דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ז' ישיבה ק"ו הישיבה המאה-ושש של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, ט' בכסלו התשפ"א (25 בנובמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים תוכן עניינים שאילתות דחופות 9 114. מצוקת הנוסעים באוטובוסים 9 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 9 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 10 משה אבוטבול (ש"ס): 15 109. מענקים לעובדים זרים 17 איילת שקד (ימינה): 17 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 17 110. תרגום נוהל הסדרת העסקת עובדים פלסטינים בישראל בענף הבניין לערבית 19 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 19 סגן שר הפנים יואב בן צור: 19 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 20 116. סיוע לעיר נצרת 21 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 21 סגן שר האוצר יצחק כהן: 22 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 25 107. השתלטות הרשות הפלסטינית על מזבח יהושע בן נון 27 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 27 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 28 עמית הלוי (הליכוד): 33 שאילתות ותשובות 35 218. צה"ל מבקש לגזור שלושה חודשי עבודות שירות על חייל שירה למוות בפלסטיני חף מפשע 35 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 35 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 35 338. בנייה לא חוקית של בית ספר בכפר קיסאן 37 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 37 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 38 373. היישוב שדה בועז 42 עמית הלוי (הליכוד): 42 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 43 שאילתות דחופות 45 112. סכנת בטיחות בבית הספר לחינוך מיוחד שפרירים 45 מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): 45 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 46 113. עיכוב בהנפקת תעודות הבגרות 48 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 48 סגן שר החינוך מאיר פרוש: 48 115. מעורבות מדינות זרות 50 אריאל קלנר (הליכוד): 50 השר לענייני מודיעין אלי כהן: 50 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 68 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 68 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף–2020 69 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 69 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף–2020 71 תמר זנדברג (מרצ): 71 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 73 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"א–2020 77 עודד פורר (ישראל ביתנו): 78 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע ברצח הורה נוסף של הקטין או של הקטין), התשפ"א–2020 80 גדעון סער (הליכוד): 81 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 83 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 85 עודד פורר (ישראל ביתנו): 86 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: 87 הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון – מתן דין קדימה לבעלי עסקים קטנים כנושים), התש"ף–2020 93 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 94 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 98 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הוראות בדבר פיזור אספה או תהלוכה), התש"ף–2020 101 ניצן הורוביץ (מרצ): 102 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 105 ניצן הורוביץ (מרצ): 107 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון למינוי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה כשופטים בבית המשפט העליון), התש"ף–2020 108 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 108 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 113 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 113 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 114 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 119 הצעת חוק עסקאות למכירת נשק או ציוד צבאי של מדינה זרה, התשפ"א–2020 122 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 122 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 126 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 129 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – התחייבות לקבלת טיפול), התש"ף–2020 132 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 132 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 138 הצעה לסדר-היום 147 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת מחדל תשתיות האינטרנט והתקשורת בפריפריה וביישובים הערביים 147 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 147 שר התקשורת יועז הנדל: 150 הצעה לסדר-היום 157 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר כישלון הממשלה במיגור האלימות נגד נשים 157 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 158 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 160 הצעה לסדר-היום 165 מחדל הממשלות לדורותיהן בטיפול בתופעת העוני בחברה הערבית 165 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 165 השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: 167 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 172 הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 11), התשפ"א–2020 173 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 173 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 177 עודד פורר (ישראל ביתנו): 180 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 183 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 186 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 187 אופיר כץ (הליכוד): 189 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 191 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 193 אלינור ליאון-ימין: 193 הצעות לסדר-היום 193 האבטלה בטבריה בשיא, הכלכלה בעיר בשפל ותוכנית לפתיחת והצלת העיר אינה נראית באופק 193 מיכל שיר סגמן (הליכוד): 193 משה אבוטבול (ש"ס): 194 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 196 עודד פורר (ישראל ביתנו): 199 איילת שקד (ימינה): 200 שר ההתיישבות צחי הנגבי: 201 הצעות לסדר-היום 210 החלטת הממשלה להסדרת ההתיישבות הצעירה 210 אופיר סופר (ימינה): 210 אבי דיכטר (הליכוד): 212 משה ארבל (ש"ס): 213 שר ההתיישבות צחי הנגבי: 214 עמית הלוי (הליכוד): 216 משה אבוטבול (ש"ס): 217 הצעות לסדר-היום 219 המשך הפעלת התוכנית קהילה תומכת בסל סיעוד 219 חוה אתי עטייה (הליכוד): 220 אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): 220 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 222 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 224 הצעות לסדר-היום 227 הסדרת תחום הביטחון התזונתי 227 מתן כהנא (ימינה): 227 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 228 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 230 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 230 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 232 הצעות לסדר-היום 234 פגיעה בהעסקת נשים המוגנות על פי חוק עבודת נשים 234 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 235 סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: 236 הצעה לסדר-היום 239 פעילות לא חוקית של פעילים זרים המגיעים לישראל 239 אריאל קלנר (הליכוד): 239 סגן שר הפנים יואב בן צור: 241 הצעה לסדר-היום 243 ניגודי עניינים של בכירים בשירות המדינה 243 עמית הלוי (הליכוד): 243 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 249 הצעה לסדר-היום 257 הייצוג ההולם של העולים החדשים בשירות המדינה עומד על 0%, הממשלה נמנעת מלקבוע יעד ליישום החוק 257 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 257 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 260 יוסף טייב (ש"ס): 281 שאילתות ותשובות 283 384. מניעת שעות נוספות מעובדי מדינה בתקופת הקורונה 283 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 284 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 284 265. חשד להפרת חוק חופש המידע 286 אריאל קלנר (הליכוד): 286 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 287 313. פילוח הריסות בתים בישראל 292 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 292 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 293 255. הסרת חסמים וקידום תמריצים לאנרגיה נקייה 296 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 296 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 297 398. חברת החשמל הודיעה כי לא תרכוש חשמל מחקלאים בערבה 304 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 304 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 305 317. עלייה בתעריפי החשמל 307 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 307 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 307 352. ניתוקי חשמל לעניים 310 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 310 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 310 324. הכרזה על חורה כעיר 313 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 313 325. כפר קרע 313 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 313 326. כפר כנא 313 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 313 סגן שר הפנים יואב בן צור: 314 342. מרכזי טהרה לנפטרי קורונה ערבים 318 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 318 סגן שר הפנים יואב בן צור: 318 << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, ט' בכסלו התשפ"א, 25 בנובמבר 2020. אני פותח את הישיבה. אנחנו פותחים בשאילתות דחופות. הראשונה שבהן היא שאילתה מס' 114, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, בנושא מצוקת הנוסעים באוטובוסים. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב להשיב, ואת חבר הכנסת אייכלר לגשת כמובן למיקרופון ולהציג את השאילתה ברגע שסגן השר יגיע לדוכן. << שאילתה >> 114. מצוקת הנוסעים באוטובוסים << שאילתה >> << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> אפשר להתחיל? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, בתקנות הקורונה הוגבלו האוטובוסים בתחבורה הציבורית לתפוסה של 50% ועד מקסימום של 30 נוסעים באוטובוס. הנוסעים נשארים בתחנות ללא פתרון – רוב התחנות נשארות מלאות, כי הם מלאים ב-30 אנשים כבר מהתחלה – ואינם יכולים להגיע לעבודה או לחזור לביתם. הדבר מונע מעובדים רבים לחזור לעבודה. ברצוני לשאול, כבוד סגן שרת התחבורה: מדוע אין הוראה גורפת להכפיל את כמות הנסיעות לפחות ל-60 או ל-50 נוסעים באוטובוס? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת אייכלר. מכובדי היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני מסכים לשאילתה. אני מסכים איתך לכך שיש תקנה בתקנות הקורונה שלא מאפשרת לקחת אלא רק 30 נוסעים. המשמעות היא 50% מהתכולה של האוטובוס, וזה אומר שיש באופן מובנה מחסור ב-50%. כדי להשלים את זה אנחנו צריכים לקחת את כל ציי האוטובוסים, להכפיל את האוטובוסים. אנחנו היום, נניח, יוצאים מנקודת הנחה ש-8,000 אוטובוסים מסתובבים; אנחנו רוצים 16,000 אוטובוסים, אנחנו צריכים 16,000 נהגים – עוד 8,000, שאינם בנמצא. אז קודם כול אתה צודק – ברגע שיש רק 50% זה גורם למצוקה משמעותית מאוד בתחבורה, לעומסים מאוד מאוד גדולים, וכך אנשים נשארים בתחנות והאוטובוס מנוע מלקחת אותם. אנחנו צריכים לקחת בחשבון ש-30 נוסעים – יכול להיות גם שמתוכם יש עשרה ילדים, אפילו בני פחות משנה. אלה תקנות הקורונה, והמשטרה אוכפת, ככה שהנהגים נמנעים אפילו להעלות אם יש ילד, תינוק בן שלושה שבועות, ואני כבר נתקלתי במקרים כאלה. אבל התשובה נמצאת בתוך השאלה שלך, בזה שאתה אומר: תקנות הקורונה. את תקנות הקורונה משרד התחבורה לא זה שמתקן. אולי השרה חברה בקבינט הקורונה, אבל עדיין מי שמביא את תקנות הקורונה זה משרד הבריאות, והמל"ל, כמובן, והם עמדו על כך שלא לאפשר במשך תקופה ארוכה להעלות את מספר הנוסעים. אבל אולי בעקבות השאילתה שלך, התשובה שאני קיבלתי לענות לך היא שלפני יומיים קבינט הקורונה החליט פה אחד, אישר – בהתאם לעמדות המקצועיות של משרד התחבורה, משרד הבריאות והמל"ל – להגדיל את אחוזי התפוסה באוטובוסים ל-75%, וזאת כדי לתת מענה לאיזון בין הביקושים לשירותי התחבורה הציבורית, הביקושים הגדולים, לבין השמירה על בריאות הציבור. התקנות אושרו על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת ונכנסו לתוקף, כך שאנחנו כבר היום, יום רביעי, יכולים לבשר שאנחנו העלינו זה ל-75%. המשמעות היא עלייה בעוד 50%, שזה ודאי אמור לשפר את המצב. אני יודע, השאילתה שלך הייתה קצרה, אז לכן אני מעדיף אולי – יש לי עוד כמה דברים להגיד, אבל אני בטוח שבעקבות השאלה הנוספת שתינתן לך אני אוכל להרחיב ולכוון יותר לכיוון שאתה רוצה שאני אדבר עליו בתחבורה הציבורית בתקופה הזאת. בבקשה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת אייכלר, בבקשה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש אומרים: ברוך שכיוונתי לדעת גדולים, אבל פה אני אומר: ברוך שהגדולים כיוונו לדעת האנשים, האזרח הקטן שעומד בתחנת האוטובוס, אחרי כל כך הרבה סבל. אבל ברוך שכיוונתי לתאריך הנכון, אם אתה אומר שהיום כבר יתחילו להעלות באוטובוסים – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> היום. אין לי ספק שהשאילתה שלך זירזה את החלטה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה שחשוב הוא שהציבור ידע והנהגים ידעו, כי זה היה סבל – לא יכולתי להאריך בחלק הראשון – זה היה סבל נוראי, עוול נוראי ואפליה נוראה דווקא של נוסעי האוטובוסים. למה? כי בעלי הרכב הפרטי, עם כל ההגבלות והבעיות שיש לאזרח עם תקנות הקורונה, כשהוא נכנס לרכב – קודם כול הוא כבר לא צריך להחזיק את המסכה – זה גם דבר טוב שאין לנוסעי האוטובוס, אפילו לא לנהג האוטובוס המסכן, ששמונה שעות צריך להיות עם מסכה. אבל עצם העובדה שבין בעלי הרכבים לבין נוסעי האוטובוסים נוצר פער כזה אדיר בנגישות בימי הקורונה זה עוול, פשוט אפליה בתוך התקנות של הקורונה. למה נהג שיש לו רכב פרטי יכול להגיע לכל מקום ומי שעומד בתחנה לא יכול להגיע? וכבר אמרתי שהצעירים והבריאים רצים לתחנה הראשונה, הם ה-30 הראשונים, והאוטובוסים העוברים בתחנות לא יכולים להעלות אפילו אם הם רוצים. אז קודם כול אני מברך על העלאת התפוסה באוטובוס ל-75%, ואני מקווה שיותר. דבר שני, אני לא הבנתי אף פעם למה ברכבת לא מקפידים על שני מטר בין אדם לאדם. וברכבת היו הרבה יותר – אבל זה כבר לא, אולי זה כבר לא רלוונטי; אולי כן – תענה לי על זה, מה ההבדל בין רכבת לאוטובוס. עכשיו, התרת העלאת נוסעים – אני מדבר על האוטובוס האחרון ביישובים, בתחנות. אני רוצה שתאפשרו חזרה למעבר – של אפילו עשרה נוסעים בעמידה במקרים האלה, כי הסכנה של ההידבקות היא פחותה מאשר הסבל של העמידה בתחנות ביישובים ובתחנות האמצעיות באוטובוס האחרון; אני לא מדבר על האוטובוס הרגיל. ועוד בקשה קטנה, אדוני סגן שרת התחבורה, ואני רוצה להביא זאת לתודעת הציבור, אדוני היושב-ראש: ישנה סכנה נוראה, שנמשכת 30–40 שנה במדינה, שנקראת מת"צים, נתיבי תחבורה ציבורית באמצע הכביש. אני זוכר עוד את נח מוזס, זיכרונו לברכה, שנהרג במת"צ הראשון בתל אביב. אני זוכר שבז'בוטינסקי היו הרוגים רבים, במת"צ בפתח תקווה, וביטלו את זה. ופה, בירושלים, ברחוב גולדה מאיר, רק השבוע נפצע עוד אדם פציעה בינונית, ועכשיו, ברגע הזה, עובדים ברחוב ירמיהו, רחוב מרכזי בירושלים, על מת"צ של שני אוטובוסים שנוסעים באמצע הכביש באזור שיש בו המון המון ילדים. אני מבקש מאדוני סגן שרת התחבורה ושרת התחבורה לשנות את התוכניות ולעשות נת"צים. נת"צים זה נתיב תחבורה ציבורית בצד ימין, שזה פחות יעיל, אולי, אבל פחות מסוכן. אני רוצה תשובות על הדברים האלה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> תודה רבה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. אני גם חייב לציין, אולי בשקיפות מלאה, שלפני יומיים ישבנו ביחד, ביום שני, וראיתי את המעורבות הגדולה שלך בתחבורה הציבורית, עם רשימה של כמה דפים, עם בקשות והערות שקיבלת מהציבור ומתוך – זה לא רק להגביר, אלא לרדת לפרטים ולרדת לשינוי תפיסה בתוך התחבורה הציבורית כדי לשפר אותה ולייעל אותה. אנחנו נמצאים כל הזמן במקום הזה. אתה יודע שעל כל דבר יש גם דעות שניות, חלקן ציבוריות וחלקן מקצועיות. רק כדי לסבר את האוזן, על ההחלטה הזאת של הקבינט הייתה מתוך הכנסת ביקורת מאוד מאוד גדולה. מדוע? בזה שמעלים את הצפיפות באוטובוס – אני מכיר אנשים שגם היום לא עולים לאוטובוסים מפחד הצפיפות, זאת אומרת, יש גם צד שני למטבע במקרה הזה. יש כאלה שבאים ואומרים: לא, אל תעלו את התפוסה, תמשיכו באותם מספרים, אותם האחוזים, 50%, כדי שאנחנו נוכל בכלל – גם ככה אנחנו נגד. הרי בסופו של דבר, ההגבלות של קבינט הקורונה, ובכלל תקנות הקורונה – הרי אני מניח שאנשים לא רוצים לעשות רע לאנשים; אלה תפיסות כאלה ואחרות, שבחלקן אנחנו גם חלוקים עליהן. מדוע? אנחנו חושבים שהצפיפות שבעמידה בתחנות, אומנם זה באוויר הפתוח, אבל חלקן בתחנה המרכזית. בישיבה שהייתה לשרת התחבורה יחד עם שר הבריאות ומשרד הבריאות היו צריכים להכריע אם להעלות או לא, והלחץ ממשרד התחבורה הוא תמיד כן להעלות, מפני שאנחנו נדרשים לתת שירות. הטענות הן למשרד התחבורה. מי שלא נותן לנו את האפשרות זה משרדים אחרים. אנחנו בזה באים ואומרים: בכל אופן יש השלכות לזה שאתם לא נותנים לנו 50% – כמו שאתה אמרת, לא מגיעים לעבודה, אי-אפשר להגיע למקומות אחרים. בדבר הזה, בסופו של דבר הכריעה דווקא הצפיפות בתחנה המרכזית, כשראו את התמונות, איך שאנשים צובאים, איך שאנשים מחכים – צפוף מאוד – כדי להספיק להיות הראשון באוטובוס, בגלל הפחד שלא יוכלו לעלות. המסוכנות היא יותר בזה שאין אוטובוסים. יותר מזה – ואתה יודע את זה מהטלפונים שאתה מקבל – בסופו של דבר הנהג מעלה לאוטובוס, והוא לא רוצה להמשיך לנסוע בגלל שהוא אומר שיש מעל 30. אז מי יורד? הוא לא סדרן. הוא מכבה מנוע ולא רוצה להמשיך, ועכשיו יש ויכוחים, עד שמגיעה המשטרה, ושעה שלמה נמצאים אנשים צפופים באוטובוס ולא נוסעים. כך שאנחנו באמת מתקשים בנושא הזה לתת את המענה האמיתי ואת המענה המאוזן. מעבר לזה אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת אייכלר, אתמול נשאלתי ברשת ב', בתוכנית של יעקב אייכלר, שאלה מאוד קשה. הוא אומר: האם אתה לא חושב שבגלל הבעיות בתחבורה הציבורית – מה שגם אתה העלית עכשיו – אנשים עוברים לתחבורה פרטית? אז אני עונה: כן. אחת ההשלכות הקשות שיש, אחרי שניסינו במשך שנים רבות לתת שיפורים בתחבורה הציבורית כדי לנווט את האנשים לתחבורה הציבורית – לתת מענה יעיל, זמין וטוב – אנשים מעדיפים היום, בגלל מה שקרה בקורונה, וכבר עכשיו קונים רכב פרטי, ואנחנו רואים את זה ביום-יום – אנחנו רואים את העלייה בביקושים לרכב יד שנייה בגלל הדברים האלה. אני מסכים איתך, ואני גם אמרתי את זה פה: מה שקרה הוא שיש אפליה מובנית היום לטובת מי שיש לו רכב פרטי, לרכב פרטי, בתקנות שלנו. אם אנחנו מגבילים או אנחנו מפעילים את התחבורה הציבורית עד שעה מסוימת ובתפוסה ובתכולה הרבה יותר מצומצמות, מי שיש לו רכב פרטי יכול לנסוע ומי שאין לו רכב פרטי לא יכול לנסוע, לא יכול להגיע למקומות כמו בעל הרכב הפרטי, בגלל התקנות שלנו, שאנחנו מורידים. אין ספק שזה גרם לאפליה מובנית בכל התקנות, בלי התחשבות ובלי לתת מענה למי שאין לו רכב פרטי. לגבי הנוסעים בעמידה, באופן כללי, לא רק בנסיעה האחרונה, יש היום ויכוח. ההוראה של משרד התחבורה לכל מפעילי התחבורה הציבורית הייתה להעלות בנסיעות האחרונות, ולא רק בנסיעות האחרונות – במקרים כאלה ואחרים; היה סט שלם של תקנות מאוד מפורטות, מאוד מקצועיות, מתי אפשר ומתי לא רק אפשר אלא גם צריך להעלות עשרה נוסעים בעמידה. מערכת האיזון בין זה שאנחנו לא רוצים שייסעו בעמידה, וחברות התחבורה הציבורית – כיוונו אותו כך, את השירות, ללא עמידה, אבל יש מקרים שאנחנו כן רוצים את העמידה. משרד התחבורה ישב על זה – באמת, התפעלתי מהמקצועיות של התקנות לחברות התחבורה הציבורית. חברות התחבורה ענו בתשובה שהן לא יכולות לתת בגלל שהביטוח לא מאפשר להן. יש ויכוח שלם שאנחנו לא יודעים איך להתמודד איתו. כנראה בסופו של דבר זה יהיה בתהליך החקיקה. זה לא רק הביטוח – זה ביטוח ורישיון הרכב מנגד. הביטוח לא יכול לתת כיסוי בטיחותי אם רישיון הרכב לא מאפשר יותר מזה, והיום זה הנושא. בנושא התגבורים – אני תכף אתן לך גם תשובה לגבי הנת"צים והמת"צים. אין ספק שהמת"צים – נתיבי התחבורה הציבורית באמצע זה המת"צים, אני גם יכול לטעות – באמת גורמים ללא מעט תאונות דרכים קשות בין אוטובוס להולכי רגל. זו תאונה שהסוף שלה הוא תאונה קשה, איך שלא יהיה – לצערנו, גם הרוגים וגם פצועים קשה מאוד. אני מכיר בחורה שהייתה בת 18 ונפגעה במת"צ, ועד היום היא צמח מהפגיעה הזאת לפני כמה וכמה שנים, וזה מצער מאוד. אנחנו גם מבינים את הסיבות: יש ימינה ושמאלה, ואנשים לא מביאים בחשבון שיכול לבוא גם רכב מימין. הוא הסתכל לימין רגע והוא ראה שהנתיב פנוי, והוא הסתכל לצד שמאל, והוא לא יודע שיש לו עוד נתיב בצד ימין שגם יכול לפגוע בו. אבל מנגד, מה שיש במת"צ, לתפיסת אנשי המקצוע, זה שיכולים לנסוע בתוך הנתיב ללא צורך לעצור. כי אם נוסעים בצד ימין או בצד ימין של הכיוון השני, צריך לעצור ברמזור כדי לאפשר לרכבים פרטיים להיכנס בכל הרחובות שחוצים את הכבישים. וזאת השאלה – מה ככה ומה ככה. הפתרון שאנחנו עכשיו רואים, ואנחנו הולכים לתגבר אותו, זה לעשות את אמצעי הבטיחות, כולל המשוכללים והטכנולוגיים המתקדמים ביותר, כדי שלא ייפגעו. אני אעביר את הבקשה שלך עוד פעם. הם מודעים לזה. התפיסה המקצועית שלהם היא אחרת. בסך הכול, תחבורה ציבורית זה מורכב מאוד. במענה על הצפיפות בתקופה הזאת, ועוד לפני שקבינט הקורונה קיבל את ההחלטה, משרד התחבורה העלה ותגבר בכמה אלפי נסיעות במגזרים – איפה שהיה, ולרוב זה היה במגזר החרדי, במקומות החרדיים, הוא תגבר את הנסיעות. דהיינו, אם בשעה 20:00 היה צריך לצאת אוטובוס אחד, תגברו בעוד אוטובוסים, באלפי נסיעות נוספות. זה אומר לקחת מחברות פרטיות עוד נהגים, וזה בהיקפים בלתי נתפסים. מי שמבין, מי שיודע את זה – אלה היקפים מאוד מאוד גדולים. זו פריצה לא רק של התקציב אלא של כל התפיסה התחבורתית. תאר לך שמתגברים בימי הלחץ, ועל פי רוב גם הכבישים בלחץ בערבי שבת, ערבי חגים, מוצאי חגים. יש גבול ליכולת, לקיבולת. יש גבול. היום לקחנו בדיקות שלנו – לצאת מעתירות מדע, להגיע עד רב-שפע, ואתה מכיר את המקום, אני לא יודע אם זה 1.5 ק"מ – זה 40 דקות, בגלל שהכול עומד. זה רכבת ענקית של אוטובוסים לכל המקומות בארץ. ולכן אנחנו נמצאים בדילמות. אנחנו מאוד מאוד מעוניינים במעורבות שלך ושל חברי הכנסת האחרים בתחבורה הציבורית ומעריכים ומקבלים את זה בברכה. אנחנו חושבים שחוכמת העם, חוכמת הנוסעים, היא הדבר שצריך להוביל בתחבורה ציבורית. גם אנשי מקצוע, אנשים שנמצאים הרבה שנים, מהנדסי תנועה – בסופו של דבר הנוסע יודע את הסבל הרב, יודע את המצוקות שלו ויודע את הצרכים שלו. אנחנו רוצים יותר ויותר. מאז שאני נכנסתי, וזאת המדיניות של השרה, והיא אומרת את זה בכל מקום: אנחנו שמים את הנוסע במרכז. זה מה שמוביל אותנו לשינויים ולהיות קשובים למה שאתה מעלה ולמה שאחרים מעלים, ואנחנו גם מנסים לתת את המיטב בפתרונות שאנחנו יכולים, עם המגבלות שיש לנו. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת – לחבר הכנסת משה אבוטבול. בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אדוני סגן שרת התחבורה הרב אורי מקלב, בעקבות שאילתה שהגיש חברי משה ארבל, חבר הכנסת משה ארבל, לשרת התחבורה, התברר כי אין פיקוח על קווים שקיבלו היתרים לנסוע בשבת. המשרד מאשר הפעלת קווים שנוסעים ריקים לחלוטין אפילו אם יש נוסע אחד, וזאת למרות החוק שמחייב צמצום התחבורה הציבורית. מדוע בעצם זה קורה? האם יש לאדוני תשובה בנושא? תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> חבר הכנסת משה אבוטבול, השאלה – אם התשובה שקיבל חברך לא סיפקה אותך בעניין הזה – ככלל, באופן כללי משרד התחבורה עוקב אחרי אוטובוסים איפה שיש פעילות נמוכה ואיפה שיש מיעוט של נוסעים. אבל גם כשיש מיעוט נוסעים – וברגע זה נוסעים מאות אוטובוסים שיכולים להיות חלקם ריקים או עם נוסע אחד או שניים נסיעות ארוכות מאוד – משרד התחבורה נותן מענה גם כשיש מיעוט נוסעים, בגלל שיש תפיסה שהיא תפיסה לאומית, תפיסה רחבה יותר, שצריך לתת, לפעמים לנוסע בודד, בוודאי במרחקים. בסופו של דבר לא הכול נתפס על פי מספר הנוסעים, אבל מנגד, במקרים שאתה דיברת, והוא כיוון לזה, מדובר על סטטוס קוו. יש סטטוס קוו, והמדד שלו הוא לא רק מספר הנוסעים אלא שינויים. ואני בתפיסה היום שצריך להביא בחשבון שאם אתה משנה את התפיסה, אז איפה שיש מיעוט נוסעים – ומה יהיה איפה שיש הרבה נוסעים? וכשיש ביקוש של נוסעים לים או למקומות כאלה, אז אני כן אאפשר את התחבורה הציבורית? אני אגיד שזאת האינדיקציה? כשיש סטטוס קוו אז משאירים את המצב ככה. זאת התפיסה. אני לא אגיד לך שזה לא כואב, אני לא אגיד לך שזה מתאים. דווקא המקומות האלה – המקומות שדיברו עליהם, מדובר כמעט ב-90% בערים ובמועצות ערביות, שהחברה אינה יהודית, הנהגים אינם יהודים. לא שאני מצדיק. אני רוצה ומעונין למעט את הנסיעות בשבת – אתה יודע, זאת השקפת העולם שלי. אבל בסופו של דבר יש מדיניות כוללת, וצריך לקחת את התפיסה הזאת. עוד לא הגענו לימות המשיח, שאנחנו יכולים לשנות דברים שהם מקובלים במשך עשרות שנים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא. אין דבר כזה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אין דבר כזה? << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לא. מה שהוא שאל – מדובר על קווים שבדקתי. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> בחבל משגב. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> בחבל משגב, אני מתייחס לחבל משגב. אתה יודע איפה זה חבל משגב? מה זה חבל משגב? אתה מכיר את הערים שיש בחבל משגב? אז אני אגיד לך במה מדובר, אני בדקתי את זה. וגם בערים שדיברו – ובחלקן, לצערי, גם קווים שלא נוסעים, וזה גם מופיע, ואני בדקתי את זה בתוך המחשבים, בתוך המקומות – הם לא נוסעים. אז אני מציע שבנושא הזה – אתה שואל שאלה, ואתה גם לא מביא את הנתונים. אני אוכל להרחיב לך על זה גם בעל פה. אבל שלא תצא מנקודת הנחה – ודאי שאני מעוניין להמליץ שתחבורה ציבורית – בשבת הכול צריך לשבות, מבחינתי, כולל תחבורה ציבורית, אבל זה לא המצב שקיים. ולשנות – בשינוי יש גם שיקול דעת של שינוי בשני הצדדים, והשיקול הוא לאו דווקא תמיד מספר הנוסעים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן השרה מקלב. מכאן אנחנו עוברים לשאילתה דחופה מס' 109, של חברת הכנסת איילת שקד, שכותרתה מענקים לעובדים זרים. אני מזמין את סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי לעלות ולהשיב. בבקשה. << שאילתה >> 109. מענקים לעובדים זרים << שאילתה >> << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. סגן השר, ברצוני לשאול: אילו מענקים הביטוח הלאומי מעניק לעובדים זרים לא חוקיים, מסתננים, בעקבות לידה? את השאלה השנייה גם עכשיו? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> ואם יש – מהם ולאילו סכומים הם מצטברים, והאם נקבעה מדיניות ברורה בנושא? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, השואלת איילת, לשאלה הראשונה, המענקים הם מענק אשפוז ומענק לידה. לשאלה השנייה, לגבי הסכומים, ביטוח לאומי טוען שמאחר שאין הבחנה בחוק בין שוהה שלא כדין לתושב ישראל לא ניתן לבצע פילוח. המדיניות היא לפעול על פי החוק וכפי פרשנותו של בג"ץ. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> זאת אומרת שדמי לידה לא משלמים. הרי על פי חוק בכלל לא צריך לשלם כלום. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> מענק לידה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> שנייה, יש הבדל בין מענק לידה לדמי לידה. על פי החוק לא צריך לשלם כלום, ובעקבות פסיקת בג"ץ המדינה משלמת מענק לידה, שזה חד-פעמי, אבל דמי לידה לא משלמים. רק מענק לידה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> משלמים מענק לידה ואשפוז, כן. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אוקיי. זה חשוב, כי דמי לידה זה לא דבר חד-פעמי, לכן חשוב לא להתחיל לשלם את זה. בסדר, תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. תודה, אדוני סגן השר. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה הבאה – שאילתה דחופה מס' 110, של חבר הכנסת עופר כסיף. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אמרו שיש שאילתות רגילות שלי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא כרגע, לא שאני רואה כרגע בסדר-היום. אולי יש בסוף סדר-היום. אני יכול להסתכל. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> כי כך הודיעו מהמזכירות – שהם מצרפים את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לפחות אצלי זה לא רשום. בסוף סדר-היום זה נמצא. יש שלוש שאילתות רגילות בסוף סדר-היום. אם כן, אני חוזר: אנחנו עוברים לשאילתה דחופה מס' 110, של חבר הכנסת עופר כסיף, בנושא: תרגום נוהל הסדרת העסקת עובדים פלסטינים בישראל בענף הבניין לשפה הערבית. ישיב סגן שר הפנים יואב בן צור. בבקשה, חבר הכנסת כסיף. << שאילתה >> 110. תרגום נוהל הסדרת העסקת עובדים פלסטינים בישראל בענף הבניין לערבית << שאילתה >> << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני סגן השר, כשלושה שבועות מפרסום הנוהל בעברית באתרי הממשלה ופחות מחודש לקראת הנוהל החדש אין כל פרסום בערבית של הוראות הנוהל ונעדר מידע מהעובדים עצמם. כיצד בכוונתך לטפל בנושא? חשוב לי להדגיש שזה היה ב-11 בנובמבר, כשזה נכתב, מבחינת המועדים. תודה רבה. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי המזכירה, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת עופר כסיף, בשם שר הפנים אני משיב על השאילתה שהגשת לו כך: הנוהל הועבר לתרגום לערבית באמצעות חברת תרגום חיצונית ויפורסם בהקדם באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה גם בערבית. יובהר שסמכותה של הרשות מתוחמת להסדרת היתרי העסקה למעסיקים, בשונה מהיתרי עבודה לעובדים הפלסטינים, אשר בסמכות המינהל האזרחי, ולפיכך נוהל זה נועד להסדיר את הליך מתן ההיתרים למעסיקים לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, את חובות המעסיקים לפי תנאי ההיתר וכיוצא בזה. בכל הנוגע למידע ולנהלים המיועדים לעובדים הפלסטינים, ניתן לפנות למינהל האזרחי ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת כסיף? מוותר. שאלה נוספת – לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. ביקשת, בבקשה. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, באמת מדובר בסוגיה שמבקר המדינה בזמנו התריע עליה – התופעה של סחר בהיתרים. אנחנו, ביוזמתי, קיימנו דיון בוועדה לביקורת המדינה על הנושא הזה, ואז באמת נאמר שלקראת סוף השנה ישנו את הנהלים. אז אני מברך על השינוי בנהלים ועל תרגומם לשפה הערבית, כדי שהעובדים הפלסטינים יוכלו ללמוד את זה. סוף-סוף נגיע ליום שבו כל התופעה של מאכערים ומתווכים וסחר בהיתרים תעבור מן העולם. אני ביקשתי מכבוד יושב-ראש ועדת ביקורת המדינה שנעשה דיון המשך, לדון בנושאים האלה. תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מודה לסגן שר הפנים. אנחנו היינו אמורים לעבור עכשיו לשאילתה לשר במשרד הביטחון מיכאל ביטון, אבל הוא איננו. תקוע בפקק. נמצא, כפי שראיתי קודם, סגן השר יצחק כהן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עופר כסיף פה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עם עופר כסיף כבר סיימנו. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני קורא לאחמד טיבי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אנחנו נחכה שיגיע חבר הכנסת אחמד טיבי. הינה, מצוין. אז אני מזמין את סגן שר האוצר יצחק כהן להשיב על שאילתה דחופה מס' 116, של חבר הכנסת אחמד טיבי, שכותרתה: סיוע לעיר נצרת. אני מזמין את חבר הכנסת טיבי למיקרופון. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שר האוצר פה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זו זכותם לקבוע מי משיב. בבקשה, חבר הכנסת טיבי. << שאילתה >> 116. סיוע לעיר נצרת << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. השאלה היא על העיר נצרת. זה קשור לשר האוצר, לכן אני מבקש שאיילת תיתן לי את ההקשבה של שר האוצר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני שר האוצר, מבקשים את תשומת ליבך. בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> השאלה היא על העיר נצרת. בוועדת הכספים סיכמנו עם שר האוצר, ובהמשך גם עם שר התיירות, על סיוע של 30 מיליון שקל לעיר נצרת בשל משבר הקורונה. עד לרגע זה הכסף לא הועבר לעיר נצרת. ברצוני לשאול: 1. למה זה עדיין לא הועבר? 2. מתי זה יועבר ואיך? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברי חבר הכנסת אחמד טיבי, במסגרת תוכנית האצה למשק שאושרה בהיקף של 8.4 מיליארד שקל הוקצו תקציבים לפיתוח תשתיות תיירות בערי תיירות בגליל ובגולן, לרבות נצרת. מסיכום שאתה הגעת אליו – על זה מגיע לך יישר כוח. משרד ראש הממשלה, בתיאום עם משרד התיירות, החליטו כי התקציב יוקצה באמצעות מנגנוני פיתוח התשתית של משרד התיירות. על פי נוהלי משרד התיירות, התקציבים מוקצים לפרויקטים תיירותיים בהתאם לבקשות שמוגשות לאישור על ידי הרשויות המקומיות. בנוסף, רק לאחרונה אושר בנוהל מקוצר פרויקט לשדרוג משמעותי של תאורת העיר לקראת חג המולד, וסכום נוסף של כ-10 מיליון ש"ח משוריין לטובת קידום פרויקטים תיירותיים בעיר. שאילתה נוספת, מר ד"ר אחמד טיבי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת. בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה, אדוני סגן השר, על התשובה. אני חוזר ואומר: הסיכום עם שר האוצר – הוא נתן מילה – היה 30 מיליון שקל לעיר נצרת, כמו שהיה לטבריה וכמו שהיה לאילת. הכספים עברו לטבריה ועברו לאילת. אני דיברתי גם עם יושב-ראש הכנסת בנושא הזה. ישבנו, מר עלי סלאם, ראש העיר, ואני, עם שר האוצר בפגישה במשרד האוצר, והשר חזר על ההתחייבות הזאת. שוחחתי עם משרד ראש הממשלה – עם ליאור פרבר, נדמה לי, שמטפל בזה, והוא אמר: יש קשיים משפטיים. אנחנו רוצים שהכסף הזה יעבור. נצרת זועקת. המשבר קשה. זאת עיר תיירותית ממדרגה ראשונה. ולכן אני לא מצליח להבין למה פתאום יש ביורוקרטיה שלא הייתה בטבריה ובאילת. באילת ההליכים היו יותר קלים, יותר גמישים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני לא חושב שיש הבחנה בין אילת לנצרת ולטבריה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עובדה שהכסף עבר לשם מזמן ולנצרת עדיין לא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> למה אתה צועק? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, הוא כועס, מותר לו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> למה אתה כועס? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא תוהה, תוהה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אה, הוא תוהה. השאלה שלך היא שאלה שנתונה בבדיקה. אני אבדוק את זה ואני אחזיר לך תשובה יותר מסודרת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולא אמרת, מכובדי סגן השר, מה הסכום. אתם מחויבים ל-30 מיליון? אתמול לשכת השר אמרה לי: אנחנו מחויבים ל-30 מיליון שקלים, כפי שהשר התחייב. כתבו לי את זה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה שהשר התחייב – יקוים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מתכוון לשר האוצר מר כץ, שנמצא כאן. זה נחמד, התפקיד הזה, שהסגן נמצא פה והשר נמצא פה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שר המשפטים – יוסף ג'בארין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת ג'בארין – שאלה נוספת. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> הוא היה מועמד למשרד המשפטים. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא בממשלה הזאת. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן, יוסי. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אדוני סגן השר, האמת, זה מצב קצת מביך, שאנחנו שואלים שאלה גם את השר וגם את סגן השר ולא מקבלים תשובה למרות שהשר נמצא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> למה לא קיבלת תשובה? קיבלתם תשובה מפורטת. מפורטת. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש כאן עניין שאנחנו עוקבים אחריו זה חודשים. זה רץ מאפריל. הובטח סיוע לנצרת, הובטח סיוע לטבריה, הובטח סיוע לאילת. טבריה ואילת קיבלו סכומים טובים – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אבל פירטתי לך מה נצרת קיבלה. גם נצרת קיבלה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ודווקא העיר נצרת לא – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא קיבלה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כן קיבלה. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר לך, קיבלה פירורים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רק עכשיו יש עוד 10 מיליון שקלים מתוך 8.4 מיליארד – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> קיבלה פירורים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מה שכולם קיבלו גם היא קיבלה. יש פה סיכום של ד"ר טיבי – – – << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> קיבלה פירורים או קיבלה הבטחות. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, לא, לא. << דובר_המשך >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> למה מחכים? עכשיו העיר גם אדומה והעיר גם סגורה – פגיעה קשה בכל העסקים, כמובן במוסדות החינוך. העירייה קורסת בגלל היעדר תקציבים. אני מוחה על הסחבת הזאת. אני גם אומר בפה מלא שאין לי הסבר אחר חוץ מאפליה כלפי תושבי העיר נצרת. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני חושב שאתם מגזימים, ממש מגזימים. יש כל כך הרבה התייחסות. בתוכנית הממשלה יש מיליארדים, וזאת התוצאה? במקום לברך, אתם – יש נקודה שאתה שואל עליה, לגבי ה-30 מיליון, והיא תיבדק. אפליה בין טבריה ואילת ונצרת לא קיימת ואל תנסו לייצר אותה, כי היא לא קיימת. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני סגן השר, אני מודה לך על התשובה. אני גם פניתי ליו"ר הכנסת, שגם היה שר התיירות, והוא מכיר את החומר. אני מבקש ממך את ההתערבות שלך מול משרד ראש הממשלה ואת ההתערבות שלך כסגן שר האוצר לקיים את ההבטחה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> קיבלת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו שמחים שהשר ביטון מצטרף אלינו כדי שנוכל לחזור לסדר הדברים הרגיל. אדוני השר, אני מזמין אותך לעלות ולהשיב על שאילתה דחופה מס' 107, של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בנושא: השתלטות הרשות הפלסטינית על מזבח יהושע בן נון. בבקשה. << שאילתה >> 107. השתלטות הרשות הפלסטינית על מזבח יהושע בן נון << שאילתה >> << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני השר, לאחרונה הניחה הרשות הפלסטינית תשתיות חשמל עד לגבול שטח C בהר עיבל. בהנחה שלא מניחים תשתיות חשמל סתם, עלינו להסיק שמדובר בתשתית להשתלטות על שטח C בהר עיבל. אני רוצה לשאול: מה נעשה כדי למנוע מהרשות הפלסטינית להשתלט על מזבח יהושע? תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. אגב, זו גם נקודה אסטרטגית בכלל, מעבר למשמעות ההיסטורית שלה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברת הכנסת מיכל שיר – קודם כול, אני רוצה להגיד לך, היושב-ראש, שיש בעיה אם אתה שר שמשיב בזמן על כל השאילתות – פתאום יש עוד שאילתות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. יש גם שאילתות לאלה שלא משיבים בזמן. אל תדאג. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> כל הזמן נולדות עוד שאילתות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ככה, זה טיבו של העניין. אתם ממשיכים בעשייה וחברי הכנסת שואלים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> התשובה שלי הפעם, חברת הכנסת מיכל שיר, היא קצרה. בחלק אני לא יכול לפרט, אבל אנחנו נגיד כך: כבוד יושב-ראש הכנסת, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, חברי הכנסת במליאה, תשתית החשמל שהונחה בהר עיבל הינה תשתית המוכרת ושאושרה על ידי פיקוד המרכז. בעבודות התשתית אין פגיעה בארכיאולוגיה, ובכלל זה באתר מזבח יהושע בן נון. מעבר לכך, לא ניתן לפרט עקב סיבות מבצעיות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. אבל מי הניח את התשתית הזאת? << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר_המשך >> הפלסטינים – אני יכולה לענות על זה. אני לא צריכה להיות שרה. אנחנו רואים שהרשות הפלסטינית משקיעה מאמצים תקציביים באתר המורשת הזה. האם מדינת ישראל פועלת במקביל ומשקיעה תקציבים, כוח אדם ותוכנית לפיתוח האתר הזה, שהוא בעצם אתר מורשת מהחשובים ביותר של עם ישראל בארצו? האם מתקיים מאמץ מודיעיני לאיתור וסיכול ניסיונות השתלטות על אתרי מורשת לאומית בכלל ועל אתר זה בפרט? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני רוצה לתת לך תשובה רחבה יותר, חברת הכנסת שיר. אני רוצה להגיד לך את האמת וגם ליושב-ראש. מדינת ישראל לא בנתה מנגנון מתפקד, חד, מהיר, ביהודה ושומרון. היא לא בנתה ולא בונה ולא מתקצבת. יש שם אנשים טובים במינהל האזרחי שעושים עבודה קשה מאוד, אבל המינהל האזרחי בנוי כפי שהוא – שירת 50,000 מתיישבים בעבר, ויש היום כבר חצי מיליון מתיישבים. הוא בנוי כפי שהוא – שירת שני מיליון פלסטינים ביהודה ושומרון, ויש שם ארבעה מיליון. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> יש שם ארבעה מיליון? מעולם לא עשו שום מפקד אוכלוסין. זה פשוט לא נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אז את יודעת. על איזה מספר את מוכנה לסגור? << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> אני מוכנה להתייחס לאזור הזה ברצינות ולעשות את המפקד. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל אני אומר לך את האמת. המבנה הארגוני של המינהל האזרחי לא עונה על המטרות הלאומיות והמדיניות של ישראל בעת הזאת, והדבר הזה פוגע בכלל האזרחים, ובראש ובראשונה באזרחים יהודים ביהודה ושומרון, ופוגע גם בפלסטינים. את מכירה את הנושא כי את פעלת איתי ומולי וביחד למען חיבורי חשמל – סוגיה של עשרות שנים. את נוגעת פה בסוגיה שמשיקה למה שאנחנו מכנים: שמירה על שטחיC . המינהל לא יכול, ולא מאורגן למלחמה על שטחי C. אין מלחמה על שטחי C – זה בלוף. זה בלוף של מדינת ישראל. זה בלוף של ממשלת ישראל. בכל יהודה ושומרון יש 17 פקחים – פקחי סביבה, פקחי קרקע, פקחי תכנון ובנייה. עכשיו, במאמץ מיוחד של השר למורשת – הוא מארגן חמישה פקחים לארכיאולוגיה, שזאת עיקר הפנייה שלך עכשיו, שמירת אתרי מורשת. הוא עדיין מחפש את הכסף, להעביר למינהל, כדי שניקח חמישה פקחים לשמירת אתרי מורשת וארכיאולוגיה. אם רוצים שלא יהיו עבירות בנייה בשטחי C ושתהיה אפקטיביות ושיהיו פתרונות של תשתית, חשמל, מים ושירות לאזרחים, צריך לעשות רביזיה. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << קריאה >> צריך להחיל את הריבונות – זה יפתור את הכול. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> בסוף גם ריבונות עולה כמה שקלים, את יודעת. ריבונות יכולה להיות הצהרה, אבל מישהו צריך לעשות פיקוח, מישהו צריך לתת שירות. אז בינתיים, עם ריבונות, בלי ריבונות, אני אומר לך, בצער וכאב – אני עומד פה ואומר את זה: אין לנו את המבנה הארגוני שתומך בכל הבעיות והאתגרים האזרחיים והלאומיים של ישראל ביהודה ושומרון. אנחנו נמשיך לבוא לפה ולהשיב על שאילתות על חשמל ועל מים ועל דרכים והסדרת תקנת השוק, הסדרת קו כחול, מאבק על שטחי C ושמירה על ארכיאולוגיה. הייתי בבית אל לפני יומיים, אצל ראש המועצה הנפלא שי אלון. בלב העיר – יישוב יהודי, עם מקווה – נתגלה עכשיו, עם כלי אבן של הכוהנים, מורשת אבותינו. לידו אתר נטוש ולא מוגן, סולם יעקב. עכשיו אנחנו, עם המינהל, הולכים לסמן כמה אתרים, אתרי מורשת, כדי לשמור עליהם ולהשקיע בהם, אבל זה טיפה בים. אנחנו כל הזמן מתגלגלים פה באותו עניין. אני אומר לך שבמקרה הספציפי שפנית לגביו האתר לא ייפגע. הוא נשמר, העבודות מבוצעות, כך שהוא יישמר לדורות הבאים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני השר, אני רוצה להודות לך על הכנות. אתה בוודאי ירשת מציאות קיימת, אי-אפשר לבוא אליך באף טענה, אבל אני חושב שנוכח הדברים שאתה אומר, אולי הגיע הזמן באמת שתוכן תוכנית – ותתוקצב, כמובן, ברגע שהתוכנית תושלם – שעושה סדר בכל המצב הבלתי-סביר הזה, לרבות העברת חלק מהסמכויות בצורה מסודרת לרשויות המקומיות, מה שיפנה עומס מן המינהל מצד אחד, ותגבור במקומות שבהם הדבר נדרש, ומדיניות ברורה. אני לגמרי מסכים שהמציאות היא בלתי אפשרית. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני אומר, כבוד היושב-ראש, אתה גם בקי בסוגיות מהעיסוקים הקודמים שלך. מה שאני מציע פה זה לא מיליארדים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אם אנחנו נשקיע כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, כמה עשרות, בשדרוג תפקודו של המינהל – ואני מסכים איתך שאם משרד החינוך יודע לבנות גן ובית ספר, ורק סוגיית הקרקע והתכנון תישאר במינהל האזרחי והשאר ברשות המקומית, כמו כל דבר סביב התיירות – לא משנה, אם כל משרד ממשלתי יעבוד ישירות עם רשויות מקומיות, זה בסדר. אבל יש בחוק הבין-לאומי מה שהמינהל יהיה חייב לטפל לעולם, לפי מה שחל שם. ולכן אני אומר שבכמה עשרות מיליוני שקלים של שדרוג עבודת המינהל וכוח האדם, מיקוד היעדים – ולמדוד אותם: עכשיו אתם תקבלו x מיליוני שקלים ותעשו הסדרה של קו כחול, והם יעשו את זה והם רוצים. אבל עדיין אי-אפשר לברך על המוגמר. זה מהלך של כל הבית הזה, של כל הסיעות. זה מהלך שאני רואה אותו בכלל לא בהיבט הפוליטי, ואפילו לא הביטחוני ולא המדיני. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סיפוח זה רק בהיבט המדיני. סיפוח – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא. חבר הכנסת מאיר כהן, לא. קו כחול זה עניין חוקי, זה דבר מסודר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן. אבל יבוא בית הדין הבין-לאומי ויגיד לך: מה פתאום – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> על קו כחול – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו פועלים צמוד, על פי הכללים הבין-לאומיים, ואנחנו רוצים לגרום לרווחת חייהם של הפלסטינים והיהודים כאחד ביהודה ושומרון, ולצד תוכניות בנייה ליהודים ביהודה ושומרון יש גם תוכניות בנייה לפלסטינים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שבע שנים – – – מעלית במערת המכפלה ולא מצליחים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> עשינו. אבל חבר הכנסת כהן, תן קרדיט לשר הביטחון גנץ ולעוד שר במשרד הביטחון שיש היתר בנייה לנגישות במערת המכפלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בשעה טובה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היתר בנייה קיים – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הכול נדחה סוף-סוף, בשעה טובה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> וכל ההסתייגויות נגמרו, יש מכרז ויש ביצוע, ברוך השם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ויש כסף שהקצינו במשרד התיירות עוד בקדנציה הקודמת, אז אני מקווה שזה יקרה. אדוני השר, אני רק אומר דבר אחד: הכול נכון. אני בהחלט חושב שאם אתם תניחו איזושהי תוכנית כזאת, ננסה להתכנס כולם ולסייע, ונוודא שהדבר הזה יקרה, אבל את התוכנית אתם מוכרחים להביא. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> קודם כול, אני רוצה לברך – ברשותך, משפט אחרון; לא אחרון, כנראה. אני רוצה קודם כול לברך את שר האוצר ישראל כץ, שנמצא פה. ביחד היום הבאנו בשורה לחיילים משוחררים, ונשקיע בהם 140 מיליון שקל, גם במענקים, לפי תרומתם ולפי מצבם הדיפרנציאלי. חיילים בודדים וחיילים שקיבלו תשלומי משפחה בצבא והשתחררו בקורונה יקבלו 4,500 שקלים מענק. החיילים הבודדים – זה נוסף על 12,000 שקלים מענק שקיבלו. חיילים ששירתו מעל 22 חודשים יקבלו 1,800 שקלים, ופחות – יקבלו 1,000 שקלים. את זה עשינו ביחד עם שר האוצר, בתיאום מלא, ואני רוצה לברך אותו ואת שר הביטחון על המהלך הזה, שלא שכחנו את החיילים המשוחררים. הקריאה שלך לאיזושהי חשיבה מחודשת על המינהל האזרחי באופן שישרת את המטרות הבסיסיות של קיום מכובד, טוב וראוי בסוגיית התשתיות גם עבור יהודים ופלסטינים ביהודה ושומרון וגם שמירת האינטרסים המדיניים של ישראל – הדבר הזה מחייב חשיבה. בתקציב צנוע ורב-שנתי אפשר להזיז את המינהל האזרחי לטפל בבעיות שעולות פה כל שבוע, שאנחנו משתדלים, בכוחותינו – הם עובדים קשה, האנשים שם, אבל כולנו אומרים בכנות שהמינהל האזרחי לא בנוי לגדלים של האוכלוסיות שהוא משרת כיום. אתה מוסיף שהוא יצטרך להתמקד במה שהחוק הבין-לאומי מחייב אותו ושמשרדי הממשלה האחרים ייתנו את השירות באופן ישיר, כפי שראוי לכל אזרח במדינת ישראל. אני יודע שזו גם עמדת חבר הכנסת סמוטריץ', ורבים. יש פה איזו הסכמה שצריך לפתח אותה למעשים, לתוכנית רב-שנתית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בסדר גמור. תודה. שאלה נוספת. בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ידידי כבוד השר ביטון, בהקשר הזה של הר עיבל שתיארה כאן מיכל שיר, אני אשמח לשמוע התייחסות שלך להצעה שהנחתי על שולחן הכנסת השבוע, והיא באופן כללי לכל נושא אתרי המורשת והעתיקות שלנו. כיוון שגם אם תחפור מאוד עמוק בהר עיבל לא תמצא לא את הכעבה ולא שום מטבע פלסטיני, כמו שאתה יודע. גם ההמצאה הזאת היא המצאה של 100 השנים האחרונות, בין אם אתה מתייחס אליה כך או כך. לכן, אני חושב שדווקא בתחום העתיקות מדינת ישראל חייבת לקחת אחריות גם ביהודה ושומרון, ערש האומה העברית, עם כל האזור רווי הממצאים היהודיים. לקחת על זה אחריות. הר עיבל הוא רק דוגמה לעניין הזה. זו גם חובה שלנו, כמובן חובה לאומית למורשת שלנו, וגם חובה אוניברסלית, אפרופו הפוליטיזציה של אונסק"ו וארגונים בין-לאומיים אחרים, שאמורים לשמור על תרבות ומורשת ושותפים בעצם לשוד ההיסטוריה ושוד האמת, כמו בסבסטיה. אשמח לשמוע את דעתך בעניין. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת עמית הלוי, אנחנו סיירנו ביחד ביהודה ושומרון. אתה מכיר את התפיסה הכללית שלי, ואני רוצה להגיד לך שיש פה זכויות לשר למורשת וירושלים השר רפי פרץ, שפעל וגייס כבר כספים לתוכנית רב-שנתית לפיקוח על הנכסים הארכיאולוגיים שנשדדים ביהודה ושומרון, יחס מיוחד לאתרי מורשת של התרבות העתיקה שלנו. הוא מגייס לזה כספים, הוא סימן כספים, אנחנו בפגישות עבודה לבצע, ואני מקווה שנוכל לבשר לבית הזה בקרוב שיש תוכנית עבודה להגן על הממצאים הארכיאולוגיים ביהודה ושומרון יותר מאי פעם, באופן סדור ומתואם בממשלה. כמו כן, המינהל מאתר חמישה אתרים מסוימים, אתרים ארכיאולוגיים, שהוא רוצה לשמור עליהם ולהשקיע בהם. אני ביקשתי שיתווסף גם האתר של סולם יעקב בבית אל, לכלול שישה אתרים. אנחנו לקראת טיפול שונה מבעבר באתרים הללו. אלה שתי פעולות חדשות. פה אני נותן קרדיט גדול לשר למורשת הרב רפי פרץ, שלא כאן, שמיומו הראשון בתפקיד זה אחד הדברים שהוא דוחף חזק. אנחנו נעבוד ביחד איתו. אתה יודע, תמיד אני אומר פה על הדוכן – אז אמרתי לחברת כנסת שנכנסה שפשוט לא יודעים מתי היא תסיים, אין לה זמן, אז שתעבוד. אז עמית סגל ציטט אותי – אמרתי: ימינו ספורים. ימינו ספורים, אבל אנחנו ננצל כל יום כדי לעשות משהו טוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני השר, אנא תישאר איתנו כדי לענות גם על שאילתות רגילות. הראשונה שבהן – שאילתה מס' 218, של חבר הכנסת אחמד טיבי, שכותרתה: צה"ל מבקש לגזור שלושה חודשי עבודת שירות על חייל שירה למוות בפלסטיני חף מפשע. בבקשה. << שאילתה >> 218. צה"ל מבקש לגזור שלושה חודשי עבודות שירות על חייל שירה למוות בפלסטיני חף מפשע << שאילתה >> << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. שלושה חודשי עבודות שירות כעונש ניתנו בישראל לספר שהעלים מס וגם לאדם שסחר בדיסקים צרובים. ובשטחים הכבושים – למתנחלת שקיללה ולפרש שפגע קלות בסוסו במתנחל. מצד שני, אותו עונש ניתן לחייל שירה למוות באחמד מנאסרה החף מפשע והרגו. ברצוני לשאול: 1. מה דעתך על הענישה – האם היא סימטרית? 2. האם המשיך החייל הזה בתפקידו למרות העונש הסמלי? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת אחמד טיבי, ביום 20 במרץ 2019 דֻווח שכוחות צה"ל ביצעו ירי במסגרת אירוע שבו נזרקו אבנים סמוך ליישוב אפרת. כתוצאה מהירי נהרג אחמד מנאסרה ונפצע עלאא ג'יאדה. בעקבות זאת נפתחה חקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע. לאחר בחינת חומר הראיות הוחלט לזמן את היורה לשימוע לפני הגשת כתב אישום בגין אחריותו לאירוע. לאחר בחינת הטענות בשימוע, ובשים לב לשיקולים ראייתיים ומשפטיים, נחתם עם החייל הסדר טיעון. על פי הסדר הטיעון החייל הודה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בגין מותו של ההרוג, ועל כן הוטל עליו עונש של שלושה חודשי מאסר בדרך של עבודות צבאיות לצד מאסר על תנאי והורדה לדרגת טוראי. הסדר הטיעון גובש לאחר בחינה עניינית ומקצועית של המסכת העובדתית המורכבת, כפי שהתבררה בחקירה. בתאריך 23 בנובמבר 2020, לפני יומיים, נתן בג"ץ את פסיקתו בנוגע לעתירה שהגישה המשפחה של ההרוג נגד הסדר הטיעון שסוכם. בהחלטתו של בג"ץ הוא פסק לדחות את העתירה נגד הסדר הטיעון. מפסק הדין של בג"ץ עולים כמה דברים משמעותיים. החייל אכן טעה בשיקול הדעת ובהבנת האירוע, ומסביר זאת בכך שבעת האירוע חשב כי מדובר בניסיון פיגוע, וזאת על רקע העובדה שביצע פעילות אבטחה לבדו בשעת לילה באזור שהוגדר כגזרה חמה באותה עת. בנוסף קבע בג"ץ כי רשויות החקירה והתביעה הצבאית לא נמנעו מקיום חקירה אינטנסיבית ומקיפה, אף שמדובר בפעילות מבצעית מובהקת בנסיבות רוויות מתיחות ביטחונית. רשויות החקירה והתביעה הצבאית הגיעו למסקנה שאומנם החייל נהג ברשלנות, אך לא ניתן לייחס לו פעולה מתוך מחשבה פלילית או פעולה מכוונת לפגוע בחפים מפשע. האירוע הסתיים בנסיבות טרגיות ועצובות, וכולי תקווה כי אירועים כאלה לא יישנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד השר, ההכשר שנתן בג"ץ לפסק הדין המחפיר הזה לא מפתיע אותי. בג"ץ כבר הכשיר כמעט את כל עוולות הכיבוש. אני תוהה, אדוני – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> תפסיק להסית נגד בית המשפט העליון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, אני לא אני משאיר את זה גם בשבילך. אני תוהה, אדוני השר, אם אחרי ההסבר שנתת אתה מתכוון, או הצבא מתכוון, לתת פרס לחייל הזה, פרס השמירה על חיי אדם. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אחמד טיבי, אני רוצה להגיד לך שמציאות ביטחונית מורכבת ואירועים ביטחוניים נוטלים חייהם של חפים מפשע באופן עצוב, אבל זה חל אפילו על חיילי צה"ל. אנחנו יודעים על עשרות חיילי צה"ל שנהרגו בגלל שחייל מסוים בשעת לחץ פתח באש והרג את חבריו. האדם הזה, ברגע שהרג מישהו בטעות, הוא כבר נענש – אם לא התכוון. אם הייתה הבנה באירוע הזה שהיה פה זדון, העונש היה חמור יותר. אבל הדבר הזה נחקר על ידי מצ"ח ונבדק על ידי בג"ץ, והאירוע טרגי ומצער, אבל לא נמצאה שום ראיה שלחייל הזה הייתה כוונה פלילית – לפגוע או להרע לפלסטיני שלא עשה דבר. לא הייתה כוונה כזאת, ולכן העונש מידתי. ואני כן מאלה שמכבדים החלטות של בג"ץ. לא תמיד הן מקובלות. הינה, עכשיו הייתה החלטת בג"ץ אחרת, ואנחנו שואלים שאלה נוספת. אבל אנחנו מכבדים את החלטות בג"ץ. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אנחנו עוברים מכאן לשאילתה מס' 338, של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בנושא: בנייה לא חוקית של בית ספר בכפר קיסאן. בבקשה. << שאילתה >> 338. בנייה לא חוקית של בית ספר בכפר קיסאן << שאילתה >> << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, אם אתם פחות תעודדו טרור ותתמכו בו אז המצב הביטחוני יהיה טוב ולא ימותו חפים מפשע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', תשאל את השאלה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> סליחה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תהיה לך שאלה נוספת אחר כך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בשבועות האחרונים נבנה – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – התנחלויות – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סעדי, די, נו. אין צורך. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – באופן בלתי חוקי בית ספר בכפר קיסאן שבגוש עציון, וטרם ננקטו כלפיו פעולות אכיפה. רצוני לשאול: האם ניתנה הנחיה על ידי גורם במינהל האזרחי לא לנקוט פעולות אכיפה כלפי בית הספר? תודה. << קריאה >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה המנדט שלך, להיאבק בבתי ספר? << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', חברי הכנסת במליאה, תופעת בניית מבנים בלתי חוקיים באיו"ש היא תופעה שלא ניתן להשלים עימה, ואנו פועלים בכל האמצעים למגר תופעה זו. אתה נכחת פה באולם כשציינתי שמדינת ישראל וממשלת ישראל לא העמידה למינהל האזרחי את כל הכלים כדי לנצח במלחמה הזאת, ויש כל הזמן שמיכה קצרה באיתור העבירות ובפיקוח, אבל זה לא המקרה. במקרה הזה היו פעולות משמעותיות. במקרה של בית הספר בכפר קיסאן אכן מדובר על בניית מוסד חינוכי באופן בלתי חוקי. בית הספר יושב על קרקע פרטית פלסטינית ועליו בונה מועצת קיסאן את המבנה. בחודש מאי, לפני התחלת הכשרת הקרקע ובניית המבנה, הגישה מועצת הכפר תוכנית להרחבת הכפר הכוללת מגרשי ציבור ובהם בית ספר. מועצת הכפר והמינהל האזרחי נפגשו כמה פעמים בעניין התוכניות המתגבשות ותיקונן בהתאם להערות המינהל האזרחי. עקב הפסקת התיאום עם הרשות הפלסטינית נפסקה העבודה על התוכנית. בשלב מאוחר יותר גילו פקחי יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי כי החלו עבודות בלתי חוקיות להקמת בית הספר שתוכנן בתוכנית. ב-6 ביוני החרימה יחידת הפיקוח באגר שפעל להכשרת הקרקע. בהמשך הוציא המינהל האזרחי גם צו הפסקת עבודה למבנה. יחד עם זאת, באוגוסט 2020, לאור הצורך הממשי של הכפר בבניית בית ספר, התקבל אישור עקרוני של הדרג המדיני לקידום התוכנית להרחבת הכפר, שמספרה 1625/1. מטרת התוכנית היא הסדרת מקבצי בינוי שחרגו מתחום התוכנית שבתוקף, וכן הקמת בית ספר. לאור כוונות הדרג המדיני להסדרת הבינוי, לא בוצעו תהליכי אכיפה נוספים נגד בניית בית הספר. אבקש להדגיש נקודה חשובה בעניין זה: הכפר קיסאן מצוי בשטח B. האחריות האזרחית של מדינת ישראל בשטחי יהודה ושומרון מסורה לה בשטחי C. בהתאם לכך הקצאות קרקע וקידום תוכניות בשטחי C נועדו לטובת אוכלוסיית שטח זה בלבד, פלסטינים וישראלים כאחד. המקרה של הכפר קיסאן הוא מקרה חריג, מאחר שמדובר במובלעת של שטח B בהיקף מצומצם שאין בכוחו לשאת את צורכי ההתפתחות הטבעית של הכפר. נקודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, בבקשה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שאלת המשך, בבקשה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אדוני השר, אתה יודע על הערכתי הרבה אליך, לא מאתמול. אני מוכרח לומר שהדברים שאתה אומר כאן מקוממים מאוד. בראש ובראשונה, אני מבקש לדעת מיהו הדרג המדיני שאישר את קידום התוכנית. מדובר באישור שסותר לחלוטין החלטת קבינט שעבדך הנאמן היה שותף לה בתקופת היותי חבר קבינט, שקבעה מפורשות ונתנה הנחיה לצה"ל להפסיק לדון בתוכניות שמגישה הרשות הפלסטינית. מכאן והלאה, תוכניות בשטחי C כמובן, גם לאוכלוסייה הערבית, אמורות להיות מקודמות באופן יזום על ידינו, דהיינו על ידי המינהל האזרחי וצה"ל, תוך ראייה מרחבית של האינטרסים שלנו במרחב, ולא באופן שבו אנחנו מאמצים תוכניות שהרשות הפלסטינית מגישה. אז קודם כול, ההחלטה הזאת – ואני מבקש שהנושא ייבדק – סותרת את אותה החלטת קבינט, אז לא בטוח שהיא התקבלה בסמכות. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> לא סותרת. לא נכון. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> היא סותרת. יש החלטת קבינט מלפני שמונה חודשים שנותנת הנחיה חד-משמעית להפסיק – עוד הרבה לפני הפסקת התיאום שבאה מהצד הפלסטיני. דבר שני, בעצם אדוני אומר דבר מאוד חמור: שמרגע שהוחלט לקדם תוכנית מסוימת, ועוד יותר מזה, מרגע שהוגשה תוכנית, כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה ואין אכיפה. עובדתית, צו הפסקת העבודה ניתן כחודש אחרי שתנועת רגבים עתרה לבג"ץ נגד הבינוי. חודש אחר כך רק הוצא צו הפסקת עבודה. ואכן, לי היה, ויש גם היום, מידע שתחום תשתית במינהל האזרחי נתן הנחיה אופרטיבית – לכן שאלתי את השאילתה – שלא לאכוף נגד בית הספר הזה, בגלל שיש כוונה להסדיר אותו. ושוב, טענתי שהכוונה הזאת להסדיר נוגדת את החלטת הקבינט. אבל גם אם יש כוונה להסדיר, עד שהוא לא מוסדר – האם האמירה של אדוני היא שממחר בבוקר כל היישובים הישראליים ביהודה ושומרון שישנה החלטה עקרונית להסדיר אותם יכולים לבנות איך שהם רוצים, כמה שהם רוצים, מה שהם רוצים, איפה שהם רוצים בתחומי התוכנית, ואף אחד לא יאכוף נגדם, כי יש החלטה עקרונית להסדיר? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת סמוטריץ', המסקנה שלך בסוף היא מוטעית. אני אגיד לך כמה דברים, שבעיניי הגיוניים. אותו קבינט שאתה הזכרת גם קיבל החלטה לאשר כמה תוכניות של שכונות לפלסטינים בשטחי C. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> ראית, סמוטריץ', שאני לא נכנס לדבריך, נכון? אז תן לי רק – אותו קבינט שאתה אוהב לצטט קיבל החלטה לקדם שכונות עבור פלסטינים בשטחי C. וזאת למה? כשאנחנו באים ודורשים גידול טבעי וצמיחה ביישובים ביהודה ושומרון ואנחנו לא מראים לעולם שלא פגענו באופן הומניטרי באזרחים הפלסטינים שגרים בשטחי C – אנחנו צריכים להציג שגם הם מקבלים את הזכויות שלהם. אני אומר לך שאם אנחנו מקיימים את זה, זה מאפשר לנו לקדם תוכניות לגידול טבעי ביהודה ושומרון גם עבור יהודים. זה – 1. 2. מה שאמרת לא נכון. המינהל פעל, עצר את הבאגר, הוציא צו הפסקת עבודה. הסיפור שם הוא סיפור מורכב. זה יישוב בשטח B, שכנראה אם הוא לא יגיע לגבולות שטח C, לא יהיה שם בית ספר, ועכשיו זאת ההחלטה. מי הדרג המדיני שאישר את זה אני לא יודע, כי אני לא אישרתי את זה, אבל אני לא חוקר היסטוריה, אני מנסה לתקן את המציאות כפי שהיא. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אדוני השר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי, תודה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> שנייה, במחילה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא, לא, לא. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> שנייה, מחילה, 30 שניות. השיח הוא חשוב, רוצים למצות את הדיון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה, חבר הכנסת. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> רוצים למצות את הדיון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה לא דיון. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> בסוף זאת מטרתה של השאילתה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זאת הנקודה, זה לא דיון. אפשר להגיש הצעה לסדר-היום. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> למה? זאת לא הצעה לסדר-היום, זאת שאילתה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני אומר: אפשר להגיש הצעה לסדר-היום כדי לקיים דיון. זאת שאילתה עם שאילתת המשך. תודה. נעבור לשאילתה הבאה, שאילתה מס' 373, של חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה. << שאילתה >> 373. היישוב שדה בועז << שאילתה >> << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. השר ביטון, שם לא היינו וזה אזור חשוב. אני מדבר על מרחב היישוב שדה בועז שבגוש עציון, שבו הסתיים סקר הקרקעות ב-2014 – למעלה משש שנים. ברצוני לשאול: 1. מה היקף אדמות המדינה שנמצאו? 2. מדוע מאז, כבר למעלה משש שנים, לא מבוצעת הכרזה? כבר נעשה סקר, הסתיים הסקר לפני שש שנים. מדוע לא מבוצעת ההכרזה על האדמות כאדמות מדינה? תודה. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> כבוד ממלא מקום יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת עמית הלוי, חברי הכנסת במליאה, ההוראה לפתוח בהליך של סקר קרקעות באזור שדה בועז ניתנה בשנת 2014 על ידי שר הביטחון דאז משה בוגי יעלון. בהתאם לכך, צוות סטטוס מקרקעין במינהל אזרחי החל באותה תקופה בביצוע הליך הסקר, אך עבודתו לא הושלמה עד כה. הליכי סקר הם הליכים מורכבים, הכוללים בחינה של כלל ההיבטים הרלוונטיים לקביעת מעמד הקרקע, ובכלל זה בחינה של תצלומי אוויר של השטח משנים קודמות, מחקר על אודות קיומם של רישומים ישנים של הקרקע, בחינה של הליכים משפטיים, אם התנהלו ביחס לשטח זה, ועוד. הליך הסקר באזור שדה בועז כולל תאי שטח נרחבים, בהיקף של מאות רבות של דונמים, כך שמטבע הדברים, משך הזמן הדרוש להשלמתו ארוך באופן מיוחד. במקביל לכך, בימים אלו תלויה ועומדת עתירה בבג"ץ העוסקת במעמד קרקעות שחל עליהן הליך הסדר ירדני. על הקרקעות במרחב שדה בועז החל הליך הסדר ירדני שלא הושלם, כך שההכרעה בעתירה זו תשליך ישירות על הליך הסקר בענייננו. ההליכים בעתירה זו מצויים בשלביהם הסופיים, ולמעשה אנו ממתינים בימים אלו למתן פסק דין בעתירה. ואולם, עד להכרעה בעתירה לא ניתן להשלים את הליך הסקר במקום. על כן, לא ניתן בשלב זה לעמוד באופן ודאי על היקף אדמות המדינה במרחב המאחז. עם זאת, אדגיש כי סקר הקרקעות באזור שדה בועז מצוי גבוה בסדר העדיפויות לטיפול בפרויקטים של הליכי סקר, מתוך כ-50 פרויקטים מעין אלה המונחים לפתחו של המינהל האזרחי. בהערת ביניים אני אגיד לך: 50 ההליכים האלה, הפרויקטים – נניח שאנחנו יכולים לעשות אותם תוך שנתיים עם כוח אדם מלא; הם יימשכו עשר שנים כי אין כוח אדם – אין מתכננים, אין מהנדסים, אין חוקרים, אין משפטנים. מי שמתקצב את המינהל באופן מסוים יקבל קצב עבודה מסוים. ואם אנחנו רוצים לגמור המון משימות במינהל האזרחי, כמו שאמרנו קודם, חייבים לשנות אותו שינוי ארגוני ולהפוך אותו לכלי אפקטיבי של המשילות של מדינת ישראל ביהודה ושומרון. אני חוזר לדברים שדיברנו – מייד עם השלמת הליכי הסקר תבוצע הכרזה על אדמות המדינה שיאותרו במרחב שדה בועז, בכפוף לאישור הדרג המדיני. המינהל האזרחי ימשיך לפעול על פי תוכניות העבודה, חרף האתגרים המשאביים הקיימים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, שאלת המשך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> כבוד השר, 1. האם אי-אפשר במקביל – מכיוון שמדובר על מאות דונמים, אי-אפשר, במקומות שהסקר כבר כן הושלם, להכריז במקביל על חלק מאדמות המדינה? לעשות את זה במקביל. דבר שני, האם אתה מודע לגודל האתגר האסטרטגי שבו הרשות הפלסטינית מעסיקה, כפי שנודע לנו השבוע בוועדת החוץ והביטחון, מאות – למעלה מ-600 – אנשים במבצע להשתלט על שטחי C – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> זה לא נכון. זה לא נכון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – לעומת המצב הבלתי-נסבל שציינת, של אנשים בודדים במינהל האזרחי? מדוע אתה, כאחראי למערכת הביטחון, לא תקצה מהמהנדסים והמתכננים שיש לצה"ל – ויש לצה"ל הרבה מהנדסים ומתכננים ביחידות אחרות – לטובת המינהל האזרחי כדי להשלים את המצוקה האסטרטגית הדרמטית הזאת ביהודה ושומרון? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני רוצה להשיב לך על שתי השאלות ולתקן אותך. קודם כול, לגבי היכולת להפריד חלקים מהתוכנית ומהבדיקה ולאשר אזורים פוטנציאליים מהר יותר – זה נושא שנבדוק אותו. אבל לגבי הסיפור השני, משהו שמעט יודעים ושאתה כבר למדת: המינהל האזרחי, בכלל במעמדו המשפטי, הוא יחידת סמך של האוצר, והריבון ביהודה ושומרון זה אלוף הפיקוד. אנחנו פה מנהלים מציאות מורכבת שבה לאלוף הפיקוד, מצד אחד, יש כוחות צבאיים לשמירת הביטחון ביהודה ושומרון ומניעת טרור, ויש לו זרוע שהיא יחידת סמך של משרד האוצר להיבטים האזרחיים והתכנוניים. כמובן שהוא לא יכול לערבב מין בשאינו מינו, ורק במה שהוא כפוף למינהל – יכול לעסוק בסוגיות של תכנון. אני חושב שהגיעה העת – וכבר יש הסכמה בבית הזה – שצריך להסתכל על המינהל האזרחי מחדש, לסדר אותו ולהפוך אותו להיות ערוך לטיפול בחצי מיליון מתיישבים יהודים ועוד ארבעה או שלושה – כל אחד שיספור – מיליון פלסטינים. המבנה הארגוני שלו קיים מתקופות שבהן הוא טיפל ברבע מהאוכלוסייה הזאת, ואם רוצים שהוא יטפל, שהוא יעמוד בקצב ושישרת את המטרות המדיניות של הממשלה, חייבים לבנות מהלך כולל. המהלך הזה טרם בא. אגיד לך משפט אחרון: האנשים שם עושים עבודת קודש, בתנאים קשים, במינימום משאבים של כוח אדם, והם עובדים יום ולילה. אני פוגש אותם גם בלילות. אנחנו מנסים למקסם את התוצאה. אבל אתה צודק שאפשר להאיץ את תהליכי התכנון ביהודה ושומרון אם נבנה איזו תוכנית עבודה ואיזו החלטת ממשלה משותפת לכלל המשרדים שמיוחדת לנושא הזה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור לשאילתה הבאה – שאילתה של חבר הכנסת מאיר כהן. ישיב סגן שר החינוך מאיר פרוש. בבקשה. << שאילתה >> 112. סכנת בטיחות בבית הספר לחינוך מיוחד שפרירים << שאילתה >> << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב בראש, אדוני סגן השר, בעקבות הפסקת עבודות ההקמה של בית ספר חדש במתחם יכון בעמק חפר – המתחם נמצא בשלבי סיום – ממשיכים תלמידי החינוך המיוחד בבית ספר שפרירים ללמוד במבנה ישן עם אסבסט המסכן את שלומם. אני מבקש לשאול: כיצד קורה שבית ספר חדש עומד שומם למעלה משנה והתלמידים לא יכולים לעבור אליו? תודה, אדוני. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחבר הכנסת מאיר כהן, השואל, בית הספר לחינוך מיוחד שפרירים הוא בית ספר ותיק המצוי באזור המועצה המקומית עמק חפר, כמו שאתה אמרת. בית הספר מונה 170 תלמידי חינוך מיוחד המגיעים מרשויות שונות. בית הספר אושר בטיחותית לפעילות על ידי מהנדס הרשות עם פתיחת השנה כנדרש. מבנה בית הספר החדש נמצא בהליכי בנייה מתקדמים. בעת האחרונה אושרה תוספת תקציבית של כ-2 מיליון ש"ח להשלמת הבנייה והפיתוח, וכעת באחריות הרשות המקומית להשלים את הליך הבינוי – כי תקציב יש. גורמי המקצוע במשרד החינוך נמצאים בקשר עם הרשות להאצה וסיום התהליכים. אנו תקווה כי תהליכי הבינוי והפיתוח יסתיימו בחודשים הקרובים. דהיינו, מה שנמסר, או שמסרת לנו, בשאילתה – בעצם, בית הספר עדיין לא מסוגל לקלוט את התלמידים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, שאלתי היא בוודאי לא שאלה קנטרנית אלא שאלה שנובעת ושבאה מהשטח, מפגישות שלי עם ראשת המועצה ד"ר גלית שאול. זה מבנה יפהפה שמשרד החינוך השקיע בו – אדוני סגן השר, אני לא מכחיש את זה, ואני מודה – השקיע בו הרבה כסף, אבל ראו זה פלא – שנה הוא עומד, כי אי-אפשר לבנות את הסדרי החניה מסביב, שהם באחריות המשרד: מקום עם חניית נכים, גישה לבית הספר. עומד לו בית ספר יפהפה – אי-אפשר להגיע אליו, והילדים כבר שנה לומדים במבנה שגם אם הוא אושר, הוא מסוכן; בכל מקום שיש גגות אסבסט – תאמין לי, אדוני סגן השר – זה מסוכן. אם אתה אומר לי שאתם מייד נכנסים לעבודה ואכן יוצרים קשר עם ראשת הרשות ופותרים את זה, תבוא עליכם הברכה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני מודה לך על ההערה, כדי שאני אוכל להבהיר. בדברים שאתה כתבת בשאילתה לא ציינת את מה שאתה מפרט עכשיו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> השאילתה היא רק – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני יודע. הייתי גם חבר כנסת, לצורך העניין הזה. אם בממשלה, במשרדי הממשלה, היה נוהל שאפשר להוציא כסף על פרויקט גם אם הוא לא היה במסגרת מה שתכננו, אני חושב שכל הכנסת הייתה – – – לא רק האופוזיציה: איך זה ייתכן שמוציאים כסף בלי שיש איזושהי הרשאה? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> מה אפשר לעשות? אני מתאר לעצמי שחשבו שזה יעלה, נגיד, 10 מיליון שקלים, ועכשיו מתברר שיש צורך בעוד 2 מיליון שקל, אז את ה-2 מיליון שקל צריכים להביא מאיזשהו מקום. כולנו יודעים בדיוק איך הדברים עבדו במהלך 2020. התשובה שאני עניתי זה שמצאו את אותם 2 מיליון שקל, אחרי שנעשו הסדרים מסוימים בחודשים האחרונים – ואני מקריא מהתשובה – והעבירו את זה לרשות המקומית, ועכשיו הם צריכים להשלים את העבודה כדי שיוכלו להיכנס לבניין היפהפה שמשרד החינוך בנה מכספי משלם המיסים. גם אתה שילמת עבור זה, גם לך מגיע יישר כוח וקרדיט. בסדר? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נעבור לשאילתה הבאה, של חבר הכנסת ווליד טאהא. בבקשה. << שאילתה >> 113. עיכוב בהנפקת תעודות הבגרות << שאילתה >> << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, סגן שר החינוך, תלמידים רבים לא קיבלו את תעודות הבגרות שלהם. העיכוב בהנפקת התעודות פוגע בתלמידים בעניין תחילת הלימודים האקדמיים, ולימודיהם של סטודנטים שהתקבלו על תנאי מופסקים בשל כך. ברצוני לשאול: 1. מדוע יש עיכוב בהנפקת תעודות הבגרות? 2. מתי מתכוון המשרד להנפיק את התעודות? תודה. << דובר >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחבר הכנסת השואל חבר הכנסת ווליד טאהא: 1. אין עיכוב בהנפקת תעודות הבגרות. תהליך הנפקת תעודות הבגרות מתחיל מדי שנה בחודש ינואר, וגם השנה – אני מקריא בשם המשרד – הוא מתחייב לעמוד בלוחות הזמנים. 2. בתקופה זו מתחיל הטיפול בטפסים האישיים של בוגרי תש"ף, 2020. בתי הספר פונים לאגף הבחינות לטיפול בהרכב המקצוע שיופיע בתעודת הבגרות של כל תלמיד. כל הבוגרים שביקשו גיליונות ציונים לצורך קבלה ללימודים אקדמיים קיבלו אותם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שאלת המשך, בבקשה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, זו אולי הגרסה השלישית או הרביעית שאנחנו כבר שומעים מהמשרד. פעם אחת אומרים לנו: מעולם זה לא הונפק באוקטובר – זה היה בדצמבר. עכשיו אתה אומר: בינואר. במשרד אומרים שגיליונות הציונים של התלמידים כבר נקלטו, ופשוט מאוד התלמידים לא מקבלים את תעודות הזכאות שלהם. אני לא מבין למה צריך לקבוע את ינואר כיעד. הרי תלמידים מתחילים לימודים אקדמיים באוקטובר, אז למה צריך להנפיק תעודות ולתת לתלמידים רק בינואר, ולמה חלק מבעלי התפקידים במשרד טענו שזה מונפק בדצמבר – עכשיו אתה אומר ינואר – ולמה אדוני לא יפעל כדי שהתעודות יהיו מונפקות בחודש אוקטובר, כך שהתלמידים יתחילו לימודים אקדמיים בצורה מסודרת? תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> חבר הכנסת טאהא, קודם כול אני אבדוק אם אפשר לפעול כדי שיוכלו לעשות את זה באוקטובר. אני אשמח לעסוק בזה ולהודיע לך גם שאולי אפשר וכך יפעלו. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל למה אי-אפשר? << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני יוצא מתוך הנחה שכאשר המשרד מקבל שאילתה שמוכרת על ידי מזכירות הכנסת ויושב-ראש הכנסת כשאילתה דחופה היא אמורה לתת את האמת ורק את האמת. אני מקריא את מה שנתנו לי להקריא, וכנראה שמה שאני מקריא זה הגרסה שעליה כולנו צריכים להתביית ולהאמין בזה. אם מישהו אמר לך אחרת או שמעת ממישהו שאמר לך שמישהו אמר אחרת – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש לי הודעות – – – << דובר_המשך >> סגן שר החינוך מאיר פרוש: << דובר_המשך >> אני מקריא את ההודעה שמשרד החינוך נתן לי למסור כאן מעל דוכן הכנסת בעקבות שאילתה דחופה שאתה הגשת, ויושב-ראש הכנסת הכיר בה. זו התשובה הרשמית. אני אפעל – אם אפשר להקדים את זה לאוקטובר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, של חבר הכנסת אריאל קלנר. ישיב השר לענייני מודיעין אלי כהן, בבקשה. סגן השר פרוש, יישר כוח. תודה. << שאילתה >> 115. מעורבות מדינות זרות << שאילתה >> << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, בעקבות פרסום רשמי של פייסבוק על כך שאיראן מבצעת פעילות על מנת להשפיע על דעת הקהל בישראל, ברצוני לשאול: 1. מה היקף התופעה? 2. מה נעשה בנדון? 3. כיצד מדינת ישראל פועלת למנוע מקרים אלו? << דובר >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת קלנר, ראשית, אני מאשר שאיראן מבצעת פעילות בישראל שנועדה להשפיע על דעת הקהל הישראלית – וזה כמובן מגורמי המודיעין, ואכן הדברים ידועים ומתבררים. איראן משקיעה משאבים בתעמולה ובחתרנות המכוונות לקהל הישראלי. חבר הכנסת קלנר, מפאת רגישות החומר, אני לא אוכל להתייחס לכולו כאן בפירוט, באופן מלא. אגב, נציין כאמירה הכללית שהמשטר באיראן שולל לחלוטין את הלגיטימיות של מדינת ישראל ורואה בה גרורה מערבית באזור. בכירי המשטר מביעים ציפייה להיעלמות הישות הציונית, תוך שימוש במוטיבים אנטישמיים בוטים. מהתבטאויות איראניות לאורך השנים עולה כי גורמים במשטר מקווים שהשסעים בחברה הישראלית, יחד עם לחץ מתמיד של טרור, יובילו להיחלשותה של ישראל. מעבר לפעילות בתחום הרשתות החברתיות, המאמצים של מערכת המודיעין האיראנית מתמקדים באיתור ובגיוס של ערבים-ישראלים או של פלסטינים למודיעין או לטרור. קהילת המודיעין, ובעיקר השב"כ, פועלת לסיכול טרור, חתרנות והשפעה איראנית ברחבי המזרח התיכון, וכמובן בישראל. הפעילות הישראלית שמבוצעת – אי-אפשר לבוא ולפרט אותה כאן, מעל דוכן המליאה. אני רק אציין שהשב"כ הוביל בשנה האחרונה סיכול של אותם ניסיונות איראניים גם בתחום הרשתות וגם בנושא של גיוס סוכנים ערבים-ישראלים בישראל, שנועדו בעיקר לאסוף מודיעין ואף ניסו לגייס אותם לבצע פיגועי פח"ע כאן, אצלנו, במדינת ישראל. אני אתייחס גם לפרסום שעלה בנושא הזה של פייסבוק, שאכן מאשר שהיו 12 פרופילים שנמחקו, שני עמודי פייסבוק ומעל 300 חשבונות אינסטגרם פיקטיביים שפעלו בתיאום מאיראן ופעילותם כללה, בהחלט, מאפיינים של חוסר אותנטיות. גם בדוח שלהם הם מציינים שרשת פרופילים למעשה התחילה, הייתה בשלב מוקדם – 1,000 עוקבים בפייסבוק, מעל 9,000 באינסטגרם. הניסיונות שנעשו זה להפיץ תכנים בעברית ובערבית, תוך התמקדות באירועים אקטואליים בישראל, כולל תמונות ממחאת הדגלים השחורים וביקורת על מדיניות ראש הממשלה. כאמור, בדוח שלהם הם צילמו גם פוסטים מדגמיים עם תמונות מהדגלים השחורים. הפוסטים אינם מכילים מלל שעשוי ללמד על קהל היעד של הפרסום או על האפקט של הפרופילים שהם מבקשים להשיג, אולם על פי הפרסום, אותם פרופילים היו קשורים לחברת EITRC, שפועלת מטהרן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. שאלת המשך, בבקשה, חבר הכנסת קלנר. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה על התשובה, אדוני. אני רוצה להדגיש שוב: אנחנו מדברים פה על איראן, אויבת מספר אחת של מדינת ישראל, שקוראת ופועלת להשמדת מדינת ישראל ומחמשת טרור רדיקלי, והיא פועלת בתוך מדינת ישראל כדי להחליש את המדינה מבפנים, ועל ידי הפצת תכנים ברשתות החברתיות – לתדלק מחאה של להחליף ראש ממשלה. אני מבקש לוודא עם אדוני שהנושא נלקח במלוא הרצינות ושמלוא המשאבים הנדרשים מוקצים לנושא. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קלנר, אכן אני יכול לציין, והינה, אני מאשר – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> כבוד השר, אתה באמת אומר שהמחאה הזאת – – – << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> אני לא צריך – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אבל באמת – – – << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הורוביץ – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת הורוביץ, בבקשה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> המחאה זה בגלל איראן? המחאה זה איראן? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת הורוביץ, חבר הכנסת הורוביץ, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הורוביץ, אני באמת, באמת – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אבל יש גבול. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – אני באמת לא צריך עזרה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אבל יש גבול. תפסיקו – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת הורוביץ. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> המחאה זה בגלל איראן? מה אתה אומר פה? מה אתה שומע – – – << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הורוביץ, הנתונים – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת הורוביץ, בבקשה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> נו, באמת. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> הנתונים שאני התייחסתי אליהם – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> איראן, בחייך. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – אתה יכול לאהוב אותם – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> יש גבול. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – אתה יכול לאהוב אותם או לא – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – אבל הנתונים שאני ציינתי הם עובדתיים. תכיר בזה – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> בחייך, נו, אז המחאה זה בגלל איראן? << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> כלומר, האיראנים פועלים להשפיע על דעת הקהל בישראל – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אוי, תפסיק לקשקש. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> זה מה שנעשה בצורה ברורה – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אתה מקשקש שטויות – – – << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> האיראנים פועלים – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> זה בושה וחרפה, מה שאתה בכלל אומר. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – לבוא ולהעמיק את השסע. אגב, לא נשכח שאיראן – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השר, זה לא דיון. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – לא שומע אותך בכלל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אין פה דיון. חבר הכנסת הורוביץ, אין פה דיון. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> השר לענייני מודיעין. מה זה מודיעין? מודיעין 14? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תענה על מה ששאל חבר הכנסת קלנר. אין פה דיון. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני לא מבין בדיוק – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> מה זה מודיעין? << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – על מה יוצא קצפו של חבר הכנסת הורוביץ. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – תמונה בפייסבוק – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבל אין פה דיון. אין פה דיון. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> מה אתה מקשקש. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> אז תכיר בעובדות. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> קשקוש – – – << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> תכיר בנתונים. תבין שמדובר – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> בסדר. המחאה זה בגלל איראן. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – במדינה שבאה ופועלת – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> איראן מפעילה את המחאה נגד ביבי. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – לחתור כנגד מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השר. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> מה אתה מדבר שטויות? << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> תכיר בנתונים, חבר הכנסת הורוביץ. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> כאלה שטויות כבר לא שמעתי שנים. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – שקשה להם – – – << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> ולכן אני וידאתי כאן את הנתונים. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> כן, בגלל איראן אנחנו מפגינים נגד ביבי. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> והפרסום – אכן, יתרה מזו – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> תגיד את זה – – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – מה שאמרתי – – – << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קלנר, אני אציין – – << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> לפחות תקשיב. לפחות תקשיב. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – שלא רק שיש ניסיונות שאושרו – ואני אומר, לשאלתך, בצורה ברורה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> איראן מפעילה את המחאה. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> האם היה ניסיון התערבות, חבר הכנסת קלנר – התשובה היא: כן, היה ניסיון התערבות. יתרה מזו, אני ציינתי גם כאן, במליאה, שהניסיון הוא לא רק בהתערבות בדעת הקהל, לא רק התערבות בסוגיה של רשתות חברתיות. וכן, נעשו פרסומים, נעשה אקטואליה, נעשה גם מהדגלים השחורים. לשאלתך, התשובה היא כן, אבל יתרה מזו, היה ניסיון גם לגייס – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> בטלפון. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – סוכנים. היה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> מי זה? גנץ? אשכנזי? << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> הינה, אני אומר כאן בצורה ברורה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> בטלפון של גנץ? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. בבקשה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> גייסו את שר הביטחון? נו, באמת. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> אני אומר לכם – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> גייסו את שר הביטחון למודיעין האיראני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השר. כבוד השר. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> הנתונים שאמרתי – צר לי לשמוע אותך אומר הגיגים – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> גייסו את שר הביטחון למודיעין האיראני. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> הנתונים שאני אומר עובדתיים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השר אלי כהן, אני מבקש. זה לא דיון. זה לא דיון. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> הטלפון של גנץ. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> אני אומר שוב, חבר הכנסת קלנר – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אולי תגיד גם את זה? << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> אני לא נכנסתי כאן להערכות סובייקטיביות – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אה, טוב, טוב. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – בשונה ממה שמנסה לומר כאן חבר הכנסת הורוביץ. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> הטלפון של גנץ. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> הנתונים שאני ציינתי – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> המודיעין האיראני. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – הם נתונים עובדתיים. אגב, אני רק מציין שאיראן היא המממנת מספר אחת של טרור בעולם כיום – טרור שרוצה להקיף את מדינת ישראל. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> הפגנות זה טרור? אז ההפגנות זה טרור? מה אתה מדבר – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת הורוביץ, אני מבקש. בבקשה. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> אם תקשיב לדבריי – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אלפי ישראלים – – – << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הורוביץ, תקשיב לדבריי. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> – – – להגיד דברים כאלה – – – << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> היא פועלת לממן את החיזבאללה – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> כל דבר אפשר להגיד, השר לענייני מודיעין? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> השר לענייני קשקושים. מה הוא אומר, שאיראן מממנת את ההפגנות? מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> אני מציע לך להקשיב. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אני לא מוכן לשמוע את זה. לא מוכן לשמוע. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> אתה יודע, אני חייב לומר דבר אחד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת ניצן הורוביץ. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אתה לא תגיד כאן סתם דברים. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> אני, אגב, חייב לומר, חבר הכנסת הורוביץ, אני שומע אתכם כל שבוע מדברים על הדמוקרטיה – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> השר לענייני מודיעין, מודיעין 144. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – אבל אתם לא מקבלים את תוצאות הדמוקרטיה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> שלום, השר לענייני מודיעין. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השר, כבוד השר – – – << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> אתה יודע, הליכוד קיבל יותר – הכי הרבה קולות שמפלגה בישראל קיבלה אי פעם. יותר מ-70% תמכו בנתניהו לראשות הממשלה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> תמשיך לשקר – – – << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> אתם מדברים על דמוקרטיה אבל לא מכבדים את תוצאות הדמוקרטיה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> ואתה אומר: איראן, איראן, איראן. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> אז תלמד להפנים את זה. והדברים שאמרתי הם עובדות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה, חבר הכנסת. כבוד השר. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> ולכן, חבר הכנסת קלנר – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> כן, כן, כן. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קלנר, אם הורוביץ היה מקשיב עד הסוף, אז הייתי משלים את דבריי ואומר – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> תהיה קצת הגון. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – כן, איראן היא המממנת מספר אחת של טרור בעולם כיום. כן, היא מממנת גם את הג'יהאד בעזה, גם את הגורמים של החיזבאללה בדרום לבנון. ואני, אגב, רוצה גם לנצל את ההזדמנות ולומר גם כאן לנשיא ארצות הברית הנבחר שיסתכל מה קרה במהלך 12 השנים האחרונות: שמונה שנים, במהלך תקופת הנשיא אובמה, של התבטלות בפני איראן, של הסכם הגרעין המחורר, אנחנו קיבלנו כאוס ופגיעה ביציבות האזורית. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> תגיד לי, הוא עוד לא הושבע וכבר אתם רוצים לסבך את ישראל? << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> תגיד לי, אבל מה זה קשור למחאה? מה אתה מדביק דבר לדבר? << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> מנגד, במהלך ארבע השנים האחרונות – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> מה זה להגיד עלינו "טרור"? בושה וחרפה. אין לכם בושה בכלל. אין לכם גבולות. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> – – אנחנו ראינו שהפעולות הנחושות בנושא הזה מול איראן הצליחו להוביל לשינוי וגם לגרום לכך שיהיו שלושה הסכמי שלום. אגב, אותו מחנה שלום מאוד שמח בנפילתו של טראמפ. אתה יודע, הם מדברים על השלום, אבל ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ, שהביאו את השלום – ראיתי את השמחה לאיד שלהם שהייתה כשטראמפ לא נבחר. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> נשמח גם כשאתם תעופו, אל תדאג. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> אז אתה יודע, חבר הכנסת, הם מדברים על שלום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> כשאתם תעופו נשמח הכי הרבה. נצא פה בריקודים כשאתם תעופו, תאמין לי. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> עוד לא הושבע – כבר אתה מסבך את ישראל עם נשיא נבחר? << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> ולכן אני אסכם בנושא הזה את דבריי: אנחנו ערים. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> שמחה גדולה תהיה בעם ישראל. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> יש כאן ניסיונות להעמיק את השסע בחברה הישראלית. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> בגללכם והשקרים שלכם. << דובר_המשך >> השר לענייני מודיעין אלי כהן: << דובר_המשך >> יש כאן ניסיונות לעשות שימוש ברשתות החברתיות. יתרה מזו, יש ניסיונות שאינם פוסקים לגיוס סוכנים בישראל לפעולות מודיעין ולפעולות פח"ע. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השר, תודה רבה. אנחנו סיימנו עם פרק השאילתות. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לפני שאנחנו עוברים להצעות חוק – הודעה ממזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות הוועדה לביקורת המדינה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת קארין אלהרר וסעיד אלחרומי בנושא: חשש לניגוד עניינים במכרז של חברת נתיבי ישראל להחלפת גופי התאורה בכבישים הבין-עירוניים. נוסף על כך הונחו על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת היבה יזבק בנושא: הענקת מענקי קורונה לבעלי עסקים אשר פתחו את עסקם במהלך שנת 2019. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1121/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קארין אלהרר) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעות חוק. הצעת חוק ראשונה – הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף–2020. תציג את החוק חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה. בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, הצעת החוק המונחת לפניכם לא נועדה לשרת ימין או שמאל, קואליציה או אופוזיציה. אם תצביעו בעדה תוכלו להיות בטוחים שלא רק שפעלתם נכון מוסרית, אלא פעלתם גם לטובת המצביעים שלכם, כי ההצעה המונחת כאן – אם תאושר, ואני מקווה שכך – תעזור לנשים מכל קבוצות האוכלוסייה: אמידות, עניות, חילוניות, דתיות מכל דת, מהמרכז ומהפריפריה. כי ככה היא האלימות – היא לא סקטוריאלית, היא לא ספציפית, היא תופעה רחבה. הצעת החוק הזאת, שהוגשה במקור על ידי חברתי חברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין, מציעה להאריך לחצי שנה את התקופה שבה לא ניתן יהיה לפטר נשים שנמלטו למקלט בשל אלימות בני זוגן. ההצעה נועדה לסייע ממש במעט למי שסובלות מהתופעה על ידי נטרול הצורך לבחור בין בריחה מצילת חיים לאותו למקלט לבין שמירה על מקום העבודה, על הפרנסה שלהן. כשאישה נאלצת לברוח מהמתעלל שלה אל המקלט היא עושה את זה כי אין לה ברירה – אין לה את הפריבילגיה לחפש מקלט קרוב למקום העבודה שלה, ובכוונה המקלטים רחוקים. מעבר לזה, היא גם לא יכולה להגיע למקום העבודה, כי הבעל יכול למצוא אותה שם, אותו בן זוג מתעלל. ההתרחקות הזאת מהעיר המוכרת, ההתנתקות מהעולם החיצוני, מהעבודה, מהחברים, הן גם ככה קשות מנשוא. כלא ההתעללות של הבית מתחלף בסוג של כלא אחר – מקום צפוף וסגור, עם נשים נוספות שעברו גם הן חוויות אלימות ונאלצו לברוח כדי להתמודד ולהבריא מהטראומות. הבחירה להיכנס למקלט היא קשה גם ככה, ועד שלא נצליח להגשים את האידיאל של הרחקת המתעלל מהבית במקום את הקורבן, חשוב שנדאג לפחות להפחית את החסמים שעומדים בפני הנשים כשהן מקבלות את ההחלטה לצאת ממעגל האלימות, דרך ההבטחה שנדאג לשמור על החיים וגם לא לוותר על הפרנסה. אני רוצה להדגיש שוב: הן לא יוצאות לבית מלון ולא לבית הבראה; הן יוצאות למקלט. פעם בשנה, למשך שבוע בערך, כל המדינה מתגייסת לעסוק בתופעת האלימות. למעט כמה אנשים שזה התפקיד שלהם – העמותות, מספר מאוד מצומצם של חברי כנסת – בשבוע הזה גם הבית מתגייס, שדולות מתכנסות, עושים סרטונים, הרבה הסברה. השבוע אפילו ראש הממשלה ורעייתו הגיעו ונאמו. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> על חיות, על חיות. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> יש שיאמרו נאום מבלבל, ויש שיאמרו אפילו יותר. נראה שזה השבוע שהנושא הזה הוא בכותרות. אבל החיים של הנשים שסובלות מהאלימות הקשה – זו הכותרת שלהם לאורך כל השנה. לנו זה מבליח מדי פעם בעוד כותרת בעיתון על אישה שנרצחה למרות שכבר הייתה מוכרת למערכת או התלוננה. אף אחד לא מדבר בשוטף על המקלטים המלאים עד אפס מקום, שנאלצים לנהל רשימות המתנה של נשים שרוצות להישאר בחיים. התוכנית הלאומית שבה נופפו כל שנה מחדש נשארת לנצח תקועה. אתמול חברי חבר הכנסת סגלוביץ' נתן מזור חלקי, שאני מקווה שיצא לפועל, ב-100 מיליון שקלים, אבל זה כאין וכאפס לעומת מה שצריך, וצריך הרבה. אי-אפשר שאלימות כלכלית תבוא רק לדיון בכנסת, ונדון אם זה בכלל משהו שקיים – כן או לא. זו תופעה שמחייבת התערבות ועצירה. אתמול פורסם נתון של ויצו שעל פיו ישנן כ-200,000 נשים שחוות אלימות ואינן מתלוננות. הסיבות מגוונות, אבל אני בטוחה שבהן ניתן למצוא גם את הפחד שתלונה או צעד של עזיבה למקלט עלולה לפגוע בהכנסה, ביכולת לתמוך כלכלית בעצמן ובילדיהן. בואו נראה להן שאנחנו לא צריכים יום מיוחד בשביל לדאוג להן; בואו נצביע בעד האחיות שלנו, בעד הבוחרות שלכן; בואו ניתן להן לחצי שנה, שזה מעט, את ההסרה של החשש שמא יילקח מהן מקום העבודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1441/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת תמר זנדברג) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הצעת החוק הבאה היא בעצם הצעת חוק דומה. סגן השר נהרי, אתה תרצה להשיב על שתיהן ביחד? אוקיי, אז אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף–2020. תציג את החוק חברת הכנסת תמר זנדברג. בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה לחברתי קארין אלהרר, שהעלתה את הצעת החוק הזאת. גם אני גאה לרשת אותו מחברתי חברת הכנסת מיכל רוזין, שעשתה פה המון בנושא של אלימות נגד נשים, ונשים בכלל, יחד עם עוד שתי הצעות חוק, שגם בהן דנו השבוע והן עלו כאן בוועדות השונות: הצעה להקמת בית דין ייעודי לעבירות מין והכשרות לשופטים בנושא עבירות מין ואלימות במשפחה. ראינו רק בשבוע שעבר, ברצח המזעזע האחרון, כיצד בורות, פשוט בורות ורשעות – אין לי מילה אחרת – של שופט, שלא נענה לבקשת מאסר שביקשה הפרקליטות ושלא נענה לבקשת הרחקה, בעצם עלו בחייה של אישה, וזה מראה כמה הדברים האלה הם חשובים. היום הזה, חברות וחברים – אני רוצה רגע להדגיש עד כמה הוא חשוב, עד כמה הוא משמעותי ויוצא דופן. בשעה 10:45 התבשרנו שוועדת השרים לחקיקה, שלא התכנסה חודשים ארוכים בגלל הסכסוך הפוליטי בין הליכוד לכחול לבן, התכנסה לישיבה טלפונית מיוחדת וחסרת תקדים ואישרה ארבע הצעות חוק בנושא אלימות נגד נשים, היום הוא היום הבין-לאומי לציון המאבק, 25 בנובמבר. עכשיו, תבינו שהשבוע הזה היה שבוע של עבודה אינטנסיבית ומאומצת כאן בכנסת בכל הוועדות – בוועדת הכספים, בוועדה לקידום מעמד האישה, בוועדת העבודה והרווחה, בוועדת החוקה. כל הוועדות עסקו בנושא החשוב הזה, תקפו אותו מכל כיוון – דרך אגב, עם הישגים. בין היתר, ועדת הכספים דרשה 100 מיליון שקלים בהעברה תקציבית מיידית, בלי לחכות לאישור התקציבים בהמשך, לנושא התוכנית, לתקצוב התוכנית הלאומית למאבק באלימות. הבוקר בוועדת משנה בראשותי גם אנחנו התבשרנו על דברים חדשים, כמו לדוגמה תחילת תוכנית להכשרות לשופטים. כמו שציינתי כרגע, התבשרנו שבשבוע הבא תתחיל לעבוד רכזת שתעבוד על הנושא הזה של הכשרת שופטים מול הנהלת בתי המשפט. השבוע הזה לֻווה בלחץ ציבורי מצד הארגונים החוץ-פרלמנטריים, ובהם איגוד מרכזי הסיוע, שדולת הנשים, ויצו, נעמת, שהוציאו דוחות והראו לנו, כמו כל שנה, כמו מדי שנה, את המצב העגום. הוא לֻווה בכלי תקשורת שליוו את הנושא, ובין היתר עמדו על השופטים המשחררים, על משבר הקורונה, על הזינוק בתלונות למרכזי הסיוע על אלימות נגד נשים. כל השבוע הזה הביא לעובדה שממשלת ישראל פשוט לא יכלה, לא היה לה פרצוף, היא לא יכלה להגיע לכאן לכנסת ולהתנגד להצעות חוק כאלה. ואני אומרת את זה לא בשביל לקנטר, אלא להפך – בשביל להגיד שזאת דוגמה לעבודה ציבורית כך שאי-אפשר יותר לטאטא נושא, ודווקא בשבוע הזה היה צריך – באמת, לפעמים הכוכבים מסתדרים ומכל הכיוונים היה לחץ שפשוט לא אפשר להתנגד לדברים האלה. ואני רוצה לציין במיוחד גם את הצעת החוק שתבוא בהמשך, של עאידה תומא סלימאן, לחייב טיפול בגברים אלימים. זאת הצעה, אחת החשובות – הינה, עאידה פה. זאת הצעה שהיא אחת החשובות בתחום הזה, מכיוון שהעברת הנטל מהטיפול רק בנשים כשהן כבר קורבנות, ורק כאשר כבר הן במקלטים – וזה חשוב מאוד, אנחנו כרגע מציעות הצעה לטפל בנשים במקלטים, אבל העברת הנטל לטיפול בגברים, לשיקום, להרחקה, באמת לאורך כל השרשרת, כמו שציינתי קודם, החל מהשלב של מערכת המשפט והאכיפה ועד לשלב השיקומי והטיפולי בתחילת הדרך, זאת הצעה באמת פורצת דרך ותקדימית. היא נתקלה בדקות האחרונות בקשיים כאשר התברר שהיא הצעה תקציבית, כי מה לעשות, חלק מהדברים האלה עולים כסף. אני שמחה לומר שזה נפתר, וגם ההצעה הזאת תעלה בתמיכת הממשלה, יחד עם סל ההצעות שעולות היום. באמת אני חושבת שזה יום מיוחד. זה יום שהייתי שמחה בו אם נשים לא היו משלמות בחייהן כדי להגיע ליום הזה. 23 נשים מתחילת השנה ו-18 רק מתחילת משבר הקורונה באמת שילמו בחיים שלהן ושל הילדים שלהן ושל המשפחות שלהן כדי שאנחנו נוכל לעמוד כאן ולהגיד שאולי התקדמנו עוד צעד קטן במלחמה באלימות נגד נשים. אז אני רוצה לומר לכל הנשים, הארגונים, האנשים, כולל כאן חברי כנסת מהאופוזיציה, לפעמים גם מהקואליציה, שנאבקים על המון המון דברים, ולפעמים זה מאוד מתסכל, וזה מאוד סיזיפי, ואומרים שממילא לא תהיה תמיכה, וממילא זה לא יצליח, וממילא זה לא יקרה: יש גם רגעים כאלה, שבהם הכול מתכנס לרגע אחד שבו אי-אפשר יותר לעמוד מנגד ואי-אפשר להתנגד, וקואליציה כאופוזיציה – כולם מתגייסים ומתגייסות לנושא החשוב הזה. האחריות שלנו היא שאנחנו לא נדבר על זה ולא נעביר הצעות חוק כאלה רק ביום הבין-לאומי, וגם לא רק כשאישה נרצחת. האחריות שלנו היא כל השנה לזהות את הסימנים, ובמיוחד השנה, שנת 2020, שהיא שנת משבר הקורונה, שהכביד את היד על הנשים, דווקא אלה שנמצאות בסיכון ובמצוקה ודווקא אלה שחשופות לאלימות ולסכנה. שנת הקורונה – אמרתי את זה אתמול פה במסגרת היום המיוחד – שנת הקורונה היא שנת הבית: היא שנת העבודה מהבית, היא שנת הלימודים מהבית, היא שנה שבה חוסר היכולת לצאת החוצה ולהתקהל החזיר את כולנו הביתה. לחלקנו זה משמח, לחלקנו זה קצת בודד, לחלקנו זה קצת מלחיץ, אבל יש נשים שבשבילן זה מסוכן. יש נשים שבשבילן הבית הוא כלא שלפעמים מסכן חיים, ולכן המחויבות שלנו לנשים האלה היא לראות אותן קודם כול, להתחיל מהחוליה החלשה, להתחיל מאלה שחייהן נמצאים בסיכון, להתחיל משם את התיקון. ולכן אותם מעל 100 מיליון שקלים שנדרשו כאן השבוע ואותה תוכנית ממשלתית שאנחנו מחכים לתקצוב שלה הם הדברים שצריכים לצאת מהיום הזה. אני מאוד גאה שבין היתר הצעת החוק הזאת, כאמור של קארין אלהרר ושלי, שאנחנו ירשנו מחברתנו מיכל רוזין, עוברת כאן במסגרת השבוע הזה. צריך לומר שגם הנשים במקלטים לנשים מוכות נתקלו במשבר הקורונה באתגרים מיוחדים בגלל בידודים, בגלל קושי לשהות במקלטים בסכנת הידבקות, בגלל עומס וצפיפות במקלטים. שמענו על לפחות מקלט אחד חדש שקם בתקופה הזאת, אבל כל הדברים האלה לא מספיקים וגם לא מספקים. הצעת החוק הזאת באה לתת עוד איזו דחיפה קטנה לאותה אישה שעוזבת את הבית עם הילדים בגלל סכנת חיים והולכת למקלט, ואחרי שהיא עשתה את זה, ואחרי שהיא עשתה את הצעד הקשה והלא-פשוט הזה להציל את החיים שלה ושל המשפחה שלה, היא נתקלת בעוד בעיות, ביניהן סכנת פיטורים. זה באמת מסוג הדברים שאנחנו אומרות שלא ייאמן שצריך הצעת חוק בשביל דבר כזה, אבל כנראה שצריך, ולכן אני שמחה שההצעה הזאת זוכה לתמיכה של הממשלה. אני אשמח מאוד שהממשלה הזאת תסיים את ימיה כמה שיותר מהר, אבל בשביל ההצעה הזאת אולי הכנסת הזאת תחזיק עוד קצת, כדי להעביר אותה גם בקריאה הראשונה והשנייה והשלישית. אפשר לעשות את זה בזמן מאוד מאוד מהיר. עוד דבר אחד שאני רוצה לומר, בתיאום, לדעתי גם עם יושבי-ראש הוועדות הרלוונטיים: אנחנו מבקשים להעביר את ההצעה לוועדה לקידום מעמד האישה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי, תודה רבה. ישיב על שתי הצעות החוק במשולב סגן השר משולם נהרי, בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת קארין, סעיף 9(ד) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, קובע כי עובדת אשר שהתה במקלט לנשים מוכות זכאית להגנה מפני פיטורים במשך 90 יום לאחר שנעדרה מעבודתה בשל שהייתה במקלט לנשים מוכות. סעיף 9(ד) נוסף לחוק באמצעות תיקון מס' 19 מיום 1 בספטמבר 2000, ותקופת ההגנה נמשכה במקור 30 יום. בתיקון מס' 30 מיום 8 בדצמבר 2005 הוארכה תקופת ההגנה ל-60 יום. בתיקון מס' 36 מיום 27 במרץ 2007 הוארכה התקופה ל-90 יום. בדברי ההסבר להצעת החוק שבה הוארכה התקופה ל-90 יום נכתב כי הארכת התקופה נועדה לתת לעובדת סיכוי ממשי לשוב לעבודתה, וכן לעודד את עצמאותה ולהוות לה תמריץ שלילי מפני חזרה לבן זוגה המכה. כעת מוצע להרחיב את תקופת ההגנה שבה מעסיק נדרש לקבל היתר מאת השר לפיטוריה של עובדת כאמור מ-90 ימי הגנה ל-182 ימים, שישה חודשים. על פי דברי ההסבר, התיקון המוצע יסייע לעובדת שחזרה לעבודתה לאחר שהייה במקלט לנשים מוכות באופן שיעודד את עצמאותה ולא יחייב אותה במקרים רבים לחזור ולחיות עם בן זוגה המכה. המשרד, בראשות השר, לא מתנגד. זה הובא בפני ועדת שרים לענייני חקיקה. מה שאני רוצה לומר הוא שהמשרד, בכל הנושא של אלימות במשפחה, בימים אלה משקיע יותר מבעבר, גם מבחינת תקציבים, גם מבחינת טיפול מקצועי, גם מהבחינה שדיברת עליה, תמר, לגבי טיפול בגברים. אנחנו שוקלים חקיקה בנושא הזה שתחייב אותם לקבל טיפול ולא להשאיר את האישה כלואה, עוברת מכלא לכלא, אלא לתת לה לבנות את עצמה ולחזור לחיים נורמטיביים, והנושא הזה חשוב. קארין, אני שמח שהבאת את זה לוועדת שרים לחקיקה. קודם כול, אני שמח שהיא התכנסה. זה בבחינת מחיה המתים, אבל אני עוד יותר שמח שהיא תומכת בהצעת החוק. תמר, במקומך, במקום להתפלל לעוד יום שהממשלה תמשיך, או יומיים – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לא, אל תגזים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> – – הייתי מבקש עוד יותר, כי אולי יהיו עוד חוקים חשובים ותהיה לנו את ההזדמנות הזאת שוועדת שרים לענייני חקיקה תדון בהם ותאשר אותם. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> עד כאן. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> הכנסת מתבקשת לתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חברי וחברות הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אני רק מציין שאנחנו נצביע פעמיים, שתי הצבעות נפרדות: הצבעה ראשונה על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף–2020 – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> אתה יכול לחכות רגע, שנעלה להצביע? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> המציעות יכולות להצביע מהאולם למטה. אני אמתין שחברת הכנסת היבה יזבק תעלה. כנ"ל חברת הכנסת תמר זנדברג. אני חוזר: אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף–2020, של חברת הכנסת קארין אלהרר. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף–2020, לוועדה לקידום מעמד האישה נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 44 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותעבור לדיון, לפי בקשת המציעה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוועדה למעמד האישה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בוועדה למעמד האישה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בוועדה למעמד האישה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק הבאה – הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף–2020, של חברת הכנסת תמר זנדברג. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ף–2020, לוועדה לקידום מעמד האישה נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 44 בעד, אין מתנגדים, ונרשם נמנע אחד – השם של סגן השר משולם נהרי – – – << קריאה >> משולם נהרי (ש"ס): << קריאה >> בטעות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זאת טעות, אנחנו מתקנים את זה, אז יש לנו 45 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותעבור לדיון, לפי בקשת המציעה, לוועדה למעמד האישה. << קריאה >> מיכל וונש (כחול לבן): << קריאה >> אני מבקשת שתוסיף גם אותי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לפרוטוקול, אנחנו מוסיפים עוד קול אחד, של חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש, אבל זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> גם את שלי. תוסיף גם את שלי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> היית כאן באולם? << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – << הצח >> הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"א–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/2429/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת אפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"א–2020. יציג את החוק חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. עשר דקות, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, לפני כחודש וחצי נסעתי לבית החולים סורוקה לבקר את הגב' שירה איסקוב. שירה כמעט נשחטה בידי בעלה בערב ראש השנה. ניסיון הרצח של שירה, חברות וחברים, בוצע לעיני הילד שלה. אותו אב שניסה לרצוח הושיב את הילד שיראה את ניסיון הרצח. אני חייב לומר שקשה היה לראות את שירה במצבה, מתאוששת אחרי שניצלה בנס בזכות תושייה של השכנים שלה. שירה הייתה יכולה להיות עוד שם בסטטיסטיקה של נשים שנרצחו בשנת 2020. ישבתי בבית החולים לשיחה עם אימא של שירה, ואני מגלה שאימא של שירה חוששת לא רק לגורלה של שירה וליכולת שלה להתאושש ממצבה בבית החולים אלא לגורלו של הילד. לאט-לאט מתחילה לחלחל התודעה בקרב משפחתה של שירה שמעתה ואילך בכל פעם שהילד יצטרך לקבל טיפול רפואי תצטרך שירה לפנות לחיה הדו-רגלית הזאת שניסתה לרצוח אותה ולבקש את אישורו לטיפול רפואי בילד. אותו ילד – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברים. חברי הכנסת, בבקשה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. השעון עצר. חבר הכנסת איימן עודה. אפשר להמשיך, בבקשה? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מפריע? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> גם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חברים, אותו ילד של שירה, שללא ספק יצטרך סיוע נפשי, לא יוכל לקבל אותו אלא אם כן אותה חיה דו-רגלית שניסתה לרצוח את אימו תאשר לו. והינה זה פלא, עוד לא יבשו כתמי הדם על ידיו של מי שניסה לרצוח, והוא כבר מסרב לאשר לילד לקבל חיסון. אולי מישהו כאן, בבניין הזה, יכול להסביר לי מדוע האב שרצח את מיכל סלה יכול לדרוש שבתם המשותפת, שהייתה נוכחת בתקיפתה של מיכל, תבוא אליו לביקורים? מדוע עכשיו, בכל פעם ששירה תרצה לרשום את הילד למסגרת חינוכית, בכל פעם שהיא תרצה לצאת איתו מהארץ, היא תצטרך לפנות למי שניסה לשחוט אותה ולבקש ממנו אישור? אנחנו השתגענו? החוק הישראלי השתגע? את האבסורד הזה, חברות וחברים, חייבים לשנות. את האבסורד הזה חייבים לתקן. אני, מייד כשחזרתי מהביקור התחלתי בעבודה הזאת על הצעת החוק, כדי לייצר פה חוק שהוא מאוזן וראוי. החוק פשוט הופך את הנטל: מי שניסה לרצוח, מי שרצח, הוא יצטרך להיות זה שמוכיח את היכולת שלו להמשיך ולהיות אפוטרופוס; הוא יצטרך להיות זה שמוכיח לבית המשפט מדוע גם הוא צריך להיות אחראי לילד ולקחת חלק בגידולו ולא שהאם – או משפחתה, כי האם כבר נרצחה – יצטרכו לכתת את רגליהם מבית משפט לבית משפט, בין עורכי דין, כדי לאפשר לילד לקבל חיסון. הצעת החוק הזאת רוצה לשמור על זכותו של הילד, והיא אומנם עושה צדק עם הקורבן, אבל היא בעיקר עושה צדק עם הילד. בניסוח ההצעה, אדוני היושב-ראש, עמדה טובת הילד לנגד עינינו, והיא גם שצריכה לעמוד לנגד עיניכם היום, חברי הכנסת. תראו, אני חייב לומר, חברי הכנסת, אני כבר קצת יותר מחמש שנים בכנסת, והעברתי חוקים לא פעם ולא פעמיים, עמדתי על הבמה הזאת ונאמתי, אבל ההתרגשות שאני חש היום, שבתוך התקופה הנוראית הזאת שאנחנו חיים בה, שבה המציאות הפוליטית הפכה למגעילה, בזויה ואפילו מפחידה נוכח היעדר המדיניות של הממשלה ונוכח השיקולים הפוליטיים והאישיים שאנחנו רואים שמתערבבים בכל החלטה והחלטה, תוך שהם דוחקים שוב ושוב את צורכי הציבור – בתוך התקופה הזאת, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מצליחים היום להעביר כאן חוק שכל-כולו עשיית צדק נדרש עם אזרחיות ואזרחים, עם החברה הישראלית, שתהפוך לחברה טובה יותר. אני נרגש היום, אני חייב לומר, כמו שלא התרגשתי באף אחת מהצעות החוק שהעברתי, אף על פי שאני אומר לכם שזאת רק תחילת הדרך – זאת העברה בקריאה טרומית – אבל אני אומר לכם שאני מרגיש שתמיכת כל חברי הכנסת בהצעת החוק הזאת היא ניצוץ של אור בתוך החשכה הגדולה שבה נמצאת היום הציבוריות הישראלית. אני מקווה שנעביר את הצעת החוק הזאת במהירות האפשרית גם בקריאה שנייה ושלישית, כי ישנם קורבנות רבים שממתינים לבשורה הזאת. אני מבקש שהצעת החוק הזאת תגיע לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה, שאני עומד בראשה, ואני מתחייב גם בפניכם, חברי הכנסת, לקדם אותה מהר ככל האפשר ובתיאום, כמובן, עם הממשלה. כמה מילים על מי שגילו אחריות ואפשרו את התנעת הליך החקיקה הזה: אדוני שר המשפטים אבי ניסנקורן, שוחחתי איתך אתמול בלילה ארוכות על החוק ושמחתי לגלות – אני חייב לציין שלא בפעם הראשונה – שאתה מבין את חשיבות הנושא, את הדחיפות שלו, והרגשתי אתמול בלילה שיש סיכוי. הבוקר שמחתי לגלות שתהיה שותף מלא בקידום החקיקה, ועל כך בוודאי תודה. אני כמובן מודה גם לשרות ולשרים שתמכו בהצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה ולשרה פנינה תמנו, שהגישה הצעת חוק דומה בעבר, כשהייתה חברת כנסת. ועוד מילה אני חייב לומר, מעבר לנו, הפוליטיקאים, אדוני היושב-ראש, לאנשים שמתרוצצים מאחורי הקלעים, מאחורי הקירות, בתוך המשרדים. ללא ההירתמות שלהם לנושא הזה החוק בכלל לא היה מגיע לסדר-היום היום. יש פה המון עבודת מזכירות סיזיפית כדי שהחוק הזה בכלל יעלה כאן. כאן אני רוצה להודות לך, מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ, לעובדי מזכירות הכנסת אלינור ימין, אסף הייזלר, מיה לוי, דנה הרש, שירה טחן, וכמובן לראש המטה של יושב-ראש הכנסת, גב' לילך שלי. אפילו למנהלת הקואליציה גב' עליזה בראשי, שהשתגעה פה כדי שהצעות החוק האלה יעלו היום, אני חייב להגיד תודה, וכמובן לציין את היועצת שלי מיקי רויטמן ואת דלית אזולאי, מנהלת הוועדה, שדחפו וסייעו בכל הליך הניסוח, כולל היועץ שלי מרק קופצ'יק, וכל מי שלקח חלק. אני חייב לומר שאני מקדים את התודות האלה לקריאה הטרומית, אבל אני באמת מבין ואני רואה ומרגיש שכל מי שנוגע בהצעה הזאת מבין את עוצמת הסיפור, את עוצמת החשיבות. קורבנות רבים ומשפחות שלהם ממתינים לשמוע את הבשורה שתצא מכאן היום, שמדינת ישראל תיקנה עוול של שנים וקבעה שקודם כול יש זכויות לקורבן, קודם כול יש זכויות לילד, ואחר כך נדון בזכויות הרוצח ובזכויות מי שניסה לרצוח. אני מבקש כמובן מכולם לתמוך בהצעת החוק. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. שר המשפטים אבי ניסנקורן, יש לנו עוד הצעת חוק דומה. תענה על שתיהן ביחד. << הצח >> הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע ברצח הורה נוסף של הקטין או של הקטין), התשפ"א–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/2333/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גדעון סער) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור להצעת חוק דומה – הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע ברצח הורה נוסף של הקטין או של הקטין), התשפ"א–2020, של חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שנצביע עליה עוד כמה דקות היא מהחוקים המוסריים והצודקים ביותר שהכנסת או כל פרלמנט שהוא יכולים לחוקק. צריך להבין דבר שנשמע קצת מוזר, אבל רצח של מי שרצח את בן זוגו או רצח את אחד מילדיו הקטינים אינו מפקיע את זכויותיו כהורה לילדים שהוא רצח את ההורה השני שלהם או את אחיהם, והוא ממשיך מבית הכלא לקבל החלטות בנושאים שנוגעים לחינוך הילדים, בנושאים שנוגעים לטיפולים רפואיים, בנושאים שנוגעים לשינוי שם או לנסיעות לחו"ל או אפילו ביקורים שבועיים של הקטין בכלא – שיצא לי לשמוע גם על לחצים שמפעילים עובדים סוציאליים על קטינים שיבואו לבקר את אביהם הרוצח בכלא. בדרך כלל ההסדר שקורה הוא של משפחות אומנה, וכאשר יש משפחת אומנה, הרוצח ממשיך ליהנות מזכויותיו כהורה. שוחחתי בעניין הזה עם אחותה של מיכל סלה, זיכרונה לברכה, עם – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> רק אם אפשר, חברי וחברות הכנסת, חבר הכנסת גדעון סער גם ככה נשמע צרוד. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> אני צרוד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר להתחשב בו לפחות. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> שוחחתי עם גב' לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה, שנרצחה על ידי בן זוגה ונדקרה ליד מיטתה של בתה בת שמונת החודשים בעת הרצח. האם אנחנו יכולים להעלות על הדעת שלאב, מבית הכלא, יהיו זכויות הוריות כלפי אותה ילדה? האם אנחנו יכולים להשלים עם תופעה שילד שראה את אימו נרצחת מול עיניו על ידי אביו, מבחינת הזכויות ההוריות עולם כמנהגו נוהג אחרי זה? זה הרי הפרה של כל תפיסה מוסרית. לכן, אדוני היושב-ראש, התיקון הזה נדרש. התיקון שאני מתייחס אליו נוגע להורה שהורשע בעבירת רצח של בן זוגו שהוא הורה של מי מהקטינים או של אחד מהקטינים, והדבר הזה יפקיע בעצם את האפוטרופסות שלו. אני באופן אישי חושב, אף על פי שהצעת החוק המקורית שהגשתי מתייחסת לעבירת הרצח, שיש מקום לשקול הרחבה גם לניסיון לרצח – ניסיון לרצח, הרשעה בניסיון לרצח שלא הצליח. אנחנו נבוא במהלך הליכי החקיקה בדברים עם הממשלה וננסה לשכנע אותם בנקודה הזאת. אני מבקש להודות קודם כול ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת איתן גינזבורג, שהעביר את ההצעה על פי הנוהל של פטור מחובת הנחה לוועדת שרים לחקיקה, הצעה שהונחה על שולחן הכנסת לפני כמה שבועות. אני רוצה להודות לשרים אבי ניסנקורן ודודי אמסלם, ששניהם כאחד ראו את חשיבות העניין והסכימו שיתקיים הליך של אישור החוק הזה באמצעות משאל טלפוני, אם אינני טועה, וזאת ההחלטה שנתקבלה על ידי ועדת שרים לחקיקה. מה אנחנו משיגים, אדוני היושב-ראש? שלוש תכליות: התכלית הראשונה היא מוסר, היא צדק – אנחנו מרגישים שאנחנו עושים את הדבר הנכון ולא מוסיפים חטא על פשע כאשר אנחנו משנים את ההסדר מהנקודה הזאת; הנקודה השנייה – אנחנו מאפשרים שיקום של תא משפחתי שידע את הטראומה הכי קשה, כי למעשה כל עוד נותיר את המצב הזה על כנו, לא יכול להיות שיקום; והדבר השלישי, שמותר להטיל בו ספק, ואני אומר את זה כמובן במידה הראויה של הספקנות, כי מי שמסוגל לעשות מעשה כל כך שפל כלפי בן זוגו, כלפי ילדו, אינני יכול לקבוע שדבר כזה ירתיע אותו, אינני יודע, אבל לפחות יש בחקיקה ברורה אמירה של הכנסת, אמירה של המחוקק וגם הבנה שאותו אדם שעומד לעשות את המעשה הנורא הזה, הוא לא קוטע רק את פתיל חייב של האדם אלא הוא קוטע גם את הזיקה הזאת שלו כלפי ילדיו, והדבר הזה חייב להיות ידוע ומוכר. אני מקווה מאוד שהוועדה – מה שכתוב פה זה ועדת החוקה, אבל אינני יודע איזו ועדה תקבע ועדת הכנסת שתטפל – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא אתנגד שהוועדה לקידום מעמד האישה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> אני בוודאי אתמוך בכך. אני נאבקתי כיושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה לפני 14 שנה – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הלשכה המשפטית המליצה על ועדת חוקה. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר שאני תומך בבקשה של יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, אבל אני אומר את הדבר הבא: חוקקתי גם בכנסת השבע-עשרה חוקים בנושא של אלימות במשפחה – אחת השותפות שלי, חברת הכנסת נדיה חילו, זיכרונה לברכה, כבר איננה איתנו – ואני חושב שהחוק הזה הוא חוק יותר חשוב מהחוקים שזכיתי לחוקק בעבר. אני מאוד מקווה שהכנסת הזאת, שככל הנראה ימיה קצרים, תפעל במלוא הרצינות לקדם במהירות את החוק בכנסת הזאת, כי כאשר נסכם את הכנסת העשרים-ושלוש, אני לא יודע כמה חוקים ראויים לציון, שנוכל להתגאות בהם, נוכל למנות; החוק הזה בהחלט יכול להיות כזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה על החוק. על שני החוקים ביחד ישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן, בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, באמת הפציעה היום אות של שעת רצון בקרב חברי הכנסת כולם, מהקואליציה והאופוזיציה, להתעלות מעבר למחלוקות קואליציוניות, להתעלות מעבר לשאלה אם אנחנו קואליציה או אופוזיציה, להירתם ביום החשוב הזה של ציון המאבק נגד אלימות נגד נשים שהכנסת תחוקק חוקים חשובים שמשקפים את רצון הציבור ואת רצון חברי הכנסת לעשות שינוי ולצמצם את הדבר הנורא הזה. אני שמח שהצעת החוק הראשונה שאני מגיב עליה – הצעות החוק – הן הצעות חוק של חבר הכנסת עודד פורר ובעצם כל חברי הוועדה למעמד האישה כולם, מהקואליציה ומהאופוזיציה, וגם הצעת החוק של חבר הכנסת גדעון סער בנושא הזה. הצעת החוק הזאת באה להסיר אבסורד שכל אדם, הנפש שלו מתקוממת שאדם גם רצח את זוגתו, ברוב המקרים, וגם ממשיך לחנך את הילדים וגם בעצם להיות איזשהו מורה או האפוטרופוס הטבעי שבעצם אחראי לחינוך שלהם ולבריאות שלהם. ההצעה הזאת באה לעשות תיקון לנושא הזה ובאמת לראות את טובת הילד מעל הכול. לכן, בשם הממשלה – ואני מודה פה לדודי אמסלם, שנרתם כאן ביום הזה להתעלות מעל מחלוקות פוליטיות ולאשר את הצעות החוק האלה – אני באמת גאה בשם הממשלה לתמוך בהצעות האלה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. לפני שנעבור להצבעות – על שני החוקים בנפרד, כמובן – יש התנגדות של חבר הכנסת אוסאמה סעדי להצעת חוק אחת – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> רק עוד מילה אחת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> רק רגע. שנייה. ההתנגדות של חבר הכנסת אוסאמה סעדי היא להצעת החוק הראשונה, הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות של עודד פורר. שר המשפטים אבי ניסנקורן רוצה משפט אחד להוסיף. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> משפט אחד. אני גם רוצה להודות לכל הנוגעים בדבר: כל חברי ועדת שרים לחקיקה, מזכירות הכנסת, שנרתמה היום, וחברת הכנסת השרה פנינה תמנו שטה, שיזמה את זה גם בכנסות הקודמות. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, כבוד היושב-ראש, כבוד שר המשפטים, חבריי חברי הכנסת, מדובר כמובן בנושא מאוד מאוד רגיש וקשור לאפוטרופסות על קטינים, שההורה – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא שומעים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שומעים? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר שמזכירות הכנסת תגביר את הרמקולים ביציעים, בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אני מבקש להתחיל מחדש, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. כבוד היושב-ראש, כבוד שר המשפטים, חבריי חברי הכנסת, חברותיי חברות הכנסת, כמובן שמדובר בנושא מאוד מאוד רגיש וקשור לקטינים שההורה רצח את האימא ואז, לפי החוק הקיים, חוק האפוטרופסות, למעשה האפוטרופסות עוברת להורה השני, ובמקרה הזה ההורה השני הוא הרוצח; כמובן שאנחנו מדברים על הרשעה ברצח ולא חשד ולא הגשת כתב אישום. לשלול אפוטרופסות על קטינים מאחד מההורים זה צעד מאוד מאוד קיצוני, אבל ברגע שבאמת אחד מההורים רצח, במקרה הזה האבא, אז כמובן מה שקובע, ואני פה – להצעה של חברי עודד פורר, שדיבר על אלימות כלשהי וזה וזה, כמובן שאנחנו חושבים שזה יותר מדי קיצוני ודרקוני, אבל כאשר מדובר בעבירת רצח אנחנו עצמנו במשותפת, חבריי ואני בתע"ל, גם התכוונו להגיש הצעת חוק דומה, שמדברת על הרשעה ברצח או בהריגה או ניסיון רצח. אבל גם אז אנחנו רוצים שהסמכות תהיה לבית המשפט או לבית הדין הדתי, בית הדין השרעי, במקרה שלנו, ואז בית המשפט יבדוק את כל הנתונים, יבדוק את כל העובדות. המבחן מבחינתנו צריך להיות אך ורק מבחן אחד: מהי טובת הקטין או מהי טובת הקטינים במקרה דנן, ומי יהיה האפוטרופוס של הקטינים האלה. בזה הסמכות צריכה להיות אך ורק לבית משפט או לבית הדין השרעי, שיקבע לפי טובת הקטינים. לכן אנחנו נצביע ונתמוך בקריאה זו בהצעה – לרצח – למרות שיש לנו תוספת. אני גם מבין שעודד פורר נצמד להחלטת הממשלה, ולכן אנחנו נצביע בעד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר מבקש להשיב. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חייב לומר, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שמגיעה בהסכמה רחבה מאוד, וצריך להבין מה העקרונות המנחים אותנו. העיקרון שמנחה אותנו בראש ובראשונה הוא טובת הילד, קודם כול. אף אחד לא יכול להסביר לי שטובת הילד – היום מי שניסה לרצוח את שירה איסקוב ויושב בבית הסוהר עדיין לא הורשע, לא הסתיים המשפט שלו. האם טובת הילד היא שבשביל לקבל חיסון הוא צריך ללכת ולהתחנן לפניו? האם טובת הילד היא שמי שניסה לרצוח ימשיך להסתובב סביב גרונה של הקורבן וסביב גרונו של הילד ויחזיק אותם? אנחנו לא מדברים על עניינים של מה בכך. חברים, המציאות פה זועקת לשמיים. אין שאלה בכלל שמי שבא ומנסה לשחוט אז הוא גם שוחט מעצמו את היכולת להיות אפוטרופוס של מי שאת אימו הוא ניסה לשחוט, קל וחומר כשאנחנו מדברים על מקרים שבהם עוד מנסים לעשות את המעשה לפני הילד או הילדה. האם עכשיו משפחתה של מיכל סלה צריכה להתחנן בפני בית המשפט כדי שהתינוקת שהרוצח שם לידו כדי שתראה איך רוצחים לא תלך לבקר אותו בבית הסוהר? איזה זכויות ביקור של הילדה יש לו? יגיעו הקטין או הקטינה לגיל 18, יחליטו ליצור קשר עם אותה חיה דו-רגלית – ייצרו קשר, זאת זכותם. אבל עד גיל 18 אנחנו כחברה צריכים להגיד אמירה מאוד ברורה: מי שרצח, מי שניסה לרצוח, גם גדע את כל היכולת שלו לבוא ולטעון שיש לו איזשהן זכויות על הילד או הילדה. תודה. אני עולה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. לפני שאנחנו עוברים להצבעה אני מבקש שחברי וחברות הכנסת יתפסו את מקומם, בבקשה. השרה פנינה תמנו, בבקשה. תעלה. אנחנו נאפשר הצבעות רק מהמקום, בבקשה. << דובר >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, שר המשפטים, חברות כנסת וחברי כנסת יקרים, הרבה זמן לא היינו ברגע שהכנסת תמימת דעים ומתכנסת סביב נושא מסוים כדי להעביר מסר מאוד ברור לאזרחים במדינת ישראל. 19 נשים נרצחו מתחילת השנה – 19 נשים שכל אחת הייתה עולם ומלואו. הרבה פעמים אנחנו מדברים על הנשים, אבל אני רוצה לומר לכם, כמי שליוותה משפחות וכמי שיזמה את החוק הזה ב-2018 – ומברכת אתכם היום, יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה עודד פורר וחבר הכנסת גדעון סער, על כך שהבאתם את החוק הזה, ומברכת אותך, שר המשפטים, ואת השר דודי אמסלם על ההתעלות מעל הוויכוחים, על כך שוועדת השרים אישרה יום את החוק המשמעותי הזה: הרבה פעמים אנחנו שוכחים את היתומים, בין שמדובר בחוק הזה, שאנחנו מתקנים בו עוול שהאבא הרוצח הוא עדיין האפוטרופוס וצריך לתת אישורים ויכול לדרוש הסדרי ראייה ועוד ועוד, ובין שמדובר בעוד חוק שנמצא במשרד המשפטים – שהרוצח עדיין מקבל מחצית מהרכוש של האישה הנרצחת והילדים לא יכולים למכור את הבית, לא להשכיר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תעבירי את המנדט. << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> סביב הדבר הזה ראינו תופעות משפטיות קשות: עושים עסקאות טיעון שבהן – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תעבירי את המנדט. << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> תתבייש לך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תעבירי את המנדט. << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> תתבייש לך, תתבייש לך שבנושא כזה אתה בכלל מעז לדבר פוליטיקה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה, כבוד השרה, בבקשה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> תתבייש לך. תסתכל על עצמך במראה, חצוף. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> המנדט שלי הלך איתי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> די, די, די. << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> חצוף. אבל אני אכבד את הנשים, אני אכבד את הנשים, שלא כמוך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תעבירי את המנדט. << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> – – – ובוודאי לא ליווית אף משפחה. חוצפן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תעבירי את המנדט. << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> עדיין אנחנו רואים גברים שרצחו נשים ועושים הסדרי טיעון, והעבירה שלהם יורדת מרצח להריגה. זה אבסורדי, ואנחנו משנים היום דברים משמעותיים. לכן אני מודה לך, שר המשפטים, ובכלל, ליוזמי הצעות החוק. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"א–2020. הצבעה, בבקשה – הצעת החוק של עודד פורר. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 46 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"א–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה: 46 בעד, אין קולות נגד ואין קולות נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, והיא תעבור לדיון – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לוועדה למעמד האישה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> היות שאין הסכמה והמלצת הלשכה המשפטית הייתה להעביר את זה לדיון בוועדת חוקה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה רוצה לתקוע את החוק הזה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה רוצה לתקוע את החוק? זה מה שאתה רוצה לעשות עכשיו – לתקוע את החוק? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה, אתה מגן על רוצחים? על מי אתה מגן פה? על מי אתה מגן פה? על רוצחים אתה מגן פה? תתבייש לך. תתבייש. תתבייש לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש כאן שתי הצעות לאיזו ועדה להעביר את זה – האם להעביר את זה לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על מי אתה מגן? על מי אתה מגן בכלל? תתבייש לך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> – – או בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך, תתבייש לך. בושה, בושה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת, וועדת הכנסת תחליט – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. תתבייש לך. תתבייש לך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> – – לאיזו ועדה הצעת החוק תעבור לדיון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. תתבייש לך. מי אתה? מה אתה עושה, תגיד? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נגד נשים, אתה מגן על רוצחים. על רוצחים אתה מגן? תתבייש לך. תתבייש לך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברים, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק הבאה – הצעת חוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות (תיקון – שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע ברצח הורה נוסף של הקטין או של הקטין), התשפ"א–2020, של חבר הכנסת גדעון סער. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 55 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע ברצח הורה נוסף של הקטין או של הקטין), התשפ"א–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה: 55 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית. נשמעים קולות אם להעביר את זה לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה או לוועדת חוקה. אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת לדיון באיזו ועדה הצעת החוק תידון. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << הצח >> הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון – מתן דין קדימה לבעלי עסקים קטנים כנושים), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1050/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיקי לוי) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק הבאה – הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון – מתן דין קדימה לבעלי עסקים קטנים כנושים), התש"ף–2020. יציג את החוק חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שר המשפטים, חבריי מהקואליציה, הצעת החוק הזאת שאני מביא היום לא עולה פרוטה למדינת ישראל או לממשלת ישראל. היא באה לעשות צדק. היא באה לעשות צדק ותו לא. היא מבקשת לתת מעטפת הגנה לעסקים קטנים ולדאוג לכסף שחייבים להם הנושים. במסגרת מצבים של חדלות פירעון של תאגידים או יחידים אני מבקש שתהיה קדימות לעסקים קטנים כנושים, לא יותר מזה. הרי עסק קטן אינו יכול להתמודד מול תאגיד, וכאשר ימונה ממונה על פשיטת רגל הוא ימהר וייתן את החזר הכסף הראשוני לבנקים במקום לעסק הקטן. כל מה שאני מבקש הוא שעסקים קטנים שהמחזור השנתי שלהם קטן ממיליון שקל – אני מבקש לתת להם את היתרון הזה כנושים: תשלום של עד 21,000 שקלים מהחוב, עד סכום של שתי משכורות ממוצעות במשק; אפילו לא להחזיר להם את כל החוב – לתת להם 21,000 שקלים, שתי משכורות ממוצעות, כסף שלהם שהתאגיד היה חייב להם. אבל מה יקרה אם אתם לא תרימו את היד? ימשיך להיות מצב שכאשר תאגיד יפשוט רגל, מי שירכז את פשיטת הרגל יחזיר כסף לבנקים במקום לעסקים הקטנים. אתם, שמדברים על עסקים קטנים ובינוניים במשך כל ימי הכנסת הזאת, לאורך כל תקופת הקורונה – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברי וחברות הכנסת, אם אפשר בבקשה שקט באולם המליאה. חברת הכנסת קרן ברק, אם אפשר, חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חברת הכנסת ברק, ממך אני מצפה להצביע בעד החוק הזה – אלה עסקים קטנים ובינוניים. היא אפילו לא שומעת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני עוצר את השעון רגע אחד. חברת הכנסת קטי שטרית. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שיצאו החוצה, שידברו בחוץ. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. חברת הכנסת קרן ברק, אם אפשר שקט, בבקשה. שקט, בבקשה, אם אפשר. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חברת הכנסת קרן ברק, את, שמדברת על עסקים קטנים ובינוניים – החוק הזה בא במקרה של פשיטת רגל של תאגיד, לתת קדימות לעסק הקטן והבינוני כאשר יש ממונה על פשיטת הרגל, ולא להחזיר כסף לבנקים. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי – – – הקואליציה ואז נהיה איתך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תצביעו נגד ואחר כך נראה אתכם מסבירים איך אתם נגד עסקים קטנים. כל מה שזה בא להגיד – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בעד, אבל שומרים על הקואליציה. אנחנו בעד כל החוקים המצוינים שלך. תצטרף לקואליציה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל תתעלו מעל עצמכם, תתעלו מעל עצמכם. זה לא עולה אפילו פרוטה, וכל זה בא כהצעת חוק לראשונה. קחו, שתיקח את זה הממשלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> טרומית, טרומית. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הצעת חוק טרומית, כדי להכריח את הממשלה לפעול. אני אסביר לכם במילים פשוטות. תצביעו נגד – זה בסדר, אחר כך תסבירו. המילים הפשוטות: ברגע שתאגיד פושט רגל, במקום לתת קדימות לבנק – לתת קדימות לעסק קטן, החזר עד 21,000 שקלים. פעם אחת תהיו אמיצים ותצביעו בעד. כולה טרומית. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מצביעים – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עזבו את המשמעת הקואליציונית. עזבו אותה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> למה פה אתה רוצה – – – לא? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אשריך שאתה יכול להביא חוק. אני חוק – – – עדיין אפילו לא דנים בזה, אתה מבין? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> קחי אותה, תעבירי אותה את. אני לא רוצה קרדיט. קחי אותה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני לא מצליחה אפילו לעמוד איפה שאתה עומד עכשיו ולהסביר את החוק, ואני בקואליציה. בושה וחרפה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בשונה מחברות גדולות, יכולת המיקוח של העסקים הקטנים באשר לקבלת ערבויות היא מלכתחילה מצומצמת, ולכן יש לחזק את מעמדם בחוק כנושים במצב של חדלות פירעון. כאשר עסק גדול או תאגיד יפשוט רגל, ללא החוק הזה הכסף שישלם מרכז פשיטת הרגל ישולם קודם לבנקים במקום לעסקים הקטנים. רק השבוע פורסם דוח של הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים שהראה שהקורונה הקפיצה את הבקשות לפשיטות רגל ב-2020 ב-41%, לעומת הנתונים מתחילת 2019. התקבלו כ-19,000 בקשות לפשיטות רגל בהיקף 15 מיליארד שקלים. אנחנו מדברים על נתונים מחרידים, שיש להם משמעות איומה על עסקים אחרים. עסק כזה שקורס משפיע על שורה ארוכה של עסקים קטנים שסיפקו סחורה ושירותים, ובסבירות גבוהה לא יראו את הכסף שלהם בגלל מיקומם הנמוך בתור. מי שיהיה ממונה על פשיטת הרגל של תאגיד או חברה גדולה ימהר לשלם לבנקים, במקום לתת בסך הכול שתי משכורות ממוצעות במשק לאותו עסק קטן שסיפק את הסחורה, שסיפק את השירות, אבל מה, הבנק יותר חזק ממנו. הבנק יקבל את הכסף ראשון, במקום לתת את הכסף לאותו עסק קטן. אתם, אם תצביעו נגד החוק הזה, תמעלו בתפקידכם. בסך הכול מדובר בחוק טרומי כדי לנסות ולקדם את הפיצוי לעסקים קטנים ובינוניים. הליכי חדלות פירעון של עסק או חברה עלולים ליצור תגובות שרשרת ולהפיל עסקים נוספים, ולכן במיוחד בתקופה הזאת יש להצעת החוק שאני מביא היום חשיבות עליונה. בישראל, צריך לזכור, פועלים כ-450,000 עסקים קטנים ובינוניים, והצעת החוק הזאת יכולה להזרים חמצן הכרחי ולהציל עסקים מקריסה, פשוטו כמשמעו. זה לא עולה למדינת ישראל אפילו שקל אחד, אבל זה יציל עסקים קטנים ובינוניים מקריסה. חבריי חברי הכנסת, לא מדובר בהצעת חוק פוליטית. היא לא עולה שקל לקופת המדינה. כל מטרתה היא להציל עסקים קטנים שחייבים להם כסף והם עלולים לאבד את החוב על לא עוול בכפם. אני מבקש מכם בפעם המי-יודע-מה להתעלות מעל לשיקולים פוליטיים של קואליציה–אופוזיציה ולא להצביע נגד החוק הזה באופן אוטומטי. אנחנו נמצאים בתקופת משבר. יש הכרח להתעלות מעל לפוליטיקה הקטנה הזאת ולעזור לעצמאים ולעסקים קטנים. אתם יודעים מה, אני מתחנן בפניכם לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה טרומית. מה הבעיה, מה הבעיה להגיד: אנחנו נותנים קדימות לעסק קטן ובינוני כאשר תאגיד ענק או עסק ענק פושט את הרגל? והממונה על פשיטת הרגל, כשהוא יתחיל לטפל בזה, למי הוא ישלם? לבנקים, למדינה, אבל לא לאותו עסק קטן שכוחו מוגבל. אם היום אתם תצביעו כנגד החוק הזה, שלא תעזו לדבר יותר בזכותם של עסקים קטנים ובינוניים. שלא תעזו. אל תהיו כאלה שמדברים בצורה כזאת אבל מצביעים אחרת. אל תהיו צבועים. החוק הזה אינו עולה אפילו שקל אחד למדינה. כל הסיפור הוא שהחוק הזה צריך לתת קדימות לעסקים קטנים ובינוניים. שלא תעזו עוד לדבר, אם תצביעו נגד, בזכותם של עסקים קטנים ובינוניים לשרוד. אתם הולכים ומופיעים בפני עצמאים, בפני בעלי עסקים – ופה תצביעו נגד בגלל איזו משמעת קואליציונית מטומטמת? מרכז הקואליציה, אני מניח שאינך מכיר אפילו את החוק, אבל ההוראה ניתנה – להצביע נגד. כל העצמאים, בעלי העסקים, יבואו איתכם חשבון. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. ישיב על החוק שר המשפטים אבי ניסנקורן. בבקשה. שר המשפטים. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אני רוצה להגיד שיש עקרונות של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנחקק אך לפני זמן קצר, כמה שנים ספורות, בוועדת חוקה. החוק הזה עשה באמת איזונים בין בעלי עדיפות שונים בנשייה. אנחנו לוקחים בחשבון שבנשייה בדרך כלל אין מספיק כסף בתיק הנשייה, ובאיזונים האלה ניסו לעשות איזונים בין גורמים שיש להם שעבודים על הנכסים, גורמי ממשלה ועובדים לגורמים שאין להם בטוחות, כמו עסקים קטנים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> משם לקחתי את זה. עשיתי פשוט העתק-הדבק. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל החוק עבר. אבל הרי החוק עבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני יודע, אנחנו הבאנו אותו. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> נו, לא הבנתי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא לא מדבר על עסקים – הוא מדבר על אנשים. הוא לא מדבר על עסקים קטנים מול תאגיד, אתה מבין אותי? הוא מדבר על אנשים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, אבל יש פה רצון לשנות את החוק הזה שעליו אני מדבר – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, אני רוצה להביא חוק חדש שמדבר על עסקים ובינוניים, לא על אנשים כפרט. החוק הקודם דיבר על אנשים כפרט. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא עבר ב-2014. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ב-2014 הוא עבר. החוק הבא מדבר על מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים. כשתאגיד יפשוט רגל, מי שיהיה ממונה על פשיטת הרגל ייקח את הכסף שנצבר שם וייתן לבנק, ייתן למדינה – הוא לא ייתן לאותו עסק קטן. כל מה שאני מבקש זה פעמיים השכר הממוצע במשק. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה. אבל אתה מדבר על חקיקה שמדברת על חדלות פירעון, ששם עבר תיקון לחוק חדלות פירעון לפני כמה שנים, ושם עשו סדרי נשייה ועדיפויות. אתה עכשיו רוצה לשנות את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רוצה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה לגיטימי. אתה רוצה לשנות את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני רוצה לעשות חוק חדש, שלא מדבר על פרט אלא מדבר על עסק. אם אני נתתי לתאגיד שירות, נתתי לו ריהוט, נתתי לו סחורה – כשהוא יפשוט את הרגל, ייתנו למי? לבנק. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בסדר, הבנתי. אני לא מבין, או שאני מפספס – טוב, אני מבין שיש פה שינוי בדיני קדימה. עכשיו, אם אתה רוצה – אני משאיר לך שתי אפשרויות, לשיקול שלך. אם אתה רוצה שנצלול בזה לעומק, ולא להעלות את זה היום להצבעה, ושאני אבדוק את זה עד יום שני, אני אשמח לעשות את זה. כי אני הבנתי שיש פה שינוי מהותי בדיני נשייה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> Fair enough. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אם תסכים לדחות את זה, אני אעשה בדיקה יסודית, אני אהיה איתך גם בקשר ישיר, ואני אערב גם את הגורמים במשרד המשפטים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני שר המשפטים, ההצעה היא פיירית. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז ההצבעה בעצם נדחית למועד אחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אין הצבעה, אין הצבעה. אין הצבעה כרגע על החוק. ההצבעה נדחית למועד אחר בהסכמת המציע. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אהיה איתך בקשר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הוראות בדבר פיזור אספה או תהלוכה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/2030/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניצן הורוביץ) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים לחוק הבא – הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הוראות בדבר פיזור אספה או תהלוכה), התש"ף–2020. יציג את החוק חבר הכנסת ניצן הורוביץ. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אבל היה אמור להיות חוק אחר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נכון, והוא נדחה. נחכה בסבלנות שתרד. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא, לא הייתה הצבעה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> פשוט היה אמור להיות חוק אחר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, שינו את הסדר. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מרגישה כאילו טרקטור דרס אותי. ההפגנה הייתה כמעט לקראת סופה. בעודי פוסעת מבעד למחסומי המשטרה לכיוון הרכב שלי אני רואה כיצד שוטרים לצידי קוטפים מפגין צעיר ואוזקים אותו. הוצאתי את הפלאפון לתעד בעודי יוצאת דרך המעבר המוסדר. שאלתי את העצור: איך קוראים לך? בשביל להרגיע אותו. הדבר הבא שאני זוכרת זה צרחות בטירוף של מישהו: תעיפו לי אותה מפה, ואותו שוטר העיף אותי לרצפה תוך שניות והתיישב לי עם המרפקים על החזה. רות צוקרמן, מפגינה בת 62, סבתא לנכדים. בזמן שצעדנו לכיוון בלפור אחד מהחבר'ה שם לב שעוקבים אחרינו. הם עקבו אחרינו במשך כ-100 מטר, כל הזמן הזה צמודים עד כמה שאפשר. כשהגענו למקטע כביש חשוך על דרך יפו, אחד מהם נעצר במכה, הסתובב כלפי המפגין הראשון בדבוקה, אמר לו משהו ותפס אותו בחוזקה מהבגדים שלו. מייד שלושת השוטרים שהיו איתו קופצים על המפגין. אנחנו כמובן רצינו למנוע את זה, כי המעצר הזה לא תקין. בשנייה שתפסו את המפגין אנחנו, כמה מפגינים שהיו לידו, אחזנו בו גם. שתי שניות מאוחר יותר אני הייתי על הרצפה עם ראש פתוח עקב בעיטה ישירה לראש עם נעל כבדה מאחד הסמויים. סשה ארמקוב, מפגין במחאת בלפור. אני מרימה את הראש ורואה איש מרוח עם הפנים על המדרכה לידי. אני מניחה עליו יד: אתה בסדר? הוא מרים את הראש מעט – איזה רעש באולם פה, כמו בשוק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תעצור רגע, בבקשה. תעצור שנייה. חבר הכנסת מיקי זוהר, בבקשה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> חבל שאתה לא מקשיב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה מפריע לדיון. בבקשה, אם אפשר, לצאת החוצה, בבקשה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> הוא מרים את הראש מעט, כל השפה שלו מדממת. מתיישב. צד שמאל של הפנים שלו מדמם מכמה נקודות. הוא יושב ובוכה. שוטרים לוחצים מאחור. אנחנו צועקים להם: פצוע, והם פשוט עולים עלינו. הם אפילו לא עונים. אנחנו קמים. בחור מאחור צועק לשוטרים שיעזרו לאישה מבוגרת שנפצעה. אנשים צורחים, אנשים בוכים, אנשים פצועים, אנשים המומים, דוחפים אותנו כמו – מתן גולן, מפגינה. אני יכול להמשיך, אדוני היושב-ראש, עם עוד ועוד עשרות ומאות עדויות כאלה על מה שקורה בהפגנות המחאה ועל היחס של המשטרה למפגינים, בצורה אלימה וברוטלית. אתה אולי מכיר את הדברים ממה שנעשה בחברה החרדית. חבריי הערבים מכירים את הדברים ממה שנעשה בחברה הערבית. אלו עדויות ממה שנעשה במחאה ההמונית נגד השחיתות ונגד ראש הממשלה, באופן שמנוגד בתכלית לעבודתה של המשטרה ולמטרתה של המשטרה. ולכן, אדוני סגן השר, שתשיב לי – אתה, אגב, אדוני סגן השר, מכיר את מה שסיפרתי מהקהילה האתיופית ומהמקרים הרבים ביותר של אלימות שוטרים כלפי ישראלים ממוצא אתיופי, שאפילו עוד מרחוק עושים להם, מה שנקרא, racial profiling, כאילו לפי הצבע, וישר המשטרה נכנסת בהם. זה קורה כי אין הסדרה בחוק של מה שנקרא "הפעלת כוח סבירה", וההוראות הן לא בחקיקה ראשית אלא דרך הנחיות פנימיות. אז היועץ המשפטי לממשלה הנחה שפינוי מפגינים על ידי המשטרה ייעשה תוך שימוש במידת כוח סבירה, אבל זה גורם לזה שהניצב, מפקד המחוז – במקרה שלנו ניצב ידיד, מפקד מחוז ירושלים – הוא בעל הסמכות להגביל את קיום ההפגנות, לקבוע מתי מופר שלום הציבור ובאיזה כלים משתמשים. ובכל ההפגנות האחרונות המשטרה הפעילה בין היתר כלים כמו מכת"זיות, תיחום במחסומים, דחיסה של מפגינים זה לתוך זה, כליאת מפגינים, גז מדמיע, אלימות פיזית, שימוש באלות, בעיטות, מכות, דחיפות, גרירות של מפגינים, משיכות בשיער וכמובן מעצרים ומעצרים ומעצרים. הצעת החוק הזאת שאני מביא, שנוסחה בשיתוף מכון זולת לשוויון וזכויות אדם, מבקשת לקבוע שמי שיקבעו את הנהלים הם נבחרי הציבור שבכנסת, וליתר הדיוק, ועדת הפנים של הכנסת. הצעת החוק הזאת תאפשר לנפגעים מפעולות בניגוד לדין של המשטרה, למשל תוך הפעלת כוח לא מידתית – ואדוני היושב-ראש, ראיתי את זה במו עיניי, וזה לא סיפורים שמספרים; אני ראיתי, אולי גם אתה ראית – תאפשר לנפגעים מפעולות כאלה לתבוע את המשטרה בנזיקין, ואני מדגיש: לא שוטר ספציפי. אגב, אני מאוד מעריך את השוטרים. רוב-רובם של השוטרות והשוטרים הם אנשים טובים, והם לא אלימים, והם לא מחפשים להיכנס במפגינים, אבל יש כאלה שכן, ולפעמים הם גם מקבלים הוראות כאלה, ולכן המשטרה תהיה אחראית לפיצויים במקרה של הפעלת כוח לא מידתית. עכשיו, סגן השר, הלוואי שלא הייתי צריך להגיש את זה ושהמשטרה הייתה עושה מה שהיא צריכה – לשמור על כולנו. משטרה צריכה לשמור על כולנו. המשטרה לא צריכה להבחין בין אתיופים לחילונים, לחרדים, לערבים, ליהודים, למי בעד ביבי, למי נגד ביבי. המשטרה צריכה לשמור על כולם, שלא ירביצו לאף אחד ושלא ידחפו, ובטח שהמשטרה לא צריכה לדחוף ולהרביץ בעצמה. איזה מין דבר זה? ופה מדובר באנשים מבוגרים, כל מיני קשישות. באים שוטרים ודוחפים אותם על הרצפה. מה זה הדבר הזה? ואני לא יכול גם להימנע מאזכור הקשר הפוליטי. האלימות הזאת מתרחשת בהפגנות של המחאה נגד נתניהו, ושאף אחד לא יספר לי שאין קשר לזה. אני רואה את העצבנות כבר בהתחלה. כבר בהתחלה רואים את השלטים האלה של המחאה נגד השחיתות, נגד נתניהו – אני כבר רואה את השוטרים ככה עצבנים. והמטרה היא בדיוק הפוכה. משטרה זה דבר חיוני לדמוקרטיה. משטרה צריכה להבין שבין שאר התפקידים שלה זה גם לאפשר הפגנה של כולם. מחר אתה, אדוני, תרצה למחות על משהו, מחר אתה תרצה – לכל אחד יש איזו בעיה לפעמים בחיים, ואנחנו רוצים למחות. משטרה גם צריכה להגן עליך, שלא יבוא מישהו וירביץ לך כי לא מוצא חן בעיניו מה שאתה מדבר. משטרה היא דבר חשוב, והדרך הטובה ביותר של משטרה לטפל בהפרות סדר או בבעיות זה דווקא – ואת זה שוטרים חכמים יודעים; לא כמו ניסו גואטה או כל מיני בריונים במדים – לבוא ולדעת איך לטפל בהפגנה כך שהיא תתנהל ותסתיים בלי נפגעים, בלי מעצרים, בלי דחיפות ובלי מכות. לצערי, זה לא מה שקורה היום. ולכן בהצעת החוק הזאת אנחנו קובעים שאספה או תהלוכה – זה המשפט הראשון – אספה או תהלוכה יפוזרו תוך שימוש בכוח מידתי בנסיבות העניין. כוח מידתי בנסיבות העניין. אם יש סבתא בת 72 שהולכת ככה כפופה ואומרת איזה משהו, אין שום סיבה שבעולם לתת לה כאפה בראש, לבעוט לה בבטן, לזרוק אותה על המדרכה, לדרוך לה על הצוואר וכל מיני דברים שאני רואה ושומע. ואחר כך, כשמגישים תלונות במח"ש או במקומות אחרים, מה שנקרא, זה מתפוגג לו ונעלם. הסעיף השני הוא, אדוני היושב-ראש, שהפרת הוראות סעיף זה – זאת אומרת, שימוש בכוח לא מידתי – תהיה הפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין, ומשטרת ישראל תישא באחריות הנזיקית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אני רוצה לחזק מכאן, לסיום, את ידי המפגינות ומפגינים שמממשים את הזכות הדמוקרטית הכי בסיסית והולכים – ולצערי, במקום שהממשלה תגן עליהם, כמו שהיא צריכה להגן על כולם, היא תוקפת אותם באלימות. על זה אנחנו לא נעבור לסדר-היום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> לא נשלים ולא נוותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. ישיב על הצעת החוק סגן השר לביטחון הפנים גדי יברקן, בבקשה. בבקשה, סגן השר. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת הורוביץ, אני אקדים ואומר, בטרם אקריא, ואולי אפילו לא אקריא, שאני חושב שברמה האישית, החוק הזה שאתה מדבר עליו, אני מוצא בו היבטים אישיים שנכון לחשוב עליהם ביחד, משום שבסופו של דבר – אני רוצה לעשות באמת הפרדה. אני מדבר באופן כללי על כל הנושא הזה של אלימות שוטרים במחאות, ולאו דווקא ספציפית על מה שקורה בבלפור בתקופה האחרונה, אלא באופן רחב ביותר. כשאני מדבר על מחאות ועל הפגנות עולה לי תמונה – היה לי גם כבוד והזכות להוביל חלק מהמחאות, ובחלקן להיות שותף, במחאות רבות. אחת מהן הייתה ב-2015 בתל אביב, ששם לא הייתה מחאה אלא מיני-מלחמה, מבחינת חלק מהאנשים שהשתתפו שם והמשטרה, והמשטרה, שפתחה שם – ואני אומר את זה. זה לא איזושהי סגירת מעגל שלי כמפגין שהיה שם, שהיום אני מגיע לכאן להשיב כסגן השר לביטחון הפנים של מדינת ישראל – והדבר הזה בדיוק מזקק את הנקודה של לשם מה נכנסתי לפוליטיקה. אני שואל את עצמי עד מתי, עד מתי אנחנו, אזרחי ישראל, כל אחד יגיע למליאה לזעוק רק כשזה נוגע לקהילתו, לסקטור שלו. אנחנו צריכים לנהל את המאבק החשוב הזה על השמירה על זכויות האזרח במחאה כישראלים, כמנהיגי ציבור, ולא רק כשזה נוגע לחלק מהשמאל או לחלק מהחרדים, אדוני היושב-ראש, או רק ליוצאי אתיופיה. הנושא הזה חשוב לכל אחד מאיתנו, ולכן צריך להסתכל על זה, ובוודאי במחאות של ערביי ישראל, שאנחנו כבר יודעים מה קרה בעבר, והנושא הזה הוא מאוד משמעותי. ולכן, בטרם הצעת החוק הזאת – אולי אפילו אני אומר את זה לא כסגן השר לביטחון פנים, אבל אני בהחלט מוצא היבטים חשובים שאם נתדיין עליהם, אתה ואני, במשך השבוע-שבועיים הקרובים, אולי נגיע למשהו באופן אישי. אני גם אבדוק את הנושא, ביחד. אני אומר את זה כמי שמכיר את הסוגיה הזאת, והנושא הזה הוא מאוד חשוב, נוגע לכלל האזרחים. אבל אני מסתייג מדבריך – ושים לב שאני מנסח את דבריי בסוגיה הזאת באופן אישי כחבר כנסת, אבל עם זאת אני כן מסתייג כסגן שר לביטחון פנים, כשאתה אמרת שאתה רואה את השוטרים, כשהם מגיעים לבלפור, למחאות האחרונות – אתה כבר רואה אותם בכניסה שהם דרוכים. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אני ראיתי. יש לי עיניים. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אין בעיה. חלילה אני לא אומר שלא ראית, חבר הכנסת הורוביץ. אני רק אומר שאני רוצה שנבין על מה השוטרים מגינים. השוטרים לא מגינים על בנימין נתניהו האדם, השוטרים מגינים על מי שנמצא שם, במשרד ראש הממשלה, בבית ראש הממשלה; האישיות, לא האדם נתניהו. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> גם צריכים להגן על נתניהו. אף אחד לא – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אני מפשט לך. במקרה הזה ראש הממשלה הוא נתניהו שיושב בכיסא; יכול להיות אדם אחר. השוטרים לא יבחנו אם הוא משמאל או מימין, ויגנו עליו. הם מבצעים את משימתם. הם עומדים על המשמר כדי להגן על ראש ממשלת ישראל, יהיה אשר יהיה, לכן אין לקחת לסוגיה פוליטית. השוטרים הם לא גוף פוליטי, הם לא מפלגה, הם לא סניף של אף אחד. השוטרים משרתים מפלגה אחת שנקראת "עם ישראל ואזרחי מדינת ישראל". זה מה שאנחנו צריכים לשים לב אליו, ואסור לנו לגרור את השוטרים למקומות הללו. לי יש המון המון מה להגיד על העניין הזה. יכולתי להקריא את תשובת הממשלה והצעת החוק יכולה ליפול, אבל אני, כגדי, רואה בזה משהו באופן אישי, דברים שכן יש בהם היבטים ששווה לשבת עליהם, ולכן הייתי מציע שנשוחח, אתה ואני, וכמובן אני משאיר את זה להחלטתך. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אני רוצה להשיב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. תודה רבה, סגן השר. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> אני מקבל את דברי סגן השר – ואני מעריך את הפתיחות, כי אני יודע שאתה גם חווית באופן אישי – לקיים דיון איתך, עם המשטרה, בשבוע-שבועיים הקרובים, ולהעלות את זה אחר כך. אני מקווה שנוכל להגיע לעניין, כי תאמין לי, זה לא רק הסקטור שלי. אני רואה את זה, כולם סובלים מזה, וזה גם רע למשטרה שתהיה לה תדמית כזאת, וזה לא צריך להיות במדינת ישראל. אז תודה, ונשוב. אני מקווה שזה יתקדם. תודה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא המשטרה, זה מי שמפעיל אותה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, תודה רבה. הצבעה במועד אחר, לפי הסכמה בין המציע לממשלה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון למינוי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה כשופטים בבית המשפט העליון), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1419/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ') << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון למינוי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה כשופטים בבית המשפט העליון), התש"ף–2020. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזו הפתעה. איזו הפתעה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה האמיתי אבי ניסנקורן, אדוני שר הבריאות, חבריי חברי הכנסת – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבי, תגיש הודעה אישית. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – אנחנו כמעט שכחנו שהיועץ המשפטי לממשלה הוא חלק מהרשות המבצעת, כתפקידו: יועץ משפטי לממשלה. כמעט שכחנו שבמקור תפקידו לייצג את הממשלה לפני בית המשפט, להגן על החלטותיה, לייעץ לה עצות טובות איך לממש את מדיניותה. התרגלנו כבר להיפוך הזה. אגב, יש ספר נפלא של פרופ' יואב דותן, מי שמכיר, באוניברסיטה העברית – עשה על זה מחקר במשך 12 שנה במחלקת הבג"צים, והוא מראה איך מחלקת הבג"צים רואה את תפקידה כזרוע ארוכה של בית המשפט העליון בתוך הממשלה, כדי לאכוף את החלטותיו על הממשלה. במקום שהיועץ המשפטי יהיה זרוע של הממשלה בפני בית המשפט, הוא זרוע של בית המשפט בתוך הממשלה. כשמדברים על הכוח הבלתי-פרופורציונלי בעליל של היועץ ואנשיו בתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה, הסימביוזה הזאת, שיתוף הפעולה הזה, התיאום המדויק להפליא בין היועץ המשפטי לממשלה ואנשיו לבין בית המשפט ושופטיו הוא אחד מן הגורמים הכי משמעותיים לכוח הכמעט-בלתי-מוגבל שיש לשניים האלה. אני כבר לא מדבר על העובדה שמוסדית – וגם זה, אגב, שכחנו מושכלות יסוד. אדוני שר המשפטים, מה הביטוי, המשמעות הפשוטה ביותר של המונח "שלטון החוק"? אנחנו אוהבים לדבר על זה בהקשרים של חקירת ראש ממשלה. מה זה שלטון החוק, אדוני השר? מה זה שלטון החוק? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> מה המשמעות הכי פשוטה של שלטון החוק? סמסטר א', לימודי משפטים, קורס ראשון, משפט חוקתי – שהשלטון כפוף לחוק. אנחנו לא בשלטון של אנשים, נכון? הכנסת, הבית הזה, קובעת את המסגרת שבתוכה השלטון, הממשלה, פועלת. יש גורם אחד בממשלה שבניגוד מוחלט לעקרון שלטון החוק, תפקידו, סמכויותיו על גבולותיהן, לא קבוע בחוק. הכנסת, תפקידה קבוע בחוק: יש חוק-יסוד, מה מותר לה, מה אסור לה, איך עובדים התהליכים; הממשלה – חוק-יסוד: הממשלה; צה"ל, משטרת ישראל, כל גורמי הממשלה – תפקידם, סמכויותיהם, מגבלות הכוח שלהם, איזה כללים חלים עליהם, קבועים בחוק. יש גורם אחד בממשלה שאין שום חוק שקובע את תפקידו וסמכויותיו, וקוראים לו "היועץ המשפטי לממשלה". הוא הגורם היחיד שהוא חלק מהשלטון, על זה אי-אפשר להתווכח. אמרתי: בלימודי המשפטים – עזוב, בלימודי האזרחות, בתיכון, למדנו שהוא חלק מהרשות המבצעת. היום הוא כבר מזמן יד ארוכה של הרשות השופטת אצל הרשות המבצעת. אבל שוב, היועץ המשפטי לממשלה, שהוא בוודאי אחת מזרועות השלטון, איפה שלא תמקם אותו בשלוש הרשויות, הוא לא כפוף לחוק. מה עיצב את תפקידו? אותה סימביוזה שדיברתי עליה קודם בין בית המשפט לבין היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט נותן ליועץ את הכוח. הרי בית המשפט קבע לאורך השנים שהיועץ המשפטי לממשלה, נניח, עצותיו מחייבות את הממשלה. זה לא קבוע בשום חוק. אז היועץ המשפטי אוכף את מרותו של בג"ץ על הממשלה, ובתמורה מקבל מבית המשפט עוד ועוד ועוד כוח, ועוד ועוד סמכויות. אז היועץ המשפטי לממשלה מחליט איזה עמדה הוא ייצג בפני בג"ץ ואיזה לא, משתף פעולה עם בית המשפט בקביעת הנורמות ובכוח ההולך וגובר שבית המשפט צובר לעצמו במדינת ישראל ובמערכת קבלת ההחלטות בה, ובתמורה – אפרופו שוחד, הפרת אמונים, ניגודי עניינים – יש כאן איזה סימביוזה שמי שמסתכל עליה לאורך שלושה עשורים לא יכול שלא לראות אותה בעיניים. אחת הסיבות לסימביוזה הזאת – אמרתי, סיבה אחת לסימביוזה זה יד רוחצת יד: אני, היועץ המשפטי, אעשה מה שאתה מבקש ממני, בית המשפט. אתה בתמורה תשמור עליי ותיתן לי עוד ועוד כוח ועוד ועוד סמכויות, ותיתן לי לכפות את מה שאני רוצה על הממשלה, למרות שאין אף חוק שקובע מה תפקידי ומה סמכויותיי. אבל עוד אחת מהסיבות – גברתי היושבת בראש, ברוכה הבאה – אחת הסיבות לסימביוזה הזאת זאת העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה, ביושבו על כיסאו הנוכחי, פוזל כל העת אל תפקידו הבא, הלוא הוא חבר במסדר, במועדון הזה של שופטי בית המשפט העליון. רוב היועצים המשפטיים האחרונים – השופט בדימוס רובינשטיין, השופט מזוז – היו יועצים משפטיים לממשלה ודילגו באופן טבעי מכיסא אל כיסא השופטים בבית המשפט העליון. ומי, אדוני שר הבריאות, מי הגורם הדומיננטי והמשפיע ביותר בוועדה למינוי שופטים? למי יש יותר השפעה על השאלה אם יועץ משפטי לממשלה יוכל להתמנות לשופט בבית המשפט העליון או לא – לנציגי הממשלה בוועדה או לשלושת השופטים בוועדה, שאגב, יכולים להיות לבד בלוק חוסם ולהטיל וטו על מינויים, מכיוון שלמינוי לבית המשפט העליון נדרש רוב של שבעה מתוך תשעה? תוסיפו לזה את אנשי לשכת עורכי הדין, שבדרך כלל עושים יד אחת עם בית המשפט, וגם על זה יש הרבה מה לדבר. איך בכלל יכול להיות שעורכי דין שמופיעים בפני שופטים יהיו חברים בוועדה למינוי שופטים ויקבעו איזה שופט יקודם או לא יקודם, ימונה או לא ימונה? אחר כך נציגי לשכת עורכי הדין מופיעים בפני השופטים הללו באולמות. שימו בצד את כל גילוי העריות הגדול הזה שיש בוועדה למינוי שופטים. אבל יועץ משפטי לממשלה שרוצה להתמנות לשופט בבית המשפט העליון חייב להיות עבד שלהם, שלוח שלהם, משלהם, כבר בתפקידו כיועץ משפטי לממשלה. אם חלילה הוא יגלה עצמאות ולא ישרת את האג'נדות של בית המשפט העליון, הוא לא ימונה לשופט עליון. כל מה שאמרתי עכשיו נכון גם ביחס לפרקליט המדינה. המציאות הזאת היא בלתי נסבלת. בדיוק כפי שכולנו לא מוכנים לקבל מציאות שבה אנשי צה"ל במדים יקבלו החלטות כשהם על מדים תוך פזילה אל התפקיד הבא במגרש הפוליטי, ולכן אנחנו גוזרים עליהם תקופת צינון, חייבת להיות תקופת צינון ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט מדינה לפני שהם נכנסים לבית המשפט העליון, כדי לוודא שאת השיקולים שלהם, את ההחלטות שלהם, הם מקבלים עניינית ולא כדי למצוא חן בעיני מישהו שימנה אותם אחר כך לתפקיד הבא. אני לא מקבל את הגישה שמייחסת ליועץ המשפטי לממשלה תכונות על-טבעיות, על-אנושיות, מלאכיות. אני יודע שהוא טוען, הוא מייחס לעצמו כאלה, כן? הוא טוען שהכובע הזה איננו משפיע על הכובע הזה, שהוא יודע להבחין. הוא לא שונה מאיתנו, ובדיוק כפי שעלינו חלים כללי ניגודי העניינים ובדיוק כפי שמאיתנו מצופה להיזהר מלהיות במצב שאנחנו עלולים לערב שיקולים אישיים בשיקולים מקצועיים, כך מן הראוי שיחיל על עצמו, או שנחיל אנחנו על היועץ ועל פרקליט המדינה. איך אני יודע שאני צודק? טוב, כי גם המצב החוקי הנוכחי קובע תקופת צינון של שנה וחצי, 18 חודש. למה יש תקופת צינון? מדוע היועץ המשפטי לממשלה לא יכול לעבור היישר ממשרד למשרד? זה חבל, איפה הוא יאחסן את הקלסרים? נסדר לו מייד משרד בבית המשפט העליון. לכולם היה ברור שצריך שתהיה תקופת צינון. חברים, 18 חודש זה ישראבלוף. איך אומרים? הוא עוד לא סיים את החפש"ש, את חופשת השחרור, והוא כבר נמצא בבית המשפט העליון. לכן אני מבקש בהצעת החוק הזאת לעשות את הדבר הטבעי והמתבקש ביותר ולקבוע תקופת צינון רצינית, אמיתית, משמעותית, לשתי הפונקציות החשובות האלה בטרם יתמנו לבית המשפט העליון. מה יעשו הליכוד? יברחו, כדרכם. למה להתמודד עם שאלה אמיתית? למה לתקן אם אפשר לברוח? עכשיו אני שומע את הדוברים שלהם מלאי תירוצים כרימון: זה לא יעבור ממילא. אז לשמאל כאן, לכנף השמאלית הקטנטנה, שמהווה בקושי שליש מהממשלה, אבל הזנב מקשקש בכלב, במקרה הזה אין בעיה להעביר את החוקים שלהם, ולהקים ועדת חקירה לצוללות, ולצחוק על הליכוד ועל העומד בראשו כל הדרך אל הקלפי, ורק הליכוד מוכיח פעם אחר פעם אחר פעם שהוא לא ימין והוא לא יודע למשול. שמעתי עכשיו שכולם מתלהבים מאיזו אמירה של בנט על זה שאין גוש ימין. אתם יודעים למה אין גוש ימין? כי אתם לא ימין; כי אתם נותנים לראש הממשלה האמיתי אבי ניסנקורן לנהל פה את העניינים. הוא ימנה לכם פרקליט מדינה, read my lips, על אפכם ועל חמתכם. הוא הניע ועדת איתור ובמסגרת יד רוחצת יד, כשהוועדה תסיים את עבודתה, הוא ילך לבג"ץ. היועץ, כמובן, יגבה את עמדתו, כן? הוא שומר על היועץ, היועץ שומר עליו, בפני בג"ץ לא תוגש עמדה אחרת ובג"ץ יכפה על הממשלה למנות את מי ששר המשפטים רוצה למנות, וכולנו שבע שנים נסבול אותו. ומכיוון שהחוק הזה לא יעבור, נקבל אותו גם אחר כך כשופט בבית המשפט העליון, כפי שקיבלנו את מזוז, כפי שנקבל כנראה גם את שי ניצן ואחרים, כי אתם לא יודעים לשאול. חבריי בליכוד, זאת המציאות. אני רואה שחבר הכנסת ליברמן טרח והגיע לכאן רק כדי להצביע. הייתי מאוד רוצה שהוא יצביע נגד. אני עוקב אחריו שנים. הוא היה מגדולי מבקרי מערכת המשפט. אגב, הוא חווה על בשרו את ההתעללות. אני רק מציע פה לחשוב מדוע אנשי ישראל ביתנו עזבו את כל עיסוקיהם ואצו-רצו אל המליאה כדי להתנגד להצעת החוק הזאת. אולי זה קשור לעובדה שהתיק של פאינה קירשנבאום עוד תלוי ועומד בבית המשפט? אולי זה תלוי לעובדה שהמערכת מחזיקה מישהו במקומות רגישים, ופתאום הפכתם מגדולי מבקרי המשפט לגדולי מגיניה? איווט ליברמן כמעט לא נמצא כאן במליאה. הוא מגיע כמעט אך ורק כדי להצביע נגד החוקים וההצעות שלי לתיקון מערכת המשפט. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. תודה רבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא מתקן, אתה מקלקל. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ככה זה נראה כשיש לך מה להסתיר וממה לחשוש. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה חוצפן. אתה חוצפן. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ככה זה כשאתה עומד בראש מפלגה מושחתת – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זמנך תם. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> באמת? ומה עם נפתלי בנט? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – אתה צריך לשלם פרוטקשן למערכת המשפט כדי להשתדל שלא יעמידו אותך לדין. תודה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ראש המפלגה שלך – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. רק לא הבנתי, כמה זמן צינון אתה מבקש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חמש. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בצלאל, תגיד גם לשרת התחבורה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> צינון צריך להיות. מערכת המשפט לא מסכימה, בצלאל? מערכת המשפט לא מסכימה לצינון? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני אעלה להשיב ואז אני אצביע מפה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל צינון זה דבר חשוב. ישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן. אני בטוחה שהוא חושב שצינון זה דבר חשוב. אני לפחות חושבת. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> מעניין אותי, אחרי שדיברת ככה – הזכרת פה חברי כנסת ואתה אומר: מעניין מה הם יצביעו, אז בצלאל, איפה נפתלי? << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אני מקווה שהוא יבוא. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה? איפה? איפה? אני מחפש אותו. איפה נפתלי? שיבוא ויתמוך בהצעה שלך למנוע מהיועץ המשפטי ופרקליט המדינה להתמנות לבית המשפט העליון. בוא, בוא, אני רוצה לראות אותו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> למה? אבל זה צינון. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> צינון של עשר שנים, כן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל הוא אמר שהוא יכול להוריד את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני מחפש אותו באולם. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, לא, רק שנייה. אני מחפש אותו באולם, לראות אותו בא ומצביע איתך. דרך אגב, איפה הוא היה בהצבעה על ועדת חקירה למערכת המשפט, להצעיד אותם פה אחד-אחד? איפה הוא היה? ואיפה הוא עכשיו? אני אגיד לך איפה הוא: הוא לא מוכן להיות חלק מההצעה המבישה הזאת, הוא לא מוכן להשתתף איתך בצעד הבושה הזה, זה מה שקורה. נפתלי בנט, יושב-ראש ימינה, לא איתך, לא איתך בדבר הזה. עכשיו, אני רוצה להגיד לך עוד משהו. אתה אמרת עליי פעם אז אני עכשיו רוצה להגיד עליך את אותו דבר בהיפוך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם כבר לא באותה מפלגה. הוא הולך עם איתמר בן גביר, הוא כבר לא בימינה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> רואים מתי אתה לא מאמין במה שאתה אומר. אתה לא מאמין בהצעה הזאת. בצלאל, אני מסתכל עליך. אני יודע מתי אתה מרים פתוס, מתי אתה מדבר עם שכנוע עצמי ומתי אתה בא ואומר: אופס, נפלה לי הצעת חוק, אני אדבר עשר דקות להעביר את הזמן. אתה עכשיו דיברת להעביר את הזמן. סלח לי, אמרת ערבוביה של דברים, בלי באמת איזה היגיון מסדר, בשביל להעביר את הזמן. אתה באמת חושב שבבית הזה יצביעו עכשיו ויתחילו עכשיו לעשות חיסול חשבונות? הרי מה שאתה עושה עכשיו זה חיסול חשבונות. זה לגופו של אדם, זה לא לגופו של עניין. אתה עכשיו בא ואומר – וזה לא רלוונטי מה יקרה בעתיד, זה לא רלוונטי בכלל מי יהיה מועמד. האמת, אין לי מושג מי יהיה המועמד לבית המשפט העליון. אבל אתה בא ואומר: אלה הגישו כתבי אישום – עכשיו אלה, אנחנו נעשו עליהם טאבו, וטו. אתה, בצלאל סמוטריץ', תגיד לי: מה עובר עליך? מה עובר עליך לבוא ולהגיד: אני פוסל אנשים שהגישו כתב אישום, אני מונע מהם אפשרות להתמנות לעליון כי הגישו כתב אישום? ואני בא ואומר עוד פעם, אני לא יודע מי יהיה המועמד, אבל עצם הפסילה האישית הזאת היא חמורה. מה עובר עליך, בצלאל סמוטריץ', לבוא ולהגיד למשרתי שלטון החוק: חס וחלילה תפעילו שיקול דעת, חס וחלילה תפעלו ותגישו כתב אישום נגד פוליטיקאי – אתם נגמרתם. זאת הצעת החוק שלך. היא מסומנת. היא צבועה. היא לא סתם באה היום, היא באה לגופם של אנשים, וגם נפתלי בנט לא מוכן להיות שותף לבושה הזאת, כי זאת בושה, כי זאת הצעת חוק שכולה בושה לבית הזה. היא לסמן אנשים. היא למנוע אפשרות של אנשים להחליט באופן אובייקטיבי מה ההחלטה שלהם בתיקים משפטיים. עכשיו, אתה רוצה – בוא תמשיך הלאה: בוא תגיד שגם כל מי שהיה מעורב בחקירה – אני אמנע את הקידום שלו. בוא, תרד גם לפרקליטים למטה. אני פשוט לא מבין אותך. אתה הפכת להיות, מה? מסע צלב של מה? של נקמה במה? בזה שאנשים החליטו להגיש כתב אישום? מסע צלב על מה – שחס וחלילה מתעסקים גם בטוהר מידות של פוליטיקאים? מה בדיוק אתה רוצה להשיג בדבר הזה? איזו מטרה זה משרת? במה בדיוק אתה משרת פה את הציבור? במה בדיוק אתה משרת פה את שלטון החוק? אתה פשוט, אני חושב – אני אמיתי, בצלאל. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> מה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> יש דברים חשובים שאתה עושה. אני נותן תשובה. זה חוק פרסונלי. זה חוק שכל מטרתו להעניש אנשים בגלל שהם החליטו להגיש כתב אישום – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> בצלאל – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – מסומן על אנשים, וגם נפתלי בנט לא מוכן להיות שותף לבושה הזאת. דרך אגב, גם את איילת שקד אני לא רואה, אבל איילת שקד הרבה פעמים הצטרפה אליך, אז אני לא יכול להגיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – D9, בצלאל. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> איילת שקד – אני לא אתפלא אם היא תצטרף להצעה שלך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> צודק. תמשוך את החוק. תעלה על ה-D9, בצלאל. זה מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל תשמע, יש פה אירוע שאני אומר לך אמיתי – זה אירוע מביך. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> פאינה מודה לכם שאתם דואגים לה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הקבינט – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> פאינה מודה לכם שאתם דואגים לה שהיא לא תקבל עונש קשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חבר הקבינט – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בוא, יש מינויים גם לבית המשפט המחוזי. בוא, עכשיו תעמוד ותגיד שגם פרקליט שיחליט על הגשת כתב אישום לבית המשפט המחוזי, יחליט על הגשת כתב אישום – גם הוא יהיה פסול. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> למה פסול? צינון, לא פסול. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בוא, תמנע בכלל. יש מינויים גם לבית המשפט השלום. בוא תחליט שפרקליט שהיה מעורב באיזשהו תיק כזה או אחר לא יכול להגיש מועמדות גם לבית משפט השלום. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז לא עשר שנים. אבל צינון מהפרקליטות לשפיטה זה משהו רע? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> האמת, בצלאל, אני חייב להגיד לך, אני מתפלא עליך. כי מרצון – בסדר, אתה רוצה לעשות רפורמות, אבל בין רפורמות לבין מסע הפחדה, מסע שאתה רוצה להפחיד אנשי שלטון חוק שלא יעשו את תפקידם – זה שני דברים שונים. אני לא תפסתי אותך עד היום כמי שבא והולך במסעות הפחדה. אני אומר לך, זו לא הצעת חוק עקרונית, זו לא הצעת חוק אידיאולוגית, זו לא הצעת חוק נורמטיבית; זו הצעת חוק הפחדתית. ראו והיזהרו: אם אתם חס וחלילה תתעסקו – מה, זה לא מכוון היום לשני אנשים? זה מכוון לשני אנשים. זאת הצעת חוק פרסונלית, סלח לי, מכוערת, שחבל שבאה וחבל שאתה מציע אותה, דווקא כבן אדם שאני מכבד. יש פערים אידיאולוגיים גדולים מאוד ביני לבינך, אבל הפערים האידיאולוגיים לא מונעים כבוד הדדי. אבל כשאתה חוטא – חוטא לדעתי גם להשקפת העולם שלך – ומתגלגל להצעות חוק פרסונליות, זה פסול, וחבל שעושים את זה. אז, באמת, אני אשמח אם תמשוך אותה, אבל אני מניח שלא תמשוך אותה, אז אני אשמח אם הבית הזה יצביע נגד. דרך אגב, אני הייתי גם מצפה – אמרתי איפה נפתלי. הייתי מצפה שנפתלי היה בא לפה ומצביע נגד, ולא רק נעלם מהישיבה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ' ישיב על הדברים שנאמרו. יש לך שלוש דקות מהרגע שתתחיל לדבר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תשמע, אדוני ראש הממשלה האמיתי – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מלבד המציע, כל מי שמתכוון להשתתף בהצבעה הזאת, שיתפוס את מקומו. תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אדוני ראש הממשלה האמיתי, אני אדון אותך – אבי, מאחר שאני מעריך את האינטלקט שלך, אני אדון אותך לכף זכות, שהראש שלך בעשר הדקות שאני דיברתי היה עסוק בסכסוכים הפנימיים שלך עם גנץ, כנראה, ולכן לא הקשבת לטיעוניי, כי לא התייחסת לאף אחד מהם. אני דיברתי על רציונל של ניגוד עניינים מובנה בין תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, כמי שאמור לייצג את הממשלה, לבין תפקידו כמי שרוצה למצוא חן בעיני בג"ץ כדי להיבחר ביום שאחרי לשופט עליון, רציונל שקיים גם בחוק הנוכחי שקובע תקופת צינון. אני טוען ששנה וחצי – 18 חודשים – זה ישראבלוף, לכן אני מבקש להאריך את התקופה. אתה רוצה לבוא בדברים על מה התקופה – אפשר להתווכח על האמצע. אין פה סיכול ממוקד, אין פה נקמה, וזה בדיוק ההבדל. אתם עובדים בסיסמאות. אין לכם טיפת יכולת להגן אינטלקטואלית על טירוף המערכות שאנחנו נמצאים בתוכו. כשבג"ץ מוציא צו על תנאי על צו על תנאי על צו על תנאי לחוקי-יסוד של הכנסת – באיזו סמכות? כי בא לו. מעל הכנסת בשיבתה כרשות מכוננת. כשהוא פסל חוקים עד היום, הוא אמר: תראה, הכנסת עצמה הסמיכה אותי, כי היא קבעה שכל הרשויות כפופות לחוק-היסוד וצריכות לפעול על פיו, אז גם הכנסת מחויבת, אז אני אקבע אם היא פועלת על פיו ואם חוק רגיל סותר חוק-יסוד או לא. מאיפה היא שואבת את סמכותה לפסול חוקי-יסוד של הכנסת? הרי אתה יודע שאתה לא מסוגל להסביר את זה. את כוחו הבלתי-מוגבל ובלתי פרופורציונלי של היועץ מול כל היושבים כאן ובממשלה אין לך שום יכולת להסביר. מה זה קשור לכתבי אישום? על ראש הגנב בוער הכובע, אבי. אני לא הזכרתי בפרומיל את כתבי האישום של נתניהו, ועל ראש הגנב בוער הכובע – אתם, רק בזה עסוקים. כל מה שמעניין אותך כשר משפטים זה לתפור את נתניהו. נקודה. אתה תמכור את האידיאולוגיה שלך ואת הערכים שלך ואת השקפת העולם שלך ותעמוד כאן, על הדוכן, ותבזה את עצמך – לא נעים לי, כי אני אוהב אותך – תבזה את עצמך, כי, מחילה, תדבר לא לעניין. לא התייחסת בשנייה לאף אחד מהטיעונים ההגיוניים שלי על מושג תקופת צינון שקיימת בין חובשי מדים לפוליטיקה. אתה יודע מה, אתה באמת לא מכיר אותה. אתה צודק. אם דינה זילבר התירה לך להתעסק בענייני ההסתדרות שעד אתמול בבוקר היית חלק ממנה, אתה לא מכיר את המושג "תקופת צינון", אבל אצל אנשים נורמליים זה עושה שכל, זה הגיוני. אני רוצה שכשאתה איש צבא, קבל החלטות צבאיות ואל תקבל החלטות שיעזרו לך או יפגעו בך אחר כך בפוליטיקה. כולנו הסכמנו לזה, ויש תקופת צינון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ואני רוצה שיועץ משפטי לממשלה ופרקליט מדינה יקבלו החלטות בכיסא הנוכחי שלהם לא כשהם פוזלים לתפקיד הבא. אתה יודע מה, לו היה תלוי בי – תפקיד אחרון. אתה רוצה להיות יועץ משפטי – תפקיד אחרון. אתה יודע למה עובדי משרד מבקר המדינה, יש להם רמות שכר מטורפות? גם זה, אגב, בניגוד לחוק, בניגוד לחוק מפורש שקובע ששכרם של עובדי מבקר המדינה יהיה כמו שכרם של כל יתר עובדי המדינה – של מבקר המדינה, כי אומרים שמי שעובד במשרד מבקר המדינה חסום אחר כך בהרבה מאוד מקומות. מי ייקח אותו לעבודה? אז אנחנו מראש מצ'פרים אותו היום כשהוא מקבל משכורת. יועץ משפטי היה צריך להיות תפקיד אחרון, אז לא הגזמתי. חופש העיסוק, מידתיות, למצוא איזונים – משפט אחד אינטליגנטי לא אמרת פה, משפט אחד לגופו של עניין לא ענית, כי אין לך תשובה, וגם זה בסדר. היתרון הגדול של הציבור הישראלי שצופה בנו, שהוא חכם והוא מבין למי יש טיעונים – אפשר להסכים, אפשר להתווכח – ומי מסתכל רק על תיקי ראש הממשלה, ותדבר איתו על החסה בשטחים או על מזג האוויר או על המצב המדיני או על עזה או אני לא יודע על מה – הוא תמיד יגיע לתיקי ראש הממשלה. פה הראש שלך נמצא, אבי. אני אומר את זה בכאב גדול. צר לי. מכם שם, יושבי היציע, הצווחנים, אין לי ציפיות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> כשייגמר התיק של – איך קוראים לה? פאינה קירשנבאום, אז יכול להיות שגם ארגון הפשע שלכם יחזור למה שהוא היה קודם ויצביע בעד תיקון מערכת המשפט. תודה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מספיק, בצלאל. חלאס – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הוא היה יועץ משפטי – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת אבידר, חבר הכנסת אבידר, אתם מבינים? צינון – – – נעבור להצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 2 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תקופת צינון למינוי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה כשופטים בבית המשפט העליון), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד – שניים, ואני מוסיפה את המציע חבר הכנסת סמוטריץ', זה אומר שלושה בעד, 43 נגד. אני מודיעה שהצעת החוק לא התקבלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני חוזרת ואומרת: הצעות חוק – כל אחד שיושב מקומו מלבד המציע. כל השאר יושבים במקומם, אחרת הצבעתם לא מתקבלת. << הצח >> הצעת חוק עסקאות למכירת נשק או ציוד צבאי של מדינה זרה, התשפ"א–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/2138/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני עוברת להצעת חוק עסקאות למכירת נשק או ציוד צבאי של מדינה זרה, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן. יש לך עשר דקות. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, מדינת ישראל ידעה מאז שנות השמונים אין-ספור הסתבכויות הקשורות לעסקאות כאלה ואחרות בתחום הנשק והציוד הצבאי – לא רק הסתבכויות פוליטיות, לא רק הסתבכויות פנימיות, אלא הסתבכויות בין-לאומיות קשות עם מעצמות, ואנחנו משלמים מחיר מדיני, משלמים מאות מיליוני דולרים, ואנחנו משלמים גם בראשם של אנשים טובים. אני אזכיר רק כמה מאותן פרשיות. אולי הראשונה זה פרשת מטוס לביא. משנת 1980 עד שנת 1987 מדינת ישראל ניסתה – מדינת ישראל, בעיקר כמה גורמים במדינת ישראל ניסו לייצר מטוס קרב כחול-לבן. לצערי, כמו תמיד, מי שהובילו זה שרי הביטחון, בהתחלה עזר ויצמן, אחר כך מישה ארנס, שניהם זיכרונם לברכה. הם רק לא טרחו לתאם את זה לא עם משרד האוצר, לא עם משרד החוץ, ובטח ובטח דיברו בשפה שונה עם בעלת הברית האסטרטגית החשובה שלנו ארצות הברית. בסופו של דבר, אחרי שבע שנים נאלצנו לקפל את הפרויקט הזה, ו-6,000 אנשים, עובדי התעשייה האווירית, נאלצו ללכת הביתה. אחר כך אפשר להיזכר – אני לא איכנס לכל הפרשיות, כי יש פרשיות אין-ספור, אבל כמה אני בכל זאת אזכיר. פרשת מטוס הפלקון – גם שם התפיסה הייתה "יהיה בסדר", ואנחנו נמרח אותם ואנחנו נספר להם שטויות. וכמובן, מי שזוכר, מטוס הפלקון – מטוס ריגול עם ציוד אלקטרוני ישראלי שישראל הייתה אמורה לספק לסין. כמובן – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> דנית, אתם מפריעים לי. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – התחילה מהומה, והצלחנו פעם ראשונה לאחד כנגדנו את כל הגורמים בארצות הברית – גם את הממשל, גם את הסנאט וגם את הקונגרס. איך זה נגמר? מדינת ישראל התקפלה, התנצלה בפני הסינים, שזעמו ונכנסו במדינת ישראל בכל זירה בין-לאומית, ובסוף גם שילמנו פיצויים, מאות מיליוני דולרים. זה גרם כמעט לנתק ביחסים בין מערכות הביטחון של מדינת ישראל ושל ארצות הברית, משבר שכמותו לא ידענו. והיה אפשר לחשוב שהפקנו לקחים, אבל מגיעה שנת 2005, ועוד פעם – אספקת מזל"טים לסין; בעצם לא אספקה – שדרוג המזל"טים לסין, עם כל הציוד הישראלי. איך זה נגמר? עוד פעם נאלצנו להתקפל, להתנצל, ומנכ"ל משרד הביטחון דאז עמוס ירון נאלץ להתפטר והפך לפרסונה נון גרטה בארצות הברית. זה פגע בנו קשות – לא רק במעמד, לא רק ביוקרה, אלא גם בעצמאות של מדינת ישראל. כתוצאה מסיפורי הפלקון וסיפורי ההארפי הוקם אגף לפיקוח על יצוא גם של המוצרים הדו-שימושיים, אזרחים וצבאיים. אנחנו הגענו למצב שהיום, כשמדינת ישראל צריכה למכור עודפים צבאיים או ציוד כלשהו שיש בו פריט אמריקאי הכי קטן, סיב"ט, הסוכנות שאחראית למכירות נשק, חייבת לקבל אישור של ארצות הברית. זה טרפד לנו לא מעט עסקאות, כולל לאחרונה. גם בזה חשבתי, זהו, אחרי הלביא ואחרי הפלקון ואחרי כל הסיפור של המזל"טים הפקנו לקחים, אבל לא קורה כלום. F-35 – אנחנו פה שומעים סיפורי-סיפורים של ראש ממשלה שהגיע לשלום תמורת שלום. אז מילא אני, מהאופוזיציה, מספר שכמובן ראש הממשלה ידע מראש, וחלק מאותה נורמליזציה הייתה הסכמה של מדינת ישראל למכירת F-35 למדינות המפרץ, עם כל המשמעות של אותו מושג שאנחנו משתמשים בו הרבה – היתרון האיכותי של מדינת ישראל, ועבדנו קשה כדי להעביר את החוק הזה בקונגרס האמריקאי. אבל מילא אני אמרתי; שר הביטחון – אני שומע את שר הביטחון מתייצב ואומר: לא נכון, מערכת ביטחון לא ידעה כלום מראש. אומר ראש הממשלה: מערכת הביטחון ידעה הכול. מתייצב עוד פעם שר הביטחון, מנכ"ל משרד הביטחון, אומרים: זה מעל ראשה של מערכת הביטחון. עכשיו מתברר שזה לא רק מטוסי F-35, זה גם מל"טים תוקפים וציוד מתוחכם ומשוכלל שכרגע כנראה נמצא בדרכו אי שם למפרץ. כל הדבר הזה, הרי באמת, כשאני מסתכל גם על רוח הדברים – לא רק על הרוח, על ההסכם, ואני פונה לאדוני השר במשרד הביטחון; אתה גם בכיר בכחול לבן, אז אני מזכיר לך: סעיף 28 בהסכם בין הליכוד לכחול לבן, חתום על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון גנץ: "ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יפעלו יחד ובמתואם כדי לקדם הסכמי שלום עם כל שכנותינו ולקדם שיתוף פעולה אזורי במגוון תחומים". "במשותף ובמתואם". אז אני לא יודע כמה השפלה אתם מוכנים לעבור, עד כמה אתם יכולים להתבטל. אז ראש הממשלה מגיע לנורמליזציה עם מדינות המפרץ ולא טורח לעדכן את שר הביטחון ואת שר החוץ בטענה שהוא חושש מהדלפות. ממתי ראש הממשלה חושש מהדלפות? אבל גם אחר כך – ראש הממשלה מגיע לוושינגטון. נמצאים שם כל שרי החוץ חוץ משר החוץ של מדינת ישראל. אף אחד לא שלח לשם ראשי מדינות; בדרג של שרי החוץ, כולל פומפאו. מי שנעדר זה רק, כמובן, שר החוץ הישראלי. אבל עכשיו ראש הממשלה נוסע לסעודיה, ותאמינו, עברתי על כל ההיסטוריה שלנו מאז 48' – לא היה דבר כזה שראש הממשלה עוזב את המדינה למדינה אחרת שעדיין מוגדרת מדינת אויב ולא מעדכן לא את שר הביטחון, לא את שר החוץ, לא את הרמטכ"ל ולא את ראש אמ"ן. וראש הממשלה דואג שזה גם יצא החוצה. אבל הוא לא רק דואג שזה יצא החוצה – הרי הוא מבין מה המשמעות; המשמעות היא פה, במשחק הפוליטי הפנימי שלנו. אבל אדוני השר, האם קיבלת ריקושטים מערב הסעודית? אני יכול להגיד לך – ואני שוחחתי עם כמה גורמים בכירים ביותר במערכת הביטחון הישראלית. הם טוענים שהסעודים מרגישים שהשתמשו בהם לצרכים פנימיים. איך הוא אמר לי? הם מרגישים – ואני מתנצל על המילה – שבאמת ניצלו אותם כמו קונדום, ניצלו אותם וזרקו. זה פשוט נזק לטווח ארוך על מנת להרוויח כמה נקודות פה, בזירה הפנימית. אבל מה ראש הממשלה מסתיר? אדוני השר, עוד פעם, אתה שר במשרד הביטחון. הוא מסתיר, למשל, ומפעיל צנזורה יחד עם שר הביטחון בני גנץ במשותף, להסתיר מאזרחי ישראל – דומני, אתה תושב הדרום – מה קורה בהתעצמות של חמאס. הרי חמאס יודע מה הוא מפתח. כשחמאס עושה ניסוי של טילי שיוט – ואני רוצה שתקשיב – חמאס מייצר טילי שיוט, אז הוא יודע שמדינת ישראל עוקבת, והוא יודע שצה"ל יודע. אז צה"ל יודע, חמאס יודע ממי מסתירים – מתושבי עוטף עזה. ואני אומר לך, מה שקורה בדרום זה הפקרת חיים, זה הפקרת תושבי עוטף עזה, הפקרת תושבי אשקלון, שדרות, נתיבות ואופקים. הרי מי כמוך יודע – חמאס עושה ניסוי כלים. הוא מפתח טילי שיוט, הוא מפתח פצצות מצרר, הוא מפתח כטב"מים עם מנוע סילוני. אתה יודע מה המשמעות לתושבים אם חס וחלילה פורץ עימות? אתה יודע מה המחיר שאנחנו נשלם? למה ראש הממשלה מסתיר את זה? אני במקומך הייתי מזמן את כל ראשי עוטף עזה לפגישה עם שר הביטחון, שיסביר להם מה הוא מתכוון לעשות מול טילי שיוט ופצצות מצרר. איך הוא מתכוון להתמודד עם זה? הרי לברוח ולהפעיל צנזורה הם יודעים, ולהדליף את כל הדברים שנחוצים לו למשחקים הפנימיים גם אפשר. הדבר הוא חסר אחריות, דבר בלתי נסבל. אני חוזר ואומר: אדוני השר, היום ברצועת עזה מייצרים לפחות שני טילים ביום, וחלק מהם מגיעים עד חדרה. גם ברגע זה שאנחנו פה בכנסת הם ממשיכים לייצר שם טילים, לפחות שני טילים ביום, אז בבקשה, א. קחו אחריות; ב. אני מקווה – אני לא יודע עד כמה אפשר להיות סמרטוטים, עד כמה אתם מוכנים באמת שמישהו ידרוך על כל הצמרת של כחול לבן, עד כמה אפשר להיות אטומים. אני מאוד מקווה שתתמכו בהצעת החוק הזאת, כי זאת הצעת חוק שנחוצה למדינת ישראל, נחוצה למערכת הביטחון, אז אני רוצה לראות בדיוק איך תצביעו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אביגדור ליברמן. ישיב השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון. אם אפשר, דנית, שתהיו יותר בשקט, אנחנו מאוד נודה לכם. יש לך עד עשר דקות. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> כבוד ממלאת מקום יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, חבר הכנסת ליברמן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> 11 דקות. להתחיל? התחלתי. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אין בעיה, רק שיהיה פה שקט. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תשמרו בבקשה על השקט. השר לא מדבר כל עוד אתם – עליזה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> הממשלה מתנגדת להצעת החוק של חבר הכנסת ליברמן וחברי כנסת נוספים. הצעת החוק לא נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה, ועל פי תקנון הממשלה, מכאן נגזרת התנגדות הממשלה להצעה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> היא עדיין קיימת? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> מעבר לכך, לגופו של עניין, על פי הצעת החוק, ייאסר על ראש הממשלה וגורמים בכירים אחרים להביע עמדה או להתחייב ביחס לעסקה לרכישת נשק או ציוד צבאי שמעורבת בה מדינה זרה כל עוד לא נשמעה עמדת שר הביטחון, שר החוץ, הרמטכ"ל וראש אמ"ן. השבוע מינה ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון ועדת בדיקה אשר בין היתר מבקשת לבחון את מעורבות צה"ל וגורמים נוספים בעסקאות רכש בין-לאומיות לאמצעי לחימה. לכן, בעת הזאת, וקודם שנתקבלו מסקנות הוועדה והמלצותיה, לא יהיה נכון לקבוע מסמרות בנושא. עוד יצוין כי על פני הדברים נראה כי נוהל תיאום מוקדם כפי שמוצע בהצעת החוק מחייב השתתפות של גופי ביטחון נוספים על אלה שצוינו בהצעה. כמו כן, ספק אם נוהל תיאום בין גופי הממשלה לעניין מסוג זה צריך למצוא ביטוי בחקיקה. אני רוצה להוסיף כמה נקודות לחבר הכנסת ליברמן. אתה היית שר ביטחון. למיטב זיכרוני היית גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, גם ראש המטה של ראש הממשלה מתישהו וגם חבר קבינט שנים רבות. אתה יודע שכשזה ביטחון ישראל ושמירה על האינטרסים הלאומיים, אפילו חוק כזה לא יכסה את מה שדרוש. בסוף דרוש גם שכל ישר והיגיון בריא. בחלק מהדברים שאתה ציינת אנחנו אפילו מסכימים איתך. מה, צריך חוק שיגדיר שכשעושים איזשהו הסכם בין-לאומי והסכמים מדיניים, שזה ישלב וישתף את שר הביטחון ושר החוץ? צריך בשביל זה חוק? הרי זה בסיס הקיום של ממשלה. על זה אני אפילו לא מתווכח איתך, ודברים שאתה ציינת – אנחנו מסכימים. אבל בחוק שלך, למשל, אתה אפילו לא מציין – אתה יודע, רכש ביטחוני לא מסתיים בצה"ל; אתה היית בממשלה – יש עוד כמה כוחות ביטחון ועוד כמה יחידות ביטחון, ואין סוף להתייעצות. הרי אם אנחנו רוצים לדבר על רכש ביטחוני, יכול להיות שגם למלמ"ב יש מה להגיד, למוסד יש מה להגיד ולשב"כ יש מה להגיד. צריך עבודת מטה סדורה של מדינה עם השרים הרלוונטיים וקובעי המדיניות, ורק משם יצאו לאיזו מדיניות של רכש. אם נעשה חוק כזה – נגיד שהיינו מסכימים לחוק כזה – ובסוף מישהו רוצה לטוס לבד להסכם שלום, החוק הזה יכול למנוע את הטיסה הזאת? ועוד משהו בשולי הדברים: אני לא יודע – אני מקווה, כי אני מכיר את המחויבות שלך לביטחון ישראל, ואתה נתת פה פירוט מוגזם של מידע מודיעיני. אני לא יודע מה ממנו לפרסום, אבל לדעתי חלק מזה הוא לא לפרסום בעת הזאת. גם הידיעות המודיעיניות שלנו על כוונות האויב, האמצעים והמעשים – לפעמים אנחנו לא מפרטים, ולפעמים זה צריך להיסגר דווקא רק בארבע עיניים, בין ראש ממשלה לשר ביטחון, ולא שחוק יגן על האינטרסים של המדינה, אלא צורת עבודה נכונה של הממשלה – ואתה היית בממשלות ואתה ראית אפשרויות. ואני שואל את עצמי: אתה היית שר ביטחון – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בחיים לא עשו לו את זה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בחיים לא עשו לו את זה. היה לו עמוד שדרה, הוא היה קם והופך את השולחן, רק שאתם לא מסוגלים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> תשמע, אנחנו יודעים – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> – – – מכות עם ילדים בני 13. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא מתייחסים אליך. אתם לא מסוגלים. הוא נוסע פעמיים ביום – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבידר, חבר הכנסת. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אלי, אלי, תן לנו לעבוד. תן לנו לעבוד. תן עבודה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם עצבנתי את מרגי, אני מפסיק. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אנחנו נסיים פה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצבעה? חבר הכנסת ליברמן, אתה רוצה להשיב על הדברים? יהיו לך שלוש דקות. אחר כך תתקיים הצבעה, אז כל הנוכחים צריכים לתפוס את מקומם. לא תוכלו להצביע לא במקומותיכם. כל אחד חייב להיות במקומו, חוץ מחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – חוץ ממך, שיכולה להישאר כאן. כל שאר האנשים צריכים לשבת במקומותיהם בזמן ההצבעה. יש לך שלוש דקות. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, אתה צודק כשאתה פונה לשכל הישר, אבל מה לעשות, השכל הישר לא עובד. אנחנו ראינו את זה לאורך ההיסטוריה. כל אחד שמסתמך על השכל הישר, שעוד פעם ילמד את פרשת הפלקון, פרשת אותם מזל"טים לסין, פרשת מטוס הלביא וכל הדברים האחרים. הרי לא במקרה אחרי פרשת הפלקון הועבר חוק מחייב שעל כל עסקאות הייצור חותמים לא רק שר הביטחון אלא גם שר החוץ. אני אומר לכם עם כל האחריות, גם כשר החוץ, גם כשר הביטחון וגם כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון: השכל הישר לא עובד. כשראש הממשלה נוסע לערב הסעודית, מדליף את זה לתקשורת בלי לעדכן את שר הביטחון ואת שר החוץ ובלי לעדכן את הרמטכ"ל וראש אמ"ן, השכל הישר לא עובד. לגבי מערכות הביטחון, הרמטכ"ל וראש אמ"ן מייצגים את המכלול של כל זרועות הביטחון והגופים. בשביל זה יש פורומים אחרים, כשמגיעים ראש אמ"ן והרמטכ"ל – חזקה עלינו שהם יודעים את כל הצרכים, גם של מלמ"ב, גם של שב"כ וגם של המוסד. בשביל זה קיימים ור"ש והדברים האחרים. לא צריך להתפזר מעבר לזה. אבל גם בנושא של מה שאמרתי כאן, לגבי הפירוט, אני עומד על כך שזה פשוט מידע חיוני שראש הממשלה ושר הביטחון מסתירים. מסתירים. הם מנצלים לרעה את השררה, את כוח השלטון, למנוע מידע חיוני מראשי עוטף עזה, ומסתירים את זה מאזרחי ישראל. הרי איזה סוד זה אם האויבים שלנו יודעים והם יודעים שישראל יודעת? הרי חמאס יודע איזה ניסוי הוא עושה, והוא מבין שגם אנחנו יודעים, אז מה ההיגיון – שזה לא נוח, עוד פעם, במשחק הפוליטי הפנימי? שאזרחי ישראל יודעים איזו מדיניות תבוסתנית אתם מנהלים? שכל מדיניות ההסדרה זה כניעה לטרור? שאנחנו מממנים לחמאס ייצור של שתי רקטות ביום? שאנחנו – מדינת ישראל מממנת לחמאס ייצור טילי שיוט? זה מה שאתם מנסים להסתיר? אין בזה שום סוד. ברגע שגם אנחנו יודעים וגם הם יודעים והם יודעים שאנחנו יודעים, זה רק ניסיון להסתיר מידע חיוני מאזרחי ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, ראש הממשלה עזב את המדינה ולא מינה מחליף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אביגדור ליברמן. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקשיבי לי, אתם הייתם צריכים לקום וללכת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך, אלי אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עזב את המדינה בלי מחליף. אתה מבין את זה? איפה האחריות שלכם? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה, אלי, חבר הכנסת אלי אבידר. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עזב את המדינה בלי מחליף – אתם יושבים בשקט. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 36 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק עסקאות למכירת נשק או ציוד צבאי של מדינה זרה, התשפ"א–2020, לא נתקבלה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שימנה אותך, שר – שימנה מישהו. הוא עזב את המדינה בלי מחליף. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתם לא עשיתם כלום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> את מי אני מוסיפה? רק את עאידה. איפה היא? 36 הצביעו נגד ו-20 – בעד. אני מוסיפה את עאידה תומא סלימאן – בעד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> 21 בעד. למה עמית? ישב? 21 בעד, עמית הלוי – נגד. 37 נגד. אני מודיעה שהצעת החוק לא עברה. סליחה, עאידה סלימאן לא מצביעה. 20 בעד, 37 נגד. אני מודיעה שהצעת החוק לא עברה. << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – התחייבות לקבלת טיפול), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1058/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, כבוד השרים, אני הייתי אמורה כבר לפני שעתיים אולי – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – להעלות את הצעת החוק – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> החשובה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – החשובה מאוד, בעיניי, שאני מעלה עכשיו, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה, שאומרת בצורה הכי פשוטה: עד היום שופטי בתי המשפט, כאשר הם קיבלו לידיים שלהם בקשה לצווי הגנה ולצווי הרחקה, היו רשאים לבקש תזכיר שאומר אם הבן אדם שמולם, האלים, בן הזוג האלים הזה, אפשר לטפל בו ולרפא אותו מזה. היום אני מציעה לחייב שכל תיק כזה שמונח מול שופט – תיבדק האפשרות לחייב את הגבר האלים בטיפול. לתומי, באמת לתומי, חשבתי שזה יהיה הקונסנזוס הכי רחב, ואני מאוד מקווה שתפתיעו אותי היום, חברי הכנסת, ותצביעו בעד החוק הזה, אבל אני אומר לכם, הסיפור של איך שהתנהלנו סביב החוק הזה מהבוקר הוא בדיוק הסיפור שאנחנו מנסות להביא כל שנה ביום המאבק באלימות נגד נשים – הסיפור של המפגש הרגעי הזה בין האישה המוכה לבין מוסדות המדינה וזרועות המדינה, המפגש הזה, שהוא כל כך קשה, שמנסה לשכנע את המוסדות, את זרועות האכיפה וההגנה על נשים שאני, קודם כול כאישה, אני אישה מוכה, אני אישה שעברתי אלימות, ואני דורשת הגנה, ולא רק – אני דורשת גם שמי שהיה אלים יקבל את העונש, ומי שאלים ורוצה להפסיק להיות אלים יקבל את הטיפול. למה אני אומרת שזה אותו סיפור? כי כל הטרטור הזה, של פעם כן אפשר להעביר את החוק ופעם לא, בלתי – הממשלה לא מסכימה. אנחנו קיבלנו בשורה מהבוקר שסוף-סוף ועדת השרים לחקיקה, שעד עכשיו לא התכנסה, היום הבינה שהיום יום מיוחד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תגידי איזה יום. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> היום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים. זה יום חשוב, שמחייב שממשלת ישראל, ולא חשוב מה אני חושבת עליה, תבין שמוטלת עליה אחריות, ושוועדת שרים יכולה להניח בצד את כל הוויכוחים הפוליטית ולהתגייס למען הגנה על נשים ולטפל בבעיה הזאת. הצעת החוק הזאת הייתה אמורה לעבור בשקט, כי לפני שבועיים ממשלת ישראל קיבלה החלטה, החלטה מס' 531, לפי בקשתו של שר הרווחה, שאומרת שהממשלה מפתחת תוכנית לאיתור וטיפול בגברים אלימים, והינה, אני באה ושמה בידי הממשלה את אחד הכלים שיכולים לעזור לה לאתר ולטפל בגברים אלימים. אממה, פתאום ההחלטה הזאת עולה כסף. תשמעו, אתם לא חושבים שזה יהיה מוזר אם באותו יום שהממשלה שברה את הקרח שהיה בוועדת השרים לחקיקה והתיישבה סוף-סוף – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אין. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש לה שש דקות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה לא מזדמן הרבה. זו הצעת חוק שהייתה אמורה להיות בהסכמה, כי מה? היא נותנת כלי לממשלה ליישם את ההחלטה שיצאו וחגגו אותה לפני שבוע, שהממשלה רוצה לאתר ולטפל בגברים אלימים. אבל אמרו שיש עלות תקציבית, אז הסתכלתי על הצעות החוק ואני מברכת עליהן – מברכת את חברתי תמר זנדברג ואת חברתי חברת הכנסת קארין אלהרר, שהעבירו את החוקים, וגם את עודד פורר, יושב-ראש הוועדה למעמד האישה, וגם את חבר הכנסת גדעון סער, על הצעות חוק שעברו בקלי-קלות פה וכולנו מסכימים עליהן. אבל מה? הצעות החוק האלה – לא קשה לתמוך בהן, אין בהן עלות תקציבית. אז מה זה אומר? חיי נשים אפשר להציל רק כשזה לא עולה כסף? אי-אפשר להשקיע כסף בהצלת חיי נשים? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מחפשים מקורות תקציביים כי רוצים שזה יעבור. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני יודעת שמחפשים מקורות תקציביים. אתמול היינו צריכים לנהל מאבק עיקש בוועדת הכספים כדי לשכנע שצריך להקצות את התקציבים של התוכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים, שהועברה ב-2017, ב-2018 תוקצבה ב-8 מיליון שקל במקום 50, ב-2019 – ב-12 מיליון שקל במקום 50 מיליון, וב-2020 סוף-סוף קיבלו 30 מיליון. אז הייתה החלטה של ועדת הכספים שאפשר, ושחייב האוצר להעביר 100 מיליון שקל. אם מחפשים מקור תקציבי, מוצאים אותו – מוצאים אותו, והינה מוצע לכם. אתמול ועדת הכספים חייבה את משרד האוצר וקיבלה החלטה להעביר 100 מיליון שקל לפי בקשתי בדיון המהיר ובקשת חברי כנסת נוספים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> גם אני. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז בבקשה – גם את, כבוד היושבת-ראש, גם סגלוביץ', גם עוד חברי כנסת מכובדים – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – שנרתמו למשימה הזאת, והקציבו 100 מיליון שקל לפי ועדת הכספים, אז יאללה, נו. מחפשים מקור תקציבי? בבקשה, הינה מקור תקציבי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> רעיון. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל מה? לא יכול להיות שהוויכוח יסתכם בזה, לא יכול להיות, ואני אומרת לכם, החוק הזה מעביר את המאבק באלימות נגד נשים לרמה אחרת לגמרי. אני עדיין זוכרת את הנאומים ב-1990 וב-1992 וב-1988, ומרשה פרידמן מדברת בכנסת הזאת על העניין של אלימות נגד נשים. אני הופעתי גם בוועדות, והיינו צריכים לשכנע את כולם שקיימת בעיה כזאת שנקראת אלימות נגד נשים ושהנשים סובלות. היום אנחנו במצב שכולם, כל מי שנמצא בבית הזה, כל מי שנמצא בעמדת קבלת החלטות, יודע שהפוליטיקלי קורקט, הנכון פוליטית, זה לגנות את האלימות נגד נשים. אז אוקיי, יופי, אנחנו שמחות שאתם כבר מבינים שאי-אפשר להגיד משהו אחר, אבל עכשיו אנחנו דורשות רמה אחרת: אנחנו דורשות שיתחילו ליישם מדיניות וצעדים, ולא רק לגנות. אנחנו לא מסתפקות רק בעובדה שנשים צריכות לצאת למקלט. בהתחלה כן היינו, ואני ממקימות המקלטים במדינה הזאת, ואני אחראית להקמת המקלט הראשון עם חברותיי. היום אני אומרת לכם: המקלט עדיין פתרון להרבה נשים, אבל אנחנו לא מסתפקות בזה. לא רוצות להיות בתוך המקלטים כאשר הגברים האלימים והרוצחים מסתובבים בחוץ חופשי. אנחנו מאתרות את נקודות המפגש בין האישה לבין המערכת הגדולה שנקראת המדינה וזרועותיה ורוצות לשנות את ההתנסות במפגש הנקודתי הזה. אנחנו רוצות לשנות את העמדה, גם של השופטים. אני מקדישה את הצעת החוק הזאת לרוחה של ופאא עבאהרה. אני רוצה שבחוק הזה יזכרו טוב מאוד שוופאא עבאהרה הייתה בבית משפט, חצתה את הגבול והלכה ודרשה צווי הגנה, והמשטרה ביקשה מהשופט שירחיק את הרוצח שלה ל-45 ימים מהכפר, דבר שבעיניי אפילו לא כל כך חמור. וכמה השופט גזר את דינו? חמישה ימים מעצר בית, חמישה ימים הרחקה ממנה. ופאא עכשיו מתחת לאדמה. ופאא, עכשיו התייתמו חמשת ילדיה, והרוצח רביע עדיין מסתובב חופשי, עדיין מסתובב חופשי, המשטרה לא תפסה אותו, ואני לא יודעת איך השופט חי עם הרגשות שלו עכשיו. אני רוצה שכל השופטים ידעו לא רק שהם רשאים, לא רק שהם יכולים לבדוק את האפשרות לטפל בגבר האלים, אלא אני רוצה שהשופטים ידעו שהם חייבים לבדוק קודם כול את האפשרות לטפל בגבר האלים ולחייב אותו בטיפול, כי זה מציל חיים. כי ברגע המפגש הזה, בנקודה הזאת שאפשר כן להתערב וכן לשנות דפוס התנהגות וכן להציל חיים, מערכות המדינה אמורות קודם כול לחשוב על הנשים וקודם כול לחשוב על הצלת חיים, ושום דבר אחר. זה יעלה כסף? בסדר. אנחנו לא אזרחיות במדינה הזאת? החיים שלנו לא שווים כסף, והמון כסף? לא שווה להשקיע את כל הכסף שמשקיעים בבתי סוהר, באסירי אלמ"בים, ואת הכסף שמשקיעים בתוצאות של טיפול בנשים נפגעות אלימות – להשקיע את הכסף בלטפל בגורם האלים עצמו? תתחילו לחשוב אחרת, זה מה שהחוק מבקש – מבקש ודורש שיתחילו לחשוב אחרת. אני מאוד מקווה שלא יירשם בהיסטוריה של הבית הזה שהיום עברו כל הצעות החוק הקשורות – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תפרגני. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – באלימות – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חיובי. תחשבי חיובי – יהיה חיובי. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אמרתי: אני מקווה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז קדימה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לשמוע את זה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנרגיות חיוביות. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תשמעי, מהבוקר אני ברכבת הרים – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תזמני, תזמני. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – פעם אופטימית, פעם פסימית, פעם כן, פעם לא. אני אחכה לתשובה של שר המשפטים. אני מאוד מקווה שתתמכו בחוק הזה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. אני חייבת להגיד לך גם ששווה שתבקרי בהוסטל מפתחות. זה הוסטל שנותן בדיוק את הטיפול בסוג הזה של גברים, ויש לו תוצאות מדהימות, עם 98% הצלחה, ואחרי זה מרחיקים. האנשים עוברים טיפול ויוצאים אחרים לגמרי. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז מצוין. שר המשפטים אבי ניסנקורן ישיב. מקווה שיש לך בשורות טובות בפיך ביום החשוב הזה, 25 בנובמבר, היום הבין-לאומי. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אני חושב שזה באמת יום חשוב. דודי, לפני זה לא היית במשכן. אז אני הודיתי לך, עכשיו אני גם אודה בפניך. אני חושב שהיום באמת הקואליציה והאופוזיציה, אבל קודם – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבי, תרים את הקול – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן. אני אומר: היום הזה הקואליציה והאופוזיציה, אבל קודם כול הקואליציה, נרתמו לנושא החשוב הזה של מאבק באלימות נגד נשים, ובאמת, דודי אמסלם נרתם לזה וגם אני, וקיבלנו החלטה היום לשים בצד את כל חילוקי הדעות השוטפים ולהתמקד בהצעות חוק שהמטרה שלהן היא לשרש ולמנוע ולצמצם את הפגיעה בנשים ואת האלימות נגד נשים. הבאנו היום שורה של הצעות חוק מהקואליציה, הצעתו של גדעון סער והצעת חוק מישראל ביתנו, של עודד פורר וכל הוועדה שהוא עומד בראשה, והצעות חוק נוספות, ואנחנו משתדלים, באמת, היום, בוועדת השרים לחקיקה, להירתם, ועד כמה שאפשר גם לרתום את המשרדים השונים לקבל החלטות, ועושים – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אם אתם משתפים פעולה, זה כבר בשורה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> נקווה. עשינו היום כבר שתי ישיבות, ויכול להיות שתהיה היום עוד ישיבה אחר הצוהריים, גם כן בנושאים האלה. אז באמת זה יום של רצון, וגם יום של עשייה חברתית, עשייה למען חברה יותר צודקת ויותר שוויונית. אז תודה, דודי, על ההירתמות החשובה הזאת. אני מודה גם לשר ישראל כץ, שבנושא של הצעת החוק הספציפית הזאת הסיר את ההתנגדות של משרד האוצר להעביר את ההצעה בטרומית, ונרתם גם ביום הזה לכך שההצעה הזאת תעבור היום בטרומית. אני רק אומר, עאידה – ואמרתי לך את זה גם לפני כן – לפני שזה ימשיך לקריאה ראשונה, זה יצטרך לחזור לוועדת השרים לחקיקה, בשביל למצוא מקור תקציבי, כי יש פה עלות תקציבית, וחייבים לאתר פה מקור תקציבי כנגד זה. אז אנחנו בעד ההצעה הזאת, אני חושב, קואליציה כאופוזיציה, ואני מקווה שכולם יתמכו בה. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לשר. זו בהחלט בשורה משמחת. היום הזה הוא כל כך סימבולי, ואני שמחה שהעברתם הרבה חוקים היום. יש הזדמנות להעביר עוד כמה חוקים, אני מקווה, בהמשך היום. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, שנייה, קרן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה? היבה – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני עולה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל יכולת – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני צריכה לעלות? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> את לא צריכה לעלות, אבל היבה הייתה צריכה לעלות מזמן. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חשבתי שתגיב. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה חשבת? יש עוד מישהו שצריך למצוא את מקומו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה? כולם בעד. אני מחכה רק להיבה, אבל שתעשה את זה – היבה, קדימה. טוב, אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הליכוד מחכה להיבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – התחייבות לקבלת טיפול), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> למה אתה לא מצביע, גדי? אני לא מבינה. למה אתה לא מצביע? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני לא מבינה מה שאתה אומר עם המסכה. אני הודעתי מראש שרק המציע – אני מוסיפה אותו. הודעתי את זה מראש. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תצרפי לפרוטוקול, היושבת-ראש, לפרוטוקול את ההצבעה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני הודעתי מראש, שלמה. אתה לא תגיד לי מה לעשות. אני הודעתי מראש שכך זה יתנהל. 35 בעד. אני מוסיפה את עאידה תומא סלימאן, המציעה – 36. גדי, למה לא הצבעת? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני לא מבינה מה שאתה אומר. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל אתה יושב פה. << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> גדי, זה לא עובד ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן, יש עוד חוקים. בסדר. 36 בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק הזאת עברה. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לאיזו ועדה? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה. תעבור לוועדת – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קרן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שנייה. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא עבד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה זה לא עבד? << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא עבד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב. היא הייתה פה – את זה אני יודעת. << קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אם במצלמות – אתן הייתן פה בזמן ההצבעה? אם אני עכשיו הולכת למצלמות. << קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >> הייתי פה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז למה זה לא נתפס? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני מוסיפה את היבה יזבק. אני מציעה שהצעת החוק תעבור לוועדת – – – << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מעמד האישה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לוועדה לקידום מעמד האישה. אני מעבירה את זה לוועדה – – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ועדת החוקה, אני מבקש. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז לכנסת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> די כבר. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה לוועדת חוקה. זה מה שיש, עודד פורר. לא סומך עליך, מה לעשות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אוי ואבוי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חברים שלך לא רוצים את החוק, קרן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברים זה עניין יחסי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא יודע. עבר? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תמיד חברי הכנסת של ש"ס לא רוצים שהחוקים האלה יתקדמו. פעם אחת זה אבוטבול, פעם אחת זה קרעי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קרעי, אתה לא רוצה שזה יעבור? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קרעי הוא מש"ס של אלי ישי. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני בעד. חמש דקות אני צועק. חמש דקות אני צועק שהצבעתי בעד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה זה הצבעת בעד? למה זה לא נקלט? << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא לחצתי. הייתי באולם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אין מה לעשות. יש פה הרבה אנשים שהיו ולא נקלט להם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא הצביע נגד, קרעי? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נשמעו שתי הצעות שונות, שתי ועדות שונות, אפילו ששלמה לא הצביע, ולכן אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת להכרעה. אין ברירה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת מחדל תשתיות האינטרנט והתקשורת בפריפריה וביישובים הערביים << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום – הצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת מחדל תשתיות האינטרנט והתקשורת בפריפריה וביישובים הערביים, מס' 2090, של חבר הכנסת ווליד טאהא. ווליד טאהא נמצא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יורד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הוא יורד. זו הייתה הפתעה שיש הצעה לסדר-היום? אני מבקשת שכל אחד ישים לב לסדר-היום ויתנהל לפיו. אנחנו לא יכולים לחכות לכל אחד. הסדר-יום מונח בפניכם – קחו אחריות ותדעו מתי אתם צריכים להגיע לכאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל היה לו מספיק זמן עכשיו להגיע. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש לך עשר דקות. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> האולם עדיין לא נרגע. מעניין היה היום. הלוואי עלינו גם בנושאים חברתיים, שאנחנו מעלים כל הזמן – בנושאים בוערים, השר הנדל, על פריפריה, יישובים ערביים, והרבה מאוד דברים שצריך לעשות שם. הלוואי שתהיה עליהם הסכמה. ועדת חקירה לבחינת מחדל תשתיות התקשורת – נושא קלאסי שכולם צריכים לתמוך בו, כדי לראות מדוע עד עכשיו, 2020, במדינת ישראל קיים מחדל כל כך חמור בתשתיות תקשורת בפריפריה בכלל וביישובים הערביים בפרט, ומדוע הנושא הזה עד היום התקבל כדבר מובן מאליו ומקובל, למרות שכל הזמן הנושא עלה ודובר עליו. גם כאשר חברת בזק הייתה ממשלתית וגם אחרי שהיא הפסיקה להיות ממשלתית, כל הזמן דיברו על תשתיות ועל מחדל תשתיות, והנושא הזה, לטעמי, לא קיבל את הממדים הראויים לו. אני מדבר, כבוד השר, על סוגיה שאתה מכיר היטב, ואתה גם מטפל בה באופן שוטף, על היעדר תשתיות למעשה ביישובים – אומנם חלק מהם פריפריאליים, אבל חלק מהם אמורים להיות בתפיסה מרכז, גם מבחינת המיקום שלהם. אף על פי כן אתה מוצא שכונות, אזורים שלמים בתוך היישובים האלה – כאילו הם לא שייכים ליישוב; כאילו הם לא שייכים למרכז; כאילו לתת להם שירותי תקשורת זה המלצה, זה לא דבר מחייב כלפי האזרח. והסוגיה הזאת, כבוד השר, בלטה במיוחד דווקא בתקופת הקורונה. למה דווקא בתקופת הקורונה? כי כל מה שדובר על למידה מרחוק, חלום של השנים הבאות, פתאום הפך למשהו שצריך להתרגל אליו, לפעול לפיו ולעבוד לפיו מייד, ללא התראה של זמן. עוד מצאנו שהרבה מאוד יישובים – בעיקר פריפריאליים, כפי שאמרתי, אבל לא רק – אינם מוכנים מבחינת תשתיות תקשורת. בתי ספר רבים נתגלו כבתי ספר שאינם מוכנים גם הם מבחינת תשתיות של תקשורת, ומתברר שמאות אלפי ילדים, מאות אלפי ילדים במדינת ישראל, אדוני השר, אינם מקבלים את הזכות הבסיסית שלהם ללמוד בשל מחדל תשתיות התקשורת. אני יודע על מספרים אדירים של תלמידים ערבים שאינם נהנים מלמידה מרחוק, אם כי באזור שלהם אין תשתית של תקשורת ועל כן הם לא יכולים להתחבר, ואם כי הם נעדרים את האמצעים הבסיסיים של למידה מרחוק. ואם אנחנו רוצים להרחיב את היריעה, אז גם היישובים שהגיעו אליהם תשתיות התקשורת – התשתיות מיושנות, רעועות, אינן מצליחות לתת את השירות הנדרש ללקוח. שלא לדבר על החבילות שמגדירים אותן ב-x מהירות והלקוח מקבל אולי 5% או 10% מסך המהירות שקבעו לו בחבילה שרכש. הם לא אומרים לו מראש שהוא יקבל את המהירות הזאת, אלא אומרים לו: אתה רוכש חבילה, נגיד, עד 40, והוא בקושי מקבל 7%, 8%, 10% מהמהירות שקבעו לו. נוסף על כך, יש הרבה מאוד יישובים – אדוני השר, אתה מכיר גם את זה, דיברנו על זה יותר מפעם אחת – שיש בהם בעיה קריטית של קליטה בניידים, אם בגלל שאין להם אנטנות מסודרות כדי להסדיר את סוגיית הקליטה, כי בהרבה מאוד יישובים האזרחים עשו קשר – יש הרבה רעש במליאה, היושבת-ראש. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני פשוט – יש דווקא שקט. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אומר: בהרבה מאוד יישובים האזרחים עשו קשר בין רמת תחלואה גבוהה בסרטן לבין אנטנות פיראטיות שהותקנו בכל מיני דרכים על גגות ובתים, ואז גם חלק מהן אפילו שרפו, כי עשו קשר ישיר בינן לבין התחלואה בסרטן, על כן, יש גם בעיה רצינית של קליטה בניידים. תלמיד שאין לו אפשרות להתחבר למחשב נייח, אם יש לו את המכשיר ואין לו את התשתית, אם הוא ירצה ללמוד דרך האייפון שלו, הפלאפון שלו, אז הוא לא יכול לעשות גם את זה, כי אין לו קליטה במכשיר הנייד שלו, ואז אנחנו מוסיפים בעיה על בעיה על בעיה, וביחד הן יוצרות מצב של איבוד זכות בסיסית של התלמידים, בסיסית, לקבל את הזכות שלהם ללמוד. מהצד השני, מערימים קשיים על ניהול עסקי לאלה שיש להם עסקים, ובכלל על ניהול חיים. אני רוצה לומר שאני מכיר אישית את הקטע של התשתיות המיושנות בהרבה מאוד יישוביים. אני רוצה לספר שהשכונה שלי נותקה למשך שבוע מהטלפון והאינטרנט. אף אחד לא הבין למה. אנשים התקשרו ואז אמרו להם: נקבע ביקור של הטכנאי ליום כך וכך. אני בעצמי התקשרתי, הזדהיתי, אמרתי שאני נמצא בבידוד במקרה ואני צריך לנהל את העבודה שלי דרך הזום, ואין לי בבית טלפון ואין לי בבית אפשרות לעשות זאת. ואז אמרו: נבדוק. התשובה הייתה שהחולדות אכלו את הכבלים. נו, ואין עבודת תחזוקה שוטפת כדי למנוע את הדבר הזה? איך זה קרה שפתאום ידענו שהן אכלו את הכבל? למה לא עושים עבודות מניעה קודמות, אם זה חפירה בתוך האדמה? אני מניח שזה יקרה, אבל למה לא מתארגנים כדי למנוע את זה? בקיצור, תשתית רעועה. אני יודע על עמודים של בזק שממוקמים באדמה פרטית של אנשים – ממוקמים באדמה פרטית של האנשים כי זה קשור לעניין התכנון שלא היה של היישובים, ואז באו ופרסו עמודים של בזק לא לפי תכנון, ואז שתלו אותם לעיתים באדמה פרטית של האנשים. אני מכיר את זה באופן אישי. כאשר האנשים באים אליהם ומבקשים לפעול על מנת להסיר את העמוד, הבן אדם מוצא את עצמו מול בעיה בין הרשות המקומית לבין חברת בזק, כאילו הוא אשם בזה שמישהו שתל לו באדמה שלו, הפרטית שלו, שתל לו עמוד של בזק. אני אומר, אדוני השר, שצריך לטפל בסוגיה הזאת בתפיסה אחרת. אני יודע שאתה גם עושה עבודה טובה על מנת לשנות את המציאות הזאת. לא באנו כדי לבוא בטענות אל אף אחד. רוצים פתרונות, רוצים לטייב את השירות עבור האזרחים; רוצים שהתשתיות יגיעו לכל יישוב, פריפריאלי ולא פריפריאלי. את כל השיקולים הכספיים מישהו צריך לעשות, אבל לא על חשבון האזרח. המדינה צריכה לדאוג שהשיקולים הכספיים של החברות לא יבואו על חשבון מתן שירות טוב ויעיל לאזרחים. אני מקווה לשמוע ממך, כבוד השר, בשורות בעניין הזה, ותודה רבה לכם. הרעש ממשיך להיות באולם בצורה לא הגיונית. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה לא נחשב רעש במליאה, אני חייבת להגיד לך. אנחנו נמצאים במליאת הכנסת. ישיב על ההצעה לסדר-היום שר התקשורת יועז הנדל. יש לך עשר דקות, ואחר כך – הצבעה. << דובר >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר >> טוב, תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא על שהעלה את הנושא הזה. ההצעה לסדר-היום הזאת באה לעולם עם צדק מסוים. נהוג לומר: "יוסטון, יש לנו בעיה" – בעברית ולא באנגלית – אז ירושלים, יש לנו בעיה. יש לנו בעיה של תשתיות תקשורת במדינת ישראל, וצריך להגיד את זה בקול. הבעיה הזאת היא רוחבית, היא קיימת בכל מקום – היא קיימת במגזר הערבי, במגזר היהודי, ביהודה ושומרון, בנגב, בגליל, בבקעה, ברמת הגולן ובמרכז. בכל מקום יש לנו בעיות תקשורת. בוודאי שבאזורים מרוחקים יותר יש בעיות קשות יותר, ועם זה צריך לפתוח. במשך שנים ארוכות מדי, רבות מדי, הנושא הזה לא עלה על סדר-היום, לא על סדר-יומה של הכנסת, ולא על סדר-היום הציבורי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ברשותך, רגע, אני רק רוצה להגיד מילה. כולם צריכים לשבת במקומותיהם. זו הצעה להקמת חקירה פרלמנטרית. אני לא אתן להצביע – מלבד המציע והמשיב – למי שהוא לא מהמקום שלו, אז כולם שישבו במקומותיהם. רק משם יוכלו להצביע. כן, תמשיך. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> יש בעיה בתחום תשתיות התקשורת. יש לנו עשור אבוד של תשתיות שלא נפרסו כמו שצריך במדינת ישראל – בתחום הסיבים האופטיים, שזה בעצם הגלישה לבתים שציינת קודם, הזום שכולנו צריכים להתמודד איתו בימי הקורונה. לי, כאבא לארבעה ילדים, אני יכול להגיד לכם שזה מסובך. אני גר במושב קטן, ולכן האינטרנט הוא במהירות גלישה נמוכה, הפס לא רחב מספיק, וכמובן, זה תקוע תמיד. אנחנו לומדים את זה בימי קורונה, אבל אפשר היה לדעת את זה הרבה לפני. מדינת ישראל, בניגוד למדינות אחרות בעולם, לא פרוסה עדיין במלואה בסיבים אופטיים; לא פרוסה גם במרכזי הערים. סיב מביא אותך למהירות של 1,000 והעלאה של 1,000. אני בבית גולש במהירות של 15, וגיליתי גם יישובים שגולשים במהירות נמוכה יותר או שלא מצליחים בכלל לגלוש. כשמשווים את זה למקומות אחרים – וזה לא משנה אם משווים את זה למדינות באפריקה שפרוסות בסיבים אופטיים, או שמשווים את זה לרמאללה, ששם יש סיבים אופטיים, או שמשווים את זה ודאי למדינות מתקדמות בעולם שכבר פרוסות עם סיבים אופטיים – אנחנו מגלים שבעצם איבדנו עשור מהיסטוריה שלנו מבחינת יכולות פריסה ושימוש באמצעי תקשורת מתקדמים באינטרנט. עכשיו, אינטרנט זה לא רק ללמוד – שהיום אנחנו נתקלים בזה בזום – אינטרנט זה גם כדי לעבוד מרחוק, אינטרנט זה כדי לקבל שירותי רפואה מרחוק, והיום בתקופת הקורונה אנחנו מבינים את זה היטב. אינטרנט זה אמצעי, מנוע צמיחה. איפה שיש תשתיות תקשורת מתקדמות יש צמיחה של שוק התעסוקה ב-3%, וזה בכלל לא משנה באיזה אזור ואיפה מתגוררים. יש צמיחה של 1.1% בתמ"ג; זה הרבה מאוד כסף במונחים ישראליים. בהערכת חסר זה 10 מיליארד שקל בשנה, ואנחנו זקוקים לזה, וזקוק לזה מי שגר בקרני שומרון, וזקוק לזה מי שגר בכסייפה, וזקוק לזה מי שגר ברמת הגולן או בכל מקום אחר. היכולת הגדולה של האמצעים הטכנולוגיים היא בעצם לגשר על פערים, לצמצם פערים. כשאתה יושב ביישוב מרוחק בחולות חלוצה ואתה יכול לעבוד מהבית ואתה יכול לעבוד מהבית עם כל מקום אחר בעולם, עם ה-silicon valley או עם הרצליה פיתוח או עם כל מקום אחר – אתה גם חוסך זמן נסיעה, אתה גם יכול בעצם לצמצם את המרחק ואתה גם יכול להנגיש לאנשים שעד היום לא יכלו עבודות שהיו רחוקות מהם. זה משנה בעניין המגדרי, נשים שיכולות לעבוד מהבית, גברים שיכולים לעבוד מהבית, זה משנה בעניין החברתי מבחינת מיקום גאוגרפי, וזה שינוי משמעותי. צריך להגיד בצורה כנה וישרה: אנחנו אחרי עשר שנים של ממשלות שלא שמו את זה בסדר העדיפויות בצורה רצינית. נקודה. כי אחרת לא היינו במצב הזה. אי-אפשר להסביר את זה אחרת. הנושא השני – אמרנו: "ירושלים, יש לנו בעיה". אז יש לנו גם בעיית קליטה – והעלית את זה – בתחום הטלפונים הניידים. גם שם אנחנו נמצאים – יש ויכוח אם אנחנו נמצאים במקום 74 בעולם או במקום 99 בעולם. בכל מקרה, זה לא המקום שמתאים לסטרטאפ ניישן. יש שתי בעיות מרכזיות. הרפורמה המצוינת של כחלון הורידה את המחירים בתחום הטלפונים הניידים, אבל היא גרמה לחברות להשקיע פחות ופחות בתחום התשתיות, וככה אנחנו בעצם מוצאים את עצמנו עם טלפון שעוברים בו דברים – אני אגיד: נוסעות בו מכוניות פרארי, בכביש הזה, אלא שהכביש הזה הוא כביש עפר צר, ללא תשתיות, וככל שעובר הזמן וככל שהדברים האלה נהיים משוכללים יותר, כך העומס הולך וגדל. לכן, מלכתחילה היה צריך להרחיב לתשתיות חזקות יותר, ובדיעבד אפשר להגיד שהתשתיות לא מתאימות. לכן, בתחום הזה אנחנו אחרי מכרז לדור החמישי, יש פריסה של מאות אנטנות של הדור החמישי ברחבי הארץ, ובמקביל אנחנו במשרד התקשורת יצאנו לשימוע שהמשמעות שלו היא שחברות התקשורת יחויבו לעבור מ-75% כיסוי ברחבי מדינת ישראל ל-95% כיסוי ברחבי מדינת ישראל. בנוסף, אנחנו נכנסים לעולם עמוק כאן, שזה חפיפה בין אנטנות, בעיקר באזורים לבנים, קרי, אזורים מתים שבהם אין קליטה. פגשתי אתמול את ציפי גדיש, אלמנתו של עוזי גדיש, שנסעה על כביש הערבה עם בעלה – תאונת דרכים קשה, ובעלה נהרג בתאונה. היא שכבה שם פצועה לילה שלם ולא הצליחה ליצור קשר עם שירותי חירום והצלה. מאז אותה גברת שמה לעצמה את העניין של הקליטה בטלפונים כמאבק ציבורי, ואפשר להגיד לזכותה שהיא מזיזה הרים. ואכן, היא הגיעה גם אליי והגיעה למשרד התקשורת, ואני שמח שאנחנו יוצאים עכשיו לתהליך הזה של הגדלת הכיסוי, הגברת הכיסוי. אני שמח גם שאנחנו יוצאים לתהליך של חפיפה בין אנטנות, כדי שבסופו של דבר, ברוב שטחה של מדינת ישראל, לרוב אזרחי מדינת ישראל תהיה קליטה כבר עכשיו. אבל זה, צריך להגיד, לא מגיע בלי הבנה – וציינת את זה קודם – בלי הבנה של התושבים, של האזרחים, ובלי האחריות של ראשי הרשויות. ראשי הרשויות צריכים לוודא שהתושבים שלהם מבינים שככל שיש יותר אנטנות, כך יש פחות קרינה, ולא להפך. לכן רשויות שבהן נשרפו אנטנות, רשויות שבהן הזיקו לאנטנות, רשויות שנלחמות באנטנות ומתנגדות להצבת אנטנות, צריכות להבין שלתושבים שלהן תהיה פחות קליטה, ולא רק שתהיה פחות קליטה – תהיה גם יותר קרינה. שני מגזרים שאני חושב שבאופן מיוחד צריך לעשות להם תהליך הסברה ממוקד – ואנחנו כבר יצאנו עם הסברה למגזר הערבי; בזה אני מרמז לאיזה שני מגזרים – הם המגזר הערבי והמגזר החרדי. בשני המגזרים האלה צריך להסביר באופן מדויק על החשיבות של פריסת אנטנות, וזה חלק מהתהליך. בעולם הסיבים האופטיים אנחנו גם בתהליך שבו בעצם התחרות פורסת סיבים בכל מיני מקומות. מעבר לזה, יש קרן ממשלתית שצריכה לקום בחקיקה. לצערי, זה עדיין לא עבר את ועדת השרים לחקיקה וזה עדיין לא הגיע למליאה. כשזה יגיע למליאה אז אפשר יהיה לדון בזה. זה יעבור דרך ועדת הכלכלה. אבל מתווה הסיבים בעצם לוקח 0.5%, מהחברות וב-0.5% הזה – 0.5% ממחזור החברות – הוא פורס באזורים שבהם אין כדאיות כלכלית. יש אזורים שבהם יש כדאיות כלכלית, בתים רבי-קומות, ויש אזורים שהם צמודי קרקע, שאין בהם כדאיות כלכלית. כל האזורים, כולל כולם, שבהם החברות יחליטו שהן לא רוצות לפרוס – ייפרסו על ידי הקרן הזאת. יש כאלה שרוצים לעשות "תמות נפשי עם פלישתים" ומבקשים שהם יהיו ראשונים. יש איזה ראש מועצה שמסתובב ואומר: אם אני לא, אף אחד לא. אז אני אומר לכם, אנחנו, תפקידנו – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. הוא אומר שצריך לפרוס גם ביהודה ושומרון. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> פורסים גם ביהודה ושומרון. הרגע אמרתי: בכל מקום במדינת ישראל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, אבל יש משקלים שונים ברמת הגבולות. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא, לא. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כי שינית את הכללים לגבי גבול מסוים לעומת גבול מסוים. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא. אני אומר גם למיקי זוהר, שדיבר על זה היום – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אתה יכול לענות גם לי. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואני אומר גם לך – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> בכל מקום בארץ ישראל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה מה שהוא אמר, אבל הוא בנה את הגבול קצת שונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מדינת ישראל וארץ ישראל זה אותו הדבר בעיניי, מיקי. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> בכל מקום בארץ ישראל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מיקי, רק אצלך ארץ ישראל שונה ממדינת ישראל. אצלי מדינת ישראל וארץ ישראל זה אותו הדבר. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> בכל מקום בארץ ישראל. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מיקי, ארץ ישראל ומדינת ישראל זה אותו הדבר. השומרון, יהודה, הבקעה, זה מדינת ישראל. צר לי. לא מאמין שבבית מדרשו של ז'בוטינסקי יש מישהו שמפקפק בזה. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אני אתקן אותך. תגיד: בכל מקום במדינת ישראל – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אמרתי. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> – – גם מעבר לקו הירוק. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מה זה מעבר לקו הירוק? בכל מקום במדינת ישראל: בשומרון, ביהודה, בבקעה, ברמת הגולן, במגזר היהודי, במגזר הערבי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו שמחים לשמוע. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> לא צריך לשמוע, צריך לקרוא את הצעת החוק. אני מציע לחבריי פשוט לקרוא. זה נורא פשוט: אם קוראים, מבינים. אני מבטיח לך שזה לא מסובך. אם היית קוראת היית מבינה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הצעת החוק עוד לא הגיעה אלינו כדי שנקרא אותה. אנחנו אמורים לאשר אותה, אבל זה עדיין לא הגיע אלינו. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אם אתה בסופו של דבר תדע לכבד את העיקרון הבסיסי שלנו בימין, נכבד את הרצון שלך – – – << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> מיקי, איזה עיקרון שלך בימין? אתה גר בקריית גת. יהיה בקריית גת, יהיה בשומרון, יהיה ביהודה, יהיה בבקעה – בכל מקום בארץ, ולמגזר הערבי ולמגזר היהודי. אבל כדי שזה יקרה, צריך חקיקה. עכשיו, החקיקה הזאת – רק כדי להסביר לחבריי פה במליאה – החקיקה הזאת לוקחת 0.5% מהחברות, היא אפילו לא לוקחת את הכסף של תקציב המדינה. מה שאנחנו עושים, אנחנו הולכים לבחירות בלי להעביר את החקיקה הזאת, ולא יהיה כסף בקרן, ואז כולנו נמשיך להתווכח פה ולדבר אבל לא יהיה זום – לא להם, לא לך, לא לתושבי יהודה ושומרון – וכולנו ביחד נבין איזה איוולת זאת לתקוע חקיקה שעוזרת לתושבי מדינת ישראל. ואני אומר כאן לתושבי השומרון ולתושבי הבקעה ולתושבי כסייפה: אם החקיקה הזאת לא תעבור, לא יהיה לאף אחד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו בעד החקיקה ללא אפליה, זה הכול. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אם אתה בעד אז להעביר אותה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב, קדימה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> אז להעביר אותה. אין שום אפליה של אף אחד. להעביר אותה כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז יאללה, קדימה, בואו נעבור להצבעה. << דובר_המשך >> שר התקשורת יועז הנדל: << דובר_המשך >> ואני אומר לכם שזאת המשימה שלנו. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. רק מי שיושב במקומו הצבעתו תיספר, מלבד המציע הבא והמציע הנוכחי. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 16 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 37 נמנעים – אין הצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> 16 הצביעו בעד, 37 הצביעו נגד. אני מוסיפה את ווליד בעד, אז אני אומרת: 17 הצביעו בעד, 37 נגד. ההצעה לא התקבלה וירדה מסדר-היום. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר כישלון הממשלה במיגור האלימות נגד נשים << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר כישלון הממשלה במיגור האלימות נגד נשים, מס' 2194, של חבר הכנסת עידן רול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> עידן רול צריך להציע. הוא עלה להצביע ויורד להציע. הוא היה ממושמע, עלה להצביע ממקומו, ולכן אנחנו צריכים לחכות לו. יכול להיות שבדרך הוא – שמישהו ירים אליו טלפון. אנחנו נחכה עוד כמה שניות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי הוא התחרט. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אין מה להקים ועדת חקירה. צודק. מישהו יכול לבדוק איפה חבר הכנסת רול? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת רול, כולם עומדים ומחכים לך, אז היה אפשר להזדרז. << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כשנמצאים למעלה זה לוקח זמן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש לך עשר דקות. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, אני יכול לשטוח בפניכם את הנתונים המזעזעים על אלימות נגד נשים, את מקרי הרצח, את התקיפות המיניות, ההתעללות הפיזית והנפשית והאלימות הכלכלית, אבל את הנתונים האלה כולנו מכירים היטב. את הנתונים האלה מכיר גם ראש הממשלה נתניהו, שכבר שנים מצהיר ביום הזה שהוא יטפל בתופעת האלימות נגד נשים, אבל נתניהו, כמו נתניהו, מבטיח אבל לא מבטיח לקיים. ב-2015 ביקר נתניהו במעון לנשים מוכות. הוא התקומם למשמע סיפוריהן של הנשים והתחייב להפעיל את מלוא הכוח כנגד הפושעים. ב-2018 שוב ערך נתניהו סיור במעון לנשים מוכות, סיור שאותו הגדיר כמטלטל – כל כך מטלטל שבעקבות הסיור הודיע על הקמת ועדת שרים בראשותו לעניין המאבק באלימות במשפחה. רק שנתניהו התעלם בנוחות מהעובדה שעוד ב-2014 החליטה הממשלה בראשותו על הקמת ועדה בין-משרדית ממש באותו נושא וכי ב-2017 אושרה בממשלה בראשותו תוכנית לאומית נגד אלימות במשפחה. וגם השנה נתניהו כמנהגו נוהג. לפני יומיים הגיע נתניהו לאירוע בכנסת והכריז בחגיגיות – הפעם על הקמת רשות לאומית למניעת אלימות במשפחה; עוד גוף חסר תקציב ושיניים שיצטרף לסטטיסטיקות של ציון היום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים. חבריי וחברותיי, מדובר בדפוס. ראש הממשלה מגיע לביקור מרגש, מפזר הבטחות ללא כיסוי ומותיר אחריו תקוות שווא שסופן להתנפץ אל חוף המציאות, ובפועל כלום לא משתנה. השורה התחתונה נותרה כשהייתה – הממשלה כשלה במיגור האלימות נגד נשים. עוד מעט ישיב על דבריי סגן השר לביטחון פנים, ובוודאי יהלל את הצלחת הממשלה במיגור ובמניעת האלימות כלפי נשים, אבל בפועל נושא האלימות במשפחה אפילו לא נכלל כאחד היעדים שבהם יתמקד המשרד לביטחון פנים, ואם זה לא ביעדים – יודע כל מנהל – – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – אלימות נגד נשים – אף אחד מכם לא הגיע. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הייתי באירועים אחרים כאן בכנסת שהייתי חייב, אבל חברת הכנסת מארק – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – את הרמת אירוע, נכון? << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אוסנת, את הרמת את האירוע הזה. איך את תצביעי? את הרמת אירוע. את יודעת שהאנשים האלה – כל פעם גוזרים עליהם סרטים, כל פעם נותנים להם תקציבים, ובפועל, בסוף, אוסנת, בסוף יש מדדים. המדדים לא מראים שיפור, אפילו לא במילימטר. כבר עשור שממשלות נתניהו מבטיחות לטפל בבעיה, וגם היום, כן, חברים, עברו פה בטרומית הצעות חוק חשובות וטובות שהגיעו מהאופוזיציה, אבל עדיין, הצעת חוק בטרומית – יודע כל מי שחגג פה את הצעת החוק בטרומית לאיסור טיפולי המרה שבין זה לבין חקיקה אפקטיבית שעוברת קריאה שלמה – זה לא בהכרח קורה. לנשים האלה אין זמן לחכות, חברת הכנסת מארק, לזה שיגזרו עליהן עוד סרט ועוד דבר. חבריי וחברותיי למשכן, אני קורא לכם להתעורר ולהגיד לממשלה: די. די למחדל המתמשך, די לגרירת הרגליים, די להבטחות הסרק, די להצהרות נטולות כיסוי. הכשלים ידועים. תוכניות הפעולה נוסחו ואושרו באין-ספור ועדות של אותה ממשלה בגרסאות שונות. אין לנשים האלה עוד זמן לבזבז. הגיע הזמן להקים ועדה שתחקור את הכישלון המתמשך של הממשלה בטיפול בסוגיה הכואבת, שעולה על גדותיה במיוחד בימי הקורונה ומציפה את כל שכבות האוכלוסייה. כל יום שעובר הוא יום שבו יכולנו למנוע את הרצח הבא ולהציל נפש בישראל. ואני אוסיף כאן שכולם יודעים שבכותרות תקשורתיות ובאירועים חגיגיים ובציון דברים לא מונעים שום רצח. בסוף, מדובר בתקציבים, בחקיקה אפקטיבית ובשיניים אמיתיות ובממשלה שלא רק מקימה ועדות אלא אשכרה רוצה לטפל בבעיה. אני מפציר בכם להתעלות מעל מחנות פוליטיים, ממש כפי שתופעת האלימות נגד נשים חוצה מפלגות ומגזרים, ולהצביע כולם, לרבות חברות הכנסת מהקואליציה, ובוודאי חברות הכנסת שעשו, וטוב שעשו, אירועי ציון – חברת הכנסת מארק, היושבת בראש קרן ברק, אתן כולכן יודעות, כי אתן עוסקות בתחום, שאין לנו זמן לבזבז ושתוצאות אין להציג, בשום צורה. בואו נצביע כולנו בעד הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: כישלון הממשלה במיגור האלימות נגד נשים. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עידן רול. ישיב סגן השר לביטחון פנים גדי יברקן. לרשותך עשר דקות. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, בפתיחת דבריי אני רוצה לציין שהיום הזה הוא יום חשוב, ואני מקווה מאוד שלא יהיו פה לא שמאל ולא ימין. זה אחד הנושאים שהפוליטיקה רק יכולה לעזור לו, אבל לא לפגוע בו, כך שאין צורך לקחת את זה או לנכס את זה לשמאל או ימין או למישהו מיוחד. זה יום חשוב ביותר בהחלט, אם כי הנושא של להקים ועדת חקירה לוקח אותנו לכיוונים לא נכונים. בשנים האחרונות תופעת האלימות במשפחה, ובייחוד האלימות כנגד נשים, נמצאת בקשב הארגוני של המשרד לביטחון הפנים. המשנה למנכ"ל במשרד לביטחון הפנים אמון על הובלת הנושא ברמה המשרדית ומקיים דיוני סטטוס עיתיים ככל הנדרש. הנושא מופיע במדיניות השר לביטחון הפנים, במסגרת חיזוק אכיפת החוק, האמון והשירות לחברה הערבית, באמצעות הגדרת היעד: טיפול בחברה הערבית כולה והאזרחית כולה – בתופעות של סחיטה, דמי חסות ואלימות במשפחה. המשרד לביטחון הפנים מתמודד עם התופעה ביתר שאת באמצעות קידום מרכיבי תוכנית הפעולה לטיפול באלימות במשפחה, בשותפות המשרד לביטחון הפנים ומשרדים נוספים ובאמצעות מגוון מאמצים של המשטרה והשב"ס וכן קידום תיקוני חקיקה שונים. כמו כן, במסגרת המאבק הלאומי בנגיף הקורונה מקדמים המשרד וגופיו פעולות לצמצום הסבירות למעשי אלימות במשפחה והסלמתם. בתקופה זו קיימת עלייה בהיקף התלונות בגין אלימות במשפחה בחודשים מרץ עד אוגוסט 2020, הן בין בני זוג והן בין בני משפחה בזיקות שונות. שיעור העלייה הוא כ-15% וכ-13% בהתאמה, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. קיימות קבוצות אוכלוסייה בסיכון להיפגע מתופעות האלימות במשפחה, והן נשים מהחברה הערבית, בדגש על החברה הבדואית, נשים מהמגזר החרדי ונשים יוצאות אתיופיה. ובכלל, בכל החברה כולה, הנושא הזה, אלימות במשפחה – אף אחד לא חף ממנו, ולצערי זה פוגע בכל בית. הצרכים המרכזיים הם יצירת מענים מותאמים לאוכלוסיות ייחודיות בעניין, כפי שציינתי – כל אחד לפי הסקטור, לפי החברה, לפי המנגנון החברתי-תרבותי; דגש על איתור מוקדים של תופעות אלימות במשפחה; תיאום וסנכרון הרצף הטיפולי בין המשרדים. פעולות מרכזיות שננקטו במשרד לביטחון פנים: ממשק להעברת מידע על אודות אסירים משוחררים – באחרונה הושלמה, בהובלת מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, הקמת ממשק להעברת מידע בין השב"כ למשטרת ישראל על אודות אסירים משוחררים בעבירות חמורות. המידע שמועבר כולל בין היתר התייחסות להיבטים האלה: העבירות שבוצעו, משך המאסר, כל שחרור של האסיר בקטגוריות שהוגדרו, תהליכי טיפול ושיקום, יציאה לחופשות, הליכים משמעתיים שננקטו בזמן המעצר ורמת מסוכנות. המידע מועבר מבעוד מועד למשטרת ישראל על מנת שתוכל להיערך ולבחון את האוכלוסייה האמורה, בהתאם לרמת מסוכנות, טרם חזרתה לקהילה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סגן השר, אמרת שב"כ אבל התכוונת לשב"ס. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> התכוונתי לשב"ס, שמעת נכון, לא התכוונתי לשב"כ. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> חלילה שבעניין הזה ייכנס השב"כ. – – – להיערך ולבחון את האוכלוסייה האמורה, בהתאם לרמת המסוכנות, טרם חזרתו לקהילה. משטרת ישראל הגדירה את העבירות הבאות כבעלות עדיפות עליונה לטיפול: רצח, ניסיון לרצח, אלימות במשפחה, עבירות מין וארגוני פשיעה. המידע יאפשר מתן מענה משטרתי מתאים לאסירים המשוחררים בהתאם לרמת המסוכנות של האסיר המשוחרר. המערכת פועלת מאז 1 באוקטובר 2020. בנושא כלי ירייה, הנחיות למחזיקי כלי ירייה פרטיים וארגוניים – ניתנו הנחיות למחזיקי נשק ארגוני להפקדת נשק שאינו בשימוש עקב יציאה לחל"ת וסיום ההעסקה. בכלל זה חודדו ההנחיות למחזיקי נשק פרטי בכל הקשור באחסון והוראות שימוש. לגבי חברות השמירה, בזמן הגל הראשון של הקורונה שהסתיים, ב-2020, נאספו 5,829 כלי ירייה, המהווים 24.6% מכלל הכלים. הוחרגו של אסירים בעלי מסוכנות לציבור, ובהם אסירי אלימות במשפחה, ממנגנון השחרור המינהלי המורחב בהוראת שעה לשלוש שנים לצורך הגברת הביטחון האישי והקטנת הסיכון הנשקף לציבור כתוצאה משחרור האסירים בעלי מסוכנות לציבור, באמצעות תיקון לפקודת בתי הסוהר. התסקיר הופץ להערות הציבור ב-1 באוקטובר 2020. משטרת ישראל – יודגש כי עם תחילתו של משבר מגפת הקורונה הופצה הנחיית חטיבת החקירות, בשים לב כי ימים אלו מתאפיינים במתח ובאי-ודאות אשר עלולים להשפיע לרעה על הנעשה בבתים. אני מתאר כאן רק את הנקודות העיקריות – במשרד לביטחון פנים עוסקים בנושא הזה – אבל חשוב לי להתחבר למה שהמציע ציין בתחילת דבריו, שנושא האלימות במשפחה – אני יכול להגיד את זה, וטיפה לצאת מהכובע כסגן השר לביטחון פנים – יש פה הזנחה לא פשוטה של הממשלה בשנים קודמות, בשנים שעברו. יש התקדמות בעניין הזה. כהרגלי בקודש, אני אהיה כן ופתוח למען הציבור עצמו. כולנו באנו לתקן ולשפר את הדבר הזה. יחד עם זאת, להקים ועדת חקירה בנושא הזה זה להקים עוד ועדת חקירה שתשמש את היושבים בה לאכול בורקסים ולשתות קפה וללכת הביתה. אנחנו צריכים לוודא שהנושא הזה יהיה נושא חשוב לכולנו, בראש מעיינינו, נשים כגברים, חברי כנסת, אופוזיציה כקואליציה – לעסוק בזה, לשים את הפוליטיקה בצד ורק להזרים תקציבים. רק אתמול, לפני יומיים, ראש הממשלה בא לאירוע לציון יום האישה, נגד האלימות כלפי נשים – ולצערי הרב, לא כל חברי הכנסת הגיעו. אני כרגע לא מונה – לא שמאל ולא ימין, לא מפלגות, כי הנושא הזה מספיק חשוב; שמחתי לראות גם את חבר הכנסת סגלוביץ', ולדעתי גם חבר הכנסת רם בן ברק – בין היחידים, לדעתי, שהיו שם. כמעט כל חברי הבית נעלמו. אבל אנחנו לא יכולים לראות רק את חברי הכנסת, אנשים מכל הבית הזה, שעוסקים בנושא הזה. זה נושא שחשוב לכולם, ולכן יש להעביר כספים לנושא הזה, והצעות החוק שעברו הן בהחלט התקדמות בנושא הזה. אני מקווה שכולנו ניתן יד ונתאמץ על מנת למגר את התופעה הזאת, כי זה בעיניי טרור במשפחה ולא אלימות במשפחה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לך. אנחנו נעבור להצבעה. כל אחד שיתפוס את מקומו. לא תהיה ההצבעה ממקום אחר – חוץ משלכם, כמובן, גדי ועידן. הצבעה. עוברים. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 24 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 30 נמנעים – אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש עוד הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית היום, שתדעו. בעד – 24, ואני מוסיפה את עידן רול – זה 25, נגד – 30, ואני מוסיפה את גדי יברקן – 31. אני מכריזה שההצעה – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. את לא הצבעת, מרב. אני לא יכולה לעשות איפה ואיפה, עם כל הכבוד. מה? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> גברתי, יש פרקטיקה: את לא סופרת אותי, רק אומרת לפרוטוקול שאני מבקשת להוסיף את תמיכתי. ככה עושים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אה, בלי הצבעה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אוקיי. אבל אני לא מוסיפה את זה למניין. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא למניין. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. הם אומרים שלא. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא למניין אלא לפרוטוקול. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן, אוקיי. 30 נגד, 25 בעד. אני מודיעה שהצעת החוק לא עברה. אני מוסיפה לפרוטוקול את חברת הכנסת מרב מיכאלי וחבר הכנסת אחמד טיבי, שלפרוטוקול – הם בעד. אבל ההצעה לסדר-היום ירדה מסדר-היום. גם יוליה בעד. הייתם יכולים – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא הספקנו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אם הייתם בזמן אולי זה היה עובר. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מחדל הממשלות לדורותיהן בטיפול בתופעת העוני בחברה הערבית << הלסי >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הצעה הבאה – המציע אמר? המציע הוא מנסור עבאס. חבר הכנסת עבאס, אומרים לנו פה שאתה צריך להצהיר שזו לא הצעת ועדת חקירה פרלמנטרית. אני לא מבינה מה שאתה אומר – לא מבינים אנשים עם מסכות. אתה צריך להגיד עכשיו שזו לא הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית אלא – – – << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> אוקיי. אני – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אז תגיד את זה, בבקשה. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. אז אנחנו עוברים – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – הסכם עם ראש הממשלה – – – << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> דווקא לא. ציפיתי שהוא יתמוך בהקמת ועדת חקירה, אבל הם לא. הם לא מקיימים את ההבטחות שלהם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שנייה, רגע. ההצעה לסדר-היום היא: הצעה לסדר-היום – מחדל הממשלות לדורותיהן בטיפול בתופעת העוני בחברה הערבית, מס' 2198. יש לך הודעה להודיע? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו הופכים, כמובן, את ההצעה מהצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית להצעה רגילה לסדר-היום. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לסדר-היום. ולכן יהיו לך רק שלוש דקות. אני מתחילה אותן. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. תודה לך. זה לא ממעיט – הינה, זאת הוכחה שאין משהו מתחת לשולחן. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה לא ממעיט מהערך של ההצעה עצמה. נושא העוני בחברה הערבית הוא סוגיה שנמשכת לאורך השנים. אני עקבתי 20 שנה אחרי דוחות הביטוח הלאומי – לא חל שום שיפור. למרות שיש השקעות, יש 922 ועוד כל מיני תוכניות ומיליארדים – כפי שהציג פעם ראש הממשלה, 20 מיליארד שקל, השקעה לאורך עשור שלם – מצב העוני בחברה הערבית עדיין עומד על 50%, פחות או יותר. לכן, מן הראוי שכאשר יש סוגיה מאוד חשובה, שיש לה השלכות קשות על החברה הערבית, במיוחד על העלייה בפשיעה ובאלימות, תהיה בדיקה יסודית מקיפה. לפני עשר שנים שר העבודה והרווחה הקים ועדה מיוחדת לבדיקת נושא העוני בישראל והוועדה הזאת נתנה המלצות, אבל המלצות כלליות, לכל החברה בישראל. לכן, מן הראוי שהממשלה כן תיזום, בלי החלטה של הכנסת, בדיקה יסודית מעמיקה על תופעת העוני: סיבות, גורמים ופתרונות לעתיד לתופעה הזאת. נתונים אפשר לתת מפה עד הודעה חדשה. אני אסתפק – נתון ראשון: 50% מהמשפחות הערביות נמצאות בקו העוני; 22% נמצאים מעל אבל מאוד קרוב לקו העוני; כ-80% מהרשויות המקומיות הערביות מדורגות בשלושת האשכולות הנמוכים ביותר בדירוג החברתי-כלכלי; לפי דוח ה-OECD, ישראל מחזיקה בתואר לא נכבד: המדינה בעלת שיעור העניים הגבוה ביותר. לכן גברתי היושבת-ראש, אנחנו אומנם הופכים את זה להצעה רגילה לסדר-היום, אבל מן הראוי שהממשלה תקים צוות מנכ"לים, צוות מיוחד שיבחן את המחלה המתמשכת הזאת, כדי לתת פתרונות מקצועיים ולשנות מדיניות בתחומים רבים. אני רק מסיים במשפט אחד: בסופו של דבר התרגום המעשי לתופעת העוני בחברה הערבית זה מקרי רצח רבים, אלימות גואה בתוך המשפחה ומחוץ למשפחה, במיוחד בקרב צעירים בני גיל 18 עד 24. ב-2012 היה לממשלה יעד של 60% תעסוקה לצעירים. הממשלה הצליחה להשיג יעד מעל זה, של 67%. אנחנו מגיעים לפני הקורונה ל-53%, כאשר מוותרים על מדיניות ועל יעדים ונותנים לדברים לזרום לאט. אז מה שמצליחים להשיג – חוזרים אחורה. לכן, באותה ישיבה שקיימנו לפני שבועיים בנוכחות ראש הממשלה, כאשר עלה הנתון הזה, הוא ביקש לבדוק את התופעה הזאת. דבר שהצלחנו לפני עשור – לטפל באי-מעש של הצעירים הערבים, שנשאבים אל תוך מעגל הפשיעה והאלימות – היום אנחנו צריכים לחזור שוב ולעשות את התיקון הנדרש. אני כמובן מבקש להעביר את זה להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. תודה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. תשיב לך השרה לשוויון חברתי מירב כהן. << דובר >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר >> שלום. קודם כול, תודה רבה שאתם מציפים את הנושא הכל-כך חשוב הזה, שמשפיע על שוויון ההזדמנויות במדינת ישראל, שמחובתנו לקדם. אני אספר מה אנחנו עושים במשרד לשוויון חברתי, שבתוכו נמצאת הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי. אני אקדים ואומר שנעשה הרבה, עובדים מאוד קשה על זה, וזה עדיין לא מספיק – צריך לעשות יותר. כמובן, אני רואה בכל חברי הכנסת שותפים לדרך הזאת. ועד ראשי הרשויות – אנחנו עובדים איתם הרבה מאוד והם משתפים פעולה. ושוב, תודה על זה שאתם מעלים את הנושא החשוב הזה. הנתונים על מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הערבית בישראל מוכרים לי, ואני עוקבת אחריהם באמצעות הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, אשר פועלת במשרדי. משכך, אני בהחלט יכולה להעיד שאכן יש פערים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה הכללית. את הפערים האלה אנו עמלים לצמצם, ועל כך אבקש להרחיב. בראש ובראשונה אני מאמינה בחשיבות שבבניית שדרה מקצועית מעולה באגף הממונה על הפיתוח הכלכלי במגזר הערבי, כדי שנוכל להשיג את היעדים האלה של צמצום הפערים והגברת השוויון. על כן אני שמחה לבשר כי לאחר כשנתיים שבהן תפקיד ראש הרשות של אותה רשות שאחראית לפיתוח הכלכלי של המגזר הערבי לא אויש דרך קבע, ייכנס לתפקיד ראש הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי מנהל מוכשר מן השורה הראשונה, חסאן טאופרה, שמונה על ידי לאחרונה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> טוואפרה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר_המשך >> טוואפרה? ואללה, אני קראתי לו טאופרה והוא לא תיקן אותי. אני מודה לך על זה. אז הוא איש מוכשר מאוד – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר_המשך >> – – שוועדת האיתור המליצה עליו פה אחד, כל אנשי המקצוע. הוא עבד לפני כן ברשות החברות, ברשות שוק ההון; 12 שנה הוא במגזר הציבורי. הוא איש מוכשר, ובחרנו בו לתפקיד הכל-כך חשוב הזה. עשינו תהליך מקצועי נקי, ואני מקווה שיביא לתוצאות ויבטיח שהכספים שמיועדים לפיתוח הכלכלי של הרשויות הערביות באמת יגיעו ליעדם. באשר לתוכניות הממשלה לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, אציין כי הפעילות הממשלתית לצמצום הפערים הכלכליים הקיימים ביחס למגזר הערבי באה לידי ביטוי בכמה תוכניות חומש בהיקף כולל של כ-15 מיליארד שקלים: החלטה מס' 922 לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, החלטה 1480 להעצמה וחיזוק של היישובים הבדואיים בצפון – גם האחריות הזאת נמצאת במשרדנו – בנוסף להחלטה 2397 לפיתוח כלכלי לאוכלוסייה הבדואית בנגב, הנמצאת באחריות משרד הכלכלה. המאמץ העיקרי של הממשלה בנושא בא לידי ביטוי בהחלטה 922, שכמו שאמרתי, זו תוכנית חומש שאנחנו מובילים. במסגרת ההחלטה הזאת הוקצו לחברה הערבית בשנים האחרונות תקציבים מאוד משמעותיים במרבית תחומי הליבה על ידי משרדי הממשלה השונים. אני רוצה לומר שזו תוכנית באמת מרגשת, שהביאה להרבה מאוד תוצאות, אבל זה לא מספיק. כשאני אומרת "הרבה מאוד תוצאות" – בעקבות התוכנית הזאת יש, לצורך העניין, רשויות מקומיות שמעולם לא עבר בהן קו של אוטובוס, ועכשיו יש שם תחבורה ציבורית. זה הישג אדיר. זה לא מספיק, אבל אלו הישגים גדולים. זה הציר המרכזי שלנו. לצורך זה כוללת ההחלטה מגוון כלים: מענקי פיתוח בסך כ-800 מיליון שקלים לפרויקטים שמיועדים לקידום מנועי צמיחה כלכליים ברשויות המקומיות הערביות וברשויות הבדואית בדרום ובצפון. עד כה אושרו כ-850 פרויקטים כאלה, המוגדרים כנושאי חובה, שחובה על הרשויות לבצע את התוכניות האלה, ו-300 פרויקטים מתוכם כבר הסתיימו. שנית, ההחלטה כללה הקצאת מענק חד-פעמי בסך 200 מיליון שקלים לתגבור התקציב השוטף של הרשויות ביישובי התוכנית. בנוסף הוקצו 70 מיליון שקלים לטובת היערכות הרשויות הערביות לחירום ורכישת ציוד וקידום תוכניות שונות בתחום. לצד אלה הוקם מיזם מוארד – אני אומרת נכון? – למיצוי משאבים ופיתוח כלכלי ברשויות הערביות והבדואיות בצפון בהשקעה של 35 מיליון שקלים לצורך סיוע לרשויות שצריכות עזרה למצות את התקציבים הממשלתיים שעומדים לרשותן. אחת המסקנות שלנו מהחלטה 922 זה שצריך להשקיע הרבה מאוד מאמץ בשחרור חסמים ביורוקרטיים, כי חלק מהכסף לא הגיע ליעדו. חלק גדול כן הגיע, אבל היו גם סדר גודל של 3 מיליארד שקלים שאנחנו כרגע פועלים להזרים אותם לשטח. התוכנית כללה גם רכיבים של שיפור תחושת הביטחון ברשויות הערביות. במסגרת זו הורחבה פעילות המשטרה ביישובי אוכלוסיות המיעוטים במטרה לשפר את השירות ולהגביר את אכיפת החוק. המהלך כלל גם הקמת תחנות משטרה ביישובים הערביים, העלאת מספר השוטרים והרחבת פעילות התוכניות למניעת אלימות ופשיעה של המשרד לביטחון פנים ביישובים אלו. זה ברור שהטיפול בפשיעה ממש לא מספיק, וזה חסם כלכלי משמעותי לייצור צמיחה כלכלית. לכן אנחנו מנהלים בימים אלו שיח עם משרד ראש הממשלה בנוגע ליישום תוכנית למאבק באלימות ובפשיעה במגזר הערבי. זאת תוכנית שהוביל ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ואנחנו כרגע עובדים לעגן אותה כהחלטת ממשלה. לפני חודש בדיוק אנחנו הארכנו את תוכנית 922. עשינו את זה בשיתוף פעולה עם ועד ראשי הרשויות ובשיתוף פעולה עם חברי הכנסת שגם יושבים כאן. אבל לא הסתפקנו רק בהארכת החלטה הזאת אלא גם זיהינו את החסמים שמנעו את העברת הכספים ליעדם, למשל: הממשלה העבירה כספים לרשויות מקומיות שרצו לבנות יחידות דיור, אממה, הכספים הלכו רק לרשויות שבבת אחת ידעו להוציא, למשל, 500 יחידות דיור. 500 יחידות דיור זה קיבולת מאוד מאוד גדולה, ואז היו רשויות מקומיות ערביות שלא זכו לקבל את הסיוע הזה, כי אין להן את ה-capacity הזה, וזה מנע מהן לקבל סיוע ממשלתי. אז הסרנו את החסמים האלה – הפחתנו ל-200 יחידות דיור ובמקרים מסוימים אפילו פחות מזה. בעצם עשינו עבודה מאוד מאוד סיזיפית שמטרתה לשחרר את הכספים שתקועים בצנרת. זו החלטה חשובה שהעברנו. בימים אלה אנחנו מגבשים את תוכנית ההמשך, את 923, שגם תרחיב את העשייה בתחומים שכבר טופלו ב-922, כמו הטיפול באלימות, שזו מצוקה אדירה. אבל אנחנו גם ניכנס לתחומים חדשים שלא טופלו ב-922, כמו תחום הבריאות, שמן הראוי שנידרש לו, והוא רלוונטי היום יותר מתמיד. אני אסיים באמירה שבאמת עשינו, אבל צריך לעשות יותר, וגם צריך להשקיע בזה עוד תקציבים. במסגרת דיוני התקציב לשנת 2021, אם יהיו כאלה, אנחנו בהחלט נדרוש תוספות תקציביות משמעותיות, עוד לפני שנאשר את תוכנית ההמשך, כי יש צרכים בוערים ביותר, בדגש על תחום המלחמה באלימות, מיגור האלימות בחברה הערבית. היום אנחנו גם מציינים, אני מזכירה, את היום הבין-לאומי למיגור תופעת האלימות במשפחה. זו באמת תופעה שלא פוסחת על אף מגזר, אבל לצערי, בשנה החולפת סדר גודל של 70% מהנרצחות היו מהמגזר הערבי, וזה אומר שאנחנו צריכים לתת לאוכלוסייה הזאת מענה ייעודי ומיוחד, הגנה ייעודית. אנחנו כבר בימים אלה עובדים על פיילוט עם כמה רשויות מקומיות כדי לראות איך אנחנו נותנים מענה יותר טוב בשלטון המקומי לאותן נשים שנמצאות במצוקה. אז יש עוד הרבה מה לעשות. אני חושבת שתוכנית החומש הזאת היא אסטרטגית למדינת ישראל. אם אנחנו נשכיל להשקיע בחברה הערבית, אנחנו נקבל מנוע צמיחה למשק, אנחנו נקבל שוויון הזדמנויות, וכולם ירוויחו מזה. אם אנחנו נזניח את התחום זה זה פשוט יעלה בריבית דריבית למדינת ישראל. בעיניי זה נושא מאוד מאוד חשוב, ויש לי את הזכות לפעול למענו, ואני רואה בכולכם שותפים חשובים. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> גברתי השרה, ציינת מה שכן נעשה, ועל זה אנחנו כמובן מברכים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר_המשך >> וגם את מה שלא נעשה ואנחנו רוצים לעשות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בדיוק. אנחנו צריכים להתרכז במה שלא נעשה, כי בסופו של דבר המבחן הוא מבחן התוצאה. לאורך 20 שנה, בבדיקה שעשית, אנחנו נשארים ב-50% מתחת לקו העוני. יש עובדה שצריך להניח אותה על השולחן ולשאול: מה צריך לעשות כדי לשנות את המצב הקיים? יש תוכניות, אבל אין בתוכניות עוצמה לשנות את המצב הקיים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר_המשך >> כפי שאמרת, אלו פערים שהצטברו לאורך הרבה מאוד שנים. אני חושבת שבחמש השנים האחרונות כן נעשתה עבודה, וצריך לברך על 922. זה לא מספיק וזה לא מצמצם את הפערים הגדולים שהצטברו לאורך הרבה מאוד שנים. השאלה שאתה מעלה היא השאלה המהותית ביותר, וזה בדיוק מה שאנחנו עוסקים בו כיום, כשאנחנו מגבשים את תוכנית ההמשך, את 923. איך אנחנו עושים את זה? באמצעות כלים חינוכיים, באמצעות תעסוקה, באמצעות מיגור הפשיעה, באמצעות קידום נשים, באמצעות תחבורה ציבורית. איך אנחנו מביאים פה את השינוי? ברור שהשינוי צריך לבוא מעבודה שהיא בין-משרדית, כי המצוקות הן כל כך קשות, שרק אם נשלב ידיים ונעשה באמת עבודה בין-משרדית שכל משרדי הממשלה יירתמו לה, רק אז נוכל להביא שינוי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, גברתי השרה מירב כהן. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דעה נוספת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, בהמשך לנתונים שהציג ד"ר מנסור, עוד נתון מאוד חשוב – תחולת העוני, הירידה בתחולת העוני בקרב משפחות ערביות, בהשוואה להכנסה ברוטו והכנסה נטו אחרי התערבות המדינה, ביטוח לאומי ומיסים, יורדת ב-20% בלבד, בעוד שבקרב משפחות יהודיות היא יורדת ב-50%; קרי, לפי ההכנסה ברוטו, העוני בחברה היהודית – 30%, אחרי התערבות המדינה זה יורד ל-13%-14%; בחברה הערבית זה יורד רק ב-20%. זאת אומרת שהמשפחות הערביות הן הרחק מאוד מתחת לקו העוני. הפתרון או המוצא לפי כל המחקרים זה עלייה בפריון העבודה, בהכנסה, והשתתפות נשים בכוח העבודה, אבל במקצועות שמשנים את הסטטוס הכלכלי של הנשים, לא במקצועות נשיים ששומרים על הסטטוס. לכן, זה היבט מאוד חשוב שצריך לשים לב אליו, בהמשך לדבריו, ובתוכניות הממשלתיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי ומיעוטים מירב כהן: << דובר_המשך >> אני מסכימה לכל מילה. אנחנו נביא את זה בחשבון בגיבוש תוכנית החומש ההמשכית. קידום נשים במגזר הערבי – לי זה חשוב פעמיים: זה חשוב לי כאישה וזה חשוב לי כדי לצמצם פערים בין יהודים לערבים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לשרה מירב כהן. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על העברת ההצעה הרגילה לוועדת העבודה והרווחה. אני מזכיר שוב: הייתה החלטה להפוך מוועדת חקירה פרלמנטרית בדבר מחדל הממשלות לדורותיהן בטיפול בתופעת העוני בחברה הערבית. נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אלי אבידר – בעד; חבר הכנסת סובה – בעד; חבר הכנסת עופר כסיף – בעד; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – בעד; חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד. אז 18 חברי כנסת בעד, אחד נגד ואין נמנעים. אני מכריז שההצעה לסדר-היום עוברת להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה. << הצח >> הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 11), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' כ/844; דברי הכנסת, חוב' ב', ישיבה 88; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 11), התשפ"א–2020, לקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 11), התשפ"א–2020. הצעת החוק היא מיזוג של שתי הצעות חוק, הראשונה – של חבר הכנסת אופיר כץ, והשנייה – של חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א–1981, קובע בסעיף 31 ככלל שתקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח. תקופה זו קצרה לעומת תקופת ההתיישנות הכללית, העומדת על שבע שנים. יש ביטוחים, ביטוחי תאונות וכו', שעומדים על שבע שנים. חוזה הביטוח הזה שעליו אנחנו מדברים ואותו אתם מבקשים לתקן, חבר הכנסת אופיר כץ, חבר הכנסת אוסאמה סעדי וחבר הכנסת אחמד טיבי – אתם מדברים על זה שמדובר על חוזה ביטוח שהוא שלוש שנים בלבד, ואתם ביקשתם לתקן שהוא יעמוד על שבע שנים – ביקשתם לתקן אותו משלוש שנים. אני אמשיך. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חמש שנים. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> חמש שנים, אבל במקור זה היה שלוש שנים. בעקבות פניות שקיבל חבר הכנסת כץ ויתר חברי הכנסת היוזמים, התברר כי קיימים מקרים, בעיקר בפוליסות ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי, שבהם פרק הזמן של שלוש שנים שאחריהן חלה התיישנות אינו מספיק, כיוון שמדובר בדרך כלל במצבים מורכבים שאליהם נקלע המבוטח, וכאשר הוא פונה לחברת הביטוח, לעיתים מתברר לו כי תביעתו כבר התיישנה, או שאם כבר הוא תבע תגמולים מהמבטח והנושא נמצא בבדיקה על ידי המבטח, היא נמשכת לעיתים באופן שההתיישנות החלה. הגשת תביעה לתגמולי ביטוח מהמבטח אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות, אלא רק תביעה לבית המשפט, זאת אומרת המבטח בודק בחוות דעת, או שהוא רוצה להביא חוות דעת. חלה על זה התיישנות. האפשרות שלא תחול על זה התיישנות זה רק תביעה לבית המשפט. אני מציע שכל אחד מאיתנו יעשה את החשבון על אדם קשיש או על מקרה מורכב ומסובך, שהוא צריך להביא חוות דעת, ושלוש השנים עוברות ביעף ובעצם הוא מאבד את התביעה. הוא שילם לחברת הביטוח במשך כל השנים, והוא איבד במקרה הזה, כשהוא צריך את חברת הביטוח והם צריכים לפצות אותו – הוא איבד בגלל שחלה התיישנות. לפיכך, בהצעת החוק שעברה בקריאה הראשונה הוצע להאריך את תקופת ההתיישנות באותם חוזי ביטוח לשבע שנים. יש בזה היגיון. בשלב הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית השתכנעה הוועדה מעמדת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון כי הארכה מתונה יותר, לחמש שנים, תשיג את אותה מטרה, והייתה הסכמה, יחד עם רשות שוק ההון, שבמקום שבע שנים, כפי שהצעתם, זה יהיה לחמש שנים. הסכמתם לזה, וגם רשות שוק ההון, קרי, הממשלה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גפני, אנחנו בהצעת החוק שלנו – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אתם אמרתם: שבע שנים. אופיר כץ דיבר על – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> חמש. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> חמש שנים, סליחה. אופיר כץ דיבר על שבע שנים, והוא הסכים להתפשר על ההצעה הזאת. עוד מוצע, כצעד משלים, לקבוע שעל המבטח לציין בכל הודעה שהוא שולח למבוטח שהגיש לו תביעה לתגמולי ביטוח מהי תקופת ההתיישנות. היה על זה דיון שלם – מה הוא מודיע, המבטח. הוא צריך להודיע, על פי החוק, על פי מה שאנחנו מבקשים לאשר, מהי תקופת ההתיישנות שחלה לפי סעיף 31. עוד מוצע כי בתקופה של 12 חודשים ושל שלושה חודשים לפני סיום תקופת ההתיישנות על המבטח להתריע בפני המבוטח בכתב על משמעות סיום תקופת ההתיישנות, אף אם מתנהל ביניהם משא ומתן. על מנת שלא ניתן יהיה להתנות על סעיף זה, הוסיפה הוועדה שניתן יהיה להתנות עליו בחוזה הביטוח רק אם ההתניה היא לטובת המבוטח או המוטב. אנחנו יותר הסתכלנו בוועדה, גם על פי הצעת המציעים וגם על פי הדיונים שקיימנו בעניין הזה, על טובת המבוטח וטובת המוטב. הוועדה גם הסכימה שהחוק יחול רק על חוזה ביטוח שנכרת לאחר התחילה או חודש לאחר התחילה, שכן ממילא פוליסות רבות בתחום הבריאות מתחדשות מדי שנתיים. זאת, על מנת שלא ייווצר מצב של קושי בחברת הביטוח מול מבטחי המשנה. אני רוצה לומר לחברי הכנסת: מדובר על חוק חברתי מאוד מאוד חשוב, מכיוון שאנחנו מדברים על אנשים שנמצאים במצוקה לאחר שהם ביטחו את עצמם ופתאום חלה עליהם התיישנות. כרגע מדובר על שלוש שנים, ושלוש שנים זה זמן שבו גם המבוטח מבקש חוות דעת, ועד שהוא מקבל אותה – יש דברים שהם מורכבים, מסובכים, וצריך את חוות הדעת המקצועיות. ולכן הפשרה הזאת של לעשות את זה חמש שנים, שעל זה יש הסכמה של רשות שוק ההון, היא הסכמה נכונה, כולל כמה סעיפים שאנחנו תיקנו בחוק עצמו, שטובת המבוטח הייתה לנגד עינינו, כפי שאמרתי. להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות, אדוני היושב-ראש, ואבקשכם לאשרה בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת משה גפני. אנחנו עוברים לבקשות רשות דיבור. מתחילים עם חבר הכנסת עודד פורר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> עודד פורר ראשון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תעלה קודם, אופיר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תן לפריפריה – תן לאופיר, הוא מעפולה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> השם של אופיר אפילו לא מופיע אצלי. אתה רוצה לברך בסוף, אופיר? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אני מסיים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אתה לא מופיע ברשימת הדוברים, אז אחרי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אופיר, יש לך זכות לברך אחרי ההצבעה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אז בסדר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אז ניתן לך. אז אנחנו חוזרים לחבר הכנסת עודד פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> סובה מבקש – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> יבגני סובה, בבקשה, אתה יכול. רוצים להחליף? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, אני אחריו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. מה, בגלל שאני מנהל את הישיבה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אנחנו עוזרים לך. חמש דקות, נכון? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בגלל שהתראיינת לערוץ 20. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חמש דקות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשבועות האחרונים, בחודשים האחרונים, כולנו, כל חברי סיעת ישראל ביתנו, מקפידים לבקר עסקים קטנים. השבוע ביקרתי בכמה מקומות. אנחנו שואלים שאלות: במה אפשר לסייע, במה אפשר לעזור. באחד הביקורים – אני לא רוצה לנקוב בשם של המקום – אחרי שכבר סיימתי את הביקור, בעלת המקום אמרה לי משפט שעד היום יושב לי פה בראש. היא אומרת לי: אתה לא תאמין – כל החברים שלי בשבועות האחרונים בודקים אפשרות להוציא דרכון זר. אמרתי: זה מפחיד אותי, מה שאת אומרת – אם זה דרכון פולני, אם זה דרכון פורטוגזי, אם זה דרכון צרפתי. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> דרכון פולני זה סכנת נפשות. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מתחילים להיזכר בסבתות שהיו באירופה ואיפה אפשר להוציא דרכון זר בשביל לעזוב את מדינת ישראל. נשבע לכם, לא האמנתי למה שהיא אומרת. אני, כעולה חדש שחי בישראל 23 שנה – זאת המדינה שלי. אין לי מדינה אחרת. אין לי דרכון זר. ואני לא מתכוון לרדת מהמדינה, למרות שתוקפים אותנו ואומרים: אם לא טוב לך, תחזור למדינת המוצא שלך. לא. זאת המדינה שלי. אני פה מגיל 17, ואני לא רוצה שהילדים שלי, שנולדו כאן במדינה, יחפשו דרכון זר. אבל כשאני שומע ישראלית לחלוטין, שנולדה פה, שההורים שלה נולדו פה והסבים והסבתות שלה נולדו פה, שאומרת לי: חברים שלי בודקים אפשרות להוציא דרכון זר – רבותיי, אני נחרד. כשסיפרת את זה ואפילו כתבתי על זה, אתם יודעים איזו תגובה קיבלתי? אמרו לי: מה אתה רוצה, תסתכל על הישיבות בכנסת – אולם ריק, זה לא מעניין אף אחד. הינה, עכשיו אני אומר, יושבים פה מספיק ח"כים בכנסת ואומרים לי: אתה נואם סתם מול אולם ריק. לא שומעים אותך. אז הינה, אני רוצה שישמעו אותי. הדור הצעיר במדינה הזאת מחפש דרכונים זרים בשביל לרדת מהמדינה הזאת בגלל המצב הכלכלי; בגלל שהם לא רואים פה אור בקצה המנהרה; בגלל שהם לא מאמינים לממשלה; בגלל שהם לא מאמינים בעתיד שלהם ובעתיד של הילדים שלהם במדינה הזאת. עזבו אותי מפוליטיקה, ימין–שמאל, ותחשבו קצת קדימה. תצאו מהפרדיגמה הזאת של ימין–שמאל, קואליציה–אופוזיציה. תחשבו מה יש לדור הצעיר לעשות במדינה בעוד חמש שנים, עשר שנים. וזה לא רק בגלל הקורונה – זה בגלל החינוך שלהם, זה בגלל הפרנסה שלהם וזה גם בגלל היחס של הממשלה כלפי הדור הזה. ישב פה לפני כמה דקות שר הבריאות. חבל שהוא יצא – הייתי רוצה לשאול אותו שאלה מול המצלמות של ערוץ הכנסת: מדוע אתם חוסמים את הישיבות של הממשלה בעניין הקורונה ל-30 שנה? ממה אתם מפחדים? מה אתם מפחדים לגלות לעם ישראל? מה, מדינת ישראל, ממשלת ישראל, לא יכולה להתמודד עם החיסיון של הישיבות? מה, ועדת וינוגרד לא ידעה להסתיר את החלקים הסודיים של הדוח? ממה אתם מפחדים? אתם מפחדים לספר לציבור מה עשיתם, ובעיקר מה לא עשיתם? אין לי מושג. אני לא מבין את הטמטום הזה, אבל הטמטום הזה גורם לאותם אנשים צעירים לחפש דרכונים זרים. כדוגמה הבאתי את המצב בגרמניה. למרות המשבר הקשה, למרות קורונה ולמרות ההפגנות, ולמרות שיש להם גם הרבה מתים והרבה חולים, 85% מהציבור הגרמני סומך על קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. אתם שומעים את זה טוב? 85% היא מקבלת בקרב הציבור הגרמני. ואני אמרתי דבר פשוט: למה היא מקבלת? כי סומכים עליה. וכשהדור הצעיר של בעלי עסקים ושל אנשים שרוצים בסך הכול לגדל את הילדים שלהם במדינה הזאת לא סומכים על הממשלה – אני מחפש פה שר, אפילו. אדוני, איפה השר התורן? אין שר של הממשלה, אדוני. איפה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש, השרה גמליאל. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אה, סליחה, השרה גמליאל. הינה, אז אני פונה אלייך, גברתי השרה. את מייצגת את הממשלה. אני מקווה ששמעת מה שאמרתי. << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> היא לא מייצגת – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, אבל יש פה נציגה של הממשלה. אתם לא שקופים, הממשלה לא מספרת את האמת לציבור, ולכן אל תתפלאו ש-60% מהציבור לא רק שגם נותן ציון נכשל לראש הממשלה – שהוא גם ראש המפלגה שלך, גברתי השרה – הוא גם לא מאמין להחלטות שיבואו, ויצטרכו לבוא החלטות קשות וכבדות, כי אנחנו לקראת המשבר. עזבו את הקטע שאנשים כבר לא משלמים מיסים ושהקופה תהיה ריקה עוד חודש וחצי. הינה, יושב-ראש ועדת הכספים, אתה יודע איזה משבר יהיה כשהקופה תהיה ריקה. אבל תחזירו את האמון הזה ותתחילו לדבר אל הציבור. עזבו אותנו, האופוזיציה; אתם תדברו אל הציבור. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> החוק הזה עוזר לציבור. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני מאוד מקווה, אדוני היושב-ראש, שאם אתם תהיה שקופים ואמיתיים, שום ישראלי לא יחפש דרכון זר, והוא יגדל את הילדים שלו במדינה הזאת. וגם אני רוצה לגדל את הילדים שלי במדינה הזאת; אין להם מדינה אחרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת יבגני סובה. יעלה ויבוא חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אנחנו חזינו היום איך ממשלת ישראל מקבלת החלטות – לא רק היום, בכלל. כל השבוע הזה הוא דוגמה מצוינת. ביום שני האחרון יצאתי לסיור עם חבר הכנסת ליברמן בשוק הכרמל, כדי לראות את האיוולת ואת הטמטום: פותחים את החנויות הסגורות לאוויר, את כל החנויות המקורות והסגורות והקניונים – לא הקניונים – והסופרים הגדולים, שהתחילו למכור כאילו הם שווקים, וסוגרים את השווקים הפתוחים. כל מה שקורה באוויר הפתוח, אותו – סוגרים. טמטום בהתגלמותו – לא בפעם הראשונה, ולא הטמטום היחידי שראינו מהממשלה בניהול של האירוע הזה. מסתובבים בשוק ורואים את הבסטות, את הירקות שרוצים למכור בחוץ – בעלי הדוכן אומרים לנו: לא, אני יכול למכור אותם רק בפנים; זאת אומרת, אסור לי למכור אותם באוויר הפתוח. אני צריך להכניס את הקליינט פנימה, לאוויר הסגור, כשברור לחלוטין שבקורונה צריכים להתנהל באוויר הפתוח, מעבר לזה שאם השווקים פתוחים זה מוריד גם עומס מהחנויות האחרות. אמרתי להם: מהניסיון שלי – אני מבטיח לכם שאני אעשה כינוס של השדולה לעסקים קטנים בכנסת, אבל מהניסיון שלי, בדרך כלל, אחרי שחבר הכנסת ליברמן וישראל ביתנו עושים סיור איפשהו ומלינים על זה שהמקום סגור, מייד הממשלה פותחת, וכך היה. ראה זה פלא – פחות מ-24 שעות, ומודיעים שפותחים את השווקים. אז אני שמח שאנחנו מובילים את מדיניות הממשלה ושאלה השיקולים. לפחות אם הם גורמים לכך שנפתחים מקומות סגורים, אז אשרינו. אבל ברור לחלוטין שזה חלק מהסימפטום שכל ההחלטות שמתקבלות בממשלה הן החלטות פוליטיות. אף אחת מהן לא מתקבלת לפי השכל הישר, כי לפי השכל הישר, אף אחד לא היה סוגר את השווקים האלה, ואם הוא החליט לסגור אותם, אז מה פתאום הוא פותח אותם ברגע שאנחנו עשינו שם ביקור? אבל טוב שפתחו אותם. הביקור הבא שלנו, אגב, יהיה בחדרי הכושר, בבריכות השחייה ובמכוני הפילאטיס. למה? המקום שדואג לבריאות האזרחים, כשאין נתונים על הדבקה במקומות האלה – אגב, בריכת שחייה, שמלאה בכלור, וגם כשהיא מקורה הכלור עוד נמצא באוויר, ברור שההדבקה פחות גדולה שם – גם אותם יש מקום לפתוח. מכוני הפילאטיס מהווים בחלק מהמקרים מכון רפואי, לא פחות. אנשים שמפסיקים לעשות את הטיפולים שם הרבה פעמים מפסיקים ללכת. אלה אנשים שעשו פילאטיס שיקומי, ואם מפסיקים את הטיפולים, הם מפסיקים ללכת. ויותר מזה – אני רק רוצה לנצל את העובדה ששר הבריאות נמצא פה – אני שומע עכשיו שקופות החולים אומרות שהן יתחילו לפתוח אצלן חדרי כושר, כדי לשמור על בריאות הציבור. אם הדבר הזה נכון, זה שיא הקניבליזם שנעשה בחסות הממשלה. לא יכול להיות שעכשיו הממשלה מחליטה לסגור את חדרי הכושר, מכוני הפילאטיס, מסיבות בריאותיות, ובאות קופות החולים ואומרות: אנחנו נפתח את זה אצלנו תחת המסגרת הרפואית. והדבר האחרון שאני רוצה לציין כאן, מאחר שיושב כאן גם יושב-ראש ועדת הכספים, אפרופו פתיחת הקניונים – יש קניון בנהריה. לפני כשנה הקניון הזה הוצף בגלל השיטפון. הובטח סיוע ממשלתי לבעלי העסקים הקטנים שם ולקניון ולעיר; הובטח ליושב-ראש ועדת כספים דאז חבר הכנסת גפני; כתב חבר הכנסת גפני מכתב לראש הממשלה בנושא; אני, בתקופה שמילאתי – בראשות ועדת הכספים הזמנית, הוצאתי עוד מכתב לראש הממשלה בנושא. אף סיוע ממה שהובטח אז לא הגיע לנהריה. והיום – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> העירייה קיבלה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מדבר על העסקים. אני מדבר על העסקים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> בעלי העסקים עדיין לא קיבלו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מדבר על העסקים. והיום יש מקום, אדוני, לפצות לא רק את העסקים אלא גם, אם יש מדיניות שמתחילים לפתוח קניונים, הראשון שצריך להיפתח הוא דווקא שם. דווקא את העסקים האלה צריך להחזיר הכי מהר לפעילות. אבל הדבר היחיד שבאמת עולה לדיון רציני בממשלה ביום ראשון האחרון הוא דווקא הנושא של המינויים. אני לא ידעתי, אבל באמת משרד ראש הממשלה החלופי זה משרד ענק, עתיר עובדים, שמחייב מינוי של מנכ"ל; שעוד לפני שאנחנו ממנים באופן קבוע מפכ"ל, פרקליט מדינה, מנכ"ל משרד המשפטים, ועוד שורה ארוכה של בעלי תפקידים – ממונה על התקציבים, תפקידים פחות חשובים – את זה אפשר להביא לסדר-היום של הממשלה. מינוי מנכ"ל למשרד ראש הממשלה החלופי זה אולי הדוגמה הטובה ביותר לעד כמה סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת פשוט עקומים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, חמש דקות, אלי. חבר הכנסת אלי. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא. אדוני, אני מבקש לתת לחברנו משה אבוטבול לסיים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כן. כן – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא מבית השמש. זה לא עיר סתם. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כל מילה – – – << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לא רציתי לדבר היום, ובטח שלא על הנושא שאני הולך לדבר עליו עכשיו. חיכיתי יום, חיכיתי יומיים, חיכיתי שלושה – אף אחד לא אומר על זה מילה. ראש הממשלה עזב את תחומי מדינת ישראל לסעודיה ולא עדכן אף אחד ולא מינה מחליף או מחליפה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל אמצעי התקשורת אמרו שזה היה חשאי, יא אלי. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם שומעים אותי? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל אמצעי התקשורת אמרו שזה היה חשאי. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתם שומעים אותי? ראש ממשלה עזב את מדינת ישראל ולא מינה לא מחליף ולא מחליפה, לא עדכן את ראש הממשלה החליפי, לא עדכן את שר הביטחון, לא עדכן את שר החוץ, לא עדכן את הרמטכ"ל. מה קורה פה, לעזאזל? הפכנו בפועל לרפובליקת בננות. זו כבר לא מדינה נורמלית, זו כבר לא מדינה נורמטיבית; זו רפובליקת בננות שאפשר לראות רק בסרטי הקומדיה של הוליווד. ממה הוא פחד – פחד שייקחו לו קרדיט? איזה קרדיט? היינו אומרים לו לפני שהוא נוסע לסעודיה: לא יהיה הסכם. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם לא נכנס לבידוד אחרי שהוא חזר. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> וכל שרי כחול לבן יושבים בשקט עד לרגע הזה. עכשיו, זה עניין רציני, רבותיי. אל תקלו ראש. זה שהוא קרא לנשים בעלי חיים זה כמובן בלתי נתפס וזה כמובן ניסוח אומלל, ואפילו לא חכם, אבל פה מדובר בביטחון לאומי. איפה היועץ המשפטי לממשלה? האיש הזה, בנימין נתניהו, פשוט לא כשיר, שהוא מקבל החלטה מהסוג הזה. חייבים להדיח אותו, מתוך אחריות, על אי-כשירות, לא פחות. זה כבר לא שהוא הרס את הכלכלה וגרם למיליון אנשים להיות מובטלים; זה כבר לא שהוא הכניס 2.5 מיליון תלמידים, שאף אחד לא מגדיר אותם בכלל כאוכלוסייה בסיכון – הכניס אותם ללא חינוך, סגר את בתי הספר; זה כבר לא שהוא מכניס אותנו כבר לשני סגרים. אני רוצה להזכיר לכם שיש לנו בסביבות ה-300 חולים קשים; 122 – 144, המספר עולה – חולים מונשמים על תשעה מיליון אזרחים, ריבונו של עולם; זה כבר לא שהוא החריב את התרבות, שאין לנו תרבות במדינת ישראל. לא היה דבר כזה מעולם. ואני רוצה לומר באמת באופן אישי, במסר הכי פשוט והכי רציני: האיש הזה חייב לעזוב את התפקיד שלו. הוא לא חושב בהיר. הוא פשוט לא כשיר. אי-אפשר להיות במצב כזה במצבה של מדינת ישראל – במצבה של כל מדינה – שראש ממשלה עוזב את תחומי המדינה – עזבו כבר שמדובר במדינה שאנחנו על פי חוק עדיין לא מגדירים אותה מדינה ידידותית. הוא עוזב את המדינה, הוא לא מודיע לאף אחד, הוא נוסע במטוס פרטי, רק כדי – מה? כדי לקבל איזה כותרת; כדי להגיד: אני, אני, אני. העם בישראל צריך להבין את התקלה הזאת. אנחנו מעודכנים – ותסלחו לי על המשפט הבא – על כל תהליך חודרני שהוא עובר: בדיקת קולונוסקופיה – זה פותח חדשות, אבל לעזוב את המדינה בלי למנות לא מחליף ולא מחליפה? אני מתנצל, השר אדלשטיין, לא להיעלב: אין לי ציפיות משרי הליכוד. אין לי. אבל אני אומר משהו על שרי כחול לבן: נכנסתם מתחת לאלונקה כדי לשמור על הדמוקרטיה. אתם מחריבים את הדמוקרטיה כל יום שאתם נותנים לממשלה הזאת להמשיך. וליועץ המשפטי לממשלה יש לי רק בקשה אחת: תעצור רגע. תחשוב. זה כבר לא משחק ילדים, זה מסוכן. האיש הזה אינו כשיר. הוא חייב לצאת לנבצרות על חוסר כשירות. תודה רבה, אדוני. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לפי החוק הוא לא יכול להתמודד בבחירות הקרובות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אלי, לפי החוק אסור לו להתמודד – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הייתי מעדכן את אלי. חבר הכנסת אלכס קושניר – נמצא? חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני שמח שאנחנו הגענו היום לקריאה השנייה והשלישית בחוק חברתי ממדרגה ראשונה. איך שהציג את זה חבר הכנסת גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, באמת מדובר בחוק חברתי, שמיועד בעיקר לאוכלוסיות החלשות והמוחלשות, שזקוקות – אם זה לביטוח סיעודי, ואם הן סובלות מנכויות עקב מצב רפואי, ויש להן ביטוח בריאות, ביטוחי חיים. אנחנו יודעים – ואני, כשהייתי עורך דין ראיתי מקרים – באמת יש מקרים קשים, אדוני היושב-ראש, שלפעמים חייבו חוות דעת רפואיות וטיפולים רפואיים. אז נכון ששלוש שנים זה אולי נשמע ארוך ומספיק זמן, אבל מי שנמצא בתוך התהליך עצמו, ובמיוחד בקבוצות חלשות או בגילים מבוגרים, בשלוש שנים כהרף עין נגמרת התקופה, ואז פתאום הם מגיעים אחרי שלוש השנים והם בפני שוקת שבורה והם לא יכולים לתבוע את חברת הביטוח. אני חייב לציין בפני חברי הכנסת שאין להם השכלה משפטית שהתקופה הרגילה בהתיישנות היא שבע שנים. אם זה תאונת דרכים, למשל, מי שנפגע בתאונת דרכים יכול לתבוע עד שבע שנים. מי שנפגע בתאונת עבודה גם הוא יכול לתבוע את המעביד שלו, את חברת הביטוח של המעביד, עד שבע שנים. מי שסובל מרשלנות רפואית בבית חולים, גם לו יש שבע שנים. ואם הוא קטין, אז שבע השנים מתחילות להיספר מאז הגיעו לגיל 18, זאת אומרת עד גיל 25 הוא יכול לתבוע. אבל פתאום לגבי הקבוצות האלה, לאוכלוסיות האלה, שכל כך זקוקות לכסף, ומשלמות במשך שנים ואולי עשרות שנים לפעמים – אם זה לביטוח סיעודי ואם זה לביטוח בריאות – פתאום קוצבים להם רק שלוש שנים. זה מצב שהוא באמת אבסורדי, מעוות, גורם לעוול משווע לקבוצות האלה, וטוב שחברי אופיר כץ, שיזם את החוק הזה – והממשלה תמכה בחוק הזה – ביקש להשוות את תקופת ההתיישנות של תגמולי ביטוח לשבע שנים, כמו תקופת ההתיישנות הרגילה. אני וחבריי חברי אחמד טיבי וסונדוס הגשנו את החוק הזה. גם בעבר הגשתי את החוק הזה. הגשתי במקור, ואני יודע וידעתי מה תהיינה התגובות של חברות הביטוח, ולכן הלכתי על האמצע, בין שלוש לשבע, ומההתחלה הגשנו את הצעת החוק לחמש שנים. אני שמח שהגענו למצב שהחוק עבר בקריאה טרומית, בקריאה ראשונה, ועכשיו אנחנו הולכים להצביע על החוק בקריאה שנייה ושלישית וזה ייכנס לספר החוקים. רצינו, אופיר ואני, גם שזה יחול באופן רטרואקטיבי על פוליסות קיימות, אבל הייתה התנגדות עזה מחברות הביטוח עצמן וגם מרשות שוק ההון, ולכן רצינו לפחות לקדם את הנושא הזה של תקופת ההתיישנות, ולכן הסכמנו שזה יחול מיום פרסומו ברשומות. גם הכנסנו שחברת הביטוח צריכה לתת שתי תזכורות. נדמה לי שנה לפני ושלושה חודשים לפני מועד סיום תקופת ההתיישנות חייבים לשלוח למבוטח עצמו תזכורת: תדע לך שאו-טו-טו תקופת ההתיישנות – גם זה תיקון חשוב מאוד. ולכן אני מברך ורוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכספים, לייעוץ המשפטי, ליועצת המשפטית שגית אפק, לממשלה שתמכה בחוק הזה, כמובן לחברי אופיר כץ, שהלכנו ביחד מאז היום הראשון ואנחנו עובדים על החוק הזה, וכמובן לחבריי שהצטרפו אליי, לחברי הכנסת אחמד טיבי וסונדוס סאלח, ואני מבקש מכולכם לתמוך בחוק הזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אחמד טיבי. חמש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, החוק הזה – בסופו של דבר סיכמנו שתקופת ההתיישנות לגבי תביעות, ביטוח חיים, סיעוד, טיפול רפואי וכדומה תהיה חמש שנים במקום שלוש שנים. הוא נדון בוועדת הכספים. ההצעה של חבר הכנסת אופיר כץ, שיזם את הצעת החוק במקור לשבע שנים ואחר כך כולם התכנסו לחמש שנים, היא הצעה מבורכת והיא הצעה חשובה למבוטחים מול חברות הביטוח. אנחנו גם ביקשנו שיהיו שתי תזכורות מחברות הביטוח למבוטח, שנה לפני ושלושה חודשים לפני תאריך סיום ההתיישנות הראשון. היה ניסיון לעשות את זה רטרואקטיבי אבל זה לא צלח, וזה יהיה מיום הפרסום ברשומות. כבוד היושב-ראש, חבריי ברשימה המשותפת, החוק הזה שלי, של אוסאמה ושל סונדוס הוא בשם הרשימה המשותפת כולה. זה החוק השלישי בתקופה קצרה שאוסאמה, סונדוס ואני מצליחים להעביר. זה לא דבר של מה בכך בכנסת כזאת, חוק שלישי שעובר בקריאה שנייה ושלישית. אני מרגיש גאווה על חבריי, ואני חושב שכך צריכה להיות העבודה הפרלמנטרית, תוך ייצוג מכובד של הרשימה המשותפת ושל הציבור ששלח אותנו לכנסת, להתרכז במה שחשוב לציבור, וכאן – לציבור המבוטחים. החוקים הקודמים היו חוקים צרכניים שנוגעים לחיי היום-יום, בעניינים חברתיים וכלכליים. כולנו צריכים להמשיך בקו הזה, תוך השקעת מאמץ מקצועי ובהתייעצות עם גורמי מקצוע, כפי שעשינו. ועדת הכספים היא הוועדה החשובה ביותר בכנסת, ושם, חבר הכנסת גפני, בהובלתך נעשית עבודה מקצועית בכל תחום. כל נושא שבא הוא נושא מקצועי וחשוב. ברבות מההצעות חילוקי הדעות הפוליטיים מתפוגגים, שמים אותם בצד כדי לדחוף נושאים חשובים קדימה. ההצעה הזאת היא אחת מהן, חבר הכנסת ינון אזולאי. תודה רבה שאתה וחבריך תמכתם גם בהצעה הזאת. אנחנו טיפלנו בנושא הביטוח גם בחברה הערבית יותר מאשר פעם אחת בוועדת הכספים, לגבי חברות ביטוח גדולות שלא "פותחות" לסוכנים – זאת השפה – או לא מאפשרות לבטח סוכנים בחברה הערבית בגלל טענות פה ושם. זה מצב לא צודק. זה מצב לא צודק. אנחנו הצגנו את זה כמה פעמים בוועדת הכספים, ואנחנו נמשיך לדרוש שוויון ביחס של חברות הביטוח לסוכני הביטוח בחברה הערבית. אתה תמכת בתביעה הזאת שלנו, חבר הכנסת גפני, ואני רוצה להודות לך על כך. אני רוצה להודות באופן מיוחד לחברי אוסאמה סעדי, שעשה את כל העבודה המקצועית כדי להביא את ההצעה הזאת בסופו של דבר, יחד עם הצעתו של חבר הכנסת אופיר כץ, שהוא חבר כנסת נמרץ בוועדת הכספים, וההצעה הממשלתית, לידי סיום בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת סונדוס סאלח נמצאת? אינה נוכחת. אנחנו סיימנו את רשימת הדוברים. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 11), התשפ"א–2020, בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד סעיפים 1–4 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת סעיד אלחרומי – בעד; חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד; חבר הכנסת אבוטבול – בעד; חבר הכנסת אופיר כץ – בעד; חבר הכנסת ברוכי – בעד. 19 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שהצעת החוק חוזה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר להוסיף אותי? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, היית בחוץ. היית בחוץ, היית בחוץ. יש לכם קריאה שלישית. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 11), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה, חברים. חבר הכנסת אלי אבידר – בעד; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – בעד; חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד; חבר הכנסת אבוטבול – בעד; חברת הכנסת מאי גולן – בעד; חבר הכנסת ברוכי – בעד; חבר הכנסת אופיר כץ – בעד. 20 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שהצעת החוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 11), התשפ"א–2020, עוברת בקריאה שלישית, והיא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ, מציע החוק, לברך. שלוש דקות, אופיר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עכשיו אני צריך לשנות את זה מהצעה לסיכום. באמת שעכשיו זה נראה לי קצת יותר מרגש – הצעת החוק הראשונה שלי. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, השרים, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק חוזה הביטוח – הארכת תקופת ההתיישנות – זאת הצעת חוק חשובה, חברתית וצודקת שתתקן עוול קשה שנעשה למבוטחים. חודשים ארוכים אני נאבק על מנת שהצעת החוק הזאת תחוקק, והיום אנחנו באמת מביאים בשורה לציבור. הצעת החוק הזאת תסייע לכארבעה וחצי מיליון אזרחים בעלי פוליסות סיעוד מתחדשות, כמיליון אזרחים בעלי פוליסות בריאות מתחדשות, כמיליון וחצי אזרחים בעלי פוליסות חיים מתחדשות ולכל אדם שירכוש פוליסה בסוגי ביטוח אלו מרגע החלת החוק. חוק ההתיישנות מגדיר תקופת התיישנות בת שבע שנים, כמו שנאמר פה לפניי, ברוב התחומים שבהם ניתן להגיש תביעה לבית המשפט, אך במקרים של נכות, מחלה או ביטוח חיים, חוק חוזה הביטוח קובע תקופת התיישנות בת שלוש שנים בלבד. תקופת ההתיישנות הקצרה פוגעת באופן קשה במבוטחים, ובמיוחד במוחלשים שבהם. חלקם, שלא מכירים את זכויותיהם ודרכי המימוש, משלמים שנים ארוכות לחברות הביטוח, ובשעת צרתם הקשה ביותר לא מקבלים מענה. תקופת ההתיישנות מתחילה להיספר מרגע שקמה למבוטח הזכות לתבוע את הביטוח, משמע, מרגע גילוי המחלה או קביעת הנכות. הדבר היחיד שעוצר את מרוץ ההתיישנות הוא הגשת התביעה לבית המשפט – לא לחברות הביטוח אלא רק לבית המשפט. נוצר מצב אבסורדי, שחלק מחברות הביטוח נוהגות בחוסר תום לב, מעכבות ומשתהות בזמן שהמבוטח בכלל לא ער לזה שתקופת ההתיישנות חולפת והוא לא יהיה זכאי לקבל את מה שמגיע לו. הגיעו אליי סיפורים רבים, מרתיחים, על סירובים וכתף קרה לסיוע לאלו הזקוקים לכך יותר מכול רק בגלל תקופת ההתיישנות המקוצרת. לדוגמה, אדם שחלה בסרטן וניסה בתקופה הקצרה לרפא את עצמו, להחלים, כשהגיע לחברת הביטוח לאחר שלוש שנים, כמובן ששלחו אותו הביתה ללא דבר. החוק שהצבענו עליו כרגע מבקש לתקן את העוול הזה ולהאריך את תקופת ההתיישנות לחמש שנים, ובנוסף, לחייב את חברות הביטוח להתריע בפני המבוטחים בהודעה מיוחדת פעמיים טרם סיום תקופת הזכאות לתביעה – שנה לפני ושלושה חודשים לפני. הצעת החוק הזאת מגיעה בשיתוף פעולה ולאחר תיאום והידברות מול רשות שוק ההון. יחד גיבשנו את הנוסח שיעזור למבוטחים המוחלשים למצות את זכויותיהם בצורה טובה יותר, לייצר צדק והוגנות. אני מבקש להודות לכל מי שסייע בהכנת החוק והעברתו: ליושב-ראש ועדת הכספים משה גפני, לצוות הוועדה – לייעוץ המשפטי שגית אפיק ואייל לב ארי ולמנהל הוועדה טמיר כהן, לחבריי חברי ועדת הכספים, לאוהד מעודי מרשות שוק ההון, לנטע מולכו, העוזרת שלי, ולכל מי שידו הייתה בדבר. אנחנו עושים היום משהו טוב לטובת אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אופיר כץ. יברך גם חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת גפני, רבותיי, שאל אותי חבר הכנסת גפני מהם שלושת החוקים שהעברנו אוסאמה, סונדוס ואני. החוק הזה זה אחד, חוק ימי הבידוד – פיצוי והחוק של רישיון נהיגה – עיקול בתקופת קורונה. כולם חוקים חברתיים וצרכניים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – או של הרשימה המשותפת? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה חברי הכנסת של תע"ל בשם כל הרשימה המשותפת, 15. אנחנו כולנו מייצגים אחד את השני. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אתם מציעים להיות – – – החרדי, זה בסדר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אנחנו חרדים לשלום הציבור ולרווחתו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> כן, הוא אמר, בשם כל הרשימה המשותפת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> וזה נפל עליהם כרעם ביום בהיר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> חזיז ורעם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כל הרשימה המשותפת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה תלוי את מי שואלים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תודה, אחמד. תודה. זה חוק חשוב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה רבה לך. אכן, אני כאן כדי לברך את חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, המנוע מאחורי החוק הזה מהצד שלנו, על העבודה המקצועית – הוא יושב למעלה, ביציע – על העבודה המשפטית. במקור ההצעה שלנו הייתה תקופת התיישנות של חמש שנים, וכך גם התקבל. שוכרן, אוסאמה. סונדוס חברתנו הייתה צריכה להיות פה, אבל הבת שלה חלתה, ולכן היא נעדרה היום. (אומר בערבית: אלף שלומות לה, לבתה, בעזרת השם.) תודה רבה ליושב-ראש הוועדה, תודה רבה ליועצת המשפטית שגית, שעושה עבודה מצוינת, לטמיר, מנהל הוועדה, ולכל חברי ועדת הכספים, שתמכו בחוק הזה, ולעוזרים הפרלמנטריים שלך, אוסאמה, ושלי, שעשו עבודה מצוינת. אני מקווה שזה הדבר שצריך להדליף לתקשורת או לתת לתקשורת, כדי שידעו שהרשימה המשותפת גם עובדת, פועלת ומחוקקת חוקים ומביאה גם תוצאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אחמד טיבי. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הודעה לסגנית מזכירת הכנסת. << דובר >> אלינור ליאון-ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הצ'כית בדבר שיתוף פעולה בתחום הסביבה. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, גברתי. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> האבטלה בטבריה בשיא, הכלכלה בעיר בשפל ותוכנית לפתיחת והצלת העיר אינה נראית באופק << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: האבטלה בטבריה בשיא, הכלכלה בעיר בשפל ותוכנית לפתיחת והצלת העיר אינה נראית באופק, מס' 2120, 2121, 2123, 2125, 2160 ו-2188. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל שיר סגמן להציג את ההצעה. שלוש דקות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, העיר טבריה, בעבר פנינת היופי של ישראל, מעוגני התיירות הלאומיים שלנו, עומדת היום בפני שוקת שבורה. האבטלה בטבריה בשיא, הכלכלה בעיר בשפל ותוכניות לפתיחת והצלת העיר אינן נראות באופק. העיר מרוסקת. כספי ממשלה שהובטחו ותוכניות גרנדיוזיות שהוכרזו, בסופו של דבר לא בוצעו או שבוצעו חלקית. התוצאה היא שכיום – ובמיוחד במהלך משבר הקורונה – העיר, המנוהלת על ידי ועדה קרואה, עם כל הרצון הטוב של ראשי הרשויות שנמצאים שם ומתחלפים, נמצאת ללא יכולת לאפשר לתושביה את הקיום והעתיד שהם ראויים לו. על פי שירות התעסוקה, בעיר טבריה ישנם 15% מפוטרים, והיא מובילה על כל עיר אחרת בישראל באחוז המפוטרים מכלל המובטלים בעיר. כמו כן, תושבי טבריה מקבלים הבטחת הכנסה באחוז גבוה מאוד ומקבלים אבטלה לתקופה ממושכת – נתונים שמצביעים על המצוקה והמשבר הגדול שבו מצויה העיר על תושביה. בשל משבר הקורונה והגבלות משרד הבריאות, כלכלת העיר סגורה. מספר מקבלי דמי אבטלה בשיא, פתיחת התיירות בעיר אינה נראית באופק, וגם תוכניות ממשלתיות או אופק ממשלתי לכלכלת העיר והתעסוקה בה אינן קיימות כלל ועיקר. כדי להוסיף עוד דקירה בעין או בלב לתושבי טבריה, הם רואים כיצד אזור אילת וים המלח הופכים לקפסולות תיירות מיוחדות גם במהלך המשבר, והתיירות באזורים אלו כן מקבלת זריקת עידוד מהמדינה. רק את טבריה שכחו. לא ייתכן שמדינת ישראל תפקיר במודע את אחת מערי התיירות שפעם היו מקור לגאווה בין-לאומית, בעלת נוף ייחודי והיסטוריה. ואני מוסיפה: בכל עיר או עיירה בעלת אגם כל כך נפלא, שלא משתווה בפסיק לטבריה ולכינרת היפהפייה שלנו, עם העבר ההיסטורי שלה ועם היופי והנוף שלה, בכל מקום בעולם זה אזור משגשג ופורח, ורק במדינת ישראל, עוד לפני עידן הקורונה, שהחריף את המצב, מגיע כל תייר ממוצע, אני חושבת – אני אפילו לא מדברת על הישראלים, שהתרגלנו לזה באיזשהו מובן – לא מבין למה. נוכח מצבה הבלתי-אפשרי של העיר טבריה אני מבקשת, אדוני היושב-ראש, שוועדת הכספים תתכנס לדיון דחוף כדי לדון בתוכניות סיוע לעיר ובקידום תוכנית ממשלתית לפתיחתה, ולכל הפחות להשוות את הטיפול בה לזה אשר זוכות לו ערי תיירות אחרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האבטלה בטבריה בשיא, הכלכלה בעיר בשפל ותוכנית לפתיחת העיר והצלתה אינה נראית באופק – זה הדיון היום בנושא של טבריה. בלי ספק, טבריה יכולה להיות גן העדן של הצפון. יש לה את כל המוטיבים והנתונים לכך: חוף בכינרת, מלונות, קברי צדיקים, חמי טבריה, אטרקציות, מזג אוויר נהדר – הכול הכול הכול יש בטבריה. כואב שלא מנצלים את כל זה לטובה. עד לא מכבר עברה העיר טלטלה ומשבר עם ראש עיר שהודח מתפקידו והתבוססה במשך שנים במלחמות מיותרות. שר הפנים, הפריפריה והגליל, יושב-ראש תנועת ש"ס הרב אריה דרעי, הציל את העיר ושלח לשם בתחילה את מר מוני מעתוק וכעת את בועז יוסף, אנשי מקצוע שפועלים ופעלו להחזיר את העיר למסלול החיובי ולשפיות. חבל שבקבינט הקורונה התעקשו שלא לצרף לאיים הירוקים גם את טבריה. זה היה יכול ממש להציל כלכלית את העיר בתיירות שכעת נפגעת. ההתעקשות של הממשלה בנושא ממיתה את חיי התיירות והעסקים בעיר טבריה. אני סבור שחייבים לשלב ידיים מכלל המפלגות ולתכנן תוכנית מיוחדת לעיר טבריה שכל משרדי הממשלה יהיו שותפים בה וכל אחד בתחום שלו ייתן כתף להצלת העיר הנפלאה הזאת – לתעדף הקמת מיזמים תעסוקתיים בעיר טבריה, כמו גם הסבת מקצוע לאותם מובטלים שנמצאים שם, כדי לשטח את עקומת האבטלה בטבריה. יש עוד הרבה מה לפעול למען העיר, בפרט שכעת יש שם ועדה ממונה שלא כבולה לרצונות פוליטיים כאלה ואחרים, שבדרך כלל – לפעמים תושבים מפריעים לכך. הם יכלו לעשות שידוד מערכות וסדר חדש בכל העיר – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ובהחלט, טבריה יכולה להיות בירת הצפון ופנינת התיירות, סמל ודוגמה לשאר הערים בארץ. יש שם פוטנציאל אדיר, חבריי חברי הכנסת. בימים יפים בעיר לא הייתה אפשרות להסתובב אפילו בטיילת וברחובות מרוב עומס של תיירים ומבקרים, שהיו ממש ממלאים את רחובות העיר, אך לצערנו, כיום הכול שם – מי שמבקר – שומם ומשמים. אם פעם אמרו: חם בטבריה, היום הכול קפוא וקופא שם. חייבים לתת את הדעת, לעשות כל מאמץ ולהסיר את כל החסמים שישנם במשרדי הממשלה כדי לקדם את העיר הנפלאה הזאת, ואני אומר את זה בשם רבבות רבבות של אנשים שמתגעגעים לעיר הנפלאה הזאת, העיר טבריה. יש ביכולתנו ובכוחנו, הכול תלוי רק בנו, אנחנו, הממשלה, הכנסת, וכל משרדי הממשלה, שיירתמו להצלחת והצלת העיר טבריה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת פינדרוס. אינו נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כנראה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר צחי הנגבי, אתה משיב? << קריאה >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תיארתי לעצמי. תודה רבה. לא שאין לי עניין, אבל אני מבין – הזהרתי כל הזמן מזה שמי שמתחלף בחוק נורווגי לא יעריך את הכנסת ולא יגיע להשיב לנו. הינה עוד דוגמה חיה: אחרי שר החקלאות אלון שוסטר גם השרה, שרת התיירות, איננה משיבה – בלי לפגוע בכבודו של השר צחי הנגבי, שהיה השר הממונה עליי. מכיוון שרדפו אחריי כמעט חצי שבוע, אז עזוב, השר צחי הנגבי. אבל זה בסדר. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה – לא, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר בזמן שנפתחו האיים הירוקים באילת ובים המלח – ויש לציין, באיחור גדול מדי, שגרם נזק כלכלי עצום – באותו יום פורסם מסמך קשה של שירות התעסוקה על העיר טבריה. הנתונים שעולים מן המסמך קורעים את הלב – אומנם לפניה העיר אילת, שעמדה בראש הטבלה, עם כ-45% אבטלה, וטבריה במקום החמישי, עם 35% אבטלה. באותו יום כמה מחבריי בוועדת חוקה חתרו לכך שנכניס גם את טבריה אל תוך האיים הירוקים עם אילת וים המלח. סברנו לעת ההיא כי טוב נעשה אם נעשה הפרדה ונטפל בעיר טבריה מאוחר יותר. העיר טבריה במצב קשה מאוד, חבריי חברי הכנסת. הנתונים הללו לא צמחו יש מאין. במהלך השנים טבריה חטפה מכל עבר. העיר נכנסה למשבר הקורונה עם כאוס פוליטי פנימי, הנהלתה הייתה משותקת במשך תקופה לא קצרה, ראש העיר הודח ומונתה ועדה קרואה, ולא היה לעיר תקציב. העיר הוחרגה ממפת עדיפויות המס, ותושביה לא זוכים ליהנות ממס מופחת. ואם זה לא מספיק, אדוני השר, עד כמה שידיעתי משגת, החברה הממשלתית לתיירות לא סייעה לעיר בתקופה האחרונה. גברתי השרה – סליחה, אדוני השר. אולי היא נעדרת כי טבריה לא כל כך חשובה. זה לא סוד שהתיירות בטבריה היא לא מה שהייתה בעבר, אבל דווקא בתקופת הקורונה יש פה הזדמנות, בזמן שחצי מדינה סגורה ובזמן שאין כמעט תיירות חו"ל, כי מדינות רבות באירופה וארצות הברית אדומות – יש הזדמנות להחיות את התיירות בטבריה באמצעות תיירות הפנים, כי תיירות הפנים מושכת אליה, כי הכינרת נמצאת כרגע באחד השיאים היפים שלה, בסך הכול מטר אחד מינוס, וממשיכה להתמלא מדי יום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה, באמת? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> וואו, אז אני אלך לסוף. וזה הזמן – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> התעכבת על הנושא של השר או השרה – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. לא, לא, זה היה חשוב. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא חמש דקות? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שלוש דקות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הצעה לסדר-היום? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אקצר, מחוסר ברירה. לכן, זו הזדמנות בלתי רגילה לעודד את תיירות הפנים ולנסות להחיות את טבריה, כי האמצעים נמצאים ברשותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת איילת שקד. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, לצערי, הוויכוח על פתיחת טבריה הפך להיות כאילו יש פה איזשהו ויכוח בין עיר לעיר, בין מקום למקום – בדיוק הפוך מאיך שהממשלה צריכה לנהוג. עיני לא צרה לא באילת ולא בים המלח ולא בכל מקום אחר בארץ. עיני פשוט צרה ואפילו דומעת מלראות את העסקים בכל רחבי הארץ מתמוטטים, אבל העיר טבריה – שהיא עיר תיירות לכל דבר ועניין, הפרנסה של העיר הזאת תלויה בתיירות באופן מלא כמעט – גם ככה במצב קשה, גם כך מופלית לרעה. כל התקציבים שהגיעו לערי התיירות – טבריה לא קיבלה תקציב בהיקף דומה למה שקיבלו ערי תיירות אחרות, והשנה, כשהכינרת מלאה וציפו לשנת תיירות נפלאה, מגיעים אל השוקת השבורה הזאת. עכשיו, אנחנו מבינים שהמצב הוא מצב של קורונה עם מגבלות והגבלות כאלה ואחרות, אבל לא ייתכן שממשלת ישראל לא מתכנסת ומוצאת את הפתרון לעיר הזאת. לא יכול להיות שקבינט הקורונה לא שם על סדר-היום את נושא העיר טבריה ואומר: יש לנו מתווה איך לפתוח אותה. תפתחו רק את בתי המלון, בלי המסעדות. אגב, רשת ישרוטל, בניגוד להנחיות – לפחות כך ראיתי – הודיעה שהיא פותחת את כל בתי המלון שלה בלי המסעדות ובלי הבריכות. גם בטבריה היו מוכנים לקבל אפילו את זה. טבריה זאת עיר שרוב המלונות שלה הם בבעלות פרטית. שם אין את הרשתות הגדולות, אין את הלוביסטים שמתרוצצים. אנחנו הלוביסטים של טבריה, אנחנו, חברי הכנסת שנמצאים כאן, והממשלה חייבת להבין שזה לא גחמה או אינטרס של מישהו כזה או אחר – זה האינטרס של מדינת ישראל. טבריה היא בעלת פוטנציאל אדיר, גם ביציאה שלנו מהקורונה, כאבן שואבת לתיירות מכל העולם וגם מישראל. אבל דווקא עכשיו, טבריה וכל הגליל, כל מי שנוסע לטייל שם, כל מי שרוצה לנסוע לטייל שם – תנו את ההזדמנות, תמצאו את המתווה פשוט לפתוח. ואני חייב לומר, ושוב ושוב אני אומר את זה השבוע, כי זה פשוט זועק לשמיים: דיון על טבריה, אדוני השר, לא היה בממשלה, אבל מינוי מנכ"ל למשרד ראש הממשלה החליפי, המשרד שלא נחוץ עם המנכ"ל שלא נחוץ – את זה הבאתם לסדר-היום של הממשלה, העליתם את זה, דנתם בזה. אני לא מדבר כבר על המינויים האחרים שלא מגיעים לממשלה. אבל בואו תקבעו פעם אחת סדרי עדיפויות אמיתיים, נכונים. שימו בחזרה את טבריה על המפה, תפתחו אותה. הם לא זקוקים לנדבות, הם זקוקים פשוט לאפשרות לעבוד כמו שעובדים במקומות אחרים. תפתחו אותם. הם ישמרו על הבריאות – יש להם את היכולת לעשות את זה דווקא במלונות הקטנים. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. הבאה בתור – חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, אני שמחה שיש כאן הרבה חברי כנסת שהעיר טבריה יקרה להם והצפון בכלל יקר להם. יש פה את אופיר סופר, שהוא בעצמו מהצפון, ואני יודעת שגם מיכל שיר עובדת על הצפון הרבה, ופורר. באמת, לא סתם זה נושא חוצה מפלגות, וכולנו מבינים שטבריה ספציפית נמצאת בבעיה. זאת עיר שיש בה מעל 15% אבטלה; לא חל"ת – אבטלה. זאת עיר שעוד לפני משבר הקורונה מצבה היה לא טוב. לפני משבר הקורונה היא באמת הייתה אזור תיירות, במיוחד תיירות חוץ – תיירות נוצרית, צליינים היו מגיעים לעיר. ברגע שעצרו את תיירות החוץ, טבריה היא אחת מהנפגעות המרכזיות. יש שם גם הרבה מאוד מלונות שמתבססים רק על תיירות חוץ. גם כשפתחו – בחודשים שפתחו, ביולי-אוגוסט – כשאילת פרחה ושגשגה והצימרים פרחו ושגשגו, היו מלונות בטבריה שנשארו סגורים, כי פשוט במבנה שלהם הם מיועדים לתיירות חוץ, בתנאים שלהם. אני מבקשת משרת התיירות – חבל שהיא לא נמצאת פה. אנחנו עבדנו ביחד גם על אילת וגם על הצימרים. אבל השר צחי הנגבי נמצא פה, אז אני מבקשת שתעביר לשרים הרלוונטיים, לשרת התיירות ולשר הבריאות, שצריך לקחת את טבריה ולראות בצורה יצירתית מה ניתן לעשות. נכון שזאת לא עיר שאפשר למסגר אותה כאי, כי יש לה הרבה כניסות ויציאות וכי מי שמגיע לטבריה נוסע גם לכל האזור, אבל יכול להיות שצריך לחשוב על מודל, לפתוח כמה בתי מלון עם פיקוח. כל מי שמגיע לבית המלון מציג בדיקת קורונה מהיומיים-שלושה האחרונים. מה הבעיה לעשות את זה? קצת להכניס חיות לעיר. יש בטבריה, אם אני לא טועה, 44 מלונות. לפחות לפתוח עשרה מהם, 12 מהם, עם בדיקות קורונה. מי כבר יידבק? אלה אנשים בחדרים נפרדים, ואפילו משאירים את חדר האוכל סגור ומביאים ארוחות בטייק אווי. אז מה הבעיה לפתוח מלונות? זה לא מידבק בכלל. כל משפחה בחדר שלה, וגם ככה מזג האוויר לא כזה מאפשר בריכות, אז אפשר להשאיר את הבריכות סגורות. אנשים גם ככה מטיילים בצפון, בצימרים, אצל משפחות. כרגע יש תיירות בצפון, אז למה לא לפתוח את בתי המלון? עם בדיקת קורונה לכל אורח, ועם פיקוח על המלונות, כך שכל אורח באמת מציג בדיקת קורונה ולא מחפפים. אפשר להכניס חיות בעיר טבריה. אני חושבת שמעצם זה שבאמת אכפת לכל חברי סיעות הבית, לא משנה מאיפה, אני מבקשת ממך, השר הנגבי, שתעביר את זה לשרי הממשלה, שישימו גם את טבריה על השולחן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. בשם שרת התיירות, ישיב השר צחי הנגבי, בבקשה. << דובר >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מציעי ההצעות שנמצאים כאן, מיכל שיר, חבר הכנסת אבוטבול, חבר הכנסת פורר וחברת הכנסת איילת שקד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אני לא – – – << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אני אשמח. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חשבתי שאתה מברך את הח"כים באולם – – – << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> לא, לא, חס וחלילה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אנחנו לא עושים סלקציה. אני שמח לברך גם אותך. אז אני רק רוצה להשיב. חבר הכנסת מיקי לוי וחברת הכנסת שקד העירו על היעדרותה של שרת התיירות. מטעמים אישיים נבצר ממנה להיות בדקות האלה כאן במליאה. היא ביקשה ממני לקרוא למעשה את תשובת משרד התיירות, ואני חושב שזה שיתוף פעולה מבורך בין הליכוד לכחול לבן, בימים של מתח. טוב שאנחנו עדיין יכולים לבקש אחד מהשני ג'סטות חבריות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> תשמע, אני משלם כל כך הרבה מחירים פוליטיים, ולכן אני חבר הכנסת הוותיק, לא רק במליאה אלא כנראה בכלל בכנסת, ביחד עם עמיר פרץ. לא צריך לפחד כל הזמן ממחירים פוליטיים. כדאי להגיד מה שיש על הלב. מה שיש לי על הלב זה שאני מזדהה עם כל מה שנאמר על ידי כל מציעי ההצעות לסדר-היום. אני בטוח שגם שרת התיירות והממשלה כולה, ולמעשה כל ישראלי, מזדהים עם מה שאתם אמרתם. כי מה שאמרתם בסך הכול זה שהאתגר התובעני ביותר של מדינת ישראל היום, באמצעות נציגיה בכנסת ובממשלה, זה לנסות ולבנות מודל של חיים בצל הקורונה, בשגרת הקורונה, תוך כדי ניסיון מתמשך לעצב פתרון לכל תחום שנפגע מהקורונה. זה אתגר של כל העולם, למעשה. נדמה לי שלישראל יש כלים מובהקים להצליח באתגר הזה, בין היתר בתחום התיירות, ובוודאי בעיר טבריה. מה ששרת התיירות ביקשה ממני להביא לידיעת כל חברי הכנסת שהציעו את ההצעות, ובכלל מי שנמצא כאן, זה שכבר בשבוע הראשון לכהונתה היא ביקרה בעיר טבריה כדי להיחשף מקרוב לקושי הגדול שחווה ענף התיירות בעיר. ואכן, העיר טבריה, כמו שציינתם, ספגה מכה כלכלית קשה ביותר עקב מגפת הקורונה. השרה פרקש מכירה היטב את הבעיות שאיתן מתמודדים בעלי העסקים ועובדי העסקים של ענף התיירות בעיר, ולמעשה מחויבת לפעול ככל שביכולתה כדי לטפל במשבר החריף. אז מה עושים בפועל? השרה ומשרדה מקדמים את הגישה הדיפרנציאלית, שלפיה בערים ירוקות בוהקות יש לייצר כלכלה, לרבות תיירות פעילה לצד הקורונה. משרד התיירות פועל בכיוון הזה, ולמעשה הוא ינסה להציע לממשלה מתווי פעולה, בכפוף לנתוני התחלואה. כבר לאחר שנפתחו איי התיירות באילת ובים המלח לפני ימים לא רבים, משרד התיירות בוחן את נתוני התחלואה באזורים האלה ואת אופן עבודת מנגנון הבקרה והניטור של הנכנסים לאיים הירוקים. ככל שהנתונים יעידו על ההצלחה של המהלך הזה, משרד התיירות יפעל כדי לפתוח איי תיירות נוספים, ובהם כמובן אזורי התיירות בעיר טבריה, אם העיר אכן תישאר ירוקה. בהקשר הזה חשוב לציין כי גם פתיחת הצימרים, שקבינט הקורונה קידם ביוזמת השרה כבר בחודש הראשון לתפקידה, מסייעת רבות לעיר טבריה ולסביבתה, כי זאת סביבה שכידוע מתאפיינת בלינה כפרית. לכן, זה הכיוון שבו צריך להמשיך. בנוסף, משרד התיירות פועל בימים אלה כדי לקדם השקעה משמעותית ביותר בטיילת אלון בטבריה ובשאר אתרי התיירות ברחבי העיר, בהיקף של למעלה מ-40 מיליון שקלים. ההשקעות התשתיתיות האלה ישדרגו באופן ניכר את פני העיר ויתרמו לפיתוח התיירות בטבריה. התקציב שנדרש לביצוע הפרויקטים האלה כבר הושג, ואנחנו מקווים שבקרוב מאוד ניתן יהיה לבשר לתושבי טבריה על יציאתם של הפרויקטים לדרך. במסגרת החלטת הממשלה הייעודית לעיר טבריה שקודמה על ידי משרד התיירות ואושרה בממשלה בחודש יוני האחרון, יקצה משרד התיירות 20 מיליון שקלים לצורך עידוד, הקמה והרחבה של בתי מלון בעיר, לרבות מענק מינהלי מיוחד לעיר טבריה, שיבוא נוסף על המענק על פי חוק עידוד השקעות הון. זה עונה לך, עודד. אמרת: אם הממשלה דנה בנושא, ולמה היא דנה במינויים ולא בנושא הזה. זה בסדר – לקנטר זה חלק מהתפקיד של אופוזיציה. אבל הנתונים הם שדווקא בחודש יוני אנחנו, כאמור, הקצינו את המענקים האלה בדיון מיוחד שהיה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> עזוב, לא נתווכח. זה העובדה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא מדבר על מה שהיה בחודש יוני. אנחנו נמצאים בחודש נובמבר, אדוני. חודש יוני כבר היה. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אדוני, טעית. אפשר לטעות. אני מתקן אותך מתוך ידידות, וחודש יוני זה לא לפני 200 שנה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לפני חצי שנה – – – << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אנחנו הקצינו משאבים – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> משבר אחר לחלוטין, והקציתם אז כסף רק – – – << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אתה יכול לא להודות בטעותך, זה בסדר. אני רק אומר – אמרת: למה הממשלה לא דנה בטבריה, ולא אמרת: למה הממשלה לא דנה השבוע בטבריה או החודש בטבריה. אמרת הממשלה לא דנה, אז התשובה היא – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא לפני חודשיים ולא לפני שלושה. לפני חצי שנה. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> התשובה היא, ידידי – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז היא גם דנה באילת. אז למה דנתם באילת? << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> חבל סתם להיכנס לוויכוח. היא דנה; הדיון הסתיים בהחלטה; ההחלטה היא לחזק את העיר טבריה באמצעות מענקי עידוד, והמענקים האלה בפועל מסייעים לתושבים בטבריה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה מהמענקים ניתנו? כמה מהמענקים ניתנו בטבריה? << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> כולם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למי בדיוק? << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> כולם. אני עכשיו הסברתי לך בדיוק את המענק. אתה צריך לשמוח שהיה מענק כזה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. כמה ניתנו? << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אי-אפשר להיות באופוזיציה לעיר טבריה. אתה צריך להיות באופוזיציה לממשלה. ברגע שהעיר טבריה זכתה למענק, אתה אמור לברך על זה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> צחי, מבחינתך הסיפור של טבריה מסודר? << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אני עכשיו דיברתי שלוש דקות ארוכות על מה הולכים לעשות בהמשך, אבל הממשלה, כעובדה, דנה. יש הרבה דברים לבקר בהם את הממשלה, ונקודת ביקורת מסוימת שאמרת – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בחצי שנה האחרונה הממשלה לא דנה על טבריה. קרה משהו בחצי שנה האחרונה. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> טוב. חבל – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היה עוד סגר, היו עוד משברים. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> חבל להתווכח סתם. אני, מתוך גישה חברית כלפיך, אמרתי: זה נקודה שנפלה בה שגגה – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נפלה שגגה. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> – – נפלה שגגה בדברים שלך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נפלה שגגה. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אתה מסרב לתקן. זה בסדר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא נפלה שגגה. אני חושב שהשגגה היא שאתה חושב שביוני – – << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אוקיי, אני מתקדם. אני אומר כך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – זה פתר את הבעיה. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> לסיום, אתה יודע הרי שלא אמרתי – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אתה חושב שביוני זה פתר את הבעיה אז אתם מנותקים. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> – – שזה פתר את הבעיה. להפך. הסברתי את עוצמת הבעיה. הבעיה היא לא פוליטית. הניסיון שלך להפוך את זה לפוליטי כשלעצמו הוא ניסיון שלא יצלח, כי תושבי טבריה – ברגע שהם רואים את הדברים נעשים, הם יודעים שמי שעושה אותם זה לא האופוזיציה אלא הממשלה. בפועל, אני שמח גם על היוזמה שלך, גם על היוזמה של כל חברי הכנסת שהעלו את הנושא לסדר-היום. אין להוריד אותו מסדר-היום. לכן, אני מציע לכנסת שהוא יועבר לוועדה או לכל מקום אחר שהמציעים יציעו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ועדת כספים. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> אני במקרה עליתי לענות כאן כמי שאמור להשיב על ההצעות שיהיו בהמשך, אבל אני יכול לומר, יושב-ראש הישיבה, שדווקא התחברתי מאוד גם למה ששמעתי וגם לעובדה שאני נין לטבריינית. הסבתא של אימי היא מטבריה – משפחת אוחנה, משפחת ארואסטי – כך שבסופו של דבר אני מודה לחברי הכנסת גם על שסייעו בידי להיזכר בנוסטלגיה במקורות המשפחתיים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלה – אם אין קשר לארואסטי הכוכב. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> לא לארואסטי הכוכב, אבל הסבתא – זה משפחת ארואסטי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כוכבים זה – – – << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> תודה. בדיוק, כוכבים זה – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לשר צחי הנגבי. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה, כפי שהתבקש על ידי המציעים, להעביר אותה לדיון בוועדת הכספים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כספים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> לא אמרת בוועדה למעמד האישה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן שניים בעד, ואני מוסיף את חבר הכנסת עמית הלוי, חבר הכנסת משה אבוטבול, חבר הכנסת יוסף טייב, חברת הכנסת מיכל שיר וחבר הכנסת אופיר סופר. ביחד יש לנו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אתה לא הצבעת? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בעד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בעד, בסדר. לא הצבעת באלקטרוני? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז עוד אחד. יש לנו שבעה קולות בעד, אין קולות נגד ואין קולות נמנעים. תודה רבה. אנחנו מעבירים את ההצעה לסדר-היום, האבטלה בטבריה, לדיון בוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> החלטת הממשלה להסדרת ההתיישבות הצעירה << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום הבאות, בנושא: החלטת הממשלה להסדרת ההתיישבות הצעירה, מס' 2134, 2136 ו-2141. יציג את הנושא חבר הכנסת אופיר סופר, בבקשה. עד שהוא יעלה, השר צחי הנגבי, רק הערה קטנה: ביחד איתך ועם השר עמיר פרץ נבחר גם חבר הכנסת משה גפני באותו זמן, ב-1988, אם אני לא טועה. אתם שלושה ביחד, הוותיקים פה. << קריאה >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << קריאה >> הרב גפני יצא לכמה שנים, וגם – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שנתיים, כן. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני ביקשתי להעלות לסדר-היום את נושא החלטת הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסוף היא בעלת הבית פה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> ביקשתי להעלות לסדר-היום את נושא החלטת הממשלה להסדרת ההתיישבות הצעירה. אני רוצה להזכיר לכולנו שההתיישבות הצעירה – מדובר על כ-25,000 מתיישבים. זה סדר גודל של עיר, אי-אפשר לזלזל בזה; גם אי-אפשר לזלזל במספרים קטנים יותר. אני רק רוצה להסביר על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על מתיישבים שנשלחו לשם בשליחות ממשלות ישראל לדורותיהן. נכון, ב-2011 ענתה ממשלת ישראל לבג"ץ על כך שצריך להסדיר את היישובים, אבל הגיע הזמן שנסדיר אותם בצורה טובה וברורה, כדי לא לאפשר, מה שנקרא, לכל מיני משפטנים למצוא מסלולים פתלתלים שבסופו של יום מקשים על תהליך ההסדרה, שגם ככה הוא מסובך. אני רוצה לומר שהתוודעתי לכאב כשביקרתי בחוות גלעד ופגשתי את אלמנתו של הרב רזיאל שבח, את יעל שבח, תיבדל לחיים ארוכים, ושמעתי על הקושי ועל ההתמודדות בהיעדר כבישים, בהיעדר חשמל, על איך שעתיים לפני שבת היא מחליטה להתפנות מהיישוב בגלל שכנראה יהיה קשה לחמם את הדירה עם הילדים הקטנים וכמה שהעסק מסובך. אין לנו ברירה. חובתנו המוסרית, חובתה של ממשלת ישראל, לאשר – להחליט החלטה כזאת. החלטת הממשלה להסדרת היישובים צריכה לגעת בשלושה מרכיבים מרכזיים: האחד זה עצם ההחלטה – קביעת סדר-היום וקביעת סדר העדיפויות כדי שהגורמים המקצועיים ידעו להתכוונן. לצד ההחלטה הזאת צריכים להקצות תקציב – וזו הנקודה השנייה – תקציב שיבוא לידי ביטוי בכוח אדם ובמשאבים. שמעתי היום כשדיבר כאן השר מיכאל ביטון, השר במשרד הביטחון, ואמר שאין סיכוי בעולם, עם כוח האדם הזה, להסדיר את ההסדרה הזאת בתוך שנתיים, עם כוח האדם הקיים. ודאי, זה תהליך שיימשך שנים, עד בכלל. אני רוצה לומר שהנקודה השלישית צריכה להיות שאנחנו מסדירים את הדברים תוך כדי. זאת אומרת, כבר עכשיו יש נקודות שמתחילים לעשות אותן. אני הייתי מבקש שהדיון הזה יעבור לוועדת חוץ וביטחון. אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה להרחיב בעוד כמה שניות – לגעת בנקודה אחת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בשמחה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> השבת זה חודש ארגון של תנועת הנוער בני עקיבא, והנושא שנקבע בחודש הארגון ולשבת הארגון זה "קול קרא והלכתי" – מילותיה של חנה סנש, ביטוי שמבטא שליחות. אנחנו, בציונות הדתית, בתנועת הנוער בני עקיבא, מחנכים את ילדינו, את הנוער, לשליחות. זוהי דרכנו. הם נפגשו עם דמויות – נפגשו עם דמותו של רבי כלפון הכהן; עם דמותו של הרב אלישע וישליצקי, זיכרונו לברכה; עם דמותו של חנן פורת, זכר צדיק לברכה. והשליחות הזאת לא נגמרת. ואני רוצה לומר לחניכי תנועת הנוער בני עקיבא: השליחות שלכם צריכה להימשך. המשימה עדיין לא תמה – לא בהתיישבות ולא בתקשורת. שמענו מפקדים לשעבר, מזהי תהליכים כאלה ואחרים, שמזלזלים בשליחות הזאת, ופונים לאנשי תקשורת בכירים, ומזלזלים במקומותיהם. לא. אנחנו מחנכים את האנשים להיות רלוונטיים לחברה, רלוונטיים למציאות פה במדינת ישראל. אני קורא לכם להמשיך בשליחות הנפלאה הזאת ומאחל לכם בהצלחה. אומר: יד אחים לכם שלוחה, השם עימכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אופיר סופר, תודה רבה. חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי דיכטר, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ביולי 1946 נקבעה תוכנית בריטית של מוריסון לחלוקת ארץ ישראל: המדינה היהודית – 17%, בלי ירושלים; המדינה הערבית – 40%, כולל הנגב הצפוני, והשאר תחת המנדט הבריטי, כולל ירושלים. ב-5 באוקטובר 1946 עלו 14 נקודות לנגב הצפוני כדי להבהיר שבישראל – או מה שחשבו שתהיה ישראל, קיוו – הנגב הצפוני יהיה חלק ממדינת ישראל. בין היתר, עלו קיבוץ חצרים וקיבוץ אורים. ב-2020 ישנם חצי מיליון ישראלים ביהודה ושומרון. ב-69 יישובים ביהודה ושומרון שלא מוסדרים היום. זה מספר שיכול להיות – תלוי כמה הממוצע למשפחה. יש כאלה שאומרים שזה 25,000, כמו שאמר סופר, ויש כאלה שאומרים שזה למעלה מ-10,000. ניקח את המספר המינימלי: למעלה מ-10,000. למעלה מ-10,000 איש חיים ב-69 יישובים ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני חושב שמדובר על 25,000. << דובר_המשך >> אבי דיכטר (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. אמרתי: תלוי מהו מספר הנפשות הממוצע שלוקחים למשפחה. יש הערכות שונות. אנחנו לא עם המנדט הישראלי ביהודה ושומרון, אנחנו עם ממשלת ישראל גם ביהודה ושומרון. כל ממשלות ישראל, מימין ומשמאל, בנו יישובים, וחלקם הפכו לערים ביהודה ובשומרון ובירושלים מעבר לקווי 67'. בירושלים כל רחוב, כל סמטה וכל בית מוסדרים; לא כך לגבי היישובים. 69 יישובים עדיין חיים את 11 הנקודות של 1946 – ולא אחזור על התיאורים של אופיר סופר. אני אומר שוב: אנחנו לא המנדט הבריטי ביהודה ושומרון. אנחנו הגורם המדינתי היחיד ממערב לירדן, או ליתר דיוק, ממערב לנהר הירדן. אין שום דרך אחרת. ממשלת ישראל חייבת להסדיר את היישובים שקיימים פיזית על הקרקע ביהודה ושומרון, אבל תלויים באוויר מבחינת שגרת החיים וזקוקים להסדרה הזאת כמו אוויר לנשימה, ואני אומר לכם – גם כמו אוויר לנשמה. רק לדוגמה, ניקח את היישוב גבעת הראל ליד שילה, יישוב שהוא ככל יישוב בארץ. יש שם אנשי ביטחון, אנשי צבא, אחיות, מהנדסים ובעלי עסקים פרטיים – 80 משפחות. 80 משפחות חיות שם באמת בשונה לגמרי מהמקבילים בתוך תחומי הקו הירוק. הם רחוקים מעין, אבל לא רחוקים מהלב. אני אומר לכם – גם לראש הממשלה, גם לשר הביטחון ולשרי הממשלה, וצחי נמצא כאן ומכיר היטב את הנושא – חייבים, למען השם, להסדיר את המצב של היישובים האלה, כדי שהתושבים ייהנו ממים ומחשמל, כפי שנאמר כאן, בדיוק כמו קיבוץ אורים וקיבוץ חצרים – לא של 1946 אלא של 2020. אני חוזר: אנחנו לא ממשלת המנדט ביהודה ושומרון. אתם ממשלת ישראל שם, בדיוק כשם שהתושבים שם הם אזרחי מדינת ישראל לכל דבר ועניין. אני ממליץ, אדוני היושב-ראש, להעביר את הדיון הזה לוועדת החוץ והביטחון ולהגיע, בצורה המהירה ביותר והאפקטיבית ביותר, להסדרת הנושא הזה, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, הנושא שמונח היום לפנינו הוא נושא בעל חשיבות רבה מאוד. ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון, לשמחתי הרבה, היא כבר לא כל כך צעירה – היא התיישבות מבוססת. יצא לי לסייר גם עם השר מיכאל ביטון, השר לנושאים אזרחיים במשרד הביטחון, גם בחוות גלעד, גם בחוות יאיר, שזה חלק מהיישוב יקיר, וגם בנופי נחמיה – יישובים עם בתי קבע, עם משפחות, עם הורים ועם ילדים. המצב שבו יעל שבח, אלמנתו של הרב רזיאל שבח, השם ייקום דמו – גרה בחוות גלעד, בשנת 2020, ביישוב שבשנת 2018 ממשלת ישראל קיבלה החלטת ממשלה, עם נ"צ מפורש, מייד לאחר הרצח, להסדיר את היישוב. המציאות המורכבת הזאת, הכל-כך קשה, הלא-הגיונית הזאת, שבה בשנת 2020 תושבי נופי נחמיה בימי שישי, הקצרים עכשיו, בשעון חורף, נאלצים לחלוק בכמות החשמל שמגיעה ליישוב – גרים בבתי קבע, זה לא איזשהו מאחז. אלה בתים יפהפיים, מתוכננים אדריכלית, משפחות, אבל בחשמל הן צריכות להתחלק כדי שיספיק לכולם. אם נמשיך יותר פנימה, למועצה אזורית בנימין, היישוב כוכב יעקב, על שמו של מר"ן רבי יעקב אבוחצירא, סב-סבו של הבבא סאלי, זכר צדיק וקדוש לברכה, יש בו שכונה עירונית בשם תל ציון. היא נקראת "התיישבות צעירה". מדובר ביישוב נפרד לחלוטין. אין שום סיבה בעולם שהוא לא יקבל סמל יישוב בצורה מסודרת. העובדה שבמשך שנים רבות המציאות הזאת, שבה בשל אילוצים משפטיים, האפשרות היחידה להרחיב את ההתיישבות הייתה על ידי הקמת שכונות עם אותו סמל יישוב, הביאה לכך שמה שנקרא "התיישבות צעירה" – עומדים לפני אתגרים קשים מאוד שלא מתאימים בכלל לשנת 2020. אנחנו מדברים באמת על צעדים הומניטריים מדרגה ראשונה. אני קורא לך גם, כבוד השר, שאני יודע שבאמת אתה איש ההתיישבות, שליבך בהתיישבות ושהבנתך עד כמה באמת הנושאים האלה קריטיים וחשובים – ולא רק, גם לחבריי מהצד הזה של האולם, שלצערי לא כולם נמצאים: מדובר כאן במשימה הומניטרית מדרגה ראשונה. חובה אזרחית לאפשר לאנשים לחיות בכבוד במדינת ישראל בשנת 2020. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. ישיב שר ההתיישבות, השר צחי הנגבי. בבקשה. << דובר >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון היא עובדה מוגמרת. כל מה שחלמנו עליו לפני עשרות שנים הפך למציאות. למעלה מחצי מיליון ישראלים מעמיקים את אחיזתנו בחבלי המולדת, מצפון השומרון בואכה הנגב. ממשלות ישראל לדורותיהן, שבהן ישבו נציגים מכל עברי המליאה הזאת, בנו בשומרון וביהודה למעלה מ-130 יישובים, והיד עוד נטויה. עכשיו, אדוני, על סדר-היום – לא רק כאן במליאה אלא ממש בשטח – קיים הצורך הדחוף להסדיר את סוגיית ההתיישבות הצעירה. אני רוצה להודות לחברים, לחברי הכנסת ממפלגות שונות שיזמו את הדיון הזה כדי לאחד את הכנסת סביב הדרישה הזאת: זו לא יכולה להיות לא בקשה ולא הצעה, אלא ממש ממש דרישה של הכנסת מן הממשלה, אומנם דרישה שהממשלה קשובה לה – ואני אפרט – אבל לכנסת יש כאן מעמד מיוחד. אכן, הוזכר כאן שהמושג הוא "התיישבות צעירה", אבל ההתיישבות ביהודה ושומרון כבר איננה צעירה כל כך, ובוודאי גם ההתיישבות הצעירה איננה התיישבות צעירה כל כך. בעשורים האחרונים נבנו למעלה מ-70 נקודות התיישבות ביוזמת ובתמיכת ממשלות ישראל במקומות אסטרטגיים ובעלי חשיבות ביטחונית רבה. כשר ההתיישבות, אני מצדיע לכל התושבים – איש, אישה וילד – שחיים כיום בהתיישבות הצעירה; למעלה מ-25,000 מתיישבים. לא קל לגור בקרוואן, וודאי למשפחות ברוכות ילדים. בחורף יש קושי לחמם את הבית ובקיץ יש קושי לקרר אותו. נכון שיש גם בתי קבע, אבל כשבתי הקבע האלה נתקלים בקשיים שהחברים כאן פירטו – היעדר תשתיות של מים, של חשמל, של ביוב, של אינטרנט, לפעמים אפילו מחסור במרכיבי ביטחון – זו ממש מצוקה לא פשוטה. אני מכיר את זה מקרוב. אימי המנוחה, זכרה לברכה, גרה שנים בגבעת חרסינה שביישוב היהודי בחברון, בקרוון, וכשהייתי מגיע לשם הייתי רואה שבסך הכול אומנם יש המון חום בלב ויש רוח ויש מה שנקרא תחושת התעלות של שליחות, אבל זה לא חייב להיות כך. בפברואר 2011 החליט צוות שרים מיוחד בראשות ראש הממשלה נתניהו כי יישובים שהוקמו על אדמת מדינה יוסדרו. אני מדבר על לפני תשע שנים. דרך אגב, בצוות השרים המיוחד הזה היה גם שר הביטחון אהוד ברק, לא חסיד מושבע של ההתנחלויות. אבל העובדה שהצוות הזה של השרים למעשה היה מורכב מעברי מתרס שונים מלמדת שבנושא הזה מדובר בקונסנזוס, קונסנזוס שיכול לאחד סביבו גם את אזרחי המדינה וגם את נבחרי האזרחים האלה. מאז, ההחלטה הזאת של הצוות הזה שציינתי נמסרה פעמים רבות לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ כעמדתה הרשמית של ממשלת ישראל – דרך אגב, אדוני היושב-ראש, לא רק בתקופת ברק כשר הביטחון, גם בתקופה של חברת הכנסת, השרה דאז, ציפי לבני; היא הייתה שרת המשפטים, הייתה מופקדת על מתן מענה של מדינת ישראל לבג"ץ. כל הממשלות מאז הגדירו את הנושא הזה כנושא בעל חשיבות עליונה. ממשלת ישראל מינתה את ועדת לוי, את ועדת זנדברג, את הצוות בראשות פנחס ולרשטיין. כל הפורומים האלה נועדו למעשה לקדם את עמדת הממשלה, במגמה ברורה ומוצהרת להסדיר סוף-סוף את מעמד היישובים. ובכל זאת, כפי שצוין כאן, מעט מדי יישובים הוסדרו, ורובם גם היום ממשיכים להיות מופלים לרעה בכל תנאי חייהם. המצב הזה מחייב תיקון מהיר והחלטי. ממשלות ישראל הפצירו במתיישבים לצאת לשליחות הזאת, הם תקצבו אותם, הם גיבו אותם לאורך השנים, והחובה שלנו כעת היא לשים קץ להפקרתם. מראשית כהונתי אני זוכה לסייר ברחבי ההתיישבות, לא רק ביהודה ושומרון, כמובן – בכל חלקי הארץ: בנגב, בגליל, בערבה, בגולן – אבל הנושא שהועלה כאן נוגע למתיישבים ביהודה ושומרון, ואני יכול להעיד שלמרות שהם לא מתלוננים, למרות שרוחם איתנה כתמיד, החובה שלנו, של הכנסת ושל הממשלה, לעשות מעשה בדחיפות. חוות דעתם של היועצים המשפטיים שעוסקים בכך היא שהסדרת תנאי המחיה הנורמטיביים לאותם עשרות אלפי תושבים מחייבת החלטת ממשלה שתגדיר את היישובים הצעירים כיישובים בהליכי הסדרה. על דעת ראש הממשלה אני שוחחתי עם השר מיכאל ביטון, שהוא השר לנושאים אזרחיים וביטחוניים במשרד הביטחון, והוא למעשה גם אחראי, כפי שצוין כאן, לחלק משמעותי מן הנושאים, ואנחנו סיכמנו – ואני שמח להודיע על כך לראשונה – סיכמנו שבצוותא נגבש הצעת החלטה לממשלה במטרה לקדם את כל המהלכים החוקיים שיביאו להסדרת ההתיישבות הצעירה. אני משוכנע שהממשלה תתייחס לנושא במלוא הרצינות ותבחן אותו בשיקול דעת מעמיק. שוב, אני מודה לחברי הכנסת שהעלו את הנושא החשוב הזה לסדר-היום. יש לברך על ההתגייסות של כוחות רבים שכולם שמו להם למטרה להסדיר סוף-סוף את ההתיישבות הצעירה. לאחר 20 שנים ארוכות שבהן החלוצים הנפלאים האלה פעלו עבור כולנו, הגיעה העת שאנחנו נפעל עבורם. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. עמדה נוספת תוצג על ידי חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. מהמיקרופון שם. דקה אחת לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> ידידי השר צחי הנגבי, חסכת לי את הדרישה – כמו שקראת לזה, הגדרת זאת – של הכנסת להחלטת ממשלה. אני שמח מאוד שאתה בישרת לנו כאן שחברת לשר ביטון, שאכן אמר היום, ציין שדרושה החלטת ממשלה, ואתם תגבשו החלטת ממשלה. אז אין לי אלא להוסיף את המרכיב השני. שמתי לב שבכנסת השעון הוא כאן למטה, נמוך, ולא תמיד רואים אותו, אז אני ברשותך מוסיף את מרכיב הזמן, כי הדבר השני שאמר כאן השר ביטון הבוקר – הוא הזכיר איזה ציטוט ישן שלו שימינו ספורים. אז אני לא יודע אם הוא צודק או לא, אבל אני יודע שלמרכיב הזמן יש משמעות, ולכן אני דוחק בך, את אותה החלטת ממשלה – שבישרת כאן בשורה מצוינת לאותם 25,000 תושבים, אזרחים כדת וכדין – לדאוג לכך שהיא תתקיים בשבועיים האלה, בשבועיים הקרובים. יש לזה גם משמעות בין-לאומית. מכיוון שהזכיר פה ידידי חבר הכנסת סופר את המנון בני עקיבא, אז פעם, כשהיינו מקימים יישובים, זה היה "ידינו ברגבי אדמתה". היום, ברוך השם, כמו שאמר השר לשעבר דיכטר, אנחנו במדינה ריבונית, אז חוץ מהידיים שצריכות להיות ברגבי אדמתנו, צריך להכניס את הידיים גם לתקנון ולסעיפים ולהחלטות הממשלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ואני מסיים במה שאמרתי קודם – שאני מחזק, ומבקש ממך להכניס את הידיים לרגבי התקנונים וההחלטות ולדאוג שההחלטה הזאת תעבור בשבועיים הקרובים. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, עמדה נוספת. דקה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד השר היקר, היושב-ראש, החברים היקרים, אנחנו מדברים על הנושא של הסדרת ההתיישבות הצעירה. אני מזכיר לכבוד השר היקר את דברי אימו המנוחה, הגב' גאולה כהן, שהייתה יקירת ההתיישבות, ואמרה בזמנו: על כל אבן – התיישבות; על כל אבן – התנחלות. הם, האנשים הנפלאים האלה שנמצאים ומממשים חזון ציוני, הגיעו לשם בקריצת עין של הממשלה, של ההנהגות הציבוריות, במשך שנים רבות. עזרו להם, גיבו אותם, גם נתנו תקציבים. הייתי בכמה סיורים שם במקום, גם של השדולה למען ארץ ישראל, עם ידידי חבר הכנסת חיים כץ ועם סמוטריץ'; היינו גם בשבוע שעבר, אני וחבריי, ידידי יושב-ראש התנועה הרב מיכאל מלכיאלי, יחד עם חברי אוריאל בוסו. ראינו מה קורה שם. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> יושב-ראש הסיעה. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> יושב-ראש הסיעה – אמרתי, לא? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אה, לא, מחילה. ודאי, יושב-ראש הסיעה. יושב-ראש התנועה שלנו זה השר אריה דרעי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר שהגענו לשם והזדעזענו, באמת הזדעזענו לראות את אותם מתיישבים בלי חשמל – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בלי מים, בלי תשתיות של אינטרנט, אפילו למקרה חירום. תחשבו עליהם. יש חלון הזדמנות, ננצל אותו יחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה, לפי הבקשה של המציעים, להעביר את הנושא לדיון בוועדת החוץ והביטחון. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> להצבעה נוסיף את אלה שיושבים פה: חברת הכנסת אורלי פרומן, חבר הכנסת משה ארבל, חבר הכנסת עמית הלוי, חבר הכנסת אריאל קלנר, חבר הכנסת משה אבוטבול, חבר הכנסת יוסף טייב, חברת הכנסת אתי עטייה, חבר הכנסת אופיר סופר. יש לנו שמונה, ובאלקטרונית יש לנו שלושה. תוצאות ההצבעה הן שמונה קולות בעד, אין קולות נגד ואין קולות נמנעים. הנושא יעבור לדיון – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה 11, לא? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 11, סליחה. לא למדתי ליבה. 11 קולות בעד, אפס קולות נגד ואפס קולות נמנעים. הנושא יעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> המשך הפעלת התוכנית קהילה תומכת בסל סיעוד << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעות לסדר-היום בנושא: המשך הפעלת התוכנית קהילה תומכת בסל סיעוד, מס' 2126, 2151 ו-2184. תציג את הנושא חברת הכנסת חוה אתי עטייה, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אוקיי. אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, קשישים רבים בוחרים להזדקן בבתיהם. בשל כך עלה הצורך להוסיף שירותים מתאימים בקהילה, כגון מרכזי יום, מועדונים מעושרים וקהילות תומכות. בארץ פועלות כ-260 קהילות תומכות שבהן חברים כ-50,000 קשישים, מתוכם 12,000 זכאי חוק הסיעוד, שמהווים כ-20% מכלל החברים. עלות ההשתתפות של כל קשיש היא 135 שקלים. למעוטי היכולת הרווחה מעניקה סבסוד. התוכנית קהילה תומכת בחוק סיעוד היא מודל ניסיוני של משרד העבודה והרווחה, של המוסד לביטוח לאומי ושל ארגון ג'וינט-אשל. סל השירותים במסגרת התוכנית מאפשר לצרוך שירותי קהילה תומכת משודרגת באמצעות יחידות שירות, משמע, במחיר הפחתה של שעות הסיעוד. השירותים הכלולים בסל: השגחה, ליווי, מתן סיוע לניהול תקין של חיי היום-יום, תיקונים קלים, תיווך שירותים, מיצוי זכויות, סיוע בניקיון, עריכת קניות, הבאת תרופות ועוד. עבור קשישים עם ירידה תפקודית הסיוע משמעותי והכרחי. התוכנית מופעלת משנת 2015 בארבעה יישובים: סח'נין, חולון, כפר סבא ורמלה. משתתפים בתוכנית 400 קשישים. בחודש ספטמבר 2019 אושרה הארכה של התוכנית ב-12 חודשים, ותוקפה עד תחילת 2021. לפי משרד הבריאות, מכיוון שלקשישים יש סיכון גבוה להידבק במחלת הקורונה, נכון שיישארו בבתיהם עד כמה שניתן. כל יציאה למרחב הציבורי וכל מפגש עם אדם שאינו בן המשפחה הגרעינית הם סיכון מיותר. המשמעות היא הימנעות מכל הפעילות היום-יומית השגרתית ביותר, אשר עלולה, פשוטו כמשמעו, לסכן את חייהם. אני קוראת לך, סגן השר, להאריך את תוקף ההסכמים עם המפעילים ועם מעטפת ריכוז התוכנית קהילה תומכת בחוק הסיעוד. בתקופה זו המשך הפעלתה של התוכנית קריטית. בתקופה זו מוכרחים לדאוג קודם כול לאוכלוסייה המבוגרת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה. חברת הכנסת הבאה – אורלי פרומן, בבקשה. << דובר >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. סגן השר, חבריי חברי הכנסת, מסתבר שממשלת ישראל מסבכת את עצמה בביורוקרטיה שממנה היא עצמה אינה יכולה לצאת. התוכנית קהילה תומכת בסל סיעוד פעלה כדי לאפשר לקשישים המתקשים לתפקד באופן עצמאי סיוע ברכישת מזון, בגדים ותרופות וגם בניקיון ובתיקונים בביתם, כמו גם בתמיכה חברתית. בשנים האחרונות העניקה התוכנית סיוע למאות קשישים סיעודיים והוגדרה כהצלחה גדולה, והינה, הוחלט שתיפסק בתחילת שנת 2021. הממשלה הזאת מצטיירת יותר ויותר כחסרת יכולת התמודדות עם אתגרים. כבר התרגלנו לכך שתוכניות מוצלחות נעצרות. אתם זוכרים לדוגמה את המלחמה שעשינו להשארת תוכניות למען נוער בסיכון? בשגרת הממשלה הזאת, אם משהו מוגדר כהצלחה, יש רפלקס מותנה – לעצור אותו, להפסיק אותו. למה? והרי התוכנית הזאת ממומנת בחלקה מכספי קצבאות הסיעוד של הקשישים, כל קשיש על פי דרגת החומרה שנקבעה לו או לה. אז מדוע הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה הודיעו כי בינואר 2020 תופסק הפעלתה? הרי אין בזה היגיון ולא הגינות. ומה הטענה להפסקת התוכנית? לפחות כפי ששמענו, הטענה היא שיש להעביר שינוי בחוק הסיעוד, וכי בתקופה זו הכנסת מאשרת רק חוקים שקשורים ישירות למגפת הקורונה. כמו שאמרתי – לא הוגן וגם לא הגיוני. איך ייתכן שתמיכה בקשישים אשר מסוגרים בבתיהם מחשש הידבקות בנגיף ומוגדרים כאוכלוסייה בסיכון אינה קשורה לחקיקת הקורונה? מאות קשישים סיעודיים במדינה לא צריכים ולא יכולים להתמודד לבד עם קשיי הזקנה. האם זהו זיכרון אחרית ימיהם – שמדינת ישראל הותירה אותם לבד, שהושלכו לעת זקנה, שנעזבו ככלות כוחם? כיום הסכום הבסיסי של קצבת זקנה במדינת ישראל הוא 1,558 שקלים, ומי שזכאי להשלמת הכנסה, מגיע מקסימום ל-3,237 שקלים – הרבה הרבה פחות מהשכר הממוצע במשק, הרבה פחות מהסכום שמספיק למחיה בכבוד ולתרופות. אז איך זה הוגן ואיך זה הגיוני שהממשלה גוזרת את הפסקת התוכנית? עלינו לאפשר לדור הורינו להזדקן בכבוד. הממשלה חייבת להתעשת ולא להסתבך בסבך החלטותיה שלה. המדינה הזאת נכשלת שוב ושוב בדאגה לחלשים, לנזקקים, לאוכלוסיות בסיכון, אבל הקשישים האלה הם ההורים שלנו. היום זה הם, מחר – אנחנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כבוד סגן שר הרווחה, אני מבקשת ממך את התייחסותך והצגת פתרון מיידי. לקשישים אין זמן לחכות שיסתיימו מאבקי האגו, הפוליטיקה והביורוקרטיה המיותרים. הם זקוקים לכם ולתמיכה כאן ועכשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת אורלי פרומן, תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, "פעולות פשוטות לכאורה כמו לצעוד לבית המרקחת או לרכוש מזון בסופר הן בגדר משימה בלתי אפשרית עבור צביה גוטגולד, בת 68 מחולון. היא אינה מסוגלת להזיז את ידיה באופן מלא וסובלת מבעיות גב קשות שבעטיין הכיר בה ביטוח לאומי כסיעודית. בשל כך היא מקבלת סיוע מתוכנית קהילה תומכת בסל סיעוד, שבמסגרתה היא זוכה לאספקת תרופות ומזון לביתה, לסיוע בניקיון ובתיקונים, כמו גם לליווי חברתי". כך פורסם בהארץ לפני כשבוע בכתבתה של לי ירון. התוכנית הזאת, שפעלה עד כה כפיילוט מצומצם, תפסיק לפעול בינואר. תוכנית קהילה תומכת היא דוגמה – נדירה, אולי – לדרך שבה אפשר וצריך לעשות שירותי בריאות ורווחה לגיל השלישי. בהמרה של שעתיים וחצי משעות הסיעוד המגיעות לקשישים הם יכולים לקבל שירותים מגוונים וחשובים שכוללים דאגה של אם בית או אב בית מסביבתם, סיוע בביצוע פעולות שהם לא יכולים לבצע מחוץ לבית, ביקור רופא מסובסד בביתם, פעילויות העשרה ופעילויות חברתיות המתאימות להם ועוד ועוד. התוכנית החשובה הזאת מאפשרת לקשישים שאינם גרים סמוך למשפחתם או שמסיבה כזאת או אחרת לא מקבלים את הסיוע הנדרש ממשפחתם לקבל סיוע בצורכיהם המורכבים כאשר הם ממשיכים להתגורר בתוך הקהילה, בסביבתם האהובה והמוכרת. יש חסרונות בתוכנית: היא לא אמורה לבוא על חשבון שעות סיעוד אלא בנוסף, והיה מוטב שהייתה ניתנת ללא כל עלות, והיה ראוי שהמדינה תתקצב יותר, ולא תסתמך בין היתר על ארגון הג'וינט ועל עבודה של מתנדבים ועמותות מקומיות. ובכל זאת ניתן לומר בלב שלם: כך צריך, כך ראוי, כך נכון ואנושי לעשות לגיל השלישי. לשם אנו צריכים להביט ולחתור. ועל כן, כמה הזוי זה לבטל את התוכנית הזאת דווקא עכשיו, בזמן הקורונה. במשרד הרווחה מסבירים שכדי להמשיך את התוכנית, שהתקיימה באופן מצומצם, יש צורך בחקיקה ראשית, ועל כן ידיהם כבולות. זו תשובה שאי-אפשר לקבל. אדוני השר ואדוני סגן השר, מדוע אתם יושבים בממשלה הזאת אם לא בדיוק עבור הדברים האלה? אני יודע שהממשלה לא מתפקדת, אני יודע שבכל תחום ההחלטות תמיד מתקבלות לאחר חשיבה רבה ודיונים מעמיקים, תוך השתדלות לעשות תמיד את הדבר הלא-הגיוני, הלא-נכון, ובמקרה הזה – באמת הזוי. בכל זאת אני רוצה להציע כי שר הרווחה ומשרד הרווחה יגישו הצעת חוק מתאימה להמשך התוכנית ולהרחבה שלה. אני רוצה בזמן הקצר שנשאר לי לקרוא כמה מילים משיר של דוד אבידן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא נשאר. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא תרשה לי לקרוא שיר של דוד אבידן? כן? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בזריזות. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי, תודה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> למה לא בלדה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בשבילך אני מוכן. שיר שכתב דוד אבידן שנקרא "אדם זקן". "אדם זקן – מה יש לו בחייו? הוא / קם בבוקר, ובוקר בו לא קם. הוא / מדשדש אל המטבח, ושם / המים הפושרים יזכירו לו / שבגילו, שבגילו, שבגילו / אדם זקן – מה יש לו בבקריו? / הוא קם בבוקר קיץ, וכבר סתיו / נמהל בערב בנורות חדרו. / ממסעו במסדרון הוא טרם שב, / כי שם הוא עוד חשב, חשב, חשב / מה לעשות עתה ומה לקרוא – – – אדם זקן – מה יש לו בגילו? / הוא מנמנם, כי הוא פוחד לישון. / עיניו פקוחות למחצה, מנחשות / לפי תנועת הכוכבים, אם הלחישות / רומזות כי זה לילו האחרון – – – אדם זקן – מה יש לו בערבו? / לא מלך / וייפול / לא על חרבו." תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עופר כסיף. ישיב על ההצעה סגן שר העבודה משולם נהרי, בבקשה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, בסוף דצמבר אמור להסתיים פיילוט של קהילות תומכות, המספקות מענים מגוונים, מותאמים לאזרחים ותיקים זכאי חוק סיעוד על חשבון יחידות הסיעוד שנקבעו להם. תוכנית זו אפשרה הרחבה, גיוון והתאמה של השירותים והמענים לצרכים הייחודיים של כל אזרח ואזרחית ותיקים שחברים בקהילות התומכות שהשתתפו בפיילוט. הרחבת התוכנית קהילות תומכות והחלתה תגדיל את מספר האזרחים הוותיקים אשר יקבלו מענה מותאם לצורכיהם. לצורך המשך הפעלת התוכנית והרחבתה יש צורך בשינוי חקיקה, מה שנקרא תיקון בלוח ח'2 בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, כך שיכלול את הסל של שירותי הקהילה התומכת בלוח ח'2. הנושא נדון בימים אלו בוועדה משותפת למשרדנו ולמשרד האוצר, ולשם כך נדרשת הסכמה עקרונית של האוצר ואישור של ועדת העבודה והרווחה – זאת, לפי סעיף 224(ו) לחוק הביטוח הלאומי, שלפיו "השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את לוח ח'2". אם רוצים לשנות את החוק, זה התהליך. ללא אישור שינוי החקיקה כאמור לא ניתן להרחיב את פעילות הקהילות התומכות, בהסתמך על חוק הסיעוד כפי שהוא כיום. אם הרחבת התוכנית תאושר, ניתן יהיה להעניק את השירות המותאם למספר גדול יותר של אזרחים ותיקים. כמו תוכניות אחרות, שעשינו הכול, למרות שהייתה ידיעה שהן הולכות להיפסק – כמו שהזכירה אורלי את 360, שבסופו של דבר אפשרנו את ההמשך שלה – אנחנו שוקדים היום על התוכנית הזאת. זאת תוכנית חשובה. אין אחד מאיתנו שלא אכפת לו וחשוב לו להבטיח את שלומם ורווחתם של הזקנים. כולנו מתקרבים לגיל הזה ולזקנה, עד שיבה וזקנה, ואדם צריך לסיים את חייו בכבוד; לא רק לסיים את חייו אלא גם לחיות בכבוד ולסיים, וזאת החובה שלנו כלפי הזקנים. "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך". זה העבר שלנו, ואדם שאין לו עבר, אין לו גם עתיד. זה הבסיס שלנו, ויש לנו מחויבות לעשות את הכול בשביל זקנינו. << קריאה >> אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ואל תשליכנו לעת זקנה. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אל תשליכנו לעת זקנה. אנחנו מתפללים, והזקנים שרים את זה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כרגע, לצערי, אין להם סיבה לשיר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אגב, שירה זה לא רק שמחה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לפי דבריך הם צריכים לשיר את זה יותר בכוונה, אולי. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> שירה זה ערגה, זה בקשה, זה תפילה – זה הכול. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כשאני אומר שאין להם סיבה לשיר אני מתכוון כי בהיעדר התוכנית הזאת אין להם שום סיבה לשיר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> לא משנה באיזו מנגינה, אבל זאת תפילה שכל אחד מאחל לעצמו, שלא ישליכו אותו לעת זקנה. עכשיו, אנחנו יודעים שאנחנו חיים במגבלות, ובכל דבר צריך משא ומתן ארוך ומייגע. שמענו היום שביום שני – כך לפחות התבשרנו, ואנחנו מאמינים שמתכוונים למה שאומרים – כבר יונח התקציב של 2021, יובא בפני ראש הממשלה והממשלה, ואולי, הינה, אנחנו נוכל להתקדם. אבל הנושא הזה, עם תקציב, בלי תקציב, חשוב לנו מאוד. זה מהדברים שבראש מעייניו של משרד העבודה והרווחה. << קריאה >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << קריאה >> זה בחוק הסיעוד, אז למה אי-אפשר לאשר להם את זה? << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים על המשך התוכנית והרחבתה. יותר מזה – אנחנו מדברים על הרחבה; גם כשתימשך – בהרחבה. בינתיים, עד סוף השנה, התוכנית מתקיימת. יש לנו תקופה של חודש, חודש וחצי, כדי להפתיע, ואני אופטימי. אנחנו לא יורדים מזה. בכל אופן, אני כל הזמן לוחץ, ואני אופטימי שהתבונה והרגש והאכפתיות מהזקנים שלנו יגברו. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אתם רוצים להעביר את זה לדיון בוועדה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז אנחנו נצביע להעביר את הדיון בנושא לוועדת העבודה והרווחה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני אוסיף את חברת הכנסת אורלי פרומן, חבר הכנסת עופר כסיף, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, חבר הכנסת משה אבוטבול, חבר הכנסת יוסף טייב וחברת הכנסת חוה אתי עטייה. יש לנו שבעה ועוד קול אחד – גם סגן השר – אז זה שמונה, ועוד קול אחד באלקטרוני – יש לנו בסך הכול תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הנושא יעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הסדרת תחום הביטחון התזונתי << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעות הבאות לסדר-היום, בנושא: הסדרת תחום הביטחון התזונתי, מס' 2142, 2148, 2159, 2163, 2167 ו-2191. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> מתן כהנא (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, הרמב"ם, בהלכות מתנות עניים, מונה מעלות לצדקה ואומר כך: "שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שֶׁמָּךְ ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עימו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול. ועל זה נאמר" – ויקרא כ"ה ל"ה: "'והחזקת בו גר ותושב וחי עמך', כלומר החזק בו עד שלא ייפול ויצטרך". אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של משבר כלכלי, והממשלה עושה עבודה גרועה מאוד מאוד. המציאות הזאת – הממשלה חייבת לסייע בה, אבל בצורה חכמה. במקרה שלנו פוזרו כספים ללא הבחנה, בלי היגיון פיננסי – הרבה שלא נפגעו קיבלו פיצוי והרבה שנפגעו לא הצליחו לקבל שום דבר. לכספים האלה שפוזרו יהיה מחיר ענק, וכולנו, עד הנכדים שלנו, נשלם בריבית דריבית על ההפקרות הפיננסית הזאת. ארגוני חברה אזרחית יכולים לעשות עבודה מעולה. קחו למשל את ארגון לקט ישראל, שעושה באמת עבודת קודש. אבל חלוקת מזון לבדה לעולם לא תקטין את הביקוש למזון. יש מקומות בעולם שמחלקים שם מזון כבר 70 שנה ואנשים עדיין רעבים. לכן דרושות רפורמות שיקלו על התעסוקה, רפורמות שיורידו את מחיר המזון, וכמובן העברת הרבה יותר שיקול דעת ומשאבים בתחום הרווחה לרשויות המקומיות – אני מייד מסיים, אדוני. מה כן צריך לעשות? צריך להשקיע בארגונים כמו פעמונים של תזונה. בעולם קוראים לזה food education programs. המחקר, גם במדינות העולם הראשון וגם במדינות העולם השלישי, מראה תוצאות טובות מאוד. רבותיי, ביטחון תזונתי בעת הקורונה זה נושא קריטי, ואני מבקש שהנושא הזה יידון בוועדת העבודה והרווחה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מתן כהנא, תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי המזכירה, תראו, בעיית היעדר הביטחון התזונתי היא בעיה חמורה, ובאמת אנחנו רואים איך היא מתרחבת בתקופה הזאת של הקורונה למשפחות ובתי אב רבים שמוצאים את עצמם במשבר כלכלי חריף. מדינת ישראל, אני חושבת שברור לכולם שהיא מחויבת לאותם אזרחים, אין על זה מחלוקת. אני שמחה לשתף אתכם שממשלת ישראל החליטה לדאוג לאזרחים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי והקציבה לכך תקציב משמעותי של לא פחות מ-700 מיליון שקלים – סכום מרשים לכל הדעות שהשיג שר הפנים, במיוחד ביחס להזנחת הנושא הזה מההיבט התקציבי לאורך שנים רבות. אבל כשהתחלתי לברר איך המדינה משקיעה את הכסף הזה שהוקצה למטרה החשובה הזאת, אני חייבת להודות שדי נחרדתי לגלות שהכסף כולו יחולק בצורה של תווי קנייה לרשתות קמעונאיות על ידי משרד הפנים. למה אני אומרת שנחרדתי? כי על פניו זה נשמע נהדר, נכון? חלוקת תווי קנייה לנזקקים שיוכלו לגשת לסופרמרקט הקרוב ולקנות מזון למשפחתם. אבל כשקצת מעמיקים בפרטים ובוחנים את הצורה שבה היה ניתן להשתמש בכסף הזה, אז מתברר שמעבר לעובדה המטרידה שבאמת לא הושקעה שום מחשבה בנושא של קניית מזון בריא, כי אין שום הגבלות על מה שאפשר לקנות עם הכסף הזה – ואנחנו יודעים שלדבר הזה יש השלכות הרסניות, ובמיוחד בשכבות מאוד מאוד חלשות יש פגיעה קשה בבריאות בגלל תזונה לקויה – אז גם בהיבט הכלכלי, מבחינת החלופות של שימוש מיטבי בכסף, המדינה בחרה כאן בחלופה הכי פחות יעילה. בגלל שמדינת ישראל מזניחה מזה שנים את הסוגיה של הביטחון התזונתי של נזקקים, נוצר ואקום, ואליו נכנסו עמותות וארגונים, שעושים עבודת קודש ברמה היום-יומית על ידי תרומות ומתנדבים שעושים חלוקת מזון. הארגונים האלה, ובראשם ארגוני הגג לקט ישראל ולתת, יודעים לקחת כל שקל של השקעה של תרומה, למנף את השקל הזה ולקבל הרבה יותר כסף, בין 1.5 שקל על כל שקל עד ל-9 שקלים על כל שקל. ואיך הם עושים את זה? הם עושים את זה באמצעות זה שהם רוכשים בצורה סיטונאית מוצרי מזון, הם משקיעים – יש להם כבר השקעה במערך הלוגיסטי שלהם ובתשתיות שלהם, והם מצילים מזון, אם זה מאולמות אירועים, אם זה מקייטרינג של שוק מוסדי ואם זה מחקלאים שעומדים לזרוק את התוצרת החקלאית שלהם. את כל זה – במקום שזה יושמד, הם מעבירים את זה לנזקקים. אז מה קורה כשבעצם המדינה משקיעה בתלושי מזון? היא מקבלת במקרה הטוב ביותר איזו הנחה קטנה מאוד, אבל זה כמעט שקל לשקל. אתם מבינים, אפשר היה לקחת את ה-700 מיליון האלה ולהפוך אותם לאספקת מוצרי מזון לנזקקים בשווי של יותר מ-6 מיליארד שקלים, כלומר, את ה-700 מיליון היה אפשר למנף ולהפוך את זה ל-6 מיליארד שקלים, מוצרי מזון בריאים, מזינים – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – וחיוניים, שיכלו למגר את תופעת חוסר הביטחון התזונתי במדינת ישראל. אני חושבת – מה אני אגיד לכם, אם זאת לא חלמאות וזילות של כספי ציבור, אז אני לא יודעת מה כן. הייתי מאוד מאוד שמחה אם באמת שר הפנים והממשלה היו מתעוררים בנושא הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, במצב הרגיל יכולנו להתייחס, וכבר דיברנו המון על העוני במגזרים שונים ובקבוצות אוכלוסייה שונות, אבל עכשיו, על אחת כמה וכמה אפשר לדבר על הנושא הזה, אדוני היושב-ראש, בתקופה קשה כזאת של קורונה, של אבטלה גואה ושל משפחות שבאמת מגיעות לפת לחם, מגיעות לרעב אמיתי. כאן צריך להגיד מילה טובה לגופים שעוסקים במלאכה החשובה, לכל גופי העזרה ולכל העמותות, שפועלות בכל המגזרים – עמותות לתת ולקט וכל העמותות האלה. בחברה הערבית יש המון עמותות. אני נחשפתי בדרום, בנגב, לכמה עמותות שחילקו אלפי סלי מזון בתקופת הסגרים השונים; אלפים, פשוט מאוד אלפים שעושים עבודת קודש. אבל זה לא תחליף לתפקידה של הממשלה. זה לא תחליף. מה שלא נגיד על עמותות ועל הגופים ועל אנשים שרוצים לעזור, זה לא תחליף לעבודה המסודרת. 700 מיליון, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת – אפשר לעשות עם זה המון אם משתמשים בידע ובנכונות של העמותות האלה, של האנשים המקצוענים האלה, שיודעים איך למנף את הסכומים האלה בצורה הכי טובה שיכולה להיות. אנחנו נצליח לפחות לענות על הרבה מהצרכים של האנשים הנזקקים. אני חייב לציין כאן לגבי בנגב, בתקופת הקורונה, לפחות בסגר הראשון והשני, את עמותת אליע'אתה 48. זאת עמותה שפעלה המון בנגב. יש גם עמותות בעיר רהט וביישובים אחרים, אבל בעיקר האנשים האלה עשו עבודה מצוינת. דרך אגב, גם שיתוף הפעולה בין העמותות בכל המגזרים הוא דבר שצריך להזכיר וצריך לעודד. זה שיתוף פעולה מצוין, ואני מכאן שולח להן באמת שאפו גדול ושיצליחו, אבל הממשלה צריכה לקחת על עצמה את האחריות הכוללת על מה שקורה עם החברה והמגזרים הכי חלשים במדינה. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שהכנסת עוסקת הרבה בדיונים חשובים. אני ישבתי בחדר עכשיו וחשבתי, יחד עם עוד חברים, מה הנושא האקוטי ביותר, המרכזי ביותר, שאפשר לדבר עליו בתחום הסדרת הביטחון התזונתי. אין ספק, המדינה נותנת הרבה עזרה לרשויות, לעמותות, אבל בסוף, לתת לילד אוכל, לתת לילד אפשרות לאכול – וילד רעב הרי לא יכול ללמוד – זה דבר בסיסי. והמדינה נותנת, ואני שואל את עצמי אם זה נכון שהמדינה מממנת, נותנת אוכל באופן שוויוני לכולם. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך, לצערי הרב, לא. העליתי לפני כמה זמן שאלה כאן במליאה, וקיבלתי מסגן שר החינוך תשובה – אתה יודע מה, איך אומרים, כתבו לו את זה, אז הוא היה צריך להקריא, אבל שום דבר לא היה בתשובה הזאת. איך יכול להיות שילד שלומד בחינוך הממלכתי שמתוקצב ב-100% מקבל בצהרון 100% את האוכל לצוהריים, 100%, פרוסה מלאה; ילד חרדי, שבגלל הסכמים קודמים מקבל רק 55% תקציב, אוטומטית זה בא לידי ביטוי גם באוכל? אז ריבונו של עולם, האם ילד חרדי אמור לאכול רק חצי שניצל? מה הקשר, אדוני השר, בין התקצוב – ילד ממלכתי מקבל 100% ו-100% מהאוכל בצהרונים. ילד חרדי, שבגלל סיכומים של שנים עם המפלגות החרדיות שמוסדות הפטור מקבלים רק 55%, מקבל גם לארוחת הצוהריים מימון רק של 55%? מה, הבטן שלו היא חצי, יש לו חצי קיבה? מה הקשר בין התקצוב של מפעילים חיצוניים במוסדות לבין מוסדות החינוך? אין שום קשר. פניתי למשרד החינוך, ענו לי איזו תשובה – איך אומרים, לא ענו תשובה. דבר שהוא מוזר מאוד. אני רוצה להגיד יותר מזה. אני רוצה דווקא לענות על מה שאמרה כאן מיקי יחימוביץ', שהיא לא פה. אני חושב שמה שעשה הרב דרעי ב-700 מיליון שקל האלה – אנחנו נמצאים כאן בהעברות תקציביות ענקיות של מיליארדים, של הרבה, אם זה לוביסטים וקבוצות חזקות מאוד, ואתה יודע מה, גם עמך בית ישראל – חשוב לעזור לכולם. אבל האנשים הבאמת-חלשים, אותם אנשים שאין להם ועד עובדים, אותם אנשים שזכאים ל-80% ו-90% הנחה בארנונה, האנשים הכי חלשים בחברה, הם אפילו לא עצמאים, הם מובטלים, אנשים מסכנים – אף אחד לא דאג להם בכל החבילות האלה לתלושי מזון. וה-700 מיליון שקל האלה – אני לא מבין על מה הביקורת. ה-700 מילון שקל, שהשר דרעי התעקש עליהם וכמעט יצר על זה מהומה שזה יעבור, הם תלושי מזון לאנשים שזכאים בין כה וכה ל-80% ו-90% הנחה בארנונה. והוא התעקש על זה דווקא דרך משרד הפנים ולא דרך משרד הרווחה. אתם יודעים, לא כולם אוהבים להיות מוכרים ברווחה. לא כולם אוהבים ללכת ולחשוף את עצמם בפני הרווחה. האדם אומר – הוא נכנס ללשכת הרווחה, הוא לא יודע מה הם יעשו עם המידע שהוא יגיד להם. הרבה אנשים חוששים מזה. דווקא דרך משרד הפנים, דרך הרשויות, בצורה מכובדת, בצורה שככה זה אמור להיות – אני חושב שזה לא הזמן לבקר את זה. להפך, צריך לשבח את זה, והלוואי שמדינת ישראל, ממשלת ישראל, תשקיע עוד פעימה של 700 מיליון שקל לאנשים שבאמת – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא כסף לקנות דברים, לכסות חובות. זה תלושי מזון, זה אוכל לילדים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על העברת הנושא לדיון – סליחה, סליחה, סליחה, ישיב סגן השר. סליחה. בבקשה וסליחה. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אלה שהתמידו להישאר עד סוף היום, אדוני השר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אמון על מתן שירותים לאוכלוסיות רווחה, ובמסגרתם המשרד דואג לאספקת ארוחות ברוב המוחלט של השירותים שאותם המשרד מספק. בשנת 2016 הורחבו שירותים אלו והוכנס מרכיב של ארוחות חמות למסגרות יום ומרכזי תעסוקה למוגבלים, וכן נפתחו מסגרות יום לקשישים שבהן הארוחה היוותה מרכיב מרכזי בשירות. בשגרה אנו פועלים במתן תמיכות לעמותות מזון – חבר הכנסת מלכיאלי, כדאי להקשיב, כי משרד הרווחה עושה רבות בנושא הזה. בשגרה אנו פועלים במתן תמיכות לעמותות מזון המחלקות מזון למשפחות נזקקות כדלקמן: תמיכה בעמותות המחלקות סלי מזון וכרטיסי מזון לשני חגים בשנה בהיקף של כ-18מיליון בשנה – השנה קיבלו למעלה ממיליון ראשי בתי אב סל או כרטיס מזון לכל חג; מיזם לביטחון תזונתי בשיתוף עמותת אשל ירושלים עבור 11,000 משפחות הנמצאות בקצה הרצף העוני ב-46 יישובים – המשפחות מקבלות חבילת סיוע חודשית בסכום 500 ש"ח לחודש, כולל השתתפות בשתי הדרכות בשנה בנושא כלכלה נכונה, בהיקף כולל של כ-25 מיליון ש"ח בשנה, כאשר הספק מעמיד סכום דומה ממקורותיו; תמיכה משולבת בעמותות גג המספקות מעטפת לעמותות המחלקות מזון ותמיכה בעמותות המחלקות סלי מזון במהלך השנה בהיקף של כ-6 מיליון ש"ח בשנה; כמו כן, ניצולי שואה נזקקים נתמכים במנות חמות וסלי מזון לפסח בהיקף של כ-7 מיליון ש"ח בשנה. המשרד מתקצב פעילות מסגרות הזנה לנזקקים בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח עבור ארוחות חמות לנזקקים, בערך כ-275,000 מנות חודשיות. בשנה האחרונה, לנוכח משבר הקורונה המתמשך, המשרד התניע כמה פרויקטים בנושא הביטחון התזונתי עבור אוכלוסיות המשרד, כפי שאפרט להלן: ועדת העיזבונות אישרה 8 מיליון ש"ח עבור כרטיסי מזון למשפחות חד-הוריות או שבהן אחד מבני הזוג מובטל בשווי 300 ש"ח למשפחה; המשרד יזם וביצע פרויקט רחב היקף בגל הראשון של חלוקת ארוחות חמות לאזרחים ותיקים ברחבי הארץ ולאנשים עם מוגבלויות, וכן סלי מזון לאוכלוסייה המוסלמית בתום חודש הרמדאן, בהיקף כולל של כ-250 מיליון ש"ח; התמיכה בעמותות הגג והעמותות המחלקות סלי מזון הורחבה להיקף של כ-18 מיליון השנה, לעומת 6 מיליון ש"ח בשגרה; השנה חולקו כ-78,000 סלים חודשיים על ידי עמותות גג; עמותות המחלקות סלי מזון חודשיים סייעו השנה למעל 100,000 ראשי בתי אב נזקקים בכל חודש בסל או כרטיס מזון; במסגרת סלים גמישים שמקצה המשרד למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות לטובת סיוע לאוכלוסיות רווחה בהתמודדות עם משבר הקורונה, ישנה אפשרות לרכישת סלי מזון או שוברים או לאספקת ארוחות חמות או מצוננות, בהתאם לצורך ולהחלטת גורמי הרווחה המטפלים. המשרד ממשיך לפעול ולהרחיב את המענים הניתנים עבור האוכלוסיות השונות על רקע המשבר המתמשך על מנת להבטיח ביטחון תזונתי לכל אזרחי מדינת ישראל באשר הם. צורכי עמך מרובים, והמשרד עושה מעל ומעבר. הוא מתמודד וממשיך להתמודד עם הבעיה של הביטחון התזונתי. לפניי הזכירו את 700 המיליון שדאג להם יושב-ראש ש"ס, השר הרב אריה דרעי. זה ש"ס. אנחנו לא מחכים. אנחנו צפינו שיהיה מצב כזה שאנשים יגיעו לרעוב ללחם. רק בעיה: יש לנו תכונה כזו של הלקאה עצמית. כשאתה מביא משהו, אז משהו חסר, או הדבר הזה – אתה לא עושה אותו נכון. פתאום יש הארה, פתאום לאנשים יש רעיונות, פתאום לאנשים יש פתרונות: הוא היה עושה את זה אחרת. אני מוכן לתת לו רעיונות, אבל שיביא את הכסף .להביא את הכסף זה לא דבר של מה בכך, ואני יודע, אני הייתי שר במשרד האוצר. זה הדבר הקשה ביותר. רעיונות לא חסר. אתה תלך לכל אחד פה, הוא ייתן לך בשליפה רעיון איך אפשר להועיל, מה לעשות בכסף. ואני אומר לכם שהציבור לא יודע, אבל ה-700 מיליון האלה נבחנו בשבע עיניים. אנשים, גם משרד האוצר, גם הייעוץ המשפטי, גם היועץ המשפטי לממשלה – זה מלווה על ידי כל הגורמים כדי לעשות את זה בצורה הנכונה, בצורה השוויונית – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – בוא נקצר. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> אני חשבתי שאתה רוצה להשלים לי משהו. אבל אני כבר בשלבי הסיום. אני חושב שאם הממשלה מעמידה סכום כזה, אנשים צריכים לדעת שזה לא דבר של מה בכך וזה לא מעשי בכל יום – זה אחרי מאבק, אחרי מלחמה, אחרי – ממי שמכיר את השטח ויודע ומכיר את הציבור ומכיר את המצוקות שיש וער למצוקות הללו. לא כל אחד רגיש לדברים הללו. תדעו לכם שהדבר הזה זה רווח והצלה, מפני שבמשרד הרווחה אנחנו רואים מיום ליום שהמצב הולך ומחמיר. משפחות נורמטיביות – הוא בכלל התבייש לבקש או לקבל איזו תרומה והכול, הוא בא עכשיו ואומר: אני רעב ללחם. אין לו כסף לשכירות, הוא לא שילם כמה חודשים, הוא לא עובד וממש רעב ללחם. אנחנו לא מדברים פה עכשיו על אוכל דיאטטי, אוכל בריא, כמו שהזכירו פה; אנחנו מדברים על המזון הבסיסי: חלב, לחם, בשר, עוף – על הדברים הללו. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> – – – אוכל בריא עולה פי שניים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> ולכן יבורכו כל העושים לטובת הציבור. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה לסגן השר. אנחנו נעבור להצבעה על העברת הנושא לדיון בוועדת העבודה והרווחה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נוסיף להצבעה את חבר הכנסת סעיד אלחרומי, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, סגן השר משולם נהרי, חבר הכנסת משה אבוטבול, חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי וחבר הכנסת מתן כהנא. יש לנו עוד שניים בהצבעה אלקטרונית – זה תשעה יחד. תשעה בעד, אין נגד, אין נמנעים. תודה רבה. הנושא עובר לדיון בוועדת עבודה ורווחה של הכנסת. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>פגיעה בהעסקת נשים המוגנות על פי חוק עבודת נשים << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הנושא הבא – הצעות לסדר-היום בנושא: פגיעה בהעסקת נשים המוגנות על פי חוק עבודת נשים, מס' 2176 ו-2196. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין תעלה ותבוא. גברתי, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> יושב-ראש נכבד, כנסת נכבדה, במציאות שבה הפער המגדרי בין נשים לגברים טרם נסגר בכל תחומי החיים, מצב משבר עלול להקצין את האי-שוויון ולהשפיע באופן לא פרופורציונלי על נשים. כך כבר קרה בעבר במשברים כלכליים ובריאותיים בעולם וכך מסתמן שקורה כעת. גם בישראל האלימות כלפי נשים גואה, נשים מתמודדות עם נטל טיפול כבד יותר בילדים ובנתמכים אחרים ומאבדות באחוזים גדולים יותר את מקומות העבודה שלהן. ההישגים שכבר הושגו לקידום שוויון מגדרי נמצאים בסכנה. מובן מאליו שללא מחצית מאוכלוסייה של מדינה אף מדינה לא תצליח לשרוד את המשבר. ההגנה על זכויות נשים עובדות בישראל מצויה בחוק עבודת נשים, אשר מגביל פיטורי נשים במהלך ההיריון ואחריו באמצעות היתר. בשנת 2020 הוגשו 15,000 בקשות להיתר פיטורים או פגיעה בהיקף משרה לפי החוק; זאת לעומת שנים עברו, שאז הוגשו כ-1,000 בקשות מדי שנה. תארו לעצמכם את הממדים: 1,000 מול 15,000. נכון לחודש אוקטובר, כ-90% מהבקשות שהוגשו אושרו על ידי הממונה על חוק עבודת נשים. מאז תחילת הגל השני, מחודש ספטמבר עד נובמבר, התקבלו 3,007 בקשות להיתרי פיטורים או פגיעה בהיקף משרה לפי החוק. מתוך ההחלטות שהתקבלו בתקופה זו, לפי הנתונים, רק 10.5% מהבקשות לא נגמרו באישור המעסיק לפגיעה בהעסקת העובדת. בנוסף, כיום לפי הנוהל של הממונה רק המעסיק יכול ליזום הליך לבקשה, ובתקופת הקורונה ראוי היה שגם העובדת תוכל לפנות לממונה ולהגיד שהמעסיק מתכוון לפטר אותה ולבקש את הגנת הממונה. לפי עמותת איתך, מפניות שהגיעו לקו החם של העמותה עולה שמעסיקים מנצלים את מצב החירום כדי להיפטר מעובדות מוגנות. העובדות מתלוננות על היתרים שניתנים ללא שמיעת גרסתן, וכי בעוד עובדות רבות מסרבות לצאת לחופשה ללא תשלום במהלך גביית הגרסה הטלפונית בתיעוד נרשם כי הן מסכימות. בנוסף עולה כי מאז פרוץ משבר הקורונה הופסקו כמעט לחלוטין האכיפה המינהלית והטלת העיצומים על מעסיקים שהפרו חוקי עבודה. יש היום בישראל 13,500 נשים מוגנות שאינן מוגנות כלל. אותן נשים מצויות בשמירת היריון, בתהליכי פוריות או בחופשת לידה. מספר זה אינו כולל עובדות זמניות, משום שחוק עבודת נשים אינו חל על עובדות שהועסקו תקופה של פחות מ-12 חודשים. מכאן יש דרישה לדאוג גם לאותן עובדות ולאותן נשים. לפי החוק היום, לאישה יש הגנה של 60 יום אחרי חופשת לידה. אני מקדמת הצעת חוק חדשה שלפיה אם העובדת בחל"ת, התקופה הזאת לא תיספר במכלול ימי ההגנה שהיא זכאית להם – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – כלומר, לא לתת למעסיקים דרך עוקפת להיפטר מנשים אימהות צעירות אחרי חופשת לידה, וגם אם הוציאו אותן לחל"ת – לשמור להן על תקופת ההגנה. הצעת החוק החדשה שאני יוזמת גם תבקש לתת אפשרות לבקש התגוננות מפני הליכי פיטורים ולכלול בתוכה נשים שעבדו פחות מ-12 חודשים. במעמד דברים אלה אני מזמינה אתכם להצטרף להצעה חשובה זו, בניסיון לצמצם את הפער ולהתגבר על השלכות המשבר. אני מבקשת להעביר את הדיון לוועדת העבודה והרווחה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. ישיב סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת משולם נהרי. יעלה ויבוא. << דובר >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר >> אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, הטלטלה החדה – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – סכם בכמה מילים. << דובר_המשך >> סגן שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משולם נהרי: << דובר_המשך >> זה חצי-חצי ממה שאתה אומר. הטלטלה החדה והחריפה שחווה המשק בעקבות משבר הקורונה הציבה את המשק הישראלי בפני אתגרים רבים ומשמעותיים, ובראשם החשש מפגיעה דווקא בנשים המועסקות בשוק העבודה בישראל. לצערי, הנתונים מראים כי נשים אכן היו שיעור משמעותי ביותר מכלל העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו בסגר הראשון והשני. בהתאם לכך מקדיש משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בדגש על מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד, משאבים רבים לביצוע תפקידיו מכוח חוק עבודת נשים, כפי שאפרט. חוק עבודת נשים קובע כי מעסיק לא יפטר עובדת הנמצאת בהיריון בטרם יצאה לתקופת לידה והורות אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, וכי השר לא יתיר פיטורים כאמור אם הפיטורין הם לדעתו בקשר להיריון. הוראות סעיף זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית, ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות. עוד קובע החוק כי מעסיק לא יפגע בהיקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד המוגנים מכוח חוק אלא בהיתר מאת השר, וכי השר לא יתיר פגיעה כאמור אם לדעתו היא בקשר לעילה שבשלה העובדת או העובד מוגנים. יצוין כי הגבלת הפגיעה בהיקף המשרה תקפה גם בהקשר של הוצאת עובדת או עובד לחופשה ללא תשלום. מאז פרוץ משבר הקורונה ב-15 במרץ 2020 והטלת ההגבלות על פעילות המשק התקבלו במינהל ההסדרה והאכיפה שבמשרדנו כ-15,506 בקשות להוצאת עובדת או עובד בתקופה מוגנת לחופשה ללא תשלום, לצמצום שכר ומשרה או לפיטורים. בנוסף, הוגשו כ-3,671 בקשות להארכות חופשה ללא תשלום. בסך הכול הוגשו מאז תחילת משבר הקורונה למעלה מ-19,000 בקשות להיתר הנוגעות לעובדות ועובדים בתקופה מוגנת. על מנת לתת מענה מיטבי על כלל הבקשות התגייסו כל עובדי המנהל לבחון, ולדון בכל בקשה. תהליך אישור הבקשה כולל שיחה עם כל עובדת או עובד וכל מעסיק בנפרד, ובמהלכה נבדקת ההסכמה להוצאה לחל"ת, נבחנת האפשרות לחלופת העסקה, ביחס לעובדים אחרים אצל אותו מעסיק נבדק כי העובדת או העובד לא הופלו ביחס לעובדים אחרים, וכן נבדק אם הבקשה אינה קשורה לתקופת ההורות והלידה. גם לאחר קיומה של בחינה פרטנית כאמור, שיעור הבקשות שאושרו מכלל הבקשות שהוגשו אכן היה גבוה – במהלך התקופה האמורה אושרו 10,363 בקשות לחל"ת ועוד 2,989 בקשות להארכות חל"ת. כמו כן אושרו 1,117 בקשות לפיטורים ו-975 בקשות לצמצום היקף משרה ושכר. יצוין כי בתקופה האמורה סירב המינהל ל-1,005 בקשות לחל"ת או הארכת חל"ת, צמצום היקף שכר ומשרה ופיטורים. כאמור, מרבית ההחלטות שהתקבלו נוגעות לבקשות להוצאה לחל"ת, ואלו ניתנו רק ככל שהמעסיק הראה כי העסק נמצא בקשיים כלכליים וכי לא נמצאו חלופות אחרות ביחס להעסקת העובדת. יודגש כי החלטות אלו קצובות בזמן, וכי נדרש מהמעסיקים להחזיר את העובדת לעבודה מייד במקרה של שינוי במקום העבודה וחזרת עובדים אחרים או בתום התקופה הקצובה בהיתר. יובהר כי חלק ניכר מההיתרים שמניתי לעיל ניתנו בעיקר לנוכח העובדה שבמהלך תקופת המשבר נסגרו עסקים רבים, אם באופן זמני ואם באופן קבוע, מה שהוביל כמובן למתן היתרים לפיטורים או הוצאה לחל"ת באותם עסקים. כאן המקום לציין כי מנתוני האפוטרופוס הכללי עולה שבשנת 2020 חלה עלייה של 40% במספר המעסיקים שהגישו בקשה לפשיטת רגל – נתון המעיד על עומק המשבר הכלכלי. כמו כן, לאור רשת הביטחון שניתנה לעובדים במשק בדמות מתן זכאות לדמי אבטלה עד יוני 2021, קיבל המינהל גם בקשות מטעם העובדות והעובדים המוגנים עצמם אשר ביקשו לצאת לחל"ת מרצונם. במקביל לפעילות המינהל במסגרת תחום עבודת הנשים מתחילת משבר הקורונה, פעל תחום הפניות במינהל ביתר שאת לטיפול בתלונות אשר התקבלו בחשד להפרת חוקי עבודה. בתקופה זו פתח המינהל כתובת דואר אלקטרונית ייעודית לפניות של עובדות ועובדים הרואים עצמם כמי שנפגעו זכויותיהם במהלך משבר הקורונה, וכן יצא בפרסומים באתר המשרד שמטרתם סיוע לעובדים במתן זכויותיהם. אשר לצמצום הליכי האכיפה המינהלית כלפי מעסיקים בתקופת המשבר, נבהיר כי עם הטלת המגבלות על מקומות העבודה, אשר אילצו עסקים רבים לסגור את שעריהם, אכן צומצמה האכיפה כנגד מעסיקים מכורח הנסיבות, והמינהל הקדיש את מרב זמנו וכוח האדם שברשותו להגנה על עובדות ועובדים בתקופה מוגנת וטיפול בהם, לרבות ביצוע הליכי אכיפה. עם זאת, עם חזרת המשק לשגרה פועל המינהל להגברת האכיפה על מקומות העבודה. בימים אלו מתכוון המינהל לבצע פנייה יזומה לכל אותן עובדות שבקשת המעסיק להוציאן לחופשה ללא תשלום, לפטרן או לצמצם את היקף משרתן או שכרן נדחתה, על מנת לוודא כי עובדות אלו לא נפגעו. אם יימצא כי מעסיק פגע באותן עובדות בניגוד להחלטת המשרד, המינהל ימצה עימו את הדין בכלל הכלים העומדים לרשותו. אני מבקש לנצל במה זו כדי לקרוא לכל העובדות והעובדים הסבורים שנעברה כלפיהם עבירה בהקשר זה לפנות למינהל ההסדרה והאכיפה במשרדנו על מנת שנוכל לטפל בעניינם. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה לסדר-היום בנושא פגיעה בהעסקת נשים המוגנות על פי חוק עבודת נשים. מי שמצביע בעד הוא בעד העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת העבודה והרווחה; מי שמצביע נגד מבקש להסירה מסדר-היום. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן ארבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מבקש לצרף גם את חבר הכנסת מיקי לוי כתומך, ואת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וחבר הכנסת משה אבוטבול. על כן שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פעילות לא חוקית של פעילים זרים המגיעים לישראל << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ההצעה לסדר-היום הבאה היא בנושא פעילות לא חוקית של פעילים זרים המגיעים לישראל, שמספרה 2155, של חבר הכנסת אריאל קלנר – יעלה ויבוא. עד עשר דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו במלחמה לא מאתמול, אנחנו כבר שנים במלחמה. המלחמה בזירה הביטחונית היא קשה, אבל ברוך השם אנחנו עומדים בה. גם הזירה המדינית היא זירה מאתגרת, אולם ראש הממשלה מנהל אותה ביד רמה ומביא לנו הצלחות אדירות. אולם יש גם מלחמה אחרת, אדוני היושב-ראש, מלחמה של סוסים טרויאניים. בסיפור המיתולוגי הסוס הטרויאני היה תכסיס שבו השתמשו היוונים כדי לכבוש את העיר טרויה. הם לא הצליחו לפרוץ את חומותיה במשך עשר שנים ואז היוונים בחוץ בנו סוס עץ חלול גדול מאוד והשאירו אותו ליד חומות העיר. הם העמידו פנים כאילו הם נסוגים, ואז הטרויאנים פותו לחשוב כי היוונים נסוגו והסוס הוא מתנת האלים. הם הכניסו את הסוס לתוך העיר, ועם רדת הליל הלוחמים שהתחבאו בתוך הסוס, פתחו את שערי העיר לצבאות יוון, וכך הביאו לתבוסת טרויה. במסווה של תיירים, לעיתים צליינים, נכנסים למדינת ישראל פעילים זרים. הם מכנים את עצמם "פעילים למען זכויות אדם", הגדרה שכל קשר בינה לבין המציאות מקרי בהחלט; שונאי ישראל, אויבי ישראל, זה המינוח המדויק המתאר את אותם אויבים. אלה האויבים שנמצאים בתוך הסוס, הסוס הטרויאני הזה, תחת הכותרת "פעילי זכויות אדם". ויש להם סדר-יום: השתתפות בהפרות סדר, תיעוד והטרדה של חיילים בעת מילוי תפקידם, פרסום דוחות שקריים והפצתם בוועדות האו"ם, במוסדות הבין-לאומיים, השתתפות בהשתלטות עוינת על שטחי C, פרובוקציות והפגנות בנקודות חיכוך, הבערת השטח עד כדי תמיכה והשתתפות של ממש – לעיתים ממש השתתפות בפעילות של טרור. זכויות אדם? הצחקתם אותי. אותם סוסים טרויאניים עוברים הכשרה מסודרת על ידי ארגונים אנטי-ישראליים מובהקים – ואני מוסיף, גם ארגונים אנטישמיים השוללים את זכות קיומה של מדינת ישראל – ארגונים כמו EAPPI, שמביא לכאן מדי שנה אלפי פעילים המטרידים את חיילי צה"ל בחברון, ארגון הסולידריות הצרפתי-פלסטיני AFPS ועוד ועוד. בחסותם הפעילים עוברים הכשרה יסודית, מהנחיות כיצד לעבור את ביקורת הגבולות ועד לנהלים כיצד להתמודד עם הצבא והמשטרה – סוס טרויאני, כבר אמרנו. הם מתחזים במגוון דרכים כדי לעבור את משטרת הגבולות. כדאי שנבין, יש לנו פה עסק עם סוס טרויאני מתוחכם. הדבר הראשון שעשיתי עם כניסתי לבית הזה היה להקים את השדולה למאבק בדה-לגיטימציה של ישראל, ואני לא מתכוון להפסיק לרגע. את הנגע הזה יש לגדוע, יש לגדוע אותו מהשורש. מוכרחים לעצור את הקרקס הזה. אי-אפשר לאפשר את הפגיעה הזאת בריבונותה של מדינת ישראל, לחבל במשטר שלה, לפגוע בחייליה ובאזרחיה. עד כאן. אני רוצה לשאול: זה נראה למישהו באולם הזה הגיוני שאדם שמשתתף באופן פעיל בהפרות סדר כנגד כוחות הביטחון יוצא מהארץ וחוזר לארץ ללא הפרעה? האם אדם שקורא לחיילים "כלבים, נחסל אתכם" – אלה ציטוטים מהפעילים האלה – האם זה הגיוני שהוא ירגיש כאן בבית כמו עוד איזה תייר שבא לבלות? האם אנרכיסט שחוסם בגופו טרקטור של כוחות הביטחון זכאי להגנה מפני גירוש? הוא מקבל את ההגנה הזאת מבית המשפט שלנו בטענה ההזויה שחסימת טרקטור אינה עילה מספקת לגירוש. השתגענו? אני יכול להמשיך ולפרט עוד מקרים רבים, אבל אני לא חושב שיש צורך בכך. יש צורך בדבר אחד: למנוע פגיעה במדינת ישראל. זה מה שעומד לנגד עיניי; זו הסיבה שאני לא מניח לנושא. מה אנחנו צריכים לעשות, אדוני היושב-ראש? קודם כול להתייחס לנושא במלוא הרצינות. כרגע הדברים פשוט נופלים בין הכיסאות. מוכרחים להגדיר נוהלי עבודה מסודרים. אנחנו במלחמה. ראשית עלינו ליצור נוהל מסודר, שכולל בדיקת תעודות, העברת המידע לגופים הבאים בשרשרת, טיפול. צריך להכניס את הנושא להערכות המצב של כוחות הביטחון, שיכירו עם מה הם מתמודדים. כרגע זה לא מוסדר. יש להוציא צווי הרחקה משמעותיים מאזורי פעילות. אנחנו יודעים על יהודים, מתנחלים, שלעיתים מורחקים מבתיהם וממשפחותיהם ללא משפט – זה דבר שדורש דיון בפני עצמו – אז האם לא הגיעה העת להעיף לכל הרוחות את אותם פעילים? הם בכלל לא גרים פה, הם רק באים לעשות פה בעיות. יש לסלק מהארץ כל מי שנתפס בהתחזות, חד וחלק. אלה דברים שצריכים להיות ברורים. ולבסוף, עלינו למצות איתם את הדין. רשויות אכיפת החוק חייבות להפעיל את כל הכלים העומדים לרשותן במסגרת החוק כדי לעצור את הפעילות הזאת. זהו צו השעה. זוהי האחריות שלנו, זה בידיים שלנו. זוהי מלחמה לאומית, ועלינו לנצח. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אריאל קלנר. אני מניח שאדוני רוצה לבקש להעביר את ההצעה לסדר-היום לדיון בוועדת הפנים. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חוץ וביטחון, בסדר. ישיב סגן שר הפנים יואב בן צור. יעלה ויבוא. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, בהתאם לבקשתו של השר המקשר, אנחנו נעשה את זה ממש בקצרה, ואני גם אומר את הדברים מהר, אז תעקבו. בהתאם לחוק הכניסה לישראל ופסיקת בתי המשפט, לשר הפנים ישנו שיקול דעת רחב בכל הנוגע לכניסת זרים לישראל. לכן, במקרים שבהם קיים מידע שלפיו הזר המבקש להיכנס לישראל מתכוון לבצע פעילות לא חוקית בישראל, כגון הפרת סדר, כניסתו לישראל תסורב. כמו כן תסורב כניסתו של מי שקורא לחרם על ישראל, מי שמציג מצג שווא שקרי בנוגע למטרת בואו לישראל ומי שמגיע לישראל באשרה לא מתאימה. בכל הנוגע למי שקרא להטלת חרם על ישראל התווה המחוקק את שיקול הדעת וקבע בסעיף 2(ד) לחוק הכניסה לישראל כי לא יינתנו אשרה ורישיון ישיבה מכל סוג שהוא לאדם אם הוא או הארגון או הגוף שהוא פועל בעבורם פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל. ככל שזר הצליח להיכנס לישראל באמתלה כוזבת ולאחר כניסתו מתברר כי הוא מפר סדר ומבצע פעילות בלתי חוקית וכדומה, יישקלו ביטול הרישיון שבו מחזיק הזר והרחקתו מישראל בשל מעשיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אדוני, לגבי העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת החוץ והביטחון? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אין לנו התנגדות. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז אנחנו נעבור להצבעה. אם כן, ההצבעה היא על הצעה לסדר-היום בנושא פעילות לא חוקית של פעילים המגיעים לישראל. מי שמצביע בעד תומך בהעברתה לוועדת החוץ והביטחון; מי שמצביע נגד מבקש להסירה מסדר-היום. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן שלושה תומכים, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מצרף את חבר הכנסת אריאל קלנר כתומך, את חבר הכנסת משה אבוטבול, את חבר הכנסת עמית הלוי, את חבר הכנסת יוסף טייב ואת חבר הכנסת מיקי לוי. על כן, תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> ניגודי עניינים של בכירים בשירות המדינה << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ההצעה לסדר-היום הבאה היא בנושא ניגודי עניינים של בכירים בשירות המדינה, מס' 2197, של חבר הכנסת עמית הלוי. יעלה ויבוא. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> יכול להיות שהשר המשיב זה ניסנקורן? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הוא בדרך. יש לרשות אדוני עשר דקות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הוא לא צריך להיות כאן? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מניח שהוא יצפה בך בערוץ הכנסת באפליקציה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אני עליתי לכאן עכשיו כדי לצלצל בפעמון אזעקה, כדי להרים גבוה דגל – לא אדום, לצערי דגל שחור – שמונף כיום מעל ראשינו, חברי הכנסת; להתריע בפניכם, חבריי וחברותיי מכל הסיעות, שאש מלחכת את הבית הזה. אני לא אומר את זה כמליצה. הפרלמנט הישראלי נמצא בסכנה אמיתית, ואיתו נמצאים בסכנה המשטר הדמוקרטי בישראל והחירות של האזרחים. תאמינו לי, אני בורר את מילותיי, כיוון שאני רוצה תיקון, ואנחנו עוד כאן, והאש עוד לא כילתה את הכול, ואנחנו יכולים לעצור את זה ולתקן. האירוע החמור, עוד מסמר בארון הקבורה של הדמוקרטיה הישראלית, מתרחש מאז חודש סיוון, מיולי האחרון, וזה ניסיון של היועץ המשפטי לממשלה – פקיד שעד היום סמכויותיו לא הוסדרו בחוק – להפוך בפועל את ראש ממשלת ישראל, לא פחות, להפוך אותו לנבצר. עכשיו, איך הוא עושה את זה? הוא מפזר עשן על נבצרות מהותית כחלק מהדמוקרטיה המהותית, משלל המושגים שאנחנו שומעים בשנים האחרונות, ובפועל, בצעד שבאמת קשה להגזים בחומרתו, הוא הגיש לראש הממשלה, חודשיים אחרי הבחירות – כלומר חודשיים אחרי שלמעלה ממיליון ו-300,000 איש שלשלו בקלפי פתק "הליכוד בראשות בנימין נתניהו" – חודשיים אחר כך הוא מגיש לו חוות דעת שלו ושל דינה זילבר על ניגוד עניינים אישי. 13 סעיפים, אדוני היושב בראש, 13 סעיפים כותב שם היועץ המשפטי לממשלה; 13 סעיפים של ריקון מוחלט של התפקיד הזה שנקרא ראש ממשלת ישראל, על הסמכויות שלו לחוקק ולמנות ולפעול ושרים ומנכ"ל המשרד שלו – מה לא כתוב שם? נטרול הצוות שלו. המסמך הזה הוא כל כך מופרך מבחינה משפטית, הוא כל כך מטורף, הוא כל כך פסול ובזוי, שהוא חייב להיכנס לדברי ימיה של הכנסת ולדברי ימיה של מדינת ישראל בתור – פשוט, כמו שאני אומר עכשיו, השתלטות, השתלטות של גורם זר או השתלטות של זר על השלטון במדינת ישראל. זה צריך להיות, אדוני היושב-ראש, מופת בספרי הלימוד של מדע המדינה בבתי ספר – מציאות שבה המדינה נשדדת מידי האזרחים שלה, פשוט ככה. מיליונים של אנשים מאבדים, אדוני שר המשפטים, את החירות שלהם. מה שאתם עושים, וזה במשרד המשפטים בראשותך – האלף-בית של דמוקרטיה, האלף-בית של נאורות – כן, הם קוראים לעצמם נאורים – האלף-בית. החידוש של הדמוקרטיה, אבי ניסנקורן, הוא שפעם היה עריץ, היה טירון – טירן, סליחה; היה לו כוח, לא טירון בכלל – טירן ועריץ, והוא שלט בכוח החרב. העידן המודרני הביא את החירות, את הליברליזם, את הדמוקרטיה, שאזרחים קובעים את גורלם בעצמם. והינה, בלי ירייה של כדור אחד בודד, היועץ המשפטי מנטרל את ראש הממשלה מכל הסמכויות שלו. יש דבר אחד בכל זאת, אדוני היושב-ראש – דבר אחד בכל זאת: אחרי 12 סעיפים שבהם הוא מרוקן את כל הסמכויות של ראש הממשלה, בכל זאת הואיל בטובו היועץ המשפטי לתת לו סעיף אחד אפקטיבי שהוא יכול לפעול בו. מה אתה יכול לעשות, ראש הממשלה? אתה יכול להיוועץ עם החתום מטה; בעניינים של ההתנהלות, איך אתה לא תפעל, בנטרול, אתה יכול להיוועץ עם החתום מטה. החתום מטה זה אביחי מנדלבליט, שחותם מעלה, דווקא, בדרך כלל, על הדמוקרטיה הישראלית. עכשיו, על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על ניגוד עניינים. ניגוד עניינים הוא סייג חשוב מאוד, סייג שנועד לשמור על ניקיון כפיים, אבל הוא סייג לתפקוד – הוא לא מחליף את התפקוד, הוא לא מחליף את הצו הדמוקרטי שאנחנו שלחנו בן אדם לתפקד. להפך. עכשיו, בממלכת צלאח א-דין, כל סייג כזה, שנועד למנוע מקרי קיצון, מקרים ספציפיים, הופך לכלי נשק של שוד הסמכויות הזה שאנחנו רואים. זה דבר פשוט בלתי נסבל. כרגיל, הם נטלו לעצמם סמכות שלא קיימת בחוק. שלא קיימת בחוק. הם לא מוסמכים לזה לפי החוק. עכשיו, תראו, אני מבקש פה רק – חשוב הריכוז כאן, כי צריך להחזיק ראש בסיפור הזה של החבר'ה של צלאח א-דין, של משרד המשפטים, בעיקר הייעוץ המשפטי והפרקליטות בתפקידים הבכירים. כל פעם – השר אמסלם, אתה מציג את זה פה מפעם לפעם – כל פעם זה תעלול אחר. כל פעם זו התעללות אחרת בדמוקרטיה. כל פעם. עכשיו, צריך להחזיק ראש. והם לא מתביישים – ואני אומר את זה כאן, ואני מצפה לתגובה מאוד כנה של שר המשפטים – להטעות את בית המשפט, לשקר לבית המשפט, ממש לעשות צחוק מהכללים המינהליים. תראו, יש כללי ועדת אשר, כללי ועדת אשר לניגוד עניינים. אני מצטט, אדוני היושב-ראש: "בכל מקרה שיש לשר עניין אישי בפעולה או בהחלטה" – עניין אישי בפעולה או בהחלטה – "שיש בה כדי להשפיע על הענקת טובת הנאה וזכות", כלומר, עניין אישי מסוים שאפשר לגדר אותו, שמשפטן רציני היה מגדר אותו, מתחם אותו, גם שם אותו בסוף – בעניין הספציפי הזה, השר לא יכול לקבל החלטה. הפלא ופלא, אתה יודע, המילים כבר לא נחשבות, כמו שפעם אמר פרופ' ברק, אפשר לעשות מזה פלסטלינה. איך הנאורים קוראים את הכלל הזה? אני מצטט את מנדלבליט במכתב שלו לראש הממשלה. אגב, המכתב נפתח במילים, בלי בושה, מהמקפצה: בהתאם לכללי ועדת אשר. והינה, אני מצטט לך, שר המשפטים: "בהתאם" לכללי ועדת אשר, "בכל מקרה בו מתעורר חשש" – ואתם מדקדקים במילים, אומני המילים, המשפטנים; "בכל מקרה בו מתעורר חשש" – מי דיבר על "בכל מקרה"? מדובר על מקרה שבו יש עניין אישי בפעולה או בהחלטה, כלומר דבר מסוים, אבל זה "בכל מקרה". עכשיו, מי קובע אם זה מקרה שמעורר חשש אצל מישהו? מי האוטוריטה? מי הסמכות? אז הינה, ועדת אשר: "הובא עניין כאמור לפני השר כחבר ממשלה, כחבר ועדת שרים או בכל דרך אחרת, חייב השר להצהיר מייד על העניין האישי שיש לו". כלומר, זה סמוך – זה נתון לפתחו של השר, והוא צריך להחליט. למי הוא צריך להודיע על זה, שר המשפטים? למבקר המדינה. איפה היועץ המשפטי נמצא בכללי ועדת אשר? הוא נמצא בפתרון. צריך לקחת את חוות דעתו, להיוועץ איתו – זה נכון שאתם מזמן שכחתם מה המונח, המילה הזאת, "יועץ" – ואז יש כמה דרכים. מי יחליט באיזו דרך הוא יפתור? השר עצמו. אבל לא. הינה, תראו, איך קוראים את זה, את המילים האלה, את העברית הזאת של כיתה א', איך קורא את זה השר – סליחה, השר בעיני עצמו – ד"ר מנדלבליט, וד"ר לימון, כל שאר הנאורים: "בהתאם לכלל 7 – – – בכל מקרה בו מתעורר חשש לניגוד עניינים", בלי בושה הם כותבים, "על השר לפעול בהתאם לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה". איפה זה כתוב? מה זה הדבר הזה? מה זה השוד הזה של הדמוקרטיה? מה אתם מחליטים? מה, למדתם מבג"ץ – תשעה אנשים יחליטו בשביל תשעה מיליון אנשים? מה זה הדבר הזה? זה בלתי נסבל. עוד פעם, במכתב של ד"ר לימון – כל אחד דוקטור, ולקרוא הוא לא יודע; קורא איך שהוא רוצה: "למען הסר כל ספק נשוב ונבהיר כי במצב הדברים הנוכחי ובהיעדר קביעה השיפוטית המורה אחרת, יש לראות בטיוטת חוות הדעת, שהועברה מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת, על כל המשתמע מכך". תשמע – אזרחי ישראל, תשמעו. זה פשוט – בשם הדמוקרטיה, כן – זה פשוט מעשה אלים וכוחני, בלי שום בדל של תימוכין, לא בחוק ולא בחוק-יסוד. מהמקפצה, אדון מנדלבליט, אתה שודד את הדמוקרטיה, לוקח לך סמכות שלא ניתנה לך מעולם, שולל מראש ממשלה את כל הסמכויות החוקתיות שיש לו. מה זה הדבר הזה? איפה אנחנו חיים? עכשיו, עוד הערה אחרונה לסיום. מתי הוא עושה את כל זה, מנדלבליט? מתי הוא עושה את זה – נותן לראש ממשלת ישראל, ל-1.3 מיליון אזרחים – מנטרל אותם, כמו שאומרים היום? מתי הוא עושה את זה? הוא עושה את זה – זה פשוט להקשיב ולא להאמין – הוא עושה את זה כשהוא ממונה על ידך, שר המשפטים, ליו"ר ועדת האיתור של פרקליט המדינה. כלומר יושב מר מוסר, שהוא מטהר כמובן את המערכת מניגודי העניינים, והוא דואג ששרים לא יעבדו ולא יחוקקו ולא הכול כי זה – והוא יושב בראש ועדת איתור פרקליט המדינה, כשבין המועמדים לתפקיד פרקליט המדינה לא אחר מאשר מומו למברגר. עכשיו, זה היועמ"ש שאמר שלמברגר הוא היחיד במתחם הסבירות – תקשיבו, אזרחיות ואזרחי ישראל – הוא היחיד במתחם הסבירות. הוא לא נתן לו סיקור אוהד, ללמברגר, אבי; הוא סיכל כל מועמד אחר. מה הוא עשה – ואתה יודע את זה – מה הוא עשה לאורלי בן-ארי? מה הוא עשה? ביזה, ודאג שהיא תרד באמצע הטקס – החבר שלו, מהקליקה, מני מזוז, שיוריד אותה באמצע הטקס. ומה הוא עשה לדן אלדד, פקיד מסור ונאמן? מה הוא עשה לו? בהתחלה הוא אמר שזו מניעה. אחרי זה המניעה היא גמישה, אחרי כמה ימים. אז מה? אז היה צריך לבייש אותו ברבים, להלבין פני האדם ברבים, כדי להוציא אותו מזה. כלומר, בשבילו המועמד היחיד הוא מומו למברגר. זה לא ניגוד עניינים? אנחנו השתגענו, אבי ניסנקורן? אתם רוצים להפוך אותנו למדינת עולם שלישי? למדינה מושחתת? עכשיו, פרק האחרון בעלילות צלאח א-דין – אדוני היושב-ראש, בבקשה, עוד דקה. פרק אחרון, כי זה באמת דבר שנוגע לכל אזרח. פרק אחרון, מיקי לוי, פרק אחרון. בא ארגון אזרחי, השר אמסלם, "בצלמו", ומסב את תשומת ליבו של היועץ המשפטי לממשלה ואומר לו: תשמע, אולי אתה בניגוד עניינים, כי בכל זאת, אתה אמור להחליט על פרקליט המדינה. טוב, הוא לא מתייחס אליהם. לא מוצא לנכון, לא מתרגש. לא עונה להם. אולי אם היו פוגשים אותו בשבת, בפתח תקווה, הייתה איזו התייחסות. לא מתייחס אליהם. טוב, מה לעשות? הם שולחים לנציב רוזן, לשופט רוזן, השופט לשעבר, נציב הביקורת על הפרקליטות. אז הנציב רוזן מוציא הודעה בשבוע שעבר שמנדלבליט הודיע לו שהוא לא יפנה לפרקליט שייבחר – אחרי שהוא ייבחר הוא לא יפנה. בזה הוציא אותו גם השופט רוזן, ואמר: הינה, אין ניגוד עניינים. עכשיו, תראו, השר ניסנקורן, אם אתה חושב שאזרחי ישראל מטומטמים, הריני להודיעך שלא, אבל מנדלבליט בטוח חושב שהם מטומטמים. השופט רוזן, במחילה מכבודו – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. נא לסכם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים. – – גם חושב שהם מטומטמים. אם מישהו חושב, אגב, שממו למברגר צריך פנייה רשמית אחרי כל מה שהוא עשה בשבילו, מנדלבליט, כן – ואחרי שכולנו שמענו, כל המדינה שמעה, איך הגרון של מנדלבליט אדום, מחזיקים לו, בנושא הזה של התיק הפתוח – אגב, אם הוא צריך שמישהו יפנה אליו כדי שהוא יסגור את התיק, אז אני לא חושב שהוא מתאים להיות פרקליט המדינה. זה בכל זאת תפקיד שצריך בו קצת אינטליגנציה, ואם זה כן פתרון של היועץ המשפטי – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מסיים, משפט אחרון. – – אם זה כן פתרון של היועץ המשפטי, שאפשר פשוט לא לפנות, למה זה לא פתרון טוב לראש הממשלה? מה שטוב ליועמ"ש לא טוב לראש הממשלה? זה כמו שאהרן ברק, שבזמנו – משפט אחרון – אהרן ברק בזמנו היה במינוי של אלישבע ברק. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז הוא אמר: אני יוצא מהחדר – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, אדוני, אתה – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יוצא מהחדר – דנו במינוי של אלישבע ברק – הוא חזר לחדר. אתם מבינים לבד – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתה מבקש – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – שהוא נראה מאוד מופתע שהם אישרו את המינוי שלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, לא. סליחה. אתה מבקש להעביר את זה לוועדת – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש ככה: שנעביר את זה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. אני מבקש שהכנסת תיכנס לנושא הזה של ניגוד עניינים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – תחליט שיהיה סטנדרט מצמצם – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> דבריך נשמעו. תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – סטנדרט לא סלקטיבי. פקידי ציבור, כמו אנשי ציבור, יועמ"ש – דינו גם לא מעל החוק, ושהסמכות לא תהיה אצל היועמ"ש אלא אצל מבקר המדינה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני חייב להגיד לך, עמית, שהסתכלתי על דודי כשדיברת. הוא הסכים לכל מילה. הוא נענע בראש, וראיתי – למרות שיש מסכה, ראיתי במימיקה של מה שנשאר מחוץ למסכה. לפחות יש בן אדם אחד פה שבכל מילה שאמרת הסכים איתך. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> יש שניים. יש שניים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל לא הסתכלתי עליך, מצטער. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא שמעת, עוזי, הרגע הגעת. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוה, אוה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הרגע הגעת. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל אני עדיין שמח שזה מיעוט. אני עדיין שמח שזה מיעוט – מיעוט בכנסת וגם מיעוט בקרב הציבור. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> מיקי, אתה לא מסכים למה שאמרתי? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא שמעתי. אני לא מסכים לשום דבר ממה שאמרת. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תראה, אני רוצה להגיד לך, עמית – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, עמית, קודם כול, זו לא הייתה שאילתה. זה היה נאום. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> הצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> הצעה לסדר-היום. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> הדברים האלה גם כרגע נבחנים בבג"ץ, אז הטענה שזה צריך להיות מבקר המדינה ולא היועץ המשפטי לממשלה היא טענה שנטענת, טענה – הייעוץ המשפטי לממשלה חושב אחרת, ובוא נחכה להכרעה בנושא. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא הסכמתם שיהיה בג"ץ. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא הסכמתם. היועץ המשפטי השיב בחוות דעת בשבוע שעבר שאין לדון בבג"ץ, כי רק חוות דעתו היא הקובעת. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה משהו אחר. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> והוא אפילו יותר מבית משפט. בבית משפט יש שלושה אנשים – לשמוע את הצדדים. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא הפרעתי, נכון? נכון? לא הפרעתי לך. יש שאלה מי הגורם המוסמך. אני חושב שאין ספק, וגם עד היום זה היה ככה, שהגורם המוסמך הוא היועץ המשפטי לממשלה. זה תפקידו. יש פה שאלה משפטית שהיועץ המשפטי לממשלה צריך להכריע בה. השאלה לגבי היקף ניגוד העניינים זו שאלה שנבחנת. כמובן, יש כללים, ופועלים לפי הכללים, והיועץ המשפטי לממשלה, חזקה עליו שיפעל לפי הכללים. אבל צריך גם לבחון את המקרה לגופו – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> – – ולקבל החלטה לפי המקרה לגופו, וזה מה שהיועץ המשפטי לממשלה עשה. דרך אגב, ההחלטה לא נעשתה מעכשיו לעכשיו, היא נעשתה אחרי מחשבה. אבל ההצעה לסדר-היום הייתה באופן כללי. למרות שרוב הנאום היה לגבי ראש הממשלה, ההצעה לסדר-היום הייתה באופן כללי. במישור העקרוני – במישור העקרוני הנושא של ניגודי העניינים מטופל על ידי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, והם עושים את זה בצורה מקצועית ופועלים גם לעשות אחידות. אני לא חושב שיש היום בכלל שאלה. התקשי"ר מגדיר שהסדרי ניגוד העניינים לעובדי מדינה בכירים ייערכו טרם המינוי על ידי היועצים המשפטיים לממשלה. לגבי השרים, כללי ניגוד העניינים מוסדרים בכללים למניעת ניגודי עניינים של שרים וסגני שרים, ונקבע בהם כי על השרים לפעול בהתאם לחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> זה לא כתוב בשום מקום – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> שאלות, שאלות של ניגוד עניינים – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> זה לא כתוב בשום מקום. את זה הכתיבו לך. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תשמע, תשמע, אני חושב – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה, זה לא כתוב. אתה אדם אינטליגנטי. זה לא כתוב בשום מקום. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אדם אינטליגנטי – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל זה לא כתוב. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אדם אינטליגנטי – א. תודה – ואני רוצה להגיד לך שאני יודע שמי שצריך לבחון ניגודי עניינים זה היועץ המשפטי לממשלה. הוא צריך לקבוע את הכללים – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אבל יש חוק במדינה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> הוא צריך לקבוע את הכללים – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> שר המשפטים, יש חוק במדינה. תקרא את החוק. אין דבר כזה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תשמע, אני חושב שאין בכלל מחלוקת על החוק, וכל מי שרוצה לחלוק עליו אז באמת יכול לעתור על זה. אני בא ואומר לך שמדינת ישראל – אנחנו עדיין מדינה שכשיש שאלות משפטיות, שואלים את היועץ המשפטי לממשלה ולא מישהו אחר, ועדיין, כשיש שאלות של ניגודי עניינים, אז פועלים שלא יהיו ניגודי עניינים. זה כרגע המצב וזה צריך להמשיך להיות המצב. אני לא חושב שכובלים את הידיים של מישהו או אוסרים על מישהו להתעסק או לעסוק בדברים שהוא יכול לעסוק בהם. המטרה היא פשוט למנוע ניגודי עניינים. נקודה. שם מתערבים ושם מקבלים החלטות, וזהו. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> הפתרון על מנדלבליט עצמו, שהוא יודיע שהוא לא יפנה אל הפרקליט – זה נשמע לך הגיוני? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לגבי מנדלבליט – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> זה נשמע לך הגיוני? ואמרת "אחידות" – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לגבי מנדלבליט הייתה פנייה לנציב פניות הביקורת על הפרקליטות, והוא נתן החלטה מבוססת, מסודרת. דרך אגב, גם על זה יש עתירה, ויש תשובה על עתירה בנושא הזה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עמדת אדוני לגבי העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת החוקה? אין לך עמדה? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ועדת הפנים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז זה יעבור לוועדת הכנסת. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אני יכול להגיב על זה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא. אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה היא על העברת ההצעה לסדר-היום בנושא: ניגודי עניינים של בכירים בשירות המדינה לוועדת – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> חוקה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתה מבקש ועדת החוקה, מיקי לוי מבקש ועדת הפנים, ולכן זה יעבור לוועדת הכנסת, והיא תכריע לאיזו מוועדות הכנסת זה יגיע. אנחנו נעבור להצבעה. מי שבעד הוא בעד העברתה לוועדת הכנסת לצורך הכרעה בין ועדת החוקה לוועדת הפנים, ומי שנגד מבקש להסירה מסדר-היום. הצבעה. מייד אחרי ההצבעה האלקטרונית אני אצרף את חברי הכנסת שנמצאים באולם. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הינן שניים בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מצרף את חבר הכנסת עמית הלוי כתומך, חבר הכנסת מיקי לוי כתומך, חבר הכנסת אריאל קלנר, חבר הכנסת משה אבוטבול, חבר הכנסת יוסף טייב וחבר הכנסת עוזי דיין. לכן התוצאות הן שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת הכנסת לצורך הכרעה אם להעבירה לוועדת הפנים או לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הייצוג ההולם של העולים החדשים בשירות המדינה עומד על 0%, הממשלה נמנעת מלקבוע יעד ליישום החוק << הלסי >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני עובר להצעה הבאה לסדר-היום, מס' 2203, בנושא: הייצוג ההולם של העולים החדשים בשירות המדינה עומד על 0%, הממשלה נמנעת מלקבוע יעד ליישום החוק, של חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. יעלה ויבוא. עד עשר דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. אדוני שר המשפטים, אני באמת אשמח אם גם אתה תקשיב כמה דקות. ראשית, אני רוצה להודות גם לחברי חבר הכנסת יוסי טייב, שההצעה לסדר-היום נרשמה על שמו – והוא העביר את זה על שמי – בגלל איזה משהו טכני במזכירות, אבל כולנו באותו נושא, ואין פה באמת הבדלי קואליציה–אופוזיציה. קיימנו דיון בוועדת הקליטה של הכנסת בנושא הזה עוד ביוני. קיבלנו דיווח על פי חוק הדיווח על ייצוג הולם של אוכלוסיות שונות – קיבלנו דיווח על עולים חדשים ודנו בזה בוועדת העלייה והקליטה. מה בעצם הסיפור? הסיפור הוא כרגיל – שמדינת ישראל מאוד אוהבת את העלייה, אבל כשזה מגיע לעולים, הדבר מקרטע. ואיך הוא מקרטע במקרה הספציפי הזה? חוק שירות המדינה (מינויים), משנת 1959, הגדיר חובת ייצוג הולם לאוכלוסיות שונות. ב-2006 תוקן תיקון על חובת ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה. ב-2006 תוקן תיקון על חובת ייצוג הולם לעולים ככלל, לאו דווקא אך ורק ליוצאי אתיופיה, ובהתאם לאותו תיקון משנת 2006 ממשלות ישראל היו אמורות לקבל הצעת מחליטים ולקבוע יעד לייצוג הולם של העולים, פשוט יעד – בכל משרד ממשלתי כמה עולים אמורים לעבוד מבחינה כמותית הכי פשוטה. מאז עברו 14 שנה והיעד הזה לא נקבע. אגב, בנושא של יוצאי אתיופיה – ואני מברך על כך – היעד נקבע, ורוב משרדי הממשלה עומדים ביעד הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> עולה לפי ההגדרה הסטנדרטית של משרד הקליטה זה עד עשר שנים, ובמקרים מסוימים עד 12 שנה. לפי ההגדרה הכי סטנדרטית. אגב, במדינת ישראל הגדרת עולה זה דבר שהוא נעלם. למה הוא נעלם? כי כל משרד מגדיר את זה אחרת, פשוט אחרת: לצורך משרד התחבורה זה יכול להיות עד שנתיים; לעניין של המיסוי זה יכול להיות בין חמש שנים לעשר שנים. זה מאוד תלוי. כל העניין של הקלות במבחן, זה בכלל – זה נע משלוש שנים לשבע שנים. זאת אומרת, זה סלט. לענייננו אנו, אני רוצה קצת להביא מספרים מדוח של הממ"מ שהעבירו לנו ופשוט לעבור משרד-משרד מבחינת הייצוג ההולם של העולים: במשרד התקשורת – 0%; במשרד לשירותי דת – 0%; במשרד לשוויון חברתי – 0%; במשרד לפיתוח הפריפריה, הגליל והנגב – 0%; במשרד לביטחון הפנים – 0.1%; במשרד החינוך – 0.1%; בתחבורה – 0.2%; בעבודה ורווחה 0.2%; באוצר – 0.2%; במשפטים – 0.2%; בפנים – 0.3%; מדע ותרבות – 0.3%; משרד ראש הממשלה – התקדמנו, 0.6%; אנרגיה – 0.8%; כלכלה – 0.8%; בינוי ושיכון – 0.9%; הגנת הסביבה – 0.9%; חוץ – 1%. מתוך 1.3 מיליון, נניח שלא כולם מוגדרים כעולים חדשים עד 12-10 שנה, ובכל זאת. חקלאות – 1.2%; תיירות – 1.8%. בריאות ועלייה וקליטה עומדים בראש סדר הדברים: בבריאות זה 2.2% ובעלייה וקליטה – 4.3%. בשנת 2019, לפי הנתונים הרשמיים הועסקו בשירות המדינה, במשרדי הממשלה בלבד, 43,873 עובדים, ומתוכם 196 עולים חדשים כהגדרתם, עד 10 ועד 12 שנים בארץ, שזה 0.4%. המצב הזה רק מדגים עד כמה מדינת ישראל אוהבת את העלייה אבל מקרטעת בכל תחום השילוב והייצוג של העולים. אפשר להמשיך הלאה והלאה, ואני מדבר רק על משרדי הממשלה, אבל יש גם תאגידים ציבוריים, חברות ממשלתיות, שלטון מקומי – המון תחומים. אפשר לבוא ולהגיד: החבר'ה האלה מתקדמים, כבר מגיעים עם המקצועות, לא צריך שום ייצוג הולם, אין טעם. למה? גם ככה ישתלבו. אבל אם אין את הדחיפה הראשונית, אין אפשרות, אין מכרז ייעודי, אז איך הבן אדם, גם אם הוא מגיע כשיש לו השכלה ויש לו ניסיון, איך הוא אמור להתמודד עם מישהו שנולד פה, שירת פה, שיש לו את הניסיון, גם התרבותי וגם המקצועי? אם אין מכרז ייעודי – כל עוד אין יעד ממשלתי והממשלות באמת לא קיבלו את היעד הזה, אז ברור שכל משרד בא ואומר: אני אשמח לעשות את זה, אבל אין לי יעד, אז אני לא יודע איך. אני גם לא מוציא מכרזים ייעודיים לעולים, עם רף כניסה מסוים, עם סף כניסה מסוים, אז ברור שזה לא מתקיים, כי אף אחד לא באמת רוצה ליזום משהו. לכן אין פה תחרות הוגנת בשוק העבודה. אם אנחנו רוצים לקדם את האוכלוסייה הזאת – ואגב, אני לא מדבר אך ורק על עולי ברית המועצות לשעבר, אני מדבר על כלל העולים – עולי צרפת, עולי ארצות הברית, עולי בריטניה וכל השאר. צריך לתת את הדחיפה ההתחלתית הזאת. אגב, לפי אותם נתונים רשמיים, רוב החבר'ה שנכנסים – וזה הגיוני ולגיטימי – רוב החבר'ה שנכנסים לשירות המדינה, שנמצאים עכשיו בשירות המדינה, אותם עשיריות האחוז, רוב-רובם בדירוג המינהלי הכי נמוך, כי זה רק שער הכניסה. בדירוג המינהלי הגבוה זה בודדים, פשוט בודדים. מכיוון שצריך לדחוף את הנושא הזה, וסוף-סוף, אחרי 14 שנה, לקבוע את היעד לייצוג הולם, וגם להוציא מכרזים ייעודיים בכל משרד ומשרד, אם אנחנו באמת רוצים להאיר פנים לעלייה – גם להגדיר את הדבר הזה לשלטון המקומי, לחברות ציבוריות ולכל השאר. הרי יש ייצוג הולם לכלל האוכלוסיות – יש לאוכלוסייה הערבית, לאוכלוסייה הצ'רקסית, יש ייצוג הולם לחרדים. רק לאחרונה ניסו להעביר פה חוק בנושא, ואני לא מתנגד לזה, זה דבר מבורך, ובכל זאת שום דבר לא נעשה. יש דיון – קיבלנו תשובה מנציב שירות המדינה שהנושא נמצא בהתהוות, בשכלול, בהתדיינות מול משרדי הממשלה, אבל עובדתית, קיימנו דיון ביוני, אנחנו בנובמבר, ושום דבר לא התקדם. כלום. לכן אני מבקש לעשות את הצעד המתבקש ולקבוע את היעד – זה לא אמור להיות דיון ארוך מדי או בעייתי מדי – ולגשת לעבודה. אנחנו לקראת שנת 2021. בשנת 2021, לפי כל התחזיות, כולל תחזית של משרד הקליטה, אנחנו צפויים לגל עלייה, אז לפחות בואו ניתן לחבר'ה האלה אפשרות להשתלב בעתיד – תסכים איתי – אבל בשביל זה צריך להגדיר יעד. זה לא עניין של חקיקה ממש, זה החלטת ממשלה. אני יכול לתת לכם נתונים על שילוב יוצאי אתיופיה. שילוב יוצאי אתיופיה – הייצוג ההולם שלהם במשרדי הממשלה הוא כשיעור באוכלוסייה ואף עולה על השיעור באוכלוסייה. שוב, זה מבורך. לכן אני מבקש להעביר את הדיון בנושא לוועדת הקליטה שוב, כי אנחנו רוצים להתעקש גם מול משרד ראש הממשלה, גם מול שאר משרדי הממשלה וגם מול נציב שירות המדינה, ללחוץ לקבוע את היעד הזה. זה לא אמור להיות דבר מסובך; זה לא אמור להיות דבר שלוקח 14 שנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> רק חבר הכנסת קוז'ינוב, יצוין רק לטובת הדיוק בדברים – הנאום של אדוני זה לא רק בגלל עניין טכני. זה שיתוף פעולה פורה – – << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אכן, אכן, אני חס וחלילה לא התכוונתי לפגוע – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – על מכסת סיעת ש"ס. אני רק אדייק. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לחלוטין, אני אחזור על הדברים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ההצעה לסדר-היום הדחופה שלך לא אושרה, ובאדיבותו של חבר הכנסת טייב – – – << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שנייה, שנייה. אני אחזור על זה לפרוטוקול: הדיון הזה הוא פרי שיתוף פעולה בין יש עתיד-תל"ם לש"ס. אני בהחלט נואם על מכסת ש"ס כרגע, על מכסת חבר הכנסת יוסי טייב, כי ההצעה הדחופה שלי לסדר-היום לא אושרה בנשיאות. אושרה הצעה רגילה על שמו של חבר הכנסת טייב והוא העביר את זכות הדיבור אליי, ועל כך אני מודה. לא התכוונתי לפגוע, חס וחלילה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה על ההבהרה. ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם. לאחר מכן – דעה נוספת של חבר הכנסת יוסף טייב. בבקשה. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני שר המשפטים, הייתי רוצה להתייחס למה שאמרת קודם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין בעיה. קודם כול אני אענה לחבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני בטוח שעמית יסכים למה שאתה הולך להגיד. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> השר אמסלם, חיכינו שתדבר גם על זה, אנחנו לא מוותרים. חיכינו יפה, אפילו שילבנו ידיים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, כן. חבל להאריך במילים. אתה צודק בכל מילה שאמרת, אני מקבל את מה שאתה אומר. אני חושב שהדיון צריך להיות באמת בוועדה, בצורה מסודרת, להביא את כל הנוגעים בדבר. בוודאי הגורם המרכזי זה נציבות שירות המדינה. אני לא אקריא לך את התשובה – הם מספרים לי שהם בהליכים וכו' – אבל צריך לבדוק את זה ולהתניע מהלך שכל החברה בישראל תהיה משולבת, בוודאי עולים, ועוד סקטורים אחרים שלא נמצאים בקרב עובדי המדינה בפרופורציות הנכונות. אני רוצה אבל להתייחס למה שאמר שר המשפטים. תראה, בסופו של דבר אני שמעתי בקשב רב את כל הטענות שהעלה כאן חבר הכנסת עמית הלוי. באמת, אני מכיר אותו, דרך אגב, המון זמן, הרבה שנים, לא מעכשיו. הבן אדם טען באמת בכובד ראש והביא נימוקים – עובדות ונימוקים וסברה. לדעתי, מה שקרה פה – אתה נתת לו איזושהי תשובה כוללת, לא מנומקת, לא עניינית, במובן הזה שנתת לו, אתה יודע, איזה משהו: תשמע, עזוב, עמית, היועץ המשפטי צודק ובוא נעזוב את העניין. אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה – הרי בסופו של עניין אנחנו הולכים לישון בבית, אתה יודע, עם התובנות שלנו. אנחנו יודעים מה נכון ומה לא נכון, מה הגיוני ומה לא הגיוני, מה שקר ומה אמת, איפה אנשים עוברים על החוק ואיפה לא, אז אני רוצה להגיד לך משהו. תראה – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אתה יודע, לפעמים כשיש מחלוקת וכשמישהו מחליט, בשביל זה יש ערכאות משפטיות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אענה לך. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> שהם יכריעו. בסוף בסוף משפט לא עושים בבית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אענה על זה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> שכל ישר שלך ושכל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, החברה במדינה ישראל היום נמצאת בפילוג עצום על הסוגיה הזאת. זאת הסוגיה, דרך אגב, המרכזית. עזוב, נעבור את משבר הקורונה, בעזרת השם, נייצב את הכלכלה ואת הבריאות. בסוף, מה שעומד על הפרק היום בקרב אזרחי מדינת ישראל זה הסוגיה הזאת. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> קודם כול החברה, הכלכלה והפרנסה – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי, לאחר שנייצב את המשק. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – איך מצמצמים פערים – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי, לאחר שנייצב בעזרת השם את המשק. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – והמצב הביטחוני. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, בסדר. אני אומר, כרגע, המחלוקת בנושא הזה היא מה שמפלג את רוב הציבור. זה בעצם לדעתי השיח הציבורי האמיתי בימים האלה, בתקופה האחרונה, בוודאי לפני הקורונה. אני רוצה לומר לך יותר מזה – זה לא קרה לפני 20 שנה. קרה משהו בציבוריות בחמש, שבע, עשר השנים האחרונות. ועכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה להיגיון. גם אל תענה לי, אני לא מצפה שתענה לי, בגלל שאתה שר המשפטים, ואני לא רוצה אפילו להכניס אותך לנישה הזאת. אומר חבר הכנסת עמית הלוי: הרי אנחנו עכשיו עומדים או רוצים להיות – הקמת ועדת איתור בנושא פרקליט המדינה. הרי ברור לך לחלוטין שעל פי החוק, מי שאמור לעמוד בראש ועדת האיתור זה היועץ המשפטי מנדלבליט. הרי אחד המועמדים זה מומו למברגר. הרי מומו למברגר סגר לו את התיק. סגר לו את התיק. שנייה. על זה הוא אמר, דרך אגב, על שי ניצן שהוא מחזיק אותו בגרון. עכשיו הוא יבחר אותו מחר. נראה לך הגיוני? הרי אם זה היה דוד אמסלם, הוא הראשון שהיה מעמיד אותי – כתב אישום. דרך אגב, ראש הממשלה, תפרו לו שלושה תיקים על לא 3% מזה, אתה יודע את האמת. תראה, ממשיכים. אותה מערכת עם השופט רוזן – מה התשובה שהשופט רוזן אומר? הוא לא ידבר איתו. מה זאת אומרת? הוא הבוס שלו. מה זאת אומרת לא ידבר איתו? לא הבנתי. הרי זה פרקליט מדינה, זה יועץ משפטי. תראה איזה הזויים, גם בתשובות. תראה הזויים האנשים. מה זה לא תדבר איתו? הרי אתה הבוס שלו, ואם אתה לא מדבר איתו אתה לא עושה את תפקידך. אולי הוא לא יבוא לעבודה? אולי בכלל הוא ייבחר וייסע לטייל בעולם שנתיים? מה זאת אומרת לא תדבר איתו? התפקיד שלך כיועץ משפטי – והיום אתה נמצא בניגוד עניינים. אתה נטלת לעצמך את תפקיד פרקליט המדינה, דרך אגב, ללא סמכות, ללא כלום, ואתה עצמך בניגוד עניינים. הרי אתה אמור לבקר את פרקליט המדינה. אתה היועץ המשפטי לממשלה; אתה בכובע הזה אמור לבקר אותו. תבין מה קרה פה: הוא לקח לעצמו את התפקידים, גם השופט, גם הפרקליט – הכול, תפס הכול – וגם השוטר. ישר. אני אומר לך שאנחנו קרובים לזה שיום אחד יבוא שוטר וכבר בדלת – ידפוק לבן אדם, יוציא אותו, ייתן לו את פסק הדין ביד וכבר יוביל אותו לבית הכלא. אתה יודע מה מדהים אותי פה? החוצפה. אתה יודע, אני אפילו לא יודע לתאר את זה במילים. איך אתה – תגיד, אתה חושב שכולם פסיכים? מאיפה באה לך החוצפה הזאת? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני חייב להגיד לך, אתה הופך להיות אובססיבי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. אני אומר לך דבר מאוד פשוט, אבי, אמיתי עכשיו. עזוב את מה – פה, בנקודה הזאת, עזוב, עובדה. יש לנו פה עובדה. איך אתה מתרץ אותה לך, כשר משפטים, אתה? עזוב אותו. מה אני חושב עליו אתה יודע. מה הנזק שהוא עושה לדמוקרטיה הישראלית – אתה יודע מה אני חושב, עזוב אותו. במקרה הזה, הרי אתה יודע לבד שאם אזרח מהשורה היה עושה את זה, או חבר כנסת, או שר, הוא היה מועמד לדין עכשיו. דרך אגב, פותח את כל המהדורות; נוסבאום מתאר את זה באיזה פתוס. ניגוד העניינים – סגר לך את התיק שלך. איך אתה בכלל יכול לדון בו כשאתה עצמך אמרת ששי ניצן תפר לך את התיק? אתה, לא אני. אבל תסתכל, הדברים זורמים להם ככה. הולכים. אני רוצה להגיד לך מה הבעיה, וזה מה שאתם לא מבינים. לדעתי, אתה לא מבין את העוצמה. אני טוען: הגלגל מתגלגל – היום אתה פה, בעוד חמש שנים אתה שם. תבין, כל תקדים כזה יבוא באופן דורסני בפעם הבאה. נגד מי? נגד אותם אנשים. וזה הפחד שלי, בגלל שבאמת אין פה איזה משהו אובייקטיבי. אתה לא מנהל ככה מדינה, בגלל שתבין, אם זו שאלה מי הבריון – זה מתחלף; היום זה אתה, מחר – הגלגל מתחלף ובא מישהו אחר, ואז את אותן נורמות שאתה קבעת, הוא ייקח אותן עוד צעד קדימה. וזה האסון שקורה פה – שהאנשים האלה חושבים שאנשים בצד השני לא מבינים כלום, טיפשים, חמורים, לא מבינים את המטען. כשאתה אומר לי: דודי – אני לא אובססיבי על אף אחד. דרך אגב, אני לא באתי, פתאום קמתי בבוקר ופתאום אני חושב על מנדלבליט א', ב', ג'. זה לא שם. אני לא שונא אנשים מטבעי וגם לא מבקר אנשים. יש פה אירוע חמור שאני רואה אותו – תיכנס למשקפיים שלי שנייה. אני רואה דבר חמור שקורה במדינת ישראל, חמור ביותר. עכשיו, אתה אומר לי – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – אמר מראש, שהיחיד בפרקליטות המדינה שהוא במתחם הסבירות, כתב, היחיד, זה מומו למברגר. אתה שם אותו בראש ועדת איתור. מה חושבים כל המועמדים האחרים שנכנסים לוועדה הזאת? מה אתה מעלה בדעתך בכלל שהם חושבים כשהם נכנסים לוועדה הזאת? אני אומר לך מה הם אומרים. הם אומרים: זה תפור. אנחנו יודעים גם מי יהיה המחליף של המשנה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – קובע – – – בוועדה הזאת. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> היית פעם בוועדה ששר המשפטים – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> היית פעם בוועדה ששר המשפטים – – – אני אגלה לכם משהו. יש ועדת היגוי שעכשיו קמה, השר אמסלם, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה. בכל משרד המשפטים – השר אמסלם – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא אמר, כתב – היועץ המשפטי כתב על מומו למברגר שהוא היחיד – הוא אומר לך – במתחם הסבירות, קרי, כל מי שפה, הוא לא בליגה. הבן אדם היחיד שבליגה זה הוא. הוא גם אמר את זה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא, זה לא נכון, כי אתם מתעלמים מעובדות. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אה, לא נכון – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז מה הוא אמר? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> קודם כול – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין בעיה. חבר הכנסת עמית הלוי, יכול להיות שהוא אמר – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז מה הוא אמר? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני רוצה להגיד לך שני דברים. קודם כול, אם אתם שכחתם כבר, הוא העביר לאמיר אוחנה עוד שמות לממלאי מקום. אני אזכיר לכם. אתם שוכחים היסטוריה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שר המשפטים, אני מבקש, אל תיתן לעובדות להרוס את הסיפור. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אוקיי. הוא העביר לאמיר אוחנה עוד שמות לממלא מקום. זה – דבר ראשון, אז עכשיו שכחתם שהוא העביר עוד שמות מהפרקליטות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא קשור. אני אסביר. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> בסדר, הכול לא קשור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, הוא אמר את זה או לא אמר? עזוב שמות. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא, אני אומר לך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא אמר? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> תקשיב רגע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שואל: אמר או לא אמר? הרי היושב-ראש אמר לך: אל תיתן לעובדות לבלגן את הסיפור של שכנו – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני לא בתחקור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. עזוב, אני שואל – הרי אנחנו פה התייחסנו למשהו: אמר או לא אמר? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא, מה, עכשיו אני ברשומון? אני אומר לך שאני יודע, וזה לא דבר – זה ידוע שהוא העביר עוד שמות לאמיר אוחנה. זה – דבר ראשון. זה שאמיר אוחנה התעלם מכל השמות זה דבר אחר. הדבר השני – זה היה על תפקיד ממלא מקום. ועדת איתור שצריכה לבחור פרקליט קבוע, חזקה עליה שתבחן את כל המועמדים ותבחר את המועמד הכי טוב. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בסדר, אני אומר דבר מאוד פשוט: להפך, אם על ממלא מקום הוא אמר שהבן אדם הזה נמצא היחיד במתחם הסבירות, אז ודאי ובוודאי, קל וחומר על התפקיד עצמו. בוודאי ובוודאי שהוא חושב שלמברגר ראוי לתפקיד. אני אגיד לך יותר מזה: אם הייתי צריך להמר, למברגר ייבחר. אתה תראה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא יודע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> למה? אתה תראה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא יודע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלל שתבין, אתה מדבר על ניגוד עניינים שלו. הרי הסיפור כאן והדיון זה על ניגוד עניינים. אם אתה תאמר לי שלדעתך היועץ המשפטי לא נמצא בניגוד עניינים, אתה יודע מה, אבי – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> סלח לי, אני חייב להגיד לך משהו. קודם כול הסיפור פה זה הצעה לסדר-היום בנוגע לקליטת עלייה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה הקשר? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> קשור. אתה עכשיו עלית בנושא קליטת עלייה ובנושא ייצוג הולם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו מדברים. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> שנייה, שנייה, אבל דודי, אתה שואל אותי מה הסיפור. למה אמרתי לך שיש אובססיה? כי הסיפור פה – הרי גם היום בבוקר או אתמול דיברת על זה. הסיפור כאן – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. על זה לא. אני אגיד לך משהו – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> שנייה, דודי. הסיפור פה זה עלייה וייצוג הולם לעלייה. עכשיו, אני אומר לך, עם כל הכבוד לנושא המשפטי ולמחלוקות המשפטיות וכו' ולהצעת הסדר-היום הקודמת – דיברנו עליה. יש פה סיפור של עלייה. מותר להקדיש חצי שעה גם לדבר על זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא, אמרת: אתה צודק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני בדרך כלל בא ישר לעניין. ברגע שאני אמרתי לחבר הכנסת – אני חושב שבוועדה אין מחלוקת. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> ועכשיו אתה תפתור את המחלוקת לגבי ניגודי עניינים. עכשיו, בישיבה הזאת, לעניין – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. אני אגיד לך שני דברים. אז אני אענה לך – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> והדבר השני – אתה אומר שהנושא הוא ניגודי עניינים. סלח לי, אתה מדבר רק על מנדלבליט. לא מדבר על שום דבר אחר חוץ מזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך משהו. תראה, אם אתה לא היית משיב על ההצעה קודם לא הייתי מעלה את הנושא. אני שמעתי את הדיון. לא, הרי עם אנדרי אני מסכים במאה אחוז. לדעתי, יש את הזירה האמיתית ששם צריך לפתור את העניין. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> בסדר, אבל פה – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שנייה. אין בעיה. הרי אין לי ויכוח איתו. מסכים, אז חבל להשחית מילים. דרך אגב, אם לא היית משיב, הייתי אומר לו: אתה צודק. אני ישבתי כאן בשקט, שמעתי את הנאום המרתק של חבר הכנסת עמית הלוי וגם את התשובה שלך. לכן, אמרתי, בוא נידרש לעניין, בגלל שאני רואה את זה בליבת הדמוקרטיה. אמרתי לך, הסיפור הזה הוא דרמטי בעניין. עכשיו, אני רוצה להמשיך, ברשותך. אני רוצה לומר לך עוד כמה מילים. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עזוב את זה עכשיו, שנייה. אני חושב שבמדינה דמוקרטית, ובכלל בעולם דמוקרטי, גם היועץ המשפטי וגם השופטים כפופים לחוק. אתה יודע, לואי ה-14 אמר: "המדינה זה אני". נראה לי שזה האירוע – כשאתה מכניס אותי חזרה, תבוא לבית המשפט, אז אני אספר לך איך הלופ עובד. גלגל השיניים בעצם מונע על ידי בית המשפט העליון. יש לו שתי זרועות: זרוע אחת מבצעית – היועץ המשפטי לממשלה והחבר'ה בפרקליטות, והזרוע השנייה האזרחית, שזה כל העמותות – עמותת התנועה לאיכות השלטון, המכון לדמוקרטיה וכל אלה. ולכן, זה בעצם גלגל השיניים שמניע את שני אלה. כשאני חוזר למעלה, זה כבר מראש תפור מלמעלה למטה. אז אל תגיד לי עכשיו שהוא בעצם – בית משפט, כאילו – הרי מנדלבליט לא יעשה דבר כזה בחיים שלו. הוא יודע את האמת. כל ילד יודע את האמת. כל ילד קטן ברחוב, תביא לו את הסיפור הזה של ניגוד עניינים – אתה יודע מה, ילד בכיתה ט', לומד אזרחות, יגיד לך. תן לו את הדוגמה הזאת – הוא יגיד לך. לכן אני אומר לך, משקל הכובד היום במדינת ישראל – זה בעצם הגלישה, זה בעצם המדרון שמידרדרת עליו המערכת הפוליטית. עובר בצורה מהירה, דרך אגב, בצורה מהירה, מעריכית, חבל על הזמן; לא מאמין, כל חודש עובר, ומה קורה לנו – עובר משם, מהדרג הפוליטי לדרג המשפטי של הפרקליטות. הם מנהלים בפועל את מדינת ישראל איפה שהם רוצים, והם אומרים לך: אנחנו? מה פתאום, יש חוק. דרך אגב, הם עוברים על החוק. הם ממציאים חוקים. אני טוען: החוק כתוב בעברית פשוטה. מה שאתה קורא – אתה מבין. תתנהל לפי החוק. אתה שופט – תתנהל לפי החוק, לא משנה מי אתה, איזה שופט, מחוזי, שלום או עליון. אתה פרקליט – תתנהל לפי החוק, מה שכתוב. דרך אגב, מה שלא כתוב, אסור לך. כתוב. כתוב שבניגוד עניינים השר קובע. השר בעצם מחליט על ניגוד העניינים שלו. כתוב. אז איך אתה לוקח את זה? ועכשיו מר לימון כותב לך שזה לא אתה קובע, זה היועץ המשפטי. בוא, תגיד לי אתה עכשיו מה עושים. הרי גם אם נחוקק חוק כזה, נניח, יבוא היועץ המשפטי, יגיד: מה פתאום? הרי זה אותו גלגל שיניים. אנחנו פה מכתיבים את האירוע, אנחנו מכתיבים את הנורמות במדינת ישראל, זה לא אתם מחליטים, מה פתאום? לכן, פה, אני מבין שאנחנו לפותים. מה עושים? מה עושים? איך משתחררים מחניקת החנק הזאת, אמיתי, ונותנים לאזרחי מדינת ישראל לבחור את הנציגים, והכנסת מחוקקת חוקים, כמו שבכל פרלמנט, כמו שבכל מדינה מתוקנת בעולם? פה זה לא קורה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני רוצה להגיד לך, באף מדינה מתוקנת לא תוקפים ככה את המערכת המשפטית. באף מדינה מתוקנת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, אז אני אשאל אותך שאלה אחרת. אז אני אשאל אותך שאלה אחרת. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> באף מדינה מתוקנת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אתה יודע מה? אני אשיב לך. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> תלך למדינות הדמוקרטיות המערביות, תלך לארצות הברית – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אשאל אותך את השאלה הבאה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> ואני אומר לך, שם המערכות השיפוטיות לא פחות מחליטות בנושאים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא. אני אומר לך – להפך, אני אשאל אותך את השאלה האחרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> ותעשה, תעשה מחקר השוואתי – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז אני אשאל אותך – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – ותראה את ההתבטאויות ואת היחס. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הלך הלילה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> באף מדינה מתוקנת אין כזה יחס לשומרי הסף. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא מסכים איתך – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> עכשיו אני אומר לך, כשאתה מסתכל בציציות, אתה צריך להסתכל על עצמך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נו. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> יש פה אירוע במדינת ישראל שהוא חריג. בשום מקום בעולם לא באים ואומרים לרשות השופטת או לייעוץ המשפטי: אתם פסולים, אתם נגועים, רק בגלל שהם עושים את עבודתם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מישהו אמר את זה? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא, בסדר. כן, מה זאת אומרת מישהו אמר את זה? בוודאי שאומרים את זה, כל הזמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראה, בסוף, לא, תראה, אבי, אני אגיד לך, אתה עוד פעם נותן איזשהן הצהרות סתם, שהן לא בעובדות. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא, אבל זה נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי ברור לך לחלוטין שאנחנו – בא תיכנס שנייה לראש שלנו. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> זה כל פעם בנושא – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה נראה לך, שאתה דואג למדינה יותר ממני? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שואל אותך. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה נראה לך, שקמנו איזה בוקר אחד והחלטנו שהשופטים הם לא טובים? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שואל אותך. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא, לא. אני אגיד לך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני שואל אותך. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני לא מתיימר לדאוג יותר ממך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני שואל אותך. הרי ברור לך לחלוטין – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אני אגיד לך, אני אגיד לך – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר לך שרוב אזרחי מדינת ישראל מסכימים לעמדה שלנו. הרי אתה יודע את הסקרים, אתה רואה את כל הסקרים שעושים על בתי המשפט וכו', את אמון הציבור. אתה מבין את זה לבד. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> תקשיב רגע, תקשיב רגע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה, זה קורה סתם? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> תשמע, א. מדד האמון, סלח לי, גם בפוליטיקאים, הוא לא גבוה, הוא אפילו יותר נמוך, אז מה? אז הפוליטיקאים פסולים? יש לך אירוע לגבי המערכת המשפטית שבו מדברים עליה רעות – כמו שעכשיו, שעות; במקום לדבר על עלייה מדברים על זה חזור ודבר. בסוף זה מחלחל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא הבנת. אז אתה אומר שבעצם מה שאנחנו רוצים לתקן, אתה אומר שאסור לדבר עליו? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא. אני אומר, יש הבדל – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו מעלים בעיה – אתה אומר לנו שאסור לנו להעלות אותה, בגלל שזה פוגע בהם. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא, לא, לא. יש הבדל – תקשיב, הנושא של ניגוד עניינים נבחן עכשיו בבג"ץ, עכשיו נבחן בבג"ץ. הנושא של הכשירות של מנדלבליט לשבת בוועדת האיתור נבחן גם על ידי כבוד השופט שממונה על הפרקליטות, גם נבחן, עכשיו יש עתירה בנושא הזה. אתכם זה לא מעניין. הרי מה שאתם אומרים עכשיו – העובדות לא מעניינות. אתה עכשיו בא ואומר – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא, אנחנו רוצים שהעתירה – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> אתה בא ואומר: אני חושב שזה לא בסדר, אז זה לא בסדר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם אתה חושב שזה לא בסדר. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא, אני חושב שזה בסדר גמור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה יודע מה, עזוב, כל אזרחי מדינת ישראל, אם תביא להם את הסיפור הזה – אם יש לו דעת בראשו, הוא אומר שזה לא בסדר. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> לא, זה לא נכון. אתה מביא עובדות שאתה מחליט לצייר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זה בדיוק כמו שאני חושב שעצרו את האנשים – לא בסדר, בשבת – לא בסדר. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> מה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה בלתי אפשרי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר, כמו שאני חושב שעצרו את האנשים בשבת – לא בסדר. דרך אגב, אין פה בקרה. אתה לא עושה ביקורת. הכול בסדר, לא צריך – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> יש בקרה. יש בקרה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, אני מבטיח לך שבמשך הזמן הזה התקבלו לעבודה עוד כמה עולים חדשים, כנראה. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> תקשיב רגע. אני חייב להגיד לך שהמערכת המשפטית היא אחת המערכות המבוקרות ביותר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתה רציני? << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני לא יודע על ידי מי היא מבוקרת, דרך אגב. לא יודע. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השר המקשר – – – << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, גם אסור לדבר עליה. בחלקים מסוימים אסור לדבר עליה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השר המקשר ושר המשפטים, אני מבקש לעבור להצבעה – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – על הצעה לסדר-היום – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – זה כל כך מעניין – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני נהנה מכל רגע, אבל – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תסדר להם פגישה יחד, אנחנו אולי נרוויח, עם ישראל ירוויח מזה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו לא נעשה את זה על זמן שידור של ערוץ הכנסת, זמן שידור יקר. אני רק אאפשר, לפני ההצבעה, לחבר הכנסת יוסף טייב דעה נוספת. << קריאה >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << קריאה >> כבוד היושב-ראש, דווקא היום, כנסת ישראל התעלתה – וגם השר אמסלם – התעלתה מעל המחלוקות והדיון המתמשך והבלתי-נגמר הזה במערכת המשפטית, והעברנו חוקים מאוד מאוד חשובים, אני חושב, לכבוד הקואליציה ולכבוד האופוזיציה וכל כנסת ישראל, ודווקא עכשיו, גם כשאנחנו מדברים על עולים, אני חושב שהיה צריך להתמקד בזה. זו דעתי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הדעה נשמעה. אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת יוסף טייב דעה נוספת. דקה לרשותך, אדוני. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, אני מנסה לחזור לעניין, כי אני באמת חושב שמדובר בעניין חשוב מאוד. ייצוג הולם של עולים – הציג את זה בצורה נפלאה אנדרי, אבל הוא התבטא בצורה עדינה. אני רוצה לומר באופן חד-משמעי: זאת תעודת עניות למדינת ישראל, לאחר שדוח מבקר המדינה כבר ב-2018 העלה את הבעיה; הממ"מ הביא נתונים ב-2019; ועדת הקליטה דיברה ועסקה בנושא ביולי 2020. אנחנו נמצאים עוד מעט בדצמבר 2020. אני רוצה שתבינו, אחוזי הירידה של עולים שמגיעים לארץ רק עולים משנה לשנה. מחכים בצרפת, מנתונים שקיבלתי, מעל 46,000 יהודים שמצפים רק להגיע פה למדינת ישראל; אם זה מארצות הברית, אם זה ממדינות העולם, מחכים, רוצים להגיע ולהשתקע פה במדינה. הגיע הזמן שהחוק הזה של הייצוג ההולם, אנחנו נקבע בו יעד לכלל העולים, כדי שבסופו של דבר נוכל להבטיח להם: בואו, המדינה רוצה אתכם, רוצה להעסיק אתכם. יש לכם הרבה מה לתרום למדינת ישראל. בואו, זה הבית שלכם, אנחנו מחכים לכם. אני באמת מבקש ממדינת ישראל וממשלת ישראל, במקום להתעסק בזוטות, לבוא ולקבוע יעד אחת ולתמיד. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יוסף טייב. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – מצפה מהם להתחייבות – שתקבעו יעד בהקדם האפשרי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> השר תמך בך. השר תמך. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא. הוא תומך. סבבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, זה גם עמדת נציבות שירות המדינה – שהם עובדים על זה. רק שתדע, גם בראשות החברות – אני מתכוון גם ברמה של הדירקטורים לפעול בעניין. אין שאלה כזאת בכלל. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק שזה נמרח 14 שנה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן אני אומר שתורידו את זה לוועדה, תקבעו את המנגנונים ותביאו את זה. בשמחה רבה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – זה עניין של שירות המדינה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר המקשר ותודה רבה לשר המשפטים על דיון מרתק ומעמיק. אני מתכבד לעבור להצבעה על הצעה לסדר-היום בנושא: הייצוג ההולם של העולים החדשים בשירות המדינה עומד על 0%, הממשלה נמנעת מלקבוע יעד ליישום החוק. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן ארבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, ואני מצרף את חבר הכנסת אבוטבול, חבר הכנסת יוסף טייב, חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, חבר הכנסת עמית הלוי וחבר הכנסת מיקי לוי כתומכים, ואת חבר השר אריאל קלנר. לכן, עשרה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום אושרה, ותעבור לדיון בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום – שאילתות ותשובות לראש הממשלה, שישיב עליהן השר המקשר. הראשונה היא של חבר הכנסת מיקי לוי: מניעת שעות נוספות מעובדי מדינה בתקופת הקורונה. חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני עכשיו מציג את השאילתה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אכן. יעלה ויבוא. עם ישראל מצפה בכיליון עיניים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אם אתה לא מדבר, אני יוצא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיקי, אבל עם העוצמות. << שאילתה >> 384. מניעת שעות נוספות מעובדי מדינה בתקופת הקורונה << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני. מניעת שעות נוספות מעובדי מדינה בתקופת הקורונה – הובא לידיעתי כי נציבות שירות המדינה אוסרת עבודה בשעות נוספות מעובדי מדינה גם כאשר יש צורך בכך וגם כאשר עובדים מצויים במצוקה כלכלית. רצוני לשאול: 1. מדוע? 2. האם תשונה ההנחיה הזאת לתקופת משבר הקורונה? 3. האם לא נכון, היכן שנדרש – לאשר זאת, בדגש על עובדים מוחלשים שמצבם הורע נוכח המשבר? תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. ישיב השר המקשר, בבקשה, השר דוד אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אני לא אקריא לך את כל התשובה, אבל בגדול, בתחילת המשבר נציבות שירות המדינה נטלה על עצמה את האחריות לאשר את השעות הנוספות של עובדים. לאחר שהיא ראתה שהמשבר נמשך אז היא בעצם שרשרה את זה למשרדים עצמם, וכל סמנכ"ל או מנהל כוח אדם שחושב שצריך להעסיק אנשים בשעות נוספות – מהבית, הכוונה, זו הכוונה שלנו – אז הוא יכול לאשר את זה, אין שום – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם במשרדים עצמם. זאת אומרת – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, במשרדים עצמם בוודאי. הרי השאלה לא עלתה במשרד עצמו, השאלה עלתה לגבי שעות נוספות מהבית, אז לכן, במשרד עצמו בוודאי, מה. גם לפני כן זה היה ככה. לא הייתה שום סיבה. אם בן אדם צריך לעבוד שעות נוספות בגלל שזה נדרש לעבודה, אז בוודאי, הוא נשאר. השאלה שעלתה זה מהבית, ואני מספר לך מה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מחזיק את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שמה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בשום מקום לא כתוב מהבית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני אומר לך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הובא לידיעתי כי נציבות שירות המדינה אוסרת עבודה בשעות נוספות לעובדי המדינה גם כאשר יש צורך בכך. אין בשום מקום "מהבית". << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? תבין לבד. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל זה לא משנה את העובדה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל אני מסביר לך. הרי צא וחשב לבד. הרי ברור לך שאם איזה מישהו נדרש לעבודה במשרד, אז בוודאי אומרים לו: תישאר. מה זאת אומרת? הרי אתה מבקש ממנו להישאר. אז זו השאלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה שאתה אומר – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> במשבר הקורונה, מה צף? ש-50% מהאנשים עובדים מהבית ויש להם שעות נוספות. אז בבית בהתחלה הייתה בעיה: איך בן אדם – איך נדע? אין כרטיס, אין פה, אין שם – בסדר. ואז הנציבות ביקשה: אנחנו מאשרים את זה. בכל פנייה – תבואו אלינו. לאחר מכן היא הסמיכה את מנהלי כוח אדם ואת הסמנכ"לים בכל משרד ומשרד. גם היום לכל משרד יש סמכות לקבוע, לפי שיקול דעתו, את מי שבעצם נדרש לשעות נוספות גם מהבית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שאלה נוספת, אדוני? תודה רבה. תודה רבה לשר. שר המשפטים ישיב על שאילתה של חבר הכנסת אריאל קלנר: חשד להפרת חוק חופש המידע. בבקשה, אדוני. מס' 265. יש לאדוני את הנוסח? בבקשה. << שאילתה >> 265. חשד להפרת חוק חופש המידע << שאילתה >> << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> כן. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, משרד המשפטים מתחמק למעלה מארבעה חודשים – זה נכון לזמן שבו הוגשה השאילתה; אנחנו מדברים כבר על חצי שנה – ממתן מידע בנושא יחסי היועמ"ש ופרקליטות המדינה, ובגינו – עילת סגירת תיק הרפז ליועמ"ש, שהיה הממונה דאז, בהחלטה שהתקבלה באופן לא רשמי. רצוני לשאול: 1. מדוע מתחמק משרדך מפרסום ההחלטה ואף ממתן נימוקים בעניין לציבור? 2. מדוע משרדך ממשיך לסרב לתת מידע כמפורש בחוק? תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שר המשפטים. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> כן, זה דז'ה וו לדיון הקודם. אני רואה שכל השאילתות הן באותו דבר. חשבתי שאתה עולה לברך אותי על שעשיתי היום תזכיר חוק להקמת בית משפט קהילתי, שיהיה בית משפט ייחודי, שיקומי. << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> שר המשפטים, אני מברך אותך. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תודה. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> אני הגשתי אותה לפני חודשיים, את השאילתה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אתה יודע, כל השאילתות זה רק על היועץ המשפטי לממשלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, אני מניח שהשאילתה הוגשה לפני זמן, אז הוא לא ידע. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הכי חשוב שהוא עשה היום – חתם על תבחינים ב-100 מיליון שקל למגזר השלישי. זה הכי חשוב היום. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> נכון, בעקבות הערה של מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה הכי חשוב. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> – – – הדמוקרטיה, אדוני. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> הוגשו ארבע בקשות לחופש המידע, על שתיים מהן כבר ניתנה תשובה, ואני מניח שבתקופה הקרובה תינתן תשובה מסודרת גם על שתיים הנוספות. זה המידע שיש בידי. השתיים שלא ניתן עליהן עדיין תשובה הן בשלבי גיבוש מתקדמים, וצפויה להינתן בקרוב תשובה עליהן. אני כן רוצה לציין שניתנו שתי החלטות – וזה מתקשר לדיון הקודם – על ידי נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות: ב-1 ביולי 2020 ניתנה החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שעניינה החלטה על סגירת תיק החקירה נגד היועץ המשפטי לממשלה, שנפתח נגדו בעקבות מעורבותו בפרשת הרפז. בהחלטתו קבע הנציב קביעות שונות, ובהן: "בקשתו של ד"ר מנדלבליט לסגור את תיק החקירה הפתוח בעניינו, נותרה פתוחה, בשל החשש לניגוד עניינים, שלהשקפתי אמור היה לסגת מול בקשת אדם לניקוי שמו, כאשר אליבא דפקליטות, נכון היה לסגור את התיק בהיעדר אשמה, לאור פסיקות בג"ץ". ב-10 בנובמבר 2020 ניתנה החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שעניינה ניגוד עניינים במינויו של היועץ המשפטי לממשלה ליו"ר ועדת האיתור למינוי פרקליט המדינה. בהחלטתו קבע הנציב כי אין מניעה לכך שד"ר מנדלבליט ישמש כיו"ר ועדת האיתור לפרקליט המדינה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שאלה נוספת, בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> כן. קודם כול, יש חוק במדינת ישראל, ואנחנו כולנו רוצים לעבוד לפי החוק. החוק מקצה תקופה מקסימלית של ארבעה חודשים למענה. זאת תקופה לא קצרה, אפשר למצוא תשובות בתקופה הזאת, והתקופה הזאת כבר חלפה לפני למעלה מחודשיים. אני רוצה להזכיר שהיחידה לחופש המידע קבעה לפני חודש שמשרד המשפטים מפר את החוק. כיצד אדוני, המציג עצמו כאביר שלטון החוק, מאפשר למשרד שבראשו הוא עומד להפר את החוק בצורה כל כך בוטה? ויותר מכך, אנחנו כבר התרגלנו לא מעט פעמים לעיגול פינות, שכבר מוכר לציבור. איך אומרים אצלכם במשרד? די לחכימא. האם יכול להיות שמישהו במשרד מכסה על בכירים הנוטים להשאיר את ענייניהם במחשכים, הרחק מעין הציבור ואור השמש, לבל יעמדו במבחן הציבורי? האם יכול להיות שזה קורה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מכיוון שאני חושב שצריך לקיים את חוק חופש המידע – ואמרתי, על שתיים מתוך ארבע הבקשות כבר ניתנה תשובה. בשתי הבקשות הנוספות, המענה עליהן מצוי בשלבי גיבוש מתקדמים, וצפוי להינתן בקרוב. << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >> מתי, אתה חושב? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בקרוב זה בקרוב. דרך אגב, אני רוצה להגיד לך, כשמדברים עכשיו ככה: די לחכימא, מחשכים – אתה יודע, בתוך כל האמירות האלה יש תעמולה מתמדת נגד מערכת שלטון החוק, פשוט מתמדת. ואני אומר לך, בסך הכול יש אנשים שומרי חוק, שדרך אגב, עושים כל היום עבודה. כל התקנות שעוברות עכשיו בנושא הקורונה – יושבים יומם ולילה אנשי משרד המשפטים להעביר אותן, כולל היועץ המשפטי לממשלה וכולל כולם. כל הניסיונות שאנחנו עושים עכשיו, בתקופה האחרונה, להילחם למען הכלכלה, ומה שמוציאים משרד האוצר ומשרדים אחרים, זה בליווי משרד המשפטים, שעובדים פשוט יומם ולילה. האנשים האלה עובדים באמת יומם ולילה למען הציבור. כל מה שעושים כל הזמן זה רק להטיח בהם עוד רפש ועוד רפש ועוד רפש במטרה שזה יגיע לציבור ושהציבור ישמע רסיסי עובדות. אני חייב להגיד, למה לא להתעסק גם בדברים אחרים? יש עוד דברים – יש כלכלה; יש חברה; יש קורונה; יש בית משפט קהילתי – יש רצון להקים בית משפט שלום מינהלי; יש ניסיונות חוזרים ונשנים לשפר את הסיוע המשפטי, לשפר את הסנגוריה הציבורית במשרד המשפטים. בוא, תיכנס, אתה יודע מה? תשאל על הסיוע המשפטי – איך אני עוזר לשפר את הסיוע המשפטי; תשאל על הסנגוריה המשפטית; תשאל על יחידת החנינות במשרד המשפטים – איך היא לוקחת צעירים ומנסה לעזור, לשקם אותם אחרי צבא. כל הדיון הוא רק חד-צדדי, חד-סטרי. אותן טענות ממוחזרות כל הזמן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, אדוני, באפשרותך להציג את שאילתה מס' 313, בנושא פילוח הריסות בתים בישראל. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אין עוד דברים, השר ניסנקורן – אין כלכלה, אין – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתה מוזמן להגיש הצעות חוק. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> הכול הם מחליטים. אין אפשרות בכל נושא – אי-אפשר להקים בית כלא פרטי, אי-אפשר על למסתננים לעשות חוק פה בכנסת. אין שום דבר שלא הם מחליטים. מה לעשות, זה הנושא היחיד. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> דרך אגב, טוב שלא קם בית כלא פרטי, וטוב שבג"ץ בשעתו פסל את בית הכלא הפרטי. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> טוב שיש שלטון חוק. החוק נקבע כאן, לא בשום מקום אחר. פה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תשמע, יש איזונים. היה אולי טוב מבחינתכם שתהיה רק ממשלה ולא תהיה כנסת ולא יהיו בתי משפט, אבל בעולם הדמוקרטי יש איזונים. לא רק ממשלה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> יסביר לי אדוני מי מאזן את בית המשפט. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל אלה האיזונים. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> מי מאזן אותו? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תקשיב, בית המשפט מאוד מאוד מאוזן. תשווה, תעשה מחקר השוואתי פעם אחת, לא לדבר סתם. תסתכל מה קורה במדינות אחרות ותשווה לישראל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת קלנר, אני כבר הזמנתי את חברך להציג את השאילתה. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בבנגלדש. אנחנו בבנגלדש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סליחה, סליחה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, אדוני, אנא הצג את שאילתה מס' 313. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה לאלוהים שיש בתי משפט ישנים. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> אנחנו בבנגלדש. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם רוצים להביא לאנרכיה, זה מה שאתם רוצים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. תודה רבה. << שאילתה >> 313. פילוח הריסות בתים בישראל << שאילתה >> << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, לי אין שאלות על קונספירציות הזויות – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עליך להיצמד לנוסח השאילתה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אלא שאלות יותר down to earth ויותר הגיוניות. השאלה שלי היא לגבי פילוח הריסות בתים בישראל, ואני שואל, לבחינת יישומו של "חוק קמיניץ", מה שנקרא, בין השנים 2015 ו-2020, רצוני לשאול: 1. כמה צווי הריסה מינהליים הוצאו בשנים אלו בחלוקה למגזרים? 2. לאלו יישובים אין תוכניות מתאר מאושרות ומעודכנות נכון להיום? << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> חבר הכנסת כסיף, אני אתן לך את המידע כפי שהוא מצוי בידי, בסדר? כי הפילוח של המידע שאני נותן לך הוא פילוח כפי שאני קיבלתי אותו, הוא לא פילוח מדויק בהכרח. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כי הפילוח הזה גם מצריך כמה משרדים ולא רק את משרד המשפטים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יהיה פשוט יותר להפסיק את ההריסות ולהסדיר, ואז לא יהיה בלגן. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כבר נדבר על זה, כי יצאה מדיניות מעודכנת. התיקון נכנס לתוקף בשנת 2017. מהנתונים שבידי עולה שבשנת 2018 הוצאו 2,300 צווי הריסה, בשנת 2019 הוצאו 2,600 צווי הריסה. צווי הריסה מופנים כלפי מבנה ולא כלפי אדם, ולכן קשה לי לפלח לפי מגזר. אני גם חייב להגיד לך, ביקשת לקבל את הרשימה ואני לא נותן את הרשימה, כי בסופו של דבר המספרים הם מספרים שקשה להבין את השיקוף המדויק שלהם, כי למשל בתל אביב הוציאו 630 צווי הריסה. זאת אומרת, כשאנחנו מדברים על תיקון 116, כולנו חושבים על מבנים במגזר הערבי או החקלאי, אבל זה לא בדיוק ככה, ולכן הפילוח מצריך עוד העמקה. כשמדברים על הריסה, השאלה היא מה זה צווי הריסה, על איזה מבנים ועל מה בדיוק, לכן אני אומר לך, הנתון פה הוא נתון מאוד מאוד כוללני. נתתי לך את הדוגמה שתל אביב מובילה בצווי הריסה. סליחה, בשנת 2019 בתל אביב הוציאו 605 מתוך ה-2,600. לכן, אני אומר לך שהמינוח – כשאתה חושב על 116, אני מניח שאתה חושב על דברים אחרים. אשר לתוכניות מתאר, מתוך 134 יישובים של החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית – עוד פעם, לפי המידע שאני קיבלתי – ל-124 יישובים קיימת תוכנית מתאר עדכנית, מאושרת או בהליכי אישור או בהכנה, לפי הפירוט הבא: ל-80 יישובים – תוכנית מתאר עדכנית מאושרת; ל-33 יישובים – תוכנית מתאר בהליכי אישור; ל-11 יישובים – תוכנית מתאר בהכנה. פה אני נכנס בעצם להחלטת מדיניות שנתנה רק לפני שבוע או עשרה ימים – נכון? פחות או יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן. לפני שבוע? לפני שבועיים. מכיוון שבאמת האכיפה היא בסופו של דבר כלי לצורך תכנון ולצורך הסדרה, והמטרה בסופו של דבר היא לעשות הסדרה של היישובים, ובין היתר במגזר הלא-ערבי, ובין היתר במגזר החקלאי, אז בסופו של דבר החלטת המדיניות באה ואמרה: אנחנו – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרת: הלא-ערבי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> סליחה, הלא-יהודי – המגזר הלא-יהודי והמגזר החקלאי, כי שם יש בעיות רבות. הכוונה היא באמת בשנתיים הקרובות לפעול בצורה אינטנסיבית לקידום הליכי תכנון מפורטים, ופה התוכנית שאושרה להקצאה לצורך זה – גם בשנת 2021 חלק מהכספים צריכים ללכת למטרה הזאת. כרגע, בעקבות החלטת המדיניות, התקבלה החלטת ממשלה ביום ראשון שעבר, לפני שבוע וחצי. החלטת הממשלה באה ואמרה שצוות בראשות ארז קמיניץ ישב שלושה חודשים ויקבע תוכנית מפורטת ותוכנית להסרת חסמים לצורך תכנון ולצורך – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מה? כן. זה צריך להשתלב – אמרתי – עם הרצון לעשות תוכנית מפורטת שתאפשר באמת בינוי מסודר. אני ביקשתי מארז קמיניץ שהוא לא יעבוד שלושה חודשים אלא שהזמן יתקצר ושהמסקנות יהיו כמה שיותר מהירות, והן יהיו כמה שיותר מהירות. אני מניח שמאוד בהקדם, מאוד בהקדם, אני אדע – אנחנו נדע, משרד המשפטים, ונפרסם דוח סופי בנושא הזה של הסרת החסמים בשביל באמת להתקדם, כי המטרה היא בסופו של דבר להתקדם בהסדרה ובתכנון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. שאלה נוספת. בבקשה, דקה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, אפילו פחות. תודה רבה, אדוני השר. אני רוצה לשאול אותך, בהמשך למה שאמרת, בעיקר לסיפה של דבריך, בעצם שתי שאלות קצרות מאוד: בתוך השאלה שלי שאלתי לאילו יישובים אין תוכניות מתאר. יכול להיות שמאחר שהכפרים הלא-מוכרים בנגב לא מוכרים ועל פי הגדרה לא נחשבים יישובים, הם לא כלולים במה שאמרת, אז אני תוהה על כמה כפרים כאלה לא מוכרים מדובר. המשך לאותה שאלה: בהמשך להסדרה, כפי שקראת לזה – ואנחנו מעוניינים להגיע להסדרה הוגנת – מה דינם של אותם כפרים לפי מה שכרגע עומד על הפרק? כמובן שהציפייה שלנו היא שגם הם יוסדרו. תודה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> הטיפול בנושא – אתה מדבר בעיקר על המגזר הבדואי בדרום. הטיפול בנושא של המגזר הבדואי בדרום יהיה טיפול נפרד, כי הבעיות שם יותר מורכבות והבעיות שם שונות. תיקון 116, למשל, כמעט לא רלוונטי להם. אנחנו שם באמת נעשה צוות חשיבה איך אנחנו פותרים את זה בצורה אחרת. אני מסכים איתך שאנחנו צריכים בסופו של דבר לחתור לפתרון רוחבי בכל המגזרים, ואני מסכים איתך גם שהטיפול במגזר הבדואי בדרום הוא טיפול שונה ונפרד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר המשפטים. כעת חבר הכנסת מיקי לוי יציג את שאילתה מס' 255: הסרת חסמים וקידום תמריצים לאנרגיה נקייה. בבקשה, אדוני. ישיב עליה שר האנרגיה יובל שטייניץ, כמובן. כבוד השר. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מחכים למוצא פיך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני בטוח שאתה תוכל גם לשמוע וגם לדבר, אבל – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זו שאילתה עבורך, אדוני השר. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אני יודע. << שאילתה >> 255. הסרת חסמים וקידום תמריצים לאנרגיה נקייה << שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אוקיי. תודה רבה. הסרת חסמים וקידום תמריצים לאנרגיה נקייה – אדוני השר, במטרה להרחיב את חיבור המפעלים לרשת הגז הטבעי פעל משרדך למתן מענקים שיתמרצו חיבור לרשת הגז ופיתוח תשתיות באזורי תעשייה. אני יודע את זה. אני מכיר את זה. זה תמרץ את התעשייה ותמרץ את המשק. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> רק להיצמד לטקסט, בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני רק אמרתי את זה כבדרך אגב. ברצוני לשאול: 1. מדוע זה הופסק, אם הופסק? 2. האם יחודש ומתי? אם לא – למה? 3. האם תפעל לקידום חקיקה להסרת חסמים ביורוקרטיים נוספים שמקשים על הנחת תשתיות של קווי החלוקה? וגם את זה אני מכיר. 4. אם כן – מהם ומתי? תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. שר האנרגיה ישיב. עם משקפיים התשובה ארוכה יותר או קצרה יותר? << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> מה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עם משקפיים זה ארוך או קצר? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> חבריי בממשלה, בליכוד, יגידו שאצלי תמיד התשובה ארוכה יותר. זה לא משנה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> העיקר שתיתן מענה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> קודם כול אני מודה למיקי לוי על השאלה, ובכלל – על העניין הרב שלו ובאמת גם על הידע, המקצועיות וההעמקה שהוא מגלה בכל תחומי האנרגיה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ששש, כבוד השרים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – אם זה גז טבעי, חשמל, מאגרי הגז בים וכל מיני דברים כאלה. מיקי הוא באמת אחד מאלה שבאמת מתעמקים ומתעניינים בדברים הללו. למרות שאתה באופוזיציה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> גם היועצים שלו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – אני מקווה שזה בסדר שאני נותן לך איזו מחמאה קטנה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אז ככה – אני אקרא קודם ואחר כך אני אולי אוסיף משהו בעל פה. משרד האנרגיה פעל וממשיך לפעול להעמדת תקציבים ייעודיים לצורך קידום פריסת רשת החלוקה של הגז הטבעי וחיבור התעשייה – או התעשיות – לתשתיות גז טבעי. כחלק מכך הועמדו עד כה כ-285 מיליון שקלים במסגרת שתי תוכניות האצה שקידם המשרד, וכן תקציבים שהועמדו בהחלטות ממשלה לעוטף עזה – תוספת של 32 מיליון שקלים ועוד תוספת של 90 מיליון שקלים, תוספת מיוחדת, לחיבור צרכנים מרוחקים. בסך הכול 400 מיליון ש"ח – לא מעט כסף לעידוד החיבור. עליי להבהיר כי המשרד פועל להעמדת תקציבים נוספים, ולאחרונה הצלחנו להביא לאישור תקציב ייעודי לחיבור בתי חולים לגז טבעי בהיקף של 40 מיליון שקל, ואנחנו מצפים שבקרוב, בהנחה שהכנסת תמשיך לתפקד, תהיה תוספת משמעותית, ניכרת, לטובת פריסת הרשת וגם לטובת ביצוע הסבות מפעלים לגז טבעי. הסכום הזה של 440 מיליון שקל, רובו עדיין לא הוצא – לצערי, היינו שמחים להוציא אותו יותר מהר – כי יש מכשולים ביורוקרטיים בכל התהליכים הללו וזה לוקח זמן. בנוסף, כמובן, יש רשת חלוקה ורשת הולכה. כמו שבחשמל יש מתח עליון ומתח נמוך יותר שמוביל את החשמל עד לבית, כך גם בגז יש מערכת ארצית של הולכת הגז צפונה, דרומה, ממאגרי הגז בים התיכון, מהאסדות שמטפלות בגז, שזאת הולכה בצנרת ענקית בלחץ של 80-70 אטמוספרות, ואחר כך צנרת יותר קטנה בלחץ יותר נמוך שמובילה למפעלים. עכשיו אני רוצה לחדד, כי יש המון אי-הבנות בנושא הזה. הצרכנים העיקריים של הגז הטבעי בישראל מבחינה כמותית זה קודם כול תחנות הכוח, כי אנחנו החלפנו כבר את רוב הפחם וכמעט את כל הנפט – הנפט המזוקק, המזוט והסולר – בגז טבעי. רק לתת את המספר – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אוויר יותר נקי. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן. וזה כבר הוריד ב-60%, ביותר מחצי, את זיהום האוויר מ-25 תחנות הכוח בישראל. זה מעולם לא היה. בכל תולדות המדינה כל כמה שנים זיהום האוויר עלה, כי צריך לשרוף עוד פחם ועוד נפט, מזוט, סולר, כדי לייצר יותר חשמל – האוכלוסייה גדלה – ופתאום בחמש השנים האחרונות, לראשונה בהיסטוריה של ישראל, לא רק שהזיהום לא עולה מתחנות הכוח אלא שירד ב-60%. למה? כי החלפנו את הפחם המזהם; את רובו, עוד לא את כולו. עד 2025 כל הפחם ייעלם, זה יהיה סוף עידן הפחם. החלפנו את הפחם המזהם וגם את הסולר והמזוט ברוב תחנות הכוח בגז טבעי פלוס אנרגיית השמש. אתה שואל על נושא אחר, חשוב מאוד, של חיבור מפעלים. כשאנחנו מדברים על מפעלים אנחנו מדברים גם על מפעלי ענק – נייר חדרה, צמיגי חדרה, ים המלח, מפעלי ים המלח וכו' – אבל במפעלים אנחנו כוללים גם מאפייה גדולה, אם היא רוצה להתחבר, מפעלים קטנים, גם בתי חולים – בתי חולים גדולים, בתי חולים קטנים. בתי חולים שורפים המון מזוט או סולר, גם כדי לחמם ולהפיק אנרגיה, וזה מזהם את האוויר לא רק בבית החולים אלא בעיר שלידו, בסביבה שלידו. מבחינה כמותית, רוב התעשייה בארץ כבר עברה לגז טבעי, כך שכשאתה סופר את הכמות של האנרגיה בתעשייה, היום בערך 70%, 75% מהאנרגיה בתעשייה זה גז טבעי ורק 25% זה דלקים אחרים, מזהמים יותר. למה? כי רוב המפעלים הגדולים והגדולים מאוד, למשל מפעלי ים המלח, למשל הכור האטומי בדימונה, עברו כבר לגז טבעי. מבחינה כמותית, באמת בעבר קבעו יעד לא ריאלי של 450 מפעלים, שזה גם מאפיות קטנות, מכבסות קטנות. זה כנראה לא משתלם להגיע לכל מאפיה או מכבסה, אבל מבחינה כמותית במקום 450 אנחנו בערך על 130 או 150. זה, נוסף כמובן לתחנות הכוח. אז אני רוצה להדגיש: מבחינת האנרגיה לתעשייה, אם אני לוקח את כל האנרגיה שהתעשייה מייצרת לעצמה – אם זה חשמל, אבל ברוב המקרים זה חום, קיטור וכו' – רוב האנרגיה היום, 70%, 75%, כבר בגז טבעי. עדיין אנחנו רוצים לחבר גם מפעלים מרוחקים, גם בתי חולים שעוד לא התחברו, בתי מלון ומוסדות כאלה. בית מלון הוא לקוח הרבה יותר קטן ממפעל גדול – ממפעלי ים המלח או מהכור האטומי בדימונה. לכן, התהליך הזה חשוב, ומכיוון שנעשו שגיאות בעבר עם חברות החלוקה ועם תחשיבים לא נכונים – מסתבר שלמפעלים קטנים זה פחות כדאי מאשר למפעלים גדולים – אז אנחנו באמת מעודדים את זה בכסף. למה? כי למדינה יש אינטרס. זה גז טבעי כחול-לבן, אנחנו גם מקבלים עליו הכנסות ממיסים, וזה גם מוריד את זיהום האוויר בצורה דרמטית. אז גם אם המפעל זה אצלו גבולי, אנחנו רוצים לעודד אותו, לקחת חלק מהעלויות על עצמנו, כי כמדינת ישראל עדיף לנו שיעבור לגז טבעי ולא יישאר על נפט או מזוט. ולכן, השאילתה שלך נוגעת בנושא מאוד מאוד חשוב, אבל צריך להבין שהמצב כבר לא רע, כי רוב האנרגיה בישראל היום, גם בתעשיית החשמל וגם בתעשייה הכללית, היא כבר בגז טבעי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, שאלה נוספת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש לי המשך – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז אולי כדאי שתעשה את זה מהמיקרופון, כדי שגם בפרוטוקולים זה יירשם לדורות עולם. בבקשה. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אדוני השר, היה כדאי לי לשאול אותך, כי הוספת לי כמה נתונים. אני מבקש לשאול אותך בנושא של – שאילתת המשך. אולי זה לא בדיוק קשור למשרדך אלא בדרך עקיפה אבל יש לזה משמעות: ב-31 בדצמבר יפוג תוקפו של הפטור מהיטל השבחה לגגות סלולריים – בגלל זה זה גם קשור למשרדך – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סולריים. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – סולריים, שקידם משרד הפנים לפני שלוש שנים. זאת, בין היתר בהיעדר תקציב מדינה וחוק הסדרים. נראה כי ללא הארכת הפטור, תעשייה זו, שיש לה חשיבות לענף האנרגיה המתחדשת, שיש לה גם תמורות סביבתיות משמעותיות, נמצאת בסכנה. אני שואל – אני הולך להעלות את זה בוועדת הכספים, כדי להכריח את משרד הפנים – האם אתה מודע לעניין הזה שזה עומד לפוג ואם אפשר לקבל מכם איזשהו סיוע כדי להאריך את הפטור, כי זה חשוב למשק. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מיקי, אתה מדבר על הפטור מהיטל השבחה, נכון? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אז באמת, הפטור מהיטל השבחה אפשר לנו – זה אחד הפטורים שהנהגנו בשלוש שנים האחרונות שמאיצים התקנת פאנלים סולריים על גגות. זה פטור מאוד מאוד חשוב, יחד עם פטורים אחרים – גם מארנונה, כל מיני פטורים מהצורך לעבור ועדות תכנון ובנייה וכו' – אבל גם הפטור מהיטל השבחה מאוד מאוד חשוב. אם אנחנו רוצים שמישהו ישים על הגג שלו, על הרפת שלו, על הלול שלו, פאנלים סולריים, נתחיל להתעסק איתו עם היטל השבחה – הוא לא יעשה את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה מסתיים ב-31 בדצמבר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> יפה. אז – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז אם יורשה לי, כראש מטה שר הפנים לשעבר והיום חבר ועדת הפנים, ביום שני הקרוב בוועדת הכלכלה זה אמור להסתדר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היה שווה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אז אנחנו מודעים למצב הזה. אם זה יתבטל, זה עשוי לעצור את התהליך המאוד-מהיר של פריסת פאנלים סולריים על גגות – וגם על גגות חקלאים, שזה טוב מאוד, בפריפריה, במושבים, בקיבוצים, על רפתות, על לולים; מאוד מאוד סייע לחקלאים בפריפריה העניין הזה שהם יכולים גם לגדל אגסים או תפוחים או פרות או תרנגולות וגם על הגג לגדל חשמל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לייצר חשמל. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> למכור חשמל מהרפת ומהלול. זה באמת ברכה עצומה למדינה וברכה עצומה לחקלאים, למגזר החקלאי, למושבים, לקיבוצים ולכפרים בפריפריה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אנחנו מודעים לזה. פעלנו. אני מאוד מקווה שהפטור הזה יוארך. אני מצידי הייתי נותן אותו לתמיד, אבל אם יאריכו אותו בכמה שנים, גם טוב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. שאילתה 398, של חבר הכנסת מיקי לוי, בנושא: חברת החשמל הודיעה כי לא תרכוש חשמל מחקלאים בערבה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תודה על הסיוע. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כולנו למען אזרחי מדינת ישראל. בבקשה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> דרך אגב, זה הזדמנות בשבילי לומר שבין השאר, בזכות הפטור הזה – תקשיב טוב, מיקי, לנתונים. כשאני נכנסתי לתפקידי ב-2015 – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אבל כבוד השר, תגיד את זה עם משקפיים, זה יהיה יותר מהר. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כשאני נכנסתי לתפקידי ב-2015, פחות מ-2% מהחשמל יוצר מהשמש. היום עברנו כבר את ה-8% ואו-טו-טו, באביב, נגיע ל-10%. עברנו מאחד המקומות האחרונים בעולם למקום שני בעולם. אנחנו כבר מקום שני בעולם בייצור חשמל מהשמש. הונדורס ראשונה, עם 14%, ואנחנו מקום שני, לפי פרסום של ארגון האנרגיה הבין-לאומי מלפני שלושה חודשים, ארבעה חודשים. לפי התוכניות שהצגנו עכשיו, שהיעד הוא להגיע ל-30% ב-2030, אנחנו בתוך חמש-שש שנים אמורים להגיע כנראה למקום הראשון בעולם בייצור חשמל מהשמש. << שאילתה >> 398. חברת החשמל הודיעה כי לא תרכוש חשמל מחקלאים בערבה<< שאילתה >> << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> זה בהחלט מעודד מה שאמרת, אבל – איך שהאמריקאים אומרים, but – בשנים האחרונות הושקעו באמת תקציבים גדולים מצד חקלאים בערבה בהקמת מתקנים סולריים לייצור חשמל, בידיעה כי חברת החשמל תרכוש מהם את החשמל שייוצר, העודף, כמובן. כעת הם התבשרו כי החברה אינה יכולה לחברם לרשת ההולכה. אני מבקש לשאול: 1. מדוע? 2. מדוע לא נאמר הדבר טרם ההתקנה? 3. האם תפעל לשנות זאת? 4. אם כן – מתי? 5. אם לא – מדוע? אם זה בכלל אפשרי. תודה. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> קודם כול, הדבר נאמר מראש. הקושי בחיבור ידוע. תראה, אתה יודע, לפעמים כשאתה מצליח או מצליח יותר מדי או יותר מדי מהר, אתה נתקל בקשיים מהצד השני. הקצב של התקנת פאנלים סולריים בכל רחבי מדינת ישראל, ובעיקר בערבה – בחבל אילת, אילות – חבר'ה נהדרים שם בקיבוצים, וגם באילת, אבל בעיקר בקיבוצים, שבאמת קידמו את זה בצורה פנטסטית. הקצב הוא כל כך מהיר. בסוף בסוף, כדי לקנות את החשמל אתה צריך להוביל אותו למרכז הארץ, כי בערבה יש עודף של שמש ושל חשמל ושל מתקנים חקלאיים וגגות, ולפעמים גם משטחים קרקעיים ששמים עליהם פאנלים. אתה צריך להביא את החשמל הזה למרכז הארץ. הביקוש העיקרי הוא במישור החוף, בגוש דן, ירושלים. אז לכן אני רוצה להקריא לך ככה: קודם כול חברת חשמל פועלת על פי חוק משק החשמל, בכפוף להחלטות הרגולטוריות של רשות החשמל. שילוב מתקני ייצור משפיע על רשת החשמל – רשת ההולכה והחלוקה. קודם דיברנו על רשת ההולכה והחלוקה על הצנרת של הגז – עכשיו אנחנו מדברים על הצנרת של החשמל, שהיא בעצם לא צנרת אלא כבלים, אבל זה אותו דבר. כל כבל הוא בעצם צינור של חשמל. כמו שהצריכה משפיעה על הרשת – כלומר אם נבנית עיר חדשה צריך לחבר אותה ולהזרים לה כמויות עצומות של חשמל – גם הייצור משפיע על הרשת. אם יש מתקן חדש, תחנת כוח חדשה, מתקן סולרי חדש בנגב או בגליל, כמות גדולה של פאנלים סולריים חדשים על גגות בערבה – שזו השאלה שלך – צריך לחבר אותם לחשמל. יישובי הערבה מוזנים מקו מתח גבוה שיוצא מתחמ"ש סדום צפון. בקו הזה, הקו שמחבר את אזור אילת ויישובי הערבה למערכת החשמל הישראלית, מוצתה יכולת הקיבולת המקסימלית לקליטת עוד חשמל ממתקני ייצור. לכן, חברת חשמל פועלת לפיתוח הרשת, כדי לאפשר ייצור והזרמה מקסימלית של אנרגיה סולרית, אנרגיה ירוקה, ממתקני ייצור בכל הארץ, בדגש מיוחד על הנגב. אנחנו משקיעים מיליארדים – התחלנו כבר השנה, בשנה שעברה, ועוד יותר בשנה הבאה, בשנים הקרובות – כדי לאפשר הוצאת חשמל מהנגב, גם מהערבה, גם מהנגב המרכזי, גם מהנגב המערבי, למרכז הארץ. שילוב של מתקנים סולריים נוספים בערבה יתאפשר עם השלמת פרויקטי פיתוח מאושרים באזור, והצפי הוא כרגע לסוף שנת 2023. צריך להדגיש ש-350 מתקני ייצור בערבה, ייצור חשמל מהשמש, כן חוברו וכבר מוכרים חשמל לרשת, כלומר כמות די גדולה – זה מגיע ל-25 מגה-ואט. המון המון מתקנים, על רפתות, על לולים, על בתים, על שטחים פתוחים, חוברו כבר. הבעיה היא שהצלחנו, הצלחנו לעודד את הנושא הזה, ובשלוש שנים האחרונות הקימו הרבה יותר, ולכן עכשיו אנחנו צריכים – וזה סיפור – למתוח קו מתח גבוה 200–300 ק"מ מאזור תמנע עד לתל אביב, או עד לירושלים. זה סיפור מההפטרה. זה השקעה של מיליארדים. אתה צריך לעבור שטחים. אתה יודע, גם פה כולם רוצים אנרגיה ירוקה, אבל כל אחד אומר: קו מתח גבוה – לא לידי, לא ליד העיר הזאת, לא ליד הקיבוץ הזה, לא ליד המושב הזה, לא ליד הכפר הבדואי הזה. אתה צריך להפקיע שטחים, לשים את הקווים האלה, להתמודד עם התנגדויות. כולם רוצים אנרגיה ירוקה, רק גם את האנרגיה הירוקה אף אחד לא רוצה לידו. טורבינות רוח – מצוין, לא לידי; פאנלים סולריים – מצוין, אבל לא כאן, באזור הזה. זה אזור יפה, צריך להשאיר פה את הטבע. רק על גגות. על גגות אי-אפשר לעשות 30%, אפשר אולי לעשות 5%, 8%. לא נגיע ל-30%. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אם אתה אומר לי שעד 2023 התשתית של ההולכה תורחב, זה מספק אותי. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כן, כן, אנחנו כבר בהרחבה, העבודות כבר נעשות. אם תיסע למכתש רמון תראה את חברת חשמל עובדת שם עם קווי מתח. אנחנו מייצרים שני קווי מתח עליון חדשים מהנגב שיוכלו לשאת חשמל. זה לא בעיה – זה גם בעיה באזור אשלים, יש לנו המון. בדימונה השבוע הוצאנו מכרז למתקן הסולרי הכי גדול אי-פעם בישראל, שעומד על שטח עצום של אלפי דונמים בין דימונה לירוחם. אין טעם במתקן הזה אם אין קו מתח גבוה שלוקח את החשמל ומחבר לרשת הארצית. זה יותר גדול מהצריכה של דימונה לבדה. אז כל הדבר הזה קיים. אנחנו גם יכולים לאפשר כמובן מתקנים לצריכה עצמית, אם המתקן, ההספק הוא מעל 100 קילו-ואט, וכבר אושרו כמה מתקנים כאלה. כלומר אם יש בית או רפת או לול שרוצים לספק לעצמם בערבה, אנחנו משתדלים לאפשר גם את זה, לפחות עד שיחוברו. אבל התוכנית הכללית היא ברורה. אני נפגשתי עם נציגים של חבל אילת-אילות – דרך אגב, אנשים שעושים עבודה נהדרת, מיקי – אבל הם מודעים למצב, שייקח לנו זמן, ואנחנו עושים מאמצים כדי לאפשר להם לא רק לייצר חשמל אלא למכור אותו לצרכנים, שזה אומר לפתח את הרשת, להביא אליהם את הרשת כדי שתוציא את החשמל משם לשאר רחבי הארץ. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, הסתפקת בתשובה? תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מקיפה מאוד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה, שאילתה 317: עלייה בתעריפי החשמל. בבקשה, אדוני. << שאילתה >> 317. עלייה בתעריפי החשמל << שאילתה >> << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בחודש ינואר 2021 צפויים מחירי החשמל לעלות, בעיצומו של משבר כלכלי עמוק שפגע במיוחד בשכבות החלשות. רצוני לשאול: מהי עמדת המשרד בנדון? << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> בראשית דבריי אני רוצה לציין שתעריף החשמל מתעדכן לקראת סוף כל שנה, בהתאם לתהליך מקצועי וסדור שמתבצע ברשות החשמל ומתפרסם לשימוע ציבורי. דרך אגב, לפי חוק רשות החשמל, לשר האנרגיה אסור להתערב בקביעת התעריפים. זה הנושא היחידי שכתוב במפורש בחוק שלשר אסור להתערב. יחד עם זאת, לדבר על הנושא מותר לי, כמו לכל אזרח, בוודאי כמו לשר האנרגיה. דרך אגב, מאז שנת 2014 עד היום תעריף החשמל ירד – כל הזמן הוא יורד, לפעמים גם קצת עולה, יורד-עולה, יורד-עולה, אבל בסך הכול הוא ירד ביותר מ-20%. זה – קודם כול. בחמש השנים האחרונות תעריף החשמל – הכיוון הכללי היה ירידה. דבר שני, חשוב להבין: תעריף החשמל מושפע ממגוון רחב מאוד של מדדים, ובהם עלויות ההשקעה בנכסים, בתחנות הכוח, ברשת ההולכה, עלויות הדלקים. בסוף, כדי לייצר חשמל אתה שורף איזשהו דלק. בעבר שרפנו בעיקר פחם מזהם וסולר ומזוט מזהמים; היום אנחנו שורפים בעיקר גז טבעי, שמזהם רק 1% או 2%, כלומר אחד חלקי 50 מהפחם, ומשתמשים בהרבה שמש, שזה לא מזהם בכלל. כמו כן התעריף מושפע ממהלכי הרפורמה בחשמל. כזכור לך, לפני שנתיים השקנו – זה גם עבר בחקיקה פה בכנסת – אחרי 40 שנה שלא הצליחו, השקנו את הרפורמה ההיסטורית בחברת חשמל. בשנה האחרונה במיוחד מה שהשפיע על התעריף – כבר בשנתיים האחרונות – זה התהליך שהתחיל, שחברת חשמל מוכרת תחנות כוח שלה למגזר הפרטי. כתוצאה מהמכירה הזאת נכנסים מיליארדים לקופת חברת חשמל, ומאחר שהמכירות הצליחו והצלחנו לקבל מחירים הרבה יותר גבוהים, כלומר קיבלנו בתחנת הכוח באלון תבור וגם ברמת חובב מחירים שהם יותר מכפולים מהמחירים שקיווינו לקבל, העודף של מיליארדי שקלים הולך גם לטובת הורדת מחירי החשמל, רק שזה לא בא בבת אחת, כי פורסים את זה כדי שהוא יתפרס על כמה שנים. תהליך עדכון התעריף מתבצע בימים אלה, לכן פורמלית אני לא יכול לקבוע אם זה יעלה או ירד. מעשית אני יכול לומר לך שבהנחה שהמכירה של תחנת רמת חובב ב-4.3 מיליארד שקל כחלק מהרפורמה תושלם – והיא אמורה להיות מושלמת בשבועות הקרובים, עוד עכשיו, בסוף החודש, תחילת החודש הבא – בהנחה שזה יושלם, שאף אחד לא ישים שם מקלות בגלגלים – וביורוקרטיה תמיד אוהבת לשים מקלות בגלגלים – זה 4.3 מיליארד שקל, ומחצית מהסכום הזה הולכת בעצם לטובת הצרכנים. בהנחה שלא יהיה שיבוש של הרגע האחרון, אני יכול לומר בזהירות, בלי להתחייב, שההנחה של השאלה שלך היא לא נכונה – תעריף החשמל כנראה ירד בסוף השנה הזאת, כלומר בתחילת שנת 2021, ולא יעלה. אמרתי, שוב, אני לא יכול להגיד את זה בוודאות. יכולים להיות שינויים של הרגע האחרון. כרגע אם התהליך של מכירת רמת חובב יצא לפועל ואם לא תהיה התייקרות פתאומית בעולם של גז טבעי ושל פחם, כי אנחנו עדיין שורפים פחם – הרבה פחות, שליש מאשר קודם, אבל עדיין שורפים פחם בחדרה ואשקלון; תוך 5-4 שנים לא נשרוף פחם בכלל, אבל מאחר שאנחנו עדיין גם שורפים פחם, אם פתאום תהיה התייקרות בלתי צפויה בנושאים האלה, זה יכול להשתנות. כרגע, כמו שזה נראה, בלי להתחייב, כנראה שתהיה הפחתה נוספת במחיר החשמל. אני אומר את זה בלי נדר. זה הכיוון. אם יהיה איזה שיבוש במכירה של רמת חובב, או אם פתאום תהיה קפיצה פראית במחירי הדלקים, אז זה לא ירד, אבל הכיוון כמו שנראה כרגע הוא דווקא כיוון של הפחתה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, תודה, אדוני. אני מבין שאתה לא אומר את זה באמת בביטחון. אני צופה וחושש שהמחירים דווקא יעלו, מסיבות שלא איכנס אליהן מפאת קוצר הזמן והיריעה הגדולה. אבל בעצם שני דברים: הדבר המרכזי שאני שאלתי זה בעיקר הפגיעה בשכבות המוחלשות. מעבר לכך שהשכבות המוחלשות נחלשו עוד יותר בגלל הקורונה – או יותר נכון בגלל מדיניות הממשלה בזמן הקורונה – צפויה, לדעתי, כאמור, צפויה עלייה. אבל גם אם נניח לרגע שלא תהיה, כאן יש מקום לממשלה, ורק לממשלה, להתערב ולעשות משהו כדי למנוע את השתת המחירים הגבוהים של החשמל על השכבות המוחלשות, כפי שנעשה למשל עם אזרחים ותיקים. יש כל מיני דרכים לממשלה לאמץ מדיניות ולקבל החלטות כדי להקל לפחות על השכבות המוחלשות בנושא. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> טוב, זה כבר שאלה שאולי צריך לשאול את האוצר או את משרד הרווחה, היא חורגת מהמנדט שלי, אבל אני אגיד באופן כללי: הגישה שלנו היא בעיקר לעודד ולחזק שכבות חלשות לא על ידי מחירי חשמל דיפרנציאליים אלא על ידי סיוע – סיוע של רווחה, סיוע של שכר מינימום – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדרבה, זה לא קורה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> בסדר, אבל אני אומר, הדרך הנכונה היא לא להתחיל. נכון, דרך אגב, במדינות העולם השלישי, כולל חלק מהמדינות שסביבנו, נהוג מאוד גם לתת סובסידיות לכל מיני מוצרי יסוד. אין מדינה מערבית אחת שעושה את זה. באירופה, בארצות הברית, בקנדה, בכל מדינות אירופה, לא תמצא שיש מחירי חשמל שונים לאוכלוסיות שונות. המחיר הוא אחיד. יחד עם זאת, שוב אני אומר, אני לא יודע מאיפה אתה מביא את ההשערה הזאת שהמחיר עומד לעלות. אני חושב – שוב, אני, אסור לי להתחייב, אבל אני אומר שבהסתברות גבוהה המחיר לא יעלה ואפילו כנראה ירד. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, שאילתה 352: ניתוקי חשמל לעניים. בבקשה, אדוני. << שאילתה >> 352. ניתוקי חשמל לעניים << שאילתה >> << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, כמובן שאי-אפשר לנתק את השאילתה הנוכחית מהקודמת. מספר הניתוקים אומנם ירד מאז החל המשבר – של הקורונה, כמובן – אך עם זאת, אין נתונים לגבי ניתוקי עשרות אלפי צרכנים עניים בעלי מונה נטען בתשלום מראש. רצוני לשאול: 1. כמה מוני תשלום מראש קיימים כיום? 2. כיצד אתה מתכוון להבטיח חשמל סדיר לאוכלוסיות עניות המשתמשות במוני תשלום מראש? << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> טוב, תודה על השאלה. שוב, שתי שאילתות מאוד רציניות – גם הקודמת, רק הנחת היסוד של הקודמת, אני חולק עליה. ראשית, יש לציין כי חברת החשמל היא גוף מבצע ומפוקח הפועל ברגישות, בהגינות ובהוגנות רבה מול כל האוכלוסיות, כולל האוכלוסיות המוחלשות. למשל, מאז תחילת משבר הקורונה חברת החשמל נמנעה לפנים משורת הדין מניתוקים לאורך כל משבר הקורונה, חוץ ממקרים בודדים של אנשים שהיו סרבני תשלום עוד לפני המשבר, כן? שזה לא באשמת המשבר. לגבי השאלה המספרית, נכון להיום כ-33,000 לקוחות הם בעלי מונה תשלום מראש – מת"מ – ברחבי הארץ. זה לגבי הנתון שביקשת. תפקידם של מונים אלה הוא להבטיח בכל זאת רציפות באספקת החשמל לאוכלוסיות המוגדרות כזכאיות לשירות זה, כלומר לאוכלוסיות שלא שילמו, שעקרונית היה צריך לנתק אותן. אז כדי לא לנתק אותן ולאפשר לפחות תצרוכת חשמל מינימלית, נוצר המנגנון הזה. באשר להבטחת החשמל הסדיר לאוכלוסיות אלה, יודגש כי כל לקוח מת"מ שפונה למוקדי השירות של חברת חשמל בתקופה הזאת של משבר הקורונה מקבל קוד חירום לשימוש בחשמל בשווי 300 שקל ללא צורך לשלם באופן מיידי. עד כה הועברו 21,770 קודים מהסוג הזה של 300 שקל ללא תשלום אחר – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> 21,000 מתוך ה-33,000? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא, כי חלק קיבלו כמה פעמים, חלק היו צריכים 300 ואחר כך עוד 300 למפרע לחשמל. עד כה הועברו 21,770 – לא שאלתי איך זה התחלק – בהיקף של 5.5 מיליוני שקלים, וישנם לקוחות שקיבלו כמה פעמים את הקוד הזה של 300 שקלים, תוספת חשמל ב-300 שקלים, והם יצטרכו כמובן לשלם את זה, אבל לא עכשיו, בתקופת המשבר, אלא בעתיד. כצעד מקדים, במהלך תקופת משבר הקורונה הקפידה חברת חשמל לשלוח כמה פעמים מסרוני סמ"ס לטלפונים הניידים של לקוחות המת"מ ובהם הודיעה על קודי החירום והזמינה את הלקוחות באופן אקטיבי; לא חיכתה לפניות למוקד 103 בעניין הזה או בכל עניין אחר. כמו כן, חברת החשמל שלחה ל-30,000 לקוחות מכתבים לכתובת האספקה ובהם פורטו ההקלות שהם יכולים להיות זכאים להן וקראה להם גם לעדכן בחברת חשמל את מספרי הטלפונים הסלולריים, כי חלק לא עדכנו, כדי שחברת החשמל תוכל גם להעביר להם הודעות ולייצור איתם תקשורת סלולרית. באופן כללי חברת חשמל מבצעת כעת תהליך רחב של טיוב נתוני הלקוחות, וכתוצאה מכך היא תשפר את התהליך ההעברה לקהלי היעד של עדכונים בזמן אמת בעניין זכויותיהם. עוד יצוין כי החברה מבצעת מפגשי שולחנות עגולים עם גורמים חברתיים לצורך מיצוי זכויות, מקיימת קשר יום-יומי עם גורמי הרווחה ברשויות המקומיות ועם הארגונים החברתיים ומינתה אנשי קשר ייעודיים בחברה הזמינים טלפונית ונותנים מענה מקיף ואישי ללקוחות הנדרשים. אם נסכם את זה במילה אחת, בתקופת הקורונה חברת חשמל פועלת פחות בנחישות ויותר ברגישות ועושה מאמץ. מצד אחד היא לא יכולה לוותר על החובות, אסור לה, ובסוף זה בריכה אחת: אם מוותרים על חובות לחלק מהאוכלוסייה, האחרים צריכים לשלם יותר, אין אפס בדבר הזה. חשבונות החשמל בישראל, כמו בכל מדינות המערב המתוקנות, משולמים על ידי האזרחים. המדינה לא מסבסדת אותם. כך זה בישראל וכך זה במרבית מדינות אירופה וצפון אמריקה. אבל חברת חשמל, במיוחד בתקופת הקורונה, כן נמנעה מניתוקים, האריכה ונתנה גם ללא תשלום, למפרע, אפשרויות לצריכת חשמל לאלה שנותקו עוד קודם מהחשמל ומשתדלת לתת מענה לכל בעיה אנושית שנוצרה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. שאלה נוספת. דקה לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה על התשובה, על התשובות המפורטות. אתה דיברת על מה שקרה עד עכשיו עם האנשים שמשתמשים, משפחות ואנשים שמשתמשים במת"מ, ודיברת על תקופת הקורונה עד כה. האם אדוני יכול להתחייב, לתת הבטחה, שלפחות כל עוד הקורונה נמשכת אכן המדיניות הזאת תישמר ולא יהיו ניתוקים כלל וכלל, בעיקר כשאנחנו עומדים עכשיו לפני החורף? תודה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> המדיניות הזאת תישמר. אני לא יכול להגיד שלעולם לא יהיה שום ניתוק. אם בעל עסק גדול, למשל, שאולי גם מרוויח יפה, פתאום מפסיק לשלם את החשמל, או מישהו – לא יודע מה, מישהו שאין לו שום בעיות כלכליות והוא גם לא מדווח על בעיות סתם מפסיק לשלם את החשמל, אני מניח שישקלו אם כן לנתק לו. אבל המדיניות הכללית הזאת של אפס ניתוקים, או כמעט אפס ניתוקים, המדיניות הרגישה הזאת אכן תישמר עד סוף תקופת משבר הקורונה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר האנרגיה. נעבור לשאילתות לסגן שר הפנים, שישיב בשם שר הפנים. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – שאילתה מס' 324, בנושא: הכרזה על חורה כעיר. ישיב סגן שר הפנים יואב בן צור. בבקשה. << שאילתה >> 324. הכרזה על חורה כעיר << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן שר הפנים חברי יואב בן צור, ברצוני לשאול: חורה הוא יישוב בדואי בנגב שלא הוכרז כעיר. בשל גודל האוכלוסייה והמאפיינים העירוניים שמתאפיין בהם יישוב זה, עולה ששאלה מדוע לא יוכר היישוב חורה כעיר. ברצוני לשאול: מדוע לא יהפוך היישוב לעיר? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אם תרצה, אדוני, אולי, מכיוון ששלוש השאילתות הן על אותם נושאים ורק ערים שונות, אולי תציע את שלוש השאילתות יחד – גם על כפר קרע וגם על כפר כנא. << שאילתה >> 325. כפר קרע << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בדיוק. אז אותה שאלה אני שואל, כבוד סגן השר, גם בעניין כפר קרע במשולש. מדובר ביישוב במשולש הצפוני שלא הוכרז עד היום כעיר. אני שואל את אותה שאלה בעניין כפר קרע. << שאילתה >> 326. כפר כנא << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> והשאילתה השלישית היא בעניין היישוב כפר כנא בגליל. ביקרתי שם ואני יודע שהוגשה בקשה למשרד הפנים והייתה ועדה, והשאלה היא מה קורה עם זה ולמה עד היום לא הוכרזו היישובים האלה כערים. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, באמת משובב נפש – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אפשר אחר כך לשאול – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> מה אתה רוצה לשאול אותי? תן לנו לגמור עם אוסאמה סעדי, אחר כך תשאל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא מהמיקרופון. כקריאת ביניים. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> במענה על שאלתו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי בעניין שינוי מעמדה המוניציפלי של המועצה המקומית חורה, של המועצה המקומית כפר קרע ושל המועצה המקומית כפר כנא, חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, גם חורה וגם כפר קרע בכלל לא הגישו בקשה למשרד הפנים לשינוי מעמדם המוניציפלי. כפר כנא כן הגישה, יש ועדה, אז אני קודם כול אענה על כפר קרע ועל חורה ואחר כך אענה לך על כפר כנא. אני מעדכן שהרשות יכולה להגיש את הבקשה בהתאם לחוזר מנכ"ל 2/2020, שקובע כללים לעניין זה. נוסף לזאת אני רוצה לומר לך, אדוני, שבימים אלה משרד הפנים בוחן את מדיניותו ביחס להבחנות שבין מועצה מקומית לעירייה ופועל לתיקון חקיקה שיצמצם או יבטל כליל את ההבדלים ביניהם. על כן, לאור יוזמה זו, משרד הפנים יבחן את כלל הבקשות של רשויות מקומיות לשינוי מעמדן המוניציפלי, תוך התייחסות לקידום הליך החקיקה ומדיניותו בנושא. בקשר לכפר כנא, הוועדה הגישה בקשה במסגרת הוועדה הגיאוגרפית הגליל העליון והעמקים. הוועדה דנה בנושא והגישה את המלצתה למנכ"ל משרד הפנים התומכת בדרישה לשנות את מעמדה של הרשות ממועצה מקומית לעירייה. גם פה, כמו שאני אומר לך לגבי המועצות הקודמות, בימים אלה משרד הפנים בוחן את המדיניות ביחס להבחנות שבין מועצה מקומית לעירייה ופועל לקידום תיקון חקיקה שיצמצם ואף יבטל כליל את ההבדלים בין מועצה לעירייה. אז ביידיש אומרים "סתני שוויה", ואני מקווה שהכול יסתדר במהירות וכולן יהפכו להיות ערים, ובא לציון גואל ושלום על ישראל, ולא תהיה הפרעה בנושא של קרובים וכל הדברים שאתה שואל אותנו ושולח לנו בקשות כאלה ואחרות. אני מקווה שבעזרת השם זה יסתדר כמה שיותר מהר, ואם יהיו בחירות, זה יסתדר כמה שיותר לאט. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אולי לא יהיו בחירות, אני יודע? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שאלה נוספת, בבקשה. חבר הכנסת סעדי, דקה לרשותך. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני יכול לשאול את סגן השר מה ההערכה שלו לגבי הבחירות? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן. להגיד לך? להגיד לך? אגיד לך? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם אתה יכול לענות. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני יכול לענות לך. לא יהיו בחירות. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בסדר, טוב לשמוע. כבוד סגן השר, תודה על התשובות. באמת, אני שומע עכשיו שבאמת אתם בוחנים מדיניות שלפיה תבוטל ההבחנה הזאת בין מועצה מקומית לבין עירייה, אז כל היישובים, קטנים כגדולים, בלי הבחנה – או שיש מאפיינים בכל זאת, מה יישארו עיריות ומה מועצות אזוריות? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן, התשובה היא כן. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן? עיריות ומועצות אזוריות. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> כן. אולי בדרך נאחד כמה. נראה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה יודע מה קרה עם כל ההיסטוריה של האיחודים, שאחרי זה חזרנו להפרדה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> טוב. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לגבי כפר כנא, משרד הפנים יחכה עד לסיום גיבוש המדיניות, או בגלל שיש המלצה של הוועדה כן להכיר, תכירו כבר בקרוב בכפר כנא? << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> כפר כנא – אנחנו שוקלים לשקול את ההמלצה של הוועדה הגיאוגרפית. ייתכן שכפר כנא, נעשה את זה לפני, אני לא מבטיח. השאלה היא – נראה כמה מהר מתקדם תיקון החקיקה שמשרד הפנים יוזם. אם זה משהו שיתקדם מהר, אז גם כפר כנא תחכה קצת, אבל אם נראה שמתמשך, אני מאמין שנאמץ את ההחלטה של הוועדה הגיאוגרפית שכפר כנא תהיה לעיר. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואפרופו בחירות, אם יוכרז על בחירות, אני מניח שכל המדיניות הזאת תידחה, ואז בכל זאת אני מבקש שלפחות לגבי כפר כנא – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אבל תהיה לנו קואליציה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לגבי כפר כנא, אני מבקש, אם אפשר לזרז, כי באמת אני יודע עד כמה המועצה שם, ראש המועצה הקודם ויושב-ראש המועצה הנוכחי באמת עמלים, ולכפר כנא מגיע להיות עיר. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אני מבטיח לבדוק את זה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני סגן השר, אני רוצה לנצל את זה שאתה שם. תאגידים עירוניים של העירייה לא זוכים לתמיכת הממשלה אפילו בשקל אחד – כמו גן החיות התנ"כי, כמו הספארי ברמת גן, שהיו סגורים ועומדים בפני בעיות כלכליות קשות. רק בתחילת השבוע הם קיבלו אישור לפתוח, ובנושא הארנונה הם נדרשים לשלם אלפי שקלים, עשרות אלפי שקלים ארנונה, כאשר משרדך פטר עסקים אחרים. אני רוצה לשאול – הגשתי גם שאילתה לשר הפנים – אם תפעלו לפטור את אותם תאגידים עירוניים כמו הספארי וכמו גן החיות התנ"כי וכמו גן החיות בחיפה מתשלום ארנונה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> אבדוק את הנושא. אני לא יודע לומר לך תשובה עכשיו. שלחת שאילתה – אני מבטיח לך שאני אענה לך או באופן אישי או בכתב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה, אדוני. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> בבקשה, אדוני. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שאילתה 342: מרכזי טהרה לנפטרי קורונה ערבים. בבקשה. << שאילתה >> 342. מרכזי טהרה לנפטרי קורונה ערבים << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, כיום קיימים בישראל ארבעה מרכזי טהרה לנפטרי קורונה ליהודים בלבד. בקרב האוכלוסייה הערבית קיים מרכז טהרה אחד בלבד, המיועד רק עבור נפטרי קורונה תושבי אום אל-פחם. ברצוני לשאול: 1. האם הנושא מוכר למשרדך? 2. אם כן – מדוע לא קיימים מרכזים אלו בפריסה ארצית לטובת החברה הערבית? << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, במענה על שאלתו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי לשר הפנים בעניין מרכזי טהרה לנפטרים מקורונה ערבים, אני משיב בשם שר הפנים. ראשית, אבקש להדגיש כי בימי שגרה תחום הטיפול בהליכי קבורה וטהרה אינו מצוי בסמכות משרד הפנים. יחד עם זאת, בעקבות משבר הקורונה והשלכותיו נעתר משרד הפנים לסייע בנושא זה. בהתאם לזאת פעל משרד הפנים בשיתוף פעולה עם המשרד לשירותי דת להביא לכך כי שבעה מרכזי טהרה ייתנו שירות לנפטרים ערבים בני הדת המוסלמית. מרכזי טהרה אלו פועלים בפריסה ארצית, והם ממוקמים בבאקה אל-גרבייה, רהט, טמרה, טייבה, טירה, ירושלים ואום אל-פחם. הם טיפלו עד כה בלמעלה מ-151 נפטרי קורונה מוסלמים, אללה ירחמם. נכון להיום, על פי המידע שבידיי, פועלים שבעה מתקני טהרה עבור האוכלוסייה המוסלמית ועוד ארבעה מתקני טהרה עבור האוכלוסייה היהודית. בנוגע לאוכלוסייה הדרוזית, הוסכם מול המועצה הדתית הדרוזית כי הקמת מתקני טהרה לנפטרי קורונה מצויה תחת אחריותה, והפעלת מתקנים אלה תתבצע באופן מקביל, במתווה דומה לזה שמתקיים ביחס לאוכלוסייה המוסלמית. בנוגע לאוכלוסייה הנוצרית, הוצעו על ידי משרד הפנים כמה מתווים על מנת למצוא פתרון לאוכלוסייה זו, אך לצערנו פתרון זה טרם הבשיל, ומשרד הפנים ממשיך לפעול אל מול נציגי עדה זו על מנת לקדם פתרון לנושא. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> שאלה נוספת. דקה לרשותך, בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד סגן השר, באמת תודה על התשובה. מאז ששאלנו את השאילתה אנחנו יודעים על עוד מרכזים שהזכרת ונותנים פריסה כמעט ארצית במשולש, בנגב ובגליל. אם אתה זוכר, פניתי אליך בעניין הזה כשהייתי ברמלה אצל חבר מועצת רמלה עו"ד ראיס אבו סייף; גם כבוד היושב-ראש היה שם וניחם אותו במות אימו. שאלתי אותך למה רמלה ולוד צריכות ללכת לטייבה במקרה הזה על מנת להשתמש בשירותים של מרכז הטהרה שם. ואני חוזר ומבקש ממך, כסגן שר הפנים, שתשקלו שהיישובים האלה – מגיע להם מרכז טהרה או בלוד או ברמלה. מדובר בעשרות אלפי תושבים שם. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> ידידי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ראשית, אני רוצה לומר שתראה את הפרופורציה: למוסלמים יש שבעה מתקני טהרה; ליהודים – ארבעה. ראית? העדפה מתקנת? לפחות כשמתים אנחנו מטפלים בכם יותר מאשר ביהודים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> חס ושלום. חס ושלום. אנחנו מכבדים כל עדה וכל עדה וכל דת וכל קבוצה, לתת להם את השירות כאזרחי מדינת ישראל. אני רוצה לומר שאבדוק את מה שביקשת בנושא של מרכז הארץ – לוד, רמלה, יפו, שנמצאים שם כמויות גדולות של תושבים מוסלמים. אנחנו נבדוק להקים איזה שהוא מתקן טהרה שם, ואני מקווה שבזה – – – << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – במקום המילה "כמויות" המילה "מספרים". << דובר_המשך >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר_המשך >> מספרים, אוקיי, מקובל, אני מקבל את התיקון, ואני מקווה שבעזרת השם כל המתקנים האלה יהיו לא שימושיים ויעמדו כאבן שאין לה הופכין, אינשאללה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר הפנים. ובכן, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם יתברך, ביום שני, י"ד בכסלו התשפ"א, 30 בנובמבר 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:01. << סיום >>