דברי הכנסת

דברי הכנסת י / מושב שני / ישיבות קי"ג–קט"ו / כ"ח בכסלו – א' בטבת התשפ"א / 14–16 בדצמבר 2020 / 10 חוברת י' ישיבה קי"ג הישיבה המאה-ושלוש-עשרה של הכנסת העשרים-ושלוש יום שני, כ"ח בכסלו התשפ"א (14 בדצמבר 2020) ירושלים, הכנסת, שעה 12:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: 6 1. כישלון ממשלת נתניהו בטיפול במשבר הקורונה; 6 2. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה ובעליית התחלואה בחברה הערבית; 6 3. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית 6 אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): 7 היבה יזבק (הרשימה המשותפת): 10 עודד פורר (ישראל ביתנו): 12 השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: 15 יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): 40 ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): 42 יעקב מרגי (ש"ס): 43 אלכס קושניר (ישראל ביתנו): 45 בצלאל סמוטריץ' (ימינה): 47 תמר זנדברג (מרצ): 48 השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: 50 הצהרת אמונים של חבר הכנסת נסים ואטורי 56 ניסים ואטורי (הליכוד): 56 הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל: 57 1. כישלון ממשלת נתניהו בטיפול במשבר הקורונה; 57 2. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה ובעליית התחלואה בחברה הערבית; 57 3. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית 57 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 59 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 59 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 59 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 60 בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת 60 איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): 60 הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020 61 רם שפע (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 61 הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון מס' 2) (הוראת שעה – קיצור המועד להשבת התמורה), התשפ"א–2020 66 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): 67 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 69 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2020 72 עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): 73 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 80 סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: 80 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2020 80 מרב מיכאלי (העבודה): 81 תהלה פרידמן (כחול לבן): 82 שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: 83 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, כ"ח בכסלו התשפ"א, 14 בדצמבר 2020. אני פותח את הישיבה. בפתח הדברים אני רוצה לאחל לכל אזרחי ישראל וכמובן לחברות וחברי הכנסת ולעובדי הכנסת חג חנוכה שמח, וכמובן, בשם כולם, לאחל החלמה מהירה ובריאות טובה לחברנו חבר הכנסת דוד ביטן. הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2516/23 וכלה בהצעת חוק פ/2553/23: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ממונה על בטיחות ילדים), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת יוסף ג'בארין; הצעת חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה (תיקון – מענק הטבות לוותיק מלחמה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – הגדלת מענק שנתי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – זכאות למענק הטבות שנתי לבן זוג של ניצול שואה שנפטר), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, עודד פורר, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר; הצעת חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם (תיקון – שינוי מועד יום ציון פועלם של אסירי ציון וקביעת פעולות לציונו), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול מבחן הכנסה), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת עוזי דיין; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', ינון אזולאי, מרב מיכאלי, קרן ברק, מיקי לוי, מיכל שיר סגמן, קארין אלהרר, מאיר כהן, בועז טופורובסקי, יואל רזבוזוב, רם בן ברק, יוראי להב הרצנו, אורנה ברביבאי, עאידה תומא סלימאן ותהלה פרידמן; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (חובת החזרת גופות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – אישור נוהל הגשת בקשות תמיכה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בשל הוצאות אלזכא), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – חובת יידוע מבוטח בדבר ביצוע בדיקה לגילוי מוקדם של מחלה ממאירה), התשפ"א–2020, מאת חברות הכנסת הילה שי וזאן, טלי פלוסקוב, קטי קטרין שטרית, מיכל וונש, תהלה פרידמן, מיכל שיר סגמן, קרן ברק ומרב מיכאלי; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – כרטיס קדימות), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק רמת הגולן (תיקון – ביטול החוק), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת היבה יזבק, אנטאנס שחאדה וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הגבלת התקשרות בחוזה של נושאי משרה ועובדים בכירים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – הארכת רישיונות עובדים זרים בתחום הסיעוד מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים) (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חברות הכנסת חוה אתי עטייה, מיקי חיימוביץ' וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – מרכז בן-גוריון), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת תהלה פרידמן ורם שפע; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – הצמדת שכר המינימום למדד המחירים לצרכן), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת ג'אבר עסאקלה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לצעירים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק להגדלת היצע מעונות סטודנטים, התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ובועז טופורובסקי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות לבני זוג של משרתי מילואים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת מאיר כהן, אורנה ברביבאי, עידן רול, יוראי להב הרצנו ואנדרי קוז'ינוב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח זכויות עצמאי שעיקר הכנסתו מעסק בהליכי חדלות פירעון), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אוסאמה סעדי, אחמד טיבי וסונדוס סאלח; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מימוש מרשם בכל בית מרקחת), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי פגיעה לעצמאי), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיתוף פעולה מצד המעסיק), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי, אוסאמה סעדי וסונדוס סאלח; הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת אורלי פרומן; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול מבחן הכנסה), התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת עפר שלח; הצעת חוק היתר כניסה לעסקים בתקופת הקורונה (הוראת שעה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי קונין ואלכס קושניר; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בפשיעה חקלאית), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, מאי גולן, מיקי חיימוביץ', מיכל שיר סגמן, אוסנת הילה מארק, הילה שי וזאן, ינון אזולאי ואופיר סופר; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת אנטאנס שחאדה, יצחק פינדרוס, מיכאל מלכיאלי, היבה יזבק וסמי אבו שחאדה; הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (ימי מנוחה), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק חיסיון על טיפול נפשי בהליכים משפטיים שעניינם עבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת תמר זנדברג; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – חובת עריכת מכרז סגור בחלוקת מגרשים), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – איסור על סעיפים שאינם תקציביים בנושאי בריאות בחוק ההסדרים), מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף ג'בארין וג'אבר עסאקלה; הצעת חוק בחינת השקעות זרות, התשפ"א–2020, מאת חבר הכנסת עודד פורר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי מחלה לעובד עצמאי), התשפ"א–2020, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – גיל העובד), התשפ"א–2020, מאת חברי הכנסת משה גפני וינון אזולאי. עוד אבקש להודיעכם כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת גדעון סער לכהן בכנסת ביום כ"ה בכסלו התשפ"א, 11 בדצמבר 2020, נמחק שמו מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. כמו כן, הצעות חוק שמספרן 69/23, 304/23, 1031/23, 1494/23, 1561/23, 1893/23, 2106/23, 2334/23, 2432/23, שהוגשו מטעמו כמציע יחיד, הוסרו מסדר-היום. עוד הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יואב סגלוביץ', עודד פורר, עאידה תומא סלימאן, קרן ברק ומרב מיכאלי בנושא: תקצוב מיידי לתוכנית למניעת אלימות כלפי נשים. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה למזכירת הכנסת. << נושא >>הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל:<< נושא >> << נושא >> 1. כישלון ממשלת נתניהו בטיפול במשבר הקורונה; << נושא >> << נושא >> 2. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה ובעליית התחלואה בחברה הערבית; << נושא >> << נושא >> 3. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אנחנו עוברים מכאן להצעות אי-אמון בממשלה. ההצעה הראשונה היא הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה – לא יכול להיות: כישלון ממשלת נתניהו בטיפול במשבר הקורונה. << קריאה >> ניצן הורוביץ (מרצ): << קריאה >> זה נשאר תקוע. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זהו, הלוואי שאפשר היה להחזיר ככה את הזמן לאחור בכלל. אני מתכבד להזמין בעניין הזה – כן יש חידוש – את חברת הכנסת אורנה ברביבאי כדי להציג את הצעת האי-אמון. בבקשה. << דובר >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת צריכה להיאמר: מה ששלך, שלך. עברה כמעט שנה שבה אתה מטפל לבד בענייני הקורונה, ואין ספק שהכול קטן עליך, מר נתניהו. קטן עליך נגיף הקורונה, אז אתה מקבל החלטות הזויות וקובר את הפרוטוקולים ל-30 השנים הבאות, כאילו ב-2050 יהיה מי שיזכור את הקרקס שהיה כאן. ועל איזה מדף בדיוק השארת לבאים אחריך את תהליך הפקת הלקחים באופן ניהול משבר הקורונה? אני בטוחה שאתה לא כותב כלום, כי אין כלום. קבינט הקורונה, שהוקם כדי לספק פתרונות מיידיים בשעת משבר לאומי, מוכיח כל יום מחדש שלא משנה מה יגידו אנשי המקצוע, אתה ממילא תקבל את ההחלטה על פי השיקולים הפוליטיים שלך. כי הכול קטן עליך, אמרתי. גם 841,000 הילדים שחיים מתחת לקו העוני, בדיוק כמו המספר המזעזע של 153 קשישים – אני קוראת את המספר וזה מזעזע אותי שוב ושוב – 153 קשישים שנמצאו מתים בביתם רק בשנה האחרונה. אבל לצערי, אותך זה לא מעניין. אתה מעדיף לשיר קריוקי ולהצטלם לתמונות ניצחון מזויפות בזמן שבזמן הזה בדיוק יכולת לאשר תקציב מדינה ולא טרחת לעשות את זה. אתה מבזבז מיליארדים במימון חל"ת, חופשה ללא תשלום, במקום לעודד מעסיקים להחזיר עובדים לשוק העבודה, ובאותה נשימה לא מסייע לאלו שהכי הכי הכי זקוקים לכך. ברור שאת המגפה הכלכלית שאותה יצרת הציבור יצטרך לשלם, רק אנחנו, הרבה הרבה אחרי לכתך. משכנת את העתיד שלנו, ואין חיסון בעולם שיתקן את הנזק שגרמת. המדינה משותקת, האזרחים חסרי אונים, העמותות – אלה שמטפלות באזרחים כי הממשלה לא עושה את זה – גם הן קורסות, ואתה צוחק על כולנו. כשאתה קורא לעצמך "מר כלכלה", יש כמיליון מובטלים ואלפי עסקים סגורים שלא יצליחו להשתקם. אם הייתה לך טיפת אומץ היית יוצא עכשיו, ברגעים אלה ממש, כשהמסעדנים נמצאים בחוץ, הולך ופוגש אותם, הם שצועקים עכשיו מול הבית הזה, כמו מדריכי הכושר שהיו פה, ורבים וטובים אחרים שנותרו ללא כול, והם אומרים לנו שכבר אין להם כבר מה להפסיד יותר. אבל בממשלת חלם זה ממש הגיוני לאפשר לחוזרים ממדינות אדומות להיכנס לארץ ללא בדיקה ואת האחרים שכאן לסגור, רק כי אתה יכול. אגב, גם ביטחון המדינה קטן עליך, כאילו הקורונה לא מספיקה, כשאתה חותם על הסכמים ואף אחד לא נמצא לצידך כדי לקרוא את האותיות הקטנות, אלה שעוסקות ביתרון האסטרטגי ששמרנו לאורך שנים, ואתה מספק את היתרון האסטרטגי הזה בעצמך למדינות זרות. אני יכולה להזכיר את הצוללות, את ה-F-35, וזה רק מה שאנחנו יודעים. אני לא יודעת, אני מקווה שאין דברים נוספים. רק אלוהים יודע כמה עוד שילמת בשביל הסחת הדעת. ביבי, תגיד, למה הקמת ממשלה כל כך גדולה אם ממילא אתה לא סומך על אף אחד? אין עבודת מטה ואתה מקבל החלטות פה אחד – רק הפה שלך. בתיאטרון הבובות שהקמת השרים חסרי סמכויות, ללא משאבים ועם אפס יכולת להשפיע. זה לא מפריע ללהקת החנפנים, שחרדים לכיסאות ולג'ובים שלהם, להלל ולשבח אותך בפומבי, ובמקביל ללחוש בשקט מאחורי גבך איך איבדת את הדרך. אנחנו שומעים אותם. הכנסת והממשלה הם עבורך לא יותר ממגרש משחקים שבו אתה קובע את הכללים ומשנה את החוקים מתי ואיך שנוח לך. אפילו החליפי קטן עליך. זאת הרי הסיבה שאתה גורר אותנו לסבב רביעי של בחירות בתוך פחות משנתיים. אתה לא סופר אף אחד. קטנה עליך המשטרה, ולכן אתה לא ממנה מפכ"ל, ומחזיק את כולם בדום מתוח כדי שלא יעזו להעביר עליך ביקורת. מבחינתך זה ממש בסדר שעלק-השר לביטחון פנים, או יותר נכון לומר השר לביטחון בלפור, הוא המפכ"ל בפועל, רק כדי שהוא יוכל לעצום עיניים בזמן שאלפי שוטרים – לא תמיד מרצונם, צריך להגיד – ניצבים בחיכוך יום-יומי עם האזרחים. קטנה עליך החברה שלנו, אז אתה משקר, מפצל, מסכסך ופורם בזדון את הרקמה האנושית שחיברה אותנו לאורך שנים, שאפשרה לנו לחיות כאן כשעוד הייתה כאן מנהיגות מאחדת. קטן עליך המגזר הערבי, אז אתה תוקף את טיבי ומחבק את עבאס, בזמן שעשרות נשים נרצחות – לא רק נשים, גם גברים, נרצחות ונרצחים – והאלימות ברחובות משתוללת. קטן עליך השוויון בנטל, אז בנית מגדל רעוע שמאפשר לך סלקטיביות כזאת בחובת הגיוס לצה"ל – אז מה אם בג"ץ אומר שוב ושוב: לכו תביאו חוק אחר – כך שמדי יום – אני יודעת להוכיח את זה – יש פחות ופחות אנשים הנושאים בעוד ועוד משימות ביטחון המדינה. אתה מאפשר את זה רק בגלל היבטים פוליטיים. אז אדוני ראש הממשלה, הגיע הזמן להתבונן במראה ולהכיר באמת הפשוטה: זה כבר מזמן גדול עליך. אפילו הליכוד כבר לא מלוכד מאחוריך, והכיסא שלך, צריך להודות, מתנדנד. הגיע הזמן למנהיגות אחרת, עם פחות הצגות ופופוליזם ריק מתוכן, עם מנהיגים שלוקחים אחריות ועובדים ביחד – כן, יש אופציה כזאת – במטרה לאחות את השברים. חייבים לבנות חוזה חברתי חדש שיחזיר את אמון הציבור במוסדות המדינה. אם רק היית מקשיב, מרשה לעצמך להקשיב, היית מבין שאי-אפשר לעצור את הקול הרם והצלול בגשרים, בבלפור ובכל רחבי הארץ. אנחנו שם, אנחנו מקשיבים, אנחנו שומעים. היית שומע את הכמיהה של הצעירים, שפשוט נמאס להם להיות פראיירים. הם מודעים לכך שלא סופרים אותם, והם דורשים בצדק שינוי יסודי בכל תחומי החיים שלהם. אין סיבה שצעיר או צעירה שחיים כאן יעבדו קשה, יעשו את כל מה שהמדינה דורשת מהם ובסוף הם יקבלו כלום ושום דבר כשהם נמצאים בצרה כזאת צרורה בכל תחומי החיים שלהם. מזל שעוד יש מבוגרים שיודעים לספר ולהעיד שלא תמיד היה כאן כאוס פוליטי חסר אחריות, שאפשר לשנות את המציאות ושיש ערך עצום במאבק עצמו על הבית והעתיד של כולנו. במעשיך ההרסניים הצלחת לגרום להרבה מאוד אנשים לצאת לרחובות, להיות מעורבים פוליטית ולדרוש שינוי. כנראה שוב לא הערכת מספיק את אזרחי המדינה, וכהרגלך לא נתת קרדיט לכל כך הרבה משפחות בישראל שהיום מרגישות מקופחות ומרומות יותר מתמיד. אז אני רוצה להגיד לך, ככה, כשירות: ביבי, שים לב, המדיניות המזגזגת שלך בניהול משבר הקורונה כבר לא עובדת. זהו, זאת עובדה. הבומרנג ותגובות הציבור, שסופג עוד ועוד גזרות לא מוסברות, הזויות, צריך להגיד וחסרות כל היגיון, יוציאו אותך מבלפור. החיסונים אולי יסייעו לנו להתמודד עם נגיף הקורונה, אבל נדרש הרבה יותר מזה כדי להציב חזון ולהניע תוכנית פעולה שתחבר אותנו למכנה משותף רחב ולערכים שיש לחברה מתוקנת. אנחנו כאן הרי כדי להישאר. מי עוסק בחיבור הזה? מי אם לא ראש ממשלה, שעושה בדיוק את הפעולה ההפוכה? מפלגת יש עתיד-תל"ם מביאה היום את הצעת האי-אמון בממשלה הגרועה בתולדות המדינה משום שכולנו מכירים בכישלונה. אי-אפשר להמשיך לגרום נזק למיליוני אנשים בכל תחומי החיים. ואתם יודעים מה? הלוואי שזה היה מיותר; הלוואי שהייתה פה ממשלה מתפקדת ולא היינו צריכים להגיע לבחירות נוספות. אבל דווקא במצב הקשה שבו נתונה המדינה נדרש היום יותר מתמיד לקבוע סדרי עדיפויות אחרים, כן, העומדים מעל כל שיקול של הישרדות פוליטית. יהיה זה מסע ארוך להחייאת המערכות הלאומיות והרשויות שנועדו לשרת את האזרחים במדינה דמוקרטית, אבל אין לנו אפשרות להתמהמה יותר, השינוי כבר החל. חג חנוכה שמח לכל בית ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה ובעליית התחלואה בחברה הערבית. תציג את הצעת האי-אמון חברת הכנסת היבה יזבק, בבקשה. << דובר >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מתחילת המשבר הזה אנחנו רואים את הממשלה מפרפרת, מקבלת החלטות אימפולסיביות ונטולות היגיון, מטילה סגרים שרירותיים ולא מציבה מדיניות ברורה, לא בתחום הבריאות ולא בתחום החברתי והכלכלי. למעשה, המדיניות היחידה הברורה וגם הקבועה שיש לממשלה הזאת בקורונה היא להזניח את החברה הערבית, להשאיר את ההחלטות הנוגעות לחברה הערבית לסוף, אחורה, בין שזה היה בלהתחיל לבדוק את החברה הערבית בסוף, בין שזה היה בעיכוב בהסברה ובאכיפה, בין שזה היה במתן פיצוי לרשויות המקומיות. הערבים הם במקום אחרון בסדר העדיפויות, כי כאן יש מדיניות קבועה של אפליה, גם כשמדובר בנגיף, בפנדמיה. תשעה חודשים לתוך משבר הקורונה, ושוב רואים אצלנו עלייה בתחלואה, וזה למרות ההגבלות והסגרים המקומיים. סך הנדבקים בחברה הערבית עד כה עומד על כ-61,000 מתוך כ-356,015 נדבקים במדינה, כלומר כ-17% מכלל הנדבקים עד כה במשבר הקורונה הם מהחברה הערבית. אבל מה הבעייתי? מה הנתון הבעייתי האחרון והמאוד-מדאיג? שאחוז הנדבקים החדשים מהחברה הערבית בשבוע שעבר עמד על כ-34% מתוך כלל הנדבקים באותו השבוע. גם הגידול במספר החולים הפעילים בערים הערביות ממשיך לעלות, והגיע לכ-6,000 חולים מתוך כ-17,000, כלומר כ-36%. ולמרות האחוזים הגבוהים האלה, דווקא שיעור הבדיקות ביישובים הערביים מצוי בחסר. לפי בדיקה שבוצעה על ידי פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, שבחן שבוע אחד באמצע חודש נובמבר, הוא מצא כי בוצעו כ-50% יותר בדיקות לנפש במגזר הכללי לעומת החברה הערבית – 50% יותר – אף שאחוז הבדיקות החיוביות בחברה הערבית עומד על 6.5%, לעומת 1% בלבד במגזר הכללי. כלומר, לא רק שיש יותר חולים בחברה הערבית – מתבצעות פחות בדיקות. ולמה? מי מחליט שזו המדיניות הנכונה והאפקטיבית? מדוע לא פועלים להעלות את מספר הבדיקות דווקא בחברה שזקוקה להן הכי הרבה כרגע? שאלה פתוחה, וכולם יודעים את התשובה. על נתונים כאלה קשה לערער. קשה שמישהו עכשיו יבוא ויערער על נתונים ועל עובדות שאנחנו מציבים כאן מולכם, ויש לנתונים האלה משמעות אחת ברורה: הפקרה והזנחה. מדיניות, זוהי התשובה; מדיניות מתמשכת גם בעניין של הקורונה נגד החברה הערבית, הזנחה פושעת של בריאות הציבור בחברה הערבית וקבלת החלטות חסרות משמעות וחסרות השפעה. זה בדיוק הזמן להגיד שוב ושוב שאנחנו התרענו ואמרנו מהיום הראשון שאם הממשלה הזאת רוצה להצליח לטפל בתחלואה בחברה הערבית, צריכים ואף חייבים להיות גם נציגים של החברה הערבית במוקדי קבלת ההחלטות, נציגים אמיתיים. צריכים להתייעץ עם מומחים מהחברה הערבית ולשתף פעולה עם הרשויות המקומיות בחברה הערבית, ולא להסתפק בפירורים שנותנים להם בסוף. אבל את הממשלה זה לא מעניין שלדעת המומחים הסגרים המקומיים הם לא הכלי הנכון להתמודדות עם התחלואה, וזה גם לא מעניין אותם שיש התנגדות מוחלטת של ראשי הרשויות לסגרים, שהתנועתיות בתוך היישובים בתקופת הסגר ובלי הסגר היא די דומה, ושמי שמשלם את המחיר בסופו של דבר הם התלמידים, ההורים וכל מי שצריכים להגיע לעבודתם ולא יכולים. ובסוף שואלים למה יש משבר כלכלי ואיך מגיעים לממדים כאלה של עוני. ככה זה כשהמדינה, במשבר פנדמי כזה, מנוהלת על ידי דרג פוליטי ולא על ידי דרג מקצועי. אנחנו מדברים כיום על כ-35 ערים ויישובים המוגדרים כרגע כאדומים. מתוכם הרוב המוחלט, 33 יישובים, הם יישובים ערביים. 33. כמו כן יש 38 יישובים כתומים, ומתוכם כ-25 יישובים ערביים. וזה לא מקרי, זוהי מדיניות. לא רק במישור הבריאותי אלא גם במישור הכלכלי אנו עדים לכישלון גדול מאוד. הממשלה עוד לא הודיעה על שום כוונה לפצות את תושבי היישובים האלה עם ההגבלות שמונעות מהם ללכת לעבוד ולצאת. החברה הערבית סובלת מעוני בהיקף קשה במיוחד. בדוח העוני שפורסם בסוף שנת 2019 נכתב כי תחולת העוני של משפחות בחברה הערבית עומדת על כ-45% בשנת 2018. אנחנו יודעים שלפחות 13,000 משפחות ערביות נוספות ירדו מתחת לקו העוני מתחילת משבר הקורונה, ובכל זאת מונעים מאנשים ללכת לעבודה ולא מציעים שום פתרון ושום גב כלכלי. נוסיף לזה את העובדה הידועה כמובן לכולם כאן כי לערבים קשה בהרבה לקבל הלוואות מגורמים מוכרים, כגון בנקים או חברות אשראי – ועל כך אני לא צריכה להרחיב, זו תופעה ובעיה ידועה – ורבים מהם בסוף נאלצים לפנות לשוק האפור ומסכנים את חייהם כתוצאה מכך. וזו רק ההתחלה. זה רק חלק קטן ברשימה ארוכה של תחומים הסובלים מהזנחה בחברה הערבית ומעוררים חוסר אמון מוחלט בממשלה ובהחלטות שהיא מקבלת. יותר מ-100 אזרחים ערבים נרצחו השנה, והממשלה הזאת עדיין לא הוציאה תוכנית אחת ברורה לאיסוף של נשק בלתי חוקי בחברה הערבית. במקום זאת מביאים לנו תוכניות אשר תפורות במיוחד לדרישות של המשטרה ושל הממשלה, במיוחד כדי לענות על צרכים פוליטיים, לא על צרכים של החברה הערבית עצמה. אין שום אמון ברשויות אכיפת החוק, ואפילו כשכן פונים למשטרה – המשטרה לא פועלת. המשטרה לא עושה מספיק כדי לספק הגנה ולמנוע את הרצח הבא. אנחנו רואים את זה גם בתלונות של נשים נפגעות אלימות, וראינו את זה גם בצורה הכי מזעזעת ברצח של ופאא עבאהרה ובזלזול של השוטר בה כשהתקשרה לבקש עזרה. זה מעיד גם על מנטליות של איזה אנשי משטרה. כשמדיניות כושלת עולה בחיי אדם ובסבל כה רב, אין ברירה אלא לקרוא לילד בשמו: אנחנו מדברים על מדיניות מכוונת של התעלמות, אשר מכשירה בפועל את האלימות. הממשלה הזאת משנה מדיניות בקצב מהיר יותר אפילו מאשר רובנו מספיקים להחליף מסכה: יום כן סגר לילי, יום כן סגר יומי; יום כן פותחים חנויות, יום סוגרים; יום כן הולכים לבית ספר, יום לא הולכים לבתי הספר. אבל לתת פתרונות אמיתיים לציבור, ובמיוחד לחברה הערבית, שסובלת כפליים בעקבות המשבר – אין. אין תשובות. אבל במה כן יש לממשלה הזאת זמן להתעסק? למשל במה שנקרא "הסכמי שלום", המופרכים ביותר שאי פעם נחתמו כאן, הסכמים אסטרטגיים עם מדינות שבחיים לא היו בקונפליקט איתנו. ועוד מה? הם באים וקוראים לזה "הסכמי שלום". ועם רובן לא היו יחסים, בוא נגיד, של אויב עם המדינה; לא, דווקא היה ניהול ניהל יחסים ידועים וקיימים זה זמן רב, בזמן שהם מקבעים מדיניות של קיבוע הכיבוש והדיכוי של עם אחר – העיקר שלנתניהו יהיו הישגים מזויפים להראות לציבור, כי בכל הנוגע לטיפול בקורונה: אפס הישגים ואפס הצלחות. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה. אני עובר עכשיו להצעת האי-אמון הבאה, שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית – הצעת האי-אמון של סיעת ישראל ביתנו. אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר להציג את ההצעה. אם תרצה גם להתייחס לתשובה של השר אלקין על השאילתה שלך, אז גם זה אפשר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לבד הצעת אי-אמון. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זהו, לזה לא יספיקו עשר דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, שוב חוזר הניגון, ושוב אנחנו באים לכאן להביע את מה שהיה ברור מהרגע הראשון: לממשלה הזאת אין אמון. אתה יודע, בהשבעת הממשלה אמרתי שתעודת הפטירה של הממשלה נכתבה בהשבעתה, רק עוד לא שמו תאריך. כנראה שבקרוב גם נשים את התאריך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> זה, אגב, תמיד נכון, בכל ממשלה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה תמיד נכון, אבל בוא נגיד כך, אתה יודע, בדרך כלל מתחילים לכתוב את תעודת הפטירה הזאת לא ביום ההשבעה. כותבים אותה כבר לקראת הסיום. במקרה הזה היא כבר הייתה כתובה, זו בכלל לא הייתה שאלה. לממשלה הזאת אין אמון ציבורי, אין אמון של חברי הכנסת. הממשלה הזאת, אדוני היושב בראש, אפילו לא מאמינה לעצמה. במשבר הקורונה הגדול מדינת ישראל מתמודדת, נוסף למשבר, עם ממשלה שבה שר הביטחון לא מאמין לראש הממשלה שלא מאמין לשר החוץ, ויש לה שר אוצר שמאמין שהוא הורדוס. את המחיר ואת התשלום, אדוני, מגישה המדינה לאזרחיה. על הבלבול ואובדן העשתונות משלמים למדינה כל אוהביה. הם אובדי עצות, הם מסתכלים עליכם בעיניים כלות ושואלים, אדוני השר – שואלים החתנים וגם הכלות, שבמדינת ישראל אין להם חתונות: עד מתי? עד מתי תמשיכו להוליך את אזרחי ישראל בנתיב הבטוח לתהום? עד מתי תיקחו את כלכלת ישראל שבויה ברצון שלכם וברעב שלכם לכיסאות ולשלטון? השבוע, אדוני, התעמתי במליאה עם סגן שר האוצר, ומצאתי את עצמי עומד כאן על הדוכן ולא מצליח לזכור אם הוא סגן שר או סתם שר. כי כבר שבעה חודשים שהשרים מסתובבים במשחקי כיסאות, מחליפים סמכויות, מקשקשים שטויות, עוברים מאולפן לאולפן, מספרים לכולם שמה שהכי נחוץ למדינת ישראל עכשיו, מה שישראל לא יכולה בלעדיו, זה שמאן דהוא יישאר שר, או שהאיום לגבות מס על הוצאותיו הפרטיות של ראש הממשלה מייד יוסר. ואתם מגיעים לכאן בימי שני, שלישי ורביעי, עולים על הדוכן ומספרים לנו שהכול נפלא, ושהסיוע שניתן לעסקים ממש עוזר להם להמריא, אבל בחוץ העסק צולל, העצמאי נופל והבנק משתולל. ואז באים שוב לוועדת הכספים, ושוב שומעים את אותם התירוצים: איך בדיוק כעת שר האוצר ופקידיו, את החומר הם רק לומדים – היום, אדוני, היום הם מספרים לנו שהם רק לומדים. ובכלל מה רוצים העסקים? הם מהקורונה ממש נהנים. בסך הכול יש להם פריחה ושגשוג, והינה, אנחנו מחוץ למשבר. ואתה יודע מה הכי כיף, אדוני היושב-ראש? השמיים פתוחים, אבל הפכנו את מדינת ישראל גם ליבואנית של נשאים, כי אפילו את המינימום בעניין הזה בממשלה לא עושים. הרי מה הבעיה לבדוק את כל מי שחוזר? מה הבעיה לוודא שמי שנושא את הנגיף ויגיע לכאן מבחוץ – בבידוד יישאר? אבל כשהשרה עסוקה בכותרות, אז אין לה זמן לשטויות האלה של ליצור נתיב חזרה בנתב"ג שימנע או לפחות יצמצם את הכניסה של מי שלא נבדק, ויעודד את מי שחוזר לשמור גם על הבריאות של האחר. אבל כששר החינוך עסוק במלחמות ולא רואה את מה שכל עיני מורה ומורה רואות – שהקורונה, אדוני השר, היא לא רק משבר, היא גם הזדמנות, ואפשר דווקא עכשיו להפוך את מערכת החינוך לדגל של מצוינות ולהוביל מהפכה של חינוך למדע, מחשב וחוויה. אפשר לייצר גם ביקורים של תלמידים במוזיאונים והצגה, עם מפגשי תיאטרון שאולי היו מאפשרים לעוד ענף שקברתם לחזור קצת לחיים. אבל את כל זה, אדוני השר, לא תצליחו לעשות, כי אתם עסוקים רק בעצמכם. אתם עסוקים רק בענייניכם האישיים, בשרידותכם הפוליטית, בהישארות שלכם ובהיצמדות שלכם קרוב קרוב לכיסאות, ואת מצוקת האזרחים והאזרחיות אתם פשוט כבר לא מסוגלים לראות. אז אין בכם אמון. אין בכם אמון לא שלי, לא של חבריי ואולי, עצוב מכול, אדוני היושב-ראש ואדוני השר, אין בכם אמון אפילו לא של חבריכם. צו השעה הזאת הוא להעביר את הממשלה החולה הזאת מהארץ כדי שנוכל להבריא מחדש את כל מה שהדבקתם במחלת הבינוניות והרדידות שהממשלה הזאת מובילה כאן חודשים ארוכים. ואני חייב לומר לכם, עוד לא אבדה תקוותנו. האמונה הזאת בצדקת הדרך, עליה אנחנו נלחמים כבר תקופה ארוכה, כדי שמדינת ישראל תחזור לשפיות, לנורמליות, למציאות של חופש אמיתי, חופש של חיה ותן לחיות, שבה כל אזרח ואזרחית מקיימים את כל החובות ונהנים גם מכל הזכויות, משרתים בשירות צבאי או לאומי, משלמים את חלקם, לומדים לפחות את הבסיס ואז יכולים גם ליהנות כמו כולם. אני אומר לכם, חבריי, אנחנו עוד נגיע לזה, אבל השלב הראשון בדרך לשם, בדרך לחזון הזה, הוא שאתם תלכו הביתה, ויפה שעה אחת קודם. לכן אבקש מכל חברי הבית הזה לתמוך בהצעת האי-אמון שהגשנו, ובכך אולי להחזיר חלק מהאמון הציבורי שאתם איבדתם. תודה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פורר. עד כאן הצגת הצעות האי-אמון, ומכאן אנחנו עוברים לתשובת השר אופיר אקוניס בשם הממשלה. בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הקואליציה גם היום מחרימה את הצעות האי-אמון, את ההצבעות? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סובה, למה להקדים את המאוחר? אם אנחנו עכשיו נגיד מה יהיה בסוף, מי יישאר לצפות בשידורים? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין ספוילרים, אדוני היושב-ראש. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, קודם כול, חג שמח לכל עם ישראל ולעם היהודי בתפוצות שחוגגים את חג החנוכה השבוע. החלמה מהירה לחברנו חבר הכנסת דוד ביטן ולכל חולי הקורונה והמבודדים. אדוני, לפני שאשיב, הבית הזה צריך לעמוד על כבודו. סיעה אופוזיציונית ראשית בשם יש עתיד מגישה הצעת אי-אמון, הדוברת מדברת, לא בסוג של נימוס פרלמנטרי, בכלל לא בשפה פרלמנטרית, קוראת לראש הממשלה "ביבי" כאילו הוא חבר שלה מהסיירת, ונעלמים וכאיש אחד לא נמצאים פה. עכשיו אני שואל את אותם המטיפים לדמוקרטיה ואת אותם המטיפים לסגנון דיבור ולפרלמנטריזם: איפה הם נמצאים? וכך זה נראה, אדוני, כך נראית האופוזיציה. יצלמו צלמי ערוץ הכנסת. הינה, יצלמו. שים לב, הינה הם, ספסלי סיעות האופוזיציה, המגישות שבוע אחר שבוע – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה, בקואליציה כולם פה, אדוני השר? כל הקואליציה פה. ואללה, אולם מלא. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> הקואליציה לא הגישה אי-אמון. הקואליציה לא הגישה אי-אמון, ידידי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל תציין מי כן פה. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תציין מי פה – חברי ישראל ביתנו – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ולכן הינה הם, הינה ספסליה של סיעת יש עתיד. זו חרפה פרלמנטרית, וכך הם נראים גם בעיני הציבור. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תציין שישראל ביתנו פה. אדוני השר, תפרגן לנו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תציין את ספסלי ישראל ביתנו. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, ישראל ביתנו – אני מתקשה להבין: הם פעם בימין שונא ערבים, פעם הם אוהבי ערבים, פעם הם הולכים עם הרשימה המשותפת, פעם הם מסיתים נגד החרדים. תחליטו מה אתם רוצים. תבקשו מיושב-ראש המפלגה – מה הוא רוצה, האיש הזה? << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> יא זלמה, במה אתה גאה? במה אתה גאה? שר בממשלה. שר בממשלה. במה אתה גאה? בהם, שהם שונאי ערבים? בזה אתה מתגאה על הבמה בכנסת? איפה אתם חיים? אקוניס, איפה אתה חי? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> מה הוא רוצה? מה הוא רוצה? מה היהודי הזה רוצה? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא רוצה שלא – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> שונא ערבים – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבו שחאדה, תקשיב לי, חבר הכנסת אבו שחאדה. אני אשיב לך, אני רוצה להשיב לך. תפסיק לצווח – אני אשיב לך – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשים לב מה אתה אומר. אנשים רואים אותך בטלוויזיה, חושבים שאתה אומר דברים חכמים. שים לב. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אם לא תצעק אני אשיב לך. יושב-ראש ישראל ביתנו קיים קמפיינים שלמים על שנאת ערבים – לא אני, לא יושב-ראש הכנסת – קמפיין – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ואלכ, אתה בליכוד, אתה בליכוד, אקוניס. אל תתקוף אותם בזה, אתה בליכוד – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, לא נכון – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא נכון – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אל תגידו לי "לא נכון". אה, חוזרים בהם. מפחדים. מפחדים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בלי נאמנות אין אזרחות. מה שהיה נכון אז נכון היום – בלי נאמנות אין אזרחות – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> קמפיינים שלמים רק – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא זוכר מי נפגש עם מנסור עבאס – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אולי תהיו בשקט? אני אשיב לכם. "רק ליברמן מבין ערבים". "רק ליברמן מבין ערבים". אתה רוצה – – – << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> דברי הסתה – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> תשמע מה אמרתם, תשמע. אתה צודק שצריך להתבייש. אקוניס, אתה צודק שצריך להתבייש. גזענים צריכים להתבייש, גם אתם וגם הם. זה טוב, מה שאתה אומר עכשיו. גזענים צריכים להתבייש. זה טוב. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אני משקף את המציאות. אני משקף את המציאות. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מתחרה על מי שונא ערבים יותר? על זה אתה מתחרה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, לא רק שרק הוא מבין ערבית, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איזו תחרות מוסרית. איזו תחרות מוסרית. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> חברת הכנסת יזבק, אני לא יודע איפה את מתגוררת, אבל חבר הכנסת ליברמן, מרוב חיבתו לערבים אזרחי ישראל הציע להחזיר את המשולש כולו, הקטן והגדול, להעביר אותו למדינה הפלסטינית, אז בואו, בואו – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ראש הממשלה שם את זה בתוכנית. אתם קידמתם את זה בתוכנית, אקוניס. הוא הגה את זה – אתם ביצעתם. כלי שרת הייתם. יא זלמה, תתבייש. לפחות בדברים. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בתוכנית שאתה תמכת בה – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אל תתחרו איתם. איזו תחרות. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> קצת בושה. קצת בושה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד, אדוני השר, נתניהו הצביע בעד ההתנתקות או לא? אדוני השר, נתניהו הצביע בעד ההתנתקות או לא? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אגיד לך, חבר הכנסת אבו שחאדה. אני אגיד לך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אדוני השר, נתניהו הצביע בעד ההתנתקות או לא? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אשיב לך, חבר הכנסת אבו שחאדה. אין סכנה שהליכוד, המפלגה שממנה אני בא – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מאיפה אתה בא באמת? מאיזו מפלגה אתה בא? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – תציע להעביר כל חבל ארץ, אפילו גרגיר אדמה, למדינה הפלסטינית שלעולם לא תקום. אם ישראל ביתנו רוצה לעשות זאת – שתעשה את זה. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> קודם כול, היא תקום, ראס בן ענכ. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא אתה מחליט. לא אתה מחליט. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, קשה, קשה לכם. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל זה לא העניין. אני אומר שאתם קידמתם, או שאתם לא יודעים מה אתם מקדמים. אקוניס, יכול להיות שלא קראת על מה הצבעת. זה בסדר. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> נראה לך שאתה מחליט. נראה לך. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, האופוזיציה – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אלכס, בוא ניתן לו לדבר, הוא ממש נכס לישראל ביתנו, רק שידבר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> האופוזיציה לא מצליחה – ואנחנו רואים זאת בהצעות החוזרות ונשנות, בהצעות האי-אמון – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הפכתם מיעוט בימין, השר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – לא מצליחה לראות דבר, דבר אחד, מלבד הפצת השנאה, הארס והשקרים שלה. זה טוב אולי לאולפני הטלוויזיה, שברובם אתם זוכים לראיונות מלטפים ומתחנפים רק כדי שיגידו "רק לא ביבי". זהו. לזה אתם מוזמנים לאולפני הטלוויזיה. חלק מהמראיינים כמובן דוחפים אתכם להגיד את זה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רואה שיש פה – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> וכך מתחלקת האופוזיציה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זו לא ישראל ביתנו – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> וכך רואה האופוזיציה, וכך רואה האופוזיציה, חבר הכנסת סובה, את כל החיים כולם, את כל המציאות כולה. זוהי המציאות – "רק לא ביבי". << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תחזור להיבחר במחוז תל אביב, אולי תנצח את – – – שוב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לפחות תהיה עקבי, אופיר, תהיה עקבי בגישה שלך. כל מי שנגדכם הוא בוגד מדינה. באמת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> מסיתים ומתעלמים, מתעלמים מן המציאות, מתעלמים מן המציאות – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מספיק להגיד משהו – הוא כבר בוגד במדינה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אגב, אף אחד, אף אדם שעלה לכאן – לא רק השבוע, גם בשבוע שעבר וגם לפני שבועיים, אדוני היושב-ראש – אדם אחד לא אמר את האמת – שישראל היא בין המדינות הראשונות שהגיעו אליה החיסונים, היא בין המדינות הראשונות שתתחלנה כבר בשבוע הבא את מבצע החיסונים, ובעזרת השם, אדוני, נגיע בעזרתו ובעזרת הצוותים הרפואיים, שיחוסנו הראשונים, ל-60,000 מחוסנים ביום – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מברכים על כך. הינה, אני אומר לכם, מברכים על כך. למה אתם חוסמים ל-30 שנה את הפרוטוקולים? קח את הברכה שלנו. למה אתם חוסמים ל-30 שנה את הפרוטוקולים? למה אתה לא אומר כמה זה עולה לנו וכמה שילמנו על החיסון הזה בשביל להיות ראשונים? פי שלושה ופי ארבעה. תגיד את האמת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> נו, תראה. נו, זו הרמה. הינה הרמה של האופוזיציה. בושה. תגיד, אתה לא מתבייש? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה בושה? אני מברך על החיסון, אני מברך על החיסון – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? תתבייש לך – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה להתבייש – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אומר חבר כנסת מהאופוזיציה: ישראל מביאה חיסון – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתם חוסמים ל-30 שנה את הפרוטוקולים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני מציע לך לחזור בך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה? תסביר לי למה. אני יודע שזה חשוב. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני מציע לך בידידות, בידידות וברעות פרלמנטרית, לחזור בך, כדי שמפלגה לא יריבה תשתמש בטיעון האווילי שלך במערכת הבחירות – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יודע שאני מברך על החיסון. אני שואל אותך למה אתה חוסם ל-30 שנה את הפרוטוקולים של הממשלה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אה, את זה לא אמרת, שאתה מברך על החיסון. לא, לא, "רק לא ביבי", "רק לא ביבי", תגידו. תגידו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה אתה חוסם מהציבור ל-30 שנה את הפרוטוקולים? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> סיסמה, סיסמה, סיסמה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה סיסמה? זו עובדה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> סיסמה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה סיסמה? זו עובדה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה סיסמה בזה, אדוני השר? מה סיסמה בזה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, לא שלא היו קשיים – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד דבר אחד שעשית במשרד שלך. דבר אחד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא שלא היו קשיים, אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד דבר אחד שעשית. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא שלא היו קשיים ולא שלא היו החלטות שניתן היה לקבל אחרת, אני אומר לך, חבר הכנסת סובה. ביחס למספרים – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא את זה אמרתי. שאלתי אותך מדוע אתה חוסם ל-30 שנה מעיני הציבור, זו השאלה. לא אמרתי משהו אחר. אל תכניס דברים לפי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ידידי, הפרוטוקול שמע את מה שאתה אמרת, ואני מציע לך לחזור בך. ובכן, ביחס למספרים – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> סליחה, מה אמרתי שאני צריך לחזור בי? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ביחס למספרים, ישראל, ברוך השם, ברוך השם – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> למה אני צריך לחזור בי ממה שאמרתי? אתה חוסם מידע מהציבור – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> טוב, בסדר, שמענו. הבנו אותך. תתקדם, חבר הכנסת סובה. תתקדם. מיצינו את הדבר – מתקדמים. ביחס למספרים – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, תחזור, לא הבנתי. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אז תקרא בפרוטוקול. << קריאה >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> איך אפשר לקרוא בפרוטוקול? הוא נחסם לעוד 30 שנה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ביחס למספרים, ישראל, עם כל הצער – והצער הוא גדול מאוד, על כל איש ואישה, יהודי ושאינו יהודי, נוצרי, מוסלמי, יהודי, דרוזי, צ'רקסי – כל אדם כזה שנפטר, אדוני היושב-ראש, מאז חודש מרץ, מאז הקורונה הגיעה בעוצמה לישראל, הוא עולם ומלואו. ועדיין, אם תפקחו את העיניים ותשתחררו מהסיסמה – שאגב, איננה משכנעת רבים, אדוני היושב-ראש. "רק לא ביבי", זו הסיסמה. אין שום דבר בעולם חוץ מנתניהו ולא נתניהו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אבל בגרמניה, שאינני מרבה להשתמש בה, קורים דברים מזעזעים בימים אלה, כולל סגר מלא בחג המולד המתקרב, את איטליה ראינו, את בריטניה ראינו, ובארצות הברית, ידידתנו הטובה, גם כן ראינו. אבל באופוזיציה – "רק לא ביבי". << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כי ביבי כישלון. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אגב, אדוני, לחברת הכנסת ברביבאי שפה פרלמנטרית לא תזיק. היא אמרה פעם אחר פעם אחר פעם. ראש הממשלה בנימין נתניהו – תתרגלו, גם לשנים הבאות, גם לשנים הבאות. עכשיו אני רוצה להתייחס לדבריה של חברת הכנסת יזבק. נכון, חברת הכנסת יזבק, את בהחלט מדייקת, לצערי אני אומר, ובאמת אני אומר את זה בצער, גם משום שאני אומר בצער שאת מדייקת אבל גם בגלל שהעובדות היו נכונות: עלייה גדולה בתחלואה במגזר הערבי, בעיקר בחודש האחרון, דבר שכמובן הביא לעליית ה-R, אם כי הוא יורד לשמחתי בימים האחרונים, ברוך השם, כפי שאמרתי בישיבת הממשלה, ובניגוד לכל עמדות המומחים שאמרו, אדוני היושב-ראש – גם זה דבר – שה-R יכול רק לעלות. אני אמרתי: לא נכון, הוא יכול גם לרדת, וברוך השם, הוא יורד. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> הוא יכול גם להוליד עכבר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> זה נכון. הוא יכול הרבה דברים. הוא יכול לעלות ויכול גם לרדת. בכל מקרה, חברת הכנסת יזבק, בואי נאמר כך: למרות כל ניסיונות ההסברה והשכנוע – ואני יודע שגם בסיעתך היו חברות וחברי כנסת שדיברו עם הציבור הערבי – לצערי, אני באמת אומר את זה בצער, החתונות ההמוניות, הבוז לכללים וההתרסה הנוראה במגזר הערבי בחודש האחרון הביאו לתחלואה הנוראה. אני יודע שאני לא פוליטיקלי קורקט. הינה אני שם – לפרוטוקול: שמתי בצד את הפוליטיקלי קורקט, ואני אומר לך, גברתי – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אתה מטיל את האחריות על החברה. תגיד לי, כמה הממשלה השקיעה בהסברה? כמה הממשלה השקיעה בהסברה? תגיד, כמה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> זאת שאלה. את באמת רוצה? הממשלה השקיעה במאמצי הסברה במגזר הערבי, בדרייב אין שנבנו – ואת יודעת את זה – בסיורים של הפרויקטורים – לא נעים לי מהסיעות החרדיות, אבל בימי – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני אגיד לך מה אני יודעת. אני יודעת – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> תקשיבי, אני עונה לך. שאלת – אני עונה. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני יודעת שהתחלתם את הבדיקות באיחור רב. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> שאלת – אני עונה: ממש לא נכון. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני יודעת שלא הושקע בפרסום של משרד הבריאות. אני יודעת שאין הסברה כראוי. זה מה שאני יודעת. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> טוב, גברתי, אז אני אומר לך – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה המצב הנתון. להטיל את האחריות על החברה זה לא מקובל. זו אחריות הממשלה והמדינה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אז אני אומר לך – קודם כול אני לא הטלתי אחריות על החברה. האחריות היא שלנו. האחריות היא גם לא שלכם, כי אתם אופוזיציה. האחריות היא של הממשלה, של העומד בראשה, של שר הבריאות, של השר לשיתוף פעולה אזורי ושל שרת התיירות, כי יש אחריות קולקטיבית. אלה מושגים, אדוני היושב-ראש, שנעלמו בלהט השיח של "רק ביבי", "רק לא ביבי" – שיח נבוב, עלוב, לא משכנע. בזמבורות לא מחליפים ממשלה. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> מה שאתה אומר זה השיח העלוב – זה שאתה מחזיר את האחריות אל הציבור. זה השיח העלוב. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> גם כל המפגינים, המאורגנים ברובם: בזמבורות לא מחליפים ממשלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם התחלואה אצלם, למה אתה סוגר מכון כושר בראשון או בקריית שמונה או בבאר שבע? בוא תסגור את המגזר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני רואה שחזרת. אני רואה שחבר הכנסת סובה חזר לבסיס, ליסודות. חזרת ליסודות של סיעת ישראל ביתנו, של שנאת ערבים. כן, חזרתם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – למה 33 יישובים אדומים מתוך 35? למה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא הלך לכם, לאביגדור ליברמן, עם שנאת ערבים – עבר לשנאת חרדים. תמצאו משהו אחר, תמצאו אג'נדה חדשה. תמצאו אג'נדה חדשה, לא הולך לכם. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – למה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – ההיגיון בדבריך, אדוני השר. אם אתה מאשים אותם בכך שסגרת מדינה שלמה? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לכן אני אומר לך, חברת הכנסת יזבק, אני אומר לך: האוכלוסייה לא הואשמה, והאחריות היא עלינו, אבל אם אוכלוסייה רוצה – אגב, אני מדבר על כל האוכלוסיות, גם על החילונית, גם על החרדית, גם על המסורתית, וכן, גם על הערבית. לא יכול להיות שנוכל לדבר על כל אוכלוסייה – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה מקרי שרמת התחלואה כל כך גבוהה בחברה הערבית או שזו מדיניות? אין מקריות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – אבל בשם הפוליטיקלי קורקט לא לדבר על החברה הערבית. החברה הערבית, לצערי, עם החתונות, שבהתרסה עלו לרשתות החברתיות, לצערי, לצערי – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> ומה עם התפקיד שלכם – למנוע חתונות? איפה הייתם? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת יזבק – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> איפה הייתם? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת יזבק, זה לא דו-שיח. נתתי לך להעיר ולהעיר ולשאול – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אבל הוא אומר דברים שלא יודעים אם הוא מתכוון – – – הוא מאשים את החברה. איפה הייתה הממשלה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת יזבק, לי יש בשבילך הצעה מדהימה. ניתן לו לומר את דברו, ואז, אם תרצי לשאול, אני אאפשר לך. תשאלי אותו והוא יענה לך ונוכל לשמוע אחד את השני, ולא נצעק ככה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> עכשיו – אדוני, זו לא מסיבת עיתונאים. אני לא נוהג לכנס מסיבות עיתונאים. בכלל אני אגיד לך, לנוכח מצבה של העיתונות בישראל – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אקוניס, אני בתחושה שאתה דווקא מתמודד עם זה לא רע, אז אפשר, אם מישהו ירצה, לצעוק איזו שאלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סובה, אם אני אסביר: זה ההבדל – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כבוד היושב-ראש, כנראה שחבר הכנסת אקוניס שכח שבחודש האחרון לא היו חתונות אפילו, אז על מה הוא מדבר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת יזבק, אבל לפני רגע הגענו לסיכום, וכבר הוא לא מתקיים. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זה לא מדויק. שיכבד את האינטליגנציה שלנו גם. לא היו חתונות בחודש האחרון. על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סובה, אני אסביר: יש הבדל בין מליאת הכנסת לבין ישיבות סיעה של סיעות מסוימות בכנסת; אני לא יודע איזה, כמובן, אבל אני שמעתי שיש סיעות שבהן חייבים להגיד דברים, חייבים להשיב. במליאה השר יכול לשמוע את השאלות אבל הוא משיב מה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה, על פי מיטב שיפוטו והבנתו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני יכול לשתף מישיבות הסיעה שלנו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא דיברתי, אתה רואה? אני לא זוכר שהזכרתי את הסיעה שלכם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – לשתף אותך – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סובה, אם הובנתי לא נכון, אני לא התכוונתי בכלל לסיעה שלכם. לא זוכר שהזכרתי אותה ולו ברמז. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו מבקשים שהשר דודי אמסלם יבוא לענות. << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> אני הייתי שמח, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> השר אקוניס, הצלחה כזאת, שחבר הכנסת אבידר כבר מתגעגע לשר אמסלם. יפה מאוד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני הייתי שמח, גם אני מתגעגע אליו. קודם כול, גם אני מתגעגע אליו, ואני מאחל לו בריאות טובה. כשיצא מהבידוד הוא יחזור, ברוך השם. בריאות טובה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> יפה מאוד. הוא בריא והכול בסדר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ברוך השם, בריאות טובה. עכשיו, שמעתי גם את דבריה של חברת הכנסת יזבק בהתייחס למצב המדיני. אני אגיד לך, כל התפיסה שלכם, ובמידה רבה גם של השמאל הישראלי, כולה, מראשיתה ועד סופה, קרסה אל מול סלעי המציאות. אתם אמרתם 20 שנה – או יותר, אדוני היושב-ראש, 25 כבר, עוד מעט 30 אפילו – – – << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אדוני השר, מה זה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה, אי-אפשר ככה, באמת. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> רק כדי להבין אותו, שנבין – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבו שחאדה. זה לא דו-שיח. באמת, תכבדו את הדובר, די כבר. מותר לו לומר את מה שהוא חושב, גם אם אתה לא מסכים איתו. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני לא – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא ראיתי שהוא הפריע לחברת הכנסת יזבק, שאמרה פה דברים לא פשוטים. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> בכלל לא עניין של הסכמה. רק שנבין. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אז תן לו לסיים. אולי אם הוא יסיים אז גם אפשר יהיה להבין מה הוא אומר. נחכה בסבלנות. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> במשך 30 שנה, אדוני היושב-ראש, כמעט 30 שנה – יותר, אבל בוודאי ב-30 השנים האחרונות, חברת הכנסת יזבק – התפיסה של השמאל, בתמיכת הסיעה הערבית, שעוד לא הייתה אז הרשימה המשותפת אלא רסיסי מפלגות, אמרה את הדבר הבא; אגב, גם ראשי ממשלות גדולים, דגולים, גאונים, שהציבור הקיא אותם במהירות – אהוד ברק ואהוד אולמרט – אמרו את הדברים: אם לא תהיה התקדמות עם הפלסטינים לא תבוא מרוקו, לא יבוא איחוד האמירויות, לא תבוא בחריין, לא יבואו מדינות נוספות שנשמע עליהן, אדוני היושב-ראש, בשבועות הקרובים. הכול התהפך. בא איחוד האמירויות, באה בחריין, באה מרוקו; יבואו עוד מדינות. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מתי הוא נוסע לבחריין? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לכן כל התפיסה הזאת, שמתאימה לשנות התשעים של המאה הקודמת – קודם תיסוג – – – << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין מה להתגאות בזה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> יש מה להתגאות. בושה. בושה וחרפה. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין מה להתגאות. אין מה להתגאות. כל עוד עם מדכא עם אחר, אין מה להתגאות בזה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> את היית הראשונה שצריכה להוציא הודעת תמיכה בהסכם השלום. << קריאה >> היבה יזבק (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין מה להתגאות בזה. במה אתה מתגאה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חברת הכנסת יזבק, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מה את רוצה שאני אעשה? תני לו לדבר, מספיק כבר עם זה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> ככה זה נראה. במקום להיות הראשונים להודיע הודעות תמיכה ושמחה על הסכם שלום אחד, באוגוסט, עם איחוד האמירויות, אחר כך בספטמבר הודיעו על בחריין ולאחר מכן, השבוע, הודיעו על מרוקו – דממה. דממה. הגה לא נשמע. איפה ארגוני השלום? איפה סיעות האופוזיציה? מחנה השלום. כן, מרוקו, איחוד האמירויות, בחריין, וזו רק ההתחלה, מכיוון שתהיינה עוד. עכשיו אני אומר, אדוני היושב-ראש, עכשיו אני אומר – ובכך אסיים – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בירכנו על ההסכמים – – – אדוני השר, מה זה קשור? מה אתה מקשר בין שני הדברים – – – זה לא אומר שאתם מנהלים מערכת בחירות? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני מציע לך, חבר הכנסת סובה – – – << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זאת הביקורת שלנו כלפיכם, זה לא קשור להסכמים. בירכנו על ההסכמים, הצבענו בעד ההסכמים – – – אדוני השר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני מודה ומתוודה, חבר הכנסת סובה – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת סובה, אני אתרגם לך את ראש האופוזיציה. הוא כנראה צריך להגיע לאיזה מקום, הוא צריך לנאום, הוא לא יוכל לנאום לפני שהשר יסיים, ואתה מעכב אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם כשנולדה לו ילדה לפני שלושה ימים, יש לו כל כך הרבה אנרגיה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בשעה טובה, בשעה טובה, בשעה טובה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> קודם כול ברכות. לא ידענו, לא ידענו. קודם כול ברכות, חבר הכנסת סובה, לך, לרעייתך, לכל המשפחה, על הולדת הבת. זה דבר משמח לחג החנוכה, זה יפה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בהחלט. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יהיה לי מה לגזור מהשידור של ערוץ הכנסת ולהעביר למשפחה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, אני מברך אותך. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> להבדיל אלפי הבדלות, איחלנו מכאן, מהדוכן הזה – מעל כל הפוליטיקה יש בני אדם, מעל כל הפוליטיקה יש אנשים, מעל כל הפוליטיקה יש גם שיח תרבותי; לא יזיק לבית הזה, למרות שהוא נעלם ממנו, חבר הכנסת סובה, והוא הולך ומידרדר, גם פה, גם ברחובות, גם בתקשורת. זה דבר נורא. זה הדבר העיקרי שהכנסת הזאת הייתה צריכה לעשות, ולדאבון הלב היא לא עושה. פגו מן העולם הוויכוחים האידיאולוגיים. אין ויכוח מדיני, אין ויכוח כלכלי, אין ויכוח איך החברה נראית, יש רק ויכוח: נתניהו או לא נתניהו. בכך מתמצה עולם הדימויים של השיח הציבורי הישראלי, וזה, אדוני, מדאיג מאוד, מדאיג מאוד – גם הרמה, גם הבוטות וגם האלימות. וככל שתוכנית הטלוויזיה היא בוטה יותר, אלימה יותר והמגישים בה מקללים יותר את ראש הממשלה, כך היא – אני לא רוצה להגיד נצפית יותר, אבל בוודאי יוצרת עניין, או בטלוויזיה או ברשתות החברתיות. ולאן הגענו במקום הזה שהיה בו כל כך הרבה שיח עקרוני, יסודי ואידיאולוגי? ובכן, חברת הכנסת יזבק, לסיום, כפי שאמרתי, הבעיה העיקרית של השמאל בישראל איננה מי ינהיג אותו – זה לא איזנקוט או חולדאי או יאיר לפיד או בני גנץ או גבי אשכנזי. << קריאה >> סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): << קריאה >> סער, סער. גדעון סער – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> הבעיה איננה מי ינהיג, הבעיה היא אובדן הדרך. איבדתם את הדרך. אין לכם דרך, אין לכם תפיסות עולם, אין לכם מה להציע לציבור חוץ מ"רק לא נתניהו" או "רק לא ביבי", כמו שאמרה חברת הכנסת ברביבאי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לכם יש. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לכן איבדתם את הציבור. לכן תפסידו גם בבחירות הבאות. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> בהצלחה בפריימריז. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> סליחה, רק שנייה. חבר הכנסת אבידר, שהפסיד בפריימריז, לא צלח את הפריימריז בליכוד – לא צלחת את הפריימריז בליכוד וברחת כי הפסדת וקיבלת שריון, אז אל תטיף לנו על פריימריז. תודה, אדוני. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תקשיב, אני לא מוכשר כמוך בגאווה. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> נכון, אתה צודק. אתה באמת לא מוכשר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רק ממליץ לך לחזור – – – בתל אביב. אתה לא מגיע לעשרים הראשונים גם אם – – – עוד 40 כאלה – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> קיבלת שריון, אז אל תטיף מוסר. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> – – – << קריאה >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << קריאה >> – – – כל החברים שלך יודעים את זה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת אבידר, אני אעיר את עיניך בעוד דבר: במפלגה דמוקרטית לא אתה ולא אני יודעים מראש מי יגיע ב-20 הראשונים. הבוחרים קובעים, ובדרך כלל הם גם יודעים טוב מאוד מה הם עושים. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אנחנו רק יכולים להעריך, אדוני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, אנחנו סיכמנו את הפרק הזה, ואנחנו עוברים מכאן לדיון הסיעתי. ראש וראשון לדוברים, מטעם סיעת יש עתיד-תל"ם – ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אם יש דבר שבאמת מדאיג אותי בתקופה הזאת זה טענת הממשלה שהכול בסדר. אנחנו בתחילתו של משבר כלכלי שילך ויחריף. הטענה שלכם שהכול מצוין והכול מטופל והכול מנוהל היא טענה מופרכת לחלוטין. כל מי שמסתכל על הנתונים הכלכליים – וזה מה שאני עושה רוב הזמן – יודע שאנחנו בתחילתו של משבר, וזה משבר לא מנוהל, שבו אתה מדבר על תפיסת עולם. אין שום תפיסה של מה הולכים לעשות בעניין. האם הממשלה הזאת הציעה עסקת חבילה למשק? האם אנחנו יודעים איך פועלים יחד, ארגוני העובדים, המעסיקים והמדינה, כדי לוודא שאנחנו מוציאים את עצמנו מהבוץ, כדי לוודא שהאינפלציה – ותגיע האינפלציה; אין מצב בעולם שמדפיסים כסף כמו משוגעים ולא תהיה אינפלציה. אנחנו בגירעון מצטבר של 157 מיליארד שקל. הממשלה מדפיסה כסף ולא אומרת מאיפה היא תביא אחר כך את הכסף הזה. המשבר הכלכלי מהסוג הזה זה משבר ריאלי. זה לא משבר בנקאות, זה לא משבר כמו ב-2008, זה משבר ריאלי. במשבר כלכלי ריאלי, הדבר הראשון שקורה הוא שהפערים החברתיים מתרחבים: העשירים הולכים להיות עשירים יותר מפני שיש להם את ההזדמנויות, מפני שיש להם את המהירות, מפני שיש להם את התפיסה הטכנולוגית, מפני שיש להם יכולת להשקיע; מעמד הביניים הופך להיות העניים החדשים. אדם שיש לו חנות קטנה בימים האלה, לא תהיה לו חנות קטנה בשנה הבאה. 80,000 עסקים נסגרו השנה. 80,000 עסקים. כל יום נסגרים 200 עסקים. ממשלת ישראל עסוקה במריבות אידיוטיות על פוליטיקה. ככה לא מנהלים משבר כלכלי. משברים כלכליים תמיד באים ב-delay: אם יש מגפה עכשיו, הנתונים הכלכליים מתחילים להידרדר עכשיו, וההשפעה על האזרחים תהיה בשנה הבאה. מול זה יש ממשלה שאין לה שמץ של רעיון איך היא הולכת לטפל בזה, אין לה תוכנית כלכלית. אני ראיתי את חוק ההסדרים שהממשלה הזאת שמה על השולחן. זה חוק הסדרים ששמו אותו על השולחן ביולי, ורובו מורכב מכל מיני רפורמות עבשות שאני זוכר מימיי באוצר. אני ב-2014-2013 לא קיבלתי אותן, ב-2013. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> – – – אל תיקח – – – << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> אבל זו הדרך – להציג חוק הסדרים בתקופה של משבר כלכלי מתגלגל? מה יעשה אדם שביוני יגלה שנגמרה לו החל"ת ולמדינת ישראל ולממשלת ישראל אין שמץ של רעיון מה לעשות איתו עכשיו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שייסע למרוקו. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם): << דובר_המשך >> מה נעשה? הרי בתקופה שיש אבטלה מאוד גבוהה לא מעלים משכורות, נכון? לכל מעסיק יש שלושה אנשים שרוצים כל עבודה, אז משכורות, במקום לעלות, ירדו, יוקר המחיה יעלה, המגזר הציבורי – אף אחד לא הציע לו הצעה שהוא יכול לקבל. אין תוכנית כלכלית, אין עסקת חבילה למשק. אתם יודעים מה? אין אפילו חזון מסודר איך הופכים את ישראל למדינה שתוביל את הטכנולוגיה. הרי הפתרון היחיד – זה הדבר היחיד שכולם מבינים – הוא שאם היום בכלכלה הישראלית בערך 9% משוק העבודה עוסקים במקצועות הטכנולוגיה, אם לא נגיע ל-15% תוך שלוש שנים ול-20% תוך חמש שנים, הכלכלה הישראלית תידרדר עוד יותר. זה לא שאם נצא עכשיו מהכנסת, יש בחוץ boot camps ענקיים שבהם אנשים עוברים הכשרה למקצועות המאה ה-21. זה לא שמישהו יודע מה הוא מתכנן לעשות עם האוכלוסיות שרצינו או התחלנו להביא אותן אל שוק העבודה המתקדם. עד היום נוצל 0% מהתקציב ששמו בצד להכשרות מקצועיות. 0%, בתקופה שבה היינו צריכים לצאת היום מהכנסת ושבירושלים, בבית שמש, בתל אביב, במודיעין, בבאר שבע, בנתיבות ובקריית שמונה יהיו boot camps שבהם אנשים לומדים טכנולוגיה כדי שהם יוכלו לממן את עצמם ואת ילדיהם. אין פתרון אחר לכלכלה הישראלית, ואתם רבים על שטויות לנוכח אסון שמתגלגל עלינו. אז אם יש סיבה אחת להביע אי-אמון בממשלה הזאת היא מפני שאנחנו יודעים כבר כי מזה לא תהיה חזרה, שהממשלה הזאת לא תטפל במשבר הכלכלי, ולפיכך אנחנו צריכים ממשלה שכן תטפל במשבר הכלכלי. אני כבר הוצאתי פעם אחת בחיי את המשק הישראלי ממשבר כלכלי – שנתניהו, אגב, גלגל אותנו לתוכו. אני אדע לעשות את זה פעם נוספת אם אנחנו נבקש מהציבור הישראלי את ההזדמנות לעשות את זה. תודה רבה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נטוס לסודאן, נטוס לבחריין, נטוס לאבו דאבי. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה לראש האופוזיציה. מכאן אנחנו עוברים לחבר הכנסת ווליד טאהא, בשם הרשימה המשותפת. בבקשה. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לבחריין ואבו דאבי – – – לא רוצה להגיע לשם פעם שנייה – – – << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אלי אבידר, אתה מוזמן להמתין ולשמוע אותי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה תדבר על מרוקו? רק על מרוקו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק אם תדבר על מרוקו – – – גם תוניסיה. << דובר >> ווליד טאהא (הרשימה המשותפת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להתמקד בדקות שלי בסוגיה הספציפית של בתי הספר לנהיגה ושל התלמידים שלומדים נהיגה. אתם יודעים, אנחנו משנים ערים לצבע אדום על פי מודל הרמזור באופן תדיר מאוד – בשבוע אחד ערים נכנסות לאדום, ערים יוצאות מאדום. אבל הסוגיה הזאת של כניסה לצבע אדום על פי מודל הרמזור משליכה באופן ישיר על תלמידי נהיגה ועל בתי ספר לנהיגה בצורה שמפסיקה לגמרי את האפשרות של הלמידה. גם טסטים שנקבעו לתלמיד והוא שילם עליהם אגרה מתבטלים. בינתיים לא מצאו את הנוסחה להחזיר את הכסף או לאפשר לתלמיד לגשת עם אותה אגרה ששילם, ואז הוא צריך לשלם עוד פעם. אבל יותר חשוב – בגלל שאנחנו עדיין לא ניצחנו לגמרי את הקורונה ואנחנו מתנהלים בתוך הקורונה, מנהלים משבר של קורונה, אני הצעתי לשרת התחבורה לאפשר לימודי נהיגה בהסתמך על בדיקה שלילית של הקורונה – בכל שיעור שהתלמיד צריך לגשת אליו הוא צריך להציג בדיקה שלילית בטרם הוא מגיע לשיעור שלו. הרי בכל עיר אדומה אנחנו מעודדים יותר בדיקות כדי לעמוד על מצב התחלואה. על כן, אני לא מבין את ההיגיון של לבטל לגמרי את השיעורים, גם עבור התלמידים, אבל גם עבור בתי הספר לנהיגה, כי אז עושים אותם מובטלים, ללא עבודה. אם מאפשרים שיעור נהיגה בהסתמך על הצגת בדיקה שלילית, אולי גם של המורה, אולי גם של הבוחן, אם יש טסט, לא צריך להפסיק את זה לגמרי. יש הרבה מאוד שיטות היום, במיוחד כשאנחנו מעודדים אנשים לעשות בדיקות בערים שיש בהן קורונה או צבע אדום של הקורונה. אז אפשר לנהל חיים של הסקטור הזה באמצעות הצגת בדיקה שלילית גם של הלומד וגם של המורה או הבוחן, ומכאן – גם לאפשר ניהול חיים תקינים ככל האפשר בתוך ניהול משבר הקורונה. תודה רבה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. מטעם סיעת כחול לבן אין דובר. מטעם סיעת ש"ס – חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש – – – << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> חבר הכנסת מרגי, שרת התיירות בדיוק הגיעה – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> – – אז זה באמת הזמן לדבר על מרוקו. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי היושב-ראש, אתה יודע, יש כאלה שכשהם לא נמצאים בהוויה חושבים ששום דבר לא מתרחש. שמענו פה נאום: אין, אין, אין, אין. יבואו לכמה דיונים בוועדת הכלכלה – יבינו כמה יש, יש, יש, יש. מה לעשות? אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אנחנו בעיצומו של חג החנוכה, חג האורים. על זה נאמר: מעט מן האור מגרש את החושך, הרבה מן החושך. העם היהודי משחר נעוריו נלחם בכוחות החושך שניסו, ועד היום מנסים, לפגוע בנו ברוח. בחנוכה אנחנו חוגגים את ניצחון האור על בני החושך שניסו להשכיחנו מתורתנו ומערכי המוסר היהודי. בפורים, לעומת זאת, אנו חוגגים את הניצחון כלפי אלו שניסו להכחידנו – נער וזקן, טף ונשים ביום אחד. זה לא הדיון כאן. אני לא יודע מה יותר קשה, מה יותר מסוכן ומה יותר כואב. זה לא המקום, כפי שאמרתי. אנו בעיצומו של משבר רפואי וכלכלי, משבר הקורונה על כל השלכותיו, וביחד השתלב לו המשבר הפוליטי – ואם תקראו לו משבר "רק לא ביבי" גם כן, בנוסף. כשנכנס הוויכוח הפוליטי בלהט הדברים, אנחנו נוטים להקצין עמדות, לחדד את המפריד, להעצים את המחלוקת על פני המאחד. ואני צובט את עצמי ומנסה להזכיר לעצמי, בדרך כלל, קודם: אל לנו לשכוח את מה שמאחד אותנו, אבל יותר מכול, אל לנו לשכוח את מה שמאחד את שונאינו ומבקשי רעתנו. אותם לא מעניין ליכוד, כחול לבן, דתי, מסורתי, חרדי, ימני, שמאלי – – << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> חקלאי. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> – – חקלאי, עירוני. רוצים עוד תוויות? אני יכול מעכשיו עד 16:00, כשננעלת המליאה, לומר לכם כמה תוויות יש בחברה הישראלית. ובכל זאת, מבקשי רעתנו לא מפרידים, שונאינו ומבקשי רעתנו רואים בנו אחד, ואנחנו צריכים יום-יום, שעה-שעה, להזכיר לנו את זה. רבותיי, בא חג החנוכה להזכיר לנו שיש לנו גורל משותף ומזכיר לנו, כפי שאמרתי, מה מבקשים שונאינו ומבקשי רעתנו. ואני רוצה, בנימת הסיום שלי, לומר ולפנות להנהגה שלנו, לראש הממשלה, לראש ממשלה החלופי: קשה, קשה להשלים עם מצב הדברים, קשה להשלים עם צורת התנהלות הממשלה. זה דבר שלא היה אף פעם. ממשלה לא יכולה להתנהל כך ולא צריכה להתנהל כך. משבר האמון הוא גדול. הממשלה, ידענו, מתכתשת בתוך ישיבת ממשלה, אבל מרגע שהיא החליטה מה שהחליטה, כולם יוצאים כאחד, וזה לא המצב. ועם כל זאת, שלא נחשוב שברגע שהמשלוח הראשון של החיסונים הגיע, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לצאת למערכת בחירות, שתהיה כאובה, כואבת, מפרידה, מחדדת את המפריד. לכן – אני כבר מסיים – לכן אני קורא לראש הממשלה וליושב-ראש כחול לבן, ראש הממשלה החלופי: יש לכם את היכולות; יש לכם את תעצומות הנפש; יש לכם את הכוחות, למרות הכול, לקבל החלטה על דרכי העבודה, על דרכי פעולה משותפות, סבירות, להצעיד את המדינה הזאת אל האתגר של התמודדות עם כל המשברים שנחתו עלינו בעת הזאת. אם לא בחנוכה, מתי? דווקא בחנוכה, כשהבלתי-אפשרי קרה, אני אומר לכם, לראש הממשלה וליושב-ראש כחול לבן, ראש ממשלה החלופי: הבלתי-אפשרי עוד אפשרי. אנא, תתעשתו. עיני העם נשואות אליכם. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. בשם סיעת יהדות התורה והשבת, אגודת ישראל, דגל התורה, חבר הכנסת אליהו ברוכי – אינו נוכח. חבר הכנסת אלכס קושניר יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני. בבקשה. << דובר >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על הצעת אי-אמון בממשלה. נכון שמי שמעלה אותה הוא סיעות הבית, אבל אני חושב שחשוב שתפנימו מי באמת לא מאמין לכם: החיילים המשוחררים, שלא זכאים לדמי אבטלה משום סיבה וכבר כמעט שנה לא מצליחים למצוא עבודה. עכשיו המצאתם איזשהו פלסטר של מענק חד-פעמי, שחייל משוחרר רגיל יקבל 1,000 שקל פעם אחת במקום דמי אבטלה שמגיעים לו. גם התלמידים בבתי הספר לא מאמינים לכם. הם דבוקים למסכי המחשב, מנסים ללמוד באמצעות זום, ואנחנו מייצרים פה דור אבוד. ואני מזכיר שוועדת הכספים עוד ביולי הקצתה 1.75 מיליארד שקלים להכנת מערכת החינוך להתמודדות עם משבר הקורונה; 4% ביצוע, רק 74 מיליון בוצעו. איפה כל הכסף? בגלל זה מערכת החינוך לא מוכנה. הסטודנטים – אתם התבשמתם שיש אחוזי הרשמה גבוהים. אחר כך הסברנו לכם – והבנתם – שרוב האנשים שנרשמים זה אנשים שנמצאים עכשיו בחל"ת או חיילים משוחררים, שלא יכולים לטוס לחו"ל, אבל הסטודנטים שלומדים נפגעים ונמצאים על סף קריסה. אז פצחתם בתוכנית סיוע לסטודנטים, 800 מיליון שקל. נכנסים פנימה לתוך התוכנית, מתחילים לקרוא אותה ומבינים של רוב הכסף זה על הקרח – בקושי יש 150 מיליון שקלים, שגם ככה עד עכשיו לא חולקו לסטודנטים. הסטודנטים לא מקבלים כלום. בעלי חוות טיפוליות והילדים שכל כך זקוקים לטיפול וחווים רגרסיה – הם סגורים ולא מקבלים שום פתרון. בואו תסבירו לי מה ההיגיון. למה הילד עם בעל חיים ומדריך לא יכול לקבל את הטיפול שהוא צריך? מה סכנת ההידבקות כאן? המסעדנים, בעלי המועדונים, פאבים, תעשיית חיי הלילה – סגרתם אותם. אתם מוכרים להם לוקש בדמות מענקים מדומים שהם לא מקבלים. האנשים האלה לא יוכלו לחזור לפעילות. תעשיית התרבות, התיאטראות, היכל התרבות, אדוני השר, הם אולי היחידים שיכולים לבקר את הכניסה ואת והיציאה של האנשים, כולל לבקר את הישיבה שלהם בפנים, כולל לעשות את הרישום. למה סגרתם אותם? למה אתם לא נותנים להם שום פתרון? אף אחד לא מדבר איתם. שום שיח. תעשיית הכושר – תעשיית הכושר, אדוני, זה שסגרתם אותה – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – זאת פגיעה ישירה בבריאות הציבור. אתם שכחתם שחוץ מקורונה יש מחלות אחרות ואתם פשוט מתעלמים מהדבר הזה. הקשישים – בתי אבות סגורים, אנשים סגורים בתוך בתי אבות. יש לכם תוכנית, מגן אבות ואימהות, ויש עלייה בתחלואה. מה אתם עושים בנדון? שום דבר. כלום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נא לסכם. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסכם, אדוני. הורים יחידניים הגיעו לפת לחם. אנחנו ראינו את הדוח של עמותת לתת וראינו ש-422,000 משפחות נמצאות מתחת לקו העוני. אתם מחסלים את מעמד הביניים. ואתה יודע, אדוני השר, מי הכי לא מאמין לכם? אתם בעצמכם לא מאמינים לעצמכם. אתם רבים אחד עם השני, אתם מתקוטטים, אתם מגדפים אחד את השני. יותר מזה אני אגיד לך – אתם כל כך מפחדים מהציבור – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אלכס קושניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> – – שאתם סגרתם את הפרוטוקולים של ישיבת שרי הקורונה ל-30 שנה. מה יש לכם לפחד? מה אתם מסתירים שם? ממה אתם מפחדים? לכן תעשו לנו טובה, תפרקו את הממשלה הזאת, ובואו נגאל את עם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת קושניר. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, בשם סיעת ימינה, יעלה ויבוא. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, בימים האחרונים שבה ומתפרסמת ידיעה על "פריצת דרך", כביכול, במירכאות כפולות ומכופלות, בעסקה מול חמאס בעזה לשחרור חללי צה"ל הדר ואורון והאזרחים שמוחזקים בשבי חמאס. לפי הפרסומים – ומי שחד עין כבר יודע לקרוא בין השורות, ויושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת האוזר אמר את הדברים היום בקולו – מדובר במכבסה מילים שמאחוריה עסקת ענק לשחרור מחבלים – עסקה שתפגע בביטחונה של מדינת ישראל; עסקה שתסכן חלילה רבים רבים מאזרחי מדינת ישראל. אדוני ראש הממשלה, אתה היית שם פעם אחת. אתה טעית את הטעות הנוראה והאיומה הזאת. לא עמדת בלחץ הציבור בעסקת שליט, וחלק גדול מאוד מהמחבלים ששוחררו בעסקת שליט שבו לעסוק בטרור ובחלקם גבו חיים של אזרחי מדינת ישראל. על האיוולת הזאת אסור בשום פנים ואופן לחזור. יש, כן – יש למדינת ישראל אחריות ומחויבות להביא את בניה לקבר ישראל; יש לה מחויבות להחזיר את אזרחיה שמוחזקים, גם אם הגיעו לשם בכל מיני נסיבות. בשום פנים ואופן לא בדרך של שחרור מחבלים. במכבסה את המילים הזאת, שיש מחבלים עם דם על הידיים ויש מחבלים בלי דם על הידיים – תפסיקו לשחק בנדמה לי. כל ההבדל בין דם על הידיים ללא דם על הידיים זה אם אותו מחבל נתעב הצליח או לא הצליח להרוג יהודים. אם הוא רק פצע, אם הוא רק ניסה ולא הצליח, אם הוא היה מעורב במעגל השלישי וסייע והסיע או מימן, אז הוא לא מחבל? הוא לא חלק ממכונת הטרור? חז"ל אמרו: אין פודים את השבויים ביותר מכדי דמיהם, מכיוון שזה עצמו נותן מוטיבציה לעוד יותר חטיפות ולעוד יותר פיגועי מיקוח. אז ראשית, חלילה, המחבלים הללו יחזרו לעסוק בטרור ויסכנו את אזרחי ישראל; שנית, אנחנו ניתן תיאבון לארגוני הטרור לנסות עוד ועוד ועוד לחטוף חיילים ואזרחים ונפגע בהרתעה ובביטחון של מדינת ישראל. יש הרבה מה לעשות שאנחנו לא עושים, ועל זה צריך לתת את הדעת. איך יכול להיות שהמחבלים עדיין נהנים מקייטנות בבתי הכלא הישראליים? השר ארדן, היום השגריר, מינה ועדה, והוועדה המליצה המלצות. אדוני ראש הממשלה, גנזת אותן, לא העלית אותן אפילו לדיון; אני כבר לא מדבר על המלצות שמגר. למה לא מחמירים את תנאי הכליאה של מחבלים? למה לא מתנים מול העזתים הומניטרי תמורת הומניטרי? לא רק בדברים הגדולים; אין מערכות הנשמה, אין חיסונים לקורונה, אין הכנסה של ציוד ותרופות, אין הכנסה של אנרגיה בלי להחזיר את חללי צה"ל ולאפשר לנו להביא אותם לקבר ישראל. אז את זה אתה לא עושה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ' (ימינה): << דובר_המשך >> ואז מגיעים לאופציה של שחרור מחבלים. אדוני היושב-ראש, אני בטוח שאתה מסכים איתי בעניין הזה – צריך להוריד את זה מעל השולחן כאן ועכשיו. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. חברת הכנסת תמר זנדברג תעלה ותבוא, בשם סיעת מרצ – אחרונת הדוברים. אחריה ישיב השר אקוניס. << דובר >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בעוד כמה דקות, אחרי ההצבעה על האי-אמון, אנחנו נדון כאן בהצעת חוק להעביר סמכויות למשרד חדש, משרד ממשלתי חדש שקם עם הממשלה שכבר נאמר עליה שהיא לא רק המנופחת והגדולה והבזבזנית בתולדות ישראל – גם הגרועה שבהן. אז המשרד של השר זאב אלקין, המשרד להשכלה גבוהה ומשאבי המים – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ומשלימה. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> ומשלימה, סליחה. – – לנוכח אירועי הימים האחרונים אפשר להתחיל לכנות אותו בשם חדש: המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה, משאבי המים, ההדתה והשוביניזם. מאירועי המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה, משאבי המים, ההדתה והשוביניזם רק בשבוע האחרון: בחנוכה המשרד הזה מימן דרך האגף לתרבות יהודית – מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין המשרד להשכלה גבוהה ומשאבי המים לבין האגף לתרבות יהודית? האגף לתרבות יהודית עבר ממשרד החינוך למשרד החדש להשכלה הגבוהה ומשלימה ומשאבי המים. כשהאגף הזה היה במשרד החינוך בחנוכה שעבר, 70% מהמופעים שהוא מימן היו בהשתתפות גברים בלבד. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> לחבר הכנסת שטרן יש הצעה להסבר. << דובר_המשך >> תמר זנדברג (מרצ): << דובר_המשך >> אז השנה התקדמנו, חבר הכנסת שטרן, ובמקום 70% מהמופעים בהשתתפות גברים בלבד, השנה 80% מהמופעים הם בהשתתפות גברים בלבד. תודו שזה התקדמות – מ-70 ל-80 זה טיפוס כלפי מעלה. לא זו אף זו, האגף לתרבות יהודית בתוך המשרד להשכלה גבוהה ומשלימה, משאבי המים, ההדתה והשוביניזם חילק גם חוברת לחנוכה. מה כתוב בחוברת? שקרו לנו ניסים. מה הם הניסים? הניצחון, הניצחונות של ישראל במלחמותיה זה נס. לא עליונות צבאית, לא עוז וגבורה, לא קוממיות. לא. נס. ועוד נס קרה בחוברת של המשרד האמור, שאני לא אחזור על שמו – ההשכלה הגבוהה וכו' ותרבות יהודית: ההתנתקות היא אירוע זמני, בגלל הניסיונות לחסל את הרוח היהודית במקום. זה חולק, חברות וחברים, בחוברת בבתי הספר הממלכתיים בכיתה א'. אז אני מציעה שהמשרד הזה יתפרק מנשקו – מנשק ההדתה, הההדרה, הביזוי והשפלה של נשים – יחזיר את היהדות להיות יהדות פתוחה ויהדות של כולם, יעזוב במנוחה את ילדי כיתה א' וייתן לנו בחנוכה לחגוג ולשמוח, להרבות אור ולגרש את החושך. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. ישיב במשולב השר אופיר אקוניס. בבקשה, יעלה ויבוא. << דובר >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, נעשה את זאת טלגרפית, כפי שהבטחתי, כדי להשיב לטוענים. ובכן, אדוני היושב-ראש, יושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד נמצא כאן? כמובן, לא נמצא כאן. זו בכלל תכונה של סיעת יש עתיד – להציג הצעות אי-אמון, להסתלק מן האולם, לא להקשיב לתשובות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אתה, חבר הכנסת הרצנו, אפילו לא הצגת; חברת הכנסת ברביבאי לא הציגה – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא, זה אי-אמון בממשלה, ידידי. אין אי-אמון בראש – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא לא. חבר הכנסת שטרן, אני מעריך אותך. אתה גם פרלמנטר די ותיק בבית הזה. אומנם היית בסיעה אחרת קודם – לא חשוב, לא ניכנס לשיח הזה של מעבר. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לא, תיכנס, השר אקוניס. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> למה? בשמחה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש יותר חברי כנסת מאשר כל – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אבל אתה יודע היטב, חבר הכנסת שטרן – חבר הכנסת הרצנו צעיר ממך, אבל גם הוא יודע – אין אי-אמון בראש ממשלה; זה לא קיים בכנסת הישראלית. המושג הוא אי-אמון בממשלה, ואתם מביעים אי-אמון בממשלה, זאת זכותכם, אבל כאשר מגיעה התשובה – מסתלקים מן האולם, מפירים כל התנהגות פרלמנטרית בסיסית ביותר ולא מחכים לתשובות, ואז – – – << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> למה? תספור כמה יש – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני אסביר לך מה קורה, חבר הכנסת שטרן. אני אסביר לך, חבר הכנסת שטרן, מה קורה. מה שקורה הוא שחוזרים על השקר שוב ושוב ושוב ושוב. חוזרים עליו. אני אסביר לך, אני עונה. למשל, חבר הכנסת לפיד, יושב-ראש האופוזיציה, כן? הוא בא ומדבר – ואגב, אני יכול להתחבר לחלק מן הטיעונים בעניין הכלכלי. אני לא אומר שכל האמת היא בצד שלנו במאה אחוז וכל השקר הוא בצד שלכם במאה אחוז, אבל אתם איכשהו מן הדברים הטובים שנעשים מתעלמים. עכשיו, אני אומר לך מה קרה בבית הזה בחצי השנה האחרונה. אני אומר לך: 100 מיליון שקלים סיוע כלכלי ישירות לחשבונות הבנק של אזרחי ישראל. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> זה לא שקר. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא. משום שחבר הכנסת לפיד התעלם לחלוטין מן הסיוע הכלכלי של הממשלה, ואמר: לא עשו כלום. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> לא. לדייק. גם סיוע לחיילים משוחררים אושר בממשלה. איפה ראש האופוזיציה, אדוני היושב-ראש? ראש האופוזיציה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> יש יותר חברי כנסת מיש עתיד במליאה מאשר כל – – – ביחד. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> זה ממש לא משנה. יו"ר האופוזיציה עלה – אני משיב לו. תמסרו לו. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אתם בדרך כלל לא משיבים. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני משיב, אתה יודע זאת היטב. שנים ארוכות הייתי סגן השר, המקשר – לא היה אי-אמון שלא השבתי נקודתית על כל טיעון, נקודתית על כל טיעון. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לכם, חל"ת עד יוני – חל"ת עד יוני זה לא דבר שהייתי מזלזל בו. גם זה לא דבר שהוא מובן מאליו, והוא גם לא קורה בהרבה ממדינות העולם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> הוא אמר מה יהיה אחרי יוני? << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> יפה. שאלה מצוינת, סוף-סוף, ואני מודה לך על השאלה. אתה לא היית כאן, אדוני. חברת הכנסת ברביבאי – עכשיו חשוב מאוד לעשות סלפי עם חברת הכנסת. חשוב מאוד, אדוני. אין דבר יותר חשוב. חברת הכנסת ברביבאי, את הצעת כאן את הצעת האי-אמון והסתלקת – לא מעשה מאוד פרלמנטרי. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> עקבתי, עקבתי מרחוק – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> באולם, באולם, גברתי. באולם. אני ישבתי פה, אני ישבתי כמעט לאורך הדיון, לא כולו. אז תקשיבי לתשובה, וזאת גם תשובה לחבר הכנסת אלעזר שטרן ולכל הציבור. << קריאה >> אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> אני מוכנה לשמוע מה יש לך לומר ברוב קשב. << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> שואל חבר הכנסת שטרן, בצדק, מה יקרה ביוני, שאז יסתיימו החל"תים. אין מילה אחת באולם הזה, למעט דברי השר אקוניס – שזה אני – שמתארת לציבור כמה אנשים בישראל, אזרחים, יחוסנו החל מן השבוע הבא. וביום השיא, חבר הכנסת שטרן, חברת הכנסת ברביבאי, חבר הכנסת הרצנו – הוא חייב לשמוע. חבר הכנסת הרצנו, אתה חייב לשמוע. לא הקשבת, נכון? לא הקשבת מה היה גובה הסיוע שאנחנו נתנו לאזרחי ישראל. אני אחזור: 100 מיליון שקלים. לא הקשבת על הסיוע לחיילים משוחררים, לא הקשבת על החל"ת ולא הקשבת לתשובתי על מה יקרה ביוני, לשאלתו הנבונה של חבר הכנסת שטרן. אנחנו מביאים לכאן, מביאים לכך מאות אלפי חיסונים – יותר, מיליוני חיסונים; אחת המדינות הראשונות בעולם. לא אמרתם מילה בהצעות האי-אמון שלכם, מילה אחת לא אמרתם על הדבר הזה. ואני מקווה, חבר הכנסת שטרן, שבחודש יוני, כאשר נסיים לחסן את מי שצריך, כולל באוכלוסייה הערבית – אני פשוט כופר לחלוטין בדבריה, בהאשמות השווא של חברת הכנסת יזבק. אגב, אפרופו, נכנס חבר הכנסת טיבי; כשאני דיברתי על חברי כנסת מן הרשימה המשותפת שהשתתפו בהסברה ושהשתתפו במאמצים לשכנע את הציבור הערבי, אני התכוונתי אליו. נפגשנו באולפן טלוויזיה ואמרתי לו – וזה היה בשיא עונת החתונות; אתה זוכר, באולפן חדשות 13, כמדומני. הוא עשה את זה, שכנע, ולא כולם עשו. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> כל החברים אומרים – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> אני מאוד שמח לשמוע. זה משמח. צריך להמשיך בזה. ובניגוד מוחלט לטענתה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שצייצה לפני כמה דקות שאקוניס האשים מעל בימת הכנסת בתחלואת הקורונה את הציבור ומתנער מן האחריות, שהיא של הממשלה – בדיוק הפוך: אני אמרתי שהיו גורמים רבים, כולל החתונות ההמוניות, שלצערי באמת היו גורם של מקדם הדבקה – – << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> הסתיימו – – – << דובר_המשך >> השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס: << דובר_המשך >> – – אבל האחריות היא שלנו. רק תקשיב לזה: האחריות היא שלנו. היושב-ראש היה פה, מזכירת הכנסת, וגם הפרוטוקול. אמרתי שהאחריות היא שלנו, ואיננו מתנערים מאחריות, ואני שמח על הערתך שהחתונות הסתיימו. אני שמח שחבר הכנסת יעלון – ובזה אסיים, אדוני היושב-ראש – נכנס לאולם. חבר הכנסת יעלון, אנחנו מכירים כמה שנים. אתה היית שר הביטחון, נפגשנו מעת לעת בקריה בתל אביב, ואני ראיתי את דרכך כרמטכ"ל וכראש אמ"ן וקראתי את דבריך. כראש אמ"ן, לא כרמטכ"ל, לאור הפרסום בחדשות 13 ביום שישי האחרון, בדברי מפקד חיל הים המכהן, אני מציע לך בעצה ידידותית, באמירה פרלמנטרית, לא מתנשאת ולא מתגרה: תחדל מהאשמות השווא בנושא הצוללות, משום שמפקד חיל הים אמר את הדברים בצורה ברורה; דובר צה"ל היה לידו, הכתב אור הלר שידר. תחדל מן השקר הזה, הוא לא מכבד אותך. תודה, אדוני היושב-ראש, וחג שמח. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, נא לשבת. נא לשבת, בבקשה. נא לשבת, חבר הכנסת סובה. חבר הכנסת קושניר, נא לשבת. חבר הכנסת סובה, נא לשבת. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אנא, בבקשה, לשבת. אנא, לשבת. תודה רבה. רבותיי, לפני שאנחנו נעבור להצבעות – חברת הכנסת ברביבאי, חברת הכנסת פרומן. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה הקואליציה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> סליחה, אני לא שמעתי. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> איפה הקואליציה? << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לא זכור לי שהוחזרתי לימים שהיינו ביחד בקואליציה, כשהייתי יושב-ראש הקואליציה וידעתי לענות על השאלות האלה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אגב, לא היה קורה לך כזה דבר. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני לא יודע, את זה כבר לא אני אשפוט, אבל אני חושב, אם אני זוכר נכון, שגם אנחנו, נדמה לי, פעם אחת עשינו את זה, אז אולי דווקא כן קרה. << הצח >> הצהרת אמונים של חבר הכנסת נסים ואטורי << הצח >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> רבותיי, בטרם נעבור להצבעות על הצעות אי-אמון בממשלה, אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת כהונתו בכנסת של גדעון סער ביום שישי, כ"ה בכסלו התשפ"א, 11 בדצמבר 2020, בא במקומו חבר הכנסת ניסים ואטורי. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, אני מזמין את חבר הכנסת ניסים ואטורי לעלות לדוכן. בבקשה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ולאחר מכן אתה תשיב: "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מתחייב אני. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> בשעה טובה, חבר הכנסת ניסים ואטורי. אם אתה מעוניין להשתתף בהצבעה, אני אוסיף את קולך מכאן, אתה לא תהיה חייב לעלות למעלה. תודה רבה. אני באמת מברך אותך, חבר הכנסת ואטורי, אני מברך אותך, אני מברך את – אני חושב – אנשי המועצות האזוריות בכל הארץ, שאתה נבחרת כנציגם, וכמובן, את תושבי רמת הגולן. הרבה מאוד הצלחה. << נושא >>הצעות סיעות יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בשל:<< נושא >> << נושא >> 1. כישלון ממשלת נתניהו בטיפול במשבר הקורונה; << נושא >> << נושא >> 2. כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה ובעליית התחלואה בחברה הערבית; << נושא >> << נושא >> 3. כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים מכאן להצבעות על הצעות אי-אמון בממשלה. הצבעה ראשונה היא הצבעה על הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם, שכותרתה: כישלון ממשלת נתניהו בטיפול במשבר הקורונה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה – 39 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת סיעת יש עתיד-תל"ם להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, בעד – 39. חבר הכנסת ארבל, האם להוסיף את קולך? לא. חבר הכנסת ואטורי, אני לא רואה אותו כאן. אם כן, בעד – 39, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שהצעת האי-אמון בממשלה לא נתקבלה, מאחר שהיא מצריכה 61 חברי כנסת בעד. אני עובר מכאן להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת הרשימה המשותפת, שכותרתה: כישלון הממשלה בטיפול במשבר הקורונה ובעליית התחלואה בחברה הערבית. הצבעה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> – – – << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם): << קריאה >> לוזרים. פשוט לוזרים. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אני מבטיח שאם נהיה קרובים ל-61 אעשה את זה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה – 32 נגד – 1 נמנעים – אין הצעת סיעת הרשימה המשותפת להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 32 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שגם הצעת האי-אמון הזאת נדחתה. אני עובר להצעת האי-אמון של סיעת ישראל ביתנו, שכותרתה: כישלון הממשלה בניהול משבר הקורונה והרס הכלכלה הישראלית. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 31 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כן, 31 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. לפיכך אני קובע שגם הצעת האי-אמון הזאת נדחתה. אם כן, חברות וחברי הכנסת, הכנסת דחתה את כל הצעות האי-אמון בממשלה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> הודעות למזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2020, שהחזירה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתה של חברת הכנסת חוה אתי עטייה בנושא: מחסור בעובדים זרים בענף הסיעוד. תודה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה. << נושא >> הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> לצורך הנושא הבא אנחנו צריכים את חבר הכנסת איתן גינזבורג, יושב-ראש ועדת הכנסת. אני רואה שהוא איננו. נעבור לנושא הבא – הוא פשוט לא נמצא. הינה, הגיע. אנחנו עוברים מכאן להמלצת ועדת הכנסת בדבר בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה רבה, אדוני. יש לי הודעה נוספת בלי הצבעה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם יש הודעה נוספת תמסור אותה קודם, ואחר כך את ההודעה על הסגן. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר_המשך >> מאה אחוז. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום את הוועדות הבאות לדיון בהצעות החוק כדלקמן, לשם הכנתן לקריאה ראשונה – אולי בטרם, אני ארשה לעצמי לשלוח מכאן איחולי החלמה מהירה לחבר הכנסת דוד ביטן. זה נראה לי חשוב בעת הזאת. אם כך, הוועדה קבעה כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, ובהצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), של חברת הכנסת איילת שקד וקבוצת חברי הכנסת. עוד החליטה הוועדה כי ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק יום לאומי לתרומתה ופועלה של העדה הדרוזית (תיקון – עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל), של חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת, וכי ועדת הכנסת תדון בהצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), שמספרה פ/1728. << נושא >> בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת << נושא >> << דובר >> איתן גינזבורג (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> ולהודעה המתבקשת –בהתאם לסעיף 2 לתקנון הכנסת, ועדת הכנסת ממליצה לבחור בחבר הכנסת אחמד טיבי לסגן ליושב-ראש הכנסת עד ליום ג' בתמוז התשפ"א, 13 ביוני 2021. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> תודה רבה. נמתין רק שחבר הכנסת גינזבורג יגיע למקומו ונקיים הצבעה על ההודעה השנייה שמסר, לעניין מינוי סגן ליושב-ראש הכנסת. אני עובר להצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת ועדת הכנסת – 23 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת לבחור את חבר הכנסת אחמד טיבי לסגן יושב-ראש הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> אם כך, 23 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהודעת יושב-ראש ועדת הכנסת נתקבלה, ואני מברך את חבר הכנסת טיבי, ששב לתפקיד שהוא מכיר היטב הרבה שנים. << הצח >> הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' מ/1376; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 110; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר יריב לוין: << יור >> מכאן אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, והוא הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט חבר הכנסת רם שפע. בבקשה. << דובר >> רם שפע (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד, ניתן לומר, להציג בפניכם את חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון מס' 2). למעשה, בלי כל ההסברים המשפטיים זה מאוד פשוט: בזמן הקמת מגוון משרדי ממשלה, שחלקם הלא-קטן לא נחוצים, הוקם גם המשרד להתיישבות, והועברו הסמכויות משר החינוך לשר ההתיישבות, השר צחי הנגבי. אבל הלכה למעשה, הסמכויות – לא של חלק מבעלי התפקידים וגם לא של התקציב בין המשרדים – לא עברו, וזה מייצר מציאות שבה המכינות הקדם-צבאיות כרגע תקועות בלי תקציב. אז למרות שאין לי שום כבוד מיותר לכל מיני משרדי ממשלה שלא מחויבי המציאות, יש לי הרבה מאוד כבוד למכינות הקדם-צבאיות, לעשרות אלפי חניכים וחניכות שצריכים מאיתנו תקציב, צריכים בעלי תפקידים שידעו לדאוג להם, צריכים לשפר את הבטיחות שלהם – אנחנו יודעים את זה – שלא יהיו שם עוד אסונות, ואני יודע שהם גם מנסים. לכן החוק הזה, בעצם אחרי שהוא כבר עבר בקריאה ראשונה, אנחנו משלימים אותו, בתקווה גדולה היום, בקריאה שנייה ושלישית, כדי לאפשר למשרד ההתיישבות לתפקד כמו שצריך, עם תקציב, עם בעלי תפקידים ועם שר שיש לו את כל הסמכויות כדי לאפשר להם בעצם לתפקד – מה שכרגע, צריך לומר את האמת, לא קורה בצורה מספיק טובה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה עם המסקנות? מה עם המסקנות? << דובר_המשך >> רם שפע (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר_המשך >> איזה מסקנות? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> על האסון. << דובר_המשך >> רם שפע (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר_המשך >> שאלה טובה, חבר הכנסת מרגי, יו"ר ועדת החינוך לשעבר, שעסק הרבה באסון הגדול שאירע בצפית. ככל שאני יודע, המשרד להתיישבות מקים ועדת בדיקה בנושא. אני לא יודע איפה היא עומדת עכשיו. אני אישית גם ישבתי עם נציגי המשפחות פעמיים כדי לנסות לסייע. דיברנו גם על האפשרות של ועדת חינוך, אבל מכיוון שמשרד ההתיישבות לקח את זה, אז אנחנו מקווים מאוד שהנושא הזה ייבדק. כולנו יודעים שהיו כמה מחדלים די חמורים בנושא במגוון של תפקידים. משרד החינוך היה מאוד מעורב כמובן בנושא הזה ועוד הרבה גופים. אני מקווה שוועדת הבדיקה הזאת כן תתפקד כמו שצריך; לכל הפחות זה מה שהם התחייבו. אין סיבה שהמכינות הקדם-צבאיות ייפגעו ממשרדי הממשלה הללו. כמו שאנחנו יודעים, ואנחנו עדים פה על הדוכן הזה, ככה אחת לשבוע עולה לפה אחד האנשים שבאמת הצליח לקבץ אליו כמה משרדי ממשלה מיותרים ביחד, השר המקשר בין הכנסת לממשלה; מקשר, לדעתי, בין טוויטר לפייסבוק, לאינסטגרם, לטיק טוק. יש לו עוד כמה תפקידים, אני לא בדיוק זוכר. אז חלק מזה זה גם המשרד להתיישבות, שהוא לא מחויב המציאות. גם משרד החינוך פוצל לשני משרדים: אחד על החינוך הפורמלי, ואחד השר אלקין, שמאוד משתדל, יש לציין – אחראי להשכלה הגבוהה ולמשלימה, כלומר פה החינוך הבלתי-פורמלי בישראל. הינה, שלום לשר צחי הנגבי. אנחנו מדברים עליו ואליו. בעצם כל מה שקורה אצל אלקין עכשיו ואצל הנגבי, ועוד כל מיני פיצולים שיש לנו, מייצר מצב שמערכת החינוך שלנו פשוט מפוצלת יותר. במקום שתהיה ראייה כוללת, של אקו-סיסטם אחד, של ילד או ילדה שמגיעים בבוקר לבית ספר ואחרי זה ממשיכים אל מערכת החינוך שלהם, הממשלה הזאת, בעיקר הליכוד, בהקשר הזה, יצרה פשוט פיצול במשרדים שרק מסבך ומסבך ומסבך ומסבך. למרות שליו"ר הקואליציה לא נשאר תפקיד מיניסטריאלי, הוא תמך בה. נכנסת, אז אני ככה מחזק את דבריי. אני חייב להגיד לכם, חבריי חברי הכנסת, אחד הנושאים היותר-מתסכלים שקורים פה בימים האחרונים – אני חושב שהציבור לא מבין אותו עד הסוף: ישבו כל סיעות הבית ודנו בהצעת חוק לפיזור הכנסת, והיא עברה פה, כידוע, בשבוע שעבר בקריאה טרומית. התכנסו בוועדת הכנסת, דנו כולם, אופוזיציה וקואליציה ואופוזיציה שבתוך וכל מיני כאלה, וניסו להסכים על תאריך לבחירות. כולם הסכימו שהבחירות צריכות להיות בהקדם כדי שהציבור ישלם מחיר מינימלי גם ככה על העובדה שאנחנו הולכים לבחירות בעת קשה זו. ועדת הבחירות אמרה שהיא לא רוצה את התאריך 23 במרץ מכיוון שזה קרוב לה מדי לפסח ויהיה מורכב מאוד עם ספירת הקולות, והוסכם על התאריך 16 במרץ. כל סיעות הבית בדיונים הבינו שזה מה שצריך לקרות. במקביל, אנחנו בכחול לבן יזמנו שתי הצעות חוק שנכנסו לתוך חוק הפיזור: האחת, הצעת חוק שלי, שתפקידה להגביל את מימון המפלגות בתקופה הקשה הזאת. מה יותר טריוויאלי – אדוני היושב-ראש, אני בטוח שאתה מבין אותי – מלהגביל את ההוצאה הממשלתית ואת התקציב שהמדינה נותנת למפלגות כדי להשקיע כסף בכל מיני שלטים, כנסים שגם ככה לא יהיו ועוד? זו הצעת חוק ראשונה. מי מתנגד להצעת החוק הזאת? כמובן, הליכוד. אוסנת מארק ושלמה קרעי הגיעו לוועדת הכנסת כדי לצעוק שהם מתנגדים להגבלת המימון. במילים אחרות, הם תמיד רוצים עוד ועוד ועוד ועוד ועוד כסף, כדי שיהיה להם מה לבזבז. בנוסף – הצעת החוק של חברתי חברת הכנסת תהלה פרידמן, חוק השקיפות, כדי שגופים פוליטיים מפלגתיים, כשהם מפרסמים את הדברים שלהם ברשתות החברתיות ובכלל, יהיו מחויבים לפרסם מטעם מי פורסמה המודעה. מה יותר טריוויאלי מזה? אבל הפלא ופלא, מי מתנגד? חבר הכנסת ג'בארין, מי מתנגד לשקיפות? הליכוד, כמובן. לא טעית. זה מה שהליכוד יודע לעשות – מתנגד לכל דבר טוב שהיה יכול לקרות ביציאה הזאת לבחירות, שהיא גם ככה מיותרת, אבל לפחות נעשה אותה שקופה יותר, חסכונית יותר וקצרה יותר. ולכן, יושב-ראש הכנסת מחליט להשתמש באופן ציני בתפקיד שניתן לו כיושב-ראש הכנסת, וחבל לי שהוא לא פה כדי לשמוע את זה, אבל אני בטוח שהוא ידע את זה, ובאופן מכוון לא מעלה היום את הצעת החוק לפיזור הכנסת. הוא מביא אותה מחר, והוא גם עשה כל מה שהוא יכול כדי להעמיס את סדר-היום של הכנסת, כדי שאולי הוא יצליח לגרום לזה שב-16:00, כשמגיע חג חנוכה והמליאה נסגרת, אז לא יצביעו על פיזור הכנסת. ולמה הוא לא רוצה לעשות את זה? – שלום לך, חבר הכנסת מלכיאלי – כי ליריב לוין לא נוח שמגבילים לו את המימון של המפלגה, ולא נוח לו השקיפות של היציאה לבחירות, ואולי גם לא נוח לו מועד הבחירות ב-16 במרץ, למרות שזה הוסכם עם חברי מפלגתו, כי הוא רוצה בחירות אחרי פסח. מה אכפת לו שהציבור צריך שהממשלה תתפקד ותטפל בו? אז גם תוקעים את עבודת הממשלה, גם לא נותנים לחוקים לעלות למליאה. אין ציניות יותר גדולה, לצערי הרב, ממה שבוחר לעשות יריב לוין בימים האחרונים. ולמה זה חבל? כי אנחנו רואים בשבועות האחרונים שהמליאה יודעת לקבל החלטות. היו פה כל מיני חוקים בשבוע שעבר שפתאום החליטו שכולם יתמכו בהם. היה חוק משמעותי שקשור לעדה הדרוזית, ופתאום, אם אני זוכר נכון, 77 ח"כים הצביעו בעד, כי פתאום הבינו שאולי אפשר לשתף פעולה. אבל כשבמשך חודשים רבים חבריי בליכוד עושים מה שהם יכולים כדי לגרום לממשלה הזאת לא לתפקד, אז אנחנו בעצם רואים שלהעביר חוקים בכנסת זה דבר בלתי אפשרי. בנוסף, אני מזכיר לכולם שוועדת השרים לחקיקה לא עובדת, לא מתכנסת. היו איזה שבוע-שבועיים שבהם דודי אמסלם, כנראה בהוראה ישירה מבלפור, קיבל החלטה: אני אעשה כאילו היא עובדת. העבירו שם כמה חוקים, אגב, חשובים, שקשורים לשוויון מגדרי, למלחמה החשובה שלנו נגד אלימות כלפי נשים. זה היה שבוע אחד, אולי שבועיים, אבל מה לעשות, גם זה ירד מסדר-היום שלנו, וחזרנו למצב שבו אין ועדת שרים. גם בליכוד תוססים, גם בכחול לבן תוססים, כולם לא אוהבים את זה, אבל זה לא מפריע להם להמשיך בהתנהלות הזאת. לסיום ולסיכום, לסיכום העניין, חוק המכינות, המכינות הקדם-צבאיות, מאפשר ויאפשר בכל מצב שיהיה עכשיו, אם נצליח להעביר אותו בשנייה ושלישית, למכינות הקדם-צבאיות, לאותם עשרות אלפי בני נוער, נערים, נערות, שהשליחות קריטית להם, שהם בחרו לצאת לשנה משמעותית מהחיים שלהם, יאפשר להם לקבל את התקציב שהם צריכים; יאפשר במקרה הזה לשר צחי הנגבי שהמשרד שלו בעצם יוכל לתפקד ולממש את השאיפה שלו ביחס למה שקשור למכינות, וגם לחלק מבעלי התפקידים – לממש את תכליתם. אז זה ההסבר שלי לקריאה שנייה ושלישית. אמרתי את דעתי על כל משרדי הממשלה הלא-חשובים שהליכוד הקים, אבל בהקשר הזה – הצעת חוק חשובה שתיטיב עם בני הנוער. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רם שפע, יושב-ראש ועדת החינוך. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> רם, למה לא דיברת על הליכוד בנאום שלך? << דובר_המשך >> רם שפע (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר_המשך >> אם אתה רוצה, אני יכול להגיד עוד כמה דברים. אתה רוצה? אני יכול לספר קצת על דברים שאתה – חבר הכנסת מיקי זוהר פשוט שאל למה לא דיברתי על הליכוד בנאום שלי, אבל בסדר. << קריאה >> מכלוף מיקי זוהר (הליכוד): << קריאה >> אמרת מספיק. << דובר_המשך >> רם שפע (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר_המשך >> אמרתי מספיק, תודה. תחשוב כמה הייתי עדין. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני סמוך ובטוח שמיקי מכלוף זוהר לא סובל משמיעה סלקטיבית. << דובר_המשך >> רם שפע (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): << דובר_המשך >> אני בטוח. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, נעבור להצבעה על הצעת החוק. אני אאפשר גם לחבר הכנסת רם שפע להצביע מכאן וגם לחבר הכנסת מרגי. נעבור להצבעה על הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020. להצעת חוק זו לא הוגשו בקשות רשות דיבור, ולכן אני עובר להצבעה בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–2 – 14 נגד – 3 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן 14 בעד, שלושה מתנגדים, אין נמנעים. אני מצרף להצבעה את חבר הכנסת רם שפע כתומך בהצעת החוק, ואת חבר הכנסת יעקב מרגי כתומך. ועל כן, תוצאות ההצבעה בקריאה שנייה הינן: 16 בעד, שלושה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. כעת אני עובר להצבעה על הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020, בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 14 נגד – 3 נמנעים – אין חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן 14 בעד, שלושה מתנגדים, אין נמנעים. אני מצרף את קולם של חבר הכנסת יעקב מרגי וחבר הכנסת רם שפע כתומכים בהצעת החוק, ועל כן, 16 בעד, שלושה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, בשעה טובה. << הצח >> הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון מס' 2) (הוראת שעה – קיצור המועד להשבת התמורה), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' מ/1373; דברי הכנסת, חוב' ח', ישיבה 107; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> הנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון מס' 2) (הוראת שעה – קיצור המועד להשבת התמורה), התשפ"א–2020. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת יעקב מרגי. יעלה ויבוא. << דובר >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אולי אנצל את הפודיום: חבר הכנסת איתן גינזבורג, לא הצלחתי להשיג אותך היום. מה עם פטור מחובת הנחה? זה, יעני – אנחנו חברים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> אני מאוד נהנה לשמוע אותך. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אז לכן. אתה עוזר לנו עם כפר שלם? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן): << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש – – – << קריאה >> שרת התיירות אורית פרקש הכהן: << קריאה >> מרגי, מה עשית לאיתן? עוד דקה הוא חוזר בתשובה. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> כל כחול לבן, מה עשיתי להם. את יודעת, זה לא נכון לגביי, אבל אומרים שחברים בפוליטיקה זה לא במפלגה שלך. אבל אצלנו אחים כולם, שלא יובן. נכון? << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תלמידים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, מכובדיי השרים, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית שאליה מוזגה הצעת חוק פרטית שיזמתי יחד עם חברי הכנסת הילה שי וזאן, יבגני סובה ויצחק פינדרוס, חברי ועדת הכלכלה. הצעת החוק מבקשת לתקן הוראת שעה שאושרה בכנסת ביולי השנה הקובעת הוראות מיוחדות לתחולתו של חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), המכונה גם – איפה הוא? – "חוק טיבי", בתקופת משבר הקורונה, במטרה לסייע לחברות התעופה להתמודד עם המשבר החמור שאליו נקלעו בעקבות מגפת הקורונה. לפי הוראת השעה כנוסחה היום, במקרה של ביטול טיסה או שינוי במועד המראתה, על חברות התעופה להשיב לנוסעים את הכספים ששילמו בעד כרטיסי הטיסה בתוך 90 ימים ממועד ההמראה המתוכנן במקום בתוך 21 ימים מיום פניית הנוסע בכתב לחברה, כפי שקובע החוק בנוסחו הקבוע טרם חקיקת הוראת השעה. נוכח מצבן הקשה של חברות התעופה, וחברות התעופה הישראליות בפרט, ועדת הכלכלה האריכה את הוראת השעה האמורה שלוש פעמים, כך שנכון להיום היא חלה על טיסות שמועד המראתן המתוכנן הוא עד ל-31 בדצמבר 2020. במסגרת דיוני הוועדה בהוראת השעה ובהארכותיה הבענו, חברי ועדת הכלכלה, שוב ושוב ובאופן נחרץ את התנגדותנו לפגיעה בזכויות הנוסעים, ודרשנו כי פגיעה זו תצומצם למינימום ההכרחי. הדוגמה המובהקת לכך היא המועד להשבת כספי הנוסעים, שנדחה כמה פעמים בחקיקה, ולצערי עדיין חלק מחברות התעופה אינן עומדות בו. במצב השורר היום, חודשים ארוכים לאחר שפרץ משבר הקורונה, חלק מחברות התעופה כבר קיבלו סיוע ממשלתי כזה או אחר, ואין הצדקה לקביעת זמן כה ארוך להשבת כספי הנוסעים, שהוא 90 יום. לפיכך, בעת הדיון באחת ההארכות האחרונות שביקשה הממשלה להוראת השעה, הצהרתי שהוועדה לא תאשר הארכות נוספות אם החוק לא יתוקן כך שיקוצר הזמן להשבת התמורה. בהתאם לכך, כפי שציינתי, יזמתי הצעת חוק לתיקון הוראת השעה, והיא קודמה במקביל להצעת החוק הממשלתית בעניין. ואכן, הצעת החוק שבפניכם נועדה לקצר את מועד השבת התמורה לנוסע מאת חברות התעופה לגבי טיסות שימריאו החל מ-15 בדצמבר 2020. אדגיש: ההסדר המוצע הוא הסדר צופה פני עתיד וקובע כי לגבי אותן טיסות, חברת התעופה תחויב להשיב לנוסעים את הכספים ששילמו בעד כרטיסי הטיסה בתוך 30 ימים ממועד הטיסה המתוכנן במקום בתוך 90 ימים כפי שקובעת כעת הוראת השעה. כמו כן, וביוזמתה של חברת הכנסת הילה שי וזאן, החלטנו לקבוע בהצעת החוק הסדר נוסף, שלא הוצע בידי הממשלה, ונועד להתמודד עם מקרים שבהם חברת התעופה משיבה את כספי הנוסע, אך באמצעות סוכן הנסיעות שממנו רכש הנוסע את כרטיס הטיסה. לצערי הרב, אנו מקבלים פניות לא מעטות לגבי סוכני נסיעות שלא מעבירים לנוסעים את כספי ההחזרים שהתקבלו מחברות התעופה, ואדגיש: מדובר בכספים שהנוסעים זכאים להם מכוח החוק. לפיכך, החלטנו לקבוע במפורש הוראה מיוחדת שתחייב סוכן נסיעות שקיבל מחברת התעופה כספים עבור הנוסע להעביר לנוסע את אותם כספים בתוך 15 ימי עסקים מיום קבלתם. לפי המוצע, סוכן הנסיעות יהיה רשאי להפחית מהכספים רק את סכום העמלה שעליה סיכם עם הנוסע בעת רכישת כרטיס הטיסה. עוד החלטנו כי כספים שהועברו מחברות התעופה לסוכני הנסיעות לפני מועד תחילתה של הצעת החוק, כלומר לפני 15 בדצמבר 2020, יועברו לנוסעים בתוך 15 ימי עסקים ממועד התחילה. חשוב לציין: תפקידו של סוכן הנסיעות הוא אך ורק להעביר את כספי הלקוח שהתקבלו מחברות התעופה. אין הוא חב באופן אישי. לכן, אנו מבקשים שמרגע שהתקבלו אצלו הכספים, עליו להעבירם בתוך 15 ימים. חברי הכנסת, ועדת הכלכלה תמשיך לדאוג לזכויות הצרכנים גם בעת משבר הקורונה, תוך איזון ראוי בין זכויות הצרכנים לבין הרצון לסייע לעסקים ישראלים לשרוד את תקופת משבר הקורונה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אני מבקש להודות בהזדמנות הזאת למנהלת הוועדה ד"ר עידית חנוכה, לצוותה וכן ליועץ המשפטי של הוועדה, שבימים האחרונים אני לא יודע אם יש לו זמן לנוח, עו"ד איתי עצמון; לעו"ד נעמה דניאל; לצוות לשכתי, ובראשם גברת פנינה שלי איפרגן. תודה רבה לכל חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, וגם לרשמת, למזכירת הכנסת ולכל עובדי הכנסת שטורחים ביום-יום. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות אך ישנן בקשות רשות דיבור. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – מוותר. חבר הכנסת יבגני סובה יעלה ויבוא. חמש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה יעקב מרגי, אני תומך בחוק הזה. אני חושב שהחוק הזה הוא בהסכמה, ואני רק תוהה מדוע החוק הזה מגיע רק עכשיו, עשרה חודשים לאחר שאנחנו נמצאים במשבר עמוק. הנושא של התעופה והנושא של התנהגות חברות התעופה זה נושא שהיה צריך להידון בבית הזה כבר בחודש יולי, ולא רק בוועדת הכלכלה. השקענו והקדשנו כמה דיונים לנושא הזה. יש כמה בעיות בעניין הזה: יש את חברות התעופה הישראליות, שהן כמובן פועלות על פי החוק הישראלי, ויש חברות תעופה זרות. הרבה לקוחות נאלצים היום, עם העברת החוק, עם ההודעות שלנו על החזר הכספים והשבת הכספים כתנאי ראשון, ולא ואוצ'רים – החברות הזרות פשוט אומרות ללקוחות הישראלים: מה אתם רוצים מאיתנו? אין לנו מה לעשות. יש חברות, ואני לא אנקוב פה בשמות, אבל יש חברות תעופה, שלמרות שהחברות האלה מקבלות אישור מרשות התעופה האזרחית של מדינת ישראל – איך אני אגיד את זה בעדינות? מצפצפות על החוק הישראלי. אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, אתה מכיר את עמדתי בעניין הזה: אם לחוק אין כלים ואין שיניים, אז מה הטעם בחוק? אני חושב שמדינת ישראל, אם היא מכבדת את עצמה ואם היא מכבדת את החוקים שלה, ואם הממשלה מכבדת את עצמה, היא צריכה להכניס יותר שיניים גם כלפי חברות תעופה זרות, שכנראה – אני אומר את זה בזהירות רבה – לא מכבדות את ההחלטות של הבית הזה, וכך גם הישראלים שמחכים להשבת הכספים יוכלו לקבל את כספם, וזה לא משנה איזו חברה. אם החברה הזאת רוצה להמשיך לטוס מתל אביב ולתל אביב, היא חייבת לכבד את החוק, ואם צריך, צריך להעביר את הסוגיה הזאת לחברות התעופה, אם זה באמצעות פניות, אם זה באמצעות הגורמים המוסמכים לדבר. זה באשר לחוק, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להגיד עוד כמה משפטים באשר למצב הפוליטי וקצת יחצ"ני שאנחנו עדים לו בשבועות האחרונים סביב כל הנושא הזה של החיסונים. אפרופו בהקשר של חוק התעופה, כשאנחנו טסים, ישראלים נוהגים למחוא כפיים לטייס שמנחית את המטוס, נכון? שמעת פעם, אדוני היושב-ראש, שטייס יוצא מתא הטייס ומתחיל להשוויץ ולהתגאות: תגידו תודה שאני טייס ונחתנו בשלום? שמעת פעם דבר כזה, אדוני היושב-ראש? זה התפקיד של הטייס. שמעת פעם מג"ד, מח"ט או אפילו רמטכ"ל, אחרי מבצע צבאי מוצלח, משוויץ ואומר: אני, אני, אני, הודות לפעילות שלי והודות לאומץ הלב שלי אנחנו הצלחנו לחסל מנהרות מחבלים וכו'? יש אנשים שיגידו עליהם, וזה בסדר. שמעת פעם, אדוני היושב-ראש, על רופא שמבצע ניתוח מוצלח, יוצא מחדר ניתוח, בא למשפחה שחרדה לבן המשפחה שנמצא בחדר הניתוח ומתחיל להשוויץ: תגידו לי תודה, אם לא אני, הוא היה מת? שמעת פעם על דבר כזה? שמעת פעם, אדוני היושב-ראש, על מורה שכל הזמן משוויץ: אם לא אני, אז כולם התלמידים בכיתה היו סתומים? למה אני אומר את זה? משום שזה תפקידו של ראש הממשלה. זה תפקידו של ראש הממשלה שעומד בראש המדינה, ולא בכל פעם להשוויץ ולהגיד: אם לא אני, אתם הייתם מתים פה כולכם. ולכן מה שאני אומר, שכמו שמצופה מכל בעל תפקיד ומכל בעל מקצוע להיות אחראי למקצוע שהוא עושה, תפקידו של ראש הממשלה לעשות הכול למען מדינת ישראל, ולא לרוץ ולספר לחבר'ה לפני שהדבר הזה מגיע. אני אמרתי פה, באולם הזה, לפני שעה, כשהשר אקוניס דיבר: אנחנו מברכים על החיסון. אנחנו גם לא יודעים את כל הפרטים. הוא אמר: תחזור בך. על מה לחזור? אני רוצה לדעת כמה משרד הבריאות משקיע בחיסונים. אני רוצה לדעת איך זה ייתכן שהיינו מס' 34 ברשימה ופתאום, אחרי תשע שיחות, אנחנו במקום הראשון, השלישי או החמישי. אם זה כרוך בעלות כספית, אז הציבור, וגם יושבי הבית הזה, לא רק שהם ראויים – הם חייבים לדעת את המחיר הזה, משום שזה המחיר שמדינת ישראל משלמת בין היתר על המחדלים של החודשים הקודמים. והדבר הכי חשוב, אדוני היושב-ראש: ממשלה, ראש ממשלה וכל מי שמסביבו שלא מפחד להגיד את האמת לציבור, לא חוסם את הפרוטוקולים ל-30 שנה. נקודה. זה מה שיש לי להגיד. כמובן, כמו שאמרתי, אם יש דברים טובים, אנחנו מברכים, אבל אם יש דברים לא טובים, מוזרים, ולא אומרים את האמת, אנחנו נהיה הראשונים שנדרוש להגיד את האמת לציבור. תודה רבה וחג שמח. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. חבר הכנסת אלי אבידר – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלכס קושניר – אינו נוכח; חברת הכנסת הילה שי וזאן – אינה נוכחת. אשר על כן, אני מתכבד לעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020. אני אאפשר לחבר הכנסת מרגי להצביע מכאן, וגם לחבר הכנסת יבגני סובה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–2 – 12 נגד – 2 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. << קריאה >> אלי אבידר (ישראל ביתנו): << קריאה >> טעות אצלי, אדוני. טעות בהצבעה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הן 12 בעד – אני מוסיף את חבר הכנסת יבגני סובה כתומך ואת חבר הכנסת יעקב מרגי כתומך – 14 בעד. חבר הכנסת אלי אבידר מבקש לעדכן את הצבעתו, שהייתה בטעות נגד והיא בעד, אז על כן, 15 בעד. גם חבר הכנסת רם שפע תומך, אז 16 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אני עובר כעת להצבעה על הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020, בקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (תיקון מס' 2), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ובכן, תוצאות ההצבעה הן 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיף את הצבעתם של חבר הכנסת יעקב מרגי וחבר הכנסת רם שפע כתומכים, לכן 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק האמורה עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2020 << הצח >> [מס' כ/858; דברי הכנסת, חוב' ט', ישיבה 110; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2020, לקריאה שנייה ושלישית, שקיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי חבר הכנסת עודד פורר. יעלה ויבוא. << דובר >> עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מיכל סלה הייתה פעילה חברתית ועובדת סוציאלית. על פי כתב האישום המתנהל בימים אלו, בעלה, אלירן מלול, ב-3 באוקטובר 2019, בעת ששהו בביתם, הכה אותה, הצטייד בסכין מטבח, גרר אותה מחדרה של בתם התינוקת בעודה מדממת ודקר אותה 11 פעם בסכין. התקיפה בוצעה בנוכחות בתם התינוקת. לאחר הרצח נשאר מלול לשהות בזירה יחד עם מיכל ובתה התינוקת במשך כ-17 שעות. חבריי חברי הכנסת, אלירן הוא האפוטרופוס של התינוקת הזאת. הוא יקבע לאיזה בית ספר היא תלך, אם היא תקבל טיפול רפואי או פסיכולוגי. הוא ידרוש שהתינוקת הזאת, כשתגדל, תבקר אותו בבית הסוהר ויקבע אם היא יכולה לצאת מהארץ לטיול. לא עוד. היום זה נגמר. שירה איסקוב זוכרת הכול. ציטוט: אני זוכרת את המכה הראשונה שהוא העיף לי לתוך הלסת. אני זוכרת שהוא העיף לי את השיניים מהמקום. התחננתי שיחוס על הילד, שיעצור שנייה, שהילד לא יראה. הסתכלתי על הילד ושמעתי אותו בוכה בכי לא רגיל, נוראי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לאפשר לדובר להמשיך להציג את הצעת החוק. תודה. << דובר_המשך >> עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> אני זוכרת את הדקירות, היא מספרת. הוא לקח את הילד משם רק אחרי שהוא התמלא בדם שלי, לקח אותו למקלחת וחזר להמשיך ולדקור אותי. סוף ציטוט. שירה פונתה לחדר הטראומה בסורוקה ממצפה רמון בערב ראש השנה. היא הגיעה במצב אנוש כשהיא סובלת מפגיעה רב-מערכתית ומפציעות דקירה לאחר שנדקרה בסכין והוכתה במערוך. לאחר ייצוב מצבה היא הובהלה לחדר הניתוח, ושם נותחה שעות ארוכות. נגד בעלה, אביעד משה, הוגש כתב אישום על ניסיון רצח. גם במקרה זה, חבריי חברי הכנסת, בעלה הוא האפוטרופוס של הילד. הוא יקבע לאיזה בית ספר הוא ילך, אם יקבל טיפול פסיכולוגי או רפואי. הוא ידרוש שהילד, כשיגדל, יבקר אותו בבית הסוהר ויקבע אם הילד יכול לצאת מהארץ לטיול או לא. לא עוד. היום זה נגמר. את אימה של שירה פגשתי בבית החולים, עת ביקרתי אותה אחרי ששירה כמעט נרצחה, ושם גם נולדה הצעת החוק הזאת – הצעת חוק שתתקן את העוול ותשלול מרוצחים בתוך המשפחה, ממי שניסה לרצוח וממי שאנס בתוך המשפחה, את הזכות להורות. לפיכך, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2020. הצעת החוק הוגשה בעקבות כמה מקרים קשים, כפי שתוארו, שבהם אדם הואשם או הורשע ברצח או בניסיון רצח של ההורה השני אך המשיך להיות אפוטרופוס של הילד, ובאופן זה נשאר מעורב בחיי הילד ובן הזוג השני, אם הוא נותר בחיים, והסכמתו נדרשה לגבי כל החלטה הנוגעת לחיי הקטין, החל בבית הספר שבו ילמד הקטין וכלה באישור ליציאת הקטין מהארץ. מדובר במצב שאינו מתקבל על הדעת. את המצב הזה הצעת החוק מבקשת לשנות. הצעת החוק מבקשת לקבוע את המובן והמתבקש מאליו – שמי שביצע עבירות חמורות של רצח – – – << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ששש. חברי הכנסת, כבוד השרה תמנו שטה, רק לא עם הגב למליאה. נא לאפשר – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> זה חשוב ביותר. << דובר_המשך >> עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> אני מציע שימשיכו את הדיון – יש גם קפה מאחור. אתם יכולים להמשיך שם את הדיון, חברי הכנסת. << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> – – – << דובר_המשך >> עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> הצעת החוק מבקשת לקבוע את המובן והמתבקש מאליו – שמי שביצע עבירות חמורות של רצח, ניסון רצח ואונס בתוך המשפחה, כלפי ההורה השני או כלפי אחד מילדיו הקטינים, לא יכול להמשיך להיות אפוטרופוס על ילדיו הקטינים. לפי המצב המשפטי כיום, הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשרות להגיש בקשה לבית המשפט לשלול מהורה את האפוטרופסות על הקטין. בפועל, המקרים שבהם נעשה שימוש באפשרות הזאת הם מועטים מאוד. ההצעה שבפניכם מבקשת למעשה להפוך את מנגנון שלילת האפוטרופסות כך שבמקרה של הגשת כתב אישום או הרשעה בעבירה חמורה, תישלל אפוטרופסות ההורה, זמנית או לצמיתות, באופן אוטומטי. חברי הכנסת, למרות לוחות הזמנים הקצרים לאישור ההצעה ולמרות הרצון לאשר את ההצעה במהירות ובדחיפות הנדרשת, הוועדה קיימה בהצעת החוק דיונים מעמיקים ויסודיים בכל נושא וסעיף שהוצג בפניה ושהוצע לה. בעקבות הדיונים הללו נוספו למתווה כמה הוראות ואיזונים חשובים, ואני רוצה לפרט בפניכם את עיקרי ההסדר המשפטי המוצע, כולל השינויים שהוועדה דרשה להוסיף ונוספו להצעת החוק. אני ממש מרגיש שאני צריך להתגבר עליהם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא, זה סביר. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> לא, זה נורא, זה פשוט נורא. פנינה, אולי פשוט תצאו – – – רעש אימים. כאילו, באמת אי-אפשר. הוא מדבר על דברים כל כך קשים, ואתם עושים המון רעש. << דובר_המשך >> עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> לא, אין שום בעיה, הכול בסדר, רק לא חייבים לעשות את זה פה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, יש בעיה. צאו מפה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> יש בעיה, יש בעיה. << דובר_המשך >> עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> עיקרי ההסדר הם כאלה: הצעת החוק קובעת כי הורה שהורשע בביצוע עבירת רצח או ניסיון רצח של ההורה השני של הקטין או של אחד מילדיו או בביצוע עבירת אינוס או מעשה סדום באחד מילדיו – תישלל באופן מיידי אפוטרופסותו על ילדו הקטין. כמו כן, מוצע לקבוע כי הורה שהוגש נגדו כתב אישום בשל ביצוע אחת מהעבירות האלה, תישלל באופן זמני אפוטרופסותו עד לזיכויו או עד להרשעתו בעבירות האמורות. אגב, האפוטרופסות היא על כל הקטינים באותו התא המשפחתי ולא רק ספציפית על אותו הקטין. הוועדה הוסיפה במהלך הדיונים את עבירת האינוס וביצוע – – – << קריאה >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << קריאה >> בשבוע שעבר – – – הזוי, אם אתה זוכר. << דובר_המשך >> עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << דובר_המשך >> היה הזוי. הוועדה תיקנה את הניסיון להחיל את זה אך ורק על הקטין עצמו. הוועדה גם הוסיפה במהלך הדיונים את עבירת האינוס וביצוע מעשה סדום לסל העבירות שבשלן תישלל אפוטרופסותו של ההורה בשלב הגשת כתב האישום או ההרשעה, וזאת נוסף לעבירת הרצח וניסיון רצח שהוצעו בתחילה. מכיוון שלא ניתן לחזות מראש את כל המצבים שייכנסו תחת החוק, הוחלט לקבוע הוראה שלפיה הורה אשר נשללה ממנו אפוטרופסותו בשל הגשת כתב אישום או בשל הרשעה בעבירה כאמור, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה להשיב לו את האפוטרופסות על הקטין. בית המשפט רשאי להשיב את האפוטרופסות רק אם מצא שקיימות נסיבות חריגות ויוצאות דופן, וכן אם מצא שהשבת האפוטרופסות היא לטובת הקטין, משמע, ניסינו לצמצם כאן את שיקול הדעת של בית המשפט ככל הניתן באמת למקרים חריגים מאוד, על מנת שבקשות כאלה לא ישמשו את ההורה הפוגע על מנת לדחות את שלילת האפוטרופסות, ולכן הוחלט שבקשה להשבת אפוטרופסות גם לא תעכב את שלילתה עד שייתן בית המשפט החלטה אחרת. מלבד ההורה אשר הואשם או הורשע בביצוע עבירה, גם הקטין עצמו והיועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יכולים לבקש מבית המשפט להשיב אפוטרופסות של ההורה, אם זו נשללה ממנו זמנית או באופן קבוע. עוד מוצע בנוסח שבפניכם כי אפוטרופסותו של הורה אשר הורשע בביצוע עבירה מהעבירות הקבועות בהצעת החוק תישלל גם אם לפי חוק טיפול בחולי נפש מצא בית המשפט שהוא עשה את המעשה בשעה שסבל ממחלת נפש או אם בית המשפט מצא שיש ראיות לכאורה לביצוע העבירות והנאשם אינו יכול לעמוד לדין משום שהוא סובל ממחלת נפש בעת העמדתו לדין פלילי. גם במקרים האלה האפוטרופסות תישלל. כמו כן, הובהר ששלילת אפוטרופסות זמנית או קבועה בשל הגשת כתב אישום או בשל הרשעה, לא תגרע מחובות אחרות החלות על ההורה, ובכלל זה חובת מזונות לילדו, וכן בזכות של הילד לרשת את ההורה הפוגע. על מנת למנוע את האפשרות לשימוש לרעה בבקשה להשבת אפוטרופסות, מוצע לאפשר לבית המשפט למחוק על הסף בקשה כאמור אם הוא סבור שלא היה שינוי ממשי בנסיבות המצדיק את פתיחת ההליך מחדש. עוד מוצע בהצעת החוק לקבוע כי בהליכים בבקשה להשבת אפוטרופסות יינתן סיוע משפטי להורה שאפוטרופסותו לא נשללה או לאפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט לקטין. בנוסף, בהליכים הנוגעים לבקשה להשבת אפוטרופסותו של הורה ימנה בית המשפט אפוטרופוס לדין לקטין מתחת לגיל 14 שייצגו בהליכים כאמור. המשמעות היא, אדוני היושב-ראש, שבפעם הראשונה שמים את הקורבנות ואת הנפגעים לפני הפוגעים. המשמעות היא שיינתן פה סיוע משפטי לקורבנות גם בלי קשר למצבם הכלכלי, אם הפוגע ממשיך להתעלל בהם דרך בתי המשפט באמצעות הגשת בקשות חוזרות ונשנות. בנוסף, מוצע להחיל על טיפול רגשי או סוציאלי ועל טיפול במרכזים לטיפול בילדים ובני נוער שנפגעו והם נפגעי תקיפה מינית את הוראות חוק זכויות החולה הקובעות כי הסכמתו של הורה המואשם או הורשע בעבירת מין או אלימות כלפי ילדו הקטין לא תידרש לצורך טיפול רפואי באותו הילד ולא יימסר לו מידע על טיפול רפואי כאמור. לבסוף ביקשה הוועדה להסדיר את המקרים אשר ההליך בעניינם החל טרם כניסת החוק לתוקף. במקרים שבהם הורשע הורה בביצוע עבירה מהעבירות המנויות בהצעת החוק טרם כניסתו של התיקון לתוקף, תידרש הגשת בקשה לבית המשפט לצורך שלילת אפוטרופסות. בקשה כאמור יכול שתוגש על ידי הקטין, על ידי ההורה הנוסף, שלא הורשע, על ידי אפוטרופוס לקטין או על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. במקרים שבהם הוגש כתב אישום נגד ההורה בשל עבירה מהעבירות המנויות בהצעת החוק לפני כניסתו של התיקון לתוקף וטרם ניתנה ההכרעה בעניינו – כלומר, ההליך עדיין מתנהל – תישלל האפוטרופסות באופן זמני עד לזיכויו או הרשעתו של הנאשם, וזאת בתום 14 ימים מכניסת התיקון לתוקף. במהלך הדיון בחנה הוועדה את האפשרות להרחיב את ההסדר בהצעת החוק גם לגבי עבירות מין ואלימות חמורות אחרות שמבוצעות בתוך המשפחה. עם זאת, בסופו של דבר החליטה הוועדה להשאיר את הצעת החוק רק לגבי עבירות הרצח, ניסיון הרצח והאונס, וזאת כדי לקדם במהרה את החוק במסגרת ההסכמות הרחבות שהושגו ולאפשר דיון מעמיק ונרחב יותר בתחום העבירות של חבלה בנסיבות מחמירות ותקיפות מיניות בנסיבות מחמירות, שמחייבות ככל הנראה גם תיקוני חקיקה בחוק העונשין כדי להגדיר את השוני בין המדרגים השונים של הפגיעות המצויות בתחום זה. בדעתנו, חבריי חברי הכנסת, לא להניח לנושא ולהמשיך לתקן את הדרוש תיקון גם בהמשך להצעת החוק הזאת. חשוב לציין, כפי שציינתי, שעל פי החוק הקיים קיימת עדיין סמכות לפנות לבית המשפט לבקש את שלילת האפוטרופסות של ההורה הפוגע גם בעבירות מין ועבירות אלימות אחרות. הזכות הזאת לא נשללת, ואנחנו מצפים שבמקרים חמורים וקשים ייעשה שימוש בסמכות הזאת ותיעשה פנייה לבית המשפט בנושא. לקראת סיום, אני רוצה לצטט את הדברים שכתבה לי חני, אחותה של שירה איסקוב; היא ביקשה ממני לנצל את הבמה הזאת כדי לומר כמה מילים בשמה: כשאנו נולדים אנחנו זוכים לחופש בחירה מלא. על מנת למנוע כאוס, הקמנו מערכת של חוקים שיגנו על הפרט והכלל כאחד. ברגע שאדם בחר לקחת אליו את החוק לידיים, נשללת ממנו חירותו. כאשר אדם מחליט לרצוח את אשתו לנגד עיני בנו, מן הראוי לשלול את הזכות שלו לקבל החלטות עבור בנו, ובעיקר במקרה שאימו ניצלה מניסיון הרצח בזכות שכניה. אלמלא השכנים, מי יודע מה הוא היה מסוגל לעשות לאחיין שלי. אנחנו היום נמצאים במציאות קשה של קורונה, משבר חברתי ומשבר אמון קשה של העם. אתם, נבחרי הציבור, יש לכם הכוח לשנות את המציאות העגומה הזאת ולחולל שינוי עוד היום, כשיש לכם את הזכות לעשות כן. אחותי היקרה יצאה מבית החולים ממצב שמוגדר קשה, מונשמת ומורדמת, אל בית הוריי. לאחר כחודשיים של טיפול מסור בבית החולים סורוקה היא יצאה בראש מורם, מחוזקת באהבה של המדינה. אני מאמינה בלב שלם שהדבר היחיד שהציל אותה הוא הרצון לשוב אל זרועות בנה, לחבק ולגדל אותו באהבה גדולה. ביום שהתקשרו אליה שהילד לא יכול לקבל חיסון ובנוסף הילד לא יכול לקבל טיפול רפואי, פסיכולוגי ורגשי במטרה לצמצם ככל הניתן את השפעותיו של מחזה נורא בו אביו מנסה לרצוח את אם הילד בלב קר ובחוסר רחמים, כשאינו נענה להפצרותיה של אחותי להזיז את הילד, שלא יראה את מעשיו ובסופו של דבר הילד שוחה בדם אימו, אל לנו לתת כוח נוסף לאנשים המואשמים ברצח. הרצון שלהם להתעלל ולהכאיב לא מסתיים באותו הלילה. ביום שבו הודיעו לה כי אביעד משה מסרב לאפשר לבנם טיפול רפואי, פסיכולוגי ורגשי, שם ראיתי את אחותי נשברת בפעם הראשונה. שם ראיתי אותה אוחזת בשיש המטבח מחוסר אונים ומחוסר האפשרות לצמצם את הזוועות שאליהן הוא נחשף וההבנה שטובת בנם לא עומדת כנראה לנגד עיניו של משה אלא הרצון להכאיב לה ולפגוע בה דרך הדבר היקר לה מכול. ברצוני להודות לכם על התכנסותכם היום. היום כנסת ישראל מחוללת מהפך שיביא שינוי לטובת כלל אזרחי ישראל ולא יפעל לטובת רוצחי נשמות קטנות. די לנו לזעוק, די לאלימות, וכפי שאמרתי, את התיקון הזה – בזכותנו, אני אומר, יש לנו את הזכות הזאת לעשות ולתקן היום. הצעת החוק הזאת היא מיזוג של שתי הצעות חוק פרטיות שהוגשו על ידי חבר הכנסת גדעון סער – שהתפטרותו מהכנסת נכנסה לתוקף יום לאחר שהצביע בוועדה בעד אישור הצעת החוק – ועל ידי, יחד עם חברי כנסת נוספים, ובהם חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, קרן ברק, מאי גולן, מיכל וונש, תמר זנדברג, ע'דיר כמאל מריח, מרב מיכאלי, תהלה פרידמן, קטי שטרית, עאידה תומא סלימאן, יבגני סובה, אלי אבידר ואלכס קושניר. חשוב לי לציין את חבר הכנסת – בינתיים יש לומר חבר הכנסת לשעבר – גדעון סער, שהיה שותף מלא בחקיקה הזאת במליאה ובדיוני הוועדות, כולל בדיון שנערך לאחר שהגיש את התפטרותו אך זו עדיין לא נכנסה לתוקף. הייתה לו שותפות חשובה בניסוח החוק הזה ובטיובו. חשוב לי להודות גם לשרים אבי ניסנקורן – אבי פה? הינה אבי – חשוב לי להודות לך ולשר דודי אמסלם, שלא נמצא פה, שאפשרתם את קידום החוק והצלחתם לרגע קט להתעלות מעל המחלוקות הפוליטיות שלכם כדי לאפשר את קידום החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה. אבי, כשר משפטים גילית כאן אוזן קשבת ונכונות לאפשר הליכה להסדרים משפטיים חדשניים שאני גאה שאנחנו מציגים בפניכם. אני חייב לומר, מדינת ישראל, בחוק הזה, בעיניי, תהיה אור לגויים. אין עוד מקומות שבהם הקביעה היא כל כך ברורה וחותכת כפי שאנחנו קובעים היום. כמובן, תודה לצוות הוועדה שלי: למנהלת הוועדה דלית אזולאי ולאריאלה אהרון, ליועצות המשפטיות, היועצת המשפטית של הוועדה ענת מימון והיועצת המשפטית נועה ברודסקי לוי, שסייעה בידה, וכמובן לצוות שלי, שסובל אותי עם השיגעונות שלי – מיקי, עדי, מרק ואירינה, שבלעדיכם לא הייתי יכול לקדם את החוק הזה במהירות כה גדולה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות והיא זוכה להסכמה רחבה של כל סיעות הבית. לפיכך, אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח הוועדה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר, יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, כאמור, אך ישנן בקשות רשות דיבור. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מרב מיכאלי, תעלה ותבוא. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> עד שגברתי תתחיל – הודעה לסגנית מזכירת הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכירת הכנסת אלינור ימין: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון), התשפ"א–2020, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מאיר כהן ועוזי דיין בנושא: היערכות משרד החינוך לחופשת חג החנוכה. מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת רם בן ברק וסונדוס סאלח בנושא: היערכות בתי החולים לקראת החורף – הקמת בתי חולים שדה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2020 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> גברתי, חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. לילי בן עמי היא חברה שלי. הרבה שנים אנחנו הולכות אחורנית בפמיניזם, עוד כשהיא הקימה תנועה שקראו לה "מתפקדות", שרצתה לפקוד כמה שיותר נשים למפלגות – לא חשוב איזו מפלגה, העיקר שיהיה כוח של נשים פמיניסטיות שרוצות לשנות את המציאות לכיוון של שוויון, לכיוון של הגנה על נשים, על ילדות וילדים; לכיוון של מאבק בפגיעה מינית; לכיוון של מיגור אלימות ושל כל סוגי הניצול והדיכוי שרווחים בחברה שלנו, שהרבה מאוד מהם, לצערי, נגד נשים, ילדות וילדים. באופן טרגי, הרצח של אחותה של לילי על ידי בעלה, שרצח אותה רצח אכזרי ונורא בדקירות והשאיר תינוקת בת פחות משנה כשהוא כנראה מתחזה לאובדן עשתונות, עילפון – באופן טרגי ונוראי, גם המקרה הזה זירז את העברת החוק החשוב הזה שאנחנו מעבירות ומעבירים כאן היום. אני זוכרת איך באתי לבקר את לילי בשבעה על אחותה, ומעבר לשוק ולהלם ולכאב ולתדהמה על שהיא לא ידעה, שהיא לא ראתה שזה הולך לבוא, הדבר המרכזי שהעסיק אותה היה מה יהיה עם התינוקת הזאת בת העשרה חודשים, שעכשיו אבא שלה, שרצח לה את אימא שלה, יחליט עליה, ידרוש שהיא תבוא לבקר אותו מגיל אפס בבית הכלא; שהוא יחליט עם מי היא יכולה לגור ועם מי היא לא יכולה לגור, איפה היא תלמד, איפה היא לא תלמד – כל הדברים האלה שתיאר חברי חבר הכנסת עודד פורר, שהוביל את הצעת החוק הזאת. הם ישבו בשבעה, המשפחה, והם פשוט לא ידעו את נפשם איך הם יגנו על התינוקת הזאת מפני אבא שלה שרצח לה את אימא שלה. היום, הצעת החוק הזאת עושה את זה. היום אנחנו מעבירות ומעבירים חוק שאומר את מה שהוא כמעט אמור להיות מובן מאליו – שהורה שרצח, שפגע בהורה השני או בילד, בילדה עצמה, לא יוכל לקבל עליה החלטות. נקודה. אנחנו הכנסנו לחוק גם עבירות מין חמורות – אונס, מעשה סדום; לא הכנסנו עדיין מה שנכנס תחת השם המאוד-רחב של מעשה מגונה, ואנחנו נכניס. ועד שנכניס, אני קוראת לנשיאת בית המשפט העליון להוציא מזכר נוהל לשופטות ולשופטים, להזכיר להם שבכוחם – החוק נותן להם כוח לקחת את האפוטרופסות ואת היכולת להחליט על קטין או קטינה מאת מי שפגע בהם, ועד אז אני מזכירה ליועץ המשפטי של משרד הרווחה שלמשרד הרווחה יש הזכות לדרוש את לקיחת האפוטרופסות הזאת. החוק הזה, חברות וחברים, שם בראש מעייניו את ההגנה לנפגע ואת השיקום של הנפגע או הנפגעת של הקורבן – של קורבן וקורבנית העבירה. החוק הזה הולך בכיוון של הצעת החוק שלי ושל חברת הכנסת מיכל רוזין להקים בתי משפט מיוחדים לעבירות מין כדי לעטוף את קורבן העבירה מהרגע הראשון באופן שיגן עליו או עליה, באופן שמגיע לה אחרי שקרו לה או לו דברים כל כך איומים. חלק מהמהלך הזה חייב להיות השקעה בשיקום הפוגעות והפוגעים. חברות וחברים, בל נשלה את עצמנו שאם לקחנו להם את היכולת להחליט על מי שהם פגעו בהם אנחנו גמרנו עם הבעיה. האינטרס החברתי הראשון במעלה שלנו הוא לשקם את אלה שפגעו גם את הפגיעות החמורות והקשות והנוראיות ביותר. בסופו של דבר, אנחנו רוצות ורוצים להחזיר לחברה אנשים תורמים; אנחנו רוצות ורוצים שילדות וילדים יזכו להורים טובים, להורים מיטיבים, להורים שלא רק לא פוגעים בהם אלא מגינים עליהם ושומרים עליהם. ולכן, חברות וחברים, אין לנו מנוס מלא להסתפק בחוק הזה אלא להשקיע כסף, משאבים ומאמץ בשיקום. רק אז נוכל להגיד שבאמת עשינו את כל מה שצריך לעשות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. חברת הכנסת תהלה פרידמן – אינה נוכחת. << קריאה >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << קריאה >> – – – << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> נוכחת. נוכחת ותעלה ותבוא. חמש דקות לרשותך, בבקשה. ההרגל, פשוט הסתכלתי למעלה. מחילה. << דובר >> תהלה פרידמן (כחול לבן): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יו"ר הוועדה למעמד האישה, לפני שבוע פגשתי קבוצה של נשים שכולן נמלטו, שרדו מערכות יחסים אלימות. אחת מהן סיפרה לי שלפני כמה חודשים, כשהאבא של הילדים שלה איים לרצוח אותם, היא קיבלה טלפון בהול מהמשטרה, שאמר: תמהרי, מהר מהר תיכנסי למקלט. קחי את הילדים ותיכנסי למקלט. והיא אמרה לשוטר בצד השני: אתם השתגעתם? הוא איים, אתם יודעים מי הוא, אתם יודעים שהיה איום. תעצרו אותו. אתם שולחים אותי ואת הילדים שלי לכלא כי אתם לא מסוגלים לעצור אותו? השיחה הזו החזירה אותי בבת אחת לשיחה שהייתה לי עם לילי, אחותה של מיכל סלה, זיכרונה לברכה, שבה לילי אמרה לי: אנחנו עושות טעות. אנחנו, האנשים והנשים שנאבקים באלימות במשפחה, שנאבקים ברצח נשים, שנאבקים בהתעללות בילדים – אנחנו עושים טעות, כי אנחנו חושבים במונחים של רווחה, של מקלטים, של שיקום. היא אומרת: אנחנו משתמשים כל הזמן באמצעים רכים. אנחנו צריכים לשנות פרדיגמה. אנחנו צריכים להפסיק להראות תמונות של אישה שמגינה על עצמה, ואנחנו צריכים להתחיל להשתמש בכלים שפותחו במדינה הזאת ב-70 שנות סכסוך – כלים להתמודדות עם טרור, כי מה שיש פה זה טרור; הוא לא טרור על רקע לאומי, הוא טרור על רקע מגדרי, אבל הוא טרור, ואותה מדינה שיודעת לזהות אנשים שפוטנציאליים לפגע, צריכה להשתמש בכלים שהיא פיתחה בשביל לזהות אנשים שפוטנציאליים לרצוח את בת הזוג שלהם, לפגוע ולרצוח את הילדים שלהם. הצעת החוק החשובה שאנחנו עומדים להצביע עליה היום, שלכבוד הוא לנו להצביע עליה היום, שלכבוד היה לנו לעשות סביבה מרתון בימים האחרונים – אני לא יודעת אם היא תצליח למנוע רצח, אבל היא בוודאי תתקן את העוול הנורא הזה שבו משפחות שמתמודדות עם רצח, עם אונס בתוך המשפחה, גם צריכות אחר כך להמשיך ולהתמודד עם הרוצח או האנס או המפגע הזה בהמשך החיים של הילדים. אני רוצה להגיד תודה ליו"ר הוועדה עודד פורר, שבנחישות ובמהירות ובתהליך יוצא דופן העביר את הצעת החוק הזאת, לחבר הכנסת לשעבר גדעון סער ולכל השותפים בוועדה. לא תמיד זה כבוד להיות חבר כנסת, יש ימים שזה די מביך. היום זה כבוד להיות חבר כנסת – לכבוד הוא לנו להגן על הילדים האלה, לכבוד הוא לנו להילחם באלימות במשפחה. הלוואי שנצליח יותר להיענות לאמירה של הנביא אז: לא יהיה "הרצחת וגם ירשת", לא יהיה הרצחת ונשארת הורה. לא יהיה. תודה. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת תהלה פרידמן. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – מוותר; חבר הכנסת עודד פורר; חבר הכנסת יבגני סובה. << קריאה >> עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצביע מפה, אני עולה להצביע. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> מאה אחוז. חבר הכנסת אלי אבידר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – מוותרת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח – נוכח? מוותר; חבר הכנסת אלכס קושניר – מוותר. אשר על כן – טרם ההצבעה אני אאפשר לכבוד השרה פנינה תמנו שטה להציג את התייחסות הממשלה, לבקשתה. בבקשה, גברתי, ולאחר מכן נעבור להצבעה. << דובר >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, חברות הכנסת, יקרים ויקרות, היום אנחנו עושים תיקון עוול כל כך גדול, תיקון חשוב. בתוך השיח וההתגייסות למאבק כנגד אלימות נגד נשים, הרבה פעמים אנחנו שוכחים את הילדים. כיושבת-ראש לשעבר של שדולת המאבק נגד האלימות כלפי נשים, היה מדהים לשמוע את העדויות של ילדים לנרצחות ומה הם חווים לאחר הרצח – מסכת חיים קשה שקשה בכלל לתארה. בעיניי המדינה לא נתנה מספיק תשומת לב, ועדיין לא נותנת מספיק תשומת לב, ליתומים של נרצחות ולמי שסבלו מאלימות. התיקון הזה היום הוא אות כבוד, חבר הכנסת עודד פורר – אות כבוד לכנסת ואות כבוד גם לך כחבר כנסת וכמי שעומד בראש הוועדה לקידום מעמד האישה. כמובן, נזכיר גם את חבר הכנסת לשעבר גדעון סער. ואני חושבת שזו רק תחילת הדרך. << קריאה >> עודד פורר (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): << קריאה >> פנינה, תזכירי גם שהוצעה הצעת חוק דומה – – – << דובר_המשך >> שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו: << דובר_המשך >> תכף נגיע גם לזה. אני חייבת לומר שהממשלה היום מכבדת את עצמה. שר המשפטים וגם השר דוד אמסלם – היכולת להתעלות מעל המחלוקות מתוך הבנה שחייבים לעסוק בחיים עצמם, תרתי משמע, זה אחד הדברים החשובים ביותר, ואני חושבת שאנחנו רק בתחילת הדרך. אמרה כאן חברת הכנסת תהלה פרידמן: איך יכול להיות מצב של "נרצחת וגם ירשת"? הרבה פעמים אנחנו מדברים על האיזון בין זכויות. עם כל הכבוד לזכות להורות, יש זכות להגנה, זכות לחיים לילדים שאנחנו חייבים להיות להם הפה וההגנה. בסוף הבית הזה צריך להסדיר את הנורמות על ידי חוקים, והחוק הזה – אין צודק ממנו. ועדיין, חבר הכנסת פורר, אני חייבת לספר לך, כיושבת-ראש השדולה, שהיו עוד שני חוקים – ואנחנו נוביל אותם ואנחנו חייבים לתקן אותם, וזה בכלל לא משנה מי יושב על הכיסאות האלה ואיזה ממשלה תהיה. לא יכול להיות מצב שעדיין מי שרצח את אשתו זוכה בדירה, ב-50% מהדירה. אותם ילדים יתומים לא יכולים להשכיר את הדירה, לא יכולים לחזור לבית בגלל הטרגדיה, מטבע הדברים, והרבה פעמים זקוקים לאישור שלו. לצערי, אותם רוצחים מנהלים משא ומתן על עסקאות טיעון להקלה בעונשם או להקלה בסעיפי האישום. זה מצב בלתי אפשרי, אפרופו, אם אנחנו מדברים על "הרצחת וגם ירשת". תיקון נוסף: לא יכול להיות שנשים נאלצות לעמוד מול דילמת משפט שלמה. אומרים לה: יש לך ילד מתבגר? את חיה תחת אלימות? את לא יכולה ללכת עם הילד המתבגר למקלט לנשים מוכות. אותה אישה שצריכה להציל את נפשה עומדת בדילמה: האם אני מצילה את עצמי ונוטשת את הבן שלי המתבגר או את הבת המתבגרת שלי? זו גזרה שאנחנו מציבים נשים בפניה במקום לתת חלופה אמיתית – אם לא מקלטים, שייתנו דיור ציבורי; אם לא דיור ציבורי, שייתנו הוסטל. אם רוצים להציל חיים, אנחנו לא נעמיד נשים במצב של משפט שלמה בין הצלה לנפש לבין הגנה על הילדים. והזכרת את זה, עודד פורר. אם כבר העלית את הנושא, אכן אני יכולה לומר לך שב-2018, כשהבאתי את הצעת החוק, היו מתי מעט מהכנסת שהיו מוכנים לחתום על שלילת אפוטרופסות ולהעביר את החוק הזה. אז אני שמחה שזכיתי להיות בכנסת ולהצביע על החוק הזה – זה בכלל לא משנה מי מגיש אותו – ולהיות חלק מחברי הכנסת שיש להם את הזכות להוביל לתיקון הזה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> תודה רבה לכבוד השרה פנינה תמנו-שטה. לפני שנעבור להצבעה על הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2020, בקריאה שנייה, אני אבקש, ברשותכם, חברי הכנסת, לנצל את הבמה שאני נמצא בה כדי להתפלל לרפואתו של חברנו דוד ביטן ולומר את תפילת מי שבירך אבותינו אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, דוד ושלמה, הוא יברך וירפא את דוד בן מרגלית ביטן. הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליו להחלימו, לרפאותו, להחזיקו ולהחיותו, וישלח לו מהרה רפואה שלמה מן השמיים לרמ"ח איבריו ושס"ה גידיו בתוך שאר חולי ישראל, רפואת הנפש ורפואת הגוף, השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני עובר להצבעה על הצעת חוק – כפי שציינתי, אין הסתייגויות להצעת החוק – הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2020, בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–4 – 30 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא עובד כאן. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> אני אציין לפרוטוקול. תוצאות ההצבעה האלקטרונית הן 30 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מצרף את הצבעתו של חבר הכנסת איתן גינזבורג כתומך ושל השר אבי ניסנקורן וחבר הכנסת מיקי זוהר, ועל כן, 33 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אני עובר להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 34 נגד – אין נמנעים – אין חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2020, נתקבל. << יור >> היו"ר משה ארבל: << יור >> ובכן, 34 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשפ"א–2020, עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, מחר, יום שלישי, כ"ט בכסלו התשפ"א, 15 בדצמבר 2020, בשעה 13:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:39. << סיום >>