דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ו' ישיבה ק"ג הישיבה המאה-ושלוש של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, ב' בכסלו התשפ"א (18 בנובמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות 8 111. תוכנית היערכות לחורף עבור אוכלוסיית הקשישים בישראל 8 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 8 סגן שר הבריאות יואב קיש: 9 שאילתות ותשובות 13 343. רכישת מסכות מסין 13 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 13 סגן שר הבריאות יואב קיש: 13 348. פתיחת גני הילדים 15 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 15 סגן שר הבריאות יואב קיש: 16 שאילתות דחופות 20 108. הסתרת מידע חיוני מנציגי ציבור בוועדת האיתור בנוגע למינויים בכירים בשירות המדינה 21 מאי גולן (הליכוד): 21 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 21 תמר זנדברג (מרצ): 23 שאילתות ותשובות 24 344. התנהלותו של הדיין רג'א מרזוק בבית הדין למשמורת 24 מאי גולן (הליכוד): 24 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 27 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התש"ף–2020 30 עודד פורר (ישראל ביתנו): 31 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התש"ף–2020 34 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 34 השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: 35 עודד פורר (ישראל ביתנו): 44 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 45 הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איכון ספינות דיג), התש"ף–2020 46 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 46 השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: 50 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 52 הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מזערי והוראת שעה לעבירת החזקת נשק בלא רשות על פי דין), התש"ף–2020 56 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 57 הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התש"ף–2020 62 גדעון סער (הליכוד): 62 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום) 64 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 65 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 67 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 73 הצעה לסדר-היום 81 הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת אי-העברת תקציב המדינה 81 תמר זנדברג (מרצ): 81 הצעה לסדר-היום 85 הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא אי-העברת תקציב המדינה לשנים 2020–2021 85 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 85 השר במשרד האוצר יצחק כהן: 87 הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 52 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020 95 איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 96 עודד פורר (ישראל ביתנו): 97 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 99 איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 101 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 102 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 102 הודעה אישית של חבר הכנסת שלמה קרעי 103 שלמה קרעי (הליכוד): 103 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 104 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 105 הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020 105 חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 105 עודד פורר (ישראל ביתנו): 114 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 116 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 118 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 120 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 121 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 131 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 133 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 135 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 137 חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 142 קרן ברק (הליכוד): 145 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 146 תקנות סמכויות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך) (תיקון מס' 6), התש"ף–2020 150 סגן שר הבריאות יואב קיש: 150 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 152 יאיר גולן (מרצ): 157 עודד פורר (ישראל ביתנו): 158 תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 9), התשפ"א–2020 160 סגן שר הבריאות יואב קיש: 160 עודד פורר (ישראל ביתנו): 161 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 163 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 163 הודעות הממשלה על צירוף שר ועל שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה 164 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 164 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 164 הצהרת אמונים של חבר הממשלה יעקב ליצמן 168 יעקב ליצמן: 169 הצעות לסדר-היום 170 אי-כינוס ועדת שרים לענייני חקיקה וזלזול בעבודה הפרלמנטרית של חברי הכנסת 170 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 170 הילה שי וזאן (כחול לבן): 172 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 174 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 175 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 176 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 181 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 198 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 204 איתן גינזבורג (כחול לבן): 214 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 215 הצעות לסדר-היום 223 עומס קיצוני בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב 223 חוה אתי עטייה (הליכוד): 223 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 224 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 225 הצעות לסדר-היום 227 בחינת ההסמכה לעריכת דין, אוגוסט 2020 227 אוריאל בוסו (ש"ס): 227 עוזי דיין (הליכוד): 229 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 230 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 245 עמית הלוי (הליכוד): 246 יעקב אשר (יהדות התורה): 247 יעקב מרגי (ש"ס): 249 הצעות לסדר-היום 253 משרד החינוך מחלק מחשבים לתלמידים ללא הגדרת קריטריונים ברורים לזכאים 253 יאיר גולן (מרצ): 253 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 255 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 256 שר החינוך יואב גלנט: 257 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 262 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 264 הצעות לסדר-היום 265 פתיחת מערכת החינוך 265 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 265 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 271 יעקב מרגי (ש"ס): 273 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: 275 הצעה לסדר-היום 276 בדיקות קורונה כלל-ארציות 276 גדעון סער (הליכוד): 277 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: 280 הצעה לסדר-היום 281 קיפוח מוסדות הפטור בתקציב צהרונים המיועד למימון חוגים וארוחת צוהריים חמה לילדים שאימהותיהן עובדות 281 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 281 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 283 הצעה לסדר-היום 284 אלפי מעצרים של ילדים פלסטינים בשנה, ארבעה מהם ב-24 שעות בשבוע האחרון 284 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 285 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 286 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 292 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 292 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, ב' בכסלו התשפ"א, 18 בנובמבר 2020. אני פותח את הישיבה. בפתח סדר-היום של היום: שאילתות דחופות, והראשונה שבהן – שאילתה מס' 111, של חבר הכנסת אלעזר שטרן, בנושא: תוכנית היערכות לחורף עבור אוכלוסיית הקשישים בישראל. אני מזמין את סגן שר הבריאות יואב קיש לעלות ולהשיב, ואת חבר הכנסת שטרן. אתה יכול לגשת למיקרופון ולהציג את השאילתה. לאחר מכן, אדוני סגן השר, כבר נאפשר לך לענות על שאילתות רגילות בצמוד לשאילתה זו. בבקשה. << שאילתה >> 111. תוכנית היערכות לחורף עבור אוכלוסיית הקשישים בישראל << שאילתה >> << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות, אפשר? אתה מוכן? לפי דוח של מכון זולת שפורסם בחודש שעבר, עולה תמונה קשה של הפקרת אוכלוסיית הקשישים בישראל, במיוחד לקראת – או כבר בתוך עונת החורף הקרובה. רצוני לשאול: האם למשרד הבריאות יש תוכנית היערכות מוכנה לחורף, מיוחדת עבור אוכלוסיית הקשישים? תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אוכלוסיית הקשישים בישראל, המונה היום כ-1.1 מיליון איש, נמצאת מרביתה בקהילה, ולשמחתנו רובה עצמאית בתפקודה ומטופלת בקהילה. עם זאת, מדובר כמובן באוכלוסייה בסיכון למחלות חורף – שפעת וסיבוכיה – וכמו כן, כמובן, היא אוכלוסיית סיכון לחלות בקורונה. אני מפרט את הפעולות שמבצע המשרד להיערכות לקראת החורף לטיפול בקשישים בקהילה. התחסנות לשפעת – תעדוף על פי גיל וגם על פי מורכבות רפואית. משרד הבריאות יצא עם קופות החולים יחדיו במבצע לחיסון אינטנסיבי של אוכלוסיות בסיכון וקשישים. נכון להיום, שיעור ניכר כבר התחסן. כמו כן, ניתנה עדיפות להתחסנות למטפלים לפי גמלת סיעוד. אני חייב לומר שמדינת ישראל נערכה לרכש כמעט כפול מבשנה שעברה של חיסוני השפעת, ואתה רואה, בהשוואה – למשל יש מדינות אירופה שמצאו את עצמן, לצערן, ללא חיסונים, אז אני חושב שבעניין הזה יש הצלחה גדולה בהיערכות וגם בחיסונים עצמם. אנחנו בנינו תוכנית מיוחדת שמטרתה תמרוץ לקופות להרחיב את האשפוז הביתי, בעיקר לתחלואת חורף חריפה, כחלופה לאשפוז פנימי. המטרה של התוכנית הזאת היא כמובן גם למנוע מאותה אוכלוסיית סיכון להגיע לאשפוזי בתי חולים, אם ניתן, ולתמרץ ולהפעיל את מערכת האשפוז הביתי. נושא נוסף – תמרוץ לסדנאות לאורח חיים בריא ותזונה מאוזנת, שידוע שמהווה מניעה ראשונית לתחלואה זיהומית בחורף, במסגרת התוכניות הלאומיות לשימור תפקוד ומטופלים עם דמנציה. בהתייחס לקשישים במסגרות חוץ-ביתיות, ומדובר כמובן במוסדות הסיעודיים, בתי חולים גריאטריים ואשפוז המשכי במרכזים גריאטריים, המר"גים – התחסנות לשפעת: בימים אלה מבוצעת פעילות הסברה בקרב כל הנהלות המוסדות לקידום חיסון של כל המטופלים וכן של אנשי הצוות. נבנית תוכנית תמרוץ לטיפול במוסדות הסיעודיים כחלופת אשפוז פנימי. כמובן שבנושא קורונה אנחנו מפעילים את התוכנית מגן אבות ואימהות בראשות פרופ' נמרוד מימון, שבמאמץ מרוכז וניהול של בדיקות אני חושב שאפשר לומר שחסכה מאות חיים של אנשים באוכלוסיית הסיכון. במסגרות בתי החולים הכלליים – תוכנית שנבנית במשרד עם מנהלי בתי החולים הכלליים – מושם דגש על איתור קשישים שניתן לתת להם המשך טיפול מיטבי באשפוז בית או במר"גים – מה שאמרתי קודם – ובמוסדות שמהם הגיעו. המטרה של תוכנית זו היא שוב, להוריד את העומס מבתי החולים ולהשאיר את הקשישים בסביבה הטבעית המוכרת שלהם. פעילות עם גורמים מחוץ למערכת הבריאות – פורום משותף לגיל השלישי: בנינו פעילויות בין-משרדיות עם בריאות, רווחה, שוויון חברתי וביטוח לאומי, בעיקר באמצעות רשויות מקומיות וקופות החולים, לתת מענה זמין ויעיל לתחלואת החורף הקרובה, אם זה לשפעת, אם זה לווירוסים אחרים ואם זה לתחלואת הקורונה, ולסייע לקשישים ששוהים בבדידות על ידי מארג שכונות תומכות, מתנדבים ועוד. אני מכיר תוכניות כאלה גם במשרד הרווחה, וצריך באמת להתייחס, מעבר לתחלואה עצמה של השפעת והקושי שהיא מביאה, גם לנושא הבדידות והצורך בחיבור בתקופה שבה בגלל הקורונה אנשים ממעטים לצאת מביתם וממעטים להיפגש. עד כאן. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת שטרן, בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני, על הפעולות שציינת אני כמובן מברך. אני מכיר את האוכלוסייה הזאת, מה שנקרא, מידע אישי, אבל בעיקר מהתעסקות ארוכת שנים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ידע אישי. מה, אתה מגיע לשם? מה הכוונה ידע אישי? << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תכף אני אגיד לך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> טוב. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל בעיקר מהתעסקות ארוכת שנים בניצולי שואה – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – גם בקרן לרווחה. אז אתה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> האמת, כולנו מקווים להגיע ולהכיר את זה גם מידע אישי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. לא, אבל יש לנו גם הורים והורים-של, אתה יודע את זה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, סבים, סבתות. ברור. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. האמת היא שהיו לי הורים כאלה. אבל אתה ראית כמוני, אני מקווה, שבירושלים מצאו השבוע שתי גופות של עריריים, אחד מהם באמת אדם מבוגר שמת כנראה ימים, אם לא שבועות, בתוך הבית, ואף אחד לא היה שם. אתה רמזת כאן – אני לא יודע כמה שיתוף הפעולה ביניכם לבין משרד הרווחה מסמן את האוכלוסייה הזאת, שחיה באיזה סוג של ספק, ועלולה ליפול בין הכיסאות. אני מבקש רק לשאול על שני דברים, מכיוון שגם שוחחתי עם פרופ' נמרוד מימון. אחד, אני חושב שגם מי שהיום נמצא באוכלוסייה במקומות מוגנים – אתה ציינת חלק מהמוסדות; לא ציינת דיור מוגן, ציינת מחלקות סיעודיות ובתי חולים – בנושא הפסיכולוגי-פסיכיאטרי, עם אורך הסגר המתמשך והאיום הקיומי ממש שיש עליהם כתוצאה מהיותם אוכלוסיות בסיכון, הם צריכים לקבל טיפול מיוחד, לא רק מכיוון שהחורף בא, לא רק כי יש קורונה, אלא בקורונה בהינתן סגר כזה. אני מקווה שבאמת, ואני מציע – אני חושב שלגבי המוות של הערירי הזה מצד אחד והתופעה שאני תיארתי, שהיא מוכרת כבר, של הנזקים הנפשיים, אתם, יחד עם משרד הרווחה, צריכים לקיים על זה – אני לא רוצה להגיד לך אם סוג של צוות או התייעצויות קבועות, עיתיות, לעשות סוג של Screening על הגיל הזה. תודה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה לחבר הכנסת שטרן. אתה מציין נקודה שהתייחסתי אליה בסיום דבריי, שהיא אכן נקודה בפוקוס מרכזי שלנו. אני יכול לומר לך שלדעתי – אני לא בדיוק זוכר, לדעתי זה היה אולי אפילו לפני הסגר השני; אני מדבר על חודשיים-שלושה – הייתה החלטה בקבינט הקורונה להקצות, דרך משרד הרווחה ודרך המשרד לשוויון חברתי ובראשות השרים איציק שמולי והשרה מירב כהן, תוכנית בדיוק כדי לגעת בנושא הזה. זה עובד. זה קורה. אני מכיר אישית – היום אני בשיח עם השר איציק שמולי על תוכניות לחיזוק של מערך הרווחה בקשר עם אותה אוכלוסיית סיכון. אני נגעתי בעיקר בנושא של תחלואת חורף, שעליה דיברת, וחשבתי שלכך כיוונת, אבל אם הכוונה היא באמת לנושא הבדידות בגיל השלישי – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> התכוונת גם וגם? אוקיי, אז על זה דיברנו. עכשיו אני אדבר על זה. בוודאי תופעת הבדידות – בגיל השלישי במיוחד, כמו שאמרתי בדבריי – לנוכח הקורונה והסיכונים בהתקהלויות, במפגשים ובהידבקות, מייצרת אתגר מאוד גדול לאותם אנשים. אנחנו עושים תוכניות שהן dedicated, מיוחדות. ואני אומר עוד פעם, זו לא הובלה של משרד הבריאות. ניתנה האחריות בקבינט הקורונה למשרד הרווחה ולמשרד לשוויון חברתי. יש תוכניות פעילות שיוצאות. אני יודע עכשיו על תוכנית שמדברת על תוספת של עוד כ-5,000 – זה ממש ברמה של מסכים שהם ייעודיים, שהתפעול שלהם הוא הכי פשוט בעולם ושדרכם אנשים יכולים לתקשר ולראות, כדי לא לייצר חשיפה; עזרה שוטפת, מוקדי טלפונים. אם התשובה הזאת לא מספקת, אני מציע שתפנה לשר הרווחה או לשרה לשוויון חברתי, שהם בעצם אלה שמובילים את התוכנית. עד כאן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים לשאילתות רגילות, שעליהן יענה סגן שר הבריאות. הראשונה שבהן – שאילתה מס' 343, של חבר הכנסת מיקי לוי, שכותרתה רכישת מסכות מסין. בבקשה, חבר הכנסת לוי. << שאילתה >> 343. רכישת מסכות מסין << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, הובא לידיעתי כי משרדך רכש מסכות למשרדי הממשלה השונים. הרכישה צפויה להתבצע מסין בגלל הפרשי מחיר זעומים בהשוואה ליצרנים הישראליים. החלטה זו עלולה להביא לפיטורי עשרות עובדים בקווי ייצור ייעודיים. אני מבקש לשאול: 1. מדוע? 2. מהו הפער, אם ידוע לך? 3. האם תפעלו לשינוי ההחלטה הזאת? 4. אם לא – מדוע? 5. האם משרדך פועל להעדפת רכש תוצרת ישראל, כחול-לבן, בתקופה משברית זו? תודה רבה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה לחבר הכנסת מיקי לוי. האמת היא שזו תשובה טובה שאני גם גאה לתת אותה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם היא תהיה טובה, אני אשים עליה את ידיי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מאוד טובה. קודם כול, אנחנו כמובן במשרד הבריאות רואים חשיבות רבה בהעדפת תוצרת כחול-לבן. אנחנו איננו רוכשים – וזה בניגוד לשאלה שלך – מסכות עבור משרדי ממשלה אחרים. כל משרד רוכש לעצמו. אנחנו מבצעים רכש למשרד הבריאות ולמערכת הבריאות. יש קווי ייצור שהוקמו בארץ. לפני שנה, לצורך העניין, לא היו קווי ייצור של מסכות. הוקמו שני מפעלים, אחד בשדרות ואחד באזור התעשייה ברקן, עם תמיכה צמודה של משרד הבריאות ומשרד הביטחון. אני אומר לך שמשרד הבריאות, אם הוא צריך לקנות מסכות, הוא קונה רק תוצרת ישראלית. דרך אגב, זה גם מחויב בחקיקה, בגלל נושא הטקסטיל; זה מוגדר כטקסטיל. אני חייב לומר עוד דבר: המסכות הישראליות הן לאין ערוך יותר איכותיות מהיבוא מסין. אני חושב שזה אפילו לא אותו מוצר. אני חושב שגם כשאנשים שמים אותן – היושב-ראש, המסכה שלך היא מסכה מסין, ממה שאנחנו מכירים. יש מסכות ישראליות, לבנות משני הצדדים, שהן הרבה יותר נוחות, הן איכותיות. הן מסכות פרמיום. דרך אגב, אנחנו אמרנו ליצרנים: תמכרו אותן גם דרך – אנשים ישלמו. ופה אני גם אתקן אותך: המספרים הם גבוהים, זה כמעט פי שניים בעלות. אני לא יודע אם זה נעים עכשיו לדבר פה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא צריך. פי שניים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני יכול להציג לך, אפילו יותר מפי שניים. ואני יכול להגיד לך שפשוט משרד הבריאות קנה את כל המלאי שהוא צריך לשנה הקרובה. בסוף דצמבר נגמר החוזה ואנחנו לא הולכים לקנות עוד כי אנחנו לא צריכים. זה לא שאנחנו קונים מסין. לדוגמה, איפה כן יש בעיה? ואני מסכים איתך שיש פה בעיה, למשל בקופות חולים. הן קונות בעצמן, הן לא קונות תחתינו, והן צריכות לקבל את ההחלטה. פה הן לא כפופות לחוק כמו משרדי הממשלה – האם הם משלמים פי שניים על מסכה ישראלית יותר נוחה או שיש פה עניין של תקציב. זה מגיע למיליוני שקלים. החוק, דרך אגב, מדבר על 15%; אני מניח שאתה מכיר אותו. בטקסטיל הוא מחייב לקנות, אז את הטקסטיל אנחנו קונים כמשרד הבריאות, אבל גופים אחרים – אני לא שולט עליהם ולא יכול. והנושא הזה של אותם מפעלים – הצעתי היא ומה שניסיתי לומר להם: לכו לשוק הפרטי. במקום 20 אגורות שתעלה מסכה, תמכרו את זה ב-40 אגורות. כשזה פרמיום ונוח והרבה יותר נעים אני חושב שיש לזה שוק, והמוצר הוא מוצר מצוין. אנחנו עושים את המקסימום שאנחנו יכולים. מעבר לזה אנחנו לא יכולים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת לוי, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אין לי שאלה. אני רוצה להודות לסגן השר על זה שהמשרד קונה. ראוי ששאר משרדי הממשלה יַראו העדפת תוצרת הארץ כחול-לבן. אני קורא לציבור הישראלי: גם אם זה טיפה יותר, לעת הזאת, עת מצוקה, להעדיף תוצרת הארץ. אני מאוד מעריך את התשובה שלך. תודה לך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת לוי. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה מס' 348, של חבר הכנסת אחמד טיבי, שכותרתה פתיחת גני הילדים. בבקשה. << שאילתה >> 348. פתיחת גני הילדים << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי סגן השר, אדוני היושב-ראש, בתחילת החודש נתקבלה ההחלטה לפתוח את גני הילדים ללא הכנה מוקדמת. ברצוני לשאול: 1. מי המשרד האחראי להחלטה? 2. מדוע הודרו הצוותים המקצועיים במשרד החינוך מקבלת ההחלטה? 3. האם הופקו הלקחים מהטעויות בגל הראשון? 4. אם כן – מהם? << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה. ראשית, ברמה העקרונית ברור שיש פה מגוון שיקולים בין משרד הבריאות למשרד החינוך. בנושאים הבריאותיים זה משרד הבריאות; בנושאים הפדגוגיים-חינוכיים, היערכות לעניין, זה משרד החינוך, כמובן. על ההחלטה בכללותה כמובן מי שאחראית ואמונה זה ממשלת ישראל. קבינט הקורונה אימץ את אסטרטגיית היציאה של משרד הבריאות, ובה הוגדר שבשלב הראשון ייפתחו גני הילדים – זה היה ב-18 באוקטובר השנה – ומשרד החינוך אחראי להוצאה לפועל של החלטה זו. אנחנו במשרד הבריאות עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הצוותים המקצועיים של משרד החינוך, וגם לעיתים יש מן הסתם חילוקי דעות, וזה טבעי. אני יכול לתת לך דוגמה אחרת: למשל, בתוכנית מתווה הפתיחה של החינוך משרד הבריאות חשב שתעדוף של משרד החינוך זה שאחרי גנים וא' עד ד' הגדרנו י"א-י"ב. בא משרד החינוך ואמר: אנחנו מעדיפים, פדגוגית, את ה'-ו', וה'-ו' קיבלו קדימות לפני י"א-י"ב, בעקבות החלטת משרד החינוך. ברמה הבריאותית כמובן אנחנו העדפנו שהילדים היותר-צעירים יתחילו. לאחר הגל הראשון ולאחר פתיחת הלימודים ב-1 בספטמבר נעשה תהליך של הפקת לקחים – אני פה מתייחס לשאלה הנוספת שלך, האם הופקו הלקחים – ובסופו הוחלט על כמה צעדים שמבחינה בריאותית פותחים בצורה יותר בטוחה את מערכת הגנים. אלה הצעדים: ראשית, עטיית מסכה או משקף פנים לצוות המטפל, שעד כה זה לא הוגדר; אכילה – הייתה בקשה, ככל שניתן כמובן – ויש מקומות שלא ניתן – במרחב הפתוח. זה נושא שהושם עליו דגש; צמצמנו את הערבוב בין קפסולות בצהרונים משתי קבוצות אורגניות ככל האפשר ולכל היותר משלוש קבוצות עד 28 ילדים; היו 35 ילדים. כל ההחלטות האלה, יש להן גם משמעויות כספיות כמובן. אסרנו כניסה של מפעילים חיצוניים לגנים. דרך אגב, יש אנשים שנפגעו מזה, ואנחנו מקבלים גם ביקורת, אבל בסופו של דבר הרעיון היה למנוע מעבר בין גן לגן, או מינימום אנשים, ולשמור כמה שאפשר על מתווה של קפסולה עם מינימום חפיפות בין הקפסולות. בפתיחה הקודמת היה אפשר לראות שש קבוצות ביום. זה בוטל. גם בנושא הגננת המחליפה – שגם זה היה נושא מורכב, כי יש פה הסכמי העסקה, והגננות עם ימי חופשה שלהן, והייתה גננת שמחליפה כל יום בגן אחר – למעשה הגבלנו את זה למקסימום שלושה גנים, ממצב שהיו שישה גנים. זה לא מיטבי מבחינת הבריאות, אבל גם אנחנו בסופו של דבר נתקלים באילוצים וצריכים להתפשר. עשינו סקר בידוק לגננות עם פתיחת מסגרות החינוך, סקר שקורה בשוטף, וגם היום אנחנו כמובן קוראים לכל הגננות: לכו להיבדק, כולל סייעות. תחום שאולי פחות קשור ישירות: מה שהיה בזמנו, בסגר על ערים אדומות אפשרנו בעבר לצאת לטובת לימוד. היום זה נחסם, ומי שנמצא בעיר אדומה, בסגר, לא יוצא, גם לא לטובת סיוע, סייעות או גננות. בסופו של דבר, מערכת החינוך – ופה אולי אני טיפה יוצא החוצה מהכיוון של הגנים – אני חושב שהוגדר בהחלטת הממשלה שהיא תטופל בנפרד. אנחנו רואים בה ערך עליון, אולי חוץ מערך החיים, מה שנקרא, שזה באמת הערך שבראש כל המאבק בקורונה, אבל החינוך והזכות לשמור על החינוך של הילדים ולהימנע ככל שניתן מפגיעה הושמו בראש סדר העדיפויות של הקבינט. אני יכול לומר לך שגם ההחלטה האחרונה שהתקבלה, על פתיחת ה'-ו' ואחרי זה י"א-י"ב, הייתה החלטה שבמשרד הבריאות התנגדנו לה. יש פה מחיר שאנחנו משלמים לשם פתיחת מערכת החינוך, ובמשרד הבריאות חוששים מזה מאוד. אנחנו עושים הכול כדי להקטין את הסיכון. אנחנו הולכים למבצע "מגן חינוך" – דיגום של כל המורים וגם תלמידים שנוכל לקבל את ההסכמה של ההורים שלהם; דיגום שבועי כדי לעצור ולהקטין ככל שניתן את ההדבקות במערכת החינוך – עם הרבה מאוד חששות. אני מאוד מקווה שהמהלך הזה של "מגן חינוך" אכן יקטין את ההדבקות ויאפשר לנו לשמור על רמת תחלואה נמוכה גם במערכת החינוך. בסופו של דבר אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, עם השר יואב גלנט. יש להם את כל הנתונים, בקרה מאוד טובה על מה שקורה בכל בית ספר, ובתי ספר שבהם תהיה תחלואה ייסגרו. עד כאן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה, סגן השר. אתמול הוטל סגר על הכפר אכסאל – כפר כתום, לא אדום, לפי הרמזור. מספר הנדבקים ביחס לאוכלוסייה הוא 27 ל-10,000, ולפי הכללים שנקבעו על ידי משרד הבריאות וקבינט הקורונה הוא לא חייב בהטלת סגר. אני דיברתי עם בכיר בצוות הקורונה. הוא אמר לי: זאת טעות. איך עושים טעות כזאת? איך שמים יישוב שלם בסגר למרות שיש יישובים אדומים שלא הוכנסו לסגר, והוא יישוב כתום, אכסאל, וכן הוכנס לסגר? זו לא טעות כתיב, זו טעות בשיקול דעת ובהחלטה. הוגש ערעור על ידי ראש המועצה, אבו רפא, ואמרו לו: נחליט היום בישיבת קבינט. לא ככה צריך להתייחס ליישוב שלם ולאזרחים. בלאו הכי המצוקה גדולה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> קצת לגבי אכסאל – אני פותח פה את הנתונים. אני לא רוצה לתת לך, חבר הכנסת טיבי, תשובה שאני לא בחנתי אותה לעומק. אני יכול לומר לך שאנחנו כן, בעקבות החלטת הקבינט לאחרונה, מרחיבים את המעגל של הסגר, כי אם אנחנו הולכים מצד אחד לפתיחות ומאפשרים פתיחות כמו הביגים וכמו מערכת החינוך, חייבים לפחות לאזן את זה ולצמצם ולסגור יותר איפה שיש תחלואה מתפרצת. לצערי, אכסאל נמצא שם. אבל הנושא הזה ייבדק, ואם אכן הטענות שאמרת נכונות, אז מן הסתם הוא ישוחרר, ואפילו עוד היום. אם לא, אז לא. אז אני לא רוצה לומר דברים שעוד לא בדקתי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שחרור הוא על ידי משרד הבריאות או צריך קבינט קורונה? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> שחרור זה לא קבינט קורונה. יש ועדת שרים לענייני אזורים מיוחדים – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מוגבלים. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – מוגבלים, והיא יכולה לעשות את זה – ברמת שחרור זה יכול להיות טלפונית, כי אם המלצת משרד הבריאות היא שצריך לשחרר, אז אפשר גם טלפונית. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אפשר לבדוק את זה ולעדכן אותי? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז א. אני אומר עוד פעם, אני בטוח שאם התנאים שאתה אומר – אם נעשתה טעות, רואים איזה משהו שהמצב השתפר שם, אז זה יתוקן. אנחנו נבדוק את זה. אני לא מכיר כרגע את הנתונים בשלוף. ניסיתי למצוא. אני יכול לומר לך שלא הייתה כנראה – אני רואה פה שלא הייתה טעות בנתונים, אבל לאור ירידת הנתונים ייתכן שהם ישוחררו מהסגר כבר היום, אז אני לא רוצה לתת תשובה פורמלית. ייבדק ונעדכן. תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מודה לסגן שר הבריאות יואב קיש. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> והיושב-ראש, אני מבטיח להביא לך מסכה תוצרת הארץ, שתראה שהיא יותר איכותית ואולי תחליטו לרכוש, גם אם זה קצת יותר יקר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני יכול לומר שזה גם נעשה, וכבר נרכשו מסכות, אז אנחנו כבר – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מצבנו טוב. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> למיטב הבנתי, הדבר הזה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מבקש שיהיה בכל הצבעים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הדבר הזה כבר קרה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> יופי. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש בכל הצבעים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אם כי הצבע שאתה חובש, אני קצת מתקשה איתו. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, אני מזמין את שר המשפטים אבי ניסנקורן להשיב על שאילתה דחופה מס' 108, של חברת הכנסת מאי גולן, בנושא: הסתרת מידע חיוני מנציגי ציבור בוועדת האיתור בנוגע למינויים בכירים בשירות המדינה. אני מזמין את חברת הכנסת גולן למיקרופון להקריא את השאילתה לאחר שהשר יגיע לדוכן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, בוודאי. << שאילתה >> 108. הסתרת מידע חיוני מנציגי ציבור בוועדת האיתור בנוגע למינויים בכירים בשירות המדינה << שאילתה >> << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לשאול את כבוד השר: לאחרונה פורסם כי לוועדת האיתור למשרת פרקליט המדינה ותפקידים רגישים אחרים לא הגיע כלל המידע המקיף והנחוץ בנוגע למועמדים – מידע חשוב, יש לציין, בנוגע לתלונות עבר כנגד המועמדים שהם היום כסוד ממש, וסביר להניח, סביר אפילו מאוד להניח, שאילו כן היה מגיע לידיעת חברי הוועדה, ייתכן שהם היו מצביעים אחרת. זהו מצב שאינו מתקבל על הדעת, כי – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מבקש להקריא רק את השאלה. רק את השאלה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כן, כן. – – כי חברי הוועדה מתבקשים להצביע בלי שמידע זה הובא לפניהם. 1. השאלה הראשונה שלי: האם הדבר נכון? 2. מדוע? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> לפי מיטב ידיעתי, כל המידע הרלוונטי, כולל מידע על הליך בירור, בדיקה, חקירה או שימוע שבו היו מעורבים מועמדים עולה בפני החברים. הייתה פנייה בנושא הזה גם בנושא ועדת איתור לפרקליט המדינה, וזאת גם התשובה שניתנה. כל המידע הרלוונטי עולה ויעלה בפני ועדת האיתור ויהיה שקוף לחברי ועדת האיתור. המועמדים עצמם חייבים למלא את זה בשאלון ולציין ולפרט כל מידע שיעלה. זה הובהר גם על ידי מרכז ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה, והובהר גם למועמדים שהם צריכים לפרט את כל המידע הרלוונטי, כולל גופי ביקורת רלוונטיים דוגמת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, נציבות תלונות הציבור על שופטים, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור וכדומה. לכן, אני לא חושב שתהיה בעיית חוסר מידע. כמובן, חברי ועדת האיתור יקבלו החלטה לפי שיקול דעתם, אבל יהיה מידע שקוף לכולם. לא יהיה מידע שאחד מהחברים יודע וחבר אחר לא יודע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת גולן, בבקשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אם יש מידע ברור ומהימן על מידע שלא פורסם, בתור, כמובן, מי שדוגל בשקיפות, אם יגיע מידע כזה לא יפעלו לא ממשרד המשפטים ולא מצידו של היועץ המשפטי לממשלה לחשוף את זה? זאת אומרת, אם היום אנחנו מביאים לאדוני השר מידע שכזה, הוא ייחשף בפני נציגי הציבור וחברי הוועדה לפני שהם בוחרים? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כל מידע שקשור לגוף שבדק, אני אומר "גוף", אני לא מדבר על מידע מעיתונות. כל מידע מגוף שבדק, ובדק – ונתתי דוגמאות: נציב קבילות פרקליטות, נציב קבילות שופטים וכדומה – יהיה שקוף לכל חברי הוועדה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים מכאן – אדוני השר, אנא תישאר איתנו לשאילתה רגילה, שמספרה 344, אף היא של חברת הכנסת מאי גולן, בנושא: התנהלותו של הדיין רג'א מרזוק בבית הדין למשמורת. בבקשה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אה, סליחה, סליחה, צודקת. חברת הכנסת זנדברג, סליחה. הבטחתי לך שאלה נוספת לשאילתה הדחופה, אז בבקשה. נכון, נכון. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, שלשום נרצחה עוד אישה, ופאא כנאענה עבאהרה, והמידע שנאסף מאז הרצח מראה על התנהלות בעייתית מאוד גם של מערכת המשפט; לדוגמה, אם הרוצח שלה היה מקבל את עונש המאסר שביקשה הפרקליטות – אני אגיד מה זה רלוונטי אליך, אני רואה את זה. אם הוא היה מקבל את עונש המאסר שביקשה הפרקליטות במשפט שהוא עמד אליו ב-2019, הוא עדיין היה יושב בכלא היום. ואם שופט היה מקבל את הבקשה להרחקה ל-45 יום ולא שופט חמישה ימים, כמו שביקשו רק לפני חודש, היא עדיין הייתה היום בחיים והוא היה מורחק ממנה. השאלה שלי היא כזאת: אתה כמובן לא שולט בהחלטות השופטים, אבל כן עומדות בפני משרד המשפטים כבר כמה שנים הצעות שונות להכשרות שופטים בנושא עבירות מין ועבירות אלימות במשפחה, ואפילו הצעה שקידמו כאן חברות כנסת, ביניהן מיכל רוזין ואחרות, לבתי דין מיוחדים לעבירות מסוג כזה. נשאלת השאלה: האם באמת, לאור מגפה בלתי נתפסת, אתה מתכוון לקחת איזשהו מהלך יזום מטעם משרד המשפטים, יחד עם הנהלת בתי המשפט בכיוון הזה? כי מערכת המשפט, לצערנו הרב, הופכת להיות חלק מהקלת הראש בחייהן של נשים, שממשיכות להירצח. תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז כמה דברים, ואני מדבר רגע במישור הכללי: דבר ראשון, הנושא הזה של עונשין בדין הפלילי והחמרת עונשים בכל המישור הפלילי – הרי יש הרבה מישורים שבהם זה עולה בכנסת ישראל בחודשים האחרונים. זה נושא מורכב. זה נושא מורכב, שגם אין לו תשובה פשוטה. כי מצד אחד, תמיד הלב בא ואומר: בואו נחמיר בעונשים. ומצד שני, ברמת מערכת וברמת פתרון אמיתי, וגם בהשוואה בין-לאומית גם, ומה הדבר הנכון, מה בסופו של דבר מצמצם את היקף הפשיעה – יש ועדות שאמרו דברים אחרים, וזה נושא מורכב. באופן ספציפי ברור שאני כשר משפטים, ובאופן אישי, חושב שעבירות מין זה נושא חמור, ועבירות של רצח ואלימות כלפי נשים – בוודאי חמור, ודברים שצריכים להחמיר בהם מאוד. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> כל הפתרון הוא – – – בתחומים האלה. לא מכירים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני מגיע לזה. לגבי מדיניות בתי המשפט בנושאים השונים בדין הפלילי – עוד פעם, יש לכאן ולכאן. אני אומר: לפעמים מחמירים, לפעמים לא מחמירים, אני לא חושב שאפשר להגיד גזרה אחת ודין אחד. באופן ספציפי, אני לא חושב שצריך להקים ערכאה מיוחדת, זה לא הפתרון הנכון. אני מקבל תדיר בקשות להקים ערכאות מיוחדות, וזה בסופו של דבר פוגע ביעילות. אני כן מקבל את מה שאת אומרת. אני אבדוק את הנושא של הכשרות בנושא של עבירות מין, בייחוד לגבי השופטים שבסופו של דבר מתפקדים כשופטים בעבירות כאלה – ולראות איך אנחנו מגדילים את המודעות. אני אעשה, אני ארשום לי ואני אעשה את הבדיקה, ונעשה תקצוב, אם צריך. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עכשיו, אנחנו יכולים לעבור לשאילתה מס' 344, של חברת הכנסת מאי גולן, בנושא התנהלותו של הדיין רג'א מרזוק, בבית הדין למשמורת. בבקשה. << שאילתה >> 344. התנהלותו של הדיין רג'א מרזוק בבית הדין למשמורת << שאילתה >> << דובר >> מאי גולן (הליכוד): << דובר >> בתחקיר עיתונאי שפורסם – לא ראשון, אגב – פורסם כי הדיין רג'א מרזוק משחרר שוב ושוב מסתננים שנקטו אלימות פיזית, מילולית, מינית כלפי אזרחים, כלפי תושבים. אותו דיין משחרר שוב ושוב, ללא נקיטה של שום אמצעי מניעה כלפי אותם מסתננים בלתי חוקיים. השאלה שלי: מדוע הוא בוחר לעשות כך, למרות המסוכנות שלהם לחברה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נדמה לי שהייתה שאלה שנייה. צריך להקריא את השאילתה כפי שהיא, חברת הכנסת גולן. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש שאלה שנייה בשאילתה שמופיעה אצלי. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> מה, צריך לקרוא את שתיהן? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ודאי. צריך לקרוא את השאילתה כפי שהיא, פשוט וקל, מילה במילה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. לא קיבלתי אותה, אבל אני יודעת אותה. אין בעיה. לא קיבלתי אותה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. חברת הכנסת גולן. השאילתה שהגשת, יש בה משפט פתיחה ושתי שאלות, נכון? בנייר שאצלך. כך זה אמור להיות. זה מה שאני רואה לפניי לפחות. צריך פשוט להקריא את זה כמו שזה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אין בעיה. אני פשוט רציתי להוסיף משפט שם, אם מותר לי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא. לא מותר. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כי צריך להקריא את השאילתה כפי שהיא. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל חברת הכנסת זנדברג לא הקריאה כרגע מדף. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בוודאי שלא. כי היא שאלה שאלה נוספת. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> כל השאלה הזאת? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> את לא בשלב השאלה הנוספת. כרגע את בשלב הצגת השאילתה. את השאילתה מציגים כמו שהיא כתובה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, אני מקריאה: האם בכוונת השר לפעול להקמת ועדת בדיקה בנוגע להתנהלותו התמוהה של הדיין? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> השאלה שצריך לשקול היא באמת שאלת המסוכנות לציבור ויכול להיות שאני או את היינו מגיעים להחלטה אחרת במקרים שאת ציינת בשאלה שלך. באופן ספציפי, לגבי הדיין רג'א מרזוק – הוא מכהן כבר שמונה וחצי שנים. נותרו לכהונה שלו עוד שנה וחצי, ואחריהן הוא מסיים את הכהונה שלו. אני רוצה לציין שהיום תקופת הכהונה המקסימלית היא עשר שנים. אני עומד לבדוק את זה, ואני כנראה אקצר את תקופת הכהונה המקסימלית. היום זה לא טוב לדעתי, משני כיוונים: זה גם חמש פלוס חמש, ואז החמש הנוספות הן על בסיס עיקרון אי-תלות; זה לא דבר בריא שיבחנו אחרי חמש אם להאריך לו, וגם עשר שנים זה כנראה יותר מדי זמן. אני אעשה בדיקה, וכנראה התקופה המצטברת תהיה יותר קצרה. בעצם, המקום להגיש ערר, וזה מה שקורה גם בהרבה מקרים – להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים. זה בעצם הפתרון דה פקטו במקרים האלה. זהו. אני אומר בהיבט אחר – ההחלטות האלה לאו דווקא מאפיינות את ההחלטות שקיימות באופן כללי בסוגיה הזאת. אני עברתי על ההחלטות שקיימות, ובאמת זה לא מאפיין. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – מאוד קשים – – – הן רציניות בגלל המקרים. המקרים מאוד קשים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אומר, הן לא מאפיינות. אני בא ואומר: יכול מאוד להיות שאת או אני היינו מגיעים להחלטה אחרת מבחינת המסוכנת. בכל מקרה, דה פקטו אין מקום לוועדת בדיקה. יש לו שנה וחצי לכהונה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> שנה וחצי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה. יש בית דין שאפשר לערער אליו. בסופו של דבר החלטות על מסוכנות הן החלטות של שיקול דעת של דיין שאפשר לערער עליהן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת מאי גולן. בבקשה. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לציין – קודם כול אני מאוד מברכת על כך שייבדק עניין הארכת הכהונה שלו. אני רק רוצה לציין – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, הוא לא. הוא מסיים עוד שנה וחצי, אי-אפשר להאריך עוד פעם. אחרי שתי הארכות אי-אפשר להאריך פעם נוספת. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> אוקיי. אני רק רוצה לציין בקשר לוועדת הבדיקה: אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל בדרום תל אביב לבד אחוז הפשיעה של המהגרים הבלתי-חוקיים הוא פי שניים מאשר בחברה הכללית, וזה לפי נתונים מלפני שנתיים, אני בטוחה שהיום זה יותר. כל מסתנן אלים כזה שכבר נתפס ולצערי אינו מגורש אל מחוץ לארץ – אותו דיין מחזיר אותו במקרים לא פשוטים. לכן, ועדת בדיקה בנוגע למה שקורה – והייתי מאוד ממליצה לכבוד השר לקרוא את התחקיר הארוך בנוגע לדיין הזה, כי זה לא משהו רגיל. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> קראתי. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> היית מבין שיש פה עניין שהוא לא של מה בכך. יש פה עניין של אג'נדה ספציפית שבה האדם הזה מתעלם מפשעים מאוד מאוד קשים, ומשחרר אנשים מסוכנים לכל החברה הישראלית, לא רק לדרום תל אביב. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לחדד למי שלא נמצא בתוך זה. הרי יש פה שני שלבים. יש את האירוע של ההליך הפלילי, שמתקיים, ומתקיים גם לגבי האנשים שאותו דיין אחר כך דן בהם. ההליך הפלילי מתקיים. אנחנו מדברים על סיטואציה שבהליך הפלילי לא הכניסו את אותו בן אדם למעצר. בית המשפט הפלילי החליט שהוא לא מכניס אותו למעצר – שזה האירוע הראשון, כי אם אותו בן אדם במעצר, אז זה לא רלוונטי בכלל; אחרי שההליך הפלילי הכריע שהוא לא במעצר, אז עולה שאלת המסוכנות, שהיא לא חלף מעצר. זו שאלת מסוכנות. << דובר_המשך >> מאי גולן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. אבל עוד פעם אני מחדד. יש את ההליך הפלילי, שבהליך הפלילי צריך לדון ובסופו של דבר להכריע בעבירה הפלילית – כן או לא, ומה העונש שעומד בצידה. אחרי ההליך הפלילי, או בצד ההליך הפלילי, כשההליך הפלילי לא נוקט בכך צד, אז עולה שאלת המסוכנות. המסוכנות זה לא חלף הליך פלילי, כן? זה הליך אחר שבא ואומר: אנחנו בודקים את המסוכנות, משהו מיוחד לשוהים בלתי חוקיים. בנקודה הזאת אני אומר: האירועים שאת מציינת לא מייצגים את ההחלטות של הדיינים שדנים בתיקים באופן כללי. זה לא מייצג. אבל יש את שיקול דעת לאותו דיין. ציינתי שיש בית דין לערעורים גם בהליך הזה, בנושא של המסוכנות, ואת תקופת הכהונה שנותרה. זאת הסיטואציה. אני כן אבחן, אמרתי, את תקופת הכהונה המקסימלית שנותנים באופן כללי לדיינים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> צריך לזכור שאי-אפשר לדעת עוד כמה – – – שנה וחצי. כל מקרה זה עולם ומלואו, וכל יום יש פשעים בדרום תל אביב ובכלל. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל אני עוד פעם מחדד – על פשעים יש גם הליך פלילי. צריך רק לחדד שהוא לא הכתובת – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> השר, יש פה אג'נדה ספציפית לגבי מסתננים בלתי חוקיים, שאותם הוא משחרר והם אנשים אלימים. זה לא איזשהו משהו שהוא עקרונות או ערכים. יש פה אלימות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים אבי ניסנקורן. אם כן, חברות וחברי הכנסת, עד כאן פרק השאילתות, ואנחנו נשוב לשאילתות רגילות גם בהמשך סדר-היום. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1992/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להצעות חוק לדיון מוקדם. אני רק לא רואה כאן את השר יצחק כהן, חבר הכנסת פורר, אז אנחנו אולי נחכה לו רגע כדי שהוא ישמע את הדברים שאתה אומר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מעדיף לחכות לו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אני מציע שאנחנו נמתין רגע עד שהוא יגיע. הוא לא נמצא כאן בכלל? אם כך יהיה המצב, אז הממשלה לא תוכל להשיב, אם זה יהיה המצב. אז אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר להציג את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התש"ף–2020, לקריאה הטרומית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אני מבין שלא תהיה לי תשובת ממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אלא אם כן השר כהן יגיע. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אולי שהאופוזיציה יגייסו, כי לא תהיה תשובת ממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עד שתסיים את הזמן, כן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יכול לדבר מהר. אולי אפשר עכשיו לעשות הצבעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, זאת החלטה שלך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לדעתי יש גם הצעה מוצמדת של חברת הכנסת אלהרר. צריך לקרוא גם לה, כי אני רואה שגם היא איננה כאן, אז אני מציע שיקראו גם לה, כדי שהיא לא תאבד את זכותה. בבקשה, חבר הכנסת פורר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, קצת חבל לי – הוא עדיין שר או סגן השר, כהן – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עדיין שר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שהוא לא נמצא כאן, ובכלל שלא נמצא כאן מישהו מהאוצר או מהמשרדים הכלכליים. הרי על מה מדובר בהצעת החוק? אנחנו מקיימים דיונים על דיונים כאן בכנסת, גם בוועדות, איך לתגבר את הכלכלה הישראלית, איך לשלב יותר נשים בתעסוקה, איך להוציא יותר נשים לעבודה ואיך לאפשר יותר לבני זוג לעבוד. באים בני הזוג ואומרים – ומי שיש לו פה ילדים קטנים בוודאי מכיר את זה: תשמע, כדי ששנינו נצא לעבוד אנחנו צריכים מסגרת לילד או לילדה. בלי זה אי-אפשר לצאת לעבוד. מישהו צריך להישאר עם הילד או הילדה. זה עולה כסף, ואז מתחילים לעשות את החשבון: אם אני צריך לשלם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נא לשמור על השקט. תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אם צריך לשלם 3,000 שקלים או יותר למסגרת לילד או לילדה, אומרת האישה, לשם מה אני אצא לעבודה? אם יש לי שני ילדים – קל וחומר. אני אומר לכם, היום כשיוצאים שני בני הזוג לעבוד משלמים סכום שהוא לפעמים יותר גבוה מהמשכנתה שלהם על הזכות הזאת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת פורר לא אמור להיות בתחרות. פשוט אי-אפשר לשמוע את הדברים, אנא. ואם אפשר להגביר קצת את המיקרופון של חבר הכנסת פורר, בבקשה, זה גם יעזור. בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני, כששני בני זוג רוצים לצאת לעבוד, הם צריכים בעצם לקחת משכנתה. אם יש לי שני ילדים מתחת לגיל שלוש, אני צריך לשים אותם במסגרת, והמחיר יכול להגיע ל-6,000 שקל בחודש ואפילו יותר. לא כולם זכאים לאותן מסגרות מסובסדות, שבדרך כלל ניתנות לשכבות מאוד מאוד מסוימות בציבור הישראלי. אז לא ביקשנו עכשיו שישלמו להם את המסגרת. אמרנו דבר מאוד פשוט – ומי שעסק בדיני מיסים מכיר את הכלל: הוצאה שהיא לטובת ייצור ההכנסה היא הוצאה מוכרת. אם אני אקנה עכשיו מחשב לעסק שלי כי אני צריך אותו לעבודה שלי, ההוצאה הזאת היא הוצאה מוכרת, ובדוח השנתי רואים שזאת הוצאה מוכרת, מורידים לי אותה ממניין ההכנסות ואז מחשבים לי את ההכנסה הפנויה שעל פיה גובים לי מס. מה אומרים היום? זה ויכוח שהיה עם רשות המיסים הרבה שנים, כי בעבר הייתה פרצה שניסו להיכנס בה, והיו אומרים: לא, הוצאות על טיפול בילד לא יכולות להיות הוצאות מוכרות. אנחנו רוצים בהצעת החוק הזאת להגיד בדיוק הפוך: הוצאות על טיפול בילד – כן, הן הוצאות מוכרות. עכשיו, ממה נפשך, רשות המיסים, בהתנגדות לעניין הזה? הרי ההוצאה המוכרת הזאת תזכה את זוג ההורים בהטבה רק אם הם יצאו לעבוד – רק אם הם יצאו לעבוד, התפרנסו ומשלמים מיסים ומגלגלים את אותו גלגל כלכלי שעליו אנחנו מדברים. כמה מתאמצים כאן במשרד האוצר להוציא עוד ועוד אנשים לעבודה; כמה מתאמצים כאן לשלב עוד ועוד את שני בני הזוג, ששני בני הזוג יצאו להתפרנס, מה שנקרא מיצוי כושר ההשתכרות. באנו וביקשנו דבר מאוד פשוט. אין הצעת חוק פשוטה מזו, שתקדם את שני המינים, שתקדם את הכלכלה הישראלית, שתסייע בידנו לצאת מהמשבר הכלכלי הזה בצורה טובה יותר. ואגב, זאת הצעת חוק שהיא נכונה לא בגלל משבר הקורונה; קל וחומר שהיא נכונה במשבר הקורונה, אבל ההצעה הזאת היא נכונה, צודקת, ונדרשת דווקא עכשיו – דווקא עכשיו, כשאנחנו רוצים להגיד לציבור: תצאו לעבוד, אל תשבו בבית. כי היום, כשעושים בני הזוג את החשבון, הרבה פעמים הם אומרים: בשביל לשלם 6,000 שקל על גן לשני ילדים – אגב, לעיתים זה אפילו יותר – עדיף להישאר בבית. כל המשק הישראלי וכל הציבור הישראלי מפסיד. זאת לא הצעת חוק שהמצאנו. היא כבר רצה ומתגלגלת כמה כנסות. מי שמכהן היום כשר הרווחה, איציק שמולי, חתם על הצעת חוק דומה. רבים מחברי הקואליציה הגישו הצעות חוק דומות. אין ויכוח שזו הצעת חוק צודקת. עכשיו תצטרך הקואליציה לעשות את חשבון הנפש שלה: האם מקדמים הצעות חוק צודקות, נכונות, ראויות מבחינה כלכלית, שאין מחלוקת כאן בכנסת שהן נכונות, והרי לא יעלה לכאן חבר כנסת אחד שאם יידרש להגיד את דעתו ויגיד שהצעת החוק הזאת אינה צודקת, או שבגלל שבקואליציה לא מצליחים לכנס את ועדת השרים לענייני חקיקה ולכן הממשלה לא קובעת עמדה ולא קבעה עמדה על הצעת החוק הזאת, אז דוחים אותה. הינה, אני אומר לכם פה, חבריי לאופוזיציה וחבריי מהקואליציה, יש לכם הזדמנות להעביר את הצעת החוק הזאת בקריאה טרומית. נוריד אותה לדיון או בוועדה לקידום מעמד האישה או בוועדת הכספים או בכל ועדה שהכנסת תחליט, נקדם אותה, נדון בה ונוכל להעביר אותה. ועדת השרים לענייני חקיקה זה לא חזות הכול, שבגלל שאין שום הסכמה בין חבר הכנסת השר דודי אמסלם לבין השר אבי ניסנקורן אז אי-אפשר לקדם הצעות חוק שהן הצעות חוק צודקות. לכן, אדוני, אני אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1067/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קארין אלהרר) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> להצעת החוק מוצמדת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התש"ף–2020, של חברת הכנסת קארין אלהרר. אני מזמין את חברת הכנסת אלהרר להציג את הצעת החוק המוצמדת, בבקשה. אני מבין שישיב השר אלקין. כך הודיעו לי עכשיו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-ראש הכנסת. כנסת נכבדה, הגשתי את הצעת החוק הזאת, שעליה נצביע עוד מעט, אבל היום אנחנו שמונה חודשים מפרוץ משבר הקורונה והחשיבות שלה התחדדה מאוד מאז ההגשה. בשנת 2020 נולדים ילדים במדינת ישראל שהיא לא רואה אותם. המדינה לא רואה את הילדים עד גיל שלוש. שלוש שנים הילדים גדלים במסגרות לא מסובסדות ולא מפוקחות. ההורים משלמים אלפי שקלים מדי חודש על שירותי מטפלת או מעון כדי שיוכלו לצאת לעבודה, אבל היעדר הפיקוח על המסגרות לא מאפשר להם להשאיר את הילדים בלב שקט – אלפי שקלים בחודש, שבתקופת הקורונה, שבה רבים איבדו את מקומות העבודה שלהם, הופכים למשמעותיים אפילו יותר. הצעת החוק הזאת תאפשר להורים לקבל החזר עבור ההוצאות על מסגרות לילדיהם, אבל כשאתם מצביעים עליה חשוב שתבינו: ההשפעה היא הרבה הרבה יותר גדולה מהחזר המס בלבד. הצעת החוק בעיקר תאפשר לנשים – כן, לנשים, כי בסוף נשים נשארות בבית – את החופש בהתלבטות אם לחזור למעגל העבודה אחרי הלידה או להישאר בבית ולטפל בילד בעצמן. הצעת החוק תאפשר למשק להשתקם מהמשבר שאליו הוא נקלע בשל הניהול הכושל, וכן, הממשלה מתנהלת בניהול כושל של משבר הקורונה. למה? כי ההכרה במעון כהוצאה תפחית את העלות למשפחות שנקלעו למשבר כלכלי וחוסכות כעת שקל לשקל. רק בכנסת הקודמת הגיש חברי השר היום ואז חבר הכנסת איציק שמולי הצעה דומה או אפילו זהה. הרבה זמן לא עבר. היום הוא שר רווחה. אני מאוד מקווה שהיום, מעמדת הכוח שבה הוא נמצא בממשלת ישראל – הוא יצביע איתנו על הצעת החוק הזאת, בעד ההורים, בעד הילדים, בעד המסגרות. אני רוצה מילה אחרונה לסיום. תראו, אני שומעת כל שבוע את התירוץ שזה לא עבר ועדת שרים. יש לי חדשות בשבילכם: ועדת השרים לא מתקיימת לא בגללנו – היא לא מתקיימת בגללכם. קחו אחריות. או שתקיימו ועדות שרים או שתצביעו על פי צו מצפונכם. האפשרות השנייה בוודאי טובה יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מודה לחברת הכנסת קארין אלהרר, ואני מזמין את השר זאב אלקין להשיב בשם הממשלה. בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר אלקין, אולי תתייחס להערה הגזענית של שלמה קרעי לגבי העולים מרוסיה – – – קולכם לא נשמע – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר >> אני אתייחס בשמחה לכל נושא שאתה רוצה בעולם, אבל קודם אני אמלא את חובתי הקריינית בשם השר יצחק כהן בנושא של שני החוקים הנדונים. אני רק אעיר הערה, קארין: אני לא שמעתי מעל הדוכן הזה קריאות, לא ממך ולא מחברי סיעתך, להצביע לפי צו מצפוננו כשייצגת סיעה של שר האוצר באחת מהממשלות בעבר – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא שאלת אותי – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – אלא אז דווקא ביקשתם מאיתנו לנהוג באחריות, לפי החלטות ממשלה ולפי המשמעת הקואליציונית. אבל כנראה שהפוזיציה משנה את הגישה. זה בסדר, זה תמיד ככה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בניגוד להחלטות הוועדה – – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עם ועדת שרים. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר, מי כמוך מכיר את תקנון עבודת הממשלה, ואתה יודע היטב שכל עוד אין החלטה פוזיטיבית של ועדת שרים לחקיקה, עמדת הממשלה היא להתנגד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – את הוועדה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תדונו, מה הבעיה? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> ולכן זה לא נכון להגיד שכל עוד אין החלטה כל אחד יכול לעשות – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זאת אומרת שממשלת ישראל במשך חודשים ארוכים מתנגדת לכל חקיקה במדינת ישראל, ללא קשר אם היא נחוצה או לא נחוצה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> חוץ מנושאים דחופים בנושא קורונה, שהם כן נדונים בוועדת שרים לחקיקה, והיא מתכנסת לצרכים האלה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> או בנושא המיסוי של ראש הממשלה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> עכשיו, לגבי הסוגיה הספציפית שהעליתם, כאמור, אני פה שליח של השר יצחק כהן אז אני מקריא את התשובה: כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, התקנון לעבודת הממשלה, כפי שכבר אמרתי, קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת וטרם נקבעה עמדה לגביה על ידי ועדת שרים לענייני חקיקה, תהיה עמדת הממשלה להתנגד. בהיעדר עמדה כאמור, הממשלה מתנגדת להצעת החוק. אך עדיין ביקש משרד האוצר להבהיר ולהתייחס לגופן של הטענות בהצעת החוק, לא כעמדת ועדת שרים, אלא כעמדה מקצועית של האוצר, ואני אשתף אתכם בהערות האלה. חבר הכנסת פורר, כולל אותך, כי אתה אחד מהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> עליזה, אני רק התחלתי לקרוא, אל דאגה. אני עוד רחוק מסיום, את יכולה לא לדאוג. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> ברשותכם, אני אמשיך. אני מבין את הדיאלוג הער, אבל אני מניח שחבר הכנסת פורר וחברת הכנסת קארין אלהרר רוצים לשמוע את ההתייחסות המקצועית של האוצר. סעיף 17 לפקודה קובע כלל שלפיו הוצאות ששימשו לצורך ייצור הכנסה יותרו בניכוי ויפחיתו את חובת המס של הנישום כאשר הן שימשו לצורך ייצור הכנסה בלבד. שימו לב, זאת הנקודה המרכזית. הצעת החוק מנוגדת לעיקרון הבסיסי הזה בדיני המס, שלפיו הוצאות שמשמשות גם לצורך פרטי אינן מותרות בניכוי, והיא בעלת משמעויות רחבות נוספות בהקשר הזה. או כפי שאומר הסעיף הזה, עם כל הרצון – ואני תכף אעבור לנקודות אחרות שקשורות לרצון לעודד נשים לצאת לשוק העבודה ולעזור להן – הוצאות פרטיות אינן משמשות לצורך ההכרה במיסוי, ולכן שבירת הכלל הזה תשנה לחלוטין את הסיטואציה. נושא ההכרה בהוצאות לטיפול בילדים לצורכי מס נדון רבות בממשלה ובכנסת – הנושא, אגב. המחוקק, לפי המלצות הממשלה, כבר נתן את דעתו בנושא וערך את האיזון הראוי במכלול השיקולים בעניין זה. בתיקון מס' 170 לפקודה משנת 2009, תוקן סעיף 32(1) לפקודה, שנקבע בו במפורש כי לא תותרנה בניכוי הוצאות טיפול בילד או השגחה עליו. זאת אומרת שהחוק נתן את דעתו על הסוגיה שאתם מעלים ולאחר לאחר דין ודברים קבע שבכל זאת זה לא נכון להכיר. יחד עם זה – וזאת הנקודה המשמעותית – במקביל להוספת הסעיף האמור בחוק, כפי שרצה המחוקק, נוסף סעיף 66(ג)(4)(ג) לפקודה, שאתם בוודאי מכירים אותו בעל פה, שלפיו זכאית אישה לנקודת זיכוי נוספת בעד – – – << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> תחזור על הסעיף. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> 66(ג)(4)(ג). מי שזוכר את כל פקודת המס בעל פה, אז הוא בוודאי יודע לאיזה סעיף אני מכוון. לפי הסעיף הזה זכאית האישה לנקודת זיכוי נוספת בעד כל אחד מילדיה עד הגיעם לגיל חמש. בשנת 2019 נוספה חצי נקודה נוספת הניתנת לאם לילד עד גיל חמש במסגרת הסעיף כאמור, כך שכיום – קשה לי, אדוני היושב-ראש, אני לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> גם אני רוצה להבין את הטקסט שאני מקריא, וקשה לי כשאני לא שומע את עצמי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אלקין, אין בעיה. נא לשבת, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מה עם קרעי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סובה, בזה הרגע אתה עוזר לגיוס של הקואליציה, כי אני אהיה מוכרח להוסיף לו עוד דקה, ואם תמשיך לדבר זה יהיה יותר. אז אנא, לשבת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני דואג לרמת העברית של העולים החדשים – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אם תאפשרו לי לסיים את התשובה המקצועית, ואם ייוותר לי זמן, אני בשמחה אתייחס גם לסוגיה השנייה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> קושניר, מלינובסקי, סובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, אני מוגבל גם לפי הכללים, חבר הכנסת זוהר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, מוגבל בזמן. נא לשבת, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – יש לך עוד ארבע וחצי דקות. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני אנצל אותן עד תומן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא שומעים. אנא להגביר את המיקרופון, גם שלי וגם של השר אלקין. אם אפשר להגביר את המיקרופונים. עכשיו שומעים, יופי. אז אנא, נא לשבת. נא לשבת. תודה רבה. חברי הכנסת מרגי, אזולאי, פלוסקוב, נא לשבת, בבקשה. נא לשבת, כי אי-אפשר לשמוע. חבר הכנסת הלוי, סגן השר מולא, נא לשבת. נא לשבת, בבקשה. חבר הכנסת הלוי וסגן השר מולא, אתם אפילו לא שומעים. אפילו לא שומעים. נא לשבת. תודה רבה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> טוב, אני יכול להמשיך, אדוני? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, אדוני. אני אוסיף לך דקה וחצי שנלקחה ממך. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה. בוודאי, אני עוד חייב תשובות על השאלות מהקהל, חוץ מההתייחסות להצעת החוק. אני לא יכול להשאיר את האופוזיציה בלי תשובות על מה שהם ביקשו. אוקיי, אז אני חוזר ואומר: בשנת 2019 נוספה חצי נקודה נוספת הניתנת לאם לילד עד גיל חמש במסגרת הסעיף האמור, כך שכיום ניתנות נקודה וחצי זיכוי במסגרתו, וזה בנוסף על נקודות הזיכוי האחרות הניתנות לאימהות במסגרת סעיף 66(ג)(4) – השר גלנט, מאוד חשוב היה לך לדעת את המספר המדויק של הסעיף. אז הפעם אני מדבר על סעיף 66(ג)(4) לפקודה. יצוין כי בשנת 2019 נוספה חצי נקודת זיכוי גם לאבות לילדים והורחבו שנות הזכאות עד גיל 5, סעיף 66(5) לפקודה. אגב, בזכות השר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת זה בלתי אפשרי ככה. זה פשוט בלתי אפשרי. נא לשבת, נא לשבת. חבר הכנסת בוסו, נא לשבת. נא לשבת, פשוט לשבת. זו הדרך הכי טובה להבטיח שיהיה שקט. חבר הכנסת זוהר, אתה עם הגב לדוכן. נא לשבת, תודה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז כאמור, דיברתי על סעיף 66(5) לפקודה. אגב, בזכות זה שהשר כהן זיכה אותי להקריא את התשובה הזאת למדתי באקראי שאני גם זכאי לחצי נקודת זיכוי – כחלק מאבות לילדים קטנים, אז אני מודה לאדוני על השליחות הזאת. מעבר לכך, ההצעה מבקשת לעודד יציאת נשים לשוק העבודה על ידי הקלת הנטל הכלכלי המוטל עליהן בעקבות תשלום למעונות יום, שאותו נדרשים לשלם הורים לשם יציאה לעבודה. אולם ציבור הנשים העובדות שעימן מבקשת ההצעה להיטיב הוא ציבור מצומצם מאוד של נשים שחייבות בתשלום מס, שכן קרוב ל-80% מהאימהות לילדים עד גיל חמש כלל אינן מגיעות לסף המס. המשמעות היא שההצעה שהבאתם כאן, חבר הכנסת פורר וחברת הכנסת אלהרר, היא הצעה בעלת היבט רגרסיבי. דווקא הנשים שהחסמים הכלכליים של עלות מעון לילד היא משמעותית ביותר בשבילן הן אלה שאינן מגיעות לסף המס ולא ייהנו מהטבת המס. ההצעה הזאת למעשה לא תשפר את מצבן. זאת אומרת שבאופן אבסורדי, מתוך הרצון לעזור לאימהות העובדות אתם מציעים דווקא לעזור לאימהות העובדות שההכנסה שלהן גבוהה יחסית, והן אלה שייהנו מהטבת המס. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זאת אומרת שאתה מעדיף שנשים עם הכנסה גבוהה לא יצאו לעבודה. אתה אומר: אני עכשיו אקח אישה עם הכנסה גבוהה ואני אדאג שהיא תרוויח פחות – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא. חבר הכנסת פורר, דווקא לנשים עם הכנסה גבוהה הפער בין ההכנסה לבין עלות המעון הוא כזה שבוודאי כדאי להן לצאת לשוק העבודה. הבעיה הגדולה ביותר זה דווקא עם אותן 80%, שזה הרוב המוחלט של הנשים, כפי שנאמר כאן בתשובה, שבכלל לא מגיעות לסף המס, ובגלל המשכורת הנמוכה יש שאלה אם כדאי להן לצאת לשוק העבודה בגלל מה שהן צריכות לשלם במעון. לכן הכיוון היותר-נכון לתמרץ אותן זה לתמרץ אותן בתשלום על מעון, ולא בהטבת מס כפי שאתם מציעים. אני חושב שזה די ברור ודי פשוט. מבין האימהות והאבות שמשלמים מס ההצעה אינה רגרסיבית גם בינם לבין עצמם, שכן ההטבה משתנה בהתאם לגובה הכנסתו של הנישום והיא מנוכה מהמס המשולם על ידיו. בהתאם לכך, נישום בעל הכנסה גבוהה המשלם מס גבוה יותר ייהנה יותר מהחוק שלכם ומהתאמת המס, בעוד נישום בעלי הכנסה נמוכה או נישום שאינו מגיע לסף המס, כמו שאמרתי קודם, ייהנה מההטבה נמוכה או בכלל לא ייהנה ממנה. לכן, בסוף הצעת החוק, שלכאורה באה לעזור לנשים לפתור את הבעיה הכלכלית ביציאה לעבודה, דווקא עוזרת לאלה – כמה שיותר אתה מקבל משכורת כך אתה תיהנה יותר מהצעת החוק הזאת, וכמובן אני לא בטוח שאפילו המציעים, זאת המטרה שאליה הם רצו להגיע. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תוסיפו מיסים, שאם מישהו חס וחלילה מרוויח יותר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אלקין, אם אתה רוצה לענות על שאלות מהיציע, זה הזמן. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני עוד לא סיימתי אפילו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה אחרי התוספת. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> הבנתי, אוקי אני אסיים את הקריאה, ובכל זאת משפט. בנוסף, ההצעה מעלה קשיי יישום רבים בשל החובה לבדוק את היקף משרת האם או את הימצאות הילד במעון אך ורק בזמן העבודה. להצעת החוק עלות תקציבית של מיליארדי ש"ח בשנה. כמובן, בהתאם לכך, אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. עכשיו מילה על השאלה מהיציע מכמה חברים שלנו מישראל ביתנו. גם אני בהתחלה, כשראיתי את הכותרות שהוצאתם לתקשורת, חשבתי שחברי חבר הכנסת קרעי שגה כאן בסוגיה הזאת. אבל בדרך כלל אני טורח לבדוק את הדברים ודאגתי לצפות בקטע עצמו. מצפייה בקטע עצמו, שראיתי, אני חושב שעשיתם עוול גדול לחבר הכנסת קרעי והשתמשתם באירוע הזה לצורך ליבוי שנאה בין-עדתית לצרכים פוליטיים בלבד, וחבל שזה כך. חבר הכנסת קרעי לא העיר על מבטא או התבטאות או טעות – שהיא בסדר, היא מובנת; אגב, לא רק עולים טועים בעברית. בסוגיות האלה הרבה צברים, כולל גם בבית הזה, טועים בעברית. חבר כנסת קרעי העיר על כך שאותו עולה שמגיע לכאן ויום אחרי זה חוזר לרוסיה ולא נשאר כאן לא ידע עברית. אני חושב שעם הקביעה העובדתית הזאת קשה להתווכח. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> ההחלטה שלכם לקחת את זה למקום הנמוך הזה של ליבוי השנאה רק כדי להפיק ממנו צרכים פוליטיים – תתביישו לכם. אנחנו כבר מספיק שנים במדינה הזאת. אנחנו גאים בעברית שלנו. אין לי שום בעיה, אני גאה בעברית שלי. קיבלתי גושפנקה עוד שם במוסקבה מאבשלום קור על מבחן בעברית שעברתי אצלו, ועד היום הוא גם מעיר לי על הטעויות, כמו שהוא מעיר גם לצברים על הטעויות שלהם בעברית. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לכן, צאו כבר מהתסביך הזה. אנחנו שווים בין שווים. אף אחד לא מעיר לנו על המבטא ואף אחד לא רודף אותנו בגלל העברית. אני מבין שיש צורך פוליטי ללבות כל הזמן את השנאה, אבל בואו נתמודד עם הבעיות האמיתיות ולא עם בעיות ממוצאות, ולכן חבל לקחת את זה למקומות האלה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אלקין. נא לשבת. חברות וחברי הכנסת, השרה רגב, נא לשבת. נא לשבת, בבקשה. אם כן, אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר להשיב, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר אלקין, אתה רוצה להתמקד בבעיות האמיתיות? אז בואו תתמקדו פעם אחת בבעיות האמיתיות. בואו תתמקדו באיך מוציאים אנשים לעבודה ולא באיך מדקלמים פה את כל מה שכותבים לכם פקידי האוצר עם סעיפים ותתי-סעיפים, שאתם יודעים שאתם לא מאמינים בהם. הרי ברור לחלוטין שכשאנחנו מדברים על תשלום מס אמת, הוצאה שהיא הוצאה לצורך ייצור הכנסה צריכה להיות הוצאה מוכרת. ברור לחלוטין שכשאישה – או גבר, אגב – יוצאים לעבודה וכדי לצאת לעבודה צריכים לשים את הילד או הילדה במסגרת. בלי הכרה בהוצאה הזו הם לא יצאו לעבודה. אז אל תספר לי על המעונות שאתם נותנים לשכבה מאוד מאוד ספציפית באוכלוסייה, ואתה יודע מי מקבל את המעונות האלה. אתה יודע שתנאי למעונות האלו הוא לא ששני בני הזוג עובדים אלא רק שהאישה תצא לעבודה, ולא שהאישה והגבר שניהם יצאו לעבודה. אם אתם באמת רוצים לעודד כאן תעסוקה, אם אתם באמת רוצים לעודד כאן שוויון ואתם באמת רוצים לעודד את הכלכלה הישראלית, תעשו את הדבר הפשוט והברור ביותר. אנשים רוצים לשלם מיסים אבל הם רוצים לשלם מס אמת. לא משנה אם האישה מרוויחה 6,000 או 10,000 או 20,000 שקלים. אני דווקא רוצה יותר נשים שירוויחו 20,000 שקלים. אני רוצה שכשהן מרוויחות את הסכום הזה, או כשהוא מרוויח את הסכום הזה, וכדי לצאת לעבודה הילד הולך למסגרת, לא תהיה לו משכנתה, וההוצאה הזו תהיה הוצאה מוכרת. אתה יודע עד מתי, השר אלקין? אתה אחראי למסגרות של החינוך הבלתי-פורמלי – עד שאתם תדאגו לזה שיהיה חינוך חינם גם מגיל שלושה חודשים עד גיל שלוש, כי זה מה שהמשק הישראלי צריך. אבל אתכם זה לא מעניין, אתכם מעניינות רק המריבות של ועדת השרים לענייני חקיקה וחוסר היכולת שלכם לאשר הצעת חוק, ולא האזרחים והאזרחיות הישראלים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. תשיב חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השר אלקין, יש לי כל כך הרבה מה לענות לך על התשובה, אבל אני באמת רוצה לדבר על תמצית הסיפור. יושבים חבורה של גברים ופשוט מתעסקים ומחליטים על נשים, כי בסוף מי שלא תצא לעבודה תהיה האישה, וחבל. אני לא רוצה לדבר על זה שאתה אומר שזאת הוצאה פרטית – ואוטו זה לא הוצאה פרטית? חבל לי שזה היחס שלכם כשמדובר בנשים, וזו כנראה סיבה ממש טובה שעוד נשים ישבו בממשלה ויקבלו החלטות; כי אתם את ההחלטות האלה לא יודעים לקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אלהרר. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת על מנת שאנחנו נוכל לעבור להצבעה. נא לשבת. השר שטייניץ, חבר הכנסת טיבי, נא לשבת. אנא לשבת. אצרף להצבעה את קולותיהם של חבר הכנסת פורר, שהציג את הצעת החוק והשיב לה; את קולו של חבר הכנסת מיקי לוי, שיציג כאן את הצעת החוק הבאה, ואת קולו של חבר הכנסת אליהו ברוכי, שצריך להחליף אותי לאחר ההצבעה. לא אוסיף מעבר לזה אפילו קול אחד נוסף. רבותיי, אני עובר להצבעה תחילה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התש"ף–2020. הצבעה בקריאה הטרומית. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, אני מניח שאני מוסיף את קולך בעד; חבר הכנסת מיקי לוי – מוסיף בעד; חבר הכנסת ברוכי – נגד. אם כן, בעד – 33, נגד – 51, אין נמנעים. הצעת החוק לא התקבלה וירדה מסדר-היום. אנחנו מצביעים עכשיו על הצעת החוק המוצמדת, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התש"ף–2020 – נא לשבת, השר אמסלם. השר אמסלם, אנחנו בהצבעה – הצעתה של חבר הכנסת קארין אלהרר, בקריאה הטרומית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף שוב את קולותיהם של חברי הכנסת פורר ולוי – בעד, ואת קולו של חבר הכנסת ברוכי – נגד. אם כן, יש לנו 34 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שגם הצעת החוק הזו לא התקבלה, והיא ירדה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איכון ספינות דיג), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/353/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיקי לוי) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת מיקי לוי להציג את הצעת החוק לתיקון פקודת הדיג (איכון ספינות דיג), התש"ף–2020. בבקשה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי כנסת נכבדים, שרים, הצעת החוק שאני מעלה היום אינה הצעת חוק פוליטית. אני מקדים ואומר שצריך להצביע בעדה, בעד. אני כבר אפרט אותה. כבר 24 שעות מתמודדת מדינת ישראל עם האסון שפקד אותנו אתמול. מעל 60 ק"מ מחופי הארץ מזוהמים מפגיעה בצינור שמוביל את הקונדנסט מאסדת לווייתן. מי שלא יודע, הקונדנסט זהו חומר נדיף, רעיל ומסרטן, שהכרחי לתהליך הפקת הגז, ועכשיו מסכן מיליוני אזרחים במדינת ישראל. ספינת מכמורת שפעלה בניגוד להיתרים פגעה בו אתמול וגרמה לאסון כבד. מיליוני אזרחים נמצאים מאתמול בבתיהם ונמנעת מהם האפשרות לצאת מהבית לעבודה, לבתי הספר, לקניות. את הפגיעות הבריאותיות נוכל לגלות רק בשנים הבאות. חבריי חברי הכנסת, האסון הזה לשמחתי לא קרה, וגם פגיעה בצינור ובכבל התת-ימי לא התרחשה. אבל אלו הסכנות שמשרדי הממשלה – אתם, הממשלה – רועדים מפניהן מאז שהעליתי את הסכנה הזו לפני כמה חודשים. לכן, בחודשים האחרונים יצרנו ביחד את הצעת החוק הזו, בהדרכתם ובשיתופם המלא של משרדי הממשלה. כיום פועלות בישראל 16 ספינות מכמורת לדיג, שמורידות רשתות לקרקעית הים וגורפות מערכות אקולוגיות שלמות. לצערי הרב, במצב הקיים אין יכולת לאכוף און-ליין את השמירה על אזורי הדיג המותרים על פי התקנות, וקיימת סכנה לטבע בים, כמו גם סכנה ממשית לפגיעה בתשתיות. אני מבין שלא כל כך אכפת לממשלה ולא כל כך שומעים אותי. אז תדעו שמי שלא שומע אותי ויצביע בהמשך בעד – ואני אציין את זה – זה יהיה על ראשו. מדינת ישראל יכולה לחטוף אסון: אסון של פינוי רצועת החוף מתושבי מדינת ישראל, ואני לא מדבר על הפגיעה הכלכלית; אסון בדמות פגיעה בצינורות הגז, כבלי התקשורת התת-ימיים שפרוסים במימי הים התיכון מחוץ לאזורים האלה. לכן יצרנו את הצעת החוק שלפניכם, שעל פיה יוקם מערך איכון של ספינות הדיג. 16 ספינות דיג עם GPS, זה הכול. קחו את החוק הזה, אני לא רוצה אותו, שהממשלה תביא אותו. ה-GPS אמור לוודא שאין חריגה מאזורי הדיג המותרים על פי החוק. במסגרת הדיונים על הצעת החוק הסכימו רשות הגז ומשרד האנרגיה ­– השר שטייניץ ומשרדו – לממן את עלות ההצעה, שעלותה בסך הכול 4.5 מיליון שקלים. המימון יכלול את תוכנת האיכון, מימון שוטף של מעקב האיכון, שיתבצע ברשות הספנות או ברשות שמורות הטבע, וכן את התקנת המערכות בכל הספינות. הכול על חשבון המדינה ולא על חשבון בעלי הספינות עצמן. אני רוצה להודות לשר שטייניץ. השר שטייניץ, נדמה לי שהוא בפינה שם. חבר הכנסת טיבי, זה השר שטייניץ שם? השר שטייניץ, אני אליך. אני רוצה להודות לך על ההבנה והמימון של התקנת ה-GPS בספינות הדיג, מתוך הבנה שחס וחלילה אם תהיה פגיעה בצנרת הגז או בצנרת של הקונדנסט שמוביל את הרעלים אל מחוצה לים, אל החוף – אני רוצה להודות לך על העניין הזה; על החשיבות של ההצעה, שהבנת שצריך לבצע, והמקור התקציבי ממשרדך. ניסית לקדם אותה בוועדת השרים אבל אין כבר ועדת שרים. אני מודה מכל הלב גם לשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, שגם היא התנהלה בענייניות ומקצועיות, הבינה את הסכנה האקולוגית והוציאה מכתב תמיכה בהצעה. חבריי חברי הכנסת, עד כאן הכול ורוד. אבל למרות תמיכת המשרד להגנת הסביבה והאנרגיה ואי-התנגדות משרד התקשורת שר החקלאות שוסטר מתנגד להצעה – או לא מתנגד, הוא לא אומר; הוא אומר רק: אני בודק – ומורח אותה במשך כמה חודשים. הטענה הרשמית היא כמובן טענה משפטית ריקה מתוכן, ועל פיה חוק הדיג זה לא המקום לעניינים אקולוגיים. אינני יודע על אילו קבוצות לחץ השר שוסטר מנסה להגן, וכפי שאני גם רואה הוא לא יבוא להשיב לי. גם אמרנו לכם: החוק הנורבגי הזה יגרום לכך שהשרים שהם לא חברי כנסת לא יגיעו כדי להשיב לנו על הדברים שלנו. הינה דוגמה נוספת לאיך שהשר שוסטר שם פס על הבית הזה. דבר אחד בטוח: השר שוסטר לא מייצג את האינטרס של כלל האזרחים בישראל ואת האינטרס הציבורי. צריך לשים את הדברים האלה על השולחן: השר שוסטר מסכן בהתנגדותו נכסים אסטרטגיים של מדינת ישראל, ואם יקרה אסון זה יהיה על ראשו ועל ראשם של אלה שיצביעו היום נגד. משרד החקלאות טוען משנת 2009 שיקדם את ההצעה הממשלתית, אבל עיניכם הרואות, חוץ מלהתנגד כלום לא זז. חבריי חברי הכנסת, בדיוק בשביל למנוע מקרים כאלה קיימת הכנסת. אם שר מתנהל בחוסר היגיון ובצורה שרירותית ובחוסר אחריות, ואם משרד ממשלתי מתנהל ברשלנות חמורה שעלולה לסכן את הציבור, הכנסת צריכה להכריע ולפתור את הבעיה. לא כל דבר זה עניין פוליטי קואליציוני. במשך תקופה ארוכה ניהלנו משא ומתן עם משרדי הממשלה. השגנו, כאמור, תקציב. שלושה משרדי ממשלה מסכימים ומבינים את הסכנה. תפרנו חליפה מידתית נקודתית לסכנה, ונמנעתי מלהעלות את ההצעה להצבעה, כי זה לא עניין פוליטי. אבל יש גבול, וצריך לשים קו אדום. הצעת החוק שלפנינו אינה סתם עוד הצעת חוק פרטית. מדובר בהצעה רצינית, שנתמכת על ידי שלושה משרדי ממשלה רלוונטיים, ועובדה שביחד עימם אפילו נמצא פתרון ריאלי ומוסכם לתקציב הלא-גבוה, כ-4.5 מיליון שקלים. הצעת החוק מבקשת לטפל בבעיה שפוגעת במערכות אקולוגיות שלמות בים ומסכנת – מסכנת, תקשיבו – את כבל הסיבים האופטיים התת-ימי שנפרס בים בין מדינת ישראל לבין העולם, ואת צינורות הגז. עלות הפרויקט – ואני אתן פרס למי שיודע מה עלות הפרויקט חוץ מהשר שטייניץ. מה עלות הפרויקט של הנחת צינורות הגז בינינו לבין אירופה? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מיקי, לא צריך להגזים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אף אחד לא יודע. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בגודל הנזק שעושים למסכנים האלה – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> 6 מיליארד יורו. 6 מיליארד יורו. אם ייפגע צינור גז על ידי רשת וכבל, תבינו מה ההשלכות. אני כבר לא מדבר על הצינור הרעיל שמוביל את הקונדנסט. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא מדויק. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אני מבקש מכם הפעם לחשוב אחרת ולא להיות נעולים על חלוקה של אופוזיציה וקואליציה. אנא מכם, אני מתחנן, אם מחר יקרה פה אסון, יחזרו להצבעה הזו ויבדקו את כל מי שהתנגד – וכל מי שהתנגד, כולל השר שוסטר שלא עושה את עבודתו, יצטרך להסביר מדוע הוא עשה את זה. אתם מתעלמים מנזקים שיכולים לקרות – נזקים בריאותיים, נזקים כלכליים. מי שיצביע נגד ההצעה הזו – וכולה הצעה טרומית כדי לחייב את הממשלה להתחיל לפעול – יחטא לתפקידו כחבר כנסת. אני מבקש בכל לשון של בקשה להצביע בעד, כדי להביא למצב שלא תהיה סכנה לאזרחי מדינת ישראל שגרים לאורך החוף. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה. על הצעת החוק תשיב השרה אורלי לוי אבקסיס, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – כי עכשיו היא לא יודעת על מה היא מדברת. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> הקשבתי לך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> צר לי, זה לא ברמה האישית. זה השר שוסטר, אבל בסדר. << דובר >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> טוב, אז חבר הכנסת מיקי לוי, אני חייבת לומר שניסית להסביר את זה, ואני הקשבתי, ובחלק מהדברים אני שמעתי אותך גם אומר: אם אתם מטפלים בזה, אני לא צריך את הצעת החוק הפרטית. קחו את זה, תגישו ממשלתית, תעשו משהו בנדון. ציינת גם שיש כמה משרדי ממשלה שכבר הסכימו לרעיון והתחילו לעבוד. אז תנוח דעתך, כי מהתשובה של שר החקלאות שקיבלתי כדי לענות – שוב, אני אומרת לך בשם שר החקלאות – אז צריך אולי לומר שהתהליך לא רק קורם עור וגידים אלא ההסדרה של הנושא אכן עומדת על סדר-יומו של שר החקלאות. ולפי התשובה, ככה אני חוזרת ואומרת, ההתקדמות היא אפילו מהירה. אז עמדת הממשלה, משרד החקלאות, להצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איכון ספינות דיג), של חבר הכנסת מיקי לוי, התשובה היא כך: עמדת משרד החקלאות היא כי עיקרי הצעת החוק ביחס לחובת מכשירי איכון היא נכונה. המשרד אף פועל בחודשים האחרונים על מנת לקדם זאת במטרה לשמור באופן מיטבי על משאב הדגה, לצד קיום דיג מסחרי ותרבות פנאי וכחלק ממסורת של כל מדינה שוכנת חוף ים. יחד עם זאת, יש לסיים את עבודת המטה הפנים-משרדית והבין-משרדית, הבוחנת את כלל ההיבטים הקשורים בקידום מהלך זה על כלל היבטיו המקצועיים, התקציבים והמשפטיים. משרד החקלאות פועל מול משרד האנרגיה, רשות הספנות במשרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, לשם השלמת הדרישות והתאמת היישום למציאות העדכנית של הדיג בישראל. המשרד מקדם בימים אלו את תהליך RIA, הליך להערכת השפעות רגולציה חדשה אשר משרד ממשלתי נדרש לבצע טרם קידומה, וחלקו הגדול כבר הסתיים. גורמי המקצוע במשרד עושים מאמצים לסיים את הליך הבחינה בהקדם האפשרי. לפי עמדתו של שר החקלאות ועמדת הממשלה – מאחר שלא הייתה ועדת שרים לחקיקה, לכן עמדת הממשלה בדרך כלל עמדה אוטומטית: מה שלא עולה לוועדת שרים לחקיקה, אז הקואליציה מתנגדת. מאחר שלא הייתה ועדת שרים לחקיקה אז עמדת הממשלה היא להתנגד. אבל יתרה מזו, מוסיף ואומר שר החקלאות – לאחר כל מה שציינתי שנעשה במשרדו, כפי שהוא מציין, ומול המשרדים הנוספים – הוא אומר: אין אנו רואים מקום לאישור הצעת חוק פרטית בעוד הממשלה מבצעת את המהלך בדרך המלך, ותוך שימת דגש לכלל המשתנים בהיבטים הראויים. אז כפי שאתה מבין, אנחנו רואים שאכן התהליך במשרד החקלאות, התהליך הפנים-משרדי, הבין-משרדי, קורם עור וגידים, ורוב-רובו של התהליך – אלא אם כן אתה יודע אחרת – כבר הגיע לסיומו. ולכן אני חושבת שאולי כדאי להסיר את – רגע, שנייה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני יודע, אורלי. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> מיקי, אני רוצה להגיע לפתרון, שבסוף אולי באיזשהו אופן לא תאבד גם את הצעת החוק הפרטית שלך. אולי נגיע לאיזשהו הסדר שבו נחכה לוועדת שרים לחקיקה. בתווך הזה ננסה להגיע להסדר עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. כפי שאמרת, השר שטייניץ אפילו מוכן לממן את העלות של ה-4.5 מיליון ש"ח. אני חושבת שזה פתיר. הכדור בידיך. ואני באמת מאמינה שחבל מאוד שעל אירוע כזה הצעת החוק הפרטית שלך לא תוכל לעלות בחצי שנה הקרובה, וגם לא תהיה לך אולי את היכולת, אתה יודע, לאיים, ולהגיש את זה להצבעה מול הקואליציה. אנחנו פרלמנטרים ותיקים, ואני באמת חושבת, גם לאחר ששמעתי אותך וגם לאחר שקראתי את התשובה, שיש על מה לדבר, אבל זה כמובן בידיך. תודה רבה. אז כפי שאמרתי, עמדת שר החקלאות ועמדת הקואליציה היא להתנגד בינתיים להצעת החוק הפרטית, אלא אם כן יבחר חבר הכנסת מיקי לוי להגיע לדין ודברים עד אשר תהיה ועדת שרים לחקיקה וידונו במשרדים. אז לפני שאני ארד, מיקי, אני רוצה לספר לך שהדגה במדינת ישראל – כמי שגרה באזור שיש בו הרבה מאוד בריכות דגים לתעשייה, וזה מפרנס לא מעט מהמועצות האזוריות, בטח ובטח באזורנו – הם סובלים לא מעט גם מכל עונת הנדידה. עונת הנדידה היום היא מרהיבה ביופייה. כשאנחנו מתעוררים בבקרים בעמק בית שאן, בעמק המעיינות, אנחנו יכולים לראות להקות-להקות של עופות מים, שחוץ מהמראה המלהיב שלהם יש לזה גם עלות כלכלית. בעלי הכנף האלו, בדרכם חוצת היבשות, זקוקים לאוכל, למנוחה, ומה טוב יותר מבריכת דגים או מגידולים באופן כזה שיאפשרו גם להרוויח? אז יש לזה עלות כלכלית ויש לזה הפסדים מאוד גדולים, ואנחנו בכלל צריכים לנסות לחשוב איך אנחנו מעודדים את הדגה במדינת ישראל; כי אנחנו יודעים שבחלק מהדברים, חברי מיקי לוי, אנחנו מאפשרים אפילו יבוא של דגה באופן קפוא לא באיכות כל כך טובה. לעומת זאת, כאשר אנחנו מדברים על הגידול והתוצרת המקומית, יש לזה עלויות לא קטנות גם מאחר שאנחנו דורשים לדאוג לתנאים נוספים של משרד החקלאות, משרד הבריאות, איכות הסביבה. אני זוכרת שגם בהיותי חברת כנסת בוועדת הכספים קרה לא פעם שנאלצו לחסל בריכות שלמות מהחשש שישנו חיידק מסוים או זיהום מסוים, והנזקים האלה גדולים מאוד. בתחרות הוגנת, אם לא נדע לשמר את האיכות הטובה של הדגה הטרייה במדינת ישראל, אנחנו יכולים לאבד עוד מקצוע והכנסה. אז זה היה גם שיעור קטן על עונת הנדידה והנזק לדגה בישראל. אבל בהחלט, מיקי, אם יש בליבך וברצונך – אנחנו נסייע כדי לראות מה ניתן לעשות בהמשך. תודה רבה. עמדת הממשלה, מאחר שלא הייתה ועדת שרים לחקיקה, היא להתנגד, ועמדת שר החקלאות היא להתנגד. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה רוצה להגיב? בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> השרה לוי אבקסיס, באמת, צר לי עלייך שנתנו לך תשובה כזאת – אני לא רוצה לכנות אותה במילים גסות. מה שהקראת מכאן הוא בלשון המעטה – ואני לא בא בטענות אליך, אלא אל מי ששלח את זה, אבל לא רוצה להגיד מילה גסה אבל – אינו אמת. כל חודשיים בדקנו עם משרד החקלאות: "נראה", "נבדוק". משרד החקלאות הוא לא המבצע. הוא רק צריך לתת את הסכמתו על פי חוקי הדיג, זה הכול. מי שמבצע זה משרד האנרגיה. השר שוסטר לא עושה את עבודתו. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הוא צודק. מיקי צודק. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אומר לכם את זה: אתם מסכנים את צינור הגז, אתם מסכנים את הכבל התת-ימי. ולמה אני צריך להסכים? תעבירו את זה בטרומית, ואחר כך שהממשלה תיקח את זה. אני מתחנן על זה כבר כמה שנים. כמה שנים, עכשיו, כשצינור הקונדנסט מעביר את הרעלים לחוף – אם אחת מהספינות תפגע בו – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הים מזמן קיים, הצינורות קיימים מזמן, הצינורות קיימים מזמן, החפירות התחילו מזמן – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בוא, תן לי, תן לי, תן לי, תן לי, תן לי. תעלה לכאן ותשיב. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חנקו את הדייגים מכל הצדדים – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה זה שייך? אינך מבין דבר וחצי דבר. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מיקי, אין צורך. אין צורך להמשיך – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר לכם: כל הסיפור במימון ממשלתי – לבדוק 16 ספינות. 16 ספינות שמשליכות את הכבלים עם – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – יותר. לא צריכים יותר – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אתה מוכן כבר להפסיק להפריע לי? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מיקי, אני מנסה להסביר לך – – – הדייגים. אתה מדבר על סיבים אופטיים, אתה מדבר על צינורות, אתה מדבר על כל דבר חוץ מהדייגים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> 16 ספינות משליכות את רשת הדיג עם כבלים לקרקעית, אל הקרקעית, ולכן אמורות ועלולות – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני רוצה את הזמן שלי או שתוציא אותו. אתה לא מעיר לו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יש גבול גם לצעקות הביניים, אי-אפשר להפריע שעה לאורך כל הנאום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מיקי, בבקשה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סוף-סוף יש קול יותר חזק מהקול שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הוא סתם מקשקש, איימן. הוא לא יכול להתחרות בי. קריאות ביניים יכולות להיות קצובות. הוא לא יכול לקחת את כל שלוש הדקות, מה עוד שהוא לא מבין דבר וחצי דבר בעניין. לכן אני אומר לכם: תתעוררו מהמשמעת. אין כאן עניין פוליטי. יש כאן עניין של נזק שעלול להיגרם לצינורות הגז של מדינת ישראל. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מרגי, תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> 6 מיליארד יורו הושקעו בפרויקט הזה. הכבל התת-ימי שמקשר אותנו עם העולם. הצינור שמעביר את הרעלים מלווייתן אל החוף כדי להוביל אותם למקום אחר, אם ייפגע צינור כזה אנשים לא יוכלו לצאת מבתיהם. השר שוסטר לא עשה דבר וחצי דבר. השר שטייניץ יכול להעיד על העניין הזה. זה לא הכסף שלו, זה לא היוזמה שלו. גם השרה גילה גמליאל נתנה את דעתה והסכמתה מתוך דאגה לאיכות הסביבה. אז מה תלכו לעשות, להצביע נגד חוק טרומי שיחייב את הממשלה לפעול? כל הסיפור על יבוא דגים, השרה, באמת לא עקרוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מבקש מכם לחשוב בהיגיון. כולה הצעת חוק טרומית שבאה להציל את חופי ישראל ואת צינור הגז. אני רודף אחרי זה שמונה שנים, ושום דבר לא נעשה, ובאתי לא פעם ולא פעמיים. השר שוסטר אינו עושה את עבודתו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. אני אוסיף להצבעה, מאלה שלא נוכחים, רק את חברי הכנסת מיקי לוי. אני מבקש מכל חברי וחברות הכנסת לתפוס את המקומות. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איכון ספינות דיג), התש"ף–2020, של חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת לתיקון פקודת הדיג (איכון ספינות דיג), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 12 בעד, 58 נגד. אני מוסיף את חבר הכנסת מיקי לוי – בעד, וחבר הכנסת אבוטבול – נגד, אז תוצאות ההצבעה הן 13 בעד, 59 נגד. החוק לא התקבל. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מזערי והוראת שעה לעבירת החזקת נשק בלא רשות על פי דין), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/2066/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מזערי והוראת שעה לעבירת החזקת נשק בלא רשות על פי דין), התש"ף–2020, של חבר הכנסת איימן עודה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. להצעה הזו מוצמדת הצעת חוק נוספת, של חבר הכנסת גדעון סער, הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התש"ף–2020. בבקשה, חבר הכנסת. לרשותך עשר דקות. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, כמה פעמים עמדנו פה והצגנו נתונים כל כך ברורים על הגזענות ההורגת, על האפליה ההורגת – לא פחות מהמילה "הורגת". אני רוצה להגיד לכם שהמאבק שלנו עכשיו עומד על כך: זה או אנחנו או ארגוני הפשע. או אנחנו או ארגוני הפשע. ואתם צריכים להחליט: או שאתם עם החברה שלנו או שאתם עם ארגוני הפשע. השאלה היא בכלל לא נתונים. אתם, אין לכם מושג מה זה להיות הורה ערבי שמחסיר פעימה כל פעם שהבן שלו יוצא מהבית. זה אני, זה אנטאנס, זה אחמד, זה ג'אבר – מחסירים פעימה כל פעם שהבן שלנו יוצא מהבית. אין לכם מושג מה זה להיות צעיר ערבי שנמצא בסיכון מירי חי פי מאה מאשר ממוות מנגיף הקורונה; פי מאה מאשר ממוות מנגיף הקורונה. בכמה ניחומי אבלים אנחנו עוד נבקר, כמה פעמים נסתכל בעיניים להורים השכולים. אם היה לי שקל אחד על כל פעם שהממשלה הבטיחה תוכנית לטיפול בארגוני הפשע כבר היה לי תקציב שלם ותוכנית רצינית. אנחנו רוצים מעשים ולא דיבורים. קראתי את התוכנית הממשלתית. קראתי אותה. היא מדברת על גיוס אפילו של מוסלמים – לא ערבים, גיוס מוסלמים. אבל למה כשערבי הורג או רוצח יהודים אף אחד לא שואל אותנו: איפה השוטרים שלכם? למה? בשכונת חליסה בחיפה בעשור האחרון נהרגו עשרה אנשים – תשעה ערבים ויהודי אחד. אחרי שיהודי נרצח, באותו יום הצליחו להגיע לצעיר מחיפה. לא שאלו אותנו על תחנות משטרה, על גיוס ערבים, לא שאלו כלום. אותו דבר בכפר קאסם. בעשור האחרון נהרגו תשעה אנשים – שמונה ערבים ויהודי אחד. לא שאלו כלום. לכן, אם בתוכנית הממשלתית לא יהיה שינוי עומק – אנחנו דוחים אותה מכול וכול, לא רוצים אותה. אנחנו כן רוצים תוכנית ממשלתית, אבל תוכנית ממשלתית שתיאבק נגד ארגוני הפשע, נגד הפרוטקשן, נגד השוק האפור, למען איסוף נשק בלתי מורשה. אבי ניסנקורן, הנשק הבלתי-מורשה, מאיפה הוא מגיע אלינו? 70% ממנו מהצבא. מדינת ישראל הכל-כך ביטחונית – מהצבא שלה מגיע נשק בלתי חוקי לידי האזרחים הערבים. אנחנו רוצים שיאספו את הנשק הבלתי-חוקי. כל פעם שאנחנו מדברים נגד ארגוני הפשע המאורגן, אנחנו מסכנים את חיינו. אני מסכן את החיים שלי. אני קיבלתי איומים. קיבלתי איומים. זה לא מעניין אותנו. זה או החברה שלנו או ארגוני הפשע המאורגן. אתם צריכים להחליט: או שאתם עם החברה או שאתם עם ארגוני הפשע המאורגן. זה עומד בדיוק כך. מדברים בתוכנית על הקמת תחנות משטרה. אני לא נגד הקמת תחנות משטרה. אני נגד הגזענות של המשטרה. יש תחנת משטרה בנצרת, באום אל-פחם, בכפר קאסם. יש תחנת משטרה במג'ד אל-כרום. מאז שהוקמה, הרצח רק עלה במג'ד אל-כרום. השאלה היא לא הקמת תחנות משטרה. השאלה היא איך המשטרה מתייחסת לאזרחים הערבים. ועדת אור – לא אני – קבעה שהמשטרה מתייחסת לערבים כאל אויבים ולא כאל אזרחים. ועדת אור, ועדת חקירה ממלכתית – זה לא אני – קבעה שהמשטרה מטפחת תרבות שקר. זה בנימין נתניהו הגזען נגדנו. רק כשהוא רוצה להשתמש בזה נגד המשטרה אז פתאום מסיבת עיתונאים ופתאום הוא עומד לצד יעקוב אבו אלקיעאן. כמה צביעות, כמה שקר, כמה גזענות, על חשבון הדם של האזרחים שלנו, כמה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> עד מתי תמשיכו לתמוך בטרור? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, תודה. בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – לתמוך בטרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה תסתום את הפה שלך. אתה תסתום את הפה, אתה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה תסתום את הפה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תסתום את הפה, חתיכת מלוכלך שכמוך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חתיכת מנוול שכמוך, תסתום. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תשתוק אתה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ופאא עבאהרה נרצחה ואתה מדבר על טרור? תשתוק אתה, תשתוק – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגנה טרור. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תשתוק. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תגנה טרור. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יינעל, יינעל – תשתוק אתה. 94 אזרחים ערבים נהרגו השנה הזאת. 94 מהשכנים שלי, מהאחים שלי, נהרגו השנה הזאת. ופה יש משטרה שמצליחה לעשות הכול. מצליחה – כשהיא רוצה. מה, אתם לא יודעים מה השמות של ארגוני הפשע המאורגן? אנחנו ברשימה המשותפת קוראים לכם להיכנס באבא של אבא שלהם, לכסח להם את הפרצוף. תכסחו את הפרצוף של ארגוני הפשע המאורגן, זה מה שאנחנו רוצים. יש דבר יותר ברור מזה? אנחנו רוצים לחיות בחברה ללא נשק, ללא נשק. לא רוצים את הנשק. במה הוא טוב, הנשק הזה, במה הוא טוב, רק תגידו לי. רק תגידו לי במה הנשק הזה הוא טוב, רק תגידו. אם הורגים ערבי זה טוב? אם הורגים יהודי זה טוב? אם זה סוגיה פלילית זה טוב? אם זה סוגיה ביטחונית זה טוב? אנחנו לא רוצים נשק כלל וכלל. רוצים לחיות בחברה ללא נשק. איך אני יכול לבקר את ההורים? אני יושב-ראש המשותפת עם 15 מנדטים, על מה אני יכול לדבר עם הציבור שלי? תגידו לי, על מה אני יכול לדבר עם הציבור שלי, רק תסבירו לי, תסבירו לי. מה אנחנו צריכים לעשות? כן, אנחנו צריכים לסגור את איילון. כן, כן, כן. עשרות אלפים, לא לצאת משם, לא לצאת משם עד שתעשו משהו. פנה אליי דודי אמסלם ואמר לי: איימן – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מתי – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – אתה הצבעת נגד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> חברים, אנחנו נעשה את הכול, אבל את הכול, את הכול, את הכול, את הכול. אנחנו נשתגע. אנחנו נעשה את הכול בשביל לחיות בבטחה, לחיות בכבוד, לחיות חיים נורמטיביים. וזה הכי פשוט, חמישה דברים: ארגוני פשע מאורגן, פרוטקשן, שוק אפור – המשטרה יודעת את הכול עליהם. וגם פיענוח התיקים. למה פיענוח התיקים? גם בגלל הצדק, גם בגלל ההרתעה, גם בשביל שהאימא שיודעת מי הרג את הבן שלה לא תראה את הפנים שלו בשכונה. מדברים על נקמה – אני נגד נקמה בכל מקרה ומקרה, בכל מקרה. נגד נקמה, נקודה. אני מסתכל על אימא שאומרת לי: אני רואה את הבחור שרצח את הבן שלי. ואני אומר לה: אסור לנקום, המשטרה צריכה לטפל. אז אנחנו איבדנו את המבנה המסורתי ולא הרווחנו את המדינה. אין. אני מדבר עם בחור ושואל אותו: למה אתה משלם פרוטקשן, למה אתה לא פונה למשטרה? הוא מסתכל עליי כאילו ירדתי ממאדים, אני לא יודע מאיפה ירדתי. הוא אומר לי: מה, אתה רוצה שהם יהרגו אותי, שהם ירצחו את הבן שלי? אין מדינה, אין, אין מדינה. והדבר החמישי: איסוף הנשק הבלתי-מורשה. זה בידי המדינה, זה בידי המדינה. היא לא צריכה לשאול אותנו. היא לא צריכה לשאול אותנו בכלל. כשערבי הורג יהודי היא לא שואלת אותנו. היא לא צריכה לשאול אותנו. ארגוני פשע, למה לשאול אותנו? נשק, למה לשאול אותנו? פיענוח תיקים, למה לשאול אותנו? יש מדינה או אין מדינה? יש משטרה או אין משטרה? למה צריך לשאול את נציגי הציבור? התוכנית הממשלתית – במידה שלא יהיה שינוי מהותי בתוכנית הזו שמדברים עליה, אז שיחזירו אותה. אנחנו רוצים שינוי מהותי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת איימן עודה, תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1893/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גדעון סער) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ישנה הצעה מוצמדת. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. השר ניסנקורן, רק רגע, יש לנו הצעת חוק מוצמדת. יציג אותה חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נדמה לי שזה כבר בגדר ידיעה של כל אחד שיושב באולם הזה, ולא רק של מי שיושב באולם הזה, שהיום החזקת נשק בלתי חוקי היא בגדר מכת מדינה, והיא ללא ספק אחד הגורמים העיקריים לעלייה בשיעור מקרי הרצח והאלימות בחברה, בדגש על החברה הערבית. מבקר המדינה, בדוח מיוחד על התמודדות המשטרה עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים, התייחס, בין היתר, גם לענישה הקלה, גם להסדרי טיעון מקילים בעבירות של אמל"ח וירי. עשיתי קצת שיעורי בית ובדקתי, כולל מהתקופה ממש האחרונה. אני רוצה לתת לכם דוגמאות של תיקים על עבירה שעונשה על פי החוק הקיים היום הוא שבע שנות מאסר, החזקת נשק בלתי חוקי – שמסתיימת בעבודות שירות. תיק שהסתיים, על פי פרסום, בדצמבר 2019, על החזקת אקדח בלתי חוקי – 260 שעות, לא ימים, שעות, של עבודות שירות לציבור. תיק של תושב פזורת אום-בטין מהנגב, על החזקת נשק מאולתר, אוטומטי – שישה חודשי עבודות שירות. המקור הוא תאגיד השידור הציבורי. זאת ידיעה מאוקטובר 2019: תיק על החזקת M16 פלוס מחסניות, של תושב כפר מנדא – שמונה חודשי עבודות שירות. זאת אומרת, הפיכת העונש הקבוע בחוק בעבירה חמורה בהגדרה לחוכא ואטלולא. והיום גורמים פליליים וארגוני פשע מחזיקים וסוחרים בנשק בלתי חוקי. אני מדבר גם על עבירה שקבועה בסעיף של סחר בנשק בלתי חוקי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> חשבתי, אדוני היושב-ראש, שיש לי עשר דקות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שלוש דקות – זאת הצעה מוצמדת. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אדוני יביא בחשבון את העובדה שלקחתי בחשבון שיש לי עשר דקות, אז אני אחתור לסיום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> המדינה מזמן הייתה צריכה לצאת למלחמת חורמה כדי להילחם במכת המדינה הזאת. בוודאי שחייב להיות מרכיב של ענישה חמורה ומרתיעה. יש היום מחסני נשק בבתים, ויש לנו הזדמנות לעשות מעשה באופן שחוצה מחנות פוליטיים, אם אני וחברי כנסת מסיעת הרשימה המשותפת מגישים הצעות חוק באותו עניין – ובכנסת הקודמת זה היה דודי אמסלם ודוד ביטן. אני בעד להעביר מסר של העברת החוק בקריאה טרומית ולדון אחר כך. אם הממשלה צריכה עוד שבוע על מנת לשקול עניין שהוא בפיקוח נפש – אגב, אני רוצה לומר שהיה גם מרכיב שלא היה בהצעת החוק שלי, של ויתור וולונטרי, בלי ענישה, על נשק בלתי חוקי, שהיה קיים בהצעת החוק השנייה. רבותיי, לא קורה שום דבר בדברים האלה, ואנחנו מידרדרים לחברה יותר ויותר אלימה ויותר ויותר חמושה באופן בלתי חוקי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> לכן אני חושב שהכנסת חייבת לעשות מעשה. בשורה התחתונה, אני אומר עוד פעם: אני מוכן להמתין שבוע, על פי הצעת הממשלה, אבל אני חושב שאם הממשלה לא תשכיל לעשות מעשה, הכנסת חייבת לעשות זאת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה סוכם ביניכם, חבר הכנסת איימן ישיב? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אם הוא משיב, יש הצבעה. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשובה והצבעה במועד אחר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תשובה והצבעה במועד אחר. בסדר. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום) << הצח >> [הצעת חוק פ/173/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום). חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, להצעת החוק הזאת יש שני ממדים – אחד פוליטי טהור ואחד ערכי. אני אתחיל, ברשותך, דווקא בפוליטי. סהדי במרומים, אני לא מבין את כחול לבן. הרי החוק הזה הוא כל מה שהם צריכים. הם מעמידים פנים כבר די הרבה זמן שהם בכלל האופוזיציה שבתוך הקואליציה. השר אמסלם, שיושב פה, אמר את זה לא פעם, שכחול לבן משחקים אותה כאילו הם אופוזיציה בזמן שהם חלק מהקואליציה. פה נותנים להם את כל הכלים שהם היו זקוקים להם. אני אסביר: הצעת החוק הזאת אומרת שבמדינת ישראל אדם שיש לו כתבי אישום לא יוכל להיות ראש ממשלה, שר או סגן שר, מהכנסת הבאה. חוקים הם לא רטרואקטיביים – מהכנסת הבאה. זה אומר שאם הצעת החוק הזאת עוברת היום, נתניהו יהיה חייב לתת לבני גנץ את הרוטציה ולא ילך לבחירות, כי הוא לא יוכל לכהן אחריהן. זה כל מה שהם רצו, לייצר מצב שבו חייבים לקיים את ההסכמים איתם. נותנים להם כלי – וכמו שאתם רואים, הם נמלטו מהאולם כל עוד נפשם בם כדי לא לנצל את הכלי הזה. כל מה שרציתם: אפשר להעביר תקציב, תקוים הרוטציה, גנץ יהיה ראש ממשלה בנובמבר הקרוב. איזה היגיון יש בעובדה שאפילו מזה אתם נמלטים? מה כל כך מפחיד אתכם, ממה אתם מפחדים? למה אתם מפחדים ממנו כל כך? מה הוא יעשה לכם? יעמיד אתכם בפינה? יחתום הסכם עם האמירויות בלי לגלות לכם? לא יעביר תקציב? ינהל קבינט קורונה של שבע שעות ובסוף לא יהיו החלטות? מה הוא יעשה לכם שכל כך מפחיד אתכם, שאתם לא מעבירים הצעת חוק שמסייעת קודם כול לכם? בפוליטיקה יש פשרות – אני הראשון להאמין בזה. אני עומד בראש מפלגת מרכז, אנשי מרכז מאמינים בפשרות. אבל כשאתה נמצא בחיים פוליטיים ואתה רוצה להגיע לפשרות, כדאי לך להגיע אליהן מעמדת כוח. וכשאתה מנהל משא ומתן עם בנימין נתניהו – ואני ניהלתי בחיי לא מעט משאים ומתנים עם בנימין נתניהו – עוד יותר כדאי לך להגיע מעמדת כוח. אז פה יש הצעה שנותנת לאנשי כחול לבן עמדת כוח, והם נבהלים מזה נורא ובורחים מהמליאה, כי חס וחלילה שתהיה להם עמדת כוח מול נתניהו, כמו שהם אומרים שהם רוצים כל הזמן. ומעבר לזה, יש את עמדת הכוח האולטימטיבית, ועמדת הכוח האמיתית בעולם הזה זה הערכים שלך. אם יש לך ערכים ואתה יודע אותם ואתה מוכן להיאבק עליהם, אין עמדת כוח גדולה מזה. אני למשל לא מסכים בהרבה מובנים – לא בהרבה מובנים, כמעט בכל מובן – עם עמדותיו של יושב-ראש הכנסת יריב לוין בנושא בית המשפט העליון. אבל כל אדם בבניין הזה יודע שאלה ערכיו. הוא מאמין בזה בכל ליבו, הוא ייאבק על זה בכל הזדמנות שתהיה לו. זו עמדת כוח. ערכים זה כוח – וגם על הכוח הזה הם מוותרים. הצעת החוק הזו רוצה להחזיר למדינת ישראל ערכים כמו יושר, הגינות, צדק. כי אנחנו יודעים את האמת: ראש ממשלה עם כתבי אישום זה בעצם להפך – זה כתבי אישום עם ראש ממשלה. זוהי האמת. כשלבן אדם יש כתבי אישום – זה מה שמעסיק אותו. זה הדבר העיקרי שמעסיק אותו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כשיש לך כתבי אישום, מה שמחזיק אותך ער בלילה זה לא האיראנים, זה לא הקורונה, זה לא הכלכלה. מה שמחזיק אותך ער בלילה זה שאתה שומע שוב ושוב בתוך החשכה את ההדהוד של טריקת דלת הברזל מאחוריך בתא הקטן שלך בבית הסוהר. זה מה שמעסיק אותך כשיש לך כתבי אישום. זה לא במקרה שלא יכול להיות לראש הממשלה נהג עם כתבי אישום; לא יכול להיות לו מאבטח עם כתבי אישום; לא יכול להיות לו מנכ"ל, סמנכ"ל משרד עם כתבי אישום; בעצם לא יכול להיות סביבו אף אדם עם כתבי אישום. כי אדם עם כתבי אישום חשוף לסחיטה; אדם עם כתבי אישום מזיע וער בלילות; אדם עם כתבי אישום לא יכול למלא את תפקידו כפי שהוא צריך למלא את תפקידו. אדם זכאי עד שהוכחה אשמתו, זה נכון על כל אחד, וזה בוודאי נכון על ראש הממשלה. ואני יודע שאתם לא תאמינו לי: אני באמת מאחל מכל ליבי לבנימין נתניהו שיצא זכאי. אני מכיר אותו המון המון שנים, לא רוצה לראות אותו מורשע. כל אדם זכאי עד שתוכח אשמתו. אבל גם למדינה יש זכויות, ומדינת ישראל זכאית לראש ממשלה שלא מתעסק עם שום דבר חוץ מהכלכלה שלה, הקורונה שלה, הביטחון שלה, מה שטוב לאזרחיה; לא בעצמו, לא בכספו, לא בחרדות שלו, לא בחששות שלו, לא בכתבי האישום שלו. זה הדבר הבסיסי ביותר שאנחנו מצפים מראש הממשלה – תעמוד רק בזה. וזה לא המצב. כל עוד יש לו כתבי אישום הוא לא ראש ממשלה במשרה מלאה. יש לנו, במדינה האהובה הזו, משבר מנהיגות, משבר אמון. אנחנו לא מצליחים לגרום לציבור הישראלי להאמין למנהיגיו בשעת החירום הקשה בתולדותיהם. כשמתים נערמים, כשבתי הקברות מלאים, כשבתי החולים מלאים, כשעסקים מתמוטטים, יש לנו משבר אמון עם ההנהגה. אנחנו מסתכלים מקום-מקום בעולם – המדינות היחידות שמתמודדות היטב עם הקורונה אלה המדינות שבהן הציבור מאמין למנהיגיו. הציבור במדינת ישראל אינו מאמין למנהיגו, והוא לא יכול להאמין למנהיגו כי מנהיגו עסוק במקום אחר. הוא עסוק בבית המשפט. לא היה ולא יהיה רגע שפל נורא יותר למנהיגות הישראלית מהרגע הזה שבו עמד ראש ממשלת ישראל על מדרגות בית המשפט, שריו מאחוריו עטויים במסכות, ואמר שתופרים לו תיקים. לא יהיה שפל כזה, עד הפעם הבאה שכתבי האישום שלו יובילו אותו להמשיך במסע שלו להרוס את המשטרה, להרוס את הפרקליטות, להרוס את בית המשפט. אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו אף פעם, אנחנו בטח לא יכולים להרשות לעצמנו את זה ברגע של משבר לאומי כמו המגפה שהכתה בנו. אני קורא לכנסת לאשר את הצעת החוק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. על הצעת החוק ישיב השר דוד אמסלם, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – יועץ משפטי לממשלה שתופסים אותו בגרון להפיל שלטון. שכחת מה כתבת בטור – – – שלך לפני כמה שנים, שאסור, זו סכנה לדמוקרטיה? << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה, קודם כול, להתייחס להצעת חוק של איימן עודה וגדעון סער. אני תומך בה באופן מלא. אני גם הגשתי אותה בכנסת הקודמת. ואני מקווה, בעזרת השם, שבשבוע הבא אנחנו נעלה אותה כאן במליאה, בגלל שאני רואה בזה באמת דיני נפשות ממש. במדינה דמוקרטית הגיונית לא יכול להיות מצב מהסוג הזה. אז אני באמת שמח גם על הסיכום הזה. ברשותך, אני רוצה לעבור להצעת האי-אמון ולהשיב לחבר הכנסת לפיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא אי-אמון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת לפיד – לאי-אמון – אני רוצה להזכיר לך קודם כול את המאמר היפה שכתבת, חקירוקרטיה. לא אקריא אותו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל תקריא את השורה האחרונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא אקריא אותו. אז דיברת בשורה אחרונה על אהוד אולמרט, אבל אני לא אקריא. אין לי אותו כאן. אני רוצה להשיב לך באמת בהגינות. אתה התייחסת לשני נושאים – אחד פוליטי ואחד ערכי. לגבי הסיפור הפוליטי, האמת היא שאני רואה שאתה מדבר לכחול לבן ואתה מנסה לשכנע אותם לעזור לעצמם. אתה באת לסייע להם. הרי ברור לך לחלוטין שהם מבינים שהדבר האחרון שאתה רוצה זה לסייע להם. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנשים טובים, לא? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. ולכן זה אבסורד מה שאתה אומר. אני אגיד לך מה חמור בהצעה. אתם הצעתם בפעם הקודמת – הרי מה קרה לנו, למה נקלענו לממשלה הזאת? אתם רציתם להציע הצעת חוק שמבחינתי זאת הצעת החוק האנטי-דמוקרטית הכי חריפה שנתקלתי בה אי פעם בחיי. אתם מבטלים את החלטת הציבור, בגלל שאתה ככה החלטת. זה אנינות הטעם שלך. דרך אגב, אתה בונה את החוק לפי הקונסטרוקציה שמתאימה לך עכשיו, ואתה לא מאפשר למדינת ישראל, לאזרחיה – אתה מבטל אותם. למה מי הם, הם לא מבינים כלום. אתה חכם גדול – ואתה לא מאפשר את זה לציבור הרחב. הרי זה בדיוק מה שהציבור הכריע בשלוש הבחירות האחרונות. שנה וחצי – שלוש מערכות בחירות. לא קרה דבר כזה, לדעתי, כמעט בתולדות האומות. על מה? בדיוק על זה. הם לא הופתעו היום בבוקר ופתאום הבינו שיש שלושה כתבי אישום. ארבע שנים הכול מודלף בעיתונים מהפרקליטות באופן מלא ומהמשטרה. דרך אגב, שואלים את היועץ המשפטי: למה אתה לא חוקר. למה שנחקור את עצמנו? חס ושלום. עבירה פלילית בין הקשות, דרך אגב, שמערערת את יסודות המשטר והדמוקרטיה במדינת ישראל והאמון במערכות. אתה מחר נחקר במשטרה, למה שתענה? למה שתענה? הרי באופן בסיסי מצופה מאזרח שישתף פעולה. אבל אם הוא רואה שהמשטרה, הפרקליטות עצמה, מפירים את החוק, ועוד הוא בחדר החקירות והעסק בעיתון, אז הוא שואל את עצמו: אז אם ככה, למה אני אמור להשיב להם? הרי מדובר פה באנשים שעוברים על החוק, ובשפה הרגילה הם עבריינים. הרי אין אופציה אחרת. כשאני ניהלתי את הדיון אמרתי להם: רבותיי, הרי אין אופציה אחרת. זה יכול לבוא או מהפרקליטות או מהמשטרה. הנאשם עצמו הרי עוד לא באירוע. אין לו שום דבר, אין לו חומר, אין לו כלום. אבל זה לא מזעזע אתכם, דרך אגב. לכן אני אומר: מה שקורה זה שאתם ביקשתם לשנות את הבסיס של הדמוקרטיה. באתם, תפרתם חוק למידות, והבאתם אותו לפני הבחירות. הרי תמיד אתה לא תדבר על הבחירות בעוד שתי פאזות. כי אתה חושב שהבחירות אולי יהיו בשבוע הבא או עוד שבועיים או עוד חודש או עוד חודשיים. גם אז, דרך אגב, רציתם למנות את מאיר כהן כיושב-ראש כדי להביא את החוק הזה עכשיו. דרך אגב, אני אומר לך שזאת סחיטה באיומים הכי קשה שיכולה להיות. בכל דבר רגיל היו מעמידים אתכם לדין והייתם נכנסים לבית סוהר על זה. אתה בא, מאיים על ראש ממשלה שאם הוא לא מסכים ככה וככה, נביא לו את החוק. דרך אגב, תזכור תמיד: תמיד הגלגל מתגלגל, ויום אחד יהיה לנו רוב מוצק פה, אנחנו. אנחנו נעביר פה חוקים שאתם לא תוכלו להתמודד. אנחנו נבנה את המעטפת. כל דבר, תאמין לי, תן לי שבוע ואני מוצא מעטפת חוקית למה אתה לא יכול להיבחר. אני חושב שזה קודש הקודשים – להיבחר במדינת ישראל. זכות הבחירה והזכות להיבחר זה קודש הקודשים של הדמוקרטיה. בזה לא נוגעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בית המשפט העליון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל בג"ץ, דרך אגב, כמובן בדרך כלל מאפשר או קובע רק שיהודים לא יכולים להיבחר. רק בצד אחד לא יכולים להיבחר באצטלות כאלה ואחרות, אבל כמובן בצד השני אין דבר כזה. אנחנו דמוקרטיה גדולה. לכן אני אומר: אני רואה בהצעה הזאת הצעה אנטי-דמוקרטית באופן הכי עמוק של המילה. דרך אגב, זה היה דומה אם הייתי מציע הצעת חוק עכשיו לבטל את בית המשפט העליון ולהעלים אותו. לדעתי זה פחות או יותר אותו מעמד, בגלל שאני מבטל את זכות הציבור. לא ראש הממשלה אלא הציבור אמור לקבוע את מי הוא רוצה כמנהיגו – לא אתה ולא בוגי יעלון וגם לא אני. יש ציבור, תשעה מיליון איש – שיבואו ויבחרו את מי שהם רוצים. אבל, אמרתי, יום יבוא ואני מאמין שאתם תעבירו הצעת חוק שגם אנחנו לא יכולים להצביע בגלל שאין לנו מספיק שיקול דעת, אנחנו לא כל כך מבינים. אתם רוצים לעזור לנו, לסייע לנו. גם זה יהיה. באחד הטורים בידיעות אחרונות ראיתי את שלו כותב שבני עדות המזרח הם יותר מסורתיים אז לכן הם יותר נוטים לערכים המסורתיים יותר ופחות לדמוקרטיים. התחלנו את הטענה, כבר שמנו את הבסיס הראשון. ואנחנו הרי דמוקרטים. אני קראתי את זה ולא האמנתי שהוא כותב את זה, מאיר שלו, לפני כחודשיים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, זה מעליב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני רוצה לומר לך שזה החוק הכי אנטי-דמוקרטי שאני חושב שקיים. עכשיו אני אבוא לעניין הערכי – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא הבנו על עדות המזרח. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה, כנראה, מהרגע שהגעת לדובאי – אכלת, נהנית – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבו דאבי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – החדות שלך קצת ירדה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בכל זאת תעזור לי. עדות המזרח – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לאט-לאט. אמרתי לך, שיעורים פרטיים בזום. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך משהו, לפיד, וקח אותו אמיתי ועמוק עד הסוף. באמונה שלמה אני מאמין – אלוהים עדי – שתופרים שלושה תיקים לראש ממשלה. אתה לא מבין איך אני רואה את זה. אני רואה פה אירוע דרמטי שקורה במדינה. אני לא מאמין שזה יכול להיות. וסמוך עליי, אני בגיל 60, ראיתי הרבה דברים. אני לא כל כך תמים. קראתי כמעט כל דבר ודבר שם. אני לא מאמין שזה אמיתי. עד עכשיו אני לא מאמין שזה אמיתי. אני לא מאמין שיכולים לעשות עלילת דם כזאת, כל כך קשה, עם השלכות כל כך קשות על הדמוקרטיה. אני אומר, אם אתה באמת אומר – הרי אני לא חושב שאני פחות ישר ממך ולא פחות הגון ממך, ולא מחפש צדק פחות ממך. אני מגדל את ילדיי פה, אני רוצה שהמדינה שלנו תהיה טובה בדיוק כמו שאתה חושב. במקרה הזה אני מאמין באמונה שלמה שמה שקורה כאן זה הדבר הכי חמור שיכול להיות. אני רוצה להגיד משהו, ואל תתפלא. דרך אגב, אני גם לא שומע אותך מתייחס לזה. אני רוצה להקריא לך איזו הקלטה קטנה ותבין שאני גם לא מדבר כל כך, ככה, אני לא הוזה. מר מנדלבליט – אני מצטט: מי שתפרו אותי בתיק זה דינה זילבר ושי ניצן. מי אומר את זה? לא אני, לא על ראש הממשלה. אומר את זה היועץ המשפטי לממשלה היום, שתפרו לו תיק – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אל תפריע לי. שתפרו לו תיק. זאת אומרת, מה הוא אומר, היועץ המשפטי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שהלכה למעשה יש מציאות כזאת. עזוב אם תפרו לו או לא, אבל הוא מבין שיש מציאות כזאת. לדעתו, זה תפור לו. אבל בוודאי ובוודאי יועץ משפטי לממשלה זה לא חבר כנסת, זה לא הוגה דעות עיתונאי. יועץ משפטי לממשלה אומר שפרקליט המדינה, שזה מערכת, והמשנה שלו דינה זילבר, תפרו לו תיק. דרך אגב, לא שמעתי אתכם אומרים מילה פה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרנו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חשבתי שמאותו רגע נעצרת המדינה; באים כולם לאולפנים, אברמוביץ' וכל החבורה, ואומרים: רבותיי, תעצרו את הטלוויזיות, אנחנו רוצים אותו פה, שיסביר לנו. הוא אומר: המניאק הזה לא מחליט בתיק שלי. יש לי תיק פתוח, הוא אומר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה אתה אומר לי: דודי, איך אתה מדבר? אני מצטט אותו. בסוף הוא אומר: אני רוצה לדעת שזה נסגר מחוסר אשמה. הוא לא רוצה לדעת מה קרה, הוא רוצה לדעת שזה נסגר מחוסר אשמה. זה בעצם הכיוון, והוא אומר לך: מחזיקים את הבן אדם בגרון. אז אם המערכת שאתה מדבר עליה – מר לפיד, אתה מבין במה אני מאמין? דרך אגב, אתה מבין במה מאמין היועץ המשפטי לממשלה? אני מאמין במה שהוא מאמין. אבל אני רוצה להזכיר לך לסיום משהו קטן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רק באמת משפט אחרון. הזמן נגמר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לסיום, אדוני. "מה שאתה מציע, שפקיד יוכל לפטר את ראש הממשלה. אתם לא יכולים לרצות את זה – – – לא רוצה להפקיר בידי יועץ משפטי את הסמכות הבלעדית המוחלטת לפיטורו של ראש ממשלה ולסילוקה של ממשלה"; אם הדמוקרטיה יקרה לך, אתה לא תרצה שפקידים יסלקו ממשלות. לך אני לא מחדש. אני מניח שמי ששמע אותי, הציטוט האחרון זה הציטוט על הנושא הזה של שר המשפטים דאז טומי לפיד שדיבר על העניין. ואתם אומרים: זה לא זה, זה לא ההוא. זה היה האירוע. הייתה ראיה. דנו אז על החוק על ראש ממשלה. אם לא היו דנים על זה על ראש ממשלה, אם לא הייתה היפותזה שזה יכול להיות, גם לא היו דנים על החוק. הרי אנחנו לא דנים על חוק תאורטי שלא יכול להיות. אנחנו דנים על חוק שההסתברות שלו נמוכה אבל יכולה להיות. ואז הם דנו על אותו חוק וזה מה שאביך, זיכרונו לברכה, אמר, ואני מסכים איתו בכל מילה. לכן אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעת האי-אמון הזאת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. ישיב ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני השר, אני דווקא האמנתי לך ומאמין לך לגמרי כשאמרת שאתה מגדל את ילדיך לאהוב את מדינת ישראל ולהיות אזרחים טובים. אני משוכנע שזה נכון. אני מקווה שהילדים שלך היום החמיצו את ערוץ הכנסת ולא שמעו את אבא שלהם עומד פה ומגייס את אביו המת של חבר כנסת כדי להטיח בו משהו. כי זה מעשה שלא עושים. אבא שלי דיבר על משהו אחר. ביני לבינך, לאף אחד אין סמכות לדבר בשם המת, אבל ביני לבינך, אם למישהו סמכות לדבר בשם המנוח זה לי, לא לך, ואבא שלי, אם היה נמצא פה עכשיו על הדוכן הזה, היה נואם בעד החוק הזה ומצביע בעד החוק הזה, ותתקשה לשכנע אותי שהכרת את אבא שלי המנוח טוב יותר ממני. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> רק משפט אחד, ברשותך. לפני חודש ציטטת לראש הממשלה מה אמר אביו – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – – ציטוט שלו. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא, לא, לא, אתה ציטטת מה אביו אמר. אני, דרך אגב, ציטטתי. לא אמרתי כלום. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אומר, חבר הכנסת אמסלם, שהיות שהחלטת לשלוף את אבי המנוח, אני אומר לך באחריות מלאה שאם אבי המנוח היה פה הוא היה מצביע בעד הצעת החוק הזאת ותומך בה בלב שלם, מפני שהיא נכונה ומוצדקת. הדבר השני שתפס את אוזני בנאומך זה שאמרת פה שיום יבוא ואולי יהיה לכם רוב מוצק, ואתם תעבירו חוקים שלא מוצאים חן גם בעינינו. אתם כבר 11 שנה בשלטון, רצוף. נתניהו ראש ממשלה יותר מ-14 שנה. אתם השלטון, אתם כל הזמן השלטון. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אנחנו לא עוברים את הקווים האדומים. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מאה אחוז. אז רק אני רוצה, במקרה שהחמצתם את העובדה שאתם בשלטון וכל מה שקורה במדינת ישראל הוא מפני שאתם בשלטון – אז אני מעדכן אותך שאתם בשלטון. חלק מזה שאתם בשלטון זה שכל האנשים שדיברת עליהם פה מעל הדוכן מונו בידיכם. אחת הבעיות שיש עם אנשים שמאמינים לתיאוריות קונספירציה זה שבעצם אין סיבה להתווכח איתם. כי אם אתה אומר להם שאין באמת קונספירציה, הם אומרים שאתה לא מבין שום דבר, ואם אתה ממשיך להתעקש, אז הם חושבים שאתה חלק מהקונספירציה. אביחי מנדלבליט מונה בידיכם. הוא היה מזכיר הממשלה של נתניהו ואז נתניהו מינה אותו ליועץ המשפטי לממשלה. שי ניצן מונה בידי נתניהו, רוני אלשיך מונה בידי נתניהו, כל האנשים שעליהם דיברת מונו בידי נתניהו. ואתה מנסה לשכנע אותנו, לא בפעם הראשונה, שכל האנשים האלה שותפים לאיזו מזימה, דיפ סטייט, שמטרתה להפיל את ראש הממשלה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני לא מנסה לשכנע. מה אתה אומר על הציטוט שדיברתי עליו עכשיו? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה שאני אומר לך, השר אמסלם, זה שזה כל כך מופרך וכל כך משונה, שאתם מוכרחים לפחות למצוא טיעון יותר טוב ללמה אתם רוצים שיכהן במדינת ישראל אדם שיש לו שלושה כתבי אישום פליליים חמורים שלא היו מאפשרים לו להיות הנהג של עצמו. אתה היית מסכים שלראש הממשלה יהיה נהג עם כתבי אישום? הרי אתה דואג לשלומו כל כך. אתה היית מסכים שיהיה לו מאבטח עם כתבי אישום? בחיים לא. למה? כי אתה יודע שכשלמישהו יש כתבי אישום הוא חשוף לסחיטה, הוא נכנס ללחץ, הראש שלו לא בעבודה, הוא מתעסק בדברים אחרים; קורים לו כל הדברים שקורים היום לראש ממשלת ישראל בעיצומו של משבר לאומי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, הוגשה על ידי הממשלה בקשה לקיים הצבעה שמית, ולפיכך כך נעשה. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – בעד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – נגד אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – נגד רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – בעד יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – אינו נוכח יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – בעד עמית הלוי – נגד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – בעד אסף זמיר – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – בעד מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – אינו נוכח אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – נגד היבה יזבק – בעד עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – בעד אלי כהן – נגד יצחק כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – נגד יאיר לפיד – בעד אוסנת הילה מארק – נגד פטין מולא – נגד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – נגד משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – נגד סונדוס סאלח – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח גדעון סער – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – אינה נוכחת תהלה פרידמן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – נגד עינב קאבלה – אינה נוכחת אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד הילה שי וזאן – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – נגד עפר שלח – בעד איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> המזכירה, נא לקרוא בבקשה את שמות חברי הכנסת שטרם השתתפו בהצבעה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אופיר אקוניס – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח רם בן ברק – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח יאיר גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת אסף זמיר – אינו נוכח מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת בועז טופורובסקי – בעד עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח אבי ניסנקורן – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח אוסאמה סעדי – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד חמד עמאר – אינו נוכח אורלי פרומן – אינה נוכחת תהלה פרידמן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח עינב קאבלה – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת הילה שי וזאן – אינה נוכחת איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, האם נמצא באולם מי מכם שמעוניין עדיין להצביע ולא הצביע? אין. אם כך, תמה ההצבעה. מזכירת הכנסת, נא לסכם את הקולות. תודה. חבר הכנסת קושניר, שמעתי שמחפשים מצליף לסיעה. אז, כן – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נכון. אתה צודק. אין פה חברי כנסת של הקואליציה. הקואליציה בסכנה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אני בהחלט אמליץ על המועמדות שלך. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה רבה. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אבל הנדיבות היא באמת מרגשת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת גולן, אתה יודע, זה מה שאני יכול להציע כרגע. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> כל אחד – את מה שיש לו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה המקסימום בשלב הזה, כן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יריב, זה בהמשך לטבלת הייאוש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, בעד הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום) הצביעו 36, נגדה הצביעו 50. משכך, ההצעה לא התקבלה וירדה מסדר-היום. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת אי-העברת תקציב המדינה << הלסי >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להצעה לסדר-היום בדבר הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת אי-העברת תקציב המדינה, מס' 1983. אני מזמין את חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברים, בפעם האחרונה שהבית הזה הצביע על תקציב המדינה לא הייתה קורונה. זה היה במרץ 2018, עוד מעט שלוש שנים. עברו מאז שלוש פעמים חורף, קיץ, סתיו, אביב, ותקציב המדינה, שאמור להיות מאושר כל שנה – במקסימום, וגם זה קרה פעמים ספורות, ובניגוד לחוות דעת כלכליות, כל שנתיים – בקרוב ימלאו שלוש שנים לפעם האחרונה שהוא עבר. וזה לא שאין צורך בתקציב מדינה חדש. אם יש מתישהו צורך בתקציב מדינה זה עכשיו, במשבר כלכלי ובריאותי – שניהם דברים שנוגעים לתקציב המדינה. חסר תקדים. אני מזכירה לכולנו שתקציב מדינה הוא תוכנית העבודה השנתית של הממשלה. היא מגיעה לכאן לכנסת כל שנה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, מצד שמאל מאחור, לשמור על השקט. אי-אפשר בצורה הזאת. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> תוכנית העבודה השנתית של הממשלה מגיעה לכאן, לכנסת, כל שנה – אדוני היושב-ראש, כחבר כנסת ותיק, תתקן אותי אם אני טועה – בערך בחודש יולי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תלוי. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> מתחילים לעבוד עליה בוועדות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תלוי, תלוי. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> היא עוברת בקריאה ראשונה. היא חוזרת לוועדות. יש פיצולים. אני עוד זוכרת את המילה הזאת, למרות ששלוש שנים כבר לא הצבענו על תקציב המדינה. מפצלים את הנושאים השונים לוועדות. יש חוק הסדרים. בחוק ההסדרים כרוכות רפורמות – חלקן טובות, הרבה מהן לא טובות. הכנסת הזו, דרך אגב, הרבה פעמים התנגדה וניסתה לצמצם את חוק ההסדרים, כי זו חקיקה מאוד מאוד אגרסיבית שבסל אחד כורכת הרבה מאוד דברים ולא עוסקת בהם לגופו של עניין, אחד-אחד. כל הדברים האלה הם מההתנהלות התקינה לא רק של כנסת ולא רק של ממשלה אלא של מדינה. ועכשיו, דווקא תשעה חודשים לתוך משבר קשה וחריף שיש לו השלכות כלכליות, גם פיננסיות, גם מקרו-כלכליות, ובעיקר השלכות של מדיניות ותקצוב שירותים באמת חסרי תקדים – דווקא עכשיו, במקום תקציב מדינה יש דבר חדש: קופסאות. אולי זה היה בסדר בחודש מרץ, אפריל, ניתנו פיצויים לעסקים, ניתנו דמי אבטלה, ניתנו מענקים – לאט-לאט התברר שזה כלום ושום דבר, ורחוק מאוד מלהיות חבילות הסיוע שנתנו במדינות המערב, במדינות ה-OECD. אבל בחודשים האלה עוד היה אפשר להבין את זה. זה שהיום אנחנו מתקרבים לסוף השנה, כמעט סוף נובמבר, ועדיין אין אפילו דיון על תקציב מדינה זה מהפשעים הכלכליים הגדולים שנעשו כאן. ואת זה לא אני אומרת, אדוני היושב-ראש, את זה אומר שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ ב-1 בנובמבר השנה, לפני שבועיים, ואני מצטטת: "התקציב הזה אמור היה להסתיים עוד לפני אוגוסט שחלף. היעדרו של תקציב מפריע לתפקוד התקין של הממשלה"; "תקציב 2021 הוא מחויב המציאות" – שימו לב, תקשיבו טוב – "אי-העברתו היא פיגוע כלכלי, התנקשות של ראש הממשלה ושר האוצר בכלכלת ישראל". ואללה, אני לא חושבת שאני הייתי מעיזה להגיד מילים כאלה, אבל אני מצטטת. זה ציטוט אחד לאחד. אז למי שרוצה לעתור, ועדת האתיקה – זה לא מילים שלי. אפילו באוצר לא מתכננים תקציב 2021. מי מפקיר ככה את המדינה מבחינה כלכלית? – אני ממשיכה את הציטוט. זה אירוע חמור ומקביל לכל ועדת חקירה שניתן לחשוב עליה. עכשיו, בואו ניכנס רגע לעומקם של דברים. אני עשיתי לי לאחרונה איזה ספורט. בכל ועדה שאני יושבת בה, כשעולה נציג האוצר – וככל שהנציג יותר בכיר, כך יותר טוב – אני שואלת אותו: האם באגף התקציבים, משרד האוצר, יש כרגע עבודה על תקציב המדינה? אתם יודעים מה, לא על תקציב 2021 – על תקציב 2020, על השנה שאנחנו עכשיו מסיימים, שגם לה עדיין אין תקציב מדינה מאושר. על מצעד הגמגומים שאנחנו שומעים מצד פקידי האוצר אני יכולה לכתוב, להקליט ולהשמיע פודקסט מיוחד: מצעד הגמגומים של הפקידים. אבל הם לא אשמים. מה זה אשמתם? האמת שגם אנחנו, אזרחי המדינה, לא אשמים. אבל אנחנו אלה שמשלמים את המחיר. בואו אני אגיד לכם רק כמה דברים קטנים, באמת קטנים, שמי שיושב כאן בוועדות הכנסת יום-יום רואה, דבר אחרי דבר, מה הפגעים, מי הנפגעים מהעובדה שאין תקציב. רק נגיד שמאז הפעם האחרונה שגובש תקציב, שהכנסת הצביעה כאן על תקציב המדינה, אוכלוסיית המדינה גדלה ב-5%. 5% יותר אזרחים, יותר צרכנים של מערכת הבריאות, של החינוך, של הדיור, של התחבורה – כל הדברים האלה. תקציב מדינה חדש – אין. סל התרופות – שמענו רק עכשיו, לאחרונה, את נציגי סל התרופות אומרים שלא יהיו תרופות וטיפולים מצילי חיים השנה בגלל שאין תקציב, ואין עלייה, אין את אותו טייס אוטומטי בעדכון סל התרופות. ארגונים: ארגוני הרווחה, תנועות נוער, מדרשת בן גוריון – חברות וחברים, היום יום רביעי, ואתמול שמעתי שמדרשת בן-גוריון צפויה להיסגר מחר; בית הספר הדו-לשוני בגבעת חביבה – ערכנו עליו דיון בוועדת החינוך בשבוע שעבר; מעונות לאוטיסטים, ספריית הברייל לעיוורים, תנועת הנוער, שמשוועות לחדש פעילות – כמובן, במסגרת ההנחיות; הקמת תחנות משטרה חדשות נדחתה; משרד החוץ מצמצם פעילות; רשות המיסים לא מגייסת עובדים חדשים; מעונות לנערים חוסים עומדים להיסגר; הקצבות לקשישים – החוק שהעברנו כאן בכנסת על עליית קצבאות הזקנה והנכות; קצבאות הילדים לא עלו. כמובן, לא צריך להזכיר את אלפי המיטות והצוות הרפואי שחסרים בבתי החולים – לא רק במחלקות הקורונה אלא בכל המקומות; את מערכת החינוך, שגם מתנהלת טלאי על טלאי. ואולי אם היו מכינים לא רק תקציב, מבחינת הכסף, אלא תוכנית עבודה של איך להתחיל את שנת 2021 במערכת החינוך, יכול להיות שהיינו רואים משהו קצת יותר הגיוני מאשר הפארסה שאנחנו רואים פה בפתיחת כיתות ללא שום הפקת לקחים, ללא שום מתווה וללא שום תוכנית במערכת החינוך, ומקדם ההדבקה רק עולה ועולה ומקדם אותנו כמה שיותר קרוב לסגר נוסף. למה כל הדברים האלה קורים? האם מדינת ישראל נקלעה לאיזה משבר – כן, היא נקלעה למשבר – לאיזה משהו, לאיזה אירוע שלא מאפשר העברת תקציב, כמו שהיה ושהרגשנו בחודשים מרץ ואפריל? האם איזה שיטפון הציף את מחשבי משרד האוצר שחייב את הפקידים לצאת משם ולשבת באיזה מקום יבש, והם התעכבו, והמחשבים והספרים – לא היה אפשר לכתוב אותם? לא. הסיבה לכך שמדינת ישראל מתנהלת ללא תקציב היא שראש הממשלה רוצה לשמור לעצמו נקודות יציאה על מנת לא לקיים את הרוטציה, נקודה. זאת הסיבה היחידה. בחודש מאי השנה נחתם הסכם קואליציוני, הכנסת העבירה חוק רוטציה, ובערב חתימת החוק ראש הממשלה, הנאשם בשוחד, התחרט. הוא גילה שהוא לא רוצה לפנות את הכיסא שלו בנובמבר 2021, ואז הוא התחיל לגרד בפדחתו יחד עם יועציו ולחפש מה אפשר לעשות כדי להימלט מההסכם הזה, כדי לא לקיים את החוק שבאותו יום רק העבירו, ואת ההסכם הקואליציוני שבאותו יום חתמו עליו, ונקודת היציאה היחידה שנמצאה זה התקציב. לצערי הרב, חבריי וידידיי מכחול לבן, שבמשך הרבה מאוד זמן אמרו לנו כמה שהם הפעילו את מיטב המוחות, את עורכי הדין ואת היועצים הכי הכי טובים כדי להגיע לחוק ולהסכם יצוק בבטון, בלי שטיקים ובלי טריקים, שאי-אפשר להפר, ולא חשוב כמה פרפורים יעשה ראש הממשלה הוא לא יצליח, והרוטציה, יגיע מועדה ופלופ, כמו שעון, וכמו שהכרכרה של סינדרלה יום אחד מתחלפת ככה יתחלף כיסא ראש הממשלה והדייר בבלפור – באותו יום הם גילו פתאום: אה, התקציב. איך שכחנו? הדבר השולי הזה שנקרא תקציב המדינה, לא חשבנו לעגן את זה מספיק טוב בהסכם הקואליציוני. ותשעה מיליון אזרחי המדינה מוחזקים בני ערובה בקרב הפוליטי הזה, שיש כאלה שקוראים לו "סימטרי" – אני לא אקרא לו "סימטרי". כחול לבן אולי תמימים, אולי לא חכמים מספיק – אני לא רוצה להשתמש במילים יותר חריפות – אולי קצת אני לא יודעת מה, אולי קצת נרפים, אולי קצת חלשים, אבל ראש ממשלה שנאשם בשוחד ועושה כל דבר, כולל כרגע להצביע נגד ההצעה הקודמת שאוסרת על ראש ממשלה לכהן כאשר הוא מואשם בשוחד, הוא זה שעושה כל שטיק וכל טריק אפשרי בניגוד להסכם הקואליציוני, בניגוד לחוק, בניגוד להבטחה המפורשת שלו, והכי חמור: בניגוד לאינטרסים הברורים של אזרחי ישראל. וכך, אדוני היושב-ראש, ובזה אני אסיים, אנחנו נגררים כבר כמעט שלוש שנים ללא תקציב מדינה, ללא תוכנית עבודה, ללא כסף לשירותים החברתיים והאזרחיים, ומפרפרים במשבר כלכלי בלתי מתקבל על הדעת בגלל הסיטואציה הזאת. זה פשע כלכלי חמור, שלא חשוב כמה פעמים ראש הממשלה החלופי יתקפל, אי-אפשר יהיה למחות אותו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא אי-העברת תקציב המדינה לשנים 2021-2020 << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו מקיימים דיון במשולב בהצעה נוספת לסדר-היום בדבר הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא אי-העברת תקציב המדינה לשנים 2021-2020, מס' 2092, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי. בבקשה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי, חברות וחברי הכנסת, בתחילת פברואר השנה שיתף אלעד רמות פוסט. הפוסט דיבר על כך שהרשלנות – אני מצטט את מה שהוא אמר – הרשלנות בכבישים הורגת אנשים. ב-20 בפברואר עלה אלעד על אופנוע, נסע בכביש 716, ובעיקול, סמוך לעין חרוד, הכביש היה חלק והוא החליק עם האופנוע. כתוצאה מהמהירות הוא נכנס במעקה הבטיחות. מעקה הבטיחות מוחזק על ידי העמודים. במהירות הזאת העמודים האלה היו כמו גליוטינה ועשו לאלעד מה שגיליוטינה עושה לאנשים, ואלעד מת. הוא מת, וזה היה שבוע לפני יום ההולדת ה-44 שלו, ומשפחתו יודעת היטב מה זה כשאין תקציב מדינה. אני אגיד לכם מה הקשר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני חושב שכדאי להקשיב לדברים של חבר הכנסת טופורובסקי. אנא, אי-אפשר לנהל כך את הדברים. רוצים לדבר, צאו החוצה, זה בסדר גמור, אבל אי-אפשר ככה. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אחזור על זה, לא על הכול. אני אזכיר שאלעד רמות מת כתוצאה מזה שהוא החליק, נפגע ממעקה בטיחות. מעקה הבטיחות חתך אותו כמו שגיליוטינה חותכת אנשים. הוא התריע כמה ימים לפני כן. הוא היה שבוע לפני יום ההולדת ה-44 שלו. ומה הקשר בין זה לבין ועדת חקירה על התקציב? אני אגיד לכם: כי משרד התחבורה מכיר את העיקול הזה, וב-2018 הוא אמר שצריך לתקן את העיקול הזה ולעשות שכבת מגן על מעקה הבטיחות – כזאת שאם מישהו יחליק במהירות, העמודים לא יהיו גליוטינה; הם יעצרו וירככו את הפגיעה. אם הייתה כזאת שכבת מגן, אולי אלעד היה כאן. הוא היה יכול לשמוע; המשפחה שלו הייתה שמחה היום, במקום להיות עצובה. אבל בגלל שמ-2018 אין תקציב, לא היה תקציב לעבות את מעקות הבטיחות ולתקן אותם. לא היה תקציב להציל חיים. ולכן יכולים להגיד הרבה דברים על התקציב, אבל זה שאין תקציב, זה הורג אנשים. בגלל זה אנחנו כאן, חברי הכנסת, הממשלה, ראש הממשלה. אתם לא יכולים, לא יכולים להשתמש בתקציב סתם ככלי ניגוח פוליטי וזהו. אתם לא יכולים לישון בלילה כמו שצריך כשאתם יודעים שהרשלנות הזאת הורגת. כל הזמן אומרים: יש 119 חברי כנסת שמבינים מה חשיבות התקציב. יש 120 חברי כנסת. אין חבר כנסת אחד, כולל ראש הממשלה, שלא מבין עד כמה חשוב שלמדינת ישראל יהיה תקציב. אין מנכ"ל של חברה, אין בעלים של חנות, שלא יודע עד כמה חשוב שלמדינת ישראל יהיה תקציב. אין אזרח במדינת ישראל שלא מבין עד כמה חשוב שלמדינת ישראל יהיה תקציב. גם הדורות הבאים, גם אלה שעוד לא נולדו, מבינים טוב מאוד עד כמה חשוב שלמדינת ישראל יהיה תקציב, כי את הגירעון הזה, שהיום הוא 137 מיליארד ש"ח ורק הולך וגדל, הדורות הבאים יצטרכו לשלם בריבית דריבית דריבית. אז הוא גם הורג, והוא ימשיך לעלות כסף. זה אומר שיהיה חסר כסף במקומות שבהם צריך להציל חיים, ועוד אנשים ימותו. ועדת חקירה פרלמנטרית חייבת לקום. אני רוצה לתת כמה ציטוטים שיסבירו עד כמה הקואליציה הזאת מנותקת, יודעת מה האמת ופועלת ברשלנות בכל יום שבו היא לא מעבירה תקציב. אמר בני גנץ: לא חברתי אליך כשותף לפשע פוליטי וחברתי כנגד אזרחי ישראל. "אני ואתה יודעים – – – שבאוצר כבר קיים תקציב כמעט מוכן לשנת 2021, ואני לא אתן יד למנוע אותו". אחר כך הוא גם אמר שזה פיגוע כלכלי לא להעביר תקציב. אני רוצה לעבור מהפיגוע הכלכלי להיגיון של פסיכומטרי של ילדים בכיתה ג'. אם זה פיגוע כלכלי לא להעביר תקציב – אז מי שלא מעביר תקציב הוא טרוריסט כלכלי. קחו את זה בחשבון, כל אותם נבחרי ציבור שנותנים לזה יד. "אם לא נסתדר עד סוף החודש, נפזר את הכנסת", אמר גבי אשכנזי באוקטובר. אנחנו בנובמבר – לא הסתדרתם. אבל זה לא רק בכחול לבן. ישראל כץ, שר האוצר, אמר לפני חודש בדיוק: "בתקופה זו נדרשת יציבות כלכלית לצד רשת ביטחון ותוכניות הסיוע, שפועלות היטב, ולכן אין צורך להמתין", אפשר להעביר את התקציב עכשיו. הוא אמר היום ברדיו FM90, שאין בעיה להעביר תקציב תוך שבוע כי תוך שבוע הוא יהיה מוכן. אמר את זה שר האוצר של מדינת ישראל, ממפלגת השלטון. יושב-ראש ועדת הכספים גפני אמר באוגוסט: השכבות החלשות ומעמד הביניים הם אלו שייפגעו מכך; אסור ללכת לבחירות אבל חייבים לפתור את בעיות התקציב. אמר שר המודיעין אלי כהן: מדינת ישראל לא צריכה עכשיו ללכת לבחירות. יש לנו אתגרים בריאותיים וכלכליים. עם זאת, מדינת ישראל, צריכה בעת הנוכחית תקציב. כל כך הרבה אנשים שאצלם ההחלטה מבינים – תקציב. עצם העובדה שאין תקציב, דורשת הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק את זה, כי לגישתי בן אדם רשלן, שיודע שהוא רשלן, וברשלנות שלו הוא יודע שהוא הורג אנשים, צריך לעמוד ולתת את הדין. ואנחנו בכנסת ישראל, שאנחנו חלק מהרשלנות הזו, חייבים להקים ועדה שתבדוק את זה ותפעל. רק ועדת חקירה תשחרר את ישראל. רק ועדת חקירה תמצא את האשמים. רק ועדת חקירה תביא לזה שכמה שיותר מהר ישימו כאן תקציב ויביאו תקציב למדינת ישראל. לכן, אני קורא לכם, חברי הכנסת: תאזרו קצת אומץ. תעשו פעם אחת פעולה שהיא וליבכם שווים. תעשו פעולה שתביא לכך שיהיה תקציב במדינת ישראל. אם אתם לא מצליחים לשכנע את נתניהו, תקימו ועדת חקירה. תראו איך תוך שבוע באמת יהיה כאן תקציב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בועז טופורובסקי. ישיב על שתי ההצעות לסדר-היום במשולב השר במשרד האוצר יצחק כהן. בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק של החברים – של תמר ושל בועז: הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת התנהלות המדינה ללא תקציב. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קדימה, מרצ ויש עתיד, הקואליציה המתגבשת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם איציק כהן, סגן שר האוצר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני לא יודע מה נסגר, לא ברור לי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני יכול להגיד את מה שהוא חושב באמת. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תוך כדי נאום אתה תבין מה אני אומר. תסתכל בסבטקסט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סומך עליך. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, מאז תחילת שנת הכספים 2020 פועלת המדינה במסגרת חוק-יסוד: משק המדינה וקובעת התנהלותה לפי התקציב ההמשכי, בהיעדר תקציב. ב-23 בספטמבר אישרה ועדת הכספים את הצעת הממשלה לעדכן את מסגרת התקציב ההמשכי ב-11 מיליארד שקלים נוספים, והתקציב ההמשכי בפועל לשנת 2020 יעמוד על 411 מיליארד שקלים, שהם כמיליארד שקלים מתחת למגבלת ההוצאה שהייתה אמורה להיות בתקציב בשנת 2020 אילו הוגש. כמו כן, אדוני היושב-ראש, הוחלט על דחיית מועד אישור התקציב לשנת 2020 לחודש דצמבר. במסגרת הרחבת התקציב ההמשכי ב-11 מיליארד שקלים, הוחלט על סיוע משמעותי של כמיליארד שקלים לנכים; תקצוב תוכניות משרד החינוך; העלאת יהודי הפלאשמורה ותקצוב להחלטות הממשלה כמו סיוע לעוטף עזה וליישובים הדרוזיים והצ'רקסיים. משרד האוצר שוקד על הכנת תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2021 ואישור התקציב לשנת 2020 לפי המועד האמור בחוק. לכן אני יכול לומר לכם שהעבודה מתקדמת. אנחנו לקראת סיום ההכנה של תקציב 2021 וגיבוש סופי של חוק ההסדרים במשק המדינה, שיש בו המון רפורמות, המון רפורמות עם מנועי האצה ועוד דברים חשובים מאוד. אני מאוד מקווה שזה יגיע בימים הקרובים אל שולחנך, אדוני היושב-ראש. תוכל להפעיל את סמכותך בחוק להאצת התהליך לאישור התקציב. בימים אלה, אדוני היושב-ראש, משרד האוצר מבצע את ההתאמות הנדרשות בגיבוש התקציב בהתאם להשפעות המקרו-כלכליות והאי-ודאות ששוררת בשל ההשפעות המשמעותיות של משבר נגיף הקורונה. בנוסף, לצד תקציב המדינה, כפי שאמרתי, יוגש לאישור הממשלה והכנסת חוק הסדרים רחב עם רפורמות חשובות מאוד לקידום התחרות, להשקעה בתשתיות, לייעול המגזר הציבורי ולייצור מקומות עבודה חדשים במשק. משרד האוצר פועל ללא לאות כדי להגיש את התקציב לאישור הממשלה בתחילת חודש דצמבר, בעזרת השם. איפה בועז, איפה בועז? לא שמעת. תמר. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בקיצור, אפשר עוד שבוע. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תמר זנדברג – היא לא שומעת. איפה היא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדרך למעלה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אחזור על זה בשביל בועז. משרד האוצר פועל ללא לאות בכדי להגיש את התקציב לאישור הממשלה בתחילת חודש דצמבר, ולאחר מכן – לאישורו בכנסת בהקדם האפשרי. במסגרת התקציב, אדוני היושב-ראש, אנחנו נמשיך – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תקציב לשבוע, כן? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא. גם 2020 וגם 2021. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חידוש. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> 2020, נאשרר אותו. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 2021. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא. כפי שאמרתי. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז 2020 יהפוך להיות אחד חלקי 12 עד מרץ. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נכון, אם נגלוש למרץ. כי לוחות הזמנים, כפי שהיושב-ראש קובע אותם בחוק, הם 45 יום עד 60 יום אחרי אישור הממשלה. אחר כך הכנסת. אז אני מניח שכבר נגלוש – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רק אומר – – – לא לשבוע – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נגלוש – – – של 2021. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה שלושה חודשים בערך. יהיה מעניין בשלושת החודשים האלה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> למה? תקציב המשכי של 2020 – בינתיים תרוצו עם התקציב של 2021 גם בוועדת הכספים וגם בשאר ועדות הכנסת, תאשרו אותו, ויהיה תקציב מדינה – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היות – אני שאלתי שאלה רצינית. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה עוזר להעביר זמן, זה בסדר. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זו שאלה רצינית. היות שהתקציב של השבוע בעצם הופך להיות 1 חלקי 12 – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא שבוע, 2020. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היות שתקציב 2020 יהפוך להיות 1 חלקי 12 של ינואר, פברואר ומרץ – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> על פי החוק. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – אז בכל זאת, יש משמעות גדולה לא אחורה אלא גם קדימה, למה שיהיה בתקציב 2020, שהכנסת, לדעתי, לא תספיק לדון בו. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תספיק, תספיק. קודם כול, הוא למעשה – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה זה "למעשה"? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הוא כבר מאושר – – – ממשלה, כנסת – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הוא לא עבר ממשלה, הוא לא עבר כנסת, לא התקיים עליו דיון – זה עוד חודש, וזה יחול עד סוף מרץ. אלה העובדות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> 1 חלקי 12. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. ברור. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל במקביל תקציב 2021 וחוק ההסדרים ירוצו קדימה, אני מקווה. אתם בטח תעזרו, תיתנו כתף. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין שאלה, תמיד. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אין שאלה. במסגרת התקציב, אדוני יושב-ראש האופוזיציה, אנחנו נמשיך לשמור על האחריות הפיסקלית בתקציב, לצד הפרדה בין התקציב השוטף לבין תקציב הקורונה – תהיה הפרדה מוחלטת – והמשך הקצאת כל המשאבים הנדרשים לסיוע ולצורכי המשק בהתמודדות מול משבר הקורונה, מה שנקרא קופסאות. אדוני היושב ראש, גם התבשרנו – איפה עליזה, היא עובדת? לא נראה שיש שם פעילות. גם התבשרנו על ידי יושב-ראש חברת הדירוג הבין-לאומית, S&P, שעברה על הדירוג של מדינת ישראל, דבר מאוד משמעותי במיוחד במשבר הזה. תוך כדי המשבר זה לא דבר מובן מאליו. אבל ממה הופתעתי? במקום שתהיה שמחה ואנשים יהיו מרוצים – הינה, חברת דירוג מאוד חשובה, אחרי דיון מעמיק ופגישות עם כל ראשי המשק, ראשי האוצר, שרים בממשלה, והיא בדקה את זה לעומק, גם על בסיס העבר המפואר של הכלכלה, החליטה אכן לשמור על דירוג האשראי של ישראל – – – << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> מדינת ישראל בעשור האחרון – – – המדינה המערבית היחידה שבדקה פעמיים את דירוג האשראי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> גם ב-2011 וגם ב-2014. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בייחוד אחרי היציאה מהמשבר של 2008, כשאתה היית שר האוצר. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> זה ירד ל-40 – – – וכל מדינות המערב – – – << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נכון. חברות דירוג האשראי כנראה לא קוראות את העיתונים המקומיים של הכלכלה. מה קרה, הכול בסדר? סף גירוי נמוך. זו בשורה, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, זאת בשורה לכלכלה הישראלית על האמון שרוחשות לה גם חברות דירוג האשראי וגם הכלכלות הבין-לאומיות. אני חושב שזה מושא להערצה. אבל מה, אני פותח את העיתונים ואני רואה את הבכי והנהי. למה לא הורידו דירוג האשראי? כל התחזיות וכל הנבואות השחורות התבדו. ואיזו אמירה, כשחברת P&S היא הראשונה שמובילה את דירוג האשראי, גם שאר החברות של דירוג האשראי הבין-לאומי רואות את זה כמין קריאת כיוון. אני פה רוצה גם לשבח את כל העוסקים במלאכה, את שר האוצר וכמובן את החשב הכללי שפרש, רוני חזקיהו, הוא ואנשי צוותו, ואת כל אנשי האוצר, שעשו עבודה יוצאת מן הכלל בכדי לשמור על דירוג האשראי של מדינת ישראל. אכן תעודת כבוד, למרות המשבר הנורא, למרות המשבר הקשה, שלא קל להתמודד איתו. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שמעולם לא חווינו כזה משבר כלכלי, כל שנות קיומה של המדינה. היו משברים, כפי שציין השר שטייניץ, משברים ב-2015, היו משברים נוספים, אבל תמיד יצאנו מהם. מדינת ישראל, כלכלת ישראל יצאה מהם, ברוך השם, בצורה טובה. אבל המשבר הזה הוא משבר קשה מאוד, קשה מאוד. אנחנו גם לא רואים מתי יסתיים. אנחנו שמחים לשמוע על התקדמות החיסונים, אבל באמת לא יודעים מתי זה יסתיים. על כל פנים, אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לדחות את ההצעה ולהצביע נגדה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר יצחק כהן. חברות וחברי הכנסת נא לשבת כדי שנוכל לעבור להצביע. יש לנו שתי הצבעות, נא לשים לב. שתי הצבעות, אחת אחרי השנייה. נא לשבת, בבקשה. חבר הכנסת, בבקשה נא לשבת. נא לשבת. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה ראשונה, על ההצעה לסדר-יום בדבר הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת אי-העברת תקציב המדינה, הצעתה של חברת הכנסת תמר זנדברג. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 34 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 34 בעד, 45 נגד, אין נמנעים. לפיכך, ההצעה לסדר-היום נדחתה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה השנייה, הצעה לסדר-היום בדבר הצורך להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא אי-העברת תקציב לשנים 2021-2020, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 34 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 34 בעד, 45 נגד, אין נמנעים. לפיכך גם ההצעה הזאת לסדר-היום לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 52 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' מ/1369; דברי הכנסת, חוב' ג', ישיבה 92; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים עכשיו, בהתאם להסכמות שהושגו בין הסיעות השונות, לחוקים בקריאה השנייה והקריאה השלישית. הצעת החוק הראשונה: הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 52 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, כאמור, בקריאה השנייה והשלישית. יציג את הצעת החוק, בשם יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 52 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, בקריאה השנייה והקריאה השלישית. במהלך חודש דצמבר 2019 החלה התפשטות נגיף הקורונה מסין למקומות רבים בעולם ובכללם ישראל. בשל כך מציאות חיינו השתנתה ללא היכר והגבלות משמעותיות מאוד הוטלו על הציבור מצד הממשלה. אחת ההגבלות היותר-משמעותיות היא כמובן חובת הבידוד הביתי, שחייבה חולים בקורונה, אנשים שבאו במגע עם חולה קורונה מאומת, אנשים ששבו מחו"ל מיעדים שלא נחשבים כיעדים ירוקים ואנשים שחשו בתסמינים בעצמם – חלה עליהם חובת הבידוד, לשהות למשך זמן קצוב, שהוגדר על ידי משרד הבריאות, בבידוד בתוך ביתם מבלי יכולת לצאת החוצה. בהצעת חוק זו, שיזמה הממשלה מוצע לקבוע בהוראת שעה, למשך תקופת תוקפה של הכרזת מצב חירום בשל נגיף הקורונה, לפי סעיף מס' 2 לחוק סמכויות מיוחדות (התמודדות עם נגיף הקורונה החדש), כי לאנשים אשר חייבים בחובת בידוד תינתן האפשרות להצביע בבחירות לרשויות המקומיות בקלפיות ייעודיות להם, והכול כפי שיקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבריאות. במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית החליטה ועדת הפנים כי צריך לקבוע באופן מפורש את הזכות של אותם חייבים בבידוד, לרבות חולים מאומתים, להצביע בבחירות לרשויות המקומיות. הוועדה סברה כי קיים צורך בפירוט רחב יותר של ההוראות המסדירות את הצבעת המבודדים אך כי לצד זאת יש לאפשר גמישות בהצעת החוק, לאור האופי הדינמי של חובת הבידוד. כאמור, הצעת החוק מסדירה הוראות כלליות לעניין הצבעות מבודדים, כנהוג גם ביחס לאוכלוסיות מיוחדות אחרות שמנויות בחוק הרשויות המקומיות (בחירות). בין ההוראות שמוסדרות בהצעת החוק הזאת קיימות הוראות לעניין מקומות הקלפי ברשות המקומית שיוקצו להצבעת מבודדים החולים בנגיף הקורונה ומבודדים שאינם חולים; הרכב ועדת הקלפי של הקלפי הייעודית; הצהרת אדם שחייב בבידוד שמבקש להצביע בבחירות; אופן פרסום ההודעה בדבר מקומות הקלפיות וכן אופי ההתנהלות לשוהים במקום הקלפי. כל זאת, תוך מתן גמישות ואפשרות לשר הפנים, בהתייעצות גם עם שר הבריאות, להסדיר הוראות פרטניות יותר. נדגיש כי הצעת החוק מחילה את התיקון האמור בהוראת שעה גם על חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975, לעניין בחירות לראש הרשות המקומית. הצעת החוק הזאת מוגשת ללא הסתייגויות, ובהזדמנות זו אני מבקש להודות לחברי הוועדה, כמובן ליושבת-ראש הוועדה, שהייתה הרוח החיה מאחורי הצעת החוק הזאת, והביאה אותה לכדי סיום, ולכל הגורמים שהיו מעורבים. היא כמובן לא הייתה יכולה להיות כאן היום, לכן אני מחליף אותה. ואני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן גינזבורג. להצעת חוק זו ישנן בקשות רשות דיבור. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר, יעלה ויבוא אדוני, לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שמונחת בפנינו עניינה בחירות ברשויות המקומיות, אבל אני רוצה לדבר דווקא על הצעת החוק שלא מונחת בפנינו, וגם עניינה בחירות. לאחרונה נחשפנו לפתע פתאום, ואדוני ישב – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש מחברי הכנסת לשמור על השקט ולאפשר לחבר הכנסת פורר לומר את דבריו. בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לא השתנה כלום מאז שאמרת את מה שאמרת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, אני גם מבין לגעגועים הרבים לחבר הכנסת אוסאמה סעדי, אבל חשוב מאוד שנשמור על השקט, ונאפשר לחבר הכנסת פורר להשלים את דבריו. גם כבוד שר התרבות והספורט. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה לדבר דווקא על הצעת החוק שלא מונחת בפנינו, אבל גם עניינה בחירות. ואדוני היושב-ראש כיהן או יכהן או מכהן גם כסגן יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, ויודע למה אני מתכוון כשאני מדבר על הצעת החוק שעניינה בחירות אבל לא הבחירות האלה. אץ לו רץ לו חבר הכנסת שלמה קרעי – שלא במצוותו, להערכתי, כי אינני בטוח שהוא בכלל מבין מה כתוב בהצעת החוק שלו – ומגיש הצעת חוק שעניינה הליך הבחירות לכנסת. ואם אני אנסה לתמצת את הצעת החוק של חבר הכנסת קרעי במשפט אחד כדי להסביר לאנשים מה המשמעות שלה, המשמעות שלה היא שבבחירות לא חשוב מה מצביעים, חשוב מה סופרים; בואו נתמקד לא בהצבעה ובבחירה של הבוחר, אלא בואו נתמקד בהליך הספירה ומי יהיה הסופר של הפתקאות האלה, כדי שנוכל להשפיע. חברים, במדינת ישראל מכהנת ועדת בחירות מרכזית בלתי תלויה בראשות שופט. אנחנו – גם אני כמי שכיהן כסגן יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, וגם שאר נציגי הסיעות – הם ועדת הבחירות, אבל בפועל, מבחינה מהותית, אין לנו נגיעה בבחירות עצמן, בהליך עצמו – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> וטוב שכך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – וטוב שכך. ואנחנו חושבים שכך צריך להיות. אבל כשאני רואה פתאום את נציגי הממשלה ואת נציגו של ראש הממשלה, חבר הכנסת קרעי, רץ לתקן את העניין הזה כדי שהוא יהיה זה שימנה את מזכירי ועדות הקלפי שיהיו אחראים לפיקוח, להצבעה ולספירה, כדי שהוא יהיה זה שיספור ויוכל לראות את ספירת הקולות, אני מבין – הינה הגיע חבר הכנסת קרעי – אני מבין אנה אנחנו באים; אני מבין בדיוק מה הכוונה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> מה אתה מבין? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני אומר לכם, אני אומר לכם כאן, חבריי, חבריי לאופוזיציה אבל גם חבריי מהקואליציה: הדמוקרטיה הישראלית חשובה יותר מקואליציה או אופוזיציה, מממשלה כזו או ממשלה אחרת. יש כללים מאוד מאוד ברורים שעליהם חשוב לשמור בבחירות במדינת ישראל: על היותן שוות, היותן חשאיות, על היכולת של כל אדם לבחור לפי צו מצפונו; ועל זה אנחנו נתעקש. אז ללא קשר להצעת החוק הזו, אני רוצה לנצל את הבמה כדי לפנות לחברים שלי, דווקא אלה מסיעות הקואליציה: תיזהרו כשיתחילו לבקש מכם לתמוך בכל מיני חוקים שעניינם הליך הבחירות לכנסת. מי שבא לקדם אותם בא לקדם לא את הליך הבחירות לכנסת אלא פשוט את המשוואה הברורה שאומרת: לא חשוב מה מצביעים, חשוב איך סופרים, ותנו להם או תנו לנו, לכל אחד, לפקח ולהיות זה שסופר. אני אומר לכם: תירגעו. נמשיך לקיים כאן במדינת ישראל הליך בחירות הוגנות, שוות, חשאיות, ונכבד את התוצאות האלה כשהן טובות יותר וכשהן טובות פחות לשיטתנו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אתה בטח לא קראת את ההצעה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת אלי אבידר, חבר הכנסת אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, המפקד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אדוני ירצה לדבר? מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – מוותרת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – מוותר; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ממקום בידודך, אדוני ירצה לדבר? מוותר; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, יעלה ויבוא, אדוני, בכבוד. חמש דקות לרשותך. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הבוקר קיימנו דיון מאוד חשוב בוועדת הפנים של הכנסת בנושא מוכנות גופי החירום לתקופת החורף. החורף מגיע, ובכל שנה אנחנו עדים להצפות בהמון רשויות, בעיקר ברשויות הערביות שיש בהן מחסור משווע בתשתיות. מככבת כל שנה קלנסווה, והתושבים שם סובלים רבות מהצפות שבעצם מכסות את רוב העיר. זו השעה לקרוא לגופי החירום ולמשרדי הממשלה כבר עכשיו להתכונן, וגם לרשויות המקומיות – בניקוזים ולמקומות שיש בהם מחסור אמיתי של תשתיות, ואיך לנקז את כמויות הגשם המגיעות בשברי הענן. התושבים לא חייבים לסבול כל שנה מחדש. יש גם רשויות גדולות, אדוני היושב-ראש, אשקלון ועוד מקומות, שבכל שנה אנחנו שומעים עליהם, הם עולים לכותרות. יש דבר נוסף, והוא השרפות שנגרמות מגופי החימום, בעיקר אצל המבוגרים היחידים, האנשים המבוגרים שנשארים בבית לבד. ישנה יוזמה של איחוד כבאות והצלה להתקין בדירות של הקשישים, של היחידים, גלאי עשן מיוחדים. העלות של הגלאי הזה היא עלות אפסית, עלות של כ-40 שקל. הרשויות המקומיות – ואני כאן קורא לרשויות המקומיות ומחלקות הרווחה ברשויות המקומיות להירתם למשימה ואכן לרכוש בכמויות לאנשים האלה – אנשים בודדים, מבוגרים. לפעמים הדלקה בוערת בבית והם לא מודעים לזה, ואף אחד לא יודע, וכאן, חס וחלילה, תקרה השרפה ונאבד חיי אדם. אז שוב, אני קורא לראשי הרשויות להירתם לפרויקט הזה של איחוד כבאות והצלה, ולהציל חיים. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – מוותר; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – מוותר; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת. אשר על כן, אני מתכבד לעבור להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 52) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020. אני אאפשר לפנים משורת הדין לחברי הכנסת הנמצאים כאן במליאה לצרף את שמותיהם. אני רק מעדכן שבחוקים הבאים אני אבקש שכל אחד ישב במקומו. הצבעה כעת, בקריאה שנייה, על הצעת החוק האמורה. הצבעה. מייד לאחר תוצאות ההצבעה האלקטרונית אני אציין את שמות חברי הכנסת הנוכחים כאן שיבקשו להצביע. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–2 – 22 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית הינן 22 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. וכן, חברת הכנסת מרב מיכאלי – בעד, חבר הכנסת סעיד אלחרומי – בעד, חבר הכנסת יוסף טייב – בעד, חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד, חבר הכנסת שלמה קרעי – בעד, השר יצחק כהן – בעד, חבר הכנסת אוסאמה סעדי – בעד. אשר על כן, תוצאות ההצבעה הינן 29 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אני עובר כעת להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 52 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, בקריאה שלישית. הצבעה. מייד לאחר תוצאות ההצבעה האלקטרונית אציין את שמות חברי הכנסת. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 19 נגד – אין נמנעים – אין חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 52 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הינן 19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מצרף את חבר הכנסת איימן עודה – תומך, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – תומכת, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – תומך, חבר הכנסת ינון אזולאי – תומך, חבר הכנסת שלמה קרעי – תומך, חברת הכנסת קרן ברק – תומכת, חבר הכנסת אוסאמה סעדי – תומך. על כן, 26 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק האמורה עברה בקריאה השלישית ותיכנס לספר החוקים. בהצלחה. מייד לאחר ברכתו של חבר הכנסת איתן גינזבורג, הודעה למזכירת הכנסת. לאחר מכן, הודעה אישית לחבר הכנסת שלמה קרעי. << דובר >> איתן גינזבורג (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מודה לחברי הכנסת על העברת החוק הזה פה אחד ללא הסתייגויות. נראה לי שזה חשוב, בעיקר לאור הבחירות שמסתמנות, מגיעות ומתממשות, בתל מונד בשבוע הבא. זאת גם הזדמנות לאחל הצלחה לכל מי שמתמודד. בסוף יצליח רק אדם אחד או אישה אחת, אבל נאחל לכולם הצלחה. היה מאוד מאוד חשוב לוועדה שהבחירות האלה יתקיימו, גם בצל הקורונה. היה חשוב לוועדה שכל תושב בעיר תל מונד ובכל יישוב אחר – לא תימנע ממנו זכות ההצבעה רק בגלל נגיף הקורונה או בגלל מצבו המבודד. וטוב שהצלחנו להגיע בסופו של יום לסיטואציה שבה כל אזרח ותושב שירצה להצביע יוכל לעשות כן בקלפי ייעודית, מסוימת. לא תימנע ממנו זכות ההצבעה. יבואו לקחת אותו עם רכב מיוחד לפי קריאתו ובקשתו – יצביע ויחזור למקום בידודו. זאת הזדמנות מצוינת להודות, כמובן, בראש ובראשונה, ליושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', שנבצר ממנה להיות פה היום אבל היא פעלה רבות לקידום החוק; לכל חברי הוועדה שהיו פעילים במימושו של החוק, ועמדו על הזכות של תושבי תל מונד ואחרים לממש את זכות הצבעתם; גם לצוות המקצועי של הוועדה, לצוות המשפטי ולכל מי שעמל על הבאתו של החוק הזה כגרסתו; כמובן, למשרד הפנים שעשה את התיקון החשוב הזה. ממך, מה שנקרא, אדוני היושב-ראש, ליושב במרומים שם במשרד. אני מודה לכולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גינזבורג. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטה בדבר אישור תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 9), התשפ"א–2020. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת שלמה קרעי << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת שלמה קרעי, אני רק מחדד: על פי תקנון הכנסת נדרש, בהודעה אישית, להתייחס לדברים שאותם ציינת בכתב, וכתגובה לדברים האמורים, ולא למסור נאום אחר לחלוטין. אני אומר את זה לא בעקבותיך. חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני יושב-הראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – היושב-ראש, תראה, אני מייד פונה לעניין. עמד כאן קודם חבר הכנסת עודד פורר וניסה להשמיץ הצעת חוק שכל מטרתה לקדם שקיפות, להגביר את טוהר הבחירות, לייעל את תהליך הבחירות באופן כזה שלכל נציגי המפלגות, קטנות כגדולות, יהיה את כל המידע שהם צריכים במהלך יום הבחירות לגבי אחוזי ההצבעה, לגבי נתוני ההצבעה בכל קלפי ובכל עיר. זה דבר שבבחירות האחרונות, ובכל המערכות, למעשה, רק המפלגות הגדולות זוכות לו, וגם הן לפעמים נכשלות עם האפליקציות. שמים משקיף בכל מקום במקום שהמשאב הגדול הזה, שאנחנו משקיעים בו מאות מיליונים – ועדת הבחירות – יקים ספר בוחרים ממוחשב. לא הצבעה ממוחשבת – ספר בוחרים, שנוכל לקבל נתונים און-ליין, כל נציגי המפלגות, ויוכלו לעבוד. המטרה של ועדת הבחירות היא לגרום לכך שבסופו של דבר לכל אחד תהיה הזכות להצביע, כל אחד יוכל לממש את זכותו, וגם לתת למפלגות אפשרות להמריץ את המצביעים שלהן, שאולי קצת אדישים מדי פעם. אם כבר מדברים על ניסיון לפוליטיזציה וניסיון לאי-סדרים, אז הצעת החוק הזאת, שעכשיו עברה בקריאה שנייה ושלישית, היא הצעת חוק שכמעט שביצעו בה מחטף. היושב-ראש שעמד כאן קודם, איתן גינזבורג, והיושבת-ראש בפועל מיקי חיימוביץ' ניסו להכניס סעיף שלא היה בחוק המקורי על ידי שר הפנים, סעיף שאומר: קלפי – יכול שתהיה קלפי ניידת בבחירות המקומיות. אני גיליתי את זה כמעט בפנדלים, אחרי שכבר לא היה אפשר להגיש הסתייגויות, אז הגשתי רוויזיה להצעת החוק. נלחמנו על הרוויזיה הזאת, וניסו להפיל אותה בכל הכוח. בסופו של דבר הגענו להסכמה יחד עם יושב-ראש הכנסת והסעיף המביש הזה הוסר מהצעת החוק. תארו לכם מה היה קורה – קלפי ניידת. נכון, תל מונד זה אולי קלפי אחת או שתיים או שלוש, יסתובבו עם אבטחה צמודה, ואפשר אולי לשמור במקרה הזה. אבל הדבר הזה יכול היה להיות תקדים למערכת הבחירות הארצית. מאות ואולי אלפי קלפיות שיסתובבו בין הבתים ברחבי הארץ. איזה טוהר בחירות’ איזה סדר? ושום דבר לא נוכל לעשות כדי לעצור את הזיופים שהיו יכולים לקרות. אז טוב שהדבר הזה הוסר מסדר-היום והצעת החוק עברה ללא זה. כמובן, בד בבד עם האפשרות לתת לכל מבודד, לכל חולה, להגיע לקלפי ייעודית לחולי קורונה, שיוכל להצביע. על זה אין לנו מחלוקת. ואני חוזר להצעת החוק שאותה השמיץ חבר הכנסת פורר, שעמד כאן. אז אני אגיד לכם כמה דברים, נקודות שיש בהצעה הזאת, כמה שהן חשובות. הדבר הראשון, כמו שאמרתי, זה מידע. מידע על המפלגות לאורך היום; מידע שעד היום הייתה מין מדיניות בוועדת הבחירות – כנראה מדיניות שנקבעה איכשהו לפני המון שנים – שלא נותנים את המידע הזה, להפך, גורמים לכך שהמידע הזה לא יוכל להגיע. יש איזשהו מערבל מיוחד שמערבל את הנתונים ונותן רק תוצאה ארצית. למה? למה שכל מפלגה תשים משקיף עם טאבלט בכל קלפי כדי שהוא יאמר מה אחוזי ההצבעה בקלפי, למה לא לתת לנו את זה דרך המשאב שאנחנו משקיעים בו? כנ"ל לגבי סריקת פרוטוקולים. אנחנו יושבים כאן למוחרת הבחירות שלושה ימים ושלושה לילות, ומחכים לכל בדל של מידע. בכל פעם מקבלים מידע מכל מיני מקומות ולא יודעים אם נעשו שינויים. מקבלים תלונות. למה שהפרוטוקולים לא ייסרקו מייד בסיום הספירה? בתוך שעתיים-שלוש נציגי כל המפלגות מקבלים את כל החומר הגולמי. שינויים שייעשו אחר כך – נוכל לבדוק, להשוות לחומר הגולמי. זה פוליטיזציה של הוועדה? זה בדיוק להפך. אנחנו רוצים כמה שיותר שקיפות, כמה שיותר מידע שיהיה לכל נציגי המפלגות. הפרקטיקה שבה אנחנו מובילים את זה היא בכמה דרכים. יש התנהלות מול הוועדה עצמה, יש הידברות – יש לי הידברות עם המנכ"לית ועם היועץ המשפטי. אנחנו מנסים להגיע להסכמות בחלק מהדברים, בעיקר בדברים החשובים. ויש גם את מליאת הוועדה, ששם אנחנו מקווים להשיג רוב ולקדם דברים שאולי בהם לא נצליח להגיע להסכמות, דברים שהם חשובים, דברים שאין בהם קונסנזוס; דברים שבעינינו צריך להיות בהם קונסנזוס. ואם מישהו מתנגד, צועק וקופץ, זה בעיקר בגלל שהוא לא קרא ולא הבין מה הצענו כאן, או כי הוא בצד השני של המפה וככה הוא רוצה לעשות. והדבר השלישי: יש גם הצעת חוק, כמו שאמרנו, שעומדת על השולחן. אנחנו גם בתהליך של קידומה דרך יושב-ראש ועדת החוקה, אנחנו בהידברות על זה. באמת נקווה שנצליח להשיג לבחירות הקרובות שקיפות, טוהר מידות ותוצאות אמת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הנושא הבא בסדר-היום – הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטה בדבר אישור תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2020. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' מ/1368, פ/1764/23, פ/1928/23, פ/2022/23; דברי הכנסת, חוב' ג', ישיבה 92; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה, והרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת חיים כץ, בבקשה. << דובר >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הקורונה שנפלה עלינו אי שם בתחילת השנה יצרה מצב שהרבה מאוד אנשים, עשרות או מאות אלפים, עברו לבידוד. הם עברו לבידוד כשהנטל נפל הן על המעסיקים והן על העובדים. הממשלה לא נשאה בנטל והעובדים והמעסיקים שילמו, ושמו את ימי הבידוד כימי מחלה. הייתה פנייה לבג"ץ של המעסיקים/תעשיינים – אני לא רוצה להיכנס להגדרות, יש תעשיינים, יש מעסיקים, יש מעסיקים זעירים. הם פנו לבג"ץ, ובג"ץ החליט שימי בידוד זה לא מחלה. ואז נוצר מתווה של תעשיינים/מעסיקים, אוצר והסתדרות. מי שהובל שם לשחיטה היו העובדים. פתאום העובדים היו צריכים לשאת בנטל מטורף של כל ימי הבידוד. אני אחלק את זה לשלושה או לארבעה חלקים: חלק אחד היו התעשיינים/מעסיקים שקיבלו את כל ימי הבידוד כימי מחלה שירדו מהצבירה, וזה נכנס להם לכאורה למאזן והוריד להם את החובות. בנוסף הם קיבלו יומיים מחלה של העובדים בתשלום, ואת היתרה הם חילקו חצי-חצי עם הממשלה. היה האוצר, שהתחלק חצי-חצי עם הממשלה, והיו את העובדים, שחלקם – הגופים הפרטיים היו משופים, הגופים הציבוריים לא היו משופים. חיליק, קשה לי. אני חילקתי את המתווה הזה לשלושה וחצי אזורים: באזור העובדים הגענו להחלטה שעובד ישלם בגין יום מחלה אחד. הוא ישלם את זה ביום חופשה, אם הוא רוצה, על מנת שיהיו לו הפרשות פנסיוניות על אותו יום. בימי הבידוד, גם אם הוא יהיה 14 יום בבידוד, לא יורידו לו מעבר לארבעה ימי מכסה בצבירה; המקסימום שהוא ישלם יהיה ארבעה ימים, ואם הבידוד היה בשישי-שבת או בימי המנוחה, יורידו לו יומיים. המעסיקים חולקו לשני חלקים: עד 20 עובדים – יוליה, אלייך. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> כי אני מדבר על עובד בשבת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הייתי נעלב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יוליה בשבת לא עובדת. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אני יודע. היא הייתה בוועדה ודיברה על מה יהיה עם עובד בשבת. אמרתי שיכירו לו יום מנוחה גם אם זה ביום ראשון. עד 20, המדינה תשפה את המעסיק ב-75% עלות, והמעסיק ישלם בגין 25% כאשר מורידים את היום הראשון, שהוא על חשבון העובד, ויום נוסף, שהוא על ידי המדינה. זאת אומרת, אם אנחנו לוקחים מכסה של שמונה ימים, לדוגמה, שזה הבידוד הממוצע, בבידוד הממוצע מעסיק זעיר של עד 20 עובדים יישא בעלויות של יום אחד, כי בשמונה ימים יש יומיים מנוחה, יש יום תשלום של העובד ויש יום תשלום של המדינה. על ארבעה ימים זה יהיה 0.25 ו-0.75. ואז יוליה באה ואמרה שעובדים בשבת, ושמנו את ששת הימים. אמרנו שיש את האוכלוסיות החלשות במשק שעובדות שישה ימים. לא רצינו שהם גם יצאו נפגעים, או נפגעות, ויצרנו מצב שלהם יורידו יום מנוחה אחד והם יקבלו תשלום בגין חמישה ימים. במתווה הזה יצרנו נוסחאות שאיזנו את המצב. למען האמת, חשבנו ורצינו שהמדינה תישא בכל ההוצאות, בכל ההוצאות, כי שמונה חודשים העובדים והתעשיינים והמעסיקים שילמו את כל העלויות בגין ימי הבידוד. דרך אגב, אני הצעתי להם – הם כעסו קצת; אמרתי, תגישו תביעה על רטרואקטיביות, כי הם סגרו עם המדינה הסדר לא הוגן ולא הגון כלפי העובדים. באתי וניסיתי לאזן ולייצר, ואני חושב שיצרתי מצב – כשזה עבר בוועדה, כשנכנסתי לוועדה, אמרו לי: כולם נגדך. אמרתי: בסדר, תשאלו אותי. יצרתי, עשינו. דרך אגב, זה עבר פה אחד. גם הקואליציה וגם האופוזיציה הבינו שזה לא מושלם, וזה לא מושלם, אבל עשינו עבודה ונכנסנו לפרטי פרטים. ואני אגיד לכם את האמת, זה לא מושלם כי לא נגענו בעצמאים. אני אומר לכם, שאחרי שהחוק הזה יעבור אנחנו צריכים לקחת את העצמאים ולראות איך אנחנו יוצרים מתווה שישפה אותם בצורה המתאימה, כי הם לא משופים בצורה המתאימה. ואנחנו לא רוצים לנצח אותם, בטח לא את העצמאים הקטנים שיש להם פה ושם עובד. התחייבתי בוועדה שאני אקח את זה על עצמי. כשמחוקקים, הלשכה המשפטית מכתיבה נאום, כדי שאם אחר כך יש פרשנויות ותביעות – כי יש פה כאלה שאולי לא יצאו כשכל תאוותם בידם. יכול להיות, אבל אם היינו יכולים להביא לכולם, לרצות את כולם ולהביא להם 100%, ואללה, היינו מביאים. אבל אנחנו לא יודעים להביא 100%. אז בהצעת החוק הזאת היו שלושה חברי כנסת – אני אעשה את זה מסודר: אני מתכבד להביא בפני הכנסת, בקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק תוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020. הצעה זו היא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית עם הצעות חוק פרטיות שיזמו משה ארבל, אדוני – למרות שמגיעה לך נזיפה, כי לא היית בשום דיון, בניגוד לקרן ברק ואוסאמה סעדי, שאפילו הגיע מהבידוד, שבאו לדיון – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מקבל את הנזיפה, אבל הפקדתי את החוק בידיים הכי טובות. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אימא שלי, עליה השלום, אמרה שיש שני סוגי אנשים: יש מסבירים ויש מסריחים. אני אומר לך, גם קרן וגם אוסאמה חשבו שהם הפקידו את זה בידיים הכי טובות. יחד עם זה, הם באו לבדוק שאני לא עושה פאולים. כי אנחנו בסך הכול, אפילו אם אנחנו חברי כנסת, אנחנו בני אדם, ואם אנחנו רק בני אדם, אנחנו גם יכולים לטעות. אני אומר לך שיום אחרי שהחוק עבר, אני הלכתי לישון וחשבתי על מה שיוליה אמרה על העבודה בשבת, והוספתי את הקבוצה של ששת הימים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אני תורמת משהו, אה? << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> כן, תרמת. את תרמת שישה ימים, כי חשבתי ואמרתי: את צודקת, כי יש במערכת גופים שעובדים שישה ימי עבודה בשבוע. כן. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל מאיפה אמרתי לך את זה? עבדתי כמוכרת בחנות. ידעתי. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> לפני שהיא עבדה בכנסת, היא עבדה. תרשמו לכם, לפני שהיא נבחרה לכנסת היא עבדה. לקחנו את זה בחשבון. ואני אומר לכם, גם אוסאמה – כל הכבוד לך שהגעת מבידוד, אבל לא באת בשביל החוק, באת כי לא רצית להישאר בבית; אמרת: הזדמנות טובה לשבת שם – וגם קרן ברק ישבו בכל הישיבות, בנוסף לשאר חברי הכנסת, והעירו את ההערות שלהם, לפעמים יותר נכונות, לפעמים פחות נכונות, אבל נלחמו על דעתם. הקשבנו, הבנו, בחלק תיקנו, בחלק הם קיבלו את ההערות שלי, כי הם אמרו שאני קצת בקי בעניין – במקרה, במקרה. מטרתו של החוק המוצע היא לקבוע בחקיקה הסדר מאוזן לעניין התשלום על ימי הבידוד של העובד, לנוכח פסיקת בית המשפט העליון שלפיה לא ניתן להתייחס לאדם השוהה בבידוד כאל חולה, להחיל עליו את חוק דמי מחלה, ושהורתה על בטלות הסדר תעודת המחלה הגורפת החל מ-30 בספטמבר 2020. הצעת החוק המונחת לפניכם קובעת הסדרים הן לעניין זכאות העובד לתשלום דמי בידוד בתקופת הבידוד והן לעניין זכאות המעסיק לשיפוי מהמדינה בגין תשלום דמי בידוד לעובדו, והיא עברה שינוי משמעותי במהלך הדיון בוועדה. הצעת החוק אינה דומה להסדר שנחתם: תעשיינים, ממשלה, הסתדרות. לא דומה. מבחינת זכאות העובד, הצעת החוק המקורית הציעה כי עובד השוהה בבידוד לא יהיה זכאי לתשלום בגין שני ימי בידוד, ויפחיתו לו ימי מחלה בעד כל הימים שבהם שהה בבידוד, ואם אין לו ימי מחלה – יורידו לו יום אחד על חשבונו ועל שאר הימים הוא יקבל תשלום של 70% בלבד משכר עבודתו. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת והחברים המציעים סירבו לקבל את ההסדר שהוצע על ידי הממשלה, עקב הפגיעה בשכר העובדים ובימי המחלה הצבורים שלהם, וקבעו, כפי שאפרט מייד, שהעובד יהיה זכאי לתשלום בגין 100% בעד כל תקופת הבידוד למעט יום אחד, וכי בעד כל תקופת הבידוד ייגרעו מהעובד לכל יותר ארבעה ימי מחלה, ואם אין לו ימי מחלה צבורים – הוא יקבל את אותן זכויות, וימי המחלה שיש להפחית יופחתו מימי המחלה העתידיים שיצבור: יורידו לו את המכסה, הוא יהיה חייב ארבעה ימים, ואם הוא יפרוש יתחשבנו. אפשר להתחשבן על ימי חופשה, לא קרה כלום. ואם אין לו גם ימי חופשה וגם ימי מחלה, אז אותו מעסיק יספוג ארבעה ימי מחלה. הוא לא ייפול, כי זה לא במאות אלפים. 1,000–2,000 – זה שווי יום מחלה. לא יקרה לאף אחד כלום. בעניין שיפוי המעסיק הוצע בהצעת החוק המקורית כי כלל המעסיקים הפרטיים יקבלו שיפוי זהה של 50% מתשלום דמי הבידוד ששילמו לעובד. הוועדה עמדה על הצורך לסייע לעסקים קטנים שסופגים פגיעה קשה בתקופת משבר הקורונה, וקבעה כי מי שמעסיקים עד 20 עובדים, כולל, יקבלו שיפוי מוגדל, של 75% מהתשלום ששילמו לעובד. אני מדבר על עלות, אני לא מדבר על המשכורת של העובד. עלות מעסיק, יש שם הפרשות סוציאליות. הוא ישופה ב-75% מעלות מעסיק. בנוסף, הוועדה אפשרה לחברות ממשלתיות ולחברות בנות ממשלתיות לקבל את השיפוי והגדילה את השיפוי לכלל המעסיקים ל-100% בגין יום אחד. מאחר שהעובד היה צריך לשלם יומיים והיה הסדר מול המעסיקים, המדינה לקחה על עצמה את תשלום היום השני. ואם היא לקחה על עצמה את היום השני, מי שמחשב על שמונה ימים, הממוצע, זה בערך 60/40. זה לא 50/40, זה 60/40. זה בערך יוצא 60/40. כעת אפרט את עיקרי ההסדר שהוועדה קבעה ואשר מונח בפניכם לאישור: עובד ששהה בבידוד עקב חובת בידוד שלו או של ילדו יקבל ממעסיקו תשלום מלא עבור ימי העבודה שבהם שהה בבידוד, אך רק בעד ימי העבודה ולא יותר מחמישה – יוליה, זה שלך – או שישה ימי עבודה בשבוע, כי מי שעובד חמישה ימים יתייחסו ליומיים כאל ימי מנוחה, ומי שעובד שישה ימים בשבוע יהיה לו יום מנוחה אחד. תשלום כאמור יהיה לכל ימי העבודה שבהם שהה העובד בבידוד, למעט יום עבודה אחד בכל תקופת בידוד, שבעדו לא ישולם שכר אלא אם כן העובד בחר לקבל בגינו תשלום על חשבון יום חופשה. אם חל על העובד הסדר מיטיב – לצורך העניין, להרבה גופים במשק יש הסדרים מיטיבים על ימי מחלה, במגזר הציבורי הממשלתי. אם חל הסדר מיטיב העובד לא ישלם בכלל והמעסיק יישא ביום של התשלום הזה; במגזר הפרטי נתנו למעסיק את האפשרות, אם יש לו הסדר מיטיב, לעמוד מול העובדים ולהגיד: אני לא מוכן לשלם את ההסדר המיטיב. יחד עם זה, בתקופה האחרונה, בגלל שאנחנו בתקופת קורונה, נחתמו כל מיני הסכמים בין מעסיקים במגזר הפרטי לעובדים שלהם בהתייחסות לקורונה. בהסדר שמתייחס לקורונה, ספציפי לקורונה, אין למעסיק say – ההסדר המיטיב שמתייחס לקורונה יחול על המעסיק. "יהיה זכאי" – קראנו, דיברנו על זה. הסדר מיוחד לגבי דמי בידוד או מכוח דין – כמובן שאם העובד מבצע עבודה מביתו בעודו בבידוד הוא יהיה זכאי לשכר ולא לדמי בידוד. מישהו הולך לבידוד, והמעסיק אומר: תעשה עבודה מהבית – הוא יקבל שכר. יקבל שכר. אתה רואה, עודד, למה היה צריך להעביר את זה אליי? אתה מבין את זה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חיים, עד שאתה תסיים להציג את החוק הרבה אנשים יסיימו את הבידוד. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> דרך אגב, עודד – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אתה יודע איך עבדנו על זה, על כל סעיף? שמע, עשינו פה הסכם עבודה, ירדנו לפרטי פרטים – לפרטי פרטים של החוק, כי אתה נוגע בעבודה של אנשים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> חיים, עודד חתום על החוק. אתה מעביר לו עכשיו חוק. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אחרי שסיימת את ההקדמה – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> עוד לא סיימתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את ההקדמה. את ההקדמה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עכשיו תתחיל להסביר על החוק. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תתחיל לדבר על החוק. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> עוד קובע ההסדר שבכל תקופת הבידוד ייגרעו לעובד לא יותר מארבעה ימי מחלה – על זה דיברנו – והמעביד יחייב את תקופת המחלה העתידית שלו. נקבע הסדר לגבי הימים האלה. בתקופת הבידוד העובד יהיה מוגן מפני פיטורים; עובד שנמצא בבידוד לא יכול להיות מפוטר. גם אם הוא בבידוד בגין הילדים שלו וגם הוא בבידוד אחרי בידוד הוא לא יכול להיות מפוטר. בבידוד גם ימשיכו לשלם הפרשות. יוליה, כמו שביקשת, יהיו הפרשות – שלא יחשבו שאת כל זה הבאת – יהיו הפרשות לקופות הגמל בגין ימי הבידוד. ככלל, לא תהיה זכאות לדמי בידוד לגבי מי שחייב בידוד בגלל שובו מחו"ל, אך אם העובד מחויב בבידוד עקב נסיעה לחו"ל מטעם המעסיק – אם המעסיק שלח אותו לעבוד בחו"ל – הוא יהיה זכאי לתשלום דמי הבידוד בעד כל ימי העבודה שבהם שהה בבידוד ללא כל חריג. הוראה מיוחדת נקבעה לגבי עובדים זרים שיצאו מישראל לפני תחילת החוק וסברו שבשובם יחול עליהם הסדר תעודת מחלה גורפת. כאמור, הצעת החוק מזכה מעסיקים בשיפוי מדינה בשיעור של 100% התשלום ששילמו לעובד בעד יום בידוד אחד. לגבי שאר ימי הבידוד הם יקבלו שיפוי של 50%, אך אם הם מעסיקים פחות מ-20 – ב-75% המדינה תשפה. עם זאת, מעסיק ציבורי מהסוגים שנמנו בהצעת החוק, למעט חברה ממשלתית, וכן מעסיק שמעסיק מסתנן, לא יהיה זכאי לשיפוי על דמי הבידוד שהוא מחויב לשלם. חישוב השיפוי ייעשה לפי העלות שבה נשא המעסיק אך לפי דמי הבידוד המחושבים בדומה לדמי מחלה ולא לפי הסדרי דמי מחלה מיטיבים. לא ישולם שיפוי בעד תשלום ליום אחד, אפילו לגבי עובד שחזר מחו"ל בשליחות המעסיק. מוצע לקבוע את ההסדר האמור כהוראת שעה מיום 29 באוקטובר ועד 31 במרץ 2021. אנחנו בדרך כלל לא מחוקקים חוקים רטרואקטיבית, אבל פה, במקרה הזה, מאחר שבג"ץ סיים ב-28, מה-29 בחודש החוק הזה ייכנס לתוקף. כן מוצע לקבוע כי מעסיקים ששילמו לעובדיהם דמי מחלה בשל בידוד במהלך חודש אוקטובר – מעסיקים ששילמו בחודש אוקטובר ישופו בגין חודש אוקטובר – יהיו זכאים לשיפוי מהמדינה לפי הוראות ההסדר המוצע. המעסיקים יוכלו להגיש את הבקשות למוסד לביטוח לאומי החל מ-1 בפברואר 2021. אני רוצה שתבינו שפה נכנסנו גם למערכת של הביטוח הלאומי, שתשפר בעתיד את כל התגובות של הביטוח הלאומי, בגלל – תכף ניגע, בנתונים שהם יקבלו. כתבנו פברואר 2021, אבל ברור לנו שזה יהיה הרבה הרבה לפני. מדובר בהצעת חוק חשובה, שעורכת איזון עדין בין האינטרסים והזכויות של העובדים, המעסיקים והמדינה, כל זאת על מנת לתת מענה לתקופות הבידוד הרבות של העובדים במשק ולמציאות המורכבת שנכפתה עלינו בשל משבר הקורונה. בעקבות החוק הזה מצאנו פתרון לביטוח הלאומי, משהו שהוא מנסה משנת 2009, וזה הסדר מקוון: הסדר אחר של הוראת קבע הנכלל בהצעת החוק מבקש לחייב מעסיקים בדיווח חודשי פרטני מקוון למוסד לביטוח לאומי, לגבי כל עובד וכל מי שמשלמים לו פנסיה מוקדמת. מלבד פרטי השכר של העובד, יש להעביר בין השאר נתונים לגבי הענף שאליו מסווג העובד, היקף משרתו. כמו כן, ההסדר המוצע מבקש לחייב מעסיקים בדיווח לפי דרישה של המוסד לביטוח לאומי – בעבר זה היה פעמיים בשנה. יש להם כבר את המערכות, לכן אמרנו: כל חודש. נתנו להם לעשות את זה עד אפריל. גופים קטנים – עד אוקטובר בשנה הבאה ימחשבו את העסקים שלהם. כגופים קטנים קבענו 180 עובדים. גופים עם עד 180 עובדים יש להם זמן, שנה מהיום, לעשות שהמערכת תהיה ממוחשבת. עובד שיוצא לפנסיה מוקדמת או משהו ובא לביטוח לאומי ומבקש תנאים, אומרים לו: לך, תרוץ; הכול יהיה בשליפה, הוא לא יצטרך לרוץ, לא יחייבו עובדים בעבור העבר, תהיה פה אפשרות למיצוי זכויות. זה היה שילוב – ואללה, מעניין ולעניין. אז זה דיווח לפי דרישה לעניין בירור תביעה לגמלה של עובד מסוים ולעניין דמי ביטוח. כדי להקל על מעסיקים קטנים, שייתכן שיש אצלם קשיים תפעוליים בביצוע דיווח מקוון, החליטה הוועדה לדחות בחצי שנה את החלת חובת הדיווח. תיקון זה יאפשר למוסד לביטוח לאומי טיפול יעיל יותר במשימותיו וקבלת תמונה עדכנית של התעסוקה במשק. ניצלנו את ההזדמנות הזאת בתקופת הקורונה, שראינו שיש קשיים, גם אבטלה וגם משפחות בסיכון, והגדלנו כל אחת מהקרנות – זאת שמתעסקת באבטלה וזאת שמתעסקת בילדים בסיכון – ב-5 מיליון שקל כל קרן, עד 2020, עד סוף השנה הזאת: תיקון נוסף לחוק הביטוח הלאומי שהוועדה הסכימה להכניס להצעת החוק מגדיל בהוראת שעה, עד סוף השנה הנוכחית, בכ-10 מיליון שקל בסך הכול – לשתי הוועדות – את הסכומים בקרנות שמפעיל המוסד לביטוח לאומי בתחום האבטלה ובתחום ילדים בסיכון, שמממנות פעילויות חשובות בתחומים האלה. כספי התוספת לפעילות הקרנות ישולמו על ידי אוצר המדינה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, שאני חושב שבינתיים הוסרו, ויכול להיות שיש הסתייגויות לדיבור. אז אני אבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות, אם ישנן, ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. מאחר שאני מאמין באמונה שלמה שהצעת החוק הזאת תעבור, כי אין בחדר הזה או באולם הזה אף אחד שאין לו אינטרס לעזור לעובדים, למעסיקים ולמדינה, אז אני אקדים את המאוחר, ואני כבר אתן את הברכות כאילו החוק עבר, כדי שאני לא אצטרך לעלות לפה עוד פעם. אז ברצוני בראש ובראשונה להודות לנעה בן שבת, היועצת המשפטית של הוועדה, שטרטרתי אותה; לענת כהן, מנהלת הוועדה; לאסף וסרצוג וליצחק דניאל מהאוצר, ולאתי גבאי, סגנית הממונה על השכר, שסבלו ממני כל כך, אם בהערות ואם בחוסר סבלנות ואם בתגובות שלי; כי אני חושב שבנושאים האלה אני בקי לא פחות מהם, אז הם היו צריכים להבין שאני לא מורה פה, לא מסביר פה – ואללה, הם הצטרכו להתיישר וגם לא להתחכם, כי היינו שם; למנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, שאמור ליישם את החוק הזה. הם היו מעורבים עד לשד עצמותיהם, גם אסף וגם איציק וגם אתי, בניסוחים ובגיבושי המהות; לחברי הצוות שלי, מיכאל, מרינה, רון ויוסי. תודה מיוחדת לשר האוצר, שלא בא לדיונים אבל היינו בקשר – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> שלא הפריע. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> – – וליווה ונתן גיבוי לחוק ולגיבושו. תודה רבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת חיים כץ על הסקירה המקיפה. אם כן, אנחנו נעבור להסתייגויות. חברת הכנסת הילה שי וזאן – אינה נוכחת, אז אנחנו לא מעלים את ההסתייגות וגם לא מצביעים עליה. וישנן גם הסתייגויות של חברי הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר, יעלה ויבוא אדוני, בבקשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה זמן יש לנו? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 50 דקות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> 20. צריך להשיב ל-20 דקות של יושב-ראש הוועדה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני חייב להגיד לך, חבר הכנסת חיים כץ, היו פה חברי כנסת שחשבו שכבר מצאו עוד חיסון. עד שסיימת להציג חשבו שמצאו כבר עוד חיסון ואז התייתר החוק. אבל אני שמח שבכל זאת – אני חייב לומר משהו, כמי שחתום על הצעת החוק הטרומית אבל התנגד להצעת החוק הממשלתית שהגיעה, ודרש שזה יגיע לוועדה שלך. << קריאה >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << קריאה >> היום אתה לא מצטער. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא הצטערתי גם כשדרשתי, כי ידעתי לאן אני הולך כשאני מעביר את זה לוועדה שלך. אני אפתח במשפט אחד, שאומר: האויב של הטוב הוא העוד-יותר טוב. אני הייתי רוצה לראות חקיקה אחרת, יותר טובה, אבל עדיין החקיקה הזו היא לאין-ערוך טובה יותר מהמצב הקיים, ולא מעט בזכות העבודה שלך אל מול הממשלה, לפעמים למורת רוחה של הממשלה, בהתעקשות על הדברים האלה. יחד עם זאת, כן חשוב לי שכולנו נזכור כמה דברים כשמדברים על כל מיני מונחים. כשאנחנו אומרים ימי מחלה – אני לא מדבר על השוק הציבורי, בשוק הציבורי כולנו משלמים את זה, אני מדבר בסוף על השוק הפרטי: כשהמעסיק צריך לתת ימי מחלה זה אומר שהמעסיק מכניס את היד לכיס ומשלם את זה. כשאנחנו שולחים עובד ל-14 ימי בידוד ומטילים את ימי המחלה האלה על המעסיק, הוא משלם את זה. ואם לא הוא משלם את זה, ואומרים: העובד ישלם את זה, אז העובד משלם את זה. בכל מקרה, המדינה לא צד לעניין. את הדבר הזה צריך לתקן. וצריך לתקן את זה פעמיים, אדוני, גם במספר ימי הבידוד. בוא תסתכל מה קורה בעולם: אירלנד, אוסטריה, שווייץ, צ'כיה, הולנד – בכל אחת מהמדינות האלה עשרה ימי בידוד; צרפת – שבעה ימי בידוד. אוטומטית כל המערכת משתנה כשאנחנו מדברים כבר על מספר הרבה יותר הגיוני מאשר אותם 14. ותאמין לי, ההחלטות האלה בצרפת על שבעה ימי בידוד, או באוסטריה על עשרה ימים, לא נלקחו בלי מחשבה. אני בהחלט חושב שיש מקום לצמצם, לא ל-12 ואפילו לא לעשרה, אלא לשבעה ימי בידוד, כשאנחנו מבינים בדיוק את המצב. ובטח במדינה כמו ישראל, שיש לה אפשרויות בדיקה כל כך נרחבות, בדיקות על בדיקות על בדיקות, אין שום סיבה לא לצמצם לשבעה ימי בידוד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אפשר לרשום לפרוטוקול תמימות דעים בינך לבין שר הפנים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הלוואי, רק שהבעיה – אני לא יושב בממשלה. שר הפנים בממשלה, ובינתיים אני גיליתי שכשיש משהו שהוא באמת רוצה ובאמת חשוב לו, זה קורה. כנראה שזה – קצת פחות. לגבי המימון, באוסטרליה ישנה קרן למימון דמי מחלה שהמדינה שמה למי שלא זכאי לדמי מחלה. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> הגשתי הצעת חוק – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בגרמניה, באוסטריה ובשווייץ המעסיקים מקבלים פיצוי מלא מהממשלה. באיסלנד הממשלה מממנת את הכול, ולא יורדים ימי מחלה לעובד; גם העובד לא נפגע ולא לוקחים לו את ימי המחלה. בפינלנד, בריטניה וארצות הברית גם כן הממשלה מממנת. בארצות הברית, ששם אין בכלל את המושג הזה, דווקא בקורונה הם אמרו: יהיה מימון פדרלי על ימי הבידוד האלה לכל גוף מתחת ל-500 עובדים. ולמה אני מספר את כל זה? כי במדינת ישראל הממשלה במשך שבעה חודשים הפקירה את העובדים ואת המעסיקים לגורלם. מי שנשא ברוב העלויות כאן זה ציבור המעסיקים, וגם עכשיו, כשכבר באה המדינה לתקן, היא מתקנת כמעט, ולא עושה את ה-100%. אז אני מברך את חיים על ההישג. בוודאי שמבחינתנו חשוב שהצעת החוק הזו תעבור, היא הרבה יותר טובה מהמצב הקיים, אבל להגיד לכם שהיא המצב הראוי? זה – לא. זה לא המצב הראוי. המצב הראוי הוא שמדינת ישראל תישא בימי הבידוד, ולכן היא גם תקטין אותם. ואני בטוח שאם העלות הייתה נופלת על מדינת ישראל, פתאום היינו מגלים שמבחינה בריאותית אפשר רק שבעה ימי בידוד. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה לחבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת יבגני סובה, יעלה ויבוא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת כץ, אנחנו תומכים בחוק הזה. אני חושב שזו דוגמה טובה. כשיש משבר צריך לעבוד ביחד, והינה, האופוזיציה תומכת בחוקים של הקואליציה. לצערי זה לא עובד הפוך: אנחנו מציעים הרבה הצעות והקואליציה מתעלמת ולא עושה את זה. אז צר לי. אבל אין ספק שאנחנו נתמוך בדבר הזה, ולמרות כל הביקורת ולמרות כל מה שהיה, כל אחד תרם את חלקו פה, ואנחנו בוודאי תומכים. אבל מה שאני רוצה להגיד, ואני לא בא אליך חלילה בטענה, אני מדבר לקואליציה – והינה, יש פה שר שמייצג את הממשלה: כל בוקר אנחנו שומעים על סקרים, על מדדים, כל בוקר אומרים לנו שמדד אמון הציבור יורד, הציבור לא מאמין בממשלה. אנחנו יודעים למה הציבור לא מאמין בממשלה, יש סיבות למה הציבור לא מאמין בממשלה. א. אין שקיפות. למה הממשלה מסתירה את כל הפרוטוקולים של הישיבות שהיו, כמעט עד סוף מרץ? אם אתם לא מפחדים לספר לציבור את האמת, אז אל תסתירו, תספרו. נקים ועדת חקירה, נקווה גם ללמוד את הלקחים, וכל העם בעצם ידע איזה טעויות נעשו, איזה ליקויים תוקנו, ונדע איך אנחנו מתקדמים. ברגע שאין שקיפות, יושב אזרח פשוט – אני לא יודע אם הוא מסתכל בערוץ 99 או לא – והוא פשוט לא מאמין, כי אין שקיפות. הדבר השני זה יושר. אנחנו הרבה פעמים רואים שאין מידע אמין גם בכלי התקשורת, וכל הזמן רק זורקים רפש אחד על השני: הוועדה הזו ככה, יושבת-ראש הוועדה ככה, אלה עושים ככה, אלה מתכוננים לבחירות. אווירה של חוסר אמינות מוחלט – חוסר אמינות מוחלטת, יותר נכון להגיד; אנחנו, אדוני היושב-ראש, בעידן של תיקוני שפה, אז כל פעם אתה חושב אם עשית טעות כדי לתקן את עצמך, ותכף גם נגיע לנקודה הזו. והדבר השלישי זה היגיון. שמונה חודשים אנחנו עדים למשבר הקורונה ואין היגיון. לא מוצאים את ההיגיון ברוב ההחלטות של הממשלה. וכשאין לך לא שקיפות, לא יושר ולא היגיון, אז למה הממשלה מתפלאה שמדד אמון הציבור בממשלה הוא בין הנמוכים ביותר בעולם? אומרים שבאירופה יש גל שני. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, מהו אחוז האמון כלפי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל? זה מגיע לרמה של 85%. הציבור סופג את התוצאות של המשבר. יש גם הפגנות שם, הפגנות נגד הממשלה והפגנות נגד הקנצלרית. אבל קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל פעם בשבוע או פעם בכמה ימים יוצאת לציבור הגרמני – 80 ומשהו מיליון איש – ובצורה שקטה ומובנת לכל אחד מסבירה מה הממשלה עושה, מה הממשלה מתכוונת לעשות, ולא מנסה לשייך לעצמה את מה שלא מגיע לה ולהפיל את האשמה על מי שתחתיה. ולכן העם הגרמני, החברה הגרמנית, הציבור בגרמניה מאמין, מאמין לממשלה. מדד אמון הציבור כלפי ממשלת גרמניה הוא ברמה של 80%–85%, כי אף אחד לא עובד על הציבור בגרמניה, למרות הקשיים. אותו הדבר גם לגבי השקיפות. איזה מין דבר זה לחסום ל-30 שנה פרוטוקולים של הממשלה? מה, אנחנו פה במלחמת יום הכיפורים? מה, אנחנו לא יכולים לדעת מה היה, בשביל לתקן? ואם חס וחלילה עוד חמש שנים יהיה לנו משבר דומה? אגב, לא סיימנו את המשבר הזה. אז אני מאוד מקווה שבית המשפט לא יתיר לחסום ל-30 שנה את הפרוטוקולים של הממשלה, כי לא מדובר פה על ביטחון המדינה, לא מדובר פה על משהו שהציבור לא זכאי לדעת. אני מאוד מקווה – אם הממשלה לא פועלת, אז כנראה נצטרך פה לקוות להתערבותו של בית המשפט. ודבר אחרון, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לצטט את צ'רצ'יל – אדוני ראש הממשלה אוהב לצטט את צ'רצ'יל. הוא כל הזמן קורא את ספר צ'רצ'יל פה, כשאנחנו דנים בבית הזה. אז צ'רצ'יל אמר הרבה משפטים, הרבה ביטויים, גם מוצלחים, גם פחות מוצלחים, אבל הוא אמר פעם שפוליטיקאי צריך לדעת מה יקרה מחר, מוחרתיים ובעוד שבוע, ואחר כך להסביר מדוע זה לא קרה. אז אני חושב שאצלנו זה עובד הפוך, במדינה שלנו. אני לא מסכים שפוליטיקאי צריך לדעת להסביר מה יקרה בעוד שבוע ואחר כך להסביר מדוע זה לא קרה. אני חושב שפוליטיקאי צריך להגיד את האמת. הוא צריך לשתף את הציבור בהחלטות שהוא מקבל, בטח כשמדובר בממשלה. ואם הפוליטיקאי או הממשלה כולה ישתפו את הציבור, יסבירו את ההיגיון של ההחלטות שמתקבלות מדי יום, אפילו מדי שעה, והציבור יבין, אז גם המדד של האמון יעלה, וגם השקיפות תהיה, וגם אנחנו סוף-סוף נוכל להגיד שהפוליטיקאים ישרים כלפי הציבור. אחרת הציבור פשוט לא יאמין לנו. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה, גברתי. 20 דקות לרשותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> היית אומר, אדוני היושב-ראש: בלי הגבלת זמן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, לא. אני בטוח שחבר הכנסת מיקי לוי ידע לנצל את 20 הדקות. בבקשה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תראו, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עכשיו עומדת פה על הדוכן ומרגישה ממש לא בנוח. קרה לי היום משהו מוזר, שכחתי את המשקפיים בבית. שמתי משקפי שמש ולא שמתי בנרתיק משקפיים. אני גם לא רואה טוב עכשיו, ואני מצטערת אם לא אמרתי למישהו שלום, ואני גם לא כל כך שומעת, זאת אומרת – קשר ישיר. לגבי ימי העבודה, חבר הכנסת חיים כץ, אנחנו הנשים עובדות שבעה ימים בשבוע. אצלי שישי-שבת זו משרה שנייה, כי אף אחד חוץ ממני לא יבשל ולא יכבס ולא יסדר ולא ינקה, ולא ולא ולא. אז לפעמים בסוף היום בשבת אני מרגישה, אתה יודע, שזהו, סיימתי את המשמרת, ומחר, ברוך השם, יום ראשון, הילדים ילכו למסגרות ואני יוצאת לחופשי. אז זה לגבי נושא שעות עבודה ומנוחה. יש הבדל מהותי בין נשים וגברים וכל נשות הכנסת יבינו אותי ויסכימו. אני חייבת לברך אותך, כי נכון, החוק הזה מלכתחילה היה הרבה יותר רע. בואו נגיד ככה, הוא היה הרבה פחות צודק. הצלחת לחולל שם שינוי. הצלחת לכופף את משרד האוצר, ממש ככה, כי אתה כן יכול. בגלל זה כן רצינו שזה יהיה אצלך בוועדה, כי אנחנו מכירים את היכולות המקצועיות שלך. תודה רבה שלקחת בחשבון את ההערות שלנו, בדרך כלל יושבי-ראש הוועדות חושבים שהם יודעים הכול. אז לא, אין דבר כזה לדעת הכול, וזה מאוד מכבד ומכובד שאתה, גם בגילך, יכול לקחת ומוכן לקחת משהו שאתה לא חשבת ולא הכרת. עדיין, אני חושבת – אלו היו מחמאות. זהו, סיימתי עם המחמאות. << קריאה >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << קריאה >> את יכולה לרדת, עכשיו את יכולה לרדת. אם גמרת עם המחמאות את יכולה לרדת. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה היה החלק הטוב. ממה להתחיל, מהטוב או מהרע? אז אנחנו התחלנו – – – << קריאה >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << קריאה >> זה היה קצר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אולי כדאי שתשכחי את המשקפיים כל יום. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא רואה. עכשיו ברצינות, אתה, במסגרת התפקיד שלך והיכולות שלך, עשית מה שיכולת. מה שאנחנו חשבנו לנכון – ואני חושבת שאם היית יכול גם לזה היית מגיע – זה קודם כול קיצור ימי הבידוד. היינו ב-14, עכשיו אנחנו ב-12. לפי משרד הבריאות – זה לא אני אומרת, זה משרד הבריאות אומר – אין שום סיבה לא לקצר את זה לעשרה. במדינות מתקדמות כמו צרפת יש שבעה ימי בידוד. בסדר, אני לא מתיימרת להיות כמו צרפת, אבל לפחות כמו מדינות אחרות נורמליות. כי ימי בידוד זה הרבה מאוד כסף, זה הרבה מאוד נזק חברתי, משפחתי. זה לא פשוט, זה לא פשוט. זה משהו שגורם עוול לאנשים. אז דרשנו וביקשנו לקצר את ימי הבידוד מ-14 לעשרה – עכשיו זה 12 – עד עשרה או עד שבעה. גם ביקשנו ודרשנו לבטל את איכון השב"כ. אני לא מצליחה להבין, אבל זה באמת ברצינות: אני לא מצליחה להבין. אולי חבר כנסת חילי טרופר, השר טרופר, תסביר לי לעזאזל למה אנחנו צריכים איכון שב"כ? זה דריסה, זה פגיעה בפרטיות, זה כלי קיצוני. מבקר המדינה אומר שלא צריך כי זה לא יעיל ויש הרבה טעויות, וזה גורם נזק בלתי הפיך לאנשים, אני לא רוצה לדעת ששב"כ עוקב אחריי. זה לא מתאים לחברה שלנו, ובמיוחד שאנחנו כבר במספרים של חקירות אפידמיולוגיות ואפשר לבצע, ויש יחידה מיוחדת, בשביל מה? אז דרשנו וביקשנו לבטל את איכון השב"כ – לא קיבלנו מענה. ודבר נוסף שדרשנו וגם לא קיבלנו – אנחנו חשבנו שעל ימי בידוד מי שצריך לשאת בנטל ובתשלום זה המדינה; לא העובד, לא המעסיק, לא בפורמולה כזו או אחרת, לא באחוז מסוים. מי ששולח אנשים לבידוד ומחליט שהם צריכים להיות בבידוד זה הממשלה, זה משרד הבריאות. אז מישהו צריך לשלם על זה. אי-אפשר ביד אחת לשלוח אנשים לבידוד ובצד שני לדרוש מהם שאפילו בגרוש ישלמו על זה. זה תמיד בא ביחד, אחריות באה עם כל ההשלכות שלה. גם פה לא קיבלנו מענה. אממה, אם היו מקצרים את ימי הבידוד והיו מבטלים את איכון השב"כ, אז סביר להניח שהיינו מגיעים להקטנת המספרים של ימי הבידוד, ואז למדינה היה הרבה יותר קל לממן את זה. אבל התעקשו, לא הסכימו. בסוף אני חושבת שזה יקרה. גם קיצור ימי הבידוד יקרה, כי אזרחים צריכים להיות מסוגלים לשאת בנטל. מה שבן אדם לא מסוגל לבצע הוא לא יעשה. זה מה שאנחנו ראינו עם החנויות. אמרתם: חנויות רחוב – כן, מרכזי ביג – לא. מה קרה? פתחו גם את מרכזי ביג אבל בלי אכיפה ובצורה פיראטית. כולם יודעים את זה וכולנו היינו שם, אבל בממשלה עשו רושם שכאילו הם לא רואים, לא שומעים – כמוני עכשיו, בלי משקפיים ועם פגיעה בשמיעה. אז חברים, המסקנה היא מאוד פשוטה: ההנחיות צריכות להיות פשוטות, ברורות ובנות ביצוע. כל מה שאזרח לא מסוגל לבצע ואתם לא מסוגלים להסביר – זה לא יקרה. זה פשוט ככה. זה יפתח שוק פיראטי. מה, בזמן הסגר מדינת ישראל לא הסתפרה חודש וחצי? כן הסתפרה, אבל בתוך הבית, בצורת פיראטית, בכסף מזומן. מה, אנשים לא קנו דברים? אתם יודעים שפתחו מחסנים פיראטיים בתוך הדירות בזמן הסגר? כי אנשים היו צריכים לקנות בגדים. אז מישהו אחר נתן. ברגע שיש ביקוש יש היצע, ככה זה עובד. זה לתשומת ליבם של הממשלה ומקבלי ההחלטות. הנחיות פשוטות, הגיוניות ובנות ביצוע – אם זה לא קורה, אף אחד לא יעמוד בזה, אנשים תמיד ימצאו פרצות. זה כמו שעכשיו קורה עם מאמני כושר. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, מותר לך להתקהל בחוץ עשרה אנשים ומותר לך לאמן את עשרת האנשים האלו אם אתה מאמן כושר. מה אסור לך? לקבל כסף. אמיתי. אמרתי: קורונה עובדת עם כרטיס האשראי. חינם תאמן, בכסף – לא. אותו דבר פה על ימי בידוד. חברים, קיצור ימי הבידוד, ביטול איכון שב"כ והמדינה חייבת לשאת בנטל מאל"ף ועד תי"ו, כי זה כמו מילואים. שלחתם אנשים לבידוד, אנא מכם – תממנו את זה ואל תחפשו דרכים עקיפות. תודה רבה ליושב-ראש הוועדה חיים כץ, בכל זאת, על העבודה הנאמנה ועל זה שאתה קשוב לחברי הכנסת וגם להערות שלנו, בהצלחה, תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה, אדוני. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, חילי, אני רוצה לנצל את נוכחותך פה, ואני רוצה לנצל את השיוך המפלגתי שלך. אני אספר לך סיפור. באמת, אנחנו הרבה פעמים דנים פה בדברים ברומו של עולם, ולפני שאני אתחיל לספר את המקרה אני רוצה לברך את החוק הזה ואת חבר הכנסת חיים כץ על העבודה. פנה אליי בחור בשם אילן מיצביץ', בן 38. כשהוא היה בשירות סדיר הוא נפצע בברך, נפצע קשה. הוא היה מכונאי בחיל האוויר ונפל לו מנוע על הרגל, ריסק לו את הרגל. צה"ל הכיר בו כנכה, נכה לצמיתות. כעבור כמה שנים, ב-2017, המצב החמיר והוא קיבל נכות נוספת, זה הגיע ל-31%. אחר כך, ב-2018 המצב שלו שוב החמיר. תבין, המצב הגיע לכך שהברך שלו מקופלת ב-45 מעלות ולא זזה לא לפה ולא לפה. ואז צה"ל הכיר בו ונתן לו נכות של 51%. אבל המצב המשיך והחמיר. הוא היה כל הזמן בקשר עם אגף השיקום במשרד הביטחון, ואז המליצו לו לקטוע את הרגל. הוא התייעץ עם כולם, כולל עם הגורמים המוסמכים במשרד הביטחון, והסכים. עשו לו קטיעת רגל מעל הברך. זה היה בינואר 2018. כעבור חצי שנה פתאום הוא מגלה במכתב ממשרד הביטחון שהנכות שלו ירדה מ-51% ל-17%. עכשיו, מדובר בבן אדם בודד, גר לבד, חי על קצבה שקיבל בגלל שהייתה לו נכות 51%. עכשיו הוא נשאר בלי כלום, אין לו מה לאכול. הוא פנה אליי. פניתי לשר הביטחון, ובגלל זה אני גם מנצל את הקשרים שלך במפלגה הזו, כדי שאולי אתה תוכל לסייע לי. ב-28 באוקטובר פניתי בפעם הראשונה ללשכת שר הביטחון, כתבתי לו מכתב, לא קיבלתי תשובה. אחר כך, שבועיים אחר כך, ב-11 בנובמבר, שלחתי עוד מכתב ולא קיבלתי תשובה. חמישה ימים לאחר מכן התקשרנו, ניסינו לדבר עם הלשכה. בסופו של דבר, ב-17 בחודש שלחו לנו מכתב. התשובה אומרת שהאיש יכול לפנות לוועדת הערעור העליונה. הבן אדם מאוגוסט לא מקבל שקל, לא אוכל כלום, אנחנו עוזרים בתרומות איכשהו להחזיק אותו מעל המים. הניתוק הזה וחוסר ההתחשבות הוא פשוט משווע. לכן אני פונה אליך, אדוני השר: קח את זה, דבר עם שר הביטחון; אעביר לך את כל הפרטים, את כל מה שאתה צריך – תנסו לטפל בסוגיה הזאת. לא יכול להיות שבן אדם שהיו לו 51% נכות, קוטעים לו את הרגל, בתיאום עם כל הגורמים, וחצי שנה אחרי הניתוח פתאום הוא מגלה שזה ירד ל-17%. עזוב שזה מביא אותו לפת לחם – זה פשוט חוסר היגיון וחוסר כבוד. ואם נשארה לנו טיפת חמלה וטיפת קשר למציאות וקשר לשטח, אני חושב שאפשר לפתור את זה פשוט בהחלטה. אז אני מאוד מקווה שניצלתי את הדקות האלה שהיו לי כדי לסייע למישהו – ואני סומך עליך, חילי, שתוכל לסייע לי לסייע לו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. אני עובר לבקשות רשות דיבור. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה, אדוני. הסתייגויות. חמש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אין ספק שמתווה ימי הבידוד עבר שינוי מאוד מהותי. אני באמת רוצה גם לברך את יושב-ראש הוועדה, את חבר הכנסת חיים כץ – נכנס מתווה אחד, יצא מתווה אחר. כפי שאמרו פה לפניי: זה לא הפתרון השלם, זה לא הפתרון המושלם, אבל אין מה לומר מבחינת העובדה שהשינוי התהומי בוצע. מה שצריך יותר להדליק נורה אדומה – קודם כול צריך להגיד את הדברים שאולי הם מובנים מאליהם אבל כנראה לא לממשלה, כי המתווה הזה התחיל אחרי שמונה חודשים שבהם העסקים הקטנים מימנו את המס המטורף הזה שנקרא ימי בידוד. כשאתם מדברים על ימי בידוד, אתם צריכים להבין את המקרים, את התרחישים שקורים בעסק, ומה העסקים האלה שילמו עד עכשיו. במשך חודשים, אם עובד נסע לחו"ל, לנופש, מרצונו, וחזר והיה חייב בימי בידוד, המעסיק היה צריך לשלם. זאת המציאות של העסקים הקטנים שהייתה עכשיו שמונה חודשים. מישהו נסע לנופש, חזר, והמעסיק שלו משלם לו על 14 ימי בידוד – פשוט ככה. אז עכשיו הגיעו ואמרו: אוקיי, צריך לתקן, כי קם קול צעקה. ועדיין דרשו את עיקר הנטל מבעלי העסקים. צריך לומר בצורה אבסולוטית: הפתרון הצודק והנכון הוא שהמדינה תשלם את כל ימי הבידוד במלואם. הממשלה היא זאת שהחליטה לעשות איכוני שב"כ, שאנחנו יודעים שיש מאות אלפי מקרי בידוד, מקרי שווא. הרי אנחנו יודעים כבר חודשים שלקבל שחרור על בידוד שווא מהמענה של משרד הבריאות לוקח כמה ימים במקרה הטוב, כי אין מספיק חוקרים אפידמיולוגיים ואין מספיק מענה טלפוני, ובסוף זה מתנקז לבעלי העסקים, שהממשלה הזאת מתחילת המשבר מתייחסת אליהם כאל פרה חולבת. העסקים הקטנים, מבחינת הממשלה הם איזה ישות שאמורה לקחת חלק כלכלי במשבר הזה, לשאת בעול ההחלטות שלה ברמה הכלכלית. כמו שלא מצפים מבעלי העסקים בעוטף עזה לשלם את העלויות של כיפת ברזל ככה לא אמורים לצפות מבעלי העסקים הקטנים לשלם את העלויות של ימי הבידוד. אם עובד הלך לארוחה משפחתית אצל דודה שלו ונדרש להיכנס לבידוד, מה זה קשור לבעל העסק, למה המעביד שלו צריך לשלם את זה? גם היום, על אף העבודה המאוד-יפה שנעשתה בוועדה בהובלתו של חיים, עדיין נדרש המעסיק לשלם 25%. עכשיו, צריך להבין, כשעובד בעסק קטן נכנס לבידוד – זה לא כמו באיזה עסק שאתה אומר: אוקיי, יש מישהו שייכנס לתפקיד שלו. זה אומר שצריך לשלם לבן אדם נוסף להחליף אותו, וזה אומר שצריך לשלם גם חלק מהתשלום שלו. ואני מזכיר: הם כבר שילמו שמונה חודשים. מה שמתווה הבידוד וכל התהליך שהוא עבר אומר, מעל הכול, גם מעבר לזה שזה במידה רבה שופר, זה שהממשלה הזאת לא מבינה מה זה לנהל עסק במדינה הזאת, ועל אחת כמה וכמה בזמן המשבר. ויש לזה המון דוגמאות: עסקים שנפתחו ב-2019 והשקיעו כסף רב בפתיחת העסק – לדוגמה, מסעדות, לדוגמה מכוני כושר – ההשקעה בעסק נחשבת, בעיני משרד האוצר, להפסד. ואז, כשהם באים להגיש בקשה לפיצויים במסגרת המענקים בקורונה, הם מסורבים; כי אומרים להם: ב-2019 יש לכם הפסדים. אבל אין להם הפסדים, מה שיש להם זה השקעה בעסק ישראלי שרוצה לספק מיסים ופרנסה וכסף לכלכלה הישראלית. דוגמה נוספת שאפשר למצוא בה אבסורד: עסק שנפתח ב-2020, במשבר הקורונה, זכאי לאפס שקלים פיצוי. כל החטא שלו היה שהוא נפתח בזמן תקופת הקורונה, שאולי הוא עשה את הטעות להיפתח בינואר ולא ידע שיתחיל פה משבר עולמי גדול. אבל אין לו איך להראות הפסד לעומת 2019, אז אותו עסק מסכן – וזה באמת להיות מסכן – יקבל אפס שקלים פיצוי מהמדינה. הדוגמאות לכך שהממשלה הזאת לא מבינה דבר וחצי דבר על מה זה לנהל עסק קטן במדינה הזאת הן רבות הן באמת רבות. ולכן, גם אם הוועדה תיקנה בצורה משמעותית את מתווה ימי הבידוד, הצרות של בעלי העסקים ממשיכות באותה עוצמה. חייבים להבין – אני אדבר לממשלה כמו שהיא מבינה: אתם לא עושים להם טובה, בסדר? אתם לא עוזרים להם לשרוד. אתם פשוט צריכים להבין שלא יהיה כסף לדברים אחרים שאתם אוהבים לבזבז עליהם כסף, אוקיי? הכסף שלכם, כולל מה שמחזיק אתכם במשרות שלכם ובמשרדים שלכם, מגיע מעסקים קטנים; מגיע מהמיסים שהם משלמים; מגיע מהאחוזים – מכל מה שהם מגלגלים לתוך המשק. אם אתם לא תצילו את העסקים האלה במסגרת משבר הקורונה, לא יהיה מאיפה למשוך כסף; לא יהיה מאיפה למשוך מיסים; לא יהיה מאיפה להחזיק בריאות, חינוך, ביטחון, תשתיות. הגיע הזמן שלא תזדקקו ל-wake up call, קריאת ההשכמה של ועדת העבודה והרווחה על דברים כל כך בסיסיים פה, כמו לא לדרוש ימי בידוד מעסקים קטנים, ותתחילו לסייע להם לצלוח את המשבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, חמש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מה זה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת בנדנת המחאה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> איזה מחאה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מחאה קטנה שיש בארץ. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מכיוון שהיא לצורך מחאה, אז אני מבקש רק להסיר אותה כשאתה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הורדתי אותה מפניי. אדוני יושב-הראש – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, על פי התקנון אני מבקש שתסיר אותה לחלוטין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת המסכה שלי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בסדר, אבל הצגת את זה כבנדנת המחאה, אז אני מבקש שתסיר אותה לחלוטין, בהתאם לתקנון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת המסכה שלי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תסיר אותה לחלוטין כשאתה עולה לפודיום. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל זאת המסכה שלי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני איאלץ להוציא אותך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כי התקנון קובע שלא מעלים שום מיצגים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא מיצג, זאת המסכה שלי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצגת את זה כבנדנת המחאה, ולכן אני מבקש שתסיר אותה. אתה אמרת – פיך אמר שזאת בנדנת המחאה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ברור. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – אז התקנון מחייב להסיר אותה. אני רוצה לאפשר לך את חמש הדקות. תסיר אותה, תניח אותה על הפדיום. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא מסיר. זאת המסכה שלי ואני רוצה לדבר כשהיא עליי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז אני לא מאפשר את זה. תקנון הכנסת לא מאפשר את זה. התקנון מחייב את כולנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא מציג פה שום דבר. זאת המסכה שלי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> על פי תקנון הכנסת אני לא יכול לאפשר לך את זה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> על פי התקנון זה מיצג. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא מיצג. זאת המסכה שלי. איתה אני הולך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בשעה שאדוני הציג שמדובר כאן בבנדנת המחאה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היא שאלה מה זה. זאת בנדנת המחאה שאיתה הולכים במחאה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לכן, אני מבין את התקנון כך שהוא מחייב אותך להסיר את זה. כיושב-ראש הישיבה אני מבקש להסיר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מבקש שתאפשר לי לדבר עם הבנדנה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני לא אוכל לאפשר לך. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל אדוני היושב-ראש, מה הבעיה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת הבקשה לי, אני מבקש – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הבנתי. בקשתך נשמעה. אתה מתבקש להסיר את זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא מתכוון להסיר את זה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז אני מבקש מהסדרנים להוציא אותו מהאולם. תודה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה הבעיה לאפשר לו לנאום? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני עובר הלאה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת המסכה שלי, ואני מבקש לנאום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הבנתי, אבל אני נצמד לתקנון הכנסת. סליחה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עדיין לחברי האופוזיציה יש אפשרות לדבר – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה לא קשור. אני אשמח לאפשר לך את זה אם תכבד את תקנון הכנסת, שמחייב את כולנו. אני אאפשר. בשעה שאדוני הציג שמדובר בבנדנת המחאה – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היא שאלה אותי מה זה והצגתי שזאת בנדנת המחאה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יפה, ולכן אני מבקש להסיר אותה, בהתאם לתקנון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עדיין לחברי אופוזיציה יש אפשרות – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני אשמח לשמוע את דבריך המחכימים, ובלבד שתסיר את בנדנת המחאה לפני שאתה מדבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה הקשר? אני לא נותן לך – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> התקנון מחייב אותי לא לאפשר להציג מיצג. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זו המסכה שלי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז סדרני הכנסת, בבקשה לא לאפשר. חבר הכנסת טיבי, בבקשה, חמש דקות לרשותך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לחבר כנסת מהאופוזיציה אין אפשרות לנאום יותר מעל בימת הכנסת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> דבריך נשמעו. תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, חמש דקות לרשותך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה פשוט ביזיון. אני מתנצל, משה, זה פשוט ביזיון. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> הוא קרא לזה "בנדנת המחאה". << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> התקנון לא מדבר על הדבר הזה. << קריאה >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << קריאה >> הוא מדבר על זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נכון, בפירוש לא נכון. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> בוודאי שהוא – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היושב-ראש טועה בקטע הזה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> זו המסכה שלו, מה יש לכם? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זו לא המסכה. שאלתי אותו מה זה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הוא מסתובב עם זה כל היום. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מסתובב עם זה כל היום. זאת המסכה שלי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> זאת המסכה שלו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אין בעיה, אבל לא יכול להיות במליאה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> משעה שהוא הציג לפרוטוקול המליאה שמדובר בבנדנת המחאה, הוא לא יכול לעלות עם זה לדוכן הכנסת. נקודה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> המסכה הכחולה שלי זו של המחאה של האחיות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בזה תם הדיון. חבר הכנסת טיבי, בבקשה, אדוני. חמש דקות לרשותך. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה בצדק, כי כל אחד יכול לבוא עם משהו אחר. נו, באמת. << קריאה >>איתן גינזבורג (כחול לבן):<< קריאה >> המסכה שלך היא של מחאה של הנשים. איזה שטויות אלה? << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה לא אומר את זה. הוא אמר את זה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לשמור על השקט. חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, האמת היא שמאז תחילת הקורונה יש כל מיני סוגי מסכות. קרן, תקשיבי. גם אתה, איתן. אני הייתי עד לכמה צבעים, סוגים, סמלים במסכות. זה מקובל, ואף אחד לא מחה. לדעתי היה אפשר לאפשר לחבר הכנסת להמשיך בדבריו. יש כאלה שעולים לכאן עם סמלים, סמלי מדינה, למשל, על המסכה, עם צבעים, ואף אחד לא העיר להם על כך, למרות שהסמלים יכולים להפריע לצד מסוים של הכנסת. לכן לדעתי צריך לשקול מחדש את האפשרות של לתת לו לדבר. לגבי החוק עצמו, אדוני, אני, יחד עם חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שהוא היוזם של החוק מטעמנו, עם סונדוס סאלח ורבים אחרים – אוסאמה סעדי נמצא בבידוד, אבל הוא הגיע לכאן כי הוא עמל קשה כדי שהחוק הזה יגיע לקריאה שנייה ושלישית. לפי החוק הזה מנוכה רק יום אחד בלבד מהעובד, שייזקף על חשבון ימי המחלה או החופשה השנתית, לפי בחירתו. בעבר כל ימי הבידוד היו נזקפים על חשבון ימי המחלה. גם המעסיקים, אגב, מקבלים שיפוי מהמדינה. עסקים עם עד 20 עובדים מקבלים שיפוי של 75%, ועם יותר מ-20 עובדים הם מקבלים שיפוי בשיעור של 50%. מבחינתנו החוק המוצע לא עושה צדק עם עצמאים, זאת נקודה חשובה, עובדים עצמאים שהם בעצמם עובדים ונכנסים לבידוד, כמו נהג מונית, למשל. אנחנו נמשיך, ברשימה המשותפת, ועם חברי אוסאמה, לעמוד לצידם עד שיתוקן העוול שנגרם להם. יש לנו הצעות נוספות בקשר לעובדים עצמאים. הצעת החוק שלנו היא להטיל את כל הפיצוי בגין ימי הבידוד על המדינה, אבל הסכמנו למזג את ההצעה שלנו עם הצעת החוק המוצעת של חבר הכנסת חיים כץ – שמגיעה לו יותר מאשר מילה טובה על מאמץ, ההתמדה והעמידה לצד העובדים בנושא הזה. תודה רבה לך, חיים. תודה לשאר היוזמים, ובעיקר תודה רבה לחברנו המתמיד והדינמי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שייצג את כולנו בחוק הזה. אגב, המסכה הזאת היא צהובה. זה לא בית"ר ירושלים או מכבי תל אביב – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא חשדנו בך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – זה תע"ל, שזה הצבע של המפלגה שלי, ואני מקווה שאת לא קופצת בגלל הצבע הצהוב. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אני לא קפצתי, אני שאלתי מה זה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> חיים כץ (הליכוד): << קריאה >> אחמד, סח'נין זה צבע אדום, אבל אני אוהב את הצהוב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש לציין, לפני שנעבור לבקשת רשות הדיבור, את סעיף 41. סעיף 41(ה) לתקנון הכנסת קובע: חבר הכנסת לא יציג במליאת הכנסת חפץ כלשהו ולא יעשה שימוש בחפץ או בכיתוב לצורך הבעת עמדתו. זה מופיע גם בסעיף 42(ב)(2). << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> האם זה היה חפץ? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לדעתי כן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא אמר שזו הייתה מסכה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני עדיין מציע שאם הדובר יבקש עדיין, כשהדיון מתקיים, להיכנס ולכבד את הוראות תקנון הכנסת, אני אאפשר לו לדבר, ולא, אנחנו ניאלץ להמשיך כך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת ווליד טאהא – יעלה ויבוא, אדוני. חמש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בבקשה לשמור על השקט. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אני רוצה לנצל את הזדמנות הדיבור שלי, אדוני היושב-ראש, כדי לדבר על סוגיה כואבת מאוד של קהל התלמידים שמסיימים את הלימודים שלהם בכיתות י"ב ומחכים בקוצר רוח כדי לקבל את תעודות הבגרות שלהם, תעודות הזכאות שלהם, מן הסתם, על מנת להתחיל קריירה חדשה של לימודים במוסדות להשכלה גבוהה. הסוגיה הזאת מלווה אותנו כבר הרבה מאוד שנים. אני טיפלתי בה ונתקלתי בה כשהייתי מנהל בית ספר, ובהמשך כשהייתי מנהל אגף חינוך, והיום כחבר כנסת. והסוגיה הזאת עדיין לא באה על פתרונה. כל הפניות שלנו כחברי כנסת לפקידים הממונים במשרד החינוך כדי לברר את הסוגיה – זה כאילו, השר אמסלם, אנחנו נתקלים בשליטים צבאיים, כאילו אנחנו לא פונים לפקיד שאמור לתת שירות לקהל שהוא מופקד עליו, וכל פעם מספרים לנו סיפור חדש. תלמיד שסיים את הלימודים שלו בכיתה י"ב וזכאי לתעודה, ויש לו גיליון ציונים שמראה שהוא זכאי לתעודה, מדוע לא מנפיקים לו בזמן הנכון את תעודת הזכאות שלו, תעודת הבגרות שלו, כדי שהוא יוכל להתחיל לימודים? יש כאלה, אפילו – יש פה רעש במליאה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש גם מעובדי הסיעות וגם מחברי הכנסת לאפשר לדובר להשלים את דבריו. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כנראה התלמידים שלנו, יהודים וערבים, לא מעניינים אותנו יתר על המידה. אני מדבר על סוגיה מאוד קשה. תלמידים נרשמים למוסדות להשכלה גבוהה, נרשמים על תנאי, לא מן המניין, כי אומרים להם: אתם חייבים להגיש לנו תעודת בגרות. יש להם ביד גיליון ציונים של המשרד ולפי גיליון הציונים, הם זכאים. אבל מה לעשות, מוסדות להשכלה גבוהה צריכים תעודת בגרות, צריכים תעודת זכאות, ולתלמיד עוד אין כי עוד לא הנפיקו לו. כי פעם אחת היה חסר להם דיו שמגיע מאיטליה; פעם שנייה היה חסר להם נייר שמגיע מאיטליה; פעם שלישית המכונה שמדפיסה את התעודות הייתה מקולקלת; פעם רביעית פקיד אחד שאמור להנפיק את התעודות, לא יודע מה קרה לו; ובפעם האחרונה, כשאנחנו אומרים להם: אתם שחררתם ציונים, צריך שיהיו תעודות, למה לא מחלקים את זה, למה לא מביאים את זה לבתי הספר – מה עונים לנו? שזה מעולם לא הונפק בנובמבר, זה תמיד מונפק בדצמבר. ואני שואל: האם אלפי תלמידים שנרשמו למוסדות להשכלה גבוהה לא מעניינים אותך, הפקיד? למה צריך להנפיק את התעודה בדצמבר ולא באוקטובר, למשל, עוד טרם הוא התחיל את הלימודים שלו? למה הוא צריך להתבקש לעזוב את המוסד להשכלה גבוהה כי הוא לא הביא את תעודת הזכאות שלו ואת תעודת הבגרות שלו כי מישהו לא הנפיק אותה בזמן? ולמה להציב את דצמבר כיעד? יש פה תורה מסיני, יש פה משהו שאסור לנגוע בו, יש פה משהו שאסור לשאול עליו? וכשאתה פונה, או שהוא מעליך, ואתה לא צריך לפנות אליו בכלל – מי אתה, מי אתה שפונה אליי? או שהוא עונה לך בכזה זלזול כאילו רבבות התלמידים, יהודים וערבים – ואני אישית טיפלתי בתעודת בגרות של תלמיד יהודי, לא תלמיד ערבי. אבל מה הקשר? אומרים לך שזה לא קשור ללאום, מי אמר לך שאמרתי שזה קשור? אבל למה אתה לא מנפיק בזמן? למה אתה גורם למוסד להשכלה גבוהה לשלוח את התלמיד הביתה בגלל שלא הנפקת לו את תעודת הבגרות שלו בזמן? האם אנחנו בממשל צבאי מול הפקידים במשרד החינוך? שר החינוך צריך לתת את הדעת על הדבר הזה. פקידים ממשלתיים קיימים בתפקידים כדי לשרת את קהל האנשים שהם מופקדים עליו ולא כדי שיהיו האדונים שלו. אם חבר כנסת פונה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – בבקשה ובפנייה לטיפול בסוגיה שבוערת לתלמידים וגורמת להם להפסיד שנת לימודים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – הם היו, אדוני היושב-ראש, צריכים להיענות או לפחות להשיב תשובה משכילה ומנומקת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה, גברתי, חמש דקות לרשותך. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, גם אני חושבת שאי-אפשר להתחיל לנאום בלי להתייחס למה שקרה לפני כמה דקות לחבר הכנסת יוראי. אני גם מתנגדת להורדתו מהדוכן. יש לו כל זכות ויש זכות לכל חבר כנסת במשכן הזה להביע את דעתו. אני נגד סתימת פיות, אני נגד להוריד אנשים מהדוכן רק כי יש להם דעות אחרות, שונות מהקונסנזוס שקיים כאן. לענייננו, החוק הזה הוא חוק טוב. זה חוק חשוב וטוב שיש אותו, וטוב שאנחנו מצביעים עליו היום. אני חברה בוועדה; אכן, החוק הזה עבר תהליך ארוך עד שאנחנו מקבלים אותו בגרסה ובנוסח הנוכחי. אומנם זה לא חוק מושלם ויש צורך בהצעת חוק שגם תיטיב עם העצמאים, שלא נכללים בהצעת החוק הזאת, אבל בכל זאת זה חוק טוב וחשוב לתמוך בו, וכמובן אני תומכת בו. אבל אני רוצה לדבר על עניין פחות מושלם, לחזור למציאות ולמה שקורה מסביבנו במיוחד בימים האחרונים. השבוע נרצחה עוד אישה, ופאא עבאהרה, והיא בת 37. היא נרצחה בידי בן זוגה לשעבר באמצע היום ובאמצע הכביש. ופאא הייתה מוכרת טוב מאוד לרשויות, ואפילו התגוררה קרוב לשנה במקלט לנשים מוכות בעקבות איומים חוזרים ומתמשכים על חייה מצידו. הכתובת הייתה על הקיר. גם במקרה הזה הרשויות נכשלו בשמירה על ביטחונה ועל חייה של ופאא, כמו שהם נכשלו בשמירה על חייהן של 20 נשים שנרצחו מתחילת השנה. 20 נשים נרצחו מתחילת השנה, למרות שברוב המקרים וברוב התיקים הנשים הללו היו מוכרות היטב לרשויות. מתוכן אנחנו מדברים על כ-13 נשים מהחברה הערבית. 50% מהנשים הנרצחות בחברה הערבית כבר פנו לרשויות, והן מוכרות טוב טוב לרשויות. אבל אף אחד לא באמת עשה שום דבר כדי לשמור על חייהן. הן מופקרות לגמרי. אנחנו כל הזמן פונות לנשים, מחזקות את הנשים ומעצימות את הנשים כדי שיפנו לרשויות כדי לקבל את ההגנה הדרושה ולשמור על חייהן, ובסוף הן מקבלות עוד סטירה מהרשויות. הן משלמות על כך בחייהן. וכן, האחריות המלאה לרצח של ופאא ושל כלל הנשים היא האחריות של הרשויות, של הממשלה, של המדינה, של המשטרה ושל בתי המשפט, שמפקירים את הנשים באופן טוטלי. לאן הנשים אמורות לפנות? לאן, אם רשויות החוק לא עושות מספיק? אנחנו רואים לפי הנתונים – נתון מטורף, ותקשיבו טוב: 90% מכלל תיקי האלימות במשפחה בקרב נשים ערביות אשר נפתחו במשטרה נסגרו מחוסר עניין לציבור. 90%. אנחנו מדברים על כך ש-90% מהתיקים נסגרים בחברה הערבית. ועדיין שואלים את השאלה: למה ואיך הנשים, ובמיוחד נשים ערביות, נרצחות באחוזים כאלה? למה? כי יש הפקרה, כי יש מדיניות כושלת, מדיניות פושעת. אותה מדיניות שגורמת, שמעלימה עין מרצח של כ-90 אזרחים ערביים בשנה, זאת אותה מדיניות שמקבלת ומאשרת את הרצח המתמשך של הנשים. אני הגשתי דיון מהיר בנושא, ואני פונה לכלל הנשים במשכן הכנסת להצטרף. אנחנו חייבים לשים קץ למדיניות הכושלת הזאת, באמת לנסות, בצדק ובאומץ, למנוע את הרצח הבא. אנחנו לא רוצים להמשיך לעלות לדוכן הזה ולספור עוד נשים ועוד נרצחות ולדבר על רצח נשים. די. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת היבה יזבק. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – מוותר; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סלאח – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אבל אני מתנה את האפשרות שלך בהסרת המיצג. לא, לחלוטין. ללא הסרת המיצג אני לא אאפשר לך לדבר. לחלוטין. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל למה אתה מוריד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתה מוריד? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה אתה מוריד? למה אתה מוריד? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מכירים את סעיפי תקנון הכנסת? גברתי, אם את רוצה לשנות את תקנון הכנסת את מוזמנת לקיים דיון בוועדת הכנסת לשם כך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – – זאת המסכה – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> התרגיל הוא יפה, ועדיין תקנון הכנסת מחייב את כולנו. בשעה שאדוני אמר שמדובר במיצג המחאה, לא השארת לי אפילו שיקול דעת. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה לא מיצג מחאה. זאת – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שנייה. חברת הכנסת קרן ברק שאלה מה זאת הבנדנה הזאת; אמרתי שזאת בנדנת המחאה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כך כל הצעירים במחאות מסתובבים איתה. לכן אני לא מצליח להבין את ההתנהלות, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> זה גם לא נכון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – יוראי, יוראי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבועיים האחרונים היו יותר מ-60 עיכובים של מפגינים – לתא המעצר בתחנת המשטרה מול ביתו של בני גנץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מקפיד להגיע, לחזק את המפגינים מול מעונו הרשמי של ראש הממשלה החליפי בני גנץ, כי אני חושב שהם צודקים. הם צודקים פעמיים, כי צריך להפגין מול ביתו של בני גנץ כי רק בגלל הקריסה שלו בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה; צודקים פעמיים, כי זכות ההפגנה היא זכות קדושה בדמוקרטיה, והיא מפלטם האחרון של אזרחים מודאגים שרואים את מדינתם נשרפת בידי שלטון מנותק, מובל בידי נאשם בפלילים וסוכני השנאה שמקיפים אותו. נכון להפגין בראש העין, צריך להפגין בראש העין, צודק להפגין בראש העין. אתמול הייתי שוב עם המפגינים מול ביתו של גנץ. אלו המסכות שהיו על פנינו. וכמו בכל ערב גם אתמול עיכבה המשטרה עשרה מפגינים, וכפי שכנראה שמעתם בכלי התקשורת, גם החסינות שלי כחבר הכנסת לא כובדה במלואה, ולכן המופע הזה פה עם המסכה שלי לא מוסיף הוד והדר לזכות שלי כחבר אופוזיציה וכחבר כנסת. אני אומר לשוטרי משטרת ישראל בקול ברור וחזק: יש לי אמון מלא בכם, אתם עושים עבודת קודש בסביבה מורכבת ורוויית אתגרים. לבנימין נתניהו ולאמיר אוחנה אני אומר: הפסיקו עם מדיניות ההפחדה וההרתעה, די עם דיכוי ההפגנות. למה אתם שולחים לעצור יום אחרי יום, השר טרופר, את שולה קליין, בת 72, סגן אלוף במילואים, שפשוט עומדת בקרן רחוב עם דגל ישראל? שולה עומדת שם בשקט, בעוצמתיות, מתוך ציונות ואהבת הארץ. זאת גם המסכה של שולה. למי שולה מפריעה? למה מעכבים אותה? נתניהו וגנץ, אנחנו לא נפסיק, המחאה רק תתגבר, כי נכשלתם, כי אתם נכשלים, וכי נפלתם על הדור הלא-נכון. נפלתם על הדור שלא ייתן שישכחו אותו ושיתעלמו ממנו; דור שלא מוכן לקבל שקרים כאמת, שלא מוכן לחיות עם ניהול כושל, שלא מקבל כניעה ללחצים פוליטיים, שלא סולח על שחיתות. נפלתם על הדור הלא-נכון, שלא יושב בבית בשקט כששורפים את העתיד שלו, שלא קופא כשממשכנים את כל החסכונות שלו, שלא שותק כשמנסים לסתום לו את הפה ולא נרתע ממעצרים ולא נרתע מאלימות ולא נרתע מהסתה. נפלתם על הדור הלא-נכון, כי אנחנו העתיד ואנחנו התקווה, ואנחנו נילחם שיהיה פה טוב יותר, למרות כל הקשיים; כי אנחנו נביא להנהגה שיודעת לקבל החלטות, מנהיגות פתוחה, מעודכנת בכמה שקורה בעולם, שלא מונעת משיקולים פוליטיים. אנחנו נבריא, נתקן. אנחנו הדור שישנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אני מתכבד לעבור – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רק אל תפריעו בכביש 1. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת חיים כץ, תרצה לסכם, אדוני? << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הצבעה מהעמדה או שאפשר גם למטה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מצביעים מפה. למה לא? אפשר להצביע מפה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, לא, אני לא אאפשר להצביע מכאן, כל אחד יצטרך להצביע ממקומו, אני ציינתי את זה גם קודם. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כי יו"ר הכנסת קבע שבחוקים אנחנו מצביעים ממקומנו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> היום הוא נתן להצביע. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> גם אני נתתי היום, והודעתי שזה לפנים משורת הדין באופן חד-פעמי. הודעתי בחוק הקודם, ולכן יש מספיק זמן. חבר הכנסת חיים כץ יסכם. כל אחד יצביע ממקומו, תודה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל אחרי זה אני צריכה לברך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני אאפשר לך, בוודאי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> רציתי לעלות ולהודות שאני לחצתי שזה יעבור לכספים וטעיתי – הוא העביר את זה בצורה הכי יפה בעולם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נרשם לפרוטוקול, לדברי הימים של הכנסת. בבקשה. << דובר >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> עד שהם יגיעו, אדוני היושב-ראש, אני כנראה עשיתי עוול – מיקי, חכה דקה – וציינתי פה רק שלושה ח"כים שהיו שותפים לחוק. כשאני מסתכל על החוק אז היו שם עוד חברים, אז איתם הסליחה שלא ציינתי אותם. אני אחזור עוד פעם מי היו החברים בחוקים שהוצמדו לחוק הממשלתי שאני לא הקראתי את שמם ועשיתי להם עוול: מי שהיה שותף זה חברת הכנסת קרן ברק, אדוני חבר הכנסת משה ארבל, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת עודד פורר, חבר הכנסת מתן כהנא, חבר הכנסת אחמד טיבי – אבל למה אתה הולך עם צהוב? תלך עם אדום, צהוב זה מכבי. שלנו. תל אביב. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> צהוב עולה, צהוב עולה. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> סח'נין, סח'נין. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סח'נין בלב. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אה, סח'נין בלב. וסונדוס סאלח – אלה חברי הכנסת שהגישו את הצעת החוק הזאת כהצעת חוק פרטית, שהוצמדה להצעת החוק הממשלתית. חברי הכנסת כבר הגיעו למקומותיהם? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא, לא הגיעו עוד. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> בסדר, את רוצה שאני אתחיל מהתחלה להסביר את מהות החוק ואת נוסחאות החישוב? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אם את לא רוצה שאני אעשה את זה אז תשבי, ואני אלך למקומי, ואני מקווה ואני מבין שכל חברי הכנסת שנמצאים פה וגם הרוב המוחלט של אלה שלא נמצאים פה חושבים שהגיע הזמן לעשות סוף לעוול למעסיקים ולתעשיינים ולעובדים. והמדינה, אני מקווה שתכניס את היד לכיס ותשפה יותר את העסקים וגם את העצמאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חיים כץ. ובכן, הסתייגויות לסעיף 1, של חברת הכנסת הילה שי וזאן – היא אינה נוכחת והסירה אותן, 1–4, ולכן ההסתייגויות הללו מוסרות. קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר – ההסתייגויות 5–8 שלהם, לסעיף מס' 1, גם הן מוסרות. חבר הכנסת אופיר סופר לא נמצא ולא נימק, ולכן גם ההסתייגות שלו, הסתייגות 9, מוסרת. לסעיפים 2–4 אין הסתייגות. אשר על כן, אני מתכבד לעבור להצבעה על הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020, בקריאה שנייה, סעיפים 1–4, כנוסח הוועדה. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–4 – 23 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הן 23 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מצרף את חבר הכנסת אוסאמה סעדי כתומך, ולכן 24 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק האמורה עברה בקריאה שנייה. כעת אני מתכבד לעבור להצבעה בקריאה שלישית. וכמובן, חבר הכנסת טיבי, מי שבעד הוא בעד ומי שנגד הוא נגד. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – אין חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הן 20 בעד, אין מנגדים ואין נמנעים. אני מצרף את חבר הכנסת אוסאמה סעדי כתומך ואת חבר הכנסת שלמה קרעי כתומך, ועל כן תוצאות ההצבעה הן 22 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א–2020 – – – << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם אני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סליחה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וחבר הכנסת מיקי לוי גם הם תומכים, ולכן 24 בעד. הצעת החוק עברה גם בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת קרן ברק, מיוזמות הצעת החוק הפרטית שהוצמדה להצעה הממשלתית, לבוא לברך. בבקשה, גברתי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> למה אמרת לנו לעלות למעלה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת קרן ברק תברך כיוזמת הצעת החוק. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> זה כבר היו"ר הבא. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> אני חייבת להגיד שאני נרגשת מאוד לעמוד פה היום, חברי חבר הכנסת חיים כץ, שבאמת נרתם לחוק הזה בכל הידע שיש לו – מי שמכיר ומי שלא מכיר. אז באמת אני חושבת שאין פה בבניין עוד מישהו שיש לו ידע בכל נושא של חוקי העבודה, בכל נושא של זכויות עובדים, מעסיקים, עסקים קטנים. הידע הזה, כמו שהוא הציג את זה, מדיר שינה מעיניו, ובכל לילה הוא התעורר עם עוד סעיף שהוא רוצה לתקן עוד קצת ולטייב את החוק. והוא הביא את זה לנקודת הסיום המוצלחת הזאת. אנחנו נמצאים כאן היום ויכולים לברך על חוק כל כך חשוב של תשלום על ימי בידוד. אני אחזור רק עוד קצת על איך זה קרה. ביולי בעצם היה בג"ץ שאמר, בצדק, שימי בידוד אינם ימי מחלה, שאי-אפשר שנתייחס אליהם ככה. יש זכויות עובדים ולכן צריך לשמור על זכויות העובדים. מייד אחרי זה הגשתי הצעת חוק פרטית, ובעצם הרעיון היה – החתמתי את חבריי פה שמתעסקים עם העסקים הקטנים, אלה היו חבר הכנסת עודד פורר, מתן כהנא ומיקי לוי, ובעצם אמרנו שזה יהיה כמו ימי מילואים. העובדים יצאו לימי בידוד, ובעצם יקבלו את זה מביטוח לאומי, את ההחזר, כמו ימי מילואים. זה המנגנון הכי פשוט שיש. חשבנו שזה פשוט – לא הצלחנו לקדם את זה בגלל כל החריקות בקואליציה. זה אומנם קיבל פטור מחובת הנחה אבל לא הצליח להגיע לוועדת שרים שלא כונסה. ואז בעצם בוועדת משנה שלי – ועדת משנה לעסקים קטנים ובינוניים, ועדת משנה של ועדת הכלכלה – יזמתי דיון עם כל הארגונים ועם האוצר ועם כל מי שצריך, על איך אנחנו בעצם מקיימים את המתווה של ימי בידוד ובלבד שהעסקים לא ייפגעו; כי שמענו אז שבעצם יש כוונה שבעלי העסקים יצטרכו גם לשלם על ימי הבידוד, לפחות 50%, העסקים הקטנים, והבנו שהעסקים הקטנים לא יעמדו בנטל הזה ולא יוכלו שהעסק שלהם יהיה סגור וגם שעובד יצא ליום בידוד. זאת אומרת, אם זה עסק קטן, הוא יהיה סגור לחלוטין, וגם יוציאו עוד כסף על התשלום על זה. אז עשינו דיון אצלנו, ואחרי זה בעצם המתווה של משרד האוצר, החוק של משרד האוצר, הגיע לכאן. אני מצאתי אוזן קשבת, אני חייבת להגיד, אצל שר האוצר ישראל כץ, שהבין את מה שהסברתי לו, שהעסקים הקטנים לא יכולים לשאת בנטל הזה. אנחנו מבינים שבעסקים אולי יותר גדולים העסק לא נסגר כשהעובד יוצא לבידוד, ואז המעסיק והמדינה יכולים להתחלק חצי-חצי. אבל העסקים הקטנים לא יוכלו לשאת בנטל הזה. ישראל כץ, שר האוצר, הבין את הבעייתיות במתווה של משרד האוצר לגבי העסקים הקטנים, נרתם לבקשה שלי, ובעצם שינה כבר מיוזמתו את המתווה של החוק, שהחריג – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> קרן ברק (הליכוד): << דובר_המשך >> דקה. – – את העסקים הקטנים. ולשמחתי הרבה חיים כץ, יושב-ראש הוועדה, הרחיב את זה לעסקים קצת יותר גדולים. ישראל כץ הביא את זה לעשרה עובדים, וחיים כץ הגדיל את זה ל-20 עובדים, ובאמת טייב וטייב וטייב את החוק. אני מודה לכל החברים. אני מודה לחיים כץ, לישראל כץ, לכל החברים שישבו בוועדה, לאתי שנמצאת פה – לכל מי שישב ימים ולילות בוועדה. הגענו לנקודה הזאת. אני גאה שחוק כזה מגיע לספר החוקים. זה חוק פרטי שאני הגשתי. תודה רבה לכם. מסתבר שאפשר לעשות פה גם בימי קורונה דברים חשובים למען העם, למען המעסיקים, למען העובדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קרן ברק. חבר הכנסת אחמד טיבי, שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני כאן כרגע כיוזם. אני גאה שחברי אוסאמה סעדי, חברתי סונדוס סאלח ואני, כנציגי תע"ל והרשימה המשותפת, יחד עם יוזמים אחרים, פעלנו – בעיקר אוסאמה – כדי שהחוק הזה יגיע לרגע הזה של קריאה שנייה ושלישית. והוא חוק חשוב לעובדים בתקופת הקורונה – ימי הבידוד. אי-אפשר בזמן מצוקה כלכלית, משבר, לשים את המשא הכבד, את הנטל הכלכלי הזה על העובדים. אז החוק, שעבר כברת דרך ארוכה וטויב על ידי חיים כץ, יושב-ראש הוועדה, שעשה עבודה מצוינת מול כל הגורמים והביא אותו לכאן – תמיד יש לך גישות שונות, ממ"ז. הגישה מכאן היא לא ליושב-ראש. משם היושב-ראש. אבל הכניסות שלך מרתקות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הייתי אומר שבזמן האחרון גם הגישה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. אין ספק. אבל זה מאחורי גבי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> גם הגישה של המשותפת השתנתה. אני לא יודע אם זה – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תוכל לפרט, בבקשה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, לא. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> תמשיכו – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ד"ר אחמד, לא צריך שיפרט ולא צריך שידבר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא על ראש הגנב אלא על ראש ווליד בוער הכובע. עכשיו נחזור לאולם, לדיון. אכן, דווקא בתקופת הקורונה עבודתם של חברי הכנסת מתגלית בחוקים האלה – בדאגה לציבור, בדאגה למוחלשים, לציבור ששלח אותנו לכנסת. החוק הזה בא כדי לעמוד לצד העובדים, וגם, אגב, התעשיינים ובעלי העסקים נהנים מהחוק הזה – יותר מ-20, פחות מ-20; 50% שיפוי, 75%. ולכן, תודה רבה לאוסאמה סעדי, באמת תודה. תודה לסונדוס סאלח, ותודה לכל היוזמים. העבודה שלכם יחד, מכל הסיעות, היא עבודה לתפארת. כל מה שקשור לדברים הנוספים – נדבר אחרי. תודה רבה. אגב, אני נשאל הרבה על הצבע הזה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> עוד פעם – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, כי חיים כץ העלה את זה ויש כאן יושב-ראש חדש. זה משטר חדש עכשיו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתם קם – – – כל אחד – – – << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> בשבוע הבא תבוא בצבע אחר. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אל תגזים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אז כל פעם שמתחלפים אנשים אתה תסביר את זה מהתחלה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא. חיים כץ אמר: אני אוהב את הצבע הצהוב; כי הוא אוהד מכבי, חיים כץ. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא כולם מושלמים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. למשל. תראי, יריב לוין, למרות שהדעות שלו סופר-ניציות, מפתיע באופן – זה אברציה כרומוזומלית שהוא אוהד את הפועל תל אביב. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה אדום. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני יכול להגיד שזה אולי החיסרון היחיד שלו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן? יש כאלה שרואים בזה יתרון. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני פשוט אוהד מכבי. בגלל זה אני אומר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם אתה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. אז למה צהוב? צהוב זה הצבע של תע"ל. אז אני אסביר לכם. אדום זה חד"ש. ירוק זה האסלאמית. כתום זה בל"ד. וצהוב עולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. << נושא >> תקנות סמכויות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך) (תיקון מס' 6), התש"ף–2020<< נושא >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ועכשיו אנחנו נוכל לעבור לסעיף הבא בסדר-היום: אישור תקנות סמכויות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעולות חינוך) (תיקון מס' 6), התש"ף–2020. יציג את התקנות סגן שר הבריאות יואב קיש. כמובן שיש דוברים שנרשמו. אחריו באמת יעלו לדוכן דוברים וידברו על התקנות, ולאחר מכן נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, מונחת בפני הכנסת הצעה לאישור התקנות – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אתה יכול להוריד את המסכה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני יודע. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות – היא לא מסכת מחאה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אה, אוקיי. לא, כי היא פשוט בצבע שחור. אז – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> זהו. אבל אני מוחה – אני שמתי את הסמל של הכנסת שלא יגידו – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – מתאים לך, אתה לא יודע. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> כן. נכון. כל יושב-ראש פה עם מדיניות, את אומרת. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לא. אבל זה כתוב בתקנון שאסור. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> רק אם תוכל להתקרב למיקרופון, שישמעו אותך, פשוט. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ישמעו. בסדר. אם לא שומעים אז אני אוריד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עכשיו שומעים טוב. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> התקנות מדברות על התמודדות עם נגיף הקורונה (תיקון מס' 6). בהתאם לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם הנגיף קיים מנגנון של פיקוח הכנסת על הממשלה, שמתקינה תקנות מכוח החוק. בהתאם למנגנון, תקנות שהממשלה מגישה מוגשות לוועדת הכנסת, שרשאית לקיים בהן דיון במהלך 24 שעות לפני כניסתן לתוקף. לא קיבלה הוועדה החלטה – היא יכולה לדון בהן בתוך 14 יום. סעיף 4(ד)(2)(ג) לחוק קובע סמכות למליאת הכנסת לדון בתקנות ולאשרן או לא לאשרן במידה שהוועדה של הכנסת לא קיבלה עדיין החלטות, והחלטות מגיעות להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי. עניינן של תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (תיקון מס' 6) המובאות הוא פתיחת מסגרות החינוך לילדים בכיתות א' עד ד' בתנאים שונים שנקבעו בהן, שנועדו לצמצם את ההדבקה בנגיף. כך, נקבע שהלימודים יתקיימו בקבוצות של 20 תלמידים בכל קבוצה, בהגבלה על מספר הקבוצות שמלמד כל מורה, וזאת למעט מורים לחינוך גופני, המוחרגים מהגבלה זו. כמו כן, מוצע לקבוע כי כל התלמידים יעטו מסכות בלימודים בכל עת למעט באכילה ובפעילות ספורטיבית, ויאכלו את ארוחותיהם בשטח פתוח או בשולחנות נפרדים. כמו כן, התיקון מאריך את תוקפן של התקנות, שתוקפן טרם התיקון היה 1 בנובמבר 2020, עד ליום 29 בנובמבר 2020. בהתאם לחוק, על יושב-ראש הכנסת להביא את התקנות שהוועדה לא קיבלה בהן החלטה בתקופות הקבועות בחוק לדיון בפני הכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מהמועד האחרון להחלטה. על כן, מוצע לאשר את תיקון מס' 6 לתקנות העיקריות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לך, סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש. נתחיל בבקשה ברשימת הדוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בתחילת דבריי אני חייב להגיד לך שהבן שלך שר יפה – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – איכותי – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ברמה גבוהה אפילו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. אני שמח לשמוע. השיר, אגב, הוא על כל פוליטיקאי באשר הוא. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני חושב שכיוצר זה היה בהחלט ראוי לציון. בהחלט. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תשתפו אותנו בשיחה האישית, כי לא הבנו מה אתם רוצים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בהזדמנות. בהזדמנות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כשיש דברים שאני צריך לריב – אני רב. יש דברים שבהם צריך להגיד – ואלכ. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל אנחנו לא מבינים על מה אתה מדבר, אז אולי תסביר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תרשה לי. לפני יומיים היה שידור על חבר הכנסת זוהר מביתו, איזה כתבת פרופיל. בין היתר ראיינו את הבן שלו, והבן שלו שר עם גיטרה שיר שהוא יצר, ערב לאוזן, איכותי. שאפו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. אתה אומר: הדור השני עולה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מסכים. הדור השני עולה על הדור הראשון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הינה, הוא קונה את זה אפילו, חברת הכנסת ברק. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> קונה את זה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא נכון? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אין הורה שלא יקנה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תהיה גאה בזה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> גאה בזה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אַפֵּס בבקשה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מוסיף לך עוד 15 דקות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, היום סוף-סוף נפל האסימון ויש הסכמה רחבה, גם של ראש הממשלה וגם של שר הבריאות – – – << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> אין יותר אסימונים, מיקי, אתה מסגיר את דורך. לא כדאי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון. חברי הקבינט קיבלו החלטה. ואלכ, אני חודש ימים צועק: תפתחו את הספארי ואת גני החיות, תצמידו את הפתיחה שלהם לגנים הלאומיים, לא כחלק נפרד. חלילה אם יקרה עוד פעם סיבוב כזה, ברגע שהגנים הלאומיים ייפתחו, ייפתחו גם הספארי וגני החיות. הרי מדובר במקום פתוח – בספארי בכלל. מדובר במקום שהמשפחות מגיעות אליו כקפסולה. הגעה לגן החיות עבור הילדים זה איזה פורקן כאשר הם נעדרים ממקום הלימודים, ולכן אני מברך. במתווה גם הוסכם שפתיחת גני החיות והספארי, גם לעתיד לבוא, תוצמד אל הגנים הלאומיים, וכך לא יהיה צריך להתווכח מחדש: כן פתיחה ולא פתיחה. אני מברך על כך. מכאן אני אלך לוועדת החוקה, נצביע בעד. בהחלט הישג גם לגני החיות וגם למשפחות עצמן, שיהיה להן מקום לבלות בימים טרופים אלה. עדיין נשאר לבצע תיקון קטן. התאגידים העירוניים, תאגידים בכלל, אינם משוחררים מארנונה. מכיוון שהממשלה אינה תומכת בגני החיות ובספארי ולו בשקל אחד, לא יכול להיות שהם יחויבו לשלם ארנונה בעשרות אלפים למוניציפלי, זאת אומרת לעירייה או למי שצריך שם לשלם. לכן אני אומר שצריך לשחרר את התאגידים העירוניים, את הספארי, מתשלום. זה צודק, זה נכון. מכיוון שלא היו להם הכנסות והם אינם נתמכים על ידי כספי מדינה, ראוי שתחול עליהם אותה החלה שהחילו על העסקים העצמאיים. פניתי היום גם ליושב-ראש ועדת הכספים, גם לשר האוצר וגם לשר הפנים: בבקשה, שחררו את גני החיות. זה לא הרבה, שישה גני חיות במספר – ואת הספארי מתשלום ארנונה. זה צודק, ונכון יהיה לעשות את זה. נושא נוסף שרציתי לדבר עליו זה התאמת מס רכישה למס שבח. לפני כארבע שנים וחצי שינינו בוועדת הכספים, לבקשת האוצר, את תשלום מס הרכישה, שהיום הוא 18 חודש, ומס שבח – 24 חודש. השחרור היה למשך חמש שנים. המטרה היא לאחד את שני תשלומי המיסים האלה כדי לא לגרור אי-הבנה ובלגנים. מה שביקשנו מרשות המיסים באמצעות ועדת הכספים: מכיוון שאנחנו נמצאים בעת חירום ולא קל למכור היום דירות – גם יש כאלה שרכשו דירה, שיפרו את המגורים שלהם ואמורים למכור את הדירה הקודמת שלהם, ולא תמיד זה מתאפשר, ולעיתים חלים עליהם קנסות – אז יש הסכמה למשוך את זה עד סוף השנה. מה שאנחנו ביקשנו זה להצמיד את מס השבח ואת מס הרכישה, שאמורים להיות מוצמדים ל-24 חודשים לפי הסיכום שסיכמתי לפני ארבע שנים וחצי – בחודש מאי 2021, ולהתחיל להחיל את זה מינואר 2021. זה נכון, זה צודק, זה יקל על האזרחים. אני מקווה שאנחנו נעשה את העניין הזה. העסקים הקטנים בנהריה שבחורף הקודם נפגעו כתוצאה מהיעדר תשתיות ניקוז, בפרט בקניון, וספגו נזקים גדולים – חלק גדול מהם לא טופלו, לא שופו ולא פוצו, ולכן גם אין דוחות של השנה שעברה, ככה שהם ניזוקו פעמיים. גם על העניין הזה הולך להתקיים דיון בוועדת הכספים, על פי בקשתי מיושב-ראש ועדת הכספים, כדי לתת לאותם אזרחים שנפגעו כתוצאה מכך שמערכות ניקוז שהמדינה הייתה אחראית להן לא עבדו. הם נפגעו. תודה רבה, אדוני. בהצלחה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לך ותודה גם על המחמאות. יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת היבא יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קרה השבוע מקרה שבעיניי הוא קשה מאוד. מפגינים מול ביתה של משפחה שכולה בקיסריה, משפחת פרקש. מכיוון שהמקרה הוא מוכר, אקריא מדבריה של האם, ענת פרקש, כפי שהופיעו בתקשורת: "הם באו לתקוף ולומר לנו, משפחה פרטית, 'בושה', שאנו משפחה שכולה, בושה שאנו מאמינים בדמוקרטיה, בושה שאנו מאפשרים לאזרחים להביע את דעתם על ראש הממשלה, בושה שהבן שלנו נתן את חייו כדי שלהם, לילדיהם ולכל תושבי מדינת ישראל יהיו חיים בטוחים. לאן הגענו?" הוסיפה האם: "הבושה היא שהמשטרה אפשרה להם לעמוד מתחת לחלון שלנו ולא עשתה כלום. עבור נתניהו מקימים גדרות, מכסים בווילונות שחורים ונוקטים אמצעי הגנה. במקרה שלנו, האזרחים הפשוטים, השוטרים עומדים ונותנים במשך שענה למסיתים לומר את דברי השנאה, הקנאה והתסכול. אנו, בני משפחת פרקש, מאמינים בדמוקרטיה". תם פרקש, השם ייקום דמו, היה שכנו של המשורר חיים חפר. לאחר מותו כתב חיים חפר שיר לזכרו, שמסתיים בשורות האלה: "תם, הרוטור שריחף מעליך כמו מלאך ממרום / עדיין מרחף עליך ועל פני חבריי עד אין קץ, עד סוף, עד תום / אנו מרימים כוס לזכרך, כוס לנעוריך, כוס לשלום". מי ייתן ונדע כולנו להתייחס לשכול כאל נקודת פתיחה לשלום, כנקודת פתיחה שמתנגדת נחרצות לכל סוג של הסתה, לכל סוג של שנאה. לפחות בשכול נקיים קונסנזוס מלא, מקצה לקצה, שבדבר הקדוש הזה איננו פוגעים, איננו מנצלים אותו לצרכים פוליטיים. וגם אם יש בו נגיעה של הבעת דעה, איננו שורפים את הבית על אזרחינו הטובים. אדוני היושב-ראש, מפאת כבודה של הכנסת ותקנון הכנסת איני מציג פה תמונה של תם פרקש ושל חבריו, אבל הייתי רוצה שאתה תביט בתמונה הזאת ונאמר אתה, וכולנו, דווקא בגלל שאנחנו באים ממחנות פוליטיים שונים, שבנושא הזה אנחנו שומרים על קדושת השכול. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. מאחר שביקשת ממני להתייחס, אני אומר שאני מצטרף לדבריך. כמובן שבנושא השכול יש קונסנזוס מוחלט על כך שכולנו חייבים לכבד את העיקרון הזה. גם אם יש מחלוקות ואי-הבנות פוליטיות בינינו לבין עצמנו, בסוף כולנו שותפי גורל במדינה הזאת. כולנו פה ביחד מסכנים את חיינו. חיילי צה"ל, כמוך, ששירתָ בצבא בהרבה מאוד תפקידים, מסכנים את חייהם למען אזרחי ישראל, ואנחנו חייבים לתת לזה את הכבוד הראוי. הדברים שנאמרו לא היו צריכים להיאמר, ואני מקווה שגם התנצלו עליהם. זו עמדתי, ואני חושב שזאת גם עמדת ראש הממשלה – שמעתי אותו מביע את עמדתו. שאלת אותי, אז עניתי על הסוגיה הזאת. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – היה פה כבר, דיבר, אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר, אתה רוצה לדבר? מוותר? רוצה לדבר? עודד פורר, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. הוא אחרון הדוברים, ולאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. כמובן שהכנסת תומכת ותתמוך בהקלות ובוודאי שכשאתה בא לתת הקלות לציבור אז תהיה תמיכה רחבה. אבל גם כשנותנים הקלות צריך לזכור את אלה שלא נתנו להם שום הקלה ועדיין לא יכולים לפתוח את העסק שלהם ולהניע את גלגלי הפרנסה שלהם. לצערי, בד בבד, גם לא נותנים להם פיצוי ראוי בתקופה הזאת. די להזכיר את כל בעלי מכוני הכושר, מכוני הפילאטיס, מקומות שהם גם חשובים לבריאות הציבור. נראה, לצערי, אדוני היושב בראש, שהליך פתיחת המשק מתבצע לפי מי לוחץ יותר ומי מצליח לייצר יותר רעש, ולא זאת הכוונה. הדבר הנכון שהייתה יכולה לעשות הממשלה, ואני אומר את זה גם לסגן שר הבריאות: תקבעו את התנאים. כמו שקובעים תנאים תברואתיים, שאם אתה עומד בתנאים התברואתיים אתה יכול לפתוח את העסק, תקבעו את התנאים של מרחקים בין בני אדם, של מסכות, של היגיינה, ולפי זה תאפשרו לעסקים לפתוח. יש לא מעט מסעדות שיכולות לארח אנשים בחוץ, ואפשר היה לפתוח את זה ולהוריד את העומס מהטייק אווי או ממקומות אחרים. יש לא מעט מקומות שבהם עדיין ניתן להקל. אני לא אחזור על חוסר ההיגיון שהיה בפתיחת עסקים כאלה כן וכאלה לא, אבל אני אומר לך שוב, אדוני: הטעות של הממשלה היא הניסיון לנהל כל עסק במקום לנהל את האירוע ולקבוע את המסגרת. מי שעומד במסגרת יפתח ומי שלא יכול לעמוד במסגרת לא יפתח. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. אנחנו רוצים, ברשותכם, לעבור להצבעה, ולכן אני מבקש מכולם לשבת במקומם. מי שלא יושב במקומו, נצרף את קולו לאחר מכן. ברשותכם, נא להצביע בעד או נגד אישור התקנות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? מי שירצה לצרף את קולו שירים את ידו ונצרף אותו להצבעה. הצבעה מס' 10 בעד התקנות – 4 נגד – אין נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 6), התשפ"א–2020, נתקבלו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> להלן תוצאות ההצבעה: ארבעה הצביעו בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. לארבעה שהצביעו בעד אני מצרף את קולו של חבר הכנסת מיקי לוי, את קולו של חבר הכנסת איתן גינזבורג – לא? לא משתתף? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מקוזז. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הוא מקוזז; את קולה של חברת הכנסת קרן ברק – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מקוזז. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מקוזז; חברת הכנסת אתי עטייה מצטרפת, וחבר הכנסת עוזי דיין. לכן, אחרי שצירפנו את ארבעת הקולות הללו – לא, ארבעה, כי גינזבורג לא – חמישה? קיש, גם אתה מצטרף? הוא מקוזז, הוא לא הצטרף. ארבעה. לכן, יש לנו שמונה שהצביעו בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. << נושא >> תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 9), התשפ"א–2020 << נושא >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: אישור תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 9), התשפ"א–2020. יהיו גם על זה דיון והצבעה. יציג את התקנות סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה ליושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, מונחת בפני הכנסת הצעה לאישור תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה. למעשה זה אותו הליך משפטי שהקראתי בתקנות הקודמות, ובהתאם למנגנון התקנות מגיעות למליאה במידה שהוועדה לא דנה בהן. סעיף 4(ד)(2)(ג) לחוק קובע סמכות למליאה לדון בתקנות, ולאשרן או לא לאשרן במידה שהוועדה של הכנסת לא קיבלה החלטה בתקנות כאמור. יושב-ראש הכנסת יביא את התקנות להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי. ביום 5 בנובמבר 2020 אישרה הממשלה תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה (תיקון מס' 9), כולל כמה עניינים של הארכת תוקפן מכ"ז בחשוון התשפ"א, 15 בנובמבר 2020, עד ליום ב' בכסלו התשפ"א, 18 בנובמבר 2020. מה שמובא בפני מליאת הכנסת כרגע הוא הצעה לאשר את ההוראות שתוקפן הוארך, אשר נקבעו בתקנות לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק ואשר עמדו בתוקף מכוח תיקון מס' 9 בין התאריכים 15 בנובמבר ל-18 בנובמבר: שמירת מרחק במרחב הציבורי; איסור התקהלויות במרחב הפרטי והציבורי; הגבלות על נסיעה; הגבלות על תפילה וכן היבטים אכיפתיים של הוראות אלה; תקנה 1 לעניין אנשים הגרים באותו מקום והתקהלות. המשמעות כרגע באישור התקנה היא בעיקר בנושא ההיבטים הפליליים של התקנות. סעיף 23(2) לחוק קובע כי במידה שהכנסת לא תאשר, תתבטל האחריות הפלילית לעשיית העבירות הנובעות מהן ויוחזר כל קנס ששולם בשלן. כמו כן, יתבטלו הליכי האכיפה שננקטו בגלל העבירות כאמור. לכן, אבקש מחברי הכנסת לאשר את התקנות שהתקינה בממשלה כמפורט בהצעת הממשלה. עד כאן. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לסגן שר הבריאות יואב קיש. עכשיו נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סולימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת ניצן הורוביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – מוותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא, אני – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> מוותר. אז אתה תדבר בהצעה לסדר-היום. מוותר. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, אדוני. אחרון הדוברים. לאחר מכן הצבעה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני סגן השר, אני רוצה לנצל את הדקות שיש לי להזכיר לכם קבוצה של ילדים שיושבים בבית כבר תקופה ארוכה, תלמידי חטיבות הביניים, ילדים וילדות, נערים ונערות, שלא ראו בית ספר כבר זמן רב, לצערי. ואני אומר לכם, האחריות על מה שקורה כאן מוטלת על כתפיכם, אחריות לא רק ברמת השמירה מפני התפרצות של נגיף הקורונה אלא גם השמירה על בריאות הציבור ובריאות הדור הבא שלנו. אני אומר לכם שהשערורייה הגדולה ביותר היא שהיו לכם שבעה חודשים להתכונן לאיך פותחים את מערכת החינוך, ואתם טוענים, ואני חושב שבצדק, שפתחתם אותה לא נכון בסיבוב הקודם. אז אתם עכשיו חוזרים על אותן הטעויות שוב ושוב. כשאתם כבר רוצים לא לטעות אז אתם פשוט לא עושים שום דבר או לא פותחים בכלל. ואני אומר לך, אדוני סגן השר: אפשר להגיע למתווה של כיתות קטנות ואפשר להגיע למתווה של קפסולות, רק צריך להפעיל את הראש. ואם צריך כסף – אני אומר לכם שזה שווה כל שקל. אנחנו כאן אישרנו 6 מיליארד שקל תוספת מענקים להחזרת עובדים לעבודה. כמה נוצל מזה, מיקי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> 2%. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 2%. קחו את כל הכסף הזה, תשקיעו אותו בתוך המערכת הזאת, תגייסו מורות חיילות, תגייסו את תנועות הנוער, תגייסו גם את פיקוד העורף וגם את מש"קיות החינוך. יש לא מעט תפקידים, גם בצה"ל היום, שפחות מופעלים. תפעילו אותם לטובת העניין הזה. תעשו קפסולות כאלה מהגיל הרך ועד התיכון, אבל תחזירו את הילדים האלה למסגרת חברתית. יש לזה משמעות הרבה מעבר לציונים האלה בסוף הדרך. יש לזה משמעות הרבה מעבר לבריאות כפי שאנחנו רגילים לראות אותה – גם לבריאותם הנפשית וליכולת שלהם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בסדר, הוא מסיים. הוא מסיים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עליזה, תירגעי. אני מסיים בדיוק בעוד עשר שניות. יש לזה משמעות גם ליכולת שלהם לנהל חיים תקינים. קחו את זה בחשבון. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עודד פורר. עכשיו אנחנו נעבור להצבעה. אני אצרף אחר כך את כל מי שלא יושב בכיסאו וירצה להצטרף. מי בעד? מי נגד אישור התקנות? נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד התקנות – 2 נגד – אין נמנעים – אין תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות) (תיקון מס' 9), התשפ"א–2020, נתקבלו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> שניים הצביעו בעד, אפס מתנגדים. השר המקשר חבר הכנסת דוד אמסלם מצרף את קולו, נכון, אדוני? אתה מצרף את קולך. יש עוד אנשים שרוצים לצרף את קולם? חבר הכנסת עוזי דיין, חברת הכנסת אתי עטייה. לכן, אנחנו עם חמישה בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה, בדבר החלטתה לצרף את חבר הכנסת יעקב ליצמן כשר נוסף לממשלה – עוד לפני כן את רוצה, גברתי? אדוני, אתה יכול להצטרף. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בינתיים סגנית מזכירת הכנסת רוצה להודיע הודעה. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 11), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת הכספים. מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עידן רול ואימאן ח'טיב יאסין בנושא: פרויקט המטרו בגוש דן ומיצוי זכויות הציבור. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לסגנית יושב-ראש הכנסת – סגנית מזכירת הכנסת. סליחה, עשיתי אותך כבר סגנית של יריב. << נושא >> הודעות הממשלה על צירוף שר ועל שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עכשיו, כמובן, אדוני, הודעת הממשלה. אני מבין שמדובר בשתי הודעות. אתה תקריא אותן, ואז אנחנו נעשה שתי הצבעות שונות. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה, החליטה הממשלה לצרף את חבר הכנסת יעקב ליצמן כשר נוסף לממשלה. בנוסף החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים, כך שהשר יעקב ליצמן ישמש שר הבינוי והשיכון, וזאת במקום ראש הממשלה, שמילא תפקיד זה בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה. בהתאם לסעיף 43ד(ו) ולסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות אלה, ולהודיע על זיקתו של השר ליצמן לראש הממשלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. עכשיו אנחנו נעבור להצבעה, ברשותכם. מה, יש דיון? סליחה, אני מתקן. חשבתי שמדובר בהצבעה ללא דיון. אז אני מתקן. יש גם דיון, נרשמו דוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה, אדוני. אתה ראשון הדוברים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, גם בסיבוב הקודם הצבעתי בעד אישור התקנות אבל עליתי לכאן לדבר על כמה נושאים שעניינם הוא כסף. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מיקי, אני פה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני, גם אליך. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בסדר. אנחנו לא הולכים לשום מקום, יש לנו זמן. אני גם מחכה לוועדת החוקה, ליושב-ראש ועדת החוקה, שמגיע לו שאפו על נושא הספארי. אני, יש לי זמן היום. תמיד יש לי זמן. 230 מיליון שקלים אושרו למגזר השלישי; 230 מיליון שקלים, לפני כחודש ושבוע או חודש וחצי. הכסף הזה אושר בוועדת הכספים, באמת לאחר מאמצים רבים של יושב-ראש ועדת הכספים וחברי ועדת הכספים. 230 מיליון שקלים הם לא שקל ולא אגורה, זה הרבה מאוד כסף עבור המגזר השלישי. חברי חבר הכנסת יושב-ראש ועדת הכלכלה, תקשיב, זה משהו מעניין. 230 מיליון שקלים – אלה דברים שקרובים לליבך – למגזר השלישי; אי-אפשר לממש את הכסף כי שר המשפטים לא חתם עדיין על התקנות. הייתכן? כבר הממשלה אישרה, כבר ועדת הכספים אישרה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מי רץ בצמתים, בחוגי בית, לעשות הכול כדי – – – יהיה שר המשפטים, אני או אתה? מה אתה – – – על זה, אני לא מבין. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא אני. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אל תגיד לי: לא אני. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא אני. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הקולקטיב שלך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ולכן אני אומר לכם, חברים: יש דברים שהם חזקים מפוליטיקה. מדובר במגזר שלישי, רבותיי. אלה אותם ארגונים שנותנים מנות אוכל ודואגים לאוכלוסייה המוחלשת ביותר. אז אני פונה אליכם. אני פונה אליך, אדוני השר מכחול לבן: באמת, זה מעל כל שיקול פוליטי. ולאנשי הקואליציה: שמישהו ייקח את העניין הזה וידבר עם שר המשפטים, כי הכסף אמור להגיע למגזר השלישי עבור אותן משפחות מוחלשות. זו התשובה שנתנו לי באוצר כאשר בדקתי את העניין. זה חבל. חבר הכנסת פורר דיבר לפניי – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רק רוצה להסביר. 230 מיליון לא – – – בגלל ביורוקרטיה של רשות המיסים. ה-100 מיליון שהבאנו – זה עדיין תקוע במשרד המשפטים, אצל חנן ארליך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה על התיקון. 100 מיליון שקל – שיחתמו על זה, יביאו תקנות, כי יש אנשים חסרי יכולת שמחכים וזקוקים לעזרה הזאת. מה זה? כואב לי הלב. אני לא מבין את זה. זה מעל פוליטיקה. אני קורא לשר המשפטים מחר בבוקר לחתום על התקנות ולהעביר את התקנות כדי שיהיה אפשר להעביר את הכסף הזה. יש לי 11 שניות, אז עוד דבר. הכשרה מקצועית: מתוך 375 מיליון שקל, מימוש – 63 מיליון. למה? משרד הרווחה מתווכח עם משרד האוצר. חבר'ה, צריך לעשות את כל נושא ההכשרה המקצועית לאותם מובטלים, לאותם אנשים שאיבדו את מקור פרנסתם, כדי להכניס אותם למעגל העבודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. אחריו, חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – מוותר; חבר הכנסת אריאל קלנר – לא נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – מוותר. ולכן אנחנו יכולים לעבור להצבעה. מה, אדוני? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אדוני רוצה לסכם – לא, הוא רוצה להצביע. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אנחנו יכולים להצביע. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, אפשר להצביע. חברים, נא לשבת במקום. מי שלא יושב במקומו, אני אצרף אותו. אנחנו מדברים על שתי הצבעות. אני אקריא הצבעה-הצבעה, כדי שזה יהיה ברור. ההצבעה הראשונה, הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת – קודם כול 31(א). הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים כך שהשר יעקב ליצמן ישמש כשר השיכון והבינוי, וזאת במקום ראש הממשלה שמילא תפקיד זה בהתאם לסעיף 43ד(ד) לחוק-יסוד: הממשלה – הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 12 בעד הודעת הממשלה – 3 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה: שלושה הצביעו בעד, אפס התנגדו, ואליהם רוצים להצטרף חבר הכנסת עוזי דיין, חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת יעקב טסלר וחברת הכנסת אתי עטייה. סך הכול שבעה הצביעו בעד, אפס התנגדו, אפס נמנעו, ולכן ההחלטה אושרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני הגעתי בשנייה האחרונה, אדוני. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בהצבעה הבאה אתה תוכל להשתתף. אני עובר להצבעה הבאה, בעניין הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 43ד(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, ועל פי הצעת ראש הממשלה, בדבר החלטתה לצרף את חבר הכנסת יעקב ליצמן כשר נוסף לממשלה. ועל זה אנחנו רוצים לעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 13 בעד הודעת הממשלה – 5 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הממשלה על צירוף שר לממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה: חמישה הצביעו בעד, אפס התנגדו, אפס נמנעו. אליהם אני רוצה לצרף את חבר הכנסת – עוזי דיין, רוצה? מצטרף. חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת יעקב טסלר, חברת הכנסת אתי חוה עטייה – הוספתי גם את חוה. ולכן תשעה הצביעו בעד, אפס התנגדו, אפס נמנעו. ההחלטה אושרה. << נושא >> הצהרת אמונים של חבר הממשלה יעקב ליצמן << נושא >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני קורא לחבר הכנסת יעקב ליצמן – אחרי ההשבעה, אם אינני טועה, אפשר יהיה להגדיר אותו שר, לא? כבר? אז כבר – לשר יעקב ליצמן, לבוא ולהצהיר אמונים. בבקשה, אדוני, לכבוד הוא לי. כן, אומרת מזכירת הכנסת, פעם שר, תמיד שר. אדוני מכיר את הנוסח בעל פה, אני מניח. בבקשה, אדוני. << דובר >> יעקב ליצמן: << דובר >> אני, יעקב ליצמן, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. וכן למר. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> מיקי, בקרוב אצלך. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לאט-לאט. גם זה יגיע. אדוני, האם יכול להיות שאתה פשוט אוהב לקרוא את הנוסח ולכן כל פעם יש שינויים – אוה, בבקשה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, בשעה טובה שוב, מכובדי השר יעקב ליצמן – הייתי כרגע בשיחה עם המזכ"ל הנבחר של IPU, של הארגון העולמי שמאגד את כלל הפרלמנטים, הנשיא הנבחר. אני יכול לומר לך שהתברכנו וזכינו שאתה חוזר למקום הטבעי והראוי סביב שולחן הממשלה. אני יכול לומר לכם שביום שהשר ליצמן הודיע על התפטרותו פרסמתי פוסט וכתבתי שאני מאוד מקווה שמדינת ישראל תזכה בקרוב לשוב ולראות אותו תורם מהעשייה האדירה שלו כחבר הממשלה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> אני לא בטוח שהייתי שותף לזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. לא היית שותף לזה בכלל, אבל מסתבר שלפעמים כשמבקשים משהו ומייחלים למשהו, זה אכן קורה, ואפילו מהר. אז אני באמת מאחל לך, השר יעקב ליצמן, המשך עשייה טובה, המשך הצלחה, ואני שמח שהדבר בא על מקומו בשלום באופן הזה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << דובר_המשך >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני יכול להזמין את חבר הכנסת מיקי זוהר לשוב ולנהל את הישיבה. אני כבר מוכרח לומר שאני מרגיש נמוך יותר, כי אני יושב על הכיסא בגובה שהוא – – – << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אי-כינוס ועדת שרים לענייני חקיקה וזלזול בעבודה הפרלמנטרית של חברי הכנסת << הלסי >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חזרנו, ועכשיו אנחנו יכולים לעבור להצעות לסדר-היום. ההצעה לסדר-היום הראשונה להיום היא בנושא אי-כינוס ועדת שרים לענייני חקיקה וזלזול בעבודה הפרלמנטרית של חברי הכנסת, מס' 2054, 2057, 2064 ו-2070. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלכס קושניר. איפה הוא? הינה הוא מגיע. בבקשה, אדוני, בוא. קראתי בשמך, אתה יכול לעלות לדוכן. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. הצבעה מס' 14 << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> סליחה, הפעלתי בטעות את ההצבעה. לא להצביע. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז בוא ישר נצביע וזהו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, לא, לא. זה טעות. שלוש דקות. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, הכותרת של ההצעה לסדר-היום – עוד מעט היא תופיע על הלוח בטח, נכון? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, כן. בבקשה, אדוני. עוד שנייה זה מסתדר. משהו לא תקין במסך. הינה, עכשיו זה הסתדר. יפה מאוד. שלוש דקות, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני אומר שהכותרת של ההצעה לסדר-היום היא: אי-כינוס ועדת השרים לחקיקה מפריע לעבודתם של חברי הכנסת. אז אני חושב שהייתי טיפה משנה אותה ומדייק אותה. אי-כינוס של ועדת השרים לחקיקה פוגע בחיים של האזרחים. יש לי פה ויקיפדיה. אני אקריא לכם מה זה ועדת שרים לחקיקה – לא לכם, כי אתם בטח יודעים, אבל הציבור אולי פחות. אז "ועדת השרים לענייני חקיקה – – – היא ועדה בממשלת ישראל בראשות של שר המשפטים, המוסמכת לדון בעניינים שונים הקשורים במשפט ואכיפת החוק. עיקר תפקידה של ועדת השרים הוא גיבוש עמדת הממשלה בנוגע להצעות החוק". עכשיו, אנחנו יודעים שיש הצעות חוק ממשלתיות והצעות חוק פרטיות. אני שמעתי הרבה פעמים שרים עולים לכאן לדוכן הזה לענות על הצעות חוק פרטיות, ובאים כל פעם באותו תירוץ: בגלל שוועדת השרים לא מתכנסת הממשלה מתנגדת. זה אומר שממשלת ישראל פשוט לא מבצעת את תפקידה. הרי לא יכול להיות שבמשך חצי שנה כמעט לא הייתה שום הצעת חוק פרטית שעברה כאן. אתם דוחים הכול. לא מעניין אתכם שום דבר. גם הצעות חוק של חברי הכנסת מהקואליציה וגם הצעות חוק של חברי הכנסת מהאופוזיציה פשוט לא מעניינות אתכם. עכשיו, עזבו, אנחנו כלי. באמת, חברי הכנסת הם לא העניין. אבל יש ציבור שלם – יש סטודנטים, יש חיילים משוחררים, יש קשישים, יש מובטלים, יש עסקים שנפגעו, יש אנשי אומנות, אנשי תרבות, אנשי ספורט, ובאמת הם נמצאים במצוקה מאוד מאוד קשה במהלך המשבר הזה. והממשלה, שקמה כממשלה שאמורה לטפל במשבר הקורונה, פשוט לא מבצעת את תפקידה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, בהצעות רגילות לסדר-היום אתה יכול לבקש להעביר את הדיון בהצעה הזאת לוועדה כלשהי. כאן אני מבין שהממשלה פשוט לא סופרת את הכנסת, אז זה לא משנה לאיזו ועדה אנחנו נעביר את זה. אולי לחבריי שידברו אחריי יהיה איזשהו רעיון. מה שאני הייתי מציע לממשלה הזאת זה לעשות שני דברים. אגב, זה מאוד דיכוטומי, מאוד בינארי: או שאתם מצליחים להסתדר אחד עם השני, אדוני השר דודי אמסלם ואדוני השר ניסנקורן, או שפשוט תפרקו את החבילה. בחוסר היכולת שלכם לעבוד ביחד אתם פוגעים בעבודת הכנסת, שהיא הריבון – אני מזכיר לכם – ובעיקר בעיקר, והכי חשוב, אתם פוגעים בציבור; כי היוזמות שאנחנו מעלים כאן הן יוזמות לא רק שלנו, אלה יוזמות שבאות מהשטח. אנחנו מעבדים אותן, מעבירים אותן להצעות חוק, ומנסים לקדם נושאים שחשובים לנו, לבוחרים שלנו ולציבור הישראלי כולו. ולכן, חברים, או שתפרקו את החבילה או שתלמדו לעבוד ביחד, אחד מהשניים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלכס קושניר. אחריו תעלה חברת הכנסת הילה שי וזאן. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. בבקשה, ידידתי, שלוש דקות לרשותך, חברתי. לשיקולך, בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> חבריי וחברותיי, מכובדיי כולם, הגיע הזמן לדבר על הסוד הגלוי ביותר בכנסת: אין חקיקה בישראל. תפקידה של הכנסת הוא להיות הגוף הדואג, העוזר, המבקר, אבל קודם כול להיות הגוף המחוקק. עלינו, חברי הכנסת, לעמול על הצעות חוק, ולבסוף לייצר חקיקה משמעותית עבור אזרחי ישראל. לי, למשל, יש מהיום שהגעתי – חמישה חודשים – 20 הצעות חוק שעדיין מחכות. לשם מטרה זו נשלחנו על ידי הציבור והוא מצפה מאיתנו, הרשות המחוקקת, לחוקק. אבל בכנסת העשרים-ושלוש כבר כמה חודשים כמעט שאין חקיקה, מאחר שוועדת השרים לחקיקה לא מתכנסת בגלל השר דודי אמסלם. שעות על גבי שעות של דיונים ועבודה מאחורי הקלעים על רפורמות משמעותיות עבור אין סוף קהלים ומאבקים הולכות לטמיון. 2,000 הצעות חוק עדיין תקועות בגלל שיקולים פוליטיים צרים של השר אמסלם, המקשר בתפקידו בין הממשלה לכנסת. דודי, אם ברצונך להראות שטובת ישראל עומדת לנגד עיניך, הסר את הווטו ואפשר לכנס את הוועדה. מלבד דיון אחד, שבו אושרו שני חוקים פרטיים של הליכוד באדיבות כחול לבן, ועוד כמה דיונים טלפוניים, הוועדה לא מתכנסת באופן תדיר כבר חודשים ולא מאשרת להעלות למליאה חקיקה פרטית. תכירו כמה אנשים שנפגעו מהיעדר החקיקה הזה. חוק החזרת המקדמות לזוגות הקורונה – אתה מכיר את זה, דודי, טוב מאוד. לדוגמה, אשר שלי מרמלה שילם מקדמה של 82,000 שקלים עבור חתונת בנו. זה חודשים בנו וכלתו מנהלים מאבק קשה אל מול בעל האולם כדי לקבל את כספם בחזרה. גם חתונתה של יפה מגדרה, שהייתה אמורה להתחתן לפני שבועיים, התבטלה עקב המשבר, והיא מצידה איבדה מקדמה של 15,000 שקלים. אם הייתה חקיקה, הכסף היה שב לאלפי זוגות, שנמצאים רק בתחילת חייהם וכבר נמצאים בבור תקציבי של אלפי שקלים על אירוע שלא התקיים מעולם. בסקר של רק 300 זוגות צעירים עולה כי חייבים להם למעלה מ-5 מיליון שקלים, ורק 15 מתוכם קיבלו את כספם בחזרה. 15 אנשים בלבד מתוך מאות זוגות צעירים – וזאת טיפה בים. דוגמה נוספת: חוק להקמת מיזם לאומי לביטחון תזונתי. לפי דוח שפורסם ב-2019 אחד מכל חמישה ילדים בישראל סובל מחוסר ביטחון תזונתי. מי יודע עוד כמה ילדים הולכים לישון בלילה רעבים מאז פרוץ משבר הקורונה. לפני שלושה חודשים הגישו חבריי לקואליציה את הצעת החוק להקמת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, שיספק תלושי מזון וסיוע ברכישתו עבור משפחות מעוטות יכולת. אני יכולה להמשיך ככה עוד הרבה והרבה ולדבר על החוק לסימון מוצרים תוצרת ישראלית בתפזורת; מענה אנושי לקשישים במשרדי ממשלה וברשויות, חובת החזרים כספיים על טיסות שלא התקיימו ועוד. החקיקה היא ליבת העבודה של הכנסת, והכנסת היא ליבת הדמוקרטיה. בלי חקיקה אין כנסת, ובלי כנסת אין דמוקרטיה. בסופו של דבר, כל אחד ואחת מאיתנו נמצאים כאן בשליחות מטעם הציבור, מקבלים ממנו שכר ומנדט ציבורי במטרה אחת: לחוקק חוקים ולהיות להם לעזר. אנחנו מצויים בימים אלו במצב חירום. נזקי הקורונה מייצרים אין ספור אתגרים בכל תחומי החיים. עבודת הממשלה היא חשובה והכרחית, אך לא נצליח לעבור את המשבר הזה ללא חקיקה. אני קוראת מבמה זאת לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר דודי אמסלם לשחרר את פקק החוקים שנוצר ולהחזיר את הכנסת חזרה לחיים. זהו צו השעה. תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת הילה שי וזאן. אחריה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – היא אינה נוכחת, כפי שאני רואה. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. להצעה זו ישיבו, רק לידיעת החברים, גם שר המשפטים אבי ניסנקורן וגם השר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת דודי אמסלם. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי פה הם באותו חדר, אולי פה יקרה משהו טוב. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תכף נדע. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רק רוצה לציין בראשית דבריי שלהצעה לסדר-היום הזאת הצטרפו גם חברי קואליציה מלבד חברת הכנסת הילה שי וזאן, אבל הם הסירו את ההצטרפות שלהם ברגע האחרון. בכל מקרה, בכל יום חמישי חברי הכנסת מקבלים את אותה הודעה: ועדת השרים לחקיקה לא תתכנס גם השבוע. וזה קורה כבר מעל לארבעה חודשים. כבר מעל 2,000 הצעות חוק תקועות, ולא הגיעו למימוש ולדיון כי חלקי הממשלה הזאת עסוקים בקמפיין בחירות. וזה אחרי שלושה סבבים של בחירות. בפועל, הכנסת לא עובדת למעלה משנתיים. שנתיים – אני מדגיש. לא היה כדבר הזה, לפחות ב-20 השנים האחרונות. בהצעות החוק האלה, שלא מגיעות לוועדת השרים, יש חוקים שנועדו להקל על הציבור בעת הטרופה הזאת – מפתרונות לזוגות שלא יכולים להינשא כי השמיים סגורים ועד לפתרונות כלכליים מהותיים: ביטחון תזונתי ועזרה מהותית לקשישים. תראו, כולם אוהבים לדבר על משבר הקורונה. כל ח"כ שעולה לכאן יכול להכביר מילים על עד כמה הציבור נואש מהנעשה בממשלה הרעה הזאת. ובואו נגיד את האמת: הליכוד וכחול לבן לא משחקים יפה יחד, ואי-אפשר כבר להסתיר את זה. הם כבר לא מנסים, לא הליכוד ולא כחול לבן. הציבור מאס באופן ההתנהלות הזה; הציבור זועק מכל מקום שאופן הטיפול במשבר הקורונה מחפיר. אבל זה לא שהוא מחפיר – הוא לא קיים. כל הכותרות שאני קורא בעיתונות מדברות על משבר בין מפלגות השלטון. ואני רוצה לומר לכם משהו: זה לא מעניין. זה לא מעניין, כי 2,000 הצעות חוק תקועות. סגר שלישי בפתח, משפחות שבוחרות בין מזון ותרופות לחימום הבית – זה מה שצריך לעניין את הממשלה, לא הריב המתמשך הזה על סמכויות ומינויים; לא אוזלת היד של עצמכם; לא הקמפיינים שבניתם על מי צודק, מי פחות צודק; מי אמר למי, כמה ולמה. זה ממש, ממש, ממש, לא מעניין. למה? כי עבודת הכנסת חייבת להתבצע באופן סדיר, והפתרונות שמציעים חברי הכנסת חייבים לקבל מקום. אולי זה יישמע קצת טרחני, אבל בכל זאת, להיות חבר כנסת במדינת ישראל, למרות השם הרע שכבר הוצא לנו, זה שליחות. לגרוף כותרת מי אמר מה למי – זאת לא שליחות; לריב כדי להראות שאתה צודק – זאת לא שליחות. הדרך שלנו לממש את השליחות שלנו היא לעבוד קשה, להתדיין, לשמוע, להתווכח, לקרוא, לכתוב הצעות חוק שרואות את האדם, שרואות את הציבור. ובדיוק את זה הממשלה מונעת מאיתנו כרגע. העבודה השוטפת שלנו תלויה בריב המתמשך הזה בזמן שהמדינה פשוט הולכת לאבדון. אנחנו אפילו לא בשלב של הצעה לסדר-היום – הממשלה פשוט חייבת לחזור לעבודה תקינה ולתת לנו לעבוד. אל תכרכו דבר בדבר – תקציב במינויים, וכיוצא בזה. שימו את זה בצד. עד שתתפרק הממשלה תאפשרו לכנסת למלא את יעודה, לחוקק. זאת העבודה שלנו; זה חלק מהשליחות שלכם ושלנו. זו הסיבה שבגללה אנחנו מגיעים לירושלים, למשכן הזה, כל יום. הממשלה הזאת חייבת להתעשת, או שתתפזרו ותפנו מקום. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לך, אדוני. יעלה להשיב שר המשפטים אבי ניסנקורן. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אה, גברתי רוצה. כן. אז בואי, גברתי, לפני שיעלה שר המשפטים, תעלי ותדברי במשך שלוש דקות תמימות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כשאנחנו רצים לבחירות וכשאנחנו הולכים לציבור ומבקשים את האמון שלו חלק מדרכי השכנוע שלנו להצביע, בציבור שלנו, זה שאנחנו רוצים להוביל גם, בין היתר, שינויים בחקיקה, להביא חוקים חדשים, שדרכם אפשר באמת לעשות את השינוי שכולנו או לפחות חלק מאיתנו רוצים לראות בחיי היום-יום של הציבור. והציבור בדרך כלל, כאשר הוא בוטח בנו ונותן את אמונו ומצביע עבורנו, רוצה לראות אותנו ממלאים את התפקיד הזה; רוצה לראות אותנו נלחמים על הזכויות – הזכויות הבסיסיות היום-יומיות, האינדיבידואליות והקולקטיביות; שאנחנו, דרך העבודה שאנחנו מבצעים בכנסת, גם כן נילחם כדי שנושאים שמעיקים עליו יעלו לאג'נדה של הכנסת הזאת, וגם כן שנביא הצעות חוק. מאז שעבר על הממשלה הזאת מצב של שיתוק – שיתוק שבעיקרו משתק את הכנסת ולא משתק את הממשלה לקדם את האג'נדה שהיא רואה לנכון – התהפכו היוצרות. במקום שהכנסת תוביל, במקום שהיא תהיה בית המחוקקים, היא הפכה לסוג של חותמת גומי להצעות שבאות מצד הממשלה. יש אמירה שצריכה להדאיג את כולנו. בעצם העובדה שוועדת שרים לחקיקה לא מתכנסת ולא מאפשרת לחברי הכנסת להביא לסדר-יומה של הכנסת הצעות חוק חשובות מאוד יש אמירה שהממשלה היא מעל לכנסת, ולא ההפך; הכנסת מושתקת בהחלטה ברורה מצד הממשלה. עכשיו תגידו לי: עצם העובדה שצריך לקבל שתי תשובות על הצעה לסדר-היום כזאת בסופו של דבר לא משתקת את הממשלה – היא משתקת אותנו כחברי כנסת. אם ועדת השרים הייתה מתכנסת בחודשים האחרונים, חלק מהחוקים שהיינו רוצים לקדם, למשל הצעת חוק שקשורה לקצבת זקנה, או קצבת אזרחים ותיקים – להעלות את הקצבה הזו לפחות לשכר מינימום; הצעת חוק אחרת שאולי הייתה צריכה להתקדם, או לפחות לקבל את עמדת הממשלה לגביה, היא הצעת חוק שמחייבת את הביטוח הלאומי לקבוע שיש מתורגמן לכל ועדה רפואית של אנשים שביקשו להכיר בנכות שלהם או במוגבלות שלהם; הצעה אחרת שאני הולכת להציע בשבוע הבא, לקראת היום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים, זו הצעת חוק שמבקשת שתוטל חובה של טיפול לגברים אלימים שמוציאים נגדם צווי הגנה. זה מה שהיה צריך להיות במקרה של הרצח של ופאא עבאהרה, כאשר השופט שחרר את האדם האלים, את הרוצח שרצח אותה אחר כך, בלי שום צורך בטיפול ובלי שום מגבלה אחרת, ורק חמישה ימים בבית – בבית שהוא באותה עיר, ליד הבית של הנרצחת – ובעצם אפשר לו לרצוח אותה בסוף. זה סוג החוקים שאתם מנטרלים באי-קיום ועדת שרים לחקיקה. מצידנו שתמשיכו להתקוטט ביניכם, אבל אל תפריעו לנו לשרת את הציבור ולמלא את ההבטחות שהבטחנו, או לפחות לנסות לעשות את זה. תצטרכו לעמוד על הדוכן הזה ולהסביר למה אתם מתנגדים לחוקים האלה. מספיק עם הגישה שמנטרלת את הכנסת ומרוקנת את הכנסת מהיכולת שלה לבצע את העבודה שלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. יעלה להשיב שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אני אתחיל בהתייחסות – אני רואה שחבר הכנסת מיקי לוי לא נמצא פה, אבל אני ראיתי שהוא התייחס לנושא של 100 מיליון שקל שהתבחינים לגביהם עדיין לא פורסמו. אני לא הייתי מודע לזה שזה חונה במשרד המשפטים, כי זה תפקיד משרד האוצר מלווה במשרד המשפטים. אז אני אדאג שבשבוע הבא זה כבר יופץ. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חזרתי, אני רוצה לשמוע. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תודה. מיקי, אני לא הייתי מודע שזה חונה במשרד המשפטים, כי ההוראות מדברות על משרד האוצר. באמת כרגע התבחינים הם בבחינה סופית במשרד המשפטים. אני אדאג שבשבוע הבא זה יופץ. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה יופץ לציבור ומייד אחרי זה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז אני אלווה את זה ואני אדאג שזה יופץ. טוב, לגבי ועדת שרים לחקיקה האמת שאני מסכים עם כל מה שנאמר פה. ועדת שרים לחקיקה צריכה לעבוד; צריכה לשחרר חקיקה של חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה; צריכה להתכנס פעם בשבוע. מטבע הדברים, יש חקיקות שהוועדה לא יכולה לאשר – אם מהסיבה שהממשלה כולה, כמקשה אחת, מתנגדת – לדוגמה, נושאים תקציביים שמשרד האוצר צריך לתקצב וכל עוד אין לזה מקור תקציבי; אם זה מסיבות של יעדים וקווי יסוד של ממשלה, או השקפת עולם של ממשלה, ואם זה, מטבע הדברים, מחלוקת בתוך הקואליציה שמייצרת מצב שהצעת חוק מסוימת לא יכולה להתקדם – בגלל התנגדות של גוש הליכוד או התנגדות של גוש כחול לבן. אבל, בסופו של דבר, רוב רובן של הצעות החוק, או לפחות חלק גדול מהצעות החוק, הן הצעות חוק שוועדת שרים לחקיקה בהחלט יכולה – בהסכמה של גוש הליכוד ושל גוש כחול לבן, שלי כמייצג בוועדה את גוש כחול לבן, של דודי אמסלם כמייצג בוועדה של גוף הליכוד. אין סיבה שלא לקדם הצעות חוק. אם אני אקח לדוגמה – יש הצעת חוק להכרה באחים שכולים. אין סיבה שההצעה הזאת לא תקודם. אני יודע שמשרד הביטחון לא מתנגד לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> של מיכל שיר, כן, של חברת כנסת מהליכוד. אני יודע שמשרד הביטחון לא מתנגד לה. דוגמה אחרת: הצעת חוק של חברי, של מיקי זוהר, להכרה בארגונים שונים שליוו את הקמת המדינה, הוא ביקש הכרה בארגונים השונים האלה – אם זה מצד ימין של המפה הפוליטית או מצד שמאל של המפה הפוליטית. אין סיבה שההצעה הזאת, למשל, לא תקודם. אני בכוונה מזכיר את ההצעות האלה, כי אלה הצעות שאין עליהן מחלוקת והן לא תקציביות. אלה הצעות נקודתיות אבל חשובות, כמובן, כמו הרבה הצעות חוק, ואם זה הצעות חוק אחרות, מהקואליציה או מהאופוזיציה, פניתי כמה פעמים לדודי אמסלם כמייצג גוש הליכוד, לא באופן אישי, וגם ציינתי במשך כמה שבועות – עד שהבנתי שזה חסר תוחלת – רשימה של הצעות חוק שאין עליהן מחלוקת שאני מציע שיאושרו. לצערי, אפילו לא נעניתי, וכמובן שהן לא אושרו. אני מכבד פה את – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם מדברים? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מדברים, אבל לא מסכימים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אומרים שלום. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל זה לא בא לשיח על – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלום-שלום במסדרון. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה לא בא לשיח על ההצעות. ברור שיש מחלוקות. יש מחלוקות, וצריכים להגיד את הדברים – רוב המחלוקות נעוצות בהיבט המשפטי, בהיבט של מערכת בתי המשפט ומערך שלטון החוק. שם יש מחלוקות, שם יש מחלוקות מהותיות ביני לבין דודי, או ביני כשר המשפטים לבין גורמים אחרים בגוש הליכוד. אני חייב להגיד: אני חשבתי, כשהממשלה קמה, שה-20% שהם במחלוקת מהותית יהיו בצד ויתעסקו ב-80% שהם לא במחלוקת, וכמובן גם בענייני קורונה. אני גם הייתי בטוח, מהיכרות רבת שנים עם דודי אמסלם, גם אני וגם הוא, מתוך ההיכרות של העשייה שלו והשקפת העולם שלו – שנושאים חברתיים יקבלו תאוצה גדולה בכנסת הנוכחית, על ידיי ועל ידי דודי. חבל שמראית פני הכול זה בסוף ההתייחסות לשלטון החוק והמחלקות על שלטון החוק, וזה בעצם מערפל את יתר הדברים. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבי, וכשהבנת שלא, מה אתה עושה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אמרתי את דעתי הרבה פעמים. אני חושב שזה זה כשל מוחלט של ממשלת ישראל בנושא הזה, זה עוול גדול לכנסת ישראל – גם לחברי כנסת מהליכוד, גם לחברי כנסת מכחול לבן וגם לחברי כנסת מהאופוזיציה וגם לחברי כנסת מכל מפלגות הבית. דרך אגב, בהצעות שאני הצעתי לדודי אמסלם היה רוב מוחלט להצעות מגוש הליכוד, שהצעתי שאנחנו נאשר. זה לא קורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אישרתם – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, בסדר. בואי נגיד, כשבאה הצעה – אני מאשר. אם אין סיבה הגיונית לא לאשר – אני מאשר. עוד פעם, אי-אפשר לקחת את ה-20%, ובגלל ה-20% "להעניש" במירכאות את ה-80% שהם מוסכמים. זה לדעתי לא הגיוני, לא עושה שכל ולא מקדם את מדינת ישראל ואת האזרחים. אני אתן עוד דוגמה שהיא דווקא לא הצעת חוק פרטית אלא הצעת חוק ממשלתית. יש הצעת חוק ממשלתית של יועז הנדל לסיבים אופטיים ברחבי המדינה. זו הצעת חוק חשובה, חברתית, מקדמת שוויון, מקדמת את המדינה ברמה הטכנולוגית – ולא מקודמת. למה? גם בלי סיבה. זה מצב לא תקין, אני חושב שזה מצב לא בריא. אני גם שמעתי אמירות שבגלל שמקדמים ועדת איתור לפרקליט המדינה אין ועדת שרים לחקיקה. עם כל הכבוד, אין קשר. עם כל הכבוד, אני לא מעכב דברים בגלל שהליכוד מפר דברים אחרים. יש פה נושא שהוא קשור לכנסת ישראל, ואני חושב – דרך אגב, אני גם אמרתי ואני אומר את זה עוד פעם וגם כתבתי את זה: דברים שדודי אמסלם, כמייצג גוש הליכוד, מטיל עליהם וטו בוועדת שרים לחקיקה לא עולים. אני מכבד את זה, ככה זה גם צריך להיות. ודברים שכחול לבן מטילים עליהם וטו לא עולים. אבל זה ה-20%; ה-80% הם לא במחלוקת, רק שכשאתה מעלה נושא ועמדת ממשלה לכנסת ישראל, אתה חייב לעבור גם את המשרדים הרלוונטיים, המשרד הרלוונטי, והרבה פעמים זה משרד האוצר, לראות באמת שאין פה בעיות שנוגעות למדיניות הממשלתית – או שהממשלה בעצמה רוצה לקדם את זה, שזה גם לגיטימי. אז זה המצב. אני בכוונה בחרתי לדבר ככה, לא בצורה שמחפשת את ההתלהמות או מחפשת את הוויכוח או מחפשת את הטלת האשם. אני מדבר על זה באמת מתוך ראייה של אחריות, שלא מתקיימת, של דבר שצריך לקרות שלא קורה, והצעות חוק שכן צריך להתחיל לשחרר אותן במשורה, כל עוד הן מוסכמות. אז זה המצב. ואני חייב להגיד: מכיוון שהחלטת הממשלה אמרה שאי-אפשר להעלות דברים על סדר-היום ללא הסכמת גוש הליכוד או גוש כחול לבן, אנחנו כולנו מחויבים להחלטת הממשלה בנושא הזה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל מה השורה התחתונה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> השורה התחתונה: יש רק דרך אחת לקדם חקיקה, וזה דרך ועדת שרים לחקיקה, כי אתה צריך לקבל עמדה מסודרת של הממשלה ואחר כך גם ביצוע. אני בעד לשחרר הצעות חוק מוסכמות, שאני מניח שבערך 80% מוסכמות, כפוף – אמרתי – למדיניות ממשלתית וליכולת ביצוע. לצערי, בגלל ש-20% אחוזים לא מוסכמים מענישים את כנסת ישראל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים, יושב-ראש ועדת השרים לענייני חקיקה. יעלה וישיב השר המקשר בין הכנסת לממשלה חבר הכנסת דודי אמסלם. בבקשה, אדוני. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לענות לאופוזיציה. ועדת השרים לענייני חקיקה קובעת את עמדת הממשלה, קובעת את עמדת הממשלה לגבי כל חוק וחוק. אתם – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי רק שנייה. תן לי רק לדבר. אתם, באופוזיציה כל שבוע מעלים את החוקים שלכם ואנחנו מצביעים, ככה שאני לא מבין על מה אתם מלינים בסופו של דבר. אתם עושים את עבודתכם – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, דקה. אני אמרתי: ועדת השרים קובעת את עמדת הממשלה. אתם באופוזיציה לא צריכים את ועדת השרים באופן עקרוני. אתם מעלים את ההצעות שלכם בין אם ועדת השרים הסכימה ובין אם לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, אני רוצה להתקדם. ולכן לא הצלחתי להבין את הטענה בהיבט שלכם. אתם אופוזיציה, צריך להבין את זה. עכשיו אני רוצה לומר משהו לשר ניסנקורן. למשל, אני אתן דוגמה. היום עלתה – אחרי זה אני איכנס לעניינים. היום עלתה הצעת חוק – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם אנחנו אופוזיציה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את מפריעה לי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני לא מפריע לאף אחד לדבר אף פעם. את רוצה – אחרי זה תבקשי עוד פעם רשות דיבור. תעלי לכאן, אני אאזין בכיף. היום עלתה הצעת חוק של איימן עודה וגם חבר הכנסת סער לגבי הנושא של המגזר הערבי, בנושא של נשיאת נשק – לא במגזר, בכלל המדינה, אבל שם הבעיה הקשה – ואתם ראיתם מה הייתה העמדה של שר המשפטים באופן קטגורי. אין לזה היגיון. אין הסבר הגיוני למה. "אנחנו מתנגדים", זה התגובה הפבלובית בעיקרון של משרד המשפטים. תבדקו אותי, דרך אגב. תמיד זה היה. בכל הצעות החוק שאנחנו מגישים בנושא משרד משפטים התגובה הראשונית היא: אנחנו מתנגדים. וזה לא בסדר, ואני גם אמרתי בזמנו, בתחילת הדרך, לשר המשפטים: תראה, צריך להבין, כל חוק בכנסת חונה באיזה משרד, אין איזה חוק שחונה בחלל. ואנחנו לא מבקשים, ואין איזשהו וטו של איזה שר על המשרד שלו. אין דבר כזה, אף פעם לא היה, אחרת לא היינו מקדמים שום חקיקה. אז לכן זו לא יכולה להיות תפיסת העולם או הראייה או ההתנהלות של שר במשרדו. התפקיד שלו זה לקדם חקיקה שהוא חושב שהיא נכונה גם בניגוד לעמדת האנשים שלו. אם האנשים שלו תומכים בזה – אז בוודאי לא קרה כלום, הכול בסדר. אלא בוודאי, אם בעצם ההיגיון מכתיב את זה ואין שום סיבה הגיונית אחרת שלא, אז מתקדמים עם זה. לרוב, כל פקיד שתנסה לקחת ממנו כוח, כלשהו, הוא לא ייתן לך, לא משנה כרגע – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אענה על זה. אני אענה – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מדבר על פקידים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אענה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לא עשו כבר שנתיים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אלכס, אני אענה. אלכס – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי שמעכב זה השרים, באמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אלכס, סמוך עליי. אתה לא תצא מכאן בלי תשובה. רק תמתין. דרך אגב, לך עניתי כבר. אמרתי: אתה מגיש הצעת חוק, אתה עולה לכאן, אתה מדבר עליה – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אגלה לך סוד – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ואנחנו מצביעים עליה, דרך אגב. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – יש לי הצעות חוק שחתומים עליהן גם חברי קואליציה, ואני חתמתי לך על הצעות חוק של חברי קואליציה – – – לא מתקבלת, אדוני – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אלכס קושניר, ברמה הפורמלית אתה מעלה את החוקים לכאן, אנחנו מצביעים. הקואליציה לא מעלה את החוקים – אתה מעלה. יש הליך, הכול רגיל; אתה מדבר, אנחנו מצביעים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל הממשלה מתפקדת בסדר, נכון? אין בעיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מסביר לך כרגע בהיבט של ועדת השרים מבחינתך. אתה בא, אתה מגיש את הצעת החוק. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מכיר את התהליך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני לא מבין על מה אתה מלין, ולך עניתי. עכשיו, אני רוצה לענות לשר ניסנקורן לגבי איך הגענו לעניין. תראה, אני רוצה להגיד לכם, רבותיי: בגדול, כשאתה מסתכל על כל המכלול של הממשלה, זה כמו רכב שיש לו גם גלגלים, גם מנוע, גם הגה – הכול. המכלול הזה צריך לעבוד. הגלגל לא אומר למנוע: עזוב, אני לא נמצא, אבל מה זה קשור אליך, תמשיך לעבוד. יש פה איזה מכלול של ממשלה שצריך להיות מתואם בכל הדברים. ואני אתן דוגמה. ולכן אני אומר: אני מרגיש בעניין הזה שכחול לבן שורפים את המועדון, ומה שאנחנו עושים, בעצם אני מפעיל, מנסה להפעיל את המטפים כדי דווקא לצנן את הסיפור. ואני אתן את הדוגמאות על מה אנחנו מדברים. דרך אגב, אני רוצה להזכיר, ועדת שרים לענייני חקיקה מקדמת כל נושא שקשור לקורונה. צריך להבין. דרך אגב, איך אמרת, חבר הכנסת קושניר? הממשלה הזאת קמה כדי לטפל במשבר הקורונה. אז בואו נגיד, בבייסיק אנחנו שם. עכשיו בוא נתחיל לבדוק למה הגענו לאן שהגענו. בסוף אנחנו בני אדם, ויש כללים ויש כבוד הדדי ויש ג'נטלמניות ויש מסגרת כוללת. הוקמה הממשלה, אז קודם כול, כפי שאמרתי, כחול לבן הצביעו בעד חוק ההמרה, עם האופוזיציה, בניגוד לעמדת ועדת השרים. אני אקריא את זה במהירות. כחול לבן, דרך אגב, הקימו ועדת איתור לבחירת פרקליט מדינה בניגוד להסכמים הקואליציוניים. אני רואה בזה דבר חמור מאוד, מאוד מאוד, בגלל שיש הסכם. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הליכוד לא הביאו תקציב מדינה באוגוסט, לפני האיתור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, עוד מעט – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> למה אתה מתחיל עם הדבר הזה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל, איתן, גם על זה אני אענה, סמוך עליי. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> למה אתה מדבר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני אגיע גם לזה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לא הבאתם את תקנון הממשלה ביום הראשון של הממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איתן, אם אתה רוצה לדבר – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> למה אתה מתחיל עם הדבר הזה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם אתה רוצה לדבר – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אולי תתייחס לכנסת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איתן, איתן – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> למה הצעת חוק שלו לא עולה? למה הצעת חוק של בוסו לא עולה? למה הצעת חוק של קרן לא עולה? על זה תדבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איתן, אתה רוצה לתת לי לדבר? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> על הכבוד של הכנסת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איתן, אתה רוצה – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אני רוצה תשובות ולא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה, אתה רוצה שאני אקבל ממך אישור על מה לדבר? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לא, אני לא רוצה ממך שום דבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז תן לי לדבר. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אני רוצה שתכבד. כמו שאנחנו עובדים איתכם ולא מעלים פטורים בוועדת הכנסת – – – פה החוקים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני יכול לדבר? אני שואל. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> שתכבדו גם אותנו קצת, מה קרה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד מעט, בסוף תבין מי מכבד את מי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא צריך אופוזיציה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי, שר המשפטים, ככלל כמעט, לא מאפשר – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אנחנו גם לא צריכים ציונים ממך. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא צריך אופוזיציה. אתם מסתדרים לבד. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לא צריך ציונים גם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נכון. לכן עניתי. עכשיו אני פה. אני אומר: שר המשפטים באופן קטגורי כמעט לא מאפשר חקיקה שקשורה למשרד המשפטים. דרך אגב, זה לא הוא בכלל, זה השורה שאחריו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> כשאתה היית שר תקשורת אישרת כל הצעת חוק שהביאו בנושא תקשורת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כל נושא. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הצעת חוק שלא התאימה לך כשר תקשורת לא עלתה. מה השאלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, אבל אתה לא מקשיב. איתן, אתה צועק. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> באמת? אתה כאילו מיתמם פה מעל דוכן הכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איתן, אתה רוצה להפריע לי, אז הינה, בבקשה, דבר. דבר, קח שתי דקות להפריע, נמשיך. אני רוצה לומר – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אני פועל לפי הקצב שלך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר: בגדול כשיש היגיון בשיגעון אנחנו מבינים, אנחנו לא טיפשים. חוקקנו כמה חוקים פה בכנסת. עברנו כמה דברים פה, כמה שנים פה. בוודאי אני כיושב-ראש הקואליציה – חוקקנו איזה כמה מאות חוקים פה בכנסת, אם לא אלפים. אנחנו יודעים איך הדינמיקה קורית. דרך אגב, גם בתקופתה של שקד אנחנו העברנו חוקים בניגוד לעמדת היועץ המשפטי ופרקליט המדינה. פה. ולא שניים ולא שלושה, בגלל שהיה בהם היגיון. אבל היום אנחנו נמצאים במציאות אחרת. משרד המשפטים הוא בכלל לא חלק מהכנסת כמעט, חברי הכנסת כמעט לא יכולים להגיש פה שום הצעה שנוגעת למשרד, ואם הם מגישים, חבל על הדיו והעט והזמן, כי שר המשפטים לא יעלה את זה בכלל. לא משנה איזה חקיקה – טובה, לא טובה, אם יש לה נימוק או אין לה נימוק. בעיקרון זו התגובה הפבלובית הראשונית. הינה, קיבלתם היום דוגמה מוחשית, לגבי הנשק. אני לא האמנתי בכלל שזאת מציאות שיכולה להיות כאן, אבל הינה, עובדה. רק היום, דרך אגב, קיבלתי מהשר אבי ניסנקורן – אני כתבתי לו מכתב לגבי הנושא של הוועדות של הדירקטורים, שאין לנו קוורום – רק היום קיבלתי את המכתב. דרך אגב, מעניין אותי, אני הגשתי לו שלושה אנשים – כדוגמה, רק שתבינו איך זה נראה במיקרוקוסמוס, בקטן – הגשתי לו שלושה אנשים. בהתחלה שניים: דרוזי בשם סמיר קאידבה, מח"ט בחטיבת מילואים, מפקד העיר קריית שמונה בחירום, מכיר את כל המגזר הדרוזי והמגזר של בני המיעוטים, באמת, גם אנשי הציבור, גם אנשי העסקים. דרך אגב, אביו קיבל את עיטור המופת במדינת ישראל עוד לפני קום המדינה. בן אדם שורשי מאוד. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך זה קשור לוועדת השרים לחקיקה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר. אני אסביר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איך זה קשור למינוי בדירקטוריון, מה שאבא שלו עשה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל, חבר'ה, אם אתם רוצים להפריע לי – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה השר המקשר בין הממשלה לכנסת, אז בוא תקשר אותנו למה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלכס, אם תמתין – רק שנייה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תספר לי על המינויים, זה לא מעניין אותי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא מעניין אותך, אתה יכול לשתות קפה. יש שמה אספרסו. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא יכול, זו הצעה לסדר-היום שלי, אתה עונה לנו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> על חשבוני אתה יכול לשתות שם את האספרסו. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה לארג' אתה, חבל על הזמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תודה. עכשיו, אני מפנה עוד שם של עוד בן אדם – מרדכי שמעון, עורך דין מאוד מפורסם בירושלים, שבא משכונת ליפתא. שניהם, שר המשפטים – לא בא לו עליהם. לא פגש אותם, לא ראה אותם, שום דבר. דרך אגב, שנינו צריכים להגיש לוועדה במשרד המשפטים, והוועדה בוחנת. אני אמרתי לו: תגיש שלושה שמות, אני אגיש שלושה שמות. אתה הרי לא משגיח הכשרות שלי, כמו שאני לא שלך. אז בסוף הוא השאיר בן אדם אחד שקוראים לו אקסלרוד, שאני הגשתי אותו, והוסיף עוד ארבעה לאותו נושא, ואמר לי: אני ממליץ על עוד ארבעה. דרך אגב, וכל זה קרה רק היום, אנחנו בערך כחודש וחצי מושבתים בעניין הזה. היום החברות לא יכולות למנות לא עורכי דין, לא יועצים משפטיים, לא שום דבר. בוועדת שרים לענייני הפרטה – אתה יודע מה קרה שם, אבי. אתה וגם השרה פרקש התנהגתם מתחת לכל ביקורת, התנהלתם מתחת לכל ביקורת, בסוף אילצתם אותנו לעשות מה שאתם רוצים. בגלל שזה פריטטי זה מה שעשינו. אני לא רוצה לספר לך את מה שרם שפע עושה בוועדת החינוך. אתה זוכר את הסיפור שישבנו עם השר גלנט, ניסינו לגשר? הוא החליט שלא בא לו על תשלומי הורים. למה? ככה. 4 מיליארד שקל – אין דבר. כנ"ל קפסולות – לא בא לו. ועדה שלו. זה לא חשוב. וכנ"ל מיקי חיימוביץ' בוועדת הפנים. זה כאילו ועדות של המפלגה, כאילו אנחנו, הליכוד, לא הרוב שתמכנו בכם. דרך אגב, היא הגדילה לעשות – עוד אומרת: אנחנו נשמור על מוקדי הכוח, אבל אנחנו צריכים להחליף את נתניהו. אני לא יודע איך אתם לא פיטרתם אותה למוחרת. אני פעם הצעתי לכם להחליף את גנץ? אני לא מדבר על ההצבעות שלהם. דרך אגב, בחוק הקורונה הם הצביעו נגד הממשלה. ראשי ועדות. ראשי ועדות. למה? ככה – אל תעשה לי ככה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אני אעשה לך ככה, כי כשיהדות התורה הצביעה נגד – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> טוב. אתה יודע מה? תעשה לי ככה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> כשיהדות התורה הצביעה נגד חוק ממשלתי לא שמעתי אותך – – – שאמרת את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אסביר לך. אני אסביר לך. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> תסביר, תסביר. כשמצביעים נגד חוקים אחרים לא שמעתי את – – – שלך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איתן, איתן, סמוך – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> ואנחנו הצבענו על חוק ההמרה אחרי שאתם הצבעתם נגד ועדת חקירה לשופטים. תגיד את האמת. תגיד את האמת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איתן, איתן – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה אנחנו צריכים לשלם מחיר עבור ההתקוטטות הזאת? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> ובסוף אתה פוגע בכנסת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את לא חייבת. עוד מעט. איתן, אני רוצה לומר לך דבר מאוד פשוט: אני יודע מתי מצביעים וזה בסדר. כפי שאמרתי, כשאתה הצבעת נגד הממשלה בנושא מסוים, אז אנחנו מבינים את העניין. כל אחד – אנחנו מכירים את הסיפור. זה בסדר. אנחנו לא מקבלים הצבעה פופוליסטית בגלל שלא בא לנו. דרך אגב, גם לא קיבלנו את זה בממשלה הקודמת, כולל מח"כים מהליכוד, ואתה יכול לברר איזה סנקציות נקטנו נגדם בגלל דברים מהסוג הזה. אני אומר בגדול, אני לא מדבר על זה ששר בקבינט, יזהר שי, יוצא לתקשורת ואומר שהוא בעצם מעודד את המורים להיפגש עם התלמידים בניגוד להנחיות של הממשלה עצמה, שהוא חבר באותה – זה דבר שלא שמעתי, לא ראיתי התנהלות כזאת. עכשיו אני אגיד לכם משהו. איתן, אני רוצה לסכם את זה. אדוני שר המשפטים, תראה. הכול קשור לכול. זה לא – בוא נעזוב את זה, ולא נתעסק עם זה. בסופו של דבר, כפי שאמרתי, ממשלה זה מכלול. או שהוא נוסע או שהוא לא נוסע. אם הוא לא נוסע, בוא נלך לבחירות. זו העמדה שלי. אני מסכים עם קושניר. ואם אתם רוצים לנסוע – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. – – אז בוא נתאם ונסדר את כל הבעיות ואת כל המכלול של הבעיות. אני אסביר לך גם למה. אנחנו, בליכוד, אין לנו שום מעצור בשום נושא. אנחנו לא מתנגדים לשום חוק שלא קשור לנושאי דת ומדינה או משהו עקרוני באידיאולוגיה. באופן מעשי, מה שקורה – זה רק אתם עוצרים. זה הלכה למעשה. מה שקורה הלכה למעשה, זה מה שקורה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני אומר לכם, עכשיו אני מסכם איך הכול קשור: כפי שאמרתי, הרכב נוסע – הוא מורכב מכל חלקיו, ולכן כל חלק קשור למשנהו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בינתיים הוא לא נוסע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר – אני פונה גם לשר המשפטים וגם לשר הביטחון, ואני אומר להם: חבר'ה, אם אתם רוצים להסדיר, אז מסדירים את הכול. זה לא רק מה שנוח לכם ומה שאתם רוצים. דרך אגב, רוב החקיקה, כפי שציינת, באמת נוגעת לחקיקה הליכודית. דרך אגב, אל תתפארו ב-2,000 חוקים שמגישים. 2,000 זו רק בעיה לכנסת. אנחנו בזמנו רצינו להגביל, אלה מספרים מטורפים, אבל זה לא הנושא. אני אומר באופן כללי: מסדירים? מסדירים את האירוע. לא מסדירים? אז לא מסדירים והולכים. זו העמדה שלי בעניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה רק לענות בקצרה לחברת הכנסת הילה וזאן. באופן מעשי, החוק שאת הצעת – ובדקתי אותו, מדוע הוא לא עלה אז, בוועדת הכספים – אני בעדו, דרך אגב. אין שום בעיה, מי ששילם כסף צריך לקבל את כספו בחזרה. אבל היועץ המשפטי של האוצר שם אמר שזה חוק לא שוויוני בגלל שכפי שאמרת הגשת עוד חוק לגבי טיסות. את צודקת גם לגבי טיסות וגם לגבי בתי מלון וכן הלאה וכן הלאה. לכן, גם את זה מסדירים כמכלול. דרך אגב, אז משרד האוצר התנגד, לא בגלל הרמה העקרונית, לא בגלל הנושא הספציפי. הוא היה בעד, אבל היועץ המשפטי שלהם אמר שזה לא יעבור בגלל שאין את עקרון השוויוניות לגבי כל הנושאים וכל המגזרים. לכן החוק הזה כשלעצמו, בכל מקרה, צריך לקבל תפנית בגלל שכפי שהוא הוא בוודאי לא עולה. אני רוצה לסכם. כפי שאמרתי – דרך אגב, אני אגיד עוד דבר אחד קטן לגבי מה שהעלה איתן. אנחנו הפרנו סוגיה אחת שקשורה לתקציב הדו-שנתי. זה נכון, זה כתוב בהסכם. דרך אגב, מי שהעלה את זה להסכם זה הליכוד. ראש הממשלה חשב, ואני מסכים איתו בכך, שאנחנו נמצאים בעידן של אי-ודאות; אני חושב שלא צריך לקבע דווקא דברים מהסוג הזה, משום שלדעתי אין לזה שום ערך. לכן הוא החליט שאנחנו הולכים לתקציב חד-שנתי. דרך אגב, זה דבר שאנחנו העלינו. נניח, אתם העליתם את הנושא של ראש ממשלה חליפי או לא משנה מה. אם רציתם – נניח שעלה נושא הרוטציה ואתם החלטתם לוותר עליה – בסדר, אף אחד לא יתלונן. אנחנו העלינו את זה ביוזמתנו ועכשיו אנחנו חושבים שזה לא נכון, וניסינו. בזה אתם נאחזים – בזה שאנחנו מפירים את מה שאנחנו ביקשנו? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> תגיד את האמת – אתם לא רוצים רוטציה. תגיד את האמת. לא העברתם תקציב ולא רוצים רוטציה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איתן, לכן מה שאני אומר – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> תגיד את האמת. תגיד את האמת. קורונה, חד-שנתי, דו-שנתי – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איתן, תן לי רק שנייה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> תגיד את האמת. לא רוצים רוטציה. חתמנו הסכם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – בסדר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני כרגע לא נכנס לזה. אני רק אומר בגדול: אם אתם העליתם נושא מסוים בהיבט שלכם ומחר החלטתם להוריד אותו – אהלן וסהלן. לכן אני מסכם את העניין ואני אומר – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אם אתם רוצים, אדוני שר המשפטים, להמשיך ולהתקדם ולהסדיר את הנושאים האלה – אני מבקש ממך, ואני גם הצעתי: בואו נשב, נמפה את כל הנושאים – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אנחנו ממש נהנים, כאופוזיציה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ונפתור – – – תודה רבה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, אנחנו בכלל לא – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה, אדוני. אני לא יכול להביע את עמדתי כי אני יושב בכס סגן יושב-ראש הכנסת, ואני גם יו"ר הקואליציה, זה נכון. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – בעיות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, תביא את מיקי הישן. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני רק יכול לומר במשפט אחד שאני חושב שכל אזרחי ישראל ללא יוצא מן הכלל וכל חברי הכנסת של הבית הזה רוצים שתהיה הכרעה: האם יש פה ממשלה וכנסת מתפקדת כמו שכל אחד היה מצפה או שצריך ללכת אל העם שוב ולבקש ממנו להכריע. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – בתוך הכנסת, הקואליציה – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זו התחושה שלי. אני יכול גם להוסיף ולומר שהיו ימים טובים עם כחול לבן והצלחנו לתפקד ביחד בתחילת הקדנציה, ולאחר מכן הדברים קצת השתנו לרעה, לצערי הרב. לכן, אני אומר, הכול יכול להיות, אבל בסוף דבר אחד צריך לקרות: צריכים להכריע מה אנחנו רוצים. זו התחושה – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מרגיש כמו בבית משפט לפני גירושין. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זו התחושה, אגב, לא רק שלי אלא של כל חברי הכנסת של הבית הזה, ולדעתי גם של עם ישראל בבית. בבקשה, אדוני שר המשפטים, התייחסות, משום שהשר המקשר הזכיר את שמך כמה פעמים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, לא. יש גבול, אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> כן. אני רוצה להגיד – אני רוצה ממש בקצרה להגיב על כמה דברים. קודם כול, אני מסכים עם חברי: הממשלה חייבת לתפקד. תפקוד ממשלה זה תקציב, ואני כבר אתייחס לנושא הזה; תפקוד ממשלה זה ועדת שרים לחקיקה, כי זה גם תפקוד ממשלה וגם תפקוד כנסת; תפקוד ממשלה זה גם מינויים. לא יכול להיות שאין מפכ"ל, אין פרקליט, אין אחראי על הסיוע המשפטי, אין אחראי על התאגידים, אין חשב כללי – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אבי, אנחנו איתך. אבי, אנחנו איתך. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני שמח. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תחסל אותו. מה זה "אנחנו איתך"? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> השר ניסנקורן, אני חייב לומר לך שבכל פעם שאתה מקבל תמיכה יותר גדולה מהאופוזיציה, זה לא מבטיח את שלמות הקואליציה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה מה שאני אומרת. אני אומרת להם: תפסיקו לחסל אותו. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אתם רוצים להקשיב או לא רוצים להקשיב? אני מבין שאתם נהנים, אבל – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בכלל לא. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל אני חושב שבאמת יש פה – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אם אנחנו סובלים, מגיע לנו גם קצת ליהנות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בבקשה. אני חושב שבאמת עם ישראל זכאי לזה. עם ישראל זכאי לזה שהממשלה תעבוד בשבילו. ממשלה עובדת בשביל עם ישראל זה אומר חקיקה בכנסת, זה אומר תקציב, זה אומר מינויים, ודברים כאלה חייבים לקרות ולא יכולים לא לקרות. עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו על משרד המשפטים. משרד המשפטים – ותבדוק את זה – מעביר והציע העברה של הכי הרבה חקיקה חוץ ממשרד האוצר, או ביחד עם משרד האוצר. זה המשרד שמוביל בחקיקה, כולל בכנסת הנוכחית וכולל בהצעות חוק שהוא יוזם. יש הרבה חקיקות שקשורות למשרד המשפטים שאנחנו יוזמים. נכון, לא חקיקות שבהכרח אתה רוצה – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – אבל יש חקיקות שהמטרה שלהן, בסופו של דבר, להיטיב עם האזרחים, לא להרוס את מערכת המשפט. לכן, משרד המשפטים רשאי וצריך – ואני אומר לך: בתור שר המשפטים אני קובע את המדיניות. עם כל הכבוד לפבלוביות שאתה מדבר עליה, אי-אפשר להגיד עליי – אתה יודע מה? אפשר להגיד הרבה דברים עליי; אי-אפשר להגיד עלי שאני יס-מן של מישהו. אף פעם לא הייתי ואף פעם לא אהיה. זו התכונה שלי. אני אומר לך שכשאני אומר שאני מתנגד לחוק מסוים, זה כי אני חושב שהוא מזיק, ולא כי מישהו אומר לי. יש לי הרבה ויכוחים בתוך הבית עם משרד המשפטים. לפעמים אני מכריע בניגוד לעמדתם, אבל כשאני חושב שמישהו בא להזיק למערכת או בא משיקולים לא נכונים או לא ענייניים – אז נכון, אני אומר לא. וזה אותם 20% שאתה צריך להתייחס אליהם. עכשיו, אני רוצה להגיד משהו על הפרת ההסכם הקואליציוני. התקציב זה לא איזושהי נקודה. אני מזמין אותך לקרוא עוד פעם את הסעיף הקואליציוני שנוגע לתקציב ומה הוא אומר, אפרופו הסכם קואליציוני. הסעיף אמר שאם עד 25 באוגוסט לא עובר תקציב, בני מחליף את ביבי. זה ההסכם הקואליציוני. ככה כתוב, מילה במילה. זה לא איזשהו סעיף. זה שהליכוד בא ואומר "זה לא בחוק", אז אני מתעלם? זה מה שעשה הליכוד, אבל תקרא את הסעיף. תגיד לי, סעיף כל כך חסר משמעות, עד שכתוב בתוך ההסכם – אם אינני טועה בסעיף 33 – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סעיף 30. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – 30 – שהיה ולא יעבור תקציב, בני מחליף את ביבי. ראש ממשלה חליפי מחליף את ראש הממשלה. זה אותו סעיף חסר משמעות של תקציב דו-שנתי. עכשיו, מה זה תקציב? אני אומר לך, אני, כמי שחי כלכלה מעל 20 שנה, 25 שנים, אני לא העליתי על הדעת שלי שאחרי שנה שאין בה תקציב – התקציב האחרון עבר, אם אני לא טועה, ב-2018 – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מרץ 2018. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – שאחרי שנתיים שאין תקציב ממשלת ישראל לא תרוץ ותעשה תקציב. אני לא העליתי על דעתי שזה מה שיקרה, שאנחנו נהיה בסיטואציה שראש הממשלה מודיע אתמול בתקשורת שתקציב 2021 יוגש לכנסת בסוף פברואר 2021. ואתה רוצה להגיד לי שזו טובת המדינה, וזה סעיף חסר משמעות – ברור שיש לזה משמעות. עכשיו, יש מחלוקות, נכון, לרכב הזה יש המון המון בעיות. יכול להיות שלא נצליח לפתור אותן. יכול להיות, זו הסיטואציה, יכול להיות שלא נצליח לפתור אותן. אבל גם כשיש מחלוקות והרכב הזה נוסע כפי שהוא נוסע, אז בקורונה הוא נוסע, כי כולנו יודעים שחייבים לנסוע בקורונה, שאסור לא לנסוע. בביטחון – נוסעים, כי יודעים שחייבים לנסוע בביטחון. בהסכמי נורמליזציה – נוסעים, כי יודעים שחייבים לנסוע בהסכמי נורמליזציה. אז רק על כנסת ישראל יש עונש קולקטיבי? מה אשמה חברת כנסת מסוימת בליכוד או בכחול לבן, או חבר כנסת בש"ס או ביש עתיד או בישראל ביתנו, או בכל מפלגה? מה הם אשמים בזה שיש מחלוקת אם תהיה זכות או רשות ערעור על החלטות של זיכוי, מה הם אשמים? אם יש עמדה עקרונית שלי שזה לא נכון לעשות פה שינוי, אחרי שגם בדקתי ומספר הערעורים שהמדינה נוקטת הוא מזערי, בגלל זה עוצרים את כל החקיקות בכנסת? אני אומר לך לגבי הנושא של ההמרה: אני מציע לך, ויש פה את יו"ר הקואליציה, תספור את המקרים, ומי התחיל בלא להגיע ולא להתייצב להצבעות של קואליציה–אופוזיציה כי אמרו שזה לא מתאים לאלקטורט הליכודי. תספור ותבדוק מי התחיל בסיפור הזה. אז מה, אז עשינו מכל דבר רעש? לפעמים הבנו את הנקודה, את המצוקה. ואל תשכח שהסיטואציה שהליכוד החליט שהוא תומך בוועדת חקירה פרלמנטרית לשופטים – זה התחיל את כל המערך הזה של טיפולי ההמרה. אז יש פה אירוע שצריך – גם בתקופה, זו הייתה עמדתי. עכשיו, בוא, אתה לא מעניש לא את אבי ניסנקורן ולא אף אחד. אתה "מעניש", במירכאות, את עם ישראל ואת כנסת ישראל. רוצים להעניש אותם, תענישו אותם. בסופו של דבר, אנחנו באמת נתגלגל בסופו של יום, מתישהו, ליום הבחירות, והבוחר יגיד את עמדתו על הנושא הזה. עכשיו אני רוצה להגיד לך עוד משהו – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> איך אפשר? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה היתרון – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סוף-סוף הם מדברים. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אבל הוא גם ירצה להשיב לך. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סוף-סוף מדברים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק אל תזכיר את שמו, כי אז הוא יעלה ויזכיר את שמך. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני לא הזכרתי. עכשיו – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הזכרת, הזכרת. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – השר המקשר לקשר. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> דיברתי – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> דיברת אליו ישירות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, דיברתי על התקציב. אבל אני רוצה להגיד, תשמע, חס וחלילה אני לא מדבר לגופו של אדם, אני מדבר לגופו של עניין. אני לא – אני משתדל, ואם דיברתי פעם לגופו של אדם, תפסתי את עצמי והפסקתי. אני חושב שיש פה אירוע מז'ורי. לא סתם אנחנו אומרים כל הזמן שממשלה מתפקדת זה גם ועדת שרים לחקיקה מתפקדת – לא בגלל הצעות חוק של כחול לבן, בגלל הצעות חוק של כלל חברי הכנסת במשכן הזה. צריך לקדם אותן וצריך לעשות את זה. רוצים להעניש, אני חושב שזה חסר כל היגיון, חסר כל בסיס. אני חושב שזה לא בוגר, אני חושב שזה פוגע באזרחים ובכנסת ישראל. אני חושב שצריך לכבד את זה, ואני לא אשנה את עמדתי. אמרתי שאני אגן על שלטון החוק כפי שאני מבין אותו וכפי שאני מבין איך צריך להגן על זה. לחצים לא יעזרו פה, אבל אלה ה-20% שצריכים לדעת לשים אותם בצד. רוצים להפוך את זה ללב הבעיה? זה לא ייפתר, כי לא תהיה סיטואציה. דרך אגב, אתה אומר שהליכוד לא מתנגד לשום הצעות חוק; מעניין מה היה קורה בוועדת השרים לענייני חקיקה אם היינו מעלים את הנושא של ראש ממשלה עם כתבי אישום. האם הליכוד היה אומר: אני לא מתנגד, שכל אחד יצביע איך שהוא רוצה? תודה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. מתעקש לעלות ולהשיב השר המקשר, לשלוש דקות. בכל זאת יש פה עימות – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה אירוע היסטורי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> – – שיש לאפשר לו את הבמה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם לא אומרים – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אגב, לכו תדעו, אולי העימות הזה יוביל לאיזשהו שיח שבסופו של יום יפתור את הבעיה ותהיה לנו קואליציה יציבה. יכול להיות. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה נראה כמו פרידה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – היושב-ראש, נו, תעשה לי טובה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, לא אני מתעקש ומבטיח שדיבר שר המשפטים פעמיים, דיבר השר המקשר פעמיים, ובזה זה נגמר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, שר המשפטים נתן כדוגמה מה היה קורה אם היו מצביעים בעד חוק שראש ממשלה עם כתבי אישום לא יכול – דרך אגב, אתם לא מצביעים. היום לא באתם להצביע אפילו על החוק הזה. אני רוצה לומר לך – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זה היה מתואם, אדוני השר המקשר. צריך לומר את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין בעיה, אני רק אומר. גם אם זה מתואם, אני רק אומר, באופן כללי. אני רוצה לומר לך משהו בתפיסת העולם שלי. תראה, אנחנו מגישים חוקים שקשורים למשרד המשפטים בליבת – לטעמי, ודרך אגב, בשביל זה אני באתי לכנסת – זכויות האזרח במדינת ישראל. מי שפוגע בשלטון החוק – אבי, יש לך איזו מין מנטרה שכל מה שקשור למשרד המשפטים זה שלטון החוק וצריך להגן. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה, אני אומר: יש פגיעה איומה, ואני אראה לך סדרת חוקים שהגשתי, בליבת זכויות היסוד. משרד המשפטים, אין לו אזרחים; לאזרחים יש משרד משפטים. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> דודי, כמה שנים אתה בכנסת? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שש שנים עוד מעט. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> ואתה לא העברת אותם בשש השנים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, העברנו את חלקם. אני מספר לך. העברנו את חלקם. העברנו את חלקם, ואת חלקם לא הספקתי למרות שהגשתי אותם במשמרת הקודמת. עכשיו אני רוצה לומר לך משהו: זה שאתם הגשתם – לכן אני אומר, צריך להבין: משרד המשפטים, בהיבט הזה, זו בדיוק ההתנגדות העזה שלו, לדברים האלה, בגלל ששם הוא מרגיש שהוא לופת את האזרחים, יש לו כוח. וכידוע לך, מישהו שיש לו כוח רוצה עוד כוח. לכן אני ציפיתי – אני, אם הייתי שר המשפטים, ואתה יודע, אני עושה את זה בכל מקום: אני בא עם הראש שלי, אני בא לעזור לאזרחים. גם אם כל הפקידים חושבים הפוך ואני חושב אחרת, זה מה שאני עושה. אבל יש דברים שהם בליבת זכויות האזרח, זו הנשמה הבסיסית של הדמוקרטיה. אני רק אראה לך: תבדוק כמה מעצרים יש במדינת ישראל, תבדוק כמה כתבי אישום מגיעים וכמה פותחים להם תיקים. תבדוק את הדברים באמת. תראה איזה עוול נעשה להרבה מאוד אנשים במדינה. דרך אגב, מי משלם את המחיר על זה? מי בא והסביר: טעיתי? הרי בכל מקום אם אתה בונה גשר והתמוטט הגשר – באים וקוראים לך: אדוני, מפטרים אותך מהעבודה במיידי. כשמדובר בבני אדם, אז זה שטויות. ברכוש – בוודאי מפטרים, תובעים, אבל מה, אם פגעתם בבני אדם והכנסתם אותם למעצרים וכו' – שם, מה זה, שטויות, מה לעשות, זה על הדרך. המטחנה טוחנת והכול בסדר. לכן אני אומר, הלוואי שהיית רגיש לכל בן אדם ולכל שעה שבה הוא יושב בבית סוהר. כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים הלכתי כמה פעמים לבתי הסוהר, בגלל שזה בנשמה שלי. דרך אגב, אם תבדוק, תבין מי מגיע לשם. רובם שם זה האנשים מהסוציו הכי נמוך במדינת ישראל. אל תדאג, מכפר שמריהו לא מגיעים הרבה, מרחביה – לא. לכן, זה חומר גלם – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> בן אדם בכלא בגלל מצב סוציו-אקונומי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר לך, אם הייתה שם הרגישות האמיתית, תאמין לי שלא היו מתנגדים לחוקים שלנו. הרי, דרך אגב, אלו חוקים שקורים ברוב העולם. זכות הערעור הבלתי-מוקנית זה דבר בסיסי ויסודי שקורה כמעט בכל המדינות הדמוקרטיות. אבל עזוב. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אתה אפילו לא יודע לנמק את זה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני יודע, וקיבלת נימוק בכתב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, אף פעם. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> קיבלת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אף פעם. פירות העץ המורעל – אמרתי, מזל שבמדינת ישראל אסור לענות, בגלל שאם היה אפשר לענות והיינו צריכים לבטל את זה, ישר הייתם מתלוננים. אני רוצה לומר – תראה, אני חוזר בחזרה: מה שעשיתם כשאתה הקמת את ועדת האיתור, זה בריונות. למה? אני אגיד לך מה הרגיז אותי כשהחלטת. אתה ראית שיש תקלה, נניח, בוועדת שרים, ואתה אמרת, אני אכנס אותה בלי הליכוד. זה סגנון שאני לא מכיר אותו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> וכשאתם לא מעבירים תקציב זה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי לגבי התקציב: זאת הייתה דרישה ליכודית, אבל אם אתם רוצים – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> זה הסכם שחתמתם עליו, וזאת בריונות לא להעביר תקציב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זאת הייתה דרישה ליכודית. אבל אני רוצה להגיד לך משהו. אם כבר אתה רוצה, אז אני אגיד לך משהו לדעתי – אני אומר לך עכשיו את תפיסתי בסיפור הזה. אני רוצה רק להזכיר לכם איך הקמנו את הממשלה: אתם הצבעתם עבור בני גנץ, הוא היה יושב-ראש הכנסת ותכננתם להביא את החוק האנטי-דמוקרטי הכי נמוך שנפגשתי בו, אני לא חושב שיש דמוקרטיה אחת כזאת בעולם. באתם עם אקדח לראש שלנו ואמרתם: או שאתם אוכלים או שאנחנו יורים. הרי קיבלתם 17 שרים על 19 איש, כשאצלנו לכל ה-54 יש שבעה שרים ומתוכם חמישה שרים עוד מחפשים איפה החדר שלהם, אין להם משרד ואין להם כיסא. תבינו מה עשיתם. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לא הבנתי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם באתם ויצרתם בכלל – כמעט אמרתי "סחיטה באיומים". << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> מה אתה אומר. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מבקש לא לדבר על סחיטה באיומים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה נכון, אמרתי: ובסוף חוקרים אותו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הממשלה הוקמה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני רוצה לומר, שר המשפטים – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני אגיד לך, אתה צריך בבוקר להסתכל במראה ולראות איך הליכוד מתנהג כלפי כחול לבן. להסתכל במראה. אני אומר לך, אתה לא מסתכל במראה. אני אומר לך, אתה לא מסתכל. היא שקופה כנראה. אתם לא מסתכלים איך אתם מתנהגים יום-יום. אני אומר לך, אחרי שנה שאין פרקליט, צריך להיות פרקליט. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבי, אני אגיד לך משהו. באמת, אני חושב, באמת, שאתם 15 איש שחושבים שהם 60. אתם לא מבינים את הפרופורציות. אני אומר לך שאני רואה אתכם ואני צובט את עצמי להאמין שזאת ההתנהלות. אני לא מאמין, אני לא מאמין. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז למה הסכמתם? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אתה לא מפנים – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אדוני השר, אני מציע הצעת ייעול. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> שנייה, משפט אחד. אתה לא מפנים, דודי – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אדוני השר, אני מציע הצעת ייעול. אני אדבר עם הלשכות שלכם ואתאם לכם פגישת ייעוץ, תשבו, תעשו את הדיון הזה בצורה רצינית. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רוצה להבין, מי נמצא על ספת הטיפולים? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אדוני שר המשפטים, אפשר עוד היום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לשאול אותך שאלה, שר המשפטים. אני אשאל אותך שאלה, רק שנייה, דקה. אתה עולה כאן בצדק ואתה אומר, אני מגן על מערכת המשפט, מערכת המשפט מתנהלת וכו'. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> הקטע הזה שאתה אומר: אתה עולה ומגן בצדק על מערכת המשפט – קחו את זה, שים את זה בטוויטר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי, זאת תגובה פבלובית שכשאנחנו רוצים לשנות דברים חיוביים, לעשות, לטייב, וכשאנחנו רוצים לטייב את הפרקליטות ואת המשטרה, אצלך זה פגיעה במערכת המשפט. אבל אני רוצה לומר לך משהו. תראה, לא שמעתי התייחסות שלך כשר המשפטים, והיועץ המשפטי יושב אצלך, בלשכתך, לכל השיחה שהייתה בינו לבין אפי נוה – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אוה, התייחסתי כמה פעמים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ששם – תקשיב – שם אני מזועזע איך אתה – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> מה זה קשור עכשיו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע, מדברים עכשיו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> שר המשפטים ירצה להשיב על זה, לא? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מזועזע איך אתה כשר המשפטים לא הרמת הנדברקס והפכת את המדינה רק על השיחה הזאת. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה. תודה, אדוני השר. תודה רבה. שוב, הצעת ייעול רצינית: תקבעו פגישה. אם תרצו, אני גם מוכן להצטרף כיו"ר הקואליציה, לך תדע, אולי – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, תן לו להשיב. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא, לא. אף אחד לא ישיב יותר, אנחנו חוזרים למסלול עבודה. היה פה דיון באמת מעניין, בעיניי, על אחדות הקואליציה. אלכס, אתה רוצה עמדה נוספת, אתה ממש מתעקש? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חייב. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז עמדה נוספת – לא, רק מי שלא הגיש הצעה לסדר-היום יכול לקבל עמדה נוספת. הוא לא הגיש, ולכן הוא יקבל עמדה נוספת למשך דקה אחת תמימה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דקה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בבקשה, אדוני. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קודם כול – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> רגע, רגע, סליחה, אלכס קושניר, אתה הגשת, אני מתנצל. מי שהגיש לא יכול לקבל, רק מי שלא הגיש. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני כבר ליד המיקרופון. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מתנצל. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> והם דיברו שעות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זה בניגוד לתקנון. אני מתנצל, אני לא יכול, ביקשה את זה גם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ולא אפשרתי משום שזה בניגוד לתקנון. אז אני מצטער. בקריאות ביניים אתה יכול כמה שאתה רוצה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אני רוצה לדבר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בכל מקרה, אנחנו מבקשים את ההצעה לסדר-היום להעביר לדיון במליאה, לא בוועדות. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חבר הכנסת איתן גינזבורג יכול לקבל דקה. יושב-ראש ועדת הכנסת. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בכל זאת יש פרוטקציה בין הקואליציה – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> יושב-ראש סיעת כחול לבן, דקה תמימה לרשותך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. תראו, זאת הייתה הצעה לסדר-היום מאוד חשובה. באמת יש כאן חברי כנסת שהממשלה מונעת מהם, הקואליציה מונעת מהם העלאת חוקים. אנחנו בוועדת הכנסת מונעים מתן פטורים להעלאת נושאים חשובים פה במליאה מתוך כבוד לממשלה. אנחנו מכבדים את הממשלה, כדי שתביע את דעתה ביחס לחוקים, וגם אתה, אדוני היושב-ראש, ביקשת פטורים. אני חושב שאין פה כמעט חבר כנסת במליאה שלא ביקש את הפטור. אבל יש גבול, אדוני שר המשפטים, וגם אדוני השר אמסלם, לאיך שאתם מתייחסים לכנסת. לא יכול להיות שבגלל ויכוחים פוליטיים בתוך הממשלה כולה אתם מונעים את תפקודה של הכנסת. אני פונה אליך, אדוני השר אמסלם. הדברים שחשובים לכם, בליבת האידיאולוגיה שלכם – כנראה שבממשלת אחדות שהיא לא הומוגנית הם לא יבואו לידי ביטוי. גם נושאים שנורא נורא חשובים לכחול לבן, בליבת האמונה שלנו, לא יבואו לידי ביטוי בממשלה ההטרוגנית הזאת. אבל בהרבה מאוד דברים שאפשר להסכים עליהם אפשר בהחלט לבוא – ואתה יכול לשאול את חבר הכנסת זוהר איך אנחנו מקיימים יחסי עבודה תקינים בתוך המליאה, בתוך הכנסת הזאת, גם כשיש חילוקי דעות. לכן אני קורא לך, השר אמסלם: גם אם יש דברים שקשה לכם, שהשר ניסנקורן לא מקדם, יש הרבה מאוד דברים שאפשר לקדם ביחד. לכך כוננו את הממשלה הזאת, זאת הסיבה שאנחנו ביחד. אנחנו מצפים מכם גם לשחרר את הכנסת, לאפשר חקיקה ראויה, לאפשר את תפקוד הממשלה, להתעסק בדברים שהם לא במחלוקת, ואת המחלוקת נשאיר לימים אחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> תודה רבה. טוב, כל מה שנותר לי לומר – אנחנו צריכים גם להכריע, אבל אני רק רוצה לומר שכולי תקווה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> נסתפק בתשובות שלהם. אתם רוצים גם להעביר את זה לדיון בוועדה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ברור. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה להעביר לדיון במליאה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> במליאה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין ועדה שיכולה להפעיל את הממשלה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני חושב שצריך לשאול את יו"ר הקואליציה מהי עמדתו. אני חושב שיו"ר הקואליציה היה מעדיף שזה יעבור לדיון בוועדות ולא במליאה. אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין ועדה שיכולה לטפל בזה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> או כנסת או חוקה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> ועדת הכנסת, ועדה אובייקטיבית בנושא. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או כנסת או חוקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה לא מליאה? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> שנייה, חברים. מזכירת הכנסת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם אנחנו לא נסכים בינינו, זה ילך לוועדת הכנסת. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נצביע על דיון במליאה. אם לא נקבל רוב – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אנחנו נעשה הצבעה, אם זה הולך למליאה או לא. אני כיו"ר הקואליציה אמליץ לקואליציה להצביע נגד, ונראה מה תהיינה תוצאות ההצבעה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בוא נצביע הצבעה שמית. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הצבעה שמית? אין פה מספיק חברי כנסת. אז בואו נעבור להצבעה. מי בעד להעביר את זה למליאה ומי נגד? אפשר להצביע. זה בעד או נגד למליאה. אני אמרתי מהי עמדת הקואליציה – נגד. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 2 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 3 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> זה על חודו של קול. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו לא הצבענו, אז תוסיף אותנו. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז רגע. אבחן את הספירה גם מתוך המליאה: אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה – בעד. שמות: חברת הכנסת אורנה ברביבאי – בעד; חבר הכנסת קוז'ינוב – בעד; חבר הכנסת קושניר – בעד; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – בעד; חבר הכנסת ווליד טאהא – בעד; חבר הכנסת בוסו – נגד; חבר הכנסת ינון אזולאי – נגד; חבר הכנסת אופיר כץ – – – << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא משנה, לא משנה. אתה יכול לצרף את עצמך – נגד. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> הוא רוצה להצביע. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא לא יכול להצביע. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> למה הוא לא יכול להצביע? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא לא היה פה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> לא היית בזמן ההצבעה פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא היה בזמן הדיון. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אה, בזמן הדיון הוא היה, בהצבעה הוא לא היה? אז הוא לא יכול. לא יכול. אם אומרת – – – << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> רשמת אותי שאני – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> חברת הכנסת אתי עטייה – נגד; חבר הכנסת עוזי דיין – נגד. אפשר לעשות ספירה. אז שבעה מתנגדים, שבעה הצביעו בעד. זה אומר שלא יהיה דיון במליאה. עכשיו נעבור להצבעה על דיון בוועדה. עמדת הקואליציה היא בעד הצבעה בוועדה. איזו ועדה? ועדת הכנסת. אז אנחנו נצטרך לערוך הצבעה גם על זה? בעד ונגד? יש הצעות לוועדות נוספות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז אנחנו צריכים להצביע על ועדה, לפי עמדתה של – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – ועדת הכנסת תחליט לאיזו ועדה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אם עניין ועדת הכנסת לא מאושר, מה עושים אז? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הצבעה כזאת: קודם כול מצביעים שזה עובר לוועדה. אתם תחליטו אם זה עובר לוועדת הכנסת כדי שזה – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אם ההצבעה היא נגד שזה יעבור לוועדה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – או שוועדת הכנסת תחליט לאיזו ועדה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני שואל את גברתי: אם ההצבעה היא נגד העברה לוועדה כלשהי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז זה יוסר מסדר-היום. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז זה יוסר מסדר-היום. אוקיי, אז אני גם מביע עמדה פה בעניין הזה, חבר הכנסת אמסלם. אנחנו נצביע נגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעד ונגד ועדה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כן, עמדת הקואליציה – נגד. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> עמדת הקואליציה, אדוני היושב-ראש, היא עמדת הקואליציה, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> למיטב זיכרוני אני עדיין יושב-ראש הקואליציה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> יושב-ראש הקואליציה לא מקבל החלטות – – – << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> בהחלט כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מיקי, זו בריונות, חבל. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז אני עובר להצבעה, חברים. ההצבעה היא אם זה עובר לוועדת הכנסת או לא. עמדת הקואליציה היא נגד. אני עובר להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 בעד ההצעה להסיר את הנושא מסדר-היום – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אוקיי. תכף אנחנו נספור גם את יתר הקולות. התוצאה על הלוח היא שלושה בעד, שני מתנגדים. עכשיו נוסיף את הקולות בעד. חברת הכנסת אורנה ברביבאי – בעד. אתה לא יכול להצביע, אדוני, כי לא היית במהלך ההצבעה. חבר הכנסת קוז'ינוב – בעד; חבר הכנסת קושניר – בעד; חבר הכנסת טאהא – בעד; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – בעד. רגע, שנייה, תכף נעבור לבדיקת הנגד. יש עוד מישהו שרוצה להיות בעד? לא. עכשיו אנחנו עוברים לעמדת הנגד, מי שלא הצביע. חבר הכנסת טייב – נגד; חבר הכנסת מלכיאלי – נגד; חבר הכנסת בוסו – נגד; חבר הכנסת ינון אזולאי – נגד; חברת הכנסת אתי עטייה – נגד; חבר הכנסת אופיר כץ – נגד; חבר הכנסת עוזי דיין – נגד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוזי דיין לא מצביע. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> התוצאה היא תשעה מתנגדים, שמונה היו בעד, ולכן הנושא יורד מסדר-היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כולל עוזי דיין? << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> כולל עוזי דיין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הוא לא מצביע. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> עוזי דיין לא רוצה להצביע? מה אדוני אומר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר: אני לא רוצה להצביע. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> לא הצבעתי. << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אז שמונה–שמונה, ועדיין הנושא נפל. הוא ירד מסדר-היום. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ירד מסדר-היום. כפי שאמרתי לכם, אתם מנטרלים את הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> עומס קיצוני בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב << הלסי >> << יור >> היו"ר מכלוף מיקי זוהר: << יור >> אני מבקש לעבור לנושא הבא – הצעות לסדר-היום בנושא: עומס קיצוני בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, מס' 1943 ו-2076. תתחיל ותחווה את עמדתה חברת הכנסת אתי עטייה, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, כידוע, בשנת 1966 הסכימו ההסתדרות והתאחדות התעשיינים, במסגרת הסכם קיבוצי, על הקמת מערכת של בתי דין לעבודה שיכריעו בשאלות העומדות על הפרק ביחסי עבודה. מכוחה של הסכמה זו חוקק בשנת 1969 חוק בתי הדין לעבודה, במטרה לרכז את הדיון וההכרעה בשאלות של משפט העבודה, ביטחון סוציאלי, זכות השביתה, יחסי עבודה, הסכמים קיבוציים, זכויות עובדים ומעסיקים, ערעור על החלטות של הוועדות הרפואיות, נפגעי תאונות עבודה ועוד. חמישה בתי דין אזוריים לעבודה פועלים היום בישראל: בבאר שבע, בחיפה, בירושלים, בתל אביב ובנצרת. כל התביעות באזור מרכז הארץ מנותבות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דבר שגורם לעומסים ולעיכובים בשירות ולתהליכים ארוכים בהרבה מהנדרש. בחודש יוני האחרון פניתי לאגף הביקורת הפנימית ותלונות הציבור בהנהלת בתי המשפט בבקשה לקבלת נתונים על אודות מלאי התיקים בבתי הדין האזוריים לעבודה בשנת 2019. והאמינו לי, חברים, תמונת המצב מדאיגה מאוד. הינה לכם כמה נתונים יבשים לסבר את אוזניכם. שימו לב לפערים הבלתי-נתפסים: בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תלויים ועומדים 19,872 תיקים שלא טופלו, פי כמה וכמה יותר מבכל אזור אחר. בירושלים, למשל, ממתינים לדיון 6,095 תיקים בבית הדין האזורי. בבאר שבע – 5,478 תיקים בבית הדין האזורי לעבודה. בלתי נתפס. אני שואלת אתכם, חבריי חברי הכנסת, מה יעשה אותו אדם – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שפרנסתו וקיום משפחתו תלויים בדיוני בית הדין המסורבלים ומלאי הביורוקרטיה? לפני כעשור החליט שר המשפטים דאז פרופ' דניאל פרידמן לפצל את בית המשפט המחוזי בתל אביב ולהקים את בית המשפט המחוזי מרכז בעיר לוד. רבותיי, אותו פיצול נכון ורצוי שייעשה גם בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. יש רווח לכול, זה זוכה וזה זוכה. גם לחלק את העומס במחוז תל אביב וגם לחזק את העיר לוד. לכן, בחודש יולי האחרון פניתי לשר המשפטים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת איתן וחברת הכנסת עאידה תומא. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בבקשה להקים בית דין אזורי לעבודה נוסף במרכז הארץ, כדי להוריד מהעומסים הרבים ולייעל את השירות בעבור אזרחי ישראל. אדוני השר חבר הכנסת ניסנקורן, אני פונה אליך והוא מדבר אליך. זה לא מקובל. אני קוראת לך ולכל הנוגעים בדבר לתמוך ולפעול. תודה רבה. הוא בכלל לא שמע מה אמרתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אתי עטייה. חבר הכנסת ווליד טאהא. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בארץ קיימים שישה מחוזות בתחום השיפוט – גם אני הייתי רוצה ששר המשפטים יקשיב לדברים וישמע אותם: מחוז תל אביב, מחוז מרכז, מחוז ירושלים, מחוז דרום באר שבע, מחוז צפון נצרת ומחוז חיפה. בכל מחוז פועל בית דין אזורי לעבודה, ואולם בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, שממוקם בעיר בת ים, משרת למעשה שני מחוזות, מחוז תל אביב ומחוז מרכז, שאין בו בית דין אזורי לעבודה. מצב דברים זה יוצר עומס רב על המערכת, ומכאן נוצר מצב שאזרחים רבים ועורכי דין נאלצים להמתין שבועות רבים ואף חודשים עד לקביעת מועד לדיון בתיקים שלהם. לחץ זה על המערכת גורם לפגיעה הן בעורכי הדין המייצגים והן במיוצגים. בנושאים ספציפיים, עיכוב מעין זה עלול להיות קריטי בניהול התיק. גם בימים כתיקונם בתי המשפט במחוזות השונים סובלים מעומס רב, אולם במיוחד בתקופת הקורונה העומס הזה גבר והחריף אף יותר. בתקופה זו של קורונה בתי המשפט פועלים במתכונת מצומצמת. ולפי הנתונים, מספר התיקים שנדונו בבתי המשפט הוא כ-60% ממספר התיקים שנדונו במצב של שגרה. כדי להתמודד עם העומס הרב על בית הדין האזורי בתל אביב, יש צורך, אדוני שר המשפטים, בהקמת בית דין אזורי נפרד במחוז מרכז, וכך לפעול לניתוב, ולחלוקת התיקים בהתאם, לפי מחוזות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת ווליד טאהא. יעלה וישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוא אכן בית דין עמוס. אזור השיפוט של בית הדין חולש על יישובים רבים, ולכן מבתי הדין האזוריים לעבודה בארץ הוא באמת בין בתי הדין העמוסים ביותר. ב-2019 נפתחו 22,788 תיקים ונסגרו 23,881 תיקים. זאת אומרת, עדיין, למרות העומס, נסגרו יותר תיקים מאשר נפתחו תיקים. זאת אומרת, בית הדין עבד ביעילות ברמת ההחלטה. באופן כולל זה אומר שהיחס שבין התיקים שנסגרו לאלה שנפתחו עמד על 104.8%, שזה יחס טוב, ומשקף את מה שקורה במערכת הכוללת של המשפט האזרחי ושל בתי הדין לעבודה – ב-2019 נסגרו יותר תיקים מאשר נפתחו. זאת אומרת, המערכת הצליחה לצמצם פיגורים. המלאי של התיקים בבתי הדין לעבודה דווקא נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות – לא בעלייה: ב-2016 – 22,500 תיקים; ב-2017 – 22,000; 2018 – 21,000; 2019 – 20,319 תיקים. היום בבית הדין לעבודה יש 24 שופטים ושישה רשמים, ומבחינת כלל המכהנים בבתי הדין לעבודה יש לו נתח נכבד: בחיפה יש 12 שופטים; בבאר שבע – שבעה שופטים; בירושלים – שמונה שופטים; בנצרת – חמישה שופטים; בתל אביב – 24 שופטים, מתוך 56 שופטים בסך הכול. שישה רשמים מתוך 15 רשמים בסך הכול. זאת אומרת, רואים שבערך 40% ממצבת כוח האדם של השפיטה נמצאים בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בית הדין האזורי לעבודה עבר למשכנו החדש בבת ים, להיכל חדיש שהושקעו בו תשומות משמעותיות. זה נועד לתת מענה הולם גם לציבור המתדיינים המגיע לבית הדין לעבודה. אתם יודעים, הוא עבר ממקום שהייתה בו הרבה פחות נגישות לדיונים. למרות זאת, אני מסכים שבניתוח מפת העומסים בית הדין לעבודה, למרות מה שאמרתי, הוא עדיין בית הדין העמוס ביותר מבין בתי הדין האזוריים לעבודה. לכן בוועדה למינוי שופטים שהייתה השבוע אישרנו עוד שני שופטים לבית הדין לעבודה. זאת אומרת, מצבת השופטים עולה מ-24 ל-26 שופטים. בהתאם למצבת העומסים, שאנחנו בודקים כרגע, אנחנו כנראה נמשיך ונעבה את התקינה בבית הדין לעבודה בתל אביב, שייתן שירותים לכל המרכז. לגבי השאלה של הקמת בית דין נוסף – בישראל מפת בתי הדין לא זהה למפת בתי משפט השלום וגם לא לבתי המשפט המחוזיים. יש בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע, בחיפה, בנצרת, בירושלים ובתל אביב. בסך הכול חמישה. בסך הכול זה נותן מענה הולם. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – יש שלושה מחוזות שיפוט. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בסך הכול זה נותן מענה הולם. הדבר העיקרי הוא שמצבת השופטים והרשמים תענה על העומס. פה אני בא ואומר שתקינת השופטים בבתי הדין לעבודה תווסת לפי העומס. זאת אומרת, כרגע אני מסכים שהעיקר הוא הוויסות, וזה מה שקרה ביום ראשון. אנחנו הוספנו תקינה אחת לשופט בירושלים, תקינה אחת לשופט בבאר שבע, ושלושה שופטים אזוריים לבית הדין לעבודה בתל אביב. אתם רואים שבתקינה, מתוך חמישה, אנחנו עשינו הסטה משמעותית, שלושה מחמישה הוסטו לכיוון בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לכן טעיתי במספרים – זה עולה מ-24 ל-27, ב-10%. תמשיך להיות בדיקה מתמדת כדי לראות שזה מה שקורה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השר אבי ניסנקורן. אתם מציעים להעביר לוועדה או מסתפקים בתשובה? << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> ועדת העבודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ועדת העבודה והרווחה? אוקיי. אז אנחנו מצביעים על ההחלטה להעביר את זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בבקשה, נא להצביע. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי – בעד; חבר הכנסת גולן – בעד; חבר הכנסת ווליד טאהא – בעד; חבר הכנסת אוריאל בוסו – בעד; חבר הכנסת מלכיאלי – בעד; חבר הכנסת טייב – בעד; חבר הכנסת דיין – בעד; חברת הכנסת אתי עטייה – בעד. תשעה חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה לסדר-היום, עומס קיצוני בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, עוברת להמשך דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> בחינת ההסמכה לעריכת דין, אוגוסט 2020 << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעות הבאות לסדר-היום: בחינת ההסמכה לעריכת דין, אוגוסט 2020 – הצעות לסדר-היום מס' 2088 ו-2103. מציע חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כבר חודשיים מאז המבחן האחרון, שנקרא "מבחן אוגוסט 20'", של לשכת עורכי הדין, ואלפי מתמחים ואנשים שעברו סאגה נמצאים במערבולת. הסיפור הזה עולה פעם אחר פעם, מבחן אחר מבחן, אבל אין ספק שהפעם זאת נקודת ציון שאנחנו חייבים לפעול בה בכנסת. בדקנו מה קורה בכל העולם וקיבלנו חוות דעת גם כאן. המבחן האחרון היה בלתי הגיוני בעליל. עכשיו, אני שומע, ואני מכיר את הטענות – ודיברתי איתך, אדוני השר – שלשכת עורכי הדין הלכו ותיקנו כמה שאלות לאחר הדיון שיזמנו בוועדת חוקה, חוק ומשפט. אבל בואו נדבר אל ההיגיון: אם אנחנו רואים שיש לקונה או בעיה במשהו, אז אנחנו מיישרים את העקומה? האם ראינו פעם בכיתה או באיזה מקום שיש בעיה במבחן ובאה המורה ואומרת: אתם יודעים מה, בואו נעשה תיקון. לא עושים תיקון ספציפי כדי להעלות אחוזים, כדי ליישר את העקומה – הבנו שיש בעיה. אם תיקח את הטלפון שלי ותראה את ההודעות – מפחידות. בעיות קשות מאוד. אנשים מגיעים למצב נפשי – ואני מדבר אל הלב שלך, כי אני יודע שאתה מגיע ממקום שיודע מה זה עובדים, מה זה מצוקות, ואני יודע שאתה מבין את הבעיות. אבל אי-אפשר לעצום את העיניים. הרי אם אני אבקש כרגע שההצעה הזאת תעלה להצבעה במליאה, לדיון במליאה – יש פה רוב. על הצעת החוק שהגשתי חתמו כל סיעות הבית. ואני לא עוזר למתמחים חרדים או לא חרדים – זה יהודים ושאינם יהודים, זה מכל הארץ. אני יודע שכרגע צופים בי אלפים של מתמחים ואנשים. צריך להבין, למה הבעיה הזאת קשה מנשוא? הרי צריך להבין שמבחן לשכת עורכי הדין זה אחרי שלוש וחצי-ארבע שנות לימוד, ולאחר מכן שנה וחצי של התמחות. במקום לעשות את זה, כמו לשכת רואי החשבון, אחרי הלימודים – בסוף אקורד הסיום זה זורק את האנשים. עכשיו, אנשים למדו למבחן בקורונה, מהבית, בלי כסף, עם ילדים על הראש, בלי דמי חל"ת – כל הפרמטרים שמכבידים על לימוד למבחני הלשכה. לא היה להם – במקרים אחרים שר המשפטים הקודם נתן פקטור של חמש ועשר נקודות. מה הבעיה? אני הגשתי הצעת חוק לעשר נקודות – לא התקדם, ולא אעמוד על הרגליים האחוריות שזה יעלה אחרי 45 יום. אבל אתה – אני מדבר ממש אל הלב שלך. הינה, היה פה מקודם גם כן השר דודי אמסלם. גם בלי לקדם את החקיקה הזאת, תפעיל את הסמכות שלך. דיברנו גם עם יושב-ראש לשכת עורכי הדין, ואני קורא לו גם כן לקחת את הנושא בידיים ולעזור. יש הרבה רעיונות: להחזיר את הנקודות שהופחתו במטלת הניסוח. פסלתם שש שאלות מתוך 12, כשאנחנו הבאנו חוות דעת ש-12 שאלות היו פסולות. יש הרבה רעיונות. אבל כמה נקודות שייתנו מזור לאנשים ולחלשים ולמסכנים הללו – אני חושב שזה צורך השעה. לכן אני מבקש ממך, שר המשפטים, באמת, תשקול את הדברים פעם נוספת בחיוב, בשביל שניתן תשובה ומזור לאותם מתמחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. חבר הכנסת עוזי דיין, בבקשה. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתם בסך הכול מכירים את המקרה. מדובר על מקרה מיוחד, ובמילים אחרות: בעייתי, כלומר בחינה בעייתית. מדובר על מצב מיוחד: משבר הקורונה. ולכן צריך לראות. קודם כול, כדי שלא תהיינה אי-הבנות, המקרה עצמו הוא מורכב, הוא מקצועי, הוא קשור למקצוע עריכת הדין. הרבה מאוד מתמחים ניגשו לבחינה, שיש הסכמה שהיא לא הוגנת או לפחות בעייתית, וגם נוצר מצב בזמן הקורונה שבעלי משפחות שמתקשים ללמוד כי הילדים נמצאים בבית וצריך לעזור ולטפל בהם בזמן שהמוסדות האקדמיים והספריות סגורים ואין לך מקום אחר. חלק מהמתמחים שסיימו את ההתמחות שלהם המתינו לבחינה ולא הייתה להם הכנסה בגלל שמתמחים לא זכאים לדמי אבטלה בתקופת ההתמחות. הרבה השקיעו כסף רב בקורסי הכנה, כי זה המקצוע, זה העתיד שלהם, ובסוף נאלצו ללמוד בזום, שאנחנו יודעים שזה פחות יעיל. אנחנו לא היחידים בזה. מדינות רבות בעולם הכירו בקושי הזה ואימצו כל מיני דברים – או ביצוע של בחינה עם חומר פתוח; חלק עשו בחינה מקוונת; חלק הפחיתו את הציון העובר; חלק אפילו נתנו רישיון זמני לעיסוק בעריכת דין באיזושהי חניכה או הסמכה בכפוף לעורך דין. ולכן מן הצדק ששר המשפטים ולשכת עורכי הדין יהיו קשובים לרחשי ציבור המתמחים וינהגו במקרה הזה באופן מיוחד. עכשיו, כפי שאמרתי, זה מקרה מיוחד, מקרה בעייתי, ואנחנו נמצאים במצב מיוחד. זה לא פריטטי וזה לא שאלה – זה בסוף תלוי, כבוד שר המשפטים, בשני "אבים", אבי ניסנקורן ואבי חימי. אני חושב שאתם – ובעיקר אתה, כי הסמכות הזאת היא שלך – צריכים במקרה הזה לעשות צדק כלשהו. זאת אומרת, לקחת, ומצד אחד להתחשב בעקרונות המשפט ובחשיבות המקצוע, ומצד שני להתחשב בקבוצה של אנשים שזה המקצוע שלהם, החלום שלהם, העתיד שלהם. זה הזמן לעשות את זה. עכשיו, אם שר המשפטים מקבל את העמדה הזאת, אז אני אומר, ואני קורא לך לשקול באופן חד-פעמי – אני שוקל כל מילה – בשל משמעויות הקורונה, מתן ציון מיטיב; זאת אומרת, פקטור או הפחתה בציון המעבר לנבחני המועד. לא במקרה אמרתי "חד-פעמי" ולא במקרה "בשל הקורונה", ולא במקרה לא ציינתי ולא אמרתי בדיוק כמה לתת בכל דבר – בגלל שאנחנו מבינים את המורכבות של הנושא. אבל בקצה שלו יש פשוט אנשים שמחכים לתשובה; שלמדו, שעבדו קשה, והם מאוד מאוד מקווים – ואנחנו מבקשים את זה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> אחרי ששר המשפטים עונה, אם התשובה הזאת לא מתקבלת, אז אני אציע כאן, ואני אומר לחברי הכנסת: להביא את הנושא, שכבר היה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, וכולם תמכו בעצם בדברים שאני מעלה כאן – להביא אותו לדיון במליאת הכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. ישיב שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> עמדה נוספת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אחרי תשובת השר. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> קודם כול, אני מברך על זה שחבר הכנסת בוסו העלה את זה לסדר-היום, וחברי עכשיו גם כן דיבר על זה, והחרה אחריו, ומעלים את זה לסדר-היום. אבל אני חייב רגע קצת לתת עובדות וקצת לסבר את האוזן במספרים, כי זה חשוב. קצת לתת לזה מעטפת שאני חושב שהיא מעטפת נכונה, בעיניי. קודם כול, אנחנו מדברים על שאלה שבמהות שלה היא שאלה מקצועית: מי מוסמך להיות עורך דין, ומי הגורם שצריך להסמיך עורכי דין ולאשר אותם לצורך רישיון עריכת דין, ואם זה בכלל נכון שכנסת ישראל תידרש לזה ותתערב ותיכנס לנושא הזה, ותהפוך אותו לנושא מעין חצי פוליטי שכנסת ישראל דנה בו. אני חושב שלא. אני חושב שיש פה גורם מוסמך, שהוא לשכת עורכי הדין, ובלשכת עורכי הדין יש ועדת בוחנים – ועדת בחינה, שמורכבת בין היתר משופטים בדימוס, שהם קובעים את מתווה הבחינה. זה קיים, ודרך אגב מאז ומתמיד לשכת עורכי הדין היא זאת שאמונה על הבחינה ועל הרישיון. גם אני נבחנתי ככה וגם אחרים. להפוך את זה לנושא – אנשים שכואב להם שהם לא עברו נמצאים פה יומם ולילה בכנסת ישראל, ומנסים לשכנע את חברי הכנסת להעביר אותם או להסמיך אותם – אני חושב שזאת טעות. זאת טעות ברמה הקונספטואלית, ברמה של ראיית המקצוע. ככה אני רואה את זה. זה סמכות של לשכת עורכי הדין – וצריך לכבד את הסמכויות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> למה לא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה, שנייה, שנייה. אבל אני רוצה לעבור רגע למספרים. אני חושב שהמספרים מאוד חשובים. בסופו של דבר, היה פה אירוע, כשהדיון בוועדת החוקה היה שרק 34% עברו. אז באמת אני חושב שהדיון – מעבר לחלק הראשון שדיברתי – היה באמת דיון בסיטואציה ש-34% עברו, שזה באמת אחוז נמוך מאוד. וכבר אז לשכת עורכי הדין באה ואמרה שהם עושים בחינה שלה – – – << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> – – – אומרים שהבחינה ממש לא בסדר. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תראה, אפשר בכל דבר את הדברים האלה. אתה יודע, גם כשהאחוז גדל אז אומרים שהבחינה לא בסדר. בסוף, אני מדבר אמפירית על הדברים. וכבר אז לשכת עורכי הדין אמרה שהשאלות ייבחנו, וחלק מהשאלות כנראה ייפסלו, והאחוז הוא לא האחוז שרואים. ובאמת, אחוז העובר נכון להיום הוא 55% – לא 34%. 55% מהנבחנים עברו. וכשדיברו פה על מספרים – ניגשו כ-2,800 איש, אם אני לא טועה; עברו כ-1,500 ונכשלו כ-1,300. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> 2,836. כל אחד חשוב. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כל אחד חשוב אבל לא כל אחד יכול להיות עורך דין. בסוף זה מקצוע. אנחנו לא פה בגמילות חסדים – אנחנו במקצוע, ברישיון של מקצוע. בן אדם שיש לו אחריות להיות עורך דין – זה 30 שנה קדימה. הוא מייצג אנשים בהליכים פליליים, הוא מייצג אנשים בהליכים אזרחיים. עם כל הכבוד, בסוף צריך לשמור על כבוד המקצוע וכבוד המיוצגים. עכשיו, מתוך 2,800 עברו 1,500. אני רוצה להגיד את המספרים, כי אני רוצה לסבר את האוזן. מתוך כלל הנבחנים, 2,800, 69% מאלה שניגשו פעם ראשונה – וזה פקטור מאוד מאוד חשוב – עברו. זאת אומרת, שבעה מתוך כל עשרה שניגשו פעם ראשונה עברו. ה-55% מתייחסים גם לאלה שנכשלו פעם שנייה, שלישית, רביעית וכו', אבל שבעה מתוך עשרה שנבחנו פעם ראשונה – זה אחוז יפה – עברו. עכשיו, מהנבחנים שלמדו באוניברסיטה העברית 93% עברו. זאת אומרת, הבחינה היא בחינה שבסופו של דבר משקפת. בסופו של דבר מהתלמידים שלמדו באוניברסיטה העברית 93% עברו. 87% מתלמידי אוניברסיטת תל אביב עברו, 90% מתלמידי אוניברסיטת בר אילן עברו, 89% מתלמידי אוניברסיטת חיפה עברו. אלה האוניברסיטאות. במכללה למינהל 79% עברו, במרכז הבין-תחומי – 76% עברו, במכללת ספיר – 78% עברו. זאת אומרת שאחוז העוברים במקומות האלה, באוניברסיטאות ובמכללות מובילות – עברו. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> איפה לא עברו? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> איפה לא עברו? אני אגיד איפה לא עברו. בקריה האקדמית קריית אונו, ש-863 מה-2,800 למדו שם, עברו 44%, והם הורידו את הממוצע, נכון, ל-55%. מהאנשים שעלו מחו"ל, שלמדו בחו"ל, 17% עברו. במכללה האקדמית כרמל 15% עברו. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> ומה עושה המועצה להשכלה הגבוהה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> ומה עושה המועצה להשכלה הגבוהה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז שנייה. אני לא המועצה להשכלה גבוהה. קיבלו החלטה, לפני הרבה מאוד שנים, שמאפשרים ללמוד במכללות. אבל זה שמאפשרים ללמוד במכללות לא אומר שבתעודת הגמר של ההסמכה של עורך דין אתה מוריד את הדרישות ונותן לכל מי שרוצה להיות עורך דין. עכשיו, כמה שזה כואב, בערך 90% מתלמידי האוניברסיטאות עוברים, ובערך 80% מתלמידי שלוש המכללות שנחשבות למכללות באמת מובילות עוברים. העובדה היא שבמכללה של 800 איש – שזה מעל 25% מהנבחנים באותה שנה – עברו 44%, או 100 מהנבחנים בחו"ל עברו, 15%, והם מורידים את הממוצע ל-55%. ואני עוד פעם מדגיש, מהנבחנים הראשונים, כולל מהמכללות, שבעה מתוך עשרה עוברים. שבעה מתוך עשרה עוברים. עכשיו, אני לא אומר, חס וחלילה, שאין מקום למכללות. אני גם לא מטיל דופי, חס וחלילה, במי שלמד בקריית אונו, כדוגמה. אני אומר: גם בקריית אונו, ה-45% שעברו, יכול להיות שהם יהיו עורכי דין מצוינים, יכול להיות מאוד שהם יהיו עורכי דין מצוינים. אני לא, חס וחלילה, בא ואומר: אם למדת בקריית אונו, אתה פחות טוב. אבל, בסופו של דבר אנחנו רואים את הממוצע שעברו. לשכת עורכי הדין, שיש פה בסוף עצמאות שלה, היא מנהלת את הבחינה, ויש וועדת בחינה. לבוא ולהגיד לה: עכשיו הפוליטיקה הישראלית, כנסת ישראל תבוא – בחלק מהמכללות עברו באחוזים גבוהים; אם באמת הייתה בעיה אמיתית בבחינה, אז היינו רואים שגם באוניברסיטאות עוברים ב-70% וב-60%. ואנחנו רואים את זה. אם הייתה ירידה, היינו רואים שלא 70% עוברים כשהם נבחנים בפעם ראשונה, היינו רואים 50%. אז לבוא ולהגיד שאנחנו עכשיו ניכנס ונעשה התערבות פוליטית מבחוץ ונכריע במקום לשכת עורכי הדין, שאנשים עכשיו – הרי זו לא החלטה; כשאתה עושה הטבה בקורונה, צ'קים חוזרים לשבועיים או לחודש זה לא דבר בלתי הפיך, זה דבר שהוא חד-פעמי. אבל כשאתה בא ואומר: אני עכשיו, בגלל הקורונה, לכאורה, מסמיך מישהו לעריכת דין לעשרות שנים קדימה, זו לא החלטת קורונה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> זה הכי קורונה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> עכשיו, לגבי אחוזי העוברים הפעם מול הפעמים הקודמות. בסופו של דבר, 55% עברו הפעם. אני עוד פעם אומר: בקיץ 2020 עברו 55% – זה הפעם, מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו; בחורף 2019 עברו 48%; בקיץ 2019 עברו 54%; במועד מיוחד באפריל 2019 – 57%; חורף 2018 – 36%; קיץ 2018 – 41.5%; חורף 2017 – 48%; קיץ 2017 – 51%; חורף 2016 – 43%; קיץ 2016 – 54.7%. זאת אומרת, אנחנו רואים שה-55% שעברו עכשיו, אם היית עושה מדרג של ארבע השנים האחרונות, מכל המועדים, ומסתכל איפה זה נמצא, נמצא זה בטופ, אחוז גבוה של עוברים לעומת הממוצע, בטח לא פחות מהממוצע. ואתה שם לב שרק במועד המיוחד, אחד, עברו יותר, 57%, מעשרה המועדים שאמרתי. ולכן לבוא ולהתערב בסיטואציה הזאת זו בעיה. עכשיו, אני מעבר לזה: מה הסמכות שיש לשר המשפטים? שר המשפטים יכול להוריד את ציון העובר. זו סמכות שר המשפטים. בשעתה איילת שקד השתמשה בסמכות הזאת והורידה את ציון המעבר מ-65 ל-60. זה forever. ברגע שהיא הורידה – ואל תגיד שזה חד-פעמי, זה לא יכול להיות חד-פעמי – ברגע שהיא הורידה, נגמר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היום זה 60? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> היום זה 60. זה נגמר, זה 60. ואני אומר לך שאם אנחנו עכשיו נוריד, זה נגמר. מה שנוריד – זה ירד. עכשיו, יש פה מפגש, שהוא מפגש טבעי אבל מורכב. מפגש ראשון – האם כנסת ישראל צריכה להיכנס ולהתערב פה, או שר המשפטים? אני אומר עוד פעם: אם זה היה נשאר 34%, אז אני חושב שב-34% הייתה שאלה כבדה, שאלת ההתערבות, כי זה אחוז נמוך מאוד. חבר הכנסת יעקב אשר כיו"ר ועדה ביקש ממני לראות את הנתונים, וגם אני ביקשתי לראות את הנתונים, וכפי שקראתי, 34% זה אחוז נמוך לעומת הממוצע, לעומת אחוזי העוברים בארבע השנים האחרונות בכל המועדים. ולכן ב-34% השאלה היא באמת שאלה מאוד מאוד עניינית ומהותית. ודרך אגב, כל השיח בכנסת נולד כשזה היה 34%, כי הדיון בוועדת החוקה היה כשהיו 34%. ובסופו של דבר, הוא השפיע על השיח. אני לא חושב שהיינו בכלל בשיח אם זה היה 55%. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אבל הוא השפיע – – – השפיע הרבה מאוד – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בסדר. אז אני לא רוצה להגיד למה התוצאה היא 55%, אבל יש עובדות. היה שיח כשזה היה 34%, וזה היום 55%. אז כשזה היה 34% יכולת להגיד – והייתי גם מכבד את זה וגם שוקל התערבות. כי היית אומר: כשראינו 50%, 44%, 34% זה נמוך. זה 55%, ואנחנו צריכים להגיד כמה דברים: 1. מתערבים בסמכות של לשכת עורכי הדין; 2. לא רק של עורכי הדין – מתערבים בסמכות של ועדת הבחינה, שהיא ועדה שפועלת בצורה עצמאית; 3. אין מה לעשות, זו התערבות פוליטית בסופו של דבר; לא פוליטי במובן של ימין–שמאל, חס וחלילה, לא, אני לא מתכוון לימין–שמאל, אני לא מתכוון. ואני לא חושב שזה תפקיד הכנסת להתערב בדבר כזה. זאת דעתי. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. שנייה, שנייה. אני לא חושב שיש פה עוול. אני לא חושב שזה תפקיד הכנסת להתערב בדבר כזה כשיש 55% עוברים. ועוד פעם, אני אומר, חבר'ה, חברים, אני חייב להגיד לכם: אי-אפשר לא להקשיב לעובדות, אי-אפשר. שבעה מתוך עשרה נבחנים פעם ראשונה עברו. אי-אפשר לא להקשיב לזה. אי-אפשר לא להקשיב לזה שתשעה מתוך עשרה נבחנים באוניברסיטה עברו. אי-אפשר לא להקשיב לזה שבמכללות המובילות שמונה מתוך עשרה עברו. אי-אפשר לא להקשיב לזה. אני בא ואומר: אלה עובדות. עכשיו, בסיטואציה כזאת – הדבר האחרון שאני אומר הוא שאני לא חושב שכנסת ישראל היא שצריכה להחליט, עם כל הכבוד לנו, מי יהיה עכשיו עשרות שנים קדימה עורך דין, כי חמל ליבנו. עכשיו ליבנו חומל. גם אני לא חושב שזה – כואב הלב שמישהו באמת משקיע. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> דבר נוסף – אני ישבתי עם לשכת עורכי הדין כמה פעמים, ואני חושב שגם יעקב אשר ישב עם לשכת עורכי הדין, ואני פניתי אליהם שיבדקו כמה פעמים, ואמרתי גם שיבדקו מול ועדת הבחינה. אבל בסוף אני כן מכבד את הסוברניות שלהם ואת העצמאות שלהם בדבר הזה. עכשיו, אני כן רוצה להגיד עוד משהו – ודרך אגב, פניתי אליהם עוד פעם, שיבחנו עוד פעם. אני רוצה להגיד עוד משהו. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד עוד משהו: יש פה שאלה נוספת, שהיא שאלה תשתיתית, כי אנחנו רואים שיש בעיה. אנחנו רואים שיש בעיה. אם כל פעם אנשים לומדים, וזה בערך 2,800 איש בחצי שנה – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> להגביל את הכניסה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> דרך אגב, מדינת ישראל לא צריכה כל כך הרבה עורכי דין, זה ברור. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה. שנייה. הרי אנחנו יודעים שיש בעיה תשתיתית, והבעיה התשתיתית הזאת קיימת, דרך אגב, מתחילת שנות התשעים, והיא רק מחמירה. למרות שההיצע והביקוש משתנים כל הזמן עדיין יש ביקוש מטורף למקצוע הזה, ללימודים – ואנשים באמת לומדים. ואנחנו רואים את אחוז העוברים. וגם אם זה 55% בסוף, או 60% בסוף, אז 40% לא עוברים. ועוד יותר כואב הלב על מי שמנסה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ולא עובר עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ובדרך כלל רוב הנכשלים נמצאים שם. פעם זה בנקודה, פעם זה בעשר נקודות, אבל בסוף תמיד זה ככה. תוריד ל-59, אז מי ש-58 יגיד לך שזו נקודה. כשהורידו מ-65 ל-60 – אתה יודע, תמיד זה ככה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הפעם הזאת – – – עוד הורידו ניקוד – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא. זה לא נכון. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה נכון מאוד. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה לא נכון. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> מה לא נכון? << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הורידו. הורידו. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני בא ואומר – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> יש דבר כזה? הנאשם מערער, מורידים לו? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא. לא. אני ביררתי עם לשכת – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אבל זה מה שהיה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה. לא. אני ביררתי עם לשכת עורכי הדין, וזאת לא הבעיה. בוא, אם הבעיה הזאת היא הבעיה – – – << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> יש בעיה עם הנתונים. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אתה אומר שהנתונים לא נכונים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני לא אומר שהנתונים לא נכונים. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> רק מילה. אני לא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> סליחה. לא לא לא. שנייה. שנייה. אני לא אומר נתונים לא נכונים. יש אנשים שלא רוצים לשמוע – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואו ניתן לשר להשלים את תשובתו. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> אני לא אומר שהנתונים לא נכונים. אני אומר שחלק מהדברים שהוצגו כאן לא הוצגו בפנינו, ולא הייתה שקיפות בנתונים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – לא נכונים – – – << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> בגלל זה אנחנו צריכים לראות עכשיו את הנתונים, להחזיר את זה לוועדה ולראות מה עושים עם זה, כי אנחנו נתנו אמון בזה שאתה אומר מספר ונגמר. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה זה אין לך אמון? אתה לא חייב להאמין. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה קרה – – – << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> בסוף יש אנשים בקצה, לא אחוז יש בקצה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני חייב להגיד לך: אף אחד לא צריך ללמד אותי מה זה אנשים בקצה, כל החיים שלי אני חי עם אנשים בקצה, אבל גם כשיש אנשים בקצה – אתה יודע מה היום אני יודע? אני יודע להגיד אמת לאנשים. אני יודע להגיד את האמת. אני יודע להגיד את האמת לאנשים. אתה יודע מה הכי גרוע? הכי גרוע זה לתת לאנשים תקוות שווא. זה הכי גרוע. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> היה מבחן בעייתי, לא הייתה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה. אני יודע לשבת מול אנשים ולהגיד להם את האמת. ותאמין לי, יש לי לב לא פחות מכל אחד אחר. ואני מסתכל על אנשים בעיניים ואומר להם, אבל אני אף פעם לא אומר להם דברים רק בשביל למצוא חן בעיניהם. זה לא. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> למה, אנחנו כן עושים את זה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, אבל הוא אמר שיש אנשים בקצה. אני לא נתתי לאף אחד ציון אחר – דיברתי על עצמי. ואני בא ואומר שבסוף בסוף, בעובדות, תשע מתוך עשר באוניברסיטה עברו. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> תשעה. תשעה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תשעה, ושבעה מתוך עשרה עברו במבחנים השונים, ושמונה מתוך עשרה בשלוש מכינות עברו – זה מאפיין שהבחינה היא בחינה שאפשר לעבור. ו-55% עברו – וזה ציון משקף לעומת השנים הקודמות, זה אומר שאין פה סטיית תקן. לכן אמרתי שעם 34% כן הייתה סטיית תקן, ולכן שם כן חשבתי שהייתה בעיה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אבי, אני – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> ואני בא ואומר עדיין, אם אפשר לעשות משהו – עכשיו, לגבי האמירה – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – לפרק את המל"ג. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לגבי האמירה שלאנשים ירד הציון, זה דבר מאוד מאוד נקודתי, ואמרתי את זה גם ליעקב אשר: אם לאנשים ירד הציון – – – << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> לא קיבלנו תשובה מהם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> את זה אני לוקח על עצמי לבדוק מול לשכת עורכי הדין. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> להגיד לך מקרים? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כן? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – מקרים שהורידו להם את הציון. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שהורידו להם מתחת ל-60. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שהורידו להם מתחת ל-60 – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל אם זה היה 59, ואז זה 54. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה זה מעניין? זה לא מעניין. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> זה כן מעניין, כי אתה עושה את זה בכוונה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה לא מעניין, כי – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> כי הם הבינו שזה מתקרב לפקטור והם הורידו את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה. שנייה. תנו לי רגע. אני מדבר עכשיו על מתחת ל-60. אני עכשיו לא מתייחס למי שהיה 59 וירד ל-58. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> לא, אבל יש סיבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה. אין סיבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת קרן ברק. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> קרן. קרן. שנייה. שנייה. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> הם חשבו שיהיה פקטור, אז הם הורידו את זה כדי שלא יהיו בפקטור. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> טוב, בסדר. אני עדיין לא חושב שזאת הסיבה. אני עכשיו בא ואומר על מי שבסיטואציה שהורידו לו ממצב של עבר לנכשל, על זה אני מדבר. אם למישהו הורידו מעבר לנכשל, אני אשמח לקבל את המקרים האלה לבדיקה, כי אני שמעתי שאין מקרים כאלה. אם יש מקרים כאלה, אפילו מקרה אחד, אני אשמח לקבל את המקרה הזה ולעיין בו אישית ולראות מה עושים ברמה הזאת, אישית. אם יש מקרה של אנשים שממצב עבר הפכו להיות נכשל בגלל ערר, אני אשמח לקבל את המקרים האלה, יעקב אשר, ואני אשמח לראות איך עוזרים באותו מקרה, כי אלה באמת המקרים החריגים. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר, יש לך עמדה נוספת. אדוני השר, אתה רוצה שנאפשר להם עמדה נוספת ואז תוכל להשיב? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה. עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו. רציתי להגיד עוד משהו. אני כן רוצה להגיד משהו בזהירות. הרי בסופו של דבר אני לא חושב, עוד פעם, חושב שזו הכרעת שר המשפטים, ולדעתי גם לא הכרעת הכנסת. לדעתי זה נושא שמונח לפתחה של לשכת עורכי הדין. יש שאלה מתי אתה נכנס לנעליה. אני לא חושב שבמקרה הזה צריך להיכנס לנעליה. זה מה שאני בא ואומר. יכול להיות שהייתי מחליט במתחם הסבירות x או y, אבל אני לא חושב שכרגע מתחם הסבירות מצדיק להיכנס לנעליה ולהתערב "ברגל גסה", במירכאות, בלשכת עורכי הדין. זו דעתי. אני כן חושב שני דברים: 1. אם אפשר להאיר את העיניים בדברים שנפלו בין הכיסאות – כן; 2. בחינה נוספת לשכת עורכי הדין כל הזמן עושה, אבל גם לא צריך שאנשים יהיו עם תקוות שווא. אסור גם לשכוח שיש עוד בחינה ב-23 בדצמבר, שאנחנו או-טו-טו בעוד בחינה, עוד חודש בעוד בחינה. והדבר הנוסף – ואת זה כן עשיתי: הקמתי ועדה מיוחדת, כי המצב הוא לא בריא, כדי לראות איך מתקנים את המצב מהיסוד, איך אנחנו באמת מייצרים פה תיקון מהיסוד. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> בחירות מוקדמות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן. בשיתוף פעולה עם הוועדה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> למשל, מבחני לשכה בסיום התואר. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כי המצב הבסיסי הוא מצב לא בריא. מצב לא בריא שכל כך הרבה אנשים לומדים, מפתחים תקוות בחיים, משעבדים את החיים שלהם למשהו, ואחר כך הם לא עוברים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה, אדוני השר. עמדה נוספת, חבר הכנסת אחמד טיבי. ארבע עמדות נוספות. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> דקה אחת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שמעתי את הדברים של חבריי. יש דברים שלא צוינו. א. חבריי בוסו ועוזי דיין לא ציינו את מועד דצמבר. אני מדבר על שני המועדים – ואת הצעת החוק שלי ושל הרשימה המשותפת, שהקדימה הצעות אחרות הם שכחו לציין, שמדברת על שני המועדים. זה דבר אחד. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בוסו, הייתה לך קצת שכחה. זה דבר אחד. דבר שני: בשום נושא לא כל נבחן חייב לעבור, אבל העובדה שהישיבה של ועדת החוקה התכנסה, ובעקבותיה היו הפסילות, אומרת שמלכתחילה הבחינה לא הייתה הוגנת והביאה לתוצאה שהיא צעד בכיוון הנכון. עכשיו, אנחנו אומרים שבדצמבר אין פילוח, אין שקיפות של התוצאה, ועל כן יש מצבים חריגים שהפרלמנט או השר מתערבים. עשיתי את זה לפני שנתיים-שלוש יחד עם חבריי – גם עם אוסאמה, שנמצא בבידוד. אנחנו, כל סיעות הבית יחד, רוצים לעזור. לא כל מי שנבחן ברפואה צריך לעבור. לא כל מי שבמשפטים או בחשבונאות או בפיזיותרפיה, אבל הבחינה צריכה להיות הוגנת – והיא ממש לא כזאת, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. עמדה נוספת, חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה. דקה אחת. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה. אני רוצה לומר, באופן חריג ביחס לנושאים אחרים, שאני מסכים עם הקונספט שלך במובן הזה שתפקידך ותפקידנו להגן על כלל אזרחי ישראל. זה שאתה עושה את השקלול של כלל האזרחים – כמו שאתה אומר, אתה מעניק רישיון בסוף כדי שאנשים ייצגו אחר כך בערכאות, והחשיבה הזאת נכונה בעיניי, וטוב שאתה שוקל את השיקולים האלה בהקשר הזה. אבל יש דבר אחד שעליו אני – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> סבלנות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מעבר לדברים – אני מסיים. גם אני ישבתי עם יושב-ראש לשכת עורכי הדין על השאלות ועל הבעיות שהיו בשאלון, והדבר הזה תוקן וגם על זה אני שמח. בדבר אחד אני חושב שנכון שהכנסת תתערב, ובוודאי שאתה תניף את הכוח שיש לך, למרות שאתה צודק שזה לא צריך להיות באופן קבוע, וזה הקורונה. הסבירות שלי, ועל זה אני כן מתעקש והתעקשתי בוועדה ההיא, היא שבנתונים הללו אדם שקיבל 58, 57, 56 – לא בעידן קורונה הוא היה מקבל 60, כבוד השר. כלומר, הנתונים האלו – ואני אומר את זה כמי שאשתו עברה את המבחן הזה. אני מכיר את המבחן הזה היטב, על הקשיים שבו, וטוב שהוא קשה, לטובת הרישיון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עמית הלוי. חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ההנחה היא שאתה נותן לאנשים בתקופת קורונה פקטור של x נקודות, אתה אומר שהם מוכשרים, הם בעמדה כזאת שמגיע להם רישיון עם 60 נקודות, והם קיבלו 58 כי בימים כתיקונם הם היו מקבלים 60. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. אוקיי, תודה. חבר הכנסת יעקב אשר, ואחריו – חבר הכנסת מרגי. דקה אחת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, אנחנו ליווינו את העניין הזה הרבה זמן. הקדשנו לזה הרבה זמן, אבל לא סיימנו אותו עד הסוף. אני קיוויתי – ואני שמח שבסוף גם לא סתמת את הגולל על העניין. דעתי הייתה שלא צריך, מה שנקרא, לקחת התערבות חיצונית בצורה של פקטור, אבל דיברנו על דבר אחד. קודם כול, אני מצטרף למה שאמר עמית בסוף, שתקופת קורונה היא כן תקופה של החלק העליון, ועליו גם דיברנו. אני לא רוצה לבחור אותו משם, אבל אני אגיד לך מה חסר לנו בנתונים, ואת הנתונים האלה תבקש, ואת הדברים האלה גם עוררתי לפני הצוות שלך: בנושא הזה של הבחינה בכתב, ההתבטאות בכתב אנשים קיבלו – הרי זה לא כמו בחינה, שהורידו שש שאלות שהתברר שהן בעייתיות, שגם זה סימן שאלה גדול על כל התהליך; בהתבטאות בכתב, כשמישהו בדק את זה פעם ראשונה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בדק את זה איש מקצוע – דקה, אדוני. בדק את זה איש מקצוע. איך יכול להיות שבגלל שאותו אחד ערער, בדקו את זה עוד פעם והוא לא קיבל יותר אלא הוא קיבל פחות? פה צריך לבדוק כמה בעשו את זה באוניברסיטת תל אביב – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – וכמה עשו את זה לאחרות. פה יש את העיוותים. אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על האיפוק. חובתנו שהם, לשכת עורכי הדין – לא להתערב להם בכוח אבל כן לעשות את הלחץ שלנו, שלך כשר המשפטים, שלי כיושב-ראש ושל חברי הוועדה, כדי שכן יעשו בדיקה נוספת, לבדוק אולי יש עוד שאלה אחת מכשילה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> זה ערבב את הכול והפך פה בסוף לעיוות לחלק קטן מאוד מאלה שקיבלו את התוצאות הכי קרובות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. חבר הכנסת יעקב מרגי, דקה, אדוני. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השר אבי ניסנקורן והשר גלנט, תראה, משרד החינוך בעניין הקורונה נתן פקטור בבחינות. לא היה קורה כלום אם השנה בגלל הקורונה לשכת עורכי הדין היו נותנים פקטור. זאת שאלה בנפרד. אבל אני רוצה לומר, רבותיי: קחו את הסטודנט הזה, לפעמים הוא אבא לילדים. הוא משקיע שלוש שנים לימודים, תוסיף התמחות, 120,000 שקלים שכר לימוד, זה מגיע עם כל הסיפור, הפסדי ימי עבודה ויכול להיות שהוא בכלל לא עובד בגלל שהוא לומד. יש לו ציפיות. עכשיו אני לא מדבר על לשכת עורכי הדין. לכן בדיון הזה היה צריך להיות פה השר להשכלה גבוהה. במשרד החינוך, אם בית ספר היה כושל בממוצעים – אני מסתמך על הנתונים שנתת פה; אם לבית הספר היו נתונים כאלה, מנהל בית הספר היה נקרא לבירור, עם ממוצעים כאלה שנה אחר שנה אחר שנה. אני שואל, איפה המועצה להשכלה גבוהה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> ההיעדרות שלה, חוסר הנוכחות שלה בתכנון של ההשכלה הגבוהה זועק, ואלה התוצאות. אני חושב שצריך לבוא לקראת המחזורים האלה שנפגעו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מסכים איתך, יש הצפה של עורכי דין אבל מישהו צריך לדבר על זה, מישהו צריך לטפל בזה. זה הפך להיות עסק כלכלי, והם משלמים את המחירים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת. אנחנו סיימנו עם העמדות הנוספות. אתה יכול להשיב או לא להשיב. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> רק ממש בקצרה, שלא יובן שאני נגד לימוד במכללות. אני חושב שהמכללות, קודם כול הן עובדה קיימת, ובסופו של דבר גם נותנים שם הזדמנות לאנשים שבדרך אחרת לא יכולים ללמוד משפטים. אבל גם כשעושים כזה דבר צריך לעשות את זה בשום שכל. היום התוצאה מייצרת עיוותים. אנחנו רואים את זה באחוזי העוברים, ולכן צריך לראות איך מתקנים את זה, איך משפרים את זה. באמת, כמו שאתה אומר, זה מייצר בסופו של דבר עוול גדול מאוד למי שמשקיע גם ממון גדול וגם את חייו בנושא הזה. זה דבר אחד. דבר שני – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> קורונה שינתה סדרי עולם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, לא, זה לא קשור לקורונה. עוד פעם, אני אומר את הנתונים: 55% שעברו עכשיו זה לא יותר נמוך מארבע השנים האחרונות. אם היו עוברים 50% או 44% או 34% היית אומר שהקורונה השפיעה, אבל בסוף אתה רואה את התוצאה. בסוף זה עניין סטטיסטי, אתה רואה את התוצאות הסטטיסטיות. אבל בכל מקרה, אמרתי, זה מונח לפתחה של לשכת עורכי הדין. אני בטוח שהם ראו את הדיון הזה. אנחנו גם נראה גם אם יהיה פה איזשהו שיקול נוסף שלהם. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> השר, אתה לא חושב שהקורונה היא מרכיב משפיע? אנשים לא יכלו ללמוד. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תראה – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אנשים לא יכלו ללמוד. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל תשמע, תסתכל על שנים קודמות ותסתכל על מספר העוברים. אמרתי, שבעה מתוך עשרה כן עברו בבחינה ראשונה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> באוניברסיטאות לומדים יותר רווקים וצעירים מאשר בעלי משפחות, שלומדים במכללות, אולי באמת זו הבעיה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל זה לא שונה מנתונים משנים קודמות. בסוף אתה צריך להתחבר לעובדות. זה לא שונה משנים קודמות. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> כבוד השר, אנשים אומרים: היינו בבית, לא יכולנו ללמוד. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז הם אומרים, בסדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו חייבים להתקדם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> חלק מהאנשים האלה – אמרתי ששבעה מתוך עשרה עברו, כולל מכללות. חלק מה-55% שלא עברו גם לא עברו בפעם קודמת ובפעם לפני זה, כשלא הייתה קורונה, ולא עברו גם הפעם, כשהייתה קורונה. בסוף אתה צריך לראות את המציאות, את העובדות. אבל עדיין, בסדר, אני מניח שלשכת עורכי הדין תשמע ותשקול את זה. אין לזה סוף, אין לזה סוף. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, לאן אתם מציעים? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> עוד מילה אחת. עוד פעם, עמדתי: לא נכון שנתערב בלשכת עורכי הדין. זאת עמדתי, ולבקשת חברי מיצינו את הנושא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. חברי הכנסת המציעים, מה אתם מציעים? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לוועדת חוקה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> להעביר לוועדת חוקה? אז אנחנו מצביעים – להעביר את ההצעה לסדר-היום: בחינת ההסמכה לעריכת דין, אוגוסט 2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט. נא להצביע. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מי שבעד – בעד להעביר לוועדת חוקה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת ברביבאי – בעד; חבר הכנסת גולן – בעד; חברת הכנסת סונדוס סאלח – בעד; חבר הכנסת טייב – בעד; חבר הכנסת בוסו – בעד; חבר הכנסת דיין – בעד; חבר הכנסת מלכיאלי – בעד; חבר הכנסת מרגי – בעד; חבר הכנסת עמית הלוי – בעד. 12 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום: בחינת ההסמכה לעריכת דין, אוגוסט 2020, עוברת להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> משרד החינוך מחלק מחשבים לתלמידים ללא הגדרת קריטריונים ברורים לזכאים << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעות לסדר-היום בנושא: משרד החינוך מחלק מחשבים לתלמידים ללא הגדרת קריטריונים ברורים לזכאים, מס' 2012, 2050 ו-2071. המציע חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אנחנו עוסקים היום בעוד מחדל חמור של ממשלת ישראל. שמונה חודשים לתוך משבר הקורונה ועדיין נושא הלמידה מרחוק לא זכה ולא זוכה לטיפול הולם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יעקב אשר והשר ניסנקורן. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> רבותיי, אתם מפריעים לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה, אתם מפריעים. בבקשה, חבר הכנסת מרגי. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אני אתחיל מההתחלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תפעיל לו את הזמן מהתחלה. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> – – אנחנו עוסקים היום בעוד מחדל חמור של ממשלת ישראל. שמונה חודשים לתוך משבר הקורונה ועדיין נושא הלמידה מרחוק לא זכה ולא זוכה לטיפול הולם. אנחנו עוסקים היום במחסור במחשבים במערכת החינוך ואנחנו עוסקים בקריטריונים שאינם ברורים לחלוקת המחשבים. איני מצפה לפתרונות קסם, אבל אני בהחלט מצפה לגילוי נאות – מה יחולק, מתי יחולק, לפי איזה תבחינים יחולק, מתי יטופלו פערי תשתית, איפה יש ואיפה אין כיסוי רשתי ומתי תואץ מהירות הגלישה ביישובים שבהם היא איטית להחריד. אני לא בא להתגולל על משרד החינוך ולא על הממשלה, אבל תשובות אנחנו צריכים וזכאים לקבל. בהזדמנות זו אני רוצה להזכיר כלל חשוב בחירום: משבר יכול להביא לקריסת מערכות והוא יכול להוות הזדמנות – הזדמנות להתחדשות והשתפרות וליציאה לדרך חדשה. זה המקום לבקש ממשרד החינוך התייחסות לעוד כמה פערים, ואני משוכנע שתימצא הבמה הראויה לדון בהם בעתיד. אמנה חמישה מהם: א. שכר המורות הצעירות, שהוא נמוך להחריד, ואני מניח שאם נקטין את המנגנון הענק של משרד החינוך נשכיל להעביר כסף לשטח ולשפר את רמת ההוראה; ב. גודל הכיתות – דווקא מתוך המשבר למדנו שהלמידה בקפסולות היא למידה אפקטיבית יותר, ומה שצריך ליד המורה זה עוזר הוראה. השיטה הזאת עובדת מצוין, וצריך לראות איך ממשיכים אותה הלאה; ג. מתודות הלימוד – מתודות הלימוד בכל מערכת החינוך הן מיושנות להחריד, אבל יש מנהלות ומורות מוכשרות שהמציאו שיטות חדשות ויצירתיות תוך כדי המשבר. האם יש ניסיון לאסוף את כל המתודות האלה ולהנחיל אותן לכל המערכת? ד. חסר חינוך לערכים דמוקרטיים ולסובלנות בכל מערכת החינוך, בדגש על מערכת החינוך הממלכתית-דתית ועל מערכת החינוך החרדית. האם הנושא הזה מטופל? ודבר אחרון – פערי ענק בלימוד השפה הערבית. איכות לימוד העברית לקויה מאוד בחברה הערבית, אבל היקף לימוד הערבית בחברה היהודית הוא פשוט אפסי ומגוחך. כך לא בונים תשתית לחיים משותפים. בזמני משבר צריך להשקיע בתשתיות, והתשתית הכי חשובה לנו היא התשתית האנושית. לכן, במקום להעביר מיליונים לאבטחת ילדי נתניהו, לאבטחת ראש הממשלה החלופי, למימון משרדים מיותרים ולהקצאת כספים קואליציוניים, הגיע הזמן שנשקיע בדבר הכי חשוב לכולנו – חינוך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יאיר גולן. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אדוני שר החינוך, כנסת נכבדה, לאחרונה משרד החינוך רכש כ-150,0000 מחשבים בכוונה לחלקם לתלמידים לצורכי למידה מרחוק בתקופת מגפת הקורונה. המשרד, לצערי, אינו חושף את הקריטריונים והתנאים לחלוקת המחשבים, בעוד השבוע פורסם כי חולקו למשל 750 מחשבים בעיר צפת ו-350 מחשבים בעיר ערד. לפי דוח ביניים מיוחד שערך מבקר המדינה בעניין התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה, אין למשרד החינוך תמונת מצב מלאה בדבר אמצעי קצה וחיבור לאינטרנט בבתי התלמידים. מי שהכי נפגע בדרך כלל זה אוכלוסיות מוחלשות, וגם האוכלוסייה במגזר הערבי. לכ-26% מהתלמידים בחברה הערבית אין מחשבים, כך על פי הדוח, ל-38% אין חיבור לאינטרנט, שלא לציין את אחוז התלמידים שגם אם היה להם מחשב בבית אינם מסוגלים ללמוד בשל העובדה שאין במקום מגוריהם תשתית אינטרנט איתנה. אדוני שר החינוך, אני פונה אליך. אני זוכר שבתקופת הקדנציה הראשונה של בנימין נתניהו כראש הממשלה הייתה תוכנית מחשב לכל ילד; זה היה בשנת 1998-1997, גלש קצת ל-1999. אני זוכר את עצמי היטב אז כסטודנט. עשיתי שח"ק, שירות חברתי קהילתי, וראיתי כיצד ילדים ממשפחות מוחלשות מקבלים מחשב לכל ילד. זה היה פשוט תענוג לראות את הילדים המסכנים האלה שמקבלים מחשב. לא היה להם סיכוי – לא היה להם סיכוי לקנות מחשב בסוף שנות התשעים. אני כסטודנט עבדתי איתם. אני לא יודע, אדוני השר, אם אתה זוכר את התקופה הזאת, אבל בדקתי. בשנת 1998 נדמה לי שהיית מפקד אוגדת עזה. נכון? אני לא טועה. << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל אני מציע לך שתבדוק את זה, ואני אשמח כמובן גם אם אתה תוכל לתת לנו תמונת מצב. היום טאבלט פשוט לא עולה הרבה כסף. משרד החינוך יכול לקחת את זה כפרויקט, למצוא את הכסף המתאים, וכמובן בתקופת הקורונה לספק את הטאבלטים. אני לא מדבר עכשיו על מחשב עם כל התוכנות הכבדות, ואף ילד לא צריך לשבת על מחשב מהיר ולא להתעסק בתוכנות גרפיקה כבדות שמצריכות הרבה זיכרון, אבל הדבר הבסיסי, כמו טאבלט הכי פשוט, זה דבר מינימלי שלדעתי משרד החינוך יכול לספק. אז לתשומת ליבך, אדוני השר. כמובן, נשמח לקבל את תשובתך בעניין הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יבגני סובה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי וחברות הכנסת, רצינו או לא – עברנו ללמידה בזום, עברנו ללמידה מרחוק. בזמן שרוב מדינות ה-OECD בחרו בשנים האחרונות ללמד חלק מתוכנית הלימודים מרחוק כאסטרטגיה, מבחירה מלאה ללמד חלק מתוכניות הלימודים באופן מתוקשב ובלמידה מרחוק, אנחנו כאן נאלצנו לעבור לתוכנית למידה מרחוק. על מנת לקיים את הלמידה מרחוק, מלבד זה שצריך שיהיה גם תלמיד, גם מורָה או מורֶה, צריך שני דברים, שני מרכיבים, שהם מאוד מאוד חשובים: גם אמצעי קצה וגם חיבור לאינטרנט. אמצעי קצה – הובטח כאן בארץ מחשב לכל ילד מאז שנת 1996; הבטיח לנו נתניהו מחשב לכל ילד לפני 24 שנים. זה מאוד מדאיג, כבוד היושב-ראש, לי באופן אישי, גם כאישה, גם כערבייה, בגלל שאותו נתניהו הבטיח לא מזמן לטפל בפשיעה והאלימות בחברה הערבית. היום משרד החינוך מנסה להדביק את הפערים ולספק מחשבים, במיוחד בחברה הערבית, על מנת לצמצם את הפערים הקיימים, אבל לצערי, שליש מהתלמידים בחברה הערבית סבלו מפערים כל כך גדולים. נכון להיום, מה יועיל מחשב כשל-40% מהתלמידים בחברה הערבית יש בעיה בחיבור לאינטרנט או בחיבור לחשמל? למרות שקיים בארץ חוק חינוך שווה וחינם לכולם מגיל שלוש עד גיל 18, עדיין, בצורה הזאת ובמדיניות הזאת, לא דואגים לפתור את בעיית החשמל – וגם האינטרנט – שפוגעת בתהליך הלמידה מרחוק ומייצרת פערים כל כך גדולים, שישתקפו בקרוב גם בתוצאות מבחני המיצ"ב, גם בתוצאות הבגרות, גם בקבלה ללימודים, גם במבחני הפסיכומטרי. יגידו שהתלמידים נכשלו או המורים נכשלו, אבל מי שנכשל בטיפול בנקודות האלה היא ממשלת ישראל, עוד לפני המשבר עצמו. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת סונדוס סאלח. יעלה וישיב שר החינוך יואב גלנט, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר >> ערב טוב לכם, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שומע ואני רואה כמה גדול הנתק שלכם ממה שקורה. כנראה שאתם עסוקים במה שקורה בכנסת ולא קשובים למה שקורה בשטח. אני אספר לכם מה קורה. עם כניסתי לתפקיד שר החינוך הצבתי את נושא הלמידה מרחוק כיעד מרכזי בתוכנית העבודה של המשרד. הוריתי על ביצוע תהליך הפקת לקחים מגל הקורונה הראשון, ובהתאם למסקנותיו גיבשנו תוכנית עבודה ליישום רפורמה מקיפה בנושא. פעלתי בממשלה לתקצוב התוכנית בסכום תקדימי של 1.2 מיליארד שקל, תוך שאני מגדיר חמישה כיווני פעולה: 1. האצת הקמת תשתיות תקשוב במוסדות החינוך, הנחת תשתיות חדשות ושדרוג תשתיות קיימות בכ-4,300 בתי ספר; מחציתם, כ-2,300, אינם מתוקשבים כלל; 2. מינוי בעלי תפקידים קבועים במוסדות החינוך לקידום נושא הלמידה מרחוק; 3. הכשרת צוותי הוראה במיומנויות למידה מרחוק; 4. הרחבת תוכני הלמידה המוצעים במסגרת הלמידה מרחוק; 5. רכישת אמצעי קצה – כ-150,000 מחשבים, כ-150,000 מודמים הכוללים חבילות תקשורת וכ-70,000 טלפונים סלולריים כשרים הכוללים גם הם חבילות תקשורת, למגזר החרדי, לפי בקשתם. אני שמח לבשר לכם כי מימושה של התוכנית הזאת מצוי בשלבי עבודה מתקדמים: 1. התחלנו במהלך תקשוב רחב היקף, והוא יושלם עד לסוף שנת הלימודים. במאמר מוסגר אעיר כי מערכת החינוך פועלת לתקשוב בתי הספר זה למעלה מעשור, ללא התקדמות משמעותית עד כה. המהלך שאנו מובילים יצמצם אפוא את הפער הנגרר על פני עשור לפחות בתוך שנה אחת; 2. מינינו עד כה כ-3,000 רכזי תקשוב בשכר, הממונים על קידום הנושא בבתי הספר, ופנינו לסיום המהלך; 3. נכון לעת הזאת הוכשרו ומוכשרים באופן סדיר כ-85% מצוותי החינוך ללמידה מרחוק; 4. הרחבנו את מגוון התכנים ללמידה מרחוק. לכל בית ספר הוגדרה חבילת תקציב של אלפי שקלים, לפעמים עשרות אלפי שקלים, ובאמצעותה ניתן לרכוש תוכן לימודי דיגיטלי המאושר על ידי המשרד בכל מקום כמעט, בארץ ובחו"ל. רכשנו 150,000 מחשבים ומודמים ועגלות הטענה בהתאמה והתחלנו בתהליך חלוקה לפי מפתח סוציו-אקונומי בכל רחבי הארץ ובכלל המגזרים. עד סוף השבוע הקרוב נשלים את חלוקתם של למעלה מ-61,000 מחשבים, מחר. לכל מי שאומר: לא עשיתם, לא פעלתם – כל הדיבורים האלה בשביל תקשורת? אני מקווה שזה נובע מבורות. בדימונה חילקנו 885; בבית שאן – 450; בירושלים – 14,968, זה היה שלשום, דרך אגב; בדאלית אל-כרמל – 332; בצפת – 700; בקריית שמונה – 465; בחדרה – 1,535; בשפרעם – 1,137; באום אל-פחם – 1,884; במג'דל א-שמס – 327; בנווה מדבר והפזורה הבדואית במרכז הנגב – 1,866 מחשבים; בתל שבע, סמוך אליהם – 915 מחשבים; באילת – 1,235; בקריית ביאליק – 724; ברכסים – 30; בבית שמש – 1,211; בביתר עילית – 207; במעלה אדומים, אתמול – 986. ידנו עוד נטויה ואנו בעיצומו של התהליך. בשבוע הבא יקבלו בין היתר מעלות תרשיחא – 337 מחשבים; לוד – 732; בת ים – 1,647; נתניה – 2,979; בית ג'ן – 323; יפיע – 576. איפה חברת הכנסת סונדוס, שחילקה איתי מאות מחשבים במשהד? איפה היא, שהיא באה עכשיו ותוקפת אותי? תבואי בבקשה, חברת הכנסת סונדוס, תעידי בפני החברים שעמדת ביחד איתי וחילקת מחשבים. אני לא מבין את הצביעות הזאת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כפר מר'אר לא מופיע אצלך ברשימה, אדוני השר? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אלה דוגמאות. נתתי רק דוגמאות, דוגמאות. כולם יקבלו. מר'אר קיבל איזה 600–700 מחשבים בשבוע הראשון, ביחד עם צפת. אני מזכיר שהתחייבנו שעד לסוף ינואר נשלים את חלוקת מחצית מהמחשבים. לאחר שראינו את העלייה בתחלואה והמדינה התקדמה לקראת הסגר השני, הנחיתי את מנכ"ל המשרד לרכז מאמץ ומשאבים על מנת לאפשר למידה מרחוק לזקוקים לסיוע מהר ככל שניתן. עבודה מאומצת זו הביאה לכך שנסיים את המהלך כולו עד סוף דצמבר. המשמעות היא שמרגע ההחלטה שאני החלטתי בחודש יוני ועד לחלוקת המחשבים לילדים יעברו שישה חודשים בלבד, אשר כוללים אפיון – כי יש מחשבים שיש בהם גם מקלדת בשפה הערבית, אתם יודעים את זה; 50,000; רכש וחלוקה לבתי הספר. המחשבים האלה יוצרו בסין, קוריאה ויפן במיוחד לבקשתנו בחצי השנה הזאת. אתם מכירים את הצבא, שניכם; תגידו לי אם צה"ל יודע לעשות את זה יותר מהר, זה זמן שיא למהלך בכל סטנדרט שאני מכיר. זאת אומרת, מרגע שאני החלטתי עד של-150,000 ילדים יש מחשב ביד בכל המקומות שאמרתי – חצי שנה, עד סוף השנה הזאת. עד 18 בדצמבר נסיים לחלק 134,000 מחשבים, וכ-15,000–16,000 נוספים נשאיר לצורך תגבור במקומות נדרשים לכך, וכן לאלה שלא נכנסו לקול הקורא. אתם יודעים למה הם לא הגיעו לקול הקורא? כי הם לא האמינו שיחלקו בגלל מה שקרה פה במשך 20 שנה. הם לא באו לקול הקורא, ואנחנו לא נפגע בילדים שהמנהלים שלהם לא ניגשו לקול הקורא, ואנחנו נמצא גם להם פתרון. לכן השארתי את העתודה הזאת. מספר המחשבים שנקבע לרכישה הוערך על ידי גורמי המקצוע במשרד ונשען על נתוני דוח ה-OECD, שקבע כי ל-9% מכלל התלמידים, כ-135,000, אין מחשב. על בסיס תובנה זו, וכמובן על בסיס המשאבים – רק המחשבים זה חצי מיליארד שקל – יצאנו לפעולת הרכש. במסגרת הליך חלוקת המחשבים קבענו קריטריונים המעניקים עדיפות ברורה לבתי ספר במדדי טיפוח גבוהים על פני אחרים – מדדי טיפוח זה הפוך מסוציו-אקונומי במערכת החינוך, למי שלא יודע – לכן זה מתחשב במדדי הטיפוח, בגודל בית הספר ובמספר התלמידים. אני נותן עכשיו פירוט לכל מי שאמר שאין קריטריונים. דרך אגב, הקריטריונים מפורסמים וידועים לכול. על זה אמרתם: אין קריטריונים. בעשירון הטיפוח 10 – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> אדוני השר, ביקשנו ממשרד החינוך לראות את הקריטריונים ומשרד החינוך לא הציג אותם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני חוזר על דבריי: בעשירון הטיפוח 10 – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בואו נשמע את הקריטריונים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> בעשירון הטיפוח 10 יחס התלמידים הוא שעל כל שבעה ילדים יקבלו מחשב. אני תכף אתן דוגמאות. אני לוקח את עשירון טיפוח 6, לדוגמה – על כל שמונה ילדים יקבלו מחשב, אבל כשמגיעים למדדי הטיפוח הנמוכים, קרי סוציו-אקונומי גבוה, במדד טיפוח 4 – על כל עשרה ילדים; 3 – על כל 40 ילדים; 2 – על כל 50 ילדים; 1 – על כל 60 ילדים. << אחרי_כן >> כלומר, אני נותן דוגמאות: ניקח בתי ספר שיש בהם 500 ילדים והם במדד הטיפוח הקשה ביותר, המחמיר ביותר, 10, אנחנו נחלק לבית ספר עם 500 ילדים 71 מחשבים. << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – זה קריטריון סודי? למה אי-אפשר להציג אותו בוועדת החינוך? משרד החינוך – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני חוזר – – – << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תן לעבוד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בגלל זה אנחנו ניסינו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, תנו לשר להשלים, בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני חוזר על דבריי: במדד הטיפוח 7, על כל 500 תלמידים יקבלו 63 מחשבים, בבית ספר של 500; במדד הטיפוח 4, סוציו-אקונומי די גבוה, על 500 ילדים יחלקו 50 מחשבים; במדד הטיפוח 1, קרי בסוציו-אקונומי הגבוה ביותר, על 500 ילדים יקבלו שמונה מחשבים בלבד. זאת אומרת שההבדל הוא שבמדד הטיפוח הקשה ביותר, המחמיר ביותר, מדד הטיפוח 10, מקבלים 71 מחשבים ל-500 ילדים, ובמדד הטיפוח 1 מקבלים רק שמונה מחשבים. פי תשעה – זה ההפרש, כלומר למי שיש פחות נותנים יותר. אגב, לכל אלה שבאו מרשימה המשותפת ושאלו, אנחנו נותנים כ-35% מהמחשבים למגזר הערבי; חלקם באוכלוסייה, במערכת החינוך, כ-20%, זאת אומרת, כמעט פי שניים, קצת פחות. כל המחשבים מחולקים עם מודמים, חבילות סלולר לגלישה, כדי שגם תלמידים אשר אין בביתם אינטרנט יוכלו לגלוש. כמו שאמרתי, כשליש מהמחשבים יחולקו במגזר הערבי – שיעור הגבוה משמעותית מחלקם באוכלוסייה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חלקם גבוה – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> החלוקה מצויה באחריות מנהלי בתי הספר, הם הקובעים למי יושאלו המחשבים. הם מקבלים את המחשבים לצורך החזקת ספרייה, כמו ספרים, ומאותו רגע מנהל בית הספר והוא בלבד מחלק אותם, לא השר, לא המנכ"ל, לא ראש העיר. מי שמחלק את המחשבים זה מנהל בית הספר. הם אשר מכירים את התלמידים, את ההורים, את הצרכים. אני מאמין במנהלי בתי הספר ובשיקול דעתם. מנהלי בתי הספר, בשיתוף יועצת בית הספר והמחנכות, הונחו לבצע מיפוי של כלל התלמידים ולקבוע למי מהם יושאל מחשב או מודם. המיפוי נעשה על בסיס היוועצות והיכרות עם התלמיד ומצבה הכלכלי של המשפחה. השאלת המחשב נתונה לשינוי בהתאם לצרכים ולמצבים המשתנים של תלמידי בתי הספר. בעת המיפוי הונחו המנהלים לבדוק לאילו תלמידים אין גישה לאינטרנט בביתם, ואותם תלמידים יקבלו בהשאלה גם מודם אלחוטי עם חבילת גלישה. אשר לפריסת תקשורת סלולרית וקווי אינטרנט ברחבי הארץ, כידוע נושאים אלה אינם מצויים באחריותו ובתחום טיפולו של משרד החינוך כי אם במשרד התקשורת. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד התקשורת על מנת לתת מענה במקומות הנקודתיים שבהם אין תשתית אינטרנטית או סלולרית. למיטב ידיעתנו הפריסה הסלולרית בארץ טובה, למעט בעיות נקודתיות, בעיקר בפזורה הבדואית בנגב וביישובים מסוימים בצפון, המתנגדים בין היתר להצבת אנטנה סלולרית. לסוגיה זו ניתן כאמור מענה ברכש מודמים וחבילות סלולר לגלישה. כמו כן, אנו פועלים כמיטב יכולתנו להקמת תשתיות אינטרנט מהירות בבתי הספר ובשדרוגן ולפתרון בעיות גלישה. לסיכום, ערב פרוץ מגפת הקורונה מערכי התקשוב הקיימים במשרד החינוך לא אפשרו מעבר של מערכת החינוך ללמידה מרחוק כפי הנדרש ובהיקפים המתחייבים; לא ניתנה כמעט כל התייחסות לסוגיית אמצעי הקצה, על כל משמעויותיה ומורכבותה; לא הייתה תוכנית מוסדרת לנושא ולא הוגדר לטובתו תקציב משמעותי; לא התקיימו שיתופי פעולה כגון זה שאנחנו מקיימים עם ישראל דיגיטלית, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים; לא נעשתה פעולה להרחבת תוכני הלימוד הדיגיטלי; לא ניתן מענה מסודר לצורך תרגול מיומנויות טכנולוגיות ופיתוחו בקרב צוותי ההוראה; לא הייתה התייחסות לצורכיהם של תלמידים מהמגזר החרדי. עם כניסתי לתפקיד, ובתוך זמן קצר ביותר – ואני חייב להגיד, ביחד עם אנשי המשרד, כמובן – הובלנו שינוי משמעותי לאין-שיעור על מנת לאפשר לתלמידים רצף חינוכי ככל הניתן וכדי למזער את הפגיעה הכרוכה בסגירת מוסדות החינוך והשלכותיה. אנו ממשיכים במאמץ לסגירת פערים רבי-שנים ומאפשרים למידה מרחוק, וכל זאת בשיתוף מלא של מנהלים בבתי הספר וצוותי החינוך, המובילים עשייה נפלאה וחשובה בתקופה מאתגרת זו. אם יש עוד שאלות, אני אענה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> תודה רבה. יש? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. אדוני השר, קודם כול, המטרה של הדיון הזה אינה לתקוף אותך באופן אישי, ובטח לא את משרד החינוך. לו הנתונים האלה היו מועברים לוועדת החינוך בזמן וללא צורך בסודיות, סביר להניח שגם לא הייתה בקשה להצעה לסדר-היום. מה שנתקלנו בו בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, זה בעיקר תלונות. אנשים פונים אלינו. אגב, אני ביקרתי בשני בתי ספר שעדיין לא קיבלו תקציב לתקשוב. אתה מדבר על תקציב שבין 60,000 ל-160,000 לבית ספר – עדיין לא התקבל. אבל מה שאני רוצה להגיד ולשאול את השאלה, כבוד השר: אתה אמרת שבמשך שלושה חודשים מתחילת שנת הלימודים חולקו 61,000 מחשבים, ועכשיו אתה אומר שתוך חודש אתה תחלק כמעט 130,000. אז מאיפה התקווה הזאת? מה, אתה כבר תאיץ את החלוקה? כי המספרים פה לא מסתדרים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> כנראה שלא האזנת, כי אני אמרתי דברים ברורים. אני אגיד אותם בעל פה – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה מה שרשמתי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> – – בצורה בהירה עוד פעם ואני אסביר. אני קיבלתי את ההחלטה בחודש יוני. אנחנו יצאנו לרכש של 150,000 מחשבים – קוריאה, סין, יפן; הם יוצרו עבורנו כי לא היה אפשר להשיג אותם בארץ. המחשבים האלה הגיעו פחות או יותר לפני חודש. אנחנו מסיימים מחר את שבוע החלוקה הרביעי – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כלומר בתוך חודש 60,000 כמעט. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, חבר הכנסת, אני נתתי לך – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק מוודא מידע חשוב לציבור. זו לא התנגחות. אני לא מתנגח עם כבוד השר, אני רק שואל. עכשיו הבנתי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני עונה. אנחנו חילקנו בארבעה שבועות 60,000 מחשבים: בשבוע הראשון – בערך 8,000, בשבוע השני – בערך 12,000 ובשבוע השלישי והרביעי – 20,000. אנחנו נמשיך בקצב של פחות או יותר 20,000 בשבוע בארבעת השבועות הקרובים עד השבוע שסוגר את חנוכה, ב-18 בדצמבר, אם אינני טועה. עד אז יחולקו כ-135,000. אנחנו בשלב של הערכת מצב לראות מה עושים עם ה-15,000 הנותרים. חלקם הולכים לכאלה שלא ניגשו לקול הקורא, חלקם יהיו להשלמות, ואנחנו נראה. לא נשאיר אצלנו אף מחשב אחד, הכול יחולק לתלמידים. דרך אגב, זה לפני שהתחלנו בתוכנית, שנמצאת בשלבי הסדרה, לאור בקשתן של הרבה עמותות שאנחנו נסייע להן, ואנחנו נוסיף על זה את אלפי המחשבים – המספרים שהם ייתנו זה לא מי יודע מה – מסוגים שונים בחלוקה במפתחות דומים למה שציינתי. השיטה תהיה שאנחנו מאפשרים להם, מתוך מגוון, רשימה, לחלק במקומות מסוימים. הקודם זוכה, ואחרי שחילקו נשארים המקומות האחרים, כי פה זה עניין וולונטרי. אנחנו נגיד להם מהם המקומות למלא. אז גם את זה אנחנו מסדירים. כל זה הוא מידע ידוע וגלוי לציבור, ואם הוא לא הגיע לידי ועדת החינוך של הכנסת אז אני מצר על זה, ואני מניח שעכשיו אתם תוכלו להעביר להם אותו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. עמדה נוספת – חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, רק להבהיר: מבחינת האחוזים – היחס או אחוז התלמידים הערבים בכלל מערכת החינוך גבוה יותר מ-20%, כי מבחינת הגילים הייצוג של הצעירים או הילדים גבוה יותר, אז 30% זה כנראה כמעט חלקנו מבין התלמידים – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, לא, פחות – 25%. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> לצערי אתה טועה. כמו שאמרתי, המספרים הם פחות או יותר כמו שאמרתי, ואם הם לא 20% אז הם 22%. לא מדובר פה על המספרים שאתה מציין. לכל האוכלוסייה הזאת אנחנו דואגים, והמספרים הם 34% או משהו דומה לזה. בהיבט הזה אנחנו עובדים לפי קריטריון ולא לפי החלטה אחרת. דרך אגב, המחשבים מגיעים ישירות אל בתי הספר ולא למקום אחר. בבקשה, יש עוד מישהו? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אתם מסתפקים בתשובת השר או שמבקשים להעביר לוועדה? << קריאה >> יאיר גולן (מרצ): << קריאה >> מסתפקים בתשובת השר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה, אדוני השר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו מברכים על תשובת השר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, מברכים. יפה מאוד. גם כדאי להגיד מילה טובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מה שניסינו לעשות בהצעה לסדר-היום. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. יפה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פתיחת מערכת החינוך << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: פתיחת מערכת החינוך, מס' 2078, 2080, 2085 ו-2086. המציעה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בבקשה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני הולכת לדבר על נושא פתיחת מערכת החינוך, אבל רציתי לשאול אותך שאלה קודם. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מי אמור להשיב על ההצעה שלנו? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הבנתי שקיש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת תמנו שטה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הבנתי שקיש. אוקיי, אז התחלף. גלנט, אני מכירה אותך עשרות שנים, וקראתי איזה ציוץ שלך שמתייחס להתבטאות כנגד משפחת פרקש. כמי שידוע שהוביל לוחמים לשדה קרב – חלקם לא חזרו – אני שואלת אותך: האם אתה עומד מאחורי האמירה שבמדינה דמוקרטית מותר להגיד הכול אם זה בהתאם לחוק, בנסיבות האלה? אשמח לשמוע את דעתך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> זה לא בסדר-היום. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מדברת על מערכת חינוך. אני מדברת עם שר חינוך שמחנך דור צעיר שלם לערכים, לא רק לחוקים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> אני יכול להקריא לך את התשובה שלי. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אשמח, ואם יש לכך תיקון, זה יהיה מצוין. << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> זה לא תיקון, פשוט מדובר פה על דברי שקר. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אשמח לשמוע, דווקא בגלל שאני מכירה אותך. זה יותר חשוב – לא פחות חשוב. אם זה על חשבון הזמן – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז את יכולה להציג את הנושא, ואז השר יתכונן ונמצא פתרון. << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> רגע, רגע, יש לי גבול לזמן. תכף אני אמצא את זה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה. אז אני אתחיל ואחר כך תתייחס. אני מדברת כולה שלוש דקות. בתי הספר הם מרחב משמעותי, המשפיע, מלבד ההשכלה, גם על אינטראקציות חברתיות, על החוויה הרגשית, הפיזית והמנטלית. כולנו דואגים לבריאותם של התלמידים, ודווקא בגלל זה חשוב שימשיכו ללכת באופן סדור למסגרות החינוך. אף אחד מאיתנו לא מעוניין לחשוף אותם ואותנו לסיכון בריאותי מנגיף חמקמק, ואם מקבלים החלטה כל כך קיצונית על השבתת מערכת החינוך, חייב להיות לכך צידוק עובדתי המבוסס על ניתוח נתונים ומגמות, מוקדי הדבקה, פילוח גילים ועוד. ישראל הקטנה הרי יכולה הייתה להיות מודל אמיתי של הצלחה בשל תנאים אובייקטיביים, ובעיקר בשל היצירתיות, המעוף והניסיון שלנו בהתמודדות עם משברים. במקום זאת, הממשלה מעדיפה להשאיר את הילדים בבית כל כך הרבה זמן ולפגוע בהם בלי להתחשב בהשלכות ההרסניות – גם היום, אבל גם אלה שיהיו עוד בהמשך. ככה זה כשפוליטיקאים מוכנים להקריב את העתיד שלנו על מזבח העסקנות הפוליטית. כבר לפני חודשים הייתה צריכה להיות פה תוכנית בשיתוף פעולה עם צוותי החינוך המנוסים ועם נציגות הורים, שהיו משקפים בזמן אמת לא רק את הבעיות אלא גם את הפתרונות המותאמים לצרכים השונים, שהרי כל ילד הוא עולם ומלואו. רוצים דוגמאות לפתרונות? העברת סמכויות ואחריות לרשויות המקומיות, בוודאי עם משאבים; פרוטוקולים לפתיחת מערכת החינוך המתייחסים לכמות ולמרחק החברתי הנדרש והקפדה שאכן זה מתבצע; הקצאת בדיקות ומשאבים לצוותי המורים והתלמידים; הסברה נגישה מותאמת גיל; ניצול חללים פנויים – שיש בשפע היום בקורונה – לשימוש לצורכי למידה; העצמת המחנכים כדמויות משמעותיות בחייהם של ילדינו. אני באמת מאמינה כי ביכולתם של ילדים להוביל שינויים תרבותיים גדולים. במקום לכלוא אותם בבתים, יכולנו להפוך אותם בעצמם לנאמני התנהגות נכונה מול הקורונה, להעצים את קדושת החיים על פני התנהגויות מסכנות, כמו אלימות ברשת וצריכה מוגברת של אלכוהול וסמים, הנובעים מהיעדר מסגרת, חוסר מעש ותחושת בדידות קשה. האם סביר שמועמדים בוגרים, י"א-י"ב, מועמדים לשירות ביטחון, יכולים להתגייס בקרוב לשירות בצה"ל אבל הם לא יכולים לשמור על כללי התנהגות בקורונה? ככה אנחנו מחנכים אותם ללקיחת אחריות? איזו דוגמה אישית הממשלה הזאת מייצגת עבורם? הם מספיק מבוגרים כדי להצביע תכף בבחירות הקרובות, אבל אתם לא מאפשרים להם לרכוש כלים חיוניים להתפתחות שלהם. זום הוא לא תחליף לקשר בין-אישי, ובוודאי לא בא במקום מנהיגות אמיצה, המודעת להחלטות הלא-סבירות שהיא מקבלת. חשבון פשוט שלמדנו כולנו בבית הספר, כשעוד היה כזה: יש קשר הדוק בין סגירת מערכות החינוך לחוסר יכולתם של ההורים לצאת לעבודה. אם לוקחים את מי שחי מתחת לקו העוני עוד לפני הקורונה, אנחנו מדברים על למעלה מ-800,000 ילדים בישראל, כשהפער בכל תחומי החיים רק הולך וגדל. ולכן, הדבר המתבקש עכשיו הוא לפתוח לאלתר את מערכת החינוך – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – להקפיד על כללי זהירות נדרשים, להפסיק להתרברב ולהתקשר למדינות מובילות בעולם כדי ללמוד מהן כיצד הן עושות זאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת אורנה ברביבאי. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> גלנט? << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> לענות? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן, אני אשמח. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אדוני השר, יש תקנון לכנסת. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני חושבת שכדאי שהוא יענה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא לא, סליחה. יש תקנון לכנסת, אי-אפשר ככה. << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> השארתם אותי בשביל שאני לא אדבר. אז חבל שנשארתי – גם לשמוע השמצות, גם דברי בלע, גם דברי שקר, גם לא להיכנס. זה מה שאת – – – << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל נמצא פה שר, תן לו להגיב. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> את סגנית יו"ר הכנסת. זה אפשרי? << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הוא יכול לענות במקום השרה. << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> רבותיי, זה הרי דברי שקר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בואו נשמע את דבריו. הוא אומר שזה שקר – צריך לשמוע את דבריו. חשוב שהוא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> – – – מהמיקרופון? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אתן לך, אדוני השר – – << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> אז תן לי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – בזמן העמדות הנוספות, אם אפשר, אם אתה יכול לחכות. בואו קצת נכבד את תקנון הכנסת, אחרת יגידו שיש דיל או משהו כזה. << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> מבקשת ממני חברת כנסת – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני אתן לך, אדוני השר. << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> מתי זה יהיה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בסיום הדיון, עוד חמש דקות, בסדר? קצת סבלנות. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אלפי תלמידים עדיין מחכים לחזור לכיתות הלימוד בבתי הספר בכל המדינה, בכל העולם, אפילו, חוץ מכמה מדינות שהצליחו להסתדר או לבנות מערכות מתאימות לתקופת הקורונה. אני רוצה להתריע, אדוני היושב-ראש, מתופעה או מהחשש שלנו שבתלמידים הערבים, בבתי הספר ביישובים הערביים, הפגיעה תהיה חמורה במיוחד, מכמה סיבות: אם הלימודים יתחדשו – ואנחנו עדים לחידוש הדרגתי – קודם כול, הצפיפות בבתי הספר בחברה הערבית גבוהה יותר מבשאר בתי הספר; המתקנים – אין מתקנים חלופיים או נוספים כדי לפזר בהם את התלמידים, אין אולמות ציבוריים ביישובים הערביים שאפשר לעשות בהם קפסולות כדי לפזר את התלמידים. אתמול פורסם שבבית ספר בטייבה מוֹרָה ומוֹרֶה בחינוך, נדמה לי בכיתה ב' או ג', מאומתים לקורונה, וחמש כיתות הושבתו בגלל אימות של שני מורים – מוֹרָה ומוֹרֶה ­– בקורונה. גם בספטמבר, כאשר בתי הספר חזרו ללימודים, התחלנו לראות את התופעה הזאת, שמורים נפגעים או נשאים ומשביתים שכבה שלמה. אז החשש הוא שבגלל הצפיפות ובגלל היעדר מוסדות חלופיים הפגיעה תהיה חמורה בבתי הספר ביישובים הערביים, וזה יפגע בהישגי התלמידים. אנחנו חוששים ששנת הלימודים – אנחנו עכשיו כמעט בסוף שלושה חודשים מתחילת הלימודים, והתלמידים לומדים בזום, והם כמעט לא לומדים. אנחנו מקבלים הרבה פניות מהורים שקשה להם לשלוט בלימודי הילדים. כאשר יש יותר מתלמיד אחד באותו בית קשה מאוד להשתלט על זה, במיוחד בגילים קטנים, וזה יפגע עוד יותר בהישגי התלמידים. עוד יותר זה יתבטא בשלב העל-תיכוני ובבגרויות, כשממילא אחוז ההצלחה בבגרויות בקרב סטודנטים ערבים נמוך יותר ואחוז העמידה בתנאי הסף של האוניברסיטאות נמוך יותר. אז אני מצפה הן ממשרד הבריאות והן ממשרד החינוך להביא את זה בחשבון ולבנות תוכנית מעכשיו; לא לחכות עד סוף השנה ולא לחכות עד שהמגפה תתפשט עוד יותר. אולי נעשה בדיקות קורונה חובה לכל המורים והמורות עם פתיחת שנת הלימודים – עם החזרה – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> סליחה. – – עם החזרה ההדרגתית ללימודים נבקש מכל המורים והמורות שיעברו בדיקת קורונה לפני שהם חוזרים לכיתות כדי לנסות להשתלט על המגפה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה. חבר הכנסת יעקב מרגי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז אמרת לשר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גברתי, את סגנית יו"ר הכנסת ואת יודעת את התקנון – מסיימים את הדיון ונותנים לשר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אבל הוא לא השר המשיב – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, אחרי שמסיימים את הדיון. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה כבר לא רלוונטי, כי השר – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, בסדר. זכותו. שלוש דקות, אדוני. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, ההצעה לסדר-היום שלי צורפה אומנם – זה למזכירות – לתשובתו של שר הבריאות, אבל האמת היא שהיא צריכה להיות מופנית לשר החינוך. לכן, אם תהיה ההצבעה, אני מבקש לפצל את ההצבעה, ואני אסביר את הנושא – כי אני הגשתי הצעה לסדר-היום בעקבות פנייתו של תלמיד תיכון בשם עידן, ואני אקריא לכם. תאמינו לי, לא נתתי את דעתי לזה, ואם אני עכשיו מציף את זה, באמת ישנה כאן שאלה של צנעת הפרט. הוא כותב ככה – עידן כותב, תלמיד תיכון: מחודש מרץ – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מאיפה הוא? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא לא כתב לי מאיפה, אבל הוא צופה בנו, אני מאמין. מחודש מרץ לומדים רוב תלמידי ישראל בלמידה מרחוק בשל התפרצות מגפת הקורונה. הלמידה מתבצעת באמצעות תוכנת זום, Google-Meet ועוד. במהלך תקופת הלמידה מהבית רוב בתי הספר החליטו לחייב את תלמידיהם בפתיחת מצלמות במהלך השיעור, ולא – הם יקבלו חיסור על אותו השיעור גם אם נכחו בו, דבר שיפגע בסופה של השנה בציון השנתי שלהם, ובכיתות הגבוהות – אף בציון הבגרות. החלטה זו של בתי הספר היא אבסורדית ולא ראויה להתקיים מסיבות רבות: ראשית, בהיבט החוקתי קיימת פגיעה משפטית בזכויות יסוד, כאשר חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו נפגע בבסיס. בסעיף 7(ב) של החוק כתוב כך: "אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו". חובת המצלמה בזום חודרת בצורה חד-משמעית לרשות היחיד. הדבר מביא לפגיעה גם בחוק הגנת הפרטיות: לפי סעיף 1, "לא יפגע אדם בפרטיותו של זולתו ללא הסכמתו", ולפי סעיף 2(3), פגיעה בפרטיות היא גם "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד". הזום וה-Meet גורמים, על פי ההגדרה, לפגיעה בפרטיות בשל צילום של אנשים במצבים אישיים. תלמידים נאלצים לחשוף את עצמם ואת חדרם האישי, וזה דבר שפוגע בפרטיותם. אני מצדיע לו. סעיף 7(4) בחוק קובע כי קיים איסור "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו". השימוש בזום לא זו בלבד שחודר לפרטיות וגורם למבוכה בקרב תלמידים חסרי יכולת כלכלית אלא הוא אף מביא לאלימות ברשת, שכן תלמידים מצלמים את חבריהם ואת מוריהם ומפרסמים אותם ברשתות, תוך שהם לועגים להם ומבזים אותם. הדבר פוגע קשות באנשים רבים ומביאם לידי מבוכה רבה ואף השפלה. ידוע לנו כי במוסדות אקדמיים אין חובת מצלמות בשיחות זום בדיוק מהסיבות הנ"ל והכבוד לסטודנט נשמר, ואני חושב שראוי שכך יהיה גם בבית הספר. הוא עוד כתב – ברשותך, מאחר שזו פנייה של תלמיד – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ניתן ארבע-חמש שורות שהוא ביקש. עוד נימוקים נגד כפיית הדלקת המצלמה בלימוד בזום: בחלק מבתי הספר נציגות הנהגת התלמידים לא זכתה להשמיע את טענותיה, בעוד על פי החוק יש זכות לשימוע טרם קבלת החלטה משמעותית מסוג זה של פתיחת מצלמות וחשיפה אישית. מעבר לכך, הדבר מביע חוסר אמון בתלמיד, והיעדר פרטיות פוגע בריכוז הלימודי. מכאן שיש לאפשר חופש בחירה – מי שלא רוצה לא יפתח מצלמה ומי שירצה וימצא לנכון יפתח. רבותיי חברי הכנסת, אני חושב שצריך לתת את הדעת על כך, ואני חושב שחובה עלינו לקיים דיון בנושא הזה. זה ודאי לא קשור למשרד הבריאות, זה קשור לוועדת החינוך, ואני מקווה שיהיה פיצול בהצבעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה לך. תעלה ותשיב, בשם סגן שר הבריאות, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה. בבקשה. << דובר >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות כנסת, חברי כנסת יקרים, אכן סוגיה ונושא חשוב, שמעסיק את כולנו בימים אלה – גם אותי כאימא, וכחברת ממשלה. אני מקריאה את התשובה בשם סגן שר הבריאות יואב קיש, שהיו לו עניינים אישיים, ולכן אני אקריא אותה ככתבה וכלשונה, אם כי אני מסכימה עם חבר הכנסת מרגי – ההצעה לסדר-היום שאתה העלית היא באמת יותר בתחום הנהלים בתוך משרד החינוך, אך הנושא הראשון שאתם מעלים, לעניין החזרת התלמידים לספסלי הלימודים – שגם יש התפתחות: כבר בשבוע הבא תלמידי כיתות ה'-ו' יחזרו, שבוע לאחר מכן תלמידי י"א-י"ב, ועם זאת אתם מעלים שאלה שהיא חשובה. אז ככה – אני מקריאה: ההחלטה על פתיחת מערכת החינוך היא החלטה מורכבת, אשר מהווה חלק ממכלול החלטות משמעותיות המתקבלות במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. אנו מודעים לצורך המשמעותי הקיים בפתיחת המערכת, אולם במקביל ממונים על בריאותו של כלל הציבור. בפתח הדברים אומר שמשרד הבריאות מקבל החלטות מקצועיות המתבססות על נתוני התחלואה במדינה, בהתייעצות עם גורמי בריאות ציבור בארץ ובעולם. נתוני התחלואה מוצגים בוועדות הכנסת השונות ובקבינט מדי שבוע. לכל מדינה יש את השיקולים שלה בפתיחת המשק בצורה זו או אחרת, וכך גם בישראל. מערכות החינוך במדינות שונות פועלות בצורה שונה, עם תשתית שונה, ולכן אין בהכרח יכולת להשוות. כמו כן, יש מדינות שבהן הוחלט לסגור את מערכת החינוך לתקופות ארוכות יותר. משרד הבריאות גיבש אסטרטגיית יציאה מפורטת המבוססת על מדדי תחלואה, אשר על פיהם תתבצע חזרה הדרגתית של המשק לשגרה. מערכת החינוך מהווה ציר מרכזי בפעילות תקינה של המשק הישראלי, ולכן חשוב מאוד גם פה לשים דגש על חזרה הדרגתית, תוך ניטור מתמיד של התחלואה. המטרה בסוף התהליך היא להשיג – חברי הכנסת, אתה רוצה תשובה, חבר הכנסת שחאדה? – המטרה בסוף התהליך, נאמר על ידי סגן שר הבריאות, היא להשיג שליטה בהתפשטות המגפה – כמובן, זה הרצון של כולנו – והדבר נעשה במאמצים משותפים הכוללים פתיחה הדרגתית, ביצוע חקירות מקיפות וביצוע בדיקות נרחבות. כולי תקווה כי נוכל לפתוח את מערכת החינוך בצורה מבוקרת ואחראית ולתת מענה לכלל ילדי ישראל. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, השרה פנינה תמנו שטה. אתם מציעים להעביר את זה לאיזו ועדה? << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חינוך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חינוך. אז חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על העברת ההצעה לסדר-היום, פתיחת מערכת החינוך, לוועדת החינוך, התרבות והספורט. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, חברת הכנסת ברביבאי – בעד; חבר הכנסת סובה, הצבעת, לא? בעד; חברת הכנסת סונדוס סאלח – בעד; חבר הכנסת מרגי – בעד; חבר הכנסת מלכיאלי – בעד. שמונה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום בנושא פתיחת מערכת החינוך עוברת להמשך דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> בדיקות קורונה כלל-ארציות << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום – בדיקות קורונה כלל-ארציות, מס' 2099. יעלה את ההצעה חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> זו ההצעה האחרונה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, יש לנו עוד. זאת הצעה רגילה, לכן אתם צריכים – עשר דקות. בבקשה, אדוני, עשר דקות. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במדינות רבות שכמונו מתמודדות עם הקורונה – אצלנו כבר קרוב לתשעה חודשים; פרק זמן דומה פחות או יותר ברוב מדינות העולם – הולך ומתחדד הצורך בשינוי אסטרטגיה בהתמודדות עם המגפה. בעצם, כל המדינות שיצאו מנקודת הנחה שהן יכולות להכיל את הווירוס, שהן יכולות לחיות עם הקורונה, נאלצו להיכנס לסבב בלתי סופי של סגרים, למין לולאה של סגרים והגבלות, ואנחנו, מדינת ישראל, נמצאים בדיוק במצב הזה. עוד לא סיימנו את הסגר השני או את ההגבלות שהוטלו בסגר השני – כבר מדברים איתנו על הסגר השלישי, וכמובן שהמחירים הכלכליים והחברתיים המצטברים של זה הם מחירים איומים. אילו מדינות הצליחו להתמודד נכון עם הקורונה? אותן מדינות שנקטו אסטרטגיה של חתירה לאפס הדבקה. חתירה לאפס הדבקה נשמעת יעד מאוד שאפתני. גם כשאתה חותר ליעד אתה לא תמיד משיג את מלוא היעד, אבל לפחות יש לך סיכוי להתקרב אליו. אותן מדינות שפעלו בתושייה וסגרו את הגבולות וטיפלו בזה בצורה מאוד קשוחה כשהיה מספר מקרים מאוד קטן, בעיקר במזרח אסיה, היום מקיימות שגרה מוחלטת, כולל של אירועים המוניים; כל מי שרואה את התמונות מסין וממזרח אסיה יכול רק לקנא. אבל עכשיו מתחילה ההבנה לחדור גם לאירופה. עד היום כל העולם המערבי, גם ביבשת אמריקה, גם בארצות הברית, בדרום אמריקה, באירופה – כולו פעל בצורה לא נכונה. בעצם, אנחנו מתמודדים עם השוליים של התופעה. מדוע? כי בניגוד למחלות אחרות, רוב ההדבקה מתבצעת על ידי חולים או לא סימפטומטיים או פרה-סימפטומטיים. לעומת זאת, אלה שמתגלים, הסימפטומטיים שבאים להיבדק, כשהם כבר באים להיבדק הם נמצאים במצב – הם לא הלכו ישר, בדרך כלל אחרי יום-יומיים, נבדקו, חיכו לתוצאות ועד שהם קיבלו את התשובות הם כבר מיצו את פוטנציאל ההדבקה. כל המערך הגדול והיפה שהקימה מדינת ישראל לקטיעת שרשראות הדבקה מטפל בעצם רק בשוליים של התופעה. כל הא-סימפטומטיים הם לחלוטין מחוץ לתמונה, ומדי יום, כשאנחנו רואים – אמר לנו פרופ' גמזו, הפרויקטור הקודם, שהוא מעריך שפי עשרה מאותו מספר שמתגלים מדי יום יש חולים בקהילה, זאת אומרת, אם מגלים נגיד 600 ,700 ,800, אז יש בפועל 6,000 או 8,000 חולים חדשים כל יום. ולכן כל הסיפור של הרמזור לא יכול להצליח, כי הוא שולח מראש את הילדים שלנו, אותנו, למקומות שיש בהם הדבקה, והדבר הזה הוא מאוד מאוד פשוט. אז מה כן ניתן לעשות במצב כמו שאנחנו נמצאים בו, או כמו שכמעט כל המדינות המערביות מצויות בו, שבו המחלה כבר מפושטת בכל האוכלוסייה? הדרך היחידה היא בדיקות המוניות סימולטניות, כלומר לבדוק בתוך זמן קצר את כל האוכלוסייה של המדינה. זה התחיל במזרח אסיה, בסין – עשו את זה בווהאן, עשו את זה גם לפני חודש בצ'ינג-דאו, תוך חמישה ימים בדקו תשעה מיליון אנשים – אבל עכשיו עושים את זה גם באירופה. אז לוקסמבורג היא מדינה קטנה, אבל סלובקיה עשתה את זה עכשיו – יש שם חמישה וחצי מיליון תושבים, ואוסטריה, מדינה שהיא בדיוק בגודל שלנו, תשעה מיליון תושבים, הודיעה השבוע שעד לכריסטמס ייבדקו כל התושבים באוסטריה. והיום יש את האפשרות לעשות את זה. אגב, למדינת ישראל יש את האפשרות לעשות את זה יותר ממדינות אחרות, כי יש בה שיטות שפותחו במפא"ת של איגום מטושים ואיגום מבחנות, ובלי לפרט, להיכנס לפירוט הטכני, יש אפשרות לבדוק מאות אלפים מדי יום. אז מה בדיוק אומרת ההצעה? ניקח את מדינת ישראל, נחלק אותה – אני הצעתי 19 אזורים, לפי החלוקה של ועדות הבחירות המחוזיות, שיש 19. כל יום ייבדקו כלל התושבים במחוז מסוים, כולל הסימפטומטיים, כולל כולם. אתה מאתר למעשה את כל החולים באותו מחוז. אותו מחוז – אתה למעשה הופך אותו לירוק באופן אמיתי ברגע שסיימת לבדוק אותו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אבל אתה צריך לסגור אותו. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון. אתה סוגר אותו לאותו יום כלפי כלל המדינה. אתה מבודד באופן אפקטיבי את החולים מהבריאים – שזה הרוב – אתה מאתר בדרך כזאת הרבה מאוד חולים, כמו שקרה עכשיו בסלובקיה, החודש. נגיד, אם נניח אנחנו מתחילים באזור נהריה, עכו, שלומי, מעלות – גליל מערבי – למוחרת אנחנו ממשיכים בקריות, אחר כך בחיפה, וככה עד שאנחנו מגיעים לאילת. כל פעם שאזור נבדק הוא נפתח לאזור שלידו, וככה בעצם להערכתי בתוך שבועיים וחצי ניתן לקיים בדיקה לכלל תושבי מדינת ישראל, וכאשר אנחנו נעשה את זה אנחנו נוריד את התחלואה לרמה מאוד מאוד נמוכה, שיהיה אפשר בה להתמודד עם כל מקרה ומקרה שאנחנו מגלים אותו. אנחנו לא נתמודד עם מצב שבו יש אלפים שנושאים את הנגיף, אבל בעצם אנחנו מנסים לעשות את התרגיל הבלתי-אפשרי הזה של לעשות נורמליזציה יחד עם הנגיף ואז אנחנו בעצם לא מצליחים, לא בבריאות ולא בכלכלה. בשיטה הזאת אנחנו מצליחים גם בצד הבריאותי אבל גם בצד הכלכלי. המחיר של הפרויקט הזה, שהוא באמת מהלך לוגיסטי גדול, הוא הרבה הרבה הרבה הרבה יותר נמוך מהתוצאות של סגר או אפילו הגבלות כמו שאנחנו מכירים היום. אחרי המהלך הזה אנחנו עדיין נצטרך לשמור על ההישג, כלומר לעשות – למשל שבים מחו"ל חייבים להיות בבידוד וחייבים להיבדק. אצלנו פותח איזה פטנט שמי שיוצא מהארץ נבדק, אבל מי שנכנס לארץ – אותו לא בודקים. אז מה מועיל המאמץ האדיר שאתה עושה אם בסופו של דבר אנשים שחוזרים מחוץ לארץ אפילו לא נבדקים? יש נקודות אחרות – כל הנושא של שוהים בלתי חוקיים שחודרים דרך מרחב התפר, מהרשות הפלסטינית. אז היו תקופות שונות. היום אחוז המאומתים בבדיקות ברשות הפלסטינית הוא אחוז מאוד מאוד גבוה, וגם הדבר הזה משפיע. אני אומר את כל הדברים האלה כדי לומר שגם אם עשית מבצע גדול כזה, הדבר החשוב הוא אחר כך לשמור על ההישג שהגעת אליו. אבל ההישג שאתה תגיע אליו בהכרח הוא הישג דרמטי שבבת אחת יוריד למינימום את היקפי התחלואה. אני שוחחתי עם ראש הממשלה בתחילת השבוע שעבר על הנושא הזה. ראש הממשלה הטיל על היועץ לביטחון לאומי לבחון את הנושא הזה. היום שוחחתי על כך גם עם סגן שר הבריאות. אני חייב לומר שאני מקבל הרבה מאוד תמיכה מאז שהצעתי את הנושא הזה בפומבי מהרבה מאוד אנשי מדע, מהרבה מאוד אנשים שעוסקים בקורונה בצד המקצועי, שהם מבינים שהיום גם ישראל היא מהמדינות שיש להן יכולת לבצע מהלך כזה. יש כאלה שבאים ואומרים: מה פתאום תכפה על כל אוכלוסיית המדינה להיבדק בבדיקת חובה? אז אני שואל אותם – קודם כול, אני לא מבין את זה. אם אפשר לכפות על אנשים להישאר בבית, לא לזוז 100 מטר מהבית, לא לפתוח את העסק שלהם, לפגוע בקניין שלהם, הדבר היחידי שהוא בלתי אפשרי הוא לבקש מהם להיבדק בדיקה שלוקחת כמה שניות? זה נראה מאוד מוזר. אבל במדינות שעשו את זה, נגיד כמו סלובקיה, מי שלא רצה להיבדק, נתנו לו חלופה: תישאר שבועיים בבידוד. זה יהיה אפקטיבי באותה מידה. ולכן אני חושב שאין טעם אמיתי שמונע את ביצוע התוכנית הזו. כל החלופות שאני שומע בימים האחרונים, של בדיקות המוניות שהן לא חלק ממהלך אסטרטגי כלל-ארצי, לא ייתנו לנו מענה. למשל אומרים: בואו נבדוק לפני כניסה למופע תרבות, ככה נאפשר שיהיה מופע תרבות, או בואו נבדוק כל 72 שעות מי חולה – כל הבדיקות האלה הן נותנות לך הישג נקודתי, אבל אם השטח הוא לא ירוק, בסופו של דבר ההדבקה בקהילה תימשך כל הזמן. ולכן בעניין של הבדיקות צריכות להיות בדיקות המוניות, סימולטניות, על פי אזורים, כחלק ממהלך כלל-ארצי, שיאפשר לנו לצאת מהמצב הקשה הזה שבו אנחנו נמצאים בתשעת החודשים האחרונים למצב שבו נהיה אחת המדינות בעולם שמתאוששות ראשונות מהמגפה. אני הייתי מבקש לקיים דיון בסוגיה הזאת בוועדת הקורונה של הכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת גדעון סער. תשיב, בשם סגן שר הבריאות, השרה פנינה תמנו שטה. בבקשה. << דובר >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, וכך התשובה ככתבה וכלשונה: לאחרונה כמה מדינות התחילו לתכנן בדיקות המוניות לנגיף הקורונה, קרי דיגום כלל האוכלוסייה על בסיס פרק זמן קבוע, כגון פעם ביום, פעם בשבוע. מדובר בהצעה מעניינת וראויה, ומשרד הבריאות בודק את היתכנות השיטה מבחינה מעבדתית, מחשובית ולוגיסטית. יחד עם זאת השיטה טרם הוכחה כיעילה או ישימה, ומדינות מסוימות נמצאות רק בשלב של פיילוט, לבדוק אם בדיקה המונית באמת תורמת להכלת התחלואה. בנוסף, שיטת האבחון המעבדתי טרם הובהרה די צורכה, ולכן אין אפשרות לאמץ אותה. עד אז משרד הבריאות פועל בעוד כמה ערוצים כדי להעלות היקף הבדיקות: א. הוספת מעבדות והעלאת הקיבולת של כל מעבדה; ב. שימוש בבדיקות מהירות בשיטת PCR או אחרות במצבים מתאימים; ג. איגום מטושים, המאפשר העלאת מספר הנבדקים באופן משמעותי, במיוחד כאשר מספר ואחוז המאומתים נמוך; ד. סיקור באוכלוסיות מיוחדות כגון עובדי הוראה; ה. דיגום חופשי לכל מאן דבעי ללא צורך בהפניה מרופא; ו. דיגום מוקפד ונרחב למגעים של מקרה מאומת בעת ביצוע החקירה האפידמיולוגית. אם השיטה לבדיקה המונית תוכח כיעילה וישימה, משרד הבריאות ישקול לאמץ את השיטה באופן אזורי או ארצי. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשרה פנינה תמנו שטה. כנראה שזה יקרה בסגר השלישי. אנחנו מצביעים על העברת – – – << קריאה >> גדעון סער (הליכוד): << קריאה >> – – – בסגר השלישי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, אז אנחנו נצביע על העברת ההצעה לוועדת הקורונה. בבקשה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברת הכנסת סונדוס סאלח – בעד? אוקיי. אז שלושה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. ההצעה לסדר-היום בנושא בדיקות קורונה כלל-ארציות תועבר להמשך דיון בוועדת הקורונה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> קיפוח מוסדות הפטור בתקציב צהרונים המיועד למימון חוגים וארוחת צוהריים חמה לילדים שאימהותיהן עובדות << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הצעה לסדר-היום בנושא: קיפוח מוסדות הפטור בתקציב צהרונים המיועד למימון חוגים וארוחת צוהריים חמה לילדים שאימהותיהן עובדות, הצעה מס' 2084, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, תמיד חברי כנסת מגיעים ומעלים דברים שחשובים להם. גם העליתי הרבה פעמים הצעות, אבל לבוא בהצעה שכל כך – נושא כל כך רע, נושא שאי-אפשר, שאין שום שכל ושום היגיון בעוול המשווע, שמפלים בו את הציבור החרדי – אני רוצה לתת לנמק לך במה. הציבור החרדי רגיל שמפלים אותו – אגב, בהסכמה איתנו, בחלק מהדברים. למשל מוסדות הפטור החרדיים מקבלים פחות בתקצוב של משרד החינוך. אנחנו בעצם באנו למדינה ואמרנו: אנחנו רוצים לחנך את הילדים מעל, ולהוציא, לדלג על חוק חינוך חובה; אנחנו לא רוצים שמשרד החינוך יתערב בתוכני הלימוד שלנו. אומר משרד החינוך בהבנה: תקבלו פחות כסף. בסדר. אני מוכן כאבא לשלם על הילדים שלי יותר כסף בתמורה לזה שהם ילמדו את מה שאני רוצה שהם ילמדו ושמשרד החינוך לא יתערב בתכנים. אבל יש דברים שמשרד החינוך נותן למוסדות החינוך, ובלי שום שכל ובלי שום היגיון מפלה את אותו ציבור. אני צריך לתת דוגמה: סבסוד הצהרונים. מי שהעלה לי את הנושא הזה זה אדם בשם ברוך הלפגוט, הרב הלפגוט, שכתב מאמר מאוד חריף בעיתון משפחה תחת הכותרת: זעקת הקיפוח העולה מהצהרונים. משרד החינוך בעצם מממן את מוסדות הפטור החרדיים ב-55% מהצהרונים. למה? היות שאתם מקבלים 55%, בהסכמה איתכם, על מוסדות החינוך, אז גם על הצהרונים תקבלו. עכשיו, המפעיל הוא בכלל לא בית הספר, זה מוסד אחר. בעצם, המפעיל החיצוני מופלה לרעה, והוא אוטומטית נותן – עכשיו, מי אמור לממן את הכסף הזה, ההורים? הרי הצהרונים לא נועדו לכך שההורים יוכלו לנוח בצהריים, הצהרונים נועדו לכך שהורים יוכלו לעבוד במשרה מלאה. אז באה המדינה ואומרת: אני מוכנה להשתתף בסבסוד של הצהרונים על מנת שהאבא והאימא יוכלו לעבוד במשרה מלאה, והמדינה מרוויחה מזה כסף. אז באים לציבור החרדי – מה אומרים לו? אתם פרזיטים, אתם לא עובדים. וכשהולכים לעבוד – לא עוזרים להם לעבוד. הרשויות החרדיות הן הכי חלשות שיש, הכי מוחלשות שיש. במגזר החרדי יש אנשים שבאמת לא שפר עליהם מזלם הכלכלי – ברוך השם, אנשים שמאושרים וטוב להם עם עצמם אבל הם לא עשירים – והולכים לעבוד. המדינה אומרת: אתם תהיו יותר חלשים מאשר אדם שנמצא בעיר חזקה ויש לו הרבה כסף והרשות שלו חזקה. הוא כן יקבל סבסוד. מה בעצם אומרים לנו? מה התשובה הרשמית? אומרים: היות שאתם, הציבור החרדי, במוסדות הפטור מקבלים רק 55%, והסכמתם לזה, זאת אומרת שכל מה שמשרד החינוך ייתן מהיום ועד סוף העולם תקבלו 55%. ואני שואל: ריבונו של עולם, ילד שאמור לקבל את השניצל לארוחת צהריים, מה תגיד לו? בגלל שאתה חרדי תקבל 55% שניצל, 55% ממנת העוף? הרי בסוף, על מי זה ייפול? בסוף זה ייפול על בעלי המוסדות החרדיים, שגם ככה לא מקבלים סבסוד מלא, שגם ככה נמצאים בחסר. אדוני היושב-ראש, אתה בטח יודע מזה. גם אצלכם. ואני אומר לך, תבוא לכל הארץ ותראה את המבנים שחלק מהציבור החרדי לומד בהם: קרוונים; לומדים במקומות לא מפוארים כמו האחרים. אין להם תקצוב מלא כמו האחרים. ואתה יודע מה? אנחנו הולכים בבוקר, לוקחים את הילדים לשם ועושים את זה בשמחה גדולה. אנחנו לא מרגישים שמישהו כפה עלינו. אנחנו אומרים: אני מעדיף שהילד שלי ילמד בקרוון שהגשם נכנס לתוכו, ובלבד שהוא ילמד מה שאני רוצה שהוא ילמד שם, ולא בבנייני פאר ואחרים יתערבו בתכנים שלו. אבל ריבונו של עולם, ארוחת הצוהריים של הילדים האלה, מי אמור לממן את זה? למה יש קשר בין הסבסוד של משרד החינוך לחינוך לבין הצהרונים? לא אמור להיות קשר. אני מסיים בזה, ואני קורא למשרד החינוך ולמשרד האוצר לנתק כל קשר בין הצהרונים לבין מוסדות החינוך, בין התקצוב של הצהרונים לתקצוב של מוסדות החינוך. גם אם במוסדות החינוך, בהבנה, מקבלים פחות כסף, אין שום סיבה בעולם שהקיפוח הזה, שהוא קיפוח אמיתי, יבוא לידי ביטוי גם בצהרונים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מלכיאלי. ישיב סגן שר החינוך מאיר פרוש. בבקשה. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת השואל הרב מלכיאלי, ההיסטוריה של התקצוב הזה מתחילה מזה שבהמלצת ועדת טרכטנברג, הממשלה החליטה ב-2012 לסבסד מסגרות לימודיות נוספות בשעות אחר הצוהריים. בגני הילדים ובבתי הספר שמתוקצבים על ידי משרד החינוך מקבלים את התקצוב עבור ילדים בגילאי שלוש עד תשע, שנמצאים בגני הילדים ובכיתות א' עד ג'. במסגרת החלטת הממשלה מס' 4088 מיום 8 בינואר 2012 נקבע כי שיעור השתתפות המדינה עבור מסגרות אחר הצוהריים בבתי הספר שאינם רשמיים יהיה בהתאם לשיעור הסבסוד של האשכול שבו נמצא בית הספר, כשהוא מוכפל בשיעור השתתפות המדינה בתקצוב המוסדות, הווי אומר, כמו אתה אמרת, תקצוב הצהרונים בבתי הספר נגזר מאחוז השתתפות המדינה בתקצוב מסגרות הבוקר. לפני שאני אומר את מה שאני רוצה להוסיף על כך, אני ממשיך ואומר: באשר לגני הילדים יצוין כי המשרד מתקצב בשיעור זהה גנים רשמיים וגנים מוכרים שאינם רשמיים, ובהתאמה, הוא מתקצב גם את הצהרונים באופן דומה. מה שבפועל קורה הוא שהממשלה מאז ועד היום אשררה את ההחלטה הזאת רק כמו שאני אומר אותה. מסגרת התקציב והתחולה נקבעו בהחלטות ממשלה על בסיס מודל תקצוב שנקבע על ידי משרד האוצר, ומשרד החינוך, כמו כל משרד ממשלתי, פועל עם התקציב שמשרד האוצר מעביר לו. בהתאם לזה משרד החינוך פועל. אלה הדברים שאתה כחבר בש"ס – אני כחבר באגודת ישראל יודע לומר לך שהתנהל משא ומתן משמעותי אחרי הבחירות הראשונות מתוך השלוש שהתקיימו לאחרונה. אחרי הבחירות של ד' בניסן תשע"ט התנהל משא ומתן, ובין הדברים ודאי שביקשנו גם לתקן: תעשו את הדברים האלה של 55% ו-75%. אבל אנחנו גם יודעים לומר שאותם 55% שאומרים לנו שאנחנו מקבלים, כל רואה חשבון שבודק את זה יודע לומר שלא. דרך אגב, למבקר המדינה אמרתי לפני שבועיים: למה את הדבר הזה אי-אפשר לבדוק? תבדקו את זה. אומרים לנו: תלמדו 75% – תקבלו 75%; 55% – תקבלו 55%. אני לא יודע שיש כזה דבר שמקבלים 55%. אלה שבודקים את זה אומרים שמדובר ב-30%–35%. אז זה ודאי דבר שצריכים לתקן. אבל גם אם נוכיח שזה כך, משרד החינוך עובד כמו כל משרד אחר, ומה שהוא מקבל מהאוצר זה מה שהוא מתוקצב, ומשרד האוצר עובד לפי מה שהממשלה מחליטה וההחלטות הן בממשלה. לכן אני מצטער לומר שאלה פני הדברים היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, סגן שר החינוך מאיר פרוש. חבר הכנסת מלכיאלי, אתה מציע להעביר את זה – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לוועדת הכספים. אנחנו מצביעים על העברת ההצעה לסדר-היום: קיפוח מוסדות הפטור בתקציב צהרונים המיועד למימון חוגים וארוחת צוהריים חמה לילדים שאימהותיהן עובדות, לוועדת הכספים. נא להצביע. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מלכיאלי – בעד; חברת הכנסת סונדוס סאלח – בעד. שלושה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. ההצעה לסדר-היום עוברת להמשך דיון בוועדת הכספים. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> אלפי מעצרים של ילדים פלסטינים בשנה, ארבעה מהם ב-24 שעות בשבוע האחרון << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: אלפי מעצרים של ילדים פלסטינים בשנה, ארבעה מהם ב-24 שעות בשבוע האחרון, של חברת הכנסת סונדוס סאלח, הצעה מס' 2002. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, ישנתי בקומה השלישית. שמעתי דפיקות בדלת, ירדתי לפתוח, ואז היריות היו בדלת. היריות הגיעו לקיר הפנימי בבית. ברחתי ועליתי למעלה. עליתי למעלה, אחר כך הצבא נכנס – פרץ את הדלת ונכנס. עשו עליי חיפוש למעלה, הורידו אותי למטה ושמו לי אזיקים על הידיים. זה היה הלילה של טארק, לא שלי. חיילים ישראלים פרצו אליו הביתה בחסות החשכה, באמצע הלילה, כמו גנבים, ועצרו אותו, כשהוא היה רק בן 14, קצת יותר גדול מהבן הגדול שלי ג'ולאן, ועדיין כל כך קטן. הסיפור של טארק, שמביאה עמותת הורים נגד מעצרי ילדים, עצוב וכואב, לצערי הוא נורמלי ולא יוצא דופן בשגרת הכיבוש. טארק הוא אחד ממאות ילדים פלסטינים שכוחות הביטחון השונים – צבא, שב"כ ומשטרה – עוצרים מדי חודש. מעצר ילדים הוא אחד הכלים האכזריים בכיבוש הישראלי של פלסטינים, בדיכוי הצבאי המתמשך והאלים. למען הדיוק, בשנה האחרונה, שנת 2019, ישראל עצרה 780 קטינים פלסטינים במעצרים יזומים, וגם אלו נתונים חלקיים בלבד, מתשובה שהתקבלה על בקשת חופש המידע של המוקד להגנת הפרט, המסייע להורים למצוא את הילדים שלהם, כי הרבה פעמים הם לא מעודכנים איפה הם מוחזקים שעות ארוכות אחרי המעצר. לפי המידע החלקי הקיים בצבא, 235 מעצרים יזומים של ילדים פלסטינים, כולם נעשו בשעות הלילה; כולם, 100% שלהם, נעשו בשעות הלילה. למרות שמעצר, ובוודאי מעצר לילה, הוא טראומטי ביותר, מזיק, פוגעני ואלים לילד, למשפחה ולסביבה שלו ואמור היה להיות היוצא מן הכלל, כשמדובר בכיבוש הוא הכלל וברירת המחדל. ישראל, נוסף לפגיעה בזכות לחירות ושוויון, שוללת מילדים וילדות פלסטיניות ופלסטינים את הזכות לילדות בטוחה ומרחב מוגן. עם יותר משני מעצרים בלילה מפירה ישראל את שלוות הלילה, את הביטחון הביתי של הילדים, את האמנות הבין-לאומיות. בזמן שבישראל יזמנו נער לחקירה במידת הצורך, עם ההורים שלו, עם עורכת הדין שלו, באור יום, ילד פלסטיני ימצא את עצמו בקלות עם כיסוי עיניים, אזוק בידיים וברגליים, במעצר ארוך ולפעמים עד תום ההליכים או עד סגירת עסקת טיעון, ולפעמים עד שחרור ללא שום הגבלות – מה שבלשון המעטה מעלה ספקות קשים לגבי עילת המעצר ומטרות המעצר האמיתיות. בישראל האופציה האחרונה לנוער היא לעצור אותם, אבל לפלסטינים זוהי האופציה הראשונה. מדובר בשגרה קשה מאוד ואלימה, תופעה ומדיניות שהיא מציאות יום-יומית, שלא לומר לילית, של פלישות, טראומות קשות, אלימות, דיכוי ושלילת זכויות בסיסיות מתמשכת, שלא מתחילה עם המעצר האלים אך ממשיכה בחקירות, בהעברה ממתקן מעצר אחד לשני, בעינויים, במניעת פגישה עם עורך דין, עם ההורים – שלילת זכויות שהייתה בשגרה ומחמירה עם הקורונה, כשילדים פלסטינים עצורים שבועות ארוכים אפילו בלי אפשרות לקשר טלפוני עם ההורים או עורכי הדין שלהם. ביום שישי הקרוב אנחנו מציינות את יום זכויות הילד והילדה הבין-לאומי. הגיע הזמן לפרק את הכיבוש ולהפוך את המילים, האמנות, ממילים ריקות מתוכן ומשמעות למציאות. הגיע הזמן שישראל תקיים את האמנות לזכויות הילד והילדה שהיא חתומה עליהן ותבטיח את הזכויות של ילדים וילדות, פלסטיניות וישראליות כאחת. תודה רבה, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת סונדוס סאלח. ישיב השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חברת הכנסת סונדוס סאלח, חברי הכנסת במליאה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יושב-ראש הישיבה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> כבוד יושב-ראש הכנסת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני לא יושב-ראש הכנסת. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> יושב-ראש המליאה הנוכחית. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ורציתי להוסיף "חברי הכנסת במליאה", אבל רק חברת הכנסת סונדוס סאלח פה, אז – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> סליחה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> וחברת הכנסת פנינה תמנו שטה, השרה. באיו"ש מתבצעים בכל לילה מעצרים יזומים של חשודים בעבירות ביטחוניות. כחלק מהאחריות לשמירת החוק והסדר מתבצעים אף מעצרים יזומים של חשודים העוסקים גם בעבירות פליליות. נוסף על המעצרים היזומים נעצרים חשודים נוספים במעצרים אקראיים. המעצרים יכולים להתבצע בפעילויות בצירים וסמוך אליהם, בעת בידוק שגרתי במחסומים או במהלך אירוע ביטחוני כגון זריקת אבנים או הפרות סדר. חלק קטן ביותר מהעצורים, שמהווה מתחת ל-10%, הם עצורים מאוכלוסיית הקטינים בטווח הגילים של 12 עד 18. לטווח גילים זה קיימות הנחיות ספציפיות והוראות פרטניות לביצוע בעת המעצר והחקירה. הנחיות אלה נכתבו מתוך ראיית צה"ל כצבא ערכי ומתוך הבנת הרגישות בנושא מעצר קצינים והחזקתם. לעניין מימוש המעצר, באפשרות צה"ל לזמן קטין באמצעות הודעה לבני משפחתו כחלף מעצר בביתו. זימון זה יכול להתבצע באופן טלפוני, או לחלופין – מסירת זימון פיזי על ידי כוח צה"ל. הזימון, כאמור, יימסר לקטין או לאחד מהוריו, וזה נעשה הרבה פעמים בטלפון או בפנייה מסודרת. ככלל, ההחלטה אם לזמן קטין או לעוצרו תלויה בחומרת העבירה ובצורכי החקירה. יש לציין כי בכל מעצר יזום של קטין בביתו נמסר ומתועד טופס מסודר למשפחה המפרט את דרכי הקשר לאיתור הקטין על ידי בני משפחתו או עורך דין. בהתייחס לנתונים שהועלו בהצעה לסדר-היום, הם אינם משקפים את הנתונים כלפי מעצר קטינים פלסטינים בשטחי יהודה ושומרון. נתוני מעצר הקטינים ביהודה ושומרון, בפרט מתחת לגיל 16, נמוכים משמעותית, ומתבצעים על פי נהלים ברורים. אלה הנתונים מצה"ל: במהלך שנת 2020 נעצרו 183 קטינים מיהודה ושומרון במעצרים יזומים על פי החלוקה הבאה: בגילאי 15 עד 18 נעצרו 158 קטינים, מתוכם 25 מתחת לגיל 16, 25 אנשים. רובם המוחלט של העצורים הם בעבירות ביטחוניות – זה יכול להיות השלכת אבנים, זה יכול להיות בקת"בים, זה יכול להיות פגיעה בחיילי צה"ל. בנוסף נעצרו במעצרים אקראיים בשטחי אוגדת יהודה ושומרון 101 קטינים, כ-38 מהם מתחת לגיל 16. כלל העצורים הם בעבירות ביטחוניות. מעצר הקטינים מתבצע בהכרח כדי למנוע פגיעה בחיי אדם, שכן קיימים קטינים פלסטינים המעורבים בביצוע פיגועים חמורים נגד מטרות ישראליות. על כן, מעצרם נועד לסכל טרור. לעניין מימוש המעצרים בפרט בשעות הלילה, יש לומר כי כניסה לכפרים או לערים לביצוע מעצר מלווה באופן תדיר בהפרות סדר המוניות כמו זריקת אבנים, בקבוקי תבערה או מטענים בניסיון לפגוע בחיילי צה"ל, על כן מרבית פעילות צה"ל בכפרים ובערים מתבצעת בשעות הלילה, וזאת על מנת לדייק את ביצוע המשימה, להקטין את הפגיעה בשגרת החיים של האוכלוסייה הפלסטינית, להקטין את החיכוך והפרות הסדר בעת הכניסות לכפרים ולערים, להימנע מפגיעה שאינה מדויקת באוכלוסייה פלסטינית או במפירי סדר שאינם חלק ממשימת המעצר המתוכננת, וכן להקטין את הסיכון לפגיעה בחיי אדם, ובראש ובראשונה של חיילי צה"ל. לסיכום, מעצר קטינים פלסטינים ביהודה ושומרון מוסדר בהנחיות צבאיות פנימיות שמעוברות לכוחות, וראוי לציין כי צה"ל מתייחס ברגישות רבה ביחס למעצר קטינים לאורך כל הדרך. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שחלק גדול מהם יוצא בסוף עם סגירת תיק או על אבנים או עם עסקת טיעון שהיא לא מצדיקה את האופן שבהם נעצרו, בטח לא בשעות הלילה. למה לא לחכות ליום? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ראשית, כמו שאמרנו, יש קטינים שמזומנים באמצעות טלפון או מכתב או מסר, ומי שמתייצב לחקירה, אנחנו מטפלים בו במסלול הזה. שנית, מי שזרק אבן – אבן יכולה להרוג ואבן הורגת ואבן הרגה חיילי צה"ל, ולכן אי-אפשר להמעיט בעבירה של זריקת אבן ברכב שנוסע ב-100 קמ"ש. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יריות של חיילי צה"ל על פלסטינים? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> גם הנתונים והמספרים מעידים שהמעצרים של קטינים הוא הכי מעטים שאפשר, ובתוכם רובם מזומנים במכתב או בפנייה מסודרת. אבל מי שלא עוסק בפשיעה או טרור גם לא ייעצר. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא פשיעה וזה לא טרור. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> כמו שאת יודעת, חברת הכנסת סונדוס סאלח, יש קטינים שדקרו אזרחים עם סכין ויש קטינים שדקרו חיילי צה"ל. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ויש חיילים שרצחו – – – ויש חיילים שרצחו נשים ורצחו קטינים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו לא נתנצח בשעת לילה כזאת, אבל אני אומר לך – – << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל התשובה שלך מנותקת מהמציאות. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – שצה"ל פועל ומשתדל ובאמת זהיר מאוד במעצרים האלה, ויש לו נוהל מפורט כאשר מדובר בקטין, גם מול ההורים, גם מול המשפחה. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לעצור אותו בלילה? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו הסברנו שהמעצר בלילה מונע פגיעה בחפים מפשע והפרות סדר נוספות – – << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל אתם גם ככה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – ובכל מקרה שניתן לבצע את זה ללא מעצר לילי, במכתב או בזימון מסודר, זה נעשה בהתאם. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עצם העובדה שיש כיבוש זה הפרת הסדר. עצם העובדה שזה כיבוש – זה הפרת הסדר. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> זו סוגיה שאני לא אצליח להשיב עליה עכשיו. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בסדר, אבל חבל שתגיד תשובות כאלה, שאני בטוחה שאתה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל אני כן יכול להגיד לך שצה"ל מאוד מאוד זהיר בקטינים, וכמו שהקראתי לך, רובם המוחלט בעבירות ביטחוניות – – << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – וזה אומר שקטין זרק אבן או עשה מעשה חמור, ויכול היה למנוע את מעצרו אם לא היה נוקט פעולה כזאת. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבן זה רק אבן. זה חמור? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבן זה חמור. אבן הורגת. אני ראיתי אבנים ששיתקו חיילים ואזרחים, ראיתי אבנים שהורגות חיילים ואזרחים. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז מה אתה אומר על חיילים שיורים על אזרחים חפים מפשע? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> מי שבחר לזרוק אבן מסכן את עתידו ומסכן חיי אחרים, ולכן יועמד לדין. << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז מה אתה אומר על חיילים שיורים ומסכנים אזרחים? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני. מה את מציעה? << קריאה >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ועדת הפנים? אתה מציע משהו, אדוני השר? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> יש לה פה אחד בחברי הכנסת פה. פה אחד זה הוחלט. אנחנו מסכימים לדיון. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז אנחנו נצביע על העברת ההצעה לסדר-היום – אלפי מעצרים של ילדים פלסטינים בשנה, ארבעה מהם ב-24 שעות בשבוע האחרון – הצבעה על העברה לוועדת הפנים. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שני חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה לסדר-היום עוברת להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת הסכם בין ממשלת מדינת ישראל ובין ממשלת ארצות הברית בדבר שיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, גברתי המזכירה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ז' בכסלו התשפ"א, 23 בנובמבר 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:30. << סיום >>