשיך לתרום, אבל זאת לא השאלה. השאלה היא – איפה המידה? איפה הדוגמה האישית של נבחרי הציבור בתקופה הכלכלית אולי הכי קשה שידענו – לפחות בדור שלי, אבל יש אומרים מקום המדינה? איפה הדוגמה האישית? למה אנחנו בכלל מגיעים לנקודה הזאת? חבריי חברי הכנסת, זאת חרפה שבשעה הכלכלית הקשה הזאת, במשבר החברתי-כלכלי הנורא שבו אנחנו נמצאים, אנחנו, שכבר מרוויחים הרבה מדי שכר, נוספים לנו עוד 7,000 שקל. על מה ולמה? זאת חרפה, חברי הכנסת. אבל אנחנו בכלל לא היינו צריכים להיות במקום הזה. הדיון הזה לא היה צריך לבוא לעולם. מה שהיינו צריכים לעשות זה לקבל את הצעת החוק שכבר הונחה על ידי יש עתיד בכנסת התשע-עשרה, שאומרת – מאוד פשוט: לא חברי הכנסת הם שיקבעו את שכרם, כי החתול לא יכול לשמור על השמנת, גם כשמדובר בנבחרי ציבור. אנחנו הצענו שמועצה ציבורית חיצונית תקבע את שכר חברי הכנסת, ולא תצמיד אותו לשכר הממוצע במשק. זה פשוט לא יעלה על הדעת. והכנסת דחתה ודחתה ושוב דחתה, ואנחנו נמצאים במצב הזה, ניצבים בפני חרפה. אני מקווה מאוד, חבריי חברי הכנסת, שאנחנו נדע, לפחות במקרה הזה, לגלות מנהיגות, דוגמה אישית, חמלה ואכפתיות כלפי אזרחי ישראל. השרה רגב, יש מיליון מובטלים. איך את מרגישה כשאת תרוויחי עוד 7,000 שקל בעוד – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – את השכר. אתה לא פנית לאישה הנכונה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סליחה? לא שמעתי מה אמרת. השרה רגב ויתר חברי הכנסת שנמצאים כאן, אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק הזאת, שתמנע חרפה מהבית הזה, מנבחרי הציבור – מהדוגמה האישית שאנחנו קיבלנו על עצמנו לשמש – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – כשליחים של עם ישראל בבניין הזה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תצביעו נכון. גם את, השרה רגב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי תעלה ותבוא. לרשותך, גברתי, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת מכל סיעות הבית, הסתכלתי ברשימה שפורסמה על ידי שקוף מי חברי הכנסת שב-1 בינואר 2020 ויתרו על תוספת שכר. ביש עתיד אלה שלושה, אז אנא מיש עתיד, תפסיקו עם הצביעות הזאת וסיפורי סבתא על תרומות, כי מי שטוען על תרומות – אתה יודע, אפשר לבדוק את זה. לזכותם של סגלוביץ', מיקי לוי ואורנה ברביבאי ייאמר שהם ויתרו על תוספת השכר. אבל מה, יש להם פנסיה תקציבית שהם הרוויחו בשירותי הביטחון שהם עבדו בהם שנים רבות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הם לא גנבו. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הם לא גנבו. אבל זה בסדר גמור – הם ויתרו, וזה מופיע, ולזכותם ייאמר. כל דיבורי הסרק האלה על התרומות – ספרו את זה למישהו אחר. לא קונה, לא מאמינה, לא רואה. אלעזר שטרן, שדיבר פה לפניי – חבל שהוא יצא – לא ראיתי אותו ברשימה של האנשים שוויתרו על השכר. אוקיי? לתשומת ליבו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – על אזרחי ישראל – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת משה קרעי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה תשב בשקט, כי חוץ מדברי בלע שום דבר לא יוצא מהפה שלך, אז עדיף לך לשתוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגידי דבר אחד – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו, בכחול לבן ויתרו שני חברי כנסת על תוספת שכר. איתן, שני חברי כנסת בכחול לבן ויתרו על תוספת שכר. תפסיקו להטיף מוסר. ומה עם כל הגנרלים למיניהם, עם כל הפנסיה התקציבית השמנה שלהם? לא ראיתי ברשימה הזאת לא את החלופי ולא את הספייר – אף אחד. לזכותן של שתי נשים, מיכל וונש ומיקי חיימוביץ', ייאמר שאמרו ועשו; בליכוד שבעה חברי כנסת ויתרו מתוך 35. מה עושים אחרים? זכותם. אבל שוב, תפסיקו לדבר גבוהה-גבוהה. אגב, ש"ס ואגודה הכי חכמים – בכלל לא ויתרו. לזכותם ייאמר. אתם יודעים את האמת, חיים עם זה בשלום – הכול טוב ויפה. בימינה – שניים: בנט וכהנא. החוק הזה הוא חסר משמעות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – החשבונות של איווט. אולי תעני לנו פעם אחת, שנדע. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תעצור את הזמן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה, היא לא יכולה לענות? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הערת הביניים נרשמה בפרוטוקול בדברי הימים של הכנסת, לדורות עולם. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מי שיושב בכנסת מטעם מפלגת הליכוד ומייצג את מפלגת ש"ס, או אפילו הייתי אומרת את אלי ישי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – – גיס חמישי, שיסתום את הפה ויסתכל במראה ויתנהג בהתאם. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתם הגיס החמישי. אתם הגיס החמישי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תחליט מה אתה, חרד"לניק או ליכוד, כי למפלגת הליכוד אתה ממש לא מתאים. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני נבחרתי בבחירות דמוקרטיות, אני לא צריך – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עם הצביעות שלך ועם העמדות שלך, המקום שלך במקום אחר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני מייצג את כל אזרחי ישראל, ש"ס וג', לא כמוך – שמייצגים רק את הקומבינות – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אחד כמוך, אין לו מקום במפלגה ציונית וליברלית כמו הליכוד, שפעם היו כאלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת מלינובסקי, משפט סיכום. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אלי ישי – – – << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו לגבי הצעת החוק שעלתה פה, זאת פשוט צביעות להביא לכנסת חוק שחל אך ורק על 86 חברי כנסת – לא חל על סגני שרים, שרים, פקידים בכירים בממשלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל אחד יכול לגשת ב-1 בינואר 2021 ולוותר בדיוק על אותה תוספת שכר. אנחנו בישראל ביתנו נתמוך היום בקריאה ראשונה, אך ורק בהתחשב בכך שבוועדת הכספים יקודם המהלך הזה של הקיצוץ הרוחבי. אם זה לא יקרה, אתם תקבלו גם מלחמת עולם שלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, תודה רבה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אבל בלי מלחמה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני. שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – היא תלמד, תלמד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל ללמוד דברים טובים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר היום על זמנים; אני רוצה לדבר על 72 שעות, על מקומות אדומים ואנשים ירוקים. 72 שעות – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זה נשמע כמו חמיצר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בבקשה. 72 שעות זה הזמן מהרגע שעושים בדיקת קורונה שהאדם, לפחות נכון לעכשיו, לא נחשב למידבק. מקומות אדומים – כולנו יודעים. כולנו אומרים: האם זה אדום, צהוב, מהבהב – על זה אנחנו מדברים כל הזמן בשיח. אנחנו פחות מדברים על אנשים ירוקים. מיהם אותם אנשים ירוקים? הם אנשים שעשו בדיקת קורונה וב-72 שעות של בדיקת הקורונה הם ירוקים. יש משמעות כלכלית, מוסדית, משפטית, לאותו אדם – איש ירוק – במציאות של כולנו היום, של הקורונה, כי איש ירוק יכול ללכת למקומות ירוקים. אם איש ירוק יכול ללכת למקומות ירוקים. אנחנו צריכים להפסיק לדבר על מקומות אדומים אלא על אנשים ירוקים שהולכים למקומות ירוקים ורואים סרטים ויכולים לראות הצגות וללכת למסעדות ולהגיע להתפלל ולעשות הכול, ובתנאי שאנשים ירוקים נכנסים למקומות ירוקים. וזה אפשרי. כי אם ניקח את הטופס – ואני מדבר על השיטה הפרימיטיבית של טופס – שמקבלים ממשרד הבריאות באפליקציה שאתה אינך חולה בקורונה, זה אומר שיש לך 72 שעות שאתה יכול ללכת למקומות ירוקים. מה זה מקום ירוק? בית כנסת, לצורך העניין, או – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> חיים ביבס דיבר על זה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני שם אותו פה, כי כל היום פה מדברים על מקומות אדומים. אז אתה שם את אותו ברקוד בכניסה לכל מקום שתרצה – זה יכול להיות אוניברסיטה, בית כנסת, הצגות, תיאטרון, כל מקום. מדוע אני מעלה את זה כאן? כי הנושא הזה של אנשים ירוקים לא נמצא על סדר-היום, וכל היום מדברים על ערים אדומות, ולכן אני אומר אנשים ירוקים. זה נכון שעולה המודל של ביבס, אבל אני אגיד לכם יותר מזה – היום יעלה פה, בעזרת השם, כמו שאומרים, החוק של אילת. מה החוק של אילת אומר? אנשים ירוקים נכנסים לערים ירוקות. אז אם אפשר להיכנס לעיר ירוקה, אי-אפשר להיכנס להצגה ירוקה? צריך רק לחשוב. במקום לחשוב שחור – לחשוב כחול, לחשוב אופטימי, לחשוב ורוד. זה הכול. אני מציע לממשלה שזה לא יבוא רק דרך השלטון המקומי – שזה יבוא גם דרך הפרלמנט הזה. היה אתמול דיון בוועדת החוקה בהקשר הזה. הציגו את המודל. אני דיברתי עם אנשים בהקשר הזה, ויותר מזה, היום עולה כאן הצעת חוק אילת עיר ירוקה, ועדיין התעקשו שלשום שאי-אפשר לפתוח מסעדות וכו' וכו' וכו'. אז אני מנצל את ההזדמנות הזאת להציע לכם: בואו ניפרד קצת מהמחשבה שצריכים לטפל בערים אדומות. בואו נתחיל לדבר על אנשים ירוקים שהולכים במקומות ירוקים לטובת מדינה ורודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ', תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת יעקב מרגי. לרשות אדוני שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה אמרת כחול? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הוא פחד לומר לבן, כי זה יישמע כמו כחול לבן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – שם לב לזה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תאר לעצמך אם הייתי אומר שחור – שחור לבן – – – גזען. אני לא משתמש במילים האלה יותר. רק כחול, ורוד ולבן. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני לא חשבתי לדבר על החוק הזה, בכנות, אבל רחמיי, אני אומר לכם, רחמים עליכם, אנשי האופוזיציה – חוץ מיואב סגלוביץ', שדיבר דברי טעם על דבר שכואב. אני חושב שזה מודל מוצלח. אבל תקשיבו, הקואליציה, חבר הכנסת איתן גינזבורג הביא לפה הצעת חוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פח. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> בסדר. אני אראה לך מי הפח ומי הפחח, בסדר? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אתה חתום עליה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה חוק פח. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אתה חתום עליה, מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה חוק פח. זה בלית ברירה – אתה לא רצית להעביר את החוק שלנו – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי וחבר הכנסת איתן גינזבורג. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – זה חוק פח. בלית ברירה חתמתי עליה. אופורטוניסט. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו בזמן דיבור של חבר הכנסת מרגי. בדרך כלל הוא אומר דברי טעם, חבל לפספס. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצבעת עם כולם ואתה – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> תקשיבו, אני עוד לא עצבנתי אתכם. יושבים פה חברי כנסת מהאופוזיציה, מטיפים מוסר. רבותיי, לא הייתה הצדקה לקבל תוספת שכר מעליית שכר ממוצע מדומה בעת של הקורונה. מהלך מבורך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל אתה לא – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע רגע, יש לך מאתיים אלף הזדמנויות לחבוט בקואליציה, מה אתה עושה עכשיו? בואו תקשיבו. יוצרים פה מצג שווא, שעה כמעט לאזרחים בישראל, שלא יודעים את הפרטים הקטנים, ועוד פעם חובטים בבית הזה, חובטים בכנסת הזאת, שמה עשתה? חוק שמוותר על עליית השכר ב-2021. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני צריך את זה? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה לא צריך כלום, אתה, אתה צריך רק לצעוק ולחבוט בממשלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז תוותר כל שנה. אתה לא צריך את החוק הזה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה שיש פה כמה צבועים שרצים כל השנה – ואני קורא להם צבועים. באיזה מוסר, באיזו הצדקה עומדת פה חברת הכנסת מלינובסקי ושואלת את השרה: את חיה טוב עם 100,000 מובטלים? מה, את יותר רגישה מאחרים? יש פה מהלך טוב שעשתה הקואליציה, שוויתרה על תוספת השכר של חברי הכנסת. לא היה מאמץ בכלל. פה אחד. אתם רוצים לדבר על המנגנון? אתם רוצים לדבר על ויתור? על איך קובעים את שכר חברי הכנסת? רוצים לדון אם בכלל זה גבוה, נמוך? דיון מהותי תעשו, תזמו, יש לכם את כל הכלים הפרלמנטריים, אבל אתם שודדים את החברה הישראלית, שודדים לה את החוסן החברתי שלה, שודדים לה את הבית הזה, פוגעים בו, חובטים בו. אני אומר לכם: אתם צועקים פה בושה בושה. בושה וחרפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מרגי, מי אלה? מי? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> מי? אלה שצועקים כל הזמן בושה. בושה וחרפה. זה בית אחד שיש לנו. הכנסת היא אחת, אין לנו אחרת. מה אתם מציגים לדור הבא? מה אתם מציגים לאזרחים? מצעד הבכיינים, מצעד של צבועים עולים פה, במקום להודות שלפעמים, לעיתים יש גדלות נפש של אופוזיציה, שיודעת להגיד: נכון, מהלך מבורך; לא מספיק – המהלך הבא יהיה בוועדת הכספים, על שאר הגלריה של הבכירים. וכן, אתם רוצים לדבר על עליות עתידיות – איך מעדכנים שכר? יש כלים פרלמנטריים. לבוא לחבוט פה? מספיק החברה חבוטה, קרועה. הורדתם את הבית הזה, את התדמית שלו, לשפל המדרגה. עד מתי? על מזבח האופוזיציה. יותר סיכום מזה אין לי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת. חבר הכנסת חמד עמאר יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מרגי, שמעתי אותך. אתם רוצים – חברי הכנסת, אנחנו כאן באים, צועקים, אופוזיציה, קואליציה, מביאים הצעת חוק שצריכים להתאמץ ולהעביר אותה בקריאה ראשונה, בקריאה שנייה, בקריאה שלישית. אני אומר לכם, אין יותר קל מלשלוח אימייל קטן לחשב של הכנסת ולבקש ממנו ויתור על תוספת שכר, ואז מבטלים לך את תוספת השכר. אנחנו עשינו את זה כישראל ביתנו. אני שמעתי, הרבה חברי כנסת כאן דיברו, ואנחנו נראה עכשיו הצבעה מקיר לקיר, אבל כשזה מגיע למציאות, חלק מחברי הכנסת נעלמים. בשנת 2020 כל סיעת ישראל ביתנו עלתה לחשב וויתרה על תוספת השכר; כל הסיעה, כסיעה, ויתרה על תוספת שכר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה יודע שאני לא מתייחס לאף אחד שמגיב לי. אני לא מתייחס. אתם מכירים אותי שאני לא מתייחס. אני אומר לכם כאן, חבריי חברי הכנסת, שכר של חברי כנסת צריך להיות באופן מסודר: מי קובע את התוספת? מי קובע איזה שכר יקבל חבר כנסת? כמה השכר של חבר כנסת יהיה? לא חברי הכנסת – כולם אמרו את זה. לוועדת הכנסת אין סמכות לדון בשרים ובסגני שרים, בכל הבכירים במשק. יש לה סמכות לדון רק בחברי הכנסת. תוספת השכר שאנחנו מוותרים עליה עכשיו בחוק תחול רק על 88 חברי כנסת או 86 חברי כנסת, לא יותר. על השרים ועל סגני השרים לא חל החוק. לכן הדבר הראשון שצריכה לעשות הממשלה הוא להביא הצעת חוק לכאן על ויתור על תוספת שכר גם לשרים ולסגני השרים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא צריך חוק בשביל זה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> צריכים להביא הצעת חוק, כי אני יודע שהרבה אנשים לא מוותרים. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם הם יכולים. אם רוצים, גם הם יכולים לוותר בלי חוק, אני יודע, אבל שיביאו חוק לכאן, שייוותרו על התוספת שלהם, גם השרים וגם סגני השרים. אנחנו מוותרים על השכר שלנו, ואני אומר לכם, גם בלי חוק. הייתה לנו החלטה כסיעת ישראל ביתנו לוותר גם על 2021 ולא ללכת ולקבל את התוספת, ולא נסכים לקבל את התוספת. לא נקבל את התוספת כשיש לך מיליון איש מובטלים במדינת ישראל. יש לנו מיליון איש מובטלים במדינת ישראל. יש אנשים שהתרגלו לקום בבוקר, ללכת לעבודה, ועכשיו הם יושבים בבית. יושבים בבית, לא הולכים לעבודה. יש עסקים שקורסים במדינת ישראל. קורסים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו באים כאן ועושים סגרים, סוגרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם הממשלה בעצמה אומרת, אם שר הבריאות אומר: ללכת עם מסכה, לשמור מרחק – אתה לא יכול להידבק – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אז בואו נסביר לציבור ללכת עם מסכה, לשמור מרחק, ובואו נפתח את המשק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו בעד. מוותר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מוותר. חבר הכנסת שלמה קרעי יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם אתה לא חתום על החוק, שלמה – – – אני חתום על החוק. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אתה חתום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא חתום על החוק שלך. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אתה חתום על החוק שלו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אתה חתום על החוק, למה אתה משקר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני חתום על החוק שלך? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לא שלי. תלמד את החוק. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי וחבר הכנסת איתן גינזבורג, אתם יכולים לנהל דיאלוג – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני שואל – – – אני חתום על החוק הטיפשי הזה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתם יכולים לנהל דיאלוג – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – בעמדת הקפה של גב' ציונה מאחורי המליאה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אותו דבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שנתיים הבדל. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא חתומים על החוק הזה, איתן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, לא. הוא לשנה, אנחנו לשנתיים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> הצבענו בעד בלית ברירה, כשחשבנו שאין אופציה אחרת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שלמה, הם הסתכלו – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני תכף אספר לספר לכולם על זה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לאפשר לדובר – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין קואליציה, אופוזיציה. כולם נגדנו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – לחבר הכנסת שלמה קרעי, בכבוד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תגיד לחבר הכנסת שעומד שם ליד הדלת שלא יפריע לי, בבקשה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת, לרבות חבר הכנסת אלי אבידר, לא להפריע לדובר. שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. אדוני – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תבורך. תודה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, איתן גינזבורג, הדמוקטטור של כחול לבן, בשם הבוס ניסנקורן, אוחז בדמוקרטיה רק כשהיא מתאימה לו. ככה הוא סגר השבוע את הדיון על עצירת הקומבינות של ליברמן, כשהבין שאין לו רוב. כך הוא גם מעדיף להעלות כאן חוק – פח אשפה, כמו שאמר מיקי לוי – ללא משנה סדורה, ללא טיפול רוחבי אמיתי, שיטפל בעיוות שבאמת יוצר את העלייה הדרמטית הזאת שאנחנו צפויים לראות. הוא מעדיף חוק כזה טיפש וגולם על פני חוק אחר, שהוא עצמו חתום עליו, רק כדי לעשות סיבוב על כולנו. הוא מעדיף להשאיר מחוץ לטיפול מאות מבכירי המגזר הציבורי – וזה לא השרים והשופטים שיטופלו בוועדת הכספים, נגיד; יש עוד מאות אחרים. כנראה בהוראת ניסנקורן, אסור לנגוע בשומנים: יועצים משפטיים, מקבלי פנסיות תקציביות שמנות – חבר הכנסת מרגי – ועוד רבים אחרים שלא נמצאים בסמכות ועדת הכנסת ולא בסמכות ועדת הכספים. הוא מעדיף שתעלה להם המשכורת בעוד אלפי שקלים בחודש כדי לא להסתבך איתם. עד כדי כך הוא עושה את זה, שאיתן גינזבורג הוא היחיד, היחיד, שסירב בכל תוקף להעלות היום להצבעה בקריאה טרומית חוק מקיף יותר, שחתומים עליו חברי כנסת מכל סיעות הבית – כל סיעות הבית, כולל איתן גינזבורג עצמו – שמכניס את המובטלים לתוך נוסחת החישוב, והוא תקף באמת לגבי כל בכירי המגזר הציבורי שצמודים לשכר הממוצע במשק. החוק הזה מטפל בעלות שכר של אותם בכירים – למעלה מ-2,000 בכירים – עלות שכר של 2 מיליארד שקל בשנה. עם מה הוא מתעסק לנו כאן? עם ה-6 מיליון שקל חיסכון האלה. הכול כדי לעשות סיבוב על כולנו. אז אני מודיע לכם, אזרחי ישראל: אנחנו לא נלך שולל אחרי הפופוליזם של כחול לבן ושל איתן גינזבורג. אנחנו נצביע בעד החוק שלו. הוא יהיה הפלטפורמה שלנו. תשמע, איתן, החוק שלך היה הפלטפורמה שלנו להעביר בסוף את הצעת החוק שכל סיעות הבית חתומות עליה. החוק הזה, שמטפל באמת, מפסיק את הטיפול החד-פעמי הזה. כל פעם שיש תקלה במשק – עוד הקפאה, עוד קיצוץ. למה 10%? למה לא 20%? למה לא 5%? בלי שום שכל, הכול כדי לצאת ידי חובת התקשורת ולעשות סיבוב על כולם. אנחנו צריכים תיקון פעם אחת ולתמיד, תיקון שיכניס את המובטלים לתוך נוסחת החישוב. ככה, כאשר מצב המשק לא טוב, השכר הממוצע במשק יורד והשכר של כל בכירי המגזר הציבורי יורד, ואם להפך אז להפך, כמו שצריך. זה מה שנעשה וזה החוק שיעבור, בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. חבר הכנסת יבגני סובה יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש אנשים שמתנהגים באולם הזה בצורה שונה לחלוטין מאשר הם מתנהגים באולם שאין בו מצלמות. אז אני מבין. אמרת: תצאו למזנון. הבעיה היא שבמזנון אין מצלמות, אז לא שווה שם. אז כל הרעש וכל רעשי הרקע – דרכונים, לא דרכונים – זה לא שווה. לכן, כשיש מצלמה, אז צועקים. אגב, אני מבין שיש גם צורך פוליטי פנימי, בשביל להתקדם. זה בסדר. רק צריך להסתכל. אם כבר מדברים על זה, תסתכלו בהיסטוריה ותראה מי תמך בחוק הזה ומה זה הביא. דווקא לפני חוק הדרכונים היית צריך, בשושו, להשקיע הרבה כסף בכל מיני בתי כנסת בעיר העתיקה בירושלים בשביל לקבל דרכון. זה בסדר. אבל כשיש אנשים שרוצים להזדהות עם העם היהודי, לקבל דרכון ובעוד חצי שנה שנה להשתכן בישראל, פתאום צועקים פה: ליברמן, ליברמן. אני מציע לחבר הכנסת קרעי ללמוד רק את ההיסטוריה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. אל תפריע לי. אל תפריע. הקשבתי לך בקשב רב. אל תפריע. ואני לא אגיד לך תסתום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מכבד אותך, ואל תפריע לי. שמעתי אותך ולא אמרתי לך מילה כשדיברת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני עונה לך מה הוא אמר. אני עונה לך מה הוא אמר. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מציע לך, חבר הכנסת שלמה, לא רק ללמוד על ההיסטוריה של החוק, של יהדות העולם – אני מציע לך גם לקרוא את ההיסטוריה של המפלגה שבה אתה חבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא ניתן לכם לעשות קומבינות על חשבון אזרחי ישראל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם אני אתחיל עכשיו לספור את האנשים בליכוד – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא תעשו קומבינות על חשבון אזרחי ישראל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – יש לי כבוד גדול למפלגה הזאת. אני יכול להגיד לך שהיו גם אנסים בליכוד, ועבריינים בליכוד, וגנבים בליכוד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – לא מעניין אותך. בושה וחרפה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תלמד, תלמד את ההיסטוריה של המפלגה שאתה מייצג. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא סתם זרקו את הבוס שלך מהליכוד. בעטו אותו בבעיטת רגל, את הבוס שלך, מהליכוד. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וכשיגידו לך שאתה בא ממפלגת האנסים – הנשיא השמיני היה אנס – אז יהיה לך נעים? לא נעים. אז תכבד את המפלגות האחרות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה יודע שהבוס שלך הואשם באלימות נגד ילד בן 13? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שקיבלו ייצוג בכנסת, וגם יכבדו אותך, ולא יגידו שאתה מדבר שטויות – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה במפלגה של יושב-ראש אלים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – משום שכל מי שהיום בליכוד לא קשור לנשיא האנס, הוא מדבר בשם עצמו. אז תכבד מפלגות אחרות שקיבלו ייצוג בכנסת – יכבדו גם אותך. זה מה שיש לי להגיד. אתה, נראה לי, בן אדם באמת רציני, ואתה כל כך מדבר שטויות, שאם ניקח את כל השטויות, אפשר לעשות ספר שטויות. אני מציע לך שבפעם הבאה, כשלא תגיע לכנסת ישראל – וקשה להתברג לרשימה ארצית – אני מציע לך, חבר הכנסת קרעי, לכתוב את ספר השטויות שלך שהספקת להגיד פה בשנה וחצי שאתה בכנסת. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני נבחרתי ברוב דמוקרטי. אתם משרתים כולכם את העבריין האלים – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מבטיח לך שאת הספר שלך אני אקנה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – ועושים קומבינות על חשבון אזרחי ישראל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם הוא יעלה 19 שקלים, כמו הספר של בנט "איך מנצחים את הקורונה", אבל אני מציע לך שתמכור את הספר שלך – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגיד לי דבר אחד, רפורמה אחת שהוא עשה ב-20 שנה – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני – הינה, אני נותן פה התחייבות שאני קונה את ספר השטויות שלך, ספר השטויות של חבר הכנסת קרעי שהוא הספיק להגיד בשנתיים. אם נלך לבחירות, יהיה לך קשה להיבחר לרשימה הארצית. אני לא מקנא בך. תודה רבה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואגב, אנחנו תומכים בדבר הזה, בחוק הזה, למרות כל הביקורת. ואגב, להשמיע ביקורת זו לא בושה. אפשר גם לתמוך בחוק וגם להשמיע ביקורת. וכפי שאמרו חבריי לפניי פה, לכו לקומה החמישית בכנסת, תחתמו על ויתור שכר, ולא צריך שום חוק, אבל אם כבר העליתם את החוק, בוודאי שאנחנו נתמוך בדבר הזה. עשינו את זה בדצמבר. לפניי עשו רק שלושה אנשים, כולל מיקי לוי. שלושה אנשים בלבד. 25 אנשים עשו את זה עד חודש מאי. תפסיקו לדבר שטויות. יש דברים שאפשר לעשות בלי חוק. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ומשפט אחרון, משפט אחרון. מרגי, אתה יודע שאני מתייחס אליך בכבוד. יש דברים שאין חוקים שמחייבים לעשות אבל אנשים עושים. יש תקנות שאפשר לוותר על תוספת שכר. תעלה לקומה חמש, תוותר. לא צריך שום חוק. זה כל הסיפור. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת נפתלי בנט – אינו נוכח. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, לרשותך, אדוני, שלוש דקות. בבקשה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בעניין החוק הזה עמדת הרשימה המשותפת, כפי שהבענו אותה – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> רגע, לא ויתרת על זכות הדיבור? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חזרתי בי. מותר לי? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מותר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הבענו את עמדתנו בוועדת הכנסת, כשהובא החוק בקריאה הראשונה. כעיקרון אנחנו כמובן מסכימים לחוק הזה, אבל אנחנו הצענו, הרשימה המשותפת, שבמקום ההקפאה ושהכסף הזה יישאר במשרד האוצר וילך להתנחלויות, וילך לתקציב הביטחון, החלטנו ברשימה המשותפת – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> או הריסות בתים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> או הריסות בתים, למשל לדחפורים. – – החלטנו והסכמנו שאת כל התוספת שהייתה אמורה להיות משולמת בחודש ינואר – אנחנו נתרום את זה לעמותות לתכנון היישובים הלא-מוכרים בנגב וגם לעמותות שמסייעות למגזר השלישי. אבל מאחר שיש הסכמה מכל סיעות הבית, כמובן שאנחנו נסכים. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסדר, זה קריאה ראשונה. כן. רציתי לדבר על נושא שהוא היום – כולנו קיבלנו טלפונים ושאלות ובירורים בעניין הצו שהוציא המפקד הצבאי לשטחים הכבושים שלפיו יש איסור על כניסה של אזרחים או תושבים ישראלים לשטח B. הצו הזה נכנס לתוקף החל ממחר, אבל מאז אתמול בערב כשיצא הצו ועד עכשיו, אדוני היושב-ראש, אנחנו מנסים לקבל מידע, נתונים, אינפורמציה. זה חל על שטח B. מה עם שטח A – מותר או לא מותר? יש לנו אלפי סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות בג'נין, בנבלוס, באל-ח'ליל, בביר זית, אבו דיס. מותר להם להיכנס לאוניברסיטאות? מותר להם לשהות שם אם יש להם מעונות? כי הצו הזה מדבר על איסור כניסה, ומי שנמצא שם – שיצא. מה עם כל העובדים והפקידים, נגיד, מירושלים המזרחית שעובדים ברמאללה? יש כאלה אלפים שעובדים בתוך רמאללה. מותר או לא מותר? יש בתי ספר, נגיד, בבית לחם. התלמידים – מותר להם? המשפחות יכולות להכניס ולהוציא את התלמידים לבתי הספר שם? שום דבר. נאדה. אנחנו לא מקבלים נתונים, והצו חל ממחר – וזו עבירה פלילית. ולכן אנחנו פנינו גם לשר הביטחון, גם לשר במשרד הביטחון, גם ליועץ המשפטי של המפקד הצבאי, לקבל נתונים כדי שנוכל לתת מענה. כמובן שאנחנו מבינים את הרקע – הרקע הוא איסור חתונות. אבל בשביל איסור חתונות לא צריך צו גורף כזה, שיאסור בכלל כל כניסה, גם של סטודנטים, גם של פקידים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת מיקי לוי יעלה ויבוא. אדוני, לרשותך שלוש דקות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מיקי, שלוש דקות, לא יותר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> רגע. אל תפעיל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא מפעיל. שלוש דקות, ובלי המילה "פח". << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אי-אפשר. חבר הכנסת גינזבורג, החוק הזה הוא חוק פח. פח. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיקי, יאיר לפיד הצמיד את החוק שלו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה שנתיים, יותר. לא שנה – לשנתיים. אבל לא על זה אני מדבר. וגילוי נאות – הינה חברי, אני עד היום לא דיברתי על זה – ב-2014-2013 הייתי סגן שר, ולא הייתה לי שליטה על משכורתי. החל מ-2015 – ניתן לבדוק – בכל שנה אני מתייצב בקומה החמישית, בכל שנה, ובשנה הזאת, 2021, הקדמתי וכבר שלחתי את הוויתור שלי. מ-2015 אני חותם על זה כל שנה, לכן אני לא צבוע ואני לא פופוליסט. אני לא צריך את החוק של איתן גינזבורג כדי לוותר. לא צריך את זה. החוק של קרעי ושלי בא ואומר: לא רק חברי הכנסת. בא ואומר: כל הפקידים, כל השופטים, כל אלה שנמצאים מעל הממוצע. יתחשבו בשכרם של אלה המפוטרים, ואז השכר שלהם ירד כלפי מטה. כי מה קורה? ברגע שיש מפוטרים ואנשים לא מרוויחים שכר, השכר הממוצע במשק עולה, ואז לחברי הכנסת יש תוספת אדירה. זה העניין. ולכן אני אומר שזה חוק שלא צריך. אפשר שכאן, כל אלה שלא שרים וסגני שרים יעלו למעלה ויחתמו, כמו שאני עושה מ-2015. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מי מתנגד? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> איתן לא רוצה להעלות את החוק של קרעי ושלי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> איתן הוא חבר כנסת, לא? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> איתן הוא ראש ועדת הכנסת. שיעלה את החוק של קרעי ושלי, שנותן תשובה הולמת לכל המשק, לכל הפקידות הבכירה. לכן אני אומר שהחוק הזה הוא פופוליסטי, חוק פח, שמתייחס רק לחברי כנסת שאינם שרים וסגני שרים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> יו"ר ועדת הכנסת לא יכול לחוקק על שכר של המגזר הציבורי. הוא לא יכול. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא. אני לא צריך אותו. חבר הכנסת מרגי – קרעי, קרעי, תן לי, תן לי. חבר הכנסת מרגי, לא צריך חוק כדי לעלות במעלית לקומה החמישית. אפילו לא צריך מדרגות. אפשר גם לשלוח את היועצים: תביאו לי את הטופס. אני חותם, כמו שאני עושה כל שנה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אני לא רוצה לוותר, לא רוצה לתרום. מה שמגיע על פי החוק. שיהיה חוק. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, תבין. החוק של קרעי ושלי מכיל את כל מרכיבי המשק: שופטים, קאדים, חברי הכנסת, שרים. הוא מתחשב באלה שפוטרו. מה קורה? החוק הזה הוא פופוליסטי. הוא מוותר נקודתית. בבקשה, אני קורא ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת גינזבורג לאזור אומץ ולהביא את החוק שלנו, ואז הוא יתחשב באמת מול אלה שפוטרו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מסכם, אדוני. ולכן, לא צריך את החוק הזה כדי לעלות במעלית או כדי לטפס במדרגות לקומה חמישית. אני לא דיברתי על זה אף פעם, במשך חמש שנים. הכרחתם אותי היום לוותר, כשאני מ-2015 – לא זקוק לחוק של איתן גינזבורג כדי לוותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת מרב מיכאלי תעלה ותבוא. לרשותך, גברתי, שלוש דקות, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אני כבר ויתרתי על עדכון שכר, אבל אני לא באתי לכאן היום לדבר על שכר חברות וחברי הכנסת. חברות וחברים, אני רוצה לדבר איתכם על השכר של אסתר. היא בת 59. בגיל 45 היא פוטרה ממפעל החזיות שבו היא עבדה. היא הייתה פועלת ייצור במתפרת חזיות עד גיל 45, אבל אז המפעל נסגר והיא פוטרה, ומאז אסתר עובדת לפעמים כמטפלת, קצת עבדה כסייעת, פה ושם באיזה עבודות מזדמנות; פעם יצא לה להיות מוכרת בחנות לאיזו תקופה. אבל היום היא בת 59, במצב בריאותי לא מזהיר. היא לא מסוגלת להחזיק תינוק לאורך זמן. היא לא מסוגלת לרוץ אחרי ילדה בת שנתיים. אף אחד לא מעוניין ומעוניינת לקבל אותה לעבוד בשום חנות, והיא מחכה בקוצר רוח לגיל 62, שבו היא תתחיל לקבל קצבת זקנה, שבו היא תהיה רשאית וזכאית לקבל את קצבת הזקנה הלא-מספקת והלא-ראויה, אבל לפחות משהו, הכנסה קבועה שהיא תוכל לסמוך עליה, והיא לא תצטרך להישען אך ורק על הילדות והילדים שלה או על קרובים אחרים שעוזרים לה. אלא מה? הממשלה הזאת מתכוונת להביא בחוק ההסדרים, שלא בטוח שהוא יהיה, אבל היא נחושה להביא את העלאת גיל הפרישה. עכשיו, העלאת גיל הפרישה מגיל 62 ל-64 זה ממש יופי טופי, אדוני, לאלה שעובדות. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אז תנו לי לספר לכם את האמת: בין הנשים שבאמת עובדות, נשים שעבדו קשה מאוד בשביל להגיע למשרות שבהן או שיש להן קביעות או שהן מצליחות להחזיק אותן בשוק הפרטי למרות האפליה נגד נשים, למרות האי-שוויון בשכר, למרות שהן עושות משרה שנייה בבית של גידול הילדות והילדים ועבודה בבית – הן פורשות בממוצע בגיל 66. אבל אסתר, בסך הכול המשמעות של ההעלאה הזאת היא שלא תהיה לה קצבת זקנה עד גיל 64, אם יעשו את הרפורמה הזאת. ואני שואלת אותך, אדוני היושב-ראש: האם זה מקובל עליך בתור משהו מתקבל על הדעת? שכל הנשים האלה, שעבדו כמנקות, כסייעות, כמטפלות, במפעלים – כל מיני תפקידים ועבודות שמראש קשות, אבל מראש הן בגיל 62 לא פורשות, כי הן הופרשו מעולם העבודה כבר מזמן, ואין אף אחד שמוכן לשלם להן משכורת – האם זה מתקבל על הדעת שבשם איזו עלייה עקרונית לעבר איזה שוויון מדומה תילקח מהן קצבת הזקנה הבסיסית הזאת למחיה? אדוני, רק לסיום, אנחנו הצענו מתווה שיאפשר עליה בגיל הפרישה למי שיכולות לפרוש יותר מאוחר אבל ייתן הגנה לכל אלה שהעלייה הזאת תגזול מהן את פת הלחם הכי בסיסית. אנחנו לא ניתן שהרפורמה הזאת תעבור ללא ההגנה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. לפני שאני אזמין את חבר הכנסת איתן גינזבורג, יושב-ראש ועדת הכנסת, לסכם, אני מבקש מחברי הכנסת המעוניינים להצביע שכל אחת ואחד מהם יגיע למקומו, אם זה למעלה, כיוון שכנראה ההצבעה תהיה אלקטרונית. חבר הכנסת איתן גינזבורג, אם תרצה לסכם – בבקשה, אדוני. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לא תכננתי לבוא ולהשיב על הדברים שעלו כאן, אבל קשה להישאר ככה אדיש לגיבובים שהועלו כאן על הדוכן. פשוט גיבובים. באומץ, בעליבות, בעזות מצח, פשוט לשמוע פה חברי כנסת, אחד אחרי השני, מסבירים כמה החוק הזה הוא פח, למרות שאותו זה שאמר הצמיד הצעת חוק זהה להצעת החוק הזאת. זהה. הוא חתום עליה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> ולשמוע חבר כנסת אחר, וגם את אותו חבר כנסת, מזכירים את אותו חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון – החלת דמי האבטלה בחישוב השכר הממוצע, שאני, נניח, כאילו, אני נגדו – אני חתום שני בהצעת החוק הזאת – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – ויחד איתי חתומים ינון אזולאי ואחמד טיבי ומתן כהנא ומשה גפני – מכל סיעות הבית. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אבל יש כאלה שרוצים להצניע את העובדה הזאת. הם רק רוצים להוכיח שהם בסדר ואחרים לא. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> למה – – – בקריאה טרומית? אל תספר סיפורים. אתה דיקטטור. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> הם רק רוצים להוכיח, ואחרים רוצים להוכיח, שהם ויתרו על שכרם, ועלו לקומה החמישית באמצעות עוזריהם, או באמצעות המעלית, או באמצעות טפסים שקיפלו באוריגמי, או שלחו אותם במטוס, וויתרו על שכרם, ואחרים עושים את זה בתרומה. והם לא מספרים שאם החוק הזה לא היה עולה היום, וגם אם היו מוותרים על התוספת, הם היו נהנים מאותה תוספת בשנה הבאה או כשהם יצאו לפנסיה. את זה הם לא מספרים לציבור. והתחרות העלובה הזאת, שעולים פה חברי כנסת אחד אחרי השני ומסבירים כמה לא צריך את הצעת החוק הזאת, וכמה הם בסדר, וכמה אחרים לא בסדר. משחקים בשכרם של אנשים – מי יותר צדיק, מי יותר אביר השלטון, מי יותר נותן. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – ועדת הכנסת, אתה דיקטטור. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אל תטיפו מוסר. אם החוק הזה לא מוצא בעיניכם – תצביעו נגד, נראה אתכם. כולכם תצביעו בעד. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תכבד הכרעות דמוקרטיות – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> פה אחד הצבעתם בוועדה. פה, מעל דוכן המליאה, בשידור מול אזרחי ישראל, אתם, כל אחד מכם – באים, מצקצקים, מנסים לעשות תחרות מי יותר צודק, מי יותר נחמד, מי יותר תורם. זו בושה וחרפה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אתם פוגעים במעמד של הבית הזה. אתם פוגעים במעמדם של חברי הכנסת. אתם מושכים למטה, שאולה, את המעט שעוד נותר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> והייתי מצפה מחברי הכנסת – זו שעה קשה לאזרחי ישראל, זו שעה שצריך להתגייס, זו שעה שצריכים להראות ערבות הדדית, ולכן אנחנו מקפיאים את שכר חברי הכנסת. נכון, אנחנו גם תומכים בקיצוץ, מחכים להצעה של הממשלה, אבל בינתיים זו אמירה ערכית, שאנחנו כחברי כנסת מוותרים על שכרנו. מה רע בזה? כל אחד עולה ומנסה להסביר למה החוק לא טוב ולמה הכול לא בסדר אבל למרות זאת הוא יצביע בעד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני קורא לחברי הכנסת, גם לצורחים מהיציע, לתמוך בהצעת החוק הזאת ולהפסיק להיות יפי נפש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. ובכן, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לעבור להצבעה על הצעת חוק ביטול עדכון שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה), התשפ"א–2020, שהוגשה מטעם ועדת הכנסת. אני מבקש, אני אתן ממש פרק זמן קצר להגיע למקומות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אפילו השעון לא נענה לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, תנוח. מיקי – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא יכול. מלא אנרגיות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מתכבד, כאמור, לעבור להצבעה על הצעת החוק האמורה בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 62 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדת הכנסת את הצעת חוק ביטול עדכון שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה), התשפ"א–2020, נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מייד לאחר תוצאות ההצבעה האלקטרונית אני אצרף את חבר הכנסת מרגי, חברת הכנסת שרן השכל וחברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן 62 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. בתוספת שלושת חברי הכנסת התוצאה היא 65 בעד, ואני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכנסת. וכעת – הצבעה על הצעת חוק הקפאת שכר חברי הכנסת (הוראת שעה), התשפ"א–2020, של חברי הכנסת יאיר לפיד ומיקי לוי בקריאה טרומית. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדת הכנסת את הצעת חוק הצעת חוק הקפאת שכר חברי הכנסת (הוראת שעה), התשפ"א–2020, נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הן 32 בעד, שני מתנגדים, אין נמנעים, ואני מצרף את חבר הכנסת מרגי, חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', חברת הכנסת שרן השכל, חבר הכנסת פטין מולא ומיכל שיר כתומכים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> איזה טעות? חבר הכנסת אריאל קלנר, מה תרצה להודיע, שאתה תומך? תומך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת אתי עטייה, חבר הכנסת אופיר כץ, כתומכים, חברת הכנסת מיכל וונש והשרה אורלי לוי אבקסיס, חבר הכנסת יבגני סובה, חבר הכנסת יאיר גולן, חבר הכנסת אלי אבידר, חבר הכנסת איימן עודה, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, חברת הכנסת מרב מיכאלי, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת עופר כסיף, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה, חברת הכנסת היבה יזבק, וחבר הכנסת – מה השם שלו? סעיד אלחרומי כתומכים בהצעת החוק, וחבר הכנסת אנטאנס שחאדה. אם כן, אני קובע שהצעת החוק הקפאת שכר חברי הכנסת (הוראת שעה), התשפ"א–2020, של חברי הכנסת יאיר לפיד ומיקי לוי, עברה בקריאה טרומית ברוב של 54 חברי כנסת ושני מתנגדים. אין נמנעים. גם היא תעבור לדיון בוועדת הכנסת. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' כ/852; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' כ"ו, ישיבה 79; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> וכעת נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6), התשפ"א–2020, לקריאה השנייה, שיציג יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת יעקב מרגי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> היית באולם? רבי יעקב, בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (תיקון מס' 6), התשפ"א–2020, לקריאה שנייה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לשמור על השקט ולאפשר לדובר להציג את הצעת החוק לקריאה שנייה. אני מבין שהפחתת השכר היא אירוע טראומטי, אבל בכל זאת אפשר לשמור על השקט. למרות זאת. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (תיקון מס' 6), התשפ"א–2020, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק המונחת בפניכם היא מיזוג של שתי הצעות חוק שיזמו חברות הכנסת שרן מרים השכל ומיקי חיימוביץ' ועניינן החזקת כלב או חתול שנשך בפיקוח והשגחה ביתיים ולא בהסגר במכלאות העירוניות. עם אישור הצעות החוק במליאת הכנסת בדיון המוקדם והעברתם לוועדת הכלכלה, החלטתי לקבוע אותן לדיון במהירות האפשרית, בשיתוף פעולה יעיל וישיר עם שר החקלאות ומשרדו ועם גורמי המקצוע במשרדו, ויחד הצלחנו לקדם אותה ולהביאה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, לתקן עוול היסטורי ולהתקדם צעד נוסף בדאגה לרווחת בעלי החיים. הרקע להצעת החוק: מחלת הכלבת היא מחלה קטלנית הנגרמת על ידי נגיף המועבר בעיקר בנשיכה או במגע עם בעל חיים נגוע. ההדבקה מתרחשת במגע ישיר בין נוזלי הגוף של בעל החיים החולה בכלבת לבין רקמות של בעל חיים אחר, לרבות אדם. אופן ההדבקה הנפוץ הוא נשיכה. בהתאם להוראות פקודת הכלבת שנחקקה בשנת 1934, כלב או חתול שנשך או שהיה במגע עם אדם או בעל חיים אחר וקיים חשש לחשיפה למחלת הכלבת, יש לקחת אותו למכלאה העירונית – המכונה בפקודה "מאורת בידוד" – להסגר, למשך עשרה ימים ממועד תחילת ההסגר, ושם תיערך עליו תצפית. לרופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי אין שיקול דעת המאפשר למנוע הסגר של הכלב או החתול במכלאה גם אם יש נסיבות המצדיקות זאת, למשל היות הכלב או החתול מחוסנים נגד מחלת הכלבת או העובדה שאינם משוטטים או נפגשים עם בעלי חיים אחרים. הבידוד וההסגר של בעל חיים שנשך למשך עשרה ימים במכלאות העירוניות קשים הן לבעלי החיים והן לבעליהם. ממצאים העלו כי כלב שנשלח להסגר במכלאה הושב פעמים רבות לבעליו במצב נפשי ירוד, ונדרשה לו הסתגלות מחדש לביתו של בעליו. לפיכך, לאור קיומו של חיסון נגד כלבת והחובה לחסן כלבים לשם קבלת רישיון להחזקת כלב, וכן לאור המלצה לחסן חתולים והעובדה כי רוב הכלבים והחתולים הביתיים אכן מחוסנים ואינם מהווים מקור סיכון לבריאות הציבור, מוצע לקבוע חלופה להסגר במכלאה העירונית. בהתאם להסדר המוצע בתיקון שלפניכם, רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי – לבקשת בעליו של כלב או חתול שנשך אדם או שהיה במגע עם אדם, ובהתקיים התנאים המקדמיים שקבע שר החקלאות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת – ייתן היתר להחזקת הכלב או החתול בפיקוח והשגחה בביתו של הבעלים. יובהר כי אם לא ניתן ההיתר בשל אי-עמידה בתנאים המקדמיים או בשל הפרתם, יועבר הכלב או החתול באופן מיידי לבידוד במכלאה העירונית. כדי שהתיקון המוצע ייכנס לתוקף עם חקיקתו ובטרם תושלם התקנת התקנות, הצענו לקבוע כי כל עוד לא קבע השר את התנאים המקדמיים, כולם או חלקם, יחולו התנאים המפורטים בהצעה. התנאים המוצעים כוללים בין היתר את היות הכלב או החתול מחוסן נגד כלבת; חובה לערוך בדיקה לכלב או לחתול להימצאות סימנים קליניים המעלים חשד לכלבת; התנאי שלפיו בשלושת החודשים שקדמו לנשיכה או למגע, הכלב או החתול לא נמצאו באזור שהוכרז לפי הפקודה כנגוע בכלבת; הצגתו של רישיון בתוקף לפי חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002; אם בעל החיים הוא כלב, הוא לא נתפס משוטט בהיותו מוחזק על ידי מבקש ההיתר יותר מפעמיים בשנתיים שקדמו למועד הנשיכה או המגע; תשלום אגרה בסך 365 שקלים חדשים. במקרים מסוימים, למשל כאשר בעל החיים זקוק לטיפול רפואי צמוד, רופא וטרינר עירוני או ממשלתי יהיה רשאי להטיל החזקה של כלב או חתול בפיקוח והשגחה במרפאה וטרינרית, אם שוכנע כי מתקיימים התנאים לכך והרופא הווטרינר האחראי במרפאה אישר כי הוא מסכים להחזקה והתחייב לעמוד בדרישות שנקבעו. בנוסף, צירפנו בתוספת לפקודה טופס אחיד לבקשה והיתר להחזקת הכלב או החתול בפיקוח והשגחה. חשוב לציין כי מלבד הדאגה לרווחת בעלי החיים, החלופה המוצעת להסגר במכלאה עירונית תצמצם את מקרי האי-דיווח על נשיכה בשל החשש מהסגר של הכלב או החתול, ובכך יתאפשר פיקוח הדוק יותר ומניעת התפרצות המחלה. בנוסף, בהצעת החוק מוצעים תיקונים שהפרתם בקצרה – אני לא יודע מה זה בקצרה, אבל ככה כתוב, בקצרה. כיום, אם בעליו של בעל החיים לא הוציאו מההסגר במכלאה העירונית, מותר להשמידו, בלי לפגוע בזכותה של הרשות המקומית שמבצעת את ההמתה לגבות את האגרה. כדי למנוע פגיעה ברווחת בעלי חיים מוצע לקבוע כי אם הבעלים לא החזיר את בעל החיים לרשותו, רשאי רופא וטרינר עירוני וממשלתי – לאחר שנתן לבעליו של בעל החיים הזדמנות להשמיע את טענותיו בתוך 14 ימים ממועד שמסרו לו את ההודעה על כך – למסור לאימוץ את בעל החיים ולא להמיתו. רק אם לא ניתן היה למסור את בעל החיים לאימוץ במאמץ סביר ובפרק זמן סביר יהיה הרופא הווטרינר רשאי להורות על המתתו, תוך מניעת סבל מיותר. גם בהסדר זה לא יהיה כדי לפגוע בזכותה של הרשות המקומית לגבות אגרה. אנחנו דואגים לרשות המקומית. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מרגי, מה זה, פירוש רש"י לחוק? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תשאל את מצביעי ישראל ביתנו – יגידו לך שזה חוק מבורך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תקשיב, אני אענה לך. אני מייחס חשיבות להליך חקיקה. גם בוועדה וגם במליאה, אני התחייבתי לעצמי שאשמור על מכובדות ועל חשיבותו של הליך החקיקה. דברי ההסבר שנאמרים והדברים שנרשמים בפרוטוקולים חשובים לא פחות מהחקיקה. עוד הסמכנו את שר החקלאות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע חובה להפקיד ערובה כספית להבטחת התנאים למתן היתר להחזקה בפיקוח ובהשגחה, אם מצא לאחר כניסתו לתוקף של ההסדר המוצע כי הפקדת הערובה נדרשת לשם הבטחת תנאי ההיתר. בהתייעצות עם שר הפנים, השר אף הוסמך להתקין תקנות הקובעות אגרות בעד היתר להחזקת כלב או חתול בפיקוח והשגחה. תיקון חשוב נוסף בהצעה קובע שהחזקת הכלב או החתול בהסגר במכלאה העירונית או בפיקוח והשגחה תהיה למשך עשרה ימים ממועד הנשיכה, ולא מיום תחילת המעצר לפי הפקודה היום, שכן שלילת סימני כלבת נעשית במהלך עשרה ימים מיום הנשיכה או המגע, ולא מרגע היוודע דבר הנשיכה או המגע. בנוסף – מוצע להציע לשרים לשמור על השקט. בנוסף מוצע לתקן את ההגדרה "בעל חיים" כך שהפקודה לא תחול על עופות – מחלת הכלבת היא מחלת שניתנת להעברה רק על ידי בעלי חיים ממחלקת היונקים ולא אובחנה בעופות – וכן להחליף את המונח "בעל חי" השגור בפקודה ל"בעל חיים", שכן בהתאם להנחיית האקדמיה ללשון העברית הצירוף "בעל חי" נחשב שיבוש לשוני, והצירוף התקני הוא "בעל חיים". מבחינה מילולית – אני עושה את כל זה כדי שגם אדם לא יינשך אדם. אנחנו מאריכים כדי שגם בני האדם יפנימו שלא נושכים בני אדם. מבחינה מילולית – כמובן שפתחתי סוגריים – מבחינה מילולית "בעל חיים" הוא מי שיש לו חיים והוא מציין יצור חי שאינו אדם. עוד מוצע להגביל בפקודה את האפשרות לבקש צו להשמיד בעל חיים בלי תשלום פיצויים לבעלים רק מהטעם שבעל החיים משתולל. אני מסיים. הדבר יתאפשר רק אם הוא צפוי להידבק או להדביק בכלבת. לסיכום, כפי שציינתי בתחילת דבריי, אני סבור שמדובר בהצעת חוק חשובה ביותר, המשנה סדרי עולם, ואני מברך את יוזמות הצעת החוק החשובה הזאת, חברות הכנסת שרן השכל ומיקי חיימוביץ'. אני מבקש להודות לאנשי משרד החקלאות שסייעו לנו בקידום מתווה הפשרה בהצעת החוק, לאנשי המקצוע במשרד – ד"ר דגנית בן דב ועו"ד אפרת ורד; לצוות הוועדה – למנהלת הוועדה ד"ר עידית חנוכה ולצוותה; ליועצת המשפטית עו"ד מירב תורג'מן והמתמחה שצמודה אליה. לא הוגשו הסתייגויות וגם לא בקשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בנוסח המונח בפניכם בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה גם על ההצבעה וגם על ההקשבה וגם על אורך הרוח והסבלנות. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל:<< יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי, יושב-ראש ועדת הכלכלה. לפני שנעבור להצבעה, אני רק אציין לפרוטוקול שבהצעת חוק לדיון מוקדם של חבר הכנסת יאיר לפיד ומיקי לוי להקפאת שכר חברי הכנסת (הוראת שעה), התשפ"א–2020, חבר הכנסת אריאל קלנר הצביע נגד במחשב אבל התכוון להצביע בעד. אציין גם שחבר הכנסת עוזי דיין הצביע בעד. אני מתכבד לעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6), התשפ"א–2020. יושב-ראש ועדת הכלכלה, אני אאפשר לך להצביע מכאן, אל תטרח לעלות למעלה. אני עובר להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–9 – 23 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–9 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן 23 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מתכבד לצרף את חברת הכנסת שרן השכל, חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', חבר הכנסת יעקב מרגי, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחבר הכנסת אופיר כץ כתומכים, ואשר על כן 28 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אני עובר להצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 22 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן 22 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מצרף את חברת הכנסת שרן השכל, חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת אופיר כץ וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן כתומכים בהצעת החוק. לכן 27 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 6), התשפ"א–2020, עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. ברכות למציעות. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת שרן השכל. לרשותך שלוש דקות לברך על הצעת החוק שגברתי יזמה יחד עם חברת הכנסת. אחריה, כמובן – חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר >> טוב, היום עשינו צעד קטן לאדם וצעד גדול לידידו הטוב ביותר, הכלב. לפני חמש שנים פנה אליי בחור בשם דוד מבאר שבע. הוא היה בעלים – הוא עדיין בעלים – של כלב שי טסו קטן מתוק. במשך שנים לבחור הזה דוד היה סכסוך שכנים עם מי שגר מולו ברחוב. אותו שכן הגיש ארבע תלונות שווא למשרד הבריאות, וארבע פעמים הכלב הזה נלקח על ידי העירייה ועל ידי משרד הבריאות למאורת בידוד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השרים, רק אם אפשר לדבר במליאה יותר בשקט. זה מפריע. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> בכל פעם הכלב חזר מפוחד ורזה, ולקח לו המון זמן לשקם אותו בחזרה. זה מקרה אחד מתוך אלפים שהיו בחמש השנים האחרונות, ובגלל זה החלטתי לפעול. עוד לפני חמש שנים גיליתי שאותה פקודה מתקופת המנדט הבריטי נכנסה לתוקף בשנת 1934. החוק הזה כל כך מיושן, שהקנסות הם בלירות. עד היום כל כלב שנשך נלקח בכוח לתצפית אצל וטרינר עירוני והיה בבידוד במשך עשרה ימים. לא משנה אם הוא פצע אדם או לא, אם הגן על בעליו או אם אפילו מדובר בתלונת שווא, התוצאה הייתה זהה: הכלב נלקח להסגר. הכלב נכנס לבידוד על מנת לשלול מחלת כלבת במשך עשרה ימים. גם אם המקרה היה לפני חודש, גם אם כלב מחוסן נגד כלבת, עדיין מענישים את הכלב. מבחינה בריאותית אנחנו חייבים לוודא שבני אדם לא ידבקו בכלבת, אבל בין מניעת כלבת לבין החוק הנוכחי יש פער גדול. היום החוק מעניש כלבים ולא מפקח על בריאות הציבור. אני מתרגשת שתיקנו את החוק והידקנו את ההנחיות לשמירה על בריאות הציבור באמצעות חסמים ובלמים שימנעו את התפשטות הכלבת. באותה נשימה דאגנו לרווחת בעלי החיים ולשקט הנפשי של בעליהם. תודה רבה לכל מי שהצביע בעד החוק. אני רוצה להודות גם לאנשים שבלעדיהם החוק החשוב הזה לא היה מגיע לפה היום – קודם כול ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת יעקב מרגי. אילולי אהבתך לבעלי החיים ועקשנותך מול המשרדים לקדם את החוק, קרוב לוודאי שהיינו ממתינים עוד לכל הפחות יותר משנה כדי לתקן את העוול הזה, גם לכלבים וגם לבעליהם. לחברת הכנסת מיקי חיימוביץ' – הוכחנו יחד שיש נושאים שהם מעל למחלוקת פוליטית. יצרנו פה שיתוף פעולה אמיתי למען בעלי החיים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תעבירו את המשלוחים החיים – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> תן שנייה לחגוג. יש עוד המון דברים שצריך לעשות – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא, את המשלוחים החיים תעבירו. אתם בקואליציה, תעבירו את המשלוחים החיים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבידר, אפשר גם לחגוג את הניצחונות הקטנים האלה למען בעלי החיים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תעבירו את המשלוחים החיים – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> למנהלת הוועדה עידית חנוכה, על המחויבות העמוקה לבעלי החיים ועל הסיוע בקידום החקיקה בזריזות; ליועצת המשפטית מירב תורג'מן, על הדאגה, המקצועיות, הרצינות וההשקעה בחוק שמתקן פגיעה אמיתית, קשה, בכלבים במאה השנים האחרונות. תודה לך. תודה לשר החקלאות אלון שוסטר ונציגי משרד החקלאות, שאפשרו ונתנו לנו מסלול מהיר לחקיקת חוק שבמשך שנים רבים ניסו לתקן ולא הצליחו; לד"ר דגנית בן דב, על שיתוף הפעולה ועל שמצאה את הפתרונות המקצועיים כדי שהתיקון לחוק יצמצם את הפגיעה בבעלי חיים ככל שניתן; ליועצת ראש הממשלה לענייני בעלי חיים טל גלבוע, שפעם אחר פעם שמה את רווחת בעלי החיים בסדר העדיפויות הממשלתיות ועושה לילות כימים כדי לוודא שרשויות החוק, האכיפה והממשלה מבצעות את תפקידן כהלכה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ולראש הממשלה בנימין נתניהו, שתמך בחוק והציב את סוגיית בעלי החיים בלב העיסוק הממשלתי. תודה רבה לכולכם. זו בשורה אדירה לכלבים ובעליהם. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת השכל. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', את מוזמנת לברך על החוק. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – המשלוחים החיים. איזה – – – << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה עם המשלוחים החיים? מה אתם מספרים סיפורים? << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> אלי, יש עוד המון דברים שצריך לתקן – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> טל גלבוע – מה היא עשתה? << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> – – ונעשה את זה, צעד אחר צעד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה צעד? << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> נתקן צעד אחר צעד – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא צעד. היא לא עושה כלום. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> – – את העוולות שנעשות לבעלי חיים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם אמרתם שתביאו חוק – תביאו אותו. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> ומה אתה עשית, אלי? מה עשית? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא הבאתם. לא הבאתם. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> הינה, הבאנו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני תומך בכל חוק שלכם. אתם לא מביאים אותם. << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> אפילו לברך על דברים טובים אתה לא מסוגל. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה טל גלבוע? טל גלבוע? << קריאה >> שרן מרים השכל (הליכוד): << קריאה >> אפילו לברך על הדברים הטובים שעושים אתה לא מסוגל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת אבידר, אנחנו רוצים להמשיך, בבקשה. תודה רבה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה לך, היושבת-ראש, ותודה רבה לך, אלי אבידר, שאתה מזכיר לנו מה חשוב, ואנחנו מבטיחות שאנחנו עובדות על כל מה שאנחנו יכולות לעשות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא מספיק. לא מספיק. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> זה – תן לנו את הקרדיט. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפילו לא פרומיל. לא מספיק, מה לעשות? << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, באמת שזה יום משמח עבורי, ואני בטוחה שעבור כל מי שאוהב בעלי חיים. אנחנו עשינו פה היום תיקון של עוול של שנים. העברת החוק הזה – למרות שאתם יודעים שאנשים נוטים אולי לזלזל בחוקים קטנים שמתעסקים בבעלי חיים, אתם יודעים מה? כל מי שמגדל בעל חיים יודע שכלב הוא בן משפחה. כשכלב הוא בן משפחה, אתה לא נותן לו ללכת להסגר במקום אחר. בגלל זה, התיקון הזה שעשינו היום כל כך גדול, גם אם הוא נחשב עבור אנשים אחרים כקטן. אני יודעת שכל מי שנאלץ אי פעם להיפרד מכלב שלו לטובת הסגר רשותי עובר ייסורים קשים, שלא לדבר על בעל החיים, ויודע כמה הדבר הזה היה משמעותי. באמת, זה משהו שכל כך הרבה שנים מנסים לעשות אותו, כל כך הרבה שנים מנסים לחוקק את החוק הזה, וכשסוף-סוף זה קורה, יש רגע של נחת. אני באמת יודעת שהכול תמיד נורא חשוב, ואני מבקשת מכם, בלי גרם של ציניות: יש כל כך הרבה דברים חשובים, נושאים שמשתלטים על סדר-היום, אבל בתוך כל זה החיים ממשיכים להתנהל וצריך גם לדאוג לאלה שאין להם קול. אני לא רוצה לחזור יותר מדי על הדברים שנאמרו מעבר ללהביע את השמחה ואת הסיפוק – הרגע הקטן הזה בתוך החיים הפוליטיים האלה, שבאמת מזמנים לנו קשיים. יש גם רגעים קטנים של סיפוק, והיום זה רגע אחד כזה, במיוחד שהצלחנו להתגבר כאן על קשיים של קואליציה ואופוזיציה ולהוכיח שכשיש משהו שהוא באמת חשוב ושיש אחדות דעים לגביו, אז מתאחדים ועושים את מה שצריך. יש עוד שורה ארוכה של נושאים כאלה, ואני באמת מקווה שנצליח לשתף פעולה חוצת קשת פוליטית ולקדם עוד דברים כאלה. אחרי שדיברתי על הרגש והחסד הזה, אני באמת רוצה לנצל שוב את ההזדמנות הזאת להודות לך, אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, על ישיבות ענייניות ועל מסירות יוצאת דופן להעביר את הדבר הזה. באמת היית נחוש, וזה באמת ראוי להערכה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> הלוואי שהוא היה נחוש גם לגבי דברים אחרים. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> למה? למה לקלקל? השרה, למה לקלקל? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> – – – << קריאה >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> היום העברתי לך – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> זו בדיחה ביני לבין מרגי. גברתי, גם קצת הומור לא יזיק. בסדר, זה ביני לבין מרגי. מרגי, אין עליך. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> אוקיי. אין עליך באמת. באמת תודה רבה לך ולכל הצוות שלך, המסור מאוד – היועצת המשפטית, מנהלת הוועדה; אני רוצה להודות לשר החקלאות אלון שוסטר ולכל הצוות במשרד החקלאות; לחברתי שרן השכל – באמת, בואי נמשיך, יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות ביחד; ליועצת ראש הממשלה טל גלבוע; לצוות הלשכה המסור שלי, וזה באמת מהלב שלי, ענבר שדה, אדם סגל, גיא עציון וברקת שמאי, ולכל מי שהיה שותף. אני יודעת שיש הרבה בתים היום שמאוד מאוד מאוד שמחים על החוק הזה. תודה לכולם. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. ברכות על העברת החוק. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> בצל הסגר השני נרשמה עלייה תלולה בפניות לשירותי הרווחה ולעמותות סיוע << הלסי >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים בסדר-היום להצעות לסדר-היום. ההצעה הראשונה לסדר-היום: בצל הסגר השני נרשמה עלייה תלולה בפניות לשירותי הרווחה ולעמותות סיוע, מס' 1988. מי שהעלתה את ההצעה לסדר-היום היא חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, מתחילת המשבר הזה, משבר הקורונה, אמרנו שהמשבר אינו רק בריאותי, ושההשלכות הכלכליות והחברתיות של המשבר הזה – עוד נראה אותן אולי בהדף שיקרה אחרי המשבר. אנחנו נרגיש את המצוקות, גם הכלכליות וגם החברתיות, של הציבור אשר סבל את הסגר הראשון, את הסגר השני, את ההאטה במשק, וגם, לצערי הרב, את המחסור האדיר בתמיכה הכלכלית בו. במהלך חודש אוקטובר השנה נרשם שבוע בודד עם הכי הרבה פניות לשירותי הרווחה – 2,075 פניות, שמתוכן 20% פניות הן בפעם הראשונה, כלומר אנשים שבחיים שלהם לא הצטרכו את שירותי הרווחה – באותו שבוע הם פנו; מ-3,778 תיקים שנפתחו באוקטובר 2019 ל-6,380 תיקים באוקטובר הנוכחי – עלייה של כ-69%. באוקטובר 2020 גם נפתחו 121% יותר תיקים בנושא אלימות, מ-196 אשתקד ל-434 בחודש שעבר. לער"ן מתקשרים אנשים בגלל מצוקה נפשית, בערך 1,000 פניות ביום, בזמן שהיה מדובר ב-500 פניות לפני המשבר הזה. החברה האזרחית, שאמורה להיות כוח עזר ולוקחת על עצמה הרבה מהשירותים שהמדינה הייתה צריכה לספק לאנשים, עדיין מחכה לתבחינים ולקריטריונים לקבלת הסיוע שהוחלט עליו. אפרופו, מדברים על חוקים פופוליסטיים ועל ניסיון לחסוך כסף כדי להזרים כאילו לשירותים – בבקשה. 100 מיליון שקל שהקצנו בוועדת הכספים – נכון או לא, חברת הכנסת מיכל שיר? העמותות עדיין מחכות להם. החברה האזרחית עדיין מחכה, והיא לא מפסיקה לשרת את הציבור. גם התמיכות שבדרך כלל כל שנה העמותות מקבלות כדי לסייע לציבור, השנה, ההעברה של התמיכות האלה – הן לא מגיעות אליהן. 700 מיליון שקל שהקצנו לביטחון תזונתי – עוד לא התחילו לחלק אותם. מתי יתחילו לחלק? כשיסכימו על קריטריונים. מתי יסכימו על קריטריונים? כשיפסיקו לריב ביניהם בתוך הממשלה. זה לא מתקבל על הדעת שאנשים מחכים לאוכל ו-700 מיליון שקל נמצאים באוצר ועוד לא חולקו, ו-100 מיליון שקל נמצאים כמענקים ועוד לא חולקו. אני מבקשת לדעת מה משרד הרווחה מתכנן כדי לעמוד בנטל הזה שעומד בפניו – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ומה הממשלה והאוצר הולכים להקצות כדי להקל על הציבור. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי. בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> גברתי היושבת-ראש – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> שלום לך. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – חברי הכנסת, הטלטלה החדה והחריפה שחווה שוק העבודה לאחרונה הציבה את המשק הישראלי בפני אתגר חדש. בתוך חודשים בודדים עברה מדינת ישראל משוק עבודה בשיאו למצב שבו רבים הם דורשי העבודה המגישים תביעה לדמי אבטלה, נוסף לאלה שאינם זכאים כלל לסיוע. אף על פי שמרבית דורשי העבודה אכן יחזרו למשרותיהם, הניסיון שנצבר מראה כי תהליך החזרה לעבודה ייקח זמן, ורבים מבין העובדים אשר הוצאו לחל"ת לא יחזרו לעבוד אצל המעסיק עם החזרה לשגרה. על מנת לתת מענה לאתגרים האלה מקימה בימים אלו זרוע העבודה – לא. טעיתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הכול בסדר? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זהו, אני לא הבנתי למה זה – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> זה לא הנאום הנכון? אני אמתין לך. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, כן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אביא לך. זה על השולחן? << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> זה נושא אחר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הנאום הלא-נכון. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הטילו עליך – – – << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> יש הרבה נושאים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרנו שיש הרבה פניות ויש נטל כבד על המשרד שלכם – זה מה שאמרתי. << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> גם זה קורה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הכול בסדר. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> מאז פרוץ משבר הקורונה בחודשים מרץ–מאי 2020, שבמהלכם חל סגר כללי על המשק, ואף בפרק הזמן מאז, במסגרת ההתנהלות בצל הקורונה, התבהר כי משבר הקורונה הוא משבר חברתי לא פחות משהוא משבר בריאותי. בשל הפגיעה בציבורים נרחבים, גם כאלה אשר בשגרה אינם מוכרים לרווחה, עובדי המחלקות לשירותים חברתיים היו קו ראשון בהגשת הסיוע לאוכלוסייה. מאז חודש מרץ, וביתר שאת בתקופת הגל הראשון, נאלצה מערכת הרווחה להתמודד עם אתגרים משמעותיים מסוג חדש: ראשית – מאמצים יזומים לאיתור יצירת קשר ומתן סיוע לנזקקים, ובפרט לחסרי עורף ותמיכה משפחתית. שנית – גידול משמעותי של פונים חדשים למחלקות לשירותים חברתיים. לצד כל זאת נדרשת מערכת הרווחה להמשיך את תפקודה השוטף תחת המגבלות על הפעילות המשקית ויציאת העובדים לחל"ת ונוכח סגירתם המלאה או החלקית של מרבית השירותים בקהילה. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יישם מאז פרוץ המשבר כמה פעולות שייעודן שמירה על תפקוד רציף של מערכת הרווחה, תוך התאמות לנסיבות החדשות ומתן מענה לפונים החדשים. חלק מן הפעולות יועדו בפרט לשימור המשך הפעילות של עמותות בארגוני החברה האזרחית. החל מתקופת הסגר השני וכהיערכות לבאות מיישם המשרד בימים אלו את הצעדים האלה – זה מה ששאלת בסוף הדברים, שרצית לדעת מה הדברים שביכולתו של המשרד לעשות: 1. קרן הסיוע המשותפת ממשלה-פילנתרופיה לשימור המשכיות הפעילות והתשתיות החברתיות-ארגוניות של ארגונים חברתיים שנפגעו בעקבות משבר הקורונה. משבר הקורונה הביא עימו קשיים רבים על המשק כולו ועל עמותות חברתיות בפרט. לפיכך, ועל מנת לסייע לארגונים חברתיים שאינם זכאים לסיוע דרך כלי הסיוע המרכזי שמפעילה הממשלה, הוחלט על יצירת שותפות ייחודית בין ממשלת ישראל לבין קרנות פילנתרופיות מובילות בארץ ועל הוצאתו לפועל של מיזם משותף לחיזוק ארגונים חברתיים באמצעות תמיכות בגובה 53 מיליון שקלים לארגונים שהכנסתם נפגעה בשל המשבר. בסבב התמיכות הראשון ניתנה תמיכה ל-227 ארגוני חברה אזרחית ועמותות, בהיקף של למעלה מ-16 מיליון שקלים. בימים הקרובים תיפתח שוב הקרן לסבב שני של הגשת בקשות לתמיכה. בעקבות תובנות שעלו מהליך שאילתות ושיתוף בסבב התמיכות השני, הוטמעו השינויים האלה: התאפשר לעמותות שכבר זכו לתמיכה להגדיל את סכום התמיכה שהן מקבלות מהממשלה, ללא סבב אישורים נוסף, בהתבסס על החלטות קודמות. בזכות הרחבת תנאי הסף התאפשר לעמותות נוספות לגשת למבחן התמיכה. סכום התמיכה המקסימלי הוגדל מ-400,000 שקלים ל-500,000 שקלים. 2. הרחבת המיזם המשותף עם הקרן לידידות, אשר נועד לסייע לאוכלוסייה נזקקת המוכרת למשרד הרווחה אשר המשבר הנוכחי העמיק את מצוקתה, מיזם בהיקף של 7 מיליון – 5 מיליון מטעם המשרד ו-2 מיליון מטעם הקרן, אשר החל בחודש ספטמבר ויימשך עד סוף דצמבר ב-256 רשויות מקומיות. קהל היעד שלו: בגירים המתקשים לכלכל את עצמם או את משפחתם. מדובר בסיוע בגובה של 4,000 ש"ח למשפחה ו-2,000 ש"ח ליחיד הגר בגפו בצורת מזון ומצרכים בסיסיים, צרכים רפואיים, דיור, מוצרי חשמל בסיסיים, ריהוט בסיסי, ביגוד והנעלה וצרכים נוספים, על פי החלטת מנהל המחלקה לשירותים חברתיים. עד כה נוצלו קרוב ל-70% מהתקציב. בכוונת המשרד לפעול להרחבת המיזם ל-7 מיליון שקלי נוספים, לפי אותו תמהיל. 3. מגן זהב – וזה מתקשר, תומא, גם לנושא הזה, החשוב, שדיברנו עליו היום, לנושא של אזרחים ותיקים, והזכרתי גם את הנושא הזה, שקיבל תאוצה כפי שזה לא קרה בזמנים אחרים. בכלל, כל הנושא הזה של אזרחים ותיקים במשרד הרווחה – בנו להם מינהל בפני עצמו; הפרידו אותם כדי לתת להם את המקסימום, לדאוג להם במקסימום שאפשר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – שזה במיוחד לקשישים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אוקיי, יש מגוון של – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק לפני יומיים קיבלתי תלונה על זה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> יש מגוון תוכניות ויש מלחמה על התקציב. אומנם יש תוספת תקציב, אבל אנחנו כל הזמן – אמרתי, הזכרתי לך שהשר כל הזמן נלחם בנושא הזה להשיג, והוא שם את זה בראש סדר העדיפויות. משתדלים לעשות את הכול כדי להמשיך ולהגדיל, כי יש צרכים ויש תוכניות, ואפשר לעזור הרבה יותר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם נשלח את החומר, אתה מוכן לבדוק למה סוגרים תוכנית כזאת? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני מוכן לבדוק. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שהיא חשובה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לאיזו ועדה אתם רוצים להעביר את הדיון, לוועדת העבודה? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> עוד לא סיימתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> סליחה. הייתי בטוחה שסיימת. סליחה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא. אני הגעתי רק לנושא השלישי, שהוא מגן הזהב. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נמתין לך ברוב קשב. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> תוכנית למען האזרחים הוותיקים הנמצאים בתנאי בידוד ועוני – בהמשך להחלטת ממשלה מס' 326, מ-16 באוגוסט 2020, גובשה תוכנית הפעולה מגן זהב. במסגרת התוכנית יבצע המשרד מיפוי צרכים מקיף לאזרחים הוותיקים הכלולים באוכלוסיית היעד והמוכרים למחלקה לשירותים חברתיים – מקבלי השלמת הכנסה, מקבלי גמלת סיעוד, מקבלי קצבת אזרח ותיק לנכה. המידע שייאסף יועבר בכל יום למחלקה לשירותים חברתיים, לקופות החולים ולביטוח הלאומי. הוקצה סכום של 20 מיליון לטובת סל מענים שיינתן על ידי הרשות. על פי הצורך, מגבלת הסיוע הכוללת למשק בית תהיה 4,000 שקלים, וליחיד החי בגפו – 3,000 שקלים, בצורת מזון ומצרכים בסיסיים, טיפולי שיניים, צרכים רפואיים אחרים, דיור, מוצרי חשמל בסיסיים, ריהוט בסיסי, ביגוד והנעלה, צרכים עבור הפגת בדידות וצרכים אחרים, על פי החלטת מנהל המחלקה לשירותים חברתיים. בנוסף, הוקצו 7.5 מיליון נטו – הרשויות נדרשות להשלים כמובן, במצ'ינג, עוד 25%, כמקובל – לרשויות המקומיות למען פיתוח תוכניות אשר מטרתן הפחתת בדידות והגברת השייכות החברתית. חלק מיעדי התוכנית הם חיבור האזרח הוותיק לקהילה שבה הוא גר ולמענים מקומיים. קיימים מתנדבים, מלגאים, פעילים, חברה אזרחית, שכנים ופעילויות נוספות ברשות המקומית. ניתנת עדיפות לתוכניות הכוללות גם היבטים של התפתחות אישית לצד קיום קשר חברתי ולשילוב עריריים, מרותקי בית או אזרחים ותיקים שדיווחו במיפוי מגן זהב על רמת בדידות בינונית-גבוהה. על מנת לתגבר את המחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ בכוח אדם שיוכל לסייע בחיבור בין הצרכים למענים, המשרד הקצה לרשויות תקציב ל-127 משרות להעסקת רכזי מענים. המענה ניתן לתקופת המשבר הצפויה – שמונה חודשים. סיוע נוסף לאזרחים ותיקים: הוקצו 8 מיליון שקלים להרחבת סוגי הסיוע המשרדיים הקיימים לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים. התאפשרו אמצעים – לרבות אמצעים מקוונים – להפגת בדידות, ציוד ביתי בסיסי לצורך תנאי מחיה נאותים בבידוד, בריאות ותזונה ואף תשלומי חובות. משרדנו ער לעלייה במספר האזרחים הוותיקים הפונים למחלקות הרווחה, וחלק מהפונים הם פנים חדשות. העלייה במספר הפניות נובעת משתי סיבות: תופעת הקורונה זימנה מצבים מורכבים שהובילו אזרחים ותיקים – גם כאלה שלא היו מוכרים ללשכות הרווחה – לקבל סיוע. אגב, אלה לא רק אזרחים ותיקים; גם אנשים שהיו מבוססים והיו רחוקים מלפנות למחלקות הרווחה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני קיבלתי הרבה פניות של אנשים שלא האמנתי – אנשים מבוססים, אנשים שלא חשבו לרגע שהם יגיעו למצב הזה – שאומרים: אין לנו ברירה, יש לנו ילדים, הגענו לפת לחם, אין לנו בשביל שכירות, אנחנו רוצים להיות מוכרים על ידי מחלקות הרווחה. המינהל לאזרחים ותיקים יזם מיפוי של כלל האזרחים הוותיקים בישראל לבדיקת הצרכים העולים מהם. מהמיפוי אנו למדים על העלייה בצורך בסיוע גם לאזרחים ותיקים שלא היו מוכרים לשירותי הרווחה, והם מופנים למחלקות לשירותים חברתיים במקום מגוריהם לקבלת הסיוע הנדרש. הטיפול בבעיית ההתעללות וההזנחה של קשישים: מורגשת בחודשים האחרונים עלייה במספר הפניות ליחידות לטיפול בהזנחה והתעללות בקשישים. ברחבי הארץ יש כיום 115 יחידות לטיפול בהתעללות ובהזנחה של קשישים. לצערנו, הגידול במספר הפניות יוצר עומס רב על העו"סים והעו"סיות המטפלים. הטיפול במצוקת הבדידות: המשרד מפתח כמה פרויקטים בקנה מידה גדול כדי לתת מענה למצוקת הבדידות של אזרחים ותיקים תוך שימש בטכנולוגיות מתקדמות, גם לאלה שלא נגישים לנושא הדיגיטלי. פיתחו בעבורם כל מיני מכשירים שיהיה קל להם להתמודד עם זה, לחצנים בצבעים אדום וירוק, שיהיה קל מאוד ולא יצטרך להיכנס ולשוטט. איתור האזרחים הוותיקים החשים בדידות נעשה על ידי המחלקות לשירותים החברתיים והוגבר מאוד בתקופת הקורונה. המשרד הוביל מיפוי טלפוני ארצי שנועד בין היתר לברר מי מבקש לשוחח עם מתנדב על מנת להפיג את בדידותו, לצד תוכניות נוספות כגון "ידידים במדים" שיזם סמנכ"ל המשרד. מרכזי היום והמועדונים: המשרד פעל לפתיחת כל מרכזי היום והמועדונים בהתאם להנחיות התו הסגול כדי לאפשר להם לתת לאזרחים הוותיקים את השירותים שהם נותנים. הקהילות התומכות – הזכרת את זה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כיום פועלות ברחבי הארץ 307 קהילות תומכות ב-147 רשויות הנותנות את שירותיהן ל-60,000 אזרחים ותיקים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה איתם? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> זה מה שנותן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל הם הולכים לסגור את זה בסוף החודש. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> זה פעיל. את אומרת: הולכים – את זה אני יכול לבדוק לך, אבל זה פועל. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, אבל באים ואומרים לנו: היא מופעלת, ויש החלטה לסגור אותם. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן, אני לא יודע, תביאי לי ואני אבדוק, אבל בינתיים זה פועל – כי אני הבנתי כאילו שזה לא פועל. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> קיבלו התראה שזה נסגר בסוף החודש. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אז אני מוכן לבדוק את זה ולחזור אלייך. הקצאת כוח אדם לרשויות המקומיות להתמודדות נאותה יותר עם הצרכים הגוברים בזמן המשבר וחיזוק החוסן הקהילתי: לנוכח התגברות צורכי הרווחה בזמן המשבר הקצה המשרד למחלקות לשירותים חברתיים 180 תקנים ייעודיים לחיזוק החוסן הקהילתי לתקופת המשבר – 125 רכזי מתנדבים ו-55 עובדים סוציאליים קהילתיים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמה? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> 125 רכזים מתנדבים ו-55 עובדים סוציאליים. המענה ניתן לתקופת המשבר הצפויה – שמונה חודשים. אנחנו גם ביקשנו מהשלטון המקומי שיפטור אותם מכל התהליך של המכרז; מאחר שמדובר בתקופה קצובה – להעסיק אותם בפועל כדי שיוכלו מייד להיכנס לעבודה ולתת את השירותים. אחרת, אם אנחנו נצטרך להשתרך אחרי המכרז – וזה מוגבל לתקופה מסוימת, נדמה לי שעד יוני 2021 – אז לא יצא שום דבר בסופו של דבר. אני מקווה שנתגבר על זה. המשך התמיכה והסיוע למסגרות החוץ-ביתיות לשם המשך תפקודן הרציף והתקין, המשך הסיוע והשיפוי הכלכלי, העמדת מסגרות חליפיות לטיפול במחויבי בידוד וחולים עם תסמינים קלים ופעולה להקמת צוותי התערבות מחוזיים לסיוע למסגרות במשבר בשל התפרצות או עזיבת צוות; המשך הפעלת המסגרות בקהילה ככל שניתן, תוך המשך הסיוע והשיפוי הכלכלי. תוכנית יתד: ניתן לציין כי במיזם משותף עם פילנתרופיה המשרד הקצה 10 מיליון שקלים למלגות לסטודנטים צעירים בסיכון ו-3 מיליון שלקים לסיוע בשכר דירה לצעירים ללא עורף משפחתי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה לא משלמים לסטודנטים שלומדים בשטחי הרשות באוניברסיטאות מוכרות? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> את מדבר על – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו עוד פנייה שקיבלתי היום מיתד. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> מיתד. בנוסף, חילקנו 8,000 תווי מזון לצעירים בסיכון. סיוע לקורבנות אלימות במשפחה: הוקצו 5 מיליון שקלים בתקציבים גמישים לשם סיוע לקורבנות אלימות במשפחה. בתוך כך ניתן סיוע בבניית תשתית לחיים עצמאיים, מציאת תעסוקה, מיצוי זכויות וסיוע בצרכים המתעוררים סביב הטיפול בילדים בסיטואציה מורכבת כזאת. תופעת האלימות במשפחה היא תופעה חברתית חמורה אשר כל רשויות המדינה מטפלות בה בנחישות. משרדנו מפעיל מגוון תוכניות ושירותים לטיפול בתופעה ומשקיע יותר מ-100 מיליון שקלים בשנה לטיפול וצמצום התופעה. אנו עדים לעלייה בהיקף הפניות על רקע אלימות במשפחה מאז התפרץ לחיינו משבר נגיף הקורונה. המשרד נערך למאמץ משולב להגיע לאוכלוסיות נוספות באמצעים שונים: קמפיין טלוויזיוני, תגבור קו החירום הארצי של המשרד – מוקד 118 – והרחבתו לקו לפניות שקטות וקו ייעודי לתמיכה לגברים. המשרד פיתח והפיץ, בשיתוף ישראל דיגיטלית ואלכא-ג'וינט, שאלון דיגיטלי להערכת סיכון עצמית לציבור הרחב, לאיתור וזיהוי של אלימות ומצבי סיכון. יש עוד הרבה דברים, אבל אני אקצר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני תיארתי לעצמי שהתשובה תהיה איך מתכוננים לגל החדש, ולא מה עושה המשרד באופן כללי בימים הרגילים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> זה לא רק בימים הרגילים. אני שילבתי דברים שהוקמו עכשיו, תוגברו עכשיו, ויש דברים שהתחילו עכשיו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> המשרד העביר משאבים להקמת עוד 59 יחידות נוספות לטיפול באלימות במשפחה, ברשויות, על 113 הרשויות הקיימות. המשרד הנחה את הרשויות לאפשר לגברים מורחקים שהייה במלוניות לצורך צמצום הסיכון וגיוס לטיפול, מתקציב המשרד. הוחרגו כל שירותי הטיפול בתחום האלימות במשפחה בארץ ונכללו בתקנות החירום כשירותים חיוניים. הוקמו מקלטי חירום נוסף ל-14 הקיימים. אלה דברים חדשים ואלה דברים שנצרכים מהמצב החדש שאנחנו נמצאים בו, שהוא בעצם מגביר את הסיכון לאלימות במשפחה. הוקמו מקלטי חירום נוסף ל-14 הקיימים במטרה לקלוט נשים נפגעות, בשל הצורך בשמירה על ריחוק חברתי במקלטים – מה שמצמצם את יכולת הקליטה בחלק מהמקלטים – או לאפשר בידוד. במקביל אנחנו מנסים לקדם – ואני אמרתי את זה פה – את החקיקה שגם תחייב את הגברים לעבור טיפול – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מביאה הצעת חוק כזאת ב-25 לחודש, לרגל היום הבין-לאומי. אני מקווה שהממשלה לא תפיל אותה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> את תעשי טוב אם תצמידי את זה להצעה הממשלתית, ויחד נוכל להביא את הבשורה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מתי תביא אותה? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא ידעתי שאת מגישה, אבל אמרתי לך שאנחנו מקדמים את הנושא הזה. אני דוחף לנושא הזה. אני חושב שנשים ששמים אותן במקלט, כובלים אותן, כולאים אותן והוא מסתובב חופשי – לפעמים זה עוד יותר טוב בשבילו ולפעמים זה גם מגביר את הסכנה. אז צריך לקחת גם אותו ולטפל בו, לחייב אותו בסדרה של טיפולים, כי בסוף אנחנו רוצים שהיא תחזור הביתה ותהיה לה הגנה. ביום ראשון, 8 בנובמבר 2020, עברה בממשלה הצעת מחליטים, ביוזמת שר העבודה והרווחה, בעקבות העלייה הרבה במקרי האלימות במשפחה. בתוכנית שאושרה הושם דגש על טיפול ממוקד בגברים אלימים, בין היתר על ידי שינוי חקיקה שיחייב גברים לקבל טיפול במהלך ההליך הפלילי ועוד, אז זה כבר עלה בממשלה. אני מקווה ואני לוחץ שזה יקבל תאוצה. דיברנו כבר על הניסוח, על הכול, כדי לקדם את זה, כי אין תועלת; אז תפתח עוד כמה מקלטים ועוד כמה מקלטים זה בתי כלא לנשים, זה לא עוזר שום דבר כל זמן שהיא כלואה. נוסף למה שהיא עברה היא גם כלואה עכשיו והוא מסתובב חופשי ומאושר. אז אנחנו נעשה הכול כדי לקדם את הנושא הזה, ונמשיך לעשות, כדי להיות ערים לכל הצרכים של האוכלוסייה הנזקקת, במיוחד של האזרחים הוותיקים. נתפלל שהגל הזה יחלוף, יעבור ונחזור לחיים רגילים. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לסגן השר על תשובה ארוכה ומנומקת. אתם בעד שנעביר את זה להצבעה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא,.אני מסתפקת בתשובה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> את מסתפקת בתשובה הזאת? אוקיי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה רציתי יותר מזה? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> קיבלת פירוט מדוקדק. תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הרעה במצבם הנפשי והחברתי של רבים מתלמידי ישראל עקב משבר הקורונה המתמשך, ומנגד קיים מחסור בפסיכולוגים במערכת החינוך << הלסי >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצעות הבאות לסדר-היום, בנושא: הרעה במצבם הנפשי והחברתי של רבים מתלמידי ישראל עקב משבר הקורונה המתמשך, ומנגד קיים מחסור בפסיכולוגים במערכת החינוך, הצעות מס' 1996 ו-1999. חברת הכנסת פרומן איננה כאן, אני מבינה. נאחל לה בריאות. אני מזמינה את חברת הכנסת תהלה פרידמן, בבקשה. << קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >> אנחנו נחזיק לה אצבעות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> היא בבידוד, היא לא חולה, תודה לאל. נעבור גם זה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אין דבר יותר מפחיד מילד שמואס בחייו. אין לנו כהורים סיוט גדול מזה. והאמת היא שאנחנו לא תמיד יודעים. בימים אלו החשש גדול יותר, וגם האי-ידיעה. תלמידי ותלמידות מערכת החינוך נכנסו לשגרה שטרם ידענו, שגרת קורונה. האינטראקציות החברתיות צומצמו לאפס. הילדים נפגשים דרך ריבועי זום. חלקם חווים בדידות וחרדות שילדים בגיל הזה בדרך כלל לא אמורים לחוות. אנחנו עסוקים יום וליל באסון הבריאותי, מתמקדים במסכות, אלכוג'ל, למידה מרחוק, פתיחת עסקים. עד כמה אנחנו עסוקים, עד כמה אנחנו בכלל מבינים את המשמעות הנפשית של ההחלטות האלה שאנחנו מקבלים? בית ספר הוא מקום לרכוש ידע, אבל לא פחות מכך, זה מקום שנותן חוסן חברתי, מספק הקשר. השגרה שהופרה, האינטראקציה החברתית שנלקחה משפיעות לרעה על בריאותם של ילדים רבים. לא כולם מושפעים באותה מידה. הקורונה משפיעה יותר בחריפות על ילדים שגם ככה היו על הקצה. ויש לנו דרך ארוכה לעשות בכל הקשור לבריאות הנפש, באיתור וסיוע לתלמידים ולילדים שמתמודדים עם אתגרי נפש. אני רוצה להקריא כאן דברים שכתבה לי חברה אהובה שבתה מתמודדת עם דיכאון: קוראים לי יפעת. אני אימא לילדה בת 13, נהדרת, מוכשרת, חכמה ורגישה. בעזרת מזל ואנשי מקצוע טובים הצלחנו להבין לפני שנה שמשהו לא בסדר. העולם לא עובר עליה בטוב. היא צועדת בו בלי אור על הגוף. אחרי תהליך ארוך בבית נאלצנו לאשפז אותה במחלקה סגורה. זה נשמע כמו הדבר הכי מפחיד בעולם, וזה באמת הדבר הכי מפחיד בעולם. מחלקה סגורה היא המקום היחיד שיכול לשמור על החיים של הילדים האלה שנמצאים בקצה. אבל הדרך לשם ארוכה, ולא חייבים להגיע לשם. הבעיה היא שכמעט אין איתור בקהילה ובמערכת החינוך, אין הסברה, אין מודעות, אין הדרכה להורים. זמני המתנה בתורים לטיפול בקהילה עומדים על שנה. לרוב הילדים זה מעט מדי ומאוחר מדי. תפקיד מערכת החינוך באיתור ילדים שזקוקים לעזרה באזורי הנפש הוא דרמטי. יש לנו ילד אחד, שניים, שלושה – לי יש חמישה – אנחנו לא תמיד יודעים מתי זה דכדוך של גיל ההתבגרות ומתי זה דיכאון שצריך לטפל בו בדחיפות. כהורים אנחנו יודעים היטב איך למדוד חום ולקבוע תור לרופא כשילד מעלה חום. אין לנו מושג למי לפנות כשאנחנו חושבים שאולי הילד בדיכאון. 6,500 איש מנסים להתאבד מדי שנה, 20% מהם ילדים עד גיל 18. 20% – מעל 1,000 ילדים בשנה רוצים למות. מי רואה אותם? מי עוזר להם? מי מאתר אותם? מי מונע את זה? זו חובתנו. פסיכולוגים חינוכיים הם לא מותרות, הם הכרח כדי להציל את הילדים שלנו. עד כאן יפעת. למערכת החינוך יש תפקיד דרמטי כאשר מדובר באיתור ילדים שזקוקים לעזרה באזורי הנפש. בית הספר רואה את המכלול החברתי ואת הקשיים החברתיים שילדים מתמודדים איתם. המורים והמורות, יועצות, פסיכולוגיות בית הספר יכולים לאתר ילדים וילדות שחווים דכדוך ויכולים לדעת מתי זה גיל התבגרות קלאסי ומתי זה דחוף. דוח של עמותת עלם שפורסם בתחילת חודש אוקטובר הציג כי בחודשיים האחרונים חלה עלייה של פי-שלושה במקרה דיכאון וחרדה ופי 1.5 במקרה פגיעות עצמאיות של בני נוער לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019. אחד מכל עשרה ילדים שעלם פגשו דיווח כי לא חזר לספסל הלימודים בשנת הלימודים החדשה. הפסיכולוגים החינוכיים – זה תפקיד חשוב ורחב היקף, כולל אבחונים לתלמידים, סיוע ראשוני לתלמידים שעברו טראומה, שמצויים במצב חירום. היערכות והתאמת השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים לאתגרי התקופה היא חיונית, היא דחופה, היא בעיקר יכולה להציל חיים. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תהלה פרידמן. אני קוראת לסגן שר החינוך מאיר פרוש, בבקשה. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברת הכנסת תהלה פרידמן, גברתי השרה, בעצם הרב אבוטבול כאן. מגפת הקורונה מזמנת אתגרים רבים, ולצערנו גם הגבירה מצוקה רגשית וחברתית בקרב ילדים ובני נוער. אין כל ספק כי לאיום הבריאותי, לקשיים הכלכליים, לשינוי באורח החיים ולאי-ודאות הנמשכת יש השלכות על התלמידים בישראל. משרד החינוך נדרש לסוגיה והבין את צו השעה עוד טרם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, ובהתאם לזאת הנחה את בתי הספר לשים במרכז סוגיות רגשיות וחברתיות ולרכז מאמצים באיתור ילדים במצוקה ומתן מענה רגשי וחברתי. לקראת ספטמבר תשפ"א – אין ספטמבר תשפ"א, יש לקראת שנת הלימודים תשפ"א, שנפתחה במהלך חודש ספטמבר – הושק האתר "לומדים בביטחון" ובו התייחסות ממוקדת לנושא, הנחיות לפעולה ומתן כלים לצוותי החינוך לאיתור וזיהוי תלמידים במצוקה. באתר הנחיות המסייעות במתן מענה רגשי בשלבי הגיל השונים ולאוכלוסיות השונות. במקביל להתוויית המדיניות ולשם הטמעתה החלה פעולה מערכתית להכשרת היועצים החינוכיים ועובדי ההוראה. בהכשרה הושם דגש על איתור וזיהוי ילדים במצוקה וסיכון, שיח רגשי ואקלים כיתה. כבר כעת ניתן לומר שכלל היועצות הוכשרו בנושא וכ-85% מהמורים לקחו ולוקחים חלק בהכשרה. הנושא הוא מרכיב חשוב בעשייה הבית ספרית. צוותי ההוראה בבתי הספר, בהכירם את התלמידים והצרכים בשטח, הם הכתובת המיידית לאיתור ולסיוע בכל מצוקה. ראוי לציין שבשל חשיבות הנושא ובהוראת השר הוקצו למעלה מ-100 מיליון ש"ח לתגבור המענים הרגשיים והטיפוליים בתקופה הזאת. בתוך כך תוגברה פעילותו של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במתן טיפול לתלמידים, הדרכות לצוותי חינוך והדרכה וטיפול להורים. כמו כן תוגבר הסיוע הרגשי לתלמידי הפנימיות ותלמידי החינוך המיוחד שאינם פוקדים את בית הספר. בין שלל הנושאים מורחבת בימים אלה העשייה בהיבטים הבאים: מתן מענה טיפולי לבני נוער; טיפול וייעוץ להורים; פיתוח והטמעת תוכניות חוסן חינוך; תגבור תקציבי להערכות סיכון וטיפול לתלמידים עם חשש לאובדנות; תגבור שעות ייעוץ; תגבור שעות ייעוץ לגיל הרך; תגבור מדריכים מומחים של השירות הפסיכולוגי, יועצי הדרכות וצוותי חינוך בהתמקדות על אירועי סיכון ומשבר; תגבור מתן מענה טיפולי לתלמידים ביישובי עוטף עזה. חשוב להוסיף ולציין כי השירות הפסיכולוגי-ייעוצי מעמיד קו פתוח לשיחות עם תלמידים, עובדי הוראה והורים. בהתייחס לשירותים הפסיכולוגיים, לשירותים הפסיכולוגיים תפקיד מכריע בתקופה זו. בדיוק בשל כך הוחרגו השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים בתקנות לשעת חירום, ופסיכולוגים חינוכיים הוגדרו כעובדים חיוניים. אגף הפסיכולוגיה במשרד עומד בקשר עם מנהלי השפ"חים כדי לוודא שהתקנות מיושמות בכלל הרשויות והשפ"חים פועלים כסדרם. השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים פועלים באופן אינטנסיבי. בתקופה זו הם מסייעים לתלמידים במצבי מצוקה נפשית. הפסיכולוגים פועלים באופן ישיר עם התלמידים וכן באופן עקיף, באמצעות הדרכה פסיכולוגית של גננות ומורים ומתן ייעוץ להורים. בניגוד לנטען, אין מחסור בתקנים לפסיכולוגים. בעשור האחרון משרד החינוך הוסיף למעלה מ-1,000 תקני פסיכולוגים – במהלך רב-שנתי, בשיתוף עם משרד האוצר, מדי שנה נוספו 100 משרות פסיכולוגים חדשות כדי לצמצם את פער התקינה, והפער צומצם. כיום ישנו מחסור בפסיכולוגים בוגרי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה לאיוש תקנים בהיקף הנדרש. אגב פסיכולוגים, משרד החינוך מקיים קשר רציף עם המוסדות האקדמיים כדי לצמצם את המחסור בהיבט הזה. לסיכום הדברים, השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך, הכולל פסיכולוגים חינוכיים ויועצים חינוכיים, פועל בתקופה זאת בשיתוף עם כלל אנשי החינוך, בליווי, במתן הדרכה ובמתן מענה. העבודה המשותפת של כלל אנשי המקצוע מאפשרת מתן מענים משמעותיים לתלמידים, הורים וצוותי חינוך המתמודדים בעת הזאת עם קשיים ומצוקות רגשיות. עד כאן. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, סגן השר. אתם רוצים להעביר את זה לוועדת החינוך? אז אנחנו נעבור להצבעה להעביר את נושא: הרעה במצבם הנפשי והחברתי של רבים מתלמידי ישראל עקב משבר הקורונה המתמשך, ומנגד קיים מחסור בפסיכולוגים במערכת החינוך. אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני מוסיפה את חברי הכנסת חמד עמאר, ג'אבר עסאקלה, מיכל שיר, את המציעה תהלה פרידמן וחבר הכנסת משה אבוטבול. סך הכול שבעה בעד. ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת החינוך. אנחנו עוברים הלאה בסדר-היום. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> יצירת מתווה חילוץ לווים בשוק האפור והגברת מודעות למניעת לקיחת ההלוואות << הלסי >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: יצירת מתווה חילוץ לווים בשוק האפור והגברת מודעות למניעת לקיחת ההלוואות, מס' 1924, 1932 ו-1991. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת, הנושא של היום הוא נושא כואב מאוד שאני מלווה כבר תקופה די ארוכה. זה לא סוד שלצד המשבר הבריאותי, הציבור הישראלי חווה משבר כלכלי גדול – גדול לפחות כמן המשבר הבריאותי, אם לא יותר. מגפת הקורונה הכלכלית הביאה לפגיעה חמורה בעסקים בכלל ובעצמאים בפרט. כל סגר, כל הגבלה על עסק, אם מתוך צורך אמיתי, ואם בהחלטה משוללת היגיון, מביאים את האזרחים ובעלי העסקים לקריסה. משק בית או עסק שהגיעו למשבר כשהם מצוידים בכרית ביטחון של מזומנים הצליחו, לפחות בתחילת המשבר, לשרוד את האירוע, אבל מי מהאזרחים ובעלי העסקים שהגיעו עם בעיה תזרימית, מהר מאוד מצאו את עצמם במחסור תזרימי קיצוני. לאט-לאט אנחנו רואים את מספר מסורבי האשראי מהבנקים הולך ועולה, וכשאדם שקוע בחובות ואין לו איך לשים אוכל על השולחן בעבור המשפחה שלו הוא יכול לפנות גם לפתרון הקיצוני ביותר, והוא השוק האפור. בעודי מסתובבת בין השווקים השונים ברחבי הארץ אני פוגשת שם את בעלי החנויות והשווקים במרכזי הקניות הפתוחים – שאגב, באופן מופרך לחלוטין הם עדיין סגורים. כשאני שומעת את בעלי המסעדות ומכוני הכושר, מצטיירת מולי תמונה מסוכנת ואומללה שעולה על כל דמיון. כשדרך המלך לקבל האשראי חסומה בפניהם, מעגל הקסמים האכזרי של המצוקה מוביל אותם הישר לזרועות השוק האפור, שממשיך לעבוד ביתר שאת בתקופה זו ולנצל את המצב הזה לטובתו. כך, בעוד עסקים טובים סגורים, ארגוני השפע משגשגים. השוק האפור תמיד היה בעיה חמורה – שלצערי המדינה מעולם לא נתנה עליה את הדעת כמו שצריך – אבל בימים האלה השוק האפור הוא כבר לא הערת שוליים. יש עלייה של יותר מ-50% בלקיחת הלוואות בשוק אפור, מצפון תל אביב לדרום תל אביב, ראשון לציון, באר שבע, קריית שמונה – בעצם בכל הארץ, חוצה מגזרים. רק בשבוע שעבר נחשפנו לסיפור האומלל והמזעזע של בעל עסק שמתגורר בצפון תל אביב שהשוק האפור פרץ אליו הביתה בלילה בעוד אשתו והילדים מתחבאים בחדר השני. זה סיפור קשה, אבל זה לא הסיפור היחיד. הסיפורים האלה קורים בכל יום ובכל לילה, בכל הארץ. רבים מהם לא מדברים מתוך מה שנקרא "מחסום הבושה". אנחנו יודעים כולנו שכשנכנסים למעגל הקסמים של השוק האפור, קשה עד בלתי אפשרי לצאת ממנו. אזרחים שעד המשבר התפרנסו בכבוד, בעקבות הפגיעה בהכנסות והאי-יכולת לקבל הלוואה או מימון מגורם מוסדי נקלעים למעגל חובות שאינו נגמר, שאינו מאפשר להם לצאת ממנו ושאליו כלל לא היו נכנסים לולא המצוקה וחוסר הברירה שבפניהם. האוצר מספר סיפורים על קרן למסורבי אשראי. חלקים באוצר אפילו מזלזלים בגודל האירוע וטוענים שהנתונים לא נכונים. בעוד האוצר עוסק במקרו, האזרח הקטן קורס במיקרו. חבריי, ללא סיוע אמיתי והתייחסות רצינית יותר ויותר אנשים יישאבו לתוך העולם האכזרי של השוק האפור – שוק אפור הפועל יותר כחור שחור שבולע כל מי שמתקרב אליו. כנבחרי ציבור עלינו מוטלת האחריות לשלומו של הציבור שבחר בנו. עלינו לפעול ולהגביר את המודעות למניעת הכניסה למעגל ההלוואות הלא-חוקיות מלכתחילה, אבל יותר מזה – חובה עלינו להקים מתווה אפקטיבי לחילוץ אלה שכבר נקלעו למעגל הזה, אחרת נתעורר לשחר שחור של יום חדש ביום שאחרי הקורונה. לכן, גברתי היושבת-ראש, אני מבקשת להעלות את הנושא הזה בדחיפות על סדר-יומה של הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מיכל שיר. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, הנושאים הכואבים של חיי היום-יום והצורך האזרחי, האנושי, החברתי – זה בדיוק הנושא הזה, הכואב והמסוכן. הוא מסכן חיים, מסכן משפחות, ולכן הצענו הצעה של יצירת מתווה חילוץ ללווים בשוק השחור – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> האפור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – השוק האפור שהופך לשוק שחור משחור. למה זה קורה? כי בתקופת השפל הכלכלי והמשבר הכלכלי פרח השוק האפור, פרח הנושא הזה של הלוואות בגלל המצוקה הכלכלית. המדינה הרי נקלעה למשבר כלכלי חסר תקדים שפגע באופן משמעותי באלפי עסקים ובמאות אלפי אזרחים. מספר המובטלים בסגר הראשון והשני הגיע למיליון בערך – בלי עבודה, בלי כסף מזומן. הרבה אנשים ועסקים לא יכולים לקחת הלוואות מהבנקים. רבים הגישו בקשות למענקים ונדחו. חברות האשראי שמהן הם נאלצים לקחת הלוואות בריביות מטורפות, מהשוק השחור – אנשים נאלצים לפנות לשוק האפור רק כדי לחיות, לחיות בסף מינימום של חיים בכבוד על מנת לדאוג לאוכל לילדים בבית. רוב האנשים האלה פרנסו את המשפחה בכבוד, עבדו בכבוד לפני תקופת הקורונה, לפני המשבר הכלכלי הקשה ביותר, אבל בעקבות המשבר הזה נקלעו לחובות שלא יוכלו לעמוד בהם. ככל שהמשבר נמשך יותר, יותר אנשים ייכנסו למעגל ההלוואות בשוק האפור, והסיכוי שייצאו מהשוק הזה קלוש ביותר. חלק גדול מהאלימות – כאן זה הקשר – בחברה הערבית נובע מהשוק האפור, הלוואות שאנשים לא יכולים להחזיר. יש חברות של שוק אפור והלוואות שיודעות ש-x נמצא במצוקה, מתקשרים, מציעים לו הלוואה. הוא במצוקה, הוא נאלץ לקבל, ואז – ריבית דריבית דריבית, סכומים ענקיים, והוא קורס והוא לא יכול להחזיר, ואז האלימות תופסת מקום. מופעלת אלימות גופנית, איומים, ירי לפעמים, הצתות של הבית, של המכוניות; מאיימים ברצח; יש מקרי התאבדויות, יש מקרי התאבדויות – אנשים מקפחים את חייהם על ידי התאבדות בגלל המשבר ובגלל המצוקה. לכן היה חשוב להעלות את הנושא הזה. כל הכנסת מתבקשת לעשות מעשה כדי ליצור מתווה שיציל את האנשים ואת המשפחות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> השבת אבדה: למי אבד עט שחור, יפה כזה? טוב, גברתי היושבת-ראש, אדוני השר במשרד האוצר הרב יצחק כהן, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בהצעה לסדר-היום על יצירת מתווה לחילוץ לווים בשוק האפור והגברת מודעות למניעת לקיחת הלוואות. הנושא הזה קרוב לליבי, והנושא הזה חייב להיות קרוב לליבם של כל הנוכחים כאן באולם וגם כל אלה שמאזינים. זה באמת מזכיר לי מאוד, הנושא הזה, סיפור שהיה: בן אדם זכה בפיס וכל פעם היה מתקשר לבנק – ממש כל כמה שעות – ושואל את הבנק: מה היתרה שלי? מה היתרה שלי? הפקיד, בהתחלה בסלחנות, ענה לו: היתרה 3 מיליון, היתרה 3 מיליון ו-100 – לא יודע – כל פעם היה עונה לו. עד שהפקיד קצת איבד סבלנות ואמר לו: אני באמת לא מבין, לא צריך להתקשר כמה פעמים ביום. אמר: לא, אני אגיד לך, כי כשלא היה לי כסף הייתם מתקשרים אליי כמה פעמים ביום. אני רוצה לבדוק מה קורה כשיש לי כסף. זה באמת מצחיק, אבל עצוב, כי בעצם מה שקורה – האנשים הללו, כשהם נכנסים לחובות, הבנקים, לצערנו, שהם נקראים החמצן של המדינה, פתאום, איך שאומרים, מתעמרים בהם, לא מאשרים להם הלוואות, מסתכלים עליהם בחשדנות. לאחר מכן, מה שקורה זה התוצאות שסיפרו עליהן – גם מיכל בנאום שלה וגם אחמד טיבי סיפר דברים מאוד קשים ונוראים, שמגיעים אפילו לאובדן, להתאבדויות ודברים מהסוג הזה. אנחנו קראנו בתקשורת היום על מקרה מזעזע, שאדם מכר את בנו תמורת 30,000 דולר – בסין, לא פה – בגלל שנכנס לחובות עם כל הקורונה וכל האבטלה. הוא איבד את מקום עבודתו, אז בשביל 30,000 דולר מכר את הבן שלו, לא עלינו, תמורת תכשיטים, אז תבינו לאיפה האנשים יכולים להגיע. לכן אני אומר שאנחנו צריכים לחשוב על פתרונות. בשביל זה יש לנו, ברוך השם, את משרד האוצר. צריכים לחשוב. אנחנו נותנים הרבה פתרונות של מענקים ודברים, אבל אני מציין, אני מציין – מפריע לי – אני מציין – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, תודה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה גם יושב-ראש, אתה יודע כמה אתה מקפיד על זה עם אחרים. – – אני מציין ואומר שגם צריכים לתת פתרונות. אדוני השר במשרד האוצר, צריכים לקחת כל מיני חברות שהן אלופות בזה, כמו – אני יודע שיש לדוגמה את פעמונים ויש את עוגן, שזו חברה שנותנת הלוואה ללא ריבית למשפחות, אומנם לא סכומים גדולים, אבל 30,000 שקל. נפגשתי איתם כאן בכנסת. הם גם מפעילים כל מיני סדנאות לאותן משפחות, איך לעשות כלכלה נבונה. לקחת את הגופים הללו, לחזק אותם, לתת להם אפשרות לעשות עוד ועוד הרצאות למשפחות, לאותם ארגונים – שייתנו ייעוץ וסדנאות איך שומרים על מסגרת התקציב. זה יצמצם את השוק האפור. אולי גם לחזק את הגמ"חים שנותנים הלוואות, אולי לתת איזה מין מענק לאלה שנותנים הלוואות. רבותיי, אסור שאנחנו נישאר בלי פתרונות. הכאב מובן, הסיפורים מובנים, אבל צריכים גם לפתח רעיונות, ואני חושב שזה סוג הרעיונות – לחזק את הארגונים שנותנים כלכלה נבונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, משה אבוטבול, חבר הכנסת משה אבוטבול. ישיב השר במשרד האוצר יצחק כהן. בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אכן, נושא מורכב ועצוב. בשנים האחרונות בוצעו כמה צעדים שמטרתם לקדם את התחרות בשוק הפיננסים בישראל ולהסדיר את פעילותם של נותני האשראי החוץ-בנקאי. צעדים אלה צפויים להביא לירידת מחירי האשראי עבור לווים דומים ולהרחבת הנגישות של אשראי לגופים מפוקחים ולאוכלוסיות נוספות. גברתי היושבת-ראש, במסגרת זו נחקק בשנת 2016 חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, שנועד להביא מצד אחד לפיתוח האשראי החוץ-בנקאי, כדי לקדם אלטרנטיבה לאשראי הבנקאי וליצור תחרות בשוק האשראי, ומצד שני למנוע מגורמים עברייניים לעשות שימוש בענף זה למטרות שאינן כשרות. בין היתר החוק מטיל על הממונה על רשות שוק ההון את הפיקוח על השירותים הפיננסיים המוסדרים ונותן לו סמכויות רישוי, פיקוח ובקרה על הגופים. באפריל 2020 פרסם הממונה טיוטת הוראה לניהול האשראי הצרכני שמטרתה להבטיח התנהלות תקינה ואחראית במתן אשראי על ידי נותן שירותים פיננסיים. נוסף על כך, בשנת 2017 חוקק חוק אשראי הוגן, שעיקרו הוא עדכון מנגנון תקרת הריבית והרחבת תחולת החוק גם על תאגידים בנקאיים, לצד הבטחה של הגנה נאותה על הצרכנים בשוק האשראי. כלל המהלכים האלה, גברתי היושבת-ראש, הרחיבו את הפיקוח על נותני האשראי החוץ-בנקאיים ואפשרו חלופה לגיטימית לאשראי הבנקאי, וכל זאת תוך הרחבת ההגנה על כלל צרכני האשראי בישראל. בתחילת המשבר, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, הקים משרד האוצר קרן בערבויות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים. מטרת הקרן היא לאפשר לעסקים קטנים ובינוניים שנתקלו בקשיים בעקבות התפרצות נגיף הקורונה לקבל אשראי מהבנקים ומנותני שירות חוץ-בנקאיים בערבות מדינה. עד היום, גברתי, ניתנו למעלה מ-20 מיליארד שקל באשראי לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת הקרן. בסוף ספטמבר הודיע הפיקוח על הבנקים על עדכון נוסף למתווה דחיית ההלוואות. דחיית ההלוואות מאפשרת לדחות אשראי צרכני ומשכנתאות לתקופה של שישה חודשים, וניתנה אפשרות להגיש בקשת דחייה עד סוף השנה. לפי הדיווחים של הפיקוח על הבנקים, עד כה נדחו הלוואות בהיקף של כ-10.4 מיליארד שקל – – – << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> – – – הדחייה הזאת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> דחייה של הבנקים של ריביות מאוד מאוד קשות – רוב המסורבים, גם מסורבי האשראי, לא נמצאים אפילו בזירה שאתה מדבר עליה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בכל זאת, 10 מיליארד זה סכום מכובד. כפי שאמרתי, היקף של 10.4 מיליארד שקל ויותר מ-820,000 לווים. זה לא מספר קטן. מספר גדול. מתן דחייה בהלוואה קיימת הוא למעשה מתן אשראי לתקופת הדחייה על הסכום שנותר לסילוק ההלוואה. אגב, כדאי לבדוק מה שאת אומרת. אני אשמח מאוד אם תביאו לי מסמך. זה מעניין. באנו לעזור, לא באנו לקלקל. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוקיי. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> – – – מדובר פה על מסורבי אשראי. הקרנות האלה לא מיועדות עבורם, הם לא זכאים לקבל אותן בכלל. הם לא – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> גם הם במצוקה. אלמלא ההלוואות האלה הם היו במצוקה עוד יותר קשה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> אז אולי – – – יותר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוקיי. לפי שעה, מתווה הדחייה מונע מלקוחות בעלי הלוואה או משכנתה קיימת לגשת לשוק האפור כדי לדחות להם את זה, שלא יצטרכו את השוק האפור. נוסף על כל אלה משרד האוצר רואה חשיבות בשיפור הנגישות של אשראי במשק בכלל. בימים אלה משרד האוצר נערך לפרסום מכרז לתפעול קרן למודרי אשראי. הינה, זה מה – עכשיו, ממש עכשיו. זאת האוכלוסייה שאת מתכוונת אליה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> – – – ביולי. אנחנו בנובמבר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מטרת הקרן היא להגביר את הנגישות של אשראי ללקוחות בעלי דירוג אשראי נמוך. צעד זה גם צפוי לסייע ללווים לשפר את ההיסטוריה הבנקאית שלהם בקשר לנטילת הלוואות בדרך של צבירת נתוני אשראי חיוביים. את שואלת מתי זה יקרה? אוקיי. חייב לך תשובה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> מתי זה יקרה, ואם זה כולל גם לקוחות שמוגבלים בבנק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אם הוא מודר אשראי, אז כנראה שהוא באוכלוסייה הזאת. אני לא יודע, אני יכול לבדוק לך את זה. אתם רוצים להעביר את זה לוועדת כספים? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> ועדת הכספים? אוקיי. אז אנחנו נעבור להצבעה להעביר את ההצעה לסדר-היום בנושא: יצירת מתווה חילוץ לווים בשוק האפור והגברת המודעות למניעת לקיחת הלוואות, לוועדת הכספים. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר, חבר הכנסת משה אבוטבול, חבר הכנסת ניר ברקת, ג'אבר עסאקלה, סונדוס סאלח, סעיד אלחרומי, איציק כהן, חמד עמאר, ע'דיר כמאל מריח – בסך הכול עשרה הצביעו בעד. ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> סעיף 218 לחוק התכנון והבנייה, המאפשר חלוקת צווי איסור מינהליים על כלי רכב או ציוד מכני הנדסי << הלסי >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצעות הבאות לסדר-היום, בנושא: סעיף 218 לחוק התכנון והבנייה, המאפשר חלוקת צווי איסור מינהליים על כלי רכב או ציוד מכני הנדסי, מס' 1928, 1969 ו-2003. חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, בבקשה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, לפני כמה שעות ניסינו להקפיא חוק כל כך חשוב, הלוא הוא חוק קמיניץ, ללא הצלחה. היה מדהים לראות שהממשלה מתנגדת. אני אתמקד בהצעה דחופה זו שאני מעלה בסעיף 218 לחוק קמיניץ. הסעיף הזה בא ואומר שכל ספק הוא שותף לעבירה, וכשאני אומרת "כל ספק" – זה כולל המהנדס, זה כולל ספק של חברת בטון, מסתבר. נג'יב חלבי מדאלית אל-כרמל, איש ישר ובעל עסקים הגון, אדם משכמו ומעלה, על לא עוול בכפו, מסתבר שסיפק בטון למקום שלא נבנה כחוק. מסתבר שלפעמים אנשים מתקשרים כדי להזמין בטון בהזמנה טלפונית. ומה קרה? באים ועושים ענישה קולקטיבית. לא רק שהמדינה הזניחה בנייה שנים על גבי שנים, היא אומרת: מעכשיו אני מרחיבה את מעגלי הענישה. כל אדם נגוע ושותף לעבירה הוא גם עבריין. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> גם הספק? << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גם הספק. לנג'יב חלבי הוחרמו שתי משאיות בטון והושבתו ל-21 יום והוטל קנס של 2,800 שקל, ואחרי התערבות זה קוצר ל-12 יום עם קנס של 1,400 שקל. גם משאבות והיב באותה סיטואציה – קיבלו צו איסור מינהלי לשימוש. ואני שואלת אתכם: זה נשמע לכם הגיוני? זה נשמע לכם הגיוני שהמדינה מסירה מעצמה את האחריות לאכיפה, לפיקוח וקודם כול להסדרה וזורקת את זה על האזרחים? דמיינו לכם אדם שיש לו חברה פרטית. אנשים כיום, להזכירכם, אפילו בתקופת הקורונה, מתקשים להשתכר ולהרוויח. דמיינו לכם עכשיו: יושבת אצלו פקידה במשרד, וכל אדם שיתקשר – יפתח מפות: תגיד לי איפה בנית, מעבר לקו, לפני הקו? אופק ייעודי, תכנוני, כוללנית, מפורטת? חברים, סליחה, זה תפקידם של אזרחים? זה פשע כפול, גם הזנחה רבת-שנים וגם התעלמות רבת-שנים, אבל גם ענישה קולקטיבית? למה שספק ייענש? זה נשמע לי לא תקין בעליל. זה לא תפקידו של הספק ולא תפקידו של המהנדס לבדוק איפה הבית נבנה. תסדירו, תאכפו, אחר כך תענישו, אבל לא אזרחים תמימים, אזרחים שלא הבינו מה קורה להם. המקרה של נג'יב ומה שקרה – באותו מקרה נשלח מסוק שחג באוויר 20 מטר מעל ראשם של אנשים, חג, מצלם, כאילו מדובר בפושעים; מקרה טרגי, מקרה חמור, מקרה שמסביר לנו איך נראה חוק קמיניץ בשטח. אל לנו להשלים עם המציאות הזאת, כי בסוף זה יבוא כבומרנג למדינה. המדינה הזניחה עשרות שנים והעלימה עין, ובוקר אחד, באפריל 2017, קמה ואמרה: אה, יש 100,000 מבנים לא חוקיים במדינת ישראל. ומה היא עושה? בואו נתחיל: נו נו נו, ענישה, קנסות, הריסות. חברים, ככה זה לא עובד. אגלה לכם סוד: זה לא הסכסוך הישראלי–פלסטיני, זו לא סוגיה מורכבת, זו סוגיה פתירה. אפשר להתחיל עם אגפי התכנון שלנו. מה זה אגף תכנון? למי שלא יודע, בהרבה מועצות מקומיות שהן מוחלשות, ברובן גירעוניות, אגף תכנון זה מהנדס אחד; יושבים ומנסים בקושי להדביק פערים, לתכנן ל-20,000 תושבים. אפשר להעצים אותם בתקציבים, במשאבים. אפשר לפתח יזמות נדל"נית. הרי התפיסה שלנו של אדמה היא תפיסה של בית, של מקום, של שורשים, של ירושה. אפשר לפתח את זה למקום נדל"ני, כלכלי, לפתח יזמות נדל"נית, אפשר לתמרץ בנייה רוויה, להפחית היטלים, לעשות גבייה דיפרנציאלית. זיהינו, פירטנו מ-day one, מהיום הראשון, את כל החסמים, את כל הסוגיה הייחודית הזאת, ומצאנו פתרונות שעל הממשלה לאמץ – ולהקפיא, אך לצערנו היום ראינו שהממשלה עדיין ממשיכה להתנהל באטימות ולא מוכנה להקפיא את החוק. אנחנו ממשיכים ואנחנו נמשיך במאבק הצודק שלנו להקפיא את חוק קמיניץ לאלתר, ולא נוותר. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לחברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, הגאון, כנראה האדם שהגה את חוק קמיניץ רצה, לא בתום לב, להכניס את כל החברה הערבית למעגל עבריינות ולמעגל אשמה ולפגוע פגיעה אנושה בחברה שחיה כבר עשרות שנים בהזנחה, ללא אישור תוכניות מתאר, ללא טיפול מסיבי בנושא הבנייה. כידוע לכולם, הבנייה ביישובים הערביים בכלל היא בנייה עצמית, על קרקע פרטית לרוב, ולכן המדינה הזניחה את האוכלוסייה הזאת. זה לא רק להעניש אדם שלכאורה – לפי החכמולוג הטיפש, לדעתי, והגזען, שהגה את חוק קמיניץ. זה לא רק להעניש את האדם הזה אלא את הסביבה שלו – להעניש את מוכר התריסים שיספק חלונות לבית הזה, ע'דיר; להעניש את בעל מפעל הבטון שאיננו מודע לכך שאולי הבן שלו יושב במפעל אותו יום, והוא לא מודע לכך שצריך לשאול כל אדם שעושה הזמנה במפעל: האם יש לך היתר בנייה לפי תנאיו של אדון קמיניץ או לא? האם אתה מודע לזה שהכפר שלך נמצא תחת מתקפה או לא? האם אתה מודע לכך שהכפר שלך סומן, שיטופל על ידי החבר'ה האלה, שבגישה ימנית, קיצונית, גזענית, רצו להיכנס בחברה הערבית, בכל החברה הערבית, מצפון הארץ ועד דרומה? ולכן, גם כשמושכים צינור מים מכפר לא מוכר בנגב – וזה מקרה שקרה: משכו צינור מים לאלפי אנשים, הגיע טרקטור כדי לכסות את הצינור הזה שלא יישאר בשמש, והחרימו את הטרקטור, ג'אבר. החרימו את הטרקטור – מושכים מים למבנים בלתי חוקיים. ואללה, נחזור ללפני 70 שנה, כשהובילו מים על חמורים – זה מה שרצה אדון קמיניץ והחבורה שלו; זה מה שרצה מי שהצביע והרים יד עבור החוק הגזעני הזה, גברתי היושבת-ראש. לכן אנחנו ברשימה המשותפת, עם כל החברים, עושים מאמצים כבירים כדי להביא להקפאה של החוק הזה. היום החוק שהציעה חברתי ע'דיר – הקואליציה, לצערנו הרב, ואנשים שאנחנו חושבים שיש להם מצפון, הפילו את הצעת החוק שכולנו התגייסנו כדי שהיא תעבור. אבל אנחנו נמשיך להתריע מכאן ומכל מקום שהחוק הגזעני, האנטי-אנושי הזה, צריך לחלוף מן העולם ולהעיפו מספר החוקים של מדינת ישראל. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלחרומי. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, בבקשה תענה לנו על ההצעה. יושבות כאן עכשיו בממשלת ישראל שתי מפלגות שכל הקמפיין שלהן במגזר הדרוזי נבנה על שני דברים: ביטול חוק קמיניץ ותיקון חוק הלאום. הסתובבו מיישוב ליישוב – אני לא רוצה להגיד לך – עברו בית-בית והגיעו לכל אחד בעדה הדרוזית. << קריאה >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא סוד. גברתי ישבה עם אחת המפלגות האלה, כחול לבן ומפלגת העבודה. לא השאירו בית אחד שלא נתנו לו תקווה שהם יבטלו את חוק קמיניץ, שהם יתקנו את חוק הלאום. אני לא יודע איך הם מסתכלים בראי בבוקר. שיקרו כל אחד ואחד. שני רמטכ"לים – שמענו אותם אומרים: נבטל את חוק קמיניץ ונתקן את חוק הלאום. שיקרתם לאנשים. אנשים הצביעו לשקר שלכם שלוש פעמים, שלוש מערכות בחירות. תתביישו לכם. אני הייתי מתבייש, אבל אתם לא מתביישים. בשבוע שעבר, בנאומים בני דקה, דיברתי על נג'יב חלבי ודיברתי על והיב עלי, שהחרימו להם את הציוד המכני כאילו הם אשמים וצריכים לבדוק איפה הם הולכים לעשות יציקת בטון. אחד – לקחו לו את המשאבה; השני – לקחו לו מערבל בטון. גם אני ראיתי את הסרטון של המסוק – הזכיר לי הרבה דברים. הלוואי שמשטרת ישראל הייתה משתמשת ככה נגד ארגוני הפשע, אבל היא לא עושה את זה. היא לא עושה את זה. היא הולכת נגד מישהו שבא לעשות יציקת בטון, ומפקיעה לו ומחרימה לו את הפרנסה שלו. עם כל המצב הכלכלי הקשה היום, איך יש להם את האומץ לקחת להם את כלי העבודה, את הפרנסה של האנשים האלה? אני הגשתי כבר בשבוע שעבר הצעת חוק לתיקון חוק קמיניץ בנושא הזה ספציפית, שלא יאפשר להחרים ציוד מכני של מי שמתעסק בזה, כי הוא לא השוטר, הוא לא המפקח, הוא לא צריך לבדוק כל אחד ואחד שהולך לעשות לו יציקה. הוא לא יכול לעשות את זה. עובדתית הוא לא יכול לעשות את זה; לא יכול לבדוק כל אחד. יגיד לו: כן, יש לי היתר בנייה – יצא לכיוון שלו. איך הוא יכול לדעת? הוא לא יכול לדעת. היום הממשלה יכולה לעשות דבר אחד: להקפיא את חוק קמיניץ, או לבטל את חוק קמיניץ. אתה לא יכול להתחיל באכיפה לפני שאתה מסיים תכנון. לסיים תכנון – תעשו אכיפה, אבל אין לנו תכנון בשום יישוב. אני בא, שומע את השר, את סגן שר הפנים, ואני זוכר את השאילתה שלי לפני כמה שנים, בכנסת העשרים, כשהעבירו את סמכויות התכנון והבנייה ממשרד הפנים למשרד האוצר. היו יומיים רק של העברה. השאילתה הייתה לשר הפנים. שר הפנים או הסגן שלו עמדו כאן, אני לא זוכר: זה לא בתחום סמכותנו. אחרי יומיים העבירו את הסמכות. 30 שנה, 70 שנה, זה היה בסמכות של משרד הפנים. יומיים אחרי שהעבירו, אמרו: זה לא בסמכות שלנו, זה בסמכותו של משרד האוצר. אנחנו לא נעזוב עד שיתוקן העוול הזה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת חמד עמאר. ישיב השר במשרד האוצר יצחק כהן, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני חייב להודות שסעיף 218 כפי שלמדתי אותו עכשיו מעורר בי קצת קשיים, כי מה אשם אותו בעל מקצוע שבא לתת שירות אם הוא הוציא חשבונית כחוק? בסך הכול אדם ישר. מה הוא אשם שהמזמין של העבודה הוא עבריין? זה נראה לי מאוד מאוד מוזר. אבל עוד יותר מוזר – נראה לי שהסוגיות האלה נבחנו על ידי בית המשפט בעתירה שהגישו יצרני הבטון. בית המשפט אימץ את עמדת המדינה במלואה. ניתן לעיין בפסק הדין. על כל פנים, אנחנו כולנו נגד עבירות בנייה, וצריך להעניש את העבריינים, אבל הסעיף הזה נראה לי מאוד מאוד בעייתי, אני חייב להודות. לא הכרתי אותו קודם. אני חושב, גברתי, שאפילו תורתנו הקדושה אומרת: איש בחטאו יוענש – לא אגיד את המילה כפי שמופיעה בתורה, אבל איש בחטאו, לא בחטא של מישהו אחר. אני לא רוצה להגיד "יומת", זה לא לעניין, זה לא לעכשיו; פשוט להמחיש את מה שאני רוצה להגיד. אדם נושא באחריות על חטאים שלו, לא על חטאים של אחרים. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כי גם החטאים שלו הם לא חטאים בדיוק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בסדר. אבל בואי נאמר, כרגע החוק אוסר בנייה לא חוקית. אני חייב להודות שאני נבוך, ואני מציע שאת המשך הדיון נעשה – בוועדת החוקה? << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חוקה או פנים? << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פנים, פנים, ע'דיר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, חוקה, כי זה חקיקתי. לדעתי חוקה. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חוקה? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> חוקה. אז מסכימים כולם להעביר את זה לוועדת החוקה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אוקיי. תודה רבה לכם. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> סליחה, מה היה הסיכום? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני צריך להתחיל הכול מהתחלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, לא, רק הסוף, הסיכום. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> להעביר את זה לוועדת החוקה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> להעביר לוועדת החוקה. אז אנחנו עוברים – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר הודעה מהצד? הודעה מהצד? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז לא חוקה? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא. אני – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, לא. ועדת החוקה. אבל חבר הכנסת עסאקלה, הודעה מהצד, בבקשה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני סגן שר האוצר, אני מעריך את זה שאתה מודה שלא ידעת על הסעיף הזה ושאתה נבוך. אני חושב שממשלת ישראל כולה צריכה להיות נבוכה ומבוישת שחוקקה את החוק הזה – לא רק את הסעיף הזה, שהוא באמת סעיף מביך, אלא כל חוק קמיניץ, ששרת המשפטים אז הודתה שהחוק הזה נועד – סליחה על המילה – לדפוק ערבים, ולא ידעו שגם יהודים ניזוקו, ולכן אני אומר שהמטרה של החוק במקורה גזענית. עכשיו, במציאות הזאת, אדוני סגן שר האוצר – אדוני השר, במציאות של היום כל ספק צריך להקים מחלקת חקירות אצלו ולבקש מסמכים – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הנקודה ברורה. << דובר_המשך >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – וכו' וכו' בכל הזמנה שמגיעה אליו. כל החוק הוא לא הגיוני, כל החוק הוא לא דמוקרטי, ובמיוחד הסעיף הזה צריך להימחק – אתמול ולא מחר. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אתה רצית הודעה מהצד? בבקשה, זריז. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, ראיתם ושמעתם שלמעשה היום גם הצעת החוק של חברי ג'אבר עסאקלה, גם הצעת החוק של חברתי ע'דיר, גם עכשיו הצעה לסדר-היום, עוד מעט גם הצעה נוספת לסדר-היום – הכול נסוב סביב השאלה הזאת של חוק קמיניץ ותיקון 116. זה מעיד כאלף עדים על המצוקה הנוראית שאנחנו חיים בה. תבינו, אנחנו מדברים מתוך כאב, מתוך כאב עמוק, כי אנחנו נפגשים עם האנשים יום-יום. הם פונים אלינו בתחינות: תעזרו לנו – כאשר עכשיו, באמצע תקופת הקורונה, בשיא, באים ומחלקים הזמנות לחקירות וקנסות במאות אלפי שקלים בימים האחרונים במג'דל כרום, בג'דיידה אל-מכר. לכן אני אומר, כל הפרסומים סביב המתווה הזה – יש כאלה שמנסים להכשיל את זה, גברתי היושבת-ראש, כמו תנועת רגבים הגזענית, הימנית. אני אומר, אני מקווה, באמת שאני מקווה – ואני יודע, כי אני בתוך העשייה הזאת – אני מקווה שנביא את הבשורה על הקפאת חוק קמיניץ ממש בזמן הקרוב. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הגיע הזמן. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על העברה לוועדה החוקה – סעיף 218 לחוק התכנון והבנייה, המאפשר חלוקת צווי איסור מינהליים על כלי רכב או ציוד מכני-הנדסי. הצבעה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה זה עובר לחוקה? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פנים, פנים. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חוקה, חוקה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, הצבעה. שימו לב, הצבעה. אני תכף אקח. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> התיקון הזה – לוועדת הפנים. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא. חוקה, חוקה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> פנים. אני הייתי. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה בחוקה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בסדר. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חוקה, חוקה. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוקיי. חוקה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אוקיי. אני אוספת הצבעות נוספות מכאן: חברת הכנסת ע'דיר, חבר הכנסת עמאר, חבר הכנסת עסאקלה, חבר הכנסת אלחרומי, חברת הכנסת סונדוס, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת נהרי, סגן השר נהרי, חבר הכנסת משה אבוטבול. אתה הצבעת? סך הכול, ביחד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ינון לא הצביע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא. אני עכשיו נכנסתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מי? לא, הוא לא היה במליאה, הוא לא רשאי להצביע. בסך הכול 11. סעיף 218 – יעבור לוועדת החוקה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הסבת עובדים והכשרתם לאיוש של 100,000 משרות קיימות במשק << הלסי >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: הסבת עובדים והכשרתם לאיוש של 100,000 משרות קיימות במשק, מס' 1965, 1963, 1968, 1980 ו-1998. חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה. << דובר >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר >> גברתי סגנית יושב-ראש הכנסת אורנה ברביבאי, השר במשרד האוצר ידידי יצחק כהן, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, אי-אפשר לתאר את התנהלות האוצר בנושא הכשרת העובדים במדינה במשבר אלא במילה אחת: מחדל. מיליון איש ואישה מצאו עצמם ללא פרנסה בעקבות הקורונה, עסקים רבים נסגרו או צמצמו פעילות, וליותר מ-100,000 מפרנסים, ובהם צעירות וצעירים רבים, לא יהיה מקום עבודה לחזור אליו. הם פשוט יישארו מובטלים. ואת המידע הזה יודעים באוצר כבר למעלה מחצי שנה, והתהליך מקרטע. היכולת של משרד העבודה והרווחה להכשיר כ-12,000 איש בשנה, כפי שהיה בשנה שעברה, ב-2019, רחוקה מלספק, וגם זה, לצערנו הרב, לא קורה. התפיסה של האוצר בלהקים מינהלת בתוך משרד האוצר לטפל בנושא שגויה מיסודה. כולנו יודעים שלעשות כל הזמן את אותן פעולות שגויות ולצפות לתוצאה חדשה וטובה היא פשוט טיפשות. חייבים לשנות כיוון; לחשוב מחוץ לקופסה; להבין שהמדינה לא יכולה לעשות את הדברים לבד; שהאוצר לא יודע לעשות אותם ללא שותפות והעברת האחריות למגזר העסקי. ובכן, מה הדבר הנכון לעשות? כבר לפני ארבעה חודשים הצגתי תוכנית להסבת 100,000 עובדים טורבו. יש היום כ-100,000 משרות שמחכות לעובדים שנדרשים לעבור הכשרה מתאימה. כל מה שהאוצר צריך לעשות הוא להעביר את האחריות להכשרה מהממשלה ישירות למעסיקים –להכשרות מפעליות ולהכשרות ענפיות, כי ככה עושות המדינות המתקדמות בעולם. משיחות עם השר איציק שמולי אני יודע שהוא מברך על המתווה המוצע, ואני אומר לכם שכבר קיימת מינהלת עסקים של המגזר העסקי, והיא מנוהלת על ידי המעסיקים עצמם, וטוב שכך. אני מכיר אותם. אני בא משם ויודע איך הם עובדים. הם לוקחים אחריות, ויש להם את הידע והיכולת להכשיר ולקלוט עובדים להם עצמם, את אותם עובדים שהם זקוקים להם. אבל הדבר הזה יושב באוצר ולא זז בקצב הנדרש. בזבזנו חודשים יקרים. עבור אותם אנשים שיושבים בבית, כל יום שעובר הוא עוד יום ללא תקווה, בלי פרנסה וללא ביטחון כלכלי. אנחנו חייבים כאן בכנסת לפעול בכל כוחנו כדי להביא פתרונות פרנסה ולקדם את ההכשרה של 100,000 עובדים. אני מציע שהנושא יעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כי אנחנו חייבים לדאוג לפרנסתם ולעתידם של תושבי המדינה היקרה שלנו. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת ניר ברקת. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, סגן השר, חבריי חברי הכנסת, ידידי חבר הכנסת ניר ברקת, תודה רבה לך על ההצעה לסדר-היום. עברתי גם על התוכנית שלך; תוכנית מעניינת. לא שאני יכול לתת ייעוץ לאדם כמוך, אבל מנקודת הראות הקטנה שלי, מהמקום שלי, אני רוצה להגיד לך שזאת תוכנית שנראית טוב, אז קודם כול חייבים לדון בה. על זה אני אומר: לפעמים אנחנו יכולים להגיד לא, אבל אפשר גם לדון ולשמוע ואחר כך אני חושב ש"תשועה ברב יועץ". הבוקר פורסם בגלובס על התוכנית שפרסמה המדינה להכשרת עובדים. גלובס מביא שם תיאור מפורט עד כמה התוכנית הזאת מפלה לרעה את העסקים הקטנים, שהם בעצם כ-85% מהעסקים במדינת ישראל – זה המנוע לגלגלי המשק. התוכנית אומרת שנעשה הכשרה רק למקום שנמצא עם 15 עובדים. כמו שאנחנו יודעים, גם התוכניות הקודמות – 12,000 בשנה, שהם לא עובדים עדיין בפנים – בואו נחכה, נחכה, נעשה עוד משהו ועוד משהו. בינתיים שילמדו, ואחרי שילמדו נראה. אז יגידו שיש מאסה שלמדו אותו מקצוע, ואז נוציא עוד פעם לאבטלה, כשבעצם הם לא נכנסו אף פעם לתעסוקה. ולכן אני חושב שהרעיון לקחת קודם כול גם את העסקים הקטנים האלה, להכניס אותם לתוך זה וגם לתת להם באותו רגע פרנסה, מהרגע הראשון שהם נכנסים לעשות קורס, ותוך כדי לומדים את העבודה ובעל העסק מקבל גם בעבורם, נותנים לו איזה סיוע ולהם – אני חושב שזה יכול להביא לנו פתרון, לפחות חלקי, אבל גדול, במיוחד בתקופת כזאת, תקופת הקורונה, שכולנו מחויבים לעזור האחד לשני. בספר דברים נאמר: "כי יהיה בך אביון – – – לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. כי פתֹח תפתח את ידך לו – – – די מחסֹרו אשר יחסר לו". אמרו חכמים: אם היה עשיר שהיה רגיל לצאת כשהוא רכוב על סוס ועבד רץ לפניו וירד מנכסיו, נותנים לו סוס ועבד. אומרים חז"ל: כל אחד, נותנים לו כמה שהוא יכול, ואם הוא היה עשיר, נותנים לו לפי עושרו. אנחנו היום, התפקיד שלנו כשליחי ציבור לדאוג לאותם אנשים מסכנים שאין להם את הפרנסה. הם לא ביקשו לתת להם עבד ולא ביקשו שירוץ סוס לפניהם; ביקשו דבר אחד: תנו לנו להביא את הלחם הביתה בשביל הילדים שלנו, בהיתר ולא באיסור, בכבוד ולא בביזוי. וזאת צריכה להיות התפילה שלנו: שנגיע ליום הזה ש"איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק". אחד יעזור לשני בדברים טובים, אבל קודם כול נשמע את השני – ככה נוכל להביא גם את הפתרון לכולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. חבר הכנסת אופיר סופר במליאה? אני לא רואה אותו. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני חייב לומר בשעות אחר הצוהריים האלה שאנחנו עומדים פה, עולים ומדברים, ואחר כך אתה תבוא ותשיב, ממה נפשך? הרי לא באנו פה להתנצח באיזה מריבת קואליציה–אופוזיציה. זה חברי כנסת מהקואליציה, זה חברי כנסת מהאופוזיציה, פעם אחר פעם באים ומציעים ומבקשים לקיים את המובן מאליו, לעשות את הטוב ביותר בעבור אזרחי ישראל, ובמקרה הזה עבור הכשרת עובדים ואיוש 100,000 משרות שקיימות במשק, שמוכנים להשקיע בהכשרות שלהם, שאפשר להוציא את האנשים האלה ממעגל האבטלה, או האבטלה הסמויה, או החל"ת או כל כינוי אחר שלא תיתנו. ופעם אחר פעם באה הממשלה ופשוט מגלגלת כל יוזמה, כאילו אנחנו חיים באיזו מציאות שאנו שטים ומפליגים לנו בים הרגוע והכול כאן על מי מנוחות. מה, אתם לא מבינים מה קורה? אתם לא מפנימים את המצב של המשק הישראלי? הרי באנו לא פעם ולא פעמיים, חבר הכנסת ברקת ואני, בהצעות, גם בנושא של מתווה הסיוע הכלכלי. גם שם פעם אחר פעם ראיתם שכל מה שאמרנו – ואמרנו את זה בוועדת הכספים ואמרנו את זה גם במליאת הכנסת – כל מה שאמרנו, צדקנו. כשאנחנו דיברנו על המענק שנתתם, אותו מענק החזרה לעבודה, שזו תהיה פארסה וזו תהיה בדיחה, התעקשתם והפכתם אתם להיות הפארסה והבדיחה; מקצים 6 מיליארד שקלים ללא שום תועלת, כשאתם לא יכולים אפילו למצות אותם ולנצל אותם ולפעול באמצעותם. אנחנו לא מבקשים משהו בשבילנו, אנחנו לא מבקשים משהו עכשיו כדי להתנגח במישהו. אנחנו אומרים דבר מאוד פשוט: הקורונה הזאת היא איום, אבל היא גם הזדמנות – היא הזדמנות פז למשק הישראלי לשנות כיוון כדי שביום שנתחיל להבין איך חיים לצד הקורונה הזאת, המשק הזה יתקדם קדימה בצעדי ענק. הבסיס לזה הוא הכשרות מקצועיות. אז בסוף, במריבות בין שר האוצר לשר הרווחה, אין הכשרות מקצועיות. אפילו את הקיים אתם לא עושים. אפילו הכשרות מקצועיות שעד עכשיו היו – אפילו הן לא מתקיימות. למה? בגלל אגו, בגלל סיפורים אישיים, בגלל ממשלה שלא מסוגלת לתפקד. אז אני מבקש שבמקום תשובות שעוד פעם תמרחו אותנו כאן, תבואו ותגידו: אנחנו לוקחים את התוכנית הזאת ואנחנו מריצים אותה במהירות האפשרית. היא לא תעלה לכם, היא תכניס לכם כסף. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת פורר. חבר הכנסת יצחק פינדרוס פה במליאה? איננו. אני מבינה שיש לנו מקרה חריג ששניכם רוצים להגיב, אז אני אאפשר את זה. השר במשרד האוצר, בבקשה. חבר הכנסת ברקת, על איזה ועדה אתה ממליץ? << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> עבודה ורווחה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אנחנו מבקשים עבודה ורווחה. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> אחרי שאני אומר את התשובה, אני אבקש מגברתי לאפשר לסגן שר העבודה והרווחה להוסיף. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן, כן. אני מאפשרת. לכן שאלתי שוב את ניר ברקת מה הוא מעדיף. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הנושא באמת מורכב. גברתי, אחת הבעיות המרכזיות שעלו כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה – עודד, לאן אתה הולך? שאלת – קבל תשובה. שב במקום. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הוא מעדיף שתקשיב לו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לעשות עם הראש ככה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אחת הבעיות המרכזיות שעלו כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה והמגפה הארורה הזאת היא התעסוקה. שיעור האבטלה במשק עלה מאוד בחודשים האחרונים, לצערי הרב. על מנת להתמודד עם בעיה זו הוקם צוות מנכ"לים ממשרדי הממשלה השונים לגיבוש תוכנית לשיפור מצב התעסוקה בישראל לנוכח המשבר, כפי שנכתב בדוח הוועדה. יש צורך בפעולה של כלים שונים, הכוללים השפעה על מערך התמריצים של העובדים והמעסיקים וגם הכשרות מקצועיות בעבור דורשי עבודה אשר נדרשים להסבה מקצועית. הכשרות מקצועיות נעשות באמצעות משרדי ממשלה שונים, בתחומים שונים ובדרכי הכשרה מגוונות. ישנן הכשרות המתוקצבות בידי המדינה ונעשות ללא קשר למעסיק בקצה כפי שמתואר, אולם ישנם מסלולי הכשרה רבים הנעשים בשיתוף מעסיקים ומותנים בהשמה של המשתתפים בסוף ההכשרה. ניתן למנות בהם את מסלול ההכשרה בהתאמה שמפעיל שירות התעסוקה, שתכף חברי היקר הרב משולם יעלה ויסביר עליו, מסלול הכשרה פנים-מפעלית, סטרטר וכיתה במפעל, המופעלים בזרוע העבודה, מסלול להכשרה בהייטק ברשות החדשנות ועוד ועוד ועוד. כמו כן, תוקם במשרד האוצר מינהלת הכשרות ייעודיות לזמן הקורונה אשר תבצע הכשרות מקצועיות למשרות איכותיות בשיתוף המעסיקים על מנת לוודא שישנה עבודה עבור המוכשרים בתום ההכשרה – מה שנקרא השמה, מאה אחוזי השמה. מעבר לכך, על מנת לשפר את מערך ההכשרה המקצועית, הוצעה במסגרת התוכנית הכלכלית לתקציב 2020 החלטת ממשלה על רפורמה במערך ההכשרה המקצועית. רפורמה זו התבססה על המלצות ועדת התעסוקה לשנת 2030, הכוללות בין היתר חיזוק הקשר עם המעסיקים, הן בהיבט התוכן והן בהיבט ההשמה, ומיקוד המערך בהכשרות בעלות תשואה גבוהה לעובד. מכלול הדברים, גברתי, כפי שהצגנו כאן, יביא לשיפור מערך ההכשרה בישראל וייתן מענה איכותי לעשרות אלפי מובטלים אשר ישתלבו בעתיד בשוק העבודה. עד כאן תשובת משרד האוצר. לאן אתם מציעים – לוועדת העבודה והרווחה? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך. הם ביקשו לוועדת העבודה והרווחה, אחרי שהם שקלו שוב. סגן השר נהרי, בבקשה. הם שניהם ביקשו להתייחס. אני מקווה שיהיה קשר ישיר בין מספר המתייחסים לאפקטיביות של ההצעה שלכם וליכולת לממש אותה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אז אולי יתייחסו 120. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כשיש ממשלה של 30 וכמה שרים – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אז אפשר, אז אפשר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כן, הדיון זה על הסבת עובדים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << קריאה >> זה הולך לפי המציעים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן. בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני נזכר, כשהייתי במשרד הפנים, אז שר האוצר עמד על כך שמינהל התכנון יעבור אליו, וזה לא צלח כל כך. עכשיו זה חזר למשרד הפנים. עכשיו ההכשרות הן במשרד העבודה והרווחה, והאוצר רוצה שזה יעבור אליו. << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> תעבירו את זה – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> בכל אופן, אני עונה במקום השר, מייצג את השר ואת המשרד, משרדנו, משרד העבודה, וכדאי שנשמע גם מה הוא עושה בימים אלה כדי לתת מענה לדברים שאתם הזכרתם, שהם חשובים מאוד. כולנו מסכימים, אין אחד שלא מסכים, שצריכים לעשות את הכול. כמובן ש"איש את אחיו יעזורו", אז זה ילך יותר מהר ויהיה יותר מוצלח. הטלטלה החדה והחריפה שחווה שוק העבודה לאחרונה הציבה את המשק הישראלי בפני אתגר חדש. בתוך חודשים בודדים עברה מדינת ישראל משוק עבודה בשיאו למצב שבו רבים הם דורשי העבודה המגישים תביעה לדמי אבטלה, נוסף לאלה שאינם זכאים לסיוע כלל. אף על פי שמרבית דורשי העבודה אכן יחזרו למשרותיהם, הניסיון שנצבר מראה כי תהליך החזרה לעבודה ייקח זמן, ורבים מן העובדים אשר יצאו לחל"ת לא יחזרו לעבוד אצל המעסיקים עם החזרה לשגרה. על מנת לתת מענה לאתגרים האלה מקימה בימים אלה זרוע העבודה מינהלת מעסיקים משותפת עם נציגי המעסיקים המובילים במשק, ובהם, ניר, נשיאות המגזר העסקי. המינהלת, שעליה עמלים גורמי המקצוע בזרוע העבודה בשיתוף פעולה עם המעסיקים כבר מחודש מאי האחרון, תיבנה במודל של שותפות בין הממשלה למעסיקים ותפעל לשילוב עובדים במשרות קיימות ולהתאמת מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות ושירותי ההכוון לצורכי המעסיקים, לטיוב מערך הכשרת ההון האנושי בישראל ולתמיכה בעמידה ביעדי התעסוקה הממשלתיים. המיזם צפוי להוות מערך מקשר בין שירותי זרוע העבודה למעסיקים ולפעול באופן שוטף לאיתור צרכים מצד המגזר העסקי, תוך איסוף נתונים ומידע שוטף על אודות הביקושים במשק, הן תוך מתן פלטפורמה לגיוס מיידי של עובדים ברמת העסק הבודד והן לצורך איתור צרכים רוחביים. בנוסף יאפשר המיזם חיבור של מעסיקים לעדכון תוכני ההכשרות המוצעות, להרחבת מערך ההכשרות בשיתוף מעסיקים ולשילוב אוכלוסיות שאינן משולבות בשוק העבודה. מאז תחילת העבודה על המינהלת לפני כחצי שנה גובשו יעדים מרכזיים לביצוע בהיבטי מספר המשרות שיאותרו, מספר מסלולי ההכשרה שייפתחו בשילוב מעסיקים וכלים שישמשו את המיזם למיפוי צורכי המשק. כמו כן הוקמה תשתית ראשונית לאיגום ממשקי העבודה בין זרוע העבודה למעסיקים. ההסכם להפעלת המיזם כבר גובש, ועל מנת לחתום עליו נדרש אישור ועדה אחת נוספת המתקיימת במשרד האוצר, וזאת לאחר קבלת כלל האישורים הרלוונטיים. אני מקווה שהאוצר בכל זאת, בסופו של דבר, יאשר ויעזור לנו לקדם את הדברים החשובים האלה, שכבר כל הצוות המקצועי עובד עליהם, והשר, מהרגע שהוא נכנס – אני השתתפתי בישיבות, וכבר הישיבות הראשונות היו על הכשרות, וכולם עבדו במרץ, ויש כוונה להמשיך. הקמת המיזם, בתקציב של 10 מיליון לשנתיים, מהווה מהלך אסטרטגי המשנה לראשונה את מעורבות המעסיקים בשיח על ההכשרות המקצועיות במשק והופך אותם לשותפים מלאים בקבלת ההחלטות, הן בהיבט נוהלי העבודה, הן בהיבט ביצוע ההכשרות והן בהיבט תיאום הכישורים הנדרשים לכל ענף, מהלך אשר הזרוע החלה להתניע מול נשיאות המגזר העסקי. נכון להיום, אתר האינטרנט שהוקם לצורך השקת המינהל כבר ערוך ומוכן לעלייה לאוויר, ולמעשה כל שנותר לצורך הוצאת המיזם לפועל הוא העברת התקציבים שהובטחו לצורך הפרויקט – אני מדגיש: העברת התקציבים שהובטחו לצורך הפרויקט כבר לפני כמה חודשים ממשרד האוצר למשרד העבודה והרווחה. נוסף להקמת המינהלת, המציאות החדשה הניצבת בפנינו מדגישה את הצורך העז בפעילותה של זרוע העבודה, בדגש על האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם. אגף זה מהווה את הזרוע הממשלתית להכשרת ההון האנושי והמקצועי בהתאמה לצרכיו המשתנים של המשק הישראלי, וללא ספק, על מנת למפות את אותם צרכים ולסייע בהתאמת היצע העובדים לביקושים הקיימים, עליו לפעול תוך ממשק מתמיד עם המעסיקים במשק – זה מה שאתה ממליץ כל הזמן, ניר. אציין כי כבר כיום מפעיל האגף כמה מסלולי הכשרה בשיתוף מעסיקים: 1. מסלול סטרטר – הכשרה בחניכות: תוכנית הכשרה זו משלבת הכשרה עיונית לצד עבודה בשכר אצל מעסיק. התוכנית מורכבת מחודש עד חודשיים של לימודים עיוניים ומעשיים במוסד המכשיר בלבד, ולאחר מכן מלימודים במוסד המכשיר לצד הכשרה ועבודה אצל המעסיק תוך ליווי של חונך מקצועי ורכישת מיומנויות במקום העבודה. אני זוכר גם בתקופה שלי, בנתיב הטכנולוגי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כן. אני בטוח שכולם יצאו פה מקצועיים אחרי שישמעו את כל הדברים. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: << קריאה >> קח את הזמן. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> נתמוך במה שתגיד. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> גמול השתלמות יש לכם. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> 2. מסלול הכשרה במקום העבודה – מסלול הנותן מענה לצורך בהכשרת עובדים חדשים לתפקידים שונים במפעל שאינם דורשים הכשרה פורמלית. המעסיק מקבל תמיכה בשכר בגין כל עובד חדש עבור הכשרה וחניכה ומתחייב להעסיק את העובד לשישה חודשים לפחות. 3. מסלול כיתה במפעל – מסלול המאפשר מימון מלא של קורס הכשרה מקצועית עבור המעסיקים, על פי צורכיהם, לקבוצת דורשי עבודה. ההכשרה מבוצעת אצל המעסיק בהתאם לתוכניות לימוד במקצועות המוכרים על ידי האגף או תוכניות לימוד חדשות הנבנות בשיתוף ובאישור האגף להכשרה מקצועית. לאחר סיום ההכשרה מתחייב המעסיק לקלוט לפחות 60% מבוגרי הקורס לעבודה לשישה חודשים לפחות. יודגש כי גם קבוצה של מעסיקים, התאחדות מעסיקים או גוף ייצוגי אחר זכאים להסתייע במסלול זה, ובמקרה זה חובת ההשמה מתפזרת בין כמה מעסיקים. שוברים ופיקדונות לחיילים משוחררים – תוכנית המאפשרת מתן מימון חלקי למשתתף הלומד בקורס בפיקוח האגף או משרד ממשלתי אחר ומיועדת לאוכלוסיות היעד של האגף. התוכנית מהווה כלי יעיל, גמיש ונגיש המאפשר ללומדים לבחור קורס להכשרה מקצועית בהתאם לכישורי המועמדים ורצונם ובהמלצת הגופים המפנים, ובהם שירות התעסוקה, מרכזי הכוון לאוכלוסיות יעד והקרן להכוונת חיילים משוחררים. תוכניות אלה, אשר קיימות באגף כבר כמה שנים, מהוות לעמדתנו תשתית חזקה שתסייע למובטלים החדשים לעבור הסבה ולהתאים את עצמם לשוק העבודה המשתנה, אך ברור לנו כי הן דורשות הרחבה ניכרת אשר המשק הישראלי לא פגש כמותה בעבר. בהקשר זה אציין כי המספרים שציינתם – ניר – – << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> כולי אוזן. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – המספרים שציינתם ביחס לביצועי האגף בשנים הקודמות אינם מדויקים לחלוטין. יצוין כי בשנה הקודמת עמד מספר ההכשרות המתוקצבות באופן מלא או חלקי על 12,000, בעוד מספרן של כלל ההכשרות תחת הפיקוח הגיע ל-50,000. בנוסף, ראוי לציין כי לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו אך אתמול כ-89% מבוגרי ההכשרות היו מועסקים לאחר מכן, ובוגרי ההכשרות בשנת 2016 שיפרו את הכנסתם החודשית הממוצעת ב-35% לאחר השתתפותם בהכשרה. יודגש גם כי ביצועים אלה מגיעים בתום שנים ארוכות של ייבוש תקציבים מתמשך של מערך ההכשרה המקצועית בישראל – וזה מתחבר לדברים שאתה אומר, ניר – וכי האגף ערוך ומוכן להגדלת ההיקפים באופן הנדרש, ככל שיועבר אליו התקציב המתאים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אוסיף כי גורמי המקצוע בזרוע העבודה במשרדנו, בדגש על האגף להכשרה מקצועית ופיתוח הון אנושי, מודעים לפוטנציאל הרב הטמון במערך ההכשרה המקצועית בימים אלו וערוכים למצותו עם העברת התקציבים הנדרשים ממשרד האוצר; זאת, כמובן, תוך שיתוף פעולה מלא עם המגזר העסקי, המהווה נדבך הכרחי בשיקום הכלכלה הישראלית. אנו סמוכים ובטוחים כי עם קבלת התקציבים במשרדנו, מינהלת המעסיקים המוקמת בימים אלו בזרוע העבודה היא שתסייע למשק הישראלי בהתאוששות ליציאה מהמשבר החריף שאליו נקלעה. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לסגן השר משולם נהרי. ניר ברקת, אתה לא יכול להתייחס, על פי הפרוטוקול, אבל אם יש לך הערה, תגיד משם, אני אקשיב לך. << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> כל מה שאני רוצה להגיד – הכיוון של משרד העבודה והרווחה והשר הוא כיוון נכון ומה שהם עושים הוא בסדר, אבל האתגר הגדול זה מה שלא נעשה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נכון. << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> ומה שלא נעשה זה פיזור אחריות למגזר העסקי. השותפות – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הנקודה ברורה. << דובר_המשך >> ניר ברקת (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד פיזור. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הנקודה ברורה. << קריאה >> ניר ברקת (הליכוד): << קריאה >> ונדון בזה בוועדת – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, אנחנו הולכים להצביע על העברת ההצעה לסדר-היום בנושא הסבת עובדים והכשרתם לאיוש של 100,000 משרות הקיימות במשק לוועדת העבודה והרווחה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני לקחת מפה הצבעות: כהן – הצבעת; אלחרומי – בעד; עסאקלה – בעד; אוסאמה – בעד. אני לא רואה עם המסכות. אזולאי – בעד; אבוטבול – בעד; ברקת – בעד; דיין – בעד. עוד מישהו שלא הקראתי? בסך הכול תשעה בעד. ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת העבודה והרווחה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> המשך מדיניות הריסת הבתים וצווי הפינוי לכפרים שלמים בנגב מהווים חסם למציאת פתרונות מוסכמים << הלסי >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להצעה לסדר-היום בנושא: המשך מדיניות הריסת הבתים וצווי הפינוי לכפרים שלמים בנגב מהווים חסם למציאת פתרונות מוסכמים, מס' 2001. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, סוגיית הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב – גברתי, זאת היא הצעה רגילה ולא – זה עשר דקות. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> עשר דקות. אני מתקנת. אתה יכול להמשיך לדבר. אני אסדר את זה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> סוגיית הכפרים הלא-מוכרים בנגב ידועה וכבר נדונה המון, והזכרתי אותה מעל במה זו יותר מפעם – גם המצב העגום והגרוע של מחסור בתשתיות, של חוסר הכרה, של הזנחה. בעבר היו תוכניות ממשלתיות שלא הביאו בחשבון את דעת הציבור בנגב ונכשלו. אני מזכיר לכולם את תוכנית פראוור, שהגיעה כצוות יישום ובעצם עקפה את דוח גולדברג, דוח השופט גולדברג, שיצא ב-2008, ולאחר כמה שנים יצא הדוח עם חוק פראוור, והתנגדנו בחברה הערבית הבדואית בנגב, והכול ירד לטמיון. המצב הלך והחמיר. בחודשים האחרונים, עם מינויו של השר עמיר פרץ לשר הממונה על הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, נפתח חלון הזדמנות וחלון הידברות כדי להגיע להסכמות בכפרים הלא-מוכרים. אבל לצערי הרב, בזמן שאנחנו – ואני אישית מעורב בהידברות הזאת ומעודד את הכפרים השונים, את הוועדים השונים, להיכנס לדו-שיח. אני אומר את זה בצער רב – מדיניות הריסת הבתים – ואני תכף אפרט איזה סוג של הריסת בתים – נמשכת ביתר שאת, אפילו בצורה מאוד אינטנסיבית בחודשים האחרונים. ישנם כפרים שלמים שקיבלו התראות לפינוי: פשוט מאוד תפנו את הכפר. להזכיר, כפר אלבקיעה, כפר אלבקיעה, מאז שנות החמישים, גברתי היושבת-ראש – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כמה אזרחים? כמה תושבים שם? << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מאות תושבים. זה כפר מזרחית לערד, למטה. וכפר אום אלבדון, כפר קרקור, דרומית לרהט, מעל 2,000 תושבים, מסביב לשגב שלום, בעוד כפר, ראס ג'ראבא, מזרחית לדימונה, ובעוד ועוד מקומות קיבלו ממינהל מקרקעי ישראל התראות לפנות את השטח. ככה, בלי דו-שיח, בוקר אחד מתעוררים אנשים, והסיירת הירוקה מטעם מינהל מקרקעי ישראל מגיעה ונותנת התראה: עליכם לפנות את השטח תוך 30 יום. ומתי זה קורה? זה קורה כשבמקביל יש שר ממונה ויש עכשיו הידברות עם רוב הכפרים בנגב. ואני רוצה להזכיר שרק לפני ארבעה חודשים היה סיפור ארוך עם הכפר ח'רבת אל-וטן, שיש בו מעל 800 משפחות, זה אלפי אנשים. כבר יש דיבור ויש דו-שיח וכבר התקיימו כמה ישיבות על הכרה בכפר, וקרן קיימת הפסיקה את הפעילות שלה בתוך הכפר. גם בכפר אלרויס קרן קיימת הפסיקה את הפעילות, ועכשיו יש דיבור על הכרה. יש כפרים שכבר מוכנים שנים להכרה, כמו עַבְּדִה, כחלק ממועצת רמת נגב. ואני כאן מודה לידידי ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת נגב, שניאות לקחת אחריות על הכפר הזה ולקדם את ההכרה בכפר הזה; כפר רחמה, כפר חשם זאנה. זאת אומרת, אנחנו בתהליך של הידברות, של מציאת פתרונות. וזה לא היה קל, שאף אחד לא ישלה את עצמו. זה לא היה קל לשכנע את האנשים להיכנס לדו-שיח ולמשא ומתן להגיע לפתרונות. אבל יש כאלה אנשים ויש כאלה יחידות במשרדים שונים שכאילו מנותקים מהעולם. במינהל מקרקעי ישראל יודעים שבכפר הזה מתנהל דו-שיח, והם בשלהם. אני לא יודע מה הסיבה. למשל, לפני שבועיים סייר מנכ"ל משרד הכלכלה מר דוד לפלר בנגב, ובאותו יום שהוא סייר חולקו צווי פינוי כדי לטרפד את הסיור. באותו יום. לא מצאו זמן אלא באותו יום, באותם רגעים שהוא סייר בכמה יישובים. נושא משרד האוצר, יחידת האכיפה הארצית – אדוני השר, ישנם כפרים לא מוכרים שיש בהם – למשל בוואדי א-נעם בערך 15,000 תושבים. המדינה התחילה בתכנון מקום חדש לכפר, חלק בהידברות, חלק עדיין הנושא לא סגור, אבל יש הידברות. משום מה, כל זוג צעיר שבונה צריף עלוב וקטן ליד ההורים שלו מקבל צו הריסה. לאן ילכו האנשים? 15,000 תושבים. בואן נלך לכיוון הסדרה, נלך לכיוון ההכרה בכפר. המדינה כבר מכירה בכפר, המועצה הארצית המליצה להכיר בכפר, אבל בתקופה הזאת שאנחנו רוצים להכיר בכפר, אם הגג של צריף שנבנה לפני 30 שנה, כבר התחיל לרדת ממנו מים, ואנחנו או-טו-טו נכנסים לחורף, והם משנים את הגג שלו, שיפוץ, אנשים יקבלו צו הריסה. לאן ילכו? משפחות מרובות ילדים, אדוני השר. שוחחתי עם השר אבי ניסנקורן ועם השר עמיר פרץ. אני מחכה לתשובה לפחות בשתי הסוגיות האלה – בסוגיית הזוגות הצעירים בצמוד להורים שלהם, שיוכלו לבנות את הבית שלהם; בנושא של שיפוצי בתים. זה לא יציאה ממסגרת הכפר. מישהו אמר פעם כאן במליאה: נו, הבדואים השתלטו על הנגב. אני מתחייב שאף אחד לא יצא סנטימטר אחד מחוץ לגבולות הכפר עד שנמצא פתרון. אבל לא ייתכן שכפר שיש בו אלפי אנשים יעצור מלכת, יוקפא. אין ריבוי טבעי, אין שיפוצי בתים. אתם יודעים מה, היום קיבלתי טלפון – יש אדם עם עדר גמלים ליד ביר הדאג'. מגיע פקח של משרד החקלאות. הוא רואה את הגמלים, אומר לו: למה אתה קושר אותם ברגליים? למה אתה קושר את הגמלים ברגליים? אומר לו: מה אעשה? אתה מונע ממני לבנות סככה לגמלים האלה. אומר: לא, זה לא חוקי. איפה ילכו האנשים? מה יעשו? תגידו לאנשים מה לעשות עם החיות האלה שהמדינה לא מכירה בהן כענף חקלאי. שאלתי את שר החקלאות – אין לו תשובות. אמר: אני אבדוק, נראה, אולי עוד שנה וחצי. אבל עד שאנחנו מסיימים את השנה וחצי, מה אנחנו עושים? זה בדיוק תהליך המעבר שאני מדבר עליו בנושא התכנון והבנייה ובנושא הריסות הבתים. היום הכפרים הבדואיים בנגב, גם אלה שהמדינה הכירה בהם, במועצות האזוריות אל-קסום ונווה מדבר, אדוני השר – המדינה הכירה בהם ויש קו כחול ואנשים גרים בתוך הקו הכחול – משנת 2003 עדיין אין היתרי בנייה. דרך אגב, אין שום סיבה. מישהו טען שיש סכסוך על הקרקע שם. לא. יש לי שכונות שאין בהן שום סכסוך, אנשים מכירים שזו קרקע של המדינה, אבל עצלנות, גרירת רגליים, חוסר טיפול באוכלוסייה הזאת – השאירו אותה בין שמיים לארץ. אבל מה, דבר אחד אף אחד לא שכח: להרוס כל מבנה של זוג צעיר בכפרים האלה. מילא מי שטוען בכפרים הלא-מוכרים, אבל בכפרים שהמדינה הכירה בהם, בכפרים שיש בהם קו כחול אבל בגלל גרירת רגליים המדינה לא פיתחה אותם, אנשים לא קיבלו היתרי בנייה ושם נמשכת מגפת הריסות הבתים. כשאני מדבר על הריסת בתים – גברתי היושבת-ראש, אני מסיים – צריך להבין שבחמש השנים האחרונות, כשהשר אורי אריאל היה אחראי לרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, נהרסו בנגב, עד סוף 2019, 10,000 מבנים. זה קורה בסוריה וזה קורה במדינות שיש בהן מלחמות; זה לא אמור לקרות במדינה מתוקנת. תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי:<< יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. ישיב השר במשרד האוצר יצחק כהן. << דובר >> שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, להצעתו של חבר הכנסת סעיד אלחרומי בנושא: המשך מדיניות הריסת הבתים וצווי הפינוי לכפרים שלמים בנגב מהווים חסם למציאת פתרונות מוסכמים, חברי סעיד, רשות מקרקעי ישראל פועלת יחד עם גופי אכיפה נוספים כנגד הפרות בתחום דיני המקרקעין והפרות תכנון ובנייה בכל האזורים בארץ, לא רק אצל הבדואים. גם באזורים יהודיים, אם יש הפרה הם פועלים. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין לי בעיה ביישובים שיש בהם תכנון והכול. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: << דובר_המשך >> שמעתי בקשב רב את הנאום שלך. היה לך נאום טוב, דרך אגב. היה לך נאום מצוין. כך פועלת הרשות גם באשר להפרות בנייה לא חוקית באזור הנגב – מה לעשות – כאשר המטרה המרכזית היא אכיפה לצורך הסדרה חוקית, כמו שאתה ציינת, של ההתיישבות בנגב וקידום ופיתוח האזור לטובת התושבים. אם רוצים לעשות, חייבים לעשות סדר. בנייה בלתי חוקית ברחבי הנגב, מי כמוך יודע, מעכבת לא אחת פיתוח שכונות מגורים ותשתיות לאומיות, דבר הפוגע בראש ובראשונה בתושבים וגורמים באזור. רשות מקרקעי ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, תומכת במאמצי ההסדרה ופועלת למען מימושה, בתיאום מלא עם כל שאר הגופים הפועלים בעניין ובהתאם להחלטות הממשלה שהתקבלו בנושא. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני שמעתי אותך בקשב רב. הלוואי, הלוואי באמת שיבוא פתרון, כי אני הייתי עד ללא מעט ועדות וראשי ועדות, החל מהשר בני בגין, ואודי פראוור, ואורי אריאל. המדינה רוצה לפתור את הבעיה, באמת רוצה לפתור את הבעיה. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הלוואי שהיא רוצה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: << דובר_המשך >> כמו שאתה אומר, תשנסו מותניים ביחד ובואו נפתור את הבעיה. לאיזו ועדה אתה רוצה את זה? או שנסתפק. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לוועדת הפנים. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: << דובר_המשך >> תפדל, ועדת הפנים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, אני מציע ועדת משנה לענייני נגב. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: << דובר_המשך >> תקים אותה קודם. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הקמנו את זה, כבוד השר. מה קרה לך? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש לו עמדה נוספת לפני ההצבעה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, אנחנו הקמנו ועדת משנה לענייני נגב, ועדת משנה של ועדת הפנים, בראשות חברנו סעיד אלחרומי, לכן, זה המקום. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז אני חושב שזה המקום להעביר את ההצעה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון, אז ועדת הפנים, וזה בסדר. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: << דובר_המשך >> ועדת הפנים או הוועדה של אלחרומי? << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדת המשנה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: << דובר_המשך >> ועדת המשנה שיושב בראשה סעיד אלחרומי. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: << דובר_המשך >> חבריי מסכימים, אני מקווה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש לנו רוב. יש לנו רוב, כי השר מצביע בעדנו. כבוד השר, באמת ראית שהיום כמעט – 50%-60% מההצעות החוק ומההצעות לסדר-היום הן סביב הנושא הזה, ולכן גם אנחנו, איך שאמר סעיד, בקשר ובישיבות עם שר המשפטים ועם שר הכלכלה והאחראי לרשות הבדואים עמיר פרץ. אני רוצה שגם משרד האוצר ייתן את חלקו בעניין הזה, כי אנחנו מדברים גם עם הסמנכ"ל – כך הוא עכשיו – שאחראי – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: << דובר_המשך >> האכיפה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לרשות האכיפה, אבי כהן. אני חושב שאנחנו חייבים – אדוני השר, אנחנו רוצים לפתור את הבעיה הזאת. סעיד חברי לא בא ואומר: ואללה, אנחנו עכשיו רוצים לפתור את כל הבעיות של התכנון והבעלות של הקרקעות. הוא נתן שני דברים שהם בסיסיים ושהם גם לא מתנגשים עם כל התוכניות וכל הבעלות: זוגות צעירים ובנייה צמוד לבתים קיימים בתוך המתחם הקיים. אני חושב שההצעות האלה הן סבירות והגיוניות, ונדון בזה בוועדה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי. הנושא עובר לדיון – – – << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יצחק כהן: << דובר_המשך >> ועדת המשנה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> צריך להצביע. אוקיי. אנחנו מצביעים בעד להעביר את זה לדיון בוועדת המשנה לענייני נגב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לוועדת משנה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא לוועדת משנה. קודם מעבירים לוועדה – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז אנחנו מצביעים בעד להעביר את זה לוועדת הפנים, לדיון בוועדת הפנים של הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן שניים בעד. אנחנו מוסיפים את חברי הכנסת סעיד אלחרומי, אוסאמה סעדי, ינון אזולאי ומשה אבוטבול, ויחד יש לנו שישה קולות בעד להעביר את ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדת הפנים של הכנסת. ההצעה עברה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הרחבת חוק הפיקדון – הפניית עורף לסיכום שהושג בשעתו בוועדת הכלכלה ופגיעה נוספת במשפחות החלשות << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים לדיון בהצעה הבאה, אלא שהמציע איננו. עוברים להצעה לסדר-היום בנושא: הרחבת חוק הפיקדון – הפניית עורף לסיכום שהושג בשעתו בוועדת הכלכלה ופגיעה נוספת במשפחות החלשות, מס' 1994. יציג את ההצעה חבר הכנסת משה אבוטבול. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא אנצל את כל עשר הדקות שעומדות לרשותי, כי הנושא הוא חוק הפיקדון. אולי רבים יודעים את הפרטים של החוק, אבל אגלה לכם שבשעתו בוועדת הכלכלה ניהלו חברי הכנסת של ש"ס מערכה עזה נגד כל החוק. הגענו אז לפשרה. אנחנו בעד איכות הסביבה ובעד מחזור – המקורות שלנו מלאים בציטטות על נושא איכות הסביבה – אבל לא בכל מחיר; לא במחיר של פגיעה במשפחות קשות היום. זה שהתאגיד היום דורש להרחיב את החוק גם לבקבוקים גדולים, בניגוד גמור לכל הסיכום שהיה איתו בשעתו, רק מלמד כמה צדקנו. משפחות שמתגוררות בחדר וחצי לא יכולות להקצות מקום גם לבקבוקים הריקים כדי לקבל את דמי הפיקדון חזרה. למעשה, עבורן זה מס, עונש. העשירים יכולים למחזר – יש להם מקום בשפע. אדוני היושב-ראש, כמו בכל דבר יש כאן צד שני, והצד השני זה השר גילה גמליאל, שאנחנו מוקירים אותה ומעריכים אותה. התחלנו דיאלוג איתה בנושא בניהולו של יושב-ראש הסיעה שלנו, ידידי חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאלי. לכן, אני לא אוסיף כעת מאומה, כי הדיאלוג יעשה את שלו. אשמח אם הנושא יעבור לדיון בוועדה, בתקווה שלא נצטרך לקיים דיון בוועדה. אני מאוד מודה לך. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז אנחנו מצביעים על להעביר את זה לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה להצביע. בבקשה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני בעד משה אבוטבול. אני לא יודע מה זה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> תודה לך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה: בעד ההצעה להעביר את זה לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת – אחד, ואנחנו מוסיפים את חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת משה אבוטבול, השר איציק כהן וחבר הכנסת אוסאמה, יחד עם חבר הכנסת סעיד אלחרומי, וביחד זה שישה קולות בעד להעביר את זה, להעביר את ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. תודה רבה. הסתיימו ההצעות לסדר-היום. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתות. שאילתה ראשונה היא של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השרה צריכה להיכנס. אמרו שהיא בדרך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> היא בדרך. עוד מעט תהיה שאילתה בנושא שלה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – גם הוא אינו נוכח. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> הפסקה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור לשאילתות של חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אבל השרה לא פה בשביל לענות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה יהיה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז אנחנו מכריזים על הפסקה בדיוני המליאה. אנחנו נחזור לשאילתות, בעזרת השם, בהמשך. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:16 ונתחדשה בשעה 18:17.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו מפסיקים את ההפסקה, חוזרים לדיונים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << קריאה >> אנחנו דיברנו עם מי שהגיש את הבקשה – איך קוראים למגיש? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מלכיאלי. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << קריאה >> מלכיאלי אמר שהוא מוריד את זה, ופתאום הם החליטו להעלות את זה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא לא לא. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << קריאה >> אה, שאילתות. סליחה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו מחדשים את הישיבה. נכנסה השרה לאיכות הסביבה, ואנחנו מחדשים את הישיבה. שאילתה ראשונה היא של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – גם אינו נוכח. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ועדת הכלכלה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << קריאה >> אה, אז הייתה אי-הבנה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור לחבר הכנסת סעיד אלחרומי – שאילתה מס' 150, פינוי פסולת מיישובים. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << קריאה >> חשבתי על ההצעה לסדר-היום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה, אבל גם ההצעה לסדר-היום נדונה ועברה לדיון בוועדת הכלכלה. היא לא ירדה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << קריאה >> בסדר, הבנתי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, שאילתה מס' 150. << שאילתה >> 150. פינוי פסולת מהיישובים הבדואיים הבלתי-מוכרים בנגב << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, ביישובים הלא-מוכרים בנגב לא מפנים פסולת. הדבר הפך למטרד סביבתי חמור שלא מקבל מענה זה זמן רב. בנוסף, קבלנים שופכים פסולת בניין ועוד ביישובים ובסביבתם. רצוני לשאול: 1. מדוע לא מפנים פסולת מהיישובים האלה? 2. האם יש תוכנית למשרדך לטיפול בנושא? << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> ראשית, כמה דברים: דבר ראשון – כבוד היושב-ראש, כבוד מזכירת הכנסת, הייתה פה פשוט אי-הבנה, כי ההצעה לסדר-היום בהתחלה הייתה אמורה לעלות ובסוף עלתה לוועדת הכלכלה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אמרתי שאנחנו גם בדיאלוג ושאנחנו סומכים על השרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> בסדר. מצוין. אם זה ככה זה בסדר. לגבי אלחרומי, הגשת כמה שאילתות, אז אני ארצה רגע לוודא שאני עונה לך על השאילתה הנכונה. אתה מדבר על פינוי פסולת מהיישובים הבדואיים הבלתי-מוכרים בנגב. בעיקרון, כל סוגיית הפסולת במדינת ישראל – לצערי, יש כישלון חרוץ בטיפול בה, ועל כן, כשנכנסתי למשרד, הדבר הראשון ששמתי בין היעדים המרכזיים זה לפתח תוכנית אסטרטגית לטיפול בפסולת, שיוגשו לי העקרונות שלה עד סוף החודש, ועל בסיסה צריך לתת מענה. הרי לא הגיוני שבמדינת ישראל, להבדיל מכל הסטנדרטים שקיימים בעולם, במדינת ישראל יש הטמנה של 80% מהפסולת. אני הצבתי יעד וחזון לעשור הקרוב להגיע ל-20% פסולת מוטמנים בלבד, ועל בסיס זה לייצר כאן ראייה מתכללת של כל סוגיית הטיפול בפסולת על כל גווניה, על כל סוגיה, אם זו פסולת ביתית ואם זו פסולת בניין, אם זו פסולת חקלאית ואם זו פסולת אלקטרונית או פסולת של חומרים מסוכנים, ויש לאחרונה גם פסולת רפואית, מאז שיותר מתחילים בטיפולים בבית, ועוד הרבה מאוד במגוון שלהם, מן הצד האחד, ומן הצד השני, על כל הדרך מהיצרנים, שהם בעצם מייצרים את הפסולת הזאת, וכל המסלול עד לאן שהפסולת מגיעה בסוף התהליך. אלה דברים שאנחנו ניתן להם מענה יסודי, כך שלא מדובר פה באופן ספציפי. נכון לעת הזאת, הרשות המקומית היא שאמונה באופן עקרוני על אספקת השירותים המוניציפליים, ובהם ניקוי הרחובות ופינוי פסולת, ומשרד הפנים הוא המשרד שממונה על הרשויות. לעניין השלכה בלתי חוקית של פסולת בניין, כמו שאמרתי, מדובר בבעיה שקיימת בכל הארץ, ואנחנו מקדמים את התיקון לחוק של שמירת הניקיון, שיסדיר גם את הטיפול בפסולת בניין באופן ספציפי, וצפוי להביא לצמצום משמעותי של כל השלכות הפסולת באופן בלתי חוקי. כמו שאמרתי, זה אחד הנושאים המרכזיים שהמשרד מטפל בהם. כולי תקווה שכבר נגיע לסוגיה של התוכנית האסטרטגית שתגיע לפתחי, וממנה נגזור את התוצאות הנכונות על מנת לפתור את הסוגיה הזאת. אני רוצה לעדכן אותך שרק בשנה הזאת נתפסו על ידי המשטרה הירוקה אצלנו 13 קבלנים שהשליכו פסולת בשטחי הפזורה, נוסף למבצע אכיפה ארצי שטיפל בשינוע פסולת מהצפון ליישובי הפזורה, ואלו הביאו לכתבי אישום כנגד עשרות מעורבים. כלומר, במקביל לעניין הזה אנחנו אכן שמים את כל הדגשים על אכיפה על מנת שזה לא יקרה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. שאלה נוספת, בבקשה, לרשותך, לפני מעבר לשאילתה הבאה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שאלה נוספת לשאילתה הזאת. גברתי השרה, ביישובים הלא-מוכרים המדינה מצאה פתרון לנושא החינוך והרווחה, והיא שייכה את שני הנושאים האלה למועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום. האם במשרדך יש אפשרות, או תיבחן האפשרות, שהנושא הזה ספציפית – שתי הרשויות האלה, כפי שהן מתחלקות ביישובים האלה בחינוך, ברווחה, יתחלקו גם בנושא פינוי פסולת ושמירה על השטחים האלה? כי אין רשות בפועל שם בכפרים האלה ולכן הם נופלים בין הכיסאות. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> תראה, בפן הפרטני, מה שאני מציעה הוא שתעביר לנו את הנושא ואני אבדוק מול גורמי המקצוע במשרד איך אפשר לעזור בנושא הזה, בסדר? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי. תודה רבה. נמשיך עם סעיד אלחרומי. בבקשה, שאילתה מס' 206, בנושא: עונת הציד. בבקשה. << שאילתה >> 206. עונת הציד << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, אנו עומדים בפתחה של עונת הציד. קיים חשש אצל הציידים מהגבלות קשות אשר יפגעו בהם ויגבילו את מרחב פעולתם. ברצוני לשאול: 1. מה ההגבלות שבכוונתכם לנקוט השנה בעניין מרחב הציד? 2. מהו מספר הציידים בעלי רישיונות ציד? 3. מהם הקריטריונים לקבלת רישיון ציד? << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> אז שוב אני מודה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי על השאילתה, בנושא עונת הציד. לגבי ההגבלות, ככל שהשאלה מתייחסת למרחב הפיזי של ציד, אני מפנה לתקנות להגנת חיית הבר (אזורים אסורים) משנת 1971, שקובעות את האזורים שאסורים לציד. אני לא קבעתי שינויים בתקנות הללו לאחרונה, כך שמה שהיה קבוע בהן בעבר נכון גם לעונה הנוכחית. מהו מספר הציידים בעלי רישיונות ציד? לפי הנמסר לי מרשות הטבע והגנים הלאומיים, נכון למועד קבלת התשובה, הרשות הייתה בשלב הנפקת רישיונות הציד לעונה הקרובה. בעונה הקודמת היו כ-2,000 ציידים רשומים. מהם הקריטריונים? הכללים למתן רישיונות ציד קבועים בתקנה 7 לתקנות להגנת חיית הבר. אני מפנה אותך לתקנות – שם זה ממש בא לידי ביטוי באופן מפורט, בסדר? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי. שאלה נוספת בנושא הזה? << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, שאילתה מס' 207, של חבר הכנסת סעיד אלחרומי: מפעלים ראויים. בבקשה. << שאילתה >> 207. מפעלים ראויים << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, מטרת המסגרות הארגוניות המחזיקות ברשותן כלי נשק, דהיינו מפעלים ראויים, היא מיגור נזקי חקלאות כתוצאה מחיות בר. אנו עדים לתקיפות רבות של זאבים וחיות בר, הפוגעים בחקלאים ובמגדלי הכבשים הבדואים בנגב. רצוני לשאול: 1. כמה מפעלים ראויים פרטיים קיימים ומהו מספרם? 2. על פי אילו קריטריונים מקבל בעל מפעל ראוי פרטי רישיון עסק? << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> השאילתה הזאת אמורה להיות מופנית למשרד לביטחון הפנים, מכיוון שלפי חוק כלי הירייה, השר לביטחון הפנים הוא שרשאי לתת לבעליו של מפעל ראוי או למנהלו רישיון מיוחד להחזקת כלי ירייה להגנת המפעל ועובדיו. מפעל ראוי הוא מפעל או מוסד שהשר לביטחון פנים אישר כמפעל ראוי, בסדר? השאלה הזאת אמורה להיות מופנית אליו. כנ"ל לגבי הקריטריונים. אני מפנה אותך שוב למשרד לביטחון הפנים. הוא הרשות המוסמכת. תפנה לשם ותקבל מענה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי. תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, שאילתה מס' 279, של חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בנושא: פינוי פסולת משטח גלילי דרומית לשגב שלום בנגב. << שאילתה >> 279. פינוי פסולת משטח גלילי דרומית לשגב שלום בנגב << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, אני מבטיח שהיא אחרונה להיום. << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> זה בסדר. זה מעיד על עצם זה שאתה חרוץ בעבודתך. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש תופעה רחבה של השלכת פסולת בכמויות גדולות בוואדיות ובשטחים הצמודים ליישובים הבדואיים בנגב. הדבר ניכר במיוחד מסביב לרהט, שגב שלום ובקרבת היישובים הלא-מוכרים – שם אין פיקוח בכלל. ברצוני לשאול: 1. האם משרדך מודע לסוגיה ולבעיה? 2. מה בכוונת משרדך לעשות כדי למגר תופעה מטרידה זו? השאילתה הראשונה הייתה על הכפרים הלא-מוכרים; עכשיו ביישובים כמו רהט, עיר. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> כן, בהחלט. אז ההקדמה שאמרתי בשאילתה הראשונה – אני לא אחזור עליה, אבל היא רלוונטית גם לכאן. בנוסף, אני אעיד ואומר שבשנים האחרונות אנו רואים ועדים להשלכה של פסולת רבה בפזורה הבדואית, שכוללת פסולת ביתית ופסולת בניין. הפסולת מושלכת ללא התשתיות הנדרשות באתרי הטמנת פסולת. היא יוצרת מפגעים סביבתיים, לרבות זיהום אוויר ומים, זיהום של מים וקרקע. זאת ועוד, לעיתים קרובות משליכי הפסולת שורפים אותה באופן שגורם לזיהום אוויר שהוא נרחב וחמור במשך ימים רבים. לתופעה הזאת של שרפת פסולת באופן לא מבוקר יש חומרה יתרה, שכן כתוצאה ממנה נפלטים לאוויר חומרים רעילים ומסוכנים כגון דיאוקסינים, העלולים לגרום נזק בריאותי כבד לאזרחים החשופים למפגעי העשן. כאשר ידוע למשרד על קיומו של מפגע פסולת מן הסוג הזה יכול המשרד לדרוש טיפול במפגע וסילוקו מכל אחד מן הגורמים הבאים, על פי שיקול דעתו: יוצר המפגע, הרשות המקומית שבתחומה מצוי המפגע, בעל הנכס או המחזיק בנכס, מי שהזמין את פינוי הפסולת, בעל הרכב או האחראי לרכב שממנו הושלכה הפסולת. המשרד שלי מוציא דרישות לפינוי מפגע באופן תדיר, לדוגמה, לאחרונה בתל שבע, כסייפה, ערערה, לקיה וברהט. בחלקן התנהל הליך אכיפה והוצאו צווי ניקוי מכוח חוק שמירת הניקיון. הוצאת הצווים נדרשה על פי רוב במקרים חמורים במיוחד, כגון מקרים שבהם כוסו קווי ביוב באופן שלא אפשר טיפול בהם. במקביל, המשרד משקיע מאמצי אכיפה רבים כנגד גורמים עברייניים מרכזיים, לרבות פעילות של גורמי האכיפה מטעמו – אם זו המשטרה הירוקה, אם אלו יחידות השרפות של הרט"ג – העלאת הסוגיה לשולחן עגול בפרקליטות, הקצאת תקציב לאכיפה אזורית דרך האשכולות ועוד. כל זאת לא יכול להחליף פעולות פיקוח בסיסיות המצויות בסמכותן של הרשויות המקומיות. ההתגייסות של הרשויות יכולה לסייע רבות בהצלחת המהלך, ואנו יכולים לציין לטובה שיפור בהתנהלותה של עיריית רהט בהיבטים אלו. אני סבורה שקידום הצעת חוק בעניין טיפול פסולת בניין היא שתאפשר התמודדות טובה יותר עם התופעה של ההשלכה הלא-מוסדרת של פסולת בניין, ובכוונתי לפעול בהקדם לקידום של החוק הזה. עוד יש לציין כי המשרד להגנת הסביבה הקצה תקציבים במסגרת החלטת ממשלה 546 לצורך הסדרת פסולת ברשויות הבדואיות והכנסת מערך פינוי פסולת ליישובי המועצות האזוריות הבדואיות – גם נווה מדבר וגם אל-קסום – לטיפול במפגעי פסולת ולפינוים, להקמת תשתיות אזוריות ולאכיפה. מדובר בתהליך מתמשך שהעבודה עליו טרם הסתיימה. הקמת מערך האכיפה נתקל בקשיים רבים, אולם תוקף החלטת הממשלה אמור לפוג בסוף 2020. המשרד מעוניין להאריכו, על מנת שניתן יהיה סוף-סוף להקים איגוד ערים לאכיפה שיוכל לתת מענה לנושא האכיפה הסביבתית במרחב הבדואי. לסיכום, בימים אלו שוקד משרדי על ניסוח של טיוטת קול קורא בנושא משק פסולת אזורי באמצעות איגודי ערים מסוגים שונים: איגודי ערים לאיכות הסביבה, איגודי ערים לתברואה ואיגודי ערים מסוג אשכולות של רשויות מקומיות. זה אמור לתת מענה ליותר מ-80% מהרשויות במדינת ישראל, ולהערכת גורמי המקצוע במשרדי יישום המהלך ופרסום הקול הקורא צפויים להוביל להפחתה משמעותית ברמה הלאומית של כמויות הפסולת המושלכות בשטחים הפתוחים בכלל ובסביבת היישובים הבדואיים בפרט. כשכל הנושא הזה יסתיים, וביחד עם התוכנית האסטרטגית, נוכל לבחון אם הפתרון של המענה דרך האשכולות ייתן את המענה או אם אנחנו נצטרך לתת את זה כפי שהצגת כאן, בדרך אחרת. כשהכול יגיע לפתחי ונראה את התמונה המלאה, אני בהחלט אוכל לתת את הדעת באופן סופי בעניין הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה – חוזרים, מה שנקרא, לתחילת הסדר. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. שאילתה מס' 248, בנושא: שיקום שונית האלמוגים באילת. << שאילתה >> 248. שיקום שונית האלמוגים באילת << שאילתה >> << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> הכול זה שאלה של עיתוי, גברתי השרה. בוועדת חוקה דנים בחוק איים ירוקים של אילת, ואני בא עכשיו עם השאילתה הזאת. הסערה שהייתה למעשה בחודש מרץ באילת באמת גרמה שם נזקים אדירים לשוניות. השאלה היא שאלה ממוקדת: מה המשרד עושה בהקשר הזה? תודה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> כן. אז ראשית אני רוצה להודות לך, יואב, על עצם השאלה המאוד-חשובה בנושא. להלן הפעולות שנעשו על ידי מרחב אילת של רשות הטבע והגנים, הנמצאת תחת משרדי, שלה יש אחריות על פי החוק לשמירה על שונית האלמוגים; באופן אישי יצא לי לדון בסוגיה הזאת גם עם ראש העיר וגם עם הרט"ג. ראשית, נעשה סקר ותיעוד מצב קיים לאחר הסערה. מייד לאחר הסערה בוצע סקר מקיף, לרבות בצלילות, על מנת לאמוד את גודל הנזק לשונית האלמוגים, כמו גם לתשתיות החוף התומכות בשמורת האלמוגים ובחופים הדרומיים. בוצעו צילומים תת-ימיים ותועד הנזק הקשה – כפי שהגדרת – והופעל ביטוח מטעם הרשות. שיקום ואישוש השונית – בוצעו כמה מאות צלילות על ידי אנשי המרחב, המחוז, המתנדבים ועוד, שבעיקרן נועדו לניקיון פסולת רבה שנסחפה והגיעה לים. סדר העדיפויות היה, ראשית, הסרת מפגעי אשפה מעל אלמוגים, בלטי שונית וערכי טבע בכלל, ואחר כך פינוי, הסרה והוצאה של פסולת מהקרקעית. זאת, תוך שימוש בכלים שונים ובשיטות שונות – ידנית, מכנית, מהים ומהחוף. תוך כדי פעולות אלה שוקמו ואוששו אלמוגים שנפגעו בסערה, אם הם נשברו, אם הם התהפכו, אם הם נקברו בחול ועוד. שיקום תשתיות ים וחוף – תיעוד וסקירת הנזקים מייד עם תום אירוע הסערה והפעלת ביטוח רט"ג. בהקשר זה קיימת חשיבות גבוהה ביותר להחזרת המצב לקדמותו מהר ככל הניתן, בכל הקשור לתשתיות הים והחוף בשמורות ובקרבת שונית האלמוגים, מאחר שהן תומכות ומאפשרות את ניהול השמורות וההגנה על ערכי הטבע. מדובר בתשתיות של מזח, שילוט, פריסת חבלים בחוף, מצופים לסימון מסלולי כניסה למים, קו חוצה ועוד תשתיות רבות אשר בהיעדרן גובר הסיכוי לחריגות, לפגיעה בערכי הטבע בשונית ואף לפגיעה בבטיחות המבקרים. סקרים אקולוגיים – גם אלו החלו זמן קצר לאחר הסערה. הסקרים עסקו בסקירה, תיעוד וניתוח של מצב שוניות האלמוגים ובסקר מצב ומצאי דגים באותם אתרים. ליווי ופיקוח על עבודות תשתית במפרץ – מייד עם תום אירוע הסערה החלו עיריית אילת, גופים ציבוריים וממשלתיים, יזמים פרטיים ועוד בשיקום נזקים והחזרת המצב לקדמותו בחופים עצמם. הנזקים האדירים שהצטברו עקב הסערה הביאו לצבר של עבודות תשתית נרחבות בחופים, בדגש על פינוי מפגעים ופסולת מהים ומהחוף שנסחפה או קרסה, הקמה מחדש של מבנים בחוף ומתקני מזח בים, ניקיונות, ריפוד חופים בחול ועוד. מיותר לציין שטרם סיימנו את המשימות. הסקרים האקולוגיים נמשכים, וכמובן ניתוח המשמעויות. טרם הושלמו כלל התיקונים של הנזקים השונים – לדוגמה ראש הגשר הדרומי שקרס בשמורת האלמוגים – ועדיין צצים ונחשפים מדי פעם מצבורי אשפה בקרקעית הים, ייתכן שבחסות הסערה. שנת הקורונה והתקציב המשובש כמובן שלא מסייעים בקצב ובאיכות השיקום. כולי תקווה שנוכל לגייס 3 המיליון המתבקשים כדי שהתמונה תהיה מלאה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בשביל ההוגנות אני אגיד שיש לי בקשה נוספת, לא שאלה נוספת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז בקשה נוספת: הסיפור של הפרעת פלמחים. אני לא מחכה לתשובה עכשיו, כי אני מפתיע אותך, אבל הפרעת פלמחים במים הכלכליים, צריך להכריז עליה, לדעתי, כשמורת טבע ימית, ורק את יכולה. אז אם תוכלי להיכנס לזה – זו בקשתי אלייך. אין מישהו אחר שיעשה את זה. תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> תודה לך. אני אדאג שיחזרו אליך גם לגבי התשובה הזאת. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה מס' 273, של חבר הכנסת עמית הלוי, בנושא: קו מתח גבוה סמוך לבתים במגדל העמק ותחלואה חריגה. << שאילתה >> 273. קו מתח גבוה סמוך לבתים במגדל העמק ותחלואה חריגה << שאילתה >> << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. כבוד השרה, בשכונת נוף העמק במגדל העמק עוברים קווי מתח גבוה בסמיכות לבתי מגורים. פנו אליי כמה וכמה שכנים שם. התגלו בשכונה מקרי תחלואה חריגים של סרטן. מדידות מקצועיות שהם הזמינו מראות שרמת הקרינה – לפני כמה חודשים ממש – רמת הקרינה המגנטית בשכונה עולה על הרמה הבטוחה, לפי מה שמפורסם. כיצד המשרד שלך מתכוון לטפל במפגע הבריאותי, או מה המדדים שהמשרד מקנה – איך אפשר לטפל בסוג כזה של תלונות? << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> כן, ממתי המסמך אצלך? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הבדיקה שלהם? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> יש להם מסוף – ממש מתחילת 2020. לפני כמה חודשים הם עשו בדיקה. הם הזמינו שתי חברות מקצועיות לבדוק את רמת הקרינה, והיא הייתה גבוהה מהמקובל. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> טוב, השאילתה כמובן עברה לגורמי המקצוע במשרדי. לטענתם, על פי דרישת המשרד, ביולי 2019 טופל קו החשמל במגדל העמק לשם הפחתת הקרינה ממנו. לאחר ביצוע העבודות על ידי חברת החשמל ירדה רמת הקרינה מקו החשמל והיא תקינה, לטענתם. הם גם הפנו מכתב של חברת החשמל למנכ"ל עיריית מגדל העמק שנשלח אליו לאחר סיום הטיפול. אם אתה טוען שיש דברים שהם חדשים מבחינת הממצאים, אז אני אשמח להעביר אותם לגורמי המקצוע, כי זה לא נמצא סמוך לשולחנם בזמן שהוצגה בפניהם השאילתה. סליחה? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> נעשה שינוי? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> כן, אבל השינוי – מדובר – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לפני שנה, ביולי 2019. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> מדובר על יולי 2019, אז טופל הקו לשם הפחתת הקרינה, בסדר? אם מאז היו דברים חדשים שאתה יודע עליהם או ער להם אז תעביר לי את המסמכים הרלוונטיים על מנת שאני אדאג שזה יטופל מול הגורמים המקצועיים במשרד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, שאילתה מס' 277, של חברת הכנסת סונדוס סאלח: תקציב סביבתי לרשויות המקומיות, ניצול וחזרה לקופה הציבורית. בבקשה. << שאילתה >> 277. תקציב סביבתי לרשויות המקומיות, ניצול וחזרה לקופה הציבורית << שאילתה >> << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד השרה, כיום לא כל המועצות המקומיות ממשות את התקציב לטובת שמירה על איכות הסביבה והעלאת מודעות למשבר האקלים. שאלה בנוסח דומה נשלחה למשרד הפנים ולמשרד האוצר. ברצוני לשאול: 1. מה פירוט גובה התקציב לרשויות המקומיות? כמה מומש בפועל בחמש השנים האחרונות בכל שנה? 2. מה עם התקציב שלא מומש? כמה ממנו חזר לקופת המדינה בחמש שנים האחרונות בכל שנה? 3. מה עושה משרדך כדי להבטיח שהתקציב ימומש? תודה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר >> כן. אז נתחיל. אם אפשר לשלוח לך טבלת אקסל – אין שום בעיה עם זה. יש טבלת אקסל מוכנה, ובתום הדיון אשמח שהיא תועבר אלייך. לפי מדיניות המשרד, מה שקורה עם תקציב המיועד לנושא הזה – אז כך: באופן סדיר נערכת בדיקה אם ניתן לממש את יתרת התקציב בהתאם להוראות הדין ולהחלטות שמכוחן ניתנו אותם התקציבים. אם בדיקת המשרד מעלה כי ניתן לממש את יתרת התקציב, המנהל הרלוונטי במשרד בודק מול הרשות המקומית אם בכוונת העירייה לפעול למימוש היתרה. אם הרשות המקומית לא מעוניינת או אינה יכולה לממש את מלוא היתרה, ההתחייבות אמורה להיסגר, והיתרה מועברת למקור התקציב שממנו היא יצאה – או לבסיס התקציב או לקרן לשמירת הניקיון, זה תלוי בכל דבר לגופו. ביקשת עוד טבלה של מה שהוחזר, אז קיימת גם טבלה כזאת ואפשר גם אותה לשלוח אלייך, אין שום בעיה. מה עושה משרדך כדי להעלות את המודעות? אז ככה: קודם כול, עדכון על יתרות תקציב במפגשים שאני מקיימת עם ראשי רשויות. אני תמיד מעירה את תשומת ליבם לעצם הנושא הזה כדי שיגייסו את המשאבים. יש שיח שוטף עם ראשי הרשויות לגבי יתרות התקציב שעומדות לרשותן. גם המחוזות, מנהלי מחוזות, עורכים מפגשים תקופתיים עם ראשי רשויות, כל אחד בתחומו, ובמסגרת ישיבות אלו סוקרים מנהלי המחוזות את יתרות התקציב שעומדות לרשות הרשויות. עובדי המחוזות עוסקים בשוטף בלעודד את הרשויות, ללוות אותן ולסייע להן לנצל את התקציב של המשרד. בניית מערכת אוטומטית לשיפור השירות ברשויות המקומיות – עכשיו, בשעה טובה, ביחד עם אגף התקציבים במשרד, אנחנו בונים מתווה למערכת מחשוב על מנת שניתן יהיה לשפר את השירות ללקוחות המשרד. אני באתי מהמשרד הקודם שלי – הייתי אמונה על פרויקט ישראל דיגיטלית. במשרד ראיתי את חוסר ההתקדמות הטכנולוגית, בדיוק מהסוג הזה, והצלחתי לגייס, בתקציב הנוכחי של 2020 שעבר, סכום לא מבוטל, ובאמצעותו אנחנו נצליח, ממש באופן דרמטי, לייעל את הנושא הדיגיטלי, ולשפר בצורה ממש טובה את השירות לאזרחים, ובהקשר הזה גם את השירות מול הרשויות ואת כל הטיפול בסוגיות האלה, שיוכלו להיות הרבה יותר נגישים והרבה יותר קלים בכל התחומים האלה. בהחלט, בסוגיית התמיכות, משלב אישור קול קורא עד לקבלת תשלום עבור ביצוע, לרבות כמה יתרת תקציב יש להם – ככה יהיה להם הרבה יותר פשוט. זה מה שאמור להיות בכל משרד. הופתעתי לגלות שזה לא היה אצלנו. המתווה ייתן גם דיווחים תקופתיים אוטומטיים בנושאים האלה של התמיכות, וזה יסייע בעבודה השוטפת בכל הנושא הזה, ואני מקווה שהעבודה תושלם בקרוב ושזה כבר יצא לדרך. לגבי שליחת הודעה לכל הרשויות, זה כמובן ניתן לביצוע. יחד עם זאת, כמו שאמרתי קודם, אני מחכה שהעדכון התקופתי המסודר והאוטומטי, שאני עמלה עליו במשרד – ברגע שהוא יצא, זה באמת יהיה אוטומטי, ולא רק בתאריך אחד קבוע – זה יהיה ממש בעבודה בשוטף, וזה ייתן את המענה הנכון לעבודה יעילה. אז אין ספק שנגעת בנקודות מאוד חשובות שיכולות בהחלט לתת את המענה לרשויות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, שאלת המשך. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לפני כניסתך לתפקיד ראיתי שהפרסום להגברת והעלאת המודעות הסביבתית בחברה הערבית, בשפה הערבית, היה דל מאוד. האם יש בתוכנית שלך ייעוד להגברת הפרסום והמודעות, תוכנית מסוימת להגברת המודעות הסביבתית בחברה הערבית? תודה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> ראשית, בהחלט, בוודאי. זה דבר מאוד מאוד חשוב, ואנחנו לוקחים כל הנושא של הפרסום בחברה הערבית – כבר אמרתי את זה גם בתפקידי הקודם, גם בתוכניות שקידמתי בעבר וגם במשרד הנוכחי. מלבד העובדה שאנחנו גם ניקח חלק בתוכניות החומש העתידיות – מה שיש באופן מינורי וחלקי וכמעט בכלל לא – תוכניות החומש, שכולי תקווה שכבר יתחילו לעבוד עליהן וייבנו לעתיד לבוא, וגם בהיבט הפרסומי, כל הדברים שקיימים במשרד. לבקשתך ולשאלתך, אני גם אדאג, לאחר הדיון כאן, לוודא שזה מקבל את מימושו, למרות שכבר הבהרתי זאת בעבר. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. סיימנו עם החלק הזה של השאילתות. אנחנו נצא להפסקה נוספת עד להגעת החוק לוועדת החוקה. תודה רבה לשרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: << דובר_המשך >> תודה לכם. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – החלטת ועדת האתיקה בעניין התבטאויות חברי הכנסת. מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אופיר כץ וע'דיר כמאל מריח בנושא: בישראל ישנם 913 מבנים החשודים כמבני פל-קל, מרביתם קולטי קהל ורבים מהם בסכנת התמוטטות העלולה להתרחש בכל רגע נתון. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 18:44 ונתחדשה בשעה 21:00.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברי וחברות הכנסת, אני מתכבד לחדש את ישיבת המליאה. הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << הצח >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' כ/856; דברי הכנסת, חוברת זו, ישיבה 99; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, שהכינה את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020, שהיא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית ושל הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת איתן גינזבורג, מיקי זוהר, מיקי חיימוביץ', משה ארבל, מתן כהנא, אלי אבידר, מאיר כהן וניתן הורוביץ. בהצעת החוק מבוקש להסמיך את הממשלה להכריז על העיר אילת, אזור עין בוקק וחמי זוהר – מלונות ים המלח – כעל אזור תיירות מיוחד. הצעת החוק מאפשרת ליצור איים תיירותיים באזורים שכלכלתם מבוססת במידה ניכרת על תיירות, שחווים פגיעה כלכלית וחברתית חמורה בתקופה זו, והם מבודדים מבחינה גיאוגרפית, כך שניתן לערוך בקרה לנכנסים לאזור ולשמר בהם רמת תחלואה נמוכה. באיים התיירותיים שיוכרזו על ידי הממשלה תתאפשר פתיחה של בתי המלון וקיום פעילויות תיירותיות אחרות בטרם פתיחתם של מקומות כאלה ברחבי הארץ. כניסה לאזור תיירות מיוחד תחייב הצגת תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שתוקפה יהיה ל-72 שעות או הצגת אישור החלמה מקורונה. על מנת להקל על שגרת יומם של תושבי האזור והיישובים הסמוכים נקבע כי הם יהיו זכאים לערוך בדיקות מיידיות בנקודות הכניסה לאזור ללא עלות. בעקבות הדיונים בוועדת החוקה נוספו למתווה כמה איזונים. כדי לשמור על עקרון השוויון דרשה הוועדה כי ייקבעו בחוק במפורש קריטריונים ברורים שמצדיקים את ההכרזה וההטבות שבצידה. לדרישת הוועדה, נקבע בהצעת החוק – ואת זה הממשלה קבעה – כי על מנת לאפשר את הפעילות התיירותית באזור הממשלה תקבע תקנות שייפתחו במקביל – זאת הייתה דרישתנו, והייתה הצהרה לפרוטוקול של משרד המשפטים, הייעוץ המשפטי של הוועדה והייעוץ המשפטי של משרד הבריאות שהממשלה תתקין תקנות לגבי השירותים הנוספים, מעבר לבתי המלון עצמם, במקביל להכרזה. אנחנו, החברים בוועדה וגם אנוכי, רצינו שיהיה תיקון מפורש יותר, אבל הממשלה הבהירה שהיא לא מתקנת את זה. הם הבהירו – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> משרד הבריאות, זו לא הממשלה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> משרד הבריאות, זה נכון. אבל היועצים המשפטיים הבהירו לפרוטוקול שהדבר הזה ייעשה ביחד. כמו כן טיפלה הוועדה בנושא של אנשים שגרים בעמק אילון – נכון? אני לא טועה הפעם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חבל אילות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> חבל אילות, תודה. מי שגרים בחבל אילות ועובדים באילת או הפוך – העובדים האלה לא יחויבו ב-72 שעות אלא פעם בשבעה ימים לעשות את הבדיקות. בהמשך לאפשרות שנקבעה בהצעת החוק לפטור אדם שיש לו אישור מחלים מקורונה מביצוע בדיקת קורונה בכניסה לאזור, הוועדה ביקשה לחייב את הממשלה לבחון שימוש בכלי זה באופן שיצמצם את הפגיעה בזכויות גם בבואה לקבוע הגבלות אינדיבידואליות בתקנות בתחומים נוספים או בהכרזות על אזור מוגבל. אני רוצה לומר שהצעת חוק שהייתה כאן במליאה לפני כמה ימים הייתה הצעת חוק יותר טובה ממה שאנחנו מביאים היום. ההצעה הזאת היא פרי של פשרה שנעשתה כדי שלא למנוע את משיכת החוק פעם נוספת. לצערנו, בוועדה התברר שהממשלה עדיין איננה מוכנה לכל נושא האופרציה של הבדיקות והדברים הללו. אני אומר דבר אחד: נאמרו פה הרבה דברים בתקשורת בימים האחרונים. האשימו אותי, האשימו את חבריי באופוזיציה ובקואליציה שמשיקולים פוליטיים אנחנו עיכבנו את העניין, ולא היא. עיכבנו כי רצינו תשובות. קיבלנו היום חלק גדול מהתשובות אבל לא את כולן. החלטנו כהחלטה מושכלת לאשר את החוק, מתוך תקווה שהממשלה תדע להתארגן ולעשות את הדברים כמו שאנחנו ביקשנו, כמו שאנחנו רוצים, כמו שמגיע לתושבי – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב, אין שר באולם, עם כל הכבוד. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> היושב-ראש – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> צריך להתנהל בנוהל הגיוני, לכבד את יושב-ראש הוועדה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הפניתי את זה ליושב-ראש. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין שר באולם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> צריך להיכנס שר כל רגע. אפשר להמשיך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מצוין, אז נמתין עד שהוא ייכנס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אפשר להמשיך בינתיים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זאת אומרת אפשר להמשיך? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אפשר להמשיך. ככה קבע יושב-ראש הישיבה, מה לעשות? לכן אני אומר, כל ההתקפות, כל הכותרות בעיתונים, כאילו למישהו היה איזשהו מניע פוליטי לתקוע את העניין הזה של אילת – אחרי ימים שלמים שהוועדה וחברי הוועדה מהאופוזיציה ומהקואליציה היו, וטייבנו את החוק, הפכנו אותו ליותר טוב, למען תושבי אילת, למען תושבי מדינת ישראל כולה. גם בנושא תעודות המחלים, אני עמדתי על הדבר הזה שלא יכול להיות שלמדינה יש כלי שיכול לשחרר גם את הכלכלה, גם את החינוך, גם דברים אחרים, והיא לא משתמשת בו כי היא לא יוצאת מחוץ לקופסה ולקיבעון. לכן היום זה נמצא בתוך חוק הסמכויות, ביחד עם האיים. אני מצר על כך שהממשלה, או משרד הבריאות, לא הסכימו שנכתוב גם שיש לממשלה שיקול דעת לבחון ערים נוספות. אני חושב שזה לא היה נכון, אבל כדי שלא לעכב את התהליך מבחינתנו – ואני מקווה מאוד שלא יתברר שהתהליך הזה יתעכב בגלל שמישהו לא הכין את עצמו לעניין הזה, וזה לא חברי הכנסת, זו הממשלה, וביניהם גם משרד התיירות. לצערי הרב השרה תקפה אותי בימים האחרונים על זה שאנחנו מעכבים, למרות שהיא יודעת טוב מאוד שרצינו דברים שגם היא ביקשה. טייבנו את החוק והגענו היום להסכמות. אני מודה לראש הממשלה ולשר דודי אמסלם, שבזכותם הגענו באמת להסכמות יותר טובות; לא מספיק טובות, לא מספיק טובות, אבל יותר טובות. לכן, חבריי, אני מציע לכנסת לאשר את הצעת החוק הזאת. אין לי ספק, ואני יכול להגיד את זה גם בשם חברי האופוזיציה, שכולם רוצים להעביר את זה. אף אחד לא רצה למנוע את זה. רצינו פשוט לעשות את הדבר הנכון, ולצערי הרב לא הגענו אליו ב-100%, אבל הגענו אליו ב-75% או 80%, תלוי בעיני המתבונן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח הוועדה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, תודה רבה. לחוק הוגשו הסתייגויות על ידי קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הסתייגות של קבוצת סיעת מרצ – חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ויאיר גולן; הסתייגות של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם – חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב, עידן רול ויוראי להב הרצנו; הסתייגות של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת – חברי הכנסת איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, ווליד טאהא, עופר כסיף, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח ואימאן ח'טיב יאסין. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – הסתייגויות. לרשותך עשר דקות. בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, הצעה לסדר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הצעה לסדר? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, תקנונית. ראיתי שאין בבניין אפילו שר אחד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ביקשתי, אמרו לי שבדרך שר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל איך אפשר? מה זה "בדרך"? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שאלתי. אמרו לי שבדרך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם הממשלה אפילו לא שלחה שר אחד מתוך ממשלה מנופחת של 36 שרים, אין אפילו שר אחד לרפואה שיהיה במליאה, שיעביר את חוק אילת, אז זה בושה וחרפה. אני חושב שתקנונית אתה לא יכול להמשיך ולקיים את הישיבה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אולי שרת התיירות או שר הבריאות? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין שרת תיירות. אין שר בבניין. על מי אתם עובדים פה? אין שר בבניין. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני בדקתי ואמרו לי שבדרך שר. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אולי מגיעים משלוחים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני, אין שר בבניין. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אלי, הם התירו את המשלוחים, אפשר להביא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אלי, אמרתי שבדקתי ואמרו לי ששר בדרך. בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – סגור את הישיבה. אין שר בבניין. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני עושה הפסקה עד שייכנס שר. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 21:12 ונתחדשה בשעה 21:16.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נכנסה השרה אורית פרקש הכהן. אנחנו אומרים לה תודה רבה, ואני מחדש את הישיבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. אלי, אלי, אנחנו מספיק עייפים ומספיק ערניים. על תעיר אותנו יותר מזה, אנחנו עוד רוצים גם לישון הלילה. תודה. עשר דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא מבין למה אתם כועסים שלא היה שר במליאה. פשוט השרים לא ידעו, אף אחד מהם לא ידע שהממשלה התירה לוולט להתחיל לעבוד, ולא היו משלוחים, אז מתוך 36 שרים לא טרח אף אחד לשבת פה ולכבד – לא אותנו, את החוק שהממשלה "נלחמת", במירכאות כפולות ומכופלות, להעביר. ממשלה כושלת, לא מקצועית, לא עניינית, ותכף אני אפרט. כי מי שלא הבין כמה היא לא מקצועית, לא עניינית ולא מחוברת לקרקע המציאות ולא אכפת לה מכלום – דיבורים כמו חול ואין מה לאכול, לא באילת ולא בהרבה מקומות אחרים, אבל דיבורים גבוהה-גבוהה יש. ראיתי את כולם מתראיינים. ראיתי שרת התרבות מתראיינת אתמול בערוץ 12, מדברת גבוהה-גבוהה. ראיתי את השר אדלשטיין מתראיין, מדבר גבוהה-גבוהה בשם הבריאות, האמונה והשליחות. ראיתי היום גם סרטון שהפיץ ראש הממשלה בטוויטר, פה במרפסת הכנסת: איך הם הצליחו, איזה יופי, איזו עוצמה, איזו נחישות – איזו אפסות. איזו אפסות של ממשלה. ממשלה פשוט ביזיון. ואני אתן לכם הסבר קטן – הינה, גם שר הבריאות מכבד אותי. רק שנייה, שר הבריאות מכבד אותי, אז אני אסביר ואחזור למען שר הבריאות, שנכנס עכשיו: ביזיון כזה לא ראיתי הרבה זמן. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שר הסגר הגיע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל החוק הזה שנמצא בפנינו הוא חוק שאנחנו בעדו ונלחמנו בעדו. ניסינו לעשות זה בשכל, שקצת חסר – אדוני עושה תנועות יד. אני מאוד אוהב שהוא עושה תנועות יד, זה מוסיף נופך של ממלכתיות. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> אני עושה תנועות יד בשם 60,000 תושבי אילת – – – << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני לא אעשה לך תנועות יד, אני פשוט אדבר אליך ואסביר לך מדוע אתה נכשלת, נכשל ולא מתאים, בלי לעשות תנועת יד, במילים. ככה נוהגים בכנסת. אתה לימדת אותי בכנס, כשאני נבחרתי בפעם הראשונה. אמרת: פרלמנט זה parler, אז בלי ידיים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתפטר. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אומר שהחוק הזה היה צריך להגיע ביום רביעי שעבר. ישבנו בוועדת החוקה, וביום רביעי שעבר בלילה שר הבריאות משך את החוק הזה. הוא משך אותו גם כן בתנועת יד, במשיכה. אבל לאחר מכן החוק שהיה לפני שבוע הגיע אתמול לוועדה, ואתמול, בסיום דיוני הוועדה, אמרתי ליושב-ראש הוועדה, שאלתי אותו שאלה – או יותר נכון אמרתי אמירה לכל חבריי בוועדה. אמרתי: האם אנחנו עדים לאיזושהי הצגה שבה אנחנו סטטיסטים, ומחר אנחנו נראה את בנימין נתניהו, את שר הבריאות, את דודי אמסלם, את יושב-ראש ועדת חוקה ואת שרת התיירות – לא זוכר אם היא הייתה בסרטון, כן או לא – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היא לא הייתה בסרטון. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אה, היא לא הייתה בסרטון. – – מתחבקים? ואכן, פתאום זה קרה היום וראינו סרטון. כל זה קרה לפני שהתכנסה ועדת החוקה. אמרתי את זה אתמול ליושב-ראש הוועדה. אם אנחנו בהצגה אז אני מרים את המסך אתמול; היום ראינו את המופע אבל אתמול תיארתי את המופע שנראה היום. אבל היום הורם עוד מסך. המסך שהורם היום הוא מסך שהתחיל ונגמר בשאלה אחת פשוטה שלי בוועדה את אנשי משרד הבריאות: האם מערך הבדיקות הזמניות מוכן? התשובה שקיבלנו, כבר שבועות אחורה: כן. התשובה שקיבלנו היום: לא. וכשעלה סגן השר יואב קיש שאלתי אותו ישירות, אדוני השר אדלשטיין, את השאלה הזאת. והתשובה שהוא אמר: לא. וכמה זמן ייקח לקבל את התשובה שהמערך הזה יהיה מוכן? אני לא יודע, תשאלו שם את פיקוד העורף. כל מיני סיפורים ומעשיות. מיישעס. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מנכ"ל מד"א. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל יש רק נתון אחד שהוא הכישלון הקולוסלי המקצועי של משרד הבריאות, של שר הבריאות, של יושב-ראש ועדת החוקה, של שרת התיירות ושל ראש הממשלה ושל הממשלה הרעה הזאת – שהם פשוט לא יורדים לפרטים. למה לרדת לפרטים אם אפשר לצייץ בטוויטר ולהתראיין? אז לא בדקו את הדבר שהוא היסודי בתפיסה של החוק הזה, שכל תייר שרוצה להגיע לאילת צריך לבוא עם בדיקת PCR מאושרת ל-72 שעות. אחרים, המוחרגים, שהם תושבי העיר או עם צרכים מיוחדים – ויש רשימה שלמה – יש בדיקה זמנית. והקונסטרוקציה המשפטית היא שאם זה לא קיים, יש בעיה בהכרזה. ככה לא אני כתבתי – ככה כתבו החכמים הגדולים, הנבונים, שכמו שהשר אמר, רוצים להציל 60,000 תושבים. אתם לא רוצים להציל, אתם רוצים להתראיין, כי אם אתם הייתם רוצים להציל הייתם עושים עבודת מטה ויודעים ששום דבר לא מוכן ממה שאמרתם ואתם פשוט מבלבלים את המוח לאזרחים. אז מה שקרה – בואו, אני אספר לכם את המשך הסיפור. ישבו חברי האופוזיציה – ופה אני מתקן את יושב-ראש ועדת החוקה. ועדת החוקה מתנהלת עם יושב-ראש ועדת חוקה מדגל התורה וחברי האופוזיציה. חברי הקואליציה לא שם. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כמו גם עכשיו. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הם באים כשקוראים להם להצביע. חלק גם שואלים מה צריך להצביע, חלק כמעט מתבלבלים, וכמעט נפלה ההצבעה בגלל זה. עכשיו, זה לא רק שהשרים צריכים להגיע עם וולט לחוק שהם רוצים, גם חברי הכנסת צריכים להגיע עם וולט. אין הסבר אחר לביזיון המקצועי הזה של משרד הבריאות. פשוט ביזיון מקצועי, ביזיון שאי-אפשר לספר עליו סיפורים וגם אי-אפשר להתראיין במתק שפתיים בערוצים השונים – לא ב-12, גברתי השרה, לא ב-11, לא ב-13, לא בכל הערוצים. לא, לא, שם זה לא עובד. בסוף צריך לייצר מערך של בדיקות מהירות שסגן השר יואב קיש אמר שהוא איננו קיים היום. איננו קיים. ולמרות הכול גילינו אחריות פה, חברי האופוזיציה שיושבים, ואמרנו, אנחנו מעבירים את החוק הזה, והחוק עבר בוועדה פה אחד. אני קורא לכל מי שנמצא פה להצביע בעד החוק הזה, ואם יש לו גם קצת, מה שנקרא, נשמה טובה, הוא גם יקרא את ההסתייגויות ויראה שאולי נכון להצביע גם עבור ההסתייגויות. אני לא תולה בזה תקוות, כי אם אתם לא קוראים את החוק שחוקקתם בוודאי לא תקראו את ההסתייגויות שאנחנו כתבנו, אבל גם אם הן ייפלו, אנחנו בעד החוק הזה. אני מפה רוצה להגיד משהו לתושבי העיר אילת. אומנם גרתי שם רק שנתיים, אבל אני יודע כמה זה רחוק מהמרכז, ואני יודע כמה זה קשה, ואני מבין מה המצוקה. הייתי שם ביום ראשון האחרון וראיתי מה קורה שם, ואני אומר לכם, תושבי העיר, העיר הזאת תיפתח עם החוק הגרוע הזה. היא תיפתח, והדברים יואצו, כי כל הפשלונרים והביזיונרים, מראש הממשלה בנימין נתניהו ועד ראש הממשלה החליפי בני גנץ, שאמר: אנחנו נפתח את העיר, בעזוז ובעוז – כולכם אמרתם, אבל להגיד לכם משהו? מי שעשה בסוף את החוק הזה זאת האופוזיציה. זאת המציאות הקשה. חבריי בקואליציה, אתם תצביעו בעד חוק שטויב, טופל ושופר, למרות שלכלכתם ודיברתם סרה, על ידי האופוזיציה, בזמן שאתם בקואליציה – כל השרים והרוזנים, כל בעלי התפקידים והשררה, כל יושבי השולחנות הקדמיים פה שלא באים לעבודה, כל אותם חברים נכבדים שלא קוראים מה שאתם עצמכם כותבים, כל אלה שבאים ומתראיינים ומספרים כמה הם טובים וכמה הם נאצלים ואיך הם מצילים את המולדת, ואותו ראש ממשלה חליפי, ואותו ראש ממשלה שאמור להיות חליפי אם הם לא יתחלפו או כן יתחלפו – מדברים גבוהה-גבוהה ולא עושים דבר לטובת אזרחי המדינה, דבר אמיתי, של ממש. יש אפשרות לעשות מעשה טוב ומעשה נכון. אנחנו נעשה אותו היום בכנסת. אנחנו נצביע בעד פתיחת העיר אילת למרות הממשלה, למרות הביזיון הגדול שלה, למרות האפסות שלה, למרות שהם אינם יודעים איך לנהל, למרות שהם רבים ומסוכסכים ביניהם. למרות כל הדברים האלה אילת תיפתח, והעסקים ייפתחו, והיא תמשיך לשגשג למרות הממשלה הרעה הזאת. כי מגיע לעשות טוב לתושבים המצוינים האלה – למרות הממשלה הזאת ולמרות מה שקרה בוועדה ולמרות כל הדברים האלה. ואני חוזר על ה"למרות" הזה כי אני יודע שכל דבר שאני אומר מרתיח אותם קצת יותר: איך יכול להיות שהחבר'ה שם בטריבונה מנהלים אותנו טוב יותר מאשר אנחנו, עם כל העוזרים והיועצים? וכן, כן, שרת התיירות, אתם חבורה של פשלונרים שלא מעניין אתכם כלום חוץ מהכיסא. וגם אותך לא מעניין דבר וחצי דבר – – << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> לא מעניין חצי דבר? עבדתי על החוק הזה קצת יותר ממך. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – כי אם היה מעניין אותך, היית מגיעה לדיוני הוועדה, ולא מגיעה בוולט להצבעה. זה מה שהיה נכון לעשות. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> קצת צניעות. קצת צניעות. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז תעשי את הדבר הכי נכון שאת יכולה לעשות עם שר הבריאות, ותגידו לכל עם ישראל: נכשלנו, אנחנו הולכים הביתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ', תודה רבה. בשם חברי קבוצת הרשימה המשותפת, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> – – – לא דאג לזה שהכול יתעכב ביומיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לדעתי זה שווה ציוץ, גברתי השרה. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> אני רואה שזה נורא כואב לך, יואב. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני רואה שאת מתעסקת בטוויטר – – << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> תשתה כוס מים, תשתה כוס מים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – במקום בתושבי אילת. מתעסקת בטוויטר. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו התעכבנו במליאה עכשיו – קודם כול בוועדת החוקה, מכיוון שהייתה רוויזיה שביקשנו אני וחברי עופר כסיף וניצן הורוביץ וגם יואב, על אי-פתיחת מתחם קניות – מה שנקרא מתחם קניות פתוח או ביג. אנחנו הצגנו את הרוויזיה וחיכינו להצבעה, ולא הייתה הצבעה; ישבנו וחיכינו, וכבוד יושב-ראש ועדת החוקה לא קיים הצבעה. למה? כי לא היה רוב לקואליציה. ואז, אחרי רבע שעה, 20 דקות, הוא הכריז על הפסקה בוועדת החוקה לעשר דקות. עברו עשר דקות, 20 דקות, 30 דקות – אין, לא מקיימים ישיבה. אחרי כחצי שעה, 40 דקות, חוזרים, ואז הוא אומר: אני לא יודע על מה אנחנו מצביעים, לא מצביעים, מצביעים על כל התקנות בבת אחת או שמפצלים. ואז חברי יעקב אשר נועל את הישיבה. למה? יש לכם רוב – תפילו את זה. אבל אתם לא רוצים להיראות בפני הציבור כאילו כמי שמפילים את העניין הזה של מתחמי ביג. אבל האמת היא שאתם הפלתם וסגרתם את מתחמי ביג. הציבור שרואה אותנו עכשיו, שיבין שמתחמי ביג לא נפתחו רק בגלל שהיום לא הייתה הצבעה בוועדת החוקה. ואותו דבר, אותה פארסה קרתה עם חוק אילת. אתמול עבר חוק בוועדת חוקה פה אחד. באנו לכאן, ואז הממשלה מגישה הסתייגויות. לאחר שהכנסת דחתה ברוב קולות את ההסתייגויות האלה, שר הבריאות משך את החוק הזה. היום חזרנו, ואז פתאום אנחנו חוזרים להצעת החוק המקורית, רק על אילת ואזור ים המלח, עין בוקק. אפילו את הסמכות שרצינו – הרי בסך הכול מה רצינו, מה תיקנו, ואיזה הסתייגויות אנחנו עכשיו מגישים? שתושבי אילת וכל מי שצופה בנו ידעו על מה אנחנו מסתייגים: אנחנו רוצים לתת סמכות לממשלה, לך, כבוד שר הבריאות, להכריז על אזורים נוספים, אם תראו לנכון. אף אחד לא מחייב אתכם, אף אחד לא מכריח אתכם. אתם אפילו לא רוצים את הסמכות הזאת. אנחנו ביקשנו, למשל, להוסיף את אזור נצרת, ויש חברי כנסת שביקשו להוסיף את טבריה, ואתם תחליטו כממשלה, אבל אפילו את הסמכות הזאת אתם לא רוצים לקבל. דבר שני, ויותר חשוב: עכשיו הפתיחה היא אך ורק לבתי מלון ובריכת שחייה ומתחמי אוכל בתוך בית המלון לאורחי בית המלון. אין פתיחה של מסעדות ואין פתיחה של בתי עסק באילת חוץ מבתי מלון. מה שביקשנו, כבוד השר, שר הבריאות, ושרת התיירות – – – << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> כנראה שאתה קורא איזה חוק אחר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אותו חוק, זאת ההסתייגות. אז תגיד לנו שאתה מסכים להסתייגות. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> להסתייגות אני מסכים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז בסדר, אז נצביע על ההסתייגות וגמרנו עם זה. מה שאנחנו רוצים זה שאם באמת פותחים, עם כל הבדיקות, וכל אחד שיגיע יציג בדיקה שלילית – נכון שלא יהיו בדיקות מהירות, כפי שהסביר לנו כבוד סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. אלה ההסתייגויות שלנו, ובכל זאת אנחנו בעד הפתיחה ואנחנו בעד החוק. הצבענו פה אחד ונצביע גם עכשיו במליאה פה אחד בעד חוק אילת. רצינו שהממשלה תשקול עוד אתרים ומקומות נוספים, בגלל זה הגשנו את ההסתייגות הזאת, ואנחנו מבקשים להצביע על ההסתייגות ועל החוק. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. כבוד השרה, רוצה לומר כמה מילים? בבקשה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, עופר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש עוד שניים, עופר ואלי אבידר. עופר כסיף, בבקשה. אלי, אתה אחריו, אם אתה רוצה לרדת בינתיים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אוותר על זכות הדיבור. אני לא רוצה להרבות מחלוקת בעם ישראל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עופר? עופר כסיף, בבקשה. חברי הכנסת, הסתיימו הנאומים. עופר קיבל עכשיו הודעה שהוא צריך להיכנס לבידוד. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> רפואה שלמה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הוא לא חולה, הוא לא חולה, אולי אולי אולי – נאחל לו בריאות והצלחה. כבוד השרה אורית פרקש הכהן, בבקשה. << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני גם מבקש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא מסכמת? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> היא מתערבת. אחריה גם השר יעלה לסכם. << דובר >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לילה טוב, ערב טוב. קודם כול לעשות קצת סדר: אני לא שרה תורנית, אני הגעתי מאמצע דיוני הקבינט הביטחוני, כך שלא היה פה שום זלזול באף אחד או באף חבר כנסת. כל היום עקבתי אחרי כל מה שהתרחש בוועדות, והייתי בקשר שוטף בכל הסוגיות שעלו בהן, ואני גם אתייחס. שנית, וזה מה שחשוב בעיניי, אני שמחה ומברכת את כולם על שהפארסה הזאת הסתיימה, שהאירוע המיותר שעברנו כולנו אתמול בכנסת נגמר ושחזרנו למסלול. ולא, החוק הזה שעובר היום אכן חזר למתכונת המאוזנת, הממשלתית, כפי שהיה צריך להיות. זה ממש לא חוק גרוע, זה ממש לא חוק נוראי, וחבר הכנסת סגלוביץ', שכינה את כולנו בממשלה בשמות שלא מכבודי לחזור עליהם, אפילו לא נשאר כדי לשמוע את התשובה, אבל כנראה שלו יותר חשובים הציוצים בטוויטר ובערוץ 12. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא למעלה, שומע אותך, מקשיב. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני פה למעלה. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אז אני אתייחס גם אליו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חוק גרוע. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> החוק שעובר היום הוא חוק מאוזן שנותן מענה לעשרות אלפי ישראלים – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – במקומות מוגדרים ברחבי הארץ בתקופה מורכבת, ואנחנו בכוונה כממשלה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה רק באילת. מה ברחבי הארץ? זה רק באילת. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> באזור אילת וים המלח. – – בגלל שמדובר במערכה ובתהליך כל כך מורכב, וחלק מהדברים התבררו היום בוועדה – לא, הכוונה לא הייתה לפתוח באופן אוטומטי כל עיר שעולה בראשו של כל חבר כנסת, גם אם זה חשוב, גם אם היינו רוצים לעשות את זה – עשינו כאן איזון מתואם ומוסכם בממשלה, עם השיקולים הבריאותיים, בין השיקולים של ענף התיירות ובין השיקולים של הכלכלה, ואם הדבר הזה יצליח, ואמן שהוא יצליח, כולנו ניהנה מזה. אני הייתי ישירה. מי שהגיע להשתתף בדיון בוועדת החוקה, בדיון הראשון – דיברתי דברים נכוחה. אמרתי שהחוק הזה הוא בכוונה מוגדר ומרוסן, כי זה מה שאפשר היה להעביר בממשלה במצב התחלואתי הזה, במגבלות הרפואיות הקיימות, ושאני כשרת תיירות קיבלתי החלטה קשה: לתת חמצן למעל 50% – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רק רוצה להזכיר לך, הוא לא חוק ממשלתי. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – ממספר הלינות בתיירות הביתית במדינת ישראל – לעיר אילת, הגדולה, שנמצאת במצוקה חברתית ובקריסה כלכלית. ומה קרה? בסוף הפארסה שהתנהלה אתמול הייתה, וחזרנו לאותו החוק, לאותם עקרונות, והכי לגיטימי לממשלה לבוא ולומר – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שר הבריאות, היא מדברת על הפארסה שלך, לא שלנו. פארסה. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – גם לכנסת: אם אנחנו מרגישים שעובר חוק שפורם את העקרונות הבריאותיים שאנחנו מוכנים להיות ערבים להם, אנחנו מושכים אותו, וכך נעשה. בעבודה מאומצת הגענו להסכמות. הינה חבר הכנסת גינזבורג. אני רוצה להודות לך, אני רוצה להודות לשר הבריאות, וכן, אני רוצה להודות גם ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אשר. אני יודעת שהשמעתי ביקורת מאוד נחרצת על העובדה שהכניסו וכרכו בחוק הזה – וזאת אחת הסיבות שהוא נפל אתמול, וזו האמת – סוגיה שנקראת תעודת מחלים, שגם אם היא חשובה, שגם אם היא ראויה, שגם אם צריך ללבן אותה, זו לא הייתה האכסניה, זה לא היה העיתוי ולא היה מקום להחזיק את כל ענף התיירות בשבי בגלל הסוגיה הזאת. אז אני מתנצלת אם פגעתי בך. יש לי הערכה אישית עמוקה אליך, אבל חשבתי את זה, ואני שמחה שהגעתם לעמק השווה בדבר הזה. ואני גם השמעתי ביקורת על חבריי באופוזיציה. אני חושבת שעכשיו, כששמענו את חבר הכנסת סגלוביץ', אני חושבת שכל מילה שאמרתי היא בסלע. במקום לגלות אחריות – גם אופוזיציה בתקופת משבר יכולה לגלות אחריות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> את שרת ברכה לאופוזיציה, ברכה לאופוזיציה. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> גם האופוזיציה יכולה לשים את הפוליטיקה מחוץ לכול. לבוא ולהגיד לשרת תיירות ולשר בריאות, שמשקיעים בנושא הזה שבועות ושעות: דיבורים כמו חול ואין מה לאכול, מבלבלים את המוח, פשלונרים וביזיונרים? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ברכה לאופוזיציה. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אז אני חושבת שהדברים האלה מבטאים את מי שאמר אותם יותר מאשר אותי. אני מעריכה כל אדם באשר הוא. אף אחד לא יחלק לי ציונים על כמה אני עבדתי על החוק הזה וכמה אני עבדתי כדי שבממשלה, לצד משרד הבריאות – להזכירכם, בשלב כל כך מוקדם של סגר שני – יסכימו לעשות את הניסוי הזה. אני גאה בהישג הזה ואני גאה בכך שהממשלה אישרה את החוק ואני גאה בזה שאנחנו היום מחברים ומעבירים סוף-סוף את החוק הזה. חבל על הזמן שעבר, כי כל יום שעובר, לא חוזר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תהיי גאה ותתפטרי מהתפקיד שלך. תהיי גאה ותתפטרי. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אנחנו רואים בזה חשיבות גדולה ורבה, חשיבות גדולה. אני חושבת שחשוב מאוד שהחוק הזה עובר באותה מתכונת מרוסנת ואחראית שאני, בשם הממשלה, ביחד עם שר הבריאות, הגשנו והעברנו בממשלה. אני שמחה שגם חבר הכנסת אשר הגיע להסכמות בסוגיה שלו – שהדבר הזה יידון וילובן אבל בנפרד, ולא בצורה שתתנה את פתיחת העיר אילת ואזור ים המלח, ותיתן חמצן לענף התיירות. ואני שמחה שבסוף הענייניות ניצחה פה את הפוליטיקה. עכשיו לגבי המהות. שמעתי שהעלו היום שאלות לגבי המנגנונים ולגבי הכול. קודם כול, העברת החוק היום היא צעד הכרחי וחשוב, אבל היא לא הצעד האחרון שאנחנו כממשלה צריכים לעשות כדי שהדבר הזה יקרה. הצעדים הבאים הם להעביר את החוק הזה – באמצעות הסמכות שקבינט הקורונה מקבל להעביר הכרזה על איים ירוקים, על אילת ועל אזור ים המלח, כפי שאנחנו בממשלה הובלנו ועשינו, ואני שמחה שזה קורה. ההכרזה כבר מוכנה. הטיוטה שלה נמצאת אצל הגורמים המקצועיים. החוק גם קבע הליך של הידברות עם ראשי המועצות – עם ניר ונגר, ראש מועצת תמר, עם ראש העיר אילת. ההתייעצות הזאת, ההידברות הזאת נעשתה איתם כדי לחסוך זמן. המכתבים נמצאים והם יועברו, ביחד עם החבילה של הדברים שצריך לכתוב, לממשלה. הבנתי שיש סוגיה של בדיקות שהועלתה היום בוועדת החוקה. אני מדגישה: לא מדובר על הבדיקות שהתיירים יצטרכו לעשות כדי להגיע לעיר אילת. הדברים האלה ייעשו מראש ברחבי המגורים שלהם, בעיר שלהם. האנשים, הישראלים, עשרות אלפי המבקרים הישראלים שאנחנו מחכים ומצפים להם בעיר אילת ובאזור ים המלח – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – יעשו את הבדיקות האלה באזורי המגורים שלהם ויצאו לדרך. ראשי המועצות מכינים את המחסומים שייבנו. הבנתי שראש העיר אילת הקצה לצורך תפעול של הדבר הזה איש מיוחד שיארגן את כל האירוע. אבל האירוע הזה הוא אירוע מורכב. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> חשוב לי לומר שהוא אירוע מורכב. ולכן אני רוצה לומר שהבעיה שעלתה היום בוועדת החוקה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> שנייה. אני למדתי משהו אחד בקריירה המקצועית שלי – שמי שאין לו מה לומר פשוט צועק. אז אני מבקשת שתיתנו לי להשלים ותצעקו אחר כך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – החוק, אפילו. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> בסדר. עכשיו מבחינת התהליך. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> מה, מרגי? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> מה זה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – אני עושה לך ככה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> יעקב מרוצה מהנאום שלך. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> יעקב מרוצה ממני. השתפרתי. אז זו מחמאה. תודה רבה, חבר הכנסת מרגי. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – בעד החוק. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> עכשיו, לגבי – ואני גם החמאתי לך, חבר הכנסת אשר. לגבי הבעיה שעלתה היום בוועדת החוקה, לגבי הבדיקות המהירות שאנשים יצטרכו לפי דרישת משרד הבריאות פעם בשבעה ימים, בגלל הכניסות התכופות לעיר אילת: הבנתי שעלתה בעיה של מימון – לא של הבדיקות עצמן; את הבדיקות, את התוצרים של הבדיקות, יספק משרד הבריאות; של התפעול של האוהלים, של המתחמים, התפעול שיבוצע על ידי מד"א או על ידי פיקוד העורף. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, רק אין לכם מושג מי בודק. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> אז אני מצהירה כשרת התיירות – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד עכשיו אין לכם מושג. << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – שמשרד התיירות ישב מייד מחר, או אפילו הערב, עם נציגי הרשויות המקומיות – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה שנוסעים לסוף שבוע, מה זה קשור בכלל? << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – עם אילת ועם מועצת תמר. אנחנו נסייע במימון של התפעול של מערך הבדיקות המהיר באזורים האלה שבהם מדובר. אנחנו נסייע במימון של הדבר הזה, ואנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שהדבר הזה יצא לפועל. גם אם זה ייקח עוד קצת זמן וגם אם זה ייקח זמן מועט, לפחות אני שמחה שהפארסה המיותרת הזאת נסתיימה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << דובר_המשך >> – – ואנחנו יכולים להוציא את הדבר הזה לפועל. אנחנו מחויבים, ואני מחויבת, לעשות כל מה שנדרש. התהליך הזה מורכב, ולכן, בעיניי, גם אם זה ייקח עוד יום-יומיים – ואני יודעת שלא אוהבים לשמוע את זה – כדאי לעשות את זה כמו שצריך. ואני שבה על ההצהרה של משרד התיירות, שאנחנו נסייע במימון של מערך הבדיקה הזאת, המהירה, שתהיה, ואנחנו נפעל בזה בצורה מיידית ככל שהחוק הזה יעבור, בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. כבוד השר יולי אדלשטיין, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תחזירו את אסף זמיר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אחרי השר יעלה לסיכום יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אקח את העצה של חבר הכנסת אלי אבידר. יש לי הרבה דברים לומר על מה שהתרחש כאן ביומיים האחרונים, אבל אני לא רוצה להרבות מחלוקת בישראל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוה, כולנו תלמידים שלך, אלי. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> רק דבר אחד אני רוצה לומר. אני באמת – אני לא רוצה לומר שחינכתי, מגיעים לכאן נבחרי ציבור בדיוק כמוני, אבל במשך שנים יעצתי לחברי כנסת חדשים שנבחרו לכנסת איך להתנהג, מה לעשות, מה לא לעשות. חלק קיבלו את עצותיי וחלק פחות. מעולם לא לימדתי אף חבר כנסת לשקר, לא מדוכן הכנסת, לא בוועדה, לא בשום מקום אחר. לא חשוב מה להט הוויכוח, לא חשוב מה חילוקי הדעות, אם יש לך דעות, אתה יכול להציג אותן בלי לשקר – לשקר גם אל תוך המצלמה, לשקר לציבור. אני רוצה לפנות לתושבי אילת ולומר: סוף טוב הכול טוב. אנחנו היום החלטנו – עוד כמה דקות, אחרי שנצביע – להחזיר את החיים לעיר אילת, הסובלת מאבטלה, העיר שבעצם אין לה חיים אם אין תיירות. החוק הזה נועד להציל את אילת. על הדרך גם הצלחנו לעזור לאזור המלונות בים המלח. אני שמח מאוד על כך – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – תיירות – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אני שמח מאוד שבסופו של דבר כל הניסיונות של כל מיני אנשים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> – – אני לא יודע מאיפה השנאה הזאת לאילת אצל חלק מן האנשים – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> – – אבל כל הניסיונות להלביש על החוק הזה אזורים נוספים, דברים נוספים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> – – אתם יודעים מה, אפשר. אפשר לרצות לעזור לכל מיני דברים נוספים, אבל לא על חשבון אילת, שאו-טו-טו הייתה קורסת ללא החוק הזה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היא כבר בקריסה. << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אני שמח שבסופו של דבר החוק מדבר על אילת ועל ים המלח. אני שמח שבניגוד לכל מיני דברים ששמענו, לא רק בתי מלון ייפתחו באילת אלא כל המעטפת התיירותית, כפי שמלכתחילה היה כתוב בהצעת החוק הממשלתית. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזה מלכתחילה? איזה מעטפת תיירותית? מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> בכל מה שקשור ליכולת של האנשים לבלות באילת, ליהנות באטרקציות – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> – – במסעדות, בדברים נוספים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזה מסעדות? << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> – – אנחנו מאוד מאוד נשמח לראות את העיר תוססת בלי לפגוע בבריאות הציבור – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – על מה – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> – – על פי הכללים, על פי הכללים שיקבע משרד הבריאות – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזה כללים? << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> – – וכפי שהחוק שיעבור כאן עוד כמה דקות קובע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – הסתייגויות? << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> ואנחנו באמת נשמח מאוד להפעיל, נוסף לבדיקות הרגילות – ומצידי כבר הערב מי שמעוניין עוד השבוע לנסוע לאילת יכול ללכת להיבדק – נוסף לבדיקות הרגילות, נוסף לאישור מחלים, אישור החלמה, אנחנו מקווים מאוד להכניס גם את מערך הבדיקות המהירות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אה, זה נפתר? << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> ולכל הדברים האלה, לכל הדברים האלה תהיה יכולת, תהיה אפשרות, לעזור לאילת לקום על הרגליים, לתושבי אילת לקום על הרגליים, ולאזרחי ישראל – שכרגע, כידוע, המדינות לרוב אדומות ואין אפשרות לטוס לשם – להגיע לאילת ולפחות קצת לנפוש בתקופה הקשה הזאת, תקופת קורונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << דובר_המשך >> אני שמח שבסופו של דבר התגברנו על המכשולים והכשלים והצלחנו לעזור לאילת. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין מסעדות, אין בדיקות – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השר, תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש הוועדה, יסכם את הצעת החוק. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, לא הבנו מי שיקר, ואני לא איכנס לנושא הזה, כי זה לא יכבד – – – << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> אתה הבנת מי שיקר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא, אני הבנתי בדיוק, אדוני. אתה התנהגת בבריונות לפני יומיים כשמשכת את החוק הזה. זה יכול היה לעבור. אתה התנהגת בבריונות כדי להראות שכשמשנים לך אות בחוק, אתה תהיה חזק. 60% במצפה רמון מתפרנסים מתיירות ואתה לא רוצה לתת להם. מה הבעיה לתת לצפת? מה הבעיה לתת לטבריה? הרשות המקומית יודעת לבודד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר. חבר הכנסת אלי אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא מבקש הודעה אישית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר. בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים והשרות – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזה שרות? שרה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שרה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שר ושרה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שר ושרה. ביחד זה שרים או שרות? לא יודע. לא משנה. קודם כול אני רוצה לומר – אני מבקש הקשבה. חשובה לי הקשבה עכשיו. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – עזוב – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מרגי, אתה מלמד אותי להיות היושב-ראש המיתולוגי, כמו שאתה כבר נהיית. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אילת. אילת. אילת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> דקה, בבקשה. יעקב, תודה. חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, שמעתי את הנאום. לא הייתי כאן, אבל שמעתי את זה מאחורי הקלעים. קודם כול, תודה על מה שהודית לי, אבל אני חייב לתקן כמה דברים, כי אני מאוד מאוד לא אוהב את השימוש במילים האלה, פארסה, וכל מה שהיה פה. לא הייתה פה פארסה. אני רוצה, עם כל הכבוד, למרות שאני אדם חרדי, ואפשר להדביק עליי כל דבר – זה נדבק טוב, אני לא יודע למה, עליי ועל חבריי, נדבק טוב; זה כואב לנו מאוד, עד לשד עצמותינו, אבל כבר התרגלנו. כבר התרגלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מבקש שקט, אם אפשר. אדוני היושב-ראש, תעזור לי שיהיה שקט. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אתה לא שומע את השקט. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אבל כבר התרגלנו. אלי, אני רוצה שתקשיב. אני רוצה שתקשיב ואני רוצה שלא תפריע – שתי בקשות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב, אני שלושה ימים הקשבתי, והתקפלת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני יודע. אני יודע. התקפלתי, אני יודע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, התקפלת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני יודע. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בשביל סרטון בפייסבוק התקפלת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ידעתי שהסרטון הזה יעלה לי ביוקר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נכון, סרטון לפייסבוק, וגרמת לה להוציא חיוך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אמרתי את זה בתחילת הדיון, אבל עכשיו תן לי דקה, דקה אחת, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> סרטון בפייסבוק. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גברתי השרה, הגיע אליי לפני למעלה מחודש סגן שר הבריאות – נדמה לי שאת עוד לא היית בתפקידך כשרת התיירות. הגיע אליי סגן שר הבריאות יואב קיש ושאל אותי, אמר לי שיש הצעת חוק שראש העיר מקדם ושמשרד הבריאות רוצה לקדם את החוק הזה. שאלתי אותו מייד אם יש הסכמה של השר, והוא אמר לי : ודאי. לא הייתי צריך לשאול, אבל בכל זאת, ליתר ביטחון. כשהוא שאל אותי את השאלה הזאת, לא לקח לי יותר מחצי שנייה לענות לו: כן, בוודאי, כי אני, הנציג של יהדות התורה ודגל התורה, ביחד עם חבריי, נאבקנו בשביל אילת גם על שדה דב, ואת יודעת את זה לא כחברת כנסת אלא כאחת שהייתה פה בוועדות במסגרת תפקידים אחרים. נאבקנו, וגם פה ידעתי שאני איאבק. זה לא מביא לי הרבה קולות בפריימריז, חוץ מאת נציג דגל התורה הרב מימון, אבל אנחנו דואגים לכולם. אני באמת דואג לכולם. עם כל הכבוד, אפשר להסתכל גם באתר הכנסת ולראות כמה חוקים חברתיים חבריי ואני עשינו למען כולם. וכן, אפשר לספור גם כמה דברים שעשינו על דברים אמוניים שלנו, ואני לא מתבייש בזה, ולא אתבייש בזה לעולם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יעקב, אתה לא עומד למשפט. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. אל תפריע לי. אתה רק מפריע. תקשיב, אחר כך תגיד מה שאתה רוצה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה הקשר לדיון? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> מה אכפת לך מה הקשר לדיון? אתה אפילו לא יודע מה הדיון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא יודע על מה הדיון? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אתה לא יודע על מה הדיון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני יודע על מה הדיון – הוא על אילת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> יפה. יפה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> קצת כבוד שיהיה לך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מכבד אותך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> גם לשיער לבן מגיע קצת כבוד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מכבד אותך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אם אתה מכבד אותי אז תכבד את עצמך ותשתוק. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הלו. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> הלו. כן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה זו השפה הזאת? אני יושב פה ומקשיב לך. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני יושב פה כבר כמה ימים ולילות, יחד עם החברים שלך, לנסות להביא הכי טוב שיכולנו להביא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל למה אתה אומר לי לשתוק? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> בגלל שאני מבקש ממך, כי אתה מפריע לי באמצע הדיבור שלי, כן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש לי זכות לקריאות ביניים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ממש לא. ממש לא, כשאני מבקש. אוקיי. חברים, תודה. גברתי השרה, ודאי שיש לך חלק בעניין, חלק גדול ולא קטן, אין לי ספק בזה, אני יודע, וראיתי את זה, אבל אנחנו הלכנו על המהלך הזה כולנו, בהסכמתי, ברצוני, והרבה שעות וימים העברנו על העניין הזה, ואת יודעת, כי בחלקם את היית. אבל אני רוצה לומר שהצעת החוק הממשלתית הגיעה חסרה מאוד בכמה דברים. אני מבין גם את הרצון של משרד הבריאות לא להתפרע יותר מדי, מה שנקרא. אני מבין את זה. אמרתי את זה בכל המקומות. אני לא מקנא בתפקיד שנפל לך, אדוני השר, אבל אנחנו ראינו וזיהינו דברים שבהם גם את היית תמימת דעים איתי בעניין הזה. זיהינו דברים ותיקנו אותם. אני רק אזכיר לך. אדוני, אתה יכול לבקש שקט? אני אחרי יום שלם של – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש שקט. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> לא. ממש לא שקט. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבל יש שקט. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> שמה ביציע אין שקט. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יעקב, תאמין לי שיש פה שקט. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מבקש, מה לעשות. לפעמים גם לי – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבל אני אומר לך שיש פה שקט. תאמין לי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אתה מדגל התורה, אתה לא יכול להגיד שיש לי שקט כשאני אומר לך שאין. אנחנו מאותה סיעה, אתה צריך לדבר אותו דבר, יש דף מסרים. אני רוצה להזכיר, ואני אשמח גם אם חבריי יזכירו לי, אבל תיקנו כמה וכמה דברים. הצעת החוק הממשלתית הגיעה אלינו כשתוקף הבדיקות לאנשים שנכנסים, וגם לתושבים, זה 48 שעות. הוועדה, בהסכמת משרד הבריאות, בסוף העלתה את זה ל-72 שעות. פארסה קוראים לזה. זה לא פארסה, זה תיקון אמיתי שגם את תמכת בו, ובצדק. חבל אילות – – – << קריאה >> שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין: << קריאה >> אילות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אילות. מתקנים אותי כל הזמן על זה. חבל אילות. יש למעלה מ-1,000 אנשים שעובדים על המסלול אילת–אילות. תיקנו – שוב, בהסכמה, בסופו של דבר. הוועדה תיקנה. כן, הפרלמנט הזה, יש בו גם אנשים שמבינים דבר וחצי דבר, גם אם לא למדו ליבה, ואם אני לא מבין משהו, אז החברים שלי, גם מהאופוזיציה – גם יואב סגלוביץ' מאיר את עיניי. כן, זו לא בושה, זה כבוד. תיקנו גם את זה, וביקשנו היום גם שיהיה ברור שילדי החינוך המיוחד, שוב על הקו הזה של אילות – הובהר על ידי היועצת המשפטית. ואני רוצה לתקן גם את כבוד השר, אבל יותר אותך, כי את יודעת שזה לא היה: בהצעת החוק, ידידיי – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אורית, תגידי לו שזה לא פארסה. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> לא. התכוונתי לעיכוב הזה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> תכף אני אדבר על העיכוב, כי העיכוב – – – << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> בסדר, הבנתי שזה היה יכול להיעשות אתמול. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברים, עוד רגע, עוד שנייה, הוא כבר גומר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני מבקש. אני מבקש, תנו לי את שלוש הדקות שלי. הרב מרגי, עוד שתי דקות איפוק. בהצעת החוק הממשלתית לא היה – יכול להיות שהייתה כוונה, אבל לא היה שום דברור בכתב על כך שהתהליך של פתיחת המלונות ילווה גם עם המעטפת, והבנו שזו לא יכולה להיות כל המעטפת. הלכנו עם זה, השארנו לשיקול דעת של הממשלה. וכן, בגלל העיכוב והפארסה השגנו גם את זה, והשר ניאות לעניין הזה היום, והכנסנו את זה בצורה נכונה, כשידענו שזו גם הכוונה שלו, שזה יקרה. אני מדבר על המעטפת – זה אומר העסקים, האטרקציות. ראש העיר ישב אצלנו בוועדה ובכה. הוא אמר: אני לא אוכל לחזור לאילת אם פתרתי רק את בעיית המלונאים ולא פתרתי את הבעיה של 60% שאין להם תעסוקה נוספת. אז זאת לא פארסה, זה פרלמנט במיטבו. זה פרלמנט במיטבו. אני אדם מאוד ישיר, ושילמתי על זה הרבה מחירים בחיים, אבל אני עדיין אגיד לך מה כאב לי – יעקב, חבל שאתה מפריע. את אומרת כאן, מעל בימת הכנסת: אני שמחה בשבילך, יושב-ראש הוועדה, שתיקנו את התיקון שלך. התיקונצ'יק שלי. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> לא, על תעודת מחלים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן, תעודת מחלים זה לא שלי וזה לא של דגל התורה. יש למעלה מ-60% מחלימים. לא רק שהם לא חרדים, הם אפילו לא דתיים. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> אבל זה לא שייך לחוק איים ירוקים, וזה לא היה הזמן – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> כן? אז אני אשאל אותך: אם זה לא שייך – אני רוצה רק להגיד לך, מאחר שלא ליווית את הקורונה קודם, שהחוק הזה לא נקרא חוק איים, התיקון נקרא חוק איים. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> נכון. אבל הדבר היחיד שלא היה – – – << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> רגע, תקשיבי. אבל לא הפרעתי לך. לא הפרעתי לך. << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> לא מסכימה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> את לא מסכימה, זה בסדר, אבל יש גם עובדות בחיים, מה לעשות. החוק הזה נקרא חוק הסמכויות, חוק הקורונה הגדול, שקרוי על שמי, לצערי, ואני מקבל על זה ביקורת מחבריי, על חלקים ממנו. וחוק הסמכויות אומר דבר אחד – שהממשלה מקבלת מהכנסת מעטפת של סמכויות דרך תקנות. אוקיי? אני חודש וחצי מבקש ממשרד הבריאות – מבקש ודורש, והוועדה דרשה: תביאו איזשהו מתווה לנושא של המחלימים, מה דינם, איך אפשר אולי להקל, איך זה יכול להקל על הכלכלה. ופתאום זה מגיע בתוך החוק. שמחתי. את שואלת איך זה קשור? כי תעודת מחלים מאפשרת להיכנס לעיר, ובצדק. אז אני כפרלמנטר צריך לבוא ולהגיד: לא מעניין אותי מה שדיברתי קודם, זה נושא אחר, זה נושא שלי? זה נושא חרדי? << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> – – – זה לא היה קשור לאיים ירוקים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> טייבי אומרת לסיים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> אני תמיד שומע בקול טייבי. הפעם לא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא יכול להיות. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר_המשך >> ואני אומר לך את מה שאמרתי לך קודם: תשאלי את אנשי המשרד שלך, שמייצגים את התיירות, כמו שאנשי המשרד של השר מייצגים את הבריאות. תשאלי אותם: האם יושב-ראש הוועדה עזר לכם באג'נדות שלכם או לא? את יודעת שכן. אפילו עשינו את זה ביחד בהתחלה. אבל זה לא פארסה. אני רוצה לסיים בדבר אחד: דווקא העיכוב הזה נתן לכם זמן להתארגן. היינו בטוחים היום בוועדה שברגע שאנחנו מחליטים, הכול מאורגן פיקס. עכשיו, יש דברים שמשרד הבריאות צריך להביא, נכון, אבל יש הרבה דברים שמשרד התיירות או הממשלה צריכה לגרום שיהיו. ולכן אני דוחה מכול וכול את המילה פארסה שניסו להדביק עליי או על חבריי, ואני מתפלל לקדוש ברוך הוא שהפארסה לא תתחיל דקה אחרי שהחוק יעבור ויראו שאי-אפשר לממש אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020 – תשב, תנוח, אחרי כזה נאום. לחוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; קבוצת סיעת מרצ – הם לא נוכחים, אז אנחנו לא נדון בהסתייגויות שלהם; קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם – חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב, עידן רול ויוראי להב הרצנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ודאי, מה השאלה. קבוצת הרשימה המשותפת – כנ"ל, הקראתי קודם את רשימת חברי הכנסת שלהם. אנחנו נעבור להצביע על הסתייגות מס' 1. נא לשבת במקומות. הסתייגות מס' 1, לסעיף 1. אנחנו מבקשים לשבת במקומות. אנחנו מצביעים. מי בעד ההסתייגות ומי נגד ההסתייגות? הצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 6 נגד – 19 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן שישה בעד, 19 נגד. חבר הכנסת יעקב אשר, אתה בעד או נגד ההסתייגות? << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אתה שואל שאלות? נגד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נגד. אז יש לנו 20 נגד, שישה בעד. ההסתייגות לא התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא לשאול. << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים, בבקשה – האם יש כאן מישהו מהרשימה המשותפת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולם בבידוד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כולם בבידוד. ההסתייגות הבאה היא של קבוצת הרשימה המשותפת, אז אנחנו לא דנים בהסתייגות הזאת. הסתייגות מס' 2 היא של הרשימה המשותפת וסיעת מרצ – הן אינן נוכחות פה במליאה אז אנחנו לא דנים בה. לכן בעצם אנחנו מצביעים על סעיף 1, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 15 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 25 בעד – מוסיפים את חבר הכנסת יעקב אשר, אז 26 בעד. סעיף 1 התקבל כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להסתייגויות לסעיף מס' 2, הסתייגות מס' 3, של קבוצת ישראל ביתנו. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? בבקשה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 19 נמנעים – אין ההסתייגות (3) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן חמישה בעד ו-19 נגד. הסתייגות מס' 3, לסעיף 2, לא התקבלה. הסתייגות מס' 4, לסעיף מס' 2 – אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 19 נמנעים – אין ההסתייגות (4) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן חמישה בעד, 19 נגד. הסתייגות מס' 4 לסעיף מס' 2 לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגות מס' 5, לסעיף מס' 2. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 19 נמנעים – אין ההסתייגות (5) של קבוצת ישראל סיעת ביתנו לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן חמישה בעד, 19 נגד. הסתייגות מס' 5, לסעיף מס' 2, לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות מס' 6, לסעיף מס' 2. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 19 נמנעים – אין ההסתייגות (6) של קבוצת סיעת ישראל ביתנו לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן חמישה בעד, 19 נגד. הסתייגות מס' 6, לסעיף מס' 2, לא התקבלה. ההסתייגות הבאה, מס' 7, לסעיף 2, היא של קבוצת הרשימה המשותפת ומרצ – אין נוכחים מהקבוצות האלה, לכן אנחנו לא מצביעים על הסתייגות מס' 7. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כי הרשימה המשותפת ומרצ לא נמצאים פה באולם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה לא שלך. אתה ב-8. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> גם לא ב-8. הסתייגות מס' 8, לסעיף מס' 2, של קבוצת יש עתיד-תל"ם – אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 19 נמנעים – אין ההסתייגות (8) של קבוצת סיעת יש עתיד-תל"ם, קבוצת סיעת הרשימה המשותפת וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן חמישה בעד, 19 נגד, אז הסתייגות מס' 8, לסעיף מס' 2, לא התקבלה. הוסרו כל ההסתייגויות לסעיף מס' 2, ומכיוון שלסעיפים 3 עד 10 לא הוגשו הסתייגויות, אנחנו נצביע על סעיפים 2 עד 10, כולל, כנוסח הוועדה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 21 בעד סעיפים 2–10, כהצעת הוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 2–10, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 25 בעד, ואני מוסיף את הקול של חבר הכנסת יעקב אשר בעד – 26 בעד החוק. החוק עבר בקריאה שנייה. נעבור להצבעה על החוק בקריאה שלישית. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 22 בעד החוק – 25 נגד – אין נמנעים – אין חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 25 בעד, אני מוסיף את הקול של חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש הוועדה, אז זה 26 בעד. נגד – אין, וגם אין נמנעים. החוק התקבל בקריאה שלישית. החוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אתה לא צרוד? << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אני רוצה להודות לאנשים שעסקו במלאכה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת, יושב-ראש הוועדה יעקב אשר, עולה להודות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב, אנחנו נצעק לך קריאות ביניים. לא חבל? למה אתה עולה? למה אתה מודה? ועדה בדיעבד, יעקב. << דובר >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אלי, אני לא נרדם בלי קריאות ביניים. זה מרדים אותי ככה, זה בסדר. חברים, אני רוצה קודם כול להודות לאנשי הוועדה, למנהל הוועדה, לכל הצוות, על העבודה הגדולה והחשובה הזאת – לייעוץ המשפטי של הוועדה עו"ד גור בליי, למנהל שלנו אסף פרידמן, לכל הצוותים. תודה לכולם, וגם לצוותים המקצועיים של כל משרדי הממשלה שהיו. אני רוצה גם להודות ולאחל הצלחה לראש העיר של אילת, שיוכל לחזור אולי עם חיוך – אני מקווה שהחיוך הזה לא יתחלף למשהו אחר, אם הדברים לא יזוזו מהר, ונקווה שיזוזו מהר – ולהודות לכל מי שטרחו, ולחברי הוועדה, מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, שישבו שעות על גבי שעות, והבאנו את החוק הזה, הבאנו את המקסימום הניתן, אבל הוא מקסימום שהוא הרבה יותר טוב ממה שהיה בהתחלה. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בין יוזמי – אולי יוזם החוק הפרטי שהתמזג לתוך החוק הממשלתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אה, סליחה, סליחה, סליחה. רק פרטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה היה המזל שלהם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> זה לא המזל שלי, זה מזל של אילת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, מכיוון שמדובר בשעת לילה מאוחרת ועוד ועדת הכנסת אמורה להתכנס, נעשה את זה קצר, אז אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מודה שאחרי מה שקרה פה בימים האחרונים, מה שנקרא לא רציתי לעשות עין הרע, ואני שמח שהגענו למרות הכול, כשהכול מוסכם, ליום הזה ולרגע הזה. יכול להיות שהייתי רוצה לראות חוק מעט שונה, והייתי משנה מילה פה ומשפט שם, אבל זה חוק של פשרה. במציאות של הפוליטיקה, במציאות של הכנסת, לפעמים חייבים להגיע לפשרות כדי להגיע בסופו של יום לתוצאות אמיתיות. אני חושב שמה שעמד לנגד עיני כל הבית הזה, ואין על כך שום מחלוקת, היו תושבי אילת, תושבי ים המלח, אזרחי ישראל, שגם להם מגיע מקום לנפוש בו, מקום קצת לנוח בתוך התקופה הקשה הזאת – אבל בעיקר תושבי אילת וים המלח, שישבו בבית בידיעה שיש פתרון בהישג יד, והוא מגיע לכדי מימוש. אז אני שמח שהיום הוא יום של בשורה, ואני מבקש להודות לך, שרת התיירות, למרות הכול, למרות כל האמוציות, שנלחמת ופעלת למען החוק הזה, למען המתווה הזה, למען ההנשמה הכל-כך נדרשת לענף התיירות באילת וים המלח, לכלכלת העיר ולעוד אזורים אחרים, שאני יודע שחשובים לך, וגם שם את פועלת ללא לאות. אני מודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת חבר הכנסת יעקב אשר, שעושה עבודה מאוד מאוד מאומצת. עשית כל מה שאפשר כדי שנגיע לרגע הזה. אני יודע כמה היה לך אכפת. ברשותך, אני רוצה להודות גם לצוות הוועדה המסור, שפועל לאורך כל הדרך במסירות ונאמנות ציבורית מרשימה בחוק כל כך משמעותי, חוק הקורונה הגדול, ואם יורשה לי – גם לעוזרים שלי, נמרוד כרמי ועומרי לנדא, על הסיוע ובכלל. להיות שם איתי לאורך כל הימים והשעות זה לא פשוט ולא קל. החוק הזה הוא באמת הזרקת חמצן להרבה מאוד אנשים ותושבים, והוא בשורה לאזרחי ישראל, ואני מאוד מאוד שמח שבעוד זמן קצר, כפי שאמר פה יושב-ראש הוועדה, ראש עיריית אילת מר יצחק – – << קריאה >> יעקב אשר (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> הלוי. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – מר מאיר יצחק הלוי יוכל לחזור לעירו עם בשורה אמיתית לתושבים. בכך מעשה המרכבה, מעשה החקיקה, הסתיים, מגיע לסיומו, ונוכל להכריז בישראל שיש לנו אזור תיירות ירוק או אזורי תיירות ירוקים ובטוחים מקורונה. תודה רבה וערב טוב לכולם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, ביום שני, כ"ט בחשוון התשפ"א, 16 בנובמבר 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:17. << סיום >>