דברי הכנסת

דברי הכנסת ט / מושב שני / ישיבות ק"י–קי"ב / כ"א–כ"ג בכסלו התשפ"א / 7–9 בדצמבר 2020 / 9 חוברת ט' ישיבה ק"י הישיבה המאה-ועשר של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, כ"א בכסלו התשפ"א (7 בדצמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 6 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, ימינה והרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה בשל: 9 1. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה; 9 2. מחדל הממשלה בניהול משבר הקורונה; 9 3. העלייה בשיעורי העוני והחרפתו בזמן הקורונה בשל מדיניות הממשלה 9 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 9 נפתלי בנט (ימינה): 13 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 15 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 21 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: 25 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 30 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 31 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 32 יאיר גולן (מרצ): 34 איילת שקד (ימינה): 34 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 36 הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת 50 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 50 הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התשפ"א–2020 52 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 52 עודד פורר (ישראל ביתנו): 55 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 57 אלי אבידר (ישראל ביתנו): 59 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 62 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 63 משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 67 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55), התשפ"א–2020 73 חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 73 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 79 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 79 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55), התשפ"א–2020 79 איתן גינזבורג (כחול לבן): 80 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 80 טלי פלוסקוב (הליכוד): 81 הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון מס' 2) (סמכויות), התשפ"א–2020 82 שר ההתיישבות צחי הנגבי: 82 עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): 84 מרב מיכאלי (העבודה): 85 אוריאל בוסו (ש"ס): 86 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 89 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 91 עודד פורר (ישראל ביתנו): 93 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 94 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 95 ינון אזולאי (ש"ס): 97 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 98 שר ההתיישבות צחי הנגבי: 99 הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון), התשפ"א–2020 101 השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: 102 מרב מיכאלי (העבודה): 105 אוריאל בוסו (ש"ס): 106 אריאל קלנר (הליכוד): 107 יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): 108 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 109 יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 110 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 111 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 116 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 128 השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: 129 הודעה אישית של חברת הכנסת מרב מיכאלי 140 מרב מיכאלי (העבודה): 140 הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית השמש או מתקן אגירה, בבית משותף), התשפ"א–2020 140 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 141 הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מתקן פוטו-וולטאי), התש"ף–2020 141 בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): 142 שר האנרגיה יובל שטייניץ: 142 מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): 144 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19) (שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירה פלילית חמורה), התשפ"א-2020 150 גדעון סער (הליכוד): 151 עודד פורר (ישראל ביתנו): 153 מרב מיכאלי (העבודה): 155 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 156 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 156 קרן ברק (הליכוד): 157 שאילתות ותשובות 161 351. אפליית קבוצות נשים בהחרגת ההנחיות 161 סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): 161 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 161 416. פתיחת חוגי ספורט לכיתות א'–ד' 163 מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): 163 שר התרבות והספורט חילי טרופר: 164 102. תמיכה בסטודנטים בעקבות הקורונה 167 איימן עודה (הרשימה המשותפת): 167 השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: 167 251. בית ספר אלעזאזמה ג' 170 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 170 שר משאבי המים זאב אלקין: 171 321. אספקת מים לבית ספר תל ערד 175 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 175 שר משאבי המים זאב אלקין: 175 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"א בכסלו התשפ"א, 7 בדצמבר 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020, שהוחזרה מוועדת הכלכלה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19) (שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירה פלילית חמורה), התשפ"א–2020, של חברי הכנסת גדעון סער, עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2471/23 וכלה בהצעת חוק פ/2515/23: הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – ביטול דרישת מבחני כניסה וציון פסיכומטרי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – הזכות להיבחן בבחינות בגרות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – מעמד החינוך הממלכתי המשלב), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת צבי האוזר, תהלה פרידמן והילה שי וזאן; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד מאבק באלימות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק סייעות במוסדות חינוך, התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת אורלי פרומן; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – איסור תשלומים נלווים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסנת הילה מארק ושלמה קרעי; הצעת חוק לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אבי דיכטר, אלעזר שטרן, גדעון סער, אורנה ברביבאי, רם בן ברק, אוריאל בוסו, ניר ברקת, מכלוף מיקי זוהר, מיכאל מלכיאלי, משה אבוטבול, ינון אזולאי, קטי קטרין שטרית, איתן גינזבורג, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי קונין, אלכס קושניר, מיכל וונש ועוזי דיין; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – דחיית תשלום בתקופת חירום) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון – הארכת הפחתת היטל על העסקת עובד זר בענף החקלאות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק יום העצמאיות והעצמאים, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון – השבת תשלום על ידי נותן שירותי סוכנות נסיעות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת הילה שי וזאן, יעקב מרגי, יבגני סובה, מאי גולן, אוסנת הילה מארק ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הצמדת תשלומים לחיילים בודדים למדד המחירים לצרכן, התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (עתירות אסיר – ערעור בזכות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון – השבת תשלום על ידי נותן שירותי סוכנות נסיעות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר ויוליה מלינובסקי קונין; הצעת חוק חובת יידוע והפסקת חיוב של מנוי לא פעיל (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי וינון אזולאי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החלת חובת ההודעה על סיום עסקה מתמשכת על תאגידים בנקאיים ופיננסיים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת משה אבוטבול, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי, יוסף טייב, אוריאל בוסו ומשה ארבל; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – הזדמנות שווה לנשים בצה"ל), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אורנה ברביבאי, יאיר לפיד, עפר שלח, יואב סגלוביץ', רם בן ברק, אורלי פרומן, עידן רול, מיקי לוי, תמר זנדברג, יאיר גולן, יואל רזבוזוב, ע'דיר כמאל מריח, אלי אבידר, ניצן הורוביץ, בועז טופורובסקי, יוליה מלינובסקי קונין, מרב מיכאלי, קרן ברק, מאיר כהן והילה שי וזאן; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (עתירות אסיר – ערעור בזכות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק קרן לאזרחי ישראל (תיקון – הרכב ועדת האיתור ומועד תחילת החוק), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אבי דיכטר, יואב סגלוביץ', ניר ברקת, מתן כהנא, אוריאל בוסו, סמי אבו שחאדה, רם שפע ועמית הלוי; הצעת חוק שלילת זכויות למעורב בטרור ולבני משפחתו (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת שלמה קרעי ומשה ארבל; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – פדיון חופשה במהלך ההעסקה) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת משה יעלון, קארין אלהרר, ניר ברקת, אנדרי קוז'ינוב, אורלי פרומן, איתן גינזבורג, צבי האוזר, יואב סגלוביץ', יפעת שאשא ביטון, משה ארבל ורם שפע; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אי-שלילת זכאות לגמלת סיעוד מקשיש לאחר פטירת בן הזוג), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – איסור קיזוז קצבת ילדים כנגד חוב לביטוח הלאומי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – בדיקת תלות בידי רופא מומחה למבוטח מגיל 75), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון – הארכת תקופת השכירות בעת מצב חירום), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – מניעת פגיעה בקטין על ידי חשיפתו להורה אלים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עינב קאבלה, יואב סגלוביץ', מיכל וונש ותהלה פרידמן; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – ייצוג הולם לנשים בבחירות לכנסת), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, יוסף ג'בארין, עופר כסיף וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע ברצח או בנסיון לרצח), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן, יאיר לפיד, בועז טופורובסקי, עידן רול, יואב סגלוביץ', אורנה ברביבאי, אנדרי קוז'ינוב, יוראי להב הרצנו, יואל רזבוזוב, משה יעלון, מאיר כהן וע'דיר כמאל מריח; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה), מאת חברי הכנסת מיקי חיימוביץ', איתן גינזבורג ורם שפע; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שירות שוויוני לנשים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר ויוליה מלינובסקי קונין; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה, שר או סגן שר מחמת הגשת כתב אישום), מאת חבר הכנסת יאיר לפיד; הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (תיקון – ביטול החוק), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת היבה יזבק, אנטאנס שחאדה וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – ביטול החוק), מאת חברי הכנסת היבה יזבק, אנטאנס שחאדה וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק חופש המידע (תיקון – החלת חופש המידע על תאגידים בנקאיים, גופים פיננסיים ונותני אשראי ובורסה לניירות ערך), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון – מענק נוסף לעסקים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, קרן ברק, יוליה מלינובסקי קונין, אליהו ברוכי, הילה שי וזאן, חוה אתי עטייה, יעקב מרגי, מיקי לוי, יאיר גולן, יעקב אשר, יבגני סובה, אלי אבידר, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת עודד פורר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שווי השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מכלוף מיקי זוהר, יאיר לפיד, יעקב אשר, ישראל אייכלר, אליהו ברוכי, יעקב ליצמן, יצחק פינדרוס, ניר ברקת, טלי פלוסקוב, אוריאל בוסו, משה אבוטבול, יעקב מרגי, ינון אזולאי, יוסף טייב, משה ארבל, עמית הלוי, יעקב טסלר, משה גפני, אריאל קלנר, שלמה קרעי, אוסנת הילה מארק, מאי גולן, עודד פורר, יאיר גולן, מיכאל מלכיאלי, אנטאנס שחאדה, אחמד טיבי, סמי אבו שחאדה, סונדוס סאלח, מאיר כהן, אוסאמה סעדי, אבי דיכטר, היבה יזבק, שרן מרים השכל, עידן רול, קטי קטרין שטרית, עוזי דיין, הילה שי וזאן, חוה אתי עטייה, אלכס קושניר, אלי אבידר, חמד עמאר, יוליה מלינובסקי קונין, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, מיקי לוי, אופיר כץ, יואל רזבוזוב, קארין אלהרר, בועז טופורובסקי, אלעזר שטרן, משה יעלון, אנדרי קוז'ינוב, אופיר סופר, אימאן ח'טיב יאסין, מתן כהנא, עאידה תומא סלימאן, מיכל שיר סגמן, מנסור עבאס ונפתלי בנט; הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – תעמולה דיגיטלית), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת תהלה פרידמן; הצעת חוק רשת ביטחון לעצמאים בעת אירוע חירום, התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – הגבלת מימון בבחירות לכנסת העשרים-וארבע) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת רם שפע; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חברי הכנסת רם שפע והילה שי וזאן. מסקנות הוועדה לענייני ביקורת המדינה בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת משה ארבל בנושא: רכישת שירותים ממייקרוסופט בעלות של מיליוני שקלים ללא מכרז. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, ימינה והרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה; << נושא >> << נושא >> 2. מחדל הממשלה בניהול משבר הקורונה;; << נושא >> << נושא >> 3. העלייה בשיעורי העוני והחרפתו בזמן הקורונה בשל מדיניות הממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן להצעות אי-אמון בממשלה, וההצעה הראשונה היא הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה. אני מזמין את חבר הכנסת עידן רול, שיש בפניו אתגר עצום לנסות לחדש משהו בנושא או בכותרת שאנחנו, נדמה לי, זוכים לשמוע מדי שבוע. אז בבקשה, הבמה שלך. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמו שאמר היושב-ראש, ובצדק, קשה לחדש, אבל לצערי הבעיות הקיימות ממשיכות להיות זועקות ואמיתיות. אבל בואו ננסה קצת לדבר באמת על איפה עומד ניהול משבר הקורונה נכון לעכשיו. על פי כל הפרסומים, יותר נכון על פי כל ההדלפות מקבינט הקורונה, מדינת ישראל הולכת לקראת סגר שלישי. חשוב לומר שההצהרות על סגר שלישי התחילו בשנייה שדיברו על תוכנית יציאה מסגר שני. לא הייתה פה דלתא שהאזרחים לא פעלו נכון, בעצם לא היה מראש סיכוי לפי צורת הניהול הזאת. העניין הוא שבמקום לצאת לציבור בצורה אמיצה, הנהגת המדינה, הממשלה הזו, ראש הממשלה, ולומר: חברים, לא קיבלנו את ההחלטות הנכונות בזמן, לא ידענו למנוע סגר שני, לא ידענו למנוע סגר שלישי, מה שאנחנו רואים בשבועות האחרונים זה מסע שמתחיל נתניהו להענקת דרגות ותעודות הוקרה על ההצלחה בחיסונים. ההצלחה בחיסונים היא הצלחה כבירה, אבל ההצלחה הזו היא של המדע. היא של המדע, היא של המדענים שהצליחו לקחת מה שלוקח במקרה הטוב שש-שבע שנים ולפעמים עשרות שנים, ולפתח שלל חיסונים בטכנולוגיות חדשות, שמראות לנו שיש אור בקצה המנהרה ואפשר כבר לראות אותו. אבל זה לא הישג של נתניהו. חברות התרופות הן חברות מסחריות, והן רוצות למכור את התרופות שהן פיתחו במיליונים רבים. מדינת ישראל רוצה לקבל את החיסונים, ונתניהו משלם בכספי האזרחים, כספי המדינה. זו חובתו. השאלה היא איך נגיע למועד החיסונים, ופה נעוצה הבעיה. אנחנו שומעים לא מעט התרברבויות של ראש הממשלה על מצבה של ישראל. בטח עוד מעט נשמע שכל אירופה כבר צועדת לסגר שלישי. אז אירופה לא צועדת לסגר שלישי, היא גם לא צעדה לסגר שני, כמו שקרה פה, והיא בעיקר לא תגיע לשם עם כלכלה חבוטה ושותתת דם, עם אזרחים שיש להם אפס אמון במערכת ובאיך שמתקבלות החלטות בממשלה, עם בריאות ציבור כללית רופפת, עם סף חרדה מטורף ושיאים של אובדנות. לא כל מדינה מגיעה ככה, בטח לא מדינת ישראל, שיכלה להיות מדינה אחרת, כמו מדינת אי, שתצלח את זה טוב בהרבה ממדינות אירופה. מי שלא בקי, אני יכול לספר לכם, גם מחבריי מאירופה – הם באמת סיימו את הגל הראשון בצורה טובה, השתלטו על זה בסופו של דבר, ואז הגיע ה-vacances, הגיעו כל החופשות של הקיץ, כל גבולות אירופה פתוחים, ופשוט הפיצו מחדש את המחלה בכל אירופה. זה לא המצב במדינת ישראל. אנחנו כמו אי, הגבולות שלנו סגורים, יש לנו את נתב"ג, והיה אפשר להשתלט על זה. כל אזרח שצופה בהפחדות חסרות האחריות של הממשלה לגבי הצורך בסגר שלישי חייב לשאול את עצמו שתי שאלות: הראשונה, האם יש הצדקה אפידמיולוגית לסגר שלישי, והשאלה השנייה, מה עשתה הממשלה כדי למנוע את אותו סגר שלישי. בואו נדבר על ההצדקה האפידמיולוגית – ולא חסרים מומחים, לרבות המומחים שמייעצים לקבינט הקורונה, לרבות הצוות שמקיף את הפרויקטור לשעבר גמזו. ברור שתהיה עלייה בתחלואה כשפותחים את המשק. לא צריך להיות אפידמיולוג בשביל זה, לא צריך להיות גם איש בריאות בשביל זה. ברור שסגר מוחלט מוריד את התחלואה, כמו שסגר מוחלט על החופים יבטיח שלא יהיו מקרי טביעה וכמו שסגר מוחלט על הכבישים יבטיח שלא יהיו תאונות דרכים. אבל זו לא דרך לחיות לצד מגפה, זו לא דרך להשאיר את הכלכלה חיה, וזו לא דרך לתת לאנשים תקווה. לצד הקורונה יש דברים לא פחות חמורים שאנחנו רואים, ואנחנו נראה את התחלואה מצטברת, את אותם ניתוחים אלקטיביים שלא בוצעו, את אותן בדיקות שגרתיות שלא מבוצעות, את אותם טיפולים שגרתיים בסוכרת שלא מתבצעים, ואנחנו נראה את כל זה באופן מצטבר בהמשך. בסגר הראשון התריעו במשרד הבריאות מחשש שנגיע ל-1,500 מונשמים; עכשיו אנחנו באזור ה-100. אז איך יכול להיות שבלי למצמץ מכריזים פה על הצורך הבלתי-מתפשר בסגר שלישי? בתי החולים רחוקים מאוד מאי-ספיקה, הם רחוקים ממיצוי ההיערכות שלהם. למעשה רבים מאותם מנהלי בתי חולים שגם לקראת הסגר השני אמרו שאנחנו קרובים לאי-ספיקה, אמרו כבר עכשיו: טעינו, היה לנו עוד, יכולנו למתוח עוד את המערכת. מי שיושב בבית ומנסה להבין איך נמנעים מסגר שלישי ומה הקריטריונים לקביעה צריך להבין שהקריטריון המרכזי לקביעה הוא ספיקת מערכת הבריאות. כל בתי החולים יכולים להכיל את המגפה. חייבים לתת לכלכלה להתקיים, לחינוך להתקיים, לענף הספורט והכושר להתקיים, לתרבות להתקיים. ובתי החולים רחוקים מאוד כרגע מאי-ספיקה, ולכן כל ההצדקה האפידמיולוגית לסגר שלישי מוטלת בספק. ממש כך, גם לפי ראיונות של פרופ' בליצר הבוקר וראיונות של פרופ' חגי לוין פרופסורים שעוסקים ומלווים את המגפה מתחילתה, ודעותיהם לא פעם נשמעות ומתקבלות, כדעתו של משרד הבריאות ושל הפרויקטור, אומרים: יש לנו עוד זמן. צריך להבין, סגר הוא אמצעי ענישה קולקטיבי. כמו שילדים לא אוהבים אמצעי ענישה קולקטיבי, כמו שכולנו יודעים וכל מחנך יודע שזה לא אמצעי טוב, כך גם בניהול מגפה. מה שסגר אומר: אם לא שמרת על הכללים, תיענש; אם שמרת על הכללים, גם תיענש. העסק שלך ייסגר, והעסק שלך ייסגר. הילדים שלך ישבו בבית, והילדים שלך ישבו בבית. לא רק שזה מרסק את הכלכלה, זה מרסק את אמון הציבור בממשלה, זה מרסק את אמון הציבור באופן קבלת ההחלטות. אני מרגיש, ואנחנו גם בטח נשמע על זה אחר כך מהשר המקשר – אתם חושבים שאם אנחנו באים ומציעים הצעות אי-אמון של האופוזיציה ומדברים על אובדן האמון, אנחנו מוכיחים אתכם. אתם חושבים שזה עוזר לי שאין בכם אמון. זה לא עוזר לי. זה לא עוזר לי, כי מדינה שאין אמון בממשלה שלה, מדינה שהציבור מפקפק אם ההחלטות מתקבלות בה בצורה מקצועית זה מדינה לא מתפקדת, זה מדינה עם נזקים ארוכי טווח, ואנחנו נראה אם זה גם בהמשך. ואולי לשם מכוונים, כי אנחנו נראה את זה בירידה אפשרית באחוזי ההצבעה. אנשים שמרגישים שלמשחק הדמוקרטי אין תוצאות, שאין לו בסוף השלכה ואין לו שום השפעה, מפסיקים להשתתף בו. וזו נקודה מאוד מסוכנת ומאוד מצערת לכל מדינה שאנשים מאבדים אמון בתהליך הדמוקרטי, במערכת. כשאתם לא יודעים להסביר למה ענף אחד סגור ולמה ענף אחד פתוח זה לא הישג גדול מבחינתכם אל מול האופוזיציה, זה עוד ועוד פאולים כלפי האזרחים. החובה של הממשלה הזו היא קודם כול מול האזרחים, לא מולנו. אם ניצחתם אותנו, זה לא אומר כלום. אם הוכחתם אותנו, זה לא אומר כלום. אם אנשים כבר התייאשו, זה לא אומר כלום, זה רק אומר שנכשלתם עוד יותר. עכשיו, מה עשיתם כדי למנוע סגר שלישי? בואו נחשוב על כמה מהדברים, אני ניסיתי לקבץ את הדברים שכל בר-דעת יכול לחשוב עליהם. נתחיל מפיילוט הקניונים. מי היה מאמין שלפתוח מספר מצומצם של קניונים, אחרי שמדינת ישראל מחכה כבר חודשים לחזור ולצרוך שירותים ומסחר, בבלאק פריידיי, ביום הכי הכי מטורף של קניות ברשת ובכלל – מי היה מאמין שזה יתפוצץ? מי היה מאמין שתהיה תפוסה מוגזמת בקניונים? ואתם יודעים מה, אפילו אם עשיתם את זה, בניגוד לכל היגיון, מה הבעיה לשלוט במספר האנשים שנכנסים לקניון? מה הבעיה להפקיד אצל אותו שומר את הקאונטר הידני הזה ולבדוק כמה אנשים נכנסים בשערי הקניון ולבדוק שזה לא יעבור את הרף הנדרש? זו לא טכנולוגיה, זו לא חדשנות ולא נדרש פה להמציא חיסון. בסך הכול נדרש לייצר נוהל מראש, לא לפעול בפניקה, לא ברגע האחרון, ולבצע אכיפה. אם לא הצלחתם לאכוף מספר מצומצם של קניונים זה אומר שכשלתם פעמיים – גם בתכנון המופקר של פיילוט הקניונים וגם בהיעדר האכיפה. מה הבעיה לשלוח פקחים שיעמדו בכניסה ולשלוט בכמות האנשים? מה קרה לתוכנית הרמזור? אנחנו נחזור ונשאל את זה כל הזמן, אבל שוב – זה לא אופוזיציה מול קואליציה. תוכנית רמזור זו התוכנית ההגיונית היחידה להתנהל לצד המחלה בלי סגרים שערורייתיים. מה הבעיה להחיל מגבלות בצורה דיפרנציאלית על יישובים? ולמה אי-אפשר לייצר אכיפה אפקטיבית? למען השם, אנחנו מדברים על זה כבר עשרה חודשים, מה הבעיה להפנות את התקציבים לרשויות המקומיות ולייצר אלפי משרות קורונה של פקחים? אם אתם לא מצליחים לפקח ואם כל ילד יכול לראות בפייסבוק מקרים של הפרה ואתם לא מצליחים להגיע אליהם, תייצרו עוד משרות. אני שמעתי שיש לא מעט מובטלים שישמחו לעבודה. פתחתם את השמיים – דבר מבורך, ברוך הבא לשאר כדור הארץ. מה חשבתם כשפתחתם את השמיים בלי בדיקות חובה לשבים לישראל בנתב"ג? מה חשבתם? מה? צריך להיות ראש ממשלה? צריך להיות ראש ממשלה חליפי? צריך להיות שר בריאות? מה? אתם חושבים שיש ילד בן 11 במדינה שלא מבין שאם יש מגפה עולמית אז כל מי שחוזר בשערי ישראל צריך לעבור בדיקת קורונה? גם זה משהו שעכשיו נפיק עליו לקחים עשרה חודשים לתוך המגפה? שלא לדבר על המעבדה לבדיקות מהירות, שהייתה אמורה לקום כבר מזמן, ושמעתי על המכרז שלה, שאמור להיסגר באוקטובר, שכבר היה. מה הבעיה? ולמה תיירים שחוזרים ממדינות שמוגדרות כאדומות לא נשלחים לבידוד ולא אוכפים את הבידוד הזה? ואם אתם מבינים שאתם לא יודעים לאכוף בידוד, אז בבקשה, תפדלו, תחכו להם ביציאה מהשדה ותלוו אותם למלוניות קורונה. אתם זוכרים את מלוניות הקורונה? אנחנו מכירים אותן ממרץ. איך יכול להיות שבמקום להתקדם ולהפיק לקחים בניהול המגפה אתם כמו ברגרסיה? זה צעד קדימה, שלושה אחורה. אתם שוכחים דברים שכבר הפנמנו. עד שמייצרים מערך קטיעת שרשראות וטוענים שהשתלטתם עליו, הוא לא עובד. איך הדברים האלה קורים? אני באמת אומר לכם – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת רול, אנחנו כבר בחריגה מהזמן. << דובר_המשך >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סליחה, אדוני היושב-ראש, אני מסיים. יש לכם עוד זמן להתאפס. יש לכם עוד זמן להתאפס, קודם כול למען אזרחי ישראל. אתם לא מוכיחים אותנו באופוזיציה. אנחנו פה נאבקים עבור ציבור שרוצה להתקיים. הלוואי שהחיסונים יגיעו כמה שיותר מהר, אבל הכלכלה לא יכולה לחכות. הגיע הזמן לפעול בצורה הגיונית, נטולת שיקולים פוליטיים, ולעשות מה שנכון למען הציבור בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת נפתלי בנט לנמק את הצעת האי-אמון מטעם סיעת ימינה, שכותרתה: מחדל הממשלה בניהול משבר הקורונה. בבקשה. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לסגר השלישי ישראל לא נכנסת בגלל נגיף הקורונה אלא בגלל נגיף הפוליטיקה, שממשלת ישראל וראשה פשוט לא מצליחים להיגמל ממנו. חבל שלנגיף הקורונה לא קוראים נפתלי בנט, ככה הייתי בטוח שמישהו בממשלה היה נלחם בו, כי בממשלה מעדיפים להתעסק בפוליטיקה ולרדוף אותנו מאשר לטפל במגפה עצמה. אבל השבוע אני רואה תופעה שצדה את עיני. יש תפיסה שאוחזת בממשלה שקיטורים וצעקות הם תחליף למעשים. אני רוצה לספר משל. שתי משפחות יוצאות לחופשה. האחת מותירה את הבית באחריות חברת שמירה, שגם צריכה לעשות שיפוצים; והשנייה גם – באחריות חברת שמירה שצריכה לשפץ את הבית בהיעדרם, לשפץ את המרפסת, לשפץ את הסלון. משפחה אחת חוזרת מהחופשה והיא רואה שהבית משופץ. נכון, לא הכול מושלם, אבל ואללה, התקדמו; אף אחד לא פרץ לבית; פשוט היו שם אנשים שבאו לעבוד. ובבית השני – בוקה ומבולקה. עשרות פורצים הגיעו, שחטו את הבית, אף אחד לא שיפץ כלום, הסלון הפוך, הכול הרוס. באים לחברה הראשונה – הייתה שם אחת, איילת שקד, שבתבונה, בשקט, עקב בצד אגודל, מינתה מאות שופטים שמרנים למערכת המשפט. בלי הרבה צעקות, נכון, היא לא צעקה, היא לא קיללה, אבל מה היא מינתה? היה שם אחד, בצלאל סמוטריץ', שבזמן המגפה אמר, וואו, יש עכשיו סגר? התנפל על הכבישים, על התחבורה הציבורית, ניצל את מעט החודשים האלה שבהם אין הרבה תנועה, חִשמל את התחבורה הציבורית, וביצע. היה שם גם מנכ"ל שהביא את MyHeritage, שבנה מלוניות ב-96 שעות. ואז באים לחברה השנייה, זאת שלא שמרה על הבית, לא שיפצה. באים, שואלים: אוסנת מארק, מה נהיה? היא אומרת: איזה פושעים יש פה, איזו שכונה גרועה, מלא פושעים, והדובים בכלל באו וכלבים נכנסו לבית, בושה וחרפה, איזו בושה. אז שואלים אותה: אבל את היית אמורה לטפל בזה. בושה וחרפה, איזו שכונה גרועה, צריך לשנות הכול, הכול דפוק, כל מי שהיה לפניי היה על הפנים. כי אתמול, במשמרת שלה, מינו 61 שופטים, אבל מה, שופטים בדיוק הפוכים. היא צעקה – ואללה צעקות. היא הראתה להם מה זה, קיללה, איזה מילים יוצאות לה מהפה, אבל מה, 61 השופטים, בדיוק מהצד השני של המפה, מונו גם מונו. ואז יש את מירי רגב. עצרה את המטרו. כל הכבוד, עצרה את הפרויקט הענק והקריטי לכל מדינת ישראל. אבל מה, גם היא צועקת: השמאלנים, האשכנזים, האליטיסטים, האלה – ואתם תתחילו לשנוא, וישראל הראשונה וישראל השנייה. ובאים למנכ"ל ואומרים: אדוני, לא שמרת על הבית, לא שיפצת את הבית. מה עשיתם, מה עשיתם מאז תחילת המגפה? מה אתה מדבר, עונה ראש הממשלה, בוא, אני אראה לך, יש בקצה השכונה עוד 13 בתים שאליהם פרצו עוד יותר, והיה עוד יותר גרוע. אבל שכרנו אותך לא בשביל לספר לנו שאצל מישהו אחר יותר גרוע; כי הינה, יש כמה בתים, יש כמה מדינות שבהן הרבה יותר טוב: בניו זילנד, בטייוואן, מדינה דמוקרטית, באורוגוואי, בעוד ועוד מדינות. אהה – הוא עונה – לא משנה, אתם מסיתים, והינה אני הולך להביא חיסונים. תקשיבו – ההישג הענק של מדינת ישראל: קנינו חיסונים. תראו לי מדינה מערבית אחת שלא קנתה חיסונים. כן, לא דאגת להביא חברות בדיקות; לא דאגת לסגור את שדה התעופה או לפחות לבדוק; אתה לא דואג עד לרגע הזה לבקש מראש מבן אדם שעולה, למען השם, על מטוס שיעשה בדיקה במדינת היעד. זה לא עולה כלום, אתה לא צריך טכנולוגיה. באיי סיישל עושים את זה. במדינת ישראל הגדולה לא מצליחים עשרה חודשים לבקש אישור, לפני שאתה עולה על אל על בטורונטו, אישור שאתה שלילי בקורונה? ואז אתה מספר שמכל העולם באים ולומדים מאיתנו כמה אנחנו נפלאים. הבנתי, זאת השיטה. יש פה ממשלה של מילים, קיטורים, התבכיינות, הכול, רק לא תוצאות. וכמה מילים, כמה מילים, כמה מסיבות עיתונאים: הנחיתי, דרשתי, אמרתי, חזיתי, ראיתי לפני כולם. עכשיו צריך להתעורר. כנראה שכל האנשים שתיארתי, הבעיה שלהם היא שאף אחד מהם לא היה בעולם העסקי. אף אחד מהם לא יודע מה זה להוציא חשבונית; אף אחד מהם לא יודע מה זה לפטר אנשים. אני חוזר עכשיו מפגישה עם אביבית ועם דדי, מפעילי חוגים, חוגי ספורט, חוגים אחרים. תשמעו, זה סיפור מלפני 25 דקות. דדי מפעיל חוג כדורגל, יש לו שטח משלו, פתוח, תחת כיפת השמיים, אבל הממשלה אוסרת כרגע על דדי להפעיל את חוג הכדורגל שם. היא אומרת: אתה רוצה, תיקח אותם לגן ציבורי; שם אין לך ביטוח, שם אין שירותים ציבוריים, ושם אתה יכול, כן. אבל הוא לא יכול, כי אין לו ביטוח. ביטוח יש לו רק על המקום עצמו. מה הוא אמור לעשות? הוא הפסיד 1,230,000 שקלים מתחילת השנה. הפיצוי שהוא קיבל, הוא הראה לי: 30,000 שקלים. הוא בכה. מה הוא אמור לעשות? עכשיו, בעוד שדדי ואביבית נאנקים – וזו אווילות מוחלטת, פשוט אווילות, טיפשות, אין לי מילה אחרת – ממשלת ישראל באלה הרגעים מביאה ככה, באלפים, כל יום, עוד 4,000 אנשים שלא נבדקו לתוך מדינת ישראל, ועוד 4,000. פשוט מייבאת את הקורונה בהיקפים עצומים בזמן שהיא סוגרת את עסקי ישראל. אני לא זוכר בתולדות מדינת ישראל רגע כל כך קיצוני של אווילות. אני לא זוכר. וזה לא רגע, זה כבר עשרה חודשים. את כל הדברים האלה אמרנו כבר במרץ, בתוכנית כתובה. ואני מדגיש עוד פעם: בזמן שממשלת ישראל כרגע משיתה עוד סגרים על מסעדות, ועל חוגים, ועל מכוני כושר שסגורים, היא מייבאת בצינור ענק 4,000 אנשים שלא נבדקו לתוך מדינת ישראל. הם לא צריכים להביא הוכחה שהם נבדקו, הם לא צריכים להיבדק כשהם נוחתים. אתם השתגעתם? איפה הניהול, איפה המקצועיות? להגיד את המילים "מקצועי", ו"מנהיגות" ו"אומץ" – זה לא עושה כלום. צריך להיות מקצועיים. אני מבקש בשם עסקי ישראל, בשם כמעט מיליון אנשים שביולי, ב-1 ביולי, ישתחררו לתוך שוק תעסוקה שאין בו מיליון משרות, אני מבקש: למען השם, תתעוררו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני מזמין את השר דוד אמסלם להשיב בשם הממשלה על שתי הצעות האי-אמון. בבקשה. אני מוכרח רק לומר, חבר הכנסת אמסלם, שקשה לי להבין למי אתה אמור להשיב נוכח העובדה שלסיעת יש עתיד-תל"ם אין אפילו חבר כנסת אחד שנמצא כאן באולם, אם אני רואה נכון. וגם חבר הכנסת רול, שאפשר היה לפחות לקוות שייחס מספיק חשיבות להצעת האי-אמון שהוא הגיש כדי להמתין ולשמוע גם את התשובה, גם הוא איננו כאן. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> He decided to roll. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> קודם כול, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני חושב שזה לא, באמת, פשוט לא מכובד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אעביר את המסר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> פשוט לא מכובד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוודאי. אני רוצה לענות לנפתלי בנט בקצרה על מה שהוא אמר, ואחרי זה אני רוצה להתייחס לדברים אחרים. תראה, נפתלי, שני דברים: אחד, אתה עולה כל שבוע, אתה ולפיד – אני אומר את זה כל שבוע. אתה מביא את הדוגמה, אתה אומר: הייתי היום אצל דדי ואביבית וראיתי שאין להם כל כך – הם נפגעו בעסקים, אין להם כמעט מה לאכול, ואתם בממשלה, מה אתם עושים? אני חושב שזאת דמגוגיה זולה. אני חושב שאנחנו נמצאים במלחמה בנגיף הקורונה כבר די הרבה זמן. אני, דרך אגב, רואה גם איזושהי יציאה ממנו, בעזרת השם, בזמן הקרוב, בוודאי כשמגיעים חיסונים. דרך אגב, לרכוש חיסונים, זה גם משהו, זה בסדר. עכשיו אתה מזלזל גם בזה – מי לא רוכש חיסונים? << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> מי? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר, אתה אומר: מי לא? איזה מדינה לא רוכשת חיסונים? << קריאה >> נפתלי בנט (ימינה): << קריאה >> דודי, תן מדינה אחת שלא רוכשת חיסונים. מדינה אחת. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אמרתי לך, העצות שלך עד היום רק מלבות את האש, רק מרחיבות את הפער, רק מדכדכות את הציבור. גם כשהיית בממשלה לא עשית הרבה בעניין הזה. ספרון כתבת – איך מנצחים את הקורונה. אמרתי לך פעם: אתה מבזבז פה זמן, היית יכול לנסוע לחוץ לארץ ולהפיץ אותו וללמד את כל העולם איך מנצחים את הקורונה. יכול להיות שהיית היום איש עשיר מאוד. אתה חושב – מי היה פה בעולם העסקים, מי? אני מניח שרק אתה. אנשים גם לא יודעים לחשוב פה. שום דבר. רק אתה, נפתלי בנט. מזל שאתה קיים, אחרת לא היינו יודעים בכלל מה זה קורונה ואיך מתנהלים איתה. אתה יודע יפה מאוד, כאחד שהיה מספיק שנים בממשלות, שהממשלה יושבת בוקר וערב, שעות על גבי שעות. אתה יודע שאין לזה פתרון מוחלט. אתה יודע שזה סוג של מטוטלת, אתה יודע שאם אתה סוגר ועושה סגרים אז אתה פוגע בכלכלה, ואתה יודע שאם בסופו של דבר אתה פותח אז אתה מעלה את התחלואה. אתה מכיר את הנוסחה, אין לך שום פתרון. דרך אגב, כפי שאין לאף אחד כרגע את הפתרון. הפתרון יבוא באמצעות החיסון או התרופה, לא באמצעות הספרון שלך. ולכן זה שב ועולה, ודרך אגב, כל העולם נמצא באותה מטוטלת, לא רק אנחנו. אז לבוא עכשיו ולהתחיל לרקוד על הנושא הזה מול הציבור שיושב בבית ומתוסכל – דרך אגב, כולנו מתוסכלים, מראש הממשלה צפונה. אני חושב שאין כמעט בן אדם בעולם שלא מתוסכל. דרך אגב, התסכול מגיע בגלל שאתה לא כל כך יודע, אין לך מה שנקרא פתרון חד-חד-ערכי בעניין. אז אתה בא על זה, ומדבר ואומר: אתה, משה מכפר סבא, הייתי אצלך היום בחנות, או בדימונה. הם לא עושים כלום, אתה, אין לך מה לאכול, הממשלה לא עושה שום דבר. אתה יודע, זה באמת, הייתי אומר, הדבר הכי רדוד שאני שומע, בגלל שבסוף הקורונה זה לא עסק של ממשלת ישראל וזה לא של ראש הממשלה. יש פה מגפה עולמית שצריך לפתור אותה. אגב, אם יש לך רעיון טוב, תן לנו אותו. אל תעלה לפה כל יום ותתחיל רק להכפיש את העושים במלאכה. הם עובדים. גם אם אתה לא מסכים איתם, הם יושבים שעות על גבי שעות, יכול להיות שאז אתה יושב בבית ואוכל פיצוחים ואוכל קצת קשיו ורואה טלוויזיה. אבל אני אומר לך שקבינט הקורונה עובד שעות על גבי שעות רק לייצר איזשהו פתרון, אם זה מקומי, אם זה פתרון קצת ארצי, לכל מיני סוגיות כאלה ואחרות. תאמין לי שהרבה עוגמת נפש יש שם בוודאי, כי לא מוצאים את הפתרון. באמת אין לזה פתרון חד-חד-ערכי. הטענה לפה, ואחרי זה הטענה לשם, ואתה פעם ימינה קצת ופעם שמאלה קצת. זה כמו היגוי של ספינה, וככה אתה מנסה לנוע לאיזשהו אופק שאתה מאמין שהוא טוב לעם ישראל. הרי ברור לך לחלוטין, אני מניח שלכל הבית הזה, שראש הממשלה והשרים בוודאי עובדים מבוקר עד לילה כדי שיהיה טוב לעם ישראל. הרי אין שאלה כזו. אתם עולים לכאן ואומרים שהשיקולים של ראש הממשלה הם לפעמים פוליטיים, ואני לא מצליח להבין מה הכוונה שלכם. מה הוא רוצה, שהתחלואה תמשיך – אני רוצה להבין – בגלל פוליטיקה? לכן, אני מציע לך, תעזוב את כל הסיסמאות הנבובות האלה, השקריות, דרך אגב, שבאמת לא מוסיפות לך כבוד, לדעתי. תשאיר את זה ללפיד ולאלה שמתפרנסים משנאה מבוקר עד לילה בגלל שזו פרנסתם. עזוב את זה. אני רוצה לומר לך גם לגבי הוועדה. קודם דיברת לגבי הוועדה לבחירת שופטים, ואתה הצגת את איילת שקד כמי שעשתה הישגים גדולים שם. אני רוצה לומר לך משהו גם לגבי זה. אבי אבות הטומאה בכל העניין הזה זה הרכב הוועדה, לא כמה שופטים בחרו ואיזה. אני מניח שחלק מהשופטים, או ברובם – לא משנה כרגע איזה שר משפטים יהיה – בוודאי בערכאות האלה, הם אנשים טובים וראויים, זאת לא השאלה בכלל. הבעיה היא בהרכב הוועדה. זה הרכב ועדה שאין לו אח ורע בעולם. כשאיילת שקד הייתה שם כשרת משפטים היא בוודאי לא הציעה לבוא ולשנות את הרכב הוועדה. אני בכלל לא חושב שוועדה כלשהי צריכה להיות עם שופטים. לא יכול להיות שהשופטים יבחרו ושהם יהיו במכרז של עצמם. יש פה בכלל ניגוד עניינים מובנה. דרך אגב, כשאני מנסה למנות דירקטור, שואלים אותי אם אני מכיר אותו, ואם הוא מכיר אותי, אומרים לי: זו זיקה אישית, ופוסלים אותו. הרי מדובר על שופטים שמביאים את החברים שלהם מתוך המערכת. ועוד שלושה – אני לא יודע איך השתחלו שני עורכי דין מלשכת עורכי הדין. כבר בסיפור הזה יש לך חמישה איש, שאחד עובד עם השני, אחד נדרש לשני, אחד מופיע אצל השני. יש לך עוד ארבעה אנשי ציבור, ששלושה אתמול לא היו בכלל, היה רק נציג ציבור אחד, שזה שר המשפטים, שאין לו שום סגנון ניהולי. בבסיס שלו הוא איש לא דמוקרטי, הוא לא רואה בכלל – הרי אם שלושה מתוך ארבעה נציגי ציבור לא הגיעו, אולי שווה לעשות פאוזה, לקרוא להם, לנהל איזשהו שיח ולהגיד: רק שנייה, מה קורה פה? מה קורה פה? הרי זה לא ייקוב הדין את ההר, לא בכוח הזרוע. אני כבר אמרתי הרבה פעמים: תזכרו, תמיד הגלגל מתגלגל לכל הכיוונים. פעם הוא פה ומחר הוא שם. היום אתה פה ומחר אתה שם. אל תייללו כמו חתולים כשיום אחד תהיו במקום הזה שאנחנו נרצה להפעיל את הגלגל. אתם היום מייצרים תקדימים חסרי תקדים. לכן, אני מציע לך, נפתלי בנט, לא להתהדר בנוצות סתמיות שהן סוג של אבק, שהכול בעצם מתפורר. זה רק נוצות על החול. אם באמת שרת המשפטים איילת שקד, שאני דרך אגב מאוד אוהב ומעריך, הייתה רוצה באמת לעשות שינוי אמיתי, זה לא בסיפור של את מי בחרנו ואיך, אלא היינו מטפלים בוועדה עצמה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה עוד שני דברים קטנים – איך אמרת לי פעם, יש את הסיכום, אז לסיכום אני אשאיר את הנושא המרכזי שאני רוצה לדבר עליו. אז קודם כול, היות שאני רוצה להזכיר לאנשים את פסוקו של יום, אני אקריא כמו כל שבוע: מנדלבליט: מי שתפרו אותי בתיק הזה זה דינה זילבר ושי ניצן. תקשיב טוב, אומר היועץ המשפטי לממשלה מר מנדלבליט: מי שתפרו אותי בתיק הזה זה דינה זילבר וזה שי ניצן. דרך אגב, הוא אומר שני דברים: האחד, שבפרקליטות תופרים תיקים – אומר את זה היועץ המשפטי לממשלה. הדבר השני, הוא אומר שתפרו אותו. במשפט הזה שני דברים. היועץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל מסכים ואומר שבפרקליטות תופרים תיקים, אז קודם כול זו הנחת העבודה של היועץ המשפטי לממשלה. "המניאק הזה לא מחליט בתיק שלי, יש לי תיק פתוח" – הוא משתמש במילה "מניאק". בסוף הם שואלים אותי למה אני מדבר ככה – לפיד. אני מקריא, אני פשוט מצטט את הבן אדם. "בסוף אני אתפוצץ" – לא חשוב, אני אדלג לכם על הקטע הזה. ובסוף הוא רוצה לדעת שזה נסגר מחוסר אשמה. דרך אגב, הוא רוצה לדעת שזה נסגר מחוסר אשמה. זה סוג של הנחיה. אני רוצה לדעת שיקרה משהו – זו הנחיה, זה לא: אני רוצה לדעת מה יקרה. למה מחזיקים בן אדם בגרון? אמרתי, בכל מדינה נורמלית ומתוקנת – דרך אגב, מדינת ישראל לא נורמלית – שיש לה יועץ משפטי כזה, השמאל כל יום עולה לכאן ומדבר רק על זה, עד שהבן אדם הולך הביתה. כל יום, רק על זה. דרך אגב, לא מדברים על שום דבר אחר בגלל שזה יסוד בסיסי בדמוקרטיה. לא יעלה על הדעת שיועץ משפטי לממשלה ככה מדבר וככה חושב. הוא ניהל את השיחה כשח לפי תומו עם חברו. הרי הוא לא ידע, הוא לא בא לריאיון טלוויזיה והנדס את העניין. הוא דיבר עם חברו, ובמצוקת נפשו סיפר לו את האמת שעוברת לו בראש. הרי אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שעדותו של שכיב מרע היא עדות מוחלטת. מדוע? הבן אדם כבר ממילא כבר גומר, אז מה שהוא אומר זה נכון. הוא כאן שח לפי תומו. הרי כל הקלטה של המשטרה שמביאים אותה כשח לפי תומו, הרי ברור – אין פה מה לדבר, אין פה מה להסביר, גם לא צריך. לא צריך פרשנות פה, אתה שומע את הבן אדם, אתה מבין מה קורה. אבל כנראה רק אנחנו מבינים, אלה פה לא מבינים. הם מבינים רק דבר אחד: אסור להפריע למנדלבליט ולליאת בן-ארי להמשיך לנהל את התיקים ההזויים נגד ראש הממשלה בסיגרים ובכתבות האוהדות שהוא קיבל בוואלה. זה חמור, מסכים. חמור ביותר. מה זה לעומת סחיטה באיומים שהוא מתאר? שום דבר. דבר אחרון לפני שאני יורד – עוד שני דברים קטנים: קודם כול, ראינו את הפסל ההזוי שהוצב במוצאי שבת. זה מדהים אותי כמה רשע יש במקום שם. אנשים משקיעים עשרות אלפי שקלים, מביאים משאיות ומנופים בלילה, ביום שבת, מציבים איזשהו פסל של 6 טון בבלפור שם, כדי שהמפגינים יבואו בבוקר או בערב ויתלהטו, כך יהיה לנו גם מה שנקרא איזשהו סרט, יש לנו כבר מיצגים. וכשהמשטרה מפנה את זה, הם מתלוננים. הרי כל הסיפור הזה זה עבירה על החוק. הרי הוא קודם כול צריך לקבל אישור של תכנון ובנייה. זה מיצג של 6 טון. אתה צריך קונסטרוקטור, יועץ בטיחות, יועץ לכול. תאר לך שאני בא ושם באיזשהו מקום משהו של 6 טון – באותו רגע עוצרים אותי, סכנת נפשות. אבל מה זה משנה? הרי אצלם איש הישר בעיניו יעשה. אנחנו מספרים סיפורים קטנים, אבל כל שבוע – איך אמרתי פעם, אני לא מצליח להדביק את הקצב. המדינה פשוט מתפרקת לי כמעט כל שבוע. אני לא מצליח באמת לייצב אפילו ולהבין את הקצב שזה עובד כאן. זה פשוט לא יאומן. ודבר אחרון, שאני חייב לרם בן ברק – הוא לא כאן. הוא צייץ משהו לגבי הסייבר. אני רוצה להגיד לך, רם בן ברדק, מרוב האובססיה שלך אתה אפילו לא יודע שאני לא אחראי לסייבר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – עשירית ממה שהוא עשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, אתה, עדיין – כל ציוץ שלך מחזק לי, כפי שאמרתי, את האמונה בקדוש ברוך הוא. אם בן אדם כמוך היה בתפקיד כמו שאני מבין, הקדוש ברוך הוא שומר עלינו מלמעלה. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תירגע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני מבקש ממך לא להגיד לי להירגע. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש דרך להגיד דברים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, לא, אז אני אמרתי, את לא צריכה להעיר לי – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אעיר כמה שאני רוצה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את כרגע לא חנה בבלי ולא אומרת לי מה לומר. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני לא אומרת לך מה לומר. אני אומרת לך להירגע כשאתה מדבר ככה על מי שתרם את כל שנותיו למען המדינה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אחרי זה תעלי לכאן ותגידי מה שאת רוצה. אבל אצלכם, כהרגלכם בקודש, אתם אדוני הארץ, אתם אומרים לנו להירגע. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> די, זה לא מעניין אף אחד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לדבר, לא לדבר, די. לכן אני אומר, אני פשוט מציע לך גם פה: תבדוק. איך הוא אמר: אתה עסוק בבישול של הדגים. אמרתי לעצמי: אם הוא זורק שני סלמון ואיזו עגבנייה, הוא חושב שהוא מבשל דגים, מומחה לדגים – בדיוק כמו שהוא היה מומחה לממד החמישי, שהוא הביא להישגים באמת עצומים. לגבי המנה המרכזית אנחנו נתקדם בסיכום, תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש מי שיאמרו שהם כבר שבעים, השר אמסלם. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אל תדאג, בדחיפה ניתן להם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל פה זה מה שנקרא "אכול כפי יכולתך", בלי הגבלה. טוב, חברות וחברי הכנסת, אנחנו מכאן עוברים להצעת אי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: עלייה בשיעורי העוני והחרפתו בזמן הקורונה בשל מדיניות הממשלה. אני מזמין את חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. ישיב, נדמה לי בהופעת בכורה בעניין הזה, השר שמולי, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, כולנו יודעים שעוני מתבטא בהכנסות נמוכות ובתזונה לקויה. הוא מתאפיין בחוסר דיור ראוי, בתנאים תברואתיים גרועים, בהיעדר נגישות לשירותי בריאות וחינוך הולמים ושאר מרעין בישין, כפי שהיטיבו לתאר סופרים כמו שלום עליכם, ויקטור הוגו, צ'רלס דיקנס ואחרים. על העוני, המאלץ רבים לבחור בין צורכיהם הבסיסים ולוותר על חלקם לטובת אחרים, כתב יפה חיים נחמן ביאליק בשירו "אימי זיכרונה לברכה". כך הוא כתב: "אימי, זיכרונה לברכה, הייתה צדקת גמורה / ובאלמנותה ענייה מרודה. / ויהי ערב שבת, החמה בראש האילנות – / ובביתה לא נר ולא סעודה. // בדקה ומצאה עוד, מעשה נסים, שתי פרוטות – / 'הלחם אם נרות?' – פסחה". אבל עוני אינו רק מחסור פיזי או חומרי אלא גם תחושה של השפלה, דימוי עצמי נמוך וניכור, הרגשה של הפקרה וחיים בשולי החברה, אם לא מחוצה לה. העוני, הן כמצוקה חומרית והן כתחושת נחיתות, רומס את כבוד האדם, מונע ממנו את מימושו העצמי, וממילא גם פוגע בחברה כולה וביכולתה לשגשג באמת. שהרי אדם אשר בשל תנאי חייו הופך מוחלש ואינו מפתח את כישוריו, סופו שתרומה שהיה יכול להרים לחברה לא תוכל להתממש, מה שיוציא את כולנו נפסדים. הרי כבר נאמר בתלמוד הבבלי: "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" וידוע סיפורו של הלל הזקן, שבשל עוניו ויוקר הלימוד נמנעה ממנו הכניסה לבית המדרש. קל לתאר מה היה קורה לולא היה מקשיב בגנבה לדברי שמעיה ואבטליון, ומשם ממשיך להעמיד דורות של תלמידים חכמים ונשיאי סנהדרין. אף אדם אינו בוחר בעוני. אדם נולד לעוני או מידרדר אליו וזאת בעיקר בשל שיטה כלכלית ומדיניות ממשלתית המעדיפות רווח על רווחה, אדמה על אדם, תחרות על פני שותפות, רכוש על פני צדק, מיעוט בעלי הון על רוב של עובדים קשי יום. לכן, גם הדרך למיגור העוני אינה בסגנון ההוליוודי המופרך של מאמץ אישי ועקשנות, כאילו אין נסיבות ותנאים הקובעים את סיכויינו וחוסמים אותנו כתקרת בטון. הדרך למיגור העוני היא מאבק לשינוי חברתי מן היסוד, להחלפת השיטה והמדיניות המשרתות את מיעוט העשירים על חשבון הרוב המנוצל בכאלה שתפעלנה למען כולם, בעיקר לטובת המוחלשים והמנוחשלים. חברי הכנסת, מי סובל מעוני? מעוני סובלים ילדים רבים שהוריהם יוצאי אתיופיה. 65% מהם מתחת לקו העוני. הוריהם סובלים מאפליה ולכן מתפרנסים בשכר נמוך. לרוב הם חיים בשכונות כמעט מופרדות ולומדים בבתי ספר כמעט מופרדים. שיעור יוצאי אתיופיה שישבו בכלא הצבאי כפול מהשיעור הממוצע. למה? כי צעירים יוצאי אתיופיה נאלצים לא פעם להיעדר ללא אישור מהמסגרת הצבאית כדי לתמוך בפרנסת משפחתם. כשהם ישתחררו משירות הם לרוב יצאו לעבוד, כי בישראל השכלה גבוהה עולה הרבה מאוד כסף, והקיום במקביל ללימודים עולה גם הוא הון תועפות. כן, ישנם צעירים שמתגברים על הררי הקשיים שהמערכת מערימה עליהם, עושים את זה, לומדים ומתקדמים ושוברים את העוני. אך הרוב המכריע, טובים וחכמים לא פחות, יעבדו קשה כדי לתמוך בפרנסת המשפחה ויפספסו את ההזדמנות שלהם להשכיל ולבנות את חייהם על יסודות יציבים יותר. מעוני סובלים ילדים ערבים. 60% מהילדים הערבים, ליתר דיוק, עניים. רובם חיים ביישובים מופרדים לגמרי, אוכלוסייה ערבית בלבד. המדינה, כידוע, מפקירה את היישובים הללו מכל בחינה אפשרית. תוכניות מתאר אין, תשתיות אין, ומערכות החינוך מתוקצבות בקמצנות גזענית. ערביי הנגב נאלצים להתמודד עם תלאות מזוויעות כדי להתקיים באופן בסיסי ביותר. המדינה לא מכירה ביישוביהם, שהתקיימו עוד לפניה. לא מחברת אותם למים, לחשמל או לאינטרנט. ילדים בנגב נאלצים לצעוד קילומטרים כדי להגיע לבית הספר, שבו לפעמים אין אפילו מים זורמים. מה הסיכוי של ילד ערבי מהנגב לצאת מהעוני? להתפרנס מספיק כדי לחיות ברווחה? סיכוייו לצערי נמוכים עד אפסיים. אין תחרות הוגנת, לא הייתה ולעולם לא תהיה תחרות הוגנת. ילד להורים עשירים לרוב יהיה מבוסס בעצמו, ואילו ילד להורים קשי יום יתקשה מאוד לחיות ברווחה, קל וחומר להתבסס. ילד שנולד בשכונה עם בית ספר יסודי טוב יגיע מוכן לתיכון, ואילו ילד שבית הספר השכונתי שלו סובל מתת-תקצוב ימצא עצמו מסיים ללא תעודת בגרות, ומשם, לרוב – בעבודה המשלמת שכר נמוך. התחרות ההוגנת היא אשליה. אשליה ושקר. חברי הכנסת, עוני הוא לא גזרת גורל. עוני הוא תוצאה של מערכת שנועדה לייצר עוני, מערכת שנועדה להעביר את ההון מידיים רבות לידיים מעטות, מרשות הכלל לרשותו של מיעוט נצלני ותאב בצע. כאשר המדינה משבצת תלמיד יוצא אתיופיה לבית ספר לא מתוקצב, אין הדבר תלוי ביד המקרה אלא בטבלאות האקסל במשרד החינוך וברשויות המקומיות. כאשר הבנק לא נותן הלוואה לאזרח ערבי, וזה נאלץ ללוות בשוק האפור בריבית קצוצה, אין הדבר מקרי או אקראי אלא שיטתי ועקבי, וגם, בואו נוסיף: גורם לעלייה בפשיעה. כאשר אם חד-הורית נאלצת לעבוד יומם ולילה והמדינה לא מממנת לה שמרטף לילדים או חוגי העשרה עבורם, האם זה מקרי שהיא תקרוס יום-יום תחת הלחץ עד התמוטטות? האם מקרי שילדיה יהיו עניים יותר מילדים לזוג הורים אמידים? צריך להיות חסר לב או חסר מוח כדי לחשוב שעוני הוא חוק הטבע. בין העניים אנשים חכמים, טובים וחרוצים וכולם ראויים, ככל האדם. אין גנטיקה לעוני ואין צבע לעוני, אבל העניים רובם בגוון עור מסוים, דוברים שפות מסוימות וחיים במקומות מסוימים. ממשלות ישראל במשך דורות יצרו פערים בלתי נסבלים בין אוכלוסיות, הסלילו את אלו למקום אחד ואת אלו למקום אחר. וכעת, בימי הקורונה, התהליך לא נעצר. להפך, הוא האיץ. השכר הממוצע במשק עלה, יודעים למה? כי ממשלת הפשע הזו עודדה עסקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום. מי יכול לחיות שבועיים ללא שכר? מי יכול לחיות חודש או חודשיים ללא שכר? מאז פרוץ המשבר כמות הפניות לעמותת לתת עלתה ב-79% ביחס לשנה שעברה. מעל ל-100,000 פניות הגיעו אליה רק מחודש מרץ. הממשלה שלחה את המוחלשים להתדפק על דלתות הרווחה ועל דלתות העמותות. היא שלחה אותם לקחת הלוואות בשוק האפור ולהסתבך בחובות. ואחרי שיהיה חיסון, היא בטח גם תשלח אותם לעשות משמרות כפולות בתנאים ירודים. חברי הכנסת, הקורונה לא אשמה בשיטה הכלכלית שלנו, היא רק הזדמנות עבור חסידי השיטה והמרוויחים ממנה להצדיק את אותה שיטה, לקדם את משנתם ולדפוק עוד קופה על חשבון כולנו. אבל המדינה יכולה גם לעשות אחרת, אם רק היינו בוחרים בכך. אם היינו מקטינים את מספר התלמידים בכיתה מ-40-30 לכ-20 בכל בתי הספר בארץ; אם היינו מכריזים על תוכנית 100% זכאות לבגרות והיינו מבטיחים שיעורי תגבור לכל ילד שזקוק להם; אם היינו מחברים עוד היום את כל היישובים בישראל למים, לחשמל ולאינטרנט; אם היינו פועלים נגד עיריות שמפעילות בתי ספר מופרדים; ואם היינו מבטיחים ארוחות חמות, קורת גג ראויה, תחבורה ציבורית טובה, תרבות נגישה, מערכת רווחה רגישה – אם היינו עושים זאת, היינו מנצחים את העוני, היינו מייצרים חברה צודקת יותר ושוויונית יותר לטובת כולנו. חברי הכנסת, כפי שכתב בזמנו שלמה סבירסקי, אין נחשלים אלא מנוחשלים. באותה מידה אומר: אין חלשים אלא מוחלשים, ואין עניים אלא מעונים, תרתי משמע. ממשלה שיוצרת, משמרת ומשעתקת, קל וחומר מחריפה את המצב, צריכה להיזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. את זה צריכים להתחיל בהשלכתה לפח האשפה של ההווה – בהבעת אי-אמון בה. מאחר שנשארה לי שנייה אחת, אני רוצה ברשותך לומר משפט אחד. אנחנו נכנסים לשבוע השמיני של השביתה הצודקת של הסגל שלא במינוי במכללות הציבוריות. יושב-ראש ועד ראשי המכללות מסרב להגיע לקריאות של הוועדה, ועדת המשנה להשכלה גבוהה, שאני עומד בראשה – לא מגיע גם כשהוא מוזמן. השדולה למען ההשכלה הגבוהה גם מזמנת את ור"מ, ולא מגיע איש. את הדבר הזה צריך להפסיק. הזלזול של יו"ר ור"מ, פרופ' שמעון גפשטיין בכנסת, בסטודנטים ובמרצים הוא בלתי נסבל. אני קורא לו מכאן לחזור מייד למשא ומתן ולקבל את מה שכבר הוסכם עליו ברוח הדרישות של המרצים, מייד – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – לפני שיתבטל הסמסטר. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. ישיב שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> גברתי, אם אפשר לסגור – – – הקירור. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> קר לך, חבר הכנסת אבידר? << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כנראה, כי לא הרמתי את הקול. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> זה כנראה כי לא הרמת את קולך בדקות האחרונות. אנחנו נדאג גם לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את חייבת להעיר אותו עכשיו, אורנה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קר למעלה? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> קר. באמת קר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בטח, כי אני כל הזמן מתלוננת. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, משבר הקורונה הוא משבר שהוא לא רק משבר בריאותי, הוא גם לא רק משבר מקרו-כלכלי. הקורונה אכן, כפי שאמר חבר הכנסת כסיף, הביאה איתה באמת מצב חסר תקדים, משבר חברתי חסר תקדים, שהביא לזינוק אדיר בשיעורי האבטלה, שהביא למחיקה של ענפים שלמים בשוק התעסוקה, לסגירה של עסקים ולשבירת מטה לחמם של רבים, לזינוק מטאורי, מטאורי ממש, בתופעות קשות כמו אלימות במשפחה, ילדים ונוער בסיכון, פגיעות מיניות בילדים, מה לא? חבר הכנסת דיבר כאן על אי-ביטחון תזונתי, וזה נכון. בחגים האחרונים היקף הבקשות לסיוע במזון עמד על 1.2 מיליון בקשות. זה פי שניים יותר ממה שהיה בשנה הקודמת. בסיכומו של דבר, 2.5 מיליון אזרחים במדינת ישראל נפגעו כלכלית מהמשבר הזה. כ-80,000, אני מעריך, צנחו מתחת לקו העוני. אני אומר לכם, זוהי אחת התקופות המאתגרות ביותר, ויש שיאמרו המאתגרת ביותר שהייתה, בטח זה הרבה שנים אבל יש שיאמרו גם אי פעם במשרד הרווחה ובעולם הרווחה. מראש נכנסנו למשבר הזה, מבחינת עולם הרווחה, בתנאים לא מיטביים. שירותי הרווחה, השירותים החברתיים בכלל במדינת ישראל, לא מתוקצבים כיאות בשנים האחרונות, בטח בהשוואה לכל מדד בין-לאומי. השירותים האלה הורעבו במשך שנים. בעולם הבריאות אנחנו רואים תגבור מאוד מאוד משמעותי. תכף אני אגיד מה עשינו גם בעולם הרווחה. ישראל של השנים האחרונות אומנם הייתה סיפור הצלחה כלכלי פנומנלי, אבל צריך לומר את האמת, זה היה סיפור כזה שהרבה מאוד ישראלים לא מצאו בתוכו את מקומם, גם בגלל שיעורי אי-שוויון גדולים מדי, שיעורי עוני פנומנליים – אם אני זוכר נכון, מקום ראשון במערב. ועדיין, חרף כל הדברים הללו אני אומר לכם שללא הסיוע הממשלתי ורשתות הביטחון האדירות, שהובילו גם משרד הרווחה וגם משרד האוצר וממשלת ישראל בכללותה והועמדו לרשות המובטלים, הועמדו לרשות האוכלוסייה המבוגרת בצורה של מענקים מיוחדים, הועמדו לזכות ציבור הנכים – ואני מזכיר לכם, בשנה לא טריוויאלית בכלל, הצלחנו להעלות את קצבאות הנכים, או ליתר דיוק, הם קיבלו מענקים בגובה העלייה של הקצבה שהייתה אמורה להיות להם בשנת 2020; אפילו מקבלי קצבאות קיום בביטוח הלאומי, ציבור שבדרך כלל קל מאוד לא להבחין בו מירושלים, מקבל בתקופת הקורונה כפל קצבאות. זאת אומרת, הממשלה משקיעה כל חודש בציבורים המוחלשים מאות מיליוני שקלים. חבר הכנסת כסיף, אני מזמין אותך להסתכל גם במחקר של הביטוח הלאומי, שקבע חד-משמעית שאילולא העמדת רשתות הביטחון הללו, שאנחנו דחפנו בתוך הממשלה, שיעור העוני במדינת ישראל, שממילא הוא גבוה מדי ועמד לפני הקורונה על 21%, היה מזנק בן כמה חודשים ל-29%, והמשמעות הישירה של זה היא כמובן מאות אלפי ישראלים שלא היו צולחים, לא היו מצליחים להחזיק את הראש מעל המים במשבר הזה. אני יודע שיש ביקורת גדולה מאוד על הממשלה ועל תפקודה בתקופת הקורונה. חלק מהביקורת היא כמובן מוצדקת ובמקומה, אבל אני דוחה מכול וכול את הגישה הזאת שהכול שחור והכול לא טוב, והכול נורא ובכול נכשלנו – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת המציאות – – – << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> זאת לא המציאות, מכיוון שבסופו של דבר, ידידי חבר הכנסת כסיף, תשאל את עצמך שאלה אחת פשוטה ותענה עליה בהגינות: מתי, בהיסטוריה של 30, 40 השנים האחרונות, משרד הרווחה התקרב בכלל להזיז תקציב של 15–20 מיליארד שקל בחצי שנה? לא היה כדבר הזה. לא היה כדבר הזה. עכשיו, אתה ואני שותפים אכן לתפיסה שבאה ואומרת שגם בלי הקורונה מדינת ישראל חייבת להרחיב בצורה משמעותית מאוד את ההשקעה בשירותים החברתיים שלה. הגענו לאירוע של הקורונה, שמוכיח לנו שאין די בקניית מכונות הנשמה כי מדינת ישראל לא השקיעה מספיק תקציבים בשנים האחרונות בהכשרה של רופאים, בהכשרה של אחיות; אפשר לדבר על למידה בזום, אבל אם אנחנו נמצאים במצב שליותר מ-100,000 ישראלים, ילדים, אין מחשב בבית או גישה לאינטרנט, אז זה ברור – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ועדיין אין להם. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> זה ברור שאלו – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ועדיין אין להם. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לפני ההשקעה – – – זה 300,000. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> אוקיי. אז קל וחומר. זה אומר שאלו פערים שבוודאי היו צריכים לטפל בהם לפני שנים. אני הראשון להגיד את זה גם על עולם הרווחה, אני מכיר אותו כמו את כף ידי בגלל הפעילות שלי בכנסת בשנים האחרונות ויודע איזה פערים עצומים יש בתחומים הללו. זאת גם הזדמנות טובה לומר מילה טובה לחברי הכנסת וגם לחברי הכנסת מהרשימה המשותפת, שבחלק מהנושאים, כמו מניעת אלימות במשפחה וסגירה של פערים חברתיים, אתם שותפים גדולים מאוד של משרד הרווחה, שותפים בצמצום הפערים הללו ובהתמודדות אמיתית עם הבעיות הקשות האלה, שמכות כמובן לא רק בציבור הערבי אלא בחברה הישראלית כולה. אני אומר לך שחלק גדול מהצעדים הללו בלמו, פשוט בלמו את העלייה החריפה שהייתה אמורה להיות בשיעורי העוני. בנוסף להשקעת הכספים האדירה הזאת של רשתות הביטחון אנחנו מפעילים כמה תוכניות באמת יוצאות דופן. אנו מפעילים את המהלך הלאומי הכי גדול שהיה פה בשנים האחרונות לטובת האוכלוסייה המבוגרת, כ-150 מיליון שקל בתוכנית מגן לזהב. יש לנו חצי מיליון אזרחים ותיקים שאנחנו מגיעים אליהם הביתה. חצי מיליון אזרחים ותיקים שמגיעים אליהם הביתה בתקופה הזו, מטפלים גם במחסור שלהם בתרופות ובמזון, בבדידות; מסייעים להפיג את הבדידות שלהם. להגיד לך שאנחנו בעולם מושלם, ידידי עופר? ממש ממש לא. להגיד לך שאני מקבל את טענתך או את הנחת העבודה בדבריך שהכול שחור? גם את זה אני לא מקבל. אני חושב שבסופו של דבר, צריך להסתכל על הגדלת רשתות הביטחון, על המהלך המדהים שאנחנו עושים עם ניצולי השואה והאוכלוסייה המבוגרת, על העובדה שבעזרה גדולה מאוד של חברי הכנסת גם הצלחנו לתגבר בצורה משמעותית את מערכי החירום וההגנה של משרד הרווחה לנשים במצוקה, לנערות שנפגעו מינית, לילדים ונוער שנמצאים במצבי סיכון. אני חושב שזה דבר שהוא בהחלט בהחלט משמעותי מאוד. אנחנו גם לא שוכחים שיש לנו בכל התקופה הזו שותף מאוד חשוב, שותף נאמן, זה המגזר השלישי, שאיך שפרץ המשבר הזה עזב הכול, בלי לשאול שאלות, והסתער על המשימה כדי לנסות ולעזור לנו לטפל בכל אותן בעיות. יש מענקים מיוחדים שאנחנו העמדנו בגובה של 53 מיליון שקל. יש קרן מסוימת נוספת שהעמיד משרד האוצר, בהיקף של 100 מיליון שקל. אני יודע שחלק מהעמותות עדיין לא קיבלו את התקציבים, חלק גדול מהן כן קיבלו. בשבועות האחרונים עשינו ריכוך נוסף בקריטריונים על מנת לאפשר לכמה שיותר עמותות וארגונים לקבל את הסיוע הזה שיעזור להם לצלוח את המשבר. זה ברור שעם כל מה שנעשה זה אפילו לא קצה הקרחון של מה שאנחנו עוד רוצים לעשות. אנחנו רוצים בתקופה הזו לקדם מאוד דמי אבטלה לעצמאים; אנחנו רוצים מאוד לקדם פנסיית מינימום לקשישים; אנחנו רוצים להרחיב בצורה חסרת תקדים את מערך החירום שלנו עבור נשים שעוברות טרור ביתי, ולראשונה גם לטפל בצד השני של המשוואה, בגברים האלימים; אנחנו רוצים לעשות הרבה מאוד דברים גם לילדים ונוער בסיכון, ובשביל זה אנחנו צריכים את התקציב. לצערי, כרגע במקום לקדם את תקציב המדינה – וזו הסיבה שהצד שלנו בממשלה הצביע בעד ההצעה לפיזור הכנסת – יש כרגע מניעים אחרים בתוך הממשלה. לצערי, ראש הממשלה כנראה גמר אומר לא לקדם את תקציב המדינה, דבר שבעיניי הוא ממש פשע כלכלי לכל דבר ועניין נגד העם ונגד המדינה, כיוון שכל כך הרבה אנשים נפגעים מהדבר הזה. במקום להסתכל על המצוקות, במקום להסתכל על נתוני העוני, אני חושב שמסתכלים על דברים אחרים. המשמעות של ההחלטה הזו זאת פגיעה אנושה באזרחים, בבעלי העסקים, במשק הישראלי כולו. אני אומר לכם, בחירות – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה עונה להצעת אי-אמון או שאתה מגיש הצעת אי-אמון? << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> תכף אני אגיד לך על מה אני עונה. בחירות היו וגם נותרו חלופה איומה ונוראה, שאף אחד לא יטעה בדבר הזה. אבל לצערי, ברגע שמונעים מתוך שיקולים אחרים, שיקולים זרים, מעדיפים שלא לקדם את התקציב, אז מי שישלם קודם את המחיר הכבד הזה אלו אוכלוסיות הרווחה; זאת האוכלוסייה המבוגרת; אלו בעלי העסקים, שבמקום לקבל סיוע מהממשלה הולכים לשלם מחיר כבד מאוד. אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות מאוד גם לעובדות ולעובדים של משרד העבודה והרווחה, שעושים עבודת קודש, יוצאים מגדרם יום-יום ושעה-שעה כדי לעזור לכל הנפגעים במגפה הכלכלית והחברתית הזאת, ולצערי חשים כרגע, לאור הנסיבות שאנחנו נמצאים בהן, קצת מופקרים ושמפנים להם את הגב. בלי תקציב ברור שלא נוכל לטפל בכל בעיות השורש הללו. אני חושב שנעשו דברים מאוד משמעותיים ועל חלק מהדברים צריך לברך גם את השותפים שלנו בממשלה. בסוף, הדברים הטובים שנעשו, באספקה של רשתות ביטחון ודברים שקודמו במשותף – צריך להודות עליהם ואני חושב שגם לברך עליהם. אני חושב שההחלטה שלא לקדם את התקציב זו החלטה מנותקת, איומה, קשה. מי שיישא במחיר האמיתי שלה זה האנשים הראשונים שאנחנו צריכים לסייע להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך, השר שמולי. אנחנו עוברים לדיון. מטעם יש עתיד-תל"ם – חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. מאוד קר. גם אלי אבידר, חבר הכנסת – עלתה קצת הטמפרטורה או שעדיין קר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> קר, מעלים תכף. בבקשה, חבר הכנסת טופורובסקי, שלוש דקות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> ברוכים הבאים להצגה הכי טובה בעיר. אנחנו באופוזיציה מגישים אי-אמון, אבל בתכל'ס אנחנו בהצגה. באים חברי הממשלה והקואליציה והם מביעים אי-אמון אחד בשני, בממשלה שכל אחד מהם חבר בה. שר הרווחה מביע אי-אמון בראש הממשלה. עוד מעט שר הסייבר, שלא מגן על תקיפות סייבר שקורות עכשיו בישראל, יביע אי-אמון בשר הביטחון. ראש הממשלה החליפי מביע אי-אמון בראש הממשלה, וראש הממשלה מביע אי-אמון בראש הממשלה. כולם מביעים אי-אמון אחד בשני, אבל עוד מעט יצביעו נגד האי-אמון, כי יותר חשוב להם להצביע בעד הכיסא שלהם. זאת ממשלה של מנותקים. ממשלה של אנשים שחיים מול אקסלים ובאים אחר כך ועומדים על הפודיום הזה ומסבירים איך יש תקציב לככה וככה גמלאים, איך יש תקציב לככה וככה עסקים קטנים, איך אנחנו עוזרים להרבה מאוד מורים ואנחנו משפרים את החינוך. אבל כל זה אולי נראה באקסלים. בשטח, בפועל – לכו לבית ספר תראו איך עוזרים לחינוך; לכו לכל בית שיש בו קשיש שאף אחד לא ביקר אותו הרבה זמן, תראו איך עוזרים לקשישים. לכן לעצמאים שקורסים, לכו לכמעט מיליון מובטלים שיש במדינת ישראל ותגידו להם איך באקסלים זה מסתדר לכם שאתם עוזרים להם. גם לאלה שעוזרים, איך עוזרים? לוקחים הלוואה, כסף שאין, ובאים מחלקים אותה לכולם, מחלקים. ומי צריך לממן את הלוואת המשכנתה הזאת? אנחנו, הילדים שלנו, הנכדים שלנו. עוד עשר שנים מכל עשרה שקלים שישלמו למיסים, שניים או שלושה שקלים ילכו רק לתשלום הריבית על החוב שהיום הממשלה הזאת לוקחת. אחר כך עוד אומרים: לא קשור התקציב. זאת ממשלה של מנותקים, ממשלה של אנשים שהם כמו רואי חשבון, חיים באקסלים במשרדים; ממשלה של אנשים שלא מביעים אמון אחד בשני אבל מצביעים כדי לשבת אחד בכיסא של השני; ממשלה של אנשים שתלויים אחד בשני, כדי לא להיות תלויים אחד ליד השני; ממשלה של אנשים מנותקים; ממשלה של אנשים שלא אכפת להם מהאזרחים, לא אכפת להם מהמדינה, אכפת להם רק אחד מהשני, אכפת להם כל אחד מהכיסא של עצמו. ממשלה שחייבת להסתיים כמה שיותר מהר; ממשלה שלא יכולה עוד להיות קיימת במדינת ישראל. הגיע הזמן שיהיו כאן בחירות. הגיע הזמן שהבחירות יהיו כמה שיותר מהר. הגיע הזמן שיהיה כאן את יאיר לפיד כראש ממשלה, שכמו שהוא היה שר אוצר וידע לבטל את הגירעון שהיה אז, ב-2013, עכשיו הוא יודע גם לטפל בגירעון, גם לטפל בקורונה, גם להעמיד את האנשים הנכונים במשרדים הנכונים ולא שרים כושלים, וגם לטפל בבעיות האמיתיות של מדינת ישראל. הגיע הזמן לממשלה שתבריא את המדינה, למנהיגים שינהיגו ולא יפחדו. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טופורובסקי. אנחנו עוברים לרשימה המשותפת. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, לנו דווקא יש סיבות רבות להפגנת אי-אמון בממשלה, אבל אין ספק כי מדיניות העוני שהממשלה הזו מקדמת הינה סיבה נוספת ראויה לכך. וכן, אני קוראת לזה "מדיניות עוני". הממשלה הזאת קידמה במשך חודשים – והיא המשיכה במורשת רבת-שנים של ממשלות קודמות ועוקבות – מדיניות עוני. ואין פלא שהכול התפוצץ עכשיו במשבר הקורונה. אין פלא, כי הממשלה, כמו ממשלות קודמות, עסקה בעיקר בלהעביר תקציבים ולהשקיע במיליטריזם ובביטחוניזם. גם עכשיו, בתוך משבר הקורונה, מעבירים מאות מיליונים להתיישבויות במקום להעביר אותם לרווחה חברתית ולרווחת הפרט וכדי להציל את העסקים, גם הקטנים, גם הגדולים, גם העצמאים, וגם השכירים, וכל מי שנקלע למשבר כלכלי בעקבות משבר הקורונה. אז אין פלא שאנחנו מגיעים למספרים פשוט בלתי נתפסים בעקבות משבר הקורונה בכל מה שקשור לעוני, כי יש כאן ממשלה, ומדיניות, אשר מקדמת מדיניות של מיליטריזם ולא רווחה חברתית. אז אין על מה להתפלא. מה יש לנו כיום? כ-700,000 משפחות ויותר משני מיליון בני אדם נפגעו כלכלית בעקבות מגפת הקורונה. אלה הנתונים של הביטוח הלאומי. אנחנו כיום עם כ-40,000 משקי בית אשר ירדו אל מתחת לקו העוני. אנחנו רואים שמגפת הקורונה והעוני פגעו במיוחד בקבוצות שנחשבות לקבוצות מוחלשות, כמו נשים, למשל, כך שאנחנו רואים כי לפי נתוני שירותי התעסוקה כ-535,000 נשים איבדו את עבודתן לעומת כ-400,000 גברים. נשים הן כ-56% מכלל המפוטרים, ואילו גברים הם 44%. כמו כן, אחרי הסגר השני חלה עלייה במספר הנשים המובטלות – כ-66% מהמובטלים בגל זה הם נשים. בנוסף, כמובן, הנתונים המזעזעים של החברה הערבית בעקבות משבר הקורונה: אנחנו ראינו בגל הראשון כי למעלה מ-13,000 משפחות ערביות נוספות ירדו מתחת לקו העוני. בדוח העוני שפורסם בסוף שנת 2019 ראינו כי תוחלת העוני של המשפחות בחברה הערבית עמדה על כ-45% בשנת 2018. כמו כן, אנחנו רואים לפי הנתונים של שנת 2019 כי כ-60% מהילדים הערבים נמצאים מתחת לקו העוני. אז אין פלא שמבחינתנו אי-אמון הוא דבר ודאי, גם לאור מדיניות העוני אשר מאפיינת ממשלה זו. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך. מטעם ישראל ביתנו – חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן, הם אומרים שהם מטפלים בזה. גם לי קר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, ביום רביעי הזה, הקרוב, אני מביא את הצעת החוק שלי – עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות. אני לא מביא את זה ככה בלי לחכות, בלי לשמוע את העמדה של הקואליציה – להפך, לפני שנתיים וחצי, כשחוקק חוק הלאום, ראש הממשלה ישב עם ההנהגה של העדה הדרוזית, ואני הייתי אחד מאלה שישבו עם ראש הממשלה יותר מישיבה אחת. סיכמנו בסופן של אותן ישיבות שממשלת ישראל תביא חוק תוך 40 יום למליאה כאן, שיעגן את מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות. זה היה לפני שנתיים וחצי. << קריאה >> ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> 40 יום, אז זה אומר שלפחות לפני שנתיים וארבעה חודשים הייתה הבטחה של ראש הממשלה שהוא יביא את הצעת החוק. חיכינו, חיכינו, חיכינו, לא הגיעה שום הצעת חוק של ראש הממשלה. אני הכנתי את הצעת החוק בתחילת הקדנציה הזאת. הנחתי אותה, והיא קיבלה פ', אבל אמרתי: אני לא רוצה לקדם את הצעת החוק. לא העניין שלי לחוקק רק חוק, העניין שלי הוא להעביר את החוק. פניתי לממשלה, דיברתי. כולם פנו אליי ואמרו לי: תשמע, ממשלת ישראל מכינה חוק עכשיו בתיאום עם ההנהגה של העדה הדרוזית לעיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות, והביאו לי את החוק שהם מכינים. אמרתי: אם אתם מביאים חוק כזה, אני אחכה. חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי, ואני מחכה, ועדיין לא הביאו את הצעת החוק. לכן אני מביא את זה ביום רביעי. אני מקווה שכל סיעות הבית יתמכו בחוק הזה. כל סיעות הבית, במיוחד סיעת הליכוד. אני שמעתי את מיקי זוהר. הוא ישב כאן, במקומך, ואמר באופן ברור: תביאו חוק שיעגן את מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות, אנחנו, הליכוד, נתמוך בהצעת החוק. אני שמעתי את כחול לבן בכל מקום ומקום שבו דיברו בזמן תקופת הבחירות ואחרי הבחירות, והם מוכנים לעגן את מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות. אני מאמין שכל סיעות הבית כאן בסופו של דבר יתמכו בהצעת החוק הזאת, כי העדה הדרוזית קשרה את גורלה עם מדינת ישראל. יש אנשים שלא טוב להם לשמוע את זה, יכול להיות שגם בממשלה; שלא מוכנים לתת את הזכות הבסיסית, זכות השוויון, לעדה שקשרה את גורלה עם מדינת ישראל. אני לא יודע ולא מבין. אותם שרים, אותם חברי כנסת, אותה קואליציה, שכל שישי וכל שבת וכל יום ראשון, אני רואה פרסום: ביקרנו ביישוב הזה, ביקרנו ביישוב הזה – בואו נחוקק את החוק הזה ביום רביעי, בואו נעביר אותו בקריאה טרומית ונתאם את זה ביחד עם הממשלה על מנת להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עמאר חמד. ממפלגת ימינה, חברת הכנסת איילת שקד – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ישראל ביתנו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> ישראל ביתנו, סליחה. לא, ימינה – קראתי לאיילת שקד, לא אמרתי שאתה ימינה. היא אינה נוכחת. אנחנו עוברים למרצ. יאיר גולן, בבקשה, אחרון הדוברים. אחריו יסכם השר אמסלם. אני לא רואה אותו פה. הוא כאן, נוכח. << דובר >> יאיר גולן (מרצ): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אתמול נפל דבר בישראל. אבל לפני שאעבור למה שנפל בישראל, בואו נעצום לרגע עיניים וננסה לדמיין את התרחיש הבא. תחשבו על המצב הבא: חברי ועדה לבחירת שופטים באיזושהי מדינה באירופה, לא משנה איזו – הונגריה, פולין, אנגליה, צרפת, לא משנה – לא ממנים שופט יהודי כי הוא לא מספיק פטריוט. תארו לעצמכם. תארו לעצמכם שהיה קורה תרחיש פחות נורא – שכמה מחברי הוועדה למינוי שופטים היו מחרימים את דיוני הוועדה כי השופט היהודי הזה, שמחשיבים אותו כלא מספיק פטריוט, עולה לדיון. תארו לעצמכם. מה היינו אומרים. איזה גל של גינויים. וחברת כנסת מסוימת הייתה יוצאת כנגד, ושרה מסוימת הייתה נלחמת כנגד. וראש הממשלה ללא ספק היה מוציא גינוי פורמלי וקורא לשגריר, ומגיש מחאה, ונלחם בכל הכוח בגל האנטישמיות ששוטף את אותה מדינה מדומיינת. מה קורה אצלנו – עלה אתמול לדיון שופט ערבי בוועדה לבחירת שופטים. לא כולם חייבים לתמוך בו, אפשר לנהל את הדיון, וחלק יצביעו בעד, חלק יצביעו נגד. לגיטימי לחלוטין. אבל לא, נציגי הימין בוועדה החרימו את הדיון. החרימו את הדיון. זה עוד ערעור חד-משמעי על כללי המשחק הנקוטים במדינת ישראל. זו עוד פגיעה בדמוקרטיה הישראלית, וזה עוד ביטוי מטריד, מדאיג, לגזענות. והדברים האלה צריכים וחייבים להיפסק. אני אומר מכאן לכל המחרימים: תחשבו פעם אחת קצת יותר רחב מלקושש עוד כמה קולות במרכז. תחשבו פעם אחת קצת יותר רחב: איזה עתיד אנחנו בונים פה במדינת ישראל בין יהודים לבין ערבים, בין מזרחים לבי אשכנזים, בין דתיים לבין חילונים. איפה האחריות שלנו אם אנחנו, כנציגי ציבור, כנבחרי ציבור, נוהגים באופן שהוא חד-משמעי מפלה; והוא לא רק מפלה, הוא מפלה על רקע שלא מקובל בהצהרת העצמאות שלנו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גולן. << דובר_המשך >> יאיר גולן (מרצ): << דובר_המשך >> הצהרת העצמאות שלנו, של מדינת ישראל, של כל אזרחי ישראל. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת איילת שקד, בבקשה. אחרונת הדוברים. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי כמה השמצות נגדי בישיבת הסיעה של הליכוד, ואני רוצה להתייחס להשמצות האלה. תראו, מאתמול בערב אנחנו במופע ארוך ומתמשך של בכיינות. אם נחשוב על זה, אנחנו כבר בעשור שלם של בכיינות וחוסר משילות, כי זו השיטה – מתבכיינים ולא מושלים. אני רוצה להסביר רגע מה ההבדל בין ימין רציני לימין בכייני. קראתי היום שראש הממשלה רוצה להעביר רפורמה במערכת המשפט, שזה דבר מצוין. אבל עשור שלם היה לו, עשור שלם הוא ישב על כס ראש הממשלה – האמת, כבר יותר מעשור. אז פעם אחת אהוד ברק הוא השותף, וראש הממשלה מתחייב להגן על המערכת ולעצור כל שינוי וכל רפורמה; ופעם שנייה הראשונה שמקבלת תיק זו ציפי לבני, את תיק המשפטים; ופעם שלישית הם טוענים שכחלון – וזה אגב נכון שסיעת כולנו עצרה את השינויים האלה. כל פעם סיבה אחרת. ועכשיו הם הביאו את הרפורמטור הגדול, אבי ניסנקורן. בשביל זה הלכנו לשלוש מערכות בחירות, כדי שאבי ניסנקורן, יושב-ראש ההסתדרות, יהיה במשרד המשפטים. בטח, הוא בוודאי ידאג להסדיר את ההתיישבות ביהודה ושומרון, הוא בוודאי ידאג לטפל בפרקליטות, הוא בוודאי ידאג למנות שופטים שמרנים. אבי ניסנקורן, יושב-ראש ההסתדרות. כשאני נכנסתי למשרד המשפטים לא באתי לריב עם השומרים, באתי לאכול את הענבים, ואכלתי. כדי למנות שופטים שמרנים לאומיים צריך לעבוד בשקט, לכרות בריתות, לעשות שותפויות, להגיע להסכמים. לא לצעוק. הציבור לא מטומטם. הציבור לא נהנה ממופעי רחוב. הוא רוצה ביצועים, הוא רוצה קבלות, והוא גם מבין מה ההבדל בין ימין שעושה, ימין רציני, לבין ימין בכייני. כשנכנסתי למשרד וראיתי שפינו סתם יישובים מיהודה ושומרון בגלל רשלנות של הממשלה, בגלל רשלנות של עמדת המדינה, אז שיניתי את כל עמדות המדינה – יישובים שמנסים להסדיר, לא לפנות. ומיניתי שופטים שמרנים. אם פעם היה השופט נועם סולברג קול בודד, היום הוא ראש של מחנה שמרני בבית המשפט העליון. וכן, יש עוד עבודה, אבל לפחות בקדנציה שלי הזזנו את המטוטלת. יש עוד הרבה עבודה. המהפכה השיפוטית והחוקתית של אהרן ברק השאירה פה עיי חורבות. אגב, חלק מהבעיות במשבר הקורונה זה כי במדינת ישראל הכול נהיה שפיט ועל כל צעד ושעל צריך יועץ משפטי, אז אנחנו ניסינו להילחם בזה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברת הכנסת שקד, הזמן חלף. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עד מתי תאשימו את ברק? << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> ניסינו להילחם בזה. ניסינו אנחנו, ככל יכולתנו. עם קבלות, עם עבודה קשה, לפעמים גם עם פשרות, כי בשביל להשיג דברים – כל מי שיושב כאן בכנסת הזאת יודע שלפעמים גם צריך להתפשר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לך, חברת הכנסת שקד. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אז היום הליכוד עשה הפסקה של יום אחד מהכישלון בטיפול בקורונה כדי להיכשל בוועדה לבחירת שופטים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך, חברת הכנסת שקד. השר אמסלם גם יגיב וגם יסכם את הדיון, בבקשה. ולאחר מכן תהיה הצבעה – אי-אמון. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, לפני שאענה גם לאיילת שקד וגם אתייחס לשני נושאים, אני רוצה לומר שמח"ש הגישה כתב אישום נגד קצין המשטרה סגן ניצב ניסו גואטה על זה שהוא עשה את תפקידו; על זה שהוא היה בבלפור, אנשים שם תקפו אותו. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תגן עליו, על זה שהוא תקף מפגינים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. לעומת זאת, כשבא אמיר השכל לבית המשפט, בן אדם שהוא עבריין ופורע חוק, אז שם כמעט שלחו את השוטרים לבית המעצר, ואותו, כנראה – אני מניח שאתם תמליצו עליו להדליק משואה בהר הרצל. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תראה את עולם הערכים ההפוך – השוטר ששומר על החוק מוצא עצמו מועמד לדין, והעבריינים חוגגים בבלפור כרגיל. מה שנקרא אצה רצה לה המריונטה – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה צודק, העבריינים חוגגים בבלפור. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ראשת מח"ש קרן בר-מנחם – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אפשר להגביר את הווליום של השר אמסלם? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רצה אצה לה גב' קרן בר-מנחם, המריונטה של הפרקליטות, גם במינוי – ככה מינו אותה בעצם – איך היא אמרה? אנחנו באנו לעזור לפרקליטות ולמשטרה. רצה, העמידה את השוטר לדין, וכמובן הפורעים ממשיכים כרגיל. זו בעצם דמותה היום של מדינת ישראל ושלטון החוק במדינת ישראל. תראו, אני מסכים עם מה שאמר יאיר גולן. אתמול נפל דבר בישראל, אתמול התכנסה לה ועדת שופטים עם הרכב של שישה חברים. דרך אגב, הרכב הוועדה הוא בדרך כלל שלושה שופטים בבית המשפט העליון, שניים מלשכת עורכי הדין, שני חברי כנסת ושני שרים. אתמול מנבחרי הציבור – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, לא שומעים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – שלושה מתוך הארבעה לא הגיעו, אבל מה זה משנה לניסנקורן? הוא חושב שהוא מנהל עכשיו איזה דיון בהסתדרות עם איזה ועד עובדים. ממשיכים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה לא הגיעו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא חשוב. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה לא הגיעו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מה זה חשוב? אני אסביר עוד מעט. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה לא הגיעו? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה יודע למה לא הגיעו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב, רק שנייה, חבר הכנסת אוסאמה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בגלל שלא רצו שופט אחד אז החרימו ועדה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר לך, נדונו – רק שנייה, רק שנייה, אני אומר, זה יותר מדי חשוב. אתה יודע, גם אם יש מחלוקת, אז עוצרים שנייה ועושים דיון. הרי אנחנו לא מדברים כרגע על איזשהן הצבעות אזוטריות. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. הצבתם אולטימטום: או שלא תמנו את השופט הזה או שאנחנו מחרימים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אומר, אז דוחים הוועדה בשבוע ומנהלים דיאלוג. דרך אגב, כל חבר כנסת שהגיש הצעת חוק – אנחנו אף פעם לא מורידים אותה, מבקשים ממנו לעשות דיאלוג, דוחים בשבוע. אבל מה פתאום אצל ניסנקורן? דרך אגב, כשאני לא הסכמתי איתו בוועדת שרים לחקיקה, הוא אמר: אנחנו נכנס אותה בלי הליכוד. וכשהוא רצה עכשיו להקים את הוועדה לאיתור פרקליט המדינה בלי החלטה – הוא בריון, הרי ההתנהלות שלו בריונית. זה מה שהוא עושה. הוא עכשיו ראה את הוועדה, הוא ראה את הוועדה, שהיא חסרה – מה זה משנה? ממשיכים ומקדמים. לא משנה כרגע איך הציבור רואה את זה ומה קורה. אבל בואו נראה מה קרה אתמול. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אתה קורא בריון? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> רק שנייה. בואו נראה מה קורה: אתמול הוגשו 136 שמות לוועדה, הוועדה בחרה ב-61. דרך אגב, דרוזי אחד אפילו לא מצאו לנכון לבחור, מתוך שמונה. כשעשינו חשבון – הוועדה בעצם התכנסה ודנה בברוטו חמש שעות, בוא נגיד שדיברו ארבע שעות, חמש שעות, זאת אומרת זה יצא בממוצע בערך שתיים, 2.2 דקות למועמד לשפיטה במדינת ישראל. שתי דקות, רבותיי. תבינו טוב. כשאני רוצה למנות דירקטורים – אני מספר לכם, גם דירקטור לפארק אריאל שרון, דנים עליו קצת יותר, בטח רבע שעה, 20 דקות. שתי דקות לשופט, רבותיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – לא צריך לחשוב בכלל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> שתי דקות לשופט. עוד מעט נדבר על זה. בושה וחרפה. אבל אני אספר לכם את האמת: לא דנו בזה שתי דקות, דנו בזה הרבה יותר. מדוע? בגלל שהם באו עם הרשימות, הכינו אותן חודשיים מראש. זה פלסטר, כל הוועדה הזאת. בדיחה. עסקאות. זה מה שקורה הלכה למעשה. ולכן אני רוצה לענות לחברת הכנסת שקד. הסיפור זה לא בבחירת השופטים. הרי בסוף בוחרים שופטים – ובחלקם הם אנשים טובים, אין שאלה כזו בכלל. הבעיה היא בשיטה. איך אמרו כבר חז"ל, לא עכברא גנב, חורא גנב. השיטה היא פסולה מעיקרה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פריימריז. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> השיטה. איך יכול להיות ששלושה שופטים, שהם בניגוד עניינים מובהק – הם הרי בוחרים את החברים שלהם – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ובליכוד אין דילים. אין דילים בליכוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – ועוד שניים מלשכת עורכי הדין, שהם באים אליהם מתוך – כבר חמישה אנשים. הם הוציאו עכשיו חוות דעת שאפשר לכנס את זה ברוב רגיל. זאת אומרת, כדי לא לכנס את הוועדה – תבינו מה המשמעות של חוות הדעת: אם שלושתם היו מתפטרים, לא היו יכולים לכנס את הוועדה, פשוט בגלל שאז לא הייתה ועדה שיש בה שבעה. אצלם השבעה זה הפוטנציאל, לא מי שבא. וכל זה בוועדה שמוביל אותה שר המשפטים ניסנקורן. בוחרים, כפי שאמרתי, 61 שופטים במחטף של שתי דקות, עושים סידור לפני כן, עסקאות ודילים. וכשהם מבקשים, שלושת חברי הוועדה: חבר'ה, בוא נדון, אנחנו, יש לנו גם השגות – הרי אותם לא שיתפו. מדוע שישתפו אותם? הם לא בדיל, הם לא בעסקה. אז הם אומרים להם: לא, רבותיי, אתם לא שותפים, ולא תבואו להצביע מי בעד, מי נגד. איך עושה ניסנקורן? כל שתי דקות, דקה וחצי, כמו שאנחנו מצביעים פה בהסתייגויות: מי בעד? מי נגד? שופט אחד; מי בעד? מי נגד? עוד שופט. ככה זה עובד במערכת המשפט שמדינת ישראל עאלק מתגאה בה. בין הטובות בעולם, מספרים לנו. דרך אגב, אין לוועדה הזאת אח ורע באף מדינה בעולם. למה? זה הבלוף הכי גדול. כולנו פה יודעים. אבל כשאני מלין על איילת שקד, אני אומר לה: איילת, היית צריכה לשנות את השיטה והדברים היו מסתדרים לבד. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> אתם עצרתם את זה כל הזמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> את השיטה – בגלל שהבעיה היא לא באנשים שנבחרו. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> דודי, אתם עצרתם את זה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אבל ברגע שבן אדם נבחר, איש ראוי, הוא מתחיל לעבוד בראש של המערכת. הוא מבין שכדי שהוא יתקדם הוא צריך לרצות את שלושת השופטים בעליון. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – אז תחרים – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> והוא גם צריך לרצות את עורכי הדין שטוענים נגדו, אצלו, באים אצלו לאולם. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – לוזרים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מבינים איך אנחנו עובדים במדינה? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לוזר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ככה עובדת מערכת המשפט במדינת ישראל במינוי שופטים. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> – – – נתניהו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אין שיטה יותר מקולקלת מזו. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – בליכוד אין דילים. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הרי אם היינו ממנים ככה – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אין דילים בליכוד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – איזה כמה עובדים בתנובה, אני מניח שהם היו פוסלים את זה. אבל לבתי המשפט במדינת ישראל, בדגש על העליון, בוודאי, הכול מותר. אמרתי לכם, אנחנו חיים בעולם ערכים הפוך, הפוך. אז כשאנחנו טוענים נגד השיטה, באים וטוענים נגדנו שאנחנו נגד שלטון החוק. הם צודקים, בגלל שהם השלטון החוק. הם השלטון באמצעות החוק. זה נכון. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם זה השיטה. אתם זה השיטה. אתם בשלטון כבר 20 שנה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ולכן אני רוצה לתת לכם את הדוגמה הבאה, כדי שתבינו איך עובדת השיטה. אני לפני כשלושה-ארבעה ימים מקבל חוות דעת, הנחיית יועץ. אומרת לי גב' זילבר, מניחה בפניי – אני יושב בדיון, והיא אומרת לי: תשמע, כבוד השר, אני נתתי לך עכשיו חוות דעת, הנחיית יועץ, אבל אני רוצה שנדבר על זה. אמרתי לה: מה אומרת חוות הדעת? היא אומרת לי שבעצם ההנחיה וחוות הדעת היא שבעצם אנחנו צריכים לבחור דירקטורים רק מנבחרת הדירקטורים. אז אני אמרתי לה: רק שנייה, אני לא הבנתי, אני את חוק החברות מכיר בעל פה, איפה זה כתוב? תראי לי איפה זה כתוב. אבל בוודאי ובוודאי אין דבר כזה, לא כתוב בשום מקום. ככה הם ממציאים חוקים. גב' זילבר עוזבת את התפקיד בעוד שבוע וחצי. בוודאי ובוודאי, אם היא יכולה להטריד אותי בעבודתי, למה לא? למה לא? ובוודאי אם היא צריכה לשאול את מנדלבליט על הדרך אם הוא מסכים – בוודאי, למה לא? כל שבוע אני מקריא כאן את פסוקו של שבוע, מה שהוא אמר. למה לא? דרך אגב, זה דבר שמנוגד לחוק, מנוגד לחוק כמעט בכל פרמטר. חוק החברות הוא חוק בהיר מאוד. ברור. דרך אגב, הוא גם מכניס קריטריונים בחוק. המדהים הוא שהוא מכניס קריטריונים מי יכול להיות בכלל דירקטור. בא לפיד, ויוגב, הם רצו רק את החבר'ה שלהם. מה עשו? תפרו קריטריונים למידות, כפי שאמרתי לכם. כשבדקתי, מסתבר שרובם גרים מרעננה עד תל אביב, בני 60, כלכלנים ועורכי דין ממוצא אשכנזי, 60% עד 70%. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תפסיק כבר. תפסיק כבר. תפסיק, נו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אתם מבינים? זו העובדה. עכשיו הם צועקים: תפסיק. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מ-1977 אתם בשלטון. מה אתה מדבר שטויות? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים להכניס מהפריפריה. מה היא אומרת לי? לא, צריך שוויוניות. אני שואל אותה: מה, זה מכרז? הרי כתוב: השר ימנה. אז היא אומרת לי: כן, צריך שוויוניות. אז אמרתי לה: את יודעת מה – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה, איפה ההגנה של הסייבר? איפה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אם צריך שוויוניות, אז למה בעובדי המדינה, שהם חלק מהדירקטורים על פי חוק, לא פותחים מכרז – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה ההגנה של הסייבר? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – או נבחרת מעובדי המדינה? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה אתה ושירביט? איפה? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מדוע השופטת בוועדה מתמנית על ידי מנדלבליט ולא במכרז? << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תגיד, השלטון זה אתה. אתה מתבלבל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני רוצה לומר לכם, רבותיי – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו באופוזיציה. אתה קובע מי ימונה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – זה המחטף הכי גדול שנתקלתי בו. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אל תברבר בשכל. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> גם כשקראתי את חוות הדעת לא הבנתי מה היא רוצה. היא הולכת לי באיזה משפט מינהלי. אתה יודע, כמו איזה סל, כאילו סעיף סל כזה. הפרת אמונים כזאת. אתה יודע, היא אפילו לא יודעת לתרגם את זה הלכה למעשה כשכתוב בחוק בדיוק איך ממנים דירקטור; מי כשיר להיות דירקטור. כתוב בפירוש בחוק, אבל אותה זה לא מעניין. רבותיי, ככה מייצרים חוקים. כשאני שואל אותה על זה, אז היא אומרת לי: תשמע – אדוני היושב-ראש, תקשיב למשפט הבא. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> צודק, צריך להחליף את הממשלה. אתה צודק, צריך להחליף את הממשלה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> היא אמרה לי: כל מה שתכתבו, אנחנו נעשה לזה פרשנות. שם נפלתי מהכיסא. הבנתי שלא משנה מה תכתוב, הם יפרשו את זה איך שהם רוצים. אתה תכתוב "שחור", הם יחליטו ששחור, כנראה, בהרכב מסוים, זה לבן. זאת אומרת, אתה נמצא באיזושהי לפיתה שאין לך מוצא ממנה. היא אומרת לי בפירוש – דרך אגב, זה נפלט לה שהיא אומרת לי שלא משנה מה אני אכתוב. אמרתי לה: אני אשנה את החוק. היא אמרה לי: זה לא חשוב, גם לזה נעשה פרשנות. אתם מבינים, רבותיי, מה קורה לנו פה? וכל זה – איך אמר יעקב ללבן: אני רוצה לעבוד אותך ברחל בתך הקטנה, ועדיין רימה אותו לבן. זה מה שקורה כאן. אתה בשוק, אתה אומר לעצמך: איך אני שובר את כל העסק הזה? איך אני מתקדם עם זה? לכן, אני רוצה להגיד לכם, רבותיי, אני שלחתי מכתב והוצאתי הנחיה לרשות החברות להתעלם מחוות הדעת השערורייתית הזאת, במקרה הטוב, והלא-חוקית, שהוציאה גב' זילבר בקריצת עין של מנדלבליט – דרך אגב, הינה, אני קורע אותה. זו זו. היא לא שווה אפילו את הנייר שהיא נכתבה עליו. חוצפה. ככה אנשים, בבריונות משפטית, משתלטים על המערכת. והיא עוד טוענת במכון לאנטי-דמוקרטיה, כשהיא נאמה שם באחד מטקסי הסיום שלה, שראש הממשלה הוא בעצם פייק מנהיג בשם המשילות. אתם מבינים מה קורה? עוד מעט, אנחנו, מה שיישאר לנו זה רק להישאר בבית ולהסתכל עליהם בטלוויזיה. לא צריכים אותנו בשום נושא עוד מעט. אדוני היושב-ראש, אני רואה בזה אבן בוחן עצומה; אני רואה בזה דבר חמור ביותר בפרהסיה. הם אפילו לא מנסים לטשטש את זה, לא מנסים לטשטש. הרי חוק החברות מאוד ברור. החוק מגדיר בסעיפים, ומתוך הן אתה לומד לאו. מה שכתוב – כתוב. אני אומר לה: לא תוסיפון ולא תגרעון. מי שמוסיף על החוק הוא עבריין, הוא עובר על החוק בדיוק כמו מי שמפחית מהחוק. לכן אני חושב שהגיע הזמן – וזה מתקשר לכל סיפור הוועדה לבחירת שופטים. רבותיי, איך אמרתי, בסוף הכול מתחיל מבית המשפט העליון. זה גלגל השיניים שיש לו שתי זרועות: זרוע מבצעית וזרוע אזרחית. הזרוע המבצעית זו הפרקליטות והמשטרה; הזרוע האזרחית זה כל העמותות וכו', תרבות השלטון. כל העמותות האלה. בית המשפט משתמש בשתי הזרועות האלה כדי להביא את התוצאה שהוא רוצה ובעצם לנהל את מדינת ישראל, לקבוע את הנורמות, לקבוע כל דבר ודבר. ומי בעצם עושה את המחטף אתמול? הייתי בשוק. אני אומר, אפילו בשביל הבושה תבחרו 20 היום, תתכנסו מחר ותבחרו עוד 20. 61 שופטים בשלוש שעות – איך אפשר לבחון דבר כזה? בואו תספרו לי. אתה לא יכול לבחון – – << קריאה >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דודי, איך שיניתם את חוק הרוטציה בשלושה ימים? << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – אפילו אתה לא יכול לבדוק מבחנים של ילדים בכיתה ח' בשלוש שעות, לגמור להם את כל הבדיקה של המבחנים. שופטים במדינת ישראל. זה רק מראה לכם את הקליקה שיש. כפי שאמרתי, הכול עסקאות מאחורי הקלעים. הוועדה הזאת באה רק לאשר מי בעד, מי נגד. אין לה שום תכלית בעניין, וזה הדבר הכי חמור. שלושה חברי ועדה, שהם בעצם שלושה רבעים מנבחרי הציבור, ממודרים, לא קיימים. ומי בוחר אותם? פקידים ועוד שני אזרחים. אלה בוחרים את השופטים במדינת ישראל, כאילו אנחנו בכנסת קרטונים. כלום. יש להם שר משפטים שחושב שהוא נושא כליהם. התפקיד שלו זה לרצות אותם, להכין להם סנדוויצ'ים ולא להפריע. זה התפקיד שלו. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הוא במינהלות. הוא אמור לעזור להם במינהלות כדי להתקדם באופן הדורסני הזה. וככה ממנים שופטים במדינת ישראל. אזרח בא היום לבית המשפט, מבין שהשופט שלו נבחר בשתי דקות – נשמע לכם הגיוני? מעולם זה לא קרה. דבר כזה מעולם לא קרה. אני רוצה רק להזכיר לכם, ובזה אני מסיים, שכשבית המשפט העליון פסל לנו את חוק דירה שלישית, מה הייתה הטענה? שישבנו על החוק שבע שעות, מ-00:00 עד 07:00. לא שתי דקות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נכון. לא נכון, תלמד. זאת לא הייתה הבעיה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> זאת הייתה הבעיה. שבע שעות ישבנו על החוק, לא הספיק להם. חוק חבל על הזמן, כמעט חוק-יסוד דרמטי. אבל לבחור 61 שופטים בשלוש שעות? זה שטויות, מה קרה לכם. זה ביזנס קטן, זה לא כל כך חשוב. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חושב שכל המערכת הזאת וכל השיטה הזאת, ובכלל, כל מה שהיה זה בושה וחרפה. אני בטוח שאזרחי מדינת ישראל בזים לכל ההליך הזה ומתביישים באותה ועדה שפעלה כפי שפעלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר אמסלם. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת, בבקשה. נא לשבת על מנת שאנחנו נוכל לעבור להצבעה. אני כבר מודיע שאני אעביר למזכירות סיעת הליכוד את ההצעה למנות את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו למצליף הסיעה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני אשמח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אבל עד אז, חבר הכנסת הרצנו, אין צורך, אין צורך שתשתמש בתפקיד טרם שהמינוי שלך אושר. אז אנא, כל אחד ידאג לענייני סיעתו. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים תחילה להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 34 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אוסיף את קולה של חברת הכנסת אורנה ברביבאי בעד. אם כן, 35 בעד, בצירוף קולה של חברת הכנסת ברביבאי, אין מתנגדים ואין נמנעים. אבל מאחר שהצעת אי-אמון צריכה רוב של 61 כדי להתקבל, אני קובע שהצעת האי-אמון נדחתה. אני עובר להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת ימינה, שכותרתה: מחדל הממשלה בניהול משבר הקורונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת ימינה להביע אי-אמון בממשלה – 27 נגד – אין נמנעים – 2 הצעת סיעת ימינה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את קולה של חברת הכנסת ברביבאי בעד. אם כן, בעד – 28, בצירוף קולה של חברת הכנסת ברביבאי, אין מתנגדים, שני נמנעים. גם הפעם אני קובע שהכנסת דחתה את הצעת האי-אמון. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: עלייה בשיעורי העוני והחרפתו בזמן הקורונה בשל מדיניות הממשלה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 27 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מוסיף את קולה של חברת הכנסת ברביבאי בעד. בסך הכול, יש לנו 28 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שגם הצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת נדחתה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, הכנסת דחתה את כל הצעות האי-אמון בממשלה. << נושא >> הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים להודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. למעשה, אני מבין, שתי הודעות: אחת שמחייבת הצבעה ואחת שאינה מחייבת הצבעה. אני מציע שתתחיל בהודעה שאינה מחייבת הצבעה, ואחר כך ההודעה השנייה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> זה היה התכנון. תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת הכנסת תהיה הוועדה שתדון בהצעות החוק הבאות לשם הכנתן לקריאה ראשונה: הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושלוש, התש"ף–2020, של חבר הכנסת ניצן הורוביץ וקבוצת חברי הכנסת, שמספרה 1219, והצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושלוש, התש"ף–2020, של חבר הכנסת יאיר לפיד וקבוצת חברי הכנסת, שמספרה 1405. כמו כן, קבעה ועדת הכנסת כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: מצוקת האירועים והחתונות נוכח משבר הקורונה, של חברי הכנסת אוריאל בוסו, אליהו ברוכי, יבגני סובה, בצלאל סמוטריץ' ואנטאנס שחאדה. על כך אין צורך בהצבעה. עוד החליטה ועדת הכנסת כדלקמן: מליאת הכנסת החליטה ביום י"ד בכסלו התשפ"א, 30 בנובמבר 2020, להעביר את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק חד-פעמי נוסף), התשפ"א–2020, שמספרה 1374, לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את הצעת החוק לדיון בוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. הוועדה תהיה בת עשרה חברים, חמישה חברים מכל ועדה, בראשות ועדת העבודה, לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – חברי הכנסת חיים כץ, שיהיה היושב-ראש, חוה אתי עטייה, טלי פלוסקוב, יוראי להב הרצנו ואופיר סופר. מטעם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יכהנו חברי הכנסת דוד ביטן, אנדרי קוז'ינוב, מיכל וונש, אלכס קושניר ויוסף טייב. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת יו"ר ועדת הכנסת. חברים, אנחנו עוברים להצבעה, גשו למקומותיכם. אנחנו מצביעים על ההמלצה של יו"ר ועדת הכנסת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הצבעה על הוועדה המשותפת שהוא הציע. הצבעה, חברים. הצבעה מס' 4 בעד הצעת ועדת הכנסת – 14 נגד – 1 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 23 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מענק חד-פעמי נוסף), התשפ"א–2020, מוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד – 14, נגד – אחד. ההצעה של יו"ר ועדת הכנסת התקבלה – לוועדה משותפת. << הצח >> הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' מ/1354; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' כ"ב, ישיבה 65; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להצעות חוק. הצעת החוק הראשונה שנעסוק בה היא הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התשפ"א–2020, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים משה גפני, בבקשה. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התשפ"א–2020. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית שמטרתה להסדיר את מהלך העברת מחלקות הים מחברות נמל חיפה ואשדוד לחברת נמלי ישראל, שהיא חברה ממשלתית אשר תפקידה להחזיק ולפתח את הנכסים והמקרקעין שבנמלים תוך מתן הרשאה לחברות הנמל לפעול בהם, וזאת לצורך קידום הרפורמה בנמלים. עוד מוצע להאריך את המועד להקמת קופת גמל לניהול כספי העובדים הזכאים לפנסיה תקציבית. בהתאם לרפורמה צפויים להיכנס בחודשים הקרובים שני מפעילים חדשים, אחד לכל נמל, ולספק גם הם שירותי נמל, תוך יצירת תחרות בחברת נמל חיפה וחברת נמל אשדוד, על מנת להבטיח את התחרות בין המפעילים בנמלים. מוצע ששירותי התעבורה הימית יינתנו על ידי גורם חיצוני למפעילים הקיימים הפועלים בנמל. לשם כך, מוצע להסמיך את חברת נמלי ישראל לספק שירותים אלו, זאת באמצעות שתי חברות בנות שתקים, אחת בחיפה ואחת באשדוד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אפשר בעניין הזה שאלה? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הכוונה היא חברות של חברות ממשלתיות? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הכוונה היא שעכשיו ייכנסו ספקים פרטיים? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא, לא, חברות ממשלתיות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – חברות ממשלתיות? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> זה כמו מגדל הפיקוח בשדה התעופה בבן-גוריון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אחרת נצטרך, עודד, להקים שתי חברות, וזה בזבוז כספי ציבור. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> גפני, הכול בסדר? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מבחינתי? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן. למה לא? תודה רבה. בנוסף, מוצע להאריך את המועד להקמת קופת גמל לניהול כספי העובדים הזכאים לפנסיה תקציבית. בהתאם לחוק רשות הספנות והנמלים, נקלטו עובדי הרשות בחברות הנמל ובחברת נמלי ישראל, ונקבע כי כל אחת מהחברות תקים קופת גמל לניהול כספי העובדים הפעילים הזכאים לפנסיה תקציבית, כאשר כספי הגמלאים ינוהלו בקופה שתקים חברת נמלי ישראל. במהלך השנים ניתנו כמה ארכות להקמת הקופות, וכיום קובע החוק כי על הכספים להיות מופקדים בקופה עד ליום 31 במרץ 2018. חברת נמלי ישראל הקימה קופת גמל רק בינואר השנה, ואילו חברת נמל אשדוד הגישה רק לאחרונה לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון את הבקשה לאישור הקופה. בחברת נמל חיפה לא נותרו עובדים פעילים הזכאים לפנסיה תקציבית ולכן היא אינה נדרשת להקמת קופה, וחברת נמל אילת, שהיא כבר חברה פרטית, החליטה שלא להקים קופת גמל כיוון שמדובר שם רק בשלושה עובדים, כך שההפרשות וההתחשבנות ייעשו מול קופת הגמל של חברת נמלי ישראל. על מנת למנוע חיוב במס שיפגע בזכויות העובדים, מוצע להאריך את המועד להקמת הקופות עד ליום 31 בדצמבר 2021. כיוון שהוועדה לא הייתה שבעת רצון מהימשכות ההליכים להקמת קופות הגמל 15 שנים מאז חקיקת החוק, היא קבעה שרשות החברות הממשלתיות – זה מופיע גם בחוק שמונח לפניכם – תדווח לה עד יום 1 בנובמבר 2021 על התקדמות הליך אישור קופת הגמל לעובדי חברת נמל אשדוד בע"מ. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ואבקשכם לאשרה בנוסח שאישרה הוועדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גפני. להצעת חוק רשות הספנות והנמלים הוגשו הסתייגויות. הצעת החוק מוגשת בצירוף הסתייגויות לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. אנחנו עוברים לרשימת המסתייגים. נתחיל בחבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה – אינו נוכח. עודד פורר, בבקשה. מוותר? לא. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לוותר? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו מצביעים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שתגיד לי, מאיר. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דבר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברות וחברים. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חמש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי, אדוני השר – רבותיי השרים, סליחה, יש פה שני שרים לפחות. אי-אפשר לדעת, בממשלה הזאת אתה אף פעם כבר לא יודע אם יושבים פה שרים או לא יושבים פה שרים, יש כל כך הרבה שכבר לא כל כך ברור לך. אני רוצה לנצל את הזמן שיש לי ולדבר לא בהכרח על הצעת החוק הזאת. אני רוצה לנצל את הזמן שיש לי להצעות החוק שלא מגיעות הנה. אני רוצה לנצל את הדקות שיש לי על מה שהממשלה לא עושה. כי מה שהממשלה לא עושה הרבה פעמים חמור יותר ממה שהממשלה עושה. על החוק הזה אפשר לדבר רבות, לחיוב או לשלילה, אבל בואו נדבר על מה שקורה ברחוב. בואו נדבר על מה שקורה במציאות של בעלי העסקים, שצריכים לנהל את יומם ואת עסקם ולא יודעים מה יהיה מחר. אז אני רוצה לספר לכם משהו. אני רוצה לספר לך דווקא – נמצא פה יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חיים כץ. חבר הכנסת כץ, זה נושא שנוגע אליך, וחשוב שגם השר אמסלם ישמע אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני כן רוצה לנצל, תסלחו לי. אני אתמול עשיתי פגישה עם כ-50 בעלי מסעדות מרחבי הארץ. ומה מספרים לי 50 בעלי המסעדות מרחבי הארץ? חיים צריך להכיר את זה, כי זה היה אצלו בוועדה. הוא עצר חלק מהנושא הזה, שהיה חמור מאוד. מה הם מספרים? הם מספרים לי שבתקופה הזאת, כשהם סגורים, הם בקושי עובדים עם take away, פתאום מגיעה להם ביקורת חדשה, של מי? של הווטרינר. זאת אומרת, כבר לא מספיקות הביקורות של משרד הבריאות שהיו להם, זה לא מספיק. עכשיו הם גם נקודת ממכר בשר, ובגלל זה הווטרינר העירוני מגיע אליהם לביקורת ומודיע לו, לבעל המסעדה המסכן הזה, שבקושי מסיים את החודש – עם המענקים ובלי המענקים, עם שליחויות ובלי שליחויות – פתאום הוא מודיע לו שהוא חייב עכשיו גם לשלם לווטרינר, הופך לו את המסעדה אחרי שיש לו אישור של משרד הבריאות, ואומר עוד לבעל המסעדה – וראיתי סרטונים – הוא אומר לו: עוד מילה אחת, אני גם סוגר לך בצו מינהלי את המסעדה; אפילו את השליחויות שאתה עושה, אפילו את ה-take away שאתה עושה, אתה לא תעשה. תגיד לי, דודי, אתם ירדתם מהפסים, אתם לא מבינים מה קורה למטה? אתם עכשיו בתוך הקורונה שמים עוד רגולציה על העסקים, עוד מישהו שיפקח עליהם, עוד מישהו שיגבה מהם כסף? בעלי המסעדות האלה לא מצליחים ולא יודעים מה יהיה מחר. כשהם נכנסו לסגר השני, אמרו להם: סגר לשלושה שבועות – הם כבר שלושה חודשים סגורים. ופתאום מגיע הווטרינר – בתוך המלחמות ביניכם, בין הרשות המקומית למשרד הבריאות, כי משרד הבריאות רוצה שהווטרינרים יעשו בנוסף את הביקורת הזאת. 72 שנה אכלנו בשר במסעדות בלי הווטרינרים, אז עכשיו כדי שיוסיפו – הרי אני יודע גם על מה הביקורת האלה: הווטרינרים רוצים עוד תקנים. וכל המלחמה הזאת על גבם של מי? על גבם של אלה שאין להם כבר מה לאכול, הם לא יכולים להביא אוכל הביתה. אני אומר לכם שכשאני שמעתי אתמול את השערורייה הזאת של הווטרינרים אני פשוט לא האמנתי. אני לא האמנתי שאפילו בתוך הממשלה הזאת, על כל ה-30 וכמה שרים שיש – אני גם לא יודע, כל פעם מוסיפים שר ומורידים שר, כל פעם; פעם ליצמן מתפטר, פעם הוא חוזר, ומתפטר וחוזר, כבר קשה לי לעמוד בספירה, אני לא יודע אם הוא שר או לא שר עכשיו. בתוך התקופה הזאת, דודי – הינה, אני פונה אליך עכשיו, אני אומר לך את זה לא בהתרסה של קואליציה–אופוזיציה: תעצרו את זה, תעצרו את הטירוף הזה. מאחורי הטירוף הזה יש אנשים, יש אנשים שמעסיקים עשרות אלפים, שמשלמים משכורות. יש אנשים שלא משכו משכורת כבר חצי שנה כי הם לא קיבלו אפילו את הפיצוי מרשות המיסים, כי הם פתחו את המסעדה ב-2020. הם לא ראו שקל. מגיע וטרינר ואומר להם: אני אסגור לכם את העסק; מי אתה בכלל? מי אתה בכלל שתסגור להם את העסק? הם משלמים לו את המשכורת, הם משלמים לך ולי את המשכורת. האדישות הזאת כלפי הסיפור הזה היא בלתי נתפסת. אני אומר את זה לך, ואני אומר את זה לכם, חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, כי זה היה אצלו בוועדה: אם אתם לא תתקנו את הסיפור הזה, אתם תמצאו פה מרי, לא פחות. האנשים האלה לא ישתקו, הם לא ימשיכו לשלם את הפרוטקשן שמדינת ישראל גובה מהם. תעצרו את זה, ומהר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פורר. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אדוני השר אמסלם, בהמשך לדבריו של חברי עודד פורר – דודי, יש לי הצעה. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה שאנחנו נגיד לעם ישראל דברים כנים. כולנו עובדים פה קשה בבית הזה, נכון? שעות על גבי שעות. אתה כשר עובד קשה. אנשים לא מעריכים את העבודה הקשה של הפוליטיקאים, לפעמים זה מ-8:00 עד 24:00, לפעמים זה גם ימים שלמים שאתה מעביר במשרד שלך. ואז מפרסמים שחבר כנסת מרוויח 45,000 שקלים כשיש אנשים שחיים משכר המינימום, אבל לא יודעים שהמשכורת נטו זה בסביבות 20,000 שקל, שזו משכורת יפה – שוב, ביחס למינימום. עכשיו, אדוני השר דודי, אני מציע לך לקחת 15% מסכום 20,000 שקל נטו, כמה אנחנו מקבלים? 3,000 שקל, נכון? אני שואל אותך: אפשר לחיות מ-3,000 שקל? עכשיו, דוגרי, אם אין לך פנסיה תקציבית, אם אין לך מניות, אפשר לחיות? אי-אפשר לחיות, נכון? מ-20,000 שקל לרדת ל-3,000 שקל. למה אני שואל אותך את זה? אתה יודע למה? כי זה המתווה, מתווה של בעלי עסקים, 15% הוצאות קבועות. בן אדם שמשקיע במכון כושר, במכון יופי, 100,000 שקל הוצאות קבועות, המדינה אומרת לו: לא נורא שסגרנו אותך למשך שישה-שבעה חודשים, ניתן לך 15% כהוצאות קבועות. אם זה לא בדיחה, אז מה זה? בשביל להבין את המורכבות והסוגיה הזאת פשוט צריך לעשות תרגיל פשוט במתמטיקה ולהעמיד אותנו, את חברי הכנסת והשרים, בסיטואציה שאנחנו נצטרך לחיות עם 15% מההוצאות הקבועות שיש לנו, כמו ההכנסה. אני שמעתי הבוקר, אדוני השר, גברתי היושבת-ראש, את פרופ' רן בליצר ברדיו, נדמה לי ברשת ב'. הוא עונה על שאלות, ועונה בהיגיון, ואומר הרבה דברים שגם אנחנו פה בבית הזה מדברים. ואז שואלים אותו: אז למה אי-אפשר ליישם את זה? הוא אומר: אין לי מושג, יש בעיית יישום של החלטות הממשלה. אומרים שיש רכבת אווירית של קורונה מחוץ לארץ; תשעה חודשים אנחנו שומעים על הקמת מעבדות בנתב"ג. במקום להתעסק עם הכסף שהולך לסגר, קח את מיליארדי השקלים האלה, תשקיע בבדיקות, תשקיע במכשירים האלה של הבדיקות המהירות ותעשה את זה בחינם לכל מי שחוזר מחוץ לארץ. לא תצטרך לשלם על המלונית, לא תצטרך לשלם על שרשרת קטיעת ההדבקה. פשוט תסתכל מבחוץ על הסיטואציה. אל תסתכל מבפנים, שאתה כל הזמן מתגונן. אתה עולה פה כל שבוע, ואתה מנסה לגונן על הממשלה כשאתה לא שומע את הצעות הייעול שלנו, של האופוזיציה. באמת, תשעה חודשים, רק עכשיו מעבדות בנתב"ג לאט-לאט מתחילות לעבוד, ואתה לא מצליח להבין למה אי-אפשר לעשות בדיקות לכולם, לכל אחד שחוזר מחוץ לארץ. למה, כמה זה יעלה כבר? 10 מיליון שקל בחודש? 15 מיליון שקל בחודש? תסכים איתי כשר בממשלה שזה הרבה יותר זול מאשר לשלם מיליארדים של מיליארדים גם לסגר, גם לפיקוח על הסגר וגם להוצאות של פיצויים ומענקים לכל בעלי העסקים. מצאתם בממשלה משפט, "להקת הכול סבבה", כאילו אנחנו אלה שדוחפים את הממשלה להקל על בעלי העסקים. אנחנו לא להקת הכול סבבה. אנחנו שומעים בדיוק כמו שאתם שומעים, פשוט לפעמים קשה לכם לבוא ולשמוע באמת לעצות. אז אתה יודע מה, אדוני השר? אם כבר להיות בלהקת סבבה אז עדיף להיות על התופים, כל הזמן לתת לכם בראש, כי אני חושב שזה הדבר הכי טוב בלהקה הזאת, לתת כל הזמן בראש לממשלה. וכשצריך, צריך להוריד את הממשלה למטה. כן, אני חושב שלא כל שרי הממשלה מרגישים את האנשים על הקרקע. לא מרגישים. אני לא אתחיל עכשיו לעשות פה ביקורת ולשאול כמה כל השרים מבקרים ובודקים, אבל תיקח כל שר ותגיד לו: מתי אתה, שר בממשלה, שמעת את האנשים הפשוטים? אני לא רוצה לבחון אותך, אני מכבד אותך, אבל תשאל שרים: מתי אתם ירדתם לשטח בשביל להרגיש את המצוקה של האנשים? אתה יודע כמה אנשים מחכים להחזר? אני אתן לך דוגמה, שרת התחבורה מהליכוד, מירי רגב, כמה אנשים מחכים להחזר כספי מחברות התעופה, מסוכני נסיעות, מכל הדברים? בסוף שום דבר לא מזיז, אז מעבירים עוד חוק. עוד חוק שייתן עוד שלושה שבועות, עוד חודש ועוד חודש, וככה זה נמשך. ואין שום פתרון, לא לענף התיירות, לא לענף סוכני הנסיעות וגם לא לענף התעופה, שהוא קורס. ואתה לוקח כל דבר, כל דבר שאתה לוקח – באמת, אני באמת מנסה למצוא משהו טוב, כאילו להגיד: ואללה, אנחנו מצביעים פה בממשלה על הרבה חוקים, מקדמים הרבה דברים טובים לקורונה, ובסופו של דבר כל הוויכוח הזה מסתכם במנדלבליט לא מנדלבליט, עיוות שמות של כל מיני ח"כים כאלה וכאלה, ולהקת סבבה. אני כבר מסיים, חצי שנייה. אני מבקש, אדוני השר, אתה שר הסייבר, נכון? אז בזמן שאתה רב עם שר המדע יש לנו פריצות של האקרים לכל מיני חברות פרטיות. אז אני אומר: תתחילו להסתכל על השטח, ואז לא תהיה להקת הכול סבבה ואף אחד לא יאשים אתכם, כולנו נהיה ביחד, אבל תתחילו לעבוד, שהממשלה תתחיל לתפקד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סובה. חבר הכנסת אלי אבידר, בבקשה. << דובר >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה. במהלך השבת האחרונה הורה בנימין נתניהו למשטרת ישראל ולעיריית ירושלים לפנות מיצג מחאה מרחוב בלפור. באמצע השבת, בשלוש לפנות בוקר ביום שבת, הגיעו שוטרי משטרת ישראל יחד עם מנהל מחלקת הפיקוח של עיריית ירושלים, ניסים דיין שמו, ופינו את פסל המחאה שהציב במקום האומן איתי זלאיט. נתניהו איבד עשתונות, וההזיה לא מסתיימת כאן. הוא הקפיץ למקום את להקת מוקיוני ביביסטן, לפני הגעת המשטרה, כדי לייצר תמונת ניצחון, באמצע השבת. נתניהו איבד את זה, אבל הוא לא הסיפור כאן. הסיפור כאן הוא המפלגות החרדיות. 48 שעות חלפו מאז המעשה הזה, ואיש מהשרים ומחברי הכנסת החרדים לא הוציא הגה מהפה. בשנת 1976 נפלה ממשלת רבין ז"ל בגלל שטקס קבלת מטוסי F-15 נערך בסמוך לכניסת שבת; לא חילל שבת, בסמוך. ב-2017 שר הבריאות יעקב ליצמן הגיש מכתב התפטרות מהממשלה על רקע ביצוע עבודות ברכבת בשבת, בהוראת הרבי מגור. ועכשיו נתניהו אומר למשטרה ולעיריית ירושלים בין שישי לשבת, ב-03:00, לפנות בוקר, לפנות פסל, והם לא אומרים מילה. ראש עיריית ירושלים משה ליאון יכול לגלגל עיניים ואפילו להזיז את הכיפה מצד לצד ולומר שזו לא העירייה, שזו חברה מזרח ירושלמית שפינתה. זה לא נכון. מנהל מחלקת הפיקוח של העירייה היה במקום ומנהל מחלקת התביעות בעירייה, בשם חיים, היה ער בשישי בלילה ואף קיבל שיחת טלפון מעו"ד גונן בן יצחק בזמן הפינוי. העירייה ידעה. אבל גם חברי מועצת עיריית ירושלים החרדים לא הוציאו הגה מהפה עד לרגע זה. לא היה כאן פיקוח נפש שהצדיק חילול שבת ואפילו לא עבודה חיונית. נתניהו ראה את זה כפיקוח נפשו הפוליטית, אבל עליו כבר אמרנו שהוא לא כשיר. חברי הכנסת החרדים, שנוהגים להטיף לנו מוסר ודרכי אבות, לא יכולים להעלים עין מחילול שבת שאין בו פיקוח נפש כשהם שותפים מלאים גם בממשלה וגם בעיריית ירושלים. גברתי היושבת-ראש, אנחנו לא נשתוק גם אם ניאלץ להפיץ פשקווילים ביידיש על דלתותיהם של ראשי הציבור החרדי וראשי הישיבות, כי כסף ותקציבים וכוח פוליטי זה לא הכול בחיים. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, נתניהו ינצח כשאנחנו נרים ידיים, ואנחנו לא נרים ידיים. 300,000 מפגינים בבלפור במוצ"ש – עד שיתפטר. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת אלי אבידר. << קריאה >> יצחק פינדורס: << קריאה >> אלי, תבקש מאיווט ליברמן שיגיד לך מי ראש העיר בירושלים ומי העוזר שלו. אולי הוא לא מכיר. אבי אבוחצירא. אתה צריך את המספר? חיללו שבת – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי נמצאת? אינה נוכחת. חבר הכנסת חמד עמאר? אינו נוכח. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חיללו שבת והכול בסדר. חיללו שבת ואתם בשקט. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבי אבוחצירא שלכם. משה ליאון שלכם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חיללו שבת ואתם בשקט. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> כי הלכנו בטעות פעם אחת עם איווט. זה המחיר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אתם רוצים את הטלפון שלו – – – אתם מכירים אותו? תפנו אליו. < יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת קושניר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, חברים. חבר הכנסת אבידר, בוא נאפשר לחבר הכנסת קושניר לדבר. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אלי, זה אני פה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חמש דקות, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> שיפנה לאיווט, למה הוא פונה אלינו? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> כן. אנחנו רוצים להקשיב בבקשה לחבר הכנסת קושניר. בבקשה תתחיל. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברים, חבריי חברי הכנסת, גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, הממשלה שכל כך דוגלת בכלכלה חופשית ובתחרות חופשית מציעה לנו הצעת חוק שנקראת הצעת חוק רשות הספנות והנמלים. מה קורה בהצעת החוק הזו – אני חושב שמאוד חשוב וכדאי שתקשיבו: המדינה לוקחת שתי מחלקות ימיות בתוך שתי חברות ממשלתיות, שני נמלים, נמל חיפה ונמל אשדוד, מוציאה אותן החוצה, הופכת כל אחת לחברה ממשלתית ומכפיפה אותן לחברה ממשלתית נוספת, שנקראת חנ"י, חברת נמלי הים. מה המשמעות של זה? שתי החברות החדשות האלה יצטרכו לתת שירותי תעבורה ימית לא רק לשני הנמלים הקיימים אלא גם לשני הנמלים החדשים הפרטיים שאמורים לקום. זאת אומרת – אה, רגע, עוד דבר: מה זה שירותי תעבורה ימית? שירותי תעבורה ימית זה ש"ג. זאת אומרת, זו חברה שעומדת בכניסה לנמלים ומאפשרת או לא מאפשרת לאוניות וספינות להיכנס פנימה. זה אומר שמה שהממשלה עושה בהצעת החוק הזו זה בעצם לשים ש"ג ממשלתי על כל נמל ים, גם על שני אלה שהם ממשלתיים וגם על שני אלה שהם פרטיים. המשמעות היא שביום פקודה, כשוועד עובדי הנמלים מחליט שהוא משבית את המדינה וסוגר את הנמלים, הוא עושה את זה בהודעת ווטסאפ אחת לעובדים. כל ההשקעה וכל הרצון לשחרר את היבואנים הישראלים מאיום השביתה בנמלים בעצם נקבר היום בהצעת החוק הזו, כי אותן שתי החברות הממשלתיות שייכות לעוד חברה ממשלתית, שלה יש את ועד העובדים ואת כל מה שאנחנו כל כך מנסים למגר כדי לאפשר פה כלכלה חופשית. אז אני מבקש להודיע שהצעת החוק הזו היא בעצם מסמר אחרון בארון הקבורה של רפורמת הנמלים, כי הנמלים הפרטיים יהיו תלויים באותה מידה באותו ועד עובדי נמלים, שביום הפקודה ייסגר, והיבואנים הישראלים יישארו ללא סחורה. אני מבקש להצביע בעד ההסתייגות שלי כדי לאפשר גם לגורמים הפרטיים להיכנס לתוך התחרות הזו, ואם ההסתייגות הזו לא תעבור אני מבקש להצביע נגד החוק. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קושניר. חבר הכנסת מיקי לוי נוכח? מוותר, בבקשה. להסתייגויות נרשמו בקשות דיבור. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', בבקשה. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, אי-אפשר לדבר ככה. חברים. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הרי לא התכוונתי לעלות כדי להתנצח אלא רק כדי לומר כמה תודות ומילים טובות, אבל אני לא יכול שלא להתייחס לדברי קודמי, חבר הכנסת קושניר – אני מציע שבסוגיה כל כך מורכבת לא נתעסק בדמגוגיה. מה שתיארת עכשיו – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> סליחה, כן. יבגני. אתה דיברת לפניי, נכון? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא נורא, אתה מדבר על אלכס, שדיבר על החוק. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> קושניר. נו, אז איפה הוא? איפה הוא? << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הם שני אנשים שונים, אתה יודע. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני יודע, אבל איפה הוא? מה, דיבר והלך? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בצלאל, תגיד לי, לא משנה, העיקר שיש מבטא רוסי? << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אתה יודע שאני לא כזה. אל תיקח את זה ככה. טוב, אז הוא לא פה. לא כל כך נעים לי לענות לו כשהוא לא פה, אני – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אנחנו יודעים לענות על הכול. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אני, אני אעשה את זה. שוב, לא כל כך נוח לי, כי הוא לא פה, אבל אני בכל זאת אעשה את זה. תראו – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שיעורי בית תעשה בפעם הבאה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> העברת מחלקת הים היא אירוע סופר-חשוב. כמעט, הייתי אומר, הדובדבן שבקצפת של הרפורמה החשובה שהוביל השר כץ בהרבה מאוד עבודה קשה בנמלים, בהקמה של שני הנמלים החדשים ופתיחת השוק לתחרות – ודובר כאן הרבה על זה שזה הולך להוזיל מאוד מאוד את מחירי היבוא ולעשות טוב למשק הישראלי, לצריכה הישראלית ולאזרחי מדינת ישראל. יש אלמנטים בפעולה של מחלקת הים, וזה בעיקר מגדל הפיקוח והניתוב, שלא יכולים לצאת להפרטה, בדיוק כמו שבנתב"ג, נמל התעופה האווירי שלנו, אין שני מגדלי תעופה. אתה לא יכול. נניח שלאל-על ולישראייר ולעוד כל מיני חברות בין-לאומיות, לכל אחת ניתן לנהל לעצמה את התעבורה האווירות בנמל. אנחנו נקבל, חס וחלילה, הרבה מאוד תאונות וחוסר תיאום. צריך להיות גורם אחד ששולט בכניסה לנמל, מחזיק את מגדל הפיקוח, מנתב את כניסת האוניות. ברור שהוא לא יכול להיות בתוך אחד הנמלים, דהיינו אחד משני השחקנים ישלוט גם בתעבורה הימית של השחקן המתחרה שלו, ולכן מוציאים את זה לשחקן חיצוני. אבל זה חייב להיות שחקן אחד. השאלה אם השחקן הזה הוא חברה ממשלתית או פרטית היא לא רלוונטית. גם חברות פרטיות מאוד מהר מתאגדות בהסתדרות, אלה דיני העבודה במדינת ישראל. שאלטר תמיד יכול להיות. אי-אפשר להוציא את הדבר הזה להפרטה ולתחרות. כן אפשר להוציא אלמנטים אחרים, כמו הגוררות, לדוגמה, ולהערכתי זה יקרה בהמשך. החוק שנאשר היום מאפשר גם את השלב הזה. בסוף היו משאים ומתנים בין העובדים להנהלות, למדינה, לאוצר, לממונה על ההגבלים, לממונה על השכר. אני חושב שהמתווה הזה הוא מתווה טוב. אני אומר לכם, אנשי ישראל ביתנו, עודד – רדו מההסתייגות הזאת, היא פופוליסטית. זה לא קשור לשאלה של יש שאלטר או אין שאלטר. תמיד יהיה שאלטר, כי תמיד יכול להיות שחקן אחד שמנהל את זה, עובדה. אבל לא בשביל זה עליתי. אני באמת רוצה רק לנצל את ההזדמנות. עשיתי את זה בוועדה, ואני חושב שהאנשים ראויים לקבל את התודה גם כאן, במליאה. אז באמת מי שהובילו את הרפורמה לאורך השנים זה ישראל כץ, היום שר האוצר, היה שר התחבורה הרבה שנים; הנהלות הנמלים לדורותיהן, גם בחיפה וגם באשדוד; אנשי משרד האוצר – הממונה על השכר, הממונה על ההגבלים, אנשים שאנחנו לא פעם אוהבים לבקר, ולחבוט בהם, וכאן הם הובילו מהלך מסובך, מורכב, בעקשנות ובנחישות, והצליחו להבקיע אותו; אנשי רשות החברות, אדוני השר, עשו עבודה יוצאת מן הכלל פה, תמסור לרועי, אצלכם ברשות החברות, תודה גדולה על המהלך הגדול שעושים פה. אתה אחראי על רשות החברות, לא? אז רק תגיד להם תודה, לאנשי רשות החברות, על השותפות במהלך. אני רוצה להזכיר שני אנשים. קודם כול – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> גם אנשי משרד התחבורה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> אמרתי, קודם כול יהודי יקר, שלמה בריימן, שמסיים עכשיו 41 שנות שירות ציבורי סביב הנמלים, 41 שנים. הוא כבר הרבה מעל גיל פנסיה והוא האריך והאריך. מנכ"ל מיתולוגי, אני מוכרח לומר שכשאני נכנסתי למשרד הוא פשוט היה מורי ורבי, האורים ותומים שלי לכל נושא הנמלים. איש נעים הליכות, מנומס, שקט, חכם עם דרך ארץ ותורה, הרבה תורת נמלים והרבה דרך ארץ וענווה. הוא הצעיד את המערכת הזאת קדימה. אני עוד לא רוצה לומר על מחליפו, כיוון שהוא עוד לא אושר, אבל מי שיאושר להחליף אותו נכנס לנעליים מאוד גדולות. עם ישראל ומדינת ישראל חבים לך, שלמה, המון המון תודה. שמעתי עכשיו שגם היושב-ראש הנוכחי סיים עכשיו את תפקידו. אני חושב שגם לו ראוי להכיר טובה, יושב-ראש הדירקטוריון של חברת נמלי ישראל. אז תודה לכם על השירות הטוב, הצלחה גדולה למי שימלאו את מקומכם, והלוואי שיעשו את זה בצורה עניינית ומקצועית כפי שעשיתם אתם בשנים האחרונות. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סמוטריץ'. חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר. יסכם חבר הכנסת גפני, בבקשה. אתה מעוניין לסכם? בבקשה, ממתינים לך, בכבוד. << קריאה >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> מחכה מהבוקר. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חברים, אחרי דברי הסיכום של חבר הכנסת גפני תהיה הצבעה על ההסתייגויות ועל החוק, מי שמעוניין להצביע שישב במקומו, בבקשה. כן. << דובר >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני – טייבי, נאום ארוך או נאום קצר? << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> בינוני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הנאום הזה הוא נאום לאומה, לא משנה אם הוא ארוך או קצר. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, בסדר. החוק הזה הוא חוק שעושה סדר בעניין של הנמלים. לשאלה שנשאלה פה, שהייתה כמה פעמים גם בדיון בוועדה: זה לא משנה אם מדובר על חברה ממשלתית או חברה פרטית; זה כמו בשדה התעופה בן-גוריון, שיש מגדל פיקוח אחד. ברגע שאתה עושה כמה נמלים – יש את הנמלים הפרטיים ויש את הנמלים הממשלתיים, למעשה בכל מקום יש שני נמלים; יש באשדוד, יש בחיפה – אתה צריך שיהיה מקום אחד, והמקום הזה יפקח, יגיד לאוניות לצאת, להיכנס, כל מה שנלווה לעניין הזה. ולכן השאלה בעניין הזה איננה שאלה שיוצרת בעיה אלא להפך – זה מה שצריך לעשות. בוועדה בזה לא הייתה התלבטות. היו שאלות בעניין הזה אבל העיקר היה הנושא של העובדים, קופות הגמל. למה חיכו כל כך הרבה זמן? אני כבר אמרתי להם לפני כמה שנים, לפני שנה: תסיימו את הנושא של קופת הגמל הקבועה של העובדים, ולא לבוא לבקש ארכה נוספת. הם באו עוד הפעם, הם אמרו שזה לא הסתיים, ואנחנו הבנו שיכול להיגרם נזק לעובדים – טייבי, טייבי, עליזה – יכול להיגרם נזק לעובדים. ולכן, אנחנו בסופו של דבר, משום הדאגה לעובדים, בגלל המצב הזה, שבו אם לא יעבור החוק כיום העובדים ייפגעו, אמרנו שאנחנו מאריכים את זה בעוד שנה, אבל ב-1 בנובמבר – בחוק – הם חייבים להגיד לנו מה נעשה עם קופות הגמל ואיך הם מתקרבים לסוף דצמבר 2021 עם קופת גמל קבועה. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בחוק. לגבי העובדים, אם אין קופות גמל לעובדים – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> למה אין? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אין, בגלל שלא עשו, הם הבטיחו עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה – 15 שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לא יודע, לא יודע. אני, את מה שאני חושב בתוך-תוכי אני משאיר לעצמי. לנו הם אמרו תירוצים: לא היו מספיק אישורים. אתה צודק בשאלה – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> והפרידו אותם as is. עם העובדים, עם זה, כמו שהם. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, אבל, אבל – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> אז מה, העובדים הקודמים, לא היו להם – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> לחלק לא היה. לחלק – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> לא היו להם קופות גמל? << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> – – לא היו. להפך, אחת הטענות שלהם הייתה שיורד להם מס. לכן לא סיימתי את הדיון בישיבה הראשונה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מעבר מחברה לחברה כאילו יצר – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, כן, כן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – מהלך של העברת הכסף לעובדים, מה שלא היה בפועל, ואז רשות המיסים – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> מיקי, אני – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – רצתה להוריד מס. אם לא, הוא מתעקש – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> על מה, על הקרן? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> על קרן ההשתלמות. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> הקרן לא קשורה כרגע – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני לא סיימתי. אני לא – – – << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> היא לא קשורה למקום העבודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, תעלה, בבקשה. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> אני לא סיימתי, אני לא סיימתי את הדיון באותה הישיבה. אמרתי שאני מבקש ישיבה נוספת, עשיתי כעבור שבוע ישיבה נוספת. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> זה חשוב, זה חשוב. << דובר_המשך >> משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): << דובר_המשך >> כן, לא, נכון. הבאתי את רשות המיסים והבאתי את הרשות לשוק ההון, והן אמרו שלא יגבו מהם מס, מכיוון שאלה דיונים בין החברות והעובדים לא צריכים להיפגע. החוק הזה שעכשיו נצביע עליו, אם הוא עובר, הוא פותר את הבעיה של העובדים. הוא כמובן פותר את הנושא הזה של הנמלים. אנחנו בכל אופן מדינה שיש בה היום הרבה נמלים. זה פותר את הבעיה הזאת, ולכן, גברתי היושבת-ראש, אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד החוק הזה ולדחות את כל ההסתייגויות, תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות על ההסתייגויות וגם על החוק עצמו בקריאה שנייה ושלישית. חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התשפ"א–2020. אנא שבו במקומותיכם. לסעיף 1 אין הסתייגות, לכן נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 5 בעד סעיף 1 – 32 נגד – 4 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד סעיף 1 כלשונו – 32, נגד – ארבעה, לכן סעיף 1 התקבל במלואו כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להסתייגות על סעיף 2, כפי שהיא נרשמה. נצביע על הסתייגות לסעיף 2. הצבעה, בבקשה. ההסתייגות היא של חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר, אלכס קושניר ומיקי לוי. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 4 נגד – 33 נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר, אלכס קושניר ומיקי לוי לסעיף 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> ההסתייגות לסעיף 2: בעד – ארבעה, נגד – 33, ולכן ההסתייגות לא נתקבלה. לסעיפים 3 עד 8 לא נרשמו הסתייגויות, לכן אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 2 עד סעיף 8, כולל, ביחד, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 2–8, כהצעת הוועדה – 34 נגד – 5 נמענים – אין סעיפים 2–8, כהצעת הוועדה, נתקבלו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד סעיפים 2 עד 8, כולל – 34, נגד – חמישה, לכן הנוסח אושר כולו, כנוסח הוועדה. סעיפים 2 עד 8, כולל, בדיוק כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים מכאן לקריאה שלישית על נוסח החוק, בבקשה. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 35 נגד – 5 נמנעים – אין חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' 7), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בעד החוק – 35, נגד החוק – חמישה. החוק עבר בקריאה שנייה וקריאה שלישית. בהצלחה, כל טוב. << הצח >> הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' כ/857; דברי הכנסת, חוב' ז', ישיבה 104; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים לחוק הבא – הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55), התשפ"א–2020, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת חיים כץ, בבקשה. << דובר >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55), התשפ"א–2020, שהיא מיזוג של שלוש הצעות חוק פרטיות: של חברת הכנסת טלי פלוסקוב, חבר הכנסת איתן גינזבורג וחבר הכנסת מיקי לוי. בישראל יש אזרחים ותיקים שזכויותיהם לא ידועות להם מראש. הם מתקשים במיצוי הזכויות שלהם ולא פונים במועד כדי לברר את זכאותם לגמלת הבטחת הכנסה. כאשר הם כבר פונים או מגישים תביעה למוסד לביטוח לאומי הם יכולים, על פי החוק הקיים, לקבל את הגמלה רק החל בחודש שבו הם הגישו את התביעה לגמלה. לפעמים הבן אדם מקבל הודעה: אתה זכאי לקבל את הגמלה מ-1 בספטמבר, אנחנו נשלם לך את זה מ-1 בדצמבר, גם אם תנאי הזכאות התקיימו בהם גם קודם לכן. בהצעת החוק שלפניכם מוצע כי מי שהגיע לגיל פרישה, הגיש תביעה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה והתברר כי גם לפני מועד הגשת התביעה התקיימו בו תנאי הזכאות לגמלה בגלל שהגיע לגיל פרישה, תשולם לו הגמלה רטרואקטיבית בעד התקופה שבה התקיימו תנאי הזכאות אך לא בעד תקופה רטרואקטיבית העולה על שנה. אני רוצה לציין שהחוק נכנס מיום קבלתו, אין רטרואקטיביות על התקופה שלפני החוק. זאת אומרת, אין מחויבות תקציבית בגין התקופה שלפני אישור במליאה של החוק. למרות הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה בעד התקופה הרטרואקטיבית, לא תהיה זכאות לתנאים נלווים המגיעים למי שזכאי לגמלת הבטחת הכנסה. זאת אומרת, הוא לא הגיש ומגיעה לו הנחה בארנונה – לא יקבל; מגיעה לו הנחה בתרופות – לא יקבל; מגיעות לו הנחות אחרות – לא יקבל. יחד עם זאת, הוא יקבל בגין הזכאות להבטחת הכנסה. על מה אני מדבר: אם הוא לא יקבל הבטחת הכנסה, או לפעמים גם אם יקבל הבטחת הכנסה ויהיה מתחת לקו המינימום, יהיה מתחת לקו העוני; אז הוא יהיה מוגדר עני לא הכי קשה אלא עני, אבל עני. הגיעה הצעת החוק הזאת, והצעת החוק הזאת היא תקציבית, יש כאלה שטוענים שזה 36 מיליון. אני לא מבין מאיפה המונח תקציבי אם נכון לעכשיו העלות בגין ההצעה היא אפס, אפס. כי אם הביטוח הלאומי יעשה את עבודתו נאמנה, וסביר להניח שהוא יעשה את עבודתו נאמנה, כי יש מנכ"ל שאכפת לו והוא משתדל לעשות מיצוי זכויות – הם פונים לכל האנשים – אז לא קרה כלום. חלילה, במקרה שמישהו היה חולה ולא יכול היה לבקש את הקצבה ולא היה לו זמן לבקש את הקצבה, ומגיע לו רטרואקטיבית חודש, אני חושב שהמדינה לא צריכה להרוויח בגינו, המדינה צריכה להגיד: אנחנו רוצים שהאדם הזה יקבל את מה שמגיע לו. כי אוי לה למדינה אם היא תתעשר מהאנשים האלה. אין לנו עניין בזה, אנחנו רוצים שאנשים ימצו את הזכויות שמוקנות להם בחוק. גם, עד שהמדינה מחליטה שמגיע משהו לוקח הרבה זמן, יש הרבה טלטלות, הרבה חוקים, הרבה ביורוקרטיה. ואנחנו חייבים, אבל חייבים, לדאוג שכל מי שיכול ימצה את זכויותיו ויקבל את מה שמגיע לו. איתן, מה אתה אומר, להעלות להצבעה או למשוך? << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> שנייה, חיים. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אני אחזור על מה שאמרתי על מהות החוק: מדינת ישראל החליטה על זכאויות של אנשים בגיל פרישה. והחליטו שאם כל ההכנסות שיש לבן אדם לא מגיעות לסף מסוים, הוא יקבל הבטחת הכנסה, שמביאה אותו לסדר גודל של 4,800 שקל, ואם זה זוג, אז 5,800 שקל. והיה ואם הוא לא הצליח מכל סיבה: קצת מחלה, קצת דמנציה, קצת – – – << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אנחנו על הקשקש, תמשיך, תמשיך. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> להמשיך? ימשיך כבודו. אז מאחר שהצעת החוק הזו תקציבית – ואני לא מבין למה, לא מבין, נבצר מבינתי; 21 שנה אני בכנסת, נבצר מבינתי להבין את המניע לכך שאני צריך לחכות, למרות שנראה לי שכל הנוכחים במליאה, כל הנוכחים במליאה יתמכו בהצעת החוק. יחד עם זה, אנחנו צריכים 50 חברים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה נבצר מבינתך, אדוני יושב-ראש הוועדה? << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> כי אני לא חושב שיש מישהו באולם הזה שחושב שברגע שמדינת ישראל החליטה שמגיעה לבן אדם זכאות – אם הוא היה חולה, והוא לא הגיש את הזכאות ואיחר בחודש, למה לא מגיע לו החודש הזה? למה המדינה צריכה לקבל את זה? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מסכים, ולכן הגעתי להצביע בעד. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> ונכון, אנחנו מחכים שיהיו פה עוד איזה חמישה אנשים ואנחנו נצביע בעד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נראה לי שהקול של היושבת-ראש יכול להיות פעמיים. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> הקול שלי פעמיים? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> של היושבת-ראש. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> שלי, שלי ושלך ביחד. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אחד לכל פלאפל – – – << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> יש לי זמן, אני אחכה. ומי שלא יבין, אני מוכן להסביר לו עוד פעם. כל מי שלא יבין, אני אסביר לו עוד פעם על מה מדובר ולמה הצעת החוק הזו חשובה. מיקי לוי, לא בכדי אתה הגשת את הצעת החוק, נכון? כי חשבת שמגיע. גם אני חושב שמי שמגיעות לו זכויות, צריך לממש אותן. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כמו הקהילה הגאה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מיקי, למעלה 30. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> הסופרים בע"מ. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אלי, אוה, אנחנו מחכים לך. לא נצביע עד שלא תשב. הינה, גם אלי הגיע. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> 34 פה למעלה. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> כמה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> 34 פה למעלה. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> 54? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למעלה 34. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> למעלה 34. 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15 – ולכן אני אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק. אני מבקש מאלה שהגישו הסתייגויות שיוותרו על זכות הדיבור שלהם – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אין הסתייגויות, חבר הכנסת כץ. << דובר_המשך >> חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): << דובר_המשך >> אין הסתייגויות, אז בואו נצביע על הצעת החוק ונאשר אותה וניתן לאלה שהמדינה החליטה שמגיעה להם זכאות לקבל את הזכאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> טוב, חברים. תודה רבה, חבר הכנסת כץ. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55), התשפ"א–2020, מוגשת ללא הסתייגויות לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה, ולכן נדרשים – אני מזכירה – 50 מצביעים בעד. להצעת החוק הוגשו בקשות רשות דיבור ואני אעבור עליהן – אף אחד מכם לא מעוניין לדבר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> מאחר שאף אחד מכם לא מעוניין לדבר אנחנו נעבור להצבעה על החוק בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–2 – 66 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> יפה, החוק עבר בקריאה שנייה. בעד – 66, אין מתנגדים, ולכן הוא התקבל בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 67 נגד – אין נמנעים – אין חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> יפה. החוק עבר. בעד – 67, אין מתנגדים. החוק עבר בקריאה שלישית ובעצם החוק אושר. אני שואלת את חברי הכנסת איתן גינזבורג, מיקי לוי וטלי פלוסקוב: האם מישהו מכם מעוניין לברך? טלי מגיעה, וגם מיקי. בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בינתיים, עד שחברי הכנסת יגיעו לכאן, למזכירת הכנסת יש הודעה. בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת האתיקה בקובלנות נגד חבר הכנסת אלי אבידר; החלטת ועדת האתיקה בקובלנות נגד חבר הכנסת יאיר גולן. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה לך. << הצח >> הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 55), התשפ"א–2020 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, ברכות. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. זה באמת רגע מאוד מאוד משמח. למרות המחלוקות הרבות והקשות שאנחנו ניצבים בפניהן כאן, בבית הזה, כולנו התייצבנו כאן במליאה, התעלינו לרגע וכולנו תמכנו פה אחד, ברוב של 67 תומכים, בהצעת חוק שאין צודקת ממנה; הצעת חוק שבעצם מבטיחה לכל מי שלא קיבל בזמן הבטחת הכנסה לקבל את זה רטרואקטיבית, כי זה כסף שמגיע לו. זו לא הצעה תקציבית כי היא לא עולה כסף למדינה, כי זה כסף שהגיע לאזרחים. זו הצעת חוק כל כך צודקת, שנאבקו עליה עוד בכנסות הקודמות. חברתי חברת הכנסת טלי פלוסקוב, שהייתה לי הזכות להגיש יחד איתך את הצעת החוק, צריך לברך אותך על היוזמה ועל כך שהגענו לרגע הזה. צריך לברך את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חיים כץ, שעשה מאמץ כביר, אל מול לחצים גדולים מאוד, להביא את החוק הזה לקו הגמר, להכניס אותו לספר החוקים של מדינת ישראל, ובעיקר לעשות צדק עם כל כך הרבה זקנים, אנשים שיצאו לפנסיה שלא קיבלו את מה שמגיע להם רק כי הם נתקלו בביורוקרטיה, או אולי שכחו, או אפילו, רחמנא ליצלן, לא ידעו, לא ידעו שהם זכאים לקבל את אותה קצבה. מהיום הם יוכלו לקבל את זה רטרואקטיבית. אני מודה לך מאוד, אדוני יושב-ראש הוועדה, ולצד זה לכל הצוות שאיתך בוועדה. אני רוצה בהזדמנות זו גם להודות ליועציי, לעוזרים הפרלמנטריים שלי, על כל הסיוע ועל כל העזרה. זה באמת רגע של רוממות רוח כאן במליאת הכנסת, שיש פה קונסנזוס רחב בלי מתנגדים, בלי נמנעים. הצעת חוק שעברה לטובת האזרחים. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת גינזבורג. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרים, הצעת חוק הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה – הצעת החוק הזו, שנכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל, חשובה מאוד, נכונה ובאה לתקן עיוות, ואני גאה בכך. אני מבקש להודות ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת חיים כץ, ולמי שפועלת רבות לטובת האוכלוסייה המבוגרת, חברת הכנסת טלי פלוסקוב. היא הייתה הכוח המניע מאחורי החוק הזה. יושב-ראש הוועדה, כדרכו בקודש כשמדובר בחמלה, חבר הכנסת כץ, הלך והרחיב את הצעת החוק הזו, כך שמי שיימצא כזכאי לקצבת הבטחת הכנסה בגיל פרישה בעקבות אי-ידיעה יקבל את הקצבה שנה אחורה מיום הזכאות, אם אכן הוא זכאי לכך. ההרחבה הזו של יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת חיים כץ חשובה מאוד ומתקנת עוול. החוק הזה עושה צדק ומביע חמלה. תודה רבה לך. האוכלוסייה המבוגרת בישראל בשנה האחרונה התמודדה עם אתגרים וקשיים לא פשוטים. יש לנו עוד הרבה מה לתקן, יש עוד הרבה מה לעשות. היום קיימנו דיון בוועדת הכספים על משבר בתי האבות ובתי החולים הגריאטריים, ואני מקווה שביחד נצליח למצוא תקציב שימנע סגירת מחלקות. מדובר בהורים של כולנו. ראוי שאת השלב הזה של החיים שלהם הם יעשו במקומות ראויים בבתי חולים גריאטריים. לא יכול להיות שבתי החולים האלה יסבלו מחוסר תקציב כתוצאה ממגפת הקורונה ויעניקו טיפולים חסרים לאותם שוהים. אני קורא לממשלת ישראל, שימו לב, מדובר בהורים של כולנו. אנחנו חייבים לגלות חמלה, אנחנו חייבים לגלות חוש צדק. אני מקווה מאוד שיימצא תקציב של 150 מיליון שקל, תקציב חסר, כדי לתמוך בבתי החולים הגריאטריים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה. << דובר >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, שגם נמצאת פה, אחד מרגעי האושר, אני חושבת, של כל חברי הכנסת הוא כשהעבודה שאתה עושה ומכין הרבה שנים מגיעה בסוף לאיזושהי תוצאה, וזה סיפוק. קשה לי אפילו למצוא מילים להסביר לכם עד כמה אני גאה בכך שהצעת החוק הזאת היום עברה כאן בשנייה ושלישית. כבר כולכם בטח הבנתם מה התוכן של החוק. בטח הבנתם שהחוק הזה הולך לעזור לאנשים שמאוד זקוקים לכל שקל ממדינת ישראל. במיוחד אנחנו מדברים על אנשים שכולנו יודעים שמגיע להם, ורק הם לא יודעים לבוא ולבקש. מכמה סיבות זה יכול לקרות: סיבה אחת, לא מכירים שפה; סיבה שנייה, פשוט לא יודעים שמגיע להם. אף אחד לא עוזר להם להסתכל בפייסבוק או להיכנס לאתר של הביטוח הלאומי. פשוט לא יודעים, ואין לצידם את הבן אדם הנכון שיכול לכוון אותם למקום של מיצוי זכויות. מה שאנחנו היום עושים – ופה אני מחזקת מאוד ומתחברת למה שאמר ידידי היקר יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת חיים כץ: החוק הזה לא עולה למדינה שקל. האנשים הולכים לקבל את מה שמגיע להם. אם הם פשוט היו יודעים, הם היו מקבלים בדרך הרגילה, בלי לבקש את זה בדרך נפרדת. אנחנו נתנו להם עוד אפשרות להגיע ולקבל את מה שמגיע להם. חבר הכנסת חיים כץ, אם לא הנחישות שלך ואם לא העבודה שלך ואם לא המקצועיות שלך, זה לא היה קורה היום. ואת זה אומר גם נציג קואליציה וגם נציג אופוזיציה. אתה שינית את החוק שאני הגשתי. היה מדובר שם בעצם בשישה חודשים רטרואקטיבית, אתה שינית את זה ל-12 חודשים רטרואקטיבית, ומה שאמרת בוועדה זה מילים שילכו איתי לאורך כל הדרך, כחברת כנסת יחסית מתחילה. אתה עם הניסיון שלך יודע איפה ללחוץ. אתה יודע להביא את הדברים לתוצאה הכי טובה. וזה שאמרת שהצעת החוק הזאת לא עולה שקל אחד דחף אותי יותר להביא את ההצעה לכאן, למליאה, למרות ההתנגדות של האוצר. ואני חושבת שפשוט הטעו אותם. אם היו באמת אומרים להם בדיוק על מה אנחנו מדברים, גם הם היו מסכימים איתנו. לכן, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני גאה בך, מצדיעה לך. תמשיך לעבוד ולעשות דברים נפלאים למען הציבור, למען העם, למען האנשים האלה, שאין הרבה אנשים שנלחמים עבורם. ואני הולכת רק ללמוד ממך. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שהגיעו לכאן. ראיתי קצת – אני חושבת שכל הצעת חוק מורידה ממני – – – << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> זה היה ריכוז מאמץ. << דובר_המשך >> טלי פלוסקוב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני חושבת שכל הצעת חוק כזאת מורידה ממני כמה קילוגרמים, אבל אני מוכנה להתרוצץ ולהביא בשורות לעם ישראל. תודה רבה לכולם ובהצלחה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה. יישר כוח. הלוואי שהדוגמה הזאת של העברת החוק הזה לטובת האזרחים הייתה עם יותר חוקים בכנסת. כולנו היינו מרוצים יותר. << הצח >> הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון מס' 2) (סמכויות), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1376).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון מס' 2) (סמכויות), התשפ"א–2020, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר ההתיישבות צחי הנגבי, בבקשה. << דובר >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. זה מסוג החוקים שלא נצטרך להתעכב איתו עד שיוזעקו כל הסיעות. זה חוק בקונסנזוס, שותף למעשה לכל חלקי הממשלה וגם לאופוזיציה, ואני מקווה באמת שכמקובל בנושאים כאלה נעביר אותו ללא הסתייגויות. בהתאם להחלטת הממשלה, חברי הכנסת מתבקשים לתקן את חוק המכינות הקדם-צבאיות כך שניישם את ההחלטה המקורית של הכנסת להעביר את האחריות על המכינות ממשרד החינוך למשרד ההתיישבות. המיזם הזה של המכינות הקדם-צבאיות הוא מפעל ערכי מהחשובים ביותר שיזמה המדינה, בעל תרומה משמעותית לחברה בישראל, לצבא ההגנה לישראל. הוא למעשה מכשיר את דור העתיד שלנו למעורבות חברתית ולמנהיגות אזרחית ולאומית. למעלה מ-4,000 נערות ונערים מדי שנה משתתפים במפעל הזה, והם למעשה מצפים מן הכנסת ומן הממשלה שאנחנו נדאג לשלומם ולביטחונם ללא פשרות. הם נותנים שנה נוספת למדינת ישראל עוד לפני השירות הצבאי שלהם, למעשה הם מתגייסים ללא צו להעניק שנה למדינה וללמוד ולהעשיר את עצמם ולהיערך כראוי לשירות צבאי משמעותי. הם מצפים שלפחות אנחנו נישא באחריות החיונית לשלומם. ואכן, בחודש אפריל, גברתי היושבת-ראש, ב-2018, בנחל צפית, צפינו כולנו בטרגדיה מחרידה בשיטפון שפקד את הנחל, ועשרה צעירים, תשע צעירות וצעיר אחד, קיפחו את חייהם בתוך שניות, בני מכינת בני ציון שהיו שם בטיול של גיבוש למכינה. האסון הזה חידד והדגיש את הצורך בטיפול יסודי בכל תחומי הפעילות שנוגעים לעולם המכינות. אסון כבד, מוות טרגי שלמעשה נפל על משפחותיהם, ונחמה אין וגם לא תהיה. אבל אולי ראשית נחמה תהיה כאשר מדינת ישראל תיישם את מסקנות ועדת הבדיקה הממשלתית לעניין זה, שאני הקמתי לאחרונה, ועדה בראשות כבוד השופטת שולמית וסרקרוג, בעבר סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, ויחד עימה בצוות חברי הוועדה האלוף במיל' גרשון הכהן ומר אבי נעים. אנחנו מאחלים לוועדה הזאת, שבימים האלה עובדים על הלוגיסטיקה של הקמתה, הצלחה גדולה. המכינות שואבות אליהן את מלח הארץ, מיטב הנוער בישראל, ומגיעים אליהן מכל הרבדים בחברה, בצפון, בדרום, במרכז, בפריפריה. מדי שנה הביקוש גדול מן ההיצע. צעירות וצעירים בעלי מודעות חברתית גבוהה, עם רוח התנדבות, בעלי עקרונות, דעתנים, רחבי אופקים, ערכיים. מנהיגים ומנהיגות שמובילים לפי נתוני הפיקוד והשירות המשמעותי בצה"ל, ומובילים על פי כל קנה מידה דמוגרפי. המכינות, יחד עם המשרד המופקד עליהן, משרד ההתיישבות – למעשה אנחנו נושאים בחובה להמשיך ולקדם ולהעמיק את הגיוון החברתי הזה, לפתוח את המכינות לקהלים חדשים, לרקעים חדשים, וזאת על מנת שהחניכים ימשיכו וייחשפו לעולמות, עמדות ואורחות חיים ייחודיים. זו הדרך, גברתי היושבת-ראש, לחבר בין קצוות עם ישראל כולו. את שירת בכוח האדם, היית אלופה בצבא ובטח הכרת מקרוב את המפעל הזה. אני בטוח שאת יכולה לספר רבות על כך. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> שנת המכינה הינה אבן דרך בעיצוב תפיסת האזרחות והמעורבות החברתית של החניכים. בדעתי ליזום וליישם, ביחד עם מועצת המכינות בראשות דני זמיר, תוכנית מעשית ארוכת טווח שתממש את ערכי המכינות עבור הבוגרים גם לאחר שהם מסיימים את המכינה ואת השירות הצבאי, כדי שימשיכו בעשייה החברתית המבורכת לטובת עם ישראל כולו. אבקש את תמיכת הכנסת בחוק החשוב הזה. תודה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה רבה לשר הנגבי. להצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות נרשמו כמה דוברים. חברת הכנסת תהלה פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, אני פה. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> את פה? איך דילגתי עלייך, עאידה, אוי ואבוי לי. את מדברת מלמעלה? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> תודה. שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, ביום שישי שעבר נכנס אדם, יהודי – למען הצורך אני מזכירה את זה – לכנסיית גת שמנים בירושלים, שפך חומר דליק על הכיסאות שם והתחיל להבעיר את הכנסייה. לולא התושייה וההבנה של שני בחורים שהיו באזור ושמו לב למה שקורה – הם כיבו את השרפה מהר מאוד והזעיקו את המשטרה, אשר עצרה את האדם הגזען, הטרוריסט הזה, ולקחה אותו. מה שצריך להזכיר בגאווה רבה – שני הבחורים שעצרו את המתנחל שניסה להבעיר את הכנסייה היו מחמוד וחמזה עג'אג'. למי שלא מבין את זה, למה אני מזכירה את השמות של שני הגיבורים האלה: אלה שני בחורים – לצורך העניין אני גם מזכירה את הזהות, למרות שאני בדרך כלל לא מזכירה זהויות דתיות, אלא מסתכלת על הבן אדם – הם שני פלסטינים מוסלמים שהגנו על הכנסייה כמקום קדוש לכל הפלסטינים ולכל הנוצרים. אני חושבת שהשתיקה הרועמת של המוסדות במדינה ושל מקבלי ההחלטות, של השרים, של ראש הממשלה – כאשר מעשה טרוריסטי קורה נגד בית תפילה, אי-אפשר לעבור עליו בשקט. אני מאוד מקווה שלא נדע בעוד יום-יומיים שהבן אדם במצב נפשי כזה שהוא לא אחראי למעשיו, כמו בהרבה מהמתקפות הטרוריסטיות האלה, ואני מאוד מקווה שיגישו כתב אישום חמור ביותר נגד מי שניסה להבעיר את הכנסייה, וגם שהוא יקבל את אשר מגיע לו. למי ששכח, ירושלים המזרחית היא עיר תחת כיבוש, ושום דבר לא במצב טוב תחת כיבוש, אפילו בתי תפילה ומקומות קדושים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי וחברותיי חברות הכנסת, השבוע אני מניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה, ששמה: חלופות מדיניות תחילה. כן, כן, חברות וחברים, מין קונספט כזה שאומר שלפני שמדינת ישראל תצא למבצע, למלחמה, לפעולה לוחמתית – תקראו לזה איך שאתן רוצות ורוצים לקרוא לזה – לפעולה צבאית שכרוכה בחיי אדם, בכאב, בסבל, באובדן, בשכול, בפציעות, בטראומות נפשיות ופיזיות, בעלויות עצומות – לפני שהיא תעשה את הדבר הזה היא תבחן בכל דרך אפשרית חלופה מדינית. חלופה בהסכם, חלופה במשא ומתן, חלופה בשיתופי פעולה אולי יחד עם צד שלישי, הסכם דו-צדדי, הסכם אזורי, חלופה מדינית שאינה כרוכה בסבל הנורא שיש במלחמה. הצעת החוק תחייב בעצם את הקבינט המדיני-ביטחוני לעשות את העבודה שלו: להתכנס באופן קבוע מדי כמה חודשים ספורים, לשמוע הערכות מקצועיות ועדכניות מהמטה לביטחון לאומי, שזאת העבודה שלו – כל הזמן לסקור את האפשרויות של מדינת ישראל, איך היא יכולה לשמור ולחזק את הביטחון הלאומי שלה בלי לשלם את המחיר הנורא של מלחמה. חלופות מדיניות תחילה, חברות וחברים יקרים – הצעת חוק שנכתבה בסיוע אנשים שהיו בממשלות רבות, בכירים מאוד בשירות הציבורי שלנו; הצעת חוק שנכתבה יחד עם ארגון מדהים שקוראים לו "נשים עושות שלום". הן ה"ארבע אימהות" שלנו בימים אלה. הן ה"ארבע אימהות" שאז הוציאו אותנו מלבנון, והיום מתעקשות להנכיח בשיח הציבורי שלנו את המילה שלום, את האופציה, את האפשרות להגיע לשלום, במקום לשלם את המחיר הנורא של קרבות ושל מלחמה. חלופות מדיניות תחילה, חברות וחברים. ההסכמים האחרונים עם המדינות הרחוקות מאיתנו מבשרים את העובדה שיש לנו אפשרות לקחת את ההסכמים האלה ולמנף אותם להסכמים עם המדינות והמדינות לעתיד הקרובות אלינו. זה אפשרי, זה ממש נמצא כאן. אני אניח את הצעת החוק הזאת, ואני מבטיחה לכן ולכם שלא ננוח עד שלא נהפוך את זה למציאות שלנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב בראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר ביקרתי במתחם קמא-טק בבני ברק, חברת קמא-טק בראשות המנכ"ל משה פרידמן, בהאקתון למתכנתים ומתכנתות מהמגזר החרדי, האקתון של 300 מתכנתים שלקחו על עצמם במשך 24 שעת, בשיתוף עם החברות המובילות בהייטק בארץ ובעולם, למעלה מ-100 חברות, למצוא רעיונות ופתרונות דווקא למשבר הקורונה. כמי שנמצא בדיונים בוועדת החוץ והביטחון על איכוני הסלולר של השב"כ ועל המגן 2 או פתרונות אחרים, איך מתמודדים הלאה – כן מחלימים, לא מחלימים, פתיחת עסקים – במתחם הזה התרשמתי מיזמים ויזמיות צעירים, אנשים שבחזותם – לרגע כשנכנסים אתה חושב שאתה נכנס למתחם כולל של אברכים – ואתם רואים ראש פתוח עם יוזמות נפלאות. הייתי מציע לאנשים לפעמים לצאת מהמקום החמים הזה, הסגור, מהטירוף בתקופה הזאת, ולראות מקרוב איזה שיתוף נפלא של יזמים, מהמובילים, מהטופ, 50 החברות המובילות במשק. הם לוקחים על עצמם להיות שותפים עם היזמים הללו בשביל למצוא פתרונות גם בצד הבריאותי, בצד הטכנולוגי, ביחד עם בתי החולים, קופות החולים. לצד התרופה שתגיע, בעזרת השם, בזמן הקרוב, צריך למצוא גם את הטכנולוגיות של השילוב, של ההסברה. לכן אני רוצה לברך את מנכ"ל קמא-טק משה פרידמן, שלקח על עצמו את היוזמה הנפלאה הזאת, להראות את הצד היפה ולשלב את החברים הללו בטכנולוגיה המתקדמת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אוריאל בוסו, תודה רבה. חבר הכנסת אלי אבידר, יעלה ויבוא. אלי אבידר. אלי אבידר. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אבידר, למי אתה כותב, לביבי? קוראים לך. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מתנצל בפני – – – של ביבי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אתה מוזמן לדבר. אתה לא חייב. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה שחבר הכנסת פינדרוס יתנצל, כי הוא אמר דברים שהם לא נכונים לגבי עיריית ירושלים, שחיללו בשבת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אוקיי. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> אני אמרתי – – – מנהל הפיקוח העירוני אודי דוד, ראש העיר מישראל ביתנו – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא מעניין אותו, את חבר הכנסת פינדרוס, שיש חילול שבת. פעם הפילו ממשלות על שטויות הרבה יותר גדולות. אבל אותו לא מעניין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה? איפה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מודה ומתוודה, החטא הוא שהכנסנו אנשי ישראל ביתנו לעיריית ירושלים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, אתה לא יכול לנאום. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פינדרוס, מה היית עושה אם לא ישראל ביתנו? מה היית עושה פה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ממציא אותה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חילול שבת – ישבתם בשקט. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אבידר, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> צודק. אתה צודק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אתמול, ביום ראשון, נפגשתי עם הורה מטייבה, והוא ביקש ממני לעזור לו, שהבן שלו לא יירצח בקרוב. פניתי לסגן השר לביטחון פנים וסיפרתי לו את כל הסיפור. אחר כך עברתי לכפר טורעאן, נפגשתי עם הורה שכול. ביקשתי ממנו להגיע לפיוס עם הנהגת המשפחה האחרת. הבן אדם בכה במשך חצי שעה, חיבקתי אותו, חיבקתי אותו, דיברתי אל ליבו, ניסיתי לשכנע, והבן אדם אומר לי דבר מאוד-מאוד מוצדק. הוא אומר לי: אני כל יום רואה במו עיניי את רוצח בני. הדם שלי – אני רותח. אני נגד נקמה, אבל תעזור לי, איך אני יכול להסתדר כל יום? שלשום נרצח עוד בחור, בכאבול. הרוצח, גם בכאבול גם בטורעאן, מסתובב חופשי. ואני שואל אתכם, כבוד השר חילי טרופר, מי צריך לתפוס את הרוצח? משה ארבל. משה ארבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת ארבל, הגב שלך. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ואני שואל: מי צריך לתפוס את הרוצח, אם זה בכאבול, אם זה בטורעאן? מי צריך לעצור את הרצח הבא בטייבה? האם זה אנחנו, האם זה חברי הכנסת, או שזה המשטרה? משהו רקוב בממלכת – – – << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הקימו תחנת משטרה בטייבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ויש גם בכפר קאסם, וגם בנצרת, גם במג'ד אל-כרום – אבל אין התנהלות רצינית מול הרוצחים. אני חושב, או מאשים אפילו את המשטרה שהיא משתפת פעולה עם ארגוני הפשע; אני מאשים את השופטים שהם מפחדים מארגוני הפשע. שופטי מדינת ישראל מפחדים, מפחדים מארגוני הפשע. יש תוכנית למיגור הפשיעה. הממשלה אמורה לאשר אותה עוד שבוע. שם כתוב כך: אנו מעריכים שיידרש מאמץ מתמשך של עשור לפחות להפחתת התופעה הבלתי-רצויה עד לרמה שדומה לשיעורה בחברה הכללית. כלומר, לפי התוכנית הממשלתית למיגור הפשיעה צריך עשור, עשור. עכשיו תגידו לי, בבקשה: כל תוכנית חומש של הממשלה, מה מומש ממנה? 50%, 30%? מדובר על עשור. אנחנו צריכים לחכות עשר שנים – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – עד שאחוז הרצח אצל הערבים יגיע לממוצע הכללי במדינה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אנחנו דוחים מכול וכול את הגישה הזו של הממשלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תוכנית כזו, צריך להחזיר אותה. מי שרוצה, מי שרוצה לפענח, מספיקים לו חודשים, כי זה רק חמישה דברים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ארגוני פשע מאורגן, פרוטקשן, שוק אפור, איסוף הנשק ופענוח התיקים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, 21 יישובים מתוך 25 יישובים אדומים הם ערים ערביות. אני לא רוצה לומר על זה "גזענות" ולא "אפליה", ולא שהווירוס לא מבדיל בין ערבי ליהודי, את זה אנחנו יודעים ויודעות היטב. אבל בואו נדבר קצת מדעים מדויקים. בואו נבחן את השיטות שבהן הממשלה מנסה לטפל בתחלואה והתפשטות הנגיף. אם הסגר הראשון צלח, אז אנחנו לא היינו צריכים להיות בסגר שני, בטח לא בסגר שלישי. ואם הסגר לא צלח, אז עדיף לעמוד לרגע ולחשוב על שיטות חדשות ויעילות ומקצועיות לטפל בהתפשטות הנגיף והתחלואה, שרק עולה. בואו אסביר לכם איך הסגר ביישובים הערביים: ניידת משטרה בפתח העיר מצד אחד, מצד שני עוד ניידת משטרה. מה הם עושים? מכבידים על עומס התנועה, יותר ויותר פקקים. שואלים: אתה מהיישוב? נכנס. אתה לא מהיישוב? לא נכנס. ובאופן מדעי – וגם כן, אני מזמינה אתכם לחשוב על התחלואה, התפשטות וירוס שיש לו את השיטה שלו לעבור מבן אדם אחד לאחר. אנחנו סוגרים את אותם אנשים עם אחוז תחלואה גבוה באותו שטח, באותו מרחב גיאוגרפי, ואנחנו מצפים, משום מה, שהתחלואה תרד, אני לא יודעת איך – בהיעדר הסברה, בהיעדר חינוך, בהיעדר רשת ביטחון חברתית, בהיעדר רשת ביטחון כלכלית. אנחנו לא מספקים שום דבר. רק מנסים לפתור את הבעיה, באותה שיטה, באותו ניסיון שלא צלח באף יישוב אחר. אני לא מבינה איך קבלת החלטות יכולה להוציא אותנו מהתחלואה הזו, מאחוז התחלואה, במיוחד ביישובים הערביים. אבל אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה: מישהו ממשיך לעשות פוליטיזציה ממשבר הקורונה; מישהו רוצה לגרור את התחלואה ואת הסגר השלישי לחודש ינואר או חודש אחר או לזמן שיש בו משפט, אולי, לראש הממשלה. צריך לחשוב אחרת. צריך לחשוב מדעי ולבחון את שיטת הסגר, כי הוכח בהרבה מחקרים בעולם שזו שיטה לא יעילה ולא תביא לתוצאות. וזה שהתחלואה עכשיו גדולה ביישובים הערביים – היא לא תמשיך להיות אך ורק ביישובים הערביים – היא תחזור להתפשט בכל היישובים, מסביב לכל היישובים הערביים, וגם ליישובים היהודיים. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, חברת הכנסת סונדוס סאלח. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. אין בעיה, חבר הכנסת. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. חשבתי שנרוויח שניים במכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת פינדרוס, זו ההזדמנות שלך לבקש סליחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מעצבן אותי, אז אני עולה אחריך. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה רוצה לבקש סליחה על חילול שבת? הצדקת את זה. תעלה לבקש סליחה, קדימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איבדתם את הסמכות להגיד שאכפת לכם מהשבת. גמרתם. נגמר. לא תגידו יותר עבודה בשבת – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר, תודה. אל תפריע לחבר הסיעה שלך, אל תפריע לו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הסיעה שלך מחמם אותי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, אני אחרוג ממנהגם של חברי הכנסת ואדבר על הנושא שעליו התכנסנו, ואני אדבר על הצעת החוק הזאת. במכינות הקדם-צבאיות מכשירים את דור העתיד, במכינות הקדם-צבאיות מכשירים את ההנהגה העתידית של מדינת ישראל. האם המסר שאנחנו אומרים למכינות הקדם-צבאיות הוא שהנהגה במדינת ישראל זה פירוק והרכבה של משרדים? ההנהגה במדינת ישראל זה פוילע שטיקים פוליטיים, שמעבירים מהמשרד הזה למשרד הזה למשרד הזה כדי להקים איזשהו אנדרוגינוס שבכלל לא קיים? האם העובדה שעכשיו נייצר שר לכל מכינה תפתור את הבעיה של המכינות הקדם-צבאיות, זה יעשה את הסיפור הזה יותר טוב? הרי ברור לחלוטין שזה יעשה את זה פחות טוב, וברור לחלוטין שתהיה פחות שליטה. אני חייב לומר, אנחנו נמצאים במצב שבו הממשלה גוססת. אנחנו נמצאים במצב שבו סביר להניח, ויש על זה הסכמה רחבה פה, שאנחנו כנראה לא נראה את הממשלה הזו ממלאה את ימיה. נלך לבחירות ותקום ממשלה חדשה. ועכשיו אני אשאל פה את כל חברי הכנסת, גם אלה מהקואליציה, אם יש כזאת: מישהו מכם חושב שאחרי הבחירות יהיה קיים משרד התיישבות? מישהו מכם באמת חושב שאת ההמצאה הזאת שאתם עשיתם בשביל לייצר עבודה ל-30 ואני לא יודע כמה שרים – ישאיר אותה מישהו אחרי הבחירות? זה פשוט עדות לניתוק שכל שרי הממשלה, וכל מי שיצביע בעד החוק הזה התנתק מהציבור הישראלי. אתם עסוקים בעצמכם עד כדי כך שאתם חושבים שפירוק והרכבה בין משרדים כדי לייצר קוניוקטורות פוליטיות זה מה שהציבור הישראלי צריך. זה מה שהציבור הישראלי צריך היום, שיעבירו את המכינות הקדם-צבאיות ממשרד החינוך למשרד שלא קיים ושלא יהיה קיים גם אחר כך? איך אתם יכולים להסתכל בעיניים של המובטלים? איך אתם יכולים להסתכל בעיניים של בעלי העסקים, אלה שפשטו רגל, ותסלחו לי – גם אלה שיפשטו רגל? כי אנחנו הרי יודעים מה המצב שם, אנחנו יודעים לאן זה יגיע. ומה תגידו להם – התכנסנו כאן כולנו והצבענו כדי שבמשרד לענייני התיישבות, שלא יהיה קיים בעוד חודשיים או שלושה או ארבעה, אפשר יהיה להגיד שגם המכינות הקדם-צבאיות נכנסו תחת תפקודו? אז אני אומר לכם פה, מי שיניף את ידו בעד הפיצול המושחת הזה, כדאי שיסתכל טוב טוב במראה וישאל את עצמו אם בשביל זה הוא הגיע לחיים הציבוריים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי כנסת, שרים, הכוונה של הממשלה היא להיכנס לסגר שלישי. ההשלכות הכלכליות והחברתיות והנפשיות חמורות מאוד. אתם, הממשלה הזו, מובילים אותנו לתהום. הכול פוליטי, הכול בשליפות. חדרי הכושר ממשיכים להיות סגורים ללא מתווה חזרה אפשרי, ללא תאריך יעד. גם מי שיש לו מתחם בחוץ – אסור, כי המתחם של העסק שרשום כחדר כושר חייב להיות בחוץ, באוויר הפתוח, מחוץ לחצר העסק. אני עוסק בעזרה לעסקים קטנים בשנה האחרונה בלי הפסקה. הצעתי כמה הצעות חוק, יזמתי דיונים בוועדת הכספים והקורונה ודרשתי פעם אחר פעם לאפשר פתיחה של עסקים תחת התו הסגול, ארנונה, דמי אבטלה לעצמאים, קדימות לעסקים קטנים כנושים, וכיוצא באלה – מספר חוקים לא מבוטל למען העצמאים והעסקים הקטנים. 85,000 עסקים נסגרו ב-2020. תעכלו את המספר, 85,000 – פי שניים מבכל שנה אחרת. זה אומר ש-230 עסקים נסגרים בישראל מדי יום, 230 עסקים נסגרים מדי יום. נלחמתי על פתיחה של חדרי כושר בסיבוב הראשון; הצלחנו לפתוח אותם יחד עם חברים אחרים בוועדת הקורונה, בניגוד לעמדת הממשלה. על פי הנתונים שמשרד הבריאות בעצמו הציג אין כמעט הדבקות בחדרי הכושר. אפשר להגביל את מספר המתאמנים למ"ר, בדרך כלל מדובר בחללים גדולים ואין בעיה. אפשר לדרוש דרישות לגבי מערכת המיזוג. סגירת חדרי הכושר פוגעת ב-1.5 מיליון ישראלים שמתאמנים. מדובר במעשה איוולת. במקום לדאוג לבריאות של האנשים בתקופת המחלה שמתפשטת, פוגעים בה. זה ענף שמגלגל 5 מיליארד שקלים. אתמול ביקרתי בחדר כושר בפתח תקווה בשם קרוספיט סופרדרייב. הבעלים, אורי, בחור צעיר שעוסק בתחום והיה שכיר, קנה את העסק לפני חודשיים-שלושה. הוא לא זכאי לשום מענק, אין תמיכה. העסק שלו סגור. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> – – – שפניתי אליך – – – << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון, אני חייב חמש שניות למשה. הוא אמר לי: נכנסת לפתח תקווה בלי להודיע לי לכוס קפה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חביבי, ומה איתי? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> וגם לך, אני מתנצל, בפעם הבאה. אבל באתי במטרה לעזור לעסק הזה, לנסות לפטור אותו מארנונה, לנסות לבדוק במה ניתן לעזור לבחור הזה, שאיבד את הזיק בעיניים, כמו אלפי ישראלים אחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר, בבקשה. אלכס, רק תישאר למקרה שמישהו ירצה לענות לך – שלא תברח לו מייד. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, רבותיי השרים – אני רואה שיש פה שלושה. השר הנגבי, אני רוצה לשאול אותך שאלה: המכינות הקדם-צבאיות פועלות עכשיו בתקופת הקורונה? יופי. אני רוצה לשאול אותך עוד שאלה: כתוב פה בהצעת החוק שהסכום שמועבר ממשרד החינוך למשרד שלך הוא רק חצי מהסכום, אז מה המשמעות? אתם מקצצים בחצי את תקציב הישיבות, אדוני השר? << קריאה >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << קריאה >> אתה יכול להקריא לי את המשפט שאתה מדבר עליו? << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כתוב פה כך: "כמו כן, מוצע להעביר את הסמכויות – – – ולתקן את הסעיף התקציבי בחוק כדי שמחצית מהתקציב השנתי להשתתפות המדינה בתקציב המכינות – – – תיקבע בסעיף משרד ההתיישבות במקום – – – משרד החינוך". << קריאה >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << קריאה >> – – – השני זה משרד הביטחון. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הבנתי, אוקיי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעבור דף. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אין, הוא ריק. עכשיו ברצינות. אנחנו במשך שבועות מנסים להבין את ההיגיון. איך יכול להיות שיש לנו ענפים שלמים שאף אחד לא מתעסק בהם? דיבר פה מיקי לוי על ענף חדרי הכושר – באמת. גם אני ביקרתי בשבוע שעבר בחדר כושר ענק, של 400 מטר, של בחור בשם סרג'יו באשדוד. 400 מטר. אי-אפשר להגיע לאיזשהו מתווה בשביל לפתוח אותם בשביל לתת להם לעבוד? אלה האנשים הכי מסודרים. יש לו מחיצות, הוא מכניס את האנשים עם בדיקת חום, אז פה אסור ובסופרמרקט אין בעיה? אותו דבר בנושא התרבות. אולמות התרבות סגורים. חיי הלילה לא קיימים. המסעדות סגורות. לאף אחד בממשלה זה לא מעלה שום רצון לטפל בזה? אני מסתכל על הצעת החוק הזאת, מה היא קשורה למציאות? תסבירו לי. מה הצעת החוק של העברת המכינות הקדם-הצבאיות ממשרד אחד למשרד אחר קשורה למציאות היום, של קורונה? למה אתם עוסקים בזה, למה אתם לא משקיעים את הזמן שלכם בשביל באמת לסייע לאנשים? משרד החינוך, הוקצו לו 1.75 מיליארד שקלים בקיץ כדי להכין את מערכת החינוך להתמודדות עם משבר הקורונה. נכון לסוף אוקטובר המשרד השתמש אך ורק ב-4% מהתקציב. למה, איפה הכסף? למה לא הכנתם את בתי הספר? תנועות הנוער בחוץ. חבר'ה, ילדים, מפגינים כי אף אחד לא מתייחס אליהם, אף אחד לא מדבר איתם, אף אחד לא נותן להם שום תקווה. במה אתם עוסקים? בלהעביר סעיף אחד ממשרד אחד למשרד אחר. באמת, אני שואל אתכם, אין לכם טיפה של מצפון? אין לכם טיפה של יכולת ניהול זמן? אין לכם טיפה של יכולת לסדר את סדר העדיפויות שלכם כדי שבכל זאת הציבור איכשהו ייהנה מהעבודה של הממשלה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> או שהממשלה הזאת נועדה רק כדי לגרום סבל לציבור? אני חושב שהצעת החוק הזו לא רלוונטית ולכן צריך להצביע נגד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני פונה לשרים פה: תתעשתו, תרדו לשטח, תראו מה הציבור מבקש ותנסו לענות לדרישות שלו, כי אתם הורגים את המשק, אתם הורגים את הילדים, אתם הורגים את העתיד של המדינה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלכס קושניר, תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב בראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, בעיריית נווה חמצוצים רצו למנות גזבר. ביום שהגיעה השעה למנות את הגזבר התכנסו להם החברים של ועדת האיתור ואז הגיע לו היועץ המשפטי ואמר: סליחה, אי-אפשר למנות גזבר. גזבר זה תפקיד עם אחריות, זה תפקיד סטטוטורי. אין קוורום, חסרים שלושה חברים. אז הפילו את זה. התפזרה לה הוועדה ללא גזבר והעירייה המשיכה, אומנם צולעת. אתמול נחשפנו לדבר שהוא הזוי. ממנים 61 שופטים, 61 שופטים במדינת ישראל ממנים במשהו כמו חמש שעות. עשה עמית סגל חשבון מהיר, הוא למד ליבה, אני כנראה פחות – איך אומר הרב גפני: אני לא למדתי ליבה; גם אני לא – 2.2 הוא אומר, 2 דקות ו-20 שניות בערך לכל מועמד. 61 שופטים. ומה הם צריכים לעשות? לחרוץ גורלות, לשלוח אנשים למעצר, לשלוח אנשים לבתי כלא. אני רוצה לראות את אותם שופטים מסתובבים רגע לפני זה בבתי הכלא; אבל אפילו לא דורשים מהם – להסתכל על קורות חיים שלהם זה בקושי, לא דורשים לראות אותם. בשתי דקות בוחרים 61 שופטים. תגידו, זה נשמע לכם הגיוני? אותם אלה ששולחים אנשים למאסר ל-30 שנה, ל-20 שנה, לשנה, ליום, לשעה, וקנסות על משפחות. איך אנחנו יכולים לסמוך על מערכת השיפוט שלנו במדינת ישראל אם אלה השופטים שלנו? איך אנחנו יכולים לסמוך עליהם? תארו לכם שהדבר הזה היה קורה בוועדה למינוי דיינים. אז הייתם רואים את כל האנשים הנאורים האלה, כולל השופטים, כולם היו רצים ומה אומרים? איך אתם בוחרים ככה דיינים, איך, זו הדת שלכם? איך אתם מסוגלים לבחור ככה דיינים, איפה הצדק? אבל כשהם עושים את זה – מותר להם הכול. לשפוט – אלה השופטים שלנו. ככל שיש שם – אני בטוח שיש שם אנשים ראויים, אבל על אותם אנשים שראויים אני מתפלא: איך הם מסכימים ככה להיבחר? זו תעודת עניות למערכת המשפט, תעודת עניות למדינת ישראל. אסור לנו לשתוק על דבר כזה, גם אם סותמים לנו את הפיות. אם זה היה קורה במחוזותינו – אצלנו זה לא יכול לקרות אבל אם זה היה קורה, כמה אש היינו חוטפים על דבר כזה. מסכנים אותם האנשים שאותם שופטים, אלה, ישפטו אותם, עם כל הכבוד להם. צריך להסתכל בראייה רחבה ולראות באמת, לפני שאנחנו באים לשפוט, מי אלה השופטים שלנו ואת מי הם הולכים לשפוט – אותם מסכנים, האנשים הכי מסכנים בעם. השיבה שופטינו כבראשונה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת ינון אזולאי, תודה רבה. חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שבועות קראנו בפרשת תולדות על הקושי של רבקה אימנו להביא ילדים לעולם. על התפילות, על התחנונים של יצחק, מאבק משותף שלהם, תפילות משותפות. אחר כך, בפרשת ויצא, התורה מספרת על לידתם של 12 השבטים תוך שימת דגש על הקושי של רחל אימנו בלידה ועל התחינה שלה ללדת. לא בכדי התורה מתעכבת גם על הסיפור של רחל וגם על הסיפור של רבקה, על הקושי שלהן להביא ילדים לעולם. לא לחינם אימותינו הקדושות לא זכו. כתוב שהקדוש ברוך הוא חיכה וציפה לתפילות שלהן. השבוע התבשרנו שארגון בוני עולם זכה, ובזכות הפעילות והמסירות של הארגון הנפלא הזה נולד הילד ה-9,000, בלי עין הרע. תחשבו על 9,000 זוגות שעברו דרכים לא פשוטות וייסורים; שנים ארוכות של צפייה, טיפולים וניסיונות, עד שזכו לרגע המיוחל – לחבוק בן או בת שנולדו בשעה טובה. אני חושב שבימים אלו, שבהם שהשיח הציבורי רווי התכתשויות הדדיות בין המחנות והציבורים השונים בישראל, זה הזמן לזכור שכולנו חלק מאותם 12 שבטים שהאימהות ילדו אותם, ולא בקלות – בקושי ובתפילה. לפחות אני חושב שראוי שאנחנו נצדיע לאותם ארגונים שעסוקים במשימה החשובה הזאת, לארגון בוני עולם בראשות הרב שלמה בוכנר והמנהל בישראל הרב אליקים לבנון, על עבודת הקודש. אני חושב שאנחנו בכנסת ישראל צריכים לומר דבר מאוד מאוד ברור: לצערנו הרב, המדינה לא מספיק לוקחת חלק בהוצאות, בנטל שהוא באמת גדול של אותן משפחות שמתמודדות עם הקושי הזה. לא אחת שמעתי על זוגות שנמצאים בטיפולים, ואלה טיפולים שלוקחים זמן והרבה זמן, וחלק גדול מהתרופות גם לא נמצא בסל הבריאות. הם מתמודדים בקושי גדול מאוד. אני חושב שצריכים לתת את הדעת על אותם זוגות. האישה צריכה להיות בטיפולים באמת הרבה הרבה זמן, והיא מתמודדת עם מספר קטן מאוד של ימי מחלה שמותר לה לקחת. אני חושב שאם היינו יודעים להגדיל לאותן נשים את ימי המחלה – אני חושב שזה חלק מהערבות ההדדית שיש לנו במאבק הזה ובעזרה להם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח. יסכם את ההצעה השר צחי הנגבי, בבקשה. חברי וחברות הכנסת, אם אפשר שכל אחד יעלה בבקשה למקום שלו. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, רוב הדוברים אכן לא התייחסו לגוף הצעת החוק. אני שמח על כך, כי הצעת החוק, למרות שאנשי האופוזיציה באופן טבעי, בדרך כלל, לא נלהבים להתייצב ולהצביע בעד הצעות שמגיעות מהממשלה – אבל כאן באמת לא מדובר בנושא ששנוי במחלוקת. והסיבה שמשרד ההתיישבות קם באמת לא נוגעת לפיצול. בדרך כלל מפצלים משרד לכמה חלקים, זה באמת מעורר תרעומת. אבל פה זה דווקא בדיוק ההפך. זה משרד שנועד להוות בית לכמה וכמה יחידות חשובות. דווקא המפלגות הלאומיות באופוזיציה, כמו ישראל ביתנו, אני מניח שהן אמורות לקבל בשמחה את העובדה שחטיבת ההתיישבות, השירות הלאומי, המכינות הקדם-צבאיות, גרעיני המשימה שעושים עשייה חברתית באמת וכל כך ייחודית, כולם הפכו להיות חלק ממשרד שזה ייעודו. זה החזון שלו, הוא מבצע סינרגיה בין כלל היחידות האלה. ולא מדובר עוד במצב שבו יחידות כל כך חשובות נמצאות במשרדים שלא באמת רואים בהן משהו שקשור לאתגר של המשרד. לדוגמה, מכינות קדם-צבאיות – לא מדובר בעובדי מדינה, לא מדובר פה בתקציבים; מדובר בחבורה מופלאה של צעירות וצעירים שלאורך כ-30 שנה מתחברים לנשמה היתרה של המדינה הזאת, ולעשייה החברתית-קהילתית ברמה מאוד מאוד גבוהה. אבל במשרד החינוך, שיש לו כל כך הרבה אתגרים אחרים, אדם וחצי, תקן וחצי, לאורך עשרות בשנים, היה מופקד על הנושא של המכינות. ידידי השר רפי פרץ יודע מה זה מכינה. אני חושב שזכית להקים מכינה ולעמוד בראשה. זה נכון? << קריאה >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << קריאה >> 29 שנים. << דובר_המשך >> שר ההתיישבות צחי הנגבי: << דובר_המשך >> 29 שנים. אז מי כמוך יודע שהאדם הספציפי במשרד החינוך שעבד בנושא הזה או כמה אנשים – אני בטוח שהם היו מסורים ושהיה אכפת להם, אבל בתוך העולם של משרד החינוך, שיש בו רבבות עובדים, זה לא דבר שאמור לקבל את הקשב של השר, של המנכ"ל. ולכן באמת ראינו שברגע מסוים, או למעשה כמה וכמה פעמים, היו כמעט טרגדיות. ובסופו של דבר בנחל צפית ראינו באמת איזו טרגדיה יכולה להיות כתוצאה מהיעדר פיקוח מובהק, נהלים מדוקדקים, גוף רגולטורי שיודע לעסוק בקלה כבחמורה, בקטנה כבגדולה. ובסופו של דבר, לצערנו, אנשים שילמו את המחיר. ולכן, בין היתר, מדינת ישראל, באמת מתוך כוונה שכל כולה רצון להיטיב את הטיפול במכינות הקדם-צבאיות, אמרה: נעביר זאת למשרד שלמעשה חורת על דגלו לטפח את הסינרגיה בין כל היחידות האלה, בין כל עולמות התוכן האלה, ויחד לבנות מערכת שיודעת לפקח, שיודעת לעמוד ולסייע כשצריך, שיודעת להיאבק בגורמי ממשל אחרים כשצריך, אם צריך תקציבים, אם צריך בכנסת לחזק אותם בחקיקה, בתקנות. אני בטוח שכל חברי הכנסת מן הקואליציה ומן האופוזיציה הזדמן להם לאורך השנים להיות מוזמנים ולהופיע במכינות הקדם-צבאיות. יכול להיות שלכם עצמכם יש בנות ובנים ששירתו, או אפילו הייתי אומר שהמילה "שירתו" היא לא מילה מדויקת – שהעניקו מחייהם שנה נוספת לפני שהתחילו לשרת בשירות משמעותי. ואתם יודעים עד כמה מדובר בנוער מופלא. על הנוער הזה אנחנו צריכים לשמור. הדרך לשמור, כך חושבת הממשלה – ואני בטוח שהכנסת תעשה זאת יחד איתנו – היא לחזק את הפיקוח הפרלמנטרי, את הפיקוח הרגולטורי, את הפיקוח המיניסטריאלי, כך שהמכינות יהיו באחריות של משרד ממשלתי ייעודי. הדבר זה ייטיב עם הנושא הזה. אני חושב שהוא יחזק את החברה הישראלית. אני מודה לאדוני היושב-ראש. אני מבקש מן הכנסת לאשר את ההצעה שהובאה בפניה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה, השר צחי הנגבי. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון מס' 2) (סמכויות), התשפ"א–2020. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון מס' 2) (סמכויות), התשפ"א–2020, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 21 בעד, חמישה קולות נגד. הצעת החוק עברה. הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון מס' 2) (סמכויות), התשפ"א–2020, עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1379).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון), התשפ"א–2020, לקריאה ראשונה. תציג את החוק השרה לחיזוק ולקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס. בבקשה. << קריאה >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << דובר >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> אתה מתכוון, אדוני השר, כמה נרשמים יש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כמה נרשמו. כן. בדיוק ככה. 33. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי לממשלה, חבריי כולם, אפשר לומר שהיום יותר מתמיד קהילות נדרשות להגיב לשינויים רבים ולא צפויים. משברים על רקע בריאותי, ביטחוני או כלכלי מעמידים במבחן את היכולת של אנשים וקהילות להתמודד ולתפקד באופן מיטבי. בתקופת המשבר הקשה הזה אנחנו מבינים את הכוח של הקהילה. מאז ומתמיד עם ישראל החזיק מעמד בזכות הקהילות. בכל מקום בעולם שבו התיישבו יהודים קמה לה קהילה יהודית, קולקטיב שפועל יחד למען מטרה אחת: סיוע לחברי הקהילה, הגברת תחושת הביטחון וחיזוק תחושת השייכות. כולנו בעידן המודרני והדיגיטלי שבו אנחנו חיים עדים לתהליך של התפרקות הקהילה. עוד בטרם הקורונה ראינו עלייה בניכור, בבדידות, באובדנות. וכשהקהילה מתפרקת, מתגברות כל התופעות האנטי-חברתיות, האלימות על כל סוגיה, הבריונות, הוונדליזם, צריכת הסמים והאלכוהול. אך קהילה, יש לזכור, איננה נוצרת יש מאין. יש צורך בהקמה, בהזנה, בטיפוח מתמיד של קהילה כיחידה חברתית. אז המשרד לחיזוק וקידום קהילתי הוקם במטרה לבנות, לטפח, לחזק את ההון החברתי של מדינת ישראל כדי לנסות ולצמצם התנהגויות אנטי-חברתיות. המשרד מקדם תוכניות ופרויקטים להעצמת הקהילות השונות בחברה הישראלית, ופועל באמצעות אגפיו ושלוחותיו בשני מישורים מרכזיים. המישור הראשון הוא מישור מניעתי, הפועל למניעת אלימות והתנהגויות סיכוניות ומזיקות ולהגברת תחושת הביטחון האישי באמצעות הרשות לביטחון קהילתי. וכמובן גם המוקד הרואה – מי שלא מכיר, זה כל מה שקשור לכל אותן מצלמות שנמצאות גם במרחבים הציבוריים כדי למנוע התנהגויות של ונדליזם, התקהלויות, מריבות, ולעיתים, כן, גם סחר בסמים באמצע הלב של הקהילה. הדבר הזה הוא ביחד עם ה-105 ועם הרשות למניעה – תכף אנחנו נשנה לה גם את השם למלחמה באלימות, סמים ובאלכוהול – והאגפים השונים המוקמים במשרד. כמובן שאנחנו מדברים גם על העצמה; העצמה שבעצם באה לבנות אצל האדם את התחושה של המסוגלות האישית, של היכולת, של הפוטנציאל, כמו שהיו קוראים לזה כשהיינו ילדים. האמונה בעצמך, שעם ארגז הכלים הנכון אתה יכול להגיע והשמיים הם הגבול. אני נורא מאמינה בזה, כמי שהגיעה מבית שאן. גם הייתי ילדה של שיקום שכונות חברתי. אתה ראית שם כמה ההעצמה הזו נתנה דווקא לאותם ילדים שההורים שלהם לא יכלו לתת להם את העטיפה החברתית. מעבר לנושא של החינוך הפורמלי, אז בשעות אחר הצוהריים הייתה התרבות של לשבת על הברזלים. הרבה מאוד ילדים, לצערי הרב, נפלו מהברזלים האלה לעולם הפשע, עד שהמדינה הבינה שיש לה גם אחריות, וניצלו שם נפשות ממש. אבל כשאני פוגשת את אותם ילדים היום ורואה איפה הם נמצאים, אני מחייכת לעצמי ואני אומרת שיש נקודות בזמן שהמדינה מתערבת ומשנה את מסלול החיים שלהם בחזרה לנתיב הנכון. וזה עושה טוב לא רק לפרסונה עצמה, לא רק לבן אדם עצמו, למשפחה שלו, לסביבה שלו, לרשות שלו – בסוף בסוף לחברה כולה. אז בעקבות הקמת המשרד לחיזוק וקידום קהילתי מתוקף החלטת ממשלה מס' 31, הוחלט להעביר אליי ולמשרד סמכויות הניתנות לשר הביטחון פנים לפי חוק הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול, וכן את הסמכויות הנתונות לשר לביטחון הפנים לפי סעיף 36(ח)(ב) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973. לאור האמור, וכצעד משלים להחלטת הממשלה, הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק הרשות באופן שיסדיר את פעולות הרשות תחת המסגרת הארגונית של המשרד לחיזוק וקידום קהילתי. בחוק זה שמה של הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול ישונה, והיא תיקרא מעתה "הרשות הלאומית לביטחון קהילתי", שכן אנחנו סבורים כי השם המוצע ייתן ביטוי טוב יותר לפעילותה המרכזית של הרשות ביישום של תוכניות מקצועיות למניעת התנהגויות אנטי-חברתיות, אלימות ושימוש בסמים ובאלכוהול ברשויות מקומיות, תוך גיוס גורמים מובילים בקהילה לקידום פעולות בתחומים אלו. אני חייבת לומר שמהרגע שנכנסתי חשובים לי מאוד גם המדדים, אבל מעבר לזה – להפוך את הפן שהיה יותר אכיפה במסגרת של המשרד לביטחון פנים לעניין יותר קהילתי, יותר חברתי, יותר מכיל. אז כפי שאתם יודעים וכפי שהחוק מוצג בפניכם, במסגרת התוכנית מוצע לתקן את הסעיפים השונים בחוק פקודת העיריות, את סעיף 36(ח)(ב) לפקודת הסמים המסוכנים ואת כל התיקונים הנדרשים, על מנת להפעיל אותה בצורה כזו שתעצים, תיתן תוכניות לקבוצות, העצמה אישית, העצמה קהילתית, בין אם זה לבן אדם שנמצא בתוך הבלוק שלו, בתוך השכונה שלו, בתוך העיר שלו – ובסוף זה שיתופי פעולה בין קהילות. בסופו של דבר כל קהילה מרוויחה את הכוח שיש בתוכה אבל גם את הכוח של הקהילה מנגד, כשמשתפים פעולה אחד עם השני. אני חושבת שבסוף יש פה באמת גם אמירה וחזון. אז אני רק אספר לכם שהצעת החוק הזו היא הנדבך האחרון בהעברה הפורמלית של הרשות לביטחון קהילתי למשרד לחיזוק וקידום קהילתי. הרשות כמובן כבר פועלת בתוך המשרד ובהנחייתי מהרגע שהיא הוקמה. אני אספר לכם שבמסגרת הזו מייד כשהגעתי נלחמתי על הזכויות של העובדים, שיעברו באופן מלא, כמי שמגיעה מבית שזה היה כל כך חשוב בו, הנושא של זכויות עבודה וכדומה – אנשים שבאמת רוצים להוציא לא רק את מחייתם אלא להביא פרנסה הביתה בכבוד. אז אני אספר לכם שכשהגעתי על השולחן שלנו היו למעלה מ-700 מכתבי פיטורים של כל מדריכי המוגנות בבתי הספר, ברחוב, באמת באותן נקודות. נספר לכם שהצלנו אותם והצלנו פרויקטים נוספים. הבאנו תקציבים נוספים. כשאני הגעתי, אני יכולה לומר לכם, הייתה סכנה אמיתית לרשות למלחמה באלימות, סמים ואלכוהול. 50% מהתקציב שלה נגרע בחתך של הקיצוץ הרוחבי שהיה. המשטרה תמיד תעדיף יותר שוטרים ויותר ניידות, ולכן כל הנושאים הקהילתיים נחתכו בחצי. 700 ומעלה מכתבי פיטורים היו על השולחן ואפס תקציב לפעילות של הרשות. אז לא רק שהצלנו את אותם אנשים ואת המשפחות שלהם ואת הפרנסה בעת הקורונה, הצלנו את התחום שבו הם עוסקים: מניעת אלימות, מניעת סמים, אלכוהול. אני חושבת שזאת בשורה אדירה. מעבר לזה, הבאנו כספים נוספים לפרויקטים חשובים ביותר למניעת אלימות במשפחה, למניעת תופעות אנטי-חברתיות. אני רוצה לומר לכם, אני מתרגשת להיות פה היום ולהציג את זה, כי בעיניי זאת סגירת מעגל של אותה ילדה שגדלה בשכונות וראתה לפעמים את החברים עם הפוטנציאל בשמיים והאי-יכולת הכלכלית של ההורים לתת להם את ארגז הכלים. בעיניי פה זאת איזו סגירת מעגל, כי אני מאמינה בכוח של הקהילה ובהבנה שכשאתה משקיע בילדים האלה, כשאתה משקיע באוכלוסיות האלו – אין לך משהו שהוא יותר פירות ממה שאתה מוציא מהבן האדם, מהאנוש. אני באמת מאמינה שכשאתה עוסק בחיים של אנשים ובמסלולי חיים שלהם, זאת אחת מהשליחויות הכי גדולות שבן אדם יכול ליהנות מהן בחייו, ואני שמחה על הזכות הזאת. תודה רבה. אני מבקשת מכם לתמוך בהצעת החוק הזאת, שתעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לשרה אורלי לוי אבקסיס. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. אני נועל בזה את רשימת הדוברים. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת תהלה פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חברת הכנסת מרב מיכאלי – נוכחת גם נוכחת. בבקשה. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברות הכנסת, אחד הדברים שמעידים בצורה הכי מפורשת על חוסר התפקוד של הממשלה הזאת זה העברת הסמכויות החוזרת ונשנית. מעבירים סמכויות כאילו הן היו איזה חפצים שמסדרים אותם שנייה רגע לראות: אולי נראה יותר יפה ככה, אולי בעצם זה עובד יותר טוב ככה? כאילו כולנו מין פיונים כאלה, מזיזים אותנו על הלוח. לוקחים סמכויות מהמשרד הזה, מעבירים למשרד; לוקחות מהמשרד הזה, מעבירים למשרד שקר כלשהו אחר. הינה לכם הדוגמה לאיך משחקים בצורה הצינית והבזויה ביותר בחיים של אזרחיות ואזרחי ישראל: לוקחים רשות חשובה מאין כמותה להתמודדות עם הבעיה הכל-כך כואבת של סמים ואלכוהול, הבעיה של התמכרויות, שעולות בחיי אדם; התמכרויות שהורסות חיים ומשפחות, שהורסות לא רק את האדם אלא גם את מי שמסביבו; התמכרויות שלעולם נובעות ממצוקות גדולות וקשות, כלכליות ואחרות, מפגיעות מיניות עמוקות, מהתעללות בילדות, מטראומות של מלחמה. את כל הדברים האלה לוקחים ברשות – לא מספיק שלפני בערך שלוש שנים העבירו אותם ממשרד הרווחה למשרד לביטחון פנים מתוך אי-הבנה מוחלטת שמדובר במשהו שהוא טיפולי במהותו, לא משהו שהוא אכיפתי במהותו אלא טיפולי ושיקומי, אלא שעכשיו לוקחים את הרשות למאבק באלכוהול וסמים ומעבירים את זה למשרד שקר כלשהו לא קיים. חיים של בני ובנות אדם, שזקוקות וזקוקים לטיפול הזה, באמת מאלה שהכי זקוקות וזקוקים, למשרד שקר כלשהו, שאין אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את סותרת את עצמך. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אבל מה הכי מדהים, את העברת הסמכויות המהוללת הזאת עושים פחות משבוע אחרי שהעבירו חוק לפיזור כנסת בקריאה טרומית. ביד אחת מעבירים חוק לפזר את הכנסת, ויכול להיות שהממשלה הזאת בכלל לא תתקיים בעוד רגע, אבל באותה נשימה בכלל לא מתעכבים לחשוב שאולי במצב כזה זה לא הדבר הכי הגיוני לקחת רשות שאמורה לטפל בהתמכרויות ולהעביר אותה למשרד שתכף גם לא יהיה קיים בכלל. חרפה, ממש, אבל. בושה, זלזול בחיי אדם. הצורה הנמוכה ביותר של אינטרסים פוליטיים קטנים ועלובים למול חיים של אזרחיות ואזרחים באחד הזמנים הקשים ביותר שהיו להם במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, מכובדיי חברי הכנסת, כן, דווקא בסמכויות שקשורות לשרה שמטפלת בנושאים החברתיים היה חשוב לי כאן, בערב הזה, דווקא לברך את מי שקידם את התוכנית לביטחון תזונתי בימים הללו, תוכנית שיוצאת כבר או-טו-טו לביצוע, השר הרב אריה דרעי, שמהסך הכולל של כל המיליארדים שהוקצו בתקופת הקורונה ביקש 700 מיליון שקלים. והיו הרבה מריבות עם כל מיני גורמים: מה עם אלה שמוגדרים כך וכך, אחוזי הנחה בארנונה, והנכים, ונתמכי הביטוח הלאומי, אבל הייתה הסכמה אחת: שזה כסף שמגיע בסוף לאנשים שאין להם לובי. יש אנשים שיש להם לובי בממשלה – יש מי שייצג את התעופה, יש מי שייצג את התחבורה, יש מי שייצג את הקניונים. ולפעמים אין מי שייצג בדיוק את השכבה מהעשירון הכי הכי תחתון, שזו האוכלוסייה שצריכה לקבל שוברים של כסף לאוכל. בימים הללו, אותם 700 מיליון שקלים, לאחר מסכת ארוכה של תלאות מול פקידי האוצר ומשפטנים, התוכנית יוצאת לביצוע – לתת לאותן 150,000 משפחות, בתי אב, תלושים למזון. לא לקנות בהם מותרות, לא טיסות לדובאי – אוכל ליום-יום. תוכנית רב-שנתית שבסוף תחזיר להם טיפה את הביטחון בתקופה הקשה הזאת. אז צריך לזכור שבזמן של מלחמות יש אי של שפיות. יש מי שגם כן, בכל התקופה הזאת נלחם בממשלה לא על הדברים הבומבסטיים אלא על הדברים שלא רואים מעל הנייר; הדברים שנמצאים מאחור, ואין מי שיזעק אותם. ועל כך מגיעה לו תודה וברכה. אני רוצה לומר לפעמים, גם לפקידים שמעכבים בדרך את התוכניות – ומי כמו השרה יודעת, בתוכניות החברתיות שהיא מקדמת, כמה היא צריכה לשכנע לפעמים את כותבי השורות בסוף: חבר'ה, תצאו לרחוב, תצאו לערי הספר, תצאו למקומות שבפריפריה, ותבינו שיש באמת מי שאם אתה נותן לו 1,000, 2,000, או 3,000 שקל לאוכל, נתת לו אוויר, מחיה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי שזכה במכרז זה שופרסל, שנהייתה מונופול, ובמקום שבכסף הזה יקנו במכולות השכונתיות – – – באמת – – – רק למקום אחד, לשופרסל. מי שלא יכול להגיע, לא יקבל. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא נכנס לפרטים הללו, מי זכה או לא זכה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אוריאל בוסו. תודה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר – מוותר; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – מוותר; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר – נוכח. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הוא ויתר בחוק הקודם. בחוק הקודם הוא ויתר. בבקשה. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפעמים יש בשיח הציבורי הרבה מאוד זריקות בוץ הדדיות אבל לפעמים יש ויכוחים שמסתירים מאבקים בין אמיתות גדולות. באחרונה אני קורא התבטאויות נגד מינויו של אפי איתם לראשות יד ושם. אני קורא ונחרד מהאבסורד שאליו הגענו. אותם נאורים בעיני עצמם לא מתביישים. הם לא מתביישים לומר שהסיבה שבגללה אסור למנות את אפי איתם לתפקיד יושב-ראש יד ושם היא משום שהוא ימני, איש ימין. ממש, בפשטות כזאת. יודעים מה, לפעמים אני קורא ואומר לעצמי, אדוני היושב-ראש: יש לימין גם מה ללמוד מהם. אבל יש פה אבסורד נוסף, שהוא אפילו יותר מזעזע. מתחת לאינטרס הפוליטי של השמאל לשמור על מוקדי כוח ומשרות יש גם שכבה עמוקה מאוד של ריקבון מוסרי. יש פה מחשבה שהלקח של השואה הוא החובה להילחם בכל גילוי עצמי של לאומיות, להיאבק בכל עמדה של פטריוטיות יהודית, להוקיע כל אהבת מולדת, עם או מדינה. אפי איתם פסול בעיניהם בגלל שהוא יהודי גאה במורשתו, שסבור שעם ישראל הוא עם סגולה, שארץ ישראל ניתנה לעם ישראל, ושצריך להשכים ולהרוג את מי שבא להורגנו. הם מתנגדים למינוי של אפי איתם מסיבה פשוטה, והיא חמורה ביותר: הם איבדו את היכולת להבחין בינו ומה שהוא מייצג לבין נאציזם. קשה להם לראות יהודי גאה במורשתו ובעמו, וזה, אדוני היושב-ראש, דבר נורא. הם לא מבינים שלהיות בן גאה לעם היהודי, העם שאותו היטלר רצה להשמיד בגלל היותו מחולל המוסר בעולם, זה האויב הגדול ביותר של הנאציזם. אומר זאת בפשטות: המטרה של יד ושם איננה לשכנע את העולם שאנחנו פציפיסטים, שונאי לאומיות; המטרה של יד ושם צריכה להיות חינוך היהודים להיות יותר גאים במורשתם הלאומית והערכית ולהיות מוכנים להגן עליה מכל אויב ושונא, כדאי לעולם לזכור זאת ולהכיר בכך. לקח השואה האמיתי הוא להיות פחות כמו הפרופסורים חותמי העצומות ויותר כמו גיבור ישראל אפי איתם. לפני 80 שנה היו לנו פרופסורים בשפע. לא זכור לי שזה עזר במיוחד. אם היו יותר אפי איתם לפני 80 שנה, אולי לא הייתה שואה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אריאל קלנר, תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת, לא התכוונתי לדבר עכשיו. אני לא רואה שר – אורלי, סליחה. לא התכוונתי לדבר עכשיו, אבל בסוף, אתה יודע, היום שעבר היום בכנסת. הייתי היום בוועדת הקורונה בשני דיונים שאנשים שם התפרקו. דיברו מדם ליבם בכאב עצום. אחד היה על עולם הספורט, הכושר, המחול, ואם מישהו לא יודע שלושה מתאמנים התאבדו לאחרונה. העסקים נסגרים. הממשלה אפילו לא טרחה לשלוח נציגים לוועדה. שלחו פקידות זוטרה, שבכלל – זה סתם, זה לבזות אותם ולבזות את הכנסת ואת הוועדה ואת הנציגים. הדיון השני היה על עולם התרבות. באו אומנים. מה זה תרבות? זה לא רק כוכב נולד, האומנים הגדולים. זה הרבה אנשים במעמד מאוד נמוך, זאת אומרת שהם מרוויחים ממש גרושים. הם מתפרקים. וגם שם לא היה מענה – לא בריאותי, לא אפידמיולוגי, לא כלכלי. כלום, שום דבר. כאילו הם שקופים. אממה, כשיהיו בחירות – ויהיו כנראה בחירות – כולכם תדברו איתם, כולכם תעשו שם סיורים ותספרו כמה זה חשוב, כמה זה כואב וכמה אתם מזדהים איתם. היום בוועדות אף אחד לא טרח להגיע. אגב, לא ראיתי נציגים מהקואליציה, זה כנראה לא לכבודכם. אבל עכשיו במליאת הכנסת, במה אנחנו מתעסקים? להעביר סמכויות ממשרד האם, שמעולם זה היה שם, למשרד אחר – שאורלי, עוד חודש זה לא יהיה קיים. עוד חודש זה לא יהיה קיים. זאת אומרת, זה בושה וחרפה שבזמן הזה, כשאנשים מתפרקים לחתיכות, מה שמעניין את הממשלה ואותך זה העברת סמכויות אלייך באופן אישי. חוק פרסונלי לאורלי לוי. הקואליציה כבר קיימת – כמה, שמונה חודשים. לא מצאתם זמן? היום? במשבר הזה, כשהממשלה יושבת ודנה על הסגרים, על מה – מספרים שהתחלואה מאוד עולה, ככה לפחות אומרים לנו. אנחנו רואים משהו אחר בוועדות ובסטטיסטיקה. אנחנו ממש צריכים להיות חוקרים פרטיים כדי להוציא מהממשלה הזאת נתונים אובייקטיביים ואמיתיים, כי כל הזמן יש הרגשה שעובדים עלינו. זאת לא רק הרגשה, וכשתקום פה ועדת חקירה רצינית אחרי כל המשבר הזה, הרבה שרים בממשלה ומקבלי החלטות יצטרכו לתת תשובות. ועכשיו אתם מתעסקים בהעברת סמכויות על משהו שעוד שנייה לא יהיה קיים? בושה וחרפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, תודה רבה. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, היום נפגשנו עם כמה בעלי מסעדות גם בעראבה, בסח'נין, גם בנצרת, אנשים שפשוט הגיעו לפת לחם. פתחו עסקים, עסקים ששגשגו לפני משבר הקורונה, ועכשיו הם משלמים מחיר כבד מאוד על מדיניות הטיפול במשבר הקורונה; המדיניות שמחזקת את החזקים ומחלישה את החלשים; המדיניות שעכשיו סוגרת יותר ביישובים הערביים, כשלא מוכח איך הסגר הזה אמור לטפל בתחלואה או בהתפשטות הנגיף. האנשים האלה משלמים מחיר מהכיס שלהם, בזמן שכל מענקי הסיוע והבנקים, שאמורים עכשיו לעמוד לצידם של העסקים האלה, הפנו להם עורף, במיוחד ביישובים הערביים. יותר מ-65% מהתיקים והעסקים שהופנו לבקש הלוואת או סיוע נדחו או בכלל לא טופלו כמו שצריך. אנחנו דנו בוועדות על הסוגיות האלה, על האנשים האלה. השמענו את זעקתם, אבל האנשים האלה הגיעו לפת לחם. והם יפתחו במרד את המסעדות שלהם. ואגיד לכם מה: הם צודקים. הם צודקים, כי מה יעשו, יגנבו? איך יביאו אוכל לילדים שלהם, איך יפרנסו את המשפחות שלהם? איך יחזירו את החובות שלהם, את ההלוואות שלהם בבנקים, בזמן שהבנקים מתקשרים אליהם כי הם צריכים לשלם את החובות ואת התשלומים? כל אחד מבקש מהם שישלמו את מה שהם מחויבים, אבל אף אחד לא מסתכל על הדרישות שלהם, על המצב הכלכלי שלהם, על המצב הנפשי שלהם. אחד מבעלי המסעדות אמר: אני אתאבד אם אתם לא תמצאו לי פתרון. אם אני לא אפרע את הצ'קים, אם לא אפקיד כסף לבנק שלי, הכנופיה או משפחת הפשע תבוא ותירה עליי לבית או תירה באחד מבני המשפחה שלי. למה אנחנו מחכים? הגיעו מים עד נפש. האנשים לא יודעים איך לפתור את הבעיות שלהם, הפלונטר הזה רק גדל ורק מחמיר, וההשלכות – עוד נראה השלכות מרחיקות לכת כואבות יותר בגוף, בנפש, בכלכלה, בבריאות, בחינוך, בכל דבר. חבל שמקבלי ההחלטות כל כך מנותקים – גם מהמציאות, גם מהמקצועיות, גם מהכאב של האנשים האלה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת סונדוס סאלח, תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ברשותך, עליזה, אני מקווה שזה יהיה פחות משלוש דקות, שלא תכעסי עליי. אני, האמת, ויתרתי על רשות הדיבור בשני החוקים הקודמים, אבל החלטתי כן לעלות בחוק הזה. אני רוצה שני דברים. א. אני רוצה לברך את השופט מני מזוז על ההחלטה שלו, אחרי הרבה שנים בשירות הפוליטי, לפרוש מהחיים הפוליטיים. אני חושב שזו ברכה, זה דבר טוב, ואני מברך אותו שימשיך להצליח. אני רק רוצה לקוות מאוד שכשימנו שופט במקומו ובמקום שלושת השופטים שאמורים לפרוש – קודם כול שהשר ניסנקורן, שהחליט על שיתוף פעולה מלא עם הכנופיה, לא יהיה חלק מהוועדה למינוי שופטים, ותהיה מערכת אחרת עד אז. אני מקווה שזו תהיה בשורה טובה, ואולי גם יחליפו את השיטה של חבר מביא חבר, ויהיה איזשהו פרצוף אחר במערכת הפוליטית המקבילה שנמצאת כאן בגבעה. עכשיו אני רוצה לדבר על החוק הזה. תשמעו, בחוק הקודם עמדו פה אנשים ודיברו בפתוס על המשבר הפוליטי, משבר הקורונה ואיך זה שמעבירים ממשרד למשרד. עלו פה נציגי האופוזיציה, ובפתוס מסבירים שהנושא הזה, בגלל הקורונה – חבר'ה, תקשיבו – בגלל הקורונה לא צריך לטפל בסמים, לא צריך לטפל באלכוהול, לא צריך לטפל באנשים עם בעיות כי יש קורונה, ולכן – תקשיבו טוב למה שאני שמעתי – לכן צריך להשאיר את זה במשרד לביטחון פנים, שהשוטרים יטפלו בזה, ולא בקהילה. אם אתם הבנתם, זה אולי ההיגיון שם בכנופיה. לא כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יצחק פינדרוס, תודה רבה, במיוחד על הקיצור. חבר הכנסת עודד פורר – מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה – מוותר. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו שומעים עוד ועד הדלפות ודברים שיוצאים מקבינט הקורונה – אם כן יהיה סגר לילי, לא יהיה סגר לילי. ואין ספק שכשיש מדד תחלואה שעולה, אנחנו צריכים לתת את הדעת איך אנחנו מקפידים יותר על ההנחיות. יש נושא שאני לא שומע, לא מדברים עליו: מאות ואלפי זוגות בארץ ישראל מחכים למוצא פיה של הממשלה – איך עושים חתונות. רבותיי, אני אמרתי את זה כמה פעמים ואני חוזר ואומר עוד פעם. מי שמשלה את עצמו שאין חתונות ערב-ערב בהרבה ערים במדינת ישראל, הוא פשוט בת יענה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז למה לא פתחתם את האולמות? למה לא פתחתם את האולמות? אתם בממשלה. למה לא פתחתם? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אענה לך, אני אענה לך. אתה שואל שאלה טובה, אני אענה לך. צריך וחובה לתת את הדעת על אותם זוגות שלא יודעים איך להתחתן. במקום להיות עסוקים ביום הכי יפה מבחינתם בחיים, הם צריכים לחשוב איך הם גונבים את המשטרה, ואיך מחביאים את עצמם, ואיך מתחתנים. יש מתווה שהשר דרעי דיבר עליו בקבינט הקורונה, בממשלה, וזה לאפשר בקפסולות, שלא יהיו הדבקות בין אחד לשני. רבותיי, אלפי צעירים וצעירות מחכים למוצא פינו, ואין, אין תשובות. זה נושא אחד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם כשאתה – – – זוגות שאי-אפשר שיתחתנו בישראל. בוא נכניס גם אותם. מיכאל, בוא נכניס גם אותם. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לכן אני חושב שצריך לאשר חתונות במדינת ישראל – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> 9,000 שצריכים לטוס לחוץ לארץ. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בצורה מפוקחת. נכון. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> 9,000 כל שנה, זוגות. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לכן אני אומר שצריך בצורה מפוקחת – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא נכניס אותם, ניתן להם פה להתחתן ואז – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז אתה בעד? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני בעד חתונה מפוקחת. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד שאתה בעד. תגיד שאתה בעד, אני אתמוך בך. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> לכן אני אומר – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיכאל, אני אעמוד איתך בכל – – – בשביל לפתוח אולמות, אם אתה תהיה איתי בעד. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני איתך שצריך לקיים חתונות בצורה מפוקחת, כן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם רישום נישואים – – – << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> גם רישום בצורה מפוקחת, כן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד לי, ראש המפלגה שלך יודע מה שאתה אומר? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בצורה מפוקחת, כן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> ראש המפלגה שלך יודע את זה? << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> בצורה מפוקחת. ויש מפקח אחד על מוסד הנישואים – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה כותרת. זה הכותרת של היום. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – זו הרבנות הראשית. בעניין הזה אני מסכים איתך שצריך חתונות, אבל לבוא ולטמון את ראשנו בחול ולומר שזה יסתדר אחר כך – רבותיי, זו טעות, בגלל שערב-ערב קורות חתונות במדינת ישראל. נושא נוסף, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לומר שאני, בעזרת השם, ביום רביעי מעלה הצעת חוק שנקראת "לא תעמוד על דם רעך". כולנו מכירים ומוקירים את מוטי בן שבת, שעכשיו זו השנה שלו. רבותיי, מי לא הגיע לבית של משפחת בן שבת לנחם אותם על הבן שנפטר להם – שרים, ראש הממשלה, הרבה חברי כנסת. כולם סיימו את הנחמה, את הניחום, והלכו, חזרו הביתה. רבותיי, אני חושב שכנסת ישראל צריכה להכיר ולהוקיר את האנשים האלה, ולדעת איך – יש תמיכה לנפגעי טרור – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – ויש עוד תמיכה לאנשים שנפגעו. אין סיבה בעולם שמדינת ישראל לא תכיר ותוקיר את האנשים – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – כמו מוטי בן שבת וכמו בן זיקרי, זיכרונם לברכה, שעשו משהו שהם לא היו מחויבים: הלכו וקפצו למותם. זו החובה שלנו להוקיר אותם. אני מקווה שאני אעלה את זה בסופו של דבר, ואקבל את תמיכת הכנסת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, תודה רבה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מסכימים איתך. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> על הכול או על חצי? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה כותרת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל גם אלה שאתה שולח אותם להתחתן בחוץ לארץ. איפה הם יתחתנו? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> בצורה מפוקחת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מזמין אותך להיות המפקח. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תן להם אישור. מה זה מפוקח? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דרעי יהיה הרב שמחתן, ואתה תהיה המפקח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, והוא יהיה הרב שמגרש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, תודה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, שרת המתנ"ס, אוי הבושה, אוי הבושה. מה שהממשלה מבקשת היום מהכנסת לעשות הוא למסד פרקטיקה של שחיתות וסיאוב. למה שחיתות? שהרי המשרד לקידום וחיזוק קהילות מדומיינות, לא צריך אותו. כל ההקמה של המשרד הזה נועדה לאפשר את העריקה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס ממחנה השינוי, עם הקולות של מצביעי מרצ, אל תוך הממשלה. ואיך חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס תעבור מהכנסת לממשלה מבלי לקבל משרד? אז המציאו משרד. ועכשיו, חברות וחברי הכנסת, צריך גם למצוא תעסוקה לשרה – קידום וחיזוק קהילות מדומיינות. הקהילות והחיזוק שלהן הם אומנם מדומיינים – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> המכורים המדומיינים? הנשים בזנות המדומיינות? תתבייש לך – – – המפלגה שלך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אבל התקציב של המשרד, התקציב של המשרד הוא לא מדומיין. תקציב הנסיעות של השרה לוי אינו מדומיין – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> לא אכפת לך מנשים בזנות, לא אכפת לך ממכורים, לא אכפת מאוכלוסיות – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – התקציב של הביגוד של השרה לוי אינו מדומיין – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אתם העילית והשמנה, אתם – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – תקציב המנכ"ל של המשרד של אורלי לוי אינו מדומיין – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> ואתם – – – עם כפית זהב – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – בזמן שיש מיליון מובטלים. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> הייתי שם כאשר יאיר לפיד היה שר אוצר. ראיתי מה הוא עשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> הדרישה שלך לחלוב את התקציב הציבורי זו בושה וחרפה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> הוא – – – אוכלוסיות מוחלשות – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> את חרפה. הישיבה שלך בממשלה הזאת, העריקה שלך היא חרפה ובושה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אני לא צריכה להגיד לך. אתם – – – כסף – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ואני מקווה שכל חברי הכנסת יצביעו נגד – – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> או דאגתם לדיור הציבורי. מה עשיתם עם אוכלוסיות מוחלשות? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת, השרה, כבוד השרה, בבקשה – – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> מה עשיתם עם אוכלוסיות מוחלשות? תתבייש לך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה, בבקשה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אתם – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> התוכנית – – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אני אענה לו. אני אענה לו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> התוכנית החשובה, הרשות החשובה הזאת למאבק באלימות ובאלכוהול עושה פעילות קודש. היא קיימת לפני המשרד של אורלי לוי ואחרי המשרד של אורלי לוי. אבל עכשיו מה שאת מבקשת – – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> השרה, בבקשה, כבוד השרה, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה שאת מבקשת מהכנסת זה לשנות את השם, להעביר אותו אלייך, למצוא לך תעסוקה – – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> ולהביא – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> למצוא לך תעסוקה, כאילו אין לך מה לעשות. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה, יש לך כמה דקות סיכום. כבוד השרה, את יכולה אחר כך לעלות לסכם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כאילו אין בעיות אחרות במדינת ישראל. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה – חבר הכנסת יוראי, עצרתי את השעון. כבוד השרה, יש לך אחרי זה את האפשרות לעלות לסכם. בבקשה, לא באמצע הנאום. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> – – – כדאי לך להקשיב למה שיש לי להגיד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר, בבקשה. עוד מעט. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> כדאי לכם להקשיב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יהיה לך את הזמן. בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מיסוד הפרקטיקה הזאת של השחיתות והסיאוב על חשבון משלם המיסים, על חשבון תקציב המדינה, שממילא הוא קטן וקטן בתקופת הקורונה – יש מיליון מובטלים, אבל אורלי לוי צריכה תעסוקה. היא צריכה משרד משלה, היא צריכה מנכ"ל, היא צריכה תקציב נסיעות. איך אחרת היא תצטרף לקואליציה? המחיר של התמיכה שלה בשלטון של נתניהו, כשהיא נבחרה כדי להפיל אותו, עולה הרבה כסף. וכל זה, אדוני היושב בראש, בזמן ש-40,000 סטודנטים נשארו בבית שלהם מאחר שהסגל הזוטר שובת. אז כן, השרה לוי, שיודעת לצייץ היטב בטוויטר שלה על כל בעיות העולם, וזה שהיא נפגשה וקידמה, ונסעה – – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> ועשיתי, ועשיתי, ועשיתי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ועשתה, ועשתה – את בעיקר טובה בלצייץ, גברתי השרה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אדוני, למעלה מעשור לא טסתי לחו"ל – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> והחרפה שאת מבקשת להמיט היום על הבית הזה – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> תבדוק כמה היושב-ראש שלך נסע לחו"ל. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – למסד את השחיתות שלך, למסד את המאוויים – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> כמה היושב-ראש שלך – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה, כבוד השרה, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – המאוויים האישיים שלך, השאיפות הפוליטיות שלך – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה, בבקשה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – זאת חרפה, ואני מאוד מקווה שהכנסת הזאת, ראשית כול – – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אני מאוד מקווה שיש לך כסף לתרום לעמותות, כי אני אתבע אותך דיבה – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יאללה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אני אתבע אותך, ואני אתן את זה לעמותות שנלחמות בסמים ואלכוהול. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> את מוזמנת. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אני אקח לך עד הגרוש האחרון על זה שקראת לי מושחתת – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יוראי, תגיד לה שתסיר את החסינות – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> – – ואני אתן את זה לעמותות שעוסקות בנפגעי סמים ואלכוהול שאתם לא מכירים בהן, שאתה לא מכיר. ואני מקווה מאוד שיש לך כסף בחשבון, כי אם לא, תעבוד כל החיים שלך ותשלם לעמותות האלה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני עובד – – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אתה תשלם על הוצאת דיבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה, כבוד השרה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אתה תשלם על הוצאת דיבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה, כבוד השרה, נא לתת לו לסיים, בבקשה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> – – – עד הסוף, עד הסוף. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אתה קורא מושחתת? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> זה שנפגש עם נוני מוזס, משחיר את הפגישות שלו, הוא המושחת, אולי. אולי – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יוראי. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> – – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אולי החבר שלך, כשהוא הוריד את המס על הג'וני ווקר – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה, בבקשה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> – – – הוא המושחת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה, בבקשה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אולי הבוס שלך, כשהוא הוריד – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה, בבקשה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> העלה את זה – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש, נראה לי שמנהלים לך פה את הדיון במליאה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אולי הוא – – – << קריאה >> קרן ברק (הליכוד): << קריאה >> – – – תגובה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תעלי לדוכן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. יש לך דקה לסיום. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> במקום לאיים על חברי אופוזיציה שמדברים מדם ליבם, אולי כדאי – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת קרן ברק, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – השרה לוי, שתנתבי את האנרגיות שלך לטובת הציבור שבזכותו נשלחת – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אני אנתב – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – לבית הזה, לשרת אותו מתוך הבית הזה, ולא מתוך הממשלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> את עריקה, והפרקטיקות המושחתות שלך מכתימות את בית הנבחרים הישראלי. הנוכחות שלך כאן היא בזויה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> עד השקל האחרון אתה – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> ואני מקווה שהציבור הישראלי ישלח אותך הביתה – – << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אתה תממן – – – << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – להיכן שאת שייכת. תודה רבה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> אתה תממן, אתה תממן בסוף – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. כבוד השרה, יש לך אפשרות לעלות לסכם, בבקשה. רק רגע, שנייה, כבוד השרה, אני טעיתי, סליחה. סעיד אלחרומי, חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אם אנחנו מדברים על אלימות, סמים ואלכוהול, אני רוצה להזכיר לכם שעם הגשם בסוף השבוע, שבא בברכה על יישובי הנגב, אלפי תלמידים מהכפרים הלא-מוכרים לא הגיעו לבתי הספר. הם נשארו תקועים בכפרים האלה, בכפרים שיש בהם אלפי תושבים, בגלל שכל הדרכים שמקשרות בין הכפרים האלה לבין בתי הספר היו מוצפות בוואדיות, והיה בלתי אפשרי לנוע בדרכים האלה. הילדים האלה בכל שנה בימי החורף מפסידים ימי לימודים, ובסופו של דבר כולנו יודעים מה תוצאות הבגרויות ותוצאות מבחני המיצ"ב. הדרך מכאן קלה מאוד לאלימות, לסמים ולכל סוגי הפשיעה. כשאנחנו מדברים על פשיעה בחברה הערבית, אנחנו יודעים איפה המקורות: המקורות הם בזלזול בחברה הערבית, בזלזול בקהילות המוחלשות, ובעצם חוסר תשומת לב, שגובל אפילו בפשע נוראי כלפי האוכלוסייה הזו. זה קל מאוד להעביר, אדוני היושב-ראש, רשות ממקום למקום – בסדר, בין השרים, שיתחלקו בזה. אבל בסופו של דבר, מה התוצאות בשטח? התוצאות בשטח – אי-אפשר לחוש אותן. והתוצאות אומרות הכול בחברה הערבית: ארגוני הפשיעה משתוללים, איימן, ארגוני הפשיעה משתוללים, יש לנו כבר מעל 100 הרוגים, 100 נרצחים בחברה הערבית, ואף אחד לא נוקף אצבע. הם מתגלגלים – ישיבות, ועדות, הצהרות, אבל תכל'ס בשטח, שום דבר לא זז. לא תעזור רשות למלחמה בסמים, באלכוהול ובאלימות, ולא תעזור העברה של הרשות הזאת ממקום לאחר בלי התייחסות רצינית למה שקורה בחברה הערבית, אדוני היושב-ראש. והבסיס, הבסיס הוא מהחינוך. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. כבוד השרה אורלי לוי אבקסיס תסכם את הדיון, בבקשה. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> סליחה, כבוד היושב-ראש, אני יכול לשאול שאלה קצרה? השאלה היא האם לא כדאי, אם אנחנו כבר עושים את כל המהלך הזה – – – << דובר >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר >> אני מאוד מודה לך על השאלה, אז לפני שאענה לשאר אני אענה לך. << קריאה >> עוזי דיין (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך שקודם כול הצלחנו להקים אצלנו במשרד – בהחלטת ממשלה אנחנו מקימים עכשיו מרכז ניטור ארצי לכל הנושא של התמכרויות. כשאתה שואל מה זה התמכרות, הרי תופעת הסמים והאלכוהול היא רק נגזרת אחת מתופעות ההתמכרויות. גילינו שהימורים, צפייה בפורנו וכדומה – יש הרבה מאוד סוגים של התמכרויות. אנחנו רוצים להפוך להיות מרכז המידע, גם כל הנושא שמאגד וגם להביא פתרונות. אני אדבר איתך גם על עיר ללא התמכרויות, שזה אחד מהפרויקטים ומהפיילוטים החשובים ביותר של המשרד, שאו-טו-טו יוצא לדרך. אני אשמח מאוד, אם אתה מעוניין, לקבוע לך פגישה עם הצוות המקצועי של המשרד. אני בטוחה שיש לך מה להוסיף ולתרום. ועכשיו, חבר הכנסת הצעיר. צעיר – אני לא יודעת אם בגיל או בניסיון או באינפנטיליות, אבל אתה בהחלט צעיר מאוד, כי מי שמדבר על המתנ"ס בזלזול שכזה מעיד מאיפה הוא בא, פריבילג אחד. כי אם אתה מדבר בזלזול על המתנ"סים – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מדבר בזלזול עלייך ועל המשרד המדומיין שלך. משרד מדומיין – – – מדומיינות. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> עד היום, כשהייתי חברה בקואליציה – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> סליחה, אדוני היושב-ראש, "אינפנטיל" זה לא שפה פרלמנטרית. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – נלחמתי בשר אוצר שביטל את כסף הילדים לחלוטין, מתוך מחשבה – כן, זה היה יאיר לפיד שניהלתי איתו מאבקים פה, ואפילו נענשתי. כסף לילדים – לקח מילדים עניים, ממשפחות עניות, והוא אמר לי: אז מה, אבל החרדים גם נהנים מזה. ילדים של חרדים הם גם ילדים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> את עריקה, את עריקה – – – הן מושחתות. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> תקשיב לי טוב, אתה מדבר על מושחתים. כשאני אמרתי את מה שאמרתי – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> את ממסדת שחיתות. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – וברור לך שבממשלת מיעוט אני לא רק שרה בכירה, אין ספק שאני בארבעת המשרדים החשובים ביותר. אני אומר לכם יותר מכך, ניסו לקנות אותי מטעם יאיר לפיד וגנץ – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> והצליחו לקנות אותך, והצליחו לקנות אותך. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – שאני אחזור בי מאותו – – – ואמרו לי: כל ההצעות על השולחן. הבוס שלך היה מוכן שאני אהיה שרת אוצר כדי לאפשר לו ממשלת מיעוט. אמרתי לא גם לאוצר, אבל מעבר לדבר הזה – יש עתיד, המפלגה המדומיינת הזו, שהיא נמצאת אצל הפריבילגים הלבנים, המנותקים, המנותקים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> המפלגה המדומיינת הזאת קיבלה 33 מנדטים. את קיבלת אפס מנדטים. אפס מנדטים. את מנותקת. מפלגה של אפס מנדטים. מי מנותק? מי מדומיין? << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – כשבאתי לדבר עם יאיר לפיד על הדיור הציבורי, אדוני היושב-ראש, הוא אמר לי – ותקראו על זה, תיכנסו לארכיון – אני מבקשת שתשתיק אותו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי מדומיין? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוראי, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היא קוראת לי אינפנטיל? << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> הוא בא ואומר לי: דיור ציבורי לא נמצא בלקסיקון שלי. תבינו כמה הוא היה מנותק. אני מגיעה לשיחה עם שר האוצר והוא לא יודע מה זה דיור ציבורי. הוא חושב שכל דיור על בלוקים הוא דיור ציבורי. ניסיתי להסביר לו מה ההבדל בין דיור ציבורי, שפעם היה למעלה מ-30%, ובמקומות שבהם מסתכלים על האוכלוסייה ועל הטיפוח שלה, במקומות רבים בעולם, בין 17% ל-34% מכלל הדירות הן דיור ציבורי. במדינת ישראל נשארו רק 2%. ניסינו להציל את זה; ניסינו להוסיף עוד דירות למלאי – הוא אמר לי: לא מעניין אותי, לא בלקסיקון שלי. עכשיו, בגלל זה אתה מזלזל במתנ"סים, כי המתנ"סים קמו מתוך פרויקט שיקום שכונות חברתי מתוך משרד השיכון. אני באתי מבית שבו שר השיכון וסגן ראש הממשלה עשה פרויקט מדהים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> את יודעת שהמתנ"סים היום סגורים? יש משרד למתנ"סים, אבל הם סגורים היום. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – במשרד שהיה חשוב בעיניו. אתם ביטלתם את כסף הילדים ולקחתם את האוכל מהפה של הילדים, וכשאני התרעמתי על זה, אמרתם לי: את לא תעבירי חוקים. ולא העברתי חוקים בגללכם. חוקים שעברו בוועדת שרים לחקיקה, שמתם עליהם וטו כי אני הגשתי אותם. והעזתי לומר: המלך עירום. יאיר לפיד לא חברתי, וגם בא לקלקל. היה שר אוצר, תחתיו היה שר בריאות, שר רווחה, שר חינוך – מהפכה חברתית אמיתית הוא היה יכול לעשות. מה הוא עשה? דאג לשמנת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> את פשוט משקרת, את פשוט משקרת. את משקרת. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> הוא דאג לג'וני ווקר, והוא העלה את המס על הערק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שקרים. את פשוט משקרת. את מסיתה ואת משקרת כי את מושחתת. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – – תשמעו מה חושבים עליהם. כשעל ג'וני ווקר יורד לו המס, אתה מבין מה מעניין את שר האוצר דאז. השמנת המתוקה והג'וני ווקר. מנותקים הייתם ואתם נשארתם מנותקים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לפחות אנחנו לא מרירים כמוך. את מרירה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> לגבי העניין שאם הייתי סוחרת על ההצבעה שלי היום הייתי בתפקיד הכי חשוב שיכול להיות, כשהבוס שלך שולח לי שליחים שאומרים שהכול על השולחן, אז אל תבואו ותלמדו אותי, כי אני שילמתי את המחיר הכי כבד עבור הממשלה הזאת. אני עדיין חושבת שממשלת האחדות הזו, לא רק שהיא יכולה לעבוד, זה יהיה פשע להוציא אותה לבחירות בזמן שהחיסונים כבר בדרך. כשאני שומעת את החבר'ה של יש עתיד אומרים שהבחירות צריכות להיות לפני שהחיסונים יגיעו – אתם גוזרים גזר דין מוות על לא מעט מאזרחי המדינה ביודעין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אנחנו לא אומרים את זה, ואת משקרת. את משקרת. את משקרת ואת מרירה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אתם רוצים לקחת אותנו לבחירות לפני שהחיסונים יגיעו, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> וזאת בושה וחרפה שאת שרה בממשלת ישראל. בושה וחרפה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> לפני שהחיסונים יגיעו. אוי לאוזניים השומעות והלא-מזדעזעות. אני אמשיך הלאה. לגבי מרב מיכאלי, הפנתרה השחורה – אני לא יודע מדוע לקחו לכרמן אלמקייס, אתם יודעים מה, את השם הנכון. היא הקימה את תנועת ה"לא נחמדים – לא נחמדות", והחולצות שלה, מהרגע שזה, אני אפילו בבית לא שמה. אני רוצה לומר משהו. האם השנה – דרך אגב, המפלגה שלך, אם אינני טועה, נמצאת בקואליציה. אבל האם גם הפעם, חברת הכנסת מיכאלי, יש בכוונתך ובכוונת בן הזוג שלך – מי שלא יודע, אבל כאשר אבדנו אבדנו: מרב מיכאלי ובן זוגה ליאור שליין ניסו לחלק את מפלגת העבודה למין דבר מלוכני, ששני בני זוג יהיו ברשימה בשריונים. כששאלו את מרב, היא אמרה: אני לא יודעת מי לפני מי. האם נכון או לא נכון שביקשתם שריון לליאור שליין במפלגת העבודה? האם נכון או לא נכון שרציתם לחלק – אם זה היה קורה בליכוד ושרה נתניהו הייתה מבקשת שריון, מה הייתם עושים? ואנחנו נמשיך גם עם מרצ. כאשר תמר זנדברג נתנה לבן זוגה ואבי ילדיה להתנהל על הקופה של מרצ, להחליט מי יקבל מה ואיזה תפקידים, וכשאמרה על מי שהביאה אותה למפלגה, ומי שוויתרה לה על המקום שלה: ביוב, ביב שופכין – מי אמר למי? תמר זנדברג אמרה לזהבה גלאון במאבק על הראשות. הם ילמדו אותנו מוסר. הם ילמדו אותי מוסר. אני ויתרתי על תפקיד משמעותי כדי ללכת עם האני מאמין שלי, לאורך כל הקריירה. אני לא קיבלתי מפלגה במתנה. אני הקמתי מפלגה יש מאין. אני אמרתי לא גם לשר אוצר – הבוס שלך – שהציע לי, כדי שאני אסכים לממשלת מיעוט. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> קשקוש. שרת הקשקוש. שרת הקשקוש והבשבוש. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> שאני אסכים לממשלת מיעוט – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> את שרת הקשקוש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> את שרת הקשקוש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> את שרת הקשקוש. בושה וחרפה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אז הגיע הזמן – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – בושה וחרפה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – להוריד עכשיו את המסכות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. יוראי. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אנשים מנותקים, פריבילגים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בושה וחרפה. איך אין לך בושה להסתכל לנו בעיניים – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – שלא מבינים מה מעמדו של מתנ"ס בחיי ילד קטן בשכונה בעיירת פיתוח. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בושה וחרפה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> כשאני לקחתי את הרשות הזו – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בושה וחרפה. שרת הקשקוש. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – היא לא רק הייתה רשות בקריסה, אדוני השר, היא הייתה עם חצי מהאנשים עם מכתבי פיטורים, ועם 50% מהתקציב שלה. מה עשיתי? הבאתי עשרות מיליונים, לא ממשרדים אחרים, למשרד הזה, לטיפול במאבק בסמים ובאלכוהול, לטיפול באוכלוסיות מוחלשות, לטיפול בקהילה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, זה שהיא קוראת לי חבר כנסת אינפנטיל זו לא שפה פרלמנטרית, אני מבקש שתעיר לה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אם אני רק אפתח ולו במעט את המעט שאני יודעת, אנשים לא יצאו מכאן. ליאור שליין ילך יתחבא מתחת לאיזה סלע, ואחרים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תעיר לה על זה שהיא קראה לי אינפנטיל – – – זו שפה לא פרלמנטרית, וצריך להעיר לה על זה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> ואם מישהו יגיד שאני לא דוברת אמת – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא ייתכן ששרה תקרא לחבר כנסת אינפנטיל. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אתה קראת לי מושחתת. אתה תשלם על זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שרת הקשקוש, ואני אקרא לך איך שאני רוצה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> השחיתות הגדולה ביותר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה, בבקשה. בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> כשראש מפלגה מסוים נפגש עם מוציא לאור – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני שמעתי. תודה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – ומשחיר את הפגישות, ולכן הוא לא נחקר אם יש פה הון-שלטון-עיתון, זה אומר לך – רגע, אולי יש משהו בטענות שהאכיפה היא בררנית? שהאכיפה היא בררנית? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אדוני, אני צריכה לבקש הערה אישית ואני רוצה להצביע, אז אני מבקשת הערה אישית. תודה רבה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> אחרי ההצבעה, אתה יודע. אני רוצה לומר לכם שבכל מקום שאני נכנסת אני עושה את העבודה המקצוענית ביותר. מי שמזלזל במכורים, מי שמזלזל באוכלוסיית מצוקה, מי שמזלזל באוכלוסיית הקצה, לא ראוי שיהיה אפילו פה בבית הנבחרים, ושלא יפתח את פיו. אני רוצה לומר לך, כל עובדי המתנ"סים עכשיו מסתכלים עליך בבוז ובסלידה. אני יחד איתם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הם סגורים. המתנ"סים סגורים, המתנ"סים סגורים, ויש להם שרה שחולמת על תקציב ציבורי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוראי, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. בבקשה. תודה. חבר הכנסת יוראי, אני מבקש. תודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> המתנ"סים סגורים. הם לא פועלים. בושה וחרפה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> בבית שאן, שבה אני גדלתי – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוראי, קראתי לך אפילו בפעם שלישית. תצא ותחזור להצבעה, בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << דובר_המשך >> – – למתנ"ס היה מעמד מיוחד בחייו של ילד עני. אתם מזלזלים כי אתם פריבילגים. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו רוצים לעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון), התשפ"א–2020, קריאה ראשונה. הצבעה, בבקשה. << קריאה >> השרה לחיזוק וקידום קהילתי אורלי לוי אבקסיס: << קריאה >> ועדת העבודה והרווחה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ועדת הכספים. ועדת הכספים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עבודה ורווחה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ועדת הפנים. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון), התשפ"א–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 20 בעד הצעת החוק, תשעה נגד. אין הסכמה בין החברים לאיזו ועדה החוק יעבור, אז החוק יעבור לוועדת הכנסת לקביעה לאיזו ועדה החוק יעבור לדיון. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מרב מיכאלי << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה. בבקשה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רק רוצה להגיב לשקרים שאמרה עליי כאן חברת הכנסת השרה אורלי לוי. אני נבחרתי בפריימריז במפלגת העבודה. לא ביקשתי שריון, לא הייתי זקוקה לשריון. אני רצתי בפריימריז ונבחרתי בפריימריז, דבר שאורלי לוי מעולם לא עשתה. אני מבינה שהיא הלכה מכאן בשביל לא להתמודד עם התשובות על השקרים שלה. חבל, היה מעניין לראות מה היה קורה אם אורלי לוי הייתה מנסה לרוץ ולהיבחר במו עצמה. לגבי ליאור שליין, התשובה היא לא. הוא מעולם לא ביקש שריון. הוא ממש לא זקוק לזה. הוא כוכב טלוויזיה חשוב בתרבות הישראלית, מעולם לא ביקש שום שריון. זה שאורלי לוי משקרת, זה לא מפתיע אף אחד ואף אחת. אנחנו, איך להגיד, רגילות ורגילים לזה, אבל זוהי האמת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית השמש או מתקן אגירה, בבית משותף), התשפ"א–2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1377).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית השמש או מתקן אגירה, בבית משותף), התשפ"א–2020. אני רק מציין שלחוק הזה הוצמדה גם הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת בועז טופורובסקי. את הצעת החוק הממשלתית יציג שר המשפטים אבי ניסנקורן. לאחר מכן חבר הכנסת בועז טופורובסקי יציג את הצעת החוק הפרטית שלו. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה. נראה לי שאני בדיון פחות סוער כרגע מהדיון הקודם. הצעת החוק – אני חושב שזו הצעת חוק, אני מקווה, שתהיה בקונסנזוס של כל מפלגות הבית, כל סיעות הבית. המטרה היא להתחבר לצורך שקיים בשוק האנרגיה להגדיל את האנרגיה הסולרית, עם התועלות שלה גם בחיסכון אנרגטי וגם באיכות זיהום האוויר. אנחנו מדברים פה גם על התקנת אנרגיה סולרית אישית וגם אנרגיה סולרית של בית משותף כקבוצה שלמה של כל הדיירים. הצעת החוק מסדירה את זה, עושה הקלות, מקדמת את זה. אני חושב שהיא יכולה להצעיד את מדינת ישראל קדימה לכיוון של אנרגיה סולרית. נמצא פה שר האנרגיה, שהוא הדוחף של תחום האנרגיה הסולרית, והציג לממשלה לפני תקופה לא ארוכה יעד לשנת 2025 ויעד לשנת 2030. בשביל לעמוד ביעדים האלה אנחנו צריכים לדחוף כמה שיותר לאנרגיה סולרית. הצעת החוק באה להגשים את זה. אני מאוד מאוד מקווה שתהיה תמיכה פה אחד. זה חשוב מאוד למשק הישראלי, חשוב מאוד לחברה הישראלית. אני מברך על ההצטרפות של הצעת החוק הפרטית שתוצג בנושא הזה, ומקווה שעוד בכנסת הנוכחית נספיק להעביר את זה בשנייה ושלישית לטובת עם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שר המשפטים, תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מתקן פוטו-וולטאי), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1705/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת בועז טופורובסקי) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת בועז טופורובסקי יציג את החוק, את הצעת החוק הפרטית. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אני אעשה את זה בפחות, צ'יק-צ'ק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בשנות השבעים ממשלת ישראל השכילה לחייב דודי שמש, והשאר היסטוריה. אני חושב שעכשיו במדינת ישראל הגיע הזמן שיהיו מתקנים פוטו-וולטאיים שיאפשרו להפיק מאנרגיית השמש חשמל. אפשר יהיה לעשות את זה בבניינים משותפים, ובמקום בהסכמה של כלל הדיירים – בהסכמה של שני שלישים מהדיירים. זה יוכל להיות common, זה יוכל להיות משהו שיהיה רחב, בהרבה מאוד משקי בית, בהרבה מאוד בניינים, וייהנו מזה כלל האזרחים במדינת ישראל. זה יעזור גם כלכלית, זה יחסוך 4 מיליארד שקלים למשק, זה יעזור לכדור הארץ, כי זה חשמל ואנרגיה ירוקה, ואני מצפה מכולם לתמוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, השר יובל שטייניץ, שר האנרגיה, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> יובל, זו התעללות בבני אדם. התעללות בבני אדם. << דובר >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר >> אני אהיה מאוד קצר, אל תדאגי. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אנחנו מכירים, אנחנו יודעים את היכולות שלך. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> תודה. אני אהיה מאוד קצר, אל תדאגי. אני קודם כול רוצה להודות לאבי וגם למיקי על הסיוע בחוק הזה, וגם לך, חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תודה תהיה בקיצור הדברים. << דובר_המשך >> שר האנרגיה יובל שטייניץ: << דובר_המשך >> החוק הזה הוא חיוני כדי לעמוד ביעד שלנו של 30% אנרגיה סולרית מהשמש ב-2030, מה שיוביל אותנו למקום ראשון בעולם בהפקת חשמל מהשמש. עכשיו אני רק רוצה להסביר. האבסורד הוא שכדי לעשות תמ"א 38, להרוס את הבניין, לבנות אותו מחדש, לא צריכים הסכמה של כל הדיירים, מספיק שני שלישים, אבל לשים פאנלים סולריים על הגג – אם יש לך בניין עם 20 דיירים, מספיק שאחד מתנגד היום, ואין פאנלים סולריים. ולכן החוק הזה קובע שבהסכמה, בתמיכת שני שלישים מהדיירים, יוכלו לשים פאנלים סולריים על הגג. כתוצאה מכך ננצל הרבה יותר גגות וזה יתמוך במטרה ששמתי, ביעד שגם הממשלה אישרה, של 30%, שזה בעצם מקום ראשון בעולם בייצור חשמל מהשמש תוך כמה שנים. אז אבי, אני מודה לך שבדקה ה-90 הצלחנו להעביר את זה, ולמיקי גם כן, ולבועז ולכל מי שעסוק במלאכה. זה לקדם את ישראל לתמהיל אנרגיה נקי, 70% גז טבעי שלא מזהם, 30% חשמל מהשמש שלא מזהם. החוק הזה ייתן תנופה למאמצים האלה. תודה רבה, ואני מבקש באמת מכולם – קואליציה, אופוזיציה – זה כל כך ענייני, זה כל כך לא פוליטי, אני מקווה שכולם יתמכו. תודה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה היה הנאום הכי טוב שלך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> השר יובל שטייניץ, תודה רבה. אני נועל את רשימת הדוברים, ונתחיל לעבור על הרשימה. חברת הכנסת תהלה פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת אוריאל בוסו – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אבידר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מוותר, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מוותר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השרה דיברה – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חברת הכנסת היבה יזבק – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – אינו נוכח. חברת הכנסת מיקי חיימוביץ', בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיקי, מה עם המשלוחים החיים? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שלוש דקות, בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שאלה קבועה גם לך וגם לשר החקלאות. << דובר >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, החוק שעומד לעבור היום הוא חוק חשוב. יש לנו צורך דחוף באנרגיה מתחדשת, והחוק הזה, שיפתור חסם בדרך להתקנת פאנלים סולריים על גגות בתים משותפים הוא חשוב, נותן מענה חשוב וראוי, עוד צעד קטן בדרך למטרה של הצלת כדור הארץ מהמשבר שאליו נקלע. אבל אני רוצה לנצל את הבמה ולדבר על נושא אחר לחלוטין, שלא קשור לסביבה ולא קשור לחוק אבל כן קשור בקשר הדוק לדמוקרטיה, שכמו כדור הארץ קצת נאבקת על חייה בימים אלו ממש. כחלק מתפקידי כיושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה יצאתי ביום שבת האחרון לבלפור, לראות מקרוב את ההפגנה ולפקח על עבודת המשטרה, אותה משטרה שמתנהלת תחת לחצים כבדים וללא מפכ"ל כבר שנתיים ברציפות, 734 ימים, כשבכל אחד מהימים האלה יכלו ראש הממשלה והשר לביטחון פנים למנות מפקד כללי למשטרה שיוכל לתפקד בעצמאות, בעצמאות הנדרשת מלחצים פוליטיים, אבל הם בחרו שלא. 734 ימים שראש הממשלה מחזיק את מפקדי המשטרה הבכירים בין הפטיש לסדן, שבהם כל שדרת הפיקוד מוחזקת ב-hold על ידי הדרג הפוליטי שאמור למנות אחד מהם לפקד על המשטרה. כל זה הופך את המשטרה שלא באשמתה לפוליטית, וזהו מצב בלתי נסבל במדינה שרוצה לשמור על משטר דמוקרטי תקין. ביום שבת האחרון בהפגנה בבלפור נחשפתי למגוון סיטואציות אלימות שלא לצורך, ומה שמדאיג אותי יותר מכול – אכיפה בררנית של המשטרה. השיא היה דווקא בסוף, אני רוצה לספר לכם, כשהכיכר הייתה כמעט ריקה ורק מפגינים מעטים נשארו בה. ואז הגיע אדם, פעיל מוכר, עם השלט "שמאלנים בוגדים". הוא התגרה במפגינים, שקראו לו ללכת, ותוך דקות האירוע הזה הפך להיות קטטה: קללות, אלימות ומהומה שלמה. אבל מה שהיה מזעזע בעיניי זאת העובדה שכל השוטרים שהיו שם פשוט לא הסכימו להתערב. חלקם באותה שעה חילקו דוחות למפגינים, וחלקם פשוט התעלמו. למרות שאני, אתם יודעים, רק חברת כנסת ויושבת-ראש הוועדה שמפקחת על המשטרה, רצתי והתחננתי בפניהם, אמרתי להם: אתם חייבים לבוא לשם ולפרק את הקטטה הזאת. והם פשוט לא עשו כלום, זה היה מדהים, הם פשוט סובבו את הגב שלהם והלכו, אותם שוטרים ששעתיים קודם בהמוניהם פיזרו בברוטליות מפגינים שישבו על כביש. זה מה שהם עשו. אני רוצה לצטט כאן דברים שכתבה העיתונאית אור-לי ברלב – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – שמסקרת את המחאה: מתי את מבינה שבאמת איבדנו את המשטרה? כשהמשטרה לא עושה דבר, כשהמשטרה נוטשת את תפקידה הכי בסיסי – לשמור על שלום הציבור. משטרה שמפקירה קטטה היא כמו רופא שמפקיר פצוע. כל הפגנה, שפל חדש. די. ובאמת די. אני פונה מכאן לראש הממשלה ולשר לביטחון פנים – ביזיתם את המשטרה, הפכתם את מפקדיה, שהם אנשים טובים וראויים, למפקדים שחרב מונחת על צווארם. כבר שנתיים ימים שאתם יוצרים במכוון סיטואציה בלתי אפשרית – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – עבור מפקדי הגוף שאמון על ביטחון הציבור, והכול בשביל האינטרסים האישיים והפוליטיים שלכם. כבר 734 ימים שהגיע הזמן למנות מפכ"ל. כל יום שפל חדש. די. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – זה לא קואליציה, לא אופוזיציה – – – << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> גם היועץ המשפטי אמר – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – מוותרת; חברת הכנסת סונדוס סאלח – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מוותר; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני פה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מיקי פה, סליחה. מוותר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נוכח אבל מוותר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נוכח ומוותר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בדיוק – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב טסלר – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת; חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מוותר. נוכח ומוותר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נוכח ומוותר. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף ג'בארין – אינו נוכח; חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – מוותר. ובזה סיימנו את רשימת הדוברים. אנחנו כרגע עוברים לשתי הצבעות נפרדות: הצבעה ראשונה על הצעת החוק הממשלתית, והצבעה שנייה על הצעת החוק הפרטית. הצבעה ראשונה על הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית השמש או מתקן אגירה, בבית משותף), התשפ"א–2020. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית השמש או מתקן אגירה, בבית משותף), התשפ"א–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש לנו 11 בעד, אין נגד ואין נמנעים. אני מוסיף את מיקי חיימוביץ' ועודד פורר, פינדרוס וסעיד אלחרומי. יש לנו פה ארבעה, ובסך הכול 15 בעד. החוק עובר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> למה לא לוועדת כלכלה? << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> לא, אנחנו הסכמנו על ועדת הפנים – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> המציעים פה הסכימו על ועדת הפנים. אנחנו עוברים להצבעה נוספת, על הצעת החוק הפרטית, הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מתקן פוטו-וולטאי), התש"ף–2020, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> לא לא לא. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> אומר לך השר שהוא לא רוצה את זה בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז ועדת הכנסת תכריע. זה יעבור לדיון בוועדת הכנסת. הצעת החוק הקודמת, הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכת לייצור חשמל מאנרגיית השמש או מתקן אגירה, בבית משותף), התשפ"א–2020, תעבור לדיון בוועדת הכנסת – שם ייקבע לאיזו ועדה החוק יועבר לדיון. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק הפרטית: הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מתקן פוטו-וולטאי), התש"ף–2020, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מתקן פוטו-וולטאי), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש לנו 14 קולות בעד. אני מוסיף את מיקי – את בהצבעה? את עודד – אתה בהצבעה? וסעיד אלחרומי ועודד פורר – בעד, אז יש לנו עוד ארבעה. 18 קולות בעד. הצעת החוק עברה, והיא עוברת לדיון – באיזו ועדה, הרב פינדרוס, חבר הכנסת פינדרוס? << קריאה >> יעקב פינדרוס: << קריאה >> – – – << קריאה >>מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): << קריאה >> תדבר עם השר. נו, מה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אין הסכמה, אז גם הצעת החוק הזו עוברת לדיון בוועדת הכנסת לקביעה לאיזו ועדה החוק יעבור לדיון. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19) (שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירה פלילית חמורה), התשפ"א-2020 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/858).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19) (שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירה פלילית חמורה), התשפ"א–2020, לקריאה ראשונה, של חברי הכנסת גדעון סער, עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. יציג את החוק חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> גדעון סער (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מחמת השעה אני לא אשתמש בכולן, אבל אנחנו מביאים הערב לקריאה הראשונה את אחת מהצעות החוק החשובות שנדונו בכנסת הזו, בכנסת העשרים-ושלוש, ובעזרת השם אני מאמין שנזכה גם להכניסה לספר החוקים. לצערי, לפחות עד כה היו מעטות כאלה בכנסת הזאת. והכנסת, כאשר היא, בעזרת השם, תאשר בקריאה הראשונה את החוק הזה, מעבירה מסר ערכי ומוסרי חשוב כשהיא קובעת שלילה של האפוטרופסות בעבירות חמורות כמו רצח, ניסיון לרצח ואונס קטין שמתבצעות בתוך התא המשפחתי, המקום שאמור להיות מקום מוגן והופך לשדה קטל. וזה המסר שהכנסת עומדת לקבוע בחוק הזה: רוצח לא יכול להיות אבא, ואבא לא יכול להיות רוצח. זה צדק, כאשר אנחנו מכירים – שמענו גם בוועדה עדויות מאוד מאוד מזעזעות. תחשבו על המצב הלא-סביר, ההזוי, שילד שראה את אימו נרצחת לנגד עיניו עדיין נתון לאפוטרופסות של אותו אב אחרי סוג כזה של מעשה. זה ודאי נוגד את תחושת הצדק הטבעי בצורה הקשה ביותר. וכאשר אנחנו קובעים את הדבר הזה אנחנו גם נותנים יד למשפחות להשתקם מטראומה מזעזעת, מטרגדיה שקורית בתוך התא המשפחתי, ואנחנו מאזינים לזעקת הקורבנות וגם למשפחותיהם, שנופלות לא פעם קורבן לאחר הרצח להתעללות נוספת מצד הפושע. הייתי רוצה לומר שיהיה בכך אולי סוג של הרתעה אבל אינני רוצה להתיימר לומר דבר כזה לגבי חיות אדם שמסוגלות לסוג כזה של מעשים. כמו שאמרתי קודם, שמענו בוועדה לקידום מעמד האישה עדויות קורעות לב. קשה להאמין שאדם שנולד בצלם, גברתי היושבת-ראש, יכול לעשות את הפשעים ששמענו. אבל עובדה, זה קורה, וזה קורה מדי יום. אני רוצה לשבח את יושב-ראש הוועדה, את חבר הכנסת עודד פורר. אני הגשתי הצעה אחת, הוא הגיש הצעה שנייה, אנחנו מיזגנו את שתי ההצעות להצעה משותפת בוועדה והוועדה פועלת בחריצות ובמהירות – אבל לא על חשבון הדיון היסודי, אני חייב לומר את זה. יש לנו גם ויכוחים בסוגיות שונות בתוך הוועדה, כי זה מציב דילמות לא פשוטות, הנושא הזה, כשאתה מגיע לפרטים של ההסדר. אבל הוועדה בראשות חבר הכנסת פורר פועלת להשלים את החקיקה בכנסת הזאת, כאשר איננו יודעים כמה זמן נשאר לה לכהן וכמה זמן נשאר לעבודת חקיקה אפקטיבית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חבר הכנסת סער, באיזה עבירות מדובר? << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> מדובר בשלוש עבירות: בעבירה של רצח, ניסיון לרצח, ואונס קטין. אלה העבירות שעליהן הגענו להסכמה עם הממשלה. יש מחשבות מסוימות או דעות מסוימות שניתן להרחיב את גדר העבירות מעבר לשלוש העבירות האלה. סוכם שאנחנו נדון בכך בקריאה השנייה והשלישית אבל גם אני וגם חברי חבר הכנסת פורר התחייבנו להגיע להבנה בנושאים הללו מול הממשלה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חבר הכנסת סער, אני כמובן תומך בזה, אבל בהצעת החוק זה גם נאשם – שוללים אפוטרופסות גם מנאשם שלא הורשע. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> על פי הצעת החוק כפי שגובשה ומובאת לקריאה הראשונה אין שלילה מהנאשם אלא השעיה. השלילה הקבועה היא מהמורשע, ויש הבדל בין ההשעיה לבין השלילה. יתרה מכך – ובניגוד לעמדתי – בוועדה התגבשה עמדה שמאפשרת גם במקרים חריגים ויוצאי דופן לערער על העיקרון שקבוע ביסוד הצעת החוק – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת אומרת, יש מקום לשלול זכות יסודית מבן אדם שהוא נאשם ועוד לא הורשע, אם זו עבירה חמורה, כמובן, והתפקיד הוא תפקיד עם אחריות. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> הצעת החוק כפי שאני הגשתי אותה התייחסה למורשעים. הצעת החוק השנייה, של חבר הכנסת פורר, התייחסה לנאשמים – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תנסה לעשות את ההקבלה הזאת. << דובר_המשך >> גדעון סער (הליכוד): << דובר_המשך >> חבר הכנסת פורר, אני הרי מתעלם. אני סבור שבגדר העבירות שאליהן התייחסנו, בחומרה של רצח או ניסיון לרצח, אפשר לקבל עיקרון של השעיה זמנית, כפי שקבוע. מחר, בהנחה שהמליאה תאשר היום את ההצעות, אני מבין שהנושא יובא להכנה לקריאה שנייה ושלישית, ככה שאם אנחנו נעבוד כפי שאני מבין שגם היושב-ראש מכוון, אנחנו נוכל, בעזרת השם, להשלים את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בשבוע הבא את, ואני חושב שבכך אנחנו נעשה דבר מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> ואללה, תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מכהן בכנסת זה קצת יותר מחמש שנים, ואני חייב לומר שעם המינוי שלי לתפקיד יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה – אגב, הגבר היחיד שעשה אותו קודם הוא חבר הכנסת סער, ואולי לא בכדי נמצאנו שנינו, בלי שתיאמנו בינינו, מגישים את הצעות החוק האלה בנפרד, שהעקרונות שלהן דומים – אתה נחשף לשורה ארוכה של דברים שהציבור לא מכיר, או לפחות חלק נכבד מהציבור לא מכיר, ואני אומר את זה, שוב, כמישהו שלא עסק בנושאים האלה בשוטף. העדויות שאני שומע בוועדה – באופן שוטף, אני חייב לומר – על אלימות במשפחה, על אלימות מינית, הן לא עבירות ועדויות שיכולות לעבור לידך. וכשאני נחשפתי למקרה של שירה איסקוב, כשביקרתי אותה בבית החולים ודיברתי עם אימא שלה, אי-אפשר היה להישאר אדיש לחשש הזה לגבי הילד וגורל הילד שיצטרך להישאר תלוי באביו. את הדיון שאנחנו קיימנו בוועדה אני ביקשתי להתחיל דווקא בעדויות. הייתה עדות אחת שטלטלה את כל חברי הוועדה ואת כל מי שהיה בחדר בצורה, אני חושב, חסרת תקדים. אתה שומע את עדות האימא שמחזיקה את הילדה על הידיים כשהסכין מונפת מעליה, ומנסה להגן על הילדה בו זמנית כשהיא מגינה על עצמה, ואחר כך אתה מבין שמי שניסה לרצוח אותה ימשיך לאחוז ולהדק את אצבעותיו סביב גרונה בכל פעם שאותה ילדה, שהסכין הונפה גם מעליה, תצטרך להירשם למסגרת חינוכית, לקבל חיסון, ואפילו לטוס לחו"ל אם היא תרצה או לקבל טיפול פסיכולוגי בגין האירועים שהיא עברה. ולכן אני חושב שהצעות החוק האלה, שמובאות כאן יחד ומוזגו להצעה אחת, הן מהמוצדקות שעוברות כאן בבית הזה. אנחנו קובעים כאן נורמה מאוד ברורה: הרוצח לא יכול להמשיך לרצוח את הנפשות אחרי שהוא כבר רצח נפש אחת. ומי שניסה לרצוח לא יכול להמשיך לנסות לרצוח את הנשמות גם מתוך בית הסוהר. והקורבן לא יכול להמשיך להיות קורבן; אותו קורבן שניסו לרצוח אותו, אותה ילדה או ילד שנשארו וראו, וגם הם קורבנות, לא יהיו קורבנות גם בהמשך. ומה שעמד לנגד עינינו, חברות וחברים, בגיבוש הצעת החוק הזו, זה קודם כול טובת הקטין או הקטינה. ולכן אני חייב לומר שהתעקשנו להרחיב את הצעת החוק ממה שאושר בוועדת השרים, וקיבלנו את אישור השרים, גם שר המשפטים וגם שר הרווחה. הצעת החוק המקורית שאושרה בוועדת שרים דיברה על רצח וניסיון רצח, ואנחנו הרחבנו: הצעת החוק שמונחת בפניכם מדברת גם על אינוס כלפי קטין, מתוך הבנה שמי שאנס קטין לא יכול להישאר האפוטרופוס שלו. בין הקריאה הראשונה לשנייה ושלישית אנחנו מבקשים להוסיף עוד הרחבות. אנחנו נבוא בדין ודברים עם הממשלה, ויש נכונות, מתוך הבנה שהרבה פעמים גומרים את זה בעסקאות טיעון ופתאום ניסיון הרצח הופך להיות לחבלה בנסיבות מחמירות. גם כאן צריך לראות את הנתיב: מצד אחד, בלי לפגוע בזכויות, כמובן, ומצד שני לאפשר, כן, את אותה שלילה של אפוטרופסות ממי שרצה להרוג, ממי שרצה לפגוע, ממי שפגע באלימות מינית קשה באותו קטין או אותה קטינה. ואני חייב לומר שהצעת החוק הזו מקודמת מהר לא רק בגלל העבודה החרוצה שלי ושל חברי הוועדה ושל יוזמי הצעת החוק, אלא גם כאן, בכנסת, גם השרות והשרים מבינים את החשיבות של הנושא. לא נמצא כאן שר המשפטים, אבל ראוי לומר מילה טובה גם לשר המשפטים – ולא שאני חוסך ממנו מילים קשות, אבל במקרה הזה הוא הבין את העניין, נתן את התמיכה. הוא הולך עם הנושא הזה, מקדם אותו, וקשוב גם להערות של הוועדה. כך גם שר הרווחה. אני חייב לציין, כמובן, את השרה פנינה תמנו שטה, שיושבת כאן, שעוד כחברת כנסת הציעה הצעת חוק דומה. לפעמים צריך להישאר בבניין הזה מספיק זמן כדי לראות דברים שאתה הצעת בעבר קורמים עור וגידים לאורך השנים. ואני רוצה לציין גם את חברת הכנסת קרן ברק, שנלחמה יחד איתנו שהצעת החוק הזאת תגיע לוועדה לקידום מעמד האישה. והסיבה שאני נלחמתי שהיא תגיע לוועדה לקידום מעמד האישה היא לא כדי להאדיר את הוועדה אלא כדי לקדם את הנושא במהירות האפשרית. וכראיה, אני חושב שתוך דיון מעמיק אנחנו מביאים אותו היום לקריאה ראשונה, ונעביר אותו בקריאה ראשונה, ובעזרת השם, אני אומר לכם, בכוונתי לקיים רצף של דיונים כדי שכבר בשבוע הבא נצליח לאשר את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית, להכניס אותו לספר החוקים, ולדאוג שגם על מי שכבר הורשע או מי שהוא נאשם ויושב בבית הסוהר הצעת החוק הזו תחול, ונקבע את הנתיב שגם שם תישלל האפוטרופסות. כלומר, אימא של שירה איסקוב ושירה איסקוב, שדרכן נחשפנו לאירוע זה, הציבור נחשף – גם הן יוכלו לשלול את האפוטרופסות ממי שאחז בסכין. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני רוצה לברך את חבריי עודד פורר וגדעון סער שהביאו את החוק הזה, וגם הביאו אותו היום להצבעה בקריאה ראשונה. אני רוצה להגיד שאני חתמתי על הצעת החוק של עודד פורר לשלילת אפוטרופסות מהורה פוגע או רוצח, חלילה, בלב כבד – לא בקלות. אני חושבת ששלילת אפוטרופסות מהורָה או הורה זה דבר מאוד מאוד דרמטי, מאוד מרחיק לכת, והלוואי שלעולם לעולם לא היינו נאלצות להשתמש בזה. המקרים שתיארו שני מציעי החוק הם אכן מזעזעים, ואכן, לפעמים באמת אין לנו דרך אחרת להגן על ההורה שנותר או נותרה בחיים, על הילדות והילדים שנשארו – לפעמים באמת תינוקות. אבל אני רוצה להזהיר את כולנו, וזה הדבר שהכי הכי חשוב לי להגיד על החוק הזה כאן ועכשיו: שלא נחיה בטעות ובאשליה שאם שללנו את האפוטרופסות מהורה פוגע ומהורה מסוכן אז פתרנו את הבעיה והצלנו את הילדות והילדים או את ההורה שנותר בחיים; שהצלנו אותם והם יחיו מעכשיו באושר ועושר עד עצם היום הזה. התשובה היא לא, משום שהפגיעה תמשיך ללוות גם את הקורבנות, ואם הם לא יקבלו טיפול ושיקום אז הם יחיו בצילה כל החיים. אבל לא פחות חשוב מזה – ההורה הפוגע, ההורים הפוגעים, ואני כבר לא מדברת על זה שבדרך כלל סוגי הפגיעה גם מגיעים מפגיעה, אבל אם הם יצאו יום אחד מהכלא או ממאסר או ממה שזה לא יהיה, הם עלולים לפגוע שוב. ואולי יותר מכל דבר אחר, הדבר שאנחנו כחברה צריכות וצריכים לשאוף אליו הוא לשקם גם הורים פוגעים, כי ילדות וילדים כן זקוקים לקשר כמה שיותר בונה, קונסטרוקטיבי ואפשרי עם ההורים שלהם. ילדה וילד, לפעמים עדיף להם קשר עם הורה פוגע מאשר חיים ללא הורים בכלל. וצריך להגיד עוד דבר, למערכת לא תמיד יש משהו יותר טוב להציע. הרבה פעמים ילדות וילדים ללא ההורים, מה מציעה להם המערכת? ולכן אני אגיד שוב את מה שאמרתי פה בהקשרים רבים, שוב ושוב: שיקום, חברותיי וחבריי, זה דבר איטי, זה דבר סיזיפי, זה דבר שדורש הרבה משאבים, זה מורכב לעשות, אבל זה הדבר הכי הכי חשוב שאנחנו כחברה, כממשלה, כמדינה, חייבות וחייבים לעשות לאנשים שפוגעים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה לך. חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מוותר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מוותר; חברת הכנסת תהלה פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלכס קושניר – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה. << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חברי וחברות הכנסת, הצעת החוק הזאת היא בהחלט הצעה מאוד מאוד חשובה וחיונית, למרות שמאוחר. בעולם מתוקן אנחנו לא צריכות ולא צריכים לעגן בתוך חקיקה חוקים או ליזום עוד חוקים על מנת לשמור על ביטחונם של אנשים בכלל ושל נשים בפרט. אבל אנחנו רואים ועדים למציאות מורכבת, גם כלכלית, גם חברתית, גם פוליטית, גם רגשית, ולנוכח מגפה עולמית, שרק מקשה ורק מחמירה ורק גורמת לכך שהמרחב הציבורי וגם המרחב הפרטי מאוד מסוכן, מדד הביטחון של נשים הוא נמוך מאוד, ונשים יותר ויותר מרגישות שיש איום על חייהן. אדם שרצח או שניסה לרצוח או שהורשע בעבירות מסוכנות כמו אונס או פגיעה בקטין לא יכול להיות אחראי ולא יכול לקבל החלטות, לא על הילדים שלו, לא על בת זוגו. הוא צריך להיות במקום המיועד לו כבן אדם, כגבר אלים: מקום שיקומי – בית כלא וגם מקום שיקומי וטיפולי. גם אני הצעתי הצעת חוק דומה מאוד, אנסה להצמיד אותה בקריאה הראשונה, שאוסרת על בן אדם שפגע באישה, רצח או ניסה לרצוח, או הוא מורשע ברצח ונמצא בכלא, להמשיך לקבל החלטות על הילדים שלו. אזכיר לכם שהרוצח של ופאא עבאהרה – אנחנו כבר 20 ימים והוא לא נתפס, הוא עדיין חופשי ומאיים על חייהם של עוד נשים ועוד ילדים, הילדים שלו. להזכיר לכם, הסכסוך ביניהם התחיל על הילדים, מי אחראי, מי ישמור על הילדים, אפרופו שמירה על הביטחון. אם היה חוק כזה, ופאא עבאהרה כנראה הייתה עוד בחיים. תודה לכם. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני בהחלט מצטרף לחברתי סונדוס ולחברים שדיברו לפניי ותומך בהצעת החוק. אני חושב שזאת הצעת חוק ראויה מאין כמותה ולא צריך לתת פרס לפושע, לעבריין, בצורה כלשהי. אבל גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לדבר על סרטון חדש מבית היוצר של תנועת רגבים הימנית קיצונית שמסתובב ברשת בימים האחרונים, ובו ישנה הסתה פרועה נגד החברה הבדואית, נגד הצעירים הבדואים בנגב ונגד הכפרים הלא-מוכרים. ההסתה הזאת של תנועת רגבים לא הפסיקה בשנים האחרונות, והימין הקיצוני לקח אחריות על החברה הבדואית, על הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, בחמש שנים – בכנסת העשרים, והמשיך לפחות שנה-שנה וחצי אחר כך. מעל 10,000 בתים נהרסו בתוך חמש שנים אבל שום דבר לא זז בנגב. לא זז, מכיוון שאנחנו, בעלי הקרקע, אנחנו מלח הארץ. אנחנו, תושבי הכפרים הלא-מוכרים, כל הסתה, כל סרטון שנוטף גזענות והסתה לא יזיז מאומה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני אומר לנוער הנגב, לבני ובנות הנגב שבכפרים שלהם, בכפרים הבלתי-מוכרים: למרות כל ניסיונות העקירה וכל האיומים וההסתה הגזענית מדי יום, ההבלגה שלכם והיאחזותכם בקרקע רק מתחזקות. כל ניסיונות העקירה יעלו חרס. ב-16 החודשים החולפים ניסו לעקור אותנו מח'רבת אל-ווטן והוציאו את הקרן הקיימת משם; ניסו לעקור אותנו מרוויס והוציאו את הקרן הקיימת; ניסו להוציא אותנו מעשירת אל-אטרש ונכשלו בכך. הם ייכשלו בכל מקום. ירצה מי שירצה וימאן מי שימאן.) << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> (אומר בערבית: ייבנה בית במקום כל בית שייהרס.) << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: כל בית שייהרס, ייבנה בית במקומו, ובני הנוער בנגב יתקדמו בכפריהם. ירצה מי שירצה וימאן מי שימאן.) תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יבגני סובה, אתה ברשימה. חבר הכנסת יבגני סובה – מוותר; חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – לא פה; חבר הכנסת אריאל קלנר – גם אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס, בבקשה. איפה הוא? הוא היה פה הרגע. יצא. חברת הכנסת קרן ברק, את אחרונת הדוברים. אני מבקשת מכל מי שלא יושב במקומו, זה הזמן לשבת. << דובר >> קרן ברק (הליכוד): << דובר >> חבריי וחברותיי, אני מאוד שמחה להיות כאן היום ולברך את חבריי חבר הכנסת עודד פורר וחבר הכנסת גדעון סער על זה שאנחנו מצליחים להצביע כבר היום על הצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה. אני גם חתומה על הצעת החוק של חבר הכנסת פורר, וגם הגשתי בעצמי הצעת חוק כזאת, שאני מקווה שאצליח להצמיד. אין ספק שמה שאנחנו עושים היום זה אחד הדברים המשמעותיים. צודקת חברת הכנסת מיכאלי שיש להסתכל על הכול בראייה רחבה ולעשות עלות מול תועלת. זה לא הדבר היחיד שפותר, כמובן שצריך שיקום ושיקום ושיקום. אבל אני חושבת שאזרחי מדינת ישראל בכלל לא מודעים לאבסורד של האירוע הזה. זאת אומרת, מה שאנחנו עושים היום, מבחינת אזרחי מדינת ישראל הם בטוחים שזה קיים מאז ומתמיד. הרי ההיגיון הבסיסי אומר שברגע שמישהו רצח, ניסה לרצוח, פעל למען פגיעה באישה או בילד או בשניהם יחד – האישה, תוך כדי שהיא חוטפת את הניסיונות גם מנסה לגונן על הילדים. הילדים צופים בדברים האלה. בוודאי שהעתיד שלהם כבר מההתחלה לא יהיה הדבר הכי טוב שיכול להיות, הרי אם הם היו עדים לזה, זה משהו שילווה אותם כל חייהם, גם אם נרחיק ואם הם יעברו טיפול. זה סיפור חייהם של אותם ילדים, אז לפחות את האיום הזה, את השליטה הזאת, את הטרור הזה של אותו אדם שניסה לפגוע, ובמקרים רבים גם הצליח, נוכל לשחרר. כי הוא רצח, או ניסה לרצוח, או אנס, ובאותה נשימה הוא גם זה שיחליט איזה טיפול רפואי, איזה מוסד בית ספרי, איזה חוג, האם ניסע לחו"ל, האם נתרחק – זה תהליך קבלת החלטות שבו השליטה שלו באותה משפחה לא נגמרת: הוא מחליט, הוא שולט והוא עדיין משליט את הטרור הזה. לפחות את זה ננתק. את הניתוק הזה – את החשש הזה, את הפחד הזה שהשליטה שלו ממשיכה להתקיים, את זה עשינו. זה שלב ראשון. זה לא פותר את הבעיה. גם המשפחה, גם האישה, גם הפוגע, גם הילדים הנפגעים, יצטרכו כל הזמן להיות מטופלים ומשוקמים, אבל את הטרור הזה ניתקנו, וזה השלב הראשון, הכל-כך ברור מאליו. כמו שאני אומרת, אני חושבת שאזרחי מדינת ישראל חושבים שזה קיים, הם לא מבינים שאותו פוגע גם ממשיך להחליט בחיי היום-יום הבסיסיים של הילדים באמת בדברים הכי קטנים. הרי בין גבר לאישה, גם במהלך הגירושים, כל הזמן צריכות להתקבל החלטות במשותף, זה החוק, וגם אם הוא פגע ההחלטות האלה ממשיכות להתקיים. את הניתוק הזה עשינו וזה השלב הראשון המתבקש שנעשה. אני מקווה מאוד שבאמת נוכל להרחיב את זה גם להורה פוגע בפגיעות מיניות. אני מקווה מאוד שגם את זה ננתק, ושמאותו הורה פוגע יישללו הזכויות האלה, זכויות אפוטרופוסיות. הוא כנראה יישאר ההורה אבל הניתוק הזה של הטרור והשליטה, זה השלב הראשון. זה חוק מתבקש. אני מברכת, ואני מקווה מאוד שבשבוע הבא נעמוד כאן בקריאה שנייה ושלישית לפני שכל המקום הזה מתפזר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער, תרצה לסכם או שנעבור להצבעה? נעבור להצבעה. אז אני מבקשת באמת – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני אצביע מפה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בסדר. אנחנו עוברים להצבעה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שנייה. נעלה למעלה? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, בבקשה. מי שיכול, בבקשה, להגיע למקומו. קרן, בבקשה, גם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני גם אעלה למעלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יופי. אני מאוד מודה לכם. קצת ספורט גם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שר הספורט פה, אז אני ארוץ. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אני אחכה להם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מיקי, מחר יש משהו טבעוני בכנסת, אולי תנצלי את ההזדמנות. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> מחר בשעה 12:00 – כולם מוזמנים – יש במזנון הכנסת מזנון טבעוני לכבוד יום זכויות בעלי החיים. בכלל אנחנו מקדישים מחר שלושה דיונים לנושא הזה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> דרעי לא ביטל מחר בבוקר? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> לא. יוליה, את מוזמנת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אה, באמת – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> עד כה לא. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד כה לא? << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן. הוא מגיע מחר לדווח לוועדת הפנים. יש? כולם הגיעו? מעולה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19) (שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירה פלילית חמורה), התשפ"א–2020, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19) (שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירה פלילית חמורה), התשפ"א–2020, לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי נתקבלה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> 21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותוחזר לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה. תודה רבה לכולם. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום, לשאילתות. אנחנו מתחילים בשאילתה לשר התרבות והספורט חילי טרופר. חברת הכנסת סונדוס סאלח, את מלמעלה? חבר הכנסת מיקי לוי, לא פה? בבקשה, חברת הכנסת סונדוס סאלח. << שאילתה >> 351. אפליית קבוצות נשים בהחרגת ההנחיות << שאילתה >> << דובר >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד השר, לפי סעיף 3.3 במסמך שיצא ממשרדך בתאריך 16 באוקטובר 2020, רק ספורטאים גברים בליגות הנמוכות יותר הוחרגו באימון, ולא ספורטאיות נשים. מדובר באפליה מגדרית בוטה ומעמד שונה לספורטאיות באותה ליגה, הסובלות מאפליה ממסדית ותת-תקצוב לאורך שנים כאשר 80 מיליון ש"ח מתקציב החסויות מועבר לליגת העל בכדורגל גברים. ברצוני לשאול: איך מתכוון המשרד לתקן פגיעה זאת? תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה. << דובר >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר >> שלום, חברת הכנסת סאלח. מה שאמרת באמת היה לכמה רגעים נכון אבל מאז שינינו ותיקנו את מה שהיה צריך. בימים מאתגרים אלו עוסק משרד הספורט ללא לאות בהחזרת הספורט על פי מתווים מסודרים, המשתנים חדשות לבקרים בעקבות מצב התחלואה וקצב התפשטות נגיף הקורונה. בסיכום עם איגוד הכדורסל וההתאחדות לכדורגל גם ליגות הנשים המשניות בענפים אלה קיבלו אישור לחזור לפעילות, תחת ההנחיות, כמובן, ובהתאם למתווה הכולל. אנחנו נמשיך להחזיר את כולם, כמובן גם נשים. באשר לתקציבי החסויות, שם זה יותר סבוך. הסכמי השיווק שבין הטוטו לבין גופי הספורט השונים נועדו לקידום פעילותו העסקית של התאגיד באמצעות פרסום ושיווק לקהל הרחב של אוהדי וצרכני ספורט הנחשפים למיתוג ולתכנים הפרסומיים של הטוטו, המשמש כספונסר ליגת ווינר. מזה שנתיים, מאז הרפורמה במועצה להסדר ההימורים בספורט, הטוטו, נותק הקשר בין משרד הספורט לבין תקציבי השיווק ואופן חלוקתם על ידי הטוטו, ובין כספי יתרת הרווחים של הטוטו לתקציבי התמיכה של המשרד. הסכום שצוין בשאילתה, 80 מיליון ש"ח, לא אקטואלי כבר ארבע שנים. אני יכול להיכנס איתך לכל הפרטים: קיים הסכם שיווק עיקרי עם הכדורגל בסך של 29 מיליון שקלים, כדורסל – 14, כדוריד גברים – מיליון, והסכם על חצי מיליון עם מינהלת כדורסל נשים. חשוב לדעת שהשיקולים של הטוטו במתן חסויות שיווקיות לגברים ונשים הינם עסקיים ומסחריים, ואין למשרד הספורט דרך להתערב בהם. הם כבר לא אצלנו, הטוטו. זה מה שלא בידיים שלי; מה שכן בידיים שלי זה כמובן התקציב שנמצא אצלנו, ומשרד הספורט מקדם תפיסת עולם של שוויון מהותי תוך נקיטת צעדים אקטיביים לקידום של נשים בספורט. לאור זאת משקיע המשרד סך של 1.5 מיליון שקל בשיווק ספורט נשים – מה שאצלנו – שגם נועד לשמש לשינוי עמדות באמצעות המרכז לקידום ספורט נשים אתנה, ולאחרונה אישרנו עוד 1.5 מיליון ש"ח נוספים לעניין זה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> רגע, חכה, אולי תרצה להישאר כאן להשיב על השאילתה השנייה. יש לך שאלה נוספת? אז, בבקשה. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה רבה על המענה. בשנים האחרונות אנחנו עדים לתלונות על הטרדות מיניות או בתוך קבוצות הספורט או שבן-אדם שהוא שחקן כדורגל או שחקן בליגה מסוימת מנצל את התפקיד שלו או את המעמד שלו ומטריד מינית או פוגע מינית, במיוחד בקטינות. האם יש תוכנית במשרד שלך לטיפול בסוגיה הזו, והאם יש מחשבה לקבוע סנקציות או הפסקת תמיכה בקבוצה שמאשרת לשחקן להמשיך בתוכה כשהוא פוגע מינית, במיוחד בקטינות? תודה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> הסוגיה שהעלית היא כמובן חשובה מאוד. אני מאוד מזדהה עם הדבר הזה, ובאמת לאחרונה יחד עם שר המשפטים הכנסנו פעם ראשונה חובה שכל אגודות הספורט צריכות להעמיד בתוכן מישהו או מישהי שאחראים לסוגיה הזו, כולל העברת הכשרות והשתלמויות בנושא. כך אנחנו מכניסים את הדבר הזה. האמירה הציבורית – גם אני כבר כמה פעמים התבטאתי סביב כמה עניינים שהיו בדבר הזה. מבחינה חוקית, לקנוס קבוצה על זה שהיא ממשיכה לאפשר לשחקן זה כמובן לא משהו שהוא אפשרי, אבל כל מה שאפשר משפטית – נעשה, ובעיקר אנחנו עובדים על הצד הציבורי, בין השאר על ידי הדוגמאות שהבאתי עד עכשיו. << דובר_המשך >> סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני מזמינה אותך לחשוב על זה שיהיה אפשרי, כי אם קבוצה מאפשרת לבן אדם בתוכה, פוגע מינית, להמשיך להיחשף לדור הצעיר במיוחד, זה בעייתי. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> המקרה שהיה הוא לא היה מובהק. הרי הקבוצות הרבה פעמים הולכות על פי מה שהחוק אומר. הן לא יכולות להפר חוק, כמו כל אחד מאיתנו. והן אומרות: על פי החוק, הוא לא נמצא אשם, או משהו כזה. אגב, הסיפור שהיה, הספציפי, שעליו אני מניח שאת מדברת, דווקא בקבוצה שם הבעלים היו אמיצים והוציאו את השחקנים האלה למרות שהמשטרה ניקתה אותם מהצד הפלילי. גם אני הבעתי שם אמירה ציבורית, וגם הקבוצה לשמחתי הביעה אמירה ציבורית, ולכן בעיקר העבודה שלנו היא או ציבורית או באמת לחייב אותם להעמיד פונקציה, אדם או אישה שכמובן יהיו אחראים לתחום הזה בתוך הקבוצה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. נעבור לשאילתה של חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << שאילתה >> 416. פתיחת חוגי ספורט לכיתות א'–ד << שאילתה >>' << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני השר, חוגי ספורט, ובפרט חוגי ספורט לילדים בכיתות א'–ד', עדיין סגורים. הבריכות, אולמות הספורט, הסטודיו למחול והקאנטרי – כולם סגורים. ברצוני לשאול: 1. מתי ייפתחו? 2. מהן ההצדקות האפידמיולוגיות לסגירתם, אם בכלל? 3. מה עושה משרדך על מנת לפתוח אותם? 4. האם כבר גובש עבורם תו סגול? 5. אם לא ייפתחו בקרוב, האם ייפתחו בכלל עד סוף שנת הלימודים? 6. בכלל, כמה נדבקו בחוגים האלה? אם יש למשרד הבריאות תשובות אפידמיולוגיות בנושא. << דובר >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר >> תודה, חבר הכנסת לוי. למרות שהשאילתה נוגעת לחוגי ספורט, חשוב להבין שחוגים אלה כפופים להוראות הנוגעות לכלל החוגים בארץ במסגרת החינוך הבלתי-פורמלי אשר טרם חזרו לפעילות. מבחינת משרד הבריאות אין הבדל בין חוגי ספורט לחוגי קרמיקה או כל דבר אחר. משרד הספורט מקיים שיח שוטף עם משרד הבריאות, שבמסגרתו נדונים ומסוכמים שלבי החזרה לשגרה של הספורט בישראל, בהתאמה לשלבי מתווה החזרה לשגרה של משרד הבריאות. חשוב לציין שבסך הכול תחום הספורט בישראל, בתוך עולם שהוא יחסית סגור, יחסית פתוח. יש עוד דרך ארוכה. גם החוגים, כמו שציינת, חדרי הכושר, סטודיו – על כולם אנחנו עובדים, מבחינתנו. אבל בסוף אנחנו צריכים אישור של משרד הבריאות. ועדיין, בסך הכול, קח בחשבון שכל הילדים והנוער בספורט התחרותי זה 70,000 ילדים, שהחינוך הבלתי-פורמלי עוד לא חזר, שחלק מבתי הספר עוד לא חזרו והם כבר פעילים כמה שבועות. כלומר, אנחנו רואים ערך חינוכי מאוד גדול בעניין הזה. הספורט התחרותי התאפשר – חוגים, לצערי, עדיין לא. חוגי הספורט כרגע, לפי הצפי של משרד הבריאות, באוויר הפתוח, יתאפשרו בשלב ג' הקרוב, שאני לא בטוח שנגיע אליו, ובחוגים במבנה סגור – בשלב ד'. שוב, לא מדובר דווקא על חוגי ספורט. בכלל, זו תפיסתם. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> בשטח פתוח מותר? << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> לא, עוד לא. אסור חוגים – רק תחרותי. תחרותי, אגב, מותר גם בפנים, גם בחוץ. הם, מבחינתם – בשלב הבא יאשרו. אני מאוד מקווה שנגיע אליו, כי יש עלייה בתחלואה ואני סקפטי קצת. ספורט עממי, בוגרים: כבר כיום ניתן לקיים אימונים מודרכים, לרבות בתשלום, שלא במסגרת בית העסק, כלומר במרחב הציבורי או הפרטי, בכפוף למגבלות ההתקהלויות הכלליות ולשמירה על ריחוק של שני מטרים בין המשתתפים בפעילות. ספורט עממי לבוגרים במסגרת בית העסק צמוד לחוגי הספורט וצפוי להיפתח שוב בשלבים הבאים. בריכות השחייה פתוחות כבר כעת לפעילות של ספורטאים תחרותיים בכל הגילים – גם ילדים, גם מבוגרים. בריכות ציבוריות, על פי הסיכומים מול משרד הבריאות, גם צפויות להיפתח בשלב הבא. חשוב להגיד בהקשר של בריכות: כל מי שזה עבורו טיפולי או שיקומי גם יכול כבר לשחות. מכוני הכושר וחדרי הסטודיו: הוגשו למשרד הבריאות כמה מתווים מפורטים – גם על ידינו, גם על ידם. כרגע מאפשרים להם רק בשלב הבא או בשלב הבא הבא. ההסכמות האלה כפופות, כמובן, להחלטת הקבינט והחלטות הממשלה בהתאם. לגבי השאלה ששאלת בנוגע להצדקות אפידמיולוגיות, יש להפנות אותה למשרד הבריאות, ששם יושבים המומחים לעניין הזה. אנחנו לא קיבלנו איזשהם נתונים שאני יכול להביא לך כרגע. מעבר לתכנון לטווח ארוך והכנת מתווים לפתיחה בכל תרחיש, אנו נמצאים בקשר מתמיד עם כלל גורמי המקצוע במשרד הבריאות וכן עם מקבלי החלטות בקבינט הקורונה והממשלה בנושא זה. הצעות למתווי תו סגול לפעילות ספורט עממית מאורגנת ולחוגי ילדים הועברו מטעם המשרד להתייחסות משרד הבריאות, והן מצויות בדיונים בין המשרדים. קיימים כל המתווים וההוראות, כמו שאמרתי לך, גם להפעלת מכוני כושר, חדרי סטודיו, בריכות. מתווים לא חסרים. חסר אישור של משרד הבריאות עבורם. אני מאוד מקווה שבלי קשר התחלואה תרד, זה טוב לכולנו, ובהקשר של הספורט בישראל – בוודאי. חשוב להגיד שמשרד הבריאות מפריד בין פנים לחוץ, ותמיד מוכנים להקדים לנו את הבחוץ. כרגע כל הספורט התחרותי – ילדים ונוער: בפנים ובחוץ פתוח; מבוגרים: רק בחוץ ובפנים עוד לא; וכל הספורט המקצועני, ליגות, אולימפי ופאראלימפי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> יש עוד שאלת המשך? << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כן. תודה רבה, אדוני, על תשובתך המפורטת. אתמול ביקרתי בסטודיו בפתח תקווה – עסק שבפני התמוטטות. בחור צעיר שהשתחרר מהצבא – כואב הלב. מותר להתאמן בשטח הפתוח – וזה לזכותך אני יכול להגיד, כי נתת אישור גם לאמן בשכר – 20 איש. אבל הוא קיבל דוח, או כמעט קיבל דוח – קיבל אזהרה. יש ליד הסטודיו חצר, אבל זה נמצא בשטח הבניין אז זה אסור. אין היגיון. אם הוא יורד למדרכה, מותר לו, כי זה לא בשטח הבניין. אם הוא הולך לשטח של גן ציבורי, מותר לו. מה הבעיה? יש חצר פתוחה בגודל המתאים, 20 איש בחוץ, על פי הכללים של התו הסגול. מה ההיגיון הזה? הגיעו שוטרים כדי לתת לו דוח, ומישהו שם גילה חמלה ואמר: אוקיי. תפסיקו, לכו לגן ציבורי. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> המקרה שאתה מתאר – אני לא יודע, כמובן, להסביר את ההיגיון שלו. ההיגיון הכללי של משרד הבריאות, למה הם לא מאשרים בתוך בית עסק, ואם תצא החוצה אתה יכול, הוא כי הם לא רוצים לפתוח פתח בכלל לכל בתי העסק במשק בתחומים אחרים שפתוחים. אני חושב שבמקרה כמו שאתה מתאר, שמישהו עושה בחוץ ושומר על כל ההנחיות – טוב ששם ויתרו לו, וההיגיון אומר לאפשר דברים כאלה. ספורט זה גם בריאות, צריך לזכור, זה לא רק תחביב של אנשים – זה דבר ששומר על הבריאות, בוודאי בתקופה הזו. שוב, אני חוזר לתחילת דבריי: הייתי רוצה שכל הספורט יהיה פתוח. אני מאמין שאפשר להקפיד על ההנחיות. ועדיין צריך לדעת שבתוך משק שחלקו הגדול עדיין סגור, דווקא תחום הספורט, לשמחתי, מצליח להיות יחסית פתוח וגם מצליח להוכיח כבר תקופה די ארוכה – כי הליגות כבר נפתחו מזמן – שאפשר לסמוך על התחום הזה. זה תחום שבדנ"א שלו הוא בטוח, הוא זהיר. הוא גם ככה צריך להיות זהיר, כי עושים שם תרגילים ועושים שם פעילות מסוכנת. מי שמורגל בשמירה על הבטיחות ביום-יום יודע מצוין איך להתמודד עם הקורונה, ובעניין הזה אנחנו עושים הכול מול משרד הבריאות כדי באמת לאשר את כל הדברים שהעלית, ואנחנו תומכים בך. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני באמת סומך עליך, כי בפעם הקודמת נתת אישור – מותר להדריך ולקבל שכר. אין היגיון לרדת למדרכה 30 מטר מהעסק כאשר אפשר לעשות את זה במגרש חניה, ואם תפעל אני אודה לך. תודה. << דובר_המשך >> שר התרבות והספורט חילי טרופר: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. תודה רבה לך, אדוני השר. אני מזמינה את שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה להשיב על שאילתות. ראשון הוא חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. << שאילתה >> 102. תמיכה בסטודנטים בעקבות הקורונה << שאילתה >> << דובר >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, בעקבות משבר הקורונה סטודנטים רבים והוריהם איבדו את מקור פרנסתם. במקביל תשלומי שכר הלימוד ושכר הדירה נותרו על כנם. כיום סטודנטים רבים שוקלים להפסיק את לימודיהם בשל מצבם הכלכלי. רצוני לשאול: 1. האם קיימת תוכנית לסיוע לסטודנטים בשכר לימוד ובשכר דיור? אם כן, מהי? 2. אם לא, מה משרדך שוקל לעשות בעניין? << דובר >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת עודה, אכן הבעיה קיימת, אני מסכים איתך לחלוטין לגבי היקף הבעיה. ולכן לפני כשלושה שבועות הגענו לסיכום עם משרד האוצר והתאחדות הסטודנטים על מתווה סיוע משמעותי מאוד לסטודנטים במדינת ישראל. המתווה בנוי כך שכל סטודנט יכול למצוא את הדרך האפשרית מבחינתו לקבל את הסיוע, בהבנה שמי שמצבו הסוציו-אקונומי נמוך יקבל סיוע גבוה יותר ומהר יותר ממי שמצבו טוב יותר. במקביל, יש אפשרות לקבל סיוע במקביל להתחייבות על מספר שעות פעילות בכמה נושאים שתכף אני אתאר. סך הסיוע שעליו אני מדבר, שזה ההסכם עם ההתאחדות, הוא בהיקף של 800 מיליון שקל. עד כמה שאני זוכר את עצמי בבית הזה, זה סיוע חסר תקדים, שכמובן מצטרף לתוכניות סיוע קיימות כבר במסגרת התקציב הרגיל של ההשכלה הגבוהה, שההיקף שלו הוא כחצי מיליארד שקל בכל שנה רגילה. אבל גם מההשוואה של שני המספרים האלה רואים עד כמה הסיוע התוספתי הוא חריג. בדרך כלל מוסיפים 10%, 20%, ופה אנחנו מדברים על תוספת שלמעשה מביאה את סכום הסיוע לפי 2.5 יותר מכפי שהוא בשנה רגילה. לזה מצטרפים גם 100 מיליון שקל של הסכם קודם שהגעתי אליו עם משרד האוצר בקיץ, גם הוא לטובת סיוע לסטודנטים. מאיזה מרכיבים בנוי מערך הסיוע הזה? קודם כול למעשה אבן היסוד אולי הבסיסית ביותר והחשובה ביותר בתוכנית הזאת היא הגדלה משמעותית של קרן הסיוע של משרד החינוך; זה המרכיב שעובד על בסיס סוציו-אקונומי. אנחנו מדברים על כך שהתקציב של הקרן יגדל בערך פי 2.5 בהשוואה לשנה רגילה. המשמעות, כמובן, היא שמספר הסטודנטים שיקבלו סיוע מהקרן תגדל בהתאם. סיוע מקרן הסיוע לא דורש כמובן שום פעילות נוספת אלא הוא ניתן לסטודנט רק בגלל מצבו הסוציו-אקונומי. חלק מהסיכום הוא שלראשונה גם תלמידי החינוך – שעד היום לא נכללו בקרן הסיוע, כי התקציב הגיע מוות"ת והרוב המוחלט של המכללות לחינוך הן לא חלק מהעולם של ות"ת – בשנה החריגה הזאת הוחלט שגם תלמידי מסלול חינוך וגם תלמידי מסלול הנדסאים, שכן קיבלו בעבר מקרן הסיוע, יקבלו סיוע מקרן הסיוע. ולכן אנחנו גם פועלים עכשיו לפתוח מחדש את ההרשמה, כדי שגם תלמידים של המכללות לחינוך, שלא נרשמו כי לא ידעו שיהיה מותר להם לקבל, ואולי גם סטודנטים רגילים שפספסו את מועד ההרשמה יוכלו להגיש את ההרשמה מחדש. קיבלנו גם הסכמה של החשב הכללי להקצות כוח אדם נוסף לחברת טלדור, שעושה שיפוט לקרן הסיוע ואחר כך את חלוקת התקציב, כדי לזרז משמעותית את לוחות הזמנים. בדרך כלל הכסף מחולק רק אחרי פסח בשנה רגילה, והפעם אנחנו מנסים להגיע – לפי התכנון המקורי היינו צריכים להגיע לחלוקה כבר בדצמבר-ינואר; עכשיו, בגלל פתיחת ההרשמה מחדש, זה קצת יידחה, אבל עדיין אנחנו רוצים לפעול בלוחות זמנים מזורזים, ואגף התקציבים והחשב הכללי נתנו את המשאבים הנדרשים כדי להגביר את הקצב. המהלך השני הוא מהלך מלגות, גם כן בהיקף של כ-50 מיליון שקל, דרך המשרד לשוויון חברתי והתאחדות הסטודנטים. זה פרויקט משותף של המשרד לשוויון חברתי והתאחדות הסטודנטים. אל דאגה, למשרד לשוויון חברתי לא היו 50 מיליון שקל לשים משל עצמו; הוא שם בערך כשליש מהסכום הזה, קצת פחות, וכל השאר הגיע ככסף תוספתי מהאוצר. במסגרת של המלגות האלה סטודנט יקבל את המלגה – זה כמו פר"ח, אבל ההתנדבות היא התנדבות סיוע לקשישים בהנחיה של המשרד לשוויון חברתי. היתרון של מלגה כזאת הוא שהיא לא מותנית במצב סוציו-אקונומי, אבל מצד שני סטודנט שלמשל יש לו עבודה או שמצבו הכלכלי הוא בסדר אז הוא מן הסתם לא ייקח מלגה שדורשת ממנו להשקיע שעות לא מעטות בהתנדבות. לעומת זאת, סטודנט שאיבד מקום עבודה, גם אם המצב הסוציו-אקונומי של ההורים שלו הוא סביר – זה דווקא יכול לשמש כאפיק מקביל לעבודה לסטודנטים רבים שאיבדו את מקומות העבודה שלהם. מסלול דומה במסגרת של התוכנית הזאת קשור למשהו שאתם מכירים, אני מניח, חברי הכנסת, וזה סיוע שקשור לכל העולם של הפרדת קפסולות בצהרונים. גם שם התקבלה החלטה שכדי לתת סיוע לסטודנטים, העדיפות בקבלה לעבודה – אגב, עם שכר די משמעותי לשעה, יותר משכר סטודנט רגיל – תהיה לציבור הסטודנטים, מה ששוב יאפשר לסטודנטים שאיבדו את מקום עבודתם למצוא את מקום עבודתם בתוך מערכת החינוך, שכרגע זקוקה לשעות האלה ולאנשים שילמדו בצהרונים ולמעשה יאפשרו להפריד את הקפסולות. בנוסף לזה מדובר על הרחבה של הסיוע של המוסדות להשכלה גבוהה, שגם הם נכנסו פה מתחת לאלונקה, בשני מהלכים: אחד, הגדלה של המלגות; בשנה רגילה המוסדות והקרנות, שנים, מעמידים לטובת הסטודנטים עוד סכום של כחצי מיליארד שקל, ופה מדובר על תוספת מסוימת לסכום הזה, כל מוסד ומוסד. הדבר השני, שקשור לירידה בהכנסות של המוסדות, זה החלטה שהתקבלה על קיצוץ בחצי של תשלום האבטחה בגלל הסיבה המובנת שהסטודנטים רובם לא נמצאים בקמפוס ולכן אפשר לצמצם את הוצאות האבטחה. המוסדות – אני לא אסתיר את זה – לא כל כך אוהבים את ההחלטה הזאת, אבל אנחנו סברנו שבמסגרת הסיכום זהו סיכום נכון, ושמגיע לסטודנטים קיצוץ של כ-50% מהסעיף הזה. בנוסף, התוכנית מתייחסת לנושאים מאוד מאוד חשובים שקשורים לתחום של התעסוקה: תוכניות שונות להכשרה מעשית ולעידוד של כניסת הסטודנטים לעולם התעסוקה; תוכניות לעולם של התמחויות – זאת תוכנית פיילוט שהתאחדות הסטודנטים ניהלה יחד עם ות"ת וקרן רוטשילד ועכשיו מרחיבים אותה באמצעות תוכנית הסיוע הזאת, ועוד כמה תוכניות אחרות בתחום התעסוקה. סך כל המערך הזה הוא כאמור כ-800 מיליון שקל, שמצטרפים לעוד 100 מיליון. כשסוכמים את כל הסכום, אגב, זה יותר מהקיצוץ בשכר הלימוד. הרי הנתיב שהכנסת דיברה עליו – היא דיברה על הורדה ברבע או בשליש של שכר הלימוד. אם ייקחו את שכר הלימוד במוסדות המתוקצבים ויורידו אותו ברבע או בשליש, סך הסכום הוא פחות מהסכום שפה המדינה העמידה לטובת ציבור הסטודנטים. אבל הדרך הזאת של מלגות ותוכניות סיוע מאפשרת להביא סיוע הרבה יותר משמעותי לאלה שצריכים את זה מתוך כלל הסטודנטים במדינת ישראל. ונתון חשוב לא פחות: פחות או יותר כל מסלולי הסיוע שעליהם דיברתי למעשה פתוחים גם בפני סטודנטים במוסדות הלא-מתוקצבים. אם היינו הולכים בנתיב של שכר הלימוד אז כמובן שהמדינה לא רגולטור של שכר הלימוד במוסדות הלא-מתוקצבים, ולכן לא היינו יכולים לעזור להם. כאן הם יהיו בין אלה שיקבלו את הסיוע על בסיס תחרותי, בתנאים שווים עם כל שאר הסטודנטים. עד כאן פחות או יותר תיאור התוכנית. כאמור, מניסיון שלי זאת תוכנית הסיוע אולי הכי גדולה שאני מכיר לציבור הסטודנטים ב-15 השנים האחרונות לפחות, ואני חושב שיש לה הצדקה גדולה בשנה כמו השנה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> רגע, יש שאלה נוספת. << דובר_המשך >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד השר, שמעתי מספרים גדולים, וזה חשוב מאוד. שאלתי הנוספת היא איך זה ישפיע על סטודנט שההורים שלו מקבלים שכר מינימום והוא לא עובד? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> התשובה מאוד פשוטה. סטודנט כזה מן הסתם זכאי לסיוע של קרן הסיוע, אלא אם כן אולי ההורים שלו, למרות שכר המינימום, מחזיקים סכום כסף מאוד גדול בבנק. אבל אם זה לא המצב, אני מניח שסטודנט כזה שניגש לתוכנית של קרן הסיוע יקבל שם מלגה, עוד פעם, בהתאם למצב הסוציו-אקונומי שלו, החל במלגה בסדר גודל של כ-4,000 שקל, שזה כ-40% משכר הלימוד, עד למלגות שהן אפילו בגובה של יותר משכר הלימוד. יש שם מלגות עד 12,000 שקל אפילו, תלוי מה המצב הסוציו-אקונומי שלך גם בהשוואה לכל שאר המועמדים שניגשו. וכמובן לכל שאר התוכניות שאמרתי אותו סטודנט יוכל לגשת דרך התאחדות הסטודנטים – וזו הייתה אחד מאבני הדרך שעל פיהן פעלתי, לפעול בשיתוף פעולה עם התאחדות הסטודנטים. הוא יוכל לגשת גם לתוכניות סיוע אחרות. אם הוא לא יעשה את זה – אתה יודע, מי שלא קונה כרטיס במפעל הפיס גם לא זוכה בפיס, אז מהבחינה הזאת זה לא יעזור לו. אבל אם הוא ישתמש בכל האפיקים האלו, הוא אולי אפילו יקבל כמה מלגות, לצורך העניין. << קריאה >> איימן עודה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה. כעת אתה תענה כשר למשאבי המים לשאילתות של חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << שאילתה >> 251. בית ספר אלעזאזמה ג' << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. כבוד השר, בית ספר אלעזאזמה ג' לא מחובר למים דרך חברת מקורות. אספקת המים מתבצעת דרך מכליות, והמים מגיעים במצב ירוד ואינם ראויים לשתייה. בנוסף, העלות הגבוהה גורעת מתקציב הניהול העצמי. ברצוני לשאול: מדוע בית הספר אינו מחובר למים דרך חברת מקורות, במיוחד כשמדובר במרחק סביר מהיישוב שגב שלום וגם מבתי ספר באלעזאזמה, בתי ספר הוותיקים שיש בהם מים? << דובר >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה. כל הקמה של מבנה, פרטי וציבורי כאחד, כמו שאתם יודעים היטב, דורשת תוכניות מאושרות ודמי הקמה שמשולמים לספק המים. זאת הדרך הנכונה לפי חוק להתחבר לרשת המים. דמי הקמה אלה מהווים מקור כספי למימון התשתיות הנדרשות לצורך החיבור. מבדיקה שערכנו מול רשות המים עולה כי בית הספר שדיברת עליו הוקם ללא הסדרה מתאימה לתשתיות הנדרשות למבנה וללא תשלום דמי הקמה המשולמים בעת הקמת המבנה החדש. זה לא שולם לא על ידי משרד החינוך ולא על ידי שום גורם אחר שביצע את זה, כי בית הספר לא עשה את כל תהליך ההסדרה הנדרש, הנורמלי. במצב דברים זה, כמובן אין בידי ספק המים מקור כספי למימון התשתיות הנדרשות שיאפשרו את החיבור. מהבדיקה שערכה לפי בקשתנו רשות המים עם ספק המים במקום – המועצה האזורית נווה מדבר – עלה כי גם במקרה שציינת הוצבו מבנים מבלי להסדיר תשתיות לאספקת המים לפני כן. לדברי המועצה האזורית, היא דואגת כעת להנחת תשתית זמנית למקום כדי לאפשר את החיבור. האחריות לטיפול בנושא הזה היא של הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב, שבדקנו גם מולה והיא עדכנה שהיא נערכת לבצע את הדרך וקו מים ארעי לבית הספר. לפני כחודש היא הייתה אמורה לקבל תקציב ייעודי לנושא הזה – יותר נכון: אישור מאגף התקציבים להסטת תקציב לצורך הנושא – אבל עדיין לא קיבלה, לצערי, ולכן הביצוע של הקו הארעי טרם החל. כאמור, זה נמצא באחריות של הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב והמועצה האזורית נווה מדבר. ברגע שהתשתית תיבנה, גם אם היא תהיה תשתית ארעית, אז כמובן בית הספר יתחבר. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, בבקשה. מה עושים עם שירותים אם אין מים? << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> יש מים, אבל הם לא מסודרים. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני השר, כשנודע לי שהשאילתה עולה היום, אני ביררתי מול בית הספר, ומתברר שבכל שבוע מגיעה מכלית של 15 קוב מים. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> כן. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כאשר מתקציב בית הספר, מתקציב הניהול העצמי, משלמים 2,100 שקל למכלית. העלות של קוב מים לבית ספר אלעזאזמה ג' מגיעה ל-140 שקל, והמים שמגיעים לבית הספר הם 15 קוב כל שבוע. בחודש זה מעל ל-8,500 שקל מתקציב הניהול העצמי של בית הספר, בנוסף לכסף שמשולם עבור גנרטור החשמל. וזה לא מצב של יום-יומיים, אדוני השר, ולא חודש-חודשיים. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבר שבע שנים שהפארסה הזאת ממשיכה. האם יש לך לוח זמנים שאתה יכול לבשר לי, בתוך כמה חודשים? << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> קודם כול את השאלה הזאת אתה לא צריך לשאול אותי אלא את מי שהקים את בית הספר בלי הסדרה נאותה, בלי אישורים נדרשים, וגם לא שילם את דמי החיבור לתשתיות המים כמו שצריך לעשות במצב – – – << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אבל זאת מדינת ישראל, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, לא, זאת לא מדינת ישראל – זו המועצה האזורית נווה מדבר. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זו מועצה אזורית שהוקמה מתקציב של משרד החינוך. מדינת ישראל אישרה הקמת בית הספר – – – << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא. מדינת ישראל שילמה על בית הספר, אבל – – << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – – << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – מי שבונה – חבר הכנסת סעיד אלחרומי, לפי חוק במדינת ישראל, כל מי שבונה, כל מבנה, לא משנה מהו, יכול להיות בית ספר, יכול להיות בית פרטי, יכול להיות מבנה ציבורי אחר, צריך לקבל אישור. ברגע שהוא מקבל אישור רשמי מלא, הוא חייב לשלם גם דמי חיבור לספק מים, אחרת הוא לא יכול לקבל אישור. ככה זה עובד לפי חוק. במקרה הזה זה לא שולם. ולכן אחת מהשניים: או שמישהו שאחראי לזה צריך לשלם את זה וייבנה חיבור קבוע, וזה תהליך שייקח זמן; או שלחלופין – כרגע, כמו שפועלת המועצה יחד עם הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב הם הולכים להקים קו זמני במימון שלהם. ברגע שיהיה קו זמני, הספק יספק מים. בשום מקום במדינת ישראל חברת מקורות לא מחברת למים אם לא הכנת את התשתית. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> לחברת מקורות יש קבלן משנה שנקרא מימי הנגב. בתי ספר הקרובים אליו, אל בית הספר הזה, מחוברים דרך מימי הנגב. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> כי אני מניח, כי אני מניח, שבתי ספר האלה – – << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> גם הם ללא תוכניות, דרך אגב. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – כן שילמו דמי הקמה בזמנו שמימנו את התשתית. עוד פעם, אני לא יודע להיכנס אליך לסוגיה למה מי שהקים בית ספר לא שילם דמי הקמה. זאת לא שאלה אליי. אבל ברגע שתיבנה תשתית זמנית לחיבור או שמישהו יפעל בדרך החוקית ויסדר את כל האישורים וישלם את דמי הקמה, אז בית ספר יחובר. במצב נורמלי צריך לעשות את זה עוד כשמתכננים בית ספר, ואז כשהוא מתחיל לפעול כבר יש חיבור ולא צריך לחכות לא רק שנה ולא שבע שנים – לא צריך לחכות חודש. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני אשמח אם משרדך גם יפעיל את כל הלחץ כדי שהתלמידים לא ייפלו בין הכיסאות בנושא הזה – – – << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל שוב, לבית הספר יש בעלים – זה משרד החינוך והמועצה האזורית. הם צריכים להסדיר את זה. אין לי פה דרך. אני לא יודע לעשות את זה במקומם, אני לא יודע להיכנס לחשבון הבנק של המועצה האזורית נווה מדבר, לקחת משם כסף ולהעביר לצורך בניית תשתית. אין לי סמכויות לזה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> טוב. יש לך עוד שאילתה, נכון? << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> שאילתה מאוד דומה, כן. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בית הספר בתל ערד. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> למעשה התשובה תהיה מאוד דומה. אבל אם אתה רוצה, בהחלט אתה מוזמן לשאול. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בבקשה. << שאילתה >> 321. אספקת מים לבית ספר תל ערד << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, בית הספר תל ערד הוקם בשנות השישים, אבל עדיין לא מחובר למים באופן קבוע. הדבר פוגע קשות בתלמידים ובסביבה ומשבש את ההליך הלימודי. ברצוני לשאול: 1. מדוע בית הספר אינו מחובר למים דרך חברת מקורות? 2. מהי תוכנית משרדך לטיפול בסוגיה? << דובר >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר >> נדמה לי ששאלת את השאלה הזאת את משרד החינוך במקביל, כן, ואני חושב שאפילו תקבל מהם תשובה, וגם בצדק. למה? אני לא אחזור כאן על כל ההסבר הרחב שנתתי בשאילתה הקודמת, כי מה שאמרתי שם נכון גם כאן. כן. זה אותו חוק ואותם כללים. אני רק אגיד שבמקרה הספציפי הזה של בית ספר תל ערד, גם כאן מי שהקים אותו לא הסדיר את כל האישורים ולא שילם דמי הקמה לתשתית מים כבר תקופה של עשרות שנים, והנושא הזה למעשה הגיע אפילו לדיון משפטי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט פסק שהאחריות להבטחת המים לבית הספר היא על משרד החינוך, שצריך להסדיר את הנושא. נכון לעכשיו הוא עושה בדיוק את אותו דבר שעשו בבית הספר הקודם ששאלת עליו, מביא לשם מים במכליות, אבל זו כמובן לא דרך נכונה להסדיר אספקת מים למבנה, וגם הרבה יותר יקרה. ולכן מה שצריך לקרות כאן, גם לפי הפסיקה של בית המשפט – משרד החינוך צריך להסדיר את התשלום הרלוונטי והסדרת תשתית מים קבועה, מה שיאפשר לבית ספר להתנהל בצורה נורמלית, עם אספקת המים, ולא בצורה של מכליות. זאת אחת מהדוגמאות לכך – וגברתי יושבת-ראש ועדת הפנים, את בטח פוגשת דוגמאות כאלה על ימין ועל שמאל, שכשמקימים משהו, לא משנה מבני ציבור או משהו אחר, ללא הסדרה נכונה בתחילת הדרך, כי אומרים שאחר כך זה איכשהו יסתדר, זה רק מייצר בעיות אחר כך; אבן אחת שמישהו זורק למים – אחר כך לא יכולים להוציא. והתוצאות, אנחנו רואים, למעשה נמשכות במשך עשרות שנים. צריך פשוט לסדר את זה. כמו בכל מקום אחר במדינת ישראל, כפי שמסדרים את זה. זה הכול. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> אז קדימה. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא. קדימה זה למשרד החינוך – לא אליי. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, בבקשה, שאלה נוספת. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני השר, בית ספר תל ערד, כבר משנות השישים – ויש לי מכתב של השייח' אלסאנע משנת 1961, שהוא שלח למשרד החינוך בירושלים ואמר להם שחסרה שם עוד כיתה ושאין מים. ואנחנו כבר 60 שנה אחרי, ואני כאן עומד בכנסת ושואל: מים ל-500 תלמידים בתל ערד, כאשר משרדי הממשלה זורקים את הילדים ממשרד למשרד. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, לא צריך לזרוק. חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אם יש – אז תגיד מה העלות של דמי השימוש לזה, ואנחנו נעשה מגבית ונשלם כבר למקורות. ריבונו של עולם, לא צריך להשאיר את הילדים דקה אחת בלי מים. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> קודם כול, אתה צודק. לא צריך פה לזרוק ממשרד למשרד, כי כמו שאמרתי לך, במקרה הספציפי הזה יש אפילו הכרעה שיפוטית, שאני בטוח שאתה מכבד אותה כמוני, שאמרה דברים מאוד מאוד ברורים: מי שאחראי להסדיר את אספקת המים לבית הספר בדרך החוקית זה משרד החינוך. לכן, אתה בצדק שאלת אותה שאילתה את משרד החינוך. אני מניח שתקבל מהם את התשובה. ברגע שהנושא הזה יוסדר אז כמובן ספק המים יתחבר, כמו בכל מקום אחר. מקורות לא יכולים לחבר למקום שהוא לא מוסדר, שאין בו תוכנית של התשתית ואין תשלום עבורה והנושא הזה לא מסודר. מבחינה זאת זה לא שונה במגזר הערבי והמגזר היהודי ובכל מקום במדינת ישראל. צריך לעבוד בצורה מסודרת. אם בשנות השישים עשו טעות, אני מסכים איתך שהיה מספיק זמן לתקן אותה. כאמור, אם הייתה מחלוקת מי צריך לתקן אותה, במחלוקת הזו פסק בית משפט. לכן, היום ברור למי היית צריך להפנות את השאילתה. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני פניתי אליהם. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> בסדר. אני מאמין שיענו לך גם. אבל היות שפנית גם אליי אז אני מביא בפניך את המצב העובדתי בסוגיה הזו. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה. ועדיין זה בלתי נתפס שיש ילדים בבתי ספר בישראל בשנת 2020 שאין להם מים. תודה רבה לך, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר משאבי המים זאב אלקין: << דובר_המשך >> המסקנה מזה, חברת הכנסת חיימוביץ', היא שכשבונים בית ספר צריך לבנות אותו לפי חוק. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> כן, אבל הוא נבנה והילדים בלי מים, אז צריך לטפל וצריך לדאוג לזה, צריך לחבר אותם למים ולא – – – << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> תודה רבה לך, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר מיקי חיימוביץ': << יור >> בזאת תם סדר-היום שלנו. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ב בכסלו התשפ"א, 8 בדצמבר 2020, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 22:12. << סיום >>