דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ט' ישיבה קי"ב הישיבה המאה-ושתים-עשרה של הכנסת העשרים-ושלוש יום רביעי, כ"ג בכסלו התשפ"א (9 בדצמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים תוכן עניינים הישיבה המאה-ושתים-עשרה של הכנסת העשרים-ושלוש 1 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 8 שאילתות דחופות 8 122. הנגשת מסמך זכויות העציר בשפה הרוסית 8 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 8 סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: 9 126. תחנת כיבוי אש בטמרה 10 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 10 דסטה גדי יברקן (הליכוד): 11 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 15 125. מדיניות טיפול אונקולוגי 15 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 15 סגן שר הבריאות יואב קיש: 16 שאילתות ותשובות 17 436. איסור מכירת סיגריות לקטינים 17 אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): 17 סגן שר הבריאות יואב קיש: 18 שאילתות דחופות 20 123. שביתת הסגל הזוטר – פגיעה בסטודנטים 21 עודד פורר (ישראל ביתנו): 21 השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: 21 יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): 36 הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית, התש"ף–2020 38 עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 39 שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: 42 הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – מצב חירום בשל מגפה עולמית), התש"ף–2020 45 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 46 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 49 אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 50 הצעת חוק ציון יום לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית (תיקון – עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל), התש"ף–2020 50 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 50 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 56 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 61 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 64 הצעת חוק חובת שקיפות להסדר ניגוד עניינים של שר או ראש הממשלה, התש"ף–2020 67 קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): 68 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 68 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 73 הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התש"ף–2020 74 איילת שקד (ימינה): 74 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 77 נפתלי בנט (ימינה): 80 הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – נישואין בנציגויות זרות בשטח ישראל) (הוראת שעה), התשפ"א–2020 83 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 84 הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – נישואין אזרחיים בשטח שגרירות בישראל עקב נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020 87 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 87 השר לשירותי דת יעקב אביטן: 91 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 109 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 109 הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע פרטי (נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 111 הילה שי וזאן (כחול לבן): 112 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 114 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 114 הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע פרטי (נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 114 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: 115 הצעת חוק-יסוד: משאל עם (תיקון – יישובים באזור יהודה ושומרון) 117 צבי האוזר (דרך ארץ): 117 השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: 121 תמר זנדברג (מרצ): 128 הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – אימוץ על ידי הורה יחיד), התש"ף–2020 131 מרב מיכאלי (העבודה): 131 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 133 הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון) 140 איתן גינזבורג (כחול לבן): 141 הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון) 145 אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): 146 הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון) 147 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 148 השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: 151 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 159 ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): 162 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – ביטול חזקת הגיל הרך), התשפ"א–2020 180 מרב מיכאלי (העבודה): 182 הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה על האם הנושאת), התש"ף–2020 186 ניצן הורוביץ (מרצ): 186 הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – ביצוע הסכם מחוץ לישראל), התשפ"א–2020 190 איתן גינזבורג (כחול לבן): 191 הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הגדרת הורים מיועדים וביצוע הסכם מחוץ לישראל), התש"ף–2020 194 עידן רול (יש עתיד-תל"ם): 194 סגן שר הבריאות יואב קיש: 195 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: 203 הודעה אישית של חבר הכנסת אסף זמיר 206 אסף זמיר (כחול לבן): 206 הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – שינוי הגדרת הנגב), התש"ף–2020 208 ינון אזולאי (ש"ס): 209 סגן השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יואב בן צור: 213 הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – תגמולים לבני משפחתו של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התש"ף–2020 217 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 218 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 220 הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור), התש"ף–2020 222 יעקב טסלר (יהדות התורה): 222 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 224 הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 229 משה גפני (יהדות התורה): 229 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 240 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 240 הצעות לסדר-היום 241 סכנת סגירת המאפייה המרחבית בקריית שמונה ופיטורי מאות עובדים 241 אופיר סופר (ימינה): 241 ינון אזולאי (ש"ס): 243 יעקב טסלר (יהדות התורה): 244 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 245 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 246 השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: 247 הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת 266 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 266 הצעות לסדר-היום 267 85,000 עסקים קרסו השנה – ועבורם אין תוכנית סיוע, אין מתווה סיוע, החובות נערמים וקריסה של עסקים נוספים רבים הפכה לשכיחה 267 עודד פורר (ישראל ביתנו): 268 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 270 סגן שר האוצר יצחק כהן: 271 הודעה אישית של חבר הכנסת עודד פורר 290 עודד פורר (ישראל ביתנו): 291 הצעות לסדר-היום 299 היעדר תקציב מדינה מעכב את אישור התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית 299 מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): 299 סגן שר האוצר יצחק כהן: 301 הצעות לסדר-היום 304 הצורך בהגדרה מראש של גני הילדים ומעונות היום כמפעל חיוני בסגר הבא 304 אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): 304 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 306 יוסף טייב (ש"ס): 307 השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: 308 הצעה לסדר-היום 311 מדיניות התקדימים בתיקי ראש הממשלה 311 עמית הלוי (הליכוד): 311 שר המשפטים אבי ניסנקורן: 317 שאילתות ותשובות 321 108. אזור תעשייה בעיר עראבה 321 אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 321 שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: 322 220. בנית גשר בכביש הגישה ליישוב ביר הדאג' 325 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 325 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 326 221. תאורה בכביש הגישה ליישוב אבו קרינאת 327 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 327 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 328 223. כביש הגישה לבתי הספר אלעזאזמה ביישוב ואדי א-נעם 329 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 329 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 330 282. חניה בבית ספר אלעזאזמה ג' בנגב 332 סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): 332 סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: 333 הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף–2020 333 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): 334 הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראות שעה – הארכת תוקף), התשפ"א–2020 341 משה ארבל (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 341 < נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום רביעי, כ"'ג בכסלו התשפ"א, 9 בדצמבר 2020. אני פותח את הישיבה. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אופיר סופר, הילה שי וזאן, ניר ברקת וחמד עמאר בנושא: הארכת הוראת השעה למתן הטבות מס ליישובי הפריפריה. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, מכאן אנחנו עוברים לפרק השאילתות הדחופות. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה מס' 122, של חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, שעניינה הנגשת מסמך זכויות העציר בשפה הרוסית. אני מזמין את סגן השר לביטחון הפנים גדי דסטה יברקן להשיב. << שאילתה >> 122. הנגשת מסמך זכויות העציר בשפה הרוסית << שאילתה >> << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, כידוע לך, לאחר עיכוב או מעצר במשטרה נדרש המעוכב, העצור, לחתום על תצהיר זכויותיו בחקירה, מה שנקרא "הצהרת מירנדה". התצהיר מונגש בשלוש שפות, עברית, אנגלית ואמהרית, אך לא ברוסית. מעל מחצית העולים שעלו ארצה בעשור האחרון מתקשים בהבנת הנקרא בעברית. אני מודה שגם בעברית, שאני דובר אותה על בורייה, קשה לפעמים להבין את הניסוחים המשפטיים. אז השאלה היא אם אתם, המשרד לביטחון הפנים, מתכוונים להנגיש את ההצהרה הזאת גם בשפה הרוסית לאותם עצירים, ואם כן – מתי. << דובר >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, ראשית, בשם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה ובשמי, ברצוני להודות לך, חבר הכנסת אנדרי קוז'יקוב – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> קוז'ינוב. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> – – על העלאת הנושא החשוב לשיח הציבורי. הנושא חשוב מאוד. השר ואנוכי מבקשים לנצל הזדמנות זאת על מנת לציין לטובה את פעולתך הברוכה בתחום זה, לצד חברת הכנסת טלי פלוסקוב, יושבת-ראש ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, לעניין שילוב עולים חדשים בחברה הישראלית בכלל. אציין כי לא נעלם מעינינו שבמסגרת זו פניתם אלינו כבר לפני זמן מה בבקשה להגדלת תקציבי הפרסום בשפות שאינן רשמיות בכלל ובשפה הרוסית בפרט. אבקש לומר בהזדמנות זו כי גם לפנייתכם בנושא זה נתייחס בקרוב. אנחנו עושים את הבדיקות הרלוונטיות וניתן תשובה בהקדם, בכתב. לגופה של השאלה, בעקבות פנייתנו למשטרת ישראל הוחלט כי ראש חטיבת החקירות יערוך דיון לבחינת הנושא, והוא צפוי להתקיים בשבועות הקרובים. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> כלומר ההצהרה תשונה. << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> כלומר אנחנו עובדים על זה, ואני גם מתחייב באופן אישי לקחת כמשימה אישית נושא חשוב זה. העולים מחבר המדינות בכלל, לא רק מרוסיה אלא מכל ברית המועצות לשעבר, שדוברים את השפה הרוסית כשפת אם – חשוב שיונגשו מסמכים משפטיים, או תרגום בשפה האמהרית, כמו כל עולה חדש; גם מי שאיננו עולה חדש – יכול להיות אדם בן 60 שהוא 30 שנה בארץ והוא לא נחשב עולה חדש לפי ההחלטה, אבל מבחינתו הוא עדיין לא הסתגל לחברה, מבחינת השפה. הדבר הזה חשוב והכרחי, והשר ואני מודעים לכך ומטפלים בזה, כבר בשבועות הקרובים מקיימים פגישה בנושא הזה, ואנחנו נטפל בו בהקדם. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו נשמח אחר כך לקבל, כמובן – – – << דובר_המשך >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה תכותב ותהיה שותף מלא לעניין הזה. שוב, אני רוצה להביע את הערכתי לך על פועלך ועל הנושא החשוב שהעלית. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. אנא, תישאר איתנו גם לשאילתה הבאה – שאילתה דחופה מס' 126, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בנושא: תחנת כיבוי אש בטמרה. בבקשה. << שאילתה >> 126. תחנת כיבוי אש בטמרה << שאילתה >> << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-7 בדצמבר 2020 פרצה שרפת ענק בסופרמרקט בטמרה, עיר שמונה 35,000 תושבים. האש הגיעה לבניין מגורים סמוך, ועשרות תושבים היו בסכנה ממשית. המענה הראשוני הגיע אחרי יותר מחצי שעה, ורק מאוחר תוגברו הכוחות. ברצוני לשאול: מהי הסיבה שעדיין לא נפתחה תחנת כיבוי אש בעיר טמרה? בנוסף – אני חייבת, כי זה אותה מקשה – יומיים אחרי כן פרצה שרפת ענק בבית בסח'נין, ובמקרה הזה היו גם פגיעות באנשים; אחד מהם במצב מאוד קשה. גם שם אין תחנת כיבוי משטרה, ביישוב שמונה עשרות אלפי תושבים. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תחנת כיבוי אש. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תחנת כיבוי אש. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> את רואה את השר הזה – ישר את חושבת משטרה. << דובר >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << דובר >> במענה על השאילתה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – גברתי, כידוע לך, חיזוק ושיפור השירות בחברה הערבית הוא יעד מרכזי במדיניות שקבע השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה עבור המשרד לביטחון הפנים ולגופיו – מדיניות שאני כסגן השר שותף לה ושותף בה, אני תומך בנושא הזה, כמובן. זה נושא חשוב. בהתאם לכך אנו מעודדים את רשות הכבאות וההצלה לישראל לחתור בהתמדה לשם חיזוק מערך הכיבוי בחברה הערבית. תחנת הכיבוי הקרובה לטמרה היא תחנת שפרעם, דרומית לטמרה, וזמן התגובה לאירוע הוא כ-19 דקות. בנוסף, קיימות שתי נקודות הזנקה במרחב המצמצמות את זמן התגובה, בכפר אעבלין, דרומית לטמרה – זמן תגובה של כ-13 דקות, וגבעת רם, צפון מזרח לטמרה – זמן תגובה של כ-17 דקות. ההודעה בגין שרפת סופרמרקט בטמרה התקבלה במוקד המבצעים בשעה 18:31 ובשעה 18:46 הגיע צוות ראשון לאירוע. הקמת תחנת כיבוי בעיר טמרה נמצאת בעדיפות בתוכנית הבינוי של כבאות והצלה, ובהינתן שיאושר התקציב ניתן יהיה לממש את התוכנית במיידי. יש לציין כי בשל ההכרה בצורך העתידי להקמת תחנת כיבוי בטמרה נמסר לי כי רשות הכבאות וההצלה פועלת בשנים האחרונות לאיתור שטח ראוי להקמת התחנה, אולם שטח כאמור טרם אותר. בכוונתנו להמשיך לתור אחר שטח כזה לשם הקצאתו עבור תחנת כיבוי, ובהזדמנות הראשונה, ככל שנוכל, נקים אותה. אם גם ראשי הרשויות בסביבה של טמרה יכולים להכווין אותנו למיקום להקמת תחנת כיבוי, הרי אני מזמין עכשיו את התחנה מעל בימת הכנסת. אנחנו מחפשים – לא מצאנו. אם יש משהו שאתם יודעים ואנחנו יכולים לשתף פעולה ולהקים את התחנה, אז הינה קריאה לשר לביטחון הפנים כדי שנוכל להקים שם תחנה, אם נמצא. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לא לשאול שאלה. השאלה – לגבי העומס. עד שיגיעו לשם, גם בזמן הרגיל, 19 דקות – בתוך 19 דקות אפשר שתהיה שרפה ענקית. במקרה הזה היו בשרפה חוץ מהסופרמרקט, שזה מיליוני שקלים, עשרה בתים. תתאר לעצמך – עשרה בתים. אז מן הראוי שביישובים גדולים תהיה תחנה בתוך היישובים, ולא לסמוך על זה שיגיעו. המידע שהגיע אליי הוא שזה חצי שעה ולא 19 דקות. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> במקרה הזה, כמו שתיארתי, זמן ההגעה מנקודות הכיבוי – הם הגיעו יחסית מהר, ואנחנו בנושא הזה בהחלט שותפים לשמור על ביטחונו של הציבור, לא משנה באיזו נקודה בארץ, באיזו אוכלוסייה. השרפה מכלה את כולם, ולכן העניין הזה הוא חשוב, ואנחנו צריכים לטפל בזה ביחד. אני יכול להגיד לך שמבחינת מערך הכבאות וההצלה, שפרוס בכל הארץ – הוא לא יכול לתת מענה על כל נקודה שמגיעה. זה לא משנה, זה יכול לקרות בתל אביב, זה יכול להיות במרכז הארץ או בירושלים – זמן התגובה הוא יחסי למיקום של אותה תחנה. ולכן אנחנו נעשה כמובן את המקסימום האפשרי, והינה הזמנתי, אם יימצא מקום בסביבה – ואני גם קורא לראש הרשות שיציע לנו, ואנחנו בהחלט נקיים פגישה בנושא הזה. זה אינטרס עליון של השר ושלי ושל שירותי הכבאות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. בבקשה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, חברתי אימאן העלתה באמת נושא חשוב מאוד שאנחנו עובדים עליו שנים רבות – הקמת תחנות כיבוי אש ביישובים הערביים, ואם לא תחנות אז כבאיות. ביום ראשון, לפני שלושה ימים, הייתי בביקור בנציבות הכבאות וההצלה בראשון לציון ופגשתי את כבוד הנציב דדי שמחי וגם את היועץ שלו לענייני ערבים קאיד דאהר, וגם סיירנו – יש שם משרדים ויש מתחם לאימונים – וגם עשינו מיפוי של כל היישובים הערביים. לגבי מה שאמרה חברתי על סח'נין, מתוכננת שם הקמת תחנה אזורית. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ביישוב שלנו – אני ואימאן, אנחנו מאותו יישוב, עראבה – מתוכננת שם להיות תחנה אזורית. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אז אתם מסודרים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> יש עדיין קצת בעיות עם משרד הפנים. אתמול דיברתי עם השר אריה דרעי כדי לנסות לפתור את זה. יש תקציב. הוא אמר לי שמתכננים להקים תחנה גדולה מאוד, אזורית, ברהט, במקום התחנה הישנה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ולגבי טמרה, איך שאמרת – בצדק, כי אנחנו כבר העלינו את זה גם בשנים שעברו – לא יכול להיות עיר גדולה שאין לה אפילו כבאית אחת. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> ובאמת יש תקציב, ומחכים רק להקצאת קרקע. אז אנחנו נטפל בזה מול ראש העירייה, ד"ר סוהיל דיאב, על מנת שימצאו את הקרקע המתאימה ויקימו תחנה. מגיע לטמרה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> קודם כול, אני מאוד שמח על הדברים, וגם שאנחנו רואים עין בעין את הנושא הזה. אני מאוד שמח לשמוע על הביקור שלך בראשון, וזה הדבר הכי חשוב. יש שם נציב כבאות והצלה מצוין, דדי שמחי, שעושה עבודה מצוינת, ובכלל כל העובדים מסורים, ואתה רואה את מספר תחנות הכיבוי שמוקמות, גם במגזר הערבי. כמו שאמרתי, זה לא נושא פוליטי, זה לא עניין של שמאל וימין – זו הצלת חיים, וכולנו שותפים לעניין הזה, ואני מאוד שמח שאתם ערים, ואני שמח עוד יותר שאתה יורד לשטח ובודק את הנושא, כי זה דבר מאוד חשוב. אני מזמין אותך, אתכם, גם את ראש עיריית טמרה, שימצא מקום ושיזמן אותנו בדחיפות לפגישה. גם הנציב וגם אני נהיה שם כדי להקים את התחנה הזאת. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני כל כך נהנה לדבר, אני מסיים מוקדם מאוד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז אני יכול לעודד את אדוני שתהיינה גם שאילתות רגילות היום, אז אנחנו לא נחסוך ממך את האפשרות לשוב אל הדוכן. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן השר לביטחון הפנים דסטה גדי יברקן: << דובר_המשך >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני עובר מכאן לשאילתה הבאה – שאילתה דחופה מס' 125, של חברת הכנסת אורנה ברביבאי, בנושא: מדיניות טיפול אונקולוגי. אני מזמין את סגן שר הבריאות חבר הכנסת יואב קיש להשיב. בבקשה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שלום לסגן שר הבריאות, יושב-ראש הכנסת, אני מבקשת לשאול על מדיניות הטיפול – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, חברת הכנסת ברביבאי, רק דקה, נאפשר לסגן השר להגיע לדוכן ואז תוכלי לשאול את השאלה. בבקשה. << שאילתה >> 125. מדיניות טיפול אונקולוגי << שאילתה >> << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> שוב בוקר טוב, סגן שר הבריאות, יושב-ראש הכנסת. אני מבקשת לשאול על מדיניות הטיפול בחולים אונקולוגיים. העניין הוא לגבי קופת חולים וההנחיה, או המדיניות, שקובעת כי בטיפולים יקרים, דווקא בטיפולים יקרים, לאחר האישור הראשוני, הגורם המוסמך לאשר את המשך הטיפול הוא בקר קופת החולים ולא הרופא המטפל. אני בגילוי נאות אומרת שמי שהפנה אליי את השאלה זה אונקולוג בכיר, ששואל למה הוא לא יכול להפעיל שיקול דעת כאשר מדובר בהיבטים של בריאות שהוא הגורם המוסמך לקבוע. תודה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> תודה לחברת הכנסת ברביבאי. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רציתי להגיע הכי מהר שיכולתי אבל אני לא יכול לטוס, אז – – – << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> טסת, טסת, יש לך כישורים כטייס. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> לשאלתך, בכל טיפול של מבוטח, וכמובן במקרים של חולים אונקולוגיים, ההמלצה לגבי אופן הטיפול המיטבי לחולה היא של הרופא המטפל. אבל – ופה נכנס המקרה שאת שואלת עליו – יש מקרים שבהם נדרשים טיפולים משמעותיים ומורכבים. מן הסתם גם יש פה משמעות כספית, אבל בכל מקרה מדובר בטיפול, מה שנקרא, לא שגרתי, שיש בו מורכבות רבה. במקרים אלה, על מנת לוודא כי מוענק למבוטח הטיפול המיטבי שאפשר לתת לו במסגרת סל שירותי הבריאות הציבורי, ההמלצה של הרופא המטפל מועברת לבדיקת גורם רפואי מוסמך בקופה שעוסק, בקי ובעל ניסיון בטיפולים האלה. מה כוונתי לומר? בגלל הנדירות או התדירות הנמוכה של אותם מקרים, יש הרבה מאוד פעמים דווקא יתרון לזה שאתה מרכז את הדברים האלה תחת עין בוחנת בתוך הקופה, ואז הטיפול והתנאים המינהליים עוברים תחת בקרה צמודה. בסופו של דבר צריך להבין שהרופא המטפל, האונקולוג, במקרה הזה, ההמלצה שלו היא סופר-קריטית, לא מתעלמים ממנה. במקרים שבהם יש אי-הסכמה או יש המלצה לטיפול מסוג אחר או טיפול כזה או אחר, גם דנים עם אותו רופא מטפל, ולרוב יש הסכמות. כשאין הסכמות – וזה המקרים הכואבים – עליהם, דרך אגב, תלויה לאותו מבוטח גם הזכות לפנות ולערער למשרד הבריאות ולעבוד מול הקופות. בסופו של דבר היתרון בריכוז של אותם מקרים נדירים תחת הקופה נראה לנו כמצדיק את המענה הספציפי הזה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז האם אני יכולה, ברשותך, לבקש מכם לבחון את זה שוב? משום שאין שום הצדקה שמי שממילא נגזר עליו והוא חולה – להימנע מהפרוצדורה הזאת ולהשאיר את שיקול הדעת לרופא המטפל, שיביא בחשבון את כל הפרמטרים. הרי הוא לא ימליץ על טיפול שלא נדרש לחולה שבו הוא מטפל. אנא מכם, אם מדובר בהליך מיותר, תשקלו בבקשה את זה שהרופא המטפל יחליט. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> קיבלתי את בקשתך ואני אבקש שיעשו את זה. << דובר_המשך >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה לך. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לסגן שר הבריאות על התשובה הזאת. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנא, תישאר איתנו גם לשאילתה רגילה מס' 436, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, שכותרתה: איסור מכירת סיגריות לקטינים. בבקשה. << שאילתה >> 436. איסור מכירת סיגריות לקטינים << שאילתה >> << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היו"ר, כבוד סגן השר, כ-8,000 אזרחים מתים מעישון מדי שנה. ניתן לראות גם ילדים בני עשר קונים סיגריות. מאז שחוקק חוק איסור המכירה לקטינים ב-2004 לא הייתה הרשעה אחת. במענה על שאילתה ישירה של חבר הכנסת עופר כסיף ציינת שסמכות האכיפה נמצאת בידי המשטרה. אציין כי שאילתה דומה בנושא נשלחה גם לשר לביטחון פנים. רצוני לשאול: האם בכוונת משרדך לפנות למשרד לביטחון הפנים ולפעול לאכוף את החוק החשוב זה? << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> האמת שהתשובה הפשוטה: כן. בדיוק. זאת התשובה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זו הפשוטה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> יש לי פה תשובה ארוכה, אני יכול להקריא אותה, ואני אקריא, אבל לשאלתך, אני אוהב לתת תשובה ברורה, והתשובה היא כן, אוקיי? ברור שנושא מניעת עישון אצל קטינים וצעירים זה דבר סופר-קריטי. המחקרים מראים, למי שלא יודע, ששיעורי התחלת עישון אחרי גיל 24 הם מאוד מאוד נמוכים, אפסיים, אם בכלל, זאת אומרת שכל הנזק שנגרם מעישון נגרם בגילים שמתחת ל-24, וכמובן עם המשך הצמיחה והבגרות. לא נדבר על כל ההשפעות על מוח מתפתח עם רגישות בתקופת ההתבגרות להתמכרות לניקוטין, שהוא ממכר, שנמצא בסיגריות, גם באלקטרוניות, ולכן החשיבות הרבה. סגן השר לביטחון פנים פה? גדי יברקן, הוא פה? אני בלי משקפיים אז קשה לי לראות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כן, הוא נמצא פה, כן. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> גדי יברקן נמצא פה? << קריאה >> דסטה גדי יברקן (הליכוד): << קריאה >> פה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אז הינה, התשובה קשורה גם אליכם. אנחנו רואים חשיבות גבוהה מאוד באכיפה של איסור מכירת מוצרי עישון לקטינים. החוק אכן תוקן ב-2019 וקבע איסורים והגבלות גם בפרסומות ובשיווק של מוצרים, איסור עשיית פרסומת למוצרי עישון והגבלת פעולות העשויות לעודד עישון. המכירה לקטינים עצמה מתבצעת בנקודות מכירה דוגמת קיוסקים ופיצוציות, ויש חשיבות רבה לאכיפה ויצירת הרתעה על ידי משטרת ישראל בנקודות המכירה השונות ברחבי המדינה. מורכבות האכיפה של עבירה זו היא בין השאר האפשרות של רכישות יזומות על ידי קטינים, ומחייבת את הירתמות המשטרה למאמץ ליישום מדיניות הממשלה לצמצום העישון ונזקיו ואכיפת איסור מכירת מוצרי העישון לקטינים בפרט. לאור חשיבות הנושא פנה בשנה החולפת מנכ"ל משרד הבריאות דאז למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים בבקשה להירתמות המשטרה לאכיפת החוק שאמור למנוע מכירת מוצרי עישון לקטינים. בכוונת משרד הבריאות, גם בהמשך לשאילתה, לפנות שנית למשרד לביטחון פנים, והינה, אני עושה את זה אפילו מעל הדוכן – פונה אליך, סגן השר לביטחון פנים גדי יברקן, להגביר ככל הניתן את האכיפה בנושא גם בתקופה הזאת, שבה יש עומס רב על כוחות האכיפה והמשטרה. התגייסות המשטרה למאבק במניעת נזק בעישון חשובה מאוד, ואני מבקש ופונה אליכם שתפעלו לאכיפה זו בהקפדה מרבית. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שאלה נוספת לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הייתי מצפה לתשובה כזאת, אבל בכל זאת אני רוצה לשאול. אנחנו יודעים – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> ראית את זה בלייב. קיבלת תשובה בלייב. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן, אבל באמת, אנחנו יודעים שקטינים ימשיכו לקנות. השאלה היא, האם יש מקום לבקש דוח חצי שנתי, שנתי, על המצב של האכיפה? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מציע שאת השאילתה הזאת תפני למשרד הבט"פ. אנחנו את שלנו בעניין הזה אמרנו בצורה הכי נחרצת שיש. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אוקיי. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אז אנחנו נפנה בשאילתה נוספת בעניין. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה, אדוני סגן השר. << נושא >> שאילתות דחופות << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים לשאילתה דחופה מס' 123, של חבר הכנסת עודד פורר, בנושא: שביתת הסגל הזוטר – פגיעה בסטודנטים. אני מזמין את שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה זאב אלקין לעלות ולהשיב. בבקשה. << שאילתה >> 123. שביתת הסגל הזוטר – פגיעה בסטודנטים << שאילתה >> << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר, אדוני? << דובר >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר >> אני פה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני השר, השביתה במכללות נמשכת למעלה ממחצית הסמסטר. כ-38,000 סטודנטים נפגעו מהשביתה בתקופה שלימודיהם וכלכלתם מושפעים ממשבר הקורונה. רצוני לשאול: 1. כיצד פועל משרדך לדאוג להשלמת השיעורים החסרים? 2. האם יופחת שכר הלימוד אם המכללות לא ישלימו את הסמסטר במלואו? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תודה רבה, חבר הכנסת פורר. ברשותך, תכף גם אתייחס לסוגיות שציינת, אבל אעדכן גם אותך וגם את חברי הכנסת על כל הסוגיה הזאת. זו דווקא הזדמנות להתייחס אליה וקצת להבין את ההקשר שבתוכו השביתה מתקיימת. אני רק קודם אגע באופן ישיר בשאלות שציינת ואחר כך אדבר על מה המחלוקת – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, נא לשמור על השקט, בבקשה. אפשר פשוט לצאת החוצה. אין צורך לעשות את זה פה, בתוך המליאה. בבקשה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – על מה המחלוקת ואיפה הדברים נמצאים כרגע. קודם כול, לגבי השלמה של השיעורים, זה כמובן לא משרדנו. אתה בוודאי מכיר את חוק המל"ג, שבמסגרתו כל ניהול המוסדות האקדמיים, גם האקדמי וגם המינהלי, הוא בסמכות מוחלטת של המוסדות להשכלה גבוהה, כל מוסד ומוסד. במקרה הזה אנחנו מדברים על 11 מכללות ציבוריות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – השפעה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> תכף, אני תכף אציין. אני לא בורח מההשפעה, אני רק מציין את התשתית החוקית הנכונה. מדובר על 11 מכללות, זה כחצי מכלל המכללות הציבוריות. לא ציינת את זה בשאלתך, אבל אין שביתה בכל המכללות, יש שביתה בכמחצית, וזה מספיק חמור ומדאיג אותי כמובן לא פחות שזה רק חצי. אני רק רוצה לדייק. אין גם מצב שצריך להשלים את כל השעות של הסמסטר, כי כמובן גם הסגל הבכיר מלמד כולו וגם בסגל הזוטר, לפחות לפי דיווחים של המוסדות – ואנחנו במעקב קבוע על הנושא הזה – כמחצית מהמורים של הסגל הזוטר במוסדות האלה מלמדים, למרות השביתה המוכרזת, או במילים אחרות שוברים שביתה וחושבים שהיא לא מוצדקת וחושבים שזה נכון ללמד, מה שכמובן מקטין את מספר השעות החסרות, אם יש. סדר גודל של כ-3,200, לפי מה שדווח לנו, חברי הסגל הזוטר בכלל המוסדות השובתים, כמחצית מהם, כ-1,600, מלמדים, אז לכן הפער בשעות הוא פער שרלוונטי רק לאותה קבוצה של הסגל הזוטר שאינה מלמדת. עדיין הוא פער משמעותי, והמוסדות מבינים היטב שהם יצטרכו להביא לזה פתרון – כמובן, כל הנהלה בהתאם לנסיבות האקדמיות הפרטניות, אם זה באמצעות שיעורי השלמה שיינתנו בתום השביתה, כפי שקרה כבר במוסדות אחרי השביתות הגדולות. אני בעצמי בוגר שביתה אחת כזאת כסטודנט, כן? אני נפלתי על שביתת המרצים הגדולה, שלצערי התמשכה, נדמה לי, לעבר כמעט סמסטר שלם, ונעשו אחר כך כל מיני צעדים שהם כמובן לא צעדים מיטביים. כן, אני לא מקל בזה ראש. אני תכף אגיד מה אני חושב על השביתה כולה. אבל גם אז, עם שביתה הרבה יותר קשה וממושכת מהנוכחית, לפחות עד לשלב הזה, המוסדות להשכלה גבוהה מצאו לזה פתרון, והיקף השביתה אז גם היה הרבה יותר גדול. האם הפתרונות האלה הם אידיאליים? לא. האם הפתרונות האלה יכולים להביא למתן ציונים בינאריים: עובר, לא עובר? חוששני שכן. עוד פעם, אני בעצמי נושא תעודה של תואר שבתוכו יש קבוצה של שיעורים שמופיע בהם ציון עובר, כי הייתי קורבן לאותה שביתה. כמובן, ציון כזה לא נחשב לך לממוצע לא לטוב ולא לרע, כן? הוא לא מוריד לך ממוצע, לא מעלה לך ממוצע, והוא לא מונע ממך ההתקדמות לשלבים הבאים של הלימודים, אבל עדיין בעיניי זו תופעה רחוקה מלהיות תופעה מיטבית. אני נלחמתי נגד המגמה לתת ציונים בינאריים, ציוני עובר, לא עובר. בקיץ, בבחינות המקוונות שהיו, היו מוסדות שרצו לעשות את זה. חלקם עשו את זה בכל זאת. בסופו של דבר אנחנו הצלחנו – לפחות בסמסטר הזה, כן? בכל המקומות שהם לא תחת השביתה הזאת להגיע להבנות עם מוסדות שלא יהיו ציונים בינאריים. לכן אני האחרון ששמח על ציונים בינאריים. כאמור, זה היה אחד מהיעדים שלי להכנת המערכת לשנת הלימודים הבאה – להגיע להבנות שלא חוזרים על הפרקטיקה של ציונים בינאריים שהייתה בכמה מהמוסדות בקיץ, אבל ייתכן שזה היה חלק מהפתרון. בכל מקרה, ההחלטה היא לא בסמכותנו. אין לי סמכות, חבר הכנסת פורר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ששש. לא שומעים. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> כן. אני מתקשה כמוך, כי אם אני מתקשה לשמוע את עצמי, אז ברור שאתה מתקשה לשמוע אותי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אני מבקש להפסיק את הדיבורים. תצאו החוצה. אי-אפשר ככה, נו. פשוט תצאו. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אין לי סמכות, כמובן – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תצאו, תצאו. אין טעם. הרי עוד דקה שוב תדברו, אז תצאו החוצה וזהו. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אין לי סמכות כמובן להורות למוסדות לעשות צעד כזה או אחר, למשל, באופן גורף לתת x שעות או לתת ציונים. כאמור, הסמכות לא בידיי. אנחנו כמובן כמל"ג נעקוב אחר התהליך הזה ונפעיל את ההשפעה שיש לנו – כמו שציינת, יש הבדל בין השפעה לסמכות – כדי שהמוסדות יעשו פה את המקסימום ושהסטודנטים לא ייפגעו. גם לא עולה בדעתי – ושוב, במידת הצורך, כמובן, אנחנו נפעל בסיום שביתה כשיהיה מוסד שירצה מצד אחד לקחת מסטודנט שכר לימוד מלא ומצד שני לפטור אותו בלי תוכנית לימודים מלאה בצורה כזאת או אחרת, כן? שיעורי השלמה, ציוני עובר בחלק מהקורסים וכו', אבל בוודאי שלא עולה על הדעת לגבות שכר לימוד על מוצר שלא יינתן. ולכן כמובן בתום השביתה אנחנו נעקוב בקפדנות שהסטודנטים באמת יקבלו את המגיע להם. שוב, אני לא משלה את עצמי שזה תהליך שאין בו נזק, כי גם אם יהיו שיעורי השלמה באופן מלא, אז ברור שהם ייעשו בשעות שהסטודנט לא תכנן אותן. זאת אומרת שהשביתה הזאת מוזיקה לסטודנטים. נקודה. כן, אין פה מה לייפות ואין פה מה להסתתר, וגם אם ייעשו צעדים כאלה ואחרים, מגוונים, כדי למזער נזקים תוך כדי ולאחר השביתה, עדיין השביתה היא נזק. וכאן אני מגיע לנקודה שאני בכל זאת, אחרי שעניתי באופן ישיר על מה ששאלת, אני לא יכול שלא להתייחס לכל השביתה הזאת. אני בינתיים נהגתי באיפוק וכמעט נמנעתי – בטח שמת לב – מהתייחסות ציבורית לכך, מסיבה מאוד פשוטה: כי הסמכות לסיום השביתה, לצערי, היא לא בידיי, כן? אנחנו לא המעסיק של המרצים, של הסגל הזוטר. מי שמעסיק אותם זה המכללות השונות, כל אחת בנפרד, אבל הם גם יכולים לפעול לאיזשהו הסכם קיבוצי, כל המכללות ביחד, ומי שרגולטור של המוסדות בהקשר של השכר זה לא אנחנו, לא מל"ג-ות"ת, אלא הממונה על השכר. לכן, אם תרצה לדעת פרטים ולהתעמק בתוכני המחלוקת מעבר למה שאני אדווח כרגע, בכל דרך אפשרית – שאילתה או דיון בוועדה וכו' – אז שחקן יותר משמעותי ממני אפילו בנושא הזה זה כמובן משרד האוצר, כי הסמכות לאשר הסכם – המוסדות אפילו לא רשאים לחתום על הסכם עם המרצים בלי הסכמה של הממונה על השכר, שהוא הסמכות הממונה והמפקחת. אגב, האם זה מצב הכי נורמלי? אני לא בטוח. בסוף מי שניזוק זה המערכת שאני מופקד עליה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא הדבר הכי לא נורמלי במדינה, אבל גם זה לא נורמלי. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> יכול להיות, אבל כמובן, יש פה מצב בעייתי, ומי שסופג את הנזקים זה לצורך העניין לא אני אישית אלא המערכת שאני אחראי לה, והסמכות להגיע להבנות נמצאת בכלל במשרד אחר. אבל זה קורה למשרד האוצר בהרבה מאוד תחומים, וכמו שציינת בצדק, זה לא התחום היחיד. אני רק מעיר את זה לצורך – אם תרצה להמשיך לטפל בנושא החשוב הזה. היות שהסמכות לשאת ולתת לא בידי, ואני מאוד מעודכן במה שקורה – אני גם אתאר לך איפה ניסיתי להתערב; מצד שני, לפעמים התערבות של גורם שאין לו סמכות רק מעלה ציפיות של צד אחד או צד שני ורק מקשה על ההגעה להבנות. אם היו ממנים אותי בתור בורר או מגשר, יכול להיות שהייתי שמח להירתם למשימה, אבל אם אין לך שום מעמד, כל כניסה לא חכמה לתוך המערכת, כפי שאני מכיר בסכסוכי עבודה על כסף, לפעמים רק מרחיקה את ההסכם ולא מקרבת אותו, כי הצדדים חוזרים אחורה בציפייה שמשהו עכשיו ישתפר לטובת צד זה או לטובת צד אחר. עוד אמירה עקרונית אחת: אני מאוד מבין לליבו של הסגל הזוטר. אני חושב שתנאי ההעסקה היום של הסגל הזוטר במכללות הציבוריות הם תנאי העסקה לא נאותים. אני אומר את זה לא רק כשר שמופקד על המערכת אלא גם כמי שהיה סגל זוטר, כן? כל תפקידי באקדמיה, חוץ מסטודנט – לדרגת סגל בכיר לא הגעתי, ברחתי לפה; אני הכישלון של המערכת האקדמית, כי פרשתי באמצע לפוליטיקה – באוניברסיטה העברית עברתי את כל הדרגות של הסגל הזוטר שהיו אפשריות, מהכי נמוכה להכי גבוהה, ולכן אני מכיר את הנושא הזה היטב, מה שנקרא על בשרי, ואני זוכר מה היו תנאי ההעסקה, והם תנאי העסקה פוגעניים. באוניברסיטאות זה תוקן. אני, בזמנו, אפילו כחבר כנסת זכיתי ללוות את התהליך של ההסכם שהיה על מעמד של סגל עמית, שנתן הגנה מסוימת לתנאי העסקה לסגל זוטר באוניברסיטאות, לאחר שביתה גדולה שהייתה בנושא הזה. אני אז הייתי חבר כנסת חדש יחסית בוועדת החינוך, ובגלל שהכרתי היטב את הנושא מניסיון אישי, הוועדה מינתה אותי לגשר בין הצדדים, והייתי מעורב אז בהשגת הפתרון. לכן, אין לי ספק שדרוש הסכם שכר חדש בנושא של הסגל הזוטר במכללות, שרוצה כמה שיותר להתקרב לתנאי ההעסקה באוניברסיטאות. הוא כמובן רוצה זהות מוחלטת. מצד שני, תנאי העסקה גם של הסגל הבכיר במכללות לא תואמים במאה אחוז לתנאי ההעסקה של הסגל הבכיר באוניברסיטאות. מטבע הדברים, אחת מהתכונות שמאפיינות את המכללות היא שהן מסגרות עם תקציב הרבה יותר קטן מאוניברסיטאות – זה מה שמאפשר להן להתקיים. אם יהיו להן הוצאות כמו לאוניברסיטאות, הן לא יוכלו להתקיים במסגרת התקצוב שיש להן, ולכן אני לא יודע אם ניתן להגיע להעתק-הדבק של ההסכמים באוניברסיטאות, אבל בוודאי שצריך שינוי מהותי של הסכם שכר. משא ומתן על הסכם השכר החדש התקיים החל ממרץ 2018, וכמובן, הדרישה הבסיסית של הסגל הזוטר במכללות הייתה השוואה מוחלטת של תנאי ההעסקה שלהם ותנאי השכר לסגל הזוטר באוניברסיטאות, כמו שאמרתי. במהלך השנה וחצי של המשא ומתן הזה גובש שלד של הסכם, ובסוף 2019 הונחה על השולחן הצעה שכללה התייחסות לביטחון תעסוקתי והסכמה להרחבת המרצים שיהיו זכאים לעבור לסגל עמית, כך שסדר גודל של כ-75% מכלל המרצים יעברו למעמד של סגל עמית. זאת אומרת שלמעשה – וזה מה שכל כך עצוב בשביתה הזאת – הנקודה המרכזית שעליה התחילה השביתה, שינוי המעמד של המרצים, הושגה כבר בסוף שנת 2019; כבר הייתה הסכמה על כך, ומעבר לכך, גם הסכמה על לא מעט נושאים שהיו מביאים לא רק לשינוי תנאי ההעסקה דרך סגל עמית אלא גם להעלאת השכר בכל מיני צורות. בסך הכול אני חושב שההצעה שאני מכיר, שהונחה על השולחן – אני אז לא הייתי מופקד על המערכת, אבל עשיתי שיעורי בית כשנכנסתי בעובי הקורה של הסכסוך הזה – הייתה הצעה טובה. ואני חושב שמי שמייצג את הסגל הזוטר באותן מכללות, ארגון כוח עובדים, טעה בשיקול הדעת כשהוא דחה את ההצעה הזאת על הסף וקיבל החלטה להמשיך משא ומתן ולא אימץ אותה. מכאן אתה יכול כבר להבין מה קרה, חבר הכנסת פורר, בהמשך. אחרי סוף שנת 2019 הגיעה שנת 2020. משא ומתן התנהל, והוא הביא אותנו לתקופת קורונה; כמובן בתקופת הסגר הוא הופסק, וכשהצדדים חזרו לשולחן המשא ומתן, שני קשיים מאוד משמעותיים העיבו על היכולת לסיים אותו בהסכם טוב: אחד זה המציאות הכלכלית החדשה. משרד האוצר, כפי שכולנו יודעים, קיבל החלטה רוחבית לא להעלות את השכר באף מגזר במשק בתקופה הזאת, מה שהיה נכון גם למקרה הזה. ברור, כרגיל, שבסוגיה הזאת תמיד יש השלכות רוחב, שברגע שאתה נענה לדרישה, מוצדקת ככל שתהיה – ופה זאת דרישה מוצדקת להעלאת שכר בסקטור הזה – יש עוד הרבה סקטורים שסבורים שמגיעה להם העלאת שכר. ולכן אם אתה בתקופת קורונה מקבל החלטה רוחבית להקפיא את כל ההעלאות השכר – כפי שאגב גם נעשה בתוך הבית הזה – אתה לא יכול להיענות לסקטור מסוים. יחד עם זה, משרד האוצר כן גילה נכונות ללכת להסכם בצורה של כן לאשר מעבר לסגל עמית, כי זה מה שנקרא – הם עשו פה פרשנות לקולה ואמרו: למרות שזה מוסיף שכר, זה לא בדיוק תוספת שכר אלא זה שינוי מעמד, ולכן זאת לא חריגה מהכלל הגורף שלא לתת תוספות שכר בתקופה הזאת. אגב, אני מברך על הגישה הזאת של אגף הממונה על השכר, שהבין שזה יהיה לא נכון להגיד לסגל הזוטר: לכו חכו לסיום משבר הקורונה, אנחנו כרגע לא מדברים עם אף אחד, וכן היו מוכנים לעשות צעד מסוים. עדיין ההצעה החדשה הייתה פחות טובה מההצעה הקודמת, מטבע הדברים בנתונים האלה. הקושי השני שהעיב על המשא ומתן והקשה עליו – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, אדוני השר. חברות וחברי הכנסת וכל מי שנמצא כאן מסביב, אנא, מי שמעוניין לדבר אם אני מזהה מהגב, חברי הכנסת עסאקלה ומולא, אנא, תצאו החוצה ותדברו שם. בשביל מה לעשות את זה כאן? תודה רבה. מצד שמאל, אני מבקש שוב – אי-אפשר, לא שומעים את הדוברים. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> הקושי השני, חבר הכנסת פורר, שהעיב על המשא ומתן היה העובדה שתוך כדי משא ומתן, כשנבדקו תנאי ההעסקה של הסגל הזוטר, גילה אגף הממונה על השכר שבהרבה מכללות היו חריגות שכר מעבר למותר. אגב, צריך גם לקחת את זה בפרופורציה, כן? היות שתנאי השכר היו תנאי שכר גרועים, החריגות האלה – לא שהסגל הזוטר התעשר, נהפוך הוא; אני עוד פעם חוזר לעמדה הבסיסית שלי, שמגיע לסגל הזוטר יותר ממה שהוא מקבל היום. אבל עדיין, מבחינה פורמלית זה מעשה אסור של חריגת שכר, שכמובן, באופן טבעי, כמו שאגף הממונה על השכר חייב לעשות במקרה כזה – הוא פותח בהליך של השבת השכר, כשהוא מגלה את זה בכל מסגרת במשק, כן? בכל חריגת שכר, לפי החוק ולפי הכללים, אגף הממונה על השכר חייב לפתוח באכיפה. המשמעות של זה הייתה דרמטית למשא ומתן, כי אז פתאום התברר שחלק מהסגל, ברגע שהתבטלו חריגות שכר – א. מה שהוא מרוויח ממעבר לסגל עמית הוא אולי מפסיד ממה שהיה מקבל שם בניגוד למתכונת המאושרת; דבר שני, האכיפה על חריגת שכר זה גם חזרת הכסף אחורה. ברור לך שכשאנשים מבקשים תוספת ואתה בא אליהם ואומר: אני רוצה לקחת ממך שנה, שנתיים, חמש שנים אחורה, זה אירוע דרמטי, ובטח לסגל הזוטר, שהמשכורת שלו מאוד נמוכה. שני הדברים האלה זרקו את המשא ומתן הרבה אחורה לעומת מה שהוא היה בסוף שנת 2019. לכן גם אמרתי שאני חושב שזאת טעות מאוד גדולה שההצעה שהייתה אז על השולחן לא התקבלה, כי אם היו מקבלים אותה, גם היו מקבלים מעמד של סגל עמית, גם היו מקבלים תוספת שכר משמעותית, שהיום אין שום סיכוי לקבל אותה, וגם בכלל לא היינו מגיעים לכל הסוגיה של חריגות שכר, אלא זה היה נמשך בצורה כזאת או אחרת, כמו הרבה דברים במדינת ישראל, מתחת לעינו של המפקח. זאת אומרת, בעיניי, הארגון היציג של הסגל הזוטר עשה פה טעות קשה – בתום לב, אני מניח, ולא מרצון להזיק, אבל במבחן התוצאה, באסטרטגיה ובטקטיקה של המשא ומתן הוא בסוף הזיק לסגל הזוטר ולא עזר לסגל הזוטר, ועשה שם שגיאה קשה בסוף שנת 2019 כשלא קיבל את ההצעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, נא לשמור על השקט. אי-אפשר ככה, פשוט אי-אפשר. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> המשא ומתן הזה נמשך והתקרב לתקופה של פתיחת שנת הלימודים. כאמור, כמו שאמרתי לך, אין לי סמכות להיכנס למשא ומתן הזה; אנחנו רק מלווים אותו, כי בסוף יש ממונה על השכר, יש מעסיק, שזה הארגון של המכללות, מכל מכללה בעצמה, ויש ארגון שמחבר אותם, ור"מ – ועד ראשי המכללות – ויש כוח לעובדים. יחד עם זאת, קיימתי כמה פגישות עם אנשי כוח לעובדים, גם כדי ללמוד את הנושא, וגם עם אנשי הממונה על השכר, וכמובן עם הגופים הפנימיים שלנו, וסמוך לפתיחת שנת הלימודים נקטתי צעד חריג: פניתי לממונה על השכר ואמרתי שאני מודע לכך שהסמכות היא לא בידיי, אבל שאני רואה בשביתה בשנה כזאת, שנת קורונה, אירוע קשה מאוד שפוגע בסטודנטים – גם ככה יש מספיק קשיים של לימודים בצורה מקוונת וכו'. לכן ביקשתי, באופן חריג, לקבל אישור להיכנס למשא ומתן ולנסות להביא איזושהי הצעה פורצת דרך כדי לחלץ את המשא ומתן מהפלונטר. קיבלתי חבל יחסית ארוך מאגף הממונה על השכר, כאשר מראש הסיכום בינינו היה, ואני מבין אותם – הם אמרו: זה לא מקובל, כי בדרך כלל אנחנו מנהלים משא ומתן. אנחנו מבינים את האירוע של הרצון למנוע שביתה, ולכן, מבחינתנו, זה אירוע קצר טווח של 48 שעות. אם אתה תדע במסגרת ההצעות שאתה מציע להביא לאי-קיום השביתה, אנחנו מוכנים לגבות את ההצעות שלך, למרות שלדעתנו המקצועית זה לא נכון – אתה רוצה לתת יותר מדי. אבל אנחנו מבינים את הצורך למנוע את השביתה, ואם בטווח הזה של 48–72 שעות אתה מסוגל להביא את הצדדים להסכם, אנחנו בהרבה חוסר רצון ניכנע, מה שנקרא, לבקשה שלך לצאת מהאמת המקצועית שלנו כדי לאפשר את הלימודים כסדרם בשנה כל כך מורכבת. במסגרת של המעורבות הזאת – אגב, לא עשיתי על זה כותרות ולא פרסמתי את זה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, חברי הכנסת, סגן השר מולא, חבר הכנסת חמד עמאר וכל מי שנמצא שם, צאו החוצה ותדונו שם. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא עשיתי על זה כותרות, לא פרסמתי את זה בתקשורת, ויכול להיות שזו בכלל הפעם הראשונה שאני מזכיר את כל האירוע הזה, מאותה סיבה בדיוק, כפי שתכף תראו – היות שזה לא הסתייע, חשבתי שזה יכול רק להקשות על המשא ומתן, ולכן ספגתי, מה שנקרא באהבה, את הטענות כלפיי במשך תקופה ממושכת: איך יכול להיות שהשר להשכלה גבוהה עומד בצד ולא מתערב. אז הינה, השאילתה שלך זו הזדמנות לספר שאכן התערבתי, והתערבתי בצורה מאוד מאוד מסיבית. ההצעה שהנחתי על השולחן של הארגון היציג של הסגל הזוטר הייתה בנויה מכמה עקרונות מאוד חריגים, והעיקרון הזה אומץ לאחר מכן במשא ומתן. אמרתי שזה לא שנה להגיע בה להסכם רב-שנתי, כי ממילא האוצר לא יכול לסטות מהכללים שלו. מצד שני, ממילא לא תסכימו לפחות ממה שכבר הציעו לכם בסוף שנת 2019, אחרת זה להודות בכישלון מוחלט במשא ומתן. לכן בואו נגיע להבנות לשנה-שנתיים. האוצר לא יקבל שקט תעשייתי שהוא תמיד דורש בהסכמים מהסוג הזה, וגם המעסיק – המכללות – ואתם לא תקבלו את כל מה שרציתם. נחלץ מה שאפשר כדי לעזור לסגל הזוטר אפילו בשנת קורונה. בראש ובראשונה זה המעבר למעמד של סגל עמית. אנחנו נחזור למשא ומתן בתום השנה הזאת כבר במצב אחר, כשהמשק יהיה במצב קצת יותר גמיש מבחינת היכולת להיענות לדרישותיכם הצודקות להעלאת שכר ולתנאים נוספים, ונביא כרגע מה שאפשר – גם מול המכללות, כל מיני תנאים מסביב שהמכללות היו מוכנות לתת, ואת המעבר לסגל עמית. שאלו אותי נציגי הסגל הזוטר: ומה עם חריגות שכר? הרי ברגע שמפסיקים לנו את זה, אנחנו נפגעים, אז אנחנו לא שומרים על סטטוס קוו, אלא להפך – חלקנו הולכים אחורה, וגם לא שווה לנו לעבור לסגל עמית אם במקביל לוקחים מאיתנו חריגות שכר. ניהלתי שיח מאוד לא פשוט עם אגף הממונה על השכר, אני חייב להגיד לך, וקיבלתי מהם אור ירוק למשהו שהוא מאוד חריג, ובתנאי, שוב, שלא פורצת השביתה – קיבלתי מהם הסכמה, דבר ראשון, לוותר על האכיפה אחורה, שאת זה בדרך כלל האגף הממונה על השכר לא עושה. דבר שני – לאשר אפילו לשנה קדימה סוג של העלמת עין מההמשך של חריגות השכר בשנה הזאת של הקורונה. אמרתי לממונה על השכר: אני מבין אתכם, זה לא מקובל. שנה לא שגרתית – תעשו את המחווה הזאת כלפי הסגל וכלפי המכללות. המכללות לא יתעשרו מהכסף הזה אם הוא יוחזר, אלא בסופו של דבר יש כאן משהו שאולי יחלץ את הכול מהפלונטר: המרצים יוכלו לא לרדת בתנאים, כל הליך האכיפה ייעצר, יקבלו מעבר לסגל עמית, תשתנה כל הסוגיה הכי בסיסית של תנאי ההעסקה שלהם, ובעוד שנה נחזור לאירוע הזה, ואז נטפל גם בסוגיה של חריגות שכר. לא ילכו אחורה – כאילו יש מחילה טוטלית על כל מה שהיה פלוס שנה של גרייס קדימה, ומשם כבר ימשיכו לדבר על תנאי ההעסקה לקראת ההסכם החדש. אני חושב שזאת הייתה הצעה מאוד נכונה, ויכלה לאפשר לנו למנוע את כל הביזיון הזה. אמרתי גם לכוח לעובדים: אתם תעשו טעות אם תיכנסו לשביתה. זו שנה לא שגרתית, זו לא שנה למאבקים על תנאי העבודה. משרד האוצר כבול, גם אם הוא רוצה לתת יש פה השלכות רוחב מאוד מאוד קשות. סטודנטים – אי-אפשר להעמיס על הגב שלהם יותר ממה שגם ככה מועמס. כל אחד בשנה כזאת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אדוני השר, עוד רגע אחד. חברי הכנסת גפני ועסאקלה, אתם גם עם הגב למליאה וגם מפריעים. חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת משה גפני, אנא, אנחנו לא שומעים, פשוט לא מצליחים לשמוע. תודה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> כל אחד ואחד פה צריך לעשות את הוויתורים, ובסך הכול אתם לא הולכים אחורה – אתם לא ויתרתם על התביעות אלא להפך: כבר קיבלתם חלק, שמרתם על מה שהיה, והמשא ומתן יימשך מהנקודה שבה הוא הוקפא בעוד שנה או בעוד שנתיים. אני חושב שזאת הייתה הדרך הנכונה ללכת. לצערי הרב, הארגון היציג של הסגל הזוטר בחר לצאת לשביתה די קשה, בעיניי, שפגעה מאוד מאוד בסטודנטים, ואני מאוד מצר על השביתה הזאת. אני חושב שהייתה פה טעות קשה בשיקול הדעת, כי בסוף מי שנפגע זה כולם: נפגעו הסטודנטים במשך תקופה ממושכת, ודיברנו על זה בתחילת תשובתי; נפגעו המרצים של הסגל הזוטר, אלה ששובתים – אלה ששוברים שביתה מקבלים משכורת, אבל אותם 50% שלא מלמדים, לא מקבלים שכר, וזה לא סגל בכיר שיכול להרשות לעצמו משחק כזה של חודש-חודשיים. עוד פעם, אני הייתי סגל זוטר עשור מחיי, ואני מבין מה המשמעות של מרצה בסגל הזוטר שכבר חודשיים לא מקבל משכורת. ולכן אני חושב שההצעה הזאת מאוד מאוד חריגה, וכפי שאמרתי, מאוד לא שגרתית. ברגע שהיא הונחה, היה נכון לקבל אותה ולא לצאת לשביתה. הוחלט אחרת, ואמרתי גם לאנשי כוח לעובדים שאם הם מחליטים לצאת לשביתה, לא תהיה לי עוד אפשרות להתערב, כי בסופו של דבר הסמכות לא אצלי. קיבלתי את ההסכמה הזאת לכפות על אגף הממונה על השכר הצעה שהם התנגדו לה רק כדי למנוע את השביתה, ובאופן חריג ביותר, ואני לא אוכל יותר להיכנס למסגרת הזאת, כי אם לא הצלחתי לכנס את הצדדים, בהיעדר סמכות, מן הסתם גם לא אצליח בהמשך. הם אמרו שהם מודעים לזה. אגב, בהתחלה הייתה שם נטייה אולי כן לקבל את ההצעה, אבל את התשובה הסופית על ההצעה שלי קיבלתי בדרך נורא מקורית – דרך מודעה בפייסבוק על השביתה. אבל לכל אחד דרך ארץ משלו. אני הייתי מצפה לקבל את זה בדרך אחרת, גם אם התשובה היא שלילית, אבל בסדר, כל אחד בוחר את דרכו. אבל מה שמעניין אותי פה זה מבחן התוצאה. מבחן התוצאה היה קשה מאוד. במקביל לשביתה, שלא היה לה מקום והיא לא מוצדקת בתנאים האלה, התקיים משא ומתן ממושך בין אגף ממונה על השכר, המכללות וארגון כוח לעובדים – שאגב, במהלכו אומצו חלק מאותם יסודות שאני הנחתי באותה הצעה שלי לפני פרוץ השביתה. הצדדים הגיעו לסיכום. אני אפילו דֻּווחתי שיש סיכום ופחות או יותר הכול סוכם. הועברה טיוטה כתובה של הסיכום לנציגים של כוח לעובדים של הסגל הזוטר, והיו בטוחים שהינה, חותמים. אפילו הודיעו לי: הינה, תתכונן, כנראה שהשביתה עומדת להסתיים, ועכשיו נסתער על השאלה איך פותרים את הנזקים. התקבל טלפון אצל ועד ראשי המכללות מצד נציגות של כוח לעובדים: יש לנו מספר קטן של הערות, ארבע הערות קטנות שהן בעיקר פורמליות, מילוליות, לנוסח ההסכם. אמרו: תביאו את ההערות, אם זה לא משהו מהותי אז אנחנו נהיה מוכנים לשנות. הגיע מסמך תגובה של הסגל הזוטר שכלל כ-40 סוגיות ובקשות לתיקונים, אז כנראה שהמספר 4 – מישהו טעה פה ב-0 בדרך. נפתחו הרבה מאוד נושאים מהותיים, כולל דרישות שעד אז לא עלו לשולחן, למשל כל מיני סוגיות של שכר ייחודי להשלמה של השעות שחסרו וכו'. המעשה הזה הביא לפיצוץ המשא ומתן, כי התגובה של ועד ראשי המכללות הייתה שהם לא יודעים לנהל משא ומתן בצורה כזאת, כשהכול סוכם והכול נפתח מחדש לחלוטין. הם רואים פגיעה קשה בסטודנטים בהימשכות של המשא ומתן. סך הכול כל שבוע שעובר בצורה כזאת – אתה יודע שאם מגיעים לסיכום ואחר כך מפוצצים, אז כל שבוע שעובר זה עוד שבועות ועוד שבועות, והסטודנטים סובלים. לכן ועד ראשי המכללות קיבל שתי החלטות אסטרטגיות בכזה מצב: האחת – לפנות לצווי בית הדין לעבודה, מתוך דאגה לסמסטר של הסטודנטים. הם הגיעו למסקנה שהשביתה כבר מיצתה את כל גבולות הטעם הטוב והם לא מצליחים לכנס אותם במשא ומתן; החלטה שנייה – שההתנהלות מעתה והלאה תהיה ברמה של מכללה בודדת. למרות שהמכללות מעדיפות להגיע להסכם קיבוצי, הם הגיעו למסקנה שמול כוח לעובדים, בתנאים האלה קשה מאוד להגיע להבנה, כשזאת הצורה של ניהול המשא ומתן. לכן אמרו לכל מכללה: תנסו להגיע להבנות, כי אתם המעסיק; הרי כל מכללה היא מעסיק באופן בלעדי. כרגע שני המסלולים האלה נמצאים בבחינה משפטית. מה זה אומר? מצד אחד, אחת המכללות כבר פנתה לבית הדין לעבודה, מכללת כנרת. בית הדין ביקש מהמכללה בכל זאת להמשיך במשא ומתן מול הסגל שלה ולנסות להגיע להבנות, והיא קבעה דיון נוסף בסוגיה הזאת והמשא ומתן הזה מתקיים. במקביל, נציגי הסגל הזוטר עתרו לבית הדין לעבודה בבקשה לחייב משא ומתן קיבוצי ולא פרטני של המכללות, וגם זה נמצא כרגע על השולחן של בית הדין לעבודה. לפי מיטב ידיעתי – אומנם עוד לא התעדכנתי אתמול אבל אם אינני טועה, עדיין עוד אין הכרעה גם בסוגיה הזאת, זה נמצא על שולחנו של בית הדין. כמובן שאם תהיה פסיקה שחייבים לחזור למשא ומתן קיבוצי אז יחזרו למשא ומתן קיבוצי. אם הפסיקה תהיה שכל מעסיק ממשיך במשא ומתן בנפרד, אז כמובן זה עוד יותר מקשה איזושהי התערבות מרכזית בסוגיה הזאת, אלא יהיו הסכמים נפרדים לכל אחת מהמכללות ברמה פרטנית. זה איפה שהדברים עומדים כרגע. אני מצפה לשמוע את ההכרעה השיפוטית של בית הדין, כי כאמור, אין לי יכולת לכפות על המכללות צורה כזאת או צורה אחרת. אני חושב שהם נהגו נכון שהם הלכו לבית הדין לעבודה, כי גם אם בסוף בית הדין לא יוציא צו מניעה ולא יפסיק את השביתה, יכול להיות שהוא יצליח להביא את הצדדים להסכמה תחת הלחץ של בית הדין. זה קורה הרבה פעמים. אגב, אני מצר שלא עשו את זה קודם. אני חושב שהיו צריכים לעשות את זה קודם. אגב, אמרתי שהיו צריכים לעשות את זה קודם. המוסדות האקדמיים באופן טבעי מאוד לא אוהבים להתנגח מול הצוות שלהם בבית הדין לעבודה, ואני מבין את זה – זאת לא המסורת. הם בדרך כלל יחסית יותר סלחנים לשביתות מהסוג הזה מאשר מוסד אחר, שכבר מזמן אולי היה הולך לבית הדין לעבודה. אבל בסוף הסטודנטים סובלים פה. עם כל הבנתי – ודיברתי על זה, חבר הכנסת פורר – לזה שצריך לשנות את תנאי ההעסקה של הסגן הזוטר, אני חושב שדאגה לסטודנטים צריכה להיות גוברת כאן, במקרה הזה. אני חושב שבמצב שנוצר, כשהצדדים כל פעם מתפוצצים מחדש והכול נפתח מחדש, אני לא חושב שאפשר לסמוך על משא ומתן עוד תקופה ארוכה, כי כל שבוע הוא נזק גדול. לכן, גם אם יהיה משא ומתן, כדאי שהוא יהיה בין כותלי בית הדין לעבודה ותחת הלחץ שלו, כי בית הדין לעבודה בסוף יכול לעשות מה שאף אחד מאיתנו לא יכול – הוא יכול להניח הצעה ולהגיד לצדדים שמי שלא מקבל אותה מפסיד: אם הסגל לא מקבל אני מוציא צו מניעה, ואם המוסדות לא מקבלים אז אני שולח אתכם לכל הרוחות ולא נותן צו מניעה ואין לכם שום כלי להפסיק את השביתה. זה בדרך כלל עוזר. מניסיוני שלי הרבה פעמים בית הדין לעבודה מסוגל להביא את הצדדים לקו הסיום. אני מאוד מצטער שהגענו לשם. לא היה צורך להגיע לשם. אני חושב שאם היו מקבלים את ההצעה שלי בתחילת הדרך היה נחסך המון סבל מהסטודנטים וגם המון סבל מהמרצים, אבל לצערי אנחנו שם. אני מאוד מקווה שבית הדין יעשה הכול כדי להכריע לכאן או לכאן ויכריח את הצדדים להגיע לסיכום. אני מצידי אמשיך לעשות הכול – בלי להפריע למשא ומתן, כי כפי שאמרתי, אפשר פה גם להזיק, אבל אמשיך לעשות הכול מאחורי הקלעים כדי שהמשא ומתן הזה – שהפרשה הזאת תיסגר כמה שיותר מהר, זה שלב א', והדבר שני, והוא חשוב לא פחות – ועל זה שאלת בעיקר שאלתך – כדי שבסופו של דבר יעשו את כל הצעדים המשלמים כדי שהסטודנטים לא ייפגעו. אירוע מצער, מיותר לחלוטין. היה אפשר לחסוך אותו. טעות על גבי טעות של הארגון היציג של הצוות הזוטר, שבסוף בעיניי הזיק גם לסגל וגם לסטודנטים. עד כאן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, לפנינו אתגר: האם אחרי התשובה הכל-כך מורכבת ומפורטת הזאת יצליח חבר כנסת עודד פורר לשאול שאלה נוספת שתאיר את הנושא מזווית אחרת? חבר הכנסת פורר, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אתה בוודאי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> את זה תכף נראה. אנחנו נחכה. אחרי התשובה שתינתן כאן, האתגר יהיה אפילו עוד יותר גדול, אז בואו, שלב-שלב. בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש, ותודה באמת על התשובה המפורטת של השר אלקין. היה סיכוי שתסתיים השביתה עד לסיום התשובה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> הלוואי. אם זאת הדרך, אני מוכן להישאר פה בדוכן כמה שצריך כדי שתסתיים. חוששני שלא. מהניסיון שלי, חוששני שלא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרי שוחחנו על הסוגיה הזאת גם במהלך השבוע והעליתי בפניך את הנושא. עם כל הצער שבדבר, וליבי-ליבי עם הסגל הזוטר, שטענותיו המקוריות בהחלט נכונות, ואני עומד לצידם ועמדתי לצידם, יש כאן עשרות אלפי סטודנטים שניזוקים פעמיים: ראשית, יכולים להיות שני סטודנטים באותו מוסד, אחד יש לו קורס אצל מרצה מהסגל הבכיר והוא ממשיך ללמוד, והסטודנט השני לא לומד כי הוא במקרה נפל בכיתה של מרצה מהסגל הזוטר, ואתה יודע שהדברים האלה קורים – מין פערים בלתי נתפסים שהדרך לסגור אותם תהיה כמעט בלתי אפשרית בהרבה מאוד מובנים ללא מעורבות משמעותית של הממשלה. הדבר השני – אנחנו נמצאים גם כך בתקופת קורונה. מצבם של הסטודנטים בתקופה הזאת הוא גם ככה רע ביותר. הם קיבלו הכי מעט סיוע מהממשלה בכל תוכניות הסיוע שניתנו. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה לא נכון, אבל תכף אני אתייחס. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר לך שנכון, הן בדמי אבטלה והן בתחומים אחרים. אני אומר לך. הוקצו 800 מיליון שקלים לטובת סיוע לסטודנטים במסגרת התוכניות השונות. ראשית, לפחות למיטב ידיעתי, שקל מה-800 מיליון האלה לא הגיע עדיין לסטודנטים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רגע, רק שנייה, חבר הכנסת פורר. סגן השר מולה, סגן השר פטין מולא, חברי הכנסת סעדי וטאהא, אנחנו לא שומעים את הדובר. חבר הכנסת עודה, חבר הכנסת איימן עודה, אנא, אתה עם הגב לדובר. אנא, שבו. אי-אפשר לשמוע לא את השאלות ולא את התשובות. חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה, שב, כי אנחנו לא שומעים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה שלא שמעתי בתשובתך זה מהו הסיוע הכלכלי שיינתן לסטודנטים. ואני אומר לך שדווקא באי-ודאות הזאת שהמרצים מייצרים, עם הארגונים שלהם והשביתות והמלחמות שלהם מול האוצר – תייצרו איזושהי ודאות לסטודנטים, שידעו שהם לא יוזנחו לצד הדרך. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> קודם כול, על רוב מה ששאלת בשאלה הנוספת שלך אני חותם לחלוטין, וגם דיברתי על זה קודם בדבריי. אני חושב שאתה צודק שעם כל ההבנה לצדקת הטענות של המרצים, היה נכון אם הם היו חוסכים מסטודנטים בשנה כזאת את המאבק הזה על תנאי שכר והיו מקבלים – כאמור, לפני השביתה הצעה שהייתה משפרת את מצבם, מאפשרת חריגה בשכר עוד שנה והייתה מקפיאה ומגלגלת את המשא ומתן לשנה קדימה. זה היה המעשה הנכון לכולם, והם טעו פה טעות קשה, על הגב של הסטודנטים. עכשיו, אני לא מסכים לאמירה שלא ניתן סיוע לסטודנטים. צריך להבין מה ההיקפים. בשנה רגילה, בתוך התקציב של ההשכלה הגבוהה מוקצה לסיוע לסטודנטים כחצי מיליארד שקל. השנה, נוסף לחצי מיליארד שקל האלה הממשלה הקצתה 900 מיליון שקל לתוכניות שונות של סיוע לסטודנטים – 100 מיליון בקיץ, שאגב, כולם כבר חולקו מזמן, ועכשיו עוד 800 מיליון בהסדר החדש עם התאחדות הסטודנטים. אתה צודק שלמשל במסלול המלגות הסטודנטים עדיין לא קיבלו את הכסף. אני אגיד לך למה, חבר הכנסת פורר: לפי בקשה של התאחדות הסטודנטים, הוחלט לאפשר באופן חריג בשנה הזאת גם לסטודנטים לחינוך לגשת למלגות של קרן הסיוע. בעבר היו מנועים מלעשות זאת, כי הם לא תחת ות"ת, אבל כחלק מההסדר הגדול ביקשה התאחדות הסטודנטים להכניס אותם בשנה החריגה הזאת. לכן, למרות שדווקא צמצמנו את כל לוחות הזמנים, במקביל למשא ומתן עם התאחדות הסטודנטים, והצלחנו לכווץ את לוחות הזמנים להגשת בקשות לקרן הסיוע, וחילצתי כסף נוסף מהחשב הכללי כדי לטפל בבקשות – לא עד פסח, אלא היינו ערוכים לתת תשובות בינואר – בגלל הבקשה הזאת של התאחדות הסטודנטים, שאני מבין אותה, והיא גם נכנסה לסיכום, אז עכשיו זה גם מחייב אותנו, ואנחנו פותחים עכשיו מחדש הרשמה לקרן הסיוע כדי לאפשר לעוד קבוצות סטודנטים לגשת ולהתמודד על אותן מלגות, וזו הסיבה לעיכוב. זה מצער אותי, כי אני הפכתי עולמות כדי שהתשובות יגיעו בדצמבר-ינואר וגם הכסף, ואפילו שמנו כסף נוסף כדי שזה יקרה, אבל מצד שני, במכלול השיקולים, אני חושב שהתאחדות הסטודנטים צודקת. ובכלל, בנושאים סטודנטיאליים אני מנסה ללכת עם ההתאחדות. אני חושב שתמיד כדאי לתת למי שמייצג את ציבור הסטודנטים את ההבנה מה יותר נכון להם, ובשבילם להכניס עוד קבוצה היה יותר חשוב, גם במחיר של ארכה מסוימת בקבלת הכסף. לכן, זה לא נכון לגלגל לממשלה את האשמה על הדבר הזה. נהפוך הוא, אנחנו כיבדנו פה בקשה מוצדקת. גם מסלולים אחרים – אין עיכוב מצד הממשלה. חלקם כבר מופעלים: מה שנקרא "מסלול צהרונים" כבר פועל, וכל סטודנט שרוצה לעבוד במסגרתו, יש לו עדיפות לפי הכללים שנקבעו; יש את התוכנית המשותפת של התאחדות הסטודנטים והמשרד לשוויון חברתי שצריכה להיות מופעלת דרך ההתאחדות. זאת אומרת, כל ביצוע של ההסכם הזה הוא בתיאום מלא עם התאחדות הסטודנטים, יד ביד – בכלל, בכל מה שאני מנסה לעשות מהרגע שנכנסתי לתפקיד. ולכן, דווקא כשאתה מסתכל על זה – אני בבית הזה 15 שנה כמעט, עוד מעט. לא הייתה שנה שבה הממשלה השקיעה כסף תוספתי בהיקף כזה בסיוע לסטודנטים. במקום חצי מיליארד רגילים, השנה זה יהיה כמעט מיליארד וחצי. זה גידול פי שלושה. ואני לא מצטער על זה. אני חושב שזה היה הכרחי בשנה הזאת, כי באמת לא הייתה שנה שאתגרה את ציבור הסטודנטים ברמה כזאת. אבל להגיד שאין סיוע זה לא נכון, אני חולק על דבריך. אני חושב שגם כשנמצאים באופוזיציה, כשעושים משהו – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 800 מיליון שקל מוקצה – בפועל שקל לא יצא. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל ההסכם היה לפני כמה שבועות. עודד, אתה מכיר, אתה היית מנכ"ל משרד ממשלתי, אתה יודע איך זה עובד. ושוב, במקרה הספציפי הזה, העיכובים – כדי להוציא אותם יותר נכון לפי בקשת ההתאחדות. אני חושב שנכון לעשות את זה. לכן יש סיוע. במקרה הפרטני הזה, אני לא חושב שהבעיה פה היא כלכלית. כפי שאמרתי, אני לא מעלה על הדעת שמוסד כלשהו יעז לגבות כסף על שירות שלא יינתן. לכן, המחיר שהסטודנטים ישלמו יהיה אחר – הוא יהיה אצל חלקם בציונים בינאריים, אולי, וחלקם בשיעורי השלמה בתקופות שהם לא תכננו ללמוד ובלגן בלוח הזמנים. זה יהיה עיקר הנזק, אבל כמובן, רמת הנזק תלויה בכמה מהר תיגמר השביתה. ואני מפה רוצה לקרוא לבתי דין לעבודה, שנכנסו פה בעובי הקורה, לא לעשות את הטקס הרגיל של לשלוח את הצדדים לשבועות וחודשים של משא ומתן – זה לא יעזור, כי הם כבר היו שם; אני תיארתי לכם פה שנים של משא ומתן – אלא לקחת את הצדדים, להכניס אותם לחדר סגור, לנסות להוביל אותם להסכמה, ואם לא, לשים על השולחן הצעה, כפי שבית הדין יראה לנכון, ולהגיד לשני הצדדים: leave it or take it – זה מה שיש, ולסיים את האירוע העצוב הזה, שהוא מיותר לחלוטין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, השר אלקין מכהן בכנסת כבר 15 שנה. אני חושב שאנחנו נציב לו מדד של עשר דקות תשובה על כל שנה שהוא כאן, אז אנא, אתה צריך לשאול שאלה מספיק מקיפה, כדי שהוא יוכל לעמוד במכסה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> האמת היא, אדוני היושב-ראש, שהשאלה שלי היא די ממוקדת. קודם כול, אדוני השר, אני רוצה להודות לך על הדברים החשובים שלך כאן. קולך היה חסר בכל שבועות המשבר הזה, ואני שמח לשמוע שהייתה לך מעורבות אינטנסיבית. אני גם מברך על כך. אני גם מבין את המוגבלות של היעדר הסמכות אל מול האחריות שלך להשכלה הגבוהה, ולכן אני מברך על הדברים שלך כאן, כי בעיניי הם חשובים. אני חושב שכולנו רוצים לראות את המשבר הזה בא לסופו, את המרצים חוזרים לעבוד בתנאים משופרים, ראויים, ואת הסטודנטים, את 40,000 הסטודנטים, חוזרים ללמוד. אני רוצה לשאול אותך – ודיברת על זה בתחילת הדברים, אבל אז המשכת על המעורבות שלך במהלך המשא ומתן: בהינתן שהמשבר ייפתר השבוע, בשעה טובה, איך המל"ג והוות"ת, איך אתם נערכים להשלמת הלימודים שחסרים כבר תשעה שבועות לסטודנטים? זאת אומרת, מה ההיערכות? מה הפתרונות? האם ות"ת ומל"ג נמצאים בקשר ישיר עם המכללות הציבוריות כדי לוודא שחלילה – כי זה איום שעכשיו מרחף, של ביטול הסמסטר. ביטול הסמסטר זה עוד מכה שתנחת על גבם של הסטודנטים שהיא מכה יותר מדי, ולכן צריך לעשות מה שניתן כדי להשלים את הפערים ולתת לסטודנטים את המענה כדי שהם יוכלו להשלים את הסמסטר ולא לבטל אותו. מה המעורבות שלך בעניין הזה? אני אשמח אם תרחיב לגבי הפתרונות שעומדים על הפרק. תודה רבה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> טוב, תודה רבה, יוראי. זה נדיר שבכל השאלות שהיו בנושא הזה אני פותח את הדברים בכל שאני מסכים לכל מילה שאמרת. בהחלט, כאמור, כולנו מקווים שהסאגה הזאת תסתיים כמה שיותר מהר. כפי שציינת בדבריך, התדמית החיצונית שאני לכאורה עומד בצד לא נכונה, ואני פה בפעם הראשונה חשפתי מה קורה באמת מאחוריי הקלעים, מה עשיתי ומה אני עושה לאורך כל הדרך, בלי להזיק, מה שנקרא, למשא ומתן. עכשיו, לגבי היום שאחרי, כמו שהבהרתי לחבר הכנסת פורר, הסמכות בקבלת ההחלטות כאן היא לא ארצית אלא ממוקדת בכל מוסד, לפי חוק המל"ג. כפי שאמרתי, אנחנו לא מוסמכים להורות למכללות לעשות אחת או שתיים, ובדרך כלל – תמיד יש ייחודיות לכל אחד מהמוסדות, איך שהוא רוצה לפתור את הבעיה. כמובן, תפקידנו כרגולטור הוא לעקוב אחרי התהליך הזה, ובמקרים שנראה לנו שקורה משהו לא תקין, לנסות להתערב דרך הידברות עם המוסד. לא תמיד יש לנו סמכות פורמלית, אבל יש לנו השפעה לא פורמלית על המוסדות, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו בקשר קבוע עם ראשי המוסדות בנושא גם תוך כדי משא ומתן, נציג שלנו גם יושב שם, נציג ות"ת, בחדר משא ומתן, לכן אני מעודכן על בסיס קבוע, מה שנקרא, במה שקורה. אנחנו גם פתחנו בשיח עם המוסדות על היערכות ליום שאחרי. כמובן, ההיערכות הזאת תהיה מאוד שונה – תלוי מתי זה יסתיים. אם בית הדין לעבודה ייקח את השור בקרניו ויסיים את זה תוך שבוע, גג עשרה ימים, זה מצב אחד; אם הוא ימרח את זה כמו שלפעמים קורה בסכסוכי עבודה שונים ולא ירצה להתערב, אז אני כבר לא יודע מי הכוח שיכול להיכנס כאן למשא ומתן. כשכולם כבר היו והגיעו להסכמות והכול שוב התפוצץ – אני לא מלא תקווה שבלי איזשהו בורר חיצוני שהוא בעל סמכות זה יתכנס, אז או שהצדדים ימנו בורר או שבית הדין יעשה מה שהוא צריך לעשות. זה תפקידו של בית הדין במצב כזה להגיד: הבנתי. אני מכריח אתכם להסתדר. בהתאם לאורך הזמן הזה יהיה ברור מה הצעדים שצריך לעשות. ביקשנו בכל מקרה מהמוסדות להציג לנו תוכניות מסודרות לכל אחד מהתסריטים, וגם נגיב עליהם. יש לנו ועדה מיוחדת שהקמנו במל"ג לליווי המציאות האקדמית בשנה זו, שנת קורונה. היא ודאי גם תיתן את דעתה על זה בלייב, מה שנקרא, כפי שהיא עושה לאורך כל הדרך. אני לא אנוח ולא אשקוט עד שאדע שהנזק מוזער ככל האפשר. אני לא רוצה להשלות לא אותי, לא אותך ולא את ציבור הסטודנטים שלא יהיה שום נזק. יהיה, לצערי – תמיד כשיש שביתה כזאת יש נזק – אבל אני לא מעלה על דעתי שהסמסטר יבוטל. זה לא קרה אף פעם. גם בשביתות ממושכות קודמות, כפי שתיארתי פה – אני לא יודע אם שמעת בתחילת תשובתי לחבר הכנסת פורר: אני קורבן של שביתה כזאת כסטודנט, ולכן מודע היטב למצבים האלה. בסוף המוסדות האקדמיים מוצאים את הפתרונות, הם גם לא מעוניינים להחזיר את שכר הלימוד, לכן, אל דאגה – אני מניח שהפתרון יימצא. אני מבין את דאגתם של הסטודנטים, כי הם באמת משלמים פה מחיר שלא בצדק על שביתה מיותרת, שיכלה להימנע. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לשר זאב אלקין. אם כן, עד כאן פרק השאילתות הדחופות. מכאן – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מציע שתגיש שאילתה דחופה בשבוע הבא לשר אלקין, ואנחנו נעשה ניסיון ונראה את העניין. << הצח >> הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1478/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, רבותיי, אנחנו עוברים מכאן להצעות חוק לדיון מוקדם. לבקשת המציעים של הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב, ההצעה הזאת עוברת להמשך סדר-היום, וכך אנו יכולים לעבור מייד להצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית, התש"ף–2020, של חבר הכנסת עופר כסיף וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת כסיף להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא נעים לי לקצוב לך עשר דקות, חבר הכנסת כסיף, אחרי הזמן שניתן כאן לשר אלקין, אבל אלה הסדרים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> זה בסדר. דניאל כץ, צביקה ייך, סזר גילמן, חוסאם ג'מעה אל-כוז, סמיח אבראהים ג'אבר, סח'ר סעדי עווד, דוד טטרואשוילי, חוסני סעיד עבד אלקאדר בדוויה, עבד אלרחמן ג'מיל סאמי עת'אמנה, אברהים עאדל מסארווה, סלאח אל-נאבולסי, חוסיין עטאללה, נסר וולי, עבד אלכרים מוחמד חסן ריאן, אבראהים מוחמד עבד אל-חסן ג'בארין, יוסי אברהם, שאול כהן, בו דזונג חווה, סאמי עלי שחאדה דבש, איוון גורגוש, ליו פה צ'ין, אדם ששמו לא ידוע, נאיל סעיד עאבד אבו אלנוורס, אשרף אסעד איוב, דור יאיר, זוהר רונן, סובחי עלי עות'מאן, עוד אחד ששמו לא מצוין, גריגורי וליקוביץ, זיאד פאוזי קאסם סלימאן – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברי הכנסת סעדי, טיבי, שחאדה, חבר הכנסת כסיף קורא כאן בשמות אנשים שאם אני מבין נכון, לצערי הרב, כבר לא איתנו. בואו לפחות את זה נכבד. בבקשה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. תודה, אדוני. – – אביעד בשארי, דקל גדיס, עבד אל-רחמן חליל אל-חרש, מאלכ ג'בר מוחמד סעיד ברהם, מוחמד נימר סלים בסול, לילא אבו נג'ם, אדם ששמו לא צוין, בולנוב בוגדאן יאנצ'ב, מוחמד סולימאן, פאאיד דבור, עטווה יונס אבו עראר, נתי חולי, עדנאן מזאריב, עבד אלמג'יב חסן נאבלסי, חיים יעקב סין שלום, אדם ששמו לא מצוין, מג'די מאג'ד עלי חמד, עומר ג'מאל אלשלאלפה, מוחמד אבראהים טאטור, אולג ברקוביץ', ד'יב סאלח בושנאק, אחמד האני אבו שושה, ראאד עלי סאלמה, יגאל בוכנר, עלאא עבד אלפתאח שחאדה, אחמד סובחי ריאן, גיגי עדמאן, עמראן ח'ליל עומר מצלח, סלים עיסא מיכאיל, עלי חוסיין מסרי. חברי הכנסת, אלו היו שמות 61 הרוגי תאונות העבודה עד כה בשנת 2020. מאחורי כל שם – חיים שלמים. כולם אהבו וכולם היו נאהבים; היו להם בני ובנות זוג, הורים ואחים וילדים; היו להם חברים ושכנים, חברים לעבודה, חלומות, רגשות, פחדים, תקוות, תוכניות לעתיד. כל פועל שנהרג קם מוקדם בבוקר או לפעמים אפילו באמצע הלילה כדי לפרנס את עצמו ולפרנס את משפחתו. כאשר פועל עוזב את ביתו לפנות בוקר, הוא לא מעלה על דעתו כי לא ישוב לחיק משפחתו האוהבת. תאונות העבודה הן מכת מדינה. בשנת 2019 נהרגו 86 עובדים, ועד כה בשנת 2020, למרות מגפת הקורונה, שהשביתה חלקים מן המשק, נהרגו 61 עובדים, כאמור, ונפצעו מעל ל-360, מרביתם בענף הבנייה. חברי הכנסת, תאונות עבודה, על אף שמן, אינן באמת תאונות, כי את רובן היה ניתן לצפות ולמנוע בנקל. יש לקרוא לילד בשמו: רשלנות פושעת, ולעיתים אף מרות רצחנית. כמעט כל פועל בניין שנופל מגובה נופל כיוון שלא היה מאובטח כראוי. עובדות שנפגעות במפעל בדרך כלל נפגעות לא בשל טעות אנוש, אלא בשל הזנחה פושעת של בעל המפעל, שחסך על תיקון מכונה או שלא העמיד אחראי בטיחות לשמור על עובדיו. לא פעם העובד עצמו נמנע מכללי הבטיחות בשל לחצים ממעסיקו ואי-רצון להתעמת איתו ולפעול בניגוד לציפיותיו. כן, רוב מוחלט של התאונות הן באחריות ובאשמת המעסיק, אך באותה המידה, תופעת התאונות היא באחריותה של המדינה, שלא חוקקה, לא התקינה תקנות, לא קבעה תקנים, לא הדריכה ולא אכפה. לפני כשנתיים, לאחר מאבק ציבורי ארוך, הכריזה ההסתדרות על שביתה כללית להגנת העובדים. האיום עשה את שלו, ונחתם הסכם טוב – לא מושלם, אך טוב – בין הממשלה להסתדרות. אני חייב להגיד לכם, טוב שנחתם ההסכם – שמומש רק בחלקו בינתיים – אך שיעור ההרוגים בתאונות עבודה לא פחת בעקבותיו. אנו מתמודדים עם בעיית עומק שמובילה לשפיכות דמים איומה, וכל העת הממשלה עומדת בחיבוק ידיים ומשתדלת לעשות כמה שפחות, כל עוד לא מלחיצים אותה באיומי שביתה. החוק שהבאתי לכאן היום מציע שינוי ממשי. לא עוד תיקונים קוסמטיים, לא עוד פרסומות חסרות תועלת ברדיו, אלא שינוי אמיתי. היום ישנם שלושה גופים האמונים על בטיחותם ובריאותם של העובדים בישראל: ישנו המוסד לבטיחות וגהות, וישנו מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, וישנה גם יחידת פלס של משטרת ישראל. הגופים הללו מאוישים בכוח אדם רב ואיכותי, אבל הם לא מתואמים – ישנם תחומי אחריות צולבים; יש מאגרי מידע נפרדים; ישנם תחומים ואירועים שנופלים בין הכיסאות ולא מטופלים על ידי אף אחד. כבר בשנת 2014 המליצה ועדת אדם לקידום הבטיחות והבריאות בעבודה כי יוקם גוף אחד שיהיה אמון על כל תחום הבטיחות והבריאות בתעסוקה. הגוף הזה יחקור, יכשיר, יפקח, יאכוף, ינהל וייקח אחריות. הגוף הזה יהיה רשות לאומית לבטיחות בתעסוקה ולבריאות תעסוקתית. תחת הרשות החדשה יאוחדו משאבי המוסד לבטיחות וגהות ומינהל הבטיחות. העובדים, המנגנונים והכלים העומדים לרשות הגופים הקיימים ישולבו זה בזה. לא עוד תחומים הנופלים בין הכיסאות; לא עוד מספר מפקחים מגוחך או ענישה מקילה למעסיקים שהם עברייני העסקה סדרתיים; לא עוד מחדלים, אלא לקיחת אחריות לאומית. שימו לב, חברי הכנסת, ב-22 באפריל השנה נהרג פועל בן 30 בנפילה מגובה. זה קרה באתר של חברת אופק שלי, שבה נהרגו בשנים האחרונות עוד שני פועלים. הוגש נגדה כתב אישום והוטלו עליה יותר מעשרה צווי בטיחות בגין ליקויים. ב-11 באוגוסט נהרג עבד אלרחמן ח'ליל אל-הרש. הוא נפל ממרפסת לא מגודרת בגובה שש קומות באתר בנייה בירושלים. משרד העבודה הוציא לקבלן האחראי באתר, האחים עלי שקיראת בע"מ, 12 צווי בטיחות בשל ליקויים מסוכנים רק בשנה וחצי האחרונות, אך בפועל התיר לו להמשיך לעבוד, כי טרם פנה לרשם הקבלנים בבקשה לשלול את רישיונו. ב-23 בנובמבר, ממש לפני שבועות ספורים, נהרג עמראן ח'ליל מצלח באתר בנייה בהרצליה. התקרה קרסה עליו. אתר הבנייה היה ללא היתר ממשרד העבודה. סיפורים כאלה, חברי הכנסת, יש למכביר, כי כמו שאמרתי קודם, אלה לא באמת תאונות אלא רשלנות פושעת, אפילו רשלנות רצחנית של המעסיקים, ולא פחות – של המדינה, שלא מפקחת עליהם. הסבך שנוצר בין הגופים השונים גורם לכך שמדי חודש ימותו שמונה עובדים בממוצע, חלק לא מבוטל מהם במקומות עבודה שכבר פשעו בעבר; חלקם אף הרגו בעבר. לכן, אנו חייבים להקים רשות לאומית אחת במקום הבלגן הלא-מתפקד שמתקיים כיום. החוק הזה, חברי הכנסת, כמעט לא עולה כסף. המשאבים כבר שם, בשני הגופים הקיימים; העובדים כולם ימשיכו לעבוד כתמול שלשום; את הכלים והידע נארגן; את יחסי העבודה עם יחידת פלס נסדיר. העלות היא שולית. לעומת העלות השולית, פוטנציאל הרווח הכלכלי למשק הוא עצום. ועדת אדם העריכה בזמנו את הנזק הכלכלי של תאונות העבודה בכ-10 מיליארד שקל בשנה. אני חוזר: הנזק הכלכלי של תאונות העבודה עומד על כ-10 מיליארד שקל בשנה. כמובן שלא בגלל הדמים אנחנו צריכים לעצור את הקטל אלא בגלל הדם, אך גם מי שמסתכל על העולם דרך החור של הגרוש חייב לתמוך בחוק הזה. חברי הכנסת, חשוב לי להבהיר שוב: הפועלים יוצאים למקום עבודה, לא למלחמה. אין כל סיבה שלא יחזרו בריאים ושלמים הביתה. מוות במקומות העבודה אינו חוק טבע, הוא תוצאה של חקיקה ישנה ושל מדיניות חזירית. הדרך היחידה להתחיל לעצור את הקטל במקומות העבודה בישראל היא באמצעות ארגון מחדש של זרועות המדינה המופקדות על הנושא. אם לא נארגן אותן ואת הקשרים ביניהן נמשיך לרדוף אחרי הזנב של עצמנו, לשקר לעצמנו שאנחנו עושים משהו. כל פועל הוא אח של מישהו ואבא של מישהו, אבל פרסומת ברדיו לא תציל אותו ממוות. מחקר, הדרכה ופיקוח נכונים דווקא כן. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. ישיב לך שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, מכובדיי השרים, חברי הכנסת, חבר הכנסת עופר כסיף, א. אני רוצה לציין בהערכה רבה את העבודה המעמיקה שקיימת ואת המקצועיות של הצעת החוק שהגשת. אני בהחלט חושב שהתמקדת בנאומך בהשלכות הכואבות ביותר של אובדן חיים, והתמקדת בכך שכל עובד איננו הולך למלחמה, אלא הולך לעשות הכול כדי להביא לחם ופרנסה למשפחתו. בהחלט, הצדדים המקצועיים שהצגת, על מנת שאתה תצליח להציג אותם בפני המליאה, אתה צריך פה שעות רבות, כי באמת רואים שהקדשת לזה עבודה רבה, ואני בהחלט חושב שהרעיון הטמון בהצעת החוק שלך הוא רעיון טוב. מדובר היום על כך שבמדינת ישראל יש שני גופים: האחד הוא המוסד לבטיחות וגהות והשני – המינהל לבטיחות. המוסד לבטיחות וגהות, שנמצא תחת אחריותי, מופקד בראש ובראשונה על הדרכה והגברת ההתמקצעות של מקומות העבודה בבואם להתמודד עם שאלות של בטיחות, אבל כאשר הוא בא לאתרים כאלה ומזהה שיש שם גם עבירות על כללי הבטיחות, הוא בוודאי מדווח למינהל הבטיחות בזרוע העבודה במשרד העבודה כדי שהמינהל יבצע את עבודתו. על פי החוק, מקומות עבודה מ-50 עובדים ומעלה חייבים להעסיק ממוני בטיחות שמוכשרים על ידי המוסד לבטיחות. אני חושב שאתה שמת את האצבע על הנקודה הנכונה, כי פרט לעניין של אובדן חיים – זה הדבר המרכזי שבו אנחנו עוסקים ובו אנחנו צריכים להתמקד כדי לעשות הכול כדי שבאמת אנשים יחזרו לביתם בשלום – אתה צודק שמדובר פה גם באובדן משאבים מאוד גדול ובהיקפים מאוד גדולים. המממן העיקרי של המוסד לבטיחות וגהות זה הביטוח הלאומי, ולכן לביטוח הלאומי יש אינטרס מאוד מאוד משמעותי להפחית ככל האפשר את תאונות העבודה. אתה ציינת פה רק חיים, אבל יש תאונות עבודה שמסתיימות בפציעה, בנכויות, בפגיעה קשה באותו עובד שנשאר פגוע ופצוע לכל ימי חייו ומקבל גמלה כזאת ואחרת. העלויות והחישובים שעשית כאן הם בהחלט נשמעים בעוצמה שלהם. אני בהחלט חושב שכולנו צריכים לקבל את זה בצורה מאוד חיובית. יש לנו כמובן ניידות שטח. אני אומר זאת כי ניידות השטח שהולכות לתת הדרכה במקומות העבודה עושות זאת בשבע שפות, ולא במקרה. אתה גם ציינת את העובדה שמדובר פה בתמהיל, בשילוב של עובדים ישראלים, יהודים וערבים, אבל מדובר גם בעובדים זרים, שמגיעים עם שפות אחרות. אנחנו צריכים לדעת להדריך גם אותם. יש השאלה של העובדים שמגיעים מהשטחים, מאזור יהודה ושומרון. אנחנו מקפידים שתהיה שם תחנת הדרכה וניידת הדרכה שמגיעה לנקודת המפגש, לפני הכניסה של אותו עובד למקום העבודה, כדי לעשות את המקסימום באותה הדרכה שתסייע לאותם עובדים. יש כמובן קו חירום, קו לחיים, שבהחלט משתדל לתת תשובות באופן מיידי. אני מציע לך, חברי חבר הכנסת כסיף – אני חושב שהשקעת עבודה רבה. זה לא הוגן שבמחי יד של הצבעה אחת אנחנו נפיל לך את ההצעה בגלל שאלות של קואליציה ואופוזיציה. אני פניתי לקואליציה, ולמרות ההחלטה העקרונית שכל הצעה שמגיעה מהאופוזיציה מצביעים נגדה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לאיזו קואליציה פנית, לקואליציה שבתוך הקואליציה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> לקואליציה הקיימת. יש לי תכונה להבחין בכל משבר מי עדיין מתפקד ומי הגורמים הפורמליים. פניתי וביקשתי שאכן, אנחנו לא נפיל את ההצעה שלך היום. חבל מאוד שעבודה כל כך יסודית, כל כך חשובה – בעיקרון, אני בעד להקים את אותו מינהל שאתה מדבר עליו. אני חושב שצריך בשלב מסוים לאחד בין שני הגורמים האלה, בין מינהל הבטיחות למוסד לבטיחות וגהות. אני בעד. נכון, לאחרונה היו משברים קשים במוסד לבטיחות: היה שם חוסר במינוי חברי מועצות מנהלים; לא היה שם יושב-ראש. היום נמצא שם יושב-ראש, אולי האיש הכי מקצועי שיש לנו במדינה, עובד המשרד בשם יעקב וכטל, שהוא גם ממונה על התקינה בישראל. הוא בהחלט עושה עבודה יסודית, יוצאת מן הכלל. לכן, אני מציע לך הצעה. אני מבקש שתסכים לדחות את ההצבעה היום כדי שנקים צוות יחד איתך ונביא הצעה משותפת – שלך, עם הממשלה, בלי הממשלה, זה לא משנה כל כך. אני לא נלחם פה מי יהיה האיש שמציע. מה שחשוב זה הנושא, והנושא שאתה נוגע בו ומטפל בו והשקעת בו הוא נושא חשוב מאוד. לכן אני מציע לך שתסכים לכך שנדחה היום את ההצבעה, נניח לפרק זמן של בין 60 ל-90 יום, נשתדל להשלים את המלאכה תוך 60 יום ולבוא ביחד בהצעה משותפת, ואז נקיים את ההצבעה ונמשיך את כל תהליך החקיקה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. אז אני אודה לך מאוד אם תסכים להצעתי. כך נסיים את הדיון בלי לפגוע בנושא החשוב כל כך שאתה עמלת, פעלת והכנת. << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כן, כן. לרשות אדוני שלוש דקות לבוא להשיב. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> לא. אם הוא מסכים אז אין – – – << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתה מסכים? << קריאה >> עופר כסיף (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מסכים. תודה רבה. לנוכח הסכמתו של חבר הכנסת עופר כסיף – – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> שיירשם בפרוטוקול שהתחייבנו בין 60 ל-90 יום לחזור למליאה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יירשם: בין 60 ל-90 יום, בעזרת השם, בבריאות טובה, הצעת החוק של חבר הכנסת עופר כסיף תחזור להידון במליאה, הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית. << הצח >> הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – מצב חירום בשל מגפה עולמית), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1544/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מתכבד לעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – מצב חירום בשל מגפה עולמית), התש"ף–2020, של חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סלאח. חבר הכנסת אוסאמה סעדי יעלה ויבוא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היו לעופר שלוש דקות והוא נתן לי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לא, לא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה לא? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כי הוא הסכים לדחות את ההצבעה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על השקט. תודה. בבקשה, אדוני. << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, כאשר אנחנו מדברים על מצב כלכלי בריאותי, מגפה, אין יותר מהפארסה שהייתה אתמול, שלשום, בעניין החלטות – קבלת החלטות, חזרה מקבלת החלטות. עומדים להטיל סגר לילי למשך כשלושה שבועות. אחרי זה אמרו שיש בעיות משפטיות, אחרי זה חזרו, אמרו פתאום: אנחנו פותחים את כל הקניונים. אני לא מבין. או שיש החלטות על בסיס מקצועי, שיקולים בריאותיים בלבד, או שמתחילים לערב שיקולים אחרים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עכשיו גילית? עכשיו? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> רק עכשיו, רק עכשיו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אחרי עשרה חודשים? עכשיו גילית? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה רואה? לא, אלי, אני מדבר על זה שאנחנו כבר ממרץ מדברים על זה, ועכשיו זה רק הולך ומתחוור. זה ממחיש באמת איך הממשלה מנהלת את המשבר הזה. למה אני מזכיר את זה, אלי? כי שלשום היו נציגים של כל המסעדות בארץ, ערבים ויהודים – 1,500 מסעדות ומסעדנים – והם לא עובדים מאז מרץ. ואז אמרו להם: תשמעו, אנחנו הולכים לקראת סגר שלישי, אנחנו סוגרים את הכול, מה אתם מבקשים עכשיו מאיתנו שנפתח את המסעדות? מה נגיד להם עכשיו, כשפותחים את כל הקניונים? בצדק, אנחנו בעד פתיחת כל הקניונים, שלא יובן שאנחנו נגד. כל עוד יש תו סגול, שומרים על התנאים ושומרים על הבריאות, בהחלט גם לאפשר לבעלי העסקים לפתוח ולהרוויח, כי כל העניין הזה של הפיצוי הוכח שהוא לא מפצה את העסקים על הנזקים ועל ההפסדים האמיתיים שלהם. כמו שאמרו לנו, זה בקושי מכסה את השכירות, אם בכלל. למה אני מזכיר את זה? כי בהצעת החוק שלי ושל חבריי אחמד טיבי וסונדוס סאלח, וגם בשם שאר חבריי מהמשותפת, אנחנו מדברים על תיקון לחוק צ'קים ללא כיסוי. אני מדבר לא באופן ספציפי על הקורונה, כי בעניין הקורונה במרץ היו תקנות שהביאה הממשלה; כבוד שר המשפטים, אתה כאן – הבאתם תקנות שאנחנו תמכנו בהן בוועדת החוקה, ואמרתם: למשך שלושה חודשים לא תחשיבו כל צ'ק שחזר במסגרת עשרת הצ'קים שמגבילים חשבון. אבל הבעיה היא שהמצב הכלכלי לא משתפר, ואולי אנחנו נלך לקראת סגר שלישי, ואולי יש סגרים ליליים. המצב הכלכלי הולך ונהיה יותר רע, והרבה עסקים – למשל, כבוד שר המשפטים, כל העסקים שפתחו בשנת 2020 ובסוף 2019 לא זכאים לשום פיצוי. דווקא העסקים החדשים האלה, שהשקיעו מאות אלפי שקלים, לא מקבלים פיצויים, והם סגורים, ויש להם התחייבויות ויש להם הלוואות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבו עמר, אפילו זכאות לארנונה הם לא קיבלו, כי הם לא עונים בהתחלה על הקריטריונים. גם כשסגרו, הם, החדשים האלה, שילמו ארנונה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון. אז אני אומר: בעלי העסקים החדשים אכלו אותה, סמי, מכל הכיוונים – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – גם ארנונה – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הכי חלשים. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – גם לא מקבלים פיצוי, גם השקיעו כספים, והם לקחו הלוואות והם חייבים עכשיו – נתנו צ'קים ונתנו התחייבויות, והם חייבים. גם כל הצעירים בגיל פחות מ-20, כבוד שר המשפטים, לא מקבלים – לא אבטלה ולא חל"ת ולא שום דבר. לכן אני אומר – הצעת החוק שלנו היא באופן כללי, כי חוק צ'קים ללא כיסוי, אדוני שר המשפטים, מדבר אומנם על מצב חירום שהמפקח על הבנקים יכול להשהות את הגבלת החשבון, אבל מקרה החירום שהחוק הקיים מדבר עליו זה מקרה חירום על רקע ביטחוני בלבד. אני אומר: בסדר, על רקע ביטחוני – בסדר, מובן. אדוני היושב-ראש, אתה משפטן. אבל עכשיו יש לנו מקרה חירום ומגפה עולמית, וגם בישראל הכירו בזה שזו מגפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איפה הוא? << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> הוא פה, הוא פה. השר אמסלם, השר, גם פה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הוא גם יושב-ראש ועדת שרים לחקיקה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> שניהם פה, אז אני פונה לשני – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> למרות שאתם באופוזיציה, אתה, טיבי וסונדוס סאלח העברתם שלושה חוקים, למרות הכול. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> נכון, כי אנחנו מביאים חוקים חברתיים, והחוק הזה, אדוני שר המשפטים, הוא חוק חברתי. פונים אליך, פונים אליי, פונים לכל חברי הכנסת בעלי עסקים, ואומרים: אנחנו – בסדר, זה המצב. אתם לא נותנים לנו לפתוח. יש לנו התחייבויות. אנחנו לא רוצים להיכנס ולהיות מוגבלים בחשבון. אתם יודעים מה זו הגבלת חשבון ומה זה חשבון מוגבל – זה הורס לך את כל החיים, זה הורס לך את העסק. אתה לא יכול לעשות שום דבר. לכן, ההצעה שלנו, כבוד שר המשפטים, היא הצעה כללית, לא מדברת על המקרה הספציפי הזה, כי אני שאלתי אותך ואמרת שאולי עכשיו אין הצדקה לתקנות בעניין הקורונה. אבל אני אומר: פה אנחנו נותנים סמכות למפקח על הבנקים, לממשלה ולמשרד הבריאות, שגם אם יש מצב חירום על רקע בריאותי – אז אנחנו מבקשים שתהיה סמכות לא להכיר בהחזרת הצ'קים בתקופה של מקרה חירום. אני חושב – אני פונה אליך כשר משפטים וכיושב-ראש ועדת שרים לענייני חקיקה – שזה חוק שצריך אכן ללבן עם המפקח על הבנקים בוועדת שרים לענייני כלכלה. לכן, אם תעלה ותגיד שזה מחייב חשיבה ובדיקה, כמובן אנחנו לא נעמוד היום על הצבעה, וניתן לכם את האפשרות לבדוק ולתת לנו תשובה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. ישיב שר המשפטים חבר הכנסת אבי ניסנקורן. בבקשה. עשר דקות לרשות אדוני. חברי הכנסת, סגן השר. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אני רוצה רק להגיד שיש פה סמכויות גם למפקח על הבנקים וגם לשר המשפטים. הסמכויות של המפקח על הבנקים הן באמת סמכויות יותר מצומצמות, למקרי אירועים ביטחוניים. הסמכויות של משרד המשפטים יותר רחבות, ובאמת ובסמכות שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, להתקין תקנות לביצוע החוק ולקבוע סייגים לתחולתו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. דרך הסעיף הזה אנחנו בעצם באנו ועיכבנו פעמיים, זאת אומרת, גם היום, במצב החוקי הקיים היום, יש פתרון למצב מגפה, והוא מופעל – לא דרך סמכות המפקח על הבנקים, אלא דרך סמכות שר המשפטים. לכן, יש גם היום ערוץ של פתרון. אנחנו באמת הפעלנו אותו פעמיים, ובכל פעם שהפעלנו אותו אנחנו עבדנו ביחד עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים. הבחינה הייתה באיזון בין החייב שנקלע לעת צרה לבין הנושה, שבעצם הוא קיבל את הצ'ק – לייצר איזשהו איזון. אנחנו באמת ראינו, בפעמיים שהארכנו, שאנחנו בסיטואציה שיש אחוז גבוה של החזרת צ'קים, ולכן חשבנו שזה נכון. בתקופה האחרונה, לשמחתי, האחוז הוא יותר נמוך, ולכן לא ראינו חובה לממש את זה ולהאריך את התקנות, בעצה אחת עם נגיד בנק ישראל. בכל מקרה, חבר הכנסת אוסאמה, מכיוון שוועדת שרים לחקיקה עוד לא דנה בזה, ולא שמעתי את עמדת המפקח על הבנקים, ויכול להיות שיש היגיון בתיקון הזה, אז באמת אני מבקש שהיום לא נצביע על זה. אני אבדוק את זה עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים ואתן לך תשובה ישירה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – אני רוצה לענות – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> התקנון לא כל כך מאפשר, אבל לפנים משורת הדין, לחבר הכנסת טיבי, אנחנו נאפשר דקה. ברשותך, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> אני מודה לך, אדוני. תודה, גברתי. אנחנו מקבלים את ההצעה של שר המשפטים ניסנקורן. הגבלת צ'קים והגבלת חשבונות זה נושא שהעלינו כמה פעמים בוועדת הכספים. זה גורם למצוקה קשה במיוחד בתקופת הקורונה, ולכן הגדרת מצבי חירום לא יכולה להיות רק מצב ביטחוני, אלא מצב של משבר כלכלי כמו הנושא הזה. אנחנו מקבלים פניות רבות בעת המשבר הכלכלי על הגבלת חשבונות והחזרת צ'קים, ולכן אני מאוד מבקש שאתם תאיצו את הטיפול. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה, אדוני. אם כן, גם בהצעת חוק זו ההצבעה נדחתה למועד אחר. << הצח >> הצעת חוק ציון יום לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית (תיקון – עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/167/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת חוק ציון יום לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית (תיקון – עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל), התש"ף–2020, של חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת. יעלה ויבוא אדוני, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים שיושבים כאן במליאה, אני מביא הצעת חוק הכי צודקת לעדה הדרוזית, אין יותר צודקת ממנה, לפחות לתקן את העוול שנעשה לעדה הדרוזית אחרי חוק הלאום והתחושה הקשה שמלווה כל דרוזי ודרוזי במדינת ישראל. הצעת החוק הזאת מדברת רק על דבר אחד: עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות. אני לא מבין למה בבית הזה יש מתנגדים לחוק הזה. החוק הזה – במשפט אחד: החוק הזה צריך לעבור כאן ב-120 חברי כנסת. אסור שיצא מהבית הזה חבר כנסת אחד. כולם אמורים להצביע על החוק הזה. החוק הזה מחויב המציאות. התחושות של בני העדה הדרוזית הן מאוד קשות. אני רוצה להגיד לכם, הצעת החוק הזאת נולדה לעולם לפני שנתיים וחצי, אחרי חוק הלאום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ישב איתנו, עם כל ההנהגה של העדה הדרוזית, לא פעם, לא פעמיים, לא שלוש, והגענו איתו לסיכומים שהחוק הזה יבוא לכאן, לכנסת, התוך 40 יום מיום ההסכם שחתמנו איתו. עברו הרבה יותר מ-40 יום מאז. לכן, ראש הממשלה בעצמו צריך לעלות לכאן ולהצביע איתי על החוק הזה. הוא לא יכול לשלוח לי אנשים שאני אדחה את זה. אני לא יכול לדחות את זה ביום אחד. זה החוק הכי צודק שיש. זה חוק שנותן את כל הזכויות של העדה הדרוזית. מגיע להם. ועל מה אני מדבר כאן, בחוק הזה? לעגן מעמדה של עדה בתוך מדינתה. על מה אני מדבר? אני לא מדבר על לשלול למישהו משהו. אני רוצה לתת, לא לשלול מאף אחד. אני לא פוגע באף אחד בחוק שלי. ההפך הוא הנכון. לכן אני פונה לליכוד כאן ולכל חברי הליכוד שיושבים כאן במליאה. היד שלכם צריכה לרעוד אם אתם מצביעים נגד. היד שלכם צריכה לרעוד אם אתם מצביעים נגד. אתם הבטחתם יותר מפעם, ואני אגיד לכם, החוק הזה שלי מוכן מהיום הראשון של הכנסת העשרים-ושלוש, ואני חיכיתי וחיכיתי, כי אמרתם לי שאתם מכינים חוק, אתם מכינים חוק דומה לחוק שלי, שבעצם מתבסס על החוק שלי – עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות. אני לא יכול להמשיך לחכות. ב-16 במרץ יש בחירות. אנחנו צריכים להעביר את החוק הזה היום בקריאה טרומית ולרוץ איתו לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית – ולהעביר אותו לפני הבחירות, אם אתם רוצים לעשות צדק עם העדה הדרוזית. לכן אני אומר לכם, כל מי שיצביע נגד החוק הזה, שיסתכל בראי ויתבייש. שיתבייש. הרי כולכם מגיעים לעדה הדרוזית. ואני כאן עובר לכחול לבן, ואני מקווה ומאמין שכחול לבן יצביעו על החוק הזה, כי הם לא יכולים שלא להצביע עם החוק הזה. הרי הם הבטיחו והם היו בכל היישובים הדרוזיים, עשו לא חוג בית אחד ולא שניים ולא עשרה – עשרות חוגי בית נעשו בעדה הדרוזית בשלוש מערכות הבחירות של כחול לבן, וכחול לבן הבטיחו את החוק הזה לעדה הדרוזית. אני לא מדבר על חבר כנסת זוטר בכחול לבן, למרות שכולם מכובדים; אני מדבר על בני גנץ, שר הביטחון של מדינת ישראל, יושב-ראש סיעת כחול לבן, שהבטיח את החוק הזה והבטיח לעגן והבטיח לעשות צדק עם העדה הדרוזית. לכן, אני מצפה ממנו שיקרא לכל חברי הכנסת שלו שיתייצבו כאן ויצביעו על החוק הזה. החוק הזה צריך לעבור היום. אשכנזי, גבי אשכנזי, חבר הכנסת, שר החוץ, הבטיח לפני תקופה קצרה מאוד שהוא יביא חוק למען העדה הדרוזית ויתקן את חוק הלאום למען העדה הדרוזית. אז בוא תעגן את מעמדה של העדה הדרוזית. בוא תצביע איתי בחוק הזה. אל תתחמקו ואל תברחו. תגיעו לכאן, תצביעו. העדה הדרוזית נתנה לכחול לבן הכי הרבה קולות. לא הייתה מפלגה אחת מאז קום המדינה שקיבלה מהעדה הדרוזית קולות כמו כחול לבן. אל תביישו את עצמכם ולא תצביעו איתי. תצביעו איתי ותביאו את החוק הזה בקריאה טרומית. היום החוק הזה צריך לעבור. ש"ס, ש"ס, שמסתובבת בכפרים הדרוזיים ומקבלת קולות, ויש לה הרבה קולות בעדה הדרוזית, והיא כל הזמן מדברת על שוויון לעדה הדרוזית – תוכיחו את עצמכם היום. תבואו ותגידו: אנחנו מצביעים עם חמד עמאר; אנחנו מצביעים עם העדה הדרוזית – לא עם חמד עמאר, תצביעו עם העדה הדרוזית היום. כל אחד כאן בכנסת שלא יצביע היום למען העדה הדרוזית – לא למעני, לא למען ישראל ביתנו; אתם מצביעים היום למען העדה הדרוזית, למען האנשים שאתם מסתכלים להם בלבן של העיניים והולכים איתם כברת דרך יותר מ-70 שנה. אתם צריכים להבין שהיום אתם חייבים לתת להם את הצדק ואת השוויון. דיברו איתי הרבה על לדחות את הצעת החוק הזאת. אני אומר לכם דבר אחד: אני חבר כנסת ותיק, אני 12 שנה בכנסת; יש אפשרות אחת – להעביר אותה בקריאה טרומית היום, ואני אחכה עד שהממשלה תביא את הצעת החוק שלה. הרי הממשלה – יש לה חוק דומה. אז מה, משחקים פוליטיקה על הגב של העדה הדרוזית? בואו, תצביעו איתי בטרומית היום. נעביר אותו בקריאה טרומית. ובשבוע הבא, בעוד שבועיים, תביאו את החוק של הממשלה, ונאחד את שני החוקים, ונקדם את זה ביחד. המטרה שלי היא לא שיהיה חוק על שמי; לא מעניין אותי. מעניין אותי העדה הדרוזית, זה מה שמעניין אותי. אני נמצא כאן בכנסת 12 שנה, ונלחם רק בשביל דבר אחד – בשביל העדה שלי, שאני מייצג אותה כאן. רק בשביל העדה שלי. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> לא רק אתה. יש לך – – – גם לנו יש זכות – העדה הדרוזית. אף אחד לא נתן לך את הזכות – – – של העדה הדרוזית. אנחנו העלינו את החוק – אנחנו לא נגד החוק. אתה מביא את חוק – – – לכנסת. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> פטין מולא, תתבייש. אל תענה לי כשאני מדבר. 12 שנה אני כאן – רק עדה דרוזית. אני אומר לכם, אני אומר לכם אחד-אחד כאן, חברי הכנסת, אחד-אחד, מכל רשימה, מכל סיעה – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פטין, תתבייש. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> לא, אני איתו, אני מצביע איתו, אבל – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – מכל מפלגה, כל מי שנמצא כאן – תעלה, תצביע. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אתה לא עושה כלום בשביל העדה הדרוזית. אנחנו עושים – – – << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקבלו את האומץ שלכם, כמו שאתם מקבלים את האומץ שלכם להגיע לעדה הדרוזית. צריך להיות לכם אומץ. לפעמים אדם נבדק באומץ שלו, ביכולת שלו, ביכולת ההחלטות שלו – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אנחנו תומכים בחוק – לא בשבילך, בגלל העדה הדרוזית. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרי כל אחד מכם אומר שהוא מאמין בהצעת החוק שלי. אם אתם מאמינים בהצעת החוק שלי, תעלו ותצביעו איתי היום. אל תשבו בחיבוק ידיים, אל תהיו שלט – אל תהיו נשלטים על ידי מישהו שיגיד לכם: תצביעו ככה, אל תצביעו ככה. תסתכלו על החוק, תקראו את החוק הזה; תגידו: החוק הזה פוגע במדינת ישראל. אל תצביעו עליו, אם החוק הזה פוגע במדינת ישראל. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מה יש לך? אנחנו מצביעים על החוק. כל הליכוד יצביע. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> החוק הזה מחזק את ביטחונה של מדינת ישראל. החוק הזה מחזק את ביטחונה של מדינת ישראל ולא פוגע באף אחד – לא בליכוד, לא בכחול לבן, לא בש"ס, לא באגודת ישראל, לא ברשימה המשותפת, לא ביש עתיד, לא בימינה, לא במרצ. אף אחד לא נפגע מהחוק הזה. תפסיקו להתבייש. אל תביישו את האנשים שמצביעים בשבילכם. מי שרוצה להגיע לעדה הדרוזית צריך להצביע היום על החוק הזה. אם הוא לא מצביע על החוק הזה, שלא יגיע אלינו – לא רוצים לארח אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. ישיב בשם הממשלה – – – << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> צריך להגיד בצורה ברורה, חד וחלק: מי שדאג לדרוזים במדינת ישראל זה הליכוד; מי שהקים את מרכז המורשת הדרוזית זה אני, כשרת התרבות בממשלת ישראל. אין להם ולעמאר, עם כל הכבוד שיש אליהם, שום בעלות על החברה הדרוזית. פטין מולא עובד למען המגזר הדרוזי; הליכוד עובד למען המגזר הדרוזי; הממשלה עובדת למען המגזר הדרוזי. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> זה נכון. אנחנו עובדים. אנחנו מצביעים בעד החוק – לא שלכם, שלנו. אנחנו בשביל העדה הדרוזית. מה עשיתם בשביל הדרוזים? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה הבטחות ודיבורים. כמה הבטחות. אלופים בהבטחות. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> כמו הבוס שלך. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> מה אתם עשיתם בשביל הדרוזים? תשאלו את עצמכם. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתביישו לכם. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אתם תתביישו לכם. אתם תתביישו לכם. רצינו חוק שיבוא ויעגן את כל – – – ואתם – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגן השר פטין מולא, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תמנע ממני – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פטין, תתבייש, באיזו מפלגה אתה יושב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת אלי אבידר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אני מצביע בעד. אתה תתבייש. אתה היית צריך להתבייש שהיית בממשלה עם ליברמן – – – של העדה הדרוזית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> השר מיכאל ביטון, בבקשה. סגן השר פטין מולא, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מצביעים בעד שוויון. לא – – – נגד שוויון. אנחנו בעד השוויון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> סגן השר פטין מולא, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. בבקשה לצאת. תודה. (סגן השר פטין מולא יוצא מאולם המליאה.) << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> כבוד היושב-ראש במליאה, חברי הכנסת, יש לי הודעה כתובה של הממשלה בנושא הזה, אבל אני מעדיף גם להתייחס לגופם של דברים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ששש. אני מבקש לאפשר לשר מיכאל ביטון להשיב בשם הממשלה על הצעת החוק. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אני שמח שחבר הכנסת חמד עמאר, בלהט דבריו ובמלחמתו הנוקבת למען שוויון לעדה הדרוזית, עלה לכאן. הדברים שלך נאמרו מדם ליבך, ויש להם בסיס. בהחלט דרוש מאמץ מתמיד לשוויון כל אזרחי המדינה – כל אזרחי המדינה צריכים שוויון, וגם העדה הדרוזית, היקרה והטובה, שתרמה תרומה דרמטית למדינת ישראל. אבל כדי לעשות סדר – בלהט הדברים, הצעקות לא מבטאות את האמת ואת המציאות. אני רוצה לכוון אותך להצעת החוק שאתה מבקש לתקן. על הצעת החוק הזאת חתום אביגדור ליברמן כשר הביטחון ב-2018. חבר הכנסת אביגדור ליברמן חתום על ההצעה הזאת, ב-2018, הצעת חוק שהתקבלה, יחד עם בנימין נתניהו, יחד עם הנשיא ראובן ריבלין ויחד עם יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין, וזה על בסיס שותפות, של עבודה משותפת של ישראל ביתנו והליכוד ב-2018 בממשלת ליכוד-ישראל ביתנו. שם הבאתם הצעת חוק, בסך הכול יפה וטובה, שסעיף אחד של ההחלטה המקורית אומר: "מטרת חוק זה לקבוע יום לאומי לציון פועלה של העדה הדרוזית ותרומתה למדינת ישראל בבניין הארץ – –" << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אתקן אותך – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רגע, לא סיימתי. "– – בחיזוק הביטחון ובעיצוב פני החברה הישראלית כחברה שוויונית ומגוונת". הינה, סעיף 1, יושב-ראש המפלגה שלך, אביגדור ליברמן, הכניס את המילה שוויון ­– שוויונית. אז כל הצעקות היום, זה קצת מוגזם ביחס למציאות. עכשיו, אנחנו מאוד מאוד שמחים שישראל ביתנו לוקחת את ערך השוויון ומרוממת אותו בכנסת, אבל לא חיכינו לישראל ביתנו כדי לרומם את ערך השוויון. ממש לא חיכינו. יש כבר הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת, ושם כתוב: "מוצע לעגן במסגרת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו את הזכות לשוויון ואת האיסור על אפליה". הינה לך הזדמנות, עוד מעט, להצביע בעד תיקון חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ולהכניס את המילה "שוויון" לחוק-יסוד – לא לחוק שולי וקטן, אלא לחוק מרכזי, שיחול על העדה הדרוזית באופן מיידי. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז בוא תצביע איתי. מה אתה אומר? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רגע, חבר הכנסת חמד – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה אומר לי בעצם שאתה לא רוצה להצביע – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – עוד לא שמעת את הכול. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז בוא תצביע איתי על החוק שלי. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> עוד לא שמעת, זאת הקדמה. אבל אני מחכה בסבלנות. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא תצביע איתי על החוק הקטן שלי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי חמד עמאר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אתם מציעים פה, לצערי, לא דבר מהותי. כי אם ישראל ביתנו הייתה רוצה לעשות שוויון במדינה, היא הייתה באה ומודיעה שהיא תומכת בתיקון חוק-יסוד: כבוד האדם, ומוסיפה את המילה "שוויון", כמו שחבר הכנסת איתן גינזבורג מציע היום. תצביעו בעד שוויון בחוק-יסוד – זה יותר חזק מכל דבר, ובא לציון גואל. יש לך הזדמנות היום. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מצביעים בעד. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מי הכניס אותך עוד פעם? לא הוציאו אותך? << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אני בעד חמד, לא בעד פטין. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת חמד עמאר, הבנת שכשהביאו את חוק הלאום בלי המילה "שוויון", אתה היית מיוזמי החוק. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אז אני שמח שחזרת בתשובה ושאתה בעד שוויון. אבל אם אתה בעד שוויון תביא את זה בכל חוקי-היסוד; תביא את זה לכולם, את השוויון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פטין מולא. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אז זה מאוד מפתיע, חבר הכנסת חמד עמאר, שאתה מיוזמי חוק הלאום ושלא שמת את המילה שוויון, ועכשיו אתה נזכר – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מציע, אדוני השר – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – להכניס בחוק קיים, להכניס בחוק קיים, שיש בו את המילה שוויון – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – בעד החוק. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – עוד פעם את המילה שוויון. אני אקריא לך את החוק הקיים, בסעיף 1, שוב פעם: "בחיזוק הביטחון ועיצוב פני החברה הישראלית כחברה שוויונית ומגוונת". החוק הזה שמציין את היום הלאומי לתרומתה של העדה הדרוזית זה חוק מצוין, ובסעיף 1 שלו יש שוויון. אם אתה רוצה יותר שוויון, תצביע בעד החוק של איתן גינזבורג – תיקון חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו והוספת השוויון לשם – ואז זה יחול עוד יותר חזק; לא בחוק כזה, אלא בחוק-יסוד, גם על העדה הדרוזית הטובה והמשמעותית וגם על כלל הקבוצות בחברה הישראלית. אבל כיוון שההצעה הזאת היא הצעה פרטית, ואתם יודעים שהממשלה לא מקדמת הצעות פרטיות של האופוזיציה – באופן כללי, רוח הדברים שלנו היא בעד העדה הדרוזית, בעד שוויון לעדה הדרוזית, והיושב-ראש של המפלגה שלך הביא את החוק הזה, ואנחנו אוהבים את החוק הזה מ-2018, ויש בו את המילה "שוויון", ולכן ניתן לדברים פה להתפתח ולהגיע לידי ההצבעה. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני השר, אדוני השר – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בשם הממשלה מבקש – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני השר, זה מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת מיקי לוי, תודה. אני מבקש מהשר דוד אמסלם – שר נוסף ישיב – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר ביטון, חשוב – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> – – בשם הממשלה – – – << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – חשוב שתמנע את סגירת המאפייה בקריית שמונה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. חמש דקות לרשות השר דוד אמסלם, להשיב בשם הממשלה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – השר ביטון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> את זה אתה מבין בערבית. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני מבקש מחברי וחברות הכנסת לתפוס את מקומותיהם, כיוון שההצבעה תהיה אלקטרונית, ולכן כל אחד שנדרש להגיע למקומו כדאי שיעשה את זה כעת. בבקשה, השר, עד חמש דקות לרשותך. אני מבקש מחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, חבר הכנסת ג'אבר עסאקלה – זה מאוד מפריע. אני מבקש מחברי הכנסת לאפשר לשר אמסלם לומר את דבריו. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> תזכור תמיד את אבו דאבי. תספר לנו איך שם. תבוא, תקלל אותנו ותספר לנו איך נראית אבו דאבי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> כבוד השר, חמש דקות לרשותך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, תראו, מה שנעשה כאן זה מהלך פופוליסטי פוליטי קטן ונמוך, ואני אסביר גם מדוע. ראש הממשלה מינה סגן שר במשרד ראש הממשלה שאחראי לטיפול המינהלת גם במינהלת הדרוזים, השר פטין מולא. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל הוא מסכים איתו – – – << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אסביר: השר פטין מולא ישב עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה וישב גם עם ראשי העדה. הרעיון הוא להביא הצעת חוק הוליסטית שמקובלת גם על השייח' טריף, גם על חברי הכנסת הדרוזים בכנסת וגם על ראשי המועצות ואנשי הציבור הדרוזים. הרי אין מחלוקת כאן, ואנחנו בוודאי ובוודאי חושבים שצריך לחזק את מעמדה של העדה, לא רק בהצהרות, גם באופן מעשי. אני הצעתי לחמד עמאר לדבר על החוק אבל לא להצביע עליו. מדוע? בגלל שאנחנו מתכוונים להביא חוק קצת יותר מסודר, יותר הוליסטי; בגלל שאני חושב שסיפור העדה הדרוזית זה לא שאלה פוליטית, לא שאלה פוליטית של מפלגות. הרי אין ויכוח פה בכנסת – אולי להוציא את הרשימה המשותפת – שאנחנו צריכים לסייע בנושא ושצריך לחזק את מעמדה של העדה. אין שום ספק בזה. דרך אגב, אני אגיד לך גם יותר מזה: חיזוק מעמדה של העדה בדרך כלל זה יותר מאשר השוויון הרגיל בין כלל אזרחי מדינת ישראל. אתה יודע את זה. אבל הוא לא קיבל את ההצעה, מדוע? בגלל שהוא חשב שיכול להיות שבעוד שבועיים-שלושה יהיו בחירות, אז מה הוא יעשה? ממה הוא יתפרנס? כרגיל. אני חושב על העדה עצמה. אני באמת מאמין שצריך להעביר חוק כזה ולעשות אותו בצורה משולבת. וגם אחרי הבחירות – הבחירות זה לא פקטור בכלל, זה לא מעניין. ואני חושב – אמרתי, כשסגן השר מולא יושב עם השייח' טריף, הוא מקבל גם את הסכמתו לעניין והוא מקבל בכלל את ההערות שלו. הרי בסוף אנחנו צריכים להביא משהו שמקובל על האנשים, מקובל על ראשי העדה. אבל אתה לוקח את זה עכשיו למקום הכי צר שיכול להיות. אז אני אגיד לך מה החלטתי לעשות: אנחנו נצביע בהצעת החוק. אני אסביר לך למה: בגלל שאתה רוצה להגיד אחרי זה שאנחנו נגד הדרוזים. לא ניתן לך. מי שדואג לדרוזים זה אנחנו, לא אתם, וגם לא אתם. אתם עושים עליהם פוליטיקה, זה נכון. אנחנו באמת מתכוונים לדאוג. לכן, אנחנו נצביע בעד הצעת החוק. אנחנו נגבש את הצעת החוק האמיתית, ההוליסטית, שגם מגובה בתקציבים, ואנחנו נגיש אותה לכנסת כשהיא תהיה מוכנה ומקובלת, דרך אגב, בעיקר על ראשי העדה – גם מנהיג העדה הרוחניים וגם מנהיגי העדה שמובילים או ראשי הערים והכפרים. דרך אגב, אתה גם שותף לחלק מהעניין, בגלל שאתה גם חלק מהעדה, אז גם אתה צריך להיות שותף – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> הוא היה שותף, הוא היה שותף. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – בגיבוש כל הנושא הזה – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> הוא הלך לנציבות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ואני מציע לך לקבל את ההצעה שלי – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – הצעת חוק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – לא לקחת את זה למקום הצר, אלא בואו נעשה משהו אמיתי, פעם אחת, לטובת העניין. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר דוד אמסלם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פטין, הם יבואו לעל האש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> המציע – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> אנחנו נעשה על האש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת חמד עמאר, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. אני קורא שוב לחברי וחברות הכנסת לתפוס את מקומותיהם, כיוון שאני לא אאפשר למי שלא יהיה במקומו להצביע. לרשותך שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד השר אקוניס, ברגע שהשר דוד אמסלם אמר שהוא תומך בהצעת החוק, אני לא צועק. אני חושב – קודם כול אני רוצה להודות – – – << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – לפטין מולא שהביא לך את התמיכה מהליכוד, ולא המשותפת והחברים שלך, יאללה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, אני רק רוצה להחזיר אתכם שנתיים וחצי אחורה. לפני שנתיים וחצי אני ויושב-ראש המפלגה שלי, השר אביגדור ליברמן, אז שר הביטחון, ישבנו אצל ראש הממשלה, גם במשרד הביטחון, בלשכה שלו, וסיכמנו את החוק הזה. לפני שנתיים וחצי. ראש הממשלה היה נוכח, אחרי חוק הלאום. שתדעו, אני חיכיתי שנתיים וחצי. אני רוצה להגיד לכם, אני לא – תרימו, הם לא שומעים אותי בכלל. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שקט, בבקשה. שומעים אותך. פשוט מפריעים לכם. חבר הכנסת פטין מולא, תהיו רגע בשקט שם למעלה. חבר הכנסת מולא, חבר הכנסת האוזר. האוזר, תהיו בשקט, אתם מפריעים לו, וזה על הזמן שלו. כן. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא על הזמן שלי, זה על זמן של כולם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא, זה על הזמן שלך. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא אקח הרבה זמן. קודם כול אני רוצה – אמרתי את זה ואני אחזור על זה שוב – לפני שנתיים וחצי סיכמנו את זה במשרד הביטחון בלשכתו של ראש הממשלה. נכחנו אני, גם שר הביטחון אז, חבר הכנסת אביגדור ליברמן, והחוק הזה היה מוסכם על כולם. ואז הוסכם שתוך 40 יום הוא יובא לכאן – לא בא; אני הבאתי אותו היום. אני לא מחפש הישג פוליטי, אני מחפש רק צדק לעדתי, העדה שאני מייצג כאן ושאני מייצג אותה בכבוד ואני רוצה להמשיך לייצג אותה. אני רוצה להודות לכל אחד – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מצביעים בשביל פטין מולא. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לכל אחד – גם לפטין מולא אני רוצה להודות, גם לשר אמסלם אני רוצה להודות, גם לראש הממשלה, אבל אני גם רוצה להודות לכל אחד שיצביע איתי, לכל אחד שמלווה אותי – אני לא שומע אותך. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> חבר הכנסת מולא, הוא הודה לך. תן לו לדבר, בבקשה. חבר הכנסת מולא, תן לו לסיים לדבר, בבקשה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הגיע גם יושב-ראש הכנסת, ויושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יריב לוין, היה בסוד העניינים כל הזמן, וגם ישב איתנו במשרד ראש הממשלה. אז אני לא מביא משהו שאף אחד לא הכיר – אני מביא משהו שכולם הכירו, וכולם תמכו בזה. לכן יש לנו הזדמנות היום להעביר את זה בטרומית. אני אומר לכם, נעביר את זה בטרומית – ואני מבין שזה יעבור בטרומית – נחכה להצעת החוק של הממשלה ביחד, נעביר את זה ביחד. המטרה שלי היא אחת: לעגן את מעמדה של העדה הדרוזית במדינת ישראל. זו מדינתנו. כולנו ביחד נצביע. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. תפסו את מקומותיכם, בבקשה. כולם לתפוס את מקומותיהם. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק – – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני עולה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אני אחכה לך שתעלה. רגע, אנחנו מחכים לחבר הכנסת עמאר שיעלה, ייקח לנו כמה דקות. הצבעה על הצעת חוק ציון יום לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית (תיקון – עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל), התש"ף–2020. זה חוק היסטורי, חבר'ה. אנחנו נחכה ליוזם החוק שיעלה למקומו. << קריאה >> פטין מולא (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו צריכים לשמוח שכולנו מצביעים. למה לכעוס, חבר הכנסת מולא? אנחנו שמחים לעגן את מעמדה של העדה הדרוזית, חבר הכנסת פטין מולא. עוברים להצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 77 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ציון יום לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית (תיקון – עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד – 77, אין מתנגדים. אני מודיעה שהצעת החוק עברה פה אחד, ועוברת לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה ראשונה. << קריאה >> אבי דיכטר (הליכוד): << קריאה >> להעביר לוועדת חוקה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מבקשים פה לוועדת חוקה, אז נצטרך להעביר את זה לוועדת הכנסת להצבעה. ההצעה תעבור לוועדת הכנסת להכרעה לאיזו ועדה היא תגיע. << הצח >> הצעת חוק חובת שקיפות להסדר ניגוד עניינים של שר או ראש הממשלה, התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/74/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קארין אלהרר) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק חובת שקיפות להסדר ניגוד עניינים של שר או ראש ממשלה, של חברת הכנסת קארין אלהרר. עשר דקות, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, היום אנחנו מציינים את היום הבין-לאומי למאבק בשחיתות, אבל עלינו, נבחרי הציבור, מוטלת האחריות לנהל את המאבק הזה כל השנה. כי בזמן שהשחיתות עשויה להישמע לאנשים מסוימים כסתם קטנוניות על בקבוקים וסיגרים, היא פוגעת ישירות בחיי האזרחים. היא פוגעת בהם כשהחלטות מתקבלות בהתאם לשיקולי מקורבים במקום לשיקולים עניינים; היא פוגעת בהם כשחוזים והסכמים נחתמים לא לפי חובת מכרזים אלא לטובת מוציא המכרז; היא פוגעת בהם כשבמשך שנתיים לא ממונים בכירים למערכות אכיפת החוק רק כדי להפוך את ממלאי המקום לנוחים להשפעה; היא פוגעת בהם כשבעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי גדול, הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל, מתקבלות החלטות שכל תכליתן היא לשמור על הכיסא של אדם נאשם בפלילים. הצעת החוק המונחת בפניכם אולי לא תצליח למגר את כל השחיתות, אבל אם היא תאושר, היא תבטיח שלאזרחים שיושבים בבית יהיו הכלים הטובים ביותר להכרת מפת האינטרסים של מי שמקבל החלטות כל יום ויום לגבי אזרחי מדינת ישראל לאחר שאלו זכו בקולות הבוחרים. הצעת החוק הזאת, שמטרתה לחייב פרסומי הסדר ניגוד עניינים של שרים וראש ממשלה, נועדה לעקור רעה חולה שהשתרשה, שהרבה פעמים לא מפרסמים. ומי בוחר להסתיר? נכון מאוד, מי שיש לו מה להסתיר – בדיוק כמו פרשת בזק, שלא הייתה באה לעולם אם לא היינו יודעים על הסדר ניגוד עניינים. אבל הדבר הזה לא קיים כחובה חוקית זה אפשר, אם רוצים. עד שהחקיקה לא תחייב שרים וראשי ממשלה לחשוף את אותם הסדרים, אנחנו לא תמיד נדע. אנחנו לא נדע שהם מקבלים החלטות שטובת הציבור והיא לבד עומדת לנגד עיניהם. הם צריכים לפרסם, ואם הם יחששו לפרסם אחרי קיומה של חובה, נדע בוודאות שיש להם מה להסתיר. אז אני קוראת לכל החברים: תצביעו בעד החוק, תצביעו בעד הציבור, וזה בהכרח אומר שנצביע נגד השחיתות. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. ישיב השר המקשר דוד אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, לפני שאתייחס להצעת החוק הזאת, אני רוצה לדבר שוב על הצעת החוק הקודמת, של חמד עמאר. אני קודם כול רוצה להודות לסגן השר פטין מולא על העבודה המאומצת שהוא עשה. דרך אגב, סגן השר פטין מולא לא רק כתב הצעת חוק והגיש אותה לכאן, סגן השר ערך הרבה פגישות, כיתת את רגליו, מוביל את הנושא, משקיע בזה שעות רבות, ובעזרת השם אנחנו מקווים שבמהרה תגיע לכאן הצעת חוק שמקובלת על כל מנהיגי העדה הדרוזית, באופן כזה שאני מאמין שהם סיכמו. בכלל, הטיפול בעדה הדרוזית זה לא שאלה של מפלגה כזאת או אחרת. לכן, בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לפטין מולא על כל העבודה שהוא עושה, ביחד עם יושב-ראש הכנסת, בנושא הזה של עיגון מעמדה, בוודאי הזכויות, של העדה הדרוזית, בוודאי של כל מי שמשרת בצה"ל וחוזר חזרה ליישובים, גם בנושאים של הקרקעות. בזמנו, כשהייתי בוועדת הפנים, גם סיירתי בכמה יישובים שבני העדה גרים שם, העדה הדרוזית, והמצוקה הכי קשה שהם העלו בפניי זה בעיקר מצוקת הקרקעות של החיילים המשוחררים, שמגיעים חזרה לכפרים, מתחתנים, רוצים להקים את ביתם שם ומצאי הקרקע בחוסר גדול מאוד. כאן, כמובן, כפי שאמרתי, כשהייתי יושב-ראש ועדת פנים, ישבתי גם עם שר השיכון דאז וגם עם מינהל מקרקעי ישראל על מנת לייצר איזשהו פתרון מחוץ לקופסה. דרך אגב, הפתרונות שם זה לא במסגרת השוויון, בגלל שחייל שמשתחרר במדינת ישראל לא מקבל שום דבר – הוא מקבל מענק ללימודים. אבל כאן יש בעיה אמיתית, ייחודית לעדה, שרוצה להמשיך ולהתגורר יחד באותם יישובים וכפרים שהם נולדו בהם, והיות שגם החיילים המשוחררים מילאו את כל חובתם כלפי צה"ל, אז אין שום סיבה בעולם. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לצאת אפילו מהכללים הרגילים שהיא נוהגת בין האזרחים הרגילים שלה, היהודים, ולתת פתרון לסוגיה, בעיקר של הדיור והתעסוקה. גם סיפור התעסוקה לא פשוט. בסך הכול אין הרבה אזורי תעשייה באזורים האלה, ולכן צריך באמת להתמקד בעיקר בנושא האמיתי, לא ההצהרתי סתם אלא האמיתי, של לסייע – בוודאי לבני העדה שהם בוגרי צה"ל ומילאו את כל חובתם כלפי המדינה; דרך אגב, כמו כל אזרח שאמור להיות בכל מדינה מתוקנת, אבל במדינה יש אזרחים שלא משרתים בצה"ל. אבל בני העדה משרתים שם ברובם המכריע, ולכן גם זה צריך להילקח בחשבון ולתת פתרון, כפי שאמרתי, בעיקר לשתי המצוקות שלדעתי, שאני חושב שהן הכי חשובות כיום. עכשיו לגבי הצעת החוק שהגישה חברת הכנסת קארין אלהרר. תראי, היום אנחנו צריכים לפרסם כמעט כל דבר. עוד מעט אני אצטרך לפרסם כמה פעמים אני מתקלח בשבוע – – << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> – – כמה פעמים אני נכנס לשירותים בכנסת וכו'. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, זה פחות. פחות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני חושב שאנחנו מגיעים למחוזות הזויים. למה? רק בגלל רעיונות כמו שלכם. הרי מה קורה? למה אנחנו מגישים ניגוד עניינים? דרך אגב, גם חברי הכנסת. ניגוד עניינים, אתה מגיש אותו – אף אחד לא צריך לדעת מה הצהרות ההון שלך. יש לך פרטיות של עצמך, אתה הרי בסוף גם בן אדם. יש לך גם משפחה, ילדים – אף אחד לא צריך לדעת מה יש לך, מה אין לך, בוודאי לא בעיתונים. אתה עכשיו בא ומשמש כאיש ציבור, אז באה המדינה, וזה בסדר, ואומרת לך: תמלא הצהרת הון, וגם ניגוד עניינים, אם אתה שר. מדוע? הצהרת הון – כדי שבסופו של דבר, אתה מדווח מה יש לך לפני שנכנסת, ואם יש איזו בעיה בהמשך הדרך, מוציאים את המסמך ובודקים. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא מספיק. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דרך אגב, בכנסת היא נעולה בכספת בכנסת, ואם יש חשש כזה או אחר שמישהו מחברי הכנסת עבר על החוק או נדרש לעניין כזה או אחר בנושא נכסיו ומה שנקרא הונו האישי, אז באים, מבקשים את זה, רואים וזהו. חבר הכנסת בוודאי ובוודאי אין לו שום חובה. הוא אזרח במדינת ישראל, וזה שהוא חבר כנסת זה לא עושה אותו בן אדם שאין לו פרטיות והכול מותר לגביו. ולכן, דרך אגב, בכנסת ככה זה מתבצע – הצהרת ההון ממולאת, וזה חשוב למלא אותה, בגלל שאנחנו יודעים מה מצבך שדיווחת עליו כשנכנסת, ואם אנחנו נדרשים לזה באמצע, אנחנו יכולים לבדוק בדיוק מה היה לך כשנכנסת, ואם יש פער כזה או אחר בלתי מוסבר, אתה צריך להסביר אותו. זה בסדר. ניגוד העניינים הוא אותו סיפור. ניגוד העניינים, הרי בסופו של דבר זו שאלה אישית שלך. אתה רושם – מה זה ניגוד עניינים בסוף? את מי שלכאורה אתה חושב שהוא חבר שלך או מישהו שאתה לא יכול לדון לגביו – אז אתה רושם את זה. דרך אגב, למי אתה שולח את זה? << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אבל הוא לא יודע. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> ליועץ המשפטי. אתה שולח את זה ליועץ המשפטי, לדעתי, ואני לא יודע אם גם למבקר המדינה, אבל ליועץ המשפטי בוודאי. עכשיו, ניגוד העניינים, גם בדיון הקודם שעשינו, זה אתה כשר מדווח על ניגוד העניינים שלך. הרי אף אחד אחר לא יכול לדעת. אתה מדווח עליו. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה בדיוק העניין. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן אני אומר, בסופו של עניין, אם יש חשד כזה או אחר לגביך בהמשך הדרך, אז באים ובודקים מה ניגוד העניינים שלך, ולפי זה בודקים אם נהגת כשורה או לא כשורה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה רק בדיעבד. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> עכשיו, להתחיל לפרסם מה ניגוד העניינים שלך, זה אבסורד. נניח שעכשיו אני רושם שלושה אנשים שהם אצלי בניגוד עניינים כי אני מרגיש כלפיהם א', ב', ג' ואני לא יכול לדון בעניינם. אז עכשיו מתחילים כל העיתונאים, וההוא – אתה לא מכיר אותו? וההוא – לא היית בבר-המצווה של הבן שלו? וההוא וההוא וההוא. בקיצור, נהיה פה איזה מחול שדים שכל היום אנחנו עסוקים רק בניגוד עניינים. הרי ניגוד העניינים נועד כדי שאם אתה עובר עליו – הוא לא נועד סתם. אם אתה עובר על סיכום מסוים ואתה לא מילאת אותו, את ניגוד העניינים, אז באים ושואלים אותך מדוע לא מילאת, ואז אתה מסביר, או שמילאת אותו ואז שואלים אותו מדוע דנת בבן אדם שאתה מילאת, אבל אין לזה הלכה למעשה שום נפקא מינה בהתנהלות היומית חוץ מרכילות ורדיפה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז לכן, אני חושב שבסופו של דבר, אני מצפה שחבר כנסת, כשהוא מגיע לכאן, שיהיה קצת אחראי, שיבין שאם הוא מגיש איזה חוק פופוליסטי כדי להראות שהוא – הרי אצלכם במפלגה אתם נקיים; אתם עוד מעט תלכו בלי בגדים להראות שאין לכם אפילו ארנקים. כלום. אתם בכלל כל היום במקווה, טובלים כל היום, אבל אני טוען שזה טובל ושרץ בידו. הרי את יודעת את האמת ואת יודעת שזו בדיחה. את יודעת שכל היום יפרסמו בעיתונים, גם לגביכם, אבל בעיקר לגבי השרים. הרי חברי הכנסת לא ממלאים ניגוד עניינים, לדעתי, עד כמה שאני זוכר. יגידו: אתה מכיר את ההוא והשכן שלך פה, וההוא מבית הכנסת. בקיצור, חצי מדינה אצלך בניגוד עניינים, וחשבת כולה שלושה אנשים, ובוא תסביר לנו. ובכלל, אנחנו עכשיו נצטרך לבוא כל יום לאיזה אולפן ולהסביר למה משה לא נמצא איתנו בניגוד עניינים ולמה חיים לא נמצא כשהכול לא רלוונטי בכלל, אין שום סוגיה שעומדת על הפרק. לכן לא הצלחתי להבין אפילו את הרעיון, לא הצלחתי להבין אפילו את ההווה אמינה, מדוע חשוב לפרסם את זה, כשזה נמצא אצל הגורם הכי מרכזי במדינת ישראל, שזה הנושא היחיד שהוא בוחן כשיש עבירה. הרי אם אין עבירה אז אין ניגוד עניינים, ניגוד העניינים הוא לא רלוונטי. אז לכן באמת אני רואה את ההצעה הזאת כהצעה פופוליסטית, מתחסדת. דרך אגב, יש להם הרבה הצעות, רובן הן באמת מתחסדות, כאילו אתם באמת מיסטר קלין, יש לכם מניות ב"נקה 7". אתם כאילו כל היום רק מתרחצים עם הסבון וכולם איזה רשעים, כולם גנבים, והצדיקים הגדולים יושבים לי פה כל היום ומציעים. עוד מעט אנחנו נשלח כל חבר הכנסת שבא להצהיר איך הוא נכנס לכנסת כמה כסף יש לו בארנק ובכלל מה יש לו בכיסים. זה פשוט מגחיך את הכנסת. קארין, אני מעריך אותך מאוד, אבל החוק הזה לדעתי מגחיך את הסיפור. אני לא הייתי מוכן להעלות הצעת חוק גם אם היה אומר לי לפיד: בוא, תעלה אותה. הייתי אומר לו: לא אני. אני עוסק בהצעות חוק רציניות, לא פופוליסטיות. לכן, אני מבקש באמת מחברי הכנסת לדחות את הצעת החוק הזאת, בגלל שלדעתי היא לא ראויה, והיא גם מבזה את חברי הכנסת ומבזה את השרים. הרי היא מיועדת בעיקר לשרים בממשלה. פה תם פחות או יותר זמני בנימוקים, אדוני היושב-ראש, ולכן אני מבקש באמת מחברי הכנסת לדחות את ההצעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת. חבר הכנסת יאיר לפיד ישיב. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאוחר יותר היום תעלה כאן הצעת חוק שלנו שמדברת על זה שיש 400,000 ישראלים שלא יכולים להתחתן במדינת ישראל, אין להם איך. כל שנה ושנה 10,000 ישראלים לערך, לפי הלמ"ס, נוסעים לחוץ לארץ כדי להתחתן במה שזכה לכינוי "נישואי קפריסין", רק עכשיו אין קפריסין, אין לאן לנסוע, אז עכשיו גוזלים מהם אפילו את האפשרות הזאת. ישראל עוברת להיות מדינה ששוללת מהאנשים את הזכות הכי יסודית שלהם – להתאהב ולהתחתן. אני הייתי השבוע 30 שנה נשוי, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מזל טוב. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> תודה רבה. מדובר בדרך ארוכה, אבל צריך להתחיל אותה איפשהו, ולפיכך, אנחנו מעלים כאן הצעת חוק שאומרת שאם אי-אפשר לנסוע לחו"ל – ילכו לשגרירות. יש שגרירויות – השגרירות הנורבגית – שמוכנות לחתן ישראלים שאין להם איך להתחתן ברבנות. אנחנו לא מנסים לבטל את הרבנות, אנחנו לא פוגעים באף אחד, רק מוכרחים לתת פתרון ל-400,000 ישראלים שמדינת ישראל פשוט מתעללת בהם. אז צריך להפסיק את ההתעללות הזאת ולאפשר לאנשים האלה לגשת למתחם השגרירות, לעשות טקס קטן, להגיד: אני אוהבת אותך, אתה אוהב אותי, אנחנו מתחתנים, מקימים משפחה בישראל, נגדל בה את ילדינו, נקשור את גורלנו זה בזו ובמדינת ישראל. אי-אפשר להמשיך להתעלל ב-400,000 אזרחים ישראלים כשהסיבה היחידה שזה קורה זה כרגיל הפוליטיקה של הקואליציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. אני מתכבד לעבור להצבעה על הצעת חוק חובת שקיפות להסדר ניגוד עניינים של שר או ראש הממשלה, התש"ף–2020, של חברת הכנסת קארין אלהרר. אני מבקש מחברי וחברות הכנסת, כל אחד לשבת במקומו. אני עובר להצבעה. חבר הכנסת טיבי, במרוצה. לא להתבלבל, מי שבעד הוא בעד, ומי שנגד – נגד. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 42 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חובת שקיפות להסדר ניגוד עניינים של שר או ראש הממשלה, התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הן 35 בעד, 42 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לא התקבלה. << הצח >> הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1716/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התש"ף–2020, של חברת הכנסת איילת שקד וקבוצת חברי הכנסת. תעלה ותבוא. עשר דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> איילת שקד (ימינה): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> – – אני חושבת שהחוק הזה הוא די קונסנזוס, וביקשתי גם משר המשפטים וגם מיושב-ראש הקואליציה לתת חופש הצבעה בקואליציה, כי מהיכרותי את הקואליציה אין מישהו שלא יתמוך בחוק. החוק גם נעשה בתיאום מלא עם הדרג המקצועי של משרד המשפטים. בשנים האחרונות נוהגים בתי המשפט לחייב נאשמים שהורשעו בביצוע פיגועים שגרמו למוות או לפציעה בפיצויים לקורבנות, זאת אומרת, מחבלים שרוצחים או פוצעים מחויבים גם לשלם פיצוי למשפחות. בעוד בנוגע לפיצויים שמוטלים על ידי בתי המשפט של המדינה יש מנגנון לגביית הפיצויים, אין מנגנון כזה כשמדובר על בתי משפט צבאיים ביהודה ושומרון. זאת אומרת, בית משפט צבאי ביהודה ושומרון מטיל קנס על מחבלים, אבל אין מנגנון אכיפה, אי-אפשר לגבות את הקנס. ההבדל הזה יוצר אפליה בלתי מוצדקת בין קורבן עבירה שעניינו נדון בפני בית המשפט, בפני בתי משפט אזרחיים, לבין מי שהנאשם בפגיעה בו נשפט בפני בית משפט צבאי ביהודה ושומרון. בגלל שהרבה מתיקי הפיגועים נידונים על ידי בתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון, נוצרת פגיעה נרחבת בקורבנות, כי הם לא מצליחים לגבות את הפיצויים. לאור זאת, מוצע לתקן את הגדרת בית משפט בסעיף 1 לחוק המרכז לגביית קנסות ואגרות והוצאות כך שיכלול גם את בתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון. שר המשפטים, אני אעשה איזושהי הקדמה בשבילך. אני הסברתי שהחוק הזה זה חוק שנוסח בתיאום עם הדרג המקצועי של משרד המשפטים. אין בו שום בעיה. הוא אומר את הדבר הבא: היום משפחה של קורבן עבירה שנרצח או נפצע על ידי מחבל, אם המחבל נשפט בבית דין צבאי, המשפחה לא מצליחה לגבות את הפיצויים שמגיעים לה. זאת אומרת, בית משפט צבאי קובע שמגיעים פיצויים לקורבנות העבירה, אבל אין מנגנון גבייה. החוק הזה – שוב אני אומרת, עבדתי על זה עוד כשהייתי במשרד המשפטים; זאת בכלל הייתה יוזמה של רשות האכיפה והגבייה – החוק הזה למעשה מאפשר לקזז מכספי המיסים את הפיצויים שנפסקו לאותה משפחה, ואז הרשות הפלסטינית צריכה לגבות את הפיצויים מאותה משפחה. אני חושבת שאין מישהו פה בכנסת שיתנגד לחוק הזה, ולכן אני מציעה שנצביע על החוק, ואני מתחייבת בפניך שהחוק הזה לא יקודם אלא בהסכמה מלאה של משרד המשפטים. אני חושבת שזה חוק שמתבקש. בעצם מה שקורה היום הוא שקורבנות עבירה שהמשפט של המחבל שפגע בהם, קורבנות שהמשפט קורה בבתי הדין הצבאיים, לא יכולים לקבל את הפיצוי שמגיע להם, כי לא מצליחים לגבות את הפיצויים ממשפחות המחבלים או מהמחבלים; קורבנות עבירה שהמשפט נעשה בבתי דין אזרחיים או פליליים רגילים, רשות האכיפה והגבייה כן יכולה לגבות. לכן זה תיקון מאוד מאוד פשוט, ואני חושבת שאין סיבה לא להסכים על זה. דיברתי גם עם יושב-ראש הקואליציה, והוא אמר שאם אני מתחייבת שהחוק יקודם רק בהסכמה של משרד המשפטים אז לא צריכה להיות בעיה, אז אני אשמח אם זה מה שתסכימו. מילה על מה ששמענו עכשיו בחדשות. שמענו שמשרד החוץ מתנגד להגדיר את איחוד האמירויות כמדינה אדומה. אני יכולה להבין את ההיגיון המדיני, אבל אי-אפשר להסכים עם ההפקרות הבריאותית. הינה, אני אומרת לכם, הרבה מאוד ישראלים שחוזרים מאיחוד האמירויות חוזרים עם קורונה. זו המציאות. זה קרה בשבועות האחרונים. ובחנוכה 50,000 ישראלים אמורים לטוס לאיחוד האמירויות. עכשיו תבינו, באילת, שנחשבת עיר ירוקה, ואפשר להגיע אליה רק עם בדיקה, אז באילת אסור לעשות כנסים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אחרי קניית בית"ר היא כבר צהובה, לא אדומה. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> מי צהובה? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> קנו את בית"ר, אומרים. << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> אה. טוב, תשמעו, אני רוצה רגע שתבינו. באילת אסור לעשות כנסים, ולכן הרבה מאוד מהכנסים, מארגונים שעושים כנסים, הולכים לעשות את הכנסים בדובאי. זאת אומרת, בדובאי אפשר להתחכך, לרקוד, לשתות, להידבק בקורונה, ואז לחזור לארץ כאילו לא קרה כלום. זאת הפקרות מוחלטת. דרך אגב, דיברתי עם שר הבריאות. הוא מודע לכך, הוא יודע את זה. צריך שממשלת ישראל – ושיימצא הפתרון המשפטי – שהממשלה תחייב בדיקה של כל מי שנוחת מחוץ לארץ. אני לא אומרת לחייב חובת בידוד לשבועיים, כי באמת, אם ידרשו חובת בידוד לשבועיים אף אחד לא יטוס. אני אומרת, אנשים רוצים לטוס לאיחוד האמירויות – תפדל, מה שנקרא, תטוסו, אבל בחזרה תעשו בדיקת קורונה בנתב"ג. יש שם מעבדה היום, מעבדה שעובדת. אין סיבה שהיא תישאר ריקה. צריך לחייב בבדיקה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת איילת שקד. ישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> אני מבין את הצעת החוק וגם את חלק ההיגיון שנמצא בצידה. אני לא יכול בלי דיון עומק במשרד המשפטים לבוא ולהגיד שאנחנו נתמוך בהצעת החוק הזאת, ואני נוהג לעשות דיון עומק לפני טרומית, לא אחרי טרומית. זה מה שאני נוהג לעשות, לכן אני לא יכול בלי דיון עומק לבוא ולהגיד שאנחנו נתמוך בהצעה. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> אבל אבי, נעשה כבר דיון עומק. אני אומרת לך, נעשה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אה, נעשה – אני צריך פה גם את – – – << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> גורמי המקצוע תומכים בזה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא, אבל את אומרת שרשות האכיפה והגבייה תומכת בזה. << קריאה >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל זה לא תמים כל כך. נו, איילת, את יודעת שזה לא תמים. זה – – – של המשפט הבין-לאומי, מה זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> את אומרת שרשות האכיפה והגבייה תומכת בזה. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני צריך פה גם התייחסות של חלקים אחרים במשרד המשפטים, כולל שיינדורף, להבין פה – – – << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> אמרתי שזה בתיאום. הינה, זה יושב-ראש הקואליציה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז לכן אנחנו – – – << דובר_המשך >> איילת שקד (ימינה): << דובר_המשך >> בסדר. אמרתי שאני מוכנה הסכמה, יותר מתיאום. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> בסדר, אז לכן אני בא ואומר – אני אמרתי לך לפני כן שאם את תסכימי לדחות את ההצבעה ליום שני, אני אוכל עד אז לבדוק, ואם לא – – – << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> אני לא יכולה ביום שני. אני רוצה להצביע עכשיו. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אז בסדר. זכותך. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> אבל אבי, אני אעשה את זה בתיאום, בתיאום והסכמה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני לא – – – תודה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> היא לא רוצה לעלות. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה היא לא רוצה? << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> אני אשיב, לא? אני יכולה להשיב? << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> שנייה. מה תשובתך? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני הצעתי לעכב את ההצבעה עד ליום שני, אם היא רוצה לקבל תשובה מסודרת; לדחות אותה, אבל זה – אוקיי, זו החלטה של איילת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> ביום שני אין הצבעות על הצעות חוק פרטיות, זאת אומרת, אם זה נדחה, זה נדחה ליום רביעי הבא – זו המשמעות. חברת הכנסת שקד, את עולה לענות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה נפתלי. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> הוא ישיב במקומי. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> במקום חברת הכנסת שקד ישיב חבר הכנסת נפתלי בנט. יש לך שלוש דקות. << דובר >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת איילת שקד – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תעלה את זה כי לא שומעים אותך. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> – – מתחייבת שקידום החוק ייעשה רק בתיאום ובהסכמה עם הממשלה. << קריאה >> איילת שקד (ימינה): << קריאה >> בסדר? << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל נכנסה לאובססיה. המערכת הפוליטית והתקשורתית נכנסה לאובססיה מטורללת של "כן ביבי, לא ביבי", כאילו חזות מדינת ישראל זה "כן ביבי, לא ביבי". כל היום שואלים את השאלה הזאת. אין ריאיון שלא מדברים על זה, ואני רוצה לומר לכם, לא באתי לפוליטיקה בשביל "רק ביבי" או "רק לא ביבי". לא מקימים מפלגות בשביל "רק ביבי" או לא "רק ביבי". באתי לפוליטיקה כשליחות, לקדם את האידיאלים שלי, לדאוג לעם שלי, שכואב. איזה נתק יש בין השדה הפוליטי והתקשורתי עם האובססיה הזאת לבין העם בחוץ, שסובל, סובל, ולא מדברים איתו. באתי לפוליטיקה כי ראיתי – ראיתי שלושה מטר ממני, במלחמת לבנון השנייה, חייל חוטף לתוך הפנים רסיס שהורס לו את הפה, וכל זה בגלל שגיאות נוראיות של פוליטיקאים, ונשבעתי שאני לא אתן אף פעם ששוב יקרה שהעם שלי, שאחיי ואחיותיי, יסבלו בגלל שגיאות ומחדלים של פוליטיקאים. פגשתי את זה בצוק איתן כשראיתי ממשלה שלמה בעיוורון, לא עושה כלום, לא עושה דבר כדי להציל את תושבי הדרום מול 30 מנהרות טרור, ופעלתי ונלחמתי – והצלחנו, ובזכות אותה מערכה צה"ל נכנס והשמיד 30 מנהרות טרור והציל את תושבי הדרום מפיגוע נוראי. וכן, חטפתי על הראש, אבל לא בשביל "רק ביבי" או "לא ביבי" אלא בשביל עם ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה – – – << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> ועכשיו עוד פעם אנחנו במצב שבגלל שגיאות הפוליטיקאים, בגלל ששמים אינטרסים אישיים מעל טובת מדינת ישראל, עוד פעם העם שלי סובל. ואנחנו יכולים אחרת. שימו בצד את הפוליטיקות. וכן, אני איש ימין גאה; איש ארץ ישראל שלמה גאה; איש שמאמין שכל ילד במדינת ישראל צריך להיות מחובר לשורשים שלו וגאה בזה; אדם שהוביל פה את שינוי התפיסה בעולם מערכת המשפט. בתור איש ימין אמיתי אני אומר בעת הזאת לכולם, לכל הפוליטיקאים פה: תניחו בצד את סוגיית "ביבי, לא ביבי". תניחו בצד את המריבות. אם אנחנו לא נדע להתאחד ולהבין שאנחנו חייבים מייד, דחוף, לטפל בנגיף הקורונה הכלכלי, ולא לעשות כל יום סגר ופתיחת קניונים וסגר לילי וביטול – במכולת היו מפטרים הנהלה כזאת – אם לא נבין שרק אם כולנו נשמור את האידיאולוגיה – אף אחד לא צריך לוותר במילימטר – אבל שתי דקות נבין שעכשיו הזמן להתאחד כעם לא בגלל "ביבי, לא ביבי" אלא כי אנחנו יכולים לנצח, אנחנו יכולים לחזור להיות – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> – – אותו עם שעשה את אנטבה, גברתי היושבת-ראש – – << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לא. אני טעיתי בזמנים – – – << דובר_המשך >> נפתלי בנט (ימינה): << דובר_המשך >> – – אותו עם שעשה את בורמה, אותו עם שהעלה לפה מיליוני עולים. אנחנו יכולים לנצח את הקורונה, לשקם את הכלכלה, לאחד את העם, ואז נוכל לחזור להתווכח. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת בנט. אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי). עוברים להצבעה. תפסו את מקומותיכם, בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – 24 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> בעד – 34, ואני מוסיפה את חברת הכנסת איילת שקד, בעד – 35, 24 מתנגדים. אני מודיעה שהצעת החוק עברה ועוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה ראשונה. תודה רבה. אנחנו עוברים – – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> מה? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> לדיון בוועדת הכנסת? << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אוקיי, אז יעבור לוועדת הכנסת להכרעה לאיזו ועדה זה יעבור, לכנסת או לחוקה. << הצח >> הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – נישואין בנציגויות זרות בשטח ישראל) (הוראת שעה), התשפ"א–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/2205/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), של חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב וקבוצת חברי הכנסת. הוצמדה לה הצעת חוק של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. יציג את ההצעה חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. יש לך עשר דקות. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, גברתי. חבריי חברי הכנסת, אני הכנתי נאום, אבל השארתי אותו בלשכה. אני אתחיל דווקא מסיפור אישי של שירה ואלכס. שירה ואלכס הם זוג צעיר נפלא בשנות השלושים לחייהם שהכירו בדירת שותפים. מבחינתו – אהבה ממבט ראשון; מבחינתה היא הייתה צריכה עוד כמה מבטים. ואז כעבור כמה שנים הם החליטו להתחתן, אבל מה, הם לא מצליחים, כי אלכס הוא מסורב חיתון. והדבר הזה נגרר – שנה הם לא מצליחים לקבוע תאריך לחתונה, כי הם היו צריכים להתחתן בחו"ל והמדינות בחו"ל, אנחנו יודעים, הופכות מירוקות לאדומות כל שבועיים. עכשיו, הינה, יש סברה שאיחוד האמירויות יהפכו גם הן לאדומות, אולי חוץ מדובאי. לכן זה בלתי אפשרי, בלתי אפשרי לתכנן את זה. יש כ-10,000 איש, זוגות, שמתחתנים בחו"ל כל שנה, והמצב הזה נמשך מעל 25 שנה. אני רוצה לספר לכם עוד סיפור: מדובר בזוג, ידועים בציבור, שמנסים להביא ילד בתהליך פונדקאות באוקראינה, אבל מה, אוקראינה דורשת תעודת נישואים רשמית, אז אי-אפשר – כל עוד הם ידועים בציבור זה בלתי אפשרי. נמנע מזוג להביא ילד לעולם. לאורך שנים המדינה אמרה למסורבי החיתון: סעו לחו"ל. יש פה סטטוס קוו – סעו לחו"ל, תתחתנו. אני לא בא לפורר את הסטטוס קוו. אני מציע בהצעת החוק בהוראת שעה לקבוע שמסורבי חיתון יוכלו להתחתן בשטח שגרירות זרה בארץ. השגרירות היחידה שיכולה לחתן שני אזרחים ישראלים זאת שגרירות נורבגיה. זה אפשרי. צריך להפסיק להתעלל בזוגות האלה ולפתור את הבעיה, לפחות בשנה הזאת, בתקופת הקורונה, עד סוף הקורונה. האבסורד הוא שעד שנת 1995 ניתן היה להתחתן בשגרירויות. זה גם מה שקרה – חיתנו בשגרירויות, ומשרד הפנים היה מקבל את זה. בשנת 1995 רבין ז"ל ופרס ז"ל, מסיבות כאלה ואחרות, כולל מסיבות של פסיקת בג"ץ שאני תכף אפרט עליה, שלחו מכתב לכל השגרירויות להימנע מעריכת נישואים כאלה, מכיוון שמעמדם החוקי בארץ לא ברור; הם לא נישואים פסולים, פשוט מעמדם לא ברור. למה זה קרה? כי ב-1993 אזרח ישראלי בשגרירות התחתן עם אזרחית זרה, ובהמשך היא ביקשה אזרחות. בג"ץ אמר שהמדינה מחויבת גם מתוקף הנישואים האלה לרשום את הנישואים האלה וגם לתת לה אזרחות באיזשהו שלב, אבל בג"ץ לא התייחס לתוקף של הנישואים האלה. ואז לפי אותה החלטת בג"ץ – גם עד היום – אם מישהו מצליח להשיג את הנישואים האלה בשגרירות, את החותמת, אז משרד הפנים מחויב לרשום את זה, אבל הוא לא מחויב לקבל את תוקף הנישואים. אז נוצר פה מצב אבסורדי: אנשים נשואים, אבל משרד הפנים לא מכיר בתוקף הנישואים האלה. יש גם הבדל ענק בין ידועים בציבור, אנשים לא נשואים, לנשואים – פונדקאות, זכויות. אם מישהו מבני הזוג מקבל הבטחת עבודה בחו"ל הוא לא יוכל לקחת את בן הזוג איתו, כי מדינה זרה דורשת אישור רשמי. לכן אני לא רואה שום סיבה להתנגד לזה בתקופת הקורונה. חבריי החרדים הפכו פה עולמות כדי להשיג ממשרד הבריאות מתווה שיאפשר עריכת חתונות, כך או אחרת – ב-20 איש, בקפסולות, אבל שזה יתקיים, כי אי-אפשר לדחות את זה. יש הבדל בין לדחות אירוע כאירוע חגיגי לבין לדחות את הנישואים עצמם. יש 400,000 איש שהם מסורבי חיתון באופן כללי, אבל יש 10,000 זוגות שמתחתנים כל שנה בחו"ל, וכרגע הם לא יכולים. אנחנו לא יודעים מתי הקורונה הזאת תיגמר, אז להגיד להם: תחכו עוד שנה, תחכו עוד שנה וחצי, זה פשוט לא אנושי. גם שמעתי מהדוכן הזה, כשהעלינו את ההצעה והעלינו את הנושא – שמעתי את סגן שר הפנים אומר: מה יש? מה בוער להם? למה להתחתן עכשיו? שיחכו. אז אפשר לחכות בהרבה מאוד דברים. אגב, הופתע שמנסים למצוא איזשהו משהו, לנסות למצוא מתווה לפתרון. שיחכו. למה שיחכו? האנשים האלה עושים את כל שאר החובות שלהם. בדיוני ועדת הפנים, שגם שם דנו בנושא הזה, נציגת משרד הפנים אמרה שהנושא הוא לא לפתחו של שר הפנים, אבל שר הפנים לא ישנה את המדיניות שלו. מבחינת משרד המשפטים, אם אינני טועה – ואני מקווה שאני לא טועה, ואני יודע שאני לא טועה – הם מודעים לכל הבעייתיות מבחינת זכויות האזרח והזכויות הבסיסיות במצב שנוצר, כי אי-אפשר למנוע מאנשים את הזכות הבסיסית הזאת. עד היום הייתה איזושהי אפשרות להתחתן בחו"ל; היום אין את זה. אתמול שמעתי בטלוויזיה דבר שפשוט קומם אותי: יושב זוג מסורב חיתון שמסביר שהם שנה מנסים להתחתן ולא מצליחים. יושב מולם יועץ של שר הפנים ואומר להם: סעו לדובאי. למה? תתחתנו בדובאי, מה יש? זה פשוט מקומם, כי הכול פה חליפי; חתונות חליפיות בדובאי. מה עוד חליפי בדובאי? הופעות תרבות בדובאי. אנחנו מעבירים הכול לדובאי, אז אולי נעביר את מדינת ישראל לדובאי? נקים ישראל חליפית בדובאי, ואז האנשים האלה גם ישרתו בצבא בדובאי וישלמו את המיסים בדובאי. בסופו של דבר יש פה 10,000 איש, ומתוכם אלפי זוגות שלא מסוגלים להתחתן בשנה האחרונה. למה לא לפתור להם את הסוגיה ההומניטרית הזאת? למה למנוע מאנשים שרוצים להביא ילד את הדבר הזה? זה דבר בסיסי. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנדרי, רבע מהבורסה ליהלומים שוקלת לפתוח בדובאי. חלקם גם חרדים. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני אומר, נעביר את כל המדינה לדובאי. הרי דובאי זה עכשיו מאור פנינו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי אפשר להתחתן בדובאי. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אפשר, למה לא? אפשר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – אפילו חסידי גור. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הינה, לפי אותה הצעה מאתמול שהושמעה בטלוויזיה מסתבר שאפשר. אני קורא לכל חברי הכנסת: תצביעו בהתאם לרחש ליבכם. אל תמנעו מהאנשים האלה, ששנים מתעללים בהם – אל תמנעו מהם את הזכות הבסיסית הזאת להתחתן. אל תמנעו מהם. זה ציבור ענק, ואם אתם מצביעים נגד, מה שאתם אומרים לאותם אנשים: אנחנו בשנה הקרובה, עד שהקורונה לא תחלוף, אנחנו לא נאפשר לכם להביא ילדים; אנחנו נמנע מכם זכויות בסיסיות גם בנושא הרכוש, בנושא הירושה, בכל דבר. נמנע מכם. זה מה שתגידו אם תצביעו נגד. 10,000 איש מתחתנים כל שנה בחו"ל, ו-400,000 הם מסורבי חיתון באופן כללי. צריך לפתור את הסוגיה הזאת. עכשיו, למה אני אומר שאני לא בא לפורר את הסטטוס קוו? כי אני לא בא לפגוע פה ברבנות. הרבנות לא נוגעת באנשים האלה – הם לא יהודים לפי ההלכה. אני לא בא להכריח את הרבנות להכיר בהם כיהודים. אני רק מבקש ממדינת ישראל להכיר בנישואים האלה. מה ההבדל? אם מישהו נסע לצ'כיה והתחתן בפראג והביא את המסמכים לכאן ונרשם במשרד הפנים, ומישהו שנכנס לשגרירות נורבגיה עשה בדיוק את אותו תהליך, לפי אותם חוקים, פחות או יותר, והביא את המסמכים למשרד הפנים – רק חסכנו מהם את הנסיעה הזאת ואת כל הטרחה הזאת של טיסות ואת כל הדבר הזה. פשוט תצביעו בעד עם הלב שלכם. אי-אפשר למרוח את זה יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, נמצא? ישיב במשולב שר הדתות. נמצא? << הצח >> הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – נישואין אזרחיים בשטח שגרירות בישראל עקב נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/2208/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש רב בדובאי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש רב של חב"ד כבר? עכשיו הרגעת אותי. אלי, עכשיו הרגעת אותי שיש רב של חב"ד בדובאי. אני מזמין כרטיס לדובאי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש רבנות בדובאי, יבגני. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש בית חב"ד? < קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש כשרות חלאל ויש – – – << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני אפנה אליך ישירות, אדוני השר: תגיד, אתה רוצה לפתור בעיה של אזרחים, נכון? תכף נשמע מה אתה תגיד, אבל זאת לא בעיה של אנשים שלא קשורים לעם היהודי. הם חלק מהעם היהודי, זה אזרחי מדינת ישראל. היום, לפני שעתיים, אביגדור ליברמן, יושב-ראש המפלגה שלי, וגם אני, עשינו טקס חופה. כמובן, זה היה סמלי. אבל בסמליות הזאת יש משהו מעבר לסמליות. זוג נפלא – אלי ומור. אני מספר לך, ישירות אליך. יש פה עוד אנשים ששומעים. אלי היה חובש קרבי בנח"ל ומור נולדה בארץ – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> שניהם צברים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שניהם צברים, נכון, אתה צודק. גם אלי נולד פה. אלי היה חובש קרבי בנח"ל, שלוש שנים הגן על כולנו פה ועל הילדים שלנו ועל הנכדים שלכם, ומור הייתה חיילת במשמר הגבול ועשתה את שירותה המלא. הם רוצים להתחתן. הם כבר הסכימו לדבר הזה שאתם מנחילים למדינה שאי-אפשר להתחתן. הם הזמינו טיסה לקפריסין. הם אמרו לעצמם: לא נתעסק ברבנות, לא נתעסק בשר הדתות, עם כל הכבוד לשר הדתות. ניסע לקפריסין, נתחתן שם, נחזור, ניגש לשר הפנים – לא לשר עצמו, אבל נציג במשרד הפנים את האישור. נתחתן, ולא רוצים לשמוע מילה על הרבנות. אבל מה כן? נכנסת קורונה. הקורונה נכנסה לחיינו. מתי? בחודש פברואר. הזוג ביטל טיסה לקפריסין, אדוני השר. אתה יודע למה? כי קפריסין לא מכניסה ישראלים לקפריסין. פעם שנייה הם הזמינו, שוב, ושוב נאלצו לבטל. עכשיו, פעמיים הזוג הזה ביטל טיסה לקפריסין. ההצעה הזאת לא באה להפוך אותם ליהודים לפי ההלכה. אני לא מתערב בחיים שלך. אני גם לא מנסה להיות פה צדיק גדול ולהגיד מי יהודי, מי לא יהודי, למרות שיש לי השקפת עולם משלי בעניין הזה. אני לא יודע אם בהיסטוריה שלפני 200 שנה דיברו רק לפי האם היהודייה, העברייה, נכון? מתי התחילו לדבר על כך שיהודי לפי ההלכה זה רק לפי האם העברייה? לפני 150 שנה. מה היה לפני 200 שנה? 300 שנה? לא היה כזה דבר. תקן אותי אם אני טועה. אני חושב שאני צודק בעניין הזה. הזוג הזה – אזרחי ישראל לכל דבר. אז אתה כמדינה, אדוני השר, שולח אותם לצבא, אומר להם: תשלמו מיסים. אתה רוצה שהזוג הזה יישאר בארץ, כי אתה רוצה שהם ישלמו מיסים, נכון? אתה לא רוצה שהם יעזבו לקנדה, לאוסטרליה או לניו זילנד. ואתה גם בתוך ליבך, אדוני השר, אתה גם איפשהו חולם שהם יחזרו מתישהו בתשובה, נכון? ויהיו צדיקים גדולים. יכול להיות שהם יחזרו בתשובה, אבל בזה שאתה לא נותן להם פתרון, אתה מרחיק אותם מהדת. זאת הבעיה שלכם, אדוני השר, וזו גם הבעיה של שתי המפלגות החרדיות, גם שלכם וגם של יהדות התורה. אנחנו אמרנו: יש קורונה, אז בתקופת הקורונה תמצאו פתרון. שמענו את ראש הממשלה, שהוא מתגאה שהקורונה היא פעם ב-100 שנה, והכנסת נאלצה לשנות חוקים. אני לא זוכר שהיה פעם דבר כזה שהכנסת מנוטרלת לחלוטין, שבגלל הקורונה הח"כים לא רלוונטיים. אז למה, אדוני השר, אתה לא יכול לתמוך בדבר שהוא המינימלי ביותר? תגיד להם: בתקופת הקורונה, אני מרשה לממשלת נורבגיה – אתה שומע אותי, אדוני השר? ממשלת נורבגיה נותנת הנחיה לשגרירות נורבגיה בישראל ומאפשרת לה לחתן את אזרחי ישראל. תגיד לי, מה, הם יותר ציונים מאשר הישראלים? למה הם עושים את זה? הם עושים את זה כי הם מבינים מה זאת הזכות הבסיסית של האזרח. כנראה שאנחנו, אחרי 72 שנה במדינת ישראל, לא למדנו מה זאת הזכות הבסיסית שמדינה נותנת לאזרחיה – זכות להתחתן זאת הזכות הבסיסית. זה שאתה בא ואומר: לא. לא מקובלת עליך, אדוני השר, ועל כל הממשלה, הצעתה של ממשלת נורבגיה – תגיד לי למה? למה? הרי משרד הפנים גם ככה מכיר בנישואים בחוץ לארץ. אם היית בא ואומר לי: תשמע, יש בעיה שהיא מובנית, ואנחנו לא מכירים – אבל משרד הפנים מכיר בזה. אז מה זה משנה לך שהזוג הזה, במקום לבזבז אלפי שקלים ולנסוע לנורבגיה, לצ'כיה או לקפריסין, ששם לא מכניסים ישראלים, פשוט יגיע לשגרירות נורבגיה בתל אביב – לצערי היא לא בירושלים; הייתי רוצה מאוד לראות אותה בירושלים – יעשה את הרישום הזה, ומדינת ישראל ומשרד הפנים יכירו בזוג הזה, כאילו שהם נסעו לקפריסין ולצ'כיה? אני לא מבין את ההיגיון, כמו שאני לא מבין את ההיגיון של הרבה החלטות של הממשלה דווקא בתקופת הקורונה. אני לא יודע מה אתה תגיד עכשיו, אדוני השר; איך תתרץ את הסירוב הזה ומה תגיד לזוגות האלה. בצה"ל בכל דקה יש 5,000 יהודים שלא מוגדרים יהודים לפי ההלכה, אבל זה לא מפריע לך ולשאר הממשלה שהם יגנו על המדינה, ישרתו בצבא, ישרתו את המדינה, וחס וחלילה גם ייפצעו, ואם צריך גם ייהרגו עבור המדינה – זה לא מפריע לך. אבל לבוא ולהתחשב בהצעה של ממשלת נורבגיה ושגרירות נורבגיה בישראל – זה לא. אני לא מוכן לזה. אדוני השר וכל שרי הממשלה שיושבים – וחלק מקשיבים, חלק לא מקשיבים – זאת בדיוק הדוגמה מדוע אנשים לא סומכים על הממשלה, מדוע אזרחי ישראל גם לא בונים את העתיד שלהם במדינה הזאת. יכול להיות שזה החלום שלכם, שמי שיישאר פה זה רק מהעדה שלכם, שלא ישרתו בצבא, וחלקם גם יגידו: מה שטוב לנו, אנחנו נעשה; לא מעניינים אותנו חוקי המדינה. אבל הזכות להתחתן זאת זכות בסיסית של כל אזרח במדינה, אז או שאתה נותן את הזכות הזאת או שאתה כנראה שיכור כוח, מה אני אגיד לכם? אבל אני רוצה להגיד לכם דבר אחד: אנחנו נמשיך להגן על הזכויות של האנשים האלה. אנחנו גם נתעקש – אני לא יודע מה יהיה בעוד שלושה חודשים, כן בחירות, לא בחירות, אבל זאת תהיה הדרישה העיקרית שלנו. לא נוותר על הדרישה הזאת, ולא תוכלו לדבר איתנו כל עוד אתם לא מקיימים את הדרישה הזאת. 9,000 זוגות שהם אזרחי ישראל לכל דבר. אתה לא יכול לנפנף ולהגיד: יש משהו משנת 1995, יש משהו משנת 2000, משנת 1900 ולהגיד: אין לי פתרון. אני מבקש מממשלת ישראל: אם אתם לא מסוגלים להחליט, אל תפריעו. אל תפריעו. תנו לנורבגים לעשות את העבודה. הנורבגים כנראה יותר ציונים מכם, אז תנו להם. תתחשבו בהצעה של נורבגיה. נפתור את הסוגיה, נחסוך הרבה כסף. אני כבר לא מדבר על כך שהפלתם את החוק של הפיצוי לאלה שמנסים לחוץ לארץ. אם הייתם אומרים שאי-אפשר לעשות, אז לפחות תנו להם פיצוי, תכניסו את זה להוצאה מוכרת, משהו, אבל גם את זה אתם לא עושים; גם את זה אתם הפלתם. כאחד שהתחתן דרך הרבנות וכאחד שבאמת רוצה שהמדינה הזאת תמשיך להיות מדינה יהודית ודמוקרטית, אני קורא לך ולשאר שרי הממשלה ולכל מי שיושב בבית הזה: לפעמים תצאו מהקופסה שלכם, תצאו מהקונספציה שלכם, ותבינו שיש הרבה אנשים שבגלל מה שאתם עושים שוקלים לרדת מהמדינה. ואני כבר לא מדבר על הבעיה של התפוצות. יש לנו שם בעיה קשה – גיור, מתווה הכותל, חינוך יהודי. זאת בעיה שקשורה לקשר שלנו עם העם היהודי, ויש גם התבוללות ויש גם בעיה של נישואי תערובת, זה קיים. אז לפחות תיתנו פתרון זמני בתקופת הקורונה. ואני אומר לכם, אתם תראו כיצד האנשים שיכולים להתחתן ברבנות ימשיכו להגיע לרבנות וימשיכו להתחתן ברבנות, אבל מי שנמנעת ממנו הזכות הזאת יוכל לגשת לשגרירות נורבגיה, להגיד תודה רבה בנורבגית, להגיד להם: אתם הציונים האמיתיים, לעשות את הרישום, לחזור, לקיים אירוע – אירוע דומה לחלוטין לשאר האירועים; אנשים אפילו לא מבדילים בין החופות. ובסופו של דבר, האנשים האלה ימשיכו לגדל את הילדים שלהם בזהות היהודית, כי אין לכם מונופול על היהדות. אין לכם מונופול על היהדות – היהדות היא של כולנו. אז אני מבקש מכם, תתמכו בהצעות החוק האלה ותפתרו את הסוגיה הזאת, ותוכלו באמת לקרב את האנשים האלה לדת, לציונות ולמדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> תודה רבה. ישיב השר לשירותי דת, חבר הכנסת יעקב אביטן – הוא לא חבר כנסת, אז שר הדתות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השר, תנו להתחתן. לא רוצים לחיות בלי נישואים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אלי, אמרת שאתה עושה טעות פעם אחת, אז מה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שכחתי שהוא מהמפלגה, אני מתנצל – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> טעות עושים פעם אחת. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד למזכ"ל שאני מתנצל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה משה אבוטבול? אני רוצה את החוק הזה בוועדה לקידום מעמד האישה. << דובר >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר >> יושבת-ראש הכנסת, גברתי, כנסת נכבדה, שרים, חברי הכנסת, שמעתי את הדברים. << יור >> היו"ר קרן ברק: << יור >> רק המציעים – אך ורק המציעים יכולים להצביע מכאן. כל השאר יכולים רק מעמדתם, בסדר? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> מורשתה של רות המואבייה אכן לנגד עינינו, של עמך עמי ואלוקייך אלוקיי. מחר בערב עם ישראל ידליק את הנר הראשון – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בעזרת השם. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> – – בעזרת השם, של חג החנוכה, ידליק את הנר הראשון. בתלמוד מובא, בגמרא: מהי חנוכה. האמוראים שואלים: מה זה חנוכה? נראית שאלה של ילדים בגן: מה זאת חנוכה? אף אחד לא יודע מה זאת חנוכה? ואז הגמרא עונה שמצאו פך קטן של שמן, והפך הזה, לא היה בו להספיק ליום אחד, ודלק שמונה ימים. זאת חנוכה? אנחנו יודעים שחנוכה, בתקופת הבית השני, באמצע, הייתה אימפריה – ממלכת יוון שלטה בכל האזור, אימפריה אדירה – והאימפריה הזאת לראשונה רצתה לכלות את עם ישראל, אלא מאי? בניגוד לבבלים ולפרס ולמדי ולמצרים ולכל העמים, הם לא ביקשו להרוג את עם ישראל בטילים, באטום, בקסאמים, בגראדים, במלחמה של צבא. הם אמרו: כיצד אנו – – – << קריאה >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם היו צבא? הם היו לוחמים, המכבים? שירתו בצבא? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> היוונים גזרו גזרות איך לחסל את העם היהודי, כי הם הבינו שבכוח צבאי אי-אפשר לחסל אותו, אז החליטו לגזור עליהם גזרות. מה הגזרות שהיו? אמרו להם: תעקרו את השבת, אל תינשאו נישואים לפי ההלכה היהודית, אל תקיימו תורה ותשמרו מצוות, בואו ותהיו ככל העמים ותרוויחו את החירות שלכם. אתם תחיו, לא יקרה לכם שום דבר. ואז קם צבא קטן וחכם, נכון, של יהודה המכבי, ומצליח להביס אימפריה אדירה, את היוונים. לא מובן מאליו. לאחר שהוא סיים להביס את היוונים, הוא מסתכל, ובתוך הבית יש לו עוד מאבק. לא כולם היו עם גו זקוף וקומה זקופה ביהדות. בצוק העיתים היו אנוסים, ושמעו ליוונים, והתחתנו עם יווניות, ולא שמרו על המורשת, לא שמרו על הגחלת, התנתקו מהשבת, מקידוש החודש – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זאת אומרת שאם רק האבא יהודי אז הוא יווני. אם רק האבא יהודי אז הוא יווני? אי-אפשר להתחתן איתו. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> – – התנתקו מכל אותם דברים. קם יהודה ואומר: מה אני עושה עם האחים שלי? עם היוונים נלחמתי בנשק – ניצחתי. מה אני אעשה בתוך הבית? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד, אתה מורה להיסטוריה או שר הדתות? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> יקירי, אני משיג אותך – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם אתה שר הדתות אז – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> אני אגיד לך – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה נותן פה הרצאה שכולנו מכירים לא פחות טוב ממך – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> יקירי, אם – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו מדברים על בעיות של אזרחים ואתה מספר לנו סיפורי היסטוריה. עם כל הכבוד, אדוני השר, תדבר על פתרון לאזרחי המדינה, אל תספר לנו סיפורי היסטוריה לחנוכה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> אז תקשיב – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מדבר כאילו אנחנו – – – תגיד את הפתרון – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> לא נעים לי אפילו, חבר הכנסת הנכבד – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, כי זה מעצבן שהוא מספר לנו סיפורי היסטוריה של חנוכה – עם כל הכבוד, אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> לא, לא, חבר הכנסת הנכבד, יקירי, אתה עמדת כאן ולא הגבתי לך. הקשבתי לדבריך – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אז אני אגיב לך כשאתה מספר ככה. אני כן אגיב לך אם אתה מדבר אליי ככה. ביקשתי לשמוע תשובה של הממשלה ולא סיפורי היסטוריה לחנוכה, עם כל הכבוד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> תודה רבה. יקירי, הקשבתי לך כאן – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> יקירי חבר הכנסת – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הנכבד – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יבגני, תקשיב לו, אולי תלמד משהו. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני השר, אתה יכול לומר מה שאתה רוצה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה הוא לא – – – רק אתה מבין, גפני? יש לכם מונופול עלינו? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מרגי, תעזור לו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> עם כל הכבוד, אני אקשיב לך כשאתה תדבר לעניין – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה מעניין, מה שאתה אומר. אני מקשיב לך – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> הרב גפני, תודה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הוא עונה תשובה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא תשובה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת יבגני, אתה רוצה לשמוע תשובה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא תשובה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זאת לא תשובה רצינית. אנחנו ביקשנו תשובה לאזרחי המדינה ואתה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> אני לא איכנס לדבריך. אני ממתין בסבלנות – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אני ממתין, שאתה תדבר על – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> חבר הכנסת הנכבד, יבגני, אתה עמדת כאן לפני רגע ונתת לי היסטוריה, שיעור, ממתי התחיל "שנולד לאימא יהודייה", ואני רוצה לתקן אותך, כי אתה אמרת שזה התחיל לפני 150 שנה. אני חייב ללמד אותך היסטוריה יהודית. זה לא שאני רוצה ללמד אותך. אני לא מלמד אותך, אני רוצה ללמוד יחד איתך. וההיסטוריה היהודית – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << קריאה >> – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> את הסיפור הזה אנחנו מכירים. מכירים את הסיפור – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני השר, אני לא איש דתי, אבל אני יהודי. אדוני השר – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא מדבר לעניין. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> אני לא מדבר לעניין? אז תשמע גם דברים לא לעניין, מה רע? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני השר, אני לא יהודי אם אני לא דתי – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הוא לא עונה לעניין? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא מספר סיפורים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני השר – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא ביקשתי – – – לא ביקשתי את זה, אתה לא שמעת. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> שמעתי הכול. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמרתי שיושבת – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת סובה, יבגני סובה, בבקשה. יש לך אפשרות עוד להגיב אחר כך, שלוש דקות, אז תקבל את זכות התגובה שלך אחר כך. תודה. בבקשה, כבוד השר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני השר, מה הפתרון עבורי? אני לא איש דתי אבל נולדתי לאם יהודייה – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – וגם בן הזוג שלי נולד לאם יהודייה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. כבוד השר, בבקשה. << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << קריאה >> מגיע לו – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> מגיע לי עשר דקות אחרי מה שהם דיברו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש לו עוד כמה דקות. גם כל אלה שהפריעו לו – – – << קריאה >> שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן: << קריאה >> הפריעו לו כל הזמן כאן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אה, מגיע לו עוד. בסדר. בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> דברי תורה זה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> אוה, על דבר אחד הסכמנו. אז אני רוצה לומר שמאז ומתמיד הגזרות של היוונים היו בדיוק שלא נתחתן כמו יהודים. ובסוף המכבים מצליחים להדליק נר, כי בינינו, אנחנו חייבים להדליק אור ולדחות את החושך. בינינו, אנחנו לא יכולים להשתמש ברמחים וחרבות, כיוון שאנחנו צריכים לשמור על האחדות שלנו. רק אור הוא שיגביר את האהבה והאחדות בינינו. זה הנר שנדליק מחר, שמורכב משמן ופתילה, והוא מאחד בינינו, אבל נזכור שהוא מאיר באור אחד, שבו ניצחנו את אותן גזרות של אנטיוכוס, של היוונים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך אתה רוצה אחדות בעם אם – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> גם אנחנו חלק מהעם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> – – שרצו שנתנתק מהזיקה שלנו. ותדעו לכם שלא רק בדור הזה. גם אחרי היוונים. קמו צדוקים, בייתוסים – הייתה להם מטרה אחת. אומר הרמב"ם בפירוש המשניות – הוא אומר שהמטרה של כל המזימות הללו זה להפריד את הנקבצים, ולא לקבץ את הנפרדים. אנחנו כאן, במדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית קודם כול, ואחר כך היא גם דמוקרטית. חשוב לזכור את ההלכה היהודית, את תורת ישראל, את מסורת הדורות שמשה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע. חייבים לשמר את הגחלת ואסור לסדוק, אסור לקרוע את העם הזה. היום יושב בית המשפט העליון ומחכה חלילה, חלילה, לאותו גיור, שאם יתקבל, זהו קרע בעם. אנחנו צריכים לדאוג לשמור על האחדות של העם. האחדות של העם הזה היא שמחברת אותנו בהיותנו יהודים, שמתחתנים לפי היהדות, לפי תורת ישראל. את התורה אני לא יכול לשנות – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אדוני, גם אני יהודי. גם אני יהודי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> אתה יהודי טוב ואין לי בעיה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז איפה אני חלק מהעם הזה? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> – – ואת התורה הזאת אנחנו צריכים לשמור ולשמר, כי היא שהגנה עלינו. אבותינו באו מהגולה בזכות מה? בזכות התורה. הם דאגו שלא תהיה שם התבוללות. ישבו בגטו – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יבגני, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> האם נבוא לכאן, ובמדינת היהודים נמצא את עצמנו מתבוללים? האם אני יכול – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, מה אתה רוצה – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> אני אומר לך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. אתה רוצה את שלוש הדקות עכשיו? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני רוצה שהוא – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז אל תדבר – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם הוא יענה על השאלה שלי – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני מבקש ממך, בבקשה, תן לכבוד השר לסיים, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד לי מה הפתרון, אדוני השר. מה הפתרון. מה הפתרון ל-9,000 זוגות שנוסעים לחוץ לארץ? מה הפתרון? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת, אני עצרתי את השעון. אתה רוצה – בבקשה, תן לו – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מסכים איתך בנושא – – – הגויים, אני מאה אחוז איתך – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת סובה, בבקשה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקרא לי גם פעם רביעית. אני אומר לך, תן פתרון מעשי. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> כל מי שאינו בן הדת היהודית, הוא מתחתן בארץ, זה ברור לך. שני האנשים – הם מתחתנים. אין שום בעיה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אבל מי שהוא לא – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני צריך להגיב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא, אתה תגיב בסוף, מבחוץ תיכנס להגיב. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> ברגע שאנחנו יהודים, אנחנו צריכים להתנהג כמו יהודים לפי תורת ישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי קבע? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> מה אני אעשה שאת תורת ישראל אני לא יכול לשנות? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת כפייה דתית. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> לא יכול לשנות. לא יכול לשנות בה אות אחת, פסיק אחד. אני גאה בתורה שלנו – – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת כפייה דתית. אני לא דתי – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> – – – לעקור את המזוזה של עם ישראל. אני לא יכול לתת, ואסור לנו כאן, בבית הזה, לעקור את המזוזה שמאחדת אותנו, שמחברת בינינו. אסור לתת לזה לקרות. ואני אומר לכם יותר: יש נציגויות דיפלומטיות של מדינות חוץ שנמצאות כאן, בשטח הריבוני של מדינת ישראל. אותן נציגויות לא נועדו להיות חממה להפרת חוק. החוק הנוהג במדינת ישראל חל בכל מקום. חבר הכנסת יבגני, אתה גם לא מקשיב לתשובה. החוק חל בכל מקום שהוא חלק משטחה של מדינת ישראל, כולל השטחים של השגרירויות והקונסוליות. אין כל מקום לשינוי בהוראות הדין האישי בכל הקשור לפקודת נישואין וגירושין. מדינת ישראל היא מדינה יהודית גאה והמקום היחיד בעולם שבו יהודים יכולים להינשא על פי דתם באופן רשמי, חוקי, ללא חשש וללא בעיות של יוחסין. אסור לנו כאן שיהיו בעיות של יוחסין. אסור לפרוץ את הגדר הזאת. קברניטי המדינה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני שר הדתות, תשאל את חברי הכנסת החרדים. אין להם בעיה של יוחסין? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עם מישהו לא חרדי, אין להם בעיה של יוחסין? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם יבוא יהודי לא – – – בעיה של יוחסין? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אל תספרו על אילנות יוחסין. הם, אין להם אילנות יוחסין. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ואתה יודע את זה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יודע את זה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תמשיך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> האם אדוני שר הדתות יודע כמה מהרבנויות בודקות יוחסין? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> וכמה מהם מוכנים להתחתן, מיהדות התורה, עם ש"ס? תגיד אתה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה מהם מוכנים להתחתן איתכם? תגיד אתה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר – – – << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> האמן לי, כרב – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הם גם לא ייכנסו לבתי הספר שלהם. על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> האמן לי, כרב חיתנתי עשרות רבות של זוגות, ועשיתי הכול לעזור לכל אחת ואחד כדי שיוכל לבוא בברית הנישואים. ולכן מי שלא נולד לאימא יהודייה זה לא לפני 150 שנה, זה הרבה הרבה הרבה הרבה קודם. גש למקורות, אם אתה רוצה. מספיק היום לפתוח ולראות וללמד את הדברים הללו. קברניטי המדינה, לאורך שנים – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – גם מצד האבא. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> לא לא לא לא, לפי האימא. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה לא? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השר, לא לענות, בבקשה. תנאם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תן את התשובה שלך. לא לנהל איתו דיון. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> טוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> היה פה חשבון מספיק ארוך שהוא הפריע לו. תסיים, בבקשה. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> קברניטי המדינה, לאורך השנים, מאז הקמתה, הכירו בצורך לשמור על הסטטוס קוו ועל המרקם העדין מאוד של קדושת השמירה של הייחוס של העם היהודי. זה הדבק, זה הדבק שמחבר אותנו כעם מאוחד כבר אלפי שנים, ורק זו ההבטחה להמשך קיומנו. ממשלת ישראל והמשרד לשירותי דת מתנגדים כמובן להצעות החוק הללו, שמנוגדות לקווי היסוד של הממשלה, ואנחנו מבקשים – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לממשלה אין קווי יסוד. אתם לא יכולים להתנגד. << דובר_המשך >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << דובר_המשך >> – – ואנחנו מבקשים מחברי הכנסת לדחות אותן. ומכם – בקשה אישית: בואו נוריד אותן. בזמן הזה, בעת הזאת, הזמן שלנו לשמור ולשמר את הכרם של בית ישראל. לא ייתכן שבערב חג החנוכה, על מה שנאבקו המכבים, אנחנו כאן נבוא ונגזור את אותן גזרות, חלילה, שהם לא שייכים לעם היהודי. העם היהודי שמר ושימר את עצמו על ידי זה שהוא מנע את ההתבוללות, על ידי זה שהוא דאג לגיור אחד, וגם היום מדינת ישראל צריכה גיור אחד, שיהיה ממלכתי וטוב. תודה רבה לכולכם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כבוד השר, תודה רבה. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב, אתה רוצה להגיב? בבקשה. שלוש דקות לרשותך. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני השר, אני רק לא מבין מה הקשר בין מלחמת המכבים לאזרחים דהיום. האם האזרחים האלה הם היוונים שצריך להילחם בהם בכל דרך ודרך? << קריאה >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << קריאה >> שמעת? << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> שמעתי אותך, שמעתי אותך, ושמעתי אותך היטב. אני שמעתי גם על קירוב לבבות. אני שמעתי גם על קבלת האחר ועל קבלת הגר. במקום לקרב את האזרחים האלה, אזרחים נאמנים לכל דבר ועניין, אתם אומרים להם כרגע כממשלה שהם לא שווים. הם לא שווים. הם לא יכולים להתחתן בארץ. הם לא יכולים לממש את זכותם גם בקורונה. הם לא יכולים. זה מה שאתם אומרים, בעצם. ואני אחזור ואומר: כל מי שמצביע היום נגד, הוא לא מחזק את הדת היהודית; הוא לא מחזק את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא רק מרחיק את האנשים האלה, והוא אומר שהאנשים האלה פחות שווים, למרות שהם אזרחים כמו כל שאר האזרחים בישראל. אתם מצביעים נגד אזרחי המדינה שרוצים להקים פה בית, שרוצים להקים פה המשפחה. וכאן, גם אם הם לא יהודים על פי ההלכה, הם עדיין שומרים על המסורת ומעבירים את הנר הזה מדור לדור, אדוני השר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני רק אבקש מחברי וחברות הכנסת, כל אחד לשבת במקומו לקראת ההצבעה, חוץ מחברת הכנסת הילה שי וזאן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני השר, אני חושב שאתה הקשבת ולא הקשבת. זו לא הבעיה של הזהות היהודית. הרי משרד הפנים היום מכיר בנישואים בחוץ לארץ. זה שאתה מסתמך על זה שזה שטח ישראל, אז אפשר למצוא פתרון טכני, בתקופת הקורונה אפשר למצוא פתרון טכני, אבל הכול מתחיל מרצון. עכשיו, בזה שאתה דוחה את הפתרון הזה ולא נותן, אתה לא מקרב את האנשים האלה לדת, כי הם לא עוברים דרכך; כשאני אומר דרכך אני מתכוון דרך הרבנות הראשית. הם לא יבואו לרבנות הראשית ולא יבקשו ממך להסביר להם את כל התהליך ואולי בעוד כמה שנים הם יתקרבו. אבל בזה שאתה נותן להם את הפתרון הטכני, יש סיכוי גדול שבעוד שנה, שנתיים, חמש, עשר שנים, או שהם יתקרבו לדת, או שחלק מהם יחזרו בתשובה, או שילדים שלהם יחזרו בתשובה. אתה יודע מה? אני אגיד לך משפט אחד. אני אמרתי מהדוכן הזה שאת הילדים שלי אני מגדל באהבה לערכים היהודיים. הילדים שלי לומדים במסגרת שמעניקה ערכים יהודיים. ואני אומר ככה: כשהם יגיעו לגיל 18 הם יחליטו איך הם רוצים לחיות, מה הם רוצים לשמור, איך הם רוצים לשמור. אבל אני כמדינה צריך לתת להם זכויות בסיסיות, והזכות להתחתן זו זכות בסיסית. עם כל הכבוד לסיפור שלך, סיפור של היוונים ונס של חנוכה, אתה יודע, זה קצת התנשאות שאתה מספר לנו על נס חנוכה, כאילו אנחנו לא יודעים מה זה נס חנוכה, עם כל הכבוד. אנחנו יודעים מה זה חנוכה ומה זה ניסים בחנוכה. אני דיברתי אליך על פתרון טכני לאזרחי ישראל, לא ביקשתי שתיתן לי פה הרצאה על נס של חנוכה ועל היוונים וכו'. כשאתה תיתן את הפתרון הטכני, אני אומר לך – אתה יודע מה? קח עצה יחצנית: מבחינת היחצנות זה רק יקרב אנשים לדת, לרבנות ואפילו למפלגה שלך אם אתה תיתן פתרון לזוגות האלה, כי אחרת, אתה אומר: לא אכפת לי. לא אכפת לי. לא אכפת לי מהאנשים האלה. זה מה שאנשים שצופים בנו כרגע יחשבו עליך, אדוני השר. תודה רבה. תן לי חצי דקה, אני עולה למעלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נמתין שחבר הכנסת יבגני סובה יעלה למקומו לפני ההצבעה. בינתיים אני רק מעדכן שתהיינה שתי הצבעות – על כל הצעת חוק הצבעה בנפרד. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – נישואין בנציגויות זרות בשטח ישראל) (הוראת שעה), התשפ"א, של חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – נישואין בנציגויות זרות בשטח ישראל) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 38 בעד, 45 נגד, אין נמנעים. הצעת החוק לא עברה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק הבאה – הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – נישואין אזרחיים בשטח שגרירות בישראל עקב נגיף הקורונה החדש), התשפ"א, של חבר הכנסת יבגני סובה. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – נישואין אזרחיים בשטח שגרירות בישראל עקב נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 35 בעד, 44 נגד, אין נמנעים. הצעת החוק לא עברה. << הצח >> הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע פרטי (נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1709/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע פרטי (נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, של חברת הכנסת הילה שי וזאן, שתציג את החוק. בבקשה. << דובר >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כעת תעלה לאישור בקריאה טרומית הצעת החוק שיזמתי יחד עם יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת הרב משה גפני ויושב-ראש ועדת הכלכלה – – חברים, חוק ראשון, קצת קצת שקט. קצת. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר, בבקשה, שקט במליאה, כדי שחברת הכנסת תוכל להציג את החוק. בבקשה. << דובר_המשך >> הילה שי וזאן (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – חבר הכנסת יעקב מרגי, להשבת המקדמות לזוגות שחתונתם בוטלה עקב נגיף הקורונה. הצעת החוק תחייב את בעלי האולמות וגני האירועים להשיב את המקדמות ששולמו להם על אירועים, הן חתונות והן אירועים אחרים, שלא התקיימו עקב מגבלות הקורונה. על פי ההערכות המצויות בידי, שולמו רק על ידי הזוגות הצעירים מקדמות בגובה של למעלה מ-20 מיליון שקלים. החתונות ההמוניות בוטלו, כמובן, אך האולמות מסרבים במשך חודשים להחזיר את הכסף לזוגות. כך קורה מצב שהזוגות משלמים עשרות ואף מאות אלפי שקלים על אירוע, חברים, שלא התקיים מעולם. מדובר באלפי זוגות שנמצאים ממש בתחילת החיים המשותפים שלהם במינוס ענק, בעיצומו של אחד המשברים הכלכליים הגדולים ביותר שידענו. חברי כנסת יקרים, אני רוצה לספר לכם מעט מהסיפורים הכואבים שהגיעו אליי ואל חברי הכנסת מרגי והרב גפני על אותם זוגות חסרי אונים. אי-אפשר להישאר אטומים לכאבם. סיפורו של כל אחד ממאות הזוגות שפנו אלינו כואב, מכעיס ומקומם יותר מקודמו. אסור שהם יישארו שקופים. אני רוצה לספר לכם על ענבל ועדי, זוג שהיה אמור להתחתן בחודש מרץ, ושילם מקדמה בגובה 117,000 שקלים. כמה ימים לפני התאריך המיועד נאסרו ההתקהלויות וחתונתם בוטלה. מאז הם לא ראו אפילו לא שקל אחד בחזרה ולא קיבלו דבר בתמורה. חתונתם של זוג אחר, אורי ויעל, נדחתה פעמיים בגלל ההגבלות. תארו לעצמכם איזו רכבת הרים רגשית כזאת עובר כל אחד מהזוגות. האולם שבו הם התכוונו להתחתן עדיין לא מוכן להחזיר להם 35,000 שקלים ששילמו כמקדמה, וכמוהם יש עוד זוגות רבים מספור. זוג אחר כתב לנו, ואני מצטטת: מדובר בסכום משמעותי עבורנו שמכניס אותנו לחובות שלא נוכל לעמוד בהם. את לא מבינה כמה אנחנו צריכים את הכספים האלה. הטרגדיה הזאת מתעצמת בגלל שמדובר בשכבה שנפגעה אנושות מהמשבר הכלכלי. רוב הזוגות הצעירים הם סטודנטים או עובדים במקצועות שקיבלו מכת מוות כלכלית, ואחוז המובטלים בשכבת הגיל הזאת הוא גבוה יותר מבכל השכבות באוכלוסייה. יש ביניהם גם עצמאים שהעסקים שלהם קרסו לחלוטין והסיוע של המדינה לא מספיק להם אפילו בשביל לסגור את החודש, ובטח ובטח שלא לשלם על אירוע שהם אפילו לא זכו לקיים. הבור הכלכלי שהם נקלעו אליו שינה את מסלול החיים שלהם מקצה אל קצה. זוגות רבים החליטו לדחות את החתונה, את המעבר לדירה משותפת או את הקמת המשפחה. בחורה צעירה שפנתה אליי מספרת שקשה לה לישון בלילה ולתפקד בגלל החוב שהיא חייבת. חלק מהזוגות אפילו מעידים שהם נגררים למחשבות אובדניות. אסור לנו להפנות להם עורף ולייצר כאן "דור אבוד". המונח המצמרר הזה עולה פעמים רבות בהקשר של צעירי ישראל במשבר הנוכחי. יש כאן סכנה ממשית שייווצר דור של צעירים שלא הצליחו לסיים את לימודיהם, במשבר תעסוקתי חריף, ועל כל זה תתווסף משקולת בצורת חוב עתק שיסחבו במשך כל השנים הקרובות. מעבר לנזק הכלכלי והאישי שנגרם לזוגות הצעירים, גם באופן כללי אני אומרת בצורה ברורה, גם לגבי הזוגות והסטודנטים וגם לגבי הורי הילדים בגנים: לא ייתכן שצרכנים ישלמו על שירות שהם לא קיבלו בפועל. זה נכון בכל תחום, ובמיוחד בסכומים אסטרונומיים כמו המקדמות לחתונות. לבעלי האולמות חשוב לי לומר: אני מבינה את המצוקה שלכם. נלחמנו עבורכם בשביל להעביר את מתווה הסיוע. אני יודעת שזה לא מספיק מבחינתכם, ואנחנו נמשיך להיאבק בשביל להביא פתרונות נוספים, אבל הכסף הזה לא שלכם. הוא לא שלכם. זה כסף של זוגות צעירים שצריכים אותו כמו אוויר לנשימה. היום חלק מהאולמות מציעים לזוגות שהיו אמורים להתחתן לפני שבעה חודשים להתחתן כעבור שנה, או לשמור את הכסף כזיכוי לאירוע ברית. זה מגוחך ומשקף ניתוק מהמציאות. זוג שרוצה להתחתן – מתחתן, לא משנה אם זה משיקולים דתיים, כלכליים, אישיים או סתם פשוט כי הם כבר רוצים להתחיל את חייהם המשותפים. חלק עשו זאת בביתם, חלק אצל ההורים או אפילו ברחוב. חלקם כיום כבר בהיריון או מזמן בחיי משפחה יום-יומיים ושגרתיים. הפיצוי בדחיית האירוע למועד מאוחר יותר הוא פשוט לעג לרש. מצוקת הזוגות לא פוסחת על אף מגזר בחברה הישראלית. מצוקתם היא אותה מצוקה, וכולם מעלים קול שבר לנוכח החוב הענק שנפל עליהם ממש בתחילת הדרך. לכן התחלנו לפני זמן רב את תהליך החקיקה, בשביל לתת פתרון מהיר ויעיל לטובת הזוגות, ולצערי הוא נתקע במשך חודשים בגלל המתיחות בתוך הקואליציה. אין כאן קשר לימין או שמאל, קואליציה–אופוזיציה, ביבי או גנץ. זה חוק נכון, מוסרי וצודק שצריך להיות מנותק מהמשחקים הפוליטיים והאינטרסים הזרים. אני פונה כאן לחבריי חברי הכנסת מכל סיעות הבית: שימו את הפוליטיקה בצד, רק לרגע אחד. תעשו את הדבר הנכון, כי זה מה שאזרחי ישראל מצפים מאיתנו. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. ישיב השר איציק שמולי, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בינתיים – הודעה של מזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת הכלכלה. הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה – הארכת תוקף), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה, גם כן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה. << הצח >> הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע פרטי (נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 << הצח >> (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, כבוד השר. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, חברת הכנסת היוזמת חברת הכנסת הילה שי ואזן, ראשית, אני רוצה לברך אותך. מעבר לעובדה שמדובר בחוק חשוב מאוד שמראה עד כמה גדולה הרגישות החברתית שלך ועד כמה האנשים הצעירים במדינה, שבאמת הם נמצאים במצב – חלקם – שנשמטה להם הקרקע מתחת לרגליים מבחינה כלכלית, ואם אנחנו כנבחרי ציבור יכולים ולו במעט – והחוק הזה הוא לא ולו במעט; הוא הרבה מאוד. יש זוגות צעירים ששמו מקדמות בסכומים ניכרים מאוד של עשרות אלפי שקלים, לפעמים שברו חסכונות, והם רואים איך הדבר הזה יורד לטמיון. אם אנחנו באמצעותך יכולים לסייע להם להשיב את הכסף הזה ולהקל במעט על המצוקה הכלכלית הקשה מאוד שפוקדת אותם ורבים אחרים, אז בוודאי אנחנו מחויבים לזה. אני חושב שמדובר בהצעת חוק נהדרת. מדובר בהצעת חוק שאפשר לומר שתעזור לאלפי צעירים במדינת ישראל, שנמצאים באחת התקופות הקשות. אנחנו צריכים להבין שיש לנו – היום גם פורסמו נתונים שלא הפתיעו אף אחד, כיוון שאנחנו יודעים שהמשבר הזה של הקורונה הוא לא רק בגדר מגפה בריאותית, זו לא רק מגפה כלכלית, זה גם משבר חברתי אדיר, אדיר, שאנחנו רואים אותו בכל מיני היבטים. אני חושב שהצעות חוק מהסוג הזה הן הצעות שנועדו בעצם לספק לאותה אוכלוסייה את רשת הביטחון שהיא כל כך זקוקה לה, יחד עם רשתות ביטחון נוספות שמספקת הממשלה. זה דבר חשוב מאין כמותו. אני חושב שלאף אחד כרגע לא ממש ברור לאן הולכת או מידרדרת המערכת הפוליטית, אבל דבר אחד בטוח: במעט הזמן שעוד נותר, ראוי שאנחנו נדע לשתף פעולה סביב יוזמות מהסוג הזה. יש לנו עוד אתגרים גדולים מאוד גם בעולם הרווחה, גם בעולם החינוך, הבריאות. יש מאות אלפי ישראלים שנושאים את העיניים שלהם לירושלים, גם לכנסת וגם לממשלה, ומשוועים לפתרונות. אז אולי הקונסטלציה הפוליטית הנוכחית – מתוכה אנחנו לא ניוושע, אבל אם במעט הזמן שנותר נוכל לקדם יוזמות כמו היוזמה הברוכה הזאת שלך אז דיינו, ואנחנו נעשה את הכול כדי שזה יקרה. איתן? אני אולי אדבר על פרשת השבוע, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כולם בעד, ממש בעד. << דובר_המשך >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר_המשך >> אז תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה, אחמד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע פרטי (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, של חברי הכנסת הילה שי וזאן, יעקב מרגי ומשה גפני. הצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 60 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע פרטי (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2020, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 60 בעד, ואני מוסיף את חברת הכנסת הילה שי וזאן – זה 61. הצעת החוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע פרטי עברה. הצעת החוק תעבור לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. אני מוסיף לפרוטוקול את חברת הכנסת מאי גולן, חבר הכנסת צביקה האוזר וחבר הכנסת מלכיאלי – עוד שלושה, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש גם בצד שני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וחבר הכנסת אלכס קושניר – לפרוטוקול, בבקשה. תוצאות ההצבעה נשארות. גם חבר הכנסת השר יעקב ליצמן לפרוטוקול, בבקשה. החוק עובר לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: משאל עם (תיקון – יישובים באזור יהודה ושומרון) << הצח >> [הצעת חוק פ/1843/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת צבי האוזר) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק-יסוד: משאל עם (תיקון – יישובים באזור יהודה ושומרון), של חבר הכנסת צבי האוזר. בבקשה. בבקשה, עשר דקות לרשותך. << דובר >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמח להציג בפניכם הצעת חוק שאם הליך חקיקתה יושלם היא תיחשב הצעת חוק מכוננת; היא תיחשב הצעת חוק היסטורית; היא תיחשב הצעת חוק שתשווה מבחינה קונסטיטוציונית, חוקתית, את זכותם, הייתי אומר, הטבעית, של חצי מיליון ישראלים שעתידם, אם – ואני אגיד כאן את עמדתי האישית ואוסיף "חלילה" – יכריע הרוב שהם ייאלצו לעזוב את ביתם, לפרק את קהילותיהם – הצעה בלתי חוקתית מתפיסות עולם הומניסטיות – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה רוצה שלום, לא? << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> – – שכן מדובר באנשים, הרי אם תתקבל כזאת החלטה, היא תתקבל בדרך הדמוקרטית היחידה שיכולה להתקבל. לא יהיה איזשהו טריק, איזשהו שטיק, איזושהי קוניונקטורה, איזשהו רוב רגעי שיביא, במאה ה-21 – ואני אסתכל על כל חבריי כאן בלבן בעיניים – ואותו טריק יאפשר להרים יד ולרסק ולפרק קהילות ולגרום לאנשים לנטוש ולעזוב את ביתם אחרי דור שלישי, אולי רביעי, ומי יודע מתי. שכן החלטה כזאת – שאיננה, אגב, בשולחן דיונים בשום סכסוך אתני בשום מקום אחר בעולם, בשום מקום אחר בעולם. רק כאן חרב עקירה מרחף מעל אותם חצי מיליון ישראלים. אני חוזר ואומר: חצי מיליון ישראלים. לא יעלה על הדעת, אדוני היושב-ראש, שהחלטות היסטוריות כאלה לא יתקבלו בצורה הדמוקרטית היחידה שאפשר לקבל אותן. לכן, חבריי, מכיוון שהייתה כוונה בתקופה האחרונה שממשלת ישראל תחיל ריבונות על 130 היישובים ביהודה ושומרון, שכאמור, אמרתי, חיים בהם כחצי מיליון ישראלים, וזאת במסגרת תיאומים, הבנות והסכמות, גם פנימיות וגם עם הממשל האמריקני, הרי שהצעה זו או רעיון זה של נסיגה, פינוי, עקירה, תהיה מחויבת במשאל עם – לא היינו צריכים להציג את ההצעה. אבל כשההחלטה נפלה, והכוונה היא להתעכב, במונחים היסטוריים, בהחלת ריבונות על אותם יישובים, על חצי מיליון ישראלים, הרי לכל הפחות, כהצעה הגונה של אלה שתומכים בהמשך הישארותן של קהילות באזורים האלה שבהם נוצרה הציביליזציה היהודית, ואלה שמתנגדים, שחושבים שאפשר במאה ה-21 לעקור אנשים כאילו הם ארגזים, כאילו הם חבילות, כאילו אין מאחורי כל אדם שם, ילד, משפחה, אישה, אז לפחות יוסכם שצעד כזה ייעשה בדרך הומניסטית, ראויה, דרך דמוקרטית. ההצעה שאני מביא בפניכם תואמת את רעיון הליבה, הייתי אומר, בתוכנית השלום של הנשיא טראמפ, שהכירה ביישובים ישראליים ביהודה ושומרון כעמדה מובהקת. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – טרנספר – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת שחאדה, בבקשה. << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> איזה טרנספר? אתה בעד טרנספר. אני נגד עקירה של כל אדם באשר הוא אדם, יהודי וערבי. אינני עושה אפליה בין יהודים וערבים כמוך. אתה לא מכיר בזכויות של יהודים, בזכות הגדרה עצמית של יהודים, ואתה לא מכיר אפילו בזכויות קניין של יהודים. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> הרי אתה בעד שתי מדינות – בעד מדינת לאום פלסטינית ללא נוכחות של יהודים בכלל, ובעד מדינה דו-לאומית כאן. זאת עמדתך. אתה אפילו נגד זכות הגדרה עצמית לעם היהודי. אתה מכיר בזכות ההגדרה עצמית של היהודים? << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> תאמר כאן, הינה, יש לך הזדמנות להפתיע. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> האם אתה בעד זכות ההגדרה של יהודים? האם אתה בעד לאפשר ליהודים לממש את זכות ההגדרה העצמית שלהם, או שאתה בעד זכות הגדרה עצמית לפלסטינים, מדינת לאום פלסטינית, לצד מדינה דו-לאומית ישראלית? זה הרי החזון שלך. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> תספר לציבור. תספר לציבור. אתה בעד מדינה פלסטינית לאומית ומדינה דו-לאומית ישראלית. אתה לא מכיר בזכות של היהודים לא לגור בחלק מארץ ישראל ולא לממש זכות לאומית כאן, במדינת ישראל. זאת עמדתכם. בשביל זה אתם לא לגיטימיים. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> בשביל זה אי-אפשר לשתף אתכם ברשות המבצעת. אתם לא שותפים לחזון של המדינה הזאת. אתם לא הייתם מוכנים לקבל את הפשרה ההיסטורית. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אתה לא מוכן לקבל את ההסדר המכונן של מדינת ישראל, ועכשיו אתה מציע לעקור יהודים, לעקור אנשים מביתם במקום אחד, ואפילו לא לאפשר הכרה בזכות לאומית. אני נגד עקירה – של אף אדם, תהיה דתו אשר תהיה, תהיה לאומיותו אשר תהיה, יהיה מינו אשר יהיה. נגד עקירה, נגד טרנספר. לא כמוך. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש אנשים שגרים היום במרחק 2 קילומטר מהכפר שלהם. תחזיר אותם, את העקורים שנמצאים כאן – – – תחזיר את – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> אין פה הגינות בדברים שאתה מציע, ואתה יודע את זה. אתה בעד שחצי מיליון אנשים ייקחו את חפציהם, את מטלטליהם, ויעזבו את ביתם וייעקרו מביתם. זאת ההצעה שלך. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – כל – – – << דובר_המשך >> צבי האוזר (דרך ארץ): << דובר_המשך >> חצי מיליון ישראלים. וזה לא יהיה. זה לא יהיה. ולכן, חבריי, התיקון, תיקון חוק-היסוד שאני מביא היום לפני הכנסת, הוא גם מרכיב משמעותי בשמירה על אחדות ישראל. ההחלטות על נסיגות, על עקירות, הובילו בעבר למשברים לאומיים שקרעו את החברה הישראלית, שריסקו את החברה הישראלית. לפיכך אני חוזר ואומר: מתבקש כי כל החלטה היסטורית שעלולה להטיל את אותה חרב עקירה של יישובים – וכאמור, אם בכלל תהיה כזאת, ואני מתנגד לה בכל תוקף – מחייבת הכרעה במנגנון הסכמה לאומי. ואגב, הבית הזה דן באותו עניין, במנגנון, ברמת הגולן, בירושלים, והחוק הוא חוק קיים. כל שטח שמדינת ישראל בשטחה הריבוני תחליט לוותר עליו, לשנות את מעמדו, כבר היום, על פי החקיקה הישראלית, חל עליו חוק משאל העם. הצעתי אומרת: על אותם ישובים מוכרים בשטחי יהודה ושומרון, אם יוחלט על פי רוב להעביר אותם לשלטון זר, רק מנגנון אחד אפשרי לקבל החלטה כזאת, שעלולה, חלילה, לעורר ריב ומדון בחברה הישראלית. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני קורא לכל חבריי להישיר מבט לחצי מיליון ישראלים שחיים ביהודה ושומרון, להישיר מבט לעקרונות הומניסטיים, לעקרונות דמוקרטיים, לעקרונות בסיסיים שכולנו מחויבים להם, ולהחיל את אותו הסדר דמוקרטי בסיסי של משאל עם גם באשר לאותן אופציות עתידיות, אם יהיו. כמו שאמרתי, ברמה האישית אני מקווה שלא יהיו, כי במאה ה-21 אותו רעיון של העברת אוכלוסייה, פינוי אוכלוסייה, עקירת אוכלוסייה כחלק מפתרון של סכסוך אתני הוא פתרון שאיננו קביל, איננו מקובל ואיננו קיים בשום מקום אחר על הפלנטה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ישיב על הצעת החוק, בשם הממשלה, השר זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת האוזר, שיזם את החוק – חבר הכנסת האוזר, אני רוצה לברך אותך על היוזמה. אני חושב שבהצעת החוק הזאת אתה למעשה מקדם את הרעיון שהבית הזה נתן עליו את הדעת כבר בכמה הזדמנויות לגבי שטח אחר, שטח ריבוני, אבל בהחלט מה שהיה נכון לגבי השטח הריבוני של מדינת ישראל באופן כללי, מה שהיה נכון בזמנו לגבי רמת הגולן באופן ספציפי ומה שהיה נכון לגבי ירושלים באופן ספציפי, הוא בוודאי ובוודאי נכון גם לגבי ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון. לכן, הרעיון שההכרעות בנושאים ההיסטוריים האלה צריכות להתקבל במנגנון של משאל העם הוא רעיון נכון. אגב, בזמנו, בבית הזה, הרעיון הזה אפילו לא זוהה באופן ברור עם הימין. באו גם אנשי מרכז-שמאל שחלוקים בדעתם על דעתי, אבל אמרו: אנחנו, לרעיונות כאלה, רוצים באמת לקבל לגיטימציה של העם, ולא לקבל החלטות גורליות שהן בבסיס קיומנו כאן באיזושהי עסקה של קונסטלציה פוליטית, סוג של עסקת מיצובישי, כפי שהיה בזמנו בהסכמי אוסלו. ולכן, בזמנו, נדמה לי, אם אני זוכר נכון – אומנם לא התכוננתי להשיב כאן, כי החלפתי את השר אמסלם, אבל אם אני זוכר נכון, בפעם הראשונה בכלל כל הרעיון של חוק משאל עם חוקק בשנת 2000, אם אני זוכר נכון, דווקא בימי – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> בתמיכה בין-מפלגתית. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – דווקא בימי ממשלת שמאל שהייתה. והרעיון אחר כך, שהיה צורך לקחת את החקיקה הזאת – שהייתה יותר הצהרתית, והיה קשה להפעיל אותה – ולמעשה לעלות אותה לפסי מעשה, לתת לזה תוכן, גם הוא קודם דווקא לא בימי ממשלת ימין, אלא בימי ממשלת אולמרט החקיקה הזאת התחילה להתגלגל. נפל הכבוד בחלקי ובחלקו של חברי יושב-ראש הכנסת היושב כאן לקדם לאחר מכן את החקיקה הזאת ולהשלים את מה שהתחיל בימי הכנסת – זה פחות ממשלת אולמרט, הוא לא אהב את החקיקה, אבל הכנסת של אולמרט, כולל חברי מפלגתו, הם שקידמו את החקיקה בזמנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> עשינו את זה אז עם דין רציפות להצעה של חבר הכנסת אביגדור יצחקי. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> בדיוק. לקחנו את הצעת החוק של חבר הכנסת לשעבר אביגדור יצחקי, החלנו עליה דין רציפות והמשכנו איתה אחר כך, אני ויריב, לחקיקה – בהתחלה חוק רגיל ולאחר מכן חוק-יסוד, כדי לנעול את הנושא הזה באופן סופי. ולכן אני חושב שההצעה שלך, נכון יהיה לראות את זה הרבה מחוץ למסגרת של הדיכוטומיה הרגילה של ימין–שמאל. אומנם אין לי ספק שחברי כנסת מהרשימה המשותפת, כדרכם בקודש, כפי שתקפו אותך כאן, יצאו נגד החקיקה הזאת, כי אותם לא מעניין תהליך קבלת החלטות לאומי שיכול למנוע קרע בעם וייצר הכרעה ברורה. הרי הם רוצים לגרש אותנו מכאן בכל מצב ובכל דרך – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – לכבד את שלך. גם אם אתה שר, לא מותר לך לצאת ולהסית. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – ובשביל זה יהיו מוכנים גם לכל עסקת מיצובישי שתהיה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> וכדאי שתלמד לפני שתעלה על הבמה, כי האנשים אולי יאמינו לך. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל אני פונה בדבריי דווקא לחברי כנסת שדעתם המדינית שונה מדעותיי – לחברי הכנסת של כחול לבן, לחברי הכנסת של יש עתיד – ואני רוצה בכוונה לחדד את הנקודה הספציפית הזאת: זה לא ענין של ימין ושמאל, זאת שאלה איך מקבלים במדינת ישראל הכרעות בסוגיות הגורליות האלה. והדרך הנכונה של תהליך קבלת הכרעות בנושא כל כך מהותי זה לחזור לעם ולא לעשות אותו בן ערובה של קונסטלציה פוליטית, ואז כל צד ינסה לשכנע כפי שהוא מאמין. אבל אני מציע שלא להיכנס אוטומטית לתגובה הפבלובית הזאת שבגלל שזה יו"ש אז אלה בעד ואלה נגד, אלא לראות כאן הצעת חוק שלדעתי, כפי שכבר היה בעבר עם הצעות חוק דומות, צריכה להיות בקונסנזוס רחב. זה גם בעיניי מבחן ברמה מסוימת לאותן מפלגות, איך הן רוצות להגדיר את עצמן: האם הן רוצות להגדיר את עצמן כמפלגות של שמאל קיצוני – שנכון שהתנגדו בזמנו גם לחוק משאל עם שאביגדור יצחקי קידם ולחוק משאל עם שיריב ואני קידמנו – או שהן רוצות לראות את עצמן כמפלגות מרכז-שמאל ציוניות, שדווקא באופן מסורתי תמכו ברעיון של חוק משאל עם בגלגוליו הקודמים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אגב, צריך להזכיר שכשהעברנו את חוק-יסוד: משאל עם, הוא עבר בתמיכה ובהצבעה בעד בין היתר של חברי הכנסת של סיעת התנועה דאז, כולל ציפי לבני; נדמה לי שגם חבר הכנסת עמיר פרץ וגם יש עתיד. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> גם יש עתיד. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סיעת יש עתיד. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה היה על ירושלים. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, זה לא היה על ירושלים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא לא לא לא לא, זה היה חוק-יסוד: משאל עם. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, זה לא היה על ירושלים. חבר הכנסת לפיד, אדוני יושב-ראש האופוזיציה, זה היה על כל השטח הריבוני של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון מאוד. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה נכון על הכול – ירושלים, כולל גם מה שאתם אוהבים לקרוא "מזרח ירושלים" על כל חלקיו – – << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – זה היה על רמת הגולן – זה היה על כל דבר שהוא שטח ריבוני של מדינת ישראל. תמכתם אז והלכתם איתנו על החקיקה הזאת. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בהחלט, ואני עומד מאחורי זה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> יפה. ולכן אני מציע לכם גם עכשיו, בהצעת החוק שהציע חבר הכנסת האוזר, לא לראות אותה בחלוקה של ימין–שמאל, אלא בזמנו, נדמה לי, יאיר, אפילו אתה אמרת שהחלטות בנושא של יהודה ושומרון צריכות להתקבל במשאל עם, שזה בדיוק מה שהוא מציע. << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> זה היה במצע כחול לבן. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> הינה, אומר חבר הכנסת האוזר שזה אפילו היה במצע כחול לבן. הייתה פעם מפלגה כזאת, והיית מספר שתיים בה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה להכאיב? למה להכאיב? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לא, אולי זאת הדרך להתחבר שוב, אני יודע? אולי אני מדבר עתידנות ולא היסטוריה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אלקין, יש לי שאלה לגבי החוק, אם אנחנו כבר מנהלים דיאלוג, עד שכולם מתכנסים: לפי החוק הזה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלקין, אם אתה יכול להתייחס גם לסטודנטים, לשביתה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אם היית בא לפה כשעניתי על השאילתה, אז התייחסתי. אה, אתה היית, נכון. אתה רוצה מופע חוזר? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> היה מעניין. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> ניסית. יפה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> השר אלקין, יש משהו שלא הבנתי בחוק – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת פורר, אם אתה באמת רוצה, אני אוכל לקבוע ישיבה מיוחדת מחר, רק אתה צריך להתחייב לבוא. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מחר יש לי פה ועדה לקידום מעמד האישה – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש משהו שברצינות לא הבנתי בחוק: החוק מדבר על יישובים ביהודה ושומרון. גודל יישוב ביהודה ושומרון נקבע על ידי המינהל האזרחי. המינהל יכול לצמצם ולהרחיב. אתה נותן כוח אדיר למינהל דרך החוק. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> קודם כול, לצמצם קשה, כי בשביל זה צריך לפנות אנשים. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> המועצות הן הרבה יותר גדולות – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל זה שאין הלימה בין תהליך של החלה לבין תהליך של נסיגה זה נכון גם על החוק של משאל העם הקודם שתמכת בו, כי אתה יכול להחיל ריבונות כהחלטה פשוטה של ממשלה, כפי שנעשה למשל במקרה ירושלים, ועדיין החוק אומר שלסגת מההחלטה הזאת יהיה ניתן רק במשאל עם. לכן, מהבחינה הזאת זה לא שונה מהמודל הזה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לשון החוק הזה מדברת על יישובים. ביישובים ביהודה ושומרון – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> נכון, אני יודע, אבל יאיר, אני עונה לך. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> שנייה. ביישובים ביהודה שומרון, שטח המועצות הרבה יותר רחב מהיישוב עצמו. אתה פשוט נותן המון כוח למינהל לעשות אקורדיון. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> שוב, הסיטואציה של אקורדיון יכולה להיווצר גם במקרה של חוק משאל עם אחר, זה שתמכת בו, כי מחר יכולה לבוא ממשלה, וברוב של פלוס אחד להחיל ריבונות, לצורך העניין, על כל שטח יהודה ושומרון, לדוגמה, ולסגת מזה, לפי החוק, צריך משאל עם. לא יכולה הממשלה להחליט הפוך. לא צריך אפילו חקיקה כדי להחיל ריבונות. לכן ההיגיון הוא אותו היגיון – ההיגיון אומר שכדי להרחיב שטח אפשר החלטה שהיא יותר מינהלית, אבל לסגת מהשטח, שזה כרוך גם בפינוי אנשים – הרי פה הנקודה הרגישה, פה נקודת הקרע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אלקין, אני חושב שהזמן כבר מאחורינו. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לסגת מהשטח ולפנות אנשים – צריך לבוא לעם ולקבל לגיטימציה מהעם. לכן אני קורא גם לכם, למרות חילוקי הדעות המדיניים בינינו, לתמוך בהצעת החוק הזאת של חבר הכנסת האוזר ולהעביר אותה כדי לייצר תהליך קבלת החלטות נכון שלא תלוי בקונסטלציה פוליטית רגעית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אם כך, חברות וחברי הכנסת – את רוצה להתנגד. בבקשה, חברת הכנסת זנדברג, נאפשר לך להתנגד. אם כך, חבר הכנסת האוזר יוכל להשיב אחרייך. מי שמבקש להצביע, למעט חבר הכנסת האוזר, אני מבקש שיעלה למעלה. למעט חבר הכנסת האוזר כמובן – אתה תוכל להצביע מכאן, אין שום בעיה. בבקשה. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> סליחה שעיכבתי אתכם – מגבלות הקורונה. חברות וחברים, האזנתי לדברים ברוב קשב, ואכן דאג גם השר אלקין לציין את החשיבות של משאל עם בהחלטות לאומיות חשובות. אכן רעיון נשגב, למרות שהוא זר לשיטה הישראלית, אבל יכול להיות שבדברים מסוימים יש מקום להכניס החלטות כבדות משקל במשאל עם. רק שימו לב, חברים: יש לכם כאן כמה מיליונים שחסרים. אתם רוצים שתושבי מדינת ישראל – אני מקווה מאוד, זה לא כתוב; אני מקווה מאוד שאתם מתכוונים יהודים וערבים, אבל אי-אפשר לדעת – תושבי מדינת ישראל האזרחים, אזרחי מדינת ישראל, יקבלו החלטה על גורלם של מיליונים שלא יזכו להשתתף במשאל העם הזה. זה נעלם לך, חבר הכנסת האוזר? בכל מקום בעולם שבו הייתה החלטה על משאל עם על גורלו של חבל ארץ, מי שהשתתפו במשאל הם תושביו של אותו חבל ארץ. איך אתה יכול ככה – – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> איפה יש בשטחי C מיליונים? תפסיקו לבלבל את העובדות. יש חצי מיליון ישראלים, חצי מיליון ישראלים – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> מי שמך ומי שמי ומי שמנו, כולנו פה, שאנחנו נבחרנו על ידי אזרחי המדינה, מי שמנו לקבל החלטה בשמם של תושבי – אנשים שהם לא אזרחי המדינה, אבל אנחנו שולטים עליהם שליטה צבאית? באמת, אתם התבלבלתם. ואתה יודע מה? אם כבר, בוא נלך על זה עד הסוף. לא זכור לי שהקמת ההתנחלויות באותו שטח התקבלה במשאל עם. לא זכור לי שהסדרת המאחזים הבלתי-חוקיים, שרק הבוקר היה אצלך בוועדה דיון – לא זכור לי שזה התקבל במשאל עם. << קריאה >>קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אולי נשאל את כל תושבי האזור, יהודים וערבים, שגורלם מושפע מההחלטות האלה – – << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> מפ"ם הקימו. אתם מייצגים את מפ"ם? << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> – – אם הם תומכים או מתנגדים למהלכים האלה? אני חושבת שזה דבר ראוי וחשוב. << קריאה >>קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> מזמן לא נשמע קולם של האנשים שגורלם הוא בשליטתנו בסוגיות שקשורות לגורלם. אני בהחלט מציעה לקבל החלטה מן הסוג הזה. עד אז הצעת החוק הזאת היא לא רק חצופה ומתנשאת ופטרונית, היא גם בלתי חוקית. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת האוזר, אתה מוזמן להשיב, בבקשה. מוותר. חברת הכנסת זנדברג, אאפשר לך להצביע מכאן, אם את רוצה, או שאת רוצה לעלות? אני אחכה שאת תעלי. אנחנו נמתין עד שחברת הכנסת זנדברג תגיע למקומה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה הטרומית על הצעת חוק-יסוד: משאל עם (תיקון – יישובים באזור יהודה ושומרון), של חבר הכנסת צבי האוזר. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – 42 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: משאל עם (תיקון – יישובים באזור יהודה ושומרון), לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת האוזר. בלי מחיאות כפיים, בבקשה. בעד – 54, נגד – 42, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה הטרומית. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני אודיע לפרוטוקול שחבר הכנסת שטרן לחץ בטעות על הכפתור בעמדה של חבר הכנסת רזבוזוב, ואחר כך חבר הכנסת רזבוזוב תיקן ולחץ, וחבר הכנסת שטרן לחץ אצלו. אנחנו רושמים את ההודעות האלה לפרוטוקול. הוועדה המוסמכת היא ועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ועדת רווחה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יש בקשה להעביר לוועדת רווחה, זכויות הילד, חוץ וביטחון. אין שום בעיה. אנחנו נעביר את הצעת החוק לוועדת הכנסת לשם קביעת הוועדה שתדון בהכנתה לקריאה הראשונה. תודה רבה. עד כאן בנושא הזה. << הצח >> הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – אימוץ על ידי הורה יחיד), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/946/23; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מרב מיכאלי) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – אימוץ על ידי הורה יחיד), התש"ף–2020, של חברת הכנסת מרב מיכאלי. אנחנו נחכה שחברת הכנסת מיכאלי תגיע מלמעלה ונזמין אותה להציג. לאט-לאט, לא צריך לרוץ. הכול בסדר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, צריך לעשות הפסקה במליאה בשעה 17:00, יש מסיבת עיתונאים חשובה. אנחנו רוצים לדעת מה קורה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבידר, אני לא מזלזל באף אחד ובשום דבר, והכול בסדר. חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אני חושבת שזאת הפעם הרביעית שאני מציגה כאן את הצעת החוק הזאת, הצעת חוק שמבקשת לעשות לא רק שוויון בין הורות והורים פוטנציאליים אלא לעשות צדק עם ילדות וילדים שזקוקים לבית ואין להם בית ויש בחוץ אנשים שמאוד מאוד ישמחו לאמץ אותם, אבל החוק במדינת ישראל לא מאפשר להם בכלל להגיש מועמדות או להיכנס לתור של אימוץ ילדות וילדים. והסיבה שהם לא יכולים לקבל את הזכות הזאת לאמץ היא פשוט משום שהם לא עונים להגדרה של "איש ואשתו". באמת, יש לי רק כבוד והערכה למי שחיים כאיש ואשתו באושר ועושר והכול ממש פיקס אצלם, אבל יש רבות ורבים במדינת ישראל שא. לא יכולים להיקרא איש ואשתו פשוט משום שאין להם איך להתחתן כאן, כי הם לא עונים על ההגדרות המאוד-מאוד צרות של בתי הדין הדתיים השונים, שהם היחידים שרשאים לרשום נישואים במדינת ישראל, ויש גם כאלה שבחרו לא להתחתן, ויש גם כאלה שלא יכולות ולא יכולים להתחתן, כי מדינת ישראל לא מכירה בכלל בסוג הנישואים שלהם, ויש גם כאלה שהם בודדות ובודדים, שלא חיים בזוגיות. ומה אני אגיד לכם, חברות וחברים? השאלה של התאמה להורות והיכולת לתת בית חם לילדה או לילד לא קשורה לא בנישואים, לא בזהות מינית, לא בעדה, לא בדת ואפילו לא בזוגיות. יש הורות והורים שיכולים לתת בית מדהים לילדות וילדים גם כשהם חיות וחיים לבד – שהכמיהה שלהם לתת את הבית הזה לילדה או ילד שבאמת, החיים לא סיפקו להם את הבית הטבעי במסלול הרגיל, שהרבה פעמים עברו דברים מאוד קשים וזקוקות וזקוקים בדיוק לאנשים שנורא רוצות ורוצים אותם – היכולת הזאת ממש לא תלויה לא בזוגיות, לא בהטרוסקסואליות, לא בנישואים ברבנות ולא בשום סוג של תיוג אחר שאנחנו עושות ועושים, לצערי, עדיין. ולכן, הצעת החוק שלי באה למחוק את המילים "איש ואשתו" ולהגיד: אימוץ יכול להיעשות על ידי כל אדם, בין שבתור יחיד ובין שלא בתור יחידה או יחיד, אך ורק לפי הקריטריונים המקצועיים, שיבדקו אם הוא או היא כשירים להיות הורות והורים. הדבר המדהים הוא שזאת גם ההמלצה של ועדה מקצועית שעסקה בנושא. והדבר שאולי לא מפתיע, אבל מדהים לא פחות, זה שמדינת ישראל – ממשלות ישראל התחייבו בפני בית המשפט העליון כבר לפני למעלה משלוש שנים לתקן את האפליה ואת העיוות הזה, אפליה כלפי אנשים, יחידות ויחידים; אפליה כלפי זוגות לא הטרוסקסואליים; כלפי הקהילה הגאה; אפליה כלפי כל מי שלא מציית להגדרה המשפטית המאוד-מאוד צרה הזאת ומיושנת של "איש ואשתו". מדינת ישראל התחייבה לבית המשפט לתקן את האפליה הזאת, ועד היום היא כשלה בלעשות את זה. אני רוצה לברך את משרד המשפטים ואת שר המשפטים, שהיום הציגו, הוציאו טיוטת חוק, תיקון לחוק האימוץ שסוף-סוף יביא סוף לאפליה הזאת. את הצעת החוק הפרטית אנחנו העלינו כאן מאז הכנסת התשע-עשרה, חברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין ואני. היו פה דרמות במליאה, ושוב ושוב הבטיחו לנו: תשובה והצבעה במועד אחר, מייד מייד אנחנו מתקנות ומתקנים את העוול הזה, והוא עדיין לא תוקן. ואני אומרת לכן ולכם, חברותיי וחבריי, היום זה היום. היום, כשמשרד המשפטים סוף-סוף פרסם גם הצעת חוק ממשלתית בנושא – אני אהיה שמחה להצטרף אליה, אחרי שנעביר כאן את הצעת החוק הפרטית בקריאה טרומית, ונתקדם, אם תרצה השם, וממשלה אם תהיה או מה, ביחד. אבל כך או כך, את הצעת החוק הפרטית לתיקון העוול והאפליה באימוץ והפגיעה בילדות וילדים שמחכים להורים אנחנו חייבות וחייבים להתחיל היום. אני מאוד מאוד מאוד קוראת לכם לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. ישיב על הצעת החוק שר המשפטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא אמרתי "שר המשפטים אבי ניסנקורן". מן הראוי, הקרדיט המלא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הוא פשוט לא נוכח פה. אנחנו נעבור להצבעה. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איך הוא לא נוכח? הוא אמור להיות השר המשיב. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מה, השתגעתם? השר הגיע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, השר עולה להשיב. השר עולה להשיב. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ניסנקורן – – – ג'ינס. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> קודם כול, אם לא שמת לב, אני כבר שישה חודשים עם ג'ינס, לא מעכשיו. דווקא אתה לבוש עכשיו ככה טיפ-טופ. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – סוף קורס. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אבל אני חושב שהצעת החוק הזאת באמת מייצרת תיקון שצריך לעשות. אנחנו דיברנו עם מרב מיכאלי. יש הצעת חוק ממשלתית שאנחנו הכנו ביחד עם משרד העבודה והרווחה, השר איציק שמולי, ויש הסכמה בעצם להיצמד לממשלתית, ולכן אנחנו תומכים בהצעת החוק. היא תייצר יותר שוויון. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יאללה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הצבעה שמית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הצבעה שמית? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> השר מבקש הצבעה שמית. השר פה מבקש הצבעה שמית. בבקשה. הוגשה בקשה מטעם הממשלה לבצע הצבעה שמית. אני מבקש ממזכירת הכנסת לבצע את ההצבעה שמית. בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – אינו נוכח אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – נגד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – אינו נוכח אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד קרן ברק – אינה נוכחת ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – אינו נוכח מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד עוזי דיין – אינו נוכח אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – בעד עמית הלוי – נגד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – בעד אסף זמיר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – נגד מיקי חיימוביץ' – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – נגד יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – נגד היבה יזבק – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – אינו נוכח אלי כהן – אינו נוכח יצחק כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – אינו נוכח ע'דיר כמאל מריח – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – נגד יאיר לפיד – בעד אוסנת הילה מארק – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – נגד משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – נגד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – נגד איימן עודה – אינו נוכח חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – אינה נוכחת תהלה פרידמן – בעד עמיר פרץ – בעד רפי פרץ – נגד עינב קאבלה – בעד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – אינו נוכח יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – אינה נוכחת עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה נגד? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אלעזר שטרן – בעד הילה שי וזאן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עפר שלח – בעד איציק שמולי – בעד רם שפע – בעד איילת שקד – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבקש ממזכירות הכנסת לקרוא שנית את שמות חברי הכנסת – מי שלא נכח. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) סמי אבו שחאדה – בעד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – אינו נוכח משה ארבל – נגד גבי אשכנזי – אינו נוכח אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – אינו נוכח נפתלי בנט – אינו נוכח קרן ברק – אינה נוכחת יוסף ג'בארין – אינו נוכח יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד יואב גלנט – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח עוזי דיין – נגד צבי האוזר – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת היבה יזבק – בעד עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – בעד אלי כהן – אינו נוכח מתן כהנא – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח פטין מולא – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח סונדוס סאלח – אינה נוכחת גדעון סער – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח אורלי פרומן – אינה נוכחת אלכס קושניר – בעד מירי מרים רגב – אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת איילת שקד – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם יש מישהו מחברי או חברות הכנסת שנוכח פה כרגע ולא הצביע? << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יואב גלנט – נגד בנימין גנץ – בעד << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם יש עוד מישהו מחברי או חברות הכנסת שנוכח באולם ולא הצביע עדיין? תמה ההצבעה. אוקיי. אם כן, תוצאות ההצבעה הן 43 בעד ו-49 נגד. אם כן, הצעת חוק אימוץ ילדים לא עברה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון) << הצח >> [הצעת חוק פ/1728/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), של חבר הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת. יציג את החוק חבר הכנסת איתן גינזבורג. בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם אפשר, בבקשה שקט ברחבי המליאה, על מנת שחבר הכנסת יוכל להציג את החוק. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> להוריד לי את הזמן שהתחילו. עוד לא הספקתי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ניתן לך את הזמן. זו לא הבעיה. חבר הכנסת רזבוזוב, בבקשה. חברת הכנסת קטי שטרית, בבקשה. רוצים להתקדם עם הצעת החוק. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג – – – << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – הגה נכון את השם "רזבוזוב" מאז שיש יושב-ראש לכנסת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מתכבד להציג את הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון). לכאורה, זה נראה כאילו תיקון טריוויאלי. אני רוצה לפתוח בפסקה שאני מניח שכולם מכירים, מתוך מגילת העצמאות של מדינת ישראל, המסמך המכונן שלא רק הכריז על הקמתה של מדינת ישראל, אלא התווה את העקרונות ואת האופי של המדינה שלנו: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". חברי הכנסת, לאורך השנים העקרונות האלה, שמצוינים באופן מפורש במגילת העצמאות, קיבלו ממד חוקתי באמצעות חוקי-יסוד של מדינת ישראל. יחד עם זאת, הזכות לשוויון, שהיא זכות כל כך בסיסית בכל דמוקרטיה וגם בדמוקרטיה הזאת, כפי שרצו האבות המייסדים של המדינה – הזכות לשוויון, שמצוינת באופן ברור, לא עוגנה בספר החוקים של מדינת ישראל. היא עוגנה רק בפסיקות השונות של בית המשפט. כך, לדוגמה, בשנת 1969 כתב נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט משה לנדוי, זכרו לברכה, בעניין הזה כי "אצלנו אין סעיף מפורש כזה, לא בחוקה כתובה ואף לא בסעיף משוריין של חוק-יסוד, ואף על פי כן רעיון זה, שאינו כתוב על ספר, הוא מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו". ברוח דומה כתב נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר, זכרו לברכה, כי "הכלל שלפיו אין מפלים בין אדם לאדם מטעמי גזע, מין, לאום, עדה, ארץ מוצא, דת, השקפה או מעמד חברתי הוא עקרון יסוד חוקתי, השלוב ושזור בתפיסות היסוד המשפטיות שלנו ומהווה חלק בלתי נפרד מהן". צריך לומר שגם המנהיגות הפוליטית, עוד מראשית ימיה של הציונות, הזכירה באופן מפורש את השוויון כערך מרכזי בתפיסת עולמה. כך, לדוגמה, כתב בנימין זאב הרצל בספרו אלטנוילנד: "איננו מפלים בין אדם לאדם. איננו שואלים מהי דתו של אדם, ובן איזה גזע הוא. עליו להיות אדם ובכך אנו אומרים די". גם דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, מייסד המדינה, התייחס לנושא ואמר: "אנחנו בכל מקום ובכל ארץ עמדנו ודרשנו שהפועלים יתאחדו על יסוד של שוויון גמור". וגם ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר למחוק את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – מנהיג הליכוד, אמר בעניין זה: "אנחנו מאמינים שבמדינת היהודים צריך להיות ויהיה שוויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדל דת, לאום ומוצא". << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר למחוק את הלאום היהודי. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> כפי שאמר מנחם בגין. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> תבטל את חוק הלאום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לבל"ד יש גם תוכנית עבודה בעניין. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני מסתכל פה עליכם, חברי הכנסת, ונדמה לי שכולנו, מימין ומשמאל, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, גברים ונשים, מסכימים לציטוטים שהבאתי בפניכם, ציטוטים שאומרים שבבסיסה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עומדת ההבנה וההסכמה העמוקה על כך שכל בני האדם שווים מעצם היותם, ובכן, בני אדם. דת, גזע, מין, נטייה מינית, שפה, השקפה פוליטית – כולנו שונים אבל כולנו שווים. עכשיו, אני שמעתי בימים האחרונים, חבריי חברי הכנסת, כל מיני טענות כאילו החוק הזה הוא נגד מישהו, שהוא במטרה להתנגח או שהוא במטרה לעורר התנגדות. מהסיבה הזאת, חבריי, חשוב לי לעמוד פה ולהדגיש קבל עם ועדה: החוק הזה הוא לא נגד אף אחד – הוא בעד. הוא בעד הבחור הצעיר שלא מכניסים אותו למועדון או לאיזה בר שאליו יצא עם חברים רק בגלל צבע עורו; הוא בעד הבחורה הצעירה שרק בגלל מינה לא יכולה להתגייס ליחידה שהיא רוצה להתגייס אליה, למרות הכישורים, שהיא שווה לכל אדם אחר ולאחרים שכן מגויסים לאותה יחידה; הוא בעד אותה בחורה צעירה – – << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> החוק הזה הוא שירת הברבור של כחול לבן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, בבקשה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – שרק בגלל שם משפחתה או בגלל המבטא שלה לא מקבלים אותה לעבודה; הוא בעד אותו זוג חרדי או ערבי שלא מוכנים להשכיר להם דירה. ויהיה גם ראוי לומר שהוא גם בעדי, הוא בעד אנשים כמוני, שבשל נטייתם המינית אינם שווי זכויות לאנשים אחרים פה במדינה בתחומי חיים שונים. אז לא, החוק הזה הוא לא נגד אף אחד. הוא בעד שוויון, והדבר היחיד שהוא נגדו – הוא נגד אפליה. אז נכון שחלק מעקרונות השוויון כבר מוזכרים בספר החוקים של מדינת ישראל, כמו חוק שכר שווה לעובדת ולעובד או חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אבל ברור לכולם שהוספת עקרון השוויון בצורה מוגדרת וברורה, שחור על גבי לבן, בחוק-יסוד, בפרק מחוקתה הנכתבת של מדינת ישראל, תסייע במימוש העקרוני ותמנע את הצורך במתן פרשנות משפטית. אני גם רוצה לציין בהקשר הזה שיש הצעות דומות של חברי כנסת נוספים, ואם יש הצעה שאני מאוד מאוד מזדהה מכל אותן הצעות חוק שהוגשו בצמוד לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, תיקון השוויון, היא של חבריי, של חברי הכנסת רם שפע, הילה שי וזאן, גדעון סער וצביקה האוזר. ובמה דברים אמורים בהצעתם? הם אומרים כך, בצורה פשוטה: כל אזרח שווה בפני החוק; אין פוגעים בזכויות הפרט של אדם מחמת דת, גזע ומין. פשוט כך, קל מאוד. אף אחד לא יכול להתנגד לכך בבית הזה. אין סיבה להתנגד לנוסח הזה בבית הזה. בשנת 1992 חוקקה הכנסת את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, והוא לא מעגן בצורה מפורשת את העיקרון החשוב הזה, שנמצא בכל משטר דמוקרטי, הזכות לשוויון. בהכרזה על המדינה, כמו שאמרתי, נאמר באופן מפורש שהמדינה "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין". עיגון הזכות לשוויון בחוק-יסוד יחזק את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כפי שהם מגולמים גם במגילת העצמאות. אפילו בהצעת תנועת החרות לחוקת יסוד למדינת ישראל, בהתייחסות לזכות החוקתית לכבוד האדם וחירותו, בפרק ב' סעיף (1) נכתב: "במדינת ישראל שווים בני האדם בפני החוק, ושווה כבודם האישי". בסעיף (2) של אותה חוקה, שבגין והליכוד הציעו, כתוב: "בשום מקרה לא תהא המדינה מפלה אדם לטובה או לרעה, בשום מידה שהיא, מטעמי גזע, צבע, עור, דת, לשון, מין או מטעמי מוצא לאומי, חברתי או עדתי, או מטעמי השקפות פוליטיות או אחרות, או מטעמי רכוש וקניין". ואני אבהיר שאין שום כוונה לפגוע באופייה ובזהותה של ישראל כמדינה יהודית. הוא בא בעצם לבסס את עקרון השוויון בין האזרחים וזכויות הפרט, שוויון אזרחי, שוויון מוצדק, שוויון שכולם חושבים שהוא ראוי. ואנחנו מחויבים לכך, ואנחנו נפעל לכך גם בוועדה, שאם הצעת החוק הזאת תעבור, הנוסח, כפי שציינתי עכשיו כאן, על דוכן הכנסת במליאה, הוא זה שעולה להצבעה במליאה ובוועדה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזה נוסח? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> הנוסח שהצעתי עכשיו, כפי שהציעו צביקה האוזר, גדעון סער, רם שפע – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> כן. ואין לי ספק שהתיקון המוצע יתרום לחיזוק הסולידריות והחוסן החברתי. ולכן אני קורא לכם, חבריי, להצטרף היום בהצבעה הזאת ולהצביע בעד החוק שמונח בפניכם – להצביע בעד השוויון ונגד האפליה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון) << הצח >> [הצעת חוק פ/2215/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק. הצעת חוק ראשונה – הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון), של חברי הכנסת אנטאנס שחאדה, סמי אבו שחאדה והיבה יזבק. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. שלוש דקות. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> הינה השותפים שלך, איתן, מי שרוצה למחוק את מדינת ישראל, שלא תהיה מדינה יהודית. << דובר >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר >> זאת הסתה. זאת הסתה. זאת הסתה ושפיכת דמים. זאת הסתה. מי שרוצה דמוקרטיה ושוויון. זאת הסתה פרועה. << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> לא יעזור לכם. מחר בערב זה חג חנוכה של היהודים, והרוח היהודית תנצח את כולכם. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תירגע, תפסיק להיות פשיסטון קטן, פשיסט קטן הדובר בשם הפשיסט הגדול. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת קרעי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אתה הדובר בשם הפשיסט הגדול. שב ותירגע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – מה אתה צועק? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת שחאדה. << דובר_המשך >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי שמבקש שוויון ודמוקרטיה הופך להיות אויב העם, אויב המדינה. מה בסך הכול אנחנו דורשים? לעגן את ערך השוויון, הערך הבסיסי ביותר בדמוקרטיה, בחוק-יסוד, לתקן חוק-יסוד שלכאורה בא להגן על חירות, על זכויות אדם, על כבוד האדם וחירותו, אבל בלי, בלי להזכיר את ערך השוויון. כל עידן הנאורות כל התיאורטיקנים שדגלו בנאורות, דמוקרטיה, זכויות אדם – שינו סדרי עולם, שינו משטרים, הפכו משטרים לטובים יותר, נתנו ערך לאדם, ערך לכל בני האדם, כאשר דיברו על שוויון, על חירות, חופש ביטוי, הסדר חברתי. מישהו דיבר כאן על הסדר חברתי שנכפה על האזרחים הערבים ולא היו שותפים בו ומבקשים מאיתנו לכבד אותו. אז תכבדו קודם כול את ערך השוויון, תכבדו אותנו, תכבדו את ההיסטוריה שלנו, תכירו בעוולות, תכירו בהיסטוריה – זו לא מילת גנאי. יש לנו זכויות. אנחנו בני המקום, הילידים. לא היגרנו משם מקום, לא באנו לכאן, לא ביקשנו התאזרחות, לא ברחנו משום מקום. יש מציאות קיימת. אנחנו אזרחים, רוצים להיות אזרחים שווים, וזו הבקשה שלנו. ההצעה שלנו – אנחנו מבקשים להוסיף את ערך השוויון הבסיסי ביותר, הטריוויאלי ביותר, להוסיף את זה לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אני מצפה שחברי הכנסת סוף-סוף, במציאות הזאת, במציאות הגזענית, הפשיסטית – ההסתה, הסיפוח, גזל זכויות אדם, המשך כיבוש, הצרת המרחב הדמוקרטי שצר ממילא, עם עשרות חוקים שדרסו את הדמוקרטיה וזכות הביטוי וזכויות אדם – לפחות לתמוך בהצעה ולעגן את ערך השוויון בחוק-יסוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון) << הצח >> [הצעת חוק פ/2372/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק נוספת – הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), של חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, שלוש דקות. בבקשה. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה, אדוני סגן יושב-ראש הכנסת. חבריי חברי הכנסת, כמו רבים מאיתנו, הורים לילדים, שמכירים את סידורי הבוקר בדרך לעבודה, את פיזור הילדים בבתי הספר, כך גם קאסם בכרי, תושב כרמיאל. לקאסם יש ילדה בת שש וילד בן עשר, והוא נאלץ מדי בוקר להסיע אותם חצי שעה לכפר ראמה, לבית הספר שמלמד בשפת האם שלהם, ערבית. קאסם פנה לבית משפט השלום בקריות שיכיר בתביעתו להחזר כספי על נסיעות אלו, כשהוא מתבסס בין היתר על החלטה שהתקבלה שלוש שנים קודם לכן שהכירה בתביעה דומה. אך אז התובע עדיין היה נחשב לאזרח שווה. היום, אולם אחד ליד, באותו בית משפט, קאסם הוא כבר לא אזרח שווה. קאסם הוא לא יהודי; לא מגיעות לו אותן זכויות כמו לאזרחי ישראל היהודים. תביעתו נדחתה על ידי רשם, בין היתר בשל סעיף 7 שבחוק הלאום, כדי שחלילה ילדיו הקטנים לא יפגעו במאזן הדמוגרפי היהודי הטהור של העיר כרמיאל. פתאום אנשי הימין הקיצוני, שמפחדים מהמילה "שוויון" בתוך חוק-יסוד, מכירים בהחלטות בתי המשפט, כל עוד זה כמובן שומר על הטוהר היהודי. כמה צביעות, כמה גזענות וכמה מסוכן. אתם רק יכולים לדמיין מה היה קורה אם החלטה כזאת הייתה מתקבלת בעיר כלשהי במדינה דמוקרטית אחרת, שיהודי לא יכול לשלוח את ילדיו לבית ספר יהודי בשל צביונה הנוצרי של העיר והרצון למנוע מיהודים לגור בה. לפני כמה חודשים, כאשר העליתי את הצעת החוק שלי לעיגון ערך השוויון בחוק הלאום, רבים שאלו אותי בצקצוק: מה מפריע לכם בחוק הלאום? במה פוגע חוק הלאום במרקם החיים שלכם? אז הינה ההוכחה: החוק הזה הופך אותי לאזרחית לא שווה במדינתי. אני ורבע מאזרחי ישראל – דרוזים, מוסלמים, נוצרים וצ'רקסים – הופכים לאזרחים סוג ב' במדינת היהודים. 72 שנים מקום המדינה, מדינת ישראל מתרחקת מהעקרונות שלאורם היא נוסדה. מדינת ישראל לא מקיימת שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. הגיע הזמן, 72 שנים אחרי, שהזכות לשוויון, הדבר הכל-כך בסיסי במדינה דמוקרטית, יעוגן בחוק-יסוד. השוויון, חבריי, הוא חלק בלתי נפרד מכבוד האדם וחירותו, ואחריות המדינה היא להגן על זכות זו. הדבר לא רק שלא יפגע בצביונה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי אלא יחזק אותה ואת ערכי החברה ואופייה המוסרי. לבסוף, חשוב לי להדגיש: חקיקה זו אינה באה במקום התיקון החשוב והמתבקש בחוק הלאום עצמו, שאנחנו עובדים עליו; היא באה כחקיקה משלימה. אני מברכת את כחול לבן על הצעד חשוב זה, אך אני גם כועסת. זו התחייבות שחרתם על דגלכם מהיום הראשון ועבורה זכיתם באמון הציבור. השוויון הוא ערך עליון, הוא הסיבה המרכזית שבגללה נכנסתי לפוליטיקה, והוא הסיבה המרכזית שבגללה סירבתי להיכנס לממשלה כושלת זו. השוויון – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אינו כלי פוליטי שאפשר לשחק בו מתי שרוצים בהתאם למצב רוחה של הקואליציה. הוא לא כלי של סחטנות – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – שמעלים בערב פיזור הכנסת. אני מסיימת. למרות זאת אני מקווה שחיבור החוק שלי היום לחוק של כחול לבן והצמדתו מתוך האופוזיציה יוליד הזדמנות אמיתית ושיתוף פעולה שבו נצליח, בתהליך יעיל ומזורז, להשלים את התהליך של החקיקה. אני קוראת לכל חברי הבית הזה לעגן ערך חשוב זה בחוק-יסוד – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – ולהצביע בעד השוויון. תודה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ע'דיר, זהו הצעה שמוצמדת להצעה של חבר הכנסת גינזבורג? << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון. זו הצעת החוק שגם גדעון סער הגיש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. על הצעת החוק ישיב השר זאב אלקין, בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגידי את זה, בבקשה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> החוק הזה שאני מבקשת הוא – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> – – אותו חוק דומה, באותו הניסוח שהגישו גם חבריי גדעון סער וצבי האוזר, בניסוח שלהם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כדי שככה זה יקודם. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. נא לסיים. << דובר >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, אני חושב שלפעמים העניין הפרוצדורלי של עבודת הכנסת מזמן לנו איזושהי הצצה מאוד עמוקה לעולם של תוכן – כך לפעמים קורה – ואני חושב שמה שקרה כאן עם ההצמדה של החוקים הוא דוגמה מאלפת לכך שהכוונות הנסתרות כן עולות על פני הקרקע, ונכון מאוד שביקשו המציעים השונים לצרף את החוקים שלהם, כי מה שאחד ניסה להסתיר השני אומר באופן גלוי. הרי הציעו לנו כאן שלושה חוקי שוויון בנוסחים קצת שונים אחד מהשני. כמובן, מי שהיה הכי גלוי וברור על השולחן, ולא במקרה, זה מפלגת בל"ד. מפלגת בל"ד אומרת בבירור למה מתכוונת סדרת הצעות החוק האלה, ואני מצטט מהחוק: "הכול שווים בפני החוק; כל אזרח זכאי לשוויון הזדמנויות; אין להפלות בין אדם לאדם מטעמי גזע, לאום, מין, עדה, דת, זרם דתי, השקפה, מעמד אישי או חברתי, השתייכות פוליטית או מכל טעם אחר". << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מצוין. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> שחור על גבי לבן. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> מדינה דו-לאומית. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ברור, ברור. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> מדינת כל אזרחיה – זה מה שאתם רוצים, זה מה שאתם מבקשים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אם אדוני השר – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתם אומרים את זה בגלוי, בנוסח. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת שחאדה, אנטאנס שחאדה, בבקשה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו רוצים שוויון, לפחות – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת אנטאנס שחאדה, בבקשה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> למחוק את האופי היהודי של המדינה, למחוק את חוק השבות, למחוק את הסמלים היהודיים – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתם מפחדים משוויון. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – של המדינה. אתם לא מסתירים את זה. זו המטרה, כתוב שחור על גבי לבן. אל תסתתרו מאחורי סיסמאות של השוויון האישי הפרטי, לא על זה החוקים האלה מדברים. החוקים האלה מדברים על מדינת כל אזרחיה ועל מדינה דו-לאומית – החזון של הרשימה המשותפת. אבל הם לפחות אומרים את זה באופן גלוי. חבריי מכחול לבן ומיש עתיד, מה קרה לכם? אתם הולכים כאן בעקבות בל"ד. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כמו בהרבה מדינות אחרות. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> החוקים שאתם ניסחתם, גם הם, הפרשנות הסבירה שלהם, המשמעות של זה בנוסח הזה כפי שהוא מופיע כאן הוא לאו מוחלט לכל הסממנים היהודיים של מדינת ישראל. למה? הסמלים היהודיים והסמלים של המדינה זה אפליה, גם להלכה וגם למעשה. יגידו חברי כנסת מהרשימה המשותפת שצריך לשנות את ההמנון, לשנות את הסמלים, לשנות את חוק השבות, את כל הסמלים של היותנו מדינה יהודית. לשם החקיקה הזאת מכוונת. זה לא זכויות הפרט של מגילת העצמאות, אל תסתתרו מאחורי זה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ממה אתם מפחדים? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתם באים כאן למעשה לקעקע את חוק הלאום. אתם באים כאן לקעקע את האופי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – חוק הלאום, כי אם – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, בבקשה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> בחזון שלכם אין יותר מדינה יהודית – זאת המטרה של החוק הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה רע? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> מה רע? נכון, זה מה שאתם רוצים. בכלל, הייתם מעדיפים שלא היינו כאן. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא. את זה אתה אמרת עכשיו. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה מה שאתם מחפשים בחקיקה הזאת. זה לא זכויות פרטיות של כל אדם ואדם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת הסתה וזאת גם הדעה שלך. אבל לגבי שוויון – אנחנו בעד שוויון. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> על הזכויות הפרטיות אין לנו מחלוקת, ולא על זה הוויכוח האידיאולוגי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לגבי חוק לאום – אנחנו נגד חוק הלאום. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אבל לפחות אתם, חבריי מבל"ד, אמרתם את זה בגלוי. חברי כנסת, בחוקים שלהם, של כחול לבן ויש עתיד, מגיעים לאותה מטרה, אבל מנסים להסתיר את זה מתחת לשטיח. חבר הכנסת גינזבורג, פעם התגאיתם בזה שאתם מפלגה ציונית, אדוני שר המשפטים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אנחנו גאים בכך. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> הרי ברור מה יעשה החוק הזה – החוק הזה ימחק את היותנו מדינה ציונית. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אתה לא הקשבת למה שאמרתי. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> הרי תראה מה אתה אומר, חבר הכנסת גינזבורג. אתה אומר: אני ניסחתי חוק לא מוצלח, אני ניסחתי חוק שהוא כמו של בל"ד, אבל אני מוכן להתחייב שאני אשנה, אחרי שזה יעבור בטרומית, לנוסח שפעם הציע גדעון סער – זה מה שאתה אומר. אז תשנה. למה אתה מביא לפה חוק שהוא כמו של בל"ד כדי להצביע עליו בעד? תתבייש לך. זה השותף שלך? זו הציונות שלך, חבר הכנסת גינזבורג? ירדתם מהפסים? << קריאה >> שלמה קרעי (הליכוד): << קריאה >> משלמים להם מראש על הממשלה הבאה – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> רוצה לשנות – תשנה ותביא חוק ואז נדבר. אל תסתתר. ותראה לאיזה שותפות הגעתם. פעם אמרו ביש עתיד – – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אל תטיפו לנו ולא לאיתן גינזבורג – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> למה, מה, אסור לי? זה שעליתי לארץ אז אסור לי? אסור לי? אני סוג ב'? לא, אני לא סוג ב'. כשאתה תרצה לפגוע באופי היהודי של המדינה – היא שלי כמו שלך, ואני אגן על האופי היהודי שלה כמוך וגם יותר ממך, אם צריך. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מי אמר שזאת בעיה שעלית לארץ? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז למה "אל תטיפו"? למה "אל תטיפו"? אם אתה רוצה למחוק את הזכויות הלאומיות של עם ישראל אני אטיף לך, חבר הכנסת שטרן – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אז תטיף, אבל – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז למה הוא אומר "אל תטיפו"? תסתדרו בתוך אותה מפלגה ואחר כך תבואו אליי. קודם תסתדרו אחד עם השני, אחר כך תבואו אליי. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתם מגיעים לרגע השפל, אבל אתם יודעים מה הכי מעניין אותי, אדוני היושב-ראש? מעניין אותי איך תצביע מפלגת ישראל ביתנו. אתם זוכרים, פעם היה קמפיין: "נאמנות – אזרחות". << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו נלך לנאום הבחירות שלך בקדימה. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> היה פעם" נאמנות – אזרחות", קמפיין שלם. אגב, הגעתם אז ל-15 מנדטים. היום אתם מגיעים להצביע יחד עם בל"ד. לשם הגעתם. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה יכול להצביע עם בל"ד, לא אנחנו. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> הגעתם להצביע יחד עם בל"ד – – << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה תצביע עם בל"ד, לא אנחנו. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> – – על המחיקה של האופי היהודי של מדינת ישראל. מה שפעם היה "נאמנות – אזרחות" – לשם הגעתם. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה עושה עסקאות איתם, לא אנחנו עושים עסקאות. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> לשם הגעתם בנקודה הזאת, לשם הדרך שלכם הובילה. תחשבו על זה פעמיים, תחשבו על זה פעמיים, חברי כנסת ישראל מישראל ביתנו. פעם הייתם ימין. פעם הייתם מתייצבים ראשונים נגד חוק כזה על מחיקה של האופי היהודי של מדינת ישראל, והיום אתם נסחפים עם הזרם, על הדרך. יאיר לפיד פעם דיבר על זועבי'ס ואמר: עם בל"ד אני לא אשתף פעולה. הינה, עם בל"ד הוא משתף פעולה, על המחיקה של האופי היהודי – כאן, כולם, גם יש עתיד, גם ישראל ביתנו וגם כחול לבן. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> נגמר הזמן. מה עם הזמן? << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> הם לפחות אומרים בגלוי. אתם מתחבקים עם בל"ד במחיקה של האופי היהודי של מדינת ישראל ומנסים להתייפייף במשפטים יפים על השוויון. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בואו נראה מי יצביע עם בל"ד, אנחנו או אתם. אנחנו לא עושים עסקה עם הרשימה המשותפת. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> אתם עושים כאן מעשה שלא ייעשה, ואני קורא לחברי הכנסת להתעשת ברגע האחרון ולהגן על הדבר הכי בסיסי שיש למדינת ישראל. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני רוצה שוויון. << דובר_המשך >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << דובר_המשך >> היא מדינה דמוקרטית עם זכויות שוות לכל הפרטים, אבל היא גם מדינה יהודית, ואל תמחקו את האופי היהודי של מדינת ישראל. תודה רבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו נבדוק את נאום הבכורה שלך בקדימה. השר אלקין, לא נשכח – שתי מדינות, אמרת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מבקש שר המשפטים להתייחס גם הוא, במסגרת זמן של חמש דקות לשר נוסף. הדבר הזה טעון הסכמה של המציעים. חבר הכנסת גינזבורג, אתה מסכים? בסדר גמור. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> תודה, חבר הכנסת גינזבורג. אני חייב להגיד, הטעיה כזאת ורמיית דעת כזאת כמו שאלקין אמר עכשיו לא שמעתי הרבה זמן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זאת הסתה. << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> תשאל את צביקה האוזר – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> מותר להגיד – גם צביקה האוזר, אותו הדבר. צביקה האוזר מרמה פה את הציבור, גם אותו הדבר. ראיתי את הטוויט שלו, שהוא בושה, בושה לאינטליגנציה. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – מה קרה לכם? כולם רמאים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד, זה בסדר שאתם עושים ברית עם צביקה האוזר, אבל זה עדיין לא אומר שאין פה רמייה. << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> אתם עושים ברית עם בל"ד. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אמר איתן גינזבורג, מעל הבמה הזאת: החוק הזה מדבר על שוויון לפרט. אנחנו לא מדברים על זכויות לאומיות. << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> זה לא מה שכתוב שם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה מה שכתוב. סלח לי, זה מה שכתוב, ומי שלא קורא את זה לא קרא את זה נכון. << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> אז למה הוא חייב לשנות את הנוסח? אם זה מה שכתוב, למה הוא חייב לשנות את זה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> דרך אגב, אני חייב להגיד, יש הצעת חוק של רם שפע שלא נתנו לה לעלות היום, הצעת חוק כמו של צביקה האוזר. וצביקה האוזר – עברו 45 יום. הוא לא סתם משך את הצעת החוק שלו; כי הוא מפחד, הוא מפחד לבוא ולהגיד שהוא נגד השוויון, הוא מפחד להגיד את זה, זאת האמת. יש הצעת חוק של גדעון סער וצביקה האוזר, עברו 45 יום, למה היא לא פה על סדר-היום היום? למה לא מצמידים אותה? כי הם מפחדים להגיד את האמת. הם מפחדים להגיד את האמת. הם נגד שוויון במדינת ישראל. הם נגד שוויון במדינת ישראל. << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני רוצה לבוא ולהגיד: מדינת ישראל, עדיין אנחנו מדינה דמוקרטית, אני מקווה; עדיין אנחנו מדינה שרואים בה את הדמוקרטיה. אני רוצה להגיד לך שעובדה שבכל הדמוקרטיות בעולם המערבי, בכולן, עקרון השוויון נמצא עלי ספר, עקרון השוויון נמצא בחוק-יסוד. רק מדינת ישראל והליכוד וצביקה האוזר ואנשים אחרים שמצביעים נגד בעצם מצביעים נגד שוויון, בעצם מצביעים בעד גזענות, בעצם מצביעים על דברים אחרים, ובפחדנות, בפחדנות, קושרים את זה למילים "יהודית ודמוקרטית". הרי אנחנו אמרנו: מדינת ישראל היא יהודית ומדינת ישראל היא דמוקרטית. מה הפחדנות הזאת לבוא ולהגיד? מי שרוצה לבוא ולהגיד: אני נגד שוויון, שיקום ויגיד את זה. אני שומע את איילת שקד, אמרה לי: אני בעד שוויון הפרט אבל אני אצביע נגד. אני רוצה לראות עכשיו את מי שבא ומצביע נגד שיגיד לציבור, שיתראיין ויגיד לציבור, שנפתלי בנט יבוא ויגיד לציבור: אני נגד זכויות פרט. אחר כך שלא ילך לדרוזים ויגיד להם: אני בעדכם, כי הוא נגד; שלא ילך ויבוא ויגיד למיעוטים או ללהט"בים: יש לי אמפתיה אליכם, כי הוא נגד; שלא ילך ויבוא ויגיד למישהו שנפגע. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כשהם עשו את חוק הלאום – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אנחנו באים ואומרים: זאת נקודת מבחן, נכון, לכל אחד, נקודת מבחן מצפונית, אבל בלי רמייה. לא שצביקה האוזר יסרב להעלות פה הצעת חוק ויגיד שהוא חושב שיש פה הצעת חוק של חוק הלאום. שלא ירמה. ושלא יגיד לאיתן גינזבורג שהוא מתבייש בו, כי איתן צריך להתבייש היום בצביקה האוזר ובך, כי אתם שוללים את השוויון שלו. << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אתם מקשקשים ומרמים את הציבור. זה לא חוק של זכויות לאומיות, זה חוק של זכויות פרט. זה נאמר וזה נאמר גם על ידי בצורה ברורה. אז פה צריך להיות אמיתי: בעד שוויון או בעד גזענות. תודה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> דרך אגב, כשהביאו את חוק הלאום הם אמרו: את השוויון נכניס בכבוד האדם. זה מה שהם אמרו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אני מזמין עכשיו את מציעי הצעת החוק להשיב. הראשון, חבר הכנסת איתן גינזבורג – מוותר; אחריו – אנטאנס שחאדה, בבקשה. מבקש, חבר הכנסת שחאדה? מוותר. אחר כך המציעה השלישית, חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח, בבקשה. כידוע, חבר הכנסת סמוטריץ', תקנון עבודת הממשלה, שאתה מכיר לא פחות טוב ממני, קובע שכל עוד ועדת השרים לחקיקה לא החליטה לתמוך ואין הודעה אחרת של הממשלה על ידי השר המקשר – העמדה הפשוטה היא שהממשלה מתנגדת, ואני כבר אומר שגם התקבלה בקשה של הממשלה לקיים הצבעה שמית על שלוש הצעות החוק. בבקשה, חברת הכנסת. << דובר >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני חייבת לומר: אני שומעת אותך, כבוד השר אלקין. כבוד השר אלקין, אני מקשיבה והקשבתי בקשב רב לדבריך ואני מתקשה לקבל ולעכל ולהבין את ההיגיון העומד מאחורי הטיעונים שלך. הדגשנו ואמרנו שאנחנו לא באים לערער או לאיים על היהדות של המדינה. אני מבקשת לעגן את ערך השוויון. האם אדוני מפחד משוויון? << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> שוויון זכויות הפרט – אני בעד, אבל אתם מדברים על משהו אחר. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז תצביע בעד. זו בדיוק הצעת החוק שלי. זו בדיוק הצעת החוק שלי. << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> אתם מדברים על שוויון זכויות לאומיות. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אדוני כנראה לא קרא בעיון רב את הצעת החוק שלי, כי הצעת החוק שלי מדברת על שוויון הפרט. אז אני מבקשת ממך לקרוא עכשיו. יש לך שתי דקות ו-20 שניות לקרוא את הצעת החוק שלי ולתמוך בה. << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> קראתי – – – << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אז אני מדברת על שוויון זכויות אזרחיות ולא לאומיות. << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> אם זה כל כך בסדר למה גם את התחייבת לשנות נוסח לפני כמה דקות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> סליחה? אנחנו מדברים על אדם או אזרח? אז אנחנו מדברים על שוויון לכל האזרחים. ממה אדוני מפחד? אתה מדבר איתי על ערכי הציונות. << קריאה >> השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> העם היהודי, שהיה עם נרדף רק לפני כמה עשורים, ובנה את מדינתו על ערכים של ציונות – כל כך מבייש לראות 72 שנים אחרי, לראות אותנו נלחמים על שוויון כמיעוטים במדינתנו. אני מבקשת, מפצירה בכולכם להצביע בעד החוק הזה. אנחנו מדברים על שוויון זכויות אזרחיות. אולי הדבר הזה גורם לכם לזוז בחוסר נוחות, אבל – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – תפסיק עם השיח הזה. << דובר_המשך >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אנחנו מתכוונים להצביע עכשיו, וקוראים לכולם להצביע בעד השוויון. לא ללכת אחר כך בקמפיינים, ערב בחירות, לכפרים של המיעוטים ולדרוזים ולבקש את האמון שלנו; זה עכשיו, ב-money time, להצביע נגד השוויון. אנחנו בוחנים ועוקבים. בבקשה, תצביעו בעד השוויון. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, לפנינו שלוש הצבעות על שלוש הצעות חוק. לבקשת הממשלה תתקיימנה שלוש הצבעות שמיות, ואנחנו נעבור להצעה השמית הראשונה, על הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון) של חברי הכנסת איתן גינזבורג וקבוצת חברי הכנסת. גברתי מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – בעד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד גבי אשכנזי – בעד יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – בעד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – בעד משה גפני – נגד עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – נגד ניצן הורוביץ – בעד עמית הלוי – נגד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – בעד אסף זמיר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד מיקי חיימוביץ' – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – נגד היבה יזבק – בעד עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – בעד אלי כהן – נגד יצחק כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – נגד ע'דיר כמאל מריח – בעד עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – בעד יעקב ליצמן – נגד יאיר לפיד – בעד אוסנת הילה מארק – נגד פטין מולא – נגד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – נגד משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – בעד בנימין נתניהו – נגד סונדוס סאלח – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – בעד גדעון סער – אינו נוכח מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – אינה נוכחת תהלה פרידמן – בעד עמיר פרץ – בעד רפי פרץ – נגד עינב קאבלה – בעד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – בעד יפעת שאשא ביטון – נגד אנטאנס שחאדה – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד הילה שי וזאן – בעד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עפר שלח – בעד איציק שמולי – בעד רם שפע – בעד איילת שקד – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מבקש מהמזכירה לקרוא שוב בשמותיהם של חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד גדעון סער – אינו נוכח אורלי פרומן – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצא במליאה מי מחברי הכנסת שנוכח כאן וטרם הצביע ומבקש להצביע? אם כך, תמה ההצבעה. המזכירה, נא לסכם את התוצאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אי-אפשר, ההצבעה הסתיימה. ההצבעה הסתיימה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אבל בסוף שואלים האם יש מי שלא – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> כבר היינו גם בשלב הזה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, בעד הצביעו 56, נגד – 54, אין נמנעים. לפיכך, הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), של חבר הכנסת איתן גינזבורג, התקבלה בקריאה הטרומית, ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. רבותיי, נא לא למחוא כפיים. נא לא למחוא כפיים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לוועדת הכנסת. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> ישנה בקשה להעביר לוועדה אחרת. אם כך, ההצעה תועבר לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה. אנחנו עוברים להצבעה שמית על הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון), של חברי הכנסת אנטאנס שחאדה, סמי אבו שחאדה והיבה יזבק. בבקשה. שמית, כן. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – נגד יולי יואל אדלשטיין – נגד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – בעד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – בעד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – אינו נוכח ניצן הורוביץ – בעד עמית הלוי – נגד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – בעד אסף זמיר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד מיקי חיימוביץ' – אינה נוכחת ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – נגד היבה יזבק – בעד עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – בעד אלי כהן – נגד יצחק כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד מתן כהנא – נגד ע'דיר כמאל מריח – אינה נוכחת עופר כסיף – בעד אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – אינו נוכח אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – נגד יעקב ליצמן – נגד יאיר לפיד – בעד אוסנת הילה מארק – נגד פטין מולא – נגד מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – נגד מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – נגד משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – נגד סונדוס סאלח – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – נגד אופיר סופר – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – אינה נוכחת תהלה פרידמן – נגד עמיר פרץ – אינו נוכח רפי פרץ – נגד עינב קאבלה – נגד אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח אלכס קושניר – נגד יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד שלמה קרעי – אינו נוכח מירי מרים רגב – נגד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד הילה שי וזאן – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת עפר שלח – בעד איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח איילת שקד – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מזכירת הכנסת, אנא, לקרוא שוב בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח צבי האוזר – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת ע'דיר כמאל מריח – בעד חיים כץ – אינו נוכח מיקי לוי – אינו נוכח אבי ניסנקורן – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח אורלי פרומן – אינה נוכחת עמיר פרץ – אינו נוכח אנדרי קוז'ינוב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת הילה שי וזאן – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת איציק שמולי – אינו נוכח רם שפע – אינו נוכח פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם יש באולם מי מחברי הכנסת שנוכחים כאן וטרם הצביעו ומעוניינים להצביע? חבר הכנסת צבי האוזר? << קריאה >> צבי האוזר (דרך ארץ): << קריאה >> נגד. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) צבי האוזר – נגד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם מישהו נוסף? לא. אם כך, תמה ההצבעה. מזכירת הכנסת, אנא, לסכם את התוצאות. אם כן, אלה התוצאות: בעד – 35, נגד – 62, אין נמנעים. לפיכך, הצעת החוק לא התקבלה וירדה מסדר-היום. אנחנו עוברים להצבעה שמית, שביקשו גם מהממשלה וגם בחתימות של 20 חברי כנסת של סיעות יש עתיד, מרצ, ואם אני מזהה נכון גם חברת הכנסת מרב מיכאלי, על הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), של חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח וקבוצת חברי הכנסת. מזכירת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד סמי אבו שחאדה – בעד אלי אבידר – בעד יולי יואל אדלשטיין – נגד ינון אזולאי – נגד ישראל אייכלר – נגד קארין אלהרר – בעד סעיד אלחרומי – בעד זאב אלקין – נגד דוד אמסלם – אינו נוכח אופיר אקוניס – נגד משה ארבל – נגד גבי אשכנזי – אינו נוכח יעקב אשר – נגד אוריאל בוסו – נגד דוד ביטן – אינו נוכח רם בן ברק – בעד נפתלי בנט – נגד אורנה ברביבאי – בעד אליהו ברוכי – נגד קרן ברק – נגד ניר ברקת – נגד יוסף ג'בארין – בעד יאיר גולן – בעד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד יואב גלנט – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד עוזי דיין – נגד אבי דיכטר – נגד צבי האוזר – נגד ניצן הורוביץ – בעד עמית הלוי – נגד צחי הנגבי – נגד יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת מכלוף מיקי זוהר – נגד תמר זנדברג – בעד אסף זמיר – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד מיקי חיימוביץ' – בעד ווליד טאהא – בעד בועז טופורובסקי – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד יעקב טסלר – נגד דסטה גדי יברקן – נגד היבה יזבק – בעד עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת משה יעלון – בעד אלי כהן – נגד יצחק כהן – נגד מאיר כהן – בעד מירב כהן – אינה נוכחת מתן כהנא – נגד ע'דיר כמאל מריח – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – נגד יוראי להב הרצנו – בעד מיקי לוי – בעד אורלי לוי אבקסיס – נגד יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – בעד יעקב ליצמן – נגד יאיר לפיד – בעד אוסנת הילה מארק – נגד פטין מולא – אינו נוכח מרב מיכאלי – בעד יוליה מלינובסקי קונין – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד יעקב מרגי – נגד משולם נהרי – נגד אבי ניסנקורן – אינו נוכח בנימין נתניהו – נגד סונדוס סאלח – בעד יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד אופיר סופר – נגד בצלאל סמוטריץ' – נגד אוסאמה סעדי – בעד גדעון סער – נגד מנסור עבאס – בעד איימן עודה – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד ג'אבר עסאקלה – בעד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד טלי פלוסקוב – נגד אורלי פרומן – אינה נוכחת תהלה פרידמן – בעד עמיר פרץ – בעד רפי פרץ – נגד עינב קאבלה – בעד אנדרי קוז'ינוב – בעד אלכס קושניר – בעד יואב קיש – נגד אריאל קלנר – נגד שלמה קרעי – נגד מירי מרים רגב – נגד עידן רול – בעד יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת אנטאנס שחאדה – בעד יובל שטייניץ – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – בעד הילה שי וזאן – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – נגד עפר שלח – בעד איציק שמולי – בעד רם שפע – בעד איילת שקד – נגד עאידה תומא סלימאן – בעד פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סיבוב שני. מזכירת הכנסת, אנא קראי שוב בשמותיהם של חברי הכנסת שטרם הצביעו, בבקשה. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) דוד אמסלם – אינו נוכח גבי אשכנזי – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח יועז הנדל – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת מיכל וונש – אינה נוכחת עומר ינקלביץ' – אינה נוכחת מירב כהן – אינה נוכחת עופר כסיף – בעד חיים כץ – אינו נוכח פטין מולא – נגד << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> פטין, למה אתה נגד? אתה נגד שוויון, פטין? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מספיק כבר, חברת הכנסת כמאל מריח'. מספיק. שבי, בבקשה, אל תפריעי באמצע ההצבעה. אני גם חושב ששיטת הצילום הזאת מאוד לא מכובדת. יש הקלטה של ערוץ הכנסת – תשתמשי בה. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני חושבת שכן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> שבי, תודה רבה. שבי, בבקשה. מספיק כבר. << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) אבי ניסנקורן – אינו נוכח אורלי פרומן – אינה נוכחת יואל רזבוזוב – אינו נוכח יפעת שאשא ביטון – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת הילה שי וזאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> האם נמצא באולם מי מחברי הכנסת שמבקש להצביע וטרם הצביע? לא. אם כך, תמה ההצבעה. מזכירת הכנסת, אנא, לסכם את התוצאות. אולי מספיק עם זה, באמת. את קריינית או חברת כנסת? << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הייתי קריינית. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> נכון, אז עכשיו את חברת כנסת, אז תתנהגי כמו חברת כנסת ולא כמו קריינית. מספיק עם השידור הזה, עם התגובות. לא מכובד. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – זה שקיפות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא מכובד, פשוט לא מכובד. פשוט לא מכובד. << קריאה >> ע'דיר כמאל מריח (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הכול שקוף פה, הכול מצולם, משודר בשידור ישיר. אין צורך בקריינות. אם כן, אלה תוצאות ההצבעה: בעד – 50, נגד – 54, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), של חברת הכנסת ע'דיר כמאל מריח וקבוצת חברי הכנסת לא התקבלה וירדה מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – ביטול חזקת הגיל הרך), התשפ"א–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/2174/23; דברי הכנסת, חוברת ח', ישיבה 109.] (הצעת חבר הכנסת מתן כהנא) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – ביטול חזקת הגיל הרך), התשפ"א–2020, של חבר הכנסת מתן כהנא. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> אני לא מדבר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אה, זה רק תשובה והצבעה. אז תשובה – אנחנו צריכים את שר המשפטים, השר אבי ניסנקורן. השר אבי ניסנקורן איננו. השר אלקין, אתה רוצה להשיב? מישהו בשם הממשלה מבקש להשיב על הצעת החוק של הכשרות המשפטית והאפוטרופסות? אף אחד לא מבקש להשיב, אז אנחנו פשוט נעבור להצבעה, אם ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אין לך למה לחזור, כיוון שאין תשובת ממשלה, אז אנחנו פשוט נעבור להצבעה. חברות וחברי הכנסת, נא לעלות למקומותיכם. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> רגע, אפשר להתנגד? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אי-אפשר להתנגד בהיעדר תשובה. היא רוצה להתנגד. בהיעדר תשובה היא יכולה להתנגד? אני אאפשר לך. אני אאפשר לחברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> למה? הממשלה לא נתנה תשובה. למה היא מתנגדת? אדוני היושב-ראש, למה היא מדברת? זה בניגוד לתקנון. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אין לה שום זכות לדבר. << קריאה >> מתן כהנא (ימינה): << קריאה >> זה בניגוד לתקנון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת הנכבדים, על פי סעיף 77(ד), לתקנון הכנסת, גם אם הממשלה לא נקטה עמדה ביחס אליה, חבר כנסת – במקרה הזה חברת כנסת – רשאי במשך שלוש דקות לנמק את התנגדותו, ועל כן חברת הכנסת מרב מיכאלי תעלה ותבוא. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מתן כהנא, שמשתייך למפלגה דתית ימנית, מביא הצעת חוק לבטל את חזקת הגיל הרך שמקורה, אם לא אכפת לאדוני, בדין הדתי – הדין הדתי במדינה יהודית, שאמורה להיות גם דמוקרטית, אבל יש בה אך ורק נישואים דתיים. << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> מרב, מפריע לך הדין הדתי – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לאפשר – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> יש בה רק נישואים דתיים, אין בה נישואים אזרחיים. הדין הדתי הוא המקור לעיקרון הזה של חזקת הגיל הרך, שעד גיל שש לילדה או לילד יש זכות להיות עם מי שאולי מניקה אותם, ובוודאי המטפלת העיקרית בהם – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> – – אבל זה לא מפריע לחבר הכנסת מתן כהנא לבוא ולנסות לבטל את העיקרון הזה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> לעומת זאת, אתם יודעים מה אין בדין הדתי? אין בדין הדתי שום דבר שמונע אימוץ על ידי הורה יחיד. אין שום דבר שאוסר את זה, אין שום דבר שמחייב אימוץ רק על ידי איש ואשתו, ועדיין, ראו זה פלא: מי גרם להפלת הצעת החוק הזאת לתיקון העוול כלפי ילדות וילדים שאין להם בית ואין להם הורים אם לא שתי המפלגות החרדיות, שמתיימרות – מי תשמע – לשמור על הצביון היהודי של מדינת ישראל? ההלכה שאתם מייצגים פה היא הלכה מעוותת. היא לא מייצגת בשום אופן את הרוח של התורה, והיא בטח ובטח לא מייצגת את מדינת ישראל של מגילת העצמאות, שבאה ואמרה: "בארץ ישראל קם העם היהודי". << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – לא יכולים להיות אבא ואימא? למה? למה ילדים לא יכולים לשרוד בלי זה? למה? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> עוול, זה מה שאתם עושים. אתם עושים עוול בזה שלא אפשרתם לילדות וילדים שזקוקים לאימוץ לקבל בית חם. ואתה עושה עוול ואתם תעשו עוול כשאתם באים לסכסך ולהגדיל את הסכסוך בין הורים גרושים. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – מה זה השטויות האלה? << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> יש היום במדינת ישראל חוק שקוראים לו "חוק הסדר התדיינויות במשפחה". << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – איך את מעיזה? אין לך בושה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – את דוגמה – – – << קריאה >> אוסנת הילה מארק (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ארבע שנים שהחוק הזה בתוקף. הוא בא לסיים סכסוכים משפחתיים – – – בהסכמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ארבע שנים עד שהעברנו את החוק הזה, שאני יזמתי יחד עם יושב-ראש הכנסת יריב לוין, והחוק הזה מצליח בצורה בלתי רגילה לסיים סכסוכים בהסכמה – – – << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> ומה אתם באים לעשות? להסלים את הסכסוכים, להגביר מריבות. << קריאה >> יואב קיש (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> זו בושה וחרפה. מצד אחד לגרום עוול לילדות וילדים, ומצד שני לגרום עוד עוול לילדות וילדים ולגרום לילדים שלהם לריב יותר במקום להשלים. אני קוראת לחבריי וחברותיי להצביע נגד הצעת החוק המגונה הזאת. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. אם כן, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לעבור להצבעה על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – ביטול חזקת הגיל הרך), התשפ"א–2020. חברת הכנסת מאי גולן, חברת הכנסת מאי גולן. אני מתכבד לעבור להצבעה על הצעת החוק. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 18 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – ביטול חזקת הגיל הרך), התשפ"א–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הן 47 מתנגדים, 18 תומכים, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק לא התקבלה. אני מבקש לא למחוא כפיים במליאת הכנסת. הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים – – – << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא הספקתי להגיע להצביע. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אז אני מצרף לפרוטוקול את הצבעתה המתנגדת של חברת הכנסת מרב מיכאלי להצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – ביטול חזקת הגיל הרך), וכן של חבר הכנסת סעיד אלחרומי, שהצביע נגד וההצעה משום מה לא נקלטה במחשב. חבר הכנסת טיבי, אתה היית נוכח בזמן ההצבעה? גם אתה מתנגד, וגם חבר הכנסת מיקי לוי, שהייתה תקלה במחשבו. אשר על כן, גם הם מצטרפים למתנגדים. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא נלחץ. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נרשם. << הצח >> הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה על האם הנושאת), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/157/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניצן הורוביץ) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת ניצן הורוביץ יציג את הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה על האם הנושאת), התש"ף–2020. עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. אני מבקש מחברות וחברי הכנסת לשמור על השקט. חברת הכנסת מאי גולן, חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. תודה. << דובר >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היו פה עד עכשיו הצבעות לא רעות היום. אני מקווה שנמשיך עם השוונג הזה גם להצעות האלה הבאות, שהן הצעות שבאות לתקן עוול מאוד יסודי, שיורד לחיי משפחה ממש הכי בסיסיים של אלפי אנשים בישראל. מדובר במאבק של יותר מ-25 שנה. אדוני היושב-ראש, את עצמי אני לא שומע. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברת הכנסת מאי גולן, חברת הכנסת מאי גולן, אני מבקש, אם זה מתאפשר. אם לא מתאפשר – לדבר בחוץ. בבקשה. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> מדובר במאבק של יותר מ-25 שנה, ואני רוצה להסביר למי שלא מבין את המציאות הנוכחית במדינת ישראל. יש במדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, אלפי משפחות – וכמה מהן גם מיוצגות כאן בכנסת – אלפי משפחות עם ילדים שבאו לעולם דרך הסדרי פונדקאות, מה שנקרא, הסכמים לנשיאת עוברים. אלא שהקבוצות שבהן אנחנו מדברים עשו את זה בחוץ לארץ, תוך סיבוכים גדולים מאוד, אפילו בימים האלה, בגלל הקורונה, תוך הוצאה כספית פשוט עצומה – מה שגורם לאפליה ביחס לזכות הבסיסית ביותר של בן אדם להקים משפחה. מה שהצעת החוק הזאת באה לעשות זה להרחיב את ההסדר הקיים בישראל, כי בישראל מותר לעשות הסכם פונדקאות, וב-2018 הוא הורחב גם לאם יחידנית, ולא רק לזוג, בעל ואישה; להרחיב את זה – להרחיב את זה גם להורה יחיד ולזוג הורים, כן, גם אם הם בני אותו מין. הזוגות האלה הם כבר מזמן לא תופעה חריגה. אנחנו מדברים על אלפי זוגות ומשפחות כאלה, וחלק מהילדים הם כבר ילדים אפילו גדולים, ואפשר גם לשאול אותם איך זה לגדול במשפחה כזאת, ותשמעו את התשובות. העניין כאן הוא תיקון של עוול שכבר הגיע כמה פעמים לבית המשפט העליון, וגם עכשיו מצוי בפני בג"ץ. כל פעם הממשלה דוחה ודוחה ודוחה, והגיע הזמן – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> למה אתה לא מכבד את התוצאה של הכנסת? << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> – – הגיע הזמן לסיים את הסאגה הזאת בחקיקה ראויה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> למה אתה לא מכבד את התוצאה של הכנסת? << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> בחקיקה ראויה. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – לא מכבד את התוצאה של הכנסת. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> אז במקום שנרוץ לבג"ץ, בואו נעשה את זה בחקיקה ראויה, בדרך המלך, כאן. ואתה מוזמן להצביע בעד. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> ניצן, אם התוצאה הדמוקרטית טובה לך – – – ואם היא לא טובה לך, אתה הרי הולך לבג"ץ אחר כך, אז בשביל מה – – – << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> מהם עקרונות הצעת החוק? אני אסביר: קודם כול, להרחיב את מעגל הזכאים לביצוע פונדקאות בישראל – וכבר יש פונדקאות בישראל – גם לאב מיועד יחיד ולבני זוג מאותו מין, וגם להרחיב את מעגל האימהות הנושאות באופן מסוים; לאפשר להורה יחיד לקבל תרומת ביציות לצורך ההליך ולהגביל את סכום התשלומים שניתן לאשר להם עד לדרגה מסוימת, כי מצד אחד, אנחנו לא רוצים להשית עליה הוצאות, ומצד שני אנחנו לא רוצים לשים סכום כזה שיעודד ויגרום לניצול של נשים חלשות. וגם כדי למנוע את העניין הזה, אנחנו מציעים למנות עובד סוציאלי מלווה לאם הנושאת, וגם לקבוע איסור אפליה מפורש בחוק. הינה, אני אתן למשל את הניסוח: האם הנושאת את ההיריון נתנה את הסכמתה בדעה צלולה ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר, וצריך לוודא את זה. עכשיו אני אגיד כאן איזשהו דבר חשוב. בעיניי יש קושי בהסדר הזה. זה לא דבר מובן מאליו שאישה תישא היריון ולאחר הלידה התינוק יימסר לזוג אחר או להורה יחיד אחר ולא היא תמשיך לגדל אותו. יש קושי בכך. אבל יש קושי גדול מאוד גם בסיטואציה הקיימת, שבה מקבוצה גדולה של אנשים נמנעת הזכות הזאת בגלל חסרון כיס, בגלל הפליה משפטית כאן בארץ, בגלל שגם בחו"ל קשה לעשות את זה. המניעה הזאת של הזכות הבסיסית של אדם להביא ילדים לעולם – אני חושב שזה דבר קשה ביותר. עכשיו אני חייב להגיד, היות שההסדר הזה קיים כבר הרבה שנים, ובין חבריי יש הרבה משפחות כאלה ואני גם מכיר באופן אישי, אז אני יכול לתת לכם עדות אישית של מי שראה את ההליכים האלה מקרוב מאוד. אני אומר לכם שככל שאני מכיר – ואני מכיר את הנושא הזה – מנסים בכל צורה שהיא לשמור על הזכויות של האישה שיולדת, להתייחס בכבוד המרבי, לפצות על כל בעיה, עוגמת נפש או אי-נעימות ולעשות את זה בצורה מכבדת ומכובדת. ובסופו של דבר, כשהמשפחה נוצרת, כשמגיעים הילדים, כשהילדים גדלים בתוך התא המשפחתי – אני רואה את זה אצל חברים, אצל קרובי משפחה שלי, עד כמה ההסדר הזה יפה ועד כמה הוא גורם לאנשים להגשים אולי את הדבר שהם הכי רוצים בו, שזה להביא ילדים לעולם ולהיות אבא או אימא, בין שזה בזוג ובין שזה ביחיד. תראו, זה היה צריך לקרות כבר מזמן. החוק כאן בישראל התקבל ב-1996 והיה, אפשר להגיד, די ראשוני. הוא חל רק על זוגות נשואים, בעל ואישה. אחר כך הרחיבו את זה. התיקון האחרון היה ב-2018, כשהוא הוחל גם על אם יחידה, אם מיועדת יחידה שיש לה קושי להרות. כאן אנחנו מנסים לעשות מצב שוויוני, זאת אומרת, ההגדרה בהצעת החוק שלי ל"הורים מיועדים" רוצה לומר הורים מיועדים שהם בני זוג מכל סוג שהוא – אין בעיניי שום הבדל בין זוג כזה ובין זוג אחר – וכן הורה מיועד יחיד, אם נקבה ואם זכר. כך כל אדם, כל אדם, יוכל להגיע לתהליך הזה כאן בארץ ולא יצטרך לנדוד למרחקים. זה הליך, כמו שאתם מבינים, מסובך ומורכב לפעמים, שמחייב היעדרות בחו"ל לחודשים רבים. אני מכיר חברים שלי שמכרו דירה בשביל להגיע להסדר פונדקאות כזה בחו"ל. אז אני אפילו לא שואל אותם אם היה כדאי, כי כשאתה רואה אותם עם הילדים ואתה שומע את הילדים עצמם – זאת משפחה לכל דבר, הילדים כבר מספרים, הם גדולים, אז אתה מבין שהכול היה כדאי ושווה כדי להגיע לזה. יכול להיות, בצלאל סמוטריץ', יכול להיות שבג"ץ ייתן לנו את הסעד הזה, כפי שהיה גם בנושאים אחרים של הקהילה הגאה, אבל אני מעדיף, גם כאזרח וגם כחבר כנסת וגם כאיש הקהילה הגאה, שזה יהיה כאן בכנסת, בדרך המלך, בחקיקה ראשית; שנעבוד על החוק הזה ונפתח אותו ונכניס בו את כל האיזונים – – << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איזה איזונים? << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> – – כדי שהוא יהיה חוק טוב ואנשים יוכלו באמת להשתמש בו. אני לא מחפש לרוץ לבג"ץ בכל מחיר, אבל אם הדברים האלה נופלים – והם נופלים פעם אחר פעם אחר פעם – בלי נימוק הגיוני, בלי סיבה – ממש כפי שנפל החוק של חברתי מרב מיכאלי על האימוץ של הורה יחיד, בלי סיבה, בלי סיבה. גם זוגות להט"בים באימוץ מקבלים ילדים, מה שנקרא, בסוף התור, אם בכלל. זאת אומרת, מצד אחד לא נותנים אימוץ, מצד שני לא נותנים פונדקאות, שולחים את מי שיכול לחו"ל להסתדר לבדו, ואז יוצרים אפליה מאוד קשה בין אנשים בארץ על זכות שהיא זכות מהותית הכי בסיסית שיש: הזכות להקים משפחה, הזכות להביא ילדים לעולם, הזכות להיות הורה. יש לכם ברירה. זה לא גזרת גורל לדחות את ההצעה הזאת באופן אוטומטי. תאמינו לי, אם אני מסתכל כאן על הרשימה של חברי הכנסת שהגישו הצעות חוק דומות לזו – חברי איציק שמולי, השר, חברת הכנסת יעל גרמן, השר אמיר אוחנה, חבר הכנסת נחמן שי, מיכל בירן, איתן גינזבורג, שיעלה כאן הצעה כזאת אחריי, ועוד רבים וטובים, חלקם כמובן אבות והורים לילדים שבאו לעולם בהסדרים כאלה של הסכמי נשיאת עוברים. הם יוכלו לספר – איתן, למשל, שיעלה אחריי – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> ניצן הורוביץ (מרצ): << דובר_המשך >> – – יספר, אדוני היושב-ראש, איך הוא כְּאב. זה לא משהו תיאורטי, זה דבר שנוגע לחיים האישיים. ואני רוצה – ואני מסיים כאן, אדוני היושב-ראש – זה באמת כבר – אתה יודע מה? זה כבר מעבר לפוליטיקה. אני רוצה שכל בן אדם שמעוניין בכך – לא חייבים, מי שלא מעוניין לא חייב להביא ילדים לעולם, אבל מי שמעוניין יוכל לעשות את זה בצורה הכי מכובדת ומכבדת – האישה, הגבר, המשפחה, הילדים – באופן ממלכתי, ולא דרך בג"ץ, חבר הכנסת סמוטריץ', אלא כאן, בכנסת ישראל, בדרך המלך, בהצבעה ישרה והגונה. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. << הצח >> הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – ביצוע הסכם מחוץ לישראל), התשפ"א–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/2225/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת איתן גינזבורג) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> יציג את הצעת החוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – ביצוע הסכם מחוץ לישראל), חבר הכנסת איתן גינזבורג. עשר דקות לרשות אדוני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את התיקון להצעת החוק לנשיאת עוברים, ואם להשתמש בשפה קצת פחות רשמית – תיקון לחוק הפונדקאות. אני מודה שזה רגע מרגש עבורי. כמי שחווה באופן אישי את התלאות ואת הקשיים שכרוכים בהבאת ילדים באמצעות אם פונדקאית ואת העלויות הכספיות העצומות שמתלוות לכך, אני מרשה לעצמי לומר שבתיקון הזה שאנחנו מציעים היום – אנו מודה לחברי חבר הכנסת ניצן הורוביץ על קידום הצעת החוק לאורך כל הקדנציות – אני מרשה לעצמי לומר שבתיקון הזה חייב לתמוך כל מי שערך השוויון, ההוגנות ובמידה רבה גם ההגינות מושרשים בו. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איתן, למה לא הצבעתם – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> אני לא יודע אם שמת לב, גברתי – ותודה שאת מפריעה באמצע הנאום – אבל אני הצבעתי בעד. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא אתה אלא – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> לא אתה, אבל את פונה אליי. אני מודה לך על הפרעה באמצע הנאום. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתה יושב-ראש הסיעה, איתן. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> הילדים שלי, אמה ואיתי, הם המתנה הכי גדולה של חיי. הם המתנה הכי גדולה של חיי, שלי ושל בן זוגי, המתנה הכי גדולה שקיבלנו. זו מתנה שקיבלנו בזכות אישה פונדקאית אמריקאית. ואני חושב שכל הורה פה יודע מה המשמעות של ילדים, אבל – וזה אבל גדול מאוד, וזה בעצם האבל שעליו שכל הצעת החוק הזאת מדברת – המתנה הזו במידה רבה – וזה בלתי נתפס שצריך להגיד את זה או לתאר את זה באופן הזה – אבל המתנה הזאת היא מתנה שקיבלנו כי יכולנו להרשות לעצמנו. ואתם לא מבינים, אולי, חלקכם לא מבינים ולא מכירים מה היינו צריכים לעבור כדי לזכות להיות הורים: להתקשר עם עורכי דין; לחפש תורמת ביצית; לחפש אישה שתהיה מוכנה לשאת את הילדים, את העוברים; לנסוע למדינה רחוקה וזרה, אלפי קילומטרים מכאן, ביבשת אחרת, עם מערכת חוקים שונה ושפה שונה, רחוק מהמשפחה, מהחברים; להיות שם לבד, להיות שם לבד ברגע הכי מאושר והכי מזוכך הזה של החיים שבו הילדים שלך נולדים. וכל זה למה? כי המדינה אומרת לי, לבן זוגי, לחבריי: אתם לא תביאו כאן ילדים; נעביר אתכם דרך חתחתים, עם הלוואות, השקעות של מאות אלפי שקלים, כדי להביא ילדים; אתם לא שווים, לכם לא מגיע. על הזכות הזאת, הבסיסית, להיות הורים, המדינה אומרת: תעשו את זה רחוק, לא כאן. עכשיו, כמונו יש עוד אלפי זוגות ויחידים שרוצים ומגיע להם להיות הורים, אבל בשונה מאיתנו, הם לא יכולים להרשות לעצמם את ההוצאה הכספית ואת התלאות הכרוכות בכך ולממש זכות כל כך בסיסית שכמעט לכל אחד פה יש. האם זה הוגן? האם זה סביר? ברור שהתשובה היא לא. זה לא הוגן וזה לא סביר, והחוק הזה, התיקון הזה שאני מבקש מכם, חברים, לתמוך בו היום, בא לשנות את זה. הוא בא לתקן את העוול הבלתי-נסלח שנעשה לאלפי זוגות ויחידים שרוצים משהו בסיסי מאוד: את האפשרות ואת הזכות להיות הורים. להיות הורים. מישהו יכול למנוע ממישהו מכם להיות הורה? ממני המדינה שלי מונעת את זה. והאפשרות הזאת, חברים, האפשרות להיות הורה לא יכולה להיות רק אם אתה בעל ממון, בעל אמצעים, לא יכולה להיות, בגלל הנטייה המינית שלך – לכל אחד ואחת מגיעה הזכות להיות הורה; לכל אחת ואחד מגיעה הזכות לחוות, לגדל, לאהוב – אם ירצו, כמובן – את המתנה הזאת שנקראת ילדים. יש בזה אחריות גדולה. יש בזה אושר עצום. מדינת ישראל בעצמה הרי נותנת סיוע לזוגות, איש ואישה, שלא יכולים להביא ילדים בגלל בעיות פוריות או שמתקשים להביא ילדים. היא עוזרת להם, עוזרת להם בפונדקאות, ובכך היא מכירה בחשיבות הזאת של הזכות להיות הורה. אז למה לא לבני זוג בני אותו מין? אתם יודעים מה, למה לא לאנשים שלא התחתנו? למה גבר יחיד, שלא מצא בת זוג, לא יכול להיות הורה במדינת ישראל? תלאות רבות – – – << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> וגם אימוץ. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> וגם אימוץ. היום הצבענו על חוק האימוץ. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> אין דרך. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << דובר_המשך >> וגם אימוץ המדינה חוסמת. הקהילה הגאה, וגם רבים אחרים שאינם נמנים עם הקהילה הגאה, עוברים תלאות רבות, אבל הקהילה הגאה עברה תלאות רבות ועדיין עוברת כדי להיות שווה במדינה הזאת. הדרך, לצערי, עוד ארוכה, ובניגוד אולי למה שאחרים טוענים, אנחנו עדיין לא שווים בזכויות; בחובות כן, כמובן, בכל החובות אנחנו חייבים, ואנחנו ממלאים את כל חובותינו, אבל בזכויות לא, בזה לא. ובדיוק בגלל זה אני לא רק מבקש, אני במידה רבה מפציר בכם, חברי הכנסת: תצביעו בעד התיקון הזה; הצביעו בעד הזכות שלי ושל חבריי ושל כל מי שמעוניין בכך להיות הורים, לחוות את מה שרבים מכם חווים בלי כל הקשיים והתלאות שאנחנו חווים. אני מבקש מכם, מפציר בכם: הצביעו בעד הזכות שלי ושל חבריי לממש את הזכות שלנו להיות שווים לכם ולכן; תצביעו בעד הזכות שלי ושל חבריי בקהילה להיות הורים; תצביעו בעד, אל תצביעו נגד. החוק הזה הוא לא נגד אף אחד. הוא בעדי, הוא בעד חבריי, הוא בעד הזכות להיות הורים, לאהוב ולגדל ילדים כאן, במדינה שלנו, מדינה שאליה אני ומשפחתי עלינו, בחרנו לחיות בה, בחרנו להקים כאן משפחות, כרכנו את חיינו במדינה הזאת כי אנחנו יהודים, כי אנחנו אוהבים את המדינה הזאת. אנחנו מבקשים את הזכות שנתונה לכל אזרח אחר. אני מבקש מכם, חברי הכנסת: תצביעו בעד תיקון החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת איתן גינזבורג. << הצח >> הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הגדרת הורים מיועדים וביצוע הסכם מחוץ לישראל), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/898/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיקי לוי) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת עידן רול – לרשותך, אדוני, שלוש דקות – יציג את הצעת החוק המוצמדת: הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הגדרת הורים מיועדים וביצוע הסכם מחוץ לישראל), התש"ף–2020. בבקשה. << דובר >> עידן רול (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, קודם כול, תודה רבה לחברי הטוב חבר הכנסת מיקי לוי, שאפשר לי לנאום במקומו. תראו, אחת הסיבות שנכנסתי לפוליטיקה הייתה כדי לקדם שוויון בפונדקאות, כדי לאפשר לזוגות גאים להקים משפחה. אבל היום אני מחויב לעשות דבר נוסף שלשמו נכנסתי לפוליטיקה, וזה לדבר אמת, זה לפזר את ענני הפייק שלא פעם צצים להם פה בכנסת. אי-אפשר להשתמש בקהילה הגאה ובזכויות שלנו ככלי מיקוח וניגוח פוליטי. עשו את זה עם חוק ההמרה, שכבר חצי שנה כמובן לא ראה עדיין קריאה ראשונה. ועכשיו עומד פה חבר הכנסת איתן גינזבורג ומדבר על כמה חשוב להעביר חוק, כשלפני שעתיים הוא קידם בעצמו את פיזור הכנסת. עכשיו, צריך לקבל פה החלטה, כי לא איתן גינזבורג הוא שניגשים אליו כל פעם שמפיצים פה איזה פייק פוש שאומר שכחול לבן הולכים לאשר פונדקאות. לא אתה זה שמקבל טלפונים מזוגות גאים שאומרים: רגע, עידן, לעצור את התהליך, הולך אשכרה להיות פונדקאות בישראל; רגע, עכשיו התחלנו ומצאנו פונדקאית, מה לעשות? חלומות של אנשים זה לא משחק, גם לא בפוליטיקה. רצונות של אנשים לממש את הזכות הכי בסיסית שלהם זה לא משחק. אני קורא פה התפארויות של כחול לבן וגינזבורג, ואני קורא את זה ב-N12: העברנו את חוק השוויון; אנחנו דוגלים בשוויון. חבל שלא דגלתם בשוויון כשנכנסתם לממשלת נתניהו. חבל שלא דגלתם בשוויון לפני שהתחלתם לקדם את חוק פיזור הכנסת. צריך לקבל החלטות וצריך להיות ערכיים. אני אצביע בעד, ואני תמיד אצביע בעד חוק הפונדקאות. אבל אני מזהיר אתכם: תפסיקו לעשות פוליטיקה צינית ומגעילה על הגב של אנשים שעבורם זו משאת חייהם. אני מקווה מאוד שאת התרגיל הזה, איתן, לא תעשו כמו שעשיתם עם חוק ההמרה וכמו שברור שעשיתם עם חוק השוויון. ואני פה להסביר לכם משהו. הציבור, והקהילה שלנו במיוחד, לא צריכים אותי. הם לא מטומטמים. הציבור לא מטומטם. הוא מבין שאי-אפשר לפזר כנסת ביד אחת וביד השנייה לדבר על החשיבות שבהקמת משפחה. הוא מבין שאי-אפשר להיכנס לממשלה קיצונית שחוסמת כל סיכוי לפונדקאות, והצהירה שהיא תעשה את זה, ואז להגיד: אוי, כל כך חשוב לנו. לא. אין יותר אחד בלב ואחד בפה. די, נגמר, חלאס. שנתיים של פוליטיקה מגעילה, מלאת ספינים ומלאת רוע והכפשות, ועכשיו לסיום חייבים גם להרעיל את הציבור בכל מיני שקרים? אם לא הולכת להיות פונדקאות, אל תרמו אותם שתהיה פונדקאות, כי יש אנשים שממש מחכים לראות, מה הם יעשו ואם לחסוך את הכסף. ולראות איך אנשים שבעצמם עשו את התהליך הזה – זה פשוט לא מכובד בעיניי, אז אני מבקש מכם, אל תשחקו עם הרגשות ועם העתיד של אנשים. וכאבא שבעצמו עשה הליך פונדקאות – אל תשחקו עם החלום של אנשים להיות הורים. גם בפוליטיקה יש קווים אדומים לציניות, ואת מה שנתניהו עשה במשך עשרות שנים – אתם צמצמתם פערים בכמה חודשים. הדבר היחיד שהצטיינתם בו. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. ישיב במשולב על שלוש הצעות החוק סגן שר הבריאות יואב קיש. יעלה ויבוא. אדוני ישיב, לרשותך עשר דקות, ולאחר מכן יוכל גם שר נוסף להשיב במשך חמש דקות. עשר דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. << דובר >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, קצת פרטים על איך התגלגלנו לנושא ההסכמים לנשיאת עוברים. בחודש יולי 2018 עברה בכנסת העשרים, בקריאה שנייה ושלישית, הצעה ממשלתית לתיקון חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, המוכר כחוק הפונדקאות. ההצעה נכתבה בתיאום מלא עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. היא נדונה לעומק במהלך כמה דיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לפני תיקון החוק רק איש ואישה שהיו בני זוג היו רשאים לבצע הליך פונדקאות בישראל. מטרת תיקון החוק הייתה לאפשר גם לנשים שאין להן בן זוג, והן סובלות מבעיה רפואית, לפנות לביצוע הליך פונדקאות בישראל. התיקון לחוק בוצע בצל הליך שהיה תלוי ועומד בבג"ץ, שדרש לאפשר פונדקאות גם לגברים יחידים או לזוגות חד-מיניים. ביום 27 בפברואר 2020 קבע בית המשפט העליון במסגרת פסק דין חלקי בבג"ץ כי הוראות חוק ההסכמים וכן הוראות חוק תרומת ביציות, ככל שהן קשורות אליו, המחריגות מתחולתן גברים יחידים ובני זוג מאותו מין, פוגעות בזכותם להורות ובזכותם לשוויון. משכך, הורה בית המשפט העליון כי על הרשות המחוקקת לתקן את החוק בתוך שנה. הצעות החוק הפרטיות שלפנינו מבקשות להרחיב את מעגל הזכאים לפונדקאות באופן שכזה שכל זוג שרוצה להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים, או כל הורה יחיד, גבר או אישה, יוכל להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים. עם זאת, לא ניתנה בהצעות החוק כל התייחסות לעובדה שמדובר בנושא מורכב מאוד, אשר מורכבותו מצריכה הסדרה מפורטת, מדוקדקת והוליסטית, המתכתבת עם מכלול החוקים העוסקים ברבייה ובפריון ועם הוראות נוספות בחוק הפונדקאות עצמו. יצוין כי במסגרת התיקון לחוק בשנת 2018 הוספו לחוק כמה תנאים שמטרתם להגן ולשמור על הצדדים להליך, לרבות על האם הנושאת, וכן על הילד שייוולד, כגון הסמכת הוועדה המאשרת את ההליך לבדוק אם הצדדים המבקשים לבצע הליך פונדקאות עברו עבירות מין או אלימות או סחר בבני אדם, קביעת גיל מקסימלי לפונדקאות ולהורים המיועדים, הגבלת מספר הניסיונות להשתלת ביציות בגופה של הפונדקאית, מספר הליכי הפונדקאות שבהם הצדדים יוכלו להיעזר ועוד. לא ניתנה התייחסות מעמיקה להשפעה על נושאים אלו במסגרת הצעת החוק הפרטית. יתרה מזו, נדרשת הסתכלות מעמיקה, מתכללת ובין-משרדית, בין היתר, לכלל הסוגיות הנוגעות לדבר ועולות אף מפסק הדין ומוזכרות גם בדברי ההסבר, כגון אם במקרה כזה תותר רק פונדקאות אלטרואיסטית וכיצד מסדירים נושא זה. הצעות החוק שלפנינו נועדו להרחיב את מעגל הזכאים לפונדקאות, להרחיב את מעגל האימהות הנושאות, ובהצעת החוק של חבר הכנסת גינזבורג אף להסדיר את נושא האפשרות לביצוע פונדקאות מחוץ לישראל באמצעות חברות תיווך שיוכרו על ידי שר הבריאות ושר המשפטים, וכן הקמת ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לשרים בנוגע לחברות התיווך ולאשר מרפאות מחוץ לישראל אשר במסגרתן נעשה הליך פונדקאות בישראל. הלכה למעשה מבוקש להרחיב את מעגל הזכאים להליך של פונדקאות גם לגברים ללא בת זוג, ולתקן את הגדרת קרובת משפחה בחוק באופן שבת דוד או בת דודה לא תיחשבנה לקרובות משפחה ותוכלנה להיות אימהות נושאות להורים מיועדים. עמדת גורמי המקצוע במשרד היא כי יש לתת את הדעת ולהביא לידי ביטוי בסעיפי החוק את האפשרות ליישמו ללא פגיעה בנשים הנזקקות לפונדקאות מסיבות רפואיות. בשנים האחרונות התקבלו בוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים כ-100 תיקים בכל שנה – בשנתיים האחרונות כ-80 – שמשמעותם כ-100 פונדקאיות וזוגות או נשים יחידניות המגישות הסכם לאישור הוועדה. בשנה האחרונה, בשל מגפת הקורונה דווקא חלה עלייה משמעותית של 30% בזוגות שפונים להליך בארץ. הרחבת מעגל הזכאים למאות פונים נוספים בכל שנה מחייבת פיתוח תשתית של כוח אדם ומשאבים כדי לתת מענה. בעת חקיקת החוק בשנת 1996 הייתה הערכה שהחוק ייתן מענה לכמה עשרות זוגות בשנה, מקרי קצה של בעיות רפואיות. בנוסף, בשל העלייה הצפויה בביקוש, יש להיערך לקביעת סדר קדימויות מקצועי במתן האישורים, שכן לגבי הנשים המטופלות קיים שעון ביולוגי, והארכת משך ההמתנה לאיתור פונדקאיות עלול לפגוע ביכולתן להשיג היריון מביציותיהן שלהן. מוצע לשקול פיקוח ו/או הגבלה על התשלום לפונדקאית. קיים חשש כי עקב הגידול בביקוש תהיה נסיקה בתשלום לפונדקאיות, דבר שיכול לייצר גם אפליה על רקע כלכלי. כמו כן קיימת הגבלה על מספר הילדים שניתן להביא לעולם באמצעות פונדקאות. הגבלה זו מתייחסת היום רק לזוג או לאם מיועדת יחידה. האם זוג גברים יהיו זכאים כל אחד להולדה של מספר מקסימלי של ילדים גנטיים? המשמעות היא כי זוג גברים יוכלו לבצע מספר כפול של תהליכי פונדקאות לעומת זוג של גבר ואישה. תיקון החוק צריך להיעשות תוך הבאה בחשבון של כלל ההיבטים וההשלכות המעשיות של השינוי, ותוך בחינה של כל ההליך באופן שהרחבת מעגל הזכאים לא תפגע בתכליתו הבסיסית של החוק. לכן מבחינה משפטית הדרך היא לקדם הצעת חוק ממשלתית, ההולמת את פסיקת בג"ץ. ולכן אני רוצה לומר בצורה מאוד פשוטה: הממשלה מתנגדת להצעת חוק זו מסיבה מאוד פשוטה. הייתה פה גם הצעה של חבר הכנסת עידן רול בנושא העלאת סל הבריאות, וגם שם אנחנו התנגדנו, מכיוון שאמרנו שההצעה הזאת חייבת לבוא בדרך המלך, דרך חקיקה ממשלתית. יש פה יותר מדי מורכבויות. ועכשיו אני מבקש – חבר הכנסת איתן גינזבורג, אני רוצה לשאול אותך שאלה: אתה אמרת שבעצם המניעה של ההצבעה על הצעת החוק הזאת מונעת ממך להיות אבא. אני צודק? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> לא. אמרתי שאתם מונעים ממני להקים משפחה, להיות הורה ולהביא ילדים כאן בישראל. אדוני, הצעת החוק שהבאתי היא הצעת חוק ממשלתית של משרד הבריאות. משרד הבריאות – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> שמעתי, שמעתי את דבריך. אני רוצה לשאול אותך שאלה אחרת. אני אספר לך סיפור. אני פגשתי את יריב. יריב הוא גיי, והוא חתם הסכם הורות משותפת עם אישה. נולד להם ילד, ואותו ילד – אחרי בערך חצי שנה הם הסתכסכו, והיא זרקה לפח את ההסכם שחתמה, ובגלל חזקת הגיל הרך, שאתה הצבעת נגד לפני שנייה, הוא לא רואה את הילד שלו. למה זה לא מפריע לך? אתה יכול להסביר לי? מאיפה הצביעות הזאת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> מה זה קשור? מה זה קשור? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> למה כשנולד הילד – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> למה כשנולד הילד אתה לא סופר את האבא? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> מה יקרה, מה יקרה לאותם אבות – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> חצוף אתה. מה זה קשור? << דובר_המשך >> סגן שר הבריאות יואב קיש: << דובר_המשך >> – – שהלכו יד ביד? אני אומר לך מה זה קשור – כי אבא, יש לו זכות להיות אבא גם אם נולד לו ילד – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואתה לפני רגע – לא רק אתה, גם אבי ניסנקורן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> מה זה קשור? אתה עכשיו רוצה למנוע ממני את האפשרות להיות הורה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> חבורת צבועים אתם. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> תגיד את זה. תגיד את זה. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> הצבעתם נגד הזכות הבסיסית של אבא להיות אבא. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> חצוף. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> למה? כי כשזה עובר וזה פונדקאות אז זה בסדר, אבל כשנולד הילד אתה מבטל את זכותו להיות אבא. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אתה יורד לרמה הכי נמוכה – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> זה מה שאתה עשית. בושה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – ששמעתי פה – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> תתבייש בעצמך. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – מאלה – – – << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> ההצעה שלך היא צבועה, ההתנהלות שלך היא צבועה – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> צבועה? באמת? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ואתה עשית נזק לאבות, לכל אבא באשר הוא. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הצעת החוק שלי, אדוני, היא הצעת חוק של משרד הבריאות, שאתה נמצא בו. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אקריא לך עכשיו – – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> הצעת החוק שלי מועתקת ממשרד הבריאות. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אקריא לך את רשימת הצבועים פה בכנסת. בבקשה: איתן גינזבורג, אבי ניסנקורן, מירב כהן, רם שפע, אסף זמיר, תהלה פרידמן, מיקי חיימוביץ'; מהאופוזיציה: ניצן הורוביץ – איפה ניצן הורוביץ? ניצן, זאת הצעה שלך. איך אתה לא מתבייש להצביע נגד חזקת הגיל הרך? בושה. תתבייש לך. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> תתבייש. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> נולד לך ילד ואז אתה לא יכול להיות אבא שלו? לא ראיתי כזאת צביעות מעולם, מעולם. תמר זנדברג, עמיר פרץ, יאיר לפיד. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> לך תביא חיסונים. אין לך חיסונים להשיג? לך תביא חיסונים. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> קארין אלהרר. << קריאה >> תמר זנדברג (מרצ): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> למה לא הצגת את חברי הכנסת מיהדות התורה? למה לא הקראת אותם? << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> כי הם הצביעו נגד. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> למה לא הקראת איתם? הם הצביעו יחד איתי. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל אני אגיד לך, אתה שוכח את הזכות של הורה. אנחנו ביקשנו לפני רגע מעל הדוכן הזה – – << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> את השותפים החרדים לא הקראת. << דובר_המשך >> יואב קיש (הליכוד): << דובר_המשך >> – – ביקשנו לפני רגע מעל הדוכן הזה את הדבר הכי טבעי ובסיסי: הזכות להיות הורה לילד שנולד. אתם מדברים איתי על עוברים. ילד שנולד, אתה רוצה לגדל אותו, ואתה, במקום לתת לאותו אבא את הזכות לגדל ילד, אתה אומר: לא, האימא. למה? כי זה ככה. טובת הילד זה הדבר שקובע, לא שום דבר אחר. צריך לתקן את החוק הזה, וזה פשע נגד הילדים, פשע נגד האבות ופשע גם נגד האימהות. אנחנו פוגעים בהורים. אתם צבועים. כל מי שהצביע נגד צבוע, זה מה שאני אומר לכם. באים עכשיו עם חקיקה אלטרואיסטית, שוויונית. לפני רגע מנעתם את הזכות של האבות האלה להיות אבות. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר הבריאות יואב קיש. אני מאפשר, בהסכמת המציעים, גם לשר העבודה והרווחה איציק שמולי להציג עמדה נוספת בשם הממשלה – בהסכמת המציעים, כמובן. לרשות אדוני חמש דקות. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> נא לתת בראש. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> מה עם קבינט הפיוס? באיזו שעה? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתה אופטימי, חבר הכנסת סגלוביץ'. אל ייאוש. אל תאמר יום יבוא, הביאו את היום. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי השרים, חבריי וחברותי חברי הכנסת, ראשית, תודה רבה לחברי הכנסת המציעים, היוזמים, שאפשרו דעה נוספת, שאני חושב שתבטא עמדה מדויקת יותר, נכונה יותר, אנושית יותר מצידה של הממשלה. כי לפני שאני שר ולפני שאני חבר כנסת, מה שמגדיר אותי היום לפני כל דבר אחר זה העובדה שאני אבא – זה מה שמגדיר אותי יותר מכל דבר אחר, וזה גם הניצחון הכי גדול שלי בחיים. לצערי, לצערי, חלק גדול מהניצחון הזה הוא על המדינה שאני כל כך אוהב. במשך הרבה הרבה שנים אני חלמתי על הרגע הזה שמישהו מהחדר השני יקרא לי "אבא". אני מניח שעבור רוב האנשים שיושבים פה זה עשוי להישמע משהו טריוויאלי, אבל מי שלא היה בסיטואציה הזאת של ההמתנה האין-סופית של עוד שנה, עוד שנה, עוד מכשול ועוד אתגר, מי שלא חלם על הרגע הזה כל כך הרבה זמן, כנראה לא יבין את זה לעולם. גם היום, כשבני נבו, שהוא באמת כל גאוותי, שאני מחזיק אותו ואני באמת כל כך מאושר – אני עדיין מזכיר לעצמי את מה שאמרו חבריי כאן לפני: 95% מהקהילה שאני משתייך אליה לא יכולים היום ליהנות מהרגע הזה; לא יכולים לחבוק ילד, לא יכולים לחבק אותו; לא יכולים לקום בבוקר בציפייה לשמוע את הקול הזה, "אבא", מהחדר השני. למה? כי היום, כדי לעבור את החסם הזה, אתה צריך לנסוע לקצה השני של העולם, להשכיב משכנתה של 600,000 שקלים, ללמוד את ספר החוקים של מדינה זרה, להתנתק מהמשפחה, מהחברים, מהסביבה התומכת, ואז אולי אולי בסוף זה מצליח. חוק הפונדקאות נחקק לפני 25 שנה. מאז הוא נתן לכל כך הרבה ישראלים – וטוב שכך, וטוב שכך – את האפשרות לממש את אותו החלום להורות. אבל בדיוק באותה תקופה הוא דן רבים אחרים, אלפים אלפים אלפים, לחיים של בדידות, של עצב, של אפליה. מי כמוני היום, כשר הרווחה, מבין ויודע כמה ילדים, כמה ילדים יש במדינת ישראל שנמצאים במצבי עוני, הדרה, מצוקה. מהצד השני של המשוואה יש זוגות מהקהילה הגאה שכמהים להיות משפחה, ויש להם כל כך הרבה חום ואהבה לתת לאותם ילדים. ולכן אני גם שמח שהיום, יחד עם שר המשפטים, אנחנו עשינו מהלך פורץ דרך, ובעצם אנחנו נביא לתיקון אחת העוולות הקשות ביותר שיש היום באימוץ כלפי הקהילה הלהט"בית, עוולה שהיינו צריכים לשנות כבר מזמן. אני באמת מקווה שבזמן שנותר אנחנו נצליח לממש ולהשלים את הליך החקיקה הזה ובעצם לקבע אחת ולתמיד במדינת ישראל את המובן מאליו: שוויון הוא שוויון, והגיע הזמן שנצעד את מלוא הדרך עד לשוויון מלא לקהילה הגאה. הגיע הזמן שהורות תיתפס כדבר טבעי במדינה הזאת, ושכל אזרח שיש לו את היכולת ועומד במבחן של המסוגלות ההורית יוכל לממש את החלום הזה עד תום. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לשר איציק שמולי. אני מתכבד לעבור להצבעה על הצעות החוק. נתחיל בהצעת החוק של חבר הכנסת ניצן הורוביץ – הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה על האם הנושאת). אני לא אאפשר לחברי כנסת להצביע שלא ממקומם, לכן אני מבקש שכל אחד מחברי הכנסת יתפוס את מקומו, כדי שנוכל לקיים את ההצבעה באופן תקני. אני מחדד, חבר הכנסת טיבי: מי שבעד הוא בעד ומי שנגד הוא נגד. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים והרחבת ההגנה על האם הנושאת), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הן 45 מתנגדים, 37 תומכים, אין נמנעים. לא למחוא כפיים במליאה. אני קובע שהצעת החוק לא התקבלה. אני עובר להצבעה על הצעת החוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – ביצוע הסכם מחוץ לישראל), התש"ף–2020, של חבר הכנסת איתן גינזבורג. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 39 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – ביצוע הסכם מחוץ לישראל), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כחול לבן, תישארו במליאה, יש עוד הצבעה. אל תעשו תרגילים. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תוצאות ההצבעה הן 39 תומכים, 43 מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן אני קובע שהצעת החוק לא התקבלה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תישארו במליאה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> בושה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצבעה על הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הגדרת הורים מיועדים וביצוע הסכם מחוץ לישראל), התש"ף–2020, של חבר הכנסת מיקי לוי. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון – הגדרת הורים מיועדים וביצוע הסכם מחוץ לישראל), התש"ף–2020, לא נתקבלה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> מיקי, תתלה את הנעליים, מיקי. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת משה אבוטבול, אני מבקש. תוצאות ההצבעה הן 45 מתנגדים, 35 תומכים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לא התקבלה. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אסף זמיר << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – שינוי הגדרת הנגב), התש"ף–2020. לפני שיציג אותה חבר הכנסת אזולאי, אני אאפשר הודעה אישית לחבר הכנסת אסף זמיר. חמש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר >> שלום, אדוני היושב-ראש. שלום לחבריי. אני עולה הנה לענות ליואב קיש, שעמד פה ובצביעות של בריון בכיין עשה שיימינג לכל מי שהצביע נגד ההצעה לתקן את חוק חזקת הגיל הרך. אבל אני רוצה לשים לך, יואב, מראה להתנהגות שלכם לפחות בחצי שנה האחרונה, של הממשלה הזאת, אבל בעצם מאז שאני נמצא בבית הזה. לא מעניין אתכם הזכויות של אף אחד חוץ משלכם. אתה עומד פה שבוע אחרי שבוע, מצביע נגד שוויון זכויות לערביי ישראל, מצביע נגד זכויות למהגרי עבודה ומבקשי מקלט, מצביע נגד זכויות להט"בים, מצביע נגד חוקים שיסגרו פערים חברתיים. זה בכלל זה לא מעניין אותך. פעם אחת באו ואמרו: אתה, יש לך זכות שנפגעת בגלל ההיסטוריה שקובעת שנשים מופלות לרעה בתוך בתי משפט, בפסקי דין, בגלל סחיטה של גברים שמשתמשים במשמורת ככלי נגדן, ועלית הנה מדם ליבך לבכות איך פגעו בך. ואני רוצה שתעצור ותזכור לרגע איך זה מרגיש כל שבוע, שבלי שאכפת לך בכלל אתה רומס פה את הזכויות של כל מי שלא חושב כמוך. וזה לא רק אתה – זו דרכה של תנועת הליכוד בראשות בנימין נתניהו, שנמצאת כל כך הרבה שנים בשלטון, ששכחה את כל מי שגר כאן שהוא לא חלק מהשלטון הזה, שלא רואה בעיניים אף אחד אם זה לא משרת תכלית פוליטית. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר_המשך >> בנימין נתניהו נוסע בעולם ומתהדר בליברליות ובפתיחות של המדינה שלנו – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בכל העולם – – – << דובר_המשך >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר_המשך >> – – חוזר הנה ועושה עסקאות פוליטיות אפלות שמדירות אוכלוסיות שלמות בשביל לשרוד, בלי לראות בעיניים. בלי לראות בעיניים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> להביא שלום נהיה עסקה אפלה. ממתי הסכם שלום נהיה עסקה אפלה? מעניין מאוד. ממתי? << דובר_המשך >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר_המשך >> נכנסנו לגל שני וקבענו שמערכת החינוך תיסגר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> פתאום הסכם שלום זו עסקה אפלה, אה. זו צביעות. << דובר_המשך >> אסף זמיר (כחול לבן): << דובר_המשך >> רצינו להגדיל קנסות למוסדות חינוך שנשארים פתוחים, אמרנו: 20,000 שקלים, אבל מטעמים פוליטיים ויתרו על זה. אמרנו: 10,000 שקלים – עד עכשיו אין קנס. עד עכשיו הליכוד מנהל את הקואליציה הזאת בדיוק מאותו המקום – מהקוזק הנגזל, מהבריון הבכיין של יואב קיש, שעמד פה עכשיו ופגעו לו בזכות פעם אחת. רוב דורסני, אלים, ציני, גזען לפעמים, שלא רואה את החלש, שלא רואה את האחר. טול קורה מבין עיניך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אסף זמיר. << הצח >> הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – שינוי הגדרת הנגב), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1227/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – שינוי הגדרת הנגב), התש"ף–2020. יעלה ויבוא חבר הכנסת ינון אזולאי. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מצביע בעד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל הכבוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חברי הכנסת, אולי חבר הכנסת ינון אזולאי ישכנע אתכם להצביע נגד. אני מבקש לאפשר לו לדבר. עשר דקות, בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברשות חברי, אדוני היושב בראש הישיבה – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אתה מתקשה לשמוע – אתה מוזמן לעבור. אתה מוזמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בן פורת יוסף. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> ברשות אדוני היושב בראש הישיבה חבר הכנסת משה ארבל, שגם שותף, ויוזם את החוק הזה, כבוד השרים, השר רפי פרץ והשר מאשקלון – שזה חוק שיועיל לעיר אשקלון – סגן השר הרב יואב בן צור, חבריי חברי הכנסת – אל תחממו את אלכס. אני והוא יודעים להסתדר, ואל תדאג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא תומך. תומך. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> החוק הזה, הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב, זה תיקון שבעצם מתקן עוולה. אחמד, אני פניתי אליך ואתה שלחת אותי לסעיד אלחרומי. כשאתה פונה אליי אני לא שולח אותך למשה ארבל, כי אנחנו אותו דבר. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אבל עסאקלה זה מאשקלון, לא? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל החוק הזה נועד לתקן עוולה של שנים. יש את חוק הרשות לפיתוח הגליל ויש את חוק הרשות לפיתוח הנגב. חוק הרשות לפיתוח הנגב, בעצם לפני שנים, בסביבות 1988, אם אני לא טועה, זה חוק שנועד לקו 115, שהוא חותך ונקרא "נגב". האבסורד הוא שבחוק הזה יש יישובים שנחשבים לדרום, למחוז דרום, כמו שבאר שבע זה מחוז דרום; אשקלון, שאנחנו מכירים אותה ואנחנו יודעים עד כמה היא מוכה בירי, במיוחד לאחרונה, אנחנו יודעים עד כמה היא קרובה, והיא קרובה לעוטף עזה, היא דרום; יש את קריית מלאכי, אוכלוסיות שנקראות אוכלוסיות חלשות, ואת אשדוד, שממנה אני מגיע, וגם שם יש אוכלוסיות חלשות, אבל יחד עם זאת זה נקרא מחוז דרום. בגליל, לעומת זאת, כל מה שנקרא במחוז בצפון זה הרשות לפיתוח הגליל, הווי אומר, מיקנעם – אתם יכולים לבוא ולראות שהיום יקנעם זה כבר מרכז, והשמחה שלנו היא שכל עיר בדרום ובצפון יהפכו למרכז. אנחנו לא באים לשנות את הצפון, את הרשות לפיתוח הגליל; אנחנו באים לשנות את הרשות לפיתוח הנגב בכך שאנחנו נאפשר להכניס לחוק של הרשות לפיתוח הנגב, שמשרד הנגב והגליל והפריפריה – אגב, אני הייתי יועץ השר אריה דרעי כשר הפנים וכשר לפיתוח הנגב והגליל והפריפריה, הייתי היועץ במשרד הזה. בשבילי זו גם איזושהי סגירת מעגל, כי הכרתי את העוול שנעשה שם. אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים בארץ, וכשהשר דרעי הגיע לאשקלון – השר אביטן, אתה היית, ואתה יודע עד כמה זה חשוב לנו כתנועה, הפריפריה, אשקלון – אז הוא אמר שאנחנו נעשה הכול כדי לשנות ולתת את המענה לאשקלון. אנחנו מדברים בכלל על מענה רחב יותר, אבל אני אומר: זו תחילתו של הליך שנוכל להכניס אותם, ותהיה להן קודם כול נגישות קלה יותר, לאשקלון, לאשדוד, לקריית מלאכי. גם באר טוביה שם וגם חלק ממועצת יואב, וזה אבסורד שרק חלק ממנה נמצא ברשות לפיתוח הנגב וחלק אחר לא. השר דרעי אמר: אנחנו נעשה הכול קודם כול על מנת שאשקלון תיכנס לרשות לפיתוח הנגב, וזה היה חלק מההבטחה שלו. אני חושב שבמה שתלוי בנו אנחנו היום, ברוך השם, מקיימים את ההבטחה, ובתקווה שבעזרת השם אנחנו עוד נצליח להגיע לקריאה שנייה ושלישית. זה יתקן את זה כך שברגע שיוצאים קולות קוראים, אז בעצם לא נצטרך לעבור את כל הביורוקרטיה, כמו ב"קדימה מדע", פרויקט מדהים לתלמידי בית הספר – אשקלון לא זוכה לזה. קריית גת זוכה לזה והיא זקוקה, שדרות, נתיבות – זוכים לזה; אשקלון, קריית מלאכי, אשדוד – לא זכו לזה. גם במשרד הפריפריה צריך להוציא קול קורא אחר, שיתאים לכך, ויתאים לצפון כאחד, ולמרכז, שיש שם ערי הפריפריה שהרבה פעמים הן שונות. אנחנו יודעים שבערי הפריפריה, אשקלון, אשדוד, קריית מלאכי, באר טוביה, כשיש מתקפה, אז גם הם חוטפים. אנחנו ראינו כשהיה בעוטף עזה, בוועדת הכספים – אחמד, אתה היית שותף לזה – כשביקשו פיצויים לעסקים שם, לכל עוטף עזה, ושם זה לא קשור, כי נפל גם ברהט ונפל בכל מקום, וניסינו להביא פיצוי, ומה היה? לא הצלחנו להעביר אותו. אני חושב שברגע שנכניס אותו לשם תהיה הבנה, ונוכל גם אולי תוך כדי לעשות איזשהו שינוי, שהממשלה תוכל להעביר את הפיצויים האלה לאותם עסקים או מקומות, יהיה לה יותר קל להעביר אותו, במקום מה שקרה בפעם שעברה. אתה היית מאלה שנלחמו שיקבלו את הפיצויים, כי כולם נפגעים. כשכולם נפגעים – כולם נפגעים. ולכן אני חושב שהיום הזה הוא תחילתה של דרך למען תושבי הדרום, למען תושבי הפריפריה. החוק הזה של חבר הכנסת הרב מלכיאלי – אני רואה שהוא לא פה – יחד איתי ועם משה ארבל, הגשנו אותו, הוא אמירה שאנחנו איתכם, הפריפריה; אנחנו איתכם, תושבי אשקלון; אנחנו איתכם, תושבי אשדוד; אנחנו איתכם, תושבי קריית מלאכי. תומר גלאם אתמול היה בוועדת הכספים והסביר על המצב הקשה של אשקלון. אנחנו יודעים על קריית מלאכי ואנחנו יודעים על אשדוד, שנמצאת בטווח – אני גר באשדוד, והיא נמצאת בטווח 40 ק"מ. לכן אני אומר: החוק הזה חשוב לנו מאוד, ואני חושב שיש הסכמה אולי מקיר לקיר בבית הזה, כי כולנו רוצים את טובת הפריפריה. אני מבין גם מהרשימה המשותפת, מידידיי אחמד, סעיד ואוסאמה שגם אתם תצביעו בעד. אחמד עושה ככה: לא. אז בסדר. הוא אומר שמה שסעיד אומר. אני אומר לך: תבוא בקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נבוא בדברים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין בעיה. אצלך לבוא בדברים – צריך להגיע למשרד האוצר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתם לא בעד, אחמד? נגד. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יש חישוב. אנחנו יוצאים מופסדים מההגדרה הזאת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אחמד, אתה לא יוצא מופסד מההגדרה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ינון – – – << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין בעיה. אתם לא יוצאים מופסדים, אבל אנחנו נדבר על זה. אתה יכול עכשיו להצביע מה שתרצה. אנחנו נדבר על זה. אני רק אצטרך לדעת לפני זה – על קיזוז אני יודע מה המחיר. אני לא יודע מה המחיר של הצעת חוק. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את זה. אבל אני אומר לכם שזה הזמן, אפילו שזאת רק ההתחלה, להודות לכל החברים שיתמכו בהצעה הזאת – השר אביטן, שאתה יושב עליי כתושב אשקלון, וכן לראש העיר תומר גלאם, לראש עיריית קריית מלאכי ולראש העיר שלי ד"ר יחיאל לסרי, שעושה רבות למען זה. אני מבקש מכולכם שתתמכו בהצעת הזאת, ואם לא השתכנעתם מספיק, אני מאמין שסגן השר, שהוא גם מורי – היה מורה שלי ואני תלמידו – הרב יואב בן צור, יעשה את ההסברה בצורה נכונה ומיטיבה יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. ישיב סגן שר הפנים וסגן השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל הרב יואב בן צור. יעלה ויבוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> בהצלחה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יואב, אני מסכים איתך בכול חוץ מדבר אחד – לא אשקלון, אשקלון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יואב, אני מבקש שתקפיד להגיד: אשקלון. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אשקלון, לא אשקלון. << דובר >> סגן השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יואב בן צור: << דובר >> אדוני היושב-ראש, אשקלון – מלרע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני באתי מאשדוד. << דובר_המשך >> סגן השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יואב בן צור: << דובר_המשך >> טוב. בסוף יגידו שלימדתי אותך לא נכון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, בדיוק את זה למדתי אצלך. << דובר_המשך >> סגן השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יואב בן צור: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הנדונה, ששלושה חברי כנסת מגישים אותה – אל כל שלושת חברי הכנסת יש לי קשר מיוחד. ינון אזולאי היה תלמידי וחביבי, חבר הכנסת משה ארבל, היושב בראש, היה עוזרי, וחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי החליף אותי בתפקידי כיושב-ראש הסיעה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מנסה להחליף. << דובר_המשך >> סגן השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יואב בן צור: << דובר_המשך >> מנסה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יואב בן צור: << דובר_המשך >> במה שהוא עדיין צריך עזרה אני משתדל לעזור לו במסדרונות הכנסת. רבותיי, אתמול הייתי במועצה האזורית משגב בסיור. כידוע לכם – חבר הכנסת סעיד אלחרומי, אני רוצה שתקשיב למה שאני אומר עכשיו. אתמול הייתי בסיור במועצה האזורית משגב. שאל אותי היושב-ראש שלי – רצה שאשתתף בישיבה של ועדת הפנים שבה הוא הציג את משרד הפנים. אמרתי שיש במשגב 8,000 בדואים שאני הולך לבקר אותם, שמתגוררים במשגב. התפעלתי מסיור בשטח, ראיתי יישובים שהיו צריפים והפכו להיות יישובי פאר עם בתים יפהפיים, שלא מביישים אף יישוב יהודי שנמצא בתחומי המועצה. באמת יוצא מן הכלל. אבל פגשתי שם – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש להם טופס 4? << דובר_המשך >> סגן השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יואב בן צור: << דובר_המשך >> יש להם טופס 4, יש להם חשמל. כמעט כל הפזורות שהיו שם הוסדרו, פרט לכ-40 אנשים שעדיין מתעקשים ורוצים כנראה מחיר יותר מדי גבוה תמורת הפינוי של הצריפים שלהם. אבל אני מאמין – יש שם סגן ראש מועצה מאוד נמרץ, ואני מקווה שיצליח לגרום לכך שגם הם יעברו ליישוב קבע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בקרוב לדרום. << דובר_המשך >> סגן השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יואב בן צור: << דובר_המשך >> בקרוב לדרום. אני אומר שהסתכלתי שם ואמרתי: אם הגיעו להסדרה כזאת בצפון, עם החלטת ממשלה באמת יוצאת מן הכלל, אפשר בהחלט להגיע להסדרה כזאת בדרום. אנחנו עם הפנים להסדיר את כל המקומות הללו. ולכן, חברי חבר הכנסת אחמד טיבי, מאוד הצטערתי לשמוע שאתה מתכוון – אני מקווה שעד שתהיה הצבעה תחזור בך – להצביע נגד החוק הזה. אוי ואבוי, רק תגרום לנזק יותר מאשר תועלת. רבותיי, ההצעה לתיקון חוק הרשות לפיתוח הנגב מבקשת להשוות ולבצע התאמות בין חוק הרשות לפיתוח הנגב ובין חוק הרשות לפיתוח הגליל כך שגבולות הנגב ייקבעו על פי חלוקת שטח המדינה למחוזות, כמו שנקבעו גבולות הגליל בחוק הרשות לפיתוח הגליל, וכן לתקן את ההגדרה של רשות מקומית כך שתכלול גם מועצה אזורית. חוק הרשות לפיתוח הנגב וחוק הרשות לפיתוח הגליל התקבלו בסמיכות יחסית של כשנתיים, ולמרות שמהותם זהה – פיתוח אזור גיאוגרפי מסוים וקביעת גבולותיו – הם מתבססים על שתי שיטות מדידה גיאוגרפיות שונות. לכן חל איזשהו צורך לשינוי בכך שלא נכללו יישובים רבים שנמצאים באזור הדרום, והוגדרו בחוק הגליל – בחוק הרשות לפיתוח הנגב הם לא יוגדרו. השיטה שבה קבעו את המחוזות נקבעה על ידי המנדט הבריטי בשנת 1922, והתבססה על מדידות שביצעו הבריטים בארץ ישראל. בשנת 1994 אגף המדידות, כיום המרכז למיפוי ישראל, החליט לשנות את שיטת המדידה הנהוגה ולהחליפה ברשת ישראל החדשה, שהפכה לרשת הרשמית של ישראל. רשת ישראל הישנה, שעליה התבסס החוק לרשות פיתוח הנגב, הוחלפה כי הכילה פגמים רבים שנגרמו בשל שימוש במכשירי מדידה לא מדויקים. כמו כן, הקביעה כי גבול הנגב ייקבע בקו 115 לפי רשת ישראל הישנה יצרה עיוות נוסף ואף אפליה בין הרשויות המקומיות. מחוז הדרום כולל את נפת באר שבע ואת נפת אשקלון. מתוך השטח שנקבע מדרום לקו 115 נכללות כל הרשויות המקומיות בנפת באר שבע, ואילו נפת אשקלון פוצלה כך שחלק מהרשויות המקומיות שבה נכללות בנגב וחלק מהן אינן נכללות בו. לשם המחשה, שדרות, חלק מיישובי חוף אשקלון, קריית גת, לכיש, חלק מיישובי שפיר ושער הנגב נכללות כיום בנגב בעוד אשקלון, אשדוד, קריית מלאכי, באר טוביה והמועצה האזורית יואב לא נכללות בשטח הנגב, אף שגם הן משתייכות לנפת אשקלון. הגדרת הנגב כמחוז הדרום תביא להכללה מלאה של כל הרשויות המקומיות שנכללות בנפת באר שבע ונפת אשקלון. נוסף על כך, תיקון הגדלתו של הנגב כך שייחשב למחוז דרום יהלום את מדיניותה של ממשלת ישראל כפי שנקבעה בהחלטת ממשלה מס' 2025, שעניינה תוכנית רב-שנתית לפיתוח הדרום. בהחלטת הממשלה מפורטים שיקולים שמאפשרים להכריז על מקום בעדיפות לאומית – בין היתר, צפיפות אוכלוסייה, פערים ברמת החינוך, ההשכלה והתעסוקה והמצב הביטחוני – והיא מלמדת על הצורך להתייחס למחוז הדרום כאל יחידה גיאוגרפית אחת. לכן מציעים חברי הכנסת כי הגדרת הנגב – וחוק הרשות לפיתוח הנגב – תתבסס על הגבולות שנקבעו בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם, ולא על שיטת קסיני-סולדנר, שהשימוש בה על ידי המרכז למיפוי ישראל הופסק. אני חושב שהצעת התיקון מתבקשת, ואני חושב שחברי הכנסת עשו עבודה יפה בחוק הזה, גם בדברי הביאור לחוק וגם בדברים נוספים שהם הכלילו. לאור ניסיונם של לפחות שניים ממציעי החוק בטיפול באותם מקומות במסגרת תפקידם כעוזרי השר הרב אריה דרעי – אני חושב שהביאה לחוק נכון, לחוק טוב ולחוק שיעזור לכל מי שנמצא באותן סביבות. אני לא חושב שזה יגרע ממישהו משהו אלא ההפך, אדרבה, יוסיף ועוד יוסיף לכל מי שרוצה את טובתם של כל היישובים באזור הדרום. גם היישובים הערביים, גם היישובים היהודיים – צריך להצביע בעד ההצעה הזאת, ואני קורא לכולם להצביע בעד החוק. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לסגן שר פיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יואב בן צור. חבר הכנסת ינון אזולאי יוכל להצביע מכאן. חבר הכנסת טיבי, למה חיפה ועכו מעורבות ואשקלון לא מעורבת? אתה יודע? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – הערבים ברחו מהן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מדויק. אני עובר להצבעה על הצעת החוק. אני מבקש מכל אחד מחברי הכנסת שישב במקומו. הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – שינוי הגדרת הנגב), התש"ף–2020 – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 27 נגד – 11 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב ( תיקון – שינוי הגדרת הנגב), התש"ף–2020, לדיון מוקדם בוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הן 27 בעד, 11 מתנגדים, אין נמנעים. אני מצרף את חבר הכנסת ינון אזולאי כתומך ואת חבר הכנסת עמית הלוי כתומך. 29 בעד, 11 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. לבקשת המציע – ועדת הכספים, בתיאום. << הצח >> הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – תגמולים לבני משפחתו של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1861/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני עובר להצעת החוק הבאה בסדר-היום – הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – תגמולים לבני משפחתו של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התש"ף–2020, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת מלכיאלי עושה את דרכו למליאה. בבקשה, אדוני יעלה ויבוא. עשר דקות לרשותך. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שבמשך הזמן הקצר שאני נמצא בכנסת העליתי לא מעט הצעות חוק. ברוך השם, חלקן עברו ונכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. הצעת החוק שאני מציע ומבקש את תמיכתכם בה זו הצעת חוק שאני מתרגש להעלות פה ולהציע. זו הצעת חוק צודקת, נכונה, חברתית. ברוך השם, לא היה חבר כנסת אחד שניגשתי אליו – קואליציה, אופוזיציה – וביקשתי את תמיכתו שלא אמר ישר: אני בעד. כולנו זוכרים את אותו מעשה גבורה של מוטי בן שבת, זיכרונו לברכה, שקפץ למים כשהוא לא היה חייב. הוא ראה משפחה טובעת, והוא היה יכול, כמו הרבה אחרים, להסתכל עליהם, להגיד: השם ירחם, מסכנים. אבל הוא עשה את מה שהמצפון הזך והטוב שלו ציפה וביקש ממנו, קפץ למים, ושם מצא את מותו. הסיפור הזה זעזע מדינה שלמה – איך אדם מתחנך לכזאת עוצמה, לכזאת מסירות נפש אמיתית. עכשיו אנחנו בתקופה של חנוכה, של מסירות נפש, אבל אדם הלך ומסר את נפשו הלכה למעשה. הוא היה יכול להתחמק, וכשהוא עשה את המעשה הזה וטבע, מדינת ישראל הייתה באמת בהלם. הזדהו עם המשפחה. כל שרי הממשלה, לרבות ראש הממשלה, הגיעו אליהם הביתה, ניחמו, אבל נגמרה השבעה והאימא הצדיקה הזאת, גב' חוה בן שבת, נשארה בבית שלה, רואה מחלון הבית את המקום ששם נקטף מוטי. מאז אני יושב וחושב, אני אומר: ריבונו של עולם, מה אנחנו ככנסת ישראל, מה אנחנו כעם, כמדינה, כאזרחים יודעים להגיד לאימא היקרה הזאת? אחרי מילות הנחמה ואחרי מילות העידוד, בסופו של דבר היא נשארה לבד בבית. אני חושב שכנסת ישראל הולכת להצביע היום – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> כל מי שרוצה להצביע, שישב במקום שלו בזמן ההצבעה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – בעד הצעת חוק שתוקיר את זכרו של מוטי, יחד עם עוד מי שהקריב את נפשו למען הצלה של אדם אחר. רבותיי, הם לא זקוקים לצל"ש, הם לא זקוקים למדליות ולא זקוקים לתעודה. יש במדינה הכרה אם אלה פיגועי טרור, אם אלה פיגועי איבה. יש, יש הכרה. ואני בכוונה לא רוצה לסגור בחוק מה אנחנו רוצים לתת למשפחות האלה. נצטרך לקיים דיון יחד עם משרד האוצר, יחד עם משרד המשפטים, בוועדות, עד שנגיע לתוצאה טובה. אבל היום הכנסת תגיד שאנחנו בעד להוקיר ולהכיר בסכום קבוע לאותן משפחות. לא שזה יחזיר להן את הילד, ודאי שלא, אבל זאת הכרה מינימלית שהמדינה נותנת לאותם אנשים. אני רוצה להודות לשר דרעי, שבאמת היום נלחם כדי שהנושא הזה יעלה. ואני רוצה לומר לידידי שר המשפטים אבי ניסנקורן, שכבר לפני כמה חודשים ניגשתי אליו, אמרתי לו: ידידי ניסן, זאת הצעת החוק, והוא אמר לי: אני תומך בזה, תעלה ואני איתך. אני רוצה להודות לך, ניסן; באמת, הצעת חוק שהתמיכה שלך בה היא שגם נתנה לי לעלות לפה היום. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אנחנו רוצים להצביע, יאללה. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לליאת רון, שלא מורידה את הנושא הזה מסדר-היום בכלי המדיה השונים; ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חיים כץ. אני רוצה להודות לכל הצוות שלי, שגם עבד איתי על הצעת החוק, עו"ד עקיבא חופי ושאר הצוות, ומבקש את תמיכתכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן, בבקשה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אם יגיעו הרבה, אני לא אוסיף אף אחד. גם ביקשתי לעלות למעלה. אני לא אתחיל לספור אנשים כאן. עשר דקות, אדוני. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> קודם כול, זה ברור שהלב יוצא למקרים האלה, וברור שיש פה אנשים שהקריבו את חייהם למען הזולת. לכן, נכון שבסופו של דבר זה יקבל גם ביטוי. זאת הצעת החוק, ולכן יש גם הרבה מציעים שהשתתפו בהצעת החוק והצטרפו אליה. צריך להגיד שני סייגים להצעת החוק הזאת: סייג ראשון, שהיא לא עברה ועדת שרים לחקיקה, לא באשמת המציע, אלא באשמת הקיפאון, לצערי, שהליכוד כפה על ועדת שרים לחקיקה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אבי, מה זה ועדת שרים לחקיקה? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> את זה תשאל את דודי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, לא, אל תאשים את דודי. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> והדבר השני זה שהחוק שרוצים להיצמד אליו הוא החוק לנפגעי פעולות איבה. זה גם סיפור סבוך, ויש תמיד שאלה אם זה נכון או לא נכון. הגישה הבסיסית היא לא לייצר מקור תקציבי ומקור משפטי שנשאב מנפגעי פעולות איבה אלא לעשות חקיקה נפרדת ולא חקיקה שצמודה לזה. זאת גישה שהייתה בשעתה נקוטה בהצעות חוק קודמות שניסו להיצמד במקרים אחרים לנפגעי פעולות איבה, כמו פשעי שנאה. לכן, מה שאני רציתי להגיד, שאם זה יעבור בטרומית זה יצטרך לחזור בכל זאת לוועדת שרים לחקיקה, גם לבחינה נוספת וגם לבחינה של המקור התקציבי והמקור החוקי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה מסכים עם השר? כן? << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – תקנות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו יכולים לעבור להצבעה, או שאתה רוצה – – – << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> הצבעה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברי הכנסת, נא לשבת במקומכם. אני עובר להצבעה. הוא קיבל את התנאים של השר. אני שאלתי אותו, והוא קיבל את התנאים של השר. לכן אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת במקומכם, חברי הכנסת. נא להצביע, בבקשה. להצביע. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך (תיקון – תגמולים לבני משפחתו של אדם שנפטר בעת הצלת חיי הזולת), התש"ף–2020, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני אוסיף אותך. גם את קרן אני אוסיף. 28 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הוספתי אותך. זה עובר לוועדת העבודה והרווחה להמשך הכנה לקריאה ראשונה. << נושא >> הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור), התש"ף–2020 << נושא >> [הצעת חוק פ/1643/23; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יעקב טסלר) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור), התש"ף–2020, של חבר הכנסת יעקב טסלר. בבקשה, חבר הכנסת יעקב טסלר. אני אחכה לך. בוא. עד עשר דקות, אדוני. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כחודשיים פנה אליי מכר וביקש שאסייע לו לקבל תוצאות של בדיקה בדבר טיפול מציל חיים, אם הוא אמור לעבור או לא, מה שהיה תלוי בבדיקה זו. ניסיתי לעזור לו לקבל את המענה מהר יותר אבל התשובה בוששה מלהגיע, ובינתיים היהודי נפטר. בדיעבד התברר כי אם היה מקבל את התוצאות בזמן, הוא היה מקבל את הטיפול הנדרש וחייו היו ניצלים. בפנייה נוספת הפונה ניסה למכור את דירתו והתחייב בחוזה על מועד מסירת החזקה כדי להשלים את המכירה, אך הוא נדרש לאישור העברת זכויות והאישור לא התקבל, למרות כל ניסיונותיו. הוא פנה אליי כמה ימים לפני שכל העסקה הייתה יורדת לטמיון, ובמקרה הזה כן הצלחתי לסייע לו וכספו ניצל. אלו דוגמאות בודדות. כיושב-ראש הוועדה לפניות הציבור אני מקבל עשרות פניות ביום. חלקן הגדול הן פניות הדורשות טיפול ומענה מיידיים. התמהמהות במתן התשובה יכולה לעלות בחיי אדם או בהפסד ממוני או שהן יהפכו לבלתי רלוונטיות יותר. במצב החוקי כיום, הזמן שעומד לרשות משרדי הממשלה להשיב על פניות ותלונות הציבור, חברים, הוא 45 ימים. החוק נחקק לפני כ-60 שנה, בשנת 1958. באותן שנים, כדי לשלוח פנייה היה צריך לכתוב מכתב, להכניס למעטפה, לרכוש בול ולהמתין לרכב הדואר שיגיע לאסוף את המכתב. לאחר מכן זה עבר לתחנת המיון שבה מוינו המעטפות ידנית, ומשם נשלחו למשרד הנמען. אותו מסלול המכתב עבר גם בדרך חזור עם התשובה. לכן, פרק הזמן של 45 ימים היה סביר. מאז ועד היום שירותי התקשורת עברו מהפך אדיר. הפניות כיום, מרביתן נעשות באמצעים מקוונים. התקשורת היא באמצעות הדואר האלקטרוני, וכל העולם עובד ונע מהר יותר. הותרת פרק הזמן לתשובה על פנייה על 45 יום אינה סבירה יותר. בסך הכול, אנשים שפונים לעזרה הם אנשים שנתקלו בקיר אטום לבעייתם והם אובדי עצות. למה צריך להתעלל בהם עוד יותר ולתת להם להמתין חודש וחצי לתשובה? למה זה מגיע להם? למה לא לתת להם מענה מיידי מהיר? מוצע בזאת לקצר את הזמן לתשובה על פניות ולהתאימו לשנת 2020 כך שיעמוד על 14 יום. המטרה היא לקצר את תקופות המענה ולהעמידן על פרק זמן סביר באופן שיתאים לשינויים שנוצרו מאז חקיקת החוק ועד לימינו אנו. הצעת החוק מהווה חלק מרפורמה כללית שאני מוביל במסגרת הוועדה לפניות הציבור, בשיתוף פעולה עם ועד ממוני פניות הציבור, להסדרת מעמד ממוני פניות הציבור במשרדי הממשלה ויחידות הסמך. קפיצת המדרגה הטכנולוגית מקצרת אומנם את המועדים של קבלת פניות הציבור ופרקי הזמן הנדרשים למענה. מנגד, הפשטות והקלות שבהן ניתן לשלוח היום פניות הביאו לעלייה ניכרת ומשמעותית במספר הפניות, ומדי שנה מספר הפונים רק עולה. לכן, לצד הצעת החוק לקיצור המועדים, נדרשת רפורמה מקיפה בכל מערך פניות הציבור, וזאת כדי שהממונים יוכלו לתת את השירות המגיע לציבור בצורה יעילה ומקצועית. חברים יקרים, פניות הציבור הן חלון הראווה של כל משרד. המגע הישיר של כל אחד ואחת עם רשויות המדינה הוא באמצעות מערך פניות הציבור. זה יכול להיות באמצעות מוקדי קבלת קהל, מוקדי טלפוניים או באמצעות שליחת פנייה מקוונת. בסופו של דבר אזרחי ישראל הם הלקוחות של המשרדים, וכך חייב להית גם היחס הממשלתי. חובה לראות באגפי פניות הציבור מוקד שירות לקוחות. לצערי, המצב אינו בדיוק כך. בחלק ניכר ממשרדי הממשלה פניות הציבור אינן בראש מעייניהם. אין לעובדים סמכויות, אין להם תקנים, אין להם שעות, שלא לדבר על כך שעכשיו, בתקופת משבר הקורונה, מספר הפניות עלה, וחלק מהעובדים עבדו מהבית שעות על גבי שעות בלי לקבל כל תשלום על השעות הנוספות. מדובר באנשים נפלאים ומסורים שמגיעים עם תחושת שליחות ורצון לעזור לציבור, לסייע, לקדם ולייעל, אבל אין להם כלים. קושרים להם את הידיים ולא נותנים להם לעבוד. יש פה עוד היבט, מעבר לשירות ללקוחות – פניות הציבור משמשות אולי ככלי המרכזי לקבלת משוב מהציבור ונותנות אינדיקציה לבעיות או לתקלות שנדרש לפתור. אנחנו מתקדמים קדימה בכל התחומים, אבל דווקא נושא פניות הציבור הוזנח ונותר מאחור. קיימים פה פערים של שנים שנדרש להדביק ולתקן, וקיצור זמני המענה הוא השלב הראשון והמיידי. חברים, חברי הכנסת, עולות פה הצעות חוק שחלקן עם הסכמה וחלקן בלי, חלקן נוגעות לימין וחלקן נוגעות לשמאל. הצעת החוק הזאת נוגעת לכולנו, יהודים וערבים, ימנים ושמאלנים, חרדים וחילונים – כל אזרחי ישראל. הפעם זו הצבעה על השירות שאותו נקבל ממשרדי הממשלה. מי שבעד הוא בעד קיצור הביורוקרטיה; מי שבעד הוא בעד שיפור השירות לאזרח. זהו המבחן שלכם, חבריי חברי הכנסת – בשירות הציבור וקיצור הביורוקרטיה. אבקש את תמיכתכם בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב שר המשפטים אבי ניסנקורן. בבקשה. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> חבר הכנסת טסלר, אתה נימקת היטב את הצעת החוק, ונכון שאנחנו היום בעידן הדיגיטציה ונכון שהיום הזמינות והנגישות הן הרבה יותר טובות – להגיש פניות וגם לתת תשובה על פניות. אמרת גם את החלק השני, שהעומס של פניות הציבור גדל מאוד ומספר הפניות מאוד מאוד גדל. ברור שעד כמה שאפשר צריך לתת תשובות בצורה מהירה. אני רוצה לציין שהזמן למתן תשובה על פי חוק היה שלושה חודשים והוא קוצר ל-45 יום. השאלה העיקרית היא אם אפשר לעמוד בקיצור נוסף. כרגע, עבודת המטה שנעשתה לי אומרת שיש בעיה להתחייב על פי חוק לקיצור נוסף, מעבר לשלושת החודשים, ל-45 היום, ולעמוד בזה. בסופו של דבר צריך גם לעמוד במטלה הזאת. << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> לתת להם את הכלים – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן, אבל כדי לתת להם את הכלים אני צריך התגייסות של משרד האוצר ואני צריך פה באמת – – – << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – מתחננים. הם רוצים לעזור. רוצים לסייע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על מה עובדים מקבלים משכורת – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אל תזלזל בעובדים. העובדים עושים עבודה נאמנה, אבל יש עומס. << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> הם עושים עבודת קודש, הם עושים עבודת קודש, אבל הם צריכים את הכלים, ובאמת זה עוד סוגיה – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה לא שהם שוקטים על השמרים ולא עושים את עבודתם. << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> אדוני השר, אני לא התעלמתי. בכוונה ציינתי את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אמרתי את זה. אז אני אומר, אז אני אומר. << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> לא התעלמתי. אני מודע לבעיה. צריכים לתת את הפתרון גם לאזרחים וגם לעובדים, אלה שאמורים לתת את התשובות. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> נכון. לכן אני בא ואומר שבמצב הנוכחי אני לא יכול לתמוך בהצעת החוק ולהגיד שמקצרים מ-45 יום, כי לדעתי במצב הנוכחי זו תהיה גזרה שלא יעמדו בה. << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> – – – יוכלו. הכול תלוי בנו. הכול תלוי בנו. תלוי בנו, ואנחנו נשלחנו כשליחי ציבור לבוא ולסייע לציבור. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן, אבל אני מחויב להגיד בסופו של דבר את האמת כרגע, הממשלתית, והממשלה לא תדע לעמוד כרגע בקיצור זמנים. << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> במה שהם רוצים הם יכולים לעמוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אוקיי. אז תודה. << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> ראינו את זה. ראינו את זה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תודה רבה. זאת העמדה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה רוצה להגיב או עוברים להצבעה? << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני אוסיף אותך. אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת במקומכם, חברי הכנסת. נא להצביע. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור), התש"ף–2020, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 17, אחרי שאני מוסיף את חבר הכנסת טסלר, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ותעבור להמשך הכנתה לקריאה – – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני מוסיף אותך – 18, את איציק כהן. המשך הכנתה הוא בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני היו"ר, למה לא לוועדת פניות הציבור? << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> תוסיף אותי, בבקשה. לא נלחץ לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא סטטוטורי – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מחוקקת. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא מחוקקת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני אמרתי ועדת חוקה. ביקשתם ועדה אחרת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בסדר, אז זה יעבור לוועדת החוקה. אתה היית כאן בפנים? אני אוסיף אותך – אנדרי קוז'ינוב, להוסיף אותו, בבקשה, כי הוא היה בפנים – – – << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> כן, הייתי בפנים – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז אני מוסיף אותך. << הצח >> הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 << הצח >> [הצעת חוק פ/1223/23; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת משה גפני. בבקשה, אדוני. מי השר התורן? << קריאה >> אופיר סופר (ימינה): << קריאה >> היושב-ראש, אפשר להצביע מכאן? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אביטן, אתה השר התורן במקום השר דרעי? << קריאה >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה. בבקשה, אדוני, יש לך עשר דקות. חבר הכנסת משה גפני, אין שר משיב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> כבוד השר, אתה משיב? << קריאה >> השר לשירותי דת יעקב אביטן: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז אין לנו שר משיב. בסדר? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר. אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020. אדוני היושב-ראש, אני העברתי חוק. דובר כל הזמן שהאוכלוסייה החרדית לא רוצה להשתלב ולא משתלבת וכו' וכו'. הגשתי הצעת חוק. הצעת החוק הזאת אמרה שצריך ייצוג הולם במשרדי הממשלה ובדירקטוריונים, וזה עבר בקריאה שנייה ושלישית. זה לא מיושם עדיין כפי שהייתה כוונת המחוקק ולא מיושם עדיין כפי שהוחלט בממשלה. זה תהליך, אני מבין שזה תהליך ארוך. פנה אליי יהודי חרדי שעובד בנמל אשדוד, חסיד גור, במקרה, והוא אומר לי שיש רבים מתושבי אשדוד החרדים שרוצים לבוא לעבוד והם לא יכולים בגלל שהחוק שהעברתי הוא רק על משרדי הממשלה והדירקטוריונים, ואנחנו מדברים על חברה ממשלתית שהיא לא משרד ממשלתי, ולמה על זה זה לא חל. קיבלתי עוד פניות, נוספות, וזה הביא אותי להביא את החוק הזה שאני מביא עכשיו, והחוק הזה מוסיף גם את החברות הממשלתיות וגם את הרשויות המקומיות. השבוע, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, הייתה ישיבה בוועדת הכספים עם מבקר המדינה והמנכ"ל ואנשי משרדו על התקציב של מבקר המדינה. על פי החוק אנחנו נדרשים לאשר את תקציב מבקר המדינה. אצלנו מקובל שאני שואל מה אחוז הערבים שעובדים במשרד שעליו מדובר – זה יכול להיות בנק ישראל, זה יכול להיות מבקר המדינה – ויש חברים אחרים, שאינם חרדים, אינם דתיים אפילו, ששואלים כמה חרדים עובדים במשרד מבקר המדינה. אמר המבקר, לפי תומו ובאמת שלו, הוא אמר: יש מאות עובדים במשרד מבקר המדינה; חמישה עובדים חרדים. משרד מבקר המדינה, יש שם רואה חשבון, מנהלי חשבונות, כל מיני אנשים שהתפקיד שלהם הוא תפקיד שדי מקובל בציבור החרדי, אבל לא משלבים, את החרדים לא שילבו. הוא הבטיח לוועדה שהוא ישלב – אגב, יש 25 ערבים, שגם זה רחוק מהמציאות שצריכה להיות, ובשביל הערבים יש חוק לאפליה מתקנת. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אין להם חוק לחברות ממשלתיות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יש. נדמה לי שתיקנו את זה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> רק לדרוזים יש חוק לחברות ממשלתיות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לדרוזים יש, כן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> ולא מיושם. לא מיושם. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, זהו, אנחנו סובלים מזה יחד. אני לא מתכוון להרפות מהעניין הזה ואני מקווה, בעזרת השם, לשנות את העניין הזה. העבירו פה חוק של שוויון, חוק נורא ואיום, אנשים אפילו לא מבינים עד כמה זה חמור. נניח לעניין הזה. אנחנו נילחם נגד זה, אנחנו נדאג לעשות כל מאמץ מבחינתנו. מה זה חוק שוויון? אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הרב גפני, שאלה אפשר? << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם לי יש שאלה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מבחינתי כן. היושב-ראש צריך להסכים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> נתת דעתך מה קורה פה בכנסת לפני שאתה מחוקק, מחיל זאת על אחרים? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שמה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה קורה פה בכנסת בפועל בסוגיה הזאת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה, אין מספיק חברי כנסת חרדים? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עובדים. עובדים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אתה אומר, חברי כנסת לא עובדים. אלה שבאים לעבוד – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> בהגדרה אתה נבחר, אתה לא עובד. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה חברי כנסת? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> עובדי כנסת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אה, גם עובדי כנסת. יש. יש. אני מדבר – עם המנכ"ל הקודם דיברתי. אני מדבר עם המנכ"ל של היום. צריך לשלב יותר עובדים, זה ברור. הולכים ומעבירים חוק – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מזכירת הכנסת אומרת שיש גם בדרגות גבוהות בכנסת. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון, יש, גברתי המזכירה. אם היו לומדים מהכנסת גם במשרדים אחרים, היה טוב. גם בכנסת זה עדיין לא בשיא, אבל הרבה יותר טוב מאשר במקומות אחרים. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> לא. אני התכוונתי במחלקה המשפטית, במחלקות – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר. בסדר. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> חבר הכנסת גפני – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש, יש. יש. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> יש גם יועצים משפטיים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה להבין את התיקון שלך. אני זוכרת, החוק הזה עבר בכנסת העשרים – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא החוק הזה, החוק שדיבר על משרדי ממשלה – אמרתי בתחילת הדברים – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, רגע. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> – – במשרדי ממשלה ובדירקטוריונים. החוק הזה מדבר על חברות ממשלתיות – הבאתי את הדוגמה של נמל אשדוד – ורשויות מקומיות. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בחוק של משרדי הממשלה הופיעו גם עולים חדשים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בחוק של משרדי הממשלה הופיעו גם עולים חדשים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. בטח, בטח. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל מה קורה עכשיו? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אז אמרתי, זה עדיין לא מיושם כפי שהחוק דורש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השאלה היא אם בחוק הזה – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בסדר. החוק הזה משווה למה שהיה בחוק של משרדי הממשלה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא הבנתי אותך – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> אבל גפני – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> דקה – – – << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> תתחייב להם. מה אכפת לך להגיד שאתה מסכים להתחייב שכשזה יתקדם, נכניס גם עולים בפנים? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> ודאי, אני הוספתי עולים חדשים, זה משולב עם החוק ההוא. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני מסכים, אין ויכוח. חבר הכנסת סמוטריץ', אני הסכמתי בפועל, בניגוד לאמירות שנאמרו כאן – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה שהיה בכנסת העשרים – בחוק הזה? << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן, כן. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה בעצם מוסיף לאותו חוק הגדרה נוספת שזה חברות ממשלתיות. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא רק לאוכלוסייה החרדית. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו בעצם אותה נוסחה שהייתה – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני משלב את זה בחוק הקודם, ששם יש גם עולים חדשים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי קונין (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מוסיף משפט – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני יכול להוסיף את זה רק בוועדה, אבל בעיקרון, החוק הזה מדבר על שילוב של החוק ההוא, ובחוק ההוא יש עולים חדשים. אין בעיה, ברגע שזה יבוא לוועדה נדבר על זה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מה שהוא אומר, אותו חוק שעבר עם המשרדים הממשלתיים – יהיה אותו דבר בחברות ממשלתיות – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> – – יוסיפו את הסעיף של עולים חדשים. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני משלב את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רק אומר, ואני בזה מסיים. המציאות הזאת שבאים להעביר חוק, והחוק מדבר על שוויון בלי שיש מגבלות של מדינה יהודית ודמוקרטית – מה המשמעות של העניין? יבוא בית המשפט העליון ויגיד: אתם עשיתם חוק שוויון. יש ביהדות, אדוני היושב-ראש, כהן, לוי, ישראל – אני לא מדבר על בעיות נוספות, קריטיות וחמורות. יבואו ויגידו: גם ישראל רוצה לברך את העם מהדוכן, למה לא לתת לו? מה יגיד בית המשפט העליון? את מה שאמר לי בשעתו אהרן ברק. הופענו באוניברסיטת תל אביב, והוא אמר לי: אתם עשיתם את זה, אתם קבעתם את החוק. אל תבוא בטענות לשופטי בית המשפט העליון. יבואו עם החוק הזה, יבוא ישראל ויגיד: אני רוצה לברך מעל הדוכן – כהן. או שהלוויים, שהם המשוררים, יגידו: מה פתאום דווקא הם? גם אני, שוויון. אין שוויון ביהדות. אין. כל אחד יש לו את התפקיד שלו, כל אחד צריך לבצע את העבודה שלו. אין דבר כזה שוויון. העולם לא נברא עם שוויון. אנחנו מחויבים – למשל לגבי הציבור הדרוזי, אדוני היושב-ראש, יש חובה, לו זאת הייתה מדינת הלכה, שיהיה שוויון מוחלט בסיוע למגזר הדרוזי או למגזר הערבי. כתוב בתורה: "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים". אני לא מבקש שיהודי יהיה דרוזי, אני לא מבקש שדרוזי יהיה יהודי. כל אחד שיהיה בתפקיד שלו. שיהיה שוויון במתן השירותים שהמדינה צריכה לתת – זה מה שכתוב בתורה. הולכים פה כמו אני לא יודע מה, מצביעים בעד שוויון בלי לדעת על מה מדובר, מין חגיגה כזאת של שוויון. << קריאה >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << קריאה >> – – – חייב בשבע מצוות בני נח, חייב בעוד כמה דברים – – – << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עמדו פה נציגי כחול לבן ודיברו על השוויון. אם בנימין נתניהו היה מכבד את ההסכם איתם, שהם טוענים שהוא מפר, האם גם אז היו מביאים שוויון? האם גם אז הייתה התלהבות כזאת? אדוני היושב-ראש, אני מבקש – טוב, לגבי החוק ההוא נעשה את מה שניתן לעשות, מה שאפשר לעשות, נתפלל לקדוש ברוך הוא. לגבי החוק הזה אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק. אם אין שר משיב, אז אני יכול להגיד בשם כל שר בממשלת ישראל שזה חוק טוב. אני מקווה שהם גם חושבים כך. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מי שאמור היה להשיב, השר דודו אמסלם, לא נמצא, הוא בבידוד. לכן אנחנו נעבור להצבעה. נא להצביע. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – 16, אין נמנעים, אין מתנגדים. 17, אחרי שאני מוסיף את חבר הכנסת גפני. גם סגן השר יצחק כהן – אז 18, אין נמנעים, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך הכנתה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מעמד האישה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו נעביר את זה לוועדת הכנסת, שתחליט לאיזה ועדה היא צריכה לעבור. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני קיימתי שלושה דיונים על תעסוקה של נשים חרדיות. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה קשור? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה בחוק הזה – – – << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה חוק של ייצוג הולם, זה חוקה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא. סיימנו עם החוקים – עוברים להצעות לסדר-היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הודעה למזכירת הכנסת. בבקשה, הודעה למזכירת הכנסת. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-ושלוש, התשפ"א–2020, של חברי הכנסת ניצן הורוביץ, יאיר לפיד וקבוצת חברי הכנסת. תודה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> סכנת סגירת המאפייה המרחבית בקריית שמונה ופיטורי מאות עובדים << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום – הצעות לסדר-היום בנושא: סכנת סגירת המאפייה המרחבית בקריית שמונה ופיטורי מאות עובדים, מס' 2344, 2346, 2349, 2351 ו-2376. ראשון הדוברים – בבקשה, חבר הכנסת אופיר סופר. בבקשה, יש לך שלוש דקות ותחזור לשיחה המעניינת שלך, אבל תתרחקו אחד מהשני, שיהיה ביניכם כיסא. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. << דובר >> אופיר סופר (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ידידי השר במשרד הביטחון לעניינים אזרחיים, חבר לי כאח, אני רוצה לדבר על נושא – ביקשנו להעלות לסדר-היום נושא שהוא מאוד חשוב, ואני בטוח שלפחות כל מי שיושב כאן במליאה כרגע, הנושא קרוב לליבו ונוגע לליבו בצורה משמעותית, גם כאנשי הצפון. הבוקר ישבנו בוועדת הכספים בדיון שיזם חברי חבר הכנסת ינון אזולאי יחד איתי ועם עוד חבר כנסת – תזכיר לי, ינון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אלכס קושניר. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> עם חבר הכנסת קושניר. בסופו של יום אנחנו מדברים על 120 משפחות שעלולות להישאר ללא תעסוקה. אנחנו מדברים על משפחות בעיר קריית שמונה, העיר קריית שמונה, שהפכה להיות מותג לעמידתנו בחזית הגבול הצפוני של מדינת ישראל. עמידה קשה עמדו שם תושבי העיר במשך עשרות שנים, והיום אני חושב שדווקא אותם תושבים עומדים בסכנת פיטורים. צריך להזכיר לכולנו שהאירוע הזה קורה ומתרחש תוך כדי משבר הקורונה. נשאלתי היום: מה, שוק חופשי, כלכלה חופשית. אני בעד כלכלה חופשית, אני לא בעד להשתגע. אני רוצה להזכיר לכולנו שאנחנו מדינה שבה הערך של ליישב את אזורי הספר – ליישב את הגליל, ליישב את הנגב, ליישב את בקעת הירדן – זה ערך ציוני מן המעלה הראשונה, ומדינת ישראל צריכה להכניס את היד לכיס לפעמים ולעשות את זה גם בגליל, גם בנגב, גם ביהודה ושומרון – כל אזורי ההתיישבות שהם חשובים לנו, ליישב אותם. אם ניתן רק לכלכלת השוק החופשי לעבוד, האזורים האלה יישארו ריקים, יישארו חלשים, לא יהיה חינוך, לא תהיה כלכלה, לא תהיה תרבות, ובעיקר בעיקר בעיקר נמצא את האזורים האלה מידלדלים מאוכלוסייה ונתמודד עם בעיות קשות. היום, עכשיו, אנחנו צריכים למצוא את הדרך, וכפי שמדינת ישראל מצאה את הדרך לסייע להרבה עסקים קטנים וגדולים – יכול להיות שאפשר והיה צריך לעשות יותר – ודאי שבמקרה הזה, בעיר קריית שמונה, המדינה צריכה לעשות את זה, ממשלת ישראל צריכה לעשות את זה. זה כאילו כמו לשנות את הכללים באמצע משבר הקורונה; לעשות עכשיו מכרז חדש למאפייה מרחבית קריית שמונה – ואני זוכר בתור ילד את המאפייה הזאת – זה כאילו לשנות את הכללים באמצע משבר הקורונה. אנחנו צריכים לאפשר למאפייה להמשיך לעבוד בתקופה הקרובה – בחצי השנה הקרובה, בשנה הקרובה – עד שנצלח את משבר הקורונה, ואחר כך נראה כבר מה לעשות. היה היום דיון חשוב בוועדת הכספים, וחשוב שהדיון הזה יתקיים כדיון מעקב וכדיון עומק בשבוע הבא, ואנשים יגיעו עם תשובות יותר עמוקות ויותר יסודיות. חשוב שבזמן הזה גם יתנהל שיח, ואני בטוח שהשר מיכאל ביטון מוביל וימשיך להוביל את המהלך ואת השיח הזה מול המאפייה ומול המשרד. אני מקווה שגם נגיע ויהיו לנו תשובות טובות בחנוכה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אופיר סופר (ימינה): << דובר_המשך >> אני מבקש להעביר את הדיון, כמובן, לוועדת הכספים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יָנון אזולאי, בבקשה, אדוני. לא שומע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ינון. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> כשתבטא את השם שלי טוב אני אבטא את השם שלך טוב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> נסה אותי פעם אחת ותראה. למד אותי פעם אחת – אני – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> שלוש דקות, אדוני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כרגע אין לי איתך בעיה, אדוני היושב-ראש, כי לא צריך אפילו להגיד את השם, פשוט "אדוני היושב-ראש". כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת אופיר סופר, שיזם את הדיון – יזמנו יחד את הדיון – וחברי יעקב טסלר, ואלכס קושניר – אלכס לא נמצא פה, אבל בבוקר היה לנו דיון מעמיק בוועדת הכספים. אני חייב להגיד לך, השר ביטון – חבר הכנסת סופר, אני השתדלתי לתת לו לשמוע אותך, ותשמע לי, אני הולך להגיד דברים טובים, יכול להיות שהוא יעזור לנו יותר מהר, השר מיכאל ביטון. אני אתן לו אולי סיכום ממה שהיה היום, כדי שידע לגעת בנקודה. אני חושב שכל הכנסת הזאת וכל אחד מסתכל ורואה את האנשים האלה. אנחנו לא באים לדאוג לבעלי המפעל; אנחנו – נדגיש – באים לדאוג ל-120 משפחות של עובדים שעובדים במפעל הזה, שהן עצמן לא יגיעו לפת לחם. מה הם מבקשים? השר ביטון, מה הם ביקשו? מה שיעקב אבינו ביקש: תן לי לחם לאכול ובגד ללבוש, נכון? זה מה שהם מבקשים, וזה התפקיד שלנו. היום עלה דודי שטייניץ מהפיקוח על המחירים במשרד הכלכלה ואמר שהדבר הזה לא יכול להיות – המחיר שזכתה בו המאפייה המתחרה זה מחיר הפסד, 2.70 שקלים זה מחיר הפסד; 4 שקלים זה המחיר הממוצע של לחם. כלומר, בשביל לזכות במכרז הם היו מוכנים להפסיד כסף מרבי בשביל שמאפייה אחרת תיסגר – אין לי מילה אחרת להגיד. אין לי מילה אחרת. לצערי משרד הביטחון שגה בעצם היציאה למכרז בתקופה כזאת קשה, בתקופה של קורונה. אנחנו יודעים שלוועדת הכספים אנחנו מביאים הארכת מועדים. תאמין לי שאם הוא היה מבקש מהייעוץ המשפטי שלו, היה מקבל גם את הארכת המועדים. יצאו למכרז, אבל במכרז צריך לבדוק עד כמה התוצאות היו הוגנות. יש דברים שהם מעבר לכסף, יש דברים שצריך לעזור בהם מעבר לכסף, שאנחנו צריכים להשקיע מעצמנו. הרי אם עכשיו כל אלה ילכו לאבטלה מדינת ישראל תוציא פי כמה וכמה יותר מאשר הייתה צריכה להוסיף בשביל המכרז הזה, בשביל שהיו מעלים להם בכמה אגורות את הלחם, והיה משתלם. אנחנו ביקשנו בוועדת כספים בסיכום היום: הוועדה מבקשת ודורשת שמשרד הביטחון יעשה הכול ויבחן על פי דין את האפשרות, אשר ניתנת, לבטל את המכרז. יש בחוק אפשרות למשרד לבטל את המכרז בנסיבות מיוחדות ולצאת למכרז חדש – והוא צריך להיות שונה, זה נכון. אני סומך על המשפטנים של משרד הביטחון שידעו לעשות את זה. ביקשנו שעד יום שלישי נקבל תשובות ממשרד הביטחון, לאחר שהם ישבו עם אנשי משרד הכלכלה, עם צוות העובדים, עם המפעל, וכמובן עם ראש העיר שלהם. יש להם ראש עיר מדהים, והיה חשוב לו לבוא ולתת את המענה לתושבים. לכן אני מבקש ממך, השר ביטון – ובזה אני מסיים – שתעשה את הכול ותהיה שותף לנו. כמי שבא מירוחם, אתה יודע מה זה פריפריה, ואתה יודע מה זה משפחות שנלחמות על הלחם שלהן, ואנחנו יודעים, ואתה עוד תספר לנו פה איזשהו סיפור, ואנחנו תמיד אוהבים לשמוע אותך, סיפור חיים. אני בטוח שאתה מזדהה איתם, אבל תעשה את הכול על מנת שהמשפחות הללו יוכלו לאכול את הלחם שלהן בכבוד. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת יעקב טסלר, בבקשה. << דובר >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני 70 שנה, בקריית שמונה, הקימה משפחת אהרונסון מאפייה. עם השנים הפכה המאפייה לסמל. לא מלחמות ולא אלפי קטיושות עצרו את המסועים של הלחם ואת עבודתם הנאמנה של עובדי המאפייה. בכל התקופות, תחת אש וללא מיגון, המאפייה המשיכה להתקיים ולספק את הלחם לצבא ולתושבי הצפון. אבל כל זה הולך להסתיים, והמאפייה המרחבית עומדת להיכנע ולהיסגר, ואחרי 70 שנה 120 עובדיה ילכו הביתה. 65,000 עסקים נסגרו מתחילת השנה, ועל פי ההערכות עד סוף השנה מספרם יגיע ל-85,000. מאחורי כל מספר עומד אדם, נמצאת משפחה, מיטב בניה של הארץ, שעמלו ועסקו לפרנסתם ומטה לחמם נשבר. חלומות נגדעו, מפעלי חיים ירדו לטמיון, חסכונות התרוקנו, ועסקים שעברו מדור לדור, מאב לבן, התרסקו והתנפצו באכזבה ויגון. עסקים שרדו מיתון ואינפלציה, שרדו את כל מלחמות ישראל, אבל את המלחמה הזאת כבר לא הצליחו לשרוד. בשנת 1947 ייסד מר יעקב גינדי ז"ל את גינדי ובניו בע"מ, חברה לתכנון וייצור מוצרי אריזה מכל הסוגים בתל אביב. לאחר מותו המשיכו בניו לנהל את החברה עד שהקורונה הכריעה אותם. עיתון ידיעות אחרונות הביא אתמול כתבה על המרכז השוקק של שכונת גאולה בירושלים, ההולך ומתרוקן מחנויות ובתי עסק. עוד ועוד חנויות נסגרות ועומדות להשכרה. אותו הדבר גם במדרחוב בן-יהודה בירושלים וכמעט בכל מקום בארץ. סיפורים אלו הם סיפוריהם של כל העסקים, המתמודדים בימים אלו עם קשיים בלתי נתפסים. עסקים ומפעלים, בתי עסק וחנויות, קטנים כגדולים, שהעסיקו אלפי עובדים, נסגרים. לצערנו אנו עדים גם למקרים של התאבדויות, רחמנא ליצלן, כתוצאה מהלחצים במצב הכלכלי. כבר לא מדובר בהצלה כלכלית אלא בהצלת חיים. תוכנית המענקים היא לעג לרש. נדרשת תוכנית מקיפה להציל את מה שעוד ניתן להציל ולתמוך בכל המשפחות שעסקיהן נסגרו כדי שלא יגיעו לפת לחם. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלכס קושניר. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מי שיזם את הדיון הזה – אופיר, ינון, יעקב – אני שמחתי להצטרף מכמה סיבות. 1. אני ביום ראשון שעבר ביקרתי בקריית שמונה, בכלל לבקר את מכללת תל-חי, לראות איך הסטודנטים סובלים שם בגלל השביתה של הסגל הזוטר וחוסר ההתייחסות של הממשלה בנושא הזה, ואז כמובן נפגשתי עם ראש העיר, והוא סיפר לי את הסיפור על המאפייה הזאת, שזה בעצם אחד מעמודי התווך של הכלכלה של קריית שמונה. 120 עובדים עובדים שם הרבה מאוד שנים, וברגע אחד הממשלה ומשרד הביטחון מחליטים שהם לוקחים להם את הפרנסה. עכשיו, אני מבין שצריך להתייעל ואני מבין שצריך מכרזים, אני מבין את כל זה, אבל צריך גם להביא בחשבון שאנחנו נמצאים בתקופה שהיא לא תקופה פשוטה, ואני לא צריך לספר פה לאף אחד עד כמה התקופה לא פשוטה, במיוחד בפריפריה, במיוחד כשמדובר בעיר שגם כך עוברת קשיים לא פשוטים, כלכליים, ובמיוחד כשמדובר בעיר שהאלטרנטיבות התעסוקתיות שם כמעט ולא קיימות. אנחנו עומדים פה מעל בימת הכנסת, וכחברי אופוזיציה מדברים הרבה מאוד על אטימות הממשלה ונותנים הרבה מאוד דוגמאות, אבל המקרה הספציפי הזה הוא פשוט אטימות מוחלטת. אני מאוד מקווה, אדוני השר, שיש לך בשורה – שתעלה פה לענות לנו ותוכל לומר לנו שאפשר איכשהו לשמר את המאפייה הזאת, לתת לה להמשיך לעבוד מול צה"ל לפחות בתקופה הנראית לעין, כדי שנוכל לעבור את המשבר. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת שאני עומד כאן ואתה נמצא במליאה ולהזכיר לך עוד שני מקרים: מקרה אחד זה המילואימניקים, שדיברנו עליהם פה לפני כחודש וחצי ועד עכשיו לא קיבלנו שום תשובה. אני מזכיר: מילואימניקים שאיתרע מזלם ונפל להם השירות הצבאי באמצע, חוצה שנה – הם התחילו ב-2019 וסיימו ב-2020 – כתוצאה מזה הם לא קיבלו מענק מוגדל. אני חושב שאפשר לפתור את זה בלחיצת כפתור, אבל טרם קיבלתי תשובה ממשרד הביטחון על הנושא הזה, והמילואימניקים עדיין מחכים לכסף, והם עוד מעט צריכים להתגייס שוב, ואני לא יודע באיזה מוטיבציה הם יתגייסו. והנושא השני: בחור בשם אילן מיצביץ', נכה צה"ל שקיבל הכרה בנכות של 55% במשרד הביטחון, ואז, בגלל שמצבו החמיר, קטעו לו את הרגל – הנכות שלו ירדה ל-17%. זה גם אטימות, חוסר רגישות וחוסר היגיון, וגם על זה לא קיבלנו תשובה. אומנם אני מקבל תשובות לקוניות מהלשכה של שר הביטחון בני גנץ, אבל התשובות הלקוניות האלה לא עוזרות לאילן להמשיך להתקיים. אז אני מאוד מאוד אשמח אם תוכלו לתת תשובות על כל הדברים האלה, כי אנחנו קודם כול בני אדם, ואנחנו נמצאים כאן כדי לשרת בני אדם, ואני מאוד מקווה שנבין שזו משימה חשובה, העיקרית שלנו. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר לענייני אזרחים ידידי היקר במשרד הביטחון, השר מיכאל ביטון, היקר, הרגיש, הטוב, מופנית אליך הבקשה הזאת. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אני רוצה לדבר על נושא חשוב מאין כמותו – הפריפריה. אזרחים רבים מתגוררים מחוץ לגוש דן, בצפון ובדרום, מתוך רצון לאיכות חיים וליישב את ארץ ישראל. ממשלת ישראל עודדה אותם כל כך הרבה, לא פעם ולא פעמיים: תעברו לצפון ולדרום, תעברו צפונה ודרומה, וזאת מתוך כוונה לשמור על רוב יהודי באזורים אלה, ועכשיו עלינו מוטלת המלאכה לוודא שלא יחסר להם מאומה. אז הקמנו רכבות שיקצרו את המרחק בין הפריפריה למרכז, הקמנו בתי חולים, מוסדות אקדמיים, פארק הייטק בנגב, אבל לא פעם נופל כל העסק הזה על סגירה של מפעל. אותו מפעל דואג בעצם לפרנסתם של מאות בתי אב בעיר קריית שמונה. המאפייה המרחבית בקריית שמונה עלולה להגיע למצב הזה בדיוק כשלמעלה מ-120 עובדים נמצאים כיום בסכנת פיטורים ממשית ומיידית. למעלה מ-40 שנה המאפייה הזאת מספקת דברי מאפה לכוחות הביטחון ולצבא. המשאיות שלה דוהרות מצפון לדרום; לכל מוצב, לכל מקום הם מגיעים בזמן. כ-50% מהפעילות מוקדשת לחיילים ששומרים עלינו באהבה רבה, ובשלוש השנים האחרונות הפעילות מתקיימת במחירי הפסד. כשביקשו בעלי המאפייה לעדכן את המחירים כתוצאה מתשומות חדשות, משרד הביטחון החליט: אוה, הינה, מצאנו, בוא נצא למכרז וככה נוכל להזיז את המאפייה הזאת. המתחרים הגיבו בהתאם והיו מוכנים להציע מחירים לא ריאליים כדי לזכות במכרז. גם קיבלנו תשובה היום ממשרד הכלכלה שהמחיר הוא מחיר הפסד. כתוצאה מכך, המאפייה הפסידה את ההתקשרות בצפון הארץ ובמרכזה, וזכתה במכרז רק בדרום. המשמעות היא שפשוט מעתיקים את המאפייה מקריית שמונה למרכז הארץ, ולמעלה מ-100 עובדים המתגוררים בקריית שמונה יאבדו את מטה לחמם, תרתי משמע, בתקופת הקורונה. בעלי המאפייה ניצבים בפני דילמה קשה: האם להציל מעט מן העובדים ולהמשיך בהיקף פעילות קטן בצפון או להעתיק את הפעילות שלהם לדרום ולשמר את פעילות המאפייה? תמוה בעיניי ששר הביטחון מחליט על צעד קשה לפריפריה בעת הזאת של הקורונה, של האבטלה. אסור לנו להפקיר את קריית שמונה, לגזול את כבשת הרש ולהפגין אטימות כזאת כלפי יישובים באזור עדיפות לאומית. אני מצפה מכל משרדי הממשלה, ובראשם משרד הביטחון, שיתגייסו כדי לטפל בעוול הזה. תושבי קריית שמונה דורשים צדק, לא צדקה, והם מבקשים להתפרנס בכבוד. מחובתנו לעזור להם. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. ישיב השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון. בבקשה, אדוני – והשר לעניינים אסטרטגיים, אבל לא רשום אצלי כאן השר לעניינים אסטרטגיים. הכנסת תצטרך לתקן את זה, ואנחנו נתקן את זה בהמשך. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש מצב שבני גנץ ישיב לנו? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, אני מעדיפה שהוא יענה. לפחות הוא מטפל. << דובר >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר >> תשמע, אתם פה פעילי לילה ואתם נהנים ביחד. אנחנו צריכים רק שיהיה מניין לערבית. יש מניין לערבית? אתם החרוצים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תקשיב, מישהו אמר דבר מאוד מאוד מזעזע, ואני מקווה שזאת לא הסיבה – שצריך לבדוק כמה כחול לבן קיבלו בקריית שמונה ומזה לקבל את התשובה. אני ממש מקווה שזה לא. אני ממש מקווה שזה לא – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> זה לא יכול להיות כשאני במשמרת, אבל אני אגלה לך דברים שלא ידעת, שהם אפילו לא נאמרו בוועדות היום, ממש דברים כואבים מאוד. מדם ליבי אני אגיד את זה. כבוד יושב-ראש המליאה, חברי הכנסת המתמידים בלילה שגם היו בוועדות הכנסת בסוגיה של המאפייה בקריית שמונה, אני הלכתי לעשות תחקיר על הסיפור הזה, ואני רוצה לגלות לכם כמה נתונים שלא תאמינו. המאפייה הזאת, בעשר השנים האחרונות זכתה להיות המונופול של כל הלחם של צה"ל. מתוך העשור הזה, מ-2011 עד 2014 ומ-2018 ועד עכשיו היא הייתה מונופול על כל אספקת הלחם של צה"ל. אנחנו ביודעין הלכנו למאפייה בקריית שמונה, שהיו לה זכויות לספק רק חלק מהמקומות והאזורים, ובעשור האחרון שנים רבות היא הייתה מונופול. ואת יודעת מה? אני לא אפרט – עוד נגיע למה שקרה במכרז הזה – אבל לא יכולנו לוודא שהחיילים קיבלו את הלחם המושלם, לא יכולנו לוודא את זה, כי אנחנו נתנו לגוף אחד והיינו תלויים בגוף אחד לתת לחם בכל המדינה, מתוך אמונה שזה צריך להיות בקריית שמונה. << קריאה >> יצחק כהן (ש"ס): << קריאה >> קיבלו לחם? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> קיבלו לחם. יש עוד פירוט. זה לא המקום. יכול להיות שנגיע לפירוט הזה. << קריאה >> יצחק כהן (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר משהו שלילי – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא, לא, סגן השר יצחק כהן, אתה יודע שאני זהיר בדבריי, ואנחנו רוצים – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אגיד. << קריאה >> יצחק כהן (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מבינים רמזים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא, אבל אתה איש עם תבונה. אתה יודע, כשמישהו זוכה במונופול והוא רואה את המדינה עם הרצון הטוב שלה, ואת משרד הביטחון – ואני אספר מי זה אבי דדון במשרד הביטחון, מה הוא עושה בכל הארץ לעודד כלכלה, ואתה יודע מה זה החוק שנותן עדיפות, 15%, לקו עימות ופריפריה במכרזים, שאנחנו מקיימים אותו כהלכתו, וחוק ייצור כחול לבן – המשרד היחיד שמקפיד על הדברים האלה ב-100%. אז הבן אדם קיבל מונופול. << קריאה >> יעקב טסלר (יהדות התורה): << קריאה >> מה אשמים העובדים? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> חכו, אני אגיע לעובדים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל זה 40 שנה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא, לא 40 שנה. לא. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל הזמן הם סיפקו. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> בעשור האחרון חלק מהשנים המאפייה הזאת סיפקה את כל הלחם של צה"ל וחלק מהזמן היא סיפקה רק חלק מהלחם של צה"ל. אבל הדבר החמור ביותר – וזה מה שחשוב לי שתדעו: ביצעו מכרז ואמרו: במכרז הזה יהיו שלושה אזורי אספקה של לחם – זה הגיוני – צפון, מרכז, דרום, ויהיו זכאים, והם יוכלו לזכות בשניים מתוך שלושה אזורים, כדי שלא יהיה מצב של מונופול ולא נותנים שירות, כדי שתמיד נוכל לתקן את הטעויות. מה עשו הבעלים של המאפייה בקריית שמונה? הלכו לדרום, נתנו הצעה זולה בדרום – מקום יותר רחוק, הם צריכים לנסוע 300 ק"מ לספק לחם בדרום – נתנו הצעה זולה וזכו בדרום. הם צריכים לספק לחם במכרז לשלושה מקומות, להביא שלוש הצעות מחיר, ולדרום הם נתנו הצעה זולה וזכו, ולשם הם צריכים לנסוע 300 ק"מ לאספקה. << קריאה >> יצחק כהן (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רגע, תן לי לסיים. << קריאה >> יצחק כהן (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל לא סיימתי, אני באמצע ההסבר. תן לי לסיים ואז אמשיך לדבר אתכם. נתנו הצעה זולה בדרום בניגוד לאינטרס שלהם, בניגוד לאינטרס של העובדים, בניגוד לאינטרס הכלכלי, שזה דורש הסעות של מאות קילומטרים. ומה הם עשו בצפון, בחלק של הצפון? הם נתנו את ההצעה היקרה ביותר, אבל לא סתם היקרה ביותר. מותר להם לפי החוק להיות יקרים יותר ב-15%, זאת אומרת, אתה תציע 100 שקל והם 115 – בגלל שהם בקו העימות הם יזכו. הם נתנו הצעה שחורגת מ-15%. עכשיו אתה שואל את השאלה: למה הם עשו את זה? למה מי שצריך לספק לחם בצפון והמאפייה שלו בצפון נותן הצעה בלתי אפשרית לדרום וזוכה, והצעה בלתי אפשרית בצפון ויקרה יותר מהדרום כשאין לו הסעות ואין לו עלויות? למה הוא עשה את זה? זאת השאלה שאנחנו שואלים. התשובה ברורה: במידה מסוימת – פוליטיקה. אני אזכה בדרום ובשאר אני אטפל במסלולים על גב העובדים בקריית שמונה. הבעלים פגע באינטרסים שלהם. הבעלים הפקיר את העובדים. אם היה נותן הצעה דומה לזו שהוא נתן בדרום הוא היה זוכה בצפון. הוא בחר לשחק משחקים במכרז ולזכות בדרום – – – << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אדוני, יש לי את הטבלה ואת המספרים, וכשנצטרך גם נחשוף אותם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אין בעיה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – ראינו את זה היום בוועדה – שאנשי המקצוע האכילו את אדון דדון ואמרו לו ובלבלו אותו. ראינו את זה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא, זה לא בדיוק ככה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה לשאול אותך אותה שאלה: איך אותה מאפייה מהמרכז נתנה בצפון יותר נמוך ולא זכתה בדרום, והיא משווקת גם לדרום? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון. נכון. איך אתה מסביר את זה? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> כי היא יושבת – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני יודע בדיוק איפה היא יושבת, ואני לא רוצה לחשוף פה את כל השמות, אבל אני אגיד לך עוד דבר: המאפייה המרחבית בקריית שמונה, כשהיא נתנה בצפון – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> המאפייה המרחבית בקריית שמונה – הגיוני שהיא תיתן הצעת מחיר זולה, כולל מיקור של 15% שהיא זכאית בקו עימות; היא יכולה לחרוג ב-15% מהצעות אחרות ועדיין לזכות. היא חרגה מה-15%. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> השר ביטון, אבל היא עשתה את השיקול שלה שאם היא זוכה בדרום במחיר x ובצפון קצת יותר יקר זה יכול לעזור לה, כי שם – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא, היא אמרה: אני אקח את הדרום, ובצפון אני אטפל בכלים אחרים. הדבר הזה עוד בבדיקה והוא חמור, אבל אתם צודקים בדבר אחד – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רגע, רגע, אתם צודקים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, כשעושים בדיקה, עושים את זה לגבי כל מי שניגש. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> הכול, הכול. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יכול להיות שזה case study, לראות איך אותו אדם מנהל את המשרדים שלו. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> הדבר הזה – אתה יודע, אמרת לי שאספר לכם מדי פעם סיפור. אני ליוויתי את מפעל נגב קרמיקה כשהייתי ראש עיר. אביחי שטרן, ראש העיר בקריית שמונה, שעושה עבודה טובה, מזיז את העיר קדימה – פתאום 100 עובדים שלו בסכנה. אם זו בעיה יסודית ואמיתית, אני רוצה להיכנס אליה, אבל אם בעלים במפעל בעיר שלי עשה תרגיל, אני רוצה לבדוק את זה – אני רוצה לבדוק למה הוא הגיש בזול בדרום וביוקר בצפון. ההיגיון הפשוט – אותו מחיר או יותר זול בצפון, כי אין הסעות. את זה אנחנו עוד בודקים ושואלים. היה לי את מפעל נגב קרמיקה, והבעלים של נגב קרמיקה, אפריקה ישראל, השקיעו בו 400 מיליון שקל; תקשיב למספר הזה: בשנים האלה, בעשור האחרון – 400 מיליון שקל במפעל חדש בירוחם. ניהול כושל, מפעל הפסדי אבל לא הרבה – נקנה על ידי בעלים חדשים. הבעלים בא אלינו ואומר: אני אמשיך לייצר פה, אני אגדיל, אני זה, תעזרו לי בתוכניות, בארנונה. פתאום אנחנו רואים שהוא לוקח את המפעל לסגירה, ולנגב קרמיקה היה יבוא. בעצם הוא ביטל את היצור של קרמיקה בישראל ורצה רק את היבוא. היום זו הרשת הזאת שנקראת "נגב"; אפילו לא שמר על השם, על המותג. אין קרמיקה שמיוצרת בישראל. נגב קרמיקה ידע לעשות דברים גדולים ויפים, ובעצם אין בישראל ייצור קרמיקה. למה? כי בא מפרק חברות סדרתי, לקח את המוצר של היבוא ואמר: לא רוצה לייצר. עשה תרגיל פיננסי. אני עוד אדבר על העובדים, כי זה מה שחשוב לכולנו, זה מה חשוב לנו, אבל אני אומר לכם שאנחנו לא יכולים ככנסת לוותר למישהו שעשה תרגיל. אנחנו צריכים לדאוג לעובדים, אנחנו צריכים לדאוג לפרנסה שלהם. עכשיו, משהו על הרוח של – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל רגע, רגע, אדוני השר, תקשיב: הצפון הרבה יותר קטן מהדרום ולכן העלויות הרבה יותר גדולות בצפון, ולכן המחיר של הלחם יותר גבוה, אתה מבין? זה פשוט מתחלק. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> המספרים – הצפון מספק 26% – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יש הוצאות קבועות – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רגע, רגע, לא בעל פה. הצפון מספק 26% מהלחם לצה"ל, הדרום – 34% והמרכז – 40%, בסדר? הוא זכה בדרום, אז יש לו שליש מאספקת הלחם לצה"ל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל בשנים הקרובות עוברים בסיסי צה"ל מהצפון לדרום, אז – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא תמיד, יש גם דברים שזזים צפונה, יש גם דברים שזזים צפונה. רגע, אבל כרגע הוא זכה בשליש מהאספקה למדינה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רבע. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> שליש, 34%. יש לו שליש מהאספקה. כשמסבירים פה שהיזם, שהמאפייה הזאת לא זכתה בכלום – לא נכון. הוא יכול לספק מחר שליש מהלחם של צה"ל. אני רוצה להגיד לכם באיזו רוח עובד מינהל הרכש. לפעמים, כשהביקורת עלינו היא קשה – ואתה יודע את זה, חבר הכנסת אזולאי, אני מכיר בביקורת איפה שזה אמיתי, אבל אותו אבי דדון, ראש מינהל הרכש של משרד הביטחון, הוא פעל עכשיו, בשנה האחרונה, למנוע סגירה של מפעל קשת בקריית שמונה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא סיפר לנו על זה היום. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא סיפר לנו – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רגע, שנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל מיכאל, מה, אנחנו ניתן פרס לכל מי – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא, אבל שנייה, תנו לי לסיים. אני רוצה להגיד לכם שמדובר באחד שהביא עכשיו, ובעוד שנה וחצי יגיעו 400 עובדים של משרד הביטחון, של אלביט, לתוך קריית שמונה. אלה עובדים שהיו צריכים להיות מתל חי, לעזוב – העבירו אותם לתוך קריית שמונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אדוני השר, מי האנשים שעובדים במאפייה? בחייך, הם יכולים לעבוד באלביט? באמת, תהיו קצת קשובים. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אין הגבלת זמן לשר, אני לא יכול – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל זה נושא שחשוב לחברי הכנסת. לא הבנתי, ואם היו מעלים פה איזה נושא של פשיעה בחברה הערבית, לא הייתה לך סבלנות לשמוע את הדיון הזה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מה לעשות – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברים, להירגע. בואו נגמור עם – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> הנושא הזה הוא בנפשם של אנשים. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האם זה בתקנון של הכנסת – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> התקנון אומר ששר יכול לדבר, והתקנון מכבד דיאלוג בין חברי כנסת לשר במליאה. << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל אתה עושה – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שעות על גבי שעות – – – קריית שמונה. חוצפה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אני הפרעתי לכם? אני שמעתי אתכם. תמשיך. אני מחליט כאן. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> עכשיו אני אגיד לכם כמה דברים מעשיים ואני אסיים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ההצעה לסדר-היום היא עד מחר? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ההצעה של קושניר. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> כמה דברים: יש פה טענה שהמחיר – – – << קריאה >> אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אז תגידי לו. שטרית, למה לא – – – למה לא תקפת אותו? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> קושניר הציע, זה מהמפלגה שלו. הינה, אין לך מה להגיד, אתה רואה? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> יש פה טענה שאנשים הגישו הצעות מחיר הפסדיות. יכול להיות. אבל פה, אם יחליטו שיש מחיר מינימום ללחם, המכרז יזוז עם מחיר מינימום, אבל אף אחד לא הגדיר את זה, והתבססנו על הצעות מחיר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, בצפון זה 20% ובדרום זה 40%. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> 26% ו-34%. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין שההוצאות משתנות, הן לא אותו דבר? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> בסדר, אבל זה דומה – שליש, שליש ו-40%. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חוץ מזה, היום בוועדת כספים עלה איש בכיר מאוד ממשרד הכלכלה ואמר שהמחיר שנתנו הוא לא – הוא אפילו פחות. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> יכול להיות. אז שהמדינה תגדיר מחיר מינימום לכיכר לחם ומשם המכרז יזוז, אבל אם הם נתנו הצעות הפסדיות, צריך לבדוק למה הם עשו את זה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, ההפרש הוא לא גדול. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל מיכאל, מה עם העובדים? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> מה עם העובדים? קודם כול, אנחנו ניאבק שלעובדים האלה תהיה פרנסה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איך תעשה את זה? << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> יש לנו הרבה רעיונות, תאמין לי שיש לנו. אם אנחנו קונים לחם בצפון – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, זה יהרוס – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא רוצה להוציא אותם לחל"ת. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> לא – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זהו, תוציאו אותם לחל"ת, תשלמו להם כסף. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> רגע, רגע. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נפרק את המדינה – תוציאו את כולם לחל"ת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> השר יכול לתת לכם תשובה ברורה. הוא אמר שיש לו פתרון – בואו נשמע את הפתרון שלו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> מיכאל, מאפיית ברמן לא תתמוטט אם המכרז הזה לא יהיה שלה, אבל מאפיית לחמנו תתמוטט. היא תתמוטט. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל חברת הכנסת שטרית, את יודעת שבסוף את לא מבטלת מכרז, או את לא חשופה לפעולה שהיא נגד החוק. אתה צריך למצוא רעיונות במרחב החוק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מיכאל, אתה יודע שגם במכרזי תשתית, כשיש מחיר שהוא מחיר שאתה יודע שאי-אפשר לייצר במחיר הזה – – – אז אתה מבטל. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בעוד חצי שנה, בעוד חצי שנה – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> אבל נתנו להם 15% ייקור – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חברים, אני לא מצליח לשמוע את השר. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> הם קיבלו אפשרות להביא מחיר גבוה יותר ב-15% אבל הגישו ב-19%, אתה מבין? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בעוד חצי שנה הוא יגיד לך שזה במחיר הפסד, והוא יסדר עם – – – שאתה תעלה לו את זה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> 1. עדיין – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו מכירים את השיטה הזאת. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> עדיין הספק הזה יכול מחר לספק 34% מהלחם בצה"ל, הוא זכה ב-34% בדרום. הוא הגיש ביוקר בצפון והוא לא זכה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז הוא מעתיק את – אבל הבעיה היא קריית שמונה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> 2. – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בואו נשמע את השר. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> 2. – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא יעתיק את המפעל. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> 2. משרד הביטחון יפעל שאנחנו נקנה לחם שמיוצר בצפון ממנו או ממישהו אחר. אנחנו נקנה לחם שמיוצר בצפון, אנחנו נדאג לעובדים האלה. אין לי פתרון למה שהוא עשה. אנחנו לא בקלות נאפשר שהתרגיל הזה יפגע בעובדים, ואנחנו בוחנים את כל הכלים המשפטיים והחוקיים ואת היוזמות, אבל יש לנו זכיין בצפון, והוא יכול לייצר לחם בצפון ולקלוט חלק מהעובדים או את כל העובדים. ואני אומר לכם שמינהל הרכש דאג לקריית שמונה. אתם שמעתם את ראש העיר – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יקלוט. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – של קריית שמונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא לא יקלוט. הוא לא יקלוט את העובדים. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> שמעתם שהוא הביא לשם 400 עובדים חדשים בתוך שנה וחצי, על ידי משרד הביטחון. אז אני אומר לכם שהבעיה אמיתית, ומצוקת העובדים היא אמיתית והיא כואבת והיא נוקבת, ועוד לא פתרנו את זה עד הסוף. אני לא אנוח ולא אשקוט ואראה איזה דרכים חוקיות יש לנו לשמור על כל העובדים הללו, או על מרבית העובדים, אבל אני גם לא אנוח ולא אשקוט – לבחון ולבדוק איך בעלים של מאפייה מגיש הצעת מחיר זולה בדרום כשהוא ממוקם בצפון – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל הסברתי לך את זה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> – – ומגיש ביוקר בקריית שמונה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. הסברתי לך את זה. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> הדבר הזה צריך להיבדק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא בסדר. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא בסדר. << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> מה עוד? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << דובר_המשך >> עאודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ינון, לאן אתם רוצים להעביר את הדיון? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לכספים, כספים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לכספים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני הודעתי. מיכאל, תדעו לכם, בכל מה שקשור למשרד הביטחון אני מצביעה נגד עד שתפתרו את הבעיה הזאת. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. אדוני השר, מה הצעת? להעביר את זה לוועדת הכספים אין לך בעיה? << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> אני לא יודע איך לשנות מכרזים. ועדה לא משנה מכרזים. אם הוועדה מביאה כסף למאפייה או עושה מחיר מינימום ללחם – – – << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז אנחנו מוכנים, את ההפרש. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז כספים? << קריאה >> השר במשרד הביטחון מיכאל מרדכי ביטון: << קריאה >> אבל מכרז אנחנו לא יודעים לשנות. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אז אנחנו נעביר את זה – חבר'ה, אנחנו מצביעים על העברה לוועדת הכספים. מי שבעד, שיצביע. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – יש ארבעה שהצביעו, ואנחנו מוסיפים את חבר הכנסת אלכס קושניר, חברי הכנסת עודד, ינון, שטרית; חבר הכנסת מנסור, אתה מצביע? חבר הכנסת מנסור, טסלר, יוסף, בוסו, ויוסף. אז בואו נספור. את ינון ספרתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ויש את מלכיאלי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מה? גם את מלכיאלי ספרתי. 13 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. ההצעה לסדר-היום תועבר לוועדת הכספים. << נושא >> הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> שתי הודעות ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הכנסת החליטה בישיבתה ביום כ"א בכסלו התשפ"א, ב-7 בדצמבר 2020, להטיל על ועדת הכנסת לקבוע את הוועדה שתדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 34) (התקנת מערכות לייצור חשמל מאנרגיית השמש או מתקן אגירה בבית משותף), התשפ"א–2020, שמספרה 1377; הצעת חוק המקרקעין – חברי הכנסת, זה מפריע לי, כי פשוט זה ממש מתחתיי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עדיין בקביעת ועדה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> זה חשוב, אבל זה ממש מתחתיי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת אלכס, בבקשה לשבת. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> אז לא אכפת לי, אבל בלחש. הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מתקן פוטו-וולטאי), התש"ף–2020, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי, שמספרה 1705. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום להקים ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהצעות חוק אלו. הוועדה המשותפת תהיה בת שישה חברים, שלושה מכל ועדה, בראשות ועדת החוקה, לפי ההרכב הזה: מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט יכהנו חברי הכנסת יעקב אשר, שישמש יושב-ראש הוועדה, מיכאל מלכיאלי ויואב סגלוביץ'; מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה יכהנו חברי הכנסת מיקי חיימוביץ', מיכל שיר וסונדוס סאלח. עוד החליטה ועדת הכנסת בישיבתה היום כי ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון), התשפ"א–2020, שמספרה 1379, לשם הכנתה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לך. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> 85,000 עסקים קרסו השנה – ועבורם אין תוכנית סיוע, אין מתווה סיוע, החובות נערמים וקריסה של עסקים נוספים רבים הפכה לשכיחה << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום הבאות: 85,000 עסקים קרסו השנה, מס' 2315, 2318, 2324 ו-2395. חבר הכנסת אנטאנס שחאדה – איננו. חבר הכנסת עודד פורר. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תן בראש, עודד. עודד, תן בראש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה? << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תן בראש. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני חייב לומר, הרי אתה תעלה לפה אחרי שאני אדבר ותספר לנו עוד פעם על המספרים שמופיעים בתקציב המדינה: כמה הקציבו לזה, וכמה הקציבו לזה, וכמה הקציבו לזה, וכמה נתנו לזה, וכמה אתם נתתם – כל כך הרבה נתתם, רק שום דבר לא מגיע לשטח. ובסוף צריך להתמודד עם נתון אחד, אדוני, ואני מבקש שאיתו תתמודד – אל תספר לי מה מופיע בתקציב המדינה, אני יודע: תתמודד עם זה שבשנת 2020 קרסו 85,000 עסקים; תתמודד עם זה שכל יום נסגרים סדר גודל של 250 עסקים; תתמודד עם זה שעשרה עסקים נסגרים בכל שעה. אני חייב לומר לך, זאת לא בושה, בטח לא בתקופה כזאת, כשאנחנו חיים ומתקדמים מהרגע להרגע עם הקורונה ובפתרונות שמוצאים, להגיד: טעינו בתחילת הדרך. זה בסדר. זה לגיטימי. מתווה החל"ת בחודשים הראשונים, בחודש הראשון, היה הגיוני, אבל מתווה החל"ת שבניתם היום הוא לא פחות מגלולת רעל שאתם שמתם לעסקים עצמם. שמתם להם גלולת רעל שמתמרצת את המשק לא לחזור לעבודה, שמתמרצת את המשק להישאר בקיפאון. אתם נמצאים במצב שבו לקחתם מגזרים שלמים ופשוט סגרתם אותם – חדרי הכושר, מכוני הפילאטיס, בריכות השחייה ומועדוני הספורט. אני עכשיו לא איכנס לוויכוח הבריאותי, שאפשר – ואפשר לפתוח אותם בתנאים מסוימים, והיה צריך לקבוע את התנאים שבהם הם נפתחים. אבל אם אתה לא פותח אותם, אם אתה משאיר את אולמות האירועים סגורים, תן להם פיצוי הולם, תן להם פיצוי שמפצה אותם באמת על מה שעולה להם. אתה יודע כמה שכר דירה משלם אולם אירועים? כמה שכר דירה משלם חדר כושר, שהוא עתיר מטרים? אתה יודע כמה שכר דירה משלמות המסעדות? ומה הם יעשו, עם מה הם ישלמו את שכר הדירה הזה כשהפיצוי שאתם נותנים הוא מראש לא נכון? בחלק מהענפים – הרי הענפים הם עונתיים, אדוני השר, ואתה יודע את זה. עכשיו הם יקבלו את הפיצוי לפי עונת החורף, שהיא העונה החלשה יותר? בחלק מהענפים הענפים הם עם מנויים, כמו חדרי הכושר, וגם אם תפתח אותם היום הם לא חוזרים לפעילות ב-100%. אני הצגתי מתווה, הגשתי אותו גם כהצעת חוק, בדומה למתווה האמריקאי, שאומר דבר מאוד פשוט: בנוסחת הפיצוי שלכם לעסקים נתתם מענק עם מקדם, חתכתם אותו ב-50%. במקום לתת את חוק הפיצוי לפי קרן מס רכוש, מה שאני מדבר עליו כבר חצי שנה, אמרתם: ניקח את קרן הפיצויים הזאת, נעשה מקדם חצי, ניתן להם רק חצי, מה שנקרא, ניתן לסוס לאכול פחות ופחות ופחות. הבעיה היא שבסוף הוא מת. אלה הנתונים. אמרתי, נתתם את החצי הזה – בסדר. בוא תיתנו תמריץ לעסקים להמשיך לעבוד. תגידו להם: נשלים לכם לשלם, ניתן לכם עוד חצי; עוד, את אותו מענק שקיבלתם, אתם יכולים לקבל בהתחלה כהלוואה, וזאת תהיה הלוואה שבשני תנאים היא תוכל להפוך להיות מענק: אם העסק, אחרי שהוא חוזר לפעילות, עובד שנה שלמה, ואם העסק מחזיר לעבודה 60% מהעובדים. ופתאום תראה, כפי שקרה במקומות אחרים, איך יחזירו יותר אנשים לעבודה, איך יותר יפתחו. זה פתרון שנותן להם את התקווה ואת האור בקצה המנהרה. ואני אומר לך, אדוני השר, בכל הצניעות: תמשיכו, תמשיכו לדפוק את הראש בקיר עם אותו פתרון פעם אחר פעם אחר פעם – לא תקבלו תוצאה שונה. התוצאה היא שכרגע אתם מקבלים זה שהמגזר העסקי הולך ונעלם. אתה תישאר פה בסוף האירוע הזה של הקורונה עם כמה טייקונים גדולים שמחזיקים בתחומים מסוימים וזהו. ענפים שלמים יימחקו – חדרי כושר, מועדוני ספורט, מסעדות, אולמות אירועים – או שהם יוחזקו בידי האנשים שנתנו להם הלוואות בריביות אסטרונומיות, ואתה יודע למה אני מתכוון. תודה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא מוותר, לא מוותר, הוא רוצה לדבר. יש לו שלוש דקות. הוא יעלה וידבר ואתה תשיב, אדוני סגן השר. שלוש דקות, אדוני, בבקשה. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, דוח העוני שפורסם היום מלמד אותנו ששיעור העוני בחודשים האחרונים זינק. כרבע מיליון משפחות, 250,000 משפחות, נוספו לעניים בחודשים האחרונים. המידע הזה הוא פשוט מטריד, הוא מטריד, בגלל שכשאנחנו מבינים שיש כאן מאות אלפי ילדים ומשפחות שאין להם דרך לכלכל את הבית שלהם, הדבר הזה צריך להדיר שינה מעינינו. השבוע, בעיתון ידיעות אחרונות, יעל פרידסון נתנה קצת הצצה למה שקורה בעולם המסחר ברחוב גאולה בירושלים – רחוב מלאכי. זה אחד מהרחובות היקרים ביותר מבחינת נדל"ן. שכירות של חנות שם יקרה מאוד מאוד. היא מגלה שחמש חנויות סגורות וחלקן למכירה, השכירות שם צללה, וזה מגלגל אותנו לעוד ועוד ועוד דברים שבאמת אנחנו צריכים להיות מאוד מוטרדים מהם. אני גם רוצה לנצל את הבמה לומר לך, אדוני סגן השר הרב איציק כהן, שאנחנו יודעים שאתה עושה ימים ולילות אצלך במשרד על מנת לעזור לאותם אנשים, וזה המקום גם להזכיר את השר דרעי עם התוכנית של ה-700 מיליון שקל; לצערי הרב אנחנו מדי פעם רואים בתקשורת כל מיני אנשים שטורחים לתקוף את ההצעה הזאת, וצריך לזכור שזו הצעת חוק שלא תעניק כסף – היא תעניק תלושי מזון כדי למלא את המקררים של אותם אנשים מסכנים שאין להם מה לאכול, תלושי מזון לאותם אנשים שפותחים את המקרר והמקרר שלהם ריק. אני חושב שהקריאה שלנו למשרד האוצר היא שאסור וחלילה שהתוכנית הזאת תהיה חד-פעמית. המודל הזה של להעביר דרך הרשויות המקומיות, בלי משרד הרווחה – כי אנחנו יודעים שיש מאות ואלפי משפחות שלא אוהבות לפנות למשרד הרווחה, יש כל מיני חששות, זה מקובע אצלם בראש שלרווחה לא ניגשים. דרך הרשויות זה כמו שהרמב"ם כותב – לתת צדקה כשהמקבל לא יודע מי הנותן, אבל לתת לו את זה בכבוד, זו מעלת הצדקה הכי גדולה שיש. כשזה מגיע דרך הרשויות בצורה מכובדת, אז אין דבר יותר גדול מזה. אז אין ספק – אני אסיים כמו הפתיחה – שהדוח הזה שפורסם היום מטריד מאוד מאוד, ואני מקווה שהמדינה תיתן את המענקים האלה פעם נוספת. תודה רבה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך. ישיב סגן שר האוצר יצחק כהן, בבקשה. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, החבר עודד פורר, שאני חייב לציין את כושר ההתמדה שלו; למרות שהוא מקבל תשובות טובות, הוא ממשיך וממשיך, הוא לא בודק את העובדות. אתה טוען ש-85,000 עסקים קרסו השנה, ועברה מעין תוכנית סיוע – קבעת, עודד קבע – החובות נערמים וקריסה של עסקים רבים הפכה לשכיחה, עודד. כבוד היושב-ראש, קודם כול, במסגרת הצעדים הכלכליים שננקטו על ידי ממשלת ישראל בהובלת משרד האוצר על מנת להתמודד עם ההשפעה הכלכלית הקשה של התפשטות נגיף הקורונה בוצע מספר רב של צעדים, אשר חלק משמעותי מהם התמקד באוכלוסיית העסקים. עסקים שנפגעים כתוצאה מנגיף הקורונה זכאים לסיוע עד לחודש יוני 2021, כך שניתנת להם ודאות רבה לעניין הזה. לאור זאת, על פי הנתון הרשמי – תקשיב טוב עכשיו – על פי הנתון הרשמי שפרסמה רשות המיסים ביוני 2020, אנו רואים שפחות עסקים נסגרו בשנה הזאת מאשר בשנה רגילה, על אף המשבר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא תסתכל על העלייה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> רגע, אני נותן נתונים, חביבי. תבדוק אותי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רשות המיסים העבירה לאנשים את הכסף וכרגע מבקשת אותו בחזרה, אתה מבין? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תבדוק אותי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> המצב כל כך טוב – אתם פשוט מנותקים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא. לא אמרתי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> המצב מדהים – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא אמרתי שהמצב טוב, אבל תסתכל גם על חצי הכוס המלאה. אנחנו רואים את זה – אתה יודע, אנשים בגובה שלי רואים חצי כוס מלאה; אנשים גבוהים רואים את חצי הכוס הריקה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא מהגבוהים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – מחזיק את המרובה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בתוך כך יש לכלול בין היתר את הצעדים הבאים –– וקח פנקס ועט ותתחיל לרשום: א. מענק השתתפות בהוצאות קבועות. מענק זה – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לא אמרתי שתעלה ותספר לי? אני מכיר את כל הספר הזה. עזוב, בוא, תן – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תגן עליי. אתה חייב להגן עליי. הוא מהמפלגה שלך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> מישהו יכול עליך? אתה צריך הגנה, אתה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל איציק, אתה יודע מה, אמרתי או לא אמרתי שתעלה ותקריא לי את – – – בספר התקציב – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> נו, אז מה אם אמרת? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> את זה אני יודע לקרוא. מכיר. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, אני חייב להגן על סגן השר. אני מבקש ממך לא להפריע לו. אני חייב. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בבקשה. מענק השתתפות בהוצאות קבועות – מענק זה ניתן לעסק שנפגע מהקורונה לסיוע בהשתתפות בהוצאות קבועות ויכול להגיע עד להחזר דו-חודשי של 500,000 ש"ח. מענק זה מתגמל בהיקף גבוה יותר מעסיקים שלא הוציאו את העובדים לחל"ת – מפריעים לי. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אדוני השר, אתה מפריע לסגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עוד יצוין כי במסגרת הדיונים בוועדת הכספים הורחבה הזכאות לעסקים שמחזורם הוא עד 400,000 – 400 מיליון ש"ח, סליחה, סליחה, שמחזור העסקים שלהם הוא עד 400 מיליון ש"ח. מענק סוציאלי לעצמאים – מלבד הסיוע לעסק, עצמאי שנפגע או שכיר בעל שליטה זכאים למענק דו-חודשי עד לגובה של 15,000 ש"ח, בהתאם להכנסותיהם בשנים החולפות. החזר ארנונה – עסקים שנפגעו יהיו זכאים להחזר ארנונה בגובה של 95%. קרן הלוואות ייעודית לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה – קרן זו כוללת תנאים מיטיבים, לרבות סבסוד ריבית בשנה הראשונה וגרייס של 12 חודשים, ומסייעת לעסקים לקחת הלוואה בתקופה זו. קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים הפועלים בענפים בעלי סיכון מוגבר – קרן זו מסייעת לעסקים שנפגעו מהקורונה והם בסיכון מוגבר לקבל הלוואה בערבות מדינה. מענק לעידוד תעסוקה לעסקים שהחזירו עובדים מחל"ת בגובה של עד 7,500 ש"ח לכל – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה מענקים כאלה שילמתם? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> המון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה? כמה? לא, תגיד כמה. תקציב של 6 מיליארד שקל – כמה שילמתם מתוכו? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> המון. כל מי שהיה זכאי קיבל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כל מי שהיה זכאי קיבל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה? עשיתם מענק 6 מיליארד. כמה מהם – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> מענק לעידוד התעסוקה לעסקים שהחזירו עובדים מחל"ת בגובה של עד 7,500 ש"ח לכל עובד שהוחזר. יתר על כן, בתקופת הסגר הועמק הסיוע הממשלתי באופן הבא – אתה לא רושם: מענק הוצאות קבועות והחזר ארנונה ניתן – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איציק, זה לא בדיחה, זה לא בדיחה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני לא צוחק. אני אומר לך, תבדוק אותי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> עסקים קורסים. עסקים קורסים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אז תבדוק אותי. מה שאני אומר – תבדוק אותי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה אומר לי פה מענק על החזרת עובדים. לא ביצעתם 10% מזה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אומר, הכול בדוק. לא חוכמה לשבת ביציע – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 10% מזה לא ביצעתם, מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא נכון, לא נכון, לא נכון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על מה אתה מדבר? 6 מיליארד שקל – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא נעים, אתה חבר שלי – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת עודד, אני שומר על הבריאות שלך. אני שומר על הבריאות שלך. תירגע. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עודד, אתה חבר שלי, לא נעים לי לתקוף אותך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מספר לי סיפורים, את זה אני יודע. לקרוא את המספרים של מה שאמרתם שתיתנו אני מכיר. בוא תראה מה אנחנו מקבלים – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת עודד, חבר הכנסת עודד, בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תראה מה אנחנו מקבלים פה על עסקים שרשות המיסים – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה שאתה צועק זה לא אומר שאתה צודק. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בחייך, אל תספרו לי שהכול נפלא. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה שאתה צורח – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עודד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מגיע לפה מחייך, הכול נהדר, הכול נפלא. מה קרה לכם? אתם לא מתביישים? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה שאתה צועק – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני צריך להתבייש? אתה צריך להתבייש. אתה מפיץ שמועות שווא, אתה נותן נתוני שווא. אתה תתבייש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש. העסקים קורסים, ואתה מגיע בבדיחות הדעת, עם תקציבים שאתם לא מבצעים אותם – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר. תרגיעו אותו, חבר'ה. תרגיעו אותו, תרגיעו אותו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא מגיע לאנשים, זה לא מגיע אליהם. אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה צריך להתבייש, כשאתה לא יכול להתמודד עם הנתונים אז אתה מתחיל לצרוח. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מספר לי פה סיפורים, לא נתונים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תתחיל לצרוח. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אמרתי לך, אל תספר לי מה מופיע בספר, תספר לי מה הגיע. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת עודד, בבקשה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הגיע לאנשים. לא הגיע אליהם כלום. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנשים רעבים ללחם ואתה עושה מזה בדיחה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה עושה מזה בדיחה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה עושה מזה בדיחה. תתבייש לך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עודד פורר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא נעים לי להגיד לך – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עודד, לא נעים לי להגיד לך, אבל תפסיק לבלבל את המוח. לא נעים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. תתבייש לך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תפסיק לבלבל את המוח. לא יעזור לך. עודד, לא יעזור לך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנשים רעבים ללחם, הכסף לא מגיע, ואתה מספר לי על 6 מיליארד שקל שנתתם – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אין לך – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> עודד. תרגיע אותו, תרגיע אותו. עודד. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הכסף לא מגיע. לא נתנו בכלל, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה לא יכול להתמודד, אתה לא יכול להתמודד – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על מה אתה מדבר? תתבייש. בושה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תוציא אותו, שישתה משהו, שישתה משהו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בושה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עודד, אתה לא יכול להתמודד – אתה מתחיל לצרוח. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יכול להתמודד. אתה לא מתמודד. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה המפלט, זה המפלט – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פעם אחת לא ענית פה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה המפלט של שקרן. זה המפלט של שקרן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> עודד, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פעם אחת. בכל ההצעות לסדר-היום אתה עולה ומקריא אותו דבר – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> עודד, תודה, תודה, תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> זה המפלט – – – << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא ענית פעם אחת על מה שאני שואל אותך. פעם אחת. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תוציאו אותו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> עודד, עודד, הצרחות וההשמצות זה המפלט של השקרן, אוקיי? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. אתה שקרן. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תתבייש אתה. תתבייש. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה שקרן. אתה שקרן. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת עודד, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אני מבקש שתירגע לגמרי. אני לא רוצה שתענה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אם היית צודק לא היית צורח כמו כרוכיה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> השר ייתן את הדברים שלו. את הדברים שלך אמרת, שהשר ייתן את הדברים שלו וזהו. אנחנו נשמע את סגן השר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> פעם אחת לא ענית. פעם אחת. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה חוזר על השקרים האלה עוד פעם ועוד פעם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תחזור עליהם אלף פעם – תקבל אלף פעם אותה תשובה. לא יעזרו השקרים שלך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה. בבקשה, סגן השר. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא מספיק להיות חבר באופוזיציה בשביל לצרוח ככה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה, אדוני סגן השר. תירגעו, חבר'ה, תירגעו. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני רגוע. אני לא צריך לצרוח, כי אני אומר נתונים אמיתיים. הוא יכול לבדוק אותי. הוא, אין לו נתונים, הוא לא יכול להתמודד איתם – הוא מתחיל לצרוח. כן. מענק הוצאות קבועות והחזר ארנונה ניתן לחודשים ספטמבר-אוקטובר לכל עסק שנפגע מעל 25% ולכל חברה שמחזורה עד 400 מיליון ש"ח. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה עסקים קיבלו את החזר ארנונה? כמה עסקים קיבלו עכשיו החזר ארנונה? אתה יודע שהם לא מצליחים לקבל – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת עודד, חבר הכנסת עודד, תודה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כל מי שזכאי קיבל. כל מי שזכאי קיבל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, כי הם מחכים למכתב מרשות המיסים חמישה חודשים. על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה, תודה רבה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תביא את הפרטים, אתה יודע מה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תביא את הפרטים, תביא את הפרטים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> את כולם אני אביא לך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת עודד, אני קורא אותך – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> פעם אחת תביא. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תוציאו אותו החוצה, בבקשה. תוציאו אותו, שיירגע. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תביא, תביא, אמרתי לך 20 פעם שתביא. אתה לא מביא. למה אתה לא מביא? כי אין לך. אם יש לך, תביא. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תתבייש אתה, חצוף. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנשים, אתה אומר להם: החזר ארנונה – – – את הכסף. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה משקר. אתה משקר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הכסף לא הגיע לאנשים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תביא את האנשים האלה. תביא. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על מה אתה מדבר? אתה מנותק לגמרי ממה שקורה. אתה פשוט מנותק. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אתה משקר במצח נחושה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה פשוט מנותק. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תביא את הפרטים. אתה יכול להביא את הפרטים? << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אדוני סגן השר, תענה – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, לא, תביא את הפרטים פעם אחת, פעם אחת תביא את הפרטים. פעם אחת תביא נתונים, ולא לשקר במצח נחושה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני. (חבר הכנסת עודד פורר יוצא מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שקרן. טוב, אני עונה למלכיאלי. איפה מלכיאלי? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני פה, שומע. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני אענה לך. הוא חוזר על אותם שקרים. תביא פעם אחת נתונים, תביא זכאי אחד שלא קיבל, תביא אחד שלא קיבל. כל פעם הוא יושב פה וצורח כמו כרוכיה. זה שהוא באופוזיציה – כל הכבוד. אני לא אומר שהכול בסדר, יש תקלות, אבל תביא פעם אחת, נראה על מה אתה מדבר. פעם אחת תביא נתון, תביא אחד שלא קיבל. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> ניחוח הבחירות שלהם, אין מה לעשות. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> בדיוק. אבל בגלל שהיושב-ראש הוא חבר שלו, אז אני לא רוצה לתקוף את המפלגה הזאת. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> סגן השר – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בוא נתקדם בתשובה, שנשמע כמה קיבל כל אחד ואחד. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> שיביא נתונים, שיגיד מי לא קיבל, שיביא זכאי אחד שלא קיבל. לשבת פה ולצרוח ולהשמיץ, זה מה שהוא יודע לעשות? אגב, זה לא ייגמר. בשבוע הבא זה יחזור על עצמו ובעוד שבועיים זה יחזור על עצמו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני לא יודע אם צריך לענות לו. פעם אחת ענינו לו אז לא צריך לענות לו יותר. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> להגיד כנ"ל. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> ניתן מענק שימור עובדים לעסקים ששומרים על עובדיהם בתקופת ההסגר. מלבד צעדים אלה, בחודשים מרץ-אפריל ניתן סיוע בהיקף משמעותי באמצעות הכלים הבאים: הפחתת ארנונה לשלושה חודשים; מענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים קטנים עד מחזור מכירות של 20 מיליון ש"ח, שהיו זכאים למענק של עד 400,000 ש"ח אם נפגעו במהלך החודשים מרץ-אפריל או מרץ–יוני ביחס לשנת 2019; שתי פעימות של מענק סיוע ייעודי לעצמאים: במסגרת הפעימה הראשונה, שהייתה מצומצמת, למעלה – איפה הוא, אני אגיד לו כמה קיבלו, 248,000 עצמאים קיבלו עד עתה סכום ממוצע הגבוה מ-4,000 ש"ח; במסגרת הפעימה השנייה תנאי המענק הורחבו באופן משמעותי כך שסכום המענק המקסימלי עלה מ-6,000 ל-10,500 ונכללות בו אוכלוסיות נוספות, כגון שכירים בעלי שליטה. עד היום – איפה הוא? תעביר לו, כבודו. עד היום קיבלו מענק במסגרת פעימה זו למעלה מ-411,000 עצמאים, אדון אה – זה הכול, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. מה אתה מציע? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני מבקש להעביר את זה לוועדת הכספים, לבדוק את הנתונים. שיביא נתונים אם יש לו. שיביא. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לאיפה אתה רוצה שנעביר? << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> תעבירו את זה לכספים, לאן שאתם רוצים. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> איפה אתה רוצה? ועדת הכספים זה בסדר? אז בוא נצביע לוועדת הכספים. אני אחכה לך עד שתגיע למקום שלך, או שאני אוסיף אותך. נא להצביע. אתה יכול להכניס את חבר הכנסת עודד, כי הוא צריך להצביע. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תכניס את חבר הכנסת עודד. עודד, גם אתה מצביע לוועדת הכספים? אז אני מוסיף אותך. מלכיאלי, אני מוסיף. אז חמישה בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת עודד פורר << נושא >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> חבר הכנסת עודד ביקש הודעה אישית. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> גם אני מבקש הודעה אישית. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> התקנון לא מאפשר את זה. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> התקנון מאפשר. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אם הוא יתקוף אותך עכשיו, כן. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> לא, לא, הוא תקף אותי קודם. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא, בקריאת ביניים אני לא יכול. אם הוא יתקוף אותך כאן, תהיה הודעה אישית, אבל אנחנו לא עושים דיאלוג בדרך כלל בנושא הזה. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. תראה, אדוני השר, אתה יודע כמה אני מכבד אותך. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> סגן השר, סגן השר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, הוא שר במשרד האוצר. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> מכבד אותי כאחרון הבריונים, כאחרון הבריונים – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> לא, הוא סגן שר, לא שר. בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל כך הרבה מחליפים בממשלה, שרים, סגנים, אני כבר לא יודע. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תקפת אותי כאחרון הבריונים. אתה לא מכבד אותי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני חייב לומר, אדוני, פעם אחר פעם אתה עולה פה להשיב לי על הצעות לסדר-היום – – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תביא נתונים. תביא – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מנסה. אם תיתן לי אני אענה. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> יש לך אותם? תביא, תביא אותם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בוא אני אגיד לך בדיוק, בוא אני אסביר לך בדיוק את התהליך – – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אתה מבלבל את המוח. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בוא אני אסביר לך בדיוק את התהליך שעובר בעל עסק כדי לקבל את ההנחה בארנונה שאתה דיברת עליה. בוא אני אסביר לך בדיוק את התהליך שעובר בעל עסק כדי לקבל את אותו מענק החזרת עובדים לעבודה – שאתה יודע שהוא לא בוצע. אתה יודע. אתה בא לפה ומקריא לי את המספרים של מה שמופיע בספר התקציב? אני יודע אותם. אמרתי לך את זה גם לפני כן. בכל הצעה שעליתי לפה – – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בכל הצעה שעליתי לפה אמרתי לך: תענה על השאלה שאותה אני שואל. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אני עונה לך – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כי כשאתה אומר: נתנו מענק עד 7,500 לעובד – איזה יופי, אבל כמה עובדים חזרו ככה לעבודה? יגידו לך הפקידים במשרד שלך. תביא אותם אחד-אחד – הם יגידו לך שנכשלתם במענק הזה. אתה יודע למה? כי הוא היה עקום. וכשחוקקתם אותו אמרנו לכם שאתם מחוקקים אותו עקום, והוא לא מעודד חזרה לעבודה, והוא מוביל לזה שעובדים מחזיקים את המעסיקים שלהם ואומרים להם: כדי שתקבל את המענק אנחנו רוצים תוספות כאלה או אחרות. זה מה שהמענק הזה עשה, ובגלל זה, מתוך 6 מיליארד שקל לא ביצעתם אפילו 15% מזה. אתה יודע מה? עכשיו אני אגיד לך יותר מזה. לגבי הארנונה – אני לא סתם מתפוצץ. אני מתפוצץ כי אני יום-יום רואה את העסקים האלה, אני יום-יום יושב אצלם בעסק. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אתה – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> החזר ארנונה – תבין מה עובר בהחזר ארנונה, תבין מה עובר בהחזר ארנונה ותגיד לי אתה כמה החזרת ארנונה. אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, מה אתה צריך לעשות כבעל עסק כדי לקבל את החזר הארנונה. קיבלת חיוב ארנונה מהעירייה. כל העסקים האלה שאתם מספרים לנו שנתתם להם פטור מארנונה קיבלו את חיוב הארנונה מהעירייה. הם הולכים לעירייה ואומרים: סליחה, הודיעו שיש לנו פטור מארנונה. לא, תביאו לנו מכתב מרשות המיסים ששם כתוב לכם שמגיע לכם פטור מארנונה לפי זה שההכנסה שלכם ירדה ב-60%, ובלי המכתב הזה אין לכם פטור. ומה אומרת רשות המיסים, אדוני סגן השר שממונה עליה? תקבלו את המכתב – עוד שלושה, ארבעה, חמישה חודשים. קיבלו את הסיוע, רשות המיסים כבר בדקה שהם זכאים לסיוע, הם קיבלו את הסיוע שלפיו ראו שהייתה להם ירידה במחזור, והם לא מקבלים את המכתב. והם מתחילים לרוץ בין הרשות לעסקים קטנים – הסוכנות לעסקים קטנים, סליחה – לבין רשות המיסים, ובסוף הכסף לא מגיע. וזאת השורה התחתונה, אדוני – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ועל זה אני דיברתי – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ובגלל זה אני רותח. כי לבוא לפה ולספר לי את המספרים של מה שחשבתם לעשות – אני אומר לך את זה פעם אחר פעם: מה שחשבתם לעשות לא עובד. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אתה מוכן להביא מקרה אחד? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא אביא לך מקרה אחד, אני אביא לך 100. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תביא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אביא לך 100. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תביא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> פה בירושלים, תצא החוצה – אתה תראה 100 – – – << קריאה >> << מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה מכיר אותם, אתה מכיר אותם, מיכאל, הם מגיעים גם אליך. גם אתה מקבל את הפניות האלה. ישבתי עם חברי הכנסת מהסיעה שלך בוועדה. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תביא אותם. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אביא לך את כל הפניות האלה. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אין לך אותן. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בטח שיש לי אותן. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> והינה, אני אומר עכשיו, שומעים אותי בשידור – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תביא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כל בעלי העסקים – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תביא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שירדה להם ההכנסה ב-60% ולא קיבלו את הפטור מארנונה: נא לשלוח מייל לסגן האוצר – ואתה תראה מה יקרה לך במייל. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תביא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה תראה מה יקרה לך במייל – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תביא. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כי אני מקבל את הפניות האלה – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אתה אל תאיים – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – כולל הפניות של ההחזר שמבקשים מאנשים חזרה. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אל תאיים, אל תאיים עליי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מאיים עליך. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אתה מאיים עליי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מאיים עליך – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אתה מאיים עליי. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – אני רק אומר לך דבר אחד מאוד פשוט – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תביא מקרים. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – תצאו מהמשרדים שלך, תצאו מהרכבים שלכם – – << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אתה מדבר ולא מביא אפילו – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – ותיכנסו לעסקים, תיפגשו עם אנשים ותבינו שכל המנגנון שבניתם פה – וזה לא אישי וזה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה, זה עניין שאתם הקציתם כספים שלא מגיעים בשורה התחתונה לאן שהם צריכים להגיע. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בטח שאני מביא את האנשים. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> תביא, תביא. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – – וזה הסיפור כולו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה. הוא לא תקף אותך אישית אפילו במילה אחת. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> אז אני – – – << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> הוא לא תקף אותך אישית. אתה יכול לענות לו כי אתה משיב לחבר הכנסת עבאס מנסור. הוא היחידי. אתה יכול להשיב לו. אני מבקש מכם רק להיות רגועים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> היעדר תקציב מדינה מעכב את אישור התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> עכשיו חבר הכנסת מנסור עבאס ירגיע את כולם, יעלה לכאן בהצעה שלו: היעדר תקציב מדינה מעכב את אישור התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית – הצעות לסדר-היום מס' 2397, 2401 ו-2406. בבקשה, חבר הכנסת מנסור. אני מכיר את הנושא. << דובר >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הנושא הזה, בהגדרה, הוא פיקוח נפש. לפני תום שנת 2020 עברנו את 100 הנרצחים, אנחנו עומדים על 104 נרצחים, ומתפללים שבשבועיים-שלושה שנותרו לנו אנחנו לא נשבור עוד ועוד שיאים. בחמש השנים האחרונות אין ספק שיש עלייה מתמדת במספר הנרצחים. ואני מדבר רק על אלמנט אחד או על פרמטר אחד שלפיו אנחנו מגדירים את תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. כמובן, יש פגיעה פיזית, יש יריות, יש גנבות, יש שרפות ועוד כל מיני פרמטרים, ובכל הפרמטרים, אדוני היושב-ראש, לצערי, אנחנו מככבים בחברה הערבית. אנחנו 20% מהאוכלוסייה, אבל אם נסתכל, מספר הרציחות זה פי ארבעה מהשיעור שלנו. השנה הגדלנו את זה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אתה מדבר על יותר מ-80%. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> בדיוק, בוא נגיד קרוב ל-70%, פי 3.5; היינו ב-2019 בשני שלישים. במקרי הירי, 93% ממקרי הירי המדווחים – כי יש מקרי ירי לא מדווחים – מתבצעים בחברה הערבית. כולם מסכימים היום שיש בעיה חמורה שקוראים לה הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. הכישלון והמחדל של הממשלה הוא שהיא לא מצליחה לא רק להוריד את אחוז הפשיעה והאלימות בחברה הערבית – אפילו לא מצליחה לבלום את העלייה, אדוני סגן השר יצחק כהן. לכן אנחנו ממשיכים. בשנה שעברה השיא היה 94, השנה אנחנו עומדים על 104 ומתפללים שלא יירצחו עוד אנשים. כמובן, יש בזה הרבה אלמנטים: ארגוני פשע שמשתרשים בחברה הערבית או מתריסים נגד שלטון החוק. גם בתוך משפחות נורמטיביות יש גרעינים עברייניים וכו'. אני יכול עכשיו גם להיכנס לאלימות במשפחה והפשיעה במשפחה. לא מזמן היה אירוע טרגי בכפר עראבה שבו נרצחה ופאא, וברוך השם, לפני יומיים המשטרה הצליחה לעצור את הרוצח. איפה אנחנו עומדים עכשיו? יש תוכנית מקיפה למיגור הפשיעה והאלימות. במשך כמעט שנה, בוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות אנחנו עובדים יחד עם משרדי הממשלה, עם משרד ראש הממשלה, שבו הוקם צוות בין-משרדי כדי לגבש את התוכנית הזאת. אז יש תוכנית, והתוכנית היא טובה, ואם מיישמים את התוכנית הזאת כלשונה, אין ספק שהיא תשיג את המטרה. מה חסר לנו, אדוני סגן האוצר? חסר לנו תקציב. העלות המשוערת של התוכנית הזאת – 2.5 מיליארד שקל למשך חמש שנים. אנחנו מדברים על משהו כמו 500 מיליון שקל כל שנה. כשאנחנו מדברים על כסף מול חיי אדם, על חיי משפחה ועל חברה שאיבדה את הביטחון האישי של בניה ואת הביטחון המשפחתי והקהילתי, הממשלה הייתה צריכה מזמן לעשות ישיבה מיוחדת בנצרת ומשם להוציא החלטה שהיא מאשרת את התוכנית הזאת ומקצה תקציב כדי שהתוכנית תהיה עוצמתית וכדי שכל המנגנונים, המשרדים והמשטרה וכו', יתחילו לפעול כראוי. ב-2016 הייתה החלטה כזאת, 1402, שתוקצבה בכ-200 מיליון שקל. בסופו של דבר הסכום האחרון שקוצץ – 470 מיליון שקל. מה הבעיה? אין תקציב מדינה, ולכן שואלים: איך נביא תקציב לתוכנית הזאת? אין תוכניות כלכליות השנה, ואמרתי כבר כמה פעמים: השנה אישרנו כמה וכמה תוכניות כלכליות. אני זוכר: 80 מיליארד, 17 מיליארד, 11 מיליארד; פעם אישרנו 2 מיליארד שקל. אני חושב שאם יש רצון במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר הם יכולים לגייס את הכסף הזה אפילו אם אין תקציב למדינה. לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו כן דורשים שהממשלה, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, יביאו בהקדם האפשרי – אם זה אפשרי אז ביום ראשון הבא – את התוכנית לאישור, ויקבעו שם מאיפה הם מביאים את הכסף לשנה הראשונה לפחות, 2021, 500 מיליון שקל. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> תודה רבה לך, אדוני. ישיב סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה, אדוני. זה נושא מאוד חשוב שהעלה חבר הכנסת מנסור. מדובר על יותר מ-100 נרצחים, בעצם 104 נרצחים. בבקשה, אדוני. << דובר >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבל שעודד פורר לא נמצא פה, יש לי הרבה מה להגיד לו. הוא כל פעם עולה וצורח. אדם שצורח, בעיקרון ברור שהוא לא צודק, כי אם הוא היה צודק הוא לא היה צריך לצרוח. כל פעם מחדש אני אומר לו: יש לך מקרים – תביא, נבדוק אותם. לא מביא. עוד פעם חוזר וצורח כמו כרוכיה. אבל זה כנראה דפוס התנהגות. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, עוד פעם דבר כזה חוזר – נפסיק להתייחס אליו. זה לא לעניין. בכל מקרה, ההצעה שמונחת פה לפניכם, בנושא היעדר תקציב מדינה מעכב את אישור התוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית – באוקטובר 2019 הנחה ראש הממשלה את ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה לעמוד בראש צוות שהורכב ממנכ"לי משרדי הממשלה השונים כדי לגבש תוכנית לטיפול בפשיעה החמורה ולמניעת אלימות בחברה הערבית. בדיוני הצוות, אדוני היושב-ראש, השתתפו גם נציגי משרד האוצר. ברור כי ליישום התוכנית יש היבטים בעלי משמעות תקציבית משמעותית, לכן קידום התוכנית צריך להיעשות במסגרת אישור תקציב המדינה – הקרוב – ובהתאם לסדרי העדיפות של הממשלה. אנשי משרד האוצר עובדים בימים האלה על הכנת תקציב 2021 – בתפילה שהוא יעבור – והוא יועבר לאישור הממשלה ולאחר מכן לאישור הכנסת בהתאם ללוחות הזמנים. על כל פנים, הבעיה היא חמורה מאוד. אני גם לא מבין את משטרת ישראל. איך זה יכול להיות שאזרחי ישראל מחזיקים ארסנל נשק בתוך הבתים שלא מבייש ארגון פשיעה, או ארגון צבאי, להבדיל, ולא נעשה כלום בעניין הזה? אנחנו שומעים דברים מזעזעים. יודעים איך לאסוף את הנשק הזה ולא אוספים אותו ולא עושים – יכול להיות שכן עושים, אבל במבחן התוצאה זה גרוע מאוד. כל אחד במגזר יוצא עם תת-מקלע, אקדח, רימונים, שמעתי שגם יש להם מאגים, M16, קלצ'ניקוב וכלי נשק מאולתרים, ועושים ככל העולה על רוחם. הם מציקים, גובים דמי חסות. הלוא ברור שהנשק הזה, שהיום שמופנה נגד האוכלוסייה הערבית, חלילה עלול גם להיות מופנה נגד האוכלוסייה היהודית. אני פשוט לא מבין את סדרי העדיפויות ולמה העניין הזה לא מגיע לפתרון. מישהו יכול להסביר לי? זו הערה לשר המשטרה, לשר לביטחון פנים, שיביא את זה בחשבון. לדעתי זו בעיה חמורה מאוד – בעיה ביטחונית. מעבר לזה שהיא גם בעיה של פשיעה ובעיה חברתית קשה, היא גם בעיה ביטחונית קשה מאוד. לא יעלה על הדעת שאזרחים מחזיקים ארסנל של נשק בתוך הבתים שלהם. אנחנו לא שומעים שיש מבצע איסוף או מבצע של פעולה אגרסיבית נגד ארגוני הפשיעה הזאת. אדוני, זה נשגב מבינתי. על כל פנים, מנסור, איזו ועדה אתה רוצה? << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> האם אתה יכול לאשר שב-2021, יש שם סעיף – – – << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> אני לא צריך לאשר, אני אמרתי את זה לפרוטוקול, רק שיהיה תקציב2021 . תתפלל שזה יעבור, שהמנהיגים שלנו ייתנו לנו אור ירוק להעביר את התקציב. באיזו ועדה אתה רוצה את זה? << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ועדת הכספים. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כספים? לדעתי חוץ וביטחון, תשמע לי. לדעתי ועדת החוץ והביטחון, כי יש פה בעיה ביטחונית קשה וחמורה. << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, אבל הם לא מתייחסים לזה כאל בעיה קשה. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, אבל אתה תבוא ויתייחסו לזה. זו לא רק בעיה של פשיעה – אומנם זאת פשיעה חמורה, אבל זו גם בעיה ביטחונית קשה. אני מציע ועדת החוץ והביטחון. מתאים? << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו לא מיוצגים שם. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> לא, אתה תוזמן לדיון, אין דבר כזה. אתה תוזמן לדיון. תוכל להזמין לשם את שר – – – << קריאה >> מנסור עבאס (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו נלך לוועדת הכספים, אדוני סגן השר. << דובר_המשך >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << דובר_המשך >> כספים? קיבלת עצה? יזבק, את הצעת לו ועדת הכספים? << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הוא הציע ראשון כספים ואני תומכת בהצעה שלו. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> רק הוא יכול להציע, יזבק לא יכולה. הוא המציע. אתה – ועדת הכספים. אדוני סגן השר, אתה מסכים? << קריאה >> יצחק כהן (ש"ס): << קריאה >> אני מסכים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בוא נצביע על זה – לוועדת הכספים. << קריאה >> סגן שר האוצר יצחק כהן: << קריאה >> צרף אותי. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> גם אותי, כבוד היושב-ראש. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 2 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> בעד – ארבעה, כולל חברת הכנסת יזבק, כולל סגן השר, כולל חבר הכנסת טייב; כולל חבר הכנסת טייב זה חמישה. ההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הצורך בהגדרה מראש של גני הילדים ומעונות היום כמפעל חיוני בסגר הבא << הלסי >> << יור >> היו"ר חמד עמאר: << יור >> אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: הצורך בהגדרה מראש של גני הילדים ומעונות היום כמפעל חיוני בסגר הבא, שמספרן 2328, 2329, 2382, 2383, 2385 ו-2389. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. בבקשה, אדוני. << דובר >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חבריי חברי הכנסת, אני מלווה את הסיפור של הגנים ושל הילדים מאז תחילת המשבר, ואני רוצה לספר – להקריא, למעשה – סיפור שכתבה אימא לילד בן שנה ושמונה חודשים שהגיע אליי. לאימא קוראים אלי, אם אני לא טועה, ואני פשוט מקריא את הסיפור לגבי הילדים בגנים וכל הסגר הזה והכניסה והיציאה מהגנים: הבן שלי נכנס לראשונה לגן ב-1 במרץ 2020. עברנו הסתגלות קשה מאוד, ואז, ב-15 במרץ, החל הסגר הראשון. מהעבודה הוציאו אותי לחל"ת. היינו יוצאים מהבית רק לסיבוב עם הכלבה, ובגלל שהילד היה צמא לצאת ולפגוש אנשים, הוא היה הולך אליהם ברחוב. במאי החלטנו להשאיר את הילד בבית, ואני הייתי בחל"ת. בספטמבר חזרנו לאותו גן, ושוב הייתה הסתגלות קשה. למרות שבימים הראשונים ניתן היה להיות איתו בחצר – לא ערכתי את הסיפור. אני עובדת חיונית בבנק, ובסגר השני עבדתי. ביקשתי מההנהלה לעבוד חצי יום כי הילד בבית. נתקלתי באטימות. לא האמינו לי שאין גן. טענו שזה חיוני, ודרשו לראות אישור לכך שסגור. אני עובדת חצי שבוע במשרד וחצי בבית, כמו כל העובדים. קיבלתי איומים לחל"ת נוסף, או איום לבוא כל יום למשרד, מהסיבה שלא יכולתי לדבר הרבה בטלפון, כי הילד צועק ברקע כשאני בבית – בעלי שמר עליו. ההסתגלות אחרי הסגר השני הייתה קשה מנשוא – שבועיים שבהם נאלצתי למסור אותו בשער ולשמוע בכי קורע לב מעבר לגדרות. הייתי מקבלת בסוף היום ילד עם עיניים נפוחות מבכי. היום הוא כל היום דבוק לגננת. היה לו קושי לשחרר ולשחק עם הילדים האחרים. עד שהסתגל, שוב היה סגר. הילד גם נהיה תלותי. אני הולכת לפיפי או יוצאת עם הכלבה – בכי קורע לב. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה במקרה של סגר נוסף. יש עמדה של הסתדרות הפסיכולוגים של הילדים בישראל שטעונת שאסור לשבור את הרצף החינוכי והטיפול הפסיכולוגי כי הפגיעה היא כל כך עמוקה וכל כך אנושה, שאנחנו נראה את התוצאות שלה בעוד כמה שנים בכל טווח הגילים האלה עד גיל שש. ולכן, בסגר הבא שממשמש ובא, אסור לסגור את גני הילדים. אגב, זה טוב גם לגני הילדים הפרטיים וגם לממשלתיים. אסור לסגור אותם, זה פוגע בילדים. צריך למצוא מתווה איך משאירים אותם פתוחים. הנפש של הילד זה לא אותו אקורדיון שראש הממשלה דיבר עליו; אי-אפשר לסגור את הנפש של הילד ולפתוח אותה, לסגור ולפתוח. לכן צריך להשאיר את גני הילדים פתוחים, גם בהינתן העובדה האפידמיולוגית שלפיה אחוזי ההדבקה בגני הילדים מאוד מאוד מאוד נמוכים והסכנה שם היא מאוד נמוכה. אפשר להימנע מזה, אפשר לראות. זה רק ייתן לנו בטווח הארוך יתרונות, כי כרגע אנחנו מסתכלים על סכנות התחלואה ומתעלמים מסכנות התחלואה הנפשית ומאותה פגיעה בנפש הילד. אם מתכללים את כל הדבר הזה, אנחנו צריכים למצוא דרך, מתווה, לא לסגור את גני הילדים עד גיל שש בסגר הבא, ששוב ממשמש ובא, ואני מקווה שחבריי שיעלו לדבר אחריי יתמכו במה שאני אומר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב. << דובר_המשך >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אני מבקש להעביר את זה לדיון לוועדת החינוך לאחר מכן, אם זה יאושר. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> כן, תודה. חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה, שלוש דקות. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, זה נושא שנוגע לכולם, ואני יכולה להזדהות איתו ולדבר על הנושא ועל הבעייתיות של הנושא גם כאימא לילד בן שנתיים וחצי. אני יודעת מקרוב מה זה לסגור גנים ומה זה לסגור מעונות יום בתקופה כל כך חיונית. אנחנו ראינו מקרוב עד כמה הסגירה הזאת גורמת לסבל גם בקרב ההורים ושיש קושי רב, במיוחד להורים החיוניים, להסתדר ולהסדיר את הילדים ולדאוג שהילדים יהיו במסגרת בטוחה לאורך ימים שלמים ואפילו חודשים, ואנחנו כבר כתשעה חודשים בתוך המשבר המתמשך הזה; ומצד שני הילדים – טובת הילד. הוּכְחָה מחקרית החשיבות של הרצף החינוכי, החברתי והפסיכולוגי של השהות של הפעוט ושל התינוק ושל הילד במסגרת החינוכית באופן מתמשך. בכל ההתנתקויות המתמשכות האלה כל תקופה, החזרה וההסתגלות מחדש – כמו שכל הזמן אנחנו אומרים, הם כל חושבים כאילו זה 1 בספטמבר, כל הזמן חושבים כאילו זה 1 בספטמבר. עכשיו פותחים את השנה מחדש, וצריך שהילדים יסתגלו מחדש, וצריך שגם ההורים יתמודדו נפשית עם ההסתגלות הנפשית של הילדים ושל התינוקות ושל הפעוטות מחדש. מה שכן, עכשיו אנחנו יכולים לומר שבוודאות – לפי הנתונים של משרד הבריאות, הוכח כי אין עלייה משמעותית בתחלואה עם פתיחת גני הילדים. אז אין שום סיבה בעולם לסגירה נוספת וחוזרת ומתמשכת של גני הילדים, גם במקרים של סגר או במקרים של סגר מקומי, ביישוב ספציפי או בעיר ספציפית, במקרים כאלה. מוכח גם, לפי ארגוני הפסיכולוגיה במדינה, כי עבור ילדים בגיל הרך קטיעת הרצף הטיפולי-חינוכי משבשת את תהליכי ההתקשרות החשובים ועלולה להוביל לקושי במתן אמון במטפלות ואף לקשיי הסתגלות כגון קושי בשינה, באכילה, בלמידה ובהתפתחות. אני חושבת שלכולם חשוב שנגדל דור שלפחות נחסוך ממנו את החסכים הפסיכולוגיים והרגשיים הללו, אז בואו נציב גבולות ברורים ונסכם הפעם מראש שלפחות הטעות הזאת, של סגירה ופתיחה חוזרת של גני ילדים, לא תחזור על עצמה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חברת הכנסת היבה יזבק. בהחלט הצגת את הדברים גם בשפה מקצועית. כנראה שאת מהתחום. << דובר_המשך >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף טייב, בבקשה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שזה אחד הדברים שלצערי שמנו בצד. כחבר בוועדת חינוך אני אוכל לומר לכם שלא רק שלא ראינו נתונים שהתחלואה גבוהה בגני הילדים, אלא ראינו גם נתונים הפוכים. לכן אני חושב שאנחנו צריכים קודם כול, בראשונה, להבין שהדור הזה שנמצא בגני ילדים, במעונות היום – מדובר בדור הבא שלנו, ויש לזה השלכות אמיתיות, אם זה ברמה הפסיכולוגית ואם זה ברמת ההסתגלות וברמה של התפתחות הילד. אנחנו לא יכולים להמשיך עם הדבר הזה – לפתוח גן, לסגור גן. הדברים האלה נאמרו. אני רוצה להעלות נושא מאוד חשוב. אנחנו הגדרנו מפעלים חיוניים – בתי חולים ועוד. יש עשרות דוגמאות של גני ילדים ומעונות שנפתחו – שמרטפייה לאותם עובדים או רופאים או אחיות שמוסרים את עצמם לילות כימים כדי לטפל בחולים בקורונה, שכשהם באים להביא את הילדים שלהם מתחילים לעשות הגרלה איזה ילד יתקבל לאותה שמרטפייה ואיזה ילד לא. אם אנחנו מדברים על מפעלים חיוניים, אז אני חושב שגני הילדים ומעונות היום הם אחד המפעלים החיוניים ביותר. אי-אפשר מצד אחד להגדיר בתי חולים כחיוניים, ורופא או אח או אחות שיש להם ילד והם צריכים להכניס אותו לגן כדי לבוא ולטפל בחולה הזה, הם לא יכולים, אין להם מה לעשות עם הילד. הדבר הזה הוא אבסורדי. כחבר בוועדת החינוך, אני מצטרף לדברי קודמיי. אני מבקש להעלות את הנושא הזה לסדר-היום בוועדת החינוך, ויפה שעה אחת קודם. אל לנו להגיע לסגר שלישי ואז להגיד: אוקיי, עכשיו בואו נחשוב מה נעשה עם גני ילדים. הנתונים נמצאים, כי עברנו את הגל הראשון, עברנו את הגל השני. אני מקווה שלא נצטרך להגיע לגל השלישי, אבל היה ונגיע לגל השלישי – שנהיה מוכנים. מספיק עם הדבר הזה של החלטורה ברגע האחרון ואנחנו לא יודעים אחרי זה איך לטפל בדברים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יוסף טייב. יעלה וישיב על ההצעה לסדר-היום השר רפי פרץ, בבקשה. << דובר >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משרד הבריאות באמת רואה חשיבות רבה בפעילותה של מערכת החינוך, כולל גני הילדים, וזאת מתוך ראיית טובת הילדים עצמם בהיבט החינוכי, החברתי והנפשי. לכן החזרת מערכת החינוך וגני הילדים לפעילות, כולל המעונות, נמצאת בעדיפות גבוהה. כשהייתי שר החינוך, זה היה בעדיפות הראשונה והגבוהה. אני המלצתי את זה ליואב ידידי, שר החינוך דהיום, שהדבר הראשון שיפתח יהיו גני הילדים והמעונות. דרך אגב, הדבר הראשון שפתחנו היה החינוך המיוחד כולו, כולו, וזה אומר מגיל אפס עד גיל 22. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הערת ביניים: אסור היה לסגור אותו מלכתחילה. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> זו שאלה לא פשוטה, שאלה לא פשוטה. אני אגיד לך, הייתה שם בעיה שהאיגוד לא הסכים שהם יהיו עד שלא נסדר את יחסי הגומלין של – כדי שהם לא יידבקו, כי זה בקרבה מאוד גדולה, אז זו הייתה בעיה. פתרנו אותה, ומייד הם חזרו, ראשונים. על כל פנים, מה שאני רוצה לומר הוא שהנושא של גני הילדים היה בסגר הראשון בעדיפות ראשונה. בסגר השני – בעדיפות שנייה, ולמען האמת, בצדק, לא רק בשל הצורך החשוב, שהדבר יאפשר להורים לחזור לעבודתם – שזו הערה חשובה – וכך גם למשק לתפקד בצורה טובה יותר, אלא גם כדי שלא תיפסק תורה של תלמודי תורה, של הילדים הקטנים שלנו, במובן הכי ישר ופשוט של המילה – ללמד אותם; כאמור, החשיבות שבהפעלת מערכת החינוך. חשוב לציין כי הגדרה של מפעל חיוני, כמו שכבוד חברי הכנסת הנכבדים ביקשו, נתונה בידי משרד הכלכלה ולא בידי משרד הבריאות, אולם השאלה אם לאפשר פעילות של גני ילדים – מפעל חיוני זה עם הגדרות כבדות משקל בהגדרה הזאת, אבל השאלה אם לאפשר פעילות של גני ילדים ומעונות איננה לתפיסתנו רק שאלה משפטית, אלא נוגעת לשאלה מהי טובת הציבור ובריאותו. ההחלטה על שמירת פעילויות פתוחות בזמן הסגר תלויה במידת התחלואה הקיימת במדינה, חשיבות הפעילות למשק, התרומה שעלולה להיות לאותה פעילות להוסיף להתפשטותה המגמה. כמו שאמרת, חבר הכנסת יוסף טייב – אתה תהית מה יקרה בסגר השלישי, חס ושלום, שלא יבוא, אבל מה יהיה אז. אני חושב שהתשובה מאוד ברורה. לאור הנתונים הנמוכים ולאור העובדה שזה באמת במקום הכי קריטי והכי חשוב לנו, והכי חשוב לנו שההורים יצאו לעבודה, אין ספק שהדבר הראשון שיקרה הוא שזה ייפתח חזרה. אני משוכנע בדבר הזה. נתוני התחלואה בגילי הגן והמעונות לאורך המגפה מעידים על כך שהסיכון בקבוצת גיל זו הוא הנמוך ביותר – וצדקת בדוגמאות שהבאת – מבין קבוצות הגיל האחרות, ולכן קבוצה זו נפתחה מייד בשלב הראשון עם היציאה מהסגר. נתוני התחלואה מאז הפתיחה מעידים שההחלטה הזאת הייתה נכונה, ואני אומר את זה בצורה מודגשת, כי אני מאוד מסכים שהגנים חייבים להיות פתוחים עד הקצה, עד הקצה. פתיחה זהירה לא לוותה בעלייה התחלואה באותם גילים. משרד הבריאות עוקב, ומנטר את נתוני התחלואה בגני הילדים ובמערכת החינוך ברמה היום-יומית, על פי מערכות המידע הקיימות המשרד הבריאות וכן מנתונים שאנו מקבלים מדי יום ממשרד החינוך וממשרד הרווחה. זאת, כאמור, כדי לוודא כי היקף ההידבקות והתחלואה בגנים ובבתי הספר הוא סביר ואינו מביא להתפרצות. ככל שמצב התחלואה יאפשר זאת, משרד הבריאות יתמוך בהשארת גני הילדים ומעונות היום פתוחים. ואני אמרתי – עוד פעם: ממש עד הקצה. עם זאת, במצב של תחלואה מפושטת ייתכן שלא יהיה מנוס מסגירתם עד לייצוב המצב והפחתת התחלואה – במטרה להבטיח את שלומם של הילדים, כמובן שמשרד הבריאות ימליץ על סגירה. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> ההגדרה של מפעל חיוני מבחינתנו ניתנת כהגדרה בחוק של צווי ריתוק לעובדים חיוניים. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> אז צריך להגדיר את זה. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הכוונה שלנו למפעל חיוני זה לצורך העניין משהו שחשוב לתפקוד המשק, ולא רק המשק, אלא גם לרציפות של הבריאות הנפשית של הילדים וההורים. לכן כשאתה אומר – אני מניח שאתה עוד תדבר על דעת משרד הבריאות – – << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> אני מדבר בשם משרד הבריאות. << קריאה >> אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – למשוך את זה עד הקצה, ולאפשר להם לעבוד עד הקצה – בנתונים האלה, מכיוון שאנחנו לא רואים שם התפרצות, לדעתי, לעניות דעתי, אסור גם לסגור את זה באמצע. כלומר, לא למשוך את זה עד הקצה ואז לסגור, כי אז לא עשינו שום דבר, כי אנחנו נגרום, אולי, בהערכת הסיכונים שלנו, אולי נמנע סיכון אחד פוטנציאלי, אבל אנחנו בוודאות נגרום לפגיעה באותם ילדים בסגר השלישי, פגיעה פסיכולוגית, בוודאות. לכן עצם הסגירה היא בעייתית. << דובר_המשך >> השר לירושלים ומורשת רפי פרץ: << דובר_המשך >> קודם כול, אני מסכים איתך שאנחנו צריכים מאוד להכניס בחשבון הכולל גם את הפגיעה הפסיכולוגית בילדים שנמצאים בבית ולא עושים כלום במשך תקופה ארוכה. אנחנו רואים את התוצאות של זה עכשיו במערכת החינוך, לצערי הרב. אם נעלה את זה – ואין לי שום בעיה שנשים את זה בוועדת החינוך – צריך לחשוב על הגדרה חינוכית של נושא החיוניות, כי היום במשק יש הגדרה מאוד ברורה. חיוני זה אומר במלחמה וכו', בהגדרות מאוד מאוד מדויקות, ובגלל זה אני לוקח את המינוח שלכם. לא חלקתי לרגע על החשיבות ועל הצורך ועל זה שזה ייפתח ראשון, רק שאני חושב שבאמת זה יהיה נבון מאוד לשבת בוועדה המלומדת ולנתח את ההגדרה המיוחדת של גני הילדים. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר. אנחנו מסכימים להעביר את זה לוועדת החינוך. אנחנו מצביעים על הצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהגדרה מראש של גני הילדים ומעונות היום כמפעל חיוני בסגר הבא. נא להצביע. אני כמובן אאפשר הצבעה מהמקום. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אנדרי – בעד; חבר הכנסת יוסף טייב – בעד; חבר הכנסת סעיד אלחרומי – בעד; חברת הכנסת היבה יזבק – בעד; חבר הכנסת עמית הלוי – בעד; השר? כמובן. אני מצטרף אליכם. אז שבעה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. ההצעה לסדר-היום עוברת להמשך דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מדיניות התקדימים בתיקי ראש הממשלה << הלסי >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> ההצעה הבאה לסדר-היום: מדיניות התקדימים בתיקי ראש הממשלה, מס' 2404, של חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה. יש לך עשר דקות, עמית. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שר המשפטים – אני מקווה שייכנס – השר פרץ, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, יש תופעה חמורה מאוד שאני מבקש ששר המשפטים ניסנקורן יתייחס אליה ושאנחנו, חברותיי וחבריי לכנסת, מחויבים לתקן אותה, וזאת ה"תקדמת" – מגפה של יצירת תקדימים בפרקליטות ובייעוץ המשפטי לממשלה שממציאים ומגדירים כתקדים. לתקדים, אדוני היושב-ראש, יש שני צדדים: הוא יכול להיות דבר מצוין לחברה, לקדם אותה, להביא לקדמה, לשגשוג, אבל תקדים יכול להיות גם מאוד מסוכן לחברה שבה יחיד או כמה יחידים רוצים לפגוע במישהו והם לא יכולים – זה בניגוד למקובל, בניגוד למסורת החברתית – אז ממציאים דבר חדש, יש מאין, ומגדירים אותו כתקדים. בפרקליטות, שתחת אחריות שר המשפטים, בייעוץ המשפטי שם, החליטו בשנים האחרונות להשתמש בצד הרע והמסוכן של תקדים. הם לא עושים את זה כמובן על חשבונם, נניח ליזום תקדים של הפחתת שכר לפרקליטים הבכירים או נניח תקדים של פתיחה בחקירה של פרקליטי מחוז, נניח רות דוד. התקדימים של עובדי משרד המשפטים מכוונים קודם כול לסיכול פוליטי ממוקד של לא אחר מראש ממשלה, לא של אזרח מן השורה. לא עושים פה תקדים על עבריין אלים מהעולם התחתון; שפן הניסויים של התקדימים שלהם הוא ראש ממשלה ש-1.3 מיליון איש רוצים שהוא ינהל את המדינה. האמינו לי, אזרחי ישראל, שאני מתלבט ממה להתחיל. בואו נתחיל בתקדים העולמי של הסיקור האוהד כשוחד. שוחד, לא פחות. כמה פעמים פנה יועץ התקשורת של שר המשפטים ניסנקורן לעיתונים, למערכות תקשורת, ביקש שהם יביאו את העמדות שלו בצורה מיטבית, ביקש לקיים תדרוכים, און רקורד, אוף רקורד? השתגעתם? שיחות כאלה זה שוחד. אבל אם אפשר להגדיר כתקדים, אז למה לא? שי ניצן בריאיון ליהודה יפרח במקור ראשון, ואני מצטט: "כל תקדים משפטי חייב להתחיל בנקודה כלשהי". וכמובן, איזו נקודה יותר טובה והגיונית מראש הממשלה בנימין נתניהו? אממה, השתבש להם קצת. גלעד צוויק מאתר מידה בדק, עשה מחקר סטטיסטי; לא פייק עובדות – מספרים, numbers. אדוני היושב-ראש, 17 מתוך 23 מאמרי דעה בוואלה, אז, ב-2015, שליליים, נגד ראש הממשלה. שני שלישים מהאייטמים על המעונות, דוח המבקר, משבר הדיור – שליליים. נאום נתניהו בקונגרס – שעד היום אנחנו נהנים מהפירות המדיניים של הנאום ההוא; דיברנו על זה פעם – 80% מהאזכורים בוואלה שליליים. לא איזה סטייה סטטיסטית – 80%. אצל ניסנקורן כולם דוקטורים, יש ד"ר מנדלבליט וד"ר לימון, אבל לספור הם לא יודעים. אז מה קרה? קראו להם לבירור בנציבות שירות המדינה? משהו? הם התנצלו על הטעות? אני צוחק, כמובן. הפוך – הם חששו שהשופטים בכל זאת, למרות הפרשנות התכליתית, לא יוכלו לומר שסיקור שלילי הוא חיובי, אז מה הם עשו? בעזות לא מבוטלת לקחו את התקדים העולמי שהם רק כרגע יצרו ויצרו פטנט חדש: תקדים על תקדים. אני מצטט מכתב האישום. מה היה עם נתניהו? "היענות חריגה לדרישות בקשר לפרסומים". "היענות חריגה". אתם מבינים, אזרחי ישראל, את הכשל הלוגי? כלומר אתה עושה תקדים, אבל מגדיר בו היענות חריגה. זה לא הולך ביחד. לפי איזה סטנדרט מקובל זה חריג? שזה תקדים, אדוני היושב-ראש. זה לא מסתדר. מה הסטנדרט שממנו הם חרגו בוואלה? מה הסטנדרט לפי ההיענות של ידיעות אחרונות לציפי לבני, לאיתן כבל? שם הם לא ספרו. כלומר, אתם אומרים בכתב האישום שוואלה באופן קבוע נענו לאנשים שפנו אליהם, נענו, רק שאצל נתניהו זה היה חריג. בשבוע שעבר הסתבך להם, כי בבית המשפט התברר שאין להם אפילו פירוט – אין להם אפילו פירוט של הפעמים, של מה הוא קיבל, מתי היה סיקור אוהד, איזו דרישה נענתה. אז איך בדיוק קבעתם שזה חריג? אבל עובדות, פייק עובדות – זה שיח ישן. אנחנו בשיח חדש, שיח של תקדימים. בואו נמשיך. העיקרון היסודי בדיני העונשין – שר המשפטים של ישראל צריך לדעת את זה: איש בחטאו יומת. איש בחטאו יומת, כלומר, האחריות הפלילית של אדם היא על עבירה של עצמו, לא של מישהו אחר. אבל יש עקרונות המשפט הידועים ויש תקדימים – לא על כולם, אבל על בנימין נתניהו יש תקדימים. אתם זורמים, אז הפכתם באופן תקדימי – אני בתקדים השני, שר המשפטים, שהעובדים שלך יוצרים, מין מגפת תקדמת. זה בלתי אפשרי בדמוקרטיה מתוקנת. באופן תקדימי הפכו את משפחת נתניהו לישות משפטית, כלומר, חקרתם את יאיר נתניהו, שכאילו ביקש סיקור; חקרתם את שרה נתניהו, שביקשה סיקור. החלטתם לסגור את התיקים, כלומר לא להגיש נגדם כתב אישום. יותר מזה, הפרקליטות כותבת גם שראש הממשלה לא ידע מהבקשות הללו, אבל זה לא הפריע לכם לצרף ולייחס את כל הבקשות האלה לנתניהו, כדי ליצור איזה מצג שווא של מאסה קריטית, מאסה מלאכותית של עבירה. כלומר גם לשיטתכם, לשיטת העובדים שלך, השר ניסנקורן, הבנים לא אכלו בוסר, אבל שיני אבות – לא כולם; אם קוראים להם נתניהו – תיקהנה. תקדים, עושים תקדימים. פואד קיבל שוחד. הגשתם, עשיתם תקדים, להגיש נגד אשתו, נגד הבן שלו? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> העובדים שלו. האחריות המיניסטריאלית היא שלו. שמעון פרס – מאות אלפי דולרים, מרפפורט, מחיים סבן, מדניאל אברהם, ממי הוא לא קיבל? העמדתם לדין את סוניה? את חמי פרס? מחבל שרוצח, מחבל שרוצח, אתם מדקדקים, אתם אוטמים רק את הבית, חס ושלום שלא יהיה מישהו אחר שייפגע בעטייה של פעולה שבן משפחה אחר עשה. אבל נתניהו? שר המשפטים – תקדים. המשפחה – ישות משפטית, יאללה, מעמיסים. הלאה. אזרחי ישראל, תהיו איתי. תאמינו לי, זה חשוב. היום זה ביבי – מחר את או אתה תהפכו לתקדים. תיק 2000. ראש הממשלה ניהל שיחות עם מוזס – לא בשביל עצמו, לא ביקש איזה מעטפות כסף מטלנסקי מתחת לשולחן; שוחח איתו שהעמדות הציבוריות שלנו, של הליכוד, של מיליוני אזרחי ישראל, שתמיד בלגלוג וביחס נוראי מעל דפי ידיעות אחרונות – שזה ישתנה. עכשיו, הפרקליטות באחריותך, אבי ניסנקורן, כותבת שלנתניהו לא הייתה כוונה לסייע למוזס בחקיקה של ישראל היום. להפך, בניגוד ללבני וכבל וכל מי שהיה כאן, שיזמו ותמכו בחוק של האח הגדול לנוני וקיבלו ממנה סיקור אוהד בריבוע, לא הייתה לו כוונה. אתם אומרים: לא הייתה לו כוונה, אבל הוא היה צריך לדווח לרשויות על השיחה הזאת. למה? תקדים. כי נתניהו הוא משפטן. הוא היה צריך להבין שבשיחה הזאת יש איזה כוונה פלילית לנוני מוזס והוא היה צריך לדווח על זה. אבל – אנחנו בתקדימים, נכון אדוני היושב-ראש? כשהפרקליטות לקחה את אלי קמיר, שמה אותו בתא מעצר עם פשפשים – גם הפשפשים היו כידוע תקדימיים, כן? כמו המנהג התקדימי להביא מאהבת, ובניגוד לחוק, ולעשות חקירות ולהרוס חיים של אדם. שמתם את אלי קמיר במעצר. למה? כי הוא הציע להילה גרסטל בשם מאן דהוא להתמנות ליועצת משפטית בתמורה לסגירת תיקים. לא נגעתם בהילה גרסטל. למה? כי היא לא דיווחה. שומו שמיים. היא אמרה את זה לאסתר חיות, חברתה. אסתר חיות לא דיווחה. ראשת העליונים לא מדווחת על הצעת שוחד, וזה בסדר, שם ישנתם בשקט; ליאת בן-ארי ישנה בשקט; מנדלבליט ישן בשקט. טוב, זה, אזרחי ישראל, היה פעם. אנחנו היום בשיח של תקדימים. תקדים האחרון להיום, ברשותך, אדוני היושב-ראש, כי הרשימה ארוכה. אחרון – תיק המתנות. אולמרט, אהוד אולמרט, ראש ממשלה, קיבל עטי אספנות. כולם יודעים מזה, כי זה נחקר – 1,300,000, עטים שהם מטבע עובר לסוחר, אפשר למכור אותם אחר כך, לא מתנות מתכלות של איזה שימוש חד-פעמי כמו סיגר או בקבוק שמפניה. היועץ המשפטי דאז מני מזוז קבע שמתנות מחברים אינן שוחד, מצטט מרז נזרי בשמו: "בהקשר זה יצוין, כי גם איש ציבור רשאי לקבל מתנות מידידים, ולא כל מתנה מקימה את החשד לקבלת טובת הנאה בלתי כשירה". אף ראש ממשלה ב-72 שנות עצמאותנו לא הואשם בגין מתנה שקיבל מחבריו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי, זמן נתניהו הוא זמן התקדימים. עכשיו תראה, שר המשפטים, פספסת גם בהתחלה כמה תקדימים, ואני יכול להאריך, כי זאת רשימה ארוכה של תקדימים – בתיק המעונות, מבשלת, לא מבשלת. ממתי בדקו כאן מה יש לראש הממשלה בצלחת? אני אומר לך ואומר לכם, אזרחי ישראל, מה הכי מסוכן במגפה הזאת של התקדמת: לא רק השימוש לרעה של פרקליטים – ואני רוצה תשובה כנה ממך – דרך הכותרת של תקדימים. שימוש לרעה זה נורא; יותר נורא מזה זה השיח החדש, העולם החדש שאנחנו חיים בו, מה שכינה ג'ורג' אורוול "שיח חדש" – שיח שכולו תקדימים, שהילדים שלכם, שהסטודנטים שלכם גדלים לעולם שבו התקדים כאילו הוא דרך המלך – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חברי הכנסת, אתם מדברים בטלפון, זה לא ראוי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> – – כאילו הוא המיינסטרים. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> תראי, מאי גולן, המהפכה של פרופ' ברק, היא הייתה שוד הדמוקרטיה, אבל הוא היה זהיר, הוא השתמש במושגים הקלאסיים של דמוקרטיה שנלמדים כבר 300 שנה במדע המדינה. אבל בשנים האחרונות – אני מסיים – בעידן של מנדלבליט וזילבר, בן-ארי וחיות, שי ניצן ומלצר, זאת שפה חדשה, יש פה מילון מושגים חדש. תקשיבו, אזרחי ישראל, אתם לא חיים בדמוקרטיה, אתם חיים בדמוקרטיה מהותית; לראש הממשלה שלכם לא עלולה להיות נבצרות, עלולה להיות נבצרות מהותית; חוקי-היסוד עד לא מזמן היו חוקה, ופתאום יש מגה-חוק-יסוד: מגילת העצמאות – לא כל מגילת העצמאות, שורה אחת מתוך המגילה, שאף פעם לא חוקקה כאן, אבל זה חדש. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מניעות משפטיות, כן? בשם היועץ המשפטי לממשלה, שהסמכות שלו כמובן היא לא בחוק, אבל מי צריך חוק, חברותיי חברי הכנסת? מי צריך הגדרות? מי צריך מסורת משפטית? מי בכלל צריך אזרחים או בחירות? אולי זה יהיה התקדים הבא שלכם. שר המשפטים, תחשוב על זה, אולי תציע להם כשאתה חוזר למשרד: דמוקרטיה ללא בחירות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> מה יש? למה צריך? יש משרתי ציבור, יש דרג מקצועי, הם הרי יודעים מהו האינטרס הציבורי בלי לשאול את הציבור. למה שהציבור יפריע לכם? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שהכנסת תעצור את התקדמת הזאת. איך אמר פעם שר המשפטים? צריך לעמוד כחומה בצורה מול ההשתלטות התקדימית הזאת על השיח הציבורי שלנו, על הדמוקרטיה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש שנדון בדחיפות בוועדת החוקה, חוק ומשפט, כדי שנדאג שהניצול לרעה של הכלים המשפטיים האלה לא יימשך. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, חבר הכנסת עמית הלוי. יעלה וישיב על ההצעה לסדר-היום ועל תאוריית התקדימים של חבר הכנסת עמית הלוי השר ניסנקורן. מה ההשכלה שלך, עמית? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> תראה, בשביל זה מספיק לקרוא ולכתוב, לא צריך יותר מזה. צריך שכל ישר. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> מה קורה למי שאין לו השכלה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא, כנראה שיש לו השכלה משפטית, אבל תקדימית. << דובר >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר >> טוב, בוא נעשה רגע איזשהו סדר. קודם כול, הם לא עובדים שלי. אתה אומר "העובדים שלך". הם עובדי מדינה והם משרתים את המדינה והם עושים את פעולתם כעובדי מדינה. אני לא יודע, אתה דיברת גם על חקירות, אז זה מתייחס גם כנראה לשוטרים. יש מעמד מיוחד לשוטרים. באופן כללי, עובדי המדינה הם עובדי מדינה, הם לא עובדים של שר. נתחיל מזה. הדבר השני – אם אתה לא יודע, אז צריך לחדד, אולי – שר לא מחליט על הגשת כתב אישום ושר לא מחליט על חקירות. בשביל זה יש משטרה ובשביל זה יש פרקליטות, ויש חיץ. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> יש מדיניות משפטית. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> לא לא לא, סלח לי. יש חיץ, חיץ ברור. במדינה דמוקרטית יש חיץ. במדינת ישראל יש חיץ. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> פה יש חיץ? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> בתקשורת גם – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> יש חיץ. אנחנו בעולם ששר לא אומר למפכ"ל או לחוקר: תחקור את זה או אל תחקור את זה; שר משפטים לא אומר לפרקליט: תחקור את זה או לא תחקור את זה. חבל שאתה מטעה פה את הציבור וגם אומר פה אינפורמציה פשוט לא נכונה. שר המשפטים ושר המשטרה לא צריכים להיות מעורבים בחקירות ולא צריכים להיות מעורבים בהחלטות שיפוטיות על הגשת כתב אישום או על הגשת כתב תביעה – זה הדבר השני. הדבר השלישי – מכלול ההערות שאתה טוען אלה הערות שמקומן יתברר בבית המשפט, והן גם מתבררות בבית המשפט. אתה מצפה שאני בתור שר המשפטים אתן עמדה לכאן או לכאן בנושא תיק נתניהו או בנושא תיקים אחרים? אז אני רוצה להגיד לך, מה שצריך להיות, וזה מה שנעשה, זה דרך הישר וככה זה צריך להתנהל: המשטרה תפקידה לחקור לפי חומר החקירה שנמצא בידה ולקבל החלטות והמלצות; הפרקליטות תפקידה להחליט על בסיס החקירות מה היא מחליטה לעשות עם חומר חקירות על כל אזרח, בין שזה ראש ממשלה ובין שזה אזרח אחר. פה, בשני הדברים האלה, שר המשפטים או שר המשטרה לא רלוונטיים. תפקידו של בית המשפט להכריע במכלול הטענות שמעלים פרקליטיו של ראש הממשלה ושמעלה הפרקליטות. זה בדיוק תפקיד בית המשפט. עכשיו, אתה פנית פה כאילו אני בתפקיד יועץ משפטי לממשלה, או פרקליט המדינה, או המפכ"ל, או בית המשפט. אז עוד פעם – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אבי, עושים שימוש לרעה. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לסבר את האוזן. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אבי, עושים במשרד שלך – – – << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני לא באף אחד מהתפקידים האלה. אני שר המשפטים. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אתה אחראי עליהם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> אני אחראי לכך שמערכת המשפט – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> עושים עוול. עושים עוול. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תראה, ביום שאני אשפוט במקום שופט, או ביום שאני אחליט החלטה על הגשת כתב אישום במקום פרקליט – או על פתיחת חקירה במקום מפכ"ל, אם הייתי שר המשטרה – אז היית באמת, בצדק, בא לפה וטוען ובא בטענות נגדי. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> לא על זה מדובר, אבי. מדובר על זה שהם משתמשים בכלים לרעה. עובדים שלך משתמשים בכלי מדיניות לרעה. אתה לא יכול להגן עליהם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> עוד פעם. אתה יכול להמשיך להטעות. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול להגן עליהם. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> עוד פעם, תלמד טרמינולוגיה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> זה לא נתניהו, אבי, זה לא נתניהו. << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה לא העובדים שלי. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> זה עובדי מדינה. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> אתה לא אחראי עליהם? << דובר_המשך >> שר המשפטים אבי ניסנקורן: << דובר_המשך >> תודה. עניתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני השר אבי ניסנקורן. אתה מציע להעביר את זה לוועדת החוקה, חוק ומשפט? << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> זה דיון עקרוני על שימוש בתקדימים, על הכלי הזה שנקרא שימוש בתקדימים לרעה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. חברים, אנחנו מצביעים על הצעה לסדר-היום בנושא: מדיניות התקדימים בתיקי ראש הממשלה, של חבר הכנסת עמית הלוי. נא להצביע. אני כמובן אאפשר לחברי הכנסת להצביע. הצבעה מס' 22 בעד הנושא להעביר את הנושא לוועדה – 1 נגד – נגד נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת עמית – בעד; חבר הכנסת יוסף טייב – בעד; חבר הכנסת סעיד אלחרומי; אוסאמה סעדי; חבר הכנסת מרגי – בעד; חברת הכנסת גולן – בעד. חמישה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום בנושא: מדיניות התקדימים בתיקי ראש הממשלה, עוברת להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. << נושא >> שאילתות ותשובות << נושא >> << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – שאילתה ותשובה לשר הכלכלה. בבקשה, אדוני השר עמיר פרץ, אתה יכול לעלות לדוכן. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, שאילתה 108: אזור תעשייה בעיר עראבה. בבקשה. << שאילתה >> 108. אזור תעשייה בעיר עראבה << שאילתה >> << דובר >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר >> כן, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, באמת אני מודה לך על שהסכמת להישאר עד שעה מאוחרת כזאת על מנת לענות על השאילתה. ברצוני לשאול, אדוני השר: תוכנית הוותמ"ל להקמת אזור תעשייה במתחם 6 בעיר עראבה, העיר שלי, קיימת, אך טרם הוצאה לפועל. רצוני לשאול: 1. איפה עומד הנושא כרגע? 2. מה הצפי להשלמת אישור תכנון הקמת אזור התעשייה בעיר? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר >> ראשית, אני רוצה להודות לך, חברי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, על השאילתה שלך, כיוון שהשאילתה שלך נוגעת לעראבה, אבל בוודאי נוגעת לאחד הנושאים החשובים ביותר בהתמודדות שלנו לצמצום הפערים מול המגזר הערבי. אני מאמין שפרנסה היא המפתח לכל סיכוי להצליח לצמצם פערים, כי כאשר יש פרנסה, אז הילדים יכולים לקבל כל מה שמגיע להם; כאשר יש אזורי תעשייה מפותחים, העירייה יכולה ליהנות מארנונות, יכולה להרגיש יותר בטוחה, לא צריכה להיות תלויה רק במענקים של הממשלה, יכולה לתכנן תוכניות. אני יודע שחבריי חברי הכנסת כאן מכל הרשימה המשותפת, ודאי חברי עבאס מנסור, אדוני היושב-ראש, וגם חברי סעיד אלחרומי, שנמצאים כאן, כולכם באמת עושים עבודת קודש, בלחץ החשוב שאתם עושים, כדי לא לתת לרגע לשכוח את הצורך לייצר מרכזי תעסוקה ואזורי תעשייה. ולגופו של עניין, בשאלה הספציפית שלך לגבי עראבה – במסגרת החלטת הממשלה 4193, משרד הכלכלה שדרג את אזור התעשייה הישן בעראבה וסיים את עבודת השדרוג לשביעות רצון היישוב. כיום עיריית עראבה מקדמת תוכנית מפורטת לאזור החדש של 301 דונם דרך הוותמ"ל, והתוכנית נמצאת לקראת אישור. ברצוני להדגיש כי בשלב זה, לאחר שדרוג אזור התעשייה הישן על ידי משרד הכלכלה וטרם הכנסתו של הפרויקט לתוכנית העבודה של היחידה לפיתוח אזורי מסחר וכלכלה, התוכנית מקודמת על ידי העירייה. אני מבין את חשיבות הנושא של פיתוח אזור התעשייה בעיר עראבה לנוכח תקופת המשבר הכלכלי שפוקד את המשק, ולכן הנחיתי להעביר הרשאה לעירייה בסך 4.5 מיליון שקל לצורך תכנון מפורט לעבודות, ובנוסף – לתקצב את מינהלת אזור התעשייה בסך 1.5 מיליון שקל, שכבר הועברו כתקציב תמיכה לעירייה, כדי שהם יוכלו להפעיל את המינהלת. אני רוצה להדגיש: ביישובים היהודיים אי-אפשר להקים מינהלת אם זה לא בשיתוף פעולה עם יישוב ערבי סמוך. דווקא ביישובים הערביים, אם יש יישוב שמוכיח שיש לו יכולת לקיים את המינהלת, אז אנחנו בהחלט מסכימים שהיישוב עצמו בלבד יוכל לעשות זאת בצורה טובה. אני מאמין שבעראבה יעמדו במשימה ויוכיחו לכולם שאפשר בהחלט לסמוך על הנציגים המקומיים, שמבינים עד כמה חשוב לפתח אזורי תעסוקה, עד כמה חשוב לפתח אזורי תעשייה. אתה יודע יפה מאוד כמה אני רגיש לנושא הזה. יש לי פה כמובן תוכנית מפורטת כיצד הצלחתי לקבוע העדפה ברורה להשקעות באזורי התעשייה במגזר הערבי. אני רואה את זה כחלק מהצמיחה של הכלכלה הישראלית, אני רואה את זה כחלק מהיכולת לצמצם פערים בישראל, ואני רואה את זה כחלק מהסיכוי שלנו לבוא ולגרום לכך ששני בני הזוג במשפחה יוכלו לעבוד. לכן אנחנו גם מפתחים את כל התוכניות המיוחדות לעודד עובדות ערביות לצאת לעבודה במסלולים שקבענו. אתה יודע יפה מאוד שהאוכלוסיות המיוחדות – ערבים, חרדים, אוכלוסיות מיוחדות אחרות – כאשר עובד ערבי או עובד חרדי נקלט בעבודה, המפעל יכול לזכות ב-20% סבסוד בהוצאות השכר שלו למשך שנה עד שנתיים, אבל אם נקלטת עובדת הסבסוד עולה ל-30%, כי זה חלק מהאיזון. אני בהחלט שמח על שיתוף הפעולה. אני רוצה להודיע לך שאנחנו הולכים לעשות את המודל. אומנם מדברים על אזור התעשייה בכפר קאסם כמשהו שבוצע בעבר, על היכולת שלנו לקחת אזורים של שטחים פרטיים – כי אתה יודע כמה חסר שטחי מינהל בכל האזורים שנמצאים סמוך ליישובים. לכן בכפר קאסם, באזור התעשייה הגדול, יש חלק קטן שהוא היה שטח פרטי, אבל זה לא דומה. אנחנו הולכים, כנראה, במשהד, לעשות פרויקט הרבה יותר גדול ולהגיע להסכמות עם בעלי השטחים הפרטיים ולתת לזה את הדחיפה הראויה. זה יהיה תקדים מאוד חשוב. זה גם יסייע לאותם בעלי שטחים שירצו להיות חלק מהפרויקט, אבל גם ייתן לנו מרחב הרבה יותר גדול לבוא וליזום, כי אם היינו נשארים תקועים רק בשטחים שהם שטחים של המדינה בלבד, היה קשה מאוד למצוא פתרונות. העובדה שאנחנו הולכים לפתרון כזה – אם זה יצליח במשהד, אני מניח שיהיו הרבה מאוד גורמים שיציעו את השטחים הפרטיים שלהם לטובת העניין. תודה רבה לך, אדוני. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. שאלה נוספת, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אחרי ההסבר הזה יש לו עוד שאלות, תגיד לי? ראית מה זה אוסאמה? << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אני מתפלא. לא, כנראה שהוא מעלה נושא חדש. בטוח. << קריאה >> משה ארבל (ש"ס): << קריאה >> הוא כנראה מכין מקצה שיפורים גם לטייבה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> למה לא? זה עוזר למדינה, זה עוזר לכולם. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, באמת נתת תשובה כללית לגבי כלל אזורי תעשייה ומרכזי תעסוקה, לגבי כלל היישובים בחברה הערבית, ובאמת אנחנו מאוד שמחים על שיתוף הפעולה עם המשרד שלך ואיתך, ביחד עם כל חבריי ברשימה המשותפת. דיברת גם על הפיילוט, ואנחנו כבר יודעים שנפגשת עם חברתנו סונדוס סאלח, שהיא תושבת משהד – – << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> נכון. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> – – ואני מקווה שבאמת הפיילוט במשהד יצליח, ואז אנחנו נוכל להרחיב אותו ליישובים אחרים. בעניין עראבה, אני מזכיר שהשאילתה הזאת – אני שלחתי אותה ב-30 ביוני, ומאז כמובן זרמו הרבה מים בירדן, אדוני היושב-ראש. אני מזכיר שאנחנו גם נפגשנו. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> כל שאילתה שלך – תהיה ממשלה חדשה בקצב הזה. << דובר_המשך >> אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> כבוד השר, נפגשנו איתך גם במשרד שלך, עם ראש העיר עומר ואכד נסאר וגם עם חברתנו אימאן ח'טיב, היינו בפגישה, ואני שמח מאוד שהיום אתה מבשר באמת שנתת הוראה להרשאה של 4.5 מיליון שקל לתכנון, ועוד המינהלת – מאוד חשוב, וגם זה תקדים, שאתה נותן להם 1.5 מיליון שקל. אני מקווה שזו בשורה היום לעראבה ושנשמע עוד בשורות, ליישובים אחרים. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. תודה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לך, חברי אוסאמה, תראה, אתה צודק שהגשת את השאילתה בתחילת יולי, אבל אל תשכח שלא היה תקציב מדינה, ותקציב הביניים שאושר, של 400 מיליארד פלוס 11 מיליארד – במשא ומתן עם האוצר עמדתי על כך שיוקצו עוד כ-100 מיליון שקל לאזורי תעשייה ולפיתוח מפעלים חדשים, ומתוך זה 50 מיליון הקצינו לטובת פיתוח אזורי תעשייה, ואני אומר לך שרוב התקציב ילך לפיתוח אזור תעשייה במגזר הערבי. לכן היום אני יכול לדבר איתך מה שנקרא בתכל'ס ולא רק בדיבורים מסביב. הלוואי שנצליח להשיג כספים נוספים, כי אני רואה בזה משימה חשובה ביותר. תודה לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה. תודה, אדוני השר. אנחנו עוברים לשאילתות למשרד התחבורה. בבקשה, אדוני סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, סגן השר מקלב. השאילתה הראשונה – מס' 220: בניית גשר בכביש הגישה ליישוב ביר הדאג'. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << שאילתה >> 220. בנית גשר בכביש הגישה ליישוב ביר הדאג' << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד סגן השרה, היישוב ביר הדאג', כביש הגישה אליו חוצה את נחל רביבים. בתקופת השיטפונות הזרימה בנחל מנתקת את היישוב מהעולם החיצון. פינוי חולים לטיפול רפואי נעשה בעבר על ידי מסוק של מד"א. רצוני לשאול: התושבים ביקשו פעמים רבות להקים גשר במקום. מדוע לא נעשה דבר בנושא? מה בכוונת משרדך לעשות בעניין? << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה על השאלה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. התשובה שאני קיבלתי – גם ברשותך, אדוני היושב-ראש; לא פתחתי בזה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אם אנחנו מבינים נכון, השאילתה שלך עוסקת בכביש 229. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יפה. עכשיו, במיקום המבוקש, בקילומטר ה-3.2, יש שם גשר עילי, וחברת נתיבי ישראל, בעקבות השאילתה שלך בחנה את הזרימה במקום ומצאה כי בשנים האחרונות לא היו חסימות בעקבות שיטפונות, בשל זרימה מועטה. הבדיקה נעשתה גם מול המרחב וגם במרכז הלאומי לניהול תנועה. גם במערכות שלהם לא עולה שיש פניות או צורך בבניית גשר חדש, ואלה המסקנות המקצועיות. בעקבות השאילתה שלך – ואני מבין שאולי יש לך נתונים אחרים שלא היו בפנינו, כי אתה אומר שהיה פינוי מסוק ועד דברים כאלה, אז צריך אולי תאריכים, צריך מיקום, צריך יותר לכוון. אם אתה יודע שבחורף שעבר היו שיטפונות, אז אני יכול יותר לקדם את זה, אשמח לקדם את הנושא, אבל התשובות המקצועיות לעת עתה הן אלה שאני מניתי בפניך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאלה נוספת, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השרה, אני מקווה שאנחנו מדברים על אותו כביש. אני מדבר על כביש הכניסה ליישוב ביר הדאג', בערך 700 או 800 מטר מהכניסה של היישוב. יש שם ואדי, והוואדי הזה, יש בו הצפות כמעט בכל חורף. אני מקווה שאנחנו לא מדברים על שני מקומות שונים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> לכן שאלתי אותך. אנחנו מבינים שאתה שאלת על כביש 229, ובקילומטר ה-3.2 אנחנו יודעים על גשר עילי. אני מציע שנהיה יותר יעילים: אני אשלח לך או אתה תשלח לי את המקום שאנחנו ענינו עליו ואנחנו נראה אם אנחנו מדברים על אותו מקום בציון במפה. אם כך, ניתן לך תשובה – אם לא ענינו על המקום שאתה דיברת עליו, נענה לך תשובה שמתאימה לשאילתה שלך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני סגן השרה. עוד שאילתה, מס' 221: תאורה בכביש הגישה ליישוב אבו קרינאת. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << שאילתה >> 221. תאורה בכביש הגישה ליישוב אבו קרינאת << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד סגן השרה, היישוב אבו קרינאת, יש לו כביש גישה זה מספר רב של שנים. כמובן שהיישוב נמצא בין באר שבע לדימונה, יותר בכיוון דימונה. כביש הגישה ליישוב – אין בו תאורה. הכביש משרת אזרחים רבים, והיעדר תאורה הופך אותו למסוכן מאוד והוא גורם עיקרי לתאונות דרכים, חלילה. רצוני לשאול: 1. מדוע הכביש לא מואר עד עכשיו? 2. מהי תוכנית משרדך כדי להאיר את הכביש הזה? << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> תודה רבה. הינה, אולי אנחנו שוב באותה סיטואציה שאנחנו אולי לא מבינים את המיקום המדויק. יכול להיות. במקומות האלה זה יכול לקרות. אז ככה: כביש גישה לאבו קרינאת, כמו שאמרת, מכביש 80, באורך של 1.2 ק"מ, נמצא באחריות המועצה, ויש בו תאורה. ממה שהלכו וביררו מול מהנדס של מועצת נווה מדבר, שהיישוב שייך אליהם – הובהר כי קטע הכביש שמוביל לאבו קרינאת מכביש 25 עד צומת אבו קרינאת, כביש 80, אינו מואר. אנחנו מדברים עכשיו על אותו מקום? << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> יפה. אתה מבקש להאיר קטע בתוך כביש 80 שהוא באורך 2.4 קילומטר, שהוא בא מכביש 25 עד צומת אבו קרינאת, עד היישוב – עד הצומת, אתה אומר. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מדבר על מצומת אבו קרינאת לתוך היישוב. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אם נדבר בתוך היישוב, הם טוענים שהוא באחריות המועצה ויש בו תאורה. יכול להיות שאנחנו מדברים על מקום, ולמדנו מפה ששאלות כאלה, כשאנחנו מדברים על קטעי כביש כאלה, אנחנו צריך לתת סימון דרך יותר מדויק. בכל אופן, אם אנחנו מדברים על הקטע שנמצא בכביש 80, שהוא באורך 2.4 ק"מ, מכביש 25 עד צומת אבו קרינאת, הכביש הזה נמצא באחריות נתיבי ישראל ולא של המועצה, ובאמת הוא לא מואר, אבל לפי העמדה של נתיבי ישראל, לפי הנתונים שיש להם, הוא לא נחשב למוקד סיכון וגם לא היו תאונות לילה בכביש הזה, לכן אין הצדקה בטיחותית להצבת תאורה. דהיינו, בכל מקום טוב שמואר, אבל אנחנו יודעים שגם כבישים מרכזיים – גם כביש 6, אני לא בטוח שכל-כולו מואר, אבל ודאי עד לפני תקופה לא כל-כולו היה מואר. באופן כללי, החלק של נתיבי ישראל – הם קיבלו 1,800 ק"מ לרשותם, ולא חייבו אותם בתאורה, רק אם היו שם תאונות דרכים. אם לא, הם לא חייבים. מה שכן, בין צומת לצומת, כשהמרחק הוא 1.5 ק"מ, מאירים מצומת עד צומת אם המרחק הוא עד 1.5 ק"מ. כל הצמתים מוארים. אם הצמתים במרחק יותר מ-1.5 ק"מ אז כבר לא מאירים את הצומת. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאלה נוספת? << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא, לא. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי. שאילתה מס' 223 – כביש הגישה לבתי ספר אלעזאזמה ביישוב ואדי א-נעם. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה. << שאילתה >> 223. כביש הגישה לבתי הספר אלעזאזמה ביישוב ואדי א-נעם << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד סגן השרה, בתי הספר אלעזאזמה, שנמצאים שם משנות השישים – כביש הגישה לבתי הספר ביישוב ואדי א-נעם בנגב הוא דרך עפר בלבד. הדבר חמור ומסוכן בעונת החורף ומהווה מצוקה ממשית לבאי בתי הספר. רצוני לשאול: 1. האם יש תוכנית מתוקצבת לסלילת הכביש? 2. אם כן – מהו לוח הזמנים לביצוע? אני רק רוצה להעיר שאותה שאילתה הגשתי ב-2018, קיבלתי תשובה שיש תקצוב והכול, אבל עדיין שום דבר התבצע. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> צר לי לאכזב אותך שהתשובה תהיה אותו דבר. למה? מכיוון שהתקצוב של משרד התחבורה בסך 8 מיליון שקל הועבר גם למועצת נווה מדבר ולרשות להתיישבות הבדואים בדרום. הם אמורים לבצע את המעבר של בתי הספר האלה, מה שנקרא אלעזאזמה א' וב', שנמצאים בקשת הסיכון של רמת חובב, כפי שידוע לך. בתי הספר לא יישארו במקום. את בתי הספר אמורים להעתיק למקום שמרכז את בתי הספר; אני חושב שאנחנו קוראים למקום הזה "מרכז השירותים". מרכז השירותים, שקיים – ועליו מדברת גם השאילתה הבאה שלך, על אלעזאזמה ג' – למקום הזה מתכוננים להעביר גם את א' וב'. ברגע שיעבירו את א' וב', אנחנו, מבחינת משרד התחבורה, תקצבנו את הכביש, אבל המעבר לא בוצע. יהיו שם גם כביש גישה וגם חניה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאלה נוספת, בבקשה. << דובר_המשך >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר_המשך >> אדוני סגן השר, אני מאוד מצטער לשמוע את התשובה הזאת. אני יודע שאתה אדם רציני ועקבי מאוד, ואני מאוד מעריך את זה. אני מתמיד לשאול על נושאים בכל רחבי הנגב. הסוגיה של בתי הספר עלאזאזמה א' וב' נמצאת בסטטוס הזה כבר 30 שנה, כבר 30 שנה, ואני אומר לך, בעוד חמש או שש שנים, אנחנו נישאר באותו סטטוס. אם הכסף כבר הועבר, מה מפריע לסלול את כביש הגישה? אם יגיעו להחלטה להעביר את בתי הספר, אדרבה. זה תקציב שהוא לא בשמיים, ואתה אומר שהמשרד כבר הקציב את הכסף הזה. אני אומר שילדים שמגיעים באוטובוסים מהכביש הראשי לבתי הספר הם בסכנה מוחשית. חס וחלילה, חיי ילד אחד או ילדה אחת שווים את כל התקציבים שאנחנו מדברים עליהם. אני יודע שרשות הבדואים מעכבת את סלילת הכביש, ולצערי הרב זה קורה, אבל מחובת משרד התחבורה להתערב ולהטיל את כובד משקלו בסוגיה הזאת. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> קודם כול, אני מסכים איתך – גם עד שמעבירים צריך דרך גישה, ואני מבין שזה נכון. אבל כשרשות ממלכתית אומרת: אם זה עובר, מה אני משקיעה עכשיו במקום שלא אמור להיות כאן? אתה שואל שאלה על לוח זמנים. לא זו אף זו, משרד התחבורה השתתף, משתתף ונתן לרשות הבדואים ולנאות מדבר, נתן להם את החלק שלו, השתתפות בכל ההעברה; את החלק של הכבישים, 8 מיליון שקל, הוא העביר כבר לפני כמה שנים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> הכסף, יכול להיות שהוא נמצא, אבל לא בוצע כל המעבר. הכסף לא נמצא בשביל בית הספר הזה פה. בסופו של דבר הוא הועבר למרכז השירותים, ולשם אמור לעבור בית הספר. בא משרד התחבורה, אומר: למה להשקיע עכשיו בבית ספר שצריך לעבור? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתם מעבירים למשרד מסוים כסף על פי קצב העבודה. פה בעצם העבירו – – – אולי אם לא הייתם מעבירים לו אז, הם היו – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אזולאי, אני מניח שלמשרד התחבורה יש את הביטחונות שיש לו עם הכסף. יכול להיות שזה חלק ולא הכול, יכול להיות; זה לתכנון, לקידום ועוד דברים כאלה. בסופו של דבר, משלא בוצע, זה לא רק מהסיבה של הכביש, זה מעוד סיבות, אחרות. אני כן מוכן – אני גם מעריך מאוד את הדאגה התמידית שלך, ואני מתחיל להכיר את המקומות שלך לפי השאילתות. אתה עובר מקום-מקום ושואל שאילתות נכונות, שבאות מהשטח, דברים לא פופוליסטיים אלא באמת צרכים אמיתיים. אני מוכן להיכנס ללוח זמנים, לראות עכשיו מתי מדובר, מה המעקב אחר הדבר הזה. אם לא נותנים לי לוח זמנים, אז אתה אומר שגם עד שהם מגיעים לשם צריך לעשות משהו. יש לך עוד שאילתה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שאילתה מס' 282 – חניה בבית ספר אלעזאזמה ג' בנגב. חבר הכנסת סעיד אלחרומי, בבקשה, שאילתה אחרונה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> נכון. על הדבקות, על הדבקות. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> הוא לא מקבל תשובות. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> אפשר לתת לו תואר של רב שואל, ואני חושב שזה נכון. אני אמרתי. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תבואו למשרד, תשבו על כל הנושאים. << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >> למה? הוא צריך להזמין אותי לסיור במקום. << קריאה >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אנחנו נעשה סיור, בשמחה רבה, אדוני סגן השרה. << שאילתה >> 282. חניה בבית ספר אלעזאזמה ג' בנגב << שאילתה >> << דובר >> סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): << דובר >> בית ספר אלעזאזמה ג' – עכשיו בית הספר הזה, אדוני סגן השרה, נמצא במרכז השירותים המיועד. הוא הוקם לפני כמה שנים, אבל עדיין חסרה בו חניה מסודרת לצורך העלאת והורדת תלמידים. אי-הסדרת החניה מסכנת את התלמידים וגורמת להם סבל מתמשך. רצוני לשאול: 1. מדוע אין חניה לבית הספר עד עכשיו? 2. מה בכוונת משרדך לעשות בנושא? אבל אני מוסיף עוד משהו, ברשותך – שאין גם כביש גישה כדי שתהיה חניה. << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >> בעצם, השאלה הזאת שזורה בשאלה הקודמת, ויכול להיות שאפילו השאלה הזאת עלתה ראשונה, לפני השאלה הקודמת. אנחנו מדברים על אותם כספים, כנראה, לצורך גישה ולצורך חניה. בסופו של דבר מי שאחראי לכל זה זה גם הרשות הבדואית וגם מועצת נווה מדבר. אני צריך להיכנס יותר לעומק כדי לדעת למה הדברים מתעכבים. מעבירים את הכסף, משרד התחבורה לא מבצע, נותן לרשות אחרת לבצע, ואנחנו רואים עיכובים שפוגעים מאוד באוכלוסייה, ובמיוחד בבתי ספר. אני מציע שאני אחבר את שתי השאילתות שלך, גם זו וגם זו, ונקבל לוחות זמנים. זה נמצא בתכנון ואחרי זה – לביצוע, ואנחנו חייבים להתכנס ללוחות זמנים כדי שאתה תוכל לעקוב, כדי שלא תבוא בעוד שנתיים ותגיד: אני כבר שאלתי את סגן השרה, ואמרו לי אותו הדבר. זה באמת מביך. זה באמת דבר שלא צריך להיות. אני אבקש יותר ירידה לפרטים, כדי שאני אוכל לענות לך תשובות מלאות יותר. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני סגן השרה. אתה יכול לשבת. << הצח >> הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף–2020 << הצח >> [מס' מ/1346; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' כ"א, ישיבה 62; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף–2020. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה יעקב מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, סגני השרים, מזכירת הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף–2020, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. כשמונה שנים משרד האנרגיה חפץ להעביר את החוק הזה. ברוך השם, העברנו אותו בשלושה חודשי עבודה. הצעת חוק זו, שיזמה הממשלה, נועדה לקבוע הסדרה חדשה ומקיפה בתחום הגז הפחמימני המעובה – הגפ"ם, בקיצור; כשתשמעו גפ"ם, זה הגז הפחמימני המעובה. הגפ"ם משמש את הצרכן הביתי בעיקר לבישול ולהסקה, אך גם כתחליף לבנזין בכלי רכב. החוק המוצע אמור להחליף את ההסדר הקבוע היום לעניין גפ"ם במה שנקרא חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989. חוק הגז, שהוא חוק מיושן, אינו כולל הוראות עדכניות הנדרשות להסדרת התחום, ובפרט בכל הנוגע לפיקוח ולאכיפה יעילים. כבר בראשית דבריי אדגיש כי מדובר בהסדרה שעניינה בטיחות, בשל הסיכון הכרוך בעיסוק בגפ"ם, ומכאן החשיבות הרבה הטמונה בעדכון אמות המידה הבטיחותיות ובקביעת נורמות חדשות לפיקוח ואכיפה. נוסף על היבטי הבטיחות החוק המוצע כולל לראשונה הוראות הנוגעות להיבטים צרכניים של תחום זה. עוד אציין כי לא מעט הוראות בהצעת חוק אינן משנות את המצב הקיים כיום, ובכלל זה לעניין חובת הרישוי של ספקי הגז ושל העוסקים בביצוע עבודות גז, רישיונות שנותן המנהל במשרד האנרגיה; חובות בעלי הרישיונות; חובת קבלת היתר למתקני גז מסוימים; חובת ביצוע בדיקות למתקני גז. כפי שניתן לראות, מדובר בהצעת חוק בעלת היקף רחב מאוד, המתפרסת על פני 100 סעיפים. לפיכך, אסתפק בסקירה קצרה של עיקרי החוק המוצע, תוך הדגשת השינויים הרבים שנעשו במהלך שמונה דיונים ממושכים שקיימה ועדת הכלכלה בהצעת החוק, בהשתתפות נציגים מחברות הגז הגדולות, הקטנות והבינוניות. 1. הסדרת פעילות הסוכנים – לאורך השנים התפתחה פרקטיקה שבה יחידים ותאגידים פועלים כמורשים מטעם ספקי הגז לשם ביצוע פעולה החייבת ברישיון ספק גז ללא רישיון כאמור. חוק הגז (בטיחות ורישוי) לא מסדיר תחום זה, וכתוצאה מכך נוצר פער בדרישות הרגולציה ביחס לשחקנים שונים בשוק המבצעים למעשה את אותה פעילות. הצעת החוק מבקשת להסדיר לראשונה תחום זה כדי לשמור על רמת בטיחות אחידה בביצוע פעולות ספק גז ללא תלות בזהות המבצע אותן, ותוך ניסיון שלא לפגוע בסוכנים הפועלים שנים רבות בתחום. לפי המוצע, ספק גז לא יפעל באמצעות סוכן אלא אם כן המנהל במשרד האנרגיה התיר לו לעשות כן במסגרת רישיון ספק הגז, לפי תנאים המפורטים בהצעת החוק ותנאים נוספים שיפורטו ברישיון. עוד מוצע לקבוע כי מרבית הוראות החוק החלות על ספק הגז יחולו גם על הסוכן. בנוסף, מוצע להסמיך את המנהל להחליט כי בנסיבות מסוימות ספק גז לא יהיה רשאי להמשיך לפעול באמצעות סוכן מטעמו. הוראה חשובה נוספת הנכללת בהצעת החוק נועדה למנוע התנערות מאחריות ספק הגז לפעילות הסוכן מטעמו. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי ספק הגז יהיה חייב לפקח על פעילות הסוכן מטעמו. מעבר לכך, מוצע לחייב את ספק הגז לבטח את הסוכן בביטוח לנזקים לפי אותם תנאים שבהם הוא מחויב לבטח את פעילותו למשך כל התקופה שבה הסוכן פועל מטעמו. 2. אכיפה – בנושא זה אתייחס לענישה הפלילית, לאכיפה המינהלית – עיצומים כספיים – ולסמכויות הפיקוח של משרד האנרגיה. הוראות עונשיות קיימות כמובן בחוק כנוסחו היום, אך הן מנוסחות בצורה כללית מאוד, והעונש הקבוע לכל עבירה, מלבד עבירה של ביצוע עבודת גז ללא רישיון, הוא אחיד וללא תלות בחומרתה. לעומת זאת, בהצעת החוק נקבע מדרג ענישה בהתאם לחומרת העבירה, תוך פירוט של העבירות השונות. מעבר לכך, חלק מאותן התנהגויות שעל פי החוק הקיים מהוות עבירות פליליות יהיו לפי ההצעה הפרות שניתן להטיל בגינן עיצום כספי. כיום אין בחוק מנגנון של הטלת עיצום כספי אלא רק אכיפה פלילית. עיצום כספי מאפשר הליך יעיל ומהיר יותר לעומת אכיפה פלילית. זאת ועוד, בתחום הגפ"ם הרווח הכלכלי הוא מניע מרכזי בביצוע הפרות, ולכן סכומי העיצום הכספי ביחס להפרות השונות נקבעו באופן שיהפוך את אותן הפרות לבלתי משתלמות. במהלך דיוני הוועדה הוספו הוראות שנועדו להגן על זכויותיהם של הגורמים המפוקחים. במסגרת זו קיבלנו את הערות חברות הגז וקבענו תקרה לסכום העיצום הכספי שניתן להטיל במקרים שבהם הסכום תלוי במספר מתקנים, מכלי גז או צרכנים, וכן הוספנו מנגנון של התראה מינהלית. התראה מינהלית היא כלי אכיפה "סלחני", שמחליף במקרים מסוימים הטלה של עיצום כספי ומאפשר למפר הזדמנות לתקן את ההפרה. לגבי סמכויות הפיקוח של משרד האנרגיה, כבר היום פועלים מפקחי המשרד לשם פיקוח על הוראות החוק ואכיפתן. הצעת החוק כוללת הוראות עדכניות בנושא זה, אך בניגוד להוראות המקובלות בחקיקה, שאינן מאפשרות כניסה למקום מגורים ללא צו בית משפט, מוצע לקבוע הוראה חריגה בעניין זה, בשל הסיכון לחיי אדם ולרכוש. לפיכך, מוצע להסמיך מפקח להיכנס למקום מגורים גם בלא צו בית משפט, וזאת לבקשת מי שמחזיק במקום או אם מתקן הגז הנמצא במקום מהווה סכנה ממשית ומיידית לאדם או לרכוש. 3. קביעת אמות מידה צרכניות – כפי שציינתי, לראשונה תהיה התייחסות בחוק לאמות מידה צרכניות ספציפיות לתחום הגפ"ם, בדומה לאמות המידה לשירות הקיימות – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> יעקב – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> – – בתחומי תשתית מקבילים, מים וחשמל. כבר מסיימים. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> שמונה שנים במשרד האנרגיה ושלושה חודשים בוועדת הכלכלה – אתם נדרשים – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אבל בסוף לא יהיה לך רוב. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> – – לארבע דקות הקשבה בלבד. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> בסוף לא יהיה לך רוב. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> אין – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> – – – << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> – – – התוצאה. << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – שלך, מרגי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יעקב – – – שנים שאתה פה, היינו נשארים פה עד הבוקר. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> תודה רבה לך על המחמאה. לפי המוצע, שר האנרגיה יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה, אמות מידה לעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שבעל רישיון ספק גז יחויב לתת לצרכני גז. לאור חשיבות הנושא, ועדת הכלכלה החליטה לקצוב זמן להבאת התקנות לאישור הוועדה וקבעה כי הן יובאו לאישור הוועדה עד 1 ביולי 2022. 4. תחולת הוראות החוק על מערכת הביטחון – כשאני מגיע לפרק של משרד הביטחון אני יודע שאני מגיע לסוף, כי זה היה בסוף. מאחר שיש מתקני גז גם בתחומי מערכת הביטחון, מוצע לקבוע הוראות תחולה מיוחדות ביחס למערכת הביטחון. העיקרון המנחה שעמד בפנינו בעניין זה היה איזון בין הצרכים הביטחוניים של כל גוף ביטחוני בהתאם למאפייני פעילותו ומאפייני מתקני הגז שברשותו ובין הצורך שלא להתפשר על רמת הבטיחות הנדרשת לפי החוק ועל האפשרות לפקח על אותם מתקנים. בתמצית, על צה"ל יחולו הוראות מיוחדות לגבי חלק מפעולות ספק הגז שהוא מבצע בעצמו או באמצעות ספקי הגז, ואילו לגבי שאר הגופים הביטחוניים – החוק יחול עליהם בכפוף לסייגים המפורטים בהצעת החוק לעניין פיקוח ואכיפה. לבסוף, אציין כי לצד חובות חדשות שיוטלו על השחקנים במשק הגפ"ם, הצעת החוק כוללת גם הקלות בהשוואה למצב היום, לדוגמה, הארכת תקופת הרישיון של ספקי הגז והעוסקים בעבודות גז משלוש שנים לחמש שנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> חמש שנים. תודה על ההבהרה. כמו כן, כדי להקל על העוסקים בתחום ולאפשר היערכות סבירה ליישום החוק, החלטנו לקבוע מועד תחילה נדחית, שלא היה בנוסח המקורי, כך שהחוק ייכנס לתוקף ב-1 ביולי 2021. חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק המונחת לפניכם גובשה על בסיס הצעת החוק הממשלתית, אך התוצר המוגמר שונה מאוד מהצעת החוק הממשלתית שהונחה על שולחן הכנסת לקריאה הראשונה, והוא פרי עבודה מאומצת שנעשתה בחודשים האחרונים בוועדת הכלכלה. אני מבקש להודות לכל הגורמים שהיו מעורבים במלאכת הכנת הצעת החוק המורכבת הזאת: לצוות ועדת הכלכלה בראשות מנהלת הוועדה ד"ר עידית חנוכה; לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה בראשות עו"ד איתי עצמון, עו"ד אביגל כספי ועו"ד נעמה דניאל; לאנשי משרד האנרגיה, ובראשם מנהל מינהל הדלק והגז מר חן בר יוסף, אילן בנימין וחאלד פארג'; לעו"ד גל נוי אפרת, שהשקיעה הרבה בחוק הזה. באחד השלבים, כשאמרתי שאני דוחה ישיבה "עד שתארגנו את העניינים", היא כמעט לקחה את זה אישית, אבל אני הבנתי אותה אחר כך למה – לעו"ד גל נוי אפרת, אם היא שומעת אותנו, מאיפה שהיא לא שומעת אותנו, אשר הובילה מטעם המשרד את עבודת הענק שהייתה כרוכה בהצעת החוק; ליועץ השר המסור מר דן לסרי, שלא מש – "נער לא ימיש מתוך האֹהל" – ובכל דיון ישב; לאנשי משרד המשפטים, ובראשם עו"ד נטע שפירא; לצוות לשכתי המסור, גב' פנינה שלי איפרגן, שלמה טייטלבאום ונתנאל חייק. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה, אדוני חבר הכנסת יעקב מרגי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> ברשותך, אצביע מכאן. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> להצעת החוק לא – – – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> שנייה. תירגעו, חברים. מה קרה? << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> שעה – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> לא הוגשו הסתייגויות. יש בקשות דיון, רשות דיבור. << קריאה >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> מה, לא – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – איננו; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו; חבר הכנסת אלי אבידר – איננו; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה; חבר הכנסת חמד עמאר – איננו; חבר הכנסת אלכס קושניר – איננו. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. חברי הכנסת שלא נמצאים במקומם, מי שנמצא באולם פה – בבקשה שיצביע מהמסך, ומי שלא – אז נצביע, בקריאה שנייה, על הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020. נא להצביע. הצבעה מס' 23 בעד סעיפים 1–100 – 4 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–100 נתקבלו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל – בעד; חבר הכנסת אוריאל בוסו – בעד; חבר הכנסת יוסף טייב – בעד; חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד; חברת הכנסת מאי גולן – בעד; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – בעד; חבר הכנסת עמית הלוי – בעד. מי עוד לא הצביע? << קריאה >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אה, חבר הכנסת יעקב מרגי. 12 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. החוק התקבל בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 24 בעד החוק – 4 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אוקיי, שוב, חבר הכנסת משה ארבל – בעד; חבר הכנסת אוריאל בוסו – בעד; חבר הכנסת יוסף טייב – בעד; חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד; חברת הכנסת מאי גולן – בעד; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – בעד; חבר הכנסת עמית הלוי – בעד; חבר הכנסת יעקב מרגי – בעד. שמונה ועוד ארבעה – 12 חברי כנסת בעד. אני קובע שהצעת חוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020, עוברת בקריאה שלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. << הצח >> הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראות שעה – הארכת תוקף), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' מ/1375; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 107; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה – הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראות שעה – הארכת תוקף), התשפ"א–2020 – נספח מס' מ-1375/א'. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת משה ארבל, בשם יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. בבקשה, משה. << דובר >> משה ארבל (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראות שעה – הארכת תוקף), התשפ"א–2020, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. בראשיתו של גל ההסתננות לישראל לפני למעלה מעשור הסתננו לישראל למעלה מ-60,000 בני אדם. השלכותיה של תופעה זו באות לידי ביטוי בין היתר בפגיעה במרקם החיים בחברה הישראלית, פגיעה בשוק העבודה והטלת נטל משמעותי על מערכות שונות דוגמת מערכת החינוך, הבריאות והרווחה. כיום נמצאים במדינת ישראל כ-30,000 מסתננים, לרבות מאריתריאה וסודאן. לאור האמור, חוקקה הכנסת בשנים האחרונות בהוראות שעה כמה הסדרים ייחודיים בחוק למניעת הסתננות אשר נועדו לטפל בתופעת ההסתננות רחבת ההיקף והשתקעותם של המסתננים בישראל. חלק מן ההסדרים נפסלו על ידי בית המשפט העליון, ובמקומם חוקקה הכנסת הסדרים מידתיים יותר. בין יתר ההסדרים הקיימים היום ישנם הסדרים של תקופת משמורת מוגבלת למסתננים "חדשים", במירכאות, איסור הוצאות כספים על ידי מסתנן ועבורו והחמרת הענישה והאכיפה כנגד מעסיקי מסתננים אשר אינם רשאים לעבוד בישראל או עובדים בניגוד למגבלה הגיאוגרפית אשר נקבעה ברישיון הישיבה שלהם. בהצעת החוק שלפנינו, שיזמה הממשלה, הוצע ככלל להאריך את תוקפם של ההסדרים האמורים בשלוש שנים נוספות, למעט ההסדר האמור לעניין איסור הוצאת הכספים, שאותו ביקשה הממשלה להאריך בשנתיים נוספות. בשל העובדה כי הצעת החוק הובאה בפני הכנסת אך ורק בשבוע האחרון, באופן שלא מאפשר לקיים דיון מספיק מעמיק בסוגיות אלה, ומכיוון שהממשלה לא קיימה בתקופה האחרונה את חובתה בחוק להעביר דיווחים מפורטים לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בכל חצי שנה בעניין יישום ואכיפת התיקונים, החליטה הוועדה שלא להיענות לבקשת הממשלה, ולהאריך את ההוראות האמורות אך ורק בשנה אחת בשלב זה, מתוך תקווה כי במהלך השנה האמורה תוכל הוועדה לדון לעומק בהוראות השונות, אופן יישומן והשפעתן, ולהחליט אם יש צורך בהארכתן לתקופות ארוכות יותר. הצעת חוק זו מוגשת ללא הסתייגויות, ולכן אבקש כי הכנסת תתמוך בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. לפני המעבר להצבעה אני מבקש להודות כמובן לעובדי הוועדה, ליועצים המשפטיים, לעו"ד תומר רוזנר, למנהלת הוועדה וכמובן לחברת הכנסת מאי גולן, שהמאבק שלה, המאבק העיקש בתופעת המסתננים, הוא בהחלט ראוי לציון כאן במליאת הכנסת. בעבודת הקודש שהיא עושה היא רואה גם בני אדם – נוסף לכול היא גם רואה בני אדם מאחורי המאבק הזה, ולכן אני חושב שבאמת חשוב מאוד שהצעת החוק הזאת מגיעה ללא התנגדויות, פה אחד – – – << קריאה >> מאי גולן (הליכוד): << קריאה >> – – – יש עוד הרבה מה לעשות – – – << דובר_המשך >> משה ארבל (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אין ספק ששיתוף הפעולה – גם של שר הפנים, צוות לשכתו, יועץ השר רובי שמש – בהחלט יכול להביא לתוצאות טובות, ואני בטוח שזה יישא פרי. תודה רבה. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת משה ארבל. חברים, אין הסתייגויות ואין בקשות דיבור. אנחנו עוברים ישירות להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראות שעה – הארכת תוקף), התשפ"א–2020. נא להצביע. הצבעה מס' 25 בעד סעיפים 1–4 – 4 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל – בעד; חבר הכנסת אוריאל בוסו – בעד; חבר הכנסת יוסף טייב – בעד; חבר הכנסת ינון אזולאי – בעד; חברת הכנסת מאי גולן – בעד; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – בעד; חבר הכנסת עמית הלוי – בעד; חבר הכנסת יעקב מרגי – בעד. 12 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. הצעת החוק עוברת בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. בבקשה, נא להצביע. הצבעה מס' 26 בעד החוק – 4 נגד – אין נמנעים – אין חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראות שעה – הארכת תוקף), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> חבר הכנסת משה ארבל – בעד; אוריאל בוסו – בעד; יוסף טייב – בעד; ינון אזולאי – בעד; מאי גולן – בעד; מיכאל מלכיאלי – בעד; עמית הלוי – בעד; יעקב מרגי – בעד. 12 חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שהצעת החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראות שעה – הארכת תוקף), התשפ"א–2020, עוברת בקריאה השלישית, ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> תודה רבה. << יור > היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לכם. אני צריך לחתום ואז לנעול את הישיבה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מזכירת הכנסת ירדנה, תודה רבה לך. << יור >> היו"ר מנסור עבאס: << יור >> תודה לכם. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ח בכסלו התשפ"א, 14 בדצמבר 2020, בשעה 12:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:15. << סיום >>