דברי הכנסת

דברי הכנסת ח / מושב שני / ישיבות ק"ז–ק"ט / י"ד–ט"ז בכסלו התשפ"א / 29 בנובמבר – 2 בדצמבר 2020 / 8 חוברת ח' ישיבה ק"ז הישיבה המאה-ושבע של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, י"ד בכסלו התשפ"א (30 בנובמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, ימינה וישראל ביתנו והרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה בשל: 8 1. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה; 8 2. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית; 8 3. מדיניות הממשלה הכושלת שהביאה לתוצאות הרסניות על מערכת החינוך בחברה הערבית 8 משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): 8 נפתלי בנט (ימינה): 11 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 13 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 14 שר החינוך יואב גלנט: 20 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 26 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 29 אוריאל בוסו (ש"ס): 30 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 31 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 32 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 33 איילת שקד (ימינה): 36 ניצן הורוביץ (מרצ): 37 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 38 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 44 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 44 הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה 45 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 45 ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): 46 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 47 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 48 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 52 רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): 53 יאיר גולן (מרצ): 54 סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): 55 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 56 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 60 ישראל אייכלר (יהדות התורה): 63 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 65 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 66 עודד פורר (ישראל ביתנו): 67 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 69 משה ארבל (ש"ס): 70 תמר זנדברג (מרצ): 73 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 75 הודעת הממשלה על העברת סמכויות מראש הממשלה לשר הדיגיטל הלאומי 82 שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: 82 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 83 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 83 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 84 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 85 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 86 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 87 תמר זנדברג (מרצ): 90 אריאל קלנר (הליכוד): 91 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 92 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 93 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 93 הודעת הממשלה על העברת סמכויות מראש הממשלה לשר הדיגיטל הלאומי 93 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 93 יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): 94 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 95 עוזי דיין (הליכוד): 96 מרב מיכאלי (העבודה): 99 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 100 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 100 חילופי גברי בוועדות הכנסת 102 איתן גינזבורג (כחול לבן): 102 הודעת הממשלה על העברת סמכויות מראש הממשלה לשר הדיגיטל הלאומי 103 הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון מס' 2) (הוראת שעה – קיצור המועד להשבת התמורה), התשפ"א–2020 104 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 104 הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש – תיקון) (תיקון – קיצור המועד להשבת התמורה), התשפ"א–2020 106 יעקב מרגי (ש"ס): 107 משה ארבל (ש"ס): 110 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 111 הילה שי וזאן (כחול לבן): 112 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק חד-פעמי נוסף), התשפ"א–2020 115 שר החוץ גבי אשכנזי: 115 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 118 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 121 הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשפ"א–2020 124 סגן שר הפנים יואב בן צור: 124 עמית הלוי (הליכוד): 124 הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020 131 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): 131 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 135 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, י"ד בכסלו התשפ"א, 30 בנובמבר 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2431/23 וכלה בהצעת חוק פ/2470/23: הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חובת לימודי ליבה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטפים צבאיים, התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת לחצן מצוקה באוטובוס), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, סעיד אלחרומי ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, ינון אזולאי, מכלוף מיקי זוהר, טלי פלוסקוב, איילת שקד, עמית הלוי, קרן ברק ואסף זמיר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי שימוש ברכב), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ניר ברקת, אופיר סופר, יצחק פינדרוס ומיכאל מלכיאלי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגנה על פרטי תעודת זהות ודרכון), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עינב קאבלה, מיקי חיימוביץ', מיכל שיר סגמן, איתן גינזבורג ואנדרי קוז'ינוב; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – שלילת תמיכה ותקצוב ממוסד חינוך שאינו ממלא אחר הנחיות הממשלה לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש או מסית לאי-מילוי ההנחיות) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין וחמד עמאר; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מתן רישיון עסק על סמך תצהיר), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת עודד פורר; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – העלאת גיל הפרישה לנשים וקביעת צעדים תומכים לנשים בגילאי העבודה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני, הילה שי וזאן, ינון אזולאי, בצלאל סמוטריץ', מיקי לוי, קטי קטרין שטרית, רם בן ברק, ניר ברקת, תמר זנדברג, מרב מיכאלי, אוסנת הילה מארק, מיכל שיר סגמן, יצחק פינדרוס, אופיר כץ, יעקב מרגי, אליהו ברוכי, דוד ביטן, אוריאל בוסו, אסף זמיר, מאי גולן, רם שפע, קארין אלהרר, עאידה תומא סלימאן, יעקב טסלר, ישראל אייכלר, קרן ברק, ניצן הורוביץ, אלעזר שטרן, תהלה פרידמן, שלמה קרעי, משה אבוטבול, עינב קאבלה, משה ארבל ואיילת שקד; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס ערך מוסף במכירת תרופות לחולים סופניים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – העלאת גיל הפרישה לנשים וקביעת צעדים תומכים לנשים בגילאי העבודה), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – ירושלים המערבית), מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות לכהונה כדירקטור בחברה ממשלתית), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסנת הילה מארק, שלמה קרעי, מיכאל מלכיאלי, עוזי דיין, מאי גולן ומכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק חופש המידע (תיקון – שקיפות בקבלת החלטות בתקופת התפשטות נגיף הקורונה), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת קרן ברק; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון), מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – ייצוג לנשים ברשימות המועמדים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת תהלה פרידמן, קרן ברק, איתן גינזבורג, מיקי חיימוביץ', עודד פורר, אימאן ח'טיב יאסין, מיכל וונש, אורלי פרומן, רם שפע, תמר זנדברג, טלי פלוסקוב, עאידה תומא סלימאן, יואב סגלוביץ', אוסנת הילה מארק, היבה יזבק, יאיר גולן, אסף זמיר, ג'אבר עסאקלה ועוזי דיין; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת זכויות נפגעי עבירה בהליכים משפטיים), התשפ"א–2020, מאת חברות הכנסת עינב קאבלה ותהלה פרידמן; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – נפגעי עבירות מין), התשפ"א–2020, מאת חברות הכנסת עינב קאבלה ותהלה פרידמן; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – הליכים אזרחיים או פליליים לעניין לשון הרע על מת), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – ועדה לבחינת סגירת סניפי בנק), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה (תיקון – ביטול החלת חובת פיקדון על מכלי משקה גדולים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, יוסף טייב, אוריאל בוסו ומשה אבוטבול; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – איסור שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתקופת אכשרה לחיילים משוחררים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמול מילואים למי שהופסקה עבודתו בשל נגיף הקורונה) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אלכס קושניר, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין וחמד עמאר; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – חברות ממשלתיות כמעסיק ציבורי גדול), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת עינב קאבלה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום עבור שמירת מקום ישיבה בתחבורה ציבורית), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תרופות בסבסוד מלא לוותיקי מלחמת העולם השנייה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הכנסת מינימום לאזרח ותיק), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – רפואת שיניים למי שמלאו להם 60 שנים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – סיוע בהחלפת דירה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן, אבי דיכטר, יאיר לפיד, ניר ברקת ומכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע לפחות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – אשפוז בית), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול ומאיר כהן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – רפואת שיניים לאנשים שמלאו להם 65 שנים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – קביעת זמני המתנה ומרחקי נסיעה מרביים לקבלת טיפול רפואי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בחבלות נפש על רקע השתתפות בפעילות מבצעית וקביעת אחוזי נכות), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע ברצח הורה נוסף של הקטין או של הקטין), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת טלי פלוסקוב; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הסכום להשתכרות בנוסף לקצבה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלת הבטחת הכנסה לקשיש), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר. עוד הונח היום על שולחן הכנסת נוסח מתוקן להצעת חוק הטבות במס ליישובים (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"א–2020. נוסף על כך הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החוץ והביטחון בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת רם בן ברק ויאיר גולן בנושא: השוואת זכויות וחובות של נשים וגברים בצה"ל; בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת אלעזר שטרן בנושא: דרכי סיוע לחיילים משוחררים בתקופת משבר הקורונה. עוד הונחו מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יבגני סובה וסמי אבו שחאדה בנושא: רק כמחצית מהמורים הוכשרו ללמידה מרחוק; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מאיר כהן ווליד טאהא בנושא: היערכות משרד החינוך למבחני הבגרות. כמו כן הונחו מסקנות הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת ווליד טאהא בנושא: משרד הבריאות מתכוון לרכוש שמונה מיליון מנות חיסון נגד קורונה, שיספיקו לארבעה מיליוני אזרחים; בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת גדעון סער בנושא: בדיקות קורונה כלל-ארציות. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, ימינה וישראל ביתנו והרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה; << נושא >> << נושא >>2. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית; << נושא >> << נושא >> 3. מדיניות הממשלה הכושלת שהביאה לתוצאות הרסניות על מערכת החינוך בחברה הערבית<< נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן לדיון בהצעות אי-אמון בממשלה. ההצעה הראשונה היא הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה. יציג את ההצעה חבר הכנסת משה יעלון. בבקשה. << דובר >> משה יעלון (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שנה, בנובמבר 2019, החלו להגיע ידיעות על וירוס הקורונה מסין. בפברואר 2020, כחודש לפני בחירות מרץ, היה ברור שמדובר בהתפשטות הווירוס בעולם. מה מדינת ישראל עשתה בשבועות שלפני הבחירות? למה לא נבדקו המערכות ונוער האבק מעל התוכניות המוכנות? איך לא מונה ראש רח"ל – רשות חירום לאומית – תפקיד שלא היה מאויש תקופה ארוכה ואויש רק לפני כחודש? כל זה יעלה בוועדת החקירה הממלכתית שתידרש לבדוק את מחדל טיפול הממשלה בקורונה. אמרתי מחדל משום שכבר היום ברור שמדובר במחדל החמור בתולדות המדינה. נגיף הקורונה אינו מוכר דיו עד היום. הוא מכה בכל רחבי העולם, אך מהניסיון שנצבר ברור שלמדינת ישראל יש כמה יתרונות בסיסיים בהתמודדות במשבר שכזה. 1. אנחנו מדינת אי שהכניסות והיציאות שלה מפוקחות; 2. רמת רפואה גבוהה, למרות שמערכת הבריאות הציבורית הורעבה בשנים האחרונות; 3. ממוצע הגילים אצלנו צעיר יחסית; 4. מדינת ישראל ערוכה לחירום טוב יותר מרוב מדינות העולם. אז מה קרה לנו? איך במדינת אי כמו קפריסין – 48 נפטרים, ואצלנו נכון להיום 2,864? מאתמול נוספו עוד חמישה. במדינות אי אחרות, כמו סינגפור – 28 נפטרים, ניו זילנד – 25 נפטרים, טאיוואן – שבעה נפטרים. לא צריך להשוות אותנו, כמו שראש הממשלה עושה, למדינות אירופה, שגבולותיהן פרוצים, או למדינות שנוהגות באופן מופקר. איך זה קרה? התשובה ברורה: משבר הקורונה מנוהל תוך העדפת שיקולים פוליטיים אישיים על פני שיקולים מקצועיים. איך אמר פרופ' זאב רוטשטיין מהדסה באחד הראיונות האחרונים? אילו המשבר היה מנוהל אצלנו על בסיס שיקולים מקצועיים, ישראל הייתה אחת משש המדינות המובילות לחיוב בעולם, אך מאחר שהשיקולים פוליטיים – ואידך זיל גמור. ועדת החקירה הממלכתית שתחקור את מחדל הקורונה תצטרך לבדוק: 1. למה לא הופעל משרד הביטחון מהרגע שהיינו אמורים להבין שהנגיף עלול להגיע אלינו וצריך להיערך לקראתו? 2. למה פיקוד העורף הופעל באיחור? מפקדת אלון של פיקוד העורף הופעלה רק ב-1 בספטמבר; 3. למה לא הופעלו הרשויות המקומיות מתחילת המשבר? הרשויות המקומיות הן לבנת היסוד במשבר כזה. לכל רשות יש יחידת קישור לרשות של פיקוד העורף, יקל"ר. כך תרגלנו, כך אמורים היינו לעשות מלכתחילה; 4. כמובן, הוועדה תבדוק גם את מרכיב השיקולים הפוליטיים אל מול השיקולים המקצועיים. כמי שיודע איך ההתמודדות עם הנגיף הייתה צריכה להיות מנוהלת, אינני זקוק לתחקיר או ועדת חקירה ממלכתית כדי להגדיר את ניהול המשבר כמחדל חמור – מחדל בריאותי, כלכלי, מחדל ניהולי, מחדל מנהיגותי. כשר הביטחון הבאתי לאישור הקבינט את תרחיש הייחוס של רח"ל – רשות החירום הלאומית – שאליו מדינת ישראל צריכה להיערך: למצב מלחמה, רעידת אדמה, צונאמי ומגפה. לכן לא היינו צריכים להמציא דברים מחדש – היינו צריכים לבצע את מה שנערכנו אליו באופן מקצועי ולא מתוך שיקולים פוליטיים. היום ברור שגם כניסת כחול לבן לממשלה, גם אם מתוך תחושת חירום, הוכחה ככישלון. בסופו של דבר שיקוליו האישיים-הישרדותיים של נתניהו גוברים על כל השאר. אני שומע שרים ממפלגות שונות אומרים בתסכול: ישבנו שבע שעות בקבינט הקורונה ולא קיבלנו החלטה. כאשר אני שומע את ביטויי התסכול של שר הביטחון בני גנץ בתום 17 שעות דיון של קבינט הקורונה והממשלה, אני שואל: בני, מה אתה עוד עושה שם? זה מזכיר לי מפקד חטיבה ששירת תחת פיקודי באוגדת יהודה ושומרון שבתחרות כדורגל בחטיבה המשחק היה נמשך שעות עד שהקבוצה שלו ניצחה. כך נתניהו מנהל את דיוני קבינט הקורונה – עד שכולם מתעייפים ומסכימים למה שהוא רוצה, ומה שהוא רוצה, נוגע להישרדותו האישית. כך הגענו למדיניות והחלטות שקשה להסביר לאזרחים. כך הציבור איבד אמון בממשלה והפך להיות פחות ופחות ממושמע. כאשר זה מלווה בחוסר דוגמה אישית של ראש ממשלה ושרים הנזק הוא כפל-כפליים. אובדן אמון הציבור בהנהגה בכלל ובשעת משבר בפרט הוא נזק אדיר ופגיעה בביטחון הלאומי שלנו. מדיניות הסגרים היא תקלה חמורה וכישלון בריאותי וכלכלי. להציג את הורדת התחלואה בזכות הסגר כהישג, הישג אדיר, כפי שאמר נתניהו, זה כמו להציג הורדת מספר תאונות דרכים על ידי עצירה מוחלטת של תנועת המכוניות. והינה, אנחנו מדברים על סגר שלישי. מה הלאה? התקווה החדשה היא החיסון. הלוואי שיהיה חיסון אפקטיבי בהקדם, הלוואי, אך לא בטוח. מול נגיף חדש שעדיין איננו מכירים לאורך תקופה, שעלול גם לפתח מוטציות, הנחת העבודה צריכה להיות שנצטרך לחיות תקופה ארוכה עם הנגיף – לחיות ולא בסגר, לחיות תוך הפעלת המסחר, הכלכלה, החינוך והתרבות. אז מה צריך לעשות מעבר לשמירה על ריחוק, היגיינה ומסכה? בדיקות, בדיקות, בדיקות. בדיקות חוזרות ונשנות בתדירות גבוהה, שיאפשרו לאבחן את הנדבקים ולבודד אותם, ושחרור שאר האוכלוסייה לחיים נורמליים. לשם כך יש להרחיב את הבדיקות, עד כדי בדיקות שבועיות כבשגרה, וציוד הנבדק באישור שיאפשר לו לעבוד, ללמוד, להיכנס לקניון או לחנות, לאולם הקונצרטים או התיאטרון, להיכנס לאוטובוס או לרכבת, להיכנס לטרמינל בשדה התעופה ולטוס. יש מדינות שכבר הנהיגו זאת, כולל אפליקציה ממשלתית אחידה במכשיר הנייד, שמציגים אותה עם הכרטיס לקולנוע, בכניסה לקניון, עם הדרכון בשדה התעופה או עם כרטיס העלייה למטוס. זה קורה בדרום קוריאה, בהונג קונג, בניו זילנד, בטאיוואן, ששם עובדים ולומדים, נוסעים ומקיימים אירועי תרבות. למה זה לא קורה אצלנו? למה אנחנו מובילים ברמת התחלואה? למה אנחנו מובילים ברמת אבטלת הקורונה? איך הגענו לקריסת למעלה מ-80,000 עסקים? למה עולם התרבות סגור כבר שמונה חודשים? למה התלמידים הפסידו כל כך הרבה ימי לימודים ומערכת החינוך אינה עובדת כסדרה גם היום? למה במשבר החמור הזה אין תקציב מדינה מאושר? למה? כי הסתבכנו עם ראש ממשלה שנמצא בניגוד עניינים מובהק עם המדינה, שתובעת אותו על עבירות פליליות, והוא עושה הכול כדי להימלט מספסל הנאשמים. הוא מוכן לחרב כל חלקה טובה, להרוס כל מערכת שמגינה על הדמוקרטיה, להקריב כל ערך, כדי לשרוד אישית. ואתם, בני וגבי, עמיר פרץ ואיציק שמולי, מאפשרים לו את זה. צאו מהממשלה, פרקו את הקואליציה, בואו איתנו להצבעה של 61 חברי כנסת להחלפת ראש הממשלה מייד. כן, זה דורש גם מנפתלי בנט ואיילת שקד להזיז שיקולים פוליטיים כדי להציל את המדינה. כן, זה דורש גם מחברי הכנסת של הליכוד להסתכל במראה ולשאול: לאן הגענו? איפה אנחנו? זאב ז'בוטינסקי, מנחם בגין, בני בגין, איפה? כל מהלך אחר שלכם יוכיח ששכחתם שישראל לפני הכול, שתפקידנו כאנשי ציבור לשרת את אזרחי מדינת ישראל הדואבים והכואבים ולא את עצמנו. שמעתי קודם את נתניהו מדבר בסיעה על אחדות. נכון יותר, שמעתי אותו נושא את שם האחדות לשווא – אחדות עם הערבים הנוהרים, אחדות עם השמאלנים הבוגדים, אחדות עם האנרכיסטים מפיצי המחלות. אמרנו ממשלה מנותקת? לא סתם מנותקת – ראש ממשלה מנותק. תרבות השקר פוגעת בכל חלקה טובה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו קוראים לכם לתמוך בממשלה בראשות חבר הכנסת יאיר לפיד, או כל אחד אחר שיוסכם – גם לתקופה קצרה – כדי להחזיר את המדינה למסילה, ויפה שעת אחת קודם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אנחנו עוברים מכאן להצעת האי-אמון של סיעות ימינה וישראל ביתנו, שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית. אני מזמין את חבר הכנסת נפתלי בנט, בבקשה. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבועות האחרונים מסתובב שיח ברשתות, וגם מפי פוליטיקאים מסוימים, שמספרים לנו: אנחנו בנינו את המדינה; אנחנו, ולא אחרים, נלחמנו למען המדינה, ולכן באיזשהו מקום יש לנו זכויות יתר. וזה כמו – פשוט כמו סכין בלב, בתחושה. יש לנו עם כל כך מגוון, עם כל כך מופלא, שהיה מפוצל אלפיים שנה בכל הגלויות – בתימן ובגרמניה, בעיראק ובליטא, במרוקו ובארצות הברית וברוסיה, בכל רחבי העולם – וכולנו בנינו את המדינה, כולנו נלחמנו למען המדינה. מישהו באמת חושב שאנשי דימונה וירוחם ושדרות ומעלות הם לא מתיישבים גיבורים לצד מקימי דגניה ונהלל? כל אחד בתורו תרם ותורם, נלחם ולוחם למען המדינה. היום זה יום הציון לגירוש והעזיבה של יהודי מדינות ערב ואיראן. אני כל כך מאושר שזכיתי כשר החינוך לתקן עוולה שהייתה משחר המדינה ועד לפני כמה שנים, שמדינת ישראל סיפרה את הסיפור הציוני, אבל סיפרה רק חלק, ושכחה שיש עוד חלקים, ואנחנו חוגגים את כל החלקים. היא שכחה את הקשיים ואת התרומה העצומה של יהדות המזרח. וזה לא היה תיקון מתוך מרירות – לא במרירות באנו ואמרנו: פגעו בנו, דפקו אותנו. לא לא, מתוך שמחה. והיום ילדי ישראל, בזכות אותו מהלך היסטורי, לומדים את הסיפור המלא ושומעים על שולה דהן, שעלתה ממרוקו, שמספרת איך היא הגיעה לירוחם בתחילת נובמבר, בקור, בשממה, בבוץ, בחושך, אבל לרגע היא לא חשבה חלילה לחזור למרוקו. שמחתי בחלקי, באתי לבנות את ארץ ישראל, אמרה שולה דהן. איזו גדולה. ורן כהן, שעלה ארצה מעיראק בגיל 11, כילד, עם מבריחים בדואים דרך המדבר, מספר: הרגשתי שאני הולך אל התקווה, לא אל איזה מקום ספציפי, אל התקווה, והרגשתי בחוצפה כזאת שזאת המדינה שלי – כן, אותו רן כהן שאחר כך צמח כמפקד בצה"ל, כחבר כנסת וכשר בממשלת ישראל. יהודה עמיר מתימן מספר על הגעגועים בתימן שהיו לו למדינה שהוא מעולם לא הכיר ועל השנאה שבעבעה בקרב שכניו בתימן מייד עם הכרזת המדינה. היה ברור שיהודי תימן ימשיכו את העלייה לארץ ישראל. הארץ הזאת נבנתה ונבנית בזיעת כולנו. נבנתה ונבנית בדם כולנו. אין יותר טובים, אין פחות טובים. אין ישראל אחת וישראל שנייה וישראל שלישית, יש ישראל של כולנו, ישראל מגוונת ומאוחדת. זאת הישראל שלי. אני לא יכול לטעון שסבא שלי הקים את המדינה, כי הוריי הגיעו מארצות הברית. סבא וסבתא לא היו מהמקימים הפיזיים, אבל האם אני מרגיש במילימטר זכות פחות מבן נהלל או מבן ירוחם? לא, לא. זאת המדינה שלי, שלכם, של כולנו. ואותם צייצנים שאמרו: ואנחנו, אנחנו נלחמנו, אנחנו ולא אתם – מה אני מספר לילדיי? אני מספר להם על זרובבל הורוביץ, בן קיבוץ, שבמלחמת העצמאות, כשהוא היה בשיירה מגוש עציון חזרה לירושלים, סגרו עליהם הערבים, באזור בית לחם, והוא שילח מהמשוריין שלו את כל מי שעוד יכול היה להינצל? למרות שהוא היה בריא, הוא נשאר עם הפצועים עד לרגע האחרון, עד שהערבים ממש עטפו את המשוריין, ואז הוא פוצץ, אבל הוא לא נטש, והוא נפל כשהוא שומר על כולם. הוא הסבא שלי. ואני מספר להם על נתן אלבז, שעלה לבד ממרוקו, לבד, ובשנות החמישים התגייס לצה"ל, לחטיבת גבעתי; כן, נתן אלבז ממרוקו בחטיבת גבעתי. כשהוא סידר רימונים הוא פתאום שמע שחרור נצרה. הוא היה בתוך האוהל, עם רימון שהוא יודע שיש עוד שלוש שניות וזה מתפוצץ, והוא רץ החוצה ואמר לכולם: תברחו. הוא לא ראה לאן הוא יכול לזרוק את הרימון, אז הוא הצמיד אליו וברח מהם והציל את חבריו במותו. אז נתן אלבז זה הסבא של הילדים שלי. וכן, אני מספר להם גם על רועי קליין, שבמלחמת לבנון השנייה – שגם לחמנו שם – כשנזרק הרימון לעברו, לעבר חייליו, הוא קפץ על הרימון ואמר "שמע ישראל" ומסר את חייו. אז הסבא והאח והבן של כולנו זה נתן אלבז ה"מרוקאי"? זרובבל הורוביץ ה"קיבוצניק"? רועי קליין ה"דתי"? לא, לא מרוקאי ולא קיבוצניק ולא דתי. כולנו יהודים, ובעזרת השם נחזיר את האחדות לעם שלנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. ישיב על הצעות האי-אמון השר דוד אמסלם. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, אני מוכרח לומר שאני שואל לא רק למי תשיב אלא גם על מה תשיב. אין שום קשר בין הצגת הדברים לבין נושא הצעת האי-אמון, ואני מצטער גם שחבר הכנסת בנט – ולא בפעם הראשונה – לא נשאר אפילו רגע כדי לשמוע את התשובה. אני חושב שזה לא מכובד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – תשיב לנו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אולי יעשו הצעה לסרטון פייסבוק, ואז – – – << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היות שכל שבוע, אדוני היושב-ראש, עולה כאן ההצעה של כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה, אתם פשוט כל שבוע מעלים גרה, לכן הייתי מציע שתראו את הסרטון של שבוע שעבר ולפני שבועיים, וזו התשובה שיש לי אליכם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. אנחנו עוברים מכאן להצעת האי-אמון הבאה, ופה אני מוכרח לציין, דווקא בכל שבוע עולה באמת נושא אחר, וגם נושא אמיתי. הפעם ההצעה של הרשימה המשותפת, בעניין מדיניות הממשלה הכושלת שהביאה לתוצאות הרסניות של מערכת החינוך בחברה הערבית. אני מזמין את חבר הכנסת ווליד טאהא להציג את ההצעה, בבקשה. אני רק מבקש לקרוא לשר החינוך, כי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, מה שקורה זה שאחר כך אנחנו מתחילים בדיון הסיעתי, ותורכם יגיע לפי הסדר. נדמה לי שכרגע רשומים ארבעה דוברים לפניך. אני רק אומר, חבר הכנסת טאהא, שר החינוך אמור להשיב לך. אומנם ההצעות הקודמות התקצרו מאוד, אבל – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה רוצה שאני אחכה לו? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני יכול להציע את הדבר הבא – שאתה תתחיל – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שהנואמים יתחילו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא לא, את זה אני לא יכול לעשות, אבל אני יכול להציע שאתה תתחיל, ואם אחר כך תצטרך יותר זמן כדי להשלים גם דברים בנוכחותו. אני אאפשר את זה, כמובן. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כבוד השר, מערכת החינוך הערבית מתמודדת עם שורה ארוכה מאד של קשיים, הן בהיבט המבני-ארגוני והן בהיבט המהותי של התכנים הפדגוגיים, שלכולם יש מכנה משותף אחד, הלוא הוא המדיניות הרשמית של ההמשלה. המערכת מנוהלת מאז קום המדינה על ידי שיקולים זרים ומשונים שבינם לבין חינוך ופדגוגיה מפרידה תהום פעורה. בהצעת אי-אמון זו אבקש להעלות שורה של נושאים שעימם מתמודדת מערכת החינוך הערבית מזה עשרות שנים, אשר מגבילים את יכולתה לפרוץ דרך ולהשתחרר מההגבלות המבניות שחונקות אותה. בהיבט הארגוני, מערכת החינוך הערבית היא חלק ממנגנון החינוך הממלכתי הרשמי, והיא מעולם לא נהנתה מעצמאות פדגוגית וחינוכית בדומה למשל לזרמים שנהנו מעצמאות פדגוגית וחינוכית במדינה. למערכת החינוך הערבית אין ולא הייתה מעולם מינהלת חינוך משלה, ומכאן שהמדינה קובעת עבורה את התכנים ואת מערכת הערכים, על אף השוני התהומי בכל פרמטר אפשרי בין התנאים של מערכת החינוך בחברה היהודית לזו הערבית. למשל, בהיבט הייצוגי בתפקידי מפתח באגפים השונים של משרד החינוך, וכן בתפקידים בעלי אופי של קבלת החלטות, אין למעשה ייצוג של החברה הערבית, ומי שקובע את התכנים ואת מערכת הערכים, את האתגרים ואת העדיפויות של מערכת החינוך הערבית, הם פקידים ובעלי תפקידים יהודים, שאין להם שמץ של מושג ושמץ של היכרות עם התרבות והערכים החברתיים הערביים, ומכאן הם כופים תוכניות, תכנים וערכים שאינם קשורים לזהות, לתרבות ולערכים הערביים ואף אינם קשורים למציאות, השונה בתכלית השוני בין שתי מערכות החינוך בכל ההיבטים ובכל הפרמטרים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טאהא, הינה, הגיע שר החינוך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אהלן וסהלן, כבוד שר החינוך. אני רוצה שתשמע אותי, כך – – – << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> – – – אותך בקשב רב. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני הולך לדבר על נקודות ספציפיות שמציקות למערכת החינוך הערבית. << קריאה >> שר החינוך יואב גלנט: << קריאה >> אני מקווה שאתה גם אומר תודה למערכת החינוך על מה שהיא עשתה בשביל התושבים הערבים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תשמע, תמיד אנחנו אומרים תודה, אבל איך אומרים? בחינוך אין גג למה אתה רוצה להגיע. איפה שאתה מגיע – אתה צריך להגיע ליותר מזה, אז מתי להגיד תודה? כל הזמן, אבל צריכים הישגים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת טאהא, אתה חייב להגיד תודה לשר החינוך. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אמרתי – תודה, אלי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עוד פעם, עוד פעם. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> עוד פעם תודה. התוצאה הישירה של מדיניות זו היא פרדוקס תרבותי, ערכי וחברתי מתמשך, שעד כה הביא לתוצאות עגומות שלא משקפות את רמתם של התלמידים הערבים במבחני המיצ"ב, במבחני הפיז"ה ובכל פרמטר אחר של מבחנים. הגיעה העת שממשלת ישראל ומשרד החינוך יבינו שמערכת החינוך הערבית זכאית למינהלת משלה, בדומה לזרמים האחרים של החינוך במדינה. היעדר קיום מינהלת חינוך ערבית והיעדר ייצוג הולם של החברה הערבית בתפקידי מפתח – אדוני השר, היעדר ייצוג הולם של החברה הערבית בתפקידי מפתח ובתפקידים של קבלת החלטות באגפים השונים במשרד החינוך משקף למעשה את המנטליות הרעיונית, שביסודה נעוצים שיקולים זרים ומשונים ולא שיקולים חינוכיים ופדגוגיים. גם כאשר במשרד החינוך ובממשלת ישראל הבינו סוף-סוף שיש צורך בתקצוב דיפרנציאלי בתחום החינוך לצמצום פערים, כזה שנותן מענה למגוון של פרמטרים וערכים שמשפיעים על עתידם של הילדים, הרעיון עדיין מקרטע, והתלמיד הערבי, למרות ואחרי הכול, ובכל שכבות הגיל, ממשיך לקבל תקצוב נחות ומזערי בהשוואה לתלמיד היהודי. עם פרוץ משבר הקורונה לפני קרוב לשנה נחשפה מערכת החינוך הערבית לזוועה שעמדה ביסוד המדיניות הרשמית של הממשלה. מאות אלפי תלמידים, אדוני שר החינוך, מאות אלפי תלמידים ערבים, בכל שכבות הגיל, לא קיבלו את הזכות הבסיסית שלהם ללמוד, אם בשל היעדר תשתיות תקשורת ביישובים שלהם ואם בשל חוסר יכולת לרכוש אמצעי קצה ללמידה מרחוק. רק עכשיו התעורר משרד החינוך לבעיה, למרות שהכתובת הייתה על הקיר, וגם כאשר הוא התעורר, עדיין מספר התלמידים הערבים שאינם זוכים ללמידה מרחוק הוא גבוה ומזעזע. בתקופת הקורונה משרד החינוך הציף את בתי הספר במבול – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני שר החינוך, אנא. אדוני שר החינוך, אנא, שב. בכל זאת, אתה יודע, לצערנו, אנחנו שומעים כאן הרבה מאוד הצעות אי-אמון שיש בהן כל מיני אמירות וסיסמאות וחזרה על דברים. זה לא המקרה. פה יש העלאה של נקודות ענייניות, ספציפיות, שאני מניח שללא מעט מהן יש תשובות, רק אני חושב שנכון וראוי לשמוע את הדברים. בבקשה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה, היושב בראש. בתקופת הקורונה משרד החינוך הציף את בתי הספר במבול של הנחיות, חלקן אף סותרות זו את זו, והמשותף לכל ההנחיות הוא ההתייחסות השווה – כבוד השר – ההתייחסות השווה, הכוללנית והאוניברסלית אל כלל אוכלוסיית התלמידים ואל כלל בתי הספר במדינה, כאילו מדובר בבתי הספר באותם תנאים ואותה רמה. לפתע שכח המשרד שהצרכים, היכולות ותנאי הבסיס של קהילות ושל בתי ספר הם מגוונים ביותר ולחלוטין לא שווים. הלמידה באמצעות הזום מצריכה בראש ובראשונה תשתיות אינטרנט ומחשבים. ובכן, ביישובים הערביים-הבדואיים בנגב אין כלל תשתית של אינטרנט ולא רשתות אלחוטיות, ורק בחלק מבתי הספר יש רשתות קוויות. כמובן שלילדים בבית אין רשת ואין מחשב; לכל היותר, אדוני היושב-ראש, יש טלפון נייד אחד של ההורה. לילדים הללו, שהם כשני שלישים של הילדים הערבים בנגב, שלא זכו ללמוד – לכשני שלישים מהתלמידים הערבים בנגב נגמרה שנת הלימודים הקודמת בחודש מרץ ולעולם לא חודשה. גם במרכז הארץ ובצפון, בהרבה יישובים ערביים חסרות תשתיות נדרשות ללמידה באמצעות הזום בקרב האוכלוסייה הערבית. ודאי וודאי שאין מחשב לכל ילד, ואם תרצו, אפילו אין מחשב לכל משפחה, ובהינתן מספר הילדים במשפחה, לא התאפשרו לימודים, ולו רק בשל הבעיות הטכניות של היעדר תשתיות. אבל לימודים בזום, אדוני השר, דורשים גם הכשרה מיוחדת למורים, פיתוח תוכניות מתאימות בשפה הערבית ועוד. אם במגזר העברי יכלו מורים להיעזר בעמותות ובמומחים ובתוכניות קיימות בעברית, אזי בחברה דוברת הערבית ננטשו המורים בלא אמצעים ובלא סיוע. המשרד העדיף להמשיך במדיניות האחידה והריכוזית, שהתאפיינה בהרבה אלתורים ובסתירות אין-סוף. אדבר עכשיו על המחסור בכיתות הלימוד. מערכת החינוך הערבית מתמודדת עם עוול מתמשך של מחסור חמור באלפי כיתות לימוד, ומשרד החינוך הכיר בצורך בבנייתן – משרד החינוך הכיר בצורך בבנייתן, אך כמו תמיד כאשר מדובר במערכת החינוך הערבית, המשרד מתקשה ואף מתקשה מאוד במציאת כסף ותקציבים להקצאה לקידום בניית אלפי הכיתות החסרות. מה עם שיבוץ והעברות מורים? משרד החינוך מפעיל שיטת ניקוד לשיבוץ מורים שהיא בלעדית, כבוד היושב-ראש, בלעדית לחברה הערבית. אין למערכת הזאת אח ורע בחברה היהודית. המשרד משתמש במערכת הזאת כעין מנגנון שליטה על מינויים והעברות של מורים. רשמית, המערכת ננעלת למינויים והעברות בסוף חודש אוגוסט, אולם לפתע, אבל באמת לפתע, בספטמבר, אוקטובר ונובמבר, מתבצעים מאות מינויים והעברות. מערכת זו איננה שקופה לציבור, איננה מקצועית, והיא פועלת מאחורי מסך עשן סמיך מאוד. אנחנו דורשים כל הזמן לטפל בסוגיה הזאת. בחברה הערבית יש אי-אימון מוחלט בתפקודה של מערכת זו שקוראים לה מערכת הניקוד. קיימת דרישה מזה זמן רב לערוך בה שינויים שיהפכו אותה ליותר מקצועית, ובנוסף – ליותר אנושית כלפי עשרות מקרים שמחייבים טיפול אנושי מיוחד בשל מחלות קשות של אחד מבני המשפחה הגרעינית. אני מכיר עשרות מקרים, אדוני היושב-ראש, של מורות ומורים או הילדים שלהם, חולי סרטן, שמסרבים להעביר אותם מהנגב לגליל, מרחק של 250 קילומטר ממקום המגורים שלהם. מה עם נושא הבגרויות ותעודות הזכאות? בנושא הבגרויות, המשרד מתנהל במעין קטסטרופה מוחלטת. הוא מפעיל מודלים שונים – תשמעו את זה – הוא מפעיל מודלים שונים של חשד בין החברה הערבית ליהודית. למשל חשד פורמט – אין כזה דבר בחברה היהודית. חשד פורמט הוא משהו שמחשידים בגינו תלמידים ערבים בלבד, בשל שימוש אסור, על בסיס גזע ודת ועל בסיס תפיסות וגישות גזעניות, סטיגמטיות וסטראוטיפיות, הממקמות את התלמיד הערבי בעמדת נבדל וחשוד עד שהוא יוכיח אחרת. אתה בעמדת נבדל וחשוד אם אתה ערבי עד שאתה מוכיח אחרת. הנפקת תעודות הבגרות לתלמידים הזכאים היא סוגיה של עינוי מתמשך. אני מדבר על תלמידים שהציונים שלהם נקלטו במערכת, הם זכאים. אף שמרבית התלמידים במדינה מסיימים את חובותיהם לקבלת זכאות עוד בחודש יולי, הם נאלצים לחכות עד נובמבר, דצמבר ואולי ינואר, תלוי את מי שואלים במשרד החינוך. אני למשל קיבלתי שלוש תשובות על אותה שאלה. נובמבר? לא, לא. דצמבר? לא, לא. ינואר? תחליטו. גם אם החלטתם, למה נובמבר, דצמבר וינואר? למה לא אוקטובר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת טאהא, אנחנו כבר הרבה הרבה מעבר לזמן. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כי לקחו לי מהזמן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא, לא. אני כבר הוספתי לך פה בין שלוש לארבע דקות, שזה יותר מכפול הזמן שלקח עד שהשר גלנט הגיע. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז בקצרה, אדוני היושב-ראש. יש כמה נושאים חשובים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כמה נושאים אין. תבחר אחד ונסיים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא, לא. שני נושאים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נושא נשירת תלמידים – נשירה סמויה וגלויה. בתי ספר בחברה הערבית מובילים את הטבלאות, בלי שהנושא גורם לאי-נחת למישהו. נתוני הנשירה בחברה הערבית בכלל ובחברה הערבית-הבדואית בנגב במיוחד הם אסון חברתי מתמשך. סוגיה אחרונה, שדרכה אפשר להסביר את האפליה המשוועת בתקצוב בין ילד לילד במדינת ישראל, ולא קשור רק להיותך ערבי או יהודי – בכל בתי הספר היסודיים, אדוני השר, בחטיבות הביניים בתחום המוכר שאינו רשמי, לא קשור אם הוא ערבי או יהודי, לא זכאים לכניסה לתוכנית אופק חדש. מכאן שבתי ספר אלה מופלים לרעה על ידי החלטה רשמית, לעומת בתי הספר בחינוך הרשמי-ממלכתי. ממשלת ישראל ומשרד החינוך שמו את הילדים ואת הזכות שלהם לחינוך בתחתית סדר העדיפויות, שכחו את עקרונות התקצוב הדיפרנציאלי ומחקו את המאמץ לצמצום פערים. הממשלה ומשרד החינוך אחראים לאובדן החלום והתקווה של הילדים הערבים, ועימם – לאובדן ההזדמנות לעתיד טוב יותר של מאות אלפי ילדים. מכאן אני קורא לחברות וחברי הכנסת להצטרף ולהצביע אי-אימון בממשלה. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני מזמין את שר החינוך יואב גלנט להשיב על הצעת האי-אמון. בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שהתחלתי את השיחה הזאת – התכוונתי להתחיל בהקראת תשובה מסודרת, אבל אחרי ששמעתי את הדברים התוקפניים, חסרי הרסן, חסרי הערכה – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרתי מילה אחת – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> – – וחסרי כבוד למה שנעשה – לא על ידי, דרך אגב, על ידי ממשלות ישראל – – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרתי לך – – – תודה. אדוני השר, את זה חובה לעשות, לא? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני שמעתי אותך ברוב קשב. תן לי להשיב. אני אשיב לך, תאמין לי, אני לא אחסיר. אני חוזר על מה שאמרתי. אני שמעתי דברים שהם חסרי רסן, הם דברים שמביאים עובדות מסולפות, ותוקפניים כלפי מי שמנסה לעזור למגזר הערבי יותר מכול, ובעיקר כלפי ממשלת ישראל, שבראש מעייניה עומד צמצום הפערים, ובעניין הזה המגזר הערבי הוא נהנה גדול. אני תכף אתן את התשובות לעניין הזה, ואני אגיד לך יותר מזה: אילו היית משקיע אחוז אחד מהמאמצים של ההתקפה נגד הממשלה ומוסדותיה בטיפוח המגזר הערבי, מצבו היה אחר לגמרי. ואני אפרט. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> זו הדמוקרטיה. אתה אומר, אני אומר – הציבור יחליט. בינתיים הוא שם אותנו בממשלה ואתכם באופוזיציה. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אגורה ורבע. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> בעשור האחרון בוצעו פעולות רבות והושקעו משאבים רבים לקידום החינוך במגזר הערבי. ניתן להצביע באופן ברור על מגמת שיפור וצמצום פערים בין תלמידי החברה הערבית לתלמידי החברה היהודית במרבית התחומים. חלה עלייה של 20% בקרב הזכאים לבגרות בחברה הערבית. פער הזכאות לבגרות בין דוברי העברית לדוברי הערבית צומצם באופן משמעותי, מ-17% ב-2009 ל-8.3% ב-2019. אלה עובדות, כן? בניגוד לתוקפנות. התוצאות בתשע"ט מדברות בעד עצמן. אחוז הזכאים לבגרות בחברה הערבית עמד בשנה זו על 63.9%. בנוסף, שיעור הזכאים לתעודת בגרות איכותית העומדת בתנאי הסף של האוניברסיטאות עלה גם הוא באופן משמעותי ועמד ב-2019 על 54.7%, וזאת לעומת 2009, שבה שיעור הזכאים לתעודת בגרות איכותית עמד על 36.4%, כלומר נרשמה עלייה של כ-18% בזכאות לתעודת איכותית במגזר הערבי בתוך עשור. כך גם בהתבוננות על הישגי המיצ"ב. בעשור האחרון ניתן לראות התקדמות משמעותית של המגזר הערבי ובכך – צמצום פערים. על פי תוצאות המיצ"ב והבגרות, המגזר הערבי עמד במרבית מדדי ההצלחה כפי שנקבעו בהחלטת ממשלה מס' 1560 מיום 19 ביוני 2016. גם מבחינה תקציבית חלה עלייה משמעותית בעלות הממוצעת לתלמיד. בין השנים תשע"ב ותשע"ט, כלומר בין 2012 ל-2019, חלה עלייה של 33% בתקציב פר תלמיד בבתי הספר הרשמיים בחינוך הרגיל במגזר הערבי. העלות הממוצעת לתלמיד – שים לב לנתונים – העלות הממוצעת לתלמיד הערבי עמדה בשנת הלימודים תשע"ט על 18,299 שקלים, לעומת המגזר היהודי, שבו העלות עמדה על 16,217 שקלים. כלומר, למרות שבמגזר היהודי הייתה עלייה של 19% ביחס לשש השנים או לתשע השנים האלה, זה עדיין 3,000 שקלים פחות תקצוב מאשר במגזר הערבי. נוכח הטענות המופרכות שהשמעת, אני מציע לך ללמוד את הנתונים. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. אני לא – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> בחטיבות הביניים המגמה דומה. שיעור השינוי בעלות לתלמיד במגזר הערבי עמד על 45% בין השנים תשע"ב ותשע"ט, זאת לעומת המגזר היהודי, שבו נרשמה עלייה של 25%, כלומר 20% פחות. תלמיד ערבי תוקצב בתשע"ט בסכום של 22,375 שקלים בעוד תלמיד יהודי תוקצב בסכום של 21,143 שקלים. הנתונים הללו – ויש עוד פרמטרים רבים נוספים שבהם חלה התקדמות – מעידים על עבודה פדגוגית מאומצת שנעשתה בבתי הספר בחברה הערבית, לצד תוספת משאבים משמעותית שהושקעה במגזר הערבי. זה גם המקום להודות למורים, למנהלים וגם לראשי המועצות וראשי הערים במגזר הערבי. בכוונתי להמשיך באותה מגמה. כמדיניות, אני מייחס חשיבות רבה לקידום החינוך בחברה הערבית בישראל, מתוך תפיסה והבנה כי חינוך והשכלה הם הכלי החשוב ביותר לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, הן ברמת הפרט והן כקולקטיב. חינוך והשכלה הם דרך ומפתח לשוויון, ויש ביכולתם לסייע רבות בהשתלבותה ובמעורבותה של האוכלוסייה הערבית בחיי המדינה והחברה הישראלית. כפי הידוע, בתקופת כהונתי כשר החינוך – שאיננה תקופה רגילה או תקופה שדומה לזו שידעה מערכת החינוך; זוהי תקופה מורכבת אשר זימנה אתגרים רבים למערכת החינוך, הרבה מעבר לאלה שעימם היא מתמודדת בשגרה. למרות זאת מצאתי לנכון לשים את החינוך במגזר הערבי על סדר-היום והצבתי יעדים לשנת העבודה, לשנת הלימודים הנוכחית, תשפ"א, תוך התייחסות ייחודית לאתגרי הקורונה. אגע בקצרה בכמה נושאים שבהם אנו עוסקים כעת: קידום ההישגים – גם בתקופה הזאת אנו ממשיכים ופועלים לקידום ההישגים בחברה הערבית. הקצינו 8,000 שעות תגבור לקראת בגרות החורף בבתי הספר הערביים. לבתי הספר היסודיים הקצינו כ-9,000 שעות תגבור להשלמת פערים במקצועות הליבה: שפה, ערבית ומתמטיקה. כל אלה – במקביל להמשך הפעלתן של התוכניות לתקצוב דיפרנציאלי: התוכנית לתקצוב דיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בעלות של 350 מיליון שקל בשנה; התוכנית לתקצוב דיפרנציאלי בבתי הספר התיכוניים בעלות מצטברת של כ-500 מיליון שקל על פני חמש שנים. כידוע, התוכנית לתקצוב דיפרנציאלי בתיכונים זו תוכנית ניסיונית שמלווה על ידי ראמ"ה – הרשות הארצית למדידה ולהערכה – והיא פועלת בשני מודלים: האחד – תוספת של כיתות אתג"ר ומב"ר, והשני – תוספת שקלית גמישה לבתי הספר. כיום, מתוך 180 תיכונים בחברה הערבית, 115 בתי ספר, המהווים כ-64%, משולבים בתוכנית התוספתית לקידום הישגים לימודיים, והיתר צפויים להשתלב בתקצוב הדיפרנציאלי בסיום הפיילוט בשנת הלימודים תשפ"ג. לשם התמודדות מיטבית עם אתגרי הקורונה – וזה גם עונה על נושא, על נימוק לא נכון שהועלה פה – אנו ממקדים פעולות בכמה זירות. אנו מלווים רשויות ערביות. איתרנו רשויות ערביות שבהן התגלה קושי בהפעלת מערכת החינוך בצל הקורונה ושיבצנו בהן מלווה ארגוני עם ניסיון משמעותי בשדה החינוך ובניהול משברים לעבוד עם ראש הרשות ומנהל מחלקת חינוך. המלווה הארגוני מסייע לרשויות בבניית תוכנית עבודה יישובית, בהגשת קולות קוראים ובקידום סוגיות העומדות על הפרק בתקופה הזאת, דוגמת מניעת נשירה, חלוקת אמצעי קצה, מתן מענה לתלמידים ומשפחותיהם ועוד. מיקדנו מענה בחברה הערבית כחלק מהתוכנית ללמידת מרחוק, שבמסגרתה כשליש מהמחשבים אשר אנו מחלקים בימים אלה מוקצה למגזר הערבי. כידוע, התלמידים מונים כ-20% או קצת יותר מ-20%. אנחנו מקדישים שליש מהמחשבים לתלמידים האלה. אתן דוגמאות. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בעיקר המחסור – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אום אל-פחם – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, אתה לא מדייק – – – לממצאים שלנו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני מציע שתשמעו. אני מציע שתשמעו. זה יעזור לכם לתקוף בנקודות נכונות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה בונוס. אני מבין שזה בונוס. << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – נתונים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אום אל-פחם – 1,884. ממשלת ישראל הביאה אותם, לא אף אחד אחר. ג'לג'וליה – 275 – – << קריאה >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נכון. נכון. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> – – ג'דיידה-מכר – 597; כסייפה – 1,042; אבו גוש – 165; שפרעם – 1,137; דיר אל-אסד – 392; חורה – 994; טורעאן – 452. היום הגעתי מרהט, זה אפילו לא מופיע ברישומים – 2,771 מחשבים ברהט. הייתי לפני שבועיים בעראבה, גם זה לא מופיע פה – 1,200. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, המחשבים – – – << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אני מסתכל על התוצאות. ורבותיי, 20 שנים לא חילקו במדינת ישראל מחשבים לאף אחד. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עם כפתור אנטר, ספייס והכול? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> כשבחרנו לחלק מחשבים, אנחנו עושים אפליה מתקנת כלפי מי שאין לו, בכל המגזרים. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה מבורך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> מאחר שבמגזר הערבי יש יותר כאלה שחסר להם, חלק ניכר מהם בפזורה הבדואית בנגב – לא דיברתי כאן על כל המקומות שאני מכיר היטב; אני לא יודע כמה מכם מכירים חוץ מהתושבים – מתל שבע ואבו תלול, ערוער – ערערה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בנסיבות אחרות אנחנו מכירים אותם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> – – שם חילקנו יותר מחשבים מאשר בכל מקום אחר, מעל 2,000 מחשבים. את כל הדברים האלה עשיתי – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – זה צעד מצוין ומבורך ומגיעה מילה טובה, אבל צריך יותר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> טיבי, אל תיתן לי מחמאות, זה עלול לפגוע בי. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת הייתה הכוונה שלי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> אז הצלחת בכוונה. אני, את המהלכים האלה – דרך אגב, בכל המקומות, למרות חילוקי הדעות הפוליטיים – מקפיד לעשות גם עם חברי כנסת מהרשימה המשותפת. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> שר החינוך של כולם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> מדוע? כי חשוב לי שהציבור שלכם יבין שממשלת ישראל פועלת למענו. אחמד טיבי היה איתי ואוסאמה סעדי היה איתי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> עכשיו אתה מחזיר לו, אדוני השר. זה לא יעשה לו טוב. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> הוא הצטלם איתי. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> אתה עכשיו מחזיר לו, אני מבין. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> הוא הצטלם עם אלוף בצה"ל לשעבר במילואים מחלק מחשבים. אני עושה את זה מתוך אמונה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו לא חלוקים על כל הנאום שלך. החלק של ההשכלה היה נכון, החלק של חשיבות ההשכלה היה נכון. שאר הדברים פחות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> – – מתוך אמונה ומתוך הבנה שלכולם מגיע. רבותיי, לכולם מגיע. אני חושב שלאוכלוסייה הערבית מגיע. עכשיו אני רוצה להזכיר לחבריי הערבים, אם כבר מדברים על זה, שכך פעלתי גם כשר הבינוי והשיכון. 55 הסכמי גג – סליחה, הסכמים כוללניים, 14 הסכמי גג. הבתים, המגרשים, בתי הספר – כל הדברים האלה נבנים. אני מודה שלא הכול מושלם, אבל לא הכול מושלם בכל המקומות. תרשו לי להמשיך. כרבע ממוסדות החינוך במגזר הערבי ישודרגו ויצטרפו לתוכנית התקשוב – רבע מהסך הכול הוא במגזר הערבי, טעות שלי. מדובר על כ-450 בתי ספר שיצוידו בציוד חדש וכ-500 בתי ספר שבהם נשדרג את הציוד, כלומר כמעט 1,000 בתי ספר במגזר הערבי: פס רחב, אינטרנט, כל מה שאתם רק רוצים. מדבר איתכם מי שהגיע הבוקר מרהט ומייד אחרי כן היה בכסייפה ובלקיה. אני נותן לכם נתונים מדויקים. כל בתי הספר במגזר הערבי נמצאים בתהליכי למידה ופיתוח מקצועי להוראה מרחוק של המורים. הקצינו משאבים תוספתיים לפיתוח תכנים ללמידה מרחוק. התכנים פותחו בשפה הערבית ומתאימים תרבותית. אני אגיד יותר מזה: אני באופן אישי התעקשתי, לפי בקשה של חברי כנסת ערבים, שכל המחשבים שניתנים במגזר הערבי יהיו בשלוש שפות – ייחודי בעולם: עברית, ערבית ואנגלית. ייצרנו אותם במיוחד בשבילכם בסין. למה? כי חשוב לי שבמגזר הערבי התלמידים ילמדו ויחכימו, ואני מקווה שבעזרת השם יהיו רופאים, מהנדסים וכל מה שההורים שלהם מאחלים להם, אבל שיזכרו גם מאיזה מקום הדבר הזה – הוא מגיע מהמדינה, והמדינה היא מדינה שגם לערבים, כמו ליהודים, יש חלק שלם ומלא בה. אני ממשיך. אוסיף ואציין כי תקצובן של תוכניות תוספתיות והחלטות ממשלה שכל מטרתן צמצום פערים עדיין ממשיך לפעול: החלטה 922, שבמסגרתה מוקצה תקציב ייעודי של 184 מיליון שקלים לכל שנה לחמש שנים; תוכנית החומש לחברה הערבית, שמתוקצבת ב-10 מיליון – ואני מדבר רק על משרד החינוך – כל שנה; כאמור, התוכניות לתקצוב דיפרנציאלי, גם ביסודי וגם בבתי הספר התיכוניים, בעלות של כ-350 מיליון שקלים, וגם בחטיבה העליונה. בסך הכול אני חושב שנעשית עבודה מאוד משמעותית. אני אומר לכם לסיכום, ראשית, ההזדמנויות הן הזדמנויות גדולות וכדאי לנצל אותן. יש לכם ממשלה שאוהדת את הציבור הערבי ומנסה לסייע לו כאזרחים שווי זכויות. אני חושב שכדאי להגיד את זה לציבור הערבי ולהגיד את זה כאן בכנסת ישראל במקום להתלונן באופן הפוך. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק היום דיברנו על חוק הלאום, אדוני השר. למה לך להסתבך? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, חבר הכנסת אבו שחאדה, מספיק. אי-אפשר להפריע לו בכל משפט. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא מדבר על שוויון, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב גלנט: << דובר_המשך >> הדבר השני – טוב הייתה עושה הרשימה המשותפת אילו הייתה מפנה חלק מהמאמצים שלה על מנת לסייע יחד עם הממשלה לתושבים הערבים, ולא רק לתקוף את הממשלה ולתקוף את מדינת ישראל. זה היה עוזר מאוד. אני חוזר ואומר: אני נתתי מקום של כבוד בכל תפקידיי לאוכלוסייה הערבית, למרות חילוקי דעות פוליטיים, מתוך הבנה שכולם צריכים קורת גג, כולם צריכים מקצוע, עבודה ופרנסה וכולם צריכים חינוך. אני מתכוון להמשיך ולעסוק בעניין הזה. לסיכום, אומר לכם דבר מאוד פשוט: עתיד המדינה הזאת מותנה בכך שגם לערבים וגם ליהודים יהיו חיים טובים, חיים של שגשוג ותרבות. אני מקווה שאתם תימצאו שותפים לעניין הזה ולא עוינים את הרעיון הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר החינוך על התשובה המפורטת ומאירת העיניים. אנחנו עוברים מכאן לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מיקי לוי, מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם. בבקשה. מה השאלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא לא לא, יש כאן נציג ממשלה. השר שוסטר הוא השר התורן. הכול מסודר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, כולכם מכירים את התחושה הקשה שלי שחשתי עם התפרקות כחול לבן. האמת, ראש הממשלה הצליח. במשך שנה וחצי הייתי מנהל יום הבחירות של המפלגה. שלוש פעמים ברציפות התרוצצתי בארץ מדרום ועד צפון ללא הפסקה. ראיתי את האש בעיניים של אנשים שהאמינו שהינה, סוף-סוף יש תקווה לשלטון הכושל של נתניהו. כשגנץ ואשכנזי וניסנקורן החליטו להפר את ההחלטה המקודשת שנתנו לבוחרים ופירקו את כחול לבן כדי להיכנס לממשלת נתניהו, כעסתי, זעמתי – זעמתי כי הרגשתי שהם בגדו בבוחרים, שהם בגדו בי, באמון שכולנו נתנו בהם. כולכם שמעתם את הזעם לא אחת. הייתי מתוסכל, אני מודה. זה היה כמו לראות מכונית נוסעת לתהום בלי יכולת לעצור. אנחנו, שכבר היה לנו את הניסיון עם בנימין נתניהו, ידענו שאי-אפשר לעבוד איתו. ידענו שהוא מתעסק רק בעצמו. ענייני המדינה כפופים לצרכיו האישיים והפוליטיים. ידענו שהוא אינו דובר אמת ושאי-אפשר להאמין למילה שיוצאת לו מהפה. ידענו שכל מטרתו היא לפרק את התקווה היחידה והאלטרנטיבה החזקה שעמדה מולו. עכשיו, אדוני שר החקלאות, חבריי לכחול לבן, גם אתם מבינים את זה. כל יום אתם לומדים על בשרכם, כל דקה, כל שנייה, כל אירוע, כל החלטה. למדתם את זה בדרך הקשה, חבריי לכחול לבן. הוא עשה הסכמי שלום בלי לספר לכם – והם בהחלט מבורכים; הוא לא מאפשר למנות מפכ"ל ופרקליט מדינה; הוא מחזיק את תקציב המדינה כבן ערובה פוליטי מולכם כדי לא לקיים את הרוטציה; הוא פילג אתכם, חבט בכם והשפיל אתכם עד עפר. עד מתי תעזרו לו לשתק את מדינת ישראל ללא תקציב? עד מתי תמשיכו להיות כלי שלו? עד מתי תיתנו לו להשפיל אתכם? עד מתי תחזיקו את השלטון של נתניהו בחיים? ביום רביעי יש לכם הזדמנות לתקן במשהו את הטעות הפוליטית האיומה שעשיתם. אני קורא לכם להפסיק לשחק משחקים, להפסיק לפחד. די לגרור רגליים, די להתלבט, די לתהות, די לרמוז, די לחלום על רוטציה שלא תגיע. צאו מהחלומות והסרט הרע הזה, והפעם, פעם אחת תיקחו החלטה. הצביעו ביום רביעי בעד הצעת החוק שלנו לפיזור הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. מטעם סיעת הרשימה המשותפת, חבר הכנסת עופר כסיף – אני רואה שהוא איננו; מטעם כחול לבן אין דובר. מטעם סיעת ש"ס – חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לפתוח בדברי ברכה לציבור החרדי, שממש בשבוע-שבועיים האחרונים רואים ירידה מתמדת, גם ברשויות, במוסדות הציבור. אני לא אקרא לזה "למרות פתיחת מוסדות הציבור" אלא "בגלל פתיחת מוסדות הציבור". במועצה המקומית רכסים כבר שבוע אין אפילו חולה אחד – זה היה פותח מהדורת חדשות אם זה היה ההפך – ועל כך ברכה. גדולי ישראל הכריעו, יש תוצאות, וזר לא יבין. היום אמרתי בוועדה לביקורת המדינה: כשהציבור נמצא בבית שיש בו שמונה ילדים ב-80 מ"ר – אין לנו פלייסטיישן, אין מחשבים, לימוד במרחב הקולי – ולעומת זאת, כשהולכים לבית הספר בהנחיות הברורות, זה בדיוק לשמור על ההנחיות. אבל אני אזכיר שבמהלך כל הקורונה, שכמעט שנה מלווה אותנו, ישנו פרויקטור אחד, לא רשמי – בסיבוב הראשון היה רשמי, לאחר מכן לא רשמי – השר הרב אריה דרעי – תזכורת קטנה למי ששכח – שסייע ונותן הסברים בכל ההנחיות: נתן את מתווה הקפסולות בישיבות; נתן את מתווה בתי הכנסת, לא בשביל לפתוח אלא כדי לקיים את ההנחיות; נתן סיוע לישיבות בסך 23 מיליון ש"ח. תמיד זועק ומדבר ומבקש לשמור על ההנחיות, אבל מבקש לתת הנחיות. כבר שנה כמעט אנחנו בקורונה, אבל יש מי שבורח מהחלטות ויש מי שנמצא ומסייע להוביל להצליח לחיות לצד הקורונה. ואני קורא לשותפים בקואליציה, שהגדירו מחדש את המושג קופוזיציה, מפלגת כחול לבן, שבזמן שעם ישראל זקוק יותר ויותר לאחדות, הם מנסים לאתגר ולהעלות חוקים ששנויים במחלוקת, שאין להם הסכמה אמיתית – גם הם לא מאמינים בזה – פעם אחת זה הקמת ועדה, לאחר מכן חוקים, שאין לזה משמעות. בתקופה הזאת רק אחדות, רק להתעסק בקורונה. זו לא העת לבחירות. גם הם יודעים את זה. כשאתה אומר לאנשים לא ללכת לבית הספר, לא לפתוח את החנויות, כן תגיד להם ללכת לקלפי – זה הגרוע מכול. ועדיין אני חושב שהם יכולים להתעשת ולא להוביל את העם לבחירות, ולא לאתגר בחוקים ששנויים במחלוקת, ורק כך באמת נצליח גם את הקורונה וגם את האחדות. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בוסו. חבר הכנסת עופר כסיף. יש לך שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה להתחיל דווקא במקרה ספציפי. המתחם החינוכי תל ערד שבנגב מאכלס גני ילדים ובית ספר עד כיתה ט'. המתחם קיים ופועל שנים, ומאוכלס ב-500 מילדי הכפרים הלא-מוכרים בסביבה. המתחם הזה, הגנים ובית הספר, למרות שפועלים כבר שנים, לא חוברו מעולם לתשתית המים. למעשה עד כה המוסדות קיבלו את המים דרך בית פרטי סמוך של אחד מתושבי הכפר. המצב האבסורדי הזה הגיע השנה לכדי פיצוץ בלתי נמנע – חיבור המים המאולתר נותק וכל המתחם החינוכי יובש. ב-2020, גני ילדים ובית ספר המאכלסים יחדיו 500 ילדים בנגב החם נותרו ללא מים זורמים. בזמן שבחברה היהודית מדברים על למידה מרחוק, על לפטופים וטאבלטים, בקרב התושבים הערבים בנגב אפילו מים זורמים בבית הספר הם מותרות. אין מה לדבר על אינטרנט. לבסוף, אגב, בעקבות עתירה של ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי והאגודה לזכויות האזרח, פסק בית המשפט כי על משרד החינוך לדאוג לחבר את המתחם למים זורמים. שחוקה האמרה כי הכול מתחיל בחינוך, אך באמת הרבה מתחיל בחינוך. התפיסה השלטת היום, ובצדק, היא שבאמצעות טיפוח מערכת החינוך, באמצעות תקצוב ותמיכה דיפרנציאלית בשכבות המוחלשות, ניתן לצמצם את הפערים בחברה, ולכן, בהתאם, הפערים הקיימים כבר עשורים במערכת החינוך הם מהסיבות העיקריות לפערים המתרחבים בחברה בכללה. ישנם כ-560,000 תלמידים ערבים במערכת החינוך, 64% מהם משתייכים לחמישון החלש ביותר, אשר מוגדר טעון טיפוח. הפער בין החינוך שהם מקבלים לבין מה שמקבלים תלמידים יהודים נאמד בשלוש עד ארבע שנות לימוד, בהתבסס על המדדים הבין-לאומיים. בתקציבים הסכומים אפילו לא דומים. הפער בין תקצוב תלמיד תיכון יהודי מהחמישון התחתון לתלמיד הערבי באותו החמישון – תקשיבו – הוא בן 77%. חברי הכנסת, לא רק שמערכת החינוך לא מסייעת לצמצום הפערים בין חלקי החברה – היא למעשה תורמת להרחבת הפערים, וכאשר מדובר במדיניות ארוכת שנים שתוצאותיה ברורות וידועות ומתפרסמות מדי שנה בשחור על גבי לבן, אי-אפשר לטעון שמדובר בטעות או במחדל. בכוונה תחילה מפלים את החברה הערבית, כדי שתהיה כמה שפחות משכילה, כמה שיותר חלשה, כמה שיותר ענייה. בכך מנסים ליצור תלות של האזרחים הערבים במוסדות המדינה, במעסיקים וברצונם הטוב, ולהפוך אותם – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לכנועים ולקנויים, כאלה שניתן – משפט אחרון, ברשותך – כאלה שניתן להכניע ולקנות תמורת שקל פה ושקל שם, ג'וב כאן וכביש שם. משפט אחרון, ברשותך. חברי הכנסת, אזרחי המדינה הערבים ראויים וזכאים למערכת חינוך טובה ושוויונית. זהו חלק מהותי מהכבוד שהם ראויים לו כאזרחים וכבני אדם. זוהי זכות ולא חסד, צורך ולא לוקסוס. ממשלת נתניהו-גנץ – כמו גם שר החינוך, שעמד פה קודם והשתלח בגסות אופיינית בידידי חבר הכנסת טאהא – לא מעוניינת לספק זאת, ועל כן היא אינה ראויה לאמון. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. תודה רבה לחבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, יש לך שלוש דקות. תתחיל. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ברשותך, היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אדבר גם על הצעת האי-אמון ועל האמון בממשלה, אבל אני קודם כול רוצה להתחיל בנושא אחר, והנושא הוא המשבר הממשלתי בטיפול בקורונה. קראתי שמשרד הבריאות ושר הבריאות, או אנשי המקצוע במשרד הבריאות, אומרים שצריך לחקור מה קרה במגזר החרדי בין הגל הראשון, הגל השני, לקראת הגל השלישי – איך קרה שמערכת החינוך נפתחה לפני כחודש פלוס, איך קרה שמערכות נפתחו והתחלואה רק יורדת ויורדת. בואו נעשה מחקר על העניין הזה. ידועה המעשייה בגמרא על אותו מלך שבא לרבי יהודה, שהיה רבנו הקדוש, שהיה נשיא ישראל, ואכל אצלו מאכל, והוא אמר לו: יש לי תבלין שקוראים לו שבת, ולכן אתה לא תדע. אז אני רוצה לגלות לכם את הסוד. הגמרא בעירובין מביאה לפסוקים במשלי, "כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך" "רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך" "ולכל בשרו מרפא", שהתורה היא המרפאה. תורה היא מה שמרפא, לא יעזור שום דבר. אי-אפשר לברוח מזה. תנסו לברוח מזה מכאן או משם. כשנסגרו מוסדות החינוך במגזר התחלואה עלתה יותר מאשר כל המגזרים, כשנסגרו המוסדות. התחלואה ירדה כשנפתחו תלמודי התורה ולמדו תורה. אין מה לעשות, התורה מגינה ומצילה, וכל מי שלא הבין את זה ולא שמע בקול חכמי ישראל, שאמרו את זה כל הזמן, אטם את עיניו מלראות את האמת הפשוטה הזאת, ומה לעשות, קשה לאנשים בעיוורון והשקר שבשנות האלפיים מסתובב להודות בעובדה הפשוטה: כשלומדים תורה, וככל שיסגרו וילמדו פחות, אין מה לעשות, התחלואה תעלה. אבל עכשיו אני רוצה להתייחס גם לאי-אמון. אתם יודעים, שואלים שאלות כל הזמן – העיתונאים באים לשאול, פוליטיקאים באים לשאול אותנו כל הזמן: מה יש לכם עם הליכוד? מה זה הברית המוזרה הזאת עם נתניהו? אני חושב שהשבוע האחרון מגלה לכולם את האמת. תארו לעצמכם שימינה, שנמצאים מחוץ לממשלה בשביל להביך את הקואליציה, תגיש את חוק ההמרה, למשל. תארו לעצמכם שימינה, שהיא באופוזיציה, בשביל להביך את יהדות התורה תגיש, למשל, את חוק השוויון, שכולנו יודעים מה זה עשה למדינת ישראל כמדינה יהודית בהגדרה שלה. תארו לעצמכם מה היה קורה, איפה זה, זה בורח להם, כשהם נמצאים רגע אחד, רגע אחד לא תחת משמעת קואליציונית. תשימו לב לאן זה בורח להם. והכי חמור – הם מדברים על נאמנות ואמון וקיום הסכם. הם כל היום מדברים שנתניהו כן קיים את ההסכם של תקציב 2021 או לא קיים. הסעיף כמעט היחידי בהסכם הקואליציוני, מעבר לקורונה ולראש הממשלה החליפי, בהסכם שנחתם, הוא על חוק שיוכלו לשבת וללמוד תורה, שזה מה שמציל את עם ישראל. איפה השר החליפי, ראש הממשלה הביטחוני, שהתחייב בהסכם לפני שמונה חודשים להעביר את החוק הזה? עד היום הוא לא העביר את זה. הוא מחזיק את זה כבן ערובה פוליטי. הוא מדבר על נאמנות? הוא מדבר על יושר? הוא מדבר כשעוד לא יבש הדיו והוא לא עמד בהסכם, הוא לא עמד דקה אחת בהסכם? וברגע שבורח לו, הוא הראה עם כל חברי מפלגתו לאן הוא בורח. לכן, כיוון שאין לנו אלטרנטיבה אחרת, אנחנו נצביע אמון בממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, לפני דקות אחדות חבר הכנסת נפתלי בנט התפלא שלא זוכרים היסטוריה. הוא דיבר על כך שאנשים לא יודעים מי נלחם פה עבור ארץ ישראל בשנת 1948. מה הוא מתפלא? יש פה אנשים שבזכות הממשלה שלכם חושבים שלפני 1996, כשנתניהו עלה לשלטון, היו רק תפוזים, ואתה כשר החקלאות צריך לדעת את זה. יבוא התפוזים זה היה היבוא הכי חשוב. והיום גם אנשים – זה אני כבר מדבר על המגזר שלכם – לא מבינים מה זה מתמטיקה ואנגלית, וגם היסטוריה של הציונות לא יודעים, בזכות הממשלה הזאת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> איזו גמרא אתה יודע? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בזכות הממשלה הם לא יודעים מה זה ציונות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> איזו גמרא אתה יודע? איזו גמרא אתה יודע? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז מה אתם מתפלאים שעם ישראל לא יודע מי הגיבורים שלו? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה אתה יודע על הר סיני? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בגלל שאתם לא מלמדים את הילדים שלכם ציונות. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מה אתה יודע על הר סיני – – – << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני יודע הרבה דברים, אבל אתם לא מלמדים את הילדים שלכם ציונות. כמו שאמרתי, תפוזים לפני 1996, והציונות נגמרת בהיסטוריה שלכם. אבל אני לא באתי להתווכח איתך, חבר הכנסת פינדרוס. אתה יודע שאני מכבד אותך באופן אישי ואני באמת מכבד כל אדם באשר הוא. כל שבוע, כל שבוע מתאספים פה אנשים, חברי הכנסת, בשביל להצביע על אי-אמון. אתם תגייסו תכף קואליציה. אתה אמרת שאתה תצביע בעד אמון בממשלה. זה לא יעזור לכם, כי העם כבר הצביע בעד אי-אמון בממשלה. 65% מהאנשים לא מאמינים לממשלה הזאת. תגיד לי, זה לא אי-אמון? זה לא אי-אמון, אדוני השר? זה האי-אמון הקלאסי כלפי הממשלה הזאת. תשאל כל דבר – אני אתן לך, יש לי פה רשימה ארוכה של אנשים, אם זה בעלי עסקים קטנים, סוחרים בשוק, שהם כבר, נראה לי, לא יודעים מה לעשות, אם זה אנשי התרבות והספורט, אם זה כל ענף התיירות, בעלי המלונות והצימרים, ספרים, קוסמטיקאיות, נהגי הסעות, בעלי המסעדות והברים. אני יכול להמשיך את הרשימה הזאת, פשוט אין לי זמן, אדוני השר. כל הרשימה הארוכה הזאת מזמן הצביעה בעד אי-אמון בממשלה. עכשיו, זה שאתם תגייסו פה קואליציה בעד אמון בממשלה, זה לא יעזור לכם. האנשים – העם מזמן לא מאמין לממשלה הזאת. והכי חשוב, הכי נורא, שאתה לוקח כל תחום – ויש תחומים בודדים שבהם יש הצלחה, ואתה יודע מה, כשיש הצלחה צריך להגיד הצלחה – ואם אתה לוקח כל תחום, בכל תחום אתה תמצא שבתשעת החודשים מאז התחיל משבר הקורונה רק עולות השאלות. זה לא הגיוני שבממשלה – ואתם בממשלה, אדוני השר; והינה הגיע עוד שר – לא מבינים את הדברים הפשוטים. למה? תסביר לי. אתה יושב בישיבות ממשלה. אתה מבין את ההיגיון? תגיד לי כן או לא. אתה מבין את ההיגיון של הממשלה? שמעתי אותך מאוד מגונן על הממשלה, באמת. שמעתי אותך בראיונות – אתה מוכן להקריב את הקריירה הפוליטית שלך למען הממשלה הזאת. ואנשים, אחרי שהם שומעים אותך ואת יתר השרים, שואלים את השאלה: איפה ההיגיון? איפה ההיגיון בהחלטות של הממשלה? אין היגיון. ולכן לא פלא ש-60% מהאנשים, לפי הסקרים – ואתם מבססים על הסקרים, לא אנחנו. אנחנו קבועים בסקר. אנחנו, מה שנקרא, מקבלים מספר קבוע בסקרים, אבל אתם אלה שמסתכלים על הסקר: האם לפי הסקר נעשה ככה או ככה? אז לפי אותם סקרים 60% לא מאמינים לממשלה. תגיד לי, אם זה לא משבר אז מה זה? ולכן אדוני השר, אני קורא לכחול לבן או מה שנשאר מכחול לבן – אני לא יודע כמה מכחול לבן ייכנסו לכנסת, אם בכלל ייכנסו: הגיע הזמן לעשות לזה סוף, כי הממשלה הזאת מזמן איבדה את אמון הציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סובה. חברת הכנסת איילת שקד, יש לך שלוש דקות. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> נדיבה. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, תראו, הקואליציה הזאת, באמת, זו אחת המטורללות שאי פעם קמו. זה לא ייאמן איזה חוסר שליטה של הממשלה: מפלגה אחת מצביעה נגד מפלגה אחרת בוועדות הכנסת, במליאה, אין משילות, אין ניהול, וזה מקרין כמובן גם על הטיפול במשבר הקורונה. הממשלה החליטה לפתוח את הקניונים, אבל רק בפיילוט ובבלאק פריידיי. עכשיו, זה לא היה בלאק פריידיי – עבור הרבה אנשים זה היה יום שישי השחור, פשוט יום שישי השחור, כי עסקים רבים היו סגורים ולא יכלו לפתוח. עסקים אחרים, בעקבות הסגר השני שעוד לא הסתיים, קורסים; בקניונים שנפתחו הייתה התנפלות ומסיבת הדבקה אחת גדולה, אז מה ההיגיון? במקום לפתוח מספר מועט של קניונים ולגרום להדבקה המונית, הרבה יותר נכון לפתוח, אם כבר, את רוב הקניונים – בלי אוכל, כי כולם חייבים ללכת עם מסכות, אסור להוריד את המסכות – ולא לעשות את מסיבת ההדבקה ההמונית הזאת, ועוד במה שנקרא "יום שישי השחור". קחו לדוגמה את מערכת החינוך. אנחנו הרי עם הספר, ערך הלימוד אצלנו היה לאורך אלפי שנים ערך עליון, אבל דווקא במדינת ישראל מערכת החינוך הייתה סגורה לאורך זמן. גם כשהחליטו כבר לפתוח, זאת פשוט בדיחה. התיכונים לומדים שעה-שעתיים ביום בחלק מהימים בשבוע – מין מתווה כזה שאף אחד בשום עיר לא מבין איך הוא עובד. המנהלים באמת חושבים שעושים מהם בדיחה, במקום לתת לראשי הערים את הסמכות ואת היכולת לפתוח את זה בצורה מסודרת. ראש עיריית אילת אומר: תנו לי לפתוח, אני יודע לפתוח בטבע, בקפסולות טבע. ראש עיריית ירושלים אומר: תנו לי לפתוח, אני יודע לעשות כל שלושה ימים בדיקה לכל התלמידים. אבל במקום לתת לראשי העיר לפתוח את הלימודים בצורה מסודרת והגיונית, עושים מין פארטץ', ישראבלוף, כאילו התלמידים לומדים. אני אומרת לכם, יש לי בן בכיתה י' – זו בדיחה. הם הולכים בחלק מן הימים לשעתיים לבית הספר, בשאר הימים והזמן הם אמורים ללמוד מול הזום, אבל הם כל הזמן בהסעות ובמעברים בין הכיתה לבין הזום. פשוט ישראבלוף. אני מתחננת לממשלה הזאת: תנו כבר סמכויות לראשי הערים, שהם יוכלו כל אחד בעירו לנהל את מערכת החינוך בצורה בטוחה, ולא לעבוד על כולם. גם הפיילוט של הקניונים וגם הפתיחה של מערכת החינוך זה ישראבלוף אחד גדול. אני מקווה שביום חמישי יהיה קבינט קורונה ושיתקנו את הטעויות שנעשו. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שקד. חבר הכנסת ניצן הורוביץ. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, רבותיי השרים, חברי הכנסת, השר שוסטר, לכבודך אני אדבר הפעם על נושא שכמעט אף פעם לא עולה פה, והוא סיפור המזון שמגודל בישראל, ועל לחץ בלתי פוסק לפתוח את היבוא לרווחה, להוריד מכסים, כביכול כדי להוריד מחירים ולהציף את ישראל בתוצרת זרה. אני יודע שברוב הנושאים האלה דעתך כדעתי ודעתי כדעתך. העניין הוא שכאן יש מערכת לחצים כבדה ביותר – פעם זה על חמאה, פעם זה שמן זית, פעם זה דגים ופעם זה דבר אחר – וכל הלוחצים רואים איזשהו אינטרס צר לנגד העיניים ולא חושבים על שני דברים מרכזיים ועיקריים שאיכשהו לא נמצאים בדיון הציבורי שלנו: האחד, ביטחון תזונתי, ודבר שני, שיקולים סביבתיים. אי-אפשר לתאר את הארץ הזאת, את הגיאוגרפיה שלה, את הצורה שלה, את החיים בה, בלי החקלאות. קל, קל לפתוח את השערים ולהציף את ישראל בעגבניות, במלפפונים ובזיתים ובכל מה שאתם רוצים. יש את זה בכל מיני מקומות בעולם, ואולי יותר בזול. אבל אחר כך, אם נרצה אנחנו, בשעת צורך, בשעת חירום, באיזשהו מצב שאנחנו לא יודעים אותו היום, לחדש את הייצור אצלנו, זה לא עניין שעושים ככה, לוחצים על כפתור ומחדשים, זה דבר שלוקח שנים. וחיסול החקלאות בישראל הוא באמת מה שנקרא בכייה לדורות. ופה אני חושב שבממשלה אין מספיק מודעות לחשיבות העצומה של החקלאות הישראלית. כן, אני יודע שמבחינת תוצר זה היום חלק קטן מאוד מהתוצר, אבל תארו לכם שנהיה בשעת חירום ולא תהיה תוצרת ישראלית ונהיה סמוכים על יבוא שלא יגיע, מה אז נעשה? בהקשר הזה, אדוני שר החקלאות, יש שני נושאים שאני חושב שצריך לקדם: האחד זה הסיפור של סימון תוצרת הארץ. זה עניין שיאפשר גם לצרכן – אבל לא באופן וולונטרי, כמו שאתם פניתם, אלא באופן של חובה חקוקה – לסמן ייצור ישראלי באיזשהו פתק קטן, כדי שמי שירצה לקנות תוצרת הארץ – עגבניות ישראליות, פירות ישראליים וכו' – יוכל לעשות את זה. אני חושב שזה בידיכם. זה מאוד לא מסובך וזה גם לא מגביר עלויות. דבר שני, יש פה גם סוגיות שנוגעות למרחב הכפרי. לפני כמה ימים עבר בכנסת חוק לגבי עכו. הוסיפו יישובים נוספים, אבל החריגו מהחוק הזה מועצות אזוריות, שזה כל המרחב הכפרי של הצפון – מטה אשר, מעלה יוסף, כל האזור הזה של הגליל המערבי, עשרות מושבים וקיבוצים, שטחים חקלאיים ענקיים. אין שום סיבה הגיונית להוציא אותם; אין שום סיבה הגיונית להתייחס אליהם בצורה כזאת. ואני פונה אליך, אדוני השר, לפעול כדי שמי שמגיע לו יקבל, גם אם הוא גר ביישוב כפרי. המרחב הכפרי הוא לגמרי חלק ממדינת ישראל, וצריך לדאוג גם לו. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת הורוביץ. ישיב במשולב שר האנרגיה יובל שטייניץ, יסכם. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ישבתי כאן ושמעתי, כהרגלנו כמדי יום שני, את ההנמקות המגוונות להצעות האי-אמון האוטומטיות בממשלה. שמעתי, והאמת שלא שמעתי אפילו נימוק רציני אחד. אחד אמר: חלק גדול מהציבור לא מאמין להודעות הממשלה בתחום הקורונה. זה קורה גם בארצות הברית וגם ברוב מדינות אירופה. זאת סיבה לפרק את הממשלה? ללכת לבחירות? שנייה אמרה שלדעתה, את מערכת החינוך צריך לפתוח באופן קצת אחר, כי הילדים לומדים יום כן יום לא, או כמה שעות כן וכמה שעות לא, ועוד ועוד דברים מהסוג הזה, וחבר הכנסת הורוביץ דיבר על תמיכה בחקלאות. אז אני רוצה דווקא לפתוח בנושא הזה של תמיכה בחקלאות, השר שוסטר. שר החקלאות יושב פה, ידידי השר שוסטר, ואני רוצה לומר לכם, קודם כול, כל העדפה לתוצרת מקומית – יש בה בעייתיות. היא לא מעודדת תחרות, ומאחר שמאזן התשלומים שלנו – היצוא כבר גדול בהרבה בשנים האחרונות מהיבוא, זה מחליש את הדולר. אם אנחנו מונעים יבוא כי אנחנו מחליפים את כל היבוא בתוצרת הארץ, אז הדולר נחלש עוד יותר, וזה פוגע כמובן בכושר התחרות של היצוא. ולכן, כל מי שמבין במקרו-כלכלה מבין שהדברים האלה בעייתיים. דווקא בתחום הספציפי של החקלאות, כשאני הייתי שר אוצר, אמרתי: אם יש תחום שאני מוכן כן לעודד אותו עם רמה מסוימת של פרוטקציוניזם זה תחום החקלאות. לא שאני חושב שהמדינה תישאר ללא מזון, אבל בגלל שהאחיזה בארץ והנוף הירוק אלה ערכים חשובים בעיניי, מעבר לערכים החקלאיים של החקלאות – כלומר, בחקלאות יש ערכים נוספים, למשל נופי הארץ: שדות, מטעים, פרחים, בריכות דגים – שבעיניי יש להם חשיבות אדירה, וגם הערך הציוני של אחיזה בקרקע ושל חזרה אל הקרקע, אל ארץ אבותינו. יש כאן ערכים שהם מעבר לערכים הכלכליים גרידא, והם לא מחושבים, הם לא באים לידי ביטוי בערכים הכלכליים. לכן החקלאות זה אחד המקרים היחידים – שגם פה, בזהירות רבה, לא באופן אוטומטי, בצורה חכמה – הייתי כן אומר שפה לא רק התחרות מול העולם, אלא אפשר שתהיה פה תמיכה ממשלתית מסוימת. לגבי תעשייה, דרך אגב, אני חושב שזה נזק אטומי, כי אם אתה מחנך תעשיות מקומיות לזה שהן לא צריכות להיות יותר טובות או יותר יעילות או יותר זולות מתעשיות אחרות, או נותני שירותים, והן עדיין מקבלות את כל ההגנות, אז הן לא יהיו הכי טובות בעולם, ואם הם לא יהיו הכי טובים בעולם אלא רק ברמה בינונית, אז הם לא יוכלו גם לפרוץ לעולם ולהתחרות בעולם. לכן דווקא בתחום התעשייתי אנחנו רוצים להתמקד בתעשיות שבהן יש יתרון ישראלי ברור, ואז אתה יכול להתחרות בעולם בשוק של 9 מיליארד, כי אתה הכי טוב בעולם, ודברים אחרים שאין לנו יתרון – למשל ייצור תחתונים; יכול להיות שאין לנו יתרון, שיש מדינות אחרות, שבהייטק יש לנו יתרון יותר גדול, או בתעשיות הביטחוניות, מאשר ייצור תחתונים – אז אנחנו לא צריכים למנוע יבוא תחתונים בגלל הנושא הזה. אבל, אולי גם לידיעתך, חבר הכנסת הורוביץ, אני רוצה לומר שנפלה בידי זכות עצומה לתמוך בחקלאות, בעיקר בפריפריה. על זה נאמר: לא פעלתי לשמה, אבל בא לשמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתוך שלא לשמה בא לשמה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מתוך שלא לשמה בא לשמה. אני מדבר על העובדה שבשנים האחרונות, בשלוש השנים האחרונות, פתחנו את כל המכשולים הביורוקרטיים, פטרנו מארנונה, פטרנו מהיטל השבחה, פטרנו מצורך ברישיון ואפשרנו להתקין פאנלים סולריים על גגות של מבנים חקלאיים – על גגות בכלל, אבל יש גגות מאוד גדולים של רפתות, של לולים, של מחסנים, של בתי אריזה; זה בעיקר בפריפריה – פטרנו ואפשרנו התקנה של מתקנים סולריים, מתקנים לייצור חשמל מהשמש. אם תיקחו היום סיור בהליקופטר, מעל הפריפריה בעיקר – מעל הנגב, אזור הערבה, אזור אשלים, אזור הנגב המערבי או מעל בקעת החולה, רמת הגולן, הגליל – אתם תראו כבר אלפי גגות, אולי אפילו עשרות אלפי גגות, לא רק של בתים – של מבנים חקלאיים – שמכוסים בפאנלים סולריים. מוכרים את החשמל לרשת החשמל. והכול משלוש השנים האחרונות. אני שומע, שוסטר, אדוני שר החקלאות, מחקלאים, שבעיקר בפריפריה זה רווח והצלה. הרי הרווחיות של החקלאות והכלכליות שלה, לצערנו, בחלק גדול מהענפים, נמצאת במצב קשה; לא תמיד זה רווחי, לא תמיד זה משתלם. לצערנו הרב גם הרבה צעירים עוזבים את החקלאות. כאן יש ענף חדש, שהחקלאי שמגדל עיזים או תרנגולות או פרחים – על הלול או על הדיר או על בית האריזה הוא שם פאנלים סולריים והוא מגדל גם חשמל. העובדה הזאת, שכל כך הרבה מושבים וקיבוצים, וגם כפרים ערביים ודרוזיים, בפריפריה בעיקר, זכו כאן לחיזוק כלכלי בזכות המהפכה האדירה שביצענו בחשמל מהשמש, בחשמל הסולרי – באמת לא עשיתי את זה בשביל לתמוך בחקלאים, אבל אם במסגרת המהלך הזה יש תמיכה, וחיזוק להתיישבות החקלאית בכל רחבי הארץ, בעיקר בפריפריה, לכל המגזרים – יהודים, ערבים, מושבים, קיבוצים, כפרים – אני מאוד מאוד גאה בכך. דרך אגב, המהלך המהיר הזה הביא אותנו תוך שלוש-ארבע שנים מאחד המקומות האחרונים בחשמל מהשמש – לאיזה מקום בעולם? למקום השני בעולם בחשמל סולרי. לפי דוח של ארגון האנרגיה הבין-לאומי – דוח שהפתיע אותנו, דרך אגב; בכלל לא הכרנו אותו כשהוא יצא – לפני כארבעה חודשים ישראל דורגה במקום השני בעולם בחשמל מהשמש, עם 8.7% חשמל מהשמש – שנייה להונדורס, שדורגה עם 14%. בתוך שלוש עד ארבע שנים, בין השאר בעזרת שיתוף הפעולה של החקלאים ושל יזמים אחרים, שבנו חוות סולריות גדולות בהרבה שטחים פתוחים, בעיקר בנגב, הצלחנו להגיע מאחד המקומות האחרונים בעולם, או בעולם המפותח, למקום הראשון ב-OECD ולמקום שני בעולם כולו בחשמל מהשמש. אני אומר את זה כי אני שומע כל הזמן: למה יש מדינות עם יותר אנרגיות מתחדשות? זו הטעיה או חוסר הבנה, כי לנו אין אנרגיות מתחדשות – אין לנו הידרואלקטריקה, אין לנו סכרים על נהרות וקרחונים ומפלים כמו בשווייץ או כמו בארצות הברית או כמו בגרמניה או אוסטריה או איטליה או ניו זילנד, ואין לנו רוח כמעט בכלל, חוץ מבקצה, טיפה ברמת הגולן; זה לא משמעותי. גם אין לנו גיאותרמיקה. יש לנו רק שמש. בשמש אנחנו נגיע בתוך חמש-שש שנים מהיום למקום הראשון בעולם, כי אנחנו הולכים להמשיך להרחיב את ייצור החשמל מהשמש באופן דרמטי במהלך השנים הקרובות. אז מי שרוצה סתם להאשים ולקטר נגד משרד האנרגיה או נגד ממשלת ישראל יכול להגיד: כן, אבל באלבניה יש 99.5% מתחדשות – דרך אגב, כלום מהשמש. בשמש הם אפס. הכול הידרואלקטריקה. זה פועל גם עכשיו, בלילה – ביום ובלילה, בקיץ ובחורף. אבל בשמש, מר הורוביץ, שזה מה שכן יש לנו, בזה אנחנו במקום הראשון ב-OECD ובמקום השני בעולם. אני מוכרח לומר, לממשלה הזאת יש הישגים. אני שומע את הביקורת על הממשלה, ואני גם מסכים. יש בעייתיות בכך שבמקום להתנהל כממשלה אחת היא לפעמים מתנהלת כשני גושים או שתי ממשלות, צריך להפסיק עם הדבר הזה, אבל יש הישגים, יש הישגים היסטוריים: קודם כול, הסכמי השלום עם שלוש מדינות ערביות – עם איחוד האמירויות, עם בחריין וסודאן; שיפור דרמטי ביחסים עם מדינות ערביות רבות אחרות, במגעים; אנחנו טסים מזרחה מעל סעודיה להודו; אנחנו טסים מערבה מעל סודאן וצ'אד. סוף-סוף אפשר לטוס לדרום אמריקה – ברגע שיתחדשו הטיסות – ממדינת ישראל. זה היה חסום, כמעט – דה פקטו זה היה חסום במשך עשרות שנים. בזכות ראש הממשלה, שבאמת עובד על זה כבר שנים, לממשלה הזאת בחצי השנה האחרונה יש הישגים. זה קרה בתקופת הממשלה הזאת. גם בתחום הבריאות – דיברו כאן על תחום הבריאות והכלכלה. אני רוצה לומר לכם, המצב אכן בעייתי, ותמיד אפשר לומר: היינו יודעים לעשות את זה יותר טוב, אבל כרגע, נכון לעכשיו, בהשוואה לכל מדינות המערב כמעט – בהשוואה לאירופה וצפון אמריקה, בהשוואה לבריטניה, בהשוואה לאיטליה, בהשוואה לשווייץ, בהשוואה לאוסטריה, בהשוואה לבלגיה, בהשוואה להולנד, לגרמניה, לשבדיה, לארצות הברית, לקנדה, לדנמרק, לספרד, לצרפת – בהשוואה לכל המדינות הללו מצבנו טוב בהרבה. הצלחנו להוריד את התחלואה מאלפים רבים למאות. אנחנו צריכים להיזהר שזה לא יחזור ויתפרץ עוד פעם – הציבור צריך להיזהר, הממשלה צריכה להיזהר – אבל בחודשים האחרונים הצלחנו בהשוואה ליתר מדינות המערב בצורה לא רעה. חייבים לשמור על ההישג הזה. גם מבחינה כלכלית אכן ספגנו מכה, אבל המכה שספגנו מתונה יותר וקטנה יותר מהמכה שספגו חלק ממדינות המערב, ולראיה: חברות דירוג האשראי המרכזיות בעולם, וכמובן הגדולה שבהן, חברתStandard and Poor's , S&P, החליטו להשאיר את דירוג האשראי של ישראל, הגבוה – הדירוג של A פלוס או AA מינוס – על כנו, וזו בהחלט תעודת כבוד לכלכלה הישראלית וגם לממשלה הישראלית. אנחנו צריכים להמשיך לתמוך בחלשים, אנחנו צריכים להגיש את התקציב ל-2020 ולהעביר אותו, ולאחר מכן, אני מקווה בסוף ינואר, תחילת פברואר, להעביר את תקציב 2021 ולצאת עם תוכנית צמיחה שתסייע לנו להחזיר את המשק לצמיחה גבוהה כבר בשנת 2021. אני מאמין שהממשלה הזאת, למרות הקשיים הפנימיים שלה, יכולה וצריכה להוביל את עם ישראל אל מעבר למשבר הקורונה, אם וכאשר יגיעו החיסונים, כאשר יגיעו החיסונים, להצעיד את המשק קדימה – מיקי – ולהחזיר אותו לצמיחה גבוהה, מה שייצר מקומות עבודה רבים ויאפשר גם את הקליטה של כל המובטלים ואת הצמיחה מחדש של העסקים הקטנים. אני רוצה מכאן לעבור ולגעת ולתאר את ההישגים המדיניים המשמעותיים של הממשלה, למעשה של ראש הממשלה בעיקר, אבל כידוע לכם, ראש הממשלה הוא חלק מממשלת ישראל. אני רוצה אולי לפתוח באנקדוטה שנדמה לי שכבר סיפרתי אותה פה פעם: בשנת 2015 לקראת סוף שנת 2015, ביקרתי, כשר אנרגיה כבר, באיחוד האמירויות, באבו דאבי ודובאי. לדרישת האמירויות, הביקור היה ביקור שנשמר כביקור חשאי, ביקור בן שלושה ימים. במהלך הביקור היה מזג אוויר נעים. שחיתי עם בוקר במפרץ הפרסי, או הערבי, כמו שהם קוראים לו, ונדמה לי – אלא אם כן יש פה מישהו שרוצה לתקן אותי – שהייתי השר הישראלי הראשון ששחה, השתכשך במפרץ הערבי, או הפרסי, איך שנכנה אותו. ואז – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בינתיים, ממה שמותר לפרסם. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא שמעתי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אומר בינתיים, ממה שמותר לפרסם. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> בהחלט, כן. תן לי את זכות הראשונים, מה אכפת לך, כל עוד אף שר לא קופץ. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שיהיה לך. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> ואז, כשאני יורד מאחד המגדלים בעיר הבירה אבו דאבי – טלפון מראש הממשלה, ונתניהו שואל אותי: יובל, איך הולך הביקור? איך מתייחסים אליך באמירויות? איך אתה מתרשם? ואז הוא אומר לי – אני מדבר איתכם על לפני שש שנים, שימו לב, שש שנים – ואז ראש הממשלה אומר לי בטלפון, כשאני ניצב למרגלות המגדל האדיר הזה באמירויות, הוא אומר לי: יובל, אני כבר היום עובד על כך, על תוכנית שלמה לחיזוק והידוק הקשרים האסטרטגיים עם האמירויות, שיום אחד תוביל להסכם שלום, ואני אוכל כראש ממשלת ישראל לבוא לבקר, אתה כשר האנרגיה, עם דגל ישראל שמתנוסס באופן רשמי ועם שגרירות ישראלית באמירויות. רבותיי, הדבר הזה שראש הממשלה תיאר לפניי לפני חמש-שש שנים קרם עור וגידים. יש בכך משמעות כלכלית אדירה למדינת ישראל: הסחר, ההשקעות שיגיעו מהאמירויות – זאת מעצמת השקעות – יש בכך משמעות כלכלית, בעובדה שאפשר לטוס עכשיו במסלול דרומי להודו ולמזרח הרחוק וגם לדרום אמריקה מעל סודן וצ'אד, ויש גם משמעות בהידוק הקשרים מול האיום האיראני, שמאיים על האזור כולו. אני חושב שכל מי שהציע כאן להצביע אי-אמון בממשלה ולקצר את ימיה, לא הביא בחשבון את ההישגים ההיסטוריים האלה בפריצת חומות האיבה בעולם הערבי והמצור כלפי ישראל ואת העובדה שכפי שאמר ראש הממשלה, זו רק ההתחלה, ובחודשים הקרובים, בשנה הקרובה, ייתכן שנראה פריצות דרך נוספות – הסכמי שלום, הסכמי נורמליזציה, שיתופי פעולה נוספים – בעולם הערבי. לכן, לאור ההישגים הבולטים של הממשלה, לאור המשימות הכבדות שמוטלות עליה – בתחום המאבק בקורונה, בתחום ההתאוששות הכלכלית, בתחום הרחבת הסכמי השלום וכמובן בתחום הביטחוני – אני קורא, רבותיי חברי הכנסת, לדחות את הצעות האי-אמון הללו, לא להוביל אותנו לבחירות רביעיות ומיותרות תוך פחות משנתיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, נא לשבת על מנת שאנחנו נוכל לעבור להצבעה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת, בבקשה. השרה גמליאל, בבקשה, נא לשבת כדי שאנחנו נוכל לעבור להצבעה. אדוני שר המשפטים, נא לשבת, בבקשה. אדוני שר המשפטים, יושב-ראש הקואליציה, נא לשבת. תודה רבה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעות אי-אמון בממשלה, וההצעה הראשונה היא הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 32 נגד – 51 נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 32 בעד, 52 נגד, בצירוף קולה של חברת הכנסת קרן ברק – שתשוב תכף לכס היושב-ראש – אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת האי-אמון נדחתה על ידי הכנסת. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה, של סיעות ימינה וישראל ביתנו, שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 30 נגד – 51 נמנעים – 1 הצעת סיעות ימינה וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 30 הצביעו בעד, 52 נגד, בצירוף קולה של חברת הכנסת קרן ברק, ונמנע אחד. לפיכך, גם הצעת האי-אמון הזאת נדחתה על ידי הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון השלישית והאחרונה, הצעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: מדיניות הממשלה הכושלת שהביאה לתוצאות הרסניות על מערכת החינוך בחברה הערבית. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 25 נגד – 50 נמנעים – אין הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 25 בעד, 51 נגד, בצירוף קולה של חברת הכנסת קרן ברק, אין נמנעים. לפיכך, גם הצעת האי-אמון הזאת נדחתה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, הכנסת דחתה את כל הצעות האי-אמון בממשלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה ושינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון מס' 2) (הוראת שעה – קיצור המועד להשבת התמורה), התשפ"א–2020; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק חד-פעמי נוסף), התשפ"א–2020; הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשפ"א–2020. מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עידן רול, יוליה מלינובסקי קונין וג'אבר עסאקלה בנושא: מתווה לפתיחת ענף הכושר למען בריאות הציבור. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת רם בן ברק ויוסף ג'בארין בנושא: מדיניות ותקצוב משרד החינוך לתוכניות ומיזמים לקידום חיים משותפים. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת הכלכלה. מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת עידן רול בנושא: מצוקת התושבים בשכונות דרום תל אביב לאור זיהום האוויר, פשיעה, סמים וזנות באזור. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור לסעיף הבא – הודעת הממשלה בדבר החלטתה לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים ולקבוע שהשר מיכאל ביטון ישמש שר לנושאים אסטרטגיים במקום השרה אורית פרקש הכהן, וזאת נוסף על תפקידו כשר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון. השרה אורית פרקש הכהן תמשיך לשמש שרת התיירות. ימסור את ההודעה שר החקלאות אלון שוסטר. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, שינוי חלוקת התפקידים בין השרים – ההודעה היא כדלקמן: אני מתכבד להודיע כי בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, החליטה הממשלה לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים ולקבוע שהשר מיכאל ביטון ישמש שר לנושאים אסטרטגיים במקום השרה אורית פרקש הכהן, וזאת נוסף על תפקידו כשר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון. השרה אורית פרקש הכהן תמשיך לשמש שרת התיירות. בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה זו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> נעבור לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת עופר כסיף, נמצא? אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח. חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה. << דובר >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, נפל דבר בבית משפט השלום אתמול, כאשר שני תלמידים ערבים תושבי כרמיאל, שעיריית כרמיאל לא נותנת להם את השירות של החינוך בשפת האם שלהם והם נאלצים לנסוע לכפר שלהם, לכפר שלהם במקור, כדי ללמוד בבית ספר יסודי – אחרי מאמצים של שנים לקבל בחזרה את עלות הנסיעה הזאת מכרמיאל לכפר, כמו שנהוג לגבי הסעת תלמידים, עיריית כרמיאל סירבה לשלם להם. אז הגיעו עם הנושא לבית המשפט, ובית המשפט מחק את התביעה הזו באמתלה – ותשמעו טוב: מי שחשב שחוק הלאום זה רק דקלרטיבי, אז חוק הלאום שימש את השופט בבית משפט השלום כדי להגיד: כרמיאל נבנתה בשביל היהודים, כרמיאל זו עיר יהודית, ומסוכן לתת דמי נסיעה לתלמידים הערבים שם, כי זה יעודד ערבים לבוא לגור בכרמיאל. אני חושב שכל מי שהוא דמוקרט, ניצולי השואה – אלה שמתו מתהפכים בקברם. אני חושב שזה שיאה של גזענות שמקורה בחוק כמו חוק הלאום, ושהגיע הזמן שחוק הלאום יימחק מספר החוקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חברת הכנסת סונדוס סאלח. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני גם רוצה להתייחס למה שחברי חבר הכנסת עסאקלה כרגע העלה ולהתייחס להחלטה המבישה שהתקבלה היום בבית משפט השלום בקריות. אני לא אחזור על הפרטים, כי חברי הזכיר אותם, אבל אני כן רוצה דווקא לצטט מתוך ההחלטה – כאמור,­ המבישה – שהתקבלה על ידי רשם בית המשפט. ההחלטה הזאת, הדבר הזה מופיע בפסק הדין, כמובן. כאמור, בית משפט השלום בקריות דחה את התביעה של ילדים ערבים לקבל שירותי חינוך מעיריית כרמיאל, העיר שהם מתגוררים בה. הילדים ביקשו אחד משני דברים: או שיהיה מוסד חינוכי בעיר שהם יוכלו ללמוד בו בשפה שלהם או שיממנו את ההסעה שלהם למוסד כזה בסביבה. כל מה שהם ביקשו זה בעצם זכות בסיסית ללמוד. בית המשפט, כאמור, דחה את התביעה שלהם בהתבסס על חוק הלאום הגזעני. וכך כתוב בכתב הדין, אני מצטט – נעה שפיגל פרסמה את זה גם בהארץ. רשם בית המשפט כתב בפסק הדין כדלהלן, ואני מצטט: "מימון הסעות לתלמידים ערבים, לכל דכפין ובכל אתר, עלול לשנות את המאזן הדמוגרפי ולפגוע בצביונה של העיר". והוא ממשיך וכותב: העיר כרמיאל היא עיר יהודית, שנועדה לבסס את ההתיישבות היהודית בגליל. פיתוח ההתיישבות היהודית וביסוסה הינו ערך לאומי המעוגן בחוק-יסוד, ויש בו כדי להוות שיקול ראוי, דומיננטי, במערכת השיקולים העירונית. אם היו פועלים כך כנגד יהודים באיזשהו מקום עולם, כל הבית הזה היה קם על הרגליים, ובצדק. זה מוכיח את מה שאמרנו מלכתחילה: חוק הלאום הוא חוק גזעני, הוא חוק מביש, הוא חוק שלא שונה בכלום מחוקים שהתקבלו במקומות אחרים לפני 80 שנה, ופסק הדין של היום הוא ביטוי לחוק הדוחה הזה. אני קורא פה לכל חברי הבית שעדיין נשאר בהם משהו מן המחשבה, ובוודאי משהו מן הצדק ומן המוסר: קומו ובטלו את החוק הגזעני הזה, שמאפיין את המפלגות והאנשים הגרועים ביותר שיש היום בעולם – האנטישמים הגרועים ביותר והגזענים בכלל הגרועים ביותר. בושה וחרפה שדווקא מהבית הזה, הבית שיושבים בו בין השאר צאצאים של קורבנות הרדיפה האנטישמית, נותנים יד לחוק כל כך נורא ובעצם מובילים לפסקי דין מבישים שכאלה, שמזכירים כאמור ימים אפלים מזמנים אפלים. בושה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת כסיף. חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת. אני סגרתי את הרשימה. אחרון הדוברים הוא ישראל אייכלר, וסגרתי את רשימת הדוברים היום. לא יהיו דוברים נוספים. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> כמה דוברים יש לך? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> 35, אבל לא כולם נמצאים. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – לא מוותר. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, תתביישו לכם, חברי הקואליציה. במה אתם מתעסקים? ממשכים עכשיו לסדר פה כיסאות מוזיקליים וג'ובים ותפקידים. קיימנו הבוקר דיון של שעתיים בוועדת הכספים כדי להבין את התמונה שמדינת ישראל הולכת להיכנס אליה ב-1 בינואר למניינם. מה שלא יהיה, אגב, אין לכם דרך לתקן את זה כרגע. בלי תקציב 2021 – עליזה, תקשיבי, יש דברים יותר חשובים. עליזה, תקשיבי, אולי משהו טוב יצא מזה. את לוחשת על אוזנו של ראש הממשלה. באיזה שטויות אתם מתעסקים כשמדינת ישראל הולכת להיכנס לכאוס חסר תקדים בתחילת השנה הבאה בהיעדר תקציב? אנחנו נכנסים לשנה הבאה במצב הרבה יותר גרוע ממה שנכנסנו השנה בלי תקציב, מכיוון שהמדד הוא שלילי, אז מנגנון העדכון של התקציב אחת חלקי 12 הולך להיות שלילי, מכיוון שהחזרי החוב שלנו הרבה יותר גדולים, מכיוון שהגדלנו את החוב בקופסאות הקורונה, והחזר החוב הוא חלק מהתקרה של אחת חלקי 12 בתקציב המשכי, ובגלל עוד הרבה מאוד סיבות אחרות שלא נרחיב עליהן עכשיו. מדינת ישראל ב-1 בינואר לא תוכל לתפקד. תוכניות חינוכיות ייסגרו, ותוכניות חברתיות ייסגרו, ונוער ייזרק לרחוב, ועובדים יפוטרו, ואני כבר לא מדבר על זה שאין שום ראשיתה של תוכנית האצה, צמיחה. איך אתם חושבים לטפל במיליון מובטלים שייפלטו אל – כן, בסדר, הרי מקבלים דמי אבטלה עד אמצע השנה הבאה. שוק התעסוקה, גברתי היושבת-ראש, משתנה מקצה לקצה. גם אם מחר יהיו חיסונים, הרבה מאוד מהמובטלים האלה כבר לא יחזרו לעבוד במקומות העבודה הקודמים שלהם. צריך לייצר מקומות עבודה. זה לא רק הכשרות. עכשיו מדברים על הכשרות, הכשרות, הכשרות, נכשיר אנשים, איפה הם יעבדו? מישהו צריך לייצר 400,000–500,000 מקומות עבודה חדשים. איך עושים את זה בלי תקציב? איך עושים את זה בלי תקציב? עכשיו, אתם יודעים מה? אם אתם תעבירו תקציב 2020 – מה שנראה, על פניו; האחריות מחייבת – אתם רק תזיקו, מכיוון שאין בן אדם אחד שמאמין שנתניהו ייתן להעביר תקציב ל-2021-2020 עד 31 במרץ, נכון, מיקי? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז אל תתמכו בו. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אנחנו לא תומכים בו. אנחנו לא תומכים בו. אין בן אדם אחד שחושב שהוא ייתן ל-31 במרץ להגיע עם תקציב ויקיים את הרוטציה עם גנץ, וזה אומר שאם יעבור תקציב 2020, ואתם תדחו את רוע הגזרה ל-31 במרץ, אז תתפזר הכנסת, הבחירות יהיו אי-שם ביוני-יולי, תוקם ממשלה באוגוסט-ספטמבר, עד נובמבר, אני יודע – עוד שנה בלי תקציב. אז 2020 – אנחנו בלי תקציב; 2021 – אנחנו בלי תקציב. אמרתי, נקודת הפתיחה של התקציב ההמשכי ב-2021 תהיה קשה פי אלף ממה שהיה הייתה ב-2020: עוד שנה בלי תוכניות עבודה של המשרדים, בלי יציבות, בלי יכולת לתת מענה לאתגרים הכלכליים המטורפים שהקורונה מזמנת לנו, ואתם מתעסקים עכשיו בכיסאות מוזיקליים של שרת התיירות עם העניינים האסטרטגיים, עם החקלאות, עם העניינים האזרחיים. תתביישו לכם. תתביישו לכם פשוט. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> זה אומר שאתה תומך בתקציב שנביא? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אם תביאו תקציב ל-2020? בוודאי שאני אתנגד לו. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, תומך, אמרת שצריך תקציב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> להפך, צריך תקציב 2021. תקציב 2020 לשמונה ימים? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל צריך – לפני 2021 צריך – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> כדי שאחר כך – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – 2020. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> לא, מה פתאום? מה פתאום? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן, צריך שני תקציבים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> תביאו תקציב ל-2020 ול-2021. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> צריך גם וגם. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> סליחה, או – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אי-אפשר לקפוץ ישר ל-2021. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – תפזרו את הכנסת כאן ועכשיו, נלך לבחירות הכי מהר שאפשר, תקום ממשלה הכי מהר שאפשר ויהיה תקציב 2021 הכי מהר שאפשר. הרי אם אתם תעבירו תקציב 2020 זה אומר שתקציב 2021 לא יעבור כל השנה הבאה. אתם מבינים מה זה עוד שנה בלי תקציב, קרן? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, אני – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> עוד שנה בלי תקציב? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל אנחנו צריכים את שני התקציבים, אנחנו לא יכולים ישר לקפוץ ל-2021. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> את יודעת מה? אני מוכן לחתום – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> צריך להכניס באמצע 2020. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך מה: אני מוכן ללכת לתקציב 2020, בסדר, בתנאי שאתם מעבירים גם את תקציב 2021, אבל יחד עם התקציב של 2020 משנים את החוק כך שלא יהיה אפשר לפזר את הכנסת ושנתניהו יישאר ראש ממשלה ב-31 במרץ, ואז אני בטוח שיעבור תקציב 2021. זאת אחריות למשק הישראלי וזאת אחריות לאזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> כל דבר אחר זה משחקים פוליטיים על הגב של החוליות הכי חלשות בחברה הישראלית, וזו בושה וחרפה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב. תודה רבה לחבר הכנסת סמוטריץ'. חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בצלאל, יש דברים שאנחנו מסכימים איתך. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, רבותיי חברי הכנסת, לפני כמה ימים, לאורך כמה ימים, בוצעו יריות לעבר סניפי בנקים ביישובים בגליל בעשרה אירועים לפחות. סניף בנק נשרף בעכו – מדובר בשני בנקים: מרכנתיל ולאומי. יומיים לאחר מכן, תוך כדי ביצוע בנחישות, בחריצות, מתוך כוונה למגר את האירוע הזה, משטרת ישראל שמה את ידה על מי שיורים, תוך כדי ירי, בכפר מר'אר. ואז אנחנו אומרים את מה שאני אומר תמיד: משטרת ישראל היא משטרה מקצועית, חזקה. כשהיא רוצה – היא יכולה. עובדה. אגב, טוב שהיא פעלה. טוב שהיא פעלה, כי מדובר במעשה נפשע, מעשה פשיעה – ירי על בנקים. אבל מה חמור יותר, רם, מה חמור יותר, ירי על בנקים או ירי על אזרחים ערבים – כאן הרוג, שם הרוג, עשרות הרוגים? עזוב בני אדם, ירי על בתי מסחר וחנויות ביישובים, באום אל-פחם, ביישובים נוספים? אתה לא רואה את הכוננות הזאת של משטרת ישראל. אהבתי פוסט שקראתי של העיתונאי וואאל עווד, שגם אמר את מה שכל הציבור אומר: לא התנו את הפעילות של המשטרה בהקמת תחנת משטרה חדשה במר'אר, לא דיברו על גיוס שוטרים מוסלמים ולא התנו את הפעילות שלהם בשיתוף פעולה עם התושבים של היישובים האלה בכל היישובים. פעלו מייד. למה? כי זה בנקים, כספומטים. מי אמר שכספומט יותר חשוב מחייו של אזרח ערבי? סדר העדיפויות לקוי. בגלל זה אנחנו טוענים כנגד המשטרה שהיא לא עושה מספיק. והיא משטרה מקצועית וחזקה שאם היא רוצה ומקבלת החלטה – יש תוצאה בשטח, והיא יכולה למגר פעילות נפשעת שכזאת. השאלה היא: למה? למה סדר העדיפויות הפגום הזה של משטרת ישראל? אנחנו רוצים שהיא תפעל נגד מי שיורה באנשים, נגד מי שסוחר בנשק, מפיץ את הנשק, הורג אנשים, עושה פרוטקשן, שוק אפור. לא רק כספומטים. חייו של ערבי חשובים יותר מכספומט ביישוב ערבי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, פורים עדיין רחוק, אבל יש כאן ממשלה שעושה צחוק מהעם. ויהי בשנת תשפ"א, מלאו י"ד שנים למלכותו של המלך נתניהו הראשון, ויעש המלך בארצו ככל העולה על רוחו. ובני ביתו, אשתו, ילדיו וחנפניו שבעים, מקללים ומושחתים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא יפה. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ויבוא בנו המנאץ והמקלל באדם, יאיר בן בנימין, ויקיץ בשעות הצוהריים כי עצל וחסר מעש הוא, ויצייץ שיסוי, מרירות ושנאה וכל חנפניו עימו. ויפיצו את דברי הבלע של יורש העוצר ויכתבו במגילות אשר בפייסבוק, בגנזך המלך בטוויטר ובאגרות הווטסאפ: כה אמר יאיר בן בנימין, פייק ניוז יהיה לכם ולא תדעו בין טוב ורע, בין אמת ושקר, כי רק לנו הממלכה. ויבקש המלך שקי כסף למימון בתיו ואחוזותיו כי עשיר כקורח הוא, ויצו על אוצר המדינה לממן זאת, ויעשו כן. ותבקש המלכה כרכרה, רכב יקר, משקלו 250,000 שקל כסף, ויצו המלך על אוצר המדינה ויעשה כן. ושומרים נתן על ילדיו, ובחר להם ראש משמר חדש ונאמן, והכפיל ושילש את עלות השומרים כי בני מלך הם, והשחית את משמר המלך הכפוף לו. וסעודות מפוארות ערך לו המלך. שרי טבחים ואופים הביא לארמונו וציווה על אוצר המדינה ועשו כן. ואנשי חצר המלך, איש הנפתלי ואשת הליליאן, ברחו מהארמון, כי קשה העבודה ועינויים רבים בה. ויבקש ציפור גדולה, מטוס ובו מיטה מפוארת ושאר תענוגות, 700 מיליון, מיליארד שקל כסף, ולעם לא נתן. רק נתן אחד יאהב – נתן האשלי, מצלם החצאיות. וחברים רבים להם, למלך ולמלכה, וייתנו בהם סימנים: זה פאקר מטריד הנשים, וזה מילצ'ן מממן הסיגרים, וירעיפו עליהם מתנות, תכשיטים, כי לא מלאה כרסו של המלך ואוהבו ממון, ממון לא שלו, ממון של אחרים. ועדת מצביעיו קוראת בקול גדול: רק ביבי, רק ביבי, ולא יבחינו כי על חשבונם בא כל זה, ולא יבינו כי הם עבדיו, הם סריסיו, הם כבשת הרש. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר גולן. אחריו – חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, יש פתגם שאומר ששקר שחוזרים עליו הרבה פעמים מתחיל להישמע כאמת. כך ההתייחסות בישראל להסכם הגרעין עם איראן. ההסכם שלקח את תוכנית הגרעין האיראנית הכי הרבה אחורה, שהטיל את המגבלות הקשות ביותר על איראן – פה בישראל הפכנו אותו לאסון לאומי, ולמה? מסיבות פוליטיות פנימיות. ההסכם היה טוב. הוא לא היה מושלם. מה שצריך להחליף את ההסכם הזה הוא לא פרישה מהסכם הגרעין אלא הסכם טוב יותר. גם האמריקאים מבינים את זה היום – לא ממשל ביידן, שעוד לא נכנס; ממשל טראמפ עצמו מבין היום שאין ברירה, הסכם עם איראן עדיף על אין הסכם, וכל מה שאנחנו עושים ואחרים עושים, במישור הגלוי ובמישור הסמוי, אינו תחליף להסכם שבאמת יכול להבטיח את ביטחונה של ישראל. בהסכם החדש צריך להכניס ארבעה תיקונים חשובים מאוד, ואני קורא לבנימין נתניהו לפעול בכיוון הזה, לתקן את ההסכם, להשפיע על תיקונו. ארבעת הדברים: 1. שיפור הפיקוח; 2. הארכת משך ההסכם; 3. מגבלות קשות על יכולות השיגור; 4. מגבלות משמעותיות על כושר ההשפעה האזורי של איראן, ובכלל זה הגבלת יכולת יצוא הטרור מאיראן. אלה הדברים שצריך לכלול הסכם חדש. אני קורא מעל במה זו לממשלת ישראל ולראש ממשלת ישראל לפעול בכיוון של תיקון ההסכם, יחד עם הממשל האמריקאי החדש, למען ביטחונה של ישראל, בלי שקרים שחוזרים עליהם פעם אחר פעם אלא עם האמת לאמיתה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גולן. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, ואחריו – חבר הכנסת אלכס קושניר. << דובר >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, במדינת היהודים טוב להיות כספומט או קיר ליד הכספומט מאשר להיות אזרח ערבי. אם אתה בן אדם ששואף לביטחון, לתחושת ביטחון עצמי, הרבה יותר כדאי לך להיות כספומט במדינת היהודים. אלפי האזרחים שנרצחו בשנים האחרונות לא הביאו את משטרת ישראל לרמת היעילות האדירה שראינו בימים האחרונים. אכן, ישנה תופעה מאוד קשה של פשיעה מאורגנת ואלימות בחברה הערבית, ואכן, כולנו נגדה ורוצים שהיא תיגמר. אנחנו גם רוצים שהמשטרה תעשה את העבודה שלה, ואם המשטרה הייתה מתייחסת לאזרח הערבי כמו שהיא התייחסה לירי על כספומטים וקירות ליד הכספומטים, אני בטוח שהמשטרה הייתה יכולה לעשות הרבה יותר טוב ממה שהיא עושה עכשיו. בשביל לתפוס את הכנופיה הזאת היא לא חיכתה להקמת תחנות משטרה, ולא לגיוס מוסלמים למשטרה, ולא חיכתה לכל הדברים האחרים שאנחנו כל הזמן שומעים בתקשורת – לא לשיתוף פעולה – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הגדלה משמעותית בשירות לאומי, למשל. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לא הייתה צריכה שום דבר ממה שהיא דורשת מאיתנו באופן קבוע כדי למגר את הפשיעה. משטרת ישראל, כשהיא רוצה לעבוד, היא יודעת לעבוד, והיא הוכיחה את עצמה. עכשיו, גם כשהיא באה לעבוד, אנחנו לא רוצים שהיא תהרוג את האזרחים. גם למשטרת ישראל לא מותר להרוג אזרחים ולא לשפוט אותם. תפקידה של המשטרה, גם כשהיא במאבק באלימות ובפשיעה, הוא להביא את הפושעים לדין. זה שהם רודפים אחרי פושעים לא אומר שמותר למשטרה לירות באנשים. גם אם אנחנו נגד אלימות ונגד פשיעה ונגד הפשיעה המאורגנת ורוצים לראות סוף לסיוט הזה, אנחנו לא רוצים שהמשטרה תהרוג את האזרחים. גם כשהם סוף-סוף קיבלו שכל וקמו לעבוד – אף אחד לא מדבר על זה – גם אם המשטרה נמצאת במרדף, לא מותר לה להרוג ככה את האנשים. למה מותר למשטרת ישראל לירות באזרחים ערבים? וזה לא האזרח הראשון, ולא האזרח השני, ולא האזרח ה-30. עשרות אזרחים נרצחו על ידי משטרת ישראל בשנים האחרונות, ואם הפושעים האלה של המשטרה שרוצחים או הורגים אנשים היו עומדים לדין מההתחלה, היד לא הייתה כל כך קלה על ההדק. גברתי היושבת-ראש, אנחנו כן רוצים שהמשטרה תעשה את העבודה שלה, רק שאנחנו רוצים שהיא תעבוד נכון. אנחנו רוצים שהמשטרה תתייחס לכל האזרחים באותה מידה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה כל מה שאנחנו צריכים – שהמשטרה במדינת ישראל תתייחס לכל האזרחים בצורה שוויונית. תודה לך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבו שחאדה. חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי – נוכח גם נוכח. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, תראו במה אתם מתעסקים: כיסאות מוזיקליים, כאילו אין בעיות במדינת ישראל, כאילו יש תקציב, כאילו הכול דופק ומתקתק כמו שעון שווייצרי. ובמה אתם מתעסקים? בהחלפת תפקידים: שר הדיגיטל עובר מאמסלם, שתפקידו קוצץ, לשרה אורלי לוי אבקסיס; השר ביטון ישמש כשר לא יודע איפה. איבדנו כבר את הכיוון, אני לא יודע איזה שרים אתם. תעשו לנו טובה, תעשו לנו שבץ נא, שנדע מה התפקידים שלכם. בזה אתם מתעסקים – מי עושה מה, ואיזה כיסא, ואיזה משרד. הרי גם כן, בשביל מה לכם? ביום רביעי אנחנו הולכים לפיזור הכנסת, זאת ברכה לבטלה. נכון, חבר הכנסת אבידר? מה התועלת? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם ירצה השם, אללה – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה התועלת? כבר אמרתי על כחול לבן שאין להם עמוד שדרה והם איבדו את מעט הכבוד שהיה להם. כל כשל – נכנסו אליו. אבל זה היה כבר בנאום הקודם שלי, אז אני אוותר לכחול לבן הפעם. אבל תראו מעשה חלם: לפני כחודש, חבר הכנסת אבידר, חברת הכנסת ברביבאי, שלחתי לשרת התחבורה התראה: החלת הסכמי תעופה מול מדינות המפרץ והחברות הישראליות. התבשרנו לאחרונה על הסכמי תעופה רחבים לפתיחת קווים חדשים לכיוון הנסיכויות. נתיבי טיס – הזהרתי אותם: אל תמכרו כרטיסים לפני שיש אישור לטוס מעל סעודיה. אמרתי. ומה מתברר? לא טופל שום דבר. כרגיל, חיכו לדקה ה-90, והינה, לא ניתן לטוס מעל סעודיה. אזרחי מדינת ישראל – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל שטייניץ אמר שאפשר, אדוני. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חלקם – הינה, הינה, השר שטייניץ. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר שטייניץ אמר שאפשר. << דובר_המשך >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> השר שטייניץ, אפשר לטוס מעל סעודיה? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה מה שהוא אמר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> עכשיו יש פוש שאפשר. ברגע זה יצא פוש שאפשר, בשנייה הזאת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן? ואלכ, אתם יודעים – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אה, כל הכבוד. עכשיו – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ימות משיח – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – תצביע איתנו? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – בשערי הממשלה. תראו מה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תצביע אמון בממשלה? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני אצביע אמון בממשלה רק כשאני אהיה אתם יודעים איפה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד שתרד יכול להשתנות הדבר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חכה רגע, חכה, אל תמהר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד שירד יכול להשתנות הדבר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לו עוד עשר שניות, זה יכול להשתנות. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> לא, השר שטייניץ ביקש ממני, הוא היה צריך ללכת לשירותים. זה בסדר? אני איתו בעניין הזה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כולם שמחים על המידע. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> חבר'ה, זה דבר טבעי. אם יש אישור לטוס מעל סעודיה – משיח בשערי ממשלת ישראל. אני מאחל לה שביום רביעי הקרוב באי-אמון נגמור את הפארסה הזאת, שלא נוחה לאף אחד. תודה רבה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> תקשיב לי שנייה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא הולך. אם אתה אומר שאפשר לטוס מעל סעודיה זאת אמירה. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> למה – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – מאוד לא נעים לי, אבל אני צריך – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> למה חזרת לפה? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> לא קראת לי? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אה, עליתי סתם כך? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אוקיי, בסדר גמור. אז רק אני כבר אתקן. פשוט לא נעים לי אם הטעיתי בטעות את מיקי לוי. לא הלכתי לשירותים – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הלכת לחתום עם הסעודים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – הלכתי לגמור את הפיצה שלי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, עם הסעודים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אז זה לא נעים. זה מה שאפשרת לי. אם אתה מתחרט אז אני מתנצל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, לא, אני הייתי זה – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אבל יש לך עוד איזה – אתה יכול ללכת לאכול ארבע פיצות, אם אתה רוצה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא קרה כלום. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת ישראל אייכלר. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אחרי הפיצה הזאת אתה גם תלך לשירותים. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> יפה, כסיף מגלה חוש הומור. יפה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא יודע, אבל היא אומרת – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> הרגע היה פוש – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> – – ב-ynet. תיכנס ל-ynet, תקרא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה נהדר – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תצביע אמון. חבל שפספסנו את הצבעת האי-אמון, אתה אומר. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אם זה כך, מיקי לוי מצטרף לליכוד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן, לקואליציה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> לא לקואליציה, לליכוד. << דובר >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> טוב מאוד. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – להזכירכם, הנושא הוא השר ביטון, מיכאל ביטון, והשר מיכאל ביטון הוא אדם מאוד ראוי, אבל אני רואה שכולם מדברים על דברים אחרים. אני רוצה לדבר על משהו שקשור לפרשת השבוע ופרשה שעומדת פה היום בכנסת. בפרשת השבוע יעקב אבינו התכונן למפגש עם עשו אחיו, כמו שנאמר: הלכה בידוע שעשו שונא את יעקב. הוא התכונן בדורון, בתפילה ובמלחמה. עשו בא עם 400 אנשים להשמיד את יעקב וילדיו והאימהות, ואיך הוא יילחם? התכונן למלחמה, יש לו כמה ילדים קטנים ואת האימהות, רק בדורון ובתפילה הוא הצליח להפוך את ליבו של עשו. כאשר אנחנו רואים שהממשלה הזאת – אני לא יודע אם היא כן מתפרקת, לא מתפרקת, אבל הבסיס המוסרי היחיד לקיומה של הממשלה הזאת זה קודם כול העניין של הקורונה, כמובן, אבל הבסיס המוסרי של כל העניין הוא זה שהממשלה התחייבה, גם כחול לבן וגם הליכוד, לאפשר את לימוד התורה בישיבות ולהסדיר את העניין הזה שיוכלו ללמוד תורה בארץ ישראל בשקט. ואנחנו רואים שהדבר הזה לא הוגש, ולא זו בלבד אלא שכחול לבן הולכת ומצטרפת לכל החוקים ולכל המאבק נגד הדת היהודית, ממש כמו בימי המתייוונים בזמן הבית השני, ואני לא מבין למה הם עושים את זה. הם יכולים להסביר את זה פוליטית, אבל זה לא מקובל עלינו. והדבר החמור ביותר שאני רואה פה זה שכאשר קמים – היה היום מעשה נורא: קם איווט ליברמן וקרא למלחמה, לכל ארגוני הנשים, להילחם נגד סיעת ש"ס ויהדות התורה, שהם תומכי הרוצחים, אם חלילה נציג יהדות התורה, יושב-ראש ועדת החוקה הרב יעקב אשר, יסדיר את החוק שנועד להגן על הילדים. עכשיו, לנו אין כוח להילחם נגד איווט ליברמן, אבל אנחנו יכולים לעשות מה שיעקב אבינו עשה – להתפלל לקדוש ברוך הוא: "הצילני נא מיד אחי מיד עשו – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך הגעת לליברמן? << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים". היום באו כמה שוטרים שאמורים לשמור על בריאותנו – אני לא יודע למה נותנים למשטרה תפקיד שלא שייך לה, לדאוג לכך שאנשים ילכו עם מסכות על האף – והייתה אישה אחת באוטובוס שהייתה עם – אישה חרדית, כמובן; עם אחרים הם לא כל כך מקפידים – שהלכה עם מסכה, אבל לא על האף. הם סחבו אותה והשפילו אותה, ויש סרטונים שרצים עכשיו, בצורה הכי אכזרית, ממש "פן יבוא והכני אם על בנים". כזאת בושה, כזאת חרפה לא הייתה קורית אילולא ההסתה של אותם גורמים שמסיתים נגד הציבור החרדי ואומרים שיהדות התורה תומכים ברוצחים. לא זו בלבד – הוא קרא לארגוני הנשים להילחם נגד סיעות ש"ס ויהדות התורה. ולכן אני אומר: הקדוש ברוך הוא יעזור לנו. אנחנו לא מפחדים ממנו, למרות שאין לנו נשק, למרות שאנחנו כמו יעקב אבינו, עם ילדים ועם משפחות, ותפקידנו ללמוד תורה ולקיים מצוות ולעשות טוב בעולם ולא מלחמות, אבל הקדוש ברוך הוא יילחם לנו, כמו שנאמר: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". אם הקדוש ברוך הוא הבטיח, "ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב", זה מה שיקרה היום. במשפט אחד אני רוצה להגיד גם לליכוד וגם לכחול לבן: אם אתם הולכים לבחירות בזמן קורונה אתם פוגעים באזרחים; אם אתם הולכים לבחירות כשאיראן זועקת לנקמה אתם פוגעים באזרחים; אם אתם הולכים לבחירות כשהכלכלה הרוסה אתם פוגעים באזרחים, ואתם לא תועילו לעצמכם כלום. אני לא מאמין שהתוצאות של הבחירות יהיו יותר טובות לימין ממה שהיה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ישראל אייכלר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – עד עכשיו, ולכן אני מאוד מציע להסתדר, אבל להיות ממשלה שעושה טוב ולא ממשלה שעושה רע. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלי אבידר. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, מסתבר שנתניהו יצר מודל חדש לעשיית שלום במזרח התיכון: שלום תמורת שלום. הבוטים הטכנולוגיים והאנושיים של הליכוד מהדהדים את הבדיה הזאת כבר שבועות עד שאין מנוס. הנרי קיסינג'ר חייב לעדכן את הספר שלו, Diplomacy, דיפלומטיה, ולהוסיף פרק על נתניהו. לא באמת. הנשיא טראמפ הוא שהביא את הסכמי השלום עם המפרציות, ונתניהו רק הפריע. זה שנים שהוא מחרב כל חלקה טובה ביחסינו עם העולם הערבי. הוא מגיע לפגישות חשאיות עם נעלי התעמלות, ורץ לספר לתקשורת. הוא שיקר כשהצהיר שלא ידע על עסקת ה-F-35 של האמירויות עם ארצות הברית, ואף הצהיר שהוא התנגד לעסקה. זה הכעיס את החברים באמירויות, והמבין יבין. שיא השיאים התרחש בשבוע שעבר, כשנתניהו לחץ על שר החוץ האמריקאי לייצר מפגש משולש חשאי עם יורש העצר הסעודי, וכשראה שלא יהיה הסכם עם הסעודים חשף את דבר קיום הפגישה לתקשורת. בראייתו המעוותת, אם יורש העצר הסעודי אינו מספק את הסחורה, אז זה בסדר להביך אותו ולחבל ביחסים האסטרטגיים של ישראל באזור. כדי להפחית ביקורת משתמשת לשכת ראש הממשלה בראש המוסד. לכל מפגש שנחשף מודיעים שראש המוסד יוסי כהן השתתף בפגישה, כי אם ראש המוסד השתתף, אז זאת בטח פגישה חשובה. יוסי כהן עוקף בסיבוב את מאיר בן שבת והפך לחייל מרכזי בקמפיין הפוליטי של נתניהו. ממקורות זרים אני למד שיש במוסד קורס מקצועי שנקרא "קורס קצ"א". אין ספק שראש המוסד יכול לפתוח מגמה חדשה בקורס הזה, קצ"א פוליטי. גברתי היושבת-ראש, יחסינו עם העולם הערבי אינם יכולים להימדד לפי מידת תרומתם לקמפיין הפוליטי של נתניהו אלא בתרומתם האסטרטגית למדינת ישראל. כך נהגו ראשי ממשלה לפניו וכך צריך לנהוג לאחר שיתפטר. נתניהו אינו כשיר וחייב לצאת לנבצרות. הוא מקריב את יחסינו האסטרטגיים בעולם הערבי על מזבח האינטרס הפוליטי שלו, וזה לא ייפסק, זה רק ילך ויחמיר. לאחיי ואחיותיי למחאה אני אומר שנתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים, 300,000 מפגינים בבלפור במוצ"ש הקרוב, עד שיתפטר. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אבידר. חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת מתן כהנא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני אתמול התביישתי בשבילם, ראשי הרשויות הדרוזיות, שעמדו מול משרד ראש הממשלה והפגינו. ועל מה הפגינו? על זה שראש הממשלה – שהוא צריך להתבייש, לא ראשי הרשויות הדרוזיות – הפר הסכם שחתם איתם, הגיע איתם לסיכומים על זה שיקבלו תוכנית חומש שלא תרד מתוכנית החומש הקודמת, על זה שיקבלו 200 מיליון שקל עכשיו באופן מיידי, על זה שיקבלו עוד 50 מיליון שקל, והתברר – זה מה ששמעתי מראשי הרשויות אתמול בהפגנה שלהם – שכלום לא קרה. בעצם רימה אותם ראש הממשלה. רימה אותם ראש הממשלה. הוא לא יודע שאותם ראשי רשויות סמכו על המילה שלו, סמכו על החתימה שלו. הם חזרו ליישובים שלהם עם ראש מורם ואמרו: הגענו לסיכומים, חתמנו הסכם, אנחנו נקבל את תוכנית החומש שהייתה לנו, אנחנו נקבל את התקציבים שחסרים לנו, אנחנו נדון בחוק קמיניץ כמו שהובטח באותו הסכם, אבל כלום, כלום לא קרה. להגיד לכם את האמת, אני רואה כל שר ושר נפגש עם ראשי הרשויות, אני רואה שרים שמגיעים ליישובים הדרוזיים ומדברים איתם, אבל להגיד שאנחנו רואים תוצאות מכל המפגשים האלה? כלום. שום תוצאה. יותר מ-50 מיליון שקל לא הועברו לראשי הרשויות הדרוזיות, ואנחנו מדברים על קרוב ל-20 יישובים, כי זה כולל דרוזיים וצ'רקסיים, יישובים דרוזיים וצ'רקסיים שנמצאים במועצות אזוריות. אנחנו מדברים על קרוב ל-160,000 תושבים, שכמו שאמרו ראשי רשויות – ואני שמעתי אותם – אם לא יועבר להם תקציב ואם לא תאושר להם תוכנית חומש עד סוף חודש דצמבר, כולם יתפטרו. כולם יתפטרו. ואני אומר להם: אתם לא צריכים להתפטר, אתם נבחרתם על ידי הציבור שלכם, הציבור שלכם נתן בכם אמון. מי שצריך להתבייש זה ממשלת ישראל. מי שצריך להתבייש – כל שר שיושב בממשלת ישראל, ממפלגת הליכוד, מכחול לבן, ממפלגת העבודה, מש"ס – כל שר שהגיע ליישובים הדרוזיים רק לאחרונה. ואני שמעתי אותם וראיתי את הנאומים הנלהבים שלהם – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – "אחיי", "אחיי". << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אמרתי את זה בשבוע שעבר: עם אחים כאלה אני לא צריך אויבים, ואני אמשיך להגיד את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. חבר הכנסת עודד פורר, מוותר? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני נהנה לשמוע את עודד אז אני אישאר לשמוע אותו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> עד כדי כך את לא אוהבת לשמוע את מה שאני אומר? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אוהבת. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי כנסת, חברות כנסת, אני חייב לומר שקצת עצוב לעמוד פה היום בדיון על הנושא הזה. ממשלת ישראל מובילה אותנו שוב להשחית את זמננו על העניינים שבינם לבין עצמם, על חלוקת העבודה וסידורי העבודה שלהם, תוך התעלמות מוחלטת ממה שקורה בחוץ. כל מי שבא לכנסת היום, כל מי שיצא בשעות מסוימות, ראה נציגים של חדרי הכושר, בריכות השחייה, כל מועדוני הספורט, עומדים בחוץ ומפגינים. על מה הם מפגינים, אדוני השר? על מה? שיקשיבו להם, שישמעו אותם, שיבינו עם מה הם מתמודדים. ישבתי היום עם חבר'ה צעירים, בשנות השלושים והארבעים לחייהם, שעולמם חרב עליהם כי מדינת ישראל נתנה להם צו סגירה – לא כי הם לא עמדו במסגרת החוק, לא כי הם לא שירתו בצבא, לא כי הם לא עשו מילואים, לא כי הם לא שילמו מיסים; כי יש קורונה. ולצד צו הסגירה הזה היא לא נתנה להם את הפיצוי ההולם ולא נתנה להם גם את מתווה הפתיחה. ואפשר לפתוח אותם, אפשר לפתוח את המועדונים האלה. הם קשורים בבריאות הציבור, הם שומרים על בריאות הציבור. באספקטים אחרים יש עוד מחלות חוץ מקורונה, וגם עם הקורונה אנחנו יודעים להתמודד – אנחנו יודעים להתמודד עם מסכות, אנחנו יודעים להתמודד עם מרחקים בין אחד לשני. אבל איך אפשר להסביר את זה, חברי הכנסת, כשממשלת ישראל מקבלת את ההחלטה המטומטמת לפתוח רק 15 מרכזי קניות? אחרי שהציבור הישראלי לא יכול היה לקנות בגדים לילדים שלו לחורף – ילדים גדלו במידה – פותחים רק 15 מרכזי קניות. מה חשבתם שיקרה? ואז אומרים: הייתה צפיפות. וואו, איזה פלא, הייתה צפיפות – בהתחלה במרכזי הביג, אחר כך במרכזי הקניות. אם אתם לא רוצים צפיפות, תפתחו, תפתחו כמה שיותר; תורידו את הצפיפות – הרי זאת המטרה, בדיוק כמו שאמרנו כאן לפני שבוע. תפתחו את השווקים. אז מתי פתחו את השווקים? אחרי שאביגדור ליברמן וישראל ביתנו סיירו בשוק הכרמל הבינו שיש פה אירוע שאולי יפגע במישהו פוליטית – אז פותחים את השווקים. אז אנחנו הולכים גם להתאמן בחדרי הכושר. נלך אליהם כדי להפגין שיפתחו את חדרי הכושר, אולי אז תהיה קצת הבנה. גם במתווה הפיצוי שצריך לתת לעסקים שהם עתירי מטרים – חדרי כושר, אולמות אירועים – הם משלמים שכירויות גבוהות, הם משלמים ארנונה גבוהה, והפטור מארנונה שנתנה הממשלה לא מגיע לעסקים בסוף, בגלל הביורוקרטיה של הממשלה. אבל אני אגיד לכם איפה אין ביורוקרטיה: בחלוקת תפקידים בין שרים. בחלוקת תפקידים בין שרים אין ביורוקרטיה. במה שנוגע לעניינים שלכם, לכיסאות שלכם, אין ביורוקרטיה. במה שנוגע לאזרחים יש ביורוקרטיה. אז כתב את זה כבר אלתרמן מזמן, ואמרתי את זה לא פעם פה על הדוכן, ואני אומר לכם שוב, לסיכום הדיון בנושא הזה, ביום הזה, כשהאזרחים נאנקים ואתם מתעסקים בשטויות: הארץ הזאת עוד תחליף קיצה וגם חורפה, אבל לאן תוליכו את החרפה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פורר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא פה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כן, אמרתי נוכח. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הרשם יניב לוזון, בהחלטה שלו למנוע תקציב או תקצוב להסעות תלמידים לבית ספר מחוץ לעיר כרמיאל, אמר משהו, בעצם, כיוון למגמה – מגמה מפחידה, מגמה מסוכנת, חבריי חברי הכנסת. קודם כול, הוא יודע שאם הוא רוצה להתקדם בקריירה המשפטית – הוא הרי מבין מי מחליט בסופו של דבר, והוא רוצה לנעום להם, רוצה לקבל את תמיכתם. אבל מה שבאמת מפחיד כאן – שיש לנו תרגום בפועל לאפרטהייד בחסות בית משפט. עכשיו יש חברים כאן – עופר, יש חברים שצריכים להסתכל על כל הפאזל. כאשר מסתכלים על כל הפאזל, אני בטוח שאתם תסכימו למילים שלי. תסתכלו, יש לנו חוק, חוק הלאום. יש לנו החלטת בית משפט שמונעת תקצוב של חינוך כי מדובר בעיר יהודית. יש לנו מצב כלכלי – מצוקה כלכלית שאת סופה או השלכותיה אנחנו עדיין לא יודעים. יש לנו הסתה מתמשכת מראש הפירמידה עד כל השרים וכל הממשלה. יש לנו חוקים שמגינים על הגזענות, חוקים שנותנים לגיטימציה לגזענות. יש לנו שנאה, מצב כלכלי קשה, תחרות על משאבים. לאן זה יוביל? ההיסטוריה לימדה אותנו כבר: המרכיבים הללו מייצרים משהו, כל המרכיבים הללו, במיוחד במצוקה כלכלית, במיוחד כאשר יש גזענות ממסדית ויש חוקים שתומכים בזה או נותנים לגיטימציה. זה מוביל אותנו למשטרים אפלים שהיו כבר בהיסטוריה, וראינו את התוצאות שלהם. ובכל זה, עוד מעט יתחילו להגיד: אוקיי, עיר יהודית? אז למה יש עובדים ערבים בעיר יהודית? למה לא לאסור את כניסת העובדים הערבים למפעלים בעיר יהודית? הרי תהיה תחרות. אז נחזור לעבודה עברית, נחזור ל"עניי עירך קודם", נחזור – הינה, יש עוד החלטה: דיברנו על כרמיאל? נוף הגליל. בונים שכונה חדשה, וכדי לייפייף את זה אומרים: לאנשי קבע. לא רוצים להגיד "ליהודים" – אומרים "לאנשי קבע". אותו ראש העיר שדיבר על דו-קיום אינו מאפשר פתיחת בית ספר. 30% מתושבי נוף הגליל ערבים, אבל לא, הם צריכים לנסוע כל יום לנצרת, כי אין בית ספר בנצרת עילית, כי עוד פעם – עיר יהודית. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ועוד פעם שכונה ליהודים, ועוד פעם החלטת בית משפט. חבר'ה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – עכשיו תתנגדו לזה, עכשיו תקומו נגד זה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – אחרת יהיה מאוחר. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה ארבל, ואחריו, אחרונת הדוברים – חברת הכנסת תמר זנדברג. סליחה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לפני כן – אינה נוכחת, אז משה ארבל ותמר זנדברג. << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חבר הכנסת שחאדה, חבריי חברי הכנסת, ביום שישי בשבוע שעבר התבשרנו על פטירתו מקורונה של איש העסקים מר חמיס אבולעפיה, מבעלי ומנהלי רשת המאפיות אבולעפיה, אשר הסניף הכשר למהדרין שלה בעירי פתח תקווה מזכה אותי מדי פעם במנת כנאפה כשרה בלי שתדע הדיאטנית. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סחתיין. << דובר_המשך >> משה ארבל (ש"ס): << דובר_המשך >> חמיס, זיכרונו לברכה, נדבק בנגיף הקורונה לפני כמה שבועות, ולצערנו ביום שישי הנגיף הקשה הכניע אותו. אני מבקש מעל במת הכנסת לספר ולשתף בסיפור שמתאר לדעתי את המקום החשוב של מאפיית אבולעפיה במרקם העירוני ביפו ובתל אביב ובחיזוק הדו-קיום בעיר. לפני כ-50 שנה ליד המאפייה התגורר הרב שלמה זלמן שטאובר, זיכרונו לברכה. הוא כאב לראות את התורים מחוץ למאפייה במהלך חג הפסח והחליט להציע לסבו של חמיס, סעיד אבולעפיה, הצעה. הרב שאל את סעיד כמה מרוויחה המאפייה בפסח והציע לשלם את סכום הכסף, הפדיון של אותו שבוע, בתמורה לסגירת המאפייה בימי החג. מדובר היה כמובן באחד השבועות הרווחיים ביותר של המאפייה בשנה כולה, ולמרות זאת הרב שטאובר עמד במילתו שנה אחר שנה, וסעיד אבולעפיה ניצל את שבוע הפסח ליהנות מזמן איכות עם משפחתו ולבצע במאפייה שיפוצים. כך היה במשך חמש שנים. בשנה השישית הקדים סעיד את הרב שטראובר ואמר לו: משנה זו ואילך אני לא לוקח ממך יותר שקל אחד בעבור סגירת המאפייה בפסח. בזכות סגירת המאפייה ראיתי ברכה בעסק בשאר ימות השנה ואני לא רוצה כסף. עד היום מאפיית אבולעפיה סגורה בחג הפסח ומהווה סמל לדו-קיום בין יהודים לערבים, נוסף על היותה סמל קולינרי וחברתי. השנה לראשונה לא פתחה מאפיית אבולעפיה את שעריה בצאת חג הפסח, בשל תקנות הקורונה. חמיס אבולעפיה, זיכרונו לברכה, ייצג נאמנה את מסורת המשפחה ואת מה שהיא ייצגה. הוא היה איש עסקים ואיש אשכולות, למד משפטים, מדעי החברה והרוח, עיתונאי שהרצה רבות ופעל למען אזרחות ודו-קיום, חבר מועצת ההנהלה של תאגיד השידור הציבורי ועוד. אני מבקש מכאן לשלוח את תנחומיי למשפחת אבולעפיה הענפה. אנו משתתפים בצערה הכבד על לכתו של חמיס ומתפללים לימים טובים ובריאים יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ארבל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חברת הכנסת תמר זנדברג, ואחריה ישיב השר המסכם, יובל שטייניץ. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> משה ארבל, יש בך משהו מיוחד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שרפתם אותו – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> בלי מחמאות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עזבו אותו, גמרתם אותו – – – << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> משה ארבל, יש בך משהו מיוחד. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ממשה עד משה לא קם כמשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסוף הוא יצטרך מקום אצלכם ברשימה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תתמכו בחוקים שהם מביאים, חוקים – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> יש לך שלוש דקות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא יצטרך אצלכם להתמודד ברשימה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנא שמרו על שקט. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אמרתי, ממשה עד משה לא קם כמשה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> קדימה, חברת הכנסת זנדברג. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> תודה, ותודה, גברתי היושבת-ראש, על ההתחשבות בסדר הנואמות והנואמים. חברות וחברים, ב-22 בדצמבר, בעוד כשלושה שבועות, יתקיים בבית המשפט העליון דיון בשורת עתירות, ובהן עתירה שאנחנו במרצ הגשנו, לביטול חוק הלאום. הרבה אמרו לנו שלא יעלה על הדעת לבטל חוק כזה, שזה חוק-יסוד, ומנגד – שאומנם זה חוק-יסוד, אבל זה חוק הצהרתי, והוא לא חשוב, והוא רק סמלי, ומה זה משנה, והוא לא יעשה שום דבר, הוא רק קובע את המובן מאליו. היום בבוקר ניתנה לנו דוגמה מצמררת, מבהילה, מפחידה, מה יכולה להיות ההשפעה של החוק הזה, וזו רק דוגמה ראשונה, וזה כל כך כואב לי, כי זה בדיוק מסוג הדברים שאמרנו שיקרו. אמרנו שהחוק הזה יסייע לבסס עליונות יהודית במדינה דמוקרטית שאחד מהערכים הבסיסיים שלה זה שוויון. צעקנו שערך השוויון שמופיע במגילת העצמאות נמחק מהחוק הזה, ולא בכדי. הוא נמחק בכוונה תחילה, כי זה חוק שחוקק כדי למחוק את השוויון וכדי לבסס עליונות. והיום בבוקר ראינו לזה דוגמה כאשר שופט בבית משפט שלום, ניצל, ניצל, השתמש בחוק הבזוי הזה כדי לקבוע שילדים ישראלים במדינת ישראל, תישלל מהם הזכות השווה לחינוך רק בגלל שהם ערבים. והדברים שכתובים בפסק הדין הם מצמררים; אני לא רוצה להכביר בקלישאות: אם נתרגם אותם לשפות אחרות, וכל מיני דברים כאלה. שיהיה כתוב בפסק דין של בית משפט ישראלי שאפשר שלא להקים בית ספר כי חשוב שעיר תהיה יהודית? לאן הגענו? הדברים שנלחשו בחדרי-חדרים ושנרמזו ולא היה אפשר להגיד אותם במפורש, היום כתובים בפסק דין של בית משפט, וכל זה בגלל שאנחנו נתנו לחוק הזה – התנגדנו וצעקנו ונלחמנו, אבל בסופו של דבר הפסדנו, ועל הבית הזה הכתם שהחוק הזה נכנס לספר החוקים. ולכן הדיון הזה שיתקיים ב-22 בדצמבר, דיון ראשון בעתירות נגד החוק, הוא ההזדמנות האחרונה שלנו לעצור ולשנות כיוון. ואני יודעת, יתגוללו גם על בג"ץ ויגידו: זה לא תפקידו, וכל הדברים האלה, אבל חברות וחברים, החוק הזה, אסור שיישאר בספר החוקים. זה חוק רע. זה חוק מרושע. דרך אגב, זה חוק עילג. זה חוק מגעיל. זה חוק שכתבו אותו מתוך התנשאות, ברשלנות, באיזה שרבוט גזעני ומעליב. זה חוק משפיל – זה חוק שמשפיל אותי בתור אישה, בתור יהודייה, בתור אישה שמאמינה בשוויון, בתור אזרחית המדינה הזאת. ולכן אני ממש מבקשת: אם הבית הזה לא השכיל שלא להעביר את החוק הזה, בואו נסתכל על פסק הדין שעבר היום בבוקר וננצל את הדיון הזה כדי להגיד: אנחנו באמת, מיוזמתנו, ככנסת, מצטרפים לעתירות לבית המשפט ומבקשים להסיר את הנגע הזה מספר החוקים הישראלי. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. יסכם שר האנרגיה יובל שטייניץ, ואחריו נעבור להצבעה. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני מאוד שמח על ההודעה – הודעת הממשלה שאנחנו הולכים לאשר עכשיו שהשר ביטון, מיכאל ביטון, יתמנה – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> גם. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – נוסף על תפקידיו הנוכחיים, לשר לעניינים אסטרטגיים, כיוון שהשרה אורית פרקש קיבלה על עצמה – ונאחל לה כולם בהצלחה – למלא את התפקיד הבאמת-חשוב ומאתגר של שרת תיירות. למה? כי אם כחול לבן מעוניינים עכשיו למנות את מיכאל ביטון ולתת לו סמכויות ותפקיד כשר לעניינים אסטרטגיים, אולי בכל זאת הם הבינו שבחירות רביעיות זה דבר גרוע ושצריך לעשות כל מאמץ לשמר את הממשלה הנוכחית. יכול להיות שיש פה איזה סימן חיובי. אבל בהמשך לכך, אני לא יכול להתעלם מהדברים שאמרה ידידתי חברת הכנסת תמר זנדברג על חוק הלאום. אני מוכרח להגיד, אינני מבין מה משפיל ומעליב בחוק הלאום או בקונספט של מדינת לאום. קודם כול, אני רוצה להזכיר לידידתי תמר זנדברג שרוב המדינות בעולם וגם רוב המדינות באירופה, למשל, הן מדינות לאום מובהקות – מדינות שיש להם דגל משלהן, שיש להן דת רשמית משלהן, גם אם הן מכבדות דתות אחרות. בחלק ממדינות אירופה, כמו דנמרק, שבדיה – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – באיזו מדינה יגידו לילדים שהם לא זכאים לחינוך? תגיד לי אתה. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> רגע, רק התחלתי לענות לך. איסתנא שוואיה. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – מה אתה רוצה מהדגל? << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מה קשור חינוך לחוק הלאום? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> זה מה שקשור – יפה, זה מה שאנחנו שואלים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השר שטייניץ, השר שטייניץ – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> כתוב בחוק הלאום שילדים לא יקבלו חינוך? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> זה מה שפסק היום בית המשפט. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> השר שטייניץ, רוב מדינות העולם הן מדינות – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> זאת החרפה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – והאזרחים בהן הם אזרחים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> מה? השופט פסק פסיקה – על פניה נראית לי – אני לא רוצה להשתמש במילים גסות, אבל זה נראה לי חסר שחר. מה השופט פסק, שבגלל חוק הלאום ילדים לא מקבלים חינוך? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> נכון. בדיוק. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> צביקה, אתה מאשר את זה? << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> אני לא יודע מה השופט החליט, אבל זאת מדינה שעל פי שיטת המשפט שלה, החלטות של שופט שלום נבחנות בערכאת ערעור, ואי-אפשר, בגלל החלטת שופט, לשלול את החוקה הישראלית, גם אם הפרשנות היא פרשנות שגויה. אל תיקחו את השוליים, תהפכו את זה למרכז, ואת המרכז תהפכו לשוליים. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> זה שופט בבית משפט שלנו, ישראלי – – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> יש לעם היהודי זכות הגדרה עצמית – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה זה קשור? << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> – – וזכות הגדרה עצמית היא בארץ ישראל, ואת זה מבטא חוק הלאום. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נניח שאתה צודק. זה נותן לגיטימציה? זה נותן לגיטימציה להגיד לאנשים שהם לא יכולים לחיות – – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> ואל תשללו את זכות ההגדרה עצמית של העם היהודי – – – זכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> מה שקרה פה זה בדיוק מה שאמרנו שיקרה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> תתביישו. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אהה. עכשיו הבנתי על מה המהומה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – השופט, השופט – – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> תתביישו – – – הגדרה עצמית – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> חבר הכנסת כסיף וחבר הכנסת האוזר – – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת כסיף, חבר הכנסת כסיף, תחזור למקומך. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת כסיף, חבר הכנסת כסיף, תחזור למקומך, בבקשה. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת האוזר, אנא, להרגיע את הרוחות. כסיף, תחזור למקומך, בבקשה. זה לא מקומך שם. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> אני רק מבקש – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני מבין שלשיטתם – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה? << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני מבין שלשיטתם של חלק מחברי הכנסת כאן, הכנסת אולי נקראת "המחוקקת", אבל אם שופט עליון או אפילו שופט שלום – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שלום. שלום. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> – – אמר משהו שמשתמע משהו אחר, אז כל המערכת הדמוקרטית הישראלית צריכה להצדיע ולקיים את מה שאומר שופט שלום. אז זוהי לא עמדתי ולא השקפתי לגבי דמוקרטיה. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> כבוד האדם וחירותו בטעות – – – אתה תבטל את – – – לא – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל מה שגזעני – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> בכל מקרה, אני מציע – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> כל מי שלא יושב במקומו לא יוכל להצביע, ואנחנו עוד דקה עוברים להצבעה. אני לא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> אני מציע לידידיי מהשמאל לקרוא מאמר שפרסם שר ובכיר לשעבר בשמאל שקוראים לו חיים רמון, מאמר מהיום או אתמול, על הפגיעה החמורה בדמוקרטיה בעקבות מעורבות היתר והאקטיביזם השיפוטי של מערכת המשפט בכלל ושל בית המשפט העליון בפרט. גברתי היושבת-ראש, אני מבקש מהכנסת לאשר את המינוי של השר מיכאל ביטון לשר לעניינים אסטרטגיים כהודעת הממשלה – לאשר את הודעת הממשלה בעניין. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. אני אמרתי לו לפני שעה לעלות למקומו. אני עכשיו לא מחכה לך. אני לא מחכה לך עד שתעלה למעלה. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. אני רוצה להצביע חוק – – – אחרי זה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. אבל אני אמרתי לך עשר פעמים. אתה לא תצביע. אני אמרתי את זה. קדימה. כל אחד מצביע רק ממקומו. קדימה, עוברים להצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הודעת הממשלה – 23 נגד – 5 נמנעים – 1 הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> 23 בעד, חמישה מתנגדים, נמנע אחד. אני קובעת שההצעה התקבלה והסמכויות עברו לשר ביטון. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות מראש הממשלה לשר הדיגיטל הלאומי << נושא >> << יור >> היו"ר קרו ברק: << יור >> אנחנו עוברים להודעת הממשלה הבאה – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31 לחוק-יסוד: הממשלה, בדבר החלטתה להעביר לשר הדיגיטל הלאומי את הסמכות הנתונה לראש הממשלה לאשר את מכירת אחזקות בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ בחברת, וואלה תקשורת בע"מ, מכוח סעיף 14 לצו התקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ), התשנ"ז–1997, לפי סעיף 4ד לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982. ימסור את ההודעה שר החקלאות אלון שוסטר, ואחריו יתקיים דיון ארוך. << דובר >> שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, הינה, אני מודיע שנכנס השר גבי אשכנזי, שיחליף אותי, ואני מתכבד להודיע כי בהתאם לסמכות הממשלה לפי סעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, החליטה הממשלה להעביר לשר הדיגיטל הלאומי את הסמכות הנתונה לראש הממשלה לאשר את מכירת אחזקות בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, בחברת וואלה תקשורת בע"מ מכוח סעיף 14 לצו התקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ), התשנ"ז–1997, לפי סעיף 4ד לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה להביא את ההחלטה האמורה לאישורה של הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ראשון הדוברים, חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף, יש לך שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, ב-30 בנובמבר 2014, בדיוק לפני שש שנים, התאבדה מאיה גאיה, שידועה גם בשם ורד לב. היא לא עמדה בטראומת גילוי העריות שנכפה עליה, גם בטראומת האלימות, וגם סגירת התיק בעניינה גרמה לה לשלוח יד בנפשה. היום, בדיוק שש שנים לאחר מכן, 30 בנובמבר 2020, נמצאה גופתו של יונתן היילו. יונתן היילו היה קורבן להתעללות מינית שהרג את האדם שאנס אותו. הוא הגן על עצמו במעשהו, ולמרות זאת נשפט וישב קרוב לעשר שנים בכלא. היום, כאמור, נמצאה גופתו בחוף בנתניה. הוא היה 32 במותו. הוא מעולם לא הצליח להשתקם מהאונס הנורא שעבר ומהכליאה. מותו עדיין נמצא בחקירה, כך שאי-אפשר לקבוע מה הגורם, אבל אין שום ספק שחייו לא היו חיים בשנים הארוכות שעברו מאז ההתעללות הנוראה, ולאחר מכן גם בכלא. אני רוצה להעלות כאן בקול עז ורם את קולם של אלה שלא נשמעים, את קולם של קורבנות ונפגעי התקיפות המיניות, אנשים ונשים, קטינים ובגירים, שסובלים בצורה בלתי נסבלת, זוועתית, מאלימות יום-יומית מינית, לפעמים על ידי קרובי המשפחה. אני רוצה להשמיע פה את קולם ואני רוצה לבקש מחבריי פה לזכור את יונתן היילו, שכאמור גופתו נמצאה היום – לזכור אותו, לא לשכוח את אשר עבר עליו; לזכור אותו ולעשות הכול כדי למנוע את הפשעים הבאים. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה, חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, כנראה ששווה להיות כספומט יותר מאשר להיות בן אדם, אזרח ערבי, או אישה וגם אישה ערבייה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, אם אפשר שקט. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> להזכירכם, שבועיים מיום שנרצחה ופאא עבאהרה, ועד היום הרוצח שלה לא נתפס, והמשטרה כשלה פעם נוספת בתפיסת הרוצח, פעם נוספת הרוצח מסתובב חופשי, ויכול להיות שהוא מאיים על חייהן של עוד נשים ועוד קורבנות, כמו גברים אלימים נוספים, שיש פוטנציאל עכשיו יותר מכל פעם אחרת, בתוך משבר חברתי-כלכלי, מגפה כל כך גדולה, לרצוח יותר ויותר, במיוחד נשים. המשטרה כשלה גם הפעם הזאת. אני רוצה לספר לכם על הצעה לסדר-היום שלא התקבלה בנשיאות על תפקוד המשטרה ועל הפגיעה המינית שבחסות המשטרה: "התחילו לגרור אותי כשכל הגוף שלי חבול. המעיל והצעיף שלי נפלו, התחננתי שייתנו לי לכסות את הגוף שלי כי השמלה נקרעה. הותירו בי צלקות נפשיות". במילים אלו מספרת היום נועה ברק על הרגע במהלך ההפגנה בבלפור בירושלים הקרה כשהותקפה מינית בידי שוטרים. התיעוד של העיתונאי ישראל ותיעודים נוספים הופצו ברשתות אתמול. במשך דקות ארוכות, לפי העדויות, הם הפשיטו אותה מבגדיה, קרעו את שמלתה, ולמרות התנגדותה ותיעוד של מפגינות ומפגינים נוספים המשיכו ללא הפסקה. אז גררו אותה על הרצפה כשהיא בתחתונים. האירוע מצטרף לשורה ארוכה מדי של עדויות רבות של נשים על תקיפות ופגיעות מיניות שעברו בידי שוטרים, ובפרט מפגינות, שמעידות שהן נפגעו בעבר ומאז לא מגיעות להפגנות – כנראה זו עוד דרך לפזר הפגנות – או מגיעות עם חששות וטראומות כבדות; תקיפות מיניות אלימות ופוגעות, מהירות, שקשה לתעד ולזהות מי מהשוטרים פגע ואיך הסיטואציה הזו טופלה. את הנושא העליתי גם בדיון בוועדת הפנים ב-15 בספטמבר על נוהלי עבודת המשטרה בהפגנות והפגיעה בזכות להפגנה ומחאה. אחרי השימוש הפסול במכת"זיות, במעצרי שווא המוניים, באלימות יתר ותביעות הפחדה והשתקה, הגיע הזמן להציף את התופעה, להבין את ההיקפים וההשלכות שלה, לפקח ולעצור את השוטרים משימוש בתקיפה מינית לשליטה וביסוס של מה שהם קוראים לו "הסדר הציבורי", תוך הטלת פגיעה פיזית, נפשית ומינית בנשים וגברים. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת. רביע כנאענה, רוצח גרושתו ופאא עבאהרה מלפני שלושה שבועות, עדיין לא נתפס. הוא לא כספומט, הוא אזרח ערבי. כשרוצים לתפוס בחור שירה על כספומט, אז המשטרה לא מדברת על תחנות משטרה ולא על גיוס ערבים ולא על הרחבה משמעותית בשירות הלאומי-אזרחי; לא שואלת כלום. הרי זה כסף. האם יש דבר יותר חשוב מהכסף? אז המשטרה כן מצליחה. אני מאמין בכל רמ"ח איבריי, כמו שכל אזרח ערבי מאמין במדינה, שאם המשטרה רוצה לתפוס בן אדם, היא כן יכולה לעשות את זה. אבל כשהנרצח הוא ערבי, או ערבייה כמו ופאא עבאהרה – והוא לא כספומט – אז פתאום המשטרה לא מצליחה, כמו שהיא לא מצליחה עם 70% ממקרי הרצח בקרב האזרחים הערבים. אני פונה לממשלה, לשרים, אני פונה למצפון של כל בן אדם שיכול לעזור: רביע כנאענה חייב להיתפס, ושיינמק מאחורי סורג ובריח. הצדק חייב להתממש, לא רק בגלל ופאא עבאהרה אלא בגלל כל בן אדם בהיותו בן אדם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הייתי אתמול בסיור, לא ראשון, לא שני ולא שלישי, בשכונות בדרום תל אביב – שכונות שהולכות ונכבשות על ידי מסתננים ומהגרי עבודה ומתרוקנות מתושביהן היהודים, מסוחריהן, מבעלי הנכסים, מהמוכרים בחנויות; שכונות שמתמלאות בפשע, באלימות, בפחד ברחובות. אמרתי, זה לא סיור ראשון ולא השני ולא השלישי, אבל, חברת הכנסת חיימוביץ', גברתי יושבת-ראש ועדת הפנים, הקורונה היא קו פרשת מים בהקשר הזה. הקורונה יכולה להיות הזדמנות יוצאת מן הכלל לקדם בצורה דרמטית את ההוצאה של אותם מסתננים מכאן ואת השבתם לביתם, למדינות המוצא או למדינות שלישיות, מכיוון שלחלקם הגדול אין עכשיו עבודה – הם הרי באו לכאן כדי לעבוד, כדי לשפר חיים, כדי להעביר כסף אחורה למשפחות שלהם – וחלקם הגדול מסתובבים עכשיו חסרי מעש, חסרי תעסוקה ופרנסה. האמת היא שרבים מהם רוצים לצאת, כי כשאין עבודה ואין אוכל ואין מה לעשות, אז רוצים לצאת. הם באו לכאן וחשבו שתהיה להם כאן מציאות טובה יותר, והקורונה מקשה על כולם. לו הייתה היערכות ממשלתית מתאימה שעוזרת להם, שמציעה להם, שמסדרת להם כרטיסי טיסה, שפונה אליהם, שמעודדת אותם, שנותנת להם את התמריצים ואת המענקים כדי לצאת, יכולנו להוציא מכאן הרבה – אגב, כן, מרצון. אני רוצה להאמין שגם את – אנחנו יכולים להתווכח על הצורך להוציא אותם בכוח, אני לא מתבייש בעמדתי, אבל אני מניח שגם את תשמחי אם הם ירצו לצאת מכאן ברצון, כי אין להם מה לחפש כאן וכי יש להם כנראה מה לחפש במקומות אחרים. אין טיסות. אין. אין שום מערכת ממשלתית שהולכת לשם עכשיו, מחפשת את אלה שאין להם מה לעשות – וראיתי אותם בעיניים – ועוזרת להם לצאת. אבל הקורונה יכולה גם לייצר אסון גדול, מכיוון שאם אנחנו ניכנע לקמפיין הציני והשקרי של ארגוני השמאל, שמבקש עכשיו לתת להם עוד מענקים ועוד סיוע ולקבע את הנוכחות שלהם כאן, אז במקום לנצל הזדמנות, הקורונה תיהפך לבכייה לדורות בהקשר הזה. אז היום בג"ץ פסק שצריך להמשיך את ההסדר, לפחות במסגרת צו ביניים, של הביטוח הרפואי לילדים שלהם, וביטוח לאומי כבר הודה בשבוע שעבר או לפני שבועיים שהוא נותן להם מענקי לידה וקצבאות ילדים – אגב, בניגוד לחוק; כל מיני פרשנויות מפולפלות. אנחנו לא רוצים לעודד אותם להישאר כאן. אנחנו רוצים מדינה יהודית עם רוב יהודי. אנחנו לא רוצים פצצות זמן חברתיות, לאומיות, כלכליות, וזה מה שיש היום באותן שכונות חלשות – אגב, כבר מזמן לא רק בדרום תל אביב. אז אנחנו נמשיך להתעסק עכשיו בכיסאות המוזיקליים, להעביר לשר הדיגיטל – אני לא יודע מה זה שר הדיגיטל, מאיפה במדינה נורמלית צריך שיהיה שר דיגיטל, אבל בסדר, הייתם צריכים עוד כיסא. אז עכשיו נעביר לשר הדיגיטל את הסמכויות על הזה ועל ההוא, ולפני רגע הסמכנו את השרה הזאת לשר ההוא – אני מסיים – במקום לטפל בדברים החשובים. כפי שאמרתי, משבר הקורונה יכול היה להיות הזדמנות יוצאת מן הכלל. אם רק הייתה כאן קצת אחריות, קצת חשיבה וקצת רצינות בעבודה, יכולנו אלפים רבים להוציא ולהשיב לביתם, והלוואי שהממשלה תתעורר. מוטב מאוחר מלעולם לא. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה, חבר הכנסת סמוטריץ'. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, היום התפרסם המקרה שבו משפחה מכרמיאל פנתה לבית המשפט נגד עיריית כרמיאל כדי לחייב את העירייה לממן נסיעות של תלמידים ערבים שמתגוררים – המשפחה מתגוררת, משפחת בכרי – 15 שנים בכרמיאל. בכרמיאל יש כ-500 תלמידים ערבים. בגלל שאין בית ספר ערבי, הם לומדים מחוץ לכרמיאל, ביישובים ערביים. אז הם פנו לבית משפט השלום בקריות, והרשם – נדמה לי יריב או יניב לוזון שמו – פסק שלפי חוק הלאום כרמיאל היא יישוב יהודי, הגירה יהודית, ולכן דינה של הפנייה, של העתירה, להידחות על הסף. מה ביקשו המשפחות הערביות, שהן של אזרחי מדינת ישראל? בית ספר, ביקשו בית ספר. איזה פשע. איזו יוהרה לבקש בית ספר בערבית בכרמיאל, בנוף הגליל. יש בתי ספר בלוד, ברמלה; יש בתי ספר ערביים ששייכים למשרד החינוך, משרד החינוך של מדינת ישראל, גם בחיפה. ומה קרה? לא קרה כלום. זה לא מזיק לאף אחד, לא מאיים על אף אחד. בתי ספר שאמורים להיות שייכים – ת"פ של משרד החינוך של מדינת ישראל. ראה זה פלא, אמרו: אם אין בית ספר – נלמד בחוץ, אבל תנו לנו החזרי נסיעות, דווקא בתקופה הזאת של הקורונה. הפסיקה המבישה של הרשם היא אות קין גם על מצחו שלו וגם על מצחו של מי שדחף לקבל ולאשרר את חוק הלאום, שאמרו בהתחלה שזה דקלרטיבי – לא, מתברר שהוא מקור סמכות של פסיקות. לכן, תזכרו את הפסיקה הזאת בעוד שנים רבות. תזכרו אותה. היא אות קין על מצחה של מערכת המשפט וכל אלה שהצביעו בעד חוק הלאום. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת עידן רול – איננו; חבר הכנסת יאיר גולן – איננו. חבר הכנסת סמי אבו שחאדה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מוותר. חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברי כנסת, אדוני השר, תופעה של פיטורי עובדים בחסות הקורונה – עבדו שנים ופוטרו בניגוד לחוק. חברות שולחות עובדים מבוגרים הביתה בחסות הקורונה. אולג, בן 60, פוטר מרשת א.ל.מ. אולג, בן 60, פוטר מרשת א.ל.מ בגלל קיצוצים, אלא שמייד הועסקו שני עובדים צעירים במקומו. סיפורו של אולג הוא דוגמה לתופעה מדאיגה בחברה הישראלית. הקורונה הפכה לתירוץ של קסם שמאפשר למעסיקים לפטר עובדים מבוגרים ללא הסברים. לאחרונה עצר בית הדין לעבודה כמה מקרים שבהם פוטרו עובדים מבוגרים בניגוד לחוק. מיהם העובדים שמפוטרים? בדרך כלל אלה העובדים המוחלשים במשק. מדוע הם מפוטרים? ככה, כי אפשר, כי הם חלשים, והם לא ייגשו לבית הדין לעבודה, כי אין להם את האמצעים, אין להם את העוצמות לתבוע ואין להם את היכולת. זוהי תופעה מדאיגה מאוד, תופעה בזויה של ניצול עובדים מוחלשים במשק העבודה הישראלי. אני קורא לשר המשפטים ולשר העבודה והרווחה לתת את דעתם ולפעול נגד אותם מעסיקים. כל הפיטורים הם בניגוד לחוק. יש לעשות מעשה – להוציא התראות, להוציא הודעות לציבור, לבצע הסברה לציבור העובדים. אני קורא לאוניברסיטאות שבהן יש פקולטות למשפטים ובדרך כלל הן מחזיקות סיוע משפטי לנצרכים ללא כל תמורה לפתוח את שעריהן, לפרסם כי הן נותנות סיוע משפטי לאותם עובדים מוחלשים במשק, למי שפוטר שלא כדין ממקום עבודתו והמעסיק, המעביד, ניצל את הכוח שלו בחסות הקורונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מיקי, אין לך מה להגיד על פסקות בית המשפט הקשות בעניין – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש הרבה. לא שמעת, כנראה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי סיים את דבריו. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגיד, לכם אין מה להגיד על הדברים שאני רוצה? כמה פעמים ברחתם מהצבעות, תגיד לי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אוה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אה, אתם רוצים עכשיו? תאמינו לי – – – << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם צריכים להגיד משהו. אתם לא אומרים. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו הצבענו נגד החוק הנורא הזה, ואתה יודע שאנחנו ניסינו גם לתקן אותו עם שתי מילים – להוסיף שתי מילים, זהו. אתה יודע בדיוק. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> צריך לבטל אותו, לא לתקן אותו, אדוני. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברת הכנסת זנדברג, בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת לוי, בבקשה, תן לתמר זנדברג לדבר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – שוויונית, ואם תרצה, דמוקרטית. זהו. כל – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מיקי, היא רוצה להתחיל. בבקשה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מתנצל, גברתי. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> זה בסדר. תודה, גברתי היושבת-ראש. אני רוצה רגע לחרוג ממנהגי עד כה וממנהג רוב הדוברים פה ולהתייחס לנושא הדיון. לדעתי, זה קצת עבר פה מתחת לרדאר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נשכח, נשכח. כן. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> לא, אבל תראו על מה אנחנו מצביעים. יש פה העברת סמכויות בנושא רגיש, בנושא תקשורת, מראש ממשלה שבעוד שבועיים, חודש, אמור להתחיל משפט שחיתות שלו שנוגע לתקשורת, ואסור לו לגעת בדברים האלה, והעברת הסמכויות מתבצעת – אנחנו עומדים עכשיו להצביע – לא לשר התקשורת, שזה תחום עיסוקו, אלא לשר אחר. איזה שר? דודי אמסלם. תשאלו: איזה שר הוא? אני לא יודעת. שר הדיגיטל; השר המקשר עם הכנסת – שר השקר כלשהו, שבא לפה כל שבוע לנאומי הסתה החוזרים ונשנים אחד אחרי השני בשירות נתניהו והשחיתות שלו. הוא תוקף את המפגינים נגד נתניהו, הוא משפיל ומכפיש במילות הסתה קשות מאוד את המחאה נגד השחיתות של ראש הממשלה, ועוד כמה דקות הוא הולך לקבל כאן את הסמכויות שנלקחו מראש הממשלה בגלל ניגוד העניינים ובגלל משפט השחיתות שבגללם ההפגנות. תגידו, זה עולם הפוך? השתגענו? וזה כבר עובר בשקט. הכול הולך. רק בגלל זה לממשלה הזאת אסור לכהן עוד יום אחד. תגידו, איפה אנחנו נמצאים? יש כאן איזה ליקוי מאורות יוצא דופן. וסליחה, אני הבטחתי לעצמי כבר כמה פעמים שאני לא אעלה ואגיד: כחול לבן, כחול לבן, כחול לבן, כאילו זה הכול עליהם, אבל באמת, כחול לבן, מה קורה? איפה אתם? אתם בצוללות? אתם בחוקי השוויון? כן? לא? אתם במאחזים הבלתי-חוקיים? מה קורה? ולכן, חברות וחברים, באמת, אני חושבת שהנושא הזה, לא מספיק דובר בו והוא לא מספיק הרעיד פה את אמות הסיפים. מישהו יכול לדעת ומישהו יכול להיות בטוח שהשר דודי אמסלם יקבל החלטות בנושא בזק, בנושאים שנוגעים למשפט עם אישום של שוחד, באופן עצמאי? הוא יחשוב לעצמו ויגיד: מה טובת אזרחי המדינה בתחומים האלה? זה באמת – אני חושבת שעצם העברת הסמכויות הזאת צריכה להיחקר כחלק מפרשיות השחיתות; היא איזו הסתעפות, כנראה, של כתב האישום פה. בוודאי ובוודאי שזה לא מענה לניגוד העניינים החמור, ובוודאי ובוודאי, לדעתי, בוודאי שכולנו היינו צריכים להסכים מראש שיש כאן ניגוד עניינים, שהעברת הסמכויות תועבר באופן אוטומטי לשר אחר, ובכלל, האמת היא שראש הממשלה שנאשם בכאלה אישומים לא אמור היה להיות ראש ממשלה כבר מזמן, אז על מה אנחנו מדברים פה בעצם? תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא; חבר הכנסת ישראל אייכלר; חברת הכנסת מרב מיכאלי; חבר הכנסת אלי אבידר; חבר הכנסת מתן כהנא; חבר הכנסת אוסאמה סעדי; חבר הכנסת עודד פורר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, 1985 – ואני בן חמש – יונתן פולארד נתפס. לאחר שנתיים הוא נידון למאסר עולם. בינתיים חלפו השנים. אני היום אבא, ברוך השם. רוב ילדיי כבר עברו את גיל חמש, הגיל שבו אני הייתי כשפולארד נעצר. לפני כ-20 שנה נחשפתי לסיפור, ואף השתתפתי בכמה פעילויות למענו. לפני חמש שנים, לאחר שנות המתנה וכיסופים, זכה פולארד להשתחרר מכבלי המאסר. בימים אלו התבשרנו סוף-סוף על שחרורו המוחלט של יונתן. יונתן חוזר הביתה. בימים ההם יונתן פולארד לא עמד מנגד. הוא לא חשב על עצמו. מול עיניו עמדה מדינת ישראל, עמדה אחריותו האישית והלאומית. הוא בחר בזהות היהודית שלו. על פני חירותו האישית הוא בחר באחווה, בעם ישראל. לימים הסביר פולארד את מעשיו. גברתי, מצמרר לקרוא את הקטע המלא. כך אומר פולארד: "מעדיף אני להעלות רקב בכלא מאשר לשבת חס וחלילה שבעה על מאות אלפי ישראלים שעלולים היו למות בגלל פחדנותי". והוא אכן נרקב בכלא 35 שנה. אני שומע היום שיש כאלה – אני מכנה אותם רקובים מוסרית – המנסים לגמד את מעשיו. יש כאלה שמנסים לפסול את פעולותיו, ובהם כאלה שלצערי הגיעו לתפקידים בכירים ביותר, מה שמוכיח שגם אדם קטן ושפל יכול להגיע לתפקיד בכיר. אני בז לכל אותם שפלים. לא תצליחו. עם ישראל מוקיר ויוקיר את פולארד הרבה אחרי שכל אותם גמדים ייעלמו מן העולם. לאורך ההיסטוריה יהודים הקריבו למען זהותם הלאומית והדתית למען עם ישראל, למען מדינת ישראל, למעננו. כאן, על דוכן הכנסת, אני רוצה לומר לפולארד במילות השיר המוכר: "אנחנו מחכים לך יותר מדי שנים". בין כל המוני בית ישראל שיחכו לך כשתגיע הביתה, יש גם אחד שהיום הוא חבר כנסת בן 40, והיה פעם ילד בן חמש כשנכלאת. בוא הביתה. תודה לכם. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אריאל קלנר. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> דוד המלך אומר בתהילים: "והמלך ישמח באלוקים, יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר". היה פה היום מעשה נבזי ושקרי כאן בכנסת. לא הייתי מטריח את עצמי לעלות כאן בשעה כזאת, להטריח אתכם ולומר את זה, אבל כמו שאמר דוד המלך בתהילים, "יסכר פי דוברי שקר". יש כאן אדם ששנתיים ימים עסוק בלהפיץ שנאה ואיבה בעם הזה. זה דבר שנעבור את הפוליטיקה, נעבור ממשלות – הדבר הזה יישאר. לכן חובה לעמוד כאן – לא רק עליי, על כולם – ולהשתיק את השקר הזה. היה דיון באיזו ועדה: מי שרצח לא יכול לקבל חסות על ילדיו, מי שרצח את בת זוגו – דבר הכי הגיוני, נורמלי; חוק שעבר כאן ביום רביעי, הגיע היום לוועדת הכנסת לדיון באיזו ועדה. עומד איווט ליברמן, מה שהוא עושה כבר שנה וחצי בגלל שנתניהו עשה לו משהו – אני כבר לא זוכר מה, שלח לו חוקרים, אני כבר לא זוכר מה היה הסיפור, למה הוא כועס על נתניהו – ומסביר שיהדות התורה וש"ס מנסים להגן על רוצחים ולכן יהדות התורה וש"ס רוצים את החוק בוועדה של יהדות התורה בשביל לקבור את החוק. "יסכר פי דוברי שקר". אין בעשרת הדיברות "לא תרצח"? לא נכתב בחוקי מדינת ישראל, נכתב הרבה לפני בריאת העולם. הנושא הזה שרוצח לא יכול לקחת אחריות על ילדיו נכתב הרבה לפני חוקי מדינת ישראל. לבוא ולהציג את זה שיש לחרדים עניין להגן על רוצחים ולהסית את ארגוני הנשים לבוא נגד יהדות התורה וש"ס, על זה נאמר "יסכר פי דוברי שקר". וכפי שאמר דוד המלך בתחילת הפסוק: "המלך ישמח באלוקים – כל הנשבע בו", האמת תצא לאור והשקר ייסכר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני עוצרת רגע את רשימת הדוברים לצורך הודעה של סגנית מזכירת הכנסת. בבקשה. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה רבה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות מראש הממשלה לשר הדיגיטל הלאומי << נושא >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – איננו. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מספר רב של יישובים בחברה הערבית נמצאים יותר משבוע, חלקם יותר משבוע, בסגר, בגלל או כתוצאה מהתפרצות התחלואה בנגיף הקורונה. אנחנו התרענו כבר ואמרנו שסגר לבד לא יפתור את הבעיה. סגר שכולא בעצם את האזרחים, התושבים, באזור גיאוגרפי אחד ללא פתרונות, ללא התערבות אמיתית בתחום הכלכלה, הבריאות – הוצאת הנדבקים מחוץ ליישובים – רק יוסיף ויגדיל את התחלואה ביישובים הערביים, וזה מה שקורה. לא פלא, לדוגמה, היישוב נצרת, העיר הערבית הגדולה ביותר, כמעט 100,000 תושבים שכבר שבוע נמצאים בסגר, והתחלואה לא יורדת. יש כמעט 1,000 נדבקים, כל יום נוספים 1,000 נדבקים חדשים ביישובים הערביים. אחוז הנדבקים או הבדיקות החיוביות בסך הבדיקות – כמעט 50%, אבל אחוז הבדיקות הנעשות ביישובים הערביים – רק כמעט 15% מסך כל הבדיקות. אנחנו פנינו כבר לפני כמה חודשים לפרויקטור היוצא גמזו ושלחנו אתמול עוד מכתב לפרויקטור החדש, פרופ' אש. דרשנו: בלי פתרון כלכלי, תמיכה בעסקים שקורסים, במובטלים, בעובדים שדורשים, רוצים לצאת לעבודה, כי אין מי שיפצה אותם, כי צעירים ערבים אינם מקבלים דמי אבטלה, כי אלה שאינם יכולים לצאת ואינם בבידוד או בחל"ת, כמו הרבה מהמורים והמורות שעובדים בנצרת אבל מתגוררים מחוץ לנצרת – מי יפצה אותם? הרי הם לא בחל"ת, לא נדבקים ולא בבידוד. תחת איזו הגדרה יפוצו בלי לתת כלים לרשויות המקומיות הערביות? זה כבר גל שלישי כמעט. אנחנו לקראת גל שלישי ועוד פעם הפרויקטור ומשרד הבריאות משתמשים באותם כלים. ריבונו של עולם, זה לא יעזור גם הפעם. צריך תוכנית רחבה להתמודד עם הנגיף בחברה הערבית. העיר אום אל-פחם, כפר ריינה, עראבה, אלה יישובים שנכנסו לקו האדום, מוגדרים כאדום ונכנסו לסגר. אילו תקציבים משרד הפנים העביר לרשויות המקומיות? איזו תוספת כוח אדם נוספה לרשויות האלה? כלום. העיר נצרת, שבנויה ומבוססת על תיירות, כבר שבעה חודשים בלי תיירים. זה אסון כלכלי, ואנחנו לקראת חגי הכריסטמס וראש השנה ועדיין ה-30 מיליון שהובטחו לפני כמה חודשים לא הועברו לנצרת. מה ש-30 מיליון – היה צורך לפני כמה חודשים, וזה כלום; היום הסכום הוא פי עשרה לפחות כדי לעזור לעיר הזאת. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> על משרדי הממשלה להתפכח עכשיו, באופן מיידי, לשתף פעולה עם ראשי הרשויות, עם הרשימה המשותפת ועם חדר החירום של ועדת המעקב ולהציע פתרון כללי. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת שחאדה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה ארבל – מוותר; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. << דובר >> יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, פשוט לקרוא ולא להאמין את אותו פסק דין של רשם בכיר בבית משפט השלום בקריות, שבעצם נותן לגיטימציה להדרת התלמידים הערבים, לפגיעה בזכותם לחינוך, לפגיעה בתושבים הערבים בכרמיאל, כאשר הוא מצביע על חוק הלאום כחוק שמשפטית מאפשר את המסקנה שאליה הגיע אותו רשם. מהי המסקנה? שבעצם אין זכות לתלמידים הערבים בכרמיאל ללמוד בכרמיאל ואין להם זכות לקבל החזר נסיעות לבתי ספר מחוץ לכרמיאל. הוא כותב שהתושבים הערבים בכרמיאל מהווים היום 6%, ואומר שהזכות הזאת יכולה בעצם לפגוע – בניסוח שלו – במאזן הדמוגרפי של כרמיאל, והוא מצטט את סעיף 7 בחוק הלאום, אותו סעיף שאומר שההתיישבות היהודית היא ערך לאומי, ומסתמך על הסעיף הזה כמקור לאפליה, להדרה, לגזענות שהוא מכשיר אותה. אני אומר, לקרוא ולא להאמין, אבל אולי לא צריך להיות מופתעים שחקיקת החוק הזה, החוק הגזעני, החוק שבא לקדם עליונות יהודית על חשבון ערכי השוויון ועל חשבון מעמדם של האזרחים הערבים, של המיעוט הערבי בישראל – אנחנו הזהרנו שהחוק הזה הוא חוק מסוכן. הוא חוק שמעודד לא רק אפליה וגזענות – הוא מעודד גם שנאה, ולכן אני רואה את ההחלטה הזאת כהחלטה שמעודדת שנאה, שאומרת לתושבים הערבים בכרמיאל: זה לא המקום שלכם, אין לכם זכות לגור כאן, אין לכם זכות לחינוך. ולכן אני אומר שיש לדחות בקול ברור את המסקנה של אותו רשם בכיר. אני מקווה שזה ייהפך בערכאות השיפוטיות. אני אומר לכם, אסור שחוק הלאום יישאר בספר החוקים ולו יום אחד, כי אלה התוצאות ההרסניות שאני מזהיר מהן, גם בעתיד. הגיע הזמן, אולי באמת הגיע הזמן שהמילה שוויון – העיקרון הבסיסי הזה יזכה לעיגון בספר החוקים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, זה כמה חודשים מתנהל בנגב, ובמיוחד באזור הסייג, מאבק עיקש בין התושבים המקומיים, תושבי הכפרים ח'רבת אל-וטן, אל-אטרש, ביר אל-חמאם, א-זרנוק, אל-ע'רה וביר אל-משאש, לבין הטרקטורים של הקרן קיימת. בשירות מינהל מקרקעי ישראל, הקרן קיימת פועלת שם במבצע נטיעות של אלפי דונמים ועשרות אלפי דונמים ששייכים לתושבי הכפרים האלה. והמאבק הזה כבר שישה חודשים – הם יצאו מחלק מהשטחים, והמאבק ממשיך בשאר המקומות, וישנה התעלמות מוחלטת מהניסיון להגיע להידברות ולהגיע להכרה ביישובים האלה. גרים שם עשרות אלפי אנשים, בששת הכפרים שנמצאים באזור הזה, אבל משום מה החלטה של השר הקודם, השר אורי אריאל, מתבצעת עכשיו. אני כאן אומר מעל הדוכן הזה: תושבי הכפרים האלה ותושבי הנגב בכלל לא ירשו למצב הזה להתקיים. הם לא ירשו לגזול את אדמותיהם ולגזול את עתידם ולפגוע בהתפתחות הנגב. הנגב הוא לכלל התושבים ולכלל האזרחים שגרים בו. אפשר לפתח את הנגב ואפשר לעשות שם דברים נפלאים ביחד, ולא כל אוכלוסייה לחוד. הנגב הוא של כולנו ושל האנשים שחיים בו זה מאות שנים בכפרים שלהם. אין סיכוי שתוכנית גרועה ותוכנית גזענית זו תעבור בכפרים האלה. אני אומר את זה מעל הדוכן, אמרתי את זה לפני כמה שנים, ולצערי לא הייתה אוזן קשבת. היום יש פתח של דו-שיח והידברות. אני מקווה שהשכל הישר יגבר על הרצון להשתלט על אדמות התושבים הבדואים שם. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלחרומי. חבר הכנסת ינון אזולאי נוכח? איננו. חבר הכנסת עוזי דיין, בבקשה. << דובר >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, האלופה במיל' אורנה ברביבאי ויושבת-ראש השדולה למען חיילי המילואים, כבוד השרים, כבוד השר גבי אשכנזי, שר החוץ, רב-אלוף במילואים – אני מקפיד לומר את כל התארים בגלל שאני מדבר כאן כיושב-ראש שדולת נכי צה"ל וכמי שנפצע שלוש פעמים והיה לו המזל, ממש המזל, שלא נפגע יותר קשה. אני מדבר אליכם, חברי הכנסת הנכבדים – – – << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אני סמל ראשון בגולני. לא ראוי אזכור? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> קודם כול הלוחמים. קודם כול הלוחמים. << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> והשר לאנרגיה, סמל, לוחם בחטיבת גולני. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> עוזי דיין, נשארו לך עוד שתי דקות מהנאום. << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> כן כן, עשיתי את הטעות הכי גדולה. אני מדבר אליכם כיושב-ראש שדולת נכי צה"ל, ואני רוצה לומר לכם שאנחנו חייבים את מה שכולנו יודעים לקבוצה של אנשים ונשים אלה, ששייכים למועדון שהם לא ביקשו בכלל להתקבל אליו – אנחנו חייבים להם חוב מוסרי, ערכי ומעשי. יש הסכמה לא רק שאנחנו חייבים להם, אלא שאנחנו לא ממלאים את החובה הזאת כהלכה, ויש לזה כתובת: משרד הביטחון. יש בו שר ביטחון, יש בו אפילו שני שרים, ובמשרד הביטחון – אגף השיקום. ידוע מה צריך לעשות, ויש חברים רבים ששותפים להסכמה הזאת שיש פה הזנחה וחסר טיפול כמו שצריך, גם ברווחה שלהם וגם בשיקום שלהם. אני אמנה את הנקודות בקצרה – יש שמונה נקודות, כמניין נרות חנוכה: קודם כול צריך לעשות שינוי ארגוני, מבני ואישי באגף השיקום, בגלל שהגענו למצב משברי שבו לנכי צה"ל אין אמון באגף השיקום. מבחינתם הוא לא מייצג אותם כמו שצריך, הוא לא דואג לדברים הבסיסיים, ואפילו לא הדברים שעל פי חוק, מבחינתם; צריך לשקם את המערך הרפואי – יש הרבה מאוד סיפורים אמיתיים מהחיים על מה שנכי צה"ל עוברים; צריך לכתוב בצורה מסודרת תורת שיקום עדכנית – אין היום תורת שיקום כתובה עדכנית לטיפול, לשיקום של נכי צה"ל. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אתה לא תספיק את כל השמונה, אז אולי תבחר את מה שהכי חשוב ותמשיך מחר – – – << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש שייתנו לי בכל זאת להשלים. אני אעשה את זה יותר מהר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אז תזדרז, בבקשה. << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> צריך להקים מערך לטיפול בהלומי קרב ופדויי שבי; צריך לבטל את מבחן ההכנסה; צריך לתקן תקנות של העסקה; צריך לעשות חקיקה חדשה לחוק בתי הלוחם – היום המדינה משתתפת רק ב-16% מהעלות, וכל השאר נופל על מס תשלום החברות של נכי צה"ל, וצריך בסופו של דבר לקבוע לזה מסגרות תקציבית. כל הדברים האלה תקועים למרות שיש שר, ואפילו שניים, במשרד הביטחון. אני אסיים ואומר, כיוון שמחר אנחנו מארחים – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> – – את פצועי מערכת הביטחון, מערכות ישראל, ואת פצועי פעולות האיבה, אז אנחנו צריכים – ואני אומר את זה היום בשביל לא לקלקל את האווירה של מחר – להבטיח שהטיפול בהם לא יסבול מחילוק דעות מפלגתי, לא יסבול מסדר עדיפויות שגוי ואפילו לא מוויכוח על מקורות תקציב, גם לא בזמן הקורונה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> עוזי דיין (הליכוד): << דובר_המשך >> אסיים ואומר: דעו לכם שבבית הזה, למרות המצב, יש פה מאסה קריטית וקבוצה גדולה של חברי כנסת שמחויבים לכם, חייבים לכם, ולא נפקיר אתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עוזי דיין, בגלל חשיבות הנושא לא עצרתי אותך, אבל אתה דיברת כפול מהזמן, וזה לא הוגן כלפי החברים האחרים. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי וחברותיי חברות הכנסת, אנחנו מתבקשות ומתבקשים להצביע עכשיו על העברת סמכויות שאומרת בעצם שראש ממשלת ישראל לא רשאי, לא רשאי לאשר מכירה של שירות חיוני. שירות חיוני לאזרחיות ואזרחי ישראל – ראש הממשלה שלנו לא רשאי יהיה לקבל החלטה לגביו, זאת אומרת אנחנו, אזרחיות ואזרחי ישראל, לא יכולות ויכולים לסמוך על ראש הממשלה נתניהו שהוא יקבל החלטה עניינית, אמיתית, לטובת אזרחיות ואזרחי ישראל, לטובת המדינה, לטובת הביטחון של המדינה, לגבי איזשהו שירות חיוני. עכשיו אני רוצה להגיד לכם, אנחנו יודעות ויודעים שזה נכון. ואיך אנחנו יודעים את זה? כי רק ממש לפני – כמה זמן זה היה? חודש? מר נתניהו אישר לאמריקאים מאחורי הגב של מערכת הביטחון שלנו למכור מטוסי F-35. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת מרגי, בבקשה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> ראש הממשלה הביא שלושה הסכמי שלום שאתם בשמאל לא חלמתם עליהם. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ראש הממשלה אישר מאחורי הגב של מערכת הביטחון. עכשיו, אם אין עם זה בעיה, אז מה הבעיה? שתף את מערכת הביטחון בשיקולים. מי אם לא מערכת הביטחון, השב"כ, הצבא, המוסד, המל"ל, משרד הביטחון – אם אין עם זה בעיה, שתף אותם, אדרבה ואדרבה. אני הצבעתי בעד הסכם השלום הזה. אני הצבעתי גם בעד הסכם השלום השני, שלא יהיה ספק. אבל אנחנו לא יכולות ולא יכולים לסמוך על ראש הממשלה הזה בדברים הכי חיוניים לביטחונה של מדינת ישראל, לקיומה של מדינת ישראל, ואם לא אכפת לכן ולכם – גם לקיומו של כל אזרח ואזרחית. אנחנו לא יכולות ויכולים לסמוך עליו בשירותים החיוניים של פרנסה, של בריאות, של – ישבנו היום בוועדת הקורונה – פעילות גופנית, בשביל לשמור על הבריאות; לא רק קורונה זה בריאות. אנחנו לא יכולות ויכולים לסמוך על ראש הממשלה הזה בשום שירות חיוני, מה שהופך את ראש הממשלה הזה ללא חיוני בעליל. אם אנחנו לא יכולות ויכולים לסמוך עליו בעניינים חיוניים, הוא פשוט לא חיוני לנו. מה שחיוני לנו הוא להחליף אותו בהקדם, משום שראש ממשלה שלא מסוגל ואי-אפשר לסמוך עליו בעניינים החיוניים ביותר לאזרחיות ואזרחי ישראל פשוט איננו חיוני לנו. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> רוב אזרחי ישראל חושבים שהעבודה לא חיונית, כנראה, עם שלושה מנדטים שקיבלתם. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת מיכאלי. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לחבר הכנסת איתן גינזבורג יש כמה הודעות, ואחר כך יסכם את הדיון השר שטייניץ. גינזבורג כאן? בבקשה. על הודעת הממשלה אפשר יהיה להצביע מכאן. על החקיקה בהמשך – תצטרכו לעלות למעלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להצביע – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> על הודעת הממשלה אפשר יהיה להצביע מכאן. על החקיקה – רק מהמקומות, בהמשך. בסדר? << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> כנסת נכבדה, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי תדון בהצעות החוק הבאות לשם הכנתן לקריאה ראשונה: הצעת חוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות (תיקון) (שלילת אפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים המורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"א–2020, שמספרה 2429, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות (תיקון) (שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע ברצח הורה נוסף של הקטין או של הקטין), התשפ"א–2020, שמספרה 2333, של חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון) (התחייבות לקבלת טיפול), התש"ף–2020, שמספרה 1058, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת. כמו כן קבעה ועדת הכנסת כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעה לסדר-היום של חבר הכנסת עמית הלוי בנושא: ניגודי עניינים של בכירים בשירות המדינה. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – ניגוד עניינים. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אני בטוח, חבר הכנסת פינדרוס, שאתה תהיה פעיל מאוד באותה ישיבה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> לא, אני מתכוון להגיע. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> בנוסף, גברתי – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> – – אני מתכבד להציג בפניכם את הרכב הוועדה המשותפת ליישומים ביומטריים לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ולנתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר המידע, התש"ע–2009. החוק קובע, למעשה, כי הוועדה המשותפת תפעל בעניינים הנוגעים לפעילות רשויות הביטחון ולהבטחת מידע וישיבותיה יהיו חסויות. ועדה זו תפעל נוסף לוועדת הכנסת המשותפת שמורכבת מחברים מוועדות החוקה, חוק ומשפט, הפנים והמדע ושההרכב שלה כבר קבוע מזה זמן. סעיף 32(א) לחוק קובע כי הוועדה המשותפת תהיה בהרכב הזה: יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, והוא יהיה היושב-ראש, יושב-ראש ועדת הכנסת המשותפת, שני חברי כנסת החברים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, וכן חברי כנסת מוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בהתאם, קבעה ועדת הכנסת היום רק את זהות חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט שיהיו חברים בוועדה המשותפת, כדלקמן: מהקואליציה – חברת הכנסת עינב קאבלה, ומהאופוזיציה – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. לפיכך, זהו הרכב הוועדה המשותפת ליישומים ביומטריים נכון להיום, וככל שיחולו שינויים בזהות החברים שקביעתם לא נדרשת על ידי ועדת הכנסת, ישתנה ההרכב בהתאם: היושב-ראש יהיה חבר הכנסת צבי האוזר, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש ועדת הכנסת המשותפת, מטעם ועדת החוקה: חברי הכנסת עינב קאבלה ויואב סגלוביץ', וחברי ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים, שהם חברי הכנסת אבי דיכטר, משה בוגי יעלון, אביגדור ליברמן וגדעון סער. עוד אני מתכבד להציג את הרכב הוועדה המשותפת לפי חוק האזנות סתר, התשל"ט–1979. סעיף 4(ה) לחוק, שעוסק בהאזנות סתר למטרת ביטחון המדינה, קובע כך: שר, שהוא למעשה או ראש הממשלה או שר הביטחון, ידווח מדי שנה לוועדת משותפת ושל ועדת החוקה, חוק ומשפט ושל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת – שזוהי הוועדה המשותפת – על מספר ההיתרים שניתנו לפי פרק זה. הוועדה המשותפת תדון בנושאים אלו בדלתיים סגורות. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הוועדה המשותפת תהיה בת שישה חברים, שלושה מכל ועדה, לפי ההרכב הזה: מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט יכהנו חבר הכנסת יעקב אשר, שישמש יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת איתן גינזבורג וחברת הכנסת איילת שקד; מטעם ועדת החוץ והביטחון יכהנו חברי הכנסת צבי האוזר, מיקי מכלוף זוהר ומשה בוגי יעלון. << נושא >> חילופי גברי בוועדות הכנסת << נושא >> << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> דבר אחרון, ברצוני להודיע, גברתי – אני מתכבד להודיע על חילופי אישים בוועדה המשותפת של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת החוץ והביטחון לאישור חקיקת משנה לפי חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014: מטעם ועדת החוץ והביטחון, במקום חבר הכנסת נפתלי בנט תכהן חברת הכנסת אורנה ברביבאי, ומטעם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, במקום חבר הכנסת עידן רול יכהן חבר הכנסת אופיר סופר. בכך תמו הודעותיי. תודה רבה לך, גברתי. תודה רבה לחברי הכנסת. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות מראש הממשלה לשר הדיגיטל הלאומי << נושא >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> יסכם את הדיון – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצבעה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הצבעה? אין סיכום דיון? בבקשה, אני מאפשרת הצבעה מכאן. בחוק הבא זה יהיה רק מהמקומות. אנחנו מצביעים על אישור הודעת הממשלה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד הודעת הממשלה – 20 נגד – 4 נמנעים – 1 הודעת הממשלה על העברת סמכויות מראש הממשלה לשר הדיגיטל הלאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תכף אנחנו ניקח הצבעות מכאן. בעד – 20, נגד – ארבעה, נמנע – אחד. אני אתחיל לאסוף מכאן: איימן עודה – נגד; מאי גולן – בעד. מי לא הצביע עוד מכאן? אלחרומי? לא היית במליאה, ידידי. לא היית במליאה בזמן ההצבעה. את איימן ראיתי כאן. סעיד לא היה, איימן היה. כן, עוד מישהו? אתה היית כאן? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני הייתי כאן, יצאתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, לא. מי שנכח במליאה. אל תיצרו כללים חדשים. אוקיי, אם כך, הייתה לנו תוספת של אחד נגד, ובסך הכול בעד – 21, נגד – חמישה, אחד נמנע. הודעת הממשלה אושרה. << הצח >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון מס' 2) (הוראת שעה – קיצור המועד להשבת התמורה), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1373).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון מס' 2) (הוראת שעה – קיצור המועד להשבת התמורה), התשפ"א–2020, לקריאה ראשונה. יציג את החוק שר האנרגיה יובל שטייניץ, בבקשה. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, התבקשתי על ידי חברתי השרה מירי רגב, שרת התחבורה, להציג את החוק במקומה, אז אני מקריא מן הכתב. חוק שירותי התעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), שנחקק בשנת התשע"ב, 2012, חייב חברות תעופה להעניק לנוסעיהן הטבות מסוימות בשל איחור בטיסה או ביטולה: שירותי סיוע בפועל, כגון מזון ושתייה, שירותי תקשורת, הלנה והסעה במקרה של איחור בטיסה מעל לשעתיים, השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי במקרה של איחור או הקדמה במועד המראת הטיסה מעל חמש שעות, וכן פיצוי כספי במקרה של ביטול טיסה או איחור או הקדמה במועד המראתה מעל שמונה שעות. מגפת הקורונה העולמית והשפעותיה הקשות על ענף התעופה האזרחי הבין-לאומי, ובפרט היקף עצום של ביטולי כרטיסי טיסה וירידה חדה בהיקף הביקוש העתידי לטיסות, לצד הטלת הגבלות מצד מדינות העולם על כניסה לשטחיהן של בני אדם שאינם אזרחים של אותה מדינה, הקשו מאוד על חברות התעופה לבצע את לוח הטיסות המתוכנן, וכן הקשו על תכנון לוח טיסות עתידי שניתן להתחייב לעמוד בו בחריגה של מספר מועט של שעות. מצב דברים זה הוביל את הממשלה להתאים את ההטבות שזכאים להן הנוסעים בעקבות ביטול טיסה או איחור במועד ההמראה שלה לפי חוק שירותי תעופה למצב הדברים בענף התעופה בעקבות משבר מגפת הקורונה. באמצעות הוראת השעה נקבע איזון בין חובות חברות התעופה לזכויות הצרכניות בנסיבות החדשות שנגרמו בענף בשל התפרצות הנגיף. ביולי 2020 פורסמה הוראת שעה אשר שינתה באופן זמני את זכאות הנוסעים להטבות עקב ביטול טיסה או איחור או הקדמה במועד ההמראה לפי חוק שירותי תעופה כלהלן: מועד הזכאות להשבת תמורה בנסיבות המזכות בהטבה זו נדחה מ-21 ימים מיום שהנוסע או סוכן הנסיעות הודיע בכתב למפעיל האווירי או למארגן על רצונו בהשבת התמורה ל-90 ימים ממועד המראת הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה שהונפק לאותו נוסע. בהמשך, בחודש אוגוסט 2020, תוקנה הוראת השעה באופן שיאפשר דחייה נוספת בהשבת התמורה לטיסות שמועד המראתן היה לפני יותר מ-90 ימים כאמור, וזאת עד 1 באוקטובר 2020. הארכה נוספת זו יועדה רק לחברות תעופה ומארגנים שמחזור ההכנסות שלהם ברבעון השני של שנת 2020 ירד בשיעור של 70% לפחות לעומת מחזור ההכנסות שלהם ברבעון השני של שנת 2019, ובלבד שהם מסרו הודעה לרשות התעופה על ירידה כאמור בהכנסותיהם. יצוין כי 21 חברות תעופה ומארגנים הגישו הודעה כאמור. לפי סעיף 1 לחוק הוראת השעה, הוא חל על טיסות שמועד המראתן מיום ה-1 במרץ 2020 ועד יום 31 באוגוסט 2020, תקופה הנקראת בחוק הוראת השעה "התקופה הקובעת". בסעיף 3 לחוק הוראת השעה הוסמכה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בהתייעצות עם שר הכלכלה והמסחר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך בצו את התקופה הקובעת בתקופות נוספות שבמצטבר לא יעלו על תשעה חודשים, כלומר לכל היותר 31 במאי 2021. סמכות הארכה זו ניתנה בכפוף לקיומן של הגבלות שמטילות מדינות על כניסות בני אדם לשטחן לשם התגוננות בפני נגיף הקורונה החדש המשפיעות באופן משמעותי על תנועת הנוסעים מישראל ואליה. בתוקף סמכותה כאמור, ובשל התמשכות משבר הקורונה בענף התעופה ועימו המגבלות על מעבר בני אדם ממדינה למדינה, האריכה שרת התחבורה את התקופה הקובעת בצו, כך שנכון להיום חוק הוראת השעה חל על טיסות שמועד המראתן עד ליום י"ד בכסלו, 30 בנובמבר 2020. לעת הזאת, בחלוף כשמונה חודשים מאז פרוץ משבר הקורונה ולאחר שמרבית חברות התעופה, הן הישראליות והן הזרות, קיבלו סיוע ממשלתי שאמור היה לסייע משמעותית במצוקה התזרימית הקשה שאליה נקלעו, ההערכה היא כי מבחינת תזרים המזומנים של מרבית חברות התעופה והמארגנים, הם יכולים לעמוד בהשבת תמורה בטווחי זמן קצרים כמוסדר בחוק שירותי התעופה הקבוע, ואין עוד הצדקה לדחייה כה משמעותית בהשבת התמורה לנוסעים. מנגד, להשבת תמורה בטווח זמן קצר יכולה להיות משמעות רבה מבחינת ציבור הנוסעים, בפרט בטיסות שהן למטרות חיוניות. בשל חשש שזמינות חברות התעופה תפגע ביכולת הנוסע להוכיח שפנה לחברה, מוצע לקבוע כי המועד להשבת התמורה יהיה 30 ימים ממועד ההמראה המתוכנן, וזאת לטיסות שמועד המראתן מיום 1 בדצמבר 2020 ואילך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש – תיקון) (תיקון – קיצור המועד להשבת התמורה), התשפ"א–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/2350/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> להצעת החוק הממשלתית הוצמדה הצעה לדיון מוקדם – הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש – תיקון) (תיקון – קיצור המועד להשבת התמורה), התשפ"א–2020. יציג את ההצעה חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה. מרגי, יש לך שלוש דקות. אחריו תתאפשר הצבעה רק מהמקומות, ואנחנו נצביע פעמיים, פעם על החוק ופעם על ההצמדה. כן, אחרי הרשימה כמובן – יהיו דוברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> יש דיון. התכוונתי שייקחו את מקומם. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה. גברתי היושבת בראש – אני אעשה את זה קצר יותר – מכובדי השר, הצעת החוק הזאת נולדה בעקבות זה שצו התעופה שהיינו מביאים לוועדה כל פעם היה להאריך בהוראת שעה לחודש – תמיד לחודש, לתקופה של חודש – לתת לחברות שהות של 90 יום להחזיר את התמורה ששולמה עבור כרטיס טיסה שבוטלה. זה היה נכון בתחילת משבר הקורונה, כשאף אחד לא ידע, והנושא הזה נחת על חברות התעופה כרעם ביום בהיר וזה איים בקריסתן. היום, כשזה כבר גל שני ומשבר הקורונה מתמשך, חשבנו לנכון שיש לצמצם את הפגיעה בצרכנים – לצמצם את זה ל-30 יום. לכן, דרשתי מהממשלה שלא תהיה שום הארכת צו פעם נוספת אם היא לא תביא תיקון, והממשלה עמדה בזה. לכן הצעת החוק שלי התייתרה, אבל הצמדנו אותה לנוסח הממשלתי, וזה מה שקורה היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הממשלתית – הצמדנו אותה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הצעת חוק שירותי תעופה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> הצמדנו אותה להצעת החוק הממשלתית. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> שירותי תעופה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אסביר לכם משהו על טיבי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חוק טיבי. חוק טיבי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, לא. אני מבקש. צריך לרדת לסוף דעתו. אנחנו היום מתקנים – בהוראת השעה הזאת אנחנו כל פעם מתקנים מחדש את חוק טיבי, שבא וחוקק כדי לתת פיצוי – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> רצית לשמוע באוזן "חוק טיבי"? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה החוק הצרכני ביותר, וכל הזמן אתם מאריכים אותו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> חוק טיבי, נכון, נכון, הוא צודק. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הוא פשוט רצה לשמוע את השם – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני ירדתי לסוף דעתך, ולכן מייד רציתי להשיב לך. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אני מתנצלת. חוק טיבי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> ותודה רבה לכולם, ותודה – – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא לזה התכוונתי, אבל תודה שענית. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> ותודה רבה גם לשרת התחבורה, שלקחה לתשומת ליבה, כי אמרתי להם באחד הדיונים: יהיה יותר קל להחליף יו"ר ועדת כלכלה מאשר לאשר את הצו עוד פעם ב-90 יום וכפי שהוא מוגש אלינו. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה, חבר הכנסת מרגי. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת. חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לחלוטין לא. בפעם הקודמת הוא ויתר, עליזה. למה אתם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משה, מה קרה? << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >> גב' בראשי, אנחנו לקראת בחירות, לא? אנחנו צריכים כמה סינקים בערוץ הכנסת, שיהיה מה לעשות. אבל תדעי לך שאני עומד לדבר על משהו מאוד מאוד מאוד חשוב שאני בטוח שגם את תתחברי אליו. ובכן, גברתי היושבת-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, בחומש דברים כותבת התורה בפרשת עגלה ערופה: כאשר נמצא חלל מחוץ לעיר שלא יודעים מי הרג אותו – "וכל זקני העיר הקרובים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל; וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו; כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תיתן דם נקי בקרב עמך ישראל וניכפר להם הדם; ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ה'". יונתן היילו – נער שסבל סבל רב, סבל נפשי וסבל גופני – אנחנו צריכים לעמוד פה ולומר: סליחה, יונתן. סליחה שלא הצלחנו לאפשר לך לחזור, אחרי תקופת המאסר שלך, להשתלב בחברה. סליחה שאנחנו כחברה לא השכלנו לתת לך את כל הכלים להשתלב, להתמודד איתה. שואלים חז"ל: וכי זקני העיר שופכי דמים הם? למה הם צריכים לומר סליחה? למה הם צריכים לבוא, על העגלה הערופה בנחל, ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"? יש לאותם זקנים אחריות. יש לנו, נבחרי הציבור, אחריות. אם נער מגיע למצב כזה, מצב נוראי כזה, שיושב ומרצה שנות מאסר, והנשיא באמת חנן אותו בעקבות הנסיבות הקשות הללו, ובסוף אנחנו מוצאים את גופתו מוטלת בחוף הים – יש לנו אחריות, כחברה. רק לפני כשבועיים ביקרתי ביקור פתע בכלא אופק לנערים שעוד לא צמחה להם חתימת זקן. כמה מהם חוזרים למאסר שני ושלישי עוד לפני גיל 18? מה אנחנו כחברה עשינו? יונתן, סליחה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. דברים מרגשים. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה? << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מוותר. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עוד פעם נאלץ לדבר על מה שקורה ביישובים הערביים לנוכח התפרצות מגפת הקורונה, כי התביעות, הדרישות, הטלפונים והפניות שאנחנו מקבלים מראשי הרשויות, מהאזרחים, זה באמת גורם לנו להתפלא. אנחנו מתפלאים, חבריי חברי הכנסת, על מקבלי ההחלטות, על האדישות שבה מטופלת הבעיה ביישובים הערביים. ראינו איך משרדי הממשלה והממשלה טיפלו במצבי חירום ביישובים אחרים, אבל על מצוקת היישובים הערביים בימים האלה אף אחד לא מדבר, אף משרד ממשלתי. ראש הממשלה מתעלם לגמרי, שר הבריאות מתעלם לגמרי, שר האוצר נעלם. לאף אחד לא אכפת מה שקורה שם. התרגלנו כבר לגזענות, לאפליה, אבל אדישות במצב כזה? אדישות במצב חירום בריאותי-כלכלי כזה? עוד לא ראינו דבר כזה. אף יישוב במדינה לא היה עומד במה שעוברים עכשיו היישובים הערביים, או כמה יישובים ערביים שהוכרזו כיישובים אדומים והפתרון היה להכריז עליהם כאזורים מוגבלים ולהטיל סגר, אין יוצא ואין נכנס. זה מה שהממשלה עשתה. לדוגמה, העיר נצרת, העיר הגדולה ביותר, העיר הערבית הגדולה ביותר בישראל, עם כ-100,000 תושבים, בסגר כבר שבוע, וככל הנראה הסגר יוארך לעוד כמה ימים. העיר הגדולה ביותר – הכלכלה בעיר הזאת מושתתת על תיירות, מסחר, שירותים ומסעדות, וכל אלה מושבתים כבר שבעה חודשים. ריבונו של עולם, שבעה חודשים אין אף תייר בנצרת, ואנחנו מדברים עכשיו על דצמבר, חודש החגים. זה החג של נצרת – כריסטמס, ראש השנה, תיירים, תיירות פנים. בשנה שעברה ביקרו בנצרת בחודש זה כחצי מיליון מבקרים. התהלוכה המסורתית, עצי האשוח, המסעדות פורחות ובתי המלון, תעסוקה – הכול משותק עכשיו. העיר נצרת קורסת; התיירות קורסת, מסעדות קורסות, מסחר קורס, בתי העסק קורסים, שירותי הרווחה קורסים. העירייה קורסת – אין לה תקציבים. ראש העיר צועק שהוא לא יכול לשלם משכורות, כי העסקים והאזרחים, הבתים, לא משלמים ארנונה. מה עוד אפשר לדרוש? איך עוד אפשר לצעוק? היו יישובים שנכנסו למצוקה – הממשלה טיפלה בזה. מצאו פתרון לאילת, מצאו פתרון לים המלח ומצאו פתרון לטבריה. רק לנצרת וליישובים הערביים האחרים לא מוצאים פתרון, כי לא רוצים למצוא פתרון. רבותיי, תתעוררו עכשיו. זה לא יפתור את הבעיה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בלי טיפול במגפה, בלי טיפול כלכלי, בלי עזרה כלכלית, לא ישתנה כלום. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, אנטאנס שחאדה. חברת הכנסת תהלה פרידמן – אינה נוכחת. חברת הכנסת הילה שי וזאן, בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> כבוד יושבת-ראש הישיבה, חברות וחברי הכנסת, מכובדיי כולם, ברצוני להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חברי חבר הכנסת יעקב מרגי, על היוזמה שנקט על מנת לעשות קצת סדר בהחזרי הטיסות. הצעת החוק החשובה שיזמנו נועדה בראש ובראשונה לעזור לצרכנים מול הקשיים שמציבות בפניהם חברות התעופה. בתחילת המשבר עולם התעופה היה בכאוס מוחלט. לא היה ברור מה יעלה בגורל הכסף שהלך לכרטיסי טיסה, איך ומתי נשוב לטוס. לפני ארבעה חודשים אישרנו בוועדת הכלכלה הוראת שעה המשהה חלק מהזכויות הצרכניות שנקבעו בחוק טיבי. בהתאם לכך נקבע כי בתקופת הוראת השעה ההחזר הכספי יינתן ללקוחות בתוך 90 יום מיום ביטול הטיסה ולא בתוך 21 יום מהיום שהנוסע ביקש זאת. הארכת זמני החזרת הכספים שקבענו דאז נקבעה כדי להיטיב עם חברות התעופה ולאפשר להן מרחב נשימה בשל המשבר הפיננסי והתזרימי הקשה שאליו נקלעו. שיהיה ברור, אני רואה בהמשך פעילותן של חברות התעופה ומניעת קריסתן אינטרס צרכני מובהק, אך לא ייתכן כי ארבעה חודשים מאז העברת הוראת השעה אני מקבלת מאות פניות של צרכנים שעדיין לא קיבלו את כספם. בדיון שערכתי בוועדת המשנה לצרכנות בראשותי גיליתי כי לצד הלקוחות הרבים שטרם קיבלו את כספם מחברות התעופה, גם סוכנויות הנסיעות אינן עומדות במחויבות הבסיסית ביותר כלפי הלקוח וגם הן מעכבות כספים שלא שייכים להן. חשוב לומר: סדרי העדיפויות השתנו מקצה לקצה. כסף ששימש בעבר לכרטיסי טיסה היום משמש לצרכים הבסיסיים ביותר. הגיעו אליי פניות של לקוחות שמחכים לקבל עשרות אלפי שקלים בחזרה, כסף שכעת חיוני עבורם כדי לשרוד במשבר. כדי להביא לאיזון בין האינטרס הצרכני לבין תמיכה בחברות התעופה, שנמצאות כעת במשבר חריף, יזמנו את התיקון המוצע לחוק, שיקצר את זמן ההחזר ל-30 יום ממועד הטיסה. התיקון המוצע הוא צעד חשוב כדי לעודד רכישה של כרטיסי טיסה, במיוחד לטיסות למטרות חיוניות, בשלב זה, וכמובן כדי לתמרץ את שוק התעופה. כאשר הצרכן יודע שהוא יקבל את כספו זמן קצר יחסית אחרי מועד הטיסה, ביטחונו לרכוש את הכרטיס גדל. הדבר שצרכנים כרגע הכי משוועים לו זה ודאות וביטחון, וזה בדיוק מה שהצעת החוק מציעה להם. התיקון המוצע כאן הוא צעד חשוב לקראת הציבור ולעידוד המשק והצריכה, אך לצערי מדובר במענה חלקי בלבד. עד שלא יעבור חוק שמטפל באופן נקודתי בסוכנויות הנסיעות, נמשיך לקבל עוד מאות תלונות מצרכנים שלא מקבלים את כספם בחזרה. נמשיך לדייק ולעבד את הצעת החוק בוועדה כדי לוודאי שכל כספי הטיסות שבוטלו – יוחזרו, עד לאחרון הלקוחות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת הילה שי וזאן. חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – נוכח? אני מציעה שמי שרוצה להצביע יתפוס את מקומו. שר האנרגיה, אתה מעוניין לסכם את הדיון? << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא מעוניין לסכם את הדיון. אנחנו עוברים להצבעה. שבו, בבקשה. << קריאה >> שר החוץ גבי אשכנזי: << קריאה >> זה לא – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תכף אני אפעיל את זה. אנחנו עוברים להצבעה ראשונה על הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון). לאחר מכן אנחנו נצביע גם על ההצמדה של מרגי. הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תהיה עוד הצבעה? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן, אחר כך תהיה עוד הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון מס' 2) (הוראת שעה – קיצור המועד להשבת התמורה), התשפ"א–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 14 בעד, אפס נגד, אפס נמנעים, ולכן ההצעה התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצמדה בדיון מוקדם – הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה). הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש – תיקון) (תיקון – קיצור המועד להשבת התמורה), התשפ"א–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תעבור לוועדת הכלכלה. << הצח >> הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק חד-פעמי נוסף), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1374).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להמשך סדר-היום – הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק חד-פעמי נוסף), התשפ"א–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר החוץ, השר גבי אשכנזי, בבקשה. << דובר >> שר החוץ גבי אשכנזי: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, התבקשתי להשיב בשמו של חבר הכנסת, השר מיכאל ביטון, המופקד על הנושא הזה, בכל הקשור להצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק חד-פעמי נוסף), התשפ"א–2020. אני משיב את הדברים בשם השר וכפי שהוא מסר לי אותם. אוכלוסיית החיילים המשוחררים נפגעה באופן קשה מהמשבר הכלכלי. עד כה המענה הממשלתי שניתן לאוכלוסייה זו היה חלקי בלבד. חלקם הגדול של החיילים המשוחררים מוצאים עצמם בעת הזאת ללא תעסוקה, ובלית ברירה נשענים על הוריהם. בראשית משבר הקורונה החליטה הממשלה לקצר את תקופת האכשרה הקבועה בחוק הביטוח הלאומי כתנאי לזכאות לדמי אבטלה לכלל האוכלוסייה מ-12 חודשים לשישה חודשים בלבד. החיילים המשוחררים הוחרגו מתיקון זה כך שחיילים שהשתחררו בתוך תקופת הקורונה או סמוך לתחילתה לא יכולים לצבור תקופת זכאות ואינם זכאים לקבל דמי אבטלה. הממשלה פעלה עד כה בכמה ערוצי סיוע לחיילים המשוחררים, ובהם אישור מענק של 4,000 שקלים בשלוש פעימות לחיילים בודדים משוחררים הזכאים לסיוע בשכר דירה בשנה הראשונה לשחרורם, לצד הסיוע הקבוע בחוק של כ-1,000 שקלים מדי חודש. ההטבה ניתנה ללמעלה מ-2,500 חיילים משוחררים בודדים. דבר נוסף – מתן אפשרות למשיכה חלקית של כספי הפיקדון בחוק לחיילים המשוחררים עבור כל מטרה. עד אז זה היה מוגבל למטרות מסוימות. בנוסף, מענק חד-פעמי סמלי של 500 שקלים עבור כלל החיילים המשוחררים שהשתחררו בשנת 2020, בין שהם בודדים ובין שלא. כולם. לצד פעולות אלה, במאמץ משותף של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הביטוח הלאומי וכמובן משרד הביטחון, קודם קמפיין שמטרתו עידוד והנגשת מידע עבור החיילים המשוחררים להגשת תביעה לקצבת הבטחת הכנסה בגובה של כ-1,400 ש"ח חודשיים לכל חייל משוחרר הזכאי לקבלם על פי הקריטריונים של הביטוח הלאומי. יחד עם זאת, עקב המשך המשבר הבריאותי והכלכלי, אנחנו מביאים כעת הצעת חוק נוספת שתיתן סיוע נוסף לחיילים המשוחררים – מענק נוסף לכלל החיילים המשוחררים בשנת 2020 ולאלה שעתידים להשתחרר עד לתום שנה זו, קרי 2020. המענק ישולם באופן חד-פעמי, תוך הבחנה בין שלוש קבוצות אוכלוסייה: הראשונה – חיילים משוחררים בודדים וחיילים משוחררים שבזמן שירותם הוכרו כזכאים לתשמ"ש, כלומר תשלומי משפחה, יקבלו סכום חד-פעמי של 4,500 שקלים; הקבוצה השנייה – כלל החיילים המשוחררים ומסיימי השירות הלאומי אזרחי ששירתו תקופה של לפחות 22 חודשים, יקבלו סכום של 1,800 שקלים; הקבוצה השלישית – כל היתר, יתר הזכאים, אלו ששירתו מתחת ל-22 חודשים, חיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי-אזרחי יקבלו סכום של 1,000 ש"ח. הקרן, קרן החיילים המשוחררים, תפעל להעברת המענק לחיילים המשוחררים הזכאים לא יאוחר מיום 31 בדצמבר 2020, ולמשוחררי חודש דצמבר, קרי סוף 2020 – תוך 30 יום משחרורם, כלומר סוף ינואר 2021. לצד הסיוע הכספי שכבר ניתן לחיילים המשוחררים ולסיוע שיינתן במסגרת תיקון חוק זה, חשוב לציין כי התקבלו החלטות נוספות למען החיילים המשוחררים: הראשונה – להאריך לחיילים המשוחררים שהשתחררו בשנת 2019 ובשנת 2020 בשנה נוספת את התקופה שבמסגרתה יוכלו לעבוד בעבודה מועדפת, אלה שעובדים ואלה שעדיין לא עובדים. דבר נוסף – לקיים הכשרות מקצועיות ייעודיות לחיילים המשוחררים על מנת לסייע להם להשתלב בשוק התעסוקה ולמסד מסלולי הכשרה וכלי השמה חדשים אשר ייתנו מענה משמעותי לאוכלוסייה זו. בשם השר מיכאל ביטון, השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, אני רוצה להודות למי שסייע להובלת המהלך – באמת, מהלך בקונסנזוס: לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ, לשר האוצר ישראל כץ ולצוות משרדו, לשרים נוספים שדחפו וקידמו מענה כולל למען החיילים המשוחררים ולצוותים המקצועיים במשרד הביטחון, ובראשם מנכ"ל משרד הביטחון מר אמיר אשל. ברצוני לציין גם את היו"רים של הוועדות השונות בכנסת וחברי כנסת נוספים שעוסקים רבות בסיוע לחיילים המשוחררים, ולחיילים הבודדים בפרט. תודה לכל העוסקים במלאכה והמעלים את נושאי החיילים המשוחררים על סדר-היום הציבורי. אבקש כי הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ותעבירה לדיון בוועדת הקליטה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הקליטה? לא העבודה, כפי שנרשם פה? << דובר_המשך >> שר החוץ גבי אשכנזי: << דובר_המשך >> הקליטה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אוקיי, כי זה מה שכתוב פה – העבודה והרווחה. אוקיי. תודה רבה לשר החוץ. תראו, נרשמה רשימת דוברים ארוכה. אני לא אקרא את כולם, כי אני רואה שהם לא נוכחים. למי שיש לי ספק – חבר הכנסת אריאל קלנר נמצא כאן? אינו נוכח; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. אלכס קושניר הוא אחרון הדוברים, ואחריו תהיה הצבעה, אז אני מבקשת לשבת במקומותיכם. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> את השם שלי כבר קראתם? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> סליחה, פספסתי אותך, לא ראיתי. אוקיי. לא משנה, בוא, תעלה. זה לא משנה. << קריאה >> קריאה << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אגב, אתה לא רשום. אני אאפשר לך, אבל אתה לא רשום. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, באמת מהלך מבורך, אין ספק. להעביר חוק כזה במצב כזה – מהלך מאוד מאוד חשוב. אני חייב לומר שאני, כיושב-ראש ועדת המשנה לחיילים הבודדים, אני עוסק בזה ממש ביום-יום, מקבל המון המון פניות מהחיילים שנמצאים באמת במצוקה, ואני מאוד שמח שאתה פה, כי אתה מכיר את זה מקרוב – הייתה לך איזו שנה-שנתיים בצה"ל. אז אני רוצה להגיד לך שעם כל הברכות שלי, אני חושב שמדובר בפלסטר, כי בסופו של דבר מה שקורה היום – – – << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אני רק רוצה לומר לך, הוא היה המפקד שלי, מג"ד שלי בגדוד 12 בגולני. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תשמע, אני מאוד שמח. אני מקווה שזה גם יעזור לכם איכשהו להסתדר אחד עם השני בין קואליציה לאופוזיציה, או שאני לא מקווה; אני לא יודע. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> תשמע, הוא עדיין חושב שהוא נותן לי פקודות בגלל שהוא היה המג"ד שלי. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הבנתי. אתה רוצה להגיב לו, אדוני השר? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> זה על חשבון הזמן שלך, קושניר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אה, לא, אז סליחה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא, לא. זה על חשבון זמנך. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז אני חושב שמדובר בפלסטר מסיבה אחת פשוטה: חייל בודד, בין שמדובר בעולה חדש ובין שמדובר בחסר עורף משפחתי, עושה מאמץ מיוחד בשביל להתגייס לצה"ל. באמת, או שהוא מגיע מחו"ל, או שהוא מתגבר על הקשיים שיש לו כאן בארץ, ומתגייס בתקווה לשרת את המדינה ובסופו של דבר בתקווה לקבל את התמיכה כדי שהוא יוכל באמת לעשות את המוביליות החברתית ולהתקדם בתוך החברה. אבל קורה מצב שברגע שהחייל משתחרר, הוא הופך להיות מחייל בודד לאזרח בודד. אז מה שאני מציע – יש לי הצעת חוק שמגדירה את מעמדו של החייל הבודד שכוללת הרבה מאוד סעיפים, כי זו באמת הצעת חוק גדולה, מקיפה, אבל אני רוצה לגעת בארבעה סעיפים כדי שתבינו על מה אני מדבר. הסעיף הראשון זה דמי הסתגלות. חייל משתחרר מהצבא – הוא נכנס לתוך תהום, הוא לא מכיר את החיים באזרחות, ולכן אני חושב שלשלם לו דמי הסתגלות במשך חצי שנה בגובה של 2,600 שקלים, שזה חצי שכר מינימום, זה משהו שמדינת ישראל יכולה לעמוד בו. דבר נוסף – החייל הזה צריך דירה. הוא משתחרר, ודרך אגב, אם הוא חי בדירת אל"ח או בתנועה הקיבוצית, ביום שהוא מגיע לבקו"ם אומרים לו: תעזוב את הבית, ואז אין לו זמן בכלל להתארגן בחפש"ש, הוא ממש ממש לחוץ, מוצא את הדירה, ואז אין לו איך לשלם. אני חושב שלתת לו סיוע בשכר דירה בגובה של 2,000 שקלים למשך תקופה של שלוש שנים עד שיסתדר גם זה משהו שהמדינה יכולה לעמוד בו. דבר נוסף – החיילים צריכים ללמוד; הרבה מאוד מהם רוצים ללמוד. אני חושב שכפי שהמדינה מסייעת ומממנת באופן מלא את הלימודים לחיילים הבודדים העולים, אין שום סיבה שהיא לא תעשה את זה לחיילים הבודדים חסרי העורף המשפחתי, שאגב, הרבה מאוד הם חבר'ה יוצאי החברה החרדית, יוצאים בשאלה ולא רק יוצאים בשאלה. ודבר אחרון – אני חושב שהחיילים האלה חייבים סיוע במציאת עבודה. יש כל מיני סוגים של סיוע. << קריאה >> שר החוץ גבי אשכנזי: << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סיוע במציאת עבודה. אגב, יש מנגנונים. אני חושב שאפשר לתמרץ מעסיקים לקחת חיילים בודדים משוחררים לעבודה ולסבסד להם את שכר המינימום – חצי שכר מינימום במשך חצי שנה, אם הם מחזיקים את החייל המשוחרר בעבודה שנה. זה תהליך שקורה, נגיד, במשרד הקליטה עם העולים החדשים, משהו שעשיתי בתור מנכ"ל, ואני חושב שאפשר לעשות את זה פה. לסיכום אני אגיד: לא מדובר בהרבה מאוד חיילים. מדובר בכ-6,000 חיילים שעושים שירות פעיל בצה"ל. תעשו את החישוב כמה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הוא מדבר רק על בודדים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מדבר על חיילים בודדים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הוא לא מדבר על החוק הזה, הוא מדבר על החוק שלו. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז זה בסך הכול 6,000 חיילים. אני חושב שמדינת ישראל הגדולה והחזקה ומשרד הביטחון יכולים לעמוד בזה. אני אעלה את הצעת החוק הזאת בקרוב במליאת הכנסת. אני מאוד מקווה שלא יהיו פה קואליציה ואופוזיציה וכולם יתמכו בזה. אני חושב שזה חוק ראוי – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת קושניר. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואת החוק הזה אני מבקש להעביר לוועדת הקליטה. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלכס, אם לא יהיה קואליציה–אופוזיציה – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת סמוטריץ' הוא אחרון הדוברים, ואחריו – שר החוץ, תרצה להתייחס? לסכם? כן, חבר הכנסת סמוטריץ'. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן מברך מאוד על החוק, וכפי שאמר חבר הכנסת קושניר, זה יותר טוב מכלום, אבל אפשר וצריך לעשות יותר, ובעיקר בתחומי החכות – כפי שהוא תיאר, פחות דגים ויותר חכות – להעמיד את החיילים האלה, כפי שצריך הרבה דברים אחרים, על הרגליים. תראו, אני רוצה לדבר בשתיים וחצי הדקות שנשארו לי – אנחנו התרגלנו כבר, לצערי הרב, שהרבה מאוד נושאים חשובים ומשמעותיים הפכו למשחק ולסחורה פוליטית בתוך הממשלה הלא-מתפקדת הזאת. תקציב המדינה, קודש-הקודשים של כלכלה במדינה מודרנית, בשגרה, בטח במשבר כלכלי כל כך גדול שאנחנו בתוכו, הפך לאיזו מסחרה כזאת של תהיה תחנת יציאה, לא תהיה תחנת יציאה; הביטחון – ועדת חקירה על הצוללות, אין אחד שחושב שהייתה כאן החלטה עניינית. עוד פעם, לשים לו אצבע בעין, נמנה לו ועדת חקירה. אני אומר לחבריי בליכוד ובמפלגות החרדיות, יש סוגיות שבהן – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת מרגי, תקשיב טוב-טוב – לא משחקים. והניסיון לשים אצבע בעין של כחול לבן ולהעלות עכשיו את חוק השוויון וחוק-יסוד: הלאום זה מסוג האירועים – זה נשק לא קונבנציונלי. כדרכו של השמאל, שעוטף הכול במילים יפות – אוטובוסים מתפוצצים זה שלום, וציונות ואהבת הארץ זה חלוקת הארץ ומסירת שטחים, ודיקטטורה שיפוטית זו דמוקרטיה מהותית, אז חורבן המדינה היהודית או היסוד היהודי בהגדרת הזהות והמדיניות של המדינה זה שוויון. לוקחים איזה מונח יפה – מי יכול להיות נגד שוויון? ולכולם ברור שזו עכשיו מהפכה, כן? הפיכה שיפוטית על סטרואידים, דור 13. זו תהיה בכייה לדורות. ואני אומר לכם, חבריי בש"ס ובליכוד ובאגודה, זה לא, לא משחקים באש. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה אתה מציע? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני אומר חד-משמעית: אם הדבר הזה עולה לכנסת אתם מפזרים את הכנסת באותו יום כדי שאי-אפשר יהיה לחוקק. זה לא, אתה יודע, יעבירו בטרומית ויעשו לנו אצבע בעין. עברנו את זה בחוק ההמרה, עברנו את זה בכל מיני חוקים. זה צריך להיות ברור: אנחנו מדינה יהודית. אם השוויון נכנס לתוך חוק-יסוד: הלאום, ובג"ץ בחסותו מבטל את האופי היהודי לחלוטין, לא בהקשרים של התיישבות וציונות וחוק השבות ועלייה – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – לא במונחים של זהות יהודית, שבתות ומועדי ישראל, משפחה, קדושה, כל הוויכוחים שאנחנו מנהלים בתוך החברה הישראלית ובבית הזה – וזה בסדר גמור להתווכח דמוקרטית – יוכרעו באבחת סכין משפטית חדה, פרוגרסיבית, פוסט-יהודית, פוסט-ציונית, פוסט-לאומית, של בג"ץ. זה הכלי. אתם צריכים להבהיר בצורה חד-משמעית: אם הדבר הזה נכנס לסדר-היום בנשיאות, אתם באותו היום שמים את כל החשבונות הפוליטיים בצד ומפזרים את הכנסת כדי שהדבר הזה לא יוכל לעבור. אם חלילה, חלילה, חלילה – הרב רפי, אחרים – במשמרת שלכם החוק הזה יתקדם ולו פרומיל, זו תהיה בכייה לדורות. ואני אומר שוב: משחקים פוליטיים אנחנו יודעים, קואליציה–אופוזיציה, קואליציה שבתוך הקואליציה, אופוזיציה שבתוך הקואליציה – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> – – להכול כבר התרגלנו. יש דברים שבהם לא משחקים. אני מרים כאן עכשיו דגל אדום בגובה של התקרה הזאת, מצלצל בכל הפעמונים ואומר לכם: תתעוררו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. שר החוץ, אתה מעוניין לסכם את הדיון, בבקשה? לא. אנחנו עוברים להצבעה. חברים, מי שמעוניין להצביע – שישב במקומו. ההצבעה היא על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק חד-פעמי נוסף), התשפ"א–2020, בקריאה ראשונה. הוועדה המוסמכת לדון היא ועדת הקליטה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק חד-פעמי נוסף), התשפ"א–2020, לוועדת העלייה והקליטה נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – 16, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הקליטה. << הצח >> הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1375).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצעות חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשפ"א2020–, לקריאה ראשונה; קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק סגן שר הפנים יואב בן צור, בבקשה. << דובר >> סגן שר הפנים יואב בן צור: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, עניינה של הצעת החוק המונחת בפניכם היא הארכת תוקפן של הוראות שונות שנחקקו בחוק למניעת הסתננות העוסקות בהוצאות צו גירוש למסתננים חדשים, החזקתם במשמורת ואיסור הוצאת כספי מסתנן. כמו כן, הצעת החוק מבקשת לתקן את החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל, להאריך את תוקפם של תיקוני חקיקה שעניינם ענישה פלילית מוגברת כלפי מעסיקיהם של המסתננים שפג תוקף הרישיון הזמני לישיבת ביקור שניתן להם או שמועסקים בניגוד למגבלה גיאוגרפית שנקבעה ברישיון, וכן ענישה מינהלית כלפי מעסיקים אלו. כמו כן מוצע להאריך את תוקפם של ההסדרים בעניין החזקה במשמורת בשלוש שנים נוספות. אני מבקש מכולם להצביע בעד החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לסגן השר יואב בן צור. אני מקריאה מרשימת הדוברים מי שאני מניחה שאולי כאן: חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר, עמית הלוי כאן? אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – עמית, אני אאפשר לך תכף. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. חבר הכנסת עמית הלוי הוא האחרון. אחר כך תרצה לסכם, סגן השר? לא. אז אחרי עמית הלוי תהיה הצבעה. סליחה, עליזה, את פונה אליי? אוקיי, את רוצה שאני לא אאפשר לו לדבר, עליזה? אנחנו נאפשר לחבר הכנסת לדבר. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מה שעליזה אומרת. אני – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עמית, תגיד להם שעל זה אנחנו מקבלים כסף, על זה המשכורת שלנו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אבדוק את הציון שלי אצל עליזה אחרי – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אתה מסתבך. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה. גברתי היושבת-ראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אני עליתי לכאן כי שמעתי היום את יושב-ראש כחול לבן בני גנץ מודיע שהוא יעלה ביום רביעי למליאה כאן את חוק-יסוד: מגילת העצמאות. זה חוק-יסוד שיחייב לפרש את מכלול החקיקה במדינת ישראל – כלומר, כל מה שאנחנו עושים כאן, גברתי, כל מה שעשינו כאן, כל מה שנעשה, כל החוקים, כל חוקי-היסוד כולם – הכול יתפרש לפי מה? לפי ערכי מגילת העצמאות. אני לא יודע כמה זמן אתה תהיה כאן, בני גנץ, בכנסת. אני כן יודע שאם החותם שאתה תשאיר אחריך כמחוקק בכל השנה וחצי שאתה כאן – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עמית, אבל תהיה הוגן, תעבירו תקציב, מה הבעיה? תעבירו תקציב, מה – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – יהיה החוק הזה – אם החותם שבני גנץ ישאיר כאן יהיה החוק הזה, אתה תיזכר לדיראון עולם כמי שהיה שותף להריסת הדמוקרטיה הישראלית. אני אומר מילים קשות, ואני בוחר את המילים הללו בקפדנות – אתה תהיה שותף להריסת הדמוקרטיה הישראלית, לריקון הבית הזה, לריקון התפקידים של כולנו, חבר הכנסת מרגי, לריקון התוכן של תפקיד חברי הכנסת. זה כמובן – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תעבירו תקציב. בואו נעביר תקציב. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זה כמובן לא התחיל ממך, חבר הכנסת גנץ. זה לא התחיל ממך. כולכם מחזיקים פה בשיפולי גלימתו של אהרן ברק, שבהתנהלות המשפטית שלו בז לבית הזה, בז לדמוקרטיה הישראלית, בז לאזרחי ישראל ולרצונם – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אלה דברים חמורים, מה שאתה אומר על אהרן ברק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והוא גם עשה את זה, מיקי לוי – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תחזור בך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – הוא עשה את זה, מיקי לוי, בשם הדמוקרטיה ובשם הנאורות ובשם הליברליזם. ובוא אני אסביר לך, מיקי לוי, מה זו נאורות ומה זה ליברליזם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה שאתה אומר על אהרן ברק זה בושה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נאורות, נאורות זה – ליברליזם זה לתת חופש לאזרחים לקבוע את גורלם, זו נאורות; לתת לעם לממש את רצונו – זו נאורות. לא שתשעה אנשים מחליטים בשביל תשעה מיליון אזרחים. זו לא נאורות, זו לא דמוקרטיה – זו אוליגרכיה, ואתם שותפים לזה. אתם כולכם מחזיקים בגלימה של אהרן ברק ושותפים למהפכה הזאת. לא סתם הוא קרא לזה מהפכה, כי זו מהפכה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שומרי הסף מהשחיתות של המפלגה שלך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אלו לא שומרי סף, אלו סוהרי סף. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שומרי הסף. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אלו סוהרי סף, כיוון שהם כולאים את כל הציבור. הם הפכו להיות – הם קוראים לעצמם שומרי סף – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם הורסי הדמוקרטיה ומערכת אכיפת החוק. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – והם סוהרי סף, זה מה שהם. עכשיו, פעם היו כאן מחוקקים. מה הסיפור של הדבר הזה? הרי יש פה היסטוריה: היו מחוקקים, היו חוקים; בא מיקי לוי, רצה לחוקק חוק – הינה הוא צועק מלמעלה – הוא היה מחוקק חוק, רק מה? בא אהרן ברק ואמר: לא לא לא, אתם, יש לכם סמכות כאספה מכוננת, תעשו חוקי-יסוד. פה הוא עשה התגנבות יחידים ב-1992 – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> עמית הלוי, אתה צריך לסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, משפט סיום. לקחת ולעשות – עם מגילת העצמאות, לא פחות, יש גבול לאירוניה, יש גבול לעזות המצח. לקחת את מגילת העצמאות, מסמך היסוד כאן, מסמך הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, שאם יש בה משהו – גברתי היושבת-ראש, את מכירה את מגילת העצמאות – היא כולה סיפורו של העם היהודי: "בארץ ישראל קם העם היהודי" – כמה וכמה פעמים מופיע פה העם – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אם אתה שואל אותי אז אני עונה שהיא מדברת גם על ערכים של צדק ושוויון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, אבל אין בה שום שוויון לאומי. להפך, היא – כמו כל הוגה ציוני – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אבל זה לא המקום לדיון עכשיו. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואני בטוח שאת מסכימה לזה, מדינת ישראל מממשת את הזכויות הלאומיות של העם היהודי. לשם כך הקמנו את המדינה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אין ציוני שחושב אחרת. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> ולכן – אני מסיים – אם בשימוש במגילת העצמאות, לקחת את היסוד הזה שלנו כעם חופשי בארצנו, ושוב, במין פלפול משפטי כזה, להפוך אותו – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – להפוך את מגילת העצמאות לכתב פלסתר – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בבקשה לסיים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – זו תהיה חרפה לבית הזה, ואם בני גנץ יהיה שותף לזה הוא יהיה שותף, כמו שאמרתי קודם, לריקון הפרלמנט הישראלי מסמכויותיו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, זו דוגמה לזה שאני משתדלת להיות מנומסת ולא לחדול חבר כנסת באמצע, אבל תכבדו אתם את עצמכם – את הזמן ואת הזמן של החברים שלכם. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק, בהנחה שבן צור לא מעוניין לסכם את הדיון, אז אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, בקריאה ראשונה – שקיבלה פטור, והוועדה המוסמכת לדון בחוק היא ועדת הפנים והגנת הסביבה. הצבעה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש עוד אחד. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> יש חוק נוסף. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> סיכום: בעד – עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה. מרגי, אפשרתי לך להצביע מכאן מאחר שאתה הדובר הבא. זה אומר שבעד – 11 אנשים. זה יעבור לוועדת הקליטה – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא. עמית הלוי סיים לדבר, ולכן נאפשר לך גם – 12. יעבור לוועדת – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> למה? הם שינו את זה? הפנים והגנת הסביבה. יעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה. << הצח >> הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' מ/1347; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' כ"א, ישיבה ס"ב; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק האחרונה בסדר-היום היום – הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה יעקב מרגי. בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> תודה. גברתי היושבת בראש, מכובדיי השרים, אתה יודע, תמיד כשדפקו אותי כשהייתי בסוף, אמרו לי: אתה בסוף, אחרון אחרון חביב. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אחרון חביב, לא? << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> לא יודע, אף פעם לא קניתי את זה. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, קצת סבלנות, עבדנו קשה על החוק הזה. אני חייב גם לומר את זה, גם לציבור וגם לפרוטוקול, אז איתכם הסליחה. אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, כוללת תיקון מקיף בחוק מקורות אנרגיה, התש"ן–1989, שהוא חוק המסדיר ניצול יעיל של מקורות אנרגיה במטרה להביא לחיסכון ויעילות במשק. מטרת התיקון המוצע היא לקבוע הקלות ביבוא מכשירי חשמל, וכן להתאים את הוראות החוק, שהוא חוק מיושן, לחקיקה עדכנית בהתאם להתפתחויות שחלו במהלך הזמן. עיקר התיקון נוגע לקביעת הקלות על יבואנים של מכשירי חשמל ולהפחתת הנטל הרגולטורי והביורוקרטי המוטל עליהם בתהליך היבוא. המהלך הוא חלק ממסקנות ועדת לנג משנת 2014, אשר מצאה כי נטל האסדרה בישראל בכל הנוגע ליבוא גבוה ביחס למדינות מתקדמות וגורם לייקור תהליך היבוא ולהתמשכותו. כתוצאה מכך נוצרת ריכוזיות ענפית ונמנעת תחרות שעשויה להביא להורדת מחירים ונוצרים חסמים לכניסתם לשוק של יבואנים קטנים ובינוניים. לפי האסדרה הקיימת, יבואן מוצרי חשמל מחויב להעביר את המוצרים לבדיקה במכון התקנים או במעבדה המוסמכת לכך לבדיקה מקדימה כפולה: האחת – בדיקת עמידת המכשיר בתקני בטיחות, והשנייה – בדיקה ליעילות האנרגטית של המכשיר לפי הנחיות משרד האנרגיה. כדי להקל את הליך היבוא של מכשירי חשמל מוצע לשנות את אופן הבדיקה המקדימה של דרישת היעילות האנרגטית ולאפשר יבוא גם ללא בדיקת מעבדה אלא על סמך הצהרת היבואן, כפי שאסביר כעת. אציין כי ההסדר החדש לעניין ההקלות ביבוא יחול רק על סוגי מכשירים חשמליים שיקבע שר האנרגיה בתקנות, ולפי הצהרות נציגי המשרד בדיוני הוועדה, בכוונת המשרד להחיל בהדרגה את ההסדר החדש. ההסדר המוצע כולל שלושה עיקרים: 1. אישור על פי הצהרה מקוונת. לפי המוצע, היבואן או היצרן יצהירו במערכת מקוונת על עמידה של אב-הטיפוס של המכשיר החשמלי המיועד ליבוא בדרישות היעילות האנרגטית, וכן יתחייבו לציית להוראות הממונה במשרד האנרגיה אם יידרשו לכך. הצהרה זו תחליף את הצורך לקבל את אישור הממונה המותנה בבדיקת מעבדה. לפי ההסדר המוצע, תישמר האפשרות ליבואן או ליצרן הרוצה בכך להגיש בקשת אישור לממונה לאחר בדיקת המכשיר במעבדה בישראל, בדומה להליך שהיה נהוג עד כה. 2. עקיבות, שמירת מסמכים – תחול חובה על היבואן או היצרן לשמור מסמכים המעידים על עמידת המכשיר בנצילות אנרגטית לתקופה של שבע שנים לפחות. 3. פיקוח ואכיפה – במקביל להקלות בהליכי היבוא מוצע לעבות את מערך הפיקוח והאכיפה של משרד האנרגיה. הצעת החוק כוללת פרק סמכויות פיקוח כמקובל בחקיקה עדכנית, וכן, לראשונה, מתן סמכות לממונה במשרד האנרגיה להטיל עיצום כספי על מי שמפר הוראה מהוראות החוק או התקנות לפיו. כפי שציינתי, יישום ההסדר המוצע תלוי למעשה בתקנות שיתקין שר האנרגיה. תקנות אלה, שבהן ייקבעו בין היתר סוגי המכשירים החשמליים שיחול עליהם ההסדר החדש, הדירוג האנרגטי לכל מכשיר – מה שמכונה היום דירוג A – והמדרג האנרגטי הכללי, כלומר טווח הדירוגים האנרגטיים. ההסדר המוצע יחול גם על יצרנים בישראל, כדי שגם הייצור המקומי יחויב בדרישות החוק. התקנות האמורות יותקנו בשים לב לאמות המידה המקובלות במדינות מתקדמות ובמטרה לקדם חיסכון באנרגיה, צמצום ביקוש לחשמל והפחתת זיהום האוויר. התקנות הנוגעות לנצילות האנרגטית ולמדרג האנרגטי יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה. לפי המוצע, ייאסר על יבואן או יצרן לייבא, לשווק או להעביר למשווק מכשיר חשמלי אלא אם כן בידו אישור לפי ההצהרה המקוונת או אישור מאת הממונה המעיד על עמידת המכשיר ביעילות האנרגטית שנקבעה לו. בנוסף, יבואנים ויצרנים יהיו מחויבים להעביר מכשיר חשמלי לשיווק יחד עם תווית הדירוג האנרגטי שנקבעה למכשיר בעת מתן האישור ואשר תוצמד למכשיר, וזאת כדי ליידע את הצרכנים על מידת היעילות האנרגטית שלו, כלומר, אסור יהיה להציג מכשיר חשמלי למכירה ללא תווית הדירוג האנרגטי. כמו כן, הדירוג האנרגטי של מכשיר חשמלי יוצג בכל פרסומת של המכשיר וכן בעת שיווק מרחוק, למשל בשיווק באינטרנט. לממונה במשרד האנרגיה יוקנו סמכויות רחבות לנקוט הליכים שונים כלפי יבואן, יצרן או משווק שלא יעמדו בדרישות החוק, לרבות הפסקת שיווק, איסוף מכשירים ששווקו ללא תווית אנרגטית והטלת קנסות. עם זאת, סמכויות האכיפה לעניין שיווק מרחוק כאמור יוקנו לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, המוסמך לפי חוק הגנת הצרכן לאכוף את קיום חובות הגילוי של המשווק בשיווק מרחוק. חברי הכנסת, לתיקון בחוק מקורות אנרגיה נלווה – מה שעשינו בהגדלת ראש – גם תיקון עקיף לחוק ההסדרים. בצוק העיתים – אני אומר את זה שלא מההקראה – הסתבר שתוקף הפטור מהיטלי השבחה על התקנת תאים פוטו-וולטאיים על גגות של בתים פג בסוף השנה. בתיקון הזה מצאנו מין שבמינו והכנסנו תיקון לחוק ההסדרים שמאריך זאת עד 2025 – מאריך את התקנה מארבע שנים לתשע שנים. חברי הכנסת, לתיקון בחוק מקורות אנרגיה נלווה גם תיקון עקיף לחוק ההסדרים משנת 2016 שיזמה חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' בנושא הארכת הפטור מהיטל השבחה למתקנים פוטו-וולטאיים המותקנים על גגות בניינים, תיקון שלא נכלל בהצעת החוק המקורית. אף שמדובר בהליך לא שגרתי, החלטתי להצטרף לבקשתה של חברת הכנסת חיימוביץ' ולקדם את הארכת הפטור, שעומד לפקוע בעוד כחודש, בחמש שנים נוספות, כדי להמשיך ולעודד את הקמת המתקנים האלה לטובת המטרה החשובה, שמוסכמת על כולנו, של קידום ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ועמידה ביעדים שהציבה הממשלה בעניין זה. אני מקווה כי הצעת החוק אכן תסייע בהסרת חסמים ביבוא מכשירי חשמל ובקידום התחרות בענף זה, וכן תאפשר יבוא נרחב אך מושכל של מכשירי חשמל יעילים אנרגטית אשר יביאו לחיסכון בעלויות לצרכן ולכלל המשק. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. ברשותכם, אני מבקש להודות לעו"ד איתי עצמון, היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, לעו"ד ורד קירו-זילברמן מהלשכה המשפטית, למנהלת הוועדה הגב' ד"ר עידית חנוכה ולצוות ועדת הכלכלה, לצוות לשכתי ובראשו גב' פנינה שלי איפרגן, לעו"ד שבתאי אלבוחר, לעו"ד חגית אייזנמן מלכה מהלשכה המשפטית של משרד האנרגיה, למר אוריאל בבצ'יק, מנהל אגף אנרגיה קיימת במשרד האנרגיה, ליועץ של שר האנרגיה יובל, דן לסרי, יועץ שר האנרגיה. בכלל, יובל חושב שנכנסתי לוועדת הכלכלה לנקות לו שולחן; לא מפסיק להעסיק אותנו מתחילת הקדנציה, ואני שמח להיות שותף ליוזמות החשובות האלה. תודה רבה גם לכם. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת יעקב מרגי. יתייחס שר האנרגיה יובל שטייניץ. בבקשה. << קריאה >> שר החוץ גבי אשכנזי: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> יתייחס בקצרה ואחריו תהיה הצבעה. להגיד "שטייניץ" ולהגיד "בקצרה", השר אשכנזי, זה אוקסימורון. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> זה יהיה מאוד בקצרה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – תגיד מילה, נצביע – – – << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> תודה. גברתי היושבת-ראש, חבריי השרים, חבר הכנסת מרגי, יושב-ראש ועדת הכלכלה, אתה הודית לכולם, ואני רוצה להודות לך על עבודה מסורה, מקצועית ומצוינת שאתה עושה בוועדה, יחד עם הוועדה שלך, ולא פעם ראשונה. החוק הזה הוא חשוב. הוא ייעל יבוא מכשירים, ייצור תחרות, הורדת מחירים, ידגיש את העניין של התייעלות אנרגטית. גם הארכה שיזמת יחד עם חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' בחמש שנים לפטור מהיטל השבחה על מתקנים סולריים חשובה מאוד, כי אנחנו מקום שני – הגענו כבר למקום שני – אבל אנחנו רוצים להיות מקום ראשון בעולם בחשמל מהשמש, ולכן גם מה שהרכבת על החוק הזה חשוב מאוד. חבר הכנסת מרגי, באמת אין מילים בפי על העבודה המסורה והכל-כך עניינית, בלי פזילות לפופוליזם, לתקשורת, אלא ממש הכול לגופו של עניין, שאתה מבצע בתפקידך. זה ראוי לשבח. רציתי להודות לך אישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא ייאמן, השר שטייניץ היה קצר. אנחנו עוברים להצבעה. נחכה רק שקרן תגיע למעלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בקריאה השנייה והשלישית ברציפות. אנחנו עושים את זה כי להצעת החוק, כפי שאמר חבר הכנסת מרגי, לא הוגשו הסתייגויות, ואאפשר לך להצביע מכאן. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> אני רק רוצה לומר לך, ששיבחת אותי על קוצר הדברים, אני אומר לכל חבריי שזה לא תקדים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> לא תקדים, שלא נתרגל. הבנתי. זה נרשם בפרוטוקול. נחכה עוד דקה לקרן. << קריאה >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> אם הייתי יודע, הייתי עולה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אין ספק מה תהיה ההצבעה שלך, מרגי, ולכן זה בסדר שאתה מצביע מפה. יכול להיות שהיא הלכה והיא לא עלתה להצביע? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מרגי, איפה השותפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, הינה, היא פה, היא פה. היא הגיעה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> היא הגיעה? << קריאה >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> הינה, היא הגיעה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> יפה. << קריאה >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> אני יודע לענות על עצמי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–20 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–20 נתקבלו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – 13, נכון? מרגי, אני כוללת אותך. בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית, כנוסח הוועדה. בבקשה, הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יעקב, אפשר עדיין להתחרט, יעקב. << קריאה >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> תראה כמה אנרגיות חיוביות – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יעקב, אתה לא רוצה לעלות להודות לכל מי שהצביע? << קריאה >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> כבר הודינו. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק מקורות אנרגיה (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. ברכות על מעבר החוק, כולל כמובן מרגי. ברכות ליוזמי החוק. כמובן, החוק יכנס לספר החוקים. חברים, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א, 1 בדצמבר 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:02. << סיום >>