דברי הכנסת

דברי הכנסת ז / מושב שני / ישיבות ק"ד–ק"ו / ז'–ט' בכסלו התשפ"א / 23–25 בנובמבר 2020 / 7 חוברת ז' ישיבה ק"ד הישיבה המאה-וארבע של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, ז' בכסלו התשפ"א (23 בנובמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, ישראל ביתנו וימינה והרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה בשל: 8 1. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה; 8 2. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית; 8 3. ממשלת השיתוק לא נוקפת אצבע בזמן שעוד נשים נרצחות 8 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 8 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 10 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 12 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 24 השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: 27 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 32 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 32 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 33 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 34 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 36 נפתלי בנט (ימינה): 37 יאיר גולן (מרצ): 38 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 39 הודעת הממשלה על מינוי סגן שר 46 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 46 הצהרת אמונים של סגן השר יצחק כהן 47 יצחק כהן (ש"ס): 47 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 256), התשפ"א–2020 47 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 48 סגן שר האוצר יצחק כהן: 49 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 50 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 52 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 54 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 55 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 57 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 58 הילה שי וזאן (כחול לבן): 59 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 61 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 62 ינון אזולאי (ש"ס): 63 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 65 מרב מיכאלי (העבודה): 69 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 71 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 73 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55) (תשלום בדיעבד של גמלת הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"א–2020 74 איתן גינזבורג (כחול לבן): 74 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 75 טלי פלוסקוב (הליכוד): 77 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 79 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 80 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 81 יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): 82 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 83 אריאל קלנר (הליכוד): 84 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 86 אוריאל בוסו (ש"ס): 87 תמר זנדברג (מרצ): 88 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 89 איתן גינזבורג (כחול לבן): 90 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61), התשפ"א–2020 92 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): 93 השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: 96 הצעת חוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה), התשפ"א–2020 100 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 100 שלמה קרעי (הליכוד): 102 אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): 106 ניצן הורוביץ (מרצ): 115 הצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020 118 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 118 עמית הלוי (הליכוד): 120 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 125 אוריאל בוסו (ש"ס): 126 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, ז' בכסלו התשפ"א, 23 בנובמבר 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 256(, התש"ף–2020, שהחזירה ועדת הכספים. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55) (תשלום בדיעבד של גמלת הבטחה הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"א–2020, של חברי הכנסת איתן גינזבורג, מיקי לוי וטלי פלוסקוב. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2390/23 וכלה בהצעת חוק פ/2430/23: הצעת חוק התקנת מצלמות לשם פיקוח והגנה בחינוך המיוחד, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, יאיר לפיד, שלמה קרעי, מיכאל מלכיאלי, הילה שי וזאן, עמית הלוי, יואל רזבוזוב, יוראי להב הרצנו, אנטאנס שחאדה, אנדרי קוז'ינוב, מיכל שיר סגמן, יואב סגלוביץ', רם בן ברק, אורלי פרומן, ע'דיר כמאל מריח, יפעת שאשא ביטון, משה יעלון, יאיר גולן, מיקי לוי, אלעזר שטרן, אוריאל בוסו, אוסנת הילה מארק, אלי אבידר, עידן רול, יצחק פינדרוס, אופיר סופר, אורנה ברביבאי ותהלה פרידמן; הצעת חוק הכנסת (תיקון – דיווח מנהלים כלליים חדשים לוועדות הכנסת), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת משה יעלון, אורלי פרומן, אנדרי קוז'ינוב, ע'דיר כמאל מריח, אלי אבידר, יאיר גולן, מאיר כהן, יואב סגלוביץ', רם בן ברק, איתן גינזבורג וצבי האוזר; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – תחולה על תפקידים דתיים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי קונין, עודד פורר, אלי אבידר, יבגני סובה, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות כיבוד לפגישה מחוץ למקום העיסוק), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עידן רול, שלמה קרעי, יאיר לפיד, יעקב מרגי, שרן מרים השכל, משה יעלון, יבגני סובה, מאיר כהן, עפר שלח, אורלי פרומן, מיקי לוי, יואב סגלוביץ', יואל רזבוזוב, אימאן ח'טיב יאסין, אנדרי קוז'ינוב ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דחיית הגשת דיווח שנתי לעסק שהוקם ברבעון האחרון של השנה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עידן רול, יעקב מרגי, יאיר לפיד, עמית הלוי, שרן מרים השכל, קטי קטרין שטרית, איילת שקד, משה יעלון, מיקי לוי, יאיר גולן, אורנה ברביבאי, עפר שלח, אימאן ח'טיב יאסין, יואב סגלוביץ', יואל רזבוזוב, אנדרי קוז'ינוב, אורלי פרומן, קארין אלהרר, מאיר כהן, יוראי להב הרצנו ויבגני סובה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (טיפול נפשי כהוצאה מוכרת), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין וחמד עמאר; הצעת חוק הטבות מס ליישוב מעורב, התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת אוסנת הילה מארק; הצעת חוק מעון ראש הממשלה, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד ומיקי לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ביטול הפטור ממס לתשלומים ושירותים הניתנים לראש הממשלה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מיקי לוי ויאיר לפיד; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס לחצי שנה) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת עודד פורר; הצעת חוק הסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הטבות למי שמקבל גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי וקיבל גמלת הבטחת הכנסה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות וקצבת שאירים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת עפר שלח; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול מבחן הכנסה), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת אופיר כץ; הצעת חוק לסימון סוסים, חמורים ופרדים ולהגנתם, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, אלי אבידר ומיקי חיימוביץ'; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום דמי חניה באזורי מגורים במהלך שבתות ומועדי ישראל), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, ינון אזולאי, משה ארבל, יעקב מרגי, יעקב טסלר, יצחק פינדרוס, אליהו ברוכי, שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, קטי קטרין שטרית, יוסף טייב, מיכאל מלכיאלי, אוריאל בוסו ועמית הלוי; הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי קונין, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר ואלכס קושניר; הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון – המועצה הציבורית והגבלת כהונת הממונה), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – חובת הקמת מערכת סולרית לייצור חשמל במבנים), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – צירוף הוראות שימוש בשפה העברית למוצרי חשמל), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, ינון אזולאי, משה ארבל, יעקב מרגי, יעקב טסלר, יצחק פינדרוס, אליהו ברוכי, שלמה קרעי, חוה אתי עטייה, קטי קטרין שטרית, מיקי חיימוביץ', יוסף טייב, מיכאל מלכיאלי ואוריאל בוסו; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, צבי האוזר, רם בן ברק ומשה ארבל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת סכום אגרת רישיון רכב), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק משק המים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי, אימאן ח'טיב יאסין, קרן ברק, יבגני סובה, עוזי דיין וישראל אייכלר; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – המעמד המשפטי של בעלי חיים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מיקי חיימוביץ', מיכל וונש, איתן גינזבורג, מרב מיכאלי, תמר זנדברג ועינב קאבלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתקופת אכשרה לחיילים משוחררים), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום), מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – שלילת סמכותה של ועדת הבחירות המרכזית לעניין אישור או פסילת מועמד או רשימה מלהשתתף בבחירות), מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק התאמת טפסים ממשלתיים (פרטי הורים), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת נהג אוטובוס), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, סעיד אלחרומי ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חברי הכנסת גדעון סער וצבי האוזר; הצעת חוק נישואין וגירושין, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי קונין, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה במקרי אונס ותקיפה מינית), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הרשתות החברתיות, התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת עודד פורר; הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מכלוף מיקי זוהר, יאיר לפיד, איתן גינזבורג, ניר ברקת, אבי דיכטר, אופיר כץ, חוה אתי עטייה, שלמה קרעי, יפעת שאשא ביטון, שרן מרים השכל, קטי קטרין שטרית, מאי גולן, טלי פלוסקוב, עוזי דיין, אריאל קלנר, אוסנת הילה מארק, הילה שי וזאן, יעקב מרגי, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, יוסף טייב, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר, אלכס קושניר, איילת שקד, בצלאל סמוטריץ', מתן כהנא, אופיר סופר, ניצן הורוביץ, יאיר גולן, משה גפני, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר, יצחק פינדרוס, אליהו ברוכי, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, מנסור עבאס, עאידה תומא סלימאן, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח, אימאן ח'טיב יאסין, משה יעלון, מאיר כהן, עפר שלח, קארין אלהרר, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, מיקי לוי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', תמר זנדברג, בועז טופורובסקי, אנדרי קוז'ינוב, עידן רול, צבי האוזר, נפתלי בנט ועופר כסיף; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יוליה מלינובסקי קונין, קרן ברק, מאי גולן, מיכל וונש, תמר זנדברג, ע'דיר כמאל מריח, מרב מיכאלי, תהלה פרידמן, קטי קטרין שטרית, עאידה תומא סלימאן, יבגני סובה, אלי אבידר ואלכס קושניר; הצעת חוק הטבות במס ליישובים (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מכלוף מיקי זוהר, שלמה קרעי, הילה שי וזאן, ינון אזולאי, ניר ברקת, קרן ברק, אנטאנס שחאדה, קטי קטרין שטרית ומיכל שיר סגמן. הודעת שר הבינוי והשיכון חבר הכנסת יעקב ליצמן על מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת בועז טופורובסקי ואחמד טיבי בנושא: שבעה ילדים ו-117 אזרחים מצאו את מותם מתחילת השנה כתוצאה מתאונות דרכים. ההסכמים האלה: הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדבר תמיכה כספית במוסד יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, למטרות חקר ותיעוד השואה וקידום פעולות חינוך וזיכרון; אמנה בין-לאומית להקמת פורום הגז הים תיכוני –East Mediterranean Gas Forum (EMGF). תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, ישראל ביתנו וימינה והרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> 1. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה; << נושא >> << נושא >>2. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית; << נושא >> << נושא >> 3. ממשלת השיתוק לא נוקפת אצבע בזמן שעוד נשים נרצחות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים מכאן להצעות אי-אמון בממשלה. הראשונה שבהן, כותרתה: כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה – הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם. תנמק את ההצעה חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "זוהי ממשלה שנולדה על קרקע מפוצלת – – – אך היא יוצאת לדרך עמוסה בתקווה אמיתית של העם – – – למצות את המשותף כדי לשרת טוב יותר את עמנו, להתמודד עם אתגרים דחופים ומגוונים"; "יש לנו תשתית חינוכית חשובה, ואין לך השפעה חשובה יותר לעתיד העם והארץ מן ההשקעה והמאמץ החינוכי"; "זוהי ממשלה שתצטרך להוכיח כי למשול פירושו לשכנע". את הדברים הללו אמר ראש הממשלה ונשיא המדינה לשעבר שמעון פרס, זכרו לברכה, בעת השבעת ממשלת האחדות בין הליכוד למערך. בחצי השנה האחרונה שבה פעלה ממשלת האחדות הנוכחית, זאת שקמה כדי לטפל במשבר הקורונה, להגיע להישגים – אותה ממשלה קמה גם היא על קרקע מפוצלת אחרי שלוש מערכות בחירות מלאות בהכפשות, ברפש, ואיכשהו, תאמינו לי, בדרך שאני אפילו לא יודעת להסביר אותה, במקום לאחות את הקרעים ואת השבר, היא הצליחה אפילו להעמיק אותו. לקחתם מדינה שידעה מלחמות, משברים כלכליים וקיומיים, מדינה שחשבה: באמת שעברנו כאן הכול, והוכחתם שעם הרבה מאמץ, ולא מעט דיבורים, הכול אפשרי – אפשר להביא עשרות אלפי משפחות לחרפת רעב, לסדר בריונים שיכו במוצ"ש מפגינים; אפשר לאבד את אמון הציבור ולהישאר על הכיסא, ואפשר גם לדאוג הרבה מאוד לכיסא. הממשלה הזאת הגיעה להישגים מדהימים בכל התחומים: כלכלה, בריאות, חברה וכמובן חינוך. אני יודעת שאתם נורא עסוקים – מה קורה איתכם, עם הג'וב שלכם, עם הכיסא שלכם. אני רוצה רגע לספר לכם על העולם האמיתי: בחצי השנה האחרונה הצליחה הממשלה לשכוח שהחינוך זה לא רק כאן ועכשיו, זה לא רק מה שקורה היום; החינוך של היום הוא בעצם העתיד – העתיד של העם והארץ הזאת. הוא שמכתיב איזו חברה נהיה, מה יהיו ערכינו וגם מי יהיו מנהיגינו. מאז הסגר הראשון נסגרו 2,500 גנים פרטיים. הם לא הצליחו לשרוד את המשבר. בשיחה עם הנציגים הם תיארו בעיות כלכליות, בריאותיות וניהוליות שהוצגו לממשלה. פגשו אותם, אבל הם לא קיבלו מענה. מחליטים על סגירה, ואז על פתיחה, אבל לא מתייעצים, לא אומרים מה נדרש, לא בודקים איך אפשר לעשות את זה יותר טוב. ובהיעדר תמיכה, עוד ועוד מסגרות נסגרות ומשאירות מאחור הורים שאין להם מי שישמור על הילדים כשכבר מאפשרים להם לחזור לעבודה. שמונה חודשים מאז שהחל המשבר, שני סגרים מאחורינו, במשרד הבריאות מסמנים לנו כבר את הבא, אבל עדיין, למרבה הצער, שר החינוך ושר הרווחה לא ראו לנכון לשבת יחד ולבדוק ש-420,000 ילדים שזכאים לארוחה חמה במהלך יום הלימודים יקבלו אותה עד הבית במקרה של סגר. בסגר הראשון, פחות מ-5% מהתלמידים שזכאים לארוחה חמה קיבלו אותה; מאז הסגר השני – רק 90,000 תלמידים. עכשיו, כל מי שנמצא כאן במליאה וכל מי שצופה יכול להעיד על כך שהסגרים האלה שעברנו הופכים גם את הבתים הנורמטיביים לסירי לחץ. דמיינו לעצמכם איך הסגר הזה עובר בבית שאין בו ביטחון תזונתי, בבית שבו גם בשגרה אין להורים איך לספק לילדים ארוחה חמה במהלך היום, בבית שבו הילדים הולכים לישון רעבים. אותי המחשבה הזאת זעזעה. פניתי לשר החינוך והרווחה בבקשה פשוטה: תדאגו שהילדים יקבלו את ההזנה עד הבית. הרי תקציב – יש; זכאות – יש. מה אין? שוב, ממשלה שמצליחה לעבוד ביחד, אפילו על הדברים הפשוטים – אפילו על 420,000 ילדים שפשוט לא ילכו לישון רעבים. הקמתם ממשלה עם למעלה מ-34 שרים, אבל לא יודעים לדבר אחד עם השני ולא מצליחים לגרום לשום דבר פשוט לקרות כאן. שנים צועקים בבית הזה "משילות" ו"התגברות", אבל בינתיים תוקעים את הדברים שתלויים רק בכם, כמו למשל מינוי בכירים: אין מפכ"ל, אין תחליף לחצי מצמרת משרד האוצר שהתפטרה, והרשימה עוד ארוכה, אבל העיקר – יש מנכ"ל חליפי, למשרד חליפי, של ראש ממשלה חליפי. בינתיים נשים נרצחות. רק בשבוע שעבר נרצחה ופאא עבאהרה, והמשטרה, חסרת מפכ"ל, עוד לא הצליחה לתפוס את הרוצח; עסקים נסגרים – רק הבוקר פורסם על עלייה של 41% בבקשות לפשיטת רגל. בעלי עסקים קורסים, ולא כולם מצליחים לקבל את הפיצוי בגלל הביורוקרטיה, אבל העיקר – המקורבים זוכים. 36 שרים, כמו שכתוב בחוק, רואים רק את הכיסא שלהם. שישה חודשים פותחים וסוגרים את המדינה בלי לראות את האזרחים, בלי לראות את הנשים שבשבילן משמעות הסגר היא כלא, הישארות במעגל האלימות ללא דרך יציאה; בלי לראות ילדים שמפתחים בעיות רגשיות מחודשים של שהייה בבית שהפך לסיר לחץ; בלי לנסות למזער את הבור הכלכלי שהכנסתם אליו, כי יש עוד ועוד משרדים, משרדים מומצאים, מנכ"לים מומצאים. שישה חודשים מחממים את הכיסא, וברקע המדינה קורסת. מדינת ישראל זקוקה לממשלה מתפקדת. אם יש משהו שהוכחתם בחצי השנה האחרונה זה שאתם ממש לא. הגיע הזמן שתלכו הביתה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קארין אלהרר. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון מטעם סיעות ישראל ביתנו וימינה, שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית. אני מזמין את חבר הכנסת אלכס קושניר להציג את הצעת האי-אמון. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אין שבוע ואין יום שאנחנו לא עולים על בימת הכנסת ומדברים על כך שהממשלה הזאת מפקירה ציבורים שלמים – בגלל אינטרסים פוליטיים צרים או פשוט בגלל שלומיאליות וניתוק מוחלט מהשטח. הסטודנטים, העסקים הקטנים, התלמידים, המובטלים כבר לא תולים בכם שום תקווה. כל ההצהרות שלכם כבר לא מרגשות אף אחד. ראש הממשלה הראשי עסוק בהטבות המס שלו, וראש הממשלה המשני עסוק במינוי מנכ"ל למשרד ראש הממשלה המשני. במקביל, היום משרד האוצר מבקש להעביר 37 מיליון שקלים לצורכי הדת, ובאותו הזמן נודע לנו שהסיוע בשכר הדירה לחיילים הבודדים המשוחררים נעצר כי אין תקציב. למשרד הביטחון הגדול אין 5 מיליון שקלים כדי לשלם לחיילים הבודדים המשוחררים 1,000 שקל בחודש. אגב, זה על פי חוק. אתם קולטים? אין לו 5 מיליון שקל. התקציב של משרד הביטחון, אם אני לא טועה, הוא 50 מיליארד, אבל 5 מיליון לחיילים, שמגיע להם על פי חוק, אין. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שזה פשוט שפל המדרגה. איבדנו את כל סולם הערכים הבסיסי, ואדון ראש הממשלה המשני, גם הוא כנראה איבד את זה לחלוטין. לא אכפת לו שהחיילים האלה נשארים ברחוב. דווקא עכשיו, כשאין להם עבודה והם לא זכאים לדמי אבטלה, להוסיף חטא על פשע ולזרוק אותם מהבתים? ממה בדיוק הם אמורים לשלם שכר דירה? איפה הם אמורים לגור, ברחוב? הם מספטמבר לא מקבלים סיוע בשכר דירה. אז כדאי שתדע, אדוני ראש הממשלה המשני, שקיימות שתי קבוצות של חיילים בודדים: אלה שעולים למדינת ישראל מתוך תחושת שליחות ורצון לתרום ומשאירים הכול מאחור, ואלה ללא עורף משפחתי, שעל אף הקשיים באים ומתגייסים. הם עושים מאמץ עליון כדי לשרת את המדינה, ואתה זורק אותם. הם נשארים בשולי החברה בגלל המדיניות ההזויה שלך; יותר נכון בגלל חוסר המדיניות שלך וחוסר האכפתיות שלך. אז אדוני ראש הממשלה המשני, אני מבקש ממך שתרד מהאולימפוס, תעלה על ב' ותתחיל לשרת את אלה שבחרו לשרת את המדינה, אחרת אתה פשוט באמת לא רלוונטי, אתה מיותר. אבל במקומך, מזל, יש אנשים טובים – ארגוני החברה האזרחית, שעושים את העבודה ומסייעים לחיילים יום-יום, בשקט, בלי לדבר. הם עושים את העבודה, ואתה מחפש כותרות. יחד עם האנשים המדהימים האלה החלטנו לעשות מעשה ולחייב את המדינה להיכנס מתחת לאלונקה. כתבנו הצעת חוק, הצעה שתיתן סיוע הוליסטי לחיילים, אבל מעבר לסיוע, היא תיתן להם תקווה, היא תיתן תחושה שהמדינה דואגת להם ומוקירה את תרומתם. ההצעה כוללת טיפול בכל תחומי החיים של החיילים והחיילות הבודדים המשוחררים ונותנת להם אפשרות להיקלט בחיי האזרחות בצורה מיטבית שתעזור להם לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. היא תאפשר לכל חייל בודד משוחרר לקבל מענק הסתגלות של 2,600 שקלים למשך חצי שנה – מדובר בסכום שיאפשר להם להתחיל את החיים האזרחיים בלי פחד ובלי לחץ, בלי לדאוג מה יהיה מחר. ההצעה גם תעניק להם סיוע אמיתי בתשלום שכר דירה, 2,000 שקל למשך שלוש שנים, והיא תפטור אותם גם באופן מלא מתשלומי ארנונה ותיתן הנחה משמעותית על החשמל. מדובר בשלוש שנים קריטיות של בניית חיים אזרחיים, חיפוש עבודה וכניסה לאקדמיה. במקביל, בתקופה הזאת הם יקבלו סבסוד מלא על נסיעה בתחבורה הציבורית. אבל לא מספיק לעזור להם בתנאי מחיה ובתנאי מגורים, חייבים לסייע להם להשתלב בשוק התעסוקה. הצעה זו מאפשרת להם להיקלט בשוק התעסוקה בצורה כזאת שמעסיקים יקבלו תמריצים לקלוט חיילים בודדים משוחררים, והמדינה תשתתף במחצית שכרם במשך חצי שנה במקרה שהמעסיק מחזיק אותו בעבודה שנה. הנושא השלישי: אנחנו חייבים לאפשר לחיילים אופק. מדובר באוכלוסייה צעירה, עם מוטיבציה מהגבוהות ביותר, שלמרות הקשיים בבית הם באו ושירתו את המדינה בגאווה. הם חזקים וחכמים, הם חייבים סיוע, ואנחנו חייבים לנצל את הפוטנציאל שטמון בהם ולאפשר להם להיכנס לעולם האקדמיה ולסבסד להם את הלימודים, אבל לא רק את הלימודים; את הפסיכומטרי, את המכינות, את לימודי התעודה – כל דבר שיאפשר להם לממש את הפוטנציאל שלהם, כי את הפוטנציאל שלהם אנחנו נקבל אחר כך בחזרה כמדינה. יש תחומי סיוע נוספים, ולכולם מטרה אחת: לעטוף את החיילים והחיילות בסיוע שיאפשר להם לממש את הפוטנציאל האדיר הטמון בהם. אתם תשאלו אותי למה אני לא מעלה את הצעת החוק הזאת להצבעה, אז אני אגיד לכם: כי הממשלה שלכם פשוט לא מתפקדת. אני יודע שאתם תפילו אותה. הרי ועדת השרים פשוט לא מתכנסת, אז כל דבר טוב שנעלה – אתם תדחו ותפסלו. אתם פשוט הורסים כל חלקה טובה וכל הצעה טובה. ובחזרה אליך, אדוני ראש הממשלה המשני, אדון בני גנץ. אם נישאר לך משהו מהערכים שאתה כל כך אוהב לדבר עליהם אז קח את ההצעה הזאת, תהפוך אותה לממשלתית ותעביר. אגב, לגבי המקור התקציבי – תאמין לי שהתקציב של משרד ראש הממשלה החליפי ועוד כמה משרדים מיותרים שיצרתם כאן יספיק לתת את הסיוע למשך חמש שנים לפחות. אני מבקש ממך, אדוני ראש הממשלה המשני, אם אתה רוצה להפוך להיות רלוונטי, קח את ההצעה ותעלה אותה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מודה לחבר הכנסת אלכס קושניר, ומזמין את השר המקשר, השר דוד אמסלם, להשיב במשולב על שתי הצעות האי-אמון. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להגיד לך, חמד עמאר – בשבוע שעבר לא היית כי היית בבידוד. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הייתי בבידוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין בעיה. אני רק רוצה לספר לך – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אגיד לך את האמת, אני אדבר על זה כאן. אני מקבל הודעה אחרי תשעה ימים ממשרד הבריאות: נחשפת לחולה קורונה ואתה צריך להיכנס לבידוד. תאר לעצמך אזרח רגיל, שהיה נדבק, ואחרי תשעה ימים אומרים לו: נחשפת לחולה קורונה. הוא היה מדביק עשרות – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חמד, זה קורה כל הזמן. זה קורה מתחילת הקורונה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, ומדברים על זה, כמה אנחנו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת חמד עמאר, אתה צודק בעניין הזה, אבל רציתי רק לציין, אתה יודע, שהיושב-ראש ציין שכשכל החברים אצלכם במפלגה יושבים, סימן שהיושב-ראש רוצה לעלות לדבר – ליברמן. ליברמן בשבוע שעבר עלה לדבר, אז אמרנו: חמד עמאר חסר ונמצא בבידוד, אז אמר לנו ליברמן שגם בבית אתה נמצא בהקשב, מה שנקרא, זאת אומרת, גם בבית, כשאתה בבידוד, אתה נמצא בהאזנה. זה אפרופו ככה, אתה יודע, קצת – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> באתי לשמוע גם אותך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יפה, תודה רבה. אני רוצה לענות לחברת הכנסת קארין אלהרר, אבל היא יצאה. בדרך כלל כל שבוע אתם מעלים ומגישים הצעת אי-אמון בממשלה שהנושא שלה הוא כישלון בטיפול במשבר הקורונה. אתם מעלים גרה – כל הזמן אותו נושא, אותו נושא כל שבוע. כל שבוע אני משיב לכם פחות או יותר אותו דבר. אני מציע לכם בכלל כבר לשנות קצת את הנושאים ולגוון. אתם כל הזמן אומרים שאנחנו מעמיקים את השבר ואת המתח וכו', ורק אני אומר לעצמי שכל אחד שעולה כאן יקליט את עצמו ואחרי זה ילך לשמוע בבית מה הוא אמר ויחליט עם עצמו אם הוא בעצם מעמיק את השבר ואת המתח ומסית בין איש לרעהו בחברה או שזה אנחנו. דרך אגב, היחיד שעונה לכם ועולה כל שבוע זה אני. אתם עולים בסריות לכאן, כמעט כל הזמן. עוד מעט יתפתח פה דיון, אתה תעלה, החברים שלך כולם ימשיכו להכפיש את הממשלה, את ראש הממשלה, את הליכוד, את המחנה הלאומי – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כי איך יכול להיות שחיילים בודדים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עוד לא. אני אומר באופן כללי. כפי שאמרה קארין אלהרר קודם, אנחנו שוכרים בריונים להרביץ למפגינים, ואנחנו בכלל גורמים לאנשים להיות בחרפת רעב וכו' וכו'. כל שבוע יש לכם את הסיסמאות, ואיך אתם פותחים? אנחנו המסיתים. אז לכן אני מציע לכם: טלו קורה מבין עיניכם, תקשיבו למילים שאתם אומרים, למשפטים, כשאתם מדברים, גם בהפגנות בחוץ, כשאתם נמצאים, וגם פה, ואחרי זה תשאלו את עצמכם מי זה המסית ומי בעצם קם בבוקר כדי לסייע לאזרחי מדינת ישראל להתנהל במשבר החמור שאנחנו נמצאים בו כבר חודשים לא מעטים, עוד מעט שנה. אז לכן אני אומר, בגדול, ואני אומר לכם כל שבוע: הקורונה זו לא שאלה של הליכוד. אנחנו לא המצאנו אותה. דרך אגב, אם יכולתם לטעון את זה מולנו, גם הייתם עושים את זה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אתם צריכים לתת תשובות ולא נותנים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מספר לך, אם הייתם יכולים לבוא, ושהציבור יאמין לכם, ולהאשים את ראש הממשלה נתניהו בהמצאת הקורונה, אין לי ספק שהייתם עושים את זה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה מכניס לנו מילים לפה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מכניס לכם שום דבר. אחרי זה יש לך את זכות הדיבור. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, אני רוצה לשאול שאלה. אפשר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר – תקשיבו כל שבוע – אני אומר, סוגיית הקורונה היא לא רלוונטית למפלגה זו או אחרת. כל עם ישראל נמצא בה, כל העולם נמצא. כרגע המציאות היא שאנחנו צריכים לעזור אחד לשני כדי לצאת מהאירוע. זה מה שחשוב פה. אחרי זה נתקוטט, אחרי זה נשאיר את הפוליטיקה, אחרי זה נאמר את מה שנאמר, אבל כרגע אנחנו נמצאים בעיצומו של המשבר, כבר עוד מעט שנה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם לא מסוגלים לנהל אותו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן – אני כמעט לא שמעתי מכם עצה אחת חוץ מההכפשות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נתנו עצות, אתם לא שמעתם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חוץ מהכפשות מבוקר עד לילה. עכשיו ברור לכם לחלוטין – באמת, אני גם סבור שבהיגיון שלכם אתם אמורים להבין את זה – זה לא משנה כרגע מי היה ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, נא לשבת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי ברור לחלוטין שכל ראש ממשלה – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מפחד שהוא לא יראה אותי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אל תדאג, אתה מספיק גבוה להיראות טוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שכל ראש ממשלה שהיה היום נמצא בתפקידו כראש ממשלה היה מנסה – דרך אגב, כל ראש ממשלה בעולם או כל נשיא בעולם עושה אותה פעולה: הוא מנסה לעזור ולסייע למדינה שלו ולציבור שלו לשרוד את התקופה הזאת גם בהיבט הכלכלי וגם בהיבט הרפואי. הרי אין שאלה כזאת בכלל. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל הוא לא מסוגל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק אתם באים לכאן ומטיחים האשמות כמעט על בסיס יומי, מכפישים, מדברים לא יפה, ועוד בסוף מה אומרים לי? איך אני מדבר. אני אומר לכם, רבותיי, באמת באמת, תקשיבו פעם לעצמכם – הגמל לא רואה את דבשתו. אבל אני מציע לכם, כל אחד שעולה לכאן, שיקליט את עצמו, אחרי זה ילך הביתה וישמע, ויגיד בסוף לעצמו אם הוא תרם בזה משהו לעם ישראל. משהו שהוא אמר כאן, האם זה תרם עכשיו לעם ישראל – לאחד מעם ישראל, לא צריך לכולם, אפילו לחלקם – בסוגיית הקורונה, בסוגיית הכלכלה, בסוגיית הבריאות, או שלא – או שלהפך, הוא רק העמיק את הקרע? אני מציע לכם באמת לשים לב לזה. הרי ברור לכם לחלוטין שאם אתם לא משסים ומגדפים, אני גם לא עונה לכם בכלל, לא צריך לענות. ואז אין הצעות אי-אמון, ואנחנו ממשיכים כרגיל לנהל את המשבר. אבל לכן אני אומר, בגדול, אנחנו חיים בעולם ערכים הפוך כמעט. אתם בעצם, כפי שאמרתי, גורמים לשסע ולקרע בעם, ואתם בעצם מאשימים אותנו. עכשיו לגבי מה שאתה אמרת, חבר הכנסת קושניר. תראה, אני שמעתי אותך עכשיו, ואמרת ש-37 מיליון שקלים היו לנושאי דת – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה תוספת של כל שבוע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. – – ו-5 מיליון שקלים היו חסרים לחיילים. אני רוצה להגיד לך משהו. אני לא יודע למה, אבל איך שזה לא יהיה, תמיד אתם תבואו ותגידו למה לדת אסור לתת. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז בוא תסביר, למה לחיילים אין? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. מה הקשר? אני לא רואה את הקשר בין הדת לבין החיילים. יכול להיות שבסוגיית החיילים – רק שנייה, עוד מעט אני אספר לך – אתה צודק, אבל מה זה קשור לדת? אין, אין, אין קשר בין הדברים. עכשיו אני רוצה לספר לך עוד סוד קטן, חבר הכנסת קושניר: החיילים הם לא איזה אירוע של המפלגה שלך. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין ספק, אבל תן לי לענות לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> החיילים הם כל עם ישראל. אני נולדתי בארץ, דרך אגב, הייתי חייל, כל חיי, גם במילואים. הילדים שלי שירתו בצה"ל. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. הרי אין מחלוקת בינינו – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נו, אז למה אתם לא עושים כלום? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. – – אין מחלוקת בינינו על סיוע. אבל אתה מנכס לך את החיילים, ומהצד השני של המשוואה אתה שם את התקציב של נושא הדת. מה הקשר? מה הקשר בין אחד לשני? אני אגיד לך מה הקשר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אגיד לך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לך: בגלל שזה הפופוליזם – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אגיד לך, אני חושב – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. – – זה הפופוליזם הנמוך, איפה שאתם יכולים – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקשיב – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי שנייה, אלכס, רק שנייה, תן לי. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אבל אתה לא צודק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני כבר אמרתי משהו פעם, תן לי, אני רוצה לסיים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקשיב, מוסדות החינוך, מוסדות הדת, זקוקים עכשיו ל-17 מיליון שקל – – – וחיילים מספטמבר ברחוב. א << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אדוני, מר אלכס קושניר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ברחוב, דודי. אין לכם 5 מיליון לחיילים בודדים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אלכס קושניר, אני אסביר לך משהו. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה הערכים שלכם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוא אני אספר לך משהו. המפלגה שלך בנויה – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עזוב את המפלגה שלי. אתה אומר: בוא ננכס את החיילים אלינו. אנחנו, אגב – ליברמן בקדנציה הקודמת העביר חוק סיוע לחיילים בודדים, ואת החוק הזה אתם עכשיו לא מקיימים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תן לי, אתה מפריע לי עכשיו. תן לי, תן לי רק שנייה – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי נתן לכם את הזכות לעבור על החוק? אתם עוברים על החוק. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, עד כאן. זה לא דיבייט. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו לא פוליטיקה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלה חיילים בודדים. חיילים בודדים נמצאים ברחוב בגללכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, שב, בבקשה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגלל שאתה לא מכנס ועדה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קושניר, שמענו אותך פה בקשב רב. אני לא מפריע לך אף פעם. אתה יודע, שמעתי אותך. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל אתה נותן תשובות לא הגיוניות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, הוא אומר את מה שהוא רוצה. לא ראיתי שהוא הפריע לך כשאתה אמרת את מה שאתה רצית. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל הוא מסלף. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, את זה יקבע הציבור, לא אתה ולא הוא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אתה – אמרתי, אני אסביר לך ממה אתם בנויים. אתם, המפלגה שלכם, בנויים בעיקר – אם אני מוריד לכם את השבת ואת החרדים נגמר לכם האירוע, אין לכם על מה לדבר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה מזל שאתה קיים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מספר לך. כל פעם שאתם עולים לכאן, או שאתם משניאים על הציבור את החרדים או שאתם משניאים על הציבור את מורשת ישראל. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אתם כל כך מושלמים, למה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, מספיק, באמת מספיק. מותר לו לומר מה שהוא רוצה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בזה אתם גמורים. אני לא יודע איך קשרת – למה לא קשרת בין החיילים לזיקוקים בחג העצמאות? למה לא קשרת בין זה לבין מופעי התרבות? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה לקחת דווקא את הדת והצמדת? למה? בגלל שלשם אתה מכוון. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, מספיק כבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אם אני יכול להשניא עוד כמה יהודים אחד על השני, למה לא? זו הפרנסה. מזה אתם מתפרנסים; מזה יש עתיד מתפרנסים – רק משנאה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואתם דואגים רק לעצמכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת קושניר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. זה לא דיבייט פה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אדוני השר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מותר לו לומר את מה שהוא רוצה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תודה רבה. אנחנו נעלה לסיכום, יש לי עוד נושאים כבדים בהמשך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני מודה לשר אמסלם. אני עובר מכאן להצעת האי-אמון הבאה – הצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: ממשלת השיתוק לא נוקפת אצבע בזמן שעוד נשים נרצחות. תציג את הצעת האי-אמון חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. השר אמסלם, אני מציע שתברר אם אתה זה שישיב גם על ההצעה הזו, כי אני לא רואה כאן שר אחר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו הבנו שהשר לביטחון הפנים יגיע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> גם אני הבנתי כך, אבל אני לא רואה את השר לביטחון הפנים. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מה שנאמר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אפשר לשפר – יש מה לשפר בראייתי, ובכל זאת, נדמה לי שהוא לא כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אני מבקש שהממשלה תדע ותחליט מי משיב בשמה. בבקשה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני רוצה להקדיש את נאום האי-אמון הזה לזכרה של ופאא עבאהרה, אם לחמישה, שנדקרה על ידי בן זוגה האלים בתוך מכוניתה בכיכר העיר עראבה לפני שבוע; אני רוצה להקדיש את נאום האי-אמון הזה לזכרה של מאיה וישניאק בת ה-22, שנחנקה למוות על ידי בן זוגה במיטתו בחודש מאי; אני מקדישה את נאום האי-אמון הזה ל-20 הנשים שנרצחו על ידי גברים אלימים השנה; אני מקדישה את נאום האי-אמון הזה לאותן עשרות אלפי נשים שמפחדות בבית שלהן, שמפחדות על הילדים שלהן, שמפחדות על גופן ועל בריאותן; אני מקדישה את נאום האי-אמון לעשרות אלפי נשים שמפחדות לדבר, כי הן יודעות שאם יגידו את הדבר הלא-נכון, הגבר שבבית ירביץ להן; אני מקדישה את נאום האי-אמון הזה לנשים שכבר הבינו שהן צריכות לעזוב, אבל לא יכולות, כי אין להן כסף לעזוב את הבית; כמו כן, אני מקדישה אותו לנשים שהגבר האלים שאיים עליהן ישב בכלא, אבל שוחרר בשחרור מינהלי בלי טיפול, בלי פיקוח, בלי שום דבר. 20 הנשים שנרצחו כבר לא יכולות לדבר. הנשים שמתחבאות בביתן או במקלטים לנשים מוכות מושתקות ומפוחדות. אז בשם כל הנשים האלה אני מביעה בממשלה הזאת אי-אמון. ופאא, כמו חצי מהנשים הנרצחות, הייתה מוכרת לרווחה. כמו 30% מהנרצחות, היא הייתה מוכרת למשטרה. זה לא מנע את הרצח שלה. ופאא לא הסתגרה וסבלה בשקט – היא פנתה והתדפקה על כל דלת, אבל המערכות לא פעלו לטובתה. השוטר שאמר לה בעצבנות: את לא תלמדי אותי את עבודתי – הוא לא חריג במערכת. 75% מהנשים הנרצחות המוכרות למשטרה היו נשים ערביות. ופאא הייתה אחת מהן. זו התנהלות רשלנית במקרה הטוב וגזענית במקרה הרע. ולא שמענו את המערכת מתנערת מהשוטר הזה, או לפחות מכריזה על פתיחה בחקירה נגדו. השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, שמעכב את הקמת היחידה למעקב אחר גברים אלימים, לא ראה לנכון לפתוח בחקירה על הרשלנות ברצח ופאא. הוא אפילו לא למד את הלקח הבסיסי של רציחות על ידי אסירי אלימות במשפחה משוחררים, שכאלה היו לפחות שניים השנה, ועדיין, למרות כל הבקשות, לא עצר את השחרורים המינהליים של אסירי אלמ"ב. כשהשר לביטחון הפנים הציג את יעדיו המרכזיים, הנושא של אלימות נגד נשים לא עלה ולא היה באג'נדה שלו. וכך מתנהלת הממשלה כולה. ראש הממשלה מתייחס לנושא אולי פעם בשנה כדי לצאת ידי חובה, כמו מה ששמענו היום, מספר לעצמו איך מסתכלת עלינו הממשלה הזאת – עלינו, הנשים. ראש הממשלה היום אמר שכלפי בעלי חיים – נשים זה לא בעלי חיים שאתה יכול להכות בהם, והיום אנחנו אומרים: גם בעלי חיים אתה לא מכה. אמר נתניהו: אנחנו מבינים שיש תובנה ויש אינטליגנציה ויש קוגניציה ורגשות גם לבעלי חיים. אנחנו מאוד מתחברים לזה, אז אנחנו חומלים על בעלי חיים. נשים הן בעלי חיים. תקשיבו טוב מאוד, נשים, אזרחיות מדינת ישראל: נשים הן בעלי חיים, ילדים הם בעלי חיים – בעלי חיים עם זכויות. תודה רבה, מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה. והדבר הזה צריך לעבור מן העולם. אנחנו אזרחיות, אנחנו בנות אדם ובנות חווה, לא בעלי חיים. ואם אפשר להמשיך את המטאפורה הזאת, אפשר להגיד: ראש הממשלה, אתה בעל חיים; יש לך זכויות, כמו זכות הזכאות, החפות. אבל אם להגיד את האמת, אין חמלה בליבי עליך אחרי מה ששמעתי, ואני לא יכולה לסלוח על מעידה כזאת. זאת לא מעידה, זאת מדיניות, ראש הממשלה. הממשלה הזאת לא עושה דבר כמו שצריך למען הנשים. התוכנית הלאומית שאושרה ב-2017 עדיין לא זכתה לתקצוב מספיק. 50 מיליון ש"ח, מתוך תקציב של 400 מיליארד, לא יכולים להקצות להגנה על נשים, אבל לפני חודש אישרו בוועדת הכספים מיליונים לתוכניות לזהות יהודית. אני לא מבינה איך הכספים האלה – המיליארדים למערכת הביטחון, המיליונים למטוסי קרב, ההטבות להתנחלויות והכבישים העוקפים – איך הם עוברים, ועל 50 מיליון ש"ח צריך להיאבק. מאז שהתוכנית אושרה נרצחו יותר מ-70 נשים בישראל, ונפתחו 30,000 תיקים במשטרה על אלימות של גברים כלפי נשים, ומתוכם 75% נסגרו. כמעט מחצית מהעבריינים של אלימות במשפחה הם עבריינים חוזרים. בכל שנה מדווחים על כ-600 תיקים של הפרת צו הגנה, ובכל זאת, חוק האזיקונים עדיין תקוע בצנרת מ-2017, כשהעברתי אותו בקריאה טרומית. התמונה ברורה: אלימות של גברים כלפי נשים היא בעיה כרונית בינתיים. כדי להילחם באופן אפקטיבי בתופעה, שנובעת מנסיבות חברתיות, צריך מערך שלם. אנחנו כבר שנה – היינו שנה, לאורך 2019 – בלי חקיקה, בדיוק אחרי שהכנסת הזאת, באותו יום כמו היום, ב-2018, הפילה את הבקשה שהעליתי לוועדת חקירה לרצח נשים. ואז יצאנו לשנת בחירות, ואחריה הגיעה שנת קורונה, וכל מי שמבין באלימות ידע לנבא שבקורונה יעלה רף האלימות. איך התכוננה הממשלה? האם היא באמת התכוננה? אני ציפיתי שלאחר שנתיים של תקיעות, של שיתוק, הכנסת תהפוך לבית חרושת של חקיקה ושל החלטות שיגנו על נשים. לצערי, אנחנו עדיין שבויים בידיים של הממשלה, שמתקוטטת בתוכה ומונעת חקיקה. ביום רביעי, לכבוד היום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים, אני מעלה הצעת חוק שכל אדם שמכיר מעט את הנושא אמור לתמוך בה. אני אציע שהשופטים, לפני שיוציאו צווי הרחקה והגנה, יהיו מחויבים בתסקיר שיגיד עד כמה האדם מסוכן ויחייבו אותו בטיפול. בשבוע שעבר הממשלה קיבלה החלטה שכולה בעניין טיפול בגברים. בואו, אני מעמידה אתגר מול הבית הזה: ביום רביעי נראה אם תוכלו להתעלות על מצב השיתוק ואם תוכלו באמת להתעלות על הגישה שרואה בנו בעלי חיים ולהתייחס אלינו כבני אדם, כנשים, כאזרחיות שמגיע להן ביטחון, ותצביעו, למרות שזה בא מצד האופוזיציה. כי אם להגיד לכם את האמת, בזמן שאתם בממשלה משותקת, בזמן שאיבדתם את האמון של כולנו, אולי תצילו את נפשכם אם תתנהגו ככה. בינתיים אתם בגדתם באזרחים, אתם בגדתם בביטחונן של הנשים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואני מזמין את השרה אורלי לוי אבקסיס להשיב בשם הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם אפשר להתייחס למשפט שנשים הן בעלי חיים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מבקש גם לנצל את ההזדמנות הזאת ולברך אותך ואת חברת הכנסת אוסנת מארק על הכנס החשוב שקיימתן היום בנושא המאבק באלימות נגד נשים. הבמה שלך, בבקשה. << דובר >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בטרם אתחיל בתשובתי יש לי חוב קטן. כמי שמגיעה מבית שחונכנו בו לדייק בציטוטים – אפילו בראי ההלכה, האומר דברים בשם אומרם מקרב את הגאולה – חשוב לי להכניס לקונטקסט הנכון את ראש הממשלה. לצערי הרב, הטקסט שאמצעי התקשורת בחרו שוב להעצים נאמר ממקום של קל וחומר. ראש הממשלה ורעייתו הגיעו היום לכנס שערכתי יחד עם חברת הכנסת חברתי אוסנת מארק בנושא מיגור האלימות נגד נשים בחברה הישראלית. היינו גם אנשי בשורה היום – ותכף גם אומר מהי הבשורה – וכדי לחדד את העניין שאל לנו להיות אדישים, בעיקר בימים ובתקופות שבהם אפילו בעלי החיים זוכים לחמלה, להבנה ולרצון למנוע מהם סבל מיותר – יש לנו צער בעלי חיים, הכאב על הצער של בעלי החיים כשפוגעים בהם, אז קל וחומר כשאנחנו מדברים על נשים וילדים שנמצאים תחת הטרור הזה. לקחת מאירוע שלם ציטוט של ראש הממשלה, כאשר בחלק מהדברים לא רק שהוא אומר מה נעשה וכמה זה חשוב לו ולרעייתו אלא גם מה בכוונתנו לעשות, להעצים את זה ולקחת את זה תחת הכותרת שבימים שבהם גם בעלי חיים זוכים לחמלה צריך להסתכל גם על נשים וילדים כעל בעלי חיים, כאל נשמת חי, לקחת ולעוות את הדברים – אני חושבת שהגזמנו. אני פונה פה גם למערכות של העיתונים וגם לכתבים ולעורכים, שבוחרים מכל האירוע הזה לקחת את המשפט הזה, לשנות אותו ולהפוך אותו למשפט אומלל. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא צריך הסבר. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, חברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אני יודעת כמה הנושא הזה חשוב לך. עאידה תומא סלימאן, אני ואת מלוות את המאבק הזה לא מעכשיו. עוד בהיותי שותפה לספסל של חברי הכנסת, וגם כאשר התמניתי להיות שרה, נפגשתי עם כל אחד ואחת מכם מהרשימה המשותפת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת אמירה של ראש הממשלה, את לא צריכה להסביר אותה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אבל היא הוצאה מההקשר שלה, עאידה. היא הוצאה מההקשר, ואני מרגישה חובה לשים את זה בהקשר, כי גם אנשי בשורה היינו היום בכנס הזה, וחבל לי מאוד שלא אימאן, לא סונדוס, לא עאידה – שפעלנו לא מעט, גם בהיותך יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, אם תרצי לקרוא לזה, בנושאים הללו, שמנו בצד את חילוקי הדעות של ימין ושמאל והעלינו על נס את המאבק המשותף. אני עדיין רואה בכם לא רק שותפים אלא בעלי האינטרס הגדול ביותר להיאבק, וכל מי שמוכן לקחת חלק במאבק הזה מבורך. קל וחומר כשראש הממשלה מתחייב באופן אישי לבוא ולהעצים, גם בתקציבים, גם בהתייחסות ואפילו בהקמת רשות לאומית. לבוא ולקחת משפט שהוצא מהקשרו והופך להיות משפט אומלל זאת תעודת עניות לעורכי החדשות, למי שעוסק בנושא של האלימות נגד נשים, במיגור האלימות. כל מי שבוחר את הפוזיציה הפוליטית כדי לנגח ראש ממשלה או ממשלה ולוקח את הדבר הזה במקום את הבשורה האמיתית – הקמת רשות לאומית למניעת אלימות במשפחה, למניעת אלימות נגד נשים וילדים – אנחנו קצת התבלבלנו, קצת איבדנו את דעתנו. לכן אני מבקשת להעמיד כמה דברים על דיוקם. אדוני היושב-ראש, חבריי, תופעת האלימות נגד נשים וילדים היא מגפה עולמית. בעקבות המשבר הנוכחי, נשים רבות – ועוד יותר, גם ילדים – כלואות בין שתי מגפות. מתחילת השנה נרצחו בישראל 20 נשים. מאז משבר תחילת משבר הקורונה התקבלו 7,200 תלונות על אלימות במשפחה, פי שלושה מהתקופה המקבילה אשתקד. המשך קיומו של הטרור הזה הוא אות קלון מוסרי לחברה כולה ומכשול בדרך להתפתחות שלנו כחברה שוויונית יותר, בריאה ומשגשגת. במשך 12 שנותיי בכנסת, וכעת גם בממשלה, אני פועלת ונאבקת למען נשים וילדים שכלואים במאבק ובמעגל הסבל הזה. אני מאמינה שבעת הזאת יש צורך בפעולה חזקה, נחושה ומתואמת להתמודדות עם היקף התופעה. אין לנו צורך בעוד ועוד ועדות – ועדה שרודפת ועדה, ועדה שבודקת את המסקנות של הוועדה הקודמת, ועדה שתבוא ותגיד מה לא עשינו בוועדה הקודמת, עוד ועוד דוחות. אני רוצה לומר לכם שלעיתים יש לי תחושה שהם פשוט העתק-הדבק לסיכומים, למסקנות, להעלאת חסמים. מוועדה לוועדה אנחנו רואים את אותם דברים שמובאים בפנינו. לעיתים התחושה היא שפרט לוועדות לא נעשים פה הרבה דברים. אין לנו זמן לבזבז. זה הזמן למנהיגות מתקנת שתיקח אחריות על התמודדות עם המצב למיגור הנגע החולה הזה בחברה הישראלית. אני שמחה מאוד לבשר שראש הממשלה הודיע הבוקר בכנס שהובלנו למאבק באלימות נגד נשים, אני וחברת הכנסת אוסנת מארק, על כך שהוא מאמץ את היוזמה שקידמתי בממשלה. וטענתי, כאשר רצו והעבירו עוד ועדה – למרות שהוועדה שהסתיימה ב-2017 לא מוצתה, המסקנות, לא כולן יושמו; גם כשהייתה החלטת ממשלה להעברת הכספים לא היו תוכניות במשרדים כדי שימצו את התקציבים האלה עד תום ושיגיעו לכל אחד ואחת מהילדים והנשים שנמצאים בסבל הזה – תקום רשות לאומית בישראל למאבק באלימות נגד נשים. הרשות תקבל סמכות ואחריות לתקן את הכשלים ואת החסמים, שידועים כבר עשורים; היא תמסד את התיאום ואת שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה; היא תחבר בין מטה השטח למטה המרכזי ותקבע יעדים למשרדי הממשלה; היא תאסוף נתונים ותקבע מדדים, תבצע הערכה ומחקר, תתכנן מדיניות לאומית ארוכת טווח לצמצום – ובעזרת השם גם למיגור – התופעה הארורה הזאת. אני רק אספר לכם שהמשרד לחיזוק ולקידום קהילתי פועל רבות בנושא המאבק באלימות נגד נשים וילדים. הרשות לביטחון קהילתי פרוסה בכל הרשויות המקומיות בארץ, והיום עשינו גם ישיבת זום עם כל מנהלי התוכניות בכל היישובים. אני רוצה לומר לכם שיש תוכניות מותאמות קהילה, יש תוכניות שמדברות על אוכלוסיות ספציפיות. מה שמתאים לחברה הערבית לא בהכרח מתאים לערים במרכז הארץ; מה שמתאים לחברה מעורבת פחות מתאים לחברה בדלנית. מה שאנחנו מנסים ליצור זה להתאים את החליפה לאוכלוסייה, לנפגעים, ולקשור את אותם בעלי השפעה, את אותם נבחרי ציבור, את אותם אנשים בעלי שיעור קומה בכל קהילה כדי להפוך אותם לשותפים במאבק הזה. הרשות לביטחון קהילתי תרחיב את תוכניות ההתערבות מבוססות הקהילה, שעל פי מחקרים בין-לאומיים יש להן את האפקטיביות הרבה ביותר בצמצום התופעה בטווח הארוך. בנוסף, בימים אלה מוקם במשרד – ומי כמוכם יודע זאת, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שאנחנו עובדים כרגע על הקמת האגף למיעוטים ולחברה הערבית שיקדם תוכניות ממוקדות, מבוססות מחקר, להעצמת החברה הערבית, להעצמת האישה בחברה הערבית ולמיגור תופעת האלימות נגד נשים. אני רוצה להודיע לכן, כפי שאתן כבר יודעות, שבראש האגף תעמוד אישה מהחברה הערבית, בעלת ידע וניסיון בתחום המאבק באלימות נגד נשים. זה לא יהיה פוליטי. זה יהיה ענייני וזה יהיה מקצועי. אני בוחרת לשים בראש האגף הזה מישהי שמגיעה מהשטח, מישהי שמכירה את הניואנסים, מישהי שמכירה את התוכניות – מה עובד יותר, מה עובד פחות – שיודעת להצביע על הכשלים המאוד-ענייניים ויודעת להעצים לנו את הבעייתיות שיש לפעמים בין התוכניות שנרקמות במשרדים או באקדמיה לבין המפגש בשטח עצמו, כי אין מי שיודע טוב יותר ממי שחי את זה יום-יום. היום אנחנו גם אנשי בשורה, כי הקמה של הרשות למאבק באלימות נגד נשים וילדים היא מהלך מהחשובים ביותר בחברה הישראלית, מהלך שהוא קריטי להתפתחות ולשגשוג של החברה הישראלית. ואני רוצה לומר לכם, ראש הממשלה הבטיח, ובעבר הוא גם ידע להקים את הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה. הרשות הצליחה. אני רוצה לומר שמדי שנה בשנה אנחנו מקבלים מהם נתונים – הם עושים מחקר, הם מבקשים להציף את הנושא. נכון, יש עוד מה לעשות גם בנושא הזה, אבל אי-אפשר לומר שהתמורות לא חלו. ישנן תמורות; היינו רוצים לראות אותן בקצב מהיר יותר. וההכרזה על הקמת הרשות היא שהייתה צריכה לתפוס את כל כותרות העיתונים, היא שהייתה צריכה לתפוס את כל כותרות האתרים באינטרנט. במקום זה לוקחים חצי אמירה, מוציאים אותה מההקשר, ובמקום חמלה הופכים אותה למשהו שמקטין. אז אני רוצה לומר לכם: אם הגענו לימים שבהם יש אוכלוסיות שמרחמות על בעלי חיים ופחות על נשים – צריך גם את זה להזכיר. ואם אנחנו בימים שבהם אנחנו צריכים לשתף פעולה, בין בימין ובין בשמאל, בין בחברה הערבית ובין בחברה החרדית, בין במרכז הארץ ובין בפריפריה – אנחנו מחויבים לנושא. אני לא מתכוונת להרפות מכך, וכפי שפעלתי וחוקקתי לא מעט – חלק מהחקיקה גם נעשתה איתך, אדוני היושב-ראש, כאשר היינו חברים שנינו, ח"כים חדשים, הגענו לכנסת, ישבנו כיסא מול כיסא, כיסא לצד כיסא, ושברנו את הראש איך מגינים על הילדים האלה. אז רק שתדעו לכם, לא מעט מהחקיקה על הרחבת הפיקוח על עברייני מין – שלנו. פיצוי עבירה, פיצוי נפגעי עבירה קטינים – שזה בדרך כלל פגיעות גופניות, נפשיות ומיניות – זה שלנו. כאשר אנחנו מדברים על אי-העסקת עבריין מין בכל מוסד שיש בו ילדים – זה שלנו. יש עוד הרבה מאוד חקיקה, ובין היתר קידמנו נושאים שונים. אני רק רוצה להציג פה נושא נוסף, שהוא חשוב מאוד, ואני גם אפנה אותו לשר לביטחון הפנים באופן אישי: הרוצח של ופאא מסוף השבוע, לצערי הרב, מסתובב חופשי. הוא מסתובב חופשי כי כנראה יש מי שעוזר לו; הוא מסתובב חופשי כי כנראה המציאות מאפשרת לו להסתובב חופשי; הוא מסתובב חופשי, ואנחנו יודעים שלבן אדם שאין מה להפסיד אז באמת אין מה להפסיד, והוא מסוכן – הוא מסוכן לילדים ולילדות שנשארו מאחור, הוא מסוכן לעראבה, הוא מסוכן לחברה הישראלית. כל רוצח נתעב שכזה, ששלח ידו באם, באישה – אישה שאזרה אומץ להגיד די לסבל הזה – אנחנו כחברה על כל גווניה מחויבים להיות מגויסים לא רק כדי לתפוס אותו אלא גם כדי לסמן אותו, למען יראו הבאים אחריו שאנחנו לא נחסוך בדבר כדי להעמיד אותו למשפט ולדין, ויפה שעה אחת קודם. אני מתפללת שלא נדע ולא נשמע עוד על אירועים שכאלה, וכל מי שייתן ידו לקיפוח חיים של נשים, של ילדים, ובפרט של בני המשפחה, שזה אמור להיות המקום הבטוח והמגן ביותר, והפך להיות – יש מי שהגדירו זאת סדנת שבי מתמשכת. אז בסדנת שבי, איך שהסבירו לי היום, יודעים החיילים שמתישהו – זו סדנה והיא תיגמר, אבל באירועים האלה הם לא יודעים מתי זה הסוף. אני חוזרת ואומרת: אנחנו מחויבים לנושא, ואתן יודעות, ואתן חלק מהשולחן העגול למניעת האלימות בחברה הערבית. אני חלק בלתי נפרד ומוביל בנושא הזה, ואני לא מתכוונת לוותר. הבאנו גם תקציבים לנושא הזה. אנחנו נקים את האגף כמו שצריך, ואני גם אפקח על כך שהרשות תקום. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אחריות בלעדית שלך. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> של כל מי שחבר בממשלה, בכנסת, עאידה. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא צריכה לשבת עד 22:00, להתחנן ולהגיע לשרים כדי שניידת תעמוד מול ביתם של ההורים של ופאא עבאהרה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> את צודקת. אירוע שכזה חייב להיות ברגע נתון, על כל אישה שמאוימת. אני אומרת לכם, הרשות הזאת תקדם פעילות רוחבית. יש בכוונתי אפילו להעצים ולראות – כשיש משהו טוב, תוכנית טובה, כדאי להעתיק אותה. 105 להגנה על ילדים ברשת, יש שם עבודה רב-משרדית – אני יודעת כי זה תחת המשרד שלי. יש שם את הפן האזרחי ואת הפן המשטרתי, יש שם את החינוך, את הרווחה, את הבריאות, את הרשות לחיזוק וקידום קהילתי, יש שם הרבה מאוד גורמים, וברגע שנכנסת תלונה, כולם מתייצבים ביחד כדי לתפור את החליפה המתאימה, כדי לתפוס את העבריין, וגם כדי להבטיח שיש מי שמטפל באותו אירוע פרט לעניין המשטרתי. הלוואי שיהיה בידנו להקים עוד ועוד גופים כאלה, שיערבו גם את הפן האזרחי, גם את הפן המשטרתי, ויביאו למזור אמיתי ולפעולה אפקטיבית מיידית. אני אומר לך משהו, אני עובדת על זה קשה מאוד – בעזרת השם, לא רק הקמת הרשות למאבק באלימות נגד נשים וילדים, אלא גם משהו דמוי 105, שייתן שירות אמיתי, מיידי, לאותן נפגעות שמרגישות מאוימות, ואפשר יהיה גם לעקוב – מה עושים במשטרה ומה עושים במשרדים האחרים. אני מבטיחה לכם לא להרפות לרגע מהנושא הזה. אם ישנם שרים נוספים, וראש ממשלה, וחברי כנסת – אדרבה ואדרבה, בואו נשתף כולנו פעולה. נשים לרגע את המחלוקות הפוליטיות בצד, כי פה צריך להיות קונסנזוס. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשרה אורלי לוי אבקסיס. אנחנו עוברים מכאן לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה למסור מפה, ברשותך, הודעה לחבר הכנסת השר בני גנץ, לשר אריה דרעי, ליושב-ראש הקואליציה מיקי זוהר ולשר אמסלם. אני רוצה להודיע לכל האנשים המכובדים האלה: תפקיד יושב-ראש האופוזיציה תפוס. אני מבין שאתם כל היום באים הנה ומסבירים כמה הממשלה הזאת גרועה. אני רוצה להזכיר לכם, זה הג'וב שלי, ואני לא מוכן להעביר לכם אותו. אני לא מוכן שאתם גם תשבו בממשלה וגם תיהנו מהזכויות של יושב-ראש האופוזיציה. כל עוד אני ראש האופוזיציה, אני מבקש להשאיר לי להסביר כמה זו הממשלה הגרועה והמטורללת ביותר בתולדות המדינה. אני לא זקוק לשום עזרה. אני מסתדר מצוין. תפסיקו כל הזמן להסביר לציבור שאתם חברים בממשלה גרועה. הוא שם לב לבד, הוא יודע את זה, ואני לא זקוק לשום סיוע בתפקידי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לראש האופוזיציה. מכאן אנחנו עוברים לדובר הבא – חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בשם הרשימה המשותפת, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, הנאום הראשון שלי אחרי שבועיים של בידוד הוא על מקרה שזעזע את החברה בכלל ואת החברה הערבית בפרט, ביישוב שלי, עראבה. אני בא משם ואני מכיר את המשפחה של הנרצחת, ופאא עבאהרה. הם שכנים שלי, ולצערי, בגלל הבידוד שלי לא יכולתי אפילו להשתתף בהלוויה שלה ולא לנחם אותם. לכן אני מנצל את ההזדמנות לשלוח מכאן למשפחה את תנחומיי הכנים על רצח אישה נפלאה, שגידלה חמישה ילדים ונדקרה למוות על ידי גרושה, בעלה לשעבר, שעד היום, כבוד השר אמסלם, למרות שעברו שבעה ימים, לא נתפס ולא נעצר. שבוע ימים. אני בקשר עם המשפחה, וכולכם קראתם את הפניות שלהם ואת התחינות שלהם, למה המשטרה עד היום לא תפסה את הרוצח, והם מבקשים הגנה. ואני שואל אתכם, ואני שואל אותך, כבוד השר, ואת כבוד השרה אורלי לוי אבקסיס, שטוענת שאנחנו עושים מהעניין הזה נושא פוליטי וויכוח פוליטי: מי עושה מזה עניין פוליטי? כשאנחנו מבקשים הגנה ואנחנו נאבקים נגד פשיעה ונגד אלימות בכלל, שגובה מאיתנו קורבנות – לכמה הגענו, סמי? יותר מ-90 הרוגים בחברה הערבית מאז תחילת השנה. אני אמרתי כל הזמן לכבוד היושב-ראש שאני חושש שנשבור את השיא שהיה בשנה שעברה, 94, וכנראה אנחנו מתקרבים במהירות לכיוון הזה. אז אני אומר, כאשר ופאא עבאהרה מתקשרת באותו יום בטלפון לשוטר, אדוני היושב-ראש, ואומרת לו: אני חוששת לחיים שלי, ואז הוא אומר לה – סונדוס, מה הוא אומר לה? – אל תלמדי אותנו מה העבודה שלנו. והיא נרצחת אחרי כמה שעות, כאשר כל המחלקות של הרווחה יודעות על המקרה שלה, כאשר המשטרה יודעת, כאשר אותו שופט – ואני עכשיו לא רוצה להתנפל, אבל אני אומר: הדברים האלה לא צריכים בדיקה, כבוד השר? הדברים האלה זועקים לשמיים. זה לא שהכתובת לא הייתה על הקיר; היא הייתה – במושגים של הקורונה באדום בוהק? אז אדום בוהק. איפה כולנו? לאן הגענו? לאן הידרדרנו כחברה שאנחנו לא יכולים להגן ולהציל אישה שזועקת הצילו? זה מחייב בדיקה. זה צריך – כבוד השר, במקום שהשרה אורלי לוי אבקסיס תבוא ותהפוך את הנושא הזה לפוליטי ותאשים אותנו שאנחנו עושים מזה עניין פוליטי, אני אומר לכם, הייתם צריכים מהיום הראשון – ואני התקשרתי לשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, אמרתי לו: כבוד השר, תעשו משהו, מה אתם רוצים שיקרה? שבוע ימים. אם היה מדובר בפיגוע על רקע לאומני הייתם הופכים את כל האדמה ומוצאים את הרוצח ואת מבצע העבירה ואת מבצע הפשע, אבל כאשר מדובר בוופאא – סליחה, ופאא, אנחנו לא הצלחנו לעזור לך ולהציל את החיים שלך. כולנו מתנצלים בפנייך. את ופאא אי-אפשר להחזיר, אבל לפחות שנמנע את הרצח הבא. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי יעלה ויבוא. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות כמה נקודות שבאמת מפריעות לי ומפריעות להרבה הרבה מהאנשים שצופים בנו עכשיו. בסגר הראשון, בתקופת פסח, המדינה הבינה: אנשים נמצאים בבית, המצב קשה, אין שום סיבה בעולם שההורים ישלמו למעונות היום עבור הזמן שהילדים לא נמצאים במעונות היום. אין שום סיבה בעולם. הרי ההורים עם הילדים בבית, אין להם הכנסה, לחלקם הגדול, אז אי-אפשר לדרוש מהם לשלם על המעונות כשהילדים בבית. זו הייתה הצעה חכמה של האוצר יחד עם התמ"ת. בא הסגר השני – ריבונו של עולם, אלפי אנשים מאבדים את מקומות הפרנסה שלהם, לאלפי אנשים אין מה לאכול בבית, ועדיין הוראת הקבע של המעון דופקת, מחייבת אותם מדי חודש בחודשו. אין שום שכל, אין שום היגיון בדבר הזה. למה משפחה שיש לה ילד או שני ילדים במעון יום ושני ההורים כבר לא עובדים, המעון ממשיך לחייב אותם כאילו הילדים נמצאים שם? אז נכון, יש גננות, יש מטפלות במעון, צריך לתת להן שכר, אין שום ספק. תבואו לאיזו הבנה. אני קורא למשרד האוצר יחד עם התמ"ת לזכות את ההורים על הכסף הזה שנעשק מהם שלא כדין. אין שום סיבה בעולם – בדיוק כמו ההחלטה הצודקת של משרד האוצר בסגר הראשון, צריך גם בסגר השני לפצות את ההורים ולהחזיר להם כסף שנלקח מהם שלא כדין. אדוני היושב-ראש, יש עוד דבר שמטריד אותי. אתה יודע, מדינת ישראל מעודדת סטודנטים ללכת ללמוד באקדמיה. חלקם חרדים, ערבים, בני מיעוטים, ובכלל עמך בית ישראל. השנה מדינת ישראל הכפילה את הכסף שנמצא בסעיף של מלגת טלדור, כ-250 מיליון שקל. אלפי סטודנטים, אנשים שאין להם אפשרות לשלם על התואר שלהם, אין להם אפשרות, הגישו מסמכים, ניירות, אנשים שזכאים לכסף הזה. ברגע האחרון, בגלל איזו אי-הבנה עם החשב הכללי באיזה מכרז שיצא, נעצר הכול. עשרות אלפי סטודנטים לא יודעים איך להתחיל את שנת הלימודים שלהם. אני קורא למשרד האוצר ולשר, שהוא אדם רגיש ואכפת לו, לשבת עם החשכ"ל, למצוא פתרון לאותם מענקים, מענקי טלדור. אין סיבה בעולם שלאותם אלפי סטודנטים, שאנחנו יודעים שגם להורים שלהם קשה לכלכל אותם, לא יימצא הפתרון לכסף הזה. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסיים בעוד דבר. אני רוצה לחזק את ידיהם של משה קונינסקי, ראש עיריית כרמיאל, ושל חבר המועצה הרב אוריאל מלכה, על המאבק הצודק שלהם להכניס את העיר כרמיאל יחד עם עוד ערים להטבות מס. העיר כרמיאל, שהיא עיר מעורבת ונמצאת בקשיים לא פשוטים – נכון, בסוציו הם נמצאים במספר אחר, אבל תכל'ס, לעירייה יש הרבה הרבה מה להשקיע, והיא רוצה, ויש שם ראש עיר חדש עם הרבה מרץ ויכולת, יחד עם חברי המועצה שלו. אני רוצה לחזק אותם, ואנחנו שותפים למאבק הצודק שלהם. כרמיאל צריכה לקבל את הטבות המס בשביל שגשוגה של העיר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. חבר הכנסת ישראל אייכלר יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשות אדוני. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, בפתח דבריי, אני רוצה לברך את אחינו יונתן פולארד בברכה כפולה: קודם כול, ברוך מתיר אסורים, לסיום חמש השנים שבהן הוא היה כפוף – סגרו לו את הידיים וניהלו מעקב בארצות הברית, ובעיקר לא נתנו לו לעלות לארץ ישראל, וזאת אחרי 30 שנה שהוא היה כלוא מאחורי סורג ובריח. אני זוכר שהיה איזה לילה מושלג, כשהייתי בצפון קרוליינה לבקר אסיר יהודי אחר בבית חולים בבית סוהר – בבית חולים של בית הסוהר שהיה סמוך לבניין שבו היה יונתן. אני זוכר את המקום. הסתכלתי על החלונות, לא ידעתי איפה בדיוק הוא יושב, והטראומה הזאת מלווה אותי הרבה שנים. לכן הברכה השנייה היא ברוך הבא ליונתן, שיזכה לעלות לארץ הקודש. אני מבין שהוא מחכה, בעזרת השם, לרפואה שלמה לאשתו הצדיקה, ואני בטוח שהוא יצליח לעלות מתי שהוא רק יוכל. אני מקווה מאוד שמדינת ישראל תדע לפחות עכשיו, אחרי 35 שנה, כשכל אחד היום אומר: זה לא אני שהסגרתי אותו, כשכבר אין אנשים שאומרים שהיו צריכים להכניס לו כדור לראש אלא להפך – אנשים מבינים ומדינת ישראל הכירה שהוא מרגל ישראלי והוא עבד בשליחות ישראל – שכשהוא עולה לארץ, שלפחות תהיה לו איזושהי דירה, איזושהי פרנסה. אני לא נכנס לרגע לסיפור המאסר באריכותו, אני לא נכנס לשאלה אם וכמה היה נחוץ להעסיק אותו, אבל אלה דברים ששייכים להיסטוריה. אני מתייחס לעובדה שיהודי, אחינו ובשרנו, סיים תקופה של למעלה מדור, ויש לי תחושה אישית, סובייקטיבית, שאם הוא לא היה מרגל יהודי אלא מרגל רוסי או ממדינה אחרת, הוא לא היה יושב 30 שנה; היו גומרים אחרי עשר שנים אולי. הוא התייסר וכאב בין שערי הכלא, ועכשיו יש לו הזדמנות להשאיר את הכול מאחור ולהתחיל חיים חדשים. אנחנו מחבקים אותו. העם היהודי כולו מחבק אותך, יונתן פולארד. רוב העם שמכבד את המסורת ואת הערכים הבסיסיים של העם היהודי מכיר לך טובה ופותח לך את השערים בשמחה. אדוני היושב-ראש, האווירה היום בכנסת היא כבר אווירת בחירות. כל ראשי המפלגות כבר מדברים בשפה של בחירות. יש עוד אנשים שאומרים שאולי בכל זאת לא יהיו בחירות, אבל הקמפיינים כבר מצלצלים בשידורים ובנאומים. וכמו תמיד, כשמדברים בחירות מדברים על הדברים הגדולים; שוכחים את האזרח הפשוט, שמה הוא רוצה בסך הכול? תחבורה, תחבורה ציבורית, והיום, בפרט בתקופת הקורונה, במקום להקל על ציבור, מקשים עליו. אני מתחנן – דיברתי עכשיו עם סגן שר התחבורה. אני מתחנן מפה לשרת התחבורה ולשר הבריאות: תאפשרו לאנשים לעלות לפחות 50 איש על אוטובוס. אנשים נשארים בתחנות, דווקא אנשים שאין להם רכב. ואותו דבר דיור, תעסוקה, חופש תנועה, חופש דת, חינוך, גני ילדים, צהרונים, משפחתונים – כל הדברים האלה מתאיידים כאילו לא היו תחת גלגלי הסיסמאות של הפוליטיקה הגדולה. אבל אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לסיים באמירה שהאזרח הקטן לא צריך משהו גדול. הוא רוצה נסיעה נורמלית מנקודה לנקודה; הוא רוצה שהנהג לא ישאיר אותו בתחנה; הוא רוצה שיהיו לו צהרונים; הוא רוצה פרנסה. הוא רוצה את הדברים הפשוטים, פשוט לחיות בארץ הזאת. אסור לשכוח את זה דווקא עכשיו, כשהבחירות בפתח – הזמן שלנו לדבר עם האזרחים על מצוקותיהם. בעזרת השם, נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת חמד עמאר יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, ב-15 בנובמבר 2020, זה אומר לפני קרוב לשבוע, החלטת ממשלה – בעצם עוד החלטת ממשלה – בנושא העצמת היישוב הדרוזי והצ'רקסי. קראתי את ההחלטה, אמרתי: יופי, סוף-סוף אולי יאשרו תוכנית חומש, אולי יאשרו תקציב שמגיע לאותן רשויות. אבל אני קורא את ההחלטה: סעיף ראשון מדבר – ותשמע, אדוני היושב-ראש – סעיף ראשון מדבר על להעביר את מינהלת העצמת היישוב הדרוזי והצ'רקסי מהמשרד לפיתוח אזורי למשרד ראש הממשלה. כשהעבירו את זה אז ממשרד ראש הממשלה למשרד לפיתוח אזורי, אמרתי: זו החלטה שגויה, אסור להעביר את המינהלת, אבל יופי, בסוף החליטו להחזיר את זה למשרד ראש הממשלה. אני מברך על ההחלטה. ההחלטה השנייה מדברת על להפוך את המינהלת לרשות. אני מחפש כסף – איפה יש עוד תקציב? ואז אני מוצא 50 מיליון שקל תקציב. אז יש שתי החלטות: האחת – להעביר למשרד ראש הממשלה, והשנייה – מהמינהלת להעביר את זה לרשות, וכשהגעתי לכסף ראיתי 50 מיליון שקל. אמרתי: יופי, אישרו 50 מיליון ב-11 מיליארד שקל שאושרו, ועוד 50 מיליון – זה אומר 100 מיליון. ואז אני קורא, ומתברר שאותם 50 מיליון שקל, שאישרו אותם כשאישרנו את התוספת של ה-11 מיליון – מיליארד, סליחה, 11 מיליארד שקל, שאישרנו אותם כאן בכנסת כתוספת תקציבית ל-2020 – אותם 50 מיליון שקל, מחלקים אותם: 40 מיליון שקל לפרויקטים בתשתיות, ובאותם 40 מיליון שקל – פרויקטים שמחוללים הכנסה לרשויות המקומיות. ואז אני יושב ומחשב: 40 מיליון שקל לא יכולים לסלול כביש אחד. כביש אחד הם לא יכולים לסלול. ואנחנו מדברים על קרוב ל-20 יישובים, כי זה לא רק היישובים הדרוזיים – היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, וגם היישובים ששייכים לדרוזים במועצות האזוריות. אנחנו מדברים על יישובים אזוריים כאשר אנחנו מדברים על 40 מיליון שקל. זה אומר שיישוב קטן יקבל 600,000 שקל ויישוב גדול אולי יגיע ל-3-2 מיליון שקל, שזה כלום תקציב. באותה החלטה יש עוד 10 מיליון שקל. 10 מיליון שקל הולכים לתוכניות מתאר ותוכניות מפורטות, 10 מיליון שקל לתוכניות מפורטות ולתוכניות מתאר, ואז מתברר בתוך ההחלטה שזה לאלה שכבר הפקידו את התוכנית, בשביל לתת להם את המפורטות, לא לאלה שלא הפקידו, ובקרקע פרטית. אז כל ה-50 מיליון שקל זה כלום. ואני שומע את ראש הממשלה – עוד החלטה, אני חייב להוסיף עוד משפט אחד ואני מסיים: חיזוק השפה העברית אצל התלמידים הדרוזים. אני אומר: יופי, בואו נחזק את השפה העברית אצל התלמידים הדרוזים. כמה כסף מיועד לפרויקט הזה? אפס תקציב. אפס. בתוך ההחלטה לא מוזכר סכום. מוזכר רק במילים: נחזק את השפה העברית לדרוזים. לכן, אני – ראש הממשלה, שמעתי אותך. אמרת: אני אוהב את העדה הדרוזית, אני דואג לאחיי הדרוזים. תאמינו לי, עם אחים כאלה אני לא צריך אויבים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> טוב, תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עם אחים כאלה אני לא צריך אויבים. לכן, ראש הממשלה – וגם בהחלטה שלך כתוב, כתוב בתוך ההחלטה שלא תאושר תוכנית חומש לדרוזים בשנת 2020. תכנס את הממשלה, תאשר תוכנית חומש לעדה הדרוזית. מגיע לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת נפתלי בנט – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר גולן – – – << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אה, מחילה. חבר הכנסת נפתלי בנט – יעלה ויבוא אדוני, בכבוד. כבודו נחבא אל הכלים. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שעות פגשתי קבוצה של תיכוניסטים שעלו לכאן מחיפה, כיתה י', י"א, י"ב, בנים ובנות, והם שאלו: מה קורה שם? מה קורה שם בבניין הזה? למה אתם לא דואגים לנו? בבה"ד 1 – גם ראש הממשלה מכיר, גם שר הביטחון מכיר – כתוב בענק פסוק מהתנ"ך: "ממני תראו וכן תעשו", שהוא היסוד של שתי מילים: דוגמה אישית. אנחנו לא צריכים רק לנהל מדינה – אנחנו צריכים להוות דוגמה אישית לדור הצעיר. דוגמה אישית זה כשבן-גוריון יורד לשדה בוקר כדי להראות שצריך ליישב את הנגב, אז הוא עושה את זה בעצמו. הוא לא חשב שבעצמו הוא יישב את כל הנגב, הוא הבין שלמנהיג יש משקל בעניין הזה. כשבגין עולה לנאום והוא אומר: ספרדים, אשכנזים, כולנו אחים – הוא מבין שזאת דוגמה אישית, וגם כשהוא הולך אחר כך לגור בצניעות – כשהוא פורש אין לו אפילו דירה משלו – בבית ברחוב צמח. הם שאלו אותי: תסביר לנו, תסביר לנו מה קורה. יש היום 2.5 מיליון צעירים, ילדים, שמסתכלים אל הבית הזה, וב-24 השעות האחרונות מה שהם רואים זה ראש ממשלה שלא מספר לשר החוץ שהוא יוצא לביקור דיפלומטי ולשר הביטחון שהוא יוצא לביקור ביטחוני, ומדליף עליהם שהם לא ידעו כדי להשפיל אותם. הם מקימים ועדת חקירה פוליטית – על דבר מאוד חשוב, לגופו של עניין – כדי להשפיל אותו, ובתגובה, השר לביטחון פנים, כשבקריית שמונה שורפים לנו משאיות, אז השר לביטחון פנים, מה שיש לו לעשות זה להקים ועדת חקירה נגד שר הביטחון. זו הדוגמה האישית? זו הדוגמה האישית של מדינת היהודים? לזה באתם? לזה נכנסתם לפוליטיקה? כדי להיות כמו באחרון השווקים, אחרוני התגרנים? לא אכפת לכם מכלום? כלום? מה אתם חושבים? אתם לא חושבים על נער שהולך בעוד רגע להתגייס לגולני, והוא אומר: על מה אני נלחם, על ההתנהלות הנוראה הזאת? תתעשתו. הדוגמה האישית הכי טובה שאתם יכולים לתת כיום היא להגיד שאתם נכשלתם ולפנות את הדרך למנהיגות חדשה לישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת נפתלי בנט. חבר הכנסת יאיר גולן יעלה ויבוא. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ליוויתי היום את רועי פלג, מראשי המחאה, לחקירתו השישית במשטרת מוריה. כל חקירה נמשכת שעות. בכל חקירה – חזרה על אותן השאלות. כל חקירה היא בסך הכול הטרדה של האזרח, ללא כל צורך הקשור בטובת הציבור. מה רוצה המשטרה מרועי פלג, אזרח ישר דרך, שומר חוק, ששירת ביחידה קרבית, שעבד כל חייו קשה על מנת לבסס את עצמו ואת משפחתו? מה רוצה המשטרה מאמיר השכל, מגונן בן יצחק, משולה קליין, מאפרת ספרן, מישי הדס, מדניאל אוחנה, מרוית נאור ועוד אחרים, רבים רבים, כולם אזרחים טובים, נאמנים, שומרי חוק, הדורשים דבר פשוט: ראש ממשלה ישר דרך, ישר דרך כמוהם? חבל שהשר לביטחון הפנים לא נמצא כאן. הייתי אומר לו שיש לנו משטרה מצוינת. אני סומך עליה. אני פוגש את השוטרים שלנו, של כולנו, מדי סוף שבוע, עושים עבודה כפוית טובה וקשה. והייתי אומר לאוחנה: הפסק, הפסק מייד לעשות שימוש במשטרה לצרכים פוליטיים. הפסק את החקירות המיותרות. פעילי המחאה הם אזרחים שומרי חוק המוחים נגד שחיתות. השר אוחנה, אני יודע שזה קשה לך, אבל אם אתה רוצה לעשות את תפקידך, אם נשאר בך עוד קמצוץ של אכפתיות ביחס לתפקידך, טפל בשחיתות, טפל במה שמחרב והורס את החברה הישראלית מבפנים – שחיתות. האזרחים הנהדרים האלה שאת שמותיהם הזכרתי, אותם לא צריך לעצור; אותם צריך להעלות על נס, לשבח, לרומם. יש להעניק להם את אות האזרח הטוב על שהחליטו לצאת מבתיהם החמים ולהפגין על מה שהם מזהים כהשחתת המרחב הציבורי, השחתת השירות הציבורי, השחתת היכולת שלנו לחיות יחדיו ולבנות יחדיו. וכל זה עבור מה? על מנת לאפשר לראש ממשלה מושחת לבצר עוד ועוד את שלטונו בניגוד לרצון העם, בניגוד לצורכי האזרחים. המשטרה היא של כולנו; החוק הוא של כולנו; השופטים הם של כולנו; הפרקליטות היא של כולנו; מערכת אכיפת החוק כולה היא של כולנו. הניחו למערכת אכיפת החוק. תנו לה לעבוד. תנו לה להתמקד בעיקר – תנו לה להילחם באלימות נגד נשים, באלימות בכלל, בשחיתות, בעבירות צווארון לבן, במניעת תאונות דרכים, בשמירה על הסדר הציבורי ובשמירה על זכות האזרחים למחות ולהפגין נגד ראש ממשלה מושחת ונגד ממשלה מסואבת. מבחינתי רועי פלג קיבל היום את אות האזרח הטוב, שאותו יוכל לענוד בגאווה רבה. מדינת ישראל תהיה טובה יותר אם יהיו בה עוד ועוד אזרחים מעוטרים באות האזרח הטוב, אות האזרח הנלחם בשחיתות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר גולן. יסכם כבוד השר המקשר דוד אמסלם. יעלה ויבוא. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם ראינו את יאיר לפיד עולה ומוסר הודעה ואומר שתפקיד יושב-ראש האופוזיציה תפוס. אז קודם כול אני רוצה לומר לו שרשמנו בפנינו את ההודעה, ואנחנו נשתדל מאוד שאתה תמשיך לשרת את עם ישראל מהתפקיד הזה. לגבי מר גולן, חבר הכנסת גולן, מישהו שלח לי איזשהו משהו שכתבת או צייצת לגבי עמית סגל, ואני מקריא, אני מצטט: אני וחבריי, אלה שבאמת בנו את הארץ הזו ואלה שבאמת נלחמים עליה ובונים אותה גם כיום, לא ניתן למשיחיים כמוך להשתלט על סדר-היום. אני מבין ממך, חבר הכנסת יאיר גולן, שרק אתם בניתם את הארץ; אנחנו כנראה לא בנינו כלום. אני חושב שיש פה ריח עצום, גדול, של גזענות. אני חושב שאתה גזען גדול ואיש קטן. אתה פשוט בושה וכלימה. אני רוצה לעבור, אדוני היושב-ראש, לכמה דברים שאני מבקש להתייחס אליהם בדברי הסיכום שלי. קודם כול, היום זה 127 יום שהם 18 שבועות ויום אחד שוועדת שרים לחקיקה לא מתכנסת, וכל זה בגלל אבי ניסנקורן ומפלגת כחול לבן. היום גם הוספנו לרשימה – סליחה, אתמול – בנוסף לכל ההפרות שמניתי בשבוע שעבר, ששר הביטחון גנץ החליט להקים ועדת בדיקה לענייני הצוללות. עוד מעט אני אתייחס לכל הוועדה הזאת וכל הפארסה הזאת. דבר שני, אני רוצה להקריא לכם, ואמרתי שכל שבוע אני אקריא את זה, בגלל שאני מתפלא איך לא הזדעזעה הארץ ואיך לא עצרו כל רשתות השידור. איך אמרתי? איך לא עצרו הטלוויזיות ואיך אתם לא עולים לכאן וכל שבוע או כל יום וכל שעה לא מדברים על זה? אני מקריא לכם פסוקו של שבוע, תמליל השיחה של מנדלבליט עם חברו. מנדלבליט: מי שתפרו אותי בתיק הזה הם דינה זילבר ושי ניצן – את זה אומר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. דרך אגב, מי זו דינה זילבר? זו המשנה שלו היום. ומי זה שי ניצן? זה היה פרקליט המדינה, כידוע לכם, שלו. דרך אגב, הם עבדו יחד, הוא היה הבוס של שניהם. והוא אומר את זה כשהוא היה היועץ המשפטי לממשלה. אחרי זה הוא ממשיך: המניאק הזה לא מחליט בתיק שלי. יש לי תיק פתוח – דרך אגב, כשאני מצטט אותו, אז מר לפיד בא ושואל אותי: דודי, למה אתה מדבר ככה? אני אומר לו: אני מצטט את הבן אדם שבכל יום אתה עולה ומגן עליו, זה מה שעשיתי פה – בסוף אני אתפוצץ עליו. יש לי רישום משטרתי, תיק בלתי מבורר. אני רוצה לדעת שזה נסגר מחוסר אשמה. הוא לא רוצה לדעת מה קרה, הוא רוצה לדעת שזה נסגר מחוסר אשמה – זו ההנחיה שלו. זה הכיוון, לשם אני רוצה שזה יקרה, לא משנה מה קרה. למה מחזיקים בן אדם בגרון? דרך אגב, כפי שאמרתי, זו שיחה ששני אנשים שחים לפי תומם. אני מניח שאם המשטרה הייתה מקליטה מאן דהו מדבר עם חבר שלו באופן כזה שהוא לא יודע שמקליטים אותו, אני מניח שבוודאי ובוודאי היו מאשימים אותו בסחיטה באיומים. מנדלבליט עצמו – עזוב מנדלבליט, איך אמרתי? גם שנה א' במשפטים, אני מניח שאם הוא היה באיזושהי בחינה, אז הוא היה חושב שיש פה דבר חמור, איום ונורא, גם לאזרח רגיל. כאן בעצם היועץ המשפטי לממשלה אומר שמחזיקים אותו בגרון, וכאן לא רעשה הארץ ולא געשה. אנחנו עברנו על זה ככה, כאילו כלום לא קרה. אנחנו מדברים, כל האופוזיציה בכל יום באים לפה, תוקפים את ראש הממשלה גם על התיקים התפורים וגם על משבר הקורונה. אני מקריא משהו של היועץ המשפטי – אני לא שומע לא את סגלוביץ' לא את המקהלה הזאת. שום דבר, לא מתייחסים. כאילו כלום לא קרה, כאילו שמעו שני ילדים בגן משוחחים. אני רק רוצה לספר ולבשר ליושב-ראש היקר שלנו, שמנהל את הישיבה עכשיו, שדאג כל כך הרבה למנדלבליט כשדיברתי עליו, אז נציב קבילות השופטים דוד רוזן הודיע שהתלונה של הגברת – דרך אגב, היא גם שכנה שלך, והיא גם דתייה – נבדקה ונמצאה מוצדקת, קרי, המעצר היה לשווא, בשבת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא בהנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי שלא. יש לידו איזשהו מאבטח שהולך – איך אמרתי? הוא לא נמצא באירוע בכלל. הוא לא יודע מה קורה, שום דבר. לא שומע, לא רואה, כנראה עסוק כל הזמן בדרך בלהגיד תהילים, ולא מבין מה קורה בסביבה שלו בכלל. אני מציע לך גם לא להגיד את זה שוב, בגלל שבסופו של דבר אתה מבין לבד מה שכל בר-דעת מבין: באירוע הזה, גם שתיקה כהודאה דמיא. גם כשאתה שותק, הרבה פעמים אתה מאשר ככה את האירוע. עכשיו אני רוצה לעבור לנושא שלישי. אני רוצה לומר מה אמרה הגב' דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לפני כמה ימים, באחת מהרצאות הסיום שלה. היא אומרת: המשילות היא מפלטו של הפייק-מנהיג. ככה מדבר פקיד בכיר בפרקליטות. לא משנה כרגע מי זה המנהיג. אני כל חיי הייתי פקיד, רבותיי. רק שני סוגים של פקידים יכולים לדבר ככה. אף פקיד לא מדבר ככה – בדנ"א שלו הוא יודע שאם הוא ידבר ככה, למוחרת הוא יועמד לדין וכנראה גם יסולק מעבודתו – חוץ ממי? קודם כול, ראשי הפרקליטות. להם מותר הכול. פקידה במדינת ישראל, בכירה מאוד, במערכת המשפט – היא אמורה לדעת מה התקשי"ר ומה מותר לה – אומרת על ראש הממשלה שהוא פייק מנהיג. ואני מצפה – איך אמרתי? פרופ' דניאל הרשקוביץ', איך אמר הגשש? "המשרוקית של השופט אפילו לא מוציאה מנגינה של מארש". אתה לא קיים, כאילו אתה לא נציב שירות המדינה. אני יודע שאצלך מוזמנים אנשים לשימועים על דברים קטנים, אבל את דינה זילבר – מה פתאום? אתה כותב מכתב ליועץ המשפטי. זו בדיוק העבודה שלך. אתה צריך לטפל בזה, לא היועץ המשפטי לממשלה. הרי כבר קרה בעבר. אני רוצה להזכיר לך, כשעשינו דיון בזמנו על היועצים המשפטיים, עוד בקדנציה הקודמת, היא תקפה בוועדת חוקה את השרה אז, השרה שקד, כשהיא תמכה בחוק הזה של היועצים המשפטיים; כאילו מדובר כאן באיזשהו בן אדם שהוא מעל כל חוק, מעל כל נורמה, מתנהל לפי איך שהוא רוצה, משגיח הכשרות של השרים. בושה וחרפה. אני מצפה ממך קודם כול לקרוא לה – אני חושב שזו בושה וחרפה, וכל פקיד במדינה מבין שקרה פה משהו, אבל אותך זה לא מעניין. אז אני מבקש ממך, תטפל במקרה החמור הזה, בגלל שיש עוד אנשים שרואים את זה, ותאמין לי, גם יפנו אליך בבוא היום וישאלו אותך למה היא לא ואנחנו כן, על דברים הרבה יותר קטנים. עכשיו אני רוצה לעבור לנושא האחרון, ברשותך, אדוני היושב-ראש. איך אמר גנץ? ישראל לפני הכול. זו הסיסמה של גנץ. כל הזמן הוא בא לתקשורת ואומר: ישראל לפני הכול. אז אמרתי – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ראש הממשלה החליפי, קצת כבוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי לעצמי: בוא נבדוק באמת למה הוא מתכוון, ישראל לפני הכול. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ראש הממשלה החליפי, קצת כבוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לפני כמה שבועות הוא התראיין ב-ynet, ואני מצטט: "אסור לקבל החלטות אסטרטגיות שלא דרך המערכות הרלוונטיות". את זה אומר מר גנץ. "אני לא אוכל לעשות את כל הבדיקות שהייתי רוצה בעולם. בנושא זה יש יועץ משפטי לממשלה, שאנחנו תומכים בו בכל החלטה שלו. הוא לא מצא לנכון לפתוח את העניין הזה לחקירה. הוא חזר ובדק, ושוב, ולא מצא לפתוח את העניין הזה לחקירה, אז אני אסתפק בעניין הזה". ככה אומר גנץ א' – זה לפני כחודשיים ימים. דרך אגב, הוא גם מקנח: אני באתי לעשות, לשרת את המדינה. הוא שואל: אני באתי לשרת את המדינה או לפרק את הממשלה? באתי לשרת את המדינה. זה לא הולך ביחד. זה הסיכום שלו לעניין הזה. לפני כ-24 שעות – אני כבר לא זוכר, אני חושב שזה היה אתמול, כמדומני – אנחנו שומעים הודעה שגנץ עושה מסיבת עיתונאים ומורה על הקמת ועדת חקירה בעניין פרשת הצוללות. עוד מעט נדבר בדיוק למה הוא מתכוון. אני רוצה לנתח את סדר-היום של אתמול. מה קרה לנו אתמול? קודם כול, בשבוע שעבר מנדלבליט הוציא מכתב לשר האוצר בעניין החשב. הוא אמר לו: אדוני שר האוצר, אתה חייב למנות חשב. מה הייתה התוכנית? בפועל, הוא וניסנקורן חשבו שככה הם ייצרו את ההזדמנות למנות את מנכ"ל משרד המשפטים: זה יסדר לו את המכתב שהוא חייב חשב, וההוא יבקש בתמורה את מנכ"ל משרד המשפטים. בפועל, מה שקרה, גנץ ביקש למנות את מנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי תמורת החשב. תבינו את העסקה. כמובן, ניסנקורן החרים את הישיבה, וההודעה שהוא פותח בחקירה בסוגיית הצוללות יצאה מגנץ מייד אחרי הצוהריים. אז באופן מעשי, אם אני מצמצם את המונה ואת המכנה, מה אני רואה? בעצם קיבלנו את בצר תמורת הצוללות, זה מה שקרה. בוא נעזוב שנייה את הרקע של החשב. מה קרה לנו? בבוקר קיבלנו את בצר – בערב קיבלנו את הצוללות. זה בעצם המאזן שקרה פה. אני רוצה לספר, רבותיי, מה הרקע שהיה לנו בהקמת הממשלה. אני בכוונה רוצה לספר את כל הסיפור הכרונולוגי. בהתחלה, כחול לבן, כשגם לפיד היה שם, רצו למנות את מאיר כהן ליושב-ראש הכנסת. מדוע? הם רצו להעביר חוק, לדעתי הכי אנטי-דמוקרטי שנתקלתי בו בחיי – דרך אגב, בדיוק כמו השיטה האיראנית – שראש ממשלה שיש נגדו כתב אישום לא יכול לכהן. זאת הייתה המטרה שלכם – להוציא את ראש הממשלה מהמשחק לא באמצעות הקלפי. אתם ידעתם שאתם לא יכולים לנצח אותו, בגלל ששלוש מערכות בחירות לא ניצחתם אותו, אז אמרתם: אם אנחנו לא יכולים להוציא אותו דרך הקלפי אנחנו נוציא אותו באמצעות חקיקה. בא גנץ, ישב כאן בתפקיד יושב-ראש הכנסת, ובעצם הוא גם הוביל במהלך כל המשא ומתן להקמת הממשלה. מה שקרה זה שהם ארגנו לעצמם איזשהו הסכם בלתי נתפס – אדוני היושב-ראש, אני קורא לזה סחיטה באיומים – הם אמרו לנו: או שאתם אוכלים את זה או שאנחנו יורים לכם בראש הממשלה בראש או שאנחנו מוציאים אותו מהמשחק. לא יאומן כי יסופר. ככה מתנהל בכלל עולם – אני לא רוצה להגיד איזה. עכשיו, מה קרה? בא גנץ והקים את הוועדה אתמול, אז בואו נראה מה קרה לנו: קודם כול, הרי הסוגיה הזאת נחקרה גם במשטרה וגם בפרקליטות, אז אתם כל הזמן מבקרים אותנו על כך שאנחנו כאילו פוגעים בשלטון החוק, אנחנו לא מאמינים להם וכו'. הרי זה הלכה למעשה מה שאתם עושים, אדוני שר המשפטים – אתם לא מקבלים את ההכרעה, לא של הפרקליטות ולא של המשטרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דקה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בעניין הזה. הרי ברור לכם לחלוטין, אתם בעצם מחליטים לפי העניין אם אתם מאמצים את ההחלטות של המשטרה והפרקליטות או לא. בואו ואספר לכם סוד: לוועדה הזאת אין שום סמכות בכלל, זה קשקוש בלבוש. איזו סמכות? מחר כל שר יבוא לכאן, יקים לעצמו ועדות כאלה ואחרות – הרי אתם יודעים לבד שיש או ועדת חקירה פרלמנטרית או ועדת חקירה ממשלתית, שהממשלה צריכה להצביע ולהקים אותה. מה עשה עכשיו גנץ? כדי לתת לזה איזו ארומה של איזו ועדה, הלך, לקח את השופט סטרשנוב, הקים ועדה, כאילו, ישראבלוף, כאילו שזו ועדת חקירה ממשלתית, ושם שם את השופט סטרשנוב. דרך אגב, השופט סטרשנוב זה שופט בהזמנה – הרי הוא עצמו לפני שנה אמר ב-ynet שראש הממשלה צריך להתפטר. למה הדבר דומה? אם הייתי עושה איזושהי אנלוגיה לעולם הכדורגל, אדוני היושב-ראש, הייתי לוקח את הקפטן של הקבוצה השנייה, עושה אותו שופט. זה מה שקורה פה. בואו נגיד ככה, אפילו לעשות בדיחה טובה הוא לא יודע. לכן אני אומר, הרי לא יעלה על הדעת שכל שר, או שר הפנים עכשיו – יבוא השר לביטחון פנים ויחליט שהוא מקים עכשיו ועדה לבחון למשל את המשטרה בפרשת הממד החמישי, או שר האוצר יקים ועדה איך בעצם אלשיך בזמנו העסיק את ליאור חורב. הרי אם זה מה שיקרה, במקום לטפל בקורונה אנחנו כל היום נעסוק כאן רק בוועדות אחד על השני. זה לא מתקבל על הדעת. דרך אגב, עוד דבר שהדהים אותי: גם מר גנץ, לפני כשבועיים וחצי, שלושה, השר שטייניץ, בא לתקשורת. מה הוא אומר בטלוויזיה? "אני עוד שבועיים אחליט". אני הייתי בהלם. אם אתה חושב שצריך ועדה, למשל בדיקה, אז אתמול זה כבר היה צריך להיות. מה זה עוד שבועיים תחליט? אתה מתכוון שבעוד שבועיים אנחנו בעצם נראה מה קורה עם התקציב, מה קורה עם הקואליציה, אם אתה תמשיך או לא תמשיך, זאת אומרת, זה בעצם מה שהחלטת – בשבועיים האלה אתה שוקל את הנושא הפוליטי. אני אומר לך שגם הוועדה הזאת היא המשך השיטה שלך של סחיטה באיומים, שלכם. אתם כל היום סוחטים אותנו באיומים. אבל אני רוצה להגיד דבר חמור לסיכום. תראו, רבותיי, מה שחמור בדבר הזה, אדוני היושב-ראש, זה לא מה הוא עושה. זו פעם ראשונה לדעתי כמעט מאז קום המדינה ששר הביטחון משתמש במשרד הביטחון לצרכים פוליטיים. זה הדהים אותי. לא יאומן כי יסופר. אתה בעצם מבזה בהליך הזה את כל המערכת, את משרד הביטחון על כל מרכיביו. הרי אם צריך לעשות שם ביקורת כזאת או אחרת על נוהל כזה או אחר, אין שום בעיה – קח את המנכ"ל שלך, כמו כל משרד, שיקים לו איזושהי ועדה קטנה פנימית וינסה לבדוק את ההליכים. אבל כשאתה לוקח את זה לנושאים הפוליטיים פר אקסלנס כאילו זה עסק פרטי שלך – רבותיי, זו פגיעה בביטחון המדינה, לדעתי, בוודאי ובוודאי במשרד הביטחון עצמו. אז לכן, לסיום, אני מבקש כמובן מחברי הכנסת לדחות את כל הצעות האי-אמון שהעלו היום. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת על מנת שנוכל לעבור להצבעה. נא לשבת. נא לעלות למעלה. אנחנו נחכה שתגיעו למקומות. נא לשבת, בבקשה. אני מאשר לחבר הכנסת משה ארבל להצביע מכאן, כי הוא צריך אחר כך להחליף אותי, אז הוא יוכל להצביע מכאן. אני מבקש משאר חברי הכנסת, מי שרוצה להצביע, לשבת במקום. אנחנו נחכה שחברת הכנסת מלינובסקי תגיע. רומן יוכל לסמן לי כשהוא רואה אותה ואז אנחנו נוכל. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על שלוש הצעות האי-אמון בממשלה. ההצבעה הראשונה היא על הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 37 נגד – 54 נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת ארבל, אני מוסיף את קולך נגד. אם כך, 37 בעד, 55 נגד, אין נמנעים. הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד-תל"ם נדחתה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון של סיעות ישראל ביתנו וימינה, שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה – 25 נגד – 54 נמנעים – 2 הצעת סיעות ישראל ביתנו וימינה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 25 בעד, 55 נגד, בצירוף קולו של חבר הכנסת ארבל, שני נמנעים. לפיכך, גם הצעת האי-אמון הזאת נדחתה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון השלישית והאחרונה, של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: ממשלת השיתוק לא נוקפת אצבע בזמן שעוד נשים נרצחות. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 31 נגד – 53 נמנעים – אין הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> 31 בעד, 54 נגד, בצירוף קולו של חבר הכנסת ארבל, אין נמנעים. לפיכך, גם הצעת האי-אמון הזו נדחתה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, הכנסת דחתה את כל שלוש הצעות האי-אמון בממשלה. << נושא >> הודעת הממשלה על מינוי סגן שר << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן לסעיף הבא – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 43ה(א) לחוק-יסוד: הממשלה בדבר החלטתה לאשר את מינויו של חבר הכנסת יצחק כהן, המתמנה על ידי שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה, לסגן שר במשרד האוצר. ימסור את ההודעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 43(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לאשר את מינויו של חבר הכנסת יצחק כהן, המתמנה על ידי שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה, לסגן שר במשרד האוצר. זיקתו של סגן שר האוצר במשרד האוצר היא לראש הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. << נושא >> הצהרת אמונים של סגן השר יצחק כהן << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אני מזמין את סגן השר יצחק כהן למסור את הצהרת האמונים, בבקשה. נדמה לי שסגן השר כהן קובע שיא עולמי – שלוש הצהרות אמונים באותה קדנציה, ונדמה לי, אדוני סגן השר, שהקדנציה היא בקושי חצי שנה בינתיים. אז איך אומרים, עוד היד נטויה. << דובר >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר >> איך אומרים, האלוקים רואה את הנרדף. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, אדוני סגן השר. אדוני, אתה צריך רק להקריא את ההצהרה. << דובר_המשך >> יצחק כהן (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. אני יצחק כהן, בן חיים ומנטינה, זכרם לברכה, מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כסגן שר ולקיים את החלטות הכנסת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ובהצלחה, אדוני סגן השר. תודה רבה. << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 256), התשפ"א–2020 << נושא >> [מס' כ/850; דברי הכנסת, חוב' ב', ישיבה 88; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים מכאן לסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 256), התש"ף–2020, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה, ואני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני – אם אפשר לומר, בשעה טובה – להציג את הצעת החוק הזאת, בבקשה. חברת הכנסת מיכל שיר, טרחת כל כך הרבה, הינה הרגע הגיע, יושב-ראש ועדת הכספים מציג את הצעת החוק. אז בבקשה, אדוני יושב-ראש הוועדה. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה לברך את הרב יצחק כהן על התמנותו לסגן שר, ואני מתכבד להביא בפני חברי הכנסת את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 256), התשפ"א–2020. אני מבקש להביא את החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק זו מקורה בהצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת מיכל שיר, עודד פורר, מיכאל מלכיאלי, קטי שטרית, שרן השכל, מיקי לוי, קרן ברק ויעקב מרגי. חוק הטבות במס, שנחקק בשנת 2015, הסדיר את הטבות המס לאחר שנים רבות שבהן הנושא לא היה מוסדר בכללותו. ועדת הכספים הסדירה את הנושא וקבעה שלושה קריטריונים אחידים למתן הטבות מס: מדרג חברתי-כלכלי, מדד ביטחוני ומדד פריפריאלי. מטרת הטבות המס היא לסייע ליישובים בפריפריה ולמנוע מהם הגירה שלילית של תושבים חזקים. כיוון שהחוק משנת 2015 שינה מאוד את המסלולים ואת שיעורי הזיכוי במס לעומת המצב ששרר קודם לכן, נקבעו בו כמה הוראות שעה. מטרת הוראות השעה הייתה כפולה: האחת – להעניק זמן למציאת פתרונות ליישובים שנפגעו בשל החקיקה החדשה, והשנייה – למנוע פגיעה משמעותית מדי, שעלולה לייצר בעצמה הגירה שלילית. הוראות השעה הללו הוארכו אומנם עד לאחרונה, אך למעשה לא התקיימו דיוני עומק ולא נבחנו – לא בממשלה ולא בכנסת – הפתרונות האפשריים ליישובים הכלולים בהוראת השעה. הוראת השעה פקעה ביוני 2020. אחד היישובים שנפגעו משינוי החוק, שנכלל גם ביישובים בהוראת השעה מ-2015, הוא היישוב עכו. עם תיקונים נוספים שנעשו בשנתיים האחרונות הפגיעה בו אף הוחמרה. בשל כך הובאה הצעת חוק זו על ידי חברי הכנסת, ובדיון בוועדת הכספים, בתיאום עם משרד האוצר ובהסכמת משרד המשפטים, הוחלט להוסיף להגדרת "יישוב עירוני שהמדרג החברתי-כלכלי שלו והמדד הפריפריאלי שלו נמוכים מ-4" תוספת לזיכוי ממס שהוא זכאי לו – שיעור של 5% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית; לתקרת ההכנסה ייווסף סכום נוסף, 36,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך הזיכוי ממס לא יעלה על 12%, עד לתקרת הכנסה של 168,000 שקלים חדשים. כבר עם חקיקת החוק בשנת 2015 מצאה לנכון הכנסת לקבוע הוראות שונות מעט ביחס ליישוב עירוני, וזאת להבדיל מיישובים וממועצות אזוריות. ההנחה הייתה שיישוב עירוני מספק שירותים מוניציפליים ושירותי חינוך ליישובים שבסביבתו, ולכן מצאנו לנכון להעניק תוספת לתושבי יישוב עירוני, על מנת לשפר את מצבו ולחזקו באוכלוסייה חזקה. התיקון השני שהוסיפה הוועדה, אף הוא בהסכמה עם משרד האוצר ומשרד המשפטים, היה להאריך את הוראות השעה עד תום שנת 2020, וזאת על מנת שלא תיגרם פגיעה ליישובים הכלולים בהוראות אלו. הוראות השעה הוארכו באופן אוטומטי בשל שלוש מערכות בחירות, אך לא נעשתה הבחינה למציאת פתרונות. עתה, בשל המצב הכלכלי הקשה לכל התושבים בשל משבר הקורונה, סברנו שלא נכון לייצר פגיעה נוספת ולהפסיק את ההטבה באמצע שנת מס. אני רוצה להגיד לחברי הכנסת: אני ביקשתי כמה פעמים – שלוש פעמים ביקשתי להאריך את הוראת השעה, ובפעם האחרונה אמרתי שיותר אני לא אבקש. קרה מה שקרה עם הקורונה, שזה באמת שינה סדרי בראשית, ובאמת המציאות הזאת היא מציאות מאוד קשה. החברים האחרים בוועדה הם שהביאו את הארכת הוראת השעה, ואני בוועדה, בהסכמת החברים, הכנסתי את זה לחוק שעליו אנחנו מדברים. הוא עבר, הוא מגיע עכשיו לקריאה השנייה והשלישית, אבל הוא עבר כבר בטרומית והוא עבר בקריאה ראשונה, ואנחנו מוסיפים את זה לחוק. הכול נעשה בהסכמה, בסופו של דבר, בדיונים שקיימנו עם הממשלה; הכול נעשה בהסכמת משרד האוצר, משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה. עם זאת, קבענו שיוקם צוות בין-משרדי של משרד האוצר והמשפטים ביחס להמשך הבחינה של הוראות השעה. להצעת החוק לא צורפו הסתייגויות וכן הוגשו בקשות דיבור. לפיכך, אבקשכם לאשר את הצעת החוק המונחת בפניכם בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, וכפי שאמרתי, יש הסכמה של משרד האוצר, הסכמה של משרד המשפטים – אם סגן השר יוכל לאשר שזה נעשה בהסכמה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אני אבקש מסגן השר כהן לגשת למיקרופון ולאשר, אם אכן כך הדבר, שהממשלה תומכת בהצעת החוק ומסכימה לכך שהיא לא תיראה כהצעה תקציבית, כך שלא נידרש לרוב של לפחות 50 חברי כנסת בכל אחת מהקריאות. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> אכן הממשלה תומכת. אתמול היא ביצעה איזשהו קיצוץ פלאט כדי לגבות את המקור התקציבי, כך שיש מקור תקציבי לעניין הזה. אני רוצה גם לברך את תושבי עכו ואת כל מי שנהנה מהתיקון הזה. בשם הממשלה אני מודיע: יש מקור תקציבי אחרי ביצוע פלאט אתמול בממשלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> תודה רבה לרב יצחק כהן, סגן השר. אני מודה לך, אדוני יושב-ראש הכנסת. אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק המשולבת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כן, אין צורך ברוב של 50 חברי כנסת אלא פשוט ברוב רגיל בכל אחת מהקריאות, נוכח הודעת הממשלה שנמסרה על ידי סגן השר יצחק כהן. חברות וחברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אבל הוגשו בקשות רשות דיבור. חברת הכנסת הילה שי וזאן – איננה; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – איננו; חבר הכנסת עודד פורר – איננו. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש הרבה חוקים שהקואליציה מציעה ואנחנו כאופוזיציה תומכים בהם, כי אנחנו חושבים שנכון לתמוך בחוק שבאמת מסייע לאזרחים בעת המשבר, בשעה קשה, כשלאנשים באמת אין מה לאכול. אני פונה גם ליושב-ראש, שמתחלף כרגע: אתה מכיר את המצוקה של האנשים, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לנצל את הדקות האלה שיש לי ולספר כמה סיפורים אישיים שאני נתקלתי בהם בשבועות האחרונים. לפני שבועיים – סיפרתי את זה כבר, אבל בקצרה – הייתי בבית קפה בראשון שנפתח בשיא המשבר; כשפתחו, כשנתנו לפתוח את המקומות. כמעט 9,000 שקל ארנונה, כל חודשיים. הממשלה סגרה את בתי הקפה, לא נותנת שום מענה, מחייבים לשלם ארנונה, ואנשים לא מקבלים שקל בגלל שהם נפתחו בשנת 2020. והאנשים לא רק נמצאים בחובות – הם כרגע על סף פשיטת רגל. האנשים פשוט מיואשים, ואין להם מישהו שבכלל יבוא ויסביר להם מהו הסיוע של המדינה. אני אתן לכם עוד דוגמה: סוכני נסיעות נמצאים היום על סף התאבדות. כשאני אומר "על סף התאבדות", יושבים פה נציגי הממשלה שאפילו לא מקשיבים לזה. אדוני השר האחד, אדוני השר השני, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, תרדו לשטח, תקשיבו לאנשים. כשאנחנו זועקים את הזעקה זה לא בגלל שבא לנו להתנגח עם הקואליציה. כותבים לי אנשים שהם בחובות והם שוקלים להתאבד. אתם שומעים מה שאני אומר לכם? אלה הפניות של אנשים אלינו, לדואר של הכנסת. מה אני אמור לעשות כשאני מקבל פנייה כזאת? אני מעביר את זה לרשות הרווחה, ולאנשים האלה עושים עוד יותר בעיות, כי לאנשים האלה יש ילדים קטנים, לאנשים האלה יש עסקים. אני כבר לא יודע, אני פוחד שיפגעו באנשים האלה שכותבים לי שהם שוקלים להתאבד בגלל החובות הכלכליים. תגידו לי עכשיו מה עליי לעשות. איך אני צריך להתנהג כחבר כנסת שמקבל פניות מסוג זה? אני אומר להם: תפנו למחלקה לסיוע לעסקים קטנים במשרד הכלכלה – שום דבר. שום דבר. גורנישט מיט גורנישט, כמו שאומרים ביידיש. הם לא מקבלים שום סיוע. אני אומר: תפנו בבקשה לקבל הנחה בארנונה – שום דבר, 25% על חודשיים קיבלו עסקים שפעלו בשנת 2019, ושום סיוע לעסקים שנפתחו בסוף שנת 2019 או לפני המשבר בתחילת 2020. היום כל היום מדברים על מכוני כושר ובריכות ופילאטיס וכל האנשים – מנסים לשקם את האנשים, מנסים לסייע להם בזמן המשבר. משרד הבריאות נלחם במספרים, אבל לא מבין שיש אנשים שהנזק שייגרם להם כתוצאה מהמשבר יותר גדול מהנזק של הקורונה. לא הצלחתי לקבל תשובה מדוע משרד הבריאות, הממשלה, מסרבים לפתוח מכוני כושר, מועדוני פילאטיס, יוגה. זה פשוט טירוף. ולא רק שהאנשים האלה גם זועקים שיש פגיעה קשה בבריאות הנפש, הם גם זועקים מבחינה כלכלית, כי החובות שלהם היום מסתכמים בעשרות אלפי שקלים. מה שאני אומר זה דבר פשוט: חבר'ה, שרי הממשלה, אתם פשוט מנותקים, אין לי מילה אחרת. אני לא יודע עם מי אתם מדברים, למי אתם יוצאים לשטח, אני לא יודע מה אתם שומעים, אבל טיסות לסעודיה וטיסות מסעודיה לא יחליפו את הסיוע הכלכלי לאנשים. אני מבין שאפשר להתפאר בטיסות לסעודיה, וזה חשוב מאוד, אבל זה לא תחליף לסיוע כלכלי. אי-אפשר להחליף את הסיוע בטיסות לסעודיה ובכל מיני ספינים. אני באמת רוצה לפנות לליבם של השרים, וזה לא משנה כרגע אם זה הליכוד, כחול לבן: אתם עושים פה התנגחויות בגלל היועץ המשפטי לממשלה, כשאנשים מסתכלים עלינו ואומרים: מה קשור עכשיו היועץ המשפטי לממשלה כשאין לי מה לאכול, אין לי איך לסגור את החובות? ובאמת זו בעיה. למה זו בעיה? זו לא בעיה בגלל שאני דואג להם שיהיה להם מה לאכול; אני דואג גם לקופת המדינה, כי האנשים האלה הפסיקו לשלם מיסים. עוד חודשיים, עוד שלושה חודשים, הם לא ישלמו מיסים. וגם אלה שיחזרו, אני אומר לכם בצער רב ובלב כבד, הם פשוט יעבדו בשחור. אתם קולטים מה קורה פה? 25% מהמשק כבר עובר לשחור. למה שאנשים יאמינו למערכת ויתחילו לשלם את כל החשבוניות? למה? תכף תגידו: מה, אתה קורא לאנרכיה? אתה קורא לאנשים לשלם בשחור? לא, אני לא קורא לאנרכיה. אני קורא לאנשים להתעשת ובאמת לראות את המצב העגום הזה שנקלענו אליו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חצי משפט, אדוני היושב-ראש, ואני אסיים. אם אתם לא תפקחו עיניים, אז אנחנו נפקח לכם את העיניים. תתחילו להתעשת, כי המדינה הזאת הולכת לאיבוד כלכלי מוחלט. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת אלי אבידר – מוותר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי תעלה ותבוא, בבקשה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני איעזר בחבר הכנסת גפני – חבר הכנסת גפני, אני צריכה את העזרה שלך כיושב-ראש ועדת הכספים, איש שמבין במשהו. אנחנו לפעמים במחלוקת, אבל יש דברים שבהם אני נעזרת בך. היום בבוקר התבשרתי שנגמר הכסף לסיוע בשכר דירה לחיילים בודדים. זה חוק שאני העברתי בכנסת העשרים; זה חוק, לא תקנות, לא נוהל, לא שום דבר. איך יכולים לעזאזל להגיד שנגמר הכסף לדבר הזה? תסביר לי, מבחינת הוועדה ומבחינת התקציב – – – << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אני אמרתי היום בוועדת הכספים, אני אטפל בזה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אבל תקשיבו, זה משהו מטורף. עבר חוק במדינת ישראל, במקרה זה חוק שלי, שמקצה סיוע לחיילים בודדים בשנה הראשונה אחרי השחרור – הגיוני ביותר, צודק ביותר, נכון ביותר – 1,000 שקל בחודש. בואו, כמה חיילים בודדים יש לנו כבר? לצערי הרב לא עשרות אלפים – 3,000 בשנה. והיום משרד הביטחון מודיע שנגמר הסעיף התקציבי. זה כמו להגיד מחר, אדוני היושב-ראש, שנגמר הכסף בסעיף התקציבי לקצבאות זקנה. זה חוק, זה לא יכול להיות. זה משהו שאני שמעתי ברדיו ולא האמנתי. אחר כך בא שר הביטחון ואומר: וואו, אני אטפל בזה. או שזה פייק ניוז, עשו את זה בכוונה תחילה כדי שאחר כך שר הביטחון הגדול יבוא ויגיד שהוא יטפל, או שדברים רעים קורים במשרד הביטחון. איך זה יכול להיות בכלל? במקום שעכשיו, בתקופת הקורונה – מה זה חייל בודד? זה חייל שאו שהוא עולה חדש, ואז אין לו פה הורים והוא לבד בארץ, או שאלה הרבה אנשים, חבר'ה צעירים ממשפחות חרדיות שהתגייסו לצבא, המשפחה לא מכירה בהם והם חיים לבד. זה מה שצריך להגיד. שרים, דודי אמסלם, אדוני השר פרץ, אלה החיילים הבודדים – או עולים חדשים או חרדים לשעבר שהלכו והתגייסו לצבא ואז המשפחות זרקו אותם, או ממשפחות קשות יום, מכל מיני מקומות לא טובים, שהלכו לצבא, וזה בעצם המקום היחיד. הם התגייסו, שירתו, תרמו, וצריכים עזרה אחרי השחרור. אותו בחור חרדי, אין לו לאן לחזור. המשפחה לא מכירה בו, הוא מוקצה שם. עולה חדש – מה אתם רוצים, שיחזור לחו"ל? כן, כנראה שזו המטרה. אז עכשיו פתאום אין כסף. בכמה מדובר בשנה? אתם יודעים שזה גרושים. 3,000 חיילים בודדים משתחררים בשנה. הסיוע זה 1,000 שקל בחודש, זה הכול. נגמר הכסף. למשרד הביטחון, עם כל המיליארדים שיש שם, נגמר הכסף. אז למנות, רבאק, את המנכ"ל למשרד ראש הממשלה החלופי יש כסף, לבזבז פה למשרדי ממשלה שאף אחד לא יודע במה הם מתעסקים, ולשרים וללשכות יש כסף, ולחיילים בודדים לסיוע בשכר דירה אין כסף? אז עכשיו כולם מתגייסים לעזור, אבל לא צריך, יש חוק. זה מה שאני לא מצליחה להבין. אולי השר המקשר יסביר לי. מה, הממשלה לא מכבדת את החוקים שהכנסת חוקקה? זה חוק, זה בבסיס התקציב. זה לא בתקנות, זה לא בנוהל, זה לא בשום דבר – זה חוק שעבר פה בכנסת בשלוש קריאות. אגב, כשאביגדור ליברמן היה שר הביטחון עבדתי על החוק הזה, ואז הוא אמר לי: עזבי, למה חוק, שלוש קריאות, אוצר-שמוצר? בואי נעשה את זה בנוהל או בתקנות, זה יהיה יותר מהיר, יותר קל. אמרתי לו: כי עכשיו אתה שר הביטחון, מחר לא. אני רוצה חוק. אני רוצה שגם מי שיבוא אחר כך בתור יכבד את החוק הזה, שזה ייכנס לבסיס התקציב. כנראה במדינה הזאת ובשלטון שלנו כבר שום דבר לא קדוש, גם לחוקים לא שמים לב. אז אדוני יושב-ראש הישיבה עכשיו, אני לא אתפלא אם בעוד חודש יגידו לנו: נגמר התקציב לקצבאות ילדים, לקצבאות קשישים או לקצבאות נכים, ככה בפשטות, כי זה כנראה מה שקורה לנו עכשיו, לצערי הרב. אני מקווה מאוד שכל הגורמים הרלוונטיים יתעשתו ויפסיקו לשחק משחקים פוליטיים מסריחים ויעבירו כסף למי שבאמת זקוק לו ולמי שמגיע. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חבר הכנסת חמד עמאר – מוותר; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי יעלה ויבוא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין רשימת דוברים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מזכירת הכנסת מציינת שמסתייגים לא מופיעים בדרך כלל במסך, אבל זה מונח לפניכם. בבקשה, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, סוף-סוף אנחנו מגיעים לתחנה הזאת של אישור בקריאה שנייה ושלישית של חוק הטבות המס בצפון, שהתחיל לגבי העיר עכו. כולנו תמכנו בחוק, שיזמה חברת הכנסת מיכל שיר בתיאום עם ראש העיר ועם נציגי הציבור המקומיים בעירייה, יהודים וערבים. זה מחזיר אותי אל לפני שנתיים-שלוש, כאשר הצלחנו בוועדת הכספים, כל חברי הוועדה פה אחד, להרחיב את רשימת היישובים הזכאים להטבות מס, ואז לראשונה נכללו ברשימה מספר רב של יישובים ערביים – הטבת מס של 7%, 10% – ואין ספק שזה סייע לפרט וגם לקהילה. הפעם השיעור עלה בחלק מהיישובים האלה עד כדי 12% הטבת מס. תושבי עכו חיכו לזה בקוצר רוח, אבל גם יישובים נוספים שהעברנו אותם בהצבעה, את הרשימה, לרבות יישובים ערביים. לכן אני רוצה לברך על המוגמר. נשאר חוב קטן של ועדת הכספים, שניסינו – אתה זוכר, אוסאמה – כבר לפני שנתיים-שלוש, אעבלין וכאוכב אבו אל-היג'א, בגלל כמה מטרים ובית פה. עשינו תצלומי אוויר, יזמנו, נפגשנו, ראשי שני היישובים הגיעו לוועדת הכספים, נפגשו עם יו"ר הוועדה, עם היועצת המשפטית, ועד עצם היום הזה עדיין הנושא הזה לא הוסדר. אנחנו מחויבים להמשיך לפעול בנושא הזה כדי לעזור גם לתושבי שני היישובים האלה. לכן אני אגיד (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: מזל טוב לתושבי עכו וליתר היישובים הערביים שיפיקו בסוף תועלת מהחוק הזה של הטבות המס. נמשיך לפעול גם בנושא אעבלין וכאוכב, שעוד לא הסתיים.) נשארו לי שתי דקות. אני רוצה לדבר על התחלואה בקורונה, אדוני היושב-ראש. לאחרונה שיעור הנדבקים ביישובים הערביים בכלל החיוביים הגיע כמעט ל-50%. זה שיעור גדול. הסיבה היא התקהלות ואי-קיום ההנחיות, וזה בא אחרי הצלחה של היישובים הערביים והחברה הערבית לפני יותר מחודש וחצי, ואין סיבה שבקהילה ובחברה שהצליחה המצב יהיה כמו שהוא היום. נכון, החתונות הן אחת הסיבות. יש גם אזרחים, יהודים וערבים כאחד, שלא נכנסים לבידוד למרות שהם צריכים להיכנס לבידוד. זאת טעות. אסור להקל ראש בהוראות של משרד הבריאות, ואני קורא לאנשים לכבד את ההוראות של משרד הבריאות, לא להתקהל. אפשר לדחות חתונות, ולא צריך להשתתף בחתונות עם ההתקהלות הזאת, כי אחרי כל חתונה יש התפרצות, והדבר פוגע במשתתף, בסביבה, במשפחה, וזה חוסר אחריות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אומנם השינוי או החוק הזה מיטיב עם מספר רב של יישובים באוכלוסייה הערבית, ובמקור היה מיועד להיטיב עם תושבי עכו שסובלים ממצב כלכלי קשה, סובלים ממציאות כלכלית וחברתית קשה מאוד, ופעלנו ברשימה המשותפת – אדוני היושב-ראש, רעש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש מעובדי הסיעות לשמור על השקט. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עבדנו ביחד ברשימה המשותפת בוועדת הכספים כדי לשנות את ההצעה המקורית ולכלול עוד יישובים ערביים באזור. << קריאה >> גדעון סער (הליכוד): << קריאה >> לא אתם שיניתם אותה. למען הפרוטוקול, לא אתם שיניתם אותה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו נצביע נגד אם אתה – אנחנו עבדנו ונמשיך לעבוד – – << קריאה >> גדעון סער (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת סער, חבר הכנסת שחאדה ציין שהם פעלו. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – להוסיף יישובים ערביים. זה זכותם. << קריאה >> גדעון סער (הליכוד): << קריאה >> לא היה שום קשר. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אה, לא היה. תמיד יש לנו קשר ותמיד נפעל, בלי קשר, עם קשר. נמשיך לפעול כדי להשיג תוצאות והטבות ליישובים הערביים, לאוכלוסייה הערבית, בלי טובות של אף אחד. זאת המשימה שלנו ונמשיך ליישם אותה בפועל. כאשר עובדים, חבריי חברי המשותפת בעיקר, נמשיך לעבוד באופן מאוחד, באופן רציני, ללחוץ בתוך הוועדות וגם במליאה להשיג את התוצאות. אבל מה שרציתי להגיד כאן זה שזאת טיפה בים, כבוד היושב-ראש. אותם יישובים ערביים, אותה אוכלוסייה ערבית שסובלת ממציאות כלכלית קשה – חלק גדול מאותם תושבים אינם מגיעים לרף המס המזכה; חלק גדול במיוחד מהנשים הערביות באותם יישובים לא ייהנו מהטבת המס, כי ההכנסה שלהן אינה מזכה אותן בהטבות מס. ההכנסה כל כך נמוכה, שזה לא משנה בהרבה את המציאות הכלכלית. נוסף לחוק הזה – ואנחנו מברכים על החוק הזה, הן לעכו והן לכל היישובים באזור, אבל אנחנו דורשים עוד השקעות בכלכלה הערבית, יצירת מקומות עבודה לנשים ערביות, אבל בתנאים טובים; לא להשאיר את האוכלוסייה הערבית מתחת לרף העוני ולגבול העוני. אנחנו רוצים השקעות בתשתיות, הקמת אזורי תעשייה, תקציבים לרשויות המקומיות, תקציבים לרווחה, לחינוך, אבל בעיקר לשפר את פריון העבודה, את ההכנסה של הנשים וגם של הגברים וגם של הצעירים, כי אם באמת רוצים לטפל בבעיות העוני, בבעיות הפשיעה, באלימות, מתחילים גם בשיפור כלכלי. לא נוותר, נמשיך לעבוד. נתמוך בכל החוקים שייטיבו עם האוכלוסייה הערבית, ניזום חוקים כאלה, ואנחנו מצפים, כבוד השר המקשר, שלא יטרפדו את החוקים שמיטיבים עם האוכלוסייה הערבית. לסיום אני מברך עוד פעם על החוק הזה. נמשיך ונציע עוד חוקים, ונפעל להשיג את הזכויות של האזרחים הערבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת שחאדה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ברצוננו לברך את בני עמנו בעיר עכו על ההישג הגדול הזה, שמחזק את ההזדמנויות שלהם לחיות בכבוד ולממש את זכותם להפחתת מס כמו שאר התושבים. בהתחלה הייתה כוונה שרק חלק מתושבי עכו יקבלו את ההפחתה הזאת, אבל ברור לגמרי שבהתמדה ובעבודה זכותם התממשה בהיבט זה, נוסף על שאר היישובים הערביים שקיבלו תוספת בשיעור הפחתת המס. עדיין יש מקום לעבודה גם עבור קבוצה של יישובים שציין החבר אחמד, אעבלין וכאוכב אבו אל-היג'א, ואוסיף גם את היישוב ואדי אל-חמאם, ששוכן במרחק מטרים מהיישוב מג'דל, שמקבל כמובן הפחתת מס. כדי לממש עניין זה, כלומר את הזכות הזאת, עלינו ברשימה המשותפת לעשות כל מאמץ במישור זה, אבל גם חשוב לציין שחלק מהיישובים הערביים במועצות האזוריות שנמצאות במקומות הגבוהים בדירוג הכלכלי-חברתי לא מקבלים הפחתות מס, דוגמת הכפרים ואדי סלאמה, כמאנה והיישובים שבמועצה האזורית משגב, וגם במטה אשר – שייח' דנון, ערב אל-הראמשה. אלה חלק מהיישובים הערביים שיש להם זכות להיכלל בהפחתה הזאת, אולם מכיוון שהם נמצאים במועצות אזוריות שהן ברמה חברתית-כלכלית גבוהה, נשלל מהם הדבר הזה. ברכות לבני עמנו בעכו. אנחנו כמובן זה כמה חודשים בקשר עם האחים בעירייה, נציגי התושבים בעכו, האח אדהם אל-ג'מל, סגן ראש עיריית עכו, והשייח' עבאס זכור, מבכירי התנועה האסלאמית בעכו, וכל תושבי עכו. אנו מברכים אותם על עבודתם המסורה בשירות בני עמנו בעכו, ואנחנו תמיד נהיה חיילים בעבורם ונעמוד לשירותם. פעם נוספת אנו מברכים אותם, ואינשאללה נגיע להישגים נוספים ולשיפורים נוספים בזכויות בני החברה הערבית. שלום עליכם ורחמי האל וברכותיו.) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מנסור עבאס. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> טוב, מנסור, תתרגם לנו, נו, תעלה תתרגם, נו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לתרגם זה על חמש הדקות שלך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תביא לי מיקרופון, אני אתרגם סימולטנית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבין שהוא עבר לימין באופן קיצוני. אבידר מבקש לתרגם אותך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> האמת היא שהוא דיבר יפה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יש איזה תיאום ביניכם? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא דיבר יפה מאוד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי, חמש דקות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ערבית אנחנו מבינים גם כן, הוא דיבר יפה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, תרשו לי קודם כול לברך את אנשי העיר שלי, העיר עכו. למען ההגינות אני חייבת להגיד שאני אהיה אחת מאלה שייהנו מהטבת המס הזאת, אבל זה לא מה שחשוב. מה שחשוב זה שהתושבים בעכו שנפגעו קשות בעת הקורונה, למרות שהעיר שלנו עיר תיירותית, בכל זאת, למרות הפגיעה הקשה בזמן הקורונה, לא נמצאה דרך לפצות את התושבים, והמינימום שהיה צריך זה לשנות את החוק הזה. אני מברכת אותם לא רק על אחוזי הטבת המס שהם קיבלו אלא אני מברכת אותם על זה שהם קיבלו את הטבת המס הזאת בלי שום נגע של גזענות בשפה שבה נכתב החוק. אני ישבתי שם והקשבתי ושמעתי שמתנערים מהתמיכה שהייתה לחברי הרשימה המשותפת בחוק הזה, אז אני אומרת לאלה שמתנערים משיתוף הפעולה הזה שדווקא מה שעשינו למען החוק הזה – היטבנו אותו מהנוסח המקורי שהובא לכנסת. הנוסח המקורי דיבר על שיקולים דמוגרפיים. "שיקולים דמוגרפיים" היא מילה מכובסת בעצם לגישה שרוצה להיטיב רק עם חלק מהתושבים, בהיותם תושבים יהודים, ומזניחה את שאר התושבים של העיר, את עיקר האנשים שסובלים ממצוקה כלכלית. ההתערבות שלנו, הלחץ והקשרים, ההידיינות והדיבורים עם ראש העיר עכו הובילו לזה שהחוק יחזור למוטב – יחזור לנוסח האזרחי שמכבד את המציעים, מכבד את המצביעים ומכבד את המוטבים מהחוק הזה. בעצם הוא חזר לשיקולים האנושיים הבסיסיים, הסוציו-אקונומיים, שמביאים בחשבון את הצורך האמיתי של תושבי המקום – להיטיב איתם כדי שמצבם הכלכלי-חברתי ישתפר. ההתערבות שלנו בעצם שדרגה את החוק הזה ועשתה אותו חוק יותר טוב, שלא רק אנשי עכו נהנים ממנו, אלא נהנים ממנו גם תושבים ערבים מחוץ לעכו, שהיה ניסיון להדיר אותם והם הודרו שנים רבות מהטבות המס. אני חושבת שהגינויים והוויכוח שהיו בוועדת הכספים כאשר התרחבה היריעה ונשמעו קולות גזעניים שפחדו שאולי החוק הזה ייטיב גם עם יישובים ערביים הם ההוכחה שההתערבות שלנו שדרגה את החוק הזה והפכה אותו לחוק יותר טוב. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ולבני עמנו בעכו ולבני עמנו בכל הכפרים והערים מסביב לעיר עכו ובגליל שהפיקו תועלת מתיקון החוק הזה, שהוא זכות שהגיע להם לקבלה באופן מיידי, אני אומרת אלף מזל טוב. ברכותיי. אנו מקווים שזה יהיה פיצוי על הנזק הכלכלי שנגרם לכל התושבים בשנה האחרונה.) מברוכ. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם לנוסח הזה אני מסכים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני חוזר. חברת הכנסת הילה שי וזאן, בבקשה, גברתי, חמש דקות לרשותך. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה. כבוד יושב-ראש הישיבה, חברי וחברות הכנסת, עשרות אלפי תושבים מ-74 יישובים בצפון, בבקעה ובדרום, שחלקם נמצאים ממש על קו התפר, סמוך לגבול ובחשש מאירועים ביטחוניים, דווקא הם נפגעו בגלל ביורוקרטיה. ככה פשוט. מאז חודש יוני הופסקו וקוצצו הטבות המס לתושבי הפריפריה בגלל התפלפלויות משפטיות וגרירת רגליים של משרד האוצר ומשרד המשפטים, אבל סוף-סוף אנחנו מגיעים להארכת הוראת השעה. עשרות אלפי אזרחים שמתגוררים ביישובים סמוכי גדר, מרוחקים ממרכז הארץ, יקבלו בחזרה מה שמגיע להם. תושבי הפריפריה מתמודדים עם משבר הקורונה ביתר שאת לעומת תושבי המרכז. לצד הקורונה הם מתמודדים עם מגמת אבטלה ומשבר תעסוקתי קשה. את הגל השני הפריפריה ספגה באופן משמעותי אף יותר. לצד התשתית הבריאותית שהוזנחה באזורים רבים במשך שנים, הקורונה מייצרת באזורים נרחבים בישראל מצב חירום של ממש. מגפת הקורונה היא גם הזדמנות עבור הפריפריה. ההגבלות על המרחב העירוני לצד האפשרות לעבוד מהבית יכולות להיות בשורה עבורם, אבל אסור להסתנוור מהחזון של ההייטקיסטים שעובדים מביתם שבדימונה. סיבוב קצר בערד או בנתיבות יגלה רחובות עזובים, מלאים בשלטי "להשכרה", שווקים ריקים ואלפי אנשים שחיים את קשיי הפריפריה במשך שנים והמגפה ריסקה אותם כלכלית לחלוטין. הטבות המס הן כלי חשוב לעזור לכל אותם ערים, יישובים ומועצות בהתמודדויות עם קשיי הריחוק מהמרכז בגלל משבר הקורונה ובכלל. ההטבות נועדו להבטיח את חוזק היישובים, לעזור למשוך אוכלוסייה מהמרכז ולמנוע הגירה שלילית. מה שניתן לכל אותם היישובים הנמצאים בריחוק ממרכז הארץ ניתן להם בזכות ולא בחסד. לא ייתכן שהם יילקחו על ידי המדינה, ובוודאי שלא בעת הזאת. אני גאה שיש לי חלק באישור הארכת הוראת השעה. תושבי כפר ורדים, ורד יריחו, מועצה אזורית מטה אשר, אבטליון, רתמים ועוד עשרות יישובים ברחבי הארץ, היום הזה הוא צעד חשוב במאבקנו לצדק עבורכם. אתם מתיישבים בקצות הארץ מתוך ציונות לשמה, ותפקידנו לספק לכם את המעטפת הראויה. אני מתחייבת פה לפעול בשמי ובשם מפלגתי גם בעבור המועצות האזוריות שהוחרגו מחוק עכו שלא בצדק. חוסנה של ישראל נמדד לפי חוסנה של הפריפריה. אין מדינה חזקה עם חוליות חלשות בה. יש מי שמקשיב לאתגרכם ועושה הכול כדי שהעוולה הביורוקרטית הזאת תיפסק. ברכות לחברתי חברת הכנסת מיכל שיר על חוק חשוב זה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת הילה שי וזאן. חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, חשוב להגיד שבדימונה, נתיבות וערד אין הגירה שלילית. באים אנשים, ברוך השם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כן ירבו. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת. חבר הכנסת אוסאמה סעדי יעלה ויבוא. אני רק מודיע כעת לחברי הכנסת שלא יהיו נוכחים בזמן שאני קורא את שמותיהם שאני לא אאפשר לעלות לדבר בדיעבד. מי שנרשם לדיבור צריך להיות כאן בזמן. חבר הכנסת סעדי, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מברך על הצעת החוק הזאת, שעוד מעט תעבור בקריאה שנייה ושלישית. חברת הכנסת מיכל שיר הציעה את ההצעה המקורית, להעלות את הטבת המס מ-7% ל-12%, ואנחנו תמכנו בהצעה הזאת מהרגע הראשון, אבל בעניין הנימוקים, כמובן, טוב שהעניין הדמוגרפי ירד מהשולחן, ירד מעל הפרק, וגם מהצעת החוק זה ירד. אנחנו מברכים את תושבי עכו, הערבים והיהודים, שמגיעה להם היום הטבת המס הזאת. כמובן שגם בוועדת הכספים היו הרבה דיונים וויכוחים על המקור התקציבי, ואני מברך גם את יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת גפני ואת היועצת המשפטית לוועדה וממלאת מקום היועץ המשפטי עו"ד שגית אפיק, שבאמת עמלה קשה. למעשה, ההצעה הסופית שאנחנו מצביעים עליה עכשיו, לא רק שהיא מיטיבה ועושה צדק עם תושבי עכו היהודים והערבים, אלא שסוף-סוף גם הצלחנו לתקן את העוול שנגרם, אדוני היושב-ראש, לכמה יישובים ערביים, שבשנת 2016 בפעם הראשונה אני וחבריי – באותה ישיבה היינו אני וחברי חבר הכנסת אחמד טיבי בוועדת הכספים, אם אתה זוכר, ואז עשינו את הקו הזה, ובפעם הראשונה הכנסנו את היישובים עראבה, סח'נין, דיר חנא, אל-מע'אר, ראמה, אל-שאע'ור, טמרה, ג'דיידה-מכר, כפר יאסיף, אבו סנאן, כל האי אל-בלדאת. אז הייתה הפעם הראשונה, אדוני היושב-ראש, שהם זכו ליהנות מהטבת המס הזאת. היום, אחרי הצעת החוק הזאת, אני רוצה להגיד את רשימת היישובים שנהנים מהטבת המס הזאת, השר אמסלם, שהיא עולה באמת לתקציב 50 מיליון שקל, אבל זה 50 מיליון נטו לאזרחים ביישובים האלה, וכאשר צריך להגיד מילת תודה, אנחנו יודעים להגיד מילת תודה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: להלן רשימת היישובים הערביים שיזכו בהטבות מס: עכו קיבלה 7%, ועכשיו תקבל 12%; מזרעה – 7%, תקבל עכשיו 12%; ג'וליס – 7%, עכשיו 12%; ג'דיידה-מכר – 10%, עכשיו 12%; אבו סנאן – 10%, עכשיו 12%; ירכא – 10%, עכשיו 12%; טמרה – 10%, עכשיו 12%, דיר אל-אסד – 10%, עכשיו 12%; בענה – 10%, עכשיו 12%; כאבול – 10%, עכשיו 12%; סח'נין – 10% עכשיו 12%; ראמה – 10%, עכשיו 12%; וגם היישוב שלי עראבה – היה גם 10%, עכשיו גם תקבל 12%. היישובים שלהלן, מצבם נשאר כמות שהוא: כפר יאסיף – היה 7%, יישאר 7%; יאנוח-ג'ת – 12%, יישאר 12%; שעב – 12%; נחף – 12%; דיר חנא – 12%; מעיליא – 12%; מע'אר – ג'אבר ומנסור מתגוררים במע'אר – הייתה 12%, תישאר 12%; ואדי סלאמה – 12%, תישאר 12%.) כמובן, חבריי הזכירו יישובים נוספים. שגית, יש לך חוב שאנחנו חייבים למלא סוף-סוף ולפרוע את השטר הזה לגבי אעבלין וכאוכב. את יודעת שהיו דיונים בוועדה והם בתוך הקו המקורי, ולכן צריך לתקן את העוול ולתת הטבת מס גם לכאוכב וגם לאעבלין. חברי מנסור הזכיר את ואדי אל-חמאם, ואני מזכיר עוד יישוב שאני חושב שמגיע לו, הוא ממש קרוב לקו הזה – עילבון. מגיע לו. דיברנו והיינו בקשר עם מועצת עילבון ועם ראש המועצה חברי סמיר אבו זייד. מגיע להם. אלה היישובים שאני חושב שצריך לתקן את העוול ולתת להם את הטבת המס. (אומר בערבית: מזל טוב לכל היישובים הערביים שהוזכרו.) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת יוסף ג'בארין – מוותר; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – מוותר; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – מוותר. חברת הכנסת סונדוס סאלח. בבקשה, גברתי, חמש דקות לרשותך. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני מברכת על החוק החשוב מאוד ומברכת את החברים שלי – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת סעדי, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לאוסאמה מותר. אני מברכת את חבריי מהרשימה המשותפת בוועדת הכספים, שנלחמו ושינו והצליחו להיטיב את החוק הזה ועם התושבים, תושבי עכו ותושבים של יישובים ערביים נוספים. יחד עם זאת, העיר נצרת בסגר. העיר הערבית הגדולה ביותר בסגר. נצרת, עיר הבשורה, בימים האלה, בימי שגרה בשנים קודמות, הייתה מתכוננת לקבל עשרות אלפי תיירים שפקדו אותה לקראת חג המולד. נצרת נפגעה כלכלית קשה מאוד, ואם אנחנו נשווה את התוכניות של הממשלה, שדאגה לעיר אילת, המקבילה לה בחברה היהודית, לנצרת בחברה הערבית, נראה שיש כאן אפליה אחת גדולה, ממסדית, מתוכננת, וממשיכים אותה עד לרגע הזה. בעיר נצרת לא הסברתם כשהיה צריך להסביר ולהעלות את המודעות למסוכנות של נגיף הקורונה בתחילת המגפה, לא בדקתם במינון הנכון בתחילת המשבר, לא דאגתם לרשת ביטחון חברתית-כלכלית, לא אכפתם כשהיה צריך לאכוף בזמן אמת בכל ההתקהלויות שהיו. רק מה? רק סגרתם את העיר נצרת, עם בעיות ואתגרים כל כך קשים, ועכשיו רק התושבים וראש העיר נצרת נושאים באחריות הזאת ומנסים לצאת מהמשברים, שרק הועמקו וגדלו כתוצאה מההתנהגות של הממשלה ומאי-טיפול הולם ושוויוני בנצרת כמו שנעשה בעיר אילת. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סונדוס סאלח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – מוותרת; חבר הכנסת שלמה קרעי – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הוא פה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יעלה ויבוא. עכואי שורשי, מגיע לו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות אדוני יושב-ראש הישיבה, השרים, חבריי חברי הכנסת, ראש העיר עכו מר שמעון לנקרי, שנמצא פה קרוב אלינו בחדר וצופה בנו, שעשה רבות למען העיר עכו, ועושה רבות – אני מכיר אותו עוד מכשהייתי גר שם – כמובן תושבי עכו היקרים שצופים בנו ומחכים ליום הזה, לרגע הזה, ברשות כולכם, בשבילי זו סגירת מעגל ביום כזה, כי אם אני איזכר, בשנת 2001, כמדומני, מו"ר אבי ז"ל עמד פה והעביר את חוק הטבות מס לעכו. החוק לאחר מכן עבר גלגולים רבים, וברוך השם הגענו לרגע הזה, לרגע המיוחל שבו אנחנו מעבירים את זה. ולמה אני אומר לתושבי עכו "יישר כוח לכם"? אתם חזקים ואתם לא חלשים, מגיע לכם את זה בזכות ולא בחסד. ואיך אנחנו יודעים שאתם חזקים? כי בזכותכם, בזכות העבודה שלכם, בזכות העבודה של שמעון לנקרי ראש העיר, כולם זכו בסופו של דבר שהטבות המס יהיו להם עד סוף השנה – בזכות אותם תושבי עכו החזקים, בזכות ראש העיר. אני רוצה להגיד לכם, בעכו אני גדלתי. זו הייתה עיר מעורבת, אבל עיר שהייתה בה אהבת חינם בין תושבים יהודים ללא יהודים, בין תושבים דתיים לשאינם דתיים, חרדים, דתיים לאומיים. כולנו גדלנו ביחד. עיר לדוגמה. גדלתי, אפשר להגיד, על ברכיו של המרא דאתרא הרב שלום לופס זצ"ל, שבשבוע שעבר היה יום האזכרה שלו, והוא לימד אותנו מהי אהבת חינם ולימד אותנו מהי דרך האמת שבה תדבק. כשאתה הולך עם האמת שלך אתה גם מצליח. הוא היה אומר: עכו – ראשי תיבות עמוד כגבר והתגבר. תלך בדרך שלך – אתה תצליח. מיכל, הלכת בדרך ארוכה, אבל התמדת, לא עזבת את זה. כולנו היינו ביחד. אני שמח שאני שותף לוועדות שהייתי, בשבילי זה פשוט תענוג, ומגיע לך על זה יישר כוח גדול. ולכל תושבי עכו שחיזקו אותנו: יישר כוח לכם. יישר כוח גם לרב גפני, שבכל עת שרק היה יכול, דחף, וכמובן ליועצת המשפטית של הוועדה, שגית. תאמיני לי, לולי היא – מיכל, את שומעת? לולי העקשנות שלה זה לא היה מגיע, ולולי העקשנות שלה הטבות המס לכלל הערים לא היה מגיעות, ומגיע לה על זה יישר כוח, ותודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' יעלה ויבוא. חמש דקות לרשות אדוני. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בצלאל, אנחנו רדומים, תדליק את העסק. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> היושב-ראש, אין שמות של הדוברים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נכון, נכון. זה מחולק לפניכם, אם תבקשו. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אולי תקרא שמות? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אחרי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' תעלה חברת הכנסת מרב מיכאלי, ולאחר מכן יושב-ראש הוועדה יסכם ונוכל לעבור להצבעה. אז אנחנו כמעט לקראת אחרון הדוברים. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, כמובן התוצאה בהצעת החוק הזאת טובה: עכו תקבל הטבות מס, נעודד אנשים חזקים שמרוויחים הרבה לבוא ולהתגורר בעיר. כמה יישובים ערביים מסביב יקבלו, וגם זה טוב – שיגורו ביישובים שלהם ולא יבואו לגור לא בעכו ולא בכרמיאל ולא ביישובים שלנו. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא טוב – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אבל הדרך – הדרך הייתה דרך רעה, ודיברנו על זה כבר בוועדה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה התחלת לא טוב. דווקא בעכו מצבך לא טוב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> הצעת החוק המקורית שהגישה חברת הכנסת מיכל שיר – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חבר הכנסת סמוטריץ', הם היו בעכו לפני. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – דיברה, בצדק, על הצורך לחזק את עכו בהיותה עיר מעורבת, שבשל המאפיין הייחודי הזה סובלת מהגירה שלילית, כדי להביא אליה יהודים. זו לא מילה גסה. לייהד את הגליל זאת משימה לאומית ציונית סופר-חשובה, ובשביל זה רצינו לתת לעכו הטבות מס. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת גזענות. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> באו היועצים המשפטיים ואמרו: לא, מה פתאום, אסור להגיד עיר מעורבת, ציונות זה גזענות. לצערי הרב חבריי בליכוד התקפלו בנקודה הזאת ליועמ"שים – וזו הסיבה ששנים שנים אתה מצביע ימין ומקבל שמאל. תראו, חבריי בליכוד, אי-אפשר כל היום לדבר, אדוני השר אמסלם, על היועץ המשפטי לממשלה ועל בג"ץ, וכשיש הזדמנות לתקן – לא לתקן. אז ביום רביעי תהיה הזדמנות לתקן. אדוני השר אמסלם, אני מעלה ביום רביעי להצבעה את הצעת החוק שלי, שתקבע תקופת צינון של עשר שנים ליועץ משפטי לממשלה ולפרקליט מדינה שירצו להתמנות לבית המשפט העליון. לא ייתכן ששני האנשים החזקים האלה יקבלו החלטות במסגרת תפקידם כשהם פוזלים אל הג'וב הבא ורוצים לרצות את נשיאת העליון ואת הקליקה הזאת של השופטים ואת אנשי לשכת עורכי הדין, שבסוף שולטים בוועדה. אין דבר מוצדק מזה. אגב, אם החוק הזה היה קיים היום, מני מזוז, שאסר את הפרקטיקה של הריסת בתי מחבלים כחלק מהמאבק בטרור ועוד ועוד, לא היה שופט היום. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בצלאל, אלי אומר שעשר שנים זה מוקדם מדי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תעשה 30 שנה, כמו החיסיון על הדיונים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ואם החוק הזה יעבור, אדוני השר, אז בעזרת השם שי ניצן לא יהיה שופט בבית המשפט העליון, לפחות לא בעשר השנים הקרובות. חבריי בליכוד, באמת באמת באמת לא נעים לי מכם. הרי אתם אכלתם את הדגים המסריחים, לקיתם וגורשתם מהעיר. כי אני העליתי כאן פעם אחר פעם אחר פעם הצבעה על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק את כל ניגודי העניינים שאתה, השר אמסלם, ואחרים, כולכם מדברים עליהם כל היום. ולמה הפלתם את זה? כי לא רציתם שכחול לבן יקימו ועדה על הצוללות. אז אכלתם את הדגים המסריחים, אתם ויתרתם על האידיאולוגיה ועל ההתחייבויות שלכם לבוחרים ועל היכולת להביא שינוי ולהתחיל לתקן את השחיתות במערכת המשפט, וקיבלתם ועדת חקירה. ועכשיו נראה אתכם מצביעים ביום רביעי, פעם אחת להתחיל לתקן. כן, יועץ משפטי ופרקליט מדינה הם חלק מהרשות המבצעת, ואסור בשום פנים ואופן שהם יהיו minded לתפקיד הבא שלהם, שהוא הרצון – ולצערי הרב זו כבר פרקטיקה; כל היועצים המשפטיים האחרונים הפכו לשופטים בעליון, זה מין איזה "חבר ממנה חבר". << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בנט יבוא ברביעי? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אז מה קורה עכשיו? היועץ המשפטי לממשלה, במקום שהוא ייצג את הממשלה לפני בג"ץ, הוא הזרוע של בג"ץ אצל הממשלה, לאכוף את בג"ץ אצל הממשלה. למה? כאילו מה, אחר כך יש סיכוי שימנו אותו לעליון אם הוא לא יהיה גרופי שלהם ולא יעבוד אצלם? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> דרך אגב, למה אצלכם – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני מצפה – אדוני השר המקשר, יש לך יומיים – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אני שואל – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> כן, מה אתה שואל? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> למה אתה מציע צינון? למה שזה לא יהיה התפקיד האחרון שלו? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אז אני אסביר לך, אני אסביר. אתה צודק. מה לעשות שיש פסק דין של בג"ץ – ואתם עדיין לא הבאתם את פסקת ההתגברות – שלמנוע לחלוטין מאדם – שאלה טובה, מה ששואל השר אמסלם – למנוע לחלוטין מאדם להתמנות לתפקיד זה לא מידתי, כיוון שזה פוגע בחופש העיסוק שלו. אי-אפשר לקבוע שפלוני לא יכול בכלל להתמנות לתפקיד מסוים. יש לו חופש עיסוק, זה חוק-יסוד. צודק. כן, אומר בג"ץ, מותר לייצר תקופות צינון, ובפירוש נתתי תקופת צינון. היום, אגב, התקופה עומדת על שנה וחצי, ואנחנו מאריכים אותה לעשר שנים, ובעיניי זאת אמירה: אתה יועץ משפטי – תתמקד בתפקיד שלך עכשיו; אתה פרקליט מדינה – תתמקד בתפקיד שלך עכשיו. אל תקבל החלטות עם יד רוחצת יד, באיזה סימביוזה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל אפשר באופן מידתי – אם הם מצביעים ימינה, אז לא צריך תקופת צינון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – ושיתוף פעולה בינך לבין בית המשפט העליון, בינך לבין לשכת עורכי הדין, רק כדי להתמנות אחר כך לשופט בבית המשפט העליון, ואני לא אזכיר עכשיו את הפרשיות של אפי נוה וכו'. איך אומרים, אמון הציבור במערכת המשפט היום – מתחת לתחתית, זה בלמטה של התחתית של החבית. עוד מתחת לשמרים, איפה שזה שוקע – שם נמצא היום אמון הציבור, ואפשר לחזק את האמון הזה ואפשר לתקן את המערכת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ואני מצפה מהח"כים החרדים, מהליכוד, מישראל ביתנו – מכם אני לא מצפה, זה בסדר, החבר'ה של יש עתיד. אתם הרי מספרים סיפורי סבתא. כן, אתם וניסנקורן – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – שומרי החומות של השחיתות של מערכת המשפט. אני מצפה להעביר את החוק הזה ולהתחיל לתקן. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אחרונת הדוברות, תעלה ותבוא. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, השבוע אנחנו מציינות ומציינים את היום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים. השנה, תשמחו לדעת, המאבק באלימות כלפי נשים הגיע למיינסטרים. איך אנחנו יכולות ויכולים לדעת את זה? משום שבכנסת ישראל נפל דבר: ראש הממשלה ורעייתו הגיעו לכבד במעמד אירוע לציון היום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים. במעמד הזה ראש הממשלה נשא דברים, ובדברים שהוא נשא הוא הותקף אחר כך ברחבי הרשת על אמירה באמת, איך להגיד, לא כל כך מוצלחת שהייתה לו בעניין הזה לגבי נשים. הוא הותקף באמת מכל עבר על אמירה, איך להגיד, לא כל כך מוצלחת. ואני אומרת לכן, חברות וחברים, הוא הותקף שלא בצדק. ולמה לא בצדק? משום שברור ומובן מאליו שההתבטאות הזאת הייתה טעות. טעות. זה לא משהו שהוא התכוון אליו או הוא עומד מאחוריו. זה לא משהו שהיה מנסח אותו אלמלא היה כל כך טרוד וכל כך עמוס, ולכן באמת שהוא לא ראוי ולא מן הדין שיתקיפו אותו על הטעות הזאת. מן הדין שנתקיף ונחזור ונתקיף אותו לא על הטעות שלו אלא על המדיניות שלו בשוטף, כי המדיניות של נתניהו, ראש הממשלה, ושל הממשלה שלו – וצריך לומר, של הממשלות שלו, למן היותו ראש ממשלה – היא מדיניות שמתעלמת לחלוטין מרצח נשים, מאלימות כלפי נשים, מאונס, מפגיעה מינית, מהטרדה מינית. פשוט מתעלמת. זה פשוט לא מעניין אותו ואת הממשלות שלו. איך אנחנו יכולות לדעת את הדבר הזה? אנחנו יכולות לדעת שמדי שנה בשנה ב-12 השנה האחרונות נרצחות בין 20 ל-30 נשים על ידי בן זוגן או קרוב משפחה אחר ולא נעשה כמעט שום דבר כדי לחסוך את החיים האלה ולמנוע את הרציחות האלה. אנחנו יודעות שאחרי שנים על גבי שנים של מאבק, סוף כל סוף הואילה הממשלה להקים ועדה בין-משרדית ולנסח תוכנית בין-משרדית מקצועית למאבק באלימות כלפי נשים, להצלה של ילדות וילדים ונשים שחיות תחת טרור, אבל התוכנית הזאת עד עצם היום הזה לא תוקצבה במלואה, וחמור מזה – לא מיושמת, לא נאכפת. גם חוקים שיש בספר החוקים שלנו שאוסרים אלימות, שאמורים להגן על נשים, שאמורים לתת ביטחון לילדות וילדים, לא נאכפים, לא מיושמים. ולאף אחד מממשלת נתניהו זה לא מפריע, זה לא מדיר שינה מעיניו. איך אנחנו יכולות לדעת? אנחנו יכולות לדעת שלא שמענו את נתניהו מעולם מגנה רצח של אישה; מעולם לא שמענו אותו מתחייב לנקוט פעולה; לא שמענו אותו מאיים על אף אחד שמעורב באלימות הזאת. איך אנחנו יודעות את זה? אנחנו יודעות את זה ככה, שבשנה רגילה 82% מהתיקים בעבירות מין נסגרים בלי כתב אישום; השנה 92% מהתיקים האלה נסגרים בלי כתב אישום. אנחנו יודעות שאין תקציבים ואין הכוונה ממשלתית להתמודדות עם אלימות כלפי נשים. יותר מזה, אנחנו יודעות שראש הממשלה נתניהו ממשיך להעסיק את היועץ המקורב הבכיר, יחיד הסגולה, נתן אשל, למרות שזה הורחק מהשירות הציבורי והוענש בכך שלא יעבוד יותר בשירות הציבורי, אחרי שהוא אישית פגע מינית באישה שהייתה כפופה לו במשרד ראש הממשלה, תחת אחריותו של נתניהו ראש הממשלה. על זה, חברות וחברים, אנחנו צריכות לא רק להתקיף את נתניהו אלא בעיקר להחליף את נתניהו, את נתניהו ואת הממשלה שלו, שיש בה 36 שרות ושרים – אולי 35, אולי 34, תלוי איזה יום, מי סופרת, באמת קצת קשה לעקוב – אבל בשום שלב הממשלה הזאת לא עושה שום דבר כדי להגן על אף אישה מפני האלימות שהיא חשופה לה. ועל זה, חברות יקרות, על זה הם ממש חייבים ללכת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. אדוני יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת גפני, אתה מבקש לסכם? בבקשה. מי שמבקש להשתתף בהצבעה – נא לעלות למעלה, למעט חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, שמגיע לה חודש פטור מלעלות למעלה על המאמץ העצום הזה. בבקשה. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותיי השרים, חברת הכנסת מיכל שיר, זה בניין שאסור להתייאש בו. אפילו כשאת רואה שיש קשיים בדרך, והרבה מאוד בעיות, צריך לדעת להתמיד, וטוב שעשית כך. אני שמח שבסופו של דבר גם עלינו בפלטפורמה לעניין הזה, כדי לתקן את הנושא של הוראת השעה. אדוני יושב-ראש הכנסת, אני ממש עושה את זה בקצרה, אבל בשביל חברי כנסת החדשים אני רוצה לספר שאנחנו עשינו את החוק של הטבות המס לאחר שהייתה החלטת בג"ץ שזה עומד להיפסל – עומד להיפסל מכיוון שעשו את זה בלי קריטריונים: הוסיפו יישובים, הורידו יישובים. אז הוספנו גם, חבר הכנסת טיבי, את היישובים הערביים, שלא היו, ובחוק הזה כולם נמצאים על פי קריטריון, אמות מידה שוויוניות, והרבה יישובים ערביים נכנסו לחוק הזה, וכמובן חוקים נוספים. הייתה ההצעה המקורית שאנחנו נוסיף עכשיו את עכו. אנחנו, גם היועצת המשפטית של הוועדה שגית וגם אני, לא רצינו שיוסיפו יישוב – זה נגד כל המצב הזה שבו אנחנו הולכים על פי קריטריונים – וקבענו אמת מידה שהייתה בקריטריונים, ורק אמרנו שעד מס' 4 אנחנו נוסיף עוד סכום מסוים, וזה יהיה גם לעכו – אגב, גם לטבריה, גם לחצור וגם לעוד יישובים ערביים שנמצאים באזור – וזה פתר את הבעיה. אנחנו מוסיפים את הוראת השעה, שלא אני ביקשתי את זה אבל אני תמכתי – אני מסיים, מסיים, מסיים. אני רוצה להגיד, אדוני היושב-ראש, משפט אחרון. כשהחוק הזה עבר, זה אחד מהחוקים הבודדים שכל חברי ועדת הכספים עמדו על רגליהם ומחאו כפיים, כי זה היה באמת תמיכה גדולה מאוד בפריפריה. זה הגיע ללמעלה מ-2 מיליארד שקל, שאז האוצר נתן וראש הממשלה נתן והשרים נתנו, וזה הגיע למצב הזה. אני אומר עכשיו, אם הממשלה לא תיקח את זה על עצמה, צריך לעשות חוק נוסף על הטבות המס, עם קריטריונים ברורים, על מנת שדברים ישתנו, שאנחנו נהיה חדשניים, שאנחנו נהיה באמות המידה שצריך להיות בחוק הזה. אני מבקש, אדוני יושב-ראש הכנסת, את תמיכת חברי המליאה, חברי הכנסת, בחוק החשוב הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים. חברות וחברי הכנסת, אנא לשבת. בבקשה לשבת. מכובדיי, סגן השר מולא, אנא, לשבת כדי שנוכל לעבור להצבעה. רבותיי, נא לשבת, בבקשה. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 256), התשפ"א–2020. מאחר שלהצעה לא הוגשו הסתייגויות, אנחנו עוברים באופן מיידי להצבעה על הצעת החוק בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–2 – 73 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אוסיף כמובן את קולה של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אם כן, 74 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים – ואת קולה של חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' שמחליפה אותי. אם כך, 75 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, הצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. מכאן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 256), התשפ"א–2020. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד החוק – 77 נגד – 1 נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 256), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בצירוף קולותיהן של חברות הכנסת שיר סגמן וחיימוביץ', 79 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע שבשעה טובה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 256), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה השלישית, ונכנסה לספר החוקים. אני רוצה לברך את תושבי העיר עכו, את ראש העיר שמעון לנקרי, את יוזמת הצעת החוק חברת הכנסת מיכל שיר סגמן ואת חברי הכנסת שהיו שותפים להצעה, את השר דוד אמסלם וחבר הכנסת גדעון סער, שהשקיעו מאמץ עצום כדי לקדם ולהבטיח את זה שהצעת החוק הזאת תאושר, וכמובן את יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני. אני מבקש להזמין את חברת הכנסת מיכל שיר סגמן לומר דברי תודה, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מודה שאני טיפה מתרגשת. זהו החוק הראשון שהובלתי, והוא אושר בדיוק בזמן הנכון. בדיוק בשביל רגעים כאלה בחרתי להיות שליחת ציבור – לא בשביל סטטיסטיקות של העברת חוקים, אלא בשביל לשנות מציאות עבור אלו הזקוקים לכך. החוק עבר לאחר דרך תלאות לא פשוטה. זהו חוק חשוב, טוב וצודק, חוק שמהווה בשורה ענקית לעיר עכו ותושביה ותיקון עוול עבור ערים נוספות, כמו טבריה, חצור הגלילית, ירכא, ראמה ועוד רבות אחרות; חוק שיביא לבלימת ההגירה השלילית, חיזוק היישובים, לצמיחה ולתנופה. עבורם זהו חבל הצלה ואוויר לנשימה, ממש אוויר לנשימה, עבור מאות אלפי בתי אב בישראל שפשוט חנוקים כלכלית מנזקי משבר הקורונה שהיכה בהם, בעוד במקביל הם התמודדו עם נזקי אפליית הטבות המס, שהיא לבדה כמעט וריסקה אותם. הורדת הטבות המס לפני שנתיים הביאה להגירה שלילית מהעיר עכו לטובת נהריה, וגרמה לנזק עצום שאיים לקחת את עכו היפהפייה והשוקקת, המהווה דוגמה ומופת, 30 שנה אחורנית. אני רוצה להודות לידידי ראש העיר שמעון לנקרי על המאבק הבלתי-מתפשר שלו למען הצלת העיר עכו. תושבי עכו בורכו בלוחם אמיתי שיוביל אותם. אני גאה על המאבק המשותף שלנו, ועוד יותר שמחה על כך שהצלחנו. תודה גם לחבר אמת, חבר הכנסת גדעון סער. במילים פשוטות, החוק זה לא היה עובר ללא הסיוע, התמיכה והחוכמה שלך. אתה חבר אמת לא רק לי אלא גם של תושבי עכו וערי הפריפריה כולן. אני רוצה להודות גם לרב גפני על עקשנותו להעביר את החוק בוועדת הכספים ולהילחם על התוספת להארכת הוראת השעה לשאר היישובים עד לסוף השנה. תודה לשגית אפיק, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, שעמלה רבות על החוק וסייעה רבות כדי שייכנס לספר החוקים. לבסוף, אני רוצה להודות גם למני דדון, היועץ הפרלמנטרי שלי, ולצוות הנפלא שמלווה אותי וחי בכל רגע את הליך החקיקה הארוך והסבוך. לבסוף, אני חייבת להעמיד כמה דברים על דיוקם. הנוסח של החוק המקורי שלי הורחב לרשויות נוספות בסיכום מול גורמי המקצוע של משרד המשפטים ורשות המיסים, אבל לרשימה המשותפת אין קשר לחוק. אתם לא חתומים עליו. אפשר לברך על חוק, אפשר לתמוך בחוק, אבל לא לבוא ולומר או לקחת איזושהי בעלות עליו. זה לא הוגן, וזה לא מה שהייתי מצפה בבית המחוקקים של מדינת ישראל. תודה רבה לסיעות הבית על הצבעתכם. הצבעתם למען הדבר הטוב – לטובת האזרחים ותיקון העוול. בשביל זה אנחנו כאן כולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיכל שיר סגמן. רק נציין לפרוטוקול שככל הנראה הייתה איזושהי תקלת מחשב שבעטייה נרשם כאילו חברת הכנסת תהלה פרידמן הצביעה נגד, למרות שכפי שאני מבין היא לא הייתה במקומה. הדבר הזה כמובן ייבדק, אבל זה לא משנה, בסופו של עניין החוק עבר כמובן ברוב עצום ונכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55) (תשלום בדיעבד של גמלת הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/857).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55) (תשלום בדיעבד של גמלת הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"א–2020, הצעת החוק לקריאה הראשונה. ההצעה היא של חברי הכנסת איתן גינזבורג, מיקי לוי וטלי פלוסקוב. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת איתן גינזבורג. אני רק מציין שהצעת החוק הזאת היא הצעה תקציבית, ולכן היא מחייבת רוב של לפחות 50 חברי כנסת שיתמכו בה בקריאה הראשונה, וכמובן אחר כך גם בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. בבקשה, חבר הכנסת גינזבורג. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני שמח להציג בפניכם לקריאה הראשונה את הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55) (תשלום בדיעבד של גמלת הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה). הצעת החוק הזאת באה לתקן עוולה שעל פניו נראית ביורוקרטית, אבל היא הרבה יותר, הרבה יותר מזה. תארו לעצמכם מצב שבו אדם שעבד כל חייו והגיע לגיל הפרישה ומקבל, כפי שמגיע לו, קצבת אזרח ותיק, 1,558 שקלים חדשים לחודש. את זה מקבלים באופן אוטומטי. אבל מה קורה למי שאין פנסיה או שהפנסיה שלו מאוד נמוכה? ברור שהוא זכאי להבטחת הכנסה, אבל מה, בניגוד לקצבת הזקנה, שאותה מקבלים לפי הגיל, את הבטחת ההכנסה צריך לבקש. ומה קורה למי שלא יודע שמגיעה לו הבטחת הכנסה? אתם כבר יכולים לנחש: הוא פשוט לא יקבל. וכשמגלה אותו אדם שהוא זכאי לקבל סיוע בדמות הבטחה הכנסה, אז הוא מקבל אותה רק מהרגע שהוא ביקש. לא מהרגע שמגיע לו – רק מהרגע שהוא ביקש. אף אחד לא יחלוק על כך שמגיעה לו הבטחת הכנסה, אבל הוא לא ביקש, ואם הוא לא ביקש אז הוא לא יקבל. לא מדובר בפרוטות, מדובר על תוספת שיכולה להגיע לכדי 1,800 שקלים, שעבור אותם אנשים זה כסף שהוא משמעותי, אלה שקלים קריטיים. הם יכולים לסייע לעוד שעה של חימום בחורף, הם יכולים לסייע בעוד תרופה, בקניית מזון, בעוד טיפול שיניים. זאת המציאות במדינת ישראל. לכן, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה לתקן עוולה. היא באה לקבוע שמי שמגיעה לו או לה הבטחת הכנסה ולא ידעו שמגיעה להם אותה הבטחת הכנסה, או שלא הגישו בקשה, או שהגישו בקשה באיחור, הם לא ייענשו על כך – הם לא יפסידו את הכסף שמגיע להם בדין. הם יזכו לקבל את התשלום גם אם פנו בדיעבד. זו הצעת חוק שבאה לעשות צדק. אזרח ותיק שמגיעה לו גמלת הבטחת הכנסה והיא אושרה לו באיחור, יקבל את הגמלה רטרואקטיבית ברגע שהגיש אותה. זה כך צריך להיות, זה הדבר הנכון לעשות. זה צודק ואין צודק מזה. בהזדמנות הזאת אני רוצה לברך את חברתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב, שלחמה לאורך השנים, חברת הכנסת פלוסקוב, תקופה ארוכה למען תיקון העוול ועשיית הצדק שכל כך מתבקש, ואני שמח, גברתי, שאנחנו הגענו לרגע הזה שבו אפשר להצביע על החוק הזה בקריאה ראשונה. אני כמובן רוצה להודות ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת כץ על שקידם את הצעת החוק, על שנלחם עבור אותם אזרחים, ואני בטוח שהוא ימשיך לעשות את זה גם לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. היא קונסנזוס של קואליציה ואופוזיציה והיא בעיקר הצעת חוק צודקת ונכונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, חבר הכנסת גינזבורג. אנחנו ממשיכים לדוברים הבאים. רשימת הדוברים נסגרת. הדובר הבא – חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, פעמים רבות, בשל חוסר היכרות עם הזכויות המגיעות להם ובשל קושי נגישות וקשיי שפה וביורוקרטיה, מגישים אזרחים ותיקים תביעה לגמלת הבטחת הכנסה באיחור, ויוצא שהם הנפגעים המרכזיים מההוראה הזאת שקבועה היום בחוק, כי מי שנמצא זכאי להבטחה, אם גילה זאת באיחור, זכאותו עומדת לו מתחילת החודש שבו הוא ביקש את הבקשה. כך, האזרחים הוותיקים המתקיימים מקצבת אזרח ותיק וזקוקים לגמלת הבטחת הכנסה מאבדים חודשים של זכאות בשל אותם קשיים בהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי. לעיתים אלה קשיי שפה של עולים חדשים, לעיתים זו הביורוקרטיה, לעיתים זה חוסר ידע. בקיצור, הם הנפגעים המרכזיים. ההצעה הזאת תאפשר תשלום רטרואקטיבי של גמלת הבטחת הכנסה בעד 12 החודשים שקדמו להגשת התביעה, אם המבוטח עומד בתנאי הזכאות של גמלת הבטחת הכנסה והוא זכאי לקצבת אזרח ותיק. כך יתאפשר זמן ראוי למיצוי זכויות. זו הצעה חשובה, ואני שמח שהיא זוכה לתמיכת הממשלה. אני בדרך כלל נגד חוקים רטרואקטיביים. אני חושב שאין להם גבול. הפעם הזאת זה תיקון עוול לאנשים שהם אזרחים ותיקים שאינם מכירים, גברתי, את הפרוצדורה, אינם מכירים את ההליך, הביורוקרטיה מקשה עליהם ויש קושי בשפה. אני חושב שהתיקון הזה הוא חשוב מאוד. הוא תיקון שיתקן עוול רב-שנים. זו הצעה חשובה בעת הזאת ובכלל, ויש בה תיקון של עיוות וחוסר צדק. ביממה האחרונה הובאו לשולחני מקרים שבהם חברות תקשורת ניתקו אזרחים ותיקים מקו הטלפון או האינטרנט בשל קושי לשלם תשלומים בתקופת הקורונה, או לחלופין, בשל פטירה של אחד מבני הזוג שהוא אזרח ותיק שנפטר בתקופת משבר הקורונה ובן זוגו לא הצליח להעביר את החשבון על שמו. כך החשבון צבר חובות וריבית עד כדי ניתוק, ובמקרים חריגים – פתיחת הליכי הוצאה לפועל. פניתי בנושאים האלה לשרי התקשורת והאזרחים הוותיקים בבקשה ובתקווה כי ייאסר על חברות התקשורת והאינטרנט להטיל ריבית על חובות של אזרחים ותיקים אלו וכן לבצע ניתוקים לאוכלוסייה זו. אני מסיים; אה, יש לי זמן. נוכח המשבר ונוכח הקשיים הייחודיים שחווה אוכלוסייה זו, אני מקווה שהבית הזה ידע עם השרים הרלוונטיים לתת מענה גם למצוקה זו. אני מזכיר את זה כי זה בהחלט מתחבר לתיקון שאנחנו עומדים לעשות פה של העוול שנגרם לאזרחים ותיקים בכך שיוכלו לקבל את ההכנסה הזאת גם אם הגישו אותה מאוחר יותר, 12 חודשים רטרואקטיבית. טלי, נלחמת על העניין הזה זמן רב. יישר כוח ובהצלחה לכולנו. אני, בעניין הניתוקים של אותם אזרחים ותיקים, הגשתי שאילתה. אם זה לא יתוקן, לא תהיה לנו ברירה אלא להגיש חוק מתוקן, שלא יהיה אפשר לנתק אזרחים ותיקים מהאינטרנט במקרה שבן הזוג שעליו היה רשומים הכבלים או האינטרנט הלך מן העולם והאינטרנט נותק. תודה רבה ובהצלחה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה. חבר הכנסת לוי, נרשם שלא השתמשת בכל מכסת הדקות שלך. דבר נדיר מאוד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הלכתי הפעם על טוב. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני כל כך נרגשת שסוף-סוף בכנסת העשרים-ושלוש עולה הצעת חוק חברתית. לצערי הרב זה לא קורה הרבה בכנסת הזאת, ולכן בעיניי כל הצלחה כזאת זו הצלחה של כל הכנסת העשרים-ושלוש. אני יודעת שכל הסיעות וכל חברי הכנסת של כל הסיעות תומכים בהצעת החוק הזאת, כי אין יותר צודקת ממנה. אזכיר לכם שבכנסת העשרים אני עמדתי בראש ועדה שכל מטרתה הייתה בניית תוכנית אב לאומית בתחום הזקנה. טיפלנו בהמון נושאים, ובדיון אחד נחשפתי לנושא כשאחת מהנשים שהשתתפה בדיון, אזרחית ותיקה, סיפרה על עצמה שהיא התחילה לקבל קצבת נכות יחד עם קצבת הזקנה שלה ויוצא לה סכום כולל שהוא פחות ממה שמקבל אזרח ותיק רגיל לא נכה שמקבל קצבת זקנה יחד עם השלמת הכנסה. בדיון אז השתתפו גם נציגים של הביטוח הלאומי, ומייד כמובן שאלתי: איך יכול להיות שאדם באותו גיל, באותו המצב, נכה, מקבל פחות מאדם רגיל שמקבל השלמת הכנסה? אז התברר לנו שהדבר היחיד שהגברת הייתה צריכה לעשות זה למלא טופס בקשה להשלמת הכנסה. כמובן, הגברת עשתה את זה, אבל היא התחילה לקבל את השלמת ההכנסה הזאת רק מיום הגשת הבקשה, כאשר בפועל זה הגיע לה הרבה קודם אבל אף אחד לא אמר לה את זה – לא בעירייה, כשקיבלו אותה, לא עובדת סוציאלית שהיא דיברה אתה, לא הרופא, כי זו לא העבודה שלו, ולא היה לידה מישהו שידע להביא אותה למיצוי הזכויות שלה. השאלה שנשאלה אז: למה אישה שבעצם חיה מתחת לקו העוני, ובשבילה כל שקל חשוב, לה אישית ולמשפחתה – ובמקרה הזה בכלל הייתה ערירית – למה לא לשלם לה רטרואקטיבית? מה שקרה לה, שהיא פשוט לא ידעה שהיא הייתה צריכה למלא את הטופס. היא לא דיברה את השפה העברית, כי היא באמת הייתה עולה. בשום מקום היא לא מצאה את המידע הזה. אז אנחנו הבנו שחייבים לתקן את הדבר הזה, כי אנחנו יודעים, חבר'ה – וזה דבר שנורא מרגיז אותי – שכשהביטוח הלאומי מוצא שאזרח חייב לו כסף הוא יודע לגבות את זה שבע שנים אחורה. אז למה כשהביטוח הלאומי רואה שהוא חייב כסף לאזרח והאזרח לא מקבל את זה רק כי הוא לא יודע למצות את הזכויות שלו – למה שאנחנו לא נשלם לו גם רטרואקטיבית? בהצעת החוק הטרומית, המקורית, אני ביקשתי שישה חודשים רטרואקטיבית. אני חייבת להגיד לכם שזה המקום להודות ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת חיים כץ, שכאשר בדיון בקריאה טרומית בוועדה שמע את ההסברים, אז הוא אמר: רגע, אז למה רק שישה חודשים? בואו נתקן את זה ל-12 חודשים. ועוד דבר אחד. אנחנו כרגע צריכים 50 אצבעות, 50 חברי כנסת שיצביעו על הצעת החוק, כי בעצם יש טענה של האוצר שהצעת החוק הזאת היא תקציבית. אני תוהה ועומדת על כך, ואני אוכיח לכם, שזאת לא הצעת חוק תקציבית, וההערכה שלכם הייתה לא מקצועית. לא נכנסתם לעומק הנושא, ואין כל כך הרבה אנשים שאנחנו צריכים לתקן להם את העוול, וטוב שכך. וטוב שכך. אבל גם האנשים שאנחנו לא משלמים להם עוד 200 שקל השלמה – אתם לא מבינים כמה נותנת להם התוספת הזאת ועד כמה זה שאנחנו נשלם להם את זה רטרואקטיבית ישמח אותם ויוסיף להם את ערך החיים ואת הדברים הנפלאים שהם לא יכלו להרשות לעצמם במצב שלפני. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> טלי, כל הכבוד על היוזמה הזאת. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, מאיר. תודה. באמת מחמם את הלב. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מכירים את האוכלוסייה הזאת – – – כל הכבוד על היוזמה הזאת. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר_המשך >> רק בקשה אחת: כל חברי הכנסת שיושבים עכשיו בחדרים ושומעים אותי – אני ממש מבקשת: עזבו את הכול, תגיעו למליאה. אנחנו צריכים 50 אצבעות, והאנשים שנרשמו לדבר בטח לא ידברו הרבה, כי הנושא הוא בקונסנזוס. נצביע ונאשר את זה ונביא בשורה לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חייב לומר לכם שלא יהיו הרבה פעמים שאני אעמוד כאן ואני אסכים עם הקואליציה ואני אסכים עם טלי ועם איתן ועם מיקי, שהעלו באמת הצעת חוק חשובה, הצעת חוק צודקת, שחבל שלא עלתה לפני כן. אני באמת מאוד מקווה שהפער בין הקריאה הראשונה לשנייה ושלישית יהיה ממש זניח וקטן, כדי שנוכל באמת עוד להספיק לעשות את זה בכנסת הזאת, כי אנחנו יודעים שהממשלה הזאת פחות יציבה. יחד עם זה, אני רוצה להזכיר לכם שסכומי השלמת הכנסה – כולל קצבת הזקנה – היום ליחיד נעים מ-3,237 שקלים עד 3,301 שקלים. ברור שבסכום כזה קשה מאוד להתקיים ובלתי אפשרי לשרוד. פה אני רוצה להזכיר גם לחבריי בליכוד וגם לחבריי בכחול לבן: במערכת הבחירות הראשונה והשנייה והשלישית מפלגת ישראל ביתנו הציעה הצעת חוק שגם היא מאוד צודקת, שאומרת שהכנסת מינימום לקשיש צריכה להיות לפחות 70% משכר המינימום. ואני אזכיר לכם עוד דבר: באחת ממערכות הבחירות – אני כבר לא זוכר איזו, כי היו הרבה – הצגנו את הדרישה הזאת כדרישת סף, ואז שמענו מיושב-ראש כחול לבן בני גנץ: אני מקבל, אפשר להתקדם, וגם שמענו מבנימין נתניהו שגם עליו זה מקובל, העיקר שניכנס לקואליציה. עכשיו אנחנו לא בקואליציה, אבל שני ראשי הממשלה, האחד ראשי והשני משני, הבטיחו שהדבר הזה יקרה, וגם כאן אני בטוח שיהיו הרבה מאוד חברי כנסת שיסכימו איתי, ולכן אני מבקש: כל עוד יש לנו זמן בכנסת הזאת, בואו נקדם את הצעת החוק הזאת, כדי שהקשישים האלה גם יקבלו את השלמת ההכנסה רטרואקטיבית, מה שאתם מציעים, אבל גם נוכל להעלות להם את השלמת ההכנסה לסכום שיהיה סביר, שבאמת יוכלו להתקיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת ווליד טאהא – מוותר; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נמצא. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, את מלמעלה? << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן. כבוד היושבת-ראש, אין לנו הרבה חוקים שמגיעים דווקא ואפשר באמת להצביע עליהם בקונסנזוס מלא. אני מברכת את המציעים. חברת הכנסת טלי, זאת הצעת חוק שבאמת מתקנת עוול להרבה אנשים שצריכים את התיקון הזה, וגם חבר הכנסת איתן. אני מברכת את שניכם, ואני מברכת את עצמנו, שאם באמת נתעסק במצוקות של הציבור ואם נקשיב לציבור ולצרכים שלו, אנחנו נוכל כולנו להיות בקונסנזוס וכולנו נוכל להצביע. חבל שדווקא כאשר עסקנו במלאכה הזאת, בהצעת החוק בעניין עכו, והרחבנו אותה שתכלול את הציבור באמת שצריך תיקון כזה וצריך חקיקה כזאת, זה הפריע כנראה למישהו. אני פונה מפה לחברת הכנסת חברתנו מיכל שיר. אני לא מבינה מה גרם לה לעמוד ולהגיד: לא הייתה לכם שום נגיעה לחוק הזה ברשימה המשותפת. רק לפני שעה נתבקשנו למסור חתימות כדי להבטיח, במקרה שהיא תצטרך הצבעה שמית, שאנחנו נתמוך בזה וניתן את האפשרות הזאת. לאורך כל הדרך, מאז שחוקק החוק הזה, ההסתייגויות שלנו, של הרשימה המשותפת, נכנסו לתוך החוק ושינו אותו מהותית. אנחנו היינו בשיח ובדיבורים, וכשידע ראש העיר שאנחנו עומדים על זה, לשנות את השיח הפוגע שנמצא במקור – אפילו קיימנו ישיבה בעירי עכו. נקראתי לפגוש את ראש העיר, והוא הבטיח שאכן לא יסכים לניסוחים כאלה. אנחנו עבדנו מאוד קשה שהחוק יצא בצורה הכי טובה. נכון, אנחנו לא חתומים על החוק הזה, אבל אנחנו – איך אומרים? בערבית אומרים: האת אל-בצמה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לצערי אני לא אוכל לעזור בתרגום. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כלומר, טביעת האצבע שלנו והמדיניות היותר-צודקת שלנו בסוף ניצחה ונמצאת בחוק. אז לא חתמנו, לא יזמנו, אבל הובלנו וקיבלנו מה שרצינו, וחבל להתנער מכל זה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> קודם כול, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, יישר כוח, חברת הכנסת פלוסקוב, לך ולכל יוזמי החוק החשוב הזה. אני ארצה להקדיש את דבריי – במסגרת החודש למאבק באלימות נגד נשים אני מביאה את דבריה של שרון מיכאלי, עובדת סוציאלית, המספרת את סיפורה של מטופלת שליוותה, ואת דבריה: מעט מדי, מאוחר מדי. שנים שהיא חיה ככה בלחישות, הולכת על קצות האצבעות מסערות למהמורות. יש סיכוי שאתם מכירים אותה, אולי רק חלקים תלושים מגופה, גוף ספוג באלימות ובכאב. ייתכן שראיתם והמשכתם בדרככם. הבחנתם בפוסטר המתיישן תלוי בתחנת האוטובוס? זאת היא, ג', באמצע שנות השלושים לחייה, אם לארבעה. היא אומרת: התחתנתי מתוך אהבה גדולה – ושום דבר בהופעתה אינו מעיד על הגיהינום שעברה. היא התנדבה להצטלם לפוסטר הקמפיין כדי לעורר מודעות לנושא האלימות במשפחה. עשר שנים של תירוצים, כנועה במעגל האלימות בשביל ארבעת ילדיה, שבהן תמיד ידעה: אלימות היא אלימות. אלימות חונקת כל תקווה. בוקר אחד אזרה אומץ והבריחה את ילדיה אל עתיד טוב יותר. הם נאלצו להסתתר במקלט. היום פועלים בישראל 14 מקלטים לנשים נפגעות אלימות ולילדיהם. הם מופעלים על ידי עמותות וארגונים בתמיכה תקציבית של משרד הרווחה. קיומם של המקלטים מסייע לקורבנות האלימות אך גם עומד כהוכחה לכך שהכאת נשים בידי בני זוגן היא תופעה חברתית קיימת ונפוצה. הסטטיסטיקה קשה: אחת מכל ארבע נשים בישראל ספגה אלימות מבן זוגה. תקופת הקורונה החריפה את הבעיה וקיימת מגמת עלייה ניכרת במספר הפניות לעזרה. כשרע אז רע מאוד. 20 נשים נרצחו השנה על ידי בני זוגן, שתיים מהן רק בחודש שעבר. בישראל של שנת 2020, לצערי – אומרת העובדת הסוציאלית – נדחק הנושא לשוליים. המחסור בהקצאת תקציבים מנציח את התופעה ומפקיר את קורבנות האלימות חשופים לגורלם. הינה לכם כמה פתרונות: לבנות בהקדם מקלטים נוספים ברחבי הארץ, להעמיד ליווי ותמיכה נפשיים ולהשית תוכניות שיקום ארוכות טווח, גם בהשתלבות מחודשת בקהילה. להמשיך את הפרסום וההסברה לצורך העלאת המודעות, לצד ענישה מחמירה לגברים אלימים ומכים. מערכות הצדק והמשפט חייבות לתת מענים מתאימים לטיפול ולליווי של גברים מכים בין כותלי הכלא ומחוצה לו – שיקום, שיקום ועוד שיקום. ואי-אפשר להפחית בחשיבותם של העובדים הסוציאליים בתהליך כולו. כעובדת סוציאלית – כך אומרת שרון – אני מלווה נפגעות אלימות בתקופות הקשות ובמציאת הדרך חזרה אל מציאות נסבלת וזועקת את זעקתן. לא ייתכן שמדינת ישראל, מדינת הרווחה, תפקיר את קורבנות האלימות לגורלן. ממשלת ישראל, התעוררי, זאת מגפה שאפשר לעצור. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, ביום רביעי מציינים את היום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים. זאת עוד נקודת ציון בכל נורות האזהרה המהבהבות לנו באדום לגבי האלימות בחברה באופן כללי, ובמיוחד האלימות כלפי נשים. לפני שבועיים ביקרתי בבאקה אל-גרבייה. פגשתי את ראש המועצה ראיד דקה ואת כלל חברי המועצה בנושא האלימות והפשיעה. החברה הערבית קוראת לכולנו להבין, להשתתף ולהרגיש. חשבתי ביני לבין עצמי, תוך כדי הביקור: כמה אני קורא – בעיתונות שאני קורא אותה, כי בעוונותיי אינני דובר השפה הערבית – כמה אני קורא על אלימות בחברה הערבית? לא כמה אני יודע אלא כמה באמת אני קורא, כמה אני נגיש. מחסום השפה, לעיתים כמו מחסומים רבים אחרים, מנגיש בצורה פחותה מדי את מה שקורה בחברה הערבית ואת מה שקורה בחברה בישראל. ישבתי שם וחשבתי, ואמרתי בחיוך לחברי המועצה שישבו שם: אתם זוכרים שאני לא בתפקיד של פעם ואני גם לא חבר בקואליציה. אני באתי להקשיב, באתי ללמוד. אז הם אמרו: כן, אבל זה חשוב שכל אחד שמגיע יקשיב וילמד וישפיע, ואולי אתה יכול להשפיע. אז אמרתי: הדרך שלי היום להשפיע, בפרלמנט לפחות, בתפקיד שבו אני נושא היום, כחבר כנסת, היא לדבר על זה, לגרום לאנשים שנמצאים בשלטון, בקואליציה, לעשות מעשה. אני יודע שיש כוונות לעשות משהו ומדברים על כוונות לעשות מעשה. בניגוד למי שמדברים על מה צריך לעשות, אני חושב שאני יכול לומר ולציין מה צריך לעשות מניסיון העבר שלי. אחד הדברים שלא מספיק מדובר בו כאשר מדובר על הפשיעה החמורה ועל פשיעה המאורגנת הוא הפשיעה הכלכלית שעוטפת את העניין הזה. מה זה עושה לאנשים עבריינים ולארגוני פשיעה שמגיע רכב, מגיע גרר, ומעלה ותופס את כלי הרכב, את המרצדס ואת הב.מ.וו. החדשים, ובמה זה מקרין על החבר'ה הצעירים שגדלים שם, ואומרים: מיהו בעצם המודל לחיקוי? עד שלא יישבר המודל לחיקוי – זה רק חלק מהעניין, ואין פה זמן לדבר על הכול, אבל זה רק חלק. עד שלא נשבור בכוח, כולנו ביחד, ובוודאי הכול על פי חוק ועל פי עבודת המשטרה ומה שינחו, ועד שלא נפגע בכיס של העבריינים – ואני אומר, בכיס של העבריינים; זה בסדר להעלות את הענישה, אני בעד. הייתה פה הצעה בשבוע שעבר להעלות ל-12 חודשים, עונש מינימום, אבל צריכים להבין שלפגוע בכיס זה יותר משמעותי לעיתים. מה שצריך לעשות זה להכניס עבירה מינהלית. היום עבירה מינהלית היא רק בעבירות עוון; לעשות אותה גם בעבירת פשע מצומצמת –עבירה של החזקת נשק. דמיינו בנפשכם שכל אחד שתופסים לו נשק זה כמו פנס ברכב שלא עובד. עבירה מוחלטת, 75,000 שקלים קנס; חלק מהאנשים יגרסו את הנשק. אני מקווה שמי ששומע אותי בקואליציה ירים את הכפפה. אני אגיש את מה שאני אגיש, אבל בלי הקואליציה זה לא יעבור. אני חושב שאפשר, אני יודע שאפשר, אני יודע שצריך, כי לתושבי המגזר הערבי – בבאקה אל-גרבייה פשוט היינו רק עכשיו – מגיע לילדים שם לצאת מהבית בבטחה כמו כשהילדים שלי הולכים מהבית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, הינה, התקרבת. כל הכבוד לך ולמיקי. מי עוד היה שותף? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> איתן גינזבורג. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ולאיתן גינזבורג. אני חושב שזאת הצעה – מההצעות הקטנות שבורחות לנו מתחת לידיים במשך השנים ובא מישהו ומאיר עם פנס בדיוק על מה שצריך לעשות. אני באמת ובתמים חושב שזאת הצעה מצוינת, וכולם צריכים לתמוך בה מקיר לקיר, ותודה על הרגישות שלך. אני רוצה, גברתי היושבת-ראש, להזכיר שמחזירים את כיתות א'–ו' מחר ואת י"א–י"ב בשבוע הבא, ובאיזה מקום ז'–י' הפכו להיות איזה ילדים שקופים שקצת לא מדברים עליהם. בכלל, הרעיון הזה של החיטוב נוצר בחטא. אני חושב שזו טעות גדולה מאוד. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ממש מסכימה איתך. הכול בסדר. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל דווקא הילדים האלה, קצת לא מדברים עליהם, ובאמת, אני מצטרף לקריאתו של שר החינוך שיפתחו את כל בתי הספר, שלא ישאירו את הילדים האלה מכיתה ז' עד כיתה י' מאחור, במדרון אחורי. חראם, אלה ילדים שצריכים לחזור לבית הספר כמו י"א וכמו א'–ה'. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש כאן הצעת חוק בקונסנזוס, ואני מברך עליה. אבל אתמול היה מקרה מצער. זאת, גברתי היושבת-ראש, כיפה, כיפה סרוגה. רקמה די פשוטה, לא משהו מפואר; צנוע ויהודי. אמש יצא חבר הכנסת יאיר גולן בהשתלחות נטולת רסן כנגד ציבור שלם, וכך הוא כתב: סגל הצעיר אינו חשוב, הוא בורג קטן במחנה הימין הקיצוני-משיחי, מחנה ששלח את סגל לדברר אותו. קטן עליו להתעמת עם עמית סגל לבדו, הוא הרי יודע איזה ציבור שלח אותו כחייל במערכה, אז הוא ממשיך: "סגל הצעיר, אתה מייצג ציבור שהגה ומימש את מרב האלימות הפוליטית בישראל". באמת, יאיר גולן? אלימות? זה מה שאתה מייחס לנו, לציבור הדתי-לאומי? הציבור הזה, שספג כל כך הרבה טרור ושכול, בין השאר בגלל ממשלות שמאל שהביאו לכאן מרצחים וחימשו אותם, באצילות ובהדר הוא קיבל את הדין והמשיך לשרת במסירות את המדינה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תרגיע. תרגיע. מה יש לך – – – << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אז למה להסית? למה? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הציבור הציוני-דתי חטף טרור בגלל הממשלות או בגלל המחבלים? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> קיבל בגלל הממשלות – סליחה, בגלל המחבלים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> באמת? באמת? << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> סליחה, בוודאי שבגלל המחבלים, אבל היה פה מחדל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תרגיע. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> ואתה – לא אתה, אני מדבר אל יאיר גולן עכשיו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם לא בגללו. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא רק בגללו, כי הוא היה איש צבא, אבל בגלל מדיניות שגויה. בגלל מדיניות שגויה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ודברים אחרים. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> זאב נשאר זאב, אבל מי שפותח לו את הדלת – הוא אשם. ויאיר גולן מוסיף: "אני וחבריי, אלה שבאמת בנו את הארץ הזו ואלה שבאמת נלחמים עליה" – באמת, יאיר? אתם אלה שבאמת נלחמים עליה? ומה עם רועי קליין, השם ייקום דמו, או האחים פרץ, השם ייקום דמם? הם בכאילו נלחמו על הארץ הזאת? אין לך בושה? כמה פטרונות, כמה התנשאות. מי שמך לקבוע מי באמת נלחם על הארץ הזאת? חצוף. עם ישראל בפריפריה, במרכז ובהתיישבות אוהב את הארץ הזאת, אוהב את הארץ שלו, אוהב את המסורת שלו ומתעב ניסיונות כמו שלך ושכמותך. כחובב זיהוי תהליכים משנות השלושים, אזכיר לך, יאיר, את אחד ממנהיגי השמאל הציוני, ברל כצנלסון שמו, שבשנת 1936 כבר זיהה את התהליך שהביא אותך להתאבל על סאיב עריקאת ולהוציא כל כך הרבה שנאה ורוע כלפי אחיך. וכך כתב ברל כצנלסון: "היש בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס, ממלא את ליבם רגש הערצה והתמכרות?" נגמרו ימי הפטרונות שלכם, יאיר גולן. המדינה הזאת היא גם שלנו, בטח לא פחות משלך. זו כיפה סרוגה. אני יודע שקשה לך לאהוב; תנסה לפחות פחות לשנוא. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית – מוותרת. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני רוצה לדבר בערבית ולברך את תושבי עכו והסביבה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: תושבי עכו, שכנינו, אנחנו, תושבי חיפה, רוצים לברך אתכם על הפחתת המס שלמענה עבדה הרשימה המשותפת במלוא המסירות. אני רוצה לברך את בת העיר עכו עאידה תומא סלימאן ואת חברי ועדת הכספים אחמד טיבי ואנטאנס שחאדה, ועל סיועו של אוסאמה סעדי. אני רוצה לומר לתושבי עכו, ברשותך, עאידה, כי כאשר הייתי בחטיבת הביניים הגיע אלינו מורה לשפה הערבית ודקלם שירה מאת ראשד חוסיין על אודות עכו: "חלום הרועים, ריקוד הריחן, אדמת הטללים, שיבולי החיטה הביישניות במלוא הדרן, צוף הפרחים שלי וחלומות הפז של הנערים הם כל מה שיש לי. האם תרצה עכו בהם כמתנה?" זהו משורר משנות החמישים שיש לו שדה והר. אנחנו רחוקים מלהתקרב לענק היפה הזה ראשד חוסיין, אבל שיפרנו את המצב קמעא, והצלחנו לתת את המתנה היפה הזאת לתושבי עכו וגם הכפרים שהפיקו תועלת מהפחתת המס, מזרעה, גו'לס, ג'דיידה-מכר, אבו סנאן, ירכא, עראבה, טמרה, דיר אל-אסד, בענה, כאבול, סח'נין וראמה. אלף מזל טוב, בני עמנו. זה חלק ממה שאתם ראויים לו. תהיו בריאים.) תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, ישנו נושא מאוד מאוד כאוב שלמעשה מלווה אותנו מתחילת הקורונה, וללא ספק ילווה אותנו עד לסיום הקורונה – הקורונה נמצאת איתנו כבר חודשים ארוכים, וכנראה תלווה אותנו במתכונת ובמינון כזה או אחר עוד כמה חודשים – נושא החתונות, אירועים. אין ספק שלפי כל הבדיקות, אחד ממקדמי ההדבקה הגדולים הוא אירועים, אבל מקבלי ההחלטות, ובעיקר משרד הבריאות – השר דרעי לפני שלושה שבועות כבר צעק בקבינט הקורונה: תיתנו מתווה תו לבן, תו סגול, תנו מתווה לאירועים, לאולמות, לחתונות. אתם יודעים מה המשמעות? תחשבו על הכלה שיומיים לפני החתונה היא לא יודעת איפה תתקיים החופה שלה, וכשאחר כך עושים חופה, גם ב-20 איש, בסוף יורד גשם. לפי כל הבדיקות, מתקיימים בכל יום מספר גדול מאוד של אירועים, ולאו דווקא בהפרות של מאות אנשים, אבל במקום 20 יש 50, 80, 100 איש. תיתן מתווה. תחשבו על בעלי אולמות האירועים, שהם הראשונים לחטוף את המכה הכלכלית הקשה ביותר, הראשונים, וכנראה יהיו גם האחרונים שיחזרו למתווה. אבל אני לא מדבר רק עליהם; אני מדבר על הנפש, על הרגש שלכם, מקבלי ההחלטות. משרד הבריאות, אנא מכם, אם אתם תיתנו תו, תחליטו שבכל אירוע רק משפחה גרעינית, 40, 50 איש לכל צד – למה מה שטוב לנסיעות לחוץ לארץ לא טוב לאירועים? למשל, 48 שעות לפני האירוע – בדיקת קורונה. יש עוד רעיונות, אבל תפתחו את הראש כן לקיים את הדבר הזה. גם אם נצליח לאכוף 60%, 70%, אבל לפחות ה-70% יתקיימו במתכונת נאותה, נשמור על הבריאות ונציל את הזוגות. יש לי סיפורים כואבים. כשהשר דרעי הציג מתווה על חתונות, אז אמרו לו: בטח אתה דואג למגזר כזה או אחר. ואני רוצה להגיד לכם שהפניות שאני מקבל מהמגזר הכללי של זוגות ששנה שלמה חיכו להתחתן, אמרו: עוד חודש, עוד חודשיים, עוד שלושה – עבר קיץ שלם, כנראה שגם חורף שלם יעבור. הם לא רואים את הסוף. זוגות מתפרקים, בתים מתפרקים. אנה אנו באים? אנא מכם, תמצאו מתווה, תחליטו על תו מסוים, ורק כך נוכל לאפשר את שגרת חיי הקורונה, שאי-אפשר לדעת את סופה, בשביל להציל ולעזור, למען הציבור. קראתי אתמול שבתל אביב קבעו תו: חיים בטוח – מחזירים את העולם לשגרה, קבעו פיילוט לעולם התרבות. תגידו לי, תרבות אפשר להחזיר לשגרה, חתונות אי-אפשר להחזיר לשגרה? מה יותר חשוב? מעניין שזה יותר חשוב. אבל ככה צריך לנהוג. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. השבוע הכנסת, כמו כל העולם, מציינת את היום הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים. השבוע זה תופס אותנו תשעה חודשים בתוך משבר, ורק בשבועות האחרונים מתחיל להתגלות יותר ויותר ובאופן עמוק עד כמה משבר הקורונה הוא משבר נשי. הנתונים מהשבועות האחרונים הראו לנו שכמעט 70% ממפוטרי הקורונה הם מפוטרות. הם גם הראו לנו שכשבתי הספר מושבתים – בכיתות מסוימות כבר כמעט תשעה כמעט רצוף, בוודאי חודשיים רצוף – אז נשים פרופסיונליות, נשים שהן עורכות דין, שהן מנהלות, שהן עובדות הייטק, כמובן מקצועות אחרים, בשביל הקולגות הגברים שלהן שום דבר לא השתנה, אבל בשבילן, הן יושבות ומתפעלות את הזום של הילדים. המקצועות הטיפוליים, שספגו את המשבר הזה על הכתפיים שלהם, מה שנקרא נכנסו מתחת לאלונקה – האחיות, המורות, עובדות הסיעוד וכו' – נשים. והשבוע אנחנו רואות עד כמה נפגעות האלימות, הנרצחות, הנשים שסובלות מאלימות בבית, המותקפות, הן נשים. בסוף השבוע קראתי מחקר שצוטט בגלובס שגרם לי פשוט לאבד לרגע את הנשימה ולהשמיט את איפה שקראתי – זה לא היה עיתון מודפס – מהיד. המחקר הזה ציין שמשבר הקורונה מחזיר נשים 100 שנה אחורה מבחינת החזרה שלהן הביתה אל מול האפשרויות וההזדמנויות בעבודה, שגם ככה היו מצומצמות ומופלות לרעה עוד קודם לכן, ושייקח עשרות שנים להחזיר נשים לנקודה שהייתה ערב משבר הקורונה, שבעצמה הייתה לא שוויונית. לכן, גברתי היושבת-ראש, כאשר אנחנו מציינות היום את היום הזה – והיום הוצג הדוח של ארגון מרכזי הסיוע בוועדה לקידום מעמד האישה, שמצא שוב, כמו כל שנה, שלמעלה מ-90% מתיקי האונס והפגיעה המינית נסגרים ולא מגיעים לא לכתב אישום ולא להרשעה, וזה כל שנה, אבל השנה במשבר הקורונה עומק הבור שנשים הושלכו אליו הוא חמור במיוחד, ויש סכנה שבלי עזרה ממשלתית מסיבית נשים תתקשינה מאוד לטפס מתחתית הבור הזה. אני לא נכחתי באירוע היום בכנסת שבו ראש הממשלה כנראה טעה. אני לא רוצה לייחס כוונה רעה במצבים כאלה, אבל אני כן חושבת שמה שעבר לו בראש באותו רגע, כנראה באופן אינסטינקטיבי ולא מקריאה מנייר, לא היה בדיוק האסוציאציה שאמורה הייתה לעבור שם באותו רגע. נשאיר לאחרים לחשוב למה ואיך זה קרה. אבל אני כן אסיים בציטוט הפמיניסטי האהוב עליי. הרבה פעמים אנחנו נשאלות מה זה פמיניזם, אז חברות וחברים, תפנימו ותשננו: פמיניזם זו התובנה הרדיקלית שנשים הן בנות אדם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת איילת שקד נמצאת כאן? אז חבר הכנסת יוסף ג'בארין. מלמעלה, בבקשה. אחרון הדוברים, כנראה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, טוב, האמת שזה נאום ראשון שלי מלמעלה. זו באמת חוויה ייחודית ומעניינת. אני מקווה שתהיה הזדמנות לכולם לחוות אותה. סוף-סוף אנחנו מצביעים על חקיקה חשובה, חברתית, מבורכת, ואני מניח שכל סיעות המשכן כאן יתגייסו כדי לתמוך בה. אנחנו צריכים 50 חברי כנסת שיתמכו, ולכן אתם יכולים לראות שחברי הרשימה המשותפת נמצאים כאן כדי להבטיח שהצעת החוק החשובה הזאת תעבור. מדובר כאן בתרומה חשובה לאוכלוסיות מוחלשות בכל הציבור בישראל, ואני רוצה להוסיף בהזדמנות הזאת את מה שאני מבקש כבר כמה שנים, מאז שאני בכנסת, מהמוסד לביטוח לאומי – חברים, קטי, אומנם אני למעלה, אבל הרעש נשמע – אני רוצה להדגיש את מה שאני מעלה בפני המוסד לביטוח לאומי זה כמה שנים, בעצם מאז שאני בכנסת: המוסד לביטוח לאומי אינו דואג להשתמש בשפה הערבית בהתכתבות שלו עם ציבור האזרחים הערבים. הוא לא נותן את הכבוד לשפה הערבית כשפה רשמית. כשאני בדקתי את הטפסים, שהם בעצם התשובות שהמוסד לביטוח לאומי נותן לאנשים, התשובות הקבועות מראש, ראיתי שבסך הכול יש 50, 60 מקסימום, תשובות קבועות מראש שהמוסד לביטוח לאומי שולח לאנשים. תהיתי גם בפני השר, גם בפני מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מדוע אי-אפשר לתרגם את אותם מכתבים שהמוסד לביטוח לאומי שולח לאזרחים הערבים לשפה הערבית. אני אומר לך, חברתי טלי פלוסקוב, לפעמים לקרוא גם בעברית מהמוסד לביטוח לאומי לא כל כך מבינים מה הם רוצים, אז על אחת כמה וכמה למי שלא שולט בשפה העברית. לכן אני אנצל את ההזדמנות הזו לברך על הצעת החוק, אבל גם לקרוא למוסד לביטוח לאומי לכבד את מעמדה של השפה הערבית ולהוסיף את השפה הערבית להתכתבויות שלו עם האזרחים הערבים, ובכלל בכל הפעילות של המוסד לביטוח לאומי, לרבות פעילות ההסברה, באופן שוטף, כמובן גם על הצעת החוק החשובה הזאת והמצב המשפטי החדש. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה גם לך. חבר הכנסת איתן גינזבורג, אתה תסכם לקראת הצבעה? אנחנו בודקים, שנייה. תכף נדע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, אבל אנחנו צריכים 50. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית, צריך לברך. אנחנו לא זוכים להרבה רגעים כאלה במשכן שבהם אנחנו שומעים חברי כנסת מכל סיעות הבית מברכים על הצעת חוק שבאמת באמת מבינים שהיא לא סוגיה של קואליציה ואופוזיציה, שהיא באמת תיקון של עוולה וחוסר צדק אמיתי שאף אחד לא יכול להסביר אותו. אף אחד לא יכול להבין מדוע הסיטואציה שבה אדם שיצא לגמלאות, פנסיונר שמגיעה לו קצבת זקנה והוא מקבל קצבת זקנה, אבל גם מגיעה לו באותה עת הבטחת הכנסה, ומסיבות שונות, ולא חשוב מה הסיבה, הוא לא ידע שמגיעה לו אותה קצבת הבטחת הכנסה, הוא לא זכר, הוא לא ידע כיצד להגיש את הבקשה, זה לא חשוב מה הסיבה למה הוא לא ביקש את קצבת הבטחת ההכנסה; הוא לא ביקש. הוא לא צריך להיענש על זה, הוא לא צריך להיפגע מזה, המדינה לא צריכה למנוע ממנו את מה שמגיע לו בדין, כי אם הוא היה מבקש את זה במועד הוא גם היה מקבל. אז אם הוא שכח לבקש, אם הוא לא זכר לבקש, אם הוא לא ידע, אם הוא טעה, אם הייתה לו בעיה טכנית ביורוקרטית בטפסים שהגיש, זה לא צריך למנוע ממנו לקבל את מה שמגיע לו – לקבל את תוספת הבטחת ההכנסה של עוד 1,800 שקלים שמגיעים לו. ולכן, אין ספק, חבריי חברי הכנסת, שהחוק הזה הוא חוק צודק, הוא חוק ראוי, הוא חוק שלא בכדי יש בו קונסנזוס רחב מאוד, הוא חוק שבו כל הדוברים לפניי אמרו שצריך לתקן את העוול הזה, ואין שום סיבה שמישהו יתנגד לתיקון העוולה הזאת. אני גם רוצה לברך את הממשלה על כך שהיא אפשרה לחוק הזה לעלות לדיון והיא תמכה בו בוועדת שרים לחקיקה, והיא קידמה אותו. זה רק מראה, חברים, שכשרוצים – יכולים. כשאנחנו מתכנסים לתקן עוולות אמיתיות של אזרחים, כולם מתגייסים, כולם מגיעים, כולם תומכים, כולם מברכים, כולם נהנים, ובעיקר – אזרחי ישראל, אלו שבאמת מגיע להם, מקבלים את מה שמגיע להם. זה מראה שאפשר גם אחרת. אפשר לפעול ביחד. אפשר לעשות דברים טובים לטובת המדינה. אפשר להניח בצד מחלוקות. אפשר לראות איך אנחנו משלבים ידיים, ויש לנו כל כך הרבה סיבות למה צריך לשלב ידיים, בטח בתקופה כל כך קשה של משבר בריאותי בדמות הקורונה, בתקופה כל כך קשה של משבר כלכלי, של משפחות שנאנקות בבית כי אין להם כסף, כי הם נמצאים בחופשה כפויה ללא תשלום, כי הם פוטרו ממקום עבודתם. אנחנו פה בשבילם. אנחנו פה צריכים להתגייס כדי לסייע להם. אפשר להתווכח איך, אבל אין ויכוח שכולנו מסכימים שצריך לסייע להם. אין ויכוח שיש חשיבות לקיומו של הפרלמנט הזה, שימשיך לתפקד ולפעול ולכהן, כי זה מה שרצה העם, זה המבנה שבו הוא בחר, לטוב ולרע. צריכים להתמודד עם זה. צריך לראות איך עושים את הכול כדי שהכנסת לא תתפזר, כדי שהכנסת תמשיך לכהן, שתוציא את ימיה כמה שיותר. אבל לצורך זה, כדי שנמשיך לתפקד, כדי שנמשיך לעשות דברים טובים, חייבים להעביר תקציב למדינת ישראל. צריך להעביר תקציב שיאפשר לנו לעשות עוד דברים טובים וחשובים למען העם ולמען האזרחים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> חבר הכנסת סעדי, יש בוסית אחת פה במליאה. אני לא יודע. יש? << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איתן, יש. יאללה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא, אז הינה, אני מקבל פה הודעות סותרות. אני לא יודע. הינה, השר אלקין מגיע ושר המשפטים מגיע. אז רבותיי, אם כך, מאה אחוז, אז אני חושב שכולם מסכימים שצריך להמשיך, כולם מסכימים שהחוק הזה הוא חוק חשוב. יש מקום לקונסנזוס בתוך הבית הזה, ואני שמח שיש לנו את הזכות להעביר את הצעת החוק הזאת. גם חברת הכנסת פלוסקוב, גם חבר הכנסת לוי וכולם ביחד נזכה להעביר הצעת חוק חשובה לאזרחי ישראל הוותיקים, האזרחים הוותיקים שלנו, ואני מקווה שכולם תתמכו בנו גם בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, חברים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן גינזבורג. חברות וחברי הכנסת, אנא, לשבת במקומות. אני אאפשר למי שנמצא במליאה ומקומו למעלה להשתתף בהצבעה הזאת, אבל כל שאר האנשים, מי שנמצא למעלה או מי שמקומו בתוך המליאה ונמצא במליאה, נא לשבת במקום. אנא, לשבת. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55) (תשלום בדיעבד של גמלת הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"א–2020, בקריאה הראשונה. אני מזכיר שיש צורך בתמיכה של לפחות 50 חברי כנסת, שכן מדובר בהצעת חוק תקציבית. אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 74 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55) (תשלום בדיעבד של גמלת הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה), התשפ"א–2020, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את קולותיהם של חברי הכנסת מרגי, פלוסקוב ומלינובסקי – בעד. אם כן, בסך הכול הצביעו 77 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. חבר הכנסת סגן השר יצחק כהן הצביע בטעות נגד, למרות שהתכוון להצביע בעד. אני מציין את זה לפרוטוקול, אבל אנחנו לא יכולים לשנות את התוצאות. בכל אופן, התוצאה היא 77 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה הראשונה, ותוחזר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' מ/1362; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' כ"ו, ישיבה 77; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61), התשפ"א–2020, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב מרגי, יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61), התשפ"א–2020, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק – אתה יודע כמה עבדנו על החוק הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> גם הפרוטוקול צריך להשתכנע. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית שאליה מוזגה הצעת החוק הפרטית של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, כוללת שני נושאים עיקריים: הנושא הראשון – הקמת מאגר המכונה "אל תתקשרו אליי" ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן; הנושא השני סמכות הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן להוציא צווים מינהליים בשל הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן. לגבי הנושא הראשון, רבים מאיתנו מכירים את הפרקטיקה של שיווק טלפוני שבעקבותיו מצליחים לא פעם עוסקים לשכנע צרכנים לבצע עסקאות שונות. לצערי, השיווק הטלפוני מתאפיין לעיתים בניסיונות להפעיל השפעה בלתי הוגנת כלפי צרכנים, והוא מכוון במקרים רבים כלפי קשישים ועולים חדשים שעשויים להתקשות בהבנת תנאי העסקה ולבצע בעקבות השיחה עסקאות שאינן נהירות להם ובסכומים גבוהים. בעקבות משבר הקורונה והגבלות התנועה שהוטלו מאז החלה המגפה חלה עלייה בהיקף עסקאות מכר מרחוק, ובפרט במקרים של הפעלת השפעה בלתי הוגנת בשיווק טלפוני כלפי אוכלוסיות מוחלשות. לפיכך, מוצע לקבוע כי הרשות תקים מאגר שבו יירשמו מספרי טלפון בלבד של צרכנים שמעוניינים להגביל פניות שיווקיות אליהם. פנייה שיווקית מוגדרת כפנייה של עוסק לצרכן באמצעות שיחה למספר הטלפון שלו במטרה להתקשר בעסקה, גם אם ההתקשרות בעסקה נעשית במועד מאוחר יותר וגם אם מדובר בהצעה לקבלת נכס או שירות בחינם, בהנחה או תוך מתן הטבה. יודגש כי ההסדר המוצע יחול רק לגבי פניות שיווקיות באמצעות שיחה. ההגבלות על דרכי התקשרות אחרות עם צרכנים, שלא באמצעות שיחה, דוגמת הודעות סמ"ס, דואר אלקטרוני או הודעות מוקלטות, כולל צנתוקים, מוסדרות היום בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, הידוע בכינויו "חוק הספאם". לפי המוצע בהצעת החוק שבפניכם, כל צרכן יוכל לבקש לרשום מספר טלפון, שלו או של אדם אחר, במאגר, ובכך למנוע פניות שיווקיות לאותו מספר טלפון. הרשות להגנת הצרכן תידרש לנקוט אמצעים סבירים כדי לוודא שהבקשה אכן נמסרה על דעת הצרכן. משנרשם מספר הטלפון במאגר, יהיה אסור לעוסק או למי מטעמו לבצע פניות שיווקיות לאותו מספר טלפון, למעט במקרים חריגים שנקבעו בתוספת השישית לחוק. יצוין שבמסגרת הדיונים בהצעת החוק ועדת הכלכלה עמדה על כך שחריגים אלה ייכללו בהצעת החוק כבר כעת, ולא ייקבעו בתקנות במועד מאוחר יותר כפי שהציעה הממשלה בנוסח המקורי. בוועדה התקיים דיון ער בחריגים כדי לוודא שההסדר המוצע יהיה מאוזן ככל הניתן ויאפשר התנהלות מסחרית סבירה תוך מניעת שיווק טלפוני אגרסיבי. החריגים שנקבעו הם מקרים ונסיבות שבהם עוסק יהיה רשאי לפנות לצרכן בפנייה שיווקית בשיחת טלפון אף שאותו צרכן ביקש לכלול את מספר הטלפון שלו במאגר. אלה החריגים: 1. פנייה של עוסק לצרכן לאחר שהצרכן ביקש שהעוסק יחזור אליו בשיחת טלפון; 2. פנייה של עוסק לצרכן בקשר לעסקה מתמשכת ביניהם, אם הפנייה נערכת בתקופת העסקה ולגבי אותה עסקה, למעט פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת או הארכת העסקה הקיימת. עם זאת, הצרכן יוכל לבקש מיוזמתו להאריך את העסקה הקיימת; 3. צרכן שהסכים במפורש ובכתב, שלא במסגרת שיחה, לפניות שיווקיות של עוסק מסוים, כל עוד ההסכמה לא הושגה באמצעות פנייה טלפונית לצרכן. חריג זה נועד לתת מענה למקרים שבהם יש אינטרס משותף לעוסקים ולצרכנים לקיים תקשורת טלפונית ביניהם, בעיקר אם מדובר בצרכנים שאינם עושים שימוש באמצעים טכנולוגיים, כגון מיילים ואפליקציות שונות, ומעוניינים לקבל הצעות שיווקיות בטלפון מעוסק מסוים; 4. צרכן שפנה מיוזמתו לעוסק ונתן את הסכמתו המפורשת לקבל ממנו פניות שיווקיות. לעניין אותם חריגים, הוועדה החליטה לקבוע כי ככלל, נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לקבלת פניות שיווקיות יהיה על העוסק. את רשימת החריגים ניתן יהיה לעדכן בצו שיוציא שר הכלכלה והתעשייה באישור ועדת הכלכלה. לגבי הנושא השני המוסדר בהצעת החוק, מדובר במתן סמכות לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להוציא צו מינהלי כלפי עוסק להפסקת הפרה של הוראה מהוראות החוק, שבו הממונה יהיה רשאי להורות לעוסק להפסיק הפרה או לבצע פעולה למניעת ההפרה או לתיקונה. כיום, סמכותו של הממונה להוציא צווים מינהליים מוגבלת להפרת הוראות בודדות ומסוימות המנויות בחוק הגנת הצרכן. מוצע לחזק את סמכויות הממונה ולהקנות לו סמכות להוציא צו מינהלי בשל הפרה של כל הוראה מהוראות חוק הגנת הצרכן במקרה של הפעלת השפעה בלתי הוגנת על צרכן, וכן במקרה שבו עוסק מפר הוראה מהוראות החוק באופן שעלול לפגוע בשיקול הדעת של צרכן בעל מאפיינים מיוחדים, דוגמת צרכן שהוא אזרח ותיק, אדם עם מוגבלות או צרכן שאינו יודע במידה מספקת את השפה שבה נקשרה העסקה, או אם ההפרה נוגעת למספר רב של צרכנים או עלולה להסב נזק משמעותי לצרכן. לפי המוצע, לממונה על הגנת הצרכן תהיה סמכות להטיל עיצומים כספיים על עוסקים בשל הפרת הוראות החוק המוצע. נוסף על השינויים הרבים שהכניסה הוועדה להצעת החוק, שעל חלקם עמדתי בדבריי, החלטנו גם על הוספת סעיף דיווח לוועדה, כדי לוודא שהרשות להגנת הצרכן עומדת בלוחות הזמנים להקמת המאגר וכדי להפעיל פיקוח פרלמנטרי על אופן יישום ההוראות המוצעות הנוספות. ההסדר הנוגע למאגר אמור להיכנס לתוקף בתום שנה וחצי מיום פרסומו של החוק. חבריי חברי הכנסת, אני מצפה כי הממשלה בכלל והרשות להגנת הצרכן בפרט אכן יעמדו בלוחות הזמנים הקבועים בחוק ואשר הוצגו בוועדה להקמת המאגר ולהפעלתו, ובכלל זה כי שר הכלכלה והתעשייה יביא בהקדם לאישור הוועדה את התקנות הנדרשות לכך. אני מקווה כי הצעת החוק, בשינויים המשמעותיים שנעשו בה במהלך דיוני הוועדה, אכן תסייע לצרכנים שמעוניינים בכך להימנע מפניות שיווקיות, ובפרט תיתן מענה חשוב לאוכלוסיות מיוחדות, שחשופות לא אחת לשיווק טלפוני אגרסיבי, והכול תוך איזון ראוי בין האינטרסים הצרכניים לאינטרסים המסחריים. אני מבקש להודות לשרה לשוויון חברתי מירב כהן, שלקחה את זה באופן אישי וליוותה את הליך החקיקה בוועדה – זה לא מובן מאליו – לשר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, למנהלת הוועדה ד"ר עידית חנוכה ולצוותה, וכן ליועץ המשפטי לוועדה עו"ד איתי עצמון, לעו"ד נעמה דניאל ולמתמחה גאיה בלומנפלד, וכן לאנשי הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן – הממונה מיכאל אטלן, והיועצת המשפטית של הרשות עו"ד חנה ויינשטוק טירי, לחבר הכנסת לשעבר מיקי רוזנטל, שהחל את השיח בכנסת על עוקץ שיווקי אגרסיבי, ואף ניסה לקדם את החקיקה, לצוות לשכתי, ובראשותם גב' פנינה, שלי איפרגן, נתנאל ושלמה, ולנציגי המגזר העסקי, שלא הקלו עלינו את החיים בדיונים אבל השתתפו ושיפרו במעט את החוק. חברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אם היית תלמיד מצטיין, היית שומע את זה בפתיחה. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> שמעתי בפתיחה – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אם היית טורח לבוא בחקיקה, הייתי מברך אותך גם בסיום. בפעם הבאה. אל תתחיל איתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי, יושב-ראש ועדת הכלכלה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אבל ישנן בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – איננו; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – מוותר; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו; חברת הכנסת הילה שי וזאן – איננה; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – איננו. ביקשה השרה מירב כהן לומר דברים, והיא רשאית לעשות זאת, כמובן. אני מזמין אותה, בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר >> שלום. אני מתרגשת לעמוד כאן לפניכם על הבמה הזאת היום, לא רק כי זאת הצעת החוק הראשונה שלי שיזמתי ואני זוכה להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה השלישית, אלא כי הצעת חוק זו היא סגירת מעגל אישית עבורי. במידה לא מבוטלת היא מסמלת את הסיבה שנכנסתי לפוליטיקה, את הסיבה שאני עומדת כאן לפניכם. לפני כשנתיים וחצי קיבלנו החלטה לנהל מלחמת חורמה בתעשיית עושק הקשישים, והמאבק הזה עיצב במידה רבה את מי שאני כיום ואת הסיבה שבכלל נכנסתי לפוליטיקה והגעתי לכנסת. הצעת החוק הזאת היא הראשונה מבין עשרה תיקוני חקיקה שאני מקדמת עם שותפים יקרים בממשלה ובכנסת, ובראשם שר הכלכלה והתעשייה חבר הכנסת עמיר פרץ. מדובר ברפורמה כוללת שתייצר מהפכה של ממש ביחסים שבין צרכנים חלשים לבין חברות שלא מתביישות לנצל את חולשתם, וכולי תקווה שכנסת זו תספיק לחוקק את תשעת התיקונים הנוספים. לפני קצת פחות מחודשיים הצגנו לכם כאן את הצעת החוק שלנו, ובשבועות שחלפו מאז עבדנו קשה מאוד, יחד עם יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת יעקב מרגי וחברי הוועדה המאוד-מסורים, כדי שהצעת החוק הזאת תקודם במקצועיות ובמהירות, על מנת לסייע ולספק הגנה לציבור הצרכנים בכלל ולצרכנים המוחלשים בפרט. אחרי כמה דיונים, חשיבה משותפת והוספת מנגנוני איזון, אני מאמינה שהצעת החוק בשלה, מדויקת ומהווה בשורה אמיתית לכל אלה שנפגעו ממקרי עוקץ וניצול, ויוכלו עתה ליהנות מהגנה שהיא מאוד משמעותית. הדיונים בוועדה היו מעמיקים, ולמעשה עסקו במתח שבין הרצון שלנו להגן על הפרטיות של הצרכנים לבין הרצון להימנע מהטלת הגבלות על עסקים. אני מאמינה שלכל אדם צריכה להיות האפשרות לבחור אם הוא מעוניין שיפנו אליו לטלפון הפרטי שלו עם הצעות, בעיקר כשמדובר בצרכנים שהם בגדר "טרף קל", במירכאות, כמובן. ברקע הדברים אזכיר כי לצערנו בישראל התפתחה בשנים האחרונות פרקטיקה של שיווק אגרסיבי ומטעה באמצעות הטלפון, והאוכלוסייה שנפגעת רבות היא אוכלוסיית האזרחים הוותיקים. אני מכירה וטיפלתי באופן אישי באין-ספור מקרים של אזרחים ותיקים שנוצלו ניצול ציני וקר על ידי משווקים שהוליכו אותם שולל בטלפון בכל מיני עסקאות שקריות. האזרחים הוותיקים האלה נעשקו בעשרות אלפי שקלים, לפעמים במאות אלפי שקלים, ולצערי גם טיפלנו במקרים שהנזק הגיע למיליוני שקלים. חשוב להבין: הפגיעה באזרחים הוותיקים היא לא רק כספית, היא פגיעה בכבוד העצמי שלהם. זו פגיעה שגורמת להם תחושת השפלה, פחד מאנשים וריחוק. אני מזכירה שמדובר בקבוצת אוכלוסייה שממילא סובלת מבדידות ומיחס חברתי שאינו מכבד מספיק, על אחת כמה וכמה בימים אלה של הגבלות וריחוק חברתי. תארו לעצמכם כמה קשה עבורם ההתמודדות עם העושק הזה, והראיה הכי טובה לכך היא שחלקם לא מספרים אפילו לבני משפחתם הקרובים ביותר מחמת הבושה, הם לא משתפים במה שעובר עליהם למרות שהם מגיעים לעיתים לעוני של ממש. בעקבות הדיונים בוועדה נוספו להצעת החוק כמה חריגים שקובעים את המצבים שבהם למרות שצרכן יהיה רשום במאגר, בכל זאת יהיה ניתן לפנות אליו. החוק הזה נועד להיאבק בתופעה המכוערת שפירטתי עליה, ולמעשה להטיל הגבלות על אופן ביצוע שיחות של שיווק טלפוני. יושב-ראש ועדת הכלכלה הציג את הצעת החוק, אז אני לא אאריך בדברים, רק חשוב לי להציג את עיקרי הדברים. הצעת החוק שעליה נצביע הערב מקימה מאגר של מספרי טלפון שאליהם ייאסר על העוסק לבצע שיחות שיווק, ולמאגר הזה יקראו "אל תתקשרו אליי". המאגר ינוהל ברשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, וכל צרכן יהיה רשאי לבקש שמספר הטלפון שלו ייכלל במאגר. אני אשתף שיש מדינות בעולם שבהן כולם נמצאים במאגר, ואם מישהו רוצה שיפנו אליו, הוא מודיע: אני מוכן שיפנו אליי. פה אנחנו לא רצינו להטיל מגבלות קשות על עסקים, ואמרנו: רק מי שזה קרוב לליבו וממש חשוב לו שלא יציקו לו בטלפון, הוא באופן יזום מבקש להיות חלק מהמאגר הזה. לכן עוסק שיבקש לקיים שיחת שיווק יצטרך לפנות קודם לרשות, לבדוק אם מספר הטלפון שהוא מעוניין לפנות אליו נמצא במאגר, ואם כן, ייאסר על אותו בעל עסק להתקשר לאותו צרכן. תכלית החוק היא למעשה לא לחכות למקרה העושק ואז לנסות בדיעבד לעזור לאותו קשיש שנעשק, אלא לייצר מראש חומת הגנה על אותם צרכנים שזקוקים לכך, כדי שלא ניתן יהיה לנצל את חולשתם ולעשוק אותם. כמו שאמרתי, כחלק מדיוני הוועדה כן הכנסנו איזונים ואפשרנו במקרים מסוימים בכל זאת לבעלי העסקים להתקשר, ליצור קשר גם עם צרכנים שנמצאים באותו מאגר. כך למשל אם הצרכן פנה מיוזמתו לעוסק יהיה אפשר לפנות אליו, או כאשר הוא לקוח קיים, וכן הלאה. נקודה חשובה היא שרצינו שיהיו גם שיניים לחוק הזה, וקבענו שהממונה ברשות לסחר הוגן יוכל להטיל עיצום כספי בגובה של 45,000 שקלים לתאגיד ו-25,000 שקלים לעוסק פרטי על עוסק שפנה לצרכן על אף שמספרו הופיע במאגר "אל תתקשרו אליי". בנוסף, אם התריעו בפני עסק והוא שוב פנה, אפשר להטיל עליו עיצום כספי מוגדל בגובה של פי שלושה מהעיצום הכספי המקורי. זאת אומרת, רצינו שזו לא תהיה רק אמירה, אלא גם עם עיצומים כספיים בצידה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גברתי השרה, את רוצה שהחוק יעבור או שאת רוצה לדבר על החוק? רוצים כבר להצביע. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר_המשך >> כמו שהצגתי בעבר, את הצעת החוק הזאת אני מקדישה לאישה מקסימה שסיפורה האישי נחרט בי, רותי זמיר, זיכרונה לברכה, שתמימותה נוצלה לרעה על ידי שורה של חברות ונוכלים שעשקו אותה, רוקנו אותה מנכסיה ורמסו את כבודה. לפני סיום אני רוצה להודות לכל השותפים שעמלו על קידום הצעת החוק הזאת: לשר הכלכלה והתעשייה והצוות שלו, לאנשי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שעמלו רבות על הצעת החוק, ליושב-ראש ועדת הכלכלה ועובדי הוועדה, שקיימו דיונים מעמיקים ועניינים בהצעה, ולבסוף ללשכה המשפטית במשרד לשוויון חברתי – הם עבדו קשה מאוד במטרה שהצעת החוק הזאת תעבור באופן הטוב ביותר ובזמן הקצר ביותר. אנחנו נמצאים בימים לא פשוטים מבחינה כלכלית, חברתית ופוליטית, ועדיין, עם כל הרעש מסביב, אנחנו מתקדמים עם הרפורמה החשובה הזאת עקב בצד אגודל, ועל כך אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה. תודה רבה. נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשרה מירב כהן. חברות וחברי הכנסת, אנא, לשבת כדי שנוכל לעבור להצבעה. אני אאפשר למי שיושב באולם להשתתף בהצבעה גם ממקומו ביציע. אנא, לשבת. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61), התשפ"א–2020. כאמור, להצעת החוק אין הסתייגויות, ולפיכך אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת החוק כנוסח הוועדה. כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–8 – 49 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–8 נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מי מבקש להוסיף את קולו בעד? חבר הכנסת רול, חבר הכנסת טאהא, חבר הכנסת קרעי, חבר הכנסת מלכיאלי – ארבעה קולות נוספים. אם כן, בסך הכול יש לנו 53 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. לפיכך אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61), התשפ"א–2020, בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 49 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את קולותיהם של חברי הכנסת טאהא, קרעי ומלכיאלי. בסך הכול יש לנו 52 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 61), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה השלישית ונכנסה לספר החוקים. אני מברך, כמובן, את יוזמי הצעת החוק, חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, את השרה מירב כהן ואת כל העושים במלאכה. << הצח >> הצעת חוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' כ/855; דברי הכנסת, חוב' ה', ישיבה 100; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, אנחנו עוברים מכאן לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה), התשפ"א–2020, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג. עד שיגיע חבר הכנסת גינזבורג אני רק אעיר שוועדת הכספים של הכנסת קיבלה החלטה דומה גם ביחס לשכר השרים, סגני השרים והשופטים, ונוכח המצב הזה, אני חושב שבמציאות של היום אנחנו נדרשים גם להצעת החוק שנוגעת לחברי הכנסת. אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת החוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021. מדובר בהצעה שיזמה ועדת הכנסת ואליה מוזגה הצעת חוק פרטית. מטרת ההצעה היא למנוע את העדכון האוטומטי של שכר חברי הכנסת, שכר שכידוע משתנה מדי חודש ינואר בכל שנה באופן אוטומטי לפי השינוי בשכר הממוצע במשק בשנה הקודמת. השנה, בשל משבר הקורונה, שהוביל לעלייה חדה במספר המובטלים והאנשים המצויים בחופשה כפויה ללא תשלום, צפויה הייתה להיות עלייה חריגה בשכר הממוצע במשק, דבר שיכול היה להוביל לעלייה חדה גם בשכר חברי הכנסת ושאר נושאי המשרה הבכירים בשירות המדינה, ובהם, כפי שציינת, אדוני היושב-ראש, הנשיא, ראש הממשלה, שרים, סגני שרים, נושאי משרות שיפוטיות וכל הצמודים אליהם, לרבות ראשי הרשויות המקומיות. נראה לי שברור לכולם כי בעת הזאת העלאת שכר לנציגי ציבור ולשאר נושאי המשרה הבכירים בישראל לא רק שהיא לא סבירה, היא גם לא ראויה. כשאזרחי ישראל מצויים תחת משבר כלכלי כל כך קשה, שלצערי הרב עלול ללוות אותנו עוד זמן רב, וכשאנשים מאבדים את מקור פרנסתם ולא יודעים כיצד יסגרו את החודש, הדבר האחרון שצריך לקרות הוא שמשכורתנו תעלה, ודאי כשהעלייה המדוברת היא חסרת פרופורציות. מסיבה זו בחנו, בחנתי, כיצד במסגרת התפקיד, במסגרת הכנסת, בוועדת הכנסת, נוכל לבטל את אותה עלייה שצפויה לקרות בתחילת השנה הבאה, ונוכחנו שיש בסמכות ועדת הכנסת לעשות את זה באמצעות חקיקה ראשית. בד בבד פניתי ליושב-ראש ועדת הכספים של הכנסת חבר הכנסת משה גפני על מנת שהוועדה בראשותו תוכל להוביל החלטה דומה בנוגע לשאר נושאי המשרה הבכירים שהזכרתי קודם, מכיוון שבסמכותה לעשות את זה ביושבה כוועדת השירות של אותם תפקידים בשירות הציבורי. הפנייה כמובן נענתה בחיוב, והיא מומשה לכדי החלטה בוועדת הכספים ביום רביעי האחרון, לאחר שהצעת החוק שעליה אנו מצביעים היום עברה בקריאה ראשונה, והיא כבר היום פורסמה ברשומות, אותה החלטה של ועדת כספים. היום, בהצבעה הנוכחית, אנחנו משלימים את המהלך של הקפאת שכר אחידה ורוחבית של כל נושאי המשרה בישראל – כאמור, נשיא המדינה, השרים, חברי הכנסת, השופטים, הדיינים, הקאדים, ראשי הרשויות המקומיות וכל מי שצמוד לאותם תפקידים. שמחתי שהיוזמה לביטול עדכון השכר זכתה לתמיכה של כל סיעות הבית, הצעת החוק אושרה בקריאה הראשונה במליאה פה אחד בתמיכה של 65 חברי הכנסת, וכך היה גם בוועדת הכספים של הכנסת. גם בוועדת הכנסת הצעת החוק הזאת זכתה לתמיכה רחבה, אבל בעת הדיון הוגשו שתי הסתייגויות, אחת של חברי הכנסת שטרן וטופורובסקי ואחת של חבר הכנסת קרעי. מדובר בשתי הצעות שראוי שיתקיים עליהן דיון נפרד, ואני תומך בקיום הדיון הזה, אבל הדיון עליהן לא צריך להתקיים במסגרת החקיקה הזאת ולהגיע כהסתייגויות. הנושאים שהועלו, כפי שניתן היה לראות בוועדה, אינם נושאים פשוטים כלל ועיקר, אינם דבר של מה בכך שניתן להעביר אותו בהינף של הסתייגות בוועדה, ועל כן שתי ההצעות נדחו, ואני מבקש גם מהמליאה לדחות את אותן הסתייגויות ולאשר את ההצעה בנוסח שאישרה הוועדה, שהוא גם הנוסח שאושר בוועדת הכספים ביחס ליתר נושאי המשרה. מחובתנו, במיוחד בעת הזאת, להעביר את הצעת החוק הזאת, ואני קורא לכולם לתמוך בה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג. אם כן, כפי שנאמר, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ולפיכך אנחנו נעבור להנמקת ההסתייגויות. ראשון הדוברים – חבר הכנסת שלמה קרעי. לרשותך 15 דקות. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, מכובדי השר, הצעת החוק שעולה כאן להצבעה היא הרע במיעוטו. היא מקפיאה באופן זמני לשנה אחת את העלייה הדרמטית הצפויה בשכר, אבל ככלב השב על קיאו, השכר יעלה שוב, בלי להתחשב בתמונת המצב של המובטלים במשק בשנה שאחריה. הגשתי הסתייגות יחד עם חברי חבר הכנסת מיקי לוי ועוד אחרים שחתמו על הצעת החוק המקורית, שהעיוות הזה של חוסר הנשיאה בנטל עם הציבור בתקופה קשה זו הפריע להם באמת, ולא רק לצאת ידי חובה כמו שהצעת החוק הזאת מנסה לעשות. ההסתייגות הזאת שניצבת כאן לפנינו היא למעשה מודל מוקטן של הצעת החוק המקורית שלי, שחתומים עליה חברים מכל סיעות הבית. הצעת החוק המקורית הזאת ניסתה לעשות סדר לגבי כל בכירי המגזר הציבורי, למעלה מ-2,000 איש, שעלות שכרם השנתית היא קרוב ל-2 מיליארד שקלים. לצערי, חבר הכנסת גינזבורג וסיעת כחול לבן חסמו את הצעת החוק מלעלות להצבעה במליאה לפני כשבועיים, למרות הסכמה של יתר סיעות הבית. לגופו של עניין, ההסתייגות הזאת מכניסה לתוך נוסחת החישוב את המובטלים ודמי האבטלה, כי הרי ממה נוצר העיוות? איך פתאום השכר הממוצע במשק קפץ ב-15%, ב-20%? ממה זה נוצר? מכך שרוב המובטלים בתקופה הזאת הם כאלה שהשתכרו שכר נמוך יחסית, וכאשר הם יצאו מחוץ למשוואה, לאבטלה או לחל"ת, השכר הממוצע עלה משמעותית. בהסתייגות הזאת אנחנו מציעים, במקום הקפאה זמנית, להכניס את המובטלים ודמי האבטלה לתוך נוסחת החישוב באופן קבוע, דבר שישקף נכוחה את מצב המשק האמיתי בתוך הנוסחה לעדכון שכר בכירי המשק. אני אתן דוגמה מספרית גם מהנתונים האחרונים. למשל, השכר הממוצע במשק בינואר האחרון היה 10,800 שקלים. נכון לחודש אוגוסט, שהיה פחות, אחוז האבטלה ירד בתקופה הזאת, כי המשק חזר לעבוד, השכר הממוצע עמד על 11,600 שקלים, אחרי שבאפריל, למשל, בזמן הסגר, השכר הממוצע עמד על 12,600 שקלים. אז ניקח את חודש אוגוסט – כמו שאמרתי, עלייה של 7.5% ביחס לינואר האחרון – בעצם, לחברי הכנסת, לנו, העלייה, אם תחושב לפי חודש אוגוסט, תהיה עלייה של כ-3,400 שקלים לחודש לפי השכר הממוצע במשק כמו שהוא מחושב כיום. נניח ששיעור האבטלה באוגוסט היה 11% – זה פחות או יותר מה שהוא היה לפי נתוני הלמ"ס – אם נכניס את 11% אחוזי האבטלה למשוואת השכר הממוצע, עם דמי אבטלה ממוצעים של כ-3,700 שקלים למובטל, נקבל שכר ממוצע אמיתי, שמשקף את תמונת המצב במשק, של 10,700 שקלים – ירידת שכר של כ-1%. בעצם אנחנו מקבלים תמונת מצב אמיתית של מצב המשק. אם יש בעיות כלכליות, אם יש מיתון, אם יש קורונה, אנחנו מקבלים בתוך הנוסחה את המצב האמיתי. לא צריך לשלוף מהמותן קיצוץ של 10%, קיצוץ של 5%, הקפאה זמנית; יש תמונה אמיתית שבתוכה משוקף המשק באופן נכון. כמה מעלות טובות יש להסתייגות הזאת על פני נוסח הצעת החוק המקורית: ראשית, מדובר בתיקון שמסדיר באופן קבוע את כל עניין עדכון השכר לגבי כל בכירי המגזר הציבורי. הוא משקף נכונה את המצב הכלכלי ואת שיעור המובטלים בתוך נוסחת החישוב. זוהי נשיאה אמיתית בעול עם הציבור, ולא מתווה פופוליסטי חד-פעמי שנועד רק לצאת ידי חובת התקשורת. שנית, איתן גינזבורג, שהתנגד להסתייגות ולתיקון המוצע, בפועל, בהתנגדות להסתייגות הזו, למעשה לא מוכן שיקצצו לו אפילו 1% משכרו. המובטלים בבית, יקצצו להם 30% משכרם, כי דמי האבטלה הם 30% לפחות פחות מהשכר, אבל לחבר הכנסת גינזבורג ולחברי כחול לבן לא תישחק אפילו אגורה אחת מתלוש המשכורת. דבר נוסף – שתדע, חבר הכנסת לוי – שוחחתי היום עם פרופ' דניאל פפרמן, מנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וביקשתי נתונים על אוגוסט, הנתונים האחרונים. סיפרתי לו למה אני רוצה את זה – בשביל ההסתייגות הזאת – והוא סיפר לי שהם בימים אלו מכינים מדד חדש של השכר הממוצע במשק, מדד כזה שישקף גם את המובטלים ודמי האבטלה. במדד החדש מובטל ייחשב כשכיר ודמי האבטלה ייחשבו כשכר – בדיוק ההסתייגות הזאת, בדיוק הצעת החוק שעליה דיברתי. סיפרתי לו – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – עניין השכר, דמי האבטלה או שכר מינימום, זה כמעט היינו הך. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה לא היינו הך, כי דמי האבטלה הממוצעים הם כ-4,000 שקלים, זה פחות משכר המינימום אפילו. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל שלמה, מה אתה רוצה מאיתנו עכשיו, שנחזיר את זה לוועדה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, לא. רגע. רגע, אני אסביר, אוסאמה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – שתצביע על ההסתייגות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוסאמה, אני אסביר. אני אסביר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שתצביע על ההסתייגות. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני אסביר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – את זה ויחזירו את זה לוועדה. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אסביר, אוסאמה, את הכול. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – חברי כנסת לא הצביעו. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוסאמה, אני אסביר את הכול. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה צודק, אבל מה נעשה? << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, אתה צודק. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לחזור – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תרשו לי, יש היגיון רב בדברים של חבר הכנסת סעדי. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוסאמה, אתה צודק וגם היושב-ראש צודק, ותכף נגיע למה הפתרון. אמרתי לו שזו בדיוק הצעת החוק שהגשנו כבר לפני כמה חודשים, ברגע שגילינו את העיוות הזה בנוסחה, וזו גם ההסתייגות בחוק המוצע היום, כלומר, בתוך כמה ימים ככל הנראה יהיה כבר לחשבות הכנסת מדד מוכן לשימוש בהתאם להסתייגות ולהצעת החוק הזאת, שיכלול את המובטלים ודמי אבטלה, כך שכולנו נישא בעול עם הציבור. אדוני היושב-ראש, לצערי, בגלל ההתנגדות של כחול לבן ומלחמות הקרדיט שלהם לא הצלחנו להשיג הסכמה רחבה לאישור ההסתייגות הזאת, למרות שדווקא מהם, הצדקנים, היה מצופה לשאת על כפיים הצעה כזאת של נשיאה בעול עם הציבור. אגב, אוסאמה, ההסתייגות מוכנה – מצביעים וזה עובר – אבל לא נעשה את זה, כי לא השגנו הסכמה רחבה. לצערי, אדוני היושב-ראש, מאות בכירים במגזר הציבורי יזכו להעלאת שכר בינואר הקרוב של אלפי שקלים בחודש – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא בגללנו, זה ועדת הכספים. אנחנו את שלנו עושים. << דובר_המשך >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – בכירים שלא כלולים, אוסאמה, בכירים שלא כלולים בהחלטות של ועדת הכנסת וועדת הכספים, לא כלולים בשתי הוועדות, כמו פרקליטים בכירים ובכירים בפנסיות תקציביות. הם יקבלו תוספת של אלפי שקלים בחודש. יש מאות, ואולי 1,000 כאלה, אני לא יודע בדיוק את המספר, הכול בשביל הפוליטיקה הקטנה של איתן גינזבורג וכחול לבן. לכן, אדוני היושב-ראש, מכיוון שלא הגענו להסכמה, אני מבקש למשוך את ההסתייגויות שלי בעניין. בכנסת הבאה, לאחר הבחירות שכחול לבן מובילים אותנו אליהן בפוליטיקה הקטנה שלהם, יהיה לנו רוב, בעזרת השם, לתקן את העיוות הזה בחוק כך שיחול על כל אלפי בכירי המגזר הציבורי הצמודים לשכר הממוצע במשק. נקודה נוספת שאני רוצה לסיים בה: קודם עבר כאן החוק לטובת תושבי עכו, אז אני רוצה לברך את העיר עכו ותושביה. ברכות לחבריי בליכוד שיזמו את זה ולכל חברי ועדת הכספים שתמכו. הצלחנו לתקן עוול, לסייע להתיישבות בעיר ולחזק את ההתיישבות היהודית בצפון ובגליל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מודה לחבר הכנסת שלמה קרעי ומודה לך, חבר הכנסת קרעי, גם על ההחלטה למשוך את ההסתייגויות. תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת שטרן, בכבוד. לרשותך חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אוסאמה, כבר קיבלת מחמאה – מה אכפת לך עכשיו – מהיושב-ראש. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם ממך אני רוצה לקבל. יאללה, נו. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יאללה, תכף. ראית כמה נאומים היו פה? זאת הבעיה עכשיו? אדוני היושב-ראש, כמובן שאני בעד הצעת החוק הזאת, אבל אני מוכרח להגיד שבאמת היינו יכולים ללכת יותר רחוק. אני מבין את ההיגיון של מה שאמר חברי חבר הכנסת קרעי. כמובן שיש בזה היגיון, ובגלל זה אנחנו מטפלים בזה קודם כול עכשיו, אבל יחד עם זאת אני חושב שהדבר היותר-נכון הוא להוציא אותנו בכלל מההשפעה, או אפילו מהאישור, בגלל שגם היום אנחנו אומנם מאשרים, אבל כשאתה מאשר משהו אתה גם משפיע על משהו. אני חושב שאנחנו, חברי הכנסת, לא צריכים להיות חלק מהעניין הזה. זה נכון שצריכים לפעול הכי מהר, כדי שאת ההעלאה הלא-מוצדקת הזאת לא נקבל, ואחר כך לטפל בזה שיוציאו אותנו מההשפעה שלנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שטרן, אני יכול לומר לך שאני מנסה כבר כמה קדנציות ליזום הצעה שבאמת תוציא את העניין הזה מכאן, אבל היא תקבע עיקרון אחד – יש דרגות: נשיא המדינה בדרגה ראשונה, ראש הממשלה, נשיא בית המשפט העליון, יושב-ראש הכנסת בדרגה שנייה וכו', על פי העיקרון שכל שלוש רשויות השלטון הן שוות, ואז תהיה ועדה חיצונית, והיא תקבע – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – את השכר בכל דרגה באופן שוויוני לכולם. אם אתה, אם אתה מסכים לזה – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – ואם סיעתך תסכים לתמוך בזה, אני חושב שזאת תהיה פריצת דרך גדולה ונוכל להתקדם, כי אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות. צריך ליצור – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מניח שכן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – שוויון בין כל שלוש רשויות השלטון ולייצר גורם חיצוני שיקבע את הדברים – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה זה שוויון? נקבע דרגות, והגורם החיצוני יקבע כמה בכל דרגה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בכל דרגה. אמת ויציב. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. אני חושב – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> טוב, אני חייב לומר שעד היום, להבנתי, זו לא הייתה עמדת סיעתך, ואם אתה מוכן לתמוך במהלך הזה – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מכיר את העמדה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – אני מברך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עמדת סיעתי הייתה להוציא אותנו מכל התהליך הזה – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה בסדר, אבל – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ואני חושב שזו טכניקה של הוצאתנו מכל התהליך הזה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מאה אחוז. אם יש נכונות לתמוך – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שמע, אם אין בתוכו כל מיני דברים שאני לא הבנתי עכשיו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, לא, אין שום דבר. המשמעות היחידה היא רק באמת ליצוק שוויון בין כל שלוש רשויות השלטון, כי כולם כאן יודעים שזה לא המצב היום. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ואני חושב – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – אז הגשתי אותה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אם חבר הכנסת קרעי עשה גם את העבודה הזאת והגיש את הצעתו – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> והעתיק את ההצעה שלך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא, זה בסדר גמור. אני לא יכול להגיש הצעות חוק, וזה רק מבורך. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הבנתי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני חושב שבמובן הזה אני באמת אשמח, חבר הכנסת שטרן, אם אתה תחזור אלינו עם תשובה חיובית – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בסדר גמור. בבקשה, חבר הכנסת קרעי – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – לעניין הזה. זה יהיה דבר גדול. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שיביא אותה. אני לא יודע מה הוא עשה. תביא אותה, ויכול להיות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה יהיה בהחלט דבר חשוב. בבקשה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בסדר גמור. טוב, אדוני, אם אני כבר עומד כאן, אני מבקש את רשותך, אני לא יכול להתעלם מפגיעה קשה שאני חושב שנעשתה היום בחיילי צה"ל. בוועדת הרווחה החלטנו לטפל – זה סיפור שנמשך כבר כמה פעמים – במשרתי השירות הלאומי-אזרחי החרדים. השירות שלהם הוא בשעות מוגבלות במשך היום, והם עבדו בעוד עבודה כדי לפרנס את משפחתם. עכשיו הם מפוטרים והם לא קיבלו דמי אבטלה, והיום ועדת הרווחה החליטה לאפשר להם לקבל דמי אבטלה. אבל מה הבעיה? דווקא חיילי צה"ל שיש להם בדיוק את אותה בעיה – אני לא מדבר על כל חייל צה"ל אלא על חיילי צה"ל האלה שהמצב הסוציו-אקונומי שלהם הכי קשה, והם מקבלים מהצבא, למרות חוק שירות ביטחון, אישור לעבודה פרטית; זו פרוצדורה שקיימת שנים – אותם זרקנו הצידה. עכשיו, בתוך עמי אני יושב, ויושב-ראש הוועדה חברי חבר הכנסת כץ היה מודע לעניין הזה, אבל הוא אמר: לא הצלחנו. בטח לא הצלחנו – בגלל שלדיון הזה באים ח"כים חרדים שיש להם אינטרס ברור – ואני מכבד אותו. אני כבר אמרתי: אני בעד שחרדים שמשרתים שירות לאומי-אזרחי יקבלו, אבל הם יכלו גם להגיד אותו דבר ולכפוף את חיילי צה"ל. יוצא היום מצב שיבוא חייל חרדי מסוציו-אקונומי נמוך לשכונה שלו, שגם ככה הוא לא זוכה שם למחיאות כפיים אלא ההפך, ויבוא אחד שלא רצה ללבוש מדים, והוא כן יקבל דמי אבטלה והחייל לא יקבל דמי אבטלה, ואני חושב שהעוול הזה הוא עוול צועק. כואב לי. אני חושב שהיה נכון גם להשהות – או כמובן לחבר את הכול יחד, שכולם היו מקבלים מהיום, אבל אם כבר לא – להשהות גם את השכר של החרדים משרתי השירות הלאומי-אזרחי על מנת לא לתת להם עדיפות על חיילי צה"ל. זה לא לכבודו של הבית הזה. תודה, אדוני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מר שטרן, אתה יודע רק לקלקל. לתקן אתה לא יודע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> רק מנסה לקלקל. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבוטבול, אתה, הכי טוב שתשתוק. יש לנו אייכלר אחד. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – החרדים – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בש"ס – תעזוב אותך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתה לא – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> היית דואג לחיילי צה"ל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אל תדבר גבוה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> היית דואג לחיילי צה"ל. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה – – – << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו שמענו עליך. לא כדאי לך. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> את ההצגות שלך תעשה ביש עתיד. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא כדאי לך. גם החברים שלך יודעים מי אתה. תודה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ביש עתיד תעשה את ההצגות שלך, לא אצלנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, תודה רבה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אל תדבר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבוטבול, קודם כול בישיבה ולא בעמידה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בשמחה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אנחנו עוברים מכאן להנמקה נוספת. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סליחה, אדוני, אני מושך את ההצבעה על ההסתייגות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה מושך את ההסתייגות? אבל גם חבר הכנסת טופורובסקי. אם אתה רוצה לדבר, חבר הכנסת טופורובסקי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מוותר, וגם מושך את ההסתייגויות. אם כך, לאור ההודעות של חברי הכנסת קרעי, טופורובסקי ושטרן, נמשכו כל ההסתייגויות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סליחה, אדוני, אנחנו לא מושכים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה לא הצטרפת, חבר הכנסת לוי. מה לעשות? מה לעשות? << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עוד לא למדת – – – מיקי לוי, עוד לא למדת? מיקי לוי – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – בעד. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מיקי, מגיע לך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עכשיו, רבותיי, יש לנו בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה, הבמה שלך, בבקשה. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה. אנחנו כמובן תומכים בחוק הזה. הוא יעבור פה אחד. אני חושב שהיה צריך לעשות מנגנון. אני, אגב, שמעתי מה שאמרת. יש בזה היגיון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מצוין. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אני לפני זה הייתי רוצה להתייחס למשהו שעבר פה קודם, וזו ההצעה בעניין עכו ויישובים נוספים. אם מסתכלים על המפה, עכו מוקפת בשטח גדול שמשום מה לא נכלל בהצעה הזאת – המועצה האזורית מטה אשר. יש יישובים שצמודים לעכו, שורה ארוכה של יישובים שמשום מה הוציאו אותם מההסדר הזה של הצעת החוק, יישובים כמו אחיהוד ובוסתן הגליל ובן עמי ובצת ולימן ועמקה וקיבוצים כמו כפר מסריק ועין המפרץ ואפק ואילון – המון יישובים במועצה האזורית מטה אשר, שמשום מה זה התחיל בעכו, הוסיפו יישובים ערביים, יפה מאוד, אבל למה את המועצה האזורית שנמצאת בדיוק באותו מקום הוציאו? אני לא מבין את זה. המועצה האזורית – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> קוראים לזה מדד סוציו-אקונומי. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> מאה אחוז, אבל יש גם במטה אשר, גם במטה אשר יש יישובים כאלה, רק כתוב בחוק "להוציא מועצות אזוריות". זאת אומרת, גם יישובים בסוציו-אקונומי נמוך, כמו למשל היישוב שייח' דנון במועצה האזורית מטה אשר, שלא ייהנה מזה, כי הוצאתם מועצות אזוריות. למה? אבל למה האפליה הזאת? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה להגיד לך – אתה צודק – – – הוראת שעה שתתקן גם את – – – << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> תראה, אני אגיש על המועצה האזורית, כי זה לא צודק. זה כל השטח שמקיף את עכו, כל השטח, עד גבול לבנון ועד הקריות. ואם נותנים לעכו וליישובים, ירכא – מאה אחוז, אני בעד, אבל למה לא ליישובים האלה של מטה אשר? גם הם לא מבינים את זה. זו מועצה אזורית גדולה, ויש שם אנשים מכל הסוגים. אני חושב שנעשה פה אי-צדק. זו בעיניי אפליה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> צריך לדבר על יישובים, לא על מועצה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> בסדר, אבל בחוק, מיקי, אמרו בלי מועצות אזוריות. למה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> על יישובים עם אותם קריטריונים – – – להחיל – – – << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> מאה אחוז, אני מסכים איתך – אשכול 4. אז אני אגיש תיקון לעניין הזה. אני אבקש שתתמוך, מיקי, באמת, כי אין סיבה. למה שבאחיהוד לא יקבלו? לא, באמת, אני שואל. מה, הם אנשים מסוג אחר? מה זה הדבר הזה? אז מה אם הם במועצה אזורית? במועצה האזורית הזאת יש יישובים, קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, ישובים ערביים מכל הסוגים. זו אחת המועצות הגדולות בישראל. טוב, אני אגיש ואני מקווה שזה יזכה לתמיכה. הם גם ילכו לבג"ץ על זה, אם אני לא טועה. אני חושב שיש להם גם קייס פה. אני רוצה להגיד לסיום, לנוכח כל מה שקרה היום בכנסת, בישיבות הסיעות, שאני חושב שמי שמסתכל על זה, אזרחי המדינה שרואים מה הולך כאן מבינים, אדוני היושב-ראש, שהסיפור פה גמור. אני חושב שהממשלה הזאת נקרעת, לא מתפקדת, הכנסת הזאת לא מתפקדת כמו כנסת נורמלית, אין ועדת שרים לחקיקה, אין פה תהליכים רגילים, אין תקציב, אין את כל הדברים שהם בסיס העבודה פה, למי שמכיר, ומספיק ודי. אני חושב שמבחינת כחול לבן – ואני אומר את זה כי אנחנו, מרצ, שלוש פעמים המלצנו על בני גנץ לראשות הממשלה. הלכנו לנשיא המדינה, המלצנו על בני גנץ שלוש פעמים, והוא לקח את ההמלצה שלנו והלך לביבי. אני חושב שכל מה שאמרו עם הקמת הממשלה הזאת התברר כבלתי תקף, בלתי ישים, בלתי אפשרי ומזיק. אני חושב שכל יום שממשלת הכלאיים הזאת ממשיכה זה פשוט נזק. אני לא שש, אדוני היו"ר, לרוץ לבחירות, בטח לא בתקופה כזאת, אבל די, הממשלה הזאת נגמרה, הסיפור נגמר. רוב הציבור תומך בבחירות. אני רק מקווה שבניגוד לפעמים הקודמות שבהן הגוש שהיה נגד נתניהו קיבל רוב – קיבל רוב בבחירות האחרונות, 62 מנדטים – אבל התפרק בגלל התנהגות של כמה מאנשי הגוש שערקו, אני מקווה שהפעם הגוש ימשיך לקבל רוב וידע להתלכד ולהקים ממשלה אחרת ולשלוח את נתניהו לטפל בענייניו המשפטיים ושתהיה לנו כאן ממשלה אחרת. בכל אופן, הממשלה הזאת גמרה. תם ונשלם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – איננו; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – מוותר; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר – אף הוא איננו. משכך, חברות וחברי הכנסת, אנחנו יכולים לעבור להצבעה על הצעת חוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה), התשפ"א–2020, בקריאה השנייה. מאחר שכל ההסתייגויות הוסרו, אנחנו יכולים לעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת החוק כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–4 – 34 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אוסיף את קולותיהם של חברי הכנסת שנמצאים במליאה – חבר הכנסת טייב, חבר הכנסת הלוי, אני מבין ששניכם בעד, וחבר הכנסת קרעי, שנמצא רחוק ממקומו, ואני מוסיף גם אותו. אם כך, שלושה נוספים בעד. אם כך, 37 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה. מכאן אנחנו עוברים להצעת חוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה), התשפ"א–2020, בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 36 נגד – אין נמנעים –אין החוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף שוב את קולותיהם של חברי הכנסת הלוי, טייב וקרעי. אם כן, בעד – 39, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק לביטול העדכון של שכר חברי הכנסת בשנת 2021 (הוראת שעה), התשפ"א–2020, התקבלה בקריאה השלישית, ונכנסה לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1372).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, לקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק שר האנרגיה יובל שטייניץ, בבקשה. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אציג מאוד בקצרה את הצעת החוק, אבל לפני זה אני לא יכול שלא להתייחס לפרסומים בדבר ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בסעודיה. מה שאנחנו רואים שקורה בחצי השנה האחרונה זה מהלך היסטורי של פריצה – פריצה של מעגל הבידוד, העוינות, המלחמה, האיבה, החרם והנתק כלפי מדינת ישראל. ראש הממשלה נתניהו, שהוביל – כבר לפני שש שנים התחיל להוביל, או שבע שנים; דיבר איתי על כך לראשונה לפני שבע שנים – את המהלך להסכמי שלום עם האמירויות ועם בחריין, כמובן גם עם סודאן, ממשיך ליצור תקדימים היסטוריים שמחזקים את החזית מול איראן ומקטינים ומבטלים את הבידוד של עם ישראל. אנחנו כבר יכולים לנסוע להודו בלי לעקוף את חצי האי ערב; אנחנו יכולים לנסוע לברזיל וארגנטינה בלי לעקוף חצי מכדור הארץ. אני אומר את זה דווקא היום כי כל כך שמעתי פה את המנגחים, כולל מהשמאל. לא שמעתי – היה פה הורוביץ, יושב-ראש מרצ, חבר הכנסת הורוביץ. לא שמעתי אותו מברך את ראש הממשלה על ההישג האדיר הזה. סוף-סוף השלום פה מתרחב בקצב מהיר, נורמליזציה והסכמי שלום עם חלק מהמדינות, ישראלים יכולים לטוס מעל סעודיה, מעל סודאן, מעל צ'אד, טסים לאיחוד האמירויות. ציפיתי שהשמאל ימחא כפיים לראש הממשלה, שמביא את ההישגים ההיסטוריים האלה. כל כך הרבה פעמים שמענו את מרצ מדברת על שלום ועל כך שהשלום לא מתקדם. במקום זה הוא דיבר ביום החגיגי הזה על החלפת ראש הממשלה. כנראה השלום חשוב לשמאל רק אם השמאל הוא שרוצה את השלום. כשהימין מביא שלום ונורמליזציה ופתיחות זה כנראה לא שווה הרבה. לגבי ההסבר, ההסבר לחוק הזה מאוד קצר ואני אקרא אותו במהירות. ספקי הגז הפחמימני המעובה, מה שמכונה גז בישול, חייבים לפי החוק לבדוק אחת לתקופה את כל מתקני הגז שהם מספקים להם גז כדי להבטיח את תקינותם ובטיחותם. חלק מהבדיקות מבוצעות בתוך דירת הצרכן – צריך לבדוק את החיבורים של הגז בתוך הדירה של הצרכן – אבל בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בישראל ספקי הגז נתקלים לעיתים, בחודשים האחרונים, בחצי השנה האחרונה, בקשיים לבצע את הבדיקות בדירות של צרכנים שבהן חלק מיושבי הבית חולים בקורונה, או שמישהו מיושבי הבית נמצא בבידוד, או שבבית יש קשישים או אנשים בסיכון שחוששים שייכנס אליהם טכנאי גז לבדוק את הגז, כי הם בקבוצת סיכון וחוששים להידבק מהנגיף. עכשיו, לפי החוק, אם לא ביצעו את הבדיקה בזמן, הספקים חייבים לנתק את הגז; דווקא עכשיו, בחורף – גז בישול, ובחלק מהבתים גז חימום – צריכים להפסיק לאותן משפחות, לאותם קשישים, לפעמים, לאותם חולים, את אספקת הגז. כדי למנוע את זה אנחנו הגשנו כאן הצעת חוק שמאפשרת לדחות בתקופה קצרה של עד ארבעה חודשים את הבדיקות התקופתיות של מתקני הגז באותם מקרים שבהם לא ניתן לבצע את הבדיקה במועדה בגלל נגיף הקורונה, כמו למשל במקרה שבו חולה קורונה או אדם הנמצא בבידוד שוהה בדירה שהייתה צריכה להיבדק באותו תאריך. דחיית הבדיקה לא תחול במקרה של תקלה במתקן גז המחייבת לבדוק את המתקן באופן מיידי. ההצעה הזאת נועדה לאפשר דבר אחד – לא לנתק לאנשים את אספקת גז הבישול שלהם, הגז הפחמימני המעובה, כדי שגם במהלך החודשים הקרובים גם אלה שחלו בקורונה, היו בבידוד ואיכשהו לא הצליחו לבדוק את מתקני הגז בביתם, יוכלו להמשיך לחמם מזון ויוכלו להמשיך, אם הם משתמשים בגז בישול, גם לחמם את הדירה. זו המטרה – לא לנתק לאנשים שנקלעו לצרה הזאת את הגז. אפשר לדחות את הניתוק הזה ולדחות את הבדיקות האלה עד ארבעה חודשים. אני בטוח שכולם פה יסכימו ויתמכו בזה. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני שר האנרגיה יובל שטייניץ. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חברת הכנסת איילת שקד – אינה נוכחת; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אני יכול להצביע למפרע ולחזור לדיונים בוועדת הקורונה? אני צוחק. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שלוש דקות. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ד"ר מנסור, היושב-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, בשנת 1543 פורסם הספר "על תנועתם של גרמי השמיים" של ניקולאוס קופרניקוס. עד התיאוריה של קופרניקוס חשבנו שאנחנו חיים ביקום שכדור הארץ במרכזו והכול סובב סביבו, סביב כדור הארץ. אחרי המהפכה הקופרניקאית אנחנו יודעים שאנחנו אחד מכוכבי הלכת המסתובבים סביב השמש. התיאוריה הזאת, כידוע, הייתה נגד הדוגמה הדתית בזמנו ונגד הדוגמה המדעית ששלטו בשיח הציבורי, אבל הדוגמות האלה נשארו איפה שנשארו, וכמו שגלילאו אמר אחר כך, הארץ נוע תנוע, ואכן היא נעה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> רק הערה קצרה, כדי להעמיד דברים על דיוקם ובהירותם: התגלית העיקרית של קופרניקוס הייתה שלא השמש מסתובבת מסביב לארץ אלא כדור הארץ מסתובב סביב עצמו, ולכן אנחנו רואים את השמש כאילו מסתובבת סביבנו בשעה שאנחנו מי שמסתובבים סביב עצמנו. כתוצאה מכך עברנו מהמערכת הגיאוצנטרית, שכאילו כדור הארץ הוא במרכז היקום, למערכת הליוצנטרית. קופרניקוס חשב שהשמש היא מרכז היקום, וכמובן היום אנחנו יודעים שיש מיליארדי מיליארדי שמשות רק בגלקסיית שביל החלב ומיליארדי מיליארדי גלקסיות, אבל זו הייתה ההתחלה של פריצת תמונת העולם שאפיינה אותנו מיוון העתיקה ועד העת החדשה – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. זה טוב שחברי כנסת מדברים כשד"ר שטייניץ כאן, אבל זה לא על חשבון – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אין ספק, אבל הוא צריך גם להגיד שההשפעה של התגלית הזאת היא לא רק על המדע והפיזיקה אלא בעיקר על הפילוסופיה ועל מעמדו של האדם ביקום עצמו והאלוהים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אני הזכרתי את זה כאן כדי לומר לאזרחי ישראל ולכם, חבריי וחברותיי, שמה שקורה במזרח התיכון בחודשים האחרונים זו מהפכה קופרניקאית, כיוון שגם אנחנו גדלנו על הדוגמה הפסאודו-מדעית של כל מיני פרופסורים למזרח תיכון, או כל מיני דיפלומטים מכל העולם, שהשורשים שלהם למעשה עוד מהאסכולות הבריטיות של לורנס איש ערב, והאסכולות האלה אמרו שכל הכוכבים במזרח התיכון סובבים סביב הפיקציה הזאת, ההמצאה הזאת, שכונתה במהלך המאה העשרים "העם הפלסטיני", והמזרח התיכון במאה השנים האחרונות עבר פלסטיניזציה. כלומר, אתה כדיפלומט – לא משנה, גרמני, בריטי, צרפתי, ספרדי – היית מגיע לסעודיה, היית מגיע לפגישה בסוריה, והיו שואלים אותך: תרמת לאונר"א? גינית את ישראל? עשית עוד גינוי באו"ם? כל השיח, כרטיס הכניסה למועדון הזה היה כרטיס הכניסה הפלסטיני. לא דיברת פלסטינית – לא נכנסת לשכונה הזאת. זה היה המצב. שלושת ההסכמים של החודשים האחרונים של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הם באמת לא פחות ממהפכה קופרניקאית. סובבנו את זה, כמו שאמר כאן ד"ר שטייניץ: השמש במרכז, וזו השמש של האמת שמפזרת את השקרים ואת ההמצאות – האמת על עם ישראל שחוזר לארצו; האמת שאנחנו עם משחרר ולא כובש; האמת שאנחנו עם שוחר שלום וצדק; האמת, ד"ר מנסור, שחברות ושלום טובים מרצח ומלחמה. זאת האמת – ואני שמח שאתה כאן – של בשורת אברהם. זאת האמת של בני אברהם. אבנאא' איסמאעיל אבן איברהים, נכון? כך אומרים? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> השמש הזאת, השמש הישראלית הזאת, שנמצאת היום במרכז המזרח התיכון, שרבים יותר ויותר רוצים בקרבתה, מכירים במופת שהיא מייצגת, ששרידי חרב הצליחו פה בשני דורות להפוך את המדבר הזה לגן עדן, לאחת המדינות המפותחות בעולם, שרוצים ללמוד ממנה ורוצים להתחבר אליה נגד כוחות השקר והרוע והאלימות – זאת המהפכה במזרח התיכון. ואתמול, כמו שציינת, קרה עוד צעד, וזה צעד חשוב מאוד במהפכה הזאת, בקופרניקאיות הזאת, צעד קטן של ראש הממשלה בנימין נתניהו אבל צעד גדול למזרח התיכון: זאת הפגישה הלילית הזו עם מוחמד בן סלמאן. העובדה שהפנים של סעודיה מכוונות לחברות ולשלום – כמו השכנות שלה – מכוונות לאמת ולצדק, לא לרצחנות, לא לשקר, לא לשקר הפלסטיני ולא להשפעה הרעה של איראן וכוחות האופל, זו בשורה דרמטית. הם עושים את זה בדרכם שלהם, הסעודים, בשמירה על המנהגים, על האמונות, בקצב שלהם, וטוב שכך, אבל סעודיה היא אבן הראשה של המהפכה הזאת. היא הכעבה של המהפכה שמוביל ראש הממשלה, כיוון שסעודיה היא כידוע בקשר כלכלי ותעשייתי הדוק עם ידידתנו ארצות הברית, מעצמת-העל של החירות העולמית, וההשקעה של ראש הממשלה בסעודיה, החיבור שהוא יוצר לישראל, מחזקת בדיוק את זה, את הציר העולמי של התבונה והחירות, של האמת והמוסר, וההשפעה הזאת של החיבור הזה על מדינת ישראל תהיה לדורות. אני רוצה לסיים בכך שהתבונה והמעשה המדיני הזה שלך, ראש הממשלה, מחזקים את הדברים ששמענו בסוף השבוע האחרון מנשיא ארצות הברית הקודם ברק אובאמה, שכנראה כמו בלעם הקדום בא לקלל אבל יצא מברך כשהוא אמר: הבדלי מדיניות נורמליים עם ראש ממשלת ישראל נתניהו גובים מחיר פוליטי פנימי שלא היה קיים ביחסים עם מנהיגים אחרים בעולם. השפעתו של נתניהו על המרחב הפוליטי הפנימי, הפנים-אמריקאי, יותר גדולה – והוא מנה שם את ראש ממשלות יפן, קנדה, צרפת, גרמניה וכו'. ואני רוצה לומר לך, אדוני ראש הממשלה, שההשפעה שלך על הפוליטיקה הפנימית במזרח התיכון לא פחות גדולה מההשפעה על הפוליטיקה הפנים-אמריקאית, ואת זה חשוב לומר היום נוכח כל הגמדים טרוטי העיניים שלא מבינים בכלל את המהפכה המדינית הזאת ומטרידים אותך – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ומטרללים אותך בזוטות של דברים, מפריעים בשם הדמוקרטיה לעבודה הראויה של דמוקרטיה ושל נבחרי ציבור – אני מסיים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עמית, נתתי לך שש דקות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה, אל תירא מפני המלעיזים – הינה, אני מסיים – אל תירא מפני המלעיזים ואל תבוש מפני המלעיגים. זו ההלכה הראשונה בשולחן ערוך. האמת איתך, ואתה עוד תיזכר בדיוק – כפי שאמר ברק אובמה; גם בזה הוא צודק – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כמגינו של העם היהודי. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני השר, אתה יכול ללכת. אני מצביע בעד. נתקזז איתך. חיובי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן. עמית, המבחן האמיתי של ראש הממשלה זה השלום עם העם הפלסטיני. זה המבחן האמיתי. אני מעוניין לשמוע את החזון שלך לשלום הזה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז אנחנו – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שיביא 55 הסכמי שלום עם מדינות העולם הערבי והמוסלמי. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אבל לא עכשיו, אחרי ההצבעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אחרי ההצבעה. אז בואו נסיים את הנושא שלנו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כמו כל שלום, הוא חייב להיות מבוסס על אנשים שהחליטו שהם מוותרים על העוינות ועל האויבות, שהם באים בשביל שלום. שלום לא עושים עם אויבים, שלום עושים עם אנשים שהחליטו שהם לא אויבים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, דווקא שלום עושים עם אויבים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. לא, לא, לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עם מי? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה חינוך רע, ד"ר מנסור. שלום עושים עם אנשים שהחליטו להפסיק להיות אויבים – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז נמשיך לדון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהם רוצים לעשות שלום ולהשלים אחד את השני, לא להתנגד אחד לשני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו נדון ביחד בסוגיה הזאת. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – גם אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, אבל אל תבקש תוספת זמן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דווקא עכשיו לאף אחד לא בוער. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, קח את הזמן שלי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כמובן שאני אצביע בעד החוק הזה, כדי לאפשר לכל הצוותים המקצועיים להתארגן על עצמם ולבדוק גם במקומות שלא היה ניתן בגלל הקורונה. בהחלט אצביע בעד. בשולי הדברים אגיד – אמרתי את זה גם לשר שטייניץ – לפני שלוש שנים ניסיתי להתעסק עם צוברי הגז. בכל עיר ועיר מסתבר שבניית צוברי הגז נעשתה בצורה לא מסודרת: לעיתים צובר אחד עבור שני בניינים, לא יודעים היכן הוא ממוקם, היכן ברזי הביטחון, לא יודעים כלום. ניסיתי לקחת את זה על עצמי – זה בלתי אפשרי. חלק אומרים שהרשות המוניציפלית צריכה למפות, חלק אומרים שזה פיקוד העורף. חברים – ואמרתי את זה לשר שטייניץ; בגלל זה אני אומר את זה לפרוטוקול – אם מישהו לא ירים את זה ולא ייקח את זה, חס וחלילה עלול לקרות פה אסון של קריסה של בית כזה או אחר. לטפל, ויפה שעה אחת קודם. לעניינים אחרים. אנחנו נמצאים בתקופה כלכלית וחברתית קשה מאוד: 700,000 מובטלים, גירעון מצטבר של 137.1 מיליארדי שקלים, 80,000 עסקים קטנים שצפויים להיסגר השנה, והממשלה מאיימת בסגר שלישי כאשר המשק בחלקו עוד סגור. כשכל זה ברקע מצא שר הביטחון, שהוא גם ראש הממשלה הרזרבי, זמן ומקור תקציבי למינוי מקורב שלו להיות מנכ"ל משרד ראש ממשלה חלופי, שכאמור לא השפיע על דבר וחצי דבר בחצי השנה שחלפה וגם לא ישפיע על דבר גם בחודשים הבאים. כשר ביטחון היה יכול לנהל את הכול ממשרדו ולא היה צריך לבזבז כל כך הרבה כסף, כ-30 מיליון שקל, על המשרדים הנוספים. כשאין מפכ"ל למשטרת ישראל, אין ראש אגף תקציבים, אין מנכ"ל למשרד האוצר ואין פרקליט מדינה, אין מנכ"ל למשרד המשפטים, אין נציב שב"ס, מאות דירקטורים בחברות ציבוריות אינם מאוישים, כאשר תקציבי הסיוע לחיילים בודדים אזלו, כאשר התקציב למיגור האלימות נגד נשים תוקצב בחוסר, כאשר ועדת סל התרופות מתקשה לפעול נוכח היעדר תקציב מוגדר לתקצוב התרופות שייכנסו לסל ב-2021 – ריכז ראש הממשלה הרזרבי מאמץ עליון ותקציב ציבורי שהיום יש בו חוסר למינוי מקורב למשרה חסרת חשיבות. בושה, בושה, בושה. כחול לבן נמצאת באחד מרגעי המשבר הערכי הגדולים ביותר מאז הצטרפה לממשלה. אבדו הערכים, אבדה גם הבושה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת עוזי דיין – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – גם אינו נוכח; חברת הכנסת טלי פלוסקוב – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא – אינה נוכחת; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, לפני יומיים היה פסטיבל שלם של ברכות למי שאמור להגיע לארץ ישראל לאחר 30 שנות גלות, יונתן פולארד, ברכות כמעט מכל הקשת הפוליטית, ימין ושמאל, וראש הממשלה, שרים, חברי כנסת. אתמול אני שומע בריאיון ברדיו קול חי אצל השדרן אבי מימרן את עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, עורכת הדין של משפחת פולארד, ושואלים אותה: מה אמור לקבל מר יונתן פולארד? אז כמובן ששרת הקליטה אמרה: הוא יקבל את סל הקליטה המגיע לו, ואנחנו מבינים שלא מדובר בסל קליטה רגיל. צריך – אם כבר הכרנו בכך שהוא היה בשירות המדינה והוא חוזר חולה, ללא מגורים, סל קליטה רגיל לא יכול להחזיק כזה דבר. אז אני קורא לכל מי שהשתמש בזה כסמל של שמחה וברכות או כסמל של ניצחון, קודם כול לגרום לכך – ואדאג גם להעלות הצעה לסדר-היום לדיון מהיר – שהמדינה תכיר גם במתן שכר וסל מלא, כולל דיור וטיפולים רפואיים, ליונתן פולארד. אדוני היושב-ראש, למעשה קיבלתי כבר חודשים תלונות מהורים לילדים במעונות, משפחתונים. אני מאלה שעזרו גם בוועדת הכספים לתת את המענק ממשרד האוצר. אבל מתברר שמההורים, בעלי המעונות גובים שכר מלא על ימי סגר, ימי בידוד; לפעמים ימי בידוד שלא באשמת הילדים אלא באשמת המטפלות, ואת הכסף הן מקבלות מלא. ישנן רשתות מכובדות ששלחו בכתב להורים ורשמו להם בדיוק: ימי סגר לא יגבו, ימים של בידוד לא יגבו, ונתנו להם בדיוק מתווה. היו אחרים שהגדילו לעשות ואמרו להם: נגבה רק 30%. הם פנו למשרד התמ"ת – שולחים אותם לאוצר, לרווחה, לכל מיני משרדים. ריבונו של עולם, אנחנו מסבסדים את המעונות. למה הם אמורים לגבות שכר מלא? אותם הורים, חלקם לא בעבודה, בלי כסף, לאחר קיזוז, לא דמי חל"ת, המצב גם ככה קשה, והשכר במעונות גבוה מאוד. אני מחזק גם את יושב-ראש סיעת ש"ס חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, שהגיש הצעה דחופה לסדר-היום לדון בנושא הזה. צריך למנוע את העוול לאותם הורים לילדים שגובים מהם את השכר המלא במעונות בתקופת סגר וימי בידוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוריאל בוסו. חברת הכנסת אורלי פרומן – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יאיר גולן – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> – – מוותר; חבר הכנסת אלכס קושניר. רשימת הדוברים הסתיימה. אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, אפשר להצביע מכאן? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, כן, כמובן, כמובן. אנחנו מצביעים על הצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי בעד, כן? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בעד. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת בוסו, בעד? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ערב טוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, מיקי. אז שישה? שישה חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק דחיית מועדים לביצוע בדיקות של מתקני גז (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, עוברת בקריאה ראשונה, והמשך הדיון בוועדת הכלכלה, הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ח' בכסלו התשפ"א, 24 בנובמבר 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:21. << סיום >>