דברי הכנסת

דברי הכנסת ו / מושב שני / ישיבות ק"א–ק"ג / כ"ט בחשוון – ב' בכסלו התשפ"א / 16–18 בנובמבר 2020 / 6 חוברת ו' ישיבה ק"א הישיבה המאה-ואחת של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, כ"ט בחשוון התשפ"א (16 בנובמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת 7 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 7 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו ומרצ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 8 1. כישלון ממשלת ישראל בניהול משבר הקורונה; 8 2. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית; 8 3. המשך חילול מקומות קדושים אסלאמיים ונוצריים 8 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 9 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 14 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 18 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 28 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 32 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 37 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 38 יוסף טייב (ש"ס): 39 יעקב אשר (יהדות התורה): 40 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 41 איילת שקד (ימינה): 42 תמר זנדברג (מרצ): 44 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 45 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 52 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 52 הודעה אישית של חבר הכנסת רם בן ברק 53 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 53 הודעת הממשלה על הפסקת כהונת שר, על מילוי מקום שר ועל העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 54 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 55 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"ט בחשוון התשפ"א, 16 בנובמבר 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי היום הונחו על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020. לדיון מוקדם – החל מהצעת חוק פ/2347/23 וכלה בהצעת חוק פ/2389/23: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – סיוע כלכלי בשעת חירום), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – שינוי מדיניות הביטוח במכוני כושר), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הבחינה העיונית לשם מתן רישיון נהיגה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, משה ארבל, קרן ברק, עופר כסיף והילה שי וזאן; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש – תיקון) (תיקון – קיצור המועד להשבת התמורה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, הילה שי וזאן, יבגני סובה ויצחק פינדרוס; הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (תיקון – מניעת מצוקת אשראי של משקי הבית והשכבות המוחלשות בשל נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הפעלת שירות רכבות בשבת ובמועדי ישראל, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין וחמד עמאר; הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון – תוספת מכסה אישית לגדל בלול בלא כלובים), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ'; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בהוצאות עבודה מהבית בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, ג'אבר עסאקלה, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב יאסין וישראל אייכלר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (משיכה מקרן השתלמות) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק קביעת אזורי עדיפות, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק מס קנייה (טובין ושירותים) (תיקון – הפחתת מס על רכב), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – שיעור מס מופחת על מוצרי מזון בסיסיים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק ליישוב תחת איום מיידי (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין וחמד עמאר; הצעת חוק החזרתם של תושבי גאבסיה, איקרית ובירעם לכפריהם, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק איסור שימוש בסוסים לשם פיזור התקהלויות, התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עישון ברכב בקרבת קטין שטרם מלאו לו 16 שנים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הפחתת שכר חברי הכנסת (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד ומיקי לוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לחיילים, מתנדבים ומשרתים בשירות לאומי-אזרחי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן, יאיר לפיד, יואב סגלוביץ', אורנה ברביבאי, עפר שלח, רם בן ברק, מיקי לוי, יעקב אשר, אליהו ברוכי, יצחק פינדרוס, יעקב טסלר, מיכאל מלכיאלי, אוריאל בוסו, ינון אזולאי, משה ארבל, מיכל שיר סגמן, יפעת שאשא ביטון, טלי פלוסקוב, אוסנת הילה מארק, שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, אופיר כץ, אורלי פרומן, יאיר גולן, ע'דיר כמאל מריח, משה יעלון ומאיר כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (חיוב רישום רכיבי תמרוקים ומוצרי ניקיון), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, ינון אזולאי, משה ארבל, יעקב מרגי, יעקב טסלר, יצחק פינדרוס, אליהו ברוכי, שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, קטי קטרין שטרית, מיקי חיימוביץ', יוסף טייב, מיכאל מלכיאלי, אוריאל בוסו ועמית הלוי; הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אריאל קלנר, הילה שי וזאן, מתן כהנא, עידן רול, יעקב מרגי, עמית הלוי וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיצור תקופת אכשרה לחיילים משוחררים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן, יאיר לפיד, משה יעלון, אבי דיכטר, יואב סגלוביץ', אורנה ברביבאי, עפר שלח, רם בן ברק, יואל רזבוזוב, מיקי לוי, אנדרי קוז'ינוב, משה ארבל, מיכל שיר סגמן, יפעת שאשא ביטון, טלי פלוסקוב, אוסנת הילה מארק, אורלי פרומן, יאיר גולן ומאיר כהן; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגבלת משך זמן הטיפול בתביעה בשל הפרעה בתר-חבלתית בעקבות אירוע לחימה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אופיר סופר ועוזי דיין; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת שנתית קבועה לסל שירותי הבריאות לצורך הוספת תרופות, מכשור וטכנולוגיות רפואיות חדשות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עידן רול, אורנה ברביבאי, אורלי פרומן, יוראי להב הרצנו ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה), מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב, עידן רול ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת מספר שרים וסגני שרים), מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, ע'דיר כמאל מריח, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב, עידן רול ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חברי הכנסת ע'דיר כמאל מריח, יאיר לפיד, משה יעלון, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', אורנה ברביבאי, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב, עידן רול, מיקי לוי, אלעזר שטרן, יואל רזבוזוב, בועז טופורובסקי, עפר שלח, מאיר כהן, יוראי להב הרצנו וקארין אלהרר; הצעת חוק הגנה על עיתונאים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת בית המשפט לשמוע נפגעי עבירה כולל נפגעי מעשי טרור), התשפ"א–2020, מאת חברות הכנסת קטי קטרין שטרית וקרן ברק; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – הכשרה למקצוע), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – הרחבת סמכות בית המשפט להטלת מגבלות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ויואב סגלוביץ'; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת), מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק העונשין (תיקון – הקטנת תוספת פיגור לקנס), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת איילת שקד, עידן רול ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק לחיזוק הקשר בין יהודי התפוצות ומדינת ישראל, התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושלוש, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר מינימום), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – מועד לבחירות בשל פיזור מוקדם של הכנסת), מאת חבר הכנסת אופיר סופר; הצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אופיר כץ, עמית הלוי, חוה אתי עטייה, קטי קטרין שטרית, מיכל שיר סגמן, קרן ברק, אוריאל בוסו, משה ארבל, אוסנת הילה מארק, טלי פלוסקוב ושלמה קרעי; הצעת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי לנפגעי שרפה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אופיר כץ, אוסנת הילה מארק, משה ארבל, ינון אזולאי, מיקי לוי, קטי קטרין שטרית, משה גפני, מיכל שיר סגמן, שלמה קרעי, קרן ברק, דוד ביטן וניר ברקת; הצעת חוק להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון – הסמכת הרשויות המקומיות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון, הילה שי וזאן, מרב מיכאלי, מיכל שיר סגמן ויעקב מרגי; הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון – עסקים המקיימים פעילות חיונית), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת דוד ביטן; הצעת חוק גיור ממלכתי בישראל, התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת משה ארבל; הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – ביטול ההיטל על העסקת עובד זר בענף החקלאות), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – ביטול הדרגתי של היטל על העסקת עובד זר) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת משה גפני. הודעת שר הבריאות חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין על מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אלכס קושניר ואנדרי קוז'ינוב בנושא: 33% מההתאבדויות בישראל הן בקרב עולים חדשים. הודעת שר התרבות והספורט חילי טרופר על מסקנות ועדת החינוך בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מאיר כהן וטלי פלוסקוב בנושא: קריסת הקונסרבטוריונים ומרכזי המוזיקה בישראל. הודעת שר החינוך חבר הכנסת יואב גלנט על מסקנות ועדת החינוך בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה בנושא: הנגשת החינוך לתלמידים עם מוגבלויות שונות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להודעות של יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. ההודעות אינן מחייבות הצבעה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שוב, כיף להיות ראשון כשהדוכן פה עוד יבש ולא רטוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להודיע על איוש חברי הכנסת בוועדות הבאות: בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות יכהן חבר הכנסת יעקב טסלר במקום הפנוי לסיעת יהדות התורה, ובוועדת החוץ והביטחון תכהן חברת הכנסת אוסנת מארק כממלאת מקום קבועה מטעם סיעת הליכוד. עוד אני מבקש להודיע כי סעיף 1 לחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014, שכותרתו "הגדרות", קובע כך: "הוועדה" תהיה ועדה מוועדות הכנסת, כפי שתקבע ועדת הכנסת לעניין חוק זה. החוק מעניק לוועדה סמכויות שונות שעיקרן אישור חקיקת משנה של השר הממונה על ביצוע החוק. לפיכך, מוצע לקבוע כי הוועדה לעניין החוק תהיה ועדה משותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדת החוץ והביטחון, בראשות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לפי ההרכב הזה: מטעם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יכהנו חברי הכנסת חיים כץ כיושב-ראש, יעקב טסלר, חוה אתי עטייה, הילה שי וזאן ועידן רול; מטעם ועדת החוץ והביטחון יכהנו חברי הכנסת עוזי דיין, מיכאל מלכיאלי, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ואלעזר שטרן. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו ומרצ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון ממשלת ישראל בניהול משבר הקורונה; << נושא >> << נושא >> 2. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית; << נושא >> << נושא >> 3. המשך חילול מקומות קדושים אסלאמיים ונוצריים << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להצעות אי-אמון בממשלה. הראשונה שבהן היא הצעת אי-אמון של סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון ממשלת ישראל בניהול משבר הקורונה. אני מזמין את חבר הכנסת אלעזר שטרן להציג את ההצעה. אני אגיד את האמת, חבר הכנסת שטרן, אץ אני מציע באמת לקרוא לשר אמסלם, שאמור להשיב, אם כי אני מוכרח לומר שמאחר שזו הכותרת של הצעות האי-אמון כמעט מדי שבוע, אני מניח שהוא לא יתקשה לזכור את תשובתו מהשבוע שעבר ולהשיב בהתאם. אבל בכל זאת, למען הסדר הטוב, נבקש לקרוא לו ושיגיע לאולם. בבקשה, חבר הכנסת שטרן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפילו בעל פה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אפילו בעל פה, כן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני יכול לשאול אותך שאלה? תגיד, אם זה אותו דבר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה רואה, אני לא מוכשר כמו השר אמסלם, שעונה כל שבוע. אותי זה יסבך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אם זה אותו דבר כמו לפני שבוע, אז אולי גם לא צריך יושב-ראש. אתה יודע, זה כבר יכול להיות אוטומטי. אבל אתה בכל אופן מכבד את הכנסת. אתה יודע, יש נהלים שגם אם זה אותו דבר, וגם אם אנחנו יודעים את התוצאות, אז חובה עלינו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. קודם כול, שר נמצא כאן. נמצא כאן השר שטייניץ. זה לא שהממשלה איננה מיוצגת כאן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אם השר שטייניץ יענה על מה שאני אגיד פה זה נהדר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז צריך לומר שפורמלית אין חובה. פורמלית אין חובה. מעשית אני חושב שנכון שישמע את הדברים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני יודע, זה ברור. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אשמח גם אם יהיה חידוש, כי כמו שאתה אומר, אני כן נמצא פה כל שבוע, וקצת מתחיל לשעמם, אז אם אפשר יהיה לחדש קצת זה יועיל. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אשתדל. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> חבר הכנסת שטרן, כולי אוזן. אני בטוח שהדברים יהיו – – – ולא מתלהמים. אני כולי קשב. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון, אני גם מבטיח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אפילו אחזיר לך דקה, אם יהיה צורך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אני מקווה שזה יהיה בסדר. קודם כול, אני רוצה להצטרף למברכים את חברת מודרנה. אני חושב שזו בשורה לכולנו. אני חושב שצריך אולי לחדד קצת. יש פה אולי שלוש נקודות מעניינות: האחת היא שהאחוז עוד יותר גבוה; שתיים – שתנאי השמירה והטמפרטורה הם הרבה יותר נמוכים ויותר קלים להשגה; שלוש – שראש הממשלה לא צריך להתקשר ב-02:00 למנכ"ל, ומי שעשה את העבודה זה אולי משרד ראש הממשלה, אולי ראש הממשלה, אולי משרד הבריאות. אז לפחות עם מודרנה אני מקווה שאנחנו במצב טוב יותר מאשר עם פייזר. אבל בכל מקרה, אני חושב שנאמנים עליי דבריהם של הפקידים הבכירים במשרד הבריאות, שאפשר גם להגיד את האמת, צריך להגיד את האמת – במקרה הזה, לא כמו שראש הממשלה אומר – שלפני אפריל כנראה שלא ניהנה מהפייזר או ממודרנה או ממה שלא ניהנה. אבל אין ספק שההודעה של חברת מודרנה היום היא בשורה טובה לכולנו, לאזרחי מדינת ישראל, ואני כמובן שמח על כך. אני גם רוצה לברך את שר הבריאות, שלצד האופטימיות ציין שיש לפנינו עוד דרך ארוכה. אדוני היושב-ראש, אתה יודע למה אני באמת רוצה לברך את שר הבריאות? כי הוא חושב שיש דרך. אני כבר ממרץ מחפש באמת דרך שהממשלה הזאת מתמודדת. אני לא ידעתי שיש דרך, ואני אומר את זה בכאב, כיוון שהקורונה באמת אמורה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני חייב לשאול אותך שאלה, עכשיו כשהשר אמסלם נכנס. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מה עדיף – שהשר אמסלם נואם ואז אתה קורא לו קריאות ביניים, או להיות אתה זה שנואם כשהשר אמסלם יושב שם? איפה זה יותר מעניין? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו נסגור את זה בינינו אחר כך. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני לא מפריע לו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, לא מפריע – סתם, סתם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אנחנו יודעים כבר מה התשובה, אם כך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה לך. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני מוציא דף ועט לסכם. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, אבל אני גם לא אדבר על המשטרה. מה השר אמסלם יגיד לי? לא יגיד לי כלום. אבל אני רוצה באמת לחזור רגע. אני חושב שכאשר שר הבריאות מתייחס לכך שיש לנו דרך ארוכה, אז אולי זו בשורה יותר גדולה אפילו ממודרנה, כי אני בטוח שאם לממשלה הזאת הייתה דרך, והאזרחים היו מבינים שיש דרך, ואנחנו, חברי הכנסת, היינו מבינים שיש דרך, אז יכול להיות שהתמודדות עם הקורונה הייתה עם הרבה יותר אופטימיות, עם חיוך, לכל אותם מאות אלפי נערים, ילדים, שסגורים בבית שלהם, להורים שלא הולכים לעבודה. הם היו יודעים שיש דרך. אבל דיברתי על אזרחי ישראל ודיברתי עלינו, חברי הכנסת, ואולי אני גם צריך לדבר – הלוואי ששרי הממשלה היו יודעים שיש דרך, אבל הבעיה שגם שרי הממשלה לא יודעים שיש דרך. אנחנו ראינו אותם אתמול יושבים בשבע שעות – אני אומר לך אדוני היושב-ראש, אני הייתי בכמה ארגונים היררכיים שיש בהם ויכוחים, שצריכים לקבל החלטות קשות, ואני יודע איך מתכוננים לדיון כזה. גם אתה יודע איך מתכוננים לדיון כזה, ניהלת – אני מוכרח להגיד שבהצלחה – משרד ממשלתי חשוב, לפחות אחד. אנחנו יודעים אנחנו מתכוננים לדיון, איזה חומרים שולחים, איזה מצעים שולחים, איזה מצגות שולחים קודם. עכשיו, אתה יושב כאזרח או כחבר כנסת ששומע בבית קצת חדשות, ובמתח: האם יהיה סגר בלילה? לא יהיה סגר בלילה? האם כיתות ו', ז,' ח' יצטרפו לי"א-י"ב ושניהם יוכלו ללכת לבית ספר? אתה אומר: אוקיי, אם זה שעתיים, שלוש, ארבע, חמש שעות, בטח יש נתונים חדשים, בטח יש – אולי יש תובנות חדשות, אולי משהו שלא יכול היה להיות קודם, הינה, מחליטים. נגמר הדיון, ואין הפתעות בליגה – אין דרך. אין החלטה. אני אומר את זה בכאב. אתה יכול להגיד – אנחנו אופוזיציה: יאללה נהדר, הינה הממשלה במערומיה. זה לא ככה. זה לא ככה. כשאנחנו מסתכלים על אזרחי מדינת ישראל ברחוב אז אנחנו יודעים – יכול להיות שזו בעיה בכל העולם – מצב הרוח נמוך יותר. כנראה שגם אם הממשלה הזאת הייתה מתפקדת כמו שצריך, עדיין המורל הלאומי היה נמוך יותר. אבל האין-דרך הזאת, הממשלה הזאת, הלא-מתפקדת, שבע שעות דיון בלי החלטות, זה כשלעצמו מכניס אותך לדיכאון. אתה יכול לא להסכים עם הממשלה, אבל שתחליט, שתהיה לה דרך. עכשיו, מה אנחנו עומדים פה? אנחנו, יש לנו חובה, אני אומר את האמת. כשאני רואה את עשרות האלפים, במצטבר מאות אלפים, שיוצאים כל מוצאי שבת או בימי חמישי לרחובות, אני אומר: חבר'ה, כל אחד בגזרה שלו צריך להילחם. אתה תגיד לי, אדוני היושב-ראש – אוקיי, השר אמסלם יענה אותו דבר כמו לפני שבוע, עוד פעם אי-אמון. גם השלטים בהפגנות הם כנראה אותם שלטים, ועל הגשרים עומדים אולי אותם אנשים, אבל אלה האנשים הכי טובים שיש לנו. אלה אנשים שאכפת להם ומוכנים לעשות משהו בשביל האכפתיות הזאת. אז אתה יכול לא להסכים, אני יכול לא להסכים, זה לא משנה, אבל אני חושב שאנחנו כולנו צריכים לעודד את האנשים שמוכנים, מהזמן הפרטי שלהם, להתאמץ, להשקיע במשהו שלא הולך ישר לכיס שלהם. דרך אגב, זה לא פלא שאותם אנשים, השר אמסלם – יש שם אנשים שסיכנו את עצמם בשביל המדינה הזאת יותר מבכל פורום אחר. מיטב הנוער, באמת; הורים לילדים שבאמת אכפת להם, שאומרים – ואני לא רוצה להיכנס כרגע לאיזו קבוצה ולמה, אני מדבר על כולם. תמיד, אתה יודע, בקבוצות גדולות יש גם את זה, אבל אתה מסתכל על האנשים, אתה מסתכל על הרקע שלהם ואתה אומר: תגידו, אנחנו ראויים לזה? אבל אני רוצה להגיד לך עוד משהו: תראה, אתמול בבוקר קמנו לבוקר – בלילה שמעתי את שר האוצר אומר שביום ראשון הוא יביא להחלטת הממשלה מינוי חשב כללי. חשוב חשב כללי לאוצר בימים כאלה? כן. עובדה ששר האוצר דיבר על זה כמה פעמים במוצאי שבת. אנחנו אמרנו: קמים לשחר של יום חדש. אוקיי, התפטרו אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה פקידים בכירים באוצר, אבל הינה, סוף-סוף לפחות אחד יתמנה. ואז שמענו מירון אברהם – שאני בטוח שהוא גם צבט את עצמו כמו שאני צבטתי את עצמי קודם – שנכון שיבוא חשב כללי, מינוי חשב כללי לאוצר, אבל למה הוא יבוא? בגלל שבתמורה לזה ימנו מנכ"ל למשרד ראש הממשלה החליפי. תגידו, אתם השתגעתם? מי העלה בדעתו – עזוב את הנושא הזה של ראש ממשלה חליפי, אדוני היושב-ראש, אני יודע שהיה לך יד ורגל בעניין הזה. אני אגלה לך את מה שאתה יודע: במקום שאין אמון, גם חוק-יסוד לא יעזור. ובעניין הזה בג"ץ יגיד את דברו. אני כמובן חלוק עליך, בגלל שבאמת הגזמנו, המוסד הזה הגזים. הרי כל חוק-היסוד הזה בא לענות על אי-אמון, אחרת כבר היו פה רוטציות; אתה הכרת אותם, את ראשי הממשלה שהתחלפו לפי הסכמים. אבל אין אמון. אין אמון, אז עושים חוק-יסוד כזה. אבל כשאתה קם בבוקר ואתה מבין – אני לא יודע מי צריך להתבייש יותר, בנימין נתניהו או בני גנץ, שדואג למנכ"ל שלו, והוא לא מתבייש; אולי בסוף הוא יתבייש שהוא לקח את זה אחורה. אבל כשירון אברהם אומר: נמנה חשב כללי בגלל שימנו גם מנכ"ל למשרד ראש הממשלה החליפי – כשבמשרד הביטחון כבר יש מנכ"ל, רק למשרד ראש הממשלה החליפי צריך מנכ"ל. נכון שזה מסתדר עם ההיגיון של ממשלה של 33 שרים, זה הולך יחד. אין אזרחים, אין בעיות כלכליות, יש פריטטיות שמחייבת 34 או 36 שרים. כאילו, גם אין בושה. אדוני היושב-ראש, זאת הצעת אי-אמון, אתה יודע. השר שטייניץ, התלהמנו? פחדת שאני אתלהם. התלהמתי? << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוקיי. אני מקווה שגם היושב-ראש, שיושב פה כל שבוע מחדש, וגם השר אמסלם, שמעו טיעונים שלא נשמעו כאן עד היום. האמת היא שלא בעיה לחצוב טיעונים מהמציאות העגומה שלנו. תודה לכם. אני רוצה להגיד עוד דבר אחד שהוא חשוב: אנחנו נגד ועדות חקירה, אנחנו לא אוהבים ועדות חקירה, אבל הפעם הזאת אנחנו נחרוג ממנהגנו. ואני אומר לך, אנחנו לא אוהבים ועדות חקירה פרלמנטריות – אתה יודע, אנחנו לא מעלים הרבה – אבל הפעם אני חושב שאין לנו ברירה, ואנחנו נצטרף לוועדת החקירה שהגיש חבר הכנסת בועז טופורובסקי, להבין איך מדינה במצוקה כזאת מתנהלת בלי תקציב. אדוני היושב-ראש, אני מקווה שיום יבוא וגם אתה תתמוך בהצעה כזאת. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. טוב, אם נמצאים איתנו כאן גם חבר הכנסת פורר וגם חבר הכנסת אבידר וגם חבר הכנסת קושניר וגם חבר הכנסת סובה וגם חברת הכנסת מלינובסקי, סימן שהגענו להצעת האי-אמון של סיעת ישראל ביתנו, ואני מזמין את אביגדור ליברמן להציג את הצעת האי-אמון, שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית. בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שכחת את חמד עמאר, הסגן שלך – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, איפה הוא? לא ראיתי אותו. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שהוא נמצא בבידוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זהו, הוא בבידוד, הוא לא כאן. לא שכחתי חס וחלילה, הוא רק לא כאן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, הבנו ממך שלנו יש פטור. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אי-אפשר להבין ממני. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה שטוב – שישראל ביתנו כרגע יותר גדולה מיש עתיד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא רק. גם מהליכוד ומכחול לבן. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה בטוח. לפני שתתחיל עם הזמן, אני ספרתי, ואני חייב להגיד שחבר כנסת והשר המקשר מר דודי אמסלם הולך לקבוע באמת שיא ישראלי חדש: הוא יהיה השר המקשר שדיבר הכי הרבה שעות בכנסת ישראל. אם הוא ימשיך ככה עוד חצי שנה, הוא יהיה השר המקשר עם הכי הרבה שעות דיבור פה במליאה. אז אנחנו מברכים אותך, דודי, אתה בדרך הנכונה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שרים, כנסת נכבדה, ב-17 במאי 2020, כאן בכנסת ישראל, השביעו את הממשלה השלושים-וחמש. היום, חצי שנה פחות יום, כדאי לעשות סיכום ביניים של ממשלת החרטא הזאת. אתחיל מהיום: היום בצוהריים שמעתי ברדיו כמה נתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולפיהם יותר משני מיליון ישראלים חשים לחץ וחרדה מאז החל משבר הקורונה, ומצבם הכלכלי של 42% מהציבור הורע. לפי נתונים של לשכת התעסוקה, נכון להיום יש כמעט מיליון מובטלים במדינת ישראל. אדוני היושב-ראש, מאחורי המספרים הגדולים האלה מסתתרים אנשים אמיתיים החיים בינינו, ומאחורי כל איש כזה יש טרגדיה אישית הקורעת את הלב. אני רק אתמול ראיתי בטלוויזיה בחור ירושלמי, נהג מונית, נשוי, אב לשישה, שמאז משבר הקורונה צבר חוב של 200,000 שקל. אין לו כסף לשלם על המטרנה. ביום שישי ביקרתי פה, בירושלים, בחדר כושר. בחור צעיר בן 31, שמאז שהשתחרר מצה"ל בגיל 22 עבד קשה, הקים את אותו חדר הכושר. היום הגיע למצב שהוא לא מסוגל לשלם שכר דירה. הוא חי בתוך חדר הכושר. אותו חדר כושר משמש לו גם חדר שינה, גם מטבח, גם סלון וגם מקלחת. הדברים האלה הם פשוט בלתי נסבלים ובלתי סבירים בעליל. וכשאני גם קורא את ההסכם, זה משהו פשוט – זה מערכון, זה פשוט למערכון של הגשש החיוור, זה פרודיה. ההסכם שנחתם בין הליכוד לכחול לבן נקרא ההסכם הקואליציוני לכינון ממשלת חירום ואחדות לאומית. בפסקה הראשונה כתוב: "הואיל ומדינת ישראל נקלעה למשבר היסטורי עקב התפשטות נגיף קורונה ועקב המשבר החברתי, הרפואי והכלכלי שנובע ממנו, הגיעו ראש הממשלה ויושב-ראש הליכוד חבר הכנסת בנימין נתניהו ויושב-ראש כחול לבן וראש הממשלה החליפי חבר הכנסת בנימין גנץ, לכדי החלטה כי טובתה של מדינת ישראל מחייבת הקמה לאלתר של ממשלת חירום ואחדות לאומית, ובכללה קבינט חירום למאבק בנגיף הקורונה וקבינט פיוס שיפעל לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית". באמת אני מדבר – על איזה פיוס אתם מדברים? קודם כול תנסו לפייס בין השר המקשר דודי אמסלם לשר המשפטים אבי ניסנקורן. מי שיצליח יהיה ראוי לפרס נובל לשלום לפחות. אני כל שבוע נהנה לשמוע את השניים, זה באמת – איזה קבינט פיוס? קבינט החירום דן אתמול שבע שעות אחרי ששבוע שלם, שבעה ימים, דנים בנושא של פתיחת בתי הספר. טרם החליטו. טירוף מוחלט. אני מסתכל על סעיף 3(ב): "בפרק הזמן שממועד כינון הממשלה ועד תום שישה חודשים ממועד זה תפעל הממשלה כממשלת חירום" – לא ידעתי שזאת ממשלת חירום – "ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי יוכלו ביחד להאריך את תקופת ממשלת החירום בהסכמה, בהתאם לנסיבות, לתקופות נוספות, כל פעם תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים". כלומר, אם לא מאריכים עד מחר את ממשלת החירום, אז סימן שהממשלה לא קיימת; היא הפכה לממשלת חירום, לממשלה אחרת. במה זה מתבטא? איזה מין – פשוט מכבסת מילים: עוד מילה ועוד מילה, ממשלת חירום. זהו, נגמרה ממשלת חירום, אז ממחר אפשר לחגוג. יש לנו באמת סיבות לחגיגות. באמת דיבר פה קודמי על החירום. מה שהכי דחוף – 40 המינויים הכי חשובים, הכי קריטיים למדינת ישראל, תקועים. חלק תקועים כבר שנתיים: מפכ"ל המשטרה, פרקליט המדינה, ראש אגף התקציבים, חשב כללי, שגריר במדינה זניחה כמו צרפת, קונסול כללי בניו יורק, הנציגות הדיפלומטית הכי גדולה של מדינת ישראל בעולם – הכול תקוע. כל האידיאולוגיה של כחול לבן, כל מה שהיה להם דחוף, לעשות את הצ'יינג' הזה, להחליף, לסגור את העסקה הזאת – חשב כללי תמורת אותו מנכ"ל של משרד ראש הממשלה החליפי הוד בצר. בלי הוד בצר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי, מדינת ישראל לא תוכל להתקיים. הבנתי שאם שהוא לא יתמנה, לא תהיה ממשלת חירום. לכן זה היה כל כך דחוף. אני יכול פה להמשיך. באמת, אלה דברים מדהימים. סעיף 28: "ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי יפעלו יחד ובמתואם כדי לקדם הסכמי שלום עם כל שכנותינו ולקדם שיתוף פעולה אזורי". איזה במתואם? איזה שיתוף פעולה אזורי? עד כמה אפשר להיות סמרטוטים? ראש הממשלה צוחק על שר הביטחון ועל שר החוץ, אומר שהוא לא עדכן אותם על ההסדרים עם המפרציות כי הוא פחד מהדלפות. איפה ההדלפות ואיפה ההסכם? הכול במתואם, "יחד יקדמו". אני גם לא יודע למי להאמין. אומר שר הביטחון שכל הסדר מכירת F-35 היה מעל ראשה של מערכת הביטחון. אומר ראש הממשלה: הכול נעשה יחד, במתואם עם מערכת הביטחון. למי בדיוק אנחנו צריכים להאמין? עכשיו גם, אתה יודע, ההשפלה שנתניהו מעביר את גנץ ואת אשכנזי – הוא נוסע לטקס החתימה בבית הלבן. מטעם כל הצדדים מגיעים שרי החוץ. שר החוץ היחידי שלא נוכח הוא שר החוץ הישראלי. מי שחותם בשם אבו דאבי, דובאי, בחריין, אלה שרי חוץ בכלל, אלה לא ראשי מדינות. רק מטעם מדינת ישראל ראש הממשלה חותם, כדי שחס וחלילה לא לתת קרדיט מינימלי לשר החוץ הישראלי. טוב, נראה כמה עוד יהיו מסוגלים לספוג למען הכיסא. דבר מעניין נוסף – סעיף 29: החלת ריבונות. איפה הריבונות? שלוש פעמים ראש הממשלה התחייב שהוא מחיל ריבונות – אני כבר לא מדבר על כל יישובי יו"ש, לא על נוקדים, לא על תקוע – על בקעת הירדן. כמה פעמים הוא הזכיר והבטיח ריבונות על בקעת הירדן? סעיף 30 – לפי דרישת ראש הממשלה הכניסו סעיף תקציב דו-שנתי. נשארנו המדינה היחידה בעולם שעדיין אין לה תקציב מאושר ל-2020; לא דו-שנתי אלא תקציב 2020. עד תום השנה יש חודש ושבועיים ועדיין אנחנו בלי תקציב 2020, וכולם יודעים שהכול בגלל גחמה אישית, בגלל אינטרס אישי. אין בזה שום דבר – לא לטובת הכלכלה, לא לטובת המשק, לא לטובת אזרחי ישראל. מה עוד אנחנו רואים בממשלה? אילו יוזמות? ניסיון לגנוב בחירות. ראיתי את הצעת החוק שחתום עליה שלמה קרעי, שלדעתי אין לו מושג על מה הוא חתום שם. ברור מי הכינו, כמה עורכי דין טובים, עם מטרה אחת ברורה: לגנוב את הבחירות. אני רוצה לראות איך כחול לבן יצביעו עבור הצעת החוק הזאת. אתה יודע, להעביר את כל האחריות מוועדת הבחירות המרכזית, מגוף מקצועי לפוליטיקאים – במקום מזכירי ועדות קלפי, שתמיד היו עובדי מדינה בלתי תלויים, רוצים למנות חברי מרכז ליכוד. חבר'ה, הגזמתם לגמרי. אבל מעניין לראות איך כחול לבן יצביעו שם. מאוד מעניין אותי. כרגע יש באמת בבג"ץ – פעם ראשונה רואים דרישה חד-משמעית להכיר בגיורים מחוץ לממסד הדתי-חרדי. מאוד מעניין איך פה תעבור החקיקה. ואני רוצה לראות איך כחול לבן, שדיברו על ממשלה חילונית וליברלית – אני רוצה לראות עד כמה יקר להם הכיסא, עד כמה הם מוכנים לשקר לבוחרים שלהם. בקיצור, אדוני היושב-ראש, יש לנו פה ממשלת חרטא הכי מנופחת שרק אפשר – 36 שרים, שמונה סגנים, שאני באמת, חוץ מעוגמת נפש, לא ראיתי דבר אחד שהצליחו לעשות. אני מקווה שבאמת אותו סיוט של ממשלת החרטא, החירום, יסתיים במהרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר דוד אמסלם להשיב על שתי הצעות האי-אמון ששמענו זה עתה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> זמן לשאלות. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> קודם תברך – – – חדש בישראל ביתנו – – – << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> הוא עבר אליכם? חבר הכנסת ליברמן, רם בן ברק עבר אליכם? אדוני היושב-ראש, חבריי הכנסת, קודם כול אני ככה, אתה יודע, נהניתי לשמוע שכשאתה מנית את חברי ישראל ביתנו, וידעת שחבר הכנסת אביגדור ליברמן עולה לדבר, אז הוא אמר לך שגם אחמד עאמר נמצא בבידוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חמד עמאר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חמד עמאר יושב בבית – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברנו הטוב, והוא נמצא בבידוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – חברנו הטוב, יושב בבית וגם מאזין. זאת אומרת, הוא מנוטר בבית ומאזין. הרי לא סתם ציינת שהוא נמצא בבית, אלא הוא גם מאזין לנאום. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> מאזין ומתאמן. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני שמחתי שגם כשהחבר'ה בבית, יש להם משימות בבית. זה לא יושב ועושה חביתה. כשאביגדור עולה, כולם בכוננות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בין שאנחנו בכנסת ובין שאנחנו בחוץ – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רציתי להגיד לאלי אבידר – כל שבוע אנחנו שומעים אותו עולה כאן; אני לא רואה אותו פה, הוא נעדר, תרשמו "נעדר". הבנתי שהוא נסע לאיחוד האמירויות לביקור. דרך אגב, רוב חברי הליכוד ורוב שרי הליכוד – אף אחד כמעט לא נסע, אבל אלי אבידר נסע. אז אני מאוד שמחתי על כך שהוא נסע, אבל הייתי גם מבקש ממנו באותה הזדמנות שחוץ מזה שהוא צועק כל פעם על ראש הממשלה לגבי ההפגנות וכו', אז הייתי גם מבקש ממנו, איפה שצריך לפרגן, שלפחות יפרגן. הוא כתב שההסכם – לפחות קראתי – שההסכם עם האמירויות מחזק את החזית נגד איראן. דרך אגב, אני חושב שזה דבר עצום, ענק, והייתי מאוד שמח, אלי אבידר, אם תעלה לכאן וגם תספר לנו איך נראות האמירויות, המגדלים, המלונות שם, וגם מה דעתך לגבי ההסכם ברמה האסטרטגית. אני רוצה לענות לחבר הכנסת שטרן; הוא לא נמצא פה. האמת היא שבאמת, כל שבוע, חבר הכנסת שטרן, אתם עולים, אומרים אותם דברים. יש בנוסח כזה, נוסח אחר, נוסח מתלהם, נוסח גזעני ונוסח יותר עדין, אבל אתם אומרים את אותם דברים, ואתם יודעים גם – בסופו של דבר, אני שואל: מה אתם מועילים לעם ישראל בזה? חוץ מלזרות דיכאון, דה-מורליזציה, באמת, להסית איש את אחיו, מה בעצם יוצא לכם מכל מה שאתם אומרים לגבי הקורונה? הרי אמרתי לכם, סוגיית הקורונה היא לא סוגיה פוליטית, אבל אתם מתעקשים לקחת אותה כל שבוע לשם. הרי מצד אחד, כפי שאמרנו – שמענו את חבר הכנסת ליברמן עכשיו מונה את מספר המובטלים וכו' וכו', ואת המצב הכלכלי, ואת הלחץ ואת החרדה. אני מניח שכפי שאמרתי, אם נפתח חזרה את המשק, אז הוא ידבר על כך שבעצם המחלה עלתה, הווירוס מתפשט ואיך אנחנו עושים את זה וכו' וכו'. רבותיי, אני יודע שהיה אחד שבעצם יש לו פתרון לקורונה, וגם כתב ספרון איך מנצחים את הקורונה – דרך אגב, הוא יכול לעשות מזה אקזיט יותר גדול אפילו מהחיסון עצמו, אבל כנראה שזה לא האירוע. אף אחד לא יודע איך מנצחים את הקורונה בשלב זה. אני מניח שבעתיד נדע. לכן אני מצפה, באמת, שלא תבזבזו זמן, ולא תבזבזו את זמן הכנסת, ובוודאי ובוודאי תתרמו לעם ישראל אם תבואו עם עצות טובות, אם תבואו באמת ותעודדו את הציבור – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ולא כל היום רק תדברו, וכפי שאמרתי, אתם רק מדכדכים. המשימה שלכם, באמת, לדכדך ולדכא את הציבור ששומע אתכם, וחבל, בגלל שיש אירועים שהם מחוץ לעניין, יש אירועים שהם מחוץ לפוליטיקה, לפחות לפי תפיסת עולמי. הפוליטיקה, יש לה מספיק זמן. אפשר להתווכח על הרבה דברים – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – את הלימודים, או לפתוח את החנויות – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אבל בסוף, בסוף, כל דבר אצלכם – אמרתי לך, עודד, נפתח – תגידו למה פתחנו; נסגור – תגידו למה סגרתם. זה האירוע. נפתח חנויות – תגידו למה לא קניונים; נפתח קניונים – תגידו למה בתי כנסת כן, למה בריכות לא, למה חדרי כושר לא. ותביאו גם את הסיפור: פגשתי אתמול מישהו עם חדר כושר, פגשתי אתמול מישהו עם מכולת, והוא בכה – זה נכון. המקרים הפרטיים קיימים, בוודאי. אבל אתם יודעים, אם הייתם אנשים הגונים, הייתם מבינים שכרגע, במאזן הכללי, צריך בעצם לאזן בין הכלכלה לבין התחלואה. זה הסיפור. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – שבעה חודשים – – – לא עשיתם שום דבר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עודד, זה יכול לקחת לנו, בעזרת השם – אני מקווה שפחות, בגלל שבסך הכול אנחנו מתבשרים על כך שיש כבר חיסונים, אבל צריך לחכות עוד הרבה זמן. הרי אנחנו לא קובעים את הקצב. זו לא תוכנית עבודה שאנחנו מחליטים עליה. לכן אני אומר, בגדול, אם הייתם הגונים, הייתם באים, נותנים כתף, משיאים עצות טובות, משתתפים במאמץ המלחמתי, ולא רק עולים כל יום לכאן כמה פעמים בשבוע – דרך אגב, כל השבוע. זה מה שאתם עושים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לעבור לנושא אחר. הרי סיכום – אמרת, יש לנו גם זמן לסיכום, אבל יש דבר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש לך עוד הצעה להשיב עליה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. אבל יש דבר שאני רוצה להתייחס אליו היום, בגלל שהוא חשוב לי מאוד. היום 120 יום, שהם 17 שבועות ויום אחד, שוועדת השרים לענייני חקיקה לא מתכנסת בגלל אבי ניסנקורן ממפלגת כחול לבן. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה צודק. בזה אתה צודק. מה ששלך שלך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו חיים בעולם הפוך. דרך אגב, אנחנו מקדמים רק את חוקי הקורונה הממשלתיים, על מנת לאפשר לממשלה לנהל את המשבר הבריאותי והכלכלי. תראה, אתה צודק לגבי החשב הכללי. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא האמנתי שכחול לבן לא יאפשרו למנות מינוי מקצועי של חשב כללי. ואתה אומר בעצם, שזה בגלל שסיכמו שראש הממשלה החלופי יקבל גם מנכ"ל. דרך אגב, אני עד עכשיו לא ידעתי שיש לו עוד מנכ"ל. אני גם לא ידעתי למה הוא צריך עוד מנכ"ל – הרי יש לו מנכ"ל במשרד הביטחון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – גם ממונה על התקציבים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר, אני עונה לגבי זה. אנחנו חיים בעולם הפוך. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – קבינט בריאות, בינך לבין – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה, אביגדור. אני רוצה בעצם לבוא ולספר לכם מה אנחנו עוברים איתם, על מנת שתבינו מה קורה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עכשיו אתה בא לספר? עכשיו נזכרים, אמסלם? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עכשיו זה – – – עכשיו מעניין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, זו לא פעם ראשונה. אני אמרתי את זה כבר לפחות חודש, חודש וחצי, חודשיים. קודם כול, בוא נעבור לעובדות, אדוני היושב-ראש: כחול לבן הצביעו עם האופוזיציה בחוק ההמרה. בא גנץ לטלוויזיה ואמר קבל עם ועדה, במסיבת עיתונאים: הבטחנו, קיימנו. שאלתי את עצמי: מתי הוא מתכוון "הבטחנו"? הבטחנו בבחירות לפני שלושה חודשים. מתי קיימנו? עכשיו. זאת אומרת, בניגוד לעמדת ועדת שרים לענייני חקיקה, בניגוד לעמדת הממשלה, עושים מה שרוצים, למה לא? נמשיך הלאה. כחול לבן, לדעתי, באזור החגים, חול המועד, התפטר להם שר. החליטו: עכשיו אנחנו מצופפים שורות. מה עושים? מקימים ועדת איתור לפרקליט המדינה בניגוד להסכמים הקואליציוניים, על דעת עצמם. קמו בבוקר 15 איש שחשבו כנראה בטעות שהם 55 והחליטו שהם מקימים ועדת איתור בניגוד לכל הסכם. אבי ניסנקורן, שר המשפטים, לא מאפשר בכלל חקיקה הנוגעת למשרד המשפטים. הוגשו כמה חוקים, גם על ידי גדעון סער ידידנו: חוק פירות העץ המורעל, חוקי הערעור, שמצויים בליבת זכויות האזרח, בליבת זכויות האזרח במדינת ישראל, אבל כמובן, ניסנקורן לא מאפשר. למה מנדלבליט לא מאפשר? אז בוודאי לא מתקדמים. זה עסק פרטי שלנו, משרד המשפטים. אתה זוכר את אותו סיור שמצד ימין הולך ניסנקורן, מצד שמאל היועץ המשפטי מנדלבליט, באמצע גנץ, הולכים במסדרון? עשו סיור, ככה, במתקן המפלגתי. אבי ניסנקורן, אמרתי, לא מאפשר היום למנות אנשים לוועדות הבחירה בדירקטורים לתאגידים, רואי חשבון ויועצים משפטיים – דבר שכמעט משבית את החברות. חלק מהחברות אין בהן קוורום, חלק מהחברות אין להן יועצים משפטיים, אבל מה אכפת לו? הוא כבר חודש וחצי – אני שולח לו שניים-שלושה מכתבים, כאילו זה עסק פרטי שלי. לא. את זה הציבור לא יודע. השר ניסנקורן והשרה פרקש בוועדת שרים לענייני הפרטה אחרונה השתלטו על הוועדה. קודם כול, נתנו לנו לחכות כמעט שעה. בזום, אנחנו כולה ארבעה שרים, מחכים להם 50 דקות. למה? ככה. בא להם. בסוף משתלטים על הוועדה, צורחים, ואם אנחנו לא מקבלים את עמדתם – הרי זה פריטטי – אז אין הפרטה. רם שפע בוועדת החינוך, אני יושב איתו, כולל עם ניסנקורן. אנחנו הולכים, החליט, תשלומי הורים – לא בא לו עליהם, כאילו אין שר. אני אומר לו: בוא תשב עם השר, זה לא הולך ככה. לא. הוועדה שלו. הוא גם ישפיל את שר החינוך, גם לגבי תשלומי הורים, גם לגבי הקפסולות. כל בוקר הם קמים באיזה רעיון הזוי אחר ומחליטים. ככה הם מנהלים את המשרד. למה? ככה הם קיבלו את ההנחיות. כנ"ל מיקי חיימוביץ'. בהתחלה, כשהיא כינסה את ועדת הפנים, חשבתי שהיא מכנסת אותה כדי לבדוק איך מגינים על השוטרים שמרביצים להם – אנחנו רואים את זה כל יום, אלפי מפגינים מרביצים לשוטרים. לא. היא כינסה את זה – למה השוטרים מגינים על עצמם ועוצרים אנשים. הייתי בשוק. צבטתי את עצמי, להאמין, אם זה נכון. היא גם אומרת: אנחנו לא נוותר על מוקדי הכוח, אבל אנחנו צריכים לפעול להחליף את נתניהו. תבין מי זאת, יושבת-ראש ועדת הפנים שנתמכת על ידי הליכוד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מעניין, מעניין. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כשהבאנו את חוק הקורונה – אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך – חוק הקורונה הגדול, חברי הכנסת רם שפע ומיקי חיימוביץ' – – << קריאה >>קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לא הצביעו עם חוק הקורונה. למה? ככה בא להם. למה? בגלל שזה האג'נדה של השמאל. הם בעד המפגינים. אנחנו הרי נגד ההפגנות, אתה מבין? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, אתה צריך להתנגד לאי-אמון, לא לתמוך בו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יכול להיות. חכה עד הסוף – אחליט מה אעשה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא התבלבל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> השר יזהר שי, חבר קבינט הקורונה, מעודד את המורים להיפגש עם תלמידים בניגוד לחוק. תשמעו, דברים הזויים. אז בואו אני אסכם לכם, רבותיי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הולכים לבחירות, זה הסיכום. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה הזוי כמעט כמו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כחול לבן, באמת באמת, הולכים עם ומרגישים בלי. כן. אם לא מקבלים את עמדתם – הקטר לא זז. לכן אני רוצה להגיד לכם – דרך אגב, הליכוד לא הפר שום הסכם קואליציוני. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה? אין תקציב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי – בהסכם מי שהעלה את הבקשה הזאת זה הליכוד. הליכוד ביקש את זה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> את מה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את התקציב הדו-שנתי. היות שאנחנו בעצם נקלענו למצב של הקורונה וחוסר ודאות כלכלית, ראש הממשלה החליט – ואני מסכים איתו בעניין הזה – בחוסר ודאות, להערכתי, אין עניין לקבע דברים, לכן הוא החליט שהולכים על תקציב חד-שנתי. זו הייתה דרישה ליכודית בהסכם הקואליציוני, לא של כחול לבן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, אני יכול לעזור במשהו? יש לי הצעה: אתה לא יכול – אני יכול להגיש הצעת חוק להארכה של התקציב בעוד שבוע. אם האוזר יכול שלושה חודשים – הינה, היושב-ראש כבר נראה לי רוצה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, אני רוצה לומר שבמענה על שאלה ששאלתי כשחבר הכנסת שטרן היה על הדוכן, נדמה לי שהתשובה לגמרי ברורה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני רוצה לומר, רבותיי, ואני מדבר לכל חברי הכנסת ולעם ישראל: רבותיי, כחול לבן טוענים את טענת הקוזק הנגזל. אגב, ניסנקורן ואנשיו וחייליו, כל 15 האנשים האלה, נעים מאולפן לאולפן ומאשימים אותי. רבותיי, אתם לא מכנסים את ועדת השרים לענייני חקיקה בגלל שאתם מפירים את כל החוקים ואת כל הכללים. אצלכם זה עובד ככה: מה ששלכם – שלכם; מה שאנחנו רוצים לקדם – לא. אנחנו לא מתכוונים לקדם את אג'נדת השמאל שלכם ולהסתכל עליכם מהצד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז מה יהיה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תן פתרון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, עד עכשיו – אני אומר את זה גם עכשיו – הוועדה בהתנהלות הזאת לא תתכנס. תבינו, אנחנו לא מוכנים להתנהלות הזאת. אני אומר את זה גם לגנץ, גם לניסנקורן ולכל ראשי כחול לבן: אם אתם רוצים ללכת לבחירות – אהלן וסהלן. אנחנו לא אוחזים בקרנות המזבח. אתם צריכים גם להבין, אתם 15 ח"כים, אנחנו 54. אתם 19, אנחנו 54. לכם יש 17 שרים, אצלנו חלק מהשרים עוד מסתובבים כדי לחפש להם איזשהו משרד שאין להם, כולל עבדכם הנאמן. אתם חצופים ברמות שלא ראיתי אף פעם. לכן, או שאתם תתכנסו ותתחילו להתנהג כמו מפלגה שנמצאת בתוך הקואליציה או שתפרקו אותה. מי שבעצם לא מכנס את ועדת השרים זה אתה, ניסנקורן, בהתנהלות שלך ושל החברים שלך, לכן אני אומר לכם, תעשו חושבים. אנחנו לא נסכים להתנהלות הזאת; ודאי לא אני, אתה יודע את זה. תמשיך עם האולפן, תרוץ, תביא איזה חוק כזה, חוק אחר – יש למעלה מ-200 חוקים, רובם, דרך אגב, של הליכוד. אתם כמעט לא מגישים חוקים. אבל אם אתם לא תתנהלו כמו שצריכה להתנהל קואליציה שיש לה ראש ממשלה ויש בתוך הקואליציה גם רוב לימין – ואנחנו לא איזה מיעוט קטן – אתם לא תכתיבו לנו כמעט על בסיס יומי איך לנשום ומה לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים מכאן להצעת האי-אמון האחרונה להיום, הצעת אי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: המשך חילול מקומות קדושים אסלאמיים ונוצריים. ינמק את הצעת האי-אמון חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> באי-אמון הצעת את נתניהו? << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> הצעתי את חבר הכנסת אחמד טיבי. עודד, הוא לא ראוי להיות ראש ממשלה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, חשבתי שהצעת את נתניהו. בגלל זה – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא ראוי. אתה תצביע לו? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש סיכוי שנתניהו יצביע לו, זה כן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> היום זה – – – מה סיכמת עם ביבי. אם כבר ביטויים אז ספר לנו הכול. ספר, אל תתבייש. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> על כל פנים, אני אשקול את ההצעה בכובד ראש. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כאשר אני מדבר על המשך חילול מקומות קדושים אסלאמיים ונוצריים בישראל אני מתכוון למאות בתי קברות ולמאות מסגדים ועשרות כנסיות וקברי צדיקים – אנחנו קוראים לזה מקאמים – שנמצאים בכפרים הערביים העקורים משנת 1948 וכן במקומות שהפכו להיות שכונות בישובים יהודיים או מעורבים או בשמורות טבע וגנים לאומיים. נושא זה הוא חלק מתוך נושא גדול יותר – רכוש ההקדש המוסלמי וההקדשים הנוצריים בתחומי הקו הירוק. מצבם הפיזי של בתי הקברות והמסגדים והכנסיות האלה הוא רע מאוד. זה נושא כואב שפוגע ברגשותיהם של כל הערבים והמוסלמים שחיים בארץ. בתי הקברות נפגעים לעיתים קרובות, שכן חלקם נמצאים בשטחי מרעה פרוצים, חלקם נחצים על ידי שבילי אופניים וחלקם משמשים לעיתים למסיבות טבע, ובסביבות ערים ויישובים יהודיים הפגיעה במקומות קדושים אלה גבוהה עוד יותר. חלק גדול מהמסגדים והכנסיות בסכנת קריסה, וחלק גדול נהרס כליל או נהרס חלקית. מסגדים רבים משמשים כיום למסעדות ולברים, ובתוכם מתקיימות מסיבות ריקודים ושתיית אלכוהול. חלק מהמסגדים משמשים כרפתות, חלק הפכו למוזיאונים, חלק – למשרדי ממשלה ולמשרדים עירוניים וחלק – לבתי מגורים. אתרים אלה קשורים בזיכרונות של אנשים שיקיריהם קבורים במקום ויש להם צורך לזכור, לקדש ולבקר. להזכירכם, כרבע מקהילת המיעוט בישראל, אזרחי מדינת ישראל, שייכים לקבוצה הנקראת פליטי-פנים, נפקדים-נוכחים, מגורשים. הרגישות כלפי בתי הקברות אינה מותנית בקרבת משפחה. אדם בהיותו אדם, ערבי ולא ערבי, ערבי ויהודי, צפוי לגלות רגישות בסיסית, ואדם ערבי, בהיותו בן לעם מסוים שעבר אסון, יחוש גם בשל כך קרבה ורגישות כלפי בתי הקברות. הגנה על כבוד המת והגנה על רגשותיהם של בני אדם כלפי הקבורים בבית הקברות וכלפי בית הקברות עצמו וכלפי המסגדים והכנסיות באתרים קדושים – אנושיות ודתיות, ואינן תלויות בדת זו או אחרת. מכתבו לפני כארבעה חודשים של חברי חבר הכנסת ינון אזולאי, ששלח לסגן שר הפנים בעניין חילול בית הקברות המוסלמי אל-אסעאף ביפו, הוא מכתב שחייבים לציין אותו בכבוד רב. ינון לא נמצא פה. כתב חבר הכנסת ינון אזולאי: "אני סבור שאנחנו כעם היהודי, המכירים בכבוד המת וחשיבות העניין, צריכים לתת את הדעת על פגיעה בכבודם של מתים שאינם יכולים להגן על עצמם, ויש לעשות יותר, הן מבחינה תקציבית והן מבחינת ההתערבות האישית שלנו גם כנבחרי ציבור". גם מכתבו של סגן שר הפנים יואב בן צור באותו עניין לראש העיר תל אביב ראוי לשבח ולכבוד. כתב סגן השר: "השמירה על כבוד המת היא עיקרון חשוב בדתנו, ואנו מחויבים לשמירה על בתי הקברות של כלל הדתות כפי שאנו דורשים שבתי קברות יהודיים לא יחוללו גם במדינות מוסלמיות או אחרות – – – מדינה יהודית אינה יכולה לפגוע בצורה חמורה כל כך ברגשותיהם של תושבי יפו ואינה רשאית לפגוע בבית קברות, לא בבית קברות יהודי ולא בבית קברות מוסלמי". אבל לצערנו, התמונה במציאות היא אחרת, לנוכח המצב הקשה של מאות מסגדים וכנסיות ובתי קברות בארץ, כפי שהזכרתי בתחילת דבריי. מצב זה חייבים כולנו לשנות. גם שופטי בג"ץ קבעו שהמדינה חייבת לפעול לשמירה וטיפוח בתי הקברות. בפסק הדין בעניין עתירתן של עמותת אל-אקצא ועדאלה שהוגשה ב-2004, דרוויש נ' השר לענייני דתות, כתבו השופטים: "המשיבים" – שהם גורמי המדינה – "אינם מכחישים את הצורך לפעול לשמירה על המקומות הקדושים למוסלמים ומאשרים כי בעקבות העתירה החלו לטפל ולבחון מהי הדרך ההולמת והמעשית לטפל בסוגיה. אין ספק שלא ניתן במציאות הישראלית בה פרוסים מסגדים ובתי קברות ברחבי הארץ לפעול לשיקומם של כל המקומות המוגדרים על ידי העותרים כמקומות קדושים. מנגד אין חולק כי מתחייבת פעולה הדרגתית, בהתאם ליכולת התקציבית ולסדרי עדיפויות, ליתן ביטוי לשמירה על מקומות קדושים למוסלמים. בא כוח המדינה הודיע כי למטרה זו הוחלט להקצות בתקציב המדינה במסגרת תקציב מינהל מקרקעי ישראל סכום של 2 מיליון שקל לשנה לטיפול ושיקום מקומות כאלה – – – אנו מניחות כי בעניין זה תקוים הידברות בין הצדדים וכי ייקבעו נהלים ודפוסי פעולה כיצד לקדם את התהליך באיזה היקף ועל פי אילו סדרי עדיפויות". דברי שופטי בית המשפט העליון. ומה עשתה המדינה מאז? שום דבר. אפילו סכום קטן זה של 2 מיליון שקל לשנה לא הוקצה מאז הפסיקה ועד היום. אם נשווה בין מה שהמדינה מקצה למקומות הקדושים לערבים בהשוואה למקומות קדושים ליהודים, מתגלה פער גדול ובלתי סביר. לכן, וגם לפי פסיקת בג"ץ, המדינה חייבת להקצות תקציבים לשימור ולטיפוח בתי הקברות והמקומות הקדושים למוסלמים ולנוצרים, וגם לקבוע קריטריונים להקצאה תקציבית למימון בתי הקברות במדינה בכלל. אני סבור שצריך גם להקים רשות לפיתוח מקומות קדושים למוסלמים – ואני אדאג להגיש הצעת חוק בעניין – כאשר בידי הרשות אמורות להיות מופקדות סמכויות של ניהול, שמירה, אחזקה, טיפוח, פיתוח והפעלה של המקומות הקדושים. רשות זו תתייעץ באופן שוטף עם ועדי הווקף שייבחרו על ידי מוסלמים בערים המעורבות בכל הקשור לנכסי הווקף באותן ערים. מטרת הצעת חוק זו היא למלא את החלל הקיים בתחום הזכויות ושירותי הדת של בני העדה המוסלמית בארץ. מאז הקמת המדינה אין גורם רשמי שתפקידו לפעול לשימור ולאחזקה נאותה של מאות מסגדים, בתי עלמין וקברי קדושים מוסלמים הנמצאים באזורים שמוסלמים אינם מתגוררים בהם עוד. מקומות אלו נהיו במצב מוזנח ומופקר שאינו מכבד מדינה נאורה. צריך גם לקדם תוכנית מתאר ארצית, תיקון לתמ"א 19, לשימור, טיפוח ומתן אפשרות ביקור בבתי הקברות הערביים הלא-פעילים המצויים בישראל. כמו כן, צריך עירובם של הגורמים הדתיים, נאמני הווקף, עמותות רלוונטיות וכן הכנסיות לצורך קידום המהלכים הנדרשים לשימור בתי הקברות והמסגדים והכנסיות, כלומר, בדיקת האפשרות במקרים מתאימים שהגורמים הללו ייזמו את מהלך השמור. כבני אדם, כבני משפחה, כבני קהילה לאומית ילידה, אנו תובעים שימור, טיפוח ואפשרות ביקור בבתי הקברות, במסגדים ובכנסיות אלה. לנוכח המצב הקיים, בגלל המשך חילול מקומות קדושים אלו, אני מבקש היום להביע אי-אמון בממשלה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר דוד אמסלם להשיב על הצעת האי-אמון. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תענה לעניין. זה נושא חשוב. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בדרך כלל זה אומר שאני לא עונה לעניין. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. אל תדבר על מנדלבליט עכשיו. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> למה? מה, הוא לא קשור לעניין? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הכול קשור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול קשור. הכול קשור. הכול מגיע בסוף למנדלבליט. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> הוא לא קשור לעניין? << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אחמד ייעלב אם לא תתקוף אותם. הוא רוצה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרתי לדבר לעניין. זה לתקוף אותנו? << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> ברור. לזה התכוונת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת אנליזה של פילוסוף. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אמרת שלא יתקוף את ליברמן. זה אומר שיתקוף אתכם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לענות לחבר הכנסת מנסור עבאס בקצרה. קודם כול, כל מה שאמרת – אני מתחבר. אני חושב שלא שייך למדינת ישראל, ולא רק פה, לחלל בתי קברות, מסגדים ומקומות קדושים של שום דת – דרך אגב, זה לא הדת היהודית. בן אדם נולד בצלם, זה לא חשוב אם יהודי או לא יהודי, בוודאי לא כשמדובר בבית קברות. אז לכן אני חושב, זה לא בתרבות היהודית, זה מנוגד להלכה היהודית, לדעתי. בוודאי ובוודאי אין לנו פה מחלוקת; להפך, אני מתבייש שעושים את זה. בכל מקום בעולם, אני חושב שכשיש דת ויש לה הסממנים שלה, יש לה המקומות הקדושים שלה, צריך לכבד אותה, ובוודאי, אני מסכים איתך. מדינת ישראל צריכה להשקיע שם את כל האמצעים, גם באכיפה, גם בתקציב, כדי לכבד. אני חושב שמי שמכבד דת אחרת הוא מכבד את עצמו, את הדת שלו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז למה זה קרה עד היום? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא יודע. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך אתה מסביר את זה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרבה דברים קורים. מנסור עבאס, הרבה דברים קורים. אין לי מושג למה, אבל אני מניח – אין מחלוקת – תראה, בסוף אין מחלוקת, ואני רואה את הדברים בדיוק עין בעין איתך, אותו הדבר. אם מחללים מסגד, לדעתי, זה כמו שמחללים בית כנסת, מבחינתי. זה אותו דבר, זה לא חשוב. אם מחללים בית קברות, זה בית קברות. מה זה חשוב לי איזה בית קברות זה – אם זה יהודי, מוסלמי או נוצרי? זה בני אדם, מה זאת אומרת? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> להחזיר עכשיו – – – המסגד יפסיק – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, אני אומר שבגדול אני מסכים איתך. אני לא מכיר את המקרים הפרטיים, אבל בוודאי זה גם לא התפקיד שלי בעניין הזה. אם זה היה התפקיד שלי אז הייתי עושה דיונים בסיפור הזה, בגלל שאני חושב, כפי שאמרתי, שבתי עלמין, מסגדים ומקומות קדושים הם מקומות קדושים וצריך לכבד אותם, זה לא חשוב של מי. זאת תפיסת העולם שלי, חד-משמעית. בכל מקום שאני יכול לסייע בעניין, כמובן, תדבר איתי. איפה שאני אוכל לתרום אני אתרום. תראו, רבותיי, ברשותכם, אני רוצה לעבור לכמה נושאים קצרים, ולאחר מכן אני מניח שיתחיל הדיון הסיעתי, ויסכם אותו אחרי זה השר שטייניץ. קודם כול אני אתחיל בפינת חנה בבלי. בשבוע שעבר הייתה לנו איזו מחלוקת. יש לי חוב קטן לרם בן ברק מהשבוע שעבר. הוא אמר שאני לא מדייק, אז אני הוצאתי את הציטוט ואני מקריא. רם בן ברק אמר לכתב גלי צה"ל צחי דבוש באירוע תרבות: "אתה רוצה לקרוא לזה ימין–שמאל? תקרא לזה ימין–שמאל; אתה רוצה לקרוא לזה שחור–לבן? תקרא לזה שחור–לבן, הם שחורים ואנחנו לבנים". זה מה שאמרת. כנראה שאלה הרעיונות שהולכים או עוברים לך בראש כשאתה מסתובב באורווה עם הסוסים שלך. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לענות לו אחרי זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אתה גם טענת שבכל אחד מאיתנו חבוי איזה גזען קטן בהקשר האתיופי. אצלך זה גזען גדול, לדעתי. וגם אמרת שנתניהו הוא נוכל וגם שקרן. אני שמעתי אותך ברדיו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה לא נכון בזה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יאיר לפיד, איך אתם מדברים? מה זה מועיל? אתם שומעים את עצמכם? אבל כמובן שהגמל לא רואה את דבשתו. אתם כל יום עולים לכאן – אתה, יאיר לפיד, כל הסריה שלכם, בוגי יעלון – משקרים ומגדפים את ראש הממשלה בזה שאתם אומרים שהוא לוקח שלמונים ושהוא נוכל ומה שאתם לא רוצים. כל מילה מותרת אצלכם. כשאני עונה לכם טיפ-טיפה – הזזתי לכם את הגבינה. אתם מתרגזים. למה? בגלל שאסור לענות לכם. אתם הלבנים ואנחנו השחורים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אל תחמיא לעצמך. אל תחמיא לעצמך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם הלבנים ואנחנו השחורים. אני לא מחמיא בכלום. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דודי, זאת גבינה לבנה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון, גבינה לבנה. אתה צודק. אני רוצה לעבור עכשיו לפסוקו של יום. החלטתי שכל שבוע אני אקריא לכם את הדבר הזה, בגלל שכל עוד אתם לא מזדעזעים ממנו, אני מניח שמשהו לא בסדר קורה כאן. אני אקריא לכם תמליל של מנדלבליט מהשיחה שלו עם אפי נווה. מנדלבליט – אני מצטט: מי שתפרו אותי בתיק הזה זה דינה זילבר ושי ניצן. דינה זילבר, למי ששומע אותי, היא המשנה ליועץ המשפטי היום, ושי ניצן זה פרקליט המדינה. מי אומר להם את זה? מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, אומר שמי שתופר לו את התיקים זה דינה זילבר ושי ניצן. דרך אגב, דינה זילבר, באחד המאמרים – עוד מעט נדבר על זה – כנראה תגיד לו: זו פאטה מורגנה. "המניאק הזה לא מחליט בתיק שלי – – – יש לי תיק פתוח". את זה, דרך אגב, אומר מנדלבליט: "המניאק הזה לא מחליט בתיק שלי". אני רק שאלתי אותו לאיזה מניאק הוא מתכוון, הוא לא עונה. בסוף אני אתפוצץ עליו – ככה אומר מנדלבליט. מי זה "עליו"? על שי ניצן. יש לי ברישום המשטרתי תיק ממתין לבדיקה, והוא מקנח: אני רוצה לדעת שזה נסגר. הוא לא רוצה לדעת מה קורה, הוא רוצה לדעת שזה נסגר מחוסר אשמה. מדוע? למה מחזיקים בן אדם בגרון? רבותיי, כפי שאני אומר כל שבוע, זה תמליל סחיטה באיומים ברמות הכי גבוהות. לא מכיר דבר כזה. אבל את מי מזמינים לחקירה? את מיקי זוהר. את מיקי זוהר מזמינים לחקירה על זה שהוא איים על היועץ המשפטי לממשלה. את זה יועץ משפטי לממשלה אומר על פרקליט המדינה ואומר על המשנה שלו כיועץ המשפטי לממשלה, ושום דבר לא זז. חבר'ה, אני מדבר, וחשבתי שייפלו אמות הסיפים, יזוזו כולם, הכול ינוע, כל האולפנים; נשמע את אברמוביץ' כל ערב אומר: רבותיי, אני רוצה פה את מנדלבליט שיסביר לנו בשידור חי. שום דבר. שואלים למה דודי אמסלם אמר בכנסת את המילה "מניאק" כשציטטתי בכלל את מנדלבליט. הקראתי ורק שאלתי לאיזה מניאק הוא התכוון. אדוני היושב-ראש, אתמול נפל דבר נוסף. אתה יודע, כפי שאמרתי למנדלבליט, אתה יודע, אני לא מצליח להדביק את קצב האירועים שקורים לנו פה. לא מצליח. אתה יודע, לפעמים במדינה מתוקנת יש לך איזה אירוע דרמטי פעם בשנה. אתמול בג"ץ מבקש מהמדינה לנמק מדוע לא יבוטל תיקון שהוא בעצם תיקון חוק-היסוד שמדבר על ראש ממשלה חליפי. אנחנו בכנסת העברנו חוק-יסוד, שינינו אותו, אני חושב, כמדומני ששינינו אותו ברוב של 72 או 74. לא זוכר. למה שינינו אותו? בגלל שככה חשב המחוקק. זה התפקיד שלו – משנה חוקים מדי פעם, כולל חוקי-יסוד. ובא בית המשפט העליון ושואל אותנו – הרי אנחנו צריכים לענות לכאורה, כל אחד שהצביע: מדוע החלטנו? בגלל שרצינו. בגלל שזה התפקיד שלנו. בגלל שחשבנו שזה טוב למדינת ישראל. אחרת לא הייתה קמה ממשלה. עכשיו, ממה נפשך? אם חשבתם שזה לא נכון, למה לא עצרתם את זה בתחילת הדרך? הרי אתם ידעתם – או שרק הבוקר קראתם את העיתון והופתעתם – הרי ידעתם בתחילת הדרך. עתרו, לא משנה על מה, אבל הרי אתם הכרתם את התהליך. אז למה לא ביקשתם לפני חצי שנה שיבואו ויסבירו לכם מדוע עשינו את שינוי החוק? רק עכשיו? ומדוע בכלל אתם מתערבים בחוקי-יסוד? בוודאי לא בחוקי-יסוד מהסוג הזה. בוודאי כשלא פוגעים בזכויות האזרח, לא פוגעים בזכויות האדם ולא פוגעים במשטר במדינת ישראל. יש שינויים כאלה ואחרים – זה בסדר, זה התפקיד של הכנסת, אבל מה זה משנה? דרך אגב, זה לא חשוב גם מה תחליטו. השאלה היא לא מה תחליטו. עצם העניין שאתם שואלים את השאלה הזאת ומעלים אותה – זאת כבר כפירה בעיקר. זה הערבוב הדרמטי שקורה פה, ולא מהיום, אבל פעם ראשונה שזה קורה בחוק-יסוד, לדעתי, עד כמה שאני זוכר. והתגלגלנו אתמול לנאום שנאמה הגב' זילבר – כידוע לך, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אתמול היא הייתה במכון הישראלי לאנטי-דמוקרטיה, זה שקורה לעצמו דמוקרטי, ושם היא אומרת: "משילות היא מפלטו של הפייק-מנהיג". פקיד במדינת ישראל, שמקבל משכורת, עדיין תלוש מהמל"ם של מדינת ישראל, גם נוסע ברכב של מדינת ישראל, מבקש שיאריכו לו בשלושה חודשים – בגלל שהיא הייתה צריכה לסיים את תפקידה לפני חודשיים. מנצלת את הבמה שהזמין אותה אותו מכון אנטי-דמוקרטי ומתחילה בעצם לגדף, להעליב ולפרוס את משנתה על מנהיג מדינת ישראל ובכלל על הממשלה. דרך אגב, זה רק מראה לכם – כשאנחנו טוענים שיש שם בעיה עם האנשים, אז תבינו: זה לא בא לה אתמול בבוקר. ככה היא קיבלה את כל ההחלטות שלה, ככה בעצם היא התנהלה. אני לא רוצה להקריא לכם את כל מה שהיא אמרה. זאת פשוט חוצפה, אני לא מאמין, ואני פקיד, הייתי 30 שנה פקיד. דרך אגב, תבדקו אותי – במדינת ישראל יש רק שני סוגי פקידים שיודעים לבוא לטלוויזיה ולהכפיש את השרים שלהם ואת ראש הממשלה, שניים – תבדקו אותי: ראשי האוצר ובעיקר ראשי הפרקליטות. כל פעם שהם גומרים, או בנשף לפני שהם יוצאים, הם זורקים את הרימונים. למה? ככה. ואחרי זה הם מתפלאים שאנחנו חושבים שכמעט כולם שם שמאלנים, או לפחות מובילים אג'נדת שמאל. חוצפה. אני אומר: היום צריך לפטר אותה. היא באה בזמנו, כשהיה בוועדת הכנסת דיון על היועצים המשפטיים ששרת המשפטים בזמנו הובילה, איילת שקד – היא באה לוועדה והיא התנגדה לשרה ותקפה אותה – זו אותה אישה – אז ביקשנו לפטר אותה. מה פתאום? מנדלבליט, למה לפטר? למה לפטר? מה קרה לכם? פה לא מפטרים. אנחנו מנהלים את האירועים. זה רק מראה לכם, הציבור, איך מתנהלת מדינת הפקידים. איש הישר בעיניו יעשה. פשוט לא יאומן כי יסופר. ואני רוצה לקנח בדבר חיובי. שלשום ביקרתי בישראל דיגיטלית. זה אחד המקומות שתחת ניהולי. היה שם מפגש מאוד יפה עם סטודנטים שעשו את הפסיכומטרי בקמפוס כמעט חינם, ב-250 שקל. המדינה מעמידה לרשותם. דרך אגב, אני רוצה לומר, בדרך כלל מה שכמעט חינם הוא לא טוב, אבל מה מסתבר? מי שלומד דרך הקמפוס הוציא את הציונים הכי גבוהים. כמעט 40% מהנבחנים במדינת ישראל מנהלים את זה ולומדים דרך הקמפוס. זה חינם. האפליקציה חינם, ואני גאה על כך. זה לא במשמרת שלי, אני לא עשיתי, אלה קודמיי, אבל שאפו גדול. אני מציע לכל התלמידים, הסטודנטים, המבוגרים: יש כמעט 60 קורסים כאלה בקמפוס. תיכנסו. מדינת ישראל השקיעה שם הון עתק וזה לרווחתכם. תשתמשו בזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. מכאן אנחנו עוברים לדיון הסיעתי. חבר הכנסת בן ברק, אני יכול על פי התקנון לאפשר לך אחרי ההצבעה, ואני אעשה את זה, כמובן, אלא אם כן – אני לא יודע, אני לא רואה שחבר הכנסת לפיד נמצא כאן, כי הוא ראשון הדוברים, מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, תקרא לו, אנחנו נחכה לו רגע, בוודאי. אם הוא יחליט שהוא לא מעוניין לדבר אז אני אאפשר לך במקומו, ואז זה יהיה צמוד יותר לאירועים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר אמסלם, אתה אף פעם לא היית פקיד, תמיד היית ראש אגף. ראש אגף, נכון, דודי? תמיד היית ראש אגף. פקיד פתאום? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> פקיד, פקיד. ראש אגף זה פקיד. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קצת מוקדם יותר היום פורסם שראש הממשלה החליפי בני גנץ קרא לאיתן גינזבורג, יושב-ראש ועדת הכנסת, ואמר לו שלנוכח המתחים בתוך הקואליציה, ולנוכח העובדה שהוא לא מרוצה מההתנהלות של נתניהו, הוא מבקש ממנו להכין את כל החוקים שנוגעים לשוויון וערכים. אני רוצה להגיד פה, מפני שהבימה הזאת חשובה לשנינו: שוויון וערכים זה לא משהו שאתה שם בכיס למקרה שיש לך בעיות פוליטיות. או שאכפת לך מזה או שלא אכפת לך מזה. או שמעניין אותך דמי אבטלה לעצמאים ואז אתה תצביע בשביל זה, לא משנה מה יקרה, או שלא מעניין אותך; או שאתה רוצה נישואים אזרחיים במדינת ישראל או שאתה לא רוצה; או שאתה חושב שחשוב לעשות ועדת חקירה לגבי פרשת הצוללות או שאתה לא חושב. מה שבטוח לא יכול להיות זה שאתה הופך את כל הדברים האלה לכלים פוליטיים, ועוד של פוליטיקה סוג ג'. או שבוער בך משהו או שאל תהיה חלק מהבניין הזה. או שהדבר באמת חורך את נשמתך – שוויון, ערכים, עקרונות שאינם לשעתם – או שתחפש מקצוע אחר, שזה בסדר, יש הרבה מאוד מקצועות אחרים, רובם זוכים להערכה ציבורית גדולה יותר מאשר הדבר שאותו אנחנו עושים. זה לא משחק, זה דבר אמיתי. הדבר הזה שאנחנו עושים פה, עם כל הקרקס שמתנהל סביבו, עוסק בסוף בערכים. ואז, ערכים – או שיש לך או שאין לך. מה שבטוח, ערכים זה לא משהו שאתה שולף רק כשלא נוח לך או כן נוח לך פוליטית. היות שעכשיו, אני מבין, אנחנו בשבוע ערכים, אז הינה, אני מאתגר – ביום רביעי הקרוב אני שם על שולחנה של הכנסת הזאת חוק שכתבתי יחד עם בני גנץ וגבי אשכנזי. החוק אומר שאדם לא יכול לכהן כראש ממשלה בישראל אם יש לו כתבי אישום. אם יש להם באמת ערכים ואכפת להם, פשוט שיצביעו על חוק שאני והם כתבנו יחד ושמנו יחד על שולחנה של הכנסת הזאת; לא בגלל השיקול הפוליטי, לא בגלל המצב הקואליציוני, אלא בגלל הדבר הפשוט שהפך ללא ייאמן – כי הם חושבים שזה הדבר הנכון לחברה הישראלית, לעם ישראל, לתקופה הזאת ובכלל לאנשים שיש להם ערכים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. מטעם סיעת הרשימה המשותפת – חבר הכנסת יוסף ג'בארין. הוא גם היה כאן, לדעתי, לפני רגע, נכון? הינה אתה. בבקשה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הרשימה המשותפת בחרה לאי-אמון באחד הנושאים המאוד-כואבים של החברה הערבית בישראל, והוא צריך להכאיב לכל מי שחרד לא רק לזכויות אדם, אלא לכל מי שחרד למקומות הקדושים, למסגדים, לכנסיות ובתי העלמין. האמת, אני רוצה להדגיש שהקושי מתחיל בהסדרים המשפטיים בישראל, כבוד היושב-ראש, שיצרו מנגנון של בחירת הנהגה דתית בקרב האוכלוסייה היהודית כאשר אין מנגנונים מקבילים של הנהגה דתית בקרב האוכלוסייה הערבית, לא המוסלמית ולא הנוצרית. כך למשל יש מועצות דתיות ביישובים היהודיים שמסדירות את העניינים הדתיים ואין לך מועצות דתיות ביישובים הערביים; יש רבנות ראשית שמנהלת את העניינים הדתיים בחברה היהודית – אין לך משהו מקביל בחברה הערבית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה בטוח שאתה רוצה? << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שואלים אותי חברי הכנסת: אתה בטוח שאתה רוצה? זה לא הוויכוח. כשנגיע לגשר הזה נעבור אותו. אבל הרעיון הוא שהמשפט יוצר מנגנונים כדי לנהל את העניינים הדתיים, לרבות אחזקת בתי קברות וניהול ענייני הדת וכדומה, ואין משהו מקביל בחברה הערבית. עד כדי כך – ואני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת מהציבור היהודי, יכול להיות שאתם לא חושבים על זה – עד כדי כך, למשל, שכשנגמר חודש רמדאן, חודש הצום הקדוש, הרי יש חג אחר כך, אבל תמיד יש ספק של יום אחד, אם החודש הוא 30 יום או 29 ימים. אין לך אפילו מנהיג דתי מוכר, רשמי, שאמור להחליט החלטה כזאת. זאת אומרת, אין שום הסדר שמכיר בנוכחות הקולקטיבית של הדת, מה שמשליך כמובן גם על כל הנושאים שחברי מנסור עבאס הזכיר – חילול של בתי קברות, חילול של מסגדים. כבוד השר שטייניץ, אתה יודע כמה כואב לאזרח הערבי לעבור בטבריה בטיילת ולראות את המסגד הנטוש שם, מסג'ד אל-בחר? כמה כואב לעבור בכפר הנטוש מעלול ליד אזור יפיע ולהגיד: לא, אתה לא יכול להיכנס לבית הקברות הנוצרי שם? אתה לא יכול להיכנס בכלל, לא יכול לראות את בית הקברות; להיות בקיסריה ולראות מסגד שנהפך למסעדה או למועדון עם משקאות חריפים? אין הרגשה קשה וכואבת ומעצבנת מאשר לראות את החילול הכל-כך קשה הזה. הזמן לא יספיק לדבר על כל הנושאים, אבל זה באמת נושא שמחייב התערבות של כולנו, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את עדת יוצאי אתיופיה לרגל חג הסיגד ולשלוח ברכות לעדה האתיופית ולנציגיה כאן בכנסת, לשרת הקליטה פנינה תמנו שטה ולסגן השר לביטחון פנים גדי יברקן. חג סיגד שמח. לענייננו, חברי אופוזיציה הגישו פה הצעות אי-אמון נגד הממשלה ונגד העומד בראשה, נגד שריו. ראשית, לקום ולמתוח ביקורת תוך כדי מלחמה של ממש – אנחנו במלחמה, אל לנו לשכוח – בזמן שראש הממשלה והשרים שלו עושים עבודת קודש בקבינט הקורונה יום וליל ודנים איך לעצור את המגפה, אני חושב שזה לא הזמן הכי מתאים. אני שואל אתכם: מה אתם דורשים שיעשו כדי שהתחלואה תיעצר? עושים סגר – למה עושים סגר? כשלא עושים סגר – למה אתם לא עושים סגר? כלכלה קורסת, פותחים את העסקים – למה לא פותחים את כל העסקים? ואז, כשפותחים את כל העסקים, התחלואה עולה, אז: העבודה שלכם לא אפקטיבית. אני חושב שהממשלה הזאת פותחת את הדברים באחריות לשלום הציבור. גם אם יש לי ביקורת כלפי חלק מהדברים, אני חושב שבזמן זה עלינו, כולם ביחד, לבוא ולתת כתף. חברים, אסור לנו לשכוח שהמגפה הזאת לא הגיעה רק למדינת ישראל. צרפת, אירופה, ארצות הברית – כל מדינות העולם נמצאות תחת מתקפה של אותה מחלה. זה נכון שמשפחות התפרקו, ונוספו למעגל גם אלמנות ויתומים רבים שבן רגע חרב עולמם. נכון שאתם באופוזיציה ואנחנו לכאורה בקואליציה, אבל בעת מלחמה כולנו צריכים להתאחד. בעת מלחמה על החיים, חיי המשפחות, אני חושב שזו לא העת להיכנס למלחמות פוליטיות והרגע לנגח את הממשלה והעומד בראשה. אדרבה, אני חושב שדווקא בתקופה הקשה הזאת אנחנו צריכים כולנו, קואליציה ואופוזיציה, להתעלות מעל כל הקשיים, להתאחד יחד, לשנס מותניים ולרתום את כל הכוחות – ויש פה כוחות גדולים גם באופוזיציה, ואני מכיר הרבה מהם – ולעזור לממשלה לעשות את העבודה שלה. לכל הפחות, הייתי אומר בעדינות, לא להפריע. בואו תיתנו לממשלה לעשות את העבודה שלה. עלינו לדעת כי עוד מעט הקורונה תעבור, והוויכוחים שיוצרים שסע בעם יישארו וישאירו רושם לדורות. אנא מכם, אנחנו עשינו את ההשתדלות – נקווה שמלך המלכים ישלח רפואה שלמה לכל עמך ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, כמה, כמה דיברו, כמה כותרות, כמה השמצות, כמה לבלרים שברו את עטיהם על החינוך החרדי, כמה רעיונות של קנסות, של הפסקות תקציבים, כמה דיו נשפכה על ציבור שכל דרישתו וכל חיותו וכל מה שהוא מקבל ממנהיגיו זה לשמור על החינוך של הילדים, זה לתת להם את החינוך. מה רצה הציבור החרדי? מה ביקשנו לשים בראש סדר העדיפויות לאורך כל הדרך? בצורה מוסדרת, להגיע להסדרים, להגיע לתקנות שהן נכונות, בריאותיות. כמה מנהלים של בתי ספר מצאו פתרונות לילדים ללמוד בחצרות של הבתים הפרטיים שלהם, כדי שהילדים האלה לא יאבדו יום לימודים, שלא יאבדו יום של חינוך? מה רצה הציבור הזה? מה שהיום כל הציבור במדינת ישראל התעורר, גם הציבור הדתי וגם הציבור הלא-דתי. כולם היום באים ואומרים: חברים, אי-אפשר לאבד דורות. אי-אפשר שילדים יהיו במשך חודשים תלושים מלימוד, מחינוך, מאווירה של מחויבות חברתית. צריך לגדל את הילדים האלה, ילדים לא גדלים לבד. צריך לחנך אותם, צריך ללמד אותם, להשכיל אותם. קנס צריך לתת להם? פרס צריך לתת להם. אני מציע לקחת את הדגם הזה של הציבור החרדי וללמוד את זה לכל הציבורים, לכל ילדי ישראל, ולא משנה מאיפה הם באים. דבר נוסף שאני רוצה לומר – יש הרבה פעילויות והרבה כסף שהממשלה משקיעה, אבל צריך גם חמלה. אני פונה מפה לפקידי האוצר: כמה אתם מכדררים את מנהלות המשפחתונים המסכנות הללו, שעדיין את הפיצוי לחודשיים לא קיבלו? כמה אתם מכדררים את אותם אנשים שבמעונות צריכים לשלם יותר דווקא בתקופת קורונה כי היה איזה קיצוץ פלאט? קצת חמלה בימים האלה. קצת שכל והיגיון בימים האלה. אלה ימים שצריך לעודד בהם את העבודה. אלה ימים שצריך לעודד בהם את המעונות ואת המשפחתונים – בוודאי את אלה שעובדים שם, שאף אחד מהם הוא לא מהשכבה הגבוהה. לאף אחד מהם אין רשת. רשת הביטחון שלהם זו החמלה שלכם, פקידי האוצר. אני פונה לשר האוצר ומבקש: אתה משקיע הרבה מאוד כסף בדברים הללו. שישקיעו גם חמלה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב, תישאר. זה לא יעלה לך ביותר. תראה שהם מסכימים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> זה מקסימום הגובה? << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה המקסימום ועם זה נסתדר. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, שישה חודשים חלפו מאז הנאום הראשון שלי שנשאתי בעניין המחאה בשם הדמוקרטיה. הציבור התעורר. היום, גברתי, נדבר על מהו תפקיד הממשלה בדמוקרטיה. התשובה במילה אחת: לאפשר. הממשלה היא משרתת את הציבור, לא משעבדת אותו ולא גורמת לציבור לשרת אותה. בדמוקרטיה תפקיד הממשלה הוא לאפשר כלכלה ופרנסה, לא ליצור תקנות הזויות של חנויות רחוב כן וחנויות ביג לא; סופרמרקטים כן – קניונים לא. צריך לאפשר כלכלה עובדת באופן מלא – תוך אזהרות, תוך המלצות, תו סגול, אבל לאפשר. בדמוקרטיה תפקיד הממשלה לאפשר מערכת חינוך פתוחה. 2.5 מיליון תלמידים, ואיש אינו מגדיר אותם כאוכלוסייה בסיכון. נתניהו הורס את מערכת החינוך, והוא עושה טובה שהוא מדבר על פתיחת כיתות ד' עד ו'. בדמוקרטיה תפקיד הממשלה לאפשר חופש פולחן, להתפלל. חופש הפולחן הוא אחד היסודות החשובים ביותר. תפקיד הממשלה היה ליצור פרוטוקולים מאפשרים לפני שבעה חודשים כדי שניתן יהיה להתפלל באופן חופשי. בדמוקרטיה תפקיד הממשלה לאפשר תרבות וחופש תרבות. זהו יסוד חשוב ביותר. הממשלה רוצה להרוס את התרבות. אפילו בתקופות החשוכות ביותר של ההיסטוריה היהודית קיימנו חיי תרבות. במדינת ישראל – אסור. בדמוקרטיה חובת הממשלה לאפשר מחאה והפגנות. על כך מבוססת הדמוקרטיה, ותפקידה של המשטרה לאפשר הפגנות – לא למנוע, לא לבצע מעצרי הרתעה, לא להפחיד מפגינים וגם לא לפרק אותם במכות. זוהי דמוקרטיה, מה לעשות. בדיקטטורה זה אחרת. השליט רוצה להמשיך לשלוט עד אין-סוף, והוא עושה את זה דרך הפחדה וחרדה. הוא יכול לסגור בתי ספר, הוא יכול לסגור בתי תפילה, תרבות, כלכלה, כדי להעצים את תחושת החרדה שדרכה הוא שולט באזרחים. בדיקטטורה פוחדים מהפגנות, רוצים למנוע הפגנות על בסיס קבוע – בבלפור, בכביש 1, בגשרים, בצמתים. בששת החודשים האחרונים ביססנו תרבות של מחאה. חצי מהעם תומך במחאה, וחלק גדול מהחצי השני מבין שנתניהו סיים וצריך ללכת. נתניהו לא רוצה דמוקרטיה, וזה לא ילך וישתפר, רק ילך ויחמיר. גברתי היושבת-ראש, נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים. 300,000 מפגינים בשבת הקרובה בבלפור, עד שיתפטר. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, ממשלת ישראל איבדה את אמון הציבור מזמן, ואני בחרתי היום לדבר על נושא שאני חושבת שרובנו פה חווים אותו על בשרנו בבית, וזה מערכת החינוך הסגורה. אני חושבת שהדבר הכי משמעותי וקשה זה לא העובדה שהם לומדים פחות – דרך אגב, אני מפה, מהמליאה, יוצאת הביתה ללמד את הבן שלי לגזור באינפי', לגזור נגזרות, כי בזום קצת קשה. אז זה לא דווקא זה, אלא אובדן שמחת החיים של הילדים, ההתפוגגות שלהם אל מול מסכי הזום, או מה שמכונה "דור של זוּמבים". כי בסופו של דבר, לילדים – ילדים, באמת, הם צריכים חברה, הם צריכים ילדים אחרים. אין באמת תחליף לחוויה הזאת של בית ספר, וכל מי שיש לו בבית ילדים מכיתה ה' עד כיתה י"ב יודע כמה הם רוצים כבר לחזור לבית ספר. ממשלה נורמלית, ממשלה מתפקדת, ממשלה יצירתית, הייתה חושבת על פתרונות יצירתיים. זה נכון שמקדם ההדבקה כרגע בעלייה ואנחנו צריכים להיות זהירים, אבל תראו מה זה: כמעט בכל העולם מערכת החינוך פתוחה, כי למדינות האחרות בעולם – ותחשבו עוד שאנחנו עם הספר, כן? אבל מדינות אחרות בעולם, כמעט כולן, מבינות כמה חשוב שמערכת החינוך תהיה פתוחה. דרך אגב, גם המגזר החרדי מבין את זה, כמה חשוב שמערכת החינוך תהיה פתוחה. אז אני אומרת, אם אנחנו באמת בבעיה ויש מגפה ולא רוצים שהמגפה תתפשט ושמקדם ההדבקה יעלה יותר, למה לא לחשוב על דרכים יצירתיות? דרך אחת יצירתית – וחבל שאין פה אף שר מקבינט הקורונה, אבל השר שטייניץ לפעמים מוזמן לקבינט הקורונה, והשר שטייניץ הוא אדם – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בקבינט הקורונה דנים כל הזמן – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> הם כל היום טוחנים מים, טוחנים, טוחנים מים, אבל השר שטייניץ הוא אדם יצירתי, אז הינה, יובל, כמה דברים יצירתיים. דבר אחד – ללמוד בחוץ. למה שילדים לא ילמדו בחוץ? בחצרות של בתי הספר, בגינות ציבוריות, בחורשות, בוודאי במועצות האזוריות יש הרבה מרחבים. שילמדו בחוץ. למה שלא ילמדו בחוץ? הרי בחוץ – כולם עם מסכות – בחוץ זה לא מדבק. אתם יודעים כמה הם ישמחו להגיע לבית ספר, וגם אם לומדים פחות טוב, שילמדו בחוץ? הינה עוד רעיון יצירתי: למה לא מחלקים כל כיתה לשתיים? ואני מדברת על אותו תקציב. כל הרעיונות הם בלי תקציב. שיחלקו כיתות לשתיים: שבוע אחד חצי כיתה לומד בבית ספר והחצי השני מסתכל על השיעור בזום, ושבוע שני החצי השני לומד בבית ספר ואז החצי השני מסתכל על השיעורים בזום. יש אין-סוף פתרונות יצירתיים, אבל הממשלה המשותקת הזאת, המקובעת הזאת, שעסוקה כל היום בקרבות פנימיים, בפוליטיקה הדדית, בכיפופי ידיים, באיומים – באיומים, דרך אגב, לרוב ריקים מתוכן – במקום למצוא פתרון לילדים שלנו, מתעסקים בשטויות, או כמו שאמרתי פה לחברי חבר הכנסת פורר, טוחנים מים. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. תודה רבה. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. אחרונת הדוברים. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה. תודה, גברתי היושבת-ראש. גם אני השתתפתי היום בוועדת הקורונה בנושא מתווה הלימודים, וסיפרתי שם – יש לי גם ילדה בכיתה ט'. היא לומדת בתל אביב, בבית ספר שנמצא – יוצאים מבית הספר, חוצים כביש במעבר חציה קטן – פארק הירקון. ביום חמישי האחרון היא פתאום יצאה מהבית. שאלתי אותה לאן, אז היא אומרת לי: למפגש, מפגש פיזי, היא אומרת לי, עם המחנך. היא בכיתה קטנה, של 18 תלמידים סך הכול, והם לא לומדים כרגיל, כמו כולם. ואז אמרתי לעצמי: רגע, מחודש מרץ אנחנו במשבר הזה – אביב, קיץ, סתיו, הגיע החורף – פעם ראשונה מזה שמונה, תשעה חודשים שהם יצאו החוצה למה שמומחים מהחודש הראשון אומרים שצריך לעשות. למה עד עכשיו אף כיתה, מהגן ועד י"ב, לא קיימו שום מפגש בחוץ? למה היינו צריכים לעבור שמונה חודשים כדי שפעם ראשונה זה יקרה? הייתי היום בוועדת הקורונה. יש מתווה, ה'-ו' וי"א-י"ב. שמעתי שהקבינט עכשיו הצביע על זה. מה המתווה? מישהו יודע? אותו מתווה שהיה בחזרה ללימודים במאי ואחר כך בספטמבר, שכשל. אותו דבר: לחלק את הכיתה לשתיים, או משמרת א' משמרת ב', או חצי שבוע חצי שבוע. חברות וחברים, יש לי חדשות בשבילכם: קפסולה אצלנו של 18 תלמידים זה הגודל של כיתה ממוצעת ב-OECD, כיתה רגילה, לא מחולקת. איך זה יכול להיות ששמונה-תשעה חודשים לא ניצלנו שום דבר ממה שידוע בינתיים על המחלה? ללמוד בחוץ, להשמיש את מוסדות התרבות, את מוסדות החינוך הבלתי-פורמלי שלא עובדים בשביל לשים שם את הכיתות המחולקות, את הקבוצות הקטנות? איך יכול להיות שרק עכשיו אנחנו נזכרנו בדבר הזה? ואני אומרת לכם, אני מודיעה לכם שמקדם ההדבקה כבר הגיע ל-1. יפתחו במתווה הזה את ה'-ו' – בזאת זה ייגמר. נגיע לסגר שלישי. עולה משרד הבריאות כביכול לתת תשובות ומתחיל לגמגם וכו', אבל אני שואלת שאלה אחרת: איפה משרד החינוך? משרד התיירות, כשהיה את הנושא של אילת וים המלח ושל האיים הירוקים, משרד התיירות וחברי כנסת מפה דחפו, ומשרד הבריאות בסוף עשה את ההתאמות, נתן את ההנחיות, וזה אושר, ומחר ייפתחו המלונות. איפה משרד החינוך? איך זה שלא דופקים על הדלת, יושבים על המדוכה, דופקים על החלון, נכנסים מתעלת הביוב, אני לא יודעת מאיפה? איך זה יכול להיות ששמונה-תשעה חודשים והכול אותו דבר, הכול מקובע, הכול מאותם פתרונות: אך ורק לחלק את הכיתה לשניים? אה, סליחה, יש שינוי אחד: במקום חמש קפסולות בשבוע, שככה אישרו לכל תלמיד – להשתתף בחמש קפסולות בשבוע בספטמבר, עכשיו זה רק שלוש קפסולות בשבוע. חברים, לא הבנתם מה זו קפסולה, לא הבנתם כלום, לא עשיתם כלום עד עכשיו, רק חבל שאת המחיר משלמים הילדים שלנו. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. מטעם הממשלה, מי מסכם – השר שטייניץ? << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> אם יהיה צורך, גם 20 שעות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו יודעים את היכולות, מכירים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> טוב, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי פה בקשב רב חלק מהנאומים. אני רוצה לענות קודם כול לעניין מערכת החינוך והקורונה. קל מאוד לבוא ולבקר. קשה מאוד להתמודד עם מגפת הקורונה, שיצרה לא רק אצלנו אלא בכל העולם מצבים חסרי תקדים בעולם המודרני, ואין מדינה במערב – אני אומר במערב, אירופה, צפון אמריקה, כי זו קבוצת ההתייחסות שלנו – אין מדינה במערב שיש לה פתרונות בית ספר להתנהלות בעת קורונה. רק לפני חודשיים-שלושה עלו פה גורמי האופוזיציה ונתנו כדוגמה את שבדיה: כמה טוב בשבדיה, התחלואה יורדת והכול פתוח. בשבדיה יש אלפי אלפי מתים מהקורונה, והתחלואה עכשיו גוברת שם בקצב מהיר מאוד, וקברניטי שבדיה רק לאחרונה הודו שהם עשו טעויות ושהמדינה לא הולכת בכיוון הנכון. אחר כך היו פה חברי כנסת אחרים מהאופוזיציה שבשלב מסוים השמיצו את הממשלה ואמרו: ראו את שווייץ ואוסטריה – מערכת החינוך פתוחה שם והתחלואה נמוכה. אז כרגע התחלואה בשווייץ ובאוסטריה גבוהה ביותר, גבוהה פי כמה וכמה מאשר במדינת ישראל. באוסטריה כבר סגרו את מערכת החינוך, בשווייץ שוקלים עוד מה לעשות וכך הלאה והלאה. חלק מהפתרונות שהוצעו פה מקובלים עליי. אני, דרך אגב, הצעתי שכיוון שגם טוב לא להשאיר ילדים יותר מדי זמן מחוץ למסגרת, אפשר לקחת שכבות, למשל ה'-ו', ולעשות שבוע-שבוע – שבוע ה' שבוע ו' – כי שבוע זה בדרך כלל מעגל הדבקה, או שבועיים-שבועיים, וכך להקטין את סכנת ההדבקה. אי-אפשר להתכחש לכך שיש הדבקה במערכת החינוך, ושבישראל, ברוך השם, מספר הילדים הרבה יותר גבוה מאשר באיטליה או בשבדיה ולכן גם האפקט – בגלל המספר המבורך של הילדים באוכלוסייה, אפקט ההדבקה יכול להיות הרבה יותר משמעותי. לכן – – – << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא שמעתי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אומר: אז היו עושים או שיעשו לפחות את זה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אז ישקלו גם את זה, אבל גם זה לא פותר לחלוטין את הבעיה. זה מוסיף הדבקה, זה ממתן. אבל אני רוצה להגיד דבר אחד: צריך להסתכל על התמונה הכוללת. בתמונה הכוללת, לפחות נכון לעכשיו, אנחנו ירדנו מרמה של 9,000-8,000 נדבקים ביום רק לפני שלושה-ארבעה חודשים לרמה של 600-500 נדבקים ביום. אנחנו ירדנו בשעה שכל אירופה וצפון אמריקה עלו לגבהים חדשים. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר שטייניץ, כמה נדבקים ביממה האחרונה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> ביממה האחרונה נדמה לי 600. על כל פנים – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> וכמה ביממה שלפני זה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> ביממה שלפני זה נדמה לי 250. הממוצע של השבוע האחרון הוא 600-500. << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפי הנתונים כרגע זה בין 2,500 ל-4,000. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> נדבקים ביממה? << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתעדכן ב-ynet. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> ביממה האחרונה? אז אני לא ראיתי את זה והתייחסתי ליממות האחרונות. בכל מקרה, בכל מקרה, המצב בישראל טוב יותר לא רק ממה שהיה לפני שלושה-ארבעה חודשים אלא טוב בהרבה מרוב מדינות המערב. דרך אגב, גם כלכלית נפגענו פחות, למרות ההשמצות כאן מעל הבמה הזאת נגד הממשלה ונגד ראש הממשלה ונגד שר האוצר ונגד הממשלה כולה. עובדה, עובדה שדירוג האשראי של ישראל נשמר על ידי חברות הדירוג הבין-לאומיות – שהן אובייקטיביות, הן לא פוליטיות, הן לא אופוזיציה וקואליציה. כש-S&P, חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם, מחליטה לאשרר את דירוג האשראי הגבוה של ישראל – AA+ – אז S&P היא לא חלק של הקואליציה ולא חלק של האופוזיציה והיא שוקלת את המצב לגופו. היא הורידה את דירוג האשראי – היא ומודי'ס ופיץ' הורידו את דירוג האשראי בחלק ממדינות המערב בעקבות הפגיעה הכלכלית החמורה של הקורונה, ולראיה – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> השר שטייניץ, 617. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> 617. אוקיי, אז צדקתי, אמרתי 600-500. אמרתי 600-500. הייתי כמעט בול. על כל פנים, אתם יודעים, לפעמים, לפעמים – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – כדאי להסתכל על הגורמים הבין-לאומיים. כשאנחנו כאן משמיצים אחד את השני ומתווכחים, כדאי להסתכל מה אומרים גופים בין-לאומיים אובייקטיביים, רציניים, מקצועיים, כמו חברת S&P, חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם. אז אם חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם – שכבר הורידה, היא ושתי החברות האחרות, פיץ' ומודי'ס, כבר הורידו בעקבות הקורונה את דירוג האשראי של כמה וכמה מדינות במערב – הודיעה אתמול שמשאירים את דירוג האשראי הגבוה של מדינת ישראל – דרך אגב, דירוג אשראי שעלה פעמיים בעשור האחרון: פעם אחת בשיא המשבר הגלובלי ב-2011, אחרי שנתיים של כהונתי כשר אוצר, כשכולם חששו מהורדת דירוג. הורידו דירוג כמעט לכל מדינות המערב – לארצות הברית, לבריטניה, לצרפת, לאיטליה, לספרד, לחלק הורידו ארבע, שלוש דרגות. ישראל הייתה המדינה היחידה מ-40 מדינות המערב שבשנים 20092013– העלו לה את דירוג האשראי ל-A+, בתקופה שאני הייתי שר האוצר. פעם שנייה – לפני שלוש שנים, בתקופה של כחלון כשר האוצר, העלו את דירוג האשראי פעם נוספת. אז קודם כול זה הישג אדיר, אדיר. שנית, זה הישג גדול שעכשיו לא הורידו את דירוג האשראי למרות הקורונה, וקבעו המומחים של S&P – וגם המומחים של ה-OECD – שכלכלת ישראל נפגעה פחות מרוב הכלכלות באירופה בעקבות משבר הקורונה. אז אפשר להגיד שהממשלה מקרטעת ושיש אי-אמון וכל מיני דברים כאלה. אבל התוצאות, לפחות נכון לעכשיו, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה כלכלית, בכל השוואה בין-לאומית, על פי הגופים הבין-לאומיים, הן טובות. אבל מה זה חשוב מה האמת? מה זה חשוב שהתחלואה ירדה בצורה דרמטית? מה זה חשוב שדירוג האשראי נשמר ברמתו הגבוהה? חשוב רק דבר אחד: לבקר את הממשלה, להשמיץ אותה, להפוך כל דבר טוב לרע ולמצוא תמיד תירוץ כזה או אחר, ותמיד אפשר למצוא, ותמיד אפשר לתת עצות. אני לא אשכח איך בתחילת כהונתי כשר האנרגיה, כשעשיתי את מתווה הגז, שבזכותו פיתחנו את מאגרי הגז הטבעי בים התיכון, בזכותו הורדנו 60% מזיהום האוויר ממשק האנרגיה בישראל – תקשיבו טוב: פעם ראשונה בהיסטוריה של ישראל זיהום האוויר מ-25 תחנות הכוח בארץ ירד. ירד בכמה – ב-1%? ב-2%? לא. זיהום האוויר שאנחנו נושמים ירד ב-60% בחמש שנים האחרונות בזכות פיתוח מאגרי הגז ובזכות הכניסה המסיבית, בעיקר בשלוש השנים האחרונות, של אנרגיית השמש. אז כשאני עשיתי את מתווה הגז, שבא לפרק את המונופול של תשובה, לחלץ את מאגרי הגז הגדולים שנותרו בלב הים כדי שנוכל להחליף את הפחם ואת הנפט – נפט זה מזוט, סולר, נפט מזוקק – את הפחם ואת הנפט, שזיהמו לנו את האוויר, בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות, הייתה ביקורת על מתווה הגז: טענו שזה לא יפרק את המונופול, טענו שלווייתן לא יפותח לעולם, טענו שכריש-תנין לא יימכר, טענו שהמחירים לא ירדו ולא תהיה תחרות, טענו המון טענות. דרך אגב, כל הטענות הופרכו. טענו שאין סיכוי, גברתי היושבת-ראש, טענו שאין סיכוי שאנחנו נייצא גז, ודאי לא לירדן או מצרים. אז כל הטענות הללו הופרכו. אבל לא חשוב. הייתה ביקורת, הפגנות, כמיטב רוחו של השמאל הסוציאליסטי הפופוליסטי, ואז, גם אחרי הרבה כתבות משמיצות בתקשורת, יום אחד, אחרי ויכוח אדיר פה, שהגיע גם לבית משפט עליון, לבג"ץ – יום אחד, כמו שקורה פעם בשנתיים, הארגון הכלכלי הרציני ביותר בעולם, ה-OECD, שהצטרפנו אליו בשנת 2010 אחרי קמפיין שלם שאני עשיתי במשך שנה וחצי – 30 שנה לא הצלחנו להצטרף; בתקופתי כשר אוצר סוף-סוף הצטרפנו ל-OECD. זה לא היה פשוט. היינו צריכים לשכנע את טורקיה, את נורבגיה, את ניו זילנד, את כולם, לעמוד בלחץ הערבי ולהצביע בעד, כי צריך שם הצבעה פה אחד. אבל הצלחתי לשכנע אפילו את הטורקים לתמוך בקבלת ישראל ל-OECD. אז באמצע כל הוויכוח על מתווה הגז – תשמע, מאיר, תשמע טוב – הגיע לכאן יו"ר ה-OECD אנחל גורייה, ובדוח על כלכלת ישראל ה-OECD גם פרסמו פרק או שתי פסקאות על מתווה הגז. נפל לי הלב למכנסיים, אמרתי: אם חס וחלילה גם הם יבקרו את מתווה הגז – כי ה-OECD יודעים להיות ביקורתיים – עוד ילבו פה את האש. אבל אז, לתדהמת הכול, הגיע לכאן אנחל גורייה, והגישו את הדוח, ובדוח הם כתבו שמתווה הגז מעולה, והם ממליצים לממשלת ישראל ליישם את מתווה הגז במהירות האפשרית. הם כתבו: המתווה מתקן את כל הפגמים שהצבענו עליהם בעבר, מפרק את המונופול, יש לו סיכוי טוב להוביל לירידת מחירים, יחלץ את הגז מהים, יאפשר להוריד את זיהום האוויר. בסוף, בשורה התחתונה, ה-OECD, הארגון הכלכלי הכי גדול והכי רציני בעולם – צוות מיוחד שבחן את מתווה הגז בא ואמר: אנחנו ערים לוויכוח בישראל. המתווה הוא טוב מאוד, ואנחנו ממליצים לממשלת ישראל ליישם אותו בשיא המהירות. אבל מה? שבוע שלם כולם ציטטו באמת את ה-OECD בתקשורת, אפילו דה-מרקר – כותרת ראשית: ה-OECD משבח את מתווה הגז של שטייניץ – וכמה ימים לאחר מכן המשיכו להשמיץ את המתווה כשחור משחור, כשוד הגז, כמעשה מושחת, כמעשה מטומטם. זה פייק ניוז. זה פייק ניוז שארגונים בין-לאומיים באים וקובעים שמתווה הגז טוב וכאן גורמים בתקשורת ובציבור ממשיכים להשמיץ אותו. זה פייק ניוז ש-S&P מודיעים שהם מאשררים את דירוג האשראי הגבוה של ישראל כי הכלכלה הישראלית יחסית מתמודדת היטב עם הקורונה וכאן באים ואומרים: כישלון מוחלט בהתמודדות הכלכלית עם הקורונה. איפה הכבוד לעובדות ולאמת? אוקיי, ממשלה, אופוזיציה, מתווכחים, אבל כשארגונים בין-לאומיים, בשורה התחתונה – לא שאין ביקורת – אומרים: לא מורידים את דירוג האשראי למרות הקורונה, כן ליישם את מתווה הגז, למרות הביקורת, אז הממשלה הזאת, בהשוואה בין-לאומית, הצליחה יותר מרוב מדינות המערב גם לשפר את המצב של בריאות הציבור וגם לשמור על יסודות הכלכלה החזקה והאיתנה שנבנו כאן בעשר השנים האחרונות. מיקי, תסמנו לי מתי לסיים. << קריאה >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << קריאה >> עכשיו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אוקיי. אני לא זוכר מי אמר לי שאני עלול לדבר 20 דקות, ואמרתי: אם יהיה צורך – 20 שעות, אבל אני מבין מעליזה שאני יכול לרדת ואין צורך ב-20 שעות של נאום, אז אני מודה לכולכם על הקשב. תמיד תודה לעליזה. מה היינו עושים בלעדיה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת על מנת שנוכל לעבור להצבעה. נא לשבת. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. אני מחכה עוד רגע, עוד דקה. נאפשר לכולם להגיע למקומות. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אם אנחנו נבקש אתה תחכה או רק כשהצד ההוא? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני תמיד מחכה, חברת הכנסת מלינובסקי. תמיד תמיד מחכה. יעידו חבריי שאני תמיד מחכה. אף פעם לא הייתה בקשה שאחכה רגע ולא הסכמתי. אף פעם לא. טוב, חברות וחברי הכנסת, הינה, אחרוני האנשים שעלו ליציע הגיעו, ואנחנו יכולים לעבור להצבעה על הצעות האי-אמון בממשלה. אנחנו עוברים תחילה להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד תל"ם, שכותרתה: כישלון ממשלת ישראל בניהול משבר הקורונה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 33 נגד – 41 נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 33 בעד, 41 נגד, אין נמנעים. לפיכך הצעת האי-אמון נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת ישראל ביתנו, שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 24 נגד – 40 נמנעים – 1 הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 24 בעד, 40 נגד, נמנע אחד. גם הצעת האי-אמון הזאת נדחתה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון השלישית והאחרונה, של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: המשך חילול מקומות קדושים אסלאמיים ונוצריים. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 24 נגד – 41 נמנעים – אין הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בעד – 24, נגד – 41, אין נמנעים. לפיכך, גם הצעת האי-אמון הזאת נדחתה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, הכנסת דחתה את שלוש הצעות האי-אמון בממשלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לפני שנעבור לנושא הבא על סדר-היום, אושרה הודעה אישית לחבר הכנסת רם בן ברק. נמתין לו שיגיע מהיציע לכאן. בינתיים – הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חבר הכנסת אריאל קלנר ויצחק פינדרוס בנושא: התערבות ומימון מדינות זרות. מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון בהצעתו של חבר הכנסת יוסף טייב בנושא: פירות הבאושים של האנטישמיות וההתבוללות: שפל של אלף שנים במספר היהודים באירופה. תודה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת רם בן ברק << נושא >> << יור > היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, כפי שאמרתי קודם – הודעה אישית לחבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. מדי שבוע אנחנו שומעים כאן את השר אמסלם ואנשים אחרים שמדברים כמוהו כאן, חברי כנסת שאומרים דברים ומוציאים אותם מהקשרם. השר אמסלם, אני לא אקריא לך, אבל אם אתה רוצה את הציטוט המלא – הוא כאן, אולי אתה תקרא אותו ותחזור בך. יש בין יושבי הבית הזה בודדים שהם סוכני שנאה – חברי כנסת שאמורים להיות דוגמה ומופת לעם ובמקום זה הפכו לדוגמה רעה של שנאה, של שיסוי איש באחיו. אתם יודעים מי הם. כולנו כאן יודעים מי אתם. כל העם יודע מי אתם. תסתכלו על עצמכם. אתם קורעים את העם. אתם, חברי הכנסת, מעודדים פלנגות של שנאה לצאת לרחובות. אתם, חברי הכנסת, מעודדים את קומץ שטופי המוח שלכם לפוצץ הפגנות. אתם מעודדים אותם לקלל מפגינים, אתם מעודדים אותם להכות מפגינים ואתם משתוקקים לדם ברחובות. אתם מזינים אותם בשנאה נגד ציבורים שלמים. ממתי קיבוצניק זה קללה במדינה הזאת? ממתי ההתיישבות העובדת היא אויב העם, אויב המדינה? ערש ההתיישבות הישראלית, דורות שבנו כאן יישובים בדוחק, מתו ממלריה, הקימו כוח מגן, התפרנסו בזיעת אפם, התגייסו לצבא ונהרגו בהמוניהם. יותר מכל מגזר, יותר מכל עדה, יותר מכולנו שילמו הקיבוצניקים והמושבניקים בדם בניהם עבור המדינה הזאת, ואתם מקללים אותם? ולא רק אותם – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> רם – – – ששת הימים, 18% מהרוגי יום כיפור זה קיבוצניקים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ולא רק אותם, גם את אייזנברג אתם מקללים, ואת מוסקוביץ', ואת וקסלר – את כל אלה עם שמות המשפחה האירופיים, את האשכנזים, אלה שהגיעו כאודים מוצלים מאש, אלה ששרדו את התופת הגדולה בהיסטוריה, אלה שהקימו משפחות קטנות, עסקו בעבודות קטנות וחיו חיים של שתיקה ועצב אין-סופיים. אשכנזי הפך אצלכם למילת גנאי. זאת הקללה של שנות האלפיים שלכם. אשכנזים, שמאלנים, קיבוצניקים – אלה הקללות. אשכנזים מסריחים, פריבילגים. אתם בזים לפרופסורים, לאנשי אקדמיה ומדע. אתם מקטינים את בן-גוריון, שהקים את המדינה, אתם מוחקים את זכרו של רבין, שנלחם באמת עבור המדינה הזאת. אתם מתכחשים לתרומתם של דורות של לוחמים ששירתו שנים בצה"ל. אתם מקדשים את ההתבהמות, את הבורות ואת השחיתות. אחד לאחד אתם עולים על הדוכן הזה ובפה מקציף אתם ממיטים עלינו חורבן של שנאת אחים. אתם עושים את זה באולפנים, אתם עושים את זה ברשתות, בווטסאפ, בכל דרך אפשרית. תגידו לי, נגד מי אתם יוצאים? הרי כולנו אחים. את מי אתם מקללים? הרי כולנו אחים. למי אתם רצים להרביץ? כולנו אחים. בסיירת מטכ"ל הסתערתי כתף אל כתף ולצידי היו האחים שלי. הם באו מהכפר, הם באו מהעיר, הם באו מהפריפריה. בן ברק, ביטון, מקלר, בוכריס – אחים כולנו. יצאתי למשימות מסוכנות ועלומות במוסד ולצידי היו האחים שלי. ההורים שלנו היו עורכי דין, מרצים, ירקנים בשוק, חקלאים. ג'והרי, מיכמן, מימון – כולם אחים. 1,352,449 איש הצביעו ליכוד בבחירות האחרונות. הבוחרים שלכם לא שונאים אותנו. הבוחרים שלכם הם כמונו, הם חלק מאיתנו, הם האחים שלנו. זה אתם, הבודדים, ששונאים ומפיצים שנאה. תודה רבה. << נושא >> הודעת הממשלה על הפסקת כהונת שר, על מילוי מקום שר ועל העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אם כן, אנחנו עוברים מכאן לנושא הבא על סדר-היום: שתי הודעות של הממשלה שיביא השר המקשר, השר דוד אמסלם. תחילה הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 43 ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, שלפיה ראש הממשלה החל למלא את תפקיד שר הבינוי והשיכון, וזאת לאור הפסקת כהונתו של השר יצחק כהן בתפקיד שר הבינוי והשיכון ביום 15 בנובמבר 2020 בשעה 10:00, וההודעה השנייה היא הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי למשרד ראש הממשלה את שטח הפעולה: מינהלת לפיתוח חברתי-כלכלי של המגזר הדרוזי והצ'רקסי. ימסור כאמור את ההודעות השר דוד אמסלם, בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני מוסר את ההודעות – דקה להתייחסות למה שאמר חבר הכנסת בן ברק. תשמע, בן ברק, כל הערכים שלכם הפוכים, ותבדוק אותי, אלה עובדות. אתם עולים לכאן, כולל אתה, כל הסריה הזאת – דרך אגב, כ-30–40 איש כל שבוע – מגדפים, מנאצים, משפילים את אנשי הימין ואת ראש הממשלה. דרך אגב, אני מזמין אותך, אם אתה רוצה, אני אשלח לך את הסרטונים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 30 שנה אתם יושבים פה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אשלח לך את הסרטונים. מי שאמר על ראש המשלה נוכל זה אתה, זה אתה, וגם שקרן. אתה אמרת ברדיו. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. אני לא אמרתי, הוא נוכל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא נוכל, אז לכן אני חושב שאתה גזען קטן ועלוב נפש. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אני גזען? אני גזען? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מזמין אותך – אני אשלח לך את כל הסרטונים, לך וגם לגולן, להראות לכם את השירים שכל מוצאי שבת אתם מקריאים בבלפור שם, כולל את מיצגי הזימה, אלה היפים האלה, התרבותיים האלה, שאתם מממנים אותם בעשרות-מיליוני שקלים. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – תשלח לי. יושב כאן כל היום ומשמיץ את בתי המשפט, את הקיבוצניקים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שיש לכם כל מיני אנשים – רק שנייה, אני אספר לך. אז לכן אני אומר לך, אתם לא מקבלים את הכרעת הבוחר. אתם, דרך אגב, יותר קיבוץ לסידור עבודה, להוציא אוטובוסים – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> במימון – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל קיבוץ יש לו סידור עבודה על גשר, באוטובוס – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 30 שנה אתם בשלטון – – – אתה לא מתבייש? אתם לא מסוגלים לשלוט. לשלוט אתם לא מסוגלים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – סנדוויצ'ים וציוד. אז אתה לא מתבייש? אתה עולה כאן ואתה מדבר עלינו, שרק אני משיב לכם פה? 50 איש עולים כל שבוע לפה – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא מדבר עליכם, אני מדבר עליך. עליך אני מדבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כל אחד בתורו, אתה ואחרי זה גולן – אחד-אחד. ולכן אני אומר – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עליך אני מדבר. אתה, שאתה אומר שהצבא – – – שמאלני, עליך אני מדבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי, בגלל שאתה וחבריך מנאצים אותנו על בסיס יומי, אבל מה, אתם לא רגילים שעונים לכם. אסור. אתם אדוני הארץ. אתה איש משכיל. אתה מתעסק עם הסוסים באורווה. יש לך נחת רוח, אתה מבין? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה לא מתבייש? טול קורה מבין עיניך. המסית הראשון זה אתה ויושב-ראש המפלגה שלך, כולכם. אתה לא מתבייש? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, קח את רגשי הנחיתות שלך ותלך למקום אחר אם אתה לא מסוגל לעבוד כאן. חלאס. אמרתי לך, אתה לא מעניין אף אחד. לך, תתקדם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שמענו אותך. שמענו אותך. אמרתי לך – אתה קורא לנו שחורים ואתה הלבן. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא קראתי לכם שחורים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה קורא לראש הממשלה נוכל ואתה אומר לי נוכל? אתה נוכל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בוא תקרא את זה. אתה רוצה שאני אקרא את זה? תרד מהדוכן, אני אקרא את זה – – – חוצפן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא מתבייש. עכשיו תן לי לקרוא את הדבר שבשבילו עליתי לכאן. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 9א(7) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, מבקשת הממשלה להודיע לכנסת כי בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, ראש הממשלה החל למלא את תפקיד שר הבינוי והשיכון, וזאת לאור הפסקת כהונתו של השר יצחק כהן בתפקיד שר הבינוי והשיכון ביום 15 בנובמבר 2020 בשעה 10:00. השר יצחק כהן ימשיך לשמש כשר נוסף במשרד האוצר. הודעה שנייה – – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא יכול להיות שר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מי? מי ביקש? אתה רוצה? שאלתי אם אתה רוצה להיות שר? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם היינו רוצים להיות שרים בממשלה שלכם היינו יכולים, תאמין לי. אתה יודע את זה טוב מאוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רם בן ברק, אני אומר לך, אתה יודע, כבר אמרו רבותינו: גם אוויל מחריש לחכם ייחשב. עדיף שתסתום את הפה, אולי ככה יחשבו שאתה בן אדם טוב. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אמסלם, אני מבקש ממך שתשלוט בפה שלך. לא אומרים לחבר כנסת "תסתום את הפה". << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, בוא לא נוריד את הרמה לפסים אישיים כאלה. לא ראוי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם אני יכול לרדת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר, אתה יורד. דרך אגב, יותר נמוך ממה שאתה נמצא אתה לא יכול לרדת. אתה אומר על ראש הממשלה נוכל ושקרן? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בואו, רבותיי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כשראש ממשלה משקר הוא שקרן, זה הכול. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הינה, אתה רואה? אתה רואה? אתה קובע עובדה שהוא רמאי ושקרן. עוד כמה נמוך אתה יכול לרדת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – – אז כשאני אומר לך תשתוק אתה אומר לי שזה לא טוב? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת גולן, חבר הכנסת בן ברק והשר אמסלם, מספיק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה מבין את חוסר הפרופורציות שלך? אתה מבין את חוסר ההיגיון שלך? אתה לא מבין מה טפל ועיקר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, השר אמסלם, אני מבקש שנפסיק את התחרות הזאת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא תחרות. אדוני היושב-ראש, תשמע מה הוא אומר, מה אני אומר לו, ותראה איך הוא משווה בין הדברים בכלל. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אומר שמי שמשקר הוא שקרן ומי שלא משקר הוא לא שקרן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל היהירות שלהם הם אפילו לא רואים את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אנא תעבור להודעה השנייה. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 9א(11) וב לחוק הממשלה, התשס"א–2001, מבקשת הממשלה להודיע לכנסת כי בהתאם לסמכותה – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם, הוא יכול להיות שר עם כתב אישום? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לפי סעיף 31ד לחוק-היסוד – – אני אענה לך, חבר הכנסת סגלוביץ': יש חוק במדינת ישראל. יש חוק. אתה לא קובע את החוק, לא הבוס שלך קובע את החוק. אני אומר שיש חוק וכתוב בחוק. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא יכול להיות שר עם כתב אישום – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כתוב בחוק. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – על שוחד, מרמה והפרת אמונים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כתוב בחוק. הינה, אתה רואה? אתה רואה? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אומר לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם אומרים דברי בלע כל יום – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בקורונה. כשאני עונה לכם – – << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אז החבר שלך עולה ואומר – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', מספיק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שאני מסית, אתה מבין? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה – כולכם מסיתים, דרך אגב. כולכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש פה חבורה של 50 מסיתים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רק השר אמסלם לא מסית. הוא מדבר דברי טעם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> פתאום כואב לכם. מה פתאום, איך אתה מדבר? << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אמסלם מדבר דברי טעם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איך אומר הבוס שלך? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סגלוביץ', מספיק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דודי אמסלם, איך אתה מדבר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, מספיק. אנא תסיים את קריאת ההודעה, בבקשה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> התנועה זה החלק הכי יפה בנאום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תנועת ההסתה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא תסיים, השר אמסלם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תנועת ההסתה וההדחה זה אתם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אמסלם, אנא תסיים את קריאת ההודעות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כי בהתאם לסמכותה לפי סעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, החליטה הממשלה להעביר מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי למשרד ראש הממשלה את שטח הפעולה מינהלת לפיתוח חברתי-כלכלי של המגזר הדרוזי והצ'רקסי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, ההודעות כאמור אינן מחייבות, מצריכות הצבעה. משכך, חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, א' בכסלו התשפ"א, 17 בנובמבר 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:11. << סיום >>